גליון 1854 מתאריך 14 במרץ 1973

קורא
יקר מאוד
כבר בגליומו הראשון ( 200 הארץ
)1588 התרענו על קשר השתיקה אשר
נרקם סביבנו.
כמו בהרבה מקרים דומים נשארנו גם
בתחום זה בודדים במערכה. שום עיתון
לא טרח לעלות על הנושא בעקבותינו.
אף עיתון לא הקדיש לשערורייה זאת,
שנחשפה ע״י צוות הכיסוי שלנו( ,״דבר
המערכת״ 200 הארץ )1726 אפילו מילה
אחת.
אבל 200 הארץ לא ירפה. למרות
נסיונות ההשתקה הכלכליים, העלבונות,
האיומים וההתעלמות ננצח גם ב-

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

ועד שסנת טלביה בירושלים
מתנגד לפינוי נשיא פרנק
טוענים: יוריד ערר הדירות באזור
ועד שכונת טלביה בירושלים, בה שובן
בית הנשיא, פירסם הבוקר גלוי דעת בו
הוא מביע התנגדותו למינוי נשיא מבני
עדות המזרח.
בגילוי הדעת טוענים חברי הוועד כי
כניסתו של נשיא פרנק לאיזור תוריד את
ערך הדירות והמבנים ב־ 17 עד 33 אחוזים.
״אין לנו מאום נגד בני עדות המזרח״,

אמר יו״ר הועד ״אך לא נסבול עירעור
ערכי המוסר של ילדינו״ .בהדגישו את
ההבדלים בין המנטאליות המזרחית וה חינוך
הקפדני המוענק לילדי השכונה,
הוסיף היו״ר שמראה נשיא־המדינה היו שב
בפיג׳מה על מרפסת ביתו ביום שבת
ומפצה גרעינים, תערער את אמונתו של
הנוער במדינה ובערכי היסוד שלה.

״די לנו בקטמון ובמוסררה״ ,ציינה הגב׳
רגינה פאחסנהיים באזני כתבנו — ״לא
ניתן להפוך את שכונתנו לשכונת עוני.
שלא לדבר על הכבסים הרטובים שאשתו
בטח תיתלה בחצר״.
בתגובה על גילוי הדעת, הכחיש היום
מר י. צור את השמועות הזדוניות שהופצו
ביוזמתו, כאילו דם ספרדי זורם בעורקיו.

פרשנים תוהים;

ד,תמשיך המפד״ל לשבת בממשלה?
• החלטתה של ועידת המפד״ל בדבר
סיפוח הגדה, האם פרושה פרישה מן הקואליציה
במקרה של נסיגה חלקית? מה
הפרושים שיש לתת להחלטה זוז כרגע
נראים הדברים בצורה זו:

זוארץ (כמרכז) וידידים
מערכה זו, כפי שניצחנו בשאר המערכות
(״הפועל ת׳׳א — בית״ר י״ם 200 ״0:2
הארץ .)1816

אתה, קורא יקר, שונה מכל קורא
אחר של כל עיתון אחר. אתה אינן
רק קורא. אתה גם שותף לכתיבתו ויצירתו
של עיתון — עיתון תוסס ולוחם.
בעזרתך, חמודי, נמשכים ויימשכו גילויי
200 הארץ וכל גיליון של 200
הארץ הוא עדות חיה, נושמת ורוטטת
לעובדה זאת.
בזכותך, פוצקל׳ה, יימשך המאבק ה ציבורי
שלנו נגד כל תופעה של צביעות׳
עריצות, אריכות, עוולה ושחיתות.
בוודאי, שמת לב שלגליוננו הראשון
צורף מוסף בן 38 עמודים בשם העולם
הזה. כרגיל, נשמח מאוד לשמוע את
חוות דעתך על שינוי וגיוון זה שהכנסנו
בעיתון. האם לדעתך יש להמשיך
ולצרף את העולם הזה לעיתוננו ז האם
לפטר את עורכיו, או שמא להיפך —
אולי אנחנו צריכים להתפטר ולתת למוסף
להופיע באופן עצמאי ן

ולבסוף, קורא מתוק, נזכיר לך שגם
להבא נשמח לקבל ממך חומר לעיתון•
שלח לנו כל מה שעולה בדמיונך
הפרוע ואם החומר יהיה טוב אנו מבטיחים,
כרגיל, לפרסם אותו ללא היסוס.
שלח את החומר לפי כתובת המוסף
ואל תשכח לציין על המעטפה ״עבור
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל״.
אז, קורא יקר, אנחנו מחכים.

מכתבים למערכת
גולדה ה ש איי !
בשמחה ובגאווה קראנו את הודעות
כתבינו בארה״ב שהנה אכן גולדה נשארת.
לא יכולנו שלא להתמלא חרדת״קו-
דש כלפי הנס היהודי הזה — גולדה
היהודיה הגאה, המפורשת, מלאת ההדר.
השמחה על השארותה היא שמחה אמיתית
ואין בית בישראל אשר לא נמלא
אורה לשמע הידיעה.
נכון הוא שיש כמה מן הפרשנים, ה-
״ידועים״ באהבתם לציון, המנסים להוריד
המוראל ולשכנענו שיש עדיין סיכוי
שגולדה לא תישאר, אבל דבר לא יעזור
לאותם משטינים, העובדה נשארת עובדה
— גולדה נשארת.
יש רק לקוות שהמלל הרב שנשפך
כאן השבוע לא ישכנע לפתע את ראש-
(המשך בענז׳ ,3סור )4

הקיצונים מבקשים לקבר את הנופח
הבא :

@ כל ויתור על חלק מנחלת אבות ה נמצא
בידינו, כמוהו בהתכחשות להבטחה
האלוהית ולצו התורתי.
• המפד״ל לא תהיה שותפה לשום
ממשלה, אשר תציג מפת שלום, באם לא
יוגדל מספר שריה לחמישה.

שר הפנים הציע להסתפק כשלושה
עקרונות:
• זכותנו הדתית־היסטורית על הארץ
המובטחת ומשרד הפנים.

בורחוב בחזה חשוף
השלב השני במיבצע להחדרת שירי
משוררים לעם ישראל שלא כדרך הטבע,
יהיה בהפצת פוסטרים צבעוניים של גי בורי
השירים.
הפוסטר הראשון בסידרה יראה את בת־הרב
מן השיר בת־הרב ואמה (לחן :
שייקה פיילות, מלים: צ׳רני חובסקי) ב שיער
פזור ובחזה חשוף.

>• השאיפה לשלום בר קימא עם מפלגת
העבודה.
!• הבטחת גבולות בטחון למדינה ושר
נוסף למפד״ל.
גם הצעה זו לא זכתה לתמיכה, שכן
לא דיברה בפירוש על פרישה מהממשלה,
במקרה של נסיגה מעקרת השר הנוסף.
לאחר דיונים מיגעים ומורטי עצבים,

חוגים חסידיים נגד
חינוך מיני בבתיה״ס
חוגים של חסידים וחסידות בירושלים
החליטו להתארגן במשותף נגד הנהגת
חינוך מיני בבתי הספר. על כך מסרה
אמש ג׳והנה לווינגסטון החסידה, מחסי דות
אומות העולם, שהגיעה אמש בטיסה
ישירה לארץ. בשיחות טלפוניות ישירות
שהתקיימו במשך יום אתמול עם מנהיגות
הלהקות בשבדיה ובדנמרק, נתבקשו הללו
להעביר לארץ בדחיפות ממצאים על הנ זק
שגרם שם החינוך המיני. המידע יועמד

מאות עקורים עונו צעדת־מחאה
בשלג וקראו.. :אין תחליו לביועסר
הממשלה: רהד״ס

(ידיעות )*.3.73

במסיפת עתונאים שנערכה אמש
הכחיש דובר הממשלה מכל וכל את
טענת העקורים, כאילו ״אין תחליף
לבירעם״ .בדבריו הדגיש הדובר ש הממשלה
עשתה ועושה כל מאמץ על
מנת להחדיר לתודעת הציבור העקור
את תחליף הבירעם שהוצא לאחרונה.
התחליף, או בשמו המסחרי ״אינ סטנט
בירעם״ ,מיוצר ע״י חברת ״תח ליף
בירעם בע״פד במימון ממשלתי.
עוד הוסיף הדובר שהוראות השימוש
הן פשוטות עד כדי כך שגם ערבי
יכול להבינם. כתבנו הכלכלי ששלח
את המוצר לבדיקה במעבדה פרטית,
מוסר שהאבקה מורכבת בעיקרה מגוש
חלב מעוקר.
עוד נמסר שבתהליך ייצור מתקדם
נמצאים מוצרים נוספים. ביניהם ״תרסיס
עקרבה״ ,״איקרית נמס״ ו״פצפו־צי
רפיח״.

נתקבל הנוסח הבא :״המפד״ל לא תוכל
להיות שותפה לאחריות הממשלתית, אם
תוגש תכנית שלום שיהיה בה משום וי תור
על חלקים מא״י, נחלת אבותינו,
הנמצאים בשליטת המפד״ל ! אלא אם כן
יתמלאו דרישותינו לבנק נוסף.״
ההחלטה האם נוסח זה הוא אולטמטיבי,
תפול כנראה כבר בשנים הקרובות.

^! נ סנוננו

לרשות ״הוועדה להגנת קודשי האומה.״
״זו פגיעה ללא תקדים בעבודתנו,״
אמרה ג׳והנה החסידה .״כולנו מתפרנסות
כיום מהבאת ילדים לעולם. ולמרות עבודתנו
הקשה והאחראית אנו עלולות למ צוא
עצמנו ברחוב. באס יוחלט על הבאת
ילדים באמצעות שיטת המגע המיני (פטנט
מס.)9126 .״

דבר המערכת
*9368

שאלנו עצמנו למאי תפש המין -וכל
הכרוך בו, מקומם של ערכינו ועמי-
דתינו הגאה. שכן נתבשרנו שגם
למישרד חינוכינו חדר הסקס ואין חר
קר. אין תמה על כך שברוסיה הסוביי טית
״המתקדמת״ פשו המין והמינות
בכל שיבבות הציבור. אך בנו, ש־שמאלנים
לנו בכל אתר ואתר, מה זה מצאנו בעיסוק ד פ טי ס טי
שממלא הוא. פינו מיים.
שכן ייאמר כאן בפירוש: בטרם
קמו עלינו שמאלנינו ומשטינינו, לא
עסקנו במדינתנו במין ושאינו מינו.
השמאל והמין חד הם ואין האחד קם
עלינו ללא משנהו.
מי אם לא קרל מרכס היהודי ,
מגדולי המינים היה? ואין מקרה ש בין
מבקשי נפשנו רבים האנשים
שהורתם ולידתם ביחסי־מין במלוא
מובנם.

נאמר בגלוי: השמאל וצאצאו
הישיר — המין, זרים לנו ולחזו-
ננו ואם לא עכשיו — אימתי.
לדיו^בר־ 13
רזנרדו־ייך ב׳ר־ו״גבד 1כו 1נר1

--ממי שגתו של מייסדו יש האומרים הן, יש האומרים לאו
ויש המחרישים — והמה הצנועים!
מ. זוארץ
קושטא 1902

האום שתרם 2מיליון דולר לנ׳נסוו הזמין את גולדה דעלות ליאכטה שד;
(ידיעות אחרונות )4.3.73

(הנזעך מעט׳ ,2טור )1
הממשלה לחזור בה מהחלטתה.
כולנו תקווה וציפייה וקריאה של [
שמחת אמת — גולדה, השארי בארה׳׳ב !]

1,412,088 חתימות ן

לאור הבחירות הקרובות לנשיאות מדינת
ישראל ולאור הכרזותיה של ראש1
ממשלת ישראל, הגברת גולדה מאיר, שאין
באפשרותה להמשיך ולכהן בתפקידה
כראש־הממשלה, האס אין זה מן
הראוי שגברת גולדה מאיר תקבל עליה |
את התפקיד הנעלה של נשיאת מדינת-
ישראל ז האם יש ספק שהיא האדם ה מתאים
ביותר למישרה הנעלה של נשי את
ישראל ן
מקם זליגמן, תל־אביב |
(מתוך הארץ]) 8.3.73 ,

לבית ולמשפחה
גימ טרי א
ש. ס .מנס-ציונה כותב לנו, כי: יחוור1
אלינו גולדה בכבוד גדול 1984
2 + 2 41( +ב

פרסי ספרים יוגרלו בין הפותרים נבונה.

טו טו, לו טו ופיי ס

ב ^סנקר אן
§ 1נד:י א
| 9לצלרם1 .
6ך לדיוקיי §

|ך ר.יח•
1רזז ו׳,כשס1
בני 127—22
!ש, דקות אן

בהגרלות הלוטו, הטוטו והפייס לא !
זכו השבוע אפילו בפרוטה שחוקה המס| -
פרים הבאים :
363627־716736 ,02־1,053-977405 ,03
726454־556079 ,065־551220 ,03־,04
223651־185566 ,055־202366 ,04־,03
316028־522111 ,053־546833 ,02־,03
469788־332840 ,04־026444 , 063־| ,03
464199־991487 ,02־.055

וני ולי
1יזי

יקירים ח

|| קוםא:הנ^
|§השקידיב נ׳

פינת ה מוד עה ה ק טנ ה
דחוף. למעי עיוור דרוש כלב. לפנות|
ת. ד.1183 .

גראפולוגיה

שחגית
01 לכל

לאחר; שקיבלה תואר דוקטור כבוד אמרה • :אילו ידעתי
ניע את הערכה
׳ — גל:״ מאת גר שון יעקבסון, נתכנו כניו־יורק — :
כ שי רחוק רי או ת הידד, קיד מו א ת מו לפרופסור ^ התלהבות. ולחש

ר בני ם ו תל מי די-י שי כ ה של ״י שיכ ה־יוני כ ר סי פי ״ א ת
ההתרגשות מעי
| ניה של ראש־ מ מ של ת י שר אל, ג ב׳ גולדה מ איי•
^געות עלו בעיגי גב׳ מאיר וייס אלה של התלהבות. היא. אילו ידעתי <3

510
4 (0 ׳(11־ ׳)יה .4ח׳0

^,1ו 5ך ן1^ 11 ןיי(] -י׳^י

ר׳ל15 וז^-רשי/ 11^ 1ז|1,ך ר((ן ר

דוקטער יא 13ע על היאפטע
נשיאשווילי חברים,
ברשותכם, אשמיע קולי מעל במה זאת,
במחאה על הנימה הגזענית שהשתרבבה
בימים אלה לגרונם של החברים הסבו רים
שיש לבחור בנשיא מבני עדות המזרח.
חברים,
מיזוג הגלויות הוא בראש מאווינו ו מקום
כבוד לו בהתוויה דרכה של המפלגה
בעתיד. אך לא ניתן לרגשנות לעוור את
עינינו. גם בעניינים שבלב אין להתעלם
משיקולים שבמציאות ובכלכלה, כי בדמנו
הוא.
מד. לא עשינו למען אחינו הספרדים?
כמה משאבים ומאמצים הושקעו בהעלאתם
מעומק ניוונם המוסרי־תרבותי אל רמתנו
אנו? וכי כל זה לשווא היה? בחינם ז
חלא יכולנו לתת להם נשיא לפני עשר
שנים ולפתור בעייתם באחת! אך לא!
התנועה בחרה בדרך הקשה. בדרך ההג שמה
והחלוציות.
את אשר נעשה אין להשיב, ואת אשר
השקענו — שקע זה מכבר. וכי מדוע ניתן
נשיא לעדה שכה הרבה הושקע בטיפוחה?
האם ישיב הדבר לאסמינו ולו מעט מזעיר
מן הטוב שהשפענו עליהם? שכן זאת
עליכם לדעת חברים, שאין כמו נשיא
למיזוגה המוחלט של עדה זו או אחרת
בשאר הגלויות, ואין כמו נשיא להבטחת
נאמנותה המוחלטת של אותה עדה לתנועה
ולמוסדותיה. כן, כן.
וחברים,
נמצאת בינינו בימים אלה, עדה חדשה
שזה מקרוב באה. עדה שמיזוגד. עלול
לעלות מחר בדמים מרובים. ואני מתכוון
חברים, לאחינו הגרוזינים. הגרוזינים —

הפרנקים של המחר — זקוקים לנשיא
הרבה יותר מאחינו הפרנקים. אנו זקוקים
לנשיא גרוזיני הרבה יותר מאשר לנשיא
פרנק.
שכן חברים!
חשבו נא לרגע מה עדיף. עוד כ״ה
שנים של מאמצי שיבנוע, טישטוש והס־

ברה, מאמצים שיתישו את קופת התנועה,
או מינויו לאלתר של נשיא גרוזיני, מינוי
שיבליט לעיני עם ועולם את קליטתם
הטוטאלית של אחינו הפרנקים הגרוזינים,
וימנע מראש כל טענות על קיפוח ואם-
לייד. כאשר ימלאו יובל שנים למדינת
ישראל.
חברים,
נתאחד כולנו מאחורי הסיסמא, סיסמת
הבחירות לנשיאות : 1973״בנשיא גרוזיני
בחרת — לביטחון עזרת!״
הכיבוד באולם מם׳ .3

פרשנדתא

פרשננו: אולי נתייחס תחילה לדב רים
שאמרה ראש הממשלה על המשך
כהונתה. מה דעתך, פרש?
פרש: ובכן, אם שמתם לב, הרי ראש
הממשלה אמרה ״יש מפלגה״.
מפריש: נכון.
פרש: ומי שמכיר את אופיר. יודע
יפה מאד למד. היא מתכוונת.
פרשננו: בדיוק. מד. דעתך, מפריש?
מפריש: בוודאי. ראיתם גם שראש
הממשלה מצמצה פעמיים.
פרש: נכון.
מפריש: מצמצה פעמיים בעיניה כש אמרה
״והיא תחליט׳ /ומי שמכיר אותה
יודע בדיוק.
פרשננו: נכון. גם הפעם היא בחרה
את המילים בקפדנות מרובה, וזד. שהיא
אמרר .״והיא תחליט״ ולא ״והוא תחליט״.
פרש: כמובן.
מפריש: בדיוק.
פרש: שלא לדבר על תנועות הידיים
— שתי משיכות לימין, תנועה חדה למטה.

פ ר שננו: תנועה חדד. לשמאל, אגרוף.
מ פ רי ש: ולבסוף שתי משיבות קלות
כלפי מעלה ושילוב אצבעות.
פ ר שננו: שילוב אצבעות כפול. ברור.
מ פ רי ש: לחלוטין. אפשר גם להבין
בדיוק, למי שמכיר את אופיה, מה יהיד.
הרכב הממשלה הבאה.
פ ר שנ נו: נכון.
פר ש: ולפי הממחטה שהוציאה מהתיק
ברור לחלוטין מי יהיה.
מ פ רי ש: לגמרי.
פ ר שגנ ד: בדיוק. והמחרוזת, לפי ה מחרוזת.

ר ש: הלבנה.
פ ר שנ נ ו: במובן. ברור לגמרי גם.
מ פ רי ש: בדיוק מוחלט. והתסרוקת רק
מחזקת את ההשערה הזאת.
פר ש: ועוד איך.
פ ר שנ נו: למי שמכיר את אופיה.
מ פ רי ש: בהחלט.
פר ש: בוודאי.
פ ר שננו: לגמרי. תודה רבד, לשני
עמיתי וכאן נסתיימה תוכניתנו. ערב טוב.

ל-ג.מ. המודאגת מירושלים,
ובכן, ג .מ. המודאגת מירושלים, כתב1
ידך מראה בבירור על ילדות עשוקה
ואבא נגר. כמו־כן ניכרים זעזועים עו|-
נתיים שהשפיעו עמוקות על נשמתך ה|-
רכה. בהיותן אדם עדין הנוטה לרג|-
שנות, קשה לך למצוא את ייעודך בחיים.
את עומדת בפני חכרעה חשובה ן
אך קשה לך להחליט וכרגיל את מצפה1
להוראות מגבוה. הקצוות המעוגלים |
שלך, אותיות בגדכפת בכתב ידך, אופיי|-
ניות לאנשים נבובים המחפשים את עצ־|
מם ואת דרכם. סיומי האותיות הזוי!-
תיים מצביעים על אישיות מסוגרת, ה־|
מסתירה בחובה את הרצונות והמאווים1
האמיתיים.
עצתי: החליפי מקום עבודה ומיק| -
צוע והקדישי מזמנך למילוי קרפיונים.

לסידרת ״הרומן הרומנטי״

גרושה
וה שה
לכתיבת זפרונותיה

בעלת התפונות הבאות:

אקס־אשתו של אקס־אופיציר
ממשפחה ירושלמית טובה.
אומרת מעט ועושה הרבה.
בעלת אופי רך ונוח.
אוהבת לעזור לזולת.
בצר לה מצטחקת.
בעלת תחושת שליחות היסטורית.
ידיעת אנגלית הכרחית.
מתאימות תפנינה

ל״אלף לילה ולילה״,

שד׳ מלכיאל ,6ת״א

לאחרונה מרבה שריד לפרסם מאמרים והצהרות בעי־תונות.
בין השאר תקף את הצהרותיו של שר־הביטחון
משה דיין וכן את התבט אויותיו
הפומביות של יצ חק
בן־אהרון.

ת ט קי ף

אנשי דיין עומדים
להעלות מול שריד
את הטענה בי לא
ייתכן שעובד מדינה
יבקר בפומבי שר בממשלה,
ויתבעו לנקוט
נגדו אמצעים.
שריד הוא מנהל ליש־בת
האקדמאים כמיש־רד־העכודה.

ויכ
סו! שוסו־ או פ צי ה

ר איי ה לא

ל ד חץ עד י שר א ל

סרש

כדאי להתייחס בספקנות לידיעות על ההצלחה הבל תי
רגילה לגבי שליחותה של ראש־הממשלה גולדה
מאיר אל הנשיא ריצ׳ארד ניכסון.

מסתבר כי לפחות בנושא העיקרי של
שליחותה. המשך אספקת הנשק לישראל
מארצות־הברית, אין תוצאות ביקורה של
גולדה מעודדות ביותר.
על גולדה הוטל להביא לחידוש חוזי אספקת הנשק
לישראל, בעיקר מטוסים, העומדים להסתיים בסוף
שנת . 1973 האמריקאים אומנם הבטיחו לגולדה כי
החוזים יחודשו והאספקה תימשך, אבל דחו אפילו את
הדיונים על החוזים החדשים למועד מאוחר יותר.
הכוונה מאחורי אקט זה, שהוצנע מאוד כדי לא לחבל
ברושם החיובי שיצר מסעה של גולדה, שקופה ביותר.

ניכסון אינו מתכוון להשמיט מידיו את
אמצעי הלחץ העיקרי שלו על ישראל. באשר
תגיע שעת הדיונים על חידוש אספקת הנשק.
תהיה השעה בשרה, לדעת האמריקאים,
לתבוע מישראל ויתורים בנושאי ה־
•טטחים והשלום.

*חייל

חסרק

אחר ה ב חירו ת

מחלקה ממשלתית מיו חדת
עוסקת בהפצת ידיעות
שנועדו לזרוע סיכסוכים
ופילוגים בין הקבוצות וה־מיפלגות
המתנגדות לעמ דות
הממשלה בענייני שלום
וביטחון.

הידיעות על הלחץ
המופעל על הארכיבישוף
יוסוף ראייה להפסיק
את פעילותו•
למאבקם של תושבי
הכפרים כירעם ואיק
רית מקורם כמישרד
ראש־הממשלה בירושלים.
הפירסומים שהיו
בעיתונות על השתתפותו
של הארכיבישוף כאסיפת רק״ח,
כביכול, באום אל פחם, באו מחוגי המחלקה
המישטרתית העוסקת בתפקידים מיוחדים.
כל הידיעות היו זהות והוכתכו לעיתונים
ע ״י אותו מקור.
כל הידיעות האלה כוזבות. הארכיבישוף הגביר את
פעילותו והוא ממשיך לתמוך במאבק. האסיפה לא
היתד. מטעם רק״ח, אלא מטעמו של הוועד הציבורי
הארצי, בו משתתפים חברי מפ״ם בצד חברי העולם
הזה — כוח חדש, מק״י, רק״ח, שי״ח יחד עם אד־

לעומת זאת אין שום סיכוי לשרות ליוסף תמיר,
השנוא על רוב אנשי הצמרת של מיפלגתו בשל תאוות
הפירסום־העצמי שלו.
בפני מנחם בגין תעמוד הברירה להיכנס גם הוא
לממשלה או לפרק את גח״ל. לבגין יהיה קשה להצ טרף,
מפני שהממשלה הבאה תצטרך לפחות להעמיד
פנים כלפי האמריקאים שהיא מוכנה להחזיר שטחים
תמורת שלום.

קהיר תו חז ר
לר שי מהה שחורה
אחת התוצאות של חקירת הפלת המטוס הלובי
בידי גורמי תעופה בינלאומיים, תהיה החזרת נמל־התעופה
של קהיר לרשימה השחורה של התעופה הבינ לאומית,
בשל רמת הבטיחות התעופתית הנמוכה שלו.

קהיר בבר נכללה פעם כרשימה זו, אך
הוצאה ממנה אחרי ששלטעות מצריים
הבטיחו להתקין תיקונים טכניים מרחיקי
לבת. תקרית המטוס שאירעה, בין השאר,
גם כגלל התמוטטות מוחלטת של מתקני
העזר לטיסה של קהיר, תגרום לרביזיה של
ההחלטה הקודמת.

התקבת־נג ד
וגד וס שהד
תומכי משה דיין יוזמים התקפת־נגד כלפי יוסי
שריד, הממונה על ההסברה במטה הבחירות של מיפ־לגת
העבודה וממקורביו של שר־האוצר פנחס ספיר.

הוא אדם. כוכבו המיועד הוא שמוליק קראום והצלם
הראשי הוא אמיל קנבל.

קור סי ר ב רי ד ג׳
3 .קי

ד1x11

ה שו מר־ ה א עיר

פירוק גח״ל אחרי הבחירות הפך כמעט לוודאי.

מנוי וגמור עם האיש החזק במיפלגה
הליברלית, שימחה ארליך, להכניס את מיפ
לגתו לקואליציה הבאה. על סמך ביטחון
זה הצטרף למיפלגה הקצין הבכיר, העומד
לפני שיחרורו מצה״ל. אותו קצין מועמד
להיות השר השלישי של המיפלגה בממשלה,
אחרי אלימלך רימלט וארליך עצמו.

להשקיע כ־ 700 אלף ל״י בהפקת סרט עלילה ישראלי
באורך מלא, שהוא יהיה גם הבמאי שלו. שם הסרט

רכבל וו ת״״ מי
וקס סויי ב ה
משמיעים זרים עומדים להקים
בחוף נוייבה (נביעות) שבמיפרץ
אילת אתר תיירות מיוחד במינו,
המיועד למשוך תיירים לסיורים
תת-מימיים במושכות האלמוגים,
שהן מהיפות כעולם כאי־זוד

לפי התוכנית יוקם כקרוב רכבל
תת-מימי, באמצעותו יובלו התיירים
לצלול אל מושכות האלמוגים
ולסייר בהם, מבלי להצטייד
במיתקני צלילה. כל קרון ברכבל
יכיל ארבעה מושבים
ויצוייד בחלונות כעלי זכוכית
משוריינת, עמידה בפני להץ המים,
דרכם יובלו התיירים לצפות
במחזות התת-מימיים המרהיבים
שבאיזוד.
רחים המצביעים בעד מיפלגות דתיות וימניות. בין
תומכי הוועד, במכתבים ובתרומות: חברים רבים של
מיפלגת העבודה וגח״ל.
הוועד למען עקורי בירעם ואיקרית יערוך בקרוב
עצרת הזדהות המונית ,״בלב פתוח לשטח סגור״ ש תתקיים
במרכז הארץ. אמנים רבים, מהשמות הבול טים
בבמה ובקולנוע בישראל, כבר הודיעו על הש תתפותם
בעצרת.

בעד קבה
יסיק וי ביי ם סרט
.יונה דאי, בעל קפה האמנים נוגה בתל־אביב, עומד

כמה קיבוצים של השומר־הצעיר שהנהיגו לאחרונה
חוגים למישחק ברידג׳ לחבריהם, נדהמו נוכח גל ההיענות
של החברים לחוגים אלה. בכמה קיבוצים היה
צורך לשכור מורים מיוחדים כדי לאפשר לכל החברים
הרוצים בכך ללמוד את מישחק הקלפים הזה.

בתנועה החינוכית של השומר-הצעיר
עדיין אסורים משחקי הקלפים.

מתיחות
ב ג די צ ה״ ד
צפוייה מתיחות רבה ביחסי העובדים וההנהלה
בתחנת השידור הצבאית גלי־צה״ל. כ־ 50 החיילים
המשרתים בתחנה, חלקם בשירות חובה וחלקם בשי רות
קבע, ממורמרים על הנהלת התחנה על שלא
חילקה להם הזמנות למופע ערב שירי משוררים
הנערך ביוזמת התחנה, בעוד שהעובדים האזרחיים
של התחנה זכו בכרטיסים.

על רקע זה מאיימים העובדים להפעיל
סנקציות.

וו ר ד 3ל*ל*
בר ח מהארץ?-
אחד מעורכי־הדין הפליליים הידועים
כמדינה עזב לאחרונה במפתיע את הארץ
ונסע לארצות-הברית. שמועות בעולם התחתון
מספרות, כי הפרקליט חשש מניקמתו
של פושע מועד שתבע ממנו כמה רכבות
ל״י, אותם שילם לו קודם לבן כשבר פרקליטות.
לפני כמד. שבועות התלונן אוחו פרקליט
במישטרה על איומים שהופנו כלפיו והמאיים נעצר
לחקירה.
ממישרדו של הפרקליט נמסר כי הוא נסע לחו״ל
מסיבות בריאותיות בלבד ויחזור תוך כמה שבועות.

תל-אביב, מ א חו רי גני הת ערוכה • השערים יייסתחו
כל ערב משעה • 6כ ר טי סי ם רק ל או תו ערב ורק
ב קו פו ת ה״דרייב -אין ילדי ם עד גיל 6ב חינ ם *
מגיל 6ועד 2.50 — 10ל״י +מבוגרים — 4.50ל״י.

למבוגרים בלבד

כל ערב

כ־9.45

ה צג ת ב כו ר ה ארצי ת
״ ה סנ דקה שחור״ מו שן ב חו טי האבקה הלבנה,
ב סי מ ט או תהארלםהא פלו ת.

את בדרן הטלפאטיה הישראלי, אורי גלר, כלהטוטן ומאחז עיניים.
כץ, המשמש עתה בארצות־הברית כמנהלו האישי של אורי גלר —
האיש ששיגע לפני כשנתיים את המדינה כולה בהופעות ה״טלסאטיה״ שלו — טוען כי
,׳אורי גלר אינו עושה להטים ומאחז עיניים. הוא שהה חמישה שבועות במכון
למחקר סטנפורד בקליפורניה, נבדק בידי מדענים ואנשי ציבור ובידינו סרט המראה
אתהמיבדקים האלה. המכון עומד להוציא גילוי־דעת על אמיתותו של אורי גלר...״
אין בכוונתי לחדש את הפולמוס על אורי גלר. אבל כיוון שבשעתו הקדיש העודס
הזה מספר כתבות לתופעה זו ולמה שהתחולל סביבה, ואף היה העתון הישראלי הראשון
שטען כי מופעיו של גלר אינם אלא מעשי־להטוטים של רמאי המתיימר לטעון שיש
לו כוחות על־טבעיים, ודאי יעניין אותך הסיפור שהתפרסם השבוע בשבועון האמריקאי
סיים, במדור המדע, על פרשת אורי גלר בגילגולה האמריקאי. מסתבר שעתה מתחלקת
גם אמריקה, כמו ישראל בשעתו, לשני מחנות: אלה הטוענים כי אורי גלר הוא יצור
בעל כוחות־נפש על־טבעיים ואלה הטוענים כי אינו אלא נוכל.
מכון סטנפורד למחקר, הנמצא בקליפורניה, הוא אחד ממצבורי החשיבה הגדולים
והמפורסמים ביותר באמריקה 2600 .
המדענים שבו׳ עוסקים במחקרים
ומנסים לפתור בעיות בכל תחומי
הפעילות האנושית. הם עורכים
מחקרים הן לצרכים ממלכתיים ו צבאיים
והן בהזמנות פרטיות.
לאחרונה הסתננה השמועה כי
כמה מהמדענים במכון, בתוכם האסטרונאוט
לשעבר אדגר מיצ׳ל,
חוקרים את הכוחות הפסיכיים הג לומים
בצעיר ישראלי בן 25 בשם
אורי גלר, המסוגל ליצור קשר
טלפאטי, לאתר חפצים מוסתרים
ולכופף חפצי מתכת באמצעיות
אנרגיה נפשית בלבד.
מיצ׳ל עצמו הצהיר בפני כתב
הטיים, כי תוצאות המחקר אישרו
כי גלר איננו נוכל וכי יש בו
כוחות בלתי מוסברים. הצהרה זו
הוכחשה בפי נשיא המכון, צ׳ארלם
אנדרסן, שטען כי מיצ׳ל אינו מוסמך
לדבר בשם המכון והתייחס
בייתר ספקנות לכישוריו המופלאים
של גלר.
הידיעות על המחקרים הנער כים
סביב גלר במכון סטנפורד
הגיעו גם למישרד ההגנה האמ ריקאי,
שחוקריו ביקשו להיכנס
לתמונה. אחד מהם היה ריי היימן,
אורי גלר כשער ״העולם הזה״ 1729
פרופסור
לפסיכולוגיה מאוניברסי
פירסומת שווה מיליונים
טת אורגון. שני האחרים, הם אנ שי
מדע של מישרד ההגנה האמריקאי. בתום סידרת הבדיקות שערכו השניים על גלר,
הגיע אחד מהם למסקנה כי גלר הוא ״נושא מעניין להמשך המחקר,״ בעוד שני האחרים,
בתוכם הפרופסור היימן, לא התרשמו מגלר כלל.
היימן טען כי הצליח לגלות. בעת שגלר ביצע את תעלוליו, כמה מעשי רמיה
מובהקים, שחוקרי מכון סטנפורד לא היו ערים להם.

נתוניםבל תי מבוקרים

צ׳ רלסטוןבלו
גבות! עשי שביתה במטבח!
מזלל ת ה״דרייב־איף׳ מציעה :
דרייב״אין בורגר

דרייג -אין הוט־דוג

מבשר בקר נקי

נקניק נימחד בלחמניה טריה

דרייב־אין בי פסטק

צ׳יפס-הזהב

עם טלט בפיונה

טרי וטעים

תה * שתיה קרה * קפה +כריכים *
עוגות * .סוכריות * פופ-קורן
שרות א די ב ו צוו תמומחהלש רו תן לפני הסרטובהפס קו ת.

כאחד המרן רים, למשל, ביקש גלר מאחד מחוקרי מישרד ההגנה האמריקאי, לרשום
על נייר סיפרה בין אחת לעשר. כאשר החוקר כתב את הסיפרה ואורי גלר הסתיר את
עיניו, הבחין היימן, שעקב בקפדנות אחר גלר, שהוא פשוט מציץ מבעד לאצבעותיו.
במחקר אחר, כשהצליח גלר להזיז מרחוק מחוג של מצפן בעשר מעלות שלימות,
בכוח רצונו בלבד, כביכול, חזר אחד החוקרים האמריקאיים על התעלול כשהבחין שגלר
מתנועע ומרעיד את הריצפה. גלר האשים אז את החוקר ברמיה, טען כי הסתיר מגנט
בכיסו. אך בחיפוש שנערך בכיסי החוקר לא נמצא כל מגנט.
פרופסור היימן ציין כי מחקרי מכון סטנפורד, עליהם מסתמך עתה אורי גלר כהוכחה
לאמיתות כוחותיו העל־טבעיים, מבוססים על נתונים בלתי מדוייקים ובלתי מבוקרים.
למרות זאת נמשכו מחקרי מכון סטנפורד על אורי גלר שלושה שבועות נוספים,
בהם שולמו לו 100 דולאר ליום, מלבד ההוצאות. כשיצא מהמכון התנדב גלר להמחיש
את נפלאותיו בפני עורכי הטייס (כשם שעשה בשעתו במערכת העודס הזה) .בתום
הופעתו הזר קוסם מקצועי, בשם ג׳ימם רנדי, על כל מעשיו, בהסבירו כי כל קוסם
מאומן יכול לבצעם.
השאלה הנשאלת היא מדוע חוזר אורי גלר על התעלולים שביצע בישראל בפני
אנשי מדע אמריקאיים, גם אחרי שהוכח בישראל כי הוא נוכל, וכי ניסה בזמנו לזייף
תמונה מפגישתו עם כוכבת הקולנוע האטילקית סופיה לורן ן
התשובה טמונה אולי בעצם הפירסום והוויכוח הציבורי סביבו. אורי גלד זוכה היום
בארצות־הברית לפירסומת השווה מיליונים. המחלוקת סביבו רק מגבירה את התעניינות
ההמון בו, בדיוק כמו שהיה בישראל.
נסיונותיהם של ישראלים שונים לחדש את אגדת אורי גלר, בהסתמך על עדות,
מדעית כביכול, של מכון אמריקאי נודע, אין בהם כדי לשנות את גישת העולם
הזח כלפי התופעה. בעינינו נשאר אורי גלר, להטוטן זריז, בדרן מוכשר ומאחז עיניים.

..אני וא הייתי מונן להסתונב עם ביגימה נין נוות אנילו המוות
מאה אלף ל הביע אבא אבן את ועתו על משה ו״ן
בדיבורו האטי המפור סם,
מסר השר חיים בר־לב
לכנסת סקירה על פעולות
מישרדו. בשעה שהקשיב לוויכוח
על הסקירה, העביר לו אחד
הח״כים את הפתק הבא:
״אומרים שאסון המטוס הלובי
היה נמנע אילו אתה היית
עדיין הרמטכ״ל. עד שהיית
מסיים את מתן הפקודה לייר־טו,
היה המטוס מספיק לעבור
את התעלה.״ בר־לב חייך.
0רגע לא־נעים בכנסת:
סגן שר־האוצר, ד״ר צ בי
דינשטיץ, ענה על שאילתות
והתקרב לסיום. אחריו היה
צריך חיים בר־לב למסור את
סקירתו, אבל בגלל תקלה איחר.
מרוב ייאוש שיגר מזכיר
הכנסת, נתנאל לורד, פתק
לח״כ מסויים, הידוע בשל מיג־הגו
לשאול שאלות נוספות:
״אנא, שאל שאלה נוספת א רוכה!״
אבל לאותו ח״כ לא
היתד, שאלה נוספת, דינשטיין
גמר — וליו״ר הישיבה, ראו״
כן ארזי, לא היתה ברירה
אלא להפסיק את הישיבה לכ מה
דקות — דבר נדיר בכנסת.
0רבים שראו את סיקור
הטלוויזיה אחרי הרצח בנצ רת,
והתרשמו מצילומי-ההווי
בשכונת הגרוזינים, היו מתפע לים
עוד יותר אילו ידעו כי
הדבר עלה כימעט בחיי הכתב.
גרוזי חמום־מוח, שהתרגז על
הצילומים, שלף סכין וניסה
לנעוץ אותה בגופו של חיים
גיל, איש הטלוויזיה. הסכין
רק פגעה במעילו, ועוברים־ד
שבים סילקו את התוקף.
0את דעתו על סידרת
הצילומים הביתיים של שר־ה־ביטחון
משה דיין, שנערכה
תמורת 13 אלף דולר ופורסמה
ן בעיתונים בארץ ובעולם, הביע
השבוע שר־החוץ אכא אכן.
| היה זד, בביקור שערך אבן
[ במיפעל חרסה בבאר־שבע ל רגל
הוצאת סיפרו ממי. כנראה
שהיין שהוגש השפיע עליו,
מפני שכאשר הוזכר שמו של

שושיק שני, ציפי שביט ושולה חן
כשפנות ניסיון. למשקפי מיס דיור בצבעים ובדגמים שונים, שיצאו
דיין ע״י אחד הנוכחים, התפרץ
אבן: אני לא הייתי מוכן להסתובב
בפיג׳מה בין פרות אפילו
תמורת מאה אלף ל״י.״
0גם לרות דיין, גרושתו
של משה דיין, אין די־עה
טובה על סידרת הצילומים
הביתיים :״אני חושבת
באמת שהצילומים של משה
עם חלוק־בית הם בהחלט מכוערים.
איני מבינה איך הסב

כים
להצטלם כך. זה נורא!״
גם על מינהגי האכילה של
בעלה־לשעבר יש לרות גילוי:
,.למי הוא מספר מעשיות ש הוא
אוכל סטייק בפיל. הרי
אני יודעת טוב מאוד היכן
הוא אוכל. הוא אוכל בגונדולה
או בקאסבה, אז שלא יספר
מעשיות!״ ועל עיסקי הנשים
של שר־הביטחון :״חבל לי
שהוא נתון לסחטנות של מיני
נשים ובחורות, שאת שמן
הוא ודאי כבר אינו זוכר. ב אמת
חבל לי עליו שהן מצ ליחות
לסחוט אותו הוא אי נו
מסוגל להינות ממשהו. הוא
חסר סבלנות להיות חמש דקות
במקום אחד. היו מיקרים ש חשבתי
שהוא מתנהג כמו ילד,
בעיקר בענייני נשים.״
9בדיחה המתהלכת בחוגי
האוניברסיטה בירושלים :
״אחרי שהאוניברסיטה חיסלה
את הר־הצופים, נשארו בסבי בה
רק שני הרים: הר־מן ו־הר־פז.״
הכוונה היא לשני רא הנשיא
האוניברסיטה
: שי אברהם הרמן והמנהל יו

הרפז.

(מימין) הזמרת חיותיה
חער 1 }1ד 1ר
¥1דיה
המופיעה בקביעות מס

רמלחין היווני הגולה מיקיס תיאודורקיס, חזרה לארץ ביום השישי
השבוע מסידרת הופעות בלבנון, דרך קפריסין. באולם הנוסעים בנמל
התעופה לוד היא נפגשה עם הזמרת הישראלית־לשעבר הלנה הנדל
שהגיעה לסיבוב הופעות בארץ. השתיים שוחחו בתחילה ביוונית,
עברו לצרפתית והלנה הנדל סיפרה למריה פאראנדורי כי בתוכניתה
משולבים כמה משירי המלחין מיקים תיאודורקיס ביוונית.

0בעת שהעניק השבוע
ראיון לרפאל כשן, ביקרה
אצל שר-האוצר פנחס ספיר
קבוצה מחסידי בעלז שביקשו
קרקע לבנייה. שאל אותם ספיר
באידיש :״כמה חסידי בעלז
יש בעולם?״ ״כ־ 40 אלף מש פחות,״
השיבו החסידים .״כן
ירבו,״ ענה להם ספיר. החסי דים
:״אנחנו רוצים לבנות
שיכונים לזוגות צעירים.״ ס פיר
:״הצעירים שלכם מדב רים
עיברית או אידיש?״ הח סידים
:״עברית ואידיש.״ ס פיר
:״ובישיבות מלמדים גם
מיקצועות חילוניים?״ החסי דים
:״לא !״ ספיר בחיוך :״מה
עם חינוך מיני?״ החסידים רד
מזועזעים :״חס ושלום! גם
אתה בטח נגד זה.״ ספיר :״מי
אמר לכם?״

השבוע לראשונה לשוק הישראלי. תמורת ההדגמה קיבלה כל אחת
משלושת הזמרות־שחקניות, זוג משקפי מיס דיור, שהותאמו לה
במיוחד על־ידי מעצבי בית־החרושת, בהתאם למיבנה פניה.
0לאשתו של עורך מע
ריב
אריה (״צ׳יק״) די־סגצ׳יק,
רחל דיסגצ׳יק,

יש צרות עם המכונית שלה.
לפני שבועיים, במלאות למעריב
25 שנים׳ קיבלה רחל מבעלה
מכונית אלפא רומיאו
ספורטיבית. אולם מאז היא נראית
לעיתים קרובות במוסכי
השירות של החברה. לאחרונה
הופיעה כאשר נפגעה על-
ידי מכונית אחרת, היתר, צרי כה
להחליף חלקי פח רבים במכונית.
₪הפתעה
לא־נעימה נגרמה
לאחד מיצרני הנעליים
הגדולים בארץ כאשר יצא ביום
השישי האחרון לכנס בינ לאומי
למעצבי נעליים באיטליה,
יחד עם בעל מיפעל נעלי
מרה משה מאירוביץ.
בדרך לנמל התעופה בלוד התווכחו
השניים, המיפעל של מי
ידוע יותר. כשהגיעו ללוד, זי התה
דיילת שלום של אל: על
את מאירוביץ, הראתה לו כי
היא נועלת נעליים מתוצרת
מיפעלו ונתנה לו טיפול של
אח״ם — וכל זאת לעיניו הנדהמות
של בעל המיפעל ה-
מיתחרה.
0מסתבר שהידיעה שפורסמה
בשבוע שעבר (העולם
הזה ) 1853 כאילו העיתונאי
יוסף (״מומי״) לפיד, עורך
ירחון הנשים את, שמחזהו
הכושי עשה את שלו הוצג ב טלוויזיה
הוא גם ״הקורא״ ה בוחן
את המחזות המוצעים ל הצגה
בטלוויזיה, אינה אלא
עורבא פרח. מקור הידיעה בכתבת
ידיעות אחרונות אורה
שפיאור, שהגישה מחזה מ פרי
עטה לטלוויזיה. כאשר
הוחזר לה המחזה ונאמר לה
כי הוא נפסל להקרנה, התרגזה
אורה, שאלה את מזכירת
מחלקת הדרמה בטלוויזיה מי
פסל את המחזה שלה. התשו בה
היתה :״הקורא.״ כא-שר

התעניינה אורה לדעת מי הוא
הקורא נאמר לה :״טומי.״ או רה
שם־אור סברה בטעות כי
הכוונה היא לטומי לפיד, לא
ידעה כי הקורא הוא בעצם ה־ד״ר
(לספרות) טוס (״טומי״)
לוי. כך פירסמה בעיתונה כי
טומי לפיד הוא הקורא של
הטלוויזיה. מבקרת הטלוויזיה
של הארץ, הדה כושם, הסתמכה
על הידיעה המוטעית
של אורה שם־אור והעולם הזה
ציטט את רשימתה של הדה.
שתי העיתונאיות נאלצו הש בוע
להתנצל בפני טומי לפיד
על טעותן, התנצלות אליה מצטרף
גם העולם הזה.

פסוקי ה ש בו ע
• העיתונאי עמוס קי

:״שפת הכוח היא השפה
היחידה שבה אנו יודעים לדבר.
ועל כן אנחנו טוענים ש זוהי
השפה היחידה אותה הם
(הערבים) מבינים.״

• מזכ״ל

ההסתדרות

יצחק כן־אהרון :״יש לנו
קיטוב של עוני מנוון מחד ועושר
מנוון מאידך, ומנסים ל הסביר
לנו, כאילו זו גזירה מן
השמיים.״
• הנ״ל :״מזה 25 שנה
קיים במדינה תהליך של סוציאליזם
הפוך — הפקעת רכוש
הציבור והעברתו לידי פרטים.
וזאת, בשם הפרה הקדושה של
הפאנטום, קליטת העלייה ופיתוח
הטכנולוגיה.״

• הד״ר הרצל רוזני

כלום, עורך ידיעות אחרונות,
על התוכנית להכליל חינוך־
מיני בתוכנית הלימודים :״זה
דבר שהשכל אינו סובלו. כך
אין מחדירים לארץ רפורמה
שהיא המסוכנת והמרחיקה לכת
יותר מכל הרפורמות בהן נת נסינו.״

שר־האוצר

פינחס

ספיר
:״כל אדם יכול להיות
ראש־ממשלה.״

מכתבים

הבלח המטוס -סיכום ב !״
המיסיון היהודי

אי-אפשר להאשים את חגיזען החשוך
הרב דרעי בהרס משפחות וגרימת סבל
רב לאזרחים — אלא את המדינה
העומדת מאחוריו ומסייעת בידו!
האפלייה הלאומית הנעזרת בשוטרי
מישטר הכיבוש — הוא המיסיון היהודי
המלוכלך.
ש. אמיר, צפת

האם 0:בארזים
נפלה השלהבת?

שני הרבנים הראשיים לשעבר מוסיפים
להחזיק (על־פי הסכמתו של שר־האוצר
כמובן) בדירות השרד שלהם׳ במכוניו תיהם
המפוארות על נהגיהם. וכבר הוזמנו
מכוניות יוקרה במחירים גבוהים מן הרגיל
עבור שני הרבנים החדשים׳ וגם דירות
פאר.
האם גם בארזים נפלה השלהבת 7
האם זקוקים עדייו שני רבנינו המופל גים
בתום כהונתם לפאר מלכותי כזה
שמסתכם בהון תועפות?
האם היתר. זו גם דרך הרבנים בעבר
להנות ממותרות על חשבון הציבור העמל,
או ההיפר מזה 7
אנו יודעים על חיי צנע והסתפקות ב מועט
של רבנים גדולים בעבר ואפילו על
חיי סיגוף.
האם אין רבנינו חיים בארץ בתקופה
שבה לא עובר כמעט יום ללא מאבק
המונים עמלים על שיפור תנאי חייהם, על
צפיפות הדיור, על שיכונים לזוגות צעי רים
ועל ביעור הפשע והניוון בפרברי ה עוני.
והתמוה
ביותר ששר־האוצר נותן את
האישור הרשמי שלו בלב קל ואין איש

מה עוד אפשר לכתוב ולא נכתב על פרשת המטוס הלובי?
שמענו את הסבריו של שר־הביטחון, ואת. נטילת האחריות
של הרמטכ״ל, ולא שמענו את יגאל אלון.
ראינו את פניו הנפולים של מפקד חיל־האוויר, ולא ראינו
את האלוף רחבעם זאבי עומד מאחורי כתפו השמאלית של
הרמטכ״ל.
כמו כן שמענו את אריה אורגד האומר בטלוויזיה שהמטוס
התרסק בנסיון הנפל שלו לנחות, כאשר הוא נושא למעלה
ממאה נוסעים על מטענם, ובוער באלפי גלונים של דלק.
וגם ראינו את נסיון הנפל להאשים את הקברניט בחוסר
הרשאתו להטים בואינג .727
קראנו גם את אפרים קישון: אל לנו להתנצל ולא זאת
בלבד שלא נתנצל, אלא גם נוסיף לירט כל מטוס שיחדור ל מרחב
האווירי שלנו.
אבל לא ראינו את הקריקאטורה של דוש ובה ישראליק
סוגר את התיק שפתח לאחר הטבח בלוד.
וידיעות ״אחרונות מצא שבדיוק לפני שלוש שנים, באותו
יום ובאותה שעה, נפל מטוס סוויסאייר בדרכו לישראל. ואם
נמתין כמה ימים, יתעורר חכם הגימטריא של אותו עיתון וימצא
שנפילת המטוס הלובי שווה לאיזה מספר ששווה למספר אחר
ששווה לאיזה פנינת פז ואולי הפנינה תהיה מאורעות תרפ״ט.
פוצה פה על כך!

מאשה פורמן,

ומת-ג1
עישון מבזה

המדינה מתבזה בפומבי יום יום ושעה
שעה, כאשר עשן סיגריות מסריח מיתמר
מול השלטים ״העישון אסור״ ועל ראשיהם
של האזרחים הסובלים!
דן יהודאי, רחובות

על דיין
להתפטד

בשל

האינטרס

החיוני

מדינת־

ז ואנחנו ־ י הו די וער בי
״העולם חזה״ ,1847״חם ואנחנו — ערבים ויהודים״,
מכתב למערכת של הקורא ישראל אלכסנדר המגיב על
תוכנית הטלוויזיה ״חיום לפני 25 שנח״ בה משתמשים
בביטוי ״חם ואנחנו״ כשהכוונה ליהודים וערבים.
בעיקבות מכתבי למרכז ההסברה, שהעתק לא מילולי שלו התפרסם
ב״העולם הזה״ ,קיבלתי את התשובה המצורפת :

כ״ה שנים למדינת ישראל
מרכז ההסברה
26לפב רו א ר 1973

ישראל, נחוצה התפטרותו
הביטחון מר משה דיין.
בכל ההזדמנויות שהיו לנו התנגשויות
עם אוייבנו, התקיפה העיתונות הבינלאו מית
את יחסו המתגרה של שר־הביטחון
ואת אופיו האימפולסיבי, וראו בו את
אחד המכשולים בדרך לשלום במזרח-
התיכון.
כיום נוכחותו של מר דיין בממשלה
מהווה תירוץ בידי הערבים לא לחתום
על חוזה שלום איתנו.
קשה לדעת באם לאחר התפטרותו של
מר דיין יהיו הערבים מוכנים להסכים
לזכויותיה של מדינת־ישראל, אך לא יוכלו
לתרץ את סירובם בקיום אישיותו של
מר דיין.
למר דיין הזדמנות טובה להוכיח כי
הוא רוצה לעשות משהו למען עמו בהגישו
את התפטרותו.
א.פ.ק. כרוך, סופר ועיתונאי, ירושלים

מר ישראל אלכ סנ ד ר
רח׳ סן מרטי ן 11
רמת חן
רמת ג ז

קראתי ה ע רו תי רבעניןרב. ב מי ד ת סר. הצדק אתר. הססרש במרד״
כנופיית הי ה מ קו בלב אי ״ ס הי מי ם יאף מו פי ענספ רי םובעתינו ״ סלן

עם זאת נמתדללה מנ ע בשמיש בסס כנופיות .

׳• הרדה ^ ל 2
מנ הל מרכז

ההסברה

אכן, לפעמים נשמעת תגובה מעודדת כלשהי מצידו של מוסד ממשלתי
רישמי. אין זה קורה לעיתים קרובות, אך גם סנונית צנועה והססנית זו
רזינה לטובה ויש לברך עליה.
ישראל אלכסנדר (ואן דייק) ,רמת־גן
ברבה מכל הלב

״העולם חזה״ ,1852״אללח ירחמו
/ ,על הפלת המטוס הלוני
בסיני.
ברצוני לברך את ח״כ אורי אבנרי מכל

אלוהים,

רוצחי ספטמבר השחור מקבלים הון
תועפות בעיקר מלוב. ברצוני לשאול אח
אנשי התנ״ך וגדולי העולם, כולל האדם.
הנשיא ניכסון והכס־הקדוש: המותר למי שהו
להוציא כסף מהארץ בצורת נפט,
ולהשתמש בכסף זה לרציחת אנשים חפים
מפשע? הרי אלוהים נתן את הארץ
לבני אדם (תהיליס קט״ו) לא לרוצחים
מסוג קדפי וחבריו.
לאור זה דורש הצדק, להוציא את ה נפט
מרשות הרוצחים. הוא שייך לכל
בני־האדם הרוצים לעבוד ולחיות, כי כך
ציווה האלוהים.
מאיר כלומכדג, ראשון־לציון
אסון מצער

נכבדי,

דיין בקשר לקו החירום האדום בינינו לבין
מדינות־ערב.
יוסף סמדג׳ה, באר־שבע

האדם והשטן

״ ״ ג, שדיי 5י

ומעריב העלה מתוך תיקים מאובקים כי לפני שבע שנים
נחת פה מטוס מצרי, ואנו תדלקנו את המטוס ואולי אפילו
נתנו כריך גבינה לטייס והרשנו לו להמשיך הלאה.
והארץ שאל את אזרחינו והם קבעו ש־ 730/0מתוכם חיו
בעד. בעד מה? בעד הריגתם של יותר ממאה נוסעים. אם
המיקרה לא היה כה טרגי היינו אולי צוחקים.
אבל עמוד אחד לפני אותו משאל מעורר חמלה, קראנו
גם את יעקב רוטבליט, אותו יפה נפש שהיה חסר סבלנות
עד יום שישי, מועד פירסומו של העמוד השבועי שלו. כי
יש להכות על הברזל בעודו חם.
ולא קראנו את עמוס קינן שלקח את תיק המסעות של
יעקב רוטבליט, וכותב לנו מן העולם הגדול, כמה טוב שם וכמה
רע פה. כמו רוטבליט ודן בן־אמוץ שהיו בחו״ל, אותה הגברת
בשינוי אדרת.
ולא נותר לי לחייך חיוך עגום, ולהיזכר בסרט הרי המזוהם,
בו גם השוטר וגם הפושע, שניהם היו מטורפים כל אחד בדרכו
שלו.
וכך גם אצלנו, שניהם כאחד: השוביניסטים שהשוביניזם
מעבירם על דעתם ואנשי השמאל יפי הנפש — שניהם שווים
כל אחד בדרכו שלו.
אחד שכואב לו, באר־שבע

מטוס הבואינג הלובי שייורט ונפל כש הוא
עולה באש בסיני, הצית מחדש גלי׳
האשמה בעולם נגדנו. יפה עשה הרמטכ״ל,
שנטל על עצמו את האחריות למתן ה הוראה
לטייסי צה״ל ליירט את המטוס,
כדי לגרום לנחיתתו, והתוצאה ידועה
לכולנו.
ממשלת־ישראל ותושביה, מביעים צער
עמוק על אובדן בחיי אדם, אזרחים חפים
מפשע, קורבנות למצב הלוחמה שקיים ב־איזורנו.
העולם
חייב להביו שהערבים עצמם
המיטו עליהם את האסון בעיקבות האיומים
להטעין מטוס בחומר־נפץ, ולפו-
צצו מעל מטרות ישראליות.
מן הראוי.שמערכת ההסברה של המ דינה,
תביא לידיעת העולם כולו מקצת
מהרגשותיו ותגובותיו של האזרח היש ראלי
הפשוט, לגבי המקרה המצער.
איננו חייבים להוכיח כי קיים בנו
רגש אנושי ורגשי צער, אפילו לגבי אנ שים,
שהם אוייבנו המושבעים.
אני מציע למנהיגי ארצות-ערב לחפש
דרכים להסדר איתנו ובכך למנוע אסונות
כדוגמת אלה. ולהענות בחיוב להצעת השר

ישראל שחק
הופעה מכובדת
הלב על הופעתו המכובדת בכנסת בזמן
הדיון בפרשת יירוט המטוס הלובי, ועל
מאמרו המצוין בפרשה זאת.
אני מרגיש חובה לעשות את זה, דווקא
בגלל שאני חולק על הרבה מן העמדות
שלו בשנים האחרונות, אבל הופעתו הזאת
ומאמרו, מתעלים מעל כל שיקולים של
חילוקי דיעות.
ד״ר ישראל שחק, ירושלים

רגע
של עברית
פרדנאצרי,

עדנה: מה זה ״פרו״ 7
פרו-אמריקני, פרו־סיני?
דניאל: רוצים לומר: מנאמני נאצר,
מנאמני אמריקה, מנאמני סין. או: מחסידי
נאצר, מחסידי אמריקה.
עדנה: אם כן, מדוע אין אומרים כך?
דניאל: אני יודע?
עדנה: אהה. מעתה אומר: מנאמני
נאצר ולא פרו־נאצרי או: מחסידי מאו.
דניאל: או: מחסידי השמאל החדש.
עדנה: או: מנאמני האופוזיציה.
חיים ;קר, בת־ים

של חיפה
״חעולם חזח״ ,1852״יום שישי
אצל ג׳קי״ ,על קפה החתיכות והשמות
המפורסמים של תל״א־ניב.

אמר שג׳קי יש רק בתל-אביב 7
מה עם עירנו היפה חיפה . 7גם לנו

יש קפה לעניין בו תוכלו לגלות, ביום
ובלילה, לא רק בימי שישי, את כל המי
ומי.
שמותן בבקשה:
שבח וייס, שמעון ישראלי׳ יעקב אור-
לנד, הצייר גיבעתי, השחקן עודד קוטלר,
ליאורה ריבלין, רותי סגל, אילן תורן,
כל התיאטרון החיפאי, רינה אביבי אשתו
של נשיא אכזיב, בנימין גלאי, גדעון
ססירו יחד עם מערכת עיתון הסטודנטים
פוסט מורטוס, מנכ״ל שמן בנימין ג׳יבלי,
ראש הטכניון גולדברג, גולדמן מהגלריה,
לנצמן והכלב שלו ציבי, ועוד חתיכות,
כלבים וסתם ברנשים,
אז בואו תיראו אותנו בקפה כרמל.
קורא, חיפה

אדיפוס
של העודר
1״העולם חזה״ ,גליון , 1849״על
| הרומנים של הזמר יהורם גאון.
אני לא יודע אם זאת טעות, אבל בשער
האחורי המוקדש לכל הרומנים של
יהורם גאון, הכנסתם את תמונת אמו של
הזמר בין התמונות של אהובותיו.
האם זה בגלל תסביך האדיפום של ה עורר?
גיל
דגני, גבעתיים

מי שור צ ב אי
ו מי שור מצפוני
פרשת המטוס אינה רק בעייה
צבאית מדינית. היא גם בעייה
דידקטית.
כדי להבין את כוונתי יש לראות
את הסיטואציה בשני מישורים:
מישור אחד שהוא צבאי אבסו לוטי,
ומישור שני המוסרי מצפוני.
למה הדבר דומה? לחייל אשר
קיבל פקודה לירות בשבוי או
באוייב חסר מגן הנמצא תחת
חסותו ונתון לחסדיו.
נשאלת השאלה: האם עליו ל בצע
פקודה זו או לסרב לבצעה
ובאם סירב עליו להענש?
הננו מודעים לתקדימים כגון
משפט נירנברג וסגן קלי. על מש פט
נירנברג לא אוסיף משום הב דלו
המהותי. אתעמק בסגן קלי.
אין ספק שסגן קלי קיבל את
הפקודות המיוחסות לו. להשמיד
את הניקרה בדרכו ללא הבדל
חייל, אשה וילד. כידוע מילא קלי
את הפקודה. את האחריות הטיל
לממונים עליו.
בפסק דינו נפלה האחריות עליו
לכן הוא גם נענש.
אין ספק שזה היה המצב עת
ביצעו הטייסים את הפקודה ליירט
את המטוס.
אין ספק שהם ראו מטוס גדוש
אזרחים.
אין ספק שזאת ידעו הממונים
עליהם ואף הרמטכ״ל.
אין ספק שהפקודה והביצוע
היו מוטעים. זאת מתברר לאחר
מעשה.
קיים ספק אם יועמדו לדין ה אחראים
לטרגדיה. לכן אין להסיק
מסקנות ויש ״ללמד בני יהודה
קשת״.
מרדכי הופמן, בני־ברק
טעות לעולם צודקת

אש הממשלה, מרת גולדה מאיר קיבלה
אתמול בבניין הקונגרס בוושינגטון עבודת
שיבוץ עשוייה עץ ובה דמותה( .מעריב,

אהובה עם*שלפ, גבעתיים

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם בקצרה.
עריסות תינתן למצרסים תמונות
למכתביחם.
טרוירה עונה
לצו האפנה
סריגי טרוירה-
נעימים במגע
שומרים על צורתם
קלים בכביסה
מתיבשים מהר
אין צורך בגיהוץ

2000

סטקלטס לשעשוע
מה שקובע ב הלנה רובינשטיין
זוהי ה אי כו ת.
ומרוע לא ה פנ ט סי ה !
נא להכיר :״3<;1<1£:ז ,5המצאה
חדשה ו מ קו רי ת ביותר של
הלנה רובינשטיין. סדרה של
ק ר מי ם צבעוניים ומב רי קי ם
בצלו חיות שקופו ת זעירות ה-
מוברגות אחת לתוך השניה.
השתעשעי ב ה ענ ק ת ברק ל שפתייך,
עינייך ולחייך בכל
צבע שתבחרי בו. שני לרצונך
א ת הופעתך כולה, ה ת אי מי
א ת איפורך לבגדיך...
אינך ז קו ק ה למברשת, נגיעה
פנייך.
באצבע ואל
קל ה
מופיעים בשלוש
ס ט קל ט ס
סדרו ת .׳ צי ק-לטס (ללחיים)
אייל ט ס (לעיניים) לי פל ט ס
(לשפתיים) והם מציעים לך
אין סוף אפ שרויות של שילובי
צבע, ובעצם, איש לא מפריע
,לך לה שתמ שבצ׳יקל ט ס לעי ניים
או בליפל ט ס לל חיי ם.
.,הני חי להב דלי םהמ סו ר תיי ם
ן אל תהס סי והשתעשעי בשינוי.

! אחתה הנ או תבמ שחק בצלו !
,חיו ת הצבע היא האפ שרות
;ל הרכי ב שילובים שונים ומ-
! שונים של צבעים.
]בבוקר, לדוגמא, עברי מראש
{ על סדר היו ם שלך, אולי לא
,יהיה לך זמן ל חזור ה בי ת ה
ולשנות אתה איפור שלך לפני י׳
שאת יוצא ת בערב. תכנני
איז ה איפור תרצי בערב והב-
ריגי ל הנ אתךאת צלו חיו ת
הצבעים שאת חו שק תבהם.
אולי י הי ה לך יו םאחד יותר
צלוחיו ת מ ביו םאחר אך
לעולם לא תחס רי א ת הבט-
חון שבארנקך איפור לכל
מאורע, לכל ת או ר ה, לכל מצב.
סטקלטס — צורה חדשה של
זוהר, מ שחק חדש לצעירים
ול אלה ה מ או ה בי ם בצבע, פנ ט
סי ה ו קלילו ת.

הלנ ה רובינשטיין
היופי בפעול ה

סיקורת
בקרוב יצטרכו להקים בישראל מישרד
לתולדות יוחסין. לאחר פרשת משה דיין
של הביטחון ומשה דיין של ׳מי־הקולון,
התעוררה עתה גס הבעייה של פעמיים
שלמה ניצן.
עיתונאים שפנו אל שלמה ניצן, הומר
השחקן והמומחה בהא־הידיעה למעשיות
חסידיות, בשאלה מת הן ההאשמות שהוא
תולה באגודת הסופרים — הסתבר שלא
הוא זה הפורש. מספר צעיר, שאף שמו
הוא שלמה ניצן, הוא שעזב את אגודת־הסופרים.
כל קשר ביט לבין הניצן האחר
הוא רק השם בלבד.

״אני מ שו געת ־
א,1מה9״

תיאטרון
בסרמחג ״ ס לעה׳^ל
״וויצק״ ,מאת גיאורג ביכצר
בתיאטרון חחאן. תירגום ועיבוד:
נחמי דרימר. במאי: מייקל
אלפרדס. תאורת: בן״ציון מו-
ניץ. משתתפים: אחרון אלמוג,
נעמי בכר, שבתאי קונורטי, צבי״
קח הלפרן, ששון גבאי, ספי ריב־לין
ורחל שוורץ.
יוד,אן קריסטיאן וויצק חיה שניר־חרג
גרמני שרצה את אהובתו הבוגדנית, הוצא
בשל־כך להורג בשנת . 1824
פרידריך יוד,אן פראנץ וויצק הוא גיבור
מחזה שנכתב ב־ 1837 על־ידי צעיר בן 23
בשם גיאורג ביכנר, אשר השתמש בסיפור
של וויצק האמיתי על־מנת ליצור את מה
שנהוג לכנות ״הטראגדיה הראשונה של
המעמד העובד״.
טראגדיה שבה וויצק נשחק על-ידי הנ סיבות,
נרמס על־ידי בני־מעמדו, וניתקל
בחומת לעג, אדישות ואכזריות מצד הבורגנות
הנפוחה מחשיבות עצמה, המתייחסת
אליו כאילו היה חפץ, ולא בשר־ודם. למרות
כל. זאת, מנסה וויצק, המחוספס לכאורה,
אד רגיש מתחת למעטה הגס, לשמור על
כבודו כאדם.
שמעון וויצק הוא גלגולו האחרון של
אותו האיש האומלל, אשר באדיבותם של
מייקל אלפרדם ונחמי דרימר, עלה לארץ,
התגייס כעובד צה״ל ומנסה למצוא לעצמו
אחיזה במציאות הישראלית. כך, סבורים

ככר ואלמוג
נקרעים בין שני הקצוות
ה חו ־ ד ח

הז רז

אכיכה גלי
״אם יש משוגעים —
יא איננה צעירה. אך עיניה ה ן
\ מרצדות בתמימות, מעידות שלא איב דה
את תקוותיה האין־סופית בעתיד.
היא איננה כוכב שביט שפרץ לפתע
משמי אלמוניותו. אך גם איננה די מפורסמת,
בהשוואה לשנות הניסיון הארוכות
המונחות על כתפיה, כזמרת, שחקנית,
כותבת ובמאית.
ובכל זאת, היא בהחלט תגלית. כי היא
ממורמרת. לא על הוועדות השונות לעידוד
המחזה המקורי, אף שמעולם לא התייחסו
אליה בהערכה מספקת. היא לא ממורמרת
על המחזאים המקוריים האחרים, המציגים
את יצירותיהם בתיאטרונים הגדולים. היא
איננה ממורמרת על כך שכבר מזמן נאמר
לה שהיא נפלה בין הכיסאות :״כשחזרתי
מלונדון, שם למדתי מוסיקה, זימרה ו בימוי,
באתי אל יוסף מילוא, אחד ממכרי,
וניסיתי להשתלב בעבודה בתיאטרון. הוא
אמר לי, :את יודעת, הצרה שלך היא
שאת לא צעירה ואת לא זקנה׳.״

בי כ ה גלי, ילידת ירושלים, מעלה
היזם את הפקתה השביעית, האשה
האחרת, בתיאטרון כיס. היא לבדה אחראית
לשיגעון הזה של תיאטרון פרטי, המתקיים
לו בשולי התיאטרון הישראלי המקובל:
״התחלתי רחוק מאוד. שתי נשמות נלחמו
בתוכי על ייעודי. שרתי וכתבתי, כתבתי
ושרתי מוסיקה קלאסית. לפעמים לסירוגין,
לפעמים הקדשתי את זמני לשירה בלבד.
משגבר בי התיסכול, כתבתי.
״בזמנו הייתי כה תמימה שזה גבל
בטפשות. חשבתי שמעריכים אדם על־פי
מעשיו. וכשמילוא אמר שאיני צעירה וש־אלפרדס
ודרימר, יגע גורלו ללב הקהל
המקומי יותר.
אולם מה שקורה כאן הוא שכאשר העי בוד
הישראלי נאמן למקור של ביבנר —
למשל בסצינה בה מהרהר קצין על מהות
הזמן שעובר — הוא מאבד כל קשר עם
המציאות הישראלית. לעומת זאת, כאשר
ישראל מעוגנת היטב על הבמה — כמו
בסצינה בה פסבדו־פנתרים משוחחים בשפתם
בבית־קפה — הולך ביכנר, וכל
מה שהיה ראוי בו להערכה, לאיבוד.
אם לא די בכך, נוטה העיבוד גם
להוסיף הגזמות משלו לסרקאזם המר של
ביכנר. למשל, הסצינה בה מוכיח רופא
את וויצק על שאינו מסוגל להשתין לתוך
בקבוק כפי שהוא נדרש. או סצינה אחרת,
בה אותו הרופא מאבחן בעיני הקצין את
התקפת־הלב הקרובה, ומלקק את שפתיו
בהנאה לעניין הרפואי של מקרה כזה —
בסצינות אלה, גובל העיבוד במערבונים
של להקה צבאית. וזה נאמר לאו דווקא
לשבח.
מובן שכאשר ההצגה נקרעת בין שתי
קצוות אלה, גם השחקנים מתבלבלים. פרט
לאהרון אלמוג, שמצליח להמחיש את חור בנו
של וויצק על כל שלביו, נראים
האחרים כתרשיסים לקראת תפקידים שלא

איני זקנה, נעלמתי לי, והחלטתי לעבור
לחלקת־אלוהים קטנה משלי.
״אולי שגיתי בכך שלא ישבתי במיסדרו־נות
והזכרתי לכולם שאני קיימת. אך אני
יותר מדי אינדיבידואליסטית. יש לי ועדת־שיפוט
פרטית משלי, .אין לי ביטחון שאני
גאון ואין לי יומדה להיותי נערצת. אבל
אם חנה מרון ומרים ברנשטיין־כהן אומרות
לי, על חומר שקראו, כי זה טוב —
זה נותן לי כוח להמשיך.״

מ שי כהא כי בהומספרת : :
את שתי ההצגות הראשונות שלי בכ לל
ביימתי בתיאטרון האנגלי הקטן. אחר-
כך העדפתי לעבד חומר שנראה לי לפי
דרכי, כמעניין. כך העליתי עם קבוצות
שחקנים את היער הקסום, הצגודילדים
שזכתה בהמלצת משרד החינוך והתרבות,
ומעולם לא ידעתי לנצל זאת. אחר־כך
בגן הכוכבים, גם כן לילדים, בחרתי תמ לילים
מעולים, והגשתי אותם בעצמי.
אהר־כך היה אוקסן וניקולט 130 ,פעמים.
ואהד־כך בא חלום בצבעים.
בעבודה שיתפתי שוב קומץ שחקנים,
שבחרו להתמודד עם חומר זה, מאשר
לשחק תפקיד של סטטיסט שמיני בתיאטרון
גדול. וכך התרגלתי והיום אין לי שום
שאיפה להיות שייכת לתיאטרון כלשהו.
יש לי יותר מדי רעיונות משלי ופחות
מדי רצון לעבוד עם שחקנים ממוסדים
שלא איכפת להם.
וכך אני קיימת כתיאטרון כיס ומעלה בו
הצגה שלישית מפרי־עטי. הראשונה היתד,
אלבום משפחתי שביימה מרים ברנשטיין־
כהן. הציגו אותו 160 פעם והוא ניקנה
על־ידי רדיו הולנד. אחריה ביים פיטר
פריי את השמיניסטים שלי. ועכשיו ביימתי
בעצמי את האשה האחרת. זז הצגה חדשה
המכילה שלוש קומדיות שכתבתי: קומדיה
שחורה, קומדיה לירית וקומדיה מטורפת.
נעזרתי בשלמה גרוניך, שהלחין, וב־לידיה
פינקוס-גני, שדאגה לבמה ולתל־בושות
במינימום של הוצאות, .אל תדאגי,
אמרה לי לידיד, כשתמהתי מנין אקח כסף
לשלם לה, אני לא אחייה ממך...

* * ה אני מבקשת, בסופו של דבר י
1* 4לא תמיכה כספית, ולא מימון. רק
•שאחרי כל כך הרבה שנים — שיכירו
בכתפיים הצרות שלי, הסוחבות לבד תי אטרון
שהוכיח את קיומו. הייתכן שאני
אשלם מימים כמו כל תיאטרון גדול,
בשעה שאני צריכה להיאבק על שכירת
אולם כל פעם מחדש 7
כתבתי לשר יגאל אלון — ונעניתי כי
הוא עסוק עד אפריל. פניתי לעיריית תל-
אביב וביקשתי שיתנו לי ׳דק אפשרות
להשתמש באולם כלשהוא פעמיים בחודש.
ישנן כמה אפשרויות — ביניהן האולם
שמשמש בית לסדנא למחזה מקורי. כל
גובשו עדיין. בין אם זו נעמי בכר בדמות
מרים (שבהצגה הישראלית הפכה לאשתו
החוקית של וויצק, במקום להיות פילגש
כמו במקור)׳,שבתאי קונורטי או האחרים.
ואם כי ההצגה מועלית בצורה מעניינת,
בזירה המחולקת לחמישה מוקדים, שהעלילה
נעה ביניהם בעזרת התאורה — ולמ רות
הרצון הטוב של כל הנוגעים בדבר,
שהשקיעו ודאי מאמץ ניכר — ההרגשה
היא, בסופו של דבר, שדאגו כאן לכל
הפרטים, ורק את רוחו של ביכנר שכחו
להזמין לחגיגה.

ס פ רי ם
א ל כו הו ל
181^ 0
^£3.11,1301ז31ז /\ 115 ץ נ1
, 1972.ז £5ז 0
״אי הדובים״ ,מאת אליסטר
מקלין. בהוצאת פאוסט קרסט,
288 .1972 עמודים — 6.90ל״י.
חסיד־ ספרות־המתח הקשוחה של אליסטר
(תותחי נברון, הסיירת יוליסס ועוד)

מיכאל וסהר ב״האשה האחרת״
— למה לא לנצל אוחם?״
מה שאני מקשת הוא עידוד מסויים, שלא
אצטרך להופיע כקבצנית ולשלם הזן בש ביל
אולם, אם יהיה כזד, פנוי פעם ביובל.
האם צריך לעודד אנשים כמוני, או לאי
איני חיונית לתיאטרון הישראלי. אני יו דעת
שהוא לא ימות יחד איתי. אך גם איני
רעד, יותר מהרבה מחזות מיובאים, ומרבים
אחרים המקבלים תמיכות ואלפים רבים
של לירות. אם עוד עשרה כמוני יפעלו,
אז אולי אחד מהם יעשה משהו מצויין.
ואם ישנם כמה מטורפים כמוני — בואו
ננצל את המטורפים. הרי זה לא טירוף
שלילי, זה טירוף חיובי.

מקלין, האוהבים את סיפורי־ההרפתקאות
שלו, בהם גובלת האלימות בסאדיזם ותס־
,בוכות העלילה מפתיעות יותר מאשר
הגיוניות — ימצאו את מבוקשם במסע
חדש זד, של הסופר אל הקוטב הצפוני.
הקוטב שימש כבר, בנופיו השוממים,
ובטבע המתעלל לאנשים, רקע לכמה מ סיפוריו
הקודמים (למשל הלילה הנצחי,
תחנת זברה אינה עונה) .כמו במקרים
קודמים, הגיבור, אם כי אינו נראה כזה,
הוא בכל זאת לצד החוק, והנבלים הם
עדיין רוסיים. מה שמוכיח כי מקלין אינו
זריז, כדוגמת כמה מחבריו, שהספיקו בינ תיים
להפוך את סין העממית לאם הרשע.
הסיפור כולו, שהוא פרשת ריגול במסווה
של מסע לצילום סרט באי־צפוני מרוחק,
מטובל בהפתעות וגוויות על צעד ושעל,
והדבר הקשה ביותר להבנה הוא כיצד
מצליחים האנשים לעמוד יציבים על רג ליהם,
תוך כדי בליעת כמות אלכוהול
שהיתר, מספקת בקלות אוכלוסייתה של
׳ עיר בינונית במשך שנה תמימה.
אבל, כאמור, ההגיון הוא לא החלק
החזק בספר זה. ומאחר ואלימות, מתח,
ודמויות בלתי־שיגרתיות נמצאות כאן ל רוב,
אין על מה להתלונן,

ת מ רו רי ם
מונה. לראש המחלקה לביופיסיקה
במכון וייצמן, במקומו של פרופסור אפרים
קצ׳לסקי שהקים את המחלקה ועמד בראשה
במשך קרוב ל־ 25 שנים, פרופסור
ישראל דוסטרוכסקי המשמש כנשיא
המכון בפועל. יליד פולין, עלה לארץ
בצעירותו, שירת בפלמ״ח ואחר למד
כימיה באוניברסיטה העיברית בירושלים,
הצטרף ב־ 1954 למחלקה לביופיסיקה ב מכון
דייצמן.
מונה. לתפקיד מנכ״ל מישרד הפירסום

בינג־ליניאל, אל״מ (מיל ).יצחק נסיהו,
שסיים את לימודיו באוניברסיטת תל־אביב
וכיהן בין תפקידיו בצה״ל כמזכירו הצבאי
של ראש־הממשלד, המנוח לוי אשכול.
נבחר. על-ידי סנט אוניברסיטת
בר אילן, לתקופת כהונה שנייה של רק טור
האוניברסיטה, פרופסור צבי קדרי
( ,)48 שנולד בהונגריה, למד לשון ושפות
שמיות באוניברסיטה העיברית בה קיבל
ב־ 1955 את תואר הדוקטור. ב־ 1963 החל
להרצות בבר אילן שם ניבחר לדיקן ה פקולטה
למדעי היהדות וב־ 1971 לרקטור.
הורשע. בבית־משפט השלום בתל-
אביב, באשמת העלבת שוטר, כוכב הכדורגל
לשעבר יהושע (״שייע״) גדזר,

שייע גלזר
קללות לשוטר
שנידון לקנס של 250ל״י. גלזר נהג במכוניתו
בחולון ועבר עבירת תנועה.
שוטר רשם לו דו״ח ובתגובה הוא העליב
אותו.

נפטרה. בלונדון, בגיל ,47 אלין
שפר, מגדולות החלילניות בעולם, ש הופיעה
עם חתיזמורת הפילהרמונית של
קנזס סיטי, אשר למנצחה, אפרם קורץ,
היתה נשואה.
נפטר • בליברפול, מהתקף־לב, בגיל
,72 עת עמד על דוכן המנצחים וערך
חזרח עם התיזמורת הפילהרמונית של העיר
על מרש האבל מתוך ארותיקה של
בטהובן, באולם הקונצרטים של ליברפול,
המנצח פאול קלצקי. יליד פולין, היה
המנצח של תיזמורת רשות השידור של
שווייץ, ניצח ב־ 1955 על הקונצרטים של
התיזמורת הפילהרמונית הישראלית במסע
שלה ברחבי אירופה.
נפטרה. בביתה שבדאנבי במדינת
ורמונט, ארצות־הברית, בגיל ,80 הסופרת
פרל פ. נאק שזכתה בפרס נובל ובפרס
פוליצר לספרות. ילידת וירג׳יניה המער בית,
גדלה בסין, חזרה בגיל 17 לארה״ב
לתקופת לימודים ומ־ 1914 עד 1935 פעלה
כמיסיונרית פרסביטריאנית בסין. ב־1932
זכתה בפרס פוליצר עבור סיפרה האדמה
הטובה שגיבורו הוא איכר סיני העולה
לגדולה וב־ 1938 היתד, האשד, הראשונה
שזכתה בפרס נובל לספרות. הוציאה לאור
85 רומנים וסיפורים שרובם מוקדשים ל אסיה
ולסין שלפני תקופת מאו.
נפטר. בגיל ,83 השוחט־מוהל ה חדרתי
יוסף חיים אורנשטיין שמל
כ־ 13 אלף ילדים. דור רביעי בארץ,
השתקע ב־ 1920 בחדרה.
נפטר. בבית־החולים רמב״ס בחיפה,
בגיל ,90 האחרון שנשאר בחיים מכל אנשי
גרעין סג׳רה, אריח פבריקנט, שנולד
ברוסיה, עלה לארץ בגיל 20 והתיישב
בגליל התחתון.

כצעדים מדודים וחגיגיים, לעבר חדר־האוכל.
^ גי?{ הזמן

להודות ולהתוודות: אני באמת לא נורמלי.

( | בחיי.

גיליתי את זה כאיבר הסתכלתי במסד
הקטן, וראיתי מחזה מיוחד כמינו.

היו שם מדרגות. ובמדרגות האלה ירדה כיתה של
חיילי חיל־הנחיתה של ארצות־הברית, במדים מפוארים,
ונשאו דגלים.
ואחר־כך ירדו שם (מימין לשמאל) ריצ׳ארד ניכסון,
גולדה מאיר ופאטרישה ניכסון. דיק, פאט וגולדה.
הם ירדו בהילוך מלכותי, כשחוד המעמד זוקף את
קומתם, וזוהר החווייה מאיר את פניהם באור פנימי.

החצוצרות הריעו לככודם, משרתים ומשרתות
עמדו דום, והשלישייה הקיסרית פנתה,

מסד .

^ ני יודע, מעמד זה היה צריך לרומם את לבי,
להפעים את נפשי. הייתי צריך לקרוא הללו־יה, או
לומר ״ברוך שהחיינו והגיענו ליום הזה.״

זה היה נורמלי.

ולראייה: משוררים ופרשנים, ואפילו עיתונאיות, התמוגגו
בימים שלאחר מכן, יום אחר יום, בחדווה מתמשכת.
אנשים רציניים ונאורים השתפכו בעמודים שלמים,
כשדיו מכונות־הדפוס נמהלת בדמעות־ההתרגשות.
מוספי ליל־שבת שמו את התמונות המרגשות בשער.
אין ספק: האדם הישראלי הנורמלי חש בגדולת הרגע.
אוזניו היו כרויות למשק כנסי ההיסטוריה.
הוא ראה את מלכת היהודים צועדת בין קיסר אמרי

וקיסריתו, מתחת לדגלים המקודשים, לשמע תרועות
השופר.

הוא התרגש. תחושת הרגע חנקה את גרונו.
נפשו אמרה הידד.
זה היה נורמלי.

אני, כפי הנראה, באמת לא נורמלי. באמת־באמת.
כי אני ראיתי משהו שונה לגמרי.

ראיתי קיטש מונומנטלי.

ראיתי הצגה כל־כך מגוחכת, כל־כך גרוטסקית, עד
שהיה נדמה לי, לרגע, שהומוריסט עליז מציג לנו להטוט
קולנועי, מעין פוטומונטאג׳ נייד, בהרכיבו את ראשי שלישיית
האישים על גופותיהם של שלושה קומיקאים.

כעוד שנייה, אמדתי לעצמי, הם יתפרצו כצחוק,
ותתגלה המהתלה. איזו מתיחה, חה-חה1
(המשך בעמוד )16

ח לנ ת ה קי ט ש

גולדה מ איר בין ריצ׳ארד ופאט ניכסון בטכסהמל כו תי (למעלה) ,ס צינה מ ל כו תי ת של ה ב אל ט על הקרח (למטה)

מה מתדחש מאהוד׳ הקלעים של
שיבוץ המועמדים לעמדות השילטון
גולדה ותקבל את כל תנאיה.

על-פי סקרים שנערכו לפי הזמנת
המעיד, הרי אם תתייצב גולדה
כראש רשימת המערך לבחירות,
עשוייה הרשימה לזכות כשלושה
עד ארבעה מנדטים נוספים
ככנסת.
דנמורת הישג זה תינתן לגולדה הזכות
להרכיב כרצונה את הממשלה הבאה. כי צד
תיראה ממשלה זו?
ברור שהדברים עלולים להשתנות ב כל
רגע. אבל התמונה, כסי שהיא נראית
כיום לבוחשים מאחורי-הקלעים במערך,
מבהירה שהממשלה הבאה תהיה דומה
כמעט בכל, להוציא שינויים קלים, לממ שלה
הנוכחית.

ארבעה שרים בממשלה הנו

מובן שספיר ימשיך למעשה לנהל את
ענייני האוצר ואת ענייני משרד המיסחר
והתעשיה, שהממונה עליהם יהיה איש
אימונו ונער הסיפוחים שלו, חיים בר־לב,
שינוי בולט אפשרי נוסף: יגאל אלון
יפרוש ממישרד החינוך, ימשיך לכהן כ סגן
ראש־ממשלה בלבד, ללא כל תיק.
בעיני יגאל יש במעמד זח כדי להשאירו
בתמונה במקרה שיתחדש הקרב על ירושת
כסאה של גולדה. נראה שגולדה עצ

תתמ>ך כצעד זה של אלון מהסיבה
הפשוטה: הוא יאפשר לה
לצרך לממשלה את נער הטיפוחים
שלד) ,מזכיר מיפלגת העבודה אהרון
ידלין, אותו היא רוצה להעלות
לפני פרישתה. משום כף
יתכן שאהרון ידלין יהיה אולי

גולדה:

לקראת וווידטון ווי ד
** דוע היא משגעת אותם

7מדוע

היא מתעלמרבהם?
אלו היו השאלות שריחפו בשבוע האחרון
מעל לכל ההתרחשויות הפוליטיות
בישראל. הם כוונו כלפי ראש-הממשלה
גולדה מאיר, ששהתה אותה שעה באר־צות־הברית,
ופליטת פה מכוונת שלה בהופעתה
בטלוויזיה האמריקאית, בדבר כוונותיה
להמשיך בכהונתה, הקפיצה את כל
צמרת מפלגתה והרקידה אותה במחול
שדים של התרפסות והתבטלות עצמית.
השבוע, כשחזרה גולדה מאיר לישראל
כשהיא חדורת ביטחון־עצמי מחודש כתו צאה
מהצלחת מסעה בארצות-הברית,

היה ברור מעבר לכל ספק: לגולדה
אין אפילו צל של כוונה לפרוש
מכהונתה כראש־ממשלה בשלב זה.

אף-על־פי־כן היא לא תצהיר על כך, לא
תודה בכך, ולא תקבל על עצמה את המשי מה
לעמוד בראש רשימת המערך לכנסת,
לפחות עד חודש מאי הקרוב. היא תמי

שיד לשגע את הממשלה, את חבריה
למיפלגה ואת המדינה כולה
כמישחק ניחושים והתרפסות המכוון
כולו למטרה אהת בלבד :
להקנות לה למעשה שילטון יחיד
כממשלת ישראל.

לרקוד לפי
ה ק אפריז ה
י* 4חשד שהתעורר עוד לפני מספר חוד!
4שים בדבר כוונותיה הנסתרות של גול דה,
קרם השבוע עור וגידים ורמזיה ל מקורביה
הפכו לאולטימטום :״אם אתם
רוצים אותי — אתם חייבים להישמע לי.
אם אני ממשיכה להיות ראש־הממשלה של
המדינה הזאת, אז אני אקבע מי ומה יקרה
במדינה הזאת.״ במילים אחרות: ברור
עתה מעבר לכל ספק לחבריה של גולדה
מאיר במיפלגת העבודה, כי אם הם רוצים
שהיא תרוץ לבהירות, ותמשיך לכהן לפ חות
שנה אחת לאחריהן כראש־ממשלה,
רם חייבים למלא את כל רצונה, להיכנע
לכל הקאפריזות שלה, לא להרגיזה ולוותר
לה בכל.
ואנשי המערך, לכל פלגיו, רוצים בכך
מאוד. הפחד פן ינחלו תבוסה בבחירות
אם לא ילכו אליהן בהנהגתה של גולדה
מאיר הנערצת, מלכד את כל קצוות המערך,
ממפ״ם ועד רפ״י.
במבט ראשון נדמה כי הקורבן שתצטרך
מיפלגת העבודה להקריב כדי לרכך את
לב גולדה ולשכנע אותה להישאר, אינו
כה נורא. מה בסך-הכל היא רוצה?
רשימת התביעות של גולדה אינה כה
ארוכה, ולכאורה גם לא מהותית. אבל
היא מכילה בתוכה את התביעה לזכות

הכרעה טוטליטארית במפלגתה, כשכלפי
חוץ יראה כאילו נעשה הכל בתהליכים
דמוקראטיים מקובלים.

למשל: גולדה רוצה שיעקב צור
יהיה נשיא המדינה הבא במקומו
של זלמן שז״ר. ייתכן שממילא יזכה
צור כרוב קולות מכין כל המועמדים
האפשריים. אכל זה אינו
מספק את גולדה. היא רוצה שהוא
יהיה מועמד יחיד, לפחות של מפלגתה,
ושיראה כאילו המיפלגה בוחרת בצור
לא מפני שגולדה מאיר רוצה בכך, אלא
מפני שזה רצון כולם.
אבל זוהי רק דוגמא שולית. בצורה
דומה רוצה גולדה שדעתה ורצונותיה
יתקבלו גם בשאר התחומים.

• היא רוצה שרשימת המערך
בבחירות לכנסת השמינית תורכב
על סמך המלצותיה.
• היא תובעת את הזכות, הטבעית
לכאורה, שהיא תקבע מי
ייצג את המערך בממשלה הבאה.
• היא תובעת שאלה מחבריה
שהביעו את רצונם להתפטר מתפקידיהם,
יחזרו בהם וימשיכו
לכהן ולשאת כעול לצידה.
• היא רוצה שלא יעבירו בכנסת חו קים
או החלטות בניגוד לרצונה. כך, למ של,
היא רוצה שתתקבל דעתה שלא לב טל
את הצנזורה על סרטים ומחזות.
9היא רוצה שאנשי מפלגתה לא יש מיעו
בפומבי הצהרות שלא לרוחה. אומ נם,
היא הצהירה בעבר כי ״הדחה אחת
בדור מספיקה בהחלט״ ואין בכוונתה לי צור
לעצמה תדמית של מדיחה בעלי
תפקידים מכסאותיהם. אבל לעומת זאת
היתר, רוצה שהמפלגה תדע לרסן אישים
כמו בן־אהרון, ואחרים.
בקיצור, גולדה מאיר רוצה שקט. כאי לו
אמרה לחבריה :״אתם רוצים שאמ שיך
לעבוד, אז תאפשרו לי תנאים שאוכל
להמשיך לעבוד. אלה ואלה הם התנאים
שלי. אני רוצה שקט ובלי בילבולי מוח.״
אין ספק שתביעותיה של גולדה הן
לגטימיות בהחלט לגבי מי שמפצירים בו
בצורה מעוררת רחמים כמי שאין לו תח ליף.
השאלה היא רק איזו דמות

כחית, שאמורים היו לפרוש וללכת
יחד עם גולדה, ישארו וימשיכו בכהונתם
במשרדיהם. אלה הם: יש ראל
גלילי, יעקב שמשון שפירא, חיים
גבתי וזאב שרף. זהו אחד התנאים העיק ריים
של גולדה להמשך כהונתה: הם
נשארים יחד עימה.
לא יהיה גם כל שינוי באיוש המשרדים
העיקריים האחרים הנמצאים בידי המערך:
אבא אבן ישאר שר־החוץ ! משה דיין שר-
הביטחון, שמעון פרם שר־התיקשורת, חיים
בר-לב שר המיסחר והתעשיה, וויקטור
שם־טוב שר־הבריאות.
לגבי שאר המישרדים שבידי המערך
יתכנו שינויים קלים.

השינוי האפשרי הבולט כיותר
הוא פרישתו של ספיר ממישרד־האוצר,
לפחות בלפי חוץ. פנחס
ספיר, שאינו מוכן לרוץ לבחירות כמועמד
המערך לראשות הממשלה, משום שהוא
חושש שיאשימו אותו אישית בכל כי שלון
בבחירות, יהיה מוכן לרשת את
גולדה כשנה אחרי הבחירות. לשם כך הוא
רוצה להיות בינתיים במעמד של סגן
ראש־ממשלה ללא תיק, לעבור תקופה של
סטאד, כדי שקפיצתו לכס ראש־הממשלה
תתקבל כטבעית עם פרישתה של גולדה.

האיש החדש היחיד של מיפלגת
העבודה בממשלה החדשה.
אבל אם יהיה יגאל אלון סגן ללא תיק,
יווצר מצב משונה לפיו שני שרי אחדות־העבודה
בממשלה אינם מחזיקים בידיהם
אף תיק. נראה שבמקרה כזה ייעשה נסיון
לשכנע את ישראל גלילי לקבל לידיו את
אחד התיקים שיתפנה.

אין לסלק
אתאל מוגי!*
*** ני תיקים הנמצאים עתה בידי הן
* מערך בממשלה עשויים להיתפנות.
הראשון בהם הוא תיק העבודה הנמצא
בידי יוסף אלמוגי. ליוסף אלמוגי אין
אומנם כל כוונה וכל חשק לפרוש מהממ שלה,
אולם מופעלים עליו לחצים כבדים
ביותר לרוץ לראשות עירית חיפה, וזאת
מהסיבה הפשוטה שלמערך אין שום מועמד
בר מישקל בחיפה, שיוכל לרשת את
מקומו של ראש העיר הנוכחי, משה פלי-
מן, החולה במחלה אנושה.
קשה לדעת אם יכנע אלמוגי ללחצים,
מה עוד שטרם הוסרה סופית ההצעה להד

יש דמיפלגת שילטון דמוקרטית
כביכול, המוכנה לקבל תכתיבים
כאלה של אשה זקנה וקאפריזית,
המאבדת את סובלנותה ומנהלת
את המדינה לפי הסימפטיות
ומצכי-הרוח שלה 7

ספיר רוצה
לעשות ס ט אז׳

ה שכמעט ברור הוא, שבסופו
של דבר תיכנע מפלגת העבודה ל־

—/ 110.4.1 114111 1
11/111,
— [ 1111 1 111 /
ב.ו |*1י:
גנו
8פ 1 1 1 9
שאפסו סיכוייו להיכלל באחת הממשלות הבאות, בשל התנגדותם המוחלטת של גולדה
וספיר. בתמונה נראה רבין הזועם בפגישה האחרונה של גולדה עם הנשיא ניכסון.

•גנחס ספיר

גולדה מאיר

הבאה

עידו כמזכ״ל הבא של ההסתדרות, מיש רה
שגם בה אין לאלמוגי חשק רב, והיה

אם יתפתה אלמוגי לפרוש מהממשלה,
מסיכה זו או אחרת, נראה
שתיק העכורה יימסר לישראל
•יידדר
״י מישרד שני העומד להתפנות
הוא מישדד הקליטה, שהשר ה־מפ״מי
שלו, נתן פלד, ניכשל כני•
הולו כישלון חרוץ. ברור ש פלד לא
יכהן עוד כשר בממשלה הבאה. מפ״ם
מועידה לתפקיד זה את סגנו הנוכחי,
שלמה רוזן, אבל לגולדה עצמה יש מח שבות
אחרות.

גולדה רוצה מאוד לצרף את
יעקכ חזן המפ״מי לממשלתה הכאה,
כתפקיד שר ללא תיק, שיהיה
אחד מאנשי הקכינט המצומצם
שדה כמיטכחה. אם תצליח במינוי
זה, לא יהיה מקום לשר מפ״מי נוסף
בממשלה ובמקרה זה ישאר תיק הקליטה

פנוי עבור גלילי, שאינו להוט אחריו
ביותר, שכן בתפקידו כשר ללא תיק אין
לו שום סיכוי או אפשרות להיכשל.
אם לא ירצה גלילי לקבל על עצמו את
מישרד־הקליטה, לא מן הנמנע שגולדה
תיכפה על מפלגתה להסכים לשבירת מא זן
הכוחות הפנימי בממשלה. כלומר: ל הסכים
שיהיו למפ״ם שלושה שרים בממ שלה
במקום שניים: חזן כשר בלי חיק,
ויקטור שם־טוב כשר־הבריאות ושלמה
רוזן כשר־הקליטה. מאחר שחזו הוא ימני
בדיעותיו לא פחות ממשה דיין, אין סכנה
שאנשי רפ״י יתנגדו לו. לכל היותר אפשר
יהיה להפריד את שני התיקים שבידי
שמעון פרס לשני משרדים נפרדים, להש איר
בידי פרס את משרד-התחבורה ולה פוך
את גד יעקובי לשר-התיקשורת. לאח דות
העבודה יינתן פיצוי דומה.
מישרד פרובלמטי הוא מישרד המיש־טרה.
גולדה וכמה מחבריה היו שמחים
להיפטר משלמה הילל, שהוא למעשה

בתפקיד זה סגנו של מפכ״ל המשטרה. אבל
כיוון שיש אופציה על מישרד זה לשר ספ רדי,
טרם נמצא תחליף להילל. שני המועמדים
שאוזכרו לתפקיד, יוסף נחמיאס
ושמואל טולידאנו, מעוררים דאגה בשל
קירבתם האידיאולוגית והחברתית לרפ״י
לשעבר. נראה שהילל יזכה מן ההפקר
וישרת עוד קדנציה כשר המישטרה.

מי יירש א ת
__יועץ הסת רי ם ז
•ס צל שותפי הקואליציה האחרים
^ יחולו גם כן שינויים מעטים. הבו לט
שבהם: יצחק רפאל יכהן כנר
עדיין
מאבק על הייצוג בממשלה בין משה
קול, שר־התיירות, לבין גדעון האוזנר,
השואף לרשת אותו. האוזנר נושא אומ נם
עיניו לתפקיד שר־המשפטים. בתנאים
הנוכחיים איו כל סיכוי שיזכה בו. אם
יחליט קול לפרוש, והסיכויים לכך קלו שים,
יירש אותו האוזנר כשר־התיירות.
זה בערך יהיה הרכב הממשלה הבאה
בראשותה של גולדה מאיר. השאלה ה נשאלת
היא: אם זה כל כך טוב — אז
מדוע זה כל כך רע?
התשובה: זאת הממשלה שרוצה גול דה
— אבל לא הממשלה שרוצה בה פנחס
ספיר. ביום בו יגיע ספיר לראשות-הממש־לה
הוא ירצה לראות אנשים אחרים בכמה
משרדים. אבל מכיון שגולדה תיקבע עובדות,
קשה יהיה לשנות אותן כעבור שנה
אחת בלבד.

אה כשר-הדתות כמקום זרח ורהפ
טיג שיפרוש מהממשלה, כעיקכות
תוצאות הכחירות לוועידת ה*
מפד״ל האחרונה.

עד כל פנים ברור דכר אהד:
כשיהיה ספיר דאש-הממשלה,

מתנהל

(המשך בעמוד )26

בקרב

הליברלים

העצמאיים

מוח ם גודן רכשגםאת
?ודנוע ,.רוך
מפיק״השרטים מנחם גולן קנח בשבוע שעבר את גית־חקולגוע החמישי שלו.
הפעם זה ירון (קריטריון) ברחוב הירקון בתל־אביב. המחיר ששילם —
מיליון לירות.
בזמנו תיכנו גולן לחלק את ירון לשני בתי־קולנוע קטנים. בכל מקרה, הוא

מנחם גולן ואשתו
בינתיים, חמישה בתי־קולנוע
רואה ברכישה השקעה טובה במיגרש מעויין באיזור הטיילת של תל״אביב.
בתי״הקולנוע האחרים של גולן :
• מחצית קולנוע הוד בתל־אביב.
• קולנוע אוריון (אורלי) ,אותו קנה ב־ 350 אלף לירות, השקיע עוד 200
אלף לירות בשיפוצו.
• קולנוע חדש בן 850 מקומות בכיכר־אתרים, ברחוב הירקון פינת קק״ל
בתל־אביב, במחיר חצי מיליון ל״י.
• קולנוע נוסף בבניין גדול שתיבנה חברת כלל בירושלים.

אין מזל לבנקים
היהודיים בשוו״ץ
שלושה שמות יהודיים מעורבים בימים
אלה בשווייץ בבזיונות פיננסיים, המהדה דים
ברחבי עולם הכספים הבינלאומים :
• פרשת הבנק היהודי השווייצי, צנטווס
בנק, ובעליו פאול וורמזר, שנעצר לחקירה
בחשד מעילה של 30 מיליון פרנקים שוויי־ציים,
מוס־פה להכות גלים.
וורמזר היה דמות ידועה בישראל, שותף
במלון באזל בתל-אביב, שנקרא על שם
עיר מולדתו. שותפו, הקבלן הירושלמי ה נודע
שפיגל, נעצר בארץ על־ידי מם-
הכנסה, כחשוד בהעלמת הכנסות במלון
באזל בסכום של כשני מיליון לירות.
קודם לכן היה וורמזר, טייס פרטי נודע,
שותף של משפחת עפרון במפעל האסבסט
בפתח־תקווה. בנק צנטווס, שהוא בעליו,
הלנו אחד הבנקים הקטנים, אך הידועים,
במרכז ציריך. וורמזר נהג לטוס ממקום
למקום במטוסו הפרטי, ונראה כי הפסיד
כמה מיליוני פרנקים טובים ליד שולחנות
הקאזינו.
• עוד בנק זה מסתבך, ובנק נוסף,
קושלנד־הפנר, שפשט רגל לפני כשנתיים,
הודיע עתה על הסדר סופי לנושים, בשי עור
של ־/ס 60 מן החובות. בבנק זה היו
פקדונות רבים מישראל, בעיקר של חוגי
אגודת ישראל, אליהם משתייכים גם קוש־לנד
והפנר. כיוון שבשווייץ מחייב החוק
את פירסום שמותיהם של בעלי הפקדונות,
במקרה של חקירה בבית־משפט — העדיפו
הנושים להפסיד, אך לא להתגלות.
בנק פרטי שלישי, בנק רייס, פשט
אף הוא רגל לפני כמה חודשים, ובעליו
יושבים עדיין במעצר לצורך חקירה. רייס,
בעליו של הבנק, היה בזמנו בעל מלון
גת רימון בתל־אביב.
לאחר הסתבכותם של שלושת הבנקים
הפרטיים הללו, נותרו רק בנקים פרטיים
ספורים בשווייץ, בבעלות יהודית.
הגדול בהם הוא דרייפוס בנק בבאזל.

הנדון
:המשך מעמוד )13
מלך באמריקה, מולדתו של מארק טוויין?
האם שכחנו את ה״דוכס״ וה״מלך׳ של
האקלברי פין, שגי הנוכלים שאיחזו את
עיני האנשים המתאימים לאורך המיסיסיפי?

הנה, או־טו-טו, יתפוצץ הנשיא
מצחוק, ונולדה תחייך כסבתא
טובה שתפסה את הנכד כמעשה׳
קונדס, וגם פאט תניד :״נו כאמת,
דיקי כוי
^ כל הנשיא לא צחק. ואז נסתבר
> £לי, מעל לכל ספק, שהקיטש המונו מנטאלי
אינו אלא הנוהל הרגיל של הבית
הלבן, לכבוד מלכים וראשי־ממשלות זרים.

פנטסטי :

כאן, במקום הזה, לפני עשר שנים
בילבד, עמד ג׳ון פאצג׳ראלד קנדי, האציל
התרבותי, ולידו דאקלין הנהדרת. הם הפכו
את הבית הלבן לנאת־מידבר של תרבות
מתחדשת ומתקדמת, מקום־מיפגש של בעלי
פרס־נובל, חלון־ראווה לאומי לגדולי האמנות,
הספרות והמוסיקה. כל צליל, כל
תנועה, היו טבעיים, בטוב טעם, גם כש הרגו
מן המוסכמים ופילסו דרכים חדשות.
לא היתד, יומרה תרבותית. היתד, תרבות.

ועכשיו עומד שם הפוליטיקאי
ההוא, הבורגני הזעיר שעלה לגדולה,
ולידו האמריקאית הבינונית
מהעיירה, ומציג חצר־מלכות :
לא היה לי קשה לזהות את הסצינה כולה.
היא פשוט נגנבה ממאה־אלף סרטים סוג
ד /בהם תיארו במאים הוליבודיים מסוג
ד׳ את חצר־המלכות של הצאר ניקולאי,
או של לודוויג המשוגע מלך בוואריה, או
של הקייזר פראנץ־יוזף.

ססיל דה־מיל, גאון הקיטש
הספקטאקולרי, היה מתבייש כהצגה

ן* ׳חמתי על גולדה.

בפעם הראשונה

ן בחיי.
גולדה שלנו, גולדה ממועצת־הפועלות,
גולדה ממזכירות סולל־בונה, החלוצה לעת
מצוא, הסוציאליסטית לשעבר — איך היא
עמדה בכל זה?

איך לא פרצה כצחוק ז

הבורסה

הערצתי אותה על התאפקותה. לרדת
ככה במדרגות, כמו בהצגה של אוהל מלפני
ימי מיקונים, בשיא הרצינות המלכו תית,
ולא להזיז אף שריר בפנים — הישג
נדיר!

הימור מעויין
במנייה א מ רי ק אי ת

בנק אוץ־ישראל־בריטניה חזר לאחרונה
על תרגיל קלאסי, שביצע כבר לא אחת
בעבר — הפקת רווחי־ענק כתוצאה מ השתלטות
נכונה בחברה נכונה.
ב^ 1972 הרוויח הבנק עשרות מליוני דולר
בשני תרגילים כאלה. האחד: הבנק רכש
קבוצת מניות ניכרת של חברת פולקמוואגן,
הגיע בה למעמד של מיעוט בעל משקל,
אילץ את הרוב לרכוש מידיו את המניות
במחיר מפולפל.
התרגיל השני: הבנק קנה נתח רציני
ממניות חברת־הענק האמריקאית קרטים־
רייט, שרכשה את הזיכיון לייצור מנוע
הוונקל המהפכני. כאשר עלו שערי המניות
מתשעה לחמישים דולר למנייה, מצא הבנק
את עצמו ברווח ניכר.

״ דרגתי ונשה
שליש ב״אווטי
חברת הבנייה הידועה אילן־גת השייכת
לטיבור אילן ורפאל גת, רכשה כשליש
המניות של חברת־הביטוח אררט, וכן את
מלוא המניות של מפעל־המתכת מירומית
נאשקלון.
אילן־גת היתה בקשיים קלים בתקופת
המיתו! ,אולם כיום היא אחת מחברות ה בנייה
הגדולות בארץ. היא רכשה מיליון
מניות של אררט, מתוך הון־מניות נפרע
נולל של 2.6מיליון 1.6 .מיליון המניות
זנותרים הם בידי משקיעים דרום־אמריקא־ם,
בראשות פילים צוקרמן, מנכ״ל החב ה.
רכישת מניות אררט בוצעה באמצעות
זברת דורסאט פיננסייט, השייכת. ברובה
ן אילן־גת.
אררט עצמה היתה בעלת מחצית מניות
ופעל־המתכת מירומית, שייצר בתחילה
־ודי־שמש וכיום ארונות־משרד, במחזור
!זנתי של ארבע מיליון ל״י לשנה. המחצית
;שנייה היתה, עד לפני שנה, בידי מושב
דמוריס. לפני שנה קנתה אילן־ גת את
־,לקד של מושב תימורים, והחודש גם את
זלקה של אררט במיתמית.

עתה, משתלטת קבוצת הבנק על חברה
אמריקאית נוספת בשם גולף ריסרץ אנד
קמיקלס. היא מחזיקה כבר 25 אחוז מהון
המניות של החברה, המסתכם ב־ 4.5מיליון
דולר, ובאסיפה הכללית הקרובה של החברה,
שתיערך במאי הקרוב, יתברר כי בידי
קבוצת הבנק יהיה רוב של כוח ההצבעה.
גולף ריסרץ מחזיקה במיכרות זהב ו מתכות
בארצות־הברית, אולם לאחר ש הפסידה
במשך כמה שנים ולא חילקה רוו חים,
ירדו שערי מניותיה, עמדו לאחרונה
על תיטעה דולר למנייה. מומחי הבנק
הבחינו בזמן כי חל שינוי לטובה במצב
העסקים של החברה.
לחברת גולף יש חברת־בת בשם בנקר
היל, בעלת מיכרות כסף, שמצבה מצויין.
קבוצת הבנק רכשה גם את מניות החברה
הזו, במחיר 50 דולר המנייה. כיום מחיר
המנייה 65 דולר.
תוכניתו של בנק ארץ־ישראל־בריטניה :
למכור את מניות בנקר היל, וברווחי־׳ההון
שיעשה לחלק לבעלי המניות של גולף
דיבידנד של תשעה דולר למנייה — רווח
של מאה אחוז.
המסקנה; מי שמוכן להימור מעניין,
וירכוש מניות גולף כיום — עשוי להפיק
רווח נאה במאי הקרוב, אם אכן תיתגשמ־נה
כל התוכניות.

הוכפלו התרומות
מחדד למפלגות
החלק החשוב כיותר של מערכת ח•
בחירות לכנסת הקרובה — גיוס הכס פים
— כבר הגיע לשיאו, עוד לפני ש־חמיפלגות
בארץ הוציאו את הלירה הראשונה
ממאבק על נפש הבוחר :
מדו״ח של האגף למטבע-חוץ במיש־רד־האוצר,
שפורסם לאחרונה, מתברר
כי, ללא פירסומת מיותרת, הגיעו התרומות
מחו״ל למיפלגות בארץ, בשנת , 1972
לסך העצום של 5.6מיליון דולר. להש־

איזו שחקנית, אמרתי לעצמן.
היא בסדר, הזקנה הזאת. שליטה
עצמית למופת. חנה רובינא לא
היתה מסוגלת לזה.
עד שתפסתי לפתע את האמת הנוראה :

גולדה לא שיחקה. היא השתתפה
כהצגה הוולגארית כשיא הרצינות.

כעיניה, ובמו כעיני הצופים
הנרגשים מול מסבי הטלוויזיה,
היתה זאת התגשמות של
חלום. מלכת היהודים בקונגרס של
וינה, כין הצאר הרוסי והקיסר
האוסטרי.

בנקאי רוזנכאום
פרשה עגומה
שני בגודלו הוא בנק יוליוס באר בציריך.
בנק שלישי הוא לנדארקמחי, גם הוא
בציריך, הנתון במצב טוב פחות.
בשווייץ ישנם גם כמה בנקים בבעלות
משפחות של יהודים ספרדיים, כמו בנק
פאריאנטא בדנבה, וטרייר דבלופמנט של
משפחת ספרא. בהיקף קטן יותר פועלים
בנק רוביזגון בבאזל, בנק מרקנטיל, של
משולם ריקליס ועקיבא פרסיץ, ובנק קרדיט
אינטרנשיונל של טיבור רוזנבאום, שהת פרסם
בקשריו עם לנסקי והמאפיה האמרי קאית.
הבנקים
הציבוריים בשווייץ, שהם ב בעלות
יהודית, היגם בנק דיסקונט, שהוא
השני בגודלו בין הבנקים הזרים שם, בנק
ציפיקו, השייך לבנק לאומי, ובנק פריוא,
השייך לברון רוטשילד. בקרוב פותח גם
בנק הפועלים סניף בהיקף מלא בשווייץ.
ויאה: ב־ 1971 היח סכום התרומות פחות
מחצי — 2.5מיליון דולר.
סכום עצום זה מצביע על סכומי־חעתק
שיוזרמו על-ידי המיפלגות לשוק בשנה ה קרובה,
יתרמו להגברת דהירתה המטורפת
של האינפלציה. את מחירה של דהירה
זו יצטרך כמובן האזרח לשלם —
מכיסו — בשנה שלאחר הבחירות.

היא לא יכלה לצחוק מיומרותיו המונאר־כיות
של דיק ניכסון, המשחק את תפקיד
לואי ה־ ,14 מפני שהיא עצמה משחקת
את יקטרינה הגדולה.

ך * קיטש הגדול

ממלא, כמובן, גם

( 1תפקיד מעשי.
מיליוני אמריקאים טובים, בעיירות של
מישיגן ודאקוטה הדרומית, התפעלו מן
הברק התרבותי של קנדי, אך לא יכלו
לאהוב אותו. הוא היה זר, רחוק, מורם
מעם. את ההצגות המלכותיות־ברבע־דולאר
של ניכסון הם מבינים היטב, מפני שראו
אותן מאות פעמים על בד הקולנוע של
השכונה, בימים ההם, כשחרושת־החליומות
של הוליבוד עוד עבדה במלוא הקצב.
אלפי יהודים טובים, בסביון ובעפולה־פיתוח,
זוכרים את ליל־הבדולח ואת ה-
קאריקאטורות של דר שטירמר. איך לא
יפעם ליבם למראה מלכת היהודים הצועדת
בראש מודם בארמונות הגויים?

זח נורמלי לגמרי.
ן יבסון נבחר מחדש, ברוב עצום,
בעזרתה הרבה והאמיצה של גולדה.
גולדה תיבחר מחדש, בעזרתו העזה וה אדיבה
של ניכסון.
אפשר היה לעמוד בפני הכישרון הריטורי
שלה. אפשר היה לעמוד בפני טכסיסים
הפוליטיים. אך איך אפשר לעמוד בפני
הקיטש המונומנטאלי הזה?

מלכת היהודים, קיסרית המערך,
ראש־הממשלה עד מאה ועש־

דים__ .

צחה עודה
או גווג פאנווו

הגנרל היחידי של הוורמאכט הנאצי שזכה

באהדת אויביו, היה קצץ לא־אציל. הוא

התאבד אחרי שנתגלה שהיה מעורב בניסיון־הפיכה של
קבוצת גנרלים ימניים־שמרנייס נגד היטלר. משמאל: דדו
אלעזר, חיים בר־לב, משה דיין ואריק שרון, בתימרון צה״ל.

אורי אבנר

^ ני זוכר היטב מתי ראיתי, בפעם הראשונה בחיי,
קצין מיקצועי ישראלי.
זה היד, באפריל , 1948 חודש לפני לידת המדינה, וה מונח
״ישראלי״ עוד לא היה קיים.
עמדנו לצאת לקרב הראשון שלנו. הסתדרנו במיסדר־יציאה,
העמדנו פני גיבורים, והרגשנו מועקת פחד בקיבה.
הקשבנו לדברי מפקדינו, שהסבירו לנו את משמעות
הפעולה שאליה עמדנו לצאת (זאת היתד, פעולת נחשון,
לפתיחת הדרך לירושלים) .חטיבת גבעתי דגלה בשיטת
הפלמ״ח, ועל כן הוסבר לכל חייל מהו התפקיד ומהו
ד,ייעד. בין מפקדים וחיילים היד, המרחק קטן.

ואז ראינו אותו. הוא עמד מרחוק, וסקר
אותנו מרחוק. כגלל המרחק, דא ראינו את
תווי פניו. הוא היה מוקף) פמליה של קציני־מטה,
לכושים במעילי־הסוואה רכי־רושם. הוא
לא התקרכ, כמוכן, ולא החליף עימנו מילה.
זה היה מפקד־הגדוד שלנו. איש לא אמר לנו אז מיהו.
רק לאחר מכן נודע לנו ששמו חיים לסקוב, ושהיד,
קצין בצבא הבריטי. היכרות זו היתד, קצרה. מייד אחרי
פעולת-נחשון נפרד לסקוב מחטיבת גבעתי, והגדוד עבר
לידי קצין לא־בריטי בהחלט, צ׳רה.

רסקוב: הגודל בשונו־גריס
ך* גלל היכרות קצרה זו עקבתי אחרי הקאריירד, של
^ חיים לסקוב בעניין רב, גם אחרי שעזב את צה״ל.
בצבא עלה לגדולה במהירות. אחרי הנסיון הבלתי־מוצלח
להיקלט בחטיבת גבעתי, עבר לחטיבה ,7פיקד
על כוח משוריין בקרב הרה־חאסון על לטרון. לאחר מכן
היה מפקד בית־הספר לקצינים, מפקד חיל-ו־,אווירי, מפקד
קרבי במיבצע־סיני. למחרת המיבצע, כשדויד בן־גוריון
מיהר להיפטר ממשה דיין, נתמנה לרמטכ״ל.
בכל התקופה הזאת נודע לסקוב כקצין נוקשה, ישר,
דבק בעקרונות, שמרן ובלתי־מתפשר. בצד,״ל נפוצו עליו
אנקדוטות ללא־ספור. כך, למשל, כאשר סייר בבסיס חיל־האוויר
ולא מצא דבר להתלונן עליו, נטל כיסא, עלה
עליו, העביר אצבע על הצד העליון של אחיל המנורה,
מצא אבק והפליט :״אתם לעולם לא תהיו חיילים !״

כל מעלותיו ומיגרעותיו של לסקוכ כלטו
כאשר קיכל לידיו את רשות־הנמלים.

זהו תפקיד עדין, מכיוון שבנמלים עובדת קבוצת־פועלים
היודעת את כוחה וחמסוגלת להשתמש בו להשגת
תנאי־עבודה טובים. בקיצור: תפקיד המחייב כישרון
לטפל בבני־אדם, גמישות, פשרנות, דיפלומטיה.

צהייל נולד באגך השמאלי של
היישוב -אך הגנרלים שצמחו

בו הולכי ם ימינה, ימינה, מינה
לסקוב, לעומת זאת, דבק בעקרונותיו, בבחינת ייקוב
הדין את ההר. לא חיו אצלו חכמות. היתד, לו תסיסה
סוציאלית קבועה, ולפיה הגיע לפועלים כך וכך, ולא יותר.
חיש מהר רכש את איבתם, ונמלי ישראל הוצפו גלי-
גלים של סיכסוכים, שלא שככו עד היום.
בינתיים חזר לסקוב לטפל בצבא, כאומבודסמן —
תפקיד מתאים מאוד למעלותיו. הוא לא נכנס לחיים הפו ליטיים.
אולם מדי פעם נפוצות שמועות שהוא עומד
להתקשר עם הרשימה הממלכתית — מיפלגה שהיא ריאקציונית
קיצונית ולאומנית קיצונית.

כסד הכל, תמונה כימעט קלאסית של קצין
מיקצועי, לפי הדגם האירופי: אדם שאינו מו

את ידיו ורגליו כחיים הדמוקרטיים (״אנארכיה״)
,המתנגד כחריפות לזכותם של עוכרים
להשתמש ככוחם כדי להגיע לרמת־מחייה
גכוהה יותר (״חכלנים״) ,המעדיף את העולם
הסגור של הצכא, כו כד העקרונות כדורים ו
קכועיס וכל אדם יודע כדיוק מהו מקומו.

חזרה וימי הנינ״ם
ך* יים לסקוכ הוא, כמובן, חניך הצבא הבריטי, למן
1רות שהוא צבר וחניד בית־הספר הריאלי בחיפה.

הדגודדים
(המשך מעמוד )17
אפשר לטעון שאינו אופייני לקצינים שגדלו בצד,״ל, אחרי
ששירתו בפלמ״ח או ביחידות אחרות של ההגנה.
מהי דמותם של הקצינים המקצועיים, שעברו דרך זו,
ושהספיקו לפלס לעצמם דרך בחיים האזרחיים?

זוהי שאדה מעניינת מאין כמוה. כי צה״ל
שונה מכד הכהינות ההכרתיות מן הצבאות
האירופיים. עד כן הוא מאפשר הסקת מסקנות
מרחיקות־דכת.

מה יוצר את עולמו הנפשי של הקצין המיקצועי האירופי,
הגנרל בדימום, הדגנרל הפוליטי ן
אפשר לטעון: המעמד שהוליד אותו, האווירה בה
גדל משחר ילדותו.
ואבן, הקצונה המיקצועית ברוב הצבאות האירופיים
שייכת למעמד חברתי מסויים, בעל שורשים היסטוריים
עמוקים. בימי־הביניים שלט בחברה המעמד הפיאודלי,
שתפקידו העיקרי היה להילחם. השליטים האזרחיים —
בעלי הרכוש הקרקעי — היו אוטומטית גם מפקדי הצבא.
בתיאוריה, הם קיבלו את אחוזותיהם תמורת התחייבותם
לגייס יחידה צבאית ולפקד עליה בעיתות מילחמה.

הצכא שיקף את המיכנה ההכרתי, והחכרה
שיקפה את המיכנה הצכאי. כהכרה, כמו
כצכא, היה דכד אדם דרנה קכועה, והוא ידע
את מקומו המדוייק. כד אחד קיכד פקודות ממישהו,
ונתן פקודות דמישהם. הדוכס היה
גנרד, האביר קצין זוטר, הצמית היה טוראי.

כאשר התערער המיבנה הפיאודלי, בסוף ימי הבי ניים׳
נשאר הצבא בידי המישפחות האצילות. חם היוו
את עתודת הקצונה, כשהגנרלים של דור אחד הולידו
וחינכו את הגנרלים של הדור הבא. עוד בצבאו של הינד
לר היו רבים מן הפלד־מרשלים והגנרלים צאצאי מיש-
פחות אצילות כאלה, שנשאו בגאווה שמות שהתחילו בתואר
״פוך /אותו מצב שרר בצבאות בריטניה וצרפת,
ואפילו בארצות־הברית, שבה אין אצולה רשמית, לא
היה המצב שונה בהרבה.
מובן שבכל הצבאות האלה רבו, במרוצת הזמן, קצי נים
מבין הבורגנות, כמו הפלד־מרשל ארווין רומל, ואף
מן הבורגנות הזעירה. אולם אלה נקלטו באווירה הפיאודלית
של הקצונה, הסתגלו אליה במהרה והפכו למגי-
ניר, הקנאיים ביותר.

מכאן שיש מקום לטענה שיש הסכר מע־מדי־תורשתי
ורוחני־תורשתי להשקפתו הלאומנית,
הריאקציונית והשמרנית של הקצין האירופי,
ושההווי הצכאי חיזק כו השקפה זו.

למראית עין, אין כלל זה יכול לחול על הצבא ה סובייטי,
כי הצבא האדום נולד יש מאין, והוא היה מכ שיר
של מיפלגה שהתיימרה להיות אנטי־לאומנית ואנטי-
ריאקציונית קיצונית. מולידו, ליאו טרוצקי, היה יהודי
בשם לייב ברונשטיין. צבא כזה לא יכול היה להיות בעל
תכונות תורשתיות. אם הפך ברבות הימים לצבא לאומני
ושמרני, מוכרח הדבר להיות טבוע באופייה של המים-
גרת הצבאית עצמה.
אולם גם נסיון זה אינו חד־משמעי. אמנם נולד הצבא
האדום יש מאין, אך הוא ירש מייד את מקומו של

שים לגמרי. אחרים רכשו את נסיונם הצבאי הראשון
בפלמ״ח, שגדל בהתיישבות העובדת, וששיקף רוחה כשם
שהצבא בימי־הביניים שיקף את רוח החברה הפיאודלית.
הוגה־הדיעות הצבאי החשוב ביותר בארץ היה יצחק
שדה, מי שהיה חייל בגוורדיה האדומה של לנין. שדח
היה עד יומו האחרון סוציאליסט קיצוני, אוייב מושבע
לכל ריאקציה, איש מתון מבחינה לאומית, הומאני בכל
תפיסותיו. הוא תמך, בימיו האחרונים, במרד הגדול של
הימאים — השביתה הגדולה ביותר בתולדות המדינה,
שמנהיגיה נחשדו בקומוניסטים.
הוגה־דיעות צבאי אחר, שהיתה לו השפעה בימים
ההם, היה ידידו של שדה, ישראל בר, קצין תיאורטי
שהמציא לעצמו עבר צבאי דמיוני במילחמת־האזרחים
הספרדית, והסיק ממנו מסקנות מתקדמות ביותר, לפני
שהורשע בריגול למען בריה״מ ונפטר בבית־הסוהר.

לפי כל אלה, היה הגנרל הישראלי האופייני.
בפרשו מצה׳/ל, צריף להיות מתקדם מאוד,
כצד השמאלי של הזירה, מתון מבחינה לאומית.

אם אינו כזה, אין מנוס מן המסקנה שהמיסגרת הצבאית
עצמה מחנכת להשקפה חברתית ולאומית אחרת.

תולדות הקצונה המיקצועית האמיתית ב־צה״ל
מתחילות, למעשה, רק עם עלייתו של
משה דיין. הוא ויורשיו על כס הרמטכ״ל (לס־קוב,
צ׳רה, רכין ובר־לב) ,יחד עם אלופי החילות
והפיקודים מאז (אנשים כמו עזר וייצ
מן, אריק שרון, שלמה להט, אברהם יופה) מהווים
את הדגם המייצג לסקר בזה.
ברגע שעורכים את רשימת הדגם, מזדקרת לעיין
עובדה מעניינת ביותר: אין אף אלוף (מיל ).אחד ביש ראל
הבולט בזירה המדינית והסוציאלית בצד השמאלי.
בוויכוח הגדול של שטחים־שלום בולט רק אלוף (מיל).
אחד בצד השלום — מתתיהו פלד, שהיד, בעל ׳תפיסות
מרדניות עוד בשרתו בפלמ״ח, ושגם הוא איש ״ימני״
במישור הסוציאלי.
הקצין הבכיר היחידי הבולט כיום במערכות סוציא ליות
ולאומיות בצד המתקדם הוא מאיר פעיל, שדרגתו
היא אלוף-מישנח — פחות מגנרל.
אלה הן עובדות מאלפות. אפילו היינו מתעלמים מן
המוצא השמאלי המובהק של צה״ל, היה מקום להנחה
שהקצונה הבכירה תשקף, פחות או יותר, את חילוקי־הדיעות
הכלליים במדינה במישור המדיני והסוציאלי.
מכיוון שצה״ל הוא צבא העם, וכל העם משרת בו, היה
סביר להניח שחלוקת־הדיעות בצמרת תהיד״ פחות או
יותר, כחלוקת־הדיעות בתחתית, ובקרב הציבור כולו.

ין צויד לנתח את דרכו והשקפותיו של משח דיין,
ץ? קצין מיקצועי עד ,1957 ופוליטיקאי מיקצועי מ־. 1959
מבחינה מדינית, דיין הנהו, והיה תמיד, חסיד ההת פשטות
המירבית של המדינה, תוך זילזול מוחלט בעמי-
ערב ובזכויותיהם.

ממילא אין הצכא הסוכייטי יכול לשמש
כיום דוגמה טובה לכאן או לכאן.

שזה: האווודיה האדומה בקיבוץ
בחינה זו, צה״ל הוא בעל ייחוד עולמי.
)• 4הוא צבא מודרני משוכלל, שאינו נופל בכושרו משום
צבא בעולם הטכנולוגי.

אולם הוא נולד כחברה שהיתה כלתי־מע־מדית.
הוא לא ירש ירושה ממעמד פיאודלי או
צבאי, מפני שמעמד בזה פשוט לא היה קיים.

מבחינה חברתית, באו רבים מקציניו הבכירים מן
1הקיבוצים והמושבים, שהם עצמם ניסויים חברתיים חד־

בינתיים הצטרף ״צ׳יץ׳״ להט, קצין מיקצועי בעל שם
טוב בצה״ל, למיפלגה הליברלית. קצין חשוב עוד יותר,
בעל עבר אגדתי בצה״ל, עומד ללכת בעיקבותיו ולתפוס
מקום מרכזי באותה מיפלגה.
מי שמעניק כיום את שמו וכוחו לאחת משתי מיפ־לגות
גח״ל, מצטרף למחנה של לאומנות קיצונית (״אף

** ל רקע זה, כדאי לבחון את השקפותיהם ופעולו ת
תיהם הפוליטיות של דגם מייצג של אותם קצינים
מיקצועיים בכירים, שכבר הספיקו לפרוש מצה״ל ולהתבסס
בחיים האזרחיים.
אין לכלול בדגם זה את המפקדים שפרשו מצה״ל
למחרת מילחמת־העצמאות. אנשים כמו יגאל אלון, משה
כרמל וייגאל ידין פרשו מצה״ל דווקא מפני שלא רצו
להיות קצינים מיקצועיים, ומפני שהתנגדו לרוח אשר
המישטר החדש במדינה רצה להשליטו בצה״ל, אחרי
פירוק הפלמ״ח.

גזול ד״ן טן־נהלר

הצבא הצארי שהתפרק. רבים ממפקדיו הראשונים היו
קצינים וסמלים, שעברו מדגל הצארים אל הדגל האדום.
המסורת הצבאית הרוסית כפתה את עצמה על צבא
זח, כימעט בעל כורחו. בימי המילחמה נגד חיטלר טיפח
הצבא האדום, בהשראת סטאלין, פולחן של י מיליטריזם
פטריוטי. הגנרלים של העבר הפיאודלי, סובורוב וקוטו־זוף,
הועלו שוב על נס, כדוגמאות שיש לחקותן.

עזר שכר מסורת זו, ונתגלה מייד כאולט
רה־לאומן ואולטרה-ריאקציונר. הוא הצליח,
בימעט, להעניק למנחם בגין הילה של אדם
מתון ומתקדם יחסית.

אין אך ג 1ור שמאל־ אחד

אין זה בך.

| \ י 1ט האלוף שלמה להט, ביום כניסתו הרישמית
1למיפלגה הליברלית, המתכוונת להציגו בבחי1
רות
לעיריית תל־אביב כ(זועמד כל הימין. לידו אליעזר
רימלט, ומשמאל שימחה ארליך, האיש החזק בה.

נוטים לשכוח שהיה זה צעד מהפכני ממש.
כי הניתוק בין צה״ל ובין מיפלגות הימין הקיצוני
היה בבחינת מושכל ראשון במשך עשרים שנה. ראשי
המפקדים של צה״ל, שבאו מצמרת ההגנה, והפלמ״ח
בפרט, לא אהבו את אצ״ל ובזו לציונים הכלליים. בעיני
הצברים האלה, בני אצולת ״ארץ־ישראל העובדת״ ,דבק
במיפלגות הימין טעם־לוואי של נחיתות, של ״לא מש לנו״
.המיליטריזם הצעקני של חרות עורר בהם גיחוך.
מכיוון שהיה די והותר מקום באגף הימני של מפא״י,
שגדל במהירות, לא היה צורך לרעות בשדות זרים.

החל כנאום־ההספד הנרגש שלו על קבר
רועי רוטברג, כ־( 1956״דור ההתנחלות אנו,
ובלי בובע־הפלדה ולוע־התותח לא נוכל לטעת
עץ ולכנות בית ועד הצהרותיו האחרונות,
יש הגיון פנימי מוצק למעשיו: אין
הוא רוצה כשלום, מכיוון שבל שלום קובע
גבול סופי להתפיטטות המדינה.
פחות ידועות השקפותיו החברתיות, פשוט מפני שאין
איש שם לב להכרזות דיין במישור זה. אבל הן אינן
פחות אופייניות לאיש.
כאיש מפא״י, רצה דיין ״לזרוק אבן לקומה החמי שית״
של הוועד־הפועל של ההסתדרות. כחבר־כנסת מ טעם
רפ״י, נשא כמה נאומים ימניים־קיצוניים בעניינים
סוציאליים. לדעת רבים בימים ההם, נכתבו נאומים אלה
בידי יועצים כלכליים מסויימים, שתפסו בינתיים עמדות־מפתח
באירגונים הכלכליים של ההון הגדול.
לאחרונה אמר דיין ש״אין זה אסון״ אם לא יטפלו
בבעיות הסוציאליות של המדינה, כגון הפער בין עשי רים
ועניים, מפני שאף־אחד ״אינו ישן מתחת לגשרים״.
פעמים ללא-ספור תבע ״להדק את החגורה,״ להקפיא
את רמת־המחייה של ההמונים או להורידה — וכיוצא
באלה מליצות האהובות על בני מעמדות עליונים.

מכיוון שדיין עצמו נולד כדגניה וגדד בנהלל
— הקבוצה הראשונה והמושב הראשון
— מעניין לשמוע מפיו את הדיעות הסוציאליות
האופייניות לגנרל אירופי קלאסי, צאצא
מישפחה פיאודלית מימי הביניים.

ו״^מן: שניות! שו סאבו
** זר וייצמן פתח את השער להצטרפות קצינים ל-
> מיפלגות גח״ל. כיום, כעבור שלוש וחצי שנים,

111ך האלוף עזר וייצנזן ביום כניסתו הרישמית
לתנועת חרות, בה נתגלה כבעל השקפות 1111 ימניות קיצוניות בכל השטחים. לידו מנחם בגין, שסילק
אותו, כאשר נתברר כי עזר התכונן להשתלט על המיפלגה.
שעל המלווה במיסטיקה דתית־שבטית (״שילח, ענתות״)
והמשרתת את האינטרסים הכלכליים של המעמד
המתעשר כיום בארץ:

כקיצור, הוא הולך בדיד שכה הלכו מי
מים־ימימה מיטב הגנרלים של אירופה ואר
צות־הברית.

בו־רג: השמרן הנ מ ל׳
**• צת יותר קשה לאבחן את עמדתם של הרמטכ״לים
\ /שהצטרפו למיפלגת־העבודה. הציניות השוררת ב־מיפלגה
זו — שהיא מעין אגודה מיקצועיח של בעלי-
שררה — מאפשרת לכל אדם לדגול בה בכל דיעה, מבלי
שזה יהיה איכפת לאיש, ומבלי שזה ישתקף במדיניות
המיפלגה והממשלה. מבן־אהרון ועד סורקים הכל מותר
והכל רצוי, כאמצעי לאחז עיני תמימים.
מהי, בכל זאת, השקפתו של איש כמו חיים בר״לב?
בענייני המדיניות הלאומית, עדיין לא הוכרח בר־לב
לקבוע עמדה גלוייה, והוא נראה מתון על פי אופיו.
אולם בעניינים סוציאליים הוא פועל יונדיום, כשר ה־מיסחר
והתעשייה.

מישרד זה מנהל מדיניות ״ימנית״ ,ומייצג
בממשלה את האינטרסים שד בעדי ההון התעשייתי
והמיסחרי.

ניתן לומר שזה טבוע במהות המישרד, ושכל שר
אחר ר,יה מתנהג באותה צורה. אולם איש לא הכריח את
בר־לב לקבל את התפקיד, והיו רבים שייעצו לו לסרב
לקבלו. אם קיבל תפקיד זה, בחסות פינחס ספיר, משמע
שהשקפת־עולמו הסוציאלית אינה נוגדת את מדיניותו.

אין ספק שכר-דב הוא שמרן כלכלי, ושהוא
זר לחלוטין למאמצי ציבור השכירים לקבל
חדק גדוד יותר מן ההכנסה הלאומית.
יהיה מעניין לראות איך יתמקם בסבך זה קודמו של
בר־לב בלישכת הרמטכ״ל׳ יצחק רבין.

אולם רכין בכר הוכיח בדל חשוב: שאדם
יכול להיות כעל מוח צבאי מזהיר, ולהיכשל
לחלוטין כחיים המיפלגתיים.

תוך כמה שנים הצליח רבץ לאבד את ידידותם של
כל גדולי המיפלגה שלו, לקבל שלל של הבטחות שהופרו
כולן. האיש שנחשב כבעל המוח האנאליטי הטוב ביותר
בצד,״ל מאז ייגאל ידין, לא היה מסוגל לנתח את ה מציאות
המיפלגתית שכל עסקנצ׳יק מסוג ג׳ מתמצא בה
כמו דג במים.

נראה כי הגנרדים־כדימוס שד ישראל, במו
של אירופה וארצות־הכרית, המשתלבים ביט•
עט אוטומטית כמעמד הכלכלי העליון ובהשקפותיו.
הבה
נצייר לנו לוח דמיוני. נעמיד בצד האחד, ה שמאלי,
את הקצין הישראלי החדש, שעמד לנגד עיניו
של יצחק שדה. נעמיד בצד הימני את הקצין האירופי-
אמריקאי הקלאסי, איש כמו ארווין רומל או ג׳ורג׳ פאטון.
אם נשבץ בלוח זה את כל הדוגמאות הישראליות הידו עות
לנו עד כה, ניווכח שהגנרלים־בדימום שלנו מרוכזים
כולם בין מרכז הלוח ובין הקצה הימני. והתנועה הכל לית
היא ימינה.

במדינה

ר איר אוחזו נראים
איך הצליח דייוויד פרוסט?עוות
את בגי המדינה
למשך שעח אחת הפך ד.מסך ד,קטן ל ראי
המדינה. הוקרנה בו חתוכנית שבויי-
מה על־ידי השדרן־הכוכב הבריטי דייוויד
פרוסט בהרצליה 11 ,יום אחרי הפלת
המטוס הלובי. היא הוקרנה כבר למחרת
היום בבריטניה, בפני קהל־שיא.
מד, שנראה בראי היה מבעית: ישראל
לאומנית, מונוליטית, שאין בה זכר לחי-
לוקי־דיעות, שבה מאוחדים כל האזרחים
מאחורי הממשלה, ומוכנים להתנפל בשצף-
קצף על כל זר המעז למתוח עליה בי קורת.
בקיצור: מדינה לבנטינית השו כנת
בין מצריים וסוריה.
קשה להציג כתב־אישום יעיל ביותר נגד
ישראל בעיני הציבור הבריטי.
ראי עקום. הצופים הבריטיים (והיש ראליים)
לא יכלו לדעת כי הראי של
פרוסט היה ראי עקום — ראי שעוקם
על-ידי השדרן בכוונה תחילה.
איך השיג פרוסט את האפקט הזה? היו
לו כמה שיטות, כנראה בדוקות:
• הוא צינזר מן התוכנית, בשעת הע ריכה,
כל רמז של ביקורת ישראלית על
הפלת המטוס. בעיקר מחק אח דבריו של
אורי אבנרי, בראשית התוכנית, בו אמר
ד,ח״כ ש״לא הית^ שום הצדקה להפלת

י• אותה מטרה הושגה על-ידי הבאת
הפרופסור הפלסטיני, שדבריו המתונים וה נרגשים
עשו רושם מצרין על הקהל הבריטי,
לעומת הקהל הישראלי שצעק וצחק
עליו במקהלה מאוחדת.
כל זה היה ברור כבר במהלך• הקלטת
התוכנית. בד,פסקת־ד,ביניים ניגשו אבנרי
ועברון לפרוסט, מחו על ניהול הדברים,
נפטרו בתירוצים טכניים. עברון הנרגז
קם באמצע התוכנית ויצא מן האולפן, אך
שוכנע לחזור.
כאשר אמר אבא אבן, בסיכום התוכ נית,
כי הוצג מיגוון רחב של דיעות
ישראליות, צילצל הדבר בעיני הצופה
הבריטי כבדיחה תפלה — ביטוי אופייני
של שחצנות ישראלית.
רומאים כאיצטדיץ. מדוע עיוות
פרוסט בצורה כה ברוטאלית את המציאות
הישראלית?
בעלי־חשדות יכולים לחשוב כי בא ל ישראל
בכוונה תחילה כדי להפיק תוכנית
אנטי־ישראלית מובהקת, ברוח דברי הפרופסור
הפלסטיני :״אתם תמיד צודקים!״ באוזניים
בריטיות, זהו אישום קטלני.
סביר יותר להניח כי קרה לפרוסט מד,
שקורה לא פעם לעורך: היתה לו תבנית
קבועה בראש, והוא ניהל את התוכנית
בהתאם לתבנית זו, תוך מניעת ומחיקת
כל דבר שסתר אותה.
ובעיקר: פרוסט רצה להפיק הצגה
מעניינת ומשעשעת, לא לשקף בעייה. ה משתתפים
הישראליים הפכו ניצבים ב הצגה
זו, בהתנהגם כמו רומאים באיצ־טדיון,
בשעה שהנוצרים נשלכו לאריות.

השטחים המוחזקים
מה ח 1רהב עז ה סנ סו ח?
בעוד חישראזים פושטים
ע? הרצועה פדי?סחוט ממגה
מה שאפשר —
הופכים המחב?ים?שליטיה
האמיתיים

מראיין פרוסנז
מדינה לבנטינית
המטוס, אחרי שכבר היד, בדרכו חזרה
למצריים.״ על-ידי מחיקת קטע זה —
הקטע המהותי היחידי שנמחק בתוכ נית
— יצר פרום את הרושם שלא נשמע
בישראל אף קול המותח ביקורת למעשה.
+בבחירת האישים שהוזמנו אישית,
הקפיד פרוס על מיבחר חד־צדדי. הוזמנה
נבחרת של אנשי ארץ־ישראל השלמה
(הרב מאיר כהנא, שמואל תמיר, אפריים
קישון) ומצדיקי קו הממשלה (חיים הרצוג
ופרופסור מנור*) אך לא הוזמן איש מ־מחנה־השלום
הישראלי מלבד אבנרי וה מבקר
בועז עברון. עיקר דבריו של אבנרי
נמחקו בשעת העריכה, ואילו לעברון לא
ניתן כלל לפתוח את הפה. נראה כי אב-
נרי, שדיעותיו ידועות בבריטניה, הוזמן ל צורכי
אליבי, ליצור רושם של מיגוון־דיעות.
•:הקהל נבחר באורח מיסתורי כך
שלא היד, בו אף איש אחד המייצג את
הדיעות המתונות בישראל. בלטו בקהל
אנשים כמו טומי לפיד ואחרים, הידועים
בדיעותיהם הלאומניות הקיצוניות. נראה
שרבים בקהל באו עם נאומים מוכנים מ ראש,
באנגלית צחה, אחרי שלמדו על־פה
את כל הטיעונים הרשמיים.
• על-ידי הבאת אורחים מחו״ל, יצר
פרוסט עימות מלאכותי בין יהודים לי ברלים
מחו״ל וישראלים לאומניים, ונמנע
כל ויכוח בין ישראלים מתונים לקיצוניים.
* היה זה מנור הממושקף, פרופסור
למישפט בינלאומי, שתרם לתוכנית את
הפסוק המדעי ״אתם מעדיפים ששה מיליון
יהודים מתים על שלושה מיליון יהודים
חיים.״
העולם הזה ד85

ממישרדה המרווח במיפעל אל־עוז ש באזור
ד,תעשיה בפרברי עזה, השקיפה
ברוריה בוסקילה על עשרות הנשים והגברים
שישבו ליד מכונות התפירה, באולם
המפעל, מתחתיה, ועבדו בחריצות. ברו־ריד,
הקפידה להשביע את רצון מעבידיה,
וקיבלה שכר נאה — 750ל״י ברוטו לחודש.
במושב שלה, בית שיקמה שליד אשקלון,
לא כדאי היה לה לעבוד. למושב באות
ערביות מעזה. ואילו ברוריה נוסעת לעזה
— להשגיח על ה״מקומיות״.
במרכז האולם, ישבה צעירה נאה מחאן-
יוניס בשם פרחה. בין ידיה אצו רצועות
הבד, המסומנות באות צ. פרחיה וחברו תיה,
בנות עזה, עסקו במרץ רב בתפירת
בגדים, מדים ושקי־שינה לחיילי צה״ל.
״? 8י ליום. שכרה של פרחה הוא
בין הגבוהים במפעל 16 :לירות ליום ברוטו
— דהיינו, שתי לירות לשעה. הגברים
שלצידה מקבלים 20 עד 30 לירות ליום.
מפעל אל״עוז, השייך לחברת חגור בתל-
אביב (בבעלות קונצרן תיעוש ההסתדרותי
והמיליונר גרשון רוזוב) ולצבי אלפלג —
מי שהיה מושל עזה, וכיום תעשיין מצליח
— הוא בין המעסיקים הנדיבים ברצועה.
בבניין הסמוך, למשל, שוכן מפעל של
לבידי אשקלון, שהיה בבעלות קונצרן כור,
עד לפני כמה ימים. מפעל זה מעסיק בעי קר
נשים — ומשלם להן 8לירות ליום
ברוטו. דהיינו — לירה לשעת עבודה.
כלי מסיהכנפד! .השכר הנמוך המשולם
לערביי עזה אינו הגורם היחידי המשוך
תעשיינים יהודים לרצועה. גורם חשוב
יותר: תשלום מס-הכנסה מקסימלי ׳של
־ — 330/לעומת עד סץ< 80 בארץ. משום
כך, כדאי למפעלים רבים בישראל לפתוח
סניף בעזה — להעביר דרכו מחזורים גדולים,
כדי להקטין את תשלום מם־ההכנסד,
שלהם. התוצאה: תוך זמן קצר ביותר
הוקמו ברצועה שמונה מפעלים, בהם מועס קים
כ־ 300 עובדים מקומיים.
הטבות נוספות: המימשל הצבאי נותן
הלוואה נוחה, בשיעור מחצית ההשקעה,
ומיבנה חינם כמעט, במחיר סמלי של 15
לירות לשנה למטר בנייה. כן יש לזכור,
שנוסף למחיר עבודתם הזול של תושבי
הרצועה, אין משלמים עבורם תנאים סוצ יאליים,
לאחר שנקבע כי על העובדים
במפעלים הישראלים יחול החוק המצרי.
זו הסיבה כי מזה כמה חודשים קיים

ערבייה תופרת שקיי־שינה?צה״ל בעזה
בנזיפעל הסתדרותי — לירה לשעה
מחסור חמור בידיים עובדות בעזה. אם
יימשך זרם הישראלים הרוצים להיות
תעשיינים בעזה — יידרשו בשנה הקרובה
באזור התעשייה שם 1500 עובדים ליום
— לעומת 300 גיוס.
גם בעזה עצמה חלד, התקדמות ניכרת
בתיעוש המקומי בגלל הצורך לתת שירו תים
לישראלים. כיום יש בעיר 600 בתי-
מלאכה לעומת 150 בשנת . 1967
נזקים חמורים. בגלל הגברת התעסו קה,
עלתה רמת־החיים של שכבות ניכרות
מבין תושבי עזה, מאז .1967 התוצר הלאומי
הגולמי לנפש ברצועה עלה מאז המלחמה,
במאה אחוזים — בעוד המחירים
עלו רק בחמישים אחוזים.
אולם לנתונים אלה יש גם צד שני, פחות
נעים: תושבים בלתי-יצרניים — כמו פליטים,
מובטלים או נשים העוסקות בשירותים
— נפגעו קשה על־ידי עליית המחי רים,
מבלי שמוצו במקביל על־ידי העלייה
בתוצר לנפש.
צרה נוספת: השנה בגלל מישגד, חמור
של המועצה לשיווק פרי־הדר, נפגעו גם
כמה עשרות משפחות מן העשירות ובעלות
ההשפעה ביותר בעזה — אילי הפרדסים.
מכת הקרה שהיכתה בפרדסי ישראל,
היכתה כמובן גם בעזה. אחמד שוראב,
מנכבדי העיר ואחד מראשי הפרדסנים,
בעל בית־האריזה הגדול ביותר בעזה,
טוען כי מחצית ההדרים ברצועה הושמדו
בגלל הקרה, והנזק שנגרם מגיע לפחות
ל־ 20 מיליון לירות.
אולם, לדבריו, לא יקבלו פרדסני עזה
פיצוי, כדוגמת הפרדסנים בישראל, בגלל
שהמועצה לא דאגה לבטח את הפרדסים
המקומיים נגד הקרה. ברור שמחדל זה לא
יגביר את אהדת עשירי העיר לישראל.
?א ׳טונאים. ניתוח כלכלי זה, על
המתרחש כיום ברצועה, מסביר את ה התרחשויות
המדיניות המתפתחות שם.

מנה?ת־עבודה בוסקי?ה
במושב שלה — עובדים ערבים

בעזה כמעט ואין תושב הרוצה בהחזרת
השלטון המצרי. אולם לא בגלל שהעזתים
סבלו מהמצרים. הגירסה שנפוצה בישראל,
כאילו קיפחה מצרים את תושבי עזה, מנעה
מהם אזרחות מצרית — היא בדיוק ההיפך
ממד, שמאמינים תושבי עזה.
אלה דווקא מכירים טובה למצרים, על
שהשאירה אותם כגרעין עצמאי למדינה
פלסטינאית בעתיד. מה שהם מעונייגים
עכשיו, זד, בקשר עם ירדן. וחילוקי־הדעות
ביניהם הם בדבר צורת ההתקשרות עם
ירדן: האם תהיה זו ירדן של חוסיין —
או ירדן ללא חוסיין, בשלטון הפלסטינאים
ונציגיהם, הלא הם אירגוני החבלה. החלוקה
הנוכחית: האמידים דוגלים בחוסיין,
ואילו הפליטים והעניים במחבלים.
גוף זד. כאשר. הועברה הרצועה מפיקות
של אלוף אריאל שרון לידיו של
אלוף פיקוד המרכז, רחבעם זאבי, חגגו
הכל את טיהורה של עזה מהמחבלים.
אולם העובדות היו, ונשארו, אחרות: ה ישראלים
הם גוף זר ברצועה. הם מנצלים
את תושביה, חולפים ברחובותיה בהפגנת-
כוח — אולם לא הם השליטים האמיתיים
בה. בעזה שולט, ושלט מאז ,1967 צבא־הצללים
של המחבלים.
מדיניות אי־ההתערבות של דיין — ש עיקרה
מתן שלטון עצמי לתושבי השטחים,
כאשר המימשל הצבאי רק מנהל מגבוה
את המדיניות — נעלמה ואיננה עוד.
במקום אי״ההתערבות מנהלים עתה אנשי
המימשל הצבאי את הכל.
הם מנהלים — ואירגוני החבלה שול טים.
כפי שניתן ללמוד מפרשת ראש־העיר
לשעבר, ראשד א־שאווה.
לאחר שהתפטר מראשות העירייה, הפך
בגלל זד, לגיבור בעזה, ניגש א־שאווה —
בתמיכת גוש תומכי הוסיין בעזה והמימשל
הצבאי — לאירגון בחירות לוועדי השכונות,
שבסופן עמד להיות מוקם ועד עליון
מקומי, שאמור היה להיות כעין עירייה —
ושבראשו יעמוד א-שוואה.
כך תיכנן א־שוואה לעקוף את המחבלים,
להקים מנגנון שלטוני מקביל למנגנון
הקודם, השזור בתומכי המחבלים.
שיתוק. תוכנית זו סוכלה על־ידי המחבלים.
כל הנבחרים לוועדים קיבלו מכת־בי־איום,
שנתגלו כיעילים ביותר: שני
נבחרים ברחו ללבנון ולקטאר. ראש ועד
מחנה א־שאטי, דיב אל־הרגיטי, נרצח. ה כומר
הקתולי חנא אל־אימרי, ראש ועד
שכונת זיתון, קיבל אף הוא מכתב־איום
של המחבלים, שדרש את התפטרותו. ה כומר
מיהר לכנס את הוועד — וכל חבריו
התפטרו. אולם היה זה מאוחר מדי: אל־אימרי
נרצח למרות זאת.
על א־שוואך, עצמו נערכו שני נסיונות
התנקשות, שנכשלו בנס. התוצאה: כל
הוועדים שותקו, ותוכניתם של תומכי הו־סיין
והמימשל הצבאי סוכלה. המחבלים
ניצחו שוב בעזה.
כך נמשכים כיום העניינים לשביעות
רצונם של הכל: המחבלים שולטים בפועל
— ומשאירים לישראלים את האשלייד, של
שלטון ואת המציאות של גריפת רווחים.
חיסולם השבוע של שלושה מראשי ה מחבלים
לא תשנה הרבה, למרות הנבואות
האופטימיות בארץ. כבר עתה ידוע כי ב עזה
נמצאים עוד שמונה מפקדים בכירים
של החזית. השקט ששרר ברצועה במשך
כמה חודשים נגרם בגלל היות המחבלים
עסוקים בחיסול תומכיו של המלך חוסיין.
(המשך בעמוד )26

התוכנית היתה גאונית בפשטותה הקלא־סית:
בעזרת ציידים מיקצועיים, לארוב
לעופות־הטרף בסביבה, לצוד אותן, ולגלות
על מקורו של מי נותרו סימני דמו של
מאיר הקורבן. גישה תקיפה זו היתד. כ ר
רח־המציאות, בהתחשב בחומרת הפשע
ובאי־נכונותן של הציפורים להודות ב־פישען.

עו פו ת?

לא ייתכן

במשך שלושת הימים הראשונים לאחר גילוי הפשע, היתה

*7111111
החשודה מס 1 .ציפור־טרף נעלמה, שכביכול התנפלה על
1 1 1 /1 1111111 הפעוט. רק אז גילו החוקרים במקום הפשע סכין־גילוח מוכתם בדם וחל?! מבדל־אוזנו
של התינוק, הסיקו שיש להחליף את החשוד הראשון בחשודים אחרים.

הציפורים סיום
(הודות בפשע
** אייר מת 1מאיר מת !״
צעקותיהם ההיסטריות של שני
הילדים, שחלפו בריצה מטורפת על פני
שיכון ד׳ באשדוד, הוציאו אל הרחוב
והמירפסות עקרות־בית מבוהלות. אחת
מהן, אשה ג׳ינג׳ית, שלפני ביתה עצרו
הילדים, מתנשפים בשארית כוחם, אחזה
בהם בהיסטריה :״מה אתם אומרים י מה
אתם מדברים? איפה מאיר?״

״מאיר מת, דודה,״ פלט אחד מהשניים.
״אני ראיתי אותו, שם בחולות. מלא דם.״
יצחק אילאשווילי בן ה־ 11 החזיק עדיין
בידיו את הקשת והחיצים בהם שיחק עם
חברו, רפאל מיריאשווילי בן העשר.
שני הילדים הקטנים פנו במרוצה לעבר
החולות, והאשה הג׳ינג׳ית, דודתו של
מאיר, בעקבותיהם.
במרחק מאה מטר מהכביש, בחולות

שמאחורי שיכוני העולים
גרוזיה, מצאו את מאיר.

ציטוים בואש

מני
התעללות
ן* תמונה היתה מזעזעת: הפעוט בן
נ 1השלוש שכב בחול חסר־הכרה. ראשו
וכל גופו היו מכוסים דם. מיכנסיו היו
מופשלים, ונשימתו כמעט בלתי מורגשת.
השכנות המבוהלות, שהגיעו בעיקבות
הדודה, עצרו טנדר שחלף בכביש, והתינוק
הועבר למגן־דויד, ומשם לבית־החו־לים
באשקלון.
שם, גילו הרופאים סימני התעללות
נוראים בגופו של מאיר קאקוזשווילי ה פעוט.
אחת מאצבעות ידו הימנית היתד.
חתוכה. מישהו או משהו קיצץ ממנה חתי כה.
בדל-אוזנו הימנית היה מנוקר, ואותו
מישהו או משהו אימתני חתך גם חלק
מפדל אוזנו השמאלית. גולגלתו היתה
מכוסה כולה סימני פציעה חדים. גם ביט נו
היתד. פצועה, כמו רגליו, ידיו ופניו.
סימני פציעה חדים התגלו גם סביב אבר-
המין שלו.
היו אלה סימני פציעה מוזרים. הם יכ לו
בהחלט להיגרם על־ידי המקל, שבראשו
קבוע מסמר, שנתגלה מוכתם בדם ליד
גופו של מאיר. אולם, כפי שהסבירה לאחר
מכן המישטחז, קבע רופא־הילדים שטיפל
בפעוט כי הם נגרמו על־ידי עוף טרף,
שתקף את הילד.

מה גרס לחוקרים המנוסים להכניס לעצמם ציפורים
בראש, להאמין בגירסה כי ציפור־טרף, כמו
הנשר שבתמונה זו, תקפה את התינוק? לא פחות תמוהה היתה השאלה, מה גרם לכל
העיתונים לקבל גירסה זו, לפרסמה ברצינות, מבלי לנסות לבדוק את סבירותה ואמינותה.

החדשים

ך* רגיל, היו מייד כמה חכמים שניסו
להפריע ולהלעיז. כאשר ניסה כתב
ידיעות אחרונות באשדוד לרמוז כי ה תקיפה
לא בוצעה בידי עופות או חיות־טרף,
הותקף בחריפות על־ידי ראשי הציבור
בעיר כי הוא משמיץ ומנסה להוציא
את דיבת הארץ רעה. כאשר העלו
ספקנים אחרים, שראשם נשאר עוד על
כתפיהם, למרות הסתערות העופות, את
השאלה מה בדבר המקל עם המסמר והמכ נסיים
המופשלים, נענו בתשובות דומות.
תיאוריית חיות־הטרף מצאה לה סימו־ 1
כין רציניים ביותר כאשר חבר מושב י
אמציה גילה בפומבי את דעתו המלומדת לו
פושעים מעופפים

ך* ך, נפתחה השבוע הילולת עופות
חסרת־תקדים ברחבי המדינה. לוא היה
האסון מסתיים ברע, היתד. זו טרגדיה.
אולם, מאחר שמאיר, שעלה ארצה עם
אמו נזיקו 25 אביו יעקב ( )36 ושני
אחים גדולים ממנו, נותר בחיים ויח לים
— הפכה הטרגדיה לקומדיה.
אורגיית עופוודהטרף נפתחה בהודעת
המישטרה לכתבים :״הילד היה קורבן ל להקת
עופות טורפים, שהתעללו בו וניקרו
את בשרו. הפעוט האמיץ נאבק בהם עד
שאיבד את הכרתו.״
הידיעה הפיקאנטית זכתה לכותרות
מכובדות בכל העיתונים. במידה מסויימת,
קשה היה להאשימם: המישטרה מסרה את
הידיעה בצורת עובדה מוסמכת, התייחסה
אליה בעצמה במלוא הרצינות. צוות־חוק־רים
מיוחד, בראשות רב־פקד אשר דוי-
דוביץ, ראש לישכת החקירות במרחב ה נגב,
יצא לתפוס את הפושעים המעופפים.

מאיו קאקוזשוויד, בן השלוש
כי התוקף היתד, גירית־הדבש, זוחל קטן
המסוגל לתקוף בעלי־חיים גדולים ממנו.
משום כך, היתד. זו אכזבה רצינית —
למישטרה בפרט׳ אך גם לציבור הרחב,
שהציפורים נכנסו לו חזק לראש — כאשר
הזואולוג פרופסור מנדלסון מאוניברסיטת
תל־אביב, שהוזמן על־ידי מפקח שלמה
תורג׳מן, שלל בצורה חד־משמעית את כל
התיאורייה, קבע כי לא ייתכן שעופות או
חיות תקפו את הפעוט.

,גיליתי למי שטרה
איפה ל ח קו ר ״
*•ץ יפר השבוע פרופסור מנדיסון
^ לכתב ״העולם הזה״ :
מייד כאשר ראיתי את פצעיו של ה פעוט
בבית-ד,חולים, אמרתי לאנשי המיש־
טרה הזכר דשינ בעזר חיי עוף
יותר

נתגל
ד,ימצ
הוו שב לדער לגלוו לגו
יה1 ,
שייה׳ הוא לאחר

לנקום בהם על־ידי גרימת מצוד על גי-
רית־הדבש. גירית־הדבש איננה מסוכנת
כלל.
עד כאן, סיפורו של הפרופסור.

ה הו כחה
הרא שונה

| | 1 1מאיר (קודה) קאקוזשווילי בן ה
י י * י שלוש, שניצל בנם ממוות בחו
שדוד, לאחר שהותקף על־ידי מטורף אלמוני

** פקח תורג׳מן אישר כי אכן שלל
הפרופסור, מרגע ראשון, את תיאוריית
עופות־הטרף. מדוע אם כן המשיכה ה-
מישטרה, למרות זאת, לחפש ציפורים ב שמיים,
במקום בני־אדם על הקרקע?
״אני חשדתי כבר מרגע ראשון כי זה
מעשה של ילדים,״ השיב המפקח .״יש לי
בעצמי ילדים, ואני מכיר ילדים ולמה הם
מסוגלים לפעמים. אולם הרופא שטיפל
בפעוט חזר וטען בתקיפות כי זה היה
מעשה של עוף השמיים.״
שלושה ימים לאחר הפשע — שבוצע
לאור היום, בסביבות השעה עשר בבו קר
— החליט תורג׳מן להטיל ספק בשטי־פת־המוח
העממית, לפתוח בעבודה רצי נית.
הוא שלח את אנשיו בחזרה למקום
הפשע. חיפוש מדוקדק גילה, במרחק של
מטר וחצי מהנקודה בה שכב הפעוט, את

התאוששות

בבית־החולים, מחייך קלושות נוכח
למה. היה זה לאחר שהועבר כבר
למה, והתחבושות שכיסו את כל
(בתמונה מימין) הוסרו, גילו את
הפציעות האכזריות שכיסו את כל
מאיר הקטו
המצ־להח־ פניו סימני
פניו.

בודקת
את אמיתות סיפורה של הילדה
במלוא המרץ. יחד עם זה, לא אספה ידיה
גם מכיווני החקירה האחרים.
כי בשלב זה, כבר הגיעו החוקרים
למסקנה העגומה ששום דבר לא יכול
להפתיע אותם עוד. שום דבר לא יכול
להיות פנטסטי מדי -בפרשה המיסתורית.
כי בפרשה בה כבר הגירסה הראשונה
הריצה את החוקרים אחרי ציפורים ב שמיים׳
מה כבר יכול להיות מפתיע יותר?

סו־הנוה נבית־החולים, מיו לאחו קבלת העזרה הראשונה, כשלידו ממתינה אמו
אלה אינם מעשה ידי חיה או עוף.
לאנשי המישטרה שלפני כמה חו*
הם צדו, במרפסת בית באשדוד,
גז־מרדים, נשר נורא שסיכן את
יירים — ואחר־כך התגלה כי זהו
נוט, במישקל 300 גרם, לא גדול
תרנגולת רזה, וגם לא מסוכן יותר.
תי בעצמי באיזור החולות, שם
התינוק. לא מצאתי כל סימנים של
ת עופות־טרף.
תי לחוקרים בפירוש מה אני חו־המיקרה,
ולאיזה כיוון עליהם
לכוון את חקירתם. לא, אינני מוכן
מה אמרתי להם.
החשד שהשמיע המושבניק מאמצ־זו
בכלל מע־
:ר גירית־הדבש
;טסטית. אני מכיר את הבחור הזה.
ותכסך עם רשות שמורות־הטבע,
*הרעיל חיות־בר וביקש עכשיו

בדל האוזן שלו — ולידו סכין־גילוח. זה כבר היה
יותר מדי אפילו לגבי חובבי הציפורים המטורפים
ביותר.
״רק עכשיו אנחנו מתחילים את החקירה,״ הכריז
רב־פקד דוידוביץ באוזני העיתונאים. אפשר היה להבין
להקלתו של הקצין, לאחר ציד הציפורים הממו שך,
שנתגלה כמתסכל ביותר.
בינתיים, התקבלה גם חוות־דעתו של הפא-
תולוג הראשי של המכון לרפואה מישפטית ב־אבו־כביר,
פרופסור קרפלום, שבדק את מאיר וקבע
גם הוא כי הילד הותקף בידי אדם. עתה, השתכ נעו
אחרוני הספקנים כי פרופסור מנדלסון אכן
צדק מרגע ראשון.
בינתיים, המשיכו ההתפתחויות, בראשית השבוע,
לסבך את הפרשה:
• סכין־הגילוח שנתגלה, קבעה בדיקת המעבדה
המישטרתית, לא שייך לפשע. לא נמצאו עליו סי מנים
מדמו של הפעוט.
• המישטרה עמדה לעצור עולה חדשה, מתו
שבות
השיכון, הנוהגת לגלות התעניינות
חולנית, בפהרסייה, באיברי־מין של גברים.
אולם שכניה טוענים שהם מכירים אותה
מזה 20 שנה, עוד מגרוזיה, וכי היא אינה
מסוכנת, ומעולם לא תקפה מישהו.
• אולם עוד לפני שעצרה אותה —
כבר הגיעה לידי המישטרה עדותה של
ילדה בת , 13 שסיפרה כי ראתה במו עיניה
כיצד בוצע הפשע.
לדברי הילדה, נלקח מאיר בידי ילדה
אחרת, בת ,16 אל החולות. שם, התחילה
הנערה להכות את התינוק בבקבוק
שבור בכל גופו. הילדה סיפרה שראתה
גם כי הנערה התוקפת החזיקה משהו נו סף
בידה השנייה — ״אולי סכין־גילוח.״
הילדה סיפרה לחוקר, שבאה לבית־סיפ־רה,
כי פחדה לגלות את מה שראתה.
המישטרה, שהטילה איפול מלא על
כיוון חדש ומדהים זה של החקירה, החלה

המצילים

רפאל מירילאשווילי, חבושי כיפות רקומות,
אופייניות לילדי עולי גרוזיה, אשר
נתקלו במקרה בתינוק המעולף בחולות
באשדוד, הצילוהו ממוות בטוח.

תמונתך הצבעונית
2תמונות נוספות
ללא

תוספת מחיר

עם אג פ א זה מצליח!

תמונתך הצבעונית
2תמונות נוספות
תוספת מחיר

8ווווז1וווווו^י 1

011 אגפא זה מצליח!

תמונתך הצבעונית
2תמונות נוספות
תזספת מחיר

עם אג פ א זה מצליח!

אגד מ וביל בכל הדרכים

כל הדרכים מובילות לאגד

ה מ חל ק ה ליחסי ׳ציבור

ני שלוש שנים, לאחר שהתרגשה מסיפרו
החיים כמשל. היחסים שהתפתחו בין ה שניים
בשנים שמאז, ושפורטו במלואם
במכתביה אליו, היו מהרים ומיוחדים במינם.
הן מבחינה נפשית, הן מבחינה מי נית
.״כשהחלטתי לפרסמם,״ אומר שדה,
״ידעתי שאני חושף את עצמי להתקפות,
על שהוצאתי לרשות־הרבים חומר אינטימי,
שנכתב אלי באופן פרטי.״_
הוא החליט לעמוד בכל היסורים׳— כולל
הפירסום הנרחב — בגלל השליחות
שראה במכתביה של חבצלת — ״בשו רה
של אמת מאשה שיש לה צינורות אל
הטבע והנפש. בשורה הפורצת מתוך מע מקים
נבואיים.
״בעולם של היום, זהו הסיכוי היחידי
שנותר לבני־האדם לשמוע את האמת.
לשמוע כי יש עדיין אהבה אמיתית, או שר
אמיתי.״
כדי להביא אמת זו אל בני־האדם, מו כן
היה שדה להסתכן בתוצאות פירסום
הספר, כפי שהוא צופה אותן :״המו״ל
יגרוף את הרווחים, חבצלת את התהילה,
ואני את ההשמצות.״

;סונר תמפווסם

אמו לחבות! להביא

חגורה ־ 11 קצדיו בה

סוב

שצכה

בשתי ידידותיו /קיימות
יחסית לסב ים, הצטרף
אליהן וש כבא־ ת1

עוד לא היה איש פראי ואפל, עם יסודות
של נאצי ושל מחפש־אמת יהודי, זיין
כזה, אוהב בתוליות, רחמי וגס, כשהוא
לא עייף, עורג ושובר ושורף ומעלה באש
וחותך מהר וחד, הסכינים שלך.

^ ועתה, פיוסם את
מכתבי האהבה הפהוייט
שכתבה לו ידידתו:1 ,הס

תיארה או 1י חסי הם

אתה התייחסת אלי הלילה כמו אל בהמה.
את הזה אני מרגישה עד עכשיו. זה
היה חזק. זה היה ממשי וחזק.

אני כל־כך רוצה אותך. אני רוצה אותך
עד כאב עכשיו. פנחס הרגעים שאני איתך
הרגעים שאתה נוגע בי בגופי בגופך. כל
מה שאני עושה לך, מה שאני אוהבת לעשות
לך. כמו מה שאתה עושה לי. כמו
מה שאתה מראה לי. אלוהים תברך אותנו.
תאהב אותנו.

ף* סערה היתה מפתיעה בעוצמתה —
( 1בייחוד על רקע מי־המנוחות, שעליהם
מתנהלים חיי הספרות העברית של ימינו.
לוא היה התמסרות — הספר החדש ש גרם
לסערה, ושהפך לשיחת הכל בדלי לה
— איזה סטאלאג נוסף, היה פירסומו
עובר ללא תשומת־לב. ההתרגשות נגרמה
בגלל העובדה שהקטעים האירוטיים, הנדירים
בגילוי־הלב שלהם, פורסמו על-
ידי אחד מעמודי־התווך של הספרות ה עברית
המודרנית — הסופר פנחס שדה.
אמת, מחבר התמסרות איננו שדה. חב צלת
הוא שם המחברת. אולם שדה הוא
אביו הרוחני של הספר. הוא שיזם פיו־־
סום 21 המכתבים שמהם מורכב התמסרות.
עוררה את הסערה העובדה כי מאחורי
החשיפה המינית והנפשית גלויית־הלב —
כולל תיאורי חוויות לסביות, יחסי־מין
משולשים, ויחסים מאזוכיסטיים — יש
שמות. שמות גלויים ומפורשים, של אנ שים
הניצבים במלוא־קומתם מאחורי, או
מלפני, מעשיהם: פנחס שדה וחבצלת
חבשוש.

אתה ישבת בכורסא ושתקת והבטת בי
ופתאום אמרת: התפשטי. וניגשתי ואמרת
יש לך גוף טוב וסטרת לי. ואמרת
לי זונה. אחר כך אמרת לכי תביאי ואני
הלכתי והבאתי. את החגורה. ומתחיל להחשיך
והצלפת בי והצלפת עד שאמרתי
׳שזה כואב.

הסטירה שלך והמלקות והמישגל החזק.
צעקתי ככה. זה היה שיגעון. דבר
כזה לא יקרה לך יותר אף פעס משוס
אשה בעולס,

השארתי לי על הגוף שלי סימנים זה
שורף לי ונעשה לי כתם כחול. הרבצת
לי באמת.
ך} כצלת חכשוש׳ ,העובדת לפרנס (
1תה כפקידת־מיון בדואר, במישמרת-
לילה, פגשה את פנחס שדה לראשונה לס־

אבא שלי אהוב ויקר כמו שאתה אבא
שלי אתה ילד בעצמך ואני כמו אמא שלך
וכמו אחות חלמתי חם לי כשאני מדברת
(המשך בעמוד )26

ראיון מיוחד עם חבצלת ונ שס שדה, גיבורי הספר הארוטי

חגיגה שד מיו

ה ש לי שיי ה

הסופר הנודע שהחליט
111ד ה
לפרסם את מכתבי־האהבה
11 1111
של חבצלת אליו, הוציאם בצורת ספר.

ה ך ״1111 .ע 71צ ור זה של גבר
11X11111 \ 111 בעל ראש אשה, עמד
לנגד עיני חבצלת, בקיימה יחסים עם איה.

ךןךוץןןן הצעירה התל־אביבית
11 שהיתה לאהובתו של
פנחס שדה, הסכימה לפירסום המכתבים.

ירה הפוכה וסוערת, בבית-מגו-
1רים מודרני בלב תל-אביב. במרכז
הסלון רחב־הידיים יושב, על השטיח, תי מני
ישיש, לבן־זקן, מעשן נרגילה בניר וונה
עילאית. זהו אביה של חבצלת חב־שוש
בת ה־ ,22 שיצאה בדלילה בסערה
מאלמוניות אל מול פני האומה, לאחר ש התגלתה
כאהובתו של הסופר פנחס (החיים
כמשל) שדה, וכבעלת 21 מכתבי
האהבה המדהימים שיצאו עתה לאור, ביוזמת
שדה, בספר התמסרות.
חבצלת היא בת-הזקונים במשפחה. מל בדה,
יש לחבשוש האבא, סוחר בתבלינים
נדירים, עוד חמישה ילדים. אולם ספק
אם מי מהם יכול להידמות לחבצלת.

ואלה דבריה, מרגע שפתחה את
הדלת בפגי כתבת ״העולם הזה״,
של הצעירה מרושלת הלבוש, בעלת
השיער הסתור, ההופעה־שלא
והעיהיית־מסתבל־בה־פעמיים,
ניים
הענקיות, המדהימות :

קראת את הספר? אל תיכנסי לחדר.
אל תדברי איתי מילה. שבי וקראי.

הכיצד פרצת מבעד חומותי? זד. ביתי.
זה עולמי הסגור. איך את מעיזה לנסות
ולחדור דרכו?
את רוצה לדעת פרטים על ילדי, על
ספרי אותו ילדתי? איזה קפה את רוצה?
עכשיו שבאת, לא אפשע במצוות הכנסת־אורחים.

כל רוצים לדעת, איך בחורה כמו ן
! תי, מבית תימני מסורתי כזה —
בחורה שהיתה בתולה, כאשר פגשה ל ראשונה,
בגיל , 19 בפנחס — איך מגיעה
בחורה כזו למערכת יחסים כאלה, כולל
יחסים לסביים ומאזוכיסטיים.
אבל על מה אתם מדברים בכלל? אלה
לא היו כלל התרחשויות. זאת היתה חגיגה.
(המשך בעמוד )26

ר ב לו ר פו קחתאת עינייך
ב ב רי *זור־ך־
דיברי בירי .

בבריצורה ובב רי ב ת־ גוון
לכל 1אזירוו_ג וריבר* ברג־ר־זוורז

1^881168.
ה סגנון ה או פנ תי החדש
ריסים טבעיי ם -ו מ דויי קי ם
-כ אי לו ממש שלך.

׳7 ? 1111 ? 3*1165ק*186 1
לעינייםגדולותומל או ת,
ב רו ח ב שלם.

׳׳83£86)1(׳-?1118

׳ץ£0)1״ 11א 6)1 111׳

ריסים ״פרועים״ ו שו ב בניי ם
ל ה ענ קתמראהג דו ל והיקפי.

ריסים מ הו ק צ עי ם ו״ מכונ פי ם׳
ל פ קי ח ת־ עיניי ם מ צו דדת ...

׳* 3§§6)17 ? 3*116א ׳
ריסים מלט פי ם ה פו ק חי ם
ל רוו ח ה עיניים ז עי רו ת . .

קוו צו ח -רי סי ם ענוגו ת
ורכו ת. ע ל־ג בי סרטס מוי

׳*׳ 8 )31-17 ? 3*116
ריסים כ עין־ אני צי ם, המעט רי ם
עפ ע פיי םכאבק כו כ בי ם

׳׳ 183)111-31 ? 1111
ריסים קלא סיי ם:
עבו תי ם, רכים, ט ב עיי ם

ריסים ״ מל ט פי ם״ א רו כי ם,
ד רמ טיי ם. שי א ב או פנ ת ה רי סי ם.

׳צס* 186* ׳ 06011 \ ¥1ל עיניי ם
ע מו קו ת, ל א גדולות. ב־ ^ רו ח ב,

£> 01 .71811€ 01100*1011

׳* 83 *16ק*! 186 ל עיניי ם
בגו דלמ מו צ ע. ב ל #רוחב.

׳*׳)111*161• ?3*116
ריסים במראהה או פנ תי
של ׳ מקב צי־ שי ע ר׳ קטיפתיים.

׳*׳13*561 ?3*116
ג די לי־ רי סי םעל־ג בי סרט
סמוי; מ או דאפק טי ביי ם . .

0יי^

ריסים זעירים לעפעף־
התח תון, מ ב הי רי ם כל עין

ריסים זעירים לבת־ הנ עו רי ם,
בצע די ההרא שוני ם

711611110 ?11<111011711

עוץ קוסמטי אישי חינם, זיתן ע•׳ ד״לותיהיופ׳ של ־רבלזך בים׳ ראשון 1שני בין 7.00 - 3.00 אחה־צ, ביזם שלישי בין 4-00
אחה־צ וביום ששי בין 11.00 - 9.00 לפנה־צ -ב־בית רבלון־ תליאביב. רחוב חובבי ציון ,45 טל 282141 .

מרוקו־סנין ש״ך
נבר ל הי ס טו רי ה

המציצה

גילה אלמגור, הכוכבת
הקבועה של
מנחם גולן באה להציץ על תחילת צילומי
המיומיקל הקולנועי הישראלי הראשון,
שיביא את בשורת הסרט הישראלי לעולם.

ך ךן ך 200 שחקניות ישראליות התן
! 11 מודדו על תפקיד רחל, נערתו
האשכנזיה על קזבלן — הביריון המרוקאי
של יפו. אפרת לביא נבחרה בסוף.

ו קז ב לן הוא שם
ממצעד הפזמונים

מרומה

השכנה העיראקית של קזבלן בשטח הגדול ביפו היא אתי גרוטס
שהפכה לאס הספרדיה המיקצועית של הקולנוע הישראלי. לצורך
תפקידה בקזבלן נופחו קצת מימדיה של אתי, אשר הפכה רק לפני מיספר חודשים לאס.

ך • שהציגו לראשונה את המחזה
קזבלן בתיאטרון הקאמרי, לפני 18
שנים, היה זה מחזה שחשף מציאות ישראלית
אמיתית וכואבת. סיפורו של קזבלן,
העולה ממרוקו שאינו מצליח להשתלב ב חברה
הישראלית היה בבחינת קריאת־תגר
כלפי היישוב הוותיק על התנכרותו.
היום כל זה שייך להיסטוריה. עבור
מחצית מאזרחי המדינה קזבלן הוא דמות
תיאטרלית, שקשה לפגוש כמותה במצי אות.
שליש נוסף מאזרחי המדינה שמעו
על קזבלן רק דרך מיצעדי הפזמונים, שם
מוסיפים שיריו של קזבלן מפיו של יהורם
גאון להדהד גם שבע שנים אחרי שקזבלן
הפך למחזה המוסיקלי הלוהט ביותר בתול דות
התיאטרון בישראל.
השבוע החל קזבלן להתגלגל בגילגולו
השלישי, כשהמפיק־במאי מנחם גולן החל
בהסרטת המחזמר כדי להפכו לסרט.
יהורם גאון, שזרח בשמי הבידור ה ישראלי
בתפקיד קזבלן, מיועד לכבוש ב אמצעות
סרט זה את קהל צופי הקולנוע
בעולם, כפי שטופול היה צריך לעשות
זאת באמצעות כנו על הגג. זה הסרט
שצריך להביא כבוד. אבל כמו ששר קזבלן
במחזמר :״בשביל כבוד צריך לעבוד.״
אז השבוע התחילה גם עבודת ההסרטה.

1 1 11 1 1 *1ה יהודה ברקן, ששיחק את תפקיד לופו
! 1 1 1 1 1 .1 1111 עבור מנחס גולן, אך אינו משתתף בסרט עזיקרי שתשחק
את עליזה מחבק בקזבלן,
את תפקיד אחת השכנות בביתו היפואי של קזבלן.

ה 1ה 111 ¥1ח ה יהורם גאון, מבוגר בשבע שנינו מקזבלן
1 1 1 1 1המקורי שלו, אך עדיין במלוא אונו,
לצידה של השחקנית אפרת לביא, נערתו האשכנזית של קזבלן,
בתפקיד שהיקנה ליהורם את תהילתו והפך אותו בין־לילה לכוכב.

גו לדהס

המתמסרת
(המשך מעמוד )23
ככה שאנחנו עושים מעשים שלא עשינו
עוד זה היה כבד זה היה מאוד עד חייתיות
עד שאפשר לטבוע.

אם הדברים שנתת לי הם כמו זרע,
אני אשתך האמיתית. כי ילדתי לך לפעמים,
אני חושבת שילדתי לך אלף.

אומרים שאתה מדבר אל אלהים כאילו
אלהים היה יושב איתך לשולחן.

אם יפתחו את הלב שלך לעומתי, ואני
אכנס לשם ויסגרו אחרי אני אהיה בכל
העולם.

איה ישבה על הספה ואז ישבתי לצידה
ושאלתי אותה מה שמה והייתי שואלת
אותה מה את עושה ואיפה את גרה וכל
זה היה טוב אבל לא היה חשוב לי היה
חשוב לי שאתה איתנו שאתה רואה הכל
ומקשיב לנו והרגשתי שאתה שמח שאתה
אוהב אותנו וחושב שאנחנו נערות נח־

מדות. והיא נראתה שקטה מאוד אבל
היה לה חם ואמרה שתוריד את החולצה.
והורידה והתחלנו לדבר בשקט. בינינו
ושאלתי אותה משהו והיא אמרה כן.
והחלטנו להמשיך נלדבר ככה רק נהיה
עירומות וקמנו להתפשט וחזרנו לספה

.עוד לא היה איש
פראי ואפל,
זיין ן כזו ז, או הב
ב תו ליו ת כזה.־־
ושכבנו עליה. אני זוכרת שחשבתי בלבי
שטוב כי איה באה כי איה דומה לפנחס
וכשפנחס יסע לחוץ לארץ איה תישאר
איתי;
התקרבנו וחיבקת אחת את השניה והיה
לה גנף ארנך רגליים ארנכות השדיים
שלה היו נעימות והריח שלה היה נעים
והתנשקנו על הפנים על הצוואר על השפתיים
בשקט.
ואם אתה חושב ששכחתי אותך ושכחתי
שאתה יושב על הכורסא ומעשן ומסתכל
עלינו בשקט אתה טועה אני לרגע לא
פסקתי אז לחשוב עליך והרגשתי שאת
כל זה אני עושה לך ולה ביחד.
...אז התפשטת גם אתה ובאת אלינו
וחיבקת אותנו את. שתינו ואמרת אתן
יפות עכשיו אתן יפות מלאכים...

...ובאת ושכבת בין שתינו ושכבת קודם
איתה ואחרי כמה זמן שכבת איתי
ואיה הביטה בשקט והניחה את ראשה
על כתפי ...והיינו
אז כולנו באחווה גדולה ובידידות
וכמו בטבע...

ין זו הפעם הראשונה שספריו של
שדה מעוררים תגובה חריפה. גם
סיפרו הנודע ביותר, האוטוביוגרפיה שלו
החיים כמשל, עוררה חילוקי־דיעות חדים.
על רמתו כסופר, ועל מקומו הברור בשו רה
הראשונה של הסופרים הישראלים,
אין ויכוח.
הוויכוח הוא על אישיותו, כתוצאה מכך
שהנושא הבלעדי של כל ספריו, ועיסו קיו,
הוא פנחס שדה. מעריציו טוענים
שהוא גאון, יריביו — שהוא חולה ב־שיגעון־גדלות
דוהר, פרי ריגשי־נחיתות
עמוקים.
גם על התמסרות הספיקו כבר המש מיצים
לטעון שהוא נכתב למעשה בידי
שדה עצמו, לא בידי חבצלת. חסידיו, וכן
כל מי שהזדמן לו לשבת פנים־אל-פנים
מול חבצלת עצמה, לשמוע את דבריה ה מיוחדים
במינם, את שפתה העשירה, את
צורת התבטאותה המקורית ומבולבלת גם
יחד — אלה נשבעים בנקיטת־חפץ שהמכתבים
מכתביה.
ואילו את דעתו של הרוב השקט,׳ ה נייטרלי,
שאינו יודע להחליט, ביטאה ה מבקרת
הדה בושס :״מאחר שאלוהים
מצא כאן את מריה הקדושה, רק טבעי
היה לצפות שייוולד להם ישו.״

אני מרגישה כאילו שבערת בי. אני
מרכינה ומנשקת את הדפיס. אתה הברכה
שלי. ממני שלום.

חגיג ה ע 1ד מין
אמא שלי לא קוראת. אבא קרא את
החגחות, ולא אמר כלום.

** ד פאן, חבצלת. וממנה. דפג-
> חס. מדווחת הכתבת : חבצלת לידה — לעם כולו
(המשך מעמוד )23
זה היה נס. דבר שברוח, לא משהו מציאותי.

לא קיימתי יחסים לסביים לפני
כן, ולא אחרי כן. אבל אלה לא היו יח סים
לסביים. זאת היתר. חגיגה רוחנית,

כן, איה היתה במציאות. במשך שלו שה
ימים, שבהם היינו יחד, איה היתד,
מציאותית מאוד. היא היתד, נעימה מאוד.
אבל אחר נעלמה.
היתה לי אהבה לפני פנחס. בגיל 12
התאהבתי בבחור ירושלמי, שניגן על גי טרה.
הרגשתי אז שאני מכירה אותו יוב לות.
זו תמיד הרגשתי כשאני מאוהבת.
ודאי שאני ממשיכה להיפגש עם פנ חס
גם כיום. פנחס הוא חלק מההווייה
שלי. וימשיך תמיד להיות כך.

דירה בבית־משותף. הפעם, רמת־גני. ה דלת
נפתחה על-ידי גבר ממוצע־קומה,
עגלגל, בעל עיניים ירוקות מגנטיות ל הפליא.
קולו שקט, שלוו, איטי, בוטח
בעצמו ומשרה רגיעה. מזכיר מאוד את
אופי וסיגנון קולה של חבצלת.

השיב פנחס :

הכל אמת. המכתבים כולם. הכל עוב דות.
בנערה זו פשוט התגלה גניוס אמי תי,
פרצו ממנה מקורות רוחניים מדהי מים.״

גם פרשת איה, המרעישה את כו לם.
כן שמה בדוי. אבל היא עצמה אמי תית
מאוד.
היא לא היתד, מכרה משלי. סתם אחת
שצנחה למקום. משום כך מובן גם שכל
המיפגש הזד, היה לא מתוכנן, אלא ספונ טני.
אם היה מתוכנן, זה היה בדיוק כמו
הדברים שקורים בצפון תל-אביב. כמובן
שלא ניתן לנסות לפרט דבר שמיימי כזה.

א, זרם המחמאות והקילוסים הבל-
תי-פוסקים, כביכול, שבמכתבים, אינו
מחמיא לאגו שלי. אינני חסר נערות, ומ ך*
מכתבים שבספר הם כולם תו (
{ צאה של אירועים מסויימים. כל מכ תב
נושא עליו תאריך, והוא נכתב מיד
למחרת משהו שהתרחש בינינו, ושגרם
לי להתיישב ולכתוב.
מובן שמעולם לא חשבתי לפרסמם. אבל
פנחס שיכנע אותי שהמכתבים האלה הם
החיים עצמם. שבפירסומם לרשות הרבים,
אני יולדת בעצם את פרי-אהבתנו. הו פכת
את מה שהיה בינינו — למשהו רו חני,
לאוצרו של העם כולו.
תגידי לי׳ את לא מקנאה בי? את בטח
מקנאה בי. כל אשד, היתד, מקנאה בי. כי
אני נגעתי באלוהים. ברוח עצמה. אני
איבדתי את העצמיות, את הגשמיות, ביחסי
עם פנחס. הוא הפך את גופי למשהו
רוחני.
נכון, היו גם הרבה סבל ויסורים, ביחסי
עם פנחס. אבל מעולם לא עשיתי
את חשבון הרווח וההפסד.
לפני שהתפרסם הספר, הבאתי את ה־

כתב אלי חייל
ביקש לפגוש את
חבצלת. עני ת לו
שיחפען אותה
בגערתו שלו.־־
עולם לא הייתי חסר. זה פשוט התרחש,
והחלטתי שפירסום המכתבים של חבצלת
יתרום אולי לתיקון החיים הרקובים שלנו.

פירסומם ברבים לא מחמיא ולא מביך
לגבי. אבא שלי היה פועל בניין, וגם אני
רואה את עצמי, פועל, בכלים אחרים.
בפירסום מכתביה של חבצלת אני רואה
נסיון להציל את החיים ההרוסים
והנהרסים של חברתנו.
אנחנו חיים היום בחברה של חולי־רוח.
אני מקבל מכתבים מרבבות גברים ונשים.
מובן שאינני יכול לענות לכולם.
אתמול קיבלתי מכתב מחייל שכתב לי:
״ברגע שקראתי קטעים ממכתביה של חב צלת,
התרגשתי. ממש עבר בי רעד וקור.״
החייל ביקש להכיר את חבצלת.
השבתי לו שאת חבצלת עליו למצוא
בנערה שלו. וזה בעצם מה שרציתי לומר
בפירסום המכתבים. על כל אחד מאיתנו
לנסות ולגלות את חבצלת באשה שלו, ב נערה
שלו.
כמו שעל כל אשה למצוא את פנחס
שלה בגבר שלה.
כתבתי לאותו חייל שאף אם היה מכיר
את חבצלת שלי, לא היתה זו אותה חב צלת
שכתבה לי את המכתבים. כי חבצלת
זו, יצאה רק לקראתי, ולתוכי.

ך * צרה היא, שבתרבות שלנו קוב!
1רת האשה את האיש שבאיש שלה,
במקום להוציא אותו החוצה. וגם האיש
קובר את האשה שבאשה שלו, במקום
לעזור לה להשתחרר.
אנחנו עוברים ליד החיים, במקום לח יות
אותם. וגם את מעט ההזדמנויות שה חיים
מעניקים לנו, אנו מחמיצים.
אחד הגורמים לכך, לדעתי, הוא הש תוללות
החומריות שתקפה אותנו, וש גרמה
להרס חיינו האמיתיים.
אני ניסיתי תמיד להיזהר ממגיפה זו.
אני חושב שאני והדוורים הננו בעלי ה הכנסה
הנמוכה ביותר בארץ. אני חי על
300 לירות לחודש. יש ימים שאני מס תפק
בלחם ומים.
אין זה בגלל שלא יכולתי להרוויח יותר,
אלא בגלל שאני נזהר שלא להידבק
בחיידק נורא זה, ההורס כל חלקה טובה
בנפשנו.

ך* עולם לא הפריעה לי העובדה שח־בצל
ת איננה יפהפייה.
היפהפיות שאת מכירה, ושהעולם מכיר,
אין להן ובהן מאומה ממה שיש בחבצלת.
את חבצלת צריך ללמוד להרגיש, לא
להסתכל בה.

(המשך מעמודי )15

ייאלצו כמה שרים לפרוש. יחד עם
גולדה ילבו אז יעקב שמשון שפירא,
חיים ;כתי, זאב שרן? וישראל
גלילי.
על פי הערכת יחסי הכוחות הפנימיים
במיפלגת העבודה נראה שיורשיהם יהיו
כדלהלן :
• חיים צדוק יירש את יעקב שמשון
שפירא כשר־המישפטים.
• אברהם עופר יירש את זאב שרף
כשר־השיכון.
• אהרון אוזן יירש את חיים גבתי
כשר־החקלאות.
השאלה הפתוחה היא: מי יירש את מקומו
של ישראל גלילי, שמקומו כיועץ סת רים
שמור לו רק לצידה של גולדה?
חטיבת אחדות־העבודה תתבע לשמור
על זכותה לקבוע בעצמה את נציגה השני
בממשלה ולא מן הנמנע שיהיה זה לא
אחר מאשר יצחק בן־אהרון, שככל הנראה
לא יהיה אז מזכ״ל ההסתדרות. ספיר ייאלץ
לבלוע את הצפרדע של שיתוף בן-
אהרון בממשלה. אבל מבחינתו נוח לו
יותר שבן־אהרון יהיה בממשלה מאשר
מזכ״ל ההסתדרות. במקרה כזה ייתכן שיופקד
בידי בן־אהרון תיק התחבורה, למשל,
כדי שיסתדר בעצמו עם פועלי הנמלים,
מעריציו. לפרס יימסר אז תיק מישני
אחר, כמו תיק הקליטה, או תיק התיירות.
בממשלה בראשות ספיר לא יהיה מקום
גם לאהרון ידלין וזאת משום שאין מקום
לשני נציגים חדשים של חטיבת מפא״י
לשעבר בממשלה. ספיר יעמוד על כך
שנאמנו, אברהם עופר, יהיה שר־השיכון,
וידלין יצטרך לפרוש.

שינוי אפשרי נוסף: הבדדתו של
יהושע רכינוכיץ׳ בשר־האוצר בממשלה
בראשות ספיר, אם ייכשל
רכינוביץ׳ ,מראשי הגוש המפא״יי,
בבהירות המוניציפאליות ולא
ייבחר שוב כראש עיריית תל־אביב.
נראה שבמקרה כזה, בתקופת

שילטונה של גולדה, הוא יכהן כיושב ראש
ועדת־הכספים של הכנסת. מישרה זו
תהווה עבורו קרש קפיצה לתפקיד שר־האוצר,
כאשר יהיה ספיר לראש־ממשלה.
ולבסוף: במקום האחרון בתור עומד
גם אבא אבן. אם מסיבות בלתי צפויות
לא יוכל ספיר לרשת את גולדה, הרי
מבין כל המועמדים האפשריים טובים סיכוייו
של אבא אבן לתפקיד ראש־המנד
שלה. במצב כזה יהיו שוב פני הממשלה
שונים לחלוטין. אלא שאז ייקבעו השרים
לא על פי נטיותיו המיוחדות של אבן,
אלא על פי רצון הבוסים האמיתיים של
המיפלגה — אנשי הגוש המפא״יי.

מ קו ם בפינה
לרבין
ך* תשבץ ההרכבות והמינויים הפו !
ליטי הזה בולט העדר שם אחד, שעד
לפני כשנה נחשב כמועמד בטוח לשרות :
שמו של יצחק רבין, שגריר ישראל ב וושינגטון
לשעבר.
אין צורך להתמצא בנעשה מאחורי־הקלעים
כדי להבין שמעמדו של רבין נמ צא
עתה בשפל המדרגה. לא דל! ׳שאין

לו כל סיכוי להיות שר בממשלו־תיהם
של גולדה וספיר, הנוטרים
לו איבה אישית מסיכות שונות,
אלא שהוא יובל להיות אסיר תודה
אם יזכה כמקום מכובד כרשימת
המועמדים לכנסת.
אף־על־פי־כן אין המערך יכול להתנכר
לרבץ כליל, בייחוד על סמך ההבטחות
שניתנו לו בעבר ועתה מתכחשים להן
כולם. נראה שגולדה וספיר יעשו

מאמצים להפנות את פעילותו הפוליטית
של רבץ לאפיקים לא
ממיטלתיים. לא מן הנמנע שאחרי תקו פח
צינון, יציעו לו לרשת את מקומו של
אריה פינקוס בהנהלת הסוכנות היהודית,
או אפילו לשאת בתפקיד הסתדרותי כל שהו.
כיום קשה לתאר את רבין כמזכ״ל
ההסתדרות או כעסקן ציוני. אבל הרמזים
העבים כפילים שנתנה גולדה לאחרונה,
לפיהם תלוי הכל ״בהתנהגותו של רבץ
בארץ״ ,מבשרים חיים קשים לאחת הדמויות
הפוליטיות המבריקות ביותר שצמ חו
במציאות הישראלית.
ייתכן שדווקא הברק שלו ועצמאותו
הם שיהיו בעוכריו. בדרך הקשה יצטרך
רבץ להגיע למסקנה שלאנשים כמוהו
אץ מקום במימסד השלטוני המפא״יי ב ארץ.

(המשך מעמוד )19
עתה, נסתיימה תקופת השקט. הרימון ש הושלך
למכונית צה״ל, ושהרג חייל ופצע
אחר, בישר זאת בצורה הברורה ביותר.

מיפלגות
ה ת רו מהדמ עיו־ בו טלה
מעשהו הראשון שד המזכיר
החדש; ביטול התרומה?מערך
אורי ורבר ידוע מאז ומתמיד כעושה־צרות
מקצועי. למרות זאת, כאשר החליטו
ראשי איחוד הקבוצות והקיבוצים להציעו
כמזכיר־הפנים של התנועה הקיבוצית ה גדולה
ביותר של מפלגת העבודה, לא חל מו
שמעשו הראשון יהיה, למנוע מהאיחוד
מלתרום 186 אלף ל״י למפלגת העבודה.
פרישה. ורבר ( )42 היה ממייסדי קיבוץ
משאבי־שדה בנגב, פרש ממנו עם קבוצה
של חברי מפא״י בשנת ,1950 לאחר שהרוב
במשאבי־שדה היו חברי אחדות־העבודה.
קבוצת הפורשים הצטרפה לקיבוץ חצ־דים׳
שליד באר־שבע. הצרים נאבק אז
קישות על קיומו, וורבר, המוכשר כשד,
התגלה כאשף פיננסי, הפד את הקיבוץ
הכושל לרווחי ביותר.
הצלחתו של ודבר מיקדה אליו את עיני
ראשי האיחוד, למרות שהיה ידוע בא-
פוליטיות שלו והוא הוזמן לנהל את עניי ני
האיחוד.
כאשר יסיים האיחוד את שנת 1972ב עודף
תקציבי של 186 אלף לירות, היה

ליד בניין העירייה, לראות כי השביתה ש נסתיימה
עדיין לא נסתיימה.
היא נמשכה גם בליל־שבת האחרון,
כאשר שמונת נהגי תחנת המוניות אחדות,
על נשיהם וטפם, הצטופפו על המדרגות
ליד הכניסה לבניין העירייה, ניסו כמיטב
יכולתם להתגונן בפני הגשם הסוחף, והסופה
הנוראה.
הילדים, וחלק מהנשים, חדלו משביתתם
כאשר רופא שבדק אותם גילה כי יש להם
חום. האחרים נשארו על מישמרתם.
קנס עכור קיום. השביתה נמשכה,
24 שעות ביממה, למרות נסיונה של ה עירייה
למחוק אותה בעזרת העיתונות.
היא הופסקה רק לאחר שהתערב בנושא
מפקד המרחב, ניצב־מישנה עזרא גולדברג,
שהבטיח למצוא פיתרון לבעייה.
הבעייה היתד, פשוטה: שאלת קיומן של
שמונה משפחות השובתים.
שמונה נהגי המוניות השובתים משרתים,
מזה שבע שנים, את תושבי השכונות
אחדות, ארגוב, מפ״ם ושיכון עממי, מהווים
עבורן את הקשר הנוח היחידי עם מרכז
העיר. אולם למרות קשרי ההיכרות ה אישיים
והידידות שהתפתחו במשך השנים
בין התושבים, שהפכו ללקוחות קבועים
של שמונה המוניות, לבין שמונה הנהגים,
לא זכו השמונה לקבל מהעירייה תחנה
מאושרת. התוצאה: אלפי דו״חות תנועה,
שעלו לנהגים רבבות ל״י במשך השנים.
נכות -והתנכרות. מספר שלום
סלומון ,33 ,אחד השובתים :״אחרי ש נפצעתי
בשעת שירות מילואים בביקעה,
קיבלתי 56 אחוז נכות. משרד הביטחון

עוץ מקצוע
לבעיו ת שיער
נהגי המוניות השובתים
למי הולכים מאות האלפים ל
זה אך טבעי כי המזכירות תחליט לתרום
את הסכום למפלגת העבודה.
אלא ש^מן קצר לאחר ההחלטה מונה
ורבר כמזכיר, גילה את ההחלטה — והטיל
עליה מייד וטו, הודיע לראשי האיחוד: אם
לא תבוטל ההחלטה, לא אכנס לתפקידי.
הסביר ורבר :״האיחוד הוא תנועה חב רתית,
ולא פוליטית, לאירגון התיישבותי.
יש לנו 90 קיבוצים ו־ 17 אלף חברים.

״החברים שייכים למיפלגות שונות, או
שאינם שייכים.
״ללא ספק, יש זיקה חזקה של מרבית
החברים למפלגת העבודה. אולם יש ב איחוד
גם משקים בעלי זיקה למפלגה ה ליברלית
העצמאית, ויש חברי גח״ל.״
כניעה. הודעתו הסעירה רוחות. חברי
קיבוצו, חצרים, התייצבו מאחוריו. ולא רק
הם. לפני כמה ימים, התבשר ודבר על
ביטול התרומה, והוא נכנם לתפקידו. בישיבת
המרכז הקרובה יודיעו על מינויו.
ורבר מסרב לדבר על פרשת התרומה,
מוכן רק לומר כי המרכז הקרוב יחליט גם
מה לעשות עם העודף התקציבי.
דבר אחד ברור: הוא לא יינתן למיפלגה.
תחבורה שמונח הנודדים
מה מסתתר מאחורי
ההתנכלות המוזרה
?שמונת נהגי המוניות־?1
הידיעה הצנועה שהתפרסמה במעריב
סיפרה לקוראים כי שביתת נהני־מוניות
אחדות בעיר הסתיימה. משום כך, תמהו
אלה מבין קוראי העיתון המלבסים, שעברו
ה תו ־ דו ז

הז ה

שיקם אותי, נתן לי רשיון למונית. אבל
דוד טבצ׳ניק, ממלא-מקום ראש העירייה,
סירב להכיר במספר הזה ולרשום אותי
בפתח־תקווה.
״לאחר תחנונים, הסכים להכניס אותי
לתחנת עצמון. אולם שם ביקשו ממני 20
אלף ל״י. מאיפה אני אמצא סכום כזה?
פניתי לעזרת אירגון נכי צה״ל, והם נחלצו
לעזרתי, וקיימו שביתת־שבת בעירייה. רק
אז הסכים טבצ׳ניק להכניס אותי לאחדות.״
לאחר לחצים ממושכים, הסכימה לבסוף
עיריית פתודתקווה להקצות לשמונה ה נהגים,
המשרתים ציבור של אלפים, תחנה
במקום מתאים .״אלא שאז נודע לנו שחיים
ברודניק, מבעלי מוניות המקדים, המתח רים
שלנו, התנגד לזה,״ מספר סלומון.
״הלכנו אליו הביתה וביקשנו אותו ש ייתן
גם לנו לחיות, .לא תקבלו את התח נה,׳
הוא ענה לנו, .אנחנו פה הוותיקים.׳״
מי מרוויח? התוצאה: טבצ׳ניק ביטל
את החלטתו, והשמונה נאלצו לשוב ולעבוד
כחאפרים — ולחטוף קנסות.
גב הגימל נשבר לפני מספר חודשים, כא שר
שמונת הנודדים ביקשו תחנה ברחוב
פינסקר החדש. טבצ׳ניק התנגד — וכעבור
זמן מה העניק את התחנה, באותו מקום
בדיוק, למוניות המקדים, למרות שיש להם
כבר שלוש תחנות קודמות בעיר.
״הסוד הוא פשוט מאוד,״ טוען סלומון.
״תחנות המקדים ועצמון, המקבלות את כל
התחנות, מצליחות בעזרת זה להתרחב ו לקלוט
נהנים חדשים. מכל נהג חדש כזה,
גובה קבוצת הוותיקים שם סכום גדול,
שמגיע היום ל־ 38 אלף ל״י.
״מעניין יהיה לגלות — מי בדיוק נהנה
ממאות אלפי הלירות שהם הרוויחו מזה.״

״מלה״ חתיטץ בינלאזנ/י
לקזסהלזילזת ה*/יעד

חב ר ת ״וולה״ בי שראל
שמחה להודיע לקהלהרחבב איזור תל־אביב,
כי מר אסף קו ס טין, יועץ מקצועי של ״וולה״,
יעמוד לר שות
ובעיות שיער,

ה ל קו חו ת

בייעוץ

ב ס טו דיו ״וול ח״ ,ברח׳ בן־יחודה
טלפון , 52962

בענייני

טיפול

קו מ ה

בימי ראשון בשעות 12—10 לפנה״צ
ובימי רביעי בשעות 6—4אחח ״ צ

קוסמטיקה לנעלי?

*אפשרי בהחלט !
עם התכשירים המקוריים תוצרת אנגליה לצביעה, צחצוח,
חדוש ונקוי נעלי עור וזמש, ואבזרי שמירה לנעל
שיווק והפצה: טל 624865.ת״א

במדינה
רוחות

צביסה ניס

בלט, משיכמו ומעלה, בין שחקניות
היריב, שיחק כחלוץ יחד
עם בועז שרעבי, גבי ברלין, קובי אשרת ורומן שרון.

דווי בן־זאב

שגילה זילזול משווע בתפקידו כמגן, נתפס
כעונש על־ידי שחקניות היריב, שהשליכו
אותו אל מחוץ למיגרש. קובי אשרת הצטיין, הבקיע שני שערים.

התייחסו שתי הקבוצות למישחק הפורימי. בייחוד
ה לי ^יוןח
1ן ״ *1
1 1 1 1 ^ 111 הבנות השקיעו בו את כל מה שהיה להן. האמנים — 1 פחות. במחצית השנייה, כאשר נערכו חילופי שחקנים, נשאר גבי עמרני כשחקן ה־.12

המישחק נעיד כמיבצע־פורים של שבו־עון־הפופ
להיטין, בשבת האחרונה אחה״צ
נמיגרש־הכדורגל בגבעתיים. נגד נבחרת
הבנות של הפועל גבעתיים התייצבה נבחרת
האמנים, שדפקו את הבנות .4:2
לא ג׳נטלמני אולי — אבל הזדמנות
נדירה עבורם לנצח מישהו, סוף־סוף.

חדשדדז מ עול םהאמת
רוחות המתים כידו
?משה דיץ
מה היה במטוס הלובי
היתד, שעת בין ערביים באחד מימי השבוע
שעבר, כשמכונית הדורה עצרה ליד
שער מחנה המטכ״ל. מהמכונית ירדה אשד,
מבוגרת, שניגשה בצעדים מהירים לעבר
הש.ג. שניצב בשער המחנה. ללא אומר
הוציאה מתוך תיקה מעטפת נייר סגורה
ומסרה אותה לידי השוטר הצבאי. אחר־כך
מיהרה לחזור אל המכונית שליד ההגה
שלה ישבה אשד, אחרת.
השוטר הצבאי התבונן בכתובת המעט פה
שנמסרה לידו והופתע לקרוא :״לכבוד
שר־ד,ביטחון משה דיין. אישי. לא לפתוח.״
היה ברור שמשהו חשוד בעניו. השוטר
מיהר להזעיק את הקצין התורן ומסר בידו
את המעטפה.
לקצין התורן נראתה צורה זו של כתיבת
מכתבים לשר־ד,ביטחון חשודה במיקצת.
הוא יכול היה לתאר לעצמו אולי שאחת
המעריצות הרבות של שד־ד,ביטחון לא
יכלה להתאפק ומיהרה לשגר לו מייכתב
אישי, אולם מדוע מסרה אותו במו ידיה,
ומדוע בשער מחנה המטכ״ל דווקא?
הקצין החשדן הרחיק את כל הנוכחים
מסביבתו והתבונן במעטפה מול האור.
שום דבר חשוד לא נראה בתוכה. היא הכילה
פיסת נייר בלבד. אבל הקצין המשיך
לחשוד, שכן כתובת המוען על גב המעטפה
היתה בלתי ברורה. הקצין החליט למסור
את המכתב למישרד־הביטחון כדי ששם
יחליטו מה לעשות בו.
המטרה: תד־אכיב. להפתעת הקצין,
סירבו אנשי מישרד־הביטחון לקבל
את המיכתב .״צריך להעביר אותו דרך
דואר רגיל,״ פסקו. בלית ברירה השאיר
הקצין את המכתב במישרדו עד ליום המחרת.
אבל
המעטפה החשודה שד,יתד, מופנית
אל שר־ד,ביטחון עוררה את סקרנות כל
חיילי המישמר באותו לילה. אחד מהם הח ליט
להסתכן, פתח בעזרת אדים את ה מעטפה,
גילה בתוכה מיכתב כתוב בכתב יה
בזו הלשון :
משה יקירי,
אני מצטערת שזה זמן וב לא יכולתי
למסור לך ידיעות. בימים אלה נודע ל״
דבר שודאי יעניין אותך ואני ממהרת
למוסרו לך. ובכן, המטוס הלובי שחיל־האויר
הפיל מעל לסיני, אמור היה להתפוצץ
מעל תל־אביב. מחבלים ערבים השתלטו
עליו והתכוונו לפוצץ אותו מעל תל־אביב.
טוב מאוד שהפילו את המטוס. אני
מציעה לך לחפש מימצאים שיאשרן הנחה
זו. שלך כתמיד
מרגוט קל אוזנר

למי שעדיין אינו יודע, מרגוט קלאוזנר,
בעלת אולפני ההסרטה הרצליה, היא
ספיריטואליסטית ידועה המקיימת קשר
קבוע עם עולם הרוחות, מקבלת באמצעו תם
מדי פעם ידיעות מעולם האמת. כפי
שמסתבר, הרי ברשימת התפוצה של הידיעות
מעולם האמת, כלול גם שר־ד,ביטחון,
משח דיין.

רפואה
10 ים ח ד שו תבמראה
הכתבת היפואית
שגפלה קורבן
בחזית השפעת האגנלית

\ 1ך *1י 11 \ 1זקן השחקנים אילי גורליצקי, הנראה מכדרר בפוזה
מיקצועית נוכח יריבה מסוכנת, בלט על -דומיגרש

1 1111
כשחקן מעולה. בתמונה מימין: לאחר הבקעת שער, צוהלים משימחה
מירי אלוני, בועז שרעבי, ורומן שרון, כשמאחוריהם יריבה מתפעלת.

בתחילת חודש ינואר השנה החלו להגיע
ידיעות, שנגיף השפעת החדשה והמיס־תורית,
המכונה השפעת האנגלית עומדת
לתקוף את ישראל. מערכת ידיעות אחרונות
הטילה אז על הכתבת הרפואית
שלה, העיתונאית דבורה נמיר, לערוך
חקירה בנושא, לאסוף פרטים מרופאים
ומומחים, ולהכין כתבה מפורטת לקור אים,
למען ידעו — וייראו.
בכתבה שפורסמה ימים ספורים לאחר
מכן, כתבה דבורה נמיר, בהסתמכה על
רופאים וסיפרות רפואית מחו״ל,
דיעות
כי את נגיף שפעת הונג־קונג מכירים,
יש נגדו חיסון, והמחלה מופיעה לרוב עם
(המשך בעמוד )31
העולם הזה 1854

סופר מזכירה
שתקבל את פניוחיך בטלפון
במבצע סופר־ שרות של
סופרגז

.סופר שרות; באדיבות. ביעילות, ובתוצאות

דחף ג. שגיא צילום: איתמר

0ם 0נן״

£1(00?* 701105
מגי שה:
סיול מודרכים

*לאירופה
המ?רח ה ר חו ק
סביב העול

עז״ססולו*

באניה ״ני לי ״
נ!־ 7ב אוק טובר עד ה־ 22 באוקטובר
ביקורים ב: רודוס, פיראום, ברצלונה ,
ניצה, ליבורנו, נסולי,
ק טני ה, א ס טנ בו ל
עוייטסתיו המחיר: החל מ־ 2 6 5 0ל״י

באניה ״ דן ״
מ 1-באוקטובר עד ה 13 -באוקטובר
ביקורים ב: קוסדס, פיראוס, גנואה ,
מרסייל, נפול • ,פלרמו ,
הרק ליון

אם הינך בעלת נטיות
אמנותיות, צפוי לד י מאורע משמח בו תנד
צאי אדם ״ייגלה את
כשרונותייך. אל תנטה
להמשיך להתחמק מ־ ^ 3 5
מיספר חובות אותם
אתה דוחה ימו יבי
מישהו עומד להתנקם ן $ז 2 1ם * 3
בך השבוע בגלל חוב 1 31־11*11
בזה. יהירות וגאווה
חסרי כל ביסוס עלולים להפילך בפח בטוף
השבוע. הישמר מוויכוח מיותר.

בעייתך העיקרית הש בוע,
תהיה איך לשמור
על שלוות נפשך, נוכח
התקריות הפוליטיות האחרונות.
לא יהיה זה
טבורך השבוע הטוב
ביותר. הרבה לכתוב
ובמיוחד ענה על מכתבים.
תוכנית אותה
תיכננת לבצע מזמן —
אין סיכוי שתתגשם. אך
אל ייאוש, החיים לפניך. היזהרי בנהיגה.

השבוע אתה סובל מ חוסר
מחשבה מעיקה.
הדבר יתן את אותותיו
בעסקיך ובחיין
הפרטיים. למרות עצו תיו
הטובות של אדם
הדורש בטובתך תתפתה
לעשות שטויות.
נסי להיות מרוסנת
יותר. התנהגי יותר
בטיבעיות אך היזהרי
מחוצפה יתירה או התנהגות פרועה, כי
הדבר עלול להיות בעוכרייך. תזדמן לך
פגישה מרתקת עם בן מזל בתולה או
שור. השתדלי ללבוש יותר ירוק בהיר.

וואומיט

באניה ״גי לי ״
מ 23 -בספטמבר עד ה 5 -באוקטובר
ביקורים ב: פיראום, סלוגיקי, גנואה ,
ני צ ה,נ פו ל • ,פלר מו

בעקבות מחלוקת העלולה
לפרוץ בינך לבין
אדם הנחות ממך בדרגה
או במעמד, אתה
עשוי למצוא את עצמך
במיעוט — או אפילו
מבודד. אנשים רבים,
שבדרך כלל מוכנים להתייצב
מאחוריך ולהצדיק
אותך בכל מה
שאתה עושה, יגלו הפעם
עמדה קשוחה כלפיך. הס יעשו הכל
כדי שתרגיש כי הפעם אין הם מצדיקים
אותך. המנע מהפעלת לחץ על מי שאינו
מסכים לדעותיך. השתדל להישאר שלוו.

המחיר: החל מ 2 1 2 5 -לי״י
חוברות והרשמה בכל משרדי הנסיעות!

צפוייה לך התמוטטות
מפתיעה — דווקא בשטח
ממנו היית מרוצה
עד כה. נהג בזהירות.
פקח עיניך ואל
תהיה להוט ומסנוור.
אם תישמר מוויכוחי־סרק,
תוכל לזכות בהערכה
מחודשת של
הסובבים אותך, ואף
לעלות שנית בסולם
החברה. התחשב ברגשותיה של בת-זוגך.
ותר לה, כי שום טובה לא תצמח לך ממריבות
אלה. לו חיית יודע איזה אושר
אתה מסוגל לקבל מפעולה פשוטה וחסכנית
— היית משתגע משמחה !

מאן נ״ס

שן השבוע. מכיוון ש־לחפש
פורקן במקו־
^ מות בילוי סוערים ו־ן?:
משמחים. באירועים יפסק אז אולי
השיעמום
הפנימי וית-
חלף בשמחה חיצונית, בסוף השבוע.

יהיה זה שבוע טוב מבחינה מיקצועית.
השתמש ביתר גמישות בפגישות עם הממונים
עליך. השתדל
לעשות רושם של אדם
בטל מעוף ודמיון עשיר.
פגישה בעת מצב
לא נעים תהיה הקדמה
לידידות ארוכה שתש מש
ציון דרך בחייו.
צפוייה מריבה קלה ו־טורדנית
עם אדם האהוב
עליו על דברים
של מה בכך. נסה להיות
מאופק, אל תפנה בבקשות מיותרות.

המחיר: החל מ 1 8 2 5 -ל׳׳י

דאל־הלנה

כסף זה דבר רציני, ואת זה אפילו את
יודעת. אלא מה? אינך יודעת ליישם את
המשפט הזה בחייך• .
מגיפת הביזבוז שפקדה
אותך באחרונה, תביא,
בסופו של דבר, לתוצאות
הרות־אסון עבורך.
לכן הימנעי הש בוע
מקניות מיותרות,
ושיקלי פעמיים כל דבר
לפני פותחך
ארנ־ \
קך. ובעיקר אל תתפ תי
לעצות חברותיך בקניית
מלבושים חדשים וצעקניים במיוחד.

לא תהיה זו תקופה טובה לכישרון החוסר
יצירה
שלך.
השראה וחוסר סבל-

רצוי שתתחילי לחסוך
ברצינות, בת בתולה.
קשה להאמין איך את,
המתכננת כל צעד בדייקנות
(מוגזמת) ,מרשה
לעצמך לבזבז כספים
דווקא כעת. הרי
את יודעת היטב שיהיו
נחוצים לך מאוד בעתיד
הלא רחוק, בן
בתולה — התבלבלת
כהוגן. אין עדיין סיבה מספקת להיכנס
לדפרסיה, אס תחזור לחושיך בהקדם האפשרי.
אם לא תחזור — הדפרסיה מוצדקת
בהחלט. סכומי כסף קטנים יפלו לידך.

לא ! הדרך הנכונה אינה להגיד הכל
ישר בפרצוף בשבוע זה. אף לא למקורבים
אלין. כל הסי כויים
שתרצי לנצל את
החופש המתקרב ובא.
אל תעשי זאת. התאפקי
ושבי בבית. כדאי,
לעומת זאת, לנסות
להכיר אנשים
חדשים. זה ישתלם לכם.
עיסקה טובה מ ז
2בדצמבר -
9ו בינואר
צפה לן בעתיד הק רוב
— קחנה בשתי
ידיים ; כי הזדמנות כזו היא נדירה.

חוב ישן וגדול, אשר זמן. רב העיק עליך,
ייעלם השבוע. אוחו נושה, שבעבר ידע
להיות כה תוקפני, יוותר
לך עליו במפתיע.
דבר זה ייתן לך מישנה
מרץ, ויסייע לך להגשים
את שאיפתך העיקרית
בעתיד הקרוב
ביותר. יחד עם זאת,
גס חיי החברה שלך,
עם בת־זוגך הקבועה,
יפרחו ויגיעו לשיאים
חדשים. משימות שיוטלו
עליך במיסגרת חוג חברי, או במיס
גרת מילואים יעיקו עליך די הרבה.

זה פשוט לא מתאים לן, בת דגים. קשה
להבין כיצד הרשית

כדי כך שלא תבחיני
בין שונא לאוהב. רצוי
חשבון־נפש
יר£.ז £שתעשה
מחודש — בטח תגיע
למסקנה שצלילות ה־דעת
חשובה, אך אין
ק ת * כמו חרגש ליופי. אז
נא לא להגזים בהפע1.1>
111
לת הראש, כי הוא פועל
אצלן בלאו חכי ללא כל מאמץ.

במדינה
(המשך מעמוד )28
חום גבוה, כשהסיבוכים האופייניים הם
בדרכי הנשימה. לעומת זאת, באשר לשפעת
האנגלית כתבה: הנגיף המיסתורי
בנדד במעבדנת רק לפני חנדשיס מיספר
והוא חדש ...לא הספיקו להכין נגדו חיסון
...המחלה מופיעה לרוב עם חום נמוך
או בדי חום בכלל, הסימנים הם חולשה
וכאבי פרקים. המחלה נראית קלה — אך
ידוע כי סיבוכיה קשים.
בשעת כתיבת הכתבה, שהוקראה למע רכת
טלפונית, כבר שכבה הכתבת הרפו אית
במיטה עם שפעת אנגלית, כאבי
פרקים וראש, וחום נמוך. כעבור שלושה
ימים קמה חסרת סבלנות, חזרה לעבודתה׳
רצה לכסות מיספר כנסים רפואיים
חשובים שנערכו. את אזהרותיה־שלה על
הסיבוכים האפשריים משפעת אנגלית
שכחה.

חלף יום. חלף שבוע. דבורה נמיר לא
היתד, מסוגלת לאכול, רק לשתות נוז לים
דרך קש. מבוקר עד ערב ישבה מול
הראי, ובכתה. המשבר הנפשי החריף יו תר,
כאשר הסתגרה בחדרה, סירבה לר אות
איש.
שיחדור מווירוסים. לפני שבוע קרה
הנס הרפואי. דבורה נמיר קיבלה טל פון
מחברתה הטובה בלונדון, שהמתינה
שם לביקורה המתוכנן. הקשר היה רע,
והחברה צעקה :״לא שומעים אותך.״
היא לא ידעה, כי דבורה׳ בקושי מסוגלת
לדבר. אך היא התאמצה, ובכאבים עצומים
הגבירה את קולה וסיפרה לחברתה
בלונדון על מחלתה. רק אחרי תום השיחה
התיישבה דבורה במיטתה, תפסה את
ראשה, והחלה לבכות. רק אז הבינה, כי
בעצם, היתד, זו הפעם הראשונה שהניעה
את שפתיה, השמיעה קולות ברורים מפיה,

7הפלכך 0שונו...
מ ה יו תר קל מלהשתתףבהגדלת
ה לו טו. תמורת 50אגורותתוכל
לסמן 6מספרים בכל אחת משתי
הסבלאות שבסופס.
ע שה חי שוב פ שו ט פ עול ה בת
שניות ס פו רו ת, מ בי א ה לד סי כ ויי
ה שתתפות בזכיה בת 75,000 לירות
בפרס הר א שוו ואל פי לי רו ת בי ת ר
הפרסים.
זה נל נד>׳ש1ט..

עיתונאית נמיר
כבר לא מפלצת
היה זה בוקר אחד, לפני כאר בעה
שבועות, כאשר דבורה קמה
משנתה, ועברה ליד הראי. עיניה חשכו.
לרגע נדמה היה לה שהיא רואה דמות
רפאים שלא מהעולם הזה: הפנים שנש קפו
בראי לא דמו לה כלל. היא לקתה
בהלם חריף, איבדה את עשתונותיה, והחלה
לצרוח בהיסטריה :״אני מיפלצת״ .בני
משפחתה נשארו המומים, לאיש לא היה
הסבר למה שקרה.
מה שבדיוק קרה לה, הוא שהיא
נפגעה בשיתוק כל הצד הימני של
פניה, פאציאליס, סיבוך על רקע ויראלי,
בלקסיקון־הרפואי. סיבוך קשה הנובע
מהווירוס המיסתורי של השפעת האנגלית,
והגורם לשיתוק פתאומי של עצב הפנים
והשריר. שיתוק זמני כזה יכול להופיע
גם במקרי הצטננות, על רקע של רוח
פרצים למשל. אולם כאשר מדובר בווי רוס
— הסיפור שונה לחלוטין. כאן אין
ההחלמה

בטוחה כלל וכלל.

עין של מת. סיפרה נמיר :״הפה היה
מעוות כלפי צד אחד, גם האף לא היה בדיוק
במקום. השפתיים היו חסרות חיים ותחושה.
הלשון היתר. כמו סמרטוט, והדיבור
כבד. אבל הנורא מכל היתה העין ה ימנית.
היא נשארה פקוחה ופעורה לרווחה,
כאשר האישון משותק ללא תנועה, ולא
יכולתי אפילו לעצום אותה. העין נראתה
בדיוק כמו עין של מת. זד. היה מפחיד.
״חיפשתי בספרייה הרפואית שלי חומר
על מצבים כאלה ולא מצאתי,״ סיפרה
הכתבת הרפואית היחידה בישראל, מזה
15 שנה ,״לכן הכנסתי לי לראש כי זהו זה.
יגאל אלון בזמנו, אם העווית בפניו, היה
מלך היופי לעומתי. וכך לא רציתי לחיות.״
הכל ספונטאני. הראשון שאיבחן
את המחלה בדייקנות, ממבט ראשון, היה
פרוס׳ אליהו לוריא, מנהל מחלקה פנימית
באיכילוב ורופאה האישי של דבורה נמיר,
שאל ביתו הגיעה בהיסטריה. לסיבוך כזה
ישנה תרופה יעילה, והיא קורטיזון, אלא
שנוסף לכל הצרות סובלת הכתבת הרפואית
גם מכיב־תריסריון (אולקוס) ,ותרופה
כמו קורטיזון ואחרות — הסביר לה ד״ר
לוריא — אסורות עליה בהחלט, כי הן
עלולות לגרום לדימום בכיב.
בהתייעצות נוספת, קבעו לוריא ורופ אים
נוספים :״כמו שזה בא באופן ספונ טני,
כך זה ייעלם באופן ספונטאני.״

והצליחה להדליק סיגריה. נראה, כי העצב
התעורר לחיים חדשים, ובעקבותיו החלו
שרירי הפנים לפעול, אם כי עדיין באי טיות.
עתה מבטיחים לה החלמה סופית
תוך מיספר שבועות. רק עתה גילה. לה
אהד הרופאים :״כאשר באת אלינו לרא שונה,
עודדנו אותך. זו היתה חובתנו.
אבל מבחינה קלינית, היו לנו ספיקות
כבדים לגבי החלמתך. כמעט ברור, היה
שבלי ניתוח מסובך זה לא יעבור, תודה
לאל שהתבדינו.״
מבקריה כבר יכולים לראות אותה או כלת,
שותה, מעשנת, ואפילו מחייכת, אם
כי זה עדיין ״חיוך בצד״ .את הרטיה כמו
של משה דיין, בה השתמשה כדי לכסות
את העין הפקוחה והדומעת, כדי להירדם,
כבר זרקה. היום היא יכולה אפילו להניע
את העפעף ולעצום חצי עין. בקרוב תתחיל
בתרגילי פיזיותראפיה לחיזוק שרירי
הפנים ולשיפור הראייה שנחלשה.
דבורה נמיר, שהיום אפשר כבר להת לוצץ
עימד, על כל העניין, עדיין חו שבת
לרגעים, שכל השבועות האחרונים
היו חלום בלהות. לעצמה נדרה נדר: ביום
הראשון לצאתה מהבית, היא הולכת קודם
כל למספרה — ורק אחר־כך לפיזיותראפ־יה.
מכל מקום, מאת נח מוזס, המו״ל
של ידיעות אחרונות שגילה דאגה רבה
למצבה, ואפילו הלך לבית־כנטת להתפלל
להחלמתה, ביקשה :״שחרר אותי מכיסוי
השטה של בריאות, רפואה ומחלות. כל
מחלה נדירה שאני כותבת עליה, ,נדבקת׳
אלי. אני מוכנה לכתוב על כל נו שא
ולכסות כל שטח — בתנאי שלא
מסתובבים שם וירוסים מדבקים.״

מי ע ו טי ם
11:13־ צ רי ך דרבנות
כדי לשמור ער אשתו, נאלץ עבד
לרצוח את אחותו
קשה היה להאמין שהגבר הצנום, בתל בושת
אירופית נאה, שהאזין בשלווה
סטואית לדברי הפרקליטים המלומדים —
נכנס לתוך חדרה של אחותו הישנה
כדרה, רוצץ את גולגלתה במהלומות גרזן.
(המשך בעמוד )34

הש-טוז

נשיאות הכנסת החליטה: לא דחוף.

מה עוד לא דחוף, לדעת היו״ר וסגניו ז
הצענו לדון באופן דחוף בפרשת־,הזוועה בחרטום,
כדי להשמיע את קול הכנסת לגביה.
החלטת הנשיאות: לא דחוף.
הצענו לדון באופן דחוף כעיכוב התשלומים
ליתומי רצח מינכן.
החלטת הנשיאות: לא דחוף.
הצענו לדון בהתבססות הפשע המאורגן, לאור
הגילויים על הפשיעה בחיפה.

החלטת הנשיאות: לא דחוף.

* 1י* 8 1י

החלטה לדון מחדש במדיניות־ההסברה של הממשלה
אחרי הפלת המטוס הלובי, שזכתה בינתיים לביקורת
כללית ושלילית ביותר.

החלטת הנשיאות: לא דחוף.

אולי היינו צריכים להגיש לנשיאות הצעה לערוך
דיון דחוף על הנושא:

״מה דחוף לדעת יו״ר הכנסת וסגניו?״

מסביר לבר־ ד ב -
מסוליסט לפק״ל*

5 - 7במרס 1973
מה לא דחוף
ב מדינ תישראל *
יש לזקוף לזכותו של נתן דונביץ, פרשן הארץ, את
ההצעה לדון מחדש, בעריכת מיצעד צבאי מרכזי בירוש לים,
ביום־העצמאות ה״.25
ידוע ששר־הביטחון והמטכ״ל התנגדו בשעתו לעריכת
המיצעד, שיש בו ביזבוז משווע שיל כוחות אנושיים
וכספיים של צה״ל. דווקא הליברל העצמאי לגמרי, משה
קול, עמד על עריכת המיצעד.
בעיקבות המאורעות האחרונים, ובעיקר הפלת המטוס
הלובי, עיתוי המיצעד הוא רע שבעתיים. הוא יחזק בעולם
את הרושם שישראל היא מדינה מיליטריסטית, ושכל
ייחודה הוא בכוחה הצבאי. אוייבי ישראל עמלים קשה
כדי ליצור רושם זה.
השבוע הגשנו הצעה דחופה לסדר־היום: לדון מחדש,
חודשיים וחצי לפני המועד, בעצם עריכת המיצעד.

השתמשנו בהזדמנות של דיון כללי על מישרד ה-
מיטהר והתעשיה כדי לומר כמה דברים על השיטות
האישיות של פינחס ספיר וחיים בר״לב :
אורי אכנר׳י כמעט מזה דור שלם שולטת בארץ
שיטה כלכלית המבוססת על איש אחד: מר פינחס ספיר.

כולנו יודעים את שיטתו, על הטוב ועל
הרע שכה. היא מבוססת על כך שאיש אחד
לבדו מרכז הכל, קובע הכל ומחליט הבל.

בלי ספק יש לשיטה זו כמה מעלות. למשל: היא
מאפשרת החלטות מהירות. מר ספיר מחליט תוך חמש
דקות על חמישה מיליון לירות, ובקלות. זהו דבר המדרבן
יוזמה והמאפשר הקמת מיפעלים.
יתכן שהחיוב שבשיטה זו היה רב מן השלילה בימי
ראשית המדינה, כאשר באו המוני עולים, וצריך היה
למצוא להם במהירות תעסוקה במיפעלים, רווחיים או
לזדרווחיים, מתוכננים או לא־מתוכננים, טובים או לא-
טובים. הצורך למצוא מקומות־עבודה לאנשים היה אז
הציווי המרכזי.

הרע כשיטה זו טמון בחוסר מוחלט של
סטנדרטים, חוסר מוחלט של קריטריונים אובייקטיביים,
חוסר תיבנון. סימני־לווי כלתי-נכד
נעים הס שחיתות והידרדרות מוסרית.

מי שעקב אחרי החקירה הארוכה של פרסת אוטוקרם
(ויש אנשים שבנו עליה קאריירה שלמה) ראה שביסודו
של דבר זוהי פרשה פשוטה. יזם, ודווקא יזם פרטי,
ביסס את כל פעילותו הכלכלית הענפה על ההנחה
,שהקשרים האישיים חשובים יותר מאשר הפעילות הכל כלית
עצמה. חישובים של רווחיות לא היו חשובים
בעיניו. הוא ידע שברגע המכריע ילך לאדם הנכון ויקבל
ממנו כל מה שדרושי. לכן הלך וקנה מיפעל שלא רצה
לקנותו, ושלא היה כדאי לו לקנותו. הוא ידע שיש לו גב.
| £רב זכין: ברגע המכריע הוא דווקא התמוטט.
אורי אבנרי • התמוטט כשהגב חדל להיות גב.
ייתכן ׳שאנחנו מתקרבים עתה לסיומה של תקופת
ספיר בתחום הכלכלה. מר ספיר מכריז שאינו רוצה עוד
להיות שר־האוצר בממשלה הבאה. ייתכן שיהיה ראש־ממשלה
בעתיד הקרוב או הכימעט קרוב, ייתכן שיהיה
סגדראש־ממשלה, אך ינטוש את ניהול הכלכלה בפועל.
קשה לדעת מי יהיה שר־האוצר הבא. יש המנחשים
שהשר חיים בר־לב יהיה מועמד מרכזי לתפקיד זה.

אכל יהיה מי שיהיה שר-האוצר הבא, זה
לא יהיה ספיר. ממילא כד המישטר הזה, שהיה
בנוי על אישיותו הדומיננטית ועל תבונותיו
המיוחדות שד מר ספיר, מוברח להתחלף.
במקומו מוברח לבוא מישטר מאורגן יותר,
שבו לא תתקבלנה ההחלטות לא עד-ידי
איש אחד, אלא עד פי קריטריונים אובייקטיביים,
על סמך סטנדרטים קבועים, מישטר ש-
׳היה מבוסס על תיבנון.
השר בר־לב מצוי בעבודת מטכ״ל, המבוססת על
פק״ל ועל עבודת צוות, על תיכנון ועל קריטריונים אובייק־

חיים בר-לב

חו ק ה פנ סיונ ר 1973 , ,
הדפים הבהולים, שהונחו השבוע על שולחן הכנסת, כוללים רעיון
מהפכני חדש. ייתכן שלא יוגשם כעתיד הקרוב, במישטר של גולדה
ספיר. אבל אין ספק שהרעיון, הנוכט בעמודים אדה, יישא פרי כבוא
זוהי הצעת-חוק פרטית הנושאת את הסימן הסידורי שי״ז. היא
גובשה בדיונים ממושכים בתנועתנו, נוסחה על-ידי אמנון זיכרוני והוגשה
ליו״ר כשמי.
להלן הנוסח המלא, עם דברי-ההסכר הצמודים להצעת-החוק:
מבוטחי הביטוח הלאומי
( )1א. כל אזרח ישראל, שחגיע לגיל ,65 והכנסתו מכל מקור שהוא, כולל
הכנסת נן־זוגו חחי עימו, אינה מגיעה לטך של — 700.ל״י לחודש נטו, יקבל מח•
מוסד לביטוח לאומי את הסכום החסר כדי השלמת הכנסתו לסד הנ״ל, ואם חי
אותו אזרח עם בן־זוג, שאף הוא אזרח ישראל, יחיו השניים זכאים להשלמת הכנסתם
כדי הסך של — 900ל״י לחודש נטו.

הצמדה למרר המהירים לצדכן
ב. הסכומים המשתלמים לפי סעיף זה יהיו צמודים לכל עליה במדד המחירים
לצרכן, שלפיו משתלמת תוספת״יוקר לעובדי מדינה.

פנסיונרים עוברי מרינה
( )7א. עובד״מדינה שפרש לגימלאות (להלן — ״פנסיונר״) ,יקבל, בנוסף
לסכום הקיצבה החודשית, אותן טובות״הנאה להן זכאי עובד מדינה בעל דרגה
המקבילה לדרגת הפנסיונר בעת פרישתו.

קביעת התוספות
ב. לצורך קביעת הסכומים, ייערך בסוף כל שנה אזרחית חשבון ארצי לכל
דרגה, בו ייקבע שיעור שכרו החודשי של עובד־מדינה ממוצע, לגבי כל דרגה ודרגה,
בהתחשב בכל טובות־ההנאה הניתנות לעובדים בעלי אותה דרגה (ושאינן נכללות
במשכורת הרגילה).

השלמת חקיצבה

תקנות וביצוע

א. שר-העבודה יחיה ממונה על ביצוע הוראות סעיף 1לחוק זח.
שר״חאוצר יהיה ממונה על ביצוע הוראות סעיף 2לחוק זח.
שר״הבריאות יהיה ממונה על ביצוע הוראות סעיף 3לחוק זח.
השרים הממונים על ביצוע חוק זח, יתקינו תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

דבר הסבו
הסכומים המשתלמים היום למבוטחי הביטוח הלאומי אינם מאפשרים קיום
הוגן.
מוצע על־כן, שינוי מהותי בתשלום סכום הקיצבה, כך שמבוטח לא יקבל, בכל
מיקרה, פחות מ־ 700ל״י לחודש.
אם יש מקור־הכנסה כלשהו לאזרח, המגיע לגיל ,65 והכנסתו מכל מקור שהוא
מגיעה כדי — 700.ל״י לחודש, לא יהיה זכאי אותו אזרח להשלמה, אך אם אין הכנסתו
מגיעה לסך הנ״ל, יקבל מהמוסד לביטוח לאומי את הסכום הדרוש להשלמת הכנסתו
כדי — 700.ל״י לחודש נטו. אם חי אותו אדם עם בן־זוג, יקבלו השניים השלמה, כדי
הכנסה נטו של — 900.ל״י לחודש.
מובן שאין בהוראות הצעת־החוק כדי לפגוע בהוראות חוק הביטוח הלאומי.
הסכומים יחיו צמודים, במובן, לבל עליה במדד המחירים לצרכן (אינדקס
יוקר המחיה).
כיום מזכה חוק הביטוח הלאומי תושבים שהגיעו לגיל ,65 בסכומי הקיצבה הנמו כים,
אם שילמו דמי-ביטוח במשך תקופה הקבועה בחוק! מוצע לקבוע כי גם אם
לא עמד אזרח בתנאי ה״אבשרה״ הקבועים בחוק הביטוח הלאומי, יקבל את
הקיצבה המגיעה לו.

תפקידה של מדינת-הסעד המודרנית הוא לדאוג לאזרחיה הקשישים,
ואין טעם להצמיד חובה זו לתקופת ״אבשרה״ כלשהי.
עובדי״המדינה הפנסיונרים אינם נהנים מטובות־ההנאה שיש לכלל ציבור
עובדי המדינה.

מוצע, על־כן, להצמיד את דרגתו של פנסיונר עובד-מדינה, להכנסתו הכוללת
של עובד-מדינה המקביל בדרגתו לדרגת העובד היוצא לגימלאות. אחת לשנה
ייעשה חישוב ממוצע, וייקבע מה חיה שכרו הממוצע של עובד״מדינה, בכל דרגה,
בהתחשב בטובוודחהנאה השונות שקיבל, כגון עבודת שעות נוספות, חטבות מקצו עיות,
דמי חופשה וכר, ובהתאם לחישוב זה יושלם לפנסיונרים הסכום החסר, תוך
3חודשים מתום השנה האזרחית.

ג. פנסיונר יחיה זכאי להשלמה בשיעור טובת־ההנאה השנתית שתיקבע לדרגתו,
והכנסתו תושלם תוך 3חודשים מתום אותה שנה אזרחית.

הצמדת השבר ותשלום ההפרשים יפתרו חלק ניכר מבעיות הפנסיונרים.
תושב
ישראל, שהגיע לגיל ,65 זכאי יהיה לאישפוז חינם ולטיפול רפואי
הינם.
לפי דעת סיעתנו, יש להנהיג ביטוח בריאות ממלכתי, על־ידי העברת שי

)3א. תושב ישראל, שהגיע לגיל ,65 יחיה זכאי לאישפוז חינם ולטיפול
רפואי חינם.
ב. כל עוד לא הונהג ביטוח בריאות ממלכתי, ייעשה האישפוז בבתי-החולים
הציבוריים למיניהם, והטיפול הרפואי יינתן במיסגרת קופות־החולים.

רותי הבריאות למדינה, אך מוצע שכל עוד לא יונהג ביטוח בריאות ממלכתי כאמור,
יינתן האישפוז באמצעות בתי-החולים הציבוריים, ואילו הטיפול הרפואי יינתן במיס־גרת
קופות־החולים, לפי בחירת התושב הנוגע בדבר.
הוגשה ליו״ר הכנסת והסגנים ביום 26 בפברואר .1973

ביטוח בריאות חינם

..עוד מעט 1צטרן־ ד ״ ב א מים ב קו פ ס או ת מחו״ל -
אם ל א נרצה ל ש תו ת 0ני 11 ון ה כנ סתתה פדות...״
גוויכוח על פעולות מישרד החקלאות אמרנו
את הדברים חגאים :
אדרי אפנדי: לפני שנים אחדות ביקרה בארץ
סופרת ידועה מאירופה. כאשר שאלתי אותה, אחרי כמה
ימי שהות בישראל, מה הדבר שהרשים אותה ביותר
בארץ, לטובה או לרעה, היא אמרה: בריכות־דגים.
היא אמרה: איך אפשר להסביר שאזרחי מדינה זו,
שיש לה מאות קילומטרים של חוף, השוכנות על חוף
שני ימים, אינם אוכלים דגי־ים, אלא דגים של מים
מתוקים, כאילו שכנה המדינה באיזה מקום בין פולין
ורוסיה.

במיגזר החקלאי. אפילו לפי הרישום של מישרד־החק־לאות,
נצרכו בסקטור זה בשלוש שנים בלבד — מ־1968
עד 284 — 1970 מליון מטרים מעוקבים יותר מן המותר.
מאיפה באה תופעה מוזרה זו?
יש לה סיבה פשוטה: קיים לחץ בלתי״פוסק של
קבוצות חקלאיות, שהן קבוצות־לחץ חזקות מאד במדי נה׳
ועוד ׳יותר חזקות במישרד־החקלאות, להגדלת השי מוש
במים, ושר־החקלאות אינו מסוגל לעמוד מול ה לחץ
הזה.
זה גם איננו מפתיע. אנחנו קוראים בעיתונים על
מילחמה בקרב ציבור החקלאים על כהונת שר־החקל־אות
בממשלה הבאה, והמילחמה הזאת כולה מתנהלת
בין קבוצות־לחץ. חלק אחד של ציבור־החקלאים טוען
שהכהונה מגיעה לנציג שלו, חלק אחר טוען שזה מגיע
לו, וברור שמי שינצח במילחמה זו בין הקיבוצים וה מושבים
יגיע לתפקידו כנציג הסקטור שלו.
כן־ציץ חי&ץ: איפה ראית מלחמה זו 7

אורי אכנרי ז אני, בניגוד לך, קורא עיתו||

במרחב
בו אנו נמצאים, ואת הגעגועים לפולקלור שנולד
בתקופה אחרת, באקלים אחר, בייבשת אחרת.

נים, ואני שומע שהתנועה שלך (תנועת המוש בים)
דורשת במפגיע, באופן אולטימטיבי, שאחרי
השר הנוכחי, שהוא איש הקיבוצים, יהיה שר
מאנשי המושבים, ואפילו מזכירים מי צריך להיות
השר — הקולגה שלנו לשעבר, חבר־הכנסת לשעבר
אוזן. ויש מילחמה.

אמרתי לה שה״גפילטע פיש״ הוא כמידה
רכה סמל המדינה. זה היה עוד לפני שהוקמה
כישראל המונרכיה של המלכה נולדה. שפ
מיטכח שלה הפד ה״גפילטע פיש״ גם לסמל
אישי.
זהו סמל המדינה, סמל המישטר. הוא מסמל את אי־השלמת
המישטר עם המיקום הגיאוגרפי של ארצנו,

אתם מיבשים את הארץ
דברים אלה עלו היום על דעתי לשמע המישפט הבא
מפי השר :״זה יחייב לבסס את הפיתוח הנוסף בחק לאות
על גידולים המבטיחים את התמורה הגדולה ביותר
לכל מטר מעוקב מים.״

אימרה יפה מאוד. הראוייה לשכה. אכל
איפה המסקנות הנוכעות ממנה, כדכרי השר
היום וכמעשי השר כשנים האחרונות?

המשבר במים לא התחיל במרס .1973 משבר זה הוא
תוצאה מצטברת של מחדלי מישרד־החקלאות במשך 15
שנה ומעלה.
שנת הבצורת הנוכחית רק מדגישה את הכישלון הגדול
הזה של מישרד־החקלאות, במשימה של שמירת אוצ רות
המים של ישראל.
לכאורה יש בארץ מישטר של הקצבה. אבל למעשה
ניצלה המדינה ב* 1660 1970/71 מליון מטרים מעוקבים
של מים, שהם למעלה מ־ס/ס 90 מכל אוצרות המים. לדעת
מומחים בידלאומיים, דבר זה אינו מותיר שום רזרבה
לשנות בצורת, הקורות באזורנו, בממוצע, אחת ל־ 5שנים.

כל ניצול מעל ל-ס/״ 80 מהווה למעשה צעד
לקראת ייכושה של ישראל, פשוטו כמשמעו,
ולהמלחת כל מקורות־המים שלנו. הדרד, שהתחילה
כייכוש הכיצות, מוכילה היום ליי־כוש
המדינה עצמה.

שו של קבוצת לחץ
צריכת היתר, אדוני היושב־ראש, נעשית כמעט כולה
טיביים מאוד. יש לדרוש ממנו להשליט במשק שיטה
חדשה. כל הטבה ממשלתית, בכל צורה שהיא, צריכה
להינתן על פי קריטריונים ברורים ידועים לציבור, על פי
דרדיההלטה הברורה לציבור, שאפשר לערער עליה.

בדברי משובתו, חזכיר נר-לג קטע זח של נאומנו :
״.״חבר-הבנטת אבנרי, בדבריו, עמד על בך, ובצדק
לדעתי, שהדברים צריכים להתנחל לפי קריטריונים
מסויימים, קריטריונים אובייקטיביים״.

!.כבר י בידינו
חילופי־דברים קצרים:
אליעזר שוסטק (נואם על מישרד־החקלאות מה
מפריע לנו היום לחזור למקורות? היום שני שלי׳שים
של המקורות (של הירדן) כבר בידינו.
אורי אבנרי: מה זה כבר בידינו?״

איד שר־חקלאות, שנכחד כנציג קפוצת
לחץ חקלאית — שר־החקלאות הכא וגם שר־החקלאות
הנוכחי — יכול כאמת לעמוד מול
לחץ של קכוצה הדורשת את המים?

נגה שלה

הגנילטע ניש?
בין השנים 1962ד 1971 לא היתה שנה אחת שבה
הקיבוצים לא חרגו מצריכתם. הם החזיקו בשנת 1971
ב־ 350/0משיטחי השלחץ, אבל השתמשו ב־ 44.50/0מכל
כמות המים לצרכים חקלאיים. המשקים הקיבוציים פיתחו
מיספר ענפים עתירי־מים, כגון כותנה — 122 מליון
מטרים מעוקבים לשנה — ובריכות־דגים — 159 מליון
מטרים מעוקבים לשנה. זהו לוקסוס, לוקסוס גדול מאד.
על כל לירה של הכנסה מכותנה צורכים 1.4מטרים
מעוקבים מים: על כל לירד, הכנסה מדגים צורכים 5
מטרים מעוקבים מים: לעומת זאת על כל לירה הכנסה
מהדרים צורכים רק 0.5מטרים מעוקבים מים.

י בסופו של דבר, ההצעה לחסל את הענפים האלה היא
הזולה ביותר, מה גם שאין בישראל עודף של קרקע
,חקלאית, וניתן למצוא שימוש אלטרנטיבי מכנים לשט חים
שלא יגדלו בהם כותנה.
יש לתקן בדחיפות את הקיפוח המשווע ממש של
חקלאים הערביים בישראל לגבי המים. הם מקבלים 1.50/0
מן המים, בעוד שהם מחזיקים ב־ 3.10/0של קרקע השלחין
במדינה.

יחידה חקלאית ככפר הערכי מקפלת
שליש מכמות המים שמקפלת יחידה כקיכוץ.
האם שר־החקלאות הנוכחי, או כל שר־חקלאות אחד,
יכול לעמוד מול הלחצים המופעלים עליו במיבנה החקלאות
הישראלי?
האם משק המים צריך בכלל להיות בידי מישרד־החקלאות,
שהוכיח חוסר־אחריות מירבי, והעומד להביא,
בגלל קוצר־הראות שלו, לייבושה הסופי של ישראל?
מסופקני אם אפשר לה־שאיר שטח זה בידיו. האם לא

כדאי למסור את ניהול משק המים לידי רשות אחרת,
שלא תהיה כפופה במישרין לחקלאים?

אם לא ננקוט כאמצעים דראסטיים כשטח
זה׳ נגין ן?יום ש 3ו נצטרך־ להכיא מים
כקופסאות מחוץ־לארץ, אם לא נרצה לשתות
כמיזנון הכנסת תה מלוח.

אנשי ארץ־ישראל השלמה יכולים לשפוך הרבה מים
בנאומיהם, אבל עם כל הכבוד, מים אלה אי־אפשר להקים
בהם התנחלויות, אי־אפשר לגדל בהם גידולים. לאור
הדברים הברורים של השר היום, על חוסר מים וקרקע
לצרכי התנחלות בשטחים הכבושים, אני שואל: על מה
בונים אנשי ארץ־ישראל השלמה את התוכניות שלהם?

מי ורדים
וממים מלוחים למי זרדים.
השבוע הוגשה לבית־מישפט עתירה של אנשים מסו־יימים,
בקשר עם עיסקות חברת ורד.
אינני רוצה להיכנס לדברים מישפטיים. אבל מעתידה
זו עולות בבירור כמה עובדות:

אנחנו משלמים מחיר גכוה מאוד עכור ה־גפילטע
פיש.

(א) שחכרת ״ורד״ עסקה כהכדחת מטבע
מישראל.
(ב) שחכרת ״ורד״ העלימה הכנסות ממם־
הכנסה כישראל.
(ג) שחכרת ״ורד״ עסקה כהכרחת-מטכע
כאוגנדה.
(ד) שחכרת ״ורד״ התחייכה לתשלומי שוחד
ניכרים מאוד לאישי-ציכור כאוגנדה.

חיסול ענפים אלה היה פותר את בעיות המים של
ישראל לעשרים השנים הקרובות. אולי יש לכבוד השר
פתרונות אחרים, אבל אין השר מציע פתרונות כאלה.

אחרי שוועדת הכספים של הכנסת הסיקה את המס קנות
האסתטיות שלה בעניין ורד, שטישטשה את כל
השחיתויות, דרושה חקירה חדשה של העניין.

אליעזר שוסטק ז הם כבר בידינו. הליטאני עדיין
לא בידינו. אבל הדן, נחל חרמון כבר בידינו.
אידי אפנדי ז גס הפרת עדיין לא בידינו. גס
בנילוס עדיין לא בידינו.

שבת ב ט לוויזי ה
שאילתה מס׳ 6008
חכר-הכנסת אורי אכנרי שאל את שר הי
חינץ־ והתרכות:
נמסר כי השידורים העבריים במוצאי־שבת בטלוויזיה
יחלו, מחודש אפריל, ב־ 8.00 בערב, במקום בשעה .6.00

אכקש לדעת:

( )1האם הידיעה הנ״ל נכונה?
( )2אם היא נכונה — מי היה בעל ההצעה? מההיו נימוקיו לקבלתה? האם נכללו בנימוקים טעמים דתיים?
( )3מה היו טעמי הוועד המנהל לקבלת ההצעה?

תשוכת שר-החינוד־והתרכות יגאל אלון:
לשאלה : 1כן.
לשאלות : 5—2ההצעה נתקבלה פה אחד על־ידי ה וועד
המנהל של רשות־השידור, לפי הצעת אחד מחבריה.
זו לשון ההחלטה :״בתוכנית לוח־המישדרים לשנה
הקרובה (החיל מאפריל )1973 ייפתחו שידורי הטלוויזיה
בעברית במוצאי־שבת בשעה ,20.00 וזאת כדי לאפשר
לכל חוגי האוכלוסין ליהנות במוצאי־שבת מתוכנית שי דורים
מלאה ברצף אחד, כל זמן ששידורי הטלוויזיה
מתקיימים בהיקף הנוכחי.״
היו״ד ישראל ישעיהו: שאלה נוספת לחבר־הכנסת
אורי אבנרי.
אורי אפנדי: כבוד השר, האס פירוש ההחלטה
הזאת, בנוסח הזה, היא כניעה לכפייה דתית?
יגאל אולץ: כיוון שלא היו לחצים שאי־אפשר לעמוד
בהם, או לחצים קואליציוניים, או איך שתקרא להם,
לא הייתי קורא לכך כניעה. לכל היותר, אפשר לומד
^וו ע ^ונזנ ה ^י לו ^ותחש בו ת ^ ל ^ ת ע ^ ^

כשתבוא לעבוד בנמל
אילת...

.לנמל אילת דרושים עובדים עז* גיל 32
אחרי שירות צבאי וגעלי גושר גופני
מעולת למקצוע חשווארות.
נמל אילת מציע לד # ,עבודת קביעת
ומסודרת במפעל דינמי עם סיכויי קידום
בעתיד *ג בתקופת הנסיון• מגורים בבית
נמלו•(מלון) עם ארואות, תמורת תשלום
מינימלי #בשנת הראשונה זיות של 8
טיסות לתל־אניב וחזרה, על חשבון הנמל
^ עזרה כספית ברכישת דירת בתוספת
הלואח ל־ 10 שנים ^ (יש צורו להמתין
בתור לקבלת דירה באמצעות חברת עמידר
באילת) .הנחה במס.הכנסה ומס אחיד.
למחוסרי נסיון י בעבודת נמלים, תינתן
הכשרה מתאימה והדרכה בנטל אילת,

אילת הקסומה קוראת לך !

המעונייניס לעבה• בנטל אילת ולהשתקע בעיר,
יפנו למשרד הראשי! ישנת הנמלים, בית •מעיא
דרן פתת.תקוה ,74 תל־אביב, קומה ,11 חדר 1121
בכל יום שישי, בין השעות 12.00—9.00 ויביאו
עמם תעודת יהות ופנקס מלואים; ניתן גם
לפנות בנתב. למדור נח אדם. נמל אילת, וב ך,37 .
אילוג

במדינה
(המשך מעמוד )31
אולם זוהי בדיוק הסצינה שבר, חזו ה שופטים,
בסרט־השיחזור שהציגה בפניהם
התביעה בטלוויזיה במעגל סגור. והמשח־זר
היה הנאשם עצמו, עבד אל־רחמים, תו שב
טייבה שבמשולש.
בוגדת — הכיתה. עבד ( )35 הפעיל
את הגרזן הגורלי למען כבוד המשפחה.
כדרר, נישאה ב־ 1959 למחמוד יוסוף נצי־ראת,
ובעקבות זאת נשא עבד עצמו את
אחותו של מחמוד. ברם הנישואים לא
הצליחו אצל שניהם באותה מידה. משננד
צאה כדרה באחד הימים בוגדת בבעלה,
החליט הלז לגרשה מעל פניו, והשיבה
אל בית הוריה.
כך, הוכתם שמה הטוב של המשפחה —
ונולד הצורך הדחוף במעשה שיטהר את
שמה.
אולם משלא נמצא גואל לשם, החליטה
אשתו של עבד אל־רחמים לעזוב את
בעלה ולשוב לאחיה, מחמוד, בטענה שלא
תוכל לגור תחת גג אחד עם נואפת,
שהטמיאה את המשפחה.
הצעת רצח. לחץ זה דחק בעבד לצאת
לפעולה. באחד מימי החורף של שנת
1972 הופיעו הוא וגיסו, בעל הקרניים,
בטול־כרם, אצל קצב ממכריהם, ביקשו
לבוא עימו בדברים ולתכנן עימו את
רציחתה של כדרה הנואפת — כמובן תמו רת
תשלום נכבד.
הקצב סירב — ועבד נותר שוב לבדו
עם הבעייה.
בלית־ברירה, החליט לקחת יוזמה. עוד
באותו שבוע נסע לרמת־השרון, קנה גרזן
של קילו.
היה זה יום שישי, כאשר עבד ביקש
מאחותו עיישה שתיקח את הילדים אל
בית שכנו יחייא. כך, נותר לבד בבית עם
אחותו, שביקשה לפרוש לחדרה על־מנת
לנוח.
כעבור כמחצית השעה נכנס עבד בעק בותיה
עם הגרזן ביד, הנחית ארבע מה לומות
עזות בראשה של כדרה, יצא בחזרה
בלי לומר דבר.
רק כשחזרה עיישה הביתה — גילתה
את הגופה הדוממת. כבוד המשפחה הוח זר
למקומו.
במשטרה הודה עבד בכל פרטי־האש־מה
שיוחסו לו, ואף עזר למישטרה לשח זר
את המעשה בסרט.
אולם בפני בית־המישפט, כפר סניגורו,
עורך־הדין חיים קאזיס, בהאשמות, ב טענה
שהעדות נגבתה ממנו בכוח והוא
לא רצח את אחותו — אלא הרג אותה
בשוגג, בעקבות ריב שפרץ ביניהם. הוא
אף היה בטוח שהיא היתה עדיין בחיים,
לאחר שחבט בראשה, התפלא לגלות
שמתה.

תל־אביב
בו טיק לעסהספר
עולה חדש מארצות־הכרית גיזה
שאפשר זעשות כסף אפיזו
מספרים ישגיס — אס מוסיפיס
7הם כוס קפה

ל ק בי ע ת ראיון. בבלשעה סי להתקשר לטל 752760 .ת״א
פ תו חבבל 1בין ה ש עו ת 00-* 00ד אדודי־־צ

בארץ הולדתו, עסק ריבר פיינדר דווקא
במחשבים. כשהגיע לארץ־הקודש, הסתר
,בב קצת פה ושם, החליט לחנות בתל־אביב,
גילה אמת ישנה — שתל-אביבים
רבים קוראים יותר ספרים באנגלית מאשר
בעברית.
מאמת ישנה זו, הצליח יליד קליפורניה
בן ה־ 33 לעשות כסף. בהנחה שמי שקו רא
ספרים רוצה גם להיפטר מהם, שכר
ריבר חנות קטנה ברחוב איבן־גבירול
בצפון העיר, תלה עליד, שלט גדול. מובן
שלא היתה זו חנות ספרים, או דוכן ספ רים
משומשים — אלא בוטיק לספרים.
אחרי הכל, אם יש בוטיק לגבינות ול־ -
כלבים, למה לא לספרים.
תמיד, מתנה. בהתחלה, היתד. ה חנות
ריקה. אחר, החלו מטפטפים קצת
ספרים וקצת אנשים. היום, הפך הבוטיק
למקום הומה, מלא ספרים ואנשים. אפשר
למצוא שם — ספרי־כיס משומשים בל בד
— במחירים שבין 30 אגורות ל־18
ל״י, למכור אותם קצת יותר ביוקר.
פיינדר מוכן לקלוט הכל — ממערבונים
ועד ספרים מדעיים נדירים.
כאמריקאי מלידה, יודע פיינדר את ה עיקרון
שהלקוח אוהב לקבל משהו במתנה.
מתנתו שלו: כוס תה או קפה, על כל
ספר שקנית.

קולנוע

האומללים
של ישו

סרטים
ד מ! ח מאר 3 .ה?
האם מישגל יכול לגרום למוות?
ודאי שכן —
על הנחה מוזרה זו מבוססת קומדיה
שוודית חדשה, שבוימה על־ידי אדם ש הקדיש
דווקא חלק נכבד מן הקאריירה
שלו לפופולריזציה של המישגל בקולנוע.
זהו וילגוט שיומן, איש הידוע בשערוריות
שעורר בסרטיו. ב 491 הוא הראה
מישגל של נערה עם כלב. באני סקרנית־בצהוב
התבונן בזכוכית מגדלת בכל נסיו-
נותיה וחוויותיה של נערה שוודית בריאה.
הסרט היה לסנסאציה בכל העולם, הגיע
עד בית־המישפט העליון בארצוודהברית
— אשר פסק כי זוהי אינה תועבה, אלא
מינשר סוציאלי. בכך נפתח שער רחב
בפני כל גל סירטי הפורנו המציפים את
אמריקה, מכל הכיוונים.
וזה בדיוק מה שהרגיז את שיומן, הביא
אותו לבימוי סרטו החדש, טרול, המתחיל
בתיאוריה המוזרה: מישגל יכול לגרום
למוות.
״כאשר עשיתי את אני סקרנית־בצהוב,״
הוא מסביר ,״האמנתי שאני מפלס דרך
חדשה לביטוי כן של בעיות האדם, ללא
הצביעות שאפיינה קודם את ענייני ה מין.
״אלא
שלצערי הרב, לא במאים דגולים
כמו ברגמן, פולנסקי או פליני.הלכו ב עקבות
,,אלא כל מיני סוחרי־מין. לכן,
החלטתי לעשות פארודיה על סרטיהם.״
סיפורו של שיומן מתאר זוג צעיר אשר
נישא כדת־וכדין, אולם במשך חמש שנים
תמימות אינו מקיים יחסי־מין, מתוך אמו נה
טפלה שזה יכול להביא למותם.
השניים דווקא מאושרים מאוד זה עם
זו, והמין אינו חסר להם כלל, עד אשר
בא זוג ידידים ועושה להם שירות דוב.
הוא שולח אותם לכומר להתייעצות.
זה, מבלי להרהר פעמיים, מודיע כי
הנישואים אינם תופסים כלל, אם לא הוצ או
לפועל כדת־וכדין. הדבר גורם משבר
חמור לשניים, הם שוקעים בסידרה של
הזיות סוריאליסטיות. באחת מהן, מוצא
הבעל את עצמו במיטה מפוארת, בחברת
ארבע גופות עירומות המזמרות את ה-
רביעיה מתוך ריגולטו.
בסופו של דבר חוזרים בני הזוג זה אל
זו, מגלים כי אפילו יחסי*מין אינם מסו גלים
לקלקל את ההרמוניה ששררה ביניהם.

שנקרא מהפיכת־מין — אבל בכיוון
הפוך.

תדריך
ת ל -א בי ב
מיני ומוסקוכיץ (תכלת,
ארצות־הברית) — סיפור־אהבה מוזר בין
פקידה במוזיאון לשומר במגרשי חניה,
מבויים באינטימיות וברגישות, ומציג לא
רק את המיוחד שבשני הגיבורים אלא גם
את המוזר שבכל אמריקה. כדאי לראות.
הצגתה קו לנו עהאח רו נה
(פריז, ארצות־הברית) — תיאור נוס-

(נן־יחודה,
תי או רמה
אביב, איטליה) — זחו סרט
המוגבל אך ורק למשוגעים לקולנוע•
אלה שמובנים לשבת בשקט ולהתרכז, גם באשר אין
הדברים המוצגים על הבד ברורים לחם מייד, גם באשר
הם נדרשים להשקיע מאמץ אינטלקטואלי ניכר תוך כדי
הציפייה, על־מנת להבין את המתרחש.
פאזוליני, שעשה סרט זה בהשקפה פרטית שלו על
הנצרות ותרומתה לאנושות, מתאר קורותיה של מישפחה
בורגנית אמידה, אב, אם, בן, בת ועוזרת, לתוכה חודרת
דמות מיסתורית ומוזרה של צעיר, המתנה אהבים עם
בל אחד מהם לחוד, פותח בפניהם אופקים חדשים לחיים
שונים מאלה שהכירו — ונוטש אותם לייאוש ובדידות הנוראה
החופבת לבלתי ניסבלת, אחרי שזבו לאושר במחיצתו.
הרמז ברור: ישו, אשר הביא כביבול תורה של התמסרות
עצמית שצריכה לגאול את האנושות, לא תמטיר
אושר על בני האדם, אלא הותיר אחריו עולם אומלל עוד
יותר מזה שהיה לפני בן.
רמז זח היה כנראה הגורם לבך שהכנסייה הקאתולית
החרימה את הסרט, לאחר שהרעיפה עליו פרס בפסטיבל
ונציה, באשר נדמה היה לח עדייו שמדובר במעין
פאסיון מודרני.
אולם איו זה אלא חלק מן המשמעות של סרט איטי
ובלתי־רגיל זח, הנוגע גם במשמעות האמנות — מציג את
דמוי המשיח כמעריץ של המשורר הצרפתי המקולל דיני־

סטמפ וג׳ירוטי: אחרי האושר, ייאוש
מנגן את תחינת המנוחה מתוך הרקוויאם של בו מוצארט, מן הרגע בו עוזב הצעיר המיסתורי את חיק
המשפחה — מרבה בצילומים מדהימים של מישטחים
עצומים וריקים, בהם הולכים האנשים לאיבוד.
בקיצור, זהו סרט שחמעוניין באמנות הקולנוע ירבה
לראות כמה פעמים. מצד שני, קצת קשה להמליץ על
צפייתו בקולנוע בן־יהודה, שמערכת הקול הפגומה שלו
ואיכות מבונות־ההקרנה, הופכת חלק נכבד מהצפיה לסבל.
המהפכה המוזרה
ה אל מנ ה. קודאר (אלנבי, תל-
אביב, צרפת) — מי שחשב כי
החתול הוא חווייה אנושית בל־תי-רגילה,
ושחבמאי גרניה״דפר הוא האיש המתאים ביותר
להעלאת סיפורי ג׳ורג׳ סימנון על הבד — ודאי ישמח
לקראת הזדמנות נוספת לחזות בדרך בה מתעללים בסופר
הבלגי המפורסם.
החתול היה מלודרמה מן הסוג הפחות מעמיק, שעב-
דה בעיקר בזכות הצמד סיניורה—גאבן — צמד שמילא
באישיות שלו את החורים שנוצרו בתסריט. האלמנה
קודאר הוא מלודרמה פשטנית, שאינה מניחה די הצורן
לצמד סיניורה—דילון להסתיר את הפגמים שבתוכה.
יחסי חקירבח המוזרים שבין אלמנה, בעלת חווה,
המסוכסכת עם משפחת בעלה המנוח, לבין צעיר מיסתורי
המוצא מיפלט בחוותה — הופכים בידיו של גרניה־דפר
לסיפור בבד ומונוטוני למדי, המדגיש יתר על המידה את
חשיבות הצלע השלישית במשולש.
זוהי נערה חושנית, המספקת לצעיר את בל אותן
תענוגות גוף שאינו יבול כבר למצוא באלמנה המזדקנת.
לעומת זאת, בל מיני נקודות אחרות בתוך הסיפור, שצרי״
בות לחיות בעלות משמעות, חולבות בכלל לאיבוד, כשמזכירים
אותן סתמית, ללא כל קשר או תפקיד בעלילה.
במו, עצם היותו של הצעיר אנארכיסט הנמלט מן

סיניורה ודילון: יחסי־קירבה מוזרים
המישטרה, מוזכרת בכתובת שבתחילת הסרט ובסיומו. אבל
אין לזאת כל חשיבות במיסגרת העלילה עצמת.
אמנם נוכחותם של סימון סיניורה ואלן דילון בתפקידים
הראשיים, מעוררת אמון, בזכות אישיותם של השח קנים
— אם לא בובות תפקידיהם. אבל אין בכך בדי
להפוך מכשיר מלודרמטי לסחיטת־דמעות לסרט טוב.

טלגי של האווירה בעיירה שכוחה אל ב אמריקה,
בתחילת שנות החמישים, כא שר
התום והכנות היו עדיין תכונות מכו בדות
מעבר לאוקיאנוס. סרט עצוב ומעניין
של פיטר בוגדנוביץ.
קאבארט (פאר, ארצות־ה־ברית)
— ימי עליית הנאצים בגרמניה כפי
שהם משתקפים בחיי אנגלי צעיר וא מריקאית
ששואפת לכוכבות, החיים בברלין
בצל צלבי הקרם העולים, וכפי שהם
מוצגים, בצורה משכנעת עוד יותר, בקטעי
קאבארט בהם מבריקה נוכחותו
של ג׳ואל גריי כמנחה.
לילה על חעיי (אסתר, צרפת)
— סרט־מתח מצולם להפליא בגוונים
כחולים־אפורים, העומד מאחורי מס ווה
של התמודדות בין בלש לכנופיית שו דדים,
על כך שאין מותר איש החוק מ אנשי
הפשע. משחק ובימוי מסוגננים ל הפליא.
עם אלן דלון. במאי: ז׳אן פיאר
מלוויל.

ירו שלים
שלושה על אחת ב״טרול״
מי צריך את המין?

*++כעץ ערומה (סמדר, ארצות־הברית)
— שילוב מעניין ויוצא־דופן בין
חומר תעודי על הפרעות בשיקאגו, שליוו

את הוועידה הדמוקרטית ב־ 1968 שם, ל בין
עלילה שבעצם באה להסביר פשר
פרעות אלה. במאי-צלם: האסקל וקקלר.
תרגיל בנישואין (רון, צרפת)
— סרט מסוגנן להפליא של פרנסו-
אה טריפו, המלווה את גיבורו האוטוביוגרפי,
אנטואן דואנל, בהתנסויותיו הרא שונות
כאיש נשוי. משחק של צבעים ושל
מבטים המדברים בקול רם מאוד בסרט
שלכאורה, לא קורה בו שום דבר שאינו
רגיל בחיי כל אחד מאיתנו.

חיפ ה
הנקמניות (ארמון, ארצות־הברית)
— תרגיל משכנע באימה, בו נו פל
חייל אמריקאי במלחמת הצפון נגד
הדרום, קרבן לבעלת פנימיית נערות, ל מורה
העובדת איתה, ולתלמידותיה, החוסכות
אותו לכלי־שרת בידן.
מאקכת (שבינו, אנגליה) —
אולי לא נאמן ביותר לרוחו של שקספיר,
אבל -סרטו של רומן פולנסקי ראוי שיראוהו
בזכות השיחזור המרתק של התקופה,
ורעיונות חזותיים שרק על דעתו של
.פולנסקי היו עולים.

מהחד ש
ב עול
התח תון?
ביטנה פרוטהבלבני גברים׳*׳.
טוני מו דפס

טוני דו צבעי

ליוי /קסמ בי אהל עול ם הג ב רי ם חי דו שמהפ כני
שילוב של בי טנהמ כו תנת -פ רו טהבתח תוני הסטרץ -
שילוב של יופי ו אי כו ת.
בי טג תהפ רו טהה או רי רי תוה סו פגתש אי נ ה מג ר ה
אתה עו ר, מו סי פ ה מי מ ד של ב רי או תוהג ״ נ ה
לתח תוני םהחד שי ם
ת ח תוני הסטרע׳ ה מו ד פ סי ם ב שלל צ ב עי ם מיו צ רי ם
מ סי ב מ עו ל ה,ו מ עו צ בי ם בגז רהס פו ר טי בי ת צ עי רהעם
חגו ר ת־ 3ז 0ץ1י׳ אלס טי ת, מיו צרתבלע די ת ע״י ״רוטקס.״
ת ח תוני הסטרע׳ עםה בי טנ ה מ בו תנ ת -פ רו ט ה
י עני קו לד, הגבר, ה רג שה של ב רי או ת.
ג מי שו ת ורכות

בי נ ג -לי ני א ל

ד,י ת מיד קרוב אליך

חו ט י הלנ קה מיו צ רי ם בלעדי ת בי שראל על ידי מפע לי הברלון בע מבר שו ת ה של חברת הברל״ו, שוויצריה.

^עינ נ למ

חילופי־נשים הפכו כבד מזמן לעיסקות
שיגרתיות. חילופי משפחה שלמה, לעומת
זאת, הם עדיין חדשה.
בינתיים, כמו כל דבר טוב, זה קדה רק
באמריקה. אולם, גם כן כמו כל דבר טוב,
יש להניח שזה יגיע גם אלינו, אם נרצה
ואם לא נרצה. כמו חילופי־הנשים נטו,
בלי הילדים.
המחליפים הם שני אלופי הבייזבול
פריץ פטרסון ומייל! קקיש, המשח קים
בנבחרת היאנקי׳ס המפורסמת. שני
השחקנים, שהם גם חברים טובים מילדות,
החליטו להחליף את משפחותיהם בחורף
שעבר. אולם הסערה פרצה רק עכשיו,
כשהתברר שחצי מהשותפים לעיסקת ה חבילה
לא מרוצים ממנה.
פטרסון חי כיום עם פוץ, אשתו של
קקיש, ושתי בנותיה, והזוג החדש רואה
רוב נחת בעולמו. אבל קקיש, שלקח לו
את מרילין פטרפץ ושני בניה, התחרט,
והוא ומרילין כבר הודיעו שהם אינם
מתכוננים להמשיך את היחסים ביניהם.
״בראש ובראשונה, צריך להבין שמה
שעשינו לא היה חילופי נשים סתם,״ הסבי רו
הארבעה לציבור המרותק .״זה לא היה
משהו כזה לצרכים מיניים. אנחנו בעצם
החלפנו משפחות, לא סתם נשים.״
הקקישים — המקוריים — נישאו ב־
,1965 והפטרסונים שנה לפני כן. בגלל

ג׳יבלי שוב
פעם סבא
אלוף־מישנה במיל. ומנכ״ל ש מן בשירות
פעיל בנימין ג׳יבלי הפך בימים
אלה פעם נוספת לסבא. הפעם אשמה
בכך תמי, אשתו של סופר הארץ בירושלים
איתן ליפשיץ.
על ג׳יבלי עצמו אין מעשי בנותיו משפיעים
כלל לרעה. אם כבר, הוא הולך
ומצעיר משנה לשנה, מנכד לנכד. רעמתו
וללבנה הולכת ומתארכת, רגליו המרק-

ג׳יבלי
דות, על ריצפת הריקודים — וגם מחוצה
לה — מגביהות יותר ויותר, ולפעמים
גם מצטדדות, אם אתם יורדים לסוף
דעתי.
ובכלל הוא מהווה נחת לעיניים זקנות
של סבים וסבתות אחרים. רק ביום
השני השבוע, בשעה שמונה בבוקר, פערו
כל יושבי קפה א ק סו דוס הצפון תל-
אביבי עיניים, למראה מכונית הו לי אנ ט
ההדורה שנעצרה מול הקפה, וממנה טיפ-
טפו מעדנות החוצה שלוש חתיכות מקסימות,
כל אחת נשענת על זרוע אחרת
של ג׳יבלי.
ואם זו לא דרך לחגוג את היותך שוב
לסבא, אינני יודעת כבר מה כן דרך.

האלונים החליט נשים וירדים

פטרסון, פוזן, קקיש ומרילין
הילדים, הם שקלו את ההחלפה בכובד־ראש.
בסוף הדיונים, הסביר השבוע פטר־סון
את סיבות ההחלפה:
״•מייק ביקש לו אשה משכילה יותר,
תוססת יותר. בדיוק כמו אשתי. ואילו
אני, לא משנה לי בכלל מידת־ההשכלה
של מישהו. אני מקבל בני־אדם כמו שהם.
״כך החליט מייק שהוא מעוניין יותר
באשתי מאשר בסוזן, אשתו. ואני החלטתי
שאני מעוניין יותר בסוזן. בשבילי, היא
האשד, המושלמת.
״גם סוזן היתד, מעוניינת לקבל אותי,
במקום את מייק. גם אני וגם סמן הרגשנו
לפני כן כבולים. אני למשל תמיד הרגשתי

צורך, עם מרילין, לקבל אישור לכל דבר
שעמדתי לעשות. עכשיו, אני וסוזן מרגישים
חופשיים.״
כשהעיסקה בוצעה, הסכימו כל הארבעה

שאם אחד מהם יתחרט — יסכימו כולם ו יחזרו
לשיבוץ המקורי. אך כיום, יש כבר
שתי גירסאות שונות.
מייק קקיש טוען שהסכם זה בתוקף עד
היום. אפשר להבין אותו, מאחר שהוא
זה שרוצה להתחרט.
פטרסון, לעומתו, טוען שההסכם בטל
לפני שלושה חודשים. לדבריו, הם הפסיקו
אז את ההחלפה, חזרו לאורגינלים לתקו פת
נסמן. בסופה, החליטו לחזור ולבצע
את ההחלפה — הפעם באופן סופי. בלי
להתחרט חת־שתיים־שלוש.
מה שעניין את הציבור הרחב לא פחות
מהחילופין, היתה השאלה כיצד ישפיע
כל העסק על מישחקם של השניים בנבחרת.
לדעת פטרסון וקקיש עצמם, לא תהיה
לפרשה כל השפעה שלילית •על שיתוף-
הפעולה ביניהם בנבחרת.
גם מנהל הנבחרת היה בדיעה דומה:
״יש לי הרושם ששני הבחורים לא ימשיכו
להיות כל-כך ידידותיים ביניהם כמו
לפני כן,״ הצהיר ,״אבל אני לא חושב שזה
יגיע לדרגה שזה יפגע במשחקם.
״אחרי הכל, אושרו הפרטי של השחקן
חשוב מאוד לצורת משחקו.
״לפי דעתי, יש לראות אותם כאילו הם
פשוט התגרשו, ובחרו להם חברות חדשות.
מה כל־כך מיוחד בזה?״
זה בדיוק גם מה שרצתה לדעת סוזן
קקיש :״אני •מאוד נבוכה מכל הפירסומת
שזכינו בה,״ סיפרה לעיתונאים .״מה כל-
כך מיוחד בשני זוגות נשואים שנפרדו
והתחברו מחדש עם אהבתם החדשה?״
בחיי שאני לא יודעת.

לי ד ה
ביום הוי שו א ץ
אי ך הי אעש תה אתזהזל קלו ע בול
ליו ם הני שו אי ם, עם הילד הרא שון.
הילד הרא שון הו א בעצם ילדהיפה פיי ה
מ אוד, ש קי בל האתה שם גלית. ו הי א
נולד ה לטלי פרידמן, מלכתה מי ם
,1969 ולבעלה אבי קויש, ב דיו ק ביו ם
ה שנה ה שני לני שו אי ה ם.
הי ת ה זו ת שורה נ עי מהמ או ד ליו ם
ה שנה. ביי חו דלאחר כל הסע רו ת שעב רו
על בני־הזוג, עד שהגיעו בכלל ליו ם
הני שו אי םהרא שון.
עד שהגיעו ליו ם הני שו אי ם הרא שון,
ני הלו ט לי ו אבי רו מן סוער, שנמשך
בהפס קו ת סוע רו ת, ל או רך חמש שנים.
אבי, בנו של אחדמ מנ ה לי מיפעל
הארגז הענ ק, יצא בז מנו עם כל הי פ ה פיו
ת ה תו רניו ת ש היו ב תו רנו ת. או ל ם
במשך כל הז מן טענו המש מי צי ם שבעצם
הי ת ה לו רק ט לי ברא ש.
כנ ראהשהם צדקו, בהתחשבב עו בדה
שבסוף הו א ה כני ס דוו ק א או תהאלמת
חתל חו פ ה.
ז הו, ועכ שיו באה גלית.
ת מונ ה של גלי ת איננ הנמסרתע דיין
לפי ר סו ם, מאחרשהסבתאאמרה טפו־טפו״טפו,
ז ה עו שה עין רעה.
שנה א ח רי שז כתה בכ תר מלכתה מי
ם, נבחרהט לי, מ בין ה מון מו ע מ דו ת,
גם לנערת גו לדסטאר. מ אז לאנמצאה
להמח לי פהשתתחרהברמתה, וכך הי א
מ מ שי כהלק בל עד היו ם, מי די חוד ש,
כ מו ת של ארגזי בירה. ה א צי לו ת מ חיי ב ת,
מ ה לע שות.
זה, בי מי חול. כ שחז רה ה בי ת ה מבי ת־ה
חו לי ם עם גלי ת, נדהמהט לי לגלו ת בפ
תח ה בי ת ע רי מ ה של א רבעי ם ארגזי
בירה. מ ל אי ם כולם.
מ ה שמאפ שר לגלי תלהת חי לאת דרכ
ה ב חיי ם בנו חיו ת רבה. כלומר, א ם
הי א או הבת בי רה.

טלי פרידמן (משמאל)*
* עס אודי נויזר

במדינה
בעלי־ח״ם
רצחמ תו ך ב׳ לבול
באוניברסיטת ״בר־אילך
?!1ובריס כלבים בעודם חיים הילדה פרידשטיין, נציגת אגודת צער־בעלי־חיים,
הזדעזעה: בארגז הקטן, באמ צע
השדה הפתוח, היו מוטלים שלושה
כלבים. פרוותיהם היו מוכתמות בדם, ורא שיהם
מכוסים פצעים פתוחים מכוערים.
״אלה היו כלבים חולים שהרגנו אותם,״
הסביר לה עובד האוניברסיטה ,״כדי שלא
יסבלו. אנחנו קוברים אותם פה בשדה,
מפני שחמש רפה עדיין לא עובדת.״
״אבל הכלב הזה עדיין חי,״ הצביעה
האשה כסיופת־השיער. ואכן, אחד הכלבים,
שאמור היה להיות מת ולהיקבר תוך דקות
מספר, זע קלות.
גוסס כמכונית. עובד בית״החיות של
אוניברסיטת בר־אילן גילה הפתעה מסו-
יימת .״לך בבקשה לקרוא לווטרינר, שייתן
לכלב זריקה ממיתה,״ ביקשה הילדה.
העובד התנצל. הוא לא יכול ללכת. הווטרי נר
אוכל עכשיו. ומלבד זה, הוא לא יודע
בכלל איפה הוא .״אני אתן לו מכה בראש
וזה יגמור אותו,״ התנדב לעזור.
הילדה, שראתה לנגד עיניה את תוצאות
המכות הקודמות שנתנו עובד זה וחבריו,
ויתרה על ההצעה הנדיבה. היא הטעינה
את הכלב הגוסס לתוך מכוניתה, הסיעה
אותו לבניין אגודת צער־בעלי־חיים ב רחוב
סלפה ביפו. שם, קבע וטרינר ה אגודה,
ד״ר אליעזר רלבג, כי אין כל

מאוזן :

מאונך :

)1אחד מחידושי יפאן במלחמת העולם
השניה )5 .פרח בר )9 .תבנית טלוויזיה.
)10 מלך טראגי )11 .איבר הנשימה של
דג )12 .נתיב )14 .דגל )15 .אם כל חי.
)16 אות באלפבית )17 .בית הציפור)19 .
שליח אפיפיורי )23 .קטסטרופה )26 .סופר
גרמני (הר הקסמים) )27 .׳תו נגינה)28 .
מלחין (דולי הפנינים) )30 .ערפד)32 .
טיל בידי ישראל )34 .תואר אצולה)35 .
ארשת )36 .מיכל לנוזלים )38 .שמים אותו
באף הבהמה )39 .יופי )40 .מעייף)41 .
אינו הופך עורו )42 .בור שופכין)44 .
בסים )46 .מילת תנאי )47 .אואזיס)49 .
פורמולה, מונח בכימיה )51 .אלגוריה)53 .
מונח גיאוגרפי )55 .מכינויי המשיח)56 .
אדון )57 .מקום במצרים בו עמד בית
מקדש יהודי )59 .פוקוס )60 .היאספות
אנשים יחד )62 .מטבע יפני )64 .חור צר
וארוך חצוב בסלע או חפור באדמה)65 .
רעל )66 .מילת ברירה )67 .צה״ל אמור
לשמור על טהרו )69 .כינוי לאדם דתי
בסלנג הצברי )70 .קילל )71 .יש רק אחת.
)72 יישוב בשרון )73 .נהר במזרח אירופה.

)1בחילה )2 .מהלך סופי במשחק השח.
)3חרפה )4 .אינפקציה )5 .בירתה של
אימפריה קדומה )6 .ממיסדיה האגדיים
של רומא )7 .מצבה )8 .ללא תוצאות או
תועלת )9 .כהן גדול בתקופת ההתיוונות
בימי יהודה המכבי )13 .יורשו של כורש.
)18 אפיקורוס )20 .גיבורת רומן מאת
זולא, הנושא את שמה )21 .ארבה)22 .
פעולה לניקוי המיעים )24 .נהר אגדי.
)25 נרו יאיר (ר״ת) )28 .נכרי שהחיהד.
)29 מטרופולין ביבשת אמריקה )31 .כינוי
לבעל חי ללא שלד או עור קשה)33 .
קולב )34 .לפעמים אין לו סוף! )37 סוג
תבואה )38 .כינוי לששת ימי העבודה
בשבוע )42 .מבני יעקב )43 .כלי נגינה.
)45 תולעת המכרסמת צמר )47 .דקדנס.
)48 עיקרון לפיו שני צדדים מתנהגים זה
לזה באופן שווה )50 .מחילות צה״ל.
)51 סוג מאכל )52 .עיר בצרפת )54 .צד
מערב )56 .רצפט )58 .סוג של יין שולחני
צרפתי )60 .מדינה אסיאתית )61 .סוג
אקדח )63 .מלך העופות )66 .אחת ה אצבעות
)68 .מה שאוכל חמור )71 .ל יהודים
יש רק אחד.

חש בץ

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור וחיסור, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

־׳יאי 2

ו ^ -גטו

^ ׳ה קורה למשפחה ישראלית רגילה,
1*4נורמלית — כאשר היא מגלה יום אחד
כי אחד מבניה הפך להומוסקסואל, מתכוון
ליהפך לאשה בעזרת ניתוח?
עד לפני חודשים ספורים, היה דני גבר
נמוך וצנום, בעל אף נישרי ושיער שחור
קצר. כיום, הוא בעל שיפעת שיער ארוכה
ומחומצנת, ציפורניים לוהטות בלכה אדומה,
אף קטן, שזה עתה יצא פתחת סכינו של
המנתח הפלסטי, וחזה נשיי זקוף, שהתחיל
לצמוח רק לאחרונה בעזרת זריקות הורמונים•
דירתו השכורה שבצפון תל־אבייב מלאה
פיאות, שמלות, ריסים מלאכותיים, וכמות
מדהימה של תכשירי־איפור ובשמים. בעזרת
כל אלה, הוא מצליח להיחשב על-ידי הכול,
מדי ערב, כאשד. לכל דבר.
מעמר ביניים
הכלב הרעב שכמעט נקבר חיים־
חירות אקדמאית — להתעלל
אפשרות להציל את הכלב, שמלבד הפצע
החמור בראשו היה גם נפוח מתת-תזונה.
הוא הזריק לו זריקת־מוות, גאלו מייסוריו.
׳התעללות. לגבי הילדה פרידשטיין,
תושבת סביון, המקדישה את זמנה לעזרה
לחיות־בית, ועמיתיה לפעילות זו, היה זה
שיאה של הזוועה ששמה ביודהחיות של
אוניברסיטת בר־אילן. היחס הרשלני עד
כדי התעללות בחיות הכלואות שם, וה משמשות
לצורכי האוניברסיטה, גרם זה
מכבר למחאה הולכת וגוברת מצד חובבי
בעלי־חיים. זו היתה גם הסיבה שהילדה
הופיעה בבית־החיות באותו בוקר — וכך
גילתה את הארגז ובו הכלבים.
ביוזמת הילדה וחבריה, נשלחה ניבלתו
של הכלב למכון הווטרינרי של משרד־החקלאות
בבית־דגן. תוצאות הבדיקה ה פתולוגית
היו: דימומים בגולגולת, רזון
קשה ביותר, מערכת עיכול ריקה מתוכן
כמעט לחלוטין, ומספר מוקדי דלקת-ריאות.
טיפול נא׳דת. כיצד הגיע הכלב, לפני
שכמעט ונקבר בחיים, למצב של דלקת-
ריאות ורעב כה חמור? כאשר הציגה
בפניו הילדה את המימצאים, הסביר זאת
פרופסור שמואל שפרכר, האחראי על בית-
החיות :״את כל־כך בילבלת לעובדים את
המוח, שהם עשו את זה כנראה מתוך
בילבול.״
היתה זו לפחות תשובה קצת יותר כנה
מאשר תשובתו של רקטור האוניברסיטה
לשר החינוך והתרבות, בתגובה על שאיל *
במרכז גולגלתו, הפצע
מהניסיון להורגו, שלא טלה יפה.

כתוצאה

•< ם כעיני עצמו. שכן מאז עמד על
^ ד ע תו וגילה את נטיותיו הנשיות, ידע
דני שברצונו להיות אשה. זמן רב הסתפק
במעמד־ביניים של הומוסקסואל רגיל. כיום,
הוא נמצא בשלבי המעבר של ניתוח שינוי-
המין. כאשר ישלים את הניתוח האחרון, זה
של אברי־המין — יהיה אשה לכל דבר.
דני, העומד על כך שהוא בעצם דניאלה,
וחברו לדירה ישראל — העומד על כך
שהוא בעצם ישראלה — הם שניים מתוך
המחנה הגדל והולך, גם ׳בישראל, של גברים
ונשים חריגים מבחינה מינית, המרשים
לעצמם יותר חופש, חדלים להסתיר את
נטיותיהם הטבעיות.
לישראלי הממוצע, קשה עדיין לבלוע
את זה. כשדני יוצא לרחוב בשעות היום,
מסתכלים העוברים־ושבים על הגבר צבוע-
הציפורניים, מאופר־הפנים ובעל ההליכה
הנשיית, בתימהון וסלידה.

״ אנ חנו עשירים
בלב ח ם,,
ף* ל עוד רק מסתכלים עלי כאילו אני
נר־חנוכה,״ מספר דני ,״זה בסדר.

אני נהנה אפילו, מזה שלא יודעים אם אני
גבר או אשה. אבל לפעמים צועקים אחרי,
ולפעמים אפילו מרביצים.״

תה של אורי אבנרי בכנסת אל השר.
בשאילתתו, פירט אבנרי את ההתעללות
בחיות, כפי שפורסמה בהעולס הזה ()1846
וכן את העובדה כי נרכשים כלבים שניג־נבו
מבעליהם, וביקש את תגובת השר.
בתשובה, מסר יגאל אלון את תשובתו
של רקטור האוניברסיטה. טען הרקטור:
החיות נמצאות בתנאים סבירים ותחת הש גחה
של מומחים. הטיפול בהן נאות. החיות

דני־דניאלה הוא לפחות בר־מזל מבחינה
אחת: בניגוד לרבים מבני־מינו
לא התנכרה לו משפחתו. לדני יש אחות
נשואה, המתגוררת עם מלה ושני ילדיה
בחולון. גם היא וגם בעלה, גיסו של דני,
שומרים על קשר מכתבים הדוק עם הבן
האובד .״לא, אנחנו לא מתראים ׳,מסביר
דני .״זה לא בריא לילדים לראות אותי.
אחותי מספרת להם שאני בחוץ־לארץ.״
אולם הוא מדאה מכתב שקיבל מאחותו,
לאחר שהחליט על שיחדור האשה שבגבר :
״אני רוצה שתדע, תמיד כשתצטרך איזה
וגו גיוס
אשה

בדוה

עם עצמי ועם מצבי החדש.
״אני לא יכול לחכות לרגע שאחסוך
כבר 12 אלף ל״י בשביל הניתוח, ואהיה
לאשה לגמרי.״
פחות שלמים יחסיו של דני עם ר,חברה
הישראלית. לא רק פידהחים ברחוב מת נכלים
לו ולחבריו .״ישבתי עם חברות
בבית־קפה, והסתכלנו בטלוויזיה,״ מספד
דני .״פתאום באה המשטרה, והעלתה אותנו
לניידת.
״כמחאה על אי־הצדק הזה, בלעתי כדורי-
שינה. מה אנחנו, חיותו
״איבדתי את ההכרה. לקחו אותי לבית־חולים
לעשות לי שטיפת־קיבה.
״התנגדתי בכוח. היו צריכים שבעה

קשה אצל אם חורגת ואב רך־לב .״עוד
כשהייתי ילד אהבתי לסרוג ולשחק עם
בובות,״ הוא מספר .״עד היום אני סורגת
סוודרים נפלאים,״ הוא מראה בגאווה נש יית
דוגמה נהדרת של מעשה־ידיו .״אז
בגלל שאני נולדתי כגבר (מצה להיות
אשד — ,אני לא בן־אדם?״

> עי -17*ל

דני ב ת קופ ה שלפני, כגב ר

ך 1־ ך 1־
צעיר ואלגנטי, בעל שפם דון־
111111

דו אוי (החבר מאחוריו לא שייך לסיפור) .ב ת מונ ה משמאל: דני
כיוח ב תו ר דניאלה. חזה נשיי — תוצאה של ז רי קו ת הור מוני ם —

דבר, שאנחנו המשפחה שלך. שלא תחשוב
לרגע שאין לך משפחה, ושלאף אחד לא
איכפת ממך. אנחנו לא עשירים בכסף,
אבל בלב חם אנחנו מאוד עשירים. ואני
רוצה שאף פעם לא תנתק את הקשרים
איתנו.״
וכותב גיסו :״לאחר מחשבה נוספת,
יכולתי להבין את הצעד שצעדת. צעד
זה אינו משפיע כהוא־זה על יחסנו בעבר.
אני אינני מתכוון לנתק את היחסים
איתך בגלל זה. מה שעשית זה טבעי
ומקובל בארצות נאורות רבות. לצערי,
בארץ עוד לא מובן צעד כזה, ואני מקווה

פיאה נוכרי ת, ריסים מלאכותיי ם ואיפור עשיר ומדוקדק. ב ת מונ ה
משמאל: דני בפיאה בלונ די ת, לאחר ששיער רגליו ופניו הוסר
במחט ח שמלית. ב ת מונ ה ל מעל ה מימין: דני ב ת קו פתב חרו תו,
עוד ל פני ה שינוי שנעשה בגופו ח רי קו ת ה הורמוני ם שהוזרקו לו.

שבבוא הזמן זה יסתדר.״
״כל זמן שאבי חי,״ מספר דני ,״נתתי
לו את הכבוד, והסתרתי את נטיותי
הנשיות. אבל תמיד חייתי בגלל זה חיים
כפולים, והייתי נתון בלחץ בלתי־פוסק.״

חיות! ״
* * כ שיו, כשאבי מת, עשיתי מה ש רציתי
לעשות תמיד, להיות אשה. אני

מרגיש כאשה וחושב כאשה, והיום אני שלם

גברים להחזיק אותי. תוך כדי מאבק
שמעתי את הרופא אומר לשוטרים, :איך
אתם מרשים להם לקחת כדורים ז אני
הייתי נותן לו כדור אחד וחסל. אנשים
כאלה לא הייתי נותן להם לחיות.׳
״גם באבו־כביר התייחסו אלינו כמו אל
חיות. אפילו את המחבלים לוקחים שיסתו בבו
חצי שעה בשמש. אותנו לא הוציאו
אפילו לרגע.״
דני בן ה־ 27 נולד בגרמניה, הגיע
בגיל שנתיים. אמו נפטרה, לארץ והילד בעל ההופעה הנשיית עבר ילדות

ב תול

** ד גיל , 17 היה דני בתול תמים. הוא
> ידע שהוא נמשך לגברים, אך לא ידע
מה פירוש המשיכה .״חשבתי שאני האדם
היחידי בעולם עם נטיות כאלה, ופחדתי
והתביישתי,״ הוא מספר .״רק אחרי שקרא תי
ספרים, נודע לי שיש עוד אנשים
כמוני. אחדים מהם היו אפילו מפורסמים
בהיסטוריה.״
הוא היה בן 15 כאשר בסרט, בקולנוע
דן התל־אביבי, ניסה להתחיל איתו גבר.
הוא נמלט בבהלה. רק שנתיים לאחר־מכן
קיים, לראשונה בחייו, יחסי-מין. עם גבר
כמובן.
מתלונן דני:
״הייתי ארבע שנים בגרמניה, שווייץ,
בלגיה, הולנד. קיבלו אותי במקומות הכי
קלאסיים בתור מארחת, למרות שידעו
שאני גבר.
״פה בארץ, אני נאלצת לעבוד בתור
זונה. לא מקבלים אותנו בקאבארטים.
יש עולם תחתון שלא נותן לנו לחיות
בלילה. נוסף לחברה הנורמאלית שלא
נותנת לנו לחיות ביום.
״קוראים לנו מניאקים, הומואים. אבל
אני לא הומו.
״אני אשד.,״

יד׳.־״552
אינן גנובות.
הומן רבות בי במקום, הציג אבנרי
שאלה נוספת :״אדוני השד, האנשים ה אחראים
מטעם האוניברסיטה הודו בפני
משלחת של אגודת צער־בעלי־חיים שהתנ אים
מחפירים. הובטח לנציגי האגודה לתקן
את התנאים.
״בדיקה נוספת שלנו הוכיחה שההבטחה
לא קויימה. מד, שנאמר על־ידי האוניברסי

לנציגי האגודה סותר לחלוטין א*
הדברים שהם כנראה מסרו לך.
״האם כבוד השר מוכן במקרה מסויים
זה, ולגבי אוניברסיטאות אחרות, לבדוק
את המצב, לתאם פעולה עם אגודת צער־בעלי־חיים,
וכשר החינוך והתרבות אולי
להכניס את הנושא של שמירה על חיות
לחינוך בבתי־הספר?״
השיב אלון :״הנסיון שלי להתערב ב
מצבן
של החיות עוד יתפרש כהתערבות
בחרות האקדמית. בכל אופן, אני אעביר
לרקטור את השאלה הנוספת של חבר-
הכנסת אבנרי, ואמציא את תשובתו. אם
ירצה חבר־הכנסת אבנרי לשאול שאלה
נוספת שתחייב תשובה בפומבי, אשיב
ברצון.״
אין כגיפה. אלא שעד אז, ממשיכים
הכלבים ובעלי־החיים האחרים לחיות ולמות

בייסורים. חברי האגודה, שלא רצו לחכות
באפס״מעשה, הגישו תלונה פלילית למשט רה
נגד האוניברסיטה.
תגובת אנשי האוניברסיטה: הם סירבו
להמשיך ׳ולאפשר לחברי האגודה להיכנס
ולראות מה מתרחש בבית־החיות. מכתבו
של ד״ר רלבג, בו ביקש לאפשר לשתי
נציגות בלבד את הכניסה לבית־החיות,
לא זכר, אפילו בתשובה.

המחיר 2.50ל״י

י׳ אדר ב׳ תשל״ג14.3.73 ,