גליון 1855 מתאריך 21 במרץ 1973

הגיגים *
גיג מיספר — 1מי פצע את הילד
קוזושווילי ז

״יהודים לא מסוגלים לבצע
מעשים כאלה״ _ הי-
תה הדעה הכללית בין ה גרוזינים
.״זאת צריכה לה יות
בוודאי עבודה של
ערבי.״
ידיעות אחרונות 13.3.73 ,
אתם מאים, מזל שיש ערבים בארץ.
אחרת היינו חושדים שישנם יהודים
סדיסטים. אבל לא, יהודים הרי לא
מסוגלים לדברים באלה הגרוזינים
יודעים זאת. יהודי יכול אולי להכות עד
מוות ולגלח אשה, אבל להתעלל ג זה
מוכרח להיות שועל, או ציפור טרף, או
ערבי. בכל אופן חיה. אז כהנא, בחייך
תשאיר במה ערבים בארץ, רק בשביל
מיקרים באלה, טוב 1
שיקורת תיאטרון

הם יגיעו מחר

סיפורם של שני מכתבי אקספרס שנשלחו
לפני שבוע מירושלים לתל-אביב
באמצעות מישרד התקשורת. עדין ומלא
פיוט.

קול קרא ...והלכתי
על פקיד במישרד התיירות.

חוזה פיליסיאנו
ועד ופועלים במאבק המיקצועי.

אהבה ים תיכונית
סיפור אהבה של מורה לנהיגה ואשה.
הומחז עפ״י ״הנהגת בעלת הקרחת״.

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערבת: רחוב זוארץ 1

ד״ר מלכיאל !וארץ 1״ל: אין גולדה
״עד לשנת 1876 לא שמענו עליה בכלל״
בשיחה עם תלמידים באופירה, שם קיבל
אזרחות כבוד של העיר, הביע אתמול
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל את דעתו, כי אין
גולדה .״עובדה היא,״ ציין מר זוארץ,
״שעד 1876 לא שמענו עליה.״
לדבריו, גולדה היא המצאה של כמה

יהודים מתוסכלים, ובמציאות אין התופעה
קיימת בכלל .״זוהי פונקציה המסכנת קיום
העם היהודי,״ הוסיף מר זוארץ.
בתגובה לדברי מר זוארץ אמר הבוקר
דובר מישרד ראש־ד,ממשלה כי הדברים
מצוצים מן האצבע, ואינם אלא ״אוסף

הבטחות
(מערכה אחת במחזה הנמשך והולך).
עם נדחר: באתי לקחת את מה ש הבטחת.
אלוהים:
אני הבטחתי? למי?
עם נבחר: לי. הבטחת לי ארץ.
אלוהים: מי אתה?
עם נכחד ו עם נבחר.
אלוהים: מי בחר?
עם נבחר ו אתה בחרת.
אלוהים: לא זוכר.
עם נכחד: יש לי פתק שנתת לאב׳שלי.
אלוהים: מה כתוב!
עם נכחד: שמגיע לו שטח. מן הנהר
ועד למדבר__ .

הכל צ-יפו

בלילה פורחים הכוכבים

קולנוע

ידע הבשרים

נער הזוכה בחווייתו המינית הראשונה
בתוך סטייק. עפ״י פורטנוי.

אלוהים: בשביל מד? ,
עם נבחר: להקים בו עם נבחר.
אלוהים: מי זה, לעזאזל, אביך?
עם נבחר: אברהם אבינו. חי לפני
ארבעודאלפים־שנה.
אלוהים: אז מד, אתה רוצה עכשיו?
עם נכחד: את השטח. את הארץ המובטחת.
זה שלי.
אלוהים: יש שם אנשים?
עם נכחד: לא. רק כמה ערבים. פרי-
מיטביים.
אלוהים: אז קח ! מה אתה בא אלי?
עם נכחד: כבר לקחתי.
אלוהים: נו?
עם נכחד: ולקחתי עוד קצת.
אלוהים: ומה עכשיו?
עם נכחד: את תמיכתך המוסרית.
אלוהים: אני לא ממונה על המוסר
שלך.
עם נכחד: טוב. אז התמנית עכ שיו.
ברכותי. סך הכל אין לך הרבה
עבודה. רק תשב בשקט ואל תתערב. אני
כבר אסתדר איתם. ואתה תסתכל, אבל
לא תתערב — נכון? הרי יש לי פתק
והכל כתוב בו( .לוקח את הפתק ויוצא).

של שקרים, דברי הבל ורעות רוח.״
״העובדה ההיסטורית היא,״ ציין הדובר,
״שגולדה קיימת מאז ומתמיד, ושמענו
עליה גם לפני .1876״
נפלאים כתמיד
פעם, לפני אלפיים שנה, כשהיית פוגש
מישהו ברחוב ואומר לו ״שמע, העניין
הזה עם ה ...זה באמת לא בסדר,״ מיד היה
האיש מתחייך ועונה בלב רחב :״נו,
ברוסיה יותר טוב? ובכלל — הערבים יותר

טובים?״
על המקום היית נאלץ להשתתק מול
האמת המרה. מה שנכון נכון.
היום, אחרי אלפיים שנה, אתה פוגש את
האיש ברחוב, ומייד הוא מזנק עליך ב שמחה
ושואג :״נו, קראת •על התוכנית
של פרוסט בלבנון? בדיוק אותו דבר כמו
אצלנו! אתה רואה?״ הוא זורק לך ומסתלק.

אתה קורא לו ,״מה השימחה?״
״מה זה מה השימחה?!״ הוא מתפלא,
״אתה רואה — אנחנו לא יותר גרועים
מהערבים !״
מה שנכון נכון. ובכלל, ברוסיה לא יותר
טוב. כל הכבוד לנו!

הצגת הקולנוע האחרונה
סיפורו של צופה שניסה להשליט סדר
בקולנוע ״תמר״.

המצאות וחידושים לחג הפורים

מכתבים למערכת

תופסק שדידת חוף הים
בריית, או נבון יותר גניבת, חול הים
לצורכי בניין, מלבד הנזק שהיא גורמת
לנוף הארץ, היא פשע שאין דומה לו
כלפי העם היהודי. שנאמר :״ארבה
זרעך בחול אשר על שפת הים״ .בלומר,
כל גרגר שווה לזרע ובל משאית עמוסה
חול ים היא למעשה משאית עמוסה זרעים.
והלא את נפש ילדינו אנו כורתים.

ש. י .אביונה, בני־ברק

מעשה הראוי לשבח
ביום שבת בשיבתי בבית קולנוע הייתי
עדה לתופעה מעודדת. קבוצת צעירים
שישבה מאחורי ועישנה, התעקשה להשתמש
באוזני כבמאפרה. הם ניערו לתוכה
את האפר ואף השאירו בה את בדלי
הסיגריות בהקפידם שלא ללכלך את
ריצפת הקולנוע. ואם לא די בכך, הרי
בהפסקה מהרו ואספו שאריות נייר
ופסולת שהיו פזורים באולם וגם אותם
הקפידו לטמון באוזן הנ״ל. ראוי אי־פוא,
שבל המלעיזים על הנוער יקראו
מעשה זה.
שאלותי הן:
.1כיצד מנקים מאפרה !
. 2מדוע אין מגבירים את המוסיקה
באותו קולנוע, לא שמעתי כלום כל
הסרט 1
.3מי אמר למי :״עוזי וזימרת יה
ויהי לי לישועה״!

צפורה פדות, ישי נינטיץ

בעיות קריאה
קראתי בשקיקה רבה ובעיון רב את
סיפרו של פנחס שדה ״החיים במשל״
וגם את שאר ספריו, ולמרות הכל לא

(המשך בעמוד ,3טור )4
* במיסגרת המדור ״הגיגים״ יפורסם
מדי שבוע גיג אחד. קורא שיאסוף
6גיגים לפחות, יזכה בגיגית.

כמו נביא קדמון, נשלח בצו אלוה,
הוא קם ממושבו אל עבר הבוגדים.
כמה גאה הלב, אשרינו שזכינו
שוב לראותך, מר סורקים, פועל, הולם,
מדהים.
כחץ במעופו, בנשר חג ממעל,
חלד לו ועבר, חצה את האולם,
חתר אל ספסלי מפלגת ל״ע
וכמו אריה שכול הוא התייצב מולם.
הוא לא שאג ״טיפשים״ ,״פעחסים״,
״פאסקודניאקים״,
או ״לכו מפה לרוסיה,״ כמו שהיה צפוי.
הפעם הוא כהר מילות כאב וצער
וכך, כדם ליבו, שאג הגבר :״פוי!״
״.לו כל העולם היה נייר־מחכרת,־
והעצים כולם הפכו לקולטוסים,
כלום אפשר היה ליצור אימרה כזו
נשגבת,
שביית ־חמדה, פנינונת — ביטוי עברי
מקסים?
עשרה קבין של ״פוי״ ,הודיעו חז״לינו,
ירדו במתנה אלי עולם ומלואו —
תשעה קבין נטל חבר־הכנסת סורקים
וקב אחד של ״פוי״ נותר לו לעולם
כולו.

פטיש 5ק״ג מצופה פלסטיק כעיצוב מהודר
להתגוננות סבילה בקרבות רחוב. נותן תחושת חג אמיתית. טוב
גם ליום העצמאות. למהדרין — פטיש אוויר (קאמפרעסאר בלע״ז).
מסיבה מאבוקדו
טובה גם לעור הפנים.
בלי קיבול לקיא (קיא־כול)
לקליטת הקאות הנובעות מהאזנה וצפייה חוזרת בתוכניות פורים
ברדיו ובטלוויזיה. לשימוש חד־פעמי בשיטת ״הק־הרוק״.
אופן ההכנה: טול מוסף פורים של אחד העיתונים הנפוצים ביותר,
עשהו כאפרכסת והקא לתוכו בנוסח ״הקא־את־המומחה״.
צחוקבריא לפורים
בשלושה דגמים בלעדיים: צחוק מתגלגל ( 1.25ל״י) :צחוק מתקפל
( 2.10ל״י) ; צחוק צחוק (באריזה הכפולה החסכונית) —19.
ל״י בלבד. פתק עשוי נייר משובח ומתאים במיוחד לאמהות עובדות לילדים אובדים.
על האם המסורה להסביר בקצרה (עד שלוש שורות) למה התחפש
בנה הפעם, ולהצמיד את הפתק בעזרת סיכה ביטחונית אל דש
בגדו של השוטר הצבאי הקטן והנחמד.
צילינדר פלדה
מחומרים סינטטיים. נוח לחבישה בשעת סיור חג ברחוב הראשי.
מתכווץ במפוחית כל אימת שמכים עליו בפטיש פורים (ראה סעיף
א וצועק בקול דרמאטי :״קוס אוחתק!״ ניתן להשיג גם
בדגמי :״ינעל אביך!״ ״לך קיבינימט!״ ״אתה חרה״ ו״כל הכבוד
לצה״ל !״

ז. אוזן־המן אלקטרונית
עם בטריות מפרג או מסומסום.
כל מה שעליך לעשות הוא להרכיב את האוזן אצלך באוזן, ללחוץ
על התנוך, ומקהלה קקופונית של קולות פורימיים תעשה גם אותך
עליז ושמח.
במבחר צלילים לפי הטעם: רעשנים, חצוצרות, שברי־זכוכית, תות־שדה
ומישמיש.
לאחר השימוש ניתן לנצל את הבטריות כממתקים לילדים.

--ממי שנתו של מייסדו: משולים החיים לניצה קשה —
בחוץ לבן, נענים צהוב.

(המעך מעט׳ ,2טור )1
בא לי בכלל לשכב איתו. אתם חושבים
שאני נורמלי ! מה לעשות כדי להתגבר
על סטיותי?

חנן לווינזון!? ,ריית־אתנו

(מתוך דבריו בכנס מגדלי עופות,
__נהלל )1936

גילוי דעת
אנו, החתומים מטח, המועסקים ב־מישרד
התיקשורת כעובדי מרכזת הטלפונים
הבינלאומית 18 מוחים בזה על
העוול שנגרם לנו בטענה כי הננו מאזינים
לשיחות הטלפון הבינלאומיות שמנהלים
ראשי המדינה עם שגרירויו-
תינו בחו״ל.
אנו רואים בטענה כי תפקידנו הוא
פאסיבי ומצטמצם להאזנה בלבד, פגיעה
בתדמיתנו הציבורית וזלזול בעבודה
החשובה, אותה אנו מבצעים מידי יום
כיועצים לדרג הבכיר בעניינים דיפלומטיים.

נזכיר כאן את כל המגעים שקיימנו
עם מרכזני טלפון בינלאומיים בכירים
בבירות המערב, והמאמצים אותם השקענו
בניסיון להגיע לשיחה ישירה
(מ 80ז 6ק 10 תס$ז )? 0בין מנהיגינו לראשי
מדינות ערב.
נסתפק רק בציון הישגים צנועים, שנעשו
על ידינו הרחק מזרקורי הפיר־סומת,
ולהם אנו אחראים במישרין :

בחירתו של ניקסון לתקופת
כהונה שניה.
רכישת 48 מטופי ״פאנטום״
ו״סקייהוק״ לחיל-האוויר.
ביקורו של הנשיא שז״ר אצל
הרבי מלובאביץ׳.
מינוי דיניץ במקום רביו.

עם פיטוריהם הזמניים של שניים מחברינו,
אנו מכריזים בזה על אי־נקיטת
יוזמות פוליטיות נוספות — ואתם תראו
לאן נגיע!
(—) המון חתימות.

המודעה הקטנה
הטמפורים הטמפורים

אחרי תונניתו של דייויד פרושט

שיח לוחמים
: 182391 התעייפתי.
: 761504 גם אני, בחיי.
: 182391 אושוויץ ן
: 761504 טרבלינקה.
: 182391 איפה אתה עובד עכשיו?
: 761504 במשרד ראש־הממשלה. ואתה י
: 182391 הסברה.
: 761504 חשבתי שאתה ברכש ו
: 182391 הייתי, אבל אחרי הענין עם המטוס
הלובי, קיבלתי צו־קריאה לעבור
להסברה לשבועיים־שלושה.
: 761504 אח, אח, אח, איפה הימים הטובים
שהייתי מת־על־קידוש־השם — תורן
במשרד הדואר ...איזה שלווה. רק ביום־
השואה היה קצת עבודה אבל עם סיפוק !
: 182391 משרד ראש־הממשלה זה כל כך
קשה?
: 761504 קשה זה לא מלה ! יש עבודה

למליונים, אתה שומע, למליוגים! רק
בחודש שעבר הביאו לנו תגבורת מקי-
שינב ז קייב וגם זה לא הספיק.
: 182391 גם בהסברה זה קריעת־תחת. שלשום
שלחו אותי לעבוד בתכנית־טלביזיה
של הבי.בי.סי. על המטוס הלובי...
: 761504 ראיתי אותך. כל הכבוד. עבודה
יפה.
: 182391 דם הזעתי שם ! ממש דם ! את
הרב כהנא אתה מכיר?
: 761504 שאלה...
: 182391 גם. הוא היה שם, אז אתה יכול
לתאר לעצמך שלא ליקקתי דבש. הבן־
אדם הזה הוא ממש סוחר עבדים. הרי
אילמלי אנחנו, הוא לא היה מגיע לכלום.
: 761504 ואני רק עכשיו חזרתי מארצות־הברית.
פאנטומים, חוסיין, מסיבות־עיתונאים,
מטוס לובי ...לא היה לי רגע

מה דעתך דוקטור?

תסביך מצדה
״תסביך מצדה״ ,או בשמו המדעי ״מסדא-
פוביה״ ,נחשב לאחת המחלות הנפוצות
בארץ. המחלה איננה מוגבלת לגיל מסויים,
אך שכיחה בעיקר אצל קשישים. להבדיל
ממיקרי ה״פוביה״ האחרים, יש ל״תסביך
מצדה״ כמה סימנים חיצוניים בולטים.
כיצד נכיר, איפוא, אדם החולה ב־
״תסביך מצדה״ ז
סימן ראשון ואופייני — יציאות תכופות
ומהירות, בעיקר לחו״ל, המלוות בהטלת
מיים מוגברת על אנשים ויישויות המהוות
״טאבו״ לגבי החולה. די בהזכרת ה״טאבו״
המסויים כדי שהחולה ייכנס להתקף חריף.
המגיע עד להתעלמות מקיומו של ה״טאבו״
הנ״ל, בבחינת ״אתה מרגיז אותי — יוק !״
סימן אחר, המייוחד ל״תסביך מצדה״,
הוא ״מיקרה העין״ ,כלומר נעיצת עיניים
ישירה ונוקבת, ללא הזזת עפעפיים או

תנועת אישונים, בפני בן השיח( .״מיקרה
העין״ מחייב את החולה לשלמות גופנית,
הגובלת באקרובטיקה, כדי לא לאבד את
קשר המבטים).
קיימים בין החולים התרפקות וגעגועים
אל העבר הרחוק של ימי ילדותם שחלפו
ללא שוב. כל ויכוח או שיחה ייפתחו,
בדרך כלל, במישפט הנוסטלגי של ״אתה
זוכר את הפוגרום של או ״היו ימים
בהם דם יהודים היה וכר. המישפט
נאמר תוך עצימת עיניים וזימזום מתנגן
של הלחן ״העולם כולו נגדנו״ ,המלווה
ברקיעות קלות ובתיפוף על תוף מרים.
מה התרופה למחלה ן כאן, לצערנו,
עומד המדע אין־אונים כימעט. אפילו הטיפול
במכות־חשמל, אלות או הגיון, הוכיח
עצמו כחסר תועלת ממשית. אולי תימצא
תרופה אפקטיבית בעתיד.

מנוחה.
: 182391 בחיי נשבר לי. אני הולך לבקש
לצאת לגמלאות.
: 761504 תשכח מזה. אתה זוכר שסיפרו
לגו פעם ש״ארבייט מאכט פראיי״ ? אז
זה היה בלוף וגם היום זה בלוף.
: 182391 אז עד מתי, אני שואל אותך,
עד מתי נעבוד כמו חמורים י
: 761504 עד שיבוא אלינו דור חדש, ואנחנו
נוכל לנוח.
(פורסם ב״פי האתון״
שבועון הסטודנטים)
התנצרות הכל החל בשיחה שניהלו אמנון
אנג׳ל, מועמד לבחירות מטעם רשימה
הקרוייה ״יחדיו״ וסטודנט ערבי מ תנועת
״יש״ :״בגוש שלכם ניתן לכל
ערבי פתק מלוכלך עם מספרי המועמדים
של הגוש. בלי שמותיהם, ואפילו
אם יכניסו סוס לרשימה. הערבי
יצביע עבורו ללא היסום.״
משפט זה הביא לפיצוץ מערכת ה־תשמע,
קודם כל אני בכלל לא אמרתי
״ערבי מלוכלך״ .בסך הכל אמרתי שלכל
ערבוש יש כובע מלוכלך. זה הכל.
חוץ מזה, אני אמרתי את זה בכלל ליהודי,
ולא לערבי. מילא, אני יכול להבין
שיהודי נעלב שקוראים לו ״ערבי״ ,אבל
מה הערבים המושתנים האלו פתאום מתרגשים?!
מה יש? מה קרה?
זה הכל תכסיס בחירות, תשמע לי.
פתאום החארות האלו מתרגשים שאומרים
להם שהם מלוכלכים. פתאום זה מרגיז
אותם ! ואני לא אומר לך את זה סתם —
אני מכיר ת׳ערבים טוב מאוד. תאמין לי,
אני באמת מכיר אותם — הלוואי שהיה לי
גרוש על כל ערבי שהרגתי...
מה? בטח. בטח תרשום שאני מצטער
על מה שאמרתי. כן, ואני גם לא אגיד
את זה יותר בקול רם. בטח!

אחת מהחברות הנודעות למשקאות
קלים פירסמח מודעה בעיתונות ובה היא
מאחלת לנו חג־שמח עם טמפורים.
מייד ירדתי לחנות המכולת הסמוכה,
קניתי שני טמפורים והשתמשתי בהם
על-פי ההוראות המצורפות.
מה אגיד לכם, היתה זו חווייה בלתי
נשכחת. יכולתי לרקוד, לשחות ולשחק
טניס בחופשיות גמורה. שום דבר לא
לחץ ולא העיק עלי.
נסה גם אתה ותרגיש כמוני !
חופשיים ומשוחררים — עם טמפורים!

גילוי עריות
• טקס גילוי עריות מעל קברו של
ד״ר מלכיאל ז״ל ייערך מחר בשעה .16.00
ישתתפו: הער״י הקדוש, עריה מתל-חי,
עריה לוין ואחרים. בתוכנית האומנותית:
עריות מהאופרה ״העריה השואג״.
מוקירי זכרו — נא ראו זאת כהזמנה
אישית.

ברכות
#לשמעון פרס, שר הדואר עם הגיען
לרמזור, ברכות מחבריך לפקק.

כל הזכויו ת
על השימוש בשמו,
בדמותו ובערכיו של

עם ישראל
(כוכב הסדרות ״אכטנוי-
לנד״ ו״אקסודוס״)
שמורות בלעדית עם

התנוונה סד־ השלמה
א״י ה שלמה״
המדינה הנערצת ע״י המונים
בבל העולם, עשוייה לתרום לקידום
מעמדך הפוליטי ! הזדמנות
פז בפניך — התקשר אלינו מייד.

אזהרה
כל הפוגע בזכויות השמורות
עימנו, ימנע מעשות זאת מייד
אי־נעימויות מעצמו ויחסוך
והליכים משפטיים.

מסיבה זו סבור בן־אהרון, כי מיפלגת העבודה לא
תוכל לוותר עליו אם רצונה לזכות בבחירות להסתדרות.
למרות
נסיונותיו של בן־אהרון להתחיל במערכת
בחירות עצמאית להסתדרות, כדי להעמיד את מים־
לגתו בפני עובדה, הסתבר לו כבר בימים הראשונים
שאין הדבר פשוט כל־כך.

גיזברות מיפלגת העבודה טרם אישרה
לו בל תקציב לבחירות וביכולתה לסגור לו
את הכרז.
מסיבה זו לא מן הנמנע שנציגי המערך בוועדה
המרכזת, כולל בן־אהרון עצמו, ייפנו אל מרכז המים-
לגר, בתביעה שמטה הבחירות לכנסת ינהל גם את
מסע הבחירות להסתדרות, וזאת על־מנת לקבל את
מלוא העזרה מהמיפלגה בכוח־אדם ובכסף.

עות המנוגדות לעמדותיה המדיניות של הממשלה.
בכמה
אוניברסיטאות בארץ הסתבר כי עובדי מיג-
הלה אוספים חומר על פעילות פוליטית ועמדות מדיניות
של מרצים שונים. לכמה מרצים, שאין להם
קביעות במקומות עבודתם, נרמז גם שהם עלולים
לאבד את מקום עבודתם אם תימשך הפעילות הפומבית
שלהם.

72ר בז הקואופרציה
תובע ייצוג בכנסת
ראשי מרכז הקואופרציה העלו לאחרונה תביעה

התערבות צרפתית
ע בן־אהרון
יחסיו של מזכיר ההסתדרות יצחק בן־אהרון עם
צמרת מיפלגת העבודה נכנסו השבוע לשלב של עימות.

אחרי שהוברר לבן־אהרון, בי הגוש
המפא״יי החליט להחליפו במועמד אחר,
לפי הוראות מפורשות של פנחס ספיר, יצא
בן־אהרון למאבק גלוי.
בצעד חסר תקדים בכל תולדות ההסתדרות, הוא
כינס נציגים, חברי המערך, מעשרות ועדי עובדים
באולם הישיבות של הוועד־הפועל והציע ״לכונן מטה
של ועדי עובדים שיגיים את המוני חברי ההסתדרות
לנאמנות להסתדרות.״
צעד כזה של בן־אהרון לא יעבור ללא תגובה
מיידית מצד הנהגת המיפלגה. הפנייה אל ״המוני
חברי ההסתדרות״ מעל לראשה של המיפלגה, מועצות
הפועלים והאיגודים המיקצועיים — היא הנפת נס
מרי גלוי. בהתייעצויות מיוחדות דנו השבוע ראשי
הגוש כיצד לטפל בבן־אהרון. בינתיים משהה הגוש
את ההליכים התקנוניים הדרושים כ ך להכריז על
הבחירות להסתדרות בספטמבר ומתעלם מחוקת ההסתדרות
המחייבת קיום הבחירות להסתדרות במועד,
אלא אם יתקיימו ״נסיבות מיוחדות״ המתירות דחייתן
בשלושה חודשים לכל היותר.

סקר פופולאריות:
בן־אהרו! בראש
בן־אהרון שואב עידוד רב מתוצאות שלושה מח קרי
דעת־קהל שנערכו לפי הזמנת מקורביו בחודשיים
האחרונים בין חברי ההסתדרות, ובדקו את מי
רוצים חברי ההסתדרות כמזכירם הכללי.

תוצאות שלושת המישאלים הוכיחו כי
לבן־אהרון יתרון עצום על פני בל המועמדים
האחרים של מיפלגת העבודה לתפקיד
זה, כולל יוסף אלמוגי.

לטובת המ 1כ׳׳ל
כן־אהרץ עומד לצאת בימים הקרובים
לביקור בצרפת, שם יתקבל כאופן רשמי
על־ידי נציגי הם י.ג׳י.טי. האיגודים המיק־צועיים
הפרו־קומוניפטיים.
הוא יהיה האישיות הישראלית היחידה שזכתה
בשנים האחרונות לקבלת פנים רשמית מצד איגודים
אלה.
בחוגי מיפלגת העבודה מתלוצצים כי זו פעולת-
תגמול צרפתית על התערבותה כביכול של גולדה
במערכת הבחירות לפרלמנט בצרפת, בעצם ביקורה
בכנס הסוציאליסטי ערב הבחירות. עתה מנסים הצר פתים
להחזיר לגולדה ע״י העלאת קרנו של בן־אהרון.

הודים מנהלים
את עיסקות
שליט הנפט הערבים
חקירות שערכו לאחרונה סוכני סוכנות החקירות
הפדרלית של ארצות־הברית (אף.בי.איי ).על הגורמים
המסתתרים מאחורי ספסרות המטבע הבינלאומית
הגורמת למשבר בשווקי הכספים בעולם, העלו מימי
צאים מאלפים ביותר.

מסתבר בי כשווייץ פועלות במאה קבוצות
משפחתיות של יהודים שנמלטו ממדינות
ערכיות במו עיראק, מצריים, לבנון ואירן.
קבוצות אלה עומדות בקשרים הדוקים
כיותר עם אילי־הון ערכיים, כעיקר באר־צות־הנפט.
הקבוצות היהודיות מנהלות,
לפי מימצאי האף.כי.איי. את מרבית ההשקעות
של שליטי נסיכויות הנפט, באמצעות
מוסדות פינאנסיים מכובדים בשווייץ.
לפי ההערכה שולטות המשפחות
היהודיות על
שניים עד שלושה ביליון
דולר, אותן הם יכולות
לכוון כרצונם.

אגב, סימנים שונים
מצביעים בי חלק העוברים מהכספים
דרך אותם משפחות,
מושקעים גם בישראל
בעסקי ספסרות שונים,
בקרקעות, מלונות
והלוואות, וזאת
באמצעות כמה מעולי
עיראק ופרס בארץ.

מתנה לט״ם
הלובי: כלב דני
טייס-המישנה של המטוס הלוגי
שהתרסק בסיני החולד ומחלים
מפצעיו, יעזוב את ישראל עם
שי מקורי כיותר: כלב מגזע דני
ענק, שיינתן לו ולאשתו במתנה,
בחייוד מישרד-החוץ הישראלי.
אשתו של הטייס הלובי, שבתקופת
שהותה בישראל, היתה אורחת
מישרד הביטחון, הובאה לביקור
גם כמועדון הלילה הירושלמי
•אבו־טור. שם התאהבה ככלב
הדני של כעל המועדון, מרקו תור•
ג׳מן, ביקשה לגדל כלב דומה.
כהמלצת אנשי מישרד-החוץ
העניק מרקו גור של בלב מגזע
זה בשי לאשת הטייס, ומישרד*
החוץ טיפל בבל סידורי העברת
הכלב לחו ״ל.
במוסדות מיפלגת העבודה, לכלול ברשימת מועמדי
המערך לכנסת הבאה לפחות שני מועמדים ממרכז
הקואופרציה.
הדרישה מסתכמת על התקדים שנוצר בעת שניתן
מקום ברשימת מיפלגת העבודה לנציג קואופרטיב
התחבורה אגד.

אנשי מרכז הקואופרציה טוענים כיי 18
אלן? חברי הקואופרטיבים, מלכד אלה של
התחבורה, ובני משפחותיהם, עשויים להבטיח
בחירת שני נציגים לכנסת.

המס על מסיבות
וחתונות יועלה שוב
המס הגבוה שהוטל בשנה שעברה על עריכת מסיבות׳
חתונות ונשפי בר־מיצווה באולמות, יועלה כנראה
בפעם נוספת בשיעור גבוה יותר.
אנשי מישרד־האוצר טוענים כי הטלת המס לא
הביאה לכל צימצום בהיקף הנשפים באולמות ובמים־
פרי המוזמנים. על סמך בדיקה הגיעו אנשי האוצר
למסקנה, כי אם יועלה המס בשיעור של .־ 25״/נוספים׳
יוכלו עורכי החתונות והנשפים לעמוד גם בכך.

כמו-כן שוקלים אפשרות להחיל את המם
גם על חגיגות ברית-מילה באולמות,
שהיו עד בה פטורות ממס.
לחצים מינהל״ם

העלאת מחיר

בקאונטרי קלאב

אקדפא״ם
מרצים ומדריכים
באוניברסיטאות שונות
בארץ, העוסקים
גם כפעילות פוליטית,
החלו מתלוננים לאחרונה,
בי מורגש לחץ
מינהלי כלפיהם שלא
להשמיע בפומבי רי4

תסיסה
שוררת בין חברי הקאונטרי?ולאב בתל-
אביב בעיקבות העלאת המחירים, עליה החליטה הנהלת
המועדון. התשלום החד־פעמי של החברות ב מועדון
הועלה מ־ 250ל״י למשפחה, ל־ 450ל״י. המם
החודשי למשפחה עם שני ילדים הועלה מ־ 89ל״י
לחודש ל 102-ל״י.

חברי המועדון זועמים גם על שהנהלת
המועדון הקימה מלון כצמוד למועדון הספורט,
מתירה לאורחיו שימוש חופשי במיתקנים,
כעוד שעל החברים נאסר להכניס
אורחים למיתקנים.

וגו ר *

ה ב־ ד בו ב ד ״ ב ד

מ לי ם

לרחת וגו די ך

•1 1 1

אס/ס

ל צ עי רו ת

ולצ עי רי ם

רס 01 איריס

או ריגינ ל

ציז־זססמי בן־גז־

מגישה:

טיולי

ילדים מתחפשים כפורים לקאובויים או שודדי־ים,
ילדות למלכות־אסתר ועיתונים להעולם הזה. זה הפו כבר למסורת.
התחפושת הפורימית הראשונה של העולם הזה נולדה במטה
הכללי של צה״ל. ביוזמתו ובעריכתו של מי שמכהן כיום כאלוף
פיקוד המרכז, רחבעם (״גנדי״) זאבי, הופיע מדי שנה בפורים עיתון סאטירי של אגף
המטה הכללי, שנשא את השם האג״ם הזח, והיה חיקוי תבניתי, סיגנוני וצילומי של
העולם הזה. מאז נפוצה אופנת תחפושת העולם הזה, התקבלה כדבר מובן מאליו כשהיה
מדובר בגיליונות פורים של בטאונים מקומיים בקיבוצים, במוסדות* וביחידות צה״ל.
השנה נטלו את התחפושת שני השבועונים של התנועה הקיבוצית בישראל, השבוע,
שבועון הקיבוץ הארצי, ובקיבוץ, ביטאון הקיבוץ המאוחד. התופעה עצמה מחמיאה.

(1ודרב>ם

*לאירופה
* ה חז רחהר חו ק
סביב העול

מוייס סולו*

ב אני ה ״נילי״
מ 7-באוקטובר עד ה 22-באוקטובר
ביקורים ב: רו 1ו ס 0 ,יר או ס, בר צלונ ה,
ני וגה,לי בורנו י נפולי,
קטניה, אסטנבול
המחיר: החל מ2650 -ל״י

השער הקדמי והאחורי של ״השבוע הזה״ הפורימי
לא כל יום פורים
היא מעידה שבנוף העיתונות הישראלי נשמר עדיין ייחודו של העולם הזה בצורה
היכולה לשמש אובייקט לחיקוי. ואין המדובר בחיקוי צורני בלבד.
הפסיכולוגים טוענים כי התחפושת הפורימית משרתת שתי פונקציות נפשיות: היא
מאפשרת לאדם להופיע בתדמית העצמית הכמוסה שלו, והיא משחררת אותו ממע־צורים
הכובלים את אישיותו בדמותו היומיומית. אם להתייחס לתוכנם של שני שבועוני
התנועה הקיבוצית, מסתבר שתחפושת העולם הזה שלחם אינה מיקרית כלל.
עורכי השבוע, ביטאון קיבוצי השומר־הצעיר, הוציאו גיליון במתכונת מדוייקת של
העולם הזה שנשא את השם השבוע הזה, ומדוריו הם העתק של המדורים המוכרים
של העולם הזה. מה שמעניין הוא שמאחורי תחפושת זו היפנו עורכי הגיליון הסאטירי
את חיצי הביקורת ההומוריסטית שלחם דווקא לעבר מוסדות הקיבוץ הארצי ומפ״ם.
הנדון של העורך בנקו אדר מטפל בסיגנון העולם הזח בבחירתו של אמרי רוו כמזכיר

מוייס סודו

ב אני ה ״דן״
מ-ו באוקטובר עד ה 13 -באוקטובר
ביקורים ב: קו סדס, פי ר או ס,גנו א ה,
נ 1ר 0ייל,נפולי 0 ,לרנוו, הרקליון המחיר: החל מ 1825 -ל״י
דן) מתיר גיליץ שורים של ״בקיבוץ״ ,ביטאון הקיבוץ המאוחד
ולא כל שבוע ״העולם הזה״

מ 23-בטפטמבר עד ה 5-באוקטובר
ביקורים ב:פיראו , 0ס לוני קי 3,נו א ה״
ניונ ה,נ פו לי, פלר מו
המחיר: החל מ־ 2125ל״י
וחברות והר שמה בעל מ שרדי 1ונ 0יעווג!

ז 1 ! ׳67

הקיבוץ הארצי ומסיים בשורות :״אנחנו נטאטא מבית הקיבוץ הארצי את הפחדנות
ויראת-הציבור שפשו בו, ננער את אבק הביורוקרטיה, נגאל את הציבור מן האידיוטיזם
התנועתי שהשתלט עליו בשנים האחרונות.״
ארבעה מעמודי הגיליון מוקדשים לפארודיה על ועידות מפ״ם והשומר־חצעיר ואילו
מדור דף תשקיף מכיל תצפיות היתוליות לגבי הנעשה במפ״ם ובשומר־הצעיר, כמו
למשל :״יש כוונה לבצע רוטציה מרחיקת לכת בהרכב רשימת מפ״ם בכנסת. דב זכין,
חייקה גרוסמן ושלמה רוזן, המכהנים רק קדנציה אחת בכנסת לא יוחלפו, שכן בהתאם
להחלטות הוועידה, מוחלף בעל תפקיד רק אחרי שתי קדנציות. מאיר יערי ויעקב חזן
ימשיכו להיות חברי־כנסת, בתוקף החלטה מיוחדת שתביע רצון לראות בהמשך תרומתה
של ״ההנהגה ההיסטורית״ .עבדול עזיז זועבי ימשיך לייצג בכנסת את החברים
הערביים וכך יתרכז מאבק הרוטציה סביב החבר ראובן ארזי.״
לעומת זאת, מדווח תשקיף של השבוע הזה :״רוטציה מרחיקת לכת תתרחש גם
בבית הקיבוץ הארצי ...נפלה החלטה להחליף את כל מכוניות האסקורט של הפעילים
במכוניות פיאט .124״
גם עורכי בקיבוץ הפורימי בחרו כיעדים לחיצי לעגם מטרות שאין הם יכולים
לגעת בהם בשאר ימות השנה: בן־אהרון (ראה תמונה) או משה דיין. בפארודיה על
סיפרה של רות דיין, מפרסם בקיבוץ ראיון עם ושתי, לרגל צאת סיפרה ואולי, המכיל
גילויים מחדר המיטות של ושתי ואחשוורוש. באותו ראיון אומרת ושתי בין השאר:
״המיוחד באחשוורוש הוא כל מה שמשותף בינו לבין עז. ואני כבר מזמן שכחתי גם
מזה וגם מזה. נשארה לי מכונת הכ תיב ה...״
תרצו, זו כתיבה סאטירית לפורים.
אבל מאחוריה, כך נדמה לי, מסתתר משהו
עמוק יותר: המאוויים המודחקים המשותפים ל הרבה
עיתונאים בארץ, ולא רק אלה הכותבים
בעיתונות תנועתית, לחופש ביטוי וביקורת. מה
שהעולם הזה עושה במשך כל ימות השנה, הם
יכולים להרשות לעצמם רק בפורים.

משה דיין כינה את פנחס ספיר ..חזיר שמן
והרב גורן קיבל נשיקה מזמרת
0לשר־האוצר
ספיר יש כינויים רבים ושונים
בהם נוהגים לכנות אותו
בני משפחתו, ידידיו, חבריו
לעבודה והכפופים לו. אבל
הכינוי שהמציא לו לאחרונה
שר-הביטחון משה דיי] הוא
השיא. בחוג מקורביו־ ובני-
משפחתו, נוהג דיין לאחרונה
לקרוא לספיר ״החזיר השמן״
— ככינוי חיבה כמובן. למשל,
הוא נוהג לשאול :״האם החזירי
השמן טילפן אלי בהעדרי?״

פינחס

0בכנס של תא הקואופרציה
במיפלגת העבודה, הסביר
שר המיסחר והתעשייה
חיים בר־לב כי הטיסה עוזרת
לבן־אדם לרזות :״לכן
אני הולך אחת לחצי שנה לטוס.
לפני ואחרי הטיסה שוקלים
אותי ותמיד מתברר שאני מוריד
אחריה במישקל. אבל בשבוע
שעבר התברר לי שעליתי
בשני קילו. עכשיו אני
בדיאטה חמורה.״
נאמנות לתפקיד גילתה
אישתו של שר־הקליטה נתן
פלד, מניה פלד, שיצאה
בשבוע שעבר יחד עם בעלה
בשליחווו המגבית לבריטניה.
שבועיים בלבד אחרי ניתוח
עיניים, למרות שלא החלימה
עדיין לגמרי.
0מתאם פעולות צה״ל בשטחים
שלמה גזית, שהועלה
לפני כחודש לדרגת אלוף,
הופיע בפני סגל פיקוד הנח״ל.
אחרי שהירצה כרבע שעה,
אמר למאזיניו :״עכשיו, ש כולכם
ראיתם שאני כבר אלוף,
אני יכול להוריד את המיק־טורן.״
אמר והוריד.

סקופ מתוך לישכתו של

הרב הראשי שלמה גדרן
גילה השבועון הדתי פנים־אל־פנים:
בביקורו של גורן ב־ארצות־הברית,
היה אורח־כבוד
בארוחת־ערב חגיגית מטעם הבונדס.
בסוף הערב הופיעה
זמרת ישראלית ידועה, שזכתה
במחיאות־כפיים. האווירה הש-
תהלבה, והזמרת נישקה את
הרב בחמימות. השבוע הגיע
ללישכת הרב מיכתב בו היה
כתוב בין השאר :״גורן נישק
את הזמרת — והתיר את הממי

! 0מנחה תוכנית הטלוויזיה
המסחרית הבריטית, דייויד
פרוסט, ערך תוכנית טלוויזיה
דומה לזו שהכין בישראל
בעיקבות פרשת הפלת המטוס
הלובי, גם בביירות. לפני שיצא
לביירות חיפש פרוסט ישראלי
שיהיה מוכן לנסוע עימו
ללבנון ולייצג בתוכנית ש־תוקלט
שם את עמדת ישראל.
בין השאר פנה פרוסט גם ליצחק
טאוב, איש בנק יש ראל
השוהה עתה בשנת השבתון
שלו בלונדון. טאוב הסכים
בשמחה להיענות להצעתו
של פרוסט, אבל הבהיר לו שאפילו
יתירו לו הלבנונים להיכנס
לביירות, הוא צפוי לע מוד
לדין בישראל באשמת
יציאה לארץ אוייב. משום כך
ביקש טאוב ממפיקת תוכניתו
של פרוסט לקבל את אישור השגרירות
הישראלית בלונדון
ליציאתו ללבנון. מאז לא שמע
דבר יותר לא מפרוסט ולא מ־מפיקת
התוכנית. לא ברור עד
היום אם היתה זו שגרירות
ישראל בלונדון שסירבה להתיר
לטאוב לצאת ללבנון (אח רי
שמפיקת התוכנית טענה כי
אץ בעייה לקבל אישור לבנו־

דירי מנוסי

(מימין) קיבל השבוע בדואר תמונה צבעונית
גדולה, בה הוא נראה יחד עם נער־השעשועים
שמעון עדן. התמונה צולמה שבועיים קודם לכן בברלין
במסיבת יום־ההולדת ה־ 43 של נער־השעשועיס. על גב התמונה כתב
עדן :״הלו דידי. איו אנחנו? יפים? משהו יוצא מן הכלל!*
ני לכניסתו) או. שפשוט לא
פנו אל השגרירות בכל בקשה
כזו.
> 0כאשר קנה פובליציסט
הארץ יואל מרקיס מכונית
פולקסוואגן ספורט מדגם כרמן
ג׳יאה, הביע דאגה בפני אחד
ממנהלי סוכנות פולקסוואגן
בארץ, יצחק ראמי, אם יהיו
חלקי־חילוף מתאימים למכונית
הנדירה. ראמי חייך
חיוך מבטל ואמר לו :״סמוך!
חוץ מזה -תרשה לי לגלות לך
סוד: אתה יודע מי קנה מכוניתי
כזאת בדיוק? אחד ממשפחת
דנוך. אז אתה חושב שאנחנו
נעיז לא להחזיק מלאי חלקי-
חילוף?״ מרקוס שוכנע, יצא
כשימחה עם מכוניתו והלך לאכול
צהריים במסעדת ג׳קי.
והנה, את מי הוא פוגש שם
אם לא את שמשדן דנוך
שהגיע למקום במכונית כרמן
ג׳יאה אדומה. השניים החלו
להחליף רשמים -על המכונית
ומרקום החשדן שאל את דנוה
״תגיד לי, אתה חושב שיהיו
להם מספיק חלקי־חילוף?״
דנוך חייך בעליונות, ואמר:
״בוא אגלה לד סוד: גם אני
הייתי מודאג׳ אבל ראמי אמר
לי, :אתה יודע מי עוד קנה
מכונית כזאת? יואל מרקוס,
הכוכב של הארץ. אז אתה חושב
שאנחנו נעיז לא להחזיק
חלקי־חילוף ולהתחיל איתו?׳״
0בעיקבות הגילוי הבלשי
המבריק של ראש־הממשלה
גולדה מאיי, שהצליחה לתפוס
על הם שני סטודנטים
עובדי הדואר שהאזינו לשיחתה
עם שגריר ישראל בארצות־הברית
יצחק רדין, נזכרו השבוע
חיילי האבטחה של
נח״ל זערן, ששמרו על המסוק
בו הגיעה בזמנו גולדה לביקור
בהיאחזותם, בחידה בלשית
אחרת אותה הצליחה
ראש־הממשלה לפתור. החיילים
גילו אז במסוק קופסה
חשודה. אחרי שפתחו אותה
בזהירות, גילו שהיא מלאה
עוגות. הם זללו את כולן, ורק
בפירורים האחרונים התברר
להם שהיו אלה עוגותיה של

ראש־הממשלה — שחזרה למסוק
ומצאה קופסה ריקה. היא
הסתכלה בקופסה ובחיילים,
חייכה חיוך מבין, והמריאה.
0אשתו של יצחק רבץ,
לאה רכין, שחזרה לארץ
יחד עם בעלה שסיים את תפקידו
בארצות־ד,ברית, הצטרפה
מייד לפעילות ציבורית: ביום
החמישי השבוע כבר התייצבה
אנשים מאחרי הדוכן למכירת וילונות,
מפות ושמיכות בשוק של איר־גון
אמהות עובדות, שנערך ב־בית־החייל
בתל־אביב. בעונד
דה שם, תמירה ומחייכת, שאלה
אותה ידידה שלא פגשה
אותה זמן רב :״מה, בשביל
זה חזרת מאמריקה?״ ״כן,״
השיבה לאה ,״רק בשביל זה.״

שאל את בנו הקטן אם הוא יודע
מי זה ביאליק? ״בטח שאני
יודע,״ השיב הילד ,״ביא־ליק
זה האיש מהטלוויזיה.״ האב
השתומם ושאל מה פתאום?
ואז התברר לו כי הבן הצעיר
קורא את הכותרות המופיעות
בגמר תוכניות הטלוויזיה ושם
הוא נתקל בשמד של ביאליק.

׳ 0אפילו לטלוויזיה הישראלית
קורה שהיא צריכה להסתנן
לתוך היכל הוזרבות ב־תל־אביב.
כך, על־כל־פנים,
התברר לצוות שבא להכין את
הציוד לצילום ערב שירי משוררים,
והגיע להיכל יום קודם
להקלטת התוכנית. באותו יום
נערך במקום כנס של מידר־שת־נוער
דתית. הנהלת הטלוויזיה
דרשה מהצוות להכין
בהזדמנות זאת סירטון בן 10
דקות על הכנס. הצוות התמרמר
על העבודה הנוספת הפתאומית.
ביום המחרת, כשבא
מנכ״ל הטלוויזיה ישעיהו
תדמור לחזות בערב שירי
משוררים, טענו בפניו אנשי
הטלוויזיה: האם בכלל היה
צורך לצלם את הכנס ביום
הקודם? השיב להם תדמור:
״זאת היתד, הדרך היחידה להיכנס
לאולם יום קודם ולהתקין
את הציוד.״

0 .לכל צרותיה של הטלוויזיה
הישראלית, כמעט ונוספה
בשבוע שעבר צרה נוספת.
לאחר שידור מבט־מפורט ב־מוצאי־שבת,
נתן עורך התוכנית
אדכס גלעדי, הידוע
כנהג מהיר המפחיד את כל
נוסעיו, טרמ 0לכתבים יואש
אלרואי, יאיר אכישי ויורם
ארכל מירושלים לתל־אביב.
באחד הרמזורים נכנסה
לתוך מכוניתם מכונית אחרת,
גרמה נזק של אלפי ל״י. בנס
יצאו אנשי הטלוויזיה בפגיעות
קלות בלבד. התאונה קרתה
כאשר גלעדי עצר בתמימות
ליד רמזור.

0בגלל שם משפחתו של
חשמלאי הטלוויזיה יאז׳י די
אליק, יש המחליפים אותו עם
המשורר הלאומי. כך, על־כל-
פנים, התברר באחת החזרות
של ערב שירי משוררים, בו
הושמעו בין השאר גם כמה
משיריו של חיים נחמן כי
אליק. בחזרה נכחו מפיק הערב
יצחק כן*נר ומפקד
גלי־צה״ל יצחק לבני. אחד
מנגני התיזמורת סיפר להם כי

0מסיבה מיוחדת במינה
ערך בשבוע שעבר העיתונאי
רם אורן, לכבוד מלאות שנה
למוסף היומי של ידיעות אחרונות
24 ,שעות, שהוא עורכו.
מלבד בכיבוד עשיר, זכו המוזמנים
לחזות בסרט באורך
מלא, אחרון המאהבים הלוהטים,
שעדיין לא הוצג בארץ,
שהוקרן על־ידי אורן שהביא
איתו מארצות־הברית מכונת
הקרנה.
0אחת הבעיות הגדולות
בפניהן ניצבים בתי־החולים בארץ
הוא זרם המבקרים האינסופי
השוטף בכל שעות היום,
מפריע לעבודה התקינה. במחקר
בנושא שערך ישעיהו
(״שייקח״) ארמוני, המנהל
האדמיניסטרטיבי של בית-
החולים איכילוב בתל־אביב,
גילה כי בשעתו ניסו בבית-
חולים גדול בדרום־הארץ להתגבר
על הבעייה באמצעות
נעילה פיזית של הדלתות, כאשר
לכל עובד מוסמך ניתן
מפתח. הדלתות נסגרו — אך
הזרם לא פסק. חקירה קצרה
גילתה, כי תוך ימים מעטים
ניתן היה להשיג בשוק המרכזי
של העיר, במחיר צנוע ושווה
לכל נפש, מפתח לכל אחת מ מחלקות
ביודהחולים.
0את דעתה על הנשים
הביעה השבוע הדוגמנית ומלכת
המים (מיל ).איריס דוי
דפקו :״חבל שלא נולדתי
כגבר.״ כעבור דקה נזכרה :
״בעצם למזלי לא נולדתי כגבר,
שכן אז הייתי צריכה להתחתן
עם אשה !״

פסוקי השבוע
• ח״כ מרדכי סורקים,
על התנגדותו למערך של מפ״ם
עם מיפלגת העבודה :״כיצד
לאכול חזיר וגם ליהנות כלבך
מהעצמות. באיזה הנאה ו־זילזול
מתעללת מפ״ס במים־
לגת העבודה ופוגעת בה.״

• העיתונאי שלום רד
זנפלד ג ״אנשים רבים בארץ,
שחזו השבוע בתוכניתו של
דייויד פרוסט, נחרדו כאשר
התחוור להם, שמסך־טלוויזיה
יכול לשמש גם ראי.״

• כעל הטור יעקב רוט
כליט • ״גם בחגים אני לא

1111

נבחרה לדגמן את המדים החדשים
שתפר האופנאי מודד

פרוביזור עבור עובדי המלון האילתי הסלע האדום, בתצוגת
האופנה שנערכה בכפרו של רפי נלסון, נלסון־ויליג /באילת,

מבין, אבל מה נשתנה הפורים
הזה מפורים קודמים אני יודע.
שבפורים קודמים דפקו לנו
בראש עם פטיש מפלסטיק ובפורים
הזה — קאראטהז״

מכתבים

הצלחה מדומה

בקשר להצלחה המדומה של הגב׳ גולדה
מאיר אצל הנשיא ביקסון, מותר וטוב
לדעת כי מכל אשר נובע מדברי העיתונים
השונים והמידע אשר נמסר לי ע״י חברי
בארה״ב, נובע ברורות כי ממשלת גיק־סון
לא רק שאינה מסכימה לאף אחת
מתביעותיה של הממשלה הישראלית —
אף לא בקשר לבעיית ירושלים — אלא
היא יותר מקורבת לתוכניותיו של המלך
חוסיין מאשר לאלו של הגב׳ מאיר.
ואם הגב׳ מאיר נתקבלה בפאר כה רב
בוואשינגטון הבירה, הרי מחווה זה הוא תוצאה
הנובעת מכך ששגרירנו בארה״ב,
מר יצחק רביו, עזר למר ניקסון בגיוס
מספר רב של בוחרים יהודיים.
ממשלת ניקסון מקווה כי אם היא תסייע
למפלגת הגב׳ מאיר לעלות שוב לשילטון
ולנצח במערכת הבחירות, אזי ממשלת
המערך היא זו אשר תוכל להסכים לתנאי
ארצות־הברית.
ד׳׳ר קוזדה, ירושלים

ההבטחה
של גולדה

משנשאלה הגב׳ מאיר בביקורה בארה״ב
האם תכהן קדנציה
נוספת בראשות ה ממשלה,
השיבה :
״הדבר היחיד שאני
כבר יכולה לומר
לכם הוא, שישראל
לא תישאר
ללא ראש ממשלה.״
כששמעתי זאת,
נרגעתי.
סוף־סוף חנה תהיה לנו ראש־ממשלה.
לאחר ארבע
שנים בהם אין טימברג לנו, למעשה, ראש־ממשלה
נזכה בו סוף־סוף.
כך הבטיחה גולדה מאיר.
יעקב טימכרג, תל־ אביב
מי חולה?
״העולם הזה״ ,1853״הנדון —
אורגיה״ ,על תנובות ראשי ה מדינה
אחרי הפלת המטוס
הלובי.

כנסת שלמה, מכלול רב של אנשים,
בעלי דיעות מנוגדות זו לזו, מסכימים
בדבר אחד. רק אורי אבנרי מאמין
בהיפוכו של אותו דבר. הוא, היחיד הקטן,
ועוד טוען שהם זקוקים לטיפול פסיכולוגי.
מעניין באמת מי פה החולה האמיתי.
מדוע
תסביך רדיפה? האם האמת כלבך
כואבת? האם באמת היו תגובות העולם
זהות, מר אבנרי הנכבד, אחרי רצח
מינכן, אחרי הטבח בלוד ואחרי הפלת המטוס
הלובי? נכון, העולם כולו אנטישמי.
זו עדות חיים מעציבה.
ז. לוין, פתח־תקווה

האמת על
תוכנית הטלוויזיה
״העולם הזה״ ,1852״אללה
ירחמו״ ,על הפלת המטוס הלובי.

במאמר
כתב אורי אבנרי בצורה גלוייה
שהפלת המטוס היתד, בלתי מוצדקת.
אולם הוכחה לכך שדיעותיו אינן שוות,
ניתנה בתוכנית הטלוויזיה של פרוסט.
בתחילת התוכנית נשאלה השאלה האם
דעת הקהל העויינת בעולם היתה מוצדקת
או לא? כשנשאלה השאלה, אז
במקום שאבנרי ירים ידו ויגיד שהתגובה
בעולם היתה מוצדקת, הוא החריש כמו
שאר המשתתפים.
וזאת התנהגות צבועה.
עודד גלאי, באר־שבע
• העולם הזה ( )1854 חשף את התר.מית
בתוכניתו של דייויד פרוסט כפי שהוצגה
בטלוויזיה. בתוכנית נחתכו דבריו
התקיפים של אורי אבנרי נגד הפלת המטוס,
כדי לבשל תדמית מזוייפת של ישראל.

האופרה של ואגני, ה״וואלקירות״
אין חדש —

הקיט ש
של ויכסו!
״העולם הזה״ , 1854״הנדון —
מלכת הקיטש״! על קבלת הפנים
שערך ריצ׳ארד ניכסון לגולדה
מאיר.
גם אני, כמו רוב עם ישראל, התלהבתי
למראה התמונות מקבלת הפנים
שערך ניכסון לגולדה. אבל אחרי שקראתי
את מאמרו של אבנרי, תפסתי
שכל העסק היה קיטש ממדרגה רא שונה.
ובכלל,
מתברר שאין חדש תחת השמש:
הצילומים הזכירו לי תמונות
שראיתי מתוך האופרה של ואגנר,
הוואלקירות.
אך בהבדל אחד: התמונות מתוך
האופרה היו, לדעתי, פחות קיטשיות.

רוחמה איילץ, רמת־גן

ריצ׳ארד, גולדה ופטרישה

• גולדה בארצות־הברית והוואלקירות
של ואגנר — ראה תמונות.
1מי משקר?
בגיליונותיכם האחרונים לא הופסק מסע
שטיפת המוח כנגד הפלת המטוס הלובי.
כל ההיסטוריה שלכם מובנת, אבל היא
לא תעזור לכם. מטרתכם היא לגרוף
כמה שיותר קולות של תבוסתנים למיניהם
שלשמחתי הם מעטים מאוד.
לצורך זה אתם משתמשים בדמגוגיה זולה,
מסלפים עובדות ומשמיטים עובדות
אחרות.
ראשית: הטייס בכל מטוס מודרני יכול
לשחרר את כל מלאי הדלק במיכלים וזה
מצמצם את האפש רות
של פריצת
דליקה במטוס בנחיתת־אונס. עת במקרה
זה הטייס
שכח לבצע פעולה
חיונית זאת.
שנית: כשהטייס
איבד כיוון בגלל
קילקול במכשירי
הניווט וכשראה ש הוא
נמצא מעל
שדה תעופה, מדוע
לא נחת? האם דראר חשב להגיע בטיסה
עיוורת ממקום לא ידוע לו לשדה התעופה
בקהיר.
שלישית: במהירות הטיסה קשה להבחין
אם הראש המבצבץ מאחורי החלון
הוא ראשו של ילד או ראשו של איש
קומנדו או מתאבד וזה אם נצא מתוך
הנחה שטייסינו ״משקרים״ והווילונות
היו פתוחים.
כך, שאם האפשרויות הם להאמין לכם
או לטייסים, הרי שרובו המכריע של עם
ישראל מאמין בדברי טייסי הקרב המהימנים.
עדי
דראד, תל־אביב

הנהג,
העדכי והצעידה

אני נוסעת קבועה בקו 12 בתל-אביב.
ביום 8.9.73 בשעה 8.30 בבוקר אסף נהג
אוטובוס מס 1151 .מספר נוסעים בתחנת
קולנוע גת. בין הנוסעים עלתה בחורה

— תחת השמש
צעירה וערבי זקן מאד. מסתבר שלערבי
לא היה מספיק כסף (כך הוא טען).
הנהג עצר את האוטובוס וביקש ממנו
לרדת. באותו רגע ניגשה הצעירה אל
הערבי ושאלה אותו כמה כסף חסר לו.
הנהג אשר שמע זאת, הרים את קולו
בצורה שכל נוסעי האוטובוס הצליחו
לשמוע, ואמר :״מה את מתערבת, מי
ביקש ממך להתערב, אני יודע שיש לו
כסף, שיחפש וימצא.״ הנערה שהסמיקה
כולה מבושה (ומי לא היה מסמיק במעמד
מביש זה?) ,פנתה אל הנהג בשאלה מדוע
איכפת לו אם היא מוכנה לעזור לאותו
ערבי. והוא בשלו ממשיך לצעוק שלא תעז
להתערב כי זה כלל אינו מעניינה.
כעבור כמה דקות התעוררה גברת זקנה
ואמרה בטון כעוס :״למה את באמת מתערבת,
תפסיקי להתערב, את יודעת הרי
שערבי הוא תמיד עם סכין ביד !״
האם לא היה פשוט יותר לו היה אותו
נהג (שאגב אינו צעיר ביותר) אומר לה
באדיבות, :׳גבירתי, אני יודע שיש לו
כסף, אל תדאגי הוא ימצא אותו. בכל
אופן, תודה שהצעת עזרה.״
האם אין זה מפליא, שכאשר הדור הצעיר
כבר מפגין אזרחות טובה, בא לו
לפתע נציג של הדור המבוגר והופך את
הקערה על פיה. ספק אם אי־פעם תעז
אותה נערה להציע את עזרתה למישהו שזקוק
לה באמת, וגם אני הייתי מתנהגת
כמוה.
כדה דיאמנט, תל-אביב

״פטאטד השחור״
ו״ספטמבר השחור״

ברצוני לדווח לכם על מיקרה שקרה
כאן ביום ראשון בשבוע שעבר:
אלמונים חדרו לבית הכנסת התימני ב־בורדפארק,
הרסו רהיטים וליכלכו שלטי
מגן־דוד. בספרי תורה וקודש לא נגעו.
ממקור לא־בדוק עדיין נאמר לי שהאיד־יוטים
שעשו זאת, השאירו עלונים נגד
הציונים.
דבר זה לא נעשה על״ידי כושים, פור-
טוריקאים או נוצרים וגם לא על-ידי יהודים
לא־דתיים, אלא על-ידי יהודים דתיים.
וזה מוכיח עד כמה דתיים הם. כנראה זעמו
הם עליהיהודים־ישראליים ממוצא תי מני
הנמצאים כאן ומדברים ב״לשון הקודש״
ולא אידיש הונגרית.
אני מוכרח לציין גם שדבר כזה לא

קרה אפילו בתימן, שם הערבים היו שודדים
ובוזזים לפעמים, אבל לא נוגעים
בבתי-כנסת. זה היה באירופה וה״חסי-
דים״ שלמדתי לשנוא אותם רק כאן, הביאו
׳מינהג זה, יחד עם השטריימל.
אחרי מה שקרה בשבוע שעבר בסודן
עם ספטמבר השחור ומיקרה זה, אני חושב
שסטאמר השחור וספטמבר השחור יכולים
ללכת ביחד.
מאיר מורי, ברוקלין, ארצות־הברית

50 8ר
לבחינה
ב־ ,28.3.73 אני נבחן במיסגרת בחינות
הבגרות, במקצוע: צרפתית. הספר בו
כלול חומר הבחינה אינו נמצא, לא בספריות
ולא בחנויות הספרים. הזמנתי את
הספר מידיד בצרפת אך מפאת שביתת
האוויר בצרפת אין כל סיכוי שהספר יגיע
אלי בזמן.
הספר המבוקש הוא:
11101׳ 61 83511016־31 , 0 1 1 !{ 6 0111־ 1׳ \ 8 3
0135־ 15, 8 0 1־? 1311 <;315 , 013556 016 4 6 31

1966.
אנא, למי שברשותו ספר זה שישאיל לי
אותו או ימכור לי אותו.
י. אלגזי, תנועת המרי ,17 רמת־גן

ריכוז ההסברה
של שלמה להט
״העולם הזה״ — 1853״תשקיף
— בגין הטיל וטו״ ,על
הצעתו של אלוף (מיל ).שלמה
(״צ׳יץ להט לבחור באמנון רובינשטיין
כיועץ מיוחד לענייני
הסברה במסע הבחירות שלו.

בעיתונכם נכתב כי הוצעתי כמרכז פעולות
ההסברה למען שלמה להט, מועמד
גח״ל לראשות עיריית תל־אביב.
ברצוני להבהיר כי מעולם לא הוצעה
לי הצעה כזו, לא באורח רשמי ולא באו רח
בלתי-רשמי, וכי מעולם לא שמעתי
על קיומה של הצעה זו עד לקריאת גיליון
העולם הזה. ממילא ברור הדבר כי לא
נתתי את הסכמתי להצעה מסוג זה.
אמנון רובינשטיין, תל־אביב
• בידיעה אליה מתייחס אמנון רובינשטיין,
לא נאמר כי ההצעה הוצעה
בידיעתו או בהסכמתו.

פרסום או.קי. גד<>נד*ידז

ו סו ח 1>;1111
הלהיט האחרון של פנג־אל.
שילוב מנצלה של קצף ריחני
ומרענן עם שמנים חיוניים
לטיפנח עורך.
״בן־מנס״ נפלא לשימנש
במקלחת או באמבט -כרצונך.
לבחירתך בשני בשמים משכרים
\/61\/6{ 131116 או <31כ{31

*מודעה של שטיק שפורסמה בצבע־ בעתוגות השוויצרית

84׳ )510 ) 1גם בשוויץ:״חיים משוגעים,
אהבתנעורים. ברנדי ישן״ --
אותו משקה באותו בקבוק ב־ 123 מדינות־וגם בישראל
84 510 הברנדי הנמכר ביותר בעולם.
ברנדי, וורמוט וליקרים
משקאות בינלאומיים המיוצרים גם בישראל.

•< פרסום אל־רון בע״מ

פינחס ספיד רקח 2.5מיליון ר
מכיסו
נד והציר את המיריונו שד
המפד״ד
יוסף חריש, שופט בית״חמישפט המחוזי בתל״אביב, לא הצליח להתגבר על
חיובו המופתע.
חיה זח כאשר השופט התעניין אצל הנתבע שעמד לפניו, המיליונר חרמן הולג*
דר — שהוא גיסו של מבקר־חמדינח — כילד הוא מתעתד להחזיר את חובותיו,
שהגיעו, לדברי המיליונר, לשישה מיליון ל״י.
״בעזרת השם,״ הסביר המיליונר ירא־השמיים במלוא הרלינות.
הגיב השופט :״אני שותף אישית לביטחונו בלור ישראל בכל הימים כולם,
ובמיוחד נימים אלה, בפרוס הימים הנוראים. אבל לומר שיש נדבר תקווה ואמונה
משום ערובה, או מעין פירעון מוחלט לאלתר — נבלר ממני.״
אז, האמין עדיין כבוד השופט שהולנדר התכוון, בדבריו, רק לשמו של
היושב״במרומים. מאוחר יותר התגלח, שחתעשיין והיבואן המיליונר, שהוא איש
הכספים המרכזי של המפד״ל, התכוון גם לשמות נוספים.
בעיקר — לשמו של שר״חאולר, פנחס ספיר.
ואכן, האמונה העזה נשם התגלתה בימים אלה, למשוש״נפשם של המאמינים
כולם, כמולדקת. בעזרת השם, קיבל חולנדר שניים וחלי מיליון ל״י, מכספי

איו הסתבר שרהאוצר של המפר ר בעסקיו־ ואיו קיבל עזרה מוזרה מהמדינה
משלמי המיסים — כדי לחלצו מסכנת
פשיסת־רגל, לאחר שלא שילם חובותיו.
מת גורם לכך ששר־האוצר חש לעזרתו
של איש־עסקים פרטי המסתבך ב כספים,
תומך בו — מכספי המאמינים?
מה גורם לכך שאיש-חעסקים הלזה יצ ליח,
במשך שנתיים ממושכות של דית
בבית־המישסט, למנוע שיכרתו עליו כעל
פושט־רגל — מיקרה חסר תקדים? מה
גורם לכך שלא בוצעה אפילו חקירה ב־מצב־עסקיו,
כפי שמצווה. החוק, במטרה
לבדוק אם פשיטת־הרגל לא נגרמה עקב
ניהול כושל? מה גורם לכל שרשרת האירועים
המוזרה, שהניאה את כונס־הנכסים
שמונה מטעם בית־המישפט, עורד־הדין
הוותיק סלו וולף, להכריז בבית־המישפט :
״מוסדות לעליונים היו מעוניינים, מסיבות
שלהם, שמר הולנדר ישתחרר מהחובות,
ולשם כך העמידו לרשותו סכום של 2.5
מיליון ל״י. לא היה עוד מיקרה כזה.״

ללא תביעה
פלילית

סניו נתן

לאחר ששני שרים סירבו לחרוג מהנוהליס
התקינים, נחלץ ספיר לעזרת ידידו. התוצאה:
האוצר והסוכנות העבירו 2.5מיליון ל״י, לנושי המיליונר.

ה 1ד 1דדףך 1ן הרמן הולנדר (גם בתמונה למעלה),
שהידיעה על אי־יכולתו לשלם את
1 11/111
חובותיו נפלה במשק כרעם, קיבל מהשר ספיר מתנה מיליונים.

ך* גי ב על 5ד השופט חריש :״כבר
1 1נעשו דברים לפנים משורודהדץ, כדי
למנוע מתן. צו קבלת־נכסים
הביטוי, לפנים משורת חדיך נאמר בלשון
המעטר, שבחמעטה. הדברים שנעשו
בפרשת הולנדר, היו לפני־ולפנים משורת״
הדין. לדברים התמוהים שהתרחשו סביב
המיליונר אפשר גם להוסיף את העובדה
שהולנדר ייבא חומרי־גלם לשם ייצוא —
ולא ייצא את הסחורה המוגמרת. למרות
זאת, לא הוגשה נגדו כל תביעה פלילית.
שלא לדבר על העובדה שהוא נשאר חייב
מאות אלפי ל״י למכס.
ואחרי כל רהרפתקאות האלה — קיבל
מהשר פנחס ספיר את מתנת המיליונים.
(המשך בעמוד )12

ד־ידווז שווה מדיונים
(המשך מעמוד )11
את התשובה לתמיהה אפשר
כאשר יודעים מיהו הולנדר.
הרמן הולנדר נולד בהמבורג ב־.1916
אביו ישעיהו היה מגדולי סוחרי העורות
בגרמניה. ב־ 1938 עברה המשפחה לשוודיה.
אחיו הצעיר של הרמן, פרנץ, נטל לידו
את עסקי המשפחה באירופה, והרמן הש תלט
על הענף האמריקאי של העסק. החברה
המשפחתית פרחה, ומחזורה עבר את
מאה מיליון הדולאר.
לגלות
שערורייה וסערה
*>• אשר קמה מדינת ישראל, כבר
^ היה הרמן הולנדר אחד מהחבר׳ה. הוא
היה מראשי המזרחי בארצות־הברית, וחבר
הוועד־הפועל הציוני. אחותו הצעירה, הילדה,
היתד. נשואה כבר לד״ר יצחק נבג־צאל,
כיום מבקר המדינה.
הולנדר הוזמן ארצה לשמש יועץ לשר
המיסחר־והתעשייה, ותוך זמן קצר הפך
מנכ״ל המישרד. כן נבחר לתפקיד יו״ר
ועדת־הכספים של הסוכנות — תפקיד
אותו מילא עד לאחרונה.
בתפקידו כמנכ״ל מישרד המיסחר והתעשייה
עשה הולנדר כמה ביזיונות רציניים,
שעוררו סערה בעיתונות והביאו לניהול
חקירה של מבקר המדינה.
ב־ 1951 נטש הולנדר את עסקי הציבור,
עבר לנחל את עסקי המשפחה, שכללו
יבוא ועיבוד עורות. במקביל, הפך
לאיש־הכספים המרכזי של המפד״ל וחבר
הנהלתה — מעין פנחס ספיר של המיפלגה.
גם כאן הסתבך שמו של הולנדר בשערורייה,
כאשר מנהל חברת מיבטח עוז
של המיפלגה הורשע ביבוא קופסאות שי-
מורי־בשר בתקופת־הצנע, חלוקתן לצמרת
המפד״ל, והשמדת תלושי החלוקה. הולנ־דר
היה אז חבר מועצת־המנהלים בחברה.

שגי שרים סירבו ולס גס שערורייה זו נשכחה, והו־
\ 4לנדר המשיך לשגשג באין מפריע,
רכש בין היתר את רשת חנויות אבנעל,
הקים שורה ארוכה של מפעלים.
ואז, בשיא הצלחתו, נפלה לפתע הידיעה
כי הרמז הולנדר נתון בקשיים כספיים.
הידיעה נפלה כרעם ביום בהיר על
שורה ארוכה של נושים, ביניהם כמעט כל
הבנקים בארץ. בבית־המישפט, הצהיר הו־לנדר
כי הוא חייב רק שישה מיליון
ל״י, וכי יחזירם במלואם. הוא גם הסביר
כי העיכוב בהחזרת הכספים נובע מהעובדה
שפנחס ספיר נעדר באותה תקופה
עת ממושכת מהארץ, ולא היה עם
מי לדבר.
אולם גם כאשר חזר ספיר ארצה, התגלה
שאין עם מי לדבר. ספיר היה מלא
רצון טוב: אחרי הכל, הוא וההולנדרים
השונים במיפלגות השונות ובסקטורים
השונים — ובייחוד במפד״ל — היוו את
הגוף המנהל האמיתי של המיפעל הפיננסי
המסובך ששמו מדינת־ישראל —
למרות חילוקי־הדיעות לכאורה במישור
הפוליטי.
אולם ספיר, באותו רגע, לא יכול היה
להציל. שר המיסחר והתעשייה דאז היה
יוסף ספיר ז״ל — והוא סירב לחרוג מ־הנוהלים.
כאשר נפטר ספיר ובמקומו בא
זאב שרף — התגלה גם הוא כאיש-מינ־הל
קפדן, שסירב לעבור על תקנות המיש־רד.
הולנדר נאלץ להמתין עד שיחזור
ספיר לראשות המישרד. רק אז, באה
הישועה.

מעניין
לד או ת
ך* יא באה כמובן בצורה עקיפה.
( \ אפילו פנחס ספיר אינו יכול להוציא
כספים בגלוי מהתקציב למען ידידים.
אולם בתום הסיבוב המסובך, קיבלו נושיו
של הולנדר שניים וחצי מיליון —
מכספי הציבור.
אלא שאז התברר שסכום זה אינו מספיק
ליותר מאשר 25 אחוז מהחובות.
בניגוד להצהרתו של הולנדר בבית־המיש־פט,
התגלה עתה לפתע כי חובותיו מגיעים
ליותר מ* 13 מיליון ל״י, לא שישה,
כפי שטען.
עתה, לא נותר אלא לצפות בעניין רב
ולגלות, כיצד, ומכיסו של מי, יחזיר ידידו
של ספיר את המיליונים הנוספים.

1 91
91 *9 1 9

** ל מישטרו של הצאר הרוסי נאמר, פעם, שד׳יתה
> זאת ״עריצות אשר הומתקה על־ידי חוסר־יעילות.״
על אותו מישקל ניתן לומר על הטלוויזיה שלנו
שזוהי מערכת של שטיפת־מוח, אשר חוסר־היעילות
מגביל את כוחה.

וכמיקרה כזה אפשר רק לומר: יחי הומר־היעילות

כי בשבוע שעבר ראינו, על המסך הקטן שלנו, באיזו
יעילות ובאיזה כישרון יכולה לפעול שטיפת־מוח אמיתית.

את השיעור הזה העניק לנו אמן גדול,
מיסטר דייוויד פרוסט.

א, אינני מתכוון כאן לחזור על סיפור־המעשה.
/איך הזמין לתוכנית אנשי־ציבור, והעלים מהם בטכסיסים
שונים את הצפוי להם. איך הושיב בשורה הראשונה
את נציגי הדיעות השונות בישראל, והתעלם כליל מקיומם.
איך מנע בכוח כל ויכוח בין הישראלים עצמם, כדי ליצור
את הרושם שהציבור הישראלי הוא מונוליטי. איך
חתך וגנז את הקטע שבו מתחתי ביקורת על הקו הרשמי
בפרשת המטוס הלובי. איך ניגן על רגשות הקהל כמו
כנר על מיתרי כינורו, והפיק ממנו את הצלילים הצור־מניים
והמכוערים ביותר. איך זרק לקהל כמה אורחי־פתע
מחו״ל, כמו שזרקו הרומאים שבויי־מילחמה לחיות־טרף
בקירקס.

חזרתי בסבלנות על אותו הסבר.

יכולתי להקליט הסכר זה על רשם־קול,
ולנגן אותו ללא-הרך כמשך השבוע? שלאחר
מכן. בי עשרות אנשים — ידידים, מכרים,
יריבים, סתם אנשים כרהוב, חזרו באוזני על
אותה שאלה.
קיבלתי מיכתבים קצרים וארוכים, נרגזים ומהללים,
מגנים ומשבחים, וגם מיכתב אחד נוגע־ללב מצד מעריצה
אלמוניית שהפכה בן־רגע לאוייבת. כולם עמדו על התנהגותי
התמוהה באותו רגע, כשפרוסט שאל את שאלתו.
ואנשים מלומדים, כמו משה שמיר ואהרון מגד, חזרו
על אותה שאלה.
וכך נאלצתי להסיק את המסקנה המדהימה :

מאות אלפי אזרחים מכל הסוגים והמינים,
שהאזינו לתוכנית זו, האמינו שהם שומעים
שאלה שלא נשאלה כלל, ולא שמעו את השאלה
שנשאלה.

ואם האמינו זאת מאות אלפי ישראלים, הקרובים
לעניין — בוודאי האמינו זאת מיליוני בריטים.

ך* כישרץ המייוחד הזה, לשכנע אותך שראית
( ן משהו שלא ראית, אינו נדיר ואינו יוצא־דופן.

כקיצור, איד הציג והבליט את הצד המכוער
כיותר של ישראל, והעמיד פנים שזהו הצד

אולם נזק זה הוא, בכל זאת, מוגבל. הרושם יכול
להימחק, במשך הזמן.

הסכנה הנוראה טמונה בעצם השיטה שהוצגה
כאן, ככישרון בה רב — השיטה ה•
קרוייה ״-שטיפת מוח״.

מענו מזה ׳שנים שהטלוויזיה יכולה להיפך בנקל
11/למכשיר של שטיפת־מוח. שמענו שבאמצעות להטוטי
בימוי ועריכה ניתן להפוך על המסך הקטן את הלבן
לשחור ואת השחור ללבן.
בזה אין חדש.
אבל דומני שזוהי הפעם הראשונה שכולנו רואים
את הדבר בפועל, ממש לנגד עינינו, בתוכנית טלוויזיונית
שהופקה בארץ על נושא הנוגע לנו, ושאחדים מאיתנו
היו נוכחים בעת הפקתה.

זוהי חווייה מזעזעת למדי. והיא צריכה
להדליק לעיני כולנו אור אדום.

העיתונות והרדיו יכולים לסלף, ועושים זאת לעיתים
קרובות. הם יכולים לגנוז ידיעות, להמציא ידיעות, להפריז,
להמעיט, לסלף. בקיצור: לשקר.

אולם זהו כאיץ וכאפס
השקר הטמון בטלוויזיה.

לעומת בושר

ך* טלוויזיה, האשלייה היא שלמה ומושלמת.
01 אתה רואה משהו. אתה שומע אותו באותו זמן.
הדבר המתרחש על המסך פונה לחושים העיקריים שלך.
(עדיין אינך יכול למשש ולהריח, אבל זה בוודאי עוד
יבוא) .אתה חוזה בו באינטימיות של ביתך.
כל זה מעניק למתרחש על הבד מידה של אמינות
ומיידיות בלתי־אמצעית, המרדימה את הספקנות הטבעית
החבוייה בכל אחד מאיתנו, במידה יתרה או פחותה.

היחידי.
כל זה כבר נכתב בהרחבה, א,ם בסלידה, אם בהתפעלות.
הנזק
כבר נגרם. מיסטר פרוסט רשם לזכותו עוד
הצלחה טלוויזיונית גדולה. כמו צייד החוזר מסאפארי,
הוא הביא עימד את ראשו של הישראלי המכוער, ותלה
אותו על הקיר מעל לאח, מול כורסתו.

אינך מעלה כלל על הדעת שמאחזים את

טזציה
לא על תעלוליו של לוליין הטלוויזיה אני רוצה
לעמוד, אלא על הלקח שיש להפיק מהם.

עיניך. שנדמה לך שאתה רואהושומע
דברים שאינך רואה ושומע כלל, כעוד שאינך
רואה ושומע מה שמתרחש כאמת.

לקח שיש כו כדי לשמש לכולנו אזהרה
חמורה.

*** עה קלה אחרי תום הקרנת התוכנית בישראל,
שמעתי תגובה ראשונה מפי ידיד :״אינני מבין
אותך, בחיי. בכנסת ובשבועון מתחת ביקורת קטלנית על
החלטות הממשלה בפרשת המטוס הלובי. והנה אפילו לא
הרמת את ידך, כאשר שאל דייוויד פרוסט את הנוכחים
אם יש ביניהם מי שמתנגד להחלטות הממשלה.״
האיש שאמר זאת היה עיתונאי מאומן, הרגיל לשים
לב לפרטים. לכן תמהתי על דבריו.

שהרי מיסטר פרוסט לא הציג כלל שאלה
כזאת.
אילו הציג אותה, היינו בועז עברון ואני מרימים את
ידינו אוטומטית, וייתכן שהיו נמצאים בקהל עוד כמה
וכמה גברים ונשים בעלי מחשבה עצמאית, שהיו׳מצביעים
כמונו.
מיסטר פרוסט הציג שאלה לגמרי אחרת :״מי מכם
חושב שביקורת ;העיתונות העולמית על מעשי ישראל
היתה צודקת?״
איש לא הרים את ידו. גם לא אני.

כשם שלא הייתי מרים את ידי אילו שאל
מיסטר פרוסט :״מי מכם הפסיק לאחרונה
להכות את אשתו ז״

השאלה היתד, מנוסחת כך שרק שונא־ישראל היה
משיב עליה ב״הך. כי הביקורת העולמית על הפלת המטוס
היתה מגוונת מאד. היא כללה ביקורת שקולה
(ונכונה, לדעתי) של כמה ממיטב העיתונים הפרו־ישרא-
ליים, כמו ניו־יורק סיימם. היא כללה ביקורת ארסית
של ביטאוני טריפולי ודמשק. היו שערכו השוואה בלתי-
הוגנת בין רצח־מינכן והתקרית בשמי סואץ. היו ש התייחסו
לעניין כולו כאל רצח בכוונה תחילה.

מיסטר פרוסט דרש מאיתנו להצדיק או
לפסול, כהרמת־יד פשוטה, את כ ל הביקורות
האלה — הצודקות, הארסיות והמטורפות
כאחת* .

ומכיוון שהתוכנית היתה מוכנה היטב מראש, לכל
פרטיה, מובן שהכין מראש גם את הניסוח הזה, כדי
להפיק את התוצאה הרצוייה לו.

את בל זאת הסברתי לאותו ידיד. ותמהתי
במיקצת על שאיש מאומן כמוהו לא שם לב
לכד כעצמו.
ך* צי שעה לאחר מבן שאל אותי ידיד אחר :״מה
( 1קרה לך? מדוע לא הרמת את ידך כאשר שאל
פרוסט מי מתנגד להחלטות הממשלה?״

זהו מיקצועו של בל בדרן הקורא לעצמו
״קוסם״•

אורי גלר שלנו שיכנע רבבות ישראלים (ולאחרונה
גם אמריקאים) שהם רואים במו עיניהם מעשים על־טבעיים,
שמקורם בכוחות הגנוזים האצורים בנפשו.

מיסטר פרוסט הוא אורי גלר טלוויזיוני.
קוסם מוכשר, השולך מצילינדד אלקטרוני
שפנים לכנים.
מותר להתפעל, למחוא״כפיים, לקרוא ״הידד״ .כמו
לאורי גלר.
אבל יש הבדל מהותי אחד בין מר גלר ומיסטר
פרוסט.
להטוטיו של מר גלר אינם מזיקים לאיש. הם בידור
טהור.

להטוטיו יטל מיסטר פרוסט הם הרי סכנה
נוראה.

^ 4ינני מתכוון דווקא לתוכנית המסויימת הזאת של
מיסטר פרוסט מסויים זה.
היא הזיקה, כמובן. היא השחירה את פני ישראל
בעולם. היא מאפשרת למיליוני בריטים ואנשים־עליונים
אחרים לראות בנו מדינה פראית של פאשיסטים ים־
תיכוניים, ולפטור אותנו במשיכת־כתפיים ג׳נטלמנית :
״הישראלים והערבים הם אותו הדבר. חיות מהג׳ונגל.
שיהרגו זה את זה
* אמרתי זאת כמה שניות אחרי אותה ״הצבעה״
מפוברקת. פרוסס העיף מבט בלוח שהחזיק בידיו, ושבו
היו רשומים המוזמנים שישבו בשורה הראשונה, יחד עס
דיעותיהם ומיקומם. אחרי שראשון הדוברים, חיים. הרצוג,
אמר מה שאמר בגנות העיתונות העולמית, פנה פרוסט
אלי :״אורי אבנרי, האם גס אתה סבור שהביקורת של
עיתוני העולם היתה בלתי־צודקת?״ על כך השבתי :
״איו ספק שחלק מעיתוני העולם הפריזו בחריפות התגובה
( ״ ם £ז . 8 0מ£ז\ס הם יצרו את הרושם כאילו
היה כאן רצח בכוונה תחילה. דעתי היא שההחלטה לפתוח
באש על המטוס הלובי, כשכבר היה בדרכו חזרה למצריים,
היתה בלתי־מוצדקת (״ ט 3׳1׳ 11-1£סןאז 1ולכן דרשתי
מינוי ועדת־חקירה.״ כל הקטע הזה נמחק מן התוכנית
בשעת העריכה.

מעולם לא עמדתי על כך בצורה כה נוקבת כמו
בעיקבות תוכניתו של מיסטר פרוסט.
מעניין שאת ההסבר הפשוט ביו*ר לתופעה זו הגיש
באותה תוכנית עצמה, בהקשר אחר, דווקא האורח הפלסטיני,
הפרופסור מוסה מאזאווי. כשניסה להסביר מדוע
היה נדמה לטייס הצרפתי של המטוס הלובי שהוא רואה
מיגים, בעודו רואה פנטומים, אמר :״כמישפטן, עמדתי
לא פעם על תופעה זו. כשאתה חושב שאתה רואה
משהו, אתה רואה אותו, ואינך רואה מה שאתה רואה
באמת.״ כלומר, מכיוון שהטייס ציפה לראות מיגים, הוא
ראה מיגים, ופשוט לא שם לב לפרטים הסותרים את
התבנית שהצטיירה לעיני רוחו( .זהו, כמובן, אלף־בית
של הפסיכולוגיה התבניתית. מנגנון־הסינון מעביר לתודעה
רק את הדבר שהתודעה מצפה לו).
מאות אלפי צופים ישראליים ידעו שהשאלה הסבירה
של פרוסט היתד צריכה להיות :״מי מתנגד להחלטות
הממשלה?״ מכיוון שידעו זאת, הם ציפו לשאלה זו.
וכשנשאלה שאלה, היו בטוחים שזוהי השאלה שציפו
לה. ואחרי תום התוכנית, היו משוכנעים שאכן שמעו
אותה במו אוזניהם.

אילו הוזמן מידגם מיקרי שד תריסר צופים
דכית-המי-טפט, ונדרשו להי-טכע על ספר
התנ״ך שאבן שמעו שאלה זו, היו כל התריסר
נשבעים זאת כביטחון מוחלט.
יש לכך השלכות מפחידות.

ין לדעת לשם מה ביים וערך מיסטר פרוסט את
השקר הטלוויזיוני הזה.
ייתכן מאד שהוא רצה בסך הכל להפיק תוכנית מרתקת,
שתחניף להרגשת־העליונות של הצופה הבריטי.
באגו־מאניה של כוכב, שהפך אליל המיליונים, ציפצף
על העניין עצמו. פשוט לא היה איכפת לו אם הוא מפיק
אמת או שקר.
שאליה זו אינה חשובה. חשובה שאלה אחרת :

אם בדרן פסכדו-אינטלקטואלי יבול לעשות
זאת, מתוך כוונה של מה-ככך — מה יבול
לעשות מישטר פוליטי מתוחכם, לשם השגת
מטרות אפלות הרכה יותר ץ
הטלוויזיה שלנו מוגבלת כיום, ברוך השם, על-ידי
חוסר־היעילות שלה. אבל אם לא נתקין היום כללים
משוריינים לפיקוח דמוקראטי עליה — עלולה מחר לקום
טלוויזיה יעילה ומוכשרת באמת, שתהיה מכשיר בידי
רודנות חשוכה.

אולי עשה לנו מיסטר פרוסט טובה. הוא
הראה דנו, בעוד מועד, אידו סכנות נוראות
טמונות כפרוסטיטוציה שד הטלוויזיה.

שפוט גולן

שפוט פיתן

שפוט לאור

קיצוניות גוררת קיצוניות

לחזור ולמחות, לחזור ולמחות

מכלא — 6לכלא שכם

במדינה׳

שפוט ארנון
מעשים, לא דיבורים

העם
<5אלד דמען חמי שה
חמשת חברי שי״ח — מה 8שגי
?ציני צנחנים וחובש
קרבי — התכוננו השבוע
ללפת לכלא, לשם הושלכו
על־ידי איש הימין הקיצוני
ויקטור חזן ידוע היטב לקוראי עיתונים
בישראל. הוא אחד מאלה ששמותיהם
בולטים באורח־קבע מתחת למיכתבים למערכת,
בהם מובעת באופן עיקבי דיעה
ימנית קיצונית.
הוג מצומצם יותר מכיר את ויקטור חזן
כעסקן של רשימת ע״מ — גוף פוליטי
הזז בהתמדה ימינה, והנמצא עתה מכמה
בחינות אף מימין לתנועת החרות.
השבוע הצליח ויקטור חזן לגרום לסנסציה
ארצית, העומדת להפוך לסנסציה
עולמית, להביא למדינה נזק בל-יתואר.
הוא עשה זאת בתפקיד שהוא ממלא כ־שרוודמילואים:
שופט צבאי.
עונש־מוות בישראל. בעייתם של
״שופטים צבאיים״ ,שהם עסקני תנועות
פוליטיות בחייהם האזרחיים, והמשתמשים
בכס השופט כדי ליצור סנסציות פוליטיות
ברוח דיעותיהם, אינה חדשה.
לפני חזן, כבר יצר סנסציה דומה הבנקאי
יהושע בן־ציון, איש תנועת ארץ-
ישראל השלמה, שמישסחתו באה לאחרונה
בברית־נשואין עם מישפחתו של ד״ר
ישראל אלדד (״שייב״) ,חסיד מלכות-
ישראל מן הנילוס עד הפרת.
בשופטו צעיר ערבי, חבר באירגון מחבלים,
התעלם בן־ציון מסיכומי התובע ה

צבאי,
שדרש להטיל על הנאשם מאסר־עולם.
בן־ציון הטיל עליו עונש־מוות.
עתה הצטרף חזן לשורת הנועזים: הוא
הטיל על חמישה צעירים, חברי קבוצת
שי״ח, קנסות של 3,000ל״י לנפש —
או חצי שנת מאסר בפועל תמורתן.
האישום נגד החמישה: הם יצאו לכפר
עקרבה, ליד שכם, כדי להביע הזדהות עם
התושבים ששדותיהם רוססו, במעשה שהוגדר
כ״חריג״ ,ולחלק להם כרוזים שבהם
הביעו צער על המעשה.
הפתעה מהמקרר. העונשים עצמם
היו חריגים — גם מפני שאין להם תקדים,
וגם בגלל ריקעם המיוחד:
#אנשי שי״ח לא הצליחו כלל להיפגש
עם תושבי עקרבה, לא חילקו להם את הכרוזים.
הם נעצרו שמונה ק״מ לפני הכפר.
כאשר ניסו להמשיך בדרכם ברגל,
נעצרו כ־ 80 מבין מאה המפגינים.
!• שלושה חודשים היה העניין מוקפא,
לדברי שי״ח, נשלף האישום נגדם מהמקרר
לאחר גילוי פרשת רשת הריגול,
כאשר נראה היה שהאווירה הציבורית בארץ
מתאימה להפעיל נגד כל לוחם שלום
אגרוף ברזל.
• המשפט התנהל בצורה הקלאסית ה־מצופה
מבית־דין צבאי. כאשר רצו הנאש מים
לטעון לנסיבות מקלות, להזמין עדים
— כמו האחראים לריסוס עצמו, ולהפקעת
האדמות, מומחים ממכון שילוח, ואחרים —
אסר זאת השופט עליהם, חד וחלק.
הסתה? אנשי שי״ח לא עשו אפילו
מה שעשה הרב מאיר כהנא, איש הליגה
להגנה, שערך הפגנות בחברון, שיגר כרו־זי-הסתה
לערבים חושבי השטחים.
למרות זאת, לא הועמד כהנא עד כה
לדין — למרוח שהכנסת הסתייגה מפעולתו.
גם איש מן האחראים למעשה־הריסוס ב־עקרבה
לא הועמד לדין בשל המעשה ה־
״חריג״ ,שגונה על־ידי הממשלה וכונה
על־ידי שר-הביטחון עצמו כ״וואנדאליזם.״
סערה עולמית. יתכן שחזן רצה,
בפסק-דינו הדראקוני, להרתיע להבא
מפגינים ממחנדדהשלום, המתנגדים לחזון
א״י השלמה. אך הוא יצר תוצאה הפוכה.
מייד עם היוודע פסק־הדין, קמו אישים
והתגייסו לפעולה. ועד ציבורי שהוקם לעזרת
הנאשמים יצא בקריאה לציבור לביטול
פסק-הדין. ח״כ אורי אבנרי שיגר
מיברק לתת-אלוף רפאל ורדי, מפקד הגדה,
בדרישה דומה. מיברקים נוספים נתקבלו
אצל הרמטכ״ל ושר-הביטהון. עתה מתפתחת
פעולה עולמית, שתביא לשיגור מיבר-
קים דומים מארצות אחרות.
בו־זמנית החלה פעולה ציבורית גדולה
לאיסוף כספים להגנת הנאשמים. השבועון
הפאריסאי האינטלקטואלי רב-התפוצה, נובל
אובסרואטר, פירסם קריאה להתרמה ציבורית
להגנת אנשי ״ישראל האחרת״.
הולד ובא הזמן. חמשת הנאשמים
עצמם התכוננו השבוע ללכת לבית-הסוהר,
מפני שלא היתד! להם ברירה. לא היה להם
הכסף לתשלום הקנסות. היו אלה חמישה
צעירים בעלי רקע ועבר שונים:
יובל גולן ( )29 הוא חבר קיבוץ גן-

שמואל, נשוי למתנדבת אמריקאית ואב
לבן בן שלוש. בקיבוץ הוא רפתן וצייר,
במילואים — סגן בצנחנים.
כלומר, היה. לאחר שדיעותיו הפוליטיות
זכו לתשומת־לב פומבית מדי, הועבר
מיחידתו :״עד עכשיו, עדיין שירחתי בשטחים
הכבושים,״ אמר השבוע .״אך הולך
ובא הזמן שלא אהיה מוכן לכך עוד. נראה
מה תחליט שי״ח, ומה תמשיך להיות
מדיניות הממשלה.״
ללקק. כאשר עולה נושא השטחים, שם
עצמו יובל מיד במקומם של תושבי השטחים,
מדמיין לעצמו כיצד היה הוא מרגיש,
לוא היה קצין ערבי מופיע במישקו, מצווה
עליו להרוס את הרפת. כיצד היה הוא
מרגיש, לוא היה נאלץ ללקק לכל בעל
סמכות, כדי לקבל רשיון־עבודה .״אם
הייתי כיום בצד השני, הייתי ודאי מצטרף
לאירגון ספטמבר השחור — עם כל הביקורת
שלי נגדם׳ ועם כל ידיעתי שדרכם
חסרת־סיכוי. במצב של מציאות קיצונית,
אתה נהפך לקיצוני בעל כורחך.״
גולן אינו חושש מהכלא :״ייתכן שהייתי
הולך לשבת גם לוא היד. לי הכסף
לתשלום הקנס,״ אומר הוא .״עד עכשיו
לא הייתי מהפכן מיקצועי, אלא אדם מאמין.
אחרי חצי שנה בכלא, אהיה אחר. המאבק
שלנו יימשך גם בכלא. דבר כזה לא
ירתיע אותי מלפעול למען עניין צודק.״
מעשים ציכורים, לא. אריה ארנון
הוא רווק ירושלמי בן ,26 המסיים את
לימודי המ.א. שלו בכלכלה באוניברסיטה
העברית בירושלים, עובד במקביל כאסיסטנט
בחוג לכלכלה. את שירותו הסדיר
סיים כסגן בנח״ל מוצנח.
גם הוא אינו הולך לכלא בשמחה מיוחדת•
אולם גם הוא נכון בהחלט לעמוד
בכך :״אינני חושב שמאמרים והרצאות
מספיקים,״ הסביר הכלכלן, הפעיל בשי״ח
מזה שלוש שנים .״הליכתנו לעקרבה
היתד. לדעתי צעד ממשי יותר, להחדרת
הבעייה לראשיהם של הישראלים. הישראלים
אינם מבינים שהאינטרס של מדינת
ישראל הוא להגיע לידי שלום עם העולם
הערבי, ולא לעליונות צבאית.״
נידוי חברתי. גם איתן מיכאלי,)21( ,
ירושלמי הנשוי לבת קיבוץ אפיקים, שהצטרפה
בעקבותיו לשי״ח, הינו סטודנט
(כלכלה והיסטוריה) .הוא קיבל דחייה משירות
סדיר מסיבות רפואיות, יגויים
כנראה אחרי שייצא מהכלא.
גם הוא אינו שש לשבת — אך גם הוא
אינו חושש מכך במיוחד .״כשנטלתי על
עצמי את הפעילות הפוליטית הנוכחית,
ידעתי לקראת מה זה יכול להוביל.״
הוריו אינם מתנגדים לדיעותיו — רק
לשיטות הפעולה של שי״ח :״הם מפחדים
על הילד שלהם, שלא יסתבך עם החוק.״
חלק מהתלמידים, שקיבלו אצלו שיעורים
פרטיים, נעלמו לאחר שהתפוצץ המשפט.
כואב. איציק לאור ( )25 רווק, סטודנט
לספרות ותיאטרון, הפך לשמאלני בצד,״ל,
בעת שירותו בנח״ל סיני, כאשר ראה
כיצד מגרשים ערבים מאדמותיהם. רק
לפני חודשיים השתחרר מכלא 6המפורסם

שפוט מיבאדי
נידוי חברתי
לשימצה, לאחר שסירב לשרת במילואים
בשטחים. גם הוא אינו שש לחזור ולשבת
— אך אינו נרתע מכך :״אני לא קדוש
מעונה, ואם היה לנו כסף — הייתי מוכן
גם לא לשבת,״ מסביר הוא.
כאיש הרגיש למישור החברתי, כואב לו
שרבים מחבריו מחרימים אותו, מאז התפרסמו
דיעותיו .״מפחיד אותי חוסר הסובלנות
של החברה הישראלית היום,״
הוא אומר.
לחזור ולמחות. יוסי כיתן ( )23 הוא
יוצא־קיבוץ, סטודנט לפילוסופיה באוניברסיטת
תל־אביב וחובש בצנחנים. גם הוא
השתחרר רק לאחרונה מהכלא הצבאי׳ לאחר
שסירב, מטעמי מצפון, לשרת במילואים
בריכוזי אוכלוסיה ערבית :״לא
סירבתי לשרת מעבר לקו הירוק,״ הוא
מסביר ,״אלא בעזה, לשם נשלחתי.״ יוסי
זכה לכך שחבריו הישנים דווקא לא נידוהו,
לאחר שהתפרסמה עמדתו הפוליטית.
״אינני רואה כיצד יכול היד. מישהו לחשוב
שהעונש הזה, דראקוני ככל שיהיה,
ירתיע אותנו מלהמשיך בדרכנו,״ אומר
הוא .״אם יהיה מחר שוב צורך למהות על
נישול ועוול — נחזור ונמחה.״
אגרוף הפלדה. הם חזרו ומחו. ביום
השישי האחרון פתחו חברי שי״ח במסע-
התרמה ברחוב דיזנגוף בתל-אביב. המשטרה
הופיעה בזריזות, שהיתר. מדאיגה כל
פורץ ואנס בעיר, לוא היתד. מופנית כלפיהם,
פירקה את המסע, פתחה תיקים על
הפרת סדר נגד שניים מהמתרימים.
אגרוף הפלדה של המימסד לא הבהיל
את הפעילים. ביום הרביעי השבוע הם
תיכננו תהלוכת־מחאה בירושלים, אל הכנסת,
וממנה יצאו ללוות את חמשת חברי הם
לשכם, אל הכלא. אחר, עמדו לחזור
לערב התרמה באוניברסיטה, שייקרא ערב
ה־ 15 אלף.
העולם הזה 1855

עד תירוץ הנשיאות
** ה קרה לויי מה פתאום הוא הולך לק-
״ ^ 1בור את עצמו?״ שאלו חברי־כנסת זה את זה,
כאשר שמעו שעמיתם, יצחק בבון, הסכים להציג את
מועמדותו לכהונת נשיא המדינה.
ואכן: לאדם צעיר־יחסית 52 בעל אשה צעירה
עוד יותר 37 האוהב לבלות, ללכת לדיסקוטקים, לקפוץ
לבריכה ולעסוק בהפקות תיאטרון — כהונה זו תביא
לשינוי דראסטי באורח החיים.

נשיא־המדינה הוא מורם מעם. אין הוא
יכול ללכת לשום מקום, ללא טכס מפורט
ומדוקדק, ללא דנלים מתנופפים, ללא תרועות
חצוצרה. חייו הפרטיים מוגבלים כיותר. הוא
כמעט אסיר במישכן הנשיא, הדומה כמיקצת
למוזוליאום, ושעליו נמתחה בשעתו כיקורת
קטלנית מפי — ח״כ יצחק נכון.

אולם נבון החליט השבוע לקבל את האתגר — ובכך
התחילה מערכה מרתקת.

קשישי ב עלי זכויות
ך* נשיא הראשון של מדינת ישראל לא היה עסקן
1 1מיפלגתי, ולא היה איש מפא״י. הכהונה הגיעה כימ־עט
באופן אוטומטי לחיים וייצמן, מי שהיה גשיא הנד
דינה־בדרך, והאיש שניצח על מערכותיה המדיניות
במשך דור.
וייצמן, שהיה אזרה בריטי, נבחר בהעדרו, בא לארץ
ומסר את הצהרת האימונים שלו.
שני האישים שנבחרו לכהונה זו אחרי וייצמן היו
מסוג אחר. שניהם היו אישים קשישים, בעלי זכויות
במפא״י ומקורבים אישית לאיש ששלט במיפלגה ערב
בחירתם: בן־גוריון. בדרך הטבע, היו יצחק בן־צבי
וזלמן שניאור רובשוב—שז״ר ותיקי התנועה מרוסיה.

העיקרון היה: מישרת הנשיא מגיעה לאדם
בסוף הקאריירה הפוליטית שלו, כשהוא נעדר

אמביציות נוספות, מקובל על בל חוגי הציבור,
ומוכן לחיים שקטים מאוד.
לקראת סיום תקופת־הכהונה השניה של שז״ר, עמד
אותו אידיאל בפני יורשתו של דויד בן־גוריון, השליטה
הנוכחית של המיפלגה: גולדה מאיר. היא הביטה סביבה,
מצאה איש שהתאים בכל למתכון הקבוע,

האיש של גולדה

עקוב צור אינו מוכר במיוחד לציבור הישראלי.
על כן אין לו אויבים, והוא לא הספיק להתנגש עם
חלק כלשהו של המיפלגה או הציבור.
האיש שנולד לפני 67 שנים בשם יעקוב צ׳רנוביץ,
בווילנה, הוא ותיק מכל הבחינות, עסקן מיקצועי כל
חייו. הוא למד בגימנסיה הרצליה. ,השלים את לימודיו
באוניברסיטות של ירושלים, פירנצה ופאריס, כיהן כעו־

רך השבועון הציוני העולם. מ־ 1929 עד קום המדינה היה
מנהל המחלקה הצרפתית ומחלקת ההסברה של הקק״ל,
ונסע בשליחות לבלגיה, יוון ובולגריה. היה לו חלק פעיל
בהקמת יישובי חומה־ומיגדל.
במדינה בחר בקאריירה דיפלומטית. הוא היה הציר
הראשון בארגנטינה, צ׳ילי, אורוגואי ופאראגאיי * .ב־
1954 נתמנה כשגריר בצרפת, ערב כינון הברית הצבאית
ההדוקה בין שתי המדינות.
בשגרירות בשדרת ואגראם היה תפקידו קשה מאד:
כי למעשה ניהל שימעון פרס יחסי־חוץ פרטיים, בהש ראת
בן־גוריון, עם השרים ושרותי־הביון הצרפתיים,
והכץ את מיבצע־סיני מאחורי גבו של צור.
על רקע זה היו סיכסוכים בלתי־פוסקים בין נערי־החצר
של בן־גוריון ובין צור. ב־ 1956 התייצבה מאחורי
צור שרת־החוץ החדשה, גולדה מאיר. בתקופה זו נולדה
שינאתה של גולדה לשמעון פרס ולכל חסידי בן־גוריון,
וגם יחסיה החיוביים עם יעקוב צור.

חזית זו הסתמנה השבוע מחדש, כאשר
גולדה תומכת בצור, מול יצחק נכון, איש
רפ״י, מי שהיה מזכירו המדיני של בן־גוריון
באותה תקופה.
צור החזיק מעמד בשגרירות עד ,1959 כאשר יחסי
ישראל־צרפת התחילו להתקרר. כשנה כיהן כמנכ״ל בפועל
של מישרד־החוץ, תחת גולדה. אחרי צאת גולדה
מהמישרד יצא גם הוא, עבר לפסים הנחשבים לצדדיים
בעסקונה הישראלית: הוועד הפועל הציוני והקק״ל.

כשביל גולדה, זהו מועמד אידיאלי. הוא
קרוב לה אישית, אינו מעורר התנגדות, שייך
לגוורדיה הישנה.

האיש שהפסיד בכבוד
ולס הפעם הי תה נכונה לגולדה הפתעה. בן לילה
נוצרה חזית רחבה נגד המינוי שלה.

היו לבך כמה מניעים פסיכולוגיים. קודם
בל: ההרגשה הבלתי־׳נוחה של רכים, שאינם
סבורים שיש לבחור לכהונה זו כעסקן מיפדג־תי
אפור, כעל זכויות. שנית: הדיעה שזוהי
הזדמנות טובה כדי לפייס את עדות־המיזרח.
תחילה הוזכר שמו של השופט אליהו מני. מכיוון
שמני אינו איש פוליטי, נראה כי ממליציו פשוט חיפשו
אישיות בעלת רקע ספרדי, ובחרו במני כמעט באקראי.

מועמדות זו הפכה לכלתי־מעשית כרגע שצץ
שמו של מועמד אחר, שגם הוא ספרדי,
אך שיש לו תומכים רכים: נכון.
השם צץ כאילו בעצמו. כי לא מכבר עמד נבון במרכז
תחרות דומה, בה הפסיד בצורה שהנחילה לו כבוד.
היה זה כאשר נפטר יו״ר הכנסת, ראובן ברקת.
מכיוון שברקת היה עסקו מיפלגתי, ממקגרבי גולדה,
התגבשה דיעוז כימעט כללית שיש לבחור במקומו באי שיות
דינאמית ובלתי־תלוייה יותר. הדרישה התמקדה
סביב סגן יו״ר הכנסת, יצחק נבון.
אותה שעה החליט ה״גוש״ ,הפדרציה האנונימית של
בעלי־השררה במיפלגה, למנות לתפקיד את ישראל
ישעיהו, בעיקר כדי לשים יד על מישרת מזכיר המיס-
לגה, שהיתר, בידי ישעיהו. נבון התמרד, לא ויתר על
מועמדותו. אנשי הגוש גייסו את קולותיהם כימעט בכוח,
וישעיהו נבחר ברוב זעיר בהצבעה חשאית — דבר
שנחשב אז לניצחון מוסרי גדול של נבון.

עד לבחירה הספיק נבון לכהן כיו״ר כפועל,
לנצח עד כמה טכסים פומביים. הסתבר
שהוא מתאים כמיוחד לתפקיד ייצוגי, מכיוון
שהוא מחונן כרגש טבעי לסמלים ודטכסים,
ובשפה עברית אלגנטית אך מובנת.

יצחק ואוניות גנון
בהשמיעו דברי נזיפה בממשלה ובשריה. מעולם לא הלך
בתלם מיפלגתי צר, ובשיחות אף השמיע לא פעם
בגלוי״לב ביקורת נוקבת על החיים המיפלגתיים.

הוא מדבר ערכית שוטפת ורהוטה.

יש יתרון רב בכהונת נשיא ישראלי, המסוגל לדבר
אל האזרחים הערביים ואל עמי ערב בשפתם, מעל
מסך הטלוויזיה.

• הוא ח״כ, ועל כן הוא זוכה באהדתם
הטבעית של חברי הגוף הבוחר את הנשיא.
• הוא איש רפ״י, ומסירת בהונה רמה
זו לרפ״י תהווה עילה בידי מפא״י לטעון
להבא, מול דרישות חדשות של רפ״י, שתת•

סיעה זו קיבלה עמדות-ייצוג הרבה מעבר למה
שמגיע לה.
יחד עם זאת נבון הוא יונה, בעל דיעות מתונות מאד,
למרות שהוא שומר על יחסי־חברות הדוקים עם אנשי־רפ״י
מכל הדרגים.
׳ 111 1111 1111111 1

נשיא בשר ודם
ולם מול רשימה זו התעוררו כמה נימוקים, המעו־
> £ררים ספקות לגבי סיכוייו.

• איש אינו מאמין שנכון יסתפק כתפקיד
פאסיכי, בנשיאים הקודמים.

הוא ירצה להכניס תוכן חדש למישרה — ועצם
הסיכוי הזה ממלא את לבות אנשי־המימסד השמרניים
בפחדים סתומים.

למרות הכד, נבון הוא איש רפ״י.

לנשיא איו כימעט סמכויות של ממש — אך יש לו
סמכויות מסויימות דווקא לגבי המכניזם של בחירת
ראש־ממשלה. אנשי מפא״י חוששים שאחרי שתרד גולדה
מאיר מן הבמה, עלול איש רפ״י במישכן הנשיא להש פיע
ברגע קריטי על מילחמת־הירושה, שבה יהיה משה
דיין מועמד חשוב.

עמדת גולדה אינה ברורה די צורכה.

נראה שנבון קיבל את הרושם שאין היא מתנגדת להצגת
מועמדותו. אך גולדה היא עקשנית, והיא רוצה בצור.

הפת רון: מועמד שלישי

זאת היתד, התמונה ואלה היו יחסי הכוחות, כאשר הת כל
זה חזר לתודעה כאשר נתעוררה שאלת בחירתו כנסה השבוע ״ועדת השישה״ של מיפלגת העבודה על-
מנת להחליט את מי תציג מיפלגת העבודה כמועמדה.
של הנשיא הבא.
בוועדה יש רוב מוחלט לאנשי גולדה ולגוש. אילו
היו רוצים היו יכולים בהרמת ידיים אחת לקבוע כי יעקב
צעיר, ספרד• ויונה
צור יהיה המועמד לנשיאות. אבל היה ברור לכל שהח לטה
כזו היתה מעוררת גל התנגדות ציבורית. נבון
^ זכותו של נכון בולטים כמה יתרונות חשובים, נהנה מתמיכה רחבה בציבור. גח״ל והמפד״ל הצהירו
/מהותיים ומיקריים :
מראש שיתמכו בו אם תוצג מועמדותו. החלטה להעדיף
• הוא ספרדי מגזע טהור, אך אינו׳ את צור על פניו היתד, מתקבלת כהחלטה שרירותית.

״ספרדי מיקצועי״.
משום כך הציע פנחס ספיר פיתרון גאובשום
שלב של הקאריירה שלו לא הצליח בשל מוצאו ני: למצוא מועמד שלישי, מקובל על גולדה
הגזעי. בחירתו יכולה על כן לספק שתי דרישות סותרות: ועל הגוש, שיוכל לגבור על יצחק נבון מבדי
להעמיד בראש המדינה ספרדי, ולהגביר בכך אח רגש לעורר זעם כללי. כך התקבלה ההחלטה להציע
ההזדהות של בני עדות־המיזרח עם המימסד — מבלי -את הפרופסור אפרים קצ׳לסקי במועמד נוסף.
לעודד את התופעה המכוערת והגיזענית של טיפוח שיכ אס צור אינו יכול לגבור על נכון, יעשה זאת
קצ׳לפקי, מדען כעד שם עולמי.
בה של ספרדים־מיקצועיים.
• הוא צעיר יותר מכל הנשיאים הקודמים.
וכדי שלא יראה כי נעשה הכל למנוע את דרכו של
• הוא איש-מיפלגה מובהק, אך לא מופרז.
נבון אל מישכן הנשיא, נמסרה ההכרעה למרכז מיפלגת
כסגן יו״ר הכנסת עמד לא פעם על כבוד הכנסת

יעקב צוו(בהלוויית משה שדת)

* בשעה שהמזכיר השני. בצירות היה צעיר בשם
יצחק נבון.

העבודה, שיצטרך לבחור את המועמד לנשיאות השבוע.
קשה לקבוע מה יתרחש שם. אולם נראה שספיר
וגולדה יעשו הכל כדי שיצחק נבון ימשיך לשאת את
התואר הנצחי של ״מועמד ל

^ מ ק * 1 )0הגיד 5 1

נור גאטי והמניות שרו

הבורסה

כאשר נשאל האיש העשיר ביותר בעולם,
המיליארדר הבריטי פול גאטי, כיצד

; יופסק המטמון
18453498
שר־התיירות ׳משה קול הודיע להתאחדות
גתי״המלון על הפסקה, למשך
חצי שנה, של פל המימון הממשלתי לבניית
בתי-מלון — כולל אלה שכבר
הוחל בבנייתם. מישרד-האוצר ימשיך
להעביר כספים רק לסיום שיפוצים פנימיים
של מלונות.
בדרך־כלל, מממן האוצר 60$מסכום

עשה את כספו, השיב :״פשוט מאוד.
כאשר המחירים יורדים, אני קונה. כאשר
הם עולים, אני מוכר.״
מה שטוב לגאטי — טוב גם למשקיע
הישראלי, בימים אלה. בחודש מרץ נפלו
שערי המניות בבורסה, בעיקר בגלל המחסור
בכסף בשוק. לפי הערכה מוסמכת׳,
הקטינו הבנקים את האשראי לעיסקות בורסה
ב־ 200 מיליון לירות. לקוחות, שנאלצו
להחזיר כספים לבנק שלהם, מכרו בלית-
ברירה מניותיהם בכל מחיר — והשערים
נפלו.
באפריל צפוי שינוי מוחלט במצב. הסיבות

• האוצר, שהפסיק את כל תשלומיו
לספקים בחודש מרץ, יחדשם בחודש זה.
• מאות אלפי שכירים יקבלו את תעודות
המילווה שלהם מבנק־ישראד, יוכלו
לממשן ולהפכם למזומנים.
• תיכנס לתוקפה העלאת שכר גדולה,
שתכלול גם תשלומים רטרואקטיביים, לרבבות
שכירים.
כל אלה יביאו להקלה גדולה במחנק
בשוק הכספים — וכמובן גם בבורסה
לניירות־ערך.
לכן, יש לצפות לשיפור ניכר בשערים.
מי שינהג כפול גאטי, יקנה עתה — או
לפחות יעכב את הוראות המכירה שלו —
ייצא נשכר.

איך להרוויח

במדינה

בלי ל של מס

סטודנטים

בוב באקמן, יועץ לענייני השקעות ב-
ארה״ב, גילה דרך מקורית להימלט מתשלום
מיסים: הוא משקיע בבורסה בשמו
של כלבו, כלב־רועים אנגלי הקרוי ויליאם
אריטיין.
לדברי באקמן הוא קורא בפני כלבו מדי
בוקר את רשימת המניות. כאשר מניף

פוסט מורט
ד..פוסט מורטם

מילחמת־האזרחים באוניברסיטת
חיפה הגיעה?שיאה -
ובמעט נשפד דם
משפופרת הטלפון נפלטו דברים ברורים.
הדובר היה דויד גיא, יו״ר הסתדרות
הסטודנטים באוניברסיטת חיפה. בצד השני
של הקו היה שלמה פרנקל, עורך
ביטאון הסטודנטים בקמפוס, פוסט מורטו^
(״לאחר המוות״).
״אם יפורסם המדור של הומו־פוליטיקום
בגיליון הבא,״ שאג גיא -״אתה מפוטר!״[
פרנקל לא נבהל. הוא ידע שאי־אפשר
לפטר אותו -מפני שהוא מכהן בתפקידו
בתוקף מיכרז. במיכרז זה זכה כאשר עוד
שלט קודמו, מנהיג רשימת יש גידעון
ספירו, בהסתדרות הסטודנטים — ולפני
שסולק מהשילטון על־ידי הפיכת־חצר של
אנשי המערך וגח״ל.
אך אם בטח פרנקל בכהונתו, הוא טעה.
הוא פירסם את המדור. למחרת היום הודיע

שרותי ההנדסה
הולכים ל בו רסה
חברת שרוחי הנדסה כישראל

שר־התיירות קוד
חצי שנה קשה
ההשקעה במלון חדש, או בהרחבת מלון
.ישן. העסקת המימון הנכבד הזה לחצי
שנה תגרום קשיים רבים למלונאים,
תביא להשלכות נרחבות גם מחוץ לענף.

מתכננת הנפקה ציבורית שר כשלושה
מיליון לירות בבורסה לניירות ננרך בתל־אביב,
שרותי
הנדסה היא חברה בבעלות כ־40
מהנדסים — כולם עובדי החברה. החברה
שהוקמה לפני 15 שנה, עוסקת בתיכנון
ופיקוח עבודות בנייה בארץ ובחו״ל, ו־מחזורה
בשנת 1972 הגיע ל־ 20 מיליון
לירות.
הונה העצמי של החברה כיום הוא שני
מיליון לירות, והחברה רוצה להגדיל את
הונה ב־ס׳ 509ו כדי להרחיב את היקף פעילותה.
לדברי מנכ״ל החברה, אורי אבן,
קל יותר לקבל עבודות, בייחוד בחו״ל,
כאשר מגיש ההצעה גס מממן את העבודה.
שרותי הנדסח מתכננת לפנות לרשות
לניירות־ערך בעוד כחודשיים.

משקיע ויליאם
הזנב ישחרר ממס?
הכלב את זנבו — קונה עבורו באקמן את
המנייה. כאשר הוא משפיל את הזנב —
באקמן מוכר.
עד כה הרוויח ויליאם, לדברי באקמן,
יותר מ* 22 אלף דולר — בלי לשלם מס.
באקמן טוען כי ויליאם איננו גוף משפטי,
ולכן פטור ממס. הכלב אפילו לא מקבל
משכורת, הסביר באקמן, כיוון שעל משכורתו
היה עליו לנכות מס במקור.
כל מה שנותר עתה, זה ששלטונות המם
בארצות־הברית יכירו בטיעונם של באקמן
וויליאם.

סטודנטית שידלוכיצקי
״את נותנת מיספרים

קלוב התעופה בקש״ כספ״ם

בעוד מאות טייסים חובבים משתוקקים
לטוס, מדי שבת, ואינם יכולים מחוסר
מטוסים — מקורקעיס חמישה מטוסי פייפר
שלהם בשדררהתעופה של הרצליה ואינם
׳יכולים להמריא — מחוסר כסף.
אבסורד עגום זה, הגורס אכזבה והת־
׳מרמרות לחברי קלוב התעופה לישראל,
הוא שיאו של השפל הכספי אליו הגיע
הקלוב — שפל המאיים על עצם עתידו
של המועדון הוותיק* .
חמשת הפייפרים המיותמים, מקורקעים
בגלל תביעה של חברת-הטיס כימאוויר,
התובעת מקלוב־התעופה תשלום חוב של
״ •שתחת כנפיו פועלים גם מאות דואים
וצנחנים חופשיים, במסגרת סקציות הדאייה
והצניחה החופשית של הקלוב.

למעלה ממאה אלף ל״י — הון־עתק למועדון
חברים, המתקיים ללא תקציב רציני.
אלא שהחוב הכספי הוא רק חלק מהצרות
שפקדו את המועדון, וייתכן שהקל שבהן,
לדברי האיש המרכזי בקלוב, בורים סניור
— לשעבר טייס בכיר בחיל״האוויר, וכיום
נציגן של חברות זרות בארץ — ייצא
הקלוב מקשייו הכספיים הנוכחיים וימשיך
לפעול כבעבר. גס הצד השני של המטבע,
מנהל כימאוויר יעקב טוביה, אישר כי
מסתמן הסדר לתשלום החוב לחברתו.
אולם גס אס יחלוף, השיתוק הנוכחי,
תישאר בעינה בעיית הפילוג המכאיבה.
קלוב התעופה לישראל הוקס לפני כעשרים
שנה כדי ללמד את בני ישראל טיס
ולאפשר להם לטוס. הקלוב הוקס מרגע
ראשון כמועדון חברים, לא למטרת רווחים.

״פייפר״ מר,ורקע של הקלוב
סיכויים להמריא מחדש

אהבתם הגדולה של החברים והמארגנים
לעסקי־האוויר השכיחה מהם את עסקי־הקרקע.
הבעיות הפיננסיות לא זכו לתשו־מת־לב
נאותה. חברים רבים נהנו משירותי
הקלוב — בלי לשלם אף את דמי־החבר.
ב־ 1956 ספג הקלוב מכה קשה, כאשר
מטוס שלו נפגע בתאונה, ואחד המעורבים
בה נפטר. התעוררו סיבוכים עם חברת
הביטוח, גדנ״ע אוויר קיבל לידיו את
המטוסים, והקלוב שותק לכמה שנים.
או, קיבל הקלוב מטוס פוקר עתיק־יומין
במתנה. חברי סניף תל־אביב, שהיו הרוח
החייה במועדון, השקיעו בטרנטה מאות
שעות עבודה, הפכו אותו שוב לכלי־טיס,
והקלוב חזר לחיים.
חברי סניף תל־אביב קנו מכספם גם
פייפר גדול, קיבלו את השקעתם בחזרה
בצורת שעות־טיסה חופשיות.
המשבר החל כאשר הועלתה דרישה מצד
סניף עפולה, בראשותו של משה מנחמי,
להעביר את הפייפר לשם. סניף תל־אביב
התנגד, אולם ההנהלה המרכזית, בראשות
סניור, הכריעה בעד ההעברה.
החלטה זו גרמה התמרמרות בקרב התל־אביבים.
חיכוכים נוספים נגרמו עקב החלטת
הנהלת הקלוב לרכוש חמישה פייפרים
ישנים ולשפצס — בעוד חברים רבים טוענים
שקניית חדשים תעלה אותו מחיר.
בעקבות המתח, פרשה קבוצה של תל־אביבים
מהקלוב, הקימו חברה חדשה בשם
שחק, רכשו לעצמם ססנה חדש.
כיום, טסים להס הפורשים בססנה שלהס,
בעוד טייסי הקלוב הוותיק מקורקעים, עד
לפתרון הבעיות הכספיות.

סטודנט ספירו
לכל ערבי מלוכלך!״
גיא כי הסתדרות הסטודנטים מפסיקה את
ההקצבה הכספית לביטאון (כ־ 20 אלף
ל״י לשנה).
פרנקל נשאר עורך, אבל אין לו מה
לערוך .״לאחר המוות״ החזיר את נישמתו
לבוראו.
״רוחו של נבלם ״.היה זה רק שלב
חדש במילחמת־האזרחים הסוערת במרומי
הכרמל, באוניברסיטה המשקיפה על הנוף
היפהפה של המיפרץ. הנוף הפנימי יפה
פחות.
על כך מעידה כותרת המאמר, ששימש
עילה לתקרית האחרונה .״רוחו של גבלם
מרחפת על פני הקמפוס!״ זעקה כותרת
זו של הומו־פוליטיקום (״אדם פוליטי״) —
פסבדונים שמאחוריו עומד אותו גידעון
ספירו, מנהיג יש.
איך הגיעה רוחו של גבלס, שר־התעמולה
הנאצי, לעירו של אבא חושי המנוח?
הרוח הרעה, המהלכת בין 5000 תלמידי

ה שלו ם יניא
ראימבויה ציונית
מאוקינוס האטלנטי
ר מיפוץ הפרסי
ך י* רוש ילד קטן כדי לגלות שהמלכים
1הם עירומים. ילד כזה הוא מועמד
קדאפי, בן ה־.31
מלכי ערב ונשיאיה בטוחים שקדאפי
הוא ילד מגודל, אדם ילדותי במעשיו
ובמחשבותיו. הם מתחנפים אליו בגלל
המיליארדים הנובעים מחולות לוב, כמעיין
המתגבר. לוב היא כיום יצרנית־הנפט מס׳
4בעולם, והיא חולשת על אוצרות אגדתיים,
שגיבורי אלף לילה ולילה לא חלמו
על כמותם.
אולם כמו כל ילד, יש לקדאפי הכי-
שרון לראות את האמת, והחשק לתאר
אותה. הבדווי הפוריטני, שנולד באוהל
אביו השייך, והחוזר לאוהל זה לעיתים
קרובות כדי לתפוס בו שלווה והשראה,
פשוט אינו יכול לסתום את פיו. הוא
רואה מה שהוא רואה, והוא אומר מה

הירד מטריפולי הובע: המנהיגים וההמונים הערביים רוצים נשרום!

ה מרבי עירומים

יהודית מברית־המועצות, אותה שונא קדא־פי
הדתי במיוחד .״בני־אדס מסוכניס יותר
מפאנטומים ונשק אחר. לכן יש להפסיק
את העלייה. ההמונים הערביים צריכים
לנסח את יחסם כלפי מזימה זו.״

שהוא חושב. בין שליטי ערב, זוהי תכונה
נדירה מאוד, והיא מכניסה את פחד
אללה ללב עמיתיו המתוחכמים.
יתכן כי לאורך ימים, תכונה זו של
קדאפי חשובה יותר מכל תעלוליו: הסעד
שהוא מעניק לטרוריסטים מאירלנד עד
הפיליפינים, והשוחד שהוא מציע למדינות
כדי לנתק את יחסיהן עם ישראל.
וההמונים המנהיגים
י י111111
וזשד-מ-ס עם -שראו

כי זוהי תכונה של אמת: כאשר
מכטאים אותה, היא קונה לה אחיזה
בתודעת השומעים. ושום מדינאי
ערכי לא אמר את האמת
כצורה כה אכזרית ופשוטה כמוהו.

האפי יא הסך את שיבשו גם מ־
[ /ההמונים הערביים. אם השליטים הערביים
מסוגלים ללכת בדרך שבה הם
הולכים, שפירושה יהשלמה עם קיום ישראל,
הרי זה נובע מן העובדה ש״חסר
לחץ ההמונים הערביים, כפי שהיה קיים
בשנות ה־50׳ ,להשגת המטרות הערביות.״

וזנהיג עו 1ו-חך ו
עד שיחווו פרסם־ן
ף שכוע שעכר הגיע קדאפי לשיא
^ חדש, בדברים שהשמיע בוועידה ב״
בנגאזי, הבירה השנייה של לוב.
״המדיניות הערבית פשטה את הרגל,
וריא משותקת,״ אמר .״אין היא מסוגלת
עוד ל טפל במצב.

״מעשי הפוליטיקאים (הערביים) אינם
אלא תימרונים, כדי להציל את כבודם
ולעקוף את האמת.

״בעיית שיחרורה של פלסטין
והחזרת עטה לכיתו אינה קיימת
עוד כתודעת השליטים הערביים.

״הסיסמאות (הערביות) אינן עוסקות
עוד בפלסטין ובעם הפלסטיני, אלא בזכויות
הפליטים, מבלי להזכיר את פלסטין.
״אולם למנהיגים הערביים אין אומץ־
הלב הדרוש כדי להכריז על אמת זו
באוזני האומות הערביות.״
במילים פשוטות אלד, חשף קדאפי את
המצב הידוע היטב לכל יודעי־דבר, ואשר
ממשלת ישראל משתדלת להעלימו. קיים
שיתוף־פעולה סמוי בין מנהיגי ערב ושרי
ירושלים: אלה גם אלה מעוניינים לאחז
את עיני הציבור הערבי והישראלי, ולהע מיד
פנים כאילו עוד חושבים הערבים
ברצינות על חיסול מדינת ישראל.

בדכרי קדאפי, מוכנים מנהיגי
ערב זה מכבר להשלים עם קיום
ישראל, לוותר על שיבת הפלסטינים
לשטח ישראל ולעשות שלום
שאינו טכסיס זמני, אלא הכרה
כמצכ לצמיתות.

קדאפי מוציא את עצמו, כמובן, מכלל
זה .״לוב מאמינה שהבעייה היא שיבת הפלסטינים
לארצם. פירוש הדבר חיסול
היישות הציונית.״

במילים האחרות: לא רק השליטים
הערכיים התייאשו מן ה
מילחמה ומן הסיכוי לחסד את
״היישות הציונית״ ,אלא גם ההמונים
הערכיים עצמם.
האימפריה האיטלקית: לובים תלויים כימי מוסוליני
תל־אביב תפקד, מוריטניה תציית !
מה יקרה אם תימשך פשיטת־הרגל של
המדיניות הערבית?

!;אימט־יה הציונית
הגדולה
* פ על כך יש לקדאפי תשובה פשוטה,
^ והיא תשמח את ליבם של כל שוחרי האימפריה
הישראלית. חסידי ארץ־ישראל
השלמה, נראים, לעומתו, כמינימליסטים.
המצב, לדעתו, יילד ויהיה רע יותר.

״הערכים ישלימו עם נוכחות
אימפריה ציונית על הורכן האומה
הערכית ותרכותה.״
על תרבות זו, יש לקדאפי, כידוע, די-
עות חזקות ושמרניות. הוא מאמין באות
הכתובה של הקוראן. בכל לוב אסור לש תות
אלכוהול. מי שמבריח מחו״ל בקבוק
ויסקי, נכנם לבית־הסוהר. מי שנתפס בגניבה
— נגדעת ידו בצורה הומאנית, ב־חדר־הניתוח
של בית־חולים.

״האימפריה הציונית תשתלט
על הערכים, בפי שעשו האימפריות
של הרומאים, היוונים, הבריטים,
הצרפתים והאיטלקים.״

זכר האימפריה האיטלקית חייה מאוד
בתודעת הלובים. הזקנים עוד זוכרים שאחרי
כיבוש לוב, ערב מילחמת־העולם
הראשונה, תלו השליטים האיטלקיים כעשרת
אלפים לובים לשנה, כדי לדכא כל
שאיפה להתמרדות. הנשים הוצאו להורג
בירייה. כעבור דור, סמוך ליום לידתו
של קדאפי, עוד הזדעזע המרשל הגרמני
ארווין רומל מאכזריות האיטלקים בלוב,
והנציח הזדעזעות זו ביומנו.
עכשיו, אומר קדאפי, צריכים הלובים
להתכונן לפולש חדש.

״אם תיפול מצריים, שום דכר
לא יחסום את דרכם של הישראלים
לאפריקה הצפונית.

״רעם של הקהילייה הערבית הלובית
מוכן למסור את נפשו כדי למנוע זאת,
אך זה לא יפתור את הבעייה.

״באשר זה יקרה, יינתנו הפקודות
כת״א, וייבוצעו במוריטניה.״

מוריטניה שוכנת מדרום למארוקו, על
חוף האוקיינוס האטלנטי.

״אם תיפול סוריה, יפול בל המרחב
(הערכי) המיזרחי. הציונים
יגיעו לעיר מדינה (ליד מכה),
ויכבשו את חצי-האי הערכי.״
בעקיפין, מתח קדאפי ביקורת על הש למת
המדיניות הערביות עם העלייה ה

זה ממלא את ליבו של קדאפי צער
וייאוש. אס זוהי דעתו על שותפיו הקרובים
ביותר, עמיתיו לפדרציה הערבית,
אין לפדרציה זו סיכוי רב.
אבל לגבי סיכויי השלום במרחב, יש
להכרזת קדאפי משמעות הפוכה. אם מהווים
דבריו של קדאפי תיאור מדוייק של ה אמת
— ואין אדם מוסמך יותר ממנו
לתאר אותה, ואין ספק שהאיש מדבר
בכנות מוחלטת — הרי נובעות מכך מסקנות
מרחיקות־לכת בישראל.
עד כה, כאשר אמרו שליטים כמו המלך
חוסיין והנשיא אנוואר אל־סאדאת שהם
מוכנים להסדר של שלום, תוך נטישת
הבסיס הרעיוני הישן של העולם הערבי,
אפשר היה לראות בכך טכסים גרידא. כפי
שאמרו מנהיגי ישראל לא פעם: זהו טכ סיס
שנועד להביא לנסיגת צה״ל, ולהכנת
המילחמה הבאה נגד ישראל.
אחרי דבריו של קדאפי, אין אדם נבון
יכול לחזור על מליצה זו ברצינות ובכנות.

בי קדאפי קוכע עוכדה פשוטה :
הכמיהה להסדר מדיני, הקיימת
גם בצמרת העולם הערכי וגם כקרב
המוניו, אינה פרי הטכסים
של הרגע. היא מבטאת נכונות
פנימית למתוח קו תחת האידיאולוגיה
של שני דורות, ולכונן מציאות
חדשה, המבוססת על ההש־למה
עם קיום ישראל והתפתחותה.
מי שמתעלם מכך, שותף לקדאפי בתפיסה
היסודית: שהשלום אינו רצוי.

במדינה
(המשך מעמוד )16
המוסד, הולידה תקרית שגרמה כמעט לשפיכת
דמים. היה זה כאשר אמנון אנג׳ל,
עסקן של גח״ל, ואיש רשימת יחדיו,
נתקל במיסדרון בצבייה שידלוביצקי, סטודנטית
המשתייכת לרשימת יש.
זה היה בשיא מילחמת־הבחירות, שהיתה
צריכה להכריע בין אנשי יש, שהתכוונו
לכבוש מחדש את השילטון שממנו סולקו
בתחבולה, ובין רשימת יחדיו של המערך
וגח״ל, שביקשו לחסום את הדרך בפני יש
(העולם הזה .)1851
על מה שנאמר בדיוק חלוקות הדיעות.
צבייה התוקפנית אמרה, לפי גירסות שונות
:״אתם רשימה של אפסים!״ או ״אתה
אפס !״ או ״אתם אפסים המצביעים לפי
הוראות של מיפלגות!״
על כך ענה אנג׳ל, לפי הגירסות השונות :
״אתם נותנים פתקים לכל ערבי מלוכלך
להצביע עבורכם !״ או ״את מחלקת מיס-
פרים לכל ערבי מלוכלך!״ לפי כל הגיר־סות,
השתמש בביטוי ״ערבי מלוכלך.״
גרושים לערכים הרוגים. בכך לא
נח אנג׳ל. בוויכוח אחר בינו ובין סטודנטים
ערביים, נשאל :״כמה ערבים הרגת?״
לפי גירסה אחת השיב :״הלוואי שיהיו
לי גרושים כמה שהרגתי ערבים !״
ביטויים אלה פשטו בקמפוס כמו אש
ביערות הכרמל. הסטודנטים הערביים איימו
בהפגנה, אנשי הימין איימו בהפגנה נגדית.
היתד, קיימת סכנה שיישפך דם.
•לשווא השתדלו אנשים מתונים להשפיע
על רשימת יחדיו, שאנג׳ל יתפטר או יפוטר
מן הרשימה. אנשי המערך־גח״ל הסתפקו
בהתנצלות בחצי פה. אנג׳ל נשאר.
שני חברי ועדת־ד,בחירות, שרצו אף הם
בפיטורי אנג׳ל, היו חסרי־אונים. הם הסיקו
את המסקנה היחידה שהיתר, פתוחה בפניהם:
הם התפטרו, וממילא נתבטלו הבחירות
שכבר היו בעיצומן. הם יתקיימו בעוד
חודשיים, בתום הפגרה.
סטודנט כן .37 אולם הדחייה לא
תשנה את המצב. בקמפוס החיפאי קיימת
מילחמת־אזרחים מתמדת.
מצד אחד עומדים אנשי יש, השואבים
את כוחם מקואליציה רחבה של סטודנטים
ליברליים ושמאליים, ביניהם שתי עתודות
איתנות 400 :הערבים הלומדים בקמפוס,
וכ־ 300 עולים מדרום־אמריקה, הרגילים ל־סיגנון
מארכסיסטי, שהוא שם נרדף ל-
קידמה במולדתם.
המנהיג הרוחני של גוש זה הוא ספירה
סטודנט לא־כל־כך צעיר 37 גיל זה
אינו יוצא־דופן. כך היה היו״ר היוצא
של הסטודנטים בת״א מטעם גח״ל, בן .39
גילו המופלג של ספירו הירושלמי קשור
במקום־לימודיו. כחניך קיבוץ, חסרה לו
תעודת־בגרות. במאוחר החליט להשלים
את לימודיו. על פי הסכם ארצי מתקבלים
סטודנטים כאלה דווקא בחיפה, בירת ריכוז
הקיבוצים בצפון. כיום לומד ספירו מדעי-
המדינה, מבקש לזכות בתואר ב״א.
כנופיית כאדר־מיינהון י. מול יש
מתייצב יחדיו, שהיא התגשמות קואליציית
דה־הונט במישור המעשי. יריביה קוראים
לה ״כנופיית באדר־מיינהוף״ *,על מישקל
קנוניית באדר־עופר בכנסת.
יחדיו נתמכת על־ידי כל העיתונות הישראלית,
שהכריזה מילחמת־קודש על יש
השמאלנית, תוך סגירת עמודיה בפני תשובות
הרשימה המותקפת, לה הודבקו תוויות
של מצפן, פתח וגרועות מאלה. אחדות־דיעות
זו היא שהוגדרה על־ידי ספירו כ־
״רוחו של גבלס.״
אולם אנשי יחדיו לא הסתפקו בכך.
הם הדביקו את אותה התווית של -עוכרי-
ישראל גם לשלוש הרשימות האחרות :
רשימה של קיבוצניקים בשם צוותא, רשימת
עודד של עולי צפון־אפריקה ורשימת ל״ע
(״אנשי יש לשעבר המחפשים מיפלגה
ציונית להיתלות בה.״)
רק גורם אחד שותק בכל המהומה:
נשיא האוניברסיטה, אליעזר רפאל. הוא
שמר על שלווה אולימפית.

טבח לוד
סרמה ועד מ, מגן
מסך הסודיו ת המוזר*-
הכן נרצח כטכח כמד,
האכ מת בעיקבות הידיעה —
* חבורה טרוריסטית בגרמניה המערבית,
הקרוייה כך על שם מנהיגיה.

והאם פנתה השבוע מסאגים,
ראחר שמד״א סירב
?תת?ה פיצויים
את מלחמת העולם השנייה עברה מרים
במחנה־המוות בראונסברוק. לאחר ד,שיחדור,
נישאה, בגרמניה, לשמואל ברקוביץ,
יוצא מחנות דכאו ואושוויץ. השניים יצאו
לחפש מה נותר להם בעולם. מרים גילתה
כי מכל משפחתה העניפה, שרדה רק אחות
יחידה.
זוג הניצולים עלה לארץ. שמואל עמל
לפרנסת המשפחה כפועל־בניין, עד שהתקבלו
הפיצויים מגרמניה. הוא קנה איט־ליז,
נכשל בעסקים, נאלץ למכור, קנה
בשארית הכסף קיוסק לעיתונים.
התמוטט. היה זה בבוקר שלמחרת

אם שכולה כרקוכיץ
שאלה טעונה חומר־נפץ

את הפד״״ התמרמרה השבוע, בדירתה בחולון
.״סירבו בכל תוקף לגלות לי לפי
אילו קריטריונים חולקו כספי הפיצויים ששלחו
היפאנים למשפחות הנפגעים. סירבו
אפילו לגלות לי אם מגיע לי משהו או לא.
״אבל אם לא מגיע לי — מדוע החתימו
את כלתי, אלמנתו של בני ז״ל, על הצהרה
שהיא לא מתנגדת שגם אני אקבל פיצויים?״

תפריע. ד״ר יוסף קוט, שעמד בראש
חלוקת כספי הפיצויים למשפחות,
היה עסוק מכדי להגיב על טענותיה של
האם השכולה :״הפרעת לי בארוחת צה־ריים,״
רטן בפני כתב העולם הזה .״תפנה
לאפרתי.״
ממלא־מקומו של מנכ״ל מגן־דוד, אלקנה
אפרתי, הכחיש בתקיפות כי הציע לאם
השכולה 1,500 דולר. לעומת זאת, טען
עורך־דינה של מרים, אשר רוט, כי אכן
היה מגן־דוד נכון להעניק לה סכום זה,
״כספי מענק שנתקבלו מאזרח יפאני.״
״אני לא זקוקה לנדבה,״ טענה השבוע
מרים ברקוביץ .״מגיע לי 15 אלף דולר,
כמו לשאר משפחות הנפגעים — ואני רוצה
סכום זה. במגן־דוד אמרו לי שאקח
מהכסף שקיבלו כלתי ונכדתי.״
לצינורות אין סמכות. במצוקתה,
פנתה מרים ברקוביץ אל ראש הממשלה
גולדה מאיר, ביקשה את עזרתה — לא
הס־וחלילה לקבל דולר יחיד שאינו מגיע
לה, אלא לאלץ את מגן־דוד לפרסם
ברבים את קני־המידה לפיהם חולקו כספי
הפיצויים — כדי שתדע רק אם מגיע לה
או לא.
ענתה לה לישכת ראש־הממשלה :״הכסף
שנתקבל ממשלת יפאן חולק למשפחות־הנפגעים
על־ידי ועדה מיוחדת, בהתאם
לשיקול־דעתם של חברי־הוועדה. לנו אין
סמכות להתערב בדבר.״
לעומת זאת, טען אפרתי :״הכסף חולק
בהתאם להנחיות הצלב־האדוס היפאני.
מד״א שימש רק צינור להעברת הכספים,
ההנחיות קבעו כי הפיצויים יינתנו לבן-
המשפחה הקרוב ביותר של הקורבן —
במקרה זה, לאלמנתו של יהושע ברקוביץ
— והם מיועדים לכל השאירים. משום כך
גם הסברנו לגברת ברקוביץ כי עליה
לפנות אל כלתה.״
שיראה כל העולם. מה האמת, אם
כן? האמנם היו אלה היפאנים שקבעו מי
יקבל כמה מהכסף — או ועדה מיסתורית
של ישראלים?
מרים ברקוביץ נואשה מלגלות את האמת
בארץ, פנתה בימים אלה, באמצעות
רוט, אל הצלב האדום היפאני, כדי שיתערב
למען פירסום הקריטריונים הסודיים
והענקת הפיצויים המגיעים ללקוחתו.
היתה זו הפעם הראשונה, מאז טבח לוד,
שהכדור נזרק חזרה אל היפאנים. אמר
השבוע נח ברקוביץ, אחיו של יהושע ז״ל :
״נחכה עד שנקבל תשובה מהצלב האדום
היפאני. אז, נעלה לשביתת־שבת אצל ראש
הממשלה.
״שיראה כל העולם מה עשו לנו.״
מיפלגות דאן ה ד כו
אח שכול ברקוביץ
״שיראה כל העולם״
ליל־הדמים בלוד, ששמואל ברקוביץ שמע
ברדיו כי בנו יהושע, שעבד כאיש־מכס
שם, היה אחד מעשרת הקורבנות הישראליים•
״אין לנו בן, מרים,״ זעק האב והתמוטט.
בריאותו
הרופפת של האב התמוטטה
לגמרי. ארבעה חודשים לאחר מות הבן,
מת גם האב. מרים ברקוביץ, אלמנה ושכולה׳
נותרה עם שני בניה האחרים — אחד
מהם נכה ברגליו ומוחו, שאינו מסוגל
לשום תעסוקה.
חומר״נפץ. אשתו של יהושע ז״ל,
חווה, ובתו התינוקת קיבלו פיצויים כשאר
משפחות הקורבנות — 15 אלף דולר. ואילו
האם, שנותרה בודדה וחסרת־כל, רצתה
לדעת אם לה לא מגיע מאומה, ולמה.
ואם כן — אז כמה.
היתד, זו שאלה טעונה חומר־נפץ, כפי
שגילתה במהרה. האשה מוכודהגורל, ש*
פיצוייה הראשונים מהנאצים נמוגו בחוסר
מזל, גילתה שהפעם השנייה בחייה, בה
היא נזקקת לפיצויים, תהיה קשה יותר.
״הציעו לי במגן־דוד־אדום 1,500 דולר,
במקום הפיצויים. כאילו בשביל לסתום לי

המייל״אדדים כ 1ד ם?
״הממשלה תומכת כמשקיעים
~ מזוהמים, שעשו כספם׳בעסקי
זנות — בעיר בארץ
יוצאות אלסי גערות לזכות
בכלל העוגי״
עשרים וחמש שנים היו נציגי האופוזיציה
השמאלית בכנסת מאשימים את ה ממשלה
ב״גזל מיליונים מהמוני העם״ ורוב
חברי הכנסת היה מפריע לנאומיהם
בבוז. בשבוע שעבר, יצא חבר־כנסת נכבד
מסיעת מפלגת העבודה עצמה, כשהוא
מאשים :״לאן הלכו ארבעה מיליארדים
דולר מרכוש העם?״
יצחק בן־אהרון, מזכיר ההסתדרות ו-
נביא״הזעם של מפלגת העבודה, דיבר, כדרכו׳
דברים מפורשים. היה זה בראיון במעריב
עם דב גולדשטיין :
״שישים או שבעים אלף משפחות בארץ
הזאת, ציבור עצום של מאות אלפים עניים
מרודים מתחת לקו הקיום, מתחת לסף הדיור.
אלפי נערות בכבישים, בשוליים,
אלפי נערים פושעים, מחוסרי כל סיכוי.
דור שני לתרבות הנוראה של העוני.

קורבן כרקוביץ
למי מגיע,

ומה 1

״זו ביצה גדולה, מרופשת, מדכאת של
עוני ומחסור ואלימות ופשע, וחוסר תקווה,
חוסר תקווה.״
מהכיס הציבורי לפרטי .״האם זו
תוצאה של מדיניות, או עניין של כוח
עליון?״ שאל המראיין.
תשובתו הברורה של בן־אהרון :״מדיניות.
מעשי ידי־אדם.״ היה זה אותו בן-
אהרון שהצביע תמיד בעד על תקציבי הממשלה
והביע אמון לממשלה בכל דיון
משקי או חברתי שהתקיים מאז נבחר לכנסת
כנציג מפלגת העבודה ובהסתדרות
כמזכירה.
לבן־אהרון היו גם כתובות ברורות לאחראים
למדיניות שאותה תקף :״600
מיליונים ל״י ניתנו כפרם לבעלי הסטוקים
— בפיחות אחוז שעשתה הממשלה. כתבנו
במכתב רישמי לממשלה כי בונים בש ביל
ספקולאציה, ואנשים מחזיקים דירות
גמורות לצורכי רווחים. אני שואל את
עופר משיכון עובדים למה שיכון עובדים
צריך לבנות דירות ברבע מיליון ל״י —
והוא עונה לי, :בשביל מי אני בונה את
הדירות האלה? שמונים אחוזים מרוכשי
הדירות הם חברי הסתדרות/״
לאן בכל זאת הלכו המיליארדים? ענה
בן־אהרון בעצמו :״ארבעה מיליארד דולר,
שישראל חייבת לעולם — כל זה פאנטומים?
כל זה פיתוח? כל זה קליטת עליה?
לא נדבק מזה כלום לכיסים פרטיים?
״יש נדידה מתמדת של הודעתק, שעובר
מהכיס הציבורי לכיס הפרטי. הון עתק!״
״קבוצה מזוהמת״ .ליצחק בן־אהרון
גם חשבון פתוח עם פנחס ספיר. מבלי
שהזכירו במילה אחת, מיחווה דעתו על
מפעלי הפיתוח ועידוד השקעות־ההון של
מישרד־האוצר :
״אומרים לי שהמציאות הזו, של התעשרות
וספקולאציות ורווחים קלים ומתנות
— הכרחית לנו, כארץ הזקוקה להון.
מי שבודק את הטענה הזו מוצא אותה חלולה,
מרוקנת, אווילית.
״יותר משמונים אחוז מן ההון בהשקעות
הוא הון ציבורי. יש כאן עכשיו איזו
קבוצה מזוהמת של משקיעים, שאספו את
כספם בעסקי זנות בחוץ־לארץ ועשו שם
הון כסף שחור. עכשיו הם באים הנה,
בונים בתי־מלון — והממשלה נותנת להם
הון לעידוד השקעותיהם.״
היו אלה מילים כדורבנות. תשובות כהלכה,
לשאלות כהלכה.
ורק שאלה אחת שכח המראיין לשאול
את המזכ״ל המאשים:
״בעד מי יצביע, ויקרא להצביע, בבחירות
הקרובות?״

ש איל תהד שר־ הבי טחון מ שה דייו:

וימעלו בני ישראל מעל בחרם ייקח עכו בן־כרמי בן־זבדי בן־זרח למטה יהודה מן החרם ויחר
אף יהוה בבני ישראל ...ויאמר ה׳ אל יהושע: קום לך, למה זה אתה נופל על פניך ; חטא ישראל
וגם עברו את בריתי אשר ציוויתי אותם וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כיחשו וגם שמו בכליהם ;
ולוא יוכלו בני״ישראל לנקום בפני אוייביהם, עורף ייפנו לפני אוייביחם, כי היו לחרם, לא. אוסיף להיות
עמהם אם לא תשמידו החרם מ קיר בכ ם...
ויען עכן את יהושע ויאמר אמנם אנכי חטאתי ליהוה אלוהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי; ואראה
בשלל אדרת שינער אחת טובח ומאתיים שקלים כסף ולשון זהב אחד חמישים שקלים משקלו ואחמדם
ואקחם וחינם טמונים בארץ בתוך האהלי והכסף תחתיה ; וישלח יהושע מלאכים וירוצו האהלה
והנה טמונה באחלו והכסף תחתיהן ויקחום מתוך האהל ויביאום אל יהושע ואל כל בני״ישראל
ויצקום לפני יחוה ; ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת הכסף ואת האדרת ואת לשון הזהב ואת בניו
ואת בנותיו ואת שורו ואת חמורו ואת צאנו ואת אהלו ואת״כל״אשר־לו וכל ישראל עמו ויעלו אותם
עמק עכור ; ויאמר יהושע מה ערכתנו יעכרך יהוה ביום חזה. וירגמו אותו כל ישראל אבן וישרפו אותם
(יהושע, ז׳)
באש ויסקלו אותם באבנים> ויקימו עליו גל־אבנים גדול עד היום חזה

של הנשים שבין קורבנות המטוס הלובי?
.5אם לא נמצאו ולא נאספו חפציהם האישיים של
קורבנות המטוס, האם נערכה בידי גורם כלשהו חקירה
על־מנת לבדוק אם הרכוש הפרטי הנ״ל אבד בהתרסקות
המטוס או נלקח בידי אנשים שלא היו מוסמכים לכך?
.6האם נתפסו בידי שילטונות־הביטחון אנשים שלקחו
שלא כחוק -או שנמצא בידיהם שלא כחוק, רכוש
שהיה שייך לחללי המטוס הלובי?
.7האם הועמד מישהו לדין על שנטל שלא כחוק או
שהחזיק שלא כחוק ברכוש שהיה שייך לחללי המטוס?
.8האם ננקטו איזה שהם הליכים, מישפטיים או אח רים,
נגד אלה שנטלו שלא כחוק חפצי״ערך משברי המטוס?
.9האם ידוע לשר־הביטחון כי בימים שאחרי הפלת
המטוס, שילמו אנשים בשטרות כסף של מדינות זרות
תמורת רכישות מיצרכים בקנטינות של השק״ס בסיני?

עתונאים מס״וים נין שבוי מטוס הנוסעים הרוני שהתרסק נס,!,
אל: שר־הביטחון, מר משה דיין
מאת: ח״ב אורי אכנרי
הובאו לידיעתי פרטים מזעזעים על מה
שאירע כסיני כמקום בו נפל והתרסק מטוס
הנוסעים הלובי כיום .4.2.73 לפי עדויות שונות
הרי זמן קצר אחרי נפילת המטוס ואחרי
חילוץ האנשים שנותרו חיים בו, פשטו אנשים
עד שכרי המטוס כמטרה לשלול שדל ולבוז ביזה.
הפושטים חיטטו בין שרידי המיטען של
המטוס, נטלו מחפצי הנוסעים, הריקו מזוודות,
תיקים וארנקים ממיטענם האישי של הנוסעים.
כין השאר נלקחו מבין שרידי המטוס חפצים
אישיים במו שעוני־יד, יהלומים ותכשיטים
ובסו* זר בשטרות של מדינות שונות. הידיעות
על השלל שנשלל עושות להן כנפיים, עוברות
מפה לאוזן בחוגים רחבים ומצטרפות לתעמולת
זוועה שיש בה בדי לפגוע ככבוד המדינה.
אבקש מכבוד השר להשיב על השאלות הבאות :
.1האם יחד עם גוויות חללי המטוס הלובי, או בנפרד
מהם, הוחזרו למשפחות הקורבנות או לשילטונות המדינות
שהקורבנות היו אזרחיה, החפצים האישיים שהיו רכושם
הפרטי של הקורבנות, כמו שעוני־יד, שטרות כסף,
תכשיטים, יהלומים וחפצי ערך אחרים כלשהם?
.2אם לא הוחזרו למשפחות הקורבנות או למדינותיהם
החפצים כמפורט לעיל, מדוע לא נעשה הדבר?
.3האם ידוע לשר־הביטחון כי היו מקרים בהם נלקחו
חפצים אישיים של קורבנות המטוס הלובי על־ידי
אנשים שלא היו מוסמכים לכך?
.4האם יש ממש בידיעה שאנשי החברא קדישא של
צה״ל, שתפקידם לאסוף את הגוויות ואת רכושם של
הקורבנות, לא מצאו — כאשר הגיעו למקום בו.התרסק
המטוס — את מרבית החפצים האישיים של החללים,
וביניהם שעוני־יד שלהם, ארנקי הכסף שלהם והתכשיטים

.10 האם מתכוון שר־הביטחון להורות עד
עריבת מסע הסברה בקרב חיילי צה״ד המוצבים
בסיני ובקרב העובדים האזרחיים המועסקים
שם, על מנת להבהיר מחדש את הערכים
המוסריים בהם דוגל צה״ד כנוגע לשלד ולביזה?

נסיכורוגים. אוו
חיה ולקוחותיהם
התעונבו נתוגיד

פסיכולוגי מותק

אקט שר אמונה

דליה סלע,
מיוחד (״פש
דמנות להיראות קצת ציצי״) מתפעלת מתחפושת
דויד גורפיין. לפחות, היא מאמינה שזה

קאובוי תימני

של השחקנית אורה בר־אור :״הכל אצלי
רקום בריקמה תימנית, גם התחתונים.״

הערפד הנתמו

הוא גוגו רוזן, המגלה עניין מהופנט בצווארה
של בת־זוגתו, מיקי של. התאורה, התפאורה, המוסיקה
המשובחת והבלתי־פוסקת, והחברה המגובשת, יצרו אווירת עליזות סוחפת במסיבה.

71ךךמ• לא בדיוק כמו זה של ליזה מינלי, א
קברט, מסביב ומעל לפסנתר העמוס
1.117
למספר, לבוש בגד פסים, בשמאלית איש־הטלוו

בזרועותיו את אחת

מנערות

הקברט

המסיבה,

ענת

פדן.

התחפשה למשהו
ניצלתי את ההד
וצאת הדופן של
והתחפושת שלו.

השחקנית היפהפייה עדי קפלן החליטו
ה י 1 11י • י?1
להסתפק בהופעתה של כל ימות השנה, מש||

כה את עיני האורחים בריקודיה המרתקים. היתה זו מסיבה אינטימית,
למרות 400 המשתתפים, ורבים מהאורחים הגיעו אליה בגפס,

איש לא הכיר את הדמות שנכנסה
כפתח. לא רק את זהותה —
אלא אפילו אם זו אשה או נכר.
איש מלכד המארח, ד״ר דויד
דודי. מחופש כערפד לתפארת,
ניגש הפסיכולוג המזוקן אד הדמות
המיסתורית, פתח כאצבעות
בטוחות את כפתורי חולצתה, ובתנועת
ניצחון הציג כפני קהל
החוגגים המסוקרן את זוג השדיים
הערומים שפרץ לחופש :״לא רק
שזו אשה,״ הכריז במקצועיות,
הנובעת משנות ניסיון ,״אלא גם
(המשך בעמוד )22
אשה יפה״.

הפסנתר לפחות דומה. קבוצת אורחות יצרה
:תמונות למטה: בי מני ת רן חרמוני״ מחופש

עברון בשיחה עם

פסיכולוגית.

שלא לדבר על גיישות,
יכלו החוגגים
והחוגגות לקבל בבית־התה שהוקם באחד מחדרי המכון, בהנהלת

בנו של המארח. נוכח ההצלחה המרעישה, הועלר מחיר העיסוי,
שהזכיר בדיוק את ארתה פעולה יפאנית, מחצי ל״י ללירה,
בתמונר למעלה נראה אלפי קוסטיק בתחפושת של המוקיוו הק׳

6 0 9נ שף הנ ד מו ת וי
(המשך מעמוד )21
נשף־המסיכות שאירגן הפסיכולוג מרמת־השרון,
כמדי פורים, ביום השישי האחרון,
הצטיין לא רק ברמת־בידור גבוהה, תוכן
אנושי מרתק, ושלל מסיכות עשיר בדמיון
ופנמסזיות — אלא היווה גם תרגיל פסיכולוגי
מרתק. בשנים עברו, נהג הפסיכולוג
לערוך ללקוחות המכון לטיפול פסיכותראפי
שלו נשף פורים מקובל, עם הופעות אמנים
וכל זה. השנה, החליט דודי להרחיב את
היריעה. מלבד לקוחות, הוזמנו לנשף גם
אורחים פרטיים, וכן קהל מגוון של פסיכולוגים
ופסיכולוגיות, עמיתים למקצוע.
התוצאה היתה מרתקת — לפחות לגבי
רודי. כפי שידע מראש, קשה היה לקבוע,
תוך התבוננות בשלל התחפושות והתנהגות
בעליהן, מי מטפל ומי מטופל, מי עוזר
ומי נעזר, מי פסיכולוג ומי נזקק לעזרה
פסיכולוגית, ומי סתם אורח נורמלי.
מסמר הערב היה דווקא לא גלגל־האופניים
שהפך לגלגל־רולטה, אים־
שר הימורים נועזים בגובה 25 אגורות —

קצף לגילוח 1 9 x 9 *7 5 0 2 9 /6מ• קולון 0 0 0 1 -0 1 1מקזזת גילוח ו 0 6 3 0נ<חו״ 3ח צדיאודורנט 0 0 1 0 9 0 6 511014ס לי לו ח 95 6 0חו<
קי ס ל שי עי 6$5109 0 / 6 3 / 0ז 1ז׳ 11 גו 14
טי פנים לאחר הגילוח * 5113x9 / 116 101100

0 $א 1$

מיו

שאינו במינו תדגים אחד האורחים,
שאול הלפר, שלבש מיג־בעת
ופיאה של אשה, שפם וחזה של גבר,
וחצאית של אשה, יצר סימן־שאלה
מעניין בקשר למין שהוא התחפש לו.

כריכות
0 * 111:1ה1ה
קוראים הטעוניינים לפרוף
את גליונות ״העולם הזה״
של שנת ,1971 יכולים
להכיא את הגליונות שבר־שותם
למערכת ״העולם
הזה״ ,רחום קרליכף ,12 תלי־אכים,
החל מיום ראשון
ה י ,25.3.73 כין 10 ככוקר
לשתיים בצהריי ם.
הקוראים יקפלו כמקום,
תמורת 22ל״י, שני כרכים,
א׳ ו־כ׳ של .1971
עכור כל גליון הסר יש
לשלם 2.50ל״י.

אלא בית־התה, שתמורת חצי לירה נכון
היה לספק תה, סימפטיה, ועיסוי בידי
גיישים או גיישות חובבים, לפי ההזמנה.
מי שעייף מתענוגות ההווה, יכול היה
להציץ לתוך העתיד, גם כן במחיר צנוע
שווה לכל נפש. סרסור בלבוש מהמאה
ה־ 18 עמד בפיתחה של מגדת־עתידות, הכריז
על מרכולתה בקולי-קולות .״אצלי
היא ראתה הרבה מיטות,״ דיווחה השחקנית
אורה בר־אוד, לאחר שיצאה מישיבה
עם המגדת .״זה טוב, כי אני אוהבת
לישון. בייחוד שהיא הבטיחה לי
שלא אשן לבד.״

ה ת מזגו ת
שלמה
ך* וף זמן קצר עלה הנשף על המס ו
4לול, החל דופק. מעטים בלבד
נותרו יושבים לאורך הקירות. רובם המכריע
של 400 האורחים התמזג בשלמות.
פסיכולוגים, מטופליהם, אורחים
מבחוץ — לא היה הבדל. הכל נסחפו
באווירת העליצות הפורימית.
למארח, היתד. זו הצלחה כפולה. רבים
מבין מטופליו היו נשארים לשבת בבית
עם בדידותם, בערב זה. עתה, זכו ללי לה
של שימחה וחברה.
לרודי ולעמיתיו לא היה ספק שערב
בודד זה ישמש חומר לשיחות אינסוף בימים
יבואו. אולם זה — מחר. ואילו
הערב, התפשטו הנפשות התועות כולן —
פסיכולוגים, מטופליהם ואורחיהם כאחד
— מכל הבעיות, התהיות, השאלות ללא
תשובות — ונפשו בנשף הנפשות המופשטות.
הסודוז
הזה 13x0

תור שלוש שנים צבר אבנר תומר מליוניס -וגם אוייב הרודף אותו בקללות
ץ ונד! מסופלסת, כלב מטונף, תימני
( מלוכלך, בן־זונה, טינופת, חלאת המין
האנושי, זונה עקומה ומסופלסת. על
גחונך עוד תזחל, כלב מצורע, גנב פושע,
לפרצופך המטונף אני יורק, סמארק ערבי,
מטונף, חרא. תן כבוד, יומך יבוא.
״ערבי נבזה ושפל, במקרה פגשתי פה
את רותי. על התנהגותך הזדונית כלפי
בחורה זו בלונדון יש כבר עדות משפטית.
הסברתי לה במה העניין, והיא אמרה לי
שבפגישה הבאה עימך היא מסוגלת להעביר
לד את הסכין מימין לשמאל על
צווארך. הנה עוד אדם אמיץ. כן יבורכו.
״נבלה סרוחה, הייתי קושר אותך לעץ.
סותם לד את הפה היטב היטב ומצליף
עליך בשוט כמו ערבי. הייתי שופך. עליך
מי־מלח ומוסיף להכות אותך בנבוט עד
שהיית נזקק לגבס בכל גופך לחדשים
רבים.
״איד יכולת להתנהג בצורה כה שפלה
לבחורה ישראלית? אתה לא יכול לחיות
מבלי לגרום למישהו עוול. אתה מתוסכל
הסובל מריגשי־נחיתות חזקים. מכאן גם
המכתבה הענקית שבמשרדך, להראות ו
סיפר
השבוע תומר :״החלטתי אז לחסל
את שחס, כי הם פגעו בשם הטוב של
העסקים. הפקדתי אצלם חמשת אלפים
לירות — וקיבלתי, כמו אחרים, ערבות
מזוייפת. היגשתי תלונה במשטרה, אולם
זו לא עשתה כלום. נתתי את הסיפור
להעולס הזה — ושנה לאחר מכן הם
פשטו רגל. עתה הם נידונו בבית־המשפט.
בלומברג לחמש שנות מאסר, שפירא עדיין
עבריין נמלט.״

ה לוו או ת
בינל או מיו ת
1אחר שחיסל את יריביו, הקים
/אבנר תומר חברה בשם בשמת (על
שם בתו) בשנת ,1971 הסתער על תל-
אביב. באותו זמן קשר קשרים, באמצעות
יוצאי עיראק ואיראן בארץ, עם מכריהם
בשווייץ. הוא נסע לשווייץ, התקשר שם
עם פקיד בכיר בגדול הבנקים בשווייץ,
(יוניון דה־בנק סויס) ,החל עוסק בהשקעות
במגרשים בארץ עבור מלווים בחו״ל,

להוכיח שאתה גדול, באמת אתה אדם קטן
ונשמה מלאה מוגלה וטינופת.
״הכנתי 15 אלף כרוזים כנגדך, על כל
פרשת לונדון. על רותי, אווה, ואיך שאתה
מרמה את מס־הכנסה. באם אתה לא תשלם
לי את המגיע 24 שעות אחרי קבלת מכתב
זה — אני אשלח את הכרוזים מתוך הארץ.
״עוד
לא נולד אדם שפגע בי במזיד
ובזדון כמוך — ולא נפגע פי שבעים
ויותר, צבוע הריאט מטונף.״

התוצאה: הפרשה הפיקאנטית הפכה ל־שיחת־היום
בצמרת המשק הישראלי.

״ אפתח עליך
באש! ,,

** דכיי 5ד, שתומר החליט שנמאס
^ לו. אמנם גם המשטרה וגם חוקרי
מס־הכנסה לא פנו אליו אפילו, בעקבות
המכתבים של הרמן — אולם תומר לא
ראה כל סיבה להמשיך לשתוק :״אני
נשיכה מגיש עתה תלונה במשטרה נגד הרמן,
על איומים ברצח וסחיטה,״ גילה השבוע.
למה דווקא איומים ברצח? בגלל מכתב כצויאר אחר בסידרה, כהאי לישנה :״נתתי הורף•
אשר קיפל המליונר החיפאי הצעיר אות לאנשי בארץ, אנשי לח״י לשעבר
? 0אבנר תומר את המכתב הססגוני, נטה שפעלו עימי באותו תא־חבלה והתייצבו
שלא להתייחס אליו יותר מדי ברצינות. לימיני בגלל סיכסוך זה, לפגוע בך, ובך
הוא הכיר את הכותב, אמנון הרמן, והבין בלבד, באם אפגע בארה״ב. כל משרדיך
מנוסח המכתב שלהרמן יש טרוניות מסויי -יהפכו לתל־חרבות. אין לפגוע בעפרה
מות כלפיו.
ובבשמת* בכל מחיר — אלא בך בלבד.
״בפסח אהיה בארץ. באם אתה תנסה
אולם כאשר בעקבות המכתב הראשון
באו נוספים, ונוספים, ונוספים, בזרם הולך להתקרב אלי לטווח של 10—8מטר, אני
וגובר, החל תומר מתקשה להתעלם מהם. פותח עליך באש מייד. אני תמיד מזויין !
בין היתר, האשים הרמן את תומר כי נמלט יותר לא תפתיע אותי.״
אמנון חרמן הפך להיות העננה היחידה
מלונדון כפושע, בלי לשלם לו, להרמן,
בשמיו התכולים של תומר בן ה־ ,27האת
שכרו — כי תומר מרמה את האוצר
ואת שלטונות מס־הכנסה, מעלים הכנסות מחזיק אולי בשיא של התעשרות מהירה
כחשבונות־בנק סודיים בשווייץ — כי בישראל. לפני חמש שנים בלבד, עדיין
תומר הוא סאדיסט ברוטאלי, שנשך צעי •מצא תומר ׳ את מחייתו בפרנסות -שונות
רה פולניה בשם אווה בצווארה, כערפד ומשונות. כיום, הוא מעיד על עצמו שיש
לכל דבר — כי במקרה אחר רימה תומר לו הון פרטי של חמישה מיליון ל״י. הוא
ישראלית צעירה בלונדון, השליכה לאחר מגלגל מחזור שנתי של 80 מיליון ל״י, הוא
שניצל אותה — כי תומר התרברב כי בעליו של המלון המפואר ביותר באילת,
ייכלל ברשימת גח״ל לכנסת, לאחר ש מלכת שבא, וזה עתה רכש מפעל נוסף,
ישלם להם שוחד — כי תומר איים על בשם גד־אלום.
מתנגדיו שיחסלם באמצעות שכירים של ערבות העולם התחתון — כי תומר, כי תומר.
חרמן, ששלח את כל המכתבים ממקום מזוייפת מושבו הנוכחי בניו־יורק, לא הסתפק בתומר
עצמו, גילה את האשמותיו גם לשר-
** ה מסתתר מאחורי מכתביו של
האוצר פנחס ספיר, למפכ״ל המשטרה,
אמנון הרמן לאבנר תומר?
ולאישים בכירים במשק, באמצעות מכתבים
וכרוזים.
* אשתו ובתו של תומך.

אבנר תומר נולד, כאבנר תם, באריתרי -וכן בתיווך בהלוואות בינלאומיות.
אה. הוא עלה ארצה ב־ .1949 עד גמר שירובעסקי
המגרשים נהג תומר לקנות מגתו
בצבא היה צעיר רגיל. חבריו בצבא רש, למוכרו כעבור כמה חודשים ברווח
זוכרים כי היה תמיד שחצן? מדמיין סי־ עצום. למלווים בחו״ל שילם ריבית מובטפורי־הצלחה,
שהדביקו לו את הכינוי חת של כעשרים אחוזים — הכנסה אסטרותס־תס.
נומית
בהשוואה לריבית המקובלת בשווייץ.
כאשר השתחרר מן הצבא חיפש פרנסות
כל עוד המחירים בארץ עלו, הרוויח
שונות. על גל ההצלחה עלה כשגילה כי תומר יפה.
בשנות המיתון דאז נזקקו מפעלים רבים
באוקטובר שנת 1972 הפתיע תומר את
באופן חמור לכסף.
המשק הישראלי, כאשר נודע כי רכש
תומר החל לתווך, מבסיסו החיפאי, בין את מלון מלכת־שבא ב־ 7.5מיליון.לירות
בעלי הכסף, חלקם סוחרי בשר וירקות — ,מזה 3.5מיליון ל״י חוב המלון לממשלה.

ה ר דו ומך
ה ¥1111

לסתו כלב מטונף, תימני מלוכלך,
עקומה ומסופלסת. על גחונך עוד
במישרדו, מאחורי שולחן־המנהליס

קטע־הפתיחה של אחד ממטר מכתבי־ההש־מצה
שקיבל המיליונר תומר :״זונה מסופ־בך
זונה. טיננפת, חלאת־רמין האנושי, זונה
תזחל, כלב מצורע.״ בתמונות למעלה: תומר
הענק שלו, שעורר את חמתו של אמנון.

חלקם עולי עיראק ואיראן, שישבו על
כספים רבים, רובם לא בבנקים. כך החל
מסדיר מימון למפעלים, דואג לערבות
טובה, גובה את העמלה שלו — אחוז עד
שלושה, ועובר הלאה.
כאשר נגמר המיתון, היו לו כבר קשרים
טובים בחיפה, ועסקיו התרחבו. הוא החל
פולש לתל־אביב, נתקל שם בחברת שחס
של ראובן שפירא ושלום בלומברג שעסקה
בעסקים דומים.

ספקנים טענו אז כי העיסקה תקבור את
תומר, כיוון שהמלון אינו שווה את המחיר
ובכלל, התיירות במשבר.
במשרדו בשדרות קק״ל פינת כיכר
מלכי-ישראל בתל־אביב, חייך השבוע תומר
לזכר הטענות, גילה כי השקיע, נוסף
לסכום הרכישה, מיליון לירות נוספות בשיפוץ
המלון, שהיה במצב רעוע.
רכישת המלון היתד, בעיניו חלום־חייו,
__ (התשד רעוזוד דל)

במדינה
ה עו ל

הז ה

1855

משטרה
זה יושר ז ה?
לאחר שנתיים ש? חיפושים,
תססה המישטרה את הפורץ —
כשבא?בקש תעודת־יושד
פיוטר פירשטיין הרגיש עצמו נעלב
עד עמקי נישמתו. ככל אזרח ישר, סר
בוקר אחד לתחנת־המשטרה כדי לבקש
תעודת־יושר, לרגל נסיעתו הקרובה ל־ארצות־הברית.
שם, לאחר המתנה ממושכת,
נתבקש לסור אחר כבוד לאחד המשרדים
הפנימיים — כדי לגלות שה-
מישטרה מחפשת אחריו בעצם כבר
שנתיים.
לא מבין. פיוטר, שעלה מפולין לפני
ארבע שנים, הואשם כי יחד עם חבר
נהג לפרוץ בבקרים לבתיהם של תושבי
מושבת־מגוריו, הוד־השרון, שיצאו לעבודתם,
לנקות את הדירות ממכשירי חשמל
וטלוויזיה 11 .דירות ניקו השניים בצורה
כזו, עד שעלתה המישטרה על עקבותיהם.
לאחר שנעצר, שוחרר פיוטר בערבות —
ורק שנתיים לאחר מכן הצליחה המישטרה
לשים ידה עליו מחדש.
בפני השופט, הסביר פיוטר :״אני עולה
חדש, ולא מבין טוב עברית. וגם יש לי
בחורה בלוס־אנג׳לם, שעומדת להתחתן

מאוזן :
)1דודה של מלכה פרסית )5 .עובר
מהקרקע לאויר )9 .הקדש מוסלמי)10 .
אריה )12 .חמור צעיר )13 .כשלון, נפילה.
)15 מה שאליזבט טיילור אמרה לריצ׳ארד
ברטון )16 .רפובליקה דרומית מזרחית
לאסיה )19 .מה שהמן הפסיק להיות)20 .
חימוש )21 .אחד השבטים )22 .הר געש
באירופה )23 .אחד מארבעת הבנים בהגדה
של פסח )24 .ירח )27 .סופר עברי.
(״הדרשה״) )29 .ידיד, חבר )30 .סוג של
כישוף )32 .תרנגול )33 .שאינו בן חורין.
)34 תבלין )35 .ספן, ימאי )37 .ישנם
אנשים שיש להם ששי כזה )38 .חומר
רפואי )39 .קונצרן ישראלי )40 .אחת האצבעות
)43 .עוף אוכל נבלות )45 .יחידת
זמן )46 .בלאט )47 .קואופרטיב לתחבורה.
)49 אשת זאוס )51 .אחת האותיות)52 .
יצור ערמומי מספר בראשית )54 .קלח.
)56 תו נגינה )57 .טמון )58 .אקסקומוני־קציה
)60 .יישוב על דרך תל-אביב—לוד.
)61 קריאת צער )62 .ספר על אחיניתו של
מאוזן )67 .1כלי למאור )68 .חיה טורפת.
)70 מפלגה )71 .בן זוגו של שמאי בסנהדרין
672 .מדבר )73 .מדינה מזרח תי
מאונך

)1היפוכו של מינימום )2 .מדף )3 .דבר
המשמש למלאכה או שיש בו בית קיבול.
)4אוניברסיטה אמריקאית )5 .כופר)6 .
התקוממות )7 .מצבה )8 .בעלה של אחייניתו
של 1מאוזן )9 .בנו הצעיר של צורר יהודים
)11 .רקורד )12 .מטרופוליס )14 .מלך
ישראל )16 .כינוי לחבורה כחולה בסביבות
העיניים )17 .פתרון, ביאור )18 .בננה.
)25 בירה אירופית )26 .כתם )27 .שטות.
)28 רשע )31 .זיז )34 .מתלמד )36 .אשתו
של אדם )37 .עולם )40 .ששמו אינו
ידוע )41 .אמו של 9מאונך )42 .מלך
עמלק בימי שאול )44 .בת אפרודיטה ווד
פיסטוס )45 .כינוי לראש הצבא היפני.
)46 שמים אותו באף בהמה )48 .אביון.
)50 נחש מים בעל תשעה ראשים שהרקולס
הרגו )52 .קישוט אף )53 .אצבע קטנה.
)55 בית הצאן )58 .עיר בפולין שתושביה
טפשים )59 .״בעל ה ...הוא בעל הדעה״.
)63 ננס )64 .נאה )65 .״מלה ב ...שתיקח
בתרי״ )66 .דו ועוד אחד )69 .תו נגינה,
)72 אני.

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור וכפל, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

10111111 71^ 11

רודרייב־

אין אבי לרנד ליד חלק מערימת הרמקולים
שנקרעו וחובלו בשבוע הראשון לפעולתו.

כונית בימי האימפריות הגדולות)74 .
מלכה בת אחאב.

ח ש בץ 855ו

הדרך שפתום הסרט פשוט התניעו, נסעו
וקרעו את הרמקול מחוטיו מתוך שינחה,
ואת מעט התימהונים שהחזירו את הרמקולים
שלמים ובריאים למקומם — ניסו
המוני בית־ישראל את כוחם באלקטרוניקת־

הציוד בפעולה

שתי מכוניות חונות משני צדדיו של עמוד רמקולים,
כשכל רמקול משורבב לתוך מכונית מבעד לחלון.
הסידור מאפשר להאזין לפס־קול הסרט כשחלון המכונית סגור או פתוח, כבחירת הצופה.
הרמקולים והכבלים המחברים אותם הינם חסונים למדי, אולם לא ניבנו נגד חבלה מכוונת.
איתי. אני נוסע אליה, ולא אגרום פה
יותר צרות.״
אולם השופט החליט שהארוסה האל מונית
תיאלץ להמתין עוד קצת לאושרה,
מאחר שכל זה טוב ויפה, אולם לפני כן
יואיל הבחור ויישב שנה בבית־הסוהר.

תל־אביב
סע וקרע
בתום הסרט, יוצאים הצופים
מה״דרייב־אץ״ החדש בשבדיבם
זיכרוגות מהסרט,
ובכיסם — הרמקוליס
לאחר שנות סבל ארוכות, זכו בשבוע
שעבר תושבי תל־אביב לקצת נחת, בבואם
לקולנוע־המכוניות החדש בגני-התעחכה
שבמזרח העיר: אלה מהם שהסרט לא
מצא־חן בעיניהם, יכלו להביע את תיסכולם
בו במקום: לגזור, לאבד ולהשחית את
הרמקול הפרטי שלהם, המוכנס לתוך
המכונית כדי שיושביה יוכלו לשמוע את
הפס־קול של הסרט.
אופיינית. גם על אלה שהסרט כן
מצא־חן בעיניהם חשבה הנהלת הקולנוע:
הם יכלו להביע את שביעות־רצונם בו
במקום, לגזור ולהשחית את הרמקול.
מבקרי הדרייב־אין ניצלו עד תום את
הגישה הפסיכולוגית של ההנהלה. כמות
הרמקולים *שנעקרו •מעמודיהם וחוטיהם,
שוברו, חוללו, וסתם נעלמו — היתד,
מדהימה :״אני דק מקווה שזו תופעה
אופיינית לימים הראשונים,״ ניסה מנהל
הקולנוע, אבי לרנד, לנחם את עצמו,
״אחרת נצטרך לשנות את שיטת ההתקנה
של הרמקולים.״

רמחות היוס

שני חוטים מנותקים נותרו כעדות יחידה
לרמקול שהיה מחובר אליהם, ואיננו עוד.
לרמקול השני באותו עמוד היה יותר
מזל, והוא נשאר שלם, ואף הוחזר כהלכה
לעמדתו בראש העמוד, לאחר השימוש.
לילה זעירה בכמויות מדהימות, שהשאירו
ללא תשובה את השאלה מתי הספיקו גם
לצפות בסרט.
מאחר שהרמקולים של הדרייב־אין בנויים
כך שאינם יכולים לשמש לכל מטרה
פרטית בבית, קשה היה לראות הסבר,

—י ר-זדלדד

ה מי ש טר ה הא שי מה איש
1הבפשעכה נו ר א 1ד
ש סי רבהלג לו ת לו ונאמו
במה הוא בעצם: אשב ...1

נ ו נראה יורם
רנדסברגר לבני 10
שנים בדיוק,נאשר
נסה לברוח מהכלא
עם נחמן נרקש

ר צי

כך נראה יורם
רנו סבוגו השבוע
נשיצא מהנרא בו
הוחזק 15 יום ללא
אשמה ברורה

ת י 1¥ 1נ111

הסיפור נשמע פמו סיפור קפקאי, או פרק מתוך מילכוד .22
אגל הוא התרחש גימים האחרונים, במדינת־ישראל.
ארנעח צעירים ישראליים היו עצורים נמשך 15 יום נכלא. הם נעצרו על־ידי
חמישטרה, נעיקנות מה שאנשי המישטרה מכנים ״מידע סודי״ שהגיע אליהם. לנאשמים
עצמם סירנה חמישטרה לגלות על מה עצרו אותם. ננית״חמישפט השלום,
לשם הונאו הארנעח להוצאת פקודת המעצר נגדם, וננית־תמישפט המחוזי, שם ציווה
השופט המחוזי ננימין כהן לשחרר אותם — לפני שחזרו ונעצרו שנית — המציאה
המישטרח סיפורים שונים שתירצו את מעצרם של חארנעח. רק ננית־המישפט
העליון, חסכים נציג פרקליטות המדינה לגלות למה מנקשת המישטרח לעצור את
חארנעח: חמישטרה חושדת נחם שתם קשרו קשר לניצוע מעשה פשע חמור. אנל
גם אז סירנה הפרקליטות לגלות מה הפשע שאת תיכנונו מייחסים לארנעה. רק
אחרי לחציו של השופט העליון מנחם עציוני, חסכים פרקליט המדינה, לספר לשופט
נדלתיים סגורות, כי הארנעה תיכננו לחטוף אדם.

את טי עמדו הארנעה לחטוף, איך ולמה, זאת סירנה המישטרה לגלות לא
רק לשופט, אלא אפילו לנאשמים עצמם. נמשך כל 15 ימי מעצרם לא נחקרו כל
הארנעה אפילו פעם אחת ולא נשאלו אפילו שאלה אחת לגני הקשר הנורא
שעמדו לנצע.
הסיפור מקנל מישנה עניין, משום שנמרכז הפרשה הקפקאית עומדת אחת
הדמויות המפורסמות ניותר נעולם הפשע הישראלי — דמותו של יורם לנדסנרגר
( ^30 נעל ענר פלילי עשיר, שנילה כמעט שליש מימי חייו ננתי־חכלא נישראל.
אחרי ששוחרר ממעצרו יחד עם שלושת חנריו, מנלי שיוגש נגדו כל כתנ״אישום
נקשר לפשע הנורא שייחסה לו המישטרה, נקטה חמישטרה צעד חסר־תקדים :
מערכת פירסומים יזומים נעיתונות קציגח את יורם לנדסנרגר, שרק לפני שלושה
חודשים השלים את מאסרו האחרון ושוחרר מהכלא, כ״אליל חדור החדש של אנשי
העולם התחתון.״
(המשך בעמוד )26
סיפר חשנוע יורם על נסיגות יצירת סיפור החטיפה :

״*לו ל את מ רצית לחטוף!״
(המשך מעמוד )25
״בחודש פברואר, איזה חודשיים אחרי
שיצאתי מבית־הסוהר, הכרתי בחורה אחת,
תיירת מאנגליה, בת 20 ומשהו, מישל
שכנאי. היתד, לה דירה בשדרות בן־ציון
בתל־אביב. כל שבוע הייתי בערך ארבעה
לילות אצלה. ככה זה, אני מתפרפר
לילה עם זאת, ולילה עם זאת. יצאתי מ־
״תקופה״ ורוצה להתפרק. רוצים לשכוח.
״אבל המישל הזאת היתה אוהבת אותי.
זה קורה, התאהבה. פעם כשרציתי, ללכת
מהבית שלה, לא נתנה לי, .לא תצא
מכאן !׳ צעקה עלי. אמרתי לה , :אני לא
נשוי איתך, תני לי ללכת.׳ התחילה לבכות.
דחסתי אותה. נתתי לה סטירה והלכתי. בכל
זאת, אחרי זה היא חיפשה אותי. חזרתי
אליה. בשביל שלא תידבק אלי יותר מדי
אמרתי לה , :אני נשוי ויש לי ילד.׳ היתד,
לי חברה אחת, זמרת שיש לה ילד. אמרתי
למישל, :זאת אשתי.׳ התחילה מישל
לחקור בכסית ואצל כל החברים שלי אם
נכון שאני נשוי. אמרו לה, :לא נכון.׳
התחילה לבכות לי. אמרתי לה, :מה את
רוצה ממני?׳ והיא אמרה, :תהיה פה, רק
תהיה פה!׳ ככה זה, התאהבה בי חזק.
״אחר כך היא היתד, רואה אותי ברחוב
עם אחרות ועם אותה זמרת, הלכה למשטרה
וס־פרה להם סיפור דמיוני. ליכלכה
אותי. סיפרה להם כאילו תיכננתי עם החברים
שלי איזה פשע גדול, כאילו הש־תלטנו
על הדירה שלה וכאילו ראתה אצלי
בכיס אקדח. אחר־כך בביודהמשפט שאלו

.29 באמצע פברואר הכרתי את יורם. הוא
בא לגור בדירתי אחרי שהיכרתיו. לדירה
באו חברים של יורם. הם נהגו לבוא בלילה.
יורם היה לגבי כחבר. כמה ימים אחרי
שהיכרתי אותו קרו הרבה דברים ולא
הבנתי מה הולך. התנהגותו אלי היתד, ל פעמים
אלימה. פעם הוא התרגז והיכה אותי.
היה גם פעם עניין עם כוויה בסיגריה
במהלך ויכוח בינינו. אחר־כך יורם לא
רצה שאיש יבוא לדירה. היה לו איזה עסק
לעשות והוא רצה שבמשך שלושה ימים
איש לא יכנס לדירה. האזנתי לשיחות שלו
עם חבריו. זה לא יהיה הוגן לומר שהבנתי
מה שדיברו מפני שאינני שולטת
בעברית. ידוע לי שהוא היה מעורב בענין,
אך אינני יודעת מה היד, בדיוק.
״אני גרושה זה שנה. אין לי ילד. אבל
נכון שהראיתי ליורם תמונה של ילד ו
יוו
0רנו סבוגו.. :ת״ות שהתאהבה
ב חזק הר נה רמ ישט וה וסינוה
סיפור דמיוני־ובגזל זה ישבתי 15 יום־
אמרתי בבדיחה שזה הילד שלי. לא נכון
שהתאהבתי ביורם. אני חיבבתי אותו ומשום
כך לקחתי אותו אלי לדירה. יחסינו
התפתחו לאחר־מכן כמו בין חבר לחברה
אך לא חיינו כבעל ואשה. כשדיברתי
על האקדח שהיה בידי יורם לא המצאתי
את הענין, אלא אם הייתי אותה שעה ב־
״מסע״ .אבל בחודש האחרון לא הייתי ב־
״מסע״ .אם נטלתי כדורים אלה לא היו
כדורי ספיד כי אם גלולות שינה...״
אחרי עדות זו, עליה ביססה המשטרה
תחילה את מעצרם של יורם וחבריו, ביקש
פרקליטם של הארבעה, עורך־הדין משה
רום, לשחררם .״מתוך עדותה של מישל,״
טען ,״עולה כי הבקשה למעצרם של הארבעה
היא ללא כל בסים. לא היה כל
יסוד לבקשת המעצר מלכתחילה. כל מה
שנאמר לגבי קשירת הקשר הוא שהעצורים
ניסו לעשות ״דבר גדול״ .אמירה מסוג
זה, כאשר העצורים אפילו אינם יודעים
במה מאשימים אותם וכאשר הדברים אינם
מפורטים בבית־המשפט, אינה יכולה בשום
פנים ואופן׳ לשמש עילה למעצר.״

האם די
בחשד למעצר!

׳״ 111_1 , 170נ 611ג ע11X11

ניסיון להחזירו למוטב. יורם, שאומץ על־ידי
משפחה חשוכת־ילדים, הועסק אז, לראשונה
בחייו, בביח״ר של אביו מאמצו.
אותה, באיזה כיס ראתה את האקדח.׳ אמ רה,
:בכים של המכנסיים.׳ והשופט ראה
שאני לא הולך עם כיסים בכלל. זה לא
באופנה. ובסוף גם השופט נמאס לו ואמר
לה, :תלכי.׳ לא מצאו אצלי שום אקדח.
מי מתעסק בכלל עם דברים כאלה? רק
עכשיו יצאתי מ-תקופה׳ בכלא. רוצה כמה
חודשים לנוח. רוצה להיות בן־אדם.״

** כאן התחיל לצמוח הסיפור ה-
קפקאי. בקשתו של עורד־הדין רום
לדיון חוזר בבקשת המעצר נגד הארבעה
נדחתה בבית־המשפט השלום. הוא הגיש
ערר על החלטה זו.
פרקליט המדינה התנגד לשחרר את הארבעה
בטענה כי בידי המשטרה מצוי
״מידע סודי״ אותו אינה מוכנה לגלות,
אפילו לא לנאשמים, המחייב המשך מעצרם.
אבל השופט המחוזי בנימין כהן סבר
אחרת .״דעתי הברורה היא,״ אמר בהחלטתו
״שראיות קודמות למעצר. חשד, יד,יד,
חזק כאשר יהיה, אינו מספיק למעצר. אין

ה תנ הגו ת
אלי מ ה
ף ורם לנדסכרגר ושלושת חבריו,
אמיל לוי, מנחם פלשפן ויצחק שריי-
בר, נעצרו על-ידי המישטרה בעשרים בפברואר
בשעה אחת וחצי בלילה, כאשר
הגיעו לדירתה של מישל שכנאי. אנשי המדור
המרכזי המתינו להם בתוך הדירה
ועצרו את כולם, ביקשו למחרת להוציא
נגדם פקודת־מעצר ל־ 15 יום. בבקשה למעצר
טענה המשטרה כי הארבעה השתלטו
בכוח על דירתה של מישל, וקשרו שם
קשר לביצוע פשע.
מישל עצמה שוכנעה לחזור לאנגליה,
מסרה בבית־המשפט עדות שלא התיישבה
עם גירסת המשטרה לפיה השתלט יורם
לנדסברגר על דירתה. סיפרה מישל בין
השאר :״אני תיירת מלונדון, שם אני עוסקת
בפירסום. הגעתי לארץ בספטמבר 1972
והתגוררתי בדירת סבי בשדרות בן־ציון

לדרוש מהמשטרה שכדי להשיג מעצר
תביא ראיות מליאות. המישטרה זכאית
למעצר שבמהלכו תמשיך לחקור, וזאת
אם יש ראיה מספקת כדי לשמש קולב
לסבך את האיש שמבקשים לעצרו. כאשר
די בחשד, הוא צריך להיות סביר. אין
חשד סביר בלי ראיה מספקת. במקרה הנדון
עברתי על כל החומר ולא נתרשמתי
שעל פיו ראוי היה לעצור את הנאשמים
מלכתחילה. אך כיוון שהתובע מהלך עלי
אימים, ואני מכבד אותו, הריני מוכן להעמיד
את השקפתי למבחן.״
בכך גילגל בית־המשפט המחוזי את הכדור
לבית־המשפט העליון שנקרא להחליט
אם רשאית המשטרה לעצור אנשים
תקופה ממושכת מבלי לפרט כלל במה
הם חשודים.
השופט העליון משה עציוני היה צריך

משה
1 1 1 1 1 :1 1 *1 0עורך־הדין
#1 / 1 ^ 11 רום סניגורם שד
יורם לנדסברגר וחבריו, שנאבק עבור
לקוחותיו בכל הערכאות כדי למנוע מעצר
שרירותי, מבלי שהמישטרה תגלה אפילו
במה נחשדים אלה שהיא מבקשת לעצרם.

להחליט בשתי סוגיות עקרוניות:
#האם ניתן להחזיק אדם במעצר על
סמך חשד בלבד?
!• האם ניתן לעצור אדם מבלי לגלות
לו על מה הוא נעצר בעצם?
בסוגיה הראשונה החליט השופט עציוני
בחיוב, ביטל את החלטת השופט המחוזי
ואישר את קביעתו של שופט השלום שפסק
להחזיק את החשודים במעצר, אפילו
הוא מתבסס על חשד בלבד שהם קשרו
קשר לבצע עבירה.
אולם בסוגיה השניה קבע השופט כי
למעשה לא גילתה המשטרה לנאשמים את
פרטי העבירה המיוחסת להם. רק אז הסכים
פרקליט המדינה לגלות כי מדובר בקשירת
קשר לחטיפת אדם, וגם אז סירב
לגלות את מי זממו הארבעה לחטוף, לפי
המידע המצוי בידי המשטרה.
קבע אז השופט עציוני :״חובתה של המשטרה
להודיע לנעצר את טיב ההאשמה
שבה הוא נחשד. ציון מהות העבירה כפי
שהיא מופיעה בספר החוקים, לא די בו
כדי למלא אחרי הדרישה לגילוי טיב העבירה...״
בהחלטתו רמז השופט עציוני
כי אם יבקשו להאריך שוב את מעצרם של
הארבעה, הרי על סמך טענה זו, שהמשטרה
אינה מגלה לעצורים את טיב ההאשמה
המיוחסת להם, ניתן להשיג את שיחרורם.
המשטרה העדיפה לא לבקש את הארכת
מעצרם של הארבעה ובלבד שלא לגלות
להם מד, היא חושבת שהם עמדו לעשות.
ייתכן שהפרשה לא היתה מסתבכת כל כך,
לוליא עמד במרכזה יורם לנדסברגר.

יש לו כסף — אפילו אם אינו עובד. הוא
לא הסכים לספר לי מד,יכן בא הכסף —
אלא רק ללמד אותי להשיגו גם כן. השיעור
המעשי הראשון שלי היה עוד באותו
יום, ומאותו רגע נקשרנו יחד והיינו יוצאים
בצוותא לכל מיני גניבות ופריצות.
הדרך נמשכה ממוסד למוסד, מגניבה
לגניבה. באחד הימים סיפר, ברוב תמימותו,
לאחד מחבריו על גניבה שביצע. אח רי
הריב הראשון, סיפר החבר את העניין
למישטרה. שופט־הנוער דן את יורם ל־5
שנים במוסד מסילה שבירושלים.
מרירותו הלכה וגברה. בייחוד השפיע
עליו המיקרה שקרה לו על הר־ציון בירושלים.
מדריך־הנוער של המוסד לקח
את הנערים לביקור בהר. בדוחק ששרר
במקום אבד לאחת.הנשים עגיל זהב. יורם
מצא אותו והרימו מן הארץ. באותו רגע
התנפלה האשד, על הצעיר, תלמיד המוסד
לעבריינים צעירים, צרחה :״גנב! גנב!״
״אלוהים עדי שידי לא היתד, במעשה
זד״״ בכה אז יורם. אולם איש לא האמין
לו. הוא נישפט, נכנם לראשונה בחייו ל־בית־הסוהר,
לחודשיים וחצי.
זמן קצר אחרי שיחרורו נעצר שוב,
הפעם כחשוד בהחזקת רכוש גנוב. בעת
מעצרו זה ביצע בריחה נועזת מהמעצר,
שהעלתה את שמו בפעם הראשונה אל כותרות
העיתונים. יחד עם שתי דמויות
מפורסמות בעולם הפלילים הישראלי, נחמן
פרקש וניסים ערוסי, נימלט מהכלא. הוא
נתפס אחרי 10 שעות, הובא לדין ונידון
לחמש שנות מאסר. זה היה בסוף .1963
אז ניתנה ליורם ההזדמנות של חייו.
משפחה חולונית חשוכת ילדים, שגורלו
של יורם נגע לליבה, החליטה לאמצו כבן.
בית־המישפט העליון, בהסתמך על חוות-
דעת של קצינת־מיבחן, איפשר ליורם להתחיל
את חייו מחדש. הוא שוחרר לתקופה
של שישה חודשים על־תנאי. בתום תקופה
זו היה על קצינת המיבחן למסור את
מסקנותיה לבית־המישפט. השופטים קבעו
כי אם תהיה חוות־הדעת חיובית, יישאר
הצעיר בחיק משפחתו החדשה.
אלא, לטענתו של יורם, המישטרה לא
היתד, מוכנה להניח לו .״מאז שעזבתי את
בית־הסוהר וחזרתי למוטב,״ סיפר בשעתו
,״הם לא נתנו לי מנוח. אף פעם לא
שכחו לי את העבר. בעיניהם הייתי ונש ארתי
פושע מועד.״
כשנה אחרי שיחרורו על־תנאי, נתפס

לסבול בעד
העבר
ף שהכיאו אותי לביודהמישפט,״
מספר יורם לנדסברגר ,״הם הביאו
לשם את כל העבר שלי. כל החיים שלי
אני צריך לסבול בעד העבר שלי? שילמתי
כבר בעד העבר. שילמתי את החוב שלי
בעד מה שעשיתי.״
אבל העבר אינו מפסיק לרדוף אחרי יורם.
שלושים שנות חייו הם מסכת רצופה
של סבל והתנגשות עם החברה והחוק.
יורם עצמו זוכר את קורות חייו מאז
היותו בן למעלה משנה.
״היום המר, בשנת ,1944 בו איבד אבי
את עצמו לדעת — היה לגבי יום ככל
הימים. כך, לפחות, הרגשתי אז. הייתי
בן שנה ומשהו, והבנתי את החיים כמו
שאני מבין היום באסטרונאוטיקה. אני זוכר
רק שאמי זועזעה קשות מהאסון והועברה
לבית־חולים לחולי־נפש.
אחותו של יורם, אילנה, היתה אז בת
חמש, ושני הילדים הועברו מבית לבית,
מחסות לחסות.
עם פרוץ מילחמת־העצמאות, נשלח יורם
לבית־יתומים ברמת־גן. היה זה מוסד
דתי, ויורם נאלץ לחבוש כיפה, להתפלל
לפני הארוחות ולשמור על שאר המצוות.
גם תחנה זו היתה קצרה ביותר. יורם
לא התאקלם במקום, היה סופג מכות נאמנות
מידי מדריכיו. עד שיום אחד הוח לט
להעבירו. הוא זכה לשיקום קצר במוסד
עלומים בכפר*סבא, עבר אחר־כך ל־בית־הנוער
בירושלים.
״יום אחד,״ סיפר יורם על גניבתו הראשונה
,״התפאר בפני שכני לחדר, כי תמיד

רונית אפולו, בתו
ה 7 1 0 1 1
של עורו ד ן תל
11111 11\ 11
אביבי, שענזדה להינשא ב־ 1965 ליורם.
שבועות טיספר לפני חתונתם, נתפס יורם
פצוע בידי המישטרה ונשפט על פריצה לחנות
תכשיטים. רונית חזרה לצרפת.
יורם לנדסברגר פצוע בגינת שינקין, הועמד
לדין כחשוד בביצוע פריצה לחנות תכ שיטים
ברחוב המלך ג׳ורג׳ .הוא הורשע,
הוחזר לכלא, בילה בו שנתיים לפני שיצא
שוב לחופשי. החופש לא נמשך זמן רב.
בשנת 1968 נעצר יורם לנדסברגר כחשוד
בהתפרצות לווילה ברמת־גן.
כמו תמיד, טען נס הפעם, כי הוא
חף מפשע. בבית־הסישפט נידון לשנת
מאסר. אבל התביעה לא הסתפקה בכך.
היא טענה כי לעבריין מועד בעל רקע
עשיר כמו יורם מגיע עונש כבד יותר.
עירעורה של התביעה התקבל בבית־המישפט
העליון. עונשו הוחמר לשלוש
(המשך בעמוד )28

^ 6משמיצי 8388(9— 1—39
(המשך מעמוד )23
וגולת־הכותרת של עסקיו: בהסכמים עם
חברות בחו״ל, הבטיח תפוסה של ־/״60
— עד מרץ .1976 תשעים חדרי המלון
מלאים כל העת, והוא ניגש עתה להרחבתו
בעוד 200 חדרים, בהשקעה של שני
מיליון לירות נוספים. המלון יהיה בן
חמישה כוכבים, ותומר יהיה גם הקבלן,
ירוויח בנוסף את הרווח הקבלני. לדבריו,
שווה כבר היום המלון 14 מיליון לירות,
בהיותו המלון היחיד בעל קרקע פרטית
באילת, כולל שפת־ים פרטית.
בין היתר, גילה תומר כי בעלי המלון
הקודמים שילמו לממשלה על הלוואתם,
תשעה אחוזים ריבית לשנה במקום שישה.
והוא מקבל עתה בחזרה את ההפרשים.

..משטוח היא משטוח

ונחווה היא נחווה ר

אמו אלתומן נ ט מון

והקצין נ חו בבחורה

ף־* שקט, בצינעה, ללא טכסים סוס־
^ ביים וללא מסיבות פרידה, נטש בראשית
השנה האזרחית הנוכחית את מיש-
טרת ישראל אחד מקציניה הבכירים
והוותיקים ביותר — ניצב אהרון שלוש,
מפקד המחוז הדרומי של המישטרה. פרישתו
של שלוש, שרק חודשים מעטים
קודם לעזיבתו את המישטרה מונה לתפקיד
החשוב של מפקד המחוז הכולל את
מרחבי ירושלים, הנגב, המרכז, עזה ויהו דה,
נומקה בסי דוברים מישטרתיים כפרישה
על רקע אישי פנים־מישטרתי.
הוסבר כי אחרי ששאול רוזוליו התמנה
כמפכ״ל במקומו של רב־ניצב אהרון סלע
שנפטר, לא היה עוד מקום לאהרון שלוש
להמשיך בכהונתו. שכן, כך אמרו יודעי-
דבר, הוא היה בשעתו מתומכיו העיקריים
של סלע המנוח וממתנגדיו של רוזוליו,
בעת שהקצונה הבכירה של המישטרה
היתה צריכה להחליט מי מהם יירש את
מקומו של פנחס קופל כמפכ״ל.
שלוש עצמו, צנוע, נעים־סבר ועדין
הליכות, טיפוס יוצא־דופן בשורת הקצינים
הבכירים של מישטרת־ישראל, סירב
להתייחס ולהסביר את סיבת פרישתו הפתאומית,
שקטעה קאריירה של 25 שנות
שירות במישטרה .״זה עניין פרטי,״ אמר
בשעתו ,״אין לכך כל רקע של חילוקי
דיעות או סיכסוכים אישיים.״
קצין המישטרה הבכיר, בן ה־ ,52 שעד
למינויו כמפקד המחוז הדרומי שירת כל
השנים במחלקה לתפקידים מיוחדים באגף

ניצה אהרון,שלוש
היא אחת המסועפות ורבות ההשפעה ביותר
בקרב אצולה זו.
ראש המשפחה, אהרון שלוש, שעל שמו
נקרא קצין המישטרה הבכיר, עלה לארץ־
ישראל עם הוריו מאוראן שבאלג׳יר בשנת
,1840 כשהוא נער בן 11 שנה.
בתחילה התגוררה המשפחה בחיפה, בשכם
ובירושלים לפני שהשתקעה ביפו. אהרון
שלוש, צורף במיקצועו, הפך לעשיר
מופלג, שרכש קרקעות, ואף הקים בכספו
בית־עלמין לבני העדה הספרדית ביפו.
במילחמת העולם הראשונה גורש יחד עם
יהודים אחרים מיפו, התיישב בקלקיליה
לפני שחזר לתל־אביב. רחוב שלוש בשכונת
נווה־צדק נקרא על שמו, כמו
שכונות נוספות בירושלים, צפת וחיפה.
בנו של אהרון שלוש, יוסף אליהו
שלוש, שהוא סבו של אהרון שלוש קצין
המישטרה, נולד ביפו, והיה כאביו צורף
כסף וזהב וחלפן כספים. הוא היה הראשון
שהקים בארץ בית־מיסחר לחומרי
בניין ביפו, ייסד בתי־חרושת לחומרי
בניין והיה מראשוני הקבלנים של ת״א.
אחרי מילחמת־העולם הראשונה היה יו
השושלת,
ערכים יסודיים שכל בני המשפחה
אמונים עליהם. משום כך ברור
איזה לבטים היה אהרון שלוש צריך לעבור
לפני שהחליט לבחור בצעד הגורלי
שישנה את כל חייו.
שלוש, שגויים לשירות מישטרת ישראל
מיד עם הקמתה ב־ ,1948 קיבל מיד דרגת
קצונה והחל לעסוק בשורה של תפקידים
חשאיים ותפקידי מודיעין במחלקה לתפקידים
מיוחדים, הגיע לראשונה לכותרות
העתונים לפני כשנתיים, בעת שהתפוצצה
פרשת ״מיסמכי לנסקי״.
היה זה אהרון שלוש שהזהיר — ל טענתו
בתום־לב — את עורך־הדין חיים
בסוק, שהיה נציגם של מאיר לנסקי וג׳ו
סטאשר, לבל יקנה במטבע זר מיסמכים
המכילים עדויות מרשיעות נגד לקוחותיו.
שלוש הואשם כי הכשיל מיבצע מישטר־תי.
שר־המישטרה מינה אז ועדת-בירור,
בראשותו של אלעד פלד, שזיכתה את
שלוש מכל אשמה.
כיצד קורה שאיש כזה, עם רקע כזה,
מחליט יום בהיר אחד, בגיל ,52 לעזוב את
משפחתו ולפתוח בחיים חדשים ן
התשובה על שאלה זו היא אחד הסודות
הכמוסים שנשמרו במטדדהארצי של מיש-
טרת ישראל. כי שם, ידעו הקצינים ה־

אבנר תומר, המיליונר
המושמץ, אינו
נרתע ממילחמה על עקרונותיו, למרות
שהסכום הנדרש ממנו הוא מבוטל :
״אינני מוכן להיכנע לסחיטה,״ הוא טוען.

המושמץ

תומר מקפיד לנהל בעצמו את כל עסקיו,
חותם אישית על כל צ׳ק. כך( מסביר
הוא, אין הוא גדל מהר מדי, עושה רק
עסקים שהוא יכול להשתלט עליהם: הנד־,.
רק השבוע סידר הלוואה לעיריה מסויימת
על סד מיליון לירות. קיבל עמלה של 100
אלף לירות — והכל בשלוש שיחות טלפון.
תומר מראה את החוזה. והנה הסדיר
הלוואה של 25 מיליון דולר לממשלה זרה,
קיבל עמלה של אחוז אחד — מיליון
לירות. תומר מראה את המכתב, המאשר
את העמלה.

המיליוגד -
היה מלצר
^ יך ;כ;ס לתמונה כזו אמנון הרמן ז
לדברי חומר, פגש את אמנון ב־,1971
כאשר זה הגיע ארצה עם מרצדס 250
הדורה, טען כי הוא בעל רשת בתי-קפה
בגרמניה.
באוגוסט נסע תומר לאנגליה, הלך לאכול
במסעדה ישראלית — וגילה כי המלצר
שם הוא לא אחר מאשר אמנון הרמן.
הרמן סיפר לו כי נאלץ לעזוב את גרמ ניה,
והוא עובד עתה בניגוד לחוק, ללא
רשיון עבודה.
״כיוון שהחזיק עדיין במרצ-דס, הצעתי
לו להיות הנהג שלי בלונדון, תמורת חמש
לירות שטרלינג ליום, אותן שילמתי לו
כל ערב׳״ סיפר תומר.״אחרי שבועיים
עזבתי לשווייץ, להמשד עסקי. ביום ש עזבתי,
בפתאומיות, השארתי לאמנון את
המגיע לו עבור היום האחרון.
״כעבור חודש וחצי, מגיעה ממנו שיחת
טלפון קולקט — דהיינו, על חשבוני. הוא
סיפר שיש לו להציע לי חמישה מיליון
דולר הלוואה. הצעתי כי בעל הכסף ישלח
כסף.
״אמנון המשיד להטריד אותי בשיחות
קולקט נוספות, ללא תכלית, עד שהוריתי
להפסיק לקבל שיחות כאלה ממנו.
״אחרי שרכשתי את מלכת־שבא, החל
לשלוח לי את מכתבי האיומים, לתבוע
280 שטרלינג, שכאילו נשארתי חייב לו.
בשבילי הסכום הזה הוא בדיחה — אבל
אני לא אכנע לסחטן.״
רעולת הזה 1866

החקירות של מישטרת ישראל —־ ואף
כיהן כראשה של מחלקה חשובה זו בדרגת
תת־ניצב — פשט את מדיו בצורה
פתאומית. אחרי מיספר שבועות חופשה,
התחיל שלוש, בחיים חדשים.
בימים אלה הוא מתחיל בתפקידו החדש
כמזכיר האקדמי של אוניברסיטת תל-
אביב. אולם הדף החדש בחייו של שלוש
אינו מתבטא רק בהחלפת המיקצוע והתעסוקה.
כי בד בבד עם שינוי קיצוני זה,
נקט שלוש בצעד קיצוני נוסף: הוא החליט
להיפרד ממשפחתו.
לפני שבוע התייצב לפתע שלוש בפני
משפחתו בדירתו התל־אביבית כשבפיו
בשורה מרעישה. לאשתו מרים ( )51 ולשתי
בנותיו דליה ( )26 וגילה 21 סיפר
אז שלוש, כי הוא החליט להיפרד מהם,
לעזוב את דירת המשפחה ולפתוח חיים
חדשים בבית חדש.
אהרון שלוש לא הסתיר כי מאחורי
החלטתו עומדת אשה.

גצד לאצולה
ספרדית בישראל

ך* חדשה המרעישה שהתפשטה במהירות
הבזק חיכתה בהלם לא רק
את ידידיו ומקורביו של שלוש, ולא נש ארה
רק בתחום הקצונה הבכירה של מיש-
טרת ישראל, שמזה זמן רב ריכלה בחשאי
על חייו הפרטיים של שלוש. היו לפרשה
הדים חזקים מאוד בקרב בני העדה הספרדית
בארץ. כי אהרון שלוש לא היה
רק קצין מישטרה בכיר. הוא גם נצר
לאחת המשפחות הספרדיות הוותיקות
והמכובדות ביותר בארץ. אם יש משהו
כמו אצולה ספרדית בארץ, מאלה המוסיפים
תמיד בגאווה את התואר ס״ט
(ספרדי טהור) לשמם, הרי משפחת שלוש

סף אליהו שלוש חבר מועצת עיריית יפו,
ושופט כבוד בעיר. במקביל שימש באו תם
תפקידים בדיוק בתל-אביב. הודות
לתפקידיו הכפולים האלה, שימש קצין
מקשר בין שתי הערים, פעל להרגעת הרו חות
בעת מהומות ואף היה אחד השתדלנים
שהביאו להסכמת עיריית יפו להעניק
עצמאות לתל-אביב בענייני כספים.
אף הוא כאביו רכש קרקעות, ששימשו
בעתיד כיסוד הון העתק של המשפחה.

כבוד המ שפחה
ו ה חו ב ה הגברית
^ כור כניו של יוסף אליהו שלוש,
1שהוליד שבעה בנים ובת אחת, הוא
משה שלוש, אביו של אהרון. משה, שנשלח
להתחנך במרסייל שבצרפת, ניהל
לימים את עסקי הפירמה לחומרי בניין
האחים שלוש. הוא היה מפעילי תנוכקונסול
כללי
עת המכבי, כיהן
של בולגריה בארץ והיה ממייסדי האופרה
והתזמורת הפילהרמונית הארצישראלית.
ב־ 1928 נבחר משה שלוש, כאביו, לחבר
מועצת עירית תל-אביב, וכעבור 8שנים
נבחר שנית למועצה ברשימתו של מאיר
דיזנגוף. אשתו הראשונה של משה שלוש,
היא אמו של אהרון, היתה ׳בת רב יוצא
פולין. כך שלמעשה אהרון שלוש הבן,
הוא אחד הראשדנים והיחידים. בבני משפחת
שלוש שאינו ספרדי טהור — שכן אמו
היתה אשכנזיה.
זהו הרקע המשפחתי של אהרון שלוש,
שקיבל אף הוא בנעוריו חינוך מסורתי,
מועשר בתרבות צרפתית. בשבט שלוש
המסועף, שכמה מבניו תופסים עמדות
בכירות במימסד הישראלי, נשארו כבוד
המשפחה והשמירה על השם הטוב של

אהרון שלוש במדי תת־ך
ין טן ין ון
ניצב לפני שהועלה
11 1 #1 1
ניצב ומונה כמפקד המחוז לדרגת הדרומי של מישטרת ישראל. שלוש החליט
לוותר על מדי חמישטרה למען אהבתו.
בכירים של המישטרה, שמזה שנים מספר
מנהל שלוש רומן אהבה רציני עם אחת
המזכירות של המטה הארצי.
לא היתה זו הרפתקת-אהבים מקרית,
גם לא פלירט מהסוג המקובל בין בוס ומזכירה.
יודעי-דבר טוענים כי היתר. זו
אהבה רצינית וממושכת בין גבר ואשה,
שבגלל מעמדם וקשריהם החברתיים לא
יכלו לנתק את קשריהם המשפחתיים הקודמים
ולחיות בצוותא. למעשה חי אהרון
שלוש במשך תקופה ארוכה חיים כפולים,
שייתכן והיו נמשכים עד היום, לוליא אירע
משהו שניפץ את כל מיסגרות חייו.
אהובתו של -הקצין הבכיר הרתה לו
ללדת ז החליטה ללדת את פרי אהבתם.
לאחרונה ילדה האשה, שאינה צעירה ביותר,
בן זכר. לידת הילד היתד. כנראה
הקש ששבר את גב הגמל, והביא את
אהרון שלוש למסקנה שחובתו הגברית
היא לעזוב את משפחתו ולהפסיק לחיות
חיים כפולים.
נראה שזו גם הסיבה שהביאה להתפטרותו
הבלתי צפוייה והמיסתורית מ־המישטרה.
שלוש הגיע למסקנה שאין הוא
יכול להמשיך וללבוש את מדי המישטרה,
אחרי שמזכירת המטה-הארצי ילדה לו
בן. הוא החליט לעשות את הצעד הנועז
ולשאת בכל התוצאות.

מוטב שתרסן את מרי״
רותד ביחסיך עם אדם
אהוב עליך. תמיכה
בלתי צפוייה שתינתן
לך, עדיין לא תפתור
את בעיותיך. פקח עי ניים
למתרחש סביבן.
נסה להיקלט בחברה
שונה מזו אליה הש־
: 1 21מרס -
20ייאמ רי ל
תייבת קודם, אתה
עלול למצוא את עצמך
מנודה לפתע ללא ידידים. אל תהססי
להיות כנה כשמדובר ברגשותיין, אם
תשמרי אותם לעצמן ולא תגלי לו אותם,
הוא לא יקדיש לך תשומת לב כלל.

1!1ו!

בניגוד לחששותיו לא
תעכב התנגשות לונונה
את התפתחותה המשמחת
של פרשה
מסויימת. יחסיך עם
אחד מבני מזל שור
יהיו מתוחים במיקצת.
ייתכן שבקרוב תתגשם
תוכניתך להחליף את
מקום מגוריך בעזרת
תמיכה של קרובים שדעתם
עליך תשתנה לטובה. הקפד על
היגיינה ודאג שאשתך וילדיו יעשו זאת
גם כן. אל תפריזי בהוצאות והשתדלי לחסוך.
לא תצטערי על כך. היזהרי במעברים.

אם תחליט כן להש־תתף
במיבצע מסויים,
בו הוצע לן לקחת
חלק פעיל, תראה ברכה
במעשיך. עקשנותך
עלולה לסבך אותך בצרות.
הטה אוזן לעצות
טובות שישיא
21ב מ אי -
לך בן מזל דגים לפני
20 גינגי
שתעשה דברים שליליים.
צפויות לן פגיבסוף
השבוע.
שות סנטימנטליות רבות
אחת מחן, שתהיה קשורה במשהו בהיר,
תגרום לך אושר רב — ואולי אף יותר
מזאת. אל תהסס לחזר ולהיות גבר! אתה אינך מסוגל לשער עד כמה
רצוי ונחשק במקום שלא פיללת בו.

:51111׳*

אל תגלה את סוד הצ...

לחתך לאחרים, והימנע
מפיטפוט מיותר בחברה.
מישהו, העוקב
אחרי צעדיך בקינאה
רבה, עלול לנצל את 1 ההזדמנות ולגרום לך
אי נעימות. שתף בחייך
21 ביוני -
רק אנשים קרובים ב20
ביו לי
אמת, ורק אחרי שהדברים
ייקבעו סופית.
בת סרטן — אל תניחי לריגשותייך להב־תיב
לך את דרכך, כי את עלולה
להסתבך בצרות. זכרי שבסופו של
דבר הוא עושה תמיד מה שמתחשק לו.

סוס 11

אם תוכניותיך כוללות
נסיעה למרחקים, עכשיו
הזמן לממשן. רו מן
שאתה חושב שהוא
מסתמן באופק, מפיח
בך רוח חדשה. אל
תתלה תקוות, הזמן
יעשה את שלו. ידידות
שנרקמה זה מכבר
בינך לבין בת סרטן עו זרת
לך רבות בימים
אלה, הינן ניזון ממנה, אל תזלזל בה.
הרבה בימים הקרובים לעסוק בכתיבה.

העתיד שלך צפון בשור
! אין כל סיבה ש־תפגיני
צניעות שלא במקומה.
היי ישירה וחביבה
כלפיו ונסי לעו^

בו את הרגשות.
השבוע יש סיכוי ש־סוף־סוף
תצליחי. יש לו
טמפרמנט לא נורמלי
אם רק יודעים על איזה
כפתור ללחוץ. ואתה,
אל לך להתייחס לשקשוקיה של בת דלי.

1ח1ח 1

ופ*3פפ2פ

״גלו ל את מ רצית לחטוף׳״

שמע לעצת זקנים וחכמים ממך. בדרך זו
תצליח להתגבר על קשיים רבים, ולהימנע
מעשיית טעויות.
זכור כי הטיפש לומד
משגיאותיו־הוא, ואילו
חכם, משגיאותיהם של
האחרים. אמת־חיים זו
נכונה גס לגבי חייך ה־רומאנטיים.
וגם אם נראה
לך שספגת אצלה
מפלה — אל תתייאש,
נסה שוב. כוכביך מורים
כי דווקא בסוף־
השבוע קיימים כל הסיכויים שתזכה
להצלחה סוף־סוף. הקפידי על סדר ונקיון.

(המשך מעמוד )26
שנות מאסר. אבל יורם יצא מהכלא רק
אחרי ארבע שנים.
״שנד, אחת ישבתי בחינם, באופו בלתי
חוקי. ישבתי חף מפשע, דרך אגב. זה
שנתפס עם כל הרכוש שנגנב אז מהווי לה
ההיא ברמת־גן הודה שהוא עשה את
זה לבדו. הוא יושב היום על 15 שנה.
אצלי היתר, בסך־הכל שרשרת מהרכוש
שהוא גנב שהוא נתן לי. אבל לא חשוב.
זה מת. לפני שמונה חודשים הסכימו
לשחרר אותי מכלא שאטה בו ישבתי.
הורידו לי חמישה חודשים מהזמן שעוד
הייתי צריך לשבת, אבל נתנו לי תנאי,
שאעזוב את הארץ תוך שלושה שבועות.
״לא עזבתי את הארץ. אז הפקיעו לי
את החופש. החזירו אותי לכלא וישבתי
מלא. ישבתי שוב בשאטה ובאיקסים
של רמלה. לא עזרו לי כל הבג״צים
שהגשתי. ישבתי עד היום האחרון. ב־29
בדצמבר 1972 יצאתי מהכלא. אבל דק
בינואר ובפברואר השנה הספקתי להיות
בחוץ.
״כשיצאתי מהכלא התחלתי לעבוד עם
חברים בגביית שטרות ותיווך. חבר הגון
הכניס אותי לעבודה הזאת — שלמה

השבוע אתה עומד לסיים בהצלחה מיב־צע
בו התחלת לפני כחודש. אתה שוב
נכנס לחיים סדירים
ותקינים. הכל ילך
כשורה. במישור הרומנטי
אין כל שינוי,
חכה להזדמנות בה
אתה תהיה החזק.
שמור על קשרים טובים
עם ידידך הטוב
ביותר, כי בסופו של
22ב או ק טו ב ר ־
דבר אתה תצטרך לעז-
22 בנו במבר
רתו, שאין לה תחליף.

ע1ן ו1

את העולם התחתון הישראלי. מה הם רו צים
ממני? שיתפסו את אלה שעשו מיליונים
מהפשע. למי יש לירה על הנשמה?
אני נלחם את מילחמת הקיום
שלי, כשאני חי מהיד אל הפה ממש.
אם הייתי מעוניין בפשע, אז אם לא
מיליונים או מאות אלפים, לפחות, כמה
אלפים היו מתגלגלים דרך הידיים שלי.
ומה יש לי בכיס? לפעמים אולי כמה
אגורות.
״כל הסיפור הזה בעיתונות שמלבי־שים
עלי נועד להכשיר את דעת־הקהל.
זה כדי שיום אחד אם יתקעו בי כדור,
אז האנשים יגידו :״מה יש? מי זה היה
בסך־הכל? היה סתם פושע אחד. טוב
שנפטרו ממנו.״
״אם לא יכניסו לי כדור, אז במוקדם
או מאוחר ירכיבו עלי איזה תיק. אני
אצעק שאני חף מפשע. אבל אז יגידו
כולם, :הוא תמיד אומר שהוא חף מפשע
!׳ יכניסו אותי שוב לבית־הסוהר.
זאת לא בעייה בשבילהם. לכן אני מוכרח
להסתלק מכאן. אבל לפני שאני עוזב
את הארץ, אני חושב שצריך להזעיק את
דעת־הקהל ולשים לשיטות האלה סטופ,
אולי כדי שאחרים לא יסבלו מזה. מה הולך
פה? עושים עם הבנאדם מה שרו־

אל תעמיס על עצמך עיסוקים צדדיים בלתי
חיוניים. הם עלולים לחבל במהלכו
התקין של עיסוקך העיקרי.
מאורעות בלתי־צפויים
עלולים לשבש
את תוכניותיו. צפוייה
הזדהות תרבותית בינך
לבין אדם המעורר בך
עניין זמן רב ושאיתו
לא הגעת להבנה בדרך
כלל. המתיני לשיחה
} 2בנו במבר -
טלפונית אם תתבקשו
20בדצמבר
לעשות זאת, אפילו אם
תאחרי. רגישותך המופרזת לכל הסובב
אותך עלולה להיות בעוכרייך בשבוע זה.

ד״/חנז

\ 171 11 ¥1 !1ך ן לפני עשר
לפי המלצת
#111
חדש בחייו. זוג חשוך ילדים, שגורלו של יורם
יורם בחברת אמו המאמצת. למרות ההזדמנות

(״שניצל״) איבשיץ, שהוא הגון ואין לו
כל עבר. עבדנו בצוות של שלושה אנשים.
עשינו הכל באופן חוקי. היינו מקבלים
מאנשים שיש להם שטרות, אבל אין
להם זמן לגבות אותם ייפוי־כוח לגבות
•את החוב. זה חובות טובים, לא חובות
רעים. היינו הולכים לגבות את הכסף
בלי איומים ובלי כלום. בשקט. אף אחד
לא רץ אחרי בעלי חובות. על חוב לא
תולים.
״אבל אחרי כמה זמן עצרו את החבר
השני שלי, דני לוי, שעבד איתי בגביית
חובות. עצרו אותו על ניסיזן לרצח.
לא משהו פלילי, כי אם משהו
משפחתי. מישהו במשפחה אצלו קיבל
2כדורים כשהלך ברחוב ונפצע. כשבאו
לעצור את דני, הייתי יושב אצלו ושותה
תה. עצרו גם אותי לארבעה ימים.
אחר־כך שיחררו אותי, כשראו שאני לא
מעורב בעניין הזה. אבל בינתיים תפסו
אצלנו שטרות לגבייה בסכום של 14
אלף לירות. לקחו את השטרות והם מח זיקים
אותם עד עכשיו אצלהם במישטרה.
״ככד, הפריעו לי להתחיל לעבוד. עכשיו
מובטל. הציעו לי לעבוד בצלילה בנמל
עזה, עם בגדי לחץ. אני דווקא שחיין
טוב. משלמים שם איזה מאה לירות ליום
בשביל לצלול מתחת למזח. נראה אולי
אני אתחיל לעבוד שם.״

י יג

אחת מתוכניותין קפאה על שמריה. אל
תתייאש, היא תתגשם בקרוב מאוד.
אנשים יתנו בן אמון
רב ויעודדו אותך לפעילות.
השתמש בעזרתם
ותגיע להישגים
של ממש. יום חמישי
הוא יום־מזל בשבילך:
הרבה בפעילות ביום
זה ופקח עיניך למתרחש
מסביבן. ידיד
פטפטן ימסור לן אינפורמציה
חיונית. דע
איך להשתמש בה, בי היא נבונה מאד.

הקדש שעות. רבות לשיחה עם בן חגך,
במיוחד בימים האחרונים
של השבוע, ותיווכח
בי המוצא מן המשבר
שאתה נתון בו כלל אינו
רחוק. אתה מתחיל
לגלות מחדש עניין בחיי
חברה.,מחדש קשרי
ידידות שנפגעו, מרבה
לבקר בבתי קרובים
20 בי נו א ר -
18בפב רו א ר
וידידים, ומשתדל שלא
להישאר יחיד ומבודד.

זלי

״רוצים לגרש
או תי מהארץ \״

מחלה קלה ממנה סבלת, חלפה. כל זאת
הודות לטייפולה המסור של בת זוגן,
זה מוכיח לך עד כמה
אתה חשוב לה ומה
רבה אהבתה אליך.
התייחס אליה קצת
יותר בעדינות. זה
מגיע~ לה. לן, בת
דגים, תבוא הישועה
מכיוון לגמרי לא צפוי.
התעוררי וקחי את ה-
9ובפב רו א ר
20במרס
__ חיים ברצינות. לא
תמיד יהיה מי שיוציאן
מהבוץ בו את שוקעת. הרבו ביציאה.

ך* ם רוצים לגרש אותי מהארץ,״
״\ 1זה ההסבר שנותן יורם לנדסבר־גר
להתנהגותה המוזרה של המישטרה
סביב מעצרו .״הם רוצים שאעזוב את
הארץ כדי שלא יהיו להם בעיות איתי.
אני אעזוב את הארץ, אבל אני אעשה
זאת מתי שיהיה נוח לי. לי כבר נמאס
פה. במוקדם או במאוחר יבשלו לי איזו
דייסה. שליש מהחיים שלי ישבתי בבתי-
כלא. עכשיו מתלבשים עלי בעזרת כתבות
בעיתונים כאילו אני רוצה להנהיג

שנים שוחרר יורם לנדסברגר מהכלא,
בית־המישפט העליון, כדי לפתוח דף
נגע לליבו, החליט לאמצו׳.בתמונה נראה
בילה יורם רוב הזמן שחלף מאז בכלא.

צים בלי חוק ובלי שום דבר. אם הכל
הפקרות, אז צריך שכולם ידעו מזה.
״עד היום אני לא יודע בעד מה נעצרתי.
כל הימים שישבתי לא חקרו אותי
בכלל בקשר להאשמה שהם מייחסים לי.
למה? אולי הייתי מוכן להודות במה
שהם רוצים, ואז לא היו צריכים לחקור
כל־כך קשה. אבל לא חקרו אותי מפני
שהם פחדו לגלות לי במה אני נאשם.
רק מהעיתון נודע לי אחרי שהשתחררתי
שהם חושדים שאני והחברים שלי תיב־ננו
לחטוף אישיות בכירה כדי לס חו ט
ממנה כופר. אבל עד היום אף אחד לא
מוכן לגלות לי את מי רציתי לחטוף.
אין לאף אחד גם שום הוכחות שדבר
כזה היה בכלל. כל מה שיש למישטרה
זה איזה מין ״מידע סודי״ שמישהו שרצה
לדפוק אותי, הלביש עלי.
״אז בגלל שאין למישטרה שום הוכחות
נגדי, אני צריך להיות עצור?
״נכון שלפעמים צריך לעצור אדם לטובת
הציבור. אבל מה עם זכויות האזרח.
מה זה ציבור ומה זה אזרח? אם
אין לאזרח זכויות, אז איפה טובת הציבור?״
איש
אינו חושד ביורם לנדסברגר שהוא
כיבשה תמה. אבל השאלות שהוא
מעורר, יש להן קיום בזכות עצמן, מבלי
להתייחס אל מי שמציג אותן. תשובה
חלקית עליהן נתן השופט־העליון עצ־יוני,
בהחלטתו המתייחסת לבקשת מעצרם
של לנדסברגר וחבריו :
״ברצוני למנוע את הרושם העלול
להתקבל כאילו על השופט להיענות אוטומטית
לכל בקשה של המישטרה להארכת
מעצר חשודים על סמך החומר שבידה.
על השופט להיות ער לכך כי מדובר
באנשים שהם רק חשודים ובחזקת חפים
מפשע כל זמן שאשמתם לא הוכחה. שומה
על השופט למצוא איזון הולם בין
האינטרס הציבורי שבהתחקות אחר מבצעי
פשעים ובין האינטרס של שמירה על
חופש הפרט שהוא מזכויות האזרח היסודיות
ביותר.״
העולם הזה 1855

לנמל אילת דרושים עובדים עד גיל 32
אחרי שירום צבאי ובעלי גושר גופני
מעולה למקצוע הסווארות.
נמל אילת מציע לך # :עבודה קבועת
ומסודרת במפעל דינמי עם סיכויי קידום
בעתיד?.ג בתקופת הנסיון מגורים בבית
נמלן•(מלון) עם ארוחות, תמורת תשלום
מינימלי #בשנה הראשונה זכות של 8
טיסות לתל־אביב וחזרה, על חשבון הנטל
.#עזרה כספית ברכישת דירה בתוספת
הלואה ל־ 10 שנים ( #יש צורך להמתין
בתור לקבלת דירה באמצעות חברת עמידר
באילת) .הנחה במס הכנסה ומם אחיד.
למחוסרי נסיון בעבודת נמלים, תינתן
הכשרה מתאימה והדרכה בנמל אילת.

אילת הקסומה קוראת לך!

מוצרי יוקרה קו ס מ טיי ם לגבר
נ אור ־ ו ר שנ ס קי

...את מוי יוזשו
מתאיס 17
תתאיס 17 תאן!
ג ר בוני ם • ג מי ₪ני ם
א ר כוני םךאקסט חני ם

המעוניינים לעבוד בנטל אילת ולהשתקע בעיר,
יפנו למשרד הראשי: רשות הנמלים, בית מעיא
דרן פתח.תקוה \ ,7תל־אביב, קומה ,11 חור 21ג ג
בכל יום שישי, ביו השעות 12.00—9.00 ויביאו
עמם תעודת יהות ופנקס מלואים! ניתן נם
לפנות בכתב. למדור גח אדם. נמל אילת, ת ד, 37 .
אילת.

מ׳ הב ש ם לא שה ה מ עו דנ ת

מי הקול ח ה מפורס מים והמרעננים

סי קו ר ת
החוג לתיאטרון של אודברסיטת חל־אביב
מכין הפתעה: כהפקה ראשונה שחח־נוך
את תיאטרון האוניברסיטה (הפקות
קבועות של החוג, המוכנות להיסתכן גס
בעימות עס קהל מבקרי־תיאטרון מיקצר
עייס) יעלו דויד מוכתר (כבמאי) ו־18
מן התלמידים את צ׳וז גווארה של מקרון
מאת ג׳ון ספרלינג.
זהו לא רק מחזה פוליטי מרתק, כי אם
הצגה בתוך הצגה, הנותנת הזדמנות להשתעשע
בכל זרמי התיאטרון — החל מתיאטרון
קונבנציונלי, דרך מחזמר ועד
לסטריפטיז.
בלונדון שיתפו בהצגה חשפנית מיקצו־עית,
והקהל הריע לה שלוש דקות תמימות.
דויד מוכתר, שחזר לא מזמן מאנגליה
עמוס רעיונות מרעננים, השתעשע
במחשבת על סטריפטיז מרובע. אך עד
מהרה התברר לו שאין אפילו ישראלית
אחת המוכנה — בהנחה שהיא יודעת בכלל
להתפשט בצורה אמנותית.
הפיתרון שמצא: סטודנטית אמריקנית.
באישור הבעל כמובן.

תי א טר ח
אנסי ה חי ח ך

ועד 20 שנה יין!

והתר בו ת

המשכנתא עד 4 0 .0 0 0ל״> יי!
בריבית של 91 ללא הצמדה.

״חם יגיעו מחר״ ,מאת נתן שחם,
התיאטרון ״הקאמרי״ .בימוי: יוסף
מילוא. תפאורה: אריה נבון.

״לציון חגיגות שנת הכ״ד, למדינת ישראל״
— אם באמת יש בכותרת זו, המו*
סיעת על גבי התוכניה, משום עדות של
רצון טוב — אולי כדאי היה לשר החינוד
והתרבות, יגאל אלון, להמליץ לפני חוגים
דרמטיים של בתי־הספר שיעבדו השנה על
הצגה זו, וינסו לפרש את האנדרטות ל־סלמ״ח
ולערכו כראות־עיניהם.
זה היה חינוכי הרבה יותר, ומעשי הרבה
יותר.
זה היה משאיר לשלמה וישינסקי, ה

טי ם
מ ל אי ם ועלונים ״/
אחדמ־ 203 סניפי

^ 311

או במחלקתהח סכון
רח׳ מונטפיורי . >9

ה פו ע לי ם
תעריפון הגונויים של
החל מ*1.2.1973

הווו ל ם הו ה
לשנה בלירות מחיר העיתון

דמי המנוי בארץ
לכל ארצות תבל בדואר רגיל
הוצאות משלוח

שחקן וישינסקי ב״הם יגיעו מחר״
בשר־ודם יחידי

ל !/2-שנה מחיר העיתון
הוצאות משלוח

= 100
105 -

52 - 6 + 46
9 + 46 בב 55

45 + 88
133
88ו 36 כב 124
88ו 164 — 76

23 + 46

64 — 18 + 46
84 — 38 + 46

12 + 88
17 + 88

דמי המנוי לארצות חוץ בדואר אוויר

לכל ארצות אירופה ואיראן לקפריסין לארצות־הברית וקנדה
לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה,
קניה, ניגריה, חוף השנהב, תאילנד
לדרום אפריקה, זמביה ורודזיח
למקסיקו ופנמח
ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה, פרו ויפאן
לאוסטרליה וניו־זילנד

שחקן היחיד המצליח להיראות כבשר־ודם,
פנאי להופיע בהצגה ראוייה לשמח.
וזח גם היה חוסך מן התיאטרון הקאמרי
את הנסיון המוצלח להגיש מסכת
גימנסיטית ליום-העצטאות.

ספרי ם
מ היה מאמין -

46 168 — 80 +
46 193 — 105 +
46 188
100 +
46 223 — 135 +
46 238 = 150 +

86 _ 40
99 — 53
96 11 50
114 68
121 — 75

הומור ב ב 01ת
יו״ר הכנסת המנוח יוסף שפרינצק נהג
לומר שאין זה מתפקידה של הכנסת לעשות
קציצות ולהציג הצגות. ואמנם, תמונת
הכנסת החרוטה בלב הישראלי המצוי
אפרורית ועגומה למדי: חותמת־גומי חס־רת־חיים,
מאובנת, מסתיידת, וחולה באחת
ממחלות־הנפש הנוראות ביותר: חוסר־הו־מור
משווע.
יונה כהן זכה השבוע בפרס כתבי־הכנסת

שד מהבר־ ש בי ט בי קרב״קאמר
ונאלץ לקבו ץ מ הקו מ ה הרביעית

מ שהו מחר קרה לו
בדירלפ די מ ״ ד ה
אוד־כוקר ליום השלישי בשבוע שעבר
(מה שנאמר עליו פעמיים כי טוב) הלך
לו שלמה בר־שביט ברחוב דיזנגוף התל־אביבי.
כמו בכל יום. חשב על הזמן שנש אר
לו עד 12 בצהריים — שעה שנועדה
לו פגישה בתיאטרונו) הבימה .״די מוקדם,״
הירהר ,״אין מה למהר, אפשר להספיק
לשתות קפה.״
סדר־היום שלו היה כך: מן הפגישה יילך
הביתה לאכול צהריים ולישון טוב. בערב
היתה התוכנית בכורה של כל מה שבגן,
בה הוא משחק את המיליונר ג׳ק — עלוקה
שהתיישבה לה על בני־הזוג ג׳ני וריצ׳ארד.
תפקיד קטן אבל גודלי, שאלבי המחבר
נתן לו בנדיבות הזדמנויות קצרות להברקות
בולטות.
שלמה׳לה לא היה מודאג: אין לו
שום אמונות תפלות ביחס לבמה. הוא אינו
מנשק את המסך לפני הפרמיירה. אינו מפחד
לעבור מתחת לסולמות. הוא אינו מתיישב
על הטקסט, כשזה נישמט מידיו לריצ־פה.
אינו דורש שהפרמיירה תהיה דווקא
ביום שלישי (כמו גודיק, שעמד על כך
שבכורה יש לעשות רק ביום השלישי ה ראשון
בחודש).
כי שלמה׳לה כבר למד: לגורל דרכים
משלו. לכן, כשידידו איצקו רהמימוב הזמין
אותו לקפד, וסנדודץ• במיזנון הקרוב של
הקאמרי, לא היסס. יוכלו לשוחח שם קצת
על הצגה משותפת: מנורת הקסמים, הצגה
לילדים בהפקתו של איצקו.
אך זה היה ביום שלישי בשבוע שעבר.
באותו יום הזדמן לקאמרי מישהו אחר,
שהחליט שזה לו יום נקם ושילם. הוא שפך
את הבנזין — והדליק.

מספר בר־שכיט :

לפתע פתאום מצאתי את עצמי קופץ
מגובה ארבע קומות, כשפרצה האש. לא
חשבתי פעמיים. ראיתי דרך החלון גגון
במרחק שתי קומות והחלטתי שזה לא
נורא. קפצתי ישר אליו — אבל עברתי
דרכו, ומצאתי את עצמי ממשיך לצנוח

ע״ש סביסלוצקי״ על ספרו החדש הכנסת
— דיונים וחיוכים. באופן פראדוכסלי למדי,
השכיל כהן, כתבו הפרלמנטרי של
הצופה מיום כינונה של הכנסת, לצייר
בספרו החדש (הוצאת נום הספר 106 ,עמודים
בכריכה רכה) כנסת פעילה, רוחשת
חיים, אנושית, מרתקת, ואפילו בעלת הו־מור
משלה עד כדי כך שעשויים לחשוד
בו שכל דמיון בין הכנסת שלו לזו המיש״
תקפת על מסך הטלוויזיה מקרי בהחלט.
הנה, למשל, לקט של פתיחות נאומים
בכנסת ריקה :
9אדוני היושב ראש, כנסת ריקה !
• אדוני היושב ראש, כנסת נעדרת !
ס ספסלים נכבדים וכנסת ריקה מאוד !
9אדוני היושב ראש, קוראי הפרוטוקול
הנכבדים !
9אדוני היושב ראש, קצרנית נכבדה !
נדמה כי אחת מסגולותיו הנדירות של
כהן היא הכישדון לברור את הלחלוחי
מן היבש, ולברור את העובדות כך שתת*)
מי שהיה כתב ידיעות אחרונות בכנסת.
יחד עס כהן קיבל את הפרס כתב
הארץ מתי גולן.

שתי קומות נוספות, על גגון האסבסט של
מצקין.
שם, מצאתי את עצמי בחברתו הנעימה
של מפקדי בפלמ״ח, חיים חסר, שירד למטה
בניחותא דרך הצינורות.
בתחילה גיליתי רק שנישרטטי עמוקות
בברכי ובידי מן האסבסט המחוספס. אחר־כך
הבחנתי שהחברים מלווים אותי במב־

אוג, ואז קורה -משהו ספיישל.
בפרמיירה של איומה המתוקה — התכופפתי
להרים משהו לפני ההצגה —
וניתפס לי הגב. שלחו להביא פיזיוטרפיסט,
דחוף.
בנערים בחבורה שיחקתי עם סדק בצל עות,
אחרי שהתהפכתי עם הווספה.
בארכיטקט וקיסר — דלקת בגרון עם

בר־שכיט כ״ארכיטקט וקיסר״
אחרי קפיצה מארבע קומות —
טי דאגה עמוקים, כשעליתי במדרגות ב־הבימה.
איך זה יעלה הערב על הבמה,
חשבו, הרי הוא צולע לגמרי.
לי היה דבר אחד ברור: ניצלתי ממוות
בטוח. כשהלכתי ללבוש את בגדי ההופעה
בזהירות, שלא אזיז את התחבדשות
— היה ברור לי דבר נוסף: מה שצריך
דיה לקרות, קרה.
כי בכל יום של פרמיידה, מאז,אני זוכר
את עצמי, קורה לי משהו: לרוב אני סתם
חולה. אם אינני חולה — אני מתחיל לד
חוס,
שעלה לי פתאום. רצתי לקבל זריקה
לפני ההצגה.
בצוואתו של כלב — נסעתי במונית
שנכנסה במונית. גירדתי את שתי הברכיים.

פעם
ניסיתי להתחכם לגורל. בערב
הצגת הבכורה של הכיסאות לא יצאתי
כל היום מפתח הבית. הסתתרתי. בארבע

קבל תמונה מסוגננת, כוללנית וקלילה גם
יחד, מרתקת ורבת־גוונים. למיקרא הספר
אפשר לחשוד לרגע כי ישיבה אחת בכנסת
כמוה כסרט מבדר
של כנופיית מרגלים
המכירים האחד
את מישנהו,
אבל מחליטים להשלים
ביניהם ולשתף
פעולה להצלת
העניין, כמו בסיפור
הבא:
״מעשה בסגן־שר
במעמד צלם טלוויזיה בעל סוודר אדוס
ממולח, שנשא נאום
זרחני, שבלט בכל הבמה, ובמעמד כל
שכולו ביקורת כהמי־ומי
של השירה, הפיזמון והחלטורה
לפי סיעה מסויימת
העבריים — נערך השבוע ערב שני של
סופר כהן
קטנה, אך צעקנית.
מה שנועד להיות המיבצע היומרני, היוקכדי
שלא לעורר רתי והתרבותי ביותר של גלי צה״ל: ערב
תרעומת, השתדל לשוות לדבריו אופי כללי. שירי־משוררים.
אך בסיום דבריו, אמר שהוא מצטרף לדברי
יצחק לבני צדק. טשרניזזובסקי וביאליק,
המגיד מדובנא, שבאחד מנאומיו הטיף
דויד פוגל ולנסקי, הס נפלאים. הס היו
מוסר ליהודי אחת העיירות ואמר, :כל
נפלאים ונשארו נפלאים, ויש חשש רציני
מה שדיברתי כאן, לא התכוונתי לאף אחד
מתושבי העיירה הזאת. אבל, אם בכל זאת|| ג שאפילו אס יטחנו אותם באוזני השיש
ביניכם 8י שחושב שאליו התכוונתי,כם והערב ובכל תוכניות הזמר של גלי״
הריני מודיע שאמנם התכוונתי אליו׳.״
אשר לתיזכורות היסטוריות — אף שהדברים
נראים כמובנים מאליהם, מפתיע
לגלות בספר שהמשבר הקואליציוני הראשון
פרץ בגלל חינוך דתי — שאחד החוקים
הראשונים שנחקקו היו זה של חינוך
חובה — שהחבר הראשון שסולק מן המליאה
היה מנחם בגין — שכבר בישיבה
השלישית של הכנסת הראשונה שמע הבית
בפעם הראשונה כינוי שאין מרבים להש תמש
בו, למרבה הצער.

בר־שכיט ב״כל מה שבנן״״
— מכות על הבמה
אחרי הצהריים עשיתי מיקלחת חמה, נכנסתי
למיטה עם ספר והוצאתי לגורל
לשון: נו, קאליקר, נראה אותך היום!
החלטתי לאכול תפוח־עץ. אומרים שזה
נורא בריא. נגיסה ראשונה — נישברה
לי השן. יצאתי מן המיטה, רצתי לרופא־שיניים,
וזה יישר לי את השן לגמרי.
שיחקתי בלי שן.
מאז אני לא עושה ניסיונות. מה שיקרה
יקרה. עובדה: מה פתאום באותו בוקר
הייתי צריך להיות דווקא בקאמרי, ובשריפה
שאיני שייך לה י דרך־אגב, זה
בדיוק גם מה שלא נתן מנוחה לחבר׳ה
שלי בסביבה של אחרי בכורת כל מה
שבגן. כולם ניסו לפענח את התעלומה :
מה בעצם עשה שלמה׳לה בקאמרי?
אכל מה? התברר לי שכמה שהא־סונות
שקורים לי גדולים יותר כך הצלחתי
בתפקיד גדולה יותר. זה פועל כמו
סיר־לחץ: אני משוחרר לגמרי על הבמה.
אני כל־כך עסוק בלהתגבר על המכאובים
הגופניים, עד שהנפש רגועה לחלוטין.
כן, אני בהחלט מאמין שיש למעלה
איזה שוטר־תנועה, שמכוון את העניינים.
ואני אומר לו: אדוני, כיוון שלקחת את
זה על עצמך בלי לשאול אותי — בבקשה,
תנהל לי את זה עד הסוף.
לרוב, הוא עושה את זה די טוב.
ובאמת, גם הפעם, בכל מה שבגן, הרעיפו
עלי שבחים. רק אחד שישב קרוב
לבמה אמר לי באוזן אחרי ההצגה :״הקטע
הזה כשמפילים אותך על הריצפה ומרביצים
לך מכות, זה היה גועל־נפש. ממש
לא משכנע. זד, מכות זה?״
הוא לא ידע עדיין שחברי פשוט הרביצו
לי בזהירות, בגלל נזקי השריפה שנגרמו

* לידו אווה ליאון ויצחק קליגמן.

צה״ל — יצליחו לעמוד בגורלם, להגן על
ויפלאותס מפני המנגינות הסינתטיות וההזדווגות
הנוראה שניכפתה עליהם בערב
תרבותי זה בחיכל התרבות.
אמנם קשה קצת לביאליק וטשרניחובסקי
להתנגד בפועל, שהאחים והאחיות ילוו אותם
ב: יה יד, יה ו־ וא וא וא. אבל נימצאו
לוחמים עזי־נפש שהעיזו לצרוח, בתוך
גל מחיאות־הכפייס שבלע אותם, כמובן.
אחד מהם היה דני אוסטרובסקי, מוסיקאי
צעיר ואחיו של המנצח אוסטרובסקי,
שצעק במלוא ריאותיו, בוז׳ ,למישמע
שירו של אברהם בן־יצחק כנטות היום —
שהפך לגילגול מספר 1000 של שיר השלום,
בידיו של יאיר רוזנבלוס עם הרית־מיקה
המקובלת של הו כלכותה לעניים,
מתוצרת להקת השיריון.
אהרון דולב, עיתונאי הידוע גס הוא
כאיש מנומס, נוח לבריות ואנין־טעס— .
שנילחם בעוז־נפש, לשווא כמובן, נגד
נורית וזרם הלבנטיות הגואה והולך בבידור
הישראלי — זעק גם הוא, בוד, אך
במיקרה אחר: והיה כי תמצאו של חיים
נחמן ביאליק, ששודך לחן של דני ליטני.
להתראות בפסטיבל הזמר.

הסיפור שמאחורי המעשה: איך
ומדוע הוכשל חוק
בחירת ראש הערים
למחרת חיום, חתחילח אורגייה של צביעות. פל
אחד האשים את זולתו גמעשח״חרצח. וכולם צדקו.
ורק מעטים ידעו שהגלגל הקטן, שהפעיל את ה-
מבונה אשר שמה קץ לקומדיה של גחירת ראשי־הע-
רים, תוכנן על־ידי סיעתנו.

דמוקרטיה, היא •בה
פחות חשובים למען
רוב חברי הוועד
שאמנון זיכרוני ואני
פרטיות רבות.

הרעיון הראשון לחוקק חוק לבחירתם האישית של
ראשי־הערים נולד בשני מקומות: רפ״י ול״ע. זה היה
עוד בכנסת הקודמת. הצבעתי אז למענו בקריאה ה טרומית
— כי גם לדעתי דרושה רפורמה בעיריות. ואם
בי בחירה אישית בזאת לא תפתור את כל הבעיות,
וגם תיצור כמה בעיות חדשות, הרעיון הכללי הוא
חיובי.
אולם שליטי מפא״י לא התלהבו מזח. הם חששו
שבחירה אישית תביא להחלשת העסקנים, תשחרר
במיקצת את ראשי־הערים משילטון מרבזי־המיפלגות
(קרי: הגוש) ,ואולי תעלה לשילטון במה אנשים בלתי-
מיפלגתיים טובים.
בדי לבלוע את רפ״י, הסכימו שליטי מפא״י בכל
זאת לחוקק חוק בזה. גולדה מאיר ראתה זאת בעין
רעה מאוד, ויש אומרים שהיא התפטרה ממזכירות
מפא״י בגלל הסכמה זו.
הצעת־החוק הובאה לקריאה ראשונה, שוב הצבעתי
למענה, וועדת החוקה־חוק־ומישפט של הכנסת התחילה
לטפל בה.
תוך כדי כן השתנתה הצעת-החוק עד בלי חכר.
במיוחד הוכנסו בה שלושה מוקשים, שהפכו את בל
הקערה על פיה :
• נקבע שיזכה בבחירות מועמד שקיבל 4070 מן
הקולות.
• נקבע שאם איש לא קיבל , 407,ייבחר ראש-
העיר על״ידי מועצת-העיריח, כמו עד כה.
• נקבע שראש־העיר כלל לא צריך להיות תושב
קבוע של העיר, אלא עליו רק לעבור ולגור בעיר חצי
שנה לפני הבחירות.
רפ״י מברה את עקרונותיה תמורת נזיד״עדשים,
והסכימה לתיקונים אלה. בך עשו גם ל״ע. הצעת-החוק
הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה שניה ושלישית, בצירוף
הסתייגויות רבות — ובכללן הסתייגויות של
סיעתנו.

אחרי ההחלטה העקרונית, חיה צורך לבחור בשיטה
היעילה ביותר. זה לא חיה קשה.
נקודת המפתח היתח הדרישה של כמה סיעות ש-
ראש-העיר ייבחר רק אם קיבל 507,מהקולות —
סעיף שמפא״י פחדה מפניו. החלטנו לרכז את בל כוחותינו
לקבלת הסתייגות זו — בידענו שאחרי קבלתה,
יבשיל המערך עצמו את קבלת הצעת-החוק.
לא קל היה לאחד את בל הסיעות סביב עניין
זה. בי הופעל לחץ נגדי חזק מאוד.
חלוקת הכוחות היתה בך: בעד הצעת־החוק, בפי
שחזרה מן הוועדה, עמדו להצביע כל חברי המערך,
שהובאו בתוקף צו־גיוס, יחד עם הגרורים הערביים.
יחד: לבל היותר 54 קולות, מהם במה חולים ותיירים
בחו״ל.
בעד ההסתייגות עמדו להצביע כל המיפלגות המת-
.נגדות עקרונית לבחירה אישית של ראשי-ערים, מפני
שחששו שחבריהם במועצות העיריות יפסידו את עמ-
דות״המיקוח שלחן (חרות, מפ״ם, הסיעות הדתיות
והקומוניסטים) .גם הליברלים, שתמכו בבחירה אישית,
אבל רצו שיהיה צורך ברוב של 507,וקול אחד, עמדו
להצביע בעד ההסתייגות. יחד: לבל היותר , 55 מהם
חולים ונעדרים.
במצב זח, היתה ההכרעה בידי ארבע הסיעות שתמכו
בבחירה אישית של ראשי-ערים, אך עומדות במאבק
נגד קנוניית עופר—באדר: סיעתנו, ל״ע, ע״מ
והמרכז החופשי.
שיבנענו את כל אלה להצביע בעד ההסתייגות. אבל
ברגע האחרון, תחת לחץ כבד של אנשי רפ״י במערך,
הפכו אנשי ע״מ את עורם, והחליטו להצביע בעד הצ-
עת־החוק המפא״יית, ונגד ההסתייגות.
(ע״מ חוששים לסיכוייהם בבחירות, אם לא יקבלו
תמיכה גלוייח מצד דיין ושות׳ במערך. לבן הם שבויים
בידי אנשי רפ״י, ובעקיפין בידי מיפלגת העבודה).
רגע לפני ההצבעה, לא ידע איש איך ייפול דבר.

12 - 14 במוס 1972
הא מ ותר לאלופי
(מיל ).למכור מי ד עי
אל: שר־הכיטחון
מאת: ח״כ אורי אכנרי
בעיתונות פורסמו דבריו של מר מאיר עמית, שהופיע
כעד מומחה במישפט הביטוח של חברת פאן־אמריקאן,
בקשר לפרשת חטיפתו והריסתו של מטוס החברה בקהיר
בספטמבר .1970
מר עמית אמר בביודהמישפט, כי הוא קורא בקביעות
את דו״חות המודיעין, ובכללם את הדו״ח השבועי המסכם.

טען מר עמית, כי דברים שהופצו בעלון של מיש־רד־החוץ,
ושבהם נאמר כי הטירור הערבי הוא פעילות
מאורגנת שלא תוכל להמשיך להתקיים ללא תמיכה ועידוד
המתקבלות מממשלות ערב — אינם מדוייקים.

ה;:י מבקש לדעת:
( )1האם מקבל מר עמית את דו״חות המודיעין, ובכללם
את הדו״ח השבועי המסכם?
( )2אם מקבל מר עמית דו״חות כנ״ל — מהם הנימוקים
לכך?
( )3האם מותר למר עמית לעשות שימוש באינפור־

אולם בינתיים קרה משחו, שעתיד היה לקבור את
החוק.
באשר התחיל המרי הפרלמנטרי של הסיעות הקט-
נות, נגד קנוניית עופר-באדר, חיפשתי רעיון חדש ש-
יביא לפיצוץ הקואליציה הבלתי-קדושה של המערך—
גח״ל, וגם לפיצוץ ההסכמה בתוך המערך עצמו. עלה
על דעתי להשתמש בחוק ראשי-העיר בדי להטמין חי־מר-נפץ
בתוך המערך ובתוך גח״ל.
לבן הצעתי לוועד הבין־סיעתי של הסיעות הקטנות
להודיע לאנשי רפ״י שנבשיל את הצעת-חחוק שלחם,
אם חם לא יביאו לביטול קנוניית עופר—באדר. אולם
אנשי רפ״י, המתנגדים בשיחות פרטיות בתוקף לקנו־ניית
עופר—באדר, פחדו להתמרד. לעומת זאת השיגו
מעסקני מפא״י הבטחת שחוק ראשי-העיר יובא לאישור
הכנסת לפני שתובא קנוניית עופר—באדר להצבעה
סופית. ובך קרה.
נשארה רק תיקווה אחת: להכשיל את חוק ראשי
העיר, ועל-ידי בך לפתוח מחדש את כל הוויכוחים
בתוך המערך עצמו. בהתאם לכך הצענו לסיעות האחרות
את הטבסיסים שננקטו לבסוף.

אלוף (מיל ).מאיר עמית
מציה, שהינו מקבל, למתן עדות בבית־מישפט אמריקאי?
( )4האם ביקש מר עמית אישור מטעם שר־הביטחון
או שילטונות צה״ל, בטרם החליט להופיע בפני בית-
המישפט האמריקאי כעד מומחה?
( )5האם גם מר יהושפט הרכבי, שהופיע באותו מיש-
פט, מקבל את הדו״חות הנ״ל?
( )6האם בירר שר־הביטחון אם מקבלים אלופי המילואים
הנ״ל שכר תמורת עדותם?
( )7האם מקבל מר חיים הרצוג, המשמש כיועץ של
חברות הביטוח המעורבות את הדו״חות הנ״ל?
( )8האם נכונה טענתו של מר עמית, כי הדברים
הכלולים בעלון הנ״ל אינם מדוייקים?

אל: שר החוץ
מאת: ח״כ אורי אכנרי

מסוכנת, שמותר להקריב עניינים
המאבק לסיכולה.
הבין־סיעתי קיבלו דיעה זו, אחרי
הסברנו אותה בישיבות ובשיחות

האם היתה גישתנו מוצדקת? או שמא צודקים ה פרשנים
התמימים, שטענו לאחר מבן שהכשלנו חוק
טוב בגלל עניינים שאינם קשורים לעניין?
עם בל הכבוד, אותם פרשנים אינם יודעים על מה
חם שחים.
גישתנו היתה צודקת לגמרי, בגלל השיקולים הבאים

• באווירה החדשה, שנוצרה בעקבות קנוניית עופר—באדר,
מסוכן למסור סמכויות בילעדיות בידי יא־שי-ערים,
שבימעט כולם יחיו ממונים של הגוש במפא״י.
• הצעת״החוק, כפי שחזרה מן הוועדה, חיתה
רעה ופסולה כשלעצמה.
• קנוניית עופר—באדר׳ ההורסת את יסודות ה
במישפט
המתנהל בארה״ב הופיע כעד מר מאיר
עמית, שכיהן כראש המודיעין הישראלי.
במהלך עדותו נתבקש מר עמית להגיב על עלון של
מישרד־החוץ, שהפיצה ישראל באו״ם, ב־ 20 בנובמבר

ההמשך כבר ידוע. באשר הורמו הידיים בעד ונגד
ההסתייגות המכרעת, אחרי נאום איש גח״ל ונאום
שלי (ראה להלן) ,בנוכחות גולדה מאיר ורוב חברי
הממשלה, היתה המתיחות עצומה. דרשתי שהספירה
תיעשה בידי שני חברי-חכנסת, והיו״ר מינה את יונתן
יפרח מהמערך ואותי במונים.
כאן היה אינטרמצו קומי. קשה מאוד למנות את
קולות הח״כים, כשהמליאה מלאה. יפרח הצליח לבלבל
אותי, ונתקבלה תוצאה של 53 בעד. ההסתייגות, ו־57
נגדה — ניצחון של המערך.
חיה ברור שתוצאה זו לא יבלה לחיות נכונה, מפני
שלא נכחו 110 איש באולם. ערבנו ספירה שניה, באיטיות
ובהקפדה, ואז נתקבלה התוצאה המכרעת :
55 בעד ההסתייגות 53 ,נגד. הצעה בעלת תוכן דומה,
אך בעלת פיתרון שונה, נתקבלה ב 54-נגד .52
(בשתי ההסתייגויות נקבע שייבחר בסיבוב הראשון
רק מי שזבה ב־ 507,וקול אחד. אם איש לא וכה ברוב
בזה, קבעה הסתייגות אחת שייערך סיבוב שני של
בחירות. ההסתייגות השניה קבעה שבמקום סיבוב
שני תיערך הבחירה במיקרה זה במועצת-העיריה).
למעשה מתה הצעת״החוק ברגע זה.
אבל היא עוד המשיבה לפרפר שעה, כשחמערך
התכנס להתייעצות.
אפשר היה — וזוהי חדרך הרגילה — לדחות את
ההצבעה הסופית בשבוע, כדי לאחד את ההסתייגויות
שנתקבלו ולתת לכולם זמן לחשוב ולהתייעץ. אבל אנשי
מפא״י רצו לחרוג את החוק המתוקן מייד.
וכך, למרות שאי-אפשר היה בלל לקבל הצעת-חוק
ובו שני סעיפים הסותרים זה את זח, הועמדה ה הצעה
בולה לקריאה שלישית, ואז הופלה ברוב גדול
(המערך, בל הדתיים, בל הקומוניסטים ).לעומת זאת
הצביעו ל״ע, ע״מ והמרכז החופשי בעד הצעת־החוק,

-1970 ושבו נאמר כי הטירור הערבי הוא פעילות מאורגנת,
ושכפעולות מאורגנות לא יוכל להמשיך להתקיים
אף שבוע ללא התמיכה והעידוד שהוא מקבל מממשלות
ערב. מר עמית אמר שהדברים האלה אינם מדוייקים,

יחד עם גח״ל, כשכבר חיה ברור שהחוק ייפול ממילא.
באותו רגע התחילה אורגיה של צביעות. איש לא
רצה להודות שהרג את בחירת ראשי־הערים, וכל אחד
האשים את השני.
מי ראוי לכתר הצביעות ן
הנה המועמדים:
• ראשי מפא״י העמידו פנים כאילו רצו בחצעת־החוק
׳ בעוד שנאחזו בתירוץ הראשון כדי להרוג אותה.
אילו רצו בבחירה אישית של ראשי-ערים, יכלו להצביע
בעד הצעת״החוק גם אחרי קבלת ההסתייגויות, שבוודאי
שיפרו אותה.
• אנשי רפ״י במיפלגת העבודה האשימו את

ל״ע, אבל הם עצמם היו הסמרטוטים האמיתיים בכל
הפרשה. הם יכלו לחסל את קנוניית עופר—באדר, ובכן
היו מונעים מהסיעות הקטנות להצביע כפי שהצביעו.
הם פחדו לעשות זאת. אחרי שנתקבלו ההסתיי גויות,
יכלו לדרוש ממיפלגת העבודה להצביע בעד הצי
עת״החוק כפי שתוקנה, אוי לפחות לדחות את ההצבעה,
כמקובל. הם פחדו לדרוש אפילו זאת.
• ל״ע הכחישו בזעם כאילו הצביעו כפי שהצביעו
בגלל קנוניית עופר—באדר, כאילו היתח זאת בושה.
בכן ביישו את עצמם.
• המרכז החופשי עזר להכשיל את הצעת״החוק,
ואחר-כך הצביע בעדה — אחרי שכישלונה היה מובטח.
למחרת היום הגיש הצעת־חוק חדשה — בנוסח

ההצעה של מיפלגת העבודה (רוב של ס/״ )40 שהוא עצמו
הצביע זח עתה נגדו.
• ע״מ היו שותפים להידברות של הסיעות הקטנות,
ביקשו שחות לדיון, החליטו נגד גישתנו בגלל
לחץ רפ״י — ולאחר מכן העמידו פנים כאילו עצם
הרעיון וההידברות היו פסולים, ואף דיברו גבוהה-
גבוהה על מצפון, אידיאלים, וכו׳.
אנחנו לא הצטרפנו לאורגיית זו של צביעות. בנאומי
בעת הוויכוח הצבעתי בפירוש על הקשר בין
קנוניית עופר—באדר ובין בחירת ראשי-הערים, חשפתי
את ליקויי הצעת־החוק עצמה, ובהצבעה הסופית הצבעתי
נגדה בגלוי.
אולי חשוב, לאור כל אלה׳ הנוסח המדוייק של
דברי. הנה הוא :

אורי אפנדי: סיעתי הצביעה בעד הצעת־החוק בקריאה הטרומית ובקריאה
הראשונה. אנחנו נצביע נגדה היום.
המאורעות שקרו בכנסת ובמדינה, מאז שתמכנו עקרונית בהצעת־החוק, משנים
את הבסיס של הדיון כולו.
הרפורמה המוצעת מחייבת בסיס של אמון והסכמה כללית לעקרונות של הגינות,
דמוקרטיה וצדק.

אווירת הקנוניות שהשתררה כענייני כחירות, כקשר עם הצעת
החוק שד חכרי־הבנסת עופר וכאזיזי־ ,מוכיחה שכעלי השררה, כרגע
שייט להם הכוח, מוכנים לכל מעשה גזל, עושק וחמס נגד המיעוט, ללא
גכוד וללא סייג, ללא התחשכות כדמוקרטיה, ללא התחשכות כהגינות,
ללא התהשכות כצדק.

לתת במצב כזה לאדם אחד בכל עירייה שילטון־יחיד, שילטון כימעט מוחלט —
הרי זה מעשה של התאבדות הדמוקרטיה.

שילטוך־חיוה במדינה
לכן שייכת פרשת דה־הונט במישרין לסוגייה הנדונה כאן. אין זה נכון שאנחנו
שינינו את דעתנו כנקמה או כתכסיס, אלא שהצעת חברי-הכנסת עופר ובאדר משנה את
הבסיס לקביעת העמדה גם לגבי ההצעה הזאת.
הוועד הבין־סיעתי, הלוחם נגד הצעת עופר—באדר, כבר קיבל מאות הבעוודתמיכה
של מיטב הפרופסורים בארץ, מיטב המתימטיקאים, מיטב המומחים למדעי־המדינה,
המודיעים במאותיהם — דבר שאיו לו תקדים בארץ — מרצונם החופשי, על־פי פנייה
בדואר בילבד, שהם פוסלים מכל וכל את הצעת־החוק של עופר—באדר.
מכל חוות־הדעת של המדענים, אדוני היושב־ראש, אקרא מישפט אחד של מדען
אחד, המשקף את האמת.
היו״ר ייטראל ישעיהו: מה הקשר? לפי דה־הונט, אם קיבלו שני
מועמדים מיספר קולות שווה...

אורי אכנרי: יש קשר ישיר, ואני אצביע עליו מייד.
ד״ר מיכאל שמשוני ממכון וייצמן למדע, במיכתב להארץ מיום ה־ 9במרס ,1973
אומר :

״הייצוג הגדול מן המגיע, שיקכלו הרשימות הגדולות, יתאים למוסריות
נוסח, חוות־החיות׳ של ג׳׳ורג׳ אורוול, שכה כל החיות חיו
שוות, אף החזירים היו שווים יותר.״
אסתר רזיאלינאור: איזה יופי, להשמיע מלים כאלו מעל במת הכנסת!
היו״ר ישראל ישעיהו: אילולא היתה זו ציסטה, הייתי מציע לך לקחת

את ה״חזירים״ בחזרה. 0 אורי אכנרי: אני מצטט דברים של איש־מדע, מתוך ספר חשוב.

אדוני היושב־ראש, בהיעדר בסיס של הגינות, בהיעדר הסכמה לדמוקרטיה, החוק
המוצע היום יביא לשילטון־יחיד.

הצעת־חוק זו, כמו שהיא מונחת לפנינו, תכיא לשילטון־יחיד ככל
עירייה, כשם שאנו הולכים לקראת שילטון־יחיד — או, יותר נכון, שיל־טון־יחידה
— כמדינה.

מטחנת חבשו שר מפא ־
אדוני היושב־ראש, גם בלי הקשר לקנוניית דה־הונט, הצעת־החוק, כפי שיצאה מן
הוועדה, היא גרועה, גרועה בפני עצמה, מין אנדרוגינוס חוקי מוזר ביותר.
מה שמוצע כאן זה לא בחירות יחסיות ולא בחירות רובניות. מה שמוצא כאן,
זה בחירות מפא״יות.

זהו חוק של מפא״י, שכל כולו תפור לפי המידות של מפא״י. הכנסת
היא מין מטחנת־כשר. לא חיטוכ מה טיב הכשר הנכנסת לתוכה,
מהצד השני יוצאות תמיד קציצות של מפא״י.

כי מה יש לנו כאן ס 40 מהקולות מספיקים לבחירת ראש־עיר. מדוע ס? 400/מפני
שזהו בדיוק האחוז שהמערך מקווה להשיגו. זה מותאם בדיוק לפי הצרכים של המערך !
סגן ראיט הממשלה יגאל אלץ: המערך דווקא מקווה לקבל ־.51״/
הוא לא יסתפק ב־ס׳ל.40
אודי אכנרי: התיקוות שלכם הן רבות. אילו הייתם מאמינים לרגע
שתקבלו ־ 517 באיזה שהוא מקום, הייתם בעצמכם מציעים את מה שמוצע כאן
על־ידי המסתייגים — שרק מי שקיבל 509 ייבחר כראש־עיר.
ובכן 40 בדיוק לפי המידה של מפא״י.
לפי הצעתכם, המועמד צריך להיות ראש רשימה מפלגתית. למה? מה ההגיון?

והגדיר את העלון כ״חומר תעמולה״.

הנני מבקש לדעת :

ייקים?

האם הדברים הכלולים בחוברת הנ״ל הם מדו־

קאריקטורה של מייק ב״ידיעות אחרונות״
הרעיון של מי שהציע את החוק (והרעיון היה יפה, תמכתי בו) — היה לאפשר
לאדם המוכר לציבור, אדם בלתי־מיפלגתי, להעמיד את עצמו לבחירה ולקבל רוב.
זהו רעיון יפה, רפורמה אמיתית. אבל זה לא מה שמוצע כאן. לפי הצעת־החוק, המועמד
מוכרח לעמוד בראש רשימה מיפלגתית, וגם זה תפור, כמובן, בדיוק לפי המידה של
מפא״י.

אם שום מועמד לא יקכל ס 40 מי כוחר כראש־העיר? הכחידה
אינה חוזרת לציכור הכוחרים. לא הציכור יכחר, אלא מועצת העירייה.
מדוע? מפני שמפא״י סומכת על עמדות־המפתח שלה כימעט בכל המועצות, כדי
שהמועמד שלה ייבחר במיקרה זה. אין היא מוכנה להחזיר לציבור את זכות־הבחירה.
שהרי אם המועמד המפא״יי, שקיבל ;־ 390/או ,389).יציג את עצמו בסיבוב שני —
עשויים להתאחד נגדו מצביעי המפלגות האחרות, וייבחר מועמד אחר. זה די פשוט.

בנק של ואשייעוים
חוץ מזה ישנו סעיף משונה המאפשר לקיים מין עתודה מרכזית של ראשי־ערים
ניידים, מין בנק מרכזי של ראשי־ערים, מטעם הגוש במפא״י, שישלח ראשי־ערים לכל
מקום, כמו שהמטה הכללי שולח קצינים לכל יחידה.

הכנק המרכזי של הגוש, האדונים רכינוכיץ ושות׳ ,ישלח ראשי
עריפ^ניידים מן הע גודה הזאת לקריית-שמונה, לקריית-תשעה ולקריית־עיטרה,
אדוני
היושב־ראש, הצעת־חוק זו אין בה ולא כלום מן הרעיון המרכזי, הטוב
והחיובי, שהובא בשעתו לכנסת. היא כולה תפורה לפי האינטרסים של הגוש במפא״י.
אסתר רזיאל״נאור: לסדר, אדוני היושב־ראש.
היו״ר ישראל ישעיהו: בבקשה.
אסתר רזיאל״נאור: אדוני היושב־ראש, אני מבקשת את היושב־ראש
למחוק את הציטטה שהובאה כאן. מתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו, וכנסת
שמוחלת על כבודה, כבודה אינו מכול. אין משווים את הכנסת ואת הציבור

כולו לחיה.
היו״ד ישראל ישעיהו: אני מוכן למחוק זאת ברצון, אבל יש תקנון
לשם כך, ולפי התקנון אם חבר־הכנסת חוזר בו, אני מוחק.
אני מבקש את חבר־הכנסת אבנרי לחזור בו מהציטטת הזאת.
אורי אכנרי: הדברים אינם כך, כפי שטוענת חברת־הכנסת רזיאל־נאור,
וממילא אין שוס השוואה, אין פה שום צורך במחיקה. הבאתי ציטטה מיצירת־מופת,
מפי איש־מדע חשוב. אין פה שוס הערכה ערכית.
היו״ר ישראל ישעיהו: נברר את העניין הזה בהזדמנות מתאימה.
אסתר רזיאל״נאור: אני מבקשת את היושב־ראש לפעול בענין זה.

( )2אם אינם מדוייקים, האם הבהיר מישרד־החוץ
בפירסומיו שהדברים אינם מדוייקים?
( )3אם הדברים מדוייקים — האם נתפרסמה תגובה
כלשהי מטעם מישרד־החוץ על דברי מר עמית?

האם נכונה הטענה הכלולה בדברי מר עמיית

שממשלות ערב אינן מספקות לאירגוני־המחבלים אמצעי־מחתרת
כגון דרכונים מזוייפים, כדי לחפות על, פעולותיהם?

קולנוע
כו כ ב ,
אכזר מבד. הזמן
עיתון־הנשים הצרפתי הנפוץ אל ערך
באחד מגליונותיו האחרונים מישאל בין
צעירים בנושא בריג׳יט בארדו. הכוכבת
הנכבדת, המופיעה בסרטים מזה 20 שנה,
ידועה כסמל החתוליות המינית על בד
הקולנוע. או לפחות, כך מקובל לחשוב.

מתנה מעות
בי מ וי: גד בן־ארצי • צלם: דוד גורפינקל • מוסיקה: יואל
שור • מ פי ק ב פו ע ל: שמעון ארמה • עו רכת: טובה בירן

ה צגו ת בכו ר ה עו ל מיו ת

ה שבוע

בארדו פעם -
נבלה גדולה —

תל־אביב

״סטודיו״

אשקלון

״מאור״

ח יפה

״ רי ר׳

קוית מראני

ב ק רו ב ״ א ר מון ״ חו לון ־-¥

״נידיי״

״ רמת ־יו ס ף ״ ב ת־י ם

בלב פתוח ־
לשטח סגור!

נלריר.
ר״סנהן,נח יורק

מהנלריות
ר.נדולות
בטול

אזר חי ם למען עקורי
אי ק רי ת ובירעם
עצרת הזדהות יהודית־ערכית
עם מאבקם של תושכי שני
הכפרים תיערף בשבת
,31.3.1973 בשעה 10.30 לפני
הצהריים, בחורשה ליד צומת
ברקאי בבביש ואדי ערה
(כביש עפולה—חדרה)

סי ק סו סואגאל דאל
1 <1010

החל מ ־ 5 0 0ל

ומת־גן

״אירדע״

לקביעת ראיון, בבל שטה נא להתקשר לטל 752760 .ת״א
פתוה בכל • 1בין השעות

00- * 00ד

אחוי־צ

דורס פעם -
מאחורי השדיים המדהימים —

בעצרת ישתתפו אמנים ואישי ל ציבור.

זו ת שובתנו לסגיר ת
שטחי כפרי ה עקורי ם
בצוו שלטונות הצבא.

בואו בהמוניכם!

ביל סטרו. דחי הד דפוה 35 ביון

הוועד הארצי למען עקורי
איקרית ובירעם

דה־פינם פעם -
קמטים וקרחת —

תסתבר כי צעירי צרפת חושבים אחרת.
אמנם כולם יודעים עדייו מי היא — אם
יש בזה מחמאה כלשהי. אולם מה שהם
אומרים עליה :״נבלה גדולה, משחקת כמו
נעל.״ ״סקסית, אבל שחקנית גרועה.״
״טובה רק לסצינות־עירום, וזה כבר לא
באופנה.״ רק הרחמנים הסכימו שבכל־זאת
״יש לה חזה יפה.״
כל זה בא רק להוכיח עד כמה אכזרי
הזמן, כשהמדובר בגורלן של כוכבות יפהפיות׳
שמראן החיצוני הוא הסחורה היחידה
שיש להן למכור.
ב.ב. שהיתה פעם סאנסציה, נאלצת

והיום— משחקת כמו נעל
אהבה בטעם מרורים
אחבח בשמש במים צומים
(גורדון, תל-אניב, צרפת) —
מאחר וזה סרט המבוסס על ספר
של פרנסואז סאגן, טבעי שהוא עוסק באהבה מטובלת במרורים,
שהרקע שלח הבורגנות האמידה החדשה בצרפת, ומד
סר־חהשכל הוא שהחיים חם במים צוננים, ובהם קמי״
שמש חמות בודדות בלבד של אהבה.
במיקרה זה, קרו השמש היא אשה נשואה מן הפרובינציה,
המאירה את השיממון בו נתון עיתונאי פריזאי
צעיר, שעייף עד כדי-בך מחברתו האמריקאית הקודמת, עד
שאינו מסוגל אפילו לתנות״עימח אהבים.
על רקע הנוף הכפרי צומחת ביו השניים אהבה פיוטית,
מלווה ברישרוש עצי היער, שדות ירוקים וכבשים
לבנות הרועות בחם, בגשמי קיץ ובאווירה פרובינציאלית
קצת מגוחכת.
כאשר נמשכת הפרשה בפריו — מגיע תור המרורים.
כלומר: האושר אינו נמצא מעבר לפינה.
כפי שקורה לא פעם במלודרמות מן הסוג חזה, אף
אחת מן הדמויות אינה ברורה די הצורך. לבטיהם אמנם
נראים מאוד לעין, אבל אין להבין בדיוק מה גורם לחם.
הקצב האיטי מדגיש, כביכול, את מישקלן חרב והעצום
של דמעות האהבה.
במיקרה זה לפחות, הבמאי ז׳ק (״בורסלינו״) דריי דאג

-והיום

אוז׳ר ופורל: דמעות כבדות
לפחות לרקע אסטטי ונעיס-לעין. הוא לא הגזים מדי
במלודרמח, ונעזר בצמד נאה לעין, מארק פורל וקלודין
אוז׳ר, שתואמים את דרישות התפקידים הראשיים.
כך שאם זה לא מעשה גאוני, זה לפחות לא גורם
סבל מיוחד.

תרגיל־בוסד
להצגה בבית
מתנה משמיים וסטודיו, תל-
אביב, ישראל) — עם כל הרצון
הטוב וההתחשבות שצריך לגלות
כלפי סרט ראשון של בטאי, שהוא גם צעיר וגם ישראלי —
קשה להבין מה טיבה ומה טעמה של מתנה משונה זו,
שלא ריח הארץ ולא ריח השמיים בה, אלא ריח תבשיל
שלא התבשל די צרכו.
למעשה, אפשר למצוא כאן קצת מכל דבר ; סיפור
אהבה מתקתק כמו בנורית, בין בחור שמחפש עדיין את
דרכו בחיים לבחורה, הדוחה בגללו הצעות מצד מעבידה
העשיר. לפרקים נדמה כאילו הבמאי, גד בן-ארצי, מנסה
לשווא להשיג מעין הומור עממי פנטסטי, נוסח נס במילנו.
אבל ההומור אינו מצחיק ואין בו שום דבר מן הפנטסיה.
יש כאן גם מעשה שוד, שבסיגנונו לא החליט עדיין
אם הוא רוצה להזכיר את אנו הגנבים או את סרטי מק-
סנט. משום כך, כל בדיחותיו מגומגמות. השוטר השלומיאל
התבשל כנראה ברוטב קישון, והעלילה כולה, על חממי
האפיקים הרבים בחם היא מתפשטת, לא חיתה מעוררת
אמון אפילו במיסגרת של פוטו־רומן.
אשר לשחקנים, קשה לומר שנראה כאילו הבינו מה
רוצים מהם. עמוס טל-שיר, שהוכיח עצמו דווקא ככי-
שרון באני, שאיש לא מפיר, מתהלך במבט זועף קבוע.
עדנה לב אינה משנה לרגע את הבעת ידיד הנפש שלה.
יוסי פולק מזיז את גופו־ ממקום למקום ללא סיבה גר־

— שחקנית מוכשרת

פולק ושביט: תבשיל לא מוכן
אית לעין. הרגע בו הוא מניף את ציפי שביט על כתפו,
כדי לזכות בהתערבות, הוא דוגמה אופיינית לסוג ההומור
הנפוץ בסרט.
בסך־חכל, זה יכול אולי להיות תרגיל שבמאי מתחיל
צריך להציג בביתו, כדי ללמוד מן השגיאות. זה ודאי אינו
סרט להפצה מיסחרית, שתמורתן צריך חצופה לשלם
ארבע ל״י.

וביישן לפני 35 שנים, בבאר קטן בפיגאל,
מנצל היום כל קמט שהוסיף לו הגיל, וכל
מישטח חלק שפינו השערות הנושרות
על ראשו, על־מנת להצחיק את מעריציו
הרבים. מסתבר כי רק ליפים מתאכזר
הזמן.

היום לפנות מקומה לצעירות ונועזות אפילו
יותר ממנה. השורה הארוכה של סרטים
פושרים ורעים, בהם הופיעה, אינה עוזרת
לה הרבה.
עם זאת, היא לפחות שומרת על חיצוניות
זוהרת. לעומתה, פצצת-חמין של אנגליה
בשנות ה־ ,50 דיאנה דורס, השתנתה בצורה
מבהילה: מי שהיתה פעם המתחרה
הבריטית של מרילין מונרו וג׳יין מנספילד,
והציגה מחשופים עוצרי־נשימה לפני 15 תל-אביב
שנים בלבד, היא היום אשה כבדת־בשר,
מיני ומוסקוכיץ (תכלת,
ורחבת־מימדים.
ארצות־הברית) — סיפור־אהבה יוצא־דופן
אולם הפלא ופלא. האנגלים גילו פתאום,
שכאשר הסירה את צבע הפלאטינה בין פקידה במוזיאון לשומר מגרשי־חניה,
מבדים באינטימיות ומקוריות, ומציג כמה
משעריה והניחה לגיזרה להתעגל ולסנטר
מן האספקטים הפחות מלבבים של אמריקה.
השלישי לצמוח בנחת — צצה מאחורי
הצגת הקולנוע האחרונה
התפאורה שחקנית דראמטית כישרונית,
שעברה מיבחן קשה כאשר כבשה אפילו (פריז, ארצות־הברית) — מבט נוסטאלגי
את לב מבקרי התיאטרון הקפדניים של אל אמריקה של תחילת שנות החמישים,
לונדון במחזה אחרי שלושה חודשים, ואת התמימה יותר, פשוטה יותר וכנה יותר.
מבקרי הקולנוע בגברת בלונדן המדהימה. משחק טוב ובימוי מעניין.
קברט (פאר, ארצות־הברית) —
לגברים, התייחסו השנים יפה יותר.
ברנרד בליה, לדוגמה, שהתחיל עוד לפני עליית הנאצים לשילטון בגרמניה כפי שהיא
מלחמת העולם הראשונה, לא היה אז יפה משתקפת בעיניהם של צעיר בריטי וניערה
די הצורך לתפקידי מאהבים, ונאלץ להופיע אמריקאית השוהים באותו זמן בברלין,
בצל יפהפים תורנים כמו ז׳אן פיאר אומון. ובהופעות מועדון לילה, שהם החלק ההיום,
מראהו העגלגל ונסיונו הדרמאטי מבריק ביותר בסרט, בהנחיית ג׳ואל גריי.
לילה על העיר (אסתר, צרפת)
מבטיחים לו תפקידים ראשיים, בהם אין
ליופי כבר כל חשיבות שהיא.
— סרט־פשע של ז׳אן פיאר (המעגל הואילו
לואי דה־פינס, שהיה פסנתרן צנוע אדום) מלוויל, המציג שוב את העבריינים

תדריך

והיום— כאביזרי הצלחה

ואת שומרי החוק כגזעים דומים יותר מכפי
שהם עצמם היו מוכנים להודות. כדאי
לראות.
טאורמה (בן־יהודה, איטליה)
— משל של פיאר פאולו פאזוליני על
פשיטת הרגל של המוסר הבורגני־גוצרי.
מיועד אך ורק למי שמוכן להתיישב
בסבלנות ולעקוב אחרי עלילה סמלית וסגפנית
באורח קיצוני.

ירושלים
כעין ערומה (סמדר, ארצות־הבריח)
— תערובת של קטעים תעודיים
וסיפור עלילתי, הסובב?! שניהם על הוועידה
הדמוקראטית בשיקאגו ,1968 ועל
התעללות המשטרה במפגינים שם. שילוב
מעניץ.
כלכייהקש (אורנע, אנגליה) —
מדען אמריקאי מחפש מיפלט בכפר בריטי
נידח. מגלה שאין מסתור מפני האלימות
ואיו אדם יכול להסתתר מפרי אלימות זו
או להתעלם ממנה. חבל רק שהקיצוצים
בסרט טשטשו חלק מן השליחות שלו.

חיסול
מקבת (שביט, אנגליה) —
גירסתו של פולנסקי למחזה של שקספיר,
אמנם לא יורדת לעומקה של הטרגדיה הקלאסית,
אבל יש בו עוצמה ויופי שרק
במאי כפולנסקי יכול להכניס לסרטיו.

כמעט ללא שינוי
במחירים ! !

פיתוח צבעוני מעולה
+סדרני שקופיות
ל־ 650 שקופיות ג !
* גלויות שחור־לבן —
40 אגורות.

הס״דן

כיור * בע מ
סרץ

מ צל מו ת, מסר טו ת, מ ק רנו ת
ופל שים במבחר גדול.
צילו מי פ ס פו ר ט — בן רגע !

ס ל ״21984

פ 111נבדנד
חיפה,וחוב החלוק 31

ן בזקדט הטלזיזיה הטוב
/ב עו ל ם !

אין הבול, אם זה
סטואו,פונו או טלויזיה
שלובשבשאוב־לורנץ
כי התוצרת שלובזבהיא
הטובה בעולם!

אולפן גרג (בר־קמא)
פותח השבוע קורס ערב ל

צ ר 11

עברית ו/או אנגלית.
הצלחה מובטחת! פרטים:
ת ״ א: גורדון ,5טל.236209 .
חי פ ה :״במעלה״ ,טל.664922 .

? הבלבךס שו ט...
מה יותר קל מל השת תף בהגרלת
הלו טו. ת מו ר ת 50א גו רו ת תו כ ל
מספרים בכל אחת משתי לסמן הטבלאות שבטופס.

ע שה חי שו ב פ שו ט פ עו להבת
שניות ספורו ת. מבי א ה לך סיכויי
השתתפות בזכיה בת 75,000 לירות
בפרס הרא שון ואלפי לירות ביתר
הפרסים.
זה ני נד פשוט..

השיטה

רוצים חנינה? תנו גט!

יוסי אפשטיין
זוכרים את יוסי אפשטיין, שהיה
מעורב בזמנו בהשתלטות על בנק

פויכטוואנגר י
כתוצאה מהשתלטות זו, גמר הבנק
את חייו בגיל צעיר, ויוסי נשלח לארבע
שנים לבית״סוהר.
לפני חצי שנה, השתחרר יוסי — על־

תנאי בינתיים — ואף הסכים להעניק
גט לאשתו רחל. כיום, הוא עובד ב־חברת-ביטוח.

שמזכיר לי, בלי שום קשר,
את השמועות שהגיעו לאוזני, לפיהן נותנים
בימים אלה אסירים רבים יותר מ־תמיד
גטים רבים יותר מתמיד לנשים
רבות יותר מתמיד.
וכל כך למה ! בקהיליית בתי־הסוהר,
מתכוננים בימים אלה במרץ רב לקראת
יום העצמאות הקרב ובא עלינו לטובה.
מרבית האסירים כבר יודעים, פחות או
יותר, את הקריטריונים להענקת החנינה,
ומעריכים מי יחונן ומי לא.
והנה, מספרים לי, מתבצעות בימים
אלה עיסקות״חבילה מרובות בבתי-
הסוהר: לאותם אסירים, שסירבו בעבר
לתת לנשותיהם גט, והמועמדים כיום
לחנינה אפשרית, מציעים גורמים מסויי־מים
לתת את הגט, ומהר — אם הם
רוצים לראות את החנינה לפני יום העצמאות
החמישים.
מובן שכל זח לא בדיוק קשור ליוסי,
שכבר נהנה מאוויר החופש בלי החנינה.
סתם נזכרתי.
יוסי, שהוא כיום בן ,44 מוכן עתה
חדשה. קאריירה להתחיל ומזומן הבחור, שנולד למשפחת פרדסנים עשירה,
היה סוחר זריז כבר מצעירותו. בשלב
ראשון, נכנס למיסחר בפרי-ההדר
שצמח על פרדסי המשפחה. אחר, עבר
לסחור בפרדסים עצמם. אחר, עבר לס-

חור בקרקעות, בלי פרדסים עליהן. אחר,
עבר לבנות וילות בסביון.
מאחר שבעסקיו המרובים נזקק תמיד
לשירותיהם של הבנקים, עלה בדעתו הרעיון
המבריק בפשטותו, שהרבה יותר
נוח היה לו לוא היה לו בנק משלו. הלך
אם כן וקנה לעצמו שליש ממניות בנק
פויכטוואנגר.
עתה, המשיך בפעילותו ביתר מרץ. בנה

דווקא יש

וים בשמיים

אתם, אם אתם רוצים, יכולים להמשיך
להיות כופרים ניבזים. אני, התחלתי להאמין
שיש אלוהים בשמיים. ולא רק זה —
אלא שהוא אפילו מסתכל מה עושים לו
מתחת לשמיים שלו.
לא מאמינים? אז תיראו מה הוא עשה
לקבוצת כופרים.
הכופרים האלה יצאו, ערב יום־הכיפו־רים
האחרון, לעשות לעצמם צום קל ברודוס.
לקחו מטוס, וקפצו, ובמוצאי החג
חזרו לארץ( .צום קל ברודוס, העולם
הזד.)1830 ,
כנראה שזה לא מצא־חן בעיניו של
היושב במרומים. השבוע עשיתי לי חשבון
הנפש, ותיראו מה קרה להם.

היו שם, ברודוס, נערת־הזוהר ציונה
טוכטרמן וידידה מזה שנים גדעון
פדני, בן למשפחת סוחרי־הזהב המד־עים.

עכשיו הם נפרדו. ציונה חזרה לבעלה,
וגדעון יוצא כיום עם בת־מיליונר
מארצות־הברית. כשאלוהים מעניש, הוא
מעניש בתקיפות.
והיו שם, ברודוס, אורי כינה, טייס

111

לבואינג באל־על^ בחברת לאה אללויים,
גרושתו של אחיו של
דני אלקיים, מהפועל
תל־אביב.
אז גם הס נפרדו.
לאה יוצאת היום עם
אמנון כרזילי, כתב
הארץ. ואולי כדי להיגמל
מעסקי הטיסה,
היא גם לומדת נהיגה.
והיו שם, ברודוס,
הטייס עמי גיא ואשתו
החתיכה אירית.
היו, ואינם עוד. בימים
אלה הם מתגרשים.
והיו
שם דיילת אר־קיע
לאה אורן, בחברת
ידידה הטייס אפהיו,
ואינם עוד. נפרדו
במלואם.
והיו שם נורית
רכינוביץ -בתה
של רחל כורם־רבי-
נו בי ץ, ידידתו של
משה דיין -שהגיעה
עם ידידה, הטייס חיים

קומו הכוננות וקוטפת המכבים

בשעות העבודה, יגאל (״חוצ׳ו״)
לנגנס בן ה־ 21 הוא סטודנט באוניבר־סיטה.
אבל אחרי שעות העבודה׳ הוא
מטפל בתחביבו — איסוף מלכות, נסיכות,
וכוכבות מכל סוג מין וגודל. סליחה,
רק סוג וגודל. המין הוא תמיד חד,
יחיד, ומיוחד — המין היפה.
בזמנו, יצא חוצ׳ו, שהוא בן של דוקטור,
נוסף לכל המעלות, עם סגנית
מלכת־המים ציפי לוין. לפניה, יצא
1עם אתי לוי, בתו של בעל מועדון־
$הלילה היפואי כליף. ולפניה, עם שורה
\ ארוכה של סגניות ,׳מלכות ודומותיהן.
האחרונה במחרוזת הפנינים של חוצ׳ו
היא דוקי הוניגמן, מלכת המים
.1972
חוצ׳ו צד אותה מיד לאחר הבחירה,

§ כשהכתר הטרי עוד דבוק לראשה. 8 ומאז, נעלמה המלכה בת ה־ 17 וחצי
מאופק שוק החתיכות. כל מעייניה רק
בחוצ׳ו שלה׳ ושלו בה, וכל זה. .

טליה ואודי דיין

ריים כר־ארז.

דוקי וחוצ׳ו

גם ביאטריס שוורץ, נערת־הזוהר
התל־אביבית, הוסיפה השבוע למחרוזת־הפנינים
הפרטית שלה פניו שמן: חוזה
פליסיאנו, הזמר הבינלאומי העיוור.
הפנינים במחרוזתה של ביאטריס, הם
כולם שמות הראויים להתכבד בם. היא
היתה ידידתם של אבי עופרים, מייק
בראנט, וכל-כוכב אחר שהציג רגליו
על אדמת הקודש.
היה זה טבעי שגם פליסיאנו יצטרף.
והוא הצטרף בשמחה. חוזה הקטן
ידוע בחיבתו הגדולה למין השני —
ביחוד כאשר אשתו יוחנה, שהיא קנאית
גדולה, איננה בסביבה.
וביחוד מחבב הוא את הישראליות.
איך הוא יודע להבדיל, אתם שואלים ז
הוא ממשש, זהו איך. ומה שהוא רואה
באצבעותיו, לא תגלו אתם בעיניכם.
אז האחרונה שהוא מישש׳ היתה
ביאטריס הבלונדית.
משש בני, משש.

שיכונים בהר״כנען בצפת, ואת ח־סינרמה
בתל־אביב. בינתיים, הגדיל את
רכישתו בבנק ל״ 51 אחוז, הפך בכך ל-
שליטו היחיד.
וזו היתה התחלת הסוף. היום, אין
ליוסי לא בנק, לא אשה, לא בטיח.
אבל חבר׳ה שמכירים אותו לא דואגים.
הם יודעים שיוסי עוד יחזור ויזרח שנית.
תמיד.

רותם.

ביאטרים ופליסיאנו

גם כן נפרדו. נורית
וחיים, אני מתכוונת.
והיחידי שלא נפרד
הוא אודי דיין, בנו
של שר־הביטחון, שממשיך
לחיות צמוד לצד1
אשתו טליה, במישקס
הנהללי.
וזה, תאמינו לי, רק
בגלל שטליה עצמה לא
חטאה, נשארה בבית עם כשאודי התרנגולות,
יצא עם החבורה העליזה
לרודוס.
תלמדו לקח, יא חסרי
אמונה שכמותכם.

יחדיו במסיבה אחת את כר החוקים,
הדווקות, הגדושים והגוו שות בעיו

ן ן 11ד רווקה תל־אביבית בית 22 עס אבא רופא, בחברת בועז דגן, מארגן המסיבה.
11111 בועז ושני אחיו, שחששו בתחילה שהמסיבה שהם אירגנו תהיה קפואה,
נוכחו להפתעתם הנעימה שהיא נדלקה מרגע ראשון, דפקה כהלכה לאורך כל הדרך.

1ן ! ן ן ינון, עורכת־דין בשעות היום, היא דמות פופולארית במסיבות בשעות
הערב. המסיבה של האחים דגן הצטיינה בכושר התערבבות גבוה של האורחים,
שגרם לשילוב שוטף של ריקוד, שיחה ושתייה על־ידי הכל. המטרה הראשונה של
המארגנים היתה לערוך מיפגש נשים בודדות, אך למקום הגיעו גס סתם מחפשי בילוי.

במו תמיד, גם הפעם אי־אפשר היה לבצע את המטרה הקדושה
ברוחה. המטרה הקדושה, שהגה בועז דגן — קצין צנחנים במילואים
ומבעלי תחנת־הדלק ברמת־אכיב — היה לאסוף יחד בודדים ובודדות
בדי לשמח קצת לבכות, ואולי להוציא למי מהם גם תכלית, עם קצת מזל.
אבל איפה. רק פשטה השמועה כעיר, ובבר החלו הטלפונים. התוצאה:
צריד היה זבובית מגדלת, בדי למצוא את המחפשות והמחפשים,
בקרב המוני הנספחים שהזמינו את עצמם למסיבה.

!י ^ י 1ש ן הפסיכיאטר יצחקי חדל לרגע משיחה אינטימית,
^ 1 /1 1כדי לנעוץ חיוך מסויים במצלמה. בתמונה
מימין: אורה, אשתו של בטל החברה לקירור מוטי ומשטיין.

7 1 1 1 7 1 1רסלר, עורך־הדין שהתפרסם לראשונה כאש
| הגיש את הבג״ץ נגד אי־הפטלת הטלוויז׳
בלילות שישי, תופס רגע של מנוחה, כשמעליו עומדת אשתו לא

| \ 1 *1שגב, בעל בית־ספר לנהיגה, רוקד עם שולה, אותה פגש במסיבה. ההיכרויות
העליזות במסיבה נערכו בצורה ספונטאנית, כשהאורחים והאורחות הרבים

שבאו למקום כדי לבלות בלבד אינם מפריעים לאלה שבאו במטרה רצינית יותר.

אירנה

שליין, רווקה תל־אביבית בלונדית, היתה אחת החתיכות שהגיעו
למסיבת הבודדות, שהתפתחה להיות עליזה מעל ומעבר. רווקודז,
גרושות ואלמנות הופגשו במסיבה עם בני המין השני, בעלי סטאטוס דומה.
את המסיבה אירגנו שלושת האחים דגן, בעלי תחנת דלק, הנמצאת ברמת־אביב.

1 *1 1ה רסקין, אשתו של הארכיטקט יורם רסקין ובתה של הספרית אנטה, הגיעה
1למסיבה, כמו רבות אחרות, סתם בשביל הבילוי. בתמונה למטה: דרורה,
מזכירתו לשעבר של תת־אלוף ברור חפץ, כיוס ממנהלי דלק׳ בחברת בן־לווייתה.
ף* שה היה להבחין, בין כל הנוצצים
| /והנוצצות, שהתכנסו ביום השישי שעבר
למסיבת המחפשות, מי שם לגיטימית
ומי לא.
המסיבה, שהתקיימה בדיסקוטק של ה־לונדון־מיניסטור
התל־אביבי, עלתה במוחם
של בועז ושני אחיו, מנחם וצבי, לאחר
שהבחינו בכמות הגדולה של אלמנות וגרושות
צעירות, המופיעות בתחנת הדלק
שלהם כדי למלא בנזין. חשבו האחים, והחליטו
להגיש לקליינטיות יין במקום בנזין.
אבל ליין — בייחוד כשהוא מעורב במנה.
כה גדושה של חתיכות המחפשות את
מזלן — שוב פעם או פעם ראשונה —
יש כוח־משיכה מיוחד. התוצאה: נוסף
למחפשים ולמחפשות, שהוזמנו למסיבה כדי
למצוא מקור לבדידותם, הצליחו להגיע
גם נשואים ונשואות לרוב, ואפילו רווקים
ורווקות גם כן לרוב, שכלל לא חיפשו
מקור לבדידותם, אלא סתם מסיבה טובה.
כל זה כמובן החמיא מאוד למארגני
המסיבה — שגילו, כמו תל־אביבים רבים
לפניהם, שהפופולאריות שלהם מרקיעה־שחקים
כשהם עושים מסיבה.
אז עכשיו חושבים האחים דגן על
המשך הסידרה, עם שיכלולים מסויימים.
אבל אין צורך למהר לטלפן אליהם.
בינתיים, הם רק חושבים.

| ו 1ך | ה אדרת (מוזיקנט) תעשיין ידוע, בעל החברות קשתא ואפולו, בשיחה
1111111 עם בלונדית לא־מזוהה. יוסקה ידוע בעיר כמארגן מוסיקה למסיבות.
המסיבה בדיסקוטק נערכה אמנם שבוע שלם לפני פורים, אבל נשאה אופי פורימי עליז.