גליון 1869 מתאריך 27 ביוני 1973

סיפור

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלביאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1
על לבנון
לבנון היא כידוע, יחסית לארצות־ערב
כמובן, ארץ מתקדמת ויש בה אפילו מי דה
מסויימת של דמוקרטיה וחו׳פש דיבור•
הלבנונים עצמם גאים מאוד בארצם
ואף קוראים לה ״הדמוקרטיה היחידה
במיזרח התיכון.״
והנה בשבוע שעבר קרה דבר מאוד
מוזר באותה לבנון ״הדמוקרטית״.
עורבי שבועון סאטירי (בן, כן. גם בלבנון
יש) הבחינו בי בעת האחרונה זוכה
אחד הגנרלים המפורסמים בארצם
שתושבים יהודים (מיעוט מדוכא בלבנון)
מקימים לו פסלים ואנדרטאות ואף קוראים
רחובות על שמו. דבר מוזר, לדעתם.
אי-לבך שינסו עטם וכתבו ידיעה,
מפוברקת מראש עד זנב, לפיה נקרא
רחוב במצודתו של אותו גנרל ע״ש אחד
השייחים היהודים, ואף הוסיפו עקיצות
קלילות לדיכוי היהודים בלבנון בכלל.
כנהוג בארצם שלחו את הקטע לצנזורה
הצבאית. הקטע נפסל בולו ללא
הסברים.
בעירכק קמע יהודי עתיק-יומין.
יעיל נגד סמאל ולילית. לת לות
מעל מיטת-יולדת לבנים
סגולה למיחושי
זכרים.
איצטומכא, מצמח שיניים,
שומר על הגחלת, נגד קש קשים,
מאחד את התנועה,
מביא ניכסון, מאדיר ימים,
משחרר יהודים, מזקיף! נופ לים,
נגד ברז׳נייב, משפיל
קאתולים, מעשן גלסון.
ישים הקמיע על מקום ה כאב,
יבלול בביצה שעבר
עליה הפסח, ויאמר ג׳ פע מים

לא התייאשו הבחורים, ולמרות שלא
ידעו מה הדבר האסור בקטע שנפסל,
שינסו שוב עטם וכתבו מחדש את הידיעה.
השמיטו מן הידיעה את שם המצודה
(שמא שמה המפורש, הידוע בבל
לבנון, הוא האסור בפירסום) וכינו אותה
בכינוי סתמי. כן השמיטו גם את
שמו של הגנרל, קראו לו בשם בדוי
לחלוטין ושוב שלחו את הקטע לצנזורה.

מבשיפה
לא תחייה
לא תחייה מבשיפה
תחייה מבשיפה לא
אחרי-כן ירקוק ז׳ דקיקות
כנגד כותל-המזרח וישרור
מעט מהעשב המכונה ״פעט-
רושקא״ עם מררתו של שור
שחור בן-יומו ויירקד כנגדה
ויגיד :

גם הפעם חזר הקטע מן הצנזורה
כשהוא נפסל בשלמותו.
עד באן הסיפור העצוב על לבנון.
ופירסמנו אותו בדי שתדעו כמה רע בלבנון
ולמה, בעצם, היינו נאלצים לספר
לכם ״סיפור על לבנון״.
אבראגולדאברא אבראגוואלדאברא
אבראגולדאברא

מכתבים

יפה גם לתלות על מש קוף-הדלת,
לשמש כמזוזא.

למערכת

בדוק ומנוסה.

מי עזר ל ק אנ צלר!
במעריב מיום 11.6.73 פורסמה בעמוד
ראשון תמונה המראה את הקאנצלר
בראנדט, לפני בניסתו למסגד אל־אקצה
בירושלים. בהסבר לתמונה נאמר :״איש
ביטחון עוזר לקאנצלר לחלוץ את נעליו״

בהקשר לכך, ברצוני להעיר:
א) אין רואים בתמונה אדם העוזר
לקאנצלר לחלוץ את נעליו. האדם, המתכופף
בצד ימין של התמונה, אינו חולץ
את נעליו של הקאנצלר, כי אם את
נעליוש לו.
ב) חושבני כי אין זה נאה לתאר את
אנשי הביטחון של מדינת-ישראל כאנשים
שתפקידם לחלוץ נעליים לראשי ממשלות.
ג) לדעתי, אדם בגילו של הקאנצלר
בראנדט מסוגל לחלוץ את נעליו בעצמו.
רונן רי בסטר, גבעתיים
(״מעריב״ )18.6

ההבדל בין קו ל ק
ל״פנתרים״
זועזעתי עמוקות למיקרא דברי-ההס-
בר חעוקצניים, שליוו את תצלומו של
ראש עיריית-ירושלים, המשתרע על הדשא
(ידיעות אחרונות 31 ,במאי).
אין דומה אדם אחד, השוהה למשך
מיספר דקות על הדשא כדי לנוח, להמון
מפגין, הגורם נזק לצמחיה.
שמואר גרסי, נס־ציונה
(״ידיעות אחרונות״ )20.6

גרוש שלא בא שמתו

ישנם אנשים שמעשנים אופיום. אחרים
מהמרים כפייתיים. גם קלפטומנים יש,
וחובבי-קטינות.
אני, לעומת זאת, שוכח גפרורים. תמיד.
בכל מקום. גפרורים. רק. כנראה משהו
מתקופת הילדות.
ניסיתי אמנם להיגמל, אבל — בינינו,
לא ברצינות. מאד אופנתי להיות סוטה.
גם נותן ביטחון בחברה. לא סוטה גדול,
כמובן. רק חריגה משהו י מן הדפוסים
הנורמליים. מאניאק מיזערי, שמאניאקיד
תו אך מבליטה את היותו אישיות בולטת,
הבזה להבלים הקטנים של חיי היום־יום,
כמו גפרורים, למשל, או גפרורים לדוגמה,
וגפרורים.

זאת גם עבודה עם אנשים. לשכוח
גפרורים — זאת אומרת. היכרויות חדשות,
פגישה בלתי־אמצעית עם האיש
הקטן ברחוב, קשרי מיסחר עמוקים עם
ציבור בעלי הקיוסקים. בכלל, לומדים לה כיר
מקרוב את השלהבת הפנימית היו קדת
בכיסו של העם.
בהחלט היה נעים.
עד שנולד הסאדיסט הזה, הגפרורן המ שוגע,
מעודד האינפלציה, השפגור שונא־עצמו,
שהחליט להעלות את מחיר הסטייה
הפרטית שלי לשש ( )6אגורות הקופסה.
לא שבע, לא שמונה, לא תשע. רק שש.
לעולם לא אשכח את הרגע הנורא הזה.
היה זה יום שכיח להפליא (ארבע קופס אות
לפחות) ,זירקקתי, כמינהגי מדי שעה,
מטבע של חמישה לעבר הקיוסקאי האזורי,
ואמרתי בטון שליו, אך גברי:
״גפרור.״
הוא לא נבהל. הראה לי הסחורה ואמר :
״עולה עכשיו שישה. תביא עוד גרוש.״
ראיתי את פרקי אצבעותיו מלבינים מ מאמץ
סביב הגפרורים.
גרוש. זכרונות הילדות אפפוני כצעיף
ודוד. היה משהו כזה. בטוח. מטבע לבנבן,
משונן קצוות, קל ונייד, נראה לאחרונה
בקופת רבי־מאיר־בעל-הנם, ומאז נעלמו
עיקבותיו.
״אין לי.״
״לא חשוב,״ כך הקיוסקאי בחיוך ,״פעם
אחרת.״

אני אדם צעיר, בעל עתיד מבטיח,
ואינני מוכן להמיר את עצמאותי הכל כלית
בתלות מוסרית מוחלטת במוכר גזוז.
לא אצלי. בתנועה זריזה העלמתי את מטבע
החמישה, והוצאתי לאור אחד בן עשר
אגורות.
״עודף ארבעה גרוש, כן ו״ גיחכתי ב ערמומיות.
מורשת דורות ארוכים של
מיסחר לאומי זעיר חגגה בגרוני הניחר.
הוא התבלבל. אין מה לדבר, האיש
נבוך.
אך רק לשנייה. בג׳סטה מאומנת היטב,
שלף עוד גפרורים אחד, וגנח:
״שתי גפרור — שתים־עשרה גרוש. עולה
שישה עכשיו. עוד שתי גרוש.״
הובסתי.
הקיצור — הלכתי משם עם חמש קופסאות
גפרורים 5x6 = 30 והשארתי מא חורי
משביר־וופלות עם סיכויים לפנט האוז.
הוי,
איך אני שונא אותו, את האגירן
הפסיכופאטי הזה. בעיני רוחי שטופות-
הדם אני רואה אותו יושב בחדר אפלולי
וקטן, במישרד הגיפרור, ומתכנן איך
לרדת לחיי. יש לו גולגולת עם שוליים
גליים, במקום שערות — שלוש שיבליט
המסמלות את הקש בחיינו הלאומיים, וצחוק
מהדהד. מגעיל.
אחרי שבוע הותשתי. עברתי למציתים.
עכשיו אני שוכח מציתים. נכון, עליה
ברמת־החיים, אבל אורגזמה — אין מזה.

--ממי שנתו של מייסדו --:הרי את מחודשת לי !

(לסינוקה, אחרי האוברול)1.7.73 ,

שעות של טרם
מאת כתבנו הצבאי
האווירה בבונקר המטה היתד. מתוחה
וקודרת, אווירה של טרם קרב. האנשים
שעל כתפיהם הוטל גורל המערכה הציצו
זה בזה בחשאי. יצחק רבין, חיים בר־לב,
אהרון יריב ידעו שהפעם אין זה קרב
קל. זו תהיה מערכה של חיים או מוות —
לנצח או לחדול.
אהרון יריב סיים להעביר את דו״חות
המודיעין ושוב השתרר השקט. יכולת
למשש בשתי ידיך את המתח שבאוויר.
יצחק רבין תופף קלות על השולחן שלפניו.
ואז, כמו עבר במוחו הירהור חדש,
קם חיים בר־לב ולאט בקולו המתנגן ״לא
!חשוב מיהו זופוביץ או מהו,״ אמר ,״אבל
נכניס אותו מהר, חזק ובאופן אלגנטי!״
המתח כמו פג. ובאותה שניה ממש
נפתח פרק חדש בתולדות מלחמות ישראל
— הקרב למען בחירתו של יחיאל(חיליק)
זופוביץ לראשות העיר.
בשלב הראשון הוחלט על הקמת גוף
אזרחים למען בחירתו מחדש של חיליק
זופוביץ. הגוף ישא את השם ״זוגי״
(ז1פוביץ כראש ישאר) ויפעל לשיפור
תדמיתו החיובית של ראש העיר.
״זובי״ יהיה גוף על־מפלגתי, שאנשיו
יבואו מכל שכבות המערך. הצורך בהק מת
״זוביי״ נבע מן העובדה המצערת
כי תושבי העיר אינם מזהים את ראש
עירם. במשאלי דעת הקהל החליפו רבים
בין מד זופוביץ ובין מר יהויכים גימניץ,
שר־החוץ של אנדורה, ואחרים חשבוהו
לאפיפיור המנוח בונפיציוס ה־—1290( 8
.)1304
גם נסיונותיו של מר זופוביץ לעבור
בין בתי התושבים נחלו כישלון. הדיירים
סירבו לפתוח בפניו את הדלת בטענה כי
אינם זקוקים לסבון גילוח או נפטלין.
אי לכך יעמדו בפני המטה הכללי שתי
ומשימות עיקריות: האחת — החדרת תודעת
זופוביץ בציבור בסיסמא ״זופוביצ־טובשבילך״
,והשניה — החדרת תודעת
זעיר בזופוביץ במיבצע ״הכר את עירך״.

המטר, גם ידגיש את עקביותו של מר
זופוביץ ודבקותו במטרותיו וזאת ע״י
שימוש חוזר בסיסמאות של 1969 כמו ״ים
נקי, תחבורה זורמת, גן־חיות״ וכר וכר.
מר זופוביץ עצמו כבר החל נוטל שיעו רים
בגיטרה חשמלית והשבוע אף ניפגש
עם תלמידי שמיניות במסגרת המיבצע

מעדי!:

(טלגרפית מהתחנה המרכזית ) .
סוב מתעבים עננים קודרים באופק.
סוב מרימים את ראשם צפעוני
,השלום״ המדומה. מארבע רו־תות
השמים הם קרבים ובאים. א־זאיאת
מצפון וריפאעי מנגב, בורגיבה מקדמה
׳אייבי מימה.
! תיתי לך נפשי, מהיכן נוטלים ה ם
את החוצפה והעוז לצרוח אלינו יאת
־!ריאות העורב שלהם. אותו מהפך־
*חמים בסטייקיות דיזנגוף, ואותם ער־באים
העוטים על עצמם לפתע את
:לימת השלום, עקובת הדמים. ולא
הספרותי שירת דבורה

הוצעו להן תמורתם דירות במגורי
הסטודנטים בהר־הצופים
-יתל זי**יאל

ניסיון ראשון מסוגו ייעשה בקרוב
בירושלים במסגרת המיבצע לגיבוש ה־אוכלוסיה
היהודית והערבית — כיאה
לעיר שלמה ומאוחדת. הניסיון שייערך
ביוזמתה של האוניברסיטה העברית וב תיווכו
של היועץ לענייני ערבים בעיריית
ירושלים, בא להוכיח שערבים ויהודים
יכולים לחיות בצוותא חיי אחווה ורעות,
גם אם יגורו יחדיו בבית־משותף.
הרקע לתכנית המיזוג, תחילתו בשטח-
אדמה שנועד לצרכי הבניה של האוניבר סיטה
העברית, אך לרוע המזל היו עליו
חמישה בתים של משפחות ערביות. הבתים
הופקעו, אמנם, לפני כחמש שנים —
אך עקב מחדל ביורוקראטי כלשהו לא
נהרסו כמתוכנן. שלטונות האוניברסיטה
החליטו לנקוט במדיניות ליבראלית ולפ־

״מעריב״ 20.6.1973

צות את הדיירים על פינויים בסכום כסף
מתאים או להפנותם לדירות באזורים אח רים.
משסרבו הדיירים הערביים להצעותיה
הנדיבות של הנהלת האוניברסיטה,
הציע היועץ־לעניני־ערבים, מר יוש פל-
מון, להעבירם למגורי־הסטודנטים — שם
יקבלו דירות לצרכיהם.
הערבים סירבו אמנם להצעה, בטענה
שאינם רגילים לחיות בבית משותף, אולם
נראה שאם לא תהיה בידם ברירה, ייאלצו
לעקור למגורי הסטודנטים ולקחת חלק
בניסוי המוצלח. אין ספק שיתאקלמו עד
מהרה בשיכוני הסטודנטים, וכי הסטודנ טים
עצמם ישמחו בוודאי על הזכות שנפלה
בחלקם להיות הראשונים שייקלטו מש־פחות־עולים
מפלסטין וייקלו את שילובן
במערך החיים הישראלי התוסס.

תערוכת הישגי המדינה בכ״ה שנותיה.
ביתן התעשיה האווירית את הצבאית
בערבון בלתי מוגבל.
בכניסה מקדמות את פניך תמונות ענק
פסטורליות. טרקטור חורש שדות, ילדים
משחקים, נערה יפה מצטחקת, זוג מאוהב,
משפחה מאושרת. ובאותיות גדולות, זוה רות,
כתוב, כדי שתבין — ״ל מ ענ ם ״.
חרות בשמי התכלת.
בפנים אלפים נרגשים ונלהבים במכשירי
הריגה. מגליל ועד שפריר. מ־קטנים
ומשוכללים המסוגלים לקטול עש רות
ועד למתוחכמים המחסלים רבבות.
ילדים, נערות, אימהות וסבים מביטים
בכלים בהערצה, בעיניים בוערות ובגא ווה
אמיתית .״איזה יופי! איזה יופי!״
לוחשים הכל בחרדת קודש, כמותה לא
נראתה מאז חורבן בית המיקדש.
והכל הכל, כמו שכתוב בפתח, הוא

למענכם. רק למענכם.
בביתי מישרד השיכון, או הסעד, או
הבריאות, או החינוך, או התחבורה, או
החקלאות לא כתוב שזה למענכם.
ואילו כאן — כל הנשק האדיר הזה
כולו למענכם. הכל למענכם — לחזק את
הלב, לחמם את התחת, למתוח את הש רירים,
לאבן את הראש. ממש למענכם.
שתמותו יעיל יותר, אלקטרוני יותר.
ואם מטריד אותך מה תאכל בעוד 25
שנים, או איך יתחנכו ילדיך, ובאיזה בית
תגור, ואיך תיפתר בעיית העוני, ומה
יהיה על הפעד העדתי, וכיצד יפעלו
שירותי הבריאות, אז תיכף אתה רואה
שאין בעיות — כי כל הנשק הזה הוא
בדיוק בשביל זה. למענכם. למען עתידכם.
ובאשר לשלום הרי תמיד אפשר לתרום
כמה ל״י לאייבי •נתן ולדעת שעשינו את
שלנו, ניכון?

מישור המסחר והתעשיה

ך.י א.

לידיעת היצרנים בכל ענפי המ שק
ב ק רו ב

הקפאת מחירים כללי ת!
אי לכך הינכם נתבעים לקיים במשך הימים הקרובים

העלאתמ חירי םכללית

מקומם.

למען לא תיפגעו מן ההקפאה.
שמואל יוסף ברוטו ;!

בזזזזזזזזזזזזזזז זזזזזזזזזזזזזזזזזזזז זזזזזזזזזזזזזזזזזזזז זזזזזזזזזזזזזזזזזזזז זזזזזזזזזזזזזזזבצג תירגם: מ.

זזזזזוארץ

אני ואתה

נשנה את העולם

למענכם

ויש מן הסמליות לנו, שדווקא ב־גזעת
משבר ז ו, עת חלושי הרוח
משקרים עינם ומטים אוזנם ללחישות
.פתנים, קמה אשה גדולה וחכמה,
מאור ומאיר הדור. היא היא
(סריר־העורף שלנו, שיחלץ עמינו מ־נברי־פי
טבעת השלום המתהדקת
׳תעמיד את אותם ערבאים על
לאמור — עד כאן, ואידך זיל נמוד.

כותב לנו יעקב ילץ, תלמיד תיכון מ גבעתיים,
המסתמך על אנציקלופדיה
נעורים :
קראתי בעיון את מדור הרגב בעי-
תמכם (״ 2 0 0הארץ״ ,)1868 וברצוני
להעיר מיטפר הערות: את הסטארטר
לא המציא ז׳אן־פול סטארטר, כפי ש-
כתבתם, אלא רפאל קלאטשקין. מר ז.פ.
סטארטר הוא ממציא הקלאטש.
חבל שהעלמתם מידיעת הקוראים את
תרומתו של פרנץ פון־פאפן, ממציא ה•
פאפם.
הערת המערבת? תודה ליעקב, ויש
לנו גם תשובה של טכנאי־שיניים מעקרון,
המסתמך על ידיעה אישית ודורש —17
ל״י. קוראים המעונייניס בתשובה, ישלחו
את הסכום הנ״ל למערבית, והתשובה תישלח
לביתם באריזה אטומה.

המוסף

5משפחות ערביות

דבר המערכת
הטבעת מתהדקת

״מי האיש?״ .בשבוע הבא יחנוך יחיאל
ז. שני מועדוני גוער ויתלווה לפועלי
הניקיון בעיר בעצרת חגיגית בהיכל התרבות
לכבוד ״שבוע הבריאות״.
בינתיים נוהרים רבבות ל״זובי״ עקב
השמועה כי מר זופוביץ אמור, במקרה
של כישלון, להיות לשר־האוצר.

תיקון טעו ת

המפקח

המחירים !:

שמי קיטש. אני גבר צעיר (,)44
טינופאטי ונשוי .2 4-כידוע, הנני
אחד מאותם אלופים אלמוניים
וקשוחים שדאגו לביטחונך בשעות
הקשות. ניסיוני — הנהגת חיילים
מול אש האוייב. אשמח להשתמש
בו בעירנו המוזנחת והמסונפת.
אתה, חביבי, ואני — שנינו
יחד נשנה את העולם (טללללה,
טלל״לללה) .יחד נהפוך את ה עיר
הבלתי״נסבלת הזאת, המסריחה
הזאת, הגועלית הזאת — למשהו
נפלא: ריחני יותר, רענן
יותר. רק תן לי שאנס, סח׳בי —
תן לי שאנס.
אם יש לך בעייה — כראי
שנשוחח עליה עכשיו — אחרי
הבחירות יהיה קצת מאוחר. צל צל
אלי הביתה, קוקי, בכל שעה
שאתה רק רוצה (רק לא בין 4—2
אחה״צ< ותגיד לרינה אשתי שאתה
מצלצל בשביל קיטשי. מאוד
אשמח להיפגש איתך בסנדביץ-
באר הסמוך ולספר לן מה מעיק
עלי ומה בעצם מעיק גם עליך.
זכור, מותק: שנינו ביחד. אני
ואתה נכבוש את העירייה !

הופעתו לחלוטין.

במחסני אותו עיתון נותר מלאי

נייר לשבועיים בלבד.
בינתיים, נוכח הצורך לצמצם את מיספר העמודים
שלהם בגלל המחסור בנייר, ומשום שנאסר עליהם
להעלות את מחיר המודעות, מפחיתים העיתונים את
העמלה שמקבלים הפירסומאים עבור פירסום לקו חותיהם.

מעיד ;ווקף א ת
מימון 1ה 1מפ ל ג1ו ת
תוק

מ ירש
אתאל מוגי?
המשך כהונתה של גולדה מאיר יביא לקיפאון
כללי בהרכב הממשלה. אחד השרים המעטים, שיפנו
את מקומם, יהיה יוסף אלמוגי, שהסכים ללא הת להבות
להיבחר לראש עיריית חיפה.

המועמדים לתפקיד שר-העכודה הם
רבים. אם ככלל יש סיכוי ליצחק רכין להיכלל
בממשלה. הוא יובל לקבל מקום זה.
מועמד אחר: משה ברעם, יו׳׳ר הקואליציה
בכנסת.
אך אם יתחלף שר־החקלאות והתפקיד יימסר לאיש־מושב,
יכולה התנועה הקיבוצית לדרוש לעצמה את
תיק־העבודה.

צבוי ההפסקת
הו פעת עתוני
אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון
עלול להיווצר בכר כעוד שבועיים מצב,
לפיו ייאלץ לפחות אחד מארבעת היומונים
המיסחריים המופיעים בארץ להפסיק את

ספקים המתקשרים עם מטה הבחירות של המערך
לאספקת שירותים שונים לקראת הבחירות, כמו סרטי
טלוויזיה, ועבודות פירסום ודפוס, מתבקשים להציע
הצעות מחיר גבוהות יותר מדרישותיהם בעל־פה ולהתחייב
להחזיר במזומן או בצורת ״מכתב זיכוי״ כ־30
אחוז מהערך המוסכם של העבודות שהוזמנו.

בצורה זו מתכוון המערך לממן הוצאות
שאין הוא רשאי לממן מתקציב הבחירות
השוטה, של ההסתדרות או הכנסת, במו חובות
ישנים, גירעונות מהבחירות הקודמות
או סעיפי הוצאה שלא יוכרו על-ידי מבקרי
ההסתדרות והמדינה.

ת ש לו מי ם קו ל ק טי ביי ם
ש ל מים חבר
להסתד רו ת
מטה המערך הפקיד בסניפי לישבות•
המס פיקדונות כספיים לזכות מיפי החבר
של החברים שסניפי המערך ישלחו לליש
כות המם כדי לחדש את חברותם בהסתדרות
ולזכות בזכות בחירה.
היות וחוקת הבחירות להסתדרות אוסרת במפורש
תשלומים קולקטיביים ע״י מיפלגות לזכות חשבון
המיסים של כל חבר וחבר, מוציאות לישכות־המס
קבלות אישיות לכל חבר הבא עם הפנייה מסניף
המיפלגה המקומי. המנהלים שהם כולם חברי מיפלגות
המערך, משלמים את המי־סים
ישירות מהקרן הסו׳
דית שלרשותם.

יחקרו
ה א שיו ת נגד החברה
ל תווו־ובו ח
בעיקבות תלונות שהגיעו
למישרד חמיסחר והתע שייה
מצד גרפיקאים ומעצ בי
תערוכות, על שהחברה
לתערוכות וירידים, הכפו פה
למישרד חמיסחר והתע שייה
מעדיפה מישרדי גרפי קאים
מסויימים, עשוייה
להיפתח חקירה.

המתלוננים טוענים
שלקראת עריכת תערובת
המשק והתעשייה
המליצה החברה
כפני מישרדי הממשלה
על שני מישרדים
לעיצוב וגרפיקה, שאליהם
פנו המישרדים
כבקשה להשתתף ב•
מיברזים להקמת בי*
תניהם בתערוכה.
לדעת המתלוננים אסור
למישרד ממשלתי להמליץ
בפני מישרדים אחרים את
מי להעסיק מהשוק הפרטי.

שינויים ב מי שרד
המסחר ־והתע שיי ה
שר־המיסחר־והתעשייה חיים בר־לב לא ביצע בשנה
הראשונה לכהונתו כל שינויים פרסונאליים במיש־רדו
— למרות שלא חיה מרוצח מכמה מפקידיו
הבכירים.

עתה מתכונן בר־לב להעכיר את דובר
המישרד, יעקב עטייה, לתפקיד אחר, להביא
במקומו את דובר מועצת פועלי ירושלים
ישראל בהן 28 לשעבר כתב ״דבר״ ,ה-

ט 3וא ה טדווי 1י ה
113 ניבו מ בי ר סו
טכנאי ניידת השידור של הטלוויזיה
הישראלית מאיימים שלא
לשדר שידורי חוץ ממישחקי ה-
מככיה שייפתחו כחודש הבא, אם
לא תכחיש הנהלת הטלוויזיה ידיעה
שפורסמה ב״העולם הזה״ לפני
שבוע, לפיה נגרמה תקלה בשידור
מישחק גמר הגביע בכדורסל,
משום שטכנאי צוות שידורי
החוץ היו כזמן התקלה במיגרש
וחזו במישחק במקום לתקן את התקלה.
למרות
שהידיעה היתה מדוייקת,
נעלבו טכנאי הניידת, ביקשו מהנהלת
הטלוויזיה לטהר את שמם
ואף איימו כשביתה אם לא תתמלא
דרישתם.
אמור להתחיל כתפקיד מייד אחרי הבחירות
להסתדרות.
לא מן הנמנע שבר־לב יחליף גם את מנכ״ל מישרדו.

ה ב דווי ם תו ב עי ם
נ ציגו תבכנסת
שבטי הבדווים בנגב החליטו לתבוע נציגות
מטעם המערך בכנסת השמינית. נציגי
השבטים הגדולים של הבדווים אף הגישו
לאחרונה עצומות ומיכרקים בנושא זה ל
ראש־הממשלה ולמזכיר מיפלגת העבודה.
נראה שנציגי המערך מוכנים לחבטיח לבדווים
להכליל נציגים משלהם ברשימות המיעוטים הקשו רות
למערך, אולם במקומות בלתי ריאליים. הבדווים
לעומת זאת, תובעים מקום ריאלי, מאיימים להחרים
את הבחירות אם לא תתמלא הבטחתם.

..הפ אב״ החל־־ א בי בי
יפתח מחדש
פרדריקה ודב סגל, בעלי הפאב שהיה קיים על
חוף ימה של תל־אביב, אותו נאלצו לסגור בשל
התפרעות ביריונים, מתעתדים לפתוח את הפאב מחדש,
הפעם ביפו.
צמד האדריכלים כבר חכר בניין בן שלוש קומות
ליד הכנסייה הסקוטית ביפו, שם הם עומדים להקים
בקרוב פאב, מסעדה, ודיסקוטק.

•3313 קולנו ע
בינ ל אוננ ״ ם -לארץ
בעיקבות ההפקה המוצלחת של הסרט ישו כוכב
עליון בישראל, מתעתדים עוד כמה יצרנים הולי בודיים
להפיק את סרטיהם בארץ. הבמאי האמריקאי
ויקטור לינדון כבר החליט להעביר את הפקת המער בון
הבא שהוא עומד לייצר מאריזונה לעיר המער־בונים
ליד קלקיליה.

בסרט עתיד להשתתף השחקן אנתוני
פרקינם. בחודש פברואר הקרוב תתחיל
בעיר הסרטים הפקתו של סרט נוסף בכיכובו
של הכוכב הוותיק ג־׳ון ויין. לא מן
הנמנע בי לצידו תשחק בפרט אליזכט טיי-
לור, עימה מתנהל על בך משא־ומתן.

חחתוגים, גופיות 1ח!דצוח ויקי בדוגמא מעזיגת ב־צ צבעים

הגברים ו! 1ל ברינה
גברי היודעים מהי אופנה הם הגברי של ברינה, סברינה מביאה לך. הגבר

הישראלי. אח אופנה הגברי של אירופה וארה״ב.
ברינה מעצבת ומייצרת תחתוני גופיות וחולצות ניק׳ לגברי עפי י האופנה האחרונה.
לגברי למתבגרים ול״גברים׳ הקטנים שבמשפחה -תחתוני גופיות וחולצות ניק׳ של ברינה.
מעוצבים ב־ 4דיגומים: מפוספס. חלק. משבצות ומעויוים ע דוגמא.
כ ל דיגו ב־ 5צבעי ולתחתווים גיורה רגילה וגיורת ביקיני.
בין מנצדיה של כרינה, הידנעים בעיצובם ואיכותם תמצא אח מה שחפשח.
בקש מוצרי ברינה לגברים.

ו 1ו >ובץ

הו1ווצם הוה

1869

מאוזן :

מאונך :

)1קיבוץ בצפון הארץ )4 .משעשע)8 .
שורת לבנים )10 .בעל חי קוצני ) 12 .תוכי
בלי זנב )15 .תואר כבוד אנגלי )16 .משורר
ישראלי שנפטר )20 .קולב )22 .מעין)24 .
עצירת רכוש מטעם בית־דין )25 .רחמים.
)27 מלכת חדייב שהתגיירה )29 .סוף.
)30 קיבוץ ליד כפר־אתא )31 .סופה)33 .
יישוב בסביבות ירושלים )34 .אימפריה
קדומה )35 .בעל חי תינוק )36 .צבע אבלות.
)39 חסר חשיבות, בעל דרגה נמוכה)42 .
בחור )43 .עוף בית )45 .שחקן קולנוע
בריטי (מסביב לעולם בשמונים יום))47 .
חי ביבשה ובמים )48 .מין גריסים)50 .
חלת דבש )52 .עני )53 .אריכיפלאג של
7100 איים )56 .תקרה )57 .מלך שקספירי.
)58 כינוי לאדון בהודו )61 .מילת סלנג
לסעודה )63 .בית־מלאכה )64 .אוסף.

)1מיכל לנוזלים )2 .היה לו כרם בימי
אחאב )3 .לא קשה )5 .שקר )6 .מרוחות
השמים )7 .די )9 .מחלה פסיכוסומטית)11 .
רפסודה )12 .צלולוזה )13 .תערובת של
צהוב ואדום )14 .קורבן )15 .רעל )16 .מין
תבלין לתה )17 .זז )18 .רחמנא ליצלן
(ר״ת) )19 .דרוש )21 .קריאת שמחה)23 .
מחול )26 .נאום, נבואה )28 .נהר בעבר ה ירדן
המזרחי )30 .שם נמצאים פוספטים.
)32 תפארת )33 .בננה )36 .הלל )37 .בעל
שכל חד )38 .כפר דרוזי בכרמל )40 .שבו עון
אמריקאי )41 .מחצית החצי )42 .יתכן,
גם אם, אפילו )43 .שוטה )44 .ציפור שיר.
)46 כועס )47 .עטין )48 ישראל חב רים״
)49 .חיה לילית )51 .עיר בהולנד.
)54 כינוי לוינגייט )55 .קבצן, שלבושו
מדוה )59 .מנהיג נאצי )60 .צאצא)61 .
חלק בפה )62 .סוג קרקע.

כ מו כל הנוהגים ברכב באיזור תל-
אביב, אמונים גם חברי מערכת זו על
דרך התלאות והיסורים המצפה לנוהגים
ברחובות העיר. מיקומה של מערכת העולם
הזה בצומת קרליבך—החשמונאים ב־תל־אביב
— אחת מנקודות התורפה של
התחבורה העירונית וצוואר בקבוק קבוע
בשעות הלחץ בכבישים — הופר אולי את
חברי המערכת לערים לבעייה וכואבים
אותה יותר. כך, על כל פנים, ניתן ללמוד
מחוויות הנהיגה והחנייה היומיות המוח לפות
ליד שולחן הישיבות במערכת.
אין כמעט עיתון בישראל שלא עסק
בניתוחים והתרעות על מצוקת התנועה
בתל-אביב. משום כך, כאשר סוכם על
הענקת עדיפות לנושא זה בין נושאי הטי פול
של המערכת, חיפשנו כדרכנו דרך
מקורית, זווית חדשה להבהרת הבעייה
ולהמחשתה באמצעים של שבועון־חדשות
מצולם. היה זה רעיונו של צלם המע רכת,
אלכס ברנובסקי, לנסות ולהציג את
זוועות התנועה בתל־אביב, ממבט ציפור.
אלא שמהרעיון ועד הביצוע — שאת
תוצאותיו ראית בכתבה ״רגע לפני חני-
קת תל־אביב״ שהתפרסמה בשבוע שעבר
(העולם הזה — )1868 התמשכה דרך
ארוכה. אחרי שדובר המטה־הארצי של
המישטרה, ניצב־מישנה מיכאל בוכנר, נתן
את הסכמת המישטרה למיבצע, היה צורך
ברשימה ארוכה של אישורים ממוסדות
ממשלתיים וביטחוניים שונים כדי לקבל
את האישור לצלם את עורקי התנועה
ופקקיה מלמעלה. רק אחרי שהוסרו כל
המיכשולים, הצטרפו צלם המערכת והכתב
מרסל זוהר, לשעות ארוכות של ריחוף
במסוק מעל רחובות העיר.
מספר מרסל זוהר :״עבור פקד יורם
ניר, קצין ענף התנועה במישטרת תל-
אביב, היתד, זו טיסה שיגרתית, מהסוג
שהוא מבצע דרך שיגרה כחלק מתפקידו

— על הגיהנום בדרכים —
בניסיון להכוונת התנועה באיזור. הצטרפ תי
אליו ואל טייס חברת מסוק, אצלה חו כרת
המישטרה את המסוקים לצרכיה, ל אחת
מטיסות פיקוח אלה. היה זה יום
שיגרתי, ללא אירועים מיוחדים, ללא שיטפונות
או קילקול ברמזורים. אבל בחרנו.
את שעות העומס בכבישים. מלמעלה, כ שאני
מנמיכים לפעמים טוס עד לגובה
קווי הטלפון, ניתן היה לראות את כבישי
תל-אביב ללא סתימות מיוחדות, ללא צמ תים
חסומים, אבל כשהם גדושים מכו ניות
בטורים מתפתלים עד אינסוף. ברחו בות
מסויימים הזדנבו תורים של מאות
מכוניות לפני רמזורים, המאפשרים מעבר
של ארבע מכוניות כל 30 שניות. אפשר
היה לעשות בקלות חשבון שהאחרונים ב שיירה,
יזכו לחצות את הצומת רק בעוד
שעה לפחות.״
עבור צלם המערכת היה המיבצע מסובך
עוד יותר. הוא היה נאלץ להמריא מיספר
פעמים, לצלם מאות תמונות מהאוויר, עד
שהצליח לקלוט בעדשת מצלמתו את אותן
התמונות הממחישות את הבעייה יותר
מאלפי מילים והסברים.
מיבצע זה לא יכול היה להתקיים ללא
עזרתם האדיבה של מישטרת מחוז תל-
אביב והמטה הארצי של המישטרה, להם
נתונה תודתנו.

$ 69ו

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

זווית חדשה —

מרסל זוהר (משמאל) יוצא מתוך המסוק

חשבץ

בורסת היהלומים כמבט מלמעלה

המסוק מעל לפקק תנועה
-ממבט

ה צי פו ר

מדוע רצה מגאמגן הפועלי ירושלים
שקבוצתו תנצח דווקא? 0 :2
8במטה המישטרד, מספ רים
על קצין אחד, שטיפס בסבלנות
עילאית בסולם הדר גות,
כדי להגיע בסופו של
דבר למעמד שבו יוכל להש תמש
בכל אמצעי המישטרה
כדי לחקור את רצח דודו. מי
האישי מפכ״ל המישטרה ש־אול
רוזוליו, שהוא בן־אחו-
תו של חיים ארדוזורוב.
8כאשר הופיע הרמטכ״ל
רב־אלוף דויד (״דדו״) אדע־זר
בפני סטודנטים של או ניברסיטת
תל-אביב, היתד. ה שאלה
הראשונה שהוגשה לו
(בכתב) :״מדוע דרש הרמט־כ״ל
שהפגישה עם הסטודנטים
תהיה סגורה? ממה מפחד זד
רמטכ״ל?״ השיב דדו :״ה־רמטכ״ל
פוחד מהרבה דברים,
כמו כל בן־אדם. אבל ממה ש־הרמטכ״ל
לא מפחד — זה ש הדברים
שהוא מספר יודלפו ל עיתונים.
אתם יכולים להיות
בטוחים שלא אגלה לכן כאן
שום סודות ביטחוניים. אם בי קשתי
שהפגישה תהיה סגורה,
זה בגלל הסיגנון. בפגישה סגו רה
אוכל לומר על מישהו ש הוא
מדבר שטויות. בפגישה
פתוחה אצטרך לומר שהוא אי נו
מדבר כל־כך לעניין. עכ שיו
תחליטו בעצמכם מי רו צה
פגישה פתוחה ומי פגישה
סגורה!״ רק סטודנט אחד ה רים
את ידו בתמיכה בפגישה
פתוחה. אמר דדו :״עכשיו
אני יודע כמה רוצים פגישה
פתוחה, וגם מי כתב את השאלה

8ח״כ המערך מחיפה,
משה ורטמן, נוהג לבוא ל כנסת
בחולצה ורודה. השבוע,
כאשר גם שר־העבודה יום*>1

אלמוגי, העומד לקבל את תפקיד
ראש עיריית חיפה, הופיע
בכנסת בחולצה ורודה, התלו צץ
אחד הח״כים :״פעם היתד,
זאת חיפה האדומה. עכשיו הש תנו
הזמנים, והיא הפכה חי פה
הוורודה,״
8רעיון גאוני היה לח״כ
מק״י שמואל מיל,וניס. הוא
התנגד למינוי שני רבנים רא שיים
— אשכנזי וספרדי —
בכל הערים, המציא פיתרון :
בכל מקום יהיה רק רב ראשי
אחד, והוא יהיה תימני. הרע יון
מצא מאוד חן לאחד ש הקשיב
לנאומו: ח״כ אגו״י
יעקם מיזרחי, שהוא גם רב
וגם תימני.
8בערב שאלות ותשובות
שנערך באוניברסיטת הנגב,
התנצל סטודנט עולה מארצות-
הברית בפני שר־החוץ אכא
אכן על כי הוא שואל את
שאלתו באנגלית. מיהר אבן
להשיב לו באנגלית :״אין דבר,
אשתדל להבין את השאלה.״

8שר־האוצר
פינחס ס פיר
ושר המיסחר־והתעשייה
חיים כר־לס החמיצו את ה
לגמו,
וסירים שלמים ניזרקו ל זבל.
את הערב ד,ינחה המפיק
יוסי פח־סט -שהיה בזמנו
יחד עם אדיר, אינשטיין
בלהקת הנח״ל — שאמר :״בדרך
כלל רואים את התוכנית
הסאטירית אנשים רגילים. בערב
זה הסאטירה היא בדיוק
על הנוכחים, למרות ששני ה שרים
לא הגיעו.״
8בעיות תזונתיות מסוג
אחר היו לכתב מעריב יאיר
שטרן, בנו של מנהיג לח״י
אסרהם ו״יאיר״) שטרן, ולאשתו
הדסה. השניים הוז מנו
בערב אחד לשתי קבלות־פנים.
במקום הראשון מיעטו
לטעום מהמאכלים הרבים ש הוגשו,
השאירו מקום עבור ה אירוע
השני. אך כשהגיעו ל־קבלת־הפנים
השנייה, התברר
להם שבכלל לא מתכוונים ל הגיש
שם מאכלים.
׳ 8את כתבת מעריב בש בוע
שעבר, על צניחתם המשו תפת
של 4בניו של השוחט
אליעזר רוזנפלד, הכין הכתב
ישראל הראל. הראל
לא סיפר כי הוא עצמו צנח גם
כן, נחת על גבו, נגרר ברוח

אנ שי ם
אליאס, חיים סנאי ויעקב
סן־סירא שהשתתפו בסרט
קזבלן. השלושה עברו בין אנ שי
הצוות וביקשו תרומות ע בור
מישפחד, רעבה. לאלה ש חשדו
בהם ותתעניינו מי ה־מישפחה,
השיבו השלושה ש הם
אעם יכולים לגלות מפני
שזה מתן־בסתר. אחרי שאספו
80ל״י, ניכנסו למסעת יוניס
היפואית, ערכו סעודה חגיגית,
הסבירו לתורמים :״הצלתם
מישפחה מהרפת״רעב.״
8מאמן קבו׳צת הכודרגל
הפועל ירושלים שזכתה בשבוע
שעבר בגביע המדינה, א מ צי ה
לכר,וכיין לא התייחס ברצי נות
לנבואותיה של אשתו יעל,
הנמצאת בחודש התשיעי להר יונה.
גם אחרי שניחשה נכונה
לפני מישחק חצי־הגמר השני:
״תפסידו 0—1לתפועל תל-א-
ביב.״ אבל כאשר הרגיעה או תו
לפני מישחק הגמר עם הכוח
תל-אביב :״ירושלים תנ צח
,0—2״ התייחס ביתר רצי נות
לדבריה. אחרי שהבקיעו
הירושלמים את השער הראשון,
שהיה מספיק לזכייה בגביע,
התפלל אמציה לשער נוסף —

מסיבה שערך מישרד המיסחר־והתעשייה
בקאברט הסאטירי
בתל-אביב, כאשר התעכבו ב־תערוכת־המשק
ביריד המיזרח.
אולם 120 האורחים שהופיעו
למסיבה התנפלו על הסלטים,
הנקניקים, האבטיחים, והכש רים
הקרים — והצטערו על כך
כאשר הגיעו המאכלים החמים
— קורקבנים, גולש ואורז. את
האוכל החם כבר לא יכלו ה נוכחים
לדחוס לתוכם, למרות
כמויות הוויסקי והשמפניה ש־

ונפגע בחוליותיו. בכאבי־תד
פת כתב הראל את הכתבה, הז מין
רופא שבדק אותו, וריתק
אותו למשך שלושה שבועות
למיטה.

אנא אבן

העולם הזה 1869

8בשביתת־הרעב שערכו
הפרופסורים באוניברסיטת תל-
אביב כהזדהות עם הפרופסורים
השובתים1בברית-ו•,מועצות, הסתובב
הפרופסור למתמטיקה
כורים מוישנזון, שעלה ל ארץ
מברית־המועצות לפני
שבעה חודשים, בעצבנות ליד
הטלפון. למוישנזון היה בזמנו
נווה קייץ משותף עם אחד ה שובתים
בברית־ד,מועצות והוא
חיכה לקשר הטלפוני עם ה שובתים
שם כדי לדבר איתם
ולחסוך תירגום. אך כאשר נו צר
הקשר, התאכזב המתמטי קאי:
רקטור אוניברסיטת חל-
אביב, פרופסור שדמה סי*
מונסון, רצה לדבר אישית
עם השובתים הסובייטים, דבר
שהצריך תירגום, נטל את ה שפופרת,
הספיק רק למסור את
הודעת השובתים הישראלים
ולשמוע את הודעת השובתים
הסובייטים.
8בהופיעו באסיפה מטעם
המישלחת הישראלית לוועידת
ילין־
בולוניה, ביקש
מור, החוגג בשבוע הבא את
יום־הולדתו ד,־ ,60 מחבריו ש יפסיקו
לברכו לקראת יום־ה־הולדת
:״זאת כדי שלא יזכי רו
לי מחדש את גילי. מה עוד
שיום־ד,הולדת יחול רק בש בוע
הבא.״
8דרך מקורית לנסות ל שכנע
את מדריכי־התנועה ל הפסיק
את שביתתם מצא אם!ז
אנין, המזכיר־הכללי של תנועת
הנוער העובד והלומד. הוא
זימן אליו את מנהיגי השובתים,
אמר להם :״אתם משמיצים אותי
בעיתונים באי־סדרים כס פיים.
איך אתם רוצים שאסתכל
בפנים של הבת שלי ז״
השביתה אומנם הסתיימה כע בור
שבוע, אך לא בגלל הנימוק
של אגין, אלא בגלל ש השובתים
קיבלו את כל דרי שותיהם.

\ ךןךןדחווךן הזמרת הישראלית השוהה בארצות־הברית,
4עסוקה מאוד בזמן האחרון. מלבד הופעו\
1 1 1 ) 11
תיה בשיקאגו, ניו־יורק ופורטו־ריקו, היא משתלמת בעיצוב־פניס
וכותבת ספר בנושא שיחרור האשה. למרות כל זאת, היא מוצאת
זמן לבישול אוכל מקורי, אותו היא מפרסמת מעל דפי העיתונות ב־ארה״ב.
אסתר מדגימה הכנת מרק אפונה אוטנטי בנוסח דרום־אמריקני.

ביקר בביתן של מישרד־השיכון בתערוכת
המשק לשנת הכ״ה, הפגין אופנה חדשה:
חולצה מודרנית ציבעונית, בלי צווארון ובלי עניבה. בתמונה נראה
השר יחד עס מתכנן הביתן, הארכיטקט ישראל גודוביץ.

כדי ש״לאשתי יהיה מצב־רוח
טוב בלידה.״

8איך לעזור לתל־אביב
בצורה הטובה ביותר? למוע מד
גח״ל אלוף (מיל ).שלמה
(״צ׳יץ׳״) להט, יש תשובה:
״יהושע רכינוכיץ ואני או הבים
את העיר ורוצים לעזור
לה. לכן הפתרון הטוב ביותר
הוא שאני אכהן כראש העיר
ואעשה כמיטב יכולתי למענה,
ורבינוביץ יכהן כשר־האוצר ו ידאג
לעיר מבחינה כספית.״
8דרך מקורית
כסף מצאו השחקנים

לעשות

8ראש מערכת ידיעות
אחרונות בירושלים והכתב ה פרלמנטרי
של העיתון, גדעון
רייכר, החליף את מיקצועו,
הסך מעיתונאי לשליח מחלקת־העלייה
של הסוכנות היהודית
בלונדון. למסיבת הפרידה האינטימית
שערכו לו חבריו
במועדון החאן הירושלמי, הגי עו
קרוב ל־ 600 אורחים, ביני הם
הבוס הקודם של העיתו נאי,
מרכז מערבת ידיעות אחרונות
דב יודל,וכסל,י, והבוס
הנוכחי אלוף (מיל ).עוזי

נרקיס.

23ע< 3צחוק, צחוק, אבל •
פרשת ארלוזורוב: איך גבר אריה אליאב על גדעון
ל ב ־ ארי.
• ביד־אליהו ובוושינגטון מחליקים על הקרח.
• סוף־סוף קיבל דיין טלפון מגולדה !
• איחוד חברות התחבורה: אם תרצו, אין זו אגד !
• נאומי בחירות: מיל ״ מולמיל .
• לתל״אביב צפוי קיץ חם: גחלהט.
• תקופת הבחירות: ימי המנדט .
• צימצום היקף העיתונים: אולי בגלל שמדפיסים כלבך
הרבה כסף ן
• אינפלציה: כאשר שידור של קילוהרץ עולה
קילו ־ הרצל.
לציון, ולא
השבים
• דליה לביא: יש כאלה
להתחתן.

אריה

מכתבים

שכיתת כדרכו של הרצל־ ?
הרז5אי8 שביתת הרופאים הממושכת ולא הראשונה,
מעוררת בי הרהורים נוגים על המתרחש
אצלנו.
אדם שמקדיש את מיטב שנות חייו ל לימודים
ולאחר־מכן עושה את עבודתו ב־בתי-חולים
גדושי אדם ובקופות־החולים
שעשרות חולים צובאים לפתח חדרו על״
מנת לשאוב עידוד ועזרה ממנו, אינו מסוגל
לטפל בחוליו מחמת המתח הנפשי והמיגע
שהוא נתון בו מדי יום ביומו.
ועל כן לא אחת מרגיש החולה במהירות
ובמתח שמטפל בו הרופא והרי הוא משלם
עבור זה בכסף מלא!
מדוע לא ילחמו הרופאים על לחם ו חמאה,
בשעה שכספים רבים מתבזבזים
אצלנו על דברים של מה בכך ז
אישי ציבור שפרשו מפאת גילם׳ האם
מגיע להם מכונית פאר עם נהג צמוד
ודירה מפוארת? על חשבון מי? ולמה לא
מגיע לרופאים משכורת הוגנת ויחס הוגן?
מאשה פורמן, רמת-גן

משהו רקוב
כממלכת המלט

״העולם חזה״ ,1867״קריעות
ביניים — משהו רקוב בממלכת
המלט״ ,אורי אבנרי בכנסת על
משבר המלט.
יישר כוחו של אבנרי שהעלה את בעיית
ת׳יכנון מדיניות המלט. אם הוא יתמיד בהצעתו׳
אולי יזוז
משהו :״אבנים שח קו
מים,״ אמר ה נביא.

רק לא ״מו סד״!
אין המדינה
מישרדים, חסרה מנהלים,
פקידים,
ביורוקרטים וסתם
בטלנים שכירים ו גם
מיליוני. ל״י
הוצאות־סרק.
הדבר צריך להי זרחין
עשות
על־ידי גופים
מיקצועיים מיתה*
רים על פרס, כמו שעושים מדינות מסוד רות
ומנוסות, ולא על־ידי פקידים שכי רים,
שעניינם רק למשוך פתרונות, כדי
להרבות בשכר ואש״ל ,״לשלול שלל ולבז
בז״ (ישעיהו, יוד 6
אלכסנדר זרחין, תל־אביב

תנו לאלוהים
צ׳אנס

למרות שכל אחד יודע שלמילחמות לא
יהיה קץ, כי כך נברא העולם, ולמרות
שאפילו אלוהים לא הצליח במשך אלפיים
שנה להביא שלום, חרף כל מאמציו —
בכל זאת לא חסרים בני־אדם החולמים
ש הם יצליחו יותר מאדוני! הם מגדלים
שיער ארוך, מתמזמזים חצי״עירומים ב פומבי,
מייללים פיזמוני־פום וכותבים
״אהבה״ ,באנגלית, על ישבניהם — אבל
כלום לא עוזר. כי השלום מסרב לבוא
כל זמן שטבועים בנו, עמוק עמוק, היצרים
הרצחניים שלנו הנודעים לשימצה,
הלוא הם הקינאה, השינאה, תאוות השיל־טון,
תאוות הכסף, האנוכיות והרישעות.
אפשר לנסות לעקר את היצרים השט ניים
האלה על־ידי עקירת בלוטות מסרי־מות
מגופינו וממוחותינו. אבל הפרוייקט
הזה הוא לא מעשי בהתחשב בכמות
האוכלוסין העצומה השורצת על פני כדור־הארץ.
אישית,
הייתי פותר את הבעייה בדרך
קצרה ואלגנטית: הייתי מנקה את היקום
עם סידרה של פצצות־אטום ונותן לאלו הים
צ׳אנס לברוא עולם חדש.
חנן גולדגרט, חולו!

להתראות אחרי
חמילחמה הכאח

מעולם לא היה מצבנו טוב יותר?
אז להתראות בשעה שש אחרי המילחמה
הבאה והבאה אחריה.
חיים שושני, קריית־אתא

לפי דעתי צריך להגשים את הציונות של
הרצל. צריו לחדש את תקופת ההשכלה
במדינת־ישראל.
מי כיום הם הממשיכים של המשכילים?
בן־גוריון, גולדה, דיין, ספיר וכר.
הם לא הממשיכים של הרצל והמשכילים!
לכן צריך להקים תנועה בשם יהדות
של הרצל ממשיכי המשכילים ־ 4שעוד
לפני 150 שנה האירו את הדרך לעמנו.
חיים צלמן, בני־ברק

על י,רז
חצכי
״העולם הזה״ ,1867״אתה
והלידה — רואי־החשבו( ישלמו
פיצויים ז״ ,על תפקידם של רו•
אי״חחשבון בהגנה על בעל המניות.
אתם
כותבים כך למשל, אישר מיש־רד
רואי־החשבון המכובד בבלי את מאזני
חברות ציס, רסקו ובנק פויכטוונגר: אישרו
כי החברות רווחיות. זמן קצר לאחר מכן
התגלה כי כל אחת משלוש החברות הללו
הפסידו יותר מ־ 100 מיליון לירות.״
אם זיכרוני הקצר לא מטעה אותי, ההפס דים
שולמו על-ידי השר פינחס ספיר, מאו צר
המדינה או מהקרן לנזקקי סעד.
דויד לולו, חיפה

חומור נס
חסר רגש!

״העולם הזה״ ,1867״זו הארץ —
נלוויתי אל שלושת השבויים החוזרים,״
תיאור סאטירי על דיווחם
של אמצעי חתיקשורת עם שובם
של הטייסים השבויים מסוריה.
כינסתם בתוך 49 שורות מודפסות שחור
על גבי לבן, אוסף של סחי וזוהמה, לגבי
אנשים שכולנו חרדנו לגורלם, שלא ישבו
ושיזפו גופם בבריכת גדודון וכדומה. הפכ תם
רגעים של אושר וגיל לכעור בלתי-
נסבל, הדרתם אפילו לחדרי חדרים בתיאו רים
שרק אנשים חולים בעלי סטיות מסוג לים
להמציאם.
כיצד לא תבושו לשים ללעג מעמד שלא
נכנה אותו עילאי, אולם בלב שקט נוכל
לאמר מרגש עד כאב, וכיצד אתה אורי
אבנרי שנחשב בעיני עצמך ואולי רבים
אחרים, לאדם נבון היושב במושב הכנסת
ורוצה לייצג שכבה בעם, כיצד אתה נתת
יד לפירסום אילוח זה? האם כל נושא
שהוא כשר לפירסום ובכל צורה שהיא?!
צברית, הרצליה

כן שלושה חודשים
וככר כותב
״העולם הזה״ ,1866 תמונה של
תינוק בזרועותיו של הבמאי מנחם
גולן.

יוארה הר־שפי ו״דדו״ גחון* אל־עריש
אהבה בלי זיהום־אוויר
• אורי שמר הוא בנם בן השלושה חודשים
של השחקנית אתי גרוטם ומנהל הבמה
דן שמר.

הכלב

והסיגריות
״העולם הזה״ ,1868 סיפור ב-
״אנשים״ על הכלב חדני-ענק,
״דדו״ ,של העיתונאית יואלה
חר־שפי.
לסיפור שלכם על העיתונאית שהפסיקה
לעשן כדי שמשכורתה תספיק עבור כלכלתו
של הכלב שלה, הייתם צריכים לתת את
הפותרת: אהבה בלי זיהום־אוויר.
חבל שלא הראיתם את הכלב הנפלא הזה,
שהצליח לגרום לבעליו להפסיק לעשן.
משה רז, תל-אביב
• יואלה הר־שפי בחברת הכלב בחוף
אל־עריש — ראה תמונה.
הי3ן המצפון?

אמי חולה בסרטן ומקבלת טיפולים והק רנות
בקביעות. בלי ההקרנות הללו הולך
מצבה ומחמיר.
מזה כחודש היא לא קיבלה כל טיפול,
מכיוון שבכל פעם נדחתה, עד שלבסוף
הוזמנה לערב שבועות ואז הובטח לה
להתקבל ב* .11.6.73 מצבה הולך ומחמיר
מרגע לרגע, ואין אל מי לפנות! כל יום
עולה להזמין רופא 25ל״י, והוא נותן
לה רק זריקות הרגעה.
אבי משתכר 475ל״י לחודש.
היכן המצפון?
חייל משוחרר, תל-אביב

פשוט: החמאה נמסה מן החום! פשוט,
בלי ״כתוצאה מ״.
חיים נקר, בת־ים
פורגוגרפיח שמורגוגרפיה

1״העולם חזה״ , 1861 — 1867
| ״חייתי אשתו טל דויד אבידן״.
כמה חבל שברגע של חולשה איבדה
הגברת לילי אבידן את הסיכוי המפתה
להיכנס לקלסיקה של המספרות כמו פאני
היל, ליידי צ׳טרלי ועוד.
מה זה פורנוגרפיה, לילי? במשך שבו עות
בילבלת לנו את הביצים עם הסיפור
האנמי והתפל כמותו מתרחשים אלפים
ביום.
בעוד אנו מצפים משבוע לשבוע לצי מוקים
— והנה את מסרבת בשרירות.
פורנוגרפיה? האמנם כזו פוריטנית את?
אם כן מוטב היה לסיפורך שיתפרסם ב דבר
לילדים או שמא תעבדי זאת לתסריט
נוסח נורית?
פורנוגרפיה־שמונוגרפיה, תגידי ש את
פוחדת משתי סטירות־לחי מצלצלות
מדויד !

צכי ראוכני,

קופנהגן, דנמרק

עשה אחכה —
לא מילחמה
כל התמונות שהופיעו בזמנו בעיתונכם ב הרווחות העירומות
,1859
— 1867

אורי שמר
תמונה מעודכנת

1״העולם הזה״
| ״הרווקות.״
כל הכתבות שלכם על הרווקות, אתם מוסיפים איזה שתי תמונות מפוצצות של
רווקות עירומות.
מסיבה זו, אני ממליץ ומציע לכם שני
פיתרונות :
א) או שתשנו את שם הסידרה ל״הרווקות
העירומות״ !
ב) או שתשתפו ותייצגו גם את ״הרווקות
הלבושות״ .אל תגידו לקוראים (ואני ביני הם)
,שכל הרווקות בארץ הן עירומות.
או שתמונות העירום כרקע לא מתאימות
לסידרת הכתבות, או שסידרת הכתבות לא
מתאימה לרקע העירום.
ראובן קפלן, ואגאדוגו, וולטה־עילית

אולם כתבתם שמי אורן ואילו שמי הוא
אורי.
אנא תקנו הטעות בהקדם.
מצורפת תמונה מעודכנת.
אורי שמר, תל-אביב

רגע של
עברית

עדנה: החמאה נמסה כתוצאה מן החום.
דניאל: כתוצאה מ? אני הייתי אומר

חשפן והתרנגולת ב״שטרן״
תמונת השבוע
נושא משה אהבה — לא מלחמה, אינן מגי עות
לקרסולי התמונה המצורפת, שהופיעה
בשבועון הגרמני שטרן.
לדעתי התמונה יכולה לשמש כתמונת
השבוע.
ר. מנשס, רמת־גן
העולם הזה 1869

סקסי על הבוקר

111611־6 £01׳\ 0 *0.7 31161• §!13 מיאוזרגילוחלגבר
עם מי אחר גילוח .1סח על הבקר, תהיה לגבר שלך הרגשה חדשה,
הרגשה נפלאה של גבריות ורעננות, הרגשה רעננה וניחוח געים שילוו אותו ואת הסובבים אותו במשך כל היום.
. 1סח מגיש לך מי אחר גילוח בשני סוגים שונים לבחירתך.
. 1סח בבקבוק הירוק 1.631ח66ז . 1;0סח בבקבוק החום 7363000ח (6ז001

נאוד-ורשבסקי

חתול
סיאמי גורה >פהפ>>ה,
בת 10 שבועות

למכירה
נא לטלפן 244553־,03
בין השעות 14.00—15.00

אולפן גרג (בר־קמא) פותה
החודש קורס בוקר וערב ל
נפתח
קורס

קצר 11ת

עברית ו /או אנגלית.
הצלחה מובטחת ! הרשמה :
ת״א: גורדון ,5טל.236209 .
חיפה ו ״במעלה״ ,טל.664922 .

למסו.׳יסטים/ות
הלוואות מיידיות
לעובד• מדינה,
הסתדרות,
צבא !קבועים
2 2 9 3 7 7 ,2 2 9 5 2 3

ג 1לדמן
רה׳ ליברמן ,10 ודא,
טל 240495 ,222100 .
בין השעות 10 בבוקר
עד 10 בלילה.

תל-אביב

הזה 1*60

במדינה
6״ 116* * 1מ״ 2 1יז 18
כעריכת לואיס מארטון ומקסים גילן
במה חופשית למחנה השלום שבין התנועה הציונית לאירגוני־הלחימה
הפלסטינים.
מקור מידע חודשי למתרחש בישראל, בשטחים, ובשורות האומה הפלסטינית
— בלי צנזורה.
במת־דו־שיח בין ישראלים לפלסטינים, יהודים וערבים, המופיעה מזה
שנתיים באנגלית, מופצת ישירות לכתובות בארץ ובארצות־ערב.

ירסמנו:
את הרקע האמיתי לוועידת בולוניה ומה שהתנהל מאחרי הקלעים (גליון
את מזימת ״שלום הנפט״ הנרקם בין סעודיה, ארה״ב, ישראל ואחרים (כליון .)20
את הדו״ח המלא הראשון על מלחמת הטרור הנגדי של ישראל (כליון )10 ועל מיבנהו האמיתי של
״ספטמכר השחור״ (כליון .)17 מאמרים אלה הועתקו, ברחבי עולם, במלואם או בחלקם ע״י
ה״טיימס״ (לונדון) ,״לה גוש״ (בריסל) ,עיתונות ביירות, מכונות־חקר אמריקאים וסובייטיים,

הביאו לשינויים בחשיבה הבטחונית של מספר ארצות אירופיות.
כל האמת על מה שהתרחש בעת ביקורה של גולדה מאיר באינטרנאציונל הסוציאליסטי ובווא־טיקן
(כליון .)18
פרטי הפוגרום האנטי־הערבי במערב־גרמניה (כליון .) 15
האמת על ההתנקשות בדיפלומאט הישראלי צדוק אופיר, שנורה בבריסל ע״י סוכני־ביון מארוקאים
(כליון )13 רשימה זו גרמה להשמצה ב״מעריב״ שנאלץ לפרסם התנצלות.
דעות ומצעים מדיניים של העולם הזה, שיח, מצפן, איפס״ג, ראג׳ה, ברית השמאל,
רק״ח, חוגי ישראל־פלסטין, די, הפנתרים השחורים ורבים אחרים.
כתבנו בתל־אביב: יגאל לביב. כתבנו בביירות: סובחי אל־גאזי. אנו קשורים בכמאה אישים וארגונים,
המשתייכים לוועד התיאום הבינלאומי למען השלום במרחב.
חתימה 40 :לירות לשנה ( 10 דולאר) .משלוח אוויר.

ב שרון
הרגליה חוף־ים
טי פתמשקה
ו מו סי ק ה רכה
עו שים פ ל אי ם
בבר א פי ריון
שבשרון.
ט די אבר מו ב ליד ה פ סנ ת ר
רחבת רי קו די ם
אי נ טי מי ת ק טנ ה,
מוזג־א שף היו ד ע להגי ש
אתהמשקה הנ כון ;
ו ה רי לך בר א פי ריון
ה מ קו ם ה אי די א לי
לבלו ת בו ערב נעים.

ח 1ג ם

תנו ש אנס לגולדה
מסע של חנופה
וזילזול בעם
ברצינות

שהעם הזד,

מישהו חושב
מטומטם.
אחרת קשה להבין את מסע ההודיה
והתשבחות המתנהל בעתונות הישראלית
מאז הודעתה של ראש־הממשלה גולדה
מאיר כי תמשיך בכהונתה כראש־הממשלה
עוד תקופת כהונה אחת. המדובר אינו
רק בעתונות המפלגתית, שתגובתה צפוייה.
אפילו העתונים המסחריים ״החופשיים״,
יצאו מגידרם כדי להלל את גולדה על
החלטתה הנבונה. תגובות מעין אלו הן
נדירות למדי אפילו במדינות טוטאליט־דיות,
בהן ״מסכימים״ הדודנים מדי פעם
להמשיך ולשרת את העם תקופה נוספת.
את מסע הליקוק הזה אפשר להבין.
טובות ההנאה שמחלק המישטר הקיים
לשולטים על אמצעי התיקשורת בישראל,
מונעות כל רצון להחלפת המישטר. מה
שבלתי ניתן להבנה היא הפניה אל הצי בור,
לראות בהחלטתה של גולדה פתח
לתקופה מהפכנית חדשה.
דוגמא לסוג זה של הנמקה נתן השבוע
העתונאי שלמה שמגר, במאמר שפירסם
בידיעות אחרונות תחת הכותרת ,,מגיע
לה שאנס״ .כתב שמגר, בין השאר :״הד1־
״1המינימלי שהיא (גולדה מאיר) רשאית
לתבוע הוא כי ניתן לה שאנס לנסות
את כוחה גם לגבי הבעיות — והן רבות
ונכבדות — שעודן מחכות לפתרונן.״
במילים אחרות: הגברת, שמאז עלתה
לשלטון לא פתרה אפילו בעיה אחת מה-
בעיות הבוערות של המדינה, זקוקה לשאנס
מצד הציבור, כאילו בחמש שנות כהונתה
עד כה הפריע לה מישהו לפתור איזו
שהיא בעיה.
התופעה, שבאה לידי ביטוי בסידרה
ארוכה של נאומים ומאמרים, היתה גרועה
מחנופה. היא הוכיחה זילזול גובר והולך
בכוה השיפוט והאינטליגנציה של המוני

יחסים מרחביים
נ 7ישה? ז 1גי ב מיג רשה טניס
•טר־ההוץ המצרי
שזח כדור —
גולדה ואכן היו מוכנים?הרפו
כללי המישחק כבר ידועים. הם גובשו
בתרגילים רבים.
שם התרגיל: הצעה לפגישה ישראלית־ערבית.
זהו
מישחק־טניס זוגי, שבו כל אחד
(המשך בעמוד )14

שר־חוץ אי־זאיאת
׳״יותר גדול״ ו״יותר קטן״
ה שרון — אחד מר שתמ.נ.י. מ לונו ת נופש בי שראל.

9זיו |1־ייו1ו*וויווויוו ...ק וווו וויו ווו — —

הווולוז ר,זה 1x^0

הישוארים שחזה מבורוניה הותקנו באה נמ שח!׳ האו״ב -
והעונים ש חז ה מבולוניה נאלצו להתגונן בפני הלאומנים שלהם

ץ* ה יגיד*

הערבים

ועידת

1^//בולוניה?״
התשובה על שאלה זו לא סיקרנה רק
את המומחים לענייני המרחב בישראל. היא
סיקרנה כל ישראלי, שעקב אחרי הוויכוח,
שהתפתח לפני הוועידה ובעיקבותיה.
כי לפני האזרח הועמדו שתי גירסות
קיצוניות הפוכות :
• חסידי הוועידה טענו שהיא יצרה
תקדים היסטורי, מפני שבפעם הראשונה

אם קיווה מישהו בירושלים שמוחיי-אל־דין
יתפאר בכך שמשך ישראלים תמימים
ו/או מרושעים למלכודת של התעמולה
הערבית, הרי התאכזב. קרה ההיפך: מוחיי־אל־דין
לא העז להזכיר בפה מלא את
השתתפות המישלחת הישראלית בוועידה.
ברור שמי שקובע את קו העיתונות המצרית
החליט שדעת־הקהל הערבית אינה
מוכנה עדיין לעיכול תקדים מהפכני כזה,
וכי יש להכשירו לכך בצורה זהירה ככל
האפשר. לכן הסתפק מוחיי־אל־דין ברמ זים
עדינים ביותר, שיודעי־דבר יכלו למ צוא
בהם אישור להשתתפות הישראלים,
מבלי שהדבר נאמר בפירוש להמונים.

״לקיום. ,לעצמאות, לרביונות ולביטחון״.
כלומר: מוחיי־אל־דין מסביר לקוראיו
במצריים ובעולם הערבי — כשם שהסבירו
הערבים לישראלים בבולוניה — שההישג
החשוב ביותר למען השלום הוא שבכו־לוניה
הובאו נציגי השילטון בעיראק ובסוריה,
יחד עם הפלסטינים, להסכמה לקו
המצרי, הדוגל בהכרה בקיום ישראל, תמורת
נסיגה מן השטחים.
מוסיף מוחיי־אלדין :״היה ברור לוועידה
שהערבים דוחים את היסוד המדיני
שעליו נוסדה מדינת ישראל, אך עם זאת
הס עומדים בפני עובדות המצב המדיני,
הנובעות מיחסי־הכוחות באיזור ובעולם.

מאמרו של מוחיי־אד־דין ב״אל־אחראם״
איך להצדיק תקדים היסטורי

ישבו יחד מישלחות רשמיות מישראל, ממצריים,
מסוריה ומעיראק, בתמיכת הפלסטינים,
ודנו באופן מעשי בבעיות השלום
במיזרח התיכון, וכך נפתח הפתח בפני מיפי
גש ישראלי־ערבי מעשי עוד יותר.
• משמיצי הוועידה, ובראשם מיש-
רד־החוץ הישראלי, עיתונאי ארץ־ישראל
השלמה, מפ״ם ומק׳׳י, טענו שוועידת בו לוניה
היתר, טכסיס־תעמולה סובייטי־ערבי,
וכי חברי המישלחת הישראלית נתנו לו
יד מתוך תמימות או כוונות־זדון.
איזו משתי הגירסות היא הנכונה?
על כך יכלה לבוא תשובה משכנעת יק
ממקום אחד: הצד הערבי.
אם היה זה טכסיס ערבי, היתה העיתו נות
הערבית צריכה לפתוח למחרת היום
בתרועת־ניצחון, להתפאר בהישג הגדול
שהושג, להעלות את נס העובדה שיש ראלים
לקחו חלק במיבצע זה.

שחיקה שר מסנה
וים התגובה הערכית הצדיקה
את הערכת המישלחת הישראלית.
בימי הוועידה עצמה, ובימים הראשונה
אחריה, התעטפו כל כלי־התקשורת הער ביים
בשתיקה גמורה. היה ברור כי אף
אחד מן המישטרים הערביים לא ידע איך
לנהוג כלפי תופעה מוזרה זו של מיפגש
ישראלי־ערבי.
הדבר היה די מוזר. בוועידה עצמה הש תתף,
במישלחת המצרית, העורך הראשי
של גדול היומונים של מצריים, אל־אחבאר
(״החדשות״) .הוא התלהב במיוחד מנאומו
של אורי אבנרי, הפציר בו למסור לו
תעתיק ממנו עוד באותו ערב, כדי שיוכל
להבריקו במלואו בעיתונו.
אולם הנאום לא פורסם — וגם שום
איזכור אחר של הוועידה לא הופיע באותו
עיתון. גם השבועון רוז אל־יוסוף, ששלח
לוועידה כתב בכיר, לא פירסם דבר.
אחרי הוועידה עברו כמה ימים,
לפני שבא האיזכור הראשון, בצורת
ידיעה לא־גדולה ברדיו קאהיר. האיזכור
הראשון בכתב בא בצורת מאמר בחתימת
חאלד מוחיי־אל-דין עצמו, בעיתון אל־אהראם
(״הפיראמידות״) ,מיום 21 במאי.

כותב מוחיי־אל־דין :״מן ההכרח להגיע
לשיכנוע הכוחות הרבים מקרב דעת־הקהל
העולמית, אשר טרם השתכנעו בעניין זה
(העמדות הערביות) ,בין שאותם כוחות
מצויים באירופה, באמריקה או באסיה, או
אף בתוך המדינה היריבה עצמה.״
היה זה נסיון בולט מצד שוחר־שלום
מצרי לשכנע את הלאומנים בארצו ש חיוני
להגיע להידברות ישירה עם כוחות־השלום
בישראל. הוסיף מוחיי־אל־דין :
״ההסברה המדינית תישאר תמיד מוגבלת,
ובעלת תוצאה חלשה, אם לא תצליח
לשכנע כוחות חדשים, ובעיקר אם לא
תצליח להשפיע על חלקים של דעת־הקהל
בתוך המדינה היריבה עצמה.״
כלפי מי נאמרים הדברים? אין ספק ש־המישלחת
המצרית עמדה, בשובה ׳,בפני
התקפה חריפה מצד הכוחות הלאומניים
במצריים. יתכן שהתקפה זו היתד, חריפה
אף יותר מזו שנערכה על המישלחת היש ראלית
בחוזרה לארץ — אם כי לא היתד,
גלוייה כמו בישראל.
את המשך מאמרו מקדיש מוחיי־אל־דין
לבעייה שעמדה לנגד עיניו
בכל ימי הוועידה, ושקבעה כמה מן המה לכים
של המישלחת המצרית בה.

לחסון אימי המלחמה
וחרי־השלום הערביים הסבירו ל־עמיתיהם
הישראליים בוועידה שהמ שימה
החשובה ביותר היא להביא את העי ראקים
והסורים, יחד עם הפלסטינים, לתמי כה
בעמדת־השלום של המישטר המצרי. ה מצרים
אינם יכולים להתקדם במהירות ל מהלכי
שלום, כשהם חוששים מפני התקפה
עיראקית־סורית עליהם מהעורף. ככל
שהערבים היותר־קיצוניים ימתנו את גי שתם,
ברוח המצרית, כן תוכל קאהיר
להתקדם בכיוון לשלום.
גישה זו מצאה את ביטוייה בחלק העיק רי
של,מאמרו של מוחיי-אל-דין. הוא ציין
בהבלטה את השתתפות המישלחות שייצגו
את כל מיפלגות השילטון בעיראק ובסוריה,
ואת תמיכת הפלסטינים, שלא יכלו
להופיע בגלל הקרבות בביירות. מייד לאחר
מכן ציין :״יש משום הצלחה בכך
שהוועידה, בהרכב כזה״ ,הוציאה קול-
קורא הדוגל בהחלטת מועצת הביטחון
242 ובזכותן של כל המדינות באיזור

כשם שהיה ברור כי מצריים אינה מקבלת
את החלטת מועצת־הביטחון ן ( )242 בתורת
הפיתרון האידיאלי לבעייה, אלא, כפי שנאמר
בנאומי, היא הפיתרון האפשרי וה־מתקבל
על הדעת, בהתאם ליחמי־הכוחות
באיזור ובעולם, כדי לחסוך מן המיזרח
התיכון את אימי המילחמה החדשה.״
מנוסח הדברים ברור שהכותב משיב
לטענות שהושמעו נגדו, ונאלץ להצדיק
את הוועידה ומעשי המישלחת המצרית בה.

ישראל, אולם אין להשיגה על חורבות
ארצות אחרות אמר נציג ישראלי, חבר־הכנסת
אורי אבנדי, .על ישראל להחזיר את
כל השטחים שכבשה ביוני .1967 חיוני הוא
לשים קץ למילחמה במיזרח התיכון.״
נראה שגם הסובייטים צריכים להיזהר
בהסבירם לידידיהם בדמשק וכבגדאד את
הצורך במיפגש ישיר של כוחות־השלום
מישראל ומארצות־ערב.

תקדים היטשוי
גובות זהירות אדה מוכיחות ב!
1עליל עד כמה צדקה המישלחת הישראלית,
בסכמה את תוצאות הוועידה.
הערבים; כמו הישראלים, הבינו ש נוצר
תקדים היסטורי בעצם המיפגש ה־ישראל־ערבי
בבולוניה, ועל כן הם מש תדלים
להודיע על כך לדעת־הקהל׳הער־בית
בזהירות הרבה ביותר.
0יחד עם זאת, לא התכחש המישטר
המצרי לתקדים זה, ועל כן הותר לחאלד
מוח־י־אל־דין, כראש המישלהת המצרית,
לנמק את מעשי הוועידה בשפת־רמזים.
• הסורים והעיראקים נמנעו מכל תגו בה
רשמית, והסתפקו בדיווח של לה מונד,
הפאריסאי, הנקרא בהרחבה בחוגים המש כילים
בארצות אלה. הם לא הכחישו את
הדיווח הזה, בו נאמר שאנשי הבעת מסוריה
ומעיראק ״לא נכחו״ בשעה שנערכה ה הצבעה
פה־אהד על חקול־הקורא של בולוניה,
אך לא הוכחש ששאר הנציגים
הסורים והעיראקים הצביעו בעדה, ושגם
אנשי הבעת לא התנגדו לו( .אם הקול-

ציטוט מאבגו
ץ פ בצד הסובייטי לא פורסמה ה-
וועידה כניצחון מזהיר של התעמולה
הסובייטית־ערבית.
אחרי ידיעה קצרה וסתמית באיזבסטיה,
6ז 1 6 5 5 0 0 1 6 ) 1 [ 1111ם 111116ז 6׳ \ 6 15*6611 2 0ו* 1־ ) 1*115 *6ס [ 0 * 1116 561101626ץ 00511 >1111ק 5) 0ץ 0110ק 5011111011. 116 <1 6 0 0 0 0 0 6 ) 1 1116
1116*3־6611 1־ 10110 \^ 6 <1 137 1116 151־01־1־161
165 .ק 6 0כן נ! 6ז \ ג 6 8 * 1051 1116
, 11111ץ 11ז 6ק 0 5ז >ן 15 *6 6 1 *3
1116 *0 1 0 5 01
1516611

ס! ״ 1 56116 ^ 6

1* 06111101 116 601116^ 6 )1 0 0
״011161 00111111165,

־561 )1 611011161

0 *7ק 61 6 1165561 <16י{ <1616

611 1116

6ע 611ז 6ק מ11 15 11

**15 *661 1111151 16111111

1967.

311116

מ! 56126 <1

מאמר כדאייב כ״זמנים חדשים״
איך לשכנע את הפלסטינים?

11<1)116א 1116ם 1ז 6׳ ^ 01 611 6 0 )1 10 1116ק 10

7116 11061 )1001101601 01 1116 0 0 0 1 6 *6 0 0 6
*ו ס 163 6 0 )1 0נן 1116 ? 6 0ס! 661ק ק 1116 16 )1ק 6 5 6 )10ז\\ —01 1116 ^ 0 *1) 1
<161686163

1116

*16^00

י 1010 *6 .

1116

611

71105 ,

.ץ 0051ו 0 0 6 0 1 0

111601561^69

6 0 )1 ] 051106

6606ק

1116 101106 )11612

6 *0 0 16015

6X ^*0556)1
63161 (11511108
11)1) 116 £651׳ א

ביטאון הממשלה הסובייטית, פורסם הדי ווח
המוסמך היחידי במאמר צנוע של אי-
גור בלאייב, הפרשן הסובייטי הבכיר ש השתתף
בוועידה, בזמנים חדשים, שבועון
המקורב למישרד־החוץ הסובייטי.
בלאייב מזכיר רק ארבעה נאומים ש הושמעו
בוועידה: של הנציג הסובייטי
הבכיר, של חאלד מוחיי־אל-דין, של אורי
אבנרי ושל תופיק טובי.
מדברי מוחיי־אל־דין הוא מצטט את ה תמיכה
המצרית בהחלטה .242 על דברי
אבנרי דיווח אני מאמין בשיגשוגה של

הקורא היה מיסמך אנטי־ישראלי מחריד,
כטענת מתנגדי־בולוגיה בישראל, מדוע
לא תמכו בו אנשי הבעת בהתלהבות?)
מכל זה ברור כי הישגי ועידת בולוניה
הם ממשיים, אך אינן ניתנים לעיכול בנקל
— לא בישראל ולא בארצות־ערב.
אולם גם התגובות הזהירות בעולם הערבי
מראות שיש מקום להמשך .״אץ
הוועידה אלא צעד ראשון,״ כתב מוחיי־אל־דין
— ואחרי הראשון יבוא השני.
כפי שאמר נציג ערבי בכיר לאורי אב־נרי
בבולוניה, למחרת הוועידה, כאשר נפרדו
:״אל תנסה לקפוץ. אין קפיצות. זוהי
דרך היסטורית, ואפשר ללכת בה רק צעד
קטן אחרי צעד קטן...״
* הנוסח המדוייק של הפסוק הנדון בנאומו
של אבגרי היה :״אני מאמין שתחיית
עם ישראל אינה יכולה ואינה צריכה להתבסס
על חורבנו של עם אחר.״

תמרורים
נבחר. בישיבה של מועצת המנהלים
של השופוסל שהתכנסה בקנדה. לתפקיד
נשיא החברה. במקומו של יעקב ברין ש נבחר
ליו״ר מועצת המנהלים, אלוף (מיל).
יוסף גכע, המכהן מ־ 1970 כמנכ״ל שופר־סל.

ונה. לתפקיד שופט מחוזי בנצרת,
תיאודור אור 39 שמונה ב־ 1967ל-
שופט־שלום בעפולה, מופיע מזה כמה חודשים
גם בבית־המישפט המחוזי בנצרת,
בו קיבל עתה מינוי
רישמי.

מונה.

לידר
המנהלים מועצת
של בית־החרושת
לתרופות פלנטקס,
מנכ״ל נתיבי־ נפט
לשעבר מרדכי
(״מוטי״) פרידמן,
המייצג במיפעל את
הברון אדמונד דה־רוטשילד
שהוא בעל
מחצית מניותיו. ה מחצית
השנייה של
המניות שייכת לקונצרן כור.
מונה. למנהל נמל־אשדוד, מי שהיה
מפקד חיל־הים אלוף (מיל ).אכרהס

בוצר.

נישא • במיסעדת פונטנבלו בתל-
אביב, אלוף ישראל בג׳ודו גדעון קדרי
( ,)28 שהחל להתאמן בג׳ודו בגיל ,15 נסע
ב־ 1967 ליפאן כדי להשתלם אצל אחד

גדעון קדרי בפעולה
אימונים מגיל 15
מגדולי מורי הקאראטה שם, מנהל עתה
מכון לג׳ודו וקאראטה בתל־אביב, משתתף
בתחרויות בינלאומיות.
נידונה • על־ידי בית־מישפט באתונה,
לשבעה חודשי מאסר בשל עבירות
מטבע, מזכירת התאחדות הכדורסל העול מית
אודסודה פראנק, שנעצרה בנמל
התעופה של אתונה כשברשותה סכומים
גדולים של מטבע זר. היא עירערה על
פסק־הדין ונאסר עליה לעזוב את יוון.
נפרדו. אחרי ארבעה שבועות של
רומן שפורסם ברוב עיתוני העולם, השחק נית
זוכת האוסקר ליזה מינלי ( )27ו השחקן
הבריטי פיטר סלרס שהיה נשוי
כבר שלוש פעמים.
נפטר. בגיל ,61 הסופר־עיתונאי
אכרהפ״יהודה גולדראט, מנהל סיפ־ריית
הרמב״ם בתל־אביב שהיה חבר־הכנסת
הראשונה, עלה לארץ ב־ ,1933 כתב מאמ רים
תורניים וסיפרותיים בהצופה ומעריב,
היה מעורכיו הראשונים של שעריס.
נפטר. בגיל
,70 מנכ״ל חברות
הביטוח יודניה ו הלבנון,
שמואל
לגדנין, שנולד ב עקרון,
סיים את
בית־המידרש למו רים
בירושלים, היה
מראשוני המייסדים
בתי־הקולנוע של עבור הצבא הבריטי
בימי מילחמת
העולם השנייה, שימש
בין השנים 1940
— 1950 חבר בעיריית
נתניה, ניהל ביום מותו משא־ומתן
לרכישת בנק למשכנתאות.

ותוורדיח ותזה

ו15ז ~ 1ז

^ פשר לדמיין את הסצנה במטה־הבחירות
של חרות, בבית־ז׳בוטינסקי
(לשעבר מצודת זאב) ברחוב המלך ג׳ורג׳
בתל־אביב.

מרידוד, ארידור, צרידור ושרי־דוד
יושבים בפוזות שונות של
ייאוש.

״עם מה נלד לבחירות, כשלא נשאר
שום הבדל בין גח״ל והמערך ז״ זועק
צרידור.
״באדר מחבק את גולדה בכל הזדמ נות,
ומנשק אותה בכל מקום!״ מקונן
ארידור.
״ספיר נותן לנו כסף בשתי ידיים, ומממן
את כל המיפעלים שלנו!״ נאנח מרידור,
וטופח על כיסו.
״דיין קיבל את כל התוכנית הפוליטית
שלנו, ועוד עולה עלינו,״ גונח שרידור.
״איך אנחנו יכולים להסתפק בשתי גדות
הירדן, כשדיין דורש את הפרת והחידקל?״
״אין בחירות בלי מאבק־איתנים בין ה ממשלה
והאופוזיציה הראשית,״ מסכם צרי״
דור .״אין מאבק — אין בחירות!״

דממה דקה משתררת בחדר.

לפתע נתקל מבטו של שרידור בגיליון

מיץ את בגין. פאשיסט. אבנים לתוך ה כנסת.
רוכבי־אופנועים.״
ידלין ב׳ צוחק צחוק מר .״איפה אתה
חי ז הוא ישב אצלנו בממשלה. הוא ניסח
את ההודעות המדיניות שלנו. הוא עזר לנו
לדפוק את מאיר כהנא.״
ידלין ד׳ מנסה :״אולי כלכלה? בור גנים.
נצלנים. מוצצים את דם הפועל
״אתה מטורף!״ משסע אותו ידלין א׳.
״לנו יש המיפעלים הכי גדולים. אל תתחיל
עם ניצול ומציצת־דם ! אני לא יודע
מי טוב יותר לבנקאים ולמיליונרים, מרי דוד
שלהם או ספיר שלנו.״

דממה דקה. הייאוש מרחת באוויר
כמו עשן־סיגריות.

לפתע נתקל מבטו של ידלין ב׳ בעיתון־
הערב.

״זהו זה:״ הוא קופץ ומנופף בגיליון
,״רוצחים: טרוריסטים :
ביריונים מנוולים :״

״השתגעת?״ ידלין א׳ מנסה לעצור
אותו .״תפסיק עם הבדיחות! אנחנו באמ צע
ישיבה !״
״ארלוזורוב!״ צועק ידלין ב׳ .״רצח!״
״רצח ברחוב ארלוזורוב?״ שואל יד־

בן־אהון: ההסתה שר הובי1י]1י1ם
ואתימאיר הביאה לרצח ארלוזורוב
מזכ״ל ההסתדרות ב״דבר״ :״איו דבר חדש שיוכל להטות הכף לזיכוי
אלהשהוחשדו״ 4מתנגד להקמת ועדת חקירה

ח״כ רפאל: יש לגלות
הכל על רצח ארלוזורוב
עיתון־הבוקר המונח על השולחן .״מצאתי!״
הוא צועק .״מצאתי! ארלוזורוב!״
״ארלוזורוב?״ תמה ארידור ,״רחוב אר־לוזורוב?
מה קורה שם? אני יושב שם
בוועד־הפועל !״

״לא הרחוב, האיש קורא שרי
דור בהתלהבות .״רצח ארלוזורוב:
על זה אפשר לריב:״
״אבל אז הייתי ילד!״ מודה ארידור.
״רוב הבוחרים שלנו עוד לא היו אז אפי לו
בחיים!״

אבל לשרידור יש תשובה ניצחת
.״זה היה המאבק האמיתי
האחרון בינם ובינינו. היו שם
סיסמאות נהדרות: עלילת דם:
אות קין: לשבור:״

לין ג׳ .״אולי הרגו סוף־סוף את בן־אהרון?״
זיק של תיקווה נדלק בעיניו.
״רצח ארלוזורוב!״ קורא ידלין ב׳.
״הדבר הכי אקטואלי במדינה! על זה נלך
לבוחר! נגד הסכנה הפאשיסטית. נגד
רוצחי־אחים! נגד אברהם סטאבסקי ז״ל!״

מסד.

ך* ית הקסטל, רחוב פינקס (אהה, חסר אתה
כמה
*4פינקס ז״ל,
לנו!) בתל־אביב. מטה הבחירות של ה־מיפלגה
הכי דתית והכי לאומית בארץ.

נוכחים רפאל, גבריאל, אריאל
ומיכאל.

לשמע המלים הקדושות קמים כל האר בעה,
ופורצים באופן ספונטאני בשירו של
ז׳בוטינסקי על התקופה :״עוד שלם נשלם
לו קין ...אלוהים לייגון בחרתנו ...זה הריב
לא נפתר הוא עדיין, בין אדוס וכחול־ולבן
...יד אחים הסגירתני לכלא
מסד.

״איי־איי־איי,״ מסכם מיכאל .״על מה
נלך לבחירות?״
״אף אחד לא מתנקש בקודשי האומה,״
מתלונן גבריאל .״השגנו כל מה שרצינו.״
״אין חזירים. אין ממזרים. יש גורן,״
זועק אריאל.
״יש כסף לבתי־כנסת, למיקוואות, ל בנקים,״
מאשר מיכאל.

ף* אותה שעה בדיוק מתכנס ברחוב
1הירקון מטה־הבחירות של המערך.

מבטו של רפאל ננעץ בשבועון, שהיה
מונח על השולחן בין הגמרא ופינקס־הצ׳קים.
״ארלוזורוב,״
הוא קורא בהיסח־הדעת.
לפתע הוא מזדקף .״ארלוזורוב!״
״ארלוזורוב־שמרלוזורוב,״ אומר גבריאל.
״דבר לעניין!״
״זהו העניין!״ צוהל רפאל ,״נגד שיג־את־חינם
! למען אהבת ישראל ! נגד ה מריבות
של מפא״י והרביזיוניסטים. מי
(המשך בעמוד )14

הדממה הדקה הנ״ל.

נוסחים ידלין א׳ ,ידלין ב׳ ,יד־לין
ג׳ וידלין ד/

חיי ם ארלוזורוב א ח רי מו תו

״מיואש, חברים, מיואש !״ אומר ידלין
א׳ .״איך אפשר לנהל מערכת־בחירות כ שאין
אופוזיציה?״
ידלין ב׳ שקוע בהירהורים קודרים .״אי־אפשר
להלהיב, כשאין נגד מי. אין סכנה
פאשיסטית. אין סכנה קומוניסטית.״
ידלין ג׳ אינו אומר נואש .״אפשר להש־

במדינה
(המשך מעמוד )13
הטיף אז לשלום־בית, אם לא חותני זצ״ל,
הרב פישמן?״

״נהדר: נהדר:״ עונה מקהלת
המלאכים .״נעמיד את הרב קוק
זצ״ל כראש הרשימה:״

״בעזרת־השם ננהל מערכת־בחירות נמ רצת
נגד זאב ז׳בוטינסקי ז״ל וברל כצנל־סון

פרוכת.

•־י* א, זה לא צחוק.

זה באמת קורה

/לנגד עינינו.

פדשת־ארלוזורוב צצה שוב.

באותם הימים, בתוספת רמזים ולא-כל־כך־
רמזים על יחסיה עם הקצין הבריטי).

האם נהרג ארלוזורוב על־ידי
מיפלגתו שלו, כדי לשים קץ לפלירט

שלו עם רעיונות דו־לאומיים ולפלס את
הדרך לדויד בן־גוריון? (אני מביר אדם
המשוכנע בכך עד עצם היום. בנאומו ה אחרון
שנאם בחייו אמר ארלוזורוב :״אין
לקבל את הדיעה האומרת שמה שטוב ל פלסטין
רע לארץ־ישראל, ומה שטוב ל־ארץ־ישראל
רע לפלסטין.״)

האם נרצח ארלוזורוב על־ידי
הבריטים, מפני שהתחיל לחשוב על
שיחדור הארץ משילטונם, וכדי לגרום
למילחמת־אחים ביישוב היהודי? (למה לא?

נוגע לבחירות 1073 יותר מאשר
מישפט־ישו, או רצח גדליה כן*
אחיקם ז

פשר לומר :
בזה מן האמת.

כ ל דבר נוגע. ויש

זה נוגע, לפחות, מבחינה השוואתית:
לפני 40 שנה לא היתה אפשרית
הקנונייה של עופר-בדר, ולא
הקואליציה *טל רחוב ליליינכלום
בוועדת הכספים, ולא נשיקת היד
בדר-גולדה.
אילו היה ד״ר יוחנן באדר אז בארץ,
היה נושך את ידיה של גולדה מאירסון,

אידו שמעזאבז, ב 1ט 1סקי עד ק נ 1ג ״ ת
באדו ־ עוט ־ ,רא היה מאמין דמישמע אוזניו
בכך אין פלא. היא צצה מחדש כל
כמה שנים. כי היא היתד. באמת אחת הפרשות
המרתקות ביותר בתולדות היישוב
— רומן־בלשים מושלם, היכול לשים ב כיס
הקטן את איירונסייד, מק־גארט, הנוק מים
ומאניקס (זה מהטלוויזיה הירדנית).
מדי פעם מגלה מישהו פרט חדש, או
מאשר את אחד הפרטים הידועים זה מכבר.
אז מתגלגל כל העניין מחדש.

פרשה מושלמת. יש בה הכל.

קדוש מעונה או רוצח שפל. לילה על
שפת־הים. תנועה מינית מיזרחית וחשד
של ניסיון־לאונס. אינטריגות פוליטיות
מסובכות. אליבי. נאופים (אולי) .עדויות־שקר
(בצד זה או בצד זה, לפי הטעם).
חשודים בסיטונות. קרב מישפטי מרתק של
עורכי־דין מזהירים (פרי מייסון היה מח וויר
מרוב קינאה) .תיאוריות ללא־ספור.

זוהי תיאוריה טובה כמו כל האחרות.
למה אף אחד עוד לא חשב על זה?).

מתי שיקר אותו צעיר ערבי בן
, 17 מתקן־האופניים משכונת מנשייה,
אל־בוכארי?
עבד־אל־מג׳יד אל־הינדי
כאשר האשים ברצח את ידידו עיסא אל־עבראס,
ותיאר את המאורעות בפרטי־פר־טים
משכנעים? או כאשר חזר בו בלחץ
השילטונות וטען שסטאבסקי ורוזנבלאט
שמו את כל הסיפור בפיו, בבית־הכלא,
תמורת שוחד של 1000 לא״י? (הוי ספיר,
מי היה מודה כיום ברצח תמורת אלף
לירות

מי היה סטאבסקיץ מה היה

סטאבסקי? קורבן של עלילת־דם מרו שעת,
נוסח דרייפום או זאקו־ונצאטי, או
טרוריסט מסוכן שזוכה בעירעור רק בגלל

והיא היתד. בועטת בו. זאב ז׳בוטינסקי,
שציווה לשבור את ההסתדרות (,יא, ברע־כען!״)
היה מזדעזע לשמע הידיעה ש חברי
מיפלגתו מקבלים הקצבה קבועה מ כספי
ההסתדרות. מנחם בגין, אם כבר
עבר אז מהשומר־הצעיר לבית״ר-פולין, לא
היה מאמין למישמע אוזניו אילו סיפרו
לו שהרביזיוניסטים בוועד הלאומי תומכים
בשינוי, המגדיל את סיעת מפא״י
הארורה בוועד הלאומי.
כי כל פרשת ארלוזורוב אינה מובנת
כיום, אם שוכחים את האווירה הפוליטית
שאפפה אותה. בארץ התנהלו קרבות־דמים
בין עובדים רביזיוניסטים, שלחמו על זכו תם
לעבודה ולפת־לחם (פשוטו כמשמעו),
מול הנסיונות הנמרצים של ההסתדרות
להחזיק בידיה מונופול מוחלט על מקו־מות־העבודה.
בפרדסים פרצו תיגרות בין
פועלים ״מאורגנים״ (קרי: חברי ההס תדרות)
ובין פועלים ערביים, שהועסקו
שם על־ידי הפרדסנים הימניים, שהיו בני
בריתה של תנועת ז׳בוטינסקי.
מילחמת־האחים הגיעה לשיאה כאשר
חתמה ההנהגה הציונית על הסכם ה״הע־ברה״
עם גרמניה הנאצית. לפי הסכם זה,
יכלו עולים יהודיים, שנמלטו מפני אימי
המישטר הנאצי החדש, להציל חלק מרכו שם
על־ידי העברתו לארץ בצורת סחו רות
גרמניות. חיים ארלוזורוב מילא תפ קיד
חשוב בהשגת הסכם זה.
משום־כך הפך ארלוזורוב אישית מטרה
להשמצה פרועה. אבא אחימאיר וחבריו ה־
״ביריונים״ ,נשמות תמימות שלא יכלו
להרוג זבוב, דיברו בשפה נוטפת-דם ש יכלה
בהחלט להתפרש כהסתה לרצח.

כאשר נרצח ארלוזורוב, ועוד
לפני שנודעו העובדות, היה ברור
מייד לרכבות שהרביזיוניסטים
ביצעו את זממם. זה היה מונח כאוויר.
כשם שהיה ברוד לרכבות
אחרים שזוהי עלילת־דס שפלה,
שפוכרקה במזיד על-ידי כן־גור
יון וחבריו כדי לשכור את תנועת
ז׳כוטינסקי.
מה שקרה לאחר־מכן לא היה אלא יישום
האמונות הראשונות, הספונטאניות, האלה.
אין ספק ששני הצדדים זייפו עדויות,
הדיחו לשקר והעלילו עלילות, כדי להצ דיק
את תגובתם הראשונה.

כניגוד לרומן־כלשיס, אין כאן
עמוד אהרון, שבו מתגלה הרוצח
בוודאות. האמת לא תיוודע לעולם
בביטחון גמור.

בלשים מיקצועיים וחובבים. ובעיקר: ה רוצח
לא נתפס. כך שהכל פתוח לרווחה.

האם שלח הגסטאפו ארצה רוצחים
שחיסלו את המנהיג היהודי
הצעיר, מפני שהוא התעסק עם הגברת

הארית שהפכה לאחר מכן לאשתו של גב־לס?
(אני זוכר תיאורייה זו היטב עוד
מימי ילדותי בתל־אביב הקטנה).

האם היה לסימה ארלוזורוב אקדח,
בו הרגה את בעלה בשעת ריב?

( 1גם את התיאורייה המוזרה הזאת הפיצו

העבודה הרשלנית של מישטרת פלשתינה
(א״י)? האם היתד. זאת יד הגורל (או
אצבע אלוהים) שהרגה דווקא אותו על
סיפון אלטלינה, כעבור 14 שנה, בדיוק
מול המקום בו נורה ארלוזורוב?
סיפור נהדר. ריח של שפת־הים. ערבי
עובר על גמל לרגלי בית־הקברות. כו כבים
נוצצים בחודש יוני( .האם אפשר
לראות בלילה את הצבע האדום? זאת
היתה שאלה חשובה במישפט).

בקיצור — מושלם• אף האם זה

יש לא יתגעגע לימים של כמעט־מילחמת־אחים.
אבל למראה ההזדקנות
של מפא״י והרביזיוניסטים, למראה ההת נוונות
של מיפלגת־השילטון (השלטת מ אז)
ושל ה״אופוזיציה״ (שהפכה זה מכבר
לקאריקטורה של עצמה) — אפילו הימים
ההם נראים עתה טובים יותר.

לפחות היתה אז אופוזיציה, אלטרנטיבה

העיסוק הפוליטי בפרשת ארלוזורוב כ יום
אינו אלא נוסטלגיה. זקני שני הצדדים
כאילו אומרים לעצמם ולצעיריהם :״תראו
איך היינו פעם! אנחנו נראים כיום כ שפנים׳
אך בעצם אנחנו אריות, כמו אז!״

פעם, לפני הרבה-הרבה-הרכה

(המשך מעמוד )10
מאנשי הזוג יודע בדיוק מה עליו לעשות.
השבוע זה הופעל שוב.
כדור מצרי. הכדור היה בידי מוחמד
אל־זאיאת, שר־החוץ המצרי רחב־המידות.
הוא הופיע בקופנהאגן לשם טיפול במחלת
הסכרת שלו — המחלה שהרגה את
גמאל עבד־אל־נאצר.
באחת ההופעות שלו שם הרים את
המחבט ושלח כדור. הוא הכריז שהוא
מוכן להיפגש פנים־אל־פנים עם אבא
אבן, בנוכחות גונאר יארינג.
הידיעות עוררו מייד התרגשות בקהל־הצופים
העולמי. רק מעטים שמו לב לכך
ששר־החוץ המצרי הקפיד להוסיף שעל
י־שראל להכריז, כמובן, על נכונותה להח זיר
את השטחים ולהכיר בזכויות הפלס טינים.
כדור
ישראלי. בצד השני של ה-
סיגרש עמד הזוג היריב מוכן לקלוט
את הכדור, ולהחזירו מעבר לרשת.
מובן שאין ממשלת גולדה מאיר חולמת
להחזיר את כל השטחים, או להכיר בפלס טינים.
ממילא אינה מעוניינת בשום פגי שה
עם יארינג, שתתבסס על הנחות
אלה. מאידך, אסור ליצור את הרושם
שהמצרים מוכנים לפגישה, ודווקא היש ראלים
מסרבים.
הראשון שהרים את המחבט שלו היה
אבא אבן. הוא הצהיר שהוא מוכן בהחלט
להיפגש עם זאיאת, בנוכחות יארינג.
בלי תנאים מוקדמים, כמובן.
ואז שלחה גולדה את הכדור שלה.
באותו יום עצמו, כאילו במיקרה, בהשיבה
לשאלות סטודנטים באוניברסיטת תל־אביב,
השמיעה את ההצהרה המדינית
הבאה :
״אין שמץ של ספק, שאילו היינו פותחים
במשא־ומתן עם סאדאת* מייד אחרי
המילחמה, הוא היה מקבל שטח רחב
יותר מסיני, מזה שאנו מוכנים לתת לו
לו כיום...״
גורם אלמוני דאג שדווקא תשובה זו
תשודר מייד ברדיו, תקבל הד עולמי
מתאים, בצד הודעתו של אבן.
פירוש ההודעה למצרים: פעם היתד,
ישראל מוכנה להחזיר חלק ״יותר גדול״
מחצי־האי סיני. עכשיו היא מוכנה להח זיר
רק חלק ״יותר קטן״ .קל וחומר שאין
ישראל מוכנה להחזיר את כל חצי־האי
סיני, כפי שדורשים המצרים כתנאי־בל־יעבור,
וכפי שדרש גונאר יארינג בתזכיר
המפורסם שלו מלפני שנתיים (״חזרה
לגבול הבינלאומי״).
אחרי הצהרה זו, מפי הסמכות הישרא לית
העליונה, כל פגישה בדרג של שרי־חוץ
הפכה בלתי־אפשרית. אל־זאיאת מיהר
להודיע באל־אחבאר שהוא התכוון, כמובן,
לפגישה אחרי שישראל תיסוג מן השטחים.

מנגנון

ר ד 3ע 1ג רי ר 1ת
מה עושה שגריר
כאשר אץ? 1השד!
לחזור דמודדוג?
פעמיים מאז מונה ב* 1970 כשגריר יש ראל
בלונדון, היה מיכאל קומיי ,65 ,צריך
לעזוב את תפקידו. הסיבה לא היתה אי
הצלחה בתפקידו. שכן תפקיד שגריר יש ראל
בלונדון אינו מצריך כישורים מיו חדים.
אבל החילופים התכופים בצמרת
מישרד-החוץ, והצורך במציאת מקומות
בניכר לפקידים בכירים שרוצים להיפטר
מהם, הציבו רשימה של מועמדים העומ דים
בתור כדי לקבל תפקיד כבוד כמו
מישרת שגריר ישראל בלונדון.
הראשון בתור היה גדעון רפאל,60 ,
יליד ברלין> ,שעבר שגריר ישראל ב־או״ם
ומנכ״ל מישרד־החוץ. אילו היה ה דבר
תלוי בשר־החוץ אבא אבן בלבד,
הוא היה עורך את חילופי השגרירים ב־מחי-יד,
בעיקר כדי לפצות את גדעון רפאל
שבגלל יחסיו עם גולדה לא ניתן לו להע ניק
לו כל תפקיד במישרדו מלבד התואר
של יועץ מיוחד לשר.
אבל אבן לא יכול למנות שגריר, אפי לו
בלונדון, ללא אישורה של גולדה. וגול דה.
שהחרימה את אבן כל עוד היה רפאל
מנכ״ל מישרדו, לא מיהרה לאשר את
* גולדה התכוונה, כמובן, לגמאל עבד־אל־נאצר.
סאדאת לא מילא אז תפקיד
חשוב.

במדינה י
התפקיד לרפאל. מכיוון שהמקום היה שמור
רק לרפאל, נהנה קומיי מן ההפקר והמ שיך
לכהן כשגריר.
סיכסוכים אישיים. קומיי, יליד קיים־
סאון שבדרום־אפריקה, המשרת במישרד־החוץ
מאז הקמתו, ניסה לדחות את הגזי רה,
התחנן שיאריכו את כהונתו לפחות
בשנה נוספת. כאשר נדחתה בקשתו וגול דה
נתנה סוף־סוף את הסכמתה לשליחת
רפאל ללונדון, אירע משהו מוזר.
בעיתונות הבריטית החלו להופיע פיר*
סומים לפיהם שוררת מורת־רוח מרובה
בין צוות עובדי השגרירות בלונדון והם
מאיימים להתפטר מתפקידיהם אם ימונה
רפאל כשגריר. קומיי עצמו, בהודעת הפרידה
שלו לעיתונות הבריטית, ציין כי
במקומו יבוא ״עובד בכיר של מישרד־החוץ״
מבלי לנקוב בשמו של רפאל.
הידיעות לא היו מדוייקות. בשל יחסיו
האישיים המעורערים עם חלק מעובדי
מישרד־החוץ, הצליח רפאל להסתכסך עם
כמה מהם, המשרתים עתה בשגרירות ב לונדון.
אלה יודעים כי אם לא יעזבו,
יסלק אותם רפאל ממילא. כתוצאה מכך
הדליפו את האיום במרד בשגרירות לעי־

דוד גלאס, ונציג סיעת רפאל בתל-אביב,
עורך־הדין חיים בסוק. ייתכן שרפאל היה
בוחר ביניהם לפי נטיית ליבו או לפי
יחסי הכוחות של הסניפים, אלא שכאן
הסתבר לפתע כי התרנגולת תלויה לפעמים
בביצה.
כמי תלוי דביגוביץ׳ ז מאחר שכיום
כימעט בדור שגם הבחירות המוני ציפאליות
הבאות ייערכו שלא בשיטת
הבחירות האישיות, נראה כי שוב יווצר
בתל־אביב-מצב בו תהיה בחירת ראש־העיר
תלויה בלשון המאזניים המפד״לית.
סניף המפד״ל בתל־אביב נמצא בשליטת
אנשי רפאל. אלה יכולים להתנות את
תמיכתם בהמשך כהונתו של יהושע רבי־נוביץ׳
בכך שהמערך יתמוך בצירופו של
ח״כ יצחק רפאל לממשלה כשר, דבר
שגולדה התנגדה לו במשך תקופה ממושכת.
אולם
אם לא יכליל רפאל את נציג
הסניף התל־אביבי ברשימת המפד״ל ל כנסת,
עשוי הסניף לפנות לו עורף, לא
לתמוך ברבינוביץ׳ ועל־ידי כך להכשיל
את בחירתו של רפאל כשר. מידת תר-
נגוליותו של רפאל תלויה לכן לא מעט
בסוג הביצה שהוא עומד להטיל.

הסתדרות
ה איגוד המיקונוע,
שד הממשלה
חלוקת כיסאות השובה זצמרת
ההסתדרות יותר
משביתת הרופאימ

שגריר רפאל
חתירה בלונדון
תונות האנגלית, אולי מתוך חשבון ש השערורייה
שתיפרוץ תעכב את מינויו
של רפאל עד שיירגעו הרוחות.
במקרה כזה היתר. גם מתגשמת משאלתו
הדחויה של קומיי: המשך שירותו בלונדון
לפחות עוד תשעה חודשים, עד ש יגיע
מועד צאתו לגימלאות.
מיפלגות וורגגודדו עם כימה
הבטחת בחירתו ש? יהושע
רביכוביץ, בתל״אכיב
תהיה תלויה?:העניות
תיר! שר לרפאל
מה קדם למה, הביצה ממנה בקעה ה תרנגולת
או התרנגולת שהטילה את הביצה?
בעייה
מעין זו מעסיקה לאחרונה את
הלול המפלגתי של ישראל. באגף ה־מפד״לי
של הלול התגלתה תרנגולת ה עומדת
להטיל ביצי זהב. הוא התגלמה
בדמותו של יצחק רפאל, שעל פי תוצאות
הבחירות האחרונות בוועידת המפד״ל זכאי
להכליל שלושה אנשים מסיעתו בין עש רת
המקומות הראשונים והריאליים של
רשימת המפד״ל לכנסת.
על המועמד הראשון שיקח עימו רפאל
לסיעת המפד״ל בכנסת השמינית, כימעט
אין חילוקי־דיעות. המקום שמור לנציג
העדה המארוקאית, ראש־העיר רמלה, אבו־הצירה.

ביצת הזהב השניה מתחרים שני
מועמדים: נציג סיעת רפאל בירושלים,
הנוולח הזה 1*60

כינוסו של הוועד־הפועל הוא מאורע
נדיר בחיי ההסתדרות הכללית 150 .חב רי
המוסד העליון מתכנסים פעמים ספו רות
בשנה בלבד. היה זה רק טבעי ש הם
כונסו בימים אלה שוב, לדיון בנו שא
הבוער ביותר במדינה — שביתת
הרופאים.
אולם מי שראה במו עיניו מה התרחש
בישיבה, לא יכול היה שלא להצ טער
על שהמוסד הנכבד התכנס בכלל.
גודל האפסות. שביתת הרופאים היתד.
רק אחד משני הנושאים שעמדו בפני
המליאה. הנושא האחר היה: הגדלת מיס־פר
הצירים בוועידה ה־ 12 של ההסתדרות.
לאחר החלק הראשון של סדר־היום, ש כלל
קבלת־פנים לנשיא־המדינה, עבר ה־וועד־הפועל
לדון בשאלת הצירים. ל שאלה
נכבדה זו הוקדשו מרבית המאמצים,
הזמן ותשומת־הלב של המשתת פים.
לאחר מכן, עבר הדיון לשאלת ה שביתה.

צורך להבין את גודל אפסותו של
הנושא הראשון, כדי להזדעזע כיאות מ־סדר־העדיפויות
של נציגיהם של מיליון
ורבע עובדים במדינה.
מצב גרוטסקי. תפקידם של הצירים
בוועידה הוא לעמוד דום בעת שי רת
ההימנונים, להקשיב לים הנאומים,
ולהצביע על ההחלטות הכוללניות שבסו פה.
מתוך 1001 צירי הוועידה ה־ ,11ש נערכה
בדצמבר ,1969 הגיעו לכלל די בור
כ־ .25 מצב גרוטסקי זה לא מנע
מסיעת המערך להציע העלאת המיספר
ל־ . 1501״אם כבר, הייתי מציע להגדיל
את מיספר הצירים למיליון ו־ 200 אלף,״
אמר בדבריו נציג סיעת העולם הזה —
כוח חדש בוועד־הפועל, אלכס מסים.
״מדוע שלא כל חברי ההסתדרות ייצגו
את עצמם?״
דיון מכיר• לאחר שפתרו את ה־בעייה
הבוערת, החשובה כל-כך לעם יש ראל׳
ניגשו החברים, בעייפות וחוסר־עניין
מדהימים, לדון בבעייה החמורה ב יותר
שעמדה על סדר־יומו של כל אזרח
בישראל. לחברי הוועדה המרכזת לא
היה הרבה מה לומר בנידון, מלבד התנגדותם
האוטומאטית לתביעות הרופאים.
למרות שבוועד־הפועל ישנם גם כמה חב רים
שהם רופאים, ובהסתדרות כמה אל פי
חברים שהם רופאים — לא ייצג איש
את הרופאים בדיון זה, ואף רופא לא
השמיע דבריו.
יצחק בן־אהרון ניסה להפסיק את ה דיון
המביד מייד לאחר דברי־הפתיחה,
אך לא הצליח .״אתם מוכיחים שוב ושוב
שאתם הינכם האיגוד המיקצועי של ה ממשלה,
לא של העובדים,״ הטיח נציג
העולם הזה, שהיה היחיד שתמך בתביעות

מנחם בגין וצבי רוזנכלט ניצבים דום לזכרו •טל ארלוזורוב
סופה בסיוון
הרופאים ,״אתם מקדימים מכה לרפואה,
במקום רפואה למכה.״

פרשת ארלוזורוב
הגדכסב הסודי
מה הביל המיכתב שכתבה
בימה ארלוזורוב
למנחם בגין בי? 19)>9
מסיבת העיתונאים שכינס השבוע מנהיג
חרות, ח״כ מנחם בגין על הנושא ״גילויים
חדשים על פרשת רצח ארלוזורוב״ ,לא
הכילה אפילו גילוי חדש אחד. בגין חזר
על תביעת תנועתו מלפני 18 שנה, להקים
ועדת־חקירה, שתיקבע שוב כי אלה ש הואשמו
ברצח מנהיג מפא״י ב־ 16 ביוני
,1933 חפים מכל פשע. אפילו בעובדה ש בגין
כינה את ארלוזורוב ״קדוש״ ו״הי״ד״
לא היה שום חדש. אבא אחימאיר, ראש
ברית הביריונים ואחד הנאשמים במשפט
רצח ארלוזורוב, עשה זאת לפניו כבר
הרבה שנים קודם לכן.
רק לרגע אחד התעורר זיק של תקווה
שמשהו חדש יתחולל בעיקבות הופעתו
של בגין. היה זה כשאחד העיתונאים שאל
את בגין שאלה הקשורה באלמנתו של
חיים ארלוזורוב, סימה.
בגין נאנח אנחה עמוקה ואמר :״קיוויתי
ששמה לא יוזכר כאן.״ אבל כעבור רגע
שלף מתיקו שני העתקי מיכתבים ואמר :
״מכיוון ששמה הוזכר, אין לי ברירה אלא
לספר שבשנת 1969 שיגרה אלי הגברת
ארלוזורוב מיכתב. מאחר שהיא לא הירשתה
לי לפרסם את תוכנו ברבים אינני יכול
לקראו. אבל אני רשאי לקרוא את תשו בתי
אליה.״ וכאן החל בגין לקרוא את
מיכתב תשובתו לאלמנת המנהיג שנרצח
שנפתח במילים :״הריני מבקש להודיעך
כי קראתי את מיכתבך בתשומת־לב אך
גם בכאב ובתדהמה שאין להם שיעור.״
בהמשך המיכתב מודיע בגין לסימה
ארלוזורוב כי הוא נמנע מוויכוח עימה,
בהתאם לצוואתו של זאב ז׳בוטינסקי, ש תבע
בשעתו מאברהם סטבסקי — הנאשם
שהורשע תחילה ונידון למוות כרוצח
ארלוזורוב לפני שיצא זכאי בעירעור• —
שלא לתקוף את הגברת ארלוזורוב כי ״על
אף עדותה, זכור אח השבר שאירע לה.״
מוות מידי הגורד. מה מצאה סימה
ארלוזורוב לכתוב למנהיג מחנה הימין 36
שנים אחרי רצח בעלה?
סיפור המיכתב לא נשאר סודו הבלעדי
* משלושת הנאשמים במישפט נותר
בחיים רק צבי רוזנבלט, פנסיונר של
עיריית תל־אביב.

של בגין. הוא הגיע, ממקורות שונים, כולל
סימה ארלוזורוב עצמה, לידיעת רבים.
היה זה אחרי שהספיריטואליסטית ובעלת
אולפני ההסרטה, מרגוט קלוזנר, פירסמה
ב־ , 1969 ספר על פרשת רצח ארלוזורוב
•שנשא את השם סופה בסיון.
בהתעמקה בפרטי חייו של ארלוזורוב,
שנרצח בגיל ,34 ניסתה מרגוט להוכיח כי
מותו נקבע מראש על־ידי הגורל, וכי
שורת אירועים שאירעו לו בשנים שקדמו
לרצח, מוכיחה זאת. בסיכום קיבלה מרגוט
קלוזנר את התיאוריה לפיה היו אלה
ערבים שרצחו את ראש המחלקה המדינית
של.הסוכנות.
כאשר הגיע הספר לידיה של סימה,
היא הגיבה על כך בהודיעה למרגוט
שלא תעז עוד לדרוך על סף ביתה.
במסיבה שנערכה לרגל הופעתו של הספר
השתתף גם מנחם בגין, שהיה אז שר ללא
תיק בממשלת הליכוד הלאומי. בגין העלה
את הספר על נס, טען שהוא חייב להיקרא
על־ידי כל איש בישראל.
הכרזתו זו של בגין, לא כמנהיג חרות.
אלא כשר בממשלת ישראל, הוציאה את
סימה משלוותה. היא כתבה לבגין מיכתב,
בו טענה כי כשר בממשלה אסור היה לו
להמליץ על ספר רצוף שקרים. למיכתב
צירפה את העתק פסק-הדין של בית-
המישפט שהרשיע בשעתו את סטבסקי.
אלה שקיוו בסתר ליבם כי מיכתבה
של סימה ארלוזורוב לבגין הכיל גילויים
חדשים, העשויים להאיר את הפרשה ב אור
חדש, ודאי יתאכזבו כאשר יפורסם
המיכתב ביום מן הימים.
שביתות סיוע נז שפחת׳
מיהי הרופאה המיסתורית
שיצאה לשבור
את שביתת הרופאים ז
בתום שלושה שבועות של שביתה, היו
רופאי ישראל מלוכדים בחזית איתנה בתביעותיהם
הכספיות ממוסדות הרפואה ה־צבוריים.
קול אחד בלבד יצא מקרב מחנה
הרופאים בגלוי נגד השביתה.
היה זה קולה של הד״ר אילה מאיר מ־תל־אביב,
ששלחה מכתבים לכל מערכות
העתונים בהם התייצבה למעשה לצד ה מעסיקים.
לא היה פלא איפוא שמוסדות
הרפואה בישראל, שהתאגדו להגן על ה אינטרסים
שלהם נגד הרופאים נטלו את
מכתבה של הד״ר מאיר ופירסמו אותו
במודעות ענק בכל העתונים.
המכתב היה מנוסח כאילו נכתב בידי
(המשך מעמוד )16

הבורסה

(המשך מעמוד )15

האוצו מעשיו
את המריונויס

מלחמת הבנקים נגד דוברת

כל יבואן המביא ארצה מיטענים נ־דרך־האוויר,
יודע כי עליו להוציא את
הסחורה ממחסני הממשלה בלוד תוך
יומיים. הסיבה: המחסנים קטנים ומיושנים,
היו כבר קטנים מדי עם קום
המדינה — ומאז לא נוסף להם אף מטר
מרובע אחד של שטח.
אולם במציאות, אין כל אפשרות
להשיג את כל האישורים הדרושים
לשיחרור המטען מהמכס בפחות משבוע
ימים. התוצאה: המיטען מועבר אוטומאטית
למחסני־ערובה פרטיים, והיבואן
חייב לשלם סכום ניכר לבעלי המחסנים,
תמורת האחסנה.
אחד מבעלי המחסנים הגדולים ביותר
היא חברת בני משה קרסו — שהם גם
מבעלי בנק דיסקונט וסוכנות המכוניות
רנו.
פקידים בכירים במכס בלוד טוענים
כי כתוצאה מהעברת המיטענים באונס
למחסני־הערובה הפרטיים, מרוויחים בעלי
המחסנים מיליוני לירות לשנה.
הצרה היא רק, שרווחים אלה באים
כמובן מכיס הציבור, מאחר שהיבואן
מוסיף את ההוצאה המיותרת למחיר הסחורה.

אהרון
דוברת, מנהלו של קונצרן כלל,
עוד לא סיים לעכל את רכישת החברה
המרכזית — וכבר הוא נתון בעיצומה של
מלחמה חדשה.
הקרב על רכישת החברה המרכזית, ש הסך
את כלל לאחד מענקי־המשק ביש ראל,
היה מר וממושך. הקרב החדש יהיה
אף חמור יותר.
שכן הפעם, יצא דוברת למלחמה בשלו שת
הבנקים הגדולים בישראל.
אחרי בליעת המרכזית, יש כיום לכלל
הון־עצמי של 120 מיליון ל״י. אולם גם
הון־עצמי ענק זה אינו מהווה בסים רחב
למדי, לפעולותיו העצומות של הקונצרן,
ודוברת מעוניין ביותר להרחיבו.
הסיבה העיקרית: דוברת הוא כיום השליט
הבלעדי של כלל, מאחר שכל שאר
בעלי המניות אינם יכולים לרכז י בידיהם
כוח־הצבעה מספיק כדי להתגבר עליו.
אולם לא כך היה מצב הדברים בעבר:
עד לפני שנה, היתד, השליטה בכלזל בידי
הבנקים הפועלים ודיסקונט, שהחזיקו ב־
15 אחוז מניות כל אחד, ולאומי7.5( ,
אחוז) .אז, נאלץ דוברת לתמרן בין ה שלושה,
היה תלוי בהסכמתם בכל.
כאשר בלע כלל את החברה המרכזית,
והון המניות עלה מ־ 80 מיליון ל־,120
ירד כמובן חלקם של שלושת הבנקים
בשליטה, והעודף התפזר בין בעלי מניות

פילץ זכה בעבודת־ענק ־ ללא מיכה

קטנים, שרבים מהם הפקידו את כוח ההצבעה
שלהם בידי דוברת.
שלושת הבנקים תבעו שיוקצו להם
מניות נוספות, כדי שכוחם יישאר כב עבר,
אולם דוברת סיכל את תוכניתם,
השכיל לשמור בידיו את אחד היתרונות
החשובים של המיזוג.
התוצאה: שלושת הבנקים הכריזו מל חמה
קרה על דוברת, כשהטאקטיקה ש להם
היא לחכות לשעת הכושר, כאשר
כלל יסתבך, בבוא שעת שפל -בקשיים,
וייזקק להם. אז, יכתיבו לו את תנאיהם.
דוברת הבין גם הוא את התוכנית, הח ליט
להתגונן מפניה על־ידי חיזוק כלל
באמצעות הגדלת ההון העצמי.
הוא פנה לשלושת הגדולים, ביקש ש ינפיקו
לכלל 40 מיליון ל״י נוספות של מנ יות,
החליט על מחיר של שתי ל״י למניה.
לכאורה -היה זה שעד נוח, מאחר ש מחיר
מניית כלל בבורסה כיום נא בסביבות
שלוש ל״י. אולם הבנקים ידעו
שהשער הוא מלאכותי, והמחקר שערכו
גילה ששווי מניות כלל צריך לנוע ב סביבות
1.5ל״י. הם סירבו להנפיק את
המניות במחיר גבוה יותר.
דוברת לא התרגש, החליט לוותר בכלל
על עזרת הבנקים, פנה לגייס הון ב־ארצות־הברית.
תוכניתו
היא עתה לגייס שם 40 מיליון
דולר — דהיינו, הכפלת ההון העצמי של
הקונצרן. לדעת מומחים, סביר להניח ש הוא
יצליח לקבל שם יותר מדולר למנייה
— כלומר מחיר גבוה הרבה יותר משווי
המנייה כיום.
אם אכן יצליח, יבטיח דוברת לקונצרן־
הענק שלו ביטחון מלא מפני לחצי הבנ קים
וכל סכנת מיתון שהיא, הצפוייה
לדעת רבים אחרי הבחירות.

הממשלה מעודדת
הבדחת מטנע

ראש העירייה רגינוביץ
נימוק לא משכנע
שעתו היפה ביותר של הקבלן המיליונר אריה פילץ היא שעת ערב־בחירות. אחת
לארבע שנים, פורח מזלו בצורה מופלאה.
היה זה בתקופת ערב־בחירות — התקופה בה תורמים אנשים רבים סכומים
רבים לקופות המיפלגות — שפילץ קיבל מעיריית תל־אביב — ללא מיכרז — את
הקמת התחנה המרכזית החדשה בעיר.
בימים אלה, חזרה על עצמה התופעה: הוא זכה — שוב ללא מיכרז —
בפרוייקט הקמת איזור שוק הכרמל ׳החדש.
נימוקו המוזר של ראש העירייה, יהושע רבינוביץ :״פילץ הוא היחיד המסוגל
להרים פרוייקט בהיקף כזה.״
אין ספק שפילץ הוא קבלן גדול, המסוגל להרים נושאים כבדים. בעוד בניין
התחנה המרכזית נמצא בעיצומו, מתחיל להתנשא כבר פרוייקט דיזנגוף סנטר, עליו
הרוויח פילץ — עד היום, כאשר הנושא רק בתחילתו — 14 מיליון ל״י. בהתחשב
שהפרוייקט נפל בחלקו בהשקעה של 200 אלף ל״י בלבד, זה רווח סביר למדי.
הפרוייקט היה שיין, במקורו, לידידו הטוב לבנשטיין, שהכניס את פילץ כשותף
זעיר לעסק. הזעיר הפך לבכיר, זרק את לבנשטיין עצמו החוצה, מכר רבע מהנושא —
ברווחים ניכרים לקבוצה צרפתית — החל משתתף, באותה הזדמנות, בעסקי־בנייה
נרחבים בפאריס.
אולם למרות גודלו, טוענים רבים בענף שפילץ בשום פנים ואופן איננו
היחידי המסוגל להרים את הפרוייקט — טענה המעמידה את טענתו של ראש
העירייה באור מוזר.
אבל מובן.

במדינה

במרבית כלי־הרכב הנעים בישראל
מותקן רדיו מתוצרת אחת — תדיראן.
הסיבה: מכסי-חמגן הגבוהים.
לרוב בעלי הרכב, אין זה משנה ביותר,
מאחר שאיכותו של המקלט של
תדיראן היא משביעת־רצון למדי.
היחידים המוטרדים מכד הם יבואנים,
שאינם יכולים לייבא מקלטי־רדיו למכוניות.
בניגוד לצרכן הממוצע, המאמין ש־תדיראן
מייצרת את תוצרתה, יודעים
היבואנים כי היא מייבאת את מרכיבי
המקלטים מיפאן, מרכיבה אותם בארץ
במיפעל האלקטרוניקה שליד קיבוץ יד-
מרדכי, ומוכרת אותם כתוצרת ישראל.
אין זה המיקרה היחיד בו קיבלה
תדיראן זכויות־בלעדיות. גם בתחום הסוללות
סגרה תדיראן את היבוא למתחריה.
לדוגמה: המחיר לצרכן של סוללה
1.5וולט, המיוצרת על־ידי תז־יואו, הוא
65 אגורות. מחיר סוללה כזו מתוצרת
יפאן הוא 2.5סנט — חמישית ממחיר
הסוללה הישראלית.
כדי להגן על תדיראן, אסר מישרד
המיסחר והתעשייה לייבא לארץ סוללות
שמחירן פחות מ־ 7.8סנט.
התוצאה: היבואנים יכולים לרכוש
סוללות בחו״ל במחיר 2.5סנט, לקבל
עבורן הקצבה של 7.8סנט, ולהשאיר את
ההפרש בחו״ל כרווח נקי ממס.

לקראת התנוצצות
ננוזרהתעונה לוד?
לפי כל הסימנים, רחוק עדיין נמל-
התעופה לוד מפעולה תקינה :
• 1שמועות עקשניות חוזרות ומספרות
על אי־סדרים חמורים בנמל ובמע-
הל התעופה האזרחית, האחראי עליו.
• ד״ר אפריים זוסמן, סגנו של ראש
המינהל, יהודה רביו, עומד להתפטר.
• מהנדס הפיתוח הראשי של הנמל,
דייב אקרמן, הודיע על שיבתו לקנדה
ארץ־מוצאו, בגלל אי־הסע־רים והמריבות
בין המנהלים.

פוליטרוק מפלגתי .״אני סבורה כי אל לנו
הרופאים להישמע לקריאה להחמיר את
השביתה. עלינו לחזור לעבודתנו התקינה
מיד ...בהמשיכנו את השביתה הורסים
אנו במו ידינו את האימון אשר ניתן לנו...
הבה נחזור לעבודה תקינה ונחתור ל-
ן /ןןן 114 ן ן>*^ן ןי[11/י

פאים בדרגות המקופחות באמת.
ידוע לכל כי רופאים רבים מתנגדים
לשביתה והם ממשיכים למלא
את תפקידם המקצועי בגלוי או בס תר.
ישמיעו-נא כל אלה את קולם,
או ייערך משאל בין הרופאים כולם.

ד״ר איזה מאיר

תל־אביב

י מוסדות הרפואה בישראל
מודעת ״המוסדות הרפואיים״
עזרה מהכלה
משא־ומתן סביר ולהידברות כנה כתבה
הד״ר מאיר בין השאר.
לא במכתבים למערכות העתונים ולא
בעתונים, לא צויין מידי הרופאה שיצאה
בגלוי לשבור את שביתת הרופאים.
כי הד״ר אילה מאיר, רופאה פסיכיאט רית
במקצועה, אינה אלא כלתה של ראש־הממשלה
גולדה מאיר, אשתו השניה של
מנחם מאיר, הצ׳לן, בנה של ראש־הממ־שלה.

המשק

שיר״ר 1ת? *3א״ר
ממר *נאו
הממשלה יודעת כי הקפאת
המחירים 7א תקפיא
את המחירים — אף נקטה
בצעד העקר
בנזז שיקוזי בחידות
שלושה חודשים אחרי שממשלודישראל
החליטה כי מה שדרוש למשק זה ביטול
הפיקוח על המחירים — היא החליטה
השבוע בדיוק ההיפך: כי מה שיציל את
המשק זו הקפאת המחירים.
היתד, זו החלטה עקרה וחסרת־טעם מ אין
כמוה: כל הכלכלנים היו אחידים בדעתם
כי ההקפאה לא ניתנת לביצוע, אלא
אם כן רוצים לחזור לימי הצנע, להעמיד
פקח ליד כל יצרן וסוחר. כן טענו כולם
כי לוא גם היתה ניתנת לביצוע, לא
היתד, ההקפאה עוזרת למשק הנסחף ב קצב
אימתני לתוך האינפלציה המידרדרת
— ללא שורה שלמה של אמצעים נוספים.
ד,יום הנור א• אלא שהממשלה לא
היתה נכונה לנקוט באמצעים נוספים אלה
בימי ערב בחירות, שכן פירושם היה
הוצאת הכסף העודף שבידי הבוחרים —
מעשה חסר תבונה, חמישה חודשים לפני
היום הגדול והנורא.
לעומת זאת, היו להקפאת הסחירים כמה
יתרונות: את המחירים היא אמנם לא
תקפיא. מדד המחירים, שעלה ב־ 15 אחוז
מאז בוטל הפיקוח על המחירים לפני שלו שה
חודשים, ימשיך לעלות בקצב מסחרר
זה גם הלאה, לפי כל התחזיות.
דק יתרונות. לעומת זאת, מצלצלת
ההקפאה יפה באוזני הבוחר: היא עושה
רושם שהממשלה עושה משהו כדי להי לחם
בעליית המחירים — ושמשהו זה
מכוון נגד הייצרנים, במקום נגד הצרכנים.
שני אלמנטים חשובים מאוד בפסיכולוגיה
של הבוחר.
יתרון שלישי של ההקפאה הוא דווקא
בתוצאותיה: אם תצליח, בגלל נס מן
השמיים — מה טוב. אולם גם אם לא
תצליח — עדיין טוב: אפ-שד תמיד להאשים
בכישלונה את הייצרנים והסוחרים,
בעוד הממשלה תצא מהעסק נקייה.
מי אשם? אי-אפשר היה כמובן לבקש
מהבוחד הממוצע להתמצא בנבכי ה כלכלה,
להבין כי את האינפלציה גרמה
הממשלה עצמה, בהזרימה למשק מיליארדי
לירות מיותרות, אותן הדפיסה ללא כיסוי
ו/או לוותה מבנק ישראל.
כמו שאי־אפשר היה לדרוש ממנו לה בין,
כי כל מה שהוא מקבל היום בהק לות
מם ותוספות-יוקר — יילקח ממנו
לאחד הבחירות, וכי הדרך היחידה לשמור
על מה שיש לו, הוא להחליף את השיטה,

עשרות ידיעות תקשורות ישירות או
בעקיפין בראש״הממשלה גולדח מאיר,
מתפרסמות טדי שבוע בעיתונות הישרא לית•
חלקן מדוייקות, חלקן מוטעות,
אחרות מופרכות מיסודן.
ראש״תממשלת גולדה מאיר כמעט ואמת
נוהגת לאשר או להכחיש את ה ידיעות
הקשורות בה.
השבוע יצאה גולדה מגידרה. כאשר
חרפיעה ביום השישי האחרון בפני תלמידי
בתי־חספר התיכוניים בלוד, ניצלה
גולדה את ההזדמנות כדי להכחיש ידיעה
שפורסמה, כביבול, באותו יום עצמו באחד
מעיתוני הבוקר. בפני התלמידים
הכחישה גולדה בתוקף כאילו אסרו עליה
מסע הלחישות סביב מצב
בראותה של גולדה
מחייב:

פורסם הדויח עד
ב רי או ת גו לדה!
רופאיה להציג את מועמדותה לראשות-
הממשלה בגלל בריאות לקויה .״זח שקר
מוחלט ודוגמה ליצירת דעת-קהל מוטעית,״
שענה גולדה.
לרוע המזל הזכירה הכחשתה של גולדה
במיקרה זח את הכובע הבוער על
ראשו של הגנב. הידיעה שאותה התאמ

גולדה להכחיש כל־כן ובתקיפות
כזאת, לא היתה אלא פיסקה קטנה שהתפרסמה
במאמר שפירסם יואל מרכוס
בהארץ באותו יום שישי בבוקר. נאמר
בה, על החלטתה של ראש-המטשלה
להמשיך בכהונתה :״זו כמובן חדרך,
שיש בה נוחות מיידית לאשת שרופ

ים יעצ ו לה לא לבזבז
רזרבותהאנרגיה שלה .״
•גולדה הזכירה במיקרה זה אדם הנחשד,
לשם המשל, במעילה כללית ובלתי
מוגדרת ומתגונן בטענה :״אני לקחתי
את אלף הלירות מקופת-חבנק ז״ בהב־חישה
עצת רופאים ״לא לבזבז את רזר
בות
האנרגיה שלה,״ היתה זו גולדה עצמה
שגילתה בחכחשתח למעשה מה יעצו
לה רופאיה :״שלא להציג את מועמדותה
לראשות-הממשלה בגלל מצב בריאותה
הלקוי.״
מה האמת על מצב בריאותה של גול(המשך
בעמוד *)1
דה מאיר ז

הדו״ח הרפו אי על גו לדה
(המשך מעמוד )17
היתה לגולדה סיבה טובה להכחיש
בצורה כה נמרצת עובדות שהיו ידו עות
רק לה, ושלא הובאו כלל לידיעת
הציבור. שכן אחד השיקולים שהיו צרי כים
לקבוע לגביה אם להמשיך בכהו נתה
כראש־ממשלה גם אחרי הבחירות
הבאות, או לפרוש לחלוטין מהחיים הפו ליטיים,
היה השיקול הבריאותי.
לא מכבר נכנסה גולדה, כהרגלה, ל תקופת
בדיקות ממושכת בבית־החולים
ביילינסון, כדי שבתום הבדיקות ימסרו לה
רופאיה את המלצתם: להמשיך או לח דול.
פרטי אותה בדיקה נשמרים בסוד
כמום. גם מה שיעצו הרופאים לגולדה,
נשמר ביניהם לבינה. אולם רמזים שו נים,
שהסתננו בעקיפין מבית־החולים, מצ ביעים
על כך שלמרות שאיש מרופאיה
לא יעץ לגולדה לפרוש מכהונתה ולהפסיק
את פעילותה הציבורית, הם היפנו את
תשומת־ליבה לסכנות הצפויות לה, במצבה
ובגילה, אם תיטול על עצמה להמשיך ב חיים
של מתח ואחריות. במילים עדינות
כנראה, הוסבר לה שמצבורי האנרגיה
העומדים לרשותה, אינם בלתי מוגבלים,
וכי כל פעילות מואצת מצמצמת אותם.
בסופו של דבר נשארה ההחלטה בידי
גולדה עצמה, והיא שהכריעה כפי שהכ ריעה.
אולם רגישותה לנושא בריאותה
גברה, כפי שלא היתה מעולם. בעבר לא
נהגה גולדה להגיב כלל על כל מה שהת פרסם
אודות בריאותה. ואילו השבוע טר חה
להכחיש כל רמז, כאילו משהו ב נתוני
בריאותה אינו כשורה.
נוסף להכחשתה דבר שלא פורסם כלל,
נאלץ מישרד המיסחר־והתעשייה, בהש פעתה,
להכחיש גם כן ידיעה שפורסמה
בידיעות אחרונות ביום השישי האחרון.
היה זה הסיפור לפיו חוששת גולדה כי
תלך ותאבד את צלילות־דעתה, ולכן,
כאשר פנו אליה בשעתו בבקשות שתמ שיך
בכהונתה, שאלה את השר חיים בר־לב
,״ואם תרגישו שאיני בכושר, האם
תגידו לי את זהי״
מישרדו של בר־לב מיהר להכחיש כי
דברים מעין אלה נאמרו בכלל אי־פעם.

סמה סוג ד ת
גולדה?
בבדיקות האחרונות שערכה גולדה
מאיר בבית־החוליס ביילינסון, לא
התגלו כל מימצאים חדשים במצב
בריאותה של ראש־הממשלה. כל התופעות
שנמצאו, שייכות להפרעות
ולמחלות, מהן סובלת גולדה זה עש רות
שנים.
עוד בגיל צעיר יחסית חלתה גולדה
במחלת הדליות הוורידיות, שגרמה
לה במרוצת השנים לדלקת בוורידים
דלקת ורידים אינה מחלה קשה
לכשעצמה, אולם היא עלולה לגרום
לסיבוכים מסוכנים. היא גורמת להאטת
זרימת הדס בוורידים וכתוצאה
מכך הופכים המשטחים הפנימיים של
הוורידים למחוספסים. חיספוס זה
עלול ליצור קרישי־דס. במקרים מסו־יימיס
נתקע הקריש בווריד ומתפורר.
במקרים אחרים הוא נסחף עם הדס
לכיוון הלב והריאות. מהלב אל הריאות
עובר הדם באמצעות עורק־הרי־אה
שהוא עורק גדול למדי המתפצל

דרושה הודעה
רפואית
* תכן ורגישותה של גולדה לנושא נו בעת
מכד שחלק מהשמועות על מצב
בריאותה, בחלקן שמועות שאין להם כל
בסיס, הגיעו גם לאוזניה.
מזה זמן מה שבצמרת המדינה, ואפילו
בקרב שרי ממשלה, מהלכות מפה לאוזן
שמועות ולחישות. למרות שאיש מהשרים
ומהכפופים לה אינו מעז לערער על סמ כותה
או להמרות את פיה, נשמעים רמ זים
על כך שהיא מאבדת במידה מסויימת
את כוח זכרונה, מאבדת לפעמים את ה קשר
בין המישפטים שהיא אומרת, ונוטה
להתעייף יותר מאשר בעבר — דבר טבעי
לגבי אשד, בגיל .75
צריך לזכור שגולדה עשוייה להיות
ראש־הממשלה הזקן ביותר שהיה אי־פעם
לישראל, אם אומנם תתמיד בכוונתה לכהן
את מלוא הקדנציה הבאה. בדגוריון היה
בן 76 כאשר פרש מכהונת ראש־הממשלה
ואילו לוי אשכול נפטר בגיל .74
אולי כדי להוכיח כי אין ממש בכל
השמועות האלה, נכנסה גולדה בשבועות
האחרונים לאקסטזה של נסיעות והופעות,
עורכת מסעי נאומים מרתוניים, שהיו
מתישים בקלות גם אנשים צעירים ממנה.
אבל בסופו של דבר, אי־אפשר ללמוד
על מצב בריאותה לא מגל הלחישות, לא
מהודעתה־הכחשתה שלה, ולא מצורת הו פעותיה.
רק הודעה רפואית מוסמכת מצד
רופאיה על מצב בריאותה, עשוייה לשים
קץ לגל השמועות ולהבהיר גם לאזרחי
ישראל, איזו ראש־ממשלה הם עומדים
לבחור לעצמם לארבע השנים הבאות.
בכל מדינה מתוקנת, מהווה מצב ברי אותם
של מנהיגיה, נושא לגטימי שזכותו
של האזרח לקבל עליו מידע, כפי שהוא
מקבל בענייני כלכלה וביטחון חיוניים.
לא כל המדינות נוהגות אומנם כמו
ארצות־הברית, שם פירסמו המועמדים ל נשיאות
ערב הבחירות דו״חות רפואיים
מפורטים ומדוייקים, שכללו את מישקלם,
מידות לחץ־הדם שלהם, וכמות הקולסטרול
שבדמם. בארצות־הברית אין מטילים ספק
כי בריאותו של המנהיג היא אחד השי קולים
החיוניים לבחירתו, ממש כמו די־עותיו
הפוליטיות או כושרו לקבל הכ רעות.
משום כך, למרות שאיש לא חשד
בריצ׳רד ניכסון או ג׳ורג׳ מק־גוברן שהם
הולים במחלות חשאיות — הם מצאו

למיספר עורקים קטנים יותר. אס ייתקע
הקריש באחד מהם הוא עלול לסתום
אותו ולהוציאו מכלל שימוש.
עורק כזה יקרא אז אוטם ריאתי.
אם סחפת של קרישי־דם לעבר עורק
הריאה היא מאורע חד־פעמי, אין
היא מסוכנת. אבל כאשר היא תופעה
חוזרת ודא עלולה לגרוס לטרומבוזה
בריאות ולהוציא חלקיס גדולים של
הריאה מכלל שימוש.
לגולדה נגרמו כבר מיספר פעמים
טרומבוזות בריאות. כדי למנוע היש נות
מצבים כאלה, העלולים להיות
קריטיים, היא מקבלת טיפול מתמיד
נגד קרישת־דם, כדי להמעיט את כמות
קרישי הדם הזורמים בוורידים.
בציור ניתן לראות מערכת סכמטית
של ׳הוורידים בגוף האדם. במקום ה־מצויין
בסיפרה , 1לקתה כנראה גולדה
בצעירותה במחלת הדליות התרי־דיות
שגרמה לה לדלקת ורידים. המקום
המסומן בסיפרה ,2הוא מקום
הווריד החלול התחתון, בו ניתז לבצע
ניתוח של קשירת. וריד העשוי למנוע
סחיפת קרישים לעבר הלב. מיספר
— 3החדר הימני של הלב, ממנו
ממשיך הקריש עם הדס דרך עורק הריאה
הראשי ( )4לכיוון הריאה (.)5
במקום זה עלול קריש דס להיתקע
באחד העורקים, בהתאם לגודלו וליצור
אוטם ריאתי — הנקרא בלשון
עממית ״טרומבוזה בריאות.״

לנכון למסור לבוחרים את הדו״ח הרפוי
אי המדוייק על מצבם הבריאותי.
במדינות אחרות, שם חולים מנהיגים
או אישי־ציבור אחרים, נהוג לפרסם מדי
פעם, מטעם בית־החולים או רופאיהם ה פרטיים,
ידיעות מוסמכות על מצבם, בעיקר
כדי למנוע חרושת שמועות.
רק לאחרונה ניתנה דוגמה מוחשית מה
יכול לקרות כאשר מנסים להסתיר את
מצב בריאותו של מי שעומד בראש מדי נה.
היה זה אחרי שהשמנתו הפתאומית
של נשיא צרפת, ז׳ורז׳ פומפידו וצורת
פניו שהשתנתה הולידו גל של שמועות•,
לפיהן חולה פומפידו במחלה ממארת
ומקבל טיפולים בהקרנות. פומפידו שזעם
על הפירסומים אודות מצב בריאותו, לא
נתן לפרסם את חוות־דעתם של רופאיו.
למרות כל הכחשותיו ממשיכים רבים מאז רחי
צרפת להחזיק בדיעה כי מחלה מיס־תורית
ואיומה מאיימת על חיי הנשיא וכי
תקופת שילטונו מוגבלת.

דא שות־הממ שלה
כסגול ה לברי או ת

•* 1טראל נמנית עם אותן מדינות בהן
קיימת מסורת של העלמת מצב בריאו תם
של ראשי־המדינה מידיעת הציבור.
זכורה עוד פרשת מותו של ראש־הממשלה
לוי אשכול. כאשר נתקף אשכול בהתקפת*
הלב ממנה לא התאושש יעוד, נשמר הדבר
בסודי סודות, אפילו מידיעת השרים.
מאחר שאשכול נאלץ להיות מרותק ל מיטתו,
נמסרה הודעה כאילו חלה בשפעת
— מחלה אותה הדביקו לו בשנים האח רונות
של חייו כל פעם שמצב ברי אותו
החמיר, כאילו שפעת היא מחלה
מכובדת ואילו מחלות אחרות הנובעות
ממאמץ וגיל הן מחלות שיש להתבייש בהן.
גם שני האישים המרכזיים בשילטון
הישראלי כיום — גולדה ופנחס ספיר, מר בים
לשהות בבתי־חולים — לבדיקות וטי פולים.
אבל מעולם לא נמסרה הודעה
רישמית מפורטת על מצב בריאותם. מה
שפורסם היה בגדר ניחושים או הדלפות.
כך קרה שעוד לפני חמש שנים, כאשר
מונתה גולדה כראש־ממשלה במקומו של
לוי אשכול שנפטר, נפוצו ידיעות על
בריאותה הלקוייה, שהעמידו בספק אם
בכלל תוכל לשאת במעמסת כהונתה ולוא
רק באותם חודשים שנותרו עד הבחירות.
היו אף כאלה, בתוכם מומחים רפו איים,
שטענו כי התפקיד שהוטל על שיבמה
של גולדה עלול לקצר את חייה, וכי
בבוחרם בה לראש־הממשלה מסכנים חב ריה
למעשה את חייה. תחזיות אלה הת בדו.
לא רק שגולדה לא התמוטטה, אלא
שהיא החלה לפרוח מאז החלה בכהונתה.
התפקיד והאחריות שהוטלו על שיכמה,
כאילו הפיחו בה כוחות טמירים, נסכו בה
רעננות והיא גילתה כושר עמידה פיזי
שהפתיע אפילו את המקורבים לה ביותר.
בהקשר זה כדאי להביא אולי מסקנות
רפואיות שפורסמו רק לפני שבוע
בארצות־הברית. בוועידה רפואית שנער כה
בניו־יורק הציג הד״ר תומם חולמם,
פסיכיאטר מאוניברסיטת וושינגטון, תוצ אות
מחקר המצביעות על כך באיזו מידה
משפיעים שינויים קיצוניים בחיי בני־אדם
על מצב בריאותם, הנפשי והפיזי כאחד.
כך, למשל, קבע אותו מחקר כי שיעור
המוות של אלמנים ואלמנות בשנה הרא שונה
למות בני זוגם, גדול פי עשר מאשר
בשנים הבאות, או כי גרושים נוטים לח לות
בשנה הראשונה שאחרי גירושיהן
פי 12 יותר מאשר בשנים הבאות אחר־כך.
נקבע עוד באותו מחקר כי 80<70מ המחלות
הקשות מתפתחות כאשר החו לים
מרגישים עצמם נעזבים וחסרי־ישע.
לפי אותו מחקר, הרי אם מות בן־הזוג
ניצבת בראש הסולם כסיבת מחלה אנו שה׳
עם 100 נקודות, הרי פרישה מפעילות
ניצבת בטבלת הדירוג עם 50 נקודות.
לא מן הנמנע, כי דווקא תופעה זו
היא המסבירה מדוע החליטה גולדה להמ שיך
בכהונתה למרות מה שהסבירו לה
הרופאים על מצב בריאותה. שכן המשך
הפעילות מחזיק אותה במתח המסייע לה
להתגבר על תחלואים. פרישה עלולה דווקא
להחמיר את מצבה.
אלא שראשות־ממשלה אינה יכולה לש מש
כתרופה, עם כל האהדה שחש רובו
של העם כלפי גולדה. כאשר הם עומדים
לבחור בראש־ממשלה לארבע השנים ה באות,
זכאים אזרחי ישראל לתבוע שיימסר
להם דו״ח מפורט ומלא על כושרה הפי זי,
הרוחני והנפשי של האשה, שמיפלגת
השילטון מציגה אותה כמועמדת בלעדית
למישרה הרמה ביותר.

על המלחמה
שמנהלת חבות
חקירות פרטית
של אנשי ובי
ף י• אחד הימים, לפני כשנה, הבחי-
. 1נה דורית אהרונסון, תלמידת תיכון
המתגוררת עם הוריה בבית פרטי בשכו נת
אפקה בתל־אביב, בקבוצת אנשים ה סובבת
בצורה חשודה מסביב לבית. כא שר
חזר המחזה ונשנה שלושה ימים,
היפנתה דורית את תשומת״לב אביה אל
שלושת האנשים. בו במקום הוזעקה ניי דת•
כאשר הגיעו השוטרים למקום, הם
מצאו את אחד מאנשי החבורה מתקרב
אל חלון הבית דרך החצר. השלושה
נעצרו, נלקחו למישטרת רמת-גן. הם
טענו כי נמצאו בסמוך לבית אהרונסון
במקרה, כיוון שבאו לרכוש מכונית משו־

הברש הפרטי

לשעבר ראש המדור המרכזי רבילוש בנזיש־טרת
תל־אביב ומשרתו הנאמן של עמוס
בן־גוריון, וכיום מנכ״ל חברת החקירות
מודיעין אזרחי, בה שותף עמוס בן־גוריון.
משת. אולם בחקירה הסתבר כי שלושתם
אינם אלא עובדי חברת החקירות הפרטית
מודיעין אזרחי, ששוטטו סביב בית
אהרונסון למטרות עיקוב.
בתחנת המישטרה ברמת־גן אף היו
חילופי מהלומות בין אחד העצורים, סמל
מישטרה לשעבר, לבין קצין מישטרה,
לפני שהשלושה שוחררו אהרי שהוגשה
נגדם תלונה על הסגת גבול.
חקירת התלונה לא הסתיימה עד עצם
היום הזה, למרות שהתשובה לשאלה
איזה עניין יש למודיעין אזרחי בביתו של
אברהם (״אברשה״) אהרונסון, עסקן
מיפלגת העבודה ומנהל מחוז תל־אביב
של מרכז ההסברה, אינה מוטלתי כלל ב ספק.
מזה
למעלה משנה מנהל היומון הכל כלי
דל התפוצה, מבט — השייך למנכ״ל
המודיעין האן רחי, שלום ירקוני — מל חמת
חורמה באברשה אהרונסון. אחת ל כמה
שבועות מפרסם העיתון ידיעה העד

הוא הואשם בריגול מפלגתי לטובת אלון נסביר
סקת באברשה ומנסה להציג אותו כאוייב
הציבור מיספר 1בישראל.
דק בתחילת חודש זה פירסם ׳מבט רשי מה
תחת הכותרת ״וקול הפרובקטור, בל
יישמע״ שנכתבה בידי שלום ירקוני עצ מו
ונחתמה בפסבדונים ש. אבי-יואב,
העוסקת נולה באברשה אהרונסון ומצי גה
אותו בסיגנון עיתונאי עדין כ״תופעה
מסוננת של סחי ומאום בדמות חיה ו קיימת.״
אחרי שירקוני מפרט את רשי מת
מעלליו של אהרונסון הוא מגיע בסוף
הרשימה למתן עצה לראשי: מיפלגת
העבודה :״אלה רק חלק זעיר ממעלליו
של אברשה אהרונסון, ובכל זאת יש לו
סיכוי להתברג גם במערכת הבחירות הבאות
...מאחר שישנה סכנה ממשית ולא
רק חברתית בתופעה מבישה זו, יש לע שות
הכל שבעונת הבחירות הבאה לא
יטופטף רעל באוזני מעצבי מדיניות הבחירות
של מיפלגת העבודה, וקול ה פרובוקטור
בל יישמע!״

דחליל של ריגול פוליטי
** אחר שהנכתב במבט מגיע רק
)4לידיעתם של אנשים מעטים, לא עו ררה
המערכה הפרטית שמנהל ירקוני ב עיתונו
נגד אברשה שום הדים. עד לסוף
השבוע שעבר, כאשר הצליח ירקוני לרתום
למלחמתו גם את היומון הארץ, וב־

ליה ומנהלה של חברת חקירות פרטית
בשם א.מ,ן ,.שהתחזה בשמות אחרים כדי
להשיג עבודות ממוסדות ממשלתיים. כאשר
ניסה אברשה להשיג גם עבודות
שמירה בבנק הממשלתי של מישרד־האו־צר
— הבנק לפיתוח התעשיה, הגיש
נגדו מנכ״ל חברת החקירות מודיעין אזרחי,
שלום ירקוני, תלונה לנציבות שירות
המדינה. בעקבות תלונה זו הועמד
אברשה למישפט בבית־הדין המשמעתי ל עובדי
המדינה, הואשם בתעסוקה שלא
במיסגרת תפקידו ללא קבלת רשות לכך
ובהתנהגות שאינה הולמת פקיד.ממשל תי.
המשפט עצמו, הנמשך זה למעלה
משנה, טרם הסתיים.
הפרשה עצמה, על כל השלכותיה, היא
בעלת עניין ציבורי רב. אולם יותר מ אשר
החלקים שנחשפו בה עד כה, מענ יינים
בה הפרטים שנשארו עדיין עלומים.
שכן הנסיון שנעשה להציג את אב-
רשה כמרכז רשת ריגול מפלגתית ביש ראל,
לטובתם של השרים יגאל אלון ו פינחס
ספיר, הוא נסיון מגוחך, אם אינו
קרוב להטעיה מכוונת. אברשה בן ה־,54
רב־סרן מילואים, יליד רוסיה ועסקן מים־
לגת אחדות העבודה לשעבר, רחוק מלהיות
דמות מיסתורית כפי שניסו לה ציגו.
למעשה הוא ממלא תפקיד בלתי
רשמי של מעין ״איש קשר״ עם העיתונות,
מעין ברוקר בבורסה של הידיעות
הנמסרות בין העיתונאים לבין עצמם. כ־

שילטונו של עמוס בן־גוריון במישטרת
תל־אביב. יחד עימו, ובעקבותיו, נאלצו
לפרוש משירותם במישטרה כמה מנאמ ניו
הקרובים ועושי־דברו, שהיה להם חלק
בכך ששמה של מישטרת תל-אביב בתקו פתו
היה ידוע לשימצה.
בין הפורשים היה גם שלום ירקוני,
מפקד המדור המרכזי לבילוש ועיקוב של
מישטרת המחוז. ירקוני, שהוא בעל אמ ביציות
פוליטיות ועיתונאיות שאינן עומדות
בשום יחם עם כישוריו בתחומים
אלה, הועסק תחילה כמנהל מחלקת המו דעות
של ידיעות אחרונות. כשפרש 0־
עבודתו זו, הקים יחד עם קציני מישטרה
משוחררים אחרים, שעבדו יחד עימו,
כמו משה פרנקל ועמרם שרביט — את
חברת מודיעין אזרחי.
החברה, שהוקמה בהון מניות של 20
אלף לירות, מומנה בצעדיה הראשונים
בידי הפירסומאי אליעזר ז׳ורבין, בעל
מישרד הפירסום דחף, שהחזיק בחלק מ מניותיה
באמצעות עורך־דין. אולם לימים
אירעו סיכסוכים בין ז׳ורבין וירקוני, ב עקבותיהם
פרש ז׳ורבין מהשותפות. במ קומו
נכנם לחברה כמנהל, מאז חודש
מאי ,1971 עמום בן־גוריון, מנכ״ל אתא,
מי שהיה מפקדו של שלום ירקוני במיש־טרת
תל־אביב.
סיפור תולדותיה ומעלליה של חברת
מודיעין אזרחי, דרכי השגת המידע שלה,
שיטות פעולתה והצורה בה הפכה לאחד
ממוקדי הכוח הגדולים ביותר במדינה —
הוא משימה עיתונאית בפני עצמה, המ חייבת
שטח נרחב. בקיצור רק ניתן ל ציין
כי תוך עשר שנים צמחה החברה
שהתחילה בצינעה לאימפריה מודיעינית
רבת עוצמה, המחזיקה שלושה משרדים
בארץ ואחד בחו״ל, מעסיקה אלפי עוב דים,
בעיקר בעבודות שמירה -,ומחזורה

ריגול מפלגת
או ויגול מסחויץ
עקבותיו את שאר עיתוני ישראל. כך
התפוצצה פרשת אברשה אהרונסון, ש נעשה
נסיון להציגה כדוגמא לריגול פוליטי
בישראל.
כתב הארץ :״אברשה הוא הבולט בקבוצה
דלילה של פקידי ממשלה שכוחם
וקשריהם עם הצמרת הפוליטית —
במקרה זה: לשכותיהם של אלון וספיר
— נשמרים בצינעה. כוחו העיקרי, ול מעשה
היחיד, של אהרונסון מבוסס על
רשת מודיעין עניפה שהקים בשורה של
מוסדות, מיפעלים, מיפלגות יריבות וא פילו
בתי־דפוס. בעזרתם הוא מקיים
,עין בוחנת׳ ופיקוח הדוק על יריבים:
עם מי הם נפגשים, מה הם אומרים ב שיחות
סגורות, מה תוכניותיהם ותנועו תיהם.״
איך
בכל זאת הגיע איש כזה לבית־הדין
המשמעתי של עובדי המדינה?
לפי חבט והארץ הרי אברשה הוא בע-

עסקן מהשורה השניה הוא מקורב לאלון
וספיר, וללא ספק מדווח להם על הלכי
רוחות ועל ידיעות שטרם פורסמו, אך
מכאן ועד ריגול פוליטי קיים עדיין מרחק

תפקיד הרבה יותר חשוב בפרשה יש
דווקא לאלה שניסו להציג את אברשה
כאוייב הציבור מיספר . 1אם יש עניין
ציבורי בפרשת אברשה, הרי הוא מתרכז
בעיקר סביב פעילותו המוזרה של הגוף
הנקרא מודיעין אזרחי.

אימפריה של מודיעין
ודיעין אזרחי״ הוקמה ב־1963
כחברה לחקירות פרטיות, שירותי
שמירה ומחקרי שיווק, על־ידי קבוצה של
קציני מישטרה משוחררים ממישטרת
מחוז תל-אביב. היה זה כאשר הסתיים

איש ה גיסתו וין

אברהם (״אברשה״) אהרונסון, מנהל מינהל
ההסברה בתל־אביב, שניסה למצוא למרדכי
רחמים תעסוקה כקצין ביטחון בכיר.

החודשי עולה על מילון ל״י.
בעזרת קשריהם הטובים עם חבריהם
שנשארו במישטדה, ובסיוע ידידיהם ב צמרת
השילטון, בעיקר מקרב אנשי רפ״י
לשעבר, הצליחו אנשי מודיעין אזרחי
להגיע לתחומים שאיש ממתחריהם בשטח
החקירות הפרטיות אינו מעז לחלום עלי הם.
בתקופות מסויימות העסיק המודיעין
האזרחי בתשלום גם מודיעין מקרב עולם
העיתונות, קנה בכך שליטה גם על חלק
מעיתונאי ישראל.
ירקוני, בעצמו איש רפ״י, שבעבד הע ניק
את שירותיו הטובים לאנשי מיפלגה
זו, הקים לעצמו גם עיתון כלכלי, בו
הוא יכול לתת פורקן לתיסכולים העיתונאיים
ולמלחמות הפרטיות שלו.
כך קרה שיותר מעשר שנים אחרי ש עמום
בן־גוריון סולק ממישטרת תל־אביב
ונמחקה תדמיתה הרקובה של מישטדת
מחוז זה, הצליח עמום, בעזרת עושי־דב־רו
הנאמנים, להקים לעצמו מעין מיש-
טרד, פרטית, ששלוחותיה מתפשטות כסר טן
לתחומים שונים של הפעילות המש קית,
הציבורית והחברתית במדינה.

שליטה במרכז הכלכלה

הנידסום הראשון

בעיתונו של. שלוס
אברשה אהרונסון,
משנה, באפריל .1972 מאז מנהל ירקוני בעיתונו מערכת
שמישפטו עוד תלוי ועומד. השבוע הצליח ירקוני לרתום למסעו

ירקוני, מבט, על פרשת
היה עוד לפני למעלה
גידופים נגד אהרונסון,
גם את העיתונות היומית.

^ בל המילחמח שהכריז מודיעין
\ £אזרחי על אברשה אהרונסון לא היתד,
על ׳בסיס אידיאולוגי. למרות שמנהלי
מודיעין אזרחי ידועים כאנשי רפ״י, ו אילו
אברשה מוכר כמקורבם של אלון
וספיר, לא היתד, ביניהם כל מחלוקת פוליטית.
פרשת אברשה התפוצצה תוך כדי
נסיונם של המרגלים הפרטיים להגן על
אחד הבסיסים העיקריים של קיומם.
בין שאר המשימות שנוטלת על עצמה
חברת מודיעין -אזרחי, קיימת גם המשי מה
של אספקת קציני־ביטחון למוסדות
ציבור. כך, למשל, מכהנים קציני ביטחון
מטעם מודיעין אזרחי כאחראים לביטחון
של מוסדות כמו בנק לאומי, מרכז קופת־חולים,
בורסת היהלומים, גמלי תל־אביב
ויפו, בנייני פילץ, ועוד שורה שלימה של
מוסדות.
אולם ללא ספק, המישרה החשובה ב יותר
שמאייש איש מודיעין אזרחי, היא
מישרת קצין־הביטחון של הבנק לפיתוח־
(המשך בעמוד )22

הגיבור הלאומי ג־ 1

איש הביטחון שסיכל בשעתו ניסיון הת־ ׳ 1
נקשות של מחבלים במטוס אל־על בציריך.

1. 19

מירושלים

המלונאי חיים שיף (במרכז, נעל באוויר) שהגיע למכירה
מירושלים, שילם את חמישים הלירות בלי טרוניות. על הכני־סה
שמר הצייר משה גת. בתמונה משמאל: דן בן־אמוץ מוכר אחת התמונות.
על מה שאייבי נתן — נטוש עדיין הווי כוח:
הוכחה שאפשר לעשות דברים אם
באמת רוצים? תחנת־שידור חופשית — משי מה
שניראתה בלתי־אפשרית לאזרחי מדינה
שהתחנכו על קול ישראל? או בעיטה במימי
סד, הגורמת נחת־רוח להרבה שהיו רוצים,
אך לא מעיזים?
בכל אופן, הוא עשה משהו לתושבי המדי נה
הזאת, והשבוע התברר שגם הם מוכנים
לעשות משהו בשבילו.
100 ציירים תרמו למענו את ציוריהם,
עמליד, ארבל את גלריה לים, דן בן־אמוץ את

אייבי נתן ־ אייבי
כישרונו ככרוז, ורבים אחרים את כספם.
למכירה הפומבית הגיעו אלפים, שהצטו פפו
בגלריה וברחוב. כאשר התברר שאי־אם־
שר לקיים אותה בגלל הצפיפות, נתבקשו

כולם לעזוב — ולהיכנס שוב תמורת תש לום
דמי־כניסה של 50 לירות, שינוכו מ מחיר
הרכישות.
300 איש שילמו וניכנסו. חיילת שמה את
קורת, כזה שהסדרן מוריד בפניטה.
כאילו שהניספחים צריכים את ידידי־האמת
כדי להגיע לקיסריה. אפשר לחשוב
שהם לא מכירים את הדרן לבד.

משכורתה
החודשית על השולחן. איש קול־ישראל
שבא להקליט את המכירה הניח את
המיקרופון בצד ועסק בפתיחת בקבוקי־מש־קח.
אחד הקונים העלה את הצעת עצמו
וכך קרה, שכל מגיעי המסיבות הכרוניים
כולל החתיכות של תל־אביב, חיפה והסביב
מיטב מחלצותיהן.
אחת מהנוכחות שלא ידעה להחליט איזו

רוברט ליברמן. בעל
ר י 1*1

בית־החרושת לגר13
ביים
מפיבה, הגיע למכירה ישר מפאריס,
מאחוריו הספרית ליזה והזמרת עדנה לב.

ג׳ין ודני עופר, העלי שרשרת חנויומ
הנעליים שיינמן, החליטו לחגוג את עשר
שנות נישואיהם במקום רומנטי, בחברת
קומץ ידידי אמת. לשם כן, שכרו את

ה ס עוד ה
האחרונה
שלפר 17ש
המצודה, מסעדה בשטח העתיקות בין
חומות קיסריה, וערכו מסיבה :״איפה
ניכשלנו שנישארנו נשואים ״ 1היה כתוב
בהזמנה. ובפינה :״נא לא להביא ניס־פחים.״
ועוד יותר בפינה היה תלוש בי־

מאת

אלה זוהר

גורודצק מאמשר

ייצג את ענף המקררים.
בתמונה מ־ימין:
זיוה רודן (מימין) משלמת את דמי־הכנסה לרני כרמל.

בילוי אחרון
לובסקי, ראש

החוג לביוכי!

פוקה הירש עם שזר וקציר
מה לעשות כשיש כל־כך הרבה חתיכות — ורק פוקה
הירש אחד ז
אחרי כל השנים האלה, פוקה עדיין מתמודד עם הבעייה
איך לחלק עצמו בצדק בין כל בנות העשרים, כשלרשותו בסן-
הכל שיבעה ערבים בשבוע.
השיטה האחרונה שהמציא, כדי להכניס סדר בבאלאגאן,

הופגנה השבוע: ערב אחד הוא הגיע לקוקטייל כשעל זרועו
תלויה ריקי שזר, פקידה קטנה, שחרחורת וירוקת״עיניים שזה
עתה השתחררה מהצבא. למחרת, נעצה בו עיניים מעריצות
ירדנה קציר, פקידה קטנה, בלונדית וכחולת-עיניים, שזה עתה
השתחררה מהצבא. אן מה שפוקה לא מוכן לגלות, זה אם
מס־הכנסה מצא אצלו את וייצמן או בן־צבי.

קש, הוא היחידי שחסר כאן.״ עד שכתב
הארץ רן כיסלו הסביר לו למה פרקש
ב־ 100 לירות ישראליות.
חסר: התברר שכיסלו נלווה לעורך״הדין
השאר ישבו צפופים, מזיעים, במשך שעות
צבי לידסקי, כאשר זה נסע להיפגש עם
ארוכות, וקנו ציורים ב־ 76,000 לירות.
פרקש. הם שוחחו עם הנימלט, הצליחו
ואולי זה יספיק לאייבי עד השלום?
לשכנע אותו להסגיר את עצמו. בדרך
חזרה נעצרו לאכול משהו במסעדה במושבה
גלילית. באמצע המנה הראשונה הח ו,
לצה ללבוש, הביאה את השנייה רזרבה ליט לידסקי להפיג את המתח בהת:־
בשקית ניילון, ובאמצע המסיבה נכנשה בדחות קלה, ואמר :״חה ...חה ...הסעודה
האחרונה.״ כיסלו צחק. פרקש לא
לנוחיות והחליפה.
דני זיידל הסתובב ושאל :״איפה פר־ כל-כך. הוא פשוט קם וברח.

ילת־לשעבר רותי נוימן ו־וה
פרופסור מוריס סוקו־באוניברסיטת
תל־אביב.

בילוי ראשון

אווה, אישתו של ארז לוס׳
טיג, בהופעה פומבית ראשו־נה
אחרי הפרידה מבעלה, מחליפה חוויות עס ידידות.

נעלי השימווה

בשתי התמונות למעלה :

ג׳ין ודני עופר אחרי עשר שנות נישואים. עד
למסיבה לא תיארו לעצמם כמה ידידים יש להם.
פוקה הירש משוחח ורוקד עם שתי עלמות־חן במסיבה.

ריגול מפלגת• או ריגול מסח רי?

מיניסום סו ס רא שון

1 5 0 ,0
ו מצ טבר ע ד

0 0 ,0 0 0

*הזניח נפרס׳הואעוזן יכל טופס אינה ימיר, לעדות סי מכסימום עוד 2 5 0 ,0 0 0׳
פרטים בדונ •1המכירה

(המשך מעמוד )19
התעש יה. זהו גם המוסד הממשלתי היחיד,
המעסיק קצין־ביטחון של חברה
פרטית — תופעה תמוהה וחייבת בירור.
הבנק לפיתוחי־התעשיה — השייד ל־מישרד־האוצר,
אינו ידוע אולי בקרב הציבור
הרחב, אבל לגבי המשק והכלכלה
הישראליים, הוא המוסד הפיננסי החשוב
ביותר. למעשה מהווה הבנק את מרכז
החיים הכלכליים של המדינה. יחד עם
זאת נמצא בבנק גם אוצר הידיעות ה כלכליות
הגדול ביותר במדינה.
כל חברה כלכלית, כל מיפעל, כל בית-
חרושת, הפונה אל הבנק בבקשה לסיוע
או קבלת הלוואה — חייב לגלות בפני
מנהלי הבנק את כל סודותיו: את מאז ניו,
את חובותיו ואת תוכניותיו. אבל
הבנק אינו מסתפק בכך. לפני שמאושרת
הלוואה למיפעל או גוף כלכלי כלשהו,
ממנה הבנק קבוצה של כלכלנים שיחקרו
את מצב המיפעל.
כתוצאה מכך מרוכז בבנק אוצר בלום
של ידע, העשוי להיות בעל ערך רב ל גורמים
שונים במשק הישראלי. אולם
חובת הסודיות של הבנקים מחייבת גם
את הבנק דפיתוח־התעשיה. כל החומר ה נאגר
בו הוא חסוי, מובא לידיעתם של
חברי הנחלת הבנק בלבד, כאשר הם דנים
באישורה או דחייתה של בקשה מסויימת.
כך צריך לחיות המצב לכאורה. למע שה,
פרוץ הידע שלא יסולא בפז הנאגר
בבנק לפיתוח־התעשיה, ומגיע לידיים
רבות. דו״חות סודיים של הבנק על מצבם
של מיפעלים כלכליים מסתובבים בשוק
ועוברים לסוחר תמורת תשלומים מתאימים.
למעשה אין עוד צורך בריגול כלכלי
בישראל. כל מי שרוצה להשיג מידע
כלכלי על מתחרים או אחרים, יכול לע-

מם מסמכים המוכיחים בגלוי את שיטות
העבודה הפסולות של החברה, המנצלת
את מעמדה בבנק לפיתות־התעשיה כדי
למכור מידע ללקוחותיה.
כמה מהוכחות אלה הגיעו גם לידיו של
אברשה אהרונסון. מאחר שנוצר חשש כי
כמה מסודות הבנק שהגיעו לידי מודיעין
אזרחי ינוצלו נגד אישי צמרת, כמו שר־האוצר
וסגנו, הד״ר צבי דינשטיין, מצא
אברשה לנכון להפנות את תשומת-ליבם
לדליפת החומר הסודי מהבנק. דינשטיין
יעץ אז לאברשה לשוחח על כך עם ימנ־ .
כ״ל הבנק, אברהם נאמן. באותה שיחה
הציע אברשה לנאמן להחליף את האב טחה
הבלתי מהימנה של מודיעין אזרחי,
בקצין בטחון מהימן יותר. הוא הציע ל תפקיד
את מרדכי רחמים, איש־הביטחון
לשעבר, שהפך לגיבור לאומי, כשסיכל
התקפת מחבלים על מטוס אל־על בציריך.
רחמים שעד למישפטו שימש בשומר-
ראשה של ראש־הממשלה גולדה מאיר,
השתחרר מהשירות הממלכתי חסר כל.
תודת האומה התבטאה כלפיו בלחיצות
ידיים, פרחים וטפיחות על השכם. אבל
מזה אי אפשר לחיות. לא היתה לו אפי לו
דירה למגורים. אברשה, שניהל אז
את מרכז ההסברה בתל־אביב, קיבל את
רחמים לעבודה אצלו, ניסה לשקמו על-
ידי השגת דירה ומציאת מקום עבודה
עצמאי, שיאפשר לרחמים, שבינתיים סיים
את לימודיו במגמה למזרחנות באוניברסיטת
תל-אביב, לעמוד ברשות עצמו.
רחמים ובן אחותו של אברשה הקימו
יחד משרד לחקירות ושירותי שמירה.
אברשה לא ראה כל פסול בכך שהוא
מציע לד״ר נאמן לקבל את מרדכי רח מים
כקצין־הביטחון של הבנק. אבל הד״ר
נאמן מיהר להודיע על כד לשלום ירקוני.

הסוכנים הכפולים

המיסמך למעלה הוא צילום טופס ההזמנה בו
הזמין מנכ״ל אתא עמוס בן־גוריון חקירה על
מיפעל ארגמן המתחרה אצל מודיעין אזרחי. מודיעין אזרחי סיפק לאתא העתק דו״ח של
הבנק לפיתוח התעשייה על ארגמן. המיסמך למטה הוא טופס של חברת החקירות מודיעין
אזרחי בו נרשם ארכיון הבנק לפיתוח התעשייה, כאחד ממקורות החברה להשגת חומר.

• •י. שות זאת אם ישיג את הדו״חות הסודיים
של הבנק לפיתוח־התעשיה.
מי שאחראי למניעת אפשרות ההדלפה
של החומר הסודי מהבנק הוא קצידהבי־טחון
שלו. אלא שכאן נוצר פרדוקס. קצין
הביטחון של הבנק לפיתוח־התעשייה,הוא
יונה גילבין, קצין־מישטרה לשעבר, שהוא
איש מודיעין אזרחי — החברה העוסקת
בעיקר באיסוף ומכירת ידע כלכלי.
משום כך אין זה פלא כי בטפסים ה־שיגרתייס
של מודיעין אזרחי, הנמסרים
לחוקרי החברה, והמצביעים על כל דרכי
איסוף המידע הפתוחות והלגיטימיות, מופיע
גם שם הבנק לפיתוחיהתעשיה.
תופעה חמורה זו אינה רק התחרות
בלתי הוגנת, המאפשרת למודיעין אזרחי
להשיג מידע שחברות חקירות אחרות׳ אי ירקוני
הבין כי אם יסולק קצין־הביטחון
נן יכולות להגיע אליו — זוהי עבירה
של מודיעין אזרחי מהבנק לפיתוח־התע־גלויה
על פקודת סודיות הבנקים ופגיעה
שיה, עלול הדבר להשמיט את אחד ה חמורה
ביותר בחופש הכלכלה הישראלית.
בסיסים לקיומה של חברתו. הוא החליט
למנוע את הדבר בכל מחיר.
תחילה ניסה להטמין מלכודת לאברשה,
הזמין אותו והציע לו לעבוד בשכר עבור
מודיעין אזרחי בטענה ״שהרבה עובדי
חוג הדוגמאות לשיטה בה מנצל
מדינה עושים זאת.״ כשלא הצליח בכך
מודיעין אזרחי את הבנק לפיתוח־הגיש
תלונה נגד אברשה לנציבות שירות־חתעשיה
לצרכי ריגול מסחרי ותעשייתי,
המדינה, ופתח במערכה פרטית נגדו כדי
היא פרשת אתא־ארגמן. אחרי שעמום בן־
להציגו בפרובוקטור של מיפלגת העבודה.
גוריון מונה כמנהל חברת הטכסטיל אתא,
השבוע הצליח ירקוני סוף־סוף להעלות
הוא ביקש לדעת פרטים על שיטות האת
אברשה לכותרות. אולם ייתכן שתוייצור
והוצאות הייצור של מיפעל פרטי
צאות הפרשה יפגעו דווקא בו כבומרנג.
מתחרה — ארגמן. הוא סנה בהזמנת חקי שכן
יש עניין ציבורי הרבה יותר גדול
רה למודיעין אזרחי, תמורת תשלום הגון
בפרשיות הריגול המסחרי של חברת מוכמובן,
ואלה המציאו לו את הדו״ח המלא
דיעין אזרחי באמצעות הבנק לפיתוח־ה־של
הבנק לפיתוח־התעשיה על מפעלי
תעשיה, מאשר בעבירות על חוקי ה-
ארגמן, כולל תוכניות ההשקעה שלהם
תקש׳יר של עובד־המדינה אברשה אהרוג־לעתיד
ופירוט חובות בעליו.
סון. יש גס הרבה יותר ממשות במישטרה
הפרטית החשאית שהקים לעצמו עמוס
שערוריה, הסרת תקדים זו נחשפה לפבן־גוריון,
מאשר ברשת־המודיעין המפני
כשנתיים, אחרי שכמה מהמועסקים ב לגתית
של אברשה.
מודיעין אזרחי פרשו מהחברה, לקחו עי־

הגיבור חסר־הכל

העולם הזה 1869

אביו שר המהנדס החינא׳ הצעיר שבית־המשפט
קבע נ׳ הו רעלב צו ר ה שי ט תי תוא כז רי ת
במשר תקופה ארוכה נרעד עכברים, מספר:

.ב 11*111111
א ת בו

י ^ 1י׳

**י הרעיד

אורניז

היד,

1,מעוניין לרצוח אותי?״

.שנה וחצי חלפה מאז שמע שמחה קד
רנגולד את המילים המזעזעות האלה מפי
בנו הגוסס — ועד היום יהן לא ניימחו
מזכרונו. כפי שלא יימחו עד עולם.
״הוא אמר לי את המילים האלה ב־בית־הולים,
חמישה ימים לפני שהוא
מת,״ סיפר השבוע האב השכול.
שנה וחצי לאחר מותו של המהנדס
החיפאי אריה קורנגולד, קבע בימים אלה
השופט אליעזר־דוד בר בשיבתו כשופט־חו־קר,
כי המהנדס מצא את מותו כתוצאה מ רצח
מתועב ומכוער: במשך תקופה
ארוכה, החדיר הרוצח, או הרוצחת, או
הרוצחים, כמויות קטנות של וזליום ל מזונו,
גרמו לו יסורי־שאול במשך חו דשים,
וגסיסה ממושכת ומלאת־יסורים.

ח קי ר ה
פרטית

** שופט החוקר לא טיפל בשאלת
ו? זהות הרוצח, העביר את הבעייה ל־מישטרה.
אולם לאביו,של הנרצח היו
ריעות ברורות בפרשה :״לפני שבני
מת, שוחחתי איתו רבות. הוא שלל את
הריעה שעוזרו, יעקב פינקלשטיין ניסה
לפגוע בו. אך לאחר מותו, כשנשאלתי
על־ידי המישטרה במי אני חושד ש הרעיל
אותו, הצבעתי על פינקלשטיין.

״פינקלשטיין נעצר, אך שוחרר אחר-
כך. עכשיו אני עורך חקירה פרטית משלי.״
האב השכול, העובד כקופאי בסניף
הארץ בחיפה, איבד את אשתו במחנות־הריכוז
של הנאצים. הוא ושלושת ילדיו,
שהיו בברגן־בלזן, ניצלו הודות לעזרתם
של נוצרים. לאחר המלחמה, נישא שמחה
שנית, ונולדה לו בת. בנו אריה סיים
את לימודיו, קיבל תואר מהנדס־מכונות,
התחתן, ונראה שהמישפחה שבה לחיים.
ואז היכר, בה הגורל פעם נוספת.
על כך שאריה נרצח, אין עוררין.
הרעיון שהתאבד איננו עומד במיב־חן
המציאות: אף אדם לא יאבד את
עצמו לדעת בשיטה כל-כך איטית ומל־את־יסורים.
אלא
שסגן־ניצב חיים פרנקל, האחראי
לתיק החקירה, העלה גירסה מפתיעה :
לדעתה נרצה אריה בטעות :״הרוצ חים
לא התכוונו להמית אותו, אלא רק
להחליש אותו ולחסל את כושר־הפעולה
שלו, כדי לאלץ אותו למסור או למכור
את משרדו,״ אמר השבוע .״אלא שהם
טעו, והרגו אותו.״
לשמחה קורנגולד אין זה משנה הר בה.
הוא רוצה את ראשם של הרוצחים
— בין אם התכוונו לכך או לא.
סיפר הוא השבוע :
״אריה התחתן לפני כשמונה שנים.
אשתו פורטונה (טוני) ,ילידת מצריים,
היתד, מבוגרת ממנו בשלוש שנים. אנחנו

התנגדנו לנישואים, כי לדעתנו הם לא
היו מתאימים. אבל אני יודע שאריה
אהב אותה מאוד. בגלל זה, כשישבתי ליד
ערש־מותו, לא העזתי לשאול אותו אם
הוא חושד באשתו, למרות שביררנו את
כל האפשרויות.
״בגלל טוני, אריה היה בא לבקר אד

ה חוס ו

סגן־ניצב חיים פרנקל,
סגן־מפקד מישטרת מרחב
חיפה, שקבע :״המוות נגרם בפלילים.״

מקום הפשע

דירתו של המהנדס שהורעל, ברחוב טלמנה ,56 בשכונת
אחוזה החיפאית. בסביבה פסטוראלית זו של וילות טובעות
בירוק, בנוף של הרים וים, בוצע פשע מחריד. אלמנת המהנדס מתגוררת בדירה.

תי לעיתים רחוקות מאוד. היא לא היד־שתה
לו. למרות שהיו לו קשיים כספיים,
היא לחצה עליו שיקנה אוטו חדש. היא
גם לחצה עליו שיעשה ביטוח־חיים.
״ובאמת, זמן קצר לפני שהוא אושפז,
אחרי ההרעלה הראשונה, הוא עשה בי טוח
לטובתה על 70 אלף ל״י.״
הווליום, שהוא רעל־עכברים חסר
ריח וטעם, הוחדר לגופו של הנרצח
באמצעות מזונו .״יש לזכור שהוא לא
הודעל בצורה חד־פעמית, אלא במשך
תקופה ארוכה,״ הסביר שמחה קורנגולד.
״דהיינו, קשה להאמין שהוא קיבל את
הרעל באיזה מקום מקרי שבו אכל.
״בדרך קבע, הוא אכל בשני מקומות:
צהרים וערב בבית, ואדוחת־בוקר במש־רד־השמאות
שלו. הפקידה שלו, רות הראל,
או העוזר שלו, פינקלשטיין, היו מכי נים
לו סנדוויצים וקפה, או תה.
״תליוס הוא רעל שקשה להשיגו, חי פשנו
בכל חיפה למצוא עיקבות, אך לא
מצאנו. בעדות שלי במישטרה, דיווחתי

שמחה קורנגולד, אביו של
ן 11ך
אריה קורנגולד, המהנדס

החיפאי שהורעל למוות בשיטתיות אכזרית.
שלפינקלשטיין יש רישיון ממישרד־הברי־אות
להחזיק בסמים מסויימים.״
לשאלת כתב העולם הזה בנקודה זו,
הגיב השבוע פינקלשטיין :״אני לא מוכן
למסור שום אינפורמציה. אינני מוכן
לענות.״
הוא לא היה היחיד. גם שאר ה דמויות
בפרשה המזעזעת סירבו ה שבוע
לפתוח את פיהן. אפשר היה לה בין
אותם: לא נעים לחיות בצילו של
מקרה רצח מזעזע, שלאחר שנה וחצי
של תרדמה, נראה כי חקירתו עומדת ל התחדש
— אפילו כשאינך חשוד.
״אשתו של אידיה,״ המשיך האב הש כול
בסיפורו ,״למדה בקורס רפואי, והי תד,
עושה לאריה זריקות כשהוא היה
זקוק לזה.״ על היחסים בין אשתו של
הנרצח לעוזרו, סיפר האב :״כשטוני
באה לבקר את אריה בבית־חולים, וראתה
שם את פינקלשטיין — היא קיבלה היס טריה.
זעקה ודפקה ברגליה בריצפה, ו צעקה
שאין לו מה לחפש ליד בעלה.
היא רצתה שהוא יסתלק משם מיד.״
לעומת התנהגות עויינת זו, יודע האב
לספר על שיחה טלפונית בין טוני ל־פינקלשטיין,
זמן קצר לאחר שהמהנדס
אושפז בעקבות הרעלתו :״לכל אחד מ הם
היתד, גירסה שונה על השיחה הזו,״
מספר האב ,״ואני סיפרתי על כך ב־מישטרה.״

לחצים

דוע הצביע האב על פינקלשטיין
כעל חשוד, גרם למעצרו?
״סיפרתי במישטרה שפינקלשטייו לחץ
על אריה ז״ל שיקבל אותו כשותף ב־מישרד
שלו. אחרי שאריה מת, שאלתי
את פינקלשטיין במי הוא חושד שרצח.
אותו, :עכשיו אני לא יכול להגיד, אני
לא מרגיש, טוב,׳׳ הוא ענה לי, .בפעם
אחרת נדבר.׳
״׳סיפרתי במישטרה על השיחה הזאת.
פינקלשטיין הסביר לחוקרים שהוא פשוט
רצה שאני אעזוב אותו ,־ולכן ענה לי כך.
״אבל זה שקר. אני ראיתי אז שהוא עו מד
להישבר ולגלות לי משהו.
״׳והיד, עוד דבר: עורך־הדין יעקובי
סיפר לי שיום אחד, בשש בבוקר, אריה
צילצל אליו, נרגש כולו, ואמר לו ש הוא
נאלץ לקחת את פינקלשטיין כשותף
׳ ,בגלל הלחצים שהוא מפעיל עליו.״
אישר סגן־ניצב פרנקל :״כן, שמענו
על תלונות מצד מישפחת קורנגולד בדבר
לחצים של פינקלשטיין. לכן עצרנו אותו.״
(המשך בעמוד )26

תיאטרון ״יו בל״ בע־מ ״*>

ס ריו 11
טעותז
גאולה שי
יצחק שילה

עז רי אל אשר מג
אשקלון ,״רחל״ ,הערב 27.6ב־8.30
נתניה ,״אסתר״ ,מחר 28.6ב־9.00
אשדוד ,״דגוך, יום ג׳ 3.7ב־9.00
גדרה ,״בית רחל״ ,יום ה׳ 5.7ב־8.45
חיפה ,״שביט״ ,יום ו׳ 6.7ב־9.00

מדק פרחוני מחזה עבוד ו מזו. צחכן עדלר.
תכ אזד ה. רוברס גדלר
:אביבה גוד
!! בחת

ת״א ,״בית ארלוזורוב״ (אהל)
יום ד 4.7 ,בשעה 9.00
ת״א ,״בית ארלוזורוב״ (אהל)
מוצ״ש 7.7בשעה 9.00

ר;1(.י!רו ר-נביאיס 4ח א סל י? ?840ו76 יימ׳.

אגד
המחלקה לי ח סי ציבור

שו עהגר עיני ת
( שלאבאשמ תנו

העולם הזה 1869

במדינה
הווי
מ שפתה
ש כז א ת
מיליונרים, שדים וח״כים
הופיעו למסיכת ח״ב האופוזיציה היחידים שקילקלו את השימחה היו
מנחם בגין ועזר וייצמן: איש מהנוכחים
לא הצליח להתעלם מהעובדה, שהשניים
הקפידו להימצא במשך כל הערב בשני
קצוות נפרדים של הגן, לא להיתקל איש
ברעהו.
אולם מלבד זה, היתד. השימחה אמי תית
ושלמה: המשפחה הגדולה שהתכנסה
במוצאי־השבת האחרונה, בגן הווילה ה מפוארת
של חבר־הכנסת מטעם גח״ל אב רהם
שכטרמן בהרצליה פיתוח, חגגה מכל
הלב.
המיליונרית הפתיעה. המיליונר סר
אייזיק וולפסון השתלט, כיאות לגילו ()70
ומעמדו, על אחד מארבעת השולחנות ה
יחידים
בגן הגדול, שקע בשיחה יסודית
עם פרימן, מנהל מרקס אנד ספנסו. מיל יונר
שני, מרדכי (מגדל שלום) מאיר, נר אה
מחליף דברים עם ראש אכ״א ב־מטכ״ל,
אלוף הרצל שפיר, שהוא אחיו של
ח״ב שכטרמן. אשתו של מאיר הצליחה
שוב להפתיע, כמנהגה, בתסרוקת שובת־עין
בנוסח אצילות החצר של צרפת המל כותית.
הפועל
היה לשר. המיליונרים היו רק
אחד המרכיבים של הערב השמח, שנערך
לכבוד נישואי בתו של ח״כ שכטרמן.
תמי, בוגרת בית־הספר לבימוי שליד תי אטרון
אולד ויק האנגלי, היא מנהלת החאן
הירושלמי. שם, בעיר הקודש, פגשה ב דובר
עיריית־ירושלים, יצחק (״איצי״)
גרוסמן. נישואיהם של השניים היוו את
הסיבה לקבלודהפנים השבוע אצל אבא
שכטרמן.
את ממשלת ישראל בשימחת ח״ב האו פוזיציה
ייצגו שמעון פרם, השר שהוא גם
ידיד, ומיכאל חזני.
לשר־הסעד היתד. סיבה טובה במיוחד
להשתתף בשימחת המשפחה: לפני שנים,
בתקופת אנו־באנו־ארצה, עבד כבוד השר
לעתיד כפועל אצל צבי שכטרמן — אביו

מיליונר מרדכי מאיר ורעייתו
גם היא באצילים

מיליונרים סר אייזיק וולפסון ופרימן
פינת ״מרקם אנד ספנסו׳

של הח״כ. היה זה בכפר יעבץ, שצבי
שכטרמן היה מייסדו. מאוחר יותר, ערך
הפועל החרוץ גם את טקס נישואיו בבי תו
של הבוס שלו.
צלחות־יענק. את עיריית תל־אביב
ייצג ראש־העירייה יהושע רבינוביץ, שהת מקם
עם פמלייתו ליד המיזנון, נאלץ להי אבק
עם צלחות־ענק מלאות כל טוב —

כמו שאר 300 האורחים — קרובי מש פחה,
ידידים, חברים־לנשק ולעסקים.
למי שמתעניין בדרכים המיסתוריות ש בהן
פועל השילטון בישראל, היתד. ה־שימחה
המשפחתית במוצאי־שבת מדריך
מאיר־עיניים, העשוי להבהיר את קישרי
המשפחה — קשרי דם, כסף וכוח — ב אגף
נכבד של מערכת השילטון.

חתני שימחה תמי ואיצי גרוסמן

ראש אכ״א, אלוף הרצל שפיר

ח״כ שכטרמן, נכדתו קרן וח״ב רזיאל־נאור

נישואי הדובר והבמאית

שיח אלופים

מתח בשימחה משפחתית

העולם הזה 1869

י ״ 3ך הרעילו א ח 13״

(המשך מעמוד )26
אם כן, מדוע שוחרר?
״פינקלשטיין הוא אדם חולה,״ גילה
פרנקל .״לא יכולתי להמשיך להחזיקו
במעצר ללא הוכחות מספיקות.״
כיצד הגיע תיק החקירה לידיו של
קוופט־חוקר, בצורה כה נדירה?
אריה קורנגולד הגיע לראשונה לבית־החולים
רוטשילד בינואר .1972 הוא לקה
בשיתוק חלקי בעצבי־הראש. הרופאים
חשדו בדלקת־המוח, אולם לאחר שמצבו
השתפר, כעבור 10 ימים, שיחררוהו לביתו.
הם לא יכלו לדעת שהם משחררים או תו
אל מותו. כעבור חודש וחצי חזר ה מהנדס
הצעיר הבריא שוב לבית־החו־לים.
הפעם סבל מכאבים חמורים ברגליו,
ומה שמוזר יותר — מהפרעות נפשיות.
הרופאים היו אובדי־עצות. רק לאחר
שבועיים אישפוז, כאשר גם שערותיו
החלו נושרות, הבינו שזו הרעלת תליום.
היה זה מאוחר מדי. כל הנסיונות ל הצילו
עלו בתוהו :״כשמצבו החמיר והוא
לא יכול היה כימעט לנשום,״ מס פר
אביו ,״ניתחו אותו ופתחו לו פתח
בגרון, כדי שיוכל לנשום. כששבה הכרתו,
הוא שאל אותי מי הרעיל אותו.
הוא ידע אז שניסו לרצוח אותו.״
חקירת המישטרה בפרשה נכנסה למבוי־סתום
והיא פנתה לשופט־החוקר.

״ הרו צ חי ם
רצו לה ש תל ט״
נדרה רוטמילר, שהיה בזמנו שד
תפו של הנרצח בעסקו הקודם —
מפעל לייצור ארנקים בכרמיאל — סיפר
השבוע :״נפגשתי איתו כמד. זמן
לפני שהוא נרצח. הוא נראה לא טוב.
היה מוזנח, והבגדים שלו היו משופש פים.
העסק שלנו פשט את הרגל, בזמנו,

ף* שהן החליטו, בלב נרגש קימעד,.
להגיש את מועמדותו לתחרויות מל כת
המים , 1973 ידעו המועמדות בערך
מה תתבקשנה לעשות, במהלך התחרות.
בחלומותיהן הגרועים ביותר הן לא
ציפו לתחרות הבלתי־שיגרתית שמצפה
להן. נוסף לכל הצרות הנוחתות על ראשה
של מועמדת, תתבקשנה המועמדות ל־

תיאלצנה המועמדות להיות נישאות על
כפיים: על כל צעד שעשו, מעדו שתיים.
אבל מהן שבע נפל צדיק וקם. גם

החתיכות. אלא שבמהלך הנפילות והקימות
הצדיקיות, הפכו היפהפיות לחתיכות־קרח.
ונותר להן מעט זמן להפשיר, עד יום א׳.

נרצח אריה קורנגולד
מי הרוצח?

שיעור

ראשון בנעילת הנזחלי־קייס
מקבלות המועמדות
מפיה של אחת מאלופות הלהקה.
בשיעור הראשון על הקרח (משמאל)
היו המועמדות פחות ישובות, נאלצו
להיזקק לעזרת חברי הלהקה (למעלה).
תחרות הראשונה — על תואר נסיכת הים
התיכון — לפסוע בעיקבות ישו, ללכת
על המים. על מים קפואים, ליתר דיוק.
השבוע •נאלצו המועמדות לעבור סידרת
אימונים מפרכת, כדי שיוכלו לפחות להח זיק.
מעמד על הקרח, בעת הטקס שיתקיים
ביום א׳ הקרוב, ושישולב בתוך המופע
המלא של להקת חופשה על הקרח.
אם לשפוט לסב רמת האימון הראשון,

המתחרות ונד התואו ״נסיכת הים התיכון־ מתכוננות ליום אי

וקורנגולד היה זקוק לכספים. הוא סיפר
לי שהוא עשה כמה פוליסות ביטוח־חיים
לטובת אשתו. לדעתי, יכול להיות
שהוא התאבד.״
דעה זו שלל השבוע השופט־החוקר,
שקבע שהיא לא תיתכן — כשם שלא
תיתכן האפשרות שהנרצח בלע את ה רעל
בטעות. השופט קבע מפורשות כי
העובדה שהנרצח עשה את ביטוח־החיים
על־שם אשתו — לראשונה בחייו — חו דש
וחצי בלבד לפני שהורעל, מקרית, ואין
לראות בה תיכנון מוקדם להתאבדות.
גם אביו של הנרצח שלל בתוקף את
רעיון ההתאבדות :״הבן שלי נרצח. ה רוצחים
רצו להשתלט על המישרד שלו
והכספים שלו.״
השבוע, שמרו הכל על דומיית־אלם.
איש מהקרובים לנרצח, גם אלה
שהיו נקיים מכל חשד, לא העז לפתוח
את פיו .״אני לא רוצה לדבר,״ אמרה
רות הראל, פקידתו לשעבר של הנרצח.
״עכשיו אני נקייה, ולא רוצה לחזור על
מה שהיה.״
ואילו טוני האלמנה הסתגרה בביתה,
סירבה להשמיע הגה.
למרות שאיש מהם — העוזר, האלמנה
והפקידה — אינם חשודים במאומה וחפים
מכל פשע, עד שלא תחליט המישטרה
להחשיד מי מחם, הרי ניתן להבין את מצ בם
הלא־נוח בעיקבות החלטת השופט- 1 החוקר כי בוצע מעשה־רצח.
אלא שיש להניח, ששתיקה זו לא תו כל
להימשך לנצח. סגן־ניצב חיים פרנקל ן
נחוש בהחלטתו לגלות את הרוצח או :
הרוצחים האכזרים, שלא היססו להרוג
אדם בשיטה נוראה כזו :״ברגע שאקבל [
את התיק בחזרה מידי השופט,״ הבטיח
השבוע ,״נחדש את׳־החקירה במלוא ה תנופה.
לא נחסוך כל מאמץ כדי לגלות
את הרוצחים.״

ה רו מן ה סו ע ר של ה ק בלן ה מלי תר הסתיים בטראגדיה :

111 מילון־לאחו 01 יון התאבלות
ן <-יה זה רומן קלאסי: היא התאהבה
1 1בו ממבט ראשון, התגרשה למענו,
עברה לגור בדירתו, כשהיא מסוחררת
מאושר. כאשר איימו נוחות מבחוץ לנפץ
את אושרה, לא יכלה לשאת את המח שבה,
ניסתה לשים קץ לחייה.
מה •שהיה מקסים במיוחד בסיפור־אהבה
זה — בני־הזוג המאוהבים לא היו צמד

קפה. מדי שבת בבוקר, היה מזמין את
החברה לכוסית.
לימים, הצטרפה למועדודהמשכימים
אשת.מבוגרת, נמוכה, ששפעה מרץ לא־גידלה.
היתד. זו מרי ריבנפלד. אשת־העס־קים
השנונה, סבתא בעצמה כבר, נהגה
לבוא מדי בוקר עם אוסף שלם של בגדי ים,
להחליפם מדי פעם.

זה לא הלך כל־כך מהר כמובן, וגם לא
כל־כך חלק. הילדים משני הצדדים התקוממו
לרעיון, ובמיוחד ילדיו של פילץ.
הם לא לא השכילו להביו את משמעותה
של אהבה המתלקחת לפתע בגיל מבוגר
כזה, ראו רק את הצד החברתי של הפרשה,
חששו מדעודהקהל נוכח התנהגות אביהם.
מרי ניסחה להסביר ולהגן על אושרה.
הילדים סירבו להבין. המערכה נמשכה
ונמשכה, ומרי הלכה ונשחקה בין אהבתה
לפילץ והתנגדות בניו וילדיה.
לבסוף, לא הצליחה לעמוד במתח ה־בלתי-פוסק,
ניסתה להתאבד.

סי כ סו כי ם
חריפים
ך * י א: הוכהדה לאסותא, ניצלה לאחר
) 1טיפול בהול ברגע האחרון ממש, נאל צה
להישאר בבית־החולים עת ממושכת,
עד ששבה לאיתנה.
כאשר עזבה. את בית־החולים, גילתה
שאהובה איננו. פילץ, שהזדעזע מהמעשה,
השאיר את העסקים בידי בניו, העובדים
יחד איתו, יצא לשווייץ להתאושש גם
הוא.
בהיעדרו, נמשך הלחץ על מרי לנטוש את
אהבתה. הלחץ התפתח לסיכסוכים גלויים
וחריפים, שבמהלכם אף פרצו ילדיו של
פילץ לדירת אביהם, החליפו את המנעולים
בדלת־הנניסה כדי שמרי לא תוכל

להיכנס לתוכה. מרי הזעיקה את המשטרה,
והיה שמח.
כשחזר פילץ ארצה, עבר להתגורר ב־הילטון,
למרות שמרי גרה עדיין בדירתו.
הוא היה בעצמו אז אחרי חתקף*לב, ול דברי
מקורביו נאסר עליו לטפס במדרגות
לדירתו, הנמצאת בבית חסרימעלית, ולכן
עבר למלון.

רבע מיליון
כ מ תגודפדיד ה
* סיון התאבדותה של מרי ניפץ
1את ריקמת הרומן העדינה. תוך זמן
קצר, חשו שניהם שזה כבר לא זח.
בשבוע שעבר, נסתיים הרומן, כסו שהתחיל,
בסיגנון של סיסורי־אגדות:
מרי עזבה את דירודהאהבה, עברה ל התגורר
בדירתה הישנה שמעל לגלריה
שלה.
אולם אריה פילץ לא יכול היה להרשות
לעצמו להרשות לה ללכת ככה סתם, אחרי
שנתיים של סיפור־אהבה נוגע־ללב:
במחווה מרטיט של אבירות, העניק לה
תשורת־פרידה צנועה: צ׳ק על רבע מיל יון
לירות.
מרי ניאותה לקבל את השי. זה לא
כל-כך שרבע מיליון ל״י לא הולכות
ברגל, כמו שנגעה לליבה תשומת־הלב
הסימלית שבתשורה.

אריה פילץ, מגדולי הקבלנים בארץ, סב לנכדים, התאהב בסבתא
1111*11/171ר
התוססת, ניהל איתה רומן נוגע־ללב במשך שנתיים. הרומן התבשל
111 11
בבריכת־גורדון, שס נהגו פילץ וידידתו, בעלת הגלריה היפואית מרי ריבנפלד, להתרחץ
מדי בוקר עם שחר. לאחר נסיון התאבדותה, חדל אריה פילץ להופיע בבריכה.
סטודנטים, אלא סבא וסבתא: הקבלן המיליונר
אריה פילץ, ובעלת הגלריה ה יפואית
מרי ריבנילד.
החדשה שהצטרפה
* רומן הנ די ר, שנפתח בעדינות ו-ן 1הסתיים ברעמים וברקים, התחיל, ב שקט
בשקט, בבריכת־גוודון התל־אביבית.
פילץ, אלמן וסב לנכדים, נהג להופיע
בבריכה מדי בוקר בחמש. למרות. המיל יונים
הכבדים שצבר בעסקי הבנייה (ראה
אתה והלידה) ,נשאר הקבלן הנמוך וה מוצק
יהודי עממי, פשוט־הליכות, האוהב
חתיכת דג־מלוח משובחת וכוסית ויסקי
טוב. הוא היה מתעמל עם כל החבר׳ה
המשכימים, נח על מיזרונו הקטן, שותה

הסבתא האמביציונית והתוססת התאהבה
בסבא השורשי והסולידי, ב אלגנטיות,
יצרה איתו ידידות: כאן עזרה
לו לשאת את מיזרונו, כאן הגישה לו
קפה, שם החליפה איתו שיחה. לפתע,
הבחינה הקליקה הסגורה של משכימי גור־דון
כי בין שני חובבי השחר מתפתח
רומן.

הילדים
ה ת קו מ מו
אהב תי ם תיו יכולה להיות סוערת לא
\ * פ חו ת מאהבת־נעורים, ככל הנראה: ה רומן
התפתח במהירות לטורים גבוהים. תוך
זמן קצר, עברה מרי להתגורר בדירתו
של פילץ, התגרשה מבעלה.

ואהובתו

מרי ריבנפלד, בעלת הגלריה היפואית, שבסתידזזייה התאהבה
מחדש, התגרשה בגלל זה מבעלה, ולמרות התנגדות משפחתו
עברה לגור בדירתו של פילץ. אלא שלדומנטיקה אין כנראה זכות־קיוס
על השניים הביא לחיסול הרומן.
בחברה המודרנית, והלחץ החיצוני

סיפור איוב
הגיע השבוע
רשפו העגום
***מו של דוד טנה קשור אולי יותר
\1/משמו של כל אדם אחר בישראל, ב תחום
הנוגע כמעט לחיי כל אזרח במדינת:
השיכון. במשך שש־עשרה שנים, מ שנת
1953 ועד לשנת , 1969 השנים בהם
הפך השיכון למילה נירדפת לפיתוח ביש ראל,
היד. דוד טנדי ראש אגף־השיכון
במישרד־השיכון.
בשבוע שעבר, בגיל ,64 ארבע שנים
אחרי שיצא לגימלאות, ותפקידו הציבורי
היה יו״ר מועצת המנהלים של הבנק ל משכנתאות
טפחות, הלך דוד טנה לעו למו.
אבל רק מעטים מאלפי האנשים, בתו כם
ראש־הממשלה ואישי ציבור אחרים,
שעברו על פני ארונו, ידעו את הטרגדיה
שאפפה את ימיו האחרונים של הפקיד
הבכיר, יליד ברלין, שמיום עלייתו לארץ
לפני 40 שנה, היה פעיל במפעלי הקלי טה
והעליה של הסוכנות היהודית.
חמישה שבועות בלבד לפני שליוו אותו
למנוחתו האחרונה, התכנסו בני מיש־פחתו
להלווייה קודמת, יחד עימו. חמישה
שבועות אחרי שהביא לקבורות את אשתו
הלגה, הצטרף אליה דוד טנה לחלקת קבר
סמוכה בבית־העלמין בקריית־שאול.
אפשר היה לראות בכך את יד הגורל.
אבל הרקע למותם הסמוך של דוד טנה
ורעייתו, היה מעין סיפור איוב מודרני.
לטנה, הפקיד המצליח ורב ההשפעה, ולאש־

דרבי אדם
רומן עם מ כ חו ל
נער-זוהר קשיש של
החכרה התל־אביבית
התגלה כצייר רגיש

דויד טנה

מווא השא ׳110׳
תו, שתי בנות ובן. כאשר נולדה להם
נכדתם הבכירה, בת לאחת הבנות, היה זה
רק טבעי שהם נקשרו אליה כאל נכדה
ראשונה.
אולם כעבור זמן לא רב הסתבר כי
הנכדה חולה במחלה ממארת שסיכנה את
חייה. טנה הסב ניסה לעשות כל מה שבי
כולתו
כדי להציל את חיי הנכדה. היא נל קחה
לארצות־הברית, שם גוייסו טובי הרופאים
כדי לרפאה. את מרבית חסכו נותיו
מכל חייו הוציא דוד טנה ל מטרה

אלא שכל מה שהצליחו הרופאים. לע שות
היה להאריך את חיי הנכדה בשנים

תחילה רושם של פיקניק עליז. רק שני
השוטרים המצויירים במכשירי־קשר, שבד קו
את ההזמנות בכניסה, פגמו באידיליה.
בחורשה לא הרחק מהירקון ישבו בחצי
עיגול כ־.150 איש, לבושים ססגונית, ושרו
בעברית שירי סוכנות כמו הבאנו שלום
עליכם, הבה נגילה ועוד. רק מאוחר יותר
פיק למען *שו
הוצבה במקום מעין במה קטנה, שעליה
כסאות ולידה שולחן תפילה, שכמותו ני ישראלים
וזרים, יהודים
תן לראות בכל כנסייה או בית־כנסת.
וגויים, המאמינים בישו כמשיח,
וידוי פומבי. האווירה החלה להשתנות
התכנסו לפיקגיק״תפיזה
רק אחרי שצעיר מזוקן עלה על הבמה,
החל להתוודות בפומבי על חטאיו, סיפר
״חבר יקר: מזה תקופה ארוכה קיבלת
למאזינים כמה הוקל לו אחרי שהחל מא קורס
שעורי תנ״ך בהתכתבות, שנקרא
בשורת שלמה. מטרתו היתד, לבחון את מין בישו.
זו היתה הפתיחה — אחר עלה לבמה
העדויות בתנ״ך שישו הינו המשיח.
עבד האלוהים מורים סרולו. הקהל, ש ״אני
קיבלתי את המשיח בגיל ,14 ומאז
היה מורכב מישראלים, נוצרים מארצות־אינני
מצטער ולוא לרגע על הצעד הנפ הברית,
חלקם כושים ונוצרים ממזרח ירו לא
ביותר של חיי.
שלים .,נראה נרגש.
לשתף

.הספרות

״שלחתי לך
הישראלים התחלקו לשתי קבוצות. ה אותך
בתקוות השלום שאתה קיבלת.
מבוגרים ניסו להסתיר את זהותם, נמנעו
״ביוני נביא קבוצת. מאמינים: לישראל, מלדבר עברית בקול -לא התקשרו האחד
ובד : 23 לחודש בשעה עשר בבוקר תיב־ עם השני. הצעירים התנהגו בחופשיות.
ננר• התחלה של;פגישה אינטימית ביותר:,.
מתפילין לישו. סרולו מספר על יל בצהדיים
יהיה לנו פיקניק. עם אר־חת
דותו. כיצד נולד כיהודי, הניח תפילין
ברבקיו, ונמשיך אחה״צ בטקס.
-בגיל ,13 ובגיל 14 החל מאמין במשיח.בחרנו,את.כפר
;,בגלל פרטיות המאורע,
סרולו יודע כיצד לדבר אל שומעיו. סיג הבפטיסטים
ליד פתח־תקונה כמקום -הכי־ ,נונו פשוט, פונה׳ לרגשות. לא שוכח להד
נ־ס . .כרטיס־ההי־שמה המצורף נשלה רק ׳־ כיר את הארוחה הנפלאה שיקבלו המא למ-ספך
-חברים נבחרים.
זינים כעבור זמן מה בחדר האוכל.
וכנהוג אצלנו מאז ומתמיד, כל הת־הוא
מסיים בבקשה מכולם לשאת ידי קשריות
.-שלך עימנו׳תישאר בסודיות מוח הם
בתפילה.
לטת.״ אנחנו מקווים שתצטרף׳אלינו- .
הנוכחים מהססים תחילה, אך אט־אט
״$נא׳קח מכתב זה איתך ,,והביאו עימך,
מתחילים להרים ידיים.
כדי לאפשר כניסתך לשטח מחננו.
״אלוהים בכל מקום;״ מכריז סרולו,
״בברכה, משה־מורים סרולו.״
ומבקש מכולם להשתחרר, ולהיות חופ פיקניק
ושוטרים. המיפגש בכפר ה שיים .״תאהבו אחד את השני. תחזיקו
בפטיסטים, בשבת האחרונה, אכן עשה ב אחד את השני.״ כדוגמה אישית, הוא מת־

במדינה ־דת

מיספר. היא נפטרה בגיל .9ידידי המיש־פחה
מספרים כי מותה היכר. בהלם את
דוד טנה ואשתו. כתוצאה מכך חלו שניהם
בסרטן. אחרי שהמחלה הדבירה את אש תו׳
הלך דוד טנה עצמו ודעך. היגון על
מות הנכדה והאשה מוטט אותו כשלושים
יום אחרי קבורת אשתו.

חיל לחבק את שלמה המתורגמן.
אנשים מתחילים להתחבק. זקנה כושית
מחבקת קיבוצניק צעיר. ישראלית בשנות
השלושים מתחבקת עם אמריקאי גדל־מי־דות
— בעיניים עצומות, כבקשתו של
עבד האלוהים.
אחר צועדים הכל במקובץ לעבר חדר-
האוכל. בכניסה, עובר מורים סרולו, ב לוויית
אשתו, מאחד לשני, מברך ומחבק
את כולם :״תהיו חופשיים ותאמינו בישו,״
הוא חוזר ומבקש.

אחרי שהגיע לשנתו ה־ 50 הכין אל-
ברט יכיני הפתעה לכל ידידיו ומכריו.
אלה הכירו אותו כאיש־עסקים ממולח, סוחר
קרקעות, שותף בעסקי מכוניות משו משות,
וכחלק קבוע של נוף חיי־הלילה
של תל־אביב. כאשר קיבלו השבוע הז מנות
לתערוכת ציוריו הראשונה של אל-
ברט, לא יכלו רבים מהם להאמין כי אל-
ברט העליז ואוהב־החיים, הוא אמן המביע
את רגשותיו באמצעות מכחול וצבעים.
הסוד התגלה רק עתה, אך במיסתרים
עוסק אלברט בציור קרוב ל־ 14 שנים.
תחילתו של הרומן בין אלברט והמכחול
היתד, באחד הימים, כשניהל חנות בדים
במרכז רחוב אלנבי. חיי המשפחה שלו
עמדו על סף פירוק. אביו היה מאושפז
אחרי מחלה קשה, ואלברט מאס בבילוי
הקבוע של משחקי קלפים ובילויים במו־עדוני־לילה.
בחיסושיו אחרי תעסוקה וברי חה
נכנם לחנות מכשירי הציור ברלוי
ברחוב אלנבי, הכיר שם פרופסור ישיש
לציור, ובו במקום החליט לקבל אצלו
שיעורים פרטיים .״זה היה איש נחמד
בשם פלוצר,״ נזכר אלברט ,״שמייד הת קשרתי
אליו ואל ביתו. בשיעור הראשון
הוא הראה לי כמה צורות גיאומטריות
וביקש ממני להגדירן. לא יכולתי להבחין
בין קוביה לגליל. ואז הוא אמר לי :״אתה
רואה בעיניך, אבל אינך מסתכל.״
נופים של נפש. שיעורי הציור שקיבל
אלברט, בן למשפחת בנקאים מתורכיה, ש נשלח
בתחילת שנות ה־ 40 ללמוד בבית־הספר
החקלאי במקווה־ישראל, נמשכו כ שנה.
אחר־כך נטש אותם, מפני שנמאס
לו לצייר בעיפרון ופחם.
רק לפני כארבע שנים התעוררה באל־ברט,
גרוש מזה 10 שנים וסב לארבעה
נכדים, התשוקה למכחול. הוא החל לצייר
בשמן, ללא הדרכה, כאחוז תזזית .״הייתי
חוזר בשעות הקטנות של הבוקר מהברים
ומועדוני־הלילה,״ נזכר אלברט ,״והייתי
מוצא את עצמי לבד. לא יכולתי להירדם.
חיפשתי דרך להירגע.״ ואז הוא היה נוטל
את המכחול והצבעים, ומצייר ברציפות,
לפעמים עד שעת צהריים של יום המח רת,
לפני שהיה צונח על מיטתו.
אלה מידידיו שניתן להם להציץ אל
ציוריו של אלברט, גילו ציורים רגישים,
חסרי נושאים מוגדרים, שהאלמנטים ה מרכזיים
בהם היו נופים של הנפש, ובתים
הרוסים.
״אין לי נושאים בציורים שלי,״ מספר
אלברט ,״הנושא שלי הוא הבדידות. מה
שאני רוצה להביע ולהעניק בציורים שלי
זאת תחושת השקט והשלווה.״ מישהו
יעץ לו להוסיף לאחד מציורי הנוף הפס טורליים
שלו ציפור .״זה יכול להרגיז
מישהו,״ אמר אלברט.
״מה פתאום ציפור תרגיז?״ שאל החבר.
״אולי זה יזכיר למישהו את הציפור
שהרג בצייד האחרון שלו,״ השיב.

אלכרט יכיני וציוריו
הנושא הוא בדידות
העולם הזה 1869

קולנוע סרטים נריפלצח ס ע לי ־ בי ח
האזרח הישראלי לא יראה לעולם את
עשרת הימים האחרונים של אדולף היטלו,
הסרט האיסלקי־אנגלי בכיכובו של סר
אלק גינס. הצנזורה הישראלית נטלה על
עצמה את הבעלות הבילעדית על מצפונו,
הכרתו וכוודשיפוטו של האדם בישראל.
מידת הטיפשות, החוצפה והבורות שהוכיחו
זקני הצנזורה עולה הפעם על כל
מעשי האיוולת שעשו בעבר. שכן הנושא

היטלריינינס עם ידיד
העולם ראה

מעתהגם באריזות ח ס מניו ת־ מיו ח דז ת לקיץ
לאשה-

ז 0 1ם £ 0ם ו^זס 3 ¥ 1301.1וס <* 1-11 8

ת מי ס ת ־ די או דו רנ ט ב מי כלעםראש־ בדול חלמ רי ח ה. נו ח ביו תר ל שי מו ש־ בי תי ו אי די א לי
לנ שי אהבא רנ ק. ל ב חי רתך: א ריז תענקחס כו ני תבמ חי ר מיו ח ד של 19. -ל״י
! החס כון 0 0/ 0או ב א ריז ה רגילה ב מ חי ר של 12.50ל״י.

לנ ערה-

•דוי 013£1ם 1 0 7 1 0 ^ 0 £ 0

ת כ שי ר נוזלי מ בו ש ם, מיו ע ד לזילוף תחת בי ת־ ה ש חי ו ב איזו רי הגוף הנו סי ם ל הז ע ת־יתר,
ב מ חי ר מיו ח ד של 7.50ל״י ־ ב מ קו ם 9 .-ל־י החס כון 6־.)159

לאשה -ק־ו\ו\ 134¥ 0£00013 /ק • 5דוא 3£זוק £135ק 71־ד\/ועו1־ד^* 1
התר סי ס ה אי נ טי מי ה עו טהאת הגוף בני חו ח ה ״ אי נ סי מיי ט מוו סתאתכ מו ת
הזי ע ה, מ ר ענן ו מ צנן. ה מ חי ר ־ 20 .ל״י.

למשפחה-

זולז\3/ז 0ם 0 £ 0

ת ר סי ס־ די או דו רנ ט ב מי כלמשפח תי, מ ב טי ח כ סוי מלא לאיזור בי ת ־ ה ש חי לל א־ מג ע
ע ם העור. ל ב חי רתך: א ריז תענקחס כוני תבמ חי ר מיו ח ד של 2 7 •-ל״י ( החס כון
; 12096 או ב א ריז ה רגילה ב מ חי ר של? -ן ל״י.

לגבר -

ח־1אז 0134ם /^ 1301-1 01^1 0 £ 0וע 1־ד^ו-ן־ד *

הגליל עםראש־ ה ב דו לחל שי מו שו ה אי שי של הגבר ה פעיל. ה מ חי ר 12.50ל״י.

לג ב ר־

13£¥ק £ 5אסס 1ס 0־8 £00013 ^ 1ו_1יז *

ת ר סי ס־ג ב רי מ מ רי ץומבשם בני חו ח ה״פאב״ .ה מ חי ר 20 .-ל״י.

א / 10ו8£
יעוץ. קוסמטי אישי חינם, ניר,ן ע״י דיילות־היופי
של ״רבלוך בימי ראשון ושני בין 7.00 - 3.00
אחה״צ, ביום שלישי בין 4.00־ 7.00 אחהי־צ
וביום ששי בין 11.00 - 9.00 לפנה׳־צ -ב״בית
רבלוך הל־אביב, רח חובבי ציון , 63 טל 282141 .

היטלר בצילום אווה בדאון
האשה הנציחה
הוא, הפעם, החשוב והכאוב ביותר בתול דות
ישראל. יש עזות־מצח בהחלטה להסתיר
מעיני הישראלי מראה שונה וחדש
של המנהיג הנאצי, בסרט המתאר את
גסיסתו הסופית. השיקול, כאילו עשוי
הסרט לפגוע ברגשות עדינים של יוצאי־השואה,
מעיד על צרות־מוחין: מי שכוחו
אינו עומד עימו להתמודד עם הבעייה,
עם הזכרונות ועם המסקנות, אינו חייב
ללכת ולראות את הסרט. אך מי שטוען
כי ראשו פתוח ללמידת לקחים מאחד
הפרקים הנוראים בתולדות האנושות בכלל,
חייב לדרוש בכל מחיר את החופש המו סרי
לראות ולשפוט. ועל זכות זו לא
תיתכן בעלותו של מוסד מסוייד וסתום
כמו הצנזורה הישראלית.
״היו רו חסרונות״.״ אחרי כ30-
שנות בושה ואבל, מתחיל העולם, לאח רונה,
להוציא הערכות חדשות על המיש־טר
הנאצי. זה קורה בספרות, זה קורה
בין הוגי־הדעות, וזה, כמובן, קורה גם
בקולנוע. ועובדה היא שסרטו של אניו
דג־קונצ׳יני, עם אלק גינס, הוא השני
בסידרת סרטים המנסר, להציץ בהיטלר
מזווית שונה, פחות או יותר ברוח של

גרהרט בולט, קצין וורמאכט צעיר שד,ידו
בבונקר של היטלו בימים שקדמו להת־אבדותו,
וכתב את הספר שעליו מבוסס
הסרט.
כשנשאל כיצד מצטייר היום היטלר בעיניו,
השיב בולט :״היו לו חסרונות
איומים, והוא עשה שגיאות רבות. אבל
איני רואה אותו כהתגלמות הנבל השטני.
אנחנו נשבענו לו אימונים, והלכנו אחריו.
היום, כמובן, אי־אפשר לראות את הדברים
כפי שנראו אז.״
ומשום כך, מתאר ספרו, והסרט המ בוסם
עליו, היטלר עייף, עצבני, חולה,
מסתובב בקן־הצרעות של עוזריו, במזכירו־יותיו
ובאשתו, אווה בדאון. בקיצור: ה אדם
שמאחורי המפלצת, המסוגל ללטף
ראש של כלב ולסבול מכאבים.

של סרט אחר, שהקדים בבכורתו בימים
מעטים את 10 הימים האחרונים של היטלר.
שם הסרט סוואסטיקה (״צלב הקרם״),
והוא הוצג השנה בפסטיבל קאן, כאשר
כתובת מאירת עיניים ממלאה את המיסך
עם כיבוי האורות., :אם לא נלמד להכיר
את האדם שמאחורי המיפלצת, לא נדע
לעולם כיצד להתגונן בפני המיפלצות
הבאות, כאשר יבואו.״
מכאן והלאה, ניגש הסרט בשקדנות ומנסה
לתאר את חיי־המישפחה של היטלר,
ואת יחסיו הידידותיים עם האנשים סביבו.
כל זה, בעזרת אוסף של סרטי 8מ״מ,
שגילה סטודנט גרמני אצל מי שהיה
פעם קצין־כיבוש אמריקאי בגרמניה. ה סרטים
צולמו על־ידי אווה בדאון, שהש תדלה
להנציח את הפירר, האהוב עליה,
על צלולויד בכל הזדמנות, והם מראים
את היטלד שותה קפה, מתלוצץ עם גב רות
• ,משוחח עם גרינג, שפאר ובורמן,
ועוד חוויות אינטימיות מסוג זה.
,ממה דלמזד ז מאחר והחומר של
אווה בדאון היה מועט בילבד, מופיע כל
צילום משלה פעמיים ושלוש בתוך הסרט
כולו. כדי להגדיל את אמינותם, הוסיף
במאי הסרט, פיליפ מורה, גם דיאלוגים
מאולתרים, כאילו היטלר קם לדבר מן
הקבר. ומאחר וגם זה לא הספיק, הוא
ניפח את הבועה שלו בקטעי יומנים נא*

יש בכך — ובסרטו של גינס — לקח
חשוב: שהפושע הגדול ביותר בעת החדשה
נראה כאדם רגיל, נורמלי, ולא היה
בו שום סימן חיצוני שיכול היה להזהיר
מראש בפני הזוועות שהוא היה עתיד
לבצען.
על כך אפשר להתווכח — אך בוודאי
זוהי תיזה שראוי לראות את התגלמותה
הקולנועית.

המיפדצת הכאה.

זאת נקודת־המוצא

אדר, גינס בהיטלר*
הישראלי ישתוק
ציים מאותה תקופה, סצינות שהושאלו
מלני ריפנסטאהל (במאית־החצר של היט־לר)
ולבסוף כמה מקטעי היומנים של בנות
הברית על מחנות־הדיכוז. זאת נמישקל־נגד
להיטלר החביב, המלטף ראשי ילדות
והמשתזף על מרפסת טירתו בברכטסגאדן.
אמנם סוואסטיקה, למרות חוסר שיווי-
המישקל המזעזע שבו, ניראה בעיקר כ-
מיבצע מיסחרי טהור, נסיון לחלוב כמה
שאפשר יותר ממון מגילוי כמה סרטוני
8מ״מ, ותו לא. אולם עצם העובדה
שנמצאו אנשים החושבים כי חייו הפרטיים
של היטלר הם גורם מיסחרי, וש־הצגתו
לא כמיפלצת, אלא כאדם, עשוייה
למצוא הדים בעולם, צריכה לעניין את
העם היהודי יותר מכל עם אחר, משום
שיש בכך לקח שצריך ללמדו היטב.
אולם קצת קשה ללמוד לקחים, כאשר
החומר, שממנו צריך ללמוד, אינו מותר
להצגה.

ה כו צ ח > קו

הרצ>נ> ב>ותר
זמנים מו ד ר ניי ם (גת, תל-
אביב, ארצות־הברית) — 37 שנים
אחרי הצגת־הבבורה, לא איבד
סרט זה כמלוא הנימה מחיוניותו, חשיבותו וערבו, נשאר

אחת מיצירות״המופת של הקולנוע,
על מה הסרט כבר ידוע: האיש הקטן מול העולם
הגדול, האדם הפשוט מול המכונות הסובבות אותו, הבורג
הקטן הנילחם על כבודו העצמי. כל זה — בעולם של משברים
כלכליים, בו העשירים השבעים משתמשים במישטרה
כדי להרגיע את העניים הרעבים, ואירגוני הפועלים עוסקים
בפרינציפים במקום בקיבות הריקות.
רבים מן הדברים בסרט — כמו הטלוויזיה במעגל־סגור
לפיקוח על עובדים — הם בבחינת נבואות שהתגשמו
בבר. צ׳ארלי הקטן הנלכד בין גלגלי״השיניים של מכונה
ענקית, או ממשיך להתנועע בקצב של עבודה בסרט־נע
גם לאחר שעות העבודה — מגלם תימצות מוקדם לתיאוריות
של מארקוזה.
אין טעם לנתח בל מה שיש בסרט זה. נחלי דיו נשפכו
כבר על בן. אולם לאחר שרואים אותו, אפילו בשנת
— 1973 אפשר להבין מדוע המימסד האמריקאי שמר
טינה לאיש הקטן: זמנים מודרניים, אף יותר מכל סרטיו
האחרים, שם לצחוק את העשירים, קוטל את המישטר
הסוציאלי, ומטיף לקצת אנארכיה שתציל את העולם.
אי אפשר שלא לציין — שוב, למרות שהדבר נאמר
פעמים רבות — את הפשטות שבה מביא צ׳פלין את רעיו-

תדריך

צ׳פלין: נבואה באוזני העולם
תל־אביב
נותיו אל הבד. הזוויות מהן הוא מצלם הן הפשוטות
וחמובנות ביותר מאליהן. הכל מתרכז במה שקורה לפני
המצלמה, ולא במה שהמצלמה עושה — ומשום בך היא
מוצבת תמיד במקום שממנו נוח ביותר לראות מה
שקורה. והיעדר הדיאלוגים אינו מפריע כלל להנאה. צ׳פ-
לין סירב, בשיא גל הפיטפוטים של הוליבוד, להשתמש בדי בורים,
ופס־הקול מכיל רק מוסיקה ומילים בודדות.

סיפורי קאנטרכורי ( מוג-
רבי, איטליה) — פאזוליני ממשיך את
מסעו בעולם האיוולת האנושית. הפעם,
בעזרתו של המשורר הקלאסי הבריטי
צ׳וסר. הומור נועז וחצוף מאוד, מהול
בהרבה פיוט. עשוי להפחיד בהעזתו את
עדיני־הנפש.

הטאנגו האחרון בפאריז
(סטודיו, צרפת, איטליה) — עוד סרט
נועז. הפעם, על עימות בני החמישים
נגד בני העשרים — עימות שבו יד
הצעירים תמיד על העליונה. משחק משובח
של מארלון בראנדו. בימוי של ב מר דו
ברטולוצ׳י.

רצח בערבון
בלתי מוגבל
קו ר אי ם

רו ח

ה קו ד ש

(תל־אביב, תל־אביב, איטליה) —
מאז הכניס טריניטי את מערבוני
המאקארוני ההומוריסטיים לאופנה, משתדלים מחקים
ומוקיונים למיניהם להעתיק את ההצלחה, ללקק קצת מהדבש
המתוק.
רוח-הקודש הוא אחד הנסיונות הללו, עם אקדחן
בלבן (ג׳ון גארקו) שרוצח בקבלנות את כל מתנגדיו, ובין
טבח אחד לשני מלטף את היונה הצמודה אליו בבל
מסעותיו. בעזר נגדו יש גם ביריון שמן וכבד, שרעיונות
החרטה המוסרית נוקפים אותו מזמן לזמן, אבל קול המצל-
צלין בכל זאת נשמע לו ענוג יותר מקול הפעמונים.
אם בל זה מזכיר לכם את טריניטי, זה לא במיקרה.
יש כמובן גם איזשהו סיפור בעסק, משהו על המרידה
הניצחית במקסיקו, על עושקי-עם אכזריים ועל מנהיגים
דמוקרטיים אימפוטנטיים. יש גם בדיחות, לעיתים על נושא
הפוליטיקה, לעיתים על הסרט עצמו.
בל זה יבול היה להיות מעניין יותר אילו הבימוי
היה עירני ומרתק יותר מבחינה חזותית, והשחקנים פחות
אדישים, קפואים ונעדרי אישיות. הרי בסופו של דבר,
מה שעשה את טריניטי, לא פחות מתעלוליו של הבמאי
קלאצ׳ר (בארבוני) — היה המבט הכחול של טרנס היל,
והמילמולים הזועמים של באד ספנסר.
ההצגה היומית של מערבון קלוש זה היתה גדושה,

סיזאר ורוזאלי (צפון, צרפת)
— אשד, נקרעת בין גבר מעשי, קאפיטא־ליסטי
ונמרץ, לבין אומן פופ חולמני —
עם כל מה שההבדלים בין השניים יכולים
לסמל בימינו. איב מונטאן, רומי
שניידר וסמי פריי.
קברט (פאר, ארצות־הברית) —
גרמניה של ימי עליית־הנאצים משתקפת
בקטעי הקברט שבסרט יותר מאשר ב עלילתו.
סרט עטור פרסי אוסקר, המצטיין
בין היתר בהופעה וירטואוזית של
ג׳ואר גריי — שחקן אלמוני עד סרט

גארקו: עינויים לעיני הילדים

הבלונדי בעל הנעל השחורה
(גורדון, צרפת) — קומדיה שנונה

השבוע לפחות, ילדים מגיל גנון ומעלה — מאחר והסרט
אינו מוגבל. העובדה שהסיפור מתחיל ברצח אב מול עיני
מישפחתו, ממשיך בקטילה שטיתית של גברים, נשים וטף
בכפר מקסיקאי — בנראה לא הפריעה לאיש מחכמי
הצנזורה, המאמינים בי רק שדיים מסבנים את מידות

הנוער.

ומפוקחת על המלחמה בין שירותי הביון
בצרפת. עם פיאר רישאר המצויין, כמוסיקאי
שנקלע בטעות בין שני מחנות.
* לידו, מימין, יחף
מארטין בורמן.

גבלס,

ומשמאל

בהקשר זה מתח ביקורת חריפה על מחדלי המישטרה
בפרשת נתיבי נפט, אוטוקרס, אי.או.אס ,.קרן־ספיר,
לנסקי ועוד.

נגד ..טיולי מ אורגוי ס״
ש ל חייכי
סיעת העולם הזה — כוח חדש הביעה היום מחאה
חריפה נגד מה שכינתה ״טיולים מאורגנים של חברי־הכנסת
על חשבון משלם־המסים.״ היא התייחסה לריבוי
המישלחות מטעם הכנסת לחדל. כרגע נמצאת משלחת
בראשות יו״ר הכנסת בווינה, ומשלחת בראשות ח״כ
חייקה גרוסמן באמסטרדם.

כהודעה לעיתונות קבעה הסיעה :״מסעות
הח״כים אינם אלא חלוקת שלל כעיקר בין
שלושת הסיעות הגדולות. מישלחות אלה אינן
משמשות שום מטרה רצינית, והן עולות הון
עתק לציבור.״

20־ 18 ביוני 1973
יש דרכים שונות לסקור את פעולת סיעתנו במשן
שנוע רגיל בכנסת.
אחת הדרכים היא לעקוב אחרי ההודעות לעיתונות,
הנמסרות במשן השבוע על״ידי הסיעה לכתבי
הכנסת. חלק זוכה לפירסום, חלק נגנז.
חנה מיבחר מהשבוע האחרון — והוא מצביע על
מיגוון הפעולות שאנו עוסקים בחן במשך שנוע אחד:

ועדת ה כנ ס ת
דנ הבמ רי
ח״כ אורי אבנרי (העולם הזה) הופיע היום בפני ועדת
הכנסת, וביקש ממנה לאשר את שינוי שם הסיעה
ל״מרי — המחנה הרדיקלי הישראלי״.
אבנרי טען שעל פי החוק זכאית כל סיעה לבחור
בשם הרצוי לה.

הוא הסביר
הדש נולדה על
חזה / ,אד בעת
ואישים נוספים,
עצמאית.

שתנועת העולם הזה — כוח
פי יוזמת השבועון ״העולם
היא מבקשת, יחד עם נופים
שם המבטא את זהותה ה
לשאלות
חברי הוועדה הסביר כי ״רדיקלי״ פירושו —
״נוגע לשורש הדברים״ ,ותנועתו מבקשת למצוא פיתרו־נות
רדיקליים לבעיות המדינה.
בקריאת־ביניים תירגם ח״כ יצחק נבון את המושג
רדיקלי ב״טיפול שורש״.
בוועדה לא הושמעה התנגדות עקרונית לשינוי, אך
לפי בקשת ח״כ משה ברעם נדחתה ההחלטה בשבוע,
כדי שהסיעות תוכלנה להתייעץ*.
ח״ב׳ דרובלם (גח״ל) אמר שהשם ״מרי״ מזכיר את
תגועודהמרי העברית מלפני קום חמדינה, ושאל אם ח״כ
אבנרי מזדהה עם תנועה זו. על כך השיב ח״כ אבנרי
שהוא עצמו היה חבר אצ״ל, ואחר־כך חבר ההגנה,
ומזדהה בהחלט עם מטרת תנועת־המרי ההיסטורית,
שהיתה גירוש הבריטים מן הארץ( .כידוע, היתה תנועת־המרי
מיסגרת לשיתוף־פעולה בין ההגנה, אצ״ל ולח״י,
במשך תקופה קצרה).

ת שו בהלאתגר
שלש בי ר א
סיעת העולם הזה — כוח חדש קיבלה את האתגר
של שר־המישפטים, מר יעקב שימשון שפירא, והגישה
שוב הצעת־חוק האוסרת על שרים לעסוק במיסחר או
בעבודה אחרת בשכר.

הסיעה הודיעה שמנוי וגמור עימה להביא
הצעת־חוק זאת לדיון עוד בכנסת הנוכחית.

בשבוע שעבר ביקש שר־המישפטים להסיר מסדר־היום
הצעדדאחרת של ח״כ אורי אבנרי באותו נושא, אך
בלחץ הדיון חזר לדוכן והודיע שהוא מסכים לעצם
ההצעה של אבנרי, ויתמוך בה אם תנוסח מחדש. בעיקר
ביקש השר שייקבע שמותר לשר להיות חבר קיבוץ
או מושב.
הצעת־החוק החדשה נוסחה בהתאם לכך על־ידי עורך־
הדין אמנון זיכרוני.
היום פנה ח״כ אבנרי במכתב אל שר־המישפטים,
הזכיר לו את הבטחתו וביקש ממנו לוותר על תקופת־המתנה
של חודשיים, שהממשלה יכולה לדרשה. רק דבר
זה יאפשר הבאתה לדיון בכנסת זו.
במכתב לידר הכנסת הסתמך ח״כ אבנרי על הבטחת
שר־המישפטים, וביקשו להניח את הצעתו על שולחן
הכנסת לאלתר, למרות שהצעה דומה שלו הוסרה זה
עתה מסדר־היום.

ל הי מנ עמהצבעה
על קבלת
ג ר מני ה ה מז ר חי ת לאו״ם
ח״כ אורי אבנרי (העולם הזה) נמנע מהצבעה על
הצעת ח״כ מאיר וילנר, שתבע מממשלת ישראל להצביע
בעד קבלת גרמניה המיזרחית לאדם. השר אבא אבן

ושעי מועדי

דין־ודברים התפתח בין ח״כ אבנרי ובין השר אבא
אבן, כאשר הזכיר אבנרי דרך אגב שגורמים ישראליים
תמכו בשעתו במחתרת האו.א.אס. באלג׳יריה, אחרי
שצרפת כבר כרתה שלום עם אלג׳יריה. הדבר העכיר,
לדבריו, את היחסים עם דה־גול.
כאשר מר אבן תבע ממנו להוכיח זאת, השיב אבנרי:
״אל תגרור אותי בלשון. מוטב לא להרחיב כיום את
הדיבור על הפרשה ההיא.״

ב חי ר ה אי שית
ש ל רא שי ע רי ם
סיעת העולם הזה — כוח חדש הודיעה היום שהיא
מצרפת את שמה לרשימת הסיעות המגישות לכנסת את
הצעת־החוק לבחירה אישית של ראשי־ערים.

בהודעתה קבעה הסיעה שהצעת-הוק זו
היא ״צעד קדימה״ כדרך לרפורמה, אם כי היא
רחוקה מלהיות מושלמת.
יחד עם זאת הביעה הסיעה ספק אם אמנם יש
בכוונת מציעי הצעת־החוק להביא לחקיקתו .״ברור לנו
שלפחות חלק ממגישי ההצעה עושים זאת רק מטעמים
טכסיסיים, ועל רקע בעיות פנים־מיפלגתיות, ושישתדלו
שהחוק לא יתקבל בקריאה שלישית בכנסת הנוכחית.״

ה סי ע ה דו רשת
דיון ד חו ף
ח״כ אורי אבנרי (העולם הזה) פנה היום אל יו״ר
ועדת הכנסת, ח״כ ארי אנקוריון, בתביעה לכנס את
הוועדה באופן דחוף, כדי להחליט על העברת הצעת־החוק
לבחירת ראשי־ערים לוועדת־הפנים.

״זוהי הדרך היחידה לקבלת החוק עוד ככנסת
הנוכחית,״ ציין ח״כ אכנרי, שהוא חכר
ועדת־הפנים. כידוע עומד כראש הוועדה ח״כ
מרדכי סורקים, שהוא הסיד הצעת-החוק.

בין יוזמי הצעת־החוק, קיים החשש שהמתנגדים
הסמויים להצעת־החוק במערך ישתמשו בוועדודהכנסת
לשם השהיית הטיפול בה, כדי שלא תתקבל סופית
בכנסת הנוכחית.

3גאסת טי
סיעת העולם הזה — כוח חדש הצביעה נגד התיקון
לחוק שכר חברי־כנסת, המבטיח שירותי בריאות חינם
לחברי הכנסת במקרים חריגים.
בהודעה לעיתונות הודיעה הסיעה שאינה מתנגדת
שתהיה דאגה נאותה לחברי־כנסת קשישים, שנפלו
קורבן למחלות קשות, אך היא רואה פגם אסתטי בעצם
המצב שבו חברי־כנסת קובעים לעצמם את תנאי עבודתם•
מן הראוי שתימצא דרך נאותה יותר לקביעת תנאי
העבודה של חברי־כנסת.

ח ב לי בהחלטות
מ לי אתהכנסה

בדיון על פעולות מישרד המישטרה בשנה האחרונה,
ציין ח״כ אורי אבנרי (העולם הזה) שחלה ירידה בשוד
הבנקים ובכמה פשעים אחרים, אך הוסיף שהדבר הושג
בין השאר על־ידי ״אקספורט של פושעים״ לאירופה.
פושעים מועדים מישראל נתפסים תכופות בגרמניה,
בבריטניה, בדנמרק, ובארצות אחרות, בעת ביצוע מעשי־שוד
אלימים. לדברי אבנרי, טוענים בחוגי העולם־
התחתון שמישטרת ישראל מעודדת ועוזרת לפושעים
לעבור לחדל, והדבר פוגע בשמה הטוב של ישראל
בעולם.
בקשר עם אישור שר־המישטרה שהמישטרה ביקשה
את שירוודהביטחון־הכללי להתקין האזנת־סתר במיקרים
פליליים, תבע ח״כ אבנרי שהדבר יוסדר כחוק, וכי
הציתות ייערך רק על־פי פקודת שופט.

* לא היתה שום עילה סבירה לדחייה זו — והיא
הביעה רק את הרצון ׳לחשוב אס אי־אפשר להתנכל לנו
בצורה זו או אחרת.

יחד עם זאת, אכזר אכנרי שעל ישראל
להכיר בבל מישטר קיים. תהיה זו איוולת להתעלם
מגרמניה המיזרחית, שהפכה למדינה התעשייתית
השביעית בעולם. הוא הציע שישראל
תימנע מהצבעה על קבלת גרמניה לאו״ם,
כחלק ממדיניות שתשיג נורמליזציה עם אירופה
המזרחית.

לעצם העניין קבעה הסיעה שיש למצוא את
הפיתרון כהקמת שידות בריאות ממלכתי חינם
לכד, ודא רק לחכרי־כנסת. עצם העובדה
שחכרי-הבנסת מצאו פיתרון לעצמם, עלולה
להחליש את הסיכויים להעכיר בכנסת חוק
לביטוח בריאות אמיתי ומקיף.

״ובוא ש ד

ח״ב אכנרי הקדיש את עיקר נאומו להוכחת
טענתו שכארץ ״גניבת מאה לירות היא
פשע הנירדף על־ידי המישטרה, אך גניבת
מיליון לירות היא עיסקה הזוכה להערצה,
ושהמישטרה מעלימה ממנה עין.״

שדבר זה בלט גם בוועידת בולוניה. גרמניה המיזרחית,
כמו אוסטריה, התכחשה לאחריות אזרחיה לפשעי הנא צים.

אורי אבנרי (העולם הזה) פנה היום במיכתב
חריף אל מ״מ יו״ר הכנסת, וטען שנשיאות הכנסת
מחבלת בחחלטות הכנסת על־פי דרישת קואליציה בלתי־קדושה
של המערך, גח״ל והמפד״ל.
דברי ח״כ אבנרי התייחסו להצעה דחופה לסדר־היום
שלו על המצב ברבנות, שנדונה בכנסת ביום .2.2.72
בעיקבות הצעה זו החליטה הכנסת לקיים דיון על נושא
זה במליאה.

חיילי גרמניה ה מז ר חי ת
הודיע, לעומת זאת, שנציג ישראל יצביע נגדה.
ח״כ אבנרי אמר שגם ח״כ וילנר וגם אבא אבן לקו
בהגזמות קיצוניות.
גם הוא קבע כי גרמניה המיזרחית נקטה קו אנטי־ישראלי
יותר מכל מדינה באירופה המיזרחית, והוסיף

״הסדר ככנסת מחייב שדיון במליאה, ש
המליאה עצמה החליטה לקיימו בעיקכות הצעה
דחופה לסדר-היום, יתקיים תוך שבוע או
שבועיים. אודם כלחץ שלוש המיפדגות הגדולות,
התומכות ככפייה הדתית, נדחה הדיון מזה
16 חודשים, ויש מזימה למנוע ככלל את קיומו
ככנסת הנוכחית.
״זוהי שערוריד פרלמנטרית, ואני קורא למ״מ היו״ר
לדאוג שהדיון ייכלל בסדר־היום של השבוע הבא,״
נאמר במיכתב.

ה א ינ פלציההורסתאת

מארצות־הכרית העשירה י — ויש לנו אינפלציה
הגדולה פי ארכעה מזו השוררת שם.

כספך -מה מקורה?

אפשר לרפא כמה מן הסיבות השיטתיות. אי־אפשר
לרפא את המחלה עצמה, מבלי לשנות מן היסוד את
המדיניות הלאומית.

הריפוי היחידי — הריפוי הרדיקלי, הנוגע
לשורש המצכ — הוא לנהל מדיניות של שלום,
שתאפשר לנו להקטין כהדרגה את תקציכי־הכיטחון,
כמקום להגדילם.

גח״ל והמרכז החופשי הגישו הצעות אי״אמון לממשלה
על רקע השביתות. שני המגישים — אליעזר יימלט
ושמואל תמיר, תבעו בוררות־חובה. נימקתי את
עמדת סיעתנו כן :
אורי אבנרי ג אני מציין בצער ששני מציעי
הצעת אי־האמון לא מצאו לנכון להיות נוכחים
באולם בעת הדיון הזה. נראה שאין הם מתייחסים
ברצינות רבה להצעות שלהם עצמם.
אני מציין בצער שמאה חברי־כנסת, לפחות,
נעדרו ברוב זמן הדיון.
מנחם בגין: אנחנו פה.
אורי אכנרי ו האס זה לא מפליא שמבין
26 חברי סיעת גח״ל, סיעה שהציעה הצעת אי־אמון,
נוכחים שלושה חברי־כנסת — אמנם שלושה
חברים חשובים ביותר?
אני תמה שוב ושוב איך הכנסת הזאת מוצאת
עוז בנפשה לגנות שובתים, כאשר חלק מחבריה
נמצא בשביתה פרמננטית, וכאשר אפילו בדיון על
גינוי שביתות הם מקיימים בעצמם שביתה
איטלקית.
מנ ח ם בגין ׳ שביתה צרפתית — במזנון.
אורי אבנרי ו אולי זאת הגדרה נכונה יותר.

וגלי צפרדעים
וקווי ענביש

האם האופוזיציה הימנית רוצה בכך? בוודאי שלא.
להיפך, היא רוצה במדיניות שתחריף את המילחמה, תג דיל
את תקציבי־הביטחון, ותרושש עוד יותר את שינד
בות־הביניים והשיכבות המקופחות. רק העשירים ירוויחו.

מכאן דכרי״ההכל על כוררות־חוכה ואמצעים
דומים, שכל מטרתם היא להחניק את
זעקת־הכאכ של קורכנות המדיניות הזאת, ולכ־כול
את ידיהם. י

בשוות איוב:
גולדה נשארת!
גולדה מ איר ביום העצמ אות
זוהי אינפלציה כללית, זוחלת. היא מסבירה במידה
רבה מדוע יש בכל ארצות המערב עליית־מחירים שנתית
\0עד ־.67
של /0

אכל אצלנו אין אינפלציה זוחלת. אצלנו יש
אינפלציה דוהרת. כחמישה חודשים עלו המהירים
כ־* ,11 כמשך השנה הם יעלו לפחות
כ־ ,18$ואולי גם כ־ 225£או יותר.

האם מסוגלת הממשלה לשנות את מדיניותה? זה לא
עניין של ספיר. זה עניין של ספיר ואבן ודיין ואלון. זהו,
קודם כל, עניין לראש־הממשלה.

אתמול שמענו כשורת־איוכ: הגכרת מאיר
נאותה להישאר כתפקידה לעוד כמה שנים.

ארבע שנות כהונתה של הגברת מאיר עד היום הן
אסון לאומי. הגברת מאיר היא צוק איתן במים הסוערים
— צוק שאינו זז, צוק שכל־כולו קיפאון מוחלט,
אימוביליות טוטאלית.
הגברת מאיר הקפיאה כל התקדמות לקראת שיתרון
בעיית השלום, וכל פיתרון הבעיות הסוציאליות והכל כליות.

מדוע?
אין
תשובה בפי הממשלה. אין תשובה בפי האופו זיציה
הימנית. אין הם רוצים לדעת את הסיבה, אין
הם רוצים להודות בה.

עוד שנתיים כאלה, עוד ארבע שנים כאלה
— הרי זה אסון מצטכר. פירוש הדכר ששום
דכר לא יזוז, שלא נפליג עד גדי המים הסוערים
לקראת פיתרונות, אלא נישאר תקועים
כמקום.

מפני שאילו הכין הציכור את המתרחש,
היתה המדיניות של המישטר כולו — ממפ״ם
ועד גח״ל — מתמוטטת.

מישטו שר מיומה ובחש

׳ האינפלציה פוגעת כשיככות העניות כיותר,
וגס כשיככות-הכינייס. העשירים מסתדרים•
,ממשיכים להתעשר בקצב קדחתני.

הגורם: תקציב הביטחון

במצב כזה, אין פיתרון ולא יהיה שיתרון לאינפלציה.
היא תמשיד לדהור. וכל ציבור המבקש להציל את חניתן
להציל, לשפר את חלקו לקראת הבאות — צודק לגמרי.

הנפגעים מתקוטטים. אדם שהמחלה מכרסמת בקרביו,
גונח וזועק. השביתות הן הגניחות והזעקות של קור בנות
האינפלציה — שיכבות שלמות המרגישות שמעמדן
הכלכלי והחברתי נהרס על־ידי האינפלציה.

העובדה הפשוטה היא שהאינפלציה הדוהרת היא תו צאה
בלתי־נמנעת של המדיניות הלאומית, הגורסת הח זקת
השטחים המוחזקים, סיפוח זוחל, סיכול כל מאמץ
רציני לשלום.

זהו המצכ. שום דמגוגיה — ממשלתית או
ימנית — לא תרפא אותו.

אליעזר שוסטק ז אמרת שגם בארצות
אחרות יש אינפלציה. מדוע יש שם אינפלציה?
אורי אכנרי ז אני שמח שאתה מקשיב, אבל
אתה לא מקשיב די טוב.
השר י וסך אלמוגי ז הקשבה זוחלת.
אורי אכנרי 5הקשבה סלקטיבית.
בכל ארצות המערב יש אינפלציה של ־ 4.57 עד
־ ,67 ואילו אצלנו 187־ .207 מניין בא ההבדל?
עכשיו אסביר לך מניין בא ההבדל.
מדיניות זו מכריחה אותנו להחזיק מערכת־ביטחון
עצומה — מערכת־ביטחון הגדולה פי כמה מזו ששמרה
בהצלחה על מדינתנו לפני מילחמת ששת־הימים, בגבו לות
של אז.
מה פירוש הדבר, בנתונים כלכליים יבשים?
צה״ל — קבע, סדיר ומילואים — והתעשייה הצבאית
מעסיקים כיום כרבע מכל כוח־העבודה של המדינה,
280 אלף איש מבין מיליון.

אין לנו אמון בממשלה. אין לנו אמון באופוזיציה
הימנית. בהימנענו מהצבעה, בעוד כמה דקות, נביע אי־אמון
גם לממשלה וגם למגישי הצעת אי־האמון.
האינפלציה היא סרטן בגוף המדינה. מחלה ממארת,
המחריפה משנה לשנה. היא מתפשטת בגוף, אוכלת את
התאים הבריאים. אם לא יימצא לה מרפא, היא תהרוס
את חברתנו ואת כלכלתנו.

הממשלה עומדת אובדת־עצות ליד מיטת החולה,
ומבקשת לשכך את כאביו בדברי־נועם ובגלולות-אספירין.
אין לה תרופה של ממש.

האופוזיציה הימנית מציעה לחודה תרופות־אליל,
כדרך רופאי־האדיל של ימי־קדם, שהיו
מכינים תרופות מרגלי־צפרדעים וקדרי-עככיש.

יש לה תרופות־פאטנט שונות — אחת בהסתדרות,
בה מצטיינת האופוזיציה הימנית בדמגוגיה סוציאלית קי צונית,
ואחת בכנסת, שבה מציעים לנו בוררות־חובה
ושאר פיתרונות־סרק מארכיון הסיסמאות של ראשית המאה
ה־20׳.

יש סיכה להתחרות דמגוגית זו. לא הממ שלה
ולא האופוזיציה הימנית יכולות לרפא
את המחרה — מפני שהן עצמן גורמות לה.

זוחלת או וו הו ה?
מה גורם לאינפלציה? מה הם הנגיפים, הנושאים את
המחלה הקטלנית?
יש לה סיבות שיטחיות וזמניות, סיבות ״קוניונקטו־רליות״
.אך גם אילו סולקו כל אלה, היו נשארות הסי בות
האמיתיות, העמוקות, הנובעות מעצם מיבנהו של
המישטר הקיים, הסיבות ה״סטרוקטורליות״.
הסיבות השיטתיות גלויות, כמובן, לעין.
בכל העולם יש עליית מחירים. רוב חומרי־הגלם בעו לם
מיוצרים במדינות שהיו אתמול קולוניאליות. ככל
שעמים אלה משתחררים ותובעים את חלקם הצודק בעו שר
האנושי, עולה מחיר חומרי־הגלם.

כמילים אחרות: כל אדם רכיעי כמדינה
מקכד שכר (ולעיתים קרוכות שכר גכוה יחסית)
,מכלי לייצר דכר לשוק. הוא מוציא את
הכסך כשוק המקומי, הוא קונה סחורות ושרו•
תים, מכדי לייצר סחורות ושרותים. הוא מגדיל
את הכיקוש, מכלי להוסיך להיצע. זוהי ה אינפלציה.
אפשר
לכתוב על זה ספרים מלומדים, בסלאנג כלכלי
בלתי־מובן. אבל הדבר פשוט בעיקרו: כל עוד אנו מו ציאים
למעלה מרבע מן התוצר הלאומי הגולמי שלנו על
תקציבי ביטחון גלויים וסמויים, כל עוד העיסוק הביט חוני
הוא העיסוק העיקרי של המדינה, כל עוד כל אדם
רביעי מייצר פגזים או יורה אותם — תגדל האינפלציה
שלנו משנה לשנה.

אנו מוציאים על הצכא כמעט פי שלושה

כמצכ כזה, כל שכיתה היא צודקת.

לא במיקרה מגיעים כל הזעזועים לשיאם בשנת בחירות.

המישטד הזה כנוי עד מידמה וכחש.

כל אדם יודע שהממשלה נותנת לפני הבחירות,

ולוקחת בחזרה אחרי הבחירות. כל אדם משוכנע שהממ שלה
מרמה, שאין לה המוסר המינימלי המקובל בין אנשים
הגונים. כל אדם יודע שהממשלה עצמה מנצחת על ה שחיתות
ומעשירה את המתעשרים־הטפיליים.
במצב כזה, יודע כל אדם שיש רק הזדמנות אחת באר בע
שנים כדי לתקן עוולות, כדי להבטיח את המינימום,
כדי להדביר את מירוץ האינפלציה. הוא משתדל לנצל
את ההזדמנות הזאת. הוא עושה זאת בשפה האחת שהמיש־טר
הזה מבין: שפת הכוח.

כל זה נוכע ממהות המישטר. למישטר הזה
— על הקואליציה והאופוזיציה שלו — אנו
מכיעים אי-אמון, על-ידי הימנעות מהצבעה.
היו״ר צכי צימרמן: חבר־הכנסת אבנרי,
השתמשת בביטוי ״הממשלה מרמה״ .אני מבקש
אותך שתנסח מישפס זה אחרת, בלי שימוש במילה
״מרמה״.
אורי אכנרי ז אני סבור שהממשלה מרמה.
אם כבוד היושב־ראש סבור שזה ביטוי לא פר— למנטרי היו״ר
צכי צימרמן: אני סבור שהביטוי
הוא לא פרלמנטרי.
אורי אכנרי ז כי אז אני מרשה לעצמי לומר,
שהממשלה --או ל י חבר־הכנסת בגין
יעזור לי, מהו הביטוי הפרלמנטרי במקום ״הממשלה
מרמה״?
מנחם בגין ז אתה יכול לומר כי הממשלה
מטעה או מוליכה שולל.
אורי אבנרי ז אם׳ כן, הממשלה מוליכה שוי
׳ לל באופן שיטתי.
• כחלק מן התוצר הלאומי הגולמי.

האתגרים שאתה מעמיס
על עצמך מבחינה
רוחנית עלולים לעייף
אותך ולגרום לן כאב־ראש.
תיווכח לדעת
שעיכוב רציני בעבודה,
שפגע ביוקרתך, נגרם 110 בעקיפין בגלל אשה
21במרס -
נאה. המרגיז הוא שזה
20ב אפריל
בכלל לא חיה כדאי.
אל תאשימי את עצמך
בכן שידידך קר ואדיש כלפיך.
היי סבלנית ואל תדחקי את הקץ.

רצונך העז והכנה לשמור
בסוד את המתרחש
בחייך ובחיי זולתך, בעיקר
בתחום האישי
אינו צריך להביא לכך
שתנתקי את עצמך לחלוטין
מן המחשבות
על העבר. היזהרי כמו21
באפריל -
כן גם מנטייה מוגזמת
20 במאי
להשמעת שקרים קטנים,
אשר כידוע, סו־פס
להתגלות
..חיי את ההווה במלו־

או, מבלי להגות יותר מדי בעבר.

שו ו

אל תהיה כזה בררן.
אין בני-אדם מושלמים.
כדאי שתתחיל
לעשות כמה פשרות
רומנטיים. בעניינים נסה להסתפק במצוי
ואל תחפש כל העת
שלמות. ריב עם אדם
שאתה מכבד מאוד
ישפיע על פעילותך.
כדאי שתבדוק אם הסיבה
לריב אינה נעוצה בך. מכתב שיגיע
מאדם שלא שמעת עליו זמן רב, ישמחו•

וואומים

כולנו יודעים שאתה בטוח שבכוחך לפתור
את בעיותיהם של כל אלה הפונים אליך.
אבל השבוע — בחייך,
אל תיתן עצות. אתה
עשוי לסבך אחרים, מתוך
זה שאתה חושב
שכולם בנויים כמוך.
התנאים אינם שווים
לכל אחד, וזה נתון ש עלול
לסבך אותך, בייחוד
כאשר אתה אינך
רואה את נקודות הזולת.
בייחוד אתה עשוי
לגרום לשיברון־לב לבת
דגים, וגם לבן שור. אל תיתן
לעצמך להתפרץ — ב! מאזניים.

בעייתך העיקרית השבוע, תהיה איך
לשמור על שלוות נפשך, נוכח התקריות
הפוליטיות האחרונות.
לא יהיה זה עבורך השבוע
הטוב ביותר. הרבה
לכתוב ובמיוחד
ענה על מכתבים. תוכנית
אותה תיכננת לבצע
מזמן — אין סיכוי אל שתתגשם. אן
22ב: או ק סונ ר -ייאוש, החיים לפניך.
__ היזהר בנהיגה בלילה.
11 בנובמבר
הדרכים מלאי מלכודות.

ביום ב׳ ייפתרו כמה בעיות עמקים
ומוטב שתימנע מכל
הימור, או סיכון־יתר
עד סוף השבוע. כדאי

גס שתשמור היטב על

בריאותך, ושתנהג בזהירות.
גילוי לב עשוי
ליישב אי הבנה חמורה
שהתעוררה שלא באש מתך.
יהירותו של חבר
> ! 2נו במבר 1 -
?0בדצמבר 1
לעבודה מרגיזה אותך,
בן קשת. אל דאגה.

מאזניים

1]1ן ת

סיקור ת
העם ה ח לי ט -
די ר ת עידית
עם ישראל יצא לחזות בהישגיו —
והותיר מאחוריו את חתימת ידו: קליפות
של בננות, מקלות של ארטיק, שיירי פיתות,
גרעינים, בוטנים, רעש המולה ודו חק.

נראתה תערוכת התעשיה ביריד
המזרח — פרט למקום אחד.
אי־שם, ליד היציאה מהיריד, אתה נתקל
בשער עם בובות מעליו, המגרה את
סקרנותך במידה מספקת כדי לנסות עוד
ביתן אחד, לפני הסוף.
אחרי השער הזה, אתה מגלה עוד שער,
ועוד אחד׳ ועוד אחד. עץ וסביבו מזנון.
ואחר כך, הפלא ופלא, עולם אחר.
כיכר קטנה, סביבה מראות ירושלים.
בריכה קטנה עם אלומיניום מבריק במ
כיר
גודוביץ /היא להעמיד את האנשים
בפני עובדה פשוטה אחת: שיכונים אינם
חייבים להיות קוביות קטנות וסטדנר-
דיות, הדומות אחת לשנייה כשתי טיפות
מים. דיור יכול להיות שונה וצבעוני
יותר מן המקובל בארץ — בתנאי שאנשים
יידעו לדרוש זאת.
וכדי שיידעו מה לדרוש, מנסה הנוף,
הנשקף מכיכר הכניסה של הביתן, לתת
הלם ראשון למבקרים, להוציאם מן ה־שיגרה
הישראלית.
אחר עוברים המבקרים במסלול קבוע,
דרך ארבע דירות שונות, שתוכננו במיו חד
לצורך התערוכה.
האחת היא דירת חלומות לעתיד הרחוק.
השנייה דירת ההווה, המוכרת כה היטב.
אך השתיים הנוספות — הן שמשכו תשו־מת־לב
מיוחדת.
האחת, דירה לזוג צעיר שיכולה לגדול
כבגד־התינוקות בייבי־גרו: היא מתחילה
במרחב קטן, גדלה כלפי מעלה, לשלושה

!1111]1

ד 1 ,חוז
הכיכר המרכזית של השיכון

אחת מתוכניותיך לשבוע
תתקלקל, אך לא
נורא, מפני שבמקומה
תבוא אחרת, מוצלחת
לא פחות. ידיד ותיק,
אותו לא פגשת זמן רב,
יביא עימו הפתעה נעימה•
בת סרטן, השבוע
תפגשי אותו, סוף־סוף.
21 בית* -
סי ב •זרי
אם תתנהגי כשורה,
תכבשי את ליבו. חיש־

בי היטב על כל מה
שאת עושה או אומרת, זה ישתלם לך.

סוט1

יויי !
שבוע מצויין — אם תדעי לנצל אותו
ואם לא תנטרלי את
עצמך, מתון דווקאיזם.
הכוכבים מבשרים על
ופגישות-
פגישות־לב
כיס, ובשני המישורים
— על הצלחות קטנות
וגדולות. אתה יכול
ל מ צו א

זג בדצמבר ־

י׳ו <4

1111111

ג או גו ס ס -

22 בספטמבר

אל תחמיצי אף
לה ואל לך

משהו חדש.

הבט סביבך ותראה, בעצם,
כי טוב. חכה ליום
שבת כדי להתחיל
לפעול — ביום ג׳ או
ד׳ אל תיתן לאחרים
לתחוב את אפם לענייניו.
אל תרבה בוויכוחים
ועל תתרים בהם
שאתה הצודק — גס
כשזה יהיה כך, ברוב
ימות־השבוע. מאידך,
פגישה מעניינת, בת בתולהסס
להיות היוזמת.

ע צ מן,

לפתע,

במצב חדש בו לא
רצית. בדוק אותו מחדש
בשבע עיניים.

9ו בינואר

שבוע מצויין — אם
תדעי לנצל אותו ואם
לא תנטרלי את עצמן,
מתוך דווקאיזם. הכו כבים
מבשרים על פגי-
שות״לב ופגישות־כיס,
ובשני המישורים —
על הצלחות קטנות
וגדולות. אתה יכול
למצוא עצמך, לפתע,
במצב חדש בו לא
רצית. בדוק אותו מחדשי
אתה עלול לגלות

מסתכלים טל דונם —

אתה נמצא שוב בנקודה שאתה שונא —
אבל לה אתה זקוק כדי לפעול כמו בן־
אדם: בקו־הגנה. תוקפים
אותך חזק, וחזקה
שתדע כיצד לפעול כדי
להשיב מילחמה־שערה,
או למנוע את פני הרעה.
בת דלי: חברה
קנאית עלולה לקחת אותו
ממך. אך אם הוא
חשוב לך באמת — או
אם חשוב לך לסדר אותה
— תזכי לברנש
מתוק. בת דלי — לבשי סגול או כתום.

חוב ישן וגדול, אשר זמן רב העיק עליך,
ייעלם השבוע. אותו נושה, שבעבר ידע
לחיות כה תוקפני,

יוותר לך עליו במפתיע.
דבר זה ייתן לך מישנה
מרץ, ויסייע לן להגשים
את שאיפתך העיקרית
בעתיד הקרוב
ביותר. יחד עם זאת,
גם חיי האהבה שלך,
עם בת״זוגך הקבועה,
* 1בפברואר ״
20 במרס
יפרחו ויגיעו לשיאים
חדשים. משימות שיוטלו
עליך במיסגרת חוג חברי, או
במיסגרת מילואים יעיקו עליך במקצת.
1 וניס

״חלום של עיר״ ככיתן מישרד השיכון*
— ורואים קילומטרים
קום מים. על אחד מקירות האבן כתובת
של לאה גולדברג אודות אבנים ומים.
וכי מה היא ירושלים, אם לא היסטוריה
(בתמונות) ,אבנים וחוסר־מים — אומר
מתכנן הביתן, הארכיטקט ישראל גודד
בי •7
מהכיכר נשקף מראה מדהים: נוף עצום
ונרחב של מרחבי שכונה מודרנית. כל
תעלולי ההטעייה האופטית הושקעו כאן
כדי ליצור אשליית מרחבים שלא קיימים :
אתה מסתכל על שטח של דונם — ונדמה
לך כי נוף של קילומטרים נפרש לפניך.
מה לזה ולמשרד השיכון, שהוא בעל־הבית
של הביתן ו המטרה הראשונה, מם*

מפלסים. השנייה — הדירה הגמישה —
מבוססת על מרחב מוגבל, אבל הקירות
הפנימיים שלה נעים, וניתן לחלק את
שיטחה לפי רצון הדייר.
שר־המסחר־והתעשיה חיים בר־לב התלהב
מדירה זו. מבקר המדינה ארנסט נבנצל
שקע בהירהורים פילוסופיים על המרחב
המרכזי, שתוכנן ברוח האמן ההולנדי
אשר :״מתוכנן ברוח יוון העתיקה, כש אתה
הארכיטקט,״ פנה לגודוביץ /״הצגת
* מלפנים — בריכה ללא מים. האנשים
בתצלום הס אמיתיים.
העולם הזה 1869

מנהיגת התנועה העולמית לשיחרור האשה שיגעה ו!שב1ו1
את הוועידה העולמית של העיתונאיות שהתכנסה בירושלים

ביקוד הנגו!ו
המשחות!
** י שלא ראה

את בטי פרידן, לא ראה אשה הים־

)4טרית מימיו.
מנהיגת התנועה לשיחרור האשד, בארצות־הברית
לוגמת כוסות ענקיות של וודקה בהפוגה שבין סיגריה
אחת לשנייה. עיניה החומות של האורחת המכובדת של
קונגרס העיתונאיות והסופיות מסרבות להיישיר מבט
בפני בן־שיחה. סבלנותה מתנפצת לרסיסים כשבן־שיחה
זה שייך לבנות־מינה: פריה, הנושאת את מינשרה האישי
לקידום האשה ולמהפכה בחלוקת־תפקידים בין שני המי נים
— סולדת מבנות־מינה בצורה מפתיעה.

ך! שהניעה השבו?נ האורחת לישראל, ידעו מאר-
הותיר, שמדובר בפרימדונה, משום כך רצוי לקחת־בחשבון
שהיא לוקה בטירוף כל־שהוא, כדרך פרימדונוח.
פרידן גם נהנתה מהייתרון הגדול של היעדר מתחרותיה
העיקריות במאבק לשיחרור האשה. ג׳רמיין (״האשד, המ סורסת״)
גרייד הגבוהה והנאה, וגלוריה שטיינהם היפהפיה.
משום כך, האמינו המארחות הישראליות כי הבטיחו
לעצמן שלום ושלווה, ולפרימדונה נחת־רוח: הן הודיעו
לה בחדווה כי 15 עיתונאיות כבר הביעו את כיסופיה,ן
לראיינה באופן אישי ופרטי בהחלט.
בטי פרידן, שהגיעה במצב-רוח זועף מכרגיל, הבהירה
בשתי נביחות ברורות, מאחורי הקלעים, שאינה מתכוננת
כלל להעניק ראיונות אישיים. מי שרוצה, יכולה לשלוח
אליה מבטים מרחוק. שאלות תתקבלנה אחרי הנאום
הגדול. יש בדעתה למסור שליחות חשובה, ורצוי שיהיה
קהל גדול ושאלות פה אחד.

כי לא תהיינה, יותר מלחמות, וגרה זאבה עם כבשה
ונמרה עם גדייה תרבץ.
העימותים בין פרידן וקהל מאזינותיה פחתו והלכו —
פשוט משום שחמאזינות פחתו והלכו, כל אימת שהמרצה
חזרה והפגינה כלפיהן תיעוב מוחלט וגועל־נפש גלוי.
היא שקדה לשכוח כל שם שהוצג בפניה, צימצמה את
חיוכיה המאולצים כל אימת שמתחנפת תורנית היתד, באה
להתוודות :״קראתי את ספיד המיסתיקוו הנשית.״ היא
הודיעה למארחות הישראליות שכולן עולות לה על העצבים,
שרוצים לנצל אותה, שהיא רוצה שיניחו לה לנפשה,
רמזה שהיא דורשת לדאות את ירושלים באופן מכובד.
ולא, חלילה עם איזה זנב של אורחות נחותות ממנה.

ך* אט לאט התברר שהעיתונאיות משתתפות הקונגרס
/קלטו שמשהו חשוב מתחולל לנגד עיניהן — האזהרה
האמיתית מפני האשד, המשוחררת.
הן הבינו את הרמזים, החלו להתקבץ לשיחות פרשנות
פסיכולוגית לפי מיטב המסורת המיושנת. עיתונאית אמריקאית
הירצתה בפני חברותיה, בחדר מיוחד שפונה
לשם כך מאבזרי איפור ותחתוניות צבעוניות, כי בעצם
כל מה שהגברת פרידן צריכה זה גבר לעניין. הביטו
עליה, קראה בהתלהבות: היא הולכת עם מחשוף ענקי
ועם שמלת פדו־פרו, עם עגילים כאלה ענקיים ומתנהגת
כמו גמדה מורעבת. תשמעו לי, היא צריכה גבר .״ומה

ך יו הרצאה החשוכה נועדה לשעות אחרי־הצהריים
\ 1המוקדמות. העיתונאיות הגיעו לאיטן, לאחר שניתקו
עצמן בכוח מאורגיית-ד,קניות בעיר העתיקה (סממן נוסף
לשיחרור ד,אשר ,),אך למרות זאת לא התקבצו עדיין כולן
בשעה היעודה לנאום הגברת המשחררת.
לאחר סקירה חדה של האולם, הודיעה פרידן שלא
תנאם בפני פחות מ־ 250 לביאות תאוות־שיחרור, עזבה
את המקום בתחושת עלבון מיני צורב.
הנציגות האמריקאיות הגיבו בהתנצלות קולקטיבית,
הכריזו כי אינן תומכות בהתנהגותה המבישה של הגברת.
תהיה חשובה בעיני עצמה כאשר תהייה — היא אינה
מייצגת אותן.
אחרי שידולים ופיוסים של בלה אלמוג — שבתוקף
תפקידה כיו״ר הוועדה המארגנת של הקונגרס הצטיידה
בשריון־פילים נדיר, המגן מפני חיצים מתוצרת נשים, חזרה
הגברת. כשקראה למד,פיכה בחיי־הנשים, כבר היו לה
פחות מעריצות, אם בכלל.

ך* קול צרוד של סופי טאקר, שיער מאפיר ועגילי
^ צועניה ארוכים, הודיעה בטי המשחררת כי במקום
המשולש הישן של פקידה, בום, ומזכירה — היא חוזה
בחלומה פקיד, בוסית ומזכירה. כי ישראל עדיין לא
השתחררה לגמרי, והעובדה — חוץ מגולדה אין אף אשח
בממשלה.
כי היא חוזה יום שגבר לא יפגין עוד את שריריו —
את השלטון, ונתת למבקרים כאן את
חופש הדיבור היווני.״
כאשר ביקר פינחס ספיר בביתן, היה שם
גם יעקב אגמון, שהעיר בבדיחות־דעת, ל מראה
שר־האוצר המשקיף אל הנוף הנשקף
מן הכיכר :״ספיר זכה סוף־סוף לרגע
לירי.״

גדיים אוגוט ונציגת סרו
לשמור על הגבר

שר־האוצר לא היה היחיד. אנשים הצ טופפו
בביתן, האזינו להפתעתם למוסיקה של
באך ברקע( ,ואפילו סבלו את שטוקהאוזן,
בדירת העתיד) ,ויצאו מתפעלים, כשהם
ממלאים טפסים, בהם הביעו 90 אחוז מהם
חשק רב לגור בדירות בנוסח המוצג
בתערוכה, שלחו מכתבי־תודה למתכנן.

משחררת פרידן כירושלים
להחליף את הגבר
הפלא,״ הוסיפה חברה אחרת ,״היא גרושה ממורמרת,
כמו כולן.״
כל אימת שהמשחררת נראתה עוברת בזעם בלעדי את
אולם־הקבלה בכיוון הבאר, נשמעו לחישות מחתרת:
״בעצם, אני לא כל־כך בעד העניין של הגברת פרידן.״
ולאט לאט, עברה ההערצה ההמונית למריה יוג׳ניה מורנו,
יפה,פיה מכסיקאית הפותחת את חיוכיה הזוהרים בשמונה
בבוקר, ומפזרת אותם לכל דיכפין בלי הבדלי גזע, דת,
ובעי_קר_מין.
מורנו הממעטת בדיבורים ומרבה בחיוכים הסיתה את
חברותיה, מבלי לדעת, להעריץ את האידיאל הישן של
הנשיות: כמה נורא היה לראות את הנשים המשוחררות
הללו, המודרניות הללו, כשהן מפגרות כל כך אחרי בטי
פרידן הגדולה.

תסיסה הלכה וסיכנה את המד,סיכה יותר ויותר.
1 1גדיים אוגוסט, סופרת יפהפייה מקניה, הודיעה שהיא
מעדיפה להיות פחות משוחררת ולשמור היטב על בעלה
בשעה שבארצה קיימת פוליגמיה חוקית. כמה עיתונאיות
אמריקאיות התעוררו מעילפונן המשוחרר, העריצו את
החדרנים הערביים באנחות קולניות: כמה הם נפלאים.
עיתונאיות אחרות, שהחלו קורנות נשיות, הזמיגו שירות־לחדרים,
והמלצרים שהרגישו את עצמם משוחררים גם
הם, עשו כמה צעדים מיותרים — שגרמו לכך שארבעה
מעובדי המלון פוטרו כבר למחרת בבוקר. האם גם אור חים
גברים היו מתלוננים לפני ההנהלה שנשים התחילו
איתן?
גבות קומנה, צרסתיה נחמדה בת כ־ 70 לפי עדות עצמה,
נאמה בלהט בזכות האהבה — והקונגרס מחא־כפיים.
מריה אוטוליני, עיתונאית ממילאגו, בכלל לא הבינה
את פשר השיחדור כי חוץ מאיטלקית היא אינה יכולה
להשתחרר בכל שפה אחרת.

מ רו לי שבישראל לא רוצים בשיחרור האשד״
אבל אני מחכה בקוצר־רוח לצאת לקיבוץ, ולספר
להם שם על רעיונות,,״ אמרה גברת פרידן בנאומה
השני למתנגדות שעל הספסלים.
ההזדמנות ניתנה לה: שיירה חגיגית של אוטובוסים
עמדה ערוכה ומוכנה לקחת את האורחות לבילוי סוף־
שבוע בקיבוצים. עמדה ועמדה, וחיכתה שעה שלימה
ולוהטת לגברת המשחררת שתואיל לרדת מחדרה.
אך לזו היו לד, תוכניות אחרות. לבסוף פקעה סב־לנותן
של הממתינות, וכולן יצאו לדרך — בלי בטי
פרידן.
המשחררת קיבלה את העובדה בהתקפת עצבים לא-
מסוכנת. במזג־אוויד רותח הודיעה כי תטלפן למישרד־החוץ,
תתלונן על שכולם מנצלים אותה. אולם מונית
מיוחדת הצליחה להרגיע את עצביה, לקחה אותה, שוות-
זכויות, לאיילת־השחר.
מי שלא ראה את בטי פרידן, לא ראה אשה משוחררת
מימיו.

זאב שרף, שראה את 60 אלף הטפסים
שמולאו על־ידי המבקרים, הודיע כבר
שהפעם לא ישאיר את מסקנות הסקר
במגירה.
היו כמובן שדים שהתעניינו גם בנקו דות
אחרות. כמו למשל י.ש. שפירא —
שהתלהב במיוחד מן העובדה שסבו וסבתו

של גודוביץ׳ היו ידידיו האישיים בירוש לים,
בימים הטובים. או נשיא המדינה,
אשר סקר בקפדנות את הארכיטקט, קבע
כי אינו נראה כפקיד מדינה, וכמדען אמי תי
הציע מייד שמשרד השיכון יקים מאה
דירות דוגמה, מן הסוג המוצג בתערוכה
— כמו שנוהגים במכון וייצמן.

אגפאקולור עושה א ת היפהפיות לזוהרות ואת הילדים לחמורים ומבטא להפליא א ת צבע העור וצבעי האור

עםסר טי צילו ם

אגפא קו לו ר

סרסום גלבלום

העולם הזה 1869

.גומלת המותחת
היא עומדת להתחתן עם הצייר הישראלי
מנחם גפן, או לא עומדת.
מנחם עצמו, להוותי, נדבק מהמיסתו*
ריות של ידידתו החדשה, החליט שזה
משעשע מאוד למשוך את כל העם באף :
״זה נכון מה שמספרים, שאתה עומד
להתחתן איתה ז״ שאלתי אותו.
״אין לי מה להצהיר בנידון,״ ענה לי

מנחם
עד לפני שבוע, היא מתחה את עם
ישראל, אחת לשבוע, רק מעל המסן
הקטן. מהשבוע, היא העבירה את המתח
גם לחיי היום־יום.
שכן עד הרגע האחרון, סירבה דיאנה
ריג — הלא היא אמה פיל מסידרת
הגומלים הפופולארית — לגלות לעם הזה,
וגם לעם ההוא, בעצם, שם באנגליה, אם

זוכרים

נ ע מי
פולני?
בטח זוכרים. איך אפשר לשכוח. אבל
מתי ראיתם אותה לאחרונה ז
לא ראיתם! נכון. לא רואים אותה
הרבה בזמן האחרון.
שכן נעמי פולני עוברת עתה תקופה
של שקט בחייה. לאחר תקופת דבש
ממושכת, היא נמצאת עתה בתקופת
בצל, ממושכת לא פחות.
בימי זוהרה, היתה נעמי מלכת השאג־סונים
הישראלית. היא זו שעשתה את
להקת התרנגולים. היא זו שעזרה להפוך
את הפיזמון הישראלי למה שהוא. היה
זה בתקופת התרנגולים שהיא נישאה ל*
אחד התרנגולים הצעירים שטיפחה בלהקה
_ ליאור ייני.
אלא שכל זח היה ואיננו עוד. לא
הלהקה, לא הבעל, לא הזוהר.
לאחר שני ילדים, התגרש ליאור מנעמי,
וכיום, ניתן למצוא את הגרושה בת
הארבעים פלוס, המטופלת בשני צאצאים,
כשהיא מתקיימת מליווי באקורדיון באיזו
הופעה בקיבוץ, במחיר 75ל״י, או
בכל חאלטורה זעירה אחרת — העיקר
משהו שיכניס כמה גרושים.
וחבל.

ודיאנה

עלם־החמודות בדיפלומטיות, אותה ספג
כנראה בתרפ״ט שנות שהותו בלונדון.
הוא קיבל את פני דווקא באדיבות,
אני מוכרחה לציין, כאשר סרתי לבקרו
בשבוע שעבר בדירתו הלונדונית. לבוש בחלוק
יווני, הוא נראה, כמו תמיד, בן
25 מקסימום, למרות שהוא בן 40 פלוס
מינימום. הדירה המקסימה שלו בת שמונת
החדרים, ברובע לונדוני מהודר, בבית
בו גרים גם חיים טופיל ועוד כמה
אח״מים — כוללת סטודיו ענק, אורגי״
נלים של דאלי, ברק, מקס ליברמן, יעד
ק׳לה אדלר ואחרים, ועוזרת צמודה.
יש שם גם קיר ענק מלא כולו ציורים
של חברים וחברות, ביניהם יצירות
של דליה לביא, אילנה רוגיגא,
אלונה איינשטייו וחיים טופול.
מנחם, שנחשב לצייר מצליח מאוד באנגליה,
הודה בפני שהוא ניסה לשמור על
הידידות עם דיאנה בסוד, עד שהעסק
דלף :״היכרתי אותה לפני ארבעה חודשים,״
סיפר ,״ולפני חודש הייתי איתה
כאן בארץ, כשפתחתי את התערוכה החדשה
שלי בירושלים.״ מרוב תשוטת־לב
לתערוכה, לא הבחינו המבחינים המיקצו-
עיים בבת־לווייתו החדשה.
עשיתי חשבון מהיר, ויצא לי שהוא
הכיר את הנוכחית שלו חודשיים אחרי
שנגמר לו הרומן עם חני פרי.
למנחם, שהיה נשוי פעמיים וידוע בחתיכות
המפורסמות שהוא מביא תמיד
לכל פתיחת תערוכה שלו — שהמפורסמת
בהן היתה דליה לביא, ידידתו האחרונה
לפני חני — יש משהו יסודי משותף עם
הגומלת: שניהם מתנגדים, לפחות מוצהרים,
של מוסד הנישואין.
מנחם עצמו נהנה מאוד מהסטאטוס
הנוכחי שלו, ולמראית־עין אין כל סיבה
בעולם שיחליפו. דיאנה, רווקה בת , 33
הנחשבת לשחקנית מוצלחת באנגליה,
ניהלה עד לאחרונה רומן פומבי שנמשך
שנים, עם מפיק טלוויזיה נשוי.
אלא מה 1הצהרות לחוד ומעשים לחוד,
כמו שאמר הנביא.

מהקיר לחופה
לרוני גולדברג יש שיטה מקורית
לתפוס חתיכות: בשלב ראשון, הוא תולה
אותן על הקיר. אחרי כן, הן בשלות כבר
להמשך יבוא.
במקרה האחרון, ההמשך הזה יהיה
חתונה. אחרי שהוא תלה את האחרונה שלו
על הקיר, הוא החליט שהוא רוצה אותה
גם תחת החופה.
האחרונה שלו היא נעמי גייסט,
פירסומאית צעירה שעדיין לא שמעתם
עליה.
כשרוני צייר את הפורטרט שלה, הוא
עדיין לא החליט מה בדיוק יהיה ההמשך.
אבל אחרי שהציור היה גמור, הוא התפעל
כל־כך ממעשה ידיו, שהחליט שהוא רוצה
לשמור גם על האורגינל.
כך שנעמי, שנפרדה מבעלה, ממתינה
רק לקבלת הגט הרשמי, כדי לבוא עימו
בברית־הנישואין, וכל היתר.
לא שרוני מוכן לוותר על הקופי, בגלל
שיש לו את המקור.
לאחרונה הוא פתח תערוכה מציוריו
בנתניה, ואחת התמונות בה היתה ה פורטרט
של נעמי. אז כמו שאתם רואים,
בא לשם ג׳ק וולפסון — לא קרוב של
וולפסון המפורסם, אלא סתם מליונר אמרי קאי
שנפש בעיר־הקייט, ולא היה לו
משהו מיוחד לעשות באותו רגע, חלף
לו ג׳ק על פני הציורים — וחפץ לקנות
דווקא את הפורטרט, בכמה 1תצחקו
תצחקו: ב־ 5,000 דולר.
ותצחקו עוד יותר: רוני סירב.
לצייר נורמלי צריך היה לבדוק את
הראש, אחרי סירוב כזה. אבל אצל רוני,
יודעים כבר כל מוקיריו, ולהיפך, לצפות
לדברים משונים כאלה מצידו.
כמו למשל כשהוא הצטלם, עירום ו־

פאר ושמחה

ערייה, בחברת מני
ספקטור, כשכל השלושה משתינים בקשת
רחבה, לבושים קסדוודפלדה ונעלי־צנחנים,
ומחזיקים עוזי בידם הפנוייה מהשלח. הם
פשוט החליטו שזו בדיוק התמונה שחסרה
לפלייבוי, ושיגרו לו אותה. הירחון לא
התרשם.
לפני כשנה מ רוני
הג׳ינג׳י חזר
עם תינוקת, גרוש והוא
קנדה,

איו ננו א נ תב
..עדהמ שמר׳
בבוטיק־המין
איזה מזל שמנהיגי מפ״ס הוותיקים אינם
מתעניינים כל־כך במין. אילו לא כך
היו פני הדברים, יכול היה להיווצר מצב,
בו מישהו מהם היה מזדמן באחד הימים
לחלון־הראווה של בוטיק־מין פאריסאי —
ואז לא היה מאמין למראה עיניו: בתוך
הבוטיק, בין אביזרי־מין שונים ותמונות
אירוטיות, משוטט משהו מוכר.
המשהו המוכר הזה לא היה אחר מאשר
עמיר שפירא, חבר קיבוץ גן־שמואל
וכתב על־המישמר.
איך הגיע הקיבוצניק של השומר־הצעיר
לבוטיק המין, זה כבר סיפור אחר.
עמיר יצא מטעם עיתונו לסקר את
תצוגת המטוסים הבינלאומית בצרפת. באחד
מימי הפנאי שלו נקלע לבוטיק־מין
פארימאי, בו ניתן לראות תמורת תשלום
פעוט סרטים מהסוג שאין מקרינים עוד
בקיבוצים.
עמיר נטל מספר אסימונים, והסתגר בתוך
תא סגור ליחיד, כדי לבחון עד לאיזה
שפל מדרגה מסוגלים הצרפתים לרדת.
אבל כשנגמרו לו האסימונים והוא יצא
מהתא כדי לקנות עוד כמה מהם, התברר
לו להפתעתו כי הוא נשאר לבד בחנות.
בעלי החנות פשוט סגרו אותה, יצאו
להפסקת־צהרים.
אפשר להבין איך הרגיש הכתב בין כל
אביזרי־המין, כשהוא חשוף לעיני ה־עובריס־ושבים
ברחוב. חסר היה עוד ש יעבור
שם במקרה מאיר יערי או יעקכ

חזן.

אפל שפירא מצא דרך להיחלץ מהמלכודת.
הוא טילפן לנציג השומר־הצעיר
בפאריס שיבוא ויציל אותו.
לרוע המזל, לא הכיר הנציג את הבוטיק,
ועמיר לא יכול היה לספר לו היכן הוא
נמצא.
לבסוף נמצא פיתרון גם לכך. שפירא
מצא את שמות בעלי הבוטיק, ביקש מנציג
השומר־יהצעיר בעיר־האורות לטלפן אליהם
שיבואו לחלצו.
בינתיים, שם את עצמו כאחד מעובדי
החנות העוסק בעבודה שיגרתית, כדי לא
למשוך תשומת־לב מהעבר השני של הלון-
הראווה.
כאשר הגיע לבסוף אחד מבעלי הבוטיק
לחלצו, היתה ההפתעה שלמה. כן, ניחשתם.
הוא היה, כמובן, ישראלי שירד לפאריס.

שהיא כיום בת שנתיים. במהלך ההיסטוריה

הפרסונלית שלו הוא היה כבר טייס,
מדריך צלילה, מסז׳יסט ושוטף־כלים.
אבל מכל המקצועות האלה, הוא העדיף

את הציור: רק בברנדה הזאת אתה יכול
להתחיל עם חתיכה על הקיר, לגמור
איתה במיטה.

רוני, נעמי ותמונתה

7/1111711

דדי 11 ״1111 וון; ך בנישואיה מס ,3 .לא יכלה דליה לביא לעצור בעד
התרגשותה, וברגעי־השיא התערבבו בפניה. צחוק
ש 1111111 #

ודמעות של אושר. בתמונה למטה: המפורסמת בחברת אמה (יושבת) ,רות לוינבוק, ודודתה.

1 1 1 11 ׳ 1 1 1ד 1ז | ז דליה, במקמי תכלת מקסימה חצי שקופה, שכמיה הו־
| | 1111 1 1 / 1 1 / 1למת וזר פרחים לראשה, מגיעה לרחבת־הדשא שבחזית
בית לווינגארט שבשבי־ציון, שם תינשא בעוד דקות ספורנת, בחברת חתנה ובנה
ראובן, בן השש .,עליו הכריזה דליה מראש, כי הנא מיספר 1בחייה, לפני כל בעל שהנא.

אחו׳ החופה

מנשקת דליה את בנה, שנראה נרגש ומאושר באושרה
של אמנ, אד לא התמצא כל־כך בפרטים הטכניים :״נו,
עכשינ תתחתנו?״ התעניין הקטן, שיחסו לבעלה החדש של אמנ יקבע את גנרל הנישואים
.״לא, כבר..התחתנו,״ הסבירה דליה לביא .״עכשיו נלך לאכול משהו.״

האחות

מיכל, אחותה בת ה־25
של דליה, העומדת ללכת
בעיקבות אחותה הבוגרת ולהינשא.

נ ו נראה הטקס המפורסם, בו נישאה דליה לביא לרווק המר תו מפלורידה

ח ! 1 1ן ^ ןךןון כשרה למהדרין ערך הרב ד״ר אהרון קלר, רבה
11 של נהריה, הנראה משגיח בקפדנות על החתן
11111111
העונד לכלתו את הטבעת. לפני שאפשר היה לקיים את הטקס, נאלץ החתן, פיטר
ריטמאסטר 32 להוכיח את יהדותו, רווקותו ואי־היותו כהן, לרבנות בחיפה, כדי

שיאושרו נישואיו לדליה הגרושה. רק לאחר שהוכיח, וכה יצרן סירות־המירוץ עתיר־ההון
מפלורידה לעמוד, חבוש כיפה, אולי לראשונה בחייו, מתחת לחופה (תמונה ימנית
למטה) ,זכה על כך בתום הטקס, לנשיקת פיצוי־מאשתו (בתמונה למטה משמאל),
כשאמו (משמאל, במחשוף) שהגיעה עימו מארצות־הברית, מתבוננת בחיוך מאושר.