גליון 1868 מתאריך 20 ביוני 1973

ראש
נתן ילין־מור

י שראל שייג־אלדד

מחשידים 1ה את 1ה

פי1ת

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1
האופנה מערכת ״ 2 0 0הארץ״ גאה להפריז
על סיכסון עבודה, ומודיעה שאם המגעים
עם נציגי המעסיקים לא יעלו יפה,
תיאלץ המערכת להחריף את אמצעיה,
המערכת תקוה שיימצא מעסיק כלשהו
שייכנס עימה למגעים מיידיים.
דרישותינו הן: תוספת של .84.70/0
תשלום זפ״ק, רטרואקטיבית מאוגוסט
תש״ח
דמי פז״ז מלאים
הצמדה לדירוג הצוללנים
סולם קידום אחיד עפ״י רשימת קיישל
פעמיים תורכי
בהצעות — נא לפנות למערכת. לרציניים
בלבד.

את רי כבך
אנו גאים להציג בפניכם את המדור החדש
״דע את רכבך״ ,אשר נועד לכל ענייני
הרכב. במיסגרת המדור נקדיש חלק מיוחד
למכתבי מכוניות אודות הבעיות שיש
להן עם בעליהן (״דע את בעליך דבר
המהווה חידוש מרענן, וקרן־אור בודדת
בעמק־הבכא של עיתונות הרכב בישראל.

ארלוזורוב חי
ונמצא בארה״ב

מ ה חדש בעולם הרכב
בספארי הפרידות שנערן בין אוהלי הבדואים
בנגב, בחסות גדוד-נהגי-הפרי-
דות, זכה במקום הראשון י. טרום־פל-
דור מרחוב לוחמי־גליפולי 61 ביד־אליהו.
הוא עבר את הדרך הקשה במסלול המדברי
עם הפרידה החדשה שלו (פרי-
דה-קופא 40 ,כוחות-פרד, שנים־עשר צי לינדרים
ואוזניים ארוכות) בזמן שיא של
41 שעות 12 ,דקות ועשר שניות. משקיבל
את הפרס הגדול (תלושי-חציר
בטך — 100.ל״י) ,אמר :״טוב למות
בעד ארצנו.״

מסמ כי ם חד שים
מסמכים חדשים הנוגעים לפרשת
ארלוזורוב התגלו בימים אלה, ומטילים
אור חדש על פרשייה סבוכה זאת.
עפ״י מיסמכים אלה, ביים ד״ר אר״
לחורוב עצמו את הרצח, על־מנת לב
רוח
עם אהובתו ג׳ין (גניה) ארלו
(זורוב) ,לארה״ב ולהקים שם חיים
חדשים. כמו־כן נתגלו הוכחות המצ ביעות
שמצבו הכספי של הד״ ר היה
מעורער, ועסקיו נמצאו בשפל — מאחר
ולא זכה לתמיכה ממשלתית מספקת.

רחוב חדש במבצר הארי־השואג

אתה שואל,
אנו מ שיבים.

קשר של ש תיקה
קשר שתיקה מסועף נירקם סביבן
הגילויים החדשים, קשר שלא היה)
נחשף לעולם — לולא הקברן זכר יה
שכרע ברך על קברו של ד״ר אר־לוזורוב,
ביום השנה ״למותו״ ,ובבכי
תמרורים סיפר כיצד שילמה לו מד
עצודהפועלות סך — 40.לא״י, על מנת
שיקבור ארון־קיר במקום ארון־מתים.

ה ח קי רהמסתעפת
לכתבנו נודע, לאחר חקירה מסועפת,
שד״ר חיים ארלוזורוב ז״ל מתגורר
כרגע ברובע ברונכם שבניר
יורק׳ ומנהל שם קליניקה משגשגת
לטיפול בעיתונאים מטורפים המתעק שים
לגלות פרטים חדשים אודות הי־רצחו.

אלהנ מה המציאו קודם, את המכונית
או את הגלגל 1
י. טאייער, גדרה.
ת שו ב ה: את המכונית לא המציאו,
את המכונית גילו. היא היתה קיימת
ביייד קרום־כדור הארץ מאז היווצרו. ה-
בעייה נעוצה בכך שחסרו לה מיספר חלקים
חיוניים כדי להתחיל ולנסוע. אחד
מהם היה הגלגל. לבד מזאת היה גוף
המכונית והמנוע מושלמים בצורתם. כבר
האדם הקדמון הכיר את המכונית, אולם
נאלץ ללכת ברגל משום שלא היו לה

גשו מוצא נאצי

צעיר חושב!
אזרח שאיכפת דו!
עקות בית!

גשר־מוצא הוכרז כפושע מלחמה
ויישפט על פי החוק לעשיית דין בנא צים
ובעוזריהם. עד היום נזקפו לחובתו
מאות יהודים הרוגים, ואלפי פצועים.

מי שהמציא א ת

צמיגים (בפירמידת חפרע שבגיזה נמצאה
דה״שבו במצב מצויין — אן ללא
גלגלים, מה שמוכיח את התיאוריה
הנ״ל) .את הגלגל הראשון המציאו הבבלים,
ואת שלושת הגלגלים הנוספים המציאו
האשורים (קיימת מחלוקת בין החוקרים,
מי המציא את גלגל-הספאר,
נראה כי הוא הומצא ע״י שבט הספא-
רים שחי בבגאז׳ של המצרים הקדמונים)
.כאמור לא נסעה המכונית עד
תחילת המאה העשרים, וזאת מן הסיבה
הפשוטה שלא היה לה סטארטר, והעמים
הפרימיטיביים לא ידעו שניתן להתניעה
בירידה. הסטארטר הראשון הומצא ע״י
(המשך בענז׳ 3טור )4

רכב חדש ומשומש

תיווך, קניי ה
ו מכירה

אצל

אבי את אבי

מחירים נוחים,
שירות הוגן.

נטו ו תיוו כ חו

0״ מרכב ישראל

אבי את אבי,
רכב ישראל ופרשיו
(מלכים ב. ב׳ )12

שיטת הניקוד הבוערת
מי שהכריז על

שיטת הניקוז הנחלת
וכמו כן הפעיל בהצלחה את שיטות הזיווד לכל פועל,
הכיבוד לכל נוכל, הפיקוד לכל צוהל והשיחוד לכל מנהל
הוא אשר יפ תור תוך שישה חוד שים (עד נובמבר) א ת
כל ב עיו תיך:

שיטת הריפוד — לפיתרון בעיות התחבורה הציבורית.
שיטת הטילפוד — להתקנת טלפונים מהירה.
שיטת החינוד — לפיתרון בעיית החנייה בערים.
שיטת הצפיפוד — למניעת צפיפות בדרכים.
שיטת הבילוד — למישלוח מכתבים יעיל.
שיטת הפיצוד—מיתוד — לחיסול תאונות הדרבים.
(מוגש כפירסום לשר על־ידי תאגיד
משרד התיקשורת ומשרד התיחבורת)

ממישנתו של מייסדו :
יפה שתיקה לאלמים

ד״ר זוארץ
באקוואריום 15 ,ביוני 1973

חליל

לתוכנית הטלוויזיה הטובה

ח או ־ ד

(המשך מעט׳ 2טור )1
ז׳אן־פול סטארטר ופותח במעבדות
האחים הנרי ופורז* אסקורט ומאז
המכונית נוסעת ללא הרף. היום מחפים
שמישהו ימציא את הברקס ויעצור אותה
לרגע, סוף־סוף.
שאלה: מי אביו של הג׳יפ המודרני י
ת שו ב ה: מכיוון שהג׳יפ המודרני אינו
נוהג להרבות בדיבור, התקשינו להו ציא
מפיו את התשובה לכך. ייתכן שנולד
לאימו ללא נישואין רשמיים, והיא
גידלה אותו בלי אב. עם זאת מאשרות
העובדות המדעיות החדשות כי קיימת
אבולוציה גם בעניין התפתחות הג׳יפים.
בביצה פרה-היסטורית בספרד נמצאו עצמות
זחל״ם, שהתנגש בממותה, והאנ-
טרופולוגים סבורים שהוא-הוא אביו של
הג׳יפ המודרני.

דע א ת בעליך
(מדור זה נועד, כאמור, למכוניות שיש
להן בעיות עם הבטלים שלהן).
למערכת שלום,
אני אוטו המבקש להישאר בעילום־פיר-
מה. לאחרונה החל האיש שלי (תוצרת
פולין, מודל 70,000 ,1906 שערות״שיבה)
שורף שמן. החבאתי את השמן בכל מיני
מקומות, אן הוא תמיד מצליח למצוא
ולשרוף. אגב, יש לי אקזמה בין הגלגלים:
האם יש קשר בין שני הדברים!

תשובת המומחה שלנו:

אוטו יקר,
שים לבעליך כוס חלב בתוך השמן.
משיירדם — חתוך לו את הראש בגרזן.
למר זוארץ שלומות,
שמי אברהם פולקסוואגן, אני בן שש-
עשרה וסובל מפצעי״בגרות על השאסי,
ובמיוחד מפליטת גאזים בחברה. הייתכן
שהאיש שלי מוסיף שעועית לדלק י
תשובת המערכת: כן.
שלום לכולכם !
לאחרונה החל האקזוז שלי להוציא שני
סילוני עשן תכלת-לבן מן המנוע. בעייתי
היא: האם אין זה חילול הקודש לפלוט
עשן בצבענו הלאומי !

תשובת מומחנו לנימוסי-רכב:

אם אינך פולט מגיני-דויד תכוליס״לב-
נים, זה בסיידר. לפסים עצמם איו כל
ערך רגשי. במיקרה שמופיעים מגיני״דויד,
יש לעצור מייד את המכונית — ולשרוף
את המנוע.

בטקס צנוע הוענק אמש פרס ״חליל זוארץ״ לתוכ נית
הטלוויזיה המצטיינת (ראה תמונה) של שנת
השומה השוטפת. בדברי ההסבר אמר תורם הפרס
ד״ר מ. ז״ל (המבקש להישאר בעילום שם) שני
כרים
בתוכנית מקוריות אמיתית ושורשיות ישראלית
עמוקה .״אזרחי ישראל אהבו את התוכנית, ואז רחי
ישראל יודעים מה לאהוב׳ /אמר הד״ר האלמוני
בשעה שהעניק את הפרס ליוצריה.

חדש! חד ש! חד ש!
הל הי ט החדש
לעונת הקייץ

אכזבת מה
מאת פרשננו המדיני
שניץ־אל וינאי
אכזבת־מה השתררה בימים אלה בחוגים
מדיניים בירושלים, בעקבות ביקורו של
קאנצלר מערב־גרמניה וילי בראנדט. אותם
חוגים סבורים שניתן היה להשיג את אותם
הישגים גם במסגרת מגעים דיפלומטיים
מקובלים.

ילדים מביאפרה תשיר ללא הרף — ״עוד
לא אכלנו, עוד לא שתינו.״

יותר. בין השאר, יפוזר אפר־משריפות
בחדרו של הקאנצלר, תובא משפחה של
ניצולי־שואה שתלווה את האורח בכל אשר
ילד תוך שירת — ״מיין שטייטעלע ברע־נט״
,כל הפמלייה הגרמנית תאולץ להש תמש
אך ורק בסבון ההוא, מכוניתו תעוטר
בטלאים צהובים, על זרועותיהם של אנשי
האבטחה ייחדטו מספרים כחולים ומקהלת

וזה יעזור?
מה שאלת?

שאלתי אם זה יעזור?
אולי הוא לא ישלם יותר, אבל לפחות
לא יצא מכאן עם חיוך כזה על השפתיים.

האם היה כראנדט מוכן לשדם ץ
אוהו! הקאנצלר הגרמני רצה בכל
מאודו לשלם, לתת, לתרום, להלוות, ול השקיע
כמו כל גרמני אחר הסובל מרגשי
אשמה כנים ואשר בממשלתו יושבים
נאצים־לשעבר.

מברקים ליישובים שאין כדם כיד. דואר עלולים להתעכב
האם לקויה?

תוכנן

הביקור

מברק בארץ

>!המחיר

האם לא יודע הקאנצלר ששום
הון שכעולם לא יכפר ולא יסלח /־
הוא בהחלט יודע זאת, אבל היה מוכן
לנסות. אין !ספק שחוגים מדיניים בגרמניה
אף ניסו לבדר, בטרם הביקור, כמה הון
בדיוק לא יכפר ולא יסלח, על מנת
להכין רזרבות מתאימות.

מ שדד

מספר המלים
החייבות בתשלום

שעד.

הוראות שירות

י ״ייי

חותמת בית הדואר

התק שו ר ת

)1שם דנמעז
מספר סידורי

שודר בשעה

מספר מקורי

נוקב בשער.

| ע״י י
אין

עובדי׳ ר שו ת הש י זד דר ה שו ב תי ם

)2הרחוב ומס׳ הבית
)3מקום הייעוד

בצורה

אי תכמ

ללא־ספק. וילי בראנדט נפגש עם יותר
מדי יהודים חיים ובריאים, ועם ימעט מדי
זכרונות־שואה, זוועות, ילדים מורעבים
וגדרות תייל. גם ההפגנות שאורגנו בחופזה
וללא מימון מתאים, אפשרו לקאנצלר
להפגין את אופיו הסקוטי של העם הגרמני.

במאבקכמ ה צו ד ק
ל עו ל מ

נ קו ד ה

נקודהיהמ שי כו ב ש בי ת ה

יי ענו

נ קו ד ה

ת בי עו תי כ מ

תי כנ ע ו

נ קו ד ה

שיגרון מצוכה

י שראל

הוועדההמר כז ת

בטעם שמוקולד־וניל

כיצד ניתן לתקן את המעוות
בביקור הבא?
חוגים מקורבים כבר מכינים תכנית מפו רטת
לביקור הבא שתיכלול אתרים הולמים

מוצר איכות של

10,0 0 9 x 100) 0 . 71*79 / 177

גא להפוך

נותה להמשיך ולרוץ במועמדת לראשות•
הממשלה, דבר שיחייבה ליטול חלק פעיל
כמערכת הבחירות של המערך לכנסת, נראה
כי גולדה תימנע מליטול חלק כמערכת הבחירות
להסתדרות.
בינתיים נפמיו ידיעות על שיחות חשאיות שהת נהלו
לאחרונה בקיבוץ גבעת־חיים, בין מזכ״ל ההס תדרות
יצחק בן־אהרון, לבין כמד. מעסקני הצמרת של
מפא״י לשעבר, על פתיחת דף חדש ביחסים בין
בן־אהרון לבין צמרת מיפלגת העבודה.

מאיימים ב מרד
שד הערים הקטנות
שר־החוץ האיטלקי
תווך ב־ן
בורגיבה לי שר אל
הידיעות שנפוצו בשבוע האחרון כאילו נפגש שר־החינוך
וסגן ראש־הממשלה יגאל אלון עם נשיא
תוניסיה חביב בורגיבה בעת ביקורו בשבוע שעבר
בחו״ל — הן משוללות כל יסוד. אלון אפילו לא עבר
דרך שווייץ, שם שוהה עתה בורגיבה בביקור רישמי.

לעומת זאת נראה בי שר־החוץ האיטלקי,
שביקר לא מבכר בישראל, התבקש
על־ידי ממשלת ישראל לגשש אצל נשיא
תוניסיה, לקראת אפשרות של פגישה בינו
לבין נציג ישראלי רשמי.

גולדה לא תשתתף
במערכת הבחירות
להסתדרות

לא מן הנמנע כי סניפי ירושלים וחיפה של מיפלגת
העבודה יעשו יד אחת נגד ההגמוניה של סניף תל־אביב
על־מנת להבטיח עמדות מפתח שילטוניות לחברי
סניפים אלה. פעילי הסניפים, ללא הבדל שייכות
חטיבתית, טוענים נגד קיפוחם בנציגויות במוסדות
ההסתדרות, חברת העובדים, מרכז מיפלגת העבודה
ומוסדות ממלכתיים אחרים.
לאחרונה הועלתה תביעה על״ידי נציגי ירושלים
וחיפה במיפלגת העבודה שגולדה וספיר יתערבו ב עניין,
תוך התחייבות לקבל את הכרעתם.

רם״ בח״א
תחבל ברבינוביץ׳?
בקרב אנשי הגוש התל־אביבי במיפלגת העבודה
הועלו חשדות בדבר האפשרות שאנשי חטיבת רפ״י
לשעבר בתל־אביב, יפעלו כנגד יהושע רבינוביץ׳
במילחמת הבחירות העירונית, ואף יסייעו למועמד
גח״ל לראשות העיר, אלוף (מיל ).שלמה (צ׳יץ׳) להט.

לפי הנחה זו מעוניינים אנשי רפ״י
לשעבר למנוע את בחירת רבינוכיץ׳ שהוא
הדמות המרכזית כגוש, בדי לפגוע כמעמד
הגוש לקראת ההתמודדויות הבאות על ה־שילטון
כמיפלגה.

למרות הודעתה של גולדה מאיר על נכו
מדוע
נסע
דביר ח
ארה״ב*
לפני צאתו למסע הרצאות
בארצות־הברית התבקש ה שגריר
לשעבר יצחק רבין
על־ידי אנשי מישרד־החוץ,
לפסוח בביקורו על וושינג טון
הבירה, וזאת כדי למ נוע
טענות כי הוא נפגש
ופועל מאחורי גבו של ה שגריר
שמחה דיניץ. למ רות
שהבטיח לא לבקר
בוושינגטון, מסתבר ש רבץ
הגיע לשם.
הסיבה לביקורו נעוצה
כנראה במזכירת לישכתו
לשעבר, סרן רוחמה צפ ריר,
שהיתר. מזכירת ליש-
כת הרמטכ״ל, ושאותה הוריש
רבץ גם לדיניץ, אח רי
שהביאה במיוחד ל־וושניגטון.

אזנ ה מ שו תפ ת

אחרי צאתו של
רכין נוצרו חיכוכים
כין רוחמה למיססר
מעובדי השגרירות והם
פנו בעצומה לשגריר
דיניץ כתביעה לפטרה.
נראה שרכין
הוזעק לוושינגטון בדי
להרגיע את הרוחות
ולאפשר לרוחמה, הנמצאת
עתה בהריון,
לסיים עוד שנת שירות
ללא תקלות.

המימשל אסר
שיווק גזוו פדסטיו
בית־החרושת העזתי למשקאות קלים סבן־אפ, שהיה
בעל זיכיון לייצור משקאות קלים של החברה האמ ריקאית
בעלת השם הזהה, ושהפסיק את הייצור מייד
עם כיבוש רצועת־עזה, החל לאחרונה לייצר שוב את
המשקאות של החברה האמריקאית, אחרי שחידש את י הזיכיון.
אולם בשלב זה אין כל סכנה שמשקאות סבן־אפ
יהוו תחרות לקוקה־קולה ולשוופם. המימשל הצבאי
הודיע להנהלת המיפעל העזתי, השוכן לצד הכביש
הראשי לעזה, כי לא יתיר לה לשווק את המשקאות

ירידה בנטיה
להתנדבות
צה״ד עשויי לפתוח מחדש כמערכת
תעמולה להגברת ההתנדבות
ליחידות המתנדבים, כפי שהיה
מקובל בשעתו. התעמולה
להתנדבות, שהיתה מקובלת עד
למילחמת ששת הימים, נפסקה
אחרי שמיספר המתנדבים ליחידות
השונות, במו הצנחנים, הקומנדו
הימי, וקורס הטייס, עלה כשיעור
ניכר על המיספר שיחידות
אלה היו מסוגלות לקלוט.
לאחרונה, בעיקכות הרפיית המתח
הביטחוני מאז תום מילחמת
ההתשה, ניכרת ירידה בנטייה
להתנדבות לחילות השונים, מלבד
ההתנדבות לקורס הטייס של חיל•
האוויר, הנמצאת עדיין ברמה
גבוהה ביותר.
שהיא מייצרת בבקבוקים בעלי הצורה המיוחדת, המהווים
גם את הסמל המיסחרי של המיפעל.

הסיכה: על הבקבוקים מופיעה הכתובת
״עזה, פלסטין״.

צפו״ה שערורייה
בביח־חולים ירושלמי
שערורייה עלולה להיות קשורה בשמו של אחד
מבתי־החולים המרכזיים בירושלים, כאשר יתברר כי
נעשה ניסיון על־ידי הנהלת בית־חולים זה להסתיר
ניסיון התאבדות של האחות הראשית בבית־חולים זה,
שנמצאה ביום החמישי שעבר חסרת־הכרה בביתה.

ניסיון התאבדות זה, שהוא האחרון כשרשרת
פרשיות הקשורות באחיות הראשיות
של בית-החולים, הועלם מידיעת ה*
מישטרה והטיפול כאחות נעשה בחשאי ובסודיות
תוך מאמצים נואשים להצלת חייה.

נראה שמאחורי הפרשה מסתתרת פרשת יחסים
בין האחיות הראשיות לבין אחד מאנשי ההנהלה.

חווה לגידו ל
חו*1ים -באילת
רפי נלסון, בעל כפר הנופש שמדרום לאילת,
שיצא לפני שבוע לסינגפור, הודיע כי כבר רכש כמה
מאות קרוקודילים, אותם הוא עומד להעביר יחד עימו
באוניה לאילת.

נלסון מתכוון להקים ליד אילת חווה לגידול
קרוקודילים, לצרבי שימוש בעורותיהם.
על־פי מחקר שווקים שערך, קיים היום ביקוש
רב לעורות תנינים לעיבוד מוצרי עור ברחבי העולם.

המשטרה רכשה
מכוניות גרמניות
לראשונה מאז קום המדינה, בוטל החרם
הבלתי רישמי שהיה קיים על רכישת מכוניות
גרמניות למוסדות ממלכתיים.
מישטרת־ישראל הכניסה לאחרונה לשירות מיספר
מכוניות מדגם פולקסואגן. מכוניות אלה משמשות
לצרכי המדור המרכזי לעיקוב ובילוש של מישטרת
מחוז תל־אביב. המכוניות, הנושאות מיספרים אז רחיים
והמצויידות במכשירי קשר, משמשות לבילוש.

א 1ח1וודא!
ש הכס ף של ב 1ן צמח
ומר מה 1מ מנו .
...ויחכה ל 1בכל מקום שיגיע אליז כשיגדל.
כבר בינם־הולדחנ הראשון תכנסי לאחד מסניפי בנק
הפועלים בהם סנפעלת התכנית הבלעדית ׳ חסכון לחיכוך.
התחילי להפקיד בתכנית סכום חדשי קבוע. ושכר-
הלימוד של בנך או בתך יכוסה שד לפני שיגיע לחיכוך

של ׳לרך שד בטרם התחיל את שיחת!.הצבאי:
אך בחלומך אח רואה אוחו כבר ושוי בדירה משלו.
סייעי לו להפוך אח החלום למציאוח וחסכי עבורו כבר
עכשיו בחכניח ־מטמון לדירה״ של בנק הפועלים.
המבטיחה לו תנאי-משמחא מיוחדים.

לינס-הנלדחו הבא תוכלי לקמח לן אח חינוכו באנניבר־סימה.
ואת אם תצטרפי לתכנית יחוסן להשכלה גבוהה״
ועל-יד־ חשלום חדשי נמוך תבטיחי אח חינוכו האקדמאי

אם עד עכשיו לא ידעת מה הקשר שלך למהפכה
השקטה בבנק הפועלים. עכשיו את יודעה -קשר
חשוב ואמיץ מאד: עתיד ילדיך

ב71י הבועל ־

.א. אריאל׳
העולם הזה 1868

אירופה טורם

5מ00ז\/ק0מע£
מ צי ע ה:

לאירופה

המורח הרחוק
סביב העול

מוייס סתיו

ב אני ה ״דן״
נו ה 1 -עדה 13 -באוקטובר
ל: קו ס ד סי פי ר או ס,ננו א ה׳ מרם ייל״
נפולי, פלר מו, הר קליון

מוייס סוכות
ב אני ה ״נילי״
מ ה 7-עדה 22-ב או ק טו ב ר
ל: דודו , 0פי ר או ס״ בר צלונ ה״
ניצה,ליבורנו י נפולי,
קטניה, איסטנבול

חוברו ת והרשמה בכל (ושרד• הנ סיווו ת!

חאניית. ד ן ׳ ו, ניל נבנוב 9 8 4 /5 -י 411*0בטיחות 114

־׳ .העולםה זה ״ ,שבועוןהחדשותהישראלי
המערבת והם ינהלח: תל־אביב, רחוב קרלייך 42 טלפון ,260134
חא־דואר 136 מען מברקי: עולמפרס, הדפום החדש״ בע״ם,
ת*א, רח׳ בן•אביגדור הפצה: גד בע״מ גלוסות: צינקוגרשיה
כספי בע״ס • העורך הראשי: אורי אבנרי המד׳ל: העולם הזה בע״מ.

באמצע שנות החמישים, בעקבות שורת גילויים של פרשיות
שחיתות שזיעזעו את דעת־הקהל במדינה, הפך העולם הזה לאחת
המטרות העיקריות של רדיפת המישטר בישראל. כל משאבי
השילטון גוייסו למלחמת הורמה נגד ״השבועון המסדים״ ,כולל
שירותי הביטחון הממלכתיים בפיקודו של איסר הראל — שבאותם ימים ניתן היה
רק לאזכרם כ״מנגנון החושך״ .חלק מאותה מערכה נגד העולם הזה — היתה האזנה
קבועה ורצופה על מכשירי הטלפון של המערכת ושל חברי המערכת.
האזנה זו, שנועדה בעיקר לגלות את מקורות המידע של העולם הזה ולהרתיע
מודיעין בכוח מלהתקשר עימנו, השאירה את חותמה על דפוסי העבודה של המערכת
עד עצם היום הזה. ותיקי המערכת נזהרים עד היום שלא לשוחח בטלפון שיחות
שהחשאיות יפה להן — למרות שספק אם הציתות לשיחותינו נמצא גם כיום ברשימת
״הסיכונים הביטחוניים״ המחייבים האזנה של גורמים ממלכתיים.
כאשר התרענו בלהט באותם ימים נגד השימוש באמצעים ממלכתיים שנועדו
לצרכי ביטחון לשם מאבק פוליטי של המישטר נגדנו — נמצאו כאלה שלעגו לנו,
הדביקו לנו תוארים של
״חולי תסביך רדיפה״,
ראו בהאשמותינו כי
אנו נתונים בהאזנה מתמדת
— עלילה מרו שעת.
לאחרונה,
באיחור של
15 שנים ויותר, קיבלו
האשמותינו מאז אישור
כמעט רשמי. תחילה
היה הכתב הצבאי של
הארץ, זאב שיף, ש־איזכר
את הפרשה ב־סידרה
שהוא מפרסם ב־עתונו
על ״האזנות־סתר
בישראל״ .בין השאר
כתב שיף באחד מפרקי
הסידרה שעסק בציתות
פוליטי :״משך תקופה
ניכרת זכה לטיפול דו שפירא
עונה לשאילתה
מה (של האזנה) השבו בעיקבות
ווטרגייט
עון העולם הזה. כאן
לא התגלו אומנם מיק רופונים,
אך הדבר ידוע מעל לכל ספק. היות ובמיקרה של העולם הזה לא נמצאה
״סיבה ביטחונית״ נראית לעין (שתצדיק את ההאזנה) היו כאלה בשירות־הביטחון
שהתנגדו לדבר. התנהל ויכוח פנימי ולבסוף הוחלט (על סמך הכרעתו האישית של איסר
הראל — ה.ה ).להאזין בכל זאת לשיחותיו של השבועון.״
בשבוע שעבר היה זה שר־המישפטים, יעקב שימשון שפירא, שאישר בעקיפין,
מעל דוכן הכנסת, בתשובה לשאילתה של ח״ב אורי אבנרי, את אותן העובדות.

יש ה אזנ ה ל עי תונ אי ם

השאילתה של אבנרי התיחסה לנושא הציתות, אותו עורר אבנרי מספר פעמים
מאז נבחר לכנסת. הפעם הוא הסתמך על פרשת ווטרגייט כדי לשאול את ראש־הממשלה,
האחראית על שירותי הביטחון :״בעקבות פרשת ווטרגייט בארצות־הברית התעוררו
בכל העולם, וגם בישראל, שאלות לגבי נוהלי ציתות לשיחות טלפוניות ולשיחות
אחרות. הריני מבקש לשאול וכאן באה שורה של שאלות על נוהגי הציתות בישראל.
ראש־הממשלה העבירה את הטיפול בשאילתה לשר־המישפטים, שבשבוע שעבר
קרא בכנסת את תשובות ראש שירות־ביטחון־כללי ושר־המישטרה לשאלות של אבנרי:
• שאל אכנרי ג מה הם הנוחלים הקיימים לגבי מתן רשות לציתות, קיום ציתות,
מסירת המידע על תוצאות הציתות ותיוק מידע זד, מטעם כל הגופים הממלכתיים ובכלל
זד, המוסד למודיעין, שירות הביטחון הכללי, אגף המודיעין של צה״ל והמישטרה?
תשובת ראש שב״ב: המוסדות הממלכתיים העוסקים בציתות הם שירות־ביטחון־כללי
ואגף־ד,מודיעין של צד,״ל — ככל שהדבר חיוני לביטחון המדינה. מישטרת
ישראל — במקרי חקירה בעבירות פליליות חמורות. בנושאים שהם באחריות שירות־ביטחון־כללי,
נעשה ציתות באישור ראש־ד,שירות. החומר המושג באמצעות הציתות
נשמר ברשותו הבלעדית של השירות אך ורק למטרות שלשמן הושג. השירות מבצע
פעולות ציתות בשביל אגף המודיעין של צד,״ל ובשביל מישטרת ישראל, לפי הזמנתם.
תשובת שר״המישטרד! 1לפי הנוהלים הקיימים כל מקדה של ציתות טעון
אישורו של ראש אגף החקירות במטה הארצי. האישור ניתן במקרי חקירה בעבירות
חמורות בלבד. המידע המושג בדרך של ציתות נכלל בתיק החקירה ונמצא בידיעתו של
האחראי לחקירה בלבד.
• שאל אבנרי ז מד, הוא היקף פעולות הציתות ולאיזה מטרות הוא משמש ז
תשובת ראש שב״כ: שירות־ביטחון־כללי מפעיל ביוזמתו ציתות רק אחרי ש שוכנע
כי הדבר חיוני לביטחון המדינה. בגלל אופיין הביטחוני הכמוס של פעולות
אלה אין לפרסם פרטים על היקפן.
תשובת שר״המשטרה ז בשנת 1972 בוצעו 13 פעולות ציתות. בחמשת החודשים
של 4 — 1973 פעולות.

• שאד אכנרי: האם מקיימת זרוע ממשלתית האזנת סתר לשיחות
עיתונאים וגופים אחרים, כדי לברר מקורות מידע והדלפה של ידיעות?
תשובת ראש שכ״ב: התשובה חיוכית לגבי מקדים בודדים שבהם
נגרם נזק חמור לביטחון המדינה.
@ •טאל אבנר* :האם קיים בממשלה מידע על פעולות ציתות של גופים אחרים,

מפלגתיים ופרטיים, והאם פועלות זרועות כל שהן של הממשלה כדי למנוע ציתות כזה ז
תשובת ראש •טב״ב ז אץ השירות עוסק במניעת ציתות על־ידי גופים אחרים.
לשירות לא ידוע על ציתות מצד גופים לא ממשלתיים. יוצא מכלל זד, מקרה אחד —
שבו נעשה נסיון ציתות על־ידי חברת חקירות פרטית — אך זאת בידיעת בעל הבית
שבו נעשה הנסיון. המשטרה דיווחה על המקרה.• שאל אבנרי האם נדונה בממשלה האפשרות להציע לכנסת הצעת חוק חדשה
להסדרת ענייני הציתות?
על כך לא השיב שר־המישפטים. אבנרי ניצל את זכותו לשאילתה נוספת ושאל:
״כיוון שמהתשובה עולה שלא אנשים רמי־דרג ביותר חייבים לתת אישור לציתות, כי
אם גם קצינים בדרג נמוך יותר, הייתי רוצה לשאול את כבוד השר: כבוד השר אמר
שהעביר לפני שנתיים־שלוש תזכיר להצעת חוק ממשלתית בענייני האזנת־סתר. מדוע
לא הבשיל עדייו תזכיר זד, לכלל הצעת־חוק?
תשובת שפירא? ״לא הגענו לידי מסקנה ביחס להגשת הצעת״חוק. עיקר
הנימוקים של אלה שהתנגדו להגשת הצעת החוק היה שלא רצוי לעשות זאת באותו
זשה. היתד, אז דיעה שלא רצוי
זמן. זה היד, במרס ,1970 כשהיינו בעצם מילחמת ההתשה.
לעשות רגלמנטציה חוקית קבועה תוך כדי מצב
עניינים זה. כשלעצמי אני חושב שהגיע הזמן שהרגל-
מנטציה בצורת הצעת־חוק תיעשה, ואני מקווה שהיא
אכן תיעשה בזמן הקרוב.״
אשרי המאמין. ובינתיים — אשרי המאזיו__ .

אנ שים אוהבים מביאים צ-ד
אנ שים או הבי ם שמביאים׳צ-ד
אנ שים ש אוהבים מביאים צ1-
אוהבים אנ שים שמביאים צד/

אנשים שאוהבים

יביאו אותוי
למקום הראשון׳

^אחרי הרבה שנים במקום השני במכירות בישראל
אולי הגיע הזמן שצ־ד יעבור למקום הראשון...

צ*ך, יצרני שוקולד • שוקולד ממולא • בונבוניירות • שוקולד אגוזים • ופלים • סוכריות

מכתבים

ביזיון בינלאומי

בעיתונים ובטלוויזיה נראד. ביקורו של
הקנצלר הגרמני וילי בראנד כמאורע ממ לכתי
מפואר ומתוכנן כהלכה. כך גם הו צג
הביקור על־ידי אמצעי התיקשורת ה ממלכתיים.
בתום הביקור אף טפחו כל
מארגניו על שיכמם וסיפרו לציבור על ה מאמצים
הגדולים הכספיים וכוח האדם ש גויים
כדי להבטיח את הצלחת הביקור.
משום מה לא דיווח אף אחד על הביזיון
הנורא שהיה עם בואו של וילי בראנד
לנמל־התעופה בלוד.
הזדמנתי במיקרה לנמל־התעופה בשעה
שנערך שם טקס קבלת הפנים לבראנד.
והנה, כאשר הסתדרה שורת המכובדים ש במרכזם
בראנד וגולדה מאיר, ליד המ טוס
של חיל-האוויר הגרמני שהביא את
בראנד, הסתבר כי הציבו אותם לפני ערי־מת
גרוטאות ענקית. ערימת הזבל הגדו״
לה היתה הרקע לצעדיו הראשונים של
בראנד על אדמת ישראל.
ביזיון בינלאומי זה, שכל העיתונאים
הגרמנים ודאי שמו אליו לב, נראה בעיני
חמור יותר מאשר נגינת הדויטשלנד איבר
אלם בלוד, או הנפת הדגל הגרמני
מעל בנייני ציבור ישראלים.
יעקב כרנפלד, תל-אביב
• גולדה מאיר, וילי בראנד ומלוויהם,
על רקע ערימת הגרוטאות בנמל־התעופה
כלור — ראה תמונה.

יריקה?
לא גשם!
בסוף ביקורו של וילי בראנד בארץ,
לא פורסמה הודעה משותפת.
הרגילים בכך יגידו כי זאת לא יריקה
בפרצוף, אלא גשם — מפיו של המבקר
החשוב ביותר במדינה מאז קיומה, שהוא
לא אח״ם לשעבר.
מסעוד רצון, חיפה

משמידים את
אבזיב !
בימים אלה משנים דחפורים סדרי ברא שית
באכזיב ומשמידים את פאר מפרצי
אכזיב, שהיא פנינת הצפון.
לאחר הריסת רוב בתי הכפר העתיק
והציורי אכזיב, סל לה
המועצה האזו רית
סולם־צור דרך
רחבת ידיים מה־מיסגד
לים. דחפו רים
הרסו חלק מ הסלעים
ומאות מ שאיות
שופכות אבנים
גדולות לים
הסותמות את הכניסות
למפרצים ויוצ רות
שוברי גלים
מלאכותיים.
כל שטח הכפר אביבי אכזיב נרמס בגסות
זועקת לשמים תחת רגלי התכנון ״והפיתוח״
הקלוקל של הרשויות השונות. ה חלק
הדרומי סגור ומסוגר ע״י מועדון הים
התיכון והוא נשלל מהציבור הרחב. ה־ייתר
כוסה בדשאים, מגרשי חנייה וכבישים
ומגודר ברשת גבוהה. בקרוב יוקמו
בכפר מסעדה, בריכות, מזח, בונגלוס אשר
יפגעו באופיו המיוחד.
אני פונה לממשלה, לרשויות, לעיתונות
ולציבור לעצור בעד השמדת אכזיב. אכ זיב
מהווה עדיין פנינת נוף מיוחדת ה ראויה
-להישמר.
אלי אביבי, אכזיב

תוחזר גוויית
אלי בחן !

ביום ראשון, ג׳ סיון דנא ( )3.6.73 הוח זרו
מהשבי הסורי האכזרי, שלושת טייסי
חיל־האוויר: סרן גדעון מגן, סרן פנחס
נחמני וסגן בועז איתן.
יודעים אגו את הקשיים הגדולים, שהיו
לממשלת־ישראל במו״מ מייגע זה על הח זרת
בנינו לבתיהם בריאים ושלמים, ל

וילי
בראנד וגולדה מאיד על רקע ערימת הגרוטאות כנמל־התעופה לוד
יותר גרוע מההימנון הגרמני
אחר כל העינויים הקשים, שעברו עליהם
בבור־שיביים מידי הקלגסים הסורים.
לא בחינם הסכימה ממשלת־סוריה הזדו־נד,
להחזיר את בנינו־טייסינו, ורק לאחר
שהובטח להם החזרת עשרות קצינים וחיילים
סורים ולבנוניים לארצותיהם.
מדוע שתקה ממשלת־ישראל ולא ביק שה
גם החזרת גווייתו של הקדוש אלי
כהן הי״ד, שנפל על קידוש השם והמו לדת
ז האם לא היה מקום לדרוש זאת
במו״מ זהי
יצחק נחום, ירושלים

תגו צ׳אגס
לשלום !

מאז החל אייבי נתן לשדר מספינת השלום׳
הוא מבקש ומתחנן מדי יום שיבוא
כל אדם שיש לו
דיעות ורעיונות ש יכולים
לקדם את
השלום, וישמיע אותם
מעל גבי ספי נת
השלום.
היכן כל שוחרי
השלום במדינה ה זוז
היכן אנשי העולם
הזה 7היכן
אורי אבנריי ספי נת
השלום מיועדת
לכם ! למי אתם מרקוכיץ מחכים? למנחם ב גין
ואנשי גח״ל או
אולי לרב כד,נא ולאנשי ארץ־ישראל ה שלמה.
שוחרי
השלום ! אל תחכו יותר ! עיזרו
לאייבי נתן! תנו צ׳אנס לשלום!
צבי מרקוכיץ, חולון

הרי ברור לכל שמדובר במנוול חסר-
מצפון.
ובאשר למיקרה השני של היהלומן ה תמים
והאלגנטי, שלפי תיאורכם פותה ו־כימעט
נאנס באכזריות על־ידי אשד, איו מה
בת — 15 תרשו לי שלא להאמין ל סיפורו.
הבאתם רק את סיפור ההיתגוננות
שלו ויש להניח שסיפורה של הילדה היד,
שונה משלו.
אתם שוכחים שילדות בנות 15 הן יל דות
בלבד, אפילו אם יש להן שדיים מפו תחות,
והן אינן אחראיות למעשיהן, בעוד
שיש לצפות מגבר שעבר את גיל הבגרות
שיהיה אחראי למעשיו.
אסתר כהן, תל-אביב

!1מוסר

השכל
״חעולם חזה״ ,1866״למי יש
אין חובלה יוזמת
שתן בראש
חביב בורגינח.
עלי לציין שבורגיבה הוא המנהיג הערבי
היחיד, שיש לו שכל ותבונה בראשו. כל
שאר המנהיגים־ד,מרצחים הערבים, בייחוד

פיסמת־בהירות
להסתדרות

בחר בבן־אהרון
מזכ״ל.

כדי שאלמוגי

קורא,
יהיה חיפה

תיאור
חד־ צדדי

״העולם חזה״ ,1864״מותר לנעול
קטינה אם היא משקרת״ ,על
זיכויו של אדי אקירוב, שקיים
יחסי־מין עם סגנית מלכת־יופי
קטינה.
״העולם הזה״ ,1866״האם וה בת
במיטת יהלומן הצמרת״ ,סיפורו
האישי של היהלומן שהורשע
בבעילת בתה הקטינה של
פילגשו.
בשני ד,מיקרים תיארתם בתיאור חד״
צדדי ומגמתי את הגברים הנאשמים, כ יצורים
תמימים וטהורים שפותו והודחו
לחטא על־ידי פושעות מפתות, בנות 15
שנים.
במיקרה של אדי אקירוב, אשר פיתה
צעירה בתולה והכניס אותה להריון —

יישלח שולחו למאסר בפועל — תתגלה
הפרשה לאשתו ומישפחתו, ומשום כך נמ נעו
השופטים מלשלוח את הנאשם לכלא.
כאחת שד,יתד, מעורבת באופן אישי ב פרשה,
ברצוני להביא לידיעתכם שאין
זה נכון.
מ.ש״ ,תל־אביב
• הקוראת מ.ש. צודקת. הדיווח בכתבה
היה מוטעה בנקודה זו. השופטים
קבעו במפורש כי לוא שיקול זה הוא
שהיה צריך להדריכם — לא היו מהססים
לצוות על מאסרו של הנאשם. הס נמנעו
מכך בהתחשבם בעברו הנקי, בעובדה ש־היתה
זו הקטינה שפיתתה וגירתה אותו,
וכן בעובדה שהתלונה הוגשה שנה תמימה
לאחר המעשה.

בן־ציון כר־גיד
תבונה ושכל
הקיצונים שבהם, הם חולי־נפש, חסרי תר בות
ומנהיגות שלוחת־רסן.
והראייה: לולא יצאו נגדנו למלחמה ב־
— 1948 היינו היום בגבולות החלוקה של
.1947 אך שליטי ערב חשבו אחרת: הם
רצו להשמידנו — והתוצאות, כידוע: יש ראל
משתרעת מהגולן עד לסואץ.
מוסר השכל לעתיד!
בן־ציץ כר־גיל, גבעתיים

₪למה לא ;שלה
היהלומן למאסר?
״חעולם חזח״ ,1866״חאם והבת
במיטת יהלומן חצמרת.״ על ה־הילומן
ששכב עם בתה חקטינח
של פילגשו.
בכתבה הנ״ל נאמר כי הסניגור צבי
לידסקי טען במישפט היהלומן כי אם

דבקות־יתר
של שוטרים

״העולם חזח״ ,1861״מישטרה
— יום חשואח של סימח אלפסי״
,על המבות שקיבלח סימח
אלפסי משוטרים שחשדו בח בזנות.
בדקנו
יסודית את הטענות שהועלו ב ידיעה
על הגברת
סימה אלפסי.
יש הגזמות רבות
בתיאור המגע בין
אנשי המישטרה ל בין
הגברת אלפסי.
יחד עם זאת מצאנו
חריגות מסויימות
גם בהתנהגותם של
אנשי המישטרה, א שר
בעיקר נבעו
מדביקות יתרה ל ביצוע
תפקידם ב לחימה
נגד חבריו־נות
ונגד הזנות.
בשל חריגות אלה יוער לאותם השוטרים.

ניצב־מישנה מיכאל כובנר,
דובר מישטרת״ישראל, ירושלים

טעוח ועולם צודקת
ג. מאיר חלתה ;
ביטלה פגישותיה
ראש הממשלה גולדה מאיר הצטננה
וביטלה כל פגישותיה עד הוף
השבוע — נודע אתמול בירושלים.
נמסר כי מר מאיר שוהה בביתה.
ראש הממשלה וושה בעייפות ו־רופאיה
ציוו עליה שלושה ימי מ נוחה.

גיורא

(הארץ)13.6.73

פיק, ירושלים

העולם הזה 1868

9בבקר — אחיד, משיי ושקוף,
מועלה ב ק לי לו ת ובזריזות

5אחה ״ צ — איפור פניך מו שלם
ללא צורך ב,,שיפוצים״
במשך היום.

נן גו 131<6׳׳\ 101 גון<! 1רו 0וז3וו1רחנ 1111 יעניק לפניך
מר א ה טבעי זוהר למשך שעות ארוכות.
מלטף א ת פניך ברוך עדין וקורן.
רו 0ו 31ה 1וחג 1111 מיי ק־ א פ משיי,
קג/13[<61א
חלק, שקוף וטבעי אשר אינו מצריך רענון
במשך כל שעות היום.
קגו 131<6ע<^ 1וו1ן< 1-1רו !0ז103 וחב 1111 סוד הפני ם היפו ת ביותר.

רוו 5 * 6חונ 1ו 1-1016113 0 1
ק גו 01 19! 31 * 6ו1 11

ח 0ו 3 1ח 1ת ו11111

המייק־אפ ה ק לי ל ל הפלי א הראשון
אשר אינו דורש רענון.
ח גי ל ב ־ נ סו ! אילת

הלנה רובינעוט״ן• היופי בפטולה
יעוץ והדרכה ניתנים חינם במרכז ההדרכה של הלנה רובינשטיין —
שדרות קק׳יל ,94 תל־אביב, בימי ב׳ וד׳ בשבוע בין השעות 6.00—3.30
אחה׳יצ, לבנות הנעורים בימי ג׳ באותן השעות.

£ר מון
עי רו
מ מ מון
ה ש עוו ה
הי ש סו פי

הבל תי יאומן הנ ה הוא כאן!
בלונדון ...מאדם טיסו׳ בארה״ב ...דיסנילנד־

ובישראל ארמון שלו ם״
מווי און ה ש עו ה הי שרא לי
המוזיאון המתאר את תקומת ישראל במאת השנים האחרונות.
פנים אל פנים הנך עד לאירועים ההיסטוריים הגדולים ביותר בתולדות עמנו.
אישים, מאורעות ומעשים בגודלם הטבעי ובלבושם המקורי בשעתם היפה ביותר...
ובחלקו השני של המוזיאון — ״העולם המופלא״ מדינאים, אנשי תיאטרין ובידור,
אסטרונאוטים, אשפי ספורט, גבורי אגדות ילדים ועוד.
100 אישים 35 ,סצנות, מעוצבות בשעוה עם תאורה ואביזרים מקוריים.

מל היב,

מרתק,

מבדר,

מהנה.

הבידור המושלם לכל המשפחה!
הבא את מצלמתו!
חנות מזכרות
מזוג אויר מלא
פתוח:
מ־ 10 בבוקר עד 11.30 בלילה.
בימי ו׳ מ* 10 בבוקר עד 3אחה״צ.

במוצ״ש וחגים מ־5
עד 12 בלילה.
לקבוצות מעל 15 איש מחירי הנחה !
אוטובוסים מם׳ ,61 ,25 ,12 ,1
חניה ב״בית הרכב״
מגדל שלום מאיר, תל־אביב
טלפון ,57304ת.ד29062 .
מיקוד 65251

נצל בקורך במוזיאון השעוה וחזה בנוח המרהיב הנשתה ״ממצפה שלום״

נשיא המדינה והאל 1ף מתמודדים על הכבוד
לארח את הנסיך רנייה ממוואקו ואשתו
מי יארח את הנסיך
רנייה ממונאקו ואשתו, הנ סיכה
גדיים (קלי לשעבר),
בביקורם בארץ ז הנסיך, שהוא
יו״ר ועדה בינלאומית לחקר
ימים, הוזמן לחנוכת המכון ה חדש
לחקר ימים ואגמים, ש אמור
היה להיפתח בעוד חודשיים
בחיפה, אך מועד פתיחתו
נדחה לשנה הבאה, בגלל
טעויות הנדסיות. מישלחת מיו חדת
של החברה לחקר ימים
ואגמים נסעה להזמין את הנ סיך
רישמית. כשנודע דבר ה הזמנה
לנשיא המדינה אס״
דיים קציר, טען כי לא ייתכן
שראש מדינה יבוא לארץ ולא
יהיה אורח הנשיא. יו״ר החברה
לחקר ימים ואגמים, אלוף
(מיל ).יוחאי כן־נץ, לעומת-
זאת, לא הסכים לקביעת קציר,
טען כי הנסיך הוא אורח ה חברה
ולכן עליה לארח אותו.
המחסור החמור במלט
גורם למוח היהודי לחפש
פטנטים להשגת המוצר החסד.
על אחד מהם סיפר מנכ״ל
מישירד־המיסחר־והתעשיה גדעון
להם בביקורו באשדוד:
״חברת־קדישא בבאר־שבע ישל חה
לי מיברק שאם לא אדאג

חמש המילים האחרונות ולרשום
במקומן :״הצעת חבר-
הכנסת מנחם בגין.״
₪כאשר קם בגין לנאום
בוויכוח זה, לא נוכח אף שר
ליד שולחן־הממשלה. בכעס רב
התלונן על כך בגין. הוא לא
חדל גם כאשר נכנס אכא
אכן, שאיחר כמה דקות. בגין
התלונן על כך שלא נכחה ל פחות
מחצית הממשלה. כעבור
שעה הגיע תורו של גדעון
האוזרר לנאום, הוא פתח את
דבריו בציון העובדה שמכל
26 חברי״הכנסת של גח״ל לא
נכח אף אחד. כשהגיע /שוב
תורו של בגין, תקף את האת־נר,
הסביר שחברי סיעתו נעדרו
בגלל התייעצות על נוסח
סיכום הדיון.

עסקים, שבאו מחו״ל לשבוע
היצוא. משום־מה לא הגיע
ראש־העיר עצמו למסיבה, ו במקומו
קיבל את המוזמנים
סגנו, עורך־הדין צכי קלמנ־טינוכסקי,
שהסביר, בבדיחות
הדעת ליושבים לידו, כי
רבינוביץ לא בא מפני שהוא
לא יודע אנגלית.
איך אוכלים תשע ארו חות
בערב אחד הראו השבוע
איש-העסקים אליעזר גרונד

אנ שי ם
שלהם. הברווזים שימשו כפרס
בהגרלה שנערכה בין חברי ה משק
המבוגרים, שקנו כרטיסי-
הגרלה. הסכום שנאסף ממכי רת
הכרטיסים יישלח לאייבי
כתרומת התלמידים.
!1גם ממלא־מקום ראש

עיריית באר-שבע זאב זריזי,
יו״ר תנועת החרות בעיר יש״
ראל *טילת, ומי שהיה המושל
הצבאי של הנגב סא״ל
(מיל ).ששון בו״צכי, נרת
₪כנס
מחזור בית־ספר
מיוחד במינו נערך בשבוע שעבר
בקפה רוול ברחוב דיזנגוף
בתל־אביב. היה זה כנס תלמידי
אחת הכיתות בבית־ספר יהודי
ברומניה, הכיתה בה למד גם
המלחין דוביי זדצר. הסביר
דובי את סיבת הכנס :״המחנך
שלנו הגיע לביקור מרומניה,
ולכבודו כינסנו את כל תלמידי
הכיתה שכולם נמצאים בישראל.״

באסיפה הכללית של
אגודת העיתונאים בתל־אביב,
יצאה כתבת ידיעות אחרונות
״ואלה הר־שפי בביקורת
נגד ועד״האגודה, על הישגיו
הדלים בהסכם־השכר החדש עם
המו״לים. שיסע אותה חברה
לעבודה בידיעות אחרונות, מבקר
הסרטים שלמה שמגר:
״אם את מרוויחה כל־כך מעט,
איך את יכולה לפרנס כלב גדול
כזה?״ ליואלה כלב דני ענק
בשם דדו, והצורך כמויות עצומות
של מזון. הסבירה יואלה
לשמגר :״הפסקתי לעשן !״

₪האוזנר עצמו מצא הז דמנות
לעקוץ את עמיתו מ־אגו״י,
מנחם פרוש, שהעלה
הצעת־חוק בה ביקש להעביר
לרבנות את הדיון בקביעת ה אבהות
של ילדים. הזהיר האוז־נר
את פרוש :״יתנו לך ב־אבי־אביך
ואכן, יעקוב
שימשון שפירא תקף את
פרוש בחריפות על שהוא רוצה

על לירה נגד עשר, שהטייס לא ישכח להביא לו כובע בנסיעתו
האחרונה לחו״ל, אבי־דרור זכה בלירה, הביא לדידי כובע סקוטי,
הסכים לצרף אליו חליפה סקוטית, כולל חצאית — בתנאי שהפיז־מתאי
יסתובב איתה יום שלם ברחוב, תשובת דידי :״נחשוב על זה.״

גי״(״שיש״) סולו

פושיו אחרי כוכב בינלאומי צעיר לתפקיד ראשי בסרט הפביפורט,
שיבויים על־ידו על־פי תסריט שכתב — עם עשרות שחקנים בפסטיבל
הסרטים בקאן, לונדון, פאריס ורומא. אחד המועמדים להם
הציע שיש, לדבריו, את התפקיד, היה כוכב התפוז המכני מלקולס
מקדוואל (לידו בתמונה) .שיש לא סיפר מה היתה תשובת מקדוואל.
להספקת שלושה טונות מלט,
הם יפסיקו לקבור מתים. ראשית,
חשבתי שקוברים בעפר,
ולאחר שביררתי, נאמר לי ש שלושה
טונות מלט מספיקים
לעיר שנפגעה במגיפה — שלא
לדבר על ההמלצה שקיבלתי
ועל סיכויי המלט למצוא דר כו
לשדות זרים, באם הייתי
עומד בלחץ.״
₪בלוח סדר־היום של הכנסת
נרשם הסעיף הבא:
״הגברת רדיפות יהודי ברית־המועצות,
סוריה ועיראק מטעם
חבר-הכנסת מנחם בגין.״
רק כאשר התחילו חברי־הכנסת
לגחך, נסתבר למזכירות שניסוח
זה הוא דו־משמעי. סדרן
נשלח באופן דחוף למחוק את

להעביר סמכויות לרבנות, או תה
השמיץ פרוש בשצף־קצף
בהזדמנויות אחרות.
11 הנשיקה המפורסמת ש העניק
ח״ כ יוחנן באדר ל ידיה
של גולדה מאיר, בעת
הדיון על חוק דה־הונט, עדיין
ממשיכה לגרום לבדיחות. בדיחה
לדוגמה, המתהלכת במיז־נון
הכנסת :״מדוע נישק באדר
את היד של גולדה מאיר?
מפני שהיא ישבה.״ בדיחה
אחרת :״התחיל בדה־הונט, ו גמר
בדי־חאנט״ (היד, ביידיש).
61 ראש עיריית תל-אביב
יהושע רבינוכיץ ערך הש בוע
בגן־אורנים שברמת־אביב
מסיבת־קוקטייל ל־ 400 אנשי־

מית• בעל המועדון, האמרגן
טרקו תו רנ׳ מן, שהוא חברו
הטוב של אייבי, המארגן למענו
את מופע האמנים בהתנדבות,
הציע לרעיית השגריר ב־או״ם
:״מאחר ובעלך מדבר
בלי־הרף על רצונה של ישראל
בשלום — אולי הוא יעניק את
חסותו למופע האמנים למען
ספינת השלום?״ בתגובה הת פרצה
רות תקוע, כינתה את
אייבי בשמות־גנאי, לעגה לת־חנת־הרדיו
שלו, סיימה בהצעה
:״שאייבי יחזור למכור המ בורגר,
ושלא יגע בדברים שהוא
לא מבין בהם !״

מן ומזכיר לישכת־המיסחר חל-
אביב-יפו דויד גריצר. ה-
לישכה אירחה תשע מישלחות
מחו״ל, ערכה לכל אחת מהן
ארוחת־ערב בתשע מיסעדות
שונות — טריאנה, הראל, מס עדת
מלון רמת־אביב, גריל־רוס
בהילטון, מסעדת מלון
פלדה, רון, סקוטש־האוז, מסעדת
מלון פאן־אמריקן ומסעדת
גני־התערוכה. השניים עברו מ־מיסעדה
למיסעדה, בירכו את
הנוכחים, טעמו מהמאכלים, והמשיכו
הלאה.
! 8לראש עיריית באר־שבע
אליהו נאווי אין דיעה כל־כך
טובה על עצמו. על השאלה
״מה שלומדי״ הוא נוהג להשיב
:״חמדוללה, רשע וטוב

₪בכנס שהתקיים לפני
שבועיים בבסיס חיל־אוויר, ב מלאות
25 שנים לטייסת הקרב
הראשונה, הגיע עזר וייצמן
בספיטפייר השחור שלו. כתב
גלי־צה״ל המזוקן יואל אסת־רץ
ניגש אל האלוף במילואים,
ובין השאר ביקש לדעת :״מר
וייצמן, האם אתה מתכוון להטיס
את הספיטפייו השחור גם
בעתיד ז״ עזר נעלב מהשאלה,
ממנה השתמע גילו המבוגר ל גבי
טייס ( )49 השיב :״מר מה
שימך? האם אתה עוד מתכוון
לגלח את הזקן הזה בעתיד?״
£קול השלום של איי כי
נוגן ממשיך לעורר את הציבור
בארץ, וגורם לגל של התנדבות.
בקיבוץ רמת־השופט
למשל תרמו ילדי ביודהספר
10 ברווזים מתוך משק החי

מו למען ספינת השלום. השלו

הצטרפו ליהודית שתיל,
אשתו של עורך ידיעות באר־שבע
יצחק שתיל, המנהלת
את מיבצע ההתרמה למען איי-
בי בבירת הנגב, החלו לגייס
תרומות, אספו בשבוע הראשון
אלפיים ל״י — בין השאר גם
משני בדווים.
^ רות תקוע, רעייתו של
שגריר ישראל באו״ם יוסף
תקוע, יצאה השבוע בהתקפה
חריפה על אייבי נתן וספינת
השלום שלו. הדבר היה בשעות
הקטנות של אחד מלילות הש בוע,
במועדון אבו־ טור בירו שלים,
לשם הזמין חיים שיף,
בעל מלון דיפלומט בירושלים
את אורחיו, בתום ארוחת־ערב
חגיגית שערך במלונו למשתתפי
כנם העיתונות הבינלאו
פסוקי
השבוע
• הנשיא אפרים קציר,
על ההבדל בין מדען ועיתונאי:
״מדען משתדל לדעת מה שיותר
על מה שפחות, ואילו העי תונאי
משתדל לדעת מה שפחות
על מה שיותר.״

@ מזכ״ל תנועת העבודה
הליברלית אברהם
הפץ, על הכחשות שר־האוצר
בעניין קרן ספיר :״עתה המצב
ברור. פועלות בארץ שלוש קר נות:
קרך היסוד, קרך הקיימת
וקרן־לא־קיימת.״
$יצחק רבץ, על יחסי
ישראל—ארצות־ד,ברית :״אנח נו
הוצאנו להם את המיץ —
והם הוציאו פאנטומים.״

@ נציג סעודיה״במון ך*
צת הביטחון, ג׳מיל בא־דודי
:״הערבים הם היהודים
האמיתיים, ומשה רבנו היה
נסיך מצרי.״

<|122 צחוק, צחוק, אבל •
ממטה המערך נמסר בי בראנד סיים את חלקו במסע
הבחירות.
• נס ההליקופטר: שנית ממצדה לא תיפול
@ שביתת צינורות התיקשורת: הצינורות המקוב לים־
בלים־בלים־בליס!
@ אנו עם הבחירה, אן מישטרנו הפרלמנטרי בבי ״ ר ע.
8גל השביתות מביא למערבולת, ואין מציל !
• המועמדים למקום ריאלי: עוד לא אבדה תיק ־
וות נו!
@ פרשת ארלוזורוב עלתה מחדש. מן הסתם נספיק
לפני הבחירות לדון בקיןוהבל .
@ הרופאים: שליש טייס, ניחא. מה היינו עושים לו רצו
שליש פועלנמל !
8תוצאות השביתה: הרופאיםלטייס !

תמרורים

טעמו של העולם הגדול.
ל ב שו ר ה אחת עם הסיגריות^המפורסמות ביותר בעולם.
סופר קינג סייז. תערובת אמריקאית.
מיוצרת ע״י דוברו מטבקו עשיר ומעולה.

נישאו במכון וייצמן ברחובות,
עירית קציר, בתו של נשיא המדינה
אפריים קציר המתכוננת ללמוד תיאטרון
באוניברסיטת תל־אביב, והחייל ארנון
כספי 21 בנו של שמעון כספי המנוח,
שהיה מחלוצי ההגנה ומפעילי תנועת
מכבי העולמית.
נחוג. בהשתתפות שרים, חברי־כג־סת
ואלופי צה״ל, יום־הולדתה ה־ 46 של
מרים אשכול, זליקוביץ לשעבר, ש היתר,
אשת ראש־ד,ממשלה לוי אשכול.
נולד. בניו־יורק, לבמאי אברהם
ניניו שהסתבך בשערוריית הכספים ב*
הבימה, ולאשתו חנה כן״ארי שעבדה
שנים רבות ברשות השידור ושהתה בשנתיים
האחרונות בשליחות בנידיורק, בת.
לזוג בן נוסף העומד להתגייס לצה״ל.
נולד. לצמד האכריטקטים אראלה
וישראל נודוכיץ, בן שני. השניים בוג-

אראלה וישראל גודוכיץ
בן שני
רי הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ב חיפה,
היא ילידת תל־אביב, הוא יליד
ירושלים ומשמש כיום כממונה על תיכנון
הבנייה הכפרית במישרד־השיכון, השתלם
ביפאן. ילדם הראשון, תומר, הוא בן .11
זכה. בתואר יצואן מצטיין יחידי ב היהלומים,
ענף

שמחה
לוסטיק

( ,)36 יליד תל-א-
ביב, בוגר תיכון
עירוני א׳ ,שירת
ב־ 1956 בנח״ל מוצ נח,
נפצע ומרותק
מאז לכסא גלגלים.
מונה. לתפ קיד
כתב עתי״ם
בבאר־שבע, במקו מו
של נחום סנה
היוצא לשליחות בת לוסטיק שנתיים מטעם הסוכנות
בקנדה, טו״
כי אפל 24 בוגר אוניברסיטת בר־אילן
במדעי־ד,מדינה וקרימינולוגיה, בנו
של העיתונאי דויד אפל.
נפטר. בתל־אביב, בגיל ,73 המשורר
עזרא זוסמן, שנולד באודסה, למד
אגרונומיד, בחארקוב, שיריו הראשונים נכ תבו
ברוסית, עלה לארץ ב־ 1922 והחל
כותב שירים בעיברית. ב־ 1968 זכה בפרס
ביאליק לספרות יפה, ד,ירבה לפרסם
מאמרים על סיפרות בדבר.
נפטרה. בבית־חולים במינכן, בגיל
,80 אלמנתו של מי שהיה מפקד חיל־האוויר
הנאצי, הלופטוואפה, הרמן גרינג
שנידון למוות במישפט פושעי המילחמה
בנירנברג אך התאבד לפני ביצוע פסק-
הדין, אמי גרינג, זונימאן לשעבר, שהיתר,
בזמנו שחקנית, נישאה לגרינג ב־
,1935 נידונה אחרי מילחמת העולם לשנת
מאסר במחנה־עבודה כמי שהפיקה טובות
הנאה ורווחים בימי המישטר הנאצי.
נפטר בחיפה, בגיל ,81 חיים
כהן, אביו של איש הביטחון ברוך כהן
שנרצח לפני כחצי שנה במדריד. דור חמישי
בארץ, מסוחרי העורות היהודים ה ראשונים
בעיר התחתית בחיפה, שיכל ב־מילחמת
השיחרור את בנו יהודה, שהיה
איש אצ״ל.
נפטר בעיירה אירשנהאוזן שליד
מינכן, בגיל ,85 גנרל־פלדמרשל אריך
פון־מאנשטיין, שהיה מפקד מילחמת
הבזק בה כבש הצבא הגרמני את צרפת
ב־ , 1940 הוגדר על־ידי ההיסטוריון הברי טי
לידל הארט כ״אדיר היריבים של מע צמות
הברית.״ הודח ב־ 1944 על־ידי היט־לר
משום שסירב למלא פקודותיו והזהיר
אותו ממפלה מוחלטת. בסוף המילחמה נידון
ל־ 14 שנות מאסר ושוחרר כעבור ארבע
שנים.

| 88ר ; *8 8

איזה

ץ יץ ה קורה לשמאל החדש?
לפני פחות מעשר שנים דרך השמאל
הצעיד בעולם ככוכב שביט. כיום אין ארץ
אחת שבה הוא מהווה כוח מדיני יעיל.

וזה די מוזר.

הגל הזה הביא לעולם ברכה בשטחים
רבים. הוא היפרה את עולם האמנות ועזר
לטפח סיגנון חדש. הוא השפיע על מינהגי
הלבוש והתיסרוקת של העולם כולו. הוא
הוליד וטיפח רעיונות חדשים המשפיעים
כיום על כל מערכות החיים — החל ב מאבק
נגד מילחמת ויאט־נאם, וכלה ב סילוק
הייחס המעוות למין, בשיחרור ה־אשה
ובשמירה על הסביבה.

ורק כשטח אהד דא הצליח
כליל: כשטח המדיני המעשי.

בצרפת הגיע השמאל החדש לרגעי
,זוהר במהפכת הסטודנטים של מאי . 1968
י•־* העולם כולו עקב אחרי מעשיו בנשימה
עצורה. אך התוצאה היחידה היתה להנחיל
את השילטון בצרפת לימין הקיצוני, לשנים.
בארצות ־ הברית הגיע השמאל
לשיא בהפגנות המיליונים נגד המילחמה,
הפיל את הנשיא ג׳ונסון, והגיע למצב שבו
יכול היה להעמיד מועמד משלו לנשיאות.
אולם הוא אימץ לעצמו את הפוליטיקאי
הכושל ביותר בזירה, אינטלקטואל סימ פאטי
ולא־יוצלח, והלך אחריו אל התבוסה
המובטחת מראש.
בגרמניה התנוון השמאל החדש,
התייאש ונכנס למימסד הסוציאל־דמוקרטי.

וילסון בלונדון ורבים־רבים אחרים —
כולם נתלים בסיסמה זו. מובן שמיספר
הפירושים הוא כמיספר הדוגלים בה.
אולם בשביל אנשי השמאל החדש, ה סיסמה
חשובה לא פעם הרבה יותר מן
התוכן. הם מסרבים לשתף פעולה עם
כוחות המוכנים להילחם יחד עימם למען
הרפורמות הדרושות, מפני שאינם ״סו ציאליסטים״
— ובאותה שעה הם ששים
לשיתוף־פעולה עם אנשים בעלי מטרות
סותרות, אך הנושאים את השם המקודש.

ככמה ארצות מונעת גישה זו,
ניכוש כוחות פוליטיים רציניים.

אדם פוליטי שואל את עצמו: מה אני
רוצה להשיג בשנים הקרובות? מה אני
רוצה לחולל בשטח הלאומי והסוציאלי?
אילו פיתרונות מעשיים לבעיות המעשיות

— כצד כל המעלות האנושיות.
דווקא האיש השמאלי מתקשה להשלים
עם עובדה זו. אולי מפני שיש בו מידה
רבה של תמימות, אולי מפני שהוא חדור
אידיאליזם הומאני רב יותר — דווקא בקצה
השמאלי בולטת לעיתים קרובות ה גישה
של ״כולם מלוכלכים. אסור לנו
לעסוק בזה. הבה נישאר מחוץ לביצה
הזאת, ולא נתלכלך.״

נישה זו נראית יפה וחיוכית.
למעשה היא ההיפך מזו: זהו
נארקיסיזם מסוכן, אי-יכולת פסי כוטי
להתמודד עם החיים כמו
שהם, כריחה משדה-הקרכ.

הדבר מוצא לו ביטוי בצורות שונות.
ייתכן סירוב לשתף פעולה עם כל כוח
פוליטי קיים (אם הוא קיים, סימן שכבר

מדוע זה קרה י מדוע לא היה השמאל
הצעיר הזה מסוגל אף בארץ אחת להקים
כוח פוליטי רציני, יעיל ובר-קיימאו

איך זה התכזכז אוצר עצום כזה
של רצון טוכ, רוח־נעורים ושאיפות
חיוביות ז

אנשים מסוג זה, כך נאמר, הם
זאכים כודדים מטכעם. כהתרכזם
יחד לשעה קלה, הם מתקוטטים
ללא הרף, והדכר מוליד שינאות
ונקמות אישיות.

התיאוריה הזאת יכלה לשכנע, לולא היו
קיימות אותן תופעות עצמן גם בפינה
הימנית של הבסה. קשה לומר שזוהי
תכונה ״שמאלנית״ ,כאשר היא בולטת
באותה צורה גם אצל ״ימינים״ .אולי נכון
לומר שהיא פועלת בכל הפלגים הרחוקים
ממרכז הבמה, בה מתרכזים תמיד קוני
פורמיסטים וכדאיניקים שלווים ומאוזנים.

כדור אחר הקימו פאשיסטים ו־קומוניסטים
כוחות אדירים, והטי
כיעו את חותמם על ההיסטוריה.
מדוע לא היה השמאל החדש מסוגל
לכך ׳ .מהי הסיכה זג

הסימפטומים הבולטים של
כישלון השמאל הוא אי־היכולת להבחין
בין סיסמאות ומציאות.
הסיסמה היא, במיקרה הטוב ביותר,
נסמן להפשטה של המציאות, נסיון הכרחי
לבטא מציאות מסובכת בצורה פשוטה ומובנת
להמונים.

אולם כצד השמאלי קיימת
לעתים קרובות הנטייה להתעלם
ככלל מן המציאות, ולייחס ערך
מכריע דווקא לסיסמה.

מהו, למשל, התוכן הממשי של הסיסמה
״סוציאליזם״ בימינו? רבים מתקשטים
בה, למטרות שונות ומשונות. מאו בסיך
ברדנייב במוסקבה, טיטו בבלגראד, בן־
בפאריס,
אהרון בישראל, בנדיט־כהן
בקאהיר׳
קאסטרו בקובה, אל־סאדאת

כעוד האידיאליסטים של הקומונה
ישכו כאולמות פאריס והתווכחו,
ומנהיגיהם התחלפו כלי
הרף, ישכו אנשי־הימין כוורסאי,
הקימו כנחת צכא לכיכוש פאריס,
וכסופו שד דכר הוציאו להורג את
כד אנשי הקומונה, יחד עם כמה
אלפי אנשים טוכיט אחרים.

ך* עם חשכו שהיתר, זאת רק מחלת-
#ב הילדות של השמאל. אבל ילדותיות
זו נשארה דבקה בחלקים נכבדים של
השמאל החדש בעולם גם בימינו.
עדיין מציינים את השמאל החדש בכל
העולם כינוסים ״בלתי־ממוסדים״ ,בהם
נערכת דברת אינסופית, ובסופם מתקבלים
״קולות־הקוראים״ שהם קולות קוראים
במידבר, ספני שאין ערך מדיגי לקריאה
ששום כוח מלוכד אינו עומד מאחוריה.
בלי מנהיגות מינימלית, בלי ״מימסד״
כלשהו, מתבזבז הכוח של השמאל החדש
כעשן באוויר.

אותו עשן יכול חיה דהוכיד
המונים, אידו דאג מישהו לכנות
את הקטר להפעלתו•.

ככד ארצות המערכ לא נותרו
כיום מאותו נל מפואר ופורה אלא
רסיסים חסרי־אונים, המסוכסכים
איש עם רעהו. והמקדישים את
עיקר מרצם להשמצות אישיות וכיתתיות
הדדיות.

* ש אנדה האומרת שהדבר טבוע
1בעצם אישיותו של האדם השמאלי.
השמאל הוא מחנה החידוש והרפורמה.
הוא מושך את המורדים במימסד ובתפי __
סות
הקיימות.

רצתה — להקים מוסדות יעילים. היא
דגלה בתחלופה מתמדת של מנהיגים, כדי
למנוע גיבוש מעמד מנהיג חדש. זה היה
יפה, אבל זה גרם למרחץ־דמים המחריד
את העולם עד היום.

אני רוצה להנחיל לציבור ולשילטון? אילו
כוחות דוגלים, כמוני, בפיתרונות אלה?
איך אני מגיע לשיתוף־פעולה ממשי עם
כוחות אלה, לשם ביצוע המשימה?
אך השמאל החדש נוקט לא פעם בגישה
ההפוכה. הוא שואל את עצמו: מי דוגל
בסיסמאות שלי? מי דוגל באותן דקויות
אידיאולוגיות? מי מסכים עימי על פירושו
של פלוני לספרו של אלמוני?

כצורה זו מקכל הוויכוח כולו
ציכיון כימעט־דתי, כשהשאלה
היא ״מיהו סוציאליסט״(או ״מאר־כסיסט״
או ״ציוני״ או ״איסט״
אחר) ,על מישקל ״מיהו יהודי ץ״

שאלות כאלה מפלגות לעיתים קרובות
אף את המחנה הקטן של השמאל החדש
עצמו, עד שמתרוצצים בו עשדות שבדי־רסיסים,
שכל אחד מהם נושא בתורה ה טהורה,
כנגד כל הכופרים והמזייפים.

כזהו המצב, כיום, כמדינות
רכות ותהליך ההתפלגות נמשך.

* תכן ששורש הרעה נעוץ בהת-
׳ נגדות עמוקה — מודעת או בלתי־מודעת
— לעצם התהליך הפוליטי.

החיים הפוליטיים הם תהליך
של ניכוש וקיום כוחות פוליטיים,
המתחרים על השילטון כדי לכצע
את הפיתרונות שהם דוגלים כהם.

״התלכלך״ ,ושוחר הטוהר־המוחלט ירחק
ממנו) .תיתכן כמיהה ל״אנשים חדשים״,
שכל מעלתם היא שלא עסקו עד כה בשום
פעולה להגשמת הרעיונות שהם דוגלים
בהם. תיתכן פסילה טוטאלית של כל האחרים,
כדי להגיע בסופו של דבר, באנחה
של הקלה עצומה, למסקנה :״הכי טוב
להישאר לבדנו, שבת אחים גם יחד.״
או, בצורה אישית יותר, ההודעה :״תע שו
מה שאתם רוצים. אני נשאר בבית.
אני לא אתן את ידי למישחק המלוכלך.״

זה טהור, זה יזכה כאהדה כללית
— וזה פוטר מכל אחריות.

^ גלל אותה גישה אנטי-פוליטית
^ יסודית משתלבת בכל גופי השמאל
החדש נימה אנארכיסטית בולטת.

כל כוח פוליטי יעיל נאלץ, כמוקדם
או כמאוחד ,״להתמסד״:
עליו להתארגן כתכניות אירגוניות
כלשהן, לגכש מתוכו דרגות של
הנהגה, לכונן שיטה של קכלת
החלטות־ וכיצוען.
הדבר מעמיד בפני השמאל החדש פא־ראדוכס
(מדומה, לדעתי) :״אם אנחנו
לוחמים נגד המימסד, איך אנחנו יכולים
להקים מימסד משלנו?״

יש כאן פירכה הגיונית. רעיונות
השמאל החדש מכוונים נגד
תהליך זה מלווה — בכל עידן ובכל מימסד מ ס וי י פ, מפני שהוא
מקום — בתופעות־לוואי מכוערות רבות, גורם לעריצות, מילחמה ואי-צדק.
שמקורן, כנראה, בטבע האנושי. יש הת ההתנגדות לכל מימסד שהוא,
רוצצות מתמדת. יש מילחמות אישיות. ככל שלכ, אינה אלא אנארכיזם
יש גורמים אי־רציונליים. יש אינטרסים פשוט, שרוכ השמאל החדש לא
אימץ אותו לעצמו.
חומריים. יש אמביציות של בני־אדם.
כקיצור, החיים המדיניים מור־גישה
אנטי־מימסדית ״עיקבית״ כזאת
ככים מכני-אדם, וכל הפגמים ה הגיעה לשיאה בקומונה הפאריסאית של
אנושיים כאים כהם לידי כיטוי .1971 היא לא היתד, מסוגלת — וכלל לא

לתוך עולם זה של אנדרלמוסיה סימפאטיה
ובלתי־יעילה נכנסים מדי פעם
מנהיגים־לשעה, חובבים הזורחים ודורכים
ככוכבי־שביט, משבשים ביעף את כל ה מערכות
ונעלמים כלעומת שבאו, בהש אירם
אחריהם הרס רב עוד יוחד, מפני
שאינם מסוגלים להתמודד ברצינות עם
הכוחות הריאליים.
בהעדר היכולת לפעולה פוליטית משמעותית,
המחייבת אירגון ושיתוף־פעולה,
מוצא השמאל החדש תמיד את ביטוייו
בהפגנות. בהפגנות כאלה רשם פרקי־זוהר
בצרפת של דה־גול, באמריקה של ג׳ונסון
וניכסון, בגרמניה של קיזינגר. אך בשום
מקום לא השאירו אחריהן כוח פוליטי.
ההפגנה היא מכשיר חשוב ורב־עוצמה
במאבק המדיני. היא אמצעי לדרמאטיזציה
של בעייה, היא מעוררת את האדישים,
היא מגייסת כוחות חדשים ומלכדת יחידים
למחנה לוחם. כל זה טוב, כחלק ממאבק.

אכל כאשר זה כא כמקום
מאכק, יכולה ההפגנה להפוך תרגיל
שד אונאניזם המוני, כשהמג־היגים
זכי־הדם מכרכים את עצמם
(כצדק) על מסירותם ואומץ־ליכם,
וסכורים שכזה מילאו את הוכתם
כלפי הרעיונות שהם דוגלים כהם.

הכל מרוצים, נמנע הצורך בהקמת מימ־סד
ובעיסוק בפוליטיקה יומיומית ״מלוכלכת״
.אך התוצאה היחידה היא, לא פעם,
הבהלת המעמד הבינוני ודחיפתו לידי
הכוחות הרודניים והריאקציוניים של הימין
הקיצוני.

כצורה זו הופך השמאל החדש
לדחליל מגודל-שיער, המטיל מורא
על הציכור הטום, שיכול היה ל הירתם,
כנסיכות אחרות, למאכק
למען הקידמה והשלום.

סיכום ישל כל הפרשה הזאת יכול
| 1להצטמצם במילה אחת :״חבל״.

הכל עד האוצר העצום שד אידיאליזם,
היורד כאן לטימיון.

כל המיגרעות של השמאל הצעיר נובעות
ממעלותיו. לכן כל־כך קשה לכעוס
עליו, גם כאשר כל כוונותיו הטובות
מרצפות את הדרך לגיהינום השוביניזם,
המיליטריזם והדיכוי הסוציאלי.
אך אולי סיכום זה הוא מוקדם מדי.
אולי עוד יקומו במחנה זה כוחות חדשים,
המסוגלים להסיק את הלקח מן הכישלונות
ולעלות על׳דדך אחרת.

המאכק למען השלום, הקידמה
ההכרתית והדמוקרטיה זקוק להם
כארצות רכות.

^ ן 0 3ו ח

ני 1ה
עיצוב

ג ד עו

או ב חו

מסריג האיכות

0101611

ח€0) 10
/י 311\ 101 83£

צלום בן־לם

־ במדינה ־
העם
הח 1פ ש

סיום שביתת רשות השידור
סייס חופשת-קיץ נעימה 7עם
ביום השלישי השבוע, כאשר החלו מקל טי
הרדיו של אזרתי ישראל להשמיע שוב
את שידורי ישראל, ומקלטי הטלוויזיה
האירו את כל המירפסות, היה זה האות כי
חופשת־הקיץ הקצרה שהעניקו שידורי־ישראל
לאומה הסתיימה, וכי החיים חוזרים
למסלולם הרגיל.
בכל מדינה אחרת היתד, שביתה של
אמצעי התיקשורת ההמוניים והמונופוליס־טיים
גורמת להתמרמרות המונית, להרגשה
של ניתוק, להיסטריה כללית. אבל אזרחי
ישראל, שבמרוצת השנה החולפת קיבלו
כמה זריקות־חיסון בצורת שביתות שידו רים
זמניות, גילו כי הם מסוגלים לעמוד
בפני המכה בהנאה רבה. אפילו הבדיחות
הקודמות על כך, שעתה אפשר סוף־סוף
להינות מהאשה והילדים ומקריאת ספר
טוב, לא חזרו על עצמם.
שידורי הרדיו והטלוויזיה התגלו השבוע
כמיותרים. אזרחי ישראל פשוט הסכינו
לחיות בלעדם.
ואולי זה מה ששיכנע את גולדה מאיר
למהר ולהודיע על החלטתה להישאר. אם
העם הזה מתרגל כל כך מהר לחיות בלי
טלוויזיה, הוא עוד יכול להתרגל גם לחיות
בלי גולדה.

מה משמעות החלמתה שר
גולדה לווץ תקופה נוספת
* הו הסיפור הישן על ״האיש שבא
} לסעוד״ — האדם שהוזמן לארוחת־ערב,
שבר את רגלו ונשאר בבית, במשך
שנים, כאורח עריץ ולא־קרוא.
כאשר מת לוי אשכול ׳,היה המאבק על
השילטון בין משה דיין ויגאל אלון בשיאו.
מיפלגתם חששה מפני הכרעה, חיפשה
פיתרון זמני שימנע זעזועים.

הפיתיון נמצא בדמותה של
אשה זקנה, חולה כרונית, שהכל
האמינו שלא תחזיק מעמד כתפקיד
זה יותר משנה. במשך שנה זו,
בך השבו קברניטי המיפלגה, אפשר
להניע להכרעה פנימית.

איש לא פחד מפני גולדה מאיר. היא
היתה ידועה גם אז כאשד, עקשנית, אשר
דויד בן־גוריון אמר עליה שתכונתה העיק רית
היא הכושר לשנוא. מה גם שהפופולר־יות
של גולדה היתד, אז בשפל המדרגה.
אחרי שהשתדלה למנוע בכוח את הקמת
ממשלת הליכוד הלאומי ערב מילחמת
ששת־הימים (״אנחנו לא זקוקים לשותפים
לניצחון ירדה במישאלי־פופולריות לפ
כסא
משוחרר ־ לא יוחזר!
אילו הלבה גולדה, היה מתחיל
מאבק הריה כין ספיר וכין דיין,
וגם יגאל אלון לא היה יושב בחיבוק
ידיים. זעזוע בזה ערב הבהירות
היה גורם אסון למיפלגה.
משום כך מרוצים הכל מהחלטתה:
• פינחס ספיר התחמק ממיבחן של
בחירות, בו כל כישלון מיפלגתי היד,
הופך לכישלונו האישי. הוא יכול לקוות
שגולדה תלך שנד,־שנתיים אחרי הבחי רות,
כך שיוכל להגיע לשילטון בעקבות
הכרעה מיפלגתית בחדרי־חדרים, ללא
השתתפות הציבור הרחב. בהכרעה כ זאת,
כל הקלפים הם בידיו.
מקורביו מאמינים כי אם ישתפשף שנתיים
שלוש בתפקיד ראש־ממשלה בפו על,
יזכה תוך זמן קצר בתדמית המנהיג
החסרה לו ובפופולאריות לה זוכים כל
ראשי-ד,ממשלה בישראל, אחרי שהם כבר
מגיעים לתפקיד זה. אז הוא יובל לרוץ

הנשיא
ד.סגח-ג 3ו ל
דתית

הדתיים מנסים להשתלט
על מוסד הנשיאות אילו זה היה מתרחש בחתונה פרטית,
היו בעלי השמחה מזמינים ודאי את ה משטרה
לגרש את מסיגי־הגבול. אבל כאשר
התפרצה חבורת חסידי חב״ד לביתו של
נשיא מדינת־ישראל ביום בו ערך שם חתו נה
משפחתית פרטית לבתו — לא יכול היה
הנשיא אפרים קציר לנקוט בצעד הפגנתי
כזה שהיה מתפרש מיד כהכרזת מלחמה
גלויה על הדתיים בישראל.
איש לא הזמין את חסידי חב״ד לחתונת
בת הנשיא. אבל אחרי שהנשיא הקודם,
זלמן שז״ר הפך אותם לבני בית במישכנו,
הם הרגישו את עצמם חופשיים להתפרץ
לחתונה, להשתלט עליה ולנהל אותה כרצונם,
כשהנשיא עצמו משתדל להיות
אדיב ואילו רעייתו אינה מצליחה להסתיר
את זעמה וחרונה.
טכסים התחמקות. לא היה זה האקט
היחיד של כפיה דתית באמצעותו
מנסים החוגים הדתיים להשתלט על מוסד
הנשיאות ולהפכו לסמל דתי. אחרי ש הנשיא,
שלא היה מעולם דתי, סגר את
בית־הכנסת במישכן הנשיאים, הופעלו עליו
לחצים כבדים כדי שיפתח אותו. השבוע
הוא נאלץ להודיע׳ שאחרי שיפוצים ש יערכו
במישכן יפתח בית־הכנסת מחדש.
האם יאלצו הדתיים את הנשיא החדש
להתפלל עימם מדי שבת ולהופיע כלפי ה ציבור
כאדם דתי ושומר מסורת?
נראה שהנשיא מנסה להתחמק מתדמית
כזאת באמצעות טכסים של התחכמות. הוא
הודיע כי מדי שבת יתפלל מעתה בבית־כנסת
אחר, מתוך רצון להכיר את מיגוון
סגנונות התפילות של עדות ישראל. הנחת
הנשיא: כעבור זמן יחשבו מתפללי בתי־הכנסת
כי הוא מתפלל בבית־כנסת אחר,
לא ישימו לב כי אינו משתתף עימם בתפילותיהם.
אולם
כיוון שמישכן הנשיא הפך עתה
לאחד היעדים העיקריים של הכפיה ה דתית,
ספק אם יצליח אפרים קציר בטכסי סים
אלה, אם לא יתייצב בגלוי נגד ה־גסיונות
להפכו לנשיא עם כיפה.

כאופן עצמאי, בזכות אישיותו
שלו, במנהיג מפלגת העבודה בבחירות
של שנת .1977
• משה דיין יודע שאין לו כיום
חות מאחוז אחד.
אולם גולדה שיבשה את כל החישובים.
מייד עם עלייתה לשילטון נתגלה שיש לה
כישרון נדיר להרעיד את מיתרי־ליבו של
היהודי המצוי בסיפורים על השמדה ופוגרומים,
גאווה יהודית ורישעות הגויים.

הפופולריות שלה זינקה תוך
במה שבועות ל-ס/״ 80 ומעלה. היא
הורידה את הראשים לכל מוע־מדי־הירושה,
הפכה את ספיר,
דיין, אלון ואבן לילדי גן, שפחדו
להרניזה ורקדו לפי חלילה.

כאשר זכתה בנצחון בבחירות ,1969 לא
היה עוד ספק שהיא נהנית משילטון מוח לט,
ושאין כוח במדינה המסוגל להדיח
אותה. היא יכלה לקבוע בעצמה אם היא
רוצה להמשיך בתפקידה, ועד מתי.
השבוע היא עשתה זאת. כאשר בתום
חצי שנה של ניחושים, אחרי שנשבעה
בנקיטת חפץ וב״הן צדק״ פומבי כי היא
עומדת לפרוש וכי לא תכהן עוד בממשלה
הבאה לא כשרה ולא כראש־ממשלה, הודי עה
גולדה באמצעות מכתב פשוט לחבריה
במרכז מיפלגת העבודה על החלטתה להמ שיך
בתפקידה.

ה תעללות ב חברים
ך* חלטתה של גולדה להמשיך בתם־
( 1קיד, ללא גבול של זמן, לא הפתיעה
איש בצמרת המיפלגה.
עוד לפני שנה אמרו מקורבי ספיר, כש נשאלו
מדוע אין גיבורם מציג את מועמדו תו
לראשות־הממשלה :״מה, הוא משוגע?
גולדה משחקת את המישחקים שלה, כמו
כל רודן זקן, כדי שהיורשים שלה יכריזו
על כוונתם לבוא במקומה. אחרי שכולם
יחשפו את עצמם, היא תודיע שהיא נשא רת,
ותנקום נקמה נוראה בכולם.

״ספיר לא ישמיע אך את הרמז
הקטן ביותר על נכונותו

להיות ראש-הממשלה עד שגולדה
התפטרה סופית — וגם אז יחכה
עד שיהיה בטוח שלא תחזור בה:״
אותו שיקול ד,ינחה את יגאל אלון ואת
כל שאר המועמדים — וכך נוצרה קומ דיה,
כשכל המועמדים, אחוזי קדחת־השילטון,
מכריזים בקולי־קולות שלא יסכי מו
בשום פנים ואופן לקבל את ראשות־הממשלה,
אפילו אם יכפו אותה עליהם.
ככל שהתקרב מועד הבחירות וגולדה
הישהתה את ההודעה על החלטתה, הלכה
וגברה בקרב צמרת מפלגת העבודה ההכרח
כי גולדה פשוט משטה בחבריה
ומתעללת בהם. גלים של ניחושים עסקו
בסיבת התנהגותה המוזרה. היו שטענו
כי היא משחקת את משחק ה״כן־לא״
כדי לסחוט ממפלגתה ויתורים רבים ככל
האפשר וכניעה לקאפריזות האישיות שלה.
אחרים סברו כי היא פשוט תהנה הנאה
אישית של אנשים בגיל הזיקנה כאשר
כל מפלגתה תשטח לפניה ותתחנן בפניה
להמשיך בכהונתה.

להפתעתה של גולדה, ובניגוד
להודעתה כמכתב למרבז מיפלג־תה
שם ציינה באילו לא הצליחה
לשכנע את חבריה בצורך בפרי־שתה
— לא הופעלו עליה בל לחצים
להישאר. מלבד כמה שיחות ש נערכו
עימה עוד לפני מיספר חודשים,
הרי לאחרונה נראה היה כאילו השלימו
הכל עם הקאפריזות שלה.

הכנה לקראת 1977
שכיל המיפלגה, היתד,
^ גולדה להישאר בבחינת הצלה.
כל גוף פוליטי חושש מפני זעזועים.
בפוליטיקה יש כוח עצום לסטאטוס־קוו,
מפני שפוליטיקאים מעדיפים באופן טבעי
מצב ידוע, שבו הם הצליחו להסתדר, על
מצב חדש, העלול לסכן את מעמדם.

החלטת

שום סיכוי לקבל את ראשות־ד־,ממשלה.
המשך כהונת גולדה מונע ממנו תבוסה
— והוא יכול עדיין לקוות שסיכוייו יעלו
בעתיד, בעזרת משבר כלשהו או מיל-
חמה. כל מצב של רגיעה הוא בעוכריו.
• יגאל אלון, שגם סיכוייו קלושים
כיום, יכול גם הוא לקוות שדחיית ההכ רעה
תפעל איכשהו לטובתו.

בך מרוצים הבל — ובייחוד
מאות עסקני המיפלגה בדרגים
האחרים, שבל אחד מהם מחזיק
כשררה כלשהי, גדולה או קטנה,
התלוייה בסיכויי המיפלגה בבחירות
השונות. בבחירות, גולדה היא
נושאת־הדגל הטובה כיותר.

חזרה ל מקרר
^ ולם א ם המשך כהונת גולדה היא
ברכה למיפלגד — ,למדינת־ישראל
היא אסון.
גולדה מסמלת את הקיפאון המוחלט,
בכל השטחים. בחמש שנות שילטונה קפ או
כל מערכות המדינה, מחוץ ומבית.
בסיכסוך הישראלי־ערבי השיגה גולדה
קיפאון טוטאלי. חוץ מכינון הפסקת־האש,
לא זז שום דבר בשום מישור של יחסי
ישראל־ערב.
הוא הדין לגבי הבעיות הפנימיות, כגון
הפער הסוציאלי, הפצצה העדתית ורפור מות
ליבראליות בכל השטחים. הכל קופא.

המיט שנים •טל קיפאון בחיי
מדינה הן אסון. המשך קיפאון זה
במשך שנתיים או ארבע •טניס נוספות
— הרי זה אסון מצטבר. בל
הבעיות יחריפו. שום כעייה לא
תיפתר.

עם הודעת גולדה על החלטתה, נכנסות
כל הבעיות הלאומיות שוב למקרר הג דול.
כי גולדה שונאת תזוזה מכל סוג
— וכל עוד היא תמשול בישראל, כמל כה
אוטוקראטית, לא תהיה שום תזוזה.

השופט החביא את התיק
לאחרונה, ניסה שוב השופט המחוזי
שלמה לובנברג למנוע פירסום תביעות בין
שותפיה של חברה מסחרית. כיוון שלשופט
אין כל דרך חוקית לעשות זאת, הוא נקט
בשיטה המקורית — הורה למזכירו להחביא
את התיק מעיני הכתבים. השופט עשה
כבר כך בעבר, בפרשות התמוטטות סריגי
ססיל, אוטוקרס ועוד.
הפעם, החביא מזכירו של השופט את
פרשת הסיכסוך בין בעלי המניות של
אבנעל, שהיתה שייכת לאיש־העסקים ש פשט
את הרגל, הרמן הולנדר.
איש־העסקים אירוינג פישר מארה״ב, ש קנה
את רוב המניות של החברה, האשים
את עורך־דינו יצחק שני כי זה שיכנעו
לשלם תמורת אבנעל 2.25 מיליון לירות —
מחיר שהוא מופרז לדעתו.
עוד טען פישר, בתביעה שהגיש לבית־המשפט,
כי התגלה לו ששני הוא אחד
מרוכשי המניות. לטענתו, רשם שני על
שמו של פישר רק 180/0מן המניות ש רכש,
במקום 25 ואת היתרה רשם על־שם
נורמן וול, יוסף דיאמנט ושמו שלו.
לאחר מכן, הדיחו השלושה את פישר מ־מועצת־המנהלים
של החברה.
כן טען פישר כי שני ודיאמנט הוציאו
מיליון לירות מאבנעל, הזרימו אותם ל עסקיהם
הפרטיים.

מי אשם

במדינה

במחסור במלט

הממשלה

פליקט כחן, מי שחיח בזמנו ראש
אירגון נחגי המוניות של מל״אביב, זכח
לחשיג שיא נדיר: בימים אלח של מחסור
משווע במלט, הצליח כחן להפסיד
בעסקי המלט.
פליקס, שירד לפני זמן לעזח, קיבל
שם את הסוכנות של פורד לרצועח. מח
שלא הפריע לו לנסות את כוחו גם בתחומים
אחרים: הוא חחליט לנצל את
הביקוש המשווע למלט, חביא מחו״ל
אוניה מלאה מלט, ראה כבר כיצד הוא
הופך אותה לאוצר זהב.
אלא שכחן התעלם מהכוחות המקומיים
בענף. קבוצת סוחרי־מלט עזתיים,
הקשורה עם חברת נשר, לא חיתה
מעוניינת ביוזמה הפרטית, של כחן. התוצאה:
כאשר החלו הפועלים המקומיים
לפרוק את המלט מהאונייה, אירעה
שרשרת של מיקרים מוזרים, ומכל
שני שקים שנפרקו, נפל אחד לים. ב-
מיקרה ובטעות כמובן, אבל זח לא עזר
לפליקס: יחד עם השקים ירדה לים גם
מחצית השקעתו.

שופט לובנברג
שיטה שובבה
הסיפור העסיסי הוסתר בהצלחה זמן מח
על־ידי בית־המשסט, ניגלה רק במקרה.

הפקיד הבכיר ידלג מעבר רגדו

עוו שעווו״ה
ב״שיכון עובדים

מנהל מרכז ההשקעות הממשלתי, ישעיהו (זיני) טטופפר, יקבל לידיו את ניהול
הבנק להשקעות החדש.
מרכז ההשקעות הוא הגוף המאשר אילו הטבות מעניקה ממשלת ישראל למשקיעים
שונים. הבנק החדש יוקם על־ידי סר זיגמונד ורבורג בשיתוף עם בנק לאומי
ובנק דיסקונט, ובחוגים כלכליים תמהים כיצד יתיישב תפקידו החדש של סטופפר
עם החוק הקודם, האוסר על עובד מדינה לעבור לעבוד אצל מי שנחנה משירותיו
כתפקידו הקודם.
לא תהיה זו התמיהה היחידה בקשר לבנק זה. הבנק החדש ייפתח למרות
המדיניות הרשמית של בנק ישראל, המונעת מתן רשיונות לבנקים חדשים.
בשם מדיניות צימצום הבנקים, הצדיק שר־חאוצר פנחס ספיר את סגירתם
!רכישתם של פויכטונגר, אלוץ, סחר־חוץ ובנק ליצוא. רכישות אלו עלו לקופת המדי נה
כחצי מיליארד לירות. עתה פועלת ממשלת ישראל בניגוד למדיניותה שלה.

חזירים כשר
לפני חמש שנים חיסלו הקיבוצים את ענף גידול החזירים שלהם. ענף זה נושא
־ווחים שמנים, אולם הסוכנות היהודית אסרה גידול חזירים על אדמתה. כיוון שכל
?קיבוצים תלויים בתקציבי הסוכנות, נאלצו להיכנע לתקנה, גם אם בכאב־לב. רק
אלה שבאיזור נצרת ורמלה הורשו להמשיך במצווה.
אחד שנמלט מהגזירה היה קיבוץ השומר־הצעיר להב, ליד באר־שבע, המספק עד
זיום כמויות ענקיות של בשר חזיר לכל דיכפין.
אנשי להב, מסתבר, גילו כי בתקנות הסוכנות נאמר שמותר לגדל חזירים לצרכי
יסויים — בתנאי שהניסוי יהיה בפיקוח חמישה וטרינארים. הלכו הקיבוצניקים והקימו
זברה בשם חוות נסיונות לבעלי חיים, וזו שכרה לה חמישה וטרינארים — חלקם חברי
!יבוצים סמוכים, חלקם חברי הליגה נגד כפייה דתית. החווה עוסקת ב״נסיונות״ בקנה־
!ידה נרחב ביותר, ומחזורה הכספי העמיד את קיבוץ להב על הרגליים — והכל
,צורה כשרה למהדרין.

אגר־ ו..דן־ נרחמים ער הסעת
עונים לעזה

לן ציף ווחכורה אסא
ננזיזן חדשני
ביום השישי האחרון, נאלצה גם המש־
־ה להתערב כבר במלחמה הממושכת ה־זנהלת
בין אגד ודן ברצועה.

העילה למלחמה היא נסיונה של דן
לגזול נתחים מעוגת הסעות ערביי עזה
העובדים בתל־אביב. עד לאחרונה, החזיק
אגד במונופול על הסעות אלה, כיוון שרק
לו היו רשיונות לקו תל־אביב־עזה. לחברות
האוטובוסים של ערביי הרצועה אסור
לצאת מגבולות הרצועה — בעוד שלאגד
מותר להיכנס אליה.
כדי לעקוף את המיכשול, חזר יושב־ראש
המזכירות של דן, יוסי הורוביץ, על
תכסיסי קודמו בתפקיד, דויד אסא, שהצ ליח
בזמנו להחדיר את דן לבני־ברק בצורת
נסיעות מיוחדות.
הפתרון של הורוביץ: דן לקח לו ערבי
מעזה בעל רשיונות להסעות מיוחדות, וזה
הפעיל את הקו למען דן. אולם כאשר
ניסה דן לבצע זאת שוב ביום השישי האחרון
— פרצה מלחמת אגרופים בין אנשיו
לאנשי אגד.
הדי הקרב הגיעו כמובן למטה המימשל.
שם משמש כיום דויד אסא בתפקיד שר־התחבורה.
אסא הבין מייד את הטריק —

מגכ״ל זורע
פיתרון מקורי
מנכ״ל מינהל מקרקעי־ישראל, מאיר
זורע, הציל לאחרונה את מנכ״ל שיכון
עובדים, אברהם עופר, מבזיון רציני.
שיכון עובדים בנתה ברחוב רידינג ב־רמת־אביב
שני רבי־קומות, בני 28 דירות
כל אחד. החברה פירסמה ברבים
כי הקרקע עליה עומדים הבניינים היא
פרטית — ואף גבתה מחיר מהדיירים
בהתאם.
אולם, כאשר רצתה החברה להעביר
את הקרקע בטאבו על-שם הדיירים —
גילתה כי הקרקע אינה פרטית כלל, אלא
שייכת למינהל מקרקעי ישראל.
התוצאה: הדיירים התארגנו, איימו
בתביעת מישפטית נגד שיכון־עובדים.
כדי לצאת מהבוץ, התחנן עופר בפני
זורע כי ימכור לו את הקרקע, אולם
זורע לא יכול היה לעזור, לאחר שהכריז
על מדיניות רישמית של אי-מכירת
קרקעות בגוש תל־אביב.
הפיתרון שנמצא: שיכון עובדים נתנה
למינהל חלקות אחרות בגוש־דן, תמורת
שתי החלקות ברחוב רידינג.

אולם עברו כחבר דן מנע ממנו להתערב
מייד.
בתפקידו כשר־התחבורה של הרצועה,
מארגן אסא שלושה קואופרטיבים להובלה
בעזה כדוגמת אגד ודן. מתוך 80 אלף המועסקים
בעזה 18 מועסקים בתחבורה.
אלפי מוניות, טנדרים ואוטובוסים פועלים
במקום בשירות האוכלוסיה בת 650 אלף
איש, ואם יצליח אסא ללכדם, יהפוך או תם
לגורם רב־עוצמה.

ד 3ל אדם הד !,,ש דו

אתה רוצה בשלום 7
יש דיין;
אתה רוצה בסיפוח 7
יש דיין:
לא בכל יום משיג משה דיין שיא כזה :
לסרסם בשני עיתונים שונים שתי דיעות
שונות, סותרות והפוכות.
ביום ראשון זה עשה זאת שוב. מעריב
פירסם ראיון שהעניק דיין לעיתון הגרמני
הימני די וולט (״העולם״) ,באמצעות העיתונאי
הישראלי הוותיק אמיר הופנר.
שאר העיתונים פירסמו את הדברים שאמר
דיין ביום הששי בבית־ברנר בתל-אביב.
בשתי ההזדמנויות דיבר דיין, בגלוי־לב.
כך גילה שהוא רוצה דבר והיפוכו.
דיין א׳ דיין של די וולט הוא איש־שלום.
אין הוא מאמין בסכנת־מילחמה, הוא
משבח את חוסיין כאדם ישר, ובכלל שופע
רצון טוב ושכל ישר.
דיין זה אינו רוצה בסיפוח .״אינני בעד
סיפוח יהודה ושומרון כעת. אני סבור שצריך
להשאיר את יהודה ושומרון במעמד
הנוכחי, עד שנגיע לכלל הסכם עם ירדן
ועם הפלסטינים.״
איזה מין הסכם ז גם על כך משמיע דיין
זה דיעות מתונות בלתי־רגילות :״לביטחון׳
יש משמעות אחת בשעת מילחמה, ומש מעות
אחרת בעיתות שלום. קווים צבאיים
בתעלת־סואץ — וזה קו צבאי חשוב
מאד — יש לקיים כל זמן שנמשכת ה־מילחמה.
אבל כאשר אין עוד מילחמה,
בעצם אין צורך בקווים צבאיים כאלה,
במיכשולי טנקים כאלה.״
המסקנה המתבקשת: גבולות־הביטחון
הם סיסמה ריקה. קווי־ביטחון דרושים ב־מילחמה,
אך במצב של שלום אפשר להסכים
לגבולות אחרים.
דיין כי זה הגיוני ומשכנע. חבל רק
שדיין השני מאמין שההיפך הגמור נכון.
דיין זה, שהופיע בבית־ברנר בפגי קהל
ישראלי, אומר :״עלינו לשאול את עצמנו :
האם אנו מעדיפים ביטחון לעצמנו או התפייסות
עם הערבים? האם נסתפק בקבלת
נייר כלשהו או הבטחה ערבית, או שנשב
בשארם־אל־שייך?״
הוא הדין בשאר הגבולות :״האם עלינו
לשבת ברמה וליישבה, כדי להגן על היישובים
שלנו בצפון, או להשיג ממוריה
הסכם של שלום ולמסור לה את הרמה?״
מוסיף דיין, בגילוי-לב ראוי־לשבח, על
שותפיו לממשלה :״מי שסבור שנוכל
להשיג שלום ולהוסיף לשבת בשארם־אל־שייך
וברמת־הגולן — הוא טיפש או צבוע.״
על כך :״כל עוד העולם הערבי הוא כה
אנטי-ישראלי, צריו להיזהר לא לזוז מן
הקווים הנוכחיים.״
המסקנה: אפשר להשיג שלום תמורת
החזרת השטחים, אך דיין זה מתנגד לשלום
כזה. הוא מעדיף לשבת בכל הקווים הנו כחיים•
עד מתי? המועד הקובע איננו
חתימת הסכמי־שלום, שהם רק פיסות־נייר,
אלא מועד אחר, בלתי־קבוע ובלתי־ניתן
לקביעה: המועד בו יהיה העולם הערבי
פחות ״אנסי־ישראלי״.
מי יקבע זאת ז מן הסתם, דיין עצמו.
דבר והיפוכו. גם בעניינים אחרים יש
ניגוד חותך בין דיין א׳ לדיין ב׳.
דייו א /לתצרוכת חיצונית בילבד, אמ נם
סבור ש״אל תהיה לאיש זכות למנוע
מאיתנו מלהתיישב בכל מקום שהוא ביהודה
ובשומרון,״ אך הוא מוכן להחזיר
את השטחים. ההתיישבות היהודית תימשך
תחת שילטון ערבי, אחרי השלום.
דיין ב ,,לתצרוכת פנימית, אינו חולם
על כך. אומר הוא, בפשטות :״איני רוצה
שנצא ממקום בו התיישבנו ...מדינת ישראל
תתרחב — תבוא עליה הברכה.״
אולם התיישבות זו. אלידבא דשתי דיין,
לא תהיה לפי שעה בשכם.
פלסטין — יוק רק על דבר אחד יש
תמימות־דעים גמורה בין דיין לדיין: אין
להסכים להקמת מדינה פלסטינית.
איך, אם כן, תיפתר הבעייה הפלסטינית
— שדיין מודה בקיומה?
לפי דיין א׳ :״אני סבור שבסופו של
דבר יחדלו (הפלסטינים) מפעולותיהם.״
לפי דיין ב׳ :״יש לתת לערבים (הפלסטינים
בשטחים) לנהל את ענייניהם בעצמם.״
בקיצור:
הפלסטינים ינהלו את כפריהם
ועריהם, וישכחו את זהותם הלאומית. ו בינתיים
ימשול ממד רריו י־1י •דז״״זייי.״

סר א״זיק וולפ 0ון

ר־האוצר פנחס ספיר צהל משמחה.
¥ /לשם ביצוע תוכניותיו הסבוכות, היה
לו צורך דחוף במשקיעי־חוץ. והנה, לאחר
חיפושים מאומצים, עלו עתד, מאמציו יפה,
והוא מצאם. וכדי להשיג את הסמכתם, הס כים
ספיר לתת להם כל מה שביקשו.
אלא שבלהיטותו לקדם את תוכניותיו
שלו, לא הבחין ספיר כי הוא מקדם בעצם
את תוכניותיהם של אותם משקיעי־חוץ
נדיבים — וכי נפל קורבן לעקיפת־חוק
מבריקה מצידם — עקיפת־חוק חוקית ל מהדרין.
לוא
היה ספיר מבחין בכך, היה יבול
לקנות את משקיעי-החוץ הללו בזיל־הזול.
אלא שהוא לא הבחין — ושילם להם

דויד גולן

שהוסכם עליו. דהיינו, בחמש השנים ה באות
ייהנו המשקיעים האמריקאים מרוו חים
שאינם מגיעים להם בעצם.
זרם הסוכריות לא נגמר בזאת. ההמשך :
המשקיעים האמריקאים ייהנו מביטוח הש קעתם
מפני פיחות, ויקבלו תנאי מפעל
מאושר — דהיינו פטור ממם־הכנסה ומי-
סים אחרים לחמש שנים.
בנוסף, הובטחה להם ריבית מינימאלית
של עשרה אחוז על כספם — גם במקרה
שהרווחים לא יגיעו לגובה זה. ספק אם
במדינה אמריקה־לטינית כלשהי, היו זוכים
בהטבות מפליגות יותר.
חלוקתם של נכסי ותקציבי האומה ב מתנה
למשקיעי־חוץ, יהודים כגויים,

ספיר נפל קורבן לתע לו ל
המבריק של אשפי ההון ־

הון־תועפות מכספי משלם המיסים — כדי
שיסכימו לעיסקה, שהם בעצמם היו מעוניי-
נים בה אף יותר ממנו.
זרם סוכריו ת

פרשה הקומית קשורה בהקמת ה !
1בנק הבינלאומי הראשון.
מסיבות שיפורטו להלן, נזקק ספיר גם
להון זר בבנק, כדי להצדיק את הקמתו.
בעזרת איש אמונו דויד גולן, הגיע ספיר
בחיפושיו אל פרסט פנסילבניה קורפוריישן,
בנק מכובד בפנסילבניה.
הבנק האמריקאי האזין לתנאיו של ספיר,
חשב, התמקח, התווכח — והסכים לעיסקה.
התנאים הכספיים שהציע ספיר — היו
כבר בפני עצמם מתת-משמיים, שבנק מסח רי
רגיל, החייב להתמודד בשוק החופשי,
אינו יכול לחלום עליהם :
הבנק האמריקאי הסכים להשקיע בבנק
הישראלי החדש מאה מיליון ל״י, עד 1978
— כנגד 290 מיליון שתשקיע ממשלת
ישראל. אולם למרות שהשקעתה מגיעה
לשני שליש מסך ההון הכולל — הסכימה
הממשלה לקבל רק 26 אחוז מזכויות ההצבעה.

היתד, סוכריה ראשונה. השנייה: כיום,
השקיעה כבר הממשלה את כל חלקה —
בעוד הבנק האמריקאי משקיע לפי הקצב

מרדכי מאיר

היא כבר סיפור ישן. העובדה ששכיר ישר אלי
חייב לשלם את המם המלא על משכור תו,
בעוד בעל הון מחו״ל מרוויח את כספו
כשהוא חופשי מתשלום מיסים — הפכה
בבר לדרך חיים בישראל.
המגוחך והמיוחד-במינו בפרשת פרסט
פנסילבניה — היא העובדה, שכל הסוכריות
האלה היו מיותרות.
שבן את פרסט פנסילבניה עניין ענין
אחר בכלל׳ בכל העיסקה.
בארצות־הברית קיימים חוקים חמורים
האוסרים על צמיחתם החופשית של עס קים,
מחשש שהתפשטות כזו תיפגע בקהל
הצרכנים. כך, אסור לבנק אמריקאי הפועל
במדינה מסויימת, מבין 51 המדינות באר־צות־הברית,
לפתוח סניפים במדינה אחרת
בארצות־הברית. כן קשה לבנק אמריקאי
גם לפתוח סניפים בשווייץ.

ל ס חו ט
עד הסוף
ף* עזרת ספיר וגולן, הצליח פרסט
^ פנסילבניה לעקוף איסור זה, תימרן
את עצמו למצב בו הוא יכול כיום להפעיל
עסקי בנק בשאר מדינות ארצות־הברית
— תרגיל השווה לו יותר מכל
ההטבות שנתן לו ספיר.
בימים אלה החגלה בציבור כי דויד גו לן
סיים בשווייץ מו״מ לרכישת בנק שוויי-

צי שהיה בשליטת גוף ישראלי אחר, ו פתיחת
בנק נוסף בניו־יורק. משקיעי
פרסט פנסילבניה הכניסו לחוזה עם ספיר
סעיף המאפשר להם שליטה בבנק החדש.
כך, באמצעות השליטה בבנק השווייצי
ושלוחותיו בארצות־הברית, יצליחו לפעול
ברחבי ארצות־הברית — טריק שיכניס
להם עשרות מליונים ברווחים, מדי שנה.
וכל זה — בעזרתו האדיבה של ספיר.
וכאילו כל זה לא היה מספיק, החליטו
המשקיעים הזרים שאם כבר יש להם עסק
עם סוחר כל־כך ממולח כספיר — כדאי
לסחוט את הלימון עד הטיפה האחרונה.
הם דרשו, שספיר יעביר דרך המוסד של הם
באמריקה חלק מזרם הכספים האדיר
של המגביות, הזורם כיום דרך צ׳יים מני
הטן בנק.
דרשו — וקיבלו.

ביזבוז של
200 מיליון
ול א הי ה הסיפור מסתכם בנפילתו
של ספיר במלכודת־הזהב, שהוא חשב

ספיר רגז על הבנקים שהימרו את פיו,
הודיע להם כי יקים בנק גדול רביעי,
שיתחרה בהם.
בהקמת הבנק רצה ספיר להשיג מטרות
נוספות :
האחת, הענקת מתנה למקורבו ונאמנו,
דויד גולן. גולן היה בזמנו איש משרד-
החוץ של גולדה מאיר, ואחר מנכ״ל מש רד
המסחר והתעשיה. כאשר עמד הבנק
לסחר חוץ של החברה המרכזית בפני הת מוטטות,
נכנס גולן לנהל אותו, הביא עימו
מתנה יקרה: הלוואה של 20 מיליון לירות
מבנק ישראל, בריבית של /0ס 6לשנה
בלבד. הלוואה כזו כמוה כמתנה שנתית
קבועה של שני מיליון לירות.
ההלוואה ניתנה בתנאי שאם יימכר הבנק
— היא תוחזר.
המטרה השנייה של ספיר היתה — הצ לת
הבנק ליצוא.
בנק זה שייך למרדכי מאיר, סר אייזיק
וולפסון וצ׳רלס קלור מבריטניה. הבנק
הפסיד כספים רבים, ואילו היחה בישראל
כלכלה כתיקנה, היה עליו לפשוט את
הרגל, כמו פויכטוונגר ואלרן.
אולם ספיר הבטיח לוולפסון וקלור, כי

8000 זוגות צעירים יכלו
לקבל שיכון בכסף שבוזבז
על הצלת ידידי ספיר
שהוא טומן למשקיעי פוסט פנסילבניה —
ניחא.
אלא שבמסגרת העיסקה המפולפלת, עוד
ביזבז ספיר, ללאאישורהכנסת הממשלה להחלטת
ובניגוד
עצמה — סכום לא-יאומן של 200 מיליון

וכל זאת — כדי לקדם את ענייניהם
האישיים והכספיים של ידידיו.
תחילתה של השואה לפני שלוש שנים,
כאשר שלושת הבנקים הגדולים סירבו
לתת אשראי לקונצרן הטקסטיל גיבור של
גרשון רחוב ללא בטחונות נאותים.
רוזוב הוא חביבו של ספיר, תרם, בין
היתר 6 ,מיליון לירות לקרן ספיר.

יציל את השקעתם בבנק, שכן השניים
הם נדבנים גדולים וציונים חמי-לב.
המטרה השלישית של ספיר: לאפשר
לפיל קלוצניק, עובד בן־עמי, טיבור רוזנ־בוים
ושותפיהם, להוציא את השקעתם
בבנק קופת־עס.

עקיפת החלטת
הממ שלה

די להשיג

מטרות אלה, עמד לקום

^ הבנק החדש.
אולם כדי לשכנע את הכנסת והציבור,
כי יש הצדקה להוצאת הון מתקציב המי
(המשך בעמוד )18

# 6מ ל כו דתהזהב
(המשך מעמוד )17
דינה (ושום משקיע זר לא היה משקיע
לוא ההשקעה העיקרית לא היתה של מש לם
המיסים) היה צורך להסוות את המ טרות
האלה.
וכך, במארס ,1971 החליטה ועדת הש רים
לענייני כלכלה, כי לשם הכפלת הי צוא
התעשייתי, יוקם בנק מיוחד להון
חוזר, ו״השתתפות הממשלה בהון הבנק
החדש תהיה בשיעור של 260^,״.
עד הנה החלטת הממשלה. מה עשה
ממנה ספיר, זה כבר סיפור אחר.
בשלב ראשוני, קנה האוצר את הבנק
לסחר חוץ מידי החברה המרכזית, שילם
תמורת מניות הבנק 29.3מיליון לירות.
קובע מבקר המדינה :״סכום זה מורכב
מ־ 18 מיליון לירות ערך ההון הנקי,
ועוד 11.3מיליון לירות עודף מעל הערך
המאזני של ההון הנקי. בתיקיהאו צר
איןתיעודכיצדנקבע
ערך זה׳ ומההיההבסיסלח
ישובו.״
פירוש הדבר: ספיר לקח בנק מתמוטט,
החייה אותו על־ידי מתנות של עשרות
מיליוני לירות מכספי משלם המסים —
וכאשר הבריא הבנק, הוא קנה אותו ב־
11.3מיליון לירות יותר משוויו!
בשלב השני, קנה האוצר את הבנק ליצוא,
שילם תמורתו 10.3מיליון לירות!
כדי לקבל כיסוי כלשהו, קבע הסכם
הרכישה כי ביצועו מותנה באישור של
רואה־חשבון, שיקבע אם אמנם שווה ה בנק
סכום זה. זמן רב לאחר מכן, קבע
המבקר כי בדיקה כזאת טרם נעשתה
כדי להוסיף חטא על פשע, נתן ספיר
לבעלי המניות של הבנק ליצוא, תמורת
השווי המסופק של 10.3מיליון לירות —
מניות של הבנק החדש בשווי של 17.5
מיליון לירות !
דהיינו: בנוסף למחיר המפוברק -של
10.3מיליון ל״י, עוד הוסיף ספיר מתנת-
חינם, לוולפסון־קלור־מאיר, בשווי 5.5מי ליון
לירות.
שוב קבע מבקר המדינה :״גם במקרה
זה אין בתיקי האוצר נתונים כיצד נקבע
ערך העודף בסכום של 5.5מיליון ל״י.״
אלא שבשלב זה התגלה התקר הרא שון:
רכישתו של הבנק השלישי בנק
קופת־עם — בוצעה בגלל התנגדות בע-
לי־המניות שמחוץ לקבוצת קלוצניק—בן-
עמי־—רוזנ בוים.
על־מנת להצדיק את הצלת בעלי־המג־יות
של הבנקים ליצוא וסחר־חוץ — היה
צורך למצוא, ומהר, משקיעי־חוץ.
כך הגיע ספיר לעיסקה עם פרסט פנסילבניה.

הונ

והערמה
במדינה עיתונות
פול חן חוסר־הא* ש ^ת
העם מתבקש 7הק7
ע? גולדה ולהתחשב במצבה
שום דבר לא איפיין את דמותה של הי-
עתונות הישראלית ״החופשית״ ,יותר מ אשר
הקטע הבא, אשר הופיע בידיעה ה ראשית
בעמוד הראשון של הצהרון ידיעות
אחרונות למחרת הודעתה של גולדה
.מאיר על נכונותה להמשיך בכהונתה.
הקטע נכתב בידי עורך־העתון, הד״ר
הרצל רוזנבלום, שפנה אישית אל גולדה
לבקש הבהרות על הודעתה.
כתב הד״ר רוזנבלום בידיעה הראשית :
״שאלנו את ראש־הממשלה מה ברצונה
לומר נוכח גלי השביתות וסיכסוכי העבו דה
המציפים עתה את הארץ, ואם אין רצונה
לבקש מהעם שיקל עליה על־ידי הת חשבות
יתר במצבנו -.והגברת מאיר השי בה,
:אינני רוצה לבקש מהעם בקשיש׳.
עם זאת הדגישה כי האומה עומדת בפני
מיבחנים שיקבעו רבות לקראת העתיד ו הייתי
מברכת על כך אילו כל חוגי הציבור
היו תורמים את חלקם לליכוד וחיזוק ה מדינה
מבפנים.״

יחסים מרחב״ם
איר 8 *3ר 5ד ;זרוח שודוס
מבסיס מבריק ש? אבא אבן
חי 78 כגראה את העגיץ
אבא אבן עשה זאת שוב, ובכישרונו
הרגיל.
תחילה התייחס בבוז גמור ליוזמת אל-
חביב בורגיבה. הוא הודיע שזה לא רצי ני,
ואנשי־שלומו הוסיפו לבורגיבה שתן
בדם(.העולם הזה .)1866
אולם חיש מהר נסתבר לו שתגובה זו
מעוררת תגובות שליליות בארץ ובעולם
— ובאותה שעה עלה על דעתו ש אפשר
לנצל את יוזמת בורגיבה כדי לחזק
את הפוזה הרגילה של ממשלת־ישראל.
הברקה של אב א• היתד, דרך פשוטה
לקדם את יוזמת בורגיבה, אילו ב אמת
רצו בה. אחרי שבודגיבה הודיע
על נכונותו להיפגש עם ״נציג ישראלי״,
אפשר היה להציע לו בשקט לקבל ל ראיון
איש הקרוב לממשלה, אך שאינו
חבר בה * .לבורגיבה היה נוח לקבל איש
כזה, והדבר היה יוצר תקדים חשוב ל הרחבת
המגעים.
אך גולדה מאיר ואבא אבן לא היו
,מעוניינים בתקדימים כאלה, שהיו מכריחים
אותם לגלות מה הם תנאי־השלום
שלהם. המצב הקיים נוח להם יותר.
לכן היתה לאבא אבן הברקה: אחרי
כמה ימים הוא הודיע לבורגיבה פומבית
ש״ממשלת ישראל״ מוכנה לפגישה, וש שליח
רשמי יבוא במגע עם בורגיבה ל קביעת
הפרטים. ההצעה הישראלית: פגי שה
עם גולדה.
בכך נהפכה הקערה על פיה. בורגיבה
הועמד בפני הברירה להתכחש להצעתו,
או לעשות מעשה שפירושו קבלת התנאי
הישראלי ׳שכל הערבים דוחים אותו:
משא־ומתן רשמי עם ממשלת ישראל,
״בלי תנאים מוקדמים״ .כלומר: מבלי
שישראל תכריז מראש על נכונותה להח זיר
את השטחים, או לספק פיתרון ל-
בעייה הפלסטינית.
.מסמר ראשון. השבוע גברה הצהלה
בירושלים. היה נדמה שד,טכסיס הצליח.
בורגיבה התעטף בשתיקה — ובירוש־
;המשך בעמוד )22

ץ* אתיים מיליון הלירות, מכספי
1 * 1משלם המיסים, הוצאו על־ידי ספיר
תוך הונאה והערמה על הכנסת. קבע
מבקר המדינה :״מתברר כי האוצר רכש
— עוד לפני שקיבל את האישור של
ועדת־הכספים של הכנסת — מניות ושיט־רי־הון
בסך כולל של 31.4מיליון לירות.
רק לאחר מתן האישור נזקפה ההשקעה
כנגד ההקצבה המתאימה.
״בהצעת התקציב לשנת־הכספים 1973
מופיע סכום של 30 מיליון לירות, המ יועד
להשקעה במניות הבנק הביקלאומי
הראשון. סכום זה אינו מכסה את מלוא
ההתחייבות שנטל על עצמו האוצר על פי
הסכם עם המייסדים — להשקיע 58.6
מיליון לירות בשנת הכספים האמורה.
״להצעת התקציב לא ניתנו כל דברי-
הסבר, וכן לא לעובדה שהשקעה זו מהווה
חלק מתוכניתה של הממשלה להשקעה
רב־שנתית בסך כולל של 200 מיליון לי רות
...בפעולה מסוג זה היה מקום לכך
שהאוצר יכלול בדברי־ההסבר לתקציב
נתונים מלאים ומפורטים על התוכנית * על סמך הנחה זו הציע אורי אבזרי
על כל היבטיה. לוא הובאה הצעה בצו לשגר את בן־גוריון או את יצחק ובין.
רה כזו בפני הכנסת, כבר בעת שהאוצר
היה זקוק לאישור התקציבי
הראשון הצעל למערכת ״העולם הזה׳׳
חשבון התחייבויותיו — היה בקבלת
עתה של הממשלה משום מתן גושפנקא
פרלמנטרית מוקדמת ומלאה לפעולה.״
אלא שלוא הובאה ההצעה בצורתה ה אמיתית
בפני הכנסת — ספק אם זו היתר.
מאשרת אותה. שמץ האופוזיציה ש נותרה
בה היתד. מקימה מן הסתם זע-
מועמדים, אחרי שירות צבאי
קות־חמס, כשהיתה מגלה שספיר מציע
ובעלי השכלה תיכונית מתבקשים
להשקיע סכום, שבו אפשר היד, לבנות
לשלוח פרטים אישיים וקורות חיים
שיכונים ל־ 8,000 זוגות צעירים — לקוט-
לפי הכתובת: ת.ד 136 .תל״אביב,
בינציות מפוקפקות שנועדו להציל את
עבור ״כתבים״ .מועמדים שיימצאו
ידידיו.
מתאימים לדרישות, יוזמנו לראיוצות
אישיים.

דרו שים
כ תבים
מ ת חילי ם

ך* אם ייתכן כי שתי דמויות מרכזיות
1 1של המחתרת העברית שלחמה ב־שילטון
המנדאט הבריטי, וששמן קשור
קשר בל יינתק באירגון לוחמי חרות
ישראל (לח״י) ,אינם אלא סוכנים סוב ייטים,
ששמרו עד כה על זהותם האמיתית
ועל קשריהם בסוד כמוס?
עצם הצגת שאלה מעין זו, נשמע כמו
בדיחה תפלה. אולם 25 שנים אחרי ש־לח״י
יצאה מהמחתרת, החלו לרחף בחלל
הציבורי של ישראל החשדות מסוג זה.
שני אישים, הקשורים בתודעת הציבור
עם לח״י, הטיחו זה כלפי זה האשמות,
לפיהן ניתן היה להגיע למסקנה כי הם
מאשימים האחד את השני בהיותו סוכן
סובייטי חשאי הפועל כל השנים לטובת
האינטרסים של ברית־ד,מועצות. השניים
הם מי שהיה מפקד הלח״י אחרי רצח
יאיר ־שטרן. נתן ילין־מור; ומי שהיה
הבר מרכז הלח״י ומעורכי עתונו המחתרתי
המעש — הד״ר ישראל שייב־אלדד.
הפרשה המוזרה החלה לפני כחודש
ימים, באשר הד״ר שייב, לאומני קיצוני
בעל נטיות פאשיסטיות, שהוא משתתף
קבוע בידיעות אחרונות, פירסם מאמר
תגובה על ועידת בולוניה, ברוח דיעותיו
השוביניסטיות הקיצוניות. תוך כדי כך,

״אין המת יכול להכחיש את החי.
גלזמן נפל בווילנה. המיסמכים של
ה־נ.ק.וו.ד. טרם נפתחו. תמיהה ראשונה
היא למה החזיק מר ילין־מור בסוד רעיון
מדיני מעניין כזה ם־ 1940 עד .1973 שאלה
שניה: מדוע לא מסר גלזמן הצעה זו
לידיעתו של מנחם בגין, למשל, שאותה
שעה טרם נאסר וריכז את העניינים בידיו,
גם את המגעים עם נציגי האצ״ל. למה
רק ילין־מוד נמצא כשר להתייעצות זאת?
דבר שלישי שהפליאני בסיפור: תיאורים
אפיים מדוייקים ומפורטים של אותה
שיחה בנ.ק.וו.ד. איך ישבו, איך דיברו, איך
היפנו ראשים וכר וכר. כאילו יש ב
הואעצמו שם ממש .
,,כל אלו הן תמיהות באותו סיפור,
שהוחזק בסוד שלושים שנה. הפסיכולוגים
יודעים על מועקות־לב, החייבות באחד הימים
להתפרק, ולו בצורה מוסחת ומוסווית.
וייתכן שמישהו דיבר עם מי ש
ה ו והציע מש ה ו. אך משני האנשים
שהוצע להם משהו, למה דווקא גלזמן המת?״
ומכאן מגיע הד״ר שייב אל הא-שמתו
החמורה יותר:
״בתש״ט, כאשר כבר הוברר לאן מוע דות
פניהם של משה סנה ונתן ילין־מור,
היו ששאלו שאלה ריטורית כזאת— :

ד״ר י שר אל אדדד־ שי־ב
יצא שייב בהתקפה חריפה על נתן ילין־
מור, שהיה אחד הנציגים במישלחת היש ראלית
לוועידת בולוניה,
שייב, שמעולם לא הצטיין באומץ־לב
אישי, וגם בלח״י עסק בכתיבה מחתרתית
ולא בלחימה, לא העז להאשים את
ילין־מור ישירות. אולם הוא שם בפי אח רים
(להם ייחס כוונות זדוניות) דברים,
מהם עשוי להשתמע כאילו ילין־מור אינו
אלא סוכן סובייטי, שהושתל עוד בשנת
1940 על־ידי הרוסים באצ״ל, ושרק לאח רונה
חשף את פרצופו. הד״ר שייב עצמו
מספק מה שנראה לו כ״עובדות״ כדי ל חזק
טיעונים אלה.

שיחה
בג.ק.וו.ד.
ף•* ו,י> הזמן לייחד רשימה לנושא
״ 1 1זה ששמו נתן ילין־מור, מראשי
לח״י,״ כתב הד״ר שייב בן ה־ ,63 והביא
ישני סיפורי מעשה, שלדעתו יש בהם
משמעות נסתרת.
הסיפור האחד, ששייב מכנה אותו ״פנ טסטי״
,פורסם על־ידי נתן ילין־מור ועוסק
בשיחה שהתנהלה בבולשת הסוביי טית
בליטא של שנת ,1940 בה הציעו
נציגים סובייטים ליוסף גלזמן, מי שהיה
נציג בית״ר בוילנא, להקים מאנשי האצ״ל
גדודים של לוחמים למלחמה בעורף ה גרמנים.
גלזמן סיפר על הצעה זו לילין-
מור. שניהם החליטו להמשיך במגעים.
אך בהכדשך המגעים התפרדה החבילה.
על סיפור זה בונה הד״ר אלדד־שייב
תילי תילים של החשדות :

ב־ 1940 ישבו בוילנא שבידי הרוסים גם
מנחם בגין, העתיד להיות מפקד האצ״ל,
גם משה סנה העתיד להיות ראש מיפקדת
ההגנה, וגם נתן ילין־מור, העתיד להיות
מראשי הלח״י. כיצד קרה הדבר שבגין
נאסר וסנה וילין־מור הורשו לצאת?
״הכוונה הזדונית שבשאלה ברורה, ולא
אכנס לאנליזה שלי,״ כותב שייב ,״אסתפק
בהשערה הקרובה יותר לוודאי, אף
כי אינה סותרת אפשרויות קודמות: בשנת
1947 נדמה היה שברית־המועצות עומדת
להשתלט על המזרח התיכון עם יציאת
בריטניה ולפני חדירת ארצות־הברית.
אותה שעה התקשרו, כנראה, בדרך שהת קשרו,
סנה וילין־מור עם גורמים סוביי טיים
וקומוניסטיים והבטיחו להביא כו חות
לוחמים לחזית השמאל.״
במילים אחרות, שייב מחשיד את נתן
ילין־מור, מי שהיה מפקדו בלח״י, כי
לא נאסר על־ידי הסובייטים ב־ 1940ב־וילנא
בנסיבות מעוררות חשד, שניתן
לפרש אותם על רקע התחברותו עם סנה
והתקשרותו עם גורמים קומוניסטיים ו־סובייטיים
כדי לסייע להם בהשתלטות על
המזרח התיכון. לא פחות ולא יותר.
זה למעלה מ* 24 שנה שדרכיהם הפוליטיות
של הד״ר שייב ונתן ילין-
מור נפרדות. זה 24 שנה תוקף שייב את
נתן יליך מור, מנסה להמעיט את חלקו
בהנהגת לח״י ומשמיץ אותו באופן אישי
בצורה הבזויה ביותר. ילין־מור מעולם
לא הגיב. באחת ההזדמנויות, כאשר נש אל
מדוע אינו עונה על ה־שמצות שייב,
אמר :״אי התיחסותי אליו פוגעת בו
יותר מהתשובה החריפה ביותר.״

שניים ממפ!7די הלס״י
שדרכיהם הפוליטיות

אבל נוכח החשדות הזדוניות שהעלה
שייב הפעם כלפיו, לא יכול היה עוד
ילין־מור לשתוק. מפקד הלח״י לשעבר,
שהחודש מלאו לו 60 שנה, והעוסק ב הכנת
פירסום זכרונותיו מתקופת המחתרת,
החליט להשיב מלחמה. הוא עשה
זאת בצורת מאמר מוחץ שפירסם השבוע,
שלא משך ודשומת־לב מיוחדת, אך הכולל
בתוכו עובדות מרעישות.
כתב ילין־מור תחת הכותרת. כיצד
״משפצים״ עובדות:
״לעולם צר לי לראות אדם בקלקלתו.
מה גם, אם אותו אדם עשה יחד איתך
כברת־דרך קשה, זרועה מהמורות.
״כוונתי לישראל שייב־אלדד, רב ודוקטור
מתוצרת וינה. באין על ידו ומעליו
איש, אשר ינכש את צמחי־הבר
מדבריו, הולך כרם כתיבתו זמשתבש בעשבים
שוטים, זה למעלה מ־ 25 שנים.
״מספר אלדד שבשנת ״ 1940 ישבו ב־וילנא
שבידי הרוסים״ ,מנחם בגין, משה
סנה ונתן ילין־מור .״כיצד קרה הדבר
שבגין נאסר, וסנה וילין־מור הורשו
לצאת״ ? שואל הכותב.
״האמת היא, שמשה סנה (אז: קליע־באום)
לא ישב מעולם ב״ווילנא שבידי
הרוסים״ .הוא היה שבועות אחדים בליטא
העצמאית, גידל זקן, זייף את גילו ב דרכונו
וקיבל אשרת־מעבר דרך שוודיה
הנייטראלית, שלא העניקה אשרות אלא
למי שגילו למעלה מ־ .45 הוא עלה ארצה
בתחילת ,1940 חודשים אחדים לפני כני סת
הצבא הסובייטי לווילנא ולקובנא ו לפני
הסתפחותה של ליטא אל ברית״
המועצות בתור רפובליקה סובייטית.
״די בעובדה זז כדי למוטט לחלוטין את
מהימנותו של שייב-אלדד. יש בארץ לפחות
מאות, אולי אלפים, הזוכרים מתי
הגיע משה קליינבאום ארצה.״

בצורה דומה מפריך ילין־מור גם את
תמיהתו של שייב על שמצא לנכון לספר
את סיפור ההצעה הסובייטית ליוסף גלזמן
רק בשנת . 1973 הוא מוכיח כי פירסם
את דבר ההצעה הסובייטית למפקד ה־אצ״ל
בוילנא ברמזים עוד ב־ 1944 בתקופת
המחתרת, וכי פרש אותה בהרחבה
בכתב־העת אתגר עוד בשנת . 1961

חברי אצ״ל
ב קו מ סו מו ל

די להבין מ ה היו פרטי אותה
הצעה סובייטית המעוררת עתה מח לוקת,
כדאי לתאר קצת את רקע ההצעה,
שלא הגיעה מעולם לכלל מימוש.
ילין־מור היה קצין נציבות בית״ר בוארשה
ערב מלחמת העולם השניה. בראש
מיפקדת בית״ר בפולין עמד אז בגין
שהביא עימו למיפקדה את ישראל שייב,
שהיה אז מורה בסמינר בוילנא.
ב־ 1937 החל יאיר שטרן, ששהה אז
חצי שנה בארץ־ישראל וחצי שנה בפולין,
לארגן את תאי האירגון הצבאי הלאומי
בפולין. ילין־מור הצטרף לאצ״ל שהיה
מורכב מתאים קונספירטיביים שהקדישו
את זמנם לאימונים בנשק ושחבריהם לא
היו בהכרח חברי בית״ר. הוא גם ערך את
עתזן האצ״ל בפולין, די טאט, שהפך
לעתון יומי.
כאשד פרצה מלחמת העולם השניה,
נכזבו הרבה חלומות של האצ״ל ויאיר.
בין השאר נגוז גם חלומו של יאיר שטרן
לארגן 40 אלף לוחמי אצ״ל בפולין, ש יקבלו
נישק מידי הממשלה הפולנית ויפליגו
באוניות לארץ־ישראל, שם יבצעו
נחיתה על החוף שתבוא עם התקוממות
אצ״ל בארץ נגד השילטון הזר.
כאשר ביום החמישי למלחמה הצטוו

כל הגברים שלא שירתו בצבא לנטוש
את וארשה ולצאת מזרחה, היו גם מנחם
בגין ונתן ילין־מור בין היוצאים. במהלך
נדודיהם נודע להם שהסובייטים עומדים
למסור את וילנא לשלטונה של ליטא,
שהיתה אז עדיין מדינה עצמאית, והם
יצאו לשם מלבוב, בירת גליציה. תוך זמן
קצר התקבצו בוילנא של לפני הכיבוש
הסובייטי אלפים מתאי האצ״ל בפולין,
שהתערבו ברבבות הפליטים שנהרו לעיר.
אבל בוילנא היה גם סניף עצמאי *של
בית״ר, בראשו עמד יוסף גלזמן. אחרי
שהסובייטים סיפחו את ליטא, היה צורך
לפרק את תאי האצ״ל וכן את הפנימיה
המיוחדת שהוקמה עבור אנשי האירגון.
כמה מחברי האצ״ל אף נשלחו להתקבל
כחברים בקומסומול, כדי לעקוב אחר כוו נות
הרוסים.
בדרך זו הגיעה ידיעה כי הרוסים מת כוונים
לאסור את מנחם בגין ואת נתן
ילין־מור. מספר נתן ילין־מור :״יעצתי
אז למנחם בגין להסתתר ולהמתין עד
שהסובייטים יתחילו לחלק אשרות־יציאה
מליטה. בגין אמר לי אז , :אומרים
עליך שאתה אדם פיקח. האם שמעת אי־פעם
שהסובייטים יחלקו אשרות־יציאד? ,׳
הסברתי לו כי רבבות הפליטים הנמצאים
בליטא מהווים עבורם מיט־רד
ואין ספק שבמוקדם או
במאוחר ישתדלו להיפטר
מהם. בגין לא האמין בזה
ולא שמע לעצתי וכך הוא
נאסר במקום מגוריו. אני
הסתתרתי בשכונת פועלי
רכבת פולניים.

עם בגין בדירה אחת.
״אילו אני מבולבל וחסר שיקול־דעת
כמו שייב, שואל הייתי בכל החריפות:
כיצד קרה הדבר? האם מפני שהבולשת
הסובייטית חשבה אותו לאפס־מוחלט, שלא
כדאי להקדיש לו תשומת־לב כלשהי?
ואולי מפני שעוד מקודם גוייס שייב ל תפקיד
של סוכן־פרובוקטור, שנועד. לו
למלא את התפקיד של יהודה איש קריות
ב״סעודה האחרונה״ ? מוצא הייתי הרבה
נימוקים לבסס את שתי התיזות, בייחוד
את זו האחרונה. כשהגיע ארצה לא רק
שהיה שייב מן המטיפים לעיתים לקו
שמאלי בלח״י; עצם הסתפחותו למחנה
״ארץ־ישדאל השלימה״ לאחר מלחמת־
*ששת־הימים היא נסיון לטשטש את תפקידו
האמיתי: להיות סוכן־פרובוקטור.
״אלא שרחוק אני ממידותיו של שייב
ולא אתלה בו חשדות־שווא. בייחוד, שאין
הוא מסוגל לזה על־פי מיבנה־אישיותו,
אשר יסוד הפטפטנות והרכלנות עולה בו
על גדותיו.
״ובכל זאת נשאלת השאלה: איך הורשה
לצאת מליטא הסובייטית ישראל שייב,
בעת ששכנו לדירה, מנחם בגין, נאסר?״
לא היו אלה השאלות היחידות ש ניתן
היה להציג לשייב כדי להוכיח

נתן ילין מור
״באהד הימים גילה לי גלזמן שאחרי
שהגיש בקשה לאשרת יציאה לארץ-
ישראל, באו אליו שני אנשי הנ.ק.וו.ד.
והודיעו לו שלפי הערכתם עומדת להתחדש
המלחמה בין ברית־ד,מועצות לגרמניה
הנאצית. לדבריהם הם ידעו שהוא עומד
בראש א-רגון של לוחמים יהודים צעירים.
הם הציעו לו לארגן קבוצות פרטיזאניות
שיילחמו בהנחיית הסובייטים ובתמורה
יותר לו ניהול תעמולה ציונית.
״ההצעה היתה מסוכנת,״ נזכר ילין־
מור ,״פירושה היה למסור לידיעת הסובייטים
פרטים על הנוער הציוני ה לוחם,
שהם יכלו לנצלם כדי לשלוח אותו
להילחם במקומות אחרים. גלזמן התייעץ
עימי בקשר להצעה זו, שלא יצאה לפועל.״

האס היה שייב
פ רו בו ק טו ר!
^ ולס ילין־מור לא הסתפק רק ב־
^ הפרכת החשדותיו של הד״ר שייב
נגדו. הוא השתמש בנשקו של שייב
כדי להחשיד אותו עצמו, את הד״ר ישראל
שייב, בכך שהוא סוכן סובייטי:
״כאשר באו פקידי הנקו״ד־הבולשת ל ביתו
של מנחם בגין, היה המועמד למאסר
שקוע במישחק שח. וראה זה פלא :
השחקן־שלעומתו לא נשאל לזהותו כלל
ולא נעשה שום נסיון לאוסרו. הן זה הדבר
הראשון שבלשים מנוסים חייבים היו
לעשותו: לנסות לפחות לברר מי הוא
חברו־למישחק של אדם מסוכן כבגין. כדי
לא למתוח את הקורא נגלה מיד, שהחבר
למישחק באותה עת היה לא אחר אלא
ישראל שייב (לפני היותו אלדד) ,שגר

את התיזה שדווקא הוא סוכן סובייטי. כך,
למשל, מוכיח ילין־מור, בעזרת ציטטות
מכתביו של הד״ר שייב, שהיה זה דווקא
שייב שב־ 1948 תבע לפנות לעזרה לברית״
המועצות ״המעוניינת כמונו בהבטחת ה שלום
באזור זה ובסילוקם של מחרחרי
המלחמה האימפריאליסטים.״
אך זה עוד לא הכל. מגלה נתן ילין־
מור :״בידי נציג לח״י בארצות־הברית
מצוי מכתב בכתב־ידו של אלדד, שנכתב
אף הוא בלי ידיעתי. במכתב זה קובע ה כותב
הנחיות לפעולת אנשי לח״י בארצות־הברית
לכשתפרוץ המלחמה המתקרבת
בינה לבין ברית־המועצות. אלדד ודאי
היה מוכר את כותנתו האחרונה בשביל
לממן סילוק מכתב זה, שאילו התגלה
תוכנו, היה עומד בוש ונכלם בפני קומץ
חסידיו השוטים ובפני הציבור כולו.״
מהו מכתב מיסתורי זה?
נראה שהמכתב׳ שהד״ר שייב ״היה מוכר
את כותנתו האחרונה כדי להשמידו,״ כ דברי
ילין־מור, הוא מכתב המצוי בידי
בנימין גפנר, מי שהיה בשעתו נציג לח״י
באמריקה. במכתב, בו מנתח הד״ר שייב את
אפשרויות ההתמודדות הקרובה בין ארצות״
הברית וברית־המועצות, הוא קובע ש האינטרס
של ישראל הוא נצחונה של
ברית-המועצות, קורא להכין את תאי ה־לח״י
בארה״ב לקראת פעולות חבלה שם,
כחלק מהמילחמה שתנהל בריה״מ נגדה.
אם היה מישהו צריך לשפוט על סמך
חומר ההוכחות שהביאו זה נגד זה, מי
מהם הוא סוכן סובייטי, אין ספק שהכף
היתד, נוטה לחובתו של הד״ר שייב-אלדד.
הוא הצריך עתה להשיב על החשד ש הועלה
נגדו: האם אתה סוכן סובייטי?

1 — 19

מישטו צבאי

29 רקדניות הלהקה בחדר ההלבשה
שלהן, התלבושות למופעים השונים
תלויות, בסדר ההופעה, בארונות שמאחור. בלהקה נהוגה שיטת

קנסות הנעים בין
עבור התנהגות ל<
רבים ושונים מא

דוור עד
כל קילו
מאחורי־הקלעים של להקת חופשה על
הקרח אינם מאחורי־קלעים רגילים. הם
דומים יותר לקורס טירוניות המתכונן ל-
מיסדר סיום 29 :נערות, מעשר ארצות,
יושבות ליד שולחן ארוך. מתאפרות בדמ מה.
בקבוקי הססריי ניצבים כמו חיילים ב־מיסדר.
התילבושות תלויות מאחור לי־•
סדר המוסעים.
רק אחת מתוכן נשואה. בעלה מופיע גם
הוא בלהקה. האחרות — אין להן בינתיים
שום תכניות כאלה. הן הצטרפו ללהקה כדי
לראות את העולם. כל חודש מדינה אח רת.
כל שבוע עיר חדשה. המשכורות —
החל ממאה ועשרה דולר לשבוע לרקדניות
המקהלה, ועד 800 לחמש הכוכבות.
קשה לעבור מהמקהלה לתפקיד סולו.
לשם כך צריך תואר אולימפי, או לפחות
מקום שלישי באליפות.
״כבחורה לבד. לא הייתי נוסעת״ אומרת
אנה ליזה סייגר, אחת הסוליסטיות, הנשו אה
לרקדן בלהקה. אחרות אינן חושבות
כמוה. אנה מריה גאבאל, הפולניה, הצטר פה
ללהקה לפני שלוש וחצי שנים, ועדיין
נהנית להיות חוסשיה .״בשביל מה להת אהב?״
היא טוענת בהגיון ,״כדי להישאר
איתו, להפסיד את העבודה, ושאחר־כך

הנוננת

טיה, היהודיה היחידה
המחליקות, היא אחת מ׳
הכוכבות של הלהקה, נמצאת עם להקת חופשו
הקרח שנה. לפני כן רקדה באלט בניו

ג׳ימי, השימפנזה בן השלוש, לומד להחליק. מאמנו, וורנר
*111111ה ך 1ך
11 מילר, הלביש לו מחליקים, הודיד אותו על הקרח, והת81

רחק. ג׳ימי, ב״אוווו״ חרישי, התחליף השימפנזי לבכי, מנסה להגיע לאחת הרקדניות.

א >נד >אנ >
מ ב סו ט
המתוסף קרלום אלברטו הוא עולה חדש
מזן בלתי־מוכר עד כה: אין לו דירה מ משרד
הקליטה, אין לו וולוו עם שום מספר,
אפילו אופניים אין לו.
לעומת זאת הוא עולה מבסוט :״יס פה
בארס המיסה דברים סמוסיקאי סריך:

מוסיקה, נסים, יין, אוכל וליסון.״
הוא נמצא כאן כבר ארבע שנים. עבודה
יש לו בשפע, כי הוא מתופף מצויין, לא
עושה בעיות ומסתדר עם כולם. לאחרונה
הצטרף לתזמורת הברנשים של פיאמנטה.
בעיות קליטה? הוא לא שמע על דבר
כזה :״יס לי הרבה חברים פה. אני מרגיס
טוב. פה יש סמס. הכל הכל.״
ייתכן שכדי להעריך את כל הדברים ה פשוטים
האלה, צריך אדם להיוולד, כמו
קרלוס באל־סלוואדור, לאבא ואמא אינדיא נים
אמיתיים, משבט הסאפילוס.
(בתמונה: קרלוס עם עליזה עזיקרי).

פרנצ׳סקה טיילר, קולט פאיי וסוזן ברגווין, שלוש

£1 ! #1 >1האנגליות, מוכנות לעליה על הבמה. הן הצטרפו
ללהקה רק לפני מיספר. חודשים, ומה שמטריד אותן, הגעגועים הביתה.

ובלא מד

הוותיקה ביותר היא

מ אד אםה שגריר ה
קוויאר. שמפניה. עוגת יום הולדת. עש רה
שגרירים. לולה בר. שנים עשר תת־אלופים
ומעלה, וקצינה אחת. ניספחים
צבאיים עם מדליות במדי־שרד לבנים כ־

עבור פריט חסר בתילבושת, ועד לחמישים
צועית — סעיף הכולל בתוכו עבירות מסוגים
לעלות למישטח הקרח עד ביצוע לא נכון.

הברית, תמורת 20 מיליון דולר — כ-
3,000 דולר לאי. פחות ממחיר של חדר
עלוב בדמי־מפתח בדרום העיר.
הפיליפינים לא התלהבו מהעיסקה, אבל
אמריקה לא הסכימה למכור להם את האיים
שלהם בחזרה, ולכן נאלצו להתחיל ללחום
כאמריקאים.
ברגע שכמעט גמרו את הנ״ל, וחשבו ש־אוטוטו
יתפסו שלווה, באו היפנים, והפי־ליפינים
שוב החליפו אוייבים.
ב־ 4ביולי 1946 קיבלה המדינה עצמאות

כלום לא ייצא מזה?״
קארין גרובה הקאנאדית כבר ויתרה על
כמה רומנים למען הקאריירה .״אם מישהו
אוהב אותי, שיחכה. העבודה חשובה יותר,
בינתיים.״
בינתיים, הן ממשיכות להחליק — במיש־

שיא האומץ

הבריטי, דון בויל, היה טייס בחיל
המלכותי במילחמת העולם השניה.
המילחמה, כל תפקיד ניראה כחסר
שות ומתח, עד שהגיע לארץ ונהג
שונה מתל־אביב לירושלים ביום גשם.

מאת אלה זוהר
כשמחליפים מיקצוע
יוסי בן־פורת הוא בעל מסעדה לשעבר.
זמק זלמן הוא סוכן־ביטוח לשעבר. ויוני
מרדר הוא בעל דיסקוטק לשעבר. החליטו
השלושה לפתוח ביזנס ביחד, ושכרו את
עינבר, דיסקוטק לשעבר בפאסאג׳ אבן־
גבירול בתל־אביב, מעל מועדון צוותא,

ך 1פרנצ׳סקה, קולט וסוזן כפי שהן ניראות
בחיי יום יום. בלהקה נערות מעשר ארצות.
וסטין שרוטר, שהצטרפה ללהקה לפני 8שנים.

טר צבאי. מי שלא מגיעה לתיאטרון חצי
שעה לפני הזמן, ניקנסת בשני דולר. מאח רת
עוד 10 דקות — עוד שני דולר. כל
חמש דקות נוספות — כנ״ל. כך גם איחור
לבמה.
מי ששוכחת חלק מהתילבושת — המורכ בת
לפעמים מ־ 10 חלקים — ניקנסת בדולר.
אבל הכי ביוקר עולה להשמין. כל שבת
עולות הרקדניות, לפי התור, על מאזניים.
השינוי הקל ביותר — במשקל 5 ...דולר.

שלג. עוזרי ניספחים עם פחות מדליות.
השגרירה הפיליפינית, מאדאם ד״ר רפאלי־טה
סוריאנו, ובני משפחתה, עומדים בכני סה
ולוחצים את הידים הנכנסות והיוצאות.
והכל בגלל שהפיליפינים התחילו לפני
כמה שנים לספור את עצמאותם ברוטו.
נטו זה יצא להם ברביעי ליולי, התפוס
כבר מזמן על ידי האמריקאים, אז החליטו
להקדים תרופה למכה ואת יום העצמאות
בארבעים ותשע שנה פחות חודש.
למה ז מפני שביוני 1898 גמרו הפיליפי נים
למרוד בספרד, והכריזו שהם מדינה
עצמאית. זה לא הפריע לספרדים למכור
את הארכיפלאג בן 7100 האיים לארצות
הניספח
הימי תאמהי

ריקאי, מייקל מק־ו

רייט, לשעבר מפקד משחתת, ותיק
מילחמות קוריאה וויאט־נאס, בכל הדרו.
שלימה, אבל המלחמה לא נגמרה. לוחמי
גרילה קומוניסטיים נילחמו לטיהור השחי תות
בממשלה, עד שהצבא טיהר את לוחמי
הגרילה, וסוף סוף השתרר שקט.
עכשיו, במקום להודות שהם בני עשרים
ושש, הם מחשבים את גילם מאי״שם בין
אחרי שגמרו עם הספרדים ולפני שהתחילו
עם האמריקאים.
חכמה. לפי חשבון כזה, אנחנו עצמאיים ,
לפחות מימי משה רבנו.
ואת אלה צרולניק, חיפאית לשעבר, ואחר-
כך מזכירת בית־ספר שבח לשעבר. ויחד,
פתחו הם את בודיגה — מהתף־יין בספר דית,
שהוא תירכובת של באר־פאב־מסעדה.
השבוע חגג בודיגה, במסיבה צנועה וכוסית
על חשבון הבית, את יום הולדתו ה ראשון.
וכנראה
לא האחרון. כי התברר שלכל ה נוגעים
בדבר יש כישרונות לא מבוטלים
בבראנז׳ה החדשה: שלושת השותפים עומ דים
לסירוגין מאחורי הבאר. אלה מארחת,
המוזיקה לא רועשת מדי, הסלטים טעימים,
הבירה היא מחבית, אווירה יש, והמקום
פתוח עד השעות־הקטנות באמת.
(בתמונה: אלה ואורחים במסיבת יום־
ההולדת)

מאדאם קאסאל, אשת שג־
81*11 *1
1 1 / 1 /ריר ארגנטינה בישראל
משוחחת עם האופנאית לולה בר, אחת האורחות
הישראליות הבודדות במסיבה.

סינורה שד הקטינה הדתית מנני־בוק
שנגי ד 14אינוה את בתוליה,
בגיו 15 ניסתה והחאבו, ונגי ד
15 וחצי הידרדרה לזנות ולסמים

השופטת דיי? ^:

היא מאמינה בהחלטיות לעדותה של הקטינה,
שלחה את הנאשם לארבע שנות מאסר.

רינה * היתה כת 15 וחצי כאשר הכירה את יוסי שטרן. הוא היה
אז כן .27
יוסי התגלה כנפש החייה היחידה שאיתו יכלה רינה לדכר. עם
הוריה הדתיים ושאר כני משפחתה, לא הצליחה ליצור שום קשר. כדידו
תה הגיעה עד כדי כף, שהיא ניסתה להתאכד ככר מיספר פעמים.
ליוסי שטרן לקח זמן קצר כיותר לשכנע את הילדה המסוככת,
שהיתה אז כתקופת משכר וכמצכ נפשי חמור, לעכוד כשכילו כזנות.
אלא שכניגוד למרכית הסיפורים מסוג זה, הצליחה רינה להיחלץ
מרישתו. היא נטשה את הזנות, הגישה תלונה נגדו.
השכוע דנה השופטת המחוזית חנה אכנור את שטרן׳לארכע שנות
מאסר כפועל, כתוספת שנתיים מאסר על־תנאי על מעלליו.
את הפרטים המלאים על מעללים אלה, סיפרה רינה כעדותה כבית־חמישפט.
זהו
סיפורה.

במדינה

׳(המשך מעמנד )18
לים קיוו בגלוי שבזה נגמר כל העניין.
אם אכן טורפדה ההצעה סופית, תוכל
ממשלת ישראל לטעון להבא כי נענתה
להצעת בורגיבה, אך שזה חזר בו. כך
יוכח מחדש שישראל מוכנה תמיד לש לום,
אך הערבים אינם רוצים בו.
משה דיין כבר נחפז לתקוע את המס מר
הראשון בארון־המתים. השבוע, בנאו מו
בבית־ברנר (ראה לעיל) הכריז דיין
שבורגיבה אינו רציני, שאין לו השפעה
על הארצות השכנות, ושיש ערך רק ל
מפונים
שלום מדינה וכתו
הקרב על הצריף הבודד

מו ד\ 1 1בי\\1ו

גמ״וז!1ז״\1י בחצזזז־

שיחות עם ירדן, מצריים וסוריה.
כדי להיות בסדר עם קדההסברה לע תיד,
הכריז גם דיין שממשלת ישראל
מוכנה בהחלט לשלוח נציג. הכרזה כזאת,
כשהיא באה מפי האדם המסמל כיום
בעולם הערבי את שאיפת־הסיפוח של
ישראל, מוכרחה להרפות את ידי בור-
גיבה עוד יותר.
מכיוון שדיין אינו מעוניין שגולדה או
יגאל אלון יזכו בתהילה בינלאומית ול אומית
כמי שנפגשו עם בורגיבה, היה הוא
המעוניין העיקרי בקבורת היוזמה.

תל־אביב
הבית על הג 03ה

ת יוסי שטרן הכרתי לפני שנתיים.
הוא עבד אז בבניין על-יד ביתי, ב־בני-ברק.
זמן
מה אחרי שהוא התחיל לעבוד שם,
יצא לו לדבר איתי. עניתי לו, וככה הכרנו,
והוא נתן לי את מספר הטלפון שלו.
צילצלתי אליו, והתחלנו להיפגש, והיינו
יוצאים לבלות.
ההיכרות התנהלה כך בין שבועיים לחו דש׳
ובתקופה זו הוא בא איתי גם במגע
מיני. הוא ידע את.גילי: עוד בימים הרא שונים
הוא שאל בת כמה אני, ואמרתי לו
שאני בת . 15^—15
אחרי זמן מה, הוא התחיל לספר לי על
נושא הזנות. הוא סיפר לי על הצדדים ה חיוביים
והשליליים בדבר. שיש אפשרות
לקבלת מחלות־מין, אבל שמרוויחים הרבה
כסף, ושנוכל לבנות את עצמנו בכסף הזח.
ניסע לאירופה, ונפתח שם עסק.
לא התנגדתי, כי נמשכתי אליו מתוך
חולשת־רגע מצידי.

שריד אחרץ כדסף ש? תז־אביב
הקמנה מתכונן רקרב האחדץ

ה ל קו ח
הראשון
ך* פעם הראשונה הוא לקח אותי לדי*
רה של גדליהו ,--ברחוב .--
כשנכנסתי, אמר לי גדליהו להיכנס ו להרגיש
כמו בבית. יוסי דיבר איתו ב אידיש,
ואחרי כמה זמן בא לשם איש
נוסף.
יוסי וגדליהו הסתגרו באמבטיה וחיכו
ואני באתי במגע מיני עם האיש השני,
וקיבלתי ממנו שלושים לירות.
אחר־כך גם גדליהו נכנם לחדר, וגם
איתו באתי במגע מיני. גם הוא נתן לי
כסף, ואז היו לי כבר 60 לירות.
ירדתי עם יוסי החוצה והלכנו לגן ציבורי.
נתתי לו אח הכסף, כי הוא ביקש. בגן
הציבורי באתי איתו במגע מיני, והוא
העיר ש־ 60 לירות זה רק בוטנים וגרעינים,
זאת אומרת שזה מעט מדי.
הייתי כחודש ימים בדירה הזו. בבוקר
* שם הקטינה אסור לפירסום.

הייתי הולכת לבית־הספר, ובערב באתי
לדירה. הייתי באה כמעט כל ערב, פרט
לימי שישי ושבת. בדירה היו לא פחות
משני גברים, כל פעם שהייתי באה. לפע מים
היו ארבעה, והשיא היה חמישה. את
התמורה נתתי תמיד לשטרן.

חצי שגה
תירוצים
^ תקופה הראשונה עבדתי 5ימים ב־שבוע.
היו ימים שהרווחתי 350ל״י
ליום. לגדליהו לא שילמתי כלום בשביל
הדירה, הוא קיבל הנחה אצלי.

תקופה מסויימת הפסקתי ללמוד בגלל
זה. לא יכולתי ללמוד בביודספר דתי —
ולעסוק בזנות. זו היתד, צביעות.
בבית הסברתי שהמגמה לא מצאה־חן
בעיני. בבקרים ישנתי עד מאוחר, כי הייתי
ערה בלילות. אבי שאל אותי, וכל פעם
הסברתי לו שהייתי בסרט, אצל חברה ו-
כיו״ב. חצי שנה של תירוצים — והוא
קיבל זאת.
הייתי מכינה שיעורים בביתם של שטרן
ואשתו לעיתים קרובות. יוסי היה בא עצבני,
ומכה את אשתו בדרך־כלל. באתי אליהם
כי לא היתה לי ברירה. אם לא הייתי
(המשך בעמוד )26

ברמה, למטה, רועמים המנועים האדירים,
חורקים דחליליהן של מכונות־המל-
חמה האדירות. ואילו למעלה, בצריף הבודד
שעל הגבעה במרכז הרמה, מתכו ננים
הנצורים לקרב האחרון: כל כלי-
הבית והבגדים הוצאו ממקומותיהם, מסודרים
בארגזים. ערימות רהיטים הוסטו ממקומם.
הנצורים צופים מבעד לחלונות,
מחכים לרגע בו תיפתח ההתקפה.
ישמידו. שדד,־הקרב אינו, הפעם, במערבון
חדש, אלא בלב־ליבה של תל-
אביב ההומייה והשוקקת — באתר־הבנייה
של דיזנגוף־סנטר.
שם, במקום בו יזדקרו מחר גורדי־שח־קים
מודרניים, מתכוננים הדיירים האחרו נים
של העבר, בני משפחת מדינה, לרגע
בו יסתערו עליהם הדחפורים, מצויידים
בצו־פינוי כשר וחוקי למהדרין, ישמידו
את הצריף הבודד, יהפכו הגבעה למישור.
מכל 300 דיירי שכונת נורדיה הוותיקה,
שעל חורבותיה יקום מרכדהעסקים האדיר
— נותרו במקום רק שלום מדינה ומשפח תו.
למרות שורת הקרבות המשפטיים הממושכים,
מסרבים עדיין חמשת בני ה משפחה
לעזוב את צריפם, שנותר בודד
באתר־הבנייה הענק.
השכונה נמחקה. שלום מדינה, צורף
במקצועו, עלה ארצה מתימן לפני 44 שנה,
הגיע לקיבוץ גבעת־ברנר, עבר משם ל-
תל-אביב. ב־ 1956 קנה את הצריף בנורדיח.
היו אלה ימיה האחרונים של השכונה.
חמש שנים לאחר בואו למקום, כבר הת נשאו
בפאתי השכונה שני בנייני־דירות
בני שבע קומות. רבים מבעלי הצריפים
שמחו לקבל דירה נוחה בבית מודרני, במקום
הצריפים העתיקים.
מדינה, המתגורר בצריף עם אשתו, בנו,
בתו, וגיסתו, ביקש מהייזמים, בתמורה ל פינוי
צריפו, דירה לעצמו, דירה לגיסתו,
ומקום לעסק שלו. אלה סירבו.
פיתרץ־לרגע. כאשר רכשה חברת
דיזנגוף־סנטר את השטח מדי הייזמים ה־
(המשך בעמוד )27

בעזות צילומים ממסוק
מואח

העוו! חוג

מה קווהבגיהיזום:
1ום שישי /שתיים אחר הצהריים. שעת הסיוט הנוראה
לרבבות נהגים ונוסעים, שגורלם אילצם להימצא
בזמן יה בכבישי תל־אביב. שעת הצפיפות האיומה
ביותר מכל שעות השבוע: כל הרבבות שנדחסו לתוך
העיר, מכל סביבותיה, במשך כל היום — ובנוסף להם
הרבבות הרוצים לצאת החוצה לסוף-השבוע — מנסים
להתפרץ החוצה בבת״אחת.
למעלה, בבלון הפלסטיק הקריר והשליו של מסוק
המישטרה, נראה הסיוט כחלום בלבד: נחש אינסופי
של כלי־רכב עומדים או זוחלים המכסים כל כביש, כל
דרך, כל פיסת אספלט. במסוק המרחף מעל לעיר החנוקה,
העומדת בפני סתימה סופית ומוחלטת של עורקי
התחבורה שלה, נמצאים, מלבד הטייס ופקד יורם
ניב מענף״התנועה, גם חוליית״כיסוי של העולם הזה.
לפקד ניב, המנסה לעזור בהשלטת קצת סדר בגי־הנום
דלמטה בעזרת מכשיר־הקשר שלו, התמונה כבר
שיגרתית. לצלם ולכתב, הרואים אותה לראשונה, היא
מבהילה: יש משהו מחריד, מעיק, מפחיד, בעיר משותקת,
מלאה אנשים המבקשים להימלט החוצה —
ותקועים בצוואר בקבוק אחד ענקי, שאין מוצא ממנו.
למעלה, במסוק, אין חשים את הזיעה המעיקה על
הרבבות למטה, במכוניותיהם הניצלות בשמש הצחריים,
בעמידה או זחילה במהירות אפסית.
למעלה, מהמסוק, נראים עורקי־חתנועה כאילו חלף
על-פני העיר מלאן משועשע, בידיו מיכל״ריסוס ענק,
והדדים את כל הג׳וקים הקטנים הססגוניים, שרצו
לנוע — וקפאו על מקומם.
פקד ניב מנסה להילחם במלאך המרסס, להחזיר

לתנועה את מכוניות-הצעצוע הזעירות, להפיח רוח־חיים
בעיר החנוקה. ממעוף־הנשר, הוא מדווח למרחבים
ולנפות על היווצרות הפקקים הגדולים ביותר. בעיקבות
דיווחו, מוזעקים לשם סיירי־התנועה, בניסיון לשחררם.
אולם הניסיון להשתלט על המבול המתפוצץ הזה
בעזרת מסוק המושכר לשעתיים מחברת מסוק — הוא
מגוחך. כמו שמגוחכים שאר האמצעים העומדים לרשות
סגן־ניצב בנימין ברלאי, ראש ענף־התנועה של מישטרת
תל-אביב 15 :סיירי אופנוע ומאה שוטרות.
אלה אמורים להשתלט על 200 אלף כלי-הרכב
העוברים במחוז תל-אביב במשך יממה רגילה.
״המצב חמור,״ קובע ברלאי בפשטות .״בארבעת החודשים
האחרונים נתווספו לאיזור תל־אביב בלבד 20
אלף מכוניות חדשות — לעומת עשרת אלפים בתקופה
המקבילה אשתקד. יכולת־הקיבול של צומת מעריב,
לדוגמה, היא 50 אלף כלי רכב ל 12-שעות. בפועל, חול־

צוואר הבקבוק:
וח, רינקורן,
אחו׳ נו 4ממניות
אוו אדום!
פים בה למעלה מ 80-אלף. המהירות הממוצעת ברחוב
אלנבי היא 12 קמ״ש. העיר נחנקת. הכבישים אינם
עשויים מגומי, ויש גבול ליכולת־הקיבול שלהם. גבול
זה הגיע עתה.
״הפיתרון לבעייה הוא סלילת כבישים. יש צורך
בכביש אלטרנטיבי לכביש חיפה, בכבישים ועורקים ראשיים
מצפון לדרום, דרך כביש ירושלים, וכן בדרבים
מערבה ומזרחה.״
אלא שאבות העיר והאחראים לנושא במישור הממשלתי
חושבים כנראה שהכבישים הם בן מגומי. או
שאינם חושבים כלל. הפיתרונות שלהם שאובים מעולם
החלומות, נעים בין תוכניות גרנדיוזיות לרכבת-תחתית
לעשור הבא, לבין סגירת העיר בפני כלי־רבב פרטיים,
בבחינת שפיכת התינוק יחד עם מי־האמבטיה.

*111

ככיתה! רסת־מתה ה שבית שר
תדאביב, מציע האחוא ער התעבורה
כיתרון גאוני: רסגוו אותה בפני
ו 3נ בוט׳
יש צורך בכבישים חד־סיטריים. יש ל נסוע
רק בכיוון אחד. אם מחליטים שברחוב
דיזנגוף נוסעים רק בכיוון אחד — אין
לאפשר לאוטובוסים לנסוע בכיוון הנגדי.
זה גורם לכך שאתה לא יכול לנסוע כבטחון,
בלי חשש שהאוטובוס שבא מהכיוון
האסור לרכב הפרטי לא יחצה את הקו ה מרוסק
ויתנגש בך.
מדוע לתת לאוטובוסים לנסוע בכיוון
נגדי? מדוע שלא־ ינצלו האוטובוסים את
הרחובות המקשרים, הקטנים, במקום לנסוע
באמצע העיר? שיסעו מסביב. לא יקרה
אסון אם נלך קצת ברגל, מתחנת האוטובוס
עד המקום שרוצים להגיע אליו.
זה נכון גם לגבי המכוניות הפרטיות.
אני לא בעד ההצעה של סגן שר התחבורה
להשבית את הרכב הפרטי יום בשבוע.
עברנו את תקופת הצנע.
נוסף לזה, יש לי התנגדות עקרונית
בגלל שזה פוגע בחופש הפרט. אני רוצה
לשאול: האם אין זה ברור שרוב בעלי ה

הגיהנום, רפי
>11 *111
המפקחטהון
| \ 1111111
על התעבורה במחוז תל־אביב והסביבה- .
רכב, משתמשים במכוניות שלהם לצורך
עבודתם? אז מדוע לעשות להם קשיים?
האם הם לא משלמים די מיסים?

צפיפות אופיינית ברחוב הרברט סמואל
11 7 1 1 1 1ד ך ; ןויךךךך !
בתל־אביב, מול שורת בתי־המלון והשג1
1 ^ 1 1 /4 1 1 # 1 1 11 411
רירות האמריקאית. תורים אינסופיים של מכוניות, פקקים נצחיים. הסיכוי היחיד
להחנות את הרכב הוא לטפס על המדרכה. על התנועה בעיר מפקחות רק ססו שומרות.
(המשך מעמוד )23
במחוז ת״א אין שוטרים שתפקידם ה בלעדי
הוא לפקח על התנועה ולפנות כבי-
1שים, כשהם נסתמים בפקקי־תנועה. אותם
סיירים היוצאים לתפוס גנבים ופרוצות,
צריכים להשגיח גם על התנועה בעיר. רק
100 שוטרות מפקחות על התנועה בת״א.
רק לאחרונה החל מפקד המחוז, ניצב דוד
עופר, לשקול הקמת יחידת שוטרים מיוחדת
לענף התנועה.

המהנדס

צבי מימון אינו
נרתע מהמלצה בל־תי־פופולרית:
גשרים בצמתים פרובלמטיס.
גם בציוד טכני לוקה המשטרה בחסר.
במשך ארבע שנים, נרכשו 18 מצלמות
אלקטרוניות־אוטומטיות, המצלמות את המכוניות
העוברות ברמזורים באור אדום.
מתוכן — רק שמונה הותקנו עד עתה.
כמה מהן פועלות כבר? קשה לדעת. מחיר
מצלמה כזו — 30 אלף ל״י, אולם מחוסר
תקציב, לא הותקנו כל המצלמות.

״בעולם הרחב,״ אומר ראש ענף התנועה,
״נעשו במשך השנים צעדים חשובים ל-
שיכלול האמצעים העומדים לרשות משטרת
התנועה. קיימות מצלמות טלוויזיה בכל
צומת פרובלמטי, והן מדווחות למרכז ה בקרה
על התנועה בצומת. מחשב אלק טרוני
מעבד את הנתונים, נותן מיד הור אות
לרמזורים. כך זה מקובל בצרפת,
גרמניה, ארה״ב, סקנדינביה. אם מכוניות
ממתינות ברמזור באדום ובצד השני דולק
אור ירוק — משחרר המחשב את המכוניות
הממתינות, שולח הוראה לאור הירוק
להתחלף לפני הזמן הקבוע.״
האם ראה פעם ראש ענף התנועה במו
עיניו מה מתרחש בשטח התחבורתי במדי נה
כל שהיא באירופה? האם ראה פקד
ניב במו עיניו כיצד מפקחים בחו״ל על
התנועה בעזרת מסוק?
״לא,״ משיב סגן ניצב בראלי.
״לא,״ משיב פקד ניב.
במקומם, לעומת זאת, מטיילים בחו״ל
פקידים של משרד התחבורה, ובראשם ה שר
שמעון פרס. בשבילהם — יש תקציב.

__ לסגוד
א ת תל־אביב

ה היית עושה -מיד
להציל את תל-אביב מחנק?״

-כדי

• צגי מימון, מהנדס בעל משרד
פרטי לבעיות תחבורה, ממקימי
ענן? התחבורה במשטרה הצבאית,
מדליק את הפייס שלו, נושם עמוקות,
עוקב אחרי העשן ועונה :
אני לא רוצה פירסומת. קשה לי גם ל עשות
ביקורת על שרים והממונים על ה תחבורה
בתל־אביב. אך אני אסביר לך.

ו ח 1 ¥11 ) 1 1 1 1 1כביש פתח־תקווה בצהרי יום שישי. מאות ממניות
. 4 1 8 / 1 1\ 111111 פרטיות ומשאיות, על שלושה— ארבע מסלולים, תקועות
במלכודת, לא מסוגלות להתקדם. מהאוויר נראה תור המכוניות בכביש כנחש אינסופי.

מדוע לחפש את הסי תדון בכיוון הלא־נכון

כדי להילחם בפקקי התנועה הענקים,
הייתי קודם מסמן פס על המשאיות מעל
4טון אשר יגביל אותן לנסוע רק בנתיב
אחד, ולא לעבור מימיו לשמאל ובחזרה.
רק בנתיב הימני.
דבר שני: הייתי בונה גשרים בכל צומת
חשובה, בדרך זו, לא יהיו רמזורים ש יגרמו
לפקקים: זה גם יותר בטוח. היום
הרבה נהגים ממשיכים את נסיעתם כש-
הרמזור מתחלף כבר לצהוב. כל אחד מתחיל
גם לנסוע באור צהוב. כך מגיעים ל תאונות
הדרכים בצמתים
הייתי בונה גשרים בכל כביש חשוב
ביציאה ובכניסה לעיר.
אצלנו קיימת התנגדות לפיתרון, בגלל
שזה לא יפה. אך מה שקורה בעיר, זה
יותר יפה ו יש לבנות מיד גשר בכביש
גהה — ירושלים. יש להשתמש בעלייה
לכיוון אשדוד בכביש החוף, כדי להקים
את הגשר לכיוון זה. הייתי מקים גשר גם
בצומת מעריב. הצומת הזו אינה עומדת
בלחץ התנועה שהוטל עליה.

השוטר

מגן ניצב בנימין בר־לאי,
ראש ענף התנועה
של מישטרת מחוז ת״א, מנסה להציל את
העיר בעזרת 100 שוטרות 1־ 15 סיירים.

נכון: הגשרים הם פתרון שיעלה הרבה
כסף. אך אין ברירה. יפה או מכוער —
זה פיתרון.
החנייה, או חוסר מקומות־חנייה, הוא
גורם חשוב גם כן לפקקי תנועה. אני היי תי
סוגר את שדרות רוטשילד לתנועה, מ רחוב
הרצל עד רחוב שיינקין, והופך את
השטח הזה רק לחנייה. יש אמנם איזה
תוכנית לבנות חנייה תחתית שם, אך זה
יקח זמן רב עד שיתחילו לעשות משהו.
ובינתיים ז
יש למשוך משקיעים מחו״ל לבנות חניו נים,
ולהרחיב את מקומות החנייה הקיימים.
גורם חשוב נוסף לפקקי־תנועה, או יותר
נכון, גורם המחריף את המצב, הוא חוסר
האדיבות של הנהגים. החומר האנושי שלנו
גורם לכ)-ס/ס 50 מפקקי-התנועה בעיר. אין
אצלנו מסורת נהיגה, אין חינוך תחבורתי.
עד כאן, דבריו של צבי מימון.
לחדור יותר טוב
פי מהון 57 המפקח על התעבורה
במחוז ת״א יושב
בתפקידו זה כבר 13 שנה :
אין לי שום תואר אקדמאי, אבל יש לי
הרבה נסיון. שנתיים אחרי שהתחלתי ל עבוד
במשרד התחבורה, קיבלתי מינוי של
מפקח על התעבורה. אני חושב שבתקן ה חדש
של המישרה הזו יצויין שיש צורך
עבורה בתואר אקדמאי.
איך אני מגדיר את המצב בתל־אביב?
דראמטי? לא. אבל קשה.
מה הייתי עושה? קודם. הגבלות תנו עה.
עדיפות לרכב ציבורי.
רק עכשיו אני חוזר מביקור בארצות
אירופה. בכל מקום האוטובוסים נכנסים
פנימה למרכז העיר. אם לא רוצים פקקי-

,80,000 במקום 50,000
עוברים ביממה בהצטלבות דרך פתח־תקווה—קרליבך, הופכים
תנועה, האנשים צריכים להחנות את ריכבם
במבואות העיר, להמשיך אם נסיעתם ל מרכז
ברכב ציבורי.
הייתי ליד מגדל שלום, ושקלתי איך ל חזור
למשרד שלי פה ביפו. אמרתי לעצמי
שכדאי לנסוע באוטובוס. אך שקלתי פעמיים,
והגעתי למסקנה שהוא לא יוכל ל חדור
פנימה טוב יותר מהרכב הפרטי. לכן
ביכרתי את הרכב הפרטי שלי.
יש לתת לרכב הציבורי מה שחסר לו
היום: שיהיו בו מקומות ישיבה. שיהיה
נקי, שיחדור לעיר טוב יותר מרכב פרטי.
אשר להצעה לבנות גשרים — הם לא

את המקום לצומת המסוכנת ביותר בעיר. כל פעם שהרמזור מתחלף,
ממשיכות מכוניות לעבור באור אדום, כתוצאה מלחץ ההמתנה.
הצומת תוכננה לקלוט 50 אלף כלי־רכב בלבד.

יפים׳ לא נוחים ולא נעימים. מי זה ירצה
לראות מחלון דירתו בקומה השנייה ל משל,
מכוניות יומם ולילה? זה גורם ל יותר
זיהום ויותר רעש.
חשבו, לפני שש שנים, לבנות מינהרה
בצומת פ״ת — חשמונאים, ליד בית״
מעריב, אך גילו את הצינור הראשי לאספקת
המים, והתברר שיהיו קשיים. יש גם
פרוייקט אחר — לבנות מנהרה באותו
מקום לכיוון יצחק שדה, אבל רק עבור
רכב פרטי קטן.
יש ערים באירופה שהוחלט לסגור אותן,
לסגור את הכניסה לתוכן של כלי־רכב פר
טיים.
במו עיני ראיתי בביקור האחרון שלי
באירופה, איך סוגרים עיר.
עד כאן, דבריו של טהון. האם מתכוונים
לסגור גם את תל-אביב כך?
המפקח על התעבורה, אינו עונה, מחייך.
מה הוא מתכוון לעשות — עתה, מיד —
כדי להציל את תל־אביב מחנק?
רפי טהון :״הייתי אוסר את כניסת ה רכב
האיטי, כגון עגלות עם סוסים, למרכז
העיר. הייתי מוציא גם את הלמדים לסביבות
העיר.
״אך את הדגש, כפי שאמרתי, אני שם
על מגרשי־חנייה בכניסה לעיר.״

״בבו קר למדת בכי ת ה!׳,
(המשך מעמוד )22
מכינה שיעורים אצלם, לא היתר, לי אפש רות
להכין שיעורים בכלל. לא היה לי
זמן ותנאים להכין שיעורים בבית, כי הייתי
עסוקה בדברים אחרים.

בר חובו ת
ובבתי־מלון

אולפן גרג (בר־קמא) פותח
החודש קורס בוקר וערב ל

צרנ 1ת

עברית ו /או אנגלית.
הצלחה מובטחת ! הרשמה :
ת״א: גורדון ,5טל.236209 .
חיפה :״כמעלה״ ,טל.664922 .

חתול סיאמי
גורה יפהפייה, בת 10
שבועות למכירה.
כא לטלפן 244553־,03
כין השעות 14.00—15.00

הכו! לחופש
* קנה עוד היום מצלמה
אצל ״פוטו ברגר״

מבחר גדול של מלצמות
מקרנות ופלשים
צלומי פספורט — בן־רגע ! !
הגדלות גלויה ( 40 — )9/13 אג׳

פו שבתר
חיפה, וחובהחלוקז3

הוועד למען שלום צוד?! בין ישראל והארצות הערביות
ביום חמישי 21.6.73 ,בשעה 8.30 בערב
באולם ״בני־ברית״ ,תל־אביב, רח׳ קפלן מס׳ 10

אספה פומבית על הנושא:

א תג ר בולוניה
דברים: חברי המשלחת הי שר אלי ת בוועיד ת בולוני ה

ח״ב אורי אבנרי
יוסי אמיתי
עוזי בורשטיין
ח״כ תופיק טובי
נתז ילידמור
זאב שדה

^ חר־כף התחלתי לעבוד בכביש.
יוסי קנד, לי פיאה בצבע בלונד, כדי
שלא יזהו אותי. זו היתד -ההכנה לירידה
לכביש. כן התחלתי לעבוד גם בבתי־מלון
ובדירות פרטיות אחרות.
הייתי הולכת עם הקליינטים או לדירות
פרטיות שלהם או לבתי־מלון. הייתי הכי
הרבה בבית־מלון --בבת־ים, במלון
--ברמת־גן, מלון --ברמת-גן׳ ובתל־אביב ברחוב .--
במשך הזמן התחלתי גם לעשן. בהתחלה
סיגריות, ואח״ב חשיש, ואחר־כך אופיום.
יוסי היה מספק לי את הסמים.
באחד המקרים יוסי שטרן הביא אותי
לחנות של מישהו בשם פינחס. לא באתי
איתו במגע מיני, אבל היו מיזמוזים,
וקיבלתי עבור כך תשלום, אינני זוכרת
אם 20 או 30 לירות. אני זוכרת שהוא
נשאר חייב לי 5לירות, ואחרי כמה שבו עות
הלכנו, יוסי ואני, כדי לגבות את
החוב. הוא נתן לי את החוב, ואני נתתי
את הכסף ליוסי.
בשלב זה, כבר קיבלתי תשלום של מאה
לירות מקליינט. היה איש בשם ,--
שהיה נותן לי את דירתו, ועל כל קליינט
קיבל בין 10ל־ 15 לירות. גם איתו באתי
במגע מיני, וקיבלתי ממנו 20 לירות.
אינני יכולה לזכור עם כמה לקוחות
באתי במגע מיני באותה דירה. את התמורה
תמיד נתתי ליוסי, בסוף הערב. אם קרה
ולא נפגשתי איתו באותו ערב, אז הוא
היה מגיע אלי הביתה.
אני מצירי ניסיתי כמה פעמים להתנגד
למעשי ולהפסיק — אבל לא הצלחתי. הבנ תי
יפה מה אני עושה. ניסיתי להתאבד —
וגם כן לא הצלחתי. ניסיתי להתאבד ארבע-
חמש פעמים.

מ חל ת•
מין ז
ך* עם שתיתי אקונומיקה. אבל רק הקאתי
קצת. הגוף לא סבל זאת. פעם שנייה
פתחתי את הגז במטבח, וסגרתי הכל. בערך
שעתיים נמצאתי שם והשתעלתי כל הזמן.
אמי דפקה בדלת, והייתי מוכרחה לפתוח.
פעם שלישית חשבתי לעשות אותו נסיון
אצל דודתי, אבל התרים היה כבד מדי
ומברזל, ולא הצלחתי לפתוח אותו.
פעם רביעית מילאתי פח נפט ושמתי
בכניסה לבית בשעות הלילה. התכוונתי
לברוח דרך החלון, אבל אבי פתח את
הדלת, ראה את הפח והבין שרציתי
להתאבד.
זה היה בתקופה שעבדתי. אבי שאל אותי
למה אני רוצה להתאבד. אמרתי לו שזה
בגלל בית־הספר, שלא מצא־חן בעיני. הוא
הסביר לי שאני טיפשה שאני עושה דבר
כזה, ואמר לי שהוא מוכן להעבירני למקום
אחר.
אחרי שישה חודשים, הופיעו לי פצעים
קטנים על הפנים. חשבתי שזה מחלת־מין,
והפניתי את תשומת־ליבו של יוסי. הייתי
מדוכאה, וחשבתי לעצמי שאין לי מה להפ סיד.
הוא עשוי לרצוח אותי — אני גם
זונה וגם חולה.
אמרתי לו שאני מפסיקה בכל מחיר. הוא
אמר לי שנלך קודם לבדיקות, ונראה מה
זה. התברר שזה לא מה שחשבתי.

לצאת
מ הזנו ת
ך 1כסוף הצלחתי להיות יותר תקיפה, ו /לצאת
מהזנות. יוסי אמר לי שאני תמיד

אחזור לזה, וכל נסיונותי לעבוד בעבודה
מהוגנת ייכשלו.
כשסיימתי את לימודי בבית־הספר, התחלתי
לעבוד במשק־בית, לא רחוק מביתי.
יוסי אמר לי שבחופש הגדול אשתעמם ולא
יהיה לי מה לעשות, ואז הוא יחזירני לזנות.
בגלל זה התחלתי לעבוד במשק־בית כבר
ביום הראשון של החופש.
בתקופת עבודתי בזנות, נתתי ליוסי כ־
8,000 לירות. ידעתי שהוא היה מכניס את
הכסף לבנק. הוא היד -מראה לי כל פעם
חשבון. לא היתד, לו עבודה קבועה אז, והיו
לו כמה חודשים שלא עבד בכלל. תפקידו
היה רק לקבל ממני את הכסף. בבקרים
הוא היה הולך לבריכה ומבלה. בתחילה
עוד היה מספק לי קליינטים, אבל אחר־כך
הפסיק.
בעבודתי במשק־בית, הרווחתי כ־120
לירות בשבוע — ונתתי את הכסף לשטרן.
לולא הייתי נותנת לו, הוא היה מרגיש
חסרון־כיס, והיה מורידני חזרה לזנות.
ככה, זה נתן לי קצת הפוגה.
נכון שפחדתי ממנו כל ־ הזמן. הוא היה
אלים, מכה, איים ברצח, וגם איים שיוריד
את אחותי הקטנה לזנות. הוא איים שיקלקל
את לימודי בבית־הספר.
פרטים מזוייפים
ך* אשה שאצלה התחלתי לעבוד במשק !
1בית היתד -בעלת כוח־שיכנוע רב. היא
הבחינה שיש לי בעיות, ועם הזמן שיכנעה
אותי לספר לה את הכל.
כשסיפרתי לה, היא אמרה לי לספר הכל
לאבא, ואחר־כך, כנשק אחרון, לפנות ל משטרה.
עשיתי
בעצתה. במשטרה קיבלו ממני את
העדות, ואחר־כך יצאו איתי לכל המקומות
ששם עבדתי.
היו בתי־מלון שביקשו ממני בזמנו פר טים,
ונתתי להם פרטים מזוייפים בשם
בדוי — שולה חן. בתי־מלון אחדים בכלל
לא ביקשו פרטים׳ כי ראו שאני מביאה
כל פעם מישהו אחר. הם היו רושמים על
פיסות־נייר את שם הקליינט, וכשהיינו
יוצאים היו זורקים זאת, בגלל המשטרה.
היו לי הנחיות עוד מההתחלה, איך לפעול
במקרה שאתפש. שטרן אמר לי תמיד
להיזהר מהשוטרים, שהם עם מלוכלך ש מחפש
רק להרע לנו. הוא אמר לי שאם
יתפסו אותי, להגיד שהוא הציל אותי מ התאבדות
בפארק הלאומי ברמת־גן, ושאני
חייבת לו את חיי.

הראשון —
בגיל 14
^ 4ני דתיה מאז ומתמיד. גם הורי
דתיים. למרות זאת שכבתי עם בחור
כבר בגיל 14 שנה, וכשהכרתי את יוסי
שטרן כבר לא הייתי בתולה.
עשיתי את מה שעשיתי מחולשה רגעית.
רגע יכול להיות ארוך מאוד.
הייתי אז בת .15 היום, מחשבותי כבר
אינן כמו אז. ירדתי לזנות בגלל חולשת-
רגע. מצאתי ביוסי שטרן אדם שהקשיב
לבעיותי. אמי היתד, חולה, אבי עבד ולא
היה לו פנאי לגדלני. אחותי היתה בצבא.
הייתי זקוקה לאוזן קשבת. גם בבית־הספר
היו בעיות. לא מצאתי את עצמי.
נמשכתי אליו. גם אצל פועל־בניין יש
לפעמים אוזן קשבת. כשהוא התחיל לשכנע
אותי לעסוק בזנות, קיבלתי את זה כהלצה
— עד הרגע האחרון ממש. לא חשבתי ל חפש
מישהו אחר שיקשיב לי. נשארתי
איתו כי הוא היה טוב עבורי כאוזן קשבת.
היו לי רגשות אל שטרן, ביחוד בתחילת
הדרך. מעולם לא הרגיז אותי שהיתר. לו
אשה אחרת.
הכי מצחיק זה, שהורי הכירו את יוסי,
למרות שלא ידעו מה הוא עשה לי. כל
פעם שהייתי בורחת מהבית, הוא היה
בא אל הורי ומשכנע אותם שהכל בסדר.
הורי התנגדו שאצא איתו — אבל בגללו
התגברתי על התנגדותם.
תמיד רציתי שהורי ינצחו אותי — אבל
הם לא הצליחו.
העולם הזה 1868׳

במדינה
:המשך בעמוד )22
?ודמים, היווה כבר הצריף של מדינה מיס ד רציני. לבסוף, נראה היה שנמצא פיתון,
כאשר חתם מדינה על הסכם עם ה חברה,
בו סוכמו תנאי פינויו.
אולם רק נראה היה. זמן קצר לאחר
תתימת ההסכם, פנה הצורף הקשיש, ל־בן־השיער,
לבית־המשפט, בבקשה לדחות
את צו־הפינוי שהוצא נגדו. טענתו: בני-
משפחתו סירבו לאשר את ההסכם.
בית־המשפט דחה את בקשתו — ובכך
הסתיימו ההליכים המשפטיים. כל מה ש נותר
עתה — זה ביצוע הפינוי, נגדו
מתכוננים בני מדינה להילחם.
״האם אנחנו חיים במדינת-ישראל, או
:מדינת פילץ?״ קוצף מדינה על אריה
פילץ, הקבלן העומד בראש דיזנגוף־סנטר.
סירב. כיצד נראים הדברים מהצד ה שני
של המטבע, הסביר השבוע עורך־הדין
אוריאל גורני, המייצג את דיזנגוף־סנטו :
״שלום מדינה חתם בתאריך ,27.3.73ב־בית־המשפט,
על הסכם עם חברת דיזנגוף־
סנטר. לפי הסכם זה, הוא היה צריך לעזוב
את הצריף שלו ב־ 10 לחודש מאי. תמורת
זה, נמסרה לעורד־הדין שלו ערבות בנק אית
על סך 100 אלף ל״י, ללא תנאי.
״נוסף לזה, צויין בהסכם שמשפחת מדי נה
תקבל אלף ל״י לחודש עבור הוצאות
שכר־דירה עדי לקניית בית חדש.
״כן סוכם ששמאי של החברה ושמאי
של מר מדינה, יחליטו במשותף על גודל
הפיצוי הסופי תמורת הצריף שלו.
״שלום מדינה סירב לפנות את הצריף
כפי שהתחייב — ובזה הפסיד את הסכום
של 1000ל״י לחודש עד קניית הדירה
החדשה. נוסף לכך ברצוני לציין כי בית-
המשפט העליון דחה את בקשתו של מדינה
להגשת עירעור, בעניין צו־הפינוי הקיים
כבר מסוף שנת .1971
״הגענו להסכם עם כל הדיירים של ה שכונה,
פרט למר מדינה, אשר נכנס
בזמנו לצריף ללא כל זכות. מה שהוא עושה
כיום, זה רק נגדו ונגד משפחתו.״

מישטרה
המ^נלד 1ג ד היצאדות

,,מישמר הגבור מתייחסים אריגו
3אידו אגחגו ערביות בעזה,״
מתרוכגות סרוצות תר-אביביות
״נסעתי במונית בדיזנגוף, לכיוון הכיכר.
עוד לא היה 11 בערב.
״על־יד־ הכיכר עמד ג׳ים של מישמר־הגבול.
החיילים הסתכלו לתוך הטקסי.
אני ישבתי לבדי, מאחורנית. אחד מהם
אמר לנהג לעצור, והם אמרו לי לרדת.״
שושי ( )17 פרוצה תל־אביבית בעלת
ותק של שנתיים, עדיין נרגזת מהתק רית,
שאירעה לפני שבוע :״לא הסכמ תי.
אף אחד לא יכול להגיד שלנסוע
בטקסי זה שוטטות. אבל הם רק חיכו
לכך שאמרתי, לא׳ .הם פתחו את הדלת,
וגררו אותי החוצה.
עושים צחוק .״איך שהורידו אותי
מהמונית, התחילו לדחוף ולסחוב אותי,
ולצעוק שהתנגדתי להוראות שוטרים ב עת
מילוי תפקידם. בדחיפות הם העלו
אותי לניידת, למרות שאמרתי שאני מו כנה
לעלות לבד.
״הם החזיקו אותי בניידת, ולא זזו.
מסביב התאספו כל הדיזנגופים, והסתכלו
איך עושים ממני צחוק. השוטרים האשי מו
אותי שאני עובדת בתוך הטקסי.
״אמדתי להם שאם הם רוצים לעצור
אותי, שיקחו אותי לתחנה. אבל הם נש ארו
בכיכר, ונהנו מההצגה שהם עשו
לקהל. אחרי 10 דקות, שיחררו אותי.
״בדרך כלל לוקחים אותנו קודם למש טרה,
ורק אחר כך משחררים אותנו. עד
שבאו אנשי מישמר־הגבול לתל־אביב, לא
היו דברים כאלה. שוטר היה עוצר אותך
רק אם באמת היה צריך לעצור אותך.
כשראה שאת עובדת ברחוב, אבל לא
סתם ככה. אבל מאז שבאו החיילים, הם
עושים מאיתנו צחוק. נהנים להציק לנו,
ושולחים ידיים לכל מקום. הם מתייחסים
אלינו כאילו היינו ערבים בעזה. הם גם
מכים לפעמים׳ .מכים וצוחקים.״
הסבם ג׳נטדמני. יותר ויותר, החלו
נשמעות לאחרונה תלונות דומות מפי
יצאניות תל-אביביות. לדבריהן, נמשך
יחם ההתעללות בהן, מצד שוטרי מיש־מר
הגבול — שרבים מהם דרוזים —
לא מהיום.
למה אם כן החלו מתלוננות רק עתה?
״אנחנו רגילות לסבול,״ הסבירה שוש.
והחשד בעמוד 128

דליה לביא ה ג יעה לארץ כד
לעדור חתונה יווווית ־ אבל ו!ובנים
מערימים קשיים בדונה אל 1תאושר
ף 1ם הכירו זה את זו במסיבה לנו !
§ דונית, ומהרגע הראשון נראה היה
כאילו הגורל הועיד אותם זו לזה.
זה אירע לפני שנה. פיטר ריטמסטר,
,33 בנאי יאכטות ונהג סירות־מירוץ הנו טל
חלק בכל מירוצי הסירות הנודעים,
שהה אז בלונדון לרגל עסקי הפינאנסים
שהוא מנהל שם. אבל בין מירוצי הסי רות
לענייני הכספים שלו היה פיטר מו כר
גם בחוגי המסיבות העליזות, בעיקר
בזכות ידידותו לכוכב הקולנוע האמרי קני
ג׳ורג׳ המילטון ובזכות העובדה ש שמו
הונצח כבר על מפות העולם בשל
תקרית ספורטאית מביכה למדי.
באחד ממירוצי הסירות שנערכו סביב
חופי איי באהמה, עלתה סירת המירוץ
שלו על שירטון. אחרי שחילצו אותו הונ צח
השירטון בשם ״כף ריטמסטר״.
אבל דליה לביא לא ידעה זאת כאשר
פגשה אותו באותה מסיבה לונדונית. היא
היתה אז בשיא הצלחתה כזמרת להיטים
בגרמניה ואחרי פרידה מהרומן האחרון
שלה — קולין ברן. על כוסיות ויסקי
החלו דליה ופיטר לתהות זה אחר קנקנו
של זה. דליה שטחה בפני הרווק גבה־הקומה
את השקפת העולם שלה. היא
סיפרה לו, שהשקפתח על החיים מתומצתת
בשיר אחד — שירו של דודיארד
קיפלינג אס. פיטר שמע את דבריה של
דליה ובמקום תשובה לקח אותה לדי רתו
הלונדונית. שם, מעל המיטה, בתוך
מסגרת גדולה היה מוצג השיר אס.
דליה לביא, שמאז ומתמיד היתד, ידו עה
באמונתה באמונות תפלות, ראתה במקריות
זאת את אות הגורל, מיהרה לה כיר
את פיטר לבנה ראובן ולאמה. ופיטר
ריטמסטר, הרווק חסר הדאגות, לא ידע
אפילו לאיזה צרה הוא נקלע.
הבעייה הראשונה בדרכם של דל יה
ופיטר אל האושר היתד. ראו
העריץ
הקטן

בן בן ה־ ,7בנה של דליה מנשואיה ה שניים
לבמאי־שחקן האירי ג׳ון סוליבן,
נשואים שהותירו אותה בשנת 1968 כפו־שטת־רגל
כמעט וכשחקנית נשכחת.
ראובן בעל השיער הבלונדי הוא עריץ־
בית קטן וחמוד, שמזה שנים מחפשת
דליה עבורו אב ותרני ובעל מזג נוח.
״ראובן עומד אצלי מעל הכל,״ אומרת
דליה. וזאת היתה הבעייה הראשונה של
פיטר. הוא היה צדיך להסתגל להיות
מספר 2ליד דליה, אחרי בנה.

ירח דגש
לפגי הנשואין
ך* די לנסות איך יעבוד המשולש הזה,
^ עם העריץ הקטן שאינו יודע משמעת
מה היא, החליטו פיטר ודליה, לבלות ירח־דבש־של־לפני
הנשואין. הם יכלו לעשות
זאת בבית בן 14 החדרים שרכש פיטר
לאחרונה בפלורידה, הנמצא בלב מטע
דקלים מאחורי שורת בתי־המלון המפו ארים
של מיאמי ביץ׳ .אבל חום הקיץ,
המגיע במקום זה ל־ 40 מעלות הבריח
אותם משם. הם יצאו לקיי ביסקיין —
אי קטן מדרום למיאמי — שם שכרו בית
משפחתי בשכר של 5000ל״י לחודש,
בדיוק מול הבית שם נוהג הנשיא ניב־סון
להינפש כשהוא בורח מוושינגטון.
שם הם החליטו להינשא בישראל, במושבה
שבי־ציון שליד נהדיה, שם נול דה
דליה ושם שוכן בית אמה מול חוף
הים. לצורך זה אף היה סיטר מוכן להטיס
את כל בני משפחתו לארץ.
אבל למחרת בואם של דליה ופיטר
לארץ החלו הבעיות. היה זה אחרי שבני
הזוג ניגשו ללישכת הרבנות בנהריה.
דליה טענה שהיא גדושה. אלא שכאן
התעוררו הבעיות. לבעלה הראשון, דק

ראובן, בנה בן ה־ 7של דליה לביא מנשואיה השניים
לשחקן ג׳ון סוליבן, משתעשע בחברת אמו ופיטר ריטמס־טר
בחוף הים. דליה בת 30 ומכריזה :״רק עכשיו אני מתכוננת להתחיל לחיות ברצינות!״

החתן המיועד 5״׳

וחתנה המיועד פיטר ריטמסטר, חבוקים.
הס הכירו זה את זו לפני שנה. אילו
נישאו בארצות־הברית היו נשואיהם נערכים
ללא בעיות. אבל דליה התעקשה להינשא
בישראל, והרבנים הכינו לה סיוט.

דרר, צעיר יהודי צרפתי שעסק במסחר,
נישאה דליה לפני 13 שנים, כשהיתה בת
17 בלבד. היא התגרשה ממנו אחרי שנ תיים
בטכס יהודי ואזרחי. אולם לבעלה
השני, בון סוליבן, שהיה נוצרי, היתד
נשואה בטכס אזרחי בלבד. הרבנים מ חריד,
רצו הוכחות שדליה אכן גרושה
לפי ההלכה היהודית.
אלא שזה לא הסוף. אם דליה גרושה
היא אסורה בנשואין לכהן. לשם כך צריך
להמציא הוכחה שפיטר ריטמסטד אינו
כהן. פיטר הרחוק מהילכות הדת היהו דית,
אינו מבין את ההבדל בין כהן ל כומר,
הוסבר לו, שלפני שיותר לו לשאת
את דליה הוא יצטרך להוכיח לרבנים ש הוא
יהודי, שהוא רווק ושאינו כהן.
נוכח דרישות אלה של רבני נהריה, פנו
דליה ופיטר בבקשה לבית־הדין הרבני
בחיפה לקבל היתר נשואים, על סמך
עדויותיהם של קרובי משפחתם שהם כש רים
להינשא זה לזו. הרבנים החיפאים
האמינו לדברי העדים, אישרו בישיבה
קצרה שנערכה השבוע כי דליה גרושה
כהלכה וכי פיטר הוא יהודי כהלכה, התי רו
להם להינשא עוד באותו יום בטכס
נשואין שנערך בבית־חווה שבשבי־ציון.
עכשיו חולמת דליה על הופעה במח זמר,
בו תוכל להפגין את כשרונות ה משחק,
השירה והריקוד שלה .״למדתי,״
היא אומרת ,״שבעל אינו תחליף לקא־ריירה.
עכשיו אני רק ד־וצה להתחיל את
חיי ברצינות !״
וכדי שהכל ידעו על כוונותיה הרצי ניות,
הכריזה דליה על הקמת ״קרן דליה
לביא בישראל.״ מה יעשו בכספי הקרן?
״בעזרתה יתמכו בבתי־חולים, מוסדות
סעד וקיבוצים.״

במדינה

?! שבץ

הוווו!ה היה

1868

(המשך מעמוד )22
״אבל לפני כמה זמן קראנו בעיתונים,
ששר המשטרה אמר, בהרצאה בנהרייה,
שלמשטרה יש הסכם ג׳נטלמני איתנו:
כל זמן שאנחנו לא מפריעות לסדר ה ציבורי,
השוטרים לא מתלבשים עלינו.
אז זה נקרא הסכם ג׳נטלמני? אולי השר
בעצמו הוא ג׳נטלמני, אבל לא אלה מ־מישמר־הגבול
שהוא הביא לנו מעזה.
״אחרי ההצהרה שלו, שלחנו לו מכתב
אנונימי, וסיפרנו לו על המצב. אבל בינ תיים
אין שינוי.״
הגיב על התלונות ניסן מטרי, דובר
משרד המשטרה :״לא נהוג להתייחס ל מכתבים
אנונימיים. אשר לעצם העניין,

לא, מדגדג 7ד,בידה החשמלי, כפי
שמכנים אותו מוכריו בהשראת־נפש, מוציא
מפי כל רואיו וממששיו, בביתני
תערוכת התעשייה שבגני־התערוכה בתל־אביב,
את מיטב הפיקאנטיות שבהם :״זה
כיסא חשמלי?״ מתעניין צופה בעל נטיות
מאזוכיסטיות .״לא, מייבש־שיער,״ עונה
לו עלמה צעירה, בעלת אסוציאציות הפוכות
.״זה לא מדגדג?״ מהססת גברת
כבודה.
קילוח וייבמי. המיתקן מעורר־ההת-
רגשות איננו חוסך מהצרכן את החלק
המרכזי של עשיית צרכיו. אולם בהמ שך,
נשאר הלקוח לשבת בנוחיות, מושך
מתג לצידו .״קילוח של מים חמים שוט־

לאה וכרמלה מציגות את המיתקן —
״כסא חשמלי?״ —

מאוזן :

מאונך :

)1יישוב ערבי בוואדי ערה )5 .נביא.
)9מין )10 .קבוצת אנשים )12 .עיר כה־נים
)13 .מכשיר עינויים )14 .מספיק)16 .
היכן? לאן? (ביטוי לטיני) )17 .מין פר פרת
)19 .קליפת העינב )20 .כסא גבוה.
)21 ממדינות .0ם.0.ר )24 .תו נגינה)25 .
קדמת עדן )26 .מלך שקספירי )27 .מש אלתו
של חוסיין בים התיכון )28 .המהלך
האחרון במשחק השח )32 .ישן )33 .נמצא.
)35 סטנדרד )37 .״בליץ״ )39 .מוקש)40 .
עיר בפרס. )41 .דמות בשיר השירים)42 .
אביון )43 .מין מאפה )44 .עטרה)45 .
מילת תנאי )46 .משקה נפוץ )50 .בר
מינן )51 .מעביד )53 .דג של מים מתוקים.
)55 בויקוט )56 .עוף ציד )58 .היסטוריון
רומאי (״שנים עשר הקיסרים״) )61 .גבה־לב
)62 .חומר בגוף )63 .נהר ברוסיה)64 .
רעל )65 .דב מפורסם )66 .צלול )68 .כאן.
)69 תוית )70 .לא אשם )72 .היסטוריון
אנגלי אנטי ציוני )73 .קודמו של קסטרו.

)1תבלין )2 .סוד )3 .בית הציפור)4 .
אחוריים )5 .הלא היא ירושלים )6 .תשלום
לרשות )7 .מצבה )8 .אוהל אינדיאני)11 .
חרש מתכת תנ״כי )12 .מראשי העיר תל-
אביב )15 .קול גברי )16 .צופן )18 .תת־מקלע
אנגלי ) 19 .רשע )21 .עוף בית.
)22 בעל אות על מצחו )23 .בעל חי טורף
ממשפחת החתולים )29 .עפיפון )30 .חבר
זמרים )31 .אביזר קדוש )32 .אופה)34 .
אבן קשה )35 .התנפח )36 .גיבורת רומן
מאת זולא )37 .איזור מפורסם כפירותיו.
)38 עיוורת־חרשת־אילמת מפורסמת)39 .
ראש ממשלה בריטי בימי ויליאם הרביעי.
)46 חג באביב )47 .עוף המצטיין ביפי
זנבו )48 .קפטן נאוטילוס )49 .אל מלחמה
יווני )52 .ביצה בסודן )53 .השמצה, עלי לה
)54 .ישו הלך עליה )55 .לאדם חמי שה
כאלה, לפעמים יותר )57 .בסים)59 .
נוי )60 .איכר )61 .חלק מטייסת )66 .אני.
)67 חכמת נסתר (ר״ת) )70 .שנשמה באפו.
)71 רצועה.

-ומדגימות את שימושו

חשבץ 18 6 8

— לא, מייבש שיער !״

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן

אינני מאמין שמקרים אלה קרו במתכוון.״

שרק מוכיח, כי גם הדובר מאמין
בגינטלמניות של השוטרים, כמו שרו.

של פעולות חיבור, חיסור, חילוק וכפל. יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

הווי
אל חעעוה זא ת ב עצ מך

בית־שימוש חשמלי,
העושה את מחצית העבודה
למעגך, מחולל בגסציה
בתערוכת התעשייה
הוא ניצב, גא ושקט, מוגן בחבלים
ושלוש דיילות חתיכות, כשההמונים מס ביבו
ממתינים בתור ארוך וצפוף כדי
לזכות להשליך בו מבט מתפעל: החי דוש
האחרון של פלאי האלקטרוניקה
הבית־שימושית: בית־שימוש חשמלי או טומאטי,
החוסך מהמשתמש בו את כל
עבודת הידיים.

פים את המקום הנצרך,״ מסבירים היצ רנים
באלגנטיות.
לאחר הקילוח, בא הייבוש. משיכה של
אותו מתג לצד שני — ו״זרם נעים של
אוויר חם מייבש את אותו המקום שנש טף.
את הרגשתך אין לתאר,״ מסיימים
הייצרנים בהתפעלות.
מחיר התענוג. ביודהשימוש החש מלי,
הוא מיתקן בצורת קופסה, המור כב
לצד האסלה, וניתן אף להרכבה עצ מית.
הוא נוח במיוחד לגידמים, שכן
ניתן להפעילו גם ברגל, ומהווה ברכה
משמיים לחולי טחורים. לדברי יצרניו,
הוא היגייני יותר מהשיטה המסורתית,
שהיתה טובה במשך אלפי שנים — שלא
לדבר על החיסכון בנייד טואלט. מחיר
התענוג — 490ל״י.
להדגמתו בתערוכה, גייסו השותפים
המייצרים אותו (לפי פטנט אמריקני) את
בנותיהם — לאה ויינר, שבדרך כלל עוסקת
בחינוך ילדים מפגרים, וכרמלה אמ־דרצ׳י,
שבדרך כלל מתגוררת עם בעלה
ובתה באוסטרליה.
הע 071 הזה 1868

הופיע

מ ד רי ך ל תייר
מ ס בי בלעול
מ לוו ה

למעלה מ־ 100 ארצו ת בסדר אלפבי תי,
איו רי םומ פו ת של מ דינו ת וערים.

640ע מודיו מ כילי ם חו מ ר רקע, מ סלולי טיולי ם, מ קו מו ת
שכדאי לבקר בהם, תחבורה, מנ הגי ם, מ אכלי םומשק או ת,
א ק לי ם, וכ תובו ת ח שובות לי שראלי ה מ טיי ל. המדריך נוח
לשימוש ומכיל בסופו מפתח מפורט לפי שמות ה מ קו מו ת.
ה מ חי ר — 24.ל״י

20-ל״י

מחיר מיו חד בחוד שים יוני-יו לי
להשיג בכל חנויו ת ה ספרי ם.

לכבוד

הוצאת ספרים אחיאסף בע״מ
מינימום סרס רא שון

5 0 , 0 0 0
ומצ טבר ו!ד

*הזניה נפרסהראעוו! יניטופסאינה•מיה יעלות עי נזנסין ום עול 250,000
פ ר טי םנדובב׳ ה ח בי ר ה

ת.ד ,4810 .תל־אביב.
נא לשלוח אלי את ה״מדריך לתייר מסביב לעולם״ .רצ״ב המחאה /
המחאת דואר — ע״ס — 20ל״י.
שמי ...
כתובתי

הע.הז 19.6 .

נרשום הנזמעייוזיוז

אגד מוביל בכל הדרכים

כל הדרכים
הנזחלקרו ליחסי ציבור

13־ 11

מני

1973

מרי -המחנה

ב־52׳ או 53׳ ,ונראה שההתקדמות איננה כל־כך גדולה.
בהמשך דברינו העלינו כמה דרישות מעשיות :
• מז נן ־ אווי רכה? מוניתו או טו בו ס :
...יש לדבר על מדיניות המכס לגבי המכוניות. איך,
כבוד השר, אתה רוצה למשוך את בעלי המכוניות
הפרטיות לתוך האוטובוסים והמוניות, אם נהג מונית
איננו יכול להתקין מזגך אוויר במכוניתו, בגלל המכס?
שי מ מון פר ם לדעתי יש לאפשר לבעלי מוניות
לרכוש מזגנים במינימום של מכס. מוניות הן שירות לציבור,
והגיעה השעה לאפשר לציבור לנסוע בתנאים נוחים.
או רי אבנ רי ׳ אני שמח לשמוע זאת. רק השבוע
ביררתי את הבעיה ושמעתי שלא הושג פיתרון.
שי מ ע ון פרסו עמדתי המפורשת היא שגם מונית
וגם אוטובוס צריכים להיות ממוזגי־אוויר. יש לנו ויכוחים,
לא בתוך מישרד־התחבורה...
אי רי אכנ רי ג אני מבין שיש לך ויכוח עם שר־האוצר.
לא ייתכן בארץ אוטובוס. בלי מיזוג אוויר.
שי מעץפרס: לגבי אוטובוסים הודענו שלא נרשה
להביא אוטובוסים ללא מיזוג־אוויר.
או רי אכנ רי ז אני שמח לשמוע זאת.
• צ מי גי ם רדא מכם :
...יש ללכת צעד קדימה ולשחרר ממכס גם את הצמי גים.
אין גורם יותר חשוב לבטיחות מאשר צמיג במצב
תקין, .היום עולה צמיג כ־ 150 לירות. אנשים אינם מחלי פים
צמיגים בגלל היוקר. כפי שכולנו יודעים, צמיג ישן
הוא גורם ראשון־במעלה לתאונות, להחלקה, להתהפכות.
יש לשחרר ממכם גם מיתקני־בטיחות יסודיים כמו
,מגבים. לכל האביזרים הללו יש בארץ מחירים שאין
להשוותם למחירם האמיתי, בגלל מדיניות המכס והמיסוי.
• מ קו מו ת ה גיי ה רב? :
לגבי מיתקני־החנייה אנו מפגרים מאד. הקנס המוטל

הרדיקלי הישראלי
שם חדש נוסף לנוף הכנסת: מרי.
מזח כמה חודשים אנו עמלים על הקמתו של מערך
שישמש כתובת אמינה לכל שוחרי השלום, הדמוקרטיה
והצדק, ושבו ימצאו את מקומם ליברלים וסוציאליס־טים
ללא תווית אידיאולוגית. מערך זה צריך לכלול
את כל החוגים והאישים המוכנים לתת יד לאופוזיציה
לוחמת נגד הסיפוחיזם, השחיתות והכפייה הדתית.
אחרי שנתברר ששום סיעה קיימת בכנסת אינה
באה בחשבון למערך זה, הודענו השבוע לוועדת״הכנסת
שאנו מחליפים את שם סיעתנו ל״מרי — המחנה
הרדיקלי הישראלי״ .באותה שעה מסרנו הודעה דומה
בהסתדרות.
הדבר גרם, כמובן, מייד לגל ניחושים במיסדרונות
הכנסת. מי יצטרף ז מה יהיו סיכויינו בבחירות ז
כבר למחרת היום ניתנה לי הזדמנות להכריז על
כך מעל דוכן הכנסת. זה חיה בעת תשובתי לשר-
המישפטים, בוויכוח על הצעת־חחוק שלנו לאיסור מיס״
חר השרים (ראה מיסגרת) .עמדתי על ההבדל בין מיפ־לגות
המימסד הישראלי ובין מיפלגות רגילות בארץ
דמוקרטית :
אורי אכנרי אני מעז לומר שאין בעולם אח
ורע למיבנה השילטון הקיים בארץ. אין להשוות בין
המפלגות עתירות־הנכסים ועתידות־זזפעילויות הכלכליות,
הקיימות בארץ, לבין מפלגה רגילה בעולם הדמוקרטי...
מנחם בגין 5העולם הזה אינו נכס שלך?
אורי אבנרי ג הוא אינו שייך לשוס מפלגה.
מנחם בגין: למי, אס כן, שייך הנכס הזה?
אורי אבנרי ז תרשה לי להודיעך, כי אתמול ביקשתי
לנתק רשמית את שם העיתון שאני עורך משמה של
הסיעה שאני מייצג בכנסת, והדבר מבליט עוד יותר את
דזוסר הקשר בין השניים.
מריאה 5באיזה שם בחרת?
אורי אבנרי ל מרי — המחנה הרדיקלי הישראלי.
מריאה נ זהו מרי נגד העולם הזה !
קריאה ג יופי של שם !
קריאה ז מרי הקדושה !
קריאה י קיצור של מרים !
היו״ר בן־ציון קשת ז חברי־הכנסת, זה באמת אינו
עומד לדיון.
אורי אבנרי 5אך אני שמח שזה הוזכר, וכך ניתנה
לי ההזדמנות להודיע כאן הודעה זו.

מדוע אתה
סוכל* באוטובוסי

את נאומנו השנתי על פעולות מישרד״התחבורה
פתחנו בנימה אירונית במיקצת, לפני שניגשנו להעלות
את הדרישות של האזרח :
או רי אכנדי: הקשבתי בהנאה אסתיטית רבה לנאומו
של השר שימעון פרם. השר פרס, כדרכו, מגלגל את כל
הרעיונות הקיימים בעולם התחבורה, ויוצר תמונה מרהי*
בת־עין של עתיד שכולו יפה. לפעמים יש לי ההרגשה
שאני חוזה בלהטוט של אמן המגלגל 5—4כדורים צבעו ניים
באוויר. השאלה היא מה הקשר בין המציאות שכולה
עגומה ובין העתיד שכולו זוהר.
אני צריך לשאול את עצמי: מה הקשר בין הסיסמה של
מר פרס מימי רפ״י ,״מכונית לכל פועל״ ,ובין החזון של
סגן־השר גד יעקובי להשבית את המכוניות יום אחד
בשבוע. את הרעיון הזה ניסה שר־התחבורה דויד פנקס

הדבר כמעט לא ייאמן. השבוע סירבה הכנסת להנ
ביר אף לדיון מוקדם בוועדה הצעת־חוק שלנו, שבא
לאסור על שרים לעסוק במיסחר או בעבודה נוספ|
בשכר. הצבעתי בעדה יחידי. נציג הממשלה הצי
להסירה מסדר־היום. כל הקואליציה הצביעה על 1
מיצוות הממשלה. ח״אופוזיציה״ — מהמרכז החופס
וגח״ל עד רק״ח — נמנעה.
לדיון עמדה חצעת-החוק הפרטית שלנו, שכללן
שני סעיפים שונים: אחד האוסר כל עיסוק בלב?
של שר, השני המגביל את כהונתו של ראש־הממשלו
לשתי תקופות״כהונח (של שמונח שנים בסך־הכל).
בהעלותי את הצעת״החוק, אמרתי:
אורי אפנדי 1לפני שנה וחצי גילה העולם הזו
סידרה של גילויים מדהימים על עיסוקיו של משה דיי!
עד אז סברו רבים כי השר עוסק בארכיאולוגיז
כתחביב לשעות-הפנאי, חופר ואוסף. זח חיה בלתי-חוקי
אך נראה תמים.

לפתע נתגלה בי השר דיין הוא סוחר כינ
לאומי כעתיקות, שאוספו שווה מיליונים, וכי
מחזור עסקיו מגיע למאות אלפים.
השר קונה ומוכר, בארץ ובחוץ־לארץ. הוא קונז
בשטחים המוחזקים, מבדווים, החופרים באורח בלתי־חוקי
ומסוחרים. הוא מצרף לעתיקות את חתימתו האישית ואו
הציון ״מאוספו של משה דיין״ ,והדבר מעלה את המחיו
בצורה ניכרת. כל זה פורסם, בצירוף הוכחות ומיסמכים
העליתי לא פעם את השאלה הנוקבת כיצד משלימוו
הרשויות המוסמכות עם הפרת־החוק השיטתית שבעצנ
החפירות הפראיות של השר ובמיסחר האסור בחפצי!
שהם — מבחינת החוק — רכוש השייך למדינה, רכול
גנוב. לא על כך אדבר הפעם.

היום אני מעלה את השאלה אם מותר לשו
ככלל לעסוק כמיסחר — גם כמיסחר שהו*
מותר לאזרח אחר. האם תואם הדכר את הסדו
הטוב כמדינת־חוק, שיהיו לחברי־הממשלד
אינטרסים כלכליים, העלולים להשפיע על הב
רעות מדיניות? ובמיקרה סוחר וחופר
להשפיע על
שטחים אלה,

זה, כדוגמה בולטת: כאשר שר־הביטחו[
בשטחים המוחזקים, האם אין הדבר עלול
גישתו לשאלת החזקתם או החזרתם של
עם כל העתיקות הנמצאות בהם?

בקיצור: האם מותר לשר לעסוק בעסקי:
פרטיים, בעודו מכהן בתפקיד ממלכתי?

ד״ן יכ1ד וסותר בתותחים

חגי ר ת״ הב טי חו ת של סגן־שר יעקובי •
על חנייה של כל האזרחים, מילבד חברי־הכנסת, מהווה
תמריץ לרשויות המקומיות שלא להתקין מקומות־חנייה.
הן פשוט מרוויחות כאשר מכונית חונה במקום אסור.
בעיר כמו פרים חופרים באופן שיטתי מתחת לכבישים,
בכל צומת, ומקימים מרכזי־חנייה תת־קרקעיים.

פסים לכנים דחיידים :

...יש ענין שאני רוגז עליו: אי-מתן הפס הלבן לחיילים
העומדים בצדי הכביש. עוררתי את הבעייה לפני שנים.
קראתי שהצעתי עומדת להתגשם, אבל עדיין אין תזוזה.
יש כאן אבסורד יסודי. החייל לובש מדים בצבע חאקי.
מדוע? מפני שצבע החאקי טוב להסוואה, במייוחד בלילה.
והנד. עומד החייל בערב בשולי הכביש, וכאשר השעה
מאוחרת ושום נהג אינו אוסף אותו, הוא מתייאש ומתקרב
למרכז הכביש. כל אחד מאתנו נתקל בחיילים אלה ואומר
לעצמו: ברוך השם, הפעם לא דרסתי אותו, במיקרה.
הפיתרון הוא פשוט וזול. יש לתת לכל חייל פסים
לבנים זוהרים, לשימוש לצורך זה. זה פשוט — אבל
עברו שנים -מאז הצעתי זאת, והדבר עדיין לא התגשם.

חצי־הר־ון
ריברל-עצמא
אחרי שחברי־הכנסת שובל ואביזוהר העלו מחדש
את הצעת־החוק של גידעון חאוזנר שבאה לאפשר נשו-
אין לחריגים פסולי״חיתון, הסביר גידעון האוזצר מדוע
נמנע מהצבעה. היתה זאת התנצלות על בריחת הל״ע
מן המערכה, והבטחה שחל״ע ישתמשו בעניין זח לצורך
תעמולת״חבחירות שלחם. הם יגידו לבוחר: תתנו
לנו את הקול, כדי שנילחם בכנסת הבאה על הדבר
שהשתמטנו מלהילחם עליו בכנסת הנוכחית.
* קאריקטורה של צילה מנוסי בלוח הכפול, אחרי
שיעקובי הודיע על חיוב נהגים להשתמש בחגורות־במי־חות.
גס דרישה־ זו הושמעה בכנסת לראשונה על־ידי
אורי אבנרי, לפני שבע שנים.

הגשתי על כך שאילתה לראש־הממשלה. ביום ה־19
בינואר 1972 השיבה הגברת גולדה מאיר בצורה חד־משמעית:
אין איסור על שר לעסוק במיסחר. האיסור
היחידי החל על שר, כמו על חבר־כנסת, הוא להשתמש
בתוארו הרשמי לצורכי מיסחרו.
משום־מה הדהימה תשובה זו אפילו מומחים מפורסמיב
למישפט. אחד הפרופסורים הידועים ביותר במדינה, מומחה
למישפט קונסטיטוציוני, אמר לפני־כן שהוא בטוח שיש
חוק האוסר עיסוק כלכלי של שרים. אחרי כמה ימים של
חיפושים קדחתניים טילפן והודה בבושודפנים שנסתבר
,לו שאין חוק כזה.

האס אפשר לסבול מצב בזח?

מה היינו אומרים לולא פרש השר יעקב שמשון
שפירא מן הפרקטיקה המשפטית שלו עם התמנותו לתפקיד
שר, והיה ממשיך בעצם הימים האלה להופיע בבתי־המישפט
כפרקליט, בעודו מכהן כשר־המישפטים?
אם אינו עושה כך כיום, נובע הדבר אך ורק מרצונו,

שר־הבריאות יכול לעסוק כמיסחר ברפואות,
או לנהל חברה קבלנית המקימה כתי
חולים. שר־התיירות יבול להקים ולנהל כתי
מלון. שר־החוץ יבול לנהל עסקי אימפורט ואקס־פורט.
אולי
אנחנו צריכים להודות לשר־הביטחון על כן
שהוי סוחר רק בעתיקות, ולא במטוסים ובתותחים. אין
שום חוק המונע זאת ממנו.

כהיעדר חוק, אין תחום ברור כין מותר
לאסור, כין מוסרי לכלתי־מוסרי.

ספיד, אבן, גולדה ותנסו
,שר־האוצר מגלגל מן הצד מיליארד ורבע לירות מחוץ
לתקציב המדינה, גובה תרומות ומעביר כספים על־פי
רצונו הריבוני, מחוץ לכל ביקורת דמוקרטית.
דיברתי אחריו, בגדר הנמקת ההימנעות שלי :
אורי אבנרי: כל הקומדיה הזאת סביב פסולי־החיתון,
שנערכה בכנסת בשנה האחרונה, ושעוד תיערך
במערכת־הבחירות הקרובה, יש בה מוסר־השכל אחד
ויחידי: אבסורד הוא לנסות ולתקן דברים בתוך מישטר
הכפייה הדתית.

בשם שאין חצי־הריון ואין רבע-הריון,
והגברת הנכבדה או שהיא בהריון או שאיננה
בהריון — כך אין חצי בפייה דתית ואין רבע
כפייה דתית.
הצעת האוזנר לא תתקבל בכנסת זו, ולא תתקבל
בכנסת הבאה, היא לא תתקבל בשום כנסת שבה יש
קואליציה בין אתיאיסטים תאווי-שילטון ובין כוחות
הכפייה הדתית. לכן יש לחזור לדרך-המלך: הדרישה
היסודית להפריד בין הדת והמדינה, להנהיג נשואין אזר חיים
וגירושין אזרחיים לכל דורש, להקים מישטר אנטי-

1ה סימעט לא ״אמן: הצענו לאסור על
שרים לעסוק במיסחר, הקואליציה הצביעה
נגד -וה..או 3ו1יציה״ של הוד מלכותה נמ1עה...

צגי גרשוני: זוז לא נכ 1ן •
אורי אבנרי ג אושר מטל הדוכן הזה׳ ש שר
האוצר — מתוך דחפים פילנטרופים טהורים —
עוסק בגביית תרומות ומעביר אותן למי שהוא
מעביר אותן, לפי החלטתו, מחוץ לתקציב המדינה,
מחוץ לביקורת של הבית הזה. אני מציע לכם
לקרוא את הפרוטוקול.
שר־החוץ הפך סיטונאי של כתיבת היסטורית בשעות,פנאי.
פקידי מישרד־החוץ מגוייסים למשימה זו. הוא
:ובה שכר־סופרים המגיע להון־עתק.

כאיזו מידה נמכר כאן הפירסום, אשר לו
ווכה מר אכן כתפקידו הממלכתי, כצד פרי
הגותו? מה כדיוק קונה המו״ל, המשלם למר
>כ* מאות אלפי דולרים, כמפרעה על ספרו?
חיים קורפי (גח״ל) :ומה דינו נ5ול חבר־כנסת
המשתמש באינפורמציה שהוא מקבל כחבר־כנסת
לצורך עיסוקיו 7
אורי אבנרי נ ח״כ אינו שר. מי שמציע
להגביל עיסוקי ח״כ, יואיל להגיש הצעת־חוק בנדון.
דכ מילמן נ תצרף זאת להצעת־החוק שלך.

הזכות לפרסם את זכרונותיה, אותם היא מתכוונת לכתוב
באחד הימים, בעזרת השם. גם המיפרעה נקבעה בעזרת
השם — שמה של ראש ממשלת ישראל, גולדה מאיר.

עם כל הככוד לה ולזכרונותיה, אני מרשה
לעצמי לפקפק אם אותו מו״ל היה משלם א?,
רבע מן המפרעה הזאת, אילו היתה הכותכת
כיום אזרהית פשוטה כשם גולדה מאיר.

הנורמות שד..נ תיני ננ ט
הגיעה השעה להקים מחסום ברור.
היו ימים כאשר היינו בטוחים שאין שחיתות חמורה
במערכות השלטון של ישראל. לאחר מכן השלמנו עם
קיומה של שחיתות בדרגים שונים, אך התנחמנו באמונה
שצמרת המדינה עצמה מחוסנת בפני פיתויים חומריים.

כמציאות של ישראל של ,1973 אין עוד
מקום לאמונות טפלות כאלה.
איש אינו מחוסן. בחברה שבה השחיתות אוכלת כל

דיין בודק ע תי קו ת בעזה

חלקה טובה׳ שבה נוצר מעמד שליט חדש של מתעשרים 1 1של דבר ״השילטון״ הוא דבר מופשט. האנשים הס
בקלות בעזרת השלטון, שבה הפכו נתיבי נפט וורד ו־העושים
את השלטון. 10 אוטוקרס לנורמות חדשות, שבה מתגלה לפתע קרן ספיר
שנית: בעידן זה מאפשרים כלי-התקשורת שטיפת-
של מיליארד ורבע לירות — בחברה זאת יש צורך חיוני
מוח טוטאלית, כך שראש הממשלה כימעט ואינו ניתן עוד
ודחוף להגן על השרים מפני פיתויים מסוכנים.
להחלפה בדרך רגילה.

לכף מכוון סעיף ז 2של הצעת־החוק שלי.
הוא קוכע כפשטות :״שר לא יהיה רשאי לעסוק
ככל עכורה אחרת שהיא, תמורת שכר,
ישיר או עקיף, וכן לא יעסוק שר כמיסחר, ולא
יהיה פעיל ככד עסק שהוא.״

אם יש לשר רכוש המכניס לו הכנסות, ידווח על כך,
אחת לשנה, למבקר־המדינה, והדבר יפורסם ברבים. הוא
הדין לגבי ההכנסות הרשומות על שם בני־המשפחה
הקרובה של השר.
זוהי הצעה פשוטה, הצעה שהיתר, צריכה להיות מובנת
מאליה במדינת־חוק, המקפידה על טוהר המידות. אני
מציע לכנסת להעביר אותה לדיון טרומי.

יהיה זה תמוה — ויותר מתמוה — אם
יקום י שר ויציע, כשם ממשלת ישראל, להסיר
הצעה זו מסדר־היום.

אין ו הינ מו( >*ו 7ד ה?
הריני מודיע בזה שאם מסכימה הממשלה להעברת
סעיף זה לוועדה, אני מוכן לוותר על סעיף 1של הצעת־החוק,
לטובת העניין הזה. אחרת אעמוד גם על סעיף זה.

הסעיף קוכע שראש־ממשלה לא יכהן כ־תקופת־כהונה
שלישית כרציפות.

מודעה לספרו של אבן בארה״ב

הגבלה חיונית זו נתקבלה בארצות־הברית לגבי הנשיא,
שהוא גם ראש־הממשלה. היא נובעת משתי אמיתות :

אורי אבנרי נ אני מחזיק בידי מודעה מטעם מו״ל
ורמי, שפורסמה בעיתון ניו־יורק טיימס. היא מפרסמת
זת ספרו של מר אבא אבן, ארצי, תחת הסמל הרשמי של
!זנת הכ״ה למדינת ישראל, והכותרת ״המתנה היסה ביותר
׳חגיגת כ״ה שנים למדינת ישראל״.

ראשית: חוסר תחלופה כצמרת השילטון
גורם כהכרח להתנוונות, להסתאבות, להתנשאות,
לרודנות ולשחיתות. אם לצטט את לורד
אקטון :״השילטון משחית, ושילטון מוחלט —
משחית כאופן מוחלט.״
מנחם בגין נ ברנד שאו אמר: השילטון לא

לא מכבר נודע שראש־הממשלה עצמה, הגברת גולדה
!איר, מכרה למו״ל פרטי, תמורת מיפרעה עצומה, את

משחית, האנשים משחיתים את השילטון.
אורי אבנרי נ זהו ניסוח יותר נכון. בסופו

סמל המדינה — פירסום לספר פרטיי

כפייתי, כמו בכל מדינה דמוקרטית בעולם.

כד השאר אינו אלא טכסיסי־בחירות. אתם,
רכותי מהליכרלים־העצמאיים, לא תצאו נשכרים
מכד התעלולים האלה ...הליברלים העצמאיים
כרחו כל עוד נפשם כם, ועכשיו הם
רוצים להפוך את הכריחה שלהם דדגל-כחירות.

הוד ברי ה״מ:
כדורגלל מי פ ל גו ח
מנחם בגין העלה, בתמיכת הממשלה, את בעיית
״הרדיפות של יהודי ברית־חמועצות, עיראק וסוריה״

בהצעה כוללת אחת. הגבנו על כך בראשית דברינו :
אורי אבנרי יש להבחין הבחנה גמורה בין מצב
יהודי ברית־ד,מועצות, ובין מצב היהודים בסוריה ובעיראק.
אלה הן שתי בעיות חמורות מאד, אך שונות בתכלית
שינוי. כל אחת מהן ראוייה לדיון מקיף בפני עצמו,
ותמהני מדוע עורבבו יחד בוויכוח הזה.

חוששני שבעיות פנים-מיפלגתיות וכין־
מיפלגתיות השפיעו על-כך. ככלל, אדוני ־היו־שב־ראש,
אני הש, כמורת-רוח רכה, כיצד גוברת
ההתרוצצות האינטרסנטית של גופים וגו־פיפים,
הנערכים למידחמת-כחירות, והיא המשפיעה
עד הטיפול כנושאים אלה של פיקוח
נפש והצלת אחים, אשר צריכים היו להיות
משוחררות מכל לחץ אינטרסנטי ומאבק
מיפלגתי.
איך לה,אבק על דרישה זו לעלייה בצורה היעילה וה
כישראל
נכונים שני הדברים פי כמה וכמה.
מהות המשטר, הכולל את האופוזיציה הממוסדת,
מונע את החלפת מיפלגת השידטון, המח זיקה
ככל עמדות-המפתח מזה ארבעים שנה.
כמצב זה חיוני שבעתיים שתהיה לפחות תחלופה
אישית.
אמצעי־התקשורת העיקריים — הטלוויזיה הממלכתית,
הרדיו הממלכתי וחלק מהעיתונות, הם מכשירים של
שטיפת־מוח בידי השילטון. ראש־ד,ממשלה, כל ראש־ממשלה,
הופך בנקל לגיבור לאומי, עד שאיש אינו מעז
להשמיע דרישה להחלפתו, אלא ברגעי־משבר עליונים.

די לראות כימים אלה איד מושכת הגברת
גולדה מאיר את מיפלגתה שדה כאף ומשחקת
עימה מישחק של חתולה כעכבר, כדי להיווכח
לאיזה מצב כיזנטיני התדרדרה מערכת־השיל־טון
כמדינה, כעיקכות נסיכות אלה.
הצעת־חוק זו זכתה במיספר הסידורי רע״ב. ואכן,
הנושא הוא הרעב לשילטון.
אני מציע לכנסת להעבירה לוועדת החוקה חוק ומישפט.

יעו׳ את הלוי בעי מ
תפקידו של שר־המישפטים, היה קשה. איך מנמקים
הצעה להסיר הצעת־חוק כזאת מסדר־היום !
תחילה שלל שפירא את ההצעה להגביל את ת קר
פות״הכהונה של ראש״הממשלה. לדבריו, אין הדבר
מקובל בשום מדינה. את ההקבלה לארצות״הברית שלל,
כמובן, בטענה ששם מדובר בנשיא. הוא הביא כמה
דוגמאות של ראשי־ממשלות שכיהנו שנים רבות.
אחר־כך עבר לעניין המיסחר. כאן חזרה תופעה
שהפכה לאחרונה תופעת־קבע בבית: גח״ל ומפ״ם התלכדו
להגנת הממשלה בליכוד לאומי מהלוי עד יערי.
(המשך בעמוד )32
מועילה ביותר?
מציעים לנו כאן לחבל בביקורו של ליאוניד ברז׳נייב
בארצות־הברית, ולטרפד את הברית האמריקאית־סובייטית
ההולכת ומתגבשת. האם זה סביר? האם זה מועיל?

אני מפקפק ככך מאוד-מאוד. אני חושש
מפני פוליטיקאים ממולחים כמו הסנטור הנרי
ג׳קסון. להם קל להילחם עד היהודי האחרון,
כדי להשיג מטרות אישיות ומיפדגתיות, שהקשר
ביניהן וכין האינטרסים של יהודי ברית•
המועצות הוא מיקרי לחלוטין.
מר ג׳קסון הוא אביר המלחמה הקרה, הוא נציג
תעשייודהנשק האמריקאית, הוא מועמד לנשיאות ארצות-
הברית, הוא יריב של הנשיא ניכסון. מה לכל זה ולגורלם
של יהודים בווילנה, בקייב ובטשקנט? ועכשיו הופך איש
זה פיתאום לגיבורם של יהודים בארץ, ושל יהודי ברית־

המועצות!

אחרי שנה רצופה אכזבות
ומרורים, סוף״
סוף זה הגיע: תוך
שבועיים אתה מועלה
בדרגה, וזוכה לשפר
ויחס בהתאם. אם רק
תיזהר מלחפון ל״עבד
כי ימלוך״ — כי אז
ו 2במרס -
ודאי שהעלייה בדרגה
20באפ רי ל
הבאה תהיה הרבה יותר
קרובה, ובעלת
אפקט הרבה יותר משכנע. שיחת טלפון
שקיימת בשבוע שעבר עם מישהו מעיר
אחרת, תישא פרי בשבוע הבא. כדי ש־לפרי
יהיה ערך ממשי, עליך כבר לפעול.

צפוי לכם שבוע מעניין
וסוער, הן מבחינה פינאנסית
והן מבחינה
רומנטית. אפשר שתעשו
כסף בעזרת או כתוצאה
מקשר רומנטי
ואפשר שהרפתקה רומנטית
תעלה לכם בכסף
רב. השתדל לא
להמר ולא לסכן כספך
שלא לצורך, כי אתה
עלול להיגרר להוצאות כספיות לא כדאיות.

זהו שבוע הממזג את
המיסתורין של חייך
הרוחניים עם כמה וכמה
הישגים מוחשיים
ביותר. שבוע טוב, במה
שנוגע לחימורי-
טוטו ופיס, לעיסקי-
מניות או להימורי-
אהבה. זהו השבוע בו
מוטב להיפגש עם זרות
מאשר עם ידידות מוכרות,
או כדאי ללכת בשבילים לא ידועים,
ולטייל במקומות לא כל-כך מוכרים.
אלה הפגיעים בליבם: יזהרו נא
במיוחד, השבוע. מצב מעויין בקרב המשפחה.
אתה יכול לצפות בקרוב למתנה.

סאוחיס

אם חשבת לנסוע ביוס
ב׳ ייתכן שתתאכזב. אבל
גם אס עלה הדבר
בידך, זכור שדווקא
ימי ד׳ עד ו׳ הם קשים
ומסוכנים במיוחד. על״
כן מוטב שתרכז בהם ן דברים הקשורים בבי1110

ואס אתה חייב
;21 גי נני -
__ר׳? דינ יי
לנסוע, נהג בעצמך.
פגישה מיקרית הופכת
לרומאן של קבע. הצלחה, בה זכיתה לאחרונה.
מתגלה כעלייה ברמת חייך.

העבודה בוערת ויש
אפילו תוצאות די מפתיעות
לעבודתך, אבל
ההמולה שאתה מקים
סביבן, מחשידה אותך
שאתה מדבר יותר על
העבודה מאשר מבצע
אותה. הדבר היחידי
שבולם ומרסן אותך
היא בעצם שותפתך
המצביעה בפניך כל ה זמן
על נקודות התורפה שלך. דע לך כי
יש הרבה הגיון וחכמה בדבריה אלה.

בכוח האינרציה מוטב
לזוז קדימה מאשר תוך
כדי הפעלת כל השרירים,
כל הזמן. זוהי
תקופה בה מוטב לחשוב,
הרבה, לפני כל
צעד. ואומנם, אם כן
תעשה ולא תירתע מן
22גאוגוסס - המפתיעות המסקנות
22בספסמבד
שתסיק — תגיע רחוק
השבוע. יש סיכויים ל־העלאת־שכר
או להכנסה גדולה יותר.
צפוי לד שבוע מעניין ודי רומאנטי

האם את באמת מאמינה, בת מאזניים, כי
תוכלי להמשיך במיש־חק־הכפול
7אפשר לרמות
במשך חודש,
חודשיים, שלושה, אבל
לא במשך שנה, ולא
את כל האנשים הסוב״
ביס אותך ! השבוע
סאזנ״ס
יהיה עלייך להחליט,
לכאן או לכאן — מי
יהיה הגבר שלך באמת.
לבושך השבוע: קל.

הגיע הזמן שתגלה קצת נדיבות לידידין,
אחרי כל מה שהם עשו למענך. ייתכן
וייגרמו לך קשיים בתוכניותיך.
הגשמת

אין העניין דוחק
— מוטב שתמתין
קצת ולא תעשה שום
דבר גורלי. מכתב שיגיע
אלין ישנה את
דעתן על אדם קרוב
אלין. בת עקרב —
22ב או ק טו ב ר •
אל תהיי כל-כך ותר22
בוו במבר
נית. הגיע הזמן שתלמדי
לעמוד על שלך. זה ישתלם לך בסו-
פו-של-דבר. אנשים מעריכים עיקביות.

אם תפקח עין ותתבונן היטב באנשים ובאירועים
הסובבים אותך, צפויים סיכויים

לרומן נעים, או לקי־דוס
הקריירה והמעמד
החברתי. משא־ומתן שהתחלת
בו לפני זמן
מה, ושנראה לך בשלביו
הראשונים כהרפתקה
פזיזה, עשוי להתגלות
השבוע כצעד
נבון מאוד, מלהיב ומרתק.
מה שחשוב עוד **יי ז>11111
יותר — הוא יישא רוו־חיס
גדולים בעתיד. נסה לפתור כבר עכשיו
את הבעייה המשפחתית המציקה לך.

עקת

ו!שח

יי קריעות ביניים

(המשך מעמוד )31
יעקוב שימשון שפירא אין
ספק שאם נשתחרר מכל הדברים שחבר-
הכנסת אבנרי מדבר עליחם כעל ודאות,
כעל דברים שהוכחו, כאילו הכל יודעים
אותם, כל הדברים ״הטובים״ — במר-
כאות כפולות ומכופלות — נגד שר־הבי־טחון,
נגד שר־החוץ, מדוע הוא כותב ספ רים
--מ י שיודע לכתוב ספרים,
יכתוב ספרים; מי שיודע לכחוב ג׳ורג־לים,
כותב ג׳ורנלים. יש אנשים שלא אוהבים
את הספרים, ויש הרבה אנשים שלא
אוהבים את הג׳ורנלים האלה, ויש אנשים
שאוהבים רק חצי של חג׳ורנל שכותב או תו
חבר־הכנסת אורי אבנרי.
בנימין הליי: החצי האחרון.
יהונתן יפרח למה אתם עושים
תעמולה לד,עולם הזה ן
אורי אבנרי: למה לא?
יעקוב שימשון שפירא: זה
כבר מיספר שנים שחבר־הכנסת
אבנרי שם לו למטרה לעפר בעפר
את שר־הביטחון, באופן אישי. אני
מבין שהוא אינו אוהב את הפוליטיקה
שלו, אבל הוא פגע בו בלי
סוף באופן אישי.
מאיר יערי: כל ימי חייו הוא
עושה זאת !
לאחר מכן מצא ליקוי אחד ויחידי
בהצעת-החוק שלנו: לא ברור בח מה
יחיה מצבו של איש מושב או קיבוץ,
שייבחר כחבר־תממשלה. חאם מותר לו
לקבל הכנסות ממשקו ז
יעקוב שימשון שפירא על עניינים
אלה אפשר לעבוד, וצריך לחשוב
ולעבוד. אני חושב שאסור לשר לעסוק
בפרופסיה, אסור לו להיות אקטיבי בעסקים
כלכליים פרטיים. אבל על הכל צריך
לחשוב ולשקול, ולא לומר ששר לא יק בל
נוסף על משכורת והוצאות שום הכ נסה
שהיא, להוציא הכנסה מרכוש. אם
חבר מושב עובדים מוסר את משקו, הוא
מקבל הכנסה, וזו לא הכנסה מרכוש.

למה לא ידוו סועדהי

ק 1ג

השתדל לא להציק לחבריך לעבודה. כי
בעתיד הקרוב מאוד
תזדקק לכל רצונם ה טוב.
היחסים המתוחים
עם בן זוגן ישתפרו
בעיקבות פגישה
בלתי צפויה עם ידיד
קרוב, אותו לא פגשת
זמן רב. אל תיקח על
עצמך סיכונים מיות21ב
דצמבר ־
10 בי גו א ר
רים בענייני כספים, ואל
תיכנס להרפתק-
אות-נפל עיסקיות וכן לא פיננסיות.

פלירט לא־מחייב, או רומן אהבהבים קצר
ומרגש, צפוי לך, בת דגים, לקראת סוף־
השבוע, או בתחילת השבוע
הבא. השותף לפלירט
או לרומן יהיה
גבר אשר ראית בו עד
כה רק ידיד ותו־לא,
ואשר בתקופת ליבלוב
האהבה שלכם נידמה
יהיה לך כי זהו הא־ביר־על־הסוס־הלבן

את ממתינה כל השנים.
בשטח העסקים — אין
חדש. השבוע יעבור בשיגרתיות רגילה.

כמו מצפן המצביע תמיד צפונה, את חוזרת,
בהתמדה מדאיגה,
למצבים ישנים ולקשרים
ותיקים. היזה רי
! דעי שלא כל תגובה
הדומה לזו בה
נתנסית בעבר — זהה
עם מה שאת כבר יודעת.
את עשוייה ללכת
על קרקע בטוחה
ולהיתקל במוקש ריג-
שי. מעל לכל הישמרי
לא לסבן אדם בקשרים ריגשיים עזים.

אנחנו צריכים להתאים את הדברים ל חיים
בארץ. אצלנו אין ג׳נרל מוטורם,
ולא מוכרים את המניות של ג׳נרל מוטורס,
אין אף שר שהיו לו מניות בג׳נרל מוטורס.
אצלנו שיטה אחרת, ארץ קטנה. אנשים
פשוטים, לא אצילים, לא פלוטוקרטים יוש בים
בממשלות. תהיה הממשלה איזו ש תהיה,
לא פלוטוקרטים יישבו בה.
חיים קדרסו: השר מציע תי־קונים
אלה לוועדה?

יעקוב שימשון שפירא:

לו הוגשה הצעת־חוק בגבולות כ§
אלה,
הייתי מציע להעבירה לווע?

אבל כאשר מציעים --
יעקוב נחושתן: בוועדה אפשר
לשנות.
יעקוב שימשון שפירא: לא. את
הסעיף הראשון אינני מקבל. אינני מקבל
את הארגומנטציה שליוותה את הצעת־ה־חוק.
אינני מסכים לרוחב של החוק. לכן
אני מציע להסיר את הצעת־החוק מסדר־היום.

חילופין
ובדור בואש
השתמשתי בזכותי להשיב לשר. אמרתי,
בין השאר :
אורי אבנרי: מכיוון ששר־המישפ־טים
הוא אחד הטוענים המוכשרים בארץ,
גם כשר וגם כמישפטן בבתי-המישפט, אני
מודד תמיד את כוח העניין שהוא מייצג
על־פי כוח הטענות שלו. אם הטענות שלו
אינן משכנעות, סימן הוא שהעניין חלש
מאוד. נדמה לי שלגבי שני הנושאים ש־הכללתי
בהצעת־החוק שלי, דבריו של שר־המישפטים
היו מאוד לא משכנעים.

דווקא הדוגמאות שהביא שר־המישפטים
הן מאלפות. הן מוכיחות
שגם כמדינות דמוקרטיות
מובהקות, קשה מאוד להיפטר מ־ראש־ממשלה.

קשה
להחליף ראש־ממשלה בדמוקרטיה,
אולי אף יותר מאשר בדיקטטורה. במיש־טר
דיקטטורי יש דרך פשוטה מאוד ל החליף
את ראש־הממשלה: קבוצת־קצי-
נים מתארגנת, משגרת חטיבת שריון או
להק של חיל־האוויר, וראש־הממשלה מת חלף
בצורה מהירה ויעילה.
מנחם בגין ז הס מחליפים
חייהם בכדורים בראש.
אורי אכנרי: במדינה דמוקרטית,
ראש־הממשלה מרכז יותר ויותר עוצמה

פוליטית בידיו, ככל שנמשך שילטונו. גו ברת
גם היוקרה האישית, הנובעת מעצם
שילטונו, בגלל ההזדהות הציבורית הטב עית
עם ראש־הממשלה — כל ראש ממ שלה.
אחרי
שהנשיא פרנקלין דילאנו רוזוולט
נבחר בפעם הרביעית( ,ואילולא נפטר,
יכול היה להיבחר גם בפעם הרביעית וה חמישית)
נמצא צורך לשנות את החוקה,
כדי להגביל את תקופת־כהונתו של ראש
הרשות. מבחינה זו, דומה הנשיא בארצות־הברית
לראש־הממשלה אצלנו.

לגבי הסעיף הזה, אני מכין את
עמדתו של שר־המישפטים. הוא
מייצג מיפלגה, ומיפלגה זו תלוייה
היום בדברה )טל ראש־הממשלה :
רוצה להמשיך בתפקידה — תמשיך,
לא רוצה להמשיך בתפקידה
— לא תמשיך. לשר-המישפטים
אין ברירה, אלא להתנגד לעיקו .
שאני מציעו.

נן או לא?
לעומת זאת, מדאיגים אותי דבריו לג בי
הנושא השני. חשבתי שאפילו אם שר-
המישפטים יבקש מטעמים מפלגתיים לה סיר
את הצעת־החוק שלי — וכולנו יוד עים
שהממשלה מתנגדת לעיתים קרובות
להצעת־חוק, לא בגלל תוכנה אלא בגלל
זהות המציע — יצהיר לפחות שהוא דו גל׳
בשם הממשלה, בעיקרון ששר לא
יעסוק במיסחר או בעיסוק אחר.

מה שאמר שר־המישפטים — והקשבתי
היטב לדבריו — אינו
מגיע לכך.

הוא אמר ששר יכול להמשיך להיות
בעל בית־חרושת, מבלי לנתק את עצמו,
לפחות זמנית, מאותו בית־חרושת. אין כל
הבדל בין שר־מישפטים הממשיך לטעון
בבית־מישפט כפרקליט, לבין שר־המיסחר־והתעשיה
הממשיך להיות בעל בית־חרו־שת.

יעקוב
שימשון שפירא: גם

לדעתי אין כל הבדל.
אורי אבנרי: אני שמח ש אתה
אומר זאת. יש לקבוע זאת
בחוק.
הדוגמה של חבר ההתיישבות העובדת
אינה לעניין. אפשר היה להכניס פיסקה
בעניין זה לחוק, בעת הדיון בוועדה.

חאופזזיציה נמנעה
נראה שחשר שפירא חבחין בעצמו ש-
טיעונו הוא כה חלש, שהתגובה הציבורית
עלולה לחיות שלילית. מה שנתקבל
הוא שהממשלה מסרבת להגביל
את עיסקי המיסחר והכסף של חבריה
— ולמעשה היא פותחת פתח לשחיתות
בדרג העליון.
על כן עשה מעשת בלתי-רגיל: הוא
חזר לדוכן־הנואמים אחרי שכבר השבתי
לו( .לפי התקנון, בעל ההצעה מדבר
אחרון. אך התקנון גם קובע שחבר-ה-
ממשלה יכול לנאום בכל עת שהוא רוצה)
.דבריו היו קצרים :
יעקוב שימשון שפירא: ביקשתי
פעם נוספת את רשות־הדיבור, כדי להב היר
הבהרה מוחלטת, שאני תמים־דעים
עם הרעיון, שחבר ממשלה אינו יכול ל עסוק
לא במיסחר ולא בתעשייה ולא ב שום
עיסוק אחר עיסוק אקטיבי, זולת קב לת
הכנסות מנכסים שהיו לו מקודם, וק בלת
הכנסות אלה בדרך פסיבית.

יתרה מזאת. אני יכול לומר, שאם
חבר-הכנסת אכנרי ישנה את
הצעת־החוק שלו ברוח הדברים
האלה, כפי שאמרתי אותם, שלא
תיפגע לא בהתיישבות, לא כאיכר
הקטן וכדומה, אתמוך בהעברתה
לוועדה.

זה היה ניצחון מוסרי מפתיע. אבל
לא היה לו תוכן מעשי. השר ידע, כמובן,
שבכנסת הנוכחית לא תגיע הצעה נוספת
לדיון ולקכרעה, ובכך הורד כל העניין
מן הפרק לזמן רב.
לשרים מותר להישאר ספסרים, אם
הם רוצים בכך.
ההצבעה על כך היתח מבישה. לא רק
שכל הקואליציה הצביעה נגד הצעתנו —
אלא גם כל ה״אופוזיציה״ נמנעה מהצבעה
על עניין פשוט וחיוני זח. דוברי
גח״ל, המרכז החופשי ורק״ח ניסו לאחר
מכן לפברק כמה נימוקים להימנעות
זו — אך חיו אלה דברים שדופים.
העובדה נשארה: במאבק זח נגד השחיתות,
חם סירבו לתת יד לפעולה.

שיעררויאל...
שיער אסוף, חופשי זוהר
שיער גלי ומתברר
שיער גולש נעים ורך
שיער רויאל
השיער שלך.
לשיער רויאל -שמפו ״רויאל״

לבחירתך שמפו רויאל
ב־ 4סוגים שונים:
ירוק ־ לשיער יבש
כחול ־ לשיער שמנוני ורגיל
אדום ־ נגד קשקשים
צהוב ־ עם תוספת
הלימון הנפלאה

שמפו רויאל

נ;<וו*ו_ו>זן ב סיי מו/
פרס1ם ׳פלך׳ צילום: גברא

העולם הזה 1868

סיקרו־ת
מדוע נקט;! שידור
משחק ה כ דור סלי
מה בדיוק קרה באמצע מישחק הכדורסל
על גביע המדינה בחולון, בין מכבי תל-
אביב ובית״ר ירושלים, כאשר פתאום
הופיעה אילנית בפזמון ובעקבותיה הוקרן
מיצעד־פזמונים מאולתר?
הפסקת השידור גרמה לזעם לאומי, במופע
שמאות אלפים צפו בו. המונים אלה
כבר רגילים לתקלות בטלוויזיה, אבל
הערתו המרירה של דן שילון, שקל יותר
להעביר שידור ישיר מקוריאה מאשר מחולון
— רמזה על כך כי הגיעו מים עד
נפש.
מה קרה? שום דבר מיוחד: הטכנאים
שישבו בניידת־השידור החליטו שבעצם
מתחשק להם לראות את המישחק מה־מיגרש.
בלי היסוסים רבים הס נטשו את
מכונית השידור. ,ניכנמו לאיצטדיון. בינתיים
נישרף פקק במערכת החשמל של
הניירת — ולא היה איש״ שיחליפו, עד
שהזעיקו את הטכנאים מהמיגרש.
תיאטרון מין קומדיה עצובה יושבים אנשים וחושבים: מה נעשה
לתיאטרון הישראלי ולא עשינו לו? התי אטרון
המיסחרי פורח, והרפרטוארי מעלה
פריחה. כל שבוע מעלים על הבתב תפי־לות־אשכבה
מנומסות להצגות חדשות,
ודנים ברותחין, שהפשירו בדרך מהתיאטרון
לאולפן־ההקלטה, את מצב השחקן
ומצב המחזאי. ב עיקר
המחזאי המ קורי
העצלן. בעצם,
איפה הוא ן
אחד מאותם ׳זימר־בים
לשפוך זעם
הוא תום לוי. מבקר ה
תיאטרון של תוכ נית
בימות ובדים,
מרצה באוניברסי טה,
מלמד תיאט רון,
ומדבר על תי אטרון
לפחות חמש
דקות כל שבוע,
במיסגרח פינה קבו עה
ברדיו (הדרן).
בקרוב יהפוך תום לוי הדוקטור, לתום
לוי הפאציינט, כשהוא עצמו יהיה הנושא
הנידון: הוא החליט, במקום לבקר —
לביים בעצמו. הוא יעשה זאת בבמה של
התיאטרון העירוני בחיפה, במחזה מקורי
בשם אנשים קשים, מין קומדיה בשתי
מערכות מאת יוסף בר־יוסף.
עצם הכינוי ״מין קומדיה״ כבר מעורר
חשד. מה עוד כשזה מודבק לאנשים
קשים. איזו מין קומדיה יכולה זו להיותו
״ובכן,״ מסביר הבמאי, כשהוא נעזר
בתפקידו כקיורא־מחזות־לשעבר של הטל וויזיה
,״זו לא קומדיה מרגיזה כמו אצל

ברית ה מיל המב טי ח ה
ל תינו קשה חיי ם
ימשיכו להתע לל בו
***מע אדם?!טן. אתה יצור קטן
16/ //ועלוב, מצחין וחסר־אונים, נוקשה
וחלול, חסר רוח־חיים. אם תתבונן אל
עמקי־נשמתך — תמצא איש אכזרי, חמדן
ותאוותן. אם יש לך אשה, אינך רוצה
אלא לדפוק אותה, כדי להוכיח לעצמך
שאתה גבר. אתה סובל מעצירות, מתעלל
בילדיך, אין לך מושג מה זאת אהבה.״
נאום וילהלם רייך, אחד המדענים ה מוזרים
של המאה העשרים. תורתו אומרת,
בקווים כלליים מאוד, כי הכוח המניע
העיקרי של האדם הוא האנרגיה המינית.
ואם זו אינה משתחררת בדרכים הנכו נות
— היא פורצת החוצה בהרסנות.
תורה זו הובילה אותו תחילה אל מרומי
ההצלחה — כאשר היה נדמה לגרמניה
הנאצית למשל שהוא מטיף לסוג מסויים
של חופש מיני. אבל, כאשר המשיך
והסיק את המסקנות מן התיאוריות שלו —
הפך להיות נרדף על־ידי נאצים וקומו ניסטים
גם יחד.
באמריקה, שם מצא מפלט עוד לפני
מלחמת העולם השנייה, נעצר אין־סוף
פעמים על־ידי המשטרה, עקב תלונותיהם
של צדקנים למיניהם. אלה הביטו
בחשד על מחקריו על האורגאזם, ועל
המעבדות שהקים בביתו, בהן ניסה ליצור
את האנרגיה המיוחדת הזאת.
רייך מת בכלא, בעקבות אחת התלונות
הללו. היה זה לאחר שנים של רדיפות,
בהן הואשם אפילו בטירוף, על־ידי מת חריו
השונים.

^ ף לאחרונה,

להביא חתן מארץ־ישראל

בטל בפני חופש האומה. שבמקום החופש
האישי בא החופש הלאומי.
״ואתה שש לסיסמה החדשה, מתוך פחד
להתבונן בעצמך. אתה שוכח מה שעשו
למענך אנשים כמו ג׳יורדאנו ברונו, או
קארל מארקס. ואינך מבין שהאנשים ה־

האמיתי, מקבל תורות מבחוץ מבלי שיבין
בהן דבר. לנין דיבר איתו על הפרולטריון
כדיקטטור — וכל מה שהאדם הקטן הבין
זה •שדיקטטורה זה טוב. לפיכך, קם והקים
לעצמו צבא של מדגלים, משטרה חשאית,
בתי־כלא וחדרי־עינויים — כדי לשמור
על הדיקטטורה.
חופש האהבה מתפרש אצלו כרשות
לאנוס כל אשד, בדרך. במקום לחסל את
העוני, הוא מחסל את העניים. במקום
חינוך לתרבות, יש חינוך ללאומנות.

ך* •טלאדם קטן יש בעיות הוא מת-
חבא מאחורי סיסמאות .״זו אשמת
היהודים,״ צועק האדם הקטן .״מה זה
יהודי?״ ״איש שיש לו דם יהודי.״ ״מה
ההבדל בין דם יהודי לדם אחר?״ האדם
הקטן מתבלבל קצת :״אני מתכוון לבני
הגזע היהודי.״ ״איך מבחינים בגזע יהודי?״
״ובכן ליהודים יש אף גדול, שערות
שחורות ועיניים יוקדות. הם קמצנים ו־קאפיטאליסטים.״
״ראית פעם איטלקי או
צרפתי מן הדרום? מה ההבדל ביניהם
לבין היהודי?״
האיש הקטן מתבלבל שוב-, .מה זה
גרמני?״ ״בני גזע צפוני ארי.״ ״האם
ההודים הם ארים?״ ״כמובן.״ ״האם הם
בלונדינים וצפוניים?״ האיש הקטן מתיי אש,
הולך לחפש סיסמה חדשה.
לא שלגזענות יש צבע אחד .״שמע תי,״
כותב רייך על היהודים ,״שלפני
כמה חודשים סירבתם להעניק זכויות
לטכנאי כלשהו, משום שלא בא בברית
אברהם־אביכם. כל מה שאני יכול לומר
הוא, שאני בז לפאשיסטים יהודים כמו
לכל האחרים.״

חזרו רייך ותורתו

לאופנה.
אין זה פלא. אדם שכותב :״אנחנו
רוצים שבנינו ובנותינו יוכלו לאהוב זה
את זו לאור היום באושר, מבלי שיצטרכו
להסתתר בסימטאות אפלות״ — מבטא
בדייקנות את רוח צעירי שנות השבעים.
בספר בשם הקשב אדם קטן, שיצא
עתה שוב לאור בכמה ארצות בעולם
(רייך מת ב־ ,1957 אולם המכון על שמו
ממשיך להוציא־לאור את כתביו) ,מטיח
פסיכולוג האורגאזם צרור האשמות
בפני האדם הקטן, השמח בקטנותו ומניח

האדם הקטן זקור, למדים
הרשות לאנוס כל אשה

ף ארזה, הודי קטן: צאצאיו מתים
/ /ן בהמוניהם — אבל אתה מתווכח
עדיין עם המוסלמים על קדושת הפרות
שלך. אתם, יוגוסלאבים ואיטלקים קטנים,
עדיין מכים זה את זה כדי לקבוע למי
שייכת טריאסט — כאילו לא די בכך שזו
עיר־נמל הקולטת אוניות מכל העולם.״
בין אנשים קטנים אלה, מרגיש רייך

האורגזמה של ד״ו רייך
לאחרים לשלוט בו.
״אתה זועם על המנצל האינדיבידואלי
העושק אותך. אתה מצטרף לקבוצה מהפ כנית
גדולה, המתארגנת תחת אדם גדול
באמת: ישו, מארקס, לנין, לינקולן.
״אנשים אלה מתייחסים בכל הרצינות
לחופש שלך. הם מוציאים אותך מן ה רפש,
סומכים על עזרתך ועל רצינותך.
״אולם כדי להוביל אותך בחיים, הם
חייבים להיפך לאלים בני־אלמוות. משום
שאתה אינך מסכים שאדם פשוט, המסוגל
לאהוב אשה, יהיה לך למנהיג. אז אנשים
כאלה יורדים מגדולתם בעיניך. כי גדול תם
היתד, דווקא כנותם, פשטותם, באומץ
הרוח שנידרש מהם לתקוף את החיים.
ודברים אלה, אינם הולמים בעיניך!״
ף* שלא נמצא לו אדם גדול להערי־
^ צו, נופל האדם הקטן, אליבא דדייך,
קורבן למה שמכונה על ידו איש קטן־
גדול: אחד המכיר בקטנותו — להבדיל
מין הקטנים באמת, שאינם מכירים בכך,
ומפחדים מן האמת.
וכאשר אדם קטן־גדול כזה משתלט על
החברה — אז ״הוא אינו מתבייש לומר
לך שאתה, ואשתך, ומשפחתך, הינכם טיפשים
חסרי־חשיבות. שהחופיש שלכם מת־

תורן, סגל ומפל,ין ב״חתן״

מור ה שמנה
מ עוו תתאת המין
בעיני תל מיד ה

האדםהק טן גזעני -
ו הי הו די גזעני
כ מו כול ם

חנוך לוין, כי אם קומדיה עצובה. מין
מעשה על זוג רווקים החי באנגליה, והאחד
מחליט להביא לאחותו חתן מארץ־הקודש.
״החתן מתגלה קצת לא־יוצלח, וארץ-
ישראל מתגלה כמספקת חתנים משונים.״
לתום לוי, שרכש את תואר הדוקטור
שלו עוד בגולה, והביא עימו משם גם
כמה דעות מאוסות מאוד בעיני אנשי
תיאטרון מקומיים — יש הרבה לומר
על העדפת מחזה מקורי כזה :״אנחנו

קטנים־גדולים יכולים לשלוט בך משום
שהם בזים לך — בדיוק כפי שאתה בז
לעצמך. ואינך מעריך כראוי את החופש
האישי שלך.״
הצרה, לדברי רייך, מתחילה כבר ב עריסה.
הרחקת התינוק מאמו אחרי הלידה,
או ברית־מילה, הן התעללויות שהתינוק
אמנם אינו יכול להגיב עליהם אלא בבכי
— אולם הן יוצרות בו את הניכור הראשון,
וההשלמה עם המשך התעללות ה חיים
בו. והחיים אכן מקיימים הבטחה זו.

כמו ״נשר ד,דוגר על ביצי תרנגולת.״
הקשב, אדם קטן, הוא במקרים רבים סילוק
החשבונות עם האפרוחים המפוחדים ומוגי־הלב,
שהתנכלו לו כל חייו.
ולמרות כל זאת, נבואתו בכל זאת אופ טימית
— אם כי לא לעתיד הקרוב :
״במשך מאות שנים, עוד תרצח את ידידיך
ותהלל את מנד,יגיד הדגולים. תצדיע כל
פעם לאדון אחר. תתעלם מסבל בניך
ובנותיך — וכאשר יעיזו להתלונן, תקרא
להם בורגנים אינדיבידואליסטים.
״תרצח בשם הסוציאליזם, המדינה, ה כבוד
הלאומי, או כבוד האלוהים. במשך
שנים תמשיך עוד לטעון כי המטרה מקד שת
את האמצעים — בעוד שבעצם הדרך
אל המטרה, היא זו שקובעת את המטרה
עצמה. כל צעד שאתה עושה היום —
קובע את חייך מחר.״
אבל בסופו של דבר יבוא היום והאדם
הקטן אכן יסלק את הדיפלומטים, יסרב
לצאת למלחמה, לייצר פצצות־אטום. הוא
יעבוד את השדות, ירפא חולים, יחקור
את הטבע — ולא יחשוב עוד שאלה הן
מלאכות בזויות, ושהוא עצמו חסר חשי בות.
כאשר
יגלה האדם הקטן שהוא בעצם
המרכיב העיקרי של האנושות — תבוא
ישועתו.

לא צריכים להיות מהדורודכיס של ניד
יורק. אנו יושבים במיזרח־ד,תיכון. ההרכב
האתני שלנו הוא כמו שהוא. מזעזע
אותי הפער שבין הקהלים היושבים ב־בית־החייל
בתפוס ככל שתוכל — ובין
הקהל שבקאמוי.
״החיקוי של חו״ל דומה למכירת פרוות
לסהרה. אבל האשמה בראייה מוטעית
זו באנשי התיאטרון הישראלים, הרואים
את התיאטרון כמיקצוע, לא כייעוד.

״אני יודע. ייעוד נשמע מפוצץ. אבל
מה לעשות, העיסוק התיאטרוני הוא חלק
מפילוסופיית־חיים ואמונה פוליטית. מה
שאתה עושה על הבימה, קשור באמונתך
החברתית, במפלגה *שעבודה אתה מצביע.
״אני רוצה להגיע למצב ששחקנים
יפסיקו להתייחס לתפקידים כאינסטלטור
הבודק את סוג הברז. שיהיה איכפת להם
מבחינה חברתית ופוליטית, שיקבלו חלק
במחזה, שלא ימכרו תפקידים במיסדרונות.״

שמתייחס ברצינות לתפקידו
כמחנך, חייב לדעת כיצד לטפל
במיניות אצל הילדים. אם המורה היא
שמנה ומכוערת, היא שונאת כל גוף אנושי
חטוב ונאה. אמנם אין זו א־שמת המורה
שהיא שמנה ומכוערת, אבל כיצד אפשר
לצפות מאשה כזו, שלא הכירה את פי רוש
המילה אהבה — שתעניק לתלמידיה
מושגים נכונים על יחסים מיניים ועל
חשיבותם?״
ומה זה מוסר? האדם הקטן רודף אשד,
שילדה מחוץ לנישואין — אבל מעריץ
את ישו, שאינו אלא בנה של אשד,
לא־נשואה.
האדם הקטן, החושש מעצמו ומטבעו

העולם הזה 1868

קולנוע
סרטים
כ ד דמיון !3איטליה
לי שראל מקר ב ה חל ט

וידוי של מפקח משטרה הוא שמו של
סרט איטלקי שיוצג בקרוב בארץ. נושאו :
שלטון המאפיה בענף הבנייה בסיציליה,
השתלטותו על זרועות החוק, ומלחמתם
של כמה אנשים בודדים נגד השתלטות זו.
בין היתר, יש בסרט מאפיוזו אחד מוכ שר
באופן מיוחד, המשתף בעסקיו את
ראש העיר ושאר פקידים חשובים במימ־של.
אלה מפקיעים עבורו קרקע יקרה
מאוד, במחירים מגוחכים, מאפשרים לו
לזכות בחוזי־בנייה במיכרזים שאינם מיכד
רזים, מתחלקים איתו ברווחים מדירות־הפאר
שהוא בונה.
הסרט, שבויים על-ידי דאמיאנו דמיאני
(שעשה כבר סרט על המאפיה בשם אשת
הבוגד) עורר סערה באיטליה, משום שלא
חסך שבטו מאיש. מסקנתו: לאדם הגון
אין שום תקווה, במשטר הפוליטי הנוכחי
באיטליה.
אלא שבהקרנה לעיתונאים, שהתקיימה
לאחרונה בתל־אביב, העלו כמה מהצופים
אסוציאציות מקומיות, החלו לתת לדמויות
על הבד שמות ישראליים — ודווקא כאלה

ה סי פו ק
לעולם נמעוך
סו דהקסםה בו רגני (תפלת,
תל־אניב, צרפת) — סרט אחרון
זה של בוניואל, הרצוף ניצנוצי
גאוניות, הוא נעצם סיכום לכל מה שאמר עד עתה על
הבורגנות השלטת. וכידוע, לואיס נוניואל הוא מומחה
בנידון.
ששת הבורגנים המקסימים — בעיני עצמם, וגם מבחינה
חיצונית — שבמרכז הסרט, עוברים, נעזרתי האדיבה של
בוניואל, סידרה של אירועים ומצבים שונים שאינם, לדעת
הבמאי, אלא סיכום חחווייה הבורגנית במאה ה״סג.
לדוגמא: תאוות האוכל שאינה באה אף פעם על
סיפוקה המלא. נאפופים אחרי הצהרים עם אשת החבר.
נימוסים וגינונים המסתירים מאחוריהם שחיתות פוליטית
יסחר בסמים. כנסיה המתיימרת לרדת אל העם — אבל על
מקומח המכובד ליד השולחן אינה מוותרת. הפחדים ה
פרוידיסטיים שבחלומות והסקרנות לפרטים אינטימיים בחיי
הזולת. וכן הלאה.
במחלד הסרט — בו מתערבים מציאות וחלום זה״בזה,
בלי שניתן יחיה להבחין ביניהם — מושלכים השישה לכלא,
נטבחים באכזריות, מוצאים את עצמם במצבים מביכים.
אולם שום דבר אינו פוגם בשלווה הנפשית, או בסיפוק
העצמי העמוק, של כל אחד מהם.
בסופו של הסרט צועדים השישה נדרך המלך, בדיוק
כמו בהתחלה: שום דבר לא מערער את קיומו השאנן
של המעמד הבורגני.

הבורגנות מרימה ידיה: פרטים אינטימיים
זה כמובן אינו מונע מבוניאול לשים מעמד זה ללעג
ולקלס. הוא עושה זאת בצורה ישירה ושנונה עד כדי-כך,
שאפילו צופים שאינם יורדים תמיד לעומק כוונותיו וסמליו
יכולים להשתעשע.
אפשר גם לשיר שירי״חלל לצלם, לתפאורן ולשחקנים
הנהדרים. אולם העיקר בטרט הוא בוניואל. מבטו החריף
והמפוקח אינו מחמיץ מאומה מן הנעשה סביבו, והסאטירה
שלו מחולה בבוז העמוק, שהוא רוכש למין האנושי.
הה עולם אכזר!

שחקן פדני,ונרו כ״וידוי״
לאדם ההגון — אין תקווה
שקוראים עליהם לעיתים קרובות בעיתו נים.
מזל
שהסרט איטלקי. אילו היו מייצרים
אותו בארץ, היה ודאי זוכה בכמה תבי עות
דיבה שמנות.

תדריך
תל־ אגיב
סיפורי קאנטרגורי ( מוג־רבי,
איטליה) — פאזוליני ממשיך את
מסעו בעולם האיוולת האנושית. הפעם,
בעזרתו של המשורר הקלאסי הבריטי
צ׳וסר. הומור נועז וחצוף מאוד, מחול
בהרבה פיוס. עשוי להפחיד בהעזתו את
עדיני־הנפש.

הטאנגו האחרון כפאריז

(סטודיו, צרפת, איטליה) — עוד סרט
נועז. הפעם, על עימות בני החמישים
נגד בני העשרים — עימות שבו יד
הצעירים תמיד על העליונה. משחק משו בח
של מארלון בראנדו. בימוי של במר דו
ברטולוצ׳י.
סיזאר ודזזאלי ( צפון, צרפת)
— אשר, נקרעת בין גבר מעשי, קאפיטא־ליסטי
ונמרץ, לבין אומן פופ חולמני —
עם כל מה שההבדלים בין השניים יכו לים
לסמל בימינו. איב מונטאן, רומי
שניידר וסמי פריי.
קכרט (פאר, ארצות־הברית) —
גרמניה של ימי עליית־הנאצים משתקפת
בקטעי הקברט שבסרט יותר מאשר בעלילתו.
סרט עטור פרסי אוסקר, המצטיין
בין היתר בהופעה וירטואוזית של
ג׳ואר גדיי — שחקן אלמוני עד סרט

הכלונדי כעד הנער חש
חורה (גורדון, צרפת) — קומדיה שנונה

ומפוקחת על המלחמה בין שירותי הביון
בצרפת. עם פיאר רישאר המצויין, כמוסיקאי
שנקלע בטעות בין שני מחנות.

באקסטר (לימור, תל״אביב,
אנגליה הוא סרט המיועד
למי שאוהב להזיל דמעה רגשנית,
להשתתף בצערם של אחרים.
הסובל הפעם הוא נער בשם באקסטר, העובר לגור
בלונדון עם אמו שהתגרשה מאביו. באקסטר סובל מליקויי-
דיבור, ועוד יותר מאם אדישה שאינה דואגת לו.
למזלו הוא מוצא זוג צעיר ומאוהב בדירה שכנה,
ופסיכיאטרית מבינה בבית״הספר. אולם סידרה של תקריות
ותאונות גורמות לו משבר נפשי חמור — המחמיר לאחר
מותה הטראגי של השכנת החביבה.
בקיצור, זה מזכיר קצת את ״מאנדי״ .אך להבדיל מ־
״מאנדי״ ,הבמאי (והשחקן לשעבר) ליונל ג׳פריס מבורך
בחוש״חומור, המפיח רוח רעננה בכמה מן הסצינות. כמו
למשל כאשר באקסטר מגלח שמישהו מציץ בו במשקפת
מהמרפסת ממול — יוצא החוצה במערומיו.
מצד שני, מתפתחת העלילה לעיתים בחוסר בהירות,
ואין לדעת אם הדברים מתרחשים בדמיונו של באקסטר או
במציאות. התקריות הטראגיות חנערמות בזו אחר זו קצת
מגדישות את הסאה, וקשה להאמין באמיתותן. הדמויות
מצויירות בחד״מימדיות משוועת: האם מתנכרת, השכנים
חביבים, הרופאה מבינה, חמורה הרודן. לכל אחד תווית
ברורה — ממנה אינו חורג.

ניל וג׳קובי: כל האסונות שבעולם
מבורכת נוכחותה של פטרישיה ניל, המגלמת רופאה
שבאמת אפשר לסמוך עליה. אישיותם של ז׳אן פיאר קאסל
ובריט אקלאנד, השכנים, סימפטית. מבחינה חזותית, יוצא
הסרט נשכר מעבודתו של ג׳ופרי אונסוורת (צלם קברט).
לא לשכוח את המטפחת.

נ שרים נגד עיוורים מיב צענש רי ם (אלנבי, תל-
אביב, ארצות־הברית) — עוד אחד
מסירטי־חבריחה הגאונית מ-
מחנח־שבויים גרמני במלחמת העולם השנייה. מאיכות
הצילום ומשמות המשתתפים נדמה שהמדובר בהפקה זולה
שנעשתה כלאחר־יד, כדי למלא חלל ריק בתוכנית ההפקה.
אולם בתור שכזאת — העבודה כאן מקצועית בהחלט.
הסיפור, אודות מדען נורווגי המסתתר בתחפושת של
קצין באחד הסטאלאגים הגרמניים, ועל קצין הביון ה אמריקאי
שנשלח לשלוף אותו משם, מסופר בצורה סבירה.
יש בו רגעי־מתח, ואפילו לא מעט הומור. חמיבצר בו
מתגלגלים השניים — המיעוד לשבויים המסרבים לקבל
את המרות הגרמנית באהבה — ציורי מאד. ריצ׳ארד בייז־הארט,
כמפקדו, עושה כמיטב יכולתו להזכיר את אריך
פון סטרוחיים בהאשליה הגדולה. דאג מקלור, שחקן
שהתפרסם בטלוויזיה, הוא קצין־הביון הנמרץ. ומח אובר-
ז׳ונואה (הפונדקאי ב״חקלפן והיצאנית״) ,הוא המדען ה נורווגי
ההססן, שאינו מעיז תמיד לשתף פעולה בתוכניותיו
הנועזות של חברו האמריקאי.
תוכנית הבריחה מן המיבצר בדרך האוויר — היא
מקורית ובלתי צפויה. לדברי מפיקי הסרט — היא מבוססת

דאג מקלח־ :מירדף בסטאלאג
על מקרה שהיה. אולם כאן נכשל הבמאי פיליפ ליקוק :
הדרך בה הוא מתאר את תיכנון הבריחה היא שקופה,
משאירה כל-כך הרבה אותות וסימנים, עד שהגרמנים
צריכים היו להיות עיוורים כדי לא להשגיח במזימה.

״מה וצא לי״
ס־כל־בו מ ק?
בבנק לאומי-שהוא כל-בו בנ ק-מוגש לך מבחר ענק של תוכניות
ושרות• המותאמים לצרכיך, הגזורים לפי מידתך.
והכל תחת גג אחד!

שרות, הכל ־ בוב נק — בנקלאומי

.24 קרן נאמנות בדולח
.25 קרן נאמנות יגדל

חשבון עובר ושב
חשבון שיקים
שיקים אישיים
המחאות שי
פקדונות לזמן קצוב
פקדונות במטבע חוץ

.24 הלוואות מסחריות
.27 הלוואות אישיות

.7כח כבקשתך
.8כח לצעיר
.9כח 100 +
.10 כח לדירה
.11 חמד ברירה
.12 נח ונוער חוסך)
.13 תעוז לשכירים
.14 עצמה לעצמאיים
.15 צור לחקלאי
.14 רימון לעצמאי ולשכיר
.17 קופה מרכזית לפיצויים
. 18 ניירות ערך ישראליים

מטבע חוץ
פיצויים מגרמניה
אשראים דוקומנטריים
מימון בינלאומי

פקטורינג 10 ווח 0ז40ק בנקומם כרטיס בנק לאומי
שרותי נאמנות כספות כספות לילה

.42 מחלקה לפיתוח עסקים
.43 מרכז לתושבי חוץ ולתיירים

.19 ניירות ערך זרים

אשראי לטווח ארוך
גביית שטרות ושיקים
תשלום חשבונות
הוראות קבע לבצוע תשלומים

.20 הנפקות
.21 קרן נאמנות פיא י

.44 לשכת ייעוץ לעולים

.22 קרן נאמנות גביש

.45 לשכת ייעוץ לנשים

.23 קרן נאמנות צמיד

.44 בורסה־קול

ועוד ועוד

3733

זייעודאזיב עי־ מ

הבנק הצועד ע הזמן

העולם הזה 1868

מוחלת

השלם

דין מצפה לבן

כאשר חגג השחקן יוסי ידיו בשבוע
שעבר את יום־הולדתו ה־ל ,5היתה לו
סיבה כפולה לשמוח. בפעם הראשונה
בחייו מצפה עתה יוסי ללידת בנו או
בתו הראשונים.
מנשואיו הראשונים עם השחקנית
חנה מרון, שהחזיקו מעמד שש שנים,
לא נולדו ליוסי צאצאים. גם הבת אותה
גידל יוסי ידין בנשואיו השניים לא היתה
בתו שלו. הוא קיבל אותה מוכנה כאשר
נישא לאלמנת הטייס, שושנה קסל מן,
אך גידל אותה כאילו היתה בתו שלו.
כאשר נשא יוסי לאשה לפני שנה
בווינה את הדי דובסקי, צעירה
אוסטרית נוצריה שהיתה בת גילה של
בתו המאומצת וגם ידידתה, היו רבים
מידידיו של יוסי שזקפו גבות בתמיהה
על נשואיו אלה, בעיקר בשל הפרש הגילים
הגבוה ביניהם ( 25 שנה) .אולם האהבה
אינה מכירה במיגבלות של גיל.
הדי׳ שהתגיירה ועיברתה את שמה לרות,
נכנסה זמן קצר אחרי הנשואים להריון.
לרוע המזל לא החזיק הריונה של הרעיה
הצעירה. אבל היא התגברה על
המכה, ונכנסה מייד שוב לריון. עתה
היא נמצאת בשלבי הריון מתקדמים
ויוסי, העומד להצטרף בקרוב לתיאטרון
העירוני בחיפה, צופה בחרדה ובאושר
לקראת היום בו יהפון סוף־סוף לאב.

אלמות הסוהיג מתחתנת בסיפור החס ביותר שלי השבוע — אני
לא יכולה לגלות לכם את שמות הגיבורים.
מדובר •כאלמנתו של אחד וממנהיגי
המדינה — והוא היה מנהיג אמיתי,
תאמינו לי — העומדת להתחתן עם

עובד בכיר של ההסתדרות.

פקיד בכיר זה היה בזמנו באותו משק
יחד עם בעלה של אהובתו. נוסף לזה,
הוא היה גם אחד ממקורביו, כאשר המנוח
היה בשיא־פעילותו.
העובד הבכיר, שהוא נשוי ואב לילדים,
עומד עכשיו להתגרש מאשתו, לפני
שיינשא לאהובתו, שחגגה השבוע את
יוס־הולדתה.
אז אחרי שהוא יגיש את הבקשה לגט,
אוכל לגלות לכם את שמו.
ואת שמה.

מחתנים
את ההורים
יופי ורות ידין

י די דו ת
ה שר

ר7ן לא ח תונ ה
הוא אחד מאותם מתי־מעט ברוכי־כישרון, היודעים להיות בני־בית בכל מקום
בעולם: אצל ראש־ממשלת הודו, אינדירה גניי — שם הוא מוכר כבן לאחת
ממשפחות־האצולה הוותיקות ביותר במדינח־הענק. אצל אנשי־עסקים ושרים ברחבי אסיה,
אירופה ואמריקה — שם הוא מוכר כאיש־עסקים בקנה־מידה בינלאומי. ואצל עובדות
בורסת־היהלומים ברמת־גן — שם הוא נחשב לאחד הדון־דואנים המבוקשים ביותר
במגרד־השחקים.
אני מדברת כמובן על רשמי מהמה — שהשבוע קיבל אביו מידי נשיא המדינה,
פרופסור אפריים קציר, תעודת־משווק מצטיין, בטקס בו הוענקו פרסים דומים
ליצואנים מצטיינים. אביו של רשמי הוא הבום הרשמי של העסק, אבל רשמי הוא
האיש העומד לצד האבא.
כפי שיודעות כבר כל חתיכות בניין הבורסה, הוא בן ,23 רווק, יליד הודו, גוי
גמור וכשר, הנמצא בישראל כבר עשרים שנה, ונחשב לאחד היהלומנים הגדולים

באותה שעה ממש שרות דיין אירחה
בשבוע שעבר את המכירה הפומבית למען
בית-החולים תל־השומר, בביתה ה חדש
בהרצליה — נהנה בעלה לשעבר,
שר-הביטחון משה דיין, מאירוע פומ בי
פחות, אך שמח לא פחות — מסיבת
יוס״ההולדת (ה״ , 46 אם זה דווקא
מעניין אתכם, חזירים שכמותכם) של
מרים אשכיל, אלמנת ראש הממשלה.
מי שזוכר את היחסים הלא-כל-כך-
לבביים ששררו בזמנו בין משה דיין ללוי
אשכיל, עשוי לתמוה על הידי דות
הפתאומית בין דיין לאלמנתו של
לוי אשכול.
אז מסתבר שאחד לא שיין לשני. ה יחסים
בין דיין למרים היו תמיד מצויי-
נים, ודיין, שלדברי משמיציו הוא קמצן
נוראי, אפילו נוהג להביא לה מדי פעם
מתנות. סמליות כמובן — ,אבל בכל זאת.
האשמה בידידות הזאת היא ידידתו
של דיין, רחל כורם־רבינוכיץ, שהיא
ידידה ותיקה של מרים אשכול, עוד מלפני
שמרים נישאה ללוי.

אורגיות רהשואה
מתרשמת, שאשר

ה;סיכה פאולה ורשמי(משמאלה)
בעולם. השנה, למשל, הוא זכה בפרס מידי הנשיא על ששיווק יהלומים בסך הצנוע
של 6מיליון דולר.
רק טבעי הוא אם כן שרשמי אינו מאלה ההולכים בקטנות. בשבוע־ד,יהלומים
שהתקיים לאחרונה, הוא הציג את אחד היהלומים הגדולים בעולם — בן 332 קאראט.
הנסיכה פאולה שביקרה בזמנו בתצוגה בחו״ל, בו הוצג היהלום, התעכבה זמן ממושך
לידו, ונראה היה בעיניה שהוד־נסיכותה היתה נותנת הרבה בשביל יהלום כזה.
מחוץ לשעות העבודה, נזקק רשמי לחלוקת־עבודה מדוייקת, בהתחשב בלחץ עליו
מצד המין הלוחץ. אחרי הכל, לא כל יום מזדמן רווק מבוקש כל־כך מבוקש
לישראלית הממוצעת, ואפילו הלא־ממוצעת.
אלא שרשמי מוכן להתפעל מהאוצרות האופפות אותו רק עד שלב מסויים. כאשר
זה מעמיק לשלב הרמזים המפוקפקים, בענייני חתונה וכד — הוא מעמיד אותן על מקומן.
שכן חתונה בגילו, הוא מאמין, היא אקט קצת מוקדם מדי. שלא לומר פזיז.
ולוא הייתי גבר, לא הייתי יכולה שלא להסכים איתו.

לאט לאט אני
עין־דור הוא אחד הבחורים הפעילים
ביותר בשטח.
כמה שהוא מספיק: אחרי שחולל
לפני חצי שנת מהומה, כשהתגלה שהוא
מצייר את ציוריו המוזרים תחת השפעת
ל.ס.די( ,.מטורף, מטורף — אבל עושה
כסף, העולם הזה ,)1839 ,גילה השבוע
העלם את סחורתו, בתערוכה שפתח בגלריה
צעירה יחד עם הציירת אביגיל

יורש.

בשביל לפתוח תערוכה, צריך גם כמות
של ציורים, לא רק איכות.
אשר סיפק את הנמות. בנוסף, היה
גם מעורב, בין לבין, בשערוריונת נוספת.
היה זה כאשר ביקש לפרסם ספר
מציוריו, והמו״ל, שעבר על הסחורה,
נחרד לראות בהם צלבי-קרס :״על גופתי
המתה יהיו צלבי-קרס בהוצאה
עילי,״ הודיע לאשר.
איך הוא מסביר את התפוקה שלו ז

ליצחק גינזבורג, מנהל המוזיאון העירוני
לאמנות של בת־ים, היה נדמה
כי זו החתונה האחרונה שהוא עורך.
בחגיגה עליזה שנערכה באולמי גיל נישאה
בתו, בקה גינזבורג לחיים אוג־רייך,
מבעלי הסופרמרקט הפרטי בן־חור
שברחוב דיזנגוף בתל-אביב. החתונה שנערכה
לרגל ביקורו בארץ של הצייר

חיים וכלה אונרייך
יענקק גינזבורג, אחיה של בלה, ה מתגורר
בוושינגטון, היתה בעיצומה כאשר
נטלה השחקנית גאולה גוני את המיקרופון
מידי תזמורת החתונה.
לאורחים המופתעים בישרה גאולה, כי
כולם, עד האחרון, מוזמנים לחגיגת
נשואין שתיערך בעוד שנה בדיוק במלון
הילטון בת״א ,״במיסגרת חגיגות 25השנים
שעורכת מישפחת גינזבורג למדינה.״
אבא גינזבורג הסתכל לכל הכיוונים
ולא ידע למי הכוונה. הוא כבר השיא
את שתי בנותיו ובנו. אלא שאז נחשפה
ההפתעה. החתונה שתיערך בהילטון
תהיה חתונתו שלו. מסתבר שבשעתו,
בעת מילחמת העולם השנייה, כשנשא
יצחק גינזבורג את לידיה ז׳וקוב, היו
אלה נשואין חפוזים שנערכו בצנעה ללא
אורחים. עתה, כשסיים להשיא את ילדיו,
הכינו לו הם הפתעה. ביוזמתו של
יענקל הבן, העושה חיל בארצות-הברית
כצייר, תוכננה מסיבת חתונה להורים
והאולם בהילטון כבר הוזמן.
עכשיו מקווים הבנים שעד לחתונת
ההורים הם יוכלו להביא גם כמה נכדים
שישתתפו בטכס הכלולות המחודש
של הסבא והסבתא.

פשוט מאוד, מגלה הצייר בן השלושים,
האוהב כסף, את מרטין בורמן, ריכארד
שטראוס, אלדוס האקסלי, ניטשה, הנא ציזם,
וטימותי לירי, ושונא מוסיקה ישראלית,
מוסדות, חתונות, לוויות, ובכלל
מישפחות וחברים :״אורגיות. בין ציור
לציור, אני ערשה אורגיות. אין כמו אורגיה
טובה לזריקת השראה מצויינת״.
לא פלא. אם הייתי אני השראה,
הייתי ממהרת גם כן לצאת החוצה, בין
האורגיות מצד אחד והל.ס.די. מצד שני.

| ההמצאה ההופכת מכונית טלקסוואגן לוולס־וויס מנואו משגעת את הארץ

המבחינים בחיפושית האריסטוקר
^ 2 11111111 טית, ממששים אותה, מכסה קדמי
וארבעה ברגים, מחליפים את צורת המכונית (למעלה),

סיירי, הבטיחווב^רר

צריכים לתאר בדו״ח שלהם את המכונית החונה.

אכסלוסיבית.

בארץ

ימכרו

תחפושת הרולם־רוים ל־פולקסוואגן
מיועדת להיות
רק 300 מיכסים כאלה.

אינוא המנוע?

שואלים את עצמם עוברים ושביס ברחוב תל־אביבי
שמראה המכונית המוזרה מגרה את סקרנותם. בפולקס־ואגן
מורכב המנוע מאחור. עכשיו הס רוצים לדעת היכן נמצא המנוע בייצור־כלאיים זה.
ן * ראו, תראו מד, שקרה לרולס־
4 1//רויס,״ נחרד ד,שבוע חובב מכוניות
תל־אביבי ,״הם התחילו לייצר חיפושיות
כמו הפולקסואגן!״
מה שעורר את חרדתו של אותו צעיר,
כמו את השתוממותם של אלפי עוברים
ושבים אחרים בתל־אביב, היה מין יצור
כלאיים צהוב, הנע מזה שבועות מספר ברחובות
העיר ומושך אליו תשומת־לב כל לית.
החיפושית הצהובה, שאחוריה נראים
בדיוק כמו אלה של רבבות חיפושיות ה־פולקסואגן
האחרות הנעות בכבישי ישר אל,
דומה לבן עניים שהתחפש בפורים
למיליונר: חרטומה אינו אלא חרטום של
מכונית היוקרה הבינלאומית הנחשבת ל סמל
האצולה — חרטום של רולס־רויס.
אלא שאין זו תחפושת זמנית, או מהתלה
שנועדה למתוח תמימים. הרולס־ואגן ה צהובה,
שראשה הוא ראש רזלס־רויס ואחוריה
הם אחורי פולקסואגן, היא הסנונית
הראשונה שהגיעה לישראל, נציגת המגפה
החדשה המציפה לאחרונה את ארצות־הברית
והעומדת להדביק גם את חולי ה רכב
בישראל.
כיוון שהפולקסואגן — עם כל היותה

מכונית אמינה — תישאר תמיד סמלם של
הפלבאים, שם נרדף לסיסמת ה״מכונית
לכל פועל״ ,וסיבה טובה לדיכוי העצמיות
ויצר ד,התבלטות — התפשטה בארצות-
הברית אופנה שלימה של שינוי צורות
החיפושית. זה התחיל כשמישהו כיסה את
החיפושית שלו בדשא סינטטי ואחר הצמיד
אל שילדה עיטורי סורגים ממתכת. עד
שבא מיפעל פיברגלאס ניו־יורקי ויצר את
ההמצאה הגדולה מכולן. מאחר שתא ה־מיטען
בפולקסואגן הוא בקידמת המכונית,
ניתן היה להחליף את מיכסה תא חמיטען
במיכסה אחר עשוי פיברגלס — שהוא
העתק מדוייק של חיטוב מכסה המנוע של
הרולס־רויס האציל.
הפירסומת למוצר החדש טוענת כי הוא
מגדיל את נפח תא המיטען ב-ס .307 אלא
שספק אם יימצא אפילו אדם אחד שיהיה
מוכן להשקיע 1500ל״י לצורך זה. לעומת
זאת, לכל מי שרוצה למשוך תשומת־לב
בכבישים, לכל מי ששואף להיות יוצא-
דופן, לכל מי שמרגיש בנבכי נשמתו
רגשי נחיתות על שכל מה שהוא יכול
להרשות לעצמו זה רק פולקסואגן — זוהי
ללא ספק ההמצאה של המאה.

11171ת 1111ח 811 *1 1 1 1 1 7 1נוסעי מכונית פולקסואגן רגילה, נדהמים
למראה חלקה הקדמי של מכונ ת פולקס

ואגן דומה לשלהם, מלבד החלק הקידמי המהודר, הנוסעת ברחוב בתל־אביב.

1111

111111 11 1111

אם היא באצילים

הזמרת רותי נבון, בתו של שגריר ישראל
בצ׳אד לשעבר, המורגלת למכוניות אריסטוקר־טיוח,
זוכה לטיפול מלכותי כשהיא וצאת מחיפושית הנראית כרולס״רויס, בפתח הילטון.

מ׳ התחפש רמי?

הרולס־ואגן (משמאל) ליד מכונית רולס־רוים
אמיתית (מימין) השייכת לתייר בריטי שהביא
אותה לישראל. האותיות מ.ר. בקידמת חרטום הרולם־ואגן הם :״מיני רולס־רויס׳

המחיר 2.50 :ל״י

מספר 1868

שנה 37

פ׳ פיון תשל״ג20.6.73 ,

חומות מתנכלת
דליה לביוו
וליה וחתנה

המתווע של תלמידת
חיסן דתית בת 15