גליון 1858 מתאריך 14 באפריל 1973

לל א מילים

העורך ווזמייסד הראעיון :
ד״ר מלביאל זוארץ ו״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב ווארץ 1

עשה זאת במו ידיך

למה לד לנסוע לירושלים ז גם בבית אתה יכול לחוג
את יום השנה ד.־ 25 לעצמאותה גם בבית תוכל להגות מעוצמתו
המהממת של מיצעד הצבא היהודי הגאה בבירת השלום הנצחי.
עשה לך במו ידיך מיצעד המסמל, ולו כזית, את מאווייה והישגיה
של המדינה במחצית יובלה.
גזור בזהירות (כדי לא לפגוע בצה״ל) את צילומי החיילים
שבתמונה, על רכבם ונשקם. סדר אותם בשורות, טור ממונע
לחוד וטור רגלי לחוד — והרי לך מיצעד.

הכן לך מבעוד מועד כ״ה קילוגרם גרעינים, ח״י פטישי

פלסטיק, בקבוקי מיץ חם בשבע ל״י האחד, כובע־נייר עם
סמל? החילות, ותמונות צבעוניות של אלופי צה״ל.
בבוקר יום העצמאות הדלק את ההסקה, שים תקליט
של מארשים יהודיים מקוריים (כיאה לחג) ,הכנס את כל חבריך
וידידיך אל החדר הכי קטן ושם, במו ידיך, הסע את המיצעד
לקול תשואותיהם.

אל תשכח — כל הככוד למדינה! כד הככוד
לצה״ל ! כל הככוד לך!

האגדה דבך חמ1

כוחו של אימון יפה לכל דבר
(אליסטייר מקליין).

בבית מישפחת בן־חמו דולקים האורות, קנו אפילו הערב
בשר * .השכנים עוזרים להעמיס חפצים על המשאית ששלח !;
כבוד השר # .תגידו מה שתגידו, אבל אסור להתייאש
הצדק סופו להגיע — יש אלוהים חביבי, יש
בשל איזו אי-הבנה קטנה, טעות אנושית פשוטה, י• ]:
חיה משפחת בן־-חמו כפי שחיה, אבל הם מיקרה בודד —
ולא שיטה # .שהרי המדיניות הכלכלית אומרת שכל מישפחה
שתרצה ותשתדל * ,יש לה כל הסיכוי להצליח. אז למה <:
לבכות על פער וליילל ו הממשלה הקימה את מיפעל הפייס ;;
ובו אפשר לזכות, אם מנסים • ,ב 150-אלף לירות( .ואל
תגידו שיש אפלייה גם בפרסים) • ויש גם ״לוטו״ (ו״טוטו״ !:
זה כלב ן) והגרלת הוועד למען החייל בישראל * הממשלה ;;
מצידה נותנת את כל השאנסים, אך צריך רק לדעת לקבל
אבל אחרי השידור בטלוויזיה, הממשלה הסיקה את כל !;
המסקנות #הממשלה תעמוד על ביטול העוני, על אף המצב !:
הביטחוני והסכנות • .מעתה — שיפורים בתחום הסוציאלי.
גישה חדשנית לנושא, לאמור כל עני ונדכא שיופיע בטל־ ::
וויזיה, הממשלה מתחייבת את בעייתו לפתור # .לכן, אם ::
קיימות בעיות בתחום הסוציאלי (עוני, שיכון, פער וכולי)׳ •
— עוד חצי מיליון תוכניות טלוויזיה — והבעיה תיפתר, לסיפוקכם

שוב נחרד הישוב מיללת הצבועים,
והפעם חשפו אלה את שיניהם, כנגד
הצעתו של מ. דיין בדבר רכישת קר קעות
בשטחים. כה היללה הזאת לכם?
היכן היו כל הצועקים מרה בתחי לת
שנת השמיטה הנוכחית, עת נמכרה
א״יכולה, על עריה וכפריה
(ע״י הרבנות הראשית) לערבים? מדוע
לא פצו פיהם מדי פסח בפסחו, שעה
שהחמץ של ארצנו, כולל חמצו של
צבאנו המפואר, נמסר תמורת תש לום
סמלי לעכו״ם מאבו־גושי מדוע
אז לא נשמע קולם? מדוע החרישו?
לפנינו, איפוא, מצב פאראדוכ סא
ל י, בו רשאים הערבים לרכוש
את א״י כולה במחירה הריאלי (17
ל״י) ,בעוד על יהודי נאסר לרכוש
קרקעות בשטחים מחשש ספקולציות.
הצעתו של מ. דיין באה לתקן מצב
מעוות של אפליית יהודים ומי ששכל
לו בקדקחי — למה יזעק?

--מ מי שנ תו של מייס דו: אין חכם
כבעל פנסיון

איגרת ל אזרח הי ק ר
מ * כלגת 1ולשרותו

מלכיאל

המערך — מיפלגת העבודה
הישראלית ומיפלגת הפועלים המאוחדת
— יוצא במיבצע חדש
לתועלתן ולנוחיותך.
עד עכשיו, כדי להצביע עבורנו,
נאלצת להטיל לקלפי את הפתק

(בית־ההבראה זיכרון־יטקב)1829 ,

ציבור המיפלצות מקבל בסיפוק
הצהרת ספיר כ׳ אינו מיפלצת

מאת כתבנו לענייני מיפלצווג

בכנם־חירום שנערך אמש, יצא דובר
איגוד המיפלצות, מר יעקב מיפלצת, נגד

הניסיונות שנעשו לאחרונה להשוות את
פינחס ספיר למיפלצת.
״זהו ניסיון מכוון להשחיר את פנינו,״
אמר הדובר, והוסיף כי ציבור המיפלצות
יילחם בכל כוחו נגד השוואות דומות
בעתיד.
״אם ספיר מיפלצת,״ סיכם הדובר ,״אני

בן־אהרון.״
בהודעה לעיתונות אומרות המיפלצות
כי הן ״מקבלות בסיפוק ובתודה את הצהרתו
של שר־האוצר כי אינו מיפלצת.״
ההודעה מציינת כי בהכחשתו סייע מר
ספיר בטיהור האווירה הציבורית המכוערת,
שנוצרו סביב המיפלצות.

שביתת הקונים הצליחה
בפגישה עם עיתונאים נמסרו הבוקר
פרטים מדהימים על הצלחתה חסרת־התק-
דים של שביתת־הקונים החשאית, שהיתר.
השבוע בכל רחבי הארץ.
השביתה אורגנה ע״י ״מועצת העם הזה
לצרכנות״ ,ודוברת המועצה מסרה כי ההצלחה
היתד, כימעט מלאה. השביתה, שתוכננה
מלכתחילה כשביתה חלקית, התקיימה
במשך שבוע שלם בין השעות
שלוש ושלוש וחצי בבוקר. באותן שעות
נמנעו עקרות־הבית מלקנות מוצרים שמחיריהם
התייקרו.
הדוברת הוסיפה ואמרד. כי למרות ה
יער,ג
(אינני ספיר) מיפלצת

ישעיהו יבוסס

זנוונותיו

״ידע שור קונהו, וחמור אבוס בעליו,״
הבטיח נרגשות יו״ר הכנסת, מר ישראל
ישעיהו, בנאום שנשא במזכירות מיפלגת
העבודה. מר ישעיהו אמר דברים אלה

סודיות שאפפה את המיבצע, נודע לכמה
אנשים על קיום השביתה, והיה חשש
להצלחתה. כמה אלפי עקרות־בית נזעמות
באיזור תל-אביב צבאו לילה־לילה, החל
מחצות, על פתחי החנויות ,״אך לבד ממיק-
רה חריג זה לא היו כל תקלות, והשביתה
נסתיימה בהצלחה מלאה. עם עם כזה׳
ועקרות־בית כאלו,״ התייפחה הדוברת,
״אפשר לעשות הכל.״
המועצה מתכננת פעולוודמחאה נוספות,
והראשונה שבהן תהיה אי־קניית מוצרים
בחנויות שאין בהן אותם המוצרים, במגמה
למנוע התייקרויות נוספות.

הנושא את האותיות אמת.
מעתה — תוכל להצביע עבורנו
גם באמצעות האותיות כ, ג ,ד,
ו, ט ,לע, עט, ק ,ש או כל
צירוף אחר שיעלה על דעתך.
חקץ לשיגרה ! חלפו ימי ה•
פיקפוקים וההתלבטויות!
שיטת באדר־עופר המהפכנית
הינד. שירות נוסף, לך האזרח, ב־מיסגרת
המיבצע פנים רבות לאמת.
ח״כ שמח

הפרוטוקולים של זקני חלם

אשר תוקנו על־ידי פרנסי העדה וחשוביה ונכתבו בפינקס לזכרון לשעה ולדורות.
.1בלב כל עיר ישנה כיכר מרכזית.
.2בכל כיכר מרכזית שבלב כל עיר יש להקים אנדרטה.
.3כל אנדרטה המוקמת בכיכר המרכזית אשר בלב כל עיר, צריכה להיות לזכר משהו
חשוב ועצוב.
.4נושא השואה והגבורה הוא נושא חשוב ועצוב.
.5כל אנדרטה המוקמת בכיכר המרכזית אשר בלב כל עיר, צריכה להיות לזכר
השואה והגבורה.
.6את השואה והגבורה מסמל אדם העשוי יציקת־מתכת וידיו מופנות אל־על בזעקה.
.7אנדרטה המוקמת בכיכר המרכזית אשר בלב כל עיר, צריכה להראות אדם עשוי
יציקת־מתכת וידיו מופנות אל־על בזעקה.
.8על אמן המקים אנדרטה בכיכר המרכזית, לעבוד על־פי הוראות פרנסי העיר.
.9אמן המקים אנדרטה בכיכר המרכזית שבלב העיר, אנדרטה העוסקת בשואה ובגבורה
והמראה אדם עשוי יציקת־מתכת וידיו מופנות אל-על בזעקה — שלא יהיה תונזרקין !
.10 תיאודוראקים וחנוך לוין הם שמאלנים ובוגדים.

בואו לחזות
בתחזית מזג־האוה־המופע
שכבש בסערה
את לב הקהל

:דעת העיתונות :

״...נאה עד מעונן חלקית...״
(על המשמר)
״הקהל היה בעננים ולא ניס (ג׳רוזלם־פוסט)

...סוער״
(אויקלט)

::תוכנית ההצגות לשבוע זה :

,8.4בגליל ובגולן
,10.4בשפלה הפנימית
,11.4בנגב ובצפון סיני
,12.4באזורים ב׳— ה׳

יום יום יום יום

בין החוזים נכונה יוגרל מד־גשם.

הלחות תעלה
— 25.ל״י לזוג.

חן לאגבעות
רינת 1(1111(0־

ישעיהו ג׳
לאחר חתימת ההסכם העקרוני על הוצאת
ספר זיכרונותיו.
כידוע מתגבשת במיפלגת העבודה הצעה
בדבר הוספת ספרו של יו״ר הכנסת,
שייקרא בשם ישעיהו ג׳ ,לספרי הנביאים
המאוחרים. הספר עוסק בעיקר בתקופה
שלאחר חורבן הבית.

שיח לוחמים
— תביט תביט, מי היה מאמין —
דונם אדמה כ־ 35,000ל״י.
— תגיד מה שתגיד, אבל אורי לא
נפל חינם.

— כשהוא גפם לי כידיים, אמרתי
לו :״אורי, אתה תהיה יקר לאומה
1כולה!״
— יקר זה לא מילה 35,000 .ל״י!

— כשאייזיק ווטסון, פילדלפייה,
!הודיע שהוא רוכש את המיגרש, בכי תי
כמו ילד.
— ערכם של הנופלים עולה משנה
לשנה.

— זה מה שאמרתי — דם יהודי
אינו הפקר.

בואו לבקר בשכונה החדשה ״נוות־ביבים״ ,הנבנית ע״י חברת ״סלאס־לעם״
באיזור היוקרה ״רמות״חרא״ ,הסמוך לחוף הים.
חברת ״סלאם־לעם״ ,אשר הקימה בזמנו את קריית־תחת, היא חברה בעלת ניסיון
עשיר ומגוון בכל ענפי הבנייה — ניסיון אשר אודותיו יוכלו לספר לכם אלפי
קונים מרוצים בכל רחבי הארץ.
הבניינים החדשים של חברת ״סלאם־לעם״ ניבנו על אחוז הבנייה הגבוה
ביותר האסור על־פי החוק, כדי לתת לכם את התמורה הרבה ביותר עבור
כספכם. בכל בניין חמש־מאות־שבעים־וחמש קומות, שלושת־אלפים־שלוש־מאות־ושתיים
דירות, עשרים־וארבעה כיווני אוויר, שתי מעליות ומיגרש־חנייה רחב־ידיים
ומרוצף בטון, המשתרע על כל שטח הגינה.
מן המרפסות המרווחות של בתי ״נווה־ביבים״ תוכלו להציץ בנוף מרהיב־העין
של פרדסי־השרון, הרי-יהודה וחוף הים, אשר יגלו לעיניכם לפרקים מן הרווחים
שבין בניין לבניין — זאת כמובן בתנאי שעשן העיר יתפזר ומזג־האוויר יהיה
נוח. אשר לבעיית העשן, צוות מהנדסיה של חברת ״מלאס־לעם״ דאג גם לכך:
לבתי ״נווה־ביבים׳ אין חלונות, ולכן אין העשן יכול לחדור לתוכם — גם
לא דרך מערכת מיזוג־האוויר המרכזית, המוגנת מפני הפצצות אטומיות ע״י
פילטר פחם פעיל.
ילדיכם לא ישתעממו כאן לרגע. בכל גוש דירות ייפתח גן־ילדים אשר בו
יוכלו ילדיכם המתבגרים לראות במו עיניהם שיח אמיתי, קצת עיישב ואפילו
פרחים סינטתיים. בגן יהיה גם ארגז־חול אשר יובא במיוחד ע״י הצוות
החינוכי שלנו מן הנגב הרחוק.
כל היתרונות הנפלאים האלה יהיו בהישג ידכם, תמורת סכום סביר של מאה־שבעים־אלף־בלבד,
אותם תוכלו לשלם לנו בתשלומים קטנים לנוחיותכם, במשך
כל ימי חייכם. בואו לגור עימנו ב״נוווז־ביבים״ ,ותיהנו מחברתם של אלפי
אנשים עליזים ותוססים, ממש כמוכם. אין ספק שמכאן כבר לא תעקרו למקום אחר.

ג פי זהב

ס פי ר א ״ ם ונד גולדה
בניגוד להכחשות המפורשות, ברור כיום מעל לכל
ספק, כי שר־האוצר פנחס ספיר הציב אולטימטום
בפני ראש־הממשלה גולדה מאיר, לפני ישיבת הממשלה
השבוע, שהתכנסה לדון בהצעות להתרת מכירת
קרקעות בשטחים לאזרחי ישראל.
נוסף לאזהרות האמריקאיות שהגיעו אל גולדה
באמצעות שמחה דיניץ, בהם הבהירו האמריקאים כי
החלטה חיובית בנושא זה תתפרש על־ידי הנשיא ניב־סון
כפגיעה מכוונת בו ובמאמציו להגיע להסדר, השפיעו
על עמדתה של גולדה איומיו של ספיר, שהיה
בנושא זה תקיף וקיצוני כפי שלא היה מעולם.

דיין מכראת
עצמו ל שנ ה
שר־הכיטחון משה דיין מפר תמורת
כסף את הזכות הבלעדית למסור הצהרות
לכלי התיקשורת הבינלאומיים להכרת טלוויזיה
פרטית זרה, שבבעלותו של ז׳אן פרג
סואה שובל. שובל הוא האיש ששילם לדיין
נס תמורת הזכות להסריט סרט טלוויזיה
על חייו הפרטיים.
השערוריה התגלתה כאשר נציגי ה•
כי.כי.ם י. פנו אל דיין וביקשו את אישורו
לראיון טלוויזיוני עימו, אותו התכוונו לשדר
יחד עס ראיון מקביל שערכו למלן־ ירדן,
חוסיין. מקורביו של דיין טענו באוזני נציגי
הבי.כי.ם י. בי דיין אינו רשאי להעניק ראיו•
נות מצולמים לכלי תיקשורת זרים כמשך
כל שנת ,1973 ביוון שהתחייב בפני חכרת
טלוויזיה צרפתית פרטית להעניק לה את
הזיכיון לשידורי טלוויזיה עימו למשך השנה.
אנשי הבי.בי0.י ,.שנדהמו מהתשובה חסרת־התק־דים,
שבבמותה לא נתקלו מעולם בראיונות טלוויזיה
עם מדינאים זרים, פנו בתלונה רישמית למישרד־החוץ
על סירובו של דיין להתראיין בנימוק המשונה,
כי מכר כבר את עצמו לשנה.

ספיר הזהיר את גולדה, כי כאם תתקבל
החלטה להתיר מבירת קרקעות כשטחים
לישראלים, יהיה עליה למצוא מועמד אחר
שינהל עבורה את מישרד־האוצר ואיש אחר
שינהל את מערכת הבחירות של מיפלגת
העבודה.

פ עו לו תמחאהנגד
מיונעד א ה״ד
קבוצת סטודנטים באוניברסיטת ירושלים
החלה השבוע כשרשרת מיכצע מחאה
נגד קיום מיצעד צה״ל ביום העצמאות.
השלב הראשון במיבצע: ציור דמויות חיילים,
טנקים ומטוסים על הכבישים ברחובותיה המגבזיים
של ירושלים, כשהציורים מלווים בסיסמות :״לא
למיצעד!״ ו״מי צריך מיצעדד׳ הקבוצה, שחבריה
אינם משתייכים לקבוצה פוליטית מסויימת, מתכוונת
להמשיך בפעולותיה ברציפות עד ליום העצמאות.

ייתכן שאנשי הקבוצה יארגנו גם מיב
צע־מחאה המוני כעת קיום המיצעד עצמו.

התובעת להחזיר את פעיל להרצאות באוניברסיטה.
הצלחת המיבצע נמדדת על־פי מיבצע דומה, בו
התבקשו הסטודנטים לחתום על עצומה הקוראת ל־ברית־המועצות
לבטל את כופר ההשכלה. בנושאי כללי
ובלתי מחייב כזה, חתמו כ־ 2500 סטודנטים.

טדי?ולק
רוץ בבחי רו ת
ראש עיריית ירושלים, טדי קולק, כבר החליט
להציג את מועמדותו בפעם נוספת לראשות עיריית

עונש לאד סו פ ר
אדי סופר, איש מחלקת החדשות
של הטלוויזיה הישראלית,
נענש השבוע בידי צבי גיל, מנהל
מחלקת החדשות של הטלוויזיה.
העונש: נאסר עליו לראיין בעצמו.
להבא הוא יצטרף לקחת עימו לכתבות
שיכין מראיין שיאושר
בידי מנהל מחלקת החדשות.
הסיכה שניתנה על-ידי גיל לעד
נש המוזר: אדי סופר שואל את
המרואיינים שאלות מרגיזות. ראיון
שערך כשבוע שעבר עם ערכי
ירושלמי שקיבל אזרחות ישראלית
עורר מאמר תגובה נזעם של הד״ר
הרצל רוזנבלום, עורף ״ידיעות
אחרונות״ .העונש עורר תגובות
נזעמות בין עובדי מחלקת החדשות
הרואים ככף התדרדרות נוספת
ופוליטיזציה של הטלוויזיה.

ט כ סי ס ה שהייה
בבחי רו תלהסתדרות
מאחורי הניסיון לשכנע את מזכ״ל ההסתדרות
יצחק כן־אהרון להפבים לדחיית
הבחירות להסתדרות עד חודש דצמבר השנה,
כלומר, מייד לאחרי
הבחירות לכנסת,
מסתתר טכסים
שקוה שנועד להסוות
דחייה ממושכת יותר
של הבחיהות.
בן־אהרון טען כי לא ניתן
לדחות את הבחירות,
מאחר שהסיעות הקטנות בהסתדרות
יפנו לבית־המיש־פט
העליון ויבקשו לקיים
את הבחירות להסתדרות
כפי שנקבע בחוקת ההסתדרות.
לפיכך לא ניתן
להגשים את כוונתם של
ראשי הגוש המפא״יי לדחות
את הבחירות לאביב
.1974
אנשי הגוש הציעו לחילופין
לדחות את הבחירות
לדצמבר ,1973 דבר האפשרי
לפי החוקה. הרעיון
מאחורי הצעה זו: אחרי
הבחירות לכנסת ירד המתח
בכל המיפלגות ואיש
לא יתנגד לדחיית הבחירות
לאביב .1974

2000

ס תי מו ת

ירושלים, למרות שהתנאי שלו לכך — חוק הבחירות
האישיות לראשי הערים — טרם התקבל.

לאחרונה ככר החל קולק לתכנן, יחד עם
מקורביו ועוזריו את מערבת הבחירות שלו.

מחי ייב חרו
מזכיר מפייס?
במפ״ם מתנהל ויכוח עקשני סביב מועדי הבחירה
לתפקידי המזכיר המדיני והאירגוני של המיפלגה.
בעוד שקבוצה גדולה במיפלגה, המורכבת בעיקרה
משוללי המערך, תובעת לערוך את הבחירות עתה,
נוטה הרוב של מחייבי המערך לדחות את• הבחירות
בחצי שנה.

לדעת מחייבי המערך תאפשר דחיית
הבחירות את הדחתו הסמוייה של המזכיר
האירגוני של מפ״ם, נפתלי כן־משה, ללא
שערורייה׳ פנימית הצפוייה אם יודח כגלוי.

כן תאפשר הדחייה למאיר יערי לקיים את הבטחתו
ליורשו, המזכ״ל מאיר תלמי, שהוא יקבל את המיפ-
לגה כשהיא מטוהרת מהשמאלן בן־משה.

שירות חדש
ש ל בו קו מ טי ם
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל עומד להנהיג
בקרוב בכל סניפיו שירותים בנקומטים, שיאפשרו
ללקוחות למשוך כספים מחשבונותיהם בכל שעות
היממה.
בניגוד לבנקומטים של בנק לאומי, המותקנים בסניפים
נבחרים בלבד והמאפשרים הוצאת סכום כסף
מוגבל וקבוע, יהיו הבנקומטים של הבנק הבינלאומי
מחוברים ישירות למחשב, שיאפשר לכל לקוח למשוך
מהאוטומאט סכומי כסף בגובה הסכומים המופקדים
בחשבונו.

בעדמ עיל

־ רעח

אחח _ .

פונטיין ונורייב

מיכצע עצומת־ה
מחאה של הסטודנבאוניברסיטת
טים
תל-אביב
נגד פיטוריו
הפוליטיים של אלוה־מישנה
(מיל ).מאיר
פעיל, נחל הצלחה
חסרת-תקדיס.

ירק דו בארץ

עד כה חתמו קרוב ל־
2000 סטודנטים על העצומה

הופעותיהם יערכו במיסגרת פסטיבל האביב באמי
פיתיאטרון בקיסריה.

11111111

111111 111111

1111

*111

111111

# 1יי 1111

111111

1 9 9
*111^₪ 188

דיפלומה-הסמן החדץ
( ה חד והעדין )

דיפלומס מלסינום פלוס
הטולס הזה 1858

הלנה רובינשטיין לכל הגברים׳
גבר אחד מכל שניים הוא טיפוס של מנס קלוב
גבר אחד מכל שניים הוא טיפוס של מנס קלוב 52

>1811

• ויוווא * ו ו

העולם הזה 1858

ב מ עגל ר סגו
שיטות לימוד חדישות ומודרניות
נילמדות בבתי המדרש למורים וגננות.
אחת מהן במעגל סגור (הנראית בצילום)
נותנת אפשרות לביקורת עצמית
לאחר שעות ההוראה.

בוגר תיכון
נמשכת תחושות
ל שנ ת ה לי מו די םחשל׳׳ ד

במוסדות רהנשות מורים 111 \ 1ת
בדבר פרטים והרשמה,

פנה אל אחד מבתי המדרש הקרובים למקום מגוריך בתחום ההוראה

המעניין אותך.
רשימת בתי המדרש למורים וגננות, אפשר לקבל ע״י פניה בכתב למשרד החינוך
והתרבות, המחלקה להכשרת עובדי הוראה, רח׳ יפו , 19 ירושלים, טל 226441 ,94141 .־.02

גיליון אחד הגיע גם לידי אבנרי, שישב במקומו
במליאה. הוא שם אותו בתיקו, מכיוון שאינו נוהג לקרוא
עיתונים במליאה( .בשעתו גרם אבנרי להוראה של נשיאות
הכנסת, האוסרת על קריאת עיתונים באולם המליאה,
אך ח״כים רבים עדיין מתעלמים מהוראה זו).
אבנרי נאם את נאומו הראשון והשני, ושום דבר לא
קרה. הוא לא שלף את הגיליון, מכיוון שלא רצה לעורר
את הרושם שהוא מנצל את הדוכן כדי לעשות פירסומת
לעיתון.
היה זה בשעה שפתח אבנרי בנאומו השלישי, כאשר

בדר השתתק וישב במקומו, בעוד אבנרי ממשיך
בנאומו החריף. כעבור חמש דקות, התעורר שוב:
יוחנן כדר: תן לי את העיתון שלך, הוא יותר
מעניין.
אורי אכנרי (שולף את העיתון, מנופף בו עד
שצלמי הטלוויזיה הספיקו להרגיש שקורה משהו
קח אותו, קח אותו, חבר־הכנסת בדר( .בדר ניגש לדוכן,
אבנרי התכופף לעברו והגיש לו את הגיליון, כאשר השער
הקידמי נמצא כל העת בטווח המצלמות).
קריאה ( :לבדר) :שילמת בעת העיתון? תשלם לו !
שמואל תמיר: בדר מתחיל מהשער האחורי.
(ואכן, בדר הפך מייד את העיתון, מתוך תיקווה למצוא
בשער האחורי תמונת־עירום, שיוכל לנופף בה. לאכזבתו
לא מצא כזאת).
אורי אכנרי: אבקש מחבר־הכנסת בדר לקרוא
בעיון את המאמר המסביר מדוע מהי שקורה כאן הוא
חזירות.
בדר עמד במקומו, עילעל בעיתון, בחפשו עדיין תמו׳
נות־עירום. בינתיים הצטרפו אליו כמה חברי־כנסת
אחרים, שעיינו בעיתון בסקרנות. הגיליון נדד מיד ליד,
גרם במשך הלילה להתעוררות בקרב הח״כים הרדומים
כשחברי־הכנסת המתנגדים בסתר־ליבם להצעת עופר־בדר

שער הגיליון האחרון של העולם הזה, שהיה
מוקדש לחזירות של חוק בדר־עופר, עורר התרגשות
בלתי־רגילה במקומות רבים. אך בשום מקום לא זכה
לקבלת־פנים נרגשת יותר מאשר בכנסת.
בדרך כלל אין גיליונות העולם הזה מגיעים לירושלים
אלא ביום ד׳ בבוקר. אולם פרץ עופר, מי שהיה בשעתו
כתב העולם הזה, והמכהן עתה כדובר תנועת העולם
הזה — כוח חדש, דאג השבוע להביא כמה גיליונות
לכנסת. הוא הגיע לכנסת בשעה חמש, כשהדיון על הצעת
אי־האמון עוד היה בעיצומו, והכל התכוננו לדיון על
הצעת בדר־עופר עצמה.
תחילה הסתובבו הגיליונות ביציע־העיתונאים, ומשם
נדדו למיזנון הח״כים. חיש מהר פשטה שמועה שאבנרי
מתכונן לנופף בגיליון עם שער החזיר מעל דוכן הכנסת,
בעת נאומו, והציפייה היתה רבה.

אכנרי מגיש את הגיליון לגדר מעל הדוכן
מה יותר מעניין?

יצחק נכון ומרדכי סורקים מסתכלים כחזיר
לאיזה שער שייך בדר?

נכנס לפתע יוחנן בדר לאולם, ברוח מבודחת, אחרי שנח
בחוץ. הוא היה, כנראה, הח״כ היחידי בבניין שעדיין
לא שמע על הגיליון. וכף, בשעה שתקף אבנרי את
החוק במילים חריפות, התפרץ לפתע בדר. היה זה
כאילו במאי ביים את ההצגה, ובדר מספק רפליקות
הרשומות בקומדיה. הדברים נרשמו בפרוטוקול כך:
אורי אפנדי: אם ישנה היום תופעה מרגשת, בים
הזה של מירמה וכמש שבו שוחה הכנסת
יוחנן גדר: זה לא מעניין. חבר־הכנסת אבנרי,
אולי תראה לנו משהו יותר מעניין, אולי תראה לנו את
הצילומים של העולם הזהו
או רי א כנ רי ( :שולף את הגיליון מתיקו, מציג את
השער הקידמי לכל ספסלי הבית, בעוד הטלוויזיה והצלמים
מצלמים בקדחתנות את המחזה ).זהו הפורטרט
הנכון של מזימתכם. האם זה נראה לך, חבר־הכנסת בדר?
יו חנן כדר: ומה מהצד השני של הגיליון?
אורי אכנרי (עדיין מנופף בשער הקידמי) :חבר־הכנסת
בדר ביקש לראות את הפורטרט. זהו פורטרט
של מה שאתה עושה היום בבית הזה, חבר־הכנסת בדר.
יו חנן כדר: מה יש שם?
היו ״ ר כן־ ציון קשת: חבר־הכנסת בדר, אתה
נחת, באת בכוחות מחודשים, אבקשך להתחשב גם באחרים.

!ודקים מראה את כן קצ׳לסקי להמר וכן־מאיר
כמו קומדיה מבויימת

כדר מציג את העיתון לחכריו
פורטרט עצמי
נהנים מתמונת־השער, ששיקפה היטב את השקפתם, או
תה לא העזו לבטא בגלוי.* .

* למרות שהטלוויזיה צילמה את הסצינה מתחילתה
ועד סופה, לא שודר הקטע כלל.

מרדכי זר מראה את החזיר לטורקים וחיים צדוק
בלי תמונות עירום

מדוע התפרץ עזר ו״צמן
על לאה רבין -אשת מפקדז ל שעבר?
׳ 8התפרצויות הזעם של
אלוף (מיל ).עזר וייצמן

8טעות פרוידיסטית היתר,
לאחראי על מרחב שלמה, ר אי׳
כן אדוני, בעלה של שולמית
אלוני. היה זה לפני הקונצרט
שערכה התיזמורת הפילהרמונית
על סיפון משחתת
של חיל הים בשארס-א־שייך.
בתחילת דברי הברכה שלו, אמר
אלוני :״קהל נכבד, אחני
ראש הממשלה מר יגאל
אלון לשמע הצחוק שפרץ
תיקן את עצמו :״אדוני סגן
ראש הממשלה יגאל אלון.״

הפכו לאחרונה לתופעת קבע.
כמעט בכל מיפגש חברתי עלול
לקרות שעזר יאבד את עש תונותיו
ויפגע במישהו. הקורבן
האחרון שלו היתד, לאה
רביו, אשת השגריר לשעבר
בוושינגטון, יצחק רביו במסיבה
שנערכה לא מכבר בצהלה׳
נחלקו דיעותיהם של
עזר ושל לאה רבין בשאלה
מדינית מסויימת. לפי דברי
עדי שמיעה נסב הוויכוח ביניהם
על הטעם וההיגיון ש־בהפצצות
לעומק במצריים ב תקופת
מילחמת ההתשה. בשיאו
של הוויכוח. התפרץ לפתע
עזר, ובאוזני עשרות הנוכחים
במסיבה* ,ה לא השתתף בעלה
של לאה, קרא לעבר רעיית מי
שהיה הרמטכ״ל שלו :״כולם
יודעים מה המנייה שלך ...את
מיובשת כבר
8שיתוף נוסף בין מיפלגת
השילטון לאופוזיציה־כביכול,
היה גם אחרי תוכנית הטלוויזיה
מוקד ששודרה בשבוע ש עבר.
במהלך התוכנית סיפרה
אם התישעה מרים בן־חמו,
על קשיי משפחה מרובת ילדים
בדירת צריף של שניים וחצי
חדרים. אורח התוכנית, שר־האוצר
פינחס ספיר, אמר
לה אחרי התוכנית :״תכתבי
לי מיכתב על הבעיות שלך.
יש לי מזכירה נחמדה שתיקרא
אותו ברצון.״ כאן התערב מש תתף
אחר בתוכנית, ח״כ גח״ל
יורם ארידור :״גברת בן-

הווו ל ח

הז ה

שני, מישל אופטוכסקי ו
אשתו
עדית גודיק בתו של
גיורא גודיק, קיבלה לתוכה

יהורם גאון

8לשומרי הדיאטה הצטרף
גם מזכ״ל ההסתדרות יצחק
כן־אהרץ. בחודש האחרון
הוא הוריד שבעה קילו ממיש־קלו.
נוסחת ההרזיה שלו: איסור
מוחלט על אכילת פחמימות
וסוכרים. חוץ מזה, אפשר
לאכול מכל הבא לפה.

ך 11ך 11ך ן * מעצבת התכשיטים, פתרה את בעיית הנשים
| \ 111 #11 1המאבדות את מפתחות ביתן: היא עיצבה
תכשיט הניתן לענידה על האצבע או הצוואר, המורכב ממפתח הבית.
הרעיון בא לרחל, שהיא מאבדת מפתחות כרננית, אחרי שנאלצה
להזמין פטמים רבות מסגר כדי להיכנס הביתה.

8חבורת העין השלישית,
הכוללת בין היתר את הדוגמנית
אן טוכמאייר ובעליה
הקולנוען ג׳ק מורי־קתמוד,
השחקנית יעל אכיכ ובעלה
עורך-הדיו־עיתונאי-מחזאי צחי

(מימין) אירח את אחיו בני גאון, מנהל
המכירות של חברת תדיראן, על בימת
ההסרטה של המחזמר הישראלי ; קזבלן שרובו מצולם בסביבות יפו.
העדר גוף מרכזי שיקבע את
המדיניות הכלכלית במדינה.
על העדרו של קו עיקבי במדיניות
זו, הוא סיפר :״הם
דומים לאותה אשה שנתבקשה
להחזיר קדירה שהושאלה לה.
על כך ענתה האשה, :ראשית,
החזרתי כבר את הקדירה.
שנית, לא לקחתי אותה, ובכלל,
היא היתה סדוקה.״
8מי שלא הרגיש כל־כך
נוח באותו לילה ארוך בכנסת,
היו חברי סיעת גח״ל,
שהמתינו כל הלילה בחוסר
מעש רק בגלל החובה להישאר
להצבעות, שאף אחד לא ידע
מתי יתקיימו. אמר הח״כ החדש
של גח״ל, מתתיהו
דרוכדס ג ״ברצון רב הייתי
הולך מפה. אבל מוכרחים להישאר
להצבעות. סוף־סוף צריך
לשמור על הכסא.״
8הישנה סיעה שמאלית
במרכז החופשי 1שאלה זו
שאל בשבוע שעבר מי שראה
את חברי הוועד הפועל של
ההסתדרות, חברי מיפלגה זו.
עקיבא נוף, למשל, השתתף
בעצרת בלב פתוח לשטח סגור,
שאורגנה כהזדהות עם עקורי
איקרית ובירעם, ואילו אכד
רהם טייאר הצביע בעד
הצעתו של מנהיג ברית־השמאל
יעקב ריפתין לקיים דיון
באירגון הפגנות האחד במאי,
מטעם ההסתדרות.

חמו״,את רוצה לשמוע עצה
טובה: תשלחי גם לי העתק
מהמיכתב ואם הם לא יענו לך,
אז אני אזכיר אותך לספיר.״
אחרי שדיבר עם מרים בן־
חמו, שאל ספיר את הצלמים:
״נו, איך יצאתי, יצאתי טוב,
יצאתי בכבודי״

החזקתי מעמד. נזכרתי גם
ביחסו האוהד של המינגווי
קשישא אל הים, והמשכתי להקיא.״

8למרות
הדיאטה, ניצל
בן־אהרון את ההפסקה בדיון
על חוק באדר־עופר, וישב ב־מיזנון
הכנסת עם חבורת עיתונאים
שכללה בין השאר את

שייקח כז־כ-ורת, חגי
מאוטנר ודליה שחורי.

המזכ׳׳ל התלונן בפניהם על

8אלו נעליים נועל השר
חיים כר־לכז קונה שנזדמן
לחנות־הנעליים עזורי, שמע
איך אחד הזבנים מחפש את
״הנעליים של מרסקי בשביל
השר בר־לב.״ מרסקי היא
יצרנית איטלקית, ונעלייה עולות
בארץ כ־ 250ל״י לזוג.
8מנחה תוכנית הטלוויזיה
החדשה, עם צעירים, הוצג
כמוקי (שמואל) צור,
חבר קיבוץ עין־גב. אבל מוקי,
שהוא רכז התרבות של עין-
גב ואחד ממשתתפי שיח לוחמים
אחרי מלחמת ששת הימים,
הוא גם בנו של מי שהיה
שגריר ישראל בצרפת ומשמש
כיום כיו״ר הדריקטריון של
הקרן הקיימת, יעקב צור,
שהיה בשלב מסויים אחד המועמדים
לתפקיד הנשיא.

צ״טוה נגויי

( )25 נסיכה הודית ושחקנית, נותנת
שיעורי הסברה בארוטיקה מיזרחית,
בסרט האנגלי־אמריקאי גן הבשמים, כשהיא לבושה רק בבושם ותכשיטים.
מבקרי הקולנוע, קבעו שהופעתה היא ״בעלת ערך אמנותי.״
8למצב לא נעים הכניס
אחד מטכנאי הטלוויזיה שצילמו
את הקונצרט, את מארגניו.
במסיבה שנערכה במקום
בתום הקונצרט, עלה הטכנאי
לבמה והחל מספר בדיחות
גסות. המארגנים פנו לעמלו
אתתוכניתהטלפרי
שביים
וויזיה, וביקשו ממנו להורות
לטכנאי לרדת מייד מהבמה.

8כתב במחנה דנן שור,
הצטרף השבוע לאחת מהמלגות
רשף, הסטייל הישראלי החדש,
והיה העיתונאי הראשון שהקיא
על סיפונה. בתיאור דרמטי
של ההקאה הוא מספר :
״ליד אחד מכיוריה של הסו־פר־סער,
התחלתי להקיא. כל
כמה דקות עבר ליד גופתי
אחד מננסי ההקאות של הצוות,
טפח קלות על שיכמי ופלט
משהו כמו , :לא נורא רענן —
זה יעבור.׳ ,זה בסדר,׳ גנחתי.
ניסיתי לחמש את מעי במסך
של אסוציאסיות אנטי הקאות.
שאבתי עידוד מההפלגה ה־מיבצעית
הראשונה שלי עם
סטי״ל מהדור הקודם ואיך ש

את לילי אכידן והחבר
שלה הידוע בכינוי כאז. כמו
כל חבורה הגונה, מגדלים אן
וג׳ק חתולה, שחגורים שלה
מפוזרים אצל החברים הקרובים.
אחרי הלידה האחרונה,
קיבלו גם לילי ׳ובאז חתול,
ושם ניתן לו בישראל: זרד
קי. למה דווקא זרוקי? ״מפני
שהוא כל היום זרוק,״ הסבירה
לילי ,״הוא התרגל לעשן וכל
מי שבא אלינו ומעשן, החתול
רץ אליו, מתיישב לידו ונושף
את העשן.״ השבוע בילבל
העשן את חושיו של זרוקי,
שבלע מזון מקולקל וקיבל הרעלת
קיבה.

פסוקי השבוע
• שר־חאזצד פינחס
ספיר ז ״אני לא מיפלצת!״
• סרופיסור צכי יעכץ,
ראש בית־הספר להיסטוריה של
אוניברסיטת תל־אביב, על הפיטורים
האחרונים של מרצים
באוניברסיטה :״איש מ־ 82המרצים
לא פוטר — הם לא
קיבלו מינוי חדש.״

מכת בי ם
תשובות לשוד הקולות

לחוק עופו —באדר, שפירושו התארגנות
גורמי־כוח לדריסת האופוזיציה המפריעה
להם — יש רק מענה יעיל אחד :
התארגנות מחודשת ונימרצת של כל
סיעות האופוזיציה הקטנות תחת גג של
מצע דימוקראטי רחב נגד מזימות שוד
קולות הבוחרים והחנקת הדימוקראטיה !
דויד שימני, רחובות

בדבר אחד טעה העורך בכתבה: בתמונה
שצירף אליה. בתמונה נראה החזיר
השחור (המערך) צועד ראשון, ואחריו
החזיר הלבן (גח״ל).
אך השתלשלות המאורעות הראתה כי
זה שהוביל הוא דווקא החזיר הלבן.
יוסף כריד, תל-אביב
• סצינה אחרת מתוך הגידסה הקולנועית
של חוות החיות, בה נראה החזיר
הלבן מוביל כשנוסח החוק בפיו — ראה
תמונה.

להסיק
...הסיעות הקטנות צריכות להכריז כי
מעתה תנהלנה מערכה להימנעות מהצבעה
בבחירות לכנסת — כולן כאחת.
בלאו־הכי אדישות האוכלוסיה לנעשה
בכנסת היא שם דבר. זאת יכולה להיות
התשובה היחידה הנאותה לכנסת כביכול
דימוקראטית, כפי שהיא היום. אסור להיתפס
למלכודת של המערך־גח״ל ולתת
גושפנקא לדיקטטורה של מיפלגות המימ־סד.
התשובה המתבקשת: בישלתם תבשיל
— תאכלו אותו לבד, בלעדינו. בהימנעות
נוכל להוכיח כי איננו מיעוט.
יהודה כדום, צור־שלום, חיפה
השבוע התגלה סופית פרצופה האמיתי
של האופוזיציה הגדולה
במדינה.
גח״ל זחל על
גחונו כדי שיוכל
להשיג בבחירות הבאות
עוד 0.8של
מנדט, כדי שעוד
עסקן ליברלי או
חרותניק ישב בכנסת
וירים יד אוטומטית.
איפה התפארתי
איפה ההדר?
כנראה ש הם
היו בחו״ל יחד
עם מנחם בגין ביום
ההצבעה המבישה.
משה דורי, חדרה
...כמה סמלית היתד. הנשיקה הפומבית
שהעניק ח״כ יוחנן באדר לגולדה מאיר
בכנסת: באדר מנשק לגולדה ביד, וגח״ל
מנשק למערך בתחת.
שאול ששון, בני־ברק
חוות החיות
״העולם חזה״ ,1857״הנדון —
חוות החזירים״ ,על קנוניית באדר—עופר.
מסקנות האזעקה
ששוגרה לפרופסור אפריים
קצ׳לסקי בארצות-הברית כדי שיגיע במהירות
ארצה להציג את מועמדותו ל־מישרה
הגבוהה ביותר במדינה, היתה
מישגה פאטאלי של מיפלגת העבודה.
עם צעד זה הוחמצה הזדמנות בלתי חוזרת
לגשר (ולוא במעט) על הפער העדתי
ההולך ונפער מתחת רגלינו ומאיים עלינו.
האיש המתאים והסימפטי על כולם נדחף
כבמטה קסמים לקרן זווית על פי צו מגבוה.
אני
תיקווה שעם התקרב מועד הבחירות
יסיק העם את מסקנותיו מצעד פא־טאלי
זה ויידע להוכיח את בגרותו ולהיאבק
למען יחס הוגן יותר כלפיו בעתיד.
מאשה פורמן, רמת־גן

מישאל-עס
לבחירת הנשיא

״איש אינו רוצה לדבר איתנו״.״ פסק
הנשיא זלמן שז״ר והתעלם ממכתב ש שלחתי
לו שהזכיר
לו כי הציבור הערבי
הפלסטיני הוא
הצד העיקרי בסיב־סוך
ובן שיחנו הריאלי.
הוא
בדיעבד ה ביע
אהדה באופן
פומבי והפגנתי ל־טירוריסטים
כאשר
אלה היו יהוד
י ם: מציתי בוטיק
המין. זמיר האם אדם כזה
היה ראוי לכהן כנשיא
מדינה החורתת את הדימוקרטיה על
דיגלה?
רגשות מרים ומאבק חריף אופפים את
בחירתו של הנשיא הבא. האם לא מן
הראוי לתת למישאל־עם לקבוע את מי
באמת מעדיף העם בתור נשיאו?
שלום זמיר, אמירים
ננד נבין

״העולם הזה״ ,1857״מה פתאום
נבון \״ במדור המיכתבים, מאת
תלמה יגול.
כל הכבוד לתלמה יגול על רשימתה
נגד המאבק לבחירת יצחק נבון לנשיאות.
אין לי שום דבר אישי נגדו, ואני בטוח
שהוא איש נחמד, סימפאטי, פיקח וחריף.
אבל מה מכל אלה, לכל הרוחות, עושה
אותו מתאים לכהונת הנשיא? האם רק
העובדה שהוא פרנק?
אני מבקש מכל אלה שעושים הפגנות
בעד יצחק נבון שיזכירו לנו פעם אחת
שהוא יצא למאבק מוסרי או אחר שעלול
היה לסכן את מעמדו בצמרת המימסד.
מה עושה אותו יותר טוב מפרנקים אחרים
להיות נשיא? האם זו העובדה שהוא
היה מזכירו של בן־גוריון?
נדמה לי שתימני שהיה פעם עגלון של
הרצל חי עדיין עימנו בירושלים. העגלון
של הרצל מתאים הרבה יותר לתפקיד הנשיאות
מאשר המזכיר של בן־גוריון, או
הנהג של גולדה.
ר. כדורי, ירושלים

דופקיס אח
השחורים

העלאת המחירים האחרונה של האדון
ספיר היתד, שוב, כמו הכשלת בחירתו של
נבון, צעד אנטי ספרדי מובהק. אם תשימו
לב אז ספיר העלה רק את מחיר המאכלים
שאוכלים ספרדים. כל האוכל
של האשכנזים לא עלה.
מחיר הפיתות עלה ב־,ס/ס( 50מ־ 10 אגורות
ל־ )15 אבל מחיר הלחם לא הועלה, כי
אשכנזים מקבלים סובסידיה. מחיר החומוס
והטחינה עלה, אבל את מחירי הש מנת
לא נתנו להעלות. מחיר הבשר הק
פוא
עלה, אבל הדגים, מהם עושים גפיל־טע
פיש, לא עלו, הסוכר עלה — אבל
הסוכרזית של האשכנזים לא.
קודם לקחו,לנו את הפרנסה, אחר־כך
את הכבוד. עכשיו רוצים לקחת לנו גם
את האוכל?
ש. כוקובזה, באר־שבע
ח צי ת ה,
ח צי? פ ה
״העולם הזה״ ,1856״הנדון —
אנטי בן־אהרון״ ,ניהוח דברי מז-
כ״ל ההסתדרות על השטחים.
מי שקורא את פיתרונו האורגינלי של
מזכ״ל ההסתדרות לבעיית השטחים והשלום,
לא יכול שלא להיזכר בחיוך מר
בשיטת החצי־תה־חצי־קפה של לוי אשכול
בזמנו. כי מה ההבדל בין דיין ובין
בן־אהרון?
דיין אומר: כל השטחים — בלי שלום;
ובן־אהרון: קצת שטחים — קצת שלום.
אבל בסופו של דבר יביאו שתי השיטות
לאותה תוצאה: שטחים ללא שלום וגם
ללא ביטחון.
לכן אני מציע לקרוא לעוף המוזר המעופף
מעל שמי־המערך, במקום יצחק
בן־אהרון, בשם חדש שהולם אותו יותר:
חציון בן־אהרונץ !
רם כרמ לי, פתח־תקווה
מי מ כי ר
אתע מו סעוז?
״העולם הזח״ ,1857 מדור ״אנשים״
,על אי ההצלחה לגלות את
הסופר עמוס עוז בעצרת למען
עקורי איקרית ובירעם.
אם אף אחד מאנשי תנועת השלום לא
יודע איך נראה־ עמוס עוז, זה רק ההפסד
שלהם. מה שיותר חמור, לדעתי הוא, ש*

פלסטי! -יוק*
ך* ק לפני שבועיים כתב הפרשן האמריקאי המפורסם אלסופ
1כי גולדה היא עקשנית ללא־תקנה ואי־אפשר להזיז אותה ע״י
שום רעיון חדש. אולם בשבוע שעבר הוכח פעם נוספת שאפילו
רעיון ישן בעל בסיס הגיוני, לא מצליח להשפיע עליה, ולאחר
כל ראיון חדש איתר. מתברר יותר ויותר כי יש לנו ראש־ממשלה
המסוגלת עם כל התשובות ר״,אינטליגנטיות״ ישלה, לשגע׳ לא
פיל מסכן אחד, כי אם עדר ענק של פילים מאולפים.
כאשר שלחו את אותו אדמיראל טורקי ידוע מלפני 500 שנה
לכבוש את מאלטה, הוא חזר לסולטן שלו והודיע: מאלטה־יוק!
— אין מאלטה, כאשר שאלו את גולדה לאחר מלחמת ששת
הימים חזור ושאול, :״מה דעתך על יישזת־פלסטינית?״ היא
חזרה וטענה: פלסטינים? — יוק ! אני? — לא שמעתי על
דבר כזה !
אבל מה? ! הנוער בארץ, יש לו עדיין ראש פתוח, אלחמדו־ללה!
ולמרות שטיפת־המוח המתמדת באמצעות מבולי פראזות
ציוניות מסנוורות ומדוקלמות בקנאות עיוורת על-ידי מנהיגי
כימעט כל המיפלגות בארץ, למרות הכל, לא התביישו תלמידי-
תיכון דווקא ביום חגה ה־ 24 של אילת, ושאלו את גולדה שוב־פעם
את אותה שאלה מטרידה: מה דעתך על יישות פלסטינית?
ואיזו תשובה נתנה לתלמידים החצופים מחנכת־הדור :
פלסטינים? ממתי הם קיימים? למה לא שמענו עליהם
עד 1967 אלא שתשובותיה הגליצאיות־משעממות של גולדה
לא עוזרות לפתור שום בעייה, כי אם גוררות אחריהן כמה
שאלות עוד יותר מטרידות כגון:
כמה עוד התקפות של פלסטינים על מטוסים ברחבי־העולם

וזריקת־רימונים בעזה צריכים לקרות, כמה עוד רשתות של
אירגוני־חבלה פלסטינים צריכות להתגלות בערי־הגדה, כמה עוד
פשיטות יצטרך צה״ל לעשות על בסיסי־הפלסטינים בלבנון ובסוריה
כדי להוכיח לגולדה העקשנית שלא רק שישנה ישות
פלסטינית, אלא שהיא חיה, נושמת וכנראה לא פחות עקשנית
במלחמתה תוך קבלת האהדה והתמיכה השקטות של הערבים
החיים היום נגד רצונם תחת שילטון המימשל הצבאי הישראלי!

^ םמה שהתרחש עד עתה ברחבי הארץ ומסביבנו באיזור
ובעולם לא יכול עדיין לשכנע את גולדה שלא ייתכן פיתרון של
ממש לסיכסוך הישראלי־ערבי ללא הכרה בפלסטינים כגוף מדיני
מצד כל הנוגעים לסיכסוך — מה כבר יכול לשכנע?
כל הדברים האלה על הפלסטינים בנוסח המתחכם או המת־טפש:
איפה הם היו עד 67׳ ? לא שמענו, לא ראינו ואין דבר
כזה, מצד אדם העומד כיום בראש ממשלה בישראל מראים אחד
מהשניים :
או שהאדם ׳הזה עם כל הכבוד המפוקפק הוא סתום לחלוטין,
או שהוא פשוט לא רוצה, במפורש, לראות את המציאות כמו
שהיא ואז, גם במיקרה השני, סתום אצלו משהו — אם אין לו
כל הסבר הגיוני אחר.
אולם, מה שגרוע יותר, אם ישנה מפלגה, שמתחננת לאדם
כזה שיעשה טובה לעבדישראל וימשיך להיות מועמד לראשות־הממשלה
— הרי מצער כי גם מיפלגה זו היא לא פחות
סתומה מן המנהיגה הזקנה שלה.
יואב פץ, ראשון־לציון

עמוס עוז
ההפסד של תנועת הש.לום
אף אחד מהם לא מכיר כנראה גם את
ספריו ויצירתו. בכל אופן, כדי שבפעם
הבאה אם תראו אותו ברחוב, תוכלו לפ חות
להסיר בפניו את הכובע, אני שולח
לכם תמונה של עמום עוז. תדפיסו ממנה
הרבה עותקים ותחלקו בין החברים שלכם,
כדי שיוכלו לגלות אותו בקלות להבא.
חכר,
חולדה
גג רד־ ר 1X63

דיי

״שמסדרויאל״
זכה במקום הראשון
בסקר הקניה הטובה ביותר
לשנה זו.
שיעררזיאל שיער אסוף, חופשי זוהר שיערגלרומתבדר שיער גולש נעים ורך
שיער רויאל
; השיער שלך.

זזי ח שז
מ׳ה״חר*
מרד >

לשיערוליאל
| \ ן^ שמפי רויאל
^ 4ז ה, לבחירתך
* \ שמפו ״רויאל״
^ ־ 4סוגים שונים:
ירוק -לשיער יבש
כחול -לשיער שמנוני ורגיל
אדום -נגד קשקשים
צהוב -עם תוספת
הלימון הנפלאה

שמפו רויאל

א ח ״ ג ת סוו מ ^

! הגידו?

״תשלובת וורד״ שידמה
150,000 דולאר לשווא
תשלובת ערד שילמה עמלה של 150
אלף דולר לסוכנה הכללי באיטליה,
אמיליו ג׳נטילי — למרות שלא ייצאה
באמצעותו כל סחורה.
התשלומים בוצעו בתקופת ניהול התשלובת
על־ידי המנכ״ל הקודם, עודד
מסר. עם מינויו של יעקב בן״יהודה לראש
התשלובות הכימיות בארץ — הוא
הורה להפסיק את התשלומים.
נראה שג׳נטילי זכה בתשלומים אלה
על ס מן טענות״שווא :
תשלובת ערד הוקמה בהשקעה של
180 מיליון לירות, והיתה אמורה להחל
בייצור של חומצה זרחתית לפני שנה
וחצי. תהליך הייצור, שנמכר לתשלובת
על־ידי חברת אלייד האמריקאית — התגלה
כפגום. המיתקנים פשוט לא ייצרו
את החומצה. כיום, מקווה תשלובת ערד
כי השנה כבר ייצר מיתקן אחד במחצית
מכושר תפוקתו, והשני ב־ 70£מכושרו.
בשעתו
חתמה התשלובת על הסכם
שיווק של 70 אלף טון חומצה לשנה
לקונצרן האיטלקי מונקטיני־אדיסון.
לאחר שלא יכלה לקיים את החוזה, בגלל
אי-התחלת הייצור, תבע ג׳נטילי את
העמלה המגיעה לו כסוכן — למרות
שלא סופקה כל סחורה. הוא קיבל
150 אלף דולר — בין השאר בגלל טענתו
כי אם ישלטו לו, ימנע תביעת
פיצויים מצד הקונצרן האיטלקי.
כאשר התמנה בן־יהודה לתפקידו, נסע

להנהלת מונטקטיני, סיכם עימם כי ימתינו
להתחלת הייצור השנה. אנשי מת־טקטיני
לא העלו כלל את שאלת הפיצויים.
בימים
אלה מכינה תשלובת ערד את
תביעת הפיצויים שלה נגד חברת אלייד,

יעקב בן־יהודח
הפסקת התשלומים
על סך יותר מ־ 100 מיליון לירות. התביעה
תתברר בלישכת המיסחר הבינלאומית.
בינתיים,
לא הוחלט על כל צעדים
נגד הסוכן.

ההפסדה סו פי
ב״ער־בה״ ה מ רי א
ל ־ 7 5מיליון
הפסדי התעשייה האווירית, כתוצאה
מפיתוח מטוס־הנפל ערבה, יסתכמו ב־
75 מיליון לירות, ומה שחמור אף יותר,
אין כל סיכוי להרוויחם בחזרה אי־פעם.
זאת היתה מסקנתם של חברי ועדת
הכספים של הכנסת, בתום הדיון על התעשייה
האווירית. התברר כי כדי לכסות
את ההשקעה בערבה, יש צורך למכור
140 מטוסים. התחזית: אין כל סיכוי
למכור אפילו אחוז אחד ממיספר זה.
המצב טוב יותר בעיסקת הבואינגים
המשופצים של התעשייה האווירית. עד
כה נמכרו 5מטוסים, וסכום המכירה
כיסה את כל ההשקעה שנדרשה לרכישת
13 מטוסי הבואינג הישנים 8 .המטוסים
הנותרים שיימכרו — יהוו רווח
נקי.
גם עיסקת ייצור מטוס המנהלים
קומודור תסתיים בלא הפסד וייתכן אף
ברווח קל. אך כל הרווחים האלה ייבלעו
על־ידי כישלון ערבה.

..קוו״ זנתה
במינוז
נ מו האטומי
חברת קוד, בהנהלת אברהם קמחי,

4מיליון
ללא מי כ רו

״ א ו. א ס. מגייסת
הון הננס העובי
בעלה ומנהלה הנוכחי של חברת
אי.או.אס ,.רוברט וסקו, הגיע לביירות
כדי לגייס הון השקעות משליטי הנפט
הערבי.
וסקו קנה את מניותיו של ברני קורב-
פלד בקונצרן, עת זה ניקלע לקשיים כספיים
בשנת .1970 כיום, חולשת אי.או.אס.
על רכוש בשווי מיליארד לירות ישראליות.
וסקו
)37( ,שעלה כמטאור בארה״ב,
הקים לעצמו אימפריה בשם אינטרנשיונל
קונטרול, הגיע לביירות במטוסו הפרטי
מדגם בואינג ,707 שבו יש אולם ריקודים,
באר וסאונה.
וסקו הוא כיום בעל דרכון של קוס-
טה״ריקה, לאחר שנתן הלוואה של 8מיליון
ל״י לנשיא קוסטה־ריקה, דון פאפה

חיים גכתי

חברת קוד מתמחה במערכות צנרת, ולא
מכבר חנכה את מיפעלה החדש בבאר־שבע,
שבהקמתו הושקעו 750 אלף לירות,
והוא מעסיק עתה 120 עובדים, מחזור
קוד הוא כחמישה מיליון לירות לשנה.
קוד התקינה את מערכות הצינורות ל כימיקלים
במפעלי ים־הנזלזז, תשלובת ערד
ועוד מיפעלים. היא גם החלה לייבוא ציוד
חדיש לחליבה ברפתות בשיטת הרוטציה.
הרפתות בארץ השתמשו עד כה בציוד
חליבה משוודיה, שפעל בשיטה שונה.
בשיטת הרוטציה ההשקעה בציוד גדולה
יותר — עד 300 אלף לירות למיתקן — י
אך היא חוסכת ימי עבודה.

פיגוארס. הוא מבוקש בארה״ב, והוגשה
נגדו תביעה על הוצאת כספים במירמה
מאי.או.אס. בסכום של מאות מיליוני
דולר. רוב כספו מושקע בחברות בא הטיות,
ומשם הוא מנהל עתה את עסקיו.

טבנקין ה צ טוו ליוזמה הפרטית

ללא הסבר
איש הקיבוץ המאוחד מולה כהן
והמתכננת רבקה בר־יהודה — בתו של
שר־התחבורה המנוח ישראל בר־יהודה
— קיבלו לידיהם את תיכנון התערוכה
100 שנות חקלאות, ללא מיכרז.
דובר מישרד החקלאות, שאישר עובדה
זו, לא ידע להסביר מדוע לא הוצא
מיכרז לעבודה, שהיקפה מגיע לארבע
מיליון ל״י.
התערוכה תתקיים במיסגרת חגיגות
25 שנות המדינה. בתיכנון המקורי דובר
רק על תערוכת התעשייה, ובהתאם
לכך גם ניבנו התקציבים. בינואר השנה
הוחלט לפתע להוסיף לתקציב ארבעה
מיליון נוספים — ולהציג גם את הישגי
ההתיישבות.
הביצוע נמסר לוועדה בראשות שר
החקלאות חיים גבתי — והוועדה מסרה
את העבודה לאנשי הקיבוץ־המאוחד
ללא מיכרז.

יוספלה טבנקין, חבר קיבוץ עין־חרוד
ובנו של מייסד הקיבוץ־ד,מאוחד — הצטרף
ליוזמה הפרטית — חברת יזמה של
מיכאל ופנחס גייגר, המייצגת בישראל
את הבנק של קליפורניה, ומשקיעה בבנייה
ועסקי תעשיה שונים.
יוספלה היה מנהלו של מפעל פלדות
עין־חרוד והודח מניהול המפעל באסיפת
קיבוץ סוערת. בעקבות הדחתו התפטרו
מעבודתם במפעל עוד שמונה חברים מאנשי
המפתח במפעל, ונראה שהקיבוץ ענמד
בימים אלה על סף פילוג חדש. בראש
המתנגדים לטבנקין עומדת משפחת סבוראי,
הטוענת כי אסור לקיבוץ להיות
מושתת על תיעוש ועבודה שכירה.
טבנקין בוחן עתה עבור יזמה את רכישת
מפעל אוטוקרס בטירת־הכרמל. לאחרונה
התעניין ברכישה גם ח״כ יגאל הורוביץ,
שהתמחה ברכישת מפעלים כושלים
והפיכתם לרווחיים. מעניין יהיה לראות

מכתבים

החתייקרויות והתרנגולת

התייקרות המחירים האחרונה, למה היא
דומה י
לתרנגולת המטילה ביצה משושה. החכמים
והמלומדים ישאלו: מה קורה לתרנגולת
י אנחנו נרגיש !
נפתלי הורוביץ, קריית־מוצקין

מיסמד מזעזע

״העולם הזה״ ,1852״לא שם
זיין״ ,על סיפרו החדש של דן
בן־אמוץ.
הספר השאיר בי חווייה עמוקה. זהו
ספר הובר, שמן הראוי לפרסמו. מיסמך
אנטי־מלחמתי, אולי החריף ביותר שנכתב
עד כה בידי סופר ישראלי.
הספר הוא מיסמך מזעזע על עולמו
של צנחן נכה (ממלחמת ההתשה) .התמוטטות
עולמו. התמוטטות ערכים, אידיאלים,
פרות קדושות
.״האין ברירה״.
בפעם
הראשונה
מתמודד סופר ישראלי
עם הנושא בצורה
כה עמוקה,
כניה, ראלית, תעו־דתית
כימעט.
בפעם הראשונה
אנו קוראים, כלשון
״הגיבור״ ,״אלבום בעיקבות נכים״
אלבומי הגבורה וספרי
הניצחון.
בפעם הראשונה אנו תופסים משמעותה
הטרגית של נכות ממלחמה1 .
המחבר מכריח אותנו להתמודד עם ה־בעייה.
לראותה במלוא הכנות, החריפות
— עולמו החרב של נכה שמנתק עצמו
ממשפחתו, מחברתו האהובה, מידידיו, הנזקק
לכדורי ארגעה, מרץ והזיה, כדי
לברוח מהעולם השפוי. מהמציאות המחייבת
והשואפת למצב מלחמה מתמדת.
באווירה של ״אין ברירה״.
מיסמך מזעזע. חובה לכל אדם. כולל
מנהיגי האומה.
מאיר מטלון, סטודנט, רמת־גן

רנע של

__ עברית
המערכת והקוראים ייטיבו לעשות אם
יפסיקו לתרגם אנגלית לעיברית ויחדלו
לומר ״בניגוד לחוק״ .כך אוננרים האנגלים
באנגלית.
שפתנו עיברית — לכן נאמר: שלא
כחוק, שלא כדין, בסתירה לחוק — עיב־רית
מקורית ולא עיברית המחקה כקוף
את האנגלית.
חיים נקר, בת־יס
נמצא סוודר וטרמוס

לאחר העצרת למען עקורי איקרית ו־בירעם,
מצאתי סוודר גברי חום־ירוק ותיק
עם טרמוס וכלי־אוכל.
המאבד מתבקש להתקשר בשעות הבוקר
עם דן לחמן, טלפון .267272
דן לחמן, חולון

טעות לעולם צורקת

,״מיטען נפץ׳ נתגלח כחבילת שעוני
זהב. המוצא הישן קיבל שעון — וויסקי״
(כותרת בידיעות אחרונות.)4.4.73 ,
ניסן רוגין, תל־אביב

יוספלה טכנקין
הסוציאליסט כקפיטליסט
מי ינצח בתחרות בין איש היוזמה הפרטית
לבין בנו של טבנקין המפורסם, שהצטרף
לשורות ההון הבינלאומי.

קוראים השולחים מפתכיס
מתבקשים לנפח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למצרסים תמו׳
נ ות למכתביחם.

סיקורת

שיממון ויובש מונאיס זניינו את חנינת ׳ 01 התיאטרון הבינלאומי

ה אוו ס של ה פ סו ק
״כת שקרנים אינה מקבלת פני שכינה.״
פסוק זה היה אחד מאותם פסוקו של
יום, שכל בית ישראל אנוסים לשומעו,
לפי הגזירה החדשה, לפני מהדורת החדשות
האחרונה בשידורי הטלוויזיה. עד
עתה, הופיע הפסוק אחרי מהדורת החדשות
— מה שאיפשר לבית־ישראל להקשיב
או לא להקשיב לו כרצונו.
כסו הנראה יצא על כך קיצפו של
מישהו, אי־שס בחלונות הגבוהים לענייני
צנזורה דתית ומצפונית. זה החליט שאפשר
לאנוס את צופי הטלוויזיה ללמוד
תורה, וכדי לעצור את אצבעו, שמיהרה
לסגור את המקלט מיד עס תחילת פסוקו
של יום הוחלט, להקדימו לחדשות.
מעניין אס אחרי פסוקו לא תוכנס גס
חתקווח, או דף גמרא יומי, בכוח לתוך
גרונו של הצופה.

ן** אשר נחוג ביום השישי האחרון
יום התיאטרון הבינלאומי, התקבצו
כל נכבדי ויקירי התיאטרון בארץ באולם
הקאמרי בתל־אביב כדי להשתתף בשמחה.
קשה היה להאמין שיש לתיאטרון היש ראלי
כה הרבה נכבדים ויקירים — או
שהכניסה חינם קסמה לרבים. האולם מכל
מקום, היה מלא מפה לפה. אפילו על
המדרגות לא היה מקום לשבת.

באיזה שהוא מקום, אפילו אם לא יודה
בכך בגלוי, רוצה כל אמן להיות גם חדשן:
לעשות משהו שלא עשו לפניו, שלא
יאמרו עליו ״כן, הוא טוב, אבל הוא
מזכיר את...״
דרכה של שאיפה מודחקת כזאת אל
ההגשמה היא קצת קשה. נראה שעל מה
שהמוח האנושי לא חשב עד כה, לפחות
בשדה חאמנות, לא ראוי שיחשבו. זוהי
אולי הסיבה לכך שהרבה אמנים נוטים
לחציג במוזיאונים צמיגים מנופחים במקום
ציורים, או מכוניות מעוכות במקום פסלים.
אבל לפעמים, באיזו שהיא פינה, נדלק
רעיון וחושף חלל אמנותי שהמוח האמנו-
תי טרם חקר אותו. זה מה שאירע כנראה
לרענן לוריא ,40 ,הקאריקטוריסט הישראלי
לשעבר, שהפך כיום לאחד החשובים והמפורסמים
שבקאריקטוריסטים בארה״ב.
כלוא פתיר תמונה. לוריא, שגם
כיום לא נטש בקאריקטורות שלו את הסמל
המסחרי שלו, השמש הקטנה, מצייר בנוסף
לרישומים וקאריקטורות גם פורטרטים בצבעי
שמן. בתחום זה הוא מצליח לא
פחות, ומבחינה מסחרית אפילו יותר מאשר
בקאריקטורות שלו. כמה מגדולי האישים

צות שאין בהן תיאטרון מקצועי.
״*כמהימן״״ הנוכחים׳**גירדו את פדחתם -
באי־נוחיות גלוייה לעין, לשמע הדברים.
היה ברור שעל ראש הגנב בוער הכובע.
פינקל דיבר גם על חשבון־הנפש שצריך
לעשות, ולא שכח — כמובן — גם את
יהדות רוסיה.
אחריו עלה יגאל אלון. הוא בירך את
— כמובן — יהודי רוסיה, גילה לקהל
המרוחק כי הדרך הטובה ביותר לבדוק
תרבותו של עם — היא לבקר בתיאטראות
שלו.
אלון לא פירט אם הוא מתכוון לתיאט רון
כמו תפוס את הגנב בהבימה.
ושוב שמעון פינקל, שהודיע על קריאת
מינשר יום התיאטרון הבינלאומי. לפני
שנה, גילה פינקל, נכתב המינשר על־

שיצייר פורטרטים שלהם בצבעי שמן,
תמורת סכומים נכבדים ביותר.
תוך ציור אחד מפורטרטים אלה שאל
לפתע לוריא את עצמו: כל חייהם חיים

לחיות בתוך תמונה

העולם הזה 1*55
ויסקונטי איפה החוויות —

כ]* ,סוף־סוף עלה משהי בינלאומי
ביום התיאטרון הבינלאומי.
מה שנאמר במינשר, שהוקרא על־יהי
עודד קוטלר, היה מאלף ביותר: התיאטרון׳
סבור ויסקונטי, אינו יכול להתחרות
באמצעי־התקשורת האחרים בבידור ושעשוע
הקהל. זה דווקא לטובה, לדעתו —
משום שהיום חוזרים אליו הצופים ברחבי
העולם כשהם מצפים ממנו שישוב לנושאים
בעלי ערך, המוזנחים על־ידי צורות
הביטוי העממיות יותר, ויתרכז בהעלאת

וק השקופיות היו חסהת!

הציור המתפשט של רענן לוריא
בארצות־הברית, כמו הנשיא לשעבר ליני
דון ג׳ונסון, סגן הנשיא הנוכחי ספירו
אגניו, שר־החוץ האמריקאי ויליאם רו־ג׳רס,
המושל נלסון רוקפלר או ראש עיריית
ניו־יורק ג׳ון לינדסי, היו בין אלה
שישבו לפני לוריא שעות י ארוכות כדי

יף חוגגים אם כן, בצורה ישראלית
לגמרי, את יום התיאטרון הבינלאומי?
ראשון עלה על הבימה שמעון פינקל,
המנהל האמנותי של הבימה. הוא מילא
את חובתו, דיווח על פעולות אירגון
התיאטרון הבינלאומי, הזכיר כי שינוי
בתקנון מאפשר היום גם שיתופם של ארי

ציוד
ח ״ סבצב עי

ידי מורים בראז׳ — או ז׳באר — או
בזיאר — לעזאזל עם השמות של הבלגים
האלה. השנה, המינשר הוא של לוקינו
ויסקונטי.

אנשים עם ציורים, מדוע שלא יחיו בתוך
ציורים?
ברור שכדי להשיב על שאלה זו צריך
להמציא קודם כל את הציור התלת־מימדי.
זה לא לקח ללוריא הרבה זמן להמציא
אותו. מה יותר פשוט מאשר לצייר חדר

חוויות אמיתיות, כנות ומרגשות, בפני
קהל הצופים.
כדי להוכיח הלכה למעשה עד כמה מזדהה.
התיאטרון הישראלי עם התיאוריה
הזו, באה בעקבות המינשר הרצאה מדעית
יבשה להחריד של גרשון שקד, על תולדות
הדרמה העברית, שהיתר, מלווה הפעם
במקום השקופיות המסורתיות של ההרצאות
בקיבוצים, בקטעי הצגות חיות.
על מישטחים מתנועעים באמצע הבמה
הציגו שחקנים קטעי הצגות מקוריות. הם
עשו זאת בהיסוס, בחשש — כיאה לתיאטרון
הישראלי המצוי.
פינקד ואיפה התיאטרון?

שלם, על קירותיו, תיקרתו וריצפתו, בציור
אחד — והנה יש ציור — קוביה שאדם
יכול לחיות בתוכו. השאלה החדשה הנוצרת
מכך היא מי ירצה לחיות בתוך ציור
כזה? חדר כזה חייב להיות ריק מרהיטים
והוא גם יוצר תחושת קלוסטופוביה. האדם
שיחיה בתוכו יחוש שהציור סוגר עליו
והוא כלוא בתוכו. אז אלה חיים, אלה?
ציור מטפס על תיקרה. אפשר ל-
התיאש בנקודה זו. אבל רענן לוריא
המשיך הלאה. חיפש ציור כזה שאפשר
לחיות בתוכו. תהליך היצירה עכשיו היה
יותר מסובך, אבל בסופו נולד מה שמכונה
״הציור המתפשט״ (להבדיל מזלמופשט).
הציור המתפשט הוא הוא ציור תלת־מימדי
שאינו מוגבל רק לתחומו של חדר
אחד. הוא יכול להתחיל על אחד הקירות,
לטפס משם אל התיקרה, לרדת אל קיר
אחר, לזחול על השטיח, לעבור דרכו
לחדר שני, לטפס גם שם על הקירות ועל
התיקרה, ואפילו, להשתולל על הדשא, או
לקפוץ אל הגג ולהיכנס לארובת הבית.
המיוחד שבו, המונע תחושת מחנק והסגר
הוא בכך שהציור קטוע וחתוך. הוא אינו
מתמשך, אלא נשבר ברווחים שונים, שכל
אחד יכול לקבוע אותם כרצונו. אבל
הדמיון האנושי נוטה להשלים את הרווחים
ולצרף את חלקי התמונה לציור אחד.
היתרון שבציור המתפשט והקטוע: העין
נחה מהעוצמה של הציור על גבי הקנבס
באמצעות הרווחים הניטרליים.
״כאשר עשיתי את הניסוי הראשון בדירתי,״
מספר רענן לוריא ,״קרה דבר
נפלא. אינטגרלי מהציור. העין פשוט ממשיכה
את הקו הצבעוני מקטע אחד של
הציור אל הקטע העוקב שלו. הדמיון מש לים
את הציור במקום שהוא איננו.״
רענן כל כך התלהב מהתגלית עד שהביא
לביתו רופא עיניים, שאישר שהתופעה
בה החלקים הריקים שבתוך הציור
הופכים לחלק ממנו, היא תופעה אופטית
נורמלית ורגילה.
ציור שכונתי. במה שלוריא לא היה
בטוח זה שהרעיון הנפלא שלו, אותו
יישם מיד בבית־האחוזה שקנה לצורך זה

בתום כל קטע, נגררו המישטחים החוצה,
כשהשחקנים הניצבים עליהם שומרים בקושי
על שיווי־המשקל.
בערך כמו התיאטרון הישראלי.

בגריניץ /קונטיקט, הוא רעיון מקורי.
אולי היו כבר לפניו חדשנים שהמציאו
דבר דומה?
סיפר לוריא :״תיכננתי קודם את הציור.אבל היה הסר לי בית בשבילו. אז קניתי
בית־אהוזה המשתרע על שטח של עשרה
דונם ויש לו אגם פרטי גדול. קניתי את
הבית הזה בעיקר. משום שהוא איפשר
להתחיל את הציור מיד בכניסה. הדבר
הראשון שהכנסתי אל הבית היה הציור.
הוא היה מוכן עוד לפני שהיו לנו מיטות
בבית. קניתי גם שטיחים בצבעים שונים
וחתכתי אותם בהתאם למודל של הציור
שהכנתי מראש.״
אחר־כך צילם לוריא את כל הציור
ושלח את הצילומים למומחים של מוזיאון
גוגנהיים בניו־יורק, שנתנו לו אישור
חתום: הוא הראשון. אולי מישהו המציא
לפניו את הציור המתפשט, אבל אז נראה
שהוא שמר זאת בסוד ולא הודיע על
ראשוניותו לאיש.
תוך זמן קצר הפכה התגלית של לוריא
לפריצת דרך חדשה באמנות, בעיקר בזו
השימושית. המיוחד בציור שלו הוא שאינו
מוגבל לדירה או חדר מסויימים, ניתן
להעברה ממקום למקום׳ כשהבעלים יכול
לקבוע את הרווחים בין חלקיו השונים.
נכון שציור כזה אינו זול. המחיר הממוצע
של ציורים דומים שיצר לוריא עד כה
לפי הזמנה, עלו כ־ 12 אלף דולר. למרות
זאת מודה לוריא :״זה תפס מהר מאוד.
בגלל היוקר שבציור הוא מעניין יותר
מוסדות מאשר אנשים פרטיים. גם אותי
זה מעניין יותר לצייר ציורים מתפשטים
במוסדות ציבוריים. השטח הגדול חשוב
לי פה. בדירה קטנה אין ערך לציור כזה.״
עכשיו מתכנן לוריא ליישם את הציור
המתפשט שלו גם על קירות חיצוניים
של בתים בודדים ושכונות שלימות. אבל
את זה הוא היה רוצה לעשות לראשונה
בישראל .״חשוב לי שזה יתחיל כדבר
ישראלי.״
אם חלומו של לוריא יתממש אי-פעם,
יוכל אולי אדם למסור את כתובתו לחבר
בנוסח זה :״אני גר בכתם הצהוב העליון
בציור השכונתי של לוריא.״

תמרורים
מונה • על־ידי כונס הנכסים

מיסעל אוטוקרס, למנכ״ל החברה, צדי
פלד 49 חבר אגד שהיה מנהל סוכנות

מרצדס באירן ואיש מישרד־החוץ באתיופיה.

מדיםלהינשא. בעוד כ
חודשיים, השחקנית־זמרת הישראלית דליה
לדיא וידידה האמריקאי שהוא בונה
סירות במיקצועו, פטר רידמאסטד

נישאו • במצודת־זאב בתל־אביב,
הסטודנטית הג׳ינג׳ית לימור לבנת, בתם
הבכורה של הזמרת שולמית לבנת ומי
שהיה מפעילי האצ״ל עוזי לבנת, והסטודנט
הישראלי הלומד רפואה באיטליה

אליאב שניידר.

נישאו • קרהטלוויזיה יינית דליה
מזור, הלומדת
באוניברסיטה
תולדות האמנות,
ומהנדס האלקטרוניקה

לוין.

נולד. לשחהישראלית קנית יהודית
(שלושה
ימים וילד) סולה
ולבעלה רפי אדר
שלמד רפואה ו־עשיית־סרטים
באיטליה,
מעתסק בארץ בענף הקולנוע, בן י
בכור: רועי.

יהודית פולה ורפי אדר
בן בכור
עומדיםלהיתג רש • השח קנית
רומי שניידר ובעלה הבמאי היהודי
הארי מיין. לזוג בן אחד.
יתגרש * אחרי
פעמים, השחקן הגר(
)57 ואשתו הדוגנד
( ,)36 המנהלת רומן

עומדים לה
שנפרדו וחזרו מספר
מני קורט יורגנס
נית־לשעבר סימון
עם הבמאי היווני פטיליאכוס פאבלי•
דיס (.)36
נ פ נז ר • בביתו שבמנהאטן, ניו־יורק,
מהתקף־לב, בגיל ,61 מנהל־הפעו־לות
העולמי של מיפעל הבונדס, ליאו

ברנשטיין.

נפטר • בבית־החולים קפלן ברחובות,
בגיל ,70 פרופיסור א־נפט סימון,
מראשוני החוקרים של מכון וייצמן. עם
עליית הנאצים לשילטון ב־ 1933 עזב סי מון
את גרמניה ועבר לצרפת שם חקר,
לפי הצעתו של ד״ד חיים וייצמן, את
בעיות התסיסה. ב־ 1935 הצטרף למכון זיו
ברחובות אשר ממנו התפתח מכון וייצמן
למדע, ומאז עסק במחקר.
נפטר. ביום בו מלאו לו 73 שנים,

הפיסיקאי פרופיסור עמנואל אסתרמן

מהפקולטה לפיסיקה בטכניון. יליד גרמנ יה׳
שם סיים את לימודיו כדוקטור למדעים,
היגר ב־ 1933 לארצות־הברית, מונה
ב־ 1950 למנהל מחלקת המחקר לחומרים
במישרד למחקר ימי של ארה״ב וב־1954
מונה למרכז המחקר של הצי האמריקאי.
נפטר • בלונדון, בגיל ,75 המנצח
היהודי הנודע יאשה הורנשטיין, ש נולד
ברוסיה, החל ללמוד לנגן בכינור
בגיל שש כאשר הוריו עברו מקייב לוינה.
ב־ 1919 החל ללמוד ניצוח וסיים את
לימודיו באקדמיה למוסיקה בברלין. ב־
1941 קיבל אזרחות אמריקאית.

העולם הזה 1858

א א ואי א

התעש חנ א!

ף ככן, סוף״סוף נקרא את הכל. על
1הפוגרומים. על הסבא היהודי, שנחטף
לצבא הצאר. על הריב של האחות עם
האבא במילווקי. על הזבובים בקיבוץ. על
הפגישה עם עבדאללה. על מישחק־העי־ניים
עם האפיפיור.

הכל יהיה
דבן, בספר
נולדה מאיר
אחד הימים,
תמורת כמה

כתוב שחור עד גכי
הזיכרונות שהגברת
מתכוונת לכתוב כושאותו
ככר מכרה
גרושים.

מאה אלף דולר, לייתר דיוק. כמעט חצי

אחרות, כמיקרה זה היא מנצלת
את מעמדה הממלכתי הרם דשם
תועלת כספית פרטית.

אך יתכן שההוצאה אינה מקווה לכך,
אלא פשוט עושה לעצמה חשבון פשוט:
הגברת מאיר היא ראש־ממשלה. אם תפרסם
את סיפרה בעודה מכהנת בתפקידה,
או למחרת פרישתה, ירצה כל יהודי אמריקאי
טוב לקנות את סיפרה כמתנת בר־מיצווה
לבנו, או כשי לחתונת אחותו,
כדי להעניק למאורע צביון פטריוטי יש ראלי.

מיליון
לירות. כשכר־סופרים התחלתי, אך.
במיקרה זה, מוכרת הגכרת
לא סופי.
מאיד ככמה את ההילה שרכשה
כלי עין הרע.
לעצמה כתור ראש-ממשלת ישראל,
את הזוהר המוקרן ממעמדה
ך* עיסקה הזאת, שעליה חתמה ראש הממלכתי.
! 1הממשלה השבוע עם הוצאת־ספרים
בינלאומית מכובדת, מעוררת למחשבה.

דהרכה־הרכה מחשכה.

אין כל רע בכך שהגברת מאיר תכתוב,
אי־פעם, את זיכרונותיה. בוודאי יהיו
בחם, פה ושם, כמה פרטים מעניינים.
אמנם, הגברת מאיר אינה מחוננת בכו־שר־הבעה
רב. איני זוכר אם קראתי אי־פעם
חיבור שכתבה במו ידיה. אבל עם
ישראל משלם לי שכר כדי לשמוע את
נאומיה. הם דלים במחשבות, עניים בכושר
סיגנוני. נדמה שאינה שולטת בשום
ישפה די הצורך.
אך אין זה חשוב. בימינו אפשר לש כור
שכירי־עט זריזים, סופרי־צללים, המחברים
ספרי־זיכרונות לכל דורש. הם
שומעים את הדברים, משכתבים אותם, מוסיפים
קצת מתח ותדמית, והנה עוד ספר־זיכרונות
על־פי הזמנה.
למה לאי

כך או כך, קשור הסכום במעמדה.
אילו עשתה עיסקה זו אחרי פרישתה
מן השילטון, מילא. מותר היה להרים קצת
את גבות־העיניים, אך לא יותר.

אך כשהיא עושה את העיסקה

תונאים, לצלמים ולכלי־התקשורת העולמיים,
תמורת כסף כבד. הוא דרש,
ומקבל, רבבות לירות תמורת כמה צילומים,
בחלוק ונעלי־בית, או כמה מילים.
את זכרונותיו מכר מראש בהון־עתק, אבל
התחרט — אולי מפני שהמחיר לא הספיק

האם אין זה, פשוטו כמשמעו,
ניצוד המעמד הר מז
^ שר אכא אכן הוא, כפי שמסתבר,
1 1היסטוריון וסופר.
בניגוד לגולדה מאיר, אבן הוא לפחות
אינטלקטואל, אדם היודע להשתמש במילים
וברעיונות.
אולם, עם כל הכבוד, קשה לומר שמר
אבן הוא היסטוריון מעמיק, החושף את נבכי
העבר והמעלה לגביו רעיונות חדשניים
מדהימים.

וככל זאת, מוכנים מוציאים

לא ראש־ממשלה כדימום. לא
מי שהיתה. אלא ראש־הממשלה
כפועל.

אדם פשוט אינו מקבל שכר־סופרים
מובטח בסך חצי מיליון לירות, עבור ספר
שעדיין לא נכתב.
המו״ל יחשוב פעמיים, עשרים פעם,
לפני שיציע אף סכום קטן מזה בהרבה.
הוא ישאל: האם יש לבעל הספר המתוכנן
מה להגיד? האם זה יעניין מאות
אלפי קוני-ספרים? האם כדאי לסכן בספר
כזה סכום כה גדול?

הוא יגיד לאיש: אדרכה, בהחלט,
למה לא? שב, כתוב לנו כמה
פרקים לדוגמה. נשקול ככובד
ראש. נתייעץ. נציע לך הצעה הוגנת.

א כן כשבעל הספר שאינו־קיים־
/עדיין הוא,״ במיקדה, ראש־ממשלת
ישראל.
כבר התפרסמו כמה קטעי־זיכרונות של
הגברת מאיר, אותם סיפרה בהזדמנויות
שונות. קשה לומר שהם מרתקים. לפחות
כמה מאות מבני דורה של הגברת מאיר
כתבו ספרים.דומים, עם הרפתקות דומות.
הגברת מאיר אינה אישיות די מגוונת כדי
להוסיף על כך משהו מהותי.

אם כן, דמה מקווה המו״ל ז

אולי הוא מקווה שהגברת מאיר תספר,
בזיכרונותיה, סודות כמוסים מימי כהונתה
כחברת הממשלה וכראשה.

אם כן, הרי הגברת מאיד מוכרת
את רכוש המדינה. כמילים

למשל: מה קורה לכד ההכנסות
האלה כמטכע זר?־ מה דינן לגכי
מס-ההכנסה הישראלי? מה דינן
לגכי חוקי המטכעז
קיימים בארץ כל מיני חוקים לגבי
כל מיני הכנסות. יש חוקים מיוחדים
לגבי שכר־סופרים, למשל.

האם העוכדה שגדודי המדינה
עוסקים כגכיית שכר־סופרים כ
סכומי־ענק, משפיעה עד עיצוכ
החוקים האלה?•

ואם לא, האם עצם *עובדה, שגדולי
המדינה עוסקים בעסקים פרטיים, בעודם
מכהנים בתפקידיהם הרמים, אינה מוכרחה
לעורר חשדות בלב אזרחים תמימים,
שאין להם הזדמנויות כה מרהיבות?

שיא מסע־הגידויים על עסקיו
של מר דיין, התייעצתי עם פרופסור
למישפטים, בקשר למיגבלות החלות על
שרים לגבי עסקים פרטיים.

הפרופסור ענה כלי היסוס שעל
פי חוקי ישראל, עסקים כאלה אסורים
כהחלט.

כלומר: מותר לשר כישראל
להמשיך כעסק וכמיקצוע גם כהיותו
כתפקיד, לעסוק כמיסחר
וכעיסקות -וכלכד שלא ישתמש
לצורך זה כאופן רשמי כתוארו.

ין הוא מריח כל־כך טוב, מפני
שהגברת מאיר היא ראש־ממשלת
ישראל.

כקיצור: האם ראש-הממשדה
מוכרת תוצרת משד עצמה, כמחיר
סכיר והוגן — או שהיא מוכרת
משהו השייך דנו, לכולנו, כמחיר
מופרז ץ

ילו הייתי אדם חשדן. יכולתי
להוסיף על כך כמה וכמה שאלות.

ביקשתי ממנו לאתר לי את החוקים
הנדונים, והוא הבטיח תשובה תוך כמה
שעות. עברו שעות, עברו ימים. לבסוף
טילפן. לי הפרופסור בגימגום של הת נצלות
:״אני נדהם. לא מצאתי חוקים
כאלה. הייתי בטוח שישנם — וטעיתי.״
הגשתי שאילתה לראש־הממשלה, וביקשתי
לדעת מה הן ההגבלות על עיסוקים
מיסחריים של שרים בתקופת כהונתם.
הגברת מאיר ענתה לי בבוז שאין שום
הגבלה כזאת׳ מלבד הסעיף 14 בחוק חסינות
חברי הכנסת, הקובע, בין השאר,
ש״חבר־כנסת, שר וסגן־שר, אסור לו
להשתמש בתואר תפקידו בכל פעולה הכרוכה
בעיסקו או במיקצועו.״

וככל זאת, העניין כולו אינו
מריח כד־כך טוב.

האם לעובדה זו היתד, השפעה על
העיסקה?

חות״ — הן למען המודדת, או
למען כמה דולרים פרטיים ז

המלך לואי־פיליפ (על הסוס הלבן) ובניו
כעודנה מכהנת כראש־הממשלה,
כשאדרת התפקיד עדיין עד שיכד
מה — זה מפוקפק.
יותר מזה: בלתי־מוסרי.
ך* שנים האחרונות גילה העולם הזה
2כמה פעמים פרטים מדהימים על עסקיו
הפרטיים של השר משה דיין.

נתכרר שהשר סוחר כאופן שיטתי
כעתיקות. לא כמימדים מצומצמים,
כחוככ, אלא כמימדים נר*
חכים מאוד, כסוחר. עסקים אלה
הנחילו דו מאות אלפי דירות, ואולי
אך יותר.

מניין באו העתיקות?
חלק מהן ניקנו על-ידו אצל סוחרים
ערביים, תוך ניצול מעמדו הרם. הוא קונה
אותן בזול, מוסיף להן אישור בחתימת
ידו, ומוכר אותן ביוקר ברחבי
העולם.
חלק מהן נחשפו על־ידו ברחבי יש ראל,
בחפירות בלתי־חוקיות. עתיקות אלה
שייכות למדינה, והמיסחר בהן אינו אלא
מיסחר ברכוש גנוב.
חלק מהן נמצאו והוחרמו על־ידו בחפירות
בשטחים המוחזקים. לקיחת עתיקות
אלה מהווה ביזה.

ככל המיקרים האלה סוחר השר
דיין, למעשה, כשמו. לא כשמו הפרטי,
אלא כשמו הציכורי, הקשור
כתפקידו וכמעמדו.
אולם דיין אינו מסתפק בכך. לאחרונה
נודע שהוא מעניק ראיונות מיסחריים לעי
לאור
לשדם לשר אכן הון־תועפות
— מאות אלפי לירות — תמורת
ספר. והשר אכן, העסוק עד מעל
לראש כמילוי תפקידו הממלכתי
המפרך, מצא זמן דכתוכ כזה אחר
זה כמה ספרים, שכולם נמכרו כמחיר
גכוה.
אני מרשה לעצמי להניח כי נעזר בעז רתם
של סופרים והיסטוריונים מיקצו־עיים,
שיש להם יותר זמן. אך השם על
העטיפה הוא תמיד שמו של מר אבן
לבדו.

האם תהיה זאת השמצה אס
אצכיע על האפשרות שהתפוצה
העצומה של ספרים אדה, ושכר-
הסופרים האגדתי שהוכטח עכורם
עוד לפני שנכתכו, קשורים כשמו
של מר אכן?־ כתפקידו כשר־החוץ
של מדינת-ישראל? כעוכדה שהוא
זכה לתהילה כאשר הופיע, כתפקיד
זה, מעל דוכן חאו״ם למחרת
מילחמת ששת-הימים, וככש את
דכ יהודי אמריקה ז
סיפרו לי לא מכבר שהשר אבן, כמו
שרים ואישים אחרים מישראל, גובה
שכר גבוה מאוד תמורת הופעותיו באסי פות
ובבתי־כנסת, המוכנים לשלם כסף
כבד עבור היוקרה שהופעה כזו מעניקה
להם.

ואני מתחיל לחשוכ: האם כל
נסיעות השרים והאישים הככי•
דים, שאנו קוראים עליהם כמדורי
״הכלל והפרט״ ,כולם ״כשלי
הגברת
מאיר סירבה להביע דיעה שלילית
על מצב זה. אולי כבר חשבה אז על
עיסוקיה לעתיד־לבוא, כסופרת מתחילה.
בעיקבות התשובה הגשתי הצעת־חוק
פרטית, שבאה לאסור כל עיסוק מיסחרי
או מיקצועי של שר. אני. מנבא שדרכו
של חוק זה תהיה יותר קשה ופחות מוצלחת
מאשר הצעת־החוק הפרטית של ה אדונים
בדר ועופר.

ואולי נועד חוק כדר־עופר לקצץ
את כנפיה של סיעה קטנה, המעזה
כרוכ חוצפתה לשאול שאלות מסוג
זה ולהגיש הצעות כאלה?־

ך* יה זה פראנסואה גיזו, פוליטיקאי
1 1צרפתי בימי ״המלך הבורגני״ לואי-
פילים, שטבע סיסמה אשר הפכה לדגל
המישטר :״התעשרדנא !״

דגל זה מתנופף מעל דמישטר
הקיים כישראל. להתעשר! להתעשר
! מהר ! אין זמן !

כבשנו את סיני? לשדוד, לרוקן, להוציא
את הציוד ! יש לנו שטחים כבושים?
לקנות קרקעות, מהר, בזול — אפשר כאן
להרוויח הון אגדתי בחסות שר־הביטחון!
המיליונים פורחים בערוגות ורד, מתגלגלים
בממלכת אוטוקארם, זורמים בנתיבי־נפט.
מענקים
של מיליונים, מיגרשים השווים
הון־עתק, מיפעלים המכניסים זהב —
הכל מחולק בנדיבות בין מפרוטקציונרים,
הקרובים לשילטון, התעשרו! התעשרו!

משום־מה רווחת עדיין האמונה
הטפלה שזה נוגע לכל מקורכי ה־שילטון
— אכל לא לשרי הממשלה
עצמה. מסכים הומים גלי השחיתות.
אכל הממשלה עצמה
מזדקרת מכין הגלים העכורים כסלע
מכריק.
זוהי שטות. כולם מתעשרים מן הממ שלה.
אז למה לא שרי הממשלה עצמה?

הכל מותר. הכל נסלח. התעשרו!
התעשרו:

משה ד״ו
נושא את דגר
הימי! חויאקצית
חובו מנהיג העשידים והמתעשוים

גועלי הקרקעות
ף*• עולם לא היתה זהות כה ברורה
ומוחלטת בין אבירי ארץ־ישראל השלימה
לביו ספסרי ארץ־ישראל המישתלמת,
כמו השבוע, בעת שהוויכוח סביב התרת
או איסור מכירת קרקעות בש&חים הכבושים
לאזרחי ישראל, הגיע לשיאו.
לפתע הסתבר כי כל ספסרי הקרקעות,
מתעשרי המלחמות והמיליונרים החדשים
שעשו את רכושם על חשבון האומה הם
חסידי ארץ־ישראל השלימה, החולמים על
החזרת שטחי המולדת הישנה לחיק האומה
ועל גאולת אדמת האבות. בה במידה הסתבר
גם כי דובר>־הם הראשיים של אבירי
הסיפוח, המתכסים באיצטלה אידיאולוגית׳
הם בעצמם ספסרי קרקעות, ספקו-
לנטים, שרוממות ארץ־ישראל השלימה בפיהם׳
אך עיניהם נשואות לרווחים קלים,
להתעשרות מהירה ולגריפת מיליונים.
לא היה זה מקרה כי בראש המערכה
הציבורית שהתנהלה השבוע למען התרת

כסף ויעשו עוד רווחים. הקרקע הנגאלת
היתה הופכת בצורה זו לקרקע נגעלת,
ובישראל היתה נוצרת שיכבה חברתית
חדשה וטמאה — שיכבת מתעשרי הכיבוש.
עשירי
החברה הישראלית מתחלקים עד
היום לכמה שכבות מוגדרות היטב: אלה
שהתעשרו בעזרת הבריטים ששלטו בא״י
המנדטורית; שודדי הרכוש הנטוש עם
קום המדינה; מתעשרי ספיר, שעשו את
כספם בסיועו הנדיב של שר־האוצר; ועשירי
קו בר־לב, שצברו את הונם מהקמת
ביצורים במלחמת ההתשה. משה דיין
שרצה להוסיף אל אלה את ספסרי הקרקעות
בשטחים׳ הציב את עצמו בראש
מחנה הימין הריאקציוני, הפך השבוע לנושא
דגלם של עשירי ישראל ומתעשריה.

70 לירות לדונם

ך• תופעה שר רפישת אדמות בשן
1טחים המוחזקים, ובמיוחד ביהודה וב־שורמון,
החלה זמן קצר אחרי מלחמת
עשת־הימים. תחילה היתד, התופעה מוגבלת
לקרקעות שסופחו לשלטון ישראל
באיזור ירושלים המזרחית ובפריפריה הירושלמית.
באותה תקופה חששו הערבים
למכור קרקעות ליהודים, בעיקר מפחד
.נקמתם של ארגוני החבלה ששלטו אז
ברחוב הערבי בגדה המערבית.
כתוצאה מכך נעשו נסיונות לרכוש בעקיפין
קרקעות מערבים במזרח ירושלים.
הדבר נעשה בצורה פשוטה ביותר: סוחרי
קרקעות ישראליים, או גופים ממלכתיים,
היו רושמים חברות במדינות כמו ליכטנשטיין
או לוקסמבורג. עורכי־דין ישראלים
/זיו מופיעים כבאי־כוח אותם חברות.
רוכשים קרקעות באין מפריע, כשהם משל מים
תמורתם במטבע זר ובמזומן. כל זה
נעשה בעידודה ובאישורה של ממשלת
ישראל, שעודדה את התופעה.
דודן הורוביץ
אופנה נוספת של רכישת קרקעות מערברהדוד
המתעשר
בים בגדה החלה פו״שטת כאשר הוחל
בבניית שכונות ירושלמיות חדשות, באיזור
רכישת קרקעות הערבים ביהודה ובשומרון
נבי סמואל, למשל, הקרקע באיזור זה
לאזרחים ישראליים, ניצבו שני דודנים :
שייכת למינהל מקרקעי ישראל. אבל במר שר־הביטחון
משה דיין ובן־דודו, ח״כ חק כמה עשרות מטרים מהשכונה ההולכת
הרשימה הממלכתית יגאל הורוביץ (אמו
ונבנית, נמצאת קרקע פנויה בשפע, שמבשל
הורוביץ היתה אחות אביו של דיין).
חינה רשמית היא שייכת לתחום ירדן.
בעוד משה דיין נושא את דגל גאולת
אבל סוחרים ממולחים יודעים את עובדות
הקרקע בשטחים הכבושים, כשהמניע שלו
החיים בישראל. הם יצאו מתוך הנחה
הוא כביכול לאומי בלבד, כבר החל בן־
שישראל לא תחזיר לעולם לירדן שטחים
הדוד הנמרץ והפעלתני, לגייס אדמות,
הנמצאים במרחק של כמה עשרות מטרים
לרכז קונים בכוח ולארגן עיסקות של רכימשכונות
מגורים יהודיות בירושלים. לכן
שת קרקעות מידי ערבים נפחדים ומסוג-
היו מוכנים לרכוש קרקעות באיזור צחיח
וורים מערימות הזהב שהומטרו עליהם.
זה, תוך ידיעה שבבוא היום, יהיו אלה
מעבר לכל השיקולים הפוליטיים, המקרקעות
עירוניות יקרות שבמוקדם אוי
דיניים והמוסריים, הפוסלים א־פריורי את
במאוחר תותר עליהן בניה ואז יקפוץ האדמה הנסיון לאפשר לרכוש בלסף את
ערכן פי אלפי מונים.
הכבושה ולספח אותה לישראל באמצעות
גם בעלי הקרקע הערבים גילו נטיה
רישום בטאבו, קיים בנושא זה גם אספקט
למכור קרקעות אלה׳ הנמצאים באיזור
כלכלי ומעמדי טהור. כי לוא היה נוצר
הררי צחיח ושמם׳ אינן מעובדות לצורכי
השבוע מצב בו היתה הממשלה נכנעת
חקלאות ואיו לבעליהן כל שימוש בהן
למשה דיין ומקבלת את דרישתו לפתוח
מלבד רעיית עדרים. עד לפני שנתיים
את הגדה המערבית בפני רוכשי קרקעות
אפשר היה לרכוש באזורים אלה קרקעות
ישראליים פרטיים, מי היה נהנה מכך?
במחיר המגוחך של 70 לירות לדונאם —
ברור שהכוונה לא חיתה לחלק קרקעות
ממש כמו בארץ־ישראל הישנה של שנות
בגדה, בתשלומים לשיעורים, לדיירי משד׳.20-
כנות
העוני או זוגות צעירים. מטרת
הבעיה היתד, כמובן איך להעביר את
ההצעה היתד, לפרוץ את הקו־הירוק בפני
הבעלות על שטחי קרקע אלה. אי-אפשר
ספסרי הקרקעות, בפני בעלי ההון הישלרשום
בעלות על קרקע הנמצאת מבחינה
ראליים, בפני העשירים, כדי שיגרפו עוד

חוקית בשטח ירדן במשרד רישום המקרקעין
הישראלי. משום כך נעשו עיסקות
של הפקדת שטרי מכר, בהן צויין בפירוש
כי פלוני מכר קרקע לאלמוני, והוא מתחייב
להעביר את רישום הבעלות על הקרקע
כאשר יאופשר הדבר בבוא היום.
מי עשה עיסקות כאלה?
עשו זאת אנשי הקרן־הקיימת לישראל,
להם ניתן אישור מטעם מינהל מקרקעי
ישראל ומטעם הממשלה, לבצע עיסקות
רכישה. עשו זאת אנשים פרטיים שייצגו
למעשה את קונצרן הענק הממשלתי כלל.
ועשו זאת ספסרי קרקעות, שבשלושת החודשים
האחרונים הקפיצו את מחירי
הקרקעות בגדה, בגלל הביקוש הרב, פי
מאה ויותר.
שום עיוות חוקתי, כפי שניסה לטעון
שר־המישפטים, ושוט צורך מדיני
או לאומי, כפי שהציג זאת שר־הביטחון,
לא גרמו להצעה לאפשר מכירה
במדינה העם
משפט הנ שיא
עס בחירתו הפד
הנשיא הרביעי ש?
ישרא? ,מסמל מיפלכתי
לסמל לאומי
המסורת הדתית של ישראל ראתה את
המנהיג המדיני העליון של האומה כמלך,
ולא כנשיא .״שום תשים עליך מלך אשר
יבחר אדוני אלוהיך בו! מקרב אחיך
תשים עליך מלך, לא תוכל לתת עליך
איש נכרי אשד לא אחיך הוא.״״ קובע
ספר דברים את מישפט המלך. ובהמשך
הוא קובע את התכונות הנדרשות מהמנהיג
המדיני העליון, שהן צנועות ביותר :״רק
לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם
מצרימה ...ולא ירבה לו נשים ולא יסור
לבבו, וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד ; והיד,
כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את
מישנה התורה הזאת על ספר מלפני הכוהנים
והלוויים! והיתד, עימו וקרא בו כל
ימי חייו למען ילמד ליראה את אדוני
לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת
החוקים האלה לעשותם ! לבלתי רום לבבו
מאחיו...״
אם נשיא המדינה הוא יורש תפקידו

נשיא קציר
בגגות הרודנות

דודן דיין
ובן־הדוד המאפשר
חופשית של קרקעות בשטחים מערבים
ליהודים. היה זה הלחץ שהפעילו קבוצות
לחץ רבות השפעה בצמרת המימשל, שדחף
את דיין ושפירא להגיש את הצעתם.
מבחינה זו דרוש שיתוף פעולה הדוק
ביותר בין ספסרי הקרקעות לבין צמרת
השילטון.
לא יגאל הורוביץ, לא יחזקאל סהר ולא
עובד בן־עמי, לא ירכשו שטחים באזורים
מדבריים ביהודה ושומרון שימשיכו להישאר
מידבריות׳ רק כדי שהאדמה תהיה
בבעלות ישראלית. הפאטריוטיות שלהם
תתגלה רק כאשר יתברר להם שיש סיכוי
שמחירי קרקעות אלה יעלו והם יוכלו
להוסיף עוד כמה מיליונים טובים למיליונים
שכבר צברו בעזרתה האדיבה של
ממשלת ישראל.
היה זה אופייני שהבעיה כולה נשאה
את חותמו של שר־הביטחון משה דיין.
למשה דיין אין שום מעצורים מוסריים
כאשר מדובר בעיסקוח מכניסות, ויהיו
אלה מכירות של עתיקות שדודות, עיסקות
תיווך בפגטהאוזים או דרישות תגמולים
עבור הסכמתו להצטלם בחלוק או בלול
בנהלל. אז מדוע שיהיו לדיין מעצורים
מוסריים כאשר מדובר גם בספסרות קרקעות?

מלך הממלכה, הרי עונה פרופסור
אפרים קצ׳לסקי (שעיברת את שמו
לקציר) שנבחר השבוע לתפקיד נשיא
המדינה, על כל התכונות הנדרשות
במעמד ייצוגי נעלה כזה, ואולי עוד יותר.
הוא אומנם אינו בחיר אלוהים וגם לא
בחיר העם, אלא בחירה של מיפלגה רודנית,
שיותר ויותר חושפת את פרצופה
האנטי־דמוקרטי תוך רמיסת כל דיעה
מתנגדת ותוך כפיית דיעותיה בצורה
שרירותית. אולם כתר המדע אותו נושא
אפרים קצ׳לסקי נותן יסוד לתקווה כי הוא
יתעלה בתפקידו מעל ומעבר לעסקני ה־מיפלגה
הקטנוניים שסללו את דרכו ל,
כהונה
הרמה.
כאשר נבחר השבוע קציר ברוב של 66
קולות בכנסת( ,לעומת 41 קולות שניתנו
למועמד השני, הפרופסור אפרים אורבך),
נפתחה הדרך בפני הנשיא הרביעי של
ישראל לצקת יותר תוכן במישרה הרמה
שהפכה במרוצת השנים לסמל חסר מש מעות.

צה״ל
סיור
כ תו בו ת ג בי־ רווו
פשיטת צה״ל ע? מרפד
חפידאיון בביירות
כישרח תפנית
בלוחמה כמחבלים
עוד זמן רב יפרחו האגדות על מה
שאירע בליל יום שלישי השבוע בביירות,
בירת לבנון .׳כיוון שמטעמי בטחון הטיל
צה״ל איפול על פרטי המיבצע ועל תיאורי
קרבות הרחוב בביירות, וכיוון שהמקורות
היחידים לתיאור מה שאירע הם עתונאי
החוץ בביירות והתושבים בעלי הדמיון
המזרחי הפרוע, אין ספק שהמיבצע הג׳ימס
בונדי שערכו יחידות צנחנים וקומנדו ימי
__(המשך בעמוד )20

היו בו השפילה
מאת

אור,
א סרי

זה היה היום בו נתן יו״ר הכנסת פקודה
דסדרנים להשתמש ככוח נגד ח״כים, כדי
למנוע מהם להיכנס לישיבות מוסדות הכנסת.
זה היה היום כו הוכח סופית שאין עוד יו־שב־ראש
הכנסת, אלא רק יושב־ראש מטעם
רוב הכנסת.
זה היה היום בו כיזה הרוב את פיהמ״ש.
זה היה היום בו נקבע שתקנון הכנסת
קיים רק במכשיר נגד הסיעות הקטנות — אף
הופך לפיסת־נייר חם ר-ערך כאשר הרוב רוצה.
זה היה היום שתואר על־ידי קאריקטוריסט
כציור בו מחזיק עופר (המערך) בפטיש ששמו
בדר (גח״ל) ,ומבקיע סדק כמישכן הכנסת.

שימנע מיו״ר הוועדה להביא את החוק למליאה.
בג״ץ נגד הכנסת הוא כימעט בלתי־אפשרי. בארץ
אין חוקה. הכנסת היא ריבונית. אך גם ריבונות זו כפופה
לכללים של הגיון וצדק.
ההכנות נעשו בצינעה. על פי בקשתנו, פנו הפרופסורים
אל ועדת החוקה־חוק-ומישפט כדי להביא בפניה את
מימצאיהם המדעיים, הזורקים אור חדש לגמרי על תוצאות
הצעת־החוק. אותה שעד, הגיש גידעון האוזנר, שהוא

אולם אחרי שיחה עם אנשי המערך וגח׳׳ל,
חזר בו ישעיהו, ברגיל, ומסר תשובה שלילית.

נפגשו עימו נציגי הסיעות שוב.
נרגשת והוחלפו דברים חריפים.
נשאר מכשיר בידי סיעת־המערך,
על כבוד הכנסת,״ כפי שמחייב

ביום ב׳ בצהריים
הפעם היתה הישיבה
היה ברור כי ישעיהו
ושאינו חולם ״לשמור
אותו התקנון.
חזית שלישית, תוכננה למליאה עצמה. בשבוע לפני
כן החלטנו שד,סיעות הקטנות יגישו הצעות אי־אמון,
כדי לעכב את הדיון. סיעתנו אינה זכאית להגיש הצעה
כזאת, בגלל היותה, כרגע, סיעת־יחיד. המרכז החופשי
הגיש הצעה. שאר הסיעות הקטנות נמנעו ברגע האחרון,
מתוך חולשה והיסוסים.

כבר סופר הרבה על יום זד, מפי אנשים שהסתכלו
בדברים מן הצד. אולי כדאי לספר איו נראו הדברים
מבפנים — תוך ־כדי עשיית המעשים עצמם.

הנשק הסודי
ך* ניסיון האחרון למנוע את התועבה בדרכי משא!
) ומתן נכשל שבוע לפני כן, כאשר השמיעה גולדה
מאיר, בשלוש לפנות בוקר, את ה״ניאט״ הסופי שלה
(העולם הזה .)1857 היא שללה כל פשרה עם הסיעות
הקטנות — בהזכירה את שמי במפורש. האות ניתן.

למחרת היום נולד כמוהו של אמנון זיכרוני
המהלך המזהיר, שנועד למנועי ברגע האחרון
את קבלת חוק כדר-עופר. היה זה שילוב
של פעולה מישפטית וחישוב פרלמנטרי.
בשרשרת של בדר־עופר היתר, חולייה חלשה אחת,
שאיש מלבדנו לא שם לב אליה. החוק הובא לקריאה
סופית על־ידי ועדת החזקה־חוק־ומישפט. עיון מדוקדק
בתקנון, בסעיף שנשכח מזמן, העלה שרק יו״ר הוועדה
מוסמך להביא את החוק למליאה — או להטיל תפקיד
זה על מישהו אחר. זוהי סמכות אישית, ולא קולקטיבית.
היו״ר הוא יוסף גולדשמידט, איש המפד״ל. זהו ח״כ
סימפאטי, שאינו עסקן מיפלנתי מיקצועי, מישפטן, יוצא
גרמניה, הגון וצנוע. הוא ידוע כמתנגד חריף לחוק בדר״
עופר, אך היה ברור כי לא ישתתף בשום התחכמות, ולא
יעשה דבר שאינו נכון על פי התקנון.

השאלה היתה: איך ליצור מצב שבו יצטרך
גולדשמידט לסרב, על פי עקרונותיו,
להביא את החוק למליאה ז
בשקט, בלי פירסום, הכינונו את הכלי: עתירה לבג״ץ,

שבוע לפני כן, ביום החמישי, פנו חברי שמונה הסיעות
הקטנות ליו״ר, ביקשו דחייה של הדיון עד אחרי
בחירת הנשיא. ישראל ישעיהו, שזכה בגינוי כללי בעיתונות
בשעה שנתן יד להפרה סיטונית של כללי התקנון
בעת הקריאה הראשונה של הצעודהחוק, היה זהיר. הוא
שמע את הטענות, הבטיח: הוא נוטה לדחות את הדיון,
אלא אם כן ישוכנע שדחייה תחבל בביצוע החוק, אם
יתקבל( .אפשרות זו לא היתד, קיימת, מכיוון שהחוק נוגע
רק לחישוב תוצאות הבחירות, ואינו מחייב שום הכנות).

מייק ב״ידיעות אחרונות״

נתברר •טוב — כפי שהיה ברור מתחילת
המאבק — שלמעשה דק שתיים מן הסיעות
הקטנות מובנות להילחם ללא-רתע: סיעתנו,
וסיעת המרכז החופשי.

מנחם בגין מצווה

חבר הוועדה, בקשה לוועדה לחדש את הדיון בהצעת־החוק,
במקום להביאה למליאה. על סמך מימצאי הפרופסורים
עיבדתי הסתייגות חדשה להצעת־החוק והגשתיה
לוועדה, בבקשה לנמק אותה בפניה. העברתי העתק של
הסתייגות זו לסיעות האחרות, שגם הן חתמו עליה.
גולדשמידט קבע ליום בי, בשעה ,12.30 ישיבה של
הוועדה, כדי שתחליט אם לחדש את הדיון או לאו.

• 12.30 התכנסה הוועדה. היתד, זאת ההזדמנות האח רונה
לסיעות הגדולות לסגת בכבוד — אילו רצו בכך.

זאת היתה שעת-האפס. בתיקו של זיכרוני
ככר היתה מוכנה העתירה דצו-עד-תנאי, כמיק־רה
שהוועדה תחליט כשלילה.

הוועדה הוזליטה בהרמת ידיים שלא לשמוע את הפרופסורים,
לא לדון בהשגותיהם המדעיות, להפעיל את
המכבש. הקרב התחיל.

היו״ ר הוא מנ שיו
ך* זית שנייה התמקדה בחדרו של יו״ר הכנסת —
( 1חדר שעוד עתיד היה לראות התנגשויות חמורות.

אך גח״ל קיבל הוראה טלפונית ממנחם
בגין ללכת עד הפוך, והמערך קיבל הודאה
דומה מגולדה מאיר.

כשעה שהוועדה ישבה על המדוכה, התרחשה
אחת ההתנגשויות הרכות של אותו יום.
נמסר לי כסוד כי יו״ר הכנסת החליט שלא
להרשות לצלמים ולאנשי הטלוויזיה לסקר את
הדיון במליאת-הבנסת.
הזעקתי את הסיעות הקטנות האחרות, ועלינו במלוכד

ב ו 1 1 1 1 1 1 1

המסת מת עצמה
של גו־ש־מפא״י בכנסת. מסרתי לשניהם את ההודעה בעל־פה,
ואמרתי להם שתוך כמה דקות יגיע זיכרוני כדי
למסור את ההודעהיבכתב.

התגובה היתה מדהימה. אנקוריון דיבר ב•
זידזול גמור על בית-המישפט, אמר :״חשופי
טיס יכולים להגיד מה שהם רוצים.״ ישעיה ייהו הפליט :״מה שהשופט אומר אינו מחייב אותי.

היה ברור ששניהם מתכוונים להתעלם מן ההודעה
המנומסת של השופט, אף לפני שקראו אותה. אולם לא
תלינו מראש תיקוות בשניים אלה. עינינו היו נשואות
אל יוסף גולדשמידט — וכך התחילה הדרמה בנפשו ה-
.׳ייקית״ של ח״כ הגון, שהפך כימעט לגיבור לאומי.
גולדשמידט קרא את ההחלטה פעם ופעמיים, כאשר
מסביבו מצטופפים עיתונאים וצלמים. היא היתה מנוונת
אליו אישית, כאחד משני ה״משיבים״ לעתירה. הוא הלך
ללישכת היו״ר, הודיע לו שעל פי מצפונו והבנתו, אינו
יכול במצב זה להגיש את הצעת־החוק למליאה, וגם לא
להטיל את הגשתה על מישהו אחר, עד אשר יחרוץ
בית־המישפטאת הדין, כעבור יום־יומיים.

זאת הייתה הפצצה שאותה הכינונו, בשקט

סדרנים נגד ח״ניס
^ מעט כל 1^0חברי־הכנסת הצטופפו במיזנון
ובמעברים שבין המליאה ולישכת הידר.

שרים הסתובבו כשיות אבודים. ח״כים
עם רעהו בהתרגשות. ראשי
המדיניז פ״ אלי בשאלה מה יהיה 1״ לפתע
! יפכה סיעתנו למוקד המאורעות בכנסת .״

גולדה מפקחת £3 £5.35

בעצבנות ומפקחת על התנהגות גן־הילדיס, סיעת המערך.

(המשך מעמוד )17
אל לישכתו של יו״ר הכנסת, כדי לתבוע ניטול החלטה זו.
אותה שעה התדיין היו״ר בחדרו עם מנכ״ל הטלוויזיה,
שמואל אלמוג.
אמנון זיכרוני ירד לחדרנו, והתחיל להכין עתירה נוספת
לבג״ץ — כי פומביות הדיון במליאה היא זכות השמורה
בחוק־יסוד. בפני איום זה נסוג היו״ר, וההוראה בוטלה.

פרשה קטנה זו היתה אופיינית. עד ראש
הגנבים בער הכובע. הם ידעו שהם עומדים
לבצע דבר מביש — והם חששו מפני התוצאות,
אם ייעשה הדבר דעיני כד.

המיווץ עם הזמן

אולם תשומת־לבי שלי היתד. מכוונת ללישכת הידר
לשם נכנסו סגניו, לשם התייעצות. אולם לא רק הם
יעקוב שימשון שפירא עבד על פני, מרוגז כפי שלא
ראיתיו מימי, כשהוא דומה לשור המסתער על מאטאדור.
הוא נעלם מאחורי דלת הידר. אחריו הגיע מאיר שמגר
כשפניו אינם מגלים שום הבעה, כפניו של שחקו פוקר
מיכאל ארנון, מזכיר הממשלה, עמד בחדר הסמוך וטילפן.
כל זה היה תמוה. יומיים לפני כן אמרה גולדה מאיר
למדענים, שנועדו עימד. על פי דרישתם, שחוק בדר־עופר
הוא יוזמה פרטית של ח״כים, ואינו נוגע לממשלה.

פח עשה *״ ה־־ ש־סים והיועץ
הממשלה בהתייעצות
שד נשיאות
הכנ ס ת!

ומדוע אין בהתייעצות
מישפטן מ צד
הסיעות הקטנות,
או לפחות
מישפטן של הכנ סתן
היססתי
איך
להגיב, כאשר
ראיתי את יוחנן

ראינו תופעה חדשה: שרשרת של סדרנים הסתדרה לפני
דלת הלישכה, בפקודת קצין־הכנסת עצמו, כדי לחסום
באופן גופני את הדרך בינינו ובין חדר היו״ר.

היה זה מראה מזעזע, שהבדיט יותר מכד
שיום כדר-עופר דא היה סתם יום סוער בתול
רות הכנסת, אדא יום שד מיפנה בחיי הפרלמנטריזם
הישראלי בולו.

הודאה: להשתמש בנוח
^ שיצא גודדשמידט מן הישיבה, היה ברור שהוא
מתלבט קשה, וכי הוא עומד תחת לחץ כבד. מסביבו
הסתודדו חבריו לסיעה, מתלבטים גם הם.

״זוהי הזדמנות היסטורית בשבילכם להוכיח
שאתם אינכם גרורים שד מפא״י!״ אמרתי
לאחד מהם .״אם גולדשמידט יישאר איתן
בדעתו, הוא יהיה מחר גיבור לאומי. יראו בו
את איש-המצפון, שהיה לו העוז לקום נגד מזימות
השידטון ! גם מועמדות אורכן תקבל משמעות
הדשה על רקע זה!״
גולדשמידט ירד להתייעץ עם חבריו. בינתיים עבר
מזמן המועד שנקבע לחידוש הישיבה. כעבור כמה דקות
ירד, שם את פניו אל לישכת הידר כדי להודיע לי:
״נוכח הודעת בית־המישפט, לא אגיש את הצעת־החוק,
ולא אטיל את הגשתו על מישהו אחר!״

לחצתי את ידיו בהתרגשות. במעט נישקתיו,

הידר השיל על ועדת־הכנסת למצוא מוצא. בחדרה,
בקומה א׳ בבניין, התחיל ויכוח אינסופי. גם שם הופיע
מאיר שמגר, היועץ המישפטי, כדי למסור חוות־דעת.
מנוי וגמור היה עם רוב הוועדה לשרת את המערך
ולאנוס את התקנון. אבל אידו
לפי התקנון, יכול חבר אחר של הוועדה להביא את
הצעת־החוק, אם יד ר הוועדה ״נעדר״ .אבל גולדשמידט
חי ונשם ונוכח. היו שהציעו להכריז עליו כעל ״נעדר״.
אך המישפטנים הזהירו שזה יכול לפתוח פתח לבג״ץ
חדש של זיכרוני.
בינתיים שיגרנו הודעה מטעם כל הסיעות הקטנות,
שאנחנו תובעים להיות נוכחים בישיבה. בהרמת ידיים
אוטומטית, נדחתה הבקשה. החלטנו לרדת בעצמנו לחדר
הוועדה, כדי לעמוד על זכותנו להשמיע את טיעוננו•

בהגיענו אל חדר-הישיבות, נתקלנו בפעם
השניה באותו יום במראה המזעזע: חומה
חיה של סדרנים חסמה את הדלת כפני חברי
הכנסת. אחד הסדרנים גילה לנו. בסוד, שהם
קיבלו הוראה ״להשתמש בכוח* נגד חכרי-
הכנסת, אם ינסו להיכנס.
ישיבת הוועדה נמשכה ונמשכה. לפתע פשטה בבית

השמועה: גולדשמידט עומד להישבר. הופעל עליו לחץ
עצום של מיפלגתו, אחרי שהמערך הודיע לשרי המפד״ל
שעקשנותו תגרום למשבר קואליציוני, לגירוש המסד״ל
מן הממשלה, ומה עוד.
מיהרנו אל גולדשמידט. הוא היה חיוור
׳עייף. בחדר נכחו גם ראשי סיעתו. דעתם:
המערכה אבודה. המפד״ל אינה
יכולה להמשיך במילחמה.

ך* שעה 15.00 התחילה ישיבת המליאה, בהצעת אי*•
האמון. שעה קלה לפני כן דהר אמנון זיכרוני (אליו
הצטרף בינתיים גם עורך־הדין מוריץ) אל בית־המישפט
העליון, ומשם לביתו הפרטי של השופט יצחק קיסטר.

בך התהיד מירוץ קדחתני עם הזמן.
זיכרוני טען בפני השופט, במליאה נמשך הדיון על
אי־האמון. החלטת השופט יכלה להועיל רק כל עוד לא
נפתח הדיון בהצעת־החוק.
הסתובבתי בין הספסלים במליאה, עודדתי את כל
המשתתפים בדיון להאריך את נאומיהם. כשהיה נדמה
שזה אינו עוזר, הלנה מישלחת נוספת מהסיעות הגדולות
אל היו״ר, הודיעה לו על העתירה ודרשה הפסקה בישיבה.
הפעם נעתר ישעיהו, ונקבעה הפסקה של 45 דקות. הוא
לא תיאר לעצמו שהיא תימשך פי חמישה.

הישיבה נסתיימה ב .17.32-היא התחדשה
ב .22.02-כארבע וחצי שעות אדה, אודי המתוחות
ביותר כתודדות הכנסת. אירע משבר
יחיד־במינו, שהיה בודו פרי יוזמת סיעתנו
ופעודתו שד אמנון זיכרוני.

השופט מול היו״ ו
ך* מה דקות אחדי התחלת ההפסקה הוזעקתי לטלפון.
זיכרוני הודיע לי בקול נרגש, מבית־המישפט,
שקיסטר העביר את העתידה להרכב של שלושה שופטים,
ושלא סירב להוציא צו־מניעד, נגד יו״ד הכנסת זיו״ר
ועדת החוקה־חוק־ומישפט, אלא העביר גם אותו לשלושה
שופטים, שידונו בכך ״בהקדם האפשרי״.

כפיבהחלטתו

רשם 1ח 7ס ר11

מכל ;:חשוועא
חשוב. ז ^ 7
\ ״מורה״ להודיע על כד ליו״ר הכנסת
רוש שהוא
ועדה — דבר שאין לו תקדים בתול
וליו״ר הוו;
:ים בין בית-המישפט והפרלמנט.
דות היחסים
היה ברור לכל בר־דעת ש״הודעה״ כזאת, בנוסח זה,
מהווה מעין צו־מגיעה מנומס. השופט לא רצה להוציא
צו-מניעה נגד הכנסת, משום כבוד הבית.
מיהרתי ללישכתו -של היו״ר, ומצאתיו בחברתו של
ארי אנקוריון, יו״ר ועדת-הכנסת, אחד המאכרים הקטנים

גיבור היום

הרגע בו הונרט המאבק. יוסף
גולדשמידט, יו״ר ועדת החד
קה־חוק־ומישפט, עומד על הדוכן, ומודה בעקיפין שהסבדר
נזעק אל לישכת היו״ר ונעלם גם הוא מאחורי הדלת.
זה היה יותר מדי. קראתי לשמואל תמיר, סיפרתי לו מה
ראיתי, ושנינו החלטנו בו במקום להיכנס לחדר הידד.
ראינו לפנינו את הידר, את סגניו (השייכים כולם
למיפלגות הגדולות) ,את שפירא, שמגר, ובדר — כשהם
מפעילים מכל הצדדים לחץ על גולדשמידט, שישב באמצע,
חיוור, כשראשו, מורכן.
הודענו בהתרגשות אך באדיבות, שאנו עומדים על
זכותנו להיות מיוצגים בהתייעצות זו — ושאין זכותנו
נופלת מזו של בדר, מציע הצעת־החוק.

בדר קפץ מכיסאו, צעק :״חוצפה ! תצאו
מכאן!״ וכמעט חיכה את תמ^ר. ישעיהו, נר
גש א,ר הוא, אמר :״לא הזמנתי אתכם, אני
מבקש מכם לצאת!״

יצאנו כדי להתייעץ עם נציגי שאר הסיעות. ואז

כים לאפשר לחיים צדוק להביא את החוק, אחרי שהופעל
עליו לחץ עצום במשך ארבע שעות, כדי לשבור
אותו. לידו: יושב־ראש הישיבה, מרדכי זר.

באותו רגע הוכרע, למעשה, הקרב. מאבקנו
הפך להפגנה, כדי לודנחיל לתודעת הציבור את
חומרת ההפיכה של הרוב.

נשיקה לגולדה
***נייח לפני שחודשה הישיבה, קיבלתי לידי את
נוסח הודעתו של גולדשמידט. לא היתה בה כניעה
חד-משמעית. גם בהודעה זו נמנע גולדשמידט מלאמר
בפירוש שהוא מטיל את הבאת ההצעה על חיים צדוק.
נוסת זה נתן לנו אפשרות כלשהי למערכה נוספת.
זיכרוני. מיהר שוב לבית השופט, שהיה כל העת במצב
(המשך בעמוד )26

בישיבה זו, שברנו את בל השיאים.
היא נפתחה בשעה ,15.00 ונסתיימה
בשעה 7.22 בבוקר — 14.22 שעות, שכללו
ארבע שעות של ״הפסקה״ ,שלא
היתה הפסקה כלל, אלא רק העברת
המאבק העקשני מן המליאה אל החדרים
הסמוכים.
בשעות אלה נאמתי תשעה נאומים
שלמים, נוסף על ההצעות חרבות לסדר.
בסך־הבל עמדתי על הדוכן במשן 110
דקות. מבין 361 העמודים של פרוטו־קול־חענק,
תרפסים הנאומים של סיעתנו
65 עמודים.
אולם לא הנאומים היו העיקר. הוויכוח
העיקרי שלנו היה בצורת קריאות-
ביניים, שנמשכו ללא חרף במשן בל

אברהם כץ 1אנו מוחים נגד הנסיון
לפגוע במכשיר אי־האימון — ,נסיון שכמוהו
כפגיעה בכנסת ובעבודתה התקינה.
אורי אכנרי: תשאיר לחרות לעשות
את המלאכה. למה לכם הליברלים לעשות
את העבודה המלוכלכה בשבילם?

(קריאות מספסלי הליברלים).
אורי אכנרי: עלובי נפש !
אברהם כץ: אתה מדבר על נפש?

אתה מחלק ציונים? ומה בקשר לעיוות
נפש? יש עוד מלים שהולכות יחד עם
נפש !
שימחה פרידמן (מפד״ל) :אחד מאנ־שי־המדע
הצביע על כך ואמר, שאם

וייצמן, מדען במתמטיקה שימושית, כתב
במיכתב למערכת עיתון, שהצעת־החוק
מבוססת על המוסר של חוות החיות של
ג׳ורג׳ אורוול, שבה שלט העיקרון :״כל
החיות שוות, אבל החזירים שווים יותר.״
אדוני היושב־ראש, שאלתי רב דגול
שאלה שהטרידה אותי תמיד: מדוע הדת
היהודית מתעבת במיוחד את החזיר? האם
מפני שהוא רובץ בזבל ואוכל אשפה?
הרי גם בעלי־חיים אחרים, המותרים ביהדות,
כמו האווז, אוכלים אותו מזון ורוב־צים
באותו מקום.
אמר לי הרב, אולי בדרך הלצה: היהדות
מתעבת את החזיר לא רק מפני שהוא
רובץ בזבל ואוכל אשפה, אלא מפני שהוא
נהנה מזה.
המעשה הנעשה היום בכנסת הוא הזירות
פשוטו כמשמעו. זוהי חזירות לא
רק מפני שהוא בא לגזול, אלא מפני שה־גזלנים
עושים זאת בהנאה כזאת.
משה ורטמן: איזה ביטוי זה?

״ מנח, דנת, חסיונוסין ! ״

היו״ר ראובן ארזי: חבר-הכנסת
אבנרי, אני מבקש־ ממך לשמור על כבוד
הכנסת.
משה ורטמן: יש פה אנשים דתיים.
אורי אבנרי: אדוני היושב־ראש, כש־היושב־ראש
מבקש היום מהסיעות הקט-

אורי אבנרי: היום הזה מניחה הכנסת
כולה את עצמה על כף המאזניים,
והלוואי ולא נראה את המלים רשומות
על הקיר באותיות של אש :״מנה מנה
תקל ופרסין״.
היו״ר ראובן ארזי: אני מבקש ממך

משה נסים

ה 111 1

אגים, שעקבו
אורי אבנרי).

(כעבור במה שעות, חזר שמואל תמיר
לאותו נושא).
ג ד עון פ ת: אילו אתה היית בשליחות
המגבית בחוץ־לארץ, חבר־הכנסת בגין לא
היה מדבר עליך בצורה כזאת!
אורי אכנרי: מוות לדמוקרטיה, ותחי
המגבית!
שמואל תמיר: אני מכיר את ההדר
הזה, עם גילגול העיניים לרקיע, עם ה־
״אדוני״ ,עם הנשיקה ביד, עם כל הגינונים
החיצוניים. ועם הפרה גסה של כל
העקרונות !
אורי אכנרי ולקשקש בקופסאות
הקרן הקיימת !

1ל וו ף 11 במשך נל 14 וחצי שעות הישיבה היה היציע, מאחורי מסך
1 1 1 /1 1 1הזכוכית המשוריינת, מלא עד אפס מקום בצעירים מודאחרי
הדיון בדריכות ופעם אף מחאו כפיים באופן ספונטאני (לדברי
הילדים בתמונה נכחו אחרי.הצהרייס, הוחלפו לאחר מכן בקהל מבוגר.

שעות הישיבה, והמבליטות את הוויכוח
יותר מן הנאומים עצמם. הנח כמה מהן:

רמה אין הצנעה חשאית?
שמואל תמיר באים אנשי המערך
היושבים בספסלים האלה — רבים מהם,
אחד לאחד — אלינו, כאן במיסדרון, ואומרים:
זהו חוק מחפיר, אני מתבייש שאני
צריך להצביע עבורו. אבל בעל כורחם
הם יבואו היום להצביע.
משה ברעם: מי אמר ילד דבר כזה?
אורי אכנרי: לפחות 20 אנשי המערך
אמרו לי זאת אישית !
היו״ר ראובן ארזי: אני מבקש לא
להפריע, ולא להאריך על־ידי כך את
הנאום.
אורי אכנרי 5אתם יודעים למה ביטלתם
בשנה שעברה את ההצבעה החשאית

ראובן ארזי: אבקש לא להפריע.
אורי אבנרי: הייתי רוצה לראות
כמה קולות הייתם מקבלים היום, אילו
היתה ההצבעה חשאית!

,.עלובי ננש!״
אברהם כץ (גח׳׳ל הבענו אי-
אמון בממשלה זו והוקענו מחדליה בתחומים
שונים. לא חסכנו שבט בקורתנו,
כאשר הסתבכה הממשלה במדיניות כלכלית
וחברתית כושלת — מדיניות שגרמה
לאינפלציה דוהרת, לגלי התייקרות,
לפרשיות כלכליות, להעדר מאמץ מקיף
לצמצום פערים שבחברתנו, אי־מילוי סעיפים
במצעה, ופגיעות חמורות בנוהלי מיש־טר
פרלמנטרי-דמוקרטי תקין.
אורי אבנרי: ולכן אתם נותנים למערך
באקשיש — שלושה מנדטים.

בילבד — זהו חוק רימלט—ספיר: זהו
חוק בגין—גולדה.

תתקבל הצעת-החוק של חברי־הכנסת באדר
ועופר, ימצאו עצמם כ־ 40 אלף מצביעים,
שקולותיהם מועברים — בניגוד לרצונם
— למפלגות שהן לא בחרו בהן.
בשה נסים: זהו הבל מדעי.
אורי אגנרי (לעבר נסים) :חוצפה
.שחצנית של איגנורנטים!

סיעה שר אנס
לפתע נראו ח״ב יוחנן בדר ואברהם
עופר מתחבקים בכניסה לאולם.
אורי אבנרי (פונה לחברי הכנסת
עופר ובדר העומדים יחד בקצה האולם) :
,תתחבקו בשביל המצלמות! ״האופוזיציה
הראשית״ והממשלה !
שלום כהן: זאת פורנוגרפיה אמיתית!

(חכר־הכנסת אכנרי מוחא כפים)
היז״ר ראובן ארזי: חבר-הכנסת

אבנרי, אני קורא אותך לסדר. לא היו
עוד מחיאות־כפיים בכנסת.
אורי אבנרי: עוד לא היה חיבוק
כזה בכנסת!
היו״ר ראובן ארזי: אני מבקש ממך
להימנע מזה.
שלמה לורנץ (אגדי מה שנוגע
לחרות, חרות יכולה לקבל מנדט אחד
או שנים נוספים מהצעת בדר־עופר.
אליעזר שוסטק: המדענים הוכיחו
שהיא יכולה לקבל רק אפס נקודה שמונה!
אורי אגנרי: סיעה של אפם תקבל
אפס־נקודה־שמונה !

..אתם רובצים בזבל!״
אורי אבנרי (בנאום להנמקת אי־חאימון)
ד״ר מיכאל שמשוני, ממכון

הסיעות הקטנות

מצביעות על אחת ההצעות־לסדר. מימין (למעלה):
שוסטק, הורוביץ, שובל, פיינרמן, דינשטיין( .באמצע
):טובי, אבנרי, שערי, פרוש, תמיר, הררי( .למטה ):אביזוהר, האוזנר, לורנץ.
נות לשמור על כבוד הכנסת, זה נשמע
כבדיחה. מה לא נעשה בימים האחרונים
על־ידי יושב־ראש הכנסת, על-ידי שליטי
הכנסת, כדי לבזות את כבוד הכנסת?
מה לא נעשה כדי לבזות, לרמוס, לדכא
ולדרום את כבוד הכנסת?

לחזור בך מהמילים האחרונות שאמרת,
כי זו פגיעה בכנסת.
אורי אכנרי: נדמה לי שכל מה שכתוב
בספר התנ״ך* הוא פרלמנטרי. אם
נתחיל לצנזר את התנ״ך, יהיה זה עוד
שלב אחד בירידת הכנסת.

היכן נמצא בגין?

נרו מנשק את גורדה

אורי אכנרי חבר־חכנסת בגין אינו
יושב כאן היום. הוא לא חזר מחו״ל
למען הדיון הזה. אפילו חבר־הכנסת עופר
חשב שזה לא נאה להיות בחוץ־לארץ
כיאשר החוק הזה נדון, וחזר. אבל חבר־הכנסת
בגין מצא דרך להיות רחוק בחוץ־
לארץ.
גדעון פת: חבר-הכנסת בגין לא מצא
דרך, אתה יודע יפה מה עושה חבר-
הכנסת בגין בחו׳דלארץ.
אורי אבנרי: הוא נשאר ג׳נטלמן
עד הסוף. חבר־חכנסת בדר הוא האשם,
חבר־הכנסת בדר נטרפה עליו מה שנטרפה
עליו, חבר־הכנסת בדר גרר אחריו את
המפלגה, חבר־הכנסת בדר הוא כמו אותו
איש ששרף את בית המיקדש כדי לזכות
בפירסומת ניצחית.
אבל כולנו יודעים, ואנחנו חייבים לומר
זאת בפח מלא: זח איננו חוק בדר־עופר

תקרית משעשעת אירעח באשר ניגש
בדר אל שולחן חממשלח, ותתכופף לעבר
גולדה מאיר.
זלמן שובל: מה, בלי נשיקת־יד?
אורי אכנרי: שב בדר, שב במקום
הנכון, ליד שולחן הממשלה, חבר־הכנסת
בדר.
יוחנן גדר (מנשק את ידה של גולדה).
אורי
אבנרי (מוחה כפיים. שאר חברי
הסיעות הקטנות מצטופיס למחיאות־ה־כפיים).
היו״ר
מרדבי זר: אני מבקש. אין
נוהג של מחיאות כפיים בבית !

..ו,שמ 1שווו! ויבעט,
ח״ב האומר דיבר במיוחד על הלי*
ספר דניאל, פרק ה׳.

הכנסת את עצמה
(המשך מעמוד )19
בדלים, שנהנו יד למזימה, והזהיר אומם
בפני התוצאות.
אורי א מ רי: הליברלים עוד יגיעו
בחזרה ל־ 5מנדטים, תאמין לי. אתם
סיעה קטנה, בכים של חירות.
גדעון האוזנר: כאשר הייתם קטנים
ובינוניים לא חשבתם שכל החכמה בידי
הגדולים. ידעתם להאבק יפה על מצבכם,
גידולכם. עכשיו, כאשר גדלתם, אתם רוצים
להעמיד בפני אחרים את המחסום.
הבוחר יעניש אתכם. נזכיר לו לפני הבחירות
למה נתתם יד!
אורי אכנרי :״וישמן ישורון ויבעט.״
זלמן
שובל (ע״מ איך אמר מנהיג-
כם, חבר־הכנסת בגין? אגב, מדוע הוא
איננו כאן היום? אני יודע שהוא בחוץ-
לארץ; מדוע לא חזר? אולי מפני שהבין
שנעשה פה משהו בלתי-מכובד, והוא מעדיף
להיות במקום אחר.
יוסף תמיר: לולא מר בגין, היתה
היום הצעה של העלאת אחוז־ד,חסימה !
הייתי רוצה לשמוע מה היית אומר אז !
אורי אבנרי: היום אתם לא חותכים
את הראש ; אתם חותכים רק את הרגליים.
אתם לא רוצחים. אתם רק שודדים. מגיעה
לכם תודה.
זלמן שובל: התגובה הנזעמת של
גח״ל על דברי מבהירה, יותר מכל דבר

עמדו ביחד להצבעה אוטומטית? האם לא
נבזה את הכנסת אם בשמונה בבוקר, אחרי
שעות ארוכות של הנמקת הצעות שונות
לחלוטין. זו מזו, תהייה הצבעה? זאת
תהיה כולה הצבעה רובוטית, הצבעה שאין
לה שום תוכן, הצבעה שהיא בבחינת
תרגילי התעמלות...
שמואל תמיר: התעמלות בוקר.
אורי אבנרי: אולי תהיה זאת התעמלות
צהריים!
היו״ר בן־ציון קשת: שמעתי את
הכל. ההכרעה על ניהול סדר ההצבעה
היא בידי היושב־ראש. אני מודיע בזה
שנשמע את כל ההסתייגויות, ומה שנוגע
לעירנות, שמעתי הודעה שיש עוד מספיק
מרץ, ואני סומך על כך שחברי־הכנסת
שיושבים כאן יוכלו להחזיק מעמד יותר
טוב מאלה שיירדמו.
אורי אבנרי: זה הופך את כל הוויכוח
לפארסה ! אנשים יצביעו כרובוטים
על דברים שאין להם מושג עליהם, וכך
יקברו את הדמוקרטיה בהצבעה אוטומטית.
איזה חוצפה זאת?!
היו״ר בן־ציון קשת: חבר-הכנסת
אבנרי, אתה שמח להזדמנות שניתנה לך
לצעוק, אבל אני מודיע לכם שזו החלטתי,
כך אנו ננהג.
אורי אכנרי: זה סיגנון של גח״ל,
לעומת היושב־ראש הקודם, איש המערך.
היו״ר בן־ציון קשת: חבר-הכנסת
אבנרי, אני חושב שתצטער על ההערה
הזאת.
אורי אגנרי: אני לא מצטער. היושב־

קריאת־ביניים לאבזרי, אחרי
111 11ך
שזה העלה על נס את מרד

הפרופסורים למאתימטיקה נגד הצעתם של עופר־בדר, הוסיף
שכל המדענים השותקים עושים זאת מפחד הממשלה.
שאני יכול להוסיף, מה הרגשתם האמיתית
בעניין זה.
או ר׳ א כנ רי: על ראש הגנב בוער
הכובע. פשוטו כמשמעו.
אברהם ורדיגר דעו לכם, רבותי,
שהחוק הזה, שנקרא בדר־עופר, הינו חוק
בידור־עופר, ההופך את הדמוקרטיה בישראל
למחזה תיאטרון.
אורי אבנרי: חוק בידור ואיפור.
קריאה: בידור ואופרה.
אברהם ורדיגר אינני מאהל לעם
ישראל, היושב בציון, שגח״ל תגיע אי-
פעם לשילטון. טוב לנו, אם כן, בשילטון
של מפלגת־העבודה, ואני גם מקווה שזה
יוכח, וציבור האזרחים במדינה יידע, וזה
ילמד אתכם לקח שלא תוכלו אף פעם
לדבר, או אף להזכיר, שינוי פני השיל-
טון במדינה הזאת !
אורי אבנרי: הם אינם חולמים על
זה, ואינם רוצים בזה. נוח להם כך.

..זוהי ביויונות!״
ויכוח חריף התלקח כאשר החליט
היו״ר התורני, בן-ציון קשת טגח״ל,
בניגוד למה שסוכם מראש, שלא תיערך
הצבעה על כל הסתייגות אחרי ההנמקה,
אלא שבל ההצבעות תיערכנה
במרוכז בסוף.
אורי אבנרי: עם כל הכבוד, אדוני
היושב־ראש, יש לי שמונה הסתייגויות,
שכל אחת מהן שונה לחלוטין מרעותה.
האם לא נבזה את הכנסת, אם עשרות
הסתייגויות בעלות אופי שונה לגמרי יו־

ראש, מה זה, קירקס. שמוחאים כפיים
ביציע הקהל?
יגאל הורוביץ: האם אין זה קירקס?
בוודאי שזהו קירקס!
היו״ר מרדכי ביבי: אבקש מהקהל
לא למחוא כף, אחרת יוצא.
שמואל תמיר: הלוואי והאולם היה
רציני כמו היציע, אדוני היושב־ראש.
אורי אכנרי: אנו מוחאים כאן כף
ליציע. כל הכבוד לכם, לכם — ולא
ליוזמי ההצעה הזו!
אחרי שהיו״ר סירב להפסיק את הישיבה
לכמה דקות:
אורי אבנרי: אדוני היושב־ראש,
יורשה לי להזכיר שלפני כמה ימים, בעת
הדיון על התקציב, ביקש חבר־הכנסת בדר
פעמיים להפסיק את הישיבה, כדי שיוכל
לנוח בין הסתייגויותיו. ופעמיים נענה
היושב־ראש דאז לבקשותיו, בלי שום
ויכוח.
משה נסים: זה לא נכון. מפני שהחומר
לא היה בפניו.
אורי אבנרי: העובדה היא שכאשר
חבר־הכנסת בדר מבקש — זה ניתן, כאשר
אחרים מבקשים — זה לא ניתן.
שמואל תמיר: זו היתד, מיפרעה על
חשבון עופר־בדר.
אורי אבנרי: אתה צודק. במישטר
של בדר־עופר, במישטר של ד׳הונט, לבדר
מגיע, מפני שהוא משרת את השילטון,
מפני שהוא סוכן של השילטון, מפני שהוא

אחי מצנזר

ראובן ארזי (מפ״ם) מנהל את הישיבה ומקשיב
לדברי אבנרי, מוכן להפסיקה. ארזי
גרס לצחוק כללי כאשר דרש מאבנרי לחזור בו מפסוק תנ״כי :״מנה, מנה,
תקל ופרסין״ .ארזי, עו״ד מוורשה, לא הבין המובאה, חשב שהיא קללה.

ראש הקודם פעל מתוך הבנה. הגענו איתו
להסכמה. עכשיו באה שיטת ד,בריונות.
היו״ר כן־ציון קשת: אני דוחה ב-
שאט־נפש את דבריך.
משה נסים: זה חוליגניסם, לדבר כך
אל יושב־ראש הישיבה. הדגמה של בריונות
וחוליגניסם.
היו״ר כן־ציון קשת: בטוחני שח-
בר־הכנסת אבנרי בעצמו יצטער על ההערה,
שפגעה לא ביושב־ראש היושב כאן,
אלא בכסא הזה שחייבים לכבדו.
אורי אבנרי: אנשי גח״ל, לכו לישון.
עכשיו נתנו לכם את האפשרות לישון
עד להצבעה. יש מיטות מוכנות בשבילכם.

ו^חיאות־כביים ביציע
אורי אבנרי: אדוני היושב־ראש,
תופעה מרגשת בבית בלילה הזה. העיפו־נא
מבט ביציע שמאחוריכם, ותראו מראה
מרגש של אזרחים, הכואבים את כאי
הלילה הזה, המבינים את חשיבותו, והמבלים
את הלילה כאן עימנו. הם מקשיבים
לדיון, בשעה שרוב חברי־הכנסת פזורים
בבית, במיזנונים, במיטות, בחדרי־ד,מנוחה,
ומחכים לצו להרים יד ולהצביע על
הסתייגויות, שהם לא יודעים מהן, ושהם
לא היו מבינים אותן אילו ידעו מהן,
מכיוון שלא שמעו את דברי המסתייגים,
ולא מעניין אותם לשמוע אותם. הם יבואו
בעוד 10—8שעות, להצביע אוטומטית,
הסתייגות אחרי הסתייגות.

(מחיאות כפיים ביציע הקהל).
יצחק ה. קלינגהופר: אדוני היושב-

עבד של המערך, מפני שהוא עושה את
העבודה המלוכלכת של המערך. מגיע לו.
לנו לא מגיע — ולכבוד זה ייחשב לנו !

ונווה שד נוונסווים
עניין הפרופסורים עלה כאשר הזכרתי
שאף פרופסור אחד לא התייצב
לימין הצעת״החוק, בעוד שכמה פרופסורים
התייצבו באומץ־לג נגדה.
יגאל אלץ: למה דרושה גבורה?
לא נחוצה גבורה. אתה מדבר כל הלילה,
ואיש איננו עונה לך.
אודי אבנרי: אינני יודע אם שמעת
את שמו של אלוף־משנה במילואים מאיר
פעיל. הוא פוטר בגלל דיעותיו מעבודתו
באוניברסיטה.
יהונתן יפרח: נתת לו תואר של
פרופסור. הוא איננו פרופסור.
אורי אבנרי: אתה שואל אותי: למה
דרושה גבורה? מי שקם נגד התקציב
שלך, מפחד. אתה מחזיק בידך את תקציב
האוניברסיטאות, וכל האוניברסיטאות תלויות
היום בתקציב שלך. היום דרוש אומץ-
לב — ויש אומץ־לב למדעני ישראל.
יגאל אלץ: אין בעולם חרות אקדמית
יותר גדולה מאשר בארץ, בכל המדינות
שאתה מתרפס בפניהן במערב ובמזיח !
אורי אכנרי: אנו עוסקים לא פעם
בהחתמת אנשי־מדע ופרופסורים על עצומות
בעניינים שונים. אנו יודעים עד כמה
חוששים היום אנשים באוניברסיטאות לתת
את שמותיהם. ופרשת אלוף־משנה (מיל).
פעיל תרתיע אותם עוד יותר.
גולדה מאיר: אתה מדבר בשם אנשי־
(המשך בעמוד )28

במדינה
(המשך מעמוד )16
של צד,״ל, יסופר כאגדת מתח וריגול
מלהיבת דמיון.
כבר בשעות הראשונות אחרי התקיפה
על משרדי החזית הדמוקרטית לשחרור
פלסטין של נאיף חוואתמה ועל מגורי
שלושה מראשי מנהיגי אל־פתח, פרחו
האגדות .״התוקפים לבשו בגדי היפים
ונסעו במוניות מרצדס,״ סיפרו אחדים.
״בראש הפושטים עמדה בחורה בלונדינית
יפהפיה שפקדה על ביצוע הפעולה.״
כאשר התבקש הרמטכ״ל, רב־אלוף דוד
אלעזר להגיב על סיפורים אלה, יכול היה
רק לומר בחיוך :״מד, שאני יכול לומר
הוא שכל הלוחמים היו לבושים, ושכיום
קשה מאוד להבדיל בין בחור לבחורה.״
תגובה מבוקרת. התיאור מביירות
שהפושטים הגיעו בדרך הים לפנינת החמדה
של הים התיכון, משם יצאו במוניות
ליעדי תקיפתם, שלפו מתוך מיטותיהם את
מנהיגי אל-פתח המבוקשים וירו בהם בדירותיהם
הפרטיות, עשויה להיראות כקטע
מסיפור בדיוני. מבחינה מעשית, דווקא
הפשטות שבשיטת הביצוע היא הדבר המתוחכם
ביותר שבה.
אולם לא השיטה, נועזת ככל שתהיה,
היא המאפיינת את הפשיטה אל תוככי
ביירות. אם יש בפשיטה זו תפנית, הרי
היא מתבטאת בכך שישראל בחרה להגיב
על התגברות הפעילות. החבלנית העויינת
נגדה ברחבי העולם, שהגיעה לשיאה בשני
נסיונות התקיפה שבוצעו בראשית השבוע
בקפריסין על בית שגריר ישראל ועל
מטוס אל־על, בשיטת התגובה המבוקרת.
לא עוד הפצצות חסרות תכלית של ישובים
אזרחיים ; לא עוד תקיפת מטרות אזרחיות
שאי אפשר להימנע בהם מפגיעה בנשים
וילדים חפים מפשע; לא עוד פשיטות
משוריינות שאינן מצליחות להדביק את
החבלנים הנסים.
הפשיטה על ביירות, שהצטמצמה בעיקר
לפגיעה במיפקדות אירגוני החבלה, בבסיסיהם
ובמפקדים האחראים למעשי הזוועה
של ארגוני הפידאיון ברחבי העולם, אפילו
אם יש בה פגיעה בריבונותה של מדינה
כלבנון, היא תגובה עניינית צמודה.
אפילו מבקריה החריפים ביותר של המדיניות
הישראלית, יתקשו לבקר שיטת
הענשה זו, בה סוכנו חיי חיילים ישראליים,
ששניים מהם נפלו בקרב, רק כדי לפגוע
אישית במפקד החבלנים, ולמנוע פגיעות
מחפים מפשע.
ייתכן ושיטת תגובה זו, שדמתה לסיור
כתובות בביירות׳ אומצה קצת באיחור.
ייתכן גם שתוצאותיה על הפעילות הטית־ריסטית
נגד ישראל לא יהיו מידיות. על
כל פנים, היא עדיפה על כל אחת משיטות
התגמול הקודמות שנקט בהם צה״ל בעבר.

מיפלגות
מ בו כ ה

*0ד 3ד *1ז ה של טון
ערב הבחירות זכגסת וזהסתררות שורר מצב דזא גשוא
במיפזגת העבודה

ותיקי מפא״י, סוסי הבחירות המנוסים,
קניינית־־,קולות המקצועיים ואשפי הקל פיות׳
אינם זוכרים מצב מעין זה. כשנותרו
עוד שישה חודשים לבחירות לכנסת,
ארבעה לבחירות להסתדרות (אם תתקיימנה
במועדון) — ניצבת מיפלגת ה־שילטון
של ישראל במצב של קיפאון
שלא היה לו תקדים בשום מערכת בחירות.
מטה הבחירות להסתדרות לא הוקם.
מטה הבחירות לכנסת הוא פיקציה בשלב
זה. מכונת הבהירות הגדולה טרם גוייסה.
אדישות, בילבול, וחוסר־ידיעה שוררים
בכל. איש אינו יודע מה לעישות ואיש
אינו מנסה לעשות.
״אילו היה רואה זאת שרגא נצר?!״
נאנחים עסקני המיפלגה הוותיקים שבאח־דים
מהם החל לאחוז היאוש. להם ברור
מה שלא ברור אולי לכמה מאנשי הצמרת
של העבודה: בחירות לא הולכות ברגל.
את תוצאות הבחירות צריך להזיז. כדי
להבטיח את הרוב בקלפיות ואת השילטון
במדינה, יש צורך במאמץ נמלים עצום
וממושך. זה היה כוחה של מפא״י מאז
ומעולם. ואילו היום — אפס. שום דבר
עדיין לא נעשה ואיש אינו יודע מתי
יתחילו לעשות.
התפוררות כיחסים. במנגנון המים־
לגד, ובקרב עסקני מסא״י הוותיקים אין
ספק מי אשם במצב — גולדה מאיר. ככל
שמתקרב מועד הבחירות והעסקנים נעשים

אבל איש מדם אינו יודע כי המכונית ש־במשרד־הרישוי
נרשמה כמי שבעליה הראשון
היתד, גולדה מאיר, לא הגיעה לידיה
של גולדה מעולם.

מ תנו ת

לאישי הצמרת
ך• שאלה שעדיין נשארת פתוחה :
ו 1מה חשבו שני היהודים האמריקאים
היקרים, שפעילותם כיום למען המגבית
מחפה על עברם המפוקפק, כאשר החליטו
לתת במתנה מכונית לגולדה מאיר ד
כאשר רכשו השניים את המכונית עבור
גולדה, לא היתה אומנם לגולדה כל עמדה
רשמית. לוי אשכול היה עדיין בחיים וכיהן
כראש־הממשלה. גולדה אפילו לא היתד,
חברת ממשלה. אבל שני הבחורים האמריקאים
הקשישים, שניהם מידידיה הטובים
של גולדה, ידעו שהיא עדיין אחת מ־

נוהי המכונית שניתנה לגולדה מאיו עדידי המיליונרים בעלי העבר המפוקפק
^נ),ז 0י 1119 <16׳סוסו״ 8 169ח 0 0 , 0ם *״ 9י״ 9י 0י״1) 7, 5

1וו 0״! י ץ>* 4ז*>,9 ** 4 6ז* 4חט •16

0 1ז

•^•נא 0 0י* \1ח0זז*0י • 0110י 1*0*0.

י 6ו 0 * 1ץחסזס ווי* ח׳ 1 1 # 6 <1ו 0 9ז 6 0 0ס ח וסי ! א ס ׳*י ח 11י 0י* *סו* ו 110ו 1ז * ס <$ח 0
10ו ס. ץחסיו ).0ססתכ 1מ * ס ח • 6ח 0ן ר **>0 1! 0ס 0ן>1ו 4ץ ז 0׳וו )131ס 0יחו* 1ס 010 זס* 0 *0
0 0 6דחסו ^ ס?

תעודת המישלוח

תה רצו המיליונרים האמריקאים לתת במחנה לגולדה מאיר.
התעודה מעידה כי המכונית מיועדת טבור גולדה מאיר, מרחוב

ח 110ס

0 0 *0

הברון הירש ברמת־אביב בתל־אביב, וכי היא נשלחת אליה
כשהיא חדשה. המיסמך נחתם בשיקאגו באוגוסט , 1968 כחצי
שנה לפני שגולדה התמנתה כראש־הממשלה במקומו של לוי
אשכול. למרות שהמכונית נרשמה על שמה, סירבה גולדה לקבלה.

דמויות המפתח במדינה שעל פיה ישק
כל דבר במפלגת השלטון. עובדה: חצי
שנה אחר־כך היא כבר היתה ראש־ממשלה.
יתכן
והאמינו כי כמו בארצות־הברית
כך גם בישראל, כדי לשמור על קשרים
תקינים עם השלטון יש להעניק מתנות
לאישי הצמרת.
מי הם שני הידידים הטובים שהיו מוכנים
להעניק גלגלים לסבתא?
האחד מהם הוא לואים בויאר, בן ד,־,73
בעל עסקי בניה בסן פראנציסקו. בויאר,
שבשעתו התפרסם כמי שהציע לגולדה
הצעת־נשואין, הוא כיום איש מכובד ונשוא
פנים, מפעילי המגבית, שכל גדולי המדינה
רוצים ביקרו.
אבל בצעירותו, בין השנים ,1930—1936
היה בויאר חבר בכנופיית מבריחי זהב
בסאן פראנציסקו. הוא וחבריו נתפסו בעת
ביצוע עיסקות בלתי חוקיות והוא אף נידון
ל־ 15 חודשי מאסר ולקנס כספי.

גלגלים לסבתא
ילו היו לסבתא גלגלים אומרת
״ \ 1אימרה בסלנג הצברי, המתכוונת
להצביע על דבר שהוא בלתי אפשרי ובלתי
מתקבל על הדעת.
אבל שני מיליונרים יהודים אמריקאיים
חשבו שאין דבר בלתי מתקבל על הדעת,
והחליטו לתת לסבתא גלגלים. הם רצו
להפגין את רוחב ליבם ואת כיסם הפתוח
כלפי גולדה מאיר ולתת לה במתנה גלגלים
של ממש — כאלה שנוסעים. הם
לא היו צריכים להתאמץ לשם כך. כל מה
שהיה עליהם לעשות הוא להזמין במפעלי
.שברולט מכונית חדישה ומפוארת, מדגם
קפריס, על שמה של גולדה, לשלוח אותה
לישראל ולהגיש אותה במתנה לגולדה.
זה קרה באוגוסט ,1968 כחודש ימים
אחרי שגולדה מאיר פרשה מתפקידה כמזכירת
מפלגת העבודה. באותם ימים
היתד, מכונית כזאת שווה במחירי השוק
הישראלי כ־ 50 אלף לירות. סכום הגון
ומכובד לכל הדיעות בשביל מתנה לאשה
קשישה כמו גולדה מאיר. ייתכן שגולדה
מאיר היתה מסכימה לקבל במתנה את
המכונית המפוארת. כי שני נותני המתנה
שהביאו את המכונית לארץ על שמה, הם
שניים מידידיה הקרובים ביותר: לואי
(״לו״) בויאר וסם רוטברג.
אבל עד שהגיעה המכונית לארץ ועמדה
להימסר לידי גולדה, הפכה כבר גולדה
לראש־ממשלה. בתור שכזאת, הבינה אפילו
גולדה, היא לא יכולה לקבל מתנה פרטית
מידידים. מד, עוד שד,ידידים הם בעלי
עבר מפוקפק. ומד, עוד שד,ידידים האלה
עושים גם עסקים עם ממשלת־ישראל
ומקבלים ממנה מתנות השוות הרבה כסף.
איך היו העניינים נראים אם היה מתברר
ומתגלה לעיני כל כי שני השותפים,
בויאר ורוטברג, המקבלים זכויות מיוחדות
מממשלת ישראל, נתנו במתנה מכונית
פרטית לראש-חממשלהו

נראה שגם גולדה הבינה שהמתנה עשויה
להריח כשוחד. משום כך כאשר הגיעה המכונית,
שד,יתד, רשומה כבר על שמה עוד
אצל סוכן המכירות האמריקאי אצלו נרכשה,
סירבה גולדה לקבלה במתנה. בלית

$1000.זסזטסח

ברירה נאלץ שמעון הורן, נציגו של סם
רוטברג בישראל, למכור את המכונית המפוארת
לאחרים. מאז עברה המכונית כמה
גילגולים, ביניהם דרך צעיר דרוזי, נמצאת
כיום בבעלותו של מושבניק מחיבת־ציון.

היתד, זו ההרשעה היחידה שלו בעבירה
פלילית מובהקת. תיקו אינו מגלה כל הרשעות
נוספות. אבל, ללא כל קשר, כדאי
לזכור כי גם תיקו של מאיר לנסקי מגלה
(המשך בעמוד )29

!1טס0. 111 זצו(י ב *>250 זס
שט1ו;\ סטז! גו 11ו
יזט0>1ץ ו7!.:;11*11 11
<30)1:ט):1מ05 1זטו 1י ־111011
זנ!\10ו

ז0׳>10א£-ט 1116 0111 13מ 1ז0ח1זפק

¥ 0 1 * ,זוו 0אוססז ! ז £ 1 0־זט 016 )1 6 1 10101ח \ 0ס * ז יי 1ו ז \ 1 0
\ 0ו 0500131ז ק 0ז 3 0 )1 0 >5! 0110־! 000x1010 )1 6 0 0 1 ; 0131) 0
0 1 0 6־ו 10( 0ט 0 1 ) 110 8ז 1166ו 10ת 055 , 0־ ? 01.1י־1.01 *1

1030 0 1 5 ) 111015־ * 0161ז נ } 8ז 6 0ו״$; 1111001 1* 011
01ט ח ! 01 5 3־011101־ 0 0 1 3 )>1א 0ז 1! 1 6 0ס ^ £ז ז 7 3

£ז11160ס1*.
ץ 0 6ז ס ) 111115 31ץ 1ז 0׳ \ 1 0 6 1* 055 , 510 § 01׳ 5 8 0
14( 0 1 3 0 * 6736 3 0 1 5
13 10־־ 01601־ 61 אי 510£01פ־\\ 501116 5 0 1 0
5 0 0־ ^ 111) 01ץ8111
) * 1100 81001
) ״ 631105 1-. 511305 110601* 6301 ) 01
1x1 . 1(155116 10316 (00111 10031 ( 1111(3 116 1101116) * 05סחס 0 * 35־71101
1 3 10) 31ו 0 5 6 0 )6ו ק 6ו 11100) 1) 10) 1. 7110 1 0 7 5 5113165 3 0 0011006 )1־0 0 x 01

שוחט של לנססי

פלאמינגו בלאס־ואגאס
מופיעים שמותיהם של סם רוטברג ואחיו הארי לצד

״העולם הזה״ יצא
רבווק את תגובות
הציבור מהקרנת
..הטאנגו ה א חווך
^ יום ונורא:״
״סתם אפם של סרט.״
״סרט נפלא. מין? זה בכלל לא על
מין. זה סרט על בדידות.״
הדעות בישראל — או לפחות בתל־אביב
— היו חלוקות מן הקצה עד לקצה,
השבוע, עם תחילת הקרנתו בעיר של
הסרט המדובר ביותר של השנה, הטאנגו
האחרון בפאריס, שהרקיד את כל העולם
— ועתה גם את ישראל.
לאחר השמועות שהגיעו מעבר לים

.כר זה בח״סי׳

הגיב חיים אהרון 25 סטודנט למישפטים באוניברסיטת
תל־אביב .״זה סרט טל סיבלו של אדם
בודד. המין בו מישני.״ חברתו של אהרון, לאה וייסבלוס, חשבה, כי ״בקטעים
מסויימיס הסרט מגרה .״בתמונה משמאל :״עשה זאת שוב,״ מבקשת הגיבורה מבראנדו.

1 1 1 1 1 1 *1ה 11191חחהו
/ 111ש 1111

גם לצעירים רגם למבוגרים .״הגבר שבחברתן —
רוחץ את מריה ומבטיח לה שירות מעולה, והוא

״ סכמו בניהן שתי צופות אלה,
בצאתן מהאולם :״סרט טוב מאוד.
התנגד. בשתי התמונות משמאל: בראנדו
ומריה מבצעים ניסוי מעניין של מישגל.

האם 11פ׳

אודות סצינת מעשה־הסדום המפורסמת
שעושה מארלון בראנדו במריה שניידר,
בעזרת חבילת חמאה, ולאחר הבשורה המפתיעה
מירושלים כי הצנזורה הישראלית
לא קיצצה בסרט — היתד, ההסתערות על
קופות קולנוע סטודיו רק צפוייה.
לא כל אלה שיצאו מהסרט, השבוע, היו
בטוחים שהתענוג היה שווה את הכסף:
״זד, הכל? בגלל זה כל ההתרגשות?״
הגיבה צופה בגיל העשרה .״מתאים יותר
לפירסומת של תנובה,״ הסכים בן־זוגה.
תגובות הציבור הישראלי לסיפור הסרט
היו יכולות לשמש חומר־גלם למחקר סוציולוגי
ופסיכולוגי מעמיק. מאחורי הסיפור
הגלוי וסצינות־המין הנועזות, מסתתרים
מספר רובדים נוספים — שלא כולם ניגלו
לעיני כל הצופים. כך, אפשר היה לקבל
קשת רחבה של תגובות.
אולם איש לא התעלה על אותו צופה,
שסיכם את דעתו בצורה מדעית :״פעם,
היתה מקובלת המישנה הכלכלית שהציגה
את הצורך לבחור, בכלכלה של משק, בין
תותחים לבין חמאה. הסרט הזה מוכיח
שאפשר שיהיה גם חמאה וגם תותחים.
או לפחות תותח.״

ומת שד
יוהדהונופים

| 1דוןן \ ךןןון ״ קבע סוכן־הביטוח זאב וינר 25״אני לא רוצה
שבחורה תכנים לי שתי אצבעות בתחת. אפילו בתור
״ ! 141 11\ 14 1 1 1
מרט פורנו זה משעמס.״ חברתו, ענווה תעשה 24 פקידה בבנק לאומי :״אני מסכימה.״
בתמונה האמצעית למעלה נראית הגיבורה הנשית, מריה שניידר, המגלמת צעירה פריסאית,
הנעתרת, מתוך סקרנות, לכל סטיותיו ותביעותיו המיניות של מרלוו בראנדו.

״11171ה ע 0הטוסיק!״

״זהו^סרט^גתע מאוד!״ייבתחילה!
חירבה להסביר למה. לאחר לחץ, ניאותה, מתקשה להתבטא :״הדבר הזה עם הטוסיק...״

1ים: מישגר מאחור

.איו שנן!

מריה

התאכזב אברהם יצחק 20״מבחינה מי־נית,
חיכיתי להרבה יותר.״ בתמונה מימין:
שוכבת במהופך על הריצפה ומרלון בראנדו עליה.

דבר כזה בישראל!״ ציז;

ציר.

אין בסרט דבר מיוחד. אבל לא צריכים להראותו.״

במדינה

סרט ישראל בצבעי ם
בנ-בובס של

עודד

ק 1טלד

אברהם מו ר * גבי א ל דו ד

מפי ק: נפת לי אלטר
במאי: אם דיין

הצגות בפורה עול מיות

ירושלים

באר־שבע

נתניה

קולגוע ״אומע״
4.00—7.00—9.00

קולנוע ״גילת״
4.00—7.00—9.00

קולנוע ״סטודיו״
5.00—7.00—9.00

ראשל׳׳צ
קולנוע ״ראשון״
6.45—9.00

בקרוב בקולנוע ״מוגרבי״ ת״א ו״עצמוף חיפה
הפצה:

| א.ד. נזטלוו ושנתי בס־מ

למבוגרים בלבד !

שייט תענוגות
בים־התימן
השנה, כבכל שנה, מארגנת
חברת ״אירופה טורס״ ,בחו דש
אוקטובר, טיולי שייט ב נמלי
הים־התיכון, משולבים
בביקורי חוף באתרי תיירות
מהמרהיבים והמעניינים.
לאור הצלחות טיולי השייט
בשנים הקוד מו ת — השנה,
תפעיל החברה לצורך השייט
2אוניות — את ״נילי״ ואת
״דן״ .ולפיכך, תקיים שני
טיולי שייט ולא אחד, כבעבר.
בין אתרי הביקור, נמנים :
קוסדסי, פיראוס, גינואה, מר-
סייל, נפולי, פלרמו, חרקליון,
רודוס, ברצלונה, ניצה, ליבור-
נו, נפולי, ק טניה, איס טנבול
ועוד.
בנוסף לטיול, לביקורים
ולהדרכה, ע״י צוות מדריכים
מנוס ה ובעל מוניטין, תדאג
״אירופה טורס״ לנוחיות מיר-
בית של נוסעיה, כמיטב ה מסורת
שלה, בארגון טיולים
וכן בידור מגוון בזמן השייט,
להנעמת זמנם של המטיילים.

(המשך מעמוד )20
קצרי־רוח, גוברת בקירבם התסיסה כלפי
ראש־הממשלח ומנהיגת המיפלגה. אפילו
חבריה הקרובים בממשלה, מודים כיום:
המצב בלתי נסבל. גולדה הצליחה להביא,
בכישרון רב, להתפוררות יחסי החברות
בצמרת המיפלגה. היא מכתיבה למיפלגה
מצב של קיפאון וחידלון שאיש אינו רואה
מוצא ממנו.
הכל התחיל ברגע בו אימצה גולדה
לעצמה את תפקיד הספינכס. מהיום בו
הצהירה על כוונתה להתפטר מראשות
הממשלה, עברה גולדה מטמורפוזה שהתבטאה
בעיקר במדיניות של אי־התעדבות.
היא לא מתערבת יותר בשום דבר. היא
אינה פוסקת כלום. היא אינה מביעה את
רצונה. היא עומדת מהצד ושותקת.
אילו היו חבריה בטוחים שהיא איתנה
בדעתה לפרוש ואומנם תפרוש, לא היה
רע במצב זה. אבל כיוון שכולם משוכנעים
שהיא רוצה בעצם להמשיך, אין איש מעז
לעשות מעשה העלול להיות לא לרוחה
של גולדה. ומכיוון שאיש אינו יודע כעת
מה רוצה גולדה ומה אינה רוצה — פשוט
אין עושים דבר.
דוגמא אופיינית למה שקורה כתוצאה
מכך היא פרשת בחירת מועמד המיפלגר,
לנשיאות. גולדה הודיעה לחבריה שלא
תתערב בבחירת המועמד. אבל לידידיה
רמזה שלא היתה מתנגדת לבחירת ידידה
יעקב צור. כשנפלה מועמדות צוד, היא
שוב הודיעה שלא ׳תתערב. אבל למקורביה
רמזה שאין דעתה נוחה מבחירת נבון.
כתוצאה מכך אילצה את אנשי הגוש
למצוא ברגע האחרון מועמד חדש. בעל
כורחם, בגלל הקאפריזות של הגברת הזקנה
המשגעת את כולם, הפכו אנשי הגוש
את בחידת המועמד לנשיאות למעמד
משפיל ומביש.
זילזול, שיכאה, גיטו׳ד. עוד יותר
חמורים הדברים כאשר מדובר ביורש,
במי שיצטרך לעמוד בראש רשימת ד,מיפ־לגר,
והמערך בבחירות הקרובות. אילו
היתד, גולדה מודיעה לחבריה מפורשות
שהיא מסתלקת סופית מהתפקיד, ניתן היה
לקבוע מועמד מוסכם על הרוב ולהתחיל
בהכנות לבחירות. אבל גולדה שותקת.
היא לא מבהירה את כוונותיה. כאשר
מנסים לגשש אצלה לגבי דעתה על יורש
אפשרי, היא שוב מודיעה כי אינה מתערבת.
באופן
בלתי פורמאלי רומזת גולדה כי
היתה רוצה לראות את ספיר כמי שיעמוד
אחריה בראש־הממשלה. אבל היא אינה
עושה זאת בהתלהבות. ספיר חושש כי זה
רק טכסים מצידה. הוא מאמין שהיא רוצה
עדיין בתפקיד לעצמה ואינו מעז להרגיז
אותה. הדבר הנורא מכל לגבי המיפלגה
הוא שגולדה לא טיפחה בכל שנות כהונתה
שום דור של מנהיגות המשך.
עם משה דיין היא מקיימת יחסים פורמליים
קרירים. את אבא אבן היא שונאת
שינאה פיזית, עד שבחוגי המיפלגה מתלו צצים
שהדרך היחידה לאלץ את גולדה
להמשיך קדנציה נוספת בכהונתה היא
להחליט שאבא אבן יהיה יורשה. את
ישראל גלילי היא מחזיקה על תקן של
יועץ ומנסח ללא קידום. תקופה מסויימת
טיפח גלילי אשליות שגולדה רוצה בו
כיורשה. כשניסה למשש את הדופק אצלה
— ניכווה והתאכזב. כלפי יגאל אלון, שב*
,1968 בתקופת כהונתו של אשכול, ראתה
בו את ראש־הממשלה העתיד וכפתה על
אשכול את מינויו כסגן, היא מפגינה
זילזול וביטול.
הכל מיועד למטרה אחת בלבד: להביא
את צמרת המיפלגה למצב בו לא תהיה
ברירה אלא להתחנן בפניה להמשיך.
״היא מסבכת את המיפלגר״״ אומרים
העסקנים ,״עלולה עוד לדחוף את המיפ־לגר,
לתבוסה הגדולה שנחלה בתולדותיה*.
בינתיים מחכים במיפלגת העבודה עם
הסטופר ביד להצהרה צפויה של גולדה
בדבר כוונותיה לעתיד. אבל הימים חולפים
וגולדה ממשיכה לשתוק. וכל יום נוסף
מגביר את המבוכה והחרדה במיפלגת
השילטון הגדולה.

הכנסת
ל א ודע״םדס מו ר
ישראל ישעיהו
לא יודע
?ספור עד 75
בבוקר נ^ן הסתיים ליל השימורים של
הכנסת, שדנה בקריאה שניה ושלישית
יו מו דוז

הז ה

בהצעת החוק של עופר־בדר, דפק ישראל
ישעיהו יו״ר הכנסת בפטישו על הדוכן
והכריז: החוק התקבל בקריאה סופית.
75 הצביעו בעדו 20 .הצביעו נגד.
לרוע מזלו של ישעיהו היתה ההצבעה
על קבלת החוק שמית. היו״ר קרא לכל
חבר־כנסת בשמו, וזה הצהיר ממקומו
אם הוא תומך בחוק, מתנגד לו או נמנע.
הקצרניות היושבות דרד קבע באולם
הכנסת רשמו את תשובת כל אחד מחברי
הכנסת. התשובות כפי שניתנו רשומות
בפרוטוקול של הישיבה.
והנה, לפי הפרוטוקול מסתבר דבר
שכמעט לא ייאמן: סיכום הקולות כפי
שנעשה על־ידי ישעיהו הוא כוזב. מניין
הקולות כפי שהוא מפורט בפרוטוקול
מוכיח כי 72 חברי־כנסת הצביעו בעד
קבלת החוק 21 ,נגד ו־ 27 נעדרו מאולם
הכנסת בשעת ההצבעה.
ישעיהו לא רק טעה בספירה, אלא
שהכרזתו מנוגדת להגיון. על פי סיכום
ישעיהו היו צריכים להיות בשעת ההצ בעה
95 חברי־כנסת באולם. למעשה, לפי
הפרוטוקול היו בו רק .93
היתר. זו הוכחה נוספת לא לחולשתו
המתימטית של ישראל ישעיהו אלא לדרך
מניין הקולות בכנסת, שהיא תמיד
מקרית ובלתי מדוייקת. סירובו העקשני
של הרוב בכנסת להכניס לבית שיטת
הצבעה אלקטרונית, מביאה בהכרח לאבסורדים
מעין זה שהתגלה בתום ליל השימורים.

התגלית
הפוטית
כל ימיו׳ עסק יורם לוקוב בציור
חתיכות מפורסמות. ציורי הפורטרטים,
מעשי ידיו, של אחרונה דיין, מנדי

שאולי, נירה ירון, מיקי בן־קיקי,
דינה ברלה — עשוהו למפורסם.

הייתם יכולים, אם כן׳ לחשוב שהוא
יתמיד בקו זה, שהוכיח את עצמו, של
חתיכות מפורסמות. אבל הנה, הפתעה,
הפתעה. כאשר הוא התחתן השבוע, במלון
בזל בת״א, עשה זאת עם אלמונית.
לתגלית הפרטית של צייר־החתיכות
קוראים נאווה זלטופולסקי. כלומר,
עכשיו, כבר נאווה לוקוב.

לצערי, התקווה שהבעתי לפני חודש ימים כי יואל מרקום ואשתו לאה יתפייסו
(העולם הזה — )1853 התגלתה בימים אלה כתיקוות־שווא. המרקוסים הלכו לרבנות.
לאחר שנישאו לפני פחות משנה, ונפרדו בחודש שעבר — החליטו עתה הכתב
הכוכב של הארץ ורעייתו לחתוך עד הסוף.
יואל הגיש את תביעת־הגירושין שלו נגד לאה באמצעות לא אחר מאשר עורך־
הדין חיים גם1ק, סגן ראש עיריית תל־אביב ואחד המומחים הגדולים בדיני אישות.
טענותיו של בסוק, כפי שהושמעו בידי מרקוס — או להיפך — הן, בין היתר,
כי לאה לא היתד, כלל רעייה ליואל• .
ואם אתם מכירים את הניסוח ההלכתי — ,אתם יודעים בטח למה הכוונה. כן,
בדיוק לזה.
לאה, מצידה, לא טמנה ידה בצלחת, הגישה נגד בעלה תביעת מזונות.
היתד. זו תביעה פיקנטית למדי, בהתחשב בעובדה *שיואל -הוא בסך־הכל עיתונאי
שכיר החי על משכורת, ואילו לאה, היא אשה עשירה מאוד. בעלה הקודם המנוח,
שהשתייך למשפחת הלחוביצ׳ים, סוחרי־הבשר, עתירי־ההון, השאיר אחריו רכוש המאפשר
לה ולשני ילדיה חיים נוחים מאוד.
אבל מובן שלא מדובר פה על הכסף, אלא על הפרינציפ.

הפתיל הארון

חוק
קו ד ם דב־ ח־ ם ו הר,
אחר־ ^דתסג ־ ף
השיכרה החדשה של צה״ד
?גפי סרבגי שירות בשטחים ;
קורס פית־יסוחר,
ואחר־ק• מילוי מבוקשס
כאשר הודיע יוסי חן 22 תושב בתים׳
לקצין־הקישור שלו כי הוא מסרב
למלא את הצו שקיבל, ולצאת לשירות־מילואים
מעבר לקו הירוק — הסביר לו
הקצין בלא התרגשות את השיגרה המקו
המר?ו
סי ם מתגרשים

מובן שבחתונה הופיע גם הדוד המיניסטר,
של יורם, השר ישראל גלילי,
שלא לדבר על ידידים ותיקים כמו אסי
דיין ואשתו׳ ובכלל.
וכך, כמה שזה לא נעים, אבד לשוק
הישראלי עוד נכס יקר מפז. יורם לו-
קוב היה תמיד אחד הרווקים המבוקשים
ביותר, בשטח בו אספקת הגברים
הולכת ומצטמצמת במימדים מדאיגים.
כל זמן שרק יצא עם חתיכות, היתה
לכולן תיקווה שווה. אולם, כאשר עמד
בזמנו להתחתן עם מלכת המים 1969
שרית דמיר, יכולתם לשמוע את אנקות
הייאוש מכסית עד רוול, ועד בכלל.
אז עכשיו, כדי למנוע היסטריה ציבורית,
הוא הלך ועשה זאת בהשקט.
אבל בביטחה, כפי שאני מכירה אותו.

בזמנו, האמינו כולם כי לרחל גור רחל ויתרה על העסקים, עברה קורס ל־יש
מזל פנטסטי, וכולם בירכו אותה, הנהלת־חשבונות, והחלה עובדת כפקידה.
איחלו לה, או קינאו בה, לפי הטעם.
אלא שהמתח הפריע לה, והיא החבימים
אלה, מתברר כי האיחולים ליפה שוב ושוב מקומות עבודה.
והברכות וכל זה היו מוקדמים מדי.
עתה, הגיע פתיל־ההשהייה הארוך,
שמה של רחל התפרסם בעולם לפני שניצת עם תפיסתה בנמל־התעופה, לסולמעלה
מארבע שנים, כשנתפסה בנמל -פי• העומס והמועקה שהכבידו עליה
התעופה קנדי בניו־יורק כשברשותה יה גבו את מחירם המלא, ובימים אלה היא
לומים לא־מוצהרים בשווי חצי מיליון. מתגרשת מבעלה.
על עבירה כזו, יכולים לשבת שנים 350
ארוכות בארצות־הברית. רחל, למרבית,
הפלא, היתה רק עצורה, במשך כמה
חודשים, ואחר שוחררה בערבות. בזה
הסתכם, ככל הנראה לעין, עונשה. היא
חזרה לארץ, קיבלה את הברכות וההש־תאויות,
ונעלמה מהכותרות.
רחל 29 שהיתה, עד ההברחה,
אשת־עסקים מפולפלת, שהתמחתה בענף
היהלומים, נשואה ליורם גור, בנו של
עורך־דין שעלה ארצה מארצות־הברית,
וכיום מנהל את בית־הספר כפר־סילבר.
היא נישאה ליורם שנתיים לפני הפרשה,
כשהיא כבר גרושה ואם לילד.
בזמן הפרשה, טיפל בה ודאג לה אביה׳
של יורם, שהתגורר אז עדיין בארה״ב.
משחזרה לארץ, התגלה ברחל שינוי
קשה. הצעירה השובבה והחיננית שגד־דלה
בבית שליו, כבת יחידה להוריה!,
היתה עתה אשה מתוחה וחסרת־מנו־חה.
בעלה, יורם, עבד עם הוריה בבית־!
המלאכה שלהם לאביזרי גלנטריה, ואילו {

ק ר או סוה דיי ל ת
לא, לא שמוליק קראוס. הפעם
זה אחיו. צדוק קראוס. זה שנתפס
עם החשיש, וישב קצת בגלל זה.
אז אחרי שהוא יצא, הוא ניער מעצ

רכן חן
לשם מה העונש?
בלת למקרים כאלה, ההולכים ומתרבים
לאחרונה: יוסי יישפט, ולאחר שירצה
את עונשו, יועבר ליחידה שאינה משרתת
בשטחים.
אין !חשוכה. יוסי לא הבין את ההגיון
הצבאי. אם מוכנים להתחשב במצפונו,
ולהעבירו ליחידה אחרת — מדוע לשופטו 1
הוא שלח מכתב דחוף לראש אכ״א, חזר
והדגיש בו כי ישרת ברצון את מלוא
מיכסתו, אך בתוך תחומי הקו הירוק,
ביקש ראיון דחוף, להסברת עמדתו, לפני
תאריך משפטו.
הוא לא זכה אפילו לתשובה, ובתאריך
שנקבע לו, התייצב למשפט בפני קצין־
שיפוט בכיר. המשפט היה שיגרתי ולעניין.
יוסי הואשם, דיבר והסביר כמה שרצה,
ונשפט ל־ 35 ימי־מעצר.
לא היה ספק, שצה״ל הכנים כבר למס־לול־עבודה
שיגרתי רגיל גם את נושא
סרבני־המצפון.
ה מו ל ח הז ה

מו את יל הפירורים והשרידים, התנקה
מכל ההבלים׳ והולך עכשיו להיות
אזרח רציני וסולידי. דהיינו: להתחתן
עם דיילת אל-על רחל פרי.

צדוק קראום
עד נפילתה ברישתו של צדוק, היתה
רחל׳ה אחת היפהפיות המבוקשות ביותר
בשוק. התימניה היחידה שאני מכירת
עם עיניים כחולות. לא פלא שכאשר
ביקר בארץ הזמר והפיזמונאי המפורסם
ליאונרד כהן — הוא התאהב בה
מעל לראש.
ותאמינו לי, ללני כהן יש גישה אל
מקורות אספקת החתיכות המעולים
ביותר, והוא הספיק כבר לצאת עם כמה
מהיפהפיות המפורסמות בעולם.
אבל נראה שגם בקלאסה הבינלאומית,
עומדת רחל׳ה יפה בתחרות. והראייה —
סוד שאינכם יודעים: בגללה, ביקר כאן
לני כמה פעמים, בחשאי.
ואחרי לני, היה גם איזה מיליונר
אנגלי׳ שרק לפני זמן מה הביאה רחל׳ה
מזכרת ממנו, מלונדון, בצורת וולוו.
אבל כל אלה עכשיו היסטוריה. עכשיו,
זה צדוק.
צדוק היה נשוי פעם, באמריקה ל־אשה
אמריקאית. ואחרי זה, בארץ, ניהל
רומן עם קני כץ, אחותה של ג׳וזי
כץ — שהיא כיום גיסתו.

1111111 1-* 111 11נון

תשח

הווו ב ס הז ה

1858

הנשזו את עונתה
(המשך מעמוד )18
הכן, כדי להגיש בג״ץ נוסף: למנוע את
הדיון, בטענה שהיים צדוק אינו מוסמך
להגיש את הצעודחחוק.
כאשר עלה צדוק לדוכן, ערכנו את
ההפרעה הממושכת ביותר בתולדרת הכנסת.
צופי־הטלוויזיה שמעו את נאומו,
שהועבר במיקרופון לחדר־השידור. אך ב מליאה
לא נשמעה אף מילה אחת. קראתי
במשך 20 דקות קריאות־ביניים בלתי-
פוסקות. צדוק דילג את מרבית עמודיו,
ירד מן הדוכן.

התעלומה שלא נפתרה:
ג׳ ציות הגונות ארה?

גולדה ועמיתיה ליד שולחן ה ממשלה
היו נרגשים, ציפו להגיעה.
הישיבה עמדה להתפוצץ.
ואז באה מצד גח״ל הצעה: לשמוע
מפי גולדשמידט עצמו אם הוא מסכים
להבאת החוק על־ידי צדוק, או לא. גולד־שמידט
עלה לדוכן, ובקול עייף אמר מיש-
סט שגם הוא לא חיה חד־משמעי. אבל
הוא השמיט את הבסיס מתחת לטענתנו.
הודענו לזיכרוני, בבית קיסטר, שאין עוד
מקום לטענה שגולדשמידט מתנגד בפועל
להבאת הצעודהחוק על-ידי צדוק, והוויכוח
הגדול התחיל.

כאותו רגע ניגש בדר, שיכור*
ניצחון, אל גולדה מאיר, ונישק את
ידיה בהתלהבות. הוא ניסה לחבק
גם את יעקוב־שימשון שפירא. האופוזיציה
הראשית נישקה את הממשלה.

.מאוזן

)1שנואה על העצלנים )5 .אות באלם-
בית )7 .אחד השבטים )11 .תו נגינה)12 .
מבריק, שעבר ניקוי )15 .כוח )16 .מין
עץ, ששמו נרדף לגלות )18 .תבלין)19 .
מפל מים )21 .סופרת צרפתיה (״לליוד).
)23׳תבלין לקפה )24 .כסות )26 .ימה
בקנדה )29 .עיר גרמנית שסופחה לפולין
אחרי מלחמת העולם השנייה )31 .שכבה.
)32 כלי עישון )35 .דשא )36 .אביון)38 .
נערה, אשה צעירה )39 .זמן )40 .יחידת
הספק חשמלי )41 .מספר הצדיקים)42 .
נוזל בגוף החי )43 .סוג, מין )44 .חיה
טורפת )45 .סאבוטאז׳ )49 .הנשמה —
לפי האמונה המצרית העתיקה )51 .מין
קראם )53 .אי לחופי אפריקה )55 .בישוף
אנגלי בימי הנחי השני )57 .מין צמח.
)59 אנית ביון אמריקאית הקשורה ביש ראל
)61 .מין מאכל )62 .מילת תנאי.
)64 סוס מלחמה )65 .עוף בית )66 .חומר
לרחצה )68 .בעלה של זרש )70 .קש.
)71 התבדלות, הימנעות מתענוגות העולם
הזה )73 .חמה )75 .דקלרציה )76 .כינוי
כבוד מוסלמי )77 .פעולה המבטאת חיבה.

מאוגד :

)1תשלום לרשות )2 .מדינה ערבית.

חשבץ

)3כינויו של המלך ינאי )4 .מילת גוף
לנסיתרים )6 .תער )6 .חוסר מעשה)7 .
בן משפחה )8 .כינוי לאדם טיפש (שתי
מילים) )9 .הומר רפואי )10 .מזון משמים.
)13 בהיר, נקי )14 .יש כאלה הרואים
אותו כהר )17 .שייטת, צי )19 .פרי מאכל
)20 .כהן דת נוצרי בן המאה ה־15
הידוע לשמצה )22 .צד, מעקה )24 .כינוי
מליצי לעם ישראל )25 .פסנתרן יהודי
מפורסם )27 .מקום במצרים שם עמד מק דש
יהודי בימי בית שני )28 .החסיר.
)29 דחוי, ישן, מהוה )30 .אחד היסודות,
לפי האמונה הפרסית )33 .תל אבנים)34 .
צד מערב )37 .מדרגה )39 .גיא)44 .
גיבורה שקספירית, שהיתה קורבן לתככים.
)45 ללא תמורה )46 .עוף טורף )47 .מז כיר
או״ם )48 .דמות מספר בראשית)50 .
עלם חמודות (שתי מילים) )52 .קולב.
)53 ניצוץ )54 .נוזל בפה )56 .זעיר)58 .
עץ בניין, שלבנון מפורסמת בו )60 .מזבח
אליל )62 .עונה בשנה )63 .השגעון החדש
באופנת הבשמים )65 .מין מתכת רכה.
)66 זועף )67 .קריאת זירוז )69 .הרקיב,
)70 משקה )71 .כאן )72 .אביו הקדמון של
הכלב )74 .בן צאן.

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור וכפל, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

כבר קודם לכן התחבק בדר עם עופר —
חיבוק שהונצח על״ידי מצלמת הטלוויזיה.
המסע הארוך לתוך הלילה התחיל. הישי בה,
כולל ההפסקה רבודהפעילות, נמשכה
14 שעות ו 22-דקות. נאמתי בה
תשע פעמים, נוסף על חצי תריסר הצ־עות־לסדר.
לא יצאתי אף לרגע מן האולם
שהיה כימעט ריק, כשרוב הח״כים
שרועים בחדרי המישכן על ספסלים וכי סאות.
קולי, שנשבר בראשית הערב, בעת
העימות עם צדוק, חזר לאיתנו.
הקהל, שהיה מורכב בעיקר מצעירים,
ישב ביציע עד הבוקר, ותור ארוך השתרע
בחוץ. הציבור בולו שותף במאבק,
באמצעות הרדיו. היו בלילה תקריות הי־תוליות
(ראה מדור ״קורא יקר״) ,היו בו
רגעים. של התרגשות, כאשר היציע פרץ
במחיאות־כפיים בשעת נאומי. אך כולנו
ידענו כבר שזהו קרב־מאסף — וכי הסוף
הפך בלתי־נמנע.

מתכופפת

5־5^ 5

מה, להרים מגבת, בחצר הווילה שלה.

התעללות
ך* ברוטאליות של הרוב לא נפסקה אף
1 1לרגע. בחוק כה מסובך, שאליו צורפו
עשרות הסתייגויות מורכבות, על נושא
שרוב חברי-הכנסת אף לא הבינו את
פרטיו, מן הדין היה לנמק כל הסתייגות
לחוד, ולערוך עליה מייד הצבעה.
אבל זה היה מחייב את ח״כי הרוב להיות
ערים ונוכחים. החליט יו״ר הישיבה, איש
גח״ל בן־ציון קשת: ההצבעות תיערכנה
כולן יחד בסוף.

כמילים אחרות: יהיה זה תרגיל
שד התעמלות, מכדי שהח׳׳כים
אן! יידעו על מה הם מצביעים.
פוטש באמצעות ידיים שד רובוטים.
בשנה
שעברה ביטל המערך, באחת ההפיכות
הקטנות שלו באמצעות ועדת-
הכנסת, את ההצבעות החשאיות בכנסת
(מלבד בחירת הנשיא ובחירות דומות).

על כן לא יכולנו לדרוש הצבעות
חשאיות — כה היינו, מן
הסתם, מנצחים.

תחת זאת דרשנו הצבעות ״שמיות״ —
בו מודיע כל ח״כ בקול רם על הצבעתו.
דרושות לכך 20 חתימות. אספנו אותן.
לפתע, לפנות בוקר, פשטה השמועה
שהרוב יבטל גם זכות זו, המשוריינת
בתקנון. התירוץ: אחד מ* 20 החותמים,
שמואל מיקוניס, עזב את הבניין.
בשום מקום בתקנון אינו כתוב שהחותמים
חייבים להיות נוכחים בעת ההצ בעה,
והדבר אינו נהוג.

היתה זאת התעללות מרושעת,
שהיתה אופיינית לישיבה בולה.
מיקוניס שכב חולה ב״הדסה״ .הזעקתי
אותו קודם לבן ממיטתו,
כדי שינאם לפחות נאום אחד, ואז
חזר למיטה. הודעתי שאסע לבית־החולים
ואוציאו ממיטתו, בשעות
הקטנות, אם לא תבוטל המזימה.

לבסוף הושגה פשרה. ההצבעה הראשונה
והאחרונה תהיה שמית, כל שאר
עשרות ההצבעות תהיינה בהרמת־ידיים —
וכך הושגה אותה התעמלות בוקר, שהונ־

1ן ולאחר שהרימה און
שךן
11/1 1/11 תה, מפנה את גבה.
תצלומיה מגלים גיזרה נערית תמירה,
שלא היתה מביישת גס בת .18
הסערה סחפה את •ל חעולם המערבי.
תצלומי־העירום של ז׳קליו קנדי-
אוצאסיס, עת חשתזיפח בחווילתה שב־סקורפיוס,
האי הפרטי שלה ושל בעלה
— עוררו התרגשות לא פחותה מצילו־מי-חרצח
של בעלה המנוח, ג׳ון קנדי.
אולם אפילו העירום של ז׳קלין קנדי
מפסיק לחסעיר יום אחד. ואז, עלתה
השאלה, שלא נפתרה עד היום: מי
צילם תמונות אלה, שפורסמו לראשונה
בירחון־גברים איטלקי, ואחר בפל העולמי
ניתוח מיקצועי של התצלומים מגלה,
כי חם צולמו מקרוב, יחסית.
איך, באי פרטי קטן, השמור בקפדנות
על-ידי סיורים חמושים בים וביבשה,
במשך 24 שעות ביממה ז המסקנה
הבלתי״נמנעת: בעזרת אחד השומרים.

אלו התמונות ש הו עי שו את העול

ר *1 1 1 1 1 1 1 1 1ר> 1 111111י מתפרסמות תמונות־העירום של דקלין קני
די. בצאתה מהבית להשתזף, לבשה דקלין

סליפ בלבד, וכך נשכבה על המיזרות (מימין) .בתמונות למעלה, ויתרה מל הסליפ.

1קריעות ב׳נ ״ ם י
(המשך מעמוד )20
מדע? אתה מעליב אותם !
אורי אבנרי ז עובדה היא שלמרות
כל החששות האלה. קמה קבוצה מפוארת
של מדענים, למעלה ממאה פרופסורים,
ובראשם חתן פרס ישראל, ובעניין זה
יצאו, ביוזמתם שלהם, בקריאה לציבור.
יגאל אלץ: הוא קיבל פרם ישראל
אחרי שהביע דעתו.

אחו! חסימה בארם
אורי אכנרי: הייתי רוצה להעיר
הערה אחת לשר־החוץ, בהזדמנות זו שהוא
נוכח כאן. שמעתי שהוא קרא לשר־המיש-
פטים, שחבל שלא קבעו אחוז־חסימה גבוה
עוד בימי הכנסת הראשונה.
יוסף תמיר: הוא צודק בהחלט. הייתי
רוצה לראות אותך עובר את האחוז והצי.
הגעת לכאן בזכות 1.3ואתה מדבר
יותר מכל חברי־הכנסת. זה הצדק הפרלמנטרי
שלך?
אורי אכנרי: חבר־הכנסת יוסף תמיר,
הייתי רוצה לראות אותך עובר — לא
אחוז אחד׳ אלא מאית של אחוז. נראה
אותך חבר־הכנסת תמיר, הולך בראש
רשימה. אם תשיג 1,000 קולות, אתפלא.
אז אל תדבר גבוהה־גבוהה!
יוסף תמיר: אתה צבוע! אתה מכניס
לבית הזה סיגנון פורנוגרפי!
אורי אכנרי: אנו באנו לכנסת בשמנו.
הגענו חנה בבחירות אישיות. קיבלנו
את הקולות הודות למד, שאנחנו. האם
אתה קיבלת קולות? מי מכיר אותך?
יוסף תמיר: אתה סקנדליסט ! היית
ונשארת !
אורי אכנרי :־ 957 מאלה הקוראים
את שמך בעיתון חושבים בכלל שאתה
חבר־הכנסת שמואל תמיר. אצלכם מתמנים
אנשי מנגנון. הייתי רוצה לראותכם פעם
אחת עומדים אישית בפני הבוחרים.
אבל אותך, אדוני שר־החוץ, אני רוצה
לשאול שאלה: מה היית אומר, אילו היו
מקבלים באו״ם אחוז חסימה קטן — למשל,
5מיליון תושבים ו רק מדינר, בעלת חמישה
מיליון תושבים ויותר תהיה מיוצגת באו״ם.
אכא אכן: אין מדינה מתוקנת בעולם
בה אפשר להיכנס לפרלמנט באחוז אחד.
אורי אכנרי: האם ישראל מהווה
אחוז אחד באו״ם? פחות! ישראל היא
יותר קטנה באו״ם מאשר סיעת העולם-
הזה—כוח-חדש בכנסת.
יוסף תמיר: תסתכל באו״ם ותראה
איזו השוואה זאת. תסתכל באו״ם ותיווכח
איזו דמות יש למדינה.
אורי אבכרי: ישראל קיימת באו״ם,
וישראל פועלת באו״ם, וקולה נשמע באו״ם
הרבה מעבר לכוחה, כשם שקולנו נשמע
בבית הזה מעבר לכוחנו המיספרי. כי
ישראל היא בעלת ייחוד באו״ם, ואנחנו
הננו בעלי ייחוד בבית הזה. אני מביא
דוגמה זו בגאווה.
אני מתפעל כל פעם מכישרונו של שר־החוץ,
כישרון עילאי, ללכת לשם, לומר
שם דבר אחד, ולבוא הנה ולומר דבר
הפוך. לטעון למוסר אחד שם, בחו״ל.
ובחזרו הביתה — לאחר חמש שעות
טיסה — לטעון למוסר הפוך.

לנמל אילת דרושים עובדים עד גיל 32
אחרי שירות עבאי ובעלי כושר גופני
מעולה למקצוע חסווארות.
נטל אילת מציע לך* #עמדה קבועח
ומסודרת כמפעל דינמי עם סיכויי קידום
בעתיד #בתקופת הנסיון מגורים בבית
נמלו•(מלון) עם ארוחות, תמורת תשלום
מינימלי #בשנה הראשונה זכות של 8
טיסות לתל־אביב וחזרה, על חשבון הנמל
#עזרה כספית ברכישת דירה בתוספת
הלויאח ל־סג שניט ( #יש צורן להמתין
בתור לקבלת דירה באמצעות חברת עמידר
באילת) .הנחה במס הכנסה ומס אחיד.
למחוסרי נסיון בעבודת נמלים, תינתן
הכשרה מתאימה והדרכה בנטל אילת.

אילת הקסומה קוראת לך!

המעוניינים לעבוד בנטל אילת ולהשתקע בעיר,
יפנו למשרד הראשי: רשנת הנמלים, בית מעיא
דרך פתה.תקוה ,74 תל־אביב, קומה ,11 חדר 1121
בכל יום שישי, ביו השעות 12.00—9.00 ויביאו
עטם תעוות זהות ופנקס מלואים! ניתן גם
לפנות בנתב למדור כח אום. נטל אילת, וג ד,37 .
אילת.

הי שר הרינג

חוג1ו1ו₪תחנע

זלמן שובל הישווה את החוק ל״חוק
ההטמכה״ שנתן להיטלר, ב״ ,1933 סמכויות
בלתי־מוגבלות, וכך קמה בגרמניה
הדיקטטורה.
זאבהרינג: תתבייש לך. איד אתה
משווה את החוק הזה לחוק הנאצי?
זלמן שוכר: חבר־הכנסת הרינג, לא
אני צריך להתבייש, כי לא הדברים חשובים.
המעשים חשובים. ולא אנחנו עושים
את המעשים, אדוני.
זאכה רינ ג: אתה משווה את החוק
הזד, לחוק הנאצי?
או רי א כנ רי: בהחלט כן. כמו שהתחרטו.כל
אלה שהצביעו שם כך — יתחרטו
גם כל אלה שיצביעו כאן היום. זד,
היה אות־קלון לכל אחד שהצביע שם,
וזהו אות־קלון לכל אחד המצביע פה !
זאכה רינ ג: אני פונה ליושב־ראש.
שלא יתן מקום להשוואות כאלה, לאנלוג־יות
כאלה.
או רי א כנ רי: אתם באמת צריכים
לחלק ציונים מי צריך להתבייש. הסתכלו
על עצמכם בראי, איד אתם נראים!
זאבה רי נ ג (לשובל) :בשם איזה ציבור
אתה מדבר?
א כנ רי: ובאיזה ים אתה שוחה, הרינג?

י צרני חולצותאופנה
לילדים. נ וער וגברים
מברך את
ל קו חו תיו, מכריו וידידיו
וכל ה ב אי ם אי תו בקשרי מסחר

בברכת

שמח

מוסטאנג החולצה הראשונה
במרוץ האופנה.
רה׳ השוה ,38מ־כוז ,825088ת״א

111

גלג לי לסבתא
(המשך מעמוד )21
הרשעות בודדות בלבד, מימי בחרותו.
הידיד השני הוא סם רוטברג, מי שהיה
שותפם לעסקים של גדולי הפשע האמריקאי.
רוטברג עשה את הונו בתקופת היובש
בארצות־הברית, הקים אז חברת
ויסקי גדולה. בשנות הארבעים, בעת ש־סינדיקאט
הפשע המאורגן פנה לעסקי ההימורים
בלאס־ואגאס, וראשיו, באגסי סיגל,
מאיר לנסקי ומורים רוזן הקימו אז
את מלון הפאר פלאמינגו בלאס־ואגאס,
החזיקו סם ואחיו ב־־ 257 ממניות המלון.

מ תנו ת על
חשבון הציבור
שם מה צריכים שני יהודים אמרי/קאים
מסוג זה, נדיבי-לב ונפש, העוסקים
לשם שמיים באיסוף תרומות למען
ישראל, להעניק מתנות לאישים כמו גולדה.
מסתבר שלא כל מה שעושים לו בויאר
וסם רוטברג בישראל נעשה לשם שמיים.
השניים גם עושים עסקים בישראל. למען
האמת, עסקים לגמרי לא רעים. כך, למשל,
הקימו בויאר ורוטברג בישראל חברת
בנייה בשם בר. החברה קיבלה ממינהל
מקרקעי ישראל, ללא מיכרז, שטח של
עשרות דונמים במרכז קיראון, ליד סביון.
כמו כן קיבלה החברה אישור משר־השיכון
לבנות במקום 167 וילות, אולי כדי לפתור
את מצוקת הדיור בישראל. שר־ד,שיכון
שהעניק להם את המתנה הוא זאב שרף,

הצעירה שהבנה
את הוועד הנועל
ער ראשו -
הצליחה ר סנו
גס את
״העולת הזה־ך!
כליון ״העולם הז ח ״ 1857 התי
1פרסמה כתבה תחת הכותרת שמחה
וששון אצל בן־שמחון.
למערכת העולם הזה הגיעו ידיעות כאי לו
מזכירה בוועד־הפועל של ההסתדרות
הגישה תלונה נגד אחד מעובדיו הבכירים
כי ניסח לכפות עליה יחסי-מין. לפי
אותן ידיעות הסיק העולם הזה כי העובד
כת שובה לסכסבך סיום 5 .4 .7 3בעניןפר סו ם בחבה בעח ון ״ ה עו ל - 0הזז 1״
4 . 4 . 7 3הננילהודיעך: להד ״ ס.

צמדחמד

העבר הפלילי, במסעדת הגולש בירושלים.
ידידה הטוב של גולדה.
שרף לא הסתפק בכך, אילץ את בנק
טפחות הממשלתי, שהוא שולט בו, להעניק
לשני המיליונרים הלוואה בסכום של חמישה
מיליון ל״י, כדי שיהיה כסף להתחיל
לבנות את הווילות. הבנק גם חוייב לתת
להם את הכסף בריבית של 1270 לשנה.
ולבסוף, ביוון שלא היה ברור אם ירצה
מישהו לרכוש את הווילות שבנו השניים
במקום בשיטות הנהוגות במקסיקו בלבד
— קנתה מידיהם חברת שיכון ופיתוח
הממשלתית את כל הווילות מראש, במחיר
שהבטיח להם רווח של רבבות ל״י לווילה.
בויאר ורוטברג, שקנו ביחד את המכונית
בשביל גולדה, הם גם בעלי מניות
גדולים בחברה הממשלתית לפיתוח מפעלי
תיירות. חברה זו לא הרוויחה ולא
שילמה דיבידנד לבעלי המניות שלה. מצב
׳זה לא נראה לבויאר ורוטברג ושר־האוצר
התבקש לדאוג שהחברה תרוויח. הפתרון:
האוצר הפקיד בחברה 35 מיליון ל״י בריבית
נמוכה של 87 החברה מצידה מלווה
כסף זה החוצה למיפעלי תיירות בריבית
גבוהה יותר. .
רק השבוע נודע כי לו בויאר, ידידה
הטוב של גולדה, זכה בעוד מתנה של
עשרות מיליונים. הממשלה מכרה לו 87
דונאם מאדמותיה באשדוד — ,שוב ללא
מיכרז — במחיר של 100 אלף ל״י לדונאם,
כאשר לפני שבועות מיספר רכש גויאר
עצמו באותו מקום 25 דונאם במחיר של
121 אלף ל״י לדונאם.
עובדות אלה מוכיחות שבישראל לא
צריך לתת לראש־הממשלה מכונית פאר
כדי לזכות בהטבות מפליגות, בקרקעות
ללא מיכרז ובעסקים טובים נוספים המכניסים
מיליונים למיליונרים. מספיק להיות
ידידים של האנשים המתאימים — של
גולדה וספיר — כדי לקבל מתנות על חשבון
הציבור.

ל שאלו תיו - :
( א) לא הוג שהחלונהכזואלי ;
( ב) לא יזמחיח קי רהבנדון ;
( ג ) לא ידועליש חקירה כזופ חנ הלחוס חיי חסחא לי ך אי שי ת .

בברכה,
י. בן/ו ה רן

בן-שמחון, אלא כלפי אדם אחר.
כנראה שמישהו ניסה לסבך את שאול
בך שמחון ואת מערכת העולם הזח במידע
מוטעה במתכוון. ייתכן שהדבר היה קשור
לבחירת המועמד של מפלגת העבודה ל ראשות
עיריית אשדוד, שנערכה בשבוע
שעבר בסניף המפלגה במקום.
בבחירות החשאיות זכה בן־שמחון ברוב
גדול, ובעקבות זאת נבחר פה״אחד
למועמד המפלגה, בהצבעה גלוייה.
מערכת העולם הזה מתנצלת בפני שאול
בן־שמחון על עוגמת־הנפש שנגרמה לו
ולמשפחתו בעקבות פירסום הכתבה. לא
היתה כל כוונה מצד המערכת לפגוע בו
אישית. ואנו מצטערים על כל נזק אישי
או ציבורי שעלול היה להיגרם לו.

שנע המיסמנים שניתנו לבן־שימחון אחו׳ הפיוסום
בו מדובר הינו שאול בן־שמחון, חבר
הוועדה המרכזת.
בהתאם לכך פורסמה הכתבה הנ״ל.
בכתבה גם נאמר כי ״בן־אהרון יזם מייד
חקירה בתלונה, והתעניין אישית בגורל
התקדמותה.״
שאול בן־שמחון נרעש ונפגע עמוקות
מהידיעה, שהיתה משוללת כל בסיס, ופנו!
מייד למזכיר הכללי של ההסתדרות, יצחק

בן־אהרון.
כן הריץ מכתבים לברוך אזניה, יו״ר
ועדת־הביקורת המרכזית, לצבי ארצי, יו״ר
ועד־העובדים של הוועד־הפועל, ולמ. הו־לנדר,
מנהל האדמיניסטרציה במוסד.
כל הגורמים הנ״ל השיבו מייד לבדשמחון
בכתב כי לא הוגשה כל תלונה נגדו מאף
עובד במשך כל שנות עבודתו במוסד, וכי
לא נפתחה נגדו כל חקירה שהיא. תקיפה
במיוחד היתה תשובתו בכתב (ראה תצלום)
של מזכ״ל ההסתדרות, שפסק ברורות
:״הנני להודיעך — להד״ם.״
בעקבות בירורים נוספים שערכה מער כת
העולם הזה התברר לה כי אכן התבססה
הכתבה הנ״ל על מידע מוטעה ולא
נכון. לפי המידע שבידי העולם הזה אמנם
הוגשה תלונה בידי מזכירה בוועד־הפועל
— אולם היא לא היתד, מופנית כלפי

ה ריני ל תייי א לך גז ת שלוזנדת תבקזדח המרכזית
לא מוגשת שום תלונ ת נג ד ך .
בברכת ברוך אז ני ח
ה [ 11 ! 1 1 1 ?1מכתבי התשובה שקיבל בן־שמוזון מראשי חוועדיהפועל — יצחק
1 1111 111 בן־אהרון, מ .הולנדר וברוך אזניח לפניותיו. מייד לאמיר פירקזס
הכתבה בהעולם הזה, פנה בדשימחון במיכתביס רישמייס, זכה לתשובות מהירות בו בי*.

בח שובח לסבחבך הננולחוויקךכ• ל* מוג שח לגו שום סל . 1ח בדבר ו 1ח 1הגוחו
גסשך בל ש נו ת ק בוו תךבסוסדנו. ו בברכת חברי ט י
ם, הו לגדר
סנחל האדם יני ס ס רוני ה

פרשה מסויימת שאתה
שומר בסוד תיוודע השבוע
לאדם הלא נכון,
ועלולה לגרום לן עוג-
מת נפש גדולה. אין
טעם שתכחיש את ה עובדות
כאשר האדם
יטיח אותן בפניך. הש:
1 21מרס -
תדל להיות אוהד
20ינאפ רי ל
אליו, כי אחרי הכל,
הוא זה שסבל מכל העניין.
השתדלי לכלכל מעשיך בזהירות.

111 1

השבוע יצוצו בפניך
כמה אתגרים חשובים
ורבי עניין; יש מקום
לצפות כי אתגרים אלה
יהיו קשורים בנסיעות
ממושכות ! ובעקיפין גס
בהתפתחות רומנטית !
תוכל להצליח לעמוד
בהם אס אדם קרוב
אליך ובעל השפעה 1בה
לא יכשיל אותך; השתדל,
איפוא, להיות חביב וידידותי בצורה
יוצאת דופן לכל האנשים הסובבים אותך.
את מנסה להפילאחרים — בפח —
בו את עלולה ליפול בעצמך השבוע.

יחסיך עם בני־משפח-
תך עשויים להעסיק
אותך עד מעל לראש.
את מתרכזת אך ורק
בילדיו, אינך שמח לב

לראש המשפחה. הפתעה
נעימה צפוייה לך
באמצע השבוע. אל
תגזים בהשקעות לטווח
ארוך. אם תעשה
כך, אתה עלול לאבד
ברגע אחד הזדמנות שלא תשוב במשך
שנה או אף יותר. התחל כבר השבוע
בביצועהרעיון שעלה במוחך לפני זמן
קצר. הפעם הוא יצליח, בעזרת ידיד.

הוויכוחים והמריבות שאתה שותף להם לא
יעזרו להפגת המתח__ ,
אלא רק יגרמו לך ל־דפרסיה.
במיוחד הימנע
מאי־נעימויות עד יום
ראשון. אז תתחיל להרגיש
בהפגת המתח. התאזר
בהרבה סבלנות. לך
לראות סרט טוב, רציני,
לבד, או עם חברה,
ותיווכח שצפוייה לך
הנאה בלתי רגילה.

מאזניים

גם לך בת מזל עקרב יש יום אהבים —
אבל הרבה יותר רציני. היום שלך הוא
יום ג׳ ,דעי להפיק ממנו
את המכסימום.
צרות בעבודה. ליקוי
בריאותי קל שבקלים.
יהיה זה שבוע מלווה
התפרצויות עצבים בעניינים
שונים, אך בסופו
יהיה מתוק. בקנותך
תכשיטים או דברי
ערך, קחי איתך
בעל מיקצוע מהימן.

י בסך־הכל, נכנסת לתקופה טובה מאלו שקדמו
לה. אם את רווקה — אין הרבה
סיכויים שתישארי בודדה,
השבוע או שתהיי
1ני^ז
רווקה בעוד חודשים
מועטים. בן קשת: הישמר
מהוצאות ניכרות,
העלולות להיגרם על-
ידי...צעד פזיז או על־ידי
ליאות ממחשבה. מצד
שני, מעולם לא
( 2בנו במבר -
היית כל־כך אקטיבי.
20בדצמבר
לבשי לבן וטיילי הרבה.

1ן ש0

מאוחים

אלה ימי־שיא, אם ברצונך
להגשים תוב-
ניותיך. בשבוע הבא
עלול להיות מאוחר
מדי. לביאה: קשר עם
אדם בעל קומה גבוהה
הופך בהדרגה לחיוני
עבורך. הזהרי לא להיתפס
במקום בלתי־מת-
21 ביו לי -
ו 2באוגוסט
אים. אם יש לך התחייבויות
כספיות —
שמור שלא יעברו את המותר, וסלק
את כל חובותיך עד סוף שבוע זה.

גילויי ידידות ורצון
טוב כלפי מכרים חדשים,
גם אם היכרת אותם
רק בימים אלה,
עשויים להשתלם במרוצת
הזמן. אל תסרב
לארח מכרים חדשים,
גם אם יביאו איתם
ידיד משלהם, שאינו מו*
33212131 כר לך, ושאינו מוצא
חן בעיניך. בעייה מש־פחתית
אינטימית ורגישה מאוד עשוייה
לבוא על פתרונה כבר בימים הקרובים.

וזזו

ד0111,

השבוע יעמדו בפניך

אתגרים חדשים, ועליך
יהיה להתאמץ כדי להוכיח
את כשרונך ויכולתך.
בת סרטן הזהרי שלא
להסתבך בסערות
רגשיות העלולות לגרום
לד לאכזבה ודיכאון.
אם תנהגי בקור־רוח,
תפיקי מהרפתקאו־תייך
הרומנטיות הנאה,
במקום הסבל שהיה מנת חלקך עד כה.

סוף השבוע יחייב זהירות במה שנוגע
לעסקים או לבריאות. משהו הקשור
באש עלול להעיב על שימחתך. מזלך
מצוי בשבוע זה בסימן
של להבה. יהיו לך גם
הסתבכויות עם ילדים
במשפחתך, שיולידו ויכוח
חריף בין ההורים.
ייתכן וייראה לך כאילו
נשקף לך מקור הכנסה
מבטיח יותר מאשר
עבודתך הנוכחית.
ו 7בדצמבר -
9ו בינו א ר
שקול היטב את מעשיך
ואל תסמוך רק על האינטואיציה
שלך. הרבה במסעות בארץ.

כדאי שתרבה קצת יותר לעסוק בספורט,
ושתפסיק להתהולל בלילות.
אתה מפזר את
מאמציך ליותר מדי שטחים
במקום להתרכז במה
שחשוב לך באמת.
קרוב משפחה הגורם לך
לדאגה מזה זמן רב יפסיק
להדאיג אותך. אתה
עלול להסתכסך עם אדם
שתוכניותיו אינן כמו
תוכניותיה לבש שחור.

תפסיק לריב עם חבריך לעבודה. בשביל
מה ן הבעייה המטרידה
אותך תזכה השבוע
לתשובה ולהסבר. אם
אתה מעשן — אל תגזים.
קופסה אחת ליום
זה מספיק. השבוע
תחיה לך התחלה רומנטית,
בתנאי שתפסיק
להיות מתוח ועצ19ב
פ ב רו א ר
20במרס
בני. לך, בת דגים —
כדאי שתשבי בבית.

בת הוב ממווקו הגיעה למצוות ודמסדור

דוגמנית בשדה
למהדרין

שמבקשים ממזריאל להצטלם,
היא עושה זאת בשמחה. זה המקצוע
שלה — דוגמנית צילום ומסלול.
אבל לפני שהיא מצטלמת, דואגת
מוריאל שיהיה ברור: היא *׳>
לא מצטלמת לא בעירום, לא ב־בית־קפה
ולא עם בחורים.
את הצניעות קיבלה מוריאל עוד
בבית אבא. כשהחליט הרב אלברט בן־הרוש

לעקור יחד עם אשתו ובתו בת השבע,
מוריאל, ממארוקו לפאריס, היתה החלטתו
נחושה שלא לסטות מאורח חייו המסורתי
גם במקום מגוריו החדש. ואמנם,
קסמי פיגאל ושאנז אליזה, לא הצליחו
להסיח את דעתו של הרב.
אבי בעוד האב רכון על תלמודו, גיל תה
מוריאל, שקסמיה של עיר האורות
יפים לה והיא יפה להם.
תוך עשר שנים הספיקה הנערה הרזה
לזכות בתוארי יופי, להפוך לדוגמנית צילום
ומסלול מבוקשת, להעמיק את קשריה
(המשך בעמוד ^ )34

נוי בונה

הס פניה של מורי־אל,
הדוגמנית ה־עולה־החדשה,
שתוך זמן קצר כבשה לה
מקום בצמרת עולם הדוגמנות הישראלי.
בתמונות בעמוד זה נראית מוריאל ברחוב
(מימין) בבית (מעל) ובעבודה (למעלה),

במדינה
חינוך
מץ חינוך *111311־.
תזמיד גן 17 וחצי
גזרק מביחרסיפרו —
ער ששכב עם חברתו
פשעו של מרדכי שנדטוב• היו חמור
ביותר: בגיל 17 וחצי, הוא העז לשכב
עם בחורה בת .17
העונש על כך היה חמור בהתאם: מנהל
בית־הספר החקלאי שפיה, בו למדו השניים,
החליט לזרוק את מרדכי מבית-
הספר באמצע שנת הלימודים.
משום מה, החליט המנהל כי העונש
חייב להתבצע רק נגד מרדכי. בת־זוגו
לחטא הנורא לא היתה אשמה כנראה
במאומה, והמנהל לא נקט נגדה בשום
פעולה.
עשינו מישגה. כאשר התגלה פשעו
הנורא של מרדכי, עדיין ניסו המנהל
ואם־הבית שלא למצות נגדו את מלוא
כובד הדין, להשאירו בבית־הספר למרות
המעשה הנורא. אולם כאשר נתגלח, כעבור
שבועות מספר, כי מרדכי גרם למגיפה
מידבקת, וגם תלמיד אחר העז לשכב, עם
ידידתו שלו — החליטה הנהלת המוסד
כי יש לחסל את הנגע, לזרוק את האשם
במכת־השכיבות הנוראות הללו.
כתב המנהל לאביו של מרדכי במכתב
שהסביר את סילוקו :״אנו מרגישים שעשינו
מישגה שלא הוצאנו את מרדכי
מבית־הספר לפני מספר שבועות, מיד
כשנודע לנו על התנהגותו. אבל נוכחנו
לדעת שעוד תלמיד, חברו לחדר, החל
מתנהג כמו מרדכי, ועל כן אין לנו ברירה
אחרת מאשר להוציאו מהכפר. אנו מוכנים
לעזור לך לסדר את בנך בבית־ספר חקלאי
אחר.״
חבר וחברה כמיטח. סיפר מרדכי
על פישעו :״אחת התלמידות, בחורה מגרמניה,
חשבה שהיא בהריון — וזה התגלה
למנהל. הוא קרא לה, והיא אמרה שהיא
לא יודעת מי האבא, משום שהיא שכבה
עם כמה תלמידים. אבל אני הייתי הראשון.
״אולם אז התגלה שהיא לא בהריון, וכולם
שמחו. אבל אחרי כמה זמן, כשתפסו
את החבר שלי בחדר במיטה עם החברה
שלו, החליטו לגרש אותי.
״מדוע דווקא אותי? מדוע לא את
הגרמניה, ששכבה עם. כולם? היא הודתה
בעצמה שהיא באה אלינו מרצון. אף אחד
לא אנס אותה.״
איפה השר ״זה פשע, לזרוק תלמיד
באמצע שנת הלימודים — בגלל שבחורה
רצתה לשכב איתו,״ זעם השבוע אביו
של מרדכי, המפרנס את משפחתו מחנות־המכולת
הצנועה שלו .״שילמתי השנה
אלפיים ל״י בשביל הפנימייה ודמי-הלי-
מוד. עכשיו הבן שלי מתגלגל ברחובות.
מה הוא, פושע? מה חושבים לעצמם אהוד
ארבל, מנהל בית־הספר, ויוסף דשבסקי,
מנהל כפר־הנוער? שאנחנו בימי־הביניים ז
שעושים ציד מכשפות ד ואיך הירשה מפקח
משרד החינוך, חיים שוחט, שיזרקו את
בני? זאת המדיניות של משרד החינוך?
זהו החינוך המיני המתקדם שעליו מדבר
השר יגאל אלון כה גבוהות?״

כי רק חברת עו.מ.ג.ר. יכולה להעמיד לשרותן־ למעלה מ־ 7 0
משרדי גרירה בכל רחבי הארץ ולמעלה מ־ 3 0 0אנשי חילוץ

מאומנים, מודרכים ומוכנים לעזור לך בכל מקום ובכל שעה.
חברת עו.מ.ג.ר. מאחלת לך

חג שמח 1 ,ם יעח בטוחה ומהנה!

ה עו ב דו ת ה* 1ר511ו ת
מעשי רמאות ושוחד
ממלאים את דפיו ש?
ספר?ימוד?ירדים

. 1x 1ס.גב.ר־.שרותי נזבוגיות גררבעבז
רח׳ יצחק שדה 36ת״א,ט 3 0 4 4 .7
מיסודו ובפיקוחו של אגוד המוסכים בישראל

פ ר סו םפבס

אחד הספרים הפופולריים של תלמידי
התיכון בארץ הוא שאלון אלגברי של
דניאל שמיר — ספר המכיל ״אוסף בעיות
באלגברה לפי נושאי הלימוד״ .המהדורה
האחרונה המתוקנת של הספר כוללת שאלות
— המעלות מספר שאלות נוגות, בקשר
לאיכות החיים בארץ.
שוחד ־?ילד. שאלה 31.1מספרת על
הורים שהבטיחו לבנם העצל פרם של 5
לירות לכל ציון טוב או למעלה מזה בתעודת
השליש. וניכוי של 2לירות עבור
כל ציון שהוא למטה מטוב. בתעודת השליש
היו 12 ציונים, והתלמיד קיבל ׳פרס
של 25 לירות. כמה ציונים מטוב ומעלה
קיבל?
שאלה ג ,70 .מספרת על סוחר שעירבב
• שמות הקטינים מוסוויס בהתאם לחוק.
העולם הזה 1*58

התעלומה שאפילו איירונס״ד איוו חוד ;וליה!

* 6אשר החליפרייץ סף הורוביץ לר>נ־
^ ציח את זכר הוריו שניספו בשואה
בידי הנאצים, לא ידע שהוא מזמין לעצמו,
במו ידיו, התקפת־לב נוספת.
היום, הוא כבר יודע :״הורי נרצחו
פעם שנייה,״ הוא מבכה את החלטתו
הנמהרת להאמין לפיתויו של השליח מ־ארץ־הקודש.
הסיבה:
בביקורו בישראל, גילה כי ספר
התורה שתרם, להנצחת זכר הוריו, למחלקה
הדתית של ההסתדרות, נעלם כאילו
מעולם לא היה. אפילו בית־הכנסת׳ שבו
היה אמור לשכון — נעלם. ליתר דיוק —
מעולם לא היה.
איתם, נעלם גם זכר הוריו.
שני ניתוחי־לב

* <-ורוכיץ ניצול השואה הגיע אח-
! 1רי המלחמה ללונדון, בקנדה, הפך
ספר לאחר ההתקפה השנייה החליט להנציח
את זכר הוריו. הוא הזמין בניו־יורק ספר
תורה מהודר במיוחד, במחיר 2,500 דולר,
הובילו אישית לבית־הכנסת בלונדון, קנדה.
ואז הופיע בלונדון, קנדה, משה בן־
נחום, שליח המחלקה הדתית של ההסתדרות
בישראל, סיפר ליהודי הקהילה המקומית
על נפלאות המחלקה, בראשותו של
הרב מנחם הכהן, ועל הצורך הדחוף
בספרי תורה עבור עולי ברית־המועצות.
המחשבה על עולי רוסיה, שאחרי תקופה
ארוכה של רדיפות הגיעו סוף סוף
לארץ הקודש, ולא מצאו בה אפילו ספר־תורה
לחזק את אמונתם הלוהטת — נגעה
לליבם של יהודי לונדון, עודדה אותם
לתרום לשליח מארץ האבות ביד רחבה.

״הוא מטורף ב

מנחם הכהן, ראש המחלקה הדתית של
ההסתדרות, על יוסף הורוביץ, הקבלן
היהודי־קנדי העשיר שתרס ספר תורה
לזכר הוריו — והעז לבוא בטענות כאשר
גילה שהספר נעלם. בתמונה למעלה :
הורוביץ, מחזיק בספר שעליו המילים
״להנצחת נשמות הורי שלמה ושרה דבקה
הורוביץ,״ בחברתי אשתו ושתי בנותיו,
בעת הטקס החגיגי שנערך בביתו בקנדה
לרגל מסירת הספר לשליח מישראל.
לקבלן עשיר, מראשי
המקומית, הוא התחתן,
אך תלאות עברו גבו
עבר שני ניתוחי־לב

הקהילה היהודית
הוליד שני ילדים,
את מחירן, והוא
פתוחים ביוסטון.

כמות תה, שמחירה 20 לירות הקילו, עם
תה שמחירו 15 לירות הקילו, וקיבל שלושה
טון תערובת, אותה מכר ב־ 20 לירות
הקילו, הרוויח בעיסקה סל.10
שאלות דומות עוסקות בעירבוב סוג יקר
וזול של קאקאו, וסידרה שלמה של עשיית
רווח ממעשי רמאות — המוצגים כפעילות
מסחרית של יום־יום.
•צלל בפיני. בעיות השטחים המוחזקים
משתקפות גם הן בספר. בשאלה ג145,
מסופר על רכבת משא ריקה שיצאה מאשקלון
לסיני בשעה 6.30 בבוקר במהירות
50 קמ״ש. בשעה 8יצאה רכבת עמוסה
שלל מרומאני, בסיני, לעבר ישראל, במהירות
40 קמ״ש.
גם נמל אשדוד הסוער מיוצג בספר, ב
ארבעה

אי ם

ף* שנודע למשה כן־נחום כי ברשו-
שותו של הורוביץ יש ספר־תורה
מהודר׳ פנה אליו בבקשה לתרום אותו
לבית־כנסת ההולך ונבנה בישראל על שמו
של רבה של קהילת לונדון, שיצא לגימ-
לאות, הרב דויד קירשנבאום. הורוביץ
הסכים, העמיד ארבעה תנאים: כי הספר
יוכנס רק לבית־הכנסת על-שם הרב קיר־שנבאום
— כי יוטס לישראל במטוס אל־על
— כי עטיפת הספר לא תשונה לעולם,
שכן הוא בא להנציח את זכר הוריו —
כי בן־נחום יאשר לו בכתב את פרטי
ההסכם.
הורוביץ מסר את הספר, נכנס לבית-
חולים לבדיקות. כשחזר לביתו, כבר נעלמו
גם הספר וגם בן־נחום. בן־נחום, נאמר
לתורם, חזר לישראל. על מקום הימצאו

שאלה ד ,58.שם ישנה קבוצה ותיקה, ש עשתה
בשעתיים חמש־ששיות מהנורמה
היומית, לעומת קבוצת טירונים, המספיקה
פחות.
נושא אחר, טיסות־החינם של פקידי הממשלה,
מופיע בשאלה ו : 62,מטוס בואינג,
בקו תל־אביב־פריז, מסוגל לשאת 90 נוסעים
10 .מקומות שמורים לפקידי ממשלה,
ותמורתם מקבלת החברה 3300 לירות. נוסעים
רגילים משלמים 400 לירות לטיסה.
הוצאות הפעלת הטיסה הן 25 אלף. כמה
נוסעים חייבים לטוס, על־מנת שהחברה
תכסה את הוצאותיה, כאשר טסים 10 פקידי
ממשלה?
שאלות, שאלות. אין ספק ששוחד
לילדים, מעשי רמאות במסחר, ופקידי

ה שוה?
של הספר, לא ידע איש דבר — גם לא
במשרדי ההסתדרות במונטריאול ובניו-
יורק.
היתה זו רק תחילתו של מסע התלאות
הארוך בעקבות הספר האבוד. אחרי שבמשך
זמן רב לא קיבל כל אות זיים
מהשליח החרוץ, החליט הורוביץ, בתחילת
,1972 לנסוע בעצמו לישראל כדי לברי
כיצד הונצה זכר הוריו.

30ס פ רי ם
נעלמו

ך* ישראל, הוא גילה גם את בן-
ו* נחום וגם את הרב מנחם הכהן, ראש
המחלקה הדתית של ההסתדרות, אולם
שניהם לא גילו לו היכן הספר .׳
״הבטחת לי שתקח את הספרים באל־על,״
טען הורוביץ הנמוך והממושקף בפני
בן־נחום .״הראה לי לפחות שטר־מיטען.״
בידי השליח לא היה שטר־מיטען —
לא ממטוס, ואף לא מאוניה.
״אני רוצה אם כך לראות את בית-
הכנסת על־שם הרב קירשנבאום,״ התעקש
היהודי מקנדה.
גם לכך לא זכה. הסביר לו מנחם הכהן :
״היה אמנם בית־כנסת כזה. אבל מכיוין
שמשפחה מפילדלפיה תרמה 25,000 דולר,
הסבנו את שמו על שמה.
״חוץ מזה,״ ניחם הרב את התורם הנדהם
,״לא רק הספר שלך איננו. עוד כשלושים
ספרים שנתרמו אינם.״
כעבור כמה ימים, בחדרו במלון שרתו!
בתל־אביב, קיבל הורוביץ מכתב מכבוד
הרב :״ספר התורה אשר ניתן לבן־נחום
ממחלקתי, שעשה בקנדה מטעם המחלקה
שלי, הוא עכשיו בדרכו לישראל, וברגע

ממשלה הנוסעים חינם על־חשבון הציבור,
לצורך ושלא לצורך, הם חלק מעובדות
החיים הקרות. אין ספק גם ששמיר הצליח
לחבר שאלות מעניינות. השאלה היא, תוך
כדי לימוד אלגברה, איזו תמונה על עול־מם־עולמנו
לומדים הילדים?

רפואה
לאש כנזי ם 3 *?3ד
מדענים נדהמים
במחלה האופיינית ליהודים
אשכגזיס בלפד
יוצאי עדות־המזרח

בישראל

יכולים

שהוא יגיע, נודיעך ונבקש הוראות ספציפיות
לאיזה בית־כנסת אתה רוצה שייכנס.״
אולם הימים עברו, ולספר התורה היקר
לא היה זכר. חשדותיו של הורוביץ גברו.
כיצד נעלמו הספרים היקרים? הנגנבו?
הנתגלגלו לאיזה מחסן, קדושתם נפגמה
ואינם ראויים עוד לשימוש?

מטורף
או ס ח טן
ן* ורוכיץ החליט להגיב בחומרה, על
| 1מה שנראה לו כהוצאת כספים וספרי־תורה
בטענות־שווא. הוא פנה לעורכת-
הדין אסתר דורון, ממשרדו של עורך־דין
צבי לידסקי, כדי שתגיש בשמו תביעה על
27 אלף ל״י — מחיר הספר, מחיר הנסיעה
והשהייה בישראל, והוצאות האישפוז ב־בית־החולים,
בעקבות התקפת הלב הנוספת
שקיבל בעקבות ההתרגזויות מהפרשה.
״הם ידעו שאלמלא הזכירו את שמם
של עולי בריה״מ,״ אמר השבוע ,״אף
אחד לא היה תורם להם. כי אנחנו תורמים
די והותר לישיבות ולשליחים דתיים,
בשעה שאת המחלקה הדתית ע1ל ההסתדרות
אף אחד לא מכיר.״
״בשום מקום לא נאמר שהתרומות הן
בשביל יהודי בריה״מ,״ הכחיש הרב מנחם
הכהן את דברי הורוביץ .״האיש הזה
הוא מטורף, או סתם סחטן. אנחנו לא רוצים
להתעסק עם סחטנים.
״כשבא אלי, אמרתי לו שהוא יכול לקבל
את הספר ברגע שיגיע לארץ. בינתיים
התברר שהספר נמצא עדיין בקנדה, אז
נתתי הוראה להעביר אותו אליו שם. אני
לא רוצה לא את הספר שלו, ולא עניינים
איתו.״

ודאי להביא אלף ואחת דוגמאות על
פיהן הם מופלים לרעה. לפחות בשטח
אחד ההפלייה היא הפוכה. כי מספר המחלות
המצויות בין בני העדה האשכנזית
בלבד, הוא גדול בהרבה מאלה האופייניות
רק לבני עדות־המזרח.
בייחוד מדובר במחלות תורשתיות. מסתבר
שהאשכנזים מורישים לילדיהם סיכויים
גדולים יותר לחלות במחלות מוז רות
ומשונות מאשר הספרדים. אחת מ אלה
היא הדיסאוטונומיה, מחלה הפוקדת
מכל בני האנושות רק יהודים מיוצאי
מרכז ומזרח אירופה.
הסימפטומים האופייניים למחלה מוזרה
זו נראים כשורה של גזירות ועונשים.,מן
(המשך בעמוד )35

רוגמנ׳וו כ עורה למהד רין

אירופה שרם
•.״כ־יג 1^ * 011.

5מע 0ז\/ק0סעש
מ צי ע ה:

( 1ודרכיס

*לאירופה
*הנחרח הרחוק
סביב ה עול

(המשך מעמוד )31
עם עולם הזוהר באמצעות נישואין לרוג׳ר
צווייג, גם הוא דוגמן מצליח, ללדת את
בתה ג׳והנה, לעלות לישראל במטרה לע זוב
את עולם הדוגמנות ולשוב ולהפוך
אחר שמונה חודשים לדוגמנית מבוקשת
גם בארץ הקודש.
אלא שעד היום היא עוד פוחדת מ״מה
יגיד אנא״ אם חס ושלום תתגלגל לידיו
תמונה של בתו הנשואה בחברת בחורים
זרים, ואפילו הם יהודים כשרים מארץ
האבות.
מוריאל: עשרים ושש שנים, מטר
שבעים וחמש. משקל: חמישים וארבע
ק״ג. עיניים חומות. שיער ג׳ינג׳י.
כשהיא פוסעת על המסלול, מזכות אותה
תנועותיה מלאות החן במחיאות כפיים
נלהבות.
עוד בטרם מלאו לה שמונדדעשרה שנה
זכתה מוריאל בתחרות יופי המאורגנת
על־ידי שבועון הקולנוע הצרפתי הנפוץ
סינמונד, והיתר. צריכה לטוס לאמריקה
כדי להתמודד שם על התואר מיס אירופה.
אלא שזה היה כבר מעבר לגבול הסובלנות
של הרב־האב. הוא פשוט סירב
לשלוח את בתו הקטינה מעבר לים.
מוריאל נשארה בפאריס, הצליחה לפרוץ
את דלתותיהם של בתי־אופנה מפורסמים
כמו זה של טד לפידוס ואיב סן־לורן.
״העבודה אצל סן־לורן היא קשה מאוד,״
מספרת מוריאל .״זוהי למעשה עבודה
כמו כל עבודה פקידותית. באים בבוקר
והולכים בערב. והמשכורת היא לא גבוהה.

זוב הכל, לארוז את המזוודות ולעלות לישראל.
״באנו
לפה בהחלטה לא לחזור יותר לעניינים
האלה. רצינו להיות חלוצים. התחלנו
לחפש עבודה. כמה זמן אפשר לשבת
בחיבוק ידיים? אז הלכנו לבית־חרושת
לקרמיקה, וביקשנו לעבוד. באנו לשם,
לבושים בבגדים אופנתיים, כמו שאנחנו
רגילים, והמנהל הסתכל עלינו ואמר :
״אני לא חושב שהעבודה פה היא בשבילכם.״
אבל אנחנו רצינו לעבוד בזה,
ושאלנו מה המשכורת. הוא אמר, שמורי-
אל תקבל שש-עשרה ל״י ליום ואני,
בתור גבר, ע-שדים וארבע ל״י ליום.
אמרנו, בסדר, נחזור מחר, ויותר לא הלכנו
לשם. מה אפשר לעשות עם כזאת
משכורת קטנה?״
לבד, בארץ זרד;״ ללא ידיעת השפה
וללא ידידים, הובילו כל הדרכים לשטח
המוכר והידוע לשניהם: הדוגמנות.

מיקצוע בו
מז ד קני םלאט
** וריאל הכירה את הדוגמנית קא־
1*4דין, וזו היפנתה אותה למשביר לצרכן.
תוך זמן קצר התחילו הזמנות העבודה.
לזרום בקצב. תצוגת אופנה רדפה
תצוגת אופנה. בשבוע האופנה שנערך ב-
הילטון הופיעה כבר מוריאל לצידן של
דוגמניות הצמדת של י-שראל. לאחרונה
השתתפה גם בסידרת צילומי פירסומת,
שיופיעו בקרוב.

מוייס סתיו

ביוניה ״דן״״
ט ה 1 -עדה־ 13באוקטובר
ל: קו ס ד סי 0 ,י ר או ס,גנו * ר ,.מרס ״ל,
נפולי, פלר מו, הר קליון

סייססולות
ב אני ה ״נילי״
טרי-דעדה 2 2 -באוקטובר
ל: רו דו ס, פי ר או ס, ברצל 1נר,.
ניצר,.ליבורנו,נפולי,
קטניה, איסטנבול

רוג׳ר

חו ברו ת והר שמה בכל (ו שרד• הנ סי עו ת!

* 2 16

האניות, ד ו׳ , 1ני לי׳ 1ב • 1ב 9 8 4 /5 -י סי ווגבטיחות

בחיק המשפחה

׳ .העולם הזח״ ,שבועון החדשות הישראלי *
המערכת והמיגחלח: תל-אביב, רחוב קרלינך ,12 סלסון ,260134
תא־דואר * 136 מען מברקי: עולפפרם ״הדפוס החדש״ גע״פ,
ח״א, רח׳ בן־אביגדור • הפצה: גד בע״ם • גלופות: צינקוגרפיה
כספי בע״ס העורך הראשי: אורי אבנרי * הפו״ל: העולם הזה בע״מ.

בתל־אביב,

מוריאל צוויג עם בעלה רוג׳ר, גם הוא דוגמן
מסלול וצילום, ובתם ג׳והנה, בדירת הוריו של
מתגוררים עד שתושלם דירתם אשר בבת־ים.

למה בכל זאת רוצה כל דוגמנית לעבוד
אצלו? בגלל הכבוד. דוגמנית שעובדת
אצל סן־לורן היא דוגמנית שהצליחח.״
את רוג׳ר הכירה נשחיתה בת עשרים
ואחת. למעשה, הכירה אותו כמעט
כל חייה. הוא היה השכן שלה בפאריס.
אבל עשר השנים המפרידות ביניהם, מנעו
היכרות בגיל צעיר יותר. הוא היד.
גבר כשהיא היתה עדיין ילדה. עד שיום
אחד גילה רוג׳ר שכדאי להסתכל יותר
ברצינות על בת השכן ממול. לא עבר זמן
רב והם נישאו. סוף־סוף בתו של רב אינה
יכולה להסתובב יותר מדי זמן עם גבר
בלי להינשא לו.
לרוג׳ר, יליד פאריס ובן להורים יוצאי
פולין, היתה אז חנות עתיקות, אותה פתח
אחרי שלמד את המקצוע בבית־הספר של
הלובר . .בשעות הפנאי עבד כדוגמן. גם
הסיפור שלו הוא מהדורה נוספת של
סינדרלה.
״יום אחד נבנם לחנות שלי הצלם של
פארי מאטש כדי לקנות משהו, הסתכל
עלי והציע לי לבוא אליו לצילומים. מאז
עשיתי חמישים סרטי פירסומת והיה לי גם
תפקיד ראשי בסרט עלילתי שהוסרט בק נדה,״
הוא מעיד על עצמו.
כשנולדה ג׳והנה, לפני ארבע• שנים,
החליפה מוריאל לעזוב את מקצוע הדוגמנות.
יותר מכל חששה מההשפעה הש לילית
שיש למקצוע הזה על חיי נישואין.
אבל רוג׳ר המשיך, וכשהבעל מצטלם
בסרט פירסומת עם בחורה עירומה, וה־אשה
יושבת בבית ומגדלת ילדה, מתחילות
לעבוד הלשונות הרעות. זאת היתר.
הסיבה, חוץ ממזג־ר,אוויר הנפלא של יש ראל
אותו גילו השניים בזמן שבילו פה
חופשה, ששיכנעה אותם באופן סופי לע־

״הדוגמניות בישראל,״ מחווה מוריאל
את דעתה ״הן שונות מהדוגמניות הצרפתיות.
בפאריס הדוגמנות היא בדרך כלל
רק דרך לעולם הקולנוע. לא רואים את
המיקצוע הזה כמשהו מיוחד. בחורה אחת
היא פקידה, השנייה היא דוגמנית, וזהו.
לכן הן גם לא דוגמניות כל היום. כשרואים
אותן ברחוב הן לבושות כמו כל
בחורה אחרת, ואולי עוד פחות מזה.
״בארץ לעומת זאת, יש לדוגמניות מעמד
מיוחד. זה נחשב מיקצוע עם זוהר.
והן גם מתנהגות בהתאם. כשהן יוצאות
לרחוב, תיכף אפשר להכיר על בחורה
בישראל אם היא דוגמנית או לא.״
למרות שהם שוב שקועים במיקצוע
שאיים נבר בעבר להעיב על חיי הנישואין
שלהם, משתדלים מוריאל ורוג׳ר
להיות כמה שיותד ביחד.
״כשאני מקבלת הצעת עבודה,״ אומרת
מוריאל ,״אנחנו הולכים ביחד. ואני שואלת
אולי צריכים גם דוגמן. בדרך כלל
הם מסכימים להעסיק גם את רוג׳רס יחד
איתי. או להיפך.״
בינתיים הם גרים אצל הוריו של רוג׳ר
בתל־אביב, עד שיוכלו לעבור לדירה ש מכינים
להם בבת־ים. זוג הדוגמנים אינם
מנהלים חיי לילה או חיי חברה סוערים.
״כשאני גומרת לעבוד,״ אומרת מודיאל,
״בעלי בא ולוקח אותי הביתה. בערבים
אנחנו כמעט לא יוצאים. אני רוצה לעבוד
במקצוע הזה כל זמן שאוכל. זד, מקצוע
שבו מזדקנים יותר לאט ויותר יפה.
אבל הבית יותר חשוב מהכל. כשנהיה
כבר מבוגרים בשביל העבודה הזאת, אני
מקווה שיהיה לנו מספיק כסך לפתוח בוטיק
או חנות לדברי עתיקות כמו זאת
שהיתה לנו בפאריס.״

במדינה

(המשך מעמוד )32
החמורים ביותר שניתן להטיל על בני־אדם:
היעדר מוחלט של דמעות, חוסר
חוש טעם, אי יכולת לחוש בכאב או להב דיל
בין חום וקור, לחץ־דם בלתי קבוע
וחזם גוף בלתי יציב, התקפות הקאה בל תי
ניתנות לשליטה, עצירה בגידול הגוף
לגובה והחלשת ההתפתחות השכלית.
למרבה המזל, לא כל הילדים היהודים
החולים במחלה זו מקבלים את כל סימניה.
אך בכמה מהם מתגלים כמה סימפטומים
בעת ובעונה אחת בצורה שאינה
מאפשרת להם לימודים תקינים ומחייבת
השגחה מתמדת.
•מוות כשנות העשרים. הדיסאוטו־נומיה
אובחנה לראשונה ב־ 1949 במרכז
רפואי בנידיורק בידי שני רופאים. עד

הפרס כפליי
יניחו סר ראשון

15 0 ,0 0 0
וחצטבר עד

5 0 0 ,0 0 0
בהגרלה מועלים בגורל • 6מספרים מתוך
39 ועוד מספר נוסף מיועד לקביעת הפרס
השני•
סכום הפרס הכולל הוא ׳ 50 מההכנסה
ברוטו של אותו שבוע כשמחיר כל טבלא
הוא ׳ 50 אגורות•
מינימום השתתפות בטור אחד — שתי טבלאות ניתן להשתתף בהגרלת הלוטו גם ע״י
טפסים שיטתיים בחצי דמי השתתפות•
טפסים שיטתיים אלה בשיוכו ישולם
מחצית הסכום המגיעלמספך וסוג הזכיות•

קורבן דיסאוטונומיה
מחר אזיל דמעה
אז נטו ליחס את כל אחד מהיסמפטומים
שהתגלו למקור אחר. מאז אובחנו באר־צות־הברית
כמה מאות מקרים של ילדים
יהודים החולים במחלה זו. לדעת החוקרים-יש
מספר גדול יותר ;של חולים ש פשוט
לא דיווחו עליהם. הורים אינם ממהרים
להבחין שבנם אינו יכול להבדיל
בין קור לחום או שהוא בוכה בלי דמעות.
אם אין הדבר כרוך בסימנים חיצוניים
הם נוטים לייחס תופעות כאלה לכל
מיני סיבות שבהתנהגות.
בעבר מתו מרבית הילדים שנפגעו במחלה
זו עוד בילדותם. כיום, כאשר מאבחנים
את המחלה בעוד מועד ומעניקים
לחולים השגחה וטיפול מתאימים, מגיעים
רובם לשנות העשרים שלהם לפגי שהם
נוטשים את העולם בלי להזיל דמעה.
הסיבות למחלה אינן ברורות. אפשר
לייחס אותן לעובדה שיהודי מזרח אירופה
סבלו כל כך הרבה עד שיבשו מקורות
הדמעות שלהם. תיאוריה יותר מדעית מס בירה,
כי בערך לפני כאלף שנים נגרמה
אצל אחד מיהודי מדינות הרהיין תמורה
גנטית .״יתכן,״ סבור הד״ר ויקטור מק־קוסיק
מבית־הספר לרפואה של אוניברסיטת
ג׳ון הופקינס ,״•שאותו יהודי נחשף
במקרה לקרינה קוסמית או לקרינה מסלע
רדיואקטיבי. הקרינה פגעה באחד הגנים
שלו, המופקד על התפתחות מערכת העצבים
אצל העוברים, ומאז עבר •שינוי תים־
קודי זה בירושה אצל יהודי מרכז ומזרח
אירופה.״
אחד מתוך ׳מאה. לפני 22 שנה נוסדה
בארצות־הברית קרן מיוחדת לחקר
המחלה. עד כה העלו חוקרי הקרן, כי
לפחות אחד מתוך 100 יהודים אשכנזים
נושא עימו את המחלה. אין זאת אומרת
שהוא יעביר אותה בתורשה לצאצאיו.
אבל אם שני נושאי מחלה זו ייפגשו ויי-
נשאו זה לזו, קיים סיכוי של 0ק< 25ש ילדם
יחלה במחלה, וסיכוי של ־/ס 50ש הוא
יהיה נושא גנטי של המחלה, אפילו
אם לא יחלה בה.
למרות שעד כה טרם התגלתה הסיבה
הביוכימיה של המחלה המוזרה, הרי שהצ ליחו
כבר למצוא שיטה המאפשרת לק בוע
אם מישהו נושא עימו את ניצניה.
עתה עובדים המדענים במכון לפתח
שיטת גילוי מוקדם, שתאפשר לקבוע בוודאות
איזה אשכנזי נושא עימו גנים של
הליקוי התורשתי הזה. מניעת נישואין
בין שני נושאי גנים כאלה עשוייה להקטין
את מימדי המחלה ולשחרר שוב את
מעיין הדמעות של האשכנזים, עד שתתמלא
כוס הדמעות שוב.

ע הזכיה בפרס הראשן ן לכל טופס
אינה יכולתי לעלות על מכסימום שלי
250,000ל״י•

לוטו זו השיטה1

ל׳ 8ונו /ריפו שיס ר.דזמ׳)ילח־ת

רחם על״ה

לשפתיים רכות
וטעימות יותר

ח קו_ו 0ו/1£6ץ ן

1 11

משחת שפתים מונעת התיבשות
והתבקעות

גורי ח תו לי ם וכלבי ם

אל משליכם
אל תתנהג כמו עם צעצוע
תתנהג כמו עם בעלי חיים

תביאו

אותם
לאגודת צער בעלי חיים
יפו, שלמה ,30ת״א,
טלפון 827621 :

! יו ח יי אוטובוסים .41 ,18

שומרת ומגינה
על השפתיים
הרכות שלך
אולפן גרג (בר־קמא)
פותח השבוע קורס ערב ל

עברית ו/או אנגלית.
הצלחה מובטחת! פרטים:
ת ״ א: גורדון ,5טל.236209 .
חיפה ׳ ״במעלה״ ,טל.664922 .

>ך>* מישה מי יודע!
* 5חמישה אבי יודע
עשר הן התבונות של השרות בבנק דיסקונט:
יעילות, אדיבות, סודיות, ,מקצועיות, מהירות,
דייקנות, מהימנות, תשומת לב, ידידות ושרות אישי.

חמש הן ההטבות המוענקות על ידי שתי קופות
הגמל שליד בנק דיסקונט. תמר וקופה כללית
לפיצויים: רווחיות כבוהה. פטור ממס על הרווחים,
הקלות במס על ההפקדות בקופה, ביטוח, פטור
ממס עזבון.

י ! שעוז מי יודע!
11111 תשעה ^ני יודע
ביותר מתשעה מיליארד לירות הסתכם המאזן של
בנק דיסקונט וחברות הבנות הבנקאיות שלו לסוך
שנת .1972

ארבעה הן שרותי ניידות עיר: קניה ומכירה של
ניירות ערר מקומיים. קניה ומכירה של ניירות ערך
זרים, משטרת של ניירות ערף והנפקות.

מונה מי יורע!
5/11:
1 ^ 3 1שמונה אני יורע
שמונה מדינות מעבד לים בהם פועלים סניפים
ובנקים מסונפים של בנק דיסקונט.

111

יו ד עי?

שבעה אני יודע

שבע תובניות חסבון עומדות לרשותך: יתרון,
יתרון ביטוח, יתרון הבנסה שוטפת. יתרון ביטוח
הכנסה שוטפת, יתרון לבל, יתרון דירה, ו אגור -תבני ת
החסכון לילדים ונוער.

ששה הם החשבונות: חשבין עובר ושב, חשבון אישי,
פנקס דיסקונט, פקדון לזמן קצוב, חשבון במטבע חו־ך
וחשבון שיקים עם תצלום.

שלוש הן הקרנות שבנאמנות בנק דיסקונט
ידקל*׳ברוש׳ ו־אלון׳.

נים מי יודע!
18 שנים אני יודע
שנים הם הבנקים המסחריים הגדולים המציעים
לר את בל מגוון השדותים הבנקאיים במאה שמונים
וארבעה סניפים בבל רחבי הארץ, מצפת ועד אילת,
בנק דיסקונט לישראל ובנק ברקליס דיסקונט.

קולנוע
•שראל
אירגון 3ז 0וי־?וד1וע
3י ע 1ראד
ליוצרי הסרטים בישראל יש טענות.
לא מהיום. כמו על זה שהתיאטרון מקבל
בארץ סובסידיות של מליונים. כמו על
זה שאין להם ייצוג בוועדות ממשלתיות
הקובעות את גורל הקולנוע. אין להם
תעריפי שכר. אין להם אפילו כללים של
אתיקה מקצועית.
הדברים ידועים — אבל הרבה לא נעשה
לתיקון המעוות. אמנם נערכו, לפני למעלה
משנה, כמה פגישות־גישוש לקראת
הקמת איגוד של במאי קולנוע. נבחרה
אפילו הנהלה זמנית.
אך בזאת הסתיימה הפרשה. הנהלות
שעובדות מתוך התנדבות מתקשות תמיד
להתכנס, מה עוד שמדובר כאן באנשים
שאינם עובדים שעות קבועות במשרדים.
אלא תפוסים ללא הודעה מוקדמת, בעבודות
חטופות, מן היד אל הפה.
לאחרונה, החליטו כל אותם חברים של
ההנהלה הזמנית, שטרם נשרו מחוסר
זמן, כי הגיע בכל זאת המועד להניח
יסודות איתנים יותר למוסד שלהם.
נשלחו הודעות לכל מי שנוגע בדבר,
לבשר לו על כינוס קרוב של כל במאי
הקולנוע והטלוויזיה בארץ (אליהם יצורפו
אולי גם התסריטנים) ,במטרה להקים איר-
גון שיפעל בצורה תקינה ויהיו לו שיניים.
מובן שככל שיגדל מספר החברים, יהיה
כוחו של האירגון גדול יותר. לכן מקווים
מארגני הכינוס, שזומן ליום הרביעי הקרוב
,11.4.73 ,בבית־סוקולוב בתל־אביב,
כי המעוניינים יגיעו בהמוניהם.
ואם אכן היה יהיה אירגון — יהיו אולי
גם תנאים טובים יותר לענף. ואם יהיו
תנאים — אולי יהיו סרטים טובים יותר.

תדריך
תל-אבי1
הטאנגו האחרון בפריז
(סטודיו, איטליה) — מי שילך לסרט זה
בגלל הסנסאציה המינית — עשוי להתאכזב.
מי שיוכל להתגבר על אכזבתו,
יזכה לראות סרט מעניין באופן מיוחד,
שיש לו הרבה דברים חשובים לומר על
היחסים בין הדורות בשנות ה־ ,70 על
מהות האהבה לגבי כל אחד מן הדורות,
ועל התהום העצומה המפרידה ביניהם.
ומי שיתבונן קצת יותר, יבחין בסאטירה
עצמית חריפה, בתחושה אסטטית בלתי
רגילה המעניקה לסרט גוונים של ציור
הולנדי קלאסי, והשקפת עולם שהיא בסופו
של דבר הרבה יותר מוסרית מכפי
שאפשר היה לצפות. משחקו של מארלון
בראנדו הוא יוצא מן הכלל, ואין ספק
שברנרדו ברטולוצ׳י הוא אחד הבמאים
הגדולים של תקופתנו. כדאי מאוד לראות.
טאורמה (בן־יהודה, איטליה)
— סרט כבד ומסובך מאוד על משמעות
הנצרות, הסוציאליזם והמהפיכה, בעיניו
של פיאר פאולו סאזוליני. מי שאינו בקי
בסמלים השגורים בישטחים אלה יסבול,
אידון ( תל-
אביב, אוצות־הברית) — קבוצת ניצולים
מחפשים דרכם החוצה באוניה שהתהפכה
בלב ים. סרט מתח עשוי היטב, עם הרבה
שחקנים מפורסמים, ובראשם ג׳ין הקמן,
שלי וינטרם וסטלה סטיבנם.

ירושלים
!* מיסמכי המאפייה (ארנון, איטליה)
— חייו של חייל קטן בצבא הגדול
של העולם התחתון, כפי שהוצגו מוידויו
של ג׳ו ואלאצ׳י בפני שלטונות החוק
האמריקאי. הסרט מקוטע ושטחי ובוודאי
שאינו תחרות לסנדק.

חי 9ה
פליני—רומא (פאר, איטליה)
— כמה פרקים מחיי עיר־הנצח, כפי שהיא
משתקפת בעיניו של גדול במאי איטליה.
זה לא בהכרח צמוד למציאות, אולם הדמיון
החזותי של פליני מספק חוויה
נדירה לצופי הקולנוע. כדאי לראות.
הליצנים (אורלי, איטליה)
— ושוב פליני, נפרד בסרט תעודי למחצה
מאומנות שכמעט ולא קיימת עוד בימינו.
חבל דק שהסרט מדבר אנגלית, המנוגדת
לאופיין של הדמויות המופיעות על המסך.

אנ> או ה ב
אותך, קלר ה
הבית ברחוב שלוש (הוד, תל-
אביב, ישראל) — בחצר גדולה
ברחוב שלוש בתל״אביב, מתגוררת,
לפני מילחמת השיחרור, משפחה ענפה של יהודים ספרדים.
דמויות ההווי שבחצר זו, הם נושא סירטו החדש של
משה מזרחי, כשבמרכז — קלרה, אלמנה גאה ועצמאית
ואם ל־ 4ילדים. בנה, נער כבן ,15 זוכה במהלך הסרט
להיפגש לראשונה עם החיים והאהבה על פניהם השונים.
כל זה כמובן אינו רחוק מדי, באווירה ובטיפוסים,
מאני אוהב אותך רוזה. בדימיון זה אפשר לראות בהחלט
מחמאה לבמאי משה מזרחי, שיצר כבר סימון עצמאי ומוגדר
משלו. הוא מיטיב גם הפעם, כמו בסירטו הקודם,
לצייר דמות של בת עדות המזרח, שלמרות כל המוסכמות
הכפויות בהן גדלה וחיה, בליבה פנימה היא בכל
זאת בת־חורין, ושל נער מתבגר, נבוך, מבולבל, אבל רגיש
מאוד, הניצב על סף חייו המבוגרים.
מצד שני, חסר הסרט גרעין עלילתי אחיד שידחוף
אותו קדימה, ויביא לפחות חלק מן הדמויות לידי התפתחות
דרמטית. הבל מתנהל קצת יותר מדי על מי-מנוחות.
אפילו המתח והחרדה שהתלוו באותו זמן למישטר המנדאט,
אינו בא לידי ביטוי בצורה מספיק חזקה.
מאחר והסרט מתנחל בעצלתיים, יש זמן להרהר בכל
מיני מחשבות כפירה, במו למשל שהאלמנה לבושה בבגדים
שאינם הולמים מלתחה של עוזרת-בית לפני 25 שנים.

אלמגור ושילוח: מתח על מי־מנוחות
למזלו של הסרט, מישחקם של מרבית המשתתפים
בתפקידים הראשיים, ובעיקר של גילה אלמגור (קלרה),
יוסף שילוח ושייקה אופיר (שני המחזרים שלה) ,עופר
שלחין (בנח) ומיכל בת-אדם (הנערה שהופכת אותו לגבר)
הוא כנה ואמין. הצילום של אדם גרינברג נאה. והתוצאה
היא אחד הסרטים המוצלחים יותר שנעשו בארץ.

עזה במוות אהבה ליידי קארולין לאמב (לימור,
תל־אביב, אנגליה) — הסרט החו-
נן את קולנוע לימור בתל־אביב
מתאים בהחלט למיסגרת של סרטים חגיגיים, המכוונים
לבל שיכבות הקהל, ובל אחד יובל למצוא בהם משהו
שימצא חן בעיניו. ליידי קארולין לאמב היא דמות היסטורית
המסמלת אהבה מטורפת, החזקה מן החיים עצמם.
בעלה, ויליאם לאמב( ,מאוחר יותר לורד מלבורן),
עתיד היה להיות יועצה האישי של המלבה ויקטוריה,
ובין בעלי ההשפעה הגדולה ביותר של בריטניה במאה
הקודמת. המאהב הוא אולי הדמות הרומנטית ביותר בספרות
הבריטית — לורד ביימן. ומקום ההתרחשות הם
ארמונות־הפאר ונשפי״ההדר של החברה הבריטית הגבוהה.
קצת אמנם קשה לדבר על שיחזור היסטורי מדוייק
של המאורעות. לורד ביימן, בפי שהוא מצטייר כאן, אינו
הרבה יותר מאליל פופ מאחז־עיניים של התקופה, שכל
כישרונו מוטל בספק. שינויים אחרים בפרטים עובדתיים
מעוררים אהדה גדולה מן הרגיל לאהובתו האומללה. ואילו
דמותו של ויליאם לאמב אמנם סימפטית ואנושית מאוד,
אבל אינה מנבאה את המדינאי החריף שהיה אחר״בך.
אלא שלמראה צבעי הפסטל שמשיג אוסוואלד (״בנר
על הגג״) מוריס במצלמתו — נוכח מישחקח המרשים של
שרה מיילס בתפקיד הראשי, והופעות קצרות אן מברי־

מיילס ופינץ׳ :טירוף בארמונות־פאר
קות מאוד של מרגרט לייטון (חותנתה) וראלף ריצ׳ארד־סון
(במלך ג׳ורג׳ הרביעי) — לשמע הדיאלוגים השנונים
של הבמאי״מחזאי־תסריטן רוברט בולט — יש נטייה לחת־עלם
מההיסטוריה — ולשקוע בסיפור אהבה יפה לעין —
מיצרך נדיר למדי בימים של טנגו אחרון.

ה?\ודד>ם והצועניכו המירדף בשדות (אסתר, תל-
אביב, צרפת) — טייס צרפתי
(ז׳אן לואי טרינטיניאן) שחרג בתאונה
במה ילדי צוענים, בהתרסק מטוסו, נימלט מפני
ניקמת ההורים לקנדה. אלא שמן הנקמה אין מנוס. הצוענים
דוהרים אחריו גם מעבר לאוקיאנוס. תוך בריחה
מהם, נופל הצרפתי ישר לתוך זרועותיה של בנופייה המתכננת
חטיפה נועזת. במעט כל הסרט מוקדש להתמודדות
שבינו לחברי הכנופייה, באשר הצוענים אינם אף-
פעם רחוקים, ומזכירים את נוכחות המוות הרודף אחריו.
לכאורה, סרט על ידידות. בעיקר ידידות של אנשים
שאינם יבולים להרשות לעצמם לשוב אחורנית. מצד אחד,
הטייס חנימלט, מצד שני ראש כנופיית השודדים (רוברט
ראיין) האומר ברגע מסויים שלא ישוב, אפילו אם יצטרך
לשלם בחייו, אל מאחורי הסורגים.
אך כפי שכתב את הסיפור האמריקאי דויד גודיס, יש
באן נוסף לידידות גם מעין גורל מוזר, הרודף את הגיבורים.
עם בל הצגות האומץ והקשיחות שלהם, אינם
בסופו של דבר הרבה יותר מנמושות המנסות, לשווא,
להפיל את התל הגדול והכבד של חמימסד.
מכל הכוונות הללו נשארו עיקבות, אם כי לא תמיד
ברורים, בסרט של רנה קלמן, אשר פיצל את הסיפור
כולו למיספר סצינות מרתקות, כל אחת בפני עצמה, אבל

טרינטיניאן: נמושות מול גורל מוזר
לא תמיד חיוניות להתקדמות העלילה. אולם היופי הנדיר
של הנוף הקנדי, השימוש המופלא שעושה קלמן בפניו
חרושי הקמטים של ראיין, בדמותה הנשית המקסימה של
לאה מאסארי, ובחלקלקות הקשוחה של טרינטיניאן —
מחפה על מחדלים רבים.

סרססג לנ לום

הנח נו מלחמה באינפלציה
טו ס

לאילת

מ תל־ א בי ב ויוו ש רי ם
ע נתיב אויר מ או ח די ם

מבצע נסח במחיר ללא תקדים
כל יו ם מ־19.00 — 6.30
מיו ם חמי שי 5 ,באפריל

יו ם שני 30 באפריל

מחיר

רגיל —70.

טיסות

לאילת

לילה

כל ה טיסות במטוסים
דו־מנועיים

הזמנו ת:

נתיבי אוויר מאוחד

...את וווי*11־1111

תל־אביב, שדה דב, טלפוני ם , 937944 , 416747 ,413469ת.ד17118 .

ממאיס לו
ממאיס לו מאד!

ירו שלים, שדה עטרות, טל. 254204 .
אי ל ת, נמל תעופה אי ל ת, טל. 2771 .
גמיעוונים ארכונים * אקסטרונים

י׳ סיו ל
קמפינג באירופה -
החוויה המסעירה
שאתה חייב לעצמך!
מבחר טיולים מרתקים
בחברה בינלאומית
של צעירים כמוך !

לבחירתך 9 ,6 :או 10 שבועות של
טיול ובילוי בלתי נשכחים
ברחבי אירופה.
4שבועות של טיולים מיוחדים
לסקנדינביה, ספרד ופורטוגל.
מספר ה מ קו מו ת מוגבל — לכן,
הזדרז והבטח א ת מקומך•

לקבלתפ רו ספקט מפורט והר ש מה, פנה עוד היו םאל:

בע״מ תל־אביב, נחלתבנימין
,57 טל 622406.

סניף ומת־גן: בנין בווסת היהלומים כינו עלית טל 266222-3 .

י־ייייי־ח י זי

אב7

פעם

תצטער

קנית

בקבוק

יותר

שלא

א1!7ה!לחדזיאחר הגילח!

מרענן,מצנו,מדרבן.

מיוצר בישראל ע״י בלמון בע״מ, המפיצים: חב׳ נורית בע״מ.

התחתון המונע גרויים
^רץ ריגך י?

גי ^ מ ר

לז\)1גד(

לבני פשלון בטיב עליון
#ד אג לקבל את התחתון המקורי של ״פשלוך־בלא תפר תחתון ועם פס ה \/-ההפוך(.זו הסיבה המונעת גרויים),
תחתוני בילי של ־פשלוך -מידגם בלעדי מם 4912 .

* לבני פשלון (גופיות ותחתונים) אידיאליים לאלה הנוסעים לחוץ־לארץ ולאלה היוצאים לחופשה או מלואים

פרסום אל־רון בע״מ

...הקנייה הנבונה כשמדובר בבגדים תחתונים

קהל הפוימיידות הנצחי של תדאביב ירד לגבול יפו

חא שי ס 1
1 ** 1אסי ואחרונה דיין הגיעו לי
בכורת הסרט בקולנוע הוד עם

הדוד והדודה — עזר וראונוה וייצמן.

!״דרה פוס

(שנואלית) ,ושינזרית אור, בחולצת
עבודה, נראות מופתעות נוכח
תיהסרטיס וודיקה אלקלעי (ימנית) אשתו של

הוד^ 0י ^ ה ב
שהמיי^י

מלכן^ך רי ם

של חיל״
חייל של ל השחקן
מוסקו אלקלעי, מראה להן. בתמונה למטה מימין: השחקן
׳יהודה אפרוני, מגודל זקן, שהתאלמן לפני למעלה משנה
מאשתו הזמרת אולי שוקן, בחברת אשתו בת השבועיים.

אחר ביקורו ברחוב שלוש, .זה כמובן לא
הפריע למבקי־י הפרמיירה, שבאו, כנהוג
יפדמיידד״ להיראות ולא לראות.

נראו שם אסי דיין, בז׳קט ג׳ינם מדובלל,
ואשתו אחרונה, בחצאית עשוייה מפיסות
בד שונות — משהו הנחשב כיום

לשיא־האופנד. בלונדון.
נראו שם ראש עיריית תל־אביב
יהושע רבינוביץ, עזר וייצמן, מנחם בגין.
נראו שם שמואל, צמח ורעייתו, שמוליק
שי ורעייתו.
נראתה שם כוכבת הערב, גליה טופול,
שהציגה דמות חדשה במראה. היתד. זו
גליה חדשה, הדורה, מטופחת ומלוקקת
מכף רגל ועד ראש — גליה שתאמה את
מעמדה החדש כאשת כוכב בינלאומי.
הכוכב הבינלאומי עצמו לא היה בארץ,
ערב הבכורה. הוא היה עסוק בלונדון,
עמד לחזור ארצה כדי לחגוג כאן את
הפסח.
נראו שם כל מתייצבי החובה,
הידועים ומוכרים מאז ומתמיד בכל מופע
חברתי.
ואחרי שהם גמרו לראות מה אירע
לגילה אלמגור ברחוב שלוש, הם התפזרו
להם — חלקם למסיבה שערך יענק׳לה
אגמון לכבוד, אשתו במועדונו, חלקם ל*
בתיהם, המרוחקים שנות־אור מרחוב
שלוש —
עד הפרמיירה הבאה.

מהפד 1858

ן א׳ד ׳ת

,־ססס