גליון 1857 מתאריך 4 באפריל 1973

הסחיר 2.51( :ד ״י

מספר 1857

קורא יקר
מזה כמה שבועווג מגיעים למישרדי
מערכת ״ 200 הארץ״ מיכתבים הנושאים
את הכתובת ״העולם הזח״ רה׳ קרליבך
12ת״א. השולחים התמימים לא המציאו
כתובת זו. הם נוטלים אותה מה
מיסגרת, המופיעה בראש המוסף להומור,
המצורף מדי שבוע ל ״ 2 0 0הארץ״.
ודי אם נציין, כי גם מיכתבים המגיעים
מן הכנסת נושאים כתובת זו, כדי שתבינו
עד היכן מגיעים הדברים.
זו כוחה של מילה כתובה, וזה הסיכון
שלקחנו על עצמנו, שהחלטנו להק דיש
את 38 העמודים האחוריים של
״ 200 הארץ״ לשבועון להומור עצמאי.
״העולם הזה״ ,כפי ששמו מעיד עליו,
נועד להיות עיתון הומוריסטי בתוך עיתון,
עם מערכת נפרדת משלו, ועורכיו
רשאים ללגלג על כל נושא שבעולם, כולל
״ 200 הארץ״.
החידוש ב״העולם הזה״ הוא שבפעם
ראשונה יש למדור הבדיחות מערכת נפרדת.
שני העורכים הם פנים חדשות, אך
מוכרות — א. אבנרי הוא מחבר השיר
הידוע ״שועלי שמשון״ ,ואילו שמו של
א. תבור מתנוסס בגאווה בכל ספר טלפונים
מוכר. גם חלק מן הרפרטואר של
מועדון ההומור ״כנסת״ שייך להם.

אבנרי ותבור
ברור, איפוא, ש״ 200 הארץ״ ,התר
בהתמדה אחרי כישרונות צעירים, יזם
התקשרות מעין זו שהולידה את ״העולם
הזה״ .על כתיבתם אין צורן להכביר
מילים. נסיון השבועות המעטים מלמד
כי הכתיבה אינה הצד החזק שלהם. נותר
רק לקוות שהשניים לא יהיו בבחינת
תופעה חולפת, מעין כוכב־שביט המופיע
ונעלם.

לדניאלה

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנון מרמרי,
קובי ניב, אפרים שידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

דיין: יש לאפשר ליהוד לרכוש
תנאי מו ק ד מי םמעברל קו הירוק
שר־הביטחון, מר -משה דיין, הביע אמש
־שוב את דעהו שיש לאפשר ליהודים לרכוש
חלקות תנאים־מוקדמים מעבר לתחומי
הקדהירוק. בדבריו חזר והדגיש את
נכונות ישראל להיכנס למשא־ומתן מיידי
עם כל מדינה ערבית ללא התנאים המוקדמים,
שיישארו בידיים פרטיות.

חוגים בירושלים מוסרים שעמדה זו;
תואמת את התורה שבע״ם של מפלגת־העבודה,
המתנגדת לכל תנאים ׳מוקדמים
ממלכתיים, אך מעולם לא הביעה התנגדותה
לתנאים מוקדמים בבעלות פרטית; .
״אין להבין״ ,הוסיפו החוגים ,״מדוע
לא יוכלו אנשי־עסקים יהודיים להחזיק בי

עגמת־נפש נגרמה אמש למר נחמן זרוקי,
עת עמד לעזוב את הארץ מנמל־התעופה
לוד.
עצבנותו הגלוייה לעין, מושכה אליו את
תשומת־ליבו של פקיד המכס, שהזדרז לערוך
חיפוש בכליו, בתיקווה למצוא סחורות
מוברחות. ואמנם, פישפוש קצר ב־מיזוודתו
של מר זרוקי העלה שתי שקיות
ניילון גדושות באבקה לבנה.
החומר הועבר מייד לבדיקה מעבדתית,
אך משהוברר שהחומר אינו סוכר, אלא
הירואין פשוט, שוחרר האיש תוך התנצלויות
נרגשות.

דובר המישטחז
שנשאל לפשר ההחמרה
בביקורת המטענים,
הסביר כי
מקרה זה אינו יוצא
דופן וכי לאח רונה
נערכות בי קורות
פתע לנוה גים
ברכב במטרה
לבדוק אם אחוז הסוכר
(המוברח) בדמם
עולה על המותר
על פי החוק.

בהלת שווא בנמל התעופה \

בעיות בטחון
על כל הטוב והשפע שיש לנו ־במדינה
הזאת חייבים אנו להודות למחלקת הביטחון,
להלל ולשבח. לפאר ולרומם. לקלס
ולהצדיע.
קחו, לפשל, את הפער העדתי. לולא
הייתה לנו בעייה ביטחונית, פשוט לא היה
לנו בשביל מה לחסל אותו. שלא לדבר,
שבכלל לא הייתה סיבה לצמצם אותו. ככה,
עם בעיות ביטחון ומדינה במצור, הפער
עלול להיות מסוכן — מרירות, שינאת־אחים,
פירוד ושאר מרעין בישין, שלא
נדע.
וגם האוכל, המזון, זו בעייה — אילו
לילדים שלנו לא יהיה מה לאכול, אז הם
יהיו חלשים נורא, והערבים יבואו ויאכלו
אותנו. פחד.
או החינוך — מבחינה ביטחונית רצוי
מאוד שכולנו נהיה משכילים, כדי שנוכל
להיות יותר חזקים מהערבים. אם לא
בכמות — אז באיכות.
וככה זה גם עם הבריאות של הבן־אדם
— אם לא נטפל היטב בחולים, הם עלולים
למות, ולא יהיו לנו חיילים ואז...
וגם תיאטרון צריך בשביל זה. וטלוויזיה.
ותרבות. וכבישים. ודואר. וטלפונים.
ומישרד־סעד. הכל־הכל למען הביטחון. כן,
וגם דיור ושיכון זו בעייה ביטחונית.
אז תתארו לכם שהיה פתאום שלום, ולא

הרי תמצית הראיון, שערכה השבוע
מערכת 200הארץ עם
שר העבודה מר א ל מוגי בנוגע
לבעיות השעה :
ש: מר אלמוגי — מה דעתך
על הצהרתו האחרונה של בן-
אהרון?
ת ג כיוון שבן־אהרון לא הכחיש
את הדברים המייוחסים לו, היינו
שמדיניות הממשלה מכוונת להעמ קת
הפער החברתי — הגעתי ל מסקנה
שזו ההצהרה האווילית ביותר
ששמעתי מפיו זה אלפיים שנה.
ש: האם אתה מתכוון לומר שבמשך
אלפיים שנות־גלות לא הש מיע
בן־אהרון שום הצהרות אוויל-
יות ממין זה ו
ת: בהחלט, על כל פנים לא
זכור לי שום דבר אווילי יוצא-
דופן. נדמה לי שהצהרה אווילית

בזנות הזעקה !

יום אחד בילבד לאחר העלאת
המחירים התארגנו כל הדפוקים ו־יצאו
להפגנה.
הפנתרים השחורים, התנועה ל־חיסול
הפער החברתי, נציגי עדות
המזרח באוניברסיטאות, שליחי
עיירות פיתוח, תושבי שכונות־עוני
— כולם היו שם.
על הבימה עלו בזה אחר זה
נואמים חוצבי־להבות וקראו ל־מיפלגת
העבודה, לממשלה ולכנסת
לחזור בהם מהחלטתם.
דמעות יעמדו בעיני. אשרי ה־מדינה
שאלה הם בניה, ואשרי ה־דמוקרטיה
שאלה אזרחיה.
העם כולו הפגין. האומה כולה
הביעה מרי וזעם נגד החלטת ה־ממשלה
לבחור במר קצ׳לסקי ל־נשיא.

יסיחו את דעתנו, ולא ישככו
את זעמנו הצודק על העוול שנעשה
ליצחק נבון, על־ידי הטכסים ה־שקוף
של העלאת כמה מחירים
מגוחכים.

1 1 3 2 5 X 3

כך 1ד חמי
באינפלציה*

היתה בעייה ביטחונית.
נו, אתם רואים? לולא הייתה לנו בעייה
ביטחונית, היה מצבנו דע מאוד. פשוט לא
היה בשביל מה לחנך, להאכיל, להבריא,
לצמצם או לשכן אותנו. פ־שוט לא היה.
ככה זה, מה לעשות?

ראיון השבוע
דניאלה ג׳קסון היפהפיה (בתמונה) לא
תחיה אשת הנשיא הבא של מדינת ישראל.
במקומה בחרה מיפלגת העבודה,
בלחץ הגוש המפא״יי, בגב׳ קצ׳לסקי.
התירוצים המגוחכים, שנשמעו לאחרונה,
כאילו לא נבחרה היפהפיה בת
ה״ 28 משום שאינה נשואה, או משום
שאינה אזרחית ישראל, לא יטשטשו את
העוול. ברור לכל כי ותיקי מפא״י, ילידי
רוסיה ופולין, הכשילו את הבחירה כדי
ש״האשה הראשונה״ תהיה אחת משלהם,
ולא, חס וחלילה, צעירה מתקדמת
וליברלית.
אך העם לא אמר נואש. התמיכה ההמונית
מעודדת את דניאלה להמשיך ולהילחם
במישור הציבורי, עד בוא הניצחון.
ומי שמכיר אותה יודע שהניצחון
בוא יבוא.

כמה חלקות של תנאים מוקדמים ליד חברון
או ביודלחם.״
עוד נמסר, שאם תתקבל הצעתו של מר
דיין, עומד מינהל־מקרקעי־ישראל למנות
קבלן פרטי, שירכוש כ־ 230 דונאם תנאים
מוקדמים באזור השומרון.

במיוחד נשמעה מפיו, אם אני לא
טועה, כשלוש שנים לפני חורבן
בית שני.
ש: ולפני זה ז
ות: בצאת ישראל ממצריים בית
יעקב מעם לועז. אבל אז הייתי עוד
קטן.
ש: בן־אהרון דיבר גם על אפש רות
של נסיגה ללא שלום?
ת: כן, ואני רוצה להגיד לך
שזו ההצעה המגונה ביותר ששמע תי
מפיו זה עידן ועידנים.
ש: אתה טוען שבן־אהרון כבר
הציע לך הצעות מגונות בעבר ו
ת: נו כמובן, לפני כששת אלפים
ושלוש מאות שנה — בעניין
ראשות עירית חיפה, כמדומני, אבל
לא הסכמתי. מה אני, אידיוט?
י. בן ־ א די ה

אם ביקשנו הוכחה לעובדה פי מל חמתה
של הממשלה באינפלציה היא
מן הפה ולחוץ, הרי קיבלנו הוכחה זו
השבוע. ללא נקיפות מצפון ובמצח
נחושה הודיע שר־האוצר על תשלום
תוספת התייקרות בסך 3!/2ל״י לנפש
במישפחות מועטות הכנסה.
דומה והבחירות הקרבות מעבירות
את ראשי הכלכלה שלנו על דעתם,
והם הורסים במו ידיהם את הצעד הנבון
של ספיגת כספי הציבור, שבו
החלו השבוע. לשם מה, רבותי, באה
הזרמת אותם 3!/2ל״י לנפש נזקקת,
אם לא כעידוד ל^זפקולנטים, ספסרים
ומבזבזי כספים? והרי ידוע שאותו
סכום כסף לא יוצא על מיצרכי־מזון.
נהפוך הוא — אותם /2ג 3הלירות יבוז בזו
על טלוויזיות, מיקסרים, מכוניות,
רכישת דירות יקרות, נסיעות לחו״ל
ושאר עסקים מפוקפקים, הממוטטים
כל תיקווה להבראת המשק. ועל נתמה
לתופעה של קניית דולרים, השקעה
בזבזנית במניות וכד. אנו נותנים 31/2
ל״י בידי הציבור, למה נלין, איפוא?
ואפילו הצידוק לתשלום זה הוא
מגוחך מעיקרו — ״פיצויי התייקרות״.
איזו התייקרות? האם עלה מחיר הלחם?
החלב? המים? הזיתים? או
שמא התייקרו שאר אבות־המזון? מה
טעם לנפנף בפיתויי התעשרות קלה
ומהירה כפני השכבות הללו?

--ממי שנתו של מייסדו: אם אין קמח —
אין סוכר.

ד״ר מ.ז. ז״ל
(חנות המכולת )28.3.73
מכתבים מדוע פרשתי ולמ חז ר תי
כשפרשתי מאגודת הסופרים פירסמתי
בעיתונים שונים מאמרים שונים על ה סיגות
שהניעוני לכך (מחיר כל מאמר
200ל״י. פטור מניכוי מס במקור מצו

כמו
כן כתבתי שמונה שירימחאה
(מחיר כל שורה 3.40ל״י, לפי תעריף
אגודת הסופרים) בעניין עדין זה.
עתה, משפרשתי מדעתי הקודמת והח לטתי
לחזור בי ולחזור לאגודת הסופרים
כתבתי עוד במה מאמרים בעניין (מחיר

ד. אכנגרד

״עם צעירים״
צ ו קי: ערב טוב, צופים יקרים. שמי
צוקי מור, ואני גם מתוק וגם חביב, וגם
אינטליגנטי. הערב נעסוק בנושא תסער־העדתי
— חיוב ושלילה. לצורך זה, זימנו
לאולפן צוות של אנשים צעירים, שכולם
נוגעים ישירות לבעייה.
ני קי: אני 8 .^.נאמנה להורי האמידים,
עולי־מצריים בעלי תרבות צרפתית,
ומסמלת בתוכנית את החן השובבני, ואת
העוקצנות הצברית. שימו לב לחיוך הממזרי
המבצבץ מזוויות־פי, ולדאגה העמוקה
לגורל העם והמדינה, העולה מכל מיצ־מוץ
חינני בשפתי.
פנתר, מסורק ותוק גיגי:
אני
פני. הביאו אותי לתוכנית כי לסעדיה
מרציאנו אין תואר אקדמאי ההולם את
המאורע.
או רי: אני 8 0 .וגם פרענק, למרות
שלא רואים עלי. בשיקופית שמאחורי אתם
יכולים לראות את הווילה שלי, המסמלת
את הפער העדתי. כפי שתראו, לא ברור
למה הביאו אותי לתוכנית.
שו קי: אני ^1 0 .ומשופם. הביאו
אותי לכאן כדי להבליט שאם יש רצון,
יש גם יכולת, ללא הבדל דת, גזע, וצבע.
יעל: אני אומרת דברים חריפים ונ מנים,
אבל אל תקחו אותי ברצינות, ואל
תשימו לב אלי, כי אני אלמנת־מלחמה,
ואתם הרי יודעים מה זה עושה לבן־אדם.
יורם: אני יורם, והביאו אותי לתוכנית
כדי להיות יורם, ולייצג יורמים. כמה מחברי
הטובים ביותר הם ספרדים. כמו־כן
אני מוכיח שיש גם אשכנזים עם תואר
אקדמאי.
צ ו קי: אולי נעצור בנקודה זו. ובכן,
צופים יקרים, עימנו כאן, כפי שראיתם,
מיגוון עשיר של אקדמאים פרענקים, המייצגים
את הפער העדתי ההולך ומעמיק,
בין הפקולטה למדעי-הרוח לבין הפקולטה
למדעי־הטבע. בעצם, יכולנו לסיים את
1התוכנית בנקודה זו, שהרי את הבשורה
1כבר תפשתם: מי שרוצה, ועובד, ולומד,
ולא שותה עראק, ולא גר בשכונת־עוני,
ומתקדם ומצליח — יכול בהחלט להצליח
בחיים, למרות פרענקיותו. אלה שלא מצליחים
— שלא יבואו בטענות אל אף־אחד.

אך מכיוון שעלינו למלא עוד שעתיים,
נתחיל איפוא לברבר. מי רוצה להיות ראשון?
ניקי:
אני. ז׳ותומרת ...בלהבלהבלה...
אינטגרציה ...בלהבלהבלה ...כלומר ...בלה־בלה
...קטליזציה ...בלהבלה ...ז׳תומרת,
וגם־כן בלהבלהבלה ...רפורמציה.
גיגי: אני מסכים עם ניקי שבלהבלה־בלה
...קונסטרוקציה ...אם כי בלהבלה...
קונסטיטוציה.
אורי: עקרונית בדור שבלהבלהבלה...
דגנרציה ...בלהבלה ...אינטואיציה.
יורם: ללא ספק בלהבלה ...וולנטריז־ציה
...בלהבלה ...אינפוזיה.
יעל: אני חושבת ש...

צוקי: אולי נעצור בנקודה זו, ונראה
סרט מהחיים, שללא ספק יבהיר, יחריף
ויבליט את ממדי הבעייה. ובכן, לפנינו
מישפחדדמרובת־ילדים טיפוסית שגם אצ לה,
כמו בכל משפחה מרובת־ילדים, הבן
הבכור הוא מנהל בית־ספר, הבן השני
אקדמאי, השלישי סטודנט, הרביעי בתיכון,
וכן הלאה וכן הלאה עד לגן־חובה. בנקודה
זו, צופים יקרים, עליכם לנעוץ מרפקים
נלהבים בצלעות בני־זוגכם וללחוש :״כל
הכבוד! כל הכבוד!״ כמו־כן רצוי לאחל
איש לרעהו שלעולם לא יהיו לנו בעיות
גדולות יותר מן הפער העדתי, אם ככה הוא
נראה.
יעל: אני הושבת ש...
צוקי: אולי נעצור בנקודה זו. עצרתם?
טוב. ונעבור לנקודה אחרת. עברתם?
טוב. אז אולי נעצור בנקודה הזאת? ד
בעצירת־פתאום זו, נסיים את תוכניתנו, התוכנית
שהביאה את הפער אל ביתך.

כל מאמר 250ל״י. פטור מניכוי מס במקור
מצורף).
לאחר האסיפה הבאה של האגודה
אביע, ללא ספק, את דעתי המתחדשת
בבעיות השעה (מאמרים ושירים לפי התעריפים
הנ״ל ניתן להזמין מראש במשרדי
״בעל המאה״ ,מחלקת פרשחזר,
רח׳ עולמחדש ,11 תל־אביב).
מיבתבי זה יעלה לכם 120ל״י (פטור
מניכוי מס במקור מצורף) ,ומצורפת גם
תמונה יפתואר שלי ( 75ל״י, פטור מצורף)
ושני שירים (תעריף אגודת הסופרים.
פטור מצורף).
בסך־הכל יעלה לבם הפרסום הכולל
120ל״י (המכתב) 75 +ל״י (התמונה)
91.80 +ל״י ( 27 שורות השירים א 3.40
ל״י) ,דהיינו 286.80ל׳׳י (חשבון מבוייל
מצורף).
בכבוד הראוי
דוד אבנגרד, משורר־המחאה
רח׳ עולמחדש ,11 תל־אביב

ה תי א ט רון ה ל או מי

ורמטכ״ל מלחמת ההתשה ::

מציגים מחזה מחיי הארץ

באבאד וואד

השמיים לבשו ארגמן, והשמש החלה נושקת את ראשי הגבעות. ערב.
התקרבנו אל חומת ההרים ד,מוריקה, ולמולנו התגלה פיתחו של הוואדי .״שער־הגיא״
ניסר השם בתוכנו, וליבותינו החלו הולמים בעוז .״באב אל־וואד״י
הצטלצלה חרישית המנגינה ,״לנצח זכור נא את שמותינו.״
ואנו זכרנו. זכרנו ברטט וביראה את כל אלה ששוב אינם עימנו, אך דבר
אחד ידענו: נגיע לירושלים בכל מחיר!
יוסקה, הנהג, העביר את המנוע להילוך נמוך והמכונית החלה גונחת במעלה
ההר. החומות הירוקות סגרו עלינו, ואיש לא הוציא הגה מפיו, כאילו נדבקנו
משתיקתו של הנוף. דומיה כבדה עמדה באוויר — רק איוושת הענפים ורעש
המנוע. הכל היה שליו ורוגע, ורק שילדי המכוניות הדוממים, המוטלים בצידי
הדרך, הזכירו לנו את הסכנה האורבת בעיקולי הכביש.
זכרנו את דודו, שנכנס עם הפולקסוואגן שלו בקיר הגשר, והתהפך פעמיים.
זכרנו את ציפי ואת גידי ובתיה, שהתנגשו במשאית חצץ מדרדרת במורד
הקסטל. זכרנו את אברום הגדול ואת אחיו, שנסעו בשליחות חשובה לעיר
הבירה ולא הגיעו מעולם. זכרנו את שמיל ורפי וסמוך ורובקה, את רינה ואת
ריבקהל׳ה את נחצ׳ה וצביקה, ואת כל החבר׳ה ממחלקת השיקום בהדסה. וכמובן,
את כל האסקורטים והצ׳קרים והבאמוואים והפרינצים, שהפכו ערימות גרוטאות.
שלדים דוממים המוטלים בשולי הדרך, והמקפלים בשתיקתם הנצחית סיפורים
על חיים ומוות.
ערב. רוח חרישית. במערב שקעה השמש אדומה כדם. באב אל־וואד...
הקסטל ...גשר־מוצא ...מילים נוראות. לנצח זכור נא את שמותינו ...שלדים
אילמים. גרוטאות. פצועים. הרוגים. בצידי הדרך מוטלים רעינו, שלד הברזל
שותק כמו רעי...״
(קטע זה לא הגיע לדפוס מעולם)
כוס, טראאח...

חדווה ועני

בהשתתפות מאות קילוגרם סובר!; ,
אלפי סיגריות, רבבות ניצבים
המומים ומיליוני לירות.

|; בקרוב, לאחר ההצלחה המסחר־ ;;
י; רת, קומדיה עליזה —,,קו בר-לב ;;
!; בסופרמרקט״ ,מאת אותו מחבר; .

^ 0 0 0 0 0 0 0 1

בן־ א ה רון מנ ס ה
לצאתממל כו ד ת
העלאת מחירי המצרכים החיוניים, שנעשתה במתכוון
בעת העדרו של יצחק בן־אהרון מהארץ, היתד.
מתוכננת על־ידי ספיר ועוזריו, גם כדי להוציא את בן־
אהרון למלחמה גלוייה בספיר ובגולדה מאיר ולחסלו
על־ידי קבלת אולטימאטום ברגע האחרון מגולדה
מאיר בנוסח ״או אני או הוא״.

כן־אהרון יודע כמוכן על המלכודת הממתינה
לו, במאי, והוא מנסה להימנע מליפול
כה על־ידי הנמכת קול הביקורת שלו
נגד הממשלה וע״י עצירת ועדי העובדים
וועדי־הפעולה מכל הפגנה או שביתה עד
למושב הוועד־יהפועל בו יוכרזו הבחירות.

11 יגונזיף
וקם סכר
ב מי פרץ ]!בה
הסוכנות היהודית תשקיע 2.5מיליון ל״י בד.קמת
סכר, שייגן על מיפרץ נוייבה בסיני.

הסכר יוקם מאחר שספר קודם נשטך
בחורן? ,ונשקפה סבנה למושג נביעות ול
כפר־הנופש, הממוקמים במיפרץ נוייגה.
הקמת הסכר חייבת להסתיים עוד בקייץ זה, כדי
למנוע אובדן כל ההשקעה במושב ובכפר הנופש.

היות וגם אנשי הגוש מבינים מה היא הטאקטיקה
בה ינהג בן־אהרון, ינסו אלה להוציא את הארי מסו גרו
כבר בימים הקרובים — לכן יש לצפות לשורה של
התקפות אישיות, השמצות ופרובוקאציות שכולן נועדו
להרגיז את בן־אהרון ולגרותו לקרב הכרעה.
בינתיים הוקם ועד למען בן־אהרון, הכולל פרופסורים
ומרצים של האוניברסיטה העיברית בירושלים.
הוועד, המונה כ־ 30 אנשי סגל אקדמאי באוניברסיטה,
הוקם למען בחירתו מחדש של בן־אהרון לתפקיד
מזכ״ל ההסתדרות והוא מתכונן להפעיל לחץ־נגדי
נגד הלחצים להדחת בדאהרון.

עוד גו ש ־
קי שקו ש

פיגוע ח ב לו י ם
ד א פו ר ס מו
שורת הפיגועים האחרונה של אירגד
ני החבלה אינה כוללת רק את המיקרים שפורסמו.
בשבוע
שעבר אירעו שני מיקרים, אשר עליהם
לא דווח:
האחד: מטוס של חברת טי.וו.אי ,.שהמריא מניו-
יורק ללוד, הוחזר באמצע הדרך, לאחר שהתקבל איום
שהוכנס בו מיטען חבלה. הנוסעים הועברו למטוס
אחר, ויצאו שוב לארץ.

המיקרה השני: מישטרת בריסל עצרה
כדואר מעטפה ממולכדת, שנשלחה מהולנד
ליהלומן יהודי בלגי ידוע.

בניגוד לידיעות שהופיעו בעיתונות כאילו
איומם של אנשי הסניף הירושלמי של מיפלגת העבודה
להקים גוש נגדי לגוש התל־אביבי השולט במים־
לגה עורר חששות בקרב האחרונים, מתייחסים אנשי
הגוש התל־אביבי לידיעות בזילזול גלוי. אחד מהם
אף הגדיר אותם כ״קישקוש״.
הגוש התל־אביבי אינו שואב את כוחו מעצם
התארגנותו, אלא ממקורות הכוח הכספיים והאחרים
הנמצאים בידיו, ושאינם בנמצא בידי אנשי ירושלים.

אין שום סבנה שאיזו שהיא התארגנות
כמיפלגת העבודה תסכן את מעמד הגוש
התל-אכיכי הנמצא בשליטת פנחס ספיר.
גם הידיעות כאילו תובעים אנשי ירושלים תפקיד
של שר לח״כ משה ברעם התקבלו בליגלוג.

שמו של כרעם קשור בבמה פרשיות
בלתי נעימות העלולות
להתפוצץ בקרוב,
ואיש בצמרת העבודה
אינו מעלה על
דעתו למנותו בשר.

הפחידם קוליס ...ו1ווי 0לעעי־רים...

פי פעל
ד פו ר מי ק ה
3אי 1ו ר
ר פי ח

^ ירכיצ ) ונדדב ^ורע

1עש0י , 0״
תודה פיגחס!

קבוצת אליהו סח
רוב, שהוא המנכ״ל
של ״תע״ל״(תעשיית
עץ לכוד) הנמצא כקיבוץ
מישמרות, תקים,
כנראה, מיפעל
לפורמיקה כאיזור רפיח.
החברה
רצתה להקים את
המיפעל בחברון, אך נתק לה
בהתנגדותו של שר דד
מיסחר והתעשייה. אם יוקם
המיפעל באיזור רפיח,
הוא יהנה מההטבות שמ קבלים
מקימי מיפעלים בשטחים.

הקבוצה
נהנית מתמיכתו
של שר־הכי־טחון
משה דיין, למרות
שאין צורך מבחינה
כלכלית למיפ
על מסוג זה, ביוון ש
מיפעלי הפורמיקה הקיימים
,״עץ לכוד״
ו״ספן״ ,הם כעלי כושר
יצור הגדול מקלי

השוק וכל דווחיותס כנוייה על מבס
גבוה שאינו מאפשר יבוא של פורמיקה כמהירים
זולים.

יצוא

ו עלי ם לי פ אן
אחד המיפעלים הגדולים כארץ לייצור
נעליים, עומד לייצא השנה נעלי נשים ליפאן.
זאת
הפעם הראשונה שישראל מייצאת נעליים
ליפאן. מחיר כל זוג נעליים יהיה בין 40ל־ 50 דולר.

גילויים מרווי שיס
כספר על מרד
ג טו ורשה
יצחק (״אנטק״) צוקרמן, מי שהיה
ממפקדי גטו ורשה ומפקד
יחידת פרטיזנים בפולין, עוסק עתה
בכתיבת ספר ביוגרפי. בספר
צפויים גילויים מרעישים על מרד
גטו ורשה וההתקוממות היהודית
כפולין.
אנטק הינו חכר קיבוץ לוחמי
הגטאות בגליל המערבי, ומנהל כקיבוץ
את ״בית לוחמי הגטאות״
שהוא מוזיאץ למורשת השואה והמרד.

יחמיר
המח סו ר
ב ל בי די ם
המחסור בלכידים יילך ויחמיר, לאחר
ששני חחי ייבוא מטייוואן ורומניה בוטלו
ברגע האחרון.
מיפעלי הלבידים בארץ אינם מספקים את הביקוש
המקומי הגובר, מפני שכדאי להם יותר לייצא בעיקר
לבריטניה, שם הגיעו מחירי הלבידים לשיא של
225 דולר לטון.
המחסור העולמי בלבידים נובע מהתדלדלות חומרי
הגלם, בעיקר באפריקה.

ד ר ״ פו ם עלה
על הכהה
הבמאי הישראלי דויד מוכתר, שביים את מחזהו
של ג׳ון ספרלינג, צ׳ה גווארה של מקרון, בתיאטרון
אוניברסיטת תל־אביב, עומד להופיע בפסטיבל אדינ בורו
— החשוב והמכובד שבץ הפסטיבלים לתיאטרון
בעולם.

מוכתר יעלה כפסטיבל מחזה מקורי של
מיכאל אלמז, כשפה האנגלית, בביצוע כבורה
וכשחקן יחיד. שם המחזה :״דרייפוס
על אי השדים״.
אין זו הפעם הראשונה שמוכתר מעלה כשחקן
מחזות של מיכאל אלמז, שהקים בארץ את תיאטרון
האוונגארד הראשון זירה, העתיק את זירת פעולתו
ללונדון. בפסטיבל אדינבורו בשנה שעברה, העלה
מוכתר, יחד עם אשתו השחקנית פיונה, את מסייה
ארטו שאף הוסרט עבור הטלוויזיה הבריטית והסקוטית.

מי שטרתאש דו ד
לו מ די םקאראטה
אופנת הקאראטה שפשטה בישראל בעיקבות מבול
סרטי הקאראטה המוצג על מסכי הקולנוע בארץ,
שיכנעה גם את מישטרת אשדוד.
שוטרי תחנת המישטרה באשדוד התחילו לאח רונה
לעבור קורם מיוחד בשיטת לוחמה יפאנית זו.

אל תפריעי לאבא להנות מהגלות
בפרמה שרפ...

חגי דבינסו! איד ג.שגיא • גלום; ח !5!0א

״011
) 116 רחס־ז^

800£0£

6110ח 3 9ררו

סקופ חשוכ — ועצוב מאוד — של העולם הזה מצא השבוע את אישורו הרשמי
מעל במת הכנסת וגרם לסנסציה. כללית.
לפני שבועיים פרסמנו (העולם הזה )1655 כתבה שזיעזעה רבים. היא נשאה את
הכותרת ״מי בזז את המטוס הלובי?״ ,והיתה מורכבת כולה משאילתה אחת של אורי
אבנרי.
השאילתה התבססה על מידע סודי, שנתקבל במערכת בדרכים שאין צורך לפרטן
כאן. די לומר שצעירים פטריוטיים, החרדים לביטחון ולטוהר צה״ל, דאגו שהמידע יגיע
אל המערכת האחת שלגביה היו בטוחים שלא תפחד לפרסם את הדברים.
(בכלל, נדמה לי שעמדתו האמיצה של העולם הזה בפרשת המטוס הלובי, ומאבק-
היחיד של אורי אבנרי בכנסת באותה פרשה, הנחילו לנו אהדה דווקא בקרב אנשים
הקרובים לענייני ביטחון. אנשים כאלה מתנגדים לפולחן המסולף של צד,״ל. הם סבורים
שצה״ל, כמו כל מוסד אחר, זקוק לביקורת מתמדת, ולפיקוח מתמיד מצד הדואגים לו
ולרמתו המוסדית),

נוישפט צבאי

כשבוע שעבר — פחות משבוע אחרי שהוגשה השאילתה — קם משה דיין בכנסת
כדי להשיב עליה. יש לציין לשבח את המהירות של מתן התשובה, שהיא נדירה בכנסת.
אולי סבר דיין שכדאי להשיב במהירות, מאחר שכבר פירסמנו את הדברים ולא היה כדאי
להשאירם ללא מענה רשמי.
הנה שאלותיו של אבנרי,
ותשובות השר:
ש א׳ לחהרשר־ ה בי ט חון משה די*:1
שאילתה מס׳ .0292
אבקש מכבוד השר ל השיבני

( )1האם יחד עם גוויות
חללי המטוס הלובי, או בנפרד
מהם, הוחזרו למישפ־חות
הקורבנות או לשילטו־נות
המדינות שהקורבנות
היו אזרחיה, החפצים האישיים
שהיו רכושם הפרטי
של הקורבנות, כמו, שעו־ני־יד,
שטרות כסף, תכשי טים,
יהלומים וחפצי־ערך
אחרים כל שהם?
( )2אם לא הוחזרו למשפחות
הקורבנות או ל מדינותיהם
החפצים כמפורט
לעיל, מדוע לא נעשה
הדבר?
( )3האם ידוע לשר הביטחון
כי היו מיקרים בהם
נלקחו חפצים אישיים של
נץ ענו׳ 0181 מסאז! ״חני 5018018 בס־ן׳ *.ע= נתנ* ״*
קורבנות המטוס הלובי על־ידי
אנשים שלא היו מוסמכים
לכך?
( )4האם יש ממש בידי עה
שאנשי החברה קדישא
של צד,״ל, שתפקידם ל אסוף
את הגוויות ואת
רכושם של הקורבנות, לא
מצאו — כאשר הגיעו למקום
בו התרסק המטוס —
את מרבית החפצים ה0,1119
ססוויס סחנייס 09 19010010 סזסוס מזו • 001900 וו סויסו׳
אישיים של החללים, וביניהם
שעוני־יד שלהם, הכסף
שלהם והתכשיטים
הסקופ ב״העולם הזה״ ()1855
של הנשים שהיו בין קורבנות
המטוס הלובי?
( )5אם לא נמצאו ולא נאספו חפציהם האישיים של קורבנות המטוס, האם נערכה
בידי גורם כל שהוא חקירה על־מנת לבדוק אם הרכוש הפרטי הנ״ל אבד בהתרסקות
המטוס, או נלקח בידי אנשים שלא היו מוסמכים לכד?
( )6האם נתפסו בידי שלטונות־הביטחון אנשים שלקחו שלא כחוק, או שנמצא
בידיהם שלא כחוק, רכוש שהיה שייך לחללי המטוס הלובי?
( )7האם הועמד מי שהוא לדין על שנטל שלא כחוק, או שהחזיק שלא כחוק, ברכוש
שהיה שייך לחללי המטוס?
( )8האם ננקטו איזה שהם תהליכים, מישפטיים או אחרים, נגד אלה שנטלו שלא
כחוק חפצי-ערך משברי המטוס?
( )9האם ידוע לשר־הביטחון כי בימים שאחרי הפלת המטוס, שילמו אנשים בשטרות־כסף
של מדינות זרות תמורת רכישות מיצדכים בקנטינות של השק״ם בסיני?

מ * ב11

101 חחטוס חח?1

המעורר את היצר הפראי
\>מז\/ק 1£0נ< 01ח \ 8ש ^ 5־ז 8£
31< 011 טו\/ז 115601
/ו6ו1ן1ח*0 611)106 31101 00
5־ 110111־3 )01־ 5 * 011_ 1111961ט\/1ן

תשובת שר־הכטחץ משה דיין :

ימוו ־ י ו ! ו 1י * ד
ישראל

העולםהזה ״ ,שבועוןהחדשותהישראלי
התערבת והפינהלה: חל־אביב. רחוב קרליבד ,12 טלפון ,260134
תזרדואר 136 פעו פברקי: עולמפרם • ״הדסוס החדש״ בע״ם,
ת״א, רח׳ בדאביגחר • הסעה: גר בע״ם גלוסות: צינקוגרפיה
כספי בע׳ם העורך הראשי: אורי אבנרי הפו׳ל: העולם הזד, בעיט.

לשאלות —׳ 5 ,2 ,1מיד לאחר נפילת המטוס הופקדה שאוירה של יחידת צה״ל על
שברי המטוס והחפצים שהיו פזורים בשטח. כמו־כן ניתנה הוראה שלא לגעת בשברים
ובחפצים. בשלב מאוחד יותר גודר השטח, ומקיימים בו שמירה רצופה וסדירה מאז
נפילת המטוס. החפצים האישיים נאספו באורח מסודר על־ידי יחידה צבאית. בשלב
מאוחר יותר הועברו החפצים האישיים, שנמצאו פזורים בשטח ועל הגופות, לשלטונות
המצריים, באמצעות הצלב האדום.
לשאלה — 4הידיעה אינה נכונה.
לשאלות — 8 ,7 ,6 ,3ידוע על ארבעה מיקרים של נסיח לקחת פריטים מתוך
שברי המטוס. בכל אחד מהמיקרים החזירו החיילים את הפריטים שלקחו, והועמדו לדין.
שלושה חיילים הועמדו לדין על לקיחת פריטים משברי-המטוס, כמו ריפוד כסאות.
חייל אחד נדון ל־ 24 ימי מחבוש, חייל שני הורד בדרגה ושלישי נידון ל־ 21 ימי מחבוש
על־תנאי ל־ 3חודשים. חייל רביעי הועמד לדין על לקיחת תיק צעצועים ועט נובע.
החייל נדון להורדה בדרגה מדרגת רב״ט לטוראי.
לשאלה — 9לא.

ניצו חסמה ח״נית גודד אסתו וזיאדנאוו את
מועמדותה לנשיאות המדינה של מזכיות סיעת מק ״
הבחירות ההולכות וקרבות
והתנהגותו של שר־הבי־טחון
משה דיין משפיעים
על ראשי מיפלגת העבודה. כך,
למשל, כאשר באחד הדיונים
בוועדת הכלכלה של הכנסת,
הטיח ח״כ גח״ל יוחנן כאדר
:״פינחס ספיר, מרגישים
שאתה מתקרב לבחירות!״
השיב לו ספיר כשהוא מכסה
בידו את עינו השמאלית :״אני
יודע שיש בחירות. מה אתה
רוצה שאעשה, שאוציא לעצמי
עין?״
81 לעומת מליאת־הכנסת,
שהיא חסרת־הומור, שולט ההומור
במיזנון, שם מתערבים
הח״כים עם מזכירי־הסיעות והעיתונאים.
השבוע נולדה שם
מהתלה חדשה. מישהו שאל את
מזכירת סיעת מק״י היפהפיה,
נאולה אליהו השחרחורת
(שאחותה נשואה לבנו של
משה סנה המנוח) ,מדוע אינה
מציגה את מועמדותה לתפקיד
נשיא המדינה. בו במקום ערכו
העיתונאים כתב־מינוי על מפית,
וגאולה הלכה לאסוף עשר חתימות
של ח״כים, כנדרש על־ידי
החוק. תשע החתימות הראשונות
לא היוו בעייה, ו־ח״כי
כמה סיעות חתמו ברצון.
אז ניגשה גאולה אל
ח״כית גח״ל אסתר רזיאל־נאור.
כשנכחה זו לדעת ש חתימתה
תהיה העשירית, סירבה.
גם חברה לסיעה, כן־ציון
קשת, העיר :׳׳לי איו חוש-
הומור. אני לא חותם.״
ח״כ יצחק נבון נראה
בבוקרו של יום שישי השבוע
יחד עם אשתו אופירה בקפה
אקסודוס בתל־אביב, כששניהם
במצב־רוח קודר. ניגש אליו
עיתונאי שישב בקפה, ואמר :
״מר נבון, אתה צריך להיות
שמח שלא נבחרת לנשיא.״
שאל נבון :״למה?״ העיתונאי:
״נשיא, זה סוף הדרך בשבילך.
ככה עוד תוכל להגיע למשהו.״
נבון :״אני? להגיע? אתה

חושב שאלה שלא נתנו לי ל הגיע
לנשיאות יתנו לי להגיע
לממשלה? העניין אבוד בש בילי!״
התערבה אופירה שהי־תה
בזמנו כתבת במחנה נח״ל:
״אין לו כל סיכוי להתקדמות
יותר !״
מתוך המהלכים שקדמו
להצגת מועמד מיפלגת העבודה
לנשיאות, מתברר כי שר־התיקשורת
שמעון פרס, סבל
מקשיי תיקשורת. לאחר שכל
העיתונות פירסמה כאילו הוא
התקשר עם פרופסור אפריים
קצ׳לסקי במטרה להשיגו כ מועמד
לנשיאות, טרח פרס לטלפן
לעיתונאים ולהסביר להם
כי פנה לקצ׳לסקי לא על־מנת
לבקשו להציג את מועמדותו,
אלא כדי לברר אם הוא
מתכונן בכלל להציג את מועמדותו.
וזאת, כדי לחשב את
סיכויו של יצחק נבון מול
מיתחרים.
כאשר ניגשו נציגי שמונה
הסיעות הקטנות אל יו״ר
הכנסת, ישראל ישעיהו,
כדי לבקשו לדחות את ההצבעה
הגורלית על הצעת־החוק
באדר־עופר, טען ח״כ אגו״י
שלמה לורנץ שלא כדאי להעכיר
את האווירה ערב פסח.
את הצעת־החוק הישווה למ רור.
תיקן אותו ח״כ ל״ע
יצחק גולן :״זה לחם־עוני,
שרוצים לגזול מאיתנו!״

אנשים

תמונה. אז אולי גולדה
מאיר? לא, מפני שהודיעו
שהיא היתד, בחופשת. אז כל
העובדות מצביעות על אדם
אחד: יגאל אלץ. למד, אלון?
ראשית, הוא סגן ראש הממשלה
והוא ממלא מקומה של
גולדה כדרג המדיני הבכיר.
חוץ מזה, הוא שר־ד,חינוך ומספרים
שבמטוס היו כמה ילדים
בגיל בית־ספר. ודבר אחרון,
זד, שהוא האיש היחידי
שלא התנצל ולא הביע דעתו
בפומבי על הפרשה. אז אין
ספק שהוא האחראי האמיתי.״
י כמו כל יושבי־הראש של
מוסדות ההסתדרות, מנהל גם
פינחס רשיש, יו״ר הוועד
המפקח של קופת־חולים, את
ישיבות הוועד בתקיפות ובעמידה.
כשהעירו לו חבריו
לסיעת המערך במושב הוועד
האחרון שהתקיים בטבריה, כי
נציג העולם הזה — כוח חדש,
אלפס מסיס, קיבל זכות
דיבור מייד אחרי דברי הפותחים
כ״שבכנסת נהוג שהם
מדברים אחרונים,״ צעק רשיש:
״כאן לא כנסת. כאן קופת־חו־לים...״
על רשיש, אגב, מספרים
כי בעת שהיה מזכיר מועצת
פועלי פתח־תיקווה, הרגיע
את חבריו למועצה בתקופה
שהיה חוסר עבודה חמור
במושבה :״לא לדאוג. את

אחותו של אודי אדיב ^ £5

עונשים שהוטלו על חברי שי״ח שחילקו כרוזים נגד ריסוס שדות
עקרבה, שנערכה בשבוע שעבר בירושלים. כאשר ראתה מיכל
שמצלמים אותה, היא ניגשה בבהלה לצלם, ושאלה :״האם אתה מצלם
אותי בגלל הקשרים המשפחתיים שלי?״ הצלם, שלא ידע את מי
הוא מצלם, בירר בין המשתתפים, ואז התבררה לו הקירבה המשפחתית.

כאלה שלא סובלים מחוסר
כסף. על משפחה כזאת סיפרה
השבוע השחקנית גילה אל*
מגו ר. לאותה משפחה יש,
מלבד מכונית פרטית, גם ילד.
בהגיע הילד לגיל שש, ביקש
מהוריו כמתנה לנסוע באוטובוס.
עד אותו יום הוא לא עבר
את החווייה הזאת.

81 מי נתן את ההוראה להפלת
המטוס הלובי בסיני?
גירסה חדשה על כך הביא בליל
שישי האחרון רדיו קאהיר:
״מפקד חיל־האוויר מוטי הוד
לא אשם,״ הסביר הקריין ,״מפני
שמישהו מעליו נתן לו את
הפקודה. מעליו נמצא הרמט־כ״ל
דויד אלעזר. אבל לא
יכול להיות שדדו נתן פקודה
כזאת חמורה בלי להתייעץ בסמכות
המדינית שמעליו. זאת
אומרת, משה דיין. אבל דיין
הודיע שהוא לא היה בכלל ב־

בגלל מותה של תל־אביב,
שרוב מקומות הבילוי
בה הפכו לפיצריות, החליט
עורך-ד,דין חיים משגב שצריך
לעשות משהו עבור יקיריה
של העיר העברית הראשונה.
הוא קנה בית עתיק
בראש־פינה, ועתה משפץ אותו
ומתכונן להפוך את המקום
למרכז למסיבות, אליו יעלו
לרגל התל־אביבים הניבח־רים
בסופי השבוע.

1¥1 1*1ה *1ע 1 1 1ך (מימין) בעלת אולפני הסרטה
בהרצליה, מראשי העוסקים ב־
] 1 1 1 1 1 1 11 ^ 111 1 /
פאראפסיכולוגיה בארץ, מהופנטת על־ידי המהפנט האיטלקי ד״ר
אנריקו צ׳יקרלי העורך עתה סיבוב הופעות בארץ. מרגוט המהופנטת,
שבין השאר עוסקת בטלפטיה, יושבת ומנגנת על כינור דמיוני.
הבחורים נסדר בבניין ואת
הבחורות נסדר בפרדסים.״

השחקנית הישראלית שנולדה במרוקו,
גרה בירוחם ובבאר־שבע, נסעה לאיטליה
ועשתה שם קאריירה בסרטים, הגיעה השבוע לביקור־נזולדת
כדי להיות נוכחת בנישואי אחיה ואחותה שנערכו באותו יום באילת
ובבאר־שבע. בתמונה היא *וראית יחד עם יצחק שתיל, עורך העיתון
המקומי ידיעות באר־שבע וכתב הספורט של הטלוויזיה בדרום. הפגישה
נערכה במלון נאות־מידבר בבאר־שבע. לפני נסיעתה לאיטליה
עבדה עליזה כספרית במלון. השבוע היא חזרה אליו כאורחת, התגוררה
בחדר המרוחק מטרים ספורים מהמספרה בה עבדה פעם.

עליזה אדו

לשחקן הקולנוע הבריטי
דונלד פדזנם, הנחשב לאחד
השחקנים הטובים בעולם, אין
הרבה זמן לבילוי חופשות. אבל
לפני נסיעה ללוס אנג׳לם כדי
להשתתף שם בתוכנית טלוויזיה
לבין נסיעה למונטריאול
להצגת הבכורה של נערי הקשת
— סיפור מטורף אודות
שלושה אנשים מוזרים היוצאים
רכובים על אופנוע לח פש
זהב בפיסגת הר — מצא
שבוע פנוי כדי לקפוץ יחד עם
משפחתו לארץ. פלזנס נשוי לשחקנית
הישראלית מאירה
שור, ששיחקה בילדותה בסרט
הישראלי איי לייק מייק
בתפקיד אחותה הקטנה של
אילנה רדכינא .״אני מניח

שהיינו יכולים ללכת לכל
מקום,״ אמר פלזנס ,״אבל בישראל
יש משהו מיוחד —
החיוניות. כמובן שזהו גם
מקום נפלא לילדים.״
האם קיים אדם בשם
עמוס עוז? בהפגנה למען
עקורי איקרית ובירעם שנערכה
השבוע, היה צריך הסופר
עמוס עוז לנאום והוא נקרא
כמה פעמים לבמה. כשיצאו
כמה ממשתתפי ההפגנה לחפשו
בקרב הקהל, מתוך הנחה
שבגלל צניעותו הרבה הוא לא
עולה על הבמה, התברר שאף
אחד מהם לא ראה מימיו את
עוז ואינו יודע איך הוא נראה.
לעומת
המשפחות העניות
הרבות בארץ, יש גם

מסיבת פרידה אינטימית
לחוג ידידים מצומצם, ערך השבוע
הסופר־עיתונאי הפלילי
יגאל לב, לרגל שני מאורעות.
האחד: הוא חתם על
חוזה עם אולפני הסרטה בהרצ ליה
להפקת סרט מסיפרו סירוס
מתחת לגלימה; השני:
הוא יוצא להשתלמות בקרימינולוגיה
בבריטניה, הולנד וגרמניה.

פסוקי
השבוע
שר־האוצר

פינחס

ספיר, לחברת־הכנסת אסתר
רזיאל־נאור :״את קומדיה !״

• מזכ״ל ההסתדרות
יצחק כן־אהרץ :״ההת-
ייקרויות, כמו הצרות, באות
בצרורות.״

0שר־הכיטחץ משה
דיין ז ״אני מעדיף את גולדה
יותר כמלכה מאשר כממליכת
מלכים.״

• מועמד מיסלגת העבודה
לנשיאות שהסיר
את מועמדותו, יעקב צור:
״אני הנני הנשיא־לעתיד לשעבר.״

מכתבים

גכד קצ׳לסין י -
בעד גכון

לסי דעתי מועמדותו של אפריים קצ׳לס־קי
לכהונת נשיא המדינה, היא מועמדות
מיפלגתיתמובהקת, לא רק של
מיפלגת העבודה, אלא של מפא״י בתוכה
ושל ״הגוש״ בתוך מפא״י. ומטרותיה
שקופות בהחלט ורגילות: השתלטות אגרסיבית
על עוד עמדה אחת ועוד מישלט
אחד במערך השילטוני־ייצוגי בישראל.
נוסף לכך, קצ׳לסקי כמו כל המדענים,
הוא צר אופק וחד התמחות, סגולות הפוסלות
אותו מלהיות נשיא המדינה.
לעומת כל זאת, הרי יצחק נבון הוא
מועמד על־מיפלגתי של חוגים רחבים
ביישוב, אשר רואים בו סמל וייצוג לישראל
החדשה ולרובה של ישראל. יש לו
כל הסגולות הדרושות להיות נשיא טוב,
מכובד ומכבד את בוחריו ואת מדינת־ישראל
מבפנים ומבחוץ. ומן הראוי לכן
שכל העם בישראל יתלכד ויצביע בעד
נבון כנשיאה הבא של מדינת היהודים,
ויהיה זה לתפארת ולכבוד למדינה ולאזרחיה.
הגיע
הזמן לפרק את אלה המחפשים
שתלטנות מיפלגתית בכל מישרה ובכל
מקום. מספיק ודי! הגיע הזמן לחופש
דעת, לרוחב לב, לבחירה חופשית מ-
אינטרסנטיות קטנונית שיהשביעתנו מרורים
עד אין קץ. ויש לשים לזה קץ!
עמי ליבנה, עין־חרוד מאוחד

כי ועדת האו״ם לזכויות האדם גינתה
את ישראל על פעולותיה בשטחים. ברדיו
ובעיתונות שלנו אין לידיעה זכר. פשוט
מעלימים ידיעות בלתי נוחות מהציבור.
האם אני רשאי לדעת מה חושב העולם
על המימשל בשטחים הפועל בשמי?
ש.ב. נחמיה, חיפה

פילטר בבקבוק

בימים אלה קניתי בקבוק משקה קל
מתוצרת אחת החברות הידועות ובתוכו
היה פילטר -של סיגריה. את הבקבוק
לא פתחתי ושלחתי אותו לבדיקה
במישרד־הבריאות. מצורף תצלום הבקבוק
הנ״ל ובחץ מסומן פילטר הסיגריה.
רצוי שהחברה המשווקת את המשקה
תנהג בייתר השגחה על תהליכי הפיקוח
והייצור.
ישראלי פנחס, תל־אביב
י• הבקבוק והפילטר — ראה תמונה.

האם יש מישהו המטיל ספק בכוחו של
צה״ל? לשם מה הביזבוז הזה, הרעש,
והשוויץ.
מוטב לשכן מיספר חיילים חסרי אמצעים
בעד הכסף הזה, כך אומר ההיגיון
מכל הבחינות.
מאיר בלומברנ, ראשון־לציט

בתור כופר גמור בכל הדתות ובכל
האלים למיניהם, אני עומד מהצד ומסתכל
באופן נייטרלי במילחמת היהודים נגד המיסיון
הנוצרי. וחושב לי: איפה המוח
היהודי הנודע לתהילה שלכם? שיטת ה לחימה
שלכם כל־כך עלובה, אווילית, חל־מאית.
ככה לא תנצחו לעולם.
ישנה רק דרך אחת ויחידה לניצחון
אמיתי: להתעלות על הנוצרים מבחינה
מוסרית ! להראות דוגמה לעם ולעולם
איך אתם חיים על־פי חוקי תורתכם המוסרית
למעשה, בחיי היום־יום. זוהי הדרך
הקשה — אבל רק כ ך תהיו באמת
״אור לגויים״.
במקום זה בחרתם לעצמכם את הדרך
הקלה: התרברבות של ״עם נבחר״ ,כביכול,
בליווי איומים ואלימות. ככה מנצחים
רק במי&־ש הכדורגל, ואפילו שם לא.
ישראד פחי, חולח
ישראל מדוע מר!פהים
הראווה מיותרת

״ארבע מאות מטוסים ינועו בשמי הארץ
בחג העצמאות״ (מן העיתונות).

אהד בפה
ואהד בלב

נתמזל לי מזלי ואני שומע שפה נוספת
פרט לעברית. בתחנת רדיו זרה שמעתי

הערבים: הקטנצ׳יק המטיל את מימיה
של ארה״ב באיזור.
האמריקנים: הקיביצר המשחק על כספו
של מפרנסו.
הרוסים: מוטב לא לדבר על זה.
האו״ם: משוגע הכפר.
השכירים: ראה בן־אהרון.
הימין: כל זמן שיש בשר־תותחים בשפע,
אני נותן את הטון.
״יפי הנפש״ :אנו נגד אבל.
״סיסמאות בידור״ :״אם זה טוב ואם זה
רע, אין עוד דרך חזרה.״ ״אל תירא עבדי
יעקב, הלא גור אריה אתה.״ ״על שפת
הירדן אני שוכב לי וישן.״
מרדכי גונן, קריית־שפרינצק, חיפה

״אח חלמה גול

את האזרח הפשוט?
״העולם חזח״ ,1852״מי צריך
לממן את הרבנים?״ ,מכתב למערכת
של הקורא ד״ר ש. לוי
נגד תשלום משכורות לרבנים
הראשיים מקופת המדינה.

אינני מבין מדוע מתמרמר הקורא הנכבד
נגד העובדה שהמדינה משלמת משכורות
לרבנים הראשיים. קודם כל עלינו
להתקומם נגד התשלומים (משכורת, אח זקת
דירת־שרד, ומכונית +נהג) לסנו־בים
הראשיים לשעבר, ה״ה אונטרמן ונסים,
שלא נאה להם לרדת מגדולתם
וממשיכים לחיות על חשבוננו למרות שהציבור
הדתי עצמו השליך אותם.
האם יכול העורך או עו״ד אמנון זכרוני
לייצגני בתביעה לקבלת דירת־שרד
ומכונית שרד, ואיזה בן*אדם שיפרוש
שטיח אדום לפני ברחוב (כמו ״המטאטא״
שהולך לפני הרב נסים, על חשבוננו) .אם
לאזרחים פשוטים כמו אונטרמן ונסים
מגיע, אז מדוע מקפחים אותי?
צכי דוידוביץ, תל-אביב

יצחק נכון

פ ת או ם
ובון?-

*ץ רם שעלתה מועמדותו של אפרים
קצ׳לסקי — לתפקיד הנשיא המיועד
של ישראל — נבחו כל אמצעי התיק-
שורת בזכות ״יצחק נבון הוא האיש״.
גם הכנסת, מקיר אל קיר, ביקשה להק כך את האריה השואג. שהוא גם הבוס.
פיץ את סגן היו״ר שלה, מעלה, לנשיאות. במקום להתפטר בדומיה, או לזעוק אל
השאלה הספקנית היא, מה פתאום נבון? דויד — כמו נתן הנביא :״אתה האיש!״
אפילו מפא״ייניקים ותיקים, שהלכו בהאם
אנו רוצים בנשיא הוא איש העם?
עיוורון אחרי המנהיג הדגול עשרות שנים,
או מורם מעם?
שאול בן קיש, האיש שיצא לבקש את אלה המכונים בעגה העיתונאית ״עסקנים
האתונות ומצא את המלוכה — היה שני אפורים, קארייריסטים, וג׳ובניקים״ ,גילו,
פתאום מצפון; הם לחמו למען פנחס לבון
הם גם יחד. את תרומיותו הוכיח מיד,
מלחמה אבודה, ואיבדו כיסאות. דוגמא :
בקדנציה הראשונה, במעשה יבש גלעד.
יצחק נבון איננו עול ימים, ולעת עתה יונה כסה, ח״כ, שנעלם מהרשימה לאחר
הוא ״רק״ אחד משלנו. עם ג׳ובים טובים מרד הנפל. זו היתה שעת משבר —
— מורה, מזכיר ראש-הממשלה, דיפלומט ונבון פעל בהתאם למצפונו, וקיבל פרס
ווטר (בהשוואה ליעקב צור) ,וח״כ סימ לאחר סיום תפקידו.
פאטי. שכחתי לציין: הוא האיש שליקט
6 שירים עממיים וחיבר להם דברי קישור ץ היכן היה נבון במהומה הנוראה ש—
עבור המחזמר המסחרי בוסתן ספרדי ! .קמה סביב פרשת סובלן? מותר לשעבור
המערכון הטנה־מאקא לא קיבל את אול, לא?
ורס נשיא המדינה כמחזאי השנה בתיאט־הוא
באמת איש העם, לא טוב, לא רע,

רגיל, כמונו.
אך דובר גם, שנבון, אם יאייש את כס
האם בנשיא זה חפצנו?
;נשיאות, עשוי להיות בלם מצפוני ל־הקנדידט
שקיבל 221 קולות מרכז מפזחדלי
השילטון.
לגת העבודה מול 279 של קצ׳לסקי, לא
מותר לחלוק על כך?
נחל תבוסה מוחצת. לו נבחר במישאל
עם מצפון נולדים. לא עונדים מצרך זה צופי הטלוויזיה, היה מביס בנקל את
:מדליה בגיל .52 כיצד נרדם מצפונו של
הפרופסור. איזה חן, איזה ניחוח. ,יש
צחק נבון בתקופת פרשת לבון? הוא לס״ט הזה. גם בית״ר, גם רפ״י, גם
וסביר זאת בתוכנית הבידור חייס שכאלה, מפא״י. גם לאדינו, גם ספרדית של צילינ:ה
הצטיין ככוכב המסך הקטן :״אמרתי דר, גם סחוג, גם כינמון.
בן־גוריון ...אתה כמו משה רבנו ...העם
לעומתו, קצ׳לסקי, בטלוויזיה, נבוך, בייטא
לך ...סלח לו אומץ־לב כביר, לנחם
שן, אורח חיים שכאלה שלא קורא למנחה,

אור

תודה
ל״מגור״

אפרים קצ׳לסקי
כמו נבון :״תן לי לדבר, אלו החיים
שלי פה.״ כי נבון הוא שש שנים יותר
צבר מקצ׳לסקי.
עיקר שכחתי. נבון הצנוע. בצדק צנוע.
קצ׳לסקי — צנוע, לא בצדק.
קצ׳לסקי הוא חלוציות, מדע, עולם המחר,
אור לגויים. ללא האחים קצ׳לסקי —
איך עטרת גדולה לישראל הליבנטינית. איזה
ישראלי, זולת אהרון קציר ז״ל (ש־נטבח
בלוד בידי אוקאמוטו וחבריו) הוזמן
לפקין האדומה, לשאת הרצאה, עם
דרכון ישראלי? ולאן אנו צועדים ללא
המדע השימושי, המצטייד בחידושי המדע
העיוני?
האחים קצ׳לסקי, אחזו בשנים גם יחד.
ראוי לספר כאן, מיקרה ישן נושן. האחים
הסטודנטים בהר־הצופים, מפתחים במעבדה
לכימיה, חומר־נפץ להגנת ירושלים.
לא בסחוג וכינמון — אלא עם הראש
היהודי.
ושלושה ימים לפני מלחמת ששת הימים,
כאשר התעורר צורך דחוף באנר
פולות מחשש להפגזת גזים מצד המיצ*
רים, אל מי פנו? אל קצ׳לסקי. במשך
שלושה ימים עסקה המעבדה שלו במכון
וייצמן, על כל עובדיה, בהכנת חומר נגד
השפעה של גזים שחולק לכל חיילי הקו
הראשון.
הוויכוח שהוכרע -כמעט, סופית, הוא
על דמות מנהיג ישראל. בלי כסא בכנסת,
אני מצביעה עבור האיש המורם מעם.
שלא מספר בטלוויזיה על געפילטע-פיש.
ואין לו אשה חתיכה שהיתה פעם מלכת
יופי — או מלכת מים. כבר שכחנו.

ברצוננו להודות ולשבח את עובדי חברת
מגור: שוקי מאיר, אלפונסו (״סאסי״),
הנרי שושני, על העזרה הרבה שהושיטו
לנו בתאריך 15.3.73 ובמיוחד לשוקי מאיר
אשר סייע בידינו מעל ומעבר לנדרש.

דן אבני, מרים ג׳יבלי, מושב מזור
רושם חיובי
חבל היד. לקרוא שבארץ הצטיירה תמונה
מבעיתה לגבי תוכנית הטלוויזיה של
דייוויד פרוסט מתל־אביב.
לשמחתי הרבה התוכנית השאירה רושם
מאוד חיובי על אנשים פה בלונדון.
נכון שהחבר׳ה הישראלים התפרצו וצעקו
קצת אך זה לא היה מוגזם. ועצם
׳נוכחותו של אורי אבנרי בתוכנית דיברה
בפני עצמה.
מה שדייוויד פרוסט לא מבין, זה של-
בעייה כמו שלנו שעה קלילה של ויכוח לא
מספיקה.
עיי, לונדון
פרסומת אימפריאליסטית ;

זה כשבועיים מתפרסמת ברדיו סיסמה
המשבחת את המיפעל הפושע של ההתנחלות
בשטחי הכיבוש. סיסמה זו מפארת
את מיספרן הרב של ההיאחזויות, ואת
מהירות וקצב הקמתן.
הרדיו הינו ממלכתי וחייב להיות נייט־ראלי.
אסור לכלי המוני כמו תחנת שידור
בלתי־תלוייה, לפרסם סיסמאות פוליטיות
מכל סוג שהוא.
המשכה של פירסומת וסיסמאות נלוזות

ספטמבר

כאלו רק תדגיש את התדמית האימפריאליסטית
והפשיסטית שיש לישראל כבר
במילא בעיני העולם.
אמיר שפירא, ירושלים

ד־א מזדהה
עם ״פפטמפר השהור״
״העולם הזה״ ,1855״במדינה —
העם — 15 אלף למען חמישה,״
על חמשת חגרי שי״ח שנשפטו
לקנסות כבדים ולמאסר על־תנאי.

בעיקבות הכתבה, הייתי רוצה לפרסם

יוכל גולן
בגלל לחץ המאורעות

הבהרה לדברי בנוגע לאירגון
השחור.
ברור שאינני מזדהה עם אירגון זה.
זהו אירגון של פאנאטיים ערביים מתוסכלים
ואפשר להוסיף, רוצחים חסרי לב.
השתמשתי בשמו של אירגון זה מתוך
פזיזות ותחת לחץ המאורעות. לא הייתי
מספיק שקול. אני מצטער גם על כך
שמדברי אלה התפרש כאילו זוהי הדרך
היחידה לכל ערבי מנושל או נגזל, ולא
היא.
ומכיוון שיש לי חברים ערבים רבים,
נמצא שפגעתי גם בהם, ולא רק בתדמית
הפטריוטית של חברי שי״ח ושוחרי שלום
אחרים.
יוכל גול] ,גן־שמואל
8טעות לעולם צודקת
״אלמנה עשירה מחפשת להכיר קבר
תרבותי ומסודר עד גיל 50 פינת השידוכים
במעריב.)9.3.73 ,
יהודה וזהבה עב, רמת-גן

בכל שנה
אתה מגיש ״שי לחג״ כמסורת
השנה הגש מסורת כשי לחג.
שים מסורת באריזת השי, והגש אותה לידידיך, לעובדיך,
ולמכריך. התאם את השי לטעמו של כל אחד מהם. הם יאהבו
את מבחר היינות, הברנדי והליקרים של ״כרמל מזרחי״ -ויודו לך.

נרמלא מז ר מי

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לגסה אותם בקצרה.
עדיפות תינתן למצרסים תמו•
נות דמכתביהם.

זכר בחופשה נסלאה
בארע הבחוחי
עם התוססים שר
גורדסן
יש לכם תוכניות לקיץ? מה דעתכם על חופשה נפלאה
ביוון; ארץ הבוזוקי והסירטקיף תוכלו לזכות בחופשה
חלומית ביוון, אם תשלחו אל ת.ד ,33150 .ת״א 5 ,תוויות
של המשקאות התוססים של ״גולדסן״ ,ותשלימו את
הסיסמה -ב״גולדסן׳׳ אין צבע, והוא טעים פי
בכל חודש חוגרלנה
ליוון ולאיים, כולל
מרתקים. כמו כן
מערכות של כוסות

ביו שולחי התוויות 2טיסות
מסים, אירוח מלא וטיולים
תוגרלנה בכל חודש ססו
מהודרות.

הקפידו לדרוש את המשקאות התוססים של
״גולדסן״ -גולדסן לימון, אורנג׳דה, לימונדה,
קולה, הם מיוצרים על סהרת הסוכר והחומרים
הטבעיים, ללא תוספת צבעי מאכל:.

בגולד סן אין צבע -
והואטעים פי שבע1

שערוריי ה
ברבנות

הובניםע 11ו 1ם
לגיס שר אלמנה
לסחוט ממנה נסו
עבוו הסבמתו ראבשו
לה להתחתן שוב
האמת מאחורי

פרשת

הבדון דהוריניז

גולדה בטבת 1909 לפטפחת ווירצברגבעירסודביצאבגאליציא
התחתגד, עם סר חייםקלייגברגוגולדו להם שגי ילדים בת ובן .
הבעל והילדיםלוקחוע ״יהגאציםוהישפגד, והיאניצלהאצל
גבריםובםחגהאושביז, החילהאמריקאי לחק אותםלפיגמגברג ־
בשגת 1946 התחתגה עם סר י ש ראל פולוסצקי שהיה רווק
שלא התחתן פקודם, חיתן או תם ר ב בק 0ל, גרםניאוחיוביחד
שגים. הם באולארזב טגת 1949הואגפ טר בשבת , 1964 מהתקפת
לב ( טרוסבוזה ) ,בשגת 1965התחתגה עם יצחקהורובית ברב^י^
בתל אביב עד שהוא ג פטר ביולי , 1968 פמחלת הלוקופיק, בלי זש״ק
—!^X22112^ ^ 22
היא הג יש התביעהלחליצה בב
סחיטה לבפפ 8ם 0

היא לא דיברה עם שום ר ב על עגיןבשואין חדשים ושום
רב לא אפר לה איזה דבר פז ה

סחיטה בויש־גזי

בוע שעבר, הרב ניסן וקסמן, מזכיר בית־הדין הרבני האזורי,
כי מלכה הורוביץ אינה מקבלת את החליצה מידי

גיסה בגלל רצונו לסחוט ממנה כספים. למרות זאת, לא
אילצו הרבנים את הגיס לשחרר את האלמנה. בתמונה
למעלה: מלכה הורוביץ, שזכתה בתואר ״האשה הקטלנית״
,בידיעות בולטות שהופיעו בעיתונים בארץ ובחו״ל.

ך * יא רוצה לחתחתן ז שתשלם לי 12 אלף ל״י.״
1 1 ;/השחיטה מאשה הרוצה להתחתן מחדש, מוגבלת
בדרך־כלל לבעלה. כל בעל בעל חוש־עשקים מפותח
שנפרד מאשתו יודע, שתמורת הגט הוא יכול לשחוט
ממנה בנדיבות, אם אהוב״ליבח החדש ממתין לה מעבר
לפתח.
השבוע, הופעלה זכות השחיטה הזו גם על-ידי קרו־בי״משפחה
נושפים — כמו למשל ראובן הורוביץ, ש-
עיברת את שמו לגורביץ.
בחלקו של ראובן חורוביץ״גורביץ נפלה זכות גדולה :
להיות גישה של הדמות המישתורית והמפחידה, שהת־פרשמה
בארץ ובעולם כהאשה הקטלנית.
חורוביץ־גורביץ, מרפא״שיניים בתל־מונד, הכיר מיד
בחזדמנות״הפז שנפלה לידיו, החליט למוכרה בזול :
תרישר אלפים ל״י בלבד.
השביר השבוע הגיש הנדיב את עמדתו :״בשביל
מה היא צריכה להתחתן שוב פעם ! היא הרי לא
תתחתן עם גבר יותר צעיר ממנה, נכון ז היא תתחתן
עם מישהו יותר מבוגר. אז אחרי שנה״שנתיים, היא
תגמור גם אותו, ושוב פעם תרצח להתחתן. לא משפיק
לה שחיו לה כבר ארבעה בעלים 1״
דאגתו הנוגעת־ללב של הורוביץ־גורביץ לגורל בעליה
העתידים של האשה הקטלנית, יכלה להתחרות רק בתפקידו
כצנזור״מטעם־עצמו לכמות הבעלים המותרים
לגישתו. משום כן, אפשר היה להבין כי 12 אלף הל״י
שקצב לגישתו, כדי לשחררה, היו באמת שכום פעוט,
נוכח הקורבן שהיה עליו להקריב לשם כך.
אן ראובן הורוביץ״גורביץ לא היה מצליח לעולם
(המשך בעמוד )28
לשחוט מהאלמנח הישישה —

תמרורים
נחוג • על בימת ההסרטה של הסרט
קזבלן, יום־הולדתו ה־ 70 של השחקן
הוותיק יעקב מימן. יליד רוסיה, סיים
שם בית־ספר לאמנות התיאטרון, עלה
לארץ ב־ ,1925 היה ממייסדי תיאטרון
הקומקום והמטאטא.
מונה * למנהל נבחרת הכדורגל של
ברית־המועצות, במקומו של אלכסנדר
פונומארב שמילא את התפקיד בשנה ה־אחרונה
והודח בגלל הישגיה העלובים של
הנבחרת בזירה הבינלאומית, יי ב גני גו*
ריאנסקי ששימש עד כה כמאמן קבוצת
זניט מלנינגרד.
נקנס * בבית־מישפט בפריז, במאי
הקולנוע האמריקאי אלפרד. היצ׳קוק
שחוייב לשלם סכום של 150 אלף פרנקים
למחזאי הצרפתי צ׳רלס דה פיירה־

אלפרד היצ׳קוק
שימוש כפול ב״פרנזי״
דיפואה, כפיצוי על שימוש בשם פרנזי
לסירטו האחרון. לפיירה־דיפואה היו הזכויות
על השם, אחרי שכתב והפיק ב־1938
מחזה בשם פרמי.
פושה * ממסלול הדוגמנות, הדוגמנית
הוותיקה זי
וה שמרת, שהי-
תה מלכת־יופי ועתה
היא גרושה
ואם לילד, עובדת
במיפעל אופנה כאחראית
על המכירות.

ורש • מתפקידו
כמנהל התיאטרון
הלאומי האנגלי,
לורד לו*

רנם

אוליכייה, התפ שמרת

שמילא

קיד נד.1962
נפטר * בבית־החולים רמב״ם בחיפה,
בגיל ,67 חבר המיפקדה הארצית
של ההגנה וממייסדי מישרד־הביטחון,
יוסף יזרעאלי, שהיה בין מייסדי קיבוץ
אפיקים. יליד רוסיה, עלה לארץ
ב־ ,1924 היה אחד המזכירים הראשונים
של איחוד הקבוצות והקיבוצים, חבר
הוועד־הפועל הציוני וחבר מרכז מפא״י.
נפטר * בביתו בבלו־הארבור, ג׳א-
מייקר״ בגיל ,73 מהתקף־לב, סר נואל
קוארד, מגדולי התיאטרון הבריטי שהוגדר
כ״אחד משלושת גדולי הבדרנים במאת
השנים האחרונות.״ נולד בבריטניה,
חי כ־ 20 שנים בג׳אמייקה, שיחק,
ביים, הלחין והופיע תכופות במחזות ובסרטים
בארצות־הברית ובבריטניה.
נפטר * בגיל ,76 האיש שבזרועו־תיו
נפטר יוסף טרומפלדור, הלל לנדם־
מן, שהיה מאחרוני מגיני תל־חי ב־.1921
יליד רוסיה, עלה לארץ ב־ ,1908 שירת
כקצין בצבא הטורקי. לאחר קום המדינה
היה היו״ר הראשון של המועצה האי־זורית
הגליל העליון, אחר היה ממייסדי
העיירה חצור וראש המועצה הראשון שלה.
נפטר בבית־החולים אסותא בתל־אביב,
בגיל ,80 יו״ר הכבוד של המרכז
העולמי של מזרחי והפועל המזרחי, אריה
לייב גלמן. נולד במחוז ווהלין, נסע
ב־ 1912 לארצות־הברית והיה סגן נשיא
המזרחי ואחר נשיא המזרחי בארה״ב.
בתחילת שנות ה־ 50 עלה לארץ וכיהן כ־יו״ר
המרכז העולמי של המזרחי והפועל
המזרחי עד 1964 ואחר היה יו״ר כבוד
של המרכז העולמי. כתב בקביעות בהצופה
וחיבר שמונה ספרים תורניים.

:1 1 * 1 1 1 1

ך* סיפרו ״חוות החיות״ ,המשיל
2נביא־האימים ג׳ורג׳ אורוול, את ה־מישטר
לקהיליית חיות, שהחזירים השתלטו

״כל החיות שוות,״ מכריזים השליטים
,״אכל החזירים שווים
יותר.״

הדיקטטורים הם שני חזירים — אחד
לבן ואחד שחור. בסופו של דבר הם
מתנפלים איש על רעהו.
מגיע פרס לאיש שגילה את הדימיון
בין סיפור זה לבין הקנונייה של המערך
וגח״ל לגזילת המנדאטים בכנסת.

כל החיות שוות, אכל שני החזירים
שווים יותר. והשאלה היחידה
•טנותרה היא: מיהו כאן החזיר
הלכן, ומי החזיר השחור ז

ין זה מיקרה שהאיש שהעלה את
\ 1המשל בהקשר זה הוא מדען מובהק,
חוקר בכיר במאתימטיקה שימושית: ד״ר
מיכאל שימשוני ממכון וייצמן.
עד כמה שידוע, הד״ר שימשוני בלתי־מיפלגתי.
הוא לא נחלץ לעזרת סיעה זו או
אחרת. אין לו שום אינטרס מוחשי בפרשה.

האינטרס שלו הוא מופשט:
למנוע סילוף של אמת מדעית.

הוא שמע את טענותיהם של בדר־עופר,
שהשיטה המוצעת על־ידם תביא לחלוקה
יחסית צודקת יותר של המנדטים בכנסת
— כלומר, למצב שבו ד,ייחס בין הכוחות
בכנסת יהיה בדיוק כייחס בין הקולות
שקיבלו הרשימות השונות בקלפי.
הוא נטל לידיו את מכשירי־העבודה
וניתח את תוצאות חמש מערכות־הבחירות
האחרונות על פי השיטה המוצעת. התוצאה
היתד, ששיטת בדר־עופר מסלפת
לחלוטין את יחסי־ד,כוחות — לטובת שתי
הסיעות הגדולות ביותר.

שווה פי שניים( ):יותר מקול הניתן
לרשימה קטנה.

לשיטה זו, פרופסור לקרימינולוגיה דו־סיעתית.

(בתרגיל
המבוסס על המיספרים המשוערים
של הבחירות הבאות, נמצא שב־מיקרה
קיצוני יקבל המערך מנדאט תמורת
11,819 קולות בממוצע, בעוד שרשימה
קטנה תקבל מנדאט אחד תמורת 23,634
קולות. ההפרש 11,815 :קולות!)

אולם כאשר ישכנו כמישכן הכנסת
עם כמה מן המאתימטיק־אים,
נוכחנו לדעת שתחזיותינו
הקודרות ביותר היו תמימות כהשוואה
למימצאים המדעיים.

המאתימטיקאים הזדעזעו. הם
הזדעזעו, קודם כל, כמדענים. הם
הזדעזעו גם כאזרחים.

וכך נולדה תופעה, שלא היתד, עוד כדוגמתה
בתולדות המדינה — ומסופקני
אם היתד, כמוה בארץ אחרת כלשהי:

מדד

המדענים.

^ ין עוד כל חידוש בעצומה פוליטית,
שעליה חתומים פרופסורים. הפרופסור
המתגורר במיגדל־השנהב האגדתי,
שאינו מתעניין במתרחש בעולם והשקוע
כל־כולו בתורתו המופשטת, שייך לעבר
— אם בכלל היה קיים אי־פעם.
הפרופסור הוא אזרח, וכאזרח הוא מרגיש
לא פעם חובה להעניק את שמו לעניין
ציבורי המלהיב או המסעיר אותו.
כמו כל ציבור אחר של אזרחים, חלוק
גם ציבור זה בדיעותיו. פרופסורים חתמו
על עצומות של אזרחים־תומכי־אשכול, של
ארץ־ישראל השלמה, נגד ריסוס שדות
עקרבה ובעד החזרת עקורי איקרית־ביר־עם
לבתיהם ההרוסים.
אולם אותן עצומות לא דמו למודעות
שהתפרסמו בשבועות האחרונים בארץ,

המדענים לא דיברו עימנו על מוסר
וצדק. גם עתה איני יודע מהי השקפתו
הפוליטית של איש מהם.
הם הניחו על השולחן פיסות־נייר —
סרטים של מחשבים, חישובים בכתב־יד,
טורים ארוכים של מיספרים.
נדהמנו.
המחשב חישב — תוך כמה שניות —
את התוצאות האפשריות של 10,000
מערכות־בחירות — מיספר שהדמיון מסוגל
לקלטו אך בקושי.

שיטת כדר־עופר גרמה ב־
10,000 מערכות־כחירות אלה לזיוף
ממוצע של כימעט שלושה
אחוזים — 2:6מנדאטים שדודים
למעיה ־ 0.87 מנדאטים גזולים ל
גח״ל.
זהו רק הממוצע. באלפי מיקרים היה
הזיוף גדול עוד יותר, ואף הרבה יותר.
כאשר משנים במישטר דו־מיפלגתי ־30/
של האזרחים את דעתם, נופלת ממשלה
ומתחלף השילטון. גם במישטר רב־מיס־לגתי
כשלנו, שינוי 3—4מנדאטים בכנסה
יכול לשנות הכרעות גורליות על שלום
ומילחמה, דת־ומדינה, קידמה־וריאקציה.

המדינה זורק את חוק כדר־עופר
לפה הזבל, כימעט כאופן אוטומטי.
עדויות המדענים היו מוכיחות
שהחוק סותר את החוקה, ובזה
היה נגמר העניין.
שקר זה מתנפץ עתה לנגד עינינו.
אצלנו אין ערך לעדות המדענים. כי די
בתרגיל־התעמלות פשוט — הרמת ידיהם
של 61 חברי־כנסת עלומי־שם (בצדק) —
כדי לשנות את הסעיף הקדוש ביותר
בחוק־היסוד החשוב ביותר. הרמת־ידיים
אחת, והופ — שלום על הבחירות השוות
ועל הבחירות הייחסיות.

אילו היה ארכימדס מייעץ לגוש
כמיפלגת־העכודה, היה אומר:
תן לי 01 חכרי־כנסת, ואני
ארים את הדמוקרטיה ממקומה.
אכל ארכימדם היה מדען, והעם־
קנצ׳יקים כוודאי לא היו נותנים
לו כסא אף כמועצת פועלי עקרון.
ך* י כחוות״החיות, שבה כל החיות
שוות, אך החזירים שווים יותר —
המדענים שווים פחות.
הניגוד בין החזירים והמדענים הוא מהותי.
המדען מתקיים על האמת. האמת האובייקטיבית
היא מכשיר־העבודה שלו.
בלעדיה הוא אבוד.

אצל פוליטיקאים רכים — אותם
שג׳ורג׳ אורוול המשיל אותם
לחזיריו — המצב הוא הפוף. השקר
הוא מכשיר-עבודתם.

רק על רקע זה ניחן להסביר את ה־

פירוש הדכר הוא, פשוטו כמשמעו:
קול הניתן למיפלגה גדולה
שווה יותר מקול הניתן למיפלגה
קטנה. כל הקולות שווים, אבל הקולות
הניתנים למיפלגות הגדולות
שווים יותר.
מסקנה מדעית זו העלתה בזיכרונו,
כימעט אוטומטית, את פסוקם של העריצים
השמנים בחוות החיות: כל החיות שוות,
אבל החזירים שווים יותר.
ף* אותה השעה שהגיע שימשוני ל-
מסקנתו, והרגיש צורך נפשי להעלותה
על הנייר ולשגרה במיכתב להארץ,
עמלו עמיתיו המאתמטיקאים באוניברסיטה
העברית בירושלים, כדי לנתח את אותה
בעייד, מדעית. הם הפעילו את המחשב
ברבבות תרגילי־חישוב, כדי לבדוק את
כל האפשרויות בשיטת עופר־בדר.

הם הגיעו, כמוכן, לאותה המסקנה.
כי המחשב, כניגוד לפוליטיקאי,
אינו יודע לשקר.

מעשה זה חזר, כנראה, במקומות רבים
בארץ׳ בכל מקום שם עוסקים מדענים —
וגם סתם חובבים — במאתימטיקה עיונית
ושימושית. במחשב אלקטרוני או בעיפרון,
ניתחו את המיספרים, והגיעו לאותה תגלית:

שיטת כדר—עופר מפירה משתי
כחינות שונות את חוק-היסוד
של המדינה, הקוכע ״הכנסת תיסחר
בבחירות כלליות, ארציות,
ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות.״
הבחירות שתיערכנה לפי שיטת עופר-
בדר, לא תהיינה עוד שוות. כי ״שוות״
פירושו: שכל הקולות הכשרים יהיו שווים
במישקלם, יהיה הבוחר מי שיהיה, ויהיה
הנבחר מי שיהיה.
הבחירות שתיערכנה על פיה לא תהיינה
עוד יחסיות. כי ״יחסיות״ פירושו: ד,ייחס
המיספרי בין קולות הבוחרים צריך לבוא
לידי ביטוי מדוייק ככל האפשר בייחס
המיספרי בין הסיעות בכנסת.

המחשבים של האוניברסיטה העברית
הוכיחו שבבחירות על פי
שיטת כדר־עופר יכול לקרות שהקול
הניתן לרשימה גדולה יהיה

״ חוו ת ה חיו ת ״ של אורוול בגירס ה ה קו לנו עי ת: ה חזיר ה שחור והלבן
בחתימת עשרות־עשרות פרופסורים, החל
בחתן פרס־ישראל וכלה בפרופסורים הידועים
רק בחוגים מצומצמים ביותר של
אנשי־מיקצוע.

לא היתה זו עצומה, אלא חוות*
דעת.
החותמים לא היו אזרחים, הנושאים
כמיקרה כתואר פרופסור.
הם היו פרופסורים, שהרגישו בלבם
הוכה מוסרית להנחיל לציבור
הרחב את חוות־דעתם האובייקטיבית
על עניין מדעי מובהק, שיש
לו השלכה עצומה על המישטר
המדיני במדינה.
מול החזיר השווה-יותר מתייצב המדען־
האזרח, המאתימטיקאי בעל המצפון האזרחי.

ההל צייד־החזירים המדעי.

א הייתי זקוק לגילוייהם של פרו/
,פסורים כדי לדעת ששיטת עופר־בדר
היא מזימת־תועבה. כבר הפכתי מומחה

מזימת עופר־בדר מבצעת הפיכה
זו מכלי לשנות את דעתו אף
של בוחר אחד — על־ידי הרמת-
ידיים עכדותית של כמה עשרות
עסקני־מנגנוז:. ,שנבחרו לכנסת על-
ידי ועדות׳־מינויים אלמוניות, וש
הציבור הריחב אף אינו יודע את
שמותיהם זמראה-פניהם.
^ מדינת ישראל, כמו בחוות־החיות
^ של אורוול, אין חוקה. הרמת־ידיים
פשוטה של כמה עשרות ח״כים, שגוייסו
בכוח והמצביעים כרובוטים על הסתייגויות
שהם לא קראו אותן׳ אפשרית בגלל
עובדה פשוטה זו.
במשך 25 שנים חזרו ראשי החווה עד
בוש על הטענה שיש לנו חוקי-יסוד, השווים
לחוקה.

אילו היה אותו סעיף של חוק•
היסוד, הקובע שהבחירות תהיינה
שוות וייחסיות, כתוב כחוקה
— היה כית-המישפט העליון של

עובדה, שהיא אולי המזעזעת ביותר בכל
פרשת עופר־בדר:
כמה מן המדענים הבכירים הביעו את
נכונותם להופיע בפני ועדת החוקה־חוק־ומישפט
של הכנסת, אשר לה נמסרה
הצעת־החוק לטיפול.
הוגשה לוועדה בקשה רשמית לשמוע
את חוות־דעתם של המדענים על הצד
המאתימטי המיקצועי־אובייקטיבי: האם
שיטת בדר־עופר תביא להרכב יחסי מדוייק
יותר של הכנסת, כפי שטוענים בעליה,
או להיפך 1
כשהועלתה הבקשה בוועדה, התנגדו לה
נציגי המערך וגח״ל.

הדבר הובא להצבעה — ובהר
מת־ידיים החליטה ועדת החו
קה חוק־ומישפט של כית-הנב-
הרים הישראלי של א לשמוע מה
כפי המדענים.
בכך אימץ לעצמו רוב הוועדה את סיסמת
מישטר־ד,עריצים בסיפרו השני של
אורוול — :1984 ,״בערות היא כוח!״

במדינה העם כגנבה בג״דה
הממשלה הנחיתה את מכת
ההתייקרדות בצורה מכוערת;
בשיטות ש? גנבת קטנה

אנאטומיה של,.עיסקה״ שלא היתה -
מה קרה באמת בדילה שבו גסס
הכלב -והוחור לח״ס על־־יד גולדה

אפילו בשיאם של חילוקי־דיעות, אין
שרי ממשלת ישראל נוהגים לכנות איש
את רעהו בפומבי כשקרן. השבוע, יצר
שר הביטחון תקדים מעניין כאשר הציג
את עמיתו, פנחס ספיר, כשקרן.
שר־האוצר עמד בראש המקהלה הרעש נית,
ששטפה את כל אמצעי־התיקשודת בטענה
המזעזעת כי המחירים הזולים של
סוכר וקמח גרמו לכך שמוצרים אלה
הוברחו לירדן. התפתחות, שמשמעותה ש ישראל
מסבסדח בעצם את חוסיין.
משום כך, טען ספיר, הכרח הוא להעלות
את המחירים, לחסל עיוות מגוחך זה.
משה דיין המתין בסבלנות עד שעם
ישראל קלט את סיפורו של ספיר, הטיל
אז, בזימון מושלם, כדרכו, את המוקש
הפרטי שלו נגד ספיר: שר הביטחון קבע
כי אפילו גרם סוכר או קמח לא הוברחו
לירדן, וכי הברחות כאלה אינן אפשריות.
טעם רע. היה זה שיאה של המערכה
העגומה, שהפעילה ממשלת ישראל נגד
אזרחיה, במיבצע ההתייקרויות המזעזעות.
אולם גם ללא שד־הביטחון, נחשפו השבוע
שקריו וסילופיו של שר האוצר (ראה להלן)
בצורה שהשאירה טעם רע בפה — בנפרד
מהטעם הרע שהשאירו ההתייקרויות.
היה זה טעם רע הנוצר כאשר אזרח
רואה אח ממשלתו מתנהגת בצורה זולה,
כגנבת בלילה.

המשק

גסים במצח נחושה, דברי־צביעות מן הסוג
הנלוז ביותר.
האמת היא שהרעיון לא היה זקוק לאבא.
כי הוא נוצר יש מאין וריחף בחלל בכוחות
עצמו, בעיקבות העובדות הפוליטיות:

מה נלסתחר מאחור
על״ת חמחידיס
ניתוח מדוקדק מוכיח כי
?התייקרויות המיצרכים השבוע
7א הימה כר סיבה כלבלית
כדי להצדיק את העלאת המחירים ה קטלנית
של שורת המיצרכים החיוניים בשבוע
שעבר, העלה משרד האוצר, ועושי־דברו
בעיתונות, שורה של סיבות כבדות
ומכובדות, שניראו משכנעות במבט ראשון.
עיתונאיו של ספיר, הנהנים אצלו
מהזמנות מחקרים מכניסות, לא הפריכו
טענות אלה — למרות שניתוח מקצועי

• מפא״י כפתה על מיפלגת־העבודה
את מועמדותו של אפריים
קצ׳לסקי, בצורה שהרגיזה
את רובו של הציבור, ובייחוד את
בני עדות המיזרח.

!• לאחר מכן יצאה גולדה מגדרה כדי
לקבל את פני קצ׳לסקי בנמל־התעופה,
כאילו כבר היה נשיא המדינה!•
הצגת מועמדותו הנגדית של הפרופסור
אורבך עירערה את יחסי־הכוחוית. המערך
•לא יכול היה להיות בטוח ברוב,
בלי הקולות של חלק מהסיעות הקטנות,
מכיוון שהיה חשש סביר שכמה אנשי רפ״י
וסתם ממורמרים מהמערך ינצלו את חש איות
ההצבעה כדי להצביע נגד קצ׳לסקי.
• בשביל כל הסיעות הקטנות, לא היה
הבדל עקרוני בין קצ׳לסקי ואורבך, מכיוון
ששניהם אנשים בעלי־רמה ושווי־ערך.
• בדרך מיקרה נקבעה ההצבעה הסופית
על מזימת עופר־בדר (״דער הונד״)
בדיוק שבוע לפני בחירת הנשיא, שאותה
לא ניתן לדחות.

גולדה ושפירא ב כנ ס ת
^ שעה 24.00 פשטה השמועה ב־מיסדרונות
:״הכלב גוסס !״ חבר,־
כנסת ועיתונאים התלוצצו איש עם רעהו,
אנשי המערך וגח״ל התבדחו בגלוי על
חשבון החייה הגוועת.
בשעה 01.00 כבר ידעו אנשי־סוד :״זהו,
הכלב מת!״ וכמה ח״כים מרכזיים מאד
הוסיפו, בבדיחות־הדעת :״נו, צריכים להכין
את הקבורה!״

אודם כשעה 02.00 נסתבר, שהכלב
קם לתחייה. ולא זה בירכה,
אלא ששיניו היו חדות יותר מתמיד,
והוא התחיל להשתולל ככלב
שוטה.

נשיקה לגולדה

שר־חאוצר
למה השקרים?
הראה כי הסיבות מצוצות מהאצבע. כגון:
#האוצר טען כי נאלץ להעלות את
מחירי המיצרכים בארץ — כיוון שהמחי רים
עלו בחו״ל.
האמת: ב־ 25 שנות המדינה, היו מחירי
מוצרים אלו בישראל תמיד גבוהים פי
שניים ושלושה ממחיריהם בחו״ל. לדוגמה:
טונה סוכר עלתה בארץ 700 עד 800
לירות. מחירה בחו״ל, כל השנים, לא עלה
(המשך בעמוד )16

ן -פי שדדונד ת ה פנ ס ת, זדז צויד ל-
^ הסביר לאיש מיהו ומהו ״הכלב״.
התחיל בזה ח״כ אברהם ודדיגר מפועלי
אגודת ישראל. הוא התקשה לבטא את
שמו של הפרופסור הבלגי ויקטור ד׳הונט,
שהמציא את השיטה, אשר יוחנן בדר ואברהם
עופר הפכוה למכשיר כדי לגזול
את המנדטים של הסיעות הקטנות.
זדדיגר התחיל לדבר על ד׳הונט, עבר
לדה־הונט, עד שמצא את הצורה האידי־שית
הנכונה ; ״דער הונד״ — הכלב.
מאז נתקבל השם על־ידי הכל. כי בכנסת
אין לאיש אשלייה לגבי המהות המוסרית
של ההצעה. עסקני״מיפלגות בקיאים ב־מיקצוע
שלהם. הם יודעים כי הכלב הובא
על־ידי בעליו כדי לנשוך את אויביהם —
ובעיקר את אורי אבנרי ושמואל תמיר,
שהראשון שנוא על גולדה והשני על בגין.

ברעם מתייעץ עם גולדה
בדר עלול להביא לכך שהציבור יעניש את
בעליו, יגזול מהם בקלפיות את כל המנדאטים
שהם מתכוונים להרוויח באמצעות
התחבולה של חישוב הקולות.
משום כך לא התאבל איש, בשעות הקטנות,
כאשד היה נדמה ש״הכלב מת״ .ואיש
לא שמח כשנסתבר שהכלב קם לתחייה.
רק יוחנן בדר שמח. למחרת היום, בבוקר,
כאשר ראה את גולדה מאיר יושבת
לייד שולחן הממשלה במליאת הכנסת,
ניגש אליה באופן הפגנתי, נישק נציג ״האופוזיציה
הראשית״ את ידיה בהכנעה,
כמו איש־חצר את ידי המלכה. הוא גם
לחץ בחמימות את ידי יעקוב־שימשון
שפירא, היועץ החשאי של המלכה.

כי גולדה, בעצת שפירא, החזירה
לכלב השוטה את נשמתו.

אולם כמה ח״כים חוששים שהכלב
לא ינשוף רק את קורבנותיו
המייועדים -אלא נס את בעליו.

קנוות כלב

תגובות הציבור על הצעת עופר־בדר
הבהילה בגלוי את רוב עסקני המערך ו־גח״ל.
התבדח איש מרכזי בתנועת־החרות,
בשיחה פרטית :״זה מזכיר לי איש שהביא
הביתה כלב־שמירה, והדבר הראשון שעשה
הכלב היה לנשוך את כל הילדים של בעל-
הבית.״ הכוונה: זעם הציבור על עופר־

ך • יערן •שעפר יהרוג צח דכיב, בדיוק
( \ ברגע שהתכונן לזינוק הסופי על טרפו,
נולד כאילו מעצמו.
לאחר מכן התנהל בכלי־התקשורת ויכוח
לוהט על השאלה מי הציע מה למי, מי יזם
ומי רק הגיב. רוב הדברים היו שקרים

כף נולד בעת ובעונה אחת,
אצל כמה ח״בים משני צידי ח־מיתרם,
הרעיון המתבקש מעצמו :
מדוע לא להשתמש כבוח־ההב•
רעה המקובץ שד בד הסיעות הקטנות
בבחירת הנשיא כדי לקבור
את הכלב הנושף — ומדוע לא
להציל את כבודו של קצ׳לסקי על־ידי
קבורת הכלב?
בשיחות פרטיות, נמצאו אבות אחדים
לרעיון. מזכירו של מנחם בגין, יחיאל
קדישאי, טען לבעלות. כאשר ראה את
אבנרי, תמיר ויצחק גולן מל״ע משוחחים
במיזנון, אמר לעיתונאי :״הם בטח מתכוננים
להציע למערך לקבור את הכלב
תמורת הצבעה על הנשיא!״ אחרים נשבעו
שהרעיון נולד במערך עצמו.

שיחות, שיחות, שיחות
ך אופן פורמלי, התגלגלו הדברים ב־צורה
פשוטה ועניינית.
אהרון ידלין, מזכ״ל העבודה, פנה אל
שמואל תמיר כדי לברר איך יצביע המרכז
החופשי בעת בחירת הנשיא. תמיר קבע
עימו פגישה לאותו ערב, ואחרי־הצהריים
הזכיר את הדבר בישיבת הוועד הבין־
סיעתי של הסיעות הקטנות. בנוכחות נצי גי
כל הסיעות הקטנות, הוזכר אז הרעיון
שיש להשתמש בעמדת־כוח זו כדי לחסל
את הצעת עופר*בדר. איש לא התנגד. ה־

רעיון הועלה בשיחת ידלין־תמיר.
בערב עבר יצחק גולן, איש ל״ע, ליד
שולחן בו ישב פנחס ספיר עם כמה ממקורביו.
אחד מהם — לא ברור מי —
השמיע כאילו בהלצה את השאלה אם הסיעות
הקטנות ישנו את עמדתן לגבי
קצ׳לסקי, עם הצעת עופר־בדר תידחה.
גולן נתן תשובה בלתי־מחייבת.

אותה שעה ככר היה הכית
מדא מפה אד פה כשמועות עד
הגשמת רעיון זה.

כעבור שעה קלה נתקל פנחס ספיר באורי
אבנרי במליאת הכנסת, התווכח עימו
על כתבה שפורסמה על קשריו עם איל־הכספים
הולנדר, בגליון האחרון של העולם
הזה. אותה שעה נאם יוחנן בדר את אחד
מעשרות נאומיו באותו לילה, שאיש לא
הקשיב להם• ,וכך המשיכו ספיר ואבנרי
להחליף דברים. ממילא התגלגלה השיחה
לפרשת קצ׳לסקי זעופר־בדר. אבנרי אמר
את דעתו, ספיר שאל שאלות. לא סוכם
על ״עיסקזד.

כינתיים התייעצו כד הנוגעים־
כרכר זה עם זה ופדוני עם אדמוני.
כפי שזה קורה בפרלאמנט,
התגכשה כהדרגה דיעה כדלית,
שהפכה חיש מהר דדיעה מוסכמת:
יש דקכור את הכדכ.

בשעה ,02.00 אחרי שכימעט כל חברי־הכנסת
כבר היו בטוחים שהעניין נגמר
(והעיתונאים הלכו הביתה, בהיותם בטוחים
שהכל סוכם — י דבר שמצא את
ביטויו למחרת־הבוקר בכותרות ראשיות),
נותר עוד עניין קטן: היה צורך להשיג
את הסכמתה של גולדה מאיר.

גולדה אוטות }..יאט ך
ך ישיבה נמשכה כל אוחו לילה.
ן \ בגלל תרגיל ריק־מתוכן של יוחנן
בדר. כדי להתנקם במישהו שפגע, כביכול,
בכבודו, ואולי כדי לחזור לימי־הזוהר
שלו מלפני תריסר שנים, החליט לנצל
את כל האפישרויות כדי למשוך את הישיבה,
שהיתר. מוקדשת לאישור התקציב.
במשך שעות עמד בדר על הדוכן, נאם
ונאם, כשאיש אינו מקשיב, והח״כים
מסתודדים במיסדרונות, מתלוצצים ומחכים
לצילצול, שיקרא להם לאולם להצבעה.
בגלל חשיבות ההצבעה על התקציב,
לא יכול היה איש מהם ללכת הביתה.
בקומה השניה ישבה גולדה, וחיכתה להצבעה.
ידלין, ספיר ושפירא ישבו עימה,
כדי לסכם את פרשת עופר־בדר וקצ׳לסקי.

ואז כאה האפתעה: גודדה אמדה
״ניאט 1״

היא היתד, מוכנה לסכן• את בחירת

קצ׳לסקי, להביא במיקרה הטוב ביותר
לבחירתו ברוב זעום ובנסיבות משפילות.
והכל, כפי שאמרה היא עצמה, כדי ש־
״אורי אבנרי ושמואל תמיר לא יכתיבו
את בחירת ׳הנשיא!״
במיסדרונות נמצאו, כמובן, הסברים
פשוטים וציניים יותר .״גולדה מתנקמת
באבנרי בגלל הנאום שנשא אחרי־הצה-
ריים!״ אמרו אחדים, שזכרו את הזעזוע
שעורר הנאום (ראה עמודים .)38—39
״שפירא מתנקם בתמיד בגלל הדברים
החריפים •שאמר עליו תמיר אתמול!״
הוסיפו אחרים.

• הין

הכד הסכימו כנקודה אחת :
״הזקנה יודעת לשנוא. וכשהיא
שונאת. שום דכר אינו עוזר. אין
הגיון. אין שכל ישר.״

סכיר התק 73 נאורו
^ ה״כים המכודחים של הסיעות
\ 1הגדולות, שהתבוננו בעניין כולו כמו
במחזה המתרחש לנגד עיניהם, עקבו
בעיקר אחרי פינחס ספיר. והיה מה לראות.

אם השם מישהו, שספיר הוא
השליט כמדינה מאחורי הקלעים,
״האיש החזק״ שעל פיו יישק דכר,
יכול היה להיווכח כנקל אחרת.
כגן־הילדים של גולדה, גם ספיר
הוא ילד.

הכל היו בטוחים שספיר רצה בהגשמת
הרעיון — קצ׳לסקי במקום הכלב. הגיונו
של הפוליטיקאי הממולח אמר לו שזה.
חשוב, בנסיבות שנוצרו. כי כישלון
קצ׳לסקי יהווה אסון ליוקרת המערך וגולדה
עצמה, ואפילו בחירתו ברוב עלוב
יפגע קשה ביוקרת הגוש, אחרי הרוב
העגום שהשיג קצ׳לסקי נגד יצחק נבון.

אולם כשאמרה הזקנה ״לא״,
התקפל ספיר הגדול כמו אולר.
אהרון ידלין התכופף, הכל מיהרו
לכרוח מכל העניין, פן יכוא עליהם
זעמה שד הזקנה.

היום נבעו

ההכחשות שבאו למחרת
בחלקם מפחד פשוט זה.
• אהרון ידלין הכחיש שהמערך
הציע משהו, טען שהסיעות הקטנות הציעו,
ואילו המערך דחה את ההצעה בשאט־נפש
מוסרי. זה היה, כמובן, שקר.
• מיטה כרעם הצהיר, לעומת זאת,
חגיגית, שהסיעות הקטנות לא הציעו שום
הצעה. וממילא המערך לא דן בעניין.
• פינחס ספיר אמר שלא טיפל
בעניין, וכלל אינו מוסמך לטפל בזה. הוא
תקף בחריפות את העיתונות, שהעלילה
עליו את העלילה.
• זלמן יטוכל, איש ע״מ, פירסם

הודעה המכחישה שסיעתו שלו דנה ב־
״עיסקה״ כזאת, וזאת משום שסיעת ע״ימ
היא כל־כך מוסרית ונעלה, שכלל לא
יעלה על דעתה דבר שפל כזה.
• גדעון האוזנר מל״ע התבטא בצורה
דומה, כי גם סיעתו היא מוסרית
ונשגבת מאוד.

הוזהות טור חסוזר
ך* דיכורים על ״עיסקה״ ,שאינה מת!
1אימה לקדושת המעמד של הנשיא,
היו, כמובן, שטות גמורה.

לפי חוקי ישראל, נשיא המדינה
נכחד על-ידי מוסד פוליטי — הכנסת.
ממילא כפופה כחירתו
לשיקולים פוליטיים.

המערך בחר בקצ׳לסקי על רקע אינטריגות
סיעתיות מהסוג המלוכלך ביותר.

הנשיא הוא אמנם סמל — אף
שום סמל אינו יכול להיות השוכ
יותר מן המהות. מהות המישטר
הדמוקראטי חשוכה לאץ־ערוך יותר
מן הסמל שלו. כיטוד קנוניית
עופר—כדר, ההורסת את יסודות
הדמוקראטיה (ראה הנדון) ,חשוכ
הרכה יותר מכחירת מועמד זה
או אחר לכהונה שהיא ייצוגית.

נראה כי הציבור והעיתונות הבינו זאת
היטב. כי דבריהם הגלויים של אבנרי
ותמיר בטלוויזיה וברדיו נתקבלו בהסכמה
רחבה, בעוד הפוזה של שובל והאוזנר
נשארה ללא כיסוי.
באותו לילה, לא הודיע המערך לסי עות
הקטנות שהוא קובר את הרעיון.
הדובר המוסמך רק הודיע, אחרי החלטת
גולדה, ש״אין נטייה אצלנו להסכים לזה,״
המהלכים הבאים היו גלויים. ב־03.00
בבוקר הוזעק ח״כ אגו״י מנחם פרוש ממיטתו,
לשם פרש מכיוון שקולות סיעתו
לא היו חשובים בהצבעה על התקציב.
בהגיעו למישכן הכנסת, חטף אותו פינחס
ספיר, גרר אותו לחדר נסתר מאחורי
המיזנון, הפציר בו במשך שעה שלמה
להפקיר את שאר הסיעות הקטנות ולהצביע
בעד קצ״לסקי. פרוש ענה שסיעתו
טרם החליטה — והדגיש שוב את חומרת
הקנונייה של עופר־בדר.

כאשר התפזרה הישיכה ב־
,04.00 היה הכדכ חי מאד-מאד.

בה נוטו ויו
^ ולס כינתיים סבל הכלב מכה מכיוון
אחר. כימעט באותו זמן שבו נולד ב־מיזנון
הרעיון שתואר אחר־כך כ״עיסקה״,
ישבו טובי המאתימטיקאים בקומה החמישית,
הסבירו לאנשי הסיעות הקטנות את
מימצאיהם המדעיים בעניין בדר־עופר
(ראה הנדון) ,הם החליטו לפנות אל גולדה
ואל ראשי המערך וגח״ל, לנסות לשכנעם
ברגע האחרון שהקנונייה הורסת את יסודות
הבחירות השוות והיחסיות.
מצויידים בחוות״דעת זו, ניגשו למחרת
היום נציגי שמונה הסיעות הקטנות אל
יו״ר הכנסת, ישראל ישעיהו, ביקשו דחייה
של הקריאה השניה והשלישית, כדי לאפשר
למדענים להסביר את מימצאיהם לראשי
המיסלגות הגדולות.

הודיע ישעיהו: הוא נוטה לדחייה
כזאת, אלא אם כן ישוכנע
שהיא יכולה לחכל ככיצוע החוק,
אם יתקכל. דכר כזה לא היה כלל
אפשרי, מכיוון שחוק כדר—עופר
נוגע רק לחישוב תוצאות הכחי
רות, ואינו משפיע על שום הליך
הקודם לבחירות.

אולם כעבור יום מסר ישעיהו לנציג
הסיעות החלטה מדהימה: הוא מסרב
לדחות את ההצבעה, מפני שהדחייה יכולה
להתפרש כחלק מ״עיסקד היה בדור
שהוא פועל על פי פקודת סיעת המערך
— ומתוך פחד מפני זעמה של גולדה.
כך היה הכל מוכן להתמודדות המכרעת.
המדענים נפגשו עם גולדה וראשי
גח״ל, ניסו לשווא להשפיע. הסיעות הקטנות
פנו שוב אל היו״ר בדרישת דחייה,
הפנו בקשה דומה ליו״ר ועדת חוקה־חוק־ומישפט,
איש המפד״ל יוסף גולדשמידט,
העומד תחת לחץ הרוב של ועדתו, המורכב
מאנישי המערך וגח״ל. אותו רוב כבר•
סירב בעבר לשמוע את המדענים.
עד הרגע האחרון, עוד היו קיימות
בכנסת תיקוות קלושות שהגזירה תידחה
— ולוא רק כדי שלא להעכיר את האווירה,
שבוע לפני המועד שנקבע לבחירת הנשיא.

אולם הכלב היטוטה התכונן לנעוץ
את שיניו כסיעות הקטנות,
ומפיו נטף הריר.

מידתו השיווק

משה ו״ן -שוב מער רחוק
השבוע המשיך משה דיין לעמוד מעל ומעבר לחוקים המחייבים את שאר
אזרחי המדינה.
אלא שהפעם, הוא עשה זאת בצורה חוקית: משרד האוצר נתן לו אישור לכך.
המדובר בסכום — קטן, יחסית להכנסותיו של שר הביטחון — של 7,500 דולר,
שדיין קיבל תמורת ראיון מצולם שהעניק לסוכנות ידיעות צרפתית. בניגוד לתקנות
הקובעות במדינה, הירשה שר־האוצר לדיין לנהוג בכסף כך:
הסכום חוייב במס״חכנסה מוגבל של ** 33 בלבד, כנהוג לגבי סופרים ואמנים.
היתרה תופקד בבנק אוצר לחייל, ודיין יוכל לנצלה, כרצונו, למטרת רכישת עתיקות
בחו״ל והבאתן לארץ.
אזרח רגיל אינו יכול כמובן לחלום על תנאים כאלה. שכן אזרח רגיל חייב
להמיר את הדולרים שהוא מרוויח בחו״ל בלירות ישראליות, לפי השער הרשמי —
ולשלם עליהם מס־הכנסה מלא.
ההיתר שניתן למשה דיין יעורר בעיות תקדימיות חמורות, מאחר שבעלי השפעה
שונים יתחילו עתה להפעיל לחצים על האוצר לקבלת היתר דומה, בטיעון כי מה
שמותר ליופיטר, מותר גם לשור.

דיין ועתיר,ותיו כחצר ביתו
מה שמותר ליופיטר, אסור לשור?,

כל עקרת־בית, הקונה קופסת חומר־ניקוי
או חיטוי, מוסיפה כמה אגורות
לחשבון־הבנק של גבר בן ,53 בעל שיער
מכסיף וזקנקן מטופח, בשם ברונו
לנדסברג. כי ברונו, שעלה ארצה רק
ב־ ,1952 עשה את הונו הודות ליכולתו
למכור: הוא בעל רשת־השיווק מבין
היעילות בארץ.
לנדסברג נולד בטשרנוביץ, רומניה, עבר
בגיל צעיר ללמוד בבוקארשט. ב־,1940
כאשר הרוסים כבשו חלקים מרומניה-,
היה ברונו בחופשה בעיר־מולדתו —
ומצא את עצמו ברוסיה. כבעל דעות
שמאליות (״אז״ ,הוא מדגיש) התגייס לצבא
האדום, עבר את מלחמת העולם השנייה
כחייל סובייטי. משהסתיימה המל חמה
חזר לבוקארשט, השתלם בלימודי
טקסטיל.
כשעלה ארצה, החל לעבוד במחלקת השיווק
והמכירות של מערכת הביטחון,
השלים את ידיעותיו בעברית.
ב־ 1955 עבר לעבוד בחברת קדימה,
שייצרה את מוצרי קלין, וב־ 1959 ייסד
את חברתו, החברה הדרומית לשיווק,
שקיבלה שיווק בלעדי של מוצרי קלין.
באותן שנים גם חזר לספסל הלימודים,
סיים לימודים גבוהים — בהיסטוריה רומית
דווקא.
ברונו הפך את החברה הדרומית למעצמה׳
המשווקת כיום מוצרים רבים במח זור
שנתי של 30 מיליון לירות. לפני
כמה שנים החליט להפוך לייצרו, הקים
מפעל למוצרי חיטוי וניקוי, בעיקר ב שיטת
הארוסולים. היום, מפעל זה מייצא
גם ליוון, כ־ 150 אלף דולר לשנה.
מעצמת־השיווק של ברונו לנדס־ברג
מקיפה כיום 200 עובדים בשכר מלא.
השיווק הוא הבייבי של ברונו. כאשר
ביקר בארץ מי שהיה יועץ־השיווק של
הנשיא ג׳ונסון, דיק סיגל, הוא גילה את
ברונו, הזמינו להתמחות בהרווארד. מאז,
מרצה ברונו דרך קבע במכון לפריון העבודה
ובמרכז הישראלי לניהול.
לברונו דעה מעניינת בנושא השוק הנד

קנדה הקפיאה מיליונים של..אי.או.אס.
ועדת ניירות־הערך הממשלתית של קנדה
הקפיאה את 105 מיליוני הדולאר של
חברה בנקאית מבהאמה בשם בהאמה קו־מונוולט
בנק — השייכת לקבוצת אי.או.אס
של המשקיע־לשעבר ברני קורנפלד.
בהודעה הרשמית של ועדת ניירות־

צדקהת ציל
מהפסדי ם
כאשר מעלה ההסתדרות הכללית את
מיסיה בנימוקים של גרעונות בקופת־חולים
— לא יכולים כמובן מיליוני העובדים,
הנדרשים לשלם את התוספת,
לדעת לאן כספם הולך. משום כך, נמנעת
מהם הנחת לדעת כי הוא הולך גם למטרות
צדקה.
מסתבר כי מכספי המם־האחיד מנכים
— 0,970 שהם כ־ 2מיליון לירות לשנה —
לקרן עבודה. פעם היתה זו קרן לחוסר-
עבודה. אולם מאחר שזה שנים שאיו אבטלה
בארץ, שינו את שם הקרן לקרן
עבודה. כן השיגו ראשי ההסתדרות מהאוצר
אישור כי זו קרן צדקה, הפטורה
ממיסים, מאחר שהיא אינה פועלת למטרות
רווח.
קרן הצדקה משמשת למטרות מעניינות
ביותר. דוגמאות:
• תשעה מיליון לירות נקברו בקונצרן
תיעוש, כאשר זה הפסיד מיליונים. הקרן
פשוט קנתה את הפסדי הוועד־הפועל —
ומאז עליה לשלם, למשך שנים רבות, את
יתרת ההפסדים בסך שבעה מיליון לירות.
• מפעל כושל של קיבוץ ברור־חייל,
בשם דקו, זכה גם הוא, הקרן קנתה את
כולו, על הפסדיו.
• הוצאת הספרים המפסידה עם עובד
זכתה לקבל הלוואות מהקרן — מבלי שתצטרך
להחזירן.
הקרן מנוהלת רק על־ידי חברי המערך
בהסתדרות. לסיעות האופוזיציה בוועד!
הפועל אין שום חלק ונחלה במעשי הצדקה.

הערך
הקנדית הוסבר הצעד בחקירה המקיפה
הנערכת עתה בארה״ב על עסקי |
אי.או.אס.
בניו־יורק הוגש נתב־אישום על־ידי ועדת
ניירות־הערך האמריקנית נגד מנהלה!
האחרון של אי.או.אס, רוברט ואסקו, ואחרים.
הם מואשמים כי רוקנו 225 מיל|-
יון דולר מכספי המשקיעים ב-אי.או.אס,
על־ידי נתינת ״הלוואות״ לחברות שונות|
— שהתברר כי היו בשליטתם.
בישראל, טרם נקט גוף ממשלתי כל1-
שהו בצעדים נגד אי.או.אס — וזאת, למרות
פירסום הוכחות כי החברה הבריחה 1
מישראל עשרות מיליוני דולארים.

הבורסה

ברונו לנדסברג
לתפוס את ההזדמנות

׳ם־המלח ־
השקעה מבטיחה
לאחר שנים ארוכות של אכזבה׳ נראה
כי בעלי איגרות־חוב של מפעלי ים־המלח 1 יזכו בתמורה.
קרוב ל־ 30 מיליון לירות ערך־נקוב של
איגרות־חוב צמודות דולר של מפעלי ים־
המלח מוחזקות כיום בידי הציבור. סכום
דומה נרכש על-ידי הממשלה.
עד לפני כמה שנים, היו איגרות־חוב
אלו, הנושאות 570 לשנה, עלובות למדי.
בעליהן קיבלו אותן כתמורה למניות של
מפעלי יס־המלח שהיו ברשותם. לאחר
שההברה לא הרוויחה מאומה במשך שנים
רבות, הסכימה הממשלה להבטיח לבעלי
המניות הכנסה מינימלית קבועה, החליפה
להם את המניות העקרות באג״ח נושאות
ריבית קבועה.
התמונה השתנתה בשלוש השנים האחרונות.
הודות לעליית מחירי האשלג בעולם,
ולניהולו המוצלח של המפעל בידי
אריה שחר, החל המפעל מרוויח עשרות
מיליוני לירות. בשלוש השנים הללו כיסה
המפעל את כל הפסדי חעבר, בסד 130
מיליון לירות.

שותף. לדעתו אין לישראל לחשוש מהשוק,
שכן בשנים האחרונות עלו המחירים
והוצאות הייצור באירופה במידה ניכרת
— וישראל הפכה ארץ זולה, בהשוואה
לאירופה. לדעתו יש למהר ולהיכנס
לשוק המשותף — כל עוד יש לישראל
היתרון הזה.
בשנת 1972 הרוויחו מפעלי יס־המלח
30 מיליון לירות. מזה יקצו 18 מיליון
לירות למחיקת הפסדי העבר. כך, יישארו
למפעל, לראשונה מזה הרבה שנים 12 ,
מיליון לירות רווח נטו.
מצבו הכספי של המפעל כה טוב, עד
ששילם השבוע לאוצר צ׳ק של 40 מיליון
לירות, כדי לפדות אח מחצית איגרות-
החוב שבידי הממשלה. בעוד שנתיים,
כשיוכלו כל בעלי־החוב להפוך את האיגרות
שבידיהם למניות, תקטין הממשלה את
חלקה במפעל, והון המניות יקטן למחצית.
פירוש הדבר: הרווחים של 30 עד 40
מיליון לירות לשנה, שהמפעל אמור לצ בור
בשנתיים הקרובות, יתחלקו על פני
מחצית ההון הקיים — כלומר דיבידנד
גדול במיוחד, החל מעוד שנתיים. עד אז,
צמודה בינתיים המנייה לדולר. אם יתממשו
התחזיות הללו, תתגלה מניית מפעלי
ים־המלח כמושכת במיוחד.

במדינה
(המשך מעמוד )14
על 50 דולר — 150 לירות בממוצע. האוצר
הרוויח אם כן, כל השנים, יותר מ־600
לירות לכל טונה סוכר שהוא מכר בארץ.
השאלה שאיש לא שאל, השבוע: מדוע
לא מכרה הממשלה כל השנים את המוצרים
במחיריהם הבינלאומיים ו מדוע לא
הורידה השבוע את המחירים הגבוהים —
מרווחיה בעבר? מדוע הצמידה הממשלה
את המחירים בארץ למחירים בחו״ל —
רק כאשר המחירים בחו״ל גבוהים יותר?
!• שקר גם אחר: מחיר הדלק בעולם
התייקר.
האמת: ראשית, בחודשים האחרונים
היתד, ירידה במחירי הדלק בעולם. שנית:
ישראל צורכת דלק המיובא מפרס, במחירים
קבועים, התייקרות הדלק באירופה ו־ארה״ב
באה בעיקר בגלל סגירת תעלת
סואץ והארכת מסלול הובלת הדלק סביב
אפריקה. אולם ישראל מובילה, עתה כמו
בעבר, מפרס לאילת, ואין כל התייקרות במחירי
ההובלה.
הדפוקים נדפקו שוב - .רק לפני
חודשיים הודיע האוצר על הקטנת שיעורי
מס־ההכנסה, שתגרום לו ירידה בהכנסות.
מאות מיליונים אלה שהפסיד האוצר, בגלל
רצונו לשחד את הבוחרים ערב הבחירות,
חסרו לו עתה לרכישת מוצרי המזון. מובן
שאם לא היה מוריד את שיעורי מם־
ההכנסה — לא היה נאלץ להעלות את המחירים
כיוון שחסרים לו עתה כ־200
מיליון לירות לאיזון התקציב. דהיינו: כל
ההקלות היו בלוף.
הן היו גם עיוות מזעזע: מהקלות מס־ההכנסה
ייהנו בעיקר השכירים המשתכרים
מ־ 1000 לירות לחודש ומעלה. שכן
אלה המשתכרים פחות, אינם משלמים
כמעט מס גם כיום.
אולם ההתייקרות החדשה תיפגע דווקא
בשכבות המשתכרות פחות מ־ 800 לירות
לחודש — במשפחות מרובות־הילדים, הצורכות
הרבה לחם וסוכר. מי ששותה קפה
עם סוכרוית — לא ייפגע כמי ששותה
קפה עם סוכר, בעיירות־ד,פיתוח לא מש תמשים
הרבה בסוכרזית.
התוצאה: שכבה של 200 אלף משפחות,
החיות על גבול הרעב, תיפגע מההתייקרות
— ולא תיהנה מהקלות המס. זוהי מדיניות
ממשלתם של פנחס ספיר ויצחק בן-אהרון
(ראה להלן, הסתדרות).
רווחים אסורים. כאשר מתייקרים
חומרי־הגלם והמוצרים בחו״ל, מרוויח מכך
האוצר.
האוצר גובה היטל בטחון בשיעור של
20^,על כל יבוא. כאשר הוא משלם יותר
בשביל רכישת סוכר ובשר בחו״ל —
נכנסות לתקציב יותר לירות מהיטל־ד,בטחון.
במקום לקחת את הלירות הנוספות
האלה, ולממן בהן את הקניות במחירים
הגבוהים, כדי להקטין את המחיר לצרכן —
העדיף האוצר לקחת מהצרכן את המחיר
המלא החדש — ולהגדיל שוב את רווחיו
שלו מהיטל ד,בטחון. היתד, זו דוגמה מזעז עת
של ספסרות ועשיית רווחים אסורים
— על־ידי הממשלה עצמה.
האוצר יוצר אינפלציה. כך התגלו
השבוע כל נימוקי האוצר כשקדים גסים,
וההתייקרויות עצמן כצעדים שיפגעו בשכבות
הדלות, ויגרמו למחול שדים חדש :
• התייקרות הסוכר תגרור התייקרות
כל המוצרים הצורכים סוכר, כריבות למשל.

התייקרות הדלק תגרור התייקרות
כללית בכל המשק, שגלגליו מונעים בדלק.
התוצאה: האוצר יגבה אולי עוד 200
מיליון לירות, כתוצאה מהעלאות המחירים
— אולם גרם להאצה חמורה ביותר
בתהליך האינפלציוני, בעט את כדור השלג
הגדל והולך למורד ההר.
טענה פנטסטית. אין ספק שפנחס
ספיר יודע כי האינפלציה עלולה, בדהיר־תה
המטורפת, למוטט את המשק כולו, וכי
הוא מעוניין בבלימתה. מה הניע אותו
השבוע להגביר אותה, לגרום להתמרמרות
בציבור, שלא ציפה לטיל כזה לפני הבחירות.
ברור,
שהסיבה לא היתד, תקציבית. האם
היתה פוליטית? הטענה שהועלתה השבוע׳
כי הממשלה נקטה בצעד זה כדי
להסב את תשומת-ליבו של הציבור מהת־מרמיותו
על הטיפול בפרשת מועמדותו
של יצחק נבון לנשיאות — נשמעה פנטסטית.
יחד עם זה, היא לא היתד, פנטסטית
יותר מהסיכלות הפנטסטית שבהתייקרויות
עצמן.

זה לא וק סמביום של עשירים חושים -
זוהי גם שיטה להשקיע נם 1בצורה
הצמודה לדולאד, להלבין נסו שחוו, לקבל
תמריצי ייצוא ולאפשר הבוהות קלות

פיחאם!
לחודל$

שווה אורגינל זה של פיקאסו, ש־
111 1 0 : 0 0 0
הפך לאחרונה למבוקש בקרב מבי11
# 1 1י

ני האמנות החדשים בישראל. הדפס האורגינל נמכר בארץ ב־ 2500 דולר.
רישומי פיקאסו. כהן, כיום בן ,75 עשה את
כספו ברשת מפעלים לבגדי גברים, אותה
מכר לקונצרן של משולם ריקלים ב־20
מיליון דולר. כשהחליט להתמסר לתחביב
האמנות שלו, נסע לאירופה, קנה יצירות
של פיקאסו ב־ 1.1מיליון דולר. זה היה
לפני חמש שנים. כיום, מוערך אוסף זה
ב־ 10 מיליון דולר.
כהן הוא אחד התורמים הגדולים לישראל,
בעילום־שם. מוזיאון־ישראל קיבל
ממנו חדר־רישומים שלם, ועוד שורה של
יצירות אמנות. כן הוריש למוזיאון, בצוואתו,
חלק מאוסף פיקאסו שלו. הוא תרם גם
רבע מיליון דולר לוזל־השומר ולעוד מוסדות.
כהן מכיר את ישראל מקרוב. כאשר
ראה את העלייה ברמת־החיים בארץ, החליט
כי הגיעה שעתם לפיקאסו.
לסטרום דעות קטלניות ביותר על
האמנות הישראלית ומחירה. הוא אינו
מבין כיצד מסוגלים הישראלים לשלם 30
אלף לירות עבוד שמואל בק, למשל. גם
(המשך בעמוד )24

כי מסביון תצא תודה

תיק, מאוסף העתיקות שהוא מציע למכירה לישראלים. על הקירות
מאחוריו, בסלון הווילה המפוארת שלו בסביון, אחדות מה*
* ה עו ש ה זוג ישראלי חדש, מהצמרת
* ) הישראלית החדשה, חניצב נוכח עשרים
מטרים. מרובעים של קירות ריקים 1
זה עתה גמרו לרהט את דירתם החדשה.
רהיטים ספרדיים — אמיתיים, לא אלה
המיוצרים בעזה. מטבח אמריקאי אוטומטי.
שתי עוזרות ישראליות אורגינל. הבעל
קנה לאשתו סובארו 1900 קופא חדשה,
והיא קנתה לו עניבה חדשה.
הבעייה היתה, שעד כאן היה הכל שיגרתי.
אוי, כל־כך שיגרתי. זה בדיוק מה ש עשו
כל חבריהם, לצמדת־הממון החדשה
של ישראל.
המקום האחרון שנותר לו עדיין לאדם
להתגדר בו — היו הקירות.
הקירות של חבריהם היו מכוסים בשמואל
בק, ראובן, יוחנן סימון, אפילו
שאגאל. איך יוצאים מן השיגרה הארורה
הזאת?
את הפיתרון לבעיייה הכאובה סיפק בילי
סטרום. בעזרתו, עלה הישראלי המצליח
על הגל החדש, שתפס אותו ואת עשירי

תמונות יקרות־הערך, שגס הן עומדות למכירה. התמונות שמציע
סטרוס נתקבלו בהתלהבות על־ידי ישראלים בעלי כסף מיותר,
שהחליטו כי יצירות של אמני חו״ל, הניקנות תמורת מטבע זר,
הינן השקעה טובה יותר מתמונות ישראליות — וסמל מעמד גבוה.

ישראל האחרים: שיגעון היבוא של תמונות
של ציירים זרים.
הצלחה מיידית
י ס יזי דו ר כ הן היה כבר פעמים רבות
^ בארץ. אולם היה זה בביקורו לפני
שנה שהחליט כי הגיעה השעה להציע לישראלים
את פיקאסו ודאלי, רואו ודנואר.
הוא נפגש עם ידידו מארה״ב, ביל סטרום,
שהתגורר בסביון כתושב זר, שיכנעו כי
ישראלים רבים הגיעו לשלב בו יש להם
מספיק כסף עבור יצירות אמנות גדולות.
סטרום השתכנע, פתח בביתו סניף של
הגלריה המפורסמת של כהן בניו־יורק.
ההצלחה היתד. מיידית: תוך חצי שנה,
קנו הישראלים יצירות זרות ב־ 50 אלף
דולר. המחיר הגבוה ביותר שולם עבור
הדפס של פייקאסו — 2500 דולר.
סטרום לא פירסם את הגאלריר, שלו,

מסרב לפתוח נציגות בתל־אביב. ימי שרוצה
לקנות — חייב לבוא לביתו בסביון.
והם באים. הנהירה אחרי אמנים הזרים
החלה נותנת אותותיה גם בתל־אביב.
גלריה גורדון המכובדת והידועה החלה אף
היא לייבא ולמכור יצירות של אמנים
זרים. סביר להניח כי גם גלריות אחרות
תלכנה בעקבותיה.
כאשר הגיע ביל סטרום ארצה, לא שיער
כי יהיה חלוץ מביאי האמנות הזרה ארצה.
בנידיורק היה בעל חברות אחזקה גדולות,
אולם כל השנים נמשך לעיסוק באמנות.
גם אשתו ימינה, לבית אנגלמן, בת
למשפחת יורדים, אותה הכיר במחנה של
התנועה הציונית, נמשכה לעיסוק באמנות.
בין יתר תחביביו בארה״ב היה ביל חבר
בהנהלת קרן־התרבות־אמריקה־ישראל. שם,
התיידד עם חבר הנהלה אחר, איזידור כהן,
הידוע כיום כבעל גלריית דייז־כהן —
הגדולה בגלריות הגרפיקה (הדפסים ורישומים)
בארמ״ב.
לגלריה זו האוסף הגדול בעולם של

יורות ועורה = ״

נה, בת למשפחת יורדים שהכירה את ביל
סטרוס בארצות־הברית, עלתה איתו לארץ.

במדינה
הפגנו ת
ל א הגון, לאנכון זמרות המיכשורימ שהערימו
השילטונות, התקבצו 3000
יהודימ וערבים?הפגין כגר
העוו? שגעשה
לעקורי עיקרית ו5ירעם
שילמן פדרו, עולה חדש מארגנטינה,
הגיע להפגנה מחיפה, עם אשתו, תינוקו,
והלול בו החנה את התינוק, למשך ההפגנה
:״זה לא עניין מדיני,״ נאם בעברית
של עולה חדש מארגנטינה .״זה עניין של
מצפון — זכותו של עם לחיות במקום שנולד.
אני חושב שאנשים שנולדו פה ויש
להם משפחה ואדמה, מגיע להם לפחות מה
שאני קיבלתי, בתור עולה חדש.׳־׳
המשטרה מתערבת. ועל כך, בעצם,
נסב כל העניין. ועל כך, בעצם, הופיעו
שם, בצומת מירמר בכביש חיפה, בשבת
האחרונה, כ־ 3,000 יהודים וערבים. הם באו
להפגנת אזרחים־למען־עקורי־איקרית־וביר־עם,
כשסיסמתם :״בלב פתוח לשטח סגור.״
האווירה, בשדה הירוק תחת שמי התכלת,
היתד, של פיקניק. מה שקדם להפגנה,
היה רחוק מפיקניק.
הדבר הראשון שקדם להפגנה היתד, ה

חומר־הנפץ שנתגלה בתחנת־האוטד
בוסים בחדרה, שגרם לשורת חיפושים ומעצרים,
הוסיף למתיחות.
למרות כל הפגעים הללו, היתד, ההפגנה
הצלחה רצינית. להביא 3,000 מפגינים, ש־יאותו
להקריב שבת כדי להזדהות עם
מעשה עוול שאינו נוגע להם ישירות —
היה הישג נכבד.
ההפגנה אורגנה על־ידי ועד בלתי־מפלגתי,
בו בלטו אנשי־רוח רבים. הבישוף
יוסף ראיא, שהודה בדבריו לממשלה על
שהביאה, בהפגנה זו, ערבים ויהודים ל־מיפגש
משותף, הביע תקווה שלכבוד שנת
ה־ 25 למדינה תחזור בה הממשלה מהחלטתה.
במד
אצל הנאצים. בפחות דיפלומטיות
התבטא הסופר יורם קניוק :״איקרית
ובירעם הם סמל למה שהוא לא נכון, לא

ואילו מפגין אחר, ניצול־השואה, אמר:
״זה בדיוק מה שקרה לנו בפולין, בזמן
הנאצים, כשנאלצנו לעזוב את בתינו. אנחנו
יודעים כמה שזה כואב — ובאנו הנה
כדי להפגין סולידריות עם העקורים החדשים.״
החוצה
בבקשה. כאשר התגלה כי
בהפגנה התערבו גם אנשי מצפן והברית
הקומוניסטית המהפכנית, הסתייגו מהם הבישוף
והמארגנים בפומבי, ביקשום לעזוב
את השטח.
מאוחר יותר, כאשר עזבו המפגינים עצמם
את השטח, לאחר שהאזינו לחנה רוט
שרה את את ואני והמלחמה הבאה, נותרו
במקום כמה משפחות.

ע שה ל ר מנ הגק בו/ו-
נול א טו ט 1כלשב 1ע !

מישפחת פדרו עם תינוקה כלול כעצרת
לא עניין מדיני —

באור־ורשבסק*

משטרה. ההפגנה, שנועדה להזדהות עם
עקורי שני הכפרים, שאי־הצדק שבהחזר־תם
לבתיהם הולך והופך לכדור־שלג —
נועדה להתקיים ליד קיבוץ ברקאי, בוואדי
ערה.
ברגע האחרון, ביום החמישי, ביטלה המשטרה
את רשיון ההפגנה.
רמז גס, א־ יעיל. הסיבה היתד, יכולה
להיות משעשעת, לולא היתד, מטרידה :
לדברי המשטרה, לא קיבלו המפגינים רשות
מבעל השטח להשתמש בו.
השטח האמור היה חורשת הרובים נטושה׳
המשמשת בשבתות אתר פיקניקים למיילים.
אולם
טפשית ככל שהיה, השיג התירוץ
את מטרתו: ההפגנה נאלצה לעבור ברגע
האחרון לאתר אחר, דבר שפגע במאמצי
האירגון, גרם לרבים שלא להופיע.
מיטרדים נוספים: בבוקר ההפגנה, הקימה
המשטרה מחסומים בדרכים המובילות
מכפרי המשולש, ערכה בדיקה קפדנית של
תעודות־זיהוי, התעניינה במטרת הנסיעה
של כל אחד. ערבים רבים החליטו שהם
מבינים את הרמז, חזרו לבתיהם. גם פלוגת
ההכנה, שהיתר, צריכה להגיע מאחד
מכפרי המשולש הסמוכים, התעכבה בשל

חוטר־נפץ. שירותי־ד,ביטחון תרמו את
חלקם, הוציאו ביום השישי כחמישים צווי-
ריתוק, שבוטלו רק בתום ההפגנה.

ילדים עם שלטי בירעס
— עניין של מצפון
הסולח הזי ^ו

גרב בת!ח וו״ייי׳ ״

אירופה טורם

£110006 70005
הבישוף ראיא גואם בעצרת*)
סולידאריות —

מ צי ע ה:

חודרבים

*לאירוסה
המזרח הרחוק
סביב ה עו ל
המונים כעצרת איקרית וכירעם
— עם העקורים החדשים
היו אלה משפחות יהודיות וערביות, שי
נשארו לפיקניק ספונטאני משותף.

.7האם מקבל מר חיים הרצוג המשמש
כיועץ של חברות הביטוח המעורבות את
הדו״חות הנ״לו
.8האם נכונה טענתו של מר עמית כי
הדברים הכלולים בעלון הנ״ל אינם מדדי

דו ת

׳ 1לא אשיג׳ .ענה שר־הבטחון :
• לשאלות 1־ — 2אלוף (מיל ).מ.
עמית ביקש וקיבל, מדי פעם בעת שהופיע
כפרשן צבאי בשידורי ישראל סקירות
מודיעין הקשורות לנושאי הפרשנות הנ״ל.
• לשאלה — 3כן. בכפיפות למיגבלות
ביטחוניות בנושאים מסווגים.
• לשאלות — 7—4לא.
אבנרי קם לשאלה נוספת :״האם בעקבות
הפרשה מתכוון כבוד השר להוציא
הוראה, שאין לעשות שימוש מסחרי ב״
דו״חות מודיעין הנמסרים מטעם כלשהו לקציני
מילואים?״
תשובת דיין :״השאלה מה אני מתכוון
לעשות, איננה שאלה עובדתית, ואינני
מוכן להשיב עליה.״
שאלה נוספת, עליה לא היה דיין מוכן
להשיב, היתד, שאלה מס 8 .העדינה. הוא
פשוט התעלם ממנה.

בי ט חון
כבד, שחך
דו״חות המודיעין הסודיים
ש 7ישרא? זוכים?שימושים
מוזרים ביותר
השבוע אישר שר־הביטחון משה דיין
רשמית חשד שניקר זה זמן רב בלבבות
רבים — כי דו״חות המודיעין הסודיים של
צה״ל ושירזתי־הביטחון זוכים לשימושים
פיקנטיים למדי.
שבוע לפני כן, הגיש אורי אבנרי בכנסת
שאילתה לשר־הביטחון. אבנרי הסתמך על
עדותו של אלוף (מיל ).מאיר עמית, לשעבר
מפקד חיל־המודיעין של צה״ל, בפני
בית־משפט אמריקאי.
עמית, שהופיע שם כעד־מומחה במשפט־הביטוח
של חברת פאן־אמריקאן, בקשר
לפרשת חטיפתו והריסתו של מטוס החברה
בקהיר בספטמבר — 1970 הצהיר בעדותו
כי הוא ממשיך לקבל בקביעות את דו״חות
המודיעין המוגשים לממשלת ישראל, ובכללם
את הדו״ח השבועי המסכם.
מה מותר, מה אסור. שאל אבנרי :
.1האם מקבל מר עמית את דו״חות המודיעין
ובכללם את הדו״ח השבועי המסכם?
.2אם
מקבל מר עמית דו״חות כנ״ל —
מה הם הנימוקים לבך?
.3האם מותר למר עמית לעשות שימוש
באינפורמציה שהינו מקבל למתן עדות
בבית־משפט אמריקאי ז
.4האם ביקש מר עמית אישור מטעם
שר־הביטחון או שלטונות צה״ל בטרם החליט
להופיע בפני בית־המשפט האמריקאי
כעד מומחה?
.5האם גם מר,יהושפט הרכבי, שהופיע
באותו משפט, מקבל את הדו״חות הנ״ל י
.6האם בירר שר־הביטחון אם מקבלים
אלופי המילואים הנ״ל שכר תמורת עדותם?

תדרו ת

עזייס סתיו

ב אני ה ״דן״
מ ה־ 1עדה־ 13באוקטובר
ל: קו ס ד 0י 9 ,יראו , 0גנו א ה, ט ר 0י יל,
נ 0ולי 0 ,לר טי,הרקליון

סייס סוסת
ב אני ה ״נילי״
ט ה 7 -עדה־ 2 2באוקטובר
ל: רו דו ס, טי ר או ס, ברצ לונ ה,
ני צה,ליבורנו,נ טול• ,
קטניה, איסטנבול

חו ב רו תוהרשמהבבל (1ו!ורד• הנ ס י עו ת !

א דינ ס ת
גוו עו־־ז 37ועד
סתשוכח לטענות סיעת
״העולם הזח״ גכד ההתייקרויות
איים גציג המימסד
בוועד-הסועל להפעיל אלימות
אולם הישיבות של הוועד־הפועל דמה,
ביום הראשון השבוע לאולם הרצאות אוני-
(המשך בסמוד )23
*) מאחוריו, מימין: הסופר יורם קניוק,
עמקן מפ״ס לטיף דורי, עקור־בירעס
עורך־הדין אניס שאקור, עקור בירעם
הכומר שאקור, אורי אבנרי, אלכם
מסים, איש מק״י פנחס גינוסר, פעילת
שי״ח ניבה לניר, עסקנית מק״י אסתר
וילנסקה.

י11

אירופה טורם;
!1 0 0 0 0 6 70110$

ה אניו ת, ד ן׳ , 1גי ל ״ נבג• ב 1 9 6 5 -סיווג ב טי חו ת א.א.

אלההם החיי

האמיתי

נינה עצמה פגשה את בעלה לעתיד כאשר
ביקשה ללמוד עברית. הציעו לה לבחור
בין שני סטודנטים — אחד גבוה
ורזה, אחד נמוך ושמנמן.
היא בחרה בגבוה, שהתגלה כאחד אפרים
קצ׳לסקי, לימים בעלה ומדען בעל־שם
עולמי.
בנוסף לפרחי נורית הפורחים בגן, אפשר
למצוא בביתו של המועמד לנשיאות המדינה
גם נורית קטנה, המתרוצצת בין הפרחים
—י נכדתם בת השנתיים וחצי של ה |4י
1ןןןךןךן המועמד לנשיאות
| 11\ #ש 11 1אפרים קצ׳לסקי ואשתו
נינה בשעת טיול בחו״ל (מימין)
ובחברת ילדיהם נורית, עירית ומאיר בשעת
טיול. מישפחתי בסחנה (משמאל).
פרופסור ואשתו. זוהי בתו של מאיר, בנם
של אפרים ונינה קצ׳לסקי — שנקראה על-
שם אחותו של מאיר, שניספתד, באסון
טראגי לפני שבע שנים, בגיל — 22 זמן
קצר לפני שעמדה להינשא לאהוב־ליבה,
יוסי יזרעלי.

התנור
ה ק טלני
ף ורית ק צ׳ ל ס קי הראשונה היתה צעי־
4רה עליזה במיוחד ואוהבת־חיים. היא
חלמה להיות במאית, קבעה כי בשלב ראשון
עליה ללמוד, לשם כך, לשחק. היא

משפחה נ
ך* שינוי הראשון,

שייעשה במישכן
אם ייבחר הפרו*
לנשיאה הרביעי
יהיה מן הסתם,
בתוכו — חפירת

ו 1הנשיא בירושלים,
פסור אפריים קצ׳לסקי
של מדינת ישראל —
אף לפני הקמת מעבדה
ברינת־שחייה בחצרו.
שכן אם ייבחר לנשיא, קשה לראות
כיצד ימשיך הפרופסור במינהגו כיום לפתוח
את יום עבודתו, מדי בוקר בשש,
בשחייה ממושכת בבריכת רמב״ם המחוממת
בגבעתיים.
כיום, נוהג הפרופסור, לאחר השחייה
האהובה עליו, לחזור מהבריכה למשרדו
בממן־וייצמן, להשקיע עשר עד 15 שעות
עבודה, מתובלות בעשרות ספלי-קפה, ולחזור
עם לילה לביתו הרחובותי.

בת־הזסונים

ביתה החדש של משפחת קצ׳לסקי
ניבנה במכון־וייצנזן, לשם עברה המשפחה
לפני כשלוש שנים. הבית בנוי
מסביב לפאטיו, בו גדלים עצים טרופיים.
בחוץ גדלים פרחי נורית, בהם מטפלת
נינה, אשתו של הפרופסור.

טראגי

ף* ינה היא בתו של רופא למחלות־פנים,
4שניהל מעבדה בקטריולוגיה והיה ציוני
נלהב. אמה היתה אישיות בפני עצמה,
בוגרת אוניברסיטה — ברוסיה שלפני חמישים
שנה. עם התואר בידר. עלתה לארץ,
קדחה בה עם יתר החלוצים.

אשתו של הנווענזד־לנשיאות ובת־הזקונים שלה, עירית,
על הדשא בחזית ביתם הרחובותי. בתמונה משמאל: בני
הזוג קצ׳לסקי עם בתם נורית, בחברת דוב מחופש, באתר־שעשועים בשעת ביקור בחו״ל.

1ש ד מי ש פ חוו ק צ׳ ל ס קי

למדה משחק באוניברסיטת לוס־אנג׳לס,
שם זכתה במילגה.
היה זה כאשר הגיעה לחופשה לארץ,
שהאסון אירע.
אמה, נינה, עברה אז ניתוח־קל בבית־חולים,
לא היתה משום כך בבית. נורית,
שהייתה צרודה, עמדה להיפגש למחרת בבוקר
עם ד״ר חיים גמזו, שרצה לראיינה.

:1934 הנוח
בתצלום

שצולם

היא עשתה לעצמה אמבט חם, הדליקה את
תנור הגז בחדרה, ושכבה לישון.
העוזרת, שחלפה זמן מה לאחר מכן על
פני החדר, סגרה בשקט את הדלת, כדי
ששנתה של נורית לא תופרע. החדר נותר
ללא איוורור, והגזים השרופים שנפלטו
מהתנור נותרו בחדר, הותירו אותו בהדרגה
ללא חמצן. נורית מתה בשנתה.

נינה קצ׳לסקי בנעוריה,
ככלה צעירה,
מלפני למעלה מ־ 39 שנה.

המורה

141ו 1ןין 1יי ן ן נורית, בתם הבכורה של אפרים ונינה, היתה צעירה יפהפייה
1 1 .1 1 1 111/1ומחוננת בת 22 כאשר מתה בתאונה טראגית, עת שכבה לישון
עם תנור־גז דולק. היא עמדה לפני נישואיה, ובאה לארץ לחופשה מלימודיה בארצות־הברית.
העוזרת, שעברה ליד חדרה וראתה אותה ישנה, סגרה את הדלת כדי לא להפריעה.
החדר שלה נותר ללא איוותר מתאים, ונורית הצעירה מתה תוך כדי שנתה.

נינה כמורה צעירה בבית־הספר היסודי
ברחובות, בתקופה שבשולחנות התלמידים
היו עדיין חורים לקסתות דיו, ולראשי התלמידים כובעי טמבל.

| 1נינה בחברת ילדיה: מאיר, כיוס סטודנט ב־
1111
111 אוניברסיטה. עירית, כיוס משרתת כחיילת ב־צה״ל.
ונורית שנחנקה בשנתה מתנור־גז שדלק בחדרה.

(המשך מעמוד )21
למחרת בבוקר, פתח אביה את דלת
חדרה. כשראה שבתו ישנה עדיין, חזר
ומגיר את הדלת. הוא לא ידע כי נורית לא
היתד, כפר בין החיים.

נישואין
עם אל מנ ה
ך* טרגדיה הנוראה היכתה קשה
ן | את בני המשפחה. ויותר מכולם,
הוכתה אשתו של פרופיסור קצ׳לסקי.
היא מיאנה להיתנחם, נושאת עד היום
את אבלה במלוא כובדו, כבאותו יום נורא.
נחמתה היחידה בחיים היא נורית הש נייה,
המסופרת כדרך שהיתה מסופרת
נורית הראשונה בילדותה — ודומה לה

הכלה התימניה

קצ׳לסקי ורעייתו, בעת טקס־הנישואין, לצידו של מאיר, בתס

התמונה האחדונה

אכלו גרו יחד עם בני המשפחה.
למרות זאת, גרמה הבחירה למתחים
במשפחה — שנבעו בייחוד מתגובת ה עולם
שמחוץ למשפחה. לידיה היתה גם
חסרת השכלה, גם תימניה, גם אלמנה,
שבעלה נהרג במלחמת ששת־הימים, גם
אם לילד -וגם מבוגרת ממאיר.

של נורית קצ׳לסקי צולמה בחברת אביו!,
אפריים, לאחר הצגת־בכורה בה השתתפה.
פיצוי לכאב

דמיון מפתיע ונוגע־ללב.
כאשר עמד מאיר, בנם של אפרים ונינה,
להינשא, לפני כארבע שנים, היה
הנושא כרוך בבעיות כבדות. מאיד בחד
לו, לבחירת־ליבו, את. אחת העוזרות ש עבדו
בבית המשפחה — את לידיה.
מבחינתו, לא היה בבחירה זו משהו
מפתיע, הקצ׳לסקים, למרות מעמדם הרם,
היו מאז ומתמיד אנשים חברותיים ודמוק־ראטיים
במלוא מובן המילה. העוזרות ש עבדו
בבית היו תמיד חלק מהמשפחה,

ך* הקרנה החברתית, הלא-אוהדת,
| 1סמוייה ככל שהיתה, הורגשה גם בתוך
הבית. מאחר שאירעה שנים ספורות
לאחר מותה של נורית, גרמה למתח רב.
אולם מאיר והוריו התעלמו מהדעות החברתיות,
ונישואיהם של מאיר ולידיה
התקיימו כמתוכנן. עם לידתה של נורית
השנייה, זכו הוריו של מאיר, ובייחוד
אמו, בפיצוי מלא.
לפני ארבעה חודשים, זכו בפיצוי נוסף,
כאשר נולד ילדם השני של מאיר ולידיה.

הבכורה של מאיר ולידיה, שנולדה לפני שנתיים וחצי, נקראה
נורית על־שם אחותו של מאיר, מגלה דמיון מפתיע לנורית שעל
שמה נקראה, הפכה לאלילת הסבתא, המקדישה לה זמן רב.

היה זה בן, שנולד בהדסה בירושלים.
בימים אלה, זכו סוף סוף מאיד ולידיה
קצ׳לסקי לעבור לדירה בשיכון זוגות
צעירים בקריית־משה בירושלים. כאשד
נישא מאיר, לא יכול היה המדען העולמי
בעל השם לעזור לבנו אפילו ברכישת
דירה. מסתבר, שלפחות בתחום הפיננסי,
יהיה אפריים קצ׳לסקי, אם ייבחר לנשיא,
סמל נאה לרובם המכריע של בני־עמו:
תפרן גמור.
מאיר, שהתגלה כבר בילדותו כבעל
ראש דומה לשל אביו, סובל, בין היתר,
מצניעות מאוד לא מקובלת בישראל הראוותנית
של היום, מרגיש לא בנוח עם
השם המפורסם. עד כדי כך, ששקל לא
פעם לעברת את שמו.
הנצחת הזיכיון

ינה קצ׳לסקי הנציחה את זיכרה
של בתה בתערוכה מקורית מקסימה,

בשם למד אנגלית בתמונה ובצליל ובחיוך.
נינה, שהיתה שנים רבות מורה
לאנגלית, הפכה את סמל הסמיילי לסימן־
ההיכר של התערוכה — שנים לפני ש-
סמיילי התפרסם בארץ.
היא השקיעה עבודת נמלים בתערוכה,
קישטה אותה באלפי ציורים, שירים וקריקטורות.
את טקס הפתיחה, שנערך
ביום־הזיכרון למות נורית, פתח בן־גוריון.
ביתם של הקצ׳לסקים היה תמיד מלא
אדם. אפריים ונינה הם אנשי חברה נלבבים.
לפני כעשר שנים, נבחרה נינה
כאחת מעשר הנשים האלגנטיות ביותר
בארץ. בעלת טעם תרבותי מצויין, קוראת
ספרים נלהבת. נינה היא בוגרת אוניברסיטאות
בירושלים ובהרווארד.
בעלה, שנולד בקייב ב ,1916-עלה לארץ
בגיל שש עם הוריו יהודה וצילה. בבואם,
פתח האב חנות גלנטריה בירושלים. אפריים
ואחיו אהרון, שהיה מבוגר ממנו
בשנתיים, זינקו במהירות לצמרת שמי
המדע העולמי. אהרון, שעיברת שמו לק ציר,
הגיע לדרגת ראש המחלקה לפולימ־דים
במכון וייצמן, היה מדען מפורסם עת
נרצח, בשנה שעברה, בהתקפת המטורפים
היפנים בנמל־התעופה לוד.
אפריים משמש כיום כראש המחלקה
לבידפיזיקה במכון. בשנים 68—66 היה
המדען הראשי של משרד הביטחון.

הרבה ח מו צים,
הרבה עוגות

קציר את קצלססי

חיו אהרון ז״ל בילדותם. משני הפספוסים, צמחו מדענים.

גינה והוויה

אשתו של פרופסור קצ׳לסקי כתינוקת עם
הוריה. אביה היה רופא וציוני נלהב,
אמה — בוגרת אוניברסיטה, ברוסיה של לפני יותר מחמישים שנה.

** י שיהיה אולי הנשיא הרביעי של
מדינת־ישראל, הוא יהודי בעל הד־רת־כבוד
טבעית, ויחד עם זה עממי בגישתו
ונוהגו. קשה לראות כיצד יוכל
להמשיך, אם ייאלץ לשאת בנטל החובות
שמטיל תפקיד הנשיאות, בעבודתו המדעית
— כמו שקשה לנבא כיצד ירגיש
את עצמו ללא עבודה זו, שמילאה את כל
חייו עד היום.
כיום, נוהג פרופיסור קצ׳לסקי לעבוד
באינטנסיביות עצומה, תוך עישון כמות
גדולה של סיגריות ליום, לצד ספלי הק פה
והתה הרבים שלו. הוא לבוש בשמרנות,
אך בפשטות, לרוב בלי עניבה.
אוהב מאכלים מתובלים כהלכה, הרבה
חמוצים, הרבה עוגות, מתוקות אם אפשר.
כשהוא מארח, הוא אוהב לכבד ולהגיש
לאורחיו במדידיו.
בתם הקטנה של הקצ׳לסקיס, עירית,
משרתת כיום בסדיר בהיאחזות נחל פי־ראן.
יש לה חבר, גם הוא חייל.
כשעלה שמו של אפריים קצ׳לסקי כמועמד
לנשיאות, היה הפרופיסור באר-
צות־הברית. אשתו טסה אליו מייד לשם,
כדי לעמוד לצידו, כאשר יחזור ארצה
לתוך מחול־השדים שציפה לו כאן.
כמו שעמדה לצידו כל השנים, בטוב
וברע.
כמו שתעמוד לצידו, אולי, כגברת הראשונה
הבאה של מדינת ישראל.

במדינה
(המשך מעמוד )19
ברסיטאי. בפני מאה וחמישים חברי הוועד
ניצב מזכיר ההסתדרות יצחק בן־אהרון
והירצה, כמו פרופסור לתלמידיו על ״ה־דמוקראטיה
בתנועת העבודה הישראלית.״
הסיבה להרצאה שלא מן המניין: הביקורת
הנוקבת, שהשמיעו נציגי כל הסיעות
האופוזיציוניות בהסתדרות, על הסכיזופרניה
הפוליטית של המערך, שחבריו בממשלה
אחראים להתייקרות הדוהרת של
מיצרכי הסזון הבסיסיים — ואילו חבריו
בהסתדרות מעמידים פנים של מגיני השכירים
והשכבות המקופחות.

צ ע קו ת .״זו היא הדמוקראטיה האמיתית,״
צעק בן־אהרון, בטרם העמיד להצבעה
את הצעות הוועדה המרכזת, המבטיחות
״להתכנס בעוד שבועות אחדים ולדון וכו,״
באינפלציה ותוצאותיה ,״איפה שאין חילוקי
דעות אין דמוקראטיה !״
יצחק בן־אהרון אינו טיפש. כשצעק מה
שצעק, ידע היטב כי צעקותיו אינן לעניין.
בחודש ינואר השנה התכנס הוועד־הפועל
וקיבל החלטה, לאורך שלושה עמודי־דפום,
שהוצעה ע״י הוועדה המרכזת.
בסעיף השביעי של ההחלטה נאמר :
,״ההסתדרות תתבע את המשך הקצבת הסובסידיות
ל־ 12 מצרכי מזיון חיוניים, כדי
להבטיח אי־העלאת המחירים בשנת 1973״.
כדיון: פאשיסט: מה שקרה אחרי
קבלת ההחלטה ברוב קולות המערך, מפ״ם
והליברלים העצמאיים, ידוע כבר לכל
עקרת־בית :״במו גנבים בלילה פעלו שרי-
הממשלה,״ קבע אלבס מסים, נציג סיעת
העולם־הזה — כוח־חדש בעת הדיון הכללי
שהתקיים בטרם פתח בן־אהרון בשיעורו,
״השרים, חברי מפלגות הסתדרותיות העבודה
וימפ״ם, ביטלו את הסובסידיות על
שלושה מיצרכי מזון חיוניים, ויבטלו אותן
בקרוב גם ביחס לתשעת האחרים. אף
אחת מהחלטות הוועד־הפועל והמלצותיו
לא בוצעה.״
לחברי מפ״ם, שבלעדיהם אין למפלגת
העבודה רוב בוועד־הפועל ובהסתדרות כולה׳
לא נוח לשמוע אמיתות כאלה .״בריון !
פאשיסט !״ צרח ישראל הרץ, מקיבוץ עין-
שמר של השומר־הצעיר, לעבר מסים, באחד
מוויכוחיו הבלתי-פוסקים של האחרון
עם בך אהרון על אופן ניהול הישיבה, ועל
הפרות התקנון הבלתי־פוסקות ,״אנחנו
נוציא אותך בכוח מכאן!״
הדיון הסוער נסתיים, כרגיל, בלא כלום.

חדק שלישי ככית־המישפט. לשיעור
בדמוקראטיה של בדאהרון היו
הפעם שני־חלקים: בתחילת הרצאתו הנלהבת,
ניסה להוכיח כי רק במפלגת העבודה
ישנה דמוקראטיה אמיתית — בה
ניתנת לו עצמו הרשות לדבר כאוות־נפשו
— ולשר פינחס ספיר לבצע את מדיניותו
המנוגדת.
אחר, ניגש בן־אהרון לשיעור מעשי
הרבה יותר: שש סיעות הסתדרותיות דרשו
את כינוס מועצת ההסתדרות, כדי לדון באינפלציה
ותוצאותיה. יצחק בן־אהרון
העלה הצעה נגדית: מועצת ההסתדרות
תכונס במחצית מאי בירושלים ״לדיון בהערכות
האירגונית של ההסתדרות לקראת
הבחירות.״
ה מז כ״ ל כעבריין. חוקת ההסתדרות
קובעת כי אם 25 אחוזים מחברי מועצת
ההסתדרות תובעים את כינוס המועצה —
יש לכנסה. הפרופסור לדמוקראטיה בן-
אהרון היה סבור אחרת :״כתוב בחוקה,״
אמר המזכיר — שהוא גם היושב־ראש וגם
הפרשן החוקי של התקנונים והחוקות, ושכל
פירושיו נדחו כבר פעם אחרי יפעם
בבתי־המשפט של המדינה — ״כי הוועד-
הפועל מחליט. הוועד־הפועל יחליט. תקראו
אותי לבירור בוועדת הביקורת המרכזית.״
סיעות גח״ל והמרכז החופשי העדיפו
לעזוב את אולם הדיונים. שאד הסיעות,
שאינן מיוצגות בוועדה המרכזת, נשארו
והחרימו את ההצבעות בסעיף זה.
אין כמעט ספק כי החלק השלישי של ה שיעור
בדמוקראטיה יתקיים בקרוב בבית-
המשפט המחוזי בתל־אביב, שיתבקש לעמוד
מקרוב על חידושיו המדעיים של
המזכ״ל הצעקן.
העולם הזה 1857

מזניוה 1וועדהנ1(1ר
התלוננה נ׳ 1־10
לכפות עריה יחסי־מי! -
ונן־אהוון ציווה לפתוח
בחקירה וגו החשוד
ך* צרות כאות תמיד באשכולות, אם
1 1לא בצרורות. גם לאחד האדם, גם למודם
מעם כמו יצחק בן־אהרון, מזכ״ל
ההסתדרות הדינמי והספונטאני.
אולם כל הדינמיות והספונטאניות שלו
לא הועילו לבן־אהרון כדי להתגבר על
תדהמתו, כאשר חזר בשבוע שעבר לארץ.
על הצרה הראשונה שחיכתה לו —
שורת ההתייקרויות שהכניס ספיך לעס
ישראל מאחורי גבו, רק כדי לדפוק את
המזכ״ל — כבר נודע למזכ״ל בעודו בדרך.
על הצרה השנייה, נודע לו רק כשהגיע.
הצרה השנייה, כפי שפורסמה לראשונה
בשבוע שעבר (לשכב או לא לשכב,
העולם הזה )1856 התבטאה סביב מזכירה
מסויימת, שהתלוננה על איש־ציבור מסרים
בוועד־הפועל.
השבוע, אפשר היה כבר לגלות גם את
שמו של איש־הציבור :
שאול בן־שמחון.

חקירת־גילוי —
או כי סוי
ך* עובדות, השבוע, היו פשוטות, גם
) 1אם לא כל כך חלקות :
• תלונת המזכירה היתה כי אחד הבוסים
של הוועד־הפועל ניסה לאלץ אותה
להיכנס למיטה, בהעמידו אותה בפני הברירה
לשכב ולהתקדם בחיים — או לפחות
בוועד־הפועל — או לא לשכב ולהיזרק

שמחה וששון
אעל בושימחון
משם — או לפחות לסבול צרות צרורות.
0בן־אהרון יזם מייד חקירה בתלונה,
התעניין אישית בגורל התקדמותה.
0החקירה התנהלה על-ידי אחד מוותיקי
הצמרת של הוועד־הפועל, העומד
לצאת בבר לפנסיה.
משום כך, היתד, ההנחה, אין הוא חושש
לכיסאו ולאויבים יותר, יגלה את האמת.
0הגירסה ההפוכה טענה, כי דווקא
משום כך, לא ירצה להסתכסך ולקנות לו
אוייבים ברגע האחרון, ידאג לכך שהחקירה
לא תעלה כלום.
׳ 0השם שזכה ראשון, בטוטו שנערך בין
אנשי הוועד־הפועל, בקשר לזהותו של
איש הציבור הנ״ל — היה יחבר הוועדזד
המרכזת שאול בן־שמחון.
הגיב השבוע בן־שמחון עצמו, על הפופולאריות
הרבה שבה זכה במפתיע בין חבריו
לקומה החמישית, ולכל אלה שמתחת:
״אף אחד עוד לא פנה אלי, בקשר לשום
חקירה שמתנהלת נגדי, לא בעניין פיתוי
מזכירה ולא בכל עניין אחר. אבל מה שבטוח,
שאשתי הבחורה הכי יפה מכולן.״
לעצם התלונה, הסביר בן־שמחון בהומור
שליו, שהוכיח, ללא ספק, מצפון זך :
״בקושי זמני מספיק לי לארבע המזכירות
שיש לי. כך שבטח אין לי זמן למזכירות
האחרות של הוועד־הפועל.״
חברי־צמרת הוועד־הפועל, שנתבקשו לחוות
דעתם בעניין, היו זהירים וקולגיא־

ליים ביותר. קולגיאליים עם הפקיד המואשם,
לא עם המזכירה.
כשנשאל איש־הצמרת מנשה הולנדר,
השיב :״אני מת לדעת בעצמי מי זה. אני
חושב שמיכאל פקט, שהוא חבר ועד־העובדים,
בטח יודע מי זה.״
מיכאל פקט היה לא פחות אלגנטי :
״הייתי בחופשה,״ הסביר, כאילו זה מסביר
.״אבל בטח צבי ארצי, יו״ד ועד העובדים,
יודע.״
למרבית הצער, גם היו״ר לא ידע, במפתיע
:״לא, באמת איני יודע,״ השיב .״אבל
אני מאוד סקרן. מי זה באמת?״

נישואין
עם ה מזכירה
1מה זכה דווקא שאול בן־שמחון ב/כבוד
הגדול?
היו לכך כמה סיבות — נוסף לטבעית
מכולן, דהיינו — כי אכן מגיע לו הכבוד
הזה. אולם עובדה זו לא הוכחה בינתיים
כלל, וייתכן אף שלא תוכח.
הסיבות האחרות, שעשוהו למועמד פי-
בוריטי לתפקיד המפתה:
0בן־שמחון גילה כבד פעם בעבר עניין
רב במזכירות, או לפחות במזכירה מסויי־מת.
כיום, זוהי ,״היפה מכולן״ — רעייתו.
0בן־שמחון הוא גבר תמיר ושרמנטי,
כסוף־שיער: וצעיר יחסית.

עובדות אלה כמובן אינן מספיקות להפוך
אותו לאשם. אולם הן הספיקו השבוע
להפוך אותו למועמד הרצוי ביותר לתפקיד
האשם.
שאול בן־שמחון, המכונה מלך המרוקאים
בארץ, התפרסם בעיקר כמארגן חגיגות
המימונה, שבהן בא לידי ביטוי מיטב
תרבותה העתיקה והססגונית של יהדות
מרוקו בעלת המסורת הממושכת. י
בעיקר — אבל לא רק :
הוא התפרסם גם כאשר אירגן בזמנו את
הפגישה בין גולדה למשלחת הפנתרים.
הוא התפרסם גם כאשר הותקף על-ידי
בן־אהרון כי הוא מגיש קבלות על הוצאות
של 2,000ל״י לחודש, חי ברמה שלא היתה
מביישת שר בממשלה, לא רק נציג פועלים.
בן־שמחון, כיום חבר הוועדה־המרב־זת
של חוועד־הפועל מטעם רפ״י ולשעבר
מזכיר •מועצת פועלי אשדוד, הוא
פוליטיקאי משופשף ומנוסה. לפני שנתיים,
הקים את ברית יוצאי מרוקו.
ההתקפה האחרונה עליו, בין שהיא
מוצדקת, בין שהיא פיברוק למטרות פוליטיות,
לא הפחידה אותו במיוחד השבוע.
הוא ידע שיש לו גב חזק מאוד, לא רק
מצד ציבור יוצאי מרוקו בארץ, המלוכד
מאחוריו, אלא גם בזכות קשרים נוספים,
שבעליהם חייבים לו לא מעט.
משום כך, לא הפחידה אותו גם החקירה.
יהיו תוצאותיה אשר יהיו — הוא לא ראה
כיצד הן יכולות לפגוע בו.

פי ק א סו

ח שנץ ן!1111:היה

1 8 5 7

(המשך מעמוד )17
אמנים שהוא מוקיר ומעריך כברגנר, בזם,
מוקדי־המחירים של תמונותיהם הם לדבריו
חסרי כל־הגיון.
לדעתו, יש מבחן לגבי שוויו של ציור:
כמה יקבל במכירה בסותבי, או בגלריות
בניו־יורק. ביל טוען, כי שום ציור ישראלי
לא יזכה לתמורה רצינית בחו״ל.
לעומת זאת, את פיקאסו, רואו, מידו ודומיהם,
ניתן למכור בכל מקום בחו״ל.

סוחרי־אמנות פטרום
אפיק לכסף מיותר

מאוזן ג )1אביו של נביא גדול! )4
מסעד! )8משא; )10 תרנגול! )12 בחודש
זה; )15 ישן; )16 רב-הגמון )20 :מרכז
עצבים! )22 מתנה; )24 שי; )25 סנסיטיבי:
)27 שדרכו להשתמש בכוח! )29 חור; )30
מלך צור! )31 מלך ישראל; )33 מקום
גדור ומוגן שקשה לכבשו; )34 אכל אכילה
גסה! )35 בעלה של הנקבה! )36 עיר בגוש
דן; )39 פורץ דרכי מוסר; )42 כלי
דייגים! )43 פן! )45 מחטט! )47 סנדביץ!
)48 ממנה מפחדים חתנים! )50 מושג מימי
המעברות! )52 נרו יאיר (ר״ת)! )53
מלך שכבש את הארץ! )56 קול גברי!
)57 כינוי למעביד! )58 עץ הקשור בחג
נוצרי! )61 תוך! )63 יצור! )64 חומר יקר
שמוצאו מהחי.

מאונך נ

)1קולמוס! )2כלי עבודה!

)3משורר! )5בד יקר המוזכר בתנ״ך!
)6עתה! )7קריאת זירוז! )9ממנהיגי

אלג׳יריה במלחמת השחרור! )11 שר צבא
אבשלום! )12 ויכוח, שיחה! )13 הועמד
בנסיונות מרים! )14 נבראו ביום הראשון;
)15 מילת בקשה! )16 בלטה! )17 כלי
קיבול לנוזלים; )18 בליטה בפי החי!
)19 כינוי יהודי לבעל אחוזות פולני! )21
מרגיש! )23 סוחר; )26 שם מקום מספר
״בראשית״! )28 מקשיב! )30 עיר משוח-
זקת! )32 תפקיד בקבוצת כדורגל! )33
עיר קדושה למוסלמים! )36 ידען! )37
חוזה בכוכבים! )38 קיבוץ בעמק יזרעאל!
)40 מוזיאון צרפתי; )41 חומר המשמש
לתעשית כובעים! )42 בד! )43 שבוע;
)44 פרי טרופי! )46 איזור בעיר! )47
בסים! )48 חם וחלילה (ר״ת)! )49 יחידה
ביולוגית; )51 דגל! )54 היילוד הראשון;
)55 סרחון! )59 חוזר! )60 שנשמה באפו!
)61 משורר ישראלי; )62 שם עמד בית
מקדש יהודי בימי בית שני.

ואילו הקונה יצירות של אמנים ישראלים,
משקיע כספו בלירות ישראליות בלבד, לא
יכול להפכן למטבע זר.
מדוע בכל זאת דבק הישראלי חחדש בתמונות
של ישראלים?
הקונים החדשים — המתעשרים החדשים
— היו ברובם חסרי השכלה רחבה, לא היו
מוכנים להסתכן ברכישות של יצירות זרות,
שאין להן פטרון בארץ. הציירים הישראלים
מטופחים ברובם על־ידי גלריות, הדואגות
גם לשמירת מחירי תמונותיהם. התוצאה:
למרות ההתעשרות המהירה; יהסס
הישראלי החדש, שאינו מבין כלום באמנות׳
לשלם 100 אלף דולר עבור פיקאסו,
ומחירי ציורי שמן או גואש או מים של
אמנים בינלאומיים מתחילים רק ב־100
אלף דולר, בעוד שמחירי הישראלים הם
רבבות ל״י בלבד. הישראלי מעדיף שטח
מרוח בשמן של צייר ישראלי — על הדפם
פחות מרשים של צייר זר בעל שם עולמי.
גלריות רבות פרחו הודות להונאת האוצר.
כאשר גלריה מצהירה כי מכרה ציור
לתייר, אין אפשרות לקבוע — כמה שווה
הציור — והאם הסכום שהצהיר בעל הגלריה
אכן שולם באמת. בעל הגלריה יכול
להכניס את התמורה במטבע זר לבנק,
מקבל במקרה זה תמריצים כיצואן. לפיכך,
כדאי לו לרכוש דולרים שחורים, במחיר
של 4.5לירות הדולר, להצהיר כי קיבלם
ממכירת אמנות — לקבל תמורתם כ5-
לירות לתלר מן האוצר.

במדינה -
תחביב*
*סורים בשד ״ ם
התחביב היקד ש?
ה 60 רית ירידת ואדי־סאליב

מי יכול לדעת שציפור מתה /נחה
בגרוני /שנים / .מי יכול לדעת שציפור
נכה /היא — /שיר.
(ציפור נכה, מתוך יבשת שבורה).
אף אחד לא יכול היה לדעת, לולא
החליטה שולמית אפפל, אחת לכמה שנים,
להשקיע בתחביבה את כל חסכונותיה,
להביאו לידי ביטויו המלא.
לרוע מזלה, גילתה שולמית ( )25 השחרחורת,
עוד בצעירותה, כי היא משוררת.
לוא היתה אוהבת שח, סידור-פרחים או
שחייה, היתה מוצאת לה פורקן מלא בזול.
אבל להיות משורר, כפי שגילו רבים
וטובים לפניה, זה לא עתיד בישראל —
ותחביב יקר מאוד.
ילדה הוואדי. שירה, כמו שפעת, פוגעת
במקומות המוזרים ביותר. שולמית,
שנולדה להוריה ערב קום המדינה במחנה־פליטים
בקפריסין, חייה עד גיל 12ב-
ואדי־סאליב בחיפה, היתה בתו של ספר
ונכדתו של ספר — ובעצמה ספרית.
אולם מספרות אפשר רק להתפרנס, לא
להתבטא. מהספרות היא עשתה כסף׳ ואת
הכסף השקיעה, בגיל ,17 בהוצאתו־לאור
של ספר־שיריה הראשון, שטת ילדה. במונחים
של ספר־שירה, היווה שעת ילדה
הצלחה. הוא מכר מספיק עותקים כדי
לכסות כמעט את הוצאות־ההדפסה.
בינתיים, התחתנה שולמית, עם צלם-
הקולנוע שמואל קלדרון * ,המשיכה לכתוב
שירים. כמו:
ממרחקים רוח נשבה אלי / ,ממרחקי
משורר מת / .והרוח תותבת לי /ואני
קטנה ממנה.
שיריה חריפי־ביטוי, בעלי חוש מיוחד
לשפה, ומוזרים ומעוררי־תהייה. כמו
משוררת :
לילה אחד כשהגשם /עשה כישופיס
חיפשה משוררת ציפורים /בשדיה, הלכה
בטירופה.
או כמו אותו לילה :
מישהו מצא אותי עם /הזיותי, יושבת
על שער /חלוד בגן מטורף.

אלפי ל״י
בערב

חשב

8 57ו

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

תזעץ

ך* נהייה אחרי תמונות הולידה את
1 1הגאלריות הביתיות. צייר שהציג
תערוכה בבית פרטי חסך לעצמו את העמלה
של הגלריה, שהיא שליש ממחיר
התמונה — ובעלת הבית קצרה תעסוקה
ופירסום. כך נולד חוג מטפחות האמנות,
שבין המפורסמות בהן אשתו של אפרים
קישון בתל־אביב וחברתו של בנימין
ג׳יבלי בחיפה. לצייר, פירוש הדבר הכנסה
של כמה אלפי לירות בערב אחד.
לתעשייה פורחת זו, ששילבה תענוג עם
עסקים — אירוע חברתי עם עיסקות
מסחריות באלפי ל״י — סנוביזם עם השקעת
כסף בסחורה הימורית — ניהול
פלירט עם אמנות — מה זה, לכל הרוחות
— עם אפשרות להלבין כמה אלפי
לירות שחורות, בכל תמונה, שאת מחיר
קנייתה לא ניתן לקבוע אף פעם.
לתעשייה זו הביא סטרום מימד חדש :
לא רק שייצר אפיק חדש בזרם הסנוביזם
הישראלי — הוא גם איפשר לסנזבים להצמיד
את כספם לדולר, בעזרת פיקאסו.
מה שוודאי לא יכול להזיק, אפילו ל אוהבי
אמנות לשמה.

משוררת אפשל
ציפור מתה בגרון
בימים אלה, לאחר שהשלימה את לידת
בתה הבכורה, מאיה, אספה שוב את חסכונותיה,
כמה משיריה שנולדו בשנה האחרונה,
ופירסמה אותם בספר חדש,
יבשת שבורה.
•) שבימים אלה השלים, יחד עס ניסים
דיין, את סירמס המשותף אור מן ההפקר.

נשת׳ קובסות־ויבה חדווות נמצא
מטמון השווה חצי מיליון דיווח -
הקיר ננוץ -חונן 03030 נגנב-והכר
מהנשים צוואה שנערמה באונו מסתורי
למראית עין, לא היה אדם אמיד. בדרך
כלל היה לבוש בבגדים ישנים. המלון, ברחוב
בן־יהודה ,75 אמנם היה פעם אח;
משלושת מלונות־הפאר של תל-אביב הקטנה
(יחד עם קטה־דן, במקום בו עומד
כיום מלון דן, וויץ, במקום בו עומדת כיום
השגרירות הצרפתית) .אולם כיום זהו מלון
בעל שני כוכבים, שנראה קטן וקצת ישן
לעומת מלונות־הפאר הגדולים בשפת־הים.
׳ קשה היה להאמין כי גורמן, בעל ה מלון,
אדם עשיר. וקשה היה להינבא שעם
מותו ייפתח מחול-שדים סביב ירושתו.

הצוו אה
נעלמה
ן** גופה נמצאה על־ידי פקיד־הלילה,
1 1חיים לייבוביץ, שנשאר עובד ביום
בגלל מחלתה של המנהלת. הוא הודיע
מייד לרופא, שקבע את המוות.
מול מיטתו, על הספה, היו מונחים מכנסיו
של הנפטר. בכיסיו החזיק תמיד חבי־

בעל המטמון ל

צר לפני מותו. מעטים ניחשו שיעקוב
גורמן הגוץ צבר בסתר אוצר אגדתי.
ך* לתות סניף בנק דיסקונס, ברחוב
1בן־יהוחו, נסגרו. הפקידים נטשו את
מקומותיהם, כדי להסתכל בערימת הנייר
שכיסתה את הדלפק.
לא היו אלה ניירות סתם. לעיני הנוכחים
הנדהמים, נתגלה מחזה בלתי־רגיל גם בבנק:
מתוך שתי קופסות־ריבה ענקיות ו־הלודות,
נשפכו צרורות־צרורות של שט-
רות־כסף ירוקים — שטרות בני דולר
אחד, חמישה, עשרה וחמישים, והמחאות־נוסעים.
אחרי שעות של ספירה, נמנה
הסכום הכולל, בסביבות חצי מיליון לירות.
קופסות־הריבה עומדות במרכזה של
תעלומה, שריתקה את כל הנוגעם בה:
תעלומת האוצר הגנוז של יעקוב גורמן.

תיירים, ועוד. סכום רגיל: חמשת אלפים
לירות במזומנים.
עבדו ימים עד שנתגלתה התעלומה הראשונה:
בכיסו של המנוח לא נמצאה אף
אגורה, והכספת היתה ריקה מכל כסף.
לא היתה זאת התעלומה היחידה. כמה
ימים לפני מותו הוציא גורמן מן הבנק
שלו שתי המחאות בנקאיות, על 90 אלף
לירות, ושילם עבורן בכסף מזומן. ההמחאות
היו דרושות לו כדי לשלם את יתרת
הסכום שהיה חייב עבור דירה שרכש ברחוב
בן־יהודה ,242 אותה הועיד לידידתו,
מנהלת־המלון.
אולם גורמן לא שילם את הסכום. שתי
ההמחאות לא נפדו — וגם לא נמצאו.
אולם התעלומה החשובה נגעה לצוואה.
אדם כמו גורמן, סוחר ממולח, אינו נפטר
ללא צוואה. הוא דיבר עליה תכופות,
באוזני אנשים רבים. לידידתו המנהלת
הבטיח שהוא משאיר לה חלק גדול מרכושו,
מכיוון שטיפלה בו במשך 11 השנים,
בהן עבדה במלון. פעמים אחדות הכריז
שהשאיר לאשתו בצוואה חמש לירות. ב־

הצוואה?
לה של כסף ואת מפתחות הכספת, הנמצאת
נם היא באותו חדר.
בכספת היה גורמן נוהג להשאיר סכום
ניכר של כסף — את הקופה של היום,
וסכום להוצאות המלון, להחלפת כסף ל
וודאי
השאיר חלק מן הרכוש גם לקרוביו
— אחיו החורג, שמואל גוטליב, לו הוריש
לדברי המנהלת את המלון, זבת־אחיו בתיה.
האח החורג ובת־האח פנו לבית־המישפט,
מינו שני מנהלי עיזבון זמ

ך י 11*10ד ״ לשעבר מלוך
פאר של תל-א־
״ 111111 1 .1
ביב הקטנה, כיום מלון קטן בבן־יהודה,
הכנים כנראה הכנסות ניכרות לבעליו.

ניים — עורכי־הדין יהודה פודהורצר ושמואל
רכטמן. אלה נקטו באמצעים המקובלים.
הם סגרו אח חדרו של המנוח,
בו נמצאה הכספת, שהיתה ריקה מכסף,
אך שנמצאו בה כמה תכשיטים.
האורח הבא היה קציו־המישטרה סירקים,
שהעביר למנהלת המלון הודעה סודית:
למישטרה נודע שעומדים לפרוץ את חדרו
של המנוח ואת הכספת. הוא ביקש להוציא
ממנה כל דבר חשוב.
המנהלת צילצלה למנהלי העיזבון, שבאו
למחרת היום לבדוק את המצב. כשנכנסו
לחדר, נדהמו: בקיר החדר היה פרוץ חור
גדול. הפורצים נכנסו לחדר הסמוך — מם׳
(המשך בעמוד)28 .
גופה בחדר מ ס 2 ,
ד עקוג גורמן, בעל מלון בריסטול ב־תל־אביב,
גבר שמנמן בן ,61 חש בלע
כאשר התעורר בוקר אחד, לפני חודשיים.
הוא צילצל אל מנהלת המלון, רחל אייכנר-
דורון, שגם היא שכבה בביתה, חולה.
זה היה הצילצול האחרון שלו. בצהריים
בא הרופא לבדוק אותו, קבע שיש לגורמן
שפעת. בשעה 4אחרי־הצהריים, כשהביאו
לו תרופות, מצאו אותו מת במיטתו, בחדר
מם׳ ,2חדרו הקבוע.
מה שקרה מאותו רגע — שרוי כולו
בתעלומה המעסיקה את המישפחה, את ה־מישטרה,
ושתעסיק גם את בית־המישפט.
כי גורמן היה אדם ערירי. מאשתו נפרד
עוד לפני 14 שנה. ילדים לא היו לו. הקשר
היחידי שנותר לו היה עם מנהלת־המלון,
שהיתה גם ידידתו.

מכנסיו שד ווממח

עוד מונחי 1עד הספה,
שם הניח אותם ערב
מותו. מכיסי מכנסיים אלה נעלם_סנום 113-ב רלתי _ וסגדירזורד

1ו 1צ־ או מתוכנו או נ מפתחות הכספת,
־< 111ג. ת נונו נו 1מ׳ ,ע
לירות ודולארים, שתי המחאות בנקאיות על 90 אלף לירות —

במדינה
משפט
בע״ה כסטיוו

אשת טייס ״אז״עד״
מגדה ככית־המישפט את
רמודהייה שר משפחת טייס
למרים כספית לא הפריעה במיוחד העובדה
כי בעלה מנהל רומנים עם נשים
אחרות. מה שהטריד אותה יותר, היתה
קמצנותו כלפיה. כשהגיעה הקמצנות עד
נפש, פנתה מרים לבית־המשפט, הגישה
נגד בעלה, קברניט אל־על מתיתיהו כספית.
תביעת מזונות על 3,200ל״י לחודש.
רצח, אלימות. סיפרה מרים על נוהגיו
המשפחתיים של בעלה :״הוא מגביל את
הקניות שלי ושל בני במכולת. הוא איים
עלי ברצח, באלימות, ובשבירת שיניים.
הוא גם מגרש את המבקרים מהבית. הוא
לא מרשה לי להשתמש במכונית. אפילו
כשהוא בחו״ל, הוא לוקח את המפתחות.״
מרים הסבירה כי ביטלה תביעה קודמת
נגד בעלה, לאחר שזה הסכים לקבל טיפול
פסיכולוגי. משלא עמד בהבטחתו, חזרה
עתה ותבעה אותו.
סכומים רציניים. למה דווקא על
3,200ל״יי פירטה האשה את הוצאותיה
החודשיות: אלף ל״י חשבון מכולת. בשר
ודגים — .300 פירות וירקות — .300 אחזקת
הבית — .250 מספרה וסיגריות —
.100 אחזקת מכונית — .150 ביגוד והנעלה
— .500 תרבות ובידור — .300 עוזרת —
.300ס״ה — .3,200
לדברי האשד״ משתכר בעלה באל־על
3,500ל״י לחודש, מלבד דמי־כלכלה במטבע
זר, ומלבד 700ל״י תמורת עבודתו
כמדריך במועדון־טיים.
מספיק. בדברי הגנתו, טען הבעל,
טייס חיל־ד,אוויר לשעבר, כי אשתו מקבלת
ממנו אלף ל״י לחודש — סכום שבנוסף
למשכורתה מרשות־השידור חייב להספיק.
אשד לטענתה של אשתו, בדבר מפתחות
המכונית שהוא נוטל עימו לחו״ל, הסביר :
״היא זקוקה בעצמה לטיפול פסיכולוגי,
לכן אינני רוצה שתנהג.״

משטרה
לא דהגוים, אד1ני השוטר
השופט נאזץ לקצץ
את התלהבותה שד המשטרה
למילוי תפקידה

כ רי כו ת
בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת
הד״ר

מרדבי זידמן
הוצאת רשפים

להשיג בחנויות הספרים הגדולות

0311119 הו ד
ר,וראיס המעוניינים לפרוף
את גליונות ״העולם הזה״
של שנת ,1971 יכולים
להכיא את הגליונות שכר־שותם
למערפת ״העולם
הזה׳ /רחום קרליכף ,12 תל־אפים,
החל מיום ראשון
ה־ ,25.3.73 כין 10 בפוקר
לשתיים כצהריים.
הקוראים יקבלו כמקום,
תמורת 22ל״י, שני פרכיס,
א׳ ו־כ׳ של .1971
עכור כל גליון חסר יש
לשלם 2.50ל״י.

אירגון הזוגות הצעירים ליד
תנועת העוה״ז — כוח חדש
מודיע :
הפגנת הזוגות הצעירים מול
הפנסת, נדחתה עקב העלאת
חוק כאדר—עופר, כמטרה לא
לפצל את תשומת לב הציכור
כין שתי פעיות שונות.

על המועד החדש תבוא הודעה.
זוגות צעירים שעדיין לא נרשמו
יפנו למספר 230856־.03

כשהגיע יוסף והאבר ,,הידוע בראש־פינה
בכינויו מוסמום, לתל-אביב, יצא יחד עם
ידידו נתן זהבי, המפיק־בפועל של הסרט
לא! נעלם דניאל ווקס, העומד להיות מוצג
בפסטיבל קאן — לשוטט קצת בסימטאותיו
של כדם התימנים, הוא לא תיאר לעצמו
שהטיול יסתיים דווקא באבו־כביר.
׳ דווקא באותו יום בשעה שש וחצי החליטו
אנשי המדור המרכזי להציב, דווקא באותה
סימטה שבה שוטטו השניים, את
אחד המארבים השיגרתיים שלהם. מה גרם
לאורבים לשים עין דווקא על שני אזרחים
מכובדים כמו מוסמוס וידידו, לא ידוע. העובדה
היא שהם שמו — ומצאו ברשותם
אצבע, קטנה אומנם, של חשיש.
דרישה מגונה. בשלב ראשון, עוד
לפני שהתחילו לדבר, הושיבו אנשי המדור
את השניים ל 48-שעות מעצר. בתום ה־
,48 הופיעו בפני שופט המעצרים אליהו
וינונגרד. דרש בא־כוח המשטרה, להפתעת
הכל, הארכת המעצר בעשרה ימים נוספים.
וזה, למרות שבחקירה הנגדית, שנוהלה
על־ידי הסניגור, עו״ד חיים מישגב, הודה
התובע, שהחקירה הסתיימה, ושאין בכוונת
המשטרה לנסות לאתר, דווקא באמצעות
השניים, את מקורות הסם. למה בכל זאת
התקשתה המשטרה להיפרד מהצמד?
״אנחנו רוצים להביא אותם לדין תוך
תקופת מעצרם,״ הסביר התובע.
דחייה. בהתחשב בעובדה, שצעד מעין
זה מקובל רק במקרה של עבירות חמורות
או של עבריינים חסרי־בית — שני דברים
שלא תפסו לגבי אף אחד משני העצורים,
לא היה עורד־הדין צריך לטרוח הרבה כדי
לזכות בדחיית בקשת התובע. השניים
שוחררו מייד, בערבות של 700ל״י.
השופט לא הסתפק בכך, טרח להזכיר
למשטרה פרק קצר בהילכות חוק ומשפט :
״אין זה המקרה להביא עבריינים לדין
תוך כדי תקופת מעצרם,״ קבע.

ביקוריה העצובים של דליה לביא
נוספות. כל פעם, למספר ימים, או אפילו
פחות.
הסיבה היא אמה של דליה, שנפלה
למישכב. דליה, שאיננה יכולה להשתחרר
מהתחייבויות ההופעה שלה בגרמניה
ובאירופה, מנצלת כל הזדמנות
כדי לקפוץ לראות את אמה. לפעמים
— אפילו לשעות ספורות.
גם בנה של דליה, ר או בן, נמצא לאחרונה
בארץ, הוא גר בבית סבתו,
ונתון בידיה הנאמנות של מטפלת מוסמכת.
ראובן הוא אולי הבחורצ׳יק בעל
אוסף הצעצועים הגדול ביותר בישראל,
בהתחשב בכמויות-הענק שאמו מביאה
לו מדי ביקור.
דליה עמדה כבר בשלבים די מתקדמים
של תוכניות״נישואים עם ידידה החדש,
מיליונר אמריקאי, כאשר התגלה
עניין זה של מחלת אמה, שעיכב הכל.

דליה לביא
בזמן האחרון, ביקרה דליה לביא
בארץ הרבה יותר ממה שאתם חושבים.
מלבד מעט הפעמים שנודע לכם על
כך, היתה כאן דליה עוד פעמים רבות
אחרי שסיפרתי לכם בשבוע שעבר על
המכות שעפו בקול״ישראל( ,העולם הזה
)1856 אני מבקשת עתה לספר לכם גס על
ההתפתחויות. שבאו אחר כך.
המכות, כזכור לכל, עפו מכיוונו של

אילן, כאשר זה היה במילואים.
מובן שעובדי המדיום נחלקו מיד לשני
מחנות. אחד הצדיק את נותן המכות,
שני הרשיע אותו.
בין המרשיעים היו גם כמה אנשי רשות
בכירים, שפתחו ביוזמה להעמיד את גור
לדין מישמעתי, על חוסר הגמישות שלו
לגבי סיפורים במדיום.
בין היוזמים היה גס עמוס גורן, לשעבר
כתב קול־ישראל בגרמניה.
אולם כאשר ניגשו גורן וחבריו לברר
את ההליכים הנדרשים, כדי להעמיד את
גור לדין — התברר להם שהבחור לא רק
חסון, אלא גם מחוסן.
הסיבה: התגלה שגור כלל איננו עובד
קבוע של רשות־השידו־ר — למרות שהוא
עובד שם כבר שנתיים.
חקירה קצרה גילתה למה: הסתבר כי
גור הוא חסר אפילו תעודת־בגרות —
בעוד שתנאי תפקידו מחייבים השכלה
אקדמאית, לא רק בגרות.
אולם במהלך חקירתם, נתקלו בעובדה,
שנראתה להם רלבנטית, משוס מה: הם
גילו כי דודו של אילן — הוא לא אחר
מאשר אלימלך רם, שאמנם כיוס נמצא

הע>תו3א> ע\ה> 3ה-לד>? 1
אילן גוי, כתב קול־ישראל לענייני־דת,
ובעלה של הקריינית גליה נתיב — לכיוונו
של עמיתו לעבודה משח נגבי.
הסיבה: פירסומיו של נגבי — אמנם לא
בקול-ישראל. אלא רק בין עובדיו — כי
הוא חיזר, אם זו המילה, אחרי אשתו של

בארצות־הברית, בשליחות הסוכנות היהודית׳
אולס בזמנו היה מנהל מחלקת ענייני
היום ברשות־השידור.
עתה, אני מחכה בעניין לראות מה הם
יעשו עם כל הגילויים שלהם — ומה יעשה
להם אילן גור.

משפחה שכזאת
הוא עשה זאת שוב. רפי שאולי,
המיסעדן ונער־השעשועים בעל הרעיונות,
שלאחרונה היה עסוק קצת בביזנס
שלו, הצליח בימים אלה לנצח את
כל מתחריו, במירוץ על המקום הראשון
בעולם האנשים היפים.
הרעיון המבריק החדש שלו, המעורר

רפי שאולי
את קנאתם של כל אלה שלא חשבו על
זח לפניו: הוא שכר לעצמו נהגת פרטית.
שמה
עירית איכנר, או בעברית
עירית אלין, והיא בת ,21 יפהפייה
בלונדית, בעלת עיניים ירוקות.
מדי בוקר, היא מתייצבת לעבודתה,
בערך בשעח ,11 מסיעה את רפי, במכוניתו,
לכל מקום שהוא צריך.
כשהוא לא צריך לנסוע, היא יושבת
במשרדו, ממלאה את החצי השני של
תפקידה — כמזכירתו. בסוף היום, כאשר
רפי לא נזקק יותר לשירותיה —
הוא משחרר אותה חביתה.
כך, תוכלו לראות בימים אלה את
רפי במושב האחורי של מכוניתו, יושב

אצל בני-אדם נורמליים, חתונה היא
חתונת. אבל לא אצל אמרגנים. אצל
אמרגנים, אפילו חתונה היא הפקח.
המופע, שנערך ביום שני השבוע בגן
האורנים, כלל ארבע מערכות.
הפיקו את החגיגה, ואת הגיבורים,
יעקב אורי, האמרגן שהביא ארצה
את המופע חופשה על הקרח, ואשתו
טולה, מצד אחד. וקלרה וירחמי־אל
סלוצקי מצד שני.
הבמאי היה חרב ידידיה פרנקל,
שלפני קהל צופים של כאלף איש הביא
בברית הנישואים את ליאורה אורי

וחיים סלוצקי.

בין האורחים, שהגיעו בעקבות ה
חתונה
בארבע
מעוכות

חיים וליאורה סרוצקי ויעקב אורי•

כמו פאשה, לצידו ידידתו, עדנה לב,
ובמושב הקדמי, מאחורי ההגה, חנחגת
הפרטית שלו.
רפי דווקא נראה לי מרוצה מאוד מהסידור.
אחרי הכל, לנסוע בכבישי תל־אביב
בלי להיאלץ לנהוג — אלה הם
מותרות שלא כל אחד יכול להרשות
לעצמו.
מי שמרוצה פחות מהסידור הפיקנטי,
היא עדנה. נראה לי שהזמרת מעקמת
את אפה מכל העניין. כאילו היא חושדת
במשהו, או מה.
לוא היא היתה שואלת אותי, היא
לא היתה מתרגשת כל־כך. כי יחסית לכל
האחיות של רפי, נהגת אחת זה לא
כל־כך נורא.
האחיות של רפי הפכו כבר למוסד
בציבור הרלבנטי — כמו בנות־הדודה
של איש״ציבור נודע אחר.
רק לפני כמח חודשים אירח רפי את
אשת־החברה מיקי בן־קיקי, שתגיעה
לביקור מניו־יורק, מקום מושבה.
רפי שיכן אותה בווילה שלו באפקה,
מילא אותה בארוחות סיניות, הסיע
אותה — אז עוד לא היתה לו נהגת —
לכל מקום, ומזכירתו — הקודמת, לא
עירית — סידרה לה את כל ענייניה.
הוא גם העמיס אותה אישית, על ה
הזמנה
שכתב דן אלמגור, חיה ראש
עיריית רמת-גן ישראל פלד, ציבור
האמרגנים, בעלי אולמות, ושאר כל אנשי
עסקי השעשועים. שלא לדבר גם על במה
מאות קרובים וידידים.
הבעל הטרי הוא בעצמו אמרגן טרי,
העושה את צעדיו חראשונים בשדה־מוקשים
זה. יש להניח שהוא לא יכעס
כל כך אם חותנו, האמרגן הוותיק, יאמץ
אותו תחת חסותו.

ועירית אלון
מטוס, שהחזיר אותה לניו-יורק.
ולכל מי שהתעניין בקשר ביניהם,
ובדאגתו הרבה למיקי, הסביר רפי :
״זאת אחותי, לא ו״
רק נעלמה מיקי מאחורי קו האופק
התכול, ובדואר חוזר הגיעה ארצה רע־ייתו־החיה־בנפרד־ממנו,
מנדי רייס*
דיוויס״שאוקי, החייה עם ידידה
בספרד.
מנדי קיבלה את כל טיפול האח״ם
שקיבלה קודמתה, כשדפי מסביר באותה
חתלהבות־נעורים :״אני מטפל בה כאילו
היתה אחותי.״
אחות נוספת היתה אפ תי זגקו
— ידידתו לשעבר של רפי, שבגללה עיבה
אותו אשתו. אסתי, הנמצאת כיום
בארצות־חבן־ית, לאחר שרפי נפרד ממנה,
הגיעה לארץ לדגמן בשבוע-האופנה,
ורפי נטל אותה תחת כנפו, העניק לה
גם כן את טיפול האחות המסורתי.
ועכשיו, כנראה, מתחילה אצל האח
הרחמן תקופת הנהגות.

האשה הקטלנית
(המשך מעמוד )11
לולא זכה בשיתוף־פעולה מצד הרבנים.
כיצד נולדה כל הפרשה — ומה ׳מסתתר
מאחוריה?
האש ה הקטלנית עצמה סירבה השבוע
לדבר. בדירתה היפה, המקושטת בטוב-
טעם, שבצפון תל-אביב, ניאותה מלכה
הורוביץ לספר רק על ההיסטוריה האי שית
שלה. על הפרשה עצמה, הכריזה
בתקיפות האשד. אדומת־השיער, שתוארה
בעיתונים כבת ,72 מצהירה כי היא בת
,64 ונראית כבת חמישים :״זה עניין פרטי
שלי.״

לאן נעלמה הצוואה
המזעזע שהודבק לאלמנה זקנה, שאיבדה
שלושה בעלים — מיהר משרד הדתות
להתרחק מכל העניין:
״כל הסיפור לא היה ולא נברא,״ הגיב
הרב דרוק, דובר משרד הדתות .״אני
חושב שאחיו של בעלה המנוח של מלכה
הורוביץ הפיץ את הסיפור.״
קשה היה לראות את ההגיון בטענה זו.

מי מסתתר
איפה מאחור הפירסו
ה סנק ציו ת? מונורר־־הסלידה?
ולב פחות פרטית היתר. שאלת
צורת מה היחה מטרתו?
טיפולו של משרד הדתות בבקשת ני

שואיה של מלכה.
לפי חוקי הדת, השולטים במדינה ב
הכסף
הזה בשביל עצמי. אני רוצה להעביר
את זה לגיסה אחרת שלי, שזקוקה
לכסף.״
בגילוי־ליבו הרגיל, הסביר הייבם־הסרבן
את דעתו על גיסתו־יבמתו :״אחי
בכה לא מעט על הטעות שעשה כשהתחתן
איתה. היא אכלה לו את הכבד. היא
היתד, מספרת לו תמיד כמה שהיתר. מאושרת
עם בעלה הקודם, ישראל פולוסצקי,
כמה שהוא היה בעל טוב, וגם בעל רכוש.
אני בכלל לא מאמין שהיא ילידת .1909
היא צריכה להיות בת .70״

סליד ה
וזעם

** בחינה ציבורית, היתד, ברכה
רבה בנסיון הסחיטה של הגיס מתל-
מונד.
החליצה היא אחד המינהגים מעוררי-
הסלידה־והזעם הגרועים ביותר שהולבשו

מה עניין היה למרפא־השיניים מתל־מונד
להפיץ סיפור כזה? אדרבא, הוא לא הסתיר
אף לרגע כי הוא מעוניין בכסף תמורת
נתינת החליצה. אם גיסתו היא קטלנית
ואסורה בחיתון — הוא רק יפסיד מכך.
לעומת זאת, הרי בכל זאת נולד הסיפור
ונברא ׳ממקור כלשהו. יעד השבוע, לא נתגלתה
כל הוכחה כי אכן קיימת במשרד
הדתות רשימה סודית של נשים קטלניות.
אולם היעדר הוכחה זו לא הפיג את החש דות
הכבדים בציבור — למרות הכחשת
המשרד. איש לא שכח כי, בשיאה של
סערת האח והאחות ״הממזרים״ ,הכחיש
משרד הדתות אז כי קיימת אצלו רשימה
של ממזרים אסורי־חיתון.
כך, צץ החשד, כי היה זה משרד הדתות
מי פרץ?

יצחק הורוביץ

מלכה הורוביץ בחתונתה האחרונה

ז״ל מם׳ 3

חתונה מס׳ 3
ענייני אישות, חייבת אשה, שבעלה נפטר
ללא ילדים, לקבל חליצה מאחיו. כאשר
נפטר בעלה האחרון של מלכה, יצחק הורוביץ,
פנתה מלכה אל אחיו, מרפא־השיניים
מתל־מונד, לתת לה חליצה.
הגיס הסכים — במחיר מסויים. האלמנה
סירבה לשלם — והוא סירב לשחררה.
קיימות סנקציות חמורות ביותר נגד
סרבן־חליצה כזה. סנקציות המאפשרות
להפעיל עליו לחצים חמורים ביותר, עד
שייכנע וישחרר את האשה.
אך במקרהו של הורוביץ־גורביץ, לא
הופעלו הסנקציות.
וזאת, למרות הכרזתו בריש־גלי כי
יאות לשחרר את גיסתו רק תמורת דמי־הסחיטה.

ח ת חי ה,
שלושה מ תי ם
ץ* ך, נותרה מדנה -כביכול אזר-
^ חית חופשייה במדינת־ישראל בשנת
— 1973 שיפחה משועבדת לאדם זר. בידיו
היה הכוח להחליט על גורלה — אם
תינשא ותבלה את שארית שנותיה בחברת
השותף שבו בחרה, או תיאלץ להישאר
בודדה, ללא נפש חיה לצידה׳ למשך כל
הימים והלילות של שנות זיקנתה.
היה זה גורל אכזרי עבור כל אדם.
למלכה הורוביץ, היה זה מישנה התאכזרות.
בעלה.
הראשון של מלכה, חיים קליינ־ברג,
ניספה, יחד עם שני ילדיהם, בידי
הנאצים. מלכה עצמה נשלחה לאושוויץ,
הצליחה להישאר בחיים.
אחרי המלחמה, התחתנה בשנייה, עם
ישראל פולוסצקי, והזוג עלה ארצה ב־
.1949 לאחר 18 שנות נישואין משותפים,
נפטר פולוסצקי מהתקף־לב.
שנה לאחר מותו, התחתנה מלכה בשלישית,
עם יצחק הורוביץ, פועל־בניין
שעבר לאחר מכן לעבוד כסדרן בבריכת־גורדון
בתל-אביב.
שלוש שנים לאחר נישואיהם, נפטר
הורוביץ מסרטן־הדם.
מה שזיכה עתה את מלכה הורוביץ
בתואר האשה הקטלנית.

ה ס בי
מוזר
^ ש בו ע, כאשי החל ריח עכור
1 1נודף מהפרשה — וביחוד מהתואר

דובר עקיבא דרור!
מי מעכב —

(המשך מעמוד )25
— 4פרצו את הקיר שבינו ובין החדר
מם׳ ,2אך לא נגעו בכספת.
נראה שהם חיפשו מטמון בחלל ריק שבין
ר,תיקרה ובין חדר־ד,אמבטיה.
המישטרה באה, רשמה עדות, ובזה נסתיימה
החקירה.
מה חיפשו הפורצים?
קשה להאמין שהם חיפשו את הצוואה.
הם חיפשו משהו אחר: את המטמון האגדתי
שהכל חשבו שגורמן הסתיר בחדרו.
כי לא היה זה סוד, בקרב מקורביו, כי ,
גורמן אוגר כסף, ואינו סומך על בנקים.
ככל שעברו הימים, והמטמון לא נמצא,
כן גברו החיפושים הקדחתניים. מנהלי-
העיזבון ערכו כמד, חיפושים, אך לשווא.
ביום החמישי, לפני שבועיים, הגיעו שוב
למלון, כדי לערוך חיפוש מדוקדק. שוב
הפכו את חדרו של המנוח, ללא תוצאות,
כשעלה יעל דעת מישהו שראה פעם את
גורמן מפשפש מתחת לכלי־המיטה במחסן
קטן ליד חדר-הקבלה של המלון.
בחוסר אמונה ניגשו עורכי־הדין גם לשם,
פישפשו מתחת לכלי־המיטה. הם
כימעט התייאשו, כאשר מצאו משהו: שתי
קופסות־ריבה ישנות. כשפתחו אותן, ראו
את הניירות הירוקים, מיהרו לבנק כדי
למנותם.
זה היה המטמון — שהפך את ירושתו
של גורמן לעניין של מיליונים.
מי יירש ירושה זו?

על אזרחי-ישראל. על־ידי הכפייה הדתית.
הטקס, המאלץ גיס לירוק בפני גיסתו
שהתאלמנה, כדי שזו תוכל להינשא מחדש
— יכול להשתוות בכיעורו ואכזריותו רק
למעשי הסילוף המעוותים ביותר של פולחני
מקריבי קורבנות־אדם.
הטקס לא היה כזה בימים עברו. שבטי
ישראל, עם התגבשותם לעם, היו עובדי־אדמה,
והצורך להעמיד יורש לאדם שנפטר
ללא צאצאים היה גם בעל משמעויות
מעשיות רציניות, שהיו קשורות
בדיני ירושה ובעיות חלוקת הקרקע של
הנפטר. כך צמח החוק שחייב אח לשאת
את אשתו של אחיו שנפטר ללא ילדים —
גם כדי להעמיד לו זרע, גם כדי לדאוג
לאלמנה. חוק הייבום תפס גם במקרה
שד,ייבם היה כבר נשוי*.
טקס החליצה המשפיל, נגד אשד, ש סירבה
להינשא לגיסה, נועד במקורו, לעודד
אלמנות להינשא לגיס, ולא לשאת
עיניהן לאהוב־ליבן החדש, אם היה כזה.
בעת המודרנית התהפכו כמובן היוצ רות,
וטקס החליצה הפך לעיקר, נועד
לשחרר את האשד, מהצורך להינשא לגיס.

ך* פל תלוי בשאלה אחת: האם תימצא
ן 1הצוואה?
ברגע זה, אין לה זכר. ברור שהיא
ישנה. שני מבקשי־הירושה — האח החורג
ובת־האח — הצהירו בבית־המישפט שיש
מקום לחשוב שהצוואה ישנה. גם המנהלת,
הבטוחה שהצוואה. מנחילה לה חלק ניכר
מן הירושה, יודעת שישנה.
קרוב לוודאי שהצוואה היתר, בכספת —
ונלקחה על־ידי האלמוני שרוקן אותה. מי
זה היה? מי לקח את אלפי הלירות ו־הדולארים
במזומנים, את שתי ההמחאות
הבנקאיות — ואת הצוואה?
אם ערך גורמן את הצוואה אצל עורך-
דין — מוכרח להיות לעורך־דין זה העתק.
מכשיר התעללות

קטע מתביעת החליצה
— חתונה מס׳ 74
שממנו דלף סיפור האשד. הקטלנית, כש המטרה
— לבטל את השפעת הגילוי בדבר
אפם המעש מצד המשרד, נוכח נסיון ה סחיטה
של הגיס.
לא רק הרבנים הכחישו השבוע. גם הגיס
כיסה את מעשיו באיצטלה צדקנית.
הסביר השבוע הורוביץ־גורביץ :״ה־12
אלף ל״י שאני דורש ממנה — זד, בעצם
מהכסף של אחי, יצחק המנוח. זה רק
רבע מהסכום שהיא לקחה בתור פיצויים
על חשבונו של אחי. אני לא צריך את

ך* תשובה לזעם הציבורי על המשך
כפייתו של הטקס המשפיל על אזרחיות
חופשיות, טענו אבירי הכפייה הדתית
כי החליצה הפכה לטקס מסורתי
פורמלי בלבד, כי היריקה׳ המשפילה מבוצעת
כיום כלפי הריצפה, לא על פרצופה
של האלמנה, וכי אין לחליצה שום משמעות
מעשית.
פרשת האשה הקטלנית, והאמת שהתגלתה
מאחוריה, בנסיון הסחיטה של ראובן
הורוביץ־גורביץ, מוכיחה שזו טענת־כזב.
היא מוכיחה שמינהג קדום, שנועד בימי
קדם לדאוג לגורלה של אלמנה חסרת-
ילדים — עוות וסולף בידי אבירי־הדת
המודרניים, הפך בידיהם למכשיר להתעללות
באלמנה כזו.
מבחינה זו, היה נסיון־הסחיטה של הגיס
מתל־מונד מאיר־עיניים. ולזכותו לפחות
ייאמר כי גולה יושר־לב, כאשר הכריז
על מטרתו בגילוי־לב:
״אני לא רוצה לרקוד בחתונה שלה —
אבל אינני מתנגד שתתחתן. אבל —
שתשלם קודם. בלי 12 אלף ל״י — אין
חליצה.״
*) רק מאוחר יותר הוכרז על חרם
דרבי גרשום, שאסר נישואי ביגמייה.

ךןןךךן ־ ן ך דרו חור זה פרצו
לחדר
| האלמונים
111
מס׳ 2במלון בריסטול, חיפשו את המטמון,
אחרי שתוכן הכספת, באותו חדר, נעלם.
אם ערך את הצוואה לבדו, מוכרחים להיות
עדים.
ברגע זה מקווים כמה אנשים שהצוואה
תימצא — ושהתוכן לא יכזיב אותם.
דמות אחרת שהתעוררה אחרי מותו של
גורמן, ושכימעט נשכחה במשך 14 שנה,
היא אשתו, פלורה. האשד״ ילידת קולומביה,
נפרדה מבעלה ולא קיימה עוד שום
קשרים עימו.
אולם ברגע שנודע לה שגורמן מת, ושלא
נמצאה עדיין צוואתו, היא מינתה
עורך־דין משלה לטפל בעניין.
דבר אחד בטוח: אוצרו הגנוז של גודמן
עוד יעסיק את בית־המשפט זימן רב. השבוע
הגיעה אליו העתירה הראשונה :
עורך־הדין צבי לידסקי, בשם מנהלת המלון,
ביקש מבית־המישפט לקבוע שהדירה,
שקנה לה המנוח, למרות שלא הספיקה
להיכנס לתוכה ושמפתחותיה היו ב־ידיה,
שייכת לה.

ד4י׳^

בוגר• תיכון
^^ 3888 98888^ 8888־#88ן

§8x38

111111אוי 7ן0 3 9 11!* 11

הכשירו עצמכם במקצוע משתלם

החדה ההרשמה
לשנת הלימודים תשד־ד

נגוסוות והכשות גווים וגננות
בדבר פרטים והרשמה, פנה אל אחד מבתי המדרש הקרובים
למקום מגוריך בתחום ההוראה המענין אותך.
רשימת בתי המדרש למורים וגננות, אפשר לקבל ע״י פניה
בכתב למשרד החינוך והתרבות. המחלקה להכשרת מורים,
רח׳ יפו 19 ירושלים.

במדינה
ד רבי אדס
אתה ח׳ -תשלם
ב??:שניצל בגס וגותר בחיים,
־״צפוי־ז׳אר! ר!?דרון לחיזרק לכלא

מ ל ^ ס

ז׳אק קלדרון איננו פושע, ומעולם לא
היה פושע. הוא נכד, קשה, שפישעו ד,יחיד
היה שנותר בחיים.
על פשע זה, הוא עומד לשלם, בימים
הקרובים, בישיבה בבית־סוהר.
קלדרון, שעלה ארצה ממצריים אחרי
מיבצע סיני, היה פועל־בניין חרוץ, שה

לבנות
הנעורים״ולנשים הצעירות

111

אישיותך לניחוח 111

ל יי ״

0 0 0ב ד 0׳ /מרענן את גופך ומבשם אוחו ו

1 / 0 1 ^ 0 0 0לאורך זמן
עושה אותך לנחשקת ונותן לך
הרגשה נפלאה במשך כל שעות
0 0 1היום והערב

מוצר איכו ת של. ז\.זי! 501)1001

0 3 1 ^6לבית המלוכה ההולנדי

!2) 8 1

16.90ל״י
11.95ל״י
בגדלים שונים 7.95 :ל״י
באריזה מיוחדת לנשיאה בארנקו עם • 6.90 501161ל״י

פרושו בצרפתית — ליטוף.

הנציג בישראל: אלפא חברה לקוסמטיקה בעייני.

ננס אוצי של אזרחים ישואריים שחונש תנועתם מוגבר
או מרותקים עדני התקנות לשעת חירום 1945 -
הננו אזרחים ישראליים, אשר מזה שנים מוגבל חופש תנועתנו בארצנו. הגבלה זו
של חופש תנועתנו, על צורותיה השונות, היא שרירותית ונוגדת את הזכות האזרחית
האלמנטרית של כל אזרח במדינתו.
צווי ריתוק /או /וצווי הגבלת תנועה מוטלים עלינו על-פי תקנות ההגנה לשעת
חירום 1945 המנדטוריות, העומדות בסתירה ובניגוד למגילת העצמאות של
מדינת ישראל ולאמנח הבינלאומית של זכויות האדם והאזרח.
אנו מקיימים בזח כנס ארצי, כדי לדון בצוותא בדרכים להסרת עוולה זו. בכנס
ישתתפו אישי ציבור ישראליים. כל אחד מאתנו יפנה לשלטונות הבטחון לקבלת
רשיון ׳תנועה כדי להשתתף בכנס זה. שרי חבטחון, המשטרה והמשפטים יוזמנו
להשתתף בכנס זה.

הכנס י ת קיי ם ביום ה׳ , 5.4.1973 בשעה 8בערב,
ב אול ם ,,בני־ברית״ ,רח׳ קפלן , 10 תל־אביב.
85 חתימות
__£12נ _^05 לחת£שמת :.ד״ר אמיל תומא, עבאס ,45 חיסה, טלפון 04*532636

נכה קלדרזן
ההכנסה הצטמקה לרבע
הביא הביתה כל חודש 1,600ל״י, פירנם
את מישפחתו בכבוד. הוא לקח הלוואה בבנק,
רכש דירה, ריהט אותה יפה.
עיוור ומרוסק. בוקר אחד התמוטט
הבניין עליו עבד ז׳אק באזור. הרופאים
הצליחו להציל את דאק. עיוור בעינו האחת,
שבור ומרוסק בכל גופו — אך חי.
המוסד לביטוח לאומי קבע לו נכות
זמנית של 60 אחוז, שולח לו צ׳ק חודשי
של 433ל״י. הכנסתה של מישפחת קלדרון
הצטמקה לרבע, במכה אחת.
תביעות מישפטיות. את בעלי החוב,
כל זה לא עניין. ההלוואות עבור הדירה,
הטלוויזיה, הריהוט, דרשו אח פרעונן.
הסבריו של קלדרון לא עזרו. הדרישות
הפכו לתביעות מישפטיות, ואלה — לשורת
צווי־מעצר על אי־תשלום חובות.
בימים אלה, יושב קלדרון בביתו, ב־קריית־שלום
בתל־אביב וממתין :״אני
מחכה שיבואו לקחת אותי לבית־סוהר,״
הוא אומר במרירות .״כמו כל פושע.״

מנעו!
הרס״ר ״ ,11111 אי 3ה ה סדר?
מה חשוב יותר: האזרח הבא
?טאבו, או הניירות ואישורים
שעליו מלא?
ישנם אנשים שנולדים עם נשמה של
רס״ר. כל עוד יודעים הללו להבחין ב־כישרון
המבורך שהוענק להם, מתגייסים
לצבא ומוצאים את מקומם הטבעי — ניחא.
הצרות מתחילות עם הרס״רים, שנותרים
מחוץ למיסגרת הקסרקטין.
אבישי גורן ( )49 הוא מנהל טאבו
תל־אביב־דרום. אגף זה חולש על רמת־גן,
בת־ים, חולון, ראשון־לציון ורחובות.
עם קום המדינה שירת כרס״ל בצד,״ל,
ובשנת 1951 החל לעבוד במשרד המשפטים
באגף רישום המקרקעין, כפקיד זוטר.
השנים והוותק עשו את שלהם — גורן
התקדם עקב בצד אגודל עד אשר בשנת
1960 הגיע אל הנחלה. טאבו תל־אביב התפצל
לשלוש לשכות שונות, והמנהל היוצא,
שמשון סגל, פרש לגימלאות. גורן נתמנה
לתפקיד רשם טאבו תל־אביב־דרום.
מבור של נייר. על אף הזמן הרב
שעבר מאז פרישתו מהצבא, לא שכח המנהל
הצעיר את עברו המפואר. הוא הצליח
להפוך את הלישכה שקיבל לידיו, ל-
(המשך בעמוד )32
ודוודרירו

דדזרז__7־^ 18

1סיקורו!
יוסרנ1ננ־עדיוו
וניע בטלוויזיה
הישראלית בנסח

א חי י

דנתו! החריטה גידה
^למגוו להסתנן

ז׳אן מורו,
בריז׳יט גאר דו,
אני ז׳רארדו

בקאריידה חדשה לגמרי:

וליזה מינלי —

בתור זמרת סאבאדט

ג׳ורג׳ ברנרד שאו אמר פעם שהוא כתב
את חזרה למתושלח כדי לחיות בשלום עם
אלוהי היהודים, ואת דאן ד׳ארק כדי ל השלים
עם הנוצרים. כך הבטיח לעצמו
יחסי־ציבור טובים בעולם הבא.
טים ריים ואנדריו לויד וובר הם אולי
פחות שנונים משאו, אבל, למרות גילם
הצעיר, דואגים כבר גם הם ליחסי־הציבור
שלהם בעולם הבא: אחדי ישו כוכב עליון,
מועלית לאחרונה בהצלחה גדולה בלונדון
הצגתם יוסף וכתונת־הפסיס הצבעונית שלו.
הצגה זו היא גילגול פופ לאגדת יוסף
ואחיו, כאשר כל בני יעקב, פוטיפרע,
פרעה ושאר דמויות ספר בראשית מזמרים,
במשך ארבעים דקות, פארודיות על כל
סיגנונות הפזמונים של 50 השנים האחרו נות.
ההפתעה,
הפעם: אזרחי ישראל לא
ימתינו חודשים לראות את ההצגה. במהירות
הברק, יוצג המחזמר בטלוויזיה הישראלית
כמישדר מיוחד לחג הפסח.
המחזמר, שנכתב על־ידי הצמד כתרגיל
לפני חמש שנים והופיע תחילה בתקליט
(בדיוק כמו ישו כוכב עליון) סובל ממגרעת
אחת חמורה — אורכו. הוא מספיק בקושי
פרעה מלך היאור כאלביס פרסלי

למערכה אחת בתיאטרון. לכן, הוא הודבק
בלונדון במערכה שנייה לסידרה של מחזות
מיסתורין דתיים מימי־הביניים, והניגוד שבין
עולם הפופ להטפות האמונה במאה ה־

אם לגבי הבמה אורכו של יוסף וכתונת־

בהופעת יחיד

^ חת השעות הקודרות ביותר של
גילה אלמגור נקבעה בזכרונה לפני
פחות משנה. כשהיא כמעט מחוסרת־הכרה,
לאחר שנפצעה קשה בתאונת־דרכים במכוניתה
החדשה, סנטרה קרוע ושפתה
חתוכה לעומקה, התחננה אל האיש בחלוק
הלבן בחדר־המיון :״אני שחקנית, דוקטור.
זה כלי־העבודה שלי.״ הרופא ה קשיש
ענה ביובש :״אז נגיד שאיבדת את
כלי־העבודה שלך.״
אילו היתד, מצליחה לשכוח את הרגע
הנורא הזה, ייתכן וגילה היתד, מופיעה
היום בעוד מחזה או סרט חדש.
אבל אותו פסק־דין קודר של הרופא ב־חדר־מיון
— שלא התגשם (מיד לאחר ש התאוששה,
עשתה גילה את הבית מרחוב
שלוש, שהצגת הבכורה שלו התקיימה השבוע)
— הדליק ניצוץ חבוי אצל השחקנית
בעלת עיני השקד, הקול העשן ו־המיבטא
הצברי־צרוד כלשהו: לשיר.

א, חס,וחלילה, להיות זמרת. מחיי׳
/כת ד,״ילדה של מוסדות״ ,כפי שנוהגת
גילה לכנות בגילוי־לב את ילדותה :
״תמיד התקנאתי בזמרות טובות. כמה זד,
נפלא, חשבתי, כשאפשר להתבטא בשירה.
הייתי מאזינה לחווה אלברשטיין או ל־ג׳ון
באיז או לאילנית, ומקנאה.

יוסף כמצריים על גפי הסרס
״רולס־רויס״ במחיר . 14 פרות

״אני זוכרת שיוחנן זראי, שיהיה לי
בריא, היד, מפציר בי , :בואי גילה, נעבוד
ביחד, אני מבטיח לך שאת תשירי ׳.אבל
לא העזתי, וגם היום אינני מעיזה, ואין לי
כל כוונה להתחרות בזמרות מיקצועיות.
״מה שאני מתכוונת לעשות זה להגיש
את עצמי בשירה, כמו שעושות שחקניות
אחרות, כמו ז׳אן מורו או אני ז׳ירארדו,
כמו כל הזמרות של שנות ד,־ ,30 שד,אלמנט
הדומיננטי שלהן היה אישיותן ונוכחותו
המסוגננת — ולא הקול המלוטש.״
וכך, החליטה גילה אחרי התאונה, שהאתגר
הבא שלה יהיה תוכנית קאבארט,
בשם מועדון הזמר של לילה הקטנה —
שורה של פזמונים משנות ד,־ 20 והלאה.
מוגשים באווירה אינטימית, בלי גינוני
טקס, בלי תפאורה ובלי מילות קשר.

ץ ץ רגע שהחליטה, התחילה המלחמה
הגדולה. היום, כמה שבועות לפני החשיפה
בפני הקהל, נטושה המילחמה במלוא
עוצמתה :״אני נמצאת בטראומה
מתמדת,״ מספרת גילה, כשהיא מנסה לגרש
עוד מעצור מתוך הבריקדה העצומה
של פחדים שהיא בעצמה ערמה לפניה :
״בלילות אני מתעוררת כשאני ממשיכה
בתרגילי־היגוי שהתחלתי בחלומי. כי להתחיל
פתאום לשיר, זו מהפיכה גדולה.
הפסים הצבעונית שלו מהווה בעיה, לגבי
הטלוויזיה זה מתאים בול 40 .דקות הוא
האורך האידיאלי לתוכנית בידור משעשעת:
הפיזמונים קולחים בקלות, והבגדים
הנוצצים והמבריקים עושים רושם עצום,
בעיקר בצבעים. אבל גם בשחור־לבן זו
בדותא משעשעת להפליא.
יוסף הוא שחקן צעיר ונאה בשם גארי
בונד, בעל מיבנה־גוף שרירי וחיוך מקסים,
שאינו נראה כלל חסר־אונים, כפי שניסו
פעם לצייר אותו. פרעה, אותו מגלם גורדון
וואלר (מחצית מצמד, שהיה פעם מפורסם,
בשם פיטר וגורדון) לבוש בחליפה לבנה
ונוצצת, הדוקה לגוף, מופיע מתחת לגלימה
צחורה כהעתק מדוייק של אלבים פרסלי
— וגם מזמר בקול משומן ובהיגוי מטוש טש,
ממש כמו המלך.
הוא מדבר אל יוסף בניב אמריקאי, מעניק
לו רולס־רויס כפרס (״מה שיכול אדם
להסיק מ־ 14 פרות,״ הוא מתפעל) 11 .האחים
מופיעים בתחילה כעבדים, אחר כאנשי
פרעה, ולבסוף שוב כאחים. אחד
מהם, פול ברוק, נראה כמו חבית עם ידיים
ורגליים. למרות זאת הוא מקפץ ומרקד
בקלילות מפתיעה, מעורר רעמי צחוק
כאשר הוא בא לבקש עזרה מיוסף, עבורו
ועבור משפחתו, הגוועת ברעב — זאת,
כשסנטריו הרבים מתנדנדים בשלווה.

בתיאטרון אני נותנת לקהל כמעט הכל,
אבל משאירה תמיד קצת בשבילי. בקולנוע
צריך לשחק קטן־קטן, אחרת זה מזוייף.
״ואילו כאן, צריך לתת הכל. אני •עומדת
בשעת חזרה, וחושבת על האדם שיישב
בכסא העומד עכשיו ריק, מולי. שאצטרך
ללחוש לתוך אזנו, ולהביט לו ישר בפניו,
לפנות אליו. ואליו בלבד. ואני חושבת:
מה יהיה אם הוא יסב ממני את מבטו, או
יפנה את ראשו הצידה. מה אעשה אז י
ואז תופש אותי צדי צרפתי, הבמאי שלי,
וצועק: גילה, למכור, את צריכה למכור !
״וישנם ימים שאני קמה בבוקר מכוסה
בזיעה קרה, ואומרת לעצמי: לכל הרוחות,
בשביל מה אני צריכה את זה י אבל אחרי
הצהרים, כשאני לומדת בעל-פה עוד שיר
של גרשווין או של שרל טרנה ,־של ארתה
קיט או מרלן דיטריך, עוד אחד מאותם
ישירים שתמיד אהבתי ותמיד חלמתי לשיר
בקול — אני יודעת שלזה חיכיתי שנים.
״ואני מוכנה ללכת בעינים עצומות לקראת
הרגע בו אתייצב לבדי, בשמלה
שחורה, עם מיקרופון ביד, ואשתדל לתת
גילה חדשה בפזמון הישן־נושן:
קוראים לי בובה לולה
ביתי הוא מועדון
ולי יש פיאנולה
בבית בסלון.״

תמתח עולה _ ועוד
עתיד לעלות, בטרם
תראה נחת מפעילותן
הנוכחית. העיקר הוא
לא לחסתפסך, השבוע,
עם אנשים נוספים.
לקחת את הפל בשקט,
ולעשות טובות, כ•
כשאתה נדרש לפן. גם
ו 2במרס -
20באפ רי ל
אם האנשים שמבקשים
זאת ממן, הם, בעצם,
בלתי נסבלים. בכלל, קצת טאקט לא
יזיק. מצבך משתנה — לשבט או
לחסד —עם הירח החדש, ביום
שלישי הבא. עקוב אחריו בזהירות.

סכנה ! אל תלך להתרחץ
בים בימים ד׳ או
ה /ואל תצא לשייט. בת
שור: קחי קצת חופש,
תנוחי, ואל תתני לעייפות
הכרונית שלך לי־הפך
למחלה ממש. מבחינה
בידורית, זהו
שבוע מצויין ואף משעשע:
הפלירטים חזקים
מן האהבות הכאובות,
והב לויים של שישי־שבת מרתקים מן
הל, מודים. השתדל לא להזניח לימודים או
בחי נות: מבחינה לימודית, שבוע מכריע.

לא השבוע ׳.שום טיולים
! לא לנסוע! הזעזוע
שעברת בתחילת
החודש ממשיך לתת
את אותותיו. אולם
לא די לחשוב על מה
שהמצב עושה לן —
אתה חייב לעשות משהו
לשנות! זיכרי שאת
יכולה ליפול בפח —
בייחוד עם בן מזל עק־רב,
אותו תפגשי באקראי ותחשבי אותו
לבלתי סימפטי, בתחילה. אל תהססי
לנתק את הקשר לפני שיהיה מאוחר מדי.
לאמנים שבוע רע מאוד. הרבה במנוחה.

תא1(1י 0

השבוע כל תוכניותיו תתגשמנה. אנשים
שוב יתנו בך אמון מלא. אמצע השבוע
הוא הזמן המתאים לפעילות
והישגים. חתום
על החוזים וההסכמים
עליהם היססת לחתום
בשבוע שעבר. היזהר
מאדם המתחזה כידיד
טוב והרוצה להילוות
אליך לכל מקום. תחת
} 2בספטמבר
הרומן המשעמם שני22ב
אוקטוג
הלת — תבוא סערת
אהבים בלתי רגילה.

שבוע שקט יחסית, שיאפשר לן לנוח
מבחינה רגשית ולאגור כוח לקראת אתגרים
גדולים שיוצבו
לפנין בעתיד הקרוב
ביותר. אתה יכול, אמנם,
לפתוח במאמצים
ולקצור הישגים נאן ם
כבר עתה, אן מאחר
שכושר שיפוטן רחוק
משיאו, והאינטואיציה
שלן בוגדת בן לעיתים
קרובות, טוב תעשה
אם תימנע מלנקוט
יוזמה בשלב הנוכחי. הרבה בטיולים.

במדינה
(המשך מעמוד )30
מיגרש מיסדרים צבאי, בו ניסה להשליט
סדר בעזרת מיכלול טכסים מסורבלים ומיותרים.
בקרב
החוג המצומצם של שמונה מנה לי
הטאבו בישראל, הולך שמו לפניו כגאון
ההמצאה הביורוקראטית.
מרבית הטפסים הנמצאים כיום בשימוש
במשרדי הטאבו בכל רחבי הארץ
הפכו תהליך פשוט של רישום דירה או
מגרש למבוך״ שרק מעטים מביו עורכי-
הדין יודעים לצאת מפיתוליו. כל הטפסים
פרי דמיונו היוצר של אבישי גורן.
אולם, בעוד דב קריגמן, מנהל טאבו
תל־אביב—העיר, החולש על תל־אביב
רבתי, גבעתיים ורמת*השרון> מאיר רוזן
מנהל טאבו פתח־תקוה, החולש על פתח־תקוה,
רעננה, בני־ברק, הוד־השרון ו־כפר־סבא,
ומנהלי הטאבו האחרים הצליחו
לגבור על הר הניירת שעומד בדרך
ליעילות, התעלה גורן על עמיתיו אף
במישור זה.
שבועיים או שלושה יש להמתין אצלו
לתמצית רישום ממשרד ספרי האחוזה,
בעוד שתהליך דומה נמשך בטאבו פתח-

אינך טורח לחשוב מספיק על עתידך, ואינך
מנתח באופן נכון את האינפורמציה שהגיעה
לידך. אל תהסס
מלהתייעץ עם בת־זוגך
בענייני עבודה. שמור
1הי.
על ההישגים הגדולים
אליהם הגעת לאחרונה
ואל תפטפט. בת קשת
— זכרי שאי־אפשר
לרמות את כולם כל
הזמן. הזהרי
בדברייך 2} ,בנובליבר -

ושקלי היטב את מע־ 20 נדצנזרר
שייך, פן תיכנסי לצרה
גדולה. התחילי לחשוב ברצינות על העתיד.

לכו•

>ו שוו

שבוע נפלא מחכה לך.
בייחוד ביחסיך ההולכים
ומשתפרים עס בת־זוגתך
שהחליטה להיות
בסדר איתו. קבל
אותה בזרועות פתוחות.
במישור הפיננסי הכל
מתנהל כשורה. המשיך
21 ביו ני -
לבזבז, אתה בין כה וכה
20 ביו לי
עומד לזכות בבת־אחת
בסכום ניכר של כסף.
המש! -לעבוד בכסף. המשך לעבוד בנאמנות
ובמסירות. הבוסים שלך מעריכים
את זה. לך, בת סרטן, מצפה שבוע
שכולו רצוף תענוגות. נצלי את זה.

הנסיעה אותה תיכ-
ננת תידחה. במקומה
תצליח לעניין את עצמן
במשהו שונה לגמ רי.
היכרות עם בת
מזל גדי, תישא תוצחיוביות.
היא אות תגרום לן שתנצל את
מלוא כשרונותין בהאהוב
עלין, שטח אשר יגרמו לכן שהאנשים
הסובבים אותן יעריכו ויכבדו אותן.

השבוע כולו, ואולי אף
השבועיים הבאים, יעמדו
בצילה של התרגשות
גדולה שתעבור עליך
בעיקבות החלטה מסויי־מת.
אם מקבל ההחלטה
הוא אתה עצמך, אין
ספק שהיא קשורה בעניינים
שבלב. אם אחר
הוא המחליט, תהיה התרגשותך
צמודה לאינטרסים
חשובים של אדם קרוב. כך או כך,
אל תכלא את רגשותיך, גלה אותם לאנשים
הקרובים לך ותזכה למנה גדולה של
עידוד. אך אס תמנע מלגלות רגשותיך,
אתה עלול להיתפס לדיכאון נפשי.

שילם תמורה מלאה בעד הרכוש שקנה.
אחד מתרוציו המקובלים של גורן הוא,
שמשרדו הינו העמוס שבכולם. הדבר אינו
נכון. בשנת 1972 נפתחו בטאבו תל־אביב־דרום
15,000 תיקים ובהם טיפלו כ־25
פקידים. באותה שנה נפתחו בטאבו פתח-
תקוה 8,000 תיקים ומספר הפקידים שטיפלו
בהם היה שמונה בלבד.
עומס נקבע לפי מיספר מבקרים לפקיד.
מיספר הפקידים במשרדו של גורן
כפול כמעט ממיספרם במשרדו של מאיר
רוזן.
חיפושים בארונות. הסיבות האמיתיות
לסחבת ולפיגורים הן אחרות לגמרי.
כל תיק טאבו צריך לעבור במחלקת
החשבונות, לקבל אישורים שונים באגפים
שונים של הלישכה. בעוד שבטאבו
פתודתקוה מרוכזות כל הסמכויות בידי
הרשם והקופאי, שאף עורך את החשבונות
בו במקום, מפוצלות סמכויות אלה,
בטאבו תל־אביב־דרום, בין ארבעה פקידים
שונים. בתום כל אחד משלבי הטיפול
מועבר התיק לאישורו של גורן.
כתוצאה מכך נמצאים התיקים בחמישה
ארונות שונים, תחת להמצא בארון אחד
כדוגמת טאבו פתח־תקוה, וניתן לראות
בקביעות את פקידי הלישכה עוברים מארון
לארון, ומחפשים תיק, שעקבותיו
אבדו שלושה או ארבעה חודשים קודם

מגהד הטאבו אבישי גורן
אישורים ותעודות —

כעלי מרפקים. מאחר שכל המגעים
בין הציבור לפקידים נעשה באמצעות גורן
בלבד, ניתן למצוא תורים ארוכים
צובאים מידי יום על דלתו של המנהל,
שאינו עוסק בדבר פרט לקבלת תלונות
על טעות שנפלה בחשבון, או בבקשות
לקדם את תורם של ״תיקים דחופים״
אשר בהם גמר העיסקה חיוני לקונה או
למוכר.
דרך מעוקלת זו, יצרה מעמד עילית
של עורכי־דין בעלי מרפקים, שמצליחים
לחדור לתוך ים התיקים הנערמים על
שולחנם של פקידי הלישכה ולדלות מתוכו
את התיק הנכון. הם גם זוכים להכרתו
של גורן בדבר דחיפות התיק,
המועבר לראש התור.
הציבור, שאין לו הקשרים הדרושים,
נאלץ להמתין בסבלנות חודשים על גבי
חודשים עד לגמר עיסקה הנמשכת יום
אחד בטאבו פתח־תקוה ושלושה ימים בטאבו
תל־אביב־העיר.
היחסים המתוחים השוררים בין קורן
לוועד העובדים שלו והתחלופה המהירה

עכשיו הכל שונה — ובכל זאת
אינן מוצא את שלוותן.
נסה לא להימלט
אל תוך רחמות עצמית,
אם עצלותך ה ענקית
לא תסכל את
כוונות מוחן הטוב. ביום
ג׳ ,בסוף השבוע,
מוטב שתיזהר מתאו נות
— בייחוד אם
אתה בקירבת חמים.
בהתרחצן בים, היזהר.

אם הצלחת להשתחרר מן המיגבלות והאיסורים
שהוטלו עליך לפני זמן לא רב,
מסיבות שאינן תלויות
בך, תיווכח השבוע כי
השער לעולם חדש נפתח
בפניך. חידוש הקשרים
החברתיים עם
ידידים ותיקים יסייע לך
לחזור ולכבוש בתנופה
את העמדה החברתית
שהיתה לך במשך
שנים. בת דלי — את
מותחת את החבל יותר
מדי. שיקולייך אינם נכונים לגביו.

המתח מגיע לשיאו — ואתה בהחלט לא
מצליח לנצל את ימין בצורה חולמת. תן
לעצמן ללכת — אבל
אל תהיה חלש״אופי.
שמור על בריאותן. אל
תקלקל את הקשרים
עם ידידיך האמיתיים.
אתה תזדקק לחם,
והם שוחרים את טובתך.
ניתוק כאוב חופך,
בסוף השבוע, לפו
בפבדואר^-
20 בנורס^־.-
עילה לא לקחת על
עצמן התחייבויות נוספות
— ובצדק. אל בן דגים — אל תיכנס
לחוזים או להתחייבויות לטווח ארון.

טורים ארוכים כטאבו תל־אביב־דרום
— לצד אדישות וסחבת
תקוה עשר דקות. התור לגמירת עסקאות
בטאבו של האקם־רס״ל, נמשך בממוצע
חדשיים שלושה, בעוד שבטאבו
ת״א־העיר הוא נמשך יום או יומיים.
אמת מול תרוץ. הפיגור ברישום ה־עיסקות
הגמורות בספרי האחוזה מגיע ל־
5,000 תיקים בטאבו ת״א־דרום, בעוד
שבטאבו פתח־תקוה נרשמת כל עיסקה
בו ביום. פיגור זה הוא בחזקת פירצה
הקוראת לגנב, שכן בעל דירה או מגרש
יכול למכור את רכושו מספר פעמים,
בטרם יופיע רישום המכר הראשון בספרי
האחוזה. כך יכולים בעלי חוב של
המוכר להטיל עיקול על רכוש שכבר
נמכר מזמן, ולפגוע בדרך זו בקונה ש

הפקידים בלישכתו, אף הם תורמים
לא מעט לאדישות ולסחבת במקום.

פשע
מ ל כו דתדדא מוצ א
עבריין צעיר רוצה
לחזור למוטב, טוען
שהמשטרה מפריעה לו
״תנו לי רק עוד הזדמנות אחת!״ מתחנן
משה והבה ,״שלא ירדפו אחרי, שלא
יטרידו אותי יום ולילה. אני עוד לא
פושע מועד. אני רק בהתחלת הדרך. ה־

צילו אותי; המישטרה דוחפת אותי ל זרועות
הפשע. משם אני לא אחזור אף
פעם.״
הוא בן ,23 תושב חולון ויליד הארץ.
אחד מתשעה הבנים של עובד דואר
דיפלומאטי, שנפטר לפני שמונח שנים.
כשנפטר אביו היה שלמה בן 15 בלבד.
כבר אז הספיק לצבור אוסף לא מבוטל
של עבירות על החוק. גניבות, התפרצויות
והונאות.
בגיל 12 נתפס בבריכת גורדון התל-
אביבית, כשהוא מנסה לגנוב ארנק של
אשה. למישטרה הסביר כי מישהו גנב
ממנו את תיק האוכל שהביא מן הבית,
וארנק האשד, היווה את נקמתו על כך.
אפילו השוטרים לא בלעו הסבר זה.
גניבה של 20 לירות מנהג אוטובוס
דן, הביאה את והבה תחת פיקוחו של
קצין מיבחן. ממנו נשלח למושב אודים —
מוסד לנוער עבריין ליד נתניה.
מזל כיש• בגיל 17 וחצי, זה עתה חזר
אל העיר הגדולה ולחופש, נתפס והבה

הפרס כ פליי ם
מינימום פרס ראשון

150,00 0
ומצטבר עד

,5 0 0 , 0 0 0
בהגרלה מועלים בגורל 6מ ספ רי ם מ תוך
39 ועוד מספר נוסף מיועד לקביעת הפרס
השני•
סכו ם הפרס הכולל הוא 50מהה כנ ס ה
ברוטו של אותו שבוע כשמחיר כל טבלא
הוא ׳ 50 אגורות•
מינימום ה שתתפות בטור אחד _ שתי
טבלאות•
ניתן לה שתתף בהגרלת הלוטו גם ע״י
טפסים• שיטתיים בחצי דמי השתתפות•
ט פ סי ם שיטתיים ׳ אל ה כשיזכו ישולם
מחצית ה סכו ם המגיע לטספך וסוג הזכיות•

עכריין משה והכה
זעקה לפיתתן
שנית לאחר שגנב מכונית בשכונת־התק־ווה.
״גנבתי
את האוטו רק בשביל התענוג,״
מקל הצעיר בחומרת העבירה ,״רק בשביל
להשוויץ לפני החבר׳ה. לא רציתי
לגנוב מתוך הרכב כלום.״ גם הפעם לא
התרשמו שומרי החוק מן ההסבר.
משה והבה נשלח לתל־מונד לתקופה של
שלושה חודשים. בכלא, למד, השכיל ו הרחיב
את שיטחי התעניינותו. כששב הביתה
איגד קבוצה ממרעיו ויחד פרצו
לחנות מכולת. אך המזל הביש המשיך
לרדוף את העבריין הצעיר.
אחד מחבריו שימש כמודיע מישטרתי.
לא הספיקו לחדור אל הקופה, והמקום
הוקף בשוטרים וניידות. שוב מעצר וכלא.
״למה לא תפסו אותי לפני שהגעתי למכולת,״
שואל משה ,״למה לא ניסו למנוע
את ההתפרצות במקום לתפוס אותי
על חם?״
14 כדורים ליום. בחודש שעבר עצ רה
אותו המישטרה שוב .״הם טוענים שגנבתי
ממכוניות באזור חולון. שהרמתי
טייפים ומכשירי רדיו יחד עם עוד כמה
חבר׳ה ומכרנו את המכשירים.״
לדברי והבה, ביקשו חוקרי המישטרה
מבית־המשפט לחייב את החשוד להתייצב
כל תקופה קבועה בתחנת המישטרה, כדי
לעמוד לרשות החוקרים. לטענתו של משה
כל העניין אינו אלא נקמה פשוטה.
״הם בכוונה לא נותנים לי מנוחה. לא
עשיתי כלום אבל הם לא יכולים לשכוח
לי את העבר. הרדיפה הזאת אחרי מש געת
לי את העצבים. אף אחד לא רוצה
לקבל אותי לעבודה כל זמן שאני צריך
וללכת ולהתייצב במישטרה. אני לפני התמוטטות
עצבים!״
עצביו של העציר נמתחו כבר בגיל
צעיר מאד .״בגיל 15 לקחתי כבר חשיש.
מגיל 18 עברתי לפרודורמול. אני בולע
12 עד 14 כדורים ליום. כל הזמן אני
מסומם• ככה אני בורח מהשוטרים ומכל
מה שעובר עלי. הם רוצים שאני אהיה מלשין
שלהם, במישטרה. בחיים לא! אני
ק רוצח לחזור למוטב, שלא יפריעו לי
לחיות. לא רוצה שוטרים מסביבי כיל היום.
״למה הם לא יכולים לתת לי עוד הזמנות
אחת?״

צ• חופיה בפרס הראשון לכל טופ ס
אינ ה יכולה לעלות על מ כ סי מו ם שלי
350,000ל״י.

לשנת הפרסום הסלזשלח׳ת

לשסת״ם רכות
וטעימות יותר

קט 0ו /\6ו\/ו
משחת שסתם מונעת התיבשות
והתבקעות

שומרת ומגינה
על השסת״ם
הרכות שלך

1(3111>1ם^*8ן יך*י<*שזמו

מ קלט הטלויזיה הטוב
ב עול ם !
אין הבדל,אם זה
סטראו״פונו או טלויזיה
של 1יפ 1שאוב-לורנץ
כי התוצרת של 111 היא
הטובה בעולם!

נוער העולם הזה— כוח חדש

שאל את

אורי אבנר•
ביום ה 12.4בשעה 19.30
בערב אנו עורפים ערב שאלות
ותשובות על כל הנושאים.

ח״ב אורי אבנרי
יענה לשואלים.

^0ד!\{ 10 1310נ 11 זי1

בוא למיפגש והצג את שאלו-
תין. המיפגש ייערך באולם
״בני ברית״ (רח׳ קפלן 10
תל-אביב).

גרמני ם

להתראות

רח עליהו

...את הוי יה־עת

גוו־י חתולים וכלבים
ל ק בי ע ת ראיון, בבלשעה 711להתקשר לטל 75276 .ת־־א
פתוה בכל • 1בין ה שעות ג-40מ< 7אחה־־צ

ממאיס 17
ממאיס 17 מאד! גמישונים ארמני ם * אקסטרונים

ביל טרום. דחי הד דפנה 35 סביון

אל תשליכם
אל תתנהג כמו עם צעצוע
תתנהג כמו עם בעלי חיים

תביאו

אותם
לאגודת צער בעלי חיים
יפו, שלמה ,30ת״א,
טלפון 827621 :
אוטובוסים .41 ,18

המחלקהליחסי * י ב 1ר

קולנוע הספינ ה
התהפכה

שחקנים
הו בלהמ בו ק ש ביו ת ר
לפני שנים, כאשר שאלו את במאי
הקולנוע המנוח אנתוני (אל־סיד) מאן
איד הוא מסביר שאחד השחקנים החביבים
עליו ביותר, רוברט ראיין, לא הגיע
אף פעם למעמד של כוכב בינלאומי,
השיב :״עיניו קטנות ושקועות מדי, ולאנשים
כמוהו אין סיכוי בעולם הסרטים.״
למרות זאת, הופיע רייאן בתפקידים
ראשיים בשניים מסרטיו הטובים ביותר
של מאן, חלקת אלהים הקטנה ואנשים
במלחמה. ועל אף הנבואה השחורה של
מאן, המשיך ראיין לשחק עוד ועוד. היום,
כשהוא על סף יום־הולדתו וד ,60 הוא כבר
כמעט כוכב בינלאומי.
״העצה הטובה ביותר שקיבלתי בחיי״
אומר ראיין ,״היתד. ממפיק של תוכנית
רדיו, שפגשתי כאשר חיפשתי עבודה לפני
למעלה מ־ 30 שנה.
״שמו היה רייאן, כשמי, למרות שלא
היינו קרובי־משפחה. הוא התבונן בי בספקנות
ואמר לי, :זה עסק קשה מאוד
וצריך להקדיש לו הרבה שנים. ואל תש כח׳
אסור להחמיץ אף הזדמנות אחת לש חק.
לא חשוב כמה משלמים, לא חשוב
מה התפקיד. העיקר — לא להפסיק לשחק.״

בערך מה שעשה בקאריירה הארוכה
שלו. אמנם הוא החל בה מאוחר למדי,
בגיל ,28 לאחר שנים של נדודים ומקצועות
שונים ומשונים. באוניברסיטה היה
אלוף באיגרוף במשקל כבד במשך ארבע
שנים רצופות ושחקן־כדורגל מצטיין.
כאשר החליט סוף סוף להיות שחקן, רכש
את יסודות המקצוע בצורה יסודית, באולפן
של מאקס ריינהארדט.
מאז, הלך בעקבות עצתו של אותו
מפיק תוכניות־רדיו. הוא שיחק בכל מקום
בו איפשרו לו לעלות על קרשי־הבמה.
כאשר לא מצא להקה או תיאטרון שישכור
אותו, היה מעלה בעצמו הצגות, בבתי-
קפה ובמסעדות.
באותה צורה נכנס גם לקולנוע. מאז
1940 הוא הופיע בעשרות סרטים, לעיתים
מלודרמות בלשיות מן הסוג העלוב ביותר׳
היתר סרטים צנועים וכמעט קלאסיים׳
כמו השוחד של רוברט וייז, על
השחיתות בעולם האיגרוף, או באשה
על החוף של ז׳אן רנואר.
הוליווד מצאה בגבר החסון וגבה-הקומה
דמות אידיאלית לתפקידים קשוחים ונמרצים,
בעיקר של נבלים העומדים בדרכם
של יפהפים כחולי־עיניים.
בעת ובעונה אחת, לא זנח את התיאטרון,
ולמרות שהיה קשה לו להופיע זמן
ממושך באותה הצגה. הוא השיג במה
הצלחות יוקרה וביקורות נלהבות כבמסע
ארוך לתוך הלילה של ארגיל או ב
שחקן
ראיין
פעם נבל, תמיד נבל

הרפתקה בפוסאידון (תל־ביב,
תל־אביב, ארצות־חברית) —
הנוסחה מוגרת ומשומשת חיטב:
קבוצה קטנה של אנשים מבודדת בתנאי״לחץ, ובתוך מאבק
להצלת חייה עוברת הרפתקאות שונות. זה עבד כבר
עשרות פעמים ומדוחות מסחריים מסתבר שזח ממשיך
לעבוד: הרפתקאה בפוסאידון צועד בשבועות האחרונים
בראש הצלחות הקופה באמריקה.
הפעם מדובר בקבוצת אנשים המנסים לפלס דרכם אל
קרקעית אניית־טיול שחתחפכח בלב־ים. הדמויות המרכיבות
את הקבוצה שונות וססגוניות בדרוש: יש ביניהם
מטיף דתי בדימוס (ג׳ין הקמן) ,בלש ואשתו, יצאנית לשעבר
(ארנסט בורניין וסטלה סטיבנס) ,זוג יהודי מבוגר הנוסע
לבקר את נכדם החדש בישראל (שלי וינטרס וג׳ק
אלברטסון) ,הרווק הביישן (רד באטונס) ובל היתר.
למען האמת, אין הצדקה לבוא בטענות לסרט זח. הוא
אינו מתיימר לחיות יותר מאשר הרפתקאח. בכך, הוא
מצליח בהחלט. הבמאי רונאלד נים, המשיך בבל סרטיו
להראות סימנים של מי שחיה פעם צלם־מופת, מנצל היטב
את התפאורות חחפובות באוניה השקועה במחופך, ואת
הדליקות הפורצות בבל פינה.
הוא גם שומר על רמת-מתח סבירה, כאשר מצד אחד
רודפים מי״הים, הפורצים פנימה לתוך חאוניח, אחרי קבוצת
הניצולים, ומצד שני מכרסמת בחם אי־הידיעה כיצד
להיחלץ מן המלכודת.

הקמן, סטיבנם ובורניין: הרפתקה מימית
יש אם כן להניח שאיש לא יתלונן יתר על המידה על
הדמויות השטוחות, על הרגעים חמלודרמטיים המוגזמים,
על משחק-ראווה שלא לצורך מצד מרבית המשתתפים, או
על דרך הבחירה השרירותית של אלה שצריכים בסופו של
דבר להגיע לסוף חדרך.
אולי לא סרט מופת, אבל בהחלט סרט־קופה.

הלב הכואב בכורצדס אהבה היא רק מילה (מוג־רבי,
תל-אביב, גרמניה) — מי ש-
יילך לראות סרט זה משום שהוא
זוכר כי מחבר הסיפור, אריך מאריו סימל, כתב פעם סיפר״
ריגול גסטרונומי משעשע — עשוי לזכות באכזבת חייו.
אהבה היא רק מילה אינו סיפור״ריגול, אין בו שום סממן
גסטרונומי, וודאי שאינו משעשע.
אם זח בכלל משחו, הרי זח מעין סיפור אהבה נוסח
גרמניה. בחור בן , 21 השונא את אביו חמולטי-מיליונר,
ואוהב את אמו המאושפזת בבית-מרגוע לחולי-עצבים (כך
קוראים לבתי-חמשוגעים של בעלי״חאמצעים) ,מצטרף לפנימית
בעיר-שדח גרמנית, בדי לנסות בפעם המי יודע במה
להגיע אל תעודת-חבגרות.
במקום זאת, הוא מגיע אל אשת-הבנקאי המקומי, מבו-
גרת ממנו בעשר שנים אבל עדיין במלוא פריחתה.
בדי שזה ייראה רומנטי יותר, מורחים את עדשת ה מצלמה
בווזלין, ומקבלים צילומי טבע פסבדו-פיוטיים
(אלווירה מאדיגן שיגעה את בולם, לא ז) ,בדי שזח ייראה
מודרני, משתמשים בעדשות בעלות זווית רחבה מאוד,
ומקבלים פרספקטיבה מעוותת היוצרת אפקטים בלתי־טבעיים.
וכדי לחסוך כסף, מוחזקת המצלמה מרבית הזמן
ביד הצלם, ומקבלים תנועות מקוטעות, מבולבלות ומוגזמות,
שלא לצורך.
מה שנוגע לאנשים עצמם: כולם, החל מזוג הנאהבים
ובלה באם המטורפת, חם טיפוסים שדופים, מן הסוג ה
עמוד
הראשון של הכט ומקארתור — אשר
חודש לאחרונה בכל רחבי העולם.
השנים שחלפו הוציאו אותו מן המחזור
האפשרי של מאהבים, העבירו אותו אל
תחום שחקני-האופי. היום, לאחר שגל
שלם של נבלים קלאסיים הפך לגיבורים
(לי מארוין הוא הדוגמה הבולטת ביותר),
זוכה גם ראיין לכבוד שהוא ראוי לו —
ודווקא באותם תפקידים שקודם סווגו
לתפקידי־נבלים.
למשל, בסירטו החדש של רנה קלמן
המירדף בשדות. ראיין הוא שוב גנגסטר
אמריקאי קשוח, כפי שהיה פעמים אין-
ספור בעבר. אולם עתה׳ הוא כבר דמות
אגדית, סמל לכל אותם הגנגסטרים הקטנים
והעלובים, שאין להם עוד סיכוי לח יות
או להתקיים בעולם של מחשבים ו־אירגוני-פשע
מתוחכמים.
ולמרות שראיין אינו אלא אחד מן השחקנים
הראשיים בסרט (טרינטיניאן ולאה
מאסארי מופיעים עימו) ,הרי הרושם. שהוא
משאיר הוא העמוק ביותר. נראה שרד
ציטטה של ג׳ון פורה העומדת כנר ל רגליו,
פעלה לפחות במקרה שלו .״במאי
אינו נעשה טוב יותר,״ אמר פעם פורה

שמן תינטר: ווזלין לסובלים
מבונה באנגלית ״מגעילים בעושרם״ ,מתגלגלים במלונות־פאר
ובמכוניות מרצדס, וסובלים.
אוי, במה שחם סובלים. בל כאב העולם על פני חיינריך 1
פליישמן וג׳ודי וינטר( ,בתפקידים הראשיים) .מבחינה מסו־יימת,
אפשר להבין לרוחם. חם חיו חייבים לחיות עם
סיפור זח במשך בל שבועות ההסרטה — וזה לא יכיל

היה לחיות, בשום פנים ואופן, תענוג.

״מזה שהוא מביים פחות.״ ראיין שיחק
ושיחק ושיחק — והגיע.

תדרי ך
תל-אביב
מיני ומוסקוכיץ (תכלת,
ארצות־הברית) — אהבה מוזרה בין פקי דה
במוזיאון לשומר מגרשי חניה׳ עם
מבטים ביקורתיים אל כל אורח החיים
המקובל היום באמריקה. בימוי אינטימי
רגיש של רון קאסאבטס, ומשחק מעולה
של סימור קאסל ורינה רולנדס.

הצגת הקולנוע האחרונה
(פריז, ארצות־הברית) — סיפור נוס-

טאלגי של עיירה אמריקאית קטנה מאובקת׳
כפי שנראתה, בשחור לבן, בתחילת
שנות החמישים, כאשר אמריקה היתה קצת
יותר תמימה, כנה ורגועה מאשר בימים
אלה. בדאי לראות.
קברט (פאר, ארצות־הברית)
— סרט בעל שמונה אוסקרים המשחזר
את אווירת ברלין ערב עליית הנאצים
לשלטון, ומצליח בעיקר בקטעי הקברט
המשקפים את האווירה האנושית והפולי
טית
בגרמניה דאז. הופעה מבריקה של
ליזה מינלי ורואל גריי (שניהם קיבלו
אוסקרים).

ירו שלים
***+פ רנזי( עדן, אנגליה) — היצי
קוק במלוא־כושרו, מותח את צופיו ומסיט
את סיפור המעשה בחונק מטורף של נשים
בלונדון, כאוות נפשו. שעור בבימוי קול נוע
וחוויה מבדרת בעת ובעונה אהת.
כדאי לראות.
מה נשמע דוק (ירושלים,
ארצות־הברית) — פיטר בוגדאנוביץ מעתיק
את כל התעלולים הקומיים של הסרט
האמריקאי הקלאסי בסיפור מצחיק על פד־סיקולוג
מפוזר ונערה שובבה מאוד. עם
ברברה סטרייסנד ורייאן אוביל.

חיס ח
פדיני — רומא (פאר, איטליה)
— עיר הנצח, כפי שהיא נראית
בדמיונו הפורה של פדריקו פליני, המשחזר
בדרכו המיוחדת, את העיר, כפי
שנראתה בעיניו לפני שלושים שנה והיום.
חוויה חזותית בלתי-רגילה.

מהחד ש בעול התחתון?
במונת פר ג\הבלבני גברים׳.־׳

טוני מודפס

טוני דו צבעי

ל׳ו & ק ע מביאה לעולם הגברים חידוש מהפכני
שילוב של בי טנ הממ תנ ת ־ פרוטה ב תח תוני ה ס טר ץ-
שילוב של יופי ואיכות.
ביטגת הפרוטה האורירית ו ה סופג ת שאינה מגרה
א ת העור,מוט׳פה מימד של בריאות והגיינה
לתח תונים החד שים
תח תוני הסטרע׳ ה מודפסי ם בשלל צבעים מיוצרים
מסיב מעולה,ומעוצבים בגזרה ספורטיבית צעירה עם
חגורת״3ז0ץ1״ אלסטית,מיוצר ת בלעדית ע״י ״רוטקס״.

טוני בוי לילדים

לזיד-פרוטה

תח תוני הסטרע׳ ע ם הביטנה מכותנת-פרו טה
יעניקו לך,הגבר, הרגשה של בריאות,
גמישות ורכות

תמיד קרוב אליך

חוטי הלנקה מיוצרי בלעדית בישראל על ידי מפעלי הנרלון בעי־מ ברשותה של חגרת הברל״ו,שוויצריה.

ך* שה היה לדעת מי נצץ שם יותר:
\ /תכשיטי־היהלומים מסנוורי־העיניים,
שבראשם לטאת יהלומים ששווייה שני
מיליון דולאר — או היפהפיות הזוהרות,
שהסתנוורו ברצון,
היהלומים שכבו להם, מפונקים בין
כריות משי וקטיפה, מאהורי קירות זכו-

תכשיט זה שווה

היבהכיות תתוחרו

ולם־המכיריה עשוי בתיכנון מקו-
רי ביותר: קיר שלם שלו הוא מזכוכית,
ודרכו ניתן לראות את המפעל עצ מו,
וכיצד מעצבים בו את היהלומים. ה־גיצב
מול הקיר, מרגיש עצמו כמו מול
אקוואריום.
חיווה דעתו על המקום, יהלומן. :ביקרתי
בהרבה אולמי־מכירה בעולם, אבל
טרם ראיתי עיצוב כה יפה ומושך־לקנייה.
זה עומד בכמה דרגות מעבר לכל מה
שאני מכיר ויודע.״

!הדומים ניונ״ן -

וה־הרומניס נחנו
משני העולמות
כית חסונים. היפהפיות הסתובבו להן, מפונקות
במיטב האופנה׳ בין היהלומים וזד
יהלומנים.
אפשר היה לראות שם את ארנסט יפת,
מנכ״ל בנק לאומי, ולידו מנהלי הבנקים
דיסקונט ואיגוד יהודה בוקסר ומרטין
מאייר. לידם הסתובב שלמה יובל, מנכ״ל
אגודת יצרני היהלומים. היה שם גם ה־

אחרת בעולם. זאת, לפי דבריהם של בעלי
המפעל.
לפי התוכנית, יסיעו אוטובוסים את התיירים
מן המלונות שלהם לאולם־המכי-
רה, שם תחייכנה לקראתם מיטב הדוגמ ניות
של תל־אביב.

2,000,000 דולאו

גם יונה הצור, מי שהיה המפקח על
היהלומים, וכיום נציג סינדיקט היהלומים
הלונדוני, הביע דעתו כי הרעיון של הצעת
יהלומים ותכשיטים ישר לצרכן, הוא מהפכני.

היפהפיות שסקרו את היהלומים,
חייכו אל היהלומנים, ונאלצו להסתפק,
בלית־ברירה, רק בקאוויאר ושמפניה —

פריטי ורוברט ארויו היו
ו 1ךןןן
1 1בין המוזמנים לפתיחה החגיגית,
התקבלו בחמימות על־ידי הכל.

הלומים אוהבים
ח תיכודו

יהלומן עלי גורנטשיין, המפורסם יותר בגלל
מקרי השוד הרבים שפקדו את מפעל
היהלומים שלו בתקופה האחרונה.
והיו שם שמפניה וויסקי שזרמו כמו
מחביות, סרטנים וקוויאר וכל סוגי הדלי-
קאטם.
כולם היו שם לרגל חנוכת מפעל חדש,
בשם תכשיטי קרן־אור, בצמוד למפעל-
תאום בשם יהלומי קרן־אור, שיחדיו היוו
רעיון חדש.

* הלומי קרן־אור״ ייצר השנה ב7.5מיליון
דולר, והוא המפעל ה),
ידוע
ביותר בעולם בזכות מיבנהו וחידושיו.
כל משלחת מבקרים הבאה מ-

חו״ל, מתחילה את סיורה בתעשיית היהלומים
קרן־אור. בעלי החברה. דויד
ארנפלד וראובן רוטמן, הגיעו למסקנה
כי כדאי להם להציע יהלומים ישר לצרכן,
במקום למוכרם לקניינים, המוכרים ללקוחות.
השקיעו
איפוא השניים מיליון לירות
בהקמת מפעל־תכשיטים ואולם־מכירה
צמודים, אשר יאפשרו מכירת יהלומים
ותכשיטים במחצית ממחירם בכל נקודה

לא עניינו כל כך ההערות המקצועיות ש הושמעו.
מלכת
המים אירים דוידסקו, הציירת
רוגי הרעיל והמעצבת דבורה נמיר שעיצבה
את מיקום התכשיטים, שהיוו את אפם
קצהו של מיבחר החתיכות שהסתובבו ב שטח,
היו מוכנות להסתפק בפחות זרקורים,
וביותר מעשים.
כמו למשל אבן קטנה על צווארן.

אוסף היהלומים משך אליו אוסף יפה־ו
ל ן 1ץןק 1ץןןךן
פיות, כמעצבת־התערוכות גילה שקין

(,למעלה) ,איריס דוידסקו (מימין) והציירת רוני הר־גיל (משמאל).

המעצבת ״יגב־פי׳

בתו של ראש עיריית ת״א לשעבר מרדכי
נמיר, עיצבה את מיקום התכשיטים באולם.

היו״ר מרדכי זר ז אני יודע שלא נעים
לשמוע זאת.
ארי אנקוריץ: אדוני היושב־ ראש, אתה
יודע מה זה בדר־מיינהוף?
היו״ר מרדכי זר: אני יודע בדיוק מה זה.
אורי אבנרי: חבר־הכנסת אנקוריון חושב
לאחרונה שהוא הצנזור של הבית הזה, וועדת
הכנסת היא ועדת צמודה. הוא יקבע לא רק
מי יישב כאן, אלא גס מה יאמר כאן.
אדוני היו״ר, בהלצה, כמישחק מילים, הישוו את בדר־עופר
לבדר־מיינהוף. אך הלצה זו מעוררת למחשבה.

מה זו שיטת כדר־מיינהומז שיטת כדר
מיינהוך היתה קנונייה חוץ־פרלמנטרית, פעולה
שביקשה לבטל את הפרלמנטריזם כגרמניה
ולהקים שם מישטר אחר. ומה זו שיטת
כדר—עופר ז זוהי התנקשות כפרלמנטריזם
הישראלי, התנקשות מבפנים, מתוך הפרלמנט,
והיא גרועה מהתנקשות הכאה מחוץ לפרלמנט.

לא היתה זאת הסערה האחרונה באותו נאום, שבו
ניתחתי שוב את האופי הנתעב של הקנונייה, הפעם
על ס מן חוות״הדעת של המדענים, שישבו באותו רגע
בחדר אחר בבניין, והסבירו את מימצאיהם המדהימים:

29־ 26 במרס 1973
הכלב שד
בדר ועופר
פעם בשנה דנה הכנסה על עצמה — כאשר היא
מתווכחת על ההסתייגויות לתקציב שלה עצמה. השנה
עמד הוויכוח כולו בצל הקנונייה של בדר-עופר, שבעליה
התכוננו להביאה לאישור סופי.
פתחתי את דברי בתיאור מראה האולם באותו רגע:

אורי אבנרי: פעם בשנה דנה הכנסת על עצמה,
וראו־נא איך היא נראית בשעה כזו: עשרה או חמישה־עשר
חברי־כנסת מוצאים עניין בדיון על ענייני הכנסת.
אף לאחד מחבדי־הממשלה אין בזה עניין. אפילו יושב־ראש
הכנסת עצמו אינו סבור שהוא צייד לשבת על
הכס הרם הזה, כאשר אנו מדברים פעם בשנה על
פעולת הכנסת.
ייו
לפני דיבר ח״כ יוחנן בדר. הוא התלונן על מצב
הכנסת, על החעדרות הכרונית של חבריה, ומייד בתום
נאומו יצא מן האולם.

אורי אבנרי דיבר כאן חבר־הכנסת יוחנן בדר.

כימעט פרצתי בכפי מר לשמע קינותיו:
מה קרה לפרלמנט הישראלי, איד ירד הפדל־

אורי אכנרי: נמצא כאן מדען חשוב, טרופי אברהם
הלפרין. הוא הביא דוגמה פשוטה: מיפלגה אחת מקבלת
על פי המודד בדיוק עשרה מנדטים, ולא נותר לה
עודף. שש מיפלגות ׳אחרות מקבלות כל אחת מנדט
וחצי. מה קורה ז כל שישה חצאי המנדטים — שלושה
מנדטים שלמים — נלקחים מכל המיפלגות האחרות,
ומועברים למיפלגה הגדולה האחת, המקבלת שלושה־עשר
מנדטים במקום עשרה.
זה ההגיון של ד׳הונט, לא ד׳הונט האמיתי — שאת
שיטתו אפשר ליישם בצורות שונות. שמענו מפרום׳
שמואל קניאל שאפשר ליישם את שיטת ד׳הונט גם
בצורה צודקת.
שמואל תמיר: סורקים קורא לו דער הונד.
אורי אכנרי: אפשר לקרוא לוגסדערהונד.
!ארי אנקוריון: אדוני היושב־ראש, אני
שוב מוחה נגד הביטוי הזה1
תיו״ר מרדכי זרז אני מבקש מיושב־ראש
ועדת־הכנסת, חבר־הכנסת אנקוריון, לא להגיש
פרומסט לכל מישפט של חבר־הכנסת אבנרי.
אני אינני צנזור על מה שאומרים חברי־הכנסת.
ענייני ביטחון אני אמחק, אס ייאמר כאן דבר
שיהיה נוגד את האינטרסים של המדינה מבחינה
ביטחונית, אמחק לפי התקנון.
אנקוריץ: הס אומרים ״כלב״ בגרמנית.
הידיד מרדכי זר: אינני מבין גרמנית.
אל תשתמש במילה ״כלב״.
אורי א מ די: זו גס אידיש.
אדוני היושב־ ראש, ההתרגשות של יושב־ ראש
ועדת־הכנסת מובנת לי בהחלט. לא נעים לו
לשמוע האמת בפרשה הזאת. האמת אינה נעימה.
היו״ר מרדכי זד: אני מבקש לא להשתמש
במילה הזאת מעל במת הכנסת. תסכים שזה
לא יופיע בפרוטוקול.
אורי אכנרי: אני חושב שמותר לשחק בשמו
של פתפ׳ בלגי. נדמה לי שזה מותר גס
מבחינה פרלמנטרית. על אחת כמה וכמה כאשר
אנחנו מצטטים את חבר־הכנסת סורקים.

קומדיה שד
אופוויציה

אנקוריון

מנט מימי־הזוהר של הכנסת הראשונה׳ ה מליאה
ריקה, חברי הכנסת אינם באים, יוקרת
הכנסת יורדת, אין איש ככנסת מקשיב לדיברי
רעהו, אין דו־־שיח.
חבר־הכנסת בדר יושב עכשיו כאן ומקשיב ל נו...
בוודאי כולכם רואים אותו, הוא יושב במקומו הריק
ומקשיב לנו. זהו דו־שיח, כפי שהוא מ צי ע ...הוא
יושב כאן יחד עם כל השרים היושבים כ אן...
מנחם ידיד: יש לו ישיבה.
אורי אכנרי ז לכולם יש ישיבות. הם מקב־לים
משכורת כדי לשבת כאן, בישיבה הזאת,
ואין ישיבה יותר חשובה מן הישיבה הזאת, בייחוד
פעם בשנה כאשר הכנסת מדברת על עצמה,
על מהותה, על תפקידה, על נוהליה.
הטרגדיה האישית של חבר־הכנסת יוחנן בדר מעוברת
רחמים. אדם שהקדיש שנים רבות מחייו לבניית
הפרלמנטריזם הישראלי, שתרם לו תרומה שמעטים תרמו
לו כמוה, והנה הוא בא להרוס את הכנסת במו ידיו.
בהלצה הישוו את קנוניית בדר־עופר לכנופיית בדר״
מיינהוף
א רי אנ קו ריון: אני מבקש ממך לחזור מן

_ ה ה שוו א ה הז או ד

ליל־השימיריס לאישור תקציב המדינה, נגרם על־ידי
תעלוליו של יוחנן בדר. הוא התעקש לנמק בל הסתייגות
שלו באריכות, אף שחזר על עצמו בלי הרף,
ואיש לא הקשיב לדבריו. לא היתה לתרגיל זה שום
מטרה שהיא. יתכן שהיה זה נסיון לחזור לימי נעוריו.
למחרת הבוקר הניחו על שולחן־הכנסת לקריאה
סופית, את הצעת־החוק של בדר—עופר לגזילת המנדטים.
אותה שעה דנה הכנסת בהצעת גח״ל להביע אי־אמון
בממשלה בגלל ההתייקרויות.
באותו רגע לא נכח אף אחד מאנשי גח״ל באולם.
ח״כי גח״ל פשוט חיכו לתום דברי הנואם שלהם,
שהגיש את ההצעה — ואז הסתלקו כולם למיזנון.

אורי אבנרי: אי־אפשר שלא לחביע אי־אמון לממשלה.
אבל כאשר הצעת אי־האמון מובאת על־ידי גח״ל,
יש להוסיף הבעת אי־אמון לגח״ל לאי־האמון בממשלה.
בכלל, גברתי היושבת־ראש, מד, פרצופה של סיעה,
המביאה הצעת אי־אמון לממשלה, ואינה טורחת להשאיר
אף נציג אחד מבין 26 נציגיה, כדי להקשיב לוויכוח?
כל סיעת גח״ל ממלאה ברגע זה את חובתה במיזנון הכנסת
26 .נציגי גח׳׳ל נעדרים בעת ר,דית על הצעת סיעת
גח״ל! ואם סיעת גח״ל, בעזרת קנוניית באדר־עופר,
תגזול עוד מנדט אחד, יישבו להבא 27 חסרי גח״ל
במיזנון, במקום ה־.26
אך הקומדיה הקטנה הזאת היא דק ביטוי לקומדיה
גדולה יותר של סיעת גח״ל. לילה שלם היינו עדים
להצגה של קומדיה מבדחת, מגוחכת, פאתטית.

סיעה שמזמן אינה אלא גלגל חמישי של
מפא״י בבית ובמדינה, מאחזת עיני הציבור
ומציגה הצגה של אופוזיציה.

ההצגה של היום היא המשך ההצגה ההיא, לא רק
בצורתה אלא גם בתוכנה. כי אין שום הבדל בין המדיניות
כלכלית של גח״ל ומדיניות ספיר.

בשעה 1בבוקר, אור ליום ה׳ ,היתה צמרת המערך
מאוחדת בדיעה שיש לקבור את הצעת עופר—בדר ל־גזילת
עודפי־הקולות, כדי שהסיעות הקטנות יתנו את
קולותיהן לפרופסור אפריים קצ׳לסקי. בשעה 3בבוקר
השתנה המצב מן הקצה אל הקצה. גולדה מאיר נתנה
פקודה :״לא וראשי מיפלגתה קיבלו את הפקודה
בהכנעה.
מדוע עשתה זאת גולדה ן
היא עצמה הסבירה לעיתונאים :״אורי אבנרי
ושמואל תמיר לא יכתיבו לנו מי יהיה נשיא המדינה ! ״
אולם אנשי״החצר שלה הסבירו שהיתה זאת נקמה
שלה בי אישית, על הנאום שנאמתי כמה שעות לפני
כן. זהו כמובן תירוץ — אד הוא מצביע על הרושם ש-
עשי הדברים על עבדיה של גולדה.
איני זוכר נאומים רבים שלנו שגרמו להתרגשות כה
רבה במליאת הכנסת, כמו נאום זה (שהעיתונות עברה
עליו בשתיקה) .גולדה מאיר הקשיבה לו בפנים קמוצות
מבלי לזוז, אך לפתע העיפה מבט זועם בסיעתה שיש־בה
כמוכת הלם. באותו רגע התפוצצה הסיעה בח־מולת-צעקות,
כשכל אחד מאנשיה משתדל להתחרות
ברעהו בהגנה על גולדה מאיר, לנגד עיניה.
אמרתי את הדברים להנמקת ההסתייגויות של סי-
עתנו לתקציב מישרד ראש־הממשלח, שהוכנו על-ידי
אמנון זיכרוני. עוד לפני שפתחתי את הפה, הזהיר אותי
היו״ר המפ״מי של הישיבה, בצורת שאין לה תקדים
בתולדות הכנסת — ובמשך כל הנאום החזיק היו״ר
מפטיש, והתקשה להחליט אם להלום בו או לא.
הנה הדברים :

,היו״ר ראובן ארזי: אני מוסר את רשות הדיבור
לחבר־הכנסת אורי אבנרי. אני חייב להפנות את
תשומת־לב חברי־הכנסת, כי לפי חוק התקציב, סדר דד
דיון בתקציב השנתי, קריאה שנייה מוקדשת להנמקת
ההסתייגויות.
אני לא רוצה להפסיק אף נואס, כאשר הוא לא מנמק
את ההסתייגויות שלו ומדבר על דבריס שהם נוגעים
לסקירה של שר זה, או במיקרה זה ראש־הממשלה. אבל
אני בכל זאת רואה לחובה להפנות את תשומת־לב חב־רי־הכנסת,
אשר באים להביא את הסתייגויותיהם, שיתייחסו
לפחות להסתייגויותיהם, כדי שהכנסת תדע ממה
הס מסתייגים.
או ר׳ א בנ רי: אדוני היושב־ראש, כאשר הבר־כנסת
מציע להפחית באופן סמלי לירה אחת מתקציב
י של מישרד ממשלתי, הרי בא הדבר להביע
את הסתייגותו מהמדיניות של השר, ואפילו מהשר עצמו1 .
בכל שבע שנות כהונתי בבית הזה, לא שמעתי אף הערה
אחת דומה לזו שכרגע השמיע כבוד היושב־ראש. אולי
זה נובע מהדברים שאני מתכוון לדבר עליהם עכשיו.
חיי׳׳ ר ר או בן אחי: אתה באמת תנמק את

הסתייגותו, כי יש לך הסתייגות להפחית לירה. 14 אבד לאחרים לא היתה הצעה כזאת להפחית 1 לירה אחת. 1 אורי אבנרי: אדוני היושב־ראש, גברתי ראש-
הממשלה, חברי־כנסת נכבדים, הסתייגויות, אינן מבטאות
רק הסתייגות מפעולות מישרד ראש־הממשלה.

מעד ומעבר לזה, הן מבטאות את הסתייגותי
מראש-הממשלה עצמה.

מונח, נסיו ווזיר
אני מסתייג מן המישטר שהיא מייצגת. אני מסתייג
מגישתה האישית לענייני חוץ ופנים. אני מסתייג מן
השיטה השילטונית שהיא הנהיגה במדינה.
אני סבור ששנות כהונתה של הגברת גולדה מאיר
עד כה היו הרות־אסון, אסון שממדיו יתגלו רק בשנים
הבאות. אני רואה בחרדה גוברת שהיא מתכוננת לקבל
את השילטון במשך תקופת־כהונה נוספת, על פי התנאים
שהיא תכתיב למיפלגה ולמדינה.

שילטונה של הגברת גולדה מאיר התחיל
כמונארביה קונסטיטוציונית. אולם הקונסטיטוציה
הולבת ומתרוקנת מתובנה, ואילו המו־נארביה
הופכת יותר ויותר אבסולוטית.
כבר דיברנו לא פעם על שילטון ויקטוריאני. אולם
המלכה ויקטוריה לא הגיעה, אף בגילה המופלג, לעמדת־כוח
כמו זז של המלכה הזאת. המצב מזכיר יותר את
ימיה של אליזבט הראשונה או יקטרינה הגדולה.
כיום קיים במדינה מצב של שילטון יחידים:

בראש עומדת המלכה, ועל פיה יישק דבר
ככד ענייני החוץ והביטחון, ולה המילה האחרונה
בבל ענייני השילטון הפנימי.
לידה מכהן נסיך, החולש עד השטחים המוחזקים
ועל מערכת־הכימחון האדירה.
וכל ענייני הכלכלה והמשק של הממלכה
מסורים כידי הווזיר הכל־יכול, העושה בהם
כבתוך שלו.
ככל שעוברים הימים, כן גובר השילטון האישי. סיג־נוגה
האישי של הגברת מאיר הופך לסיגנון המדינה כולה.
תכונותיה האישיות הופכות לעובדות מדיניות. דיעותיה
הקדומות היו לאידיאולוגיה ממלכתית.
אווירה של חצר־מלכות השתררה בצמרת המדינה חד
מיפלגה. שרים הפכו לאנשי־חצר. הכרעות מדיניות הס־טוריות
באות כתוצאה של אינטריגות. אומרי־הן־הן ממלאים
את המסדרונות, ואין המלכה שומעת עוד אלא את
אשר היא רוצה לשמוע.

בל זה לא היה בל-בך נורא, אילו נחונה הנכרת
מאיר באופי, כתכונות וככישורים הדרושים
כדי לנהל את המדינה כתקופה זו. אולם
לפי מיטב הכרתי, אישיותה החזקה והמרשי־

עול גולדה?•

ד.אגר 1או זר. ד!וט!
מה של הגברת גולדה מאיר מצטיינת כימעט
ככל התכונות ההפופות.

אותו סיגנון ואותה גישה, המציינים את
מלכותה של הגברת מאיר כמערכות חוץ, בול טים
בה גם כמערכות פנים.

יארי א דנ קו רו ץ: זה מתאים לפיליטון, ולא
לנאום בכנסת.

ואשיח המאה ה־20

סיגנון שחצני

אני רואה בדמיוני את האישיות הדרושה תיום בראש
המי׳משל שלנו. מהן תכונותיה? מהן קווי־אופייה ז

מיפעל התחייה שלנו הביא לארץ אוכלוסייה מארצות
רבות. היא מאוחדת בתודעה היסטורית, בשרידים של
דת ופולקלור. היא מפוצלת בהרגלי־חיים, בסיגנונות-
תרבות, ברמות מחייה ובכישורים טכנולוגיים.

דרושה אישיות המתקדמת עם הזמן, היודעת
להבחין מהו העיקר ומהו הטפל בכל תקופה
ותקופה.

מלאכת הגיבוש הלאומי רחוקה מהשלט־תה.
היא אך החלה. מכשולים עצומים כדרכה.

המציאות המשתנה מחייבת ללא הרף הערכות חדשות׳
נטישת תפיסות מיושנות והרגלי־מחשבה שאבד
עליהם הכלח, גיבוש פיתרונות חדשים לבעיות הדשות.
איננו חיים עוד בראשית המאה ה־ ,20 והתשובות של
ראשית המאה, לאתגרים של ראשית המאה, שייכים
ן להיסטוריה. אנו מתקרבים לסוף המאה, ועינינו נשואות
י אל שער המאה ה־ .21 אתגרים חדשים קוראים לנו, ואנו
נקראים לגבש תשובות חדשות.

גם כאן — אין זה !תהליך מכני. אין זה עניין של
כסף בילבד. כשם שהורים עשירים אינם יכולים לקנות
את אהבת ילדיהם בממון.
בתקופה זו צריכה לעמוד בראש המדינה אישיות
שאוזניה כרויות לרחשי־הלב של עדות, אשר בליבן
מכרסם דגש עמוק של תיסכול וקיפוח. אישיות המסוגלת
לאחות קרעים, לגשר על פני תהומות, לסתום פערים
נפשיים וחברתיים. כל אותן התכונות הדרושות
למנהיג לאומי כדי לעשות שלום מחוץ, דרושות למנהיג
כדי להשליט שלום־בית.

מהו העיקר כתקופה זו ץ

לא עוד — עוד עז ועוד דונם, עוד חומה־ומיגדל,
עוד היאחזות, עוד קילומטר פה וקילומטר שם.
העיקר הוא השגת שלום — לא רק שלום רישמי
שעל גבי הנייר, אלא גם שלום של חיים, שלום היוצר
ריקמה חדשה של מציאות יומיומית, שלום שיהפוך
את המדינה מגטו חמוש ומתפשט למדינה נורמאלית,
יוצרת, מתפתחת, שגבולותיה פתוחים ושביטחונה נובע
מחיסול רגשות האיבה.

יעד זה אינו ניתן להשגה כאמצעים מבניים.
הוא מחייב היערכות נפשית. הוא מחייב,
בצד ההחלטה הנחושה להגן על ביטחוננו, נבונות
נפשית להכין את המניעים והרגשות של
האוייב הנוכחי.
המטרה אינה להדביר את האוייב. זה קל, וזה אינו
נושא את הפרי המיוחל. ניצחוננו המוחץ, המזהיר, האגד־

וי ק טו רי ה ובעלה ביו םהכ לו לו ת
להעריך את התכונות והכישורים של האדם המנהל
את מדיניות הממשלה.
אין היא מבינה אלא את הנעשה בלבה שלה. אין לד,
אמת, אלא אמת של עצמה. אין היא מכירה בצדק, אלא
בצדק המגיע לה.
הוו״ר ראובן ארזו: אני רק ביקשתי את ן תשומת־הלב לגבי כבוד אחד מחברי הבית.
אדרי אכנדי ז לא אמרתי מילה הפוגעת
| 1בכבוד ראש־הממשלה.
אדוני היושב־ראש, האזכיר את הפרשה המזעזעת של
איקרית ובירעם? האצטט את הכרזותיו־ ,של ראש־המפד

תזנ ה

תי, ביוני , 1967 מוכיח. המטרה היא להפוך את האוייב
לשכן, ואת השכן לידיד.

עובדה היסטורית היא שמיפעל התחייה הלאומית
שלנו היה מלווה בקרע עמוק בינינו ובין העם הפלסטיני,
בינינו ובין העולם הערבי כולו.

בעודנו נמצאים היום בשיא כוחנו, כאשר כל הקלפים
בידינו, כאשר היוזמה יכולה להיות כולה שלנו, ובידינו
ההזדמנות ההיסטורית לבצע את מלאכת ההשלמה, יוצרת
הגברת מאיר בכוונה תחילה קיפאון מוחלט, מרחיבה את
הקרע ההיסטורי, מנהלת מדיניות מוצלחת של נוקשות
אולטימטיבית — וכל זה כדי להשיג עוד קצת שטח
להתנחלות, עוד קצת תוססת למדינה, ברוח המאה ה־.19

קרע זה — לא צד אחד כידכד אשם בו.
לא צד אחד צודק לכדו, ולא צד אחד כילכד
עשה בו את בל העוולות.
זוהי טרגדיה היסטורית, שבד, עמד לא פעם צדק מול
צדק. בבוא צד אחד לתקן את העוול המיפלצתי שנעשה
לו, הוא עשה לא מעט עוול לצד השני.

המדיניות הכלכלית והסוציאלית אינה אלא תוצאה
של קהות־חושים מתייהדת זו. הכלכלה היא בידי הווזיר,
והוא עושה בה כבתוך שלו. אולם מדיניות זז, היוצרת
פער סוציאלי הולך ומתרחב בין עשיר לעני, בין המעמד
העליון החדש לבין שיכבת האביונים התורשתיים —
מדיניות זו לא יכלה להתנהל לולא היתר, המלכה עצמה
אדישה למה שמתרחש בתחתית חברתנו.

שלה, שהעם הפלסטיני אינו קיים 1היא, אמרה :״יש
לנו תסביך מצדה, יש לנו תסביך פוגרומים, יש לנו תסביך
היטלר.״

.,אתה משפיל י

אולם במלכותה של הגברת גולדה מאיר
נעדרות תבונות אלה. גם מבית שולט סיגנון
שחצני, סיגנון של התנשאות כיתתית ; סיגנון
של חוסר-התחשכות. הדרך כה נבחר מועמד
מיפלגתה לכהונת נשיא־המדינה, תוך דירסת
רגשותיהם של רכים וטובים כרגל גאווה, אופיינית
לשיטה כולה.

אופי בזה יבול להצדיק את עצמו בשיאה
של מילחמה נואשת. הוא אסון כשהצורך הוא
להפוך מלחמה לשלום, ואויבים לשכנים.

זהו אסץ, מחירו ישלמו הכנים והנכדים.

לאחות קרע היסטורי כזה, לרפא פצע בה
עמוק כגוף ובנפש המרחב — ,לשם כך דרושים
שאר־רוח, לב רגיש ומוח פתוח, ואוזן ברוייה
לרחשי-לכו של הזולת, של היריב, בן, של ה-
אוייב.

בן־אהרון מדבר על מדיניות מכוונת להרחבת הפער
ולהשלטת מעמד של עתירי הון וזכויות־יתר. אפשר להתווכח
על השאלה אם אכן ישנה כוונה מודעת. אבל מבחינת
התוצאה, אין זה חשוב.

המציאות שהוא מצביע עליה -הולכת
ונוצרת. וכמישטר המונארבי הקיים, האחריות
העליונה רובצת בל-בולה על המלבה.

1ה נאטת׳ רואות אתכם!
מכל הבחינות האלה, הגברת גולדה מאיר
היא האישיות הפחות מתאימה לעמוד בראש
מיפעלנו הלאומי כשעה זו. היא דמות חזקה,
מעניינת ואף מרתקת — אך אסונות רכים,
רכים מדי, נגרמו כהיסטוריה הישראלית והעולמית
על־ידי דמויות חזקות ומעניינות.
אולם עם כל ההסתייגות שלי מאישיותה — איני רואה
את הפעייה כבעייר, אישית.
בניגוד למלכה ויקטוריה, לא זכתה הגברת גולדה
מאיד בשילטונה בירושה מלידה. היא מולכת מפני שהיא
מתאימה למיפלגתה, ולמישטר הפסיכו־פוליטי שהעלה
אותה לגדולה, המתחנן בפניה כיום להמשיך בשילטונח.

דרושה אישיות המסוגלת לעשות את המיחווה הנדיבה
המקרבת לבבות, להשמיע את הדיבור המרפא פצעי
תיססול והשפלה, לבצע מדיניות המגשרת על פגי תהומות.
בקיצור: דרושה דמות גדולה — גדולה בהבנה,
גדולה בהתאפקות, גדולה במדינאות, כדי לבצע מיפעל
גדול של השלמה.

מן המישטר הזה, אדוני היו״ר, אני מסתייג.

אדוני היושב־ראש ,׳מכל הבחינות האלה הגברת גול דה
מאיר היא, לדעתנו, האישיות הפחות-מתאימה לעמוד
בראש מיפעלנו הלאומי בשעה זו.

דמותה של הגברת גולדה מאיר מצטיינת
בכל התבונות ההפובות. היא אמנית הפארק
זם הצורב, הנשפך בחומצה על רגשות הזולת.
היא אלופת הרטוריקה הפולמוסית, המשפילה
והמקוממת.
היו״ר ראובן ארזי: חבר־הכנסת אבנרי,

המולה כללית בספסלי המערך.
שושנה ארכלי־אלמוזדגנו: מה

אני נדלטער מאוד, אתה לא לוקח בחשבון שקיים
סעיף בתקנון שאומר שחבר־כנסת חייב שלא לפגוע
לא בכבוד הכנסת ולא בכבוד אחד מחבריה.
אתה לא מקפיד בסעיף הזה, ואני מבקש ממך
שתיתן תשומת־לבך לכך.
או רי א כנ רי באוזני זר ואוייב נשמעים דבריה
כשפת השחצנות זזבלתי־נסבלת, היוהרה וההתגשאות.
זאבה רינ ג: אתה משפיל !

סערה בספסלי המערך, קריאות־זעם
מכל הצדדים.
אורי אכנרי: אדוני היושב־ ראש, נדמה לי

ה מ לב ה וי ק טו רי הבזיקנתה.

שזו בדיוק התוצאה של המצב אשר תארתיו בראשית
דברי. לא אמרתי אף מילה אחת שאיננה
פרלמנטרית. מותר לי ואני חייב כחבר־הכגסת,

*) עם שלושה מלכים: בנה אדוארד ה־ ,7נכדה ג׳ורג׳
החמישי ונינה ג׳ורג, ה־.6

עומד

על סדר־היום?
זאב הרינג: אתה כותב הטומאה הגדולה
מדי שבוע!
מרדכי ביבי: יש גם יחסי־נימוס מינימאליים!
זאב
הרינג: אתה אביר הטומאה. זו בושה !
צבי גרשוני: הוא נותן כאן ציונים. מי אתה
!שתיתן כאן ציונים?
או רי יאכנרי: רבותי, זה פאתטי לראות
אתכם כאן משתדלים למצוא חן בעיני המלכה.
תראו את עצמכם בראי לרגע אחד. זה פאתטי !
אולם עם כל ההסתייגות שלי -מאישיותה של הגב רת
מאיר, איני רואה את הבעייד, כבעייה אישית. בניגוד
למלכה ויקטוריה, לא זכתה הגברת מאיר בשילטונה
בירושה מלידה. היא מולכת מפני שהיא מתאימה למים-
לג׳תה, ולמישטר הפסיכו־פוליטי שהעלה אותה לגדולה
והמתכנן בפניה כיום להמשיך בשלטונה.

אדוני היו״ר, מן המישטר הזה אני מסתייג.

מזכיוה התלוננה נגו
שאור בן־שימחון: