גליון 1865 מתאריך 30 במאי 1973

בסיבה
שרא לי או לדה

הז מין
אמדה:

ש לי ח

שפץ

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלביאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יגל״א: ב .מיכאל, חנון מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

לשמן־
כותבת לנו שושנה בן־חיים

משיכון

בבלי:
בשעה שהאזנתי האזנה קשובה לתוכנית
הרדיו ״אתה והעץ״ בגל הקל
( ,24.5.73 שעה ,)20.50 נדהמתי לשמוע
את הקריין משתמש במילה תפוזים
כדי להגדיר את הפרי הצהבהב אשר
גדל בפרדסים, ואינו אשכולית. שאלתי
היא, כיצד נכון לומר: תפוזי ־ אדמה
התשובה
או שמא תפודי -ז הב.
לשאלה זו חשובה לי בעיקר ברבים ובסמיכות.
אגב,
למרות טעות לשונית גסה זו,
נהניתי מן התוכנית הנאה מרובה.
בברכה, שב״ח.

מרת גן־חיים יקרה,

עתה כבר מותר לגלות ברבים: שמם
החדש של תפוזי-הזהב הוא אפילים .
בהמונים :
אפילימים.
ברבים :
אפילימימים.
בהטיה: אפילימי — אפילימן — אפי-
לילמו — אפילימה.
בסמיכות: אפילי — (הו, אפילי-הארץ
שמות י״ד .)2
ומאשפות ירים אביון.
המילה אפילים נגזרת מן השורש
אפלם (אפלם־ומשול, רק חול וחול).
היא פותחה לאחרונה ע״י כמה מבחירי
מדענינו במעבדות המשוכללות לחקר הלשון
אי״שם בארץ. המילה אפילים
תוצג בקרוב לפני הציבור הרחב, בתערוכת
כינויי־תפוזים תפו״ח — תשל״ג.
כיצד נשתמש במילה אפילים בתוך
המישפט :
אכלתי היום אפילים אחד אין
האט גיגעסן היינט עפעס א״מאראנץ).
הוצאתי את אפילים מן הצל-
מוניה הוצאתי מהמצלמה תפוח-
זהב עסיסי).
באפילים (מולייר).
הוא

( = גם הוא תפוז).
שבכל הלילות איננו מטבילין אפיל
י ם פעם אחת שבכל הלילות איננו
טובלים תפוזים במי-מלח).
נסי נא, שושנה יקרה, ללגום מדי בוקר
כוס מיץ־אפילים. תראי שתהיי עליזה
ורעננה אחרי שתקיאי.
ועתה חידה :
מה אמר טרזן לג׳יין כשראה את
אפילים שועטים במורד חגיבעה ז
(התשובה במהופך).
54146464

שי לקוראי
200 הארץ

ת מונ ת הנשיא היוצא
בצבע אחד

רב תודות
חן־חן לגראפיקער הנודע מר יוסף
(בן מרים ויעקב) שוורץ על עיצובו של
שטר־הכסף האינפלציוני החדש בעמוד .3
המערכת מודה לקורא אריה וככרויט,
שגילה בארכיונו את ״מישנתו של מייס דו״׳
המופיעה השבוע. כה לחי ויישר כוח1

ח״ב סו ר קי ט :״ להא מין שהערבים לא ישארו ערבים — זאתא שליי ה״

ח־־כ חוג יודע־דווו :״להאמין שסורקים
לא יישאר סורקיס -זאת אשלייה מסוכנת״
בנאום חריף כנגד המגמה לשילוב סור קים
במפלגת העבודה, יצא אמש ח״כ חוג
יותן־תור, .כל תקווה לשינויו של האיש
הזה היא אשלייה, ויותר מזה — היא

אייבי נתן ילד
אייבי נתן הוא ילד. ממש ילד.
הוא תם כמו ילד. משוגע במו ילד.
נאיבי כמו ילד. גלהב כמו ילה מאמין
כמו ילד. חולם כמו ילד. ילד כמו ילד.
הוא גם נועז, אבל ילד. נחמד, אבל
ילד. ממזר, אבל ילד. עקשן, אבל ילד.
אידיאליסט, אבל ילד.
והוא חושב, כמו ילד, ששלום אפשר
להביא — אם רוצים בו.
אבל אי-אפשר.
כי מי שחושב על שלום, הוא ילד.
ואנחנו עם זקן.

נאיביות מסוכנת, העלולה לפגוע במצבנו
הבטחוני. סורקים ישאר סורקים,״ קבע
חבר־הכנסת,, ,עם כל המשמעות המצערת
הנובעת מעובדה זו. וסכנה גדולה נוטלת
על עצמה המפלגה בקוראה לסורקים להצ טרף
אליה. זאת ועוד — המפלגה נמצאת
בעיצומו של דיון על עתיד כפר־סבא,

ואין זה רצוי שאנשים כסורקים, שאין
להם כל קשר למקום, ישתתפו בדיון.
,רצוי איפוא,״ סיים מר יודעי־דוור,
,שהמערך יוסיף ויקיים את הרשימות
הנפרדות בסקטור הסורקיסי, כפי שהיה
הדבר עד כה.״

גדוע נסדו את ״ספוטקש״
הנהלת התיאטרון העירוני בחיפה פיר־סמה
אמש הודעה, בה היא מסבירה מדוע
לא הסכימה להעלאת מחזהו של עמום קינן
— ספרסקוס — (חברים מספרים על
ישו לשעבר) במסגרתה.
להלן נוסח ההודעה:
,עובדה ידועה היא, שספרטקוס ז״ל,
הושפע וניזון רבות מתורתו וממישנתו
של בודהא המנוח. כמו־כן מלמדתנו ההיס טוריה
כי בין שני האישים התפתח קשר
אמיץ ובל־ינותק של אהבה ומסירות אין
קץ. ויותר מזה, הוריו האמיתיים של
ספרטקום — ספרטקוסה ואבו־ספרטו —
אף אימצו להם את בודהא הצעיר לבן,
וגידלוהו כאילו היה אח לספרטקום.
״המחזה ספרטקוס מעליב ופוגע בצורה

מחפירה בהוריו היחידים והנאמנים של
ספרטקום (באחת הסצינות אף מטגן ספר־טקוס
חביתה מן הביצים של אביו) ,וב הכרח
שיש כאן גם משום פגיעה ברגשותיהם
של מיליוני המאמינים בדת בודהא
ברחבי העולם, ופגיעה קשה עוד יותר
בשני המיעוטים הבודהיסטים בארץ.
,אי־לכך החלטנו שלא להציג את המחזה
הנ״ל בתיאטרוננו.״
ההנהלה מסיימת את הודעתה בקול
קריאה וזעקה אל הציבור בארץ בכלל,
ואל קהל המחזאים בפרט :״מתי יקום
לנו המחזאי שיפגע ויעליב אותנו, היהודים׳
מחזאי שיצירתו קשורה בטבורה אל
ארצנו אנו, אל בעיות העם והמולדת
שלנו, ואז נוכל סוף־סוף להציגו בנפש
הפיצה !״

החיילת פזית צפיר־עיזים נבחרה
ל רוזנ ת היופי של ישראל 1973
אמש ב־ 1אחר־חצות, נבחרה פזית
(פאניה) צפיר־עיזים (שרפשטיין) בת
ה־ ,19 רב־טוראית בצה״ל, לרוזנת היופי
של ישראל לשנת . 1973

פזית צפיר־עיזים, ירוקת העיניים, היא
בת נאמנה למשפחה, לעמה ולמולדתה.
אביה אב ואימה עקרת־בית מצליחה. היא
עצמה מתנשאת, בדרך כלל, לגובה 172
0״מ, מישקלה 51ק״ג ומידותיה 80־80־90
(לפני) ו־92־41־( 90 אחרי).

רוזנת היופי מצטיינת לא רק ברגליים
חטובות, בשיניים נקיות, ובשיער גולש
בצבע התפוז בגוון שאמוטי, אלא גם
בסגולות אינטלקטואליות (ראה תמונה)
והיא מדברת וקוראת עברית שוטפת
(בשנת 1964 זכתה בתואר ״מלכודהכיתה״).

הצברית היפהפיה, ילידת פולין, עברה
קורס דוגמנות כדי להיות נשית ומטופחת,
כיאה לאישה. היא חובבת חתולים, שירה,
סריגה רומאנטית ו...ילדים. אחרי שעות
עבודתה עוזרת הרוזנת לאימה במיטבח,
בשטיפת הרצפות ובכביסה, עובדה שזיכתה
אותה גם בתואר, בת הנעורים האידיאלית

גבר חלומותיה של החיילת המקסימה
צריך להיות חכם אבל לא יפה, כי אלה
מסוכנים. היא תינשא בגיל ,24.6מתכוננת
להקים משפחה גדולה משלה ורואה את
מיקצועה בעתיד כגננת או קוסמטיקאית.

התחרות אורגנה ע״י היומון ׳ 2 0 0
האישה ״,בשיתוף אטליז הרגל החטובה,
יצרני פאות נוכריות היופי הטבעי,
חברת תכשירי היופי הלנה מטרויה,
יצרנית התכשיר צברית, בוטיק הריס
הקורץ ועיריית תל־אביב.

ממישנתו של מייסדו
זה צדק, ז הו
ז. מלכיאל
(במצפה הכוכבים בהר פלונזר)1616 ,

נא ל שמור על קדו ש ת
הגיליון ולא לה שתמ ש
בו לצרבי א ריז ה ובו׳.
(אם אתה יושב עכשיו במספרה
תפסיק לקרוא מייד כן 0

^11111111

אוייב לפי מידה
הלכתי אתמול לבקר אצל ד,גולדה, כי
לחץ לי בבטן, וגם קראו לי עם צו לשלו שים
יום, ורציתי להיות לגמרי בטוח
שאנחנו כרגיל.
היא ישבה זקופה כמו תמיד, וסרגה
גפילטע־פיש לנכדיה.
״גולדה,״ שאלתי ,״למה לא בורגיבהז״

״עמדתו אינה מאוזנת?
הוא נציג הערבים״<
,,הוא לא רציני׳,׳

״המיר אומר כל מיני דברים
כאלה, ובסו!? לא יוצא מזה כלום!״
״למה לא יוצא?״

״מה זאת אומרת למה ץ הוא
מייצג את העמדה הערכית, לא ץ
אז מה ככר יכול לצאת מזה?״
״טוב, הוא ערבי. אולי בשביל זה הוא
מייצג את העמדה הערבית.״

״אז שייפגש עם ערכים. מה הוא
רוצה ממני?״
באמת מה? שוכנעתי.
״וסאדאת? אם סאדאת יציע להיפגש
איתך, תסכימי? הא? עם סאדאת? ממצ ריים?
זה, נו, אנוואר? הא תסכימי?״

ענתה ראש־ממשלתי

בעיצומה של סריגה.
״למה לא רציני?״ כשאני רוצה, אני
יודע לחיות עקשן כמו כולם.

״גם הוא מייצג את העמדה

ח 7ן רכית

מכתב לנשיא

לכבוד אפרים קציר
נשיא מדינת ישראל, ירושלים.
כבודו,
ביום ר האחרון ,25.5 ,צפיתי בך בטלוויזיה ותחילה שמחתי כאשר
אמרת שאתה מתכוון להשפיע על מהלך העניינים במדינה. טוב ויפה.
אחר־כך אמרת שאתה רוצה שבית הנשיא יהיה פתוח ״לכל יהודי״,
ושתלך לבקר אצל יהודים, ושאתה מקווה שליהודים יהיה טוב, ויהודים,
ויהודים, ויהודים ...ויהודים.
וכך, כבר בהופעתך הפומבית הראשונה, הפכת לנשיא מעליב ופוגע.
עד כמה שידוע לי, ובוודאי גם לך.,נבחרת להיות נשיא מדינת־ישראל,
ולא נשיא היהודים. אולי לא שמת לב עד עכשיו, אבל בישראל
חיים גם כמה לא יהודים, שהינם גם חם, כמוני וכמוך, אזרחים (ויש אפילו
הטוענים — שווי זכויות) במדינה.
אדוני הנשיא ! מה יהא איתם? להם אסור לבקר אצלך? אתה לא
תלך לבקר אותם? אתה מקווה שלהם (להבדיל מהיהודים) יהיה רע?
כשגולדה אומרת שהם לא קיימים, היא מתכוונת שהם לא קיימים
כעם, ואילו אתה המשכת בדרך הסלולה — לגביך הם גם לא קיימים
כפרטים.
בכבוד ההכרחי
אזרח

״אבל כל הערבים מייצגים את העמדה
הערבית!״

״אז הוא מוכרח לעשות מה שעושים
כולם? דווקא ממנו אני
מצפה לקצת יותר אחריות. חוץ
מזה הוא *וייב!״
״אוייב?״

״אוייב! כן כן. אני נראית לד
חלושת־רוח? או כשולי המחנה?״

עמדת ירושלים: הצעת
בורגיבה -לא רציניסנ-
הכל אפשר להגיד על הכופתאה המופלאה
הזאת, אבל לא חלושת־רוח.
״אז סאדאת יורד?״

״ירד מזמן.״

ניסיתי מזווית נועזת:
״ומה עם חוסיין? הוא לא כל-כך אוייב,
וגם מייצג את העמדה האמריקאית פחות
או יותר.״

״נמוך מדי. אני מוכנה רק לנהל
מגעים עין כעין, ולא עין בפופיק.
חוץ מזה הוא נוסע כמו משוגע.״
על הסורי לא רציתי לבזבז זמו! גם
אוייב, גם נמוך, גם מייצג את העמדה
הערבית, גם יש לו שפם. עברתי ללבנון.
״פארנג׳ייד? ,״

״אין לנו שפה משותפת.״

לא הבנתי.

״הוא מדכר רק צרפתית, האיש
הזה.״
״ומה עם מתורגמן?״ באמצע המשפט
כבר הירגשתי שהפעם היגזמתי.

״אנחנו כעד שיחות ישירות,״
התיזה לעברי בארסיות.
התנגבתי בלאט. הייאוש אחז בגרוני
כמו ח״כ במקומו הריאלי:
״אז עם מי, גולדה? עם מי, זהבה? עם
מי, פזיודהמלכה-הסרגנית?״
מבע חולמני כלשהו הפציע בעיניה:

״אני רוצה שהוא יהיה גבוה, לא
אוייב, מייצג את העמדה הישראלית,
ציוני, דוכר עברית, אנגלית
ויידיש, אקדמאי, ממשפחה מוכה,
,42/178 גרוש שלא באשמתו +
רבב, מסודר, למטרות רציניות.״
סודיות מובטחת.
טיפול מהיר
שלום נורית,
פתחתי את ספר הטלפונים . 1973״לוי
אשכול״ היה רשום שם ״בן״מיימון
— 44 לא לפירסום.״ התפלאתי, לוי
אשכול איש העם, למה ההסתגרות?
פניתי אל מרמט וקיבלתי את המיס-
פר הסודי. התקשרתי אליו טלפאתית.
אני לא מאדיום, אני לארג /אבל בכל
זאת השגתי קשר מייד.
״המיספר שחייגת אינו מחובר,״ ענה
לי קול מאוב ונטל את האסימונים. לא
התייאשתי וניסיתי שוב .״הלו,״ ענו.
״את אשכול המנוח״ ביקשתי .״מדבר״ —
השיב זכרונו לברכה .״מה העניינים לוי!״
התעניינתי ,״מה פתאום לא לפירסום?״
״זה לא אני,״ התנצל אשכול ,״זה שמע
ו ן. לי לא היה איכפת. להיפך — שיתקשרו
אלי, אבל פרס התעקש. בכל־ארפן,
טוב שצילצלת, המיספר הוא״ ״.טראח !
עלו לנו על הקוו. ניסיתי שוב, אבל מר-
גוט כבר עזבה את המרכזייה. עכשיו אין
לי המיספר של אשכול. מה לעשות?
ש.כ ,.ירושלים
ת שו בהז נסה לקפוץ אליו הביתה —
בן־מימון .44 לא לפירסום.
מכתבים למערכת
שיפרוש זובין מהטה
למערכת שלום,
לאחרונה יצאתי לגימלאות לאחר 25
שנות שירות״קבע כמנצחה הקבוע של
תזמורת סדנת הרכב במיפקדת פק׳ מרכז.
לאור עבודתי המסורה והצלחתי המוסיקלית
הבלתי מתקבלת על הדעת, יש
ברצוני להתקבל עתה לתזמורת הפילהרמונית,
בתפקיד מנצח.
נכון, אמנם, כי התפקיד עודנו מאוייש,
ברם, נראה לי כי שוב יעשה מר מחטה
אם יפרוש בטרם אפעיל את קשרי האי שיים
המרובים במטרה לזכות במינוי
נכבד זה.
אם אין ברצונו לצאת לפנסיה, יוכל
זובין לשמש כיועץ שלא-מן-המניין ל עבודת
התזמורת.
ק 1473/וס״ר אפריים אונטערוועלט

צפוי המח לו ק ת

כתוצאה מהיעדר שמירה מישטרתית, הותקפו יוצ רי
הסרט בעת שניסו לצלם בשוק הכרמל. הבמאי-
מפיק יחיאל נאמן נפצע ומצלמתו נשברה.

בין חזן לי ע ר׳
במפ״ם מנבאים החרפת יחסים כין
המזכ׳׳ל הפורש של המיפלגח, מאיר יערי,
לכין הנהגת מפ״ס החדשה הכוללת את
יעקב חזן ואת המזכ׳׳ל החדש מאיר תלמי.

תיגינז
ס פי ר מערי
עדהע סוו אי ם
שר־האוצר פנחס ספיר החליט להערים על העי תונאים.
אחרת אין להבין מדוע נכתבה המילה ״סו די״
על הדו״ח המלא של יעדי התרומות שנאספו
בקרן ספיר, שחולק לפני שבוע לחברי ועדת־הכספים
של הכנסת.

נראה בי ספיר קיווה שהמילה סודי תגרה
את העיתונאים לפרסם את הדו״ח, המנוסח
כצורה סתמית ומעורפלת והמשרת את
ניסיונות ההגנה על קרן ספיר.

הדו״ח התגלגל לידי כמה עיתונאים, אך איש
מהם לא נפל במלכודת שטמן ספיר. רק מעריב,
פירסם את הדו״ח במלואו על פני שני עמודים,
מבלי לנתחו ומבלי לעורר כל שאלות.

ברשימת יעדי התרומות של קרן ספיר
מופיעים סעיפים סתמיים רבים כמו ״שיכון״,
״מרכז תרבות״ ,״קרן החינוך׳ ,״פרוייקטים
שיסוכמו עם שר־־האוצר״ ,״מטרות שונות״
ועוד הגדרות מעורפלות מעין זה, המאשרים
את הטענה כי אין כל אפשרות לפקח
על יעדי הכספים המוזרמים דיר קרן ספיר.

גיוס פדד 1גדא״*),
עיקר המאמצים של המערך ׳בשורת הבחירות
הקרובות, להסתדרות, לכנסת ולעיריות, יוקדש כנר אה
לחזית התל־אביבית. המנורה האדומה הראשונה

יערי סבור כיום כי הוא הורחק ממנו מתפקיד
המזכ״ל על־ידי האגף הימני של המיפלגה בראשות
חזן, ובכך נפרצה ד,דרך לאיחוד מלא בין מפ״ם
למיפלגת העבודה.
יערי ניפגע אישית כאשר בישיבת מרכז מפ״ם,
שהדיחה את המזכיר האירגוני השמאלי של מפ״ם,
נפתלי בך משה, גילה לויאליות בלתי מסוייגת כלפי
חזן. אולם, כאשר ניסה יערי להתערב ולרכך את
ההדחה, הושתק על־ידי חזן.

הפתעהבב חי רתהרב
הספר די בחל ־ א בי ב
המירוץ לכס הרבנות הספרדית בתל־אביב, ש הסתיים
השבוע בבחירתו של הרב חיים דויד הלוי
כרב ספרדי ראשי בתל־אביב, הסתיים בניגוד לתח זיות
המוקדמות. הסיבה: הרב אברהם הסוטה, ש אמור
היה להתמודד עם הרב הלוי על המישרה,
נסוג ברגע האחרון מכוונותיו לפנות לבג״ץ על
שמועצת הרבנות לא העניקה לו כושר.

הרב ד,לוי עצמו זכה במפתיע בתמיכתו של
שון־לציון, הרב הספרדי הראשי עובדיה יוסף,
את מגעיו עם הרב האשכנזי שלמה גורן,
שהתברר לו שגורן תמך בסתר ברב דוד.שלוש,
מודד אף הוא על ד,מישרה.

א ת שוק הדלק

מאנ שי מפ א״׳ ?

אומנם, אפילו ינצח צ׳יץ׳ ,וגה״ל תזכה
כשני מנדטים יותר מאשר המערך, אין
ראשות העיר מובטחת לאלוף להט. שבן
הדתיים הם לשון המאזניים, והם יתמכו ב•
רכינוכיץ׳ ,אפילו לא יהיה למערך רוב. אולם
רכינוכיץ׳ מעוניין למנוע מצב כזה על־מנת
שלא יצטרך להיכנע לסחטנות הדתיים אחרי
הבחירות.
כבר עתה מוזרמים כספים רבים, מעבר לכל
פרופורציה, למילחמת הבחירות שנועדה לבלום את
ניצחונו הצפוי של להט.

חלק מקבוצת מייסדי הפנתרים השחורים מתכונן
לפלג את הקבוצה על רקע מחלוקת ביחס למגמתה
העיקרית.

קבוצה זו, בהנהגת כוכבי שמש, מתנגדת
להפיכת הקבוצה לאירגון עדתי בלבד,
ודורשת שהפנתרים ישתלבו כמאבק הכללי
לשינוי פני החכרה הישראלית.

הקבוצה היריבה, בהנהגת סעדיה מרצינו, קיבלה
את הקו של שלום כהן, לפיו יש להתרכז אך ורק
בעניינים עדתיים וללכת לבחירות על־סמך תעמולה
עדתית קיצונית.

מ הפכ ת חצר
ב עי ר ה סיו ר
מרק ברגר, העולה מברית־המועצות שהיה בעבר
המאמן הלאומי של נבחרת הסיוף של ישראל, ועוד
כמה סייפנים ידועים, כמו האחים יורם ודן אלון,

חרא־וניתק אחרי שהת

לפני שבועיים סירב הרב עובדיה
יוסף לתמוך במועמדותו של הרב הלוי. השבוע
חזר בו וכתקיעת־בף התחייב הלוי
כפניו לתמוך בו בבל מאבקיו ומהלכיו. הלוי
אף הביע בפני יוסף חרטה על שבעבר תמך
כמועצת הרבנות הראשית בתביעותיו של
הרב גורן.

מיקי מ או סכבש

שנדלקה אצל צמרת הגוש התל־אביבי והמסמנת
סכנה — מצביעה כי מועמד גח״ל לראשות עיריית
תל־אביב, האלוף (מיל ).שלמה (״צ׳יץ להט, עשוי
לגבור על יהושע רבינוביץ׳ .סקרים שהוזמנו על-
ידי המערך מצביעים גם הם על אפשרות כזו.

פ פו רוו ״ םהש חו רי ם

חפוטה נסוג מניסיונות הלחימה שלו
אחרי שהובטח לו בס הרבנות כרמת־גן וכס
הרבנות הספרדית כתל־אכיב, אחרי שהרב
הלוי יפרוש מכהונתו זו.

מי יודח

חברת שיווק הדלק הגדולה
כיותר כארץ ,״פז״ ,עומדת ללכת
כעיקכות חברת ״סונול״ ולפתוח
במיכצע חלוקת פרסים לבעלי
מכוניות, שיקנו דלק כתחנות-הדלק
שלה. זאת, כעיקכות ההצלחה ה בלתי
משוערת של מיכצע חלוקת
מידבקות מיקי-מאוס של וולט דים-
ני כתחנות ״סונול״.
תוך חודש אחד עלו מכירות
הדלק בתחנות ״סונול״ כשיעור של
ב־* .40 החברה ששיווקה עד כה
כ־ 2258 מכלל במות הדלק למכוניות,
משווקת עתה קרוב ל**29
מהכמות הכללית. כעיקר נפגעו
מכך המכירות של חכרת ״ פז/
בתוצאה מכך מכינים עתה מיג-
צע פרסים דומה של ״פז״.

צפוי פי לו ג

בגישושים ראשונים שנעשו לקראת הרכב נצי גות
הטיבת מפא״י לשעבר ברשימת המערך לכנסת,
מסתמנת נטייה לסלק כשליש מהח״כים של מפא״י
בכנסת הנוכחית ולהכניס במקומם ח״כים חדשים.

מתוך 32 חברי מפא״י בסיעת המערך
ביום, יוחלפו בוודאות עשרה ח״בים. כין
המועמדים לסילוק: ארי אנקוריון, אהרון
בקר, חיים גכתי, שהוא גם שר-החקלאות,
ואב הרינג, מנחם כהן, דוד קורן, משה שחל,
ואליהו ששון.
גם בחטיבת רפ״י יערכו כנראה מיספר הדחות.
המועמד מיספר אחד להדחה הוא ח״כ מרדכי
בן־פורת.

צנזו ר ה נו ספת
לסר טי ־ המשטרה
למועצה לביקורת סרטים ומחזות, המשמשת
בצנזורה לגבי סרטים המופקים והמוק•
רנים כישראל, נוסף לאחרונה גורם צנזו־ראלי
חדש — מישטרת ישראל. המישטרה,
המתבקשת להושיט עזרה להפקות של סרטים
שונים, החלה לסרב להושיט עזרה לסרטים
מסויימים בגלל תוכנם.
כך, למשל, נענו מפיקי הסרט המשכנע, המספר
את סיפורו של איש העולם התחתון העוסק בגביית
דמי־הגנה, כי המישטרה מסרבת להושיט את עז רתה
לסרט, מאחר שתוכנו אינו נראה לה. ההודעה
נמסרה על־ידי ניצב־מישנה מרדכי תבור, ראש
מחלקת ההדרכה של המישטרה.

עומדים לחשוף פרשיות חמורות מאחורי־הקלעים של
ענף ספורט זה.

ברגר ואחרים טוענים, בי לא בלבד שהנהלת
הענף גורמת לחיסולו, אלא שעס
קנים מסויימים כענף עוסקים בהברחות של
ציוד ספורטאי לארץ. המתמרדים בהנהלת
הענף מוכנים למסור עדויות על כך שהוצעו
להם הצעות להיות שותפים בהברחות.

הגליו! הבא
לרגל חג השבועות תוקדם הופעתו
של גיליון ״העולם הזה״ כשבוע הבא.
הגיליון יימצא למכירה כבל רחבי הארץ
החל מיום ג׳ כבוקר .5.6.73 ,כתל
אביב ניתן יהיה להשיג את הגיליץ
כיום השני, ה־ 4.6.73 כשעות הערב.

זהלארקג׳ינ ס.

.זוו\וא 1* 6

!.££זה לא רק גיינס.
ואלה הם לא סח מכנסיים.
אלה הם ה -זח** 1_££
כשתלבש אנחם ־ תחנש בהבדל. הם רכים.
מלטפים. מהודרים. מכנסי ז עשויים
מ בדי -ס ריג מעולים עם גימור מושלם. המעניק
לגופך את ההרגשה הנעימה והמלטפת. הגיזרה?
נהדרת. כי 1_££יורע כיצד לעצב את המכנסיים
שיחניפו לגזרתך. את מכנסי זח צריך רק
לכבס ולתלות. הם אינם זקוקים לגיהוץ תוכל
ללבוש אותם בהזדמנויות חגיגיות. או. למעשה, לכל

אירוע מכל סוג. בכל
מקום. והמחיר? החל מ ?
6ל״ י. אם אתה אוהב
את הג־ינס של תתפעל ממכנסי זח
(אם תרצה את שניה במחיר של אחד -עשה כמו
הנערה שבתמונה: קנה לך גיינס -זו **1של
בוא ונסה אותם באחת מחנויות האופנה המובחרות.
אל תמשיך. איפא, לקרוא! שים את העתי! בצד ולך
לאחת מחנויות האופנה המובחרות בעיר.

התחרש עם זח

!.££ששה אנשים יפים.

ש ני מופעים
בכרטיס אחד
האחד -תו כני תהה חד ש ה של להקת
*תופשה

על הקרח״ המר הי ב ה

והמפתיעהאף ותר מתוכניתה
ב שנ השעברה

כיום החמישי האחרון, ה־ 24 בחודש, הופיע היומון הארץ
עם כותרת ראשית מרעישה. הכותרת בראש העמוד הראשון הכ ריזה
על פני שלוש שורות :״עו״ד מיכאל פירון מסרב לפנות
את מקומו בתעשייה האווירית לאלוף מרדכי הוד, למרות בקשה
משר־הביטחון משה דיין.״
הידיעה עצמה, ללא ספק, היתה ראוייה לכותרת ראשית. היא
נוגעת למאבק חיוני המתחולל מאחורי־הקלעים על אחד ממוקדי
הכוח הגדולים במדינה. לכאורה, היא היתה גם בלעדית להארץ,
שכן כל שאר היומונים בישראל נמנעו מלעסוק בנושא זה. אבל רק
לכאורה. כי את אותה הידיעה שהביא הארץ, פירסם העולם הזה
בנוסח קצת שונה, תשעה ימים בדיוק
לפני הארץ, בכתבה מפורטת שהשתרעה
על פני שני עמודים ושסיפרה את סיפור
מאבקו של אלוף (מיל ).מוטי דוד על
השגת עמדת שליטה בתעשייה האווירית
(העולם הזה — 1863 נשר בלי כנפיים).
עובדה זו לא הובאה, חלילה, כדי להביך
את הארץ, שלכתביו זכות ראשונים גם
לגבי הידיעות הראשונות על המאבק סביב
השליטה בתעשייה האווירית. אבל, עצם
העובדה שסיפור הרואה אור במלואו לרא שונה
על דפי העולם הזה, הופך כעבור
יותר משבוע לכותרת ראשית ביומון —
מהווה מעין מחמאה עיתונאית.
זוהי רק דוגמה בודדת. בשעתו נהגנו
להצביע בקביעות על ידיעות וגילויים
שלידתם מעל דפי העולם הזה, שהתגל גלו
והפכו לאחר־מכן נחלת העיתונות
כולה. היו אז׳רבים, אף מקרב ידידים,
שהאשימו אותנו עקב כך במעשה הלא כל־כך
צנוע של טפיחה עצמית על שכם. אולם
לא יצרי התבלטות, התנשאות ויוהרה הם
שהביאו אותנו לכך, אלא היחסים האתיים
הקיימים בעולם העיתונות הישראלית.
רבות סופר כבר על המצב האבסורדי
בישראל, לפיו אין עיתון מצטרף למאבק
אלוף (מיד ).מוטי
ציבורי, צודק ככל שיהיה, או למערכה
זכות ראשונים
אזרחית שהחלה מעל עמודי עיתון אחר.
משעשע לחשוב מה היה עולה בגורלה של
פרשת ווטרגייט אילו נחשפה בישראל ולא בארצות־הברית. כיוון
שהיא היתד, כולה פרי גילוייו של עיתון אחד, הרי ספק אם בישראל
היה עיתון אחד מרשה לעצמו אפילו להתייחס אליה. בארצות־הברית
העלתה כל העיתונות על נם את אומץ ליבם האזרחי של כתבי
הוושינגטון פוסט, חילקה להם שבחים ולא היססה לספר לקוראיה
על הצלחתם של כתבי עיתון אחד, העלול להיות מתחרה.

תופי עבערבמרגש ! ה ב תו כניתה
המלאה ־־

ללא

כ ל קיצוץ וקיצור

ערב זה י הוו האתת חי ל ת אירועי ב חי ר ת
מלכתה מי ס 1973ב חי רתה של נ סי כ ת הי ם ה תיכון
ת הי ה השלב הרא שון בשרשרת אירו עים אלה
ה שלבים ה ב אי ם י היו: טכסב חי רתנ סי כ ת הכנרת,
טכסב חי רתנ סי כתים -סו ף, ולבסו ף האירוע
ה מרכזי -טכסב חי רתמלכתה מי ס 1973

מנחה: דודו דוחן
הזונה בנות: לאה פלטשר
מועמדות המעוגיינות להשתתף בתחרויות /מתבקשות
להתקשר לקביעת ראיון למספר 260134/5מ״א,
בין 12—10 לפג* חצהרייס.

שער

הוד

הצהרת אבהות

כתוצאה ממצב זה אין לנו לפעמים ברירה אלא לתת לפסוק
״יהללך זר — ולא פיך״ את הפירוש העממי :״יהללך זר, ולא —
פיך.״ אם העולם הזה לא יזכיר, לפחות לקוראיו, כי הוא שגילה
להם לראשונהעובדה מסויימת, חשף בפניהם גילוי מסויים, או
היפנה את תשומת־ליבם ראשון לבעייה
כלשהי — שלוש ממשימותיו העיקריות של
עיתון — לא יעשה זאת אף אחד אחר
במקומנו. היה דוגמה מוחשית לכך ניתן
לקבל בסוף השבוע האחרון, בעיקבות
העלאת פרשת ווטרגייט הישראלית בכנסת.
פרשת ווטרגייט הישראלית — הכינוי
שניתן לפרשת קרן ספיר, הומצא על־ידי
העולם הזה והודבק על ידו לפרשה. ניתן
כיום לומר שרק עקב כינוי זה התחוללה
הסערה הציבורית סביב הקרן, שסוד קיו מה
כבר נחשף בעבר ללא הדים ציבוריים.
היתד, זו גם סיעת העולם הזה — כוח
חדש שהעלתה את הנושא בכנסת, ודרשה
דיון אודותיו( .ראה עמודים .)10—11
בוויכוח סביב הצעתו של ח״כ אבנרי
לדון בפרשה בכנסת, נמנעה סיעת המר כז
החופשי מהצבעה, וח״כ שמואל תמיר
נימק את סיבת ההימנעות. והנה, לפי
הדיווח בעיתונות הישראלית למחרת היום,
או לפחות לפי כותרת הדיווחים על ה דיון
בכנסת, ניתן היה לקבל את הרושם
שהמילחמה בקרן ספיר אינה אלא יוזמה
של שמואל תמיר.
״העולם הזה״ 1742
אפשר להביא אלף ואחת דוגמאות ל פירעון
של שטר
מצב דברים זה, החל באותו גילוי עיתו-
; נאי השבוע, על החקירה שדרשה גולדה
מאיר ב* 1970 בשל הדלפות שרים מישיבות הממשלה, שפורסם בהעולם
הזה ( )1742 עוד בינואר — 1971 וכלה בפרשת נתיבי נפט, שנח שפה
תחילה מעל עמודי העולם הזה, וביטאון מיפלגת השילטון, דבר,
לא היסס אחר־כך לייחס את הגילוי לעצמו.
משום כך, כשאנחנו מציינים כי ידיעה, פרשה או גילוי כלשהם,
נולדו בהעולס הזה, אין בהצהרת אבהות מעין זו משום רדיפת ־
כבוד או בקשת פרס. היא מיועדת רק לחיזכורת, מעין הודעה על
פירעון שטר שאנו חייבים לקוראינו וליעודו של עיתון זה.

כיצד גומה ה שנו ת הדסה מוו דנו שאהובה, שו־הביטחון
משה ו״ן, יתחיל להתעסק עם א 1אלנבתיות? 1

תעמולתי למען אוניית השלום,
פירסם בעמוד הראשון -של עי תונו
מודעה בה הוא מבקש
מהנדסי אלטקרוניקה וימאים
להתנדב לצוות האוניה, ומסביר
איך אפשר לשלוח תרומות כס פיות
לאייבי. כדי לא לריב
עם ראשי תנועתו, הדוגלת ב שתי
גדות לירדן — דבר שב וודאי
לא יקרב את השלום,
אמר שתיל :״אם ישאלו אותי
ראשי חרות איך אני עושה
דבר כזה, אסביר להם שאצלי
במישפחה קיימת דימוקראטיה.
וזו היתד, היוזמה של אשתי.״

מה מרגיז במיוחד את

שר־הפנים ד״ר יוסן? הורג
בפרשת קרן ספיר י בישיבת
המפד״ל, יצא השר נגד הקרן,
בטענו :״מר, שכואב לי ב מיוחד
בכל הפרשה, זר ש תומכי
הקרן אפילו אינם מבי נים
שהקרן היא לא דימוקרא־טית.״

הדתיים הקיצוניים ב ירושלים,
מעבירים השבוע מפד,
לאוזן בהומור :״הרב גו רן
בועל ארמית.״ הסיבה למסע
ד,ליתושים: כשהופיע הרי
הראשי האשכנזי של ש״
גורן בפני לישכת עודכי־הדין
בירושלים, שאלו אותו הנוכחים
מר עם ההבטחות שלו ש יביא
לרפורמות גדולות בתהום
ההלכה. גורן השיב להם :״מפאת
רחשש של, קנאים פוגעים
בו /אני עושה הכל
במחתרת.״ אותם דתיים קיצו ניים
טוענים כי הפסוק בגמרא
״קנאים פוגעים בו,״ מתייחס
רק למי שבועל כחודה ארמית.
9 :האם אוהב שר־ד,ביטחון
משד, דיין בחורות אנאלפב־תיות?
העיתון הצרפתי הנפוץ
פראנס סוואר, טוען השבוע ש כן.
בכתבה על סיפרה של רות
דיין, ואולי, כותב העיתון כי
שר־ד,ביטחון עובר עתה תקופה
קשה מאוד בעיקבות הו פעת
הספר, המגלה סודות מ*
מחיי ראה,בה שלו. לטענת ה עיתון
לא סלחה רות למשה על
שהיה מטלפן לחברותיו בנוכחותה,
ושבחורות אלה היו טי פוסיות
ולגריות, שלא ידעו אפילו
לשוחח .״רק חברה אחת
שלו היתד, אינטלקטואלית,״ כו תב
העיתון, בהתכוונו להדפה
מור שפירסמה בזמנו ספר על
יחסיה עם משה דיין, ומוסיף
שבגלל הספר החל דיין להת עסק
רק עם אנאלפבתיות. על
יחסיו עם אלישבע צ׳יזס,
ושוב בלי להזכיר בפירוש את
שמה, מספרת הכתבה כי אחיה
הוא מהנדס אלקטרוניקה וש ד,שניים
יחדיו הקליטו שיחות
אינטימיות ביותר עם השר, ש פורסמו
לאחר מכן בעיתון ישראלי.
ולמי שחשב שפירסום
אהבותיו של משה דיין הזיק
לו, מבשר העיתון :״כל קש ריו
עם רנשים, לא המעיטו
מהפופולריות של מנצח מל חמת
ששת הימים. כל כתבה
וספר על הנושא, רק מאדירים
את שמו. הרבה מאוד תיירות
באות לישראל רק כדי ליפול
בזרועותיו.״

9ליד בניין הטלוויזיה ב ירושלים,
ניצב בזמנו בית־ד,ח רושת
חוטי ירושלים. לפני מס פר
שבועות, הפך בית־החרושת
למישכן הנהלת רשות השידור,
ושני מסדרונותיו הארוכים זכו
לשמות. במיסדרון אחד הציבו
שלט שדרות רוטשילד, על שם
ראש אגף המנגנון ברשות ה שידור
מרי ם רו ט שיל ד, ש־היתה
בזמנו חברת הוועד ש הדיח
את חנק־ גי כ תון מ תפקידו
כמנהל הרדיו: והד
מיסדרון השני זכה לשלט מעבר
קפקא, וזאת בגלל דרך הי-
סורים שצריך לעבור כל מי
שבא להנהלת רשות השידור.
9מנשה רז, הכתב הכי
מנוסה בטלוויזיה, הנמצא כבר
שנתיים בניסיון, סיים את תקופת
הניסיון הארוכה שלו בתל-
אביב, הועבר לתקופת ניסיון
במערכת הטלוויזיה בירושלים.

גלעד ישעיהו

בנו גבה־הקומה של ידר הכנסת
ישראל׳ ישעיהו, במסיבה שנערכה
במישכן הכנסת אחרי השבעת הנשיא אפריים קציר. גלעד, הלומד
מישפטיס והמתמחה במישרדו של ח״כ עו״ד חיים צדוק, הגיע למסיבה
בחברת בחורה יפהפייה, ירוקת־עינייס, שהיא חצי ספרדיה וחצי
אשכנזיה, נשאל על־ידי כמה מהאורחים :״איך זה שלאבא שלך יש
בן כזה גבוה?״ השיב :״חוץ מאבי, כל בני מישפחתי גבוהים.״
שבע, השפיעו על העיתונאי
יצחק שתיל, בעליו ועורכו
של העיתון המקומי ידיעות

באר־שבע. שתיל, חבר תנועת
החרות, נכנע לבקשתה של
אשתו יהודית, אירגן מיבצע

9איזה יחסים קיימים בין
העיתונאי והצלם 1בפגישה ש נערכה
בביתו של העורך הרא שי
של במחנה נח״ל ובמחאה
גדנ״ע, זאב עני, סיפר הצ לם
הוותיק מיכה כרעם על
עבודתו העיתונאית. לשאלתו
של אחד הנוכחים, איך צרי כים
להיות היחסים בין הצלם
והכתב היוצאים לכתבה, השיב
ברעם :״היחסים צריכים להיות
כמו אצל זוג: אחד מהם חייב
להידפק !״

תוכנית הטלוויזיה ה

שידורי השלום של
אייכי נתן הגיעו גם לבאר־

9אחד האנשים המפור סמים
בין אנשי הקולנוע בארץ,
הוא צ׳ין צ׳ין, האיש שהחל
את הקאריירה שלו כמנקה ושו מר
באולפני הסרטה בהרצליה,
מופיע עתה בתפקידי־אורח
כמעט בכל הסרטים הישרא לים.
הסרט האחרון בו מופיע
צ׳ין צ׳ין, הוא קזבלן של מנחם
גולן. השבוע זכה צ׳ין
צ׳ין במתנה יקרת־ערך: מע רכת
שיניים תותבות במחיר
שלושת אלפים ל״י. חצי מהס כום
נתרם על־ידי שחקני ה סרט
והחצי השני על־ידי מנחם
גולן, שזכה במישפט שהגיש
נגדו הבמאי יואל זילברג,
שתבע להפסיק את צילומי
קזבלן בנימוק שזכויות הסרט
שייכות לו. השופט שלמה
לכונכרג קבע בפסק־דינו שעל
זילברג לשלם לגולן 1500ל״י
הוצאות המישפט. את הכסף
הזה תרם גולן עבור השיניים
של צ׳ין צ׳ין.
9בהקלטה פומבית של
התוכנית ממני מני, שנערכה
ביום הסטודנט באולם וייז ב ירושלים,
סיפר מנחה התוכנית
הבדרן מני פאר ז ״שאלו
חבר שלי, :מה אתה עושה
בערבים הפנויים שלך?׳ השיב
החבר, :אני שולח אותם לע בוד
בבניין,.״

פסוקי השבוע
• הסטודנט יגאל קם,
כ״פי האתון״ :אצלנו זוטר-
גייט לא תיתכן: התקנת מכ שיר
האזנה כזה תימשך שנ תיים.״

1אחת
מבקשות החנינה
הראשונות שיונחו על -שולחנו
של הנשיא אפריים קציר,
תהיה של חצקל איש כפית,
המבקשת לחון את אורי
זוהר, שנדון למאסר בגלל והכאת התפרעות בביר,״מ
שוטרים. לאורי זוהר עצמו
הציעו שיבקש לעסוק בתקופת
המאסר בעבודות־חוץ. אורי
סירב, בנימוק :״אני לא רו צה
להתחנן בפניהם.״
י הכתב הפרלמנטרי של
הארץ, מתי גולן, פגש במיז־נון
הכנסת את יו״ר הנהלת ה קואליציה
משה ברעם, ש חזר
מחוץ־לארץ, ושאל אותו:
״נו, איך היתד, הנסיעה?״ ה שיב
לו ברעם :״עצם העובדה
שלא דאיתי במשך חודש
את אורי אבנרי, זה כבר טוב.״

חדשה, ועדת חקירה, שבהפקת
דב שנער, דנה בשבוע שעבר
בנושא האם יש לבטל את
ההימורים החוקיים. בין שאר
העדים, הופיע גם מוכר איגרות
פיס שסיפר על מיקרים על
אנשים המתמכרים להגרלית
והורסים את חייהם. מה שלא
סיפר אותו מוכר, זה שבהמ תנה
שלפני תחילת הצילומים,
מכר עישרות כרטיסי־פים ל־משתתפפי
-התוכנית. בתוכנית
הבנוייה במתכונת של בית־דין,
שימש דויד ליבאי -מהפקול״
טה למישפטים באוניברסיטת
,תל־אביב כיושב־ראש, עויך־
הדין אלי זוהר הציג את העמדה
נגד ביטול ההימורים י־אילו
עורך-הדין יורם א,לדו
אי, זה שייצג בארץ את מלך
ההימורים מאיר לנסקי, היה
בעד ביטול ההימורים.

• הנ״ל :״שערורייה במקורות
ז-01511ס>:31ן:-ס״.\¥31:
• הנ״ל :״החופש האקד מי
בישראל הוא כמו נרות
חנוכה — מאיר, אבל לא פ עיל.״

הסופר
ס. יזהר:

״אצלנו ערכים הם כמו קרמי קה:
שורפים ואחר־כך משמ רים
אותם לעד.״

• מפקד ״גדי־צה״ל״,
יצחק לבני :״הצברים בארץ
יתחילו להבין מהי זיקנה,
רק כאשר דן בן־אמוץ ישב ב מושב
זקנים.״
ודייה 11111 במצב ח ח מרומם, יחד עם אלוף פיקוד המרכז רחבעם (״גנרי״) זאבי, שהיה מפקדה
הבכיר בתקופת שירותה בלהקת פיקוד המרכז, במסיבה שנערכה בקאברט הסאטירי
מ 11( 11 /
אחרי החופה שלה ושל השחקן רפי גולדוואסר. מסיבת החתונה נערכה בחסותו של אבי הפצועים שמחה
הולצברג, הונחתה על־ידי אריק לביא ובלטו בה השחקניות ניצה שאול (משמאל) ,גילה אלמגור, שושיק
שני, טובה פרדו, עידית אסטרוק ואפרת לביא; הזמרים מתי כספי, שבא בלוויית כלבתו שהצטרפה
אליו גם כאשר שר מעל הבמה, סירבה לרדת למרות הפצרותיו, דני ליטאני והפנטומימאי יורם בוקר.

• שופט כית־המישפט
המחוזי כתל־אכיב, חיים
דכורין, כמישפטה של
פרוצה :״לא תהיה תפאר תה
על הדרך הזו!״

מכתבים

דרושה :
התקפת נכד ;

קראתי בעיתונות מאמרים אחדים על
ועידת בולוניה ועל פעולת המישלחת הישראלית.
כל המאמרים היו ברוח עדינת,
זה פחות וזה יותר, ומכולם ״הצטיין״
על המשמר, אשר פירסם מאמר מערכת
וגם מאמר נימה של מארק גפן.
חשדתי בהם שכתבו בלי לקרוא את
נוסח הקול קורא שנתקבל בוועידה, כדי
להשפיע על הציבור ולהסית אותו נגדכם.
היום ראיתי את הנוסח בידיעות אחרונות
והתברר לי שהחשד שלי היה נכון. נדמה
לי שכל המאמרים נכתבו על־פי פקודה
מלמעלה. גם דברי גולדה מאיר על ״חלו־שי
רוח המוכנים לוותר ואף לשבת עם
אדיב, גם כאשר הוא מוכן לרצוח אותה״
מאשרים את החשד שלי.
לסי דעתי, צריכים חברי המישלחת ה ישראלית
לפתוח מייד בהתקסת־נגד ולפר סם
בכל העיתונים את הנוסח הפלא של
הקול קורא. מלבד זה יש לשלוח אותו
בדואר — בעברית ואנגלית — אל מאות
ואלפים של תושבי ישראל, לכל הקיבו צים
והמושבים וגם לחיילים בצבא.
אני מאחל הצלחה רבה לפעולות חברי
המישלחת.
שמואל שרניצקי, אשקלון

תשובה פשומה
לשאלה פשומה

יום ,19.5.73 שעה שמונה בבוקר, שידורי
ישראל :״ד״ר ולדהיים מציע הצעה
סרו־ערבית להקמת ועדה במקום ד״ר יא־רינג
...כמו־כן ועדה מייעצת ליארינג
לא ידוע עד כמה ארה״ב תרחיק לכת
בהתנגדותה
ישראל מתנגדת. מתנגדת. מתנגדת.
תשובה פשוטה לשאלה פשוטה. כל מי
שמתעלם או מתרחק ממנה הוא מוג־לב
או יותר מזה. איה אנשי הרוח, כדוגמת
הצרפתים בעת המילחמה המלוכלכת באל-
נ׳יריה, המוכנים לחתום על עצומה נגד
״ישראל המתנגדת״ ונגד המילחמר, האבו

וקורבנות שווא, עם כל הכרוך בכך,
לנוחיותם וביטחונם האישיים ז
ראש־הממשלה האשימה את מחנה השלום
ב״רוח חלושה.״ דרוש אומץ־לב
להתנגד למילחמה וסיכון עד אין נבול.
איה הצדיקים שלנו ז
רמי חסון, קריית־חיים

מברג שנמצא עי גופו
שי צעיר ירושלמי בעי 1
עבר פלילי, דוד פרץ. בן 8נ1 .

״העולם הזה״ , 1844״הרדיו — חלושת רוח״,
תגובה לדבריה של ראש־הממשלה על חברי
משלחת חשלום הישראלית לבולוניה.
מי אטר שאיו שלום 1
מחו שלום ז שלום חוא הסכמה ואחדות ביו מנהיגי שתי מדינות שפעם היו
אוייבות וכעת שורר ביניהן שלום (עפ״י אחדות הדיעות בין מנחיגיחן).
ומה אומר השכם והערב שליט לוב :״אלה המוכנים לשבת עם הציונים,
חינם בוגדים בענייו חערבי 1״
אך מח אומרת ראש ממשלת ישראל ז בדיוק אותו דבר 1״בשולי חמחנח
יש חלושי״רוח המוכנים לוותר ולשבת עם אוייב.״
אכן, זהו מצב אידיאלי. הדיבורים על שלום והשדר חינם פיטפוטי־סרק.
איזה מצב יכול לחיות טוב יותר מאשר אחדות־דיעות בין בת הנגר מקייב לבין
חמיקי־מאוש מטריפולי ז מי חם ״חלושי־הרוח ז״ אלה חמברייים השכם והערב
על הנכונות לשלום והנכונות לוויתורים מרחיקי״לכת למענו. אלה המוכנים
לשבת לדבר עם ״אוייב״ ולו רק כדי לדעת ולהכיר חישב על מה ועל איזה
בטיט מתבטס הצד השני וכדברי אורי אבנרי, לפני ואחרי ועידת־בולוניח).
חשוב גם חמישפט הקטן בדברי ראש״הממשלה :״כל יום שאנו מתחוקים
יותר, מקרב את השלום.״ בדיוק במו שיר ישראלי מבחיל הטוען, בי ״השריון
יביא את חשלום ! ״
זהו ! יופי נולדאפי ! תחי הריאקציה ! תחי המדיניות הפאשיסטית־שו־ביניטטית
! יחי האימפריאליזם הציוני ! הלאה ״חלושי־חרוח 1״
אמיר שפירא, ירושלים

יותר זסרים
מאשר נקבות

״העולם חזח״ ,1*43״למיון
חזרות,״ הפסיכולוג ד״ר דוד דודי
על בעיית הרווקות.
ברצוני לחלוק על קביעתו של ד״ר
דויד רודי ש״עודף של נשים היא עובדה
ביולוגית.״ היפוכושלדבר .
לגבי המין האנושי הרי הטבע יוצר יותר
זכרים מאשר נקבות. על כל 100 בנות
הנולדות — נולדים באותו זמן 106 בנים.
יחם זה הוא קבוע כל השנים ובכל האר צות
וסיבתו לא ברורה עדיין כל צרכה.
יותר מכך: בחומר של ההפלות — יש
אפילו בכ־ 20—30 אחוזים יותר נפלים
זכרים מאשר נקבות.
אמנם בגילים מבוגרים — מקדימים ה גברים
למות באופן טבעי מאשר הנשים,
ולכן בגילים אלה מסתמן כבר עודף של
נשים. אך בגילים הצעירים, בגילים ה כשרים
לנישואיו — הטבע יצר למעשה
עודף של גברים.
עודף הנשים הקיים כיום גם בגילים
צעירים יחסית, הוא לא מעשה הטבע, אלא
מעשהידי אדם, כלומר, הוא תו צאה
מהמילחמות ומהתאונות. אפשר לומר
בציניות שהגברים נילחמים זה בזה ומש מידים
חלק מבגי־מינם כדי שהגברים ש־ישארו
בחיים ייהנו מעודף נשים, מצב
שהוא אולי נוח לגברים, אבל בהחלט
אינו ״עובדה ביולוגית.״
ד״ך כהן, תל־אביב

השירות

הרון של יום העצמאות הופץ בכמויות
קטנות סדי.
השאלה היא, האם האחראים לנטות
ההדפסה הקטנה הם טיפשים (לא שיערו
את הביקוש הצפוי) או רשעים (ידעו,
והחליטו להתעשר באופן אישי).
הגיליון הוא גיליון זיכרון (בול) בצורת
מגילת העצמאות. הוא אזל מדוכני
המכירה של השירות הבולאי כבר בשעות
הבוקר של יום הופעתו, כך שבני־גוער
רבים ואנשים עובדים, אשר אינם מינויי
השירות הבולאי שרצו רק ודווקא את
גיליון הזיכרון של יום העצמאות הכ״ה,
לא השיגו אותו.
אחד שאיכפת רו, תל-אביב
לאייכי באהבה
הבולאי אני מציע לכם שתחקרו, במיסגרת
הוועדות בכנסת, מדוע בול גיליון הזי־

העונש כמכשיר למילוי צרב,
נתפס עם מברג
ונידון ילחצי
שנה מאסר

״גולדאפ״

גונב־בקר
בגיניאה נדון
לכריתת ידיו
ובגאבון הורה הנשיא להשליך

יופי שהגעת. ואיזה שירים יפים אתה
משדר. כמו שהבטחת. לחייך קפיטן ולחיי
כל כינוס במו בבולוניה.
הקריינים שלך סימפסיים וכל־כך מש תדלים
— מסש כמו החלוצים!
ובכלל, אתה הפיראט האמיתי הראשון
שיצא מספר האגדות.
תודה לך אייבי. סוף־סוף יכול לחגוג
גם הדיטיון.
ואתה יודע, אני מאמינה לך ואיתי
רבים, כשאתה מדבר על השלום. על
עולם זאב ויפה.
רחל א* ,תל־אביב
רגע

שלושה רוצחים לים

של עיברית

מאת כתב ״יו.פי.״ בניכרית•
אד 6שננג גקר נגיניאה נידון לנ ר רז ז׳ עו ד
ידיו עד לסזפיים. כגאנון הורה דנשיא אלגרנד
~-י-י י. וו-פ-ה לודפייד שלושה ריצוזיפ

פס ל,־דין בארץ ופסק־דין בגיניאה

לנחל משא־ומתן ז לא לשאת ולתת!
להפעיל לחץ ז לא ללחוץ !
לנהל שיחה ז לא! — לשוחח!
לתת עיצה ז לא לעוץ1

חיים נקר, בת־יס

עניין עקרוני
אני מרשה לעצמי להפוך את
קיבותיכם באמצעות קטע העיתונות
המצורף, שאולי אינו מעניין כל בך
כשלעצמו, אלא בגלל קטע
עיתונות אחר ששלחתי אליכם
לפני זמן מה ושהעתק ממנו מצורף
גם הוא. קטע עיתונות זד! ,שהיה
מסוגל להפוך את קיבתו של כל
אדם נאור בכל ארץ שראוייה לשם
ארץ תרבות, לא השאיר עליכם
כל רושם, ללמדך שיש הבדל בין
קיבה לקיבה. אלא שמאחורי זה
מסתתר עניין עקרוני ומעשי —
עניין העונש המרתיע.
ההנחה במישפט הפלילי יכולה
להיות אחת מן השתיים: ראשית
שהמישפט הוא מכשיר לעשיית
צדק, כלומר, העונש — מידתו
כמידת האשמה. האפשרות השנייה
היא — המישפט הוא מכשיר למילוי
שאיפותיו של ציבור או רוב. מידת
העונש היא כפי הנדרש על־מנת
למנוע הישנות הפשע או דומים
לו, וזאת — בלי להפוך קיבות.
עונש מרתיע ביודעין ובמתכוון

ניתן בשיעור שאיננו מתייחם ל מידת
האשמה אלא בהתאם לצרכי
המענישים. עונש מרתיע ועונש
צודק אינם עולים איפה בקנה
אחד.
המישפט הישראלי נוקט בגלוי
ובפירוש בעונש כמכשיר למילוי
צרכים, וזאת בהתאם לנחותה
שבתפיסות המישפט האירופאי —
ובשיעור הופך קיבות. אין כמעט
פסק־דיו המודפס בעיתונות שלא
מופיעה אחריו הפיסקה :״טובת
הציבור דורשת.״ ובזאת אינו שונה
בתפיסה מהליכי הטישפט המתו ארים
בקטע על גיניאה, למרות
שהוא שונה בענייני קיבה. לא ניתן
להוכיח שפסקי־הדין המתוארים לא
עולים בקנה אחד עם צרכי הקהילות
שבהן הן הוצאו לפועל, ולכן
לא ניתן ליחס לפסקי־הדין איזו
שהיא מידה של ברבריות — אלא
אם כן באמצעות קנה המידה ש פורט
לעיל.
אהוד ליקורמן, תל-אביב

לא פ ר

מקבלים אורהיס !
הפרשה העצובה של בני מש9חת ישראל
מקדמה, רק מראה את צרות העין ואת
סבך הביורוקרטיה והסחבות למיניהן בהן
ניחנה ארצנו בשפע לא רגיל.
אם מגלים מיססר גורמים בחו״ל אהבה
לישראל ובליבם קיימת התעלות ונבונות
והם עוזבים חברה המובטחת מבחינה כל כלית,
באים לפה למטרה מוסרית, אינני
חושב שזו הדרך לקבלם.
ר. ג* ,מרד-

זבות התשובה
ל״תרבות החרא״

״חעולס הזח״ ,1*42״זבות הוי•
שובח״ ,מכתב למערכת של הקורא
אילן עידו, חמניב על מכתב
קודם, גו חוא חואשס בבגידח,
טימטום וכיוצא בזח.
אם שיער קצר הוא לדעת אילן עידו
״תרבות חרא״ ,אז מדוע לא שיער מסולסל,
שפם, רגליים שעירות! מדוע לא מש
קשיים,
מברשת שיניים, כדורגל וכר! לי
ולאלף ואחד ססכרי אין שיער קצר ולא
ברילינטין בשיער...
עידו חי כנראה בעשור הרביעי-חמישי
של הסאה ה־ ,20 תקופה בה היה לבריליג־טין
הצלחה. בידם הקשר נ ץ שיער קצר
ו״תרבות החרא״ ,ושיער ארוך ו״חרבות
האמת״ ,הינו מיקרי לח_לוטין וקיים רק
במוחו של עידו.
אם קוראים לו מצפניסט ברחוב, אז מדוע
הוא נעלב! האם אינו סאמגן בתנועתו
ומתבייש בה! מעניין הוא מושג ״תרבות
החרא״ .מאיפה לו, לעידו, ידיעות והתעניינות
בתחום זה!
אדם שקורא לאחר חרא: מעניין מה
הוא! ועוד מעניין, כיצד משתלב עידו
בתרבות הזוז האם אינו קונה נטנולת
כיוון שחיא שייכת לתרבות מסויימתז
אני רק מקווה שעידו, חם ושלום, עלול
לשקוע ב״תרבות החרא״ ולהגיע פעם,
עם בקיעות כמו שלו בנושא, לדרגת מנכ״ל
שופכין.
רפי רפילוכיץ ׳,חיפה
סמל התרבות

נדוש, נדוש, נדוש. אולי כדאי שתחדש
משהו. אילן עידו! הצהרות מפי גיבורים
בטור נבר שפענו.
תבגוד, חסודי, תבנוד — בציוניזמום,
בקפיטליזמום, בפשיפטיזם וי וכיוצא בזד
נטה שאתה רוצח. אפילו עד מחר בבוקר.
אתה בעצם ך מצביע על אנשים בעלי
שיער קצר שהם ספל ״חרבות החרא״,
אז מדוע אתה קוגל על זה שקוראים
אחריך ״ביטניק, חשישניק,״ וכו׳ז
זהבה, חיפה

ההבדל

״העולם הזה״ , 1*40״הפאב
מת — יחי חפאב,״
רחל המוחלת על
המסעדה חחדשח
שעומדים לפתוח
פרדריקה ודב טגל
ביפו.
נכת מה שכתבתם
שפרדריקה ובעלה
פותחים מסעדה ב יפו.
אבל הם לא
פותחים אותה במקום
המסעדה שלי,
הסקוספן־האוז, אלא
ד׳־בסק
במרחק כמה עשרות
מטרים ממנה.
רוז׳ה ד׳־כסק, יפו

קוראים חשורחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם בקברה.
עריסות תינתן למצרפים תמונות
למכתכיחם.

שלב ראשון נישואים
שלב שגי ירח דבש.
ירח דבש בלתי נשבח
בשרם א־שייח ובאילת.
טוסו לשם עם
טיסות למצדה, חיפה,
ירושלים והגליל העליון

ארקיע

ארקיע

הנחה ניכרת לזוגות נישאים
עם הצגת אישור מהרבנות
על ה רש מהלנ יש ואים
פרטים על מכדור טיסות

ארקיע

ואפשרויות הנופש

באילת ובשרם א־שייח — במשרדי ארקיע :

תל־אביב, רח׳ פרישמן ,11 טל 231735 ,226640 .
תל־אביב, רח׳ החשמונאים ,88 טל 262105 .
ירושלים, רח׳ יפו ,19 טל 234855 ,225888 .
חיפה, רח׳ איבן סינא ,4טל3 .־667722
נתניה, ככר העצמאות, טל 23644 .
צפת, רה׳ ירושלים ,35 טל 31128 .
ואצל כל סוכני הנסיעות.

השאר לנו את הנהיגה 1/0באגד

המחלקה לי ח סי ציבור

!.אחה רו צהדמ צו א חן בעין הפתח! ״
*דא א תוו כ ח עם ההשמ צו ת עול חבר ־ הכנסחאפור
..אחה מ ש חי תאחה דו רבערבצעכסף !,,

ווטוג״ט בכנסת
כך זה קורה במדינת-חוק.

במדינת ישראל נתגלה, ששר־האוצר אוסף תרומות של
מאות מליונים מידי אנשי־עסקים מקומיים וזרים המקווים
לחסדיו, ושגורל עסקיהם תלוי בו.

כמשך שנים הוסתרה עובדה זו מעיני ה־ציבור
והכנסת. מאות מיליונים הועברו ליעדים
שונים על־ידי מר ספיר, מאחורי כבן של הממשלה
והכנסת. מעטה עבה של סודיות כיסה את
הפעולה כולה.

כאשר תנועתנו החלה חושפת את הפרשה, בהתמדה
ובעיקביות, הומטר על הציבור מטר של כזבים, חצאי-
אמיתות והתחמקויות, שהופרכו כעבור יום על־ידי בעלי הם
עצמם, בלחץ הגילויים החדשים.

הכל לפי מיטב הכללים של ווטרגייט המקורית.

הצעתו
שו הסנדק
אדוני יושב־הראש, אנחנו מציעים לכנסת
לדון כפרשה זו במליאה, ואנחנו נציע כדיון
זה שהכנסת תטיל על הממשלה לפנות אל
נשיא כית-המישפט העליון, למען ימנה ועדת•
חקירה ממלכתית על־פי חוק ועדות־ההקירה.
אנחנו נציע שוועדה זו תבדוק את השאלות הבאות:
שאלה :1
מי היו התורמים לקרן־ספיר עד כה, ואילו סכומים
נתן כל אחד מהם?
שאלה :2
האם הופעל על מישהו מן התורמים לחץ ישיר או
עקיף, בבחינת ״הצעה שאי-אפשר לסרב לה״ ,נוסח ה סנדק?

פינחס
ספיר
רק לעיתים נדירות יורדת הכנסת לרמה כה נמוכה
כפי שעשתה השבוע, כאשר העלה ח״כ אורי אבנרי את
הצעתו לסדר״היום על פרשת קרן־ספיר.
שום סיעה אחרת לא הצטרפה ליוזמה זו — כי
הכל פוחדים מפני ספיר, או חבים לו תודה על טובות
שעשה להם.
אבנרי ניסח את דבריו בלשון מתונה, והתרכז בהע-
לאת השאלות המדוייקות הטעונות בירור. במשך שעה
ארוכה ישבה הכנסת כולה בדומיה, והקשיבה בדרי-
כות, כשהספסלים מלאים הרבה יותר מן המקובל.
על פניהם של כמה וכמה מן הח״כים נצטייר בבירור
שהם שמחים שמישהו אומר דברים שהם עצמם אינם
מעזים לומר.
אולם בנקודה מסויימת הבינו מקבלי״ההטבות של
ספיר, ובעיקר העסקנצ׳יקים התלויים בחסדיו, ששמי-
קתם עלולה להתפרש כהודאה — וכי ספיר מסתכל בהם.
ואז גלשו הדברים לסערה של השמצות מצד כל הסיעות,
שנהנו מן הקרנות שלו.
צוות טלוויזיה נכח כל העת, אך לא ניגש למצלמות
המוכנות. הוא קיבל הוראה מראש שלא לפרסם
דבר על ויכוח זה.
כך נרשמו הדברים בפרוטוקול :
היו ר מרדכי זר > הכנסת תעבור להצעה לסדר־היום
מס״ : 2094 פעילות שר האוצר בגיוס תרומות והפיקוח
עליהן, של חבר־הכנסת אורי אבנרי.
רשות הדיבור לחבר־הכנסת אבנרי.
אורי אכנרי • אדוני היושב־ראש, כנסת נכבדה.
פרשת קרן־ספיר הגיעה לכותרות העיתונות, וחדרה
לתודעת הציבור, כאשר קבעתי שזוהי ״פרשת ווטרגייט
הישראלית״.
אחת הפרשות המרכזיות בשערוריית ווטרגייט, המרעי-
דה את אמות הספים ישל המימשל האמריקאי, נוגעת
לתרומתו של המליונר רוברט ווסקו. ווסקו, הנאשם בשוד
250 מיליון דולר מכספי משקיעים, ושהיה כבר אז נתון
לחקירה פלילית, תרם 200 אלף דולר לקרן הבחירות של
הנשיא ניקסון, בתיקווה שהחקירה נגדו תופסק, ושהמימשל
יעזור לו לרכוש בנק בלבנון.
בעיקבות שערורייה זו עומדים עכשיו למישפט פלילי
שר־המישפטים ושר־המיסחר לשעבר, יחד עם כמה מעוז ריו
ומקורביו של נשיא ארצות-הברית.

כאיזו מידה היו התורמים תלויים בחסדיו
של שר־האוצר או בחסדי אחד ממאות המוסדות
ששר-האוצר שולט בהם שילטון טוטאלי,
במישרין או בעקיפין ז האם חשש מישהו מהם
פן יבולע לו ולעסקיו אם יסרב, חלילה, לבקש תו
האדיבה של השר הקורן?
שאלה :3
האם קיבל מישהו מן התורמים מאת אחד המוסדות
האלה טובת־הנאה כלשהי, לפני או אחרי מתן התרומה?
השאלה הזאת כימעט עונה על עצמה. במדינת ישראל
תלוייות כ ל הפעולות הכלכליות בממשלה, והממשלה היא
מר פינחס ספיר. אין שום קריטריונים אובייקטיביים למתן
אשראי זול, לקבלת רשיונות, לקבלת מענקים, לשיחרורים
ממם ולהענקת הטבות באלף ואחת הצורות האחרות, שיש
בהן כדי להפוך אמיד לעשיר, ומיליונר למולטי־מיליונר.

מי יבדוק, מי יכול ככלל לבדוק, מה
קיבל, מה קיווה לקבל, בל אחד מן התורמים
האלה, באשר נאחז בקרן המיזבח של
מר ספיר?
אחד הכזבים שהופצו בראשית השערורייה היא ש התורמים
הישראליים אינם בעלי עסקים בארץ, ועל כן
אינם תלויים בשר־האוצר. האמנם? האם מר שאול איתני
ברג לא העביר את ניהול כל עסקיו העצומים לישראל,
והאם לא חקקה הכנסת חוק מייוחד הפוטר אותו מכל
מס־הכנסה בארץ? האם מר יעקב מרידוד אינו בעל עסקי־ענק
בארץ, החל בצי האוניות וכלה במיפעלי ציקלון ודקל?
במיכרז להובלת בשר קפוא לארץ, זכתה חברתו של מר
מרידוד, למרות שלא היתד, בעלת ההצעה הזולה ביותר.
האם מר ויליאמס המנוח לא היה בעל בנק בארץ, בעל
יקב וקרקעות? האם מר ספיר לא עזר לבנק זה לצאת
מקשיים ע״י מתן הלוואה נוחה בסך 10 מיליון ל״י
בשעת־הדחק?

וכס של תדגיבווים
שאלה :4
האם קבלת תרומות אלה ומתן תרומות אלה אינם
מהווים עבירות על חוק לתיקון דיני עונשין (עבירות
שוחד) ו(עובדי ציבור) ,שלפיו אפילו מי שנותן מתת
בחינת ״שלח לחמך על פני המים״ — עובר עבירה?

נמצאת כידי חוות-דעת שד מישפטן בכיר,
מר מנדל שרך, המעלה כפירוש אפשרות זו.
שאלה :5
על פי אילו קריטריונים חילק מר ספיר את התרומות
למוסדות השונים, החל בבתי־כנסת וכלה במוסדות־תרבות?
באיזו מידה שייכים מוסדות אלה למיפלגות, ושימשו
צינורות להעברת כספים לקופות המיפלגות עצמן, בקואלי
ציה
ובאופוזיציה? באיזו מידה שימשו כספים אלה לקשירת
מיפלגות, רשויות מקומיות וגופים ציבוריים אחרים
למרכבתו הפוליטית של מר ספיר, מפלגתו וסיעתו?

בשעתו יצא הקצף, ובצדק, על המפד״ל,
כאשר מישרד־הכריאות מסר עבודות בכית
החולים תד־גיבורים לקבלנים שתרמו תרומה —
כביכול — למוסד תרבותי הקיטור כמפד״ד.
האם כד קרן־ספיר אינה אלא רכס שד תילי־גיבורים,
רכס דמוי הרי ההימלאיה ץ
: שאלה באיזו מידה נתרמו לקרן כספים שהיו אחרת נתרמים
למגבית בהו״ל, ובאיזו מידה באו הכספים מן המגיע למס-
ההכנסה בארץ?
על כספי המגבית יש פיקוח כלשהו. על כספי המסים
יש פיקוח של הכנסת. על כספי הקרן אין פיקוח בכלל.
ויעיד מכתבו -של המישנה למנכ״ל מישרד מבקר־המדינה,
למזכ״ל תנועת העולם הזה — כוח חדש, בתשובה לדריש־תנו
לחקור את קרן־ספיר, לאמור :״לפי הידיעות אשר
בידינו ...שר האוצר עוסק בהתרמת התורמים, אולם הכספים
אינם נגבים על־ידו, ונכנסים לקופות ציבוריות אשר
ביקורת המדינה או ביקורת הסוכנות יכולה להינת
מופעלת עליהן.

י יי • יזזז

אכיעד יפה

ז תמשיך לצטט, אל תפחד ! שק
רים
! שקרים !
אורי אבנרי 1אני אקרא את המיכתב כולו,
אם היושב־ראש יוסיף לי כמה דקות לזמן המוקצב.
אברהם זילבדכרגז אל תשכח מה שנעשה
בהתיישבות !
אורי אבנרי: אני אקרא את המכתב במלואו :
״מדינת ישראל, מישרד מבקר־המדינה, המישרד הראשי
בירושלים, מקור ברוך, רח׳ רש״י ,66ת״ד ,1081 טלפון
,226171 תאריך א׳ אייר תשל״ג 3 ,במאי , 1973 מיספר
.31/1
״לכבוד מר אמנון זכרוני, ת.ד ,136 .תל־אביב.

״נתבקשתי על־ידי מבקר־המדינה לענות למיכתבך
מיום 22.4.73 וברצוני להבהיר :
״(ו) לפי הידיעות אשר בידינו מדובר בכספי תורמים
מהארץ ומחוץ־לארץ, שנועדו לממן מטרות מוגדרות
בתחום החינוך, הבריאות והסעד. שר־האוצר עוסק בהחרמת
התורמים, אולם הכספים עצמם אינם נגבים על־ידו,
ונכנסים לקופות ציבוריות אשר ביקורת־המדינה או ביקו־רת־הסוכנות
יכולה להיות מופעלת עליהם.״
ישראל קרגמן: כתוב ״יכולה״.
אורי אכגרי 1כספי המסים עוברים דרך
הכנסת. הס כפופים לביקורת הכנסת. הביקורת היא
חובה חוקית. לפרוייקטים של ספיר הביקורת
אינה חובה.
״( )2מישרדנו מקבל מידע על ההתחייבויות והתרומות
שנתקבלו, וכן פרטים על יעוד כספי התרומות, כפי ש נקבע
בתיאום עם התורמים.״
״מקבל מידע״ .לא מקבל את ״כל המידע״ .נאמר כאן
״מידע״ בלשון סתמית.
״( )3הנושא בכללותו נמצא זה זמן מה בעיונו של
מישרדנו, והמבקר ידווח על כך בהתאם למה שתוצאות
הביקורת יחייבו.
״בכבוד רב, דוד יובל, משנה למנכ״ל.״
עד כאן המיכתב.

נמו בדמוקרטיה עממית
אדוני היושב־ראש, האמת הפשוטה היא שכאן מתגלגלות
מאות מיליוני לירות, שהיו צריכות להיכנס לקופת
המדינה, תחת פיקוח הכנסת, ושהכנסת היתד, צריכה
להחליט על הוצאתן למטרות הממלכתיות והשירותים ה ממלכתיים,
העוסקים בתפקידים אלה.

תחת זאת הן כפופות לראות״עיניו של אדם
אחד, המרכז כידו עוצמה כלכלית ופוליטית
שאין לסבול אותה כמדינה שאינה דמוקרטיה
עממית.
המיליונרים האלה משלמים לשר האוצר כופר קטן,
ושר־האוצר מונע חקיקת חוקים שיכריחו אותם לשלם
מס־הכנסד, שיתאים לחלקם בהכנסה הלאומית.
אכיעד יפה ז באישור הכנסת !
אורי אבנרי ז מי זה הכנסת?
ישראל קרגמן: הוא הכנסת !
אורי אכנרי ז המיעוט של הכנסת אינו
מאשר. הרוב של הכנסת מאשר את החוקים.
הצבעתי נגד כל התקציבים נחוקי־המיסים שלכם !

שאלה :7
איזו דרך עברו הכספים מן התורם אל ד,יעד שקבע
לו מר ספיר? האם עברו כספים דדך ידי מר ספיר עצמו,
דרך ידי עוזריו, או דרך מוסדות כלכליים הכפופים לוי
האם הצמיחו בדרך ריבית, ולאן הועברה ריבית זו, אם
הייתה?

יש טביעת אצבשת!
הסיפור כאילו לא נגעו ידי מר ספיר ועוזריו בכסף,
גם הוא הוכח,ככזב. בחוסר־זהירות תמוה פירסם מר
ספיר עצמו, בשעתו, שקיבל במעמד פומבי צ׳ק בסך
מיליון לירות מידי מר יקותיאל פדרמן. על הצ׳ק הזה
בוודאי יש טביעת־אצבעות !

ככלל, מה תפקידם של העוזרים ז יותר מדי
אנו שומעים לאחרונה על עוזרים — ארליסמן,
עדי יפה, הולדמן ועוזי רסקין. כולם עזרו.

שאלה :8
באיזו מידה שימשה קרן ספיר לשיתוק האופוזיציה
בארץ, לשילובה במערכת השילטון של מר ספיר? כמה
תרמו לקרן אילי־ההון של תנועת החרות והליברלים,
המפד״ל והאגודה — ותמורת מה? אילו הנאות קיבלו מן
הקרן מוסדות הקשורים במישרין או בעקיפין בגופים אלה,
והמזינים את עסקניהם?

מס סניו מסטיק
מר ספיר
וגולדשטיין,
ודברי־חנופה
״האופוזיציה

אמר ברדיו :״הסמקתי ממה שאמרו לי בדר
זגם ארליך.״ הם הערימו עליו מחמאות
לרוב. אני מסמיק כשאני חושב על דמות
הראשית״ במדינה!

כדר—עופר, ספיר—גולדשטיין — הקואליציה
של רחוב ליליינכלום, הקואליציה שנתנה
הכשר לעיסקות־המחתרת של מר ספיר כשוק
הדולרים השחורים — זוהי הקואליציה מקיר
אל קיר המתלכדת עכשיו סכים מר ספיר.
שאלה :9
מדוע התנהלה הפעולה כולה במחתרת? מה היה פה

מנחם פרוש: אתה עוסק בביוב !
יצחק קורן: שותקים לך.
מנחם פרוש :״הביוב הולך״ זה ווטרגייט.

(המולה כללית. קריאות־כיניים מכל הצדדים
נגד אכנרי).
אורי אבנרי: אעשה הפסקה קלה, כדי שכל אחד
מחברי־הכנסת הרוצה למצוא חן בעיני השר ספיר ירים
את קולו ויקרא קריאת־ביניים, ויירשם בפרוטוקול שהוא
ומיפלגתו התייצבו לימינו של השר ספיר. אני מפסיק
עכשיו לדקה.
קלמן כהנא ( :צועק קריאת־בינייס. המולה
כללית).
היו״ר מרדכי זר ז חבר־הכנסת אבנרי גמר
את זמנו.
צכי גרשוני: שיירד !
היו״ר מרדכי זד: אני לא צריו עזרה.
מנחם פרוש: הוא רוצה למצוא חן בעיני
פתח.
היו״ר מרדכי זר: אני רוצה לומר דבר־מה,
חבר־הכנסת אבנרי גמר את זמנו, פלוס המיכתב
שציטט ולא חשב לקרוא. הוא עבר בשתי דקות
נוספות. אל תפסיקו אותו, כדי שימשיך עוד. תנו
לו לגמור.
אורי אכנרי: תודה.

עשר שאלות שכל אחת מהן מחייכת ועדת־חקירה.
ייתכן מאוד שתור כדי כד תתעוררנה
שאלות נוספות, גם זה כנוסח ווטרגייט.

חתור גדול מאוד
אדוני היושב ראש, מר ספיר הגדיר את מגלי השערו רייה
הזאת — והכוונה היא אלינו — כ״טורפי ספיר״.

אני אינני טורף ספיר. אצלי אין אפליות.
לגכי אין הכדל כין קרנות ספיר, עתיקות דיין,
מכירת זיכרונות גולדה מאיר ואכא אכן, תל־גיכורים
וגיכורי-תלים.
באגדת הילדים, החליטו העכברים לתלות פעמון על
צוואר החתול, כדי להזהיר בפני בואו. זה הוחלט פה
אחד, אולם ההחלטה לא בוצעה מחוסר מתנדב.

מר ספיר הוא חתול גדול ככית הזה, ואני
התנדכתי לתלות את הפעמון.
יצחק קורן: איך אתה מדבר ! (קריאות
נרגזות).
אורי אגינרי: אני מציע דיון פומבי במליאה. אני
מציע מינוי ועדת־חקירה ממלכתית.

ואני מוסיף אתגר פשוט לשר-האוצר: אם
הכל כשר, אם אין מה להסתיר, אנא, קום
אתה ודרוש הקמת ועדה זו :

הפרוטוקול אינו משקף, במובן, אלא חלק קטן מן
ההמולה שליוותה את החלק השני של הנאום.
כאשר קם פינחס ספיר להשיב, נקט בטבסיס העתיק
ביותר של הפוליטיקאי, שאין לו תשובה :
שר האוצר פינחס ספיר: אדוני היושב-ראש,
כנסת נכבדה,
לא אשתווכח אם חבר־הכנסת אבנרי, עם השמצותיו.
הוא עושה זאת בהזדמנויות שונות, אבל הפעם עשה זאת
כאן. אני מרשה לעצמי אפילו להגיד שלמטה מכבודי
להתייחס לדיבורים, להשמצות של חבר־הכנסת אבנרי.
אבל אשתמש בהזדמנות זו כדי להבהיר את העניין.

פירשם בתוך חנסנת
מנח בג ין
להסתיר? ממתי פוחדים תורמים לגלות את תרומותיהם,
תחת להתפאר בהן? ואם היה פה ושם תורם בחו״ל
שתרם כסף שחור — מה זה משנה לגבי התורמים בארץ,
ותורמי הכסף הלבן בחו״ל?

אפילת המחתרת — היא המהווה את הדגל
השחור המתנופף על העניין כולו.
תחילה אמרו שהממשלה אישרה לפני שנתיים. לאחר
מכן הסתבר שזה הוזכר באקראי באחת מישיבות הממש לה,
תוך דיון בנושא אחר, וכי השדים חשבו שמדובר
על עניין של מה בכך, אולי תרומה קטנה מאוטוקרס
לבריכה בקיבוץ של אחדות־העבודה, בהסוואה של מוסד
חינוכי, באמצעות קרן־ספיר קטנה!

שאלה

באיזו מידה מצאה שיטה זו של ניהול מדינה כחנות־מכולת
פרטית, כשהפינקם פתוח והיד רושמת, והסחורה
מתגלגלת מתחת לדוכן — העתקים וחיקויים במוסדות
אחרים — מעיריית טדי קולק ועד לקת אהוד אבריאל
בקריית־שמונה?

סונן של נתח
יצחק קורן: זה נזתחת לביקורת. זה פרק של
כבוד, ואתה הופך זאת להשמצה !

ואבן, ספיר התחיל לנאום ארובות, לספר סיפורים,
לשרבב בסיפור שמות מכובדים במו משה שרת ז״ל —
אך לא להתייחס אף לאחת השאלות המעשיות שעורר
אבנרי.
תחילה ניסח לטעון שלא היתה בלל סודיות —
וניפנף בפרוטוקולים שונים של ועדת־הבספים, בטענה
שבהם דיווח על הקרן( .בהמשך הוויכוח נתברר שגם
זאת היתה אי״אמת).
יו״ר ועדת״הבספים, ישראל קרגמן, הוא מעין נער־שליח
של ספיר, הלורד מחזיק חותמת־הגומי שלו :
פינחס ספיר ביררתי בוועדת הכספים — היושב־ראש,
חבר־הכנסת קרגמן, יושב כאן — כשהיזשב־ראש
מקבל את הדו״ח — הוא מכניס אותו לסייף, וכותב
לוועדת הכספים: החומר עומד לרשותכם, אתם יכולים
לראות אותו, לקרוא בו. בוודאי, אין זה עניינו של יושב־ראש
ועדת הכספים, ובוודאי ובוודאי לא שלי, מי קרא,
מי התעניין ומי לא התעניין.
אורי אכנרי: גס זאת ביקורת פרלמנטרית !

פינחס ספיר: אינני מתווכח איתך, ואינני
עונה לך.
אורי אכנרי: זה שאינך עונה — זאת רואים
כולם. אני חושב שכולם מבינים שאתה אינך עונה

אף על אחת מהשאלות שהצגתי !
קריאה: זה מגיע לך.
שר האוצר ספיר: אינני רוצה להתווכח, מפני
שאקפיץ אותך וארגיז אותך, וגם זה לא לכבודי. אני
רוצה רק להגיד: כל הדיבורים של שנים־שלושה אנשים
בכנסת ,״אנו״ ,״אנחנו״ ,שמדברים על העניין הזה ורואים
רק היכן תפשו אולי את ספיר — בשבילי, ואני חושב
שבשביל רבים, ובסופו של דבר אני חושב שבשביל
כולם — מעניינים הגנים שקמו, מאה בתי־הספר התיכו־

ען ו־י • פ ה
ניים שקמו בערי פיתוח. באמצעים אלה, בסכומים ש
התורמים נתנו.

קוו ספיר בבולוניה
כשכלו בל הקיצים, נקט ספיר בטכסיס נושן עוד
יותר — לעבור להתקפה. וכך, לפתע, השתרבבה לעניין
ועידת״בולוניה :
פינחס ספיר היתד! השבוע ישיבה של ועדת־הכספים.
בימים אלה גם חברי ועדת־הכספים יודעים ודאי
שזה לפני בחירות. את הפרוטוקול של הישיבה איננו
יכול לקרוא. אז נניח שזאת התרפסות וחנופה. וחבר-
כנסת מסרים איננו מתרפס, איננו נוסע — אינני רוצה
להגיד — שם בבולוניה, או איפה שהוא היה, ודאי דיברו
איתו ואמרו לו: לך מכאן. אז זו לא התרפסות. אלא מי
שיושב ומדבר בוועדת הכספים — הוא מתרפס.
אדרי אכנרי: שם לפחות לא חילקו כסף !
אביעד יפה: אני לא בטוח. הייתי רוצה
לראות את החשבונות.
אורי אכנרי: אולי אתה מוכן לפרט מה
אמרת עכשיו, אדוני?

היו״ר מרדסי זר: לא עכשיו.
אדרי אכגרי: פה נקראה קריאת־ביניים ש יש
בה עלילה כבדה. אני רוצה שהאדם שקרא
אותה יקום ויגיד את זה בפה מלא.
היו״ר מרדסי זר: חבר־הכנסת אבנרי, אתה
יכול להתלונן, אבל לא נעשה כאן בירור. זה לא
מקום לבירור.
אורי אבנרי: עכשיו הוא שותק !
עוד באותה ישיבה מסר אבנרי הודעה אישית, בה
הכריז בצורה חד־טשמעית שכל ההוצאות של ההשתתפות
בוועידת בולוניה — כולל דמי־הנסיעה, מסי־הנסי־עה,
האירוח בבית״המלון והארוחות — היו על חשבון
המשתתפים. אף אגורה אחת לא באה מיוזמי הוועידה.

האופוזיציה של בגין
כל אותו זמן כמעט שתקו אנשי חרות, שהרגישו
מאוד לא בנוח בוויכוח כולו. אבל לספיר לא היה שום
חשק להניח לשותפיו להתחמק מן העניין. הוא גרר
אותם לוויכוח בכוח :
פינחס ספיר אז אני בידידות עם חבר־הכנסת
בדר. האם אני מביט עם מי הוא בידידות? — מפני
שמישהו דיבר פה, עמד פה על הבמה, שיקץ אותו במשך
לילה שלם, לא התערבתי, לא עשיתי אף קריאת־ביניים.
אז אני חייב לא להיות איתו בידידות? האם זה עניינו
באיזה יחסים אני עם חבר־הכנסת בדר?
אדרי ׳אכנרי: יחמיס של בדר־עופר, ספיר־גולדשטיין,
אלה היחסים.
פינחס ספיר: לא התכוונתי אליך, אל
תקפוץ.
מנחם בגין: חה״כ אבנרי, האס אתה באמת
חושב שתהיה לנו למופת, לטוהר בבית הזה 7
אדרי אבנדי :״האופוזיציה הראשית״ צריכה
להסמיק על חלקה בפרשה ! זאת בכלל אופוזיציה?
מנחם מין: אתה הרי משחית את הדור
הצעיר !
פינחס ספיר: בכלל, שניים־שלושה־ארבעה
חברי־כנסת לקחו להם את המונופול על הטוהר !
(המשך בעמוד )34

תמרורים
עומדיםלהינשא. בתם של סגן
שר־האוצר צבי דינשטיין ואשתו איד״ ענת
דינשטיץ, והעולה החדש מצ׳ילי דניאל

אהרון.

נהוג. יום־הולדתו ה־ 45 של הפיז־מונאי,
בעל הטור בידיעות אחרונות,

דידי מנוסי.

מנהליםרומן. בתה של ג׳ודי
גרלנד, השחקנית זוכת האוסקר ליזה
מינאלי, שביקרה בארץ לפני כשלושה
חודשים כדי להיפגש עם ארוסה דאז השחקן
הצעיר דזי הארנז, והשחקו־קומיקאי
פיטר סל ר ס ( )47 שהיה נשוי כבר שלוש
פעמים.

ל ע שן
״אסקוו״ר״
זו חוויה
׳בלאומית...

״אמס״ר סייד

נולדה. לעולה מברית־המועצות ש
היה
קצין בצבא האדום כרישה פייגין,
שהתפרסם במאבקו לעלייה לישראל, ו
תוצר
ת דו ב ה־ ערבות לטיב
יפה וכרישה פיינין
ילדה למלכה
לאשתו יפ ה (י* יי ד לשעבר) שהיתה ב זמנו
מלכת היופי של חיפה, בת: אכי

כית.

נבהר. באסיפה הכללית הדו־שנתית
של האגף הכללי בהתאחדות התעשיינים,
ליו״ר האגף, יוסף עוזי כריטנר ( ,05
חבר הנהלת אמפא ומנכ״ל משותף במיפע־לים
אמגט ואמבין השייכים לקבוצת
אמקור, שהיה עד כה יו״ר ענף הפלסטיק
במיסגרת האגף הכללי.
מונה. לתפקיד סגן מנהל משרד ה־מישטרה,
ניצב־מישנה אכרחםפ ליי סיג
( ,)58 שהוא מוותיקי משטרת ישראל, היה
בין השאר ראש ענף התנועה במטה המחוז
הדרומי. שימש באחרונה כראש מטה מיב־צע
יום העצמאות במחוז הדרומי.
נהרגה. בהתנגשות חזיתית של
שתי מכוניות בכביש פלוגות, בגיל ,50
המפקחת הארצית של שירותי הייעוץ ל אזרח
במישרד-הסעד, חדורה רו ת ם, ש-
היתה בזמנו דוברת עיריית ירושלים ו רשות
השידור.
נפטר. בתורכיה, בגיל ,52 סגן מנכ״ל
תה״ל ומנהל חטיבת עבודות־חוץ של ה חברה
באפריקה ובאסיה, כרון ונדרום,
ששהה בתורכיה בשליחות חה״ל. יליד
רוסיה, הגיע לארץ בגיל חמש. סיים את
בית־הספר הריאלי בחיפה ואת הטכניון,
היה מפקד הסטודנטים בטכניון, השתתף
בשיחרור חיפה והיה מראשוני הפלמ״ח.
נפטר. במוסקבה, בגיל ,73 מרשאל
איוון קונייס, שהיה ממפקדי הצבא ה בולטים
של ברית־המועצות במלחמת ה עולם
השנייה, התחיל את הקאריירה הצבאית
שלו בימי המהפכה הבולשביקית
ופיקד על החזית האוקראינית במלחמת ה עולם.
אחר היה מפקד כוחות היבשה ה סובייטיים
ומ־ 1955 עד 1960 היה מפקד
כוחות ברית וארשה.
נפטר. בירושלים, בגיל ,76 הפרו פסור
לתנ״ך באוניברסיטת בר-אילן פייכל
מלצר, בנו של מי שהיה ראש ישיבת
עץ חיים בירושלים זלמן מלצר. יליד
קובנה, עלה לארץ ב־ 1921 בראש קבוצת
חלוצים, יצא כעבור שנה להמשיך את
לימודיו באוניברסיטת ברלין שם למד
מדעי המזרח. ב־ 1926 חזר לירושלים, היה
מורה בבית המידרש למורות של המזרחי
ואחר כיהן במשך 35 שנים כמנהל בית־הספר
למורות רוחמה.
העולם הזה 1865

הכנסת התייחסה השבוע לוועידת כודוניה כצורה הגובלת ב־פסיכופאתיה.
אורי
אכנרי פנה רישמית אל ועדת החוץ והביטחון, כדי למסור
לה דו״ח על מחלד הוועידה, על המיסמך שנתקבל כה, ועל המגעים
האישיים שהתנהלו סביבה. הוועדה החליטה רישמית שלא להזמין
את אבנרי.
עשרות חברי״בנסת ביקשו מאבנרי באורח פרטי למסור להם מידע.
^ הת החוויות הגדולות ביותר של

אך כשהזמין אבנרי את כל הח״כים לפגישה פומבית בטישכן הכנסת,
לשם מסירת מידע זה, הופיע רק קומץ ח ״כים.
אולם בכד הוויכוח ככדטך השבוע, הזכירו חברי־חממשלה והה״כים
את ועידת־כדלוניה בדיבורים מעד הדוכן ובקריאות־כיניים נרגשות, מבדי
שחיה להם מושג עד מה הם מדברים וצועקים. הם סירבו לשמוע —
אך לא יכלו להתעלם.
אודי יעזור להם דיווח זה.

הוועידה אירעה בשעה 8.00 בבוקר,
ביום השלישי והאחרת.
חוץ מקומץ אנשים, לא שמע עליה איש.
אבל היא מגלמת את כל הייחוד המהפכני
של ועידה חסרת־תקדים זו.
הייתי בחדרי בבית־המלון שלושת הזק נים,
לא הרחק מארמון הוועידה, כאשר
צילצל הטלפון.

על הקו היה אהד הערכים שעימם
התיידדתי במהלך־ הוועידה.

״האם כל המישלחת הישראלית נמצאת
עדיין במלון?״ שאל.
אמרתי לו שכולנו אכלנו זה עתה אדו־חת־בוקר,
וכי אנחנו מתכוננים לנסוע ל

אורי א סרי
ארמון( .׳מטעמי ביטחון נתבקשנו לנסוע
יחד, תחת מישמר ללא־מדים) .הישיבה ה אחרונה
של מליאת הוועידה עמדה להת חיל
בשעה ,9.00 לפי שעון איטליה( .זאת
אומרת, בין 9.30ל־.)10.00
״אם כן,״ אמר הידיד ,״בקש את כולם
להתכנס. אנחנו באים בעוד כמה דקות.״

ששת חברי המישלחת התאספו
בטרקלין המלון, ואז בא האורח.
היה זה אחד האישים הבכירים ב־מישלחות
הערביות.

״הבה נדבר בינינו,״ אמר .״נשארו בי נינו
כמה בעיות לגבי ניסוח הקריאה
הסופית של הוועידה. אני חושב שבשיחה
גלוייה בינינו נבין זה את, זה.״
הייתי כבר בהרבה התייעצויות מסוג
זה בין סיעות שונות בכנסת. אף באחת
מהן לא שררה אווירה כה ידידותית, נסיון
כה כן לעזור איש לרעהו. וגילוי־לב כה
רב, כמו בפגישה זו. אילו הקשיב מישהו
מן הצד, לא היה מעלה כלל על דעתו
שמדברים כאן אנשים מארצות שונות —
ולא כל שכן מארצות הנמצאות במצב
של מילחמה, ושמנהיגיהן מחליפים זה עם
זה נאומי־מילחמה.
הסברנו מה חיוני בשבילנו, מה חשוב
ומה פחות חשוב.

״ידידי הטובים,״ אמר האיש
בשיא הוויכוח .״מה חשוב בשבילכם
יותר ז עוד כמה מלים ש־ייאפשרו
לכם להיות יותר פופולריים
כשתחזרו לישראל — או

מיסטר שבו יחתמו נציגי מיפל•
גות־השילטון מעיראק, סוריה ומצריים,
בהסכמת הפלסטינים, על
הצורך בשלום, על זכות ישראל
לקיום ולביטחון, ועל החלטת מו־עצת־הביטחון
242ז״
במלים פשוטות ביותר הסביר את המ צב.
מצבם של המצרים קל, יחסית, מפני
שהנשיא אל־סאדאת הצהיר רשמית על
נכונותו להכיר בישראל ולכרות עימה שלום
רשמי, תמורת הצהרה ישראלית על נכונותה
להחזיר את השטחים. אבל מצבם של העי ראקים
והסורים קשה יותר.

חשוב להזיז אותם בהדרגה לקבלת
הקו המצרי — כי הדבר יקל
גם על המצרים לזוז יותר קדימה.
אם נחבר קריאה שגם הישראלים, גם
הסורים והעיראקים וגם הפלסטינים יוכ לו
להסכים לה — הרי יהיה זה צעד גדול
קדימה, אפילו אם אף אחד מן הצדדים לא
יהיה מאושר לגמרי מן הניסוח.

״המיסמד הוא חשוב,״ אמר
אורחנו ,״אבל הרבה יותר חשוב
שהוא יתקבל פה אחד, על דעת

כולנו, ערבים וישראלים, במעמד
גלוי, בוועידה •טהתכנסה לדון בשלום.
זה יהיה תקדים היסטורי.״
סיכמנו את הנוסח — ואורחנו נפרד
מעימנו, כדי לשכנע גם את חבריו הערבים.
כך נולד המיסמד, שעורר ויכוח כה
לוהט בישראל. כשקראתי לאחר מכן את
דבריהם של פקידוני מישרד־החוץ, את
המאמרים הראשיים של עיתונים מסויי-
מים, את דברי ההשמצה והלעז, לא עשה
עלי הדבר שום רושם. כל זה נראה לי
בלתי־חשוב לגמרי.
נזכרתי באותה חודיה בטרקלין בית-
המלון. נזכרתי באווירה שנוצרה באותם
רגעים. נזכרתי במעמד חסד־תקדים זה,
כשאנשי־שלום ישראליים וערביים עמלו
ביחד כדי לעזור איש לרעהו.

תקדים זה לא יישכח.

..אתה לא מבין!״
** וד באותו יום, כעבור חמש שעות,
׳ ע אמר זאת נציג ערבי בפה, מלא.

הוועידה נסתיימה. באחד מאולמות הארמון
נערכה ארוחת־צהריים חגיגית משותפת.
שוב התערבבו ערבים וישראליים,
ליד השולחנות הקטנים.
עיתונאי ישראלי מסויים לא היה מאו שר
מניסוח ההחלטה. הוא הסביר לי מדוע.
באותו רגע עבר ליד השולחן ידידי ה ערבי
— אותו איש שטילפן לי בבוקר.
קראתי לו לשולחן, חזרתי באוזניו על
טענת העיתונאי, ואמרתי :״מה יש לך
להשיב על כך?״

הערבי פנה אל העיתונאי .״אבל
אתה לא מבין:״ קרא ,״האם אינך
תופם מה קרה היום ץ האם אינך
תופס שהתרחש משהו עצום ץ
יצרנו תקדים היסטורי: קבענו שמותר
לערבים לשבת ליד שולחן
אחד עם ייטראלים פטריוטיים, במעמד
גלוי ורשמי, ולדון על בעיות
השלום: עשינו זאת בהסכמת
נציגי השילטון בעיראק, בסוריה
ובמצריים, ובהסכמת הפלסטינים :
זהו תקדים שאי־אפשר-עוד לבטל
אותו: זוהי מהפכה: מה חשיבו

של מילה זו או אחרת במים־
מך כלשהו בודטוואה לתקדים זה זו״
אחרי התפרצות נלהבת זו, התיישב ה־ערבי
ליד השולחן, שלף את נוסח ה־
״קריאה״ ,והסביר לעיתונאי הישראלי מדוע
מבטיח המיסמך את כל האינטרסים החשובים
של ישראל — גם אם אין זה מים-
מך אידיאלי מבחינה ישראלית .״האם אתה
חושב שהסורים והעיראקים מאושרים יו תר?
כשיחזרו הביתה עם מיסמך זה יתקיפו
אותם יותר מכפי שיתקיפו את ידידינו
הישראליים בביתם. יש קנאים וקיצוניים
בכל מקום.״
אותו עיתונאי שוכנע לגמרי.

זוהי אחת התופעות המעניינות
ביותר לגבי ועידת בולוניה. כל העיתונאים
הישראלים שהיו שם,
שראו במו עיניהם את המראות
שכימעט לא-ייאמנו, כתבו מבו־לוניה
דיווחים חיוביים, ואך נלהבים.
כל ההתקפות על הוועידה
ועל המישלחת הישראלית באו
מצד עיתונאים שלא היו •טס.
אמנון קפליוק, איש על המישמך, שידר

יהר 1ח עול בולוני ה
(המשך בעמוד )13
מבולוניח דו״זז נלהב, ששודר בשבת ב בוקר
ביומן השבוע של שידורי ישראל,
כאשר גולדה שמעה אותו, בערה בה חמתה
להשחית, והיא ציוותה אישית על שידורי
ישראל שלא לכלול קטע זה במהדורה הש ניה.
הוא הושמט. דבר כתב מאמר ראשי
מייוחד נגד שידור זה.
חזי כרמל, איש מישרד־החוץ וקונסול
ישראל בלוס־אנג׳לס עד לאחרונה, שוגר
לוועידה על-ידי מעריב. שבוע אחרי הוועי דה
כתב עליה בעיתונו דו״ח חיובי ביו תר.
גם הכתבת האיטלקית של מעריב,
עדה לוצ׳יאנו, וכתבת הארץ חולדה ליבר־נומה,
שנכחו בוועידה, שיגרו דיווחים חיוביים.
עיתונאית ישראלית שלישית, ליוויה
רוקח, שבאה לבולוניה ככתבת כתב־עת
איטלקי, היחד. נלהבת עוד יוחד.
כתבות־הזדון, יחד עם הנוסחות הנד
זוייפות של המיסמכים שפורסמו בארץ,
לא באו מאיטליה. הם באו מירושלים.

עוכדה זו כשלעצמה מלמדת
הרבה. לאיש מן הנוכחים כמקום
— חכרי המישלחת. העיתונאים
האובייקטיביים, וגם העיתונאים
הזרים — לא היה ספק שהוא נובח
כמאורע היסטורי. גם כירושלים
הכינו זאת — אחרת לא היתה
מופעלת המכונה הגדולה של שטי
פת־המוח נגד הוועידה.

גולדה רא היווה שם
זד בבולוניה ניבאה לי עיתונאית
> ישראלית :״מישרד־החוץ ישמיץ אתכם.
אבא אבן וגולדה לא יוכלו לסבול
שהשגתם הישג כזה. לגולדה היתד, פגי שה
תסרת־ערך עם האפיפיור, שהוא אנטי-
ישראלי, ועשתה מעצמה צחוק בסיפורים
על החלפת המבטים העמוקים. אז קבעו
שזוהי פגישה היסטורית. איך הם יוכלו
לסבול את הפגישה שלכם עם אישים כה
חשובים בעולם הערבי?״

אט אש! ו!עיו ווגה לחסון וסף
ווה ש ת
בשל אילת

לנמל אילת דרושים שבדים עד
גיל ,32 אחרי שיחת צבאי ובעלי
כושר גופני מעולה למקצוע
הסוואחח.
במקצוע הסווארות. תוכל להגיע
למשכורת ממוצעת של 1000-די
לחודש׳נטו. באם תעבוד 25׳מעבודה
מלאים 4-5 +משמרות
נוספות.
המגורים והארוחות יינתנו לך
בבית נטלן ומלון של הנמל בו
תתאכסן ז במחיר מוזל, כך
שתוכל לחסוך את מרבית
משכורתך. דבר שיאפשר לך
לבנות עתיר ומשפחה באילת
במשך הזמן תינתן לך עורה
כספית לרכישת דירה נאם בי
יש צורך להמתין במורז.
המשנינים לעבוד בנמל אילת
ולהשתקע בעיר. יפנו למשרד
הראשי: רשות הנמלים. בית
משא, דרך פתח תקוה ,74
תל־אביב, קומה וו. חדר 1121
בכל יום שישי בין הששת
9.00־ 12.00 ויביאו עמם תשרת
זהות ופנקס מילואים: ניתן נם
לפנות בכתב למדור כת אדם.
נמל אילת. ח .ד ,37 .אילת.

לעונ ת הפרסום הנזמ שלתית

כארץ, לאחר מכן, אמר לי עיתונאי
אחר :״מה אתה רוצה ץ
אילו היה אכא אכן נפגש עם עשירית
מהאישים שפגשתם, היה
מישרד־החוץ ממלא את העיתונים
בדיווחים מתמוגגים, והיו מציעים
אותו לפרס נוכל לשלום. אז איד
אתה רוצה שהוא לא יתפוצץ כשהוא
קורא על בולוניה ץ״

אילו חיבר חוקר ישראלי עבודת־דוק-
טוראס על מיבצע שטיפת־המוח נגד ה וועידה,
יכול היה לפרסם ספר מעניין,
ובו ניתוח של עשרוא ידיעות ומאמרים
שהופיעו בעיתוני ישראל על הוועידה.
למשל, הכותרת הראשית (בראש העמוד
הראשון) של מעריב מיום :14,5.73 השמצה
אנטי־ישראלית חריפה בדו״ח שאושר בוועידת
בולוניה — ״ישראל התוקפנית
וארצות־הברית: מסכנות את השלום״ —
תביעה לחקור ״מעללי״ ישראל בשטחים
— קריאה לביצוע החלטות האו״ס ולהכרה
בזכויות עמי האיזור — אבל שם
ישראל לא הוזכר במפורש — ח״כ אבנרי:
המיסמך יישכח — הוועידה הישג.
כותרת אחת זו, שפוברקה בישראל,
כוללת חמש אי-אמיתות:
#בוועידת בולוניה לא אושר שום
דו״ח, וממילא לא היה בדו״ת ״השמצה
אנטי־ישדאלית חריפה״ או לא־חריפד.,
• במיסמד היחידי שאושר בבולוניה
(ה״קריאה״) אין זכר למילים המופיעות
בכותרת במרכאות :״ישראל התוקפנית
וארה״ב מסכנות את השלום״ .קשה לתאר
זיוף גס יותר מאשר לשים במרכאות פסוק
שלא היה ולא נברא, כאילו היה חלק
מהחלטה כלשהי.
;• אמנם הושמעה בכנס תביעה לחקור
את מעשי ישראל בשטחים — אבל לא
בהחלטה כלשהי, כפי שמסתבר מן הכו תרת,
אלא באחד מעשרות הנאומים שהוש פעו
בוועדות הוועידה. כפי שכבר סיפרתי
בראשית סידרה זו, דיווחו יושבי-ראש ה וועדות
למליאה על תוכן כ ל הנאומים,
כולל נאומים שהכילו הצעות פרו־ישר-
אליות מובהקות. אף אחת מכל ההצעות
הרבות האלה לא הובאה להצבעה, ולא
קיבלו שום אישור מטעם הוועידה.
#שקר גס הוא ששם ישראל לא הוז כר
ב״קריאה״ של הוועידה. שם ישראל
הוזכר ״במפורש״ כמה פעמים.
• אבנרי לא אמר ״המיסמד יישכח״.
הוא אמר שהמיסמך חשוב בעיניו לאין
שיעור פחות מאשר עצם יצירת התקדים
ההיסטורי של דיון ישראלי־ערבי גלוי
ורשמי על בעיות־השלום.
אפילו פקידוני מישדד־החוץ אינם מצ ליחים
בכל יום להחדיר חמישה שקרים
גסים לכותרת אחת של עיתון!

והנה עוד מזון למחשבה: אם
מישרד-החוץ יכול לשקר כמצה
נחושה, לזייף ולסלף בחופשיות
כזאת כעניין שיש לו עדי־ראייה
ישראליים, המסוגלים להגיב ולהוכיח
את ההיפף — איד וכמה הוא
משקר מדי יום ביומו, כעניינים
שאיש מאיתנו אינו יבול לבדוק
אותם?

גם סנ ה ונן־אההן
^ ולוניה היתה מאורע היסטורי, מפני
שהישראלים והערבים שיתפו פעולה
בכל השלבים, כדי למנוע פרובוקציות מכל
סוג שהוא.
הדברים הקיצוניים שהושמעו על-ידי
כמה דוברים פרו־ערביים התנדפו בחלל
כעשן. כל הפרובוקציות נמנעו על־ידי
מאמץ משותף שלנו ושל ידידינו הער ביים׳
והעובדה המכרעת בוועידה היתה,
לדעת הכל, הנימה הקונסטרוקטיבית, ה־ישראלית־הערבית
המשותפת, של היפוש
הדרך לשלום.
(על רקע זה מאלף במייוחד הדיווה
של שליח לה מונד, החשוב בעיתוני אירו־פה,
שנכח בכל ישיבות הוועידה, ושהעלה

6חן) !6 3 8010ח 611ז 1,ח {6־!0 ) 116-0־!ק $11) 6 311ו 1ן 6113צ 31ק 13זעסק 316 וז 31!0חז 16ח! £ 13 ) 0 )1166611) 6

9096x1008100 8908 \,91)| 196( 1161119 9 68)01)166־961101186) /\1־181
)10 |(611|(16 |(9168)!0!60ג0118 09)!0090־68|(66) )168 )11־ 16 1־801
(להלן הנוסח המלא, המוסמך והמדוייק
של ה״קריאה״ שנתקבלה פה אחד כתום ועידת*
בולוניה. זהו המיסמך היחידי שנתקבל ב-
ועידה.

קךיאר-- .הוועידה הבינלאומית למען שלום וצדק גמיזרח התיכון
נערכה בבולוניה (איטליה) מח 11-עד ה־ 13 במאי.1973 ,
היא הפגישה את נציגיהם של אירגונים בינלאומיים
ומרחביים, ומישלחות ייצוגיות מארצות באירופה, אסיח,
אמריקה, אפריקה, ארצותערבוישראל, המבטאות
נקודות״השקפה שונות, אך המאוחדות בשאיפה למובר
צוא
את האמצעים להבטחת עלוםצודק
קיימא במיזרח התיכון.
מאז מילחמת יוני , 1967 המשיך המצב באיזור זה
להתדרדר. הממשלה הישראלית ממשיכה, אחרי שש
שנים, להחזיק בשטחים ערביים באמצעות כוחותיה חמזויי-
נים. היא מתקדמת ביישוב השטחים האלה ומגבירה
את הצעדים שנועדו לחולל בהם שינויים דמוגראפיים וטרי־טוריאליים.
היא ממשיכה להפר את ההחלטות שנתקבלו
באו״ם. היא שואפת, כמו הכוחות הריאקציוניים הערביים,
להרוס בכל הדרכים את הקיום הלאומי של העם
הפלסטיני, ולהחליש את תנועת״השיחרור הלאומית והסוציאלית
של העמים הערביים.
בגלל תמיכתה במדיניות זו, במיוחד על-ידי הענקת סיוע

הערותיו שר
אווי אבנר:

השגריר

הוויאט־נאמי שנאם
בוועידה, זקט תחילה
קו אנטי־ישראלי חריף, שינה
את עמדתו כליל כאשר שמע על
הפעולות בישראל למען השלום בוויאט־נאם.
על נם במאמרו דווקא נימה זו).
תוצאה זו הושגה, בין השאר, בגלל עוב דה
שעוררה בארץ ביקורת רבה: צימצום
המישלחת הישראלית. תמכתי בצימצום זה
מלכתחילה. היה ברור כי הוועידה הראשו נה
מסוג זה תהיה עדינה מאין כמוה,
שכל נימה צורמת וחורגת מציתו עלולה
לגרום לפיצוץ. לכן סברתי שמוטב להס תפק
במישלחת קטנה, מצומצמת, גם אם
היא בעלת בסיס ציבורי צר למדי, במקום
להילחם למען הזמנת מישלחת גדולה, ש־תבהיל
את הערבים, ושכמה,מחבריה עלו לים
להיתפס לסיגנון בלתי־שקול, במת כוון
(כדי להיות גיבורים בבית) או מתוך
חוסר־נסיון.

החשוב היה, לדעתי, לקבוע את
התקדים הראשון, ללא הפרעה. אני
משוכנע שעכשיו, אחרי שנקבע
תקדים היסטורי זה, אפשר יהיה
להעלות בפעם הכאה את האפשרות
להפגיש את הערכים גם עם
נציגים ישראליים הקרובים יותר
למימסד, ושעמדתם בשאלות־המפ
תה אינה בה חד-משמעית, במו
לובה אליאב, אברהם מלמד, יצחק
כן־אהרון.

מבולוניה לבווגיבה
אם יהיה המשך לבזלוניהז
11 הדיעה הכללית כסיום הוועידה
היתה: בן. הנסיון הצליח מעל
לכד המשוער. אפשר ובדאי ל
המשיר•
מבחינת יצירת האווירה והכשרת הקרקע,
כבר מתחילה הוועידה להעלות תו צאות.

אין
ספק שיוזמת כורגיבה, שבאה
בתיאום עם אל־סאדאת, בקשר
עם הזמנת שליח ישראלי ל־

כדי להקל על ניתוח המיסמך, מודגשות להלן
המילים העיקריות שעליהן נסב הוויכוח, וכן
המילים שזוייפו עד־ידי הידיעות המפוברקות שיי
הוחדרו לעיתוני ישראל).

דרושה עין פוליטית מאומנת כדי
לעמוד על כל הדקויות והמשמעו יות
של נוסח זה, שהושג בדיונים
אינסופיים, תוך מאמץ להשיג נוסח
שיוכל להתקבל (ואשר יחייב)
עיראקים, סורים ופלסטינים בצד
הישראלים.
קודם כל, מה שאין בו:
אין בו גינוי של מדינת־ישר־אל.
כמה מן הערבים העלו דרישה
זו, והיא לא נתקבלה. גם בתיאור
המעשים השליליים בשטחים, לא
מדובר על ״מדינת ישראל״ ,אלא
על ״ממשלת ישראל״ — כלומר,
יש הבחנה ברורה בין המדינה עצ מה
ובין מדיניות שלילית של
ממשלתה.
אין בה זכר לדרישה לסנקציות,
כפי שדרשו,כמה מידידי־הערבים.
נוסח הקריאה פוסל לחלוטין, ב צורה
שאינה משתמעת לשתי פגים,
את תוכנית הפידאיון לכינון ״מדי נה
פלסטינית דמוקרטית איחודית
ולא־כיתתית, שבה יחיו מוסלמים,
נוצרים ויהודים ביחד.״ שימת ה דגש
על קיום ישראל באה לדחות
דרישה זו מכל וכל. תמורת צעד
חשוב זה, לא הוזכר במיסמך זה
במפורש הטרור הערבי.
הקריאה דוחה (סבלי להגיד זאת
במפורש) את הטענה שדק בדרכי
מילתמה ניתן להחזיר את השטחים
שנכבשו במילחמת ששודהימים, ו קובעת
את ״הפיתרון הפוליטי״ כ־ייעד
יחידי.
בהקדמה נתקבלה דרישתנו ש כבר
בסעיף הראשון יועלה על נם
התקדים ההיסטורי של מיפג־ש ישיר
בין כוחות השלום ״מארצות ערב
ומישראל״ .בכך יש גם הכרה ב קיום
מדינת־ישראל כבר במילים
הפותחות.
באותו סעיף הוזכר הייעד החיו בי
:״שלום צודק ובר־קיימא״,
הסכמת העיראקים, הסורים והפלס טינים
לנוסח זה הוא חשוב ביותר.
בסעיף על מעשי ישראל בשט חים
אין, כאמור, גינוי ׳מפורש, ו נקבע
הבדל ברור בין ״הממשלה
הישראלית״ ובין המדינה עצמה,
דבר שערבים רבים עדיין מסרבים
לעשותו. הנוסח מדבר על ״יישוב״
השטחים (״קולונייזינג ומנג-
נון־הזיוף פירסם כאילו מדובר על
״מישטר קולוניאלי״ .כל יודע אנג
כספי
וצבאי, נושאת ארצות-הברית באחריות עיקרית למצב
הקיים.
מצבזח מאיים על חשלום במיזרח התיכון, בים-
התיכון ובעולם.
ועידה זו פונה בקריאה דחופה אל העמים בכל הארצות,
למען יבטאו בצורה נמרצת את החלטתם להשיג
פיתרון מדיני לסיכסוך במיזרח התיכון, על-ידי ביצוען
המלא של החלטות חאו״ם מח־ 21 בנובמבר 1967 וח־4
בנובמבר , 1970 ,הכרוכות, בראש וראשונה, בפינוי הכוחות
המזויינים של מדינת ישראל מכל השטחים הערביים
המוחזקים מאז יוני ,1967 והכרח בזכויות החוקיות של
העם הערבי הפלסטיני, זכותו להגדרה עצמית ; יחד עם
הזכות של כל העמים וכל המדינות במיזרח חתיכון
לקיום, לעצמאות, לריבונ ות ולביטחון.
הוועידה מפנה קריאה זו גם לפרלמנטים ולממשלות
של כל הארצות, לאור אחריותן להשגת שלוםצודק
במיזרח התיכון.
העולם נכסף לשלוםבר -קיימא, המבוסס על
עקרונות חאו״ם ועל הזכות של כל העמים להחליט בעצמם
על גורלם.

לית מבין שבין שתי המילים ה־דומות־בצליל
אין כל קשר.
הוצע לומר בסעיף זה שממשלת
ישראל פועלת, יחד עם הריאקציה
הערבית ,״לחיסול העם הפלסטיני״.
מכיוון שמזה יכול היה להשתמע
חיסול פיסי, נמחקה, לפי דרישתנו
הנמרצת, המילה ״חיסול״ ,ודובר
על הקיום ה״לאומי״.
מכונת־הזיוף של מישרד־החוץ,
שהופעלה ברגעים המכריעים, הפי צה
כאילו מאשים המיסמך את
ישראל שהיא מאיימת על שלום
העולם. אין לזה שחר. הנוסח קובע
ש״מצב זה״ מאיים על השלום. לא
נאמר בשום מקום כי ישראל לבדה
אחראית למצב הקיים. מוזכרות ב פירוש
״כוחות ריאקציוניים ערביים״
וארצות־הברית כשותפים ל מצב
— אך גם עליהם לא נאמר
שהם גרמו למצב זה לבדם.
הסעיף הקובע הוא המפרט את
תנאי השלום. הוא מעלה על נם את

שליחו של העי־
!ן ןל נ! ן ן
תון החשוב ב

יותר באירופה דיווח על הוועידה במאמר
גדול, תחת הכותרת (למעלה) :״ישראלים
וערבים קוראים לשלום ללא סיפוח, המבוסס
על כיבוד הזכויות הלאומיות של
העם הפלסטיני.״ בידיעה נאמר :״כמה
נואמים ישראליים הצדיעו לאומץ־הלב של
מר מוחיי־אל־דין, שהאשים בנאומו בעת
ובעונה אחת את ״הריאקציה הערבית״
ואת החוגים השליטים במדינה היהודית
בקיום הסיכסוך במיזרח התיכון. למחיאות
כפיים רמות זכו גס האדונים אורי אבנרי,
חבר־הכנסת, נתן ילין־מור ויוסף אמיתי
(שי״ח) ,שגינו את הלאומנות בשני המחנות.
הם קבעו שהפטריוטיזס הישראלי
האמיתי צריך לעזור לשלום שיתבסס
על הביטחון, הריבונות הלאומית והחרות
של העם הישראלי, הפלסטיני ועמי ערב.

הצורך ב״פיתרון מדיני״ — נוסח
הדוחה, כאמור, בצורה חד־משמ־עית
את הפיתיון המילחמתי. תחי לה
הוצע שעמי-העולם יבטאו את
החלטתם ״לכפות״ פיתרון זה. לפי
דרישתנו נמחקה מילה זו, ובאה
במקומה המילה ״להשיג״.
איזכור החלטת מועצת־הביטחון
( 242 מה־ 22 בנובמבר ,)1967 בא
לקבוע עובדה שהמשתתפים העיראקיים,
הסוריים והפלסטיניים
מקבלים המלטה זו — צעד מהפכני.
הניסוח בדבר זכויות הפלסטינים
תואם את השקפתנו. הוא צמוד,
באותו מישפט עצמו, להכרה ב זכות
כל המדינות במזרח התיכון
(וישראל, כמובן, בתוכן) ״לקיום,
לעצמאות, לריבונות ולביטחון״ .המילה
״ביטחון״ נוספה על פי דרי שתנו
המפורשת.
הניסוח ״כל המדינות״ לקוח מהחלטת
.242 הואשמנו בכך שהסכמנו
לניסוח זה, וכאילו יש בכך התעלמות
מקיום ישראל. זוהי שטות
גמורה. אמנם נכון שהערבים ה־יותר-קיצוניים
אינם אוהבים להז כיר
את השם המפורש ״מדינת
ישראל״ ,אך באותו סעיף עצמו,
מופיעות שתי מילים אלה — תוך
איזכור ״פינוי הכוחות המזויינים
של מדינת ישראל״ .איזכור זה
לא בא במיקרה, והוא בא להמתיק
לכמה מהערבים את הגלולה של
ההכרה המפורשת במדינת ישראל.
לנו היה חשוב יותר לקבוע חד־משמעית
שכל הערבים, כולל הסו רים
והפלסטינים, מכירים בקיומה,
בריבונותה ובביטחונה של ישראל,
מאשר לעמוד על ניסוח שעלול
היה להערים מיכשולים בדרך ה הכרה
הזאת.
בשני הפסוקים הסופיים מדובר
שוב על ״שלום צודק״ ו״שלום בר-
קיימא״ כייעד בילעדי.
זוהי המשמעות המדינית — בני גוד
לסילופים, לנוסחות המזוייפות
ולפירושים המופרכים שהופצו על־ידי
מנגנון־השקר הסמוי. המייסמך
נתן לנו את כל הדברים החיוניים
שרצינו בהם — והוא מהווה פשרה
שכל הצדדים יכלו לעמוד בה. בש ביל
העיראקים והסורים היה זה
קשה הרבה יותר מאשר לנו.
אולם, כפי שאמרתי עוד בוועידה
עצמה — הנוסח, עם כל חשיבו תו,
חשוב בעיני פחות ממה ש התרחש
בוועידה עצמה — התקדים
ההיסטורי של דיון משותף, ישר-
אלי-ערבי, גלוי ופומבי, על ה דרך
להשגת הייעד היחידי לכולנו :
השלום.

0הרו חשל בולוני ה ס
(המשך מעמוד )15

שיחה על שלום, לא היתה אפשרית
לולא התקדים וההכשר של
בולוניה.

הרשם מיד
ל אלי פו תישראל

בשש־בש
פרסים בערך אלפי לירות
פרטים בלוחות המודעות
ובטלפון <03(3 *3120 :

בחסות סיגריות

מרלבורו

יהיה לבולוביד. גם תמשך ישיר. על דעת
הכל הוחלט בבולוניה (מאחורי הקלעים,
תוך הידברות, ללא קבלת מיסמך רשמי)
שהוועדה הבינלאומית שהכינה את הוועי דה
תזמין אליה ערבים וישראליים, ותדון
עימם על ההצעות שהושמעו בוועידה להמ שך
הפעולה.
הצעות אלה היו רבות. כמאל בהא־אל־דין,
הגנרל המצרי, הציע ״לעודד את כד
חות־השלום בישראל״ ,לפרסם כתב־יעת
קבוע שידווח על כל הפעולות למען ה שלום
בארצות ערב וישראל, ולקיים בצו רה
זו קשר גלוי ורצוף בין מחנות־השלום
במרחב. הוצעה גם מזכירות־קבועה באירו פה׳
שתקיים מגע ישיר בין כוחות־השלום.

הסברתי בוועדה שהעיקר הוא
ליצור אירועים שאי־אפשר להתעלם
מהם, ושיפגינו את נבונות
אנשי-השלום הישראליים והערכיים
לפעול ולחיות כיהד, בהתחלה
של דו־קיום כין העמים.
בין השאר הצעתי שמישלחת: מטעם ה וועידה,
בהשתתפות נציג ישראלי, תוזמן
לקאהיר, ומישלחת מקבילה, בהשתתפות
נציג ערבי, תבוא לבקר אותנו בישראל.
הוספתי שמישלחת כזאת תוכל לבקר גם
בשטחים המוחזקים, ולראות במו עיניה
מה קורה (ומה אינו קורה) בהם. ביקורים
ראשונים אלה יוכלו להכשיר את הקרקע
לביקורים רשמיים והדדיים, בשלב מאוחר
יותר, של מישלחות־שלום מישראל ום־
ארצות־ערב.
הצעתי גם סימפוזיונים ישראליים־ער־ביים
לדיון מעשי בבעיות השלום, חילופי
השקפות ומידע באמצעות מזכירות בינ לאומית,
וכר.
כאשר דיווח יו״ר הוועדה על הצעות
אלה למליאת הוועידה, הוסיף :״כמה מן
המשתתפים למדו לאפתעתם שקיים ביש ראל
מחנה חישוב, אם כי עדיין לא גדול,
הלוחם בישראל עצמה למען העקרונות
של הוועידה ...פה אחד הביעו כל חברי
הוועדה הערכה לאומץ־הלב של כוחות-
השלום הישראליים, הלוחמים נגד מדי-
ניות־הסיסוח של ממשלת ישראל ...דובר
על הצורך בשיתוף־הפעולה בין הכוחות
במדינות ערב. ובישראל הלוחמים למען
השלום...״
בוודאי יעברו כמה שבועות עד שכל
המישלחות ידווחו לשולחיהן ויגבשו דיעות
על ההמשך. הבעיות רבות — החל במימון
הפעולות וכלה במצב הפוליטי בכל ארץ.

אכל יהיה המשך.

אחד ליוד, אחו לקאהיו
בתיאתנד יו ניה במטוס >סל8.00.
/ג לרומא. בנמל־התעופה הקטן של בו־לוניה
עברנו ביקורת ביטחונית קפדנית
מטעם המישטרח האיטלקית. כל מיזוודה
נבדקה במכשיר אלקטרוני, כולנו עברנו
דרו מיתקן אלקטרוני לגילוי כלי־נשק.
היה מישהו חיתולי — וגם רציני —
במעמד זה. עמדנו בטור ארור — חאלד
מוחיי־אל־דין, אני, נעים אל־אשהב הירדני׳
אנשי רק״ח, השגריר הוויאט־נאמי,
ועוד כמה ערבים. כולנו נבדקנו היטב —
שמא אחד מאיתנו הוא טרוריסט הזומם
לחטוף את המטוס, איש ספטמבר ה־שחור
או אצבע־אלוהים.

החלפנו בינינו בדיחות, וחיכינו.
אל־אשהב היה מוכרח לעבור את המית קן
במה פעמים, כי המכשיר גילה שיש
לו מתכת. הוא רוקן את כיסיו, שום דבר
לא נמצא. יתכן שהתגובה נגרמה על-ידי
מישקפיו העבים (הוא כימעט התעוור ב כלא
הישראלי) או שהוכנסה מתכת לראשו,
אחרי שאסירים יהודיים פיצחו את גול-
גלתו בכלא שאטה.
הוויאט־נאמי נופף בדרכון דיפלומטי,
וסירב לפתוח את מיזוודתו( .לאחר מכן,
במטוס, החלפנו כתובות, וסיפרתי לו על
פעולותינו למען ויאט־נאם בישראל) .ל-
מוחיי־אל־דין לא היו שום בעיות.
כך הגענו כולנו לרומא, נופפנו שלום
איש לרעהו, ומיהרנו איש־איש למטוסו
— אחד ללוד, אחד לקאהיר, אחד לדמשק.

ניפנוף אחרון זה סימל גם הוא
את הרוח של בולוניה.

** מאל עלי עבדאל ראחים עודה היא
יתומה בת שש. לאחר שאמה נפטרה,
שלח אותה אביה מביתם ברבת־עמון אל
בית סבא וסבתא, בכפר־ברקא שליד שכם.
כאשר פג תוקף רישיון הביקור שלה, הוב הר
לסב ולסבתא כי הילדה צריכה לחזור
אל אביה.
אלא שאז נתגלה כי האב נעלם, ומקום
הימצאו לא ידוע.
עובדה חדשה זו לא שינתה מאומה :
הילדה בכל זאת נתבקשה לעזוב את
הגדה המערבית — למרות שהסב הגיש
בקשה לאמץ את נכדתו.
יש להניח שאם תיקרע עמאל מזרועות
קרוביה היחידים בעולם, תיזרק לאיזה
בית־יתומים ברבת־עמון — יעלה הסי
פור
צחנה נוראית ברחבי העולם. התו צאה:
ביצוע הגירוש נדחה בינתיים.
עד מתי, לא ידוע.

גירוש
י תו מי ם

* ם זעייה עבדאל מעטי מוחמד סאלח
^אל־ברק היא יתומה. בת עשר. אותו
סיפור כמו של עמאל. אמה מתה ברבת־עמון,
אביה השיג עבורה רישיון לביקור
אצל סבתה בשכם. לאב אין הורים וקרובים
משלו, אינו מסוגל לטפל לבד ביל־דתו.
הסבתא מוכנה ברצון לגדל את
הקטנה.
למרות זאת, הורה המימשל להחזיר את
הילדה לירדן, בתום תוקף רישיון הביקור.

עדאל נאגי אבו־זערור בן ה־ 11 ושתי
אחיותיו, חנין בת התשע ואמני בת ה שבע,
אינם יתומים. הם התגוררו עם הו ריהם
ברבת־עמון עד שההורים התגרשו.
האם עזבה את הבית, עברה למצריים,
השאירה את הילדים עם האב. האב, העובד
ננהג בקו רבת־עמון—כוויית, אינו
מסוגל לטפל בהם, שלח אותם אל דודתם,
העובדת כמורה בבית־ססר בשכם.

עצוב מ אוד —
אבל.
ף* יום, לורדים הילדים בבית־הספר,
>/מתגוררים אצל הדודה. בקשתם להי
שאר
לגור אצלה דרך־קבע — עדיין לא
נענתה, והם מועמדים לגירוש.
יתומים, אלמנות, נכים — אין אם-
לייה. כמו אלת־הצדק שעיניה מכוסות
כדי שלא תושפע משיקולים אנושיים —
מפעיל המימשל הצבאי את החוק בקפדנות
ובחוסר־התחשבות של מחשב אלקטרוני.
נגמר תוקף הרישיון — צא. את יתומה,
ואין לך לאן לצאת ן אלמנה חסרת־כל?
עצוב מאוד. אבל — החוצה .״תוך יו מיים,
צריכים כל הנשים והילדים האלה
לעזוב את נבלום ולחזור לירדן,״ מנפנף
ראש עיריית שכם, חאג׳ מעזה אל־מצרי,
ברשימה שבידו .״אם לא יעזבו — המיש־טרה
תגרש אותם. הודיעו לי זאת מפו(המשך
בעמוד )28
רשות במיטשל.״

חסמים את ביטחון ה חד ש?

לגירוש: עדאל בן ,11 תנין בת 7ואמני בת 9־ שנעזבו ערירי הוריהם

במדינה

הבור ס ה

מ׳ ירוויח ממלחמת סוחוי־המכוניות?
פגישת הצמרת, שהתקיימה ביום השני
האחרון בסלון קיסריה המפואר, הזכירה
את הסצינה המפורסמת מהסרט הסנדק :
כל הבוסים של הענף הופיעו במקום, כש מטרתם:
למצוא דרך לסיים את המלחמה
האכזרית שפרצה ביניהם.
ההבדל היה כמובן בכך שהפגישה היתר.
גלוייה, משתתפיה אזרחים כשרים כולם,
ומטרתה חוקית — בניגוד לסצינה מה סרט.
המשתתפים
בכנס היו גדולי סוחרי המ כוניות
המשומשות בארץ, שנזעקו למז״ם
ישיר כדי להשיג את השלום — ביודעם
שממלחמה יכול להרוויח רק הלקוח.
הגורם למלחמה היתה הקמת עיר־ה,מ כונית
החדשה על-ידי מוגיה שפירא וקבו־

לפריחת הענף ולחדירת גורמים אפורים
לתוכו. עניין נוסף שיש בענף לגורמים
כאלה: הקלות שבה אפשר להעלים בו
השקעות ורווחים.
הרעיון של סילוק מגרשי המכוניות
אל מחוץ לעיר, בה הם מהמים מיטרד,
מצא תמיכה נלהבת אצל סגן שר-התח-
בורה. כך, הוקמה עיר־המכוניות במהי-
רות־שיא. העיר פועלת בשיטה אמריק אית׳
מרכזת במקום אחד מיבחר ענק של
מכוניות. בקרוב תופעלנה בה גם דיילות-
מכירה דמויות שפנפניות, וכן תיפתח ב מקום
מסעדת דרייב־אין וסניף בנק.
המתנגדים לעיר-המכונייות אינם מתנג דים
לעצם הרעיון — הם רק רוצים עיר
שתהיה בשליטתם, מציעים הקמת עיר-
מכוניות משלהם בשכונת עזרא. הצעה זו
נתמכת על-ידי עיריית תל-אביב, אולם
הוועדה המחוזית לבניין ערים מתנגדת
לכך, כימן שלפי התיכנון צריכה שכונת
עזרא להפוך לפארק פורח.
זהו אם כן הרקע לפגישת הצמרת,
שנועדה למנוע החרפת המלחמה בין שתי
הקבוצות. היריבים יודעים יפה מאוד ש תחרות
כזו תאלצם להיכנס להתחרות —
דבר שיפגע ברווחיהם.
וזה כמובן הדבר האחרון שבו הם
מעוניינים.

ראש חוקרי
מס־הכנסה -
מתווך בקרקעות

סוחר שפירא
עיר שנוייה־במחלוקת
צתו. העיר, שהוקמה בצומת גלילות, צפו נית
לתל־אביב, משכה אליה כבר עד היום
14 סוחרים מתל־אביב. סוחרים אחרים,
מבין המגרשים שלא עברו, פתחו במלחמה
נגד עיר־המכוניות, מנסים להקים עיר
משלהם בשכונת עזרא, בדרום העיר.
אולם לפגישת הפיסגה יבואו גם ראשי
הסוחרים מחיפה ומירושלים, מאחר של מלחמה
כזו יכולה להיות השפעה על כל
הענף: עסק מגרשי המכוניות מאכלס
כיום כ־ 30 מגרשים בגוש דן 20 ,בחיפה
והצפון, ו־ 7בירושלים. בממוצע, מוכר
כל מגרש כ* 20 מכוניות משומשות לחו דש,
במחיר ממוצע של 17 אלף לירות
המכונית. המחזור החודשי של הענף הוא
כ־ 20 מיליון לירות.
כמה מרוויח עליך הסוחר ז כאשר הוא
מוכר את מכוניתך בקומיסיון — דהיינו
אתה משאיר את מכוניתך במגרש למכי רה,
אולם היא עדיין בבעלותך — הרווח
הרשמי הוא ־ ,47 כאשר כל צד משלם
לסוחר ־ 27 קומיסיון.
למעשה, הרווח גדול יותר, ברוב המק רים,
שכן המוכר אינו יודע אף פעם כמה
באמת שילם הקונה — וההפרש נכנס ל כיסו
של בעל המגרש.
שיטה שנייה היא כאשר הסוחר קונה
ממך את המכונית — ואז הוא מרוויח
כמובן יותר.
בדרך כלל, דרושה השקעה של כרבע
מיליון לירות לפתיחת מגרש 200 .אלף
לירות להשקעה ברכישת כ־ 10 מכוניות
מינימום, והיתר לסלילת תשתית במגרש,
גדר, ומשרד.
הסוחר מעדיף בדרך־כלל לקנות ולמכור
בקומיסיון, כדי להשקיע פחות הון עצמי,
לשמור את הונו למציאות.
בממוצע, עומדת כל מכונית במגרש
חודש לפני שהיא נמכרת, והרמה הרשמי
עליה הוא ,—8־ .107 דהיינו: הרווח המי נימלי
על ההשקעה הוא ״ 107 לחודש, שהם
־ 1207 לשנה. למעשה הרווח גדול יותר,
מאחר שהסוחר מרודה גם ממכירה בקומיסיון,
לא רק על השקעתו.
רווח עצום זה מהווה את אחד הגורמים

יעקב כחן, שהיה ראש הש.א( .שרות
האינפורמציה הראשון של משרד האוצר)
ולאחר מכן ראש מועצת קריית-
אונו — אינו בוחל ברווחים מן הצד.
כחן הוא כיום מזכיר האיגוד הארצי של
חברות הביטוח. ולאחרונה החל עוסק
גם בתיווך־קרקעות, בשעות־הפנאי.
ההצלחה האחרונה שלו: מכירת פרדס
רייספלד ברמת־גן לקבוצה גרמנית,
במחיר 16 מיליון לירות. דמי-התיווך של
כהן — 160 אלף לירות.

העם

משקיעים הווויחו
200$ויוחד

העס ^ -ם

בתו 8שש שגי? 8מיזחמה,
כדאית ישיא? שסעת־רצון
רחדוטין ממצפה

מחקר חדש של בנק־ישואל, שבוצע
על־ידי הכלכלן רוברט צנטנר, גילה כי
משקיעים בניירות-ערך בבורסה התל־א־ביבית
הרוויחו יפה מאוד, אם ידעו מתי
להיכנס — ומתי לצאת. לדוגמה: במח צית
הראשונה של 1969 היה הרווח ה ממוצע
למשקיע 24 עד 37 אחוזים. במח צית
הראשונה של — 1972 הגיעו הרווחים
עד 200 אחוזים ומעלה.
הרווחים הנמוכים ביותר, בשלוש הש נים
האחרונות, נפלו בחלקם של רוכשי
מניות חברות להשקעה. אחריהם, מבחינת
הרווח הנמוך, באו אלה שהשקיעו בבנ קים,
חברות ביטוח ומוסדות כספיים.
הרווחיות הגבוהה ביותר היתד, במניות
תעשייה ומסחר, ואחריהם באות מניות המקרקעין.
דוגמאות
לאחוזי הרווח שהושגו בשלוש
וחצי שנים, מתחילת 1969 ועד יוני :1972
אוצר השלטון המקומי — .133 אוצר
לתעשייה — .250 בנק איגוד 137 בנק
כרמל — .130 בנק למשכנתאו והשקעות
בבניין 160 אפריקה ישראל — .224
ישרם — .208 ריאלקו — .200 אליאנס —
.204 ארגמן — .245 דובק — .344 טבע
— . 1057
צוות לקצין־המשטוה
קצין־המישטרה הבכיר, ניצב שמואל
רוט נתון בצרה. הג׳וב השמן שהובטח
לו בבנק לפיתוח התעשיה, על-ידי יו״ר
מועצת המנהלים של הבנק צבי דינשטיין,
עלול להתחמק מידיו.
רוט, ראש אגף החקירות במישטרה,
היה האחראי על חקירות המישטרה בפר־

חוו חזרש״ם בלבד
חברת הבנייה הענקית רובינשטיין
ושות׳ החלה לאחרונה בהפעלת שיטת-

עיתון ״הארץ״ יתייקר מחירו של עיתון האיץ יעלה, החל
מהשבוע הקרוב. המחיר בימי חול יחיה
70 אגורות, לעומת 60 אגורות כיום.
בימי שישי יחיה המחיר לירח וחצי.
יתר העיתונים היומיים טרם הודיעו
על כוונה להעלות מחירים.

בימים האחרונים של השנה השישית
למלחמת ששת הימים, קשה היה השבוע
למצוא ישראלים רבים שלא היו מרוצים
מעצמם בפרט, וממצב האומה בכלל.
על פני השטח, נראה היה שהם צודקים:
• סכנת המלחמה נראתה רחוקה מתמיד,
והשמיניות באוויר שעשה הנשיא
סאדאת הפסיקו אפילו לעניין.
__ #בירושלים, כינס ספיר קבוצת מיל יונרים
חדשה, העניק להם, באמצעות הטבות
פנטסטיות, כמה נתחים נוספים מנכסי
האומה.
• הנשיא היוצא, שפעולתו האחרונה
בתפקידו הרם היתד, להעניק חנינה שגר מה
לזעזוע בציבור, לקנאי דתי שנתפס
בהצתה — עבר לדירתו החדשה המפוארת,
שגרמה אמנם לתרעומת קלה, אך היתד,
אופיינית ונורמלית באווירה הכללית.
• הנשיא החדש, טרי ותוסס עדיין,
השמיע- ,בנאום־ד,בכורה שלו, רעיונות
מעוררי־תקווה, אודות תפיסתו את מהות
תפקידו — אולם נותר לראות אם יצליח
להגשימם.
כירסום. באווירה זו של ביטחון ו־שביעות־רצון
עצמית, קשה היה לדרוש
מהישראלי ברחוב לחוש בתהליכים ש מתחת
לפני השטח — בין באלה שכיר־סמו
מבפנים באשיות החברה הישראלית,
בין באלה שפעלו מבחוץ.
כך, אפשר גם להבין את תגובתו, לנו כח
שני קולות שפגעו באווירה האידילית:
הוא קיבל ברוח טובה את קריאות-
השלום של אייבי נתן — בהנחה שהוא
לא רציני. הוא קיבל ברוח רעה את
קריאות־השלום של נשיא תוניסיה —
בחשש שהוא דווקא רציני מאוד.

ריגול

בדת 32 דרות -

בנייה חדשה, העשוייח לפתור את בעיית
מצוקת הדירות בארץ.
לפי התוכנית, תסיים החברה הקמת
בניין בן 32 דירות — בחודשיים בלבד.
החברה מפעילה את השיטה החדשה
בירושלים, באתר־בנייה בו היא מקימה
שיטה מיבנים בני שמונה קומות כל
אחד עבור שיכון זוגות צעירים של משרד
השיכון.
בשיטת הבנייה החדשה שפיתחה החברה,
תימשך הקמת כל קומה חמישה
ימי עבודה בלבד. מהירות־שיא זו תתאפשר
הודות לשיטות־תיעוש החדשות,
והשימוש באלמנטים מוכנים מראש, המצריכים
העסקת 18 פועלים בלבד בכל
הפרוייקט.

ס רגי ד

קצין רוט
הגרב שהתחלק
שיות שזיעזעו את המדינה, כמו נתיבי
נפט, אוטוקרס ואי,או.אס. בעקבות דרך
ניהולו את החקירות, הוא הוצע לתפקיד
החשב הכללי של הבנק.
הצעת המינוי היתד, צריכה לעבור פור מלית
את ועדת המיכרזים. אולם כאשר
הוציא הבנק את המיכרז, התברר כי
כמה רואי־חשבון הגישו לו את מועמדותם.
דבר זה מונע מרוט כל סיכוי לתפקיד,
מאחר שהוא חסר כל השכלה בתחום זה.
בינתיים, הוא ממשיך אם כן בתפקידו
במישטרד — ,בניגוד לתקנה המחייבת
פרישה מוחלטת בגיל .60

!*1הו פלסטין *
האט כיתן זרויות
סוכן ש? מדיגדו
או עס שאיגס קיימים 7
כמו בסרט נע עוברים במשך החודשים
האחרונים בבית־המישפט המחוזי בחיפה
נאשמי רש ת־ד,ריגול הסורית שפעלה ב ישראל.
הטענות השיגרתיות המושמעות
מפי הנאשמים, יהודים וערבים כאחד, ני מוקי
התביעה והסניגוריה, וכן פסקי-הדין
חוזרים על עצמם, במונוטוניות של חות מות
גומי.
זאת אולי הסיבה שמישפט ריגול שנועד
להיות סנסציוני, לא חרג מגדר הכרו ניקה
ולא משך את התעניינות הציבור.
השבוע, לראשונה, חרגו מישפטי הריגול
משעמומם. היה זה כאשר הסטודנט
הישראלי, יליד צרפת, מלי לרמן, העלה
להגנתו את הטיעון המקורי והמעניין
ביותר שנשמע בבית־המישפט במהלך כל
מישפטי הריגול.
מה זה סוכן זר 7לרמן נאשם, יחד
עם רמי ליבנה, בנו של חבר־כנסת
רק״ח אברהם לבנבראון, כי נפגש בשעתו
עם ערבי פלסטיני, אחמד חלבי, שהוא
איש פתח. התביעה האשימה אותו במגע
עם סוכן זר.
״איך אפשר לטעון כי ערבי פלסטיני,
ייחשב כסוכן זר במולדתו, שהיא פלסטיוי״
שאל לרמן בבית־המישפט.
״חוק ביטחון המדינה אינו מגדיר פלס טיני
כסוכן זר,״ המשיכה אחריו עורכת-
הדין פליציה לנגר בנאום הסניגוריה שלה.
ואומנם, החוק מגדיר סוכן זר כמי ש פועל
בשירותה של מדינה זרה, כיוון ש ישראל
אינה מכירה לא בקיומו של עם
פלסטיני ולא בקיום מולדת פלסטינית,
איזו מדינה זרה משרת איש פתח, שהוא
לכל הדיעות ארגון פלסטיני שאינו שייך
לשום מדינה ערבית מסויימת?
אילו היחד, שאלה זו צריכה לעמוד ב־מיבחן
מישפטי — ספק אם ניתן היה להגדיר
איש ארגון חבלה פלסטיני כסוכן
זר, לפי דרישות החוק. אבל לפי חוקי
החירום, על פיהם נשפטים נאשמי רשת-
הריגול, חייבים הם להוכיח שהאיש עימו
נפגשו אינו סוכן זר.
לגבי החוק הישראלי, אין פסול בכך
שניתן להיות סוכן של מדינה או עם
זעאייח מייילייז ייי*י*י*

שלושת חראוים של גורדה:
.,לא הנדה! לא משא־ומתן!
וגם לא שלום!״
הערכי, הנחשב כמרחב כגיבור לאומי: בזיל
זול, ככדיחות־הדעת, כאל דבר שולי וחסר
רצינות.
לגבי האזרח ברחוב, באוזניו צילצלו הצהרותיו של
בורגיבה מפתיעות, נשמעו הסברים רישמיים מעיו אלה
כמתקבלים על הדעת. מה שמרבית אזרחי ישראל

שכחו ומה שמכונת התעמולה הרישמית ניסתה
לטשטש היא העובדה שדבריו של בורגיכה
לא היו בלל בחינת חדשה. מבחינה מהותית לא היה
כמעט דבר בדברים שאמר בורגיבה בראיון לעתון האי טלקי
שהיה ראוי להוות ידיעה עיתונאית.

כראשית ,1965 פתח כורגיכה ביוזמת שלום
מיוחדת כמינה. אחרי שהכשיר את הקרקע לבד
כסידרת מאמרים שהופיעו בעיתונות התוני•
סית, יצא כורגיבה למסע במדינות ערב.

כאשר הגיע בורגיבה לעיר העתיקה בירושלים, הוא
כינס שם מסיבת עתונאים, השמיע בה לראשונה בפומבי
את תוכניתו לפתרון הסיכסוך המזרח־תיכוני.
עיקר הדברים שהשמיע בורגיבה בעיר העתיקה בירו שלים,
היו זהים לדברים שהשמיע השבוע באוזני ה כתב
האיטלקי:
#חלוקת ארץ־ישראל אינה כלל פתרון גרוע. הערבים
צריכים להכיר בעובדת קיומה של ישראל בגבולותיה(
.שלפני .)1967

אבן ״לא רציני!״

• היהודים והערכים הם כני גזע אחד
שחי כידידות ובאחווה במשך כל הדורות. הם
יבולים לחיות בצוותא על בסיס של כבוד

ך* ראיון שהתפרסם בעתון האיטלקי הנפוץ קוריירה
| 1דלה סרה, המופיע במילנו, נראה סנסציוני. בראיון
עם כתב העתון, דינו פרסקובלדי, השמיע נשיא טוניסיה
אל חביב אבו־רגיבה (ששמו שובש בפי הצרפתים והש תרש
כ״בורגיבה״) ,כמה הצהרות בקשר לסיכסוד היש ראלי—ערבי,
שנשמעו חסרות־תקדים בפי מנהיג ערבי.
מבלי להתפלסף ולהסתתר מאחורי מליצות המשתמעות
לשתי־פנים, הצהיר בורגיבה במפורש:

חמק השבוע אבא אבן :״עוד לא קראתי את
הנוסח המדוייק של הדברים.״
כעבור כמה ימים, כאשד הופיעה גולדה במועדון
העתונות בתל־אביב היא נשאלה מדוע לא זכו הצהרותיו
של בורגיבה לתגובה רשמית מצד ממשלת ישראל. השיבה
גולדה על כך :״שמענו אותו ...אני חושבת שאני צריכה
לחכות עוד קצת בטרם אגיב. הדברים שהושמעו הם
מרשימים, אך יש בהם גם מן הסתום. בדרך כלל טוב
לשמוע גם קול שאינו מדבר על השמדה ומלחמה. אבל
כדאי שלא תהיה תגובה שטחית, והייתי מעדיפה, מבחינת
הממשלה ומישרד־החוץ, לחכות עד שנלמד בדיוק את
כוונת הדברים ואת רקעם.״
מאז עברו שמונה שנים. במשך שנים אלה חזר
בורגיבה והשמיע את הצהרותיו בהזדמנויות אינספור.

• ״אני מוכן להיפגש עם נציג ישראלי
ברומא, באתונה, במלטה, או כבל מקום אחר,
בדי לשוחח ולהביא כקלות לידי המכס. העיקר
הוא להיעזר כשפת התבונה.״

!• ״נשיא מצריים, אנואר סאדאת, עשה הרבה למען
השלום. גם אני הייתי נוהג כמוהו. הייתי מתבונן למל חמה
ובאותה עת הייתי עושה מאמץ להגיע לפתרון
בדרכים מדיניות. אני נפגשתי עם סאדאת. סאדאת מוכן
להכיר בישראל, לשתף איתה פעולה! לאפשר לאוניות
ישראליות לעבור בסואץ. המצרים מוכנים לשוחח עם
ישראל. אם באמצעות שיחות ישירות או באמצעות מתווך
אמריקאי או שבדי, זה היינו הך״.
#״לי אין שום קושי להיפגש עם יהודי-ישראלי
כלשהו, שמבין את הצורך בשלום. להיות מתיה־ לא
הייתי רוצה להיות, כי שני הצדדים עלולים היו לדון
אותי אז בצורה בלתי הוגנת.״
הדברים היו מנוסחים בבירור. הם הידהדו בכל רחבי
המרחב, אך היכו בפטישים בראשיהם של מנהלי המדי ניות
הישראלית. מזה זמן רב לא נאמרו דברים כה מפור שים
וכה ברורים בצודה חד משמעית, מפי מנהיג ערבי
כה בכיר, התופס עמדה חשובה בעולם הערבי.
ממשלת-ישראל הבינה מיד את גודל הסכנה הצפויה
מהתגובות על דבריו של בורגיבה בישראל. אזרחי ישראל
עלולים, חס ושלום, להיתפתות להאמין כי יש ערבים
הרוצים בשלום — בניגוד לכל מה שמנהיגי ישראל
משננים להם השכם והערב.

וכד, עוד בטרם יבשה דיו הדפוס על הראיון
המודפס עם כורגיכה כעיתון האיטלקי,
נכנסה מכונת התעמולה הישראלית לפעולה.

כתבי העיתונות הישראלית הסמוכים אל שול חן
ממשלת־ישראל בירושלים, מיהרו לפרסם הודעות
בשם ״חוגים מדיניים בבירה״ ,לפיהם ״הצעת בורגיבה
אינה רצינית״ .שר־החוץ אבא אבן, שחזר לישראל בדיוק
בעת שהתפרסמו דבריו של בורגיבה, שלף כמו קוסם
תגובה מוכנה :״בורגיבה מדבר על תיווך. האם עמדתו
היא מאוזנת ומאפשרת לו להכריז כי הוא עומד באמצע
בין הישראלים והערבים? אינני מאמין כי נשיא טוניסיה
הציע את עצמו ברצינות כמתווך בין הערבים ובין ישראל.
בורגיבה הוא נציגה של העמדה הערבית.״
לעובדה כי אבן הגיב על דברים שבורגיבה לא אמר
כלל, וייחם לו רצון תיווך שלא היה קיים, אין חשיבות.

כין לילה נרמז לעם כישראל מפי החוגים המוסמכים
כיצד יש להתייחם אל דברי המנהיג

גו לדה :״הוא 111־ !3״

אכל ממשלת ישראל לא מצאה לנבון עד
היום להגיב על דבריו של כורגיכה. עד היום
היא ממתינה לנוסח המדוייק שלהם.

בו ר גי ב ה: ל ה כי ר בי שראל!
הדדי, ליצור שלום של אמת תוך שיתוף פעולה
והכנה.
• פיתרון הבעייה צריך להיות נתון בידי העם הפלס טיני
בלבד. שאר עמי ערב יכולים למלא רק תפקיד של
יועצים.
אז, ב־ ,1965 היו הצהרותיו אלה של בורגיבה מאורע
מהפכני. אולם הם זכו בעתונות הישראלית, בדיוק לאותה
תגובה לה זכו השבוע. עיון בעתוני ישראל של אותם
ימים, עלול להוליד את הרושם, כאילו תגובות השבוע
על דברי בורגיבה פשוט הועתקו מהעתונים שהופיעו

לפני שמונה שנים.

כמעט כל׳ העיתונים הישראליים עשו יד
אחת, התייחסו להצהרותיו של בורגיכה כאל
אפיזודה חולפת. באשר התבקשה גולדה מאיר,
אז שרת־חחוץ של מדינת־ישראל, להגיב על
דברי בורגיבה, התחמקה באותו נוסח בו חת־

תגובותיהם של מנהיגי ישראל בפרשה זו נשמעות
כפיליטון, גם ללא עיבוד ושיפוצים. כל אימת שמנהיג
ערבי כלשהוא משמיע הצהרה החורגת מאיומי השמדה
או מלחמה, מתיחסת ממשלת ישראל לכך כאל מהתלה.
בשעתו, בוועידת חרטום שנערכה אחרי מלחמת ששת־הימים,
קיבלו כל מדינות ערב את שלושת הלאווים
המפורסמים של חרטום, שאמרו כי אף מדינה ערבית
לא תכיר בישראל, לא תנהל מו״מ, ולא תכרות עימה שלום.
אלא שבינתיים התהפך הגלגל. הלאווים של חרטום
אומצו על־ידי ממשלת גולדה מאיר, שעקרונות מדי ניותה
כלפי הערבים, כסי שנחשפו בהצהרות השרים
האחרונות, מסתכמים בשלושה לאווים מפורשים:
• לא הכרה בעם הפלסטיני.
• לא משא־ומתן עם אוייב הרוצה להרוג ולהשמיד.

• לא שלום.
במשך שנים טענה נן משלת־ישראל כי רק משא־ומתן
ישיר בין ישראל לערבים, ללא תנאים מוקדמים, עשוי
לקדם אח השלום. והנה, קם מנהיג ערבי ומציע לישראל
בדיוק את מה שדרשה: מו״מ ישיר ללא תנאים מוקדמים.

אילו כאמת סכרו גולדה ואכן, בי זהו רק
טכסים תעמולתי שנועד לרכוש אהדה לעמדה
הערבית כקרב דעת-הקהל העולמית, לא היה
דבר פשוט מאשר להוכיח זאת. די היה בי ממי
שלת־ישראל תבריז בפני העולם, בי היא מרימה
את הכפפה שהשליך בורגיכה לזירה, מובנה
לשלוח נציג רישמי שייפגש עם בורגי־כה
וישמע מה יש לו להציע בשם הערבים.

אולם החשש פן עלול מיפגש כזה להוליד חלילח
מיפגשים נוספים ולהוביל לקראת מצב בו תיאלץ מפשלת*
ישראל לגלות את עמדותיה האמיתיות, היה חזק מכל.
פחדה של ממשלת־ישראל מפני מצב בו יסתבר לעולם
כולו כי מנוי וגמור עם ישראל שלא לוותר על השטחים
המוחזקים, אפילו תמורת שלום אמת, דחף אותה אל
הפינה, הציגה שם במערומיה הדיפלומטיים המגוחכים.

מי שו אואהא

א חו׳ טנ ס ה שב

|לח״ הנשיא הננחו: תברהננסת זבולון המו מהמבדיל מניף שוק להצדעה
ן יי 4נשיא הרביעי של מדינת־ישראל,
\ 1לבוש בחליפה נאה, לא יקרה, עמד
ולחץ ידיים, ולחץ, ולחץ. אשתו, לבושה
אף היא ללא כל הידור, עמדה לצידו בסב לנות
שמיימית, ולחצה, ולחצה, ולחצה. ה טור
הארוך של המברכים עשה רושם שלא
יסתיים לעולם, והאיש שהיה עלול להיות
הקורבן במקום הקורבן, עמד מהצד, כ שהוא
מניד ראשו בפליאה :״ממה שאיי
ניצלתי,״ ניחם עצמו סגן יו״ר הכנסת
יצחק נבון.
״כשאתה בצמרת, אתה בודד,״ קבעו

נשיאים גדולים עוד לפני פרופסור אפ ריים
קציר. ואכן, המברכים בירכו ולחצו,
הותירו את הנשיא ורעייתו להמשיך לל חוץ
ידיים, בבדידות מזהרת, כשהם עצמם
מסתערים לעבר המגשים העמוסים, כדי
לחגוג את השבעת הנשיא בתיאבון בריא.
החגיגה נערכה באולם שאגאל בכנסת.
היתד־ זו קבלת הפנים שערך יו״ר הכנסת,
ישראל ישעיהו, לכל השמן והסלט של
מדינת־ישראל, מייד לאחר טקס השבעתו
בכנסת של קציר לנשיאה הרביעי של
ישראל. דיפלומטים וח״כים ופקידים בכי־

בשליחות דיפלומטיה :
שגויר צרפת
אפריים 1הדמטב״ל: מיבצע קורקבן שוק משזחוו לא יוחזר: ח־נ ברציזן קשת מגחי־ל

קציר לא

רים, רבנים וכמרים, אילי תעשייה ומשק, ראשי
צה״ל, התערבבו איש ברעהו, באחת ידם מח זיקה
בלהיט הערב — פולקע עוף — בשנייה
קורקבן על קיסם, ופיהם עושה ׳במלאכה.
איכותו העממית של התפריט, והגבלת ה משקאות
לתוצרת ישראל בלבד, גרמה לנו כחים
להתאמץ לפצות על האיכות בכמות. מגדו לי
השרים ועד קטני הנמושות לעסו וטחנו.
את בדיחת הערב סיפקה לא אחרת מאשר
ראש־ד־ממשלה גולדה מאיר. הערב אורגן על־ידי

שימחת הז לי ל ה

ת הנשיא ה חו ש
אלון: הגי ש ה החינוכית לבע״ח הקורקבן

קול: תור וטייל בין מגשי ישראל |

יש ושיא-

יי—*ו;>1*.1*011

בתיאבון!
דויד הכהן חוזר לזירה

אה שימחה מימיו
רשות המחוקקת לכבוד הנשיא. לרשות המבצעת
א היה שום מעמד רישמי בו. אולם זה לא הם־
יע לגולדה להתייצב ליד הנשיא, לקבל יחד
ימו את פניהם של מאות המברכים.
לא היה צורך בראש מבריק כשל הנשיא
חדש, כדי לראות את המגוחך שבנסיונה לי נות
מפירסום וכבוד לא לה. אולם, מובן ש־מארחר,
ישראל ישעיהו, לא חלם לסלקה משם,
ויש ממקורביה לא טרח להעיר לה. אחרי הכל,
קם שמקס — כולנו מאותו מטבח, לא?

תאוות הבשרים: גלילי שרבלי־תיק ועם תיאבון

אשת ״יש שנירא חוקרת 1

* במדינה ־
חיות
ה מילים ב אי ם,
הנמרים הו ל כי ם
איד ה 6כח ישראל דלוגגל תור שבוע?

צח וענוג
יהיו! עור גופך
בעזרת

ד פי ל טו ר
הקרם הקוסמטי המושלם
להסרת שיער מיותר
נוח לשמוש השבעתו ארוכת טווח
אינו מכאיב
דבילטור מוצר צמרת נוסף של ״וולה״

תעריפון המנויים של
החל נו״1.2.1973

ה עו ל ו 1.ה
לשנה בלירות
מחיר העיתון

דמי המגוי בארץ
לבל ארצות תבל בדואר רגיל
הוצאות משלוח

ל !/2-שנה

הוצאות משלוח
מחיר העיתון

דעות

= 100
= 105

133 — 45 +
124 — 36 +
164 — 76 +

69 = 23 +
64 = 18 +
84 = 38 +
168 193 188 223
238

ה ש תג ע ה,
איש ;הרוזו 9

דמי ה מנוי ל אר צו ת חוץ בדו אר אוויר

בשבוע האחרון דמתה ישראל לג׳ונגל
אפריקאי, ולא בדימוי או בהשאלה. מתוך
מכשירי הרדיו של אזרחי ישראל בקעו
קולות של פילים ודובים. האוטובוסים כוסו
בדמויות של זברות מפוספסות. קופים
הציצו אל הקוראים מעל עמודי העתונים
ונמרים בצבעים השקיפו מתוך פלקטים
בכל דוכני העתוגים.
היה זה בשיאו של אחד ממיבצעי ה־פירסום
הגדולים שנערכו בארץ בפרק זמן
קצר, שהיה מיועד להחדיר אל השוק מו צר
מסחרי. אלא שהפעם היו השלכות
נוספות מאחורי האלמנט העסקי שבהפצת
המוצר.
פלישת חיות הג׳ונגל אל תוך חייו של
האזרח הישראלי, נועדה להביא אל תו דעתו
את תחילת המכירה של אנציקלו פדיה
מדעית העוסקת בחיות, והנושאת את
השם האנציקלופדיה לזזיות־הבר. האנציק לופדיה
עצמה, פרי מחקר של מדענים ספרדיים׳
הפכה תוך זמן קצר ביותר ללהיט
ספרותי בכמה מדינות העולם, בגל שי טת
ההפצה המיוחדת שלה.
כיוון שקהל הקוראים הפוטנציאלי של
אנציקלופדיה מעין זו הם בני־הנוער,
וכיוון שההוצאה הכרוכה ברכישת אנצי קלופדיה
מעין זו במלואה צריכה לעלות
על סכום של 500ל״י, הופצה האנציקלופדיה
בצורת חוברות צבעוניות, הנמכרות
אחת לשבוע, לאורך של כשלוש שנים.
החישוב פשוט: קל יותר להוציא סכום
של 3.5ל״י מדי שבוע במשך שלוש שנים,
מאשר 500ל״י בבת אחת.
כתוצאה משיטת הפצה זו, וכן בגלל
ייחודה של האנציקלופדיה, היא זכתה להצלחה
עצומה במדינות כמו בריטניה,
צרפת, גרמניה ויפאן, בהן הגיעה לתפוצה
של מאות אלפי עותקים.
אותה חברה המפיצה את האנציקלופדיה
בעולם, היא שהחלה בהפצתה גם ביש ראל׳
אחרי שתורגמה לעברית ונערכה
לצרכיו המיוחדים של הקורא הישראלי.
מגיפת החיות מה שנדיר בתופעה
זו היא העובדה, שמיבצע מסחרי טהור,
זוכה בעידודן של אגודות ציבוריות. כשם
שהחברה הבינלאומית להגנת החי נתנה
את חסותה להוצאה הבינלאומית, כך גס
החברה הישראלית להגנת הטבע, העניקה
את חסותה למהדורה העברית, ולא רק
משום שהיא תיהנה מחלק מההכנסות.
במדינה כמו ישראל, שהיא אחת המדיני״
הבודדות בעולם בה הצליחו לשמר
ולקיים בסביבתם הטבעית סוגי חיות, כמו
יעלים נדירות ונמרים שכלו מן העולם
והושמדו במקומות אחרים, יש ענין מיו -
חד לפתח את תודעת שמירת חיות הבר
וההגנה. עליהם בקרב הציבור הרחב.
אם במשך שלוש השנים הקרובות יוט־רדו
ההורים בישראל על-ידי ילדיהם ב־מניפת
חיות הבר, הם יוכלו להתנחם לס-
חות בעובדה שהם מקריבים קורבו כדי
שנמרים ואיילות יוכלו להסתובב במדינה
הזאת ללא חשש לחייהם.

לבל ארצות אירופה ואיראן לקפריסין לארצות-חברית וקנדה
לאומדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה,
קניה, ניגריה, חוף השנהב, תאילנד
לדרום אפריקה, זמביה ורודזיה
ל מקסיקו ופנמה
ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה, פרו ויפאן
לאוסטרליה וניו-זילנד

— 105
= 100
— 135
150 בב

= 114
= 121

הסופר ס. יזהר העז להשמיע
היעה הריגה — וקומם גגדו
את המימסד
היה צורך באומץ־לב רב, כדי להש מיע
בפומבי דיעה כזו דווקא ביום העצ מאות
:״צריך להתנגד לכך שאנשים ביש ראל
יקבלו אותות גבורה ומופת בעבור
זה שלמדו והתאמנו כיצד להרוג אנשים
במילחמה,״ הכריז הסופר יזהר (ם. יזהר)
סמילנסקי, בראיון ביום העצמאות —
(המשך בעמוד )28
העולם הזה 1865

צמרת הש יל טון חששהמ פני פיר סו ם •זמני1׳
הסודי׳ של משוז שרת ז״ל על־ידי מי שפחתו
ואז הציל ספיר את המיפעל השייך לבנו של שרו1

ערב מותו =

האחרונים שלו. איש לא ניחש כי ראש־הממשלה
הסימפטי, ההומניסט הגדול, השאיר
מאחריו פצצה אטומית — מושהית.
ך* ל! גאון כספיר היה מסוגל לעשות
( זאת: בהשקעה של פחות ממיליון
ל״י, רכש אוצר השווה עשרות מיליונים.
האוצר: הבטחת שתיקתם של בני־מש־פחתו
של משה שרת.
לוא לא היה משיג שתיקה זו, היתה

דית בראשות אחד מבני משפחת ברונפמן
הנודעת, יצרני ויסקי סיגראס — קבוצה
מניו־יורק בראשות יוליום בלאנקשטיין,
מראשי התורמים למגביות, וקבוצה מ דטרויט
בראשות הרמן ביר וריצ׳ארד
לאזארוף.
המשקיעים שמו חצי מיליון לירות, ועמי
וחיים ניגשו לייצור.
פעולתם הראשונה היתה קבלת מעמד
של מפעל מאושר, שהעניק לסנפיר פטור
ממס־הכנסה והקלות נוספות — תמורת
התחייבות ליצא את מרבית הייצור. פעו לתם
השנייה — הקמת מפעל במפרץ חי פה,
בו עובדים כיום כ־ 40 איש.
סנפיר החלה בייצור שני דגמי מפרש יות.
הדגם האחד ,420 ,זכה להצלחה רבה
בחו״ל. המכירות זינקו והמפעל הגיע
למחזור שנתי של 3.5מיליון לירות.
עם ההתפתחות, קיבל המפעל הלוואה
מהבנק לפיתוח התעש יה בסך 288 אלף
לירות. למרות זאת, ככל שגדל המחזור
— גדלו החובות וההפסדים.

שמנהלה הוא יהודה גיל.
יהודה גיל הוא נאמנו ומעריצו של פנחס
ספיר. זו תכונתו הבולטת ביותר. לש עבר
פקיד אלמוני באוצר, התמנה גיל
בזכות תכונתו הבולטת למנהל רשות ההשקעות
בארה״ב, הלך בעקבות רבים
אחרים, וחזר ארצה כמנהלו של מפעל —
שהוקם על־ידי משקיע שאותו הכיר גיל
בתוקף תפקידו כמנהל רשות ההשקעות.
גיל החזיק מעמד בתפקידו החדש כ שנה,
ועבר להיות סגן יושב־ראש מועצת־המנהלים
של ורד־מקורות.
בתפקידו החדש, עשה הרבה להצנעת
ההפסדים הכבדים של ורד, המוערכים ׳,עד
היום, ב־ 100 מיליון לירות.
משסיים את תפקידו לשביעות־רצונו
של ספיר, קיבל את ניהול החברה למימון
תעשיות — כשהוא לוטש עיניים לכיסא
המנהל הכללי של הבנק לפיתוח התעשיה.
כיסא זה תפוס עכשיו על־ידי ד״ר אברהם
נאמן, האמור לפרוש בקרוב מתפקידו.
כאשר הוגשה לראשונה בקשתה של

רים שהיה בהם לפגוע קשות בדמותם של
גולדה מאיר ומשה דיין.
היומנים גילו כיצד דיין ובן־גוריון רימו
אח הממשלה, ליבו מתיחות בגבולות, תוך
הפרת החלטות הממשלה. פירסום הדברים
היה מצית פצצת ווטרגייט כפולת אלף.
ראשי העבודה נזעקו למשימה דחופה:
למנוע את הפירסום — בכל מחיר ודרך.
העובדה שבן אחד של משה שרת, יעקב,
עובד במעריב — איפשרה ללחוץ על עו רך
מעריב לדחות את הפירסום, בהנחה
כי הבן ייעתר לנותן עבודתו.
עתה, נראה כי ספיר מיהר לנצל גם
את הסתבכותו של הבן השני, חיים, כדי
להשיג שיתוף־פעולה מהמישפחה.
התוצאה: כאשר חזר יהודה גיל לתל־אביב,
הוריד הוראה חד־משמעית: לאשר
לסנפיר ערבות בסך 353 אלף לירות.
במקביל, הורה מי שהורה למישרד המיס־חר
והתעשייה לתת לסנפיר מענק בסך
132 אלף ל״י, לפיתוח המפרשית כביכול.

היומנים וא יפורסמו
קיימת סכנה רצינית כי בני־המשפחה יו ציאו
לאור את יומניו האישיים של משה
שרת — עוד לפני הבחירות.
לוא היו היומנים מתפרסמים, היו גי־לויהם
מנחיתים מכה חמורה ביותר על
כמה דמויות־מפתח בצמרת המערך.
כדי לנטרל מכה זו, היה המערך נאלץ
להשקיע עשרות מיליונים במערכת פירסום
ויחסי־ציבור ושטיפת־מוח, שתשכיח מה בוחרים,
בחודשים שנותרו עד ההליכה
לקלפי, את האמת שגילה שרת על מנהיגיה
של ישראל . 1973
את כל זאת, מנע ספיר. לא בהשקעות
עשרות מיליונים, אלא ב־ 600 אלף ל״י.

השר
ה סנ טי מנ טלי

ך* עובדות היו פשוטות: בנו של שרת,
\ 1חיים, עמד לפני זמן מה בסכנת הת מוטטות
כספית — כאשר התערב ספיר
בצורה גסה, בלי הסוואה, והצילו.
בניגוד לכל נוהל מקובל, בניגוד ל־חוות־דעתם
של המומחים, הורה ספיר ל בנק
ממלכתי להזרים מאות אלפים מכספי
משלם־המיסים לחברתו של חיים.
ייתכן שגם מקרה זה היה עובר בשקט,
במו מקרים דומים — לולא יצא הפעם
קיצפם של מנהלי הבנק וכלכלניו, שרית־,
נגדו בתוקף להענקת ההלוואה — ונאלצו
להיכנע לאגרוף־המחץ של שר־האוצר.
עד כאן, העובדות. לגבי משמעותן, יש
שתי גירסאות:
האחת, המאמינה כי ספיר עשה זאת
בגלל סנטימנטים לזיכרו של משה שרת,
לא העלה כלל בדעתו כי הוא קונה בצו רה
זו את שתיקתם.של בניו של שרת.
השנייה, המאמינה כי ספיר, טיפוס סנ טימנטלי
מפורסם, ידע יפה מאוד כי הוא
קונה את אי־פירסומם של היומנים, לפחות
עד הבחירות.
תחילתה של הפרשה באפריל , 1968
עם הקמתה של חברה לייצור מפר שיות
בשם סנפיר.
מקימי החברה היו המהנדס הימי עמי־רם
שטיינברג, תושב חיפה שחזר אז מ לימודיו
בחו״ל ומצא בחיים שרת, שהיה.
חבר קיבוץ המדיה, שותף לרעיון.
השניים קיבצו סביבם קבוצת משקיעים
זרים, וכן כמה ישראלים. המשקיעים הז רים
היו אוגוסטו שפירא ממילאנו —
בעליו של בנק איטליאנה־ישראל, בו שו תפת
גם ממשלת ישראל — קבוצה קנ־

לפני כחצי שנה נוכחו שטיינברג ושרת
כי לא יוכלו להמשיך, ללא עזרה כספית
נוספת. הם האמינו ב־ ,420 חשבו כי הם
זקוקים רק לאורך־נשימה נוסף, לעוד שנה
שנתיים — עד שההזמנות למפרשית יגי עו
לכמויות גדולות יותר.
הם החלו לחפש משקיעים — אולם
הללו נרתעו, כאשר ראו את המאזן:
בארבע שנות קיומה, צברה סנפיר חובות
של 1.5מיליון לירות.
לאחר שנכשלו הנסיונות למצוא משקי עים,
החלו שני היזמים לחפש הלוואות.
מוסדות בנקאיים, המלווים על בסיס שיקולים
כלכליים — לא באו בחשבון, בגלל
מצבה של החברה. הגוף המסורתי המציל
כשלונות — הבנק לפיתוח התעשיה —
היה מנוטרל בגלל החוב הקודם. נותרה
רק דרך אחרונה , :החברה למימון תעשיות,
חברה־בת של הבנק לפיתוח התעשיה,

סנפיר לחברה למימון תעשיות — לא
תסס גיל תחילה במה המדובר, והבקשה
עברה את ההליכים הרגילים. כלכלני ה חברה
בדקו את הבקשה ואת החברה, הח ליטו
להתנגד למתן ההלוואה. הנהלת ה חברה
התכנסה, אישרה את ההתנגדות.

כו חו ת עליונים
מתערבים
ך* שלב זה החלו מתערבים כוחות על !
יוניים בפרשה. גיל הוזעק אל ספיר.
היה זה כאשר מישפחת שרת הפעילה
לחצים על עורך מעריב, אריה דיסנצ׳יק,
להוציא־לאור את יומניו של משה שרת
מוקדם ככל האפשר. יומנים אלה (העולם
הזה )1848 כללו תיאורים מלאים של
ישיבות הממשלה בשנת .1953/54 תיאו־

ק 1וץן \ עורך־הדין צבי גרוסמן,
11 ^ 111 נציגם של המשקיעים ה־זרים,
שהסכימו להשקיע בחברה רק
לאחר שזכתה בהטבות מופלגות מהאוצר.
העובדה שהמסרשית פותחה זה מזמן,
ולמטרה זו כבר ניתנה פעם הלוואה של
הבנק לפיתוח התעשייה — לא הפריעה
לאיש•
אולם״ על סנפיר עדיין העיקו כמה חו בות
נוספים, כמו לדוגמה 132 ,אלף לירות
לרשות הנמלים ולביטוח הלאומי. המענק
לפיתוח המפרשיות אמור היה לכסות חו בות
אלה — כפי שהוצהר לאחר־מכן ב־בית־המישפט
שדן בפרשת סנפיר.
גם החוב למס־הכנסה הוסדר לפתע ב הוראה
מלמעלה: הוסכם שישולם בתשלו מים
ארוכי־מועד ובריבית נמוכה.

לפתע —
תנ אי ם קו ס מי ם

המוצר

מיפרשית מדגם גלית, אחד המוצרים המוצלחים של סנפיר. אולם את
רוב סיכוייה תלתה החברה בייצור המיפרשית הגדולה יותר, מדגם
,420 שהוכחה כמוצלחת ברחבי העולם, זיכתה אף את צמד שייטיה הישראלים באליפות
העולם לפני שנים מיספר. אלא שמוצר -טוב איננו תמיד ערובה להצלחה פיננסית.

תה, כאשר היתר. לחיים שרת
> הלוואה נוחה של 353 אלף לירות, ב*
(המשך בעמוד )24

היומנים
(המשך מעמוד )23

העול

1865

תוספת מענק־פיתוח של 132 אלף לירות,
ובתוספת הסדר־תשלומים מקסים עם מס־הכנסה
— לא היתד, עוד בעייה למצוא
גם משקיע נוסף. מה גם, שלשרת היתד,
סוכריה נוספת למשקיע — השקעתו תקבל
מעמד של מיפעל מאושר.
וכך, נמצאו כמה אישים טובים בבוסטון,
שהסכימו, לאור המצב החדש,
להשקיע כמיליון לירות בסנפיר — מזה
שני שליש בהלוואת בעלים, הנושאת רי בית
של 7לשנה ורק שליש בהשקעה
של ממש.
עורך־דינם הממולח, צבי גרוסמן, הית־נה
את השקעתם בקבלת מעמד מיפעל
מאושר, תבע עבורם מחצית הבעלות של
סנפיר. הבעלים הקודמים הסכימו לכל.
בניספח לחוזה עם המשקיעים החדשים,
שהוגש לאישור לבית־המישפט בת״א —
לאחר שהבנק לפיתוח התעשייה ביקש
מינוי כונסי נכסים לחברה, נאמר במפו רש,
כי סנפיר תקבל את מענק־הפיתוח
ואת ההלוואה של החברה למימון תעשיות.
זה לא הפריע לנציגי המשקיעים מבוסטון
לטעת בפני כתב העולם הזה, כי לא
ידוע להם דבר על הלוואה של החברה
למימון התעשיות.
גם חיים שרת ניסה לטעון כי ההלוואה
בעצם לא תמומש, וקבלתה — אינה תנאי

אמנות
מדת צבע
מאוזן )1 :מסודר בסדר קבוע )4 .מלך
ישראל )8 .חלול )10 .ספה נמוכה)12 .
קומיקאי בריטי שנפטר (״צחוק בגדעזץ״).
)15 רחמנא ליצלן (ר״ת) )16 .סופר צרפתי
(״בל אמי״) )20 .יחידת הספק חשמלי.
)22 אבי נביא )24 .מולקולה )25 .תבלין.
)27 סנסיטיבי )29 .לכאן )30 .מלון תעופה.
)31 אמנות, נשית בעיקר )33 .בורח, מש תמט
)34 .שבט ללא נחלה )35 .אם יש מעאל
)36 .עיסה, תערובת )39 .הפיכת חית
בר לחית בית )40 .מעממי כנען )43 .בעל
חי נאמן )45 .בית סוהר )47 .קיבוץ בעמק
יזרעאל )48 .כינוי לצמח שפרחיו אינם
נובלים )50 .כלי מטבח )52 .בעל חי טורף.
)53 דו ערכי )56 .שקר )57 .קרן זוית.
)58 בזוי, חסר כבוד )61 .סיר, קערה, חרס
לבישול )63 .שינוי )64 .כינוי לאשה ה־משרכת
דרכיה.
מ אונ ד )1 1סיגי הקמח )2 .גיבורת
מחזמר שהוצג בארץ )3 .שם עמד בית־

מקדש יהודי בימי בית שני 5שנון)6 .
וסל )7 .מנת אוכל )9 .לבוש נשי, ממדינה
אסיאתית )11 .תיק לעטים ועפרונות)12 .
מדבר אפריקאי )13 .אפנה בלע״ז )14 .שיר
תהילה )15 .אל מצרי קדום )16 .אלסטי.
)17 שני עמודים ) 18 .כאן )19 .נביא מתרי
עשר )21 .אלוף בצה״ל )23 .גוש אדמה.
)26 חלל )28 .קצוות, דפנות )30 .קיבוץ
בדרום הארץ )32 .ענף חקלאי בארץ)33 .
מין ארבה )36 .קצה הסיגריה )37 .אם לא.
)38 עיירה יהודית ביצירות מנדלי מוכר
ספרים )40 .מלכה סרבנית באחת המגילות.
)41 משבעת המינים )42 .נושא המעסיק
את האנושות מאז נוצרה )43 .תואר לשליט
העליון בעולם המוסלמי )44 .אגרת אפיפיד
רית )46 ..איזור בעיר )47 .עמוד מים)48 .
חודש עברי )49 .חיה לילית )51 .עטין.
)54 אחד הרמטכ״לים )55 .נודניק)59 .
אויב )60 .מילת הסכמה )61 .פס, רצועה.
)62 תו נגינה.

חשבץ

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור וחילוק. יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

השבוע תיערך נסיות
מונח האונינדסיסה -
ואלה הן המועמדות
שר ספיר
שתיקה שווה זהב
להשקעתם של המשקיעים החדשים —
בניגוד למיסמכי התיק. הוא גם הכחיש
כל קשר בין קבלת ההלוואה ושאר ה הטבות
— לבץ אי־פירסומם של יומני
שרת, לפחות לפני הבחירות.
הצלה גרגע ה א חרון

18 6 5

בתיה קונצמן (1.73 .)20
מטר. אמריקאית, הלו־כאן
בימוי, קולנוע וטלוויזיה.
שיער שאטני, עיניים ירוקות.

ך* מחיר ששילם פנחס ספיר כדי
) 1להציל את עיסקו של בנו של משה
שרת: מתנה של 132 אלף ל״י, בתוספת
הלוואה לא־מקובלת של 353 אלף ל״י, בתוספת
דחיית חוב למס־הכנסה בסך 220
אלף ל״י. סך־הכל של ההטבות הלא־מקו־בלות
605 :אלף ל״י.
היה זה ללא ספק מחיר זול. במדינה
שבה סדרי־חגודל של שערוריות נעים ב מאות
מיליונים, סכום של פחות ממיליון
הוא מגוחך ממש.
מה גם, שתמורתו לא תסולא בכל מאות
המיליונים של ורד, אוטוקרס ונתיבי־־נפט :
בנו של שרת ניצל מחורבן כלכלי —
וצמרת־השילטון ניצלה מאימת פירסום ה יומנים,
שהיתה עשוייה לפגוע בצורה חמו רה
ביותר בהצלחתה בבחירות.
נותרה רק השאלה הפעוטה, אם האיש
שמכיסו הוצאו 600 אלף הל״י הללו —
משלם המיסים — היה מסכים לשלמם,
לוא היו שואלים אותו.
אלא שאיש כמובן לא שאל אותו.

משפטים

ליאורה נימרק (.)21
1.66 מטר. פקידה
ביום, מישפטיס שנה א׳ בערב. שיער שחור.

מי נהל עסקים

עסקים, לומדת לתואר שני (עיבוד נתונים) ,שיער שחור,

רבקה פארי, חיפאית דווקא.
ך ין ןךך ^

1.74 מטר. נשואה, לסטודנט
11 1 .1 1 1 1 1 1 השתתפה כבר בתחרות יופי. שיער ועיניים חומים.

דליה נובומיאסט 25 ספרות
1 1 1 ״1 * 1
אנגלית ואמריקאית. ילידת חי־
111 1 - 1
1.68 מטר. בלונדית אמיתית. עיניים ירוקות.

פצצות בקסטויה

ך* תחרות שנערכה בשבוע שעבר
בטכניון בחיפה, היה צורך להתפשט
ערום על הבמה, כדי לזכות בכרטיס הטיסה
לחו״ל. ביום החמישי השבוע, בתחרות ביום
הסטודנט באוניברסיטת תל-אביב, תהיינה
הדרישות חמורות פחות: שש היפהפיות
תתבקשנה, בסד־הכול, להופיע במיני קצר
כדי שמשלמי המיסים יוכלו לבחון את
רגליהן.
המנצחת, בתחרות בחירת מלכת־היופי
של האוניברסיטה, תזכה בכרטיס.
בהיגיון סטודנטיאלי מיוחד במינו, נב חרה
כל אחת מהמועמדות הסופיות מ־

פקולטה אחרת. כאשר תתקיים התחרות
בשיאו של ערב גדוש אירועים והשתד
ללויות, כמנהגם של הסטודנטים מידי שנה
— מעניין יהיה לראות אם אלפי הצופים,
שיריעו למתחרות יזדהו עם הפקולטה —
או עם הרגליים.
אם לשפוט לפי מינהגם יום־יום וגישתם
־לנושא בקפטריה — שם ניתן למצוא את
הפצצות ומעריציהן בסביבתן הטבעית —
יקבעו הרגליים.
שכן בקפטריה, שהיא מרכז החיים החברתיים
והרכילות של הקאמפום, נהוג
להתייחם לגופו של דבר, מבלי להתחשב

במוצא וגזע של בעל הגוף.
משום כך, לוא היה נערך מישאל בין
יושבי הקרנות שם, היה ודאי יבול המו עמדות
הסופיות שונה מאשר זה שנקבע
באופן רשמי.
במיספר פקולטאות, לא היו מסתדרים
פשוט עם פחות משתיים־שלוש מועמדות

סופיות.
אלא שהקפטריה קפטריה, והבימה בי מה.
בקפטריה מותר להסתכל ולדבר בלי
כסף. על הבימה — התענוג עולה כרטיס
טיסה לחו״ל.
וזה הבדל, לכל הדיעות.

מתמטיקה

מיכל שטראוס
( .)22 נבחרה לנסיכת
ישראל של .1969 ילידת פרדס־חנה.

בן ה־ ,50 אב לחמש בנות ובן, שהיוז שר־המדינה
לענייני חיל־האוויר המלכותי,
והתפטר, אחרי שתמונות המישגל שלו עם
נערות הטלפון הוצאו למכירה בעיתונות.
*** ני שרים בכירים בממשלת ברי *
/טניה נאלצו השבוע להתפטר ולה כות
על חטא בפומבי, כאשר התפוצצה
אחת משערוריות המין המשעשעות ביותר
של.המאה.

במיטה זו בה שונבת נוומח עם בערה היהודי(מימי!) ויויד
י ן שיעשעה נעד ת־ה טר טן את סגן שד־הניטחון ו עיני
1המצלמות ומצצה שעדודית מין המסעידה את העולם

1וד1א ודיון1ו\רוזי
גם הסמלים האחרונים של עולם העבר
נאלצים להסתגל לנורמות המוסריות של
העידן החדש.

גיבור המלחמה ^

שהוא הלורד שומר החותם, גס הוא אב
למשפחה מרובת ילדים, נאלץ להתפטר
מתפקידו בממשלת בריטניה אחרי שנודעו
קשריו ההדוקים עם נערות־הטלפון.
שני הג׳נטלמנים הנחמדים, שניהם בראשית
שנות החמישים שלהם, הם מ שרידי
סמלי האצולה הבריטית. האחד,
הלורד אנטוני למבטון, אב לשישה, הוא
סגן שר־הביטחון הבריטי ומחזיק את תיק
חיל-האוויר המלכותי בממשלת בריטניה.
השני, הלורד ג׳ורג׳ פטריק ג׳ליקו, אב
לשבעה, הוא מנהיג בית־הלורדים הברי טי
והנושא בתואר הרם של הלורד שומר־החותם.
והנה,
לפתע בשבוע האחרון, מצאו שני
הלורדים הנכבדים את עצמם במרכזה של
שערוריית מין חסרת־תקדים, שפרטיה נב לעו
ברעבתנות על-ידי מיליונים ברחבי
העולם ואשר נתנו עדות מוחשית לכך כי

כה להזעיק לעזרתה כמה מחברותיה כדי
שיסייעו לה לבדר במיטה את בני ד,אצו־לה
השמרנים, אז אין המחיר מופרז כל כך.

על כל פנים, כאשר התפוצצה הפרשה,
היתד, התגובה הכללית בלונדון מכוונת
בעיקר כנגד הפקעת המחיר ולא. כנגד

הנורמות המוסריות של הלורדים התגלמו
בנערת־טלפון בשם נורמה. אין ספק
שמאות אלפי גברים ברחבי העולם, ש התוודעו
השבוע אל נורמה ראסל בת ה מל,
הנושאת את השם היהודי האופייני
לוי, שאלו את עצמם בתמהון :״מה, ל-
עזאזאל הם מצאו בה, שני הלורדים ה אלה
ו האם בגלל דבר כזה. היה כל העסק
כדאי 1״
שכן נורמה, בתו של סוחר־בקר אירי,
שאחיה ואחיותיה מבלים את מיטב שנו תיהם
במנזרים קתוליים, אינה טיפוס של
נערת־זוהר. שלא כשתי גיבורות שערו ריית
המין הקודמת שהסעירה את בריטניה
לפני עשר שנים, ושנודעה בשם פרשת
פרנפיומו, היא לא היתה לוליטה, לא
אלילת מין שופעת איברים וגם לא יפה־פיה
באופן יוצא מהכלל. היא בסך הכל
אשר, ברונטית דקת־גיזרה, המקפידה ל התלבש
בטעם, והיכולה להזכיר כל דבר
בעולם מלבד מין. אלא שהגברת הזאת,
כך מסתבר, נמנית עם צמרת נערות־הטל-
פון של לונדון.
מהיד מוגזם
* ורמה, שזכתה בשמה היהודי אחרי ש !
נישאה לקולין לוי, בנו של יצרן נעליים
יהודי, נהג־מונית לשעבר שהסתבך בעס קים
מפוקפקים, גרה בסביבה יהודית טהו רה
בלונדון, שם קיבלה את לקוחותיה ה מכובדים,
במחיר המוגזם במיקצת של כ־
500ל״י לבילוי של ערב אחד. ייתכן
שאם לוקחים בחשבון את העובדות שה לקוחות
הנכבדים נזקקו למידה רבה של
דיסקרטיות, ושלפעמים היתה נורמה צרי
נשותיהם
של שני הלורדים שחיפ שו׳פורקן
ה 1ד !1ד 0 1
ה 1111י ח
בחיקה של נערת־הטלפון האירית. מימין
111 1 1 1 ,1 1 1 1 11 111111
ליידי ג׳ליקו, ומשמאל ליידי בלינדה למבטון, שתיהן בנות למשפחות אצולה בריטיות

ידועים לשורת טיפוסים נכבדה בעולם התחתון
הלונדוני, הולידו את האפשרות ש השניים
יכלו, באופן תיאורטי בלבד, להיות
נתונים למצבים של סחיטה. כיוון ששניהם
נמצאים בעמדות שלטוניות רגישות ויש
להם גישה לענייני ביטחון חיוניים של ה ממלכה
הבריטית, הרי קיימת גם האפ שרות,
שבמצבים גופניים ונפשיים שאין
להם שליטה עליהם, הם עלולים להפליט
כמה מסודות המדינה לאוזניים שלא הוס מכו
לכך.
חקירות הסקוטלנד־יארד ושירותי־הב״ון
הבריטיים, שבדקו היבטים אלה של הפרשת
עוד לפני ששערוריית המין התפוצצה
בקול תרועה, העלו כי שני הלורדים
לא עברו עבירות בטחוניות. אבל עצם ה אפשרות,
שבגלל יחסיהם הדיסקרטיים עם
נערות־הטלפון יהיו השניים נתונים למצב
של סחיטה, הביאה כדבר מובן מאליו,
שאין עליו כל ערעור, את התפטרותם המיידית
של השניים.
אפשר חיה לגנות, כפי שעשתה חלק
מדעת-הקהל בבריטניה, את החיטוט הפומבי
המיותר עד כדי פורנוגרפיה ב פוזות
המיניות שהעדיפו השניים. אבל
איש לא ערער על כך, שעם כל הזכות
שיש לשני אנשים מבוגרים אלד. לחיות
את חיי-המין שלהם כרצונם, הרי אין
הם יכולים להמשיך ולהחזיק עוד במיש־רות
ציבוריות.

האס זה יכול
להתרח ש בארץ?

הפרמיה שר גורמה

תמונה זו של נורמה צולמה לפני חמש
שנים, בעת שנורמה, אז בת ,21 היתה
עדייו נערה עניה שלא חלמה כלל שחברי הממשלה הבריטית יחלקו עימה את יצועה.
נורמה היא בתו של מגדל בקר אירי. היא נישאה לבטלה היהודי בנשואים אזרחיים.
אכסטזה של עליצות פורנוגרפית ושמחה
לאיד?

מסתבר כי השניים, בשעות הסנאי של הם,
הסתייעו בשירותי המיטה של הגברת
לוי. איש לא היה מוצא אולי בכך כל
פגם בבריטניה של שנת , 1973 לוליא נוס פו
כמה פרטים נוספים לעובדת יסוד זו.
קודם כל היה משהו לא כל כך אתי
בכך שהלורד ג׳ליקו, שהיה מיועד לפני
עשר שנים לעמוד בראש ועדת־חקירה
לבדיקת התגברות מכת הזנות בלונדון!
והלורד למבטון, שהיה מראשי המבקרים
של שר־המלחמה פרופיומו שנאלץ להת פטר
לפני עשר שנים כאשר התגלו יחסיו
עם נערת הטלפון כריסטין קילר — דווקא
שניהם מתגלים כלקוחות עולם הזנות הלונדוני.

1שערוריירדהמין
הבריטית היו חש ׳
/לכות מיוחדות לגבי הציבור הישר אלי,
ולא רק משום שגיבורת הפרשה
נושאת שם יהודי טיפוסי, או מפני שלמ רות
שאיש בבריטניה אינו מציין בפומבי
את מוצאו היהודי של בעלה הסרסור, מתגנבת
נימה אנטישמית לפרשה, כאילו יש
בה הוכחה שהיהודים הם המשחיתים את
מוסר האצולה הבריטית.
כאשר התפוצצה שערוריית ווטרגייט ב־ארצות־הברית,
היתה השאלה הראשונה
שנשאלה בישראל: האם זה יכול היה
להתרחש גם כאן?
היתה הסכמה כמעט כללית שמעשים
מסוג ווטרגייט אפשריים בישראל, אבל
תגובה ציבורית כה חריפה כזו שהתעוררה
בארצות־הברית סביב פרשת ההאזנה, לא
תיתכן בארץ.
כאשר גדשו עתוני ישראל השבוע את
עמודיהם בשפע של פרטים ותמונות על
נאפופיהם של הלורדים הבריטיים, שוב
צצה השאלה: האם זה יכול יחיה להת רחש
גם בישראל?
ושוב היתד, התשובה דומה: המעשים
אותם ביצעו שני הלורדים, יכולים לקרות
גם בישראל, אבל בשום פנים לא ייתכן
שהתגובה תהיה אותה תגובה כמו בבריטניה,
או בכל מדינה דמוקרטית מסודרת
אחרת?
לא היה צריך להרחיק לכת כדי למצוא
הוכחה משכנעת לכך. רק לפני שנר, וחצי
התפוצצה בישראל שערוריית־מין דומה
להפליא לשערוריית המין הבריטית, במר כזה
עמד שר־הביטחון הישראלי. על סמך

הוכחות שאינן ניתנות לערעור, שכללו
תמונות, הקלטות ועדויות, גילה אז העד
לס הזה כי משה דיין קיים במשך תקופה
ארוכה, בשיאה של מלחמת ההתשה, יח סים
מיניים עם צעירה מיסתורית, בתה
של בעלת בית־בושת לשעבר. כך נול דה
הפרשה הידועה בשם ״פרשת אלישבע״
על שמה של גיבורת הפרשה, פילגשו
של שר־הביטחון, אלישבע צ׳יזס.
דיין, בניגוד לשרי ממשלת בריטניה,
לא הסתפק בביקורים דיסקרטיים בדירתה
של אלישבע, בילה עימח בבתי־מלון מפוארים
על חשבון המדינה ! העניק לח מתנות!
ואף נכנע לבסוף למעשה סחטנות
שלה כלפיו, ונאלץ לשלם לה סכום של
עשרת אלפים ל״י.

נעדת*הטלפון
של משה דיין
ך * ללשער לאילו מימדים היתה שע־
רוריית המין הבריטית מתגלגלת לוא
הסתבר שסגן שר־הביטחון הבריטי, הלורד
למבטון, לא הסתפק רק בבילויים במיטתה
של נורמה. מה היה קורה לוא היה נודע
כי הלורד למבטון יצא לבלות עם נורמה
לוי בבתי־מלון, כשאוצר המלכה נאלץ
לפרוע את החשבון? מה היה מתרחש אי׳
לו הסתבר שנורמה נהגה להקליט את
שיחותיו הטלפוניות של למבטון אליה,
והשתמשה בחם לצורכי סחיטה נגדו?
כל זה לא קרה בלונדון. אבל זה קרה
בישראל. אלא שבישראל לא רק שגיבור
הפרשה, שר־הביטחוז משה דיין לא העלה
בדעתו להתפטר בגללה, אלא שאפילו
אמצעי־התיקשורת, מלבד עתון זה, לא
מצאו פסול בהתנהגותו הציבורית ולא
תבעו את התפטרותו.
עוד יותר מזאת. אותם עתונים, המוד חים
עתה על פני עמודים שלימים את
סיפור שערוריית־המין הבריטית ומתחרים
זה בזה בפירסום פרטים פיקנטיים יותר
מתוכה, הטמינו את ראשיהם באדמה כ־בנות־יענד,
והתעלמו בכלל מפרשת אלי שבע,
אפילו כשזכתה לפירסום בינלאומי
שלא נפל מזה לו זוכר, עתה פרשת נורמה.
התנהגותו של משה דיין ביחסיו עם
נערת־הטלפון שלו, היתד, חמורה, מבחינה
ציבורית, פי כמה, מהתנהגותם של שני
השרים הבריטיים עם נערת הטלפון שלהם.
כי דיין ניצל את מעמדו כשר־ביטחון כדי
להתערב ולהשפיע על עניינים משפחתיים
של נערת־הטלפון שלו, ואף נכנע למעשה
סחטנות שלה ושילם לה אלפי לירות כ דמי
״לא יחרץ״.
למרות זאת התעלמו חבריו של דיין ב ממשלה
ממעשיו. גולדה לא תבעה ממנו
להתפטר, העתונות חששה מלבקר אותו,
ושורה שלימה של אנשי ציבור אף יצאה
להגנתו של השר בטענה שאסור לציבור
להתערב בעסקי המיטה שלו, אפילו אם
יש לדם השלכות ציבוריות.
למזלם הרע של הלורדים -למבטון וג׳־
ליקו, הם חיים ומתגוררים בבריטניה. אילו
היו שרים בממשלת־ישראל, דוגמת משה
דיין, זה לא היה קורה להם. בישראל הם
היו זוכים ודאי להערכה כללית כגברים
ומאהבים למופת — אותה הערכה לה זכה
משה דיין בעקבות פרשת אלישבע.

שעשועי מי ט ה
כפתח ל ס חי ט ה

שותנה למיטה

נערת הטלפון השחומה, בת ה־ ,29 ילידת
ג׳מאייקה, שהשתתפה יחד עם נורמה במשחקי
האהבה עם הלורד למבטון,
ואף הצטלמה בחברתם כביום היוולדה.
הבילוי עם הגנרת נורמה .״מה היא יכלה
לתת להם במחיר של 50 שטרלינג שלא
יכולות לתת להם הנשים שיש להם ב בית
ז״ שאל את עצמו האיש הבריטי ב רחוב.

בסד הכל, עשו שני הלורדים
הנכבדים, שסחף את העולם כולו ב

4כ ל בריטניה של היום, אינה עוד מה
ל? שהיתר. לפני 10 שנים. אפילו הפורי טנים
הקשוחים ביותר, התרככו. אילו היו
השניים רק נתפסים בביודבושת, לא היה
איש מבקר אותם על כך — מה עוד ש-
נשותיהן מבוגרות מנורמה בעשרים שנים
טובות.
אבל הסתבר, שתוך כדי ביקוריהם אצל
נורמה, זכו השניים בהנצחת עינוגי הגוף
שלהם. הם צולמו בסתר והוקלטו. היה זה
במיוחד הלורד למבטון שהתגלה כפוטו-
גני, ותמונות שלו, כשהוא מתמודד במי טה
עם נורמה ועם חברתה, יצאנית מ מוצא
ג׳מייקאני, הוצעו למכירה לעתונים
ברחבי אירופה.
פרט זה, וכן העובדה שקשריהם המיו חדים
של הלורדים עם נערות־הטלפון היו

• 1 1 1 1ד 1 ?1ה 7| 1אס מיסדר הנזירות הנראית בתמונה היא דודתח של
1 1 4 1 1 1 1 1 11 1 1 1 1 1נורמה לוי, היצאנית האירית שנישאה לנהג המונית
היהודי מלונדון, הפכה לנערת השעשועים של הלורדים הבריטיים. בתמונה נראית נורמה
(משמאל) בחברת דודתה בחתונה שנערכה לקרובת משפחה באירלנד לפני שלוש שנים.

האם •ת1מ*טאלה

במדינה

(המשך מעמוד )17
האם ניסה לעשות משהו? האם ניסה
לעכב את רוע הגזירה?
להאג׳ יורה מבט מאוד בלתי ידידו תי
:״לעשות? מה לעשות? אין מה
לעשות !״
הוא התחיל לפסוע בעצבנות, הלוך
ושוב, במישרדו, סב באחת על עקביו :
״איך זה ייתכן,״ הוא מבקש לדעת ,״ש גולדה
מאיר מזעיקה את כל העולם, ב סיסמה,
שלח את עמי ,,למען יהודי רוס יה,
עיראק, סוריה — ויחד עם זה מגרשת
ילדים ואלמנות מבתיהם פה בשכם?״
שאלה זו חזרה ונשאלה השבוע בכל
חנות, בכל בית־קפה, בכל בית בשכם —
בעוד המועמדים לגירוש מחכים בלב רו טט
לגזר־דינם: היגורשו — או יורשו
להישאר עם משפחותיהם?

המגור שות
הרא שונות
* 1נכי שני שמות לפחות, היתד. חת /שובה
ידועה כבר: מרים מוחמד איב־רהים
מוצלח, אלמנה, בת 34 ואם לחמי־

לגירוש: אמא ושבעה בנים

מימין לשמאל: סמאר 16 אסמא 14 טארק 13 הוסאס 10 רולאה .)9(.הילדים
שאינם בתמונה: סאמיר ( )17 וקוסאי 3האלמנה ושבעת הילדים צפויים לגירוש
לירדן, שם אין להם כל קרוב ומפרנס. בתמונה בעמוד : 17 ראגדה נזמי וילדיה.

שו אל תובעת מבוי ת המועצות איחוד משפחות -

(המשך מעמוד )22
אותו יום בו הוענקו האותות האלה לרא שונה
בישראל.
הממשלה -מיכשוד. אולם הסערה
החמורה נגרמה לא רק בגלל דברים אלה.
שאלות פילוסופיות, בייחוד כשהן מועלות
בפי פילוסופים, לא גרמו מעולם התרגשות
יתרה לפוליטיקאים. היו אלה דבריו
האחרים, של מי שנחשב לאחד מחשובי
הסופרים העבריים כיום, שגרמו לזעזוע —
שהורגש עד לראש הצמרת :״הממשלה
היום, במדיניותה, היא מיכשול לכל שי נוי,
לחיפוש אמיתי אחר מציאת פיתרון
שיביא לשלום,״ קבע יזהר.
ועוד :״אינני רואה היום שום הבדל
בין המיפלגות השונות. נוצר מצב שהיחי דות
שעדיין מרימות קול בכנסת, מעזות
לתקוף קצת, להצביע על עוולות — הן
דווקא הסיעות הזעירות. אנשי הסיעות
הגדולות שותקים ויושבים על סיר מלא...
ערכים.״
קשוחים, אכזריים. טען הסופר:
״בארצות־הברית אתה רואה זאת היום.
תנועות של אנשים צעירים הצמאים למ צוא
טעם בחיים. בארץ — כמעט ואין
מחפשים.״ הוא לא היסס גם לומר דעתו
על האבות המייסדים :״אנשי העלייה ה שנייה.
חבורה של אנשים קשוחים, אכ זריים׳
נטולי כל גמישות ורגישות להבין
את הזולת. כל ערך שהוחלט לקדשו —
לא סטו ממנו ימינה ושמאלה. מאז ועד
היום. זה מזכיר לי את הפוריטנים הרא-

ו מנויו ת בין ׳דדים ומי שנחות בשטחים המוחזקים
חמש ובת בת שבע, שהגיעה לשכם לאחר
שבעלה, זידאן, נהרג בתאונת־דרכים לפני
שנתיים.
מאז, היא מתגוררת חליפות אצל הורי
הבעל והוריה, בשכם. אביה ואביו של
בעלה הם אחים, האחד חייט והשני מוכר
קפה, וביניהם הם משתפים־פעולה כדי
לפרנס את האלמנה ושני היתומים.

בק שות /בק שות,
ואין ת שובות

1 1 *1 1
עיוור שחזר
הוריו, הוא

^ ׳ 1 1 1בן ה ,2 7
לשכם כדי לגור עם
אחד הצפויים לגירוש.

^ ם תגורש ראגדה, תישאר ללא פת י
לחם ברבת־עמון, לא תצליח למצוא
שם פרנסה, כשהיא צריכה לגדל את שני
ילדיה. ההורים אינם עשירים מספיק כדי
לפרנסה מרחוק. המושל הצבאי הקודם,
שאול גבעולי, חידש לה מדי פעם את
אשרת־השהייה שלה, עד שתתקבל תשובה
לבקשתה לאיחוד מישפחות. התשובה לא
נתקבלה עד היום — והיום היא מוע מדת
לגירוש.
אם אי־פעם תתקבל תשובה חיובית
לבקשתה — היא תוכל לחזור. מה תעשה
בעת ^ם^״זה ^לא מעניינו של המימשל.
ובבית אחר בשכם המתינה הדית בת
ה־ ,37 אלמנתו של חסאן אל־חלילי, מורה
שנפטר מהתקף־לב בערב הסעודית. היא
מתגוררת, עם שבעת ילדיה, אצל הוריה
ואחיותיה, ממתינה גם היא לתשובה ל בקשתה
לאיחוד מישפחות. מחוץ לשכם,
אין לה קרוב ומפרנס בעולם :״לאן אלך
עם הילדים?״ קוננה השבוע .״אני יושב.,
פה בביתי שלי, למי אני מפריעה? למה
יגרשו אותי? אנחנו מסוכנים בשביל מדי-
נת־ישראל?״

שר. ילדים, ופריאל ווגיה חלואה, בת 35
ואם לשלושה, שבעלה נעלם בערב הסעו דית
— יצאו לרבת־עמון, לא המתינו לנס
ברגע האחרון — או להיגרר למשאית
גם עיוור
על־ידי המישטרה.
מרים חגיעה לשכם לאחר שבעלה נה יגורש

בתאונודדרכים, עברה לגור בבית הו ריה.
בקשתה לאיחוד מישפחות נדחתה
כבר פעמיים. לאחר שהוזהרה, בי אם
ך א רק אלמנות ויתומים ברשימת
לא תעזוב את שכם עד יום השני השבוע,
/המגורשים. גם זוגות נשואים צפויים
תגורש — קמה ועזבה.
להיקרע איש מעל אשתו. פתחייה היידר
גם פריאל, שהגיעה לבית הוריה ב אל־עמודי היא מנהלת בית־הספר בלטה.
שכם לאחר שנותרה׳׳בנדדה, הגישה מיס -משפחת בעלה מתגוררת בגדה. פתחייד,
פר בקשות לאיחוד מש^ות, לא נענתה, הגישה לשילטונות המימשל תעודה, כי היא
בהריון — אך לא זכתה לקבל תשובה. אם
יצאה עם. ילדיה לרבת־עמדן>_.
לא תאושר בקשת איחוד המישפחות שלה
מאחוריה, בשכם, נותרו אלמנגת נוספות — .ייאלצו בני־הזוג להיפרד.
שתי היתומות ושלושת האחים הקטנים
גם עיוורים אינם חסינים בפני החוק:
לא היו היחידים שהמתינו לגיריקו,.
נג׳אד סאלח אבדל עזיז קאעבי ( )27 הגיע
בבית אחר בשכם, המתינה ראגדה ממי לשכם לביקור בבית הוריו ואחיו, הגיש
סאלים בריק, אלמנה בת ,25 אם לבן בך, בקשה להישאר לגור דרך־קבע אצלם.

הוא החל לומד בבית־הספר לעיוורים ב מקום,
ממתין לבקשתו לתשובה. השבוע,
עמד להיות בין המגורשים.
הגיב על הפרשה רב־סרן רפי הורו ביץ,
דובר המימשל בגדה :״כל מי ששו הה
באיזור לביקור — חייב לצאת בתום
תקופת הביקור. לתהליך איחוד מיש-
פחות אין כל קשר לשהייה באיזור. בקשות
לאיחוד מישפחות נבדקות לגופו של עניין,
וללא כל קשר למקום הימצאותו של ה מבקש.״

סופר
סמילנסקי
הגדולים שותקים
שונים שיצאו ליישב את אמריקה. סמל
של עריצות ודיכוי, קשיחות והשתמרות.״
ניתוק־מנע. ס .יזהר לא אמר שהוא
מדבר על גולדה וחבריה, אולם הסערה
והקצף שיצאו עליו לא הותירו ספק ב דבר
הפגיעה החמורה שפגעו דבריו. מה
גם, שדברים אלה יצאו מפיו של מי שהיה
ח״כ של רפ״י, אשר הצטרף, כאשר נמוגה
רפ״י, לרשימה הממלכתית.
לא פלא שמזכיר ע״מ, יגאל הורוביץ,
הזדרז להגיב, בעיקבות הדברים :״כבר
מזמן ניתקנו יחסינו עם ס. יזהר.״
הוא זכה לשיתוף־פעולה מוזר ביותר
דווקא מצד דני רוזוליו, מזכיר הקיבוץ
המאוחד( ,שבביטאונו, בקיבוץ, התפרסמו
הדברים המחרידים) :״הפירסום עורר מו־רת־רוה.
זו היתד. התחלקות. לא היה צריך
לפרסם את הדברים.״

רפואה
עגבת -יוק וד א ׳? 1
אחת הסיבות זהתפשמות המד
אינה ש? מהרדת״מץ בישראל -
הוסר־היידע ש? הרופאיס

לגירוש: בת 6ג ג

נפטרה, ואביה שלחה מרבת־עמון לשכם,
לחיות עם סבה, צפוייה גם היא לגירוש,
למרות שהאב נעלם ואין לה לאן לחזור.

האשד. שאושפזה בבית־החולים הדסה ב ירושלים
היתד. בת ,50 ילידת פולין וני-
צולת־השואה, נשואה ואם לבן אחד. טי פוס
קלאסי של עקרת־בית אפורה. היא
הגיעה לבית־החולים לאחר שנתגלתה בה
עגבת. כתוצאה מהגילוי, ניסתה להתאבד.
הרווקה בת ה־ ,23 שאושפזה במחלקת־העצבים
של בית-החולים לאחר התמוטטות־עצבים,
סבלה גם מהתקפות קצרות של
אובדן־הראייה. הבדיקות גילו: עגבת.
הגבר בן דד ,59 נשוי בלי ילדים׳ שהו־
(המשך בעמוד )30
העולם הזה 865י

ח 0ור 11< [:351ו 5

6ח 1\/111^ 0
כן /131:1:6 )\/131<.6א 9 1ח\/61׳ 1ס 0־3־ז^ 1ט
מו על ה בעזרת ספוג איפור רטוב

מיק־אפ ו פו דרהד חו סי ם י חדיו לאבן־איפור.
ה מי ק -אפ החדשה מוג ש ע״י ה לנ ה רובינ שטיין,
שומר על חל קו תו ו א חי דו תו,
נ שאר מס ורענן גם בימי הקיץ ה לו ה טי ם ביותר.
בעל כו שר כיסוי רב, מ ת אי ם לכל סוגי העור,
ו ב מיו חד לעור פנים שמן.
מכיל פ רו ט איני ם חלביי ם ה מונ עי םאת
ייבוש העור,
ל ב חי רתך 6 :גוונים.

ק ט 6 1\/131<.6ת3י9 1\/חו־ו \/6ס 0־3־ו! 1ט
איפור -א בן חדי ש. מכסה, א חיד, מט.

הלנה רובינשטיין. היופי בפעולה
יעוץ איפור מיוחד לבנות הנעורים בלבד מתן חינם בכל יום שלישי
בשבוע, בין השעות 3.30 עד 6.00 אחה״צ, במרכז ההדרכה של הלנה
רובינשטיין, שדרות קק״ל 94 תל־אביב. גם לבנות 20 +ניתנים
הדרכה ויעוץ חינם בימי ב, ו־ד׳ בשבוע בין השעות 6.00—3.30
אחה״צ.

־ במדינה ־
(המשך מעמוד )28
בא גם הוא לבית־החולים, היה בעל היס טוריה
רפואית בריאה לגמרי, מלבד אבנים
בכליות. לפני שבועות מיספר החל מתקשה
בדיבורו, סובל מראייה כפולה. עגבת.
יבול שיגרתי. היה זה יבול שבועי
שיגרתי, בזמן האחרון. מדי שבוע, מת גלים
כיום בישראל, בהתאם לנתוני מיש-
רד הבריאות, שלושה מיקרים חדשים של
עגבת.
מובן שנתונים אלה אינם מגלים את
האמת המלאה. למרות חובת הדיווח החלה
על הרופאים, יש מיקרים בהם אינה מבו צעת
ההוראה.
העלייה המדאיגה במיספר מחלות־המין
בארץ, ובייחוד בחמורה שבהן, הסיפליס,
נובעת ממיספר גורמים, אותם מונה ד״ר
חיים כהן במאמרו בגיליון האחרון של
הרפואה.
המדהים מבין הגורמים: חוסר״יידע של
הרופאים.
צימצום דרסטי. עגבת היא מחלה
נוראה, שאם אין מגלים אותה בזמן, עלו לה
לגרום לשיתוק, עיוורון, שיגעון ומוות.
כיצד ייתכן חוסר־יידע של רופאים בנו שא
כזה?
מסתבר שעם התפשטות האנטי ביוטי קה,
לפני מיספר שנים, השתרשה בבתי־הספר
הרפואיים האמונה כי העגבת ומח־לות־המין
האחרות חדלו להיות בעייה, וכי
מנה הגונה •של אנטי-ביוטיקה תחסל אותן.
כתוצאה מכך, צומצמו באופן דרסטי —
לעיתים עד לכדי ש עה אחת בלבד —
מיספר שעות הלימוד בנושא זה.
התוצאה: דור של רופאים שאינם מת מצאים
בוררובולרגיה, תורת מחלות־המין.
טיפול כדתי מספיק. הסיבות האח רות,
שגרמו להתפשטותה המחודשת של
המחלה, שהיתה אמורה להיעלם: הגלולה
נגד ההריון, שגרמה להגברת כמות המג עים
המיניים בקרב ציבור גדול יותר של
נשים, וכן לצימצום השימוש בגומי־מניעה.
התרבות הזנות הביסקסואלית וההומוסקסו־אלית.
התרבות מיספר בני־הנוער המקיי מים
יחסי־מין. זרם התיירות. וטיפול בל־תי־מספיק,
בעת הצורך, בפניצילין.
בעיקבות מימצאים אלה, המגלים ש-
העגבת עדיין רחוקה מיוק, מקווים עתה
החוקרים כי בבתי־הספר לרפואה יתעוררו
מחדש לפעולה.

סיניסוםסרסרא שון

1 5 0 ,0 0 0
ומצטבר עד
* 5 0 0 ,0 0 0
הז מה בפר ס הראשון לכל טופס אינה יכולה יטיות טי מכסי מום
ס ר טי ם ב די כני המס רה

בפ.י}^111 יו<
לשנת הפרסום הממשלתית

דר וש י ם( ו ת)

מוכרים!/ח
מנו סי ם(ו ת) בענף הלב שת גברים
יום עבודה מפוצל

י. שנידמן ובניו
בתי האופנה
דיזנגוף , 128 תל־אביב

דרכי חיים
ש ר 250,000

*חסי מ 10 כד
ריס שב3יס שהחל בזריקת אשפה
למירפסת — נגמר בפצוע
העלול למות
הקרב החל כאשר בתו בת ד,־ 12 של
אברהם חפץ עלתה אל דירת השכנים ש בקומה
מלמעלה, צילצלה בדלת.
שלמה גבריאל 16 פתח את הדלת. גם
הוא וגם הילדה שעמדה מולו לא ידעו
לאלו מימדים טראגיים יתפתח המיפגש בי ניהם
תוך דקות ספורות.
סטירה מצלצלת. הילדה החזיקה בידה
שקית ניילון, וברגע ששלמה פתח
את הדלת, השליכה את השקית פנימה ל תוך
הדירה. הייתה זו, כפי שהתגלה, שקית
מלאה אשפה — שלדברי מישפחת חפץ נז רקה
דקות קודם לכן לתוך מירפסתם מכיוון
השכנים שמעליהם.
התוצאה: הילדה חטפה סטירת־לחי מצל צלת,
חזרה במורד המדרגות בזעקות־אי־מים.
תוך דקות, הפך חדר־המדרגות ל־שדה־קרב
צפוף.
בקבוק בראש. הצפיפות הפריעה ל שני
המחנות, והם יצאו לרחבה שלפני
הבית, ליד חנות המכולת שבכפר־שלם.
לפתע, עף בקבוק באוויר, נעצר על־ידי
ראשו של אליהו גבריאל בן ה־. 19
לפי גירסת המישטרה, העיף את הבק בוק
ראש מישפחת חפץ, אברהם (,)55
העובד כנהג במישרד הביטחון. לדברי ה חשוד׳
הועף הבקבוק דווקא לעברו, על-
ידי אחד הגבריאלים — אולם הוא הת כופף
בזמן, והבקבוק פגע בגבריאל האחר.
בינתיים, שוכב אליהו בבית־החולים, סו בל
משטף־דם פנימי בגולגולת, כשמצבו
מוגדר על־ידי הרופאים כאנוש. ואילו אב רהם
חפץ, אב לעשרה ילדים, יושב ב מעצר׳
לאחר שנדחתה בקשת עורך־דינו,
אהרון בנימין, לשחררו. המישטרה אפילו
לא הגישה כתב־אישום נגדו, בהמתינה
לראות אם הפצוע ייוותר בחיים.
העולם הזה 1865

השחקן הוא עצלן
לם — ומחזה שהתאים במיוחד לבעיות
האקטואליות בארץ.״
ף* •מחזה מו פי ע פסיכיאטר העומד ב־ראש
מוסד לחולי־רוח, כשהוא עצמו
סובל מתסביך קנאה לא נורמלי. הוא חושד
באשתו שהיא בוגדת בו, מציע לאחד מחולי
המוסד שיחדור — בתנאי שיגלה את ה אמת
על האשה, ואם יוכיח את אשמתה —
עליו לרצוח אותה.
הבחור המקבל על עצמו את המשימה
איננו חולה־נפש, כי אם טיפוס מתמרד
שהחברה פלטה אותו. הוא עוקב אחרי ה אשד
— ,ומחליט להתנקם ברופא. הוא
כופה על האשד, את אהבתו תמורת חייה.
כך, נשלטת האשד, תחת טרור כפול.

שילה מביים

שילה משחק ני ״

בפעם הראשונה בקאריירה תיאטרלית ארוכה, מביים יצחק
שילה את צמד השחקנים גאולה נוני ועזריאל אשרוב
במחזה־מתח בעל משמעות חברתית מאת ריאו פרטי בשם סליחה טעות ברצח.
** ה פתאום הולך לו שחקן ידויע, מח־ליט
פתאום, אחרי 30 שנה על הבמה,
להיות במאי, להסתכן בהעלאת הצגה קאמ רית
מחוץ לכתליו המגנים של תיאטרון
רפרטוארי י
עשה זאת יצחק שילה — שהחליט, ב אמצע
תפקיד ראשי במכתבים בוונציה ב־הבימה,
שבעצם הוא לא מרוצה מכל ה עסק,
ושהוא רוצה לעבוד לפי דרכו. נטל
מחזה לא ידוע ושני שחקנים, והתחיל ל עבוד
כבמאי.

* ש לי הרגשה שהתיאטראות שלנו
״ מעלים דברים מכל מיני ׳סיבות,״ מס פר
שילה. הם מעלים מחזה כדי לתת
הזדמנות לגברת מסוממת, הם בונים ליהוק
שלם של סטאטיסטים בשביל שחקנית
קפריזית אחרת, הם מציגים משהו שנדמה
להם שנותן צ׳אנס לצעירים — ובאותה
הזדמנות מפקירים תפקיד שהוא תפקיד־חיים
בידי איזה ינוקא מתחיל.
״בקיצור, הם מעלים דברים בתקציבים
עצומים — ובגלל סיבות תמוהות למדי.
״השחקנים מקבלים זאת כתעודת־שיח־רור
מעבודה. השחקן שלנו הפך להיות
עצלן כרוני — כי אין לו מה לדאוג. יש

סיקורו!
מפיק של סידרת תכניות בטלוויזיה הצרפתית
זעם כאשר נודע לו שוועדת־הביקורת
פסלה את אחת מתוכניותיו. הוא
ניסה להסביר לעצמו את המעשה כתוצאה
ממניעים פוליטיים או אישיים, אבל להבין
ממש את הסירוב לא הצליח.
עד אשר פגש, לאחר כמה. חודשים, את
אחד מחברי הוועדה .״תשמע,״ אמר לו
האיש ,״הראו לנו תוכנית שלך, והיא
היתה כל כך מבולבלת וחסרת־תוכן והמשכיות,
שהיינו צריכים לפסול אותה.״
המפיק הנדהם החליט למקור בפרשה,
ולאחר כמה בירורים הסתבר לו בדיוק
מה קרה. ועדת־הביקורת לא ראתה את
התוכנית, אלא את חומר־הגלס שצולם,
הווולח הזת_ז׳±££

פרוספריטי. הוא לא צריך לעבוד קשה.
מביאים לו במאי שהוא משכמו ומטה מ־השחקן,
השחקן מסביר לבמאי מה צריך
לעשות, וצ׳יק־צ׳ק ההצגה מוכנה.
״בחו״ל, אם במאי מעיר לשחקן, אז ל מחרת
הוא בא מוכן מחדש, כולל ההערה
שקיבל. הזכרונות מחוץ־לארץ, מעבודתי
בברודווי ובהוליבוד, לימדו אותי שצריך
לעבוד קשה בתיאטרון. ולכך אני מרגיש
שאני מוכן, ואני בשל מספיק כדי לקחת
על עצמי אתגר חדש ולהתמודד איתו
בכנות. לא לרמות.
ך) כן, החלטתי לבחור במחזה שיש
בו גם עניין פסיכולוגי בנפשם של
בני־אדם, וגם שליחות חברתית ישר לתוך
חיינו בישראל. במקור נקרא המחזה הקורבן,
מצאתי אותו אצל ריו פרטי, אזרח
אמריקני ממוצא איטלקי, ביום האחרון ל שהותי
בנידיורק.
״חבר פגש אותי ברחוב, ולמדות ש מיהרתי
מאד, הציע לי לבוא ולראות משהו
מעניין. הגענו לביתו של פרטי בגשם
שוטף, רטובים מכף רגל ועד ראש. לתמהו ני,
גיליתי מחזאי צעיר שקיבל שישה פר סים
בין־לאומיים, הוצג כבר ברחבי העו־

לפני שעורכי הסרט נגעו בו.
אז יש להתלונן על הטלוויזיה הישראלית?
תיאטרון סליחה. טעות בם־נטר
תיאטרון ״הבימה״ מציג ״רק
אתמול״ .מאת הרולד פינטר. בימוי
ליאונרד שך. עברית רות בסלו.
תפאורה ותלבושות אדריאן ווקס.
קשה מאוד היה להכיר את הרולד
פינטר בהבימה. לרגע נדמה שבעצם הועלה
כאן איזה תרגיל מגמגם ועני של תלמיד
שניסה לגנוב רעיון מהמחזאי המפורסם.
פינטר, שטען כי דרכו ממשיכה אח
קפקא ואת סמואל בקט, כתב למעשה
תיאטרון של מצבים אכזריים, מבוכה

קידיו האחרונים בהבימה
גולה בהצגת קליגולה של

כקיסר קלי־אלבר
קאמי.

שילה בגירסה טלוויזיונית של הצגת
הדיבוק בבימויו של סידני לונזט.

ממשיך שילח .״שיניתי גם את שמו לסליחה,
טעות ברצח, כי לקורבן יש בעב רית
משמעות דתית סמלית.
״בחרתי לשני התפקידים העיקריים ב גאולה
נוני ועזריאל אשרוב. שניהם לא
שיחקו מעולם תפקידים דומים, ובכך אני
רואה אתגר עיקרי בעבודתי: אני מתכוון
להוציא את הצד הלא־ידוע שבאישיותם
של שני שחקנים אלו. להציגם בפי שאיש
לא הכירם עד כה, לשנותם ולצקת מתוכם
חיים אחרים. כי לדעתי למרות כל התמו רות
שחלו בתיאטרון של זמננו, השחקן
הוא עדיין העיקר.
״כל האבזרים, הבימה, התפאורה והתלבו שת
— צריכים לשרתו בלבד.
״לעצמי נטלתי רק תפקיד מהמערכה השלישית.
את עיקר מאמצי אני מקדיש ל בימוי,
ומקווה לקלוע ללבותיהם של אותם
בני־נוער בארץ המרגישים עצמם ממורמ רים,
המנסים להתמרד ולא ללכת בתלם.
״אם אלו יזדהו עם גיבור המחזה — אם
הנשים באולם יזדהו עם סירובה של האשד,
לחיות בטרור — אם אנשים יגיעו
למסקנה שהשתיקה וההכנעה אינן תכונות
חיוביות של יצורים חברתיים — השגתי
את מטרתי.״

והתנגשויות בין כוחות שונים בשטחים
סגורים ישל הציביליזציה. אך אם מישהו
היה מצליח להאזין למסתתר מאחורי
דיקלומיהם ד,סטריליים והקפואים של שלו שת
השחקנים אביבה מרקם, מרים זוהר
ומישה אשרוב, היה מוצא את המצב ד,פינ-
טרי הקלאסי: גבר ואשד, מתבודדים מחוץ
לעיר. אשד, מן העבר פורצת את חומת
ההסתגרות שלהם, מעוררת זכרונות, דב רים
שבדמיון, דברים שהיו, דברים שנחזו
ודברים שנחשדו.
האם קורה משהו המשנה את העובדות
למעשה 1אין לדעת. דמיון ומציאות, מדבי קים
את השלושה — ומפרידים ביניהם.
אבל כל זד, קורה להלכה. למעשה,
עומדים על הבמה שלושה פסלים — שלא
קורה ביניהם שום דבר. כל אחד מרצה
את הטקסט שלו במקום לדבר אותו.
התפאורה הסטרילית מדגישה עוד יותר
את האבסורד שבבימוי. כדי להסביר ל
צופה
הסתום בדיוק באיזה מקום ניפסק
הזכרון ומתחיל ההווה — דבר האסור
בתכלית איסור כשמדובר בסיגנון הפינטרי
— מאירים את הבמה באור מיוחד.
כך, במקום מחזה על מתחים בין בני
אדם, מתקבלת הצגת פסלים נעים בסלון
מרוהט בסיגנון סקנדינבי.
מה שמעורר ספקות יותר מכל, לגבי
הצגה זו, היא העובדה שפינטר בעצמו
צריך היד להיות נוכח בהצגת הבכורה.
ייתכן שאילו היה רואה במו עיניו את
התוצאות — היה מחליט שצריך לכתוב
גם את המחזה מחדש.
שכן אין זה בדיוק המחזה הטוב ביותר
שהוציא מתחת ידיו. העובדה שהתעקב
ברומא כדי לריב את ריבו עם ויסקונטי,
שלטענותיו עיוות בבימויו, שם, את כוונות
מחזהו — מעידה על כך שזהו מלכתחילה
מוצר סטרילי וכפוי. חבל שנפלה הבחירה
על מחזה זה דווקא.

שילה מצטלם

המחזה בנוי כמחזה־מתח, מסתיים בהפתעה.
אך המתח משמש במעטפה צורנית
בלבד. הבעייה העיקרית במחזה היא שאלת
שפיותם של אלה המפקחים על שפיותה
של החברה״ מידת האחריות שלהם, ובעיית
הכוח שיש בידם להתעלל בחברה שתחת
שליטתם.
ך ייחדטתי לעבד את מחזהו של דיו
״ \ 1פרטי ולאמצו למציאות הישראלית,״

הייתי אשתו של דויד אבי ת
תמצית הפרקים הקודמים אינ טר מצו ק צו ב בו ש ת סו וי ה
שר צעירה שואריה ונו ׳ 130
״האני מאמיר עולו:

לילי סיגל נישאה למשורר דויד אבידן
וזמן קצר אחרי נישואיהם הסתבר לה 1
יצועו של המשורר אינו ערוגת שושנים.

^ ה, קו ר אי היקרים והאמיצים —
אתם שלא נואשתם עדיין מלצפות ל-
מיפנה לטובה וממשיכים לעקוב אחרי נפתולי
חיי בסבך היצירה האבידנית — לכם
אני חייבת היום אינטרמצו קצר.
יום אחד, אחרי שהוצאתי לאור את סי פור
החגיגה שערך בעלי ואלופי לשעבר
לרגל נשואינו במועדון מאנדי׳ס ז״ל, ציל-
צל הטלפון ליד מיטתי. ועל הקו, לא ל-
האמין, היה הוא עצמו. היתה לו נקודה

18080646

כשהיינו נשואים והוא היה רוצה להביא
בחורה הביתה — הרי לא היה טורח כלל
לבקש רשות ממני. אבל נעזוב את הנקמ
נות
הקטנונית שלי ונחזור אל המשורר
שבאמרי השפר שלו ובפילוסופיית החיים
שלו תעסוק הפעם רשימה זו.

או, כן, שלא אשכח. אותה נקבה שהרשיתי
שתשמש לו נספחת. המשורר
טרח להבהיר שהוא מבקש את האנונימיות
עבורה לא משום שהוא מתבייש בה
חלילה, או שהיא מתביישת בו. בסך הכל,
טען, אין הוא מעונין שבתקופה זו של
חייו יצמידו אליו שם כלשהו.

איש ביישן
חי ה

דיל אב־דן מראיינת א ח דויד אבידן
אחת לתקן לי, למען ההיסטוריה ותולדות
הספרות העברית. סיפרתי באותו פרק על
כך שבאותה חגיגה, כשאני לבושה בבגדי
הכלה, קיבלתי יותר הצעות ניאוף מאשר
בכל ימי חיי עד אותו יום. והנה, ביקש
אבידן לשאול בתמיהה, מדוע לא הקפדתי
לציין שגם הוא קיבל באותה הזדמנות
חגיגית כמה הצעות לגמרי לא רעות. לא
רבות כמו אלה שהוצעו לי, אבל כאלה
שאין לבטלן בזילזול.
הבנתי מדבריו שהוא אולי הקורא ה נאמן
ביותר של זכרונות ימי נשואי ועלה
בדעתי שאולי יהיה זה רעיון משובב נפש
להזמין את המשורר לראיון. סתם כך, לא
כדי להגיב על מה שכתבתי וגם לא להאיר
את הדברים מהזווית שלו, אלא פשוט
לרענן את הזכרון ולהזכיר לי, ולאלה ש אינם
מכירים אותו מקרוב, עם מי יש לנו
בסך הכל הכבוד.
מסיבה זו אני נאלצת הפעם לקטוע את
מסכת תולדות ההגדה לבית אביה, אליה
נחזור בהמשך הדברים, כדי לספר מעט
את סיפור הראיון.
ובכן, קבענו מיפגש על שטח נייטראלי.
כחצי שעה לפני שנערך הראיון צילצל
אלי דויד וביקש רשות להביא אל מקום
המיפגש ידידה, שהוא מבקש שנתחייב ש תישאר
בעילום שם וצורה. והנה, יתרון
אחד של הגירושין על פני הנישואין. הלו

ךץאמר לי דויד ״,פתחתי ושאלתי
4 1בקול רשמי ,״אבל בלווית רכינה
סכסית למחצה ,״מדוע יצא לך שם של טיפוס
השונא בני-אדסז״
״אני,״ פתח המשורר והשיב ,״אוהב ל מעשה
את האנושות. אני אוהב אותה עד
כדי כך שכל הזמן אני מנסה לעורר אותה.
אולם האנושות, למרבה הצער, רואה משום
מה בנסיונותי אלה התנכלות לרמתה השכלית...״

התדמית כאילו המשורר הוא נוקשה
וברוטאלי היא תוצאה של טעות אופטית
בלבד. למעשה, טרח והסביר לי, הוא מלא
על גדותיו רוך ועדנה. פוטנציאל הרוך
שלו הוא אינסופי. ואם לא די בזאת, הקפיד
לציין, הרי הוא גם ביישן מטבעו
(״אנחנו מוקפים כל־כך הרבה אנשים
חסרי בושה שאנו מוכרחים מעט בושה״).

היה מעניין אותו לדעת מהי תדמיתו
בעיני העם הישראלי. הוא מספיק נבון
כדי לדעת שאיו לו תדמית פוליטית. הוא
אפילו ניסה להצטנע ולטעץ שאינו סבור
שיש אנשים רבים המתעניינים בו, ולכן
אינו מבין איזה טעם יש לזכרוגות שאני
מפרסמת אודותיו. הוא, כך הסביר לי, נע
עדיין בתחום השמועות ולא בתוך תבניות
התעניינות קבועות של הציבור.
אילו היו עושים מחקר סטטיסטי, טען
אבידן, היה מסתבר כי שיעור אהדת ה ציבור
אליו הוא כדלהלן 20 ידרשו
את עזיבתו את הארץ לאלתר! 4ל 60 יהיו
מוכנים לתת לו אורכה של שבוע לנטישה
ואילו 20• /.הנותרים יהיו אמיצים כדי
לסבול את נוכחותו במדינה עוד שנה אחת
לכל היותר.
הוא אישית, ניסה המשורר להסביר לי,
מה שלא עשה כל ימי נשואינו, אינו יודע
מה יש לו לחפש במדינה כמו ישראל,
מלבד חוף שרתון ומרפסת דירת הגג שלו.
(הו דויד שלי, מה קרה לכל החיפושים
שלך אחרי חתיכות ישראל בקיץ?)
״אני מייצג למעשה יחיד פטריוטי החי

את הקומדיה הישראלית, וזאת למרות ש ישראל
אינה הולכת בגוכנפיים מפוספסים...״
(אניח, כמובן, הולך תמיד מכונס
בתוך מכנסיים מפוספסים בכל צבעי הקשת).
עיניו
של אבידן התמקדו עלי לרגע,
כשחיוך שובב של פגישה ראשונה בעיניו,
משהו מהמבטים האבידנים האלה שהוא
משוכנע שמזקיפים לכל נערה את הפטמות.
בנחכוח קל העיר לי :״מעולם לא
נתקלתי כמראיינת נחמדה כסוך ...יפה,
צעירה ...זה ממש מרענן אחרי כל המיפל־צות
הזקנות העוסקות במיקנווע זח. חוץ
מזה זה תענוג לפגוש נערה צעירה שהיא
גם סקרנית ושואלת שאלות בצורה מסודרת
ונוסף לזה היא גם מפיקה תועלת אישית
מכל הענין.״
ידי רעדו כשהנצהתי קביעה היסטורית
זו על הכתב.
הידיים כמיטען חורג
ך* יה לי הרושם שהוא נהנה מהענין
1 1ושאלתי :״תגיד, דויד, האם אתה אוהב
להתראיין ד׳
להפתעתי היתד, תשובתו המיידית :״לא.
פשוט לא.״
ניסית למשוך אותו לענין שירתו. ניסי-

א בי דן :״אני כסךהכל ־ מירווה קוגר־־מועד.״״

תי להעלות את התיזה שספרו החדש שירים
שיסושיים העומד לצאת לאור, כולל
שירים שהם ברובם רכים ובתוליים, בני גוד
לספרי שיריו האחרונים, ויש בהם
דמיון מסויים לשיריו הראשונים כמשורר
צעיר. אבל דויד התחמק באלגנטיות מ־ו#ושא
תוך טענה שאין הוא יכול להשוות
את שיריו לשום דבר, תוך ציון העובדה
שאין לו כלום נגד זה לחזור מדי פעם אל
הבתוליות.
עברנו לדבר על עניין המירוץ הגדול
של המשורר. כפי שהוא מגדיר זאת הוא

מאח

לי לי א בי דן
״רץ כל הזמן עם הזמן ומשתדל להישאר
תמיד בבערה העליונה.״ לטענתו הרי התדירות
הגבוהה בתבערה העליונה גורמת
לו לרוגע כי האיטיות הרי יש בד -חוסר
רוגע.
הוא גילה לי בסוד שיש אנשים הסבו רים
שאיני אלא מיפלצת, אחרי שאני
חושפת דברים אינטימיים מחיינו המשותפים
ומפרסמת אותם ברבים. אבל הוא,
האביר בן דמות היגון, מגן עלי בחירוף
נפש (סוף־פוף הבנתי למה הוא מתאמן
בקאראטה !)
הוא הסביר לי כי הוא סבור שמיטתו
היא שדה מיזנק מתאים לכוכבניות קול נוע,
דוגמניות ועתונאיות מתחילות, ו הרמז
כלפי היד, שקוף ביותר. על ספל
קפה ועל מוסיקה מתחנת־השידור של איי-
בי נתן שאלתי אותו על המיזנקים. מיזנק
מיזנק, אבל מה עם יחסים עמוקים יותר
עם מישהי ז
דויד הרצין, חזר אל תדמית המוכיח
והמטיף ואמר :״אין שום דבר במעמקים.
רק בגבהים יש. אבל אם מישהי רוצה
להישאר בגבהים, או יותר נכון מסוגלת
לכך, אז שתישאר לה, אבל בלי תנאים
אקסקלוסיביים.״ וכמי שנזכר לפתע בסיוט,
הוסיף ואמר :״תארי לעצמך שהייתי מוצא
את עצמי עם אשד, בת .35 הרי אלה קרני-
מוות. אני בסך הכל מילווה קצר־מועד.״
העזתי ושאלתי :״מד, נשתנה בחייך
דויד, מאז נפרדנו ז״

ליל• ודויד אבידן כ 1וג נשו

״אני יודע,״ השיב דויד ,״אני משתנה
כל הזמן. אבל מבחינה טכנית אף אחת
אינה גרה איתי עוד ובכלל אינני יוצר
עוד קירבה הרגלית.״

איכשהו הגענו מכאן לדיונים עמוקים
על גברים ונשים, על אופנה גברית ועל
השעה הקרבה להגיע בה תוקם התנועה
לשיחרור הגבר. ועלה בדעתי שאולי בסך
הכל האיש הזה שונא נשים.
״חס וחלילה,״ נחרד אביה לרעיון,
״אינני שונא נשים. אני בסך הכל שונא
אמהות. אם מישהי רוצה ללדת — אז לא
אצלי.״ ונזכרתי בחתולה אחת שכנראה
מאשימה את דויד באבהות נסתרת שתמיד
היא מנסה, לדאבון ליבו, להמליט את
ולדותיה על מרפסת ביתו, והוא כידוע
שונא אמהות.
ומה בקשר לאמא שלוז
״עם הורים,״ דברי דויד אבידן ,״יש
לקיים רק יחסים דיפלומטיים אחרי ש מגיעים
לגיל . 16 גם יחסים כלכליים אפש ריים.
בסך הכל הורים הם מיטען חורג
ומיותר.״

שלוש מי טו ת
לשבוע
ין לי כוח יותר ואני חשה שאני גם
מלאה אותכם קצת. אז, לשם התינד

צות, הנה פסוקיו של אבידן בענייני דיו מא:

הכנסת :״אם מישהו היה תורם
לי 250 אלף ל״י הייתי מקים סיעה ורץ
לבחירות לכנסת. אבל רמת הכנסת היא
באיזה שהוא מקום מתחת לכבודי ורצוני.
אבל אני מוכן לקבל ראיות סותרות בנו שא.״

האושר :״אין לי שום שאיפה ל אושר.
האושר הוא הכושר לחיות ללא
אושר. זו שאיפה פרימיטיבית לרצות ל הגיע
לנועם אינסופי. זה כמעט זהה לעצלות.״
(הוא מעיד כאן על עצמו שכשהיה
ילד היה נועל נעל אחת. כשהיה מגיע ל נעילת
הנעל השניה היה השיעור הראשון
נגמר. מצב זה הוא מגדיר כמצב של
רוגע).
על הנצח: הוא רוצה לחיות לנצח.
אם אי־אפשר, אז לפחות לעבור בשלום
את שנת 2000 כדי שיוכל לראות ולהיר אות,
כיוון שהוא מתאר לעצמו שיהיה כאן
די מעניין אז.
על אורי אבנרי :״מעד מעידה פולי טית
כשהאשים אותי בהצתת העולם הזה,
ושכבר חודה בטעותו, לא התנצל* .אבל
הוא אינו מטריד אותי. בסך הכל טיפוס
משעשע המוסיף רוח נעימה לאווירה ה ישראלית.
אולי יום אחד יתחילו להאזין
לו. נראה מה יקרה אז.״

המתכון לחיים

אבידניים

מושלמים :״העישון, האכילה, שיגרת־חיי־הנישואין,
הביטחון הסוציאלי, האושר
האישי והמדיני והרוגע הביתי — כל אליה
מקפיצים זיקנה בטרם עת. לכן יש לצום
יומיים בשבוע, לקפוץ אל תוך שלוש מי טות
בשבוע, לעשות קצת ספורט, שיעורי
קאראטה, ולהפסיק לעשן.״ על בטוח שזה
מאריך את החיים בעשר או 15 שנים.
עד כאן נאום אבידן.
אז זהו. הייתי מוכרחה לעשות את זה,
ולוא רק שתכירו מי זה האיש שעליו אני
מספרת בזכרונותי. היה נפלא לחיות יחד
איתכם את הפגישה המחודשת שלי עם
דויד. זה גם יקל עלי לספר לכם בשבוע
הבא את סיפור הפרידה והגירושין.

לילי א בי ד! ב לי דויד

אבידן: פגי שהמ חו דשת

* אורי אבנרי לא האשים את דויד
אבידן. אחרי ההצתה, הגיש למישטרה,
על־פי בקשתה, רשימה. של אנשים שהש מיעו
לאחרונה טינה נגד העיתון, ושמו
של אבידן נכלל ברשימה זו. משום כך
הוא נחקר על־ידי המישטרה שלא מצאה
שוס מקום לחשוד בו. אבנרי מתנצל
ברצון.

צפוי לך שבוע סוער
מבחינה ריגשית, מוטב
שתהיה ער, יותר מ תמיד,
בדי לא לטעות
ברגשותין האמיתיים
כלפי האנשים הקרובים
אליך. אם תשלוט
ברגשותיך, תזכה ל21ב
מרס -
הצלחה חברתית ותפ20י
אפריל
גוש באנשים מעניינים.
במקום העבודה —
התקדמות איטית, אך בטוחה. הדיכאון
שבו אתה שרוי באחרונה יחלוף מהר.
אילו היית מקדיש קצת יותר מח שבה
לאדם הטוב — היית יוצא נשבר.

עצבים חזקים ! זה מה
שאתה צריך השבוע.
שב על אחוריו ותכה.
השתדל לא לקפוץ מעל
לקורקבן. השתמש במה
שיש לך. אחרת
תגיע למצב ממנו לא
תצא בקלות. חסוך לשעת
צרה. כי היא עומדת
בפתח. ומי הוא החכם,
אם לא זה הרואה
את הנולד? בת שור, לו מראים הכוכבים
שבוע של אהבה ובילויים רבים. אך המונח
״אהבה״ איננו בהכרח אותו מושג
שאת מתכוונת אליו. לכן היזהרי !

אל תחששי מדברי
לעז. ידיים טובות
שומרות עליך, את
יבולה לסמוך עליהם.
דעתם חיובית עליך.
בעיות בחיי הנישואין,
שצצו בעבר הלא רחוק
ייעלמו באותה פית-
אומיות בה הופיעו.
ו׳ גחאי -

בנות תאומים, הסתכל-

נה מסביבבן, זה מצוי
ידכן, אל תחפשנה לשווא את המושלם ש-
אייי בנמצא. צפוי סוף ש^וע אידיאלי.

מאווויוו

סס 11

השותף שלך לא מרמה
אותך. הוא פשוט עצבני
ומרוגז כמוך. לבן
חחיבובים. מוטב ש תנסה
לחיות יותר
ותרן. שום דבר לא
בוער. התייחסי בסובלנות
לסובבים אותך
והשתדלי לפייס את
השכנה שלך, או מישהו
המקורב אלייך.
עשויים להיבל
בני אריה הרווקים
תקל השבוע במיכשולים בשטח הרומנטי•
אל דאגה, העתיד צופן הפתעות.

גברי•
גם לך בת מזל בתולה
יש יום אהבים — אבל
הרבה יותר רציני. היום
שלו הוא יום א /דעי
להפיק ממנו את המכסימום.
צרות בעבודה.
ליקוי בריאותי קל שבקלים.
יהיה זה שבוע
מלווה התפרצויות עצבים
בעניינים שונים,
אך בסופו יהיה מתוק.
בקנותך תכשיטים או דברי ערך, קחי
איתך בעל מיקצוע שיוכל לייעץ לך.

11(11(1

חאזנ״ם

עקת

צורת הדיבור הברורה והמרשימה שלך
בימים אלה, תזכה אותך ביתרון ובכושר
לשכנע אחרים לרעיונותיו
הבאים עכשיו
לידי ביטוי מעשי, בשאתה
מאמין תנאי בהם בלב שלם. ידידה
ממזל תאומים שתפגוש
עשויה להיות לך אשת
שיחה מעניינת. אתה

עלול להיסחף בשיחו־
> 2במבמבר ־

תיך על דת ומוסר ולי־
.?0ג ד איי ייי צור בה את הרושם של
מטיף דתי, המנסה לחנך את כל הסובבים
אותו לערכים נעלים. היערכו לעתיד.

כפות המאזניים מתחי__-

לות לנסות לכיוונכם.
המאבק אותנ התחלתם
לפני שבנעות מימפר —
ואשר נראה, כי יזיק
לכם, הוכיח את עצמו.
דווקא אתם מתחילים
לקצור את הפירות. ולא
21נ י 1נ
כמנ שנראה בהתחלה.
; 0ר יו ל*
אל תהססו להשתמש
במרפקים, כדי לפלס
את הדרך הנראית לכם כנכונה. במישור
הרומנטי, הצלחה. אסור להחמיץ הזדמנויות.

עירנות רוחנית תאפשר לך להתגבר על כל
מיני התנגדויות צפויות ובלתי צפויות. רעיון
מבריק, אם יבוסס
על־ידי תיכנון לעומק,
עשוי לעצב את עמדתך
הציבורית בצורה ובמידה
בהן טרם נתנסית.
זהו שבוע טוב לביקור
אצל התופרת או בתצוגות
אופנה. על
תסמוך על ידידים.
עשה את הכל בכוחות
עצמך ובמו־ידיך אתה^

תקופת־האושר בה את מצוייה נמשכת
אם בי ענני סערה קטנים מופיעים באופק,
בצורת התחייבויות
עבודה, פגישות עם
נושים או מריבות עם
ידידות טובות במיוחד.
אך אל דאגה, עם
רצון עז את עשוייה
לצאת מכל זה בשלום.
אם את עוסקת בשני
: 1 22 או ק טו ב ר -רומנים מקבילים —
דעי לגמור עם אחד
_ ;1.2בנו במבר
מהם, או לפחות להסי
וות
אותו, בך שלא יגרום להתפוררות כל
החבילה ולא תצאי קרחת מבאן ומכאן.
חודש מסובך והתחילי אותו ברגל ימין.

אפילו

האימרה האמריקאית אומרת
״עסקים לפני תענוג.״
לכן הגיע הזמן שתבין,
נן גדי, כי לא תוכל

ף11

להמ שיך עוד ז מן רב

את המישחק הכפול.
עליך להכריע, לבאן או
לכאן: או שתבחר ב~

עסקים, או בתענוגות.
רק כדאי שתעשה זאת
21ב דזג מבר ־
19 בינו א ר
עוד בימים הקרובים.
אחרת אתה עלול להיקלע
למצב לא נעים. צבע לבן הוא ציבעך.

ז1י

וגנ 8335338

היזהר מאש כמו — מאש. זהו שבוע
בו השריפות במחיצתך הקרובה עלולות
להיות יותר מסוכנות

מכל דבר אחר. גם
תאונות בדרך אל עיסוקך
או ממנו אינן
מן הנמנע. בת דגים :
תחשבי שהוא מבריח
אותך, אך לאמיתו של
דבר הוא פשוט יודע
להפעיל את רצונך ה19ב
פ ב רו א ר ־
20במרס
כמוס. אך אסור לו
לדעת שאת יודעת.

זניס

(המשך מעמוד )11

מנחם כגי] :כל זה כדי להבטיח
את הפצת העיתון שלך ! אתה
משחית את הדור בעד בצע כסף.
אורי אכנרי: מר בגין, אל
תסיח את הוויכוח לאפיק אחר. השאלה
היא: איזה מין אופוזיציה
אתם?
מנחם בגין: אתה מדבר על
יושר...
היד״ר מריבי זר: חבר-הכנ-
סת בגין, אולי תקשיב לי לרגע.
מנחם בגי אדוני תיושב־ראש,
פעס אחת אפשר לומר את
האמת.

שר האוצר פנחס ספיר:

אין

זה ענין לאופוזיציה ולקואליציה,
אין זה ענין לוויכוחים. אני חי בתוך
מיפלגה בה מתווכחים על כל מיני
דברים, ואתם אפילו מנסים לנצל
זאת ולשאול: מה אמר פלוני, מה
אמר אלמוני.
אורי אבניי (לבגין) :אתם
כבר מזמן חדלתם להיות אופוזיציה.

האוצר ספיר: אבל שניים־
שלזשדדארבעד, אנשים בכנסת לקחו ל עצמם
מונופול ועלו על כן גבוה של מוסר
וצדק. מעולם לא נגעו בענין ׳פרקטי ; מעו לם
לא עסקו בעניין מעשי, והנה הם מטיפים
מוסד לכולם. אילו היה מדובר בעניי נים
פוליטיים — מילא; אילו היו לוקחים
לעצמם מונופול להטיף לכולם בעניינים
פוליטיים — מילא. אבל מה זה? מי הועיד
אותם לכך?

מפ׳־ם וגודל
למען סניו
רגע משעשע הגיע כאשר לפתע צעקו
ראשי מפ״ם וגח״ל בצוותא על אבנרי,
למען פינחס ספיר. מעולם לא היה מע-
רך־הכוחות האמיתי של המישטר גלוי
בל-בך :
פינחס ספיר :״במשך זמן גיוס ה תרומות
המיוחדות קיבלה ועדת הכספים״
— זאת אומרת גח״ל — ״אינפורמציה
שוטפת על גיוס הכספים והשימוש בהם.״
זה מנתץ את כל השקרים והעלילות האלה
של איזו קרן ספיר!
יעקב חזן: מר ספיר, זה לא
יעזור לך. הס ימשיכו לשקר.
אורי אכנרי: מחזן עד בגין,
מישפחה גדולה אחת ! שבת אחים
גם יחד !
במישפט האחרון הציע ספיר להסיר
את העניין מסדר-היום. בשעה שירד מן
הדוכן, קרא אבנרי :״אם הכל גלוי,
ואין מה להסתיר — מדוע אתה מתנגד
לוועדת־חקירה ז״

אולם אבנרי, שהקשיב בתשומת־לב
לנאום־ההתרפסות, שם לב לסתירה מהותית
— והזדרז לחשוף אותה בקריאות־ביניים

חיים קורפו הסקירה של מר ספיר
נשאה אופי סיפורי ולא אופי של־דיווח.
נתונים מיספריים לא ניתנו בה. השר
היטיב לתאר בה את הצד הרגשי והאנו שי
של התורמים, וניכר היה בו שהוא
מלא התפעלות והערכה לסערת הרגשות
שלהם כלפי ישראל, ולמאמץ שהם מוכנים
לעשות למענה.
אורי אכנרי: אבל מר ספיר
אמר שנתן לכס דיווח מלא. האם
זה נכון או לא נכון? האס אישר־תם
זאת או לא?
חיים קורפו: הדברים שאני
אומר נכונים.
אורי אבניי: יש כאן סתירה
מוחלטת בין דבריך ובין הדברים
שאמר זה עתה מר ספיר,
חיים קורפו ב־ 6באוקטובר 1972
מסר השד סקירה על נסיעתו לוועידת ה מטבע
הבין לאומית, ובין היתר סיפר על
התרמות שונות שלו, ושוב שלט בהם הצד
הציורי. לדוגמה •:״הלכתי לחמש סוכות.
קרה לי כך שבפעם הראשונה התפללתי
בבית־כנסת רפורמי. קוראים בתורה רק
חמישה פסוקים. מכרנו בונדס. היה טיפול
אינדיבידואלי. בזמן שהייתי שם נמכרו
כ־ 12 מיליון דולר מה שנקרא ״ספיישל
פרוייקטס״ — גנים, בתי־חולים.״
או תיאור אחר :״קיבלנו ממנו תרומה
של חמישה מיליון דולר. כתבתי לו מכתב
והוא הביא את אשתו והיו דמעות בעי ניה.
אנחנו נכין כמה. תוכניות ונציע לו
אותם.״
אורי אבנרי: וזה נקרא ביקורת
פרלמנטרית !
הצעת אגנרי הועמדה להצבעה, ורק
הקומוניסטים הצביעו בעדה. אבל, כאשר
דרש אבנרי למנות את הקולות (דבר
הגורם לרישום תוצאות ההצבעה בפרוטוקול)
הרים גם בגין את זרועו —

..אבי אבות
קרג מן מצביע

טבעי הדבר שקשרים חדשים מדחיקים את
הזכרונות הישנים. אל
תרגישי מוסר כליות
על כך. תחיי את הרגע,
עוד יותר מן הרגיל.
דאג לפרנסתך;
בייחוד לטווח ארוך.
אם אתה יכול, חתום
אפילו על חוזה או על
הסכם קבלני. גרום נחת
למקורביך על־ידי צעד
פיננסי נבון. לבשי לבן.

ווטדג״טבכנסת

הגיע תורו של גח״ל. אנשיו היו במצב־ביש.
הם לא יכלו לתמוך בספיר ללא סייג,
כי הדבר היה מוכיח סופית שחדלו מזמן
להיות אופוזיציה. הם גם לא יכלו לתקוף
את ספיר, כי הם שותפים למעשיו ונהנים
מהם.
לכן נקטו בטכסיס שקוף. נציגם, ח״כ
חיים קורפו, הציע הצעה אופוזיציונית־כביכול
(להעביר את הנושא לוועדה) אך
נימק אותה בדברי־חנופה לספיר:
חיים קורפו: קשה להצטרף בצורה
כלשהי להצעתו של חבר־הכנסת אבנרי,
שהצטיינה בלשון מופקרת שרק החסינות.
שלה יכולה להתיר חרצובותיה במידה כזו.
צורם מאד לשמוע מעורך־עיתון, שהוא
אבי־אבות הטומאה, שהשחיתות היא המוטו
וסם־החיים שלו, מטיף מוסר ומחשיד
כל אדם ואדם בשל חטאו שהעלה תרומה
לקרן החינוך, בריאות, סעד וקליטה או
התרים להם. אך דווקא בשל כבודם של
התורמים —ואומר אפילו, על מנת להסיר.
לעז מן המתרימים — מן הנכון ומן ה תבונה
להעביר את הנושא לדיון בוועדה
מתאימה.

וידי כל אנשי גח״ל התרוממו בעיקבו-
תיה. התוצאה 17 :בעד הצעת אבנרי,
33 נגד.
(בעד: אבנרי, גח״ל, רק״ח, מק״י.
נגד: המערך, מפד״ל, ל״ע, אגו״י, פא״י.
ע״מ הקפיד להיעדר, יחד עם הח״בים
הבודדים).
בזה נגמר העניין, והאולם התרוקן
במהירות. אך זה עוד לא היה הסוף.
המרכז החופשי נמנע מהצבעה, ושמואל
תמיר קם לנמק הימנעות מוזרה זו מצד
סיעת המתיימרת ללחום בשחיתות, במילים
,״זוהי פרשה שהאור והצל משמשים
בה בעירבובייה.״
לאחר״מבן חזר על במה מטענות
אבנרי. אבל באמצע התרגז ספיר, קרא
נגדו קריאת־ביניים בצאתו מן האולם,
וכך היתה סערת-זוטא נוספת.
״הארץ״ ו״ידיעות אחרונות״ הכתירו
את הידיעה בכותרת :״תמיר ואבנרי
האשימו את ספיר״ — כותרת מזעזעת
למדי בסילוף תובן הישיבה.

קולנוע
סרטים
ה סינ מטק
באל או ראל
ובכן יש סינמטק בארץ.
לפחות, כך קוראים למה שעתיד להיות,
עם הרבה רצון טוב ובעזרת כמר תקציבים
שמנים, הסינמטק הישראלי. כרגע, נחנך
היצור החדש בבית עובדי העירייה בתל-
אביב, והוא ממוקם בצניעות רבה באולם
המופעים של הבית, שהוכשר לשם כך
וצוייד במכונוודהקרנה חדשות.
החלום על הסינמטק אינו חדש. כל
מבקר־קולנוע ועיתונאי, כל משוגע ל קולנוע
וסטודנט שחי פעם תקופת־מה
בחו״ל, חלם על סינמטק: אותו מועדון
שהוא למעשה מעין משאבה לאוצרות
קולנועיים, מוזיאון חי ונושם, שאפשר
לראות בו אח כל מה שנעשה אי־פעם
בתולדות האמנות השביעית.
הסטודנטים יודעים שמוסד כזה מספק
להם ידע בלתי־מוגבל אודות כל הסגנונות
והתפתחויות האמנות. המשוגעים לקולנוע
יודעים שהם יכולים לספק את סקרנותם
לגבי הבמאי האהוב עליהם בצורה יסודית
ומסודרת. והאחרים יכולים תמיד למלא
בו את החור בהשכלתם, לראות את מה
שלא ראו בשעתו בקולנוע רגיל.
מובן שסינמטק שיענה על הדרישות
האלו צריך להכיל קודם כל אוצר בלום
של סרטים, מכל התקופות ומכל התוצרות.
הוא צריך ספרייה וארכיון, הוא צריך
לפעול על בסים תוכניות מאורגנות, להציג
סדרות לפי נושאים וסדרות לפי סדר
כרונולוגי. הוא צריך למעשה להיות חלק
בלתי נפרד ממערכת החינוך והתרבות,
שהמדינה חייבת לספק לילדיה.
הסינמטק שניפתח בתל־אביב, ביוזמתו
של סגן ראש העיר, אליהו שפייזר, אחרי
שתי שנות לבטים והפצרות מצד כל
המשוגעים לדבר — עדיין רחוק מלמלא את
יעודיו המגוונים.
אבל התחלתו מעידה על כוונות טובות.
והכוונה הטובה הראשונה היא זו של ליא
נאדליר — שהארכיון שבידה הוא כרגע
מקור התזונה העיקרי של כל מי שלומד
או מלמד קולנוע.
כוונה טובה נוספת: שילובם של סרטים
ישראליים עם קלאסיים. כן מצאו סוף־סוף
יוצרים צעירים את הדרך להראות יצירות
מקוריות, שבתי־הקולנוע מסרבים להקרין
אותן לא בשל רמתן הנמוכה, אלא בגלל
הסיכון המסחרי.
סינמטק אינו מציג סרטים אמנותיים
בלבד. הוא אמור להציג כל סרט שנוצר
אי־פעם: כל סרט של ברגמן, וכל מערבון.
כרגע, אין הסינמטק פועל עדיין מדי
יום — מה שמקשה מאוד על הקהל הרוצה
לעקוב אחרי פעילותו. הוא פשוט מסתפק
כרגע במה שיש בו. השבוע לדוגמה הציג
את המלאך הכחול, ריצ׳רד ה־ 2 ,3אנשים
וארון. בחירה מקרית זו של סרטים, שכולם
מעניינים וראויים בהחלט להצגה בסינמטק
— לוקה רק בשל היותה מקרית, חסרת
קו מנחה שייקל על הקהל.
לעומת זאת, עשה השבוע הסינמטק צעד
ראוי לשבח, אירח אח הבמאי האמריקאי
הנרי יגלום ואת סרטו מקום בטוח (עם
אורסון וולם וטיוסדי וולד) — סרט שלא
הוצג כלל בישראל, יוצר בשנת 71׳ ,והוקרן
כבר בפסטיבלים שונים בעולם.
נותר רק לקוות שהרשויות המטפלות
בחינוך ותרבות בישראל יכירו סוף־סוף
בקיומה של האמנות הפופולארית והמפו תחת
ביותר של זמננו — שכבר מזמן
איננה בת־חורגת של התיאטרון — יקדישו
יותר תשומת־לב, ובעיקר יותר תמיכה
כספית ממשית, לפיתוח האמנות השביעית
בישראל.

ת ד רי ך
תל־אביב
**!*ן* גברים במלכודת (דקל,
ארצות־הברית) :בעייתון מצויץ על התמודדות
האדם עם הטבע שמחוץ, והטבע
שבפנים. סרט בעל עוצמה רבה, משוחק
להפליא, מבויים בידי ג׳ון בורמו.
* * מח מעיק על פורטנוי (אסתר,
ארצות־הברית) :ארנסט להמן, הבמאי ב־גירסה
דלילה ולא־נועזת, בהשוואה למקור
של פילים רות.

עו1ר> מציאות
ועודפי דמיון
סזאר ורוזאלי (צפון, תל־אביב,
צרפת) — קלוד (אלה הם החיים)
סוטה, הוא במאי צרפתי המיטיב
לצייר בטיפורים אינטימיים רגישים מאוד, את חלכי״הרוח
של בני דורו הצרפתיים, הנעים בין שאיפות לאידיאלים
נשגבים לבין עובדות החיים הפשוטות, והמציאות היומיומית
שאף אחד אינו יבול להימלט ממנה. עם כל
ההערכה שעוררו סרטיו הקודמים, נדמה כי מעולם לא
הצליח לבטא את עצמו בצורה מוצלחת יותר מאשר בסרט

רוזאלי היא אשה מודרנית, נאת-מראה, חופשית וללא
תסביכים מוסריים. היא עזבה את בעלה הראשון, שחיה
צייר, וחיה עם סזאר, איש-עטקים ממולח ומלא חיוניות,
המעוגן היטב בתוך המציאות ואינו חש כל צורך בכנפי
דמיון. לתוך חיי השניים פורצת דמות מן העבר, דויד,
צייר סידרות-קומיות בעיתונים, מי שאהב את רוזאלי
עוד לפני נישואיה הראשונים, ואשר יחד עם הופעתו הוא
מחזיר לתוך חייה מושגים של רומנטיקה ענוגה, החסרים
לה בחייה עם סזאר, למרות האהבה הכנת שהיא רוחשת

למעשה, זה חומר גלם לסיפור על המשולש הנצחי
הישן נושן, אולם סוטה יודע לטפל בחומר שלו בצורה
מפוקחת, ברגישות בלתי רגילה, ותוך הימנעות מהגזמה.
המשבר הפוקד את השלושה ואשר אין מוצאים לו פיתרון
עד לסוף הסרט, הוא משבר אמיתי וכנה, ובעזרת מישחק

פריי, מונטאן, שניידר — המשולש
בלתי רגיל של איב מונטאן (סזאר) ,הופעה משכנעת
של רומי שניידר (רוזאלי) וסאמי פריי (דויד) ,נוצר קשר
בלתי אמצעי בין הדמויות על הבד וחצופה באולם.
לקראת הסוף מתמשך הרומן קצת יותר מדי, אבל
אין זח אלא מחיר קטן שצריך לשלם עבור חוויית קולנועית
אמיתית, המאפשרת להכיר מקרוב אנשים בשר
ודם ולא פלאקטים או קלישאות, כפי שמקובל במוצרים
קולנועיים מודרניים רבים.

תסכולו
של שוטר
החקירה (אופיר, תל״אביב,
אנגליה) — זהו סרט על אלימות
מדבקת. על סמל מישטרח בריטי,
אשר לאחר 20 שנות שירות, בהן ראה כל-כך הרבה זוועות,
הפך לסביזופרני, חלקו דוחה את המעשים, חלקו האחר
מתאווה לחקותם. כל זה בא לביטוי בעימות בינו לבין
חשוד בביצוע סידרת מעשים מגונים בקטינות.
זה יכול חיה לחיות מעניין, אם כי לא מקורי ביותר,
שהרי מיקרים של אלימות מישטרתית אינם עוד בגדר חידוש.
אלא שבמיקרה דנן, המקוריות אינה אלא אחת מלי קויים
רבים.
הבמאי סידני (השוד המוקלט) לומט, הידוע כחסיד
שיאים דרמטיים בעלי גוון היסטרי, כמעט ואינו טורח בסרט
זה לבנותם.
או: כבר בשלבים ההתחלתיים, נחשפים מרבית קלפי
העלילה, ובצורה מוגזמת למדי, בעזרת הילוך איטי של
דמויות מרחפות כביבול, מחלומות ומוות. מבטים חשדניים
מופנים אל עבר סמל המישטרה (שון קונרי) כאשר אין
עדיין שום סיבה לבך. אשתו אינה עזר כנגדו, למרות שהיא
מתאמצת. וממוגיו הם בובות חסרות״לב, שאינן מוכנות
לרדת לסוף תיסבוליו, למרות שחם תוצאה ישירה של העבודה
שהטילו עליו.
מה שנוגע לצד החזותי, הרי שלומט, כדרכו בקודש,
נשאר צמוד ככל האפשר לפניהם של שחקניו. צילומי ח־קלוז
אפ, שצריכים לחוות הדגשות בכתב הקולנועי, חופ־

***ן* קברט (פאר, ארצותיהברית):
כל מד שאפשר לצפות -מסרט טוב: בימוי
מפתיע של בוב סוסה, פי,שחק מעולה של
ליזה מינלי וג׳ואל גדיי, ועלילה עוקצנית
על ימי עליית הנאציזם בגרמניה, דרך
מראת הקברט.
***,ן* לילה באופרה (תכלת, או־צות־הבוית)
:האחים מרקם, במה ששייך
כבר לקלסיקה הקולנועית.
טנגו אחרון כפרים (סטודיו,
צרפת) :התמוטטותו של בורגני מזדקן, ה רואה
את המוות הקרב — מול צעירה ה מתייחסת
אליו כאל נסיון נוסף לגיוון חייה
הבורגניים הזעירים.

שון קונרי — מהלומות היסטריות
כים אצלו לשיגרח, כאילו חיה סופר רושם סימן״קריאח
לאחר בל מילה.
שילוב חבזקי-העבר הקצרצרים, לתוך סצינה המתרחשת
בהווה, היא שיטה שהושאלה. על ידו מאלו רנה בבר
במשרונאי. השימוש שהוא עושה בהבזקים אלה באן, הוא
מעל ומעבר לדרוש.
עם בל ההערכה לשון קונרי, טרבור הוארד (מפקדו),
ויויאן מרצ׳אנט (אשתו) ויאן באנן (החשוד) — קשה
להתפעל מהסרט.

סיפורי קנטרברי ( מוגר בי,
איטליה) :פייר פאולו פאזוליני, מציג את
כל חטאי העולם הזה והעולם הבא, בכמה
סיפורים שבחר מתוך סיפורי קנטרברי של
ג׳ופרי צ׳וסר.

!*׳*ן*|* פליניירומא (סמדר, איטליה)
:רומא, חלום ומציאות, חיי־רחוב ו־חיי־מינהרות,
עתיקות ופקקי־תנועה, באחת
החינגות הקולנעיות הגדולות שנוצרו
אי־פעם.

ירו שלים
***,ן* הצגת הקולנוע האחרונה
(אורנע, ארצות־הברית) :עיירה קטנה,
והאנשים הטובים של אז, הנעלמים והול כים
על רקע ימיה הראשונים של הטלווי זיה.
הבמאי פיטר בוגדנוביץ׳ מפתיע בשליטה
נפלאה בכל הסגנונות שהיו וגם
בצוות השחקנים המעולה שעמד לרשותו.

חיפ ה
ביני ומוסקוביץ׳

(עממי,
ארצות־הברית) :ג׳ון קאסאבטס וכמה מבני
משפחתו — כולל אשתו, השחקנית ג׳ינה
רולנדס — בסיפור-אהבה מקסים, על רקע
בדידותם של אנשים בחברה המודרנית.

פרסום סלד

הא את מנשקת בפה פתוח או סגור?
חמר אח האמת -לנו 1ה לא משנה
אח מעונינים רק לחח לך ולפיך החושה נעימה ורעננה
אנו מעונינים שגם ברגעים הקרובים. הקרנבים
באמת. לא חח 1שי במבוכה בגלל נשימתך אז שיניך
למענך פיחחח חצרנו משחת שיניים מהפכנית

משחת השיניים

* 6ללוא הינה משחח שיניים שקופה. כחנלה
טעמה מנטה והיא מיוצרת ממיטב המרכיבים
הרפואיים
* 6ללוא תעניק לך נשימה רעננה ושיניים בריאות.
כשחנשקי בפעם הבאה -חשבי על 1£״ו ללוא.

ע ץ מז * מ

ללוא

מחירה
1.55 לי
בלבד

[$$ 4/1שמשחתה שיניי םהש קו פ ה ־
ה כ חו להמעתה, ל ה שיג בכל ה אר ץ!

ה מ ליונ רי ם ה צנו עי ם
שום רומן צדדי, שום כלום.
בניגוד לגרושות אחרות, יצאה רונית
מהחווייה הקצרה, אך העשירה כנראה,
כשהיא במצב הרבה יותר משוכלל מאשר
קודם. כשהיא נכנסה לחופה, היא
היתה סתם יפה. היום, היא ממש יפהפייה.

שבעל טוב יכול לגרום לאשה.

במה ניכר אדם, אפילו הוא מיליונר! בכיסו, בבת־זוגו ובצניעותו. לפעמים,
קשורים השלושה הא־בהא קשר אמיץ ביותר.
כמו לדוגמה בקבלת־הפנים המפוארת שנערכה למוזמני ועידת״המיליונרים
בבנייני־האומה בירושלים.
בכניסה לאולם ניצבו גילדה מאיר ופנחס ספיר בכבודם ובעצמם, לחצו
בחמימות את ידיו של כל אחד מהמוזמנים.
צבא צלמים דאג להנצחת הלחיצה ההיסטורית, לחלק את התמונות למוזמנים.
ואז לפתע, התגלתה תופעה מוזרה של צניעות. אחדים מהמוזמנים, שראו מראש
את המתרחש, נסוגו בדיסקרטיות, נמנעו מללחוץ את ידיהם של גולדה וספיר,
נכנסו מהצד.
לא, הם לא כעסו. לא על גולדה ולא על ספיר. הם פשוט הגיעו לטקס המרשים
בלוויית בנות-זוגם הלא״רשמיות — והעדיפו שההיסטוריה תפסח על פרט זה
בקאריירה רבת־הפעלים שלהם.
ורצונו של אדם כבודו, כידוע.

ס גו ל מז עז ע
הזוג האחרת, הגורם להרמת גבות בעיר
הגדולה, הם זוג סגולים צעירים ונחמדים,
שניהם גרושים טריים.
האחד הוא פז סגל, שבגיל 26 הצליח
להתגרש מאשתו, שרון, ולגדל את השיער
הארוך ביותר בעיר — עובדה
הגורמת לכל המרובעים הנתקלים בו זעזוע
קשה.
לצידו, בשיער קצת קצר יותר, הנע
בין ערמוני לג׳ינג׳י לאדום, מטופפת

גולדבלט

לילי סיגל, הידועה יותר כלילי אכידן.
כן, לא אחרת מאשר האקס של המשורר
הלאומי.
מאחר ששני הסגולים זכו זה עתה, מי
קודם ׳מי אחר כך, בתעודת־השיחרור ה נכספת,
לא נראה שהם יחזרו להשתעבד
במהרה, גם לא זו לזה או זה לזו. מה
עוד, שלגברת כבר שתי טבעות־נישואין
על צווארה, זכר לשתי יציאות מצריים.
אבל — ימים יגידו. לילות, ליתר דיוק.

כשחזרו חנן גתודגיוט ואשתו רונית,
לשעבר רוזנשטיין, מניו־יורק, לפני
כחודשיים — הבחינו רק מעטים שהם
לא חזרו לאותו בית.
ואילו רונית חזרה
חנן חזר לביתם
לבית־הוריה.
כן, הם התגרשו. עוד בניו־יורק. למהז
ככה. פשוט לא הלד להם ביחד. לא,

וגרושתו

הטוסיק הזה?
״של מי הטוסיק הזה ! ושל מי הטוסיק הזה ! וזה ! ״
זה היה כבר השיא. כאשר הגיעה הסצינה לשלב זיהוי ישבנים, לא יכול היה,
הדייל הבכיר של אל־על להתאפק יותר.
בזעף, לבש חלוק מעל הפיג׳מה שלו, ירד בסערה במדרגות הרויאל־מונסון,
המלון שבו התאכסן צוות המטוס בפאריס, תבע מפקיד־הקבלה לברר מה מתרחש
שם, בחדר שמעבר לחדרו, ומי זה בעל הבאס הלחשני, העוסק בזיהוי בחצות״הלילה
ושל מי באמת הישבנים הללו, לכל הרוחות.
התעלומה נפתרה במהירות, ולדייל הנדהם התגלה כי הרביעייה העליזה, בשכנותו,
היו לא אחר מאשר קברניט באל־על — לא של מטוסו שלו — ושלוש דיילות —
שתיים בכלל לא של אל־על.
הדייל הזועף הגיש תלונה לחברה, טען שאי-אפשר לעבוד ככה, כשלא נותנים
לו לישון בלילה.
והחבר׳ה באל-על מוכנים עכשיו להישבע, שבגללו הועברו הצוותים להתאכסן
במלון מרידיאן, בעיר האורות.
הקירות שם, מסתבר, עבים הרבה יותר.

דוולוא כו צנו ע ה
החתונה, אני מתכוונת. זו של יפתח,
בנו של יגאל אלון, עם שושנה ברנד־שטיין.
בניגוד
גמור ומהופך למה שדיווחתי
לכם בשבוע שעבר, לא יערוך סגן ראש־הממשלה
שום הוא־הא, לא גדול ולא קטן,
וכל העסק ייתקיים אצל משפחתו של אלון
בבנימינה, בהשתתפות לא יותר מ150-
קרובי משפחה — ותו לא.
וזה, אם לא איכפת לכם, בהסכמה פה
אחד של החתן, של הכלה, של אבי הכלה,
יעקב, ושל אבי החתן.

יפתח ושושנה, שנפגשו בצה״ל, שם
שירתה הכלה המיועדת כקצינת־תרבות,
יוצאים כבר יותר משנתיים. מתוך שנ תיים
אלו, מבלה יפתח כבר יותר משנה
בחו״ל, לאחר שעזב את קיבוץ הולדתו,
גיינוסר, בגלל נזלת כרונית שלא נרפאה
באוויר הרטוב של הכינרת.
אולם המרחק לא היווה בעייה להמשך
הרומן מאחר ששושנה סידרה את עבודתה,
כדיילת באל־על, בצורה כזו, שהם
המשיכו להתראות לעיתים מזומנות —
פשוט בפאריס במקום בארץ.

עופרים
רק זמן קצר אחרי שנפרדה מבעלה,

אגי עופרים, נותרה אסתר עופרים
ללא גבר. הצעיר שצץ לצידה, העריץ
אותה והפך תוך זמן קצר למנהל
העסקים שלה, היה רני הירש, ישראלי
בעל עבר עשיר בעסקי שעשועים, שניהל
בשעתו את הופעותיה של הזמרת
נחמה ליפשיץ בארצות״הברית והיה
גם אמרגנו של הטלפאט־הנוכל אורי

גלר.

רני הירש נצמד כה חזק לאסתר עופרים,
עד שהיו כאלה שניבאו שלא יעבור
זמן רב והשניים ינשאו במזל טוב.
אלא שנבואות אלה היו מוקדמות
מדי. מסתבר כי אסתר פשוט פיטרה את
רני הירש מניהול עסקיה, הפסיקה את
יחסיה האישיים עימו ומנערת עתה את
חוצנה ממנו.
לידידים גילתה העופרת :״אני לא
רוצה שיריצו אותי כמו סוס-מירוץ. החלטתי
לברוח מהר מהמסחטה הזאת ! ״

רני, המתגלה תמיד כנלהב יותר מדי,
הכין לאסתר עופרים לוח״הופעות גדוש
ומלא, שכלל הופעות בגרמניה, הקלטות
לאין־ספור, וסיבוב בארצות״הברית, אירופה
ויפאן.
אבל כבר אחרי כמה הופעות דחוסות
בגרמניה, החליטה אסתר לבטל את כל
ההופעות שלה שם .״אם לא אנוח מהר
— אני גמורה אמרה. מסתבר שהקצב
בו הריץ אותה רני מהופעה להופעה,
לא היה לרוחה.
לא היה לה גם אותו עניין, כמו לרני,
במהירות של צבירת הכספים. לפני אחת
מהופעותיה במינכן קיבלה אסתר הת
מוטטות־עצבים, ביטלה את הקונצרט
וברחה לישראל.
עכשיו היא עומדת לצאת לחופשה במקסיקו
עם ידיד-נעורים שלה. שום דבר
רציני, סתם ידיד. הוא יעזור לה גם
בעסקים. רק שלא יעיז להריץ אותה
כמו סוס״מירוץ. היא בסן־הכל עופרת.

שליח
ה עול ס הו ה

ון ב״1וו
!ודווח מנססיבר
הסוטים בקאן
והכספים, החי בחברת אשה תאוותנית ושתלטנית.
ישנו גם שר המישטרה, הרוצח
למען הסדר, ושרת־הילדים המכינה אותם
מן העדיסות למלחמות.
לאחר שהציג את גבורותיהם של השבעה
בשורה של מעשים בהמיים וברד
טליים, המסוגלים לגרום להתקפת־לב גם
לצנזור הסלחן ביותר — יוצא איתו ה אלכימאי
למסע, בלוויית הכושית המקוע־קעת
וכל־אדם. הם יוצאים אל ההר הק דוש
שם יושבים תשעה חכמים בני
30,000 שנים, שגילו את סוד חיי־הנצח.
זהו הסוד שכל־אדם וחבריו נכספים אליו.

בנו של יהודי אדוק ! 55

צ׳ילי, נדד לצרפת, ביים במקסיקו וחי היוס באמריקה, הצליח
להדהים את פסטיבל הסרטים ה־ 26 בקאן. אביו — היה יהודי שחי

יצאנית
ל חו פ ה

כאפיקורס כל ימיו, החליט למלות לישראל בגיל ,60 והיום הוא
יהודי אדוק. סירסו של חודורובסקי ההר הקדוש שם ללעג את כל
הדתות. כל־אדם, הגיבור, מגיע להיכלו של אלכימאי היושב בראש
מיגדל, מוקף גמל וכושית ערומה, שגופה מכוסה כתובות עבריות.

* * ה שקורה להם במסע זה, בו הם
עוברים את כל הדיסציפליות הדתיות

מעבדה ופולחן מוזר. תהליך המעבר של
הצואה לזהב, המצולם בצבעים טבעיים,
שומר על החוקיות העתיקה של לוח־הצבעים
שקבעו אלכימאי ימי־הביניים.

ימינו, כדי להגיע למשהו נישגב יו זוכה
לתאורים גראפיים מדהימים,
סירנות הימים מתערבבות עם סיפור
האובד, או צלב עשוי תרנגולות שחד

תאדםנבהמה

ך -וא נול ד בצ׳ילי. הוריו ממוצא רוסי.
׳ אביו יהודי׳,אמו שום דבר. כך, בכל
אופן, הוא מגדיר זאת.
אביו לא האמין בבנקים, החזיק בכי סו
רק כסף מזומן. אמו אהבה כסף, יום
אחד שמה עליו את ידה וברחה לפרו.
למחרת, עמד אביו ברחוב ומכר בובות.
בגיל ,60 אחרי שחי כל חייו כאפי-
קורס מוחלט, החליט האב להפוך ליהודי
אדוק. נשא לו אשד. בת ,40 הוליד
שלושה ילדים, ועלה לארץ הקודש, בה
הוא חי עד היום,
הבן, לעומת זאת נדד בכל העולם.
בצרפת, במקסיקו, ולאחרונה בארצות־ה־ברית.
בכל מקום, הוא מעיד על עצמו,
הרגיש כזר. באף מקום לא נשאר אלמוני.
בצרפת הוא הקים תנועה סוריאליסטית
בשם פניקה, יחד עם פרגנדו (ארכיטקט
וקיסר) אראבל ורולנד טופור, הצייר ש את
סרטו כוכב הלכת הפראי הציגו השנה
בקאן (העולם הזה .)1864 במקסיקו הוא
ביים סרט בשם אל טופו — גירסה פרועה
גרוטסקית ואכזרית על גילגולי דמות
משיחית הרוצחת עצמה במערב הפרוע.
— עד שלפני שנתיים הוא זכה להילה
מיוחדת, כאשר כבש את פסטיבל קאן.
הוא כותב בעצמו את התסריטים שלו,
מצייר את התפאורות והתלבושות, בוחר
את השחקנים, מלחין את המוסיקה, ונד
ביים. בקיצור — תופעת־טבע לא רגילה.
שמו אלחסנדרו חודורובסקי. וסרטו הח דש׳
ההר הקדוש, הוא סנסציה של פס טיבל
הסרטים הנוכחי בקאן.

צפידעיס חמו שות
¥והי סנסציה במלוא מובן המילה.
} בעולם הסרטים של ,1973 בו נדמה
כאילו אין עוד אפשרות להגזים, להדהים
או להוציא מן הכלים — מצליח חודו־רובסקי
לעשות זאת.
.כבר בפתיחה, למשל, הוא מספיק להר אות:
צפרדעיך

חמי ,.י ה

מתחלדיה

קי. התפאורה מתפוצצת על כל הצפרדעים
שעליה, באלגוריה על מסעי־הצלב,
מלחמות ואי־סובלנות. תיירים מצלמים בצימאון
רב טבח המוני. תיירת משתגלת
בעמידה, שעה שבני־משפחתה מנציחים
את הארוע על הצלולואיד ! תהלוכת גוויות
של כבשים שעורם הופשט ואחר־כך ניזד
לבו (יש שם עשרות רבות של צלבים
מסוג זה הנישאים כדגלים בידי חיילים).
עגלה מלאה גוויות אדם ערומות. בית-
חרושת לייצור דיוקני ישו בהמוני עותקים.
אוסף יצאניות בחולצות שקופות,
אחת מהן עם קוף, מתפללות לבתולה ה קדושה
בכנסיה. גברים שמנים עד כדי
בחילה חוזרים על מעמד צליבת ישו,
ואחד מהם, המגעיל במיוחד, משחזר את
הסצינה המפורסמת של הבתולה עם הצלוב
בזרועותיה. דמות של אפיפיור השוכב
אחר כך על הצלוב. ולבסוף, דמותו של
אותו הצלוב, עולה השמימה כשהיא קשו רה
לבלונים צבעוניים.
זו ההתחלה הצנועה. וההמשך הולך מ חיל
אל חיל.

תר, כמו הבן

פניי ת
ערומה
ך* דמות שבפתיחה, המשמשת דגל
1 1לצלוב — אינה אלא כל־אדם, אותו
גיבור של החזיונות הדתיים מימי־הביניים,
הממשיך ומחפש עד היום את חיי־הנצח
ואת דרכו בחיים. .
לאחר הפתיחה המשעשעת, מגיע כל-
אדם להיכלו של האלכימאי הגדול, ה יושב
על ראש מיגדל גבוה במקום מדהים
מבחינה ארכיטקטונית, כשמצד האחד גמל,
ומצדו השני נערה כושית עירומה, שגופה
מכוסה כתובות עבריות — מעין ארון-
קודש על שתיים.
לאחר שכל־אדם מתמרד, מפיל את אלי ליו
של האלכימאי, מוכיח האלכימאי את
כוחו הגדול בהושיבו את אורחו על סיר־לילה
שקוף. לאחר שכל־אדם עושה בו
את צרכיו, הופך האלכימאי את התוצרת
לזהב.
כל זה -בצילום ריאליסטי מכרוב.

בסירטו של רובר לאפודאד, החיוך המאונך,
111111

ך ך?1 ״1
מדמה היסטוריון וחבר־פרלמנט את העו|

לם כולו כמערכת של בוגדים ונבגדים, באנדרלמוסיה מוסרית מוחלטת. באחד מחזיונותיו
הוא רואה אשה המברכת את בעלה — המתעלס עם אשה אחרת. מכניס מאחריו,
כשמיפגן־היכולת
האלכימאי את כל־אדם לרזי הפולח נים
המיסטיים השונים, לסודות הכישופים
ולכוכבי־המזל. לבסוף, הוא מציגו בפני
שבעת האנשים החשובים בעולם: שליט
ונום, המספק את כל צרכי האהבה של
העולם, ויופיטר, סמל הריקבון הקפיט ליסטי,
המשגל מכונה ענקית בעזרת פין
בגודל של תותח כבד• __

טות המהלך אחרי מוכר־סמים.
לאחר שכל־אדם מצליח לגבור על כל
המיבחנים שבדרך, ולהבחין בפסול שבחבריו
למסע, שאינם אלא סמל לכל ה חולשות
האנושיות — רק אז תופש הוא,
שלסודם של חכמי ההר הקדוש אין כל ערך.
ואז, הוא ישא לו לאשר, את היצאנית
בעלת הקוף, שפגש בתחילת הסרט בבג־סיד״
ואשר בכוח האהבה הצליחה ללכת

היגיע המינשר הפילוסופי־דתי הזה של
חודורובסקי לקהל הרחב?
ייתכן מאוד שצופים רבים ייתקפו גו״
על־נפש, או יסונוורו מעודף הרעיונות ה־נידחסים
בטירוף קדחתני מבולבל.
חודורובסקי לא חסך באמצעים כדי ל המם
את צופיו: בעזרת איש־העסקים ה אמריקאי
אלן קליין — שמס־ההכנסה ה אמריקאי
עדיין מתדיין איתר במישפט על
במה מיליוני דולרים, ובין שאר עסקיו
מעורבים גם החיפושיות — גייס חודו־רובסקי
ארבעה מיליון דולר, להפקת ה סרט.
זהו סכום־ענק — בהתחשב בעוב דה
שאין כאן אפילו כוכב אחד.
חודורבסקי עצמו מגלם את האלכימאי,
וכל שאר השחקנים שייכים לצוות שעבד
עם הבמאי באל־טופו. הכסף הושקע כתפ אורות
— והן מדהימות בצורתן ובצבעיהן.
חודורובסקי מודה שזכה בחרות מוח לטת
בעבודתו, רואה בחרות זו סמל לשינוי
בעקרונותיה של תעשיית הסרטים.
מסביר שזו דרכו להצמיח בתעשייה זו,
שאינה אלא צואה, את פרח האמנות.

שערורייה
ב מ סי ב ה
** פיכת העיתונאים שערל כאן ב-
3׳ קאן הסתיימה בשעדוריה קטנה, כצ־

אחת — אבל הדרך בה מטפלים בעלילה,
היא זו שמבדילה בין רומיאו ויוליה ל סיפור
אהבה.
הנה• ,למשל, גרעין שיגרתי לחלוטין
לסיפור: אשה עזבה את בעלה החוקי,
וברחה עם מאהבה. לא מקורי ביותר. ואף
על פי כן, זה הבסיס לאחד הסרטים המקוריים
והבלתי־שגרתיים ביותר שהוצגו
כאן בקאן. אמנם לא במסגרת התחרות,
אלא בין מיבחר הסרטים שמציג איגוד
הבמאים הצרפתי לצד התחרות.
הסרט, החיוך המאונך, נעשה בידי הבמאי
רובד לאפוז׳אד, מן החשובים בין
הבמאים הצעירים בצרפת.
בסרטו של לאופוז׳אד הבעל המרומה
הוא מרצה להיסטוריה, איש השמאל וחבר
פרלמנט. הוא מחזיק במחיצתו משרת, ש הוא
כביכול שיא האדיבות •וההכנעה —
אבל למעשה הינו האדון האמיתי בבית.
אשתו של ההיסטוריון־הפוליטיקאי עו זבת
את בעלה, האוהב אותה עד כדי
שגעון, כדי לחיות עם משורר.
הסרט מתחיל ברגע שהבעל מקבל הת־מוטטות־עצבים,
ומנסה לשחזר לעצמו מה
קרה. הוא פנסה לקשור את קורות־חייו
עם ההיסטוריה, המהווה חלק בלתי נפרד
ממנו. בתוך בליל של סיוטים — שכדרך
כל סיוט אין בהם כל המשכיות, וקשה להבדיל
בין דמיון למציאות — מנסה ההיסטוריון
להבין את עצמו, הפוליטיקאי

שלושה בחבית אחת

על חוף עזוב סיזדווגים זוגות, שלישיות
ורביעיות, באורגיה חסרת־רסן,
שגרמה לכך שהצנזורה הצרפתית הגבילה את הקרנות הסרנו בפני מבנגרים לבני 18 ומעלה.
— להצדיק את עמדותיו, והבעל — לת פוס
את שקרה סביבו.

__ ארבעה
אונ סי ם ב תו ל ה

הבשלה המט 710711ת

והלן *דוסי מביעים באותה סידח קדו־שה
ומימטום, תמימות וגסות־רוח. בחזיונותיו, רואה הגיבור חיילים אונסים אותה.
פוי. חודורובסקי החליט לוותר על שרד
תיו של המנחה מסעם הפסטיבל, בחר ב עצמו
את השאלות — והשיב עליהן ב אנגלית,
צרפתית וספרדית. המנחה הנעלב
עזב את המקום, חזר לאחר כמה דקות
ודרש להפסיק אה הרמקולים. כאשר לא
נשמעו לו, הפסיק בעצמו את פעולתם.
לחודורובסקי, כמובן, זה לא הפריע כלל.
הוא הסביר בנחת שכל המפלצות בסרטיו
הן סמל למפלצות המסתתרות בתוך נש מתנו.
לכן, יוצא בסצינה אתת גמד מכו ער,
נטול־ידיים ורגליים, מבין רגליו של
כל־אדם. זה האחרון, לאחר לבטים, מש ליכו
הימה.
לקראת הסרט, המשיר וסיפר חודורוב־סקי,
הסריט 25 שעות של פולחנים דתיים
שונים. לאחר שהיה חסידו של פרויד,
עבר ליונג ולבסוף דבק בוויליאם רייך —
אותו איש־רוח גרמני מוזר, שטען כי האנושות
תיגאל רק כאשר כל אדם יגיע
לכמות המישגלים הדרושה לשיחרזר כל
המתחים הפנימיים שבתוכו. אז לא יהיו
עוד מילחמות וגר זאב עם כבש וכד.

ך* •יות וסיים זה עתה כתיבת ספר על
1 1דאו ד׳ארק, בשם ז׳אן ד׳ארק האשה,
חולפות במחשבתו תמונות מן המישפט
הקדום, בתוך ניצנוצי מעמדים משפטיים
מודרניים לגמרי. השופטים דורשים מדאן

פגים
מ טור פו ת

הא שה
והמאהב

הדהדב רי ם המתסכלים יותר ל-
י ו ישראלי המבקר בקאן היא דווקא ה עובדה
שהסרטים המכונים בפי המפיצים
״רעל לקופות״ — הם המעניינים ביותר.
הוכחה חותכת לכך שהקולנוע הוא עדיין
אמנות חיה, חושבת ויוצרת — ולא רק
תעשייה לדיגדוגי צחוקים ולסחיטת דמ עות.
היה
אמנם מי שאמר כי מאז הטרגדיה
היוונית לא הומצאה אפילו עלילה חדשה

לחשוף את חזה, כדי להוכיח את נשיותה.
תשובותיה מזכירות כרזות של התנועה
לשיחרור האשה.
מאחר וז׳אן היא סמל האשה המשתח ררת,
ומאחר ואשתו פגעה בו — רואה
ההיסטוריון כיצד אונסים ארבעה חיילים
אנגלים את הבתולה מאורליאן.
ברגעים אחדים רואה ההיססורי׳ון את
אשתו מתעלסת עם מאהבה, בתקופות שד
גות, ובתנאים מבזים שונים. לעיתים, על
רקע לגיון הזרים בצפון־אפריקה, ברפש
ובבוץ, על שולחן. בפעם אחרת, היא זו
המכה על גב מאהבה בשוט. העבר וה הווה
מתנגשים בהזיותיו ללא הרף.

שר השלם

במוחו הקודח של המרצה להיסטוריה, שאשתו בגדה בו, הוא
רואה את קורותיו ניקשדיס במאורעות היסטוריים מכל התקופות,
חוזה בין הייתר את קץ העולם, כשאנשים רוצחים זה את זה, קוברים את הגוויות.

ף שני •הקצוות נמצא האדם בהת-
נהגותו הקיצונית ביותר. יצורים ערו מים
ומזוהמים מתגלגלים בהבעת־פנים בה מית
על חוף מהנח. הם מתעלסים בפר אות,
בזוגות, בשלשות, ברביעיות, רוצ חים
זה את זה כחיות־טרף. זהו האדם
בהתגלמותו הבהמית.
בקצה השני, סוף העולם. לאפוז׳אד עצ מו
מודה שתמונותיו של בוש השפיעו
עליו בסצינות אלו.
מבעד לכל ההזיות האלו, יוצא ההיס טוריון,
שסקר את עצמו ובדק את תורו תיו
ואת מרכיביו הנפשיים, כמו לאחר
מרחץ תורכי, שבו הוציא את כל הרע לים
מגופו. בסוף הסרט, מתכונן לכתוב
את סיפורו הבא: היסטוריה ללא תרבות.
יש להניח שהצנזורה תעמיד גם היא
את מיכשוליה. בצרפת, למשל, אחרי מא מצים
רבים, הותר הסרט לבני 18 ומעלה.
בישראל היו חכמי ציון מירושלים מזדעז עים
עד עומק נשמתם מן התמונות של
סוף העולם, או האדם כבהמה, המבויי־מות
בהעזה של סרט פורנוגרפי: השחק נית
המגלמת את האקזה בסרט, פרנסואז
בריון, מצולמת בכמה סצינות שהטאנגו
האחרון נראה חלש וחיוור לעומתן.
אבל אם לזכור שפרנסואז בריון היא
היום אחה מכוכבות הבמה הצרפתית, ה מופיעות
בקביעות ברפרטואר קלאסי— ,
יכול הדבר רק להצביע על ההבדלים ב הגדרת
המוסר והאמנות בחו״ל — ובארץ.