גליון 1870 מתאריך 4 ביולי 1973

זחיר 2.50 :ל״י

שנח 37

ד׳ אב תשל״ג4.7.73 ,

אגד ה
לילדי ם
חברי־מפלגר
בארץ אחת מעבר לים,
חי מ לן צב־צב שמלן על אגם.
ולו רבבות צבים נתינים,
צבים בני מ או ת וצבצונים ק טנים.
חיים באגם בשלום ושלווה,
בגיל הבגרות ה ם הולכים לצבה,
(אגב הצבה זו ממש חוויה —
ורבים מנצלים זא ת עד רביה)
בקיצור,
מה נאמר —
שם היה נהדר.

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סיוון
כתובת המערכת: רחוב ווארץ 1

דע את עצמך

הא אתה מתאי להיות ש ר בטחון?
מיבחן השבוע הוא מיבחן מנת־מישכל מדינית.
לפניך כותרת עיתון (ידיעות אחרונות ,)28.6בה נמחקו מיספר מילות מפתח.
עליך לשבץ בחללים הממוספרים, את אחת מן המלים המופיעות ברשימה המצורפת, בהתאם
למיספר.
אם תבצע שיבוץ נכון, תקבל כותרת בעלת הגיון מדיני.
לדוגמה: דיין: היתה פלשתינה — ואיננה עוד. אילו רצו הפלשתינאים וכר וכר.

כל צב מזמר לו ושר —
מאושר.
ורק צב אחד יצא מן הכלל,
בודד הוא היה, נדכא ואומלל,
מקלל א ת יומו רבץ בפינה,
צב זקן ותשוש —
הוא צב התנועה.

:היתר!

־ ואימה עוד.

״אילו רצו ה ...ל ש מו ר על ישות מדיני ת — יכלו לעשות זאת

ב ...ה ם העדיפו ובזאתנסתם הגולל על

...המדינית שאיפת מנהיגי הפלי טי ם היא ל ה קי םאת ...

ב מ קו ם ...ולא ליד

צב התנועה,
הצב הדפוק,
תמיד הוא טרוד, תמיד הוא
עסוק.
אין לו שבת, או חג,
או מועד.
תמיד הוא מוזעק, תמיד הוא
עובד —
בשיש בעיות,
או ישנם ויכוחים,
שצריך קצת ללחוץ,
או לפתור סיכ סוכי ם,
להזיז איזה שר,
לאיים על מזב״ל,
להשאיר ראשי ממשלות —
ובכלל.
לגרום שאדם ישקר או ישתוק,
יתבחש לאמת,
יפר אתה חו ק,
ירגיש א ת עצמו חופשי ומשוחרר
מכל ה תחייבו ת שקרתה בעבר.

אצה מי שלחת אל שפת האגם
וצועקת שלוש פעמים בקול רם :
״צו התנועה מתבק ש בדחיפות
לבוא למרכז
ולבצע שליחות״
וצב התנועה, הסנילי מעט,
ק ם מריבצו ופוסע אט־אט,
הוא אינו מתעניין
אל מי, או לאן,
הוא עטוף בשיריון,
ולכן מ חוסן.
הוא איננו שואל
ואיננו מק שה,
מה שאומרים לו —
(המשך בעמוד 3טור )4

דיין; המופתי; גי-מולה; גנראל קאסטר; יחיא חאן; ד״ר דוליטל,
פלשתינה ; ישראל ; אלז׳יריה ; אפאצ׳ילנד בנגלה-דש; פולינזיה.
פלשתינאים; יהודים; אלדירים; אינדיאנים; בנגאלים; תוכים.
70 ; 1948 לספה״נ; ; 1947 ; 1884 ; 1830 שקט.
להצטרף לירדן ; לצאת לגלות ; להיכנע לצרפת ; להישחט ; להצטרף לפאקיסטן; חומוס.
פלשתינה ; יהודה ; אלז׳יריה ; הישות האינדיאנית ; בנגאל ; פולינזיה.
פלשתין ; ישראל ; אלז׳יר ; אפאצ׳ילנד ; בנגלה-דש ; פוליגמיה.
י שר אל; פל שתין; צרפ ת; אמריקה; פאקיסטן; מונוגמיה.
י שראל; פל שתין; צרפ ת; אמריקה; פאקיסטן; מונוגמיה.

הענק לעצמך 6נקודות עבור כל תשובה נכונה. אם הישגת שש נקודות ומעלה, אתה
כשיר לשמש כשר־ביטחון. עליהום והצלח.

התמימים והפראים !
מייד עם פרוץ ההקפאה, זרמתי בהמוני
אל המכולת של אדון פייפקופף, על־מנת
לבצע בחיקו בהלת־קניות פרועה לפני
שיהיה מאוחר סדי, יען ידעתי שאין כמו
הקפאה־עמוקה להרתחת מחירים.
האתר של האדון פייפקופף כבר היה
עטור כרזות פרחוניות, ועליהן כתובת באותיות
מתנדנדות :״כאן הקפאה״.
כדי שידעו ששם הקפאה. הפייפקופף עצמו
עמד בשער, מוצק כמו קוביית־קרח, וחייך
חיוך פינגויני מסויים. חדרתי בכל־זאת.
חושי המחודדים חשו מייד בפעילות
בלתי-שיגרתית, מוזרה. משהו מקפיא עמד
באוויר. אולי גרמו לכך אלפי ילדיו הקטנים
והדביקים של המכולתאי( ,הוא ממשפחה
מסורתית) ,שזחלו על הקירות עם נומר־טורים
דרוכים, והוסיפו למחירים המשופרים
את זזיטל־ההקפאה. כמו שממיות
חרוצות של מס־רכוש.
התעלמתי מהם. הצדק, שהיה הפעם
עימי, טפח לי בעידוד על השכם.
התחלתי :
— 1לחם קימל 42 .אג — .החלטתי
להפגין מראש את שליטתי בנתונים הקפואים,
על מנת למנוע היתקלויות
מזויינות.
פייפקופף לא התווכח ומילמל אחרי:
— נ לחם קימל 42 .אג.
והעביר לי את הלחם. כלומר — כדרדור
בצק סימלי, מפויח קמעה, ועליו קימל
אחד בודד. באמת!
הרגשתי שרק ציניות תעזור כאן:
— למה רק גרגיר קימל אחדו —
שאלתי פייפקופף בלעג מריר אך רב־משמעות.
האיש התכווץ תחת איזמל הסאטירה
החד.

— טוב, לא היה מקום ליותר —
הצטדק.
בדקתי. באמת לא היה.
ראיתי שציניות לא תעזור כאן. אולי
כעם. הוספתי 6—7דציבאלים לקולי הצרוד,
ועליתי איזה אוקטבה ומשהו:
— מה זה ז — הרעמתי עליו, כמו
הקב״ה על בני־ישראל כאשר הביאו לו
עגל־זהב, במקום פרה.
— זה לחם חדש. קפוא. רק היום הגיע.
אבל עולה אותו דבר 42 .אג.
לא רוצה נובו־לחם גמדי. רוצה לחם
גדול, עתיר קיטלים, שופע בצק. לחם
מסורתי. ישן.
— יש איזה לחם מאתמול? —
התעניינתי.
— יש! — זרח האיש — 6.70ל״י.
מהאוסף הפרטי שלי. אתה רוצה גם פתק
עם חתימה שלין
נשארתי עם הלחמון הננס. לפחות אי־אפשר
להכניס פנימה מסמר, ניחמתי את
עצמי. מכסימום נעץ.
הלאה :
— שניים סרדינים 1.42 .עפ״י רשימת
קיישל.
— סרדינים־רגיל נגמר. יש סרדינים-
שופרא 2.10 .ל״י. אותו דבר אבל שופרא.
הולך חזק מאד עכשיו.
לא נכנעתי. הלא מישהו חייב לשבור
לאינפלציה הדוהרת את הרגל או משהו.
רק לשמור על קור רוח.
— טוב, אז תזמין לי למחר שניים
סרדינים־רגיל, כן ז
— אין יותר. מה שהיה פעם סרדינים־
רגיל, זה היום סרדינים־שופרא
— ומה שהיה פעם סרדינים־שופרא, מה

זר, היום?
— קרפיונים.
אני שונא קרפיונים. ניסיתי מזוויו
— קילו בשר בבקשה. ישן. קפוז
רגיל. בלי שומן. ותיק. בקר 11,— .ל״׳
— בבקשה.
האיש צלל למעמקי פריז׳ידרו ושל
משם איזה יבלת אפסית, קציץ מינימאל
עטוף ניילון אטום, ועליו חתימה כחלחל
— ״מוקפא בהתאם לתקן הממשלתי״ ,ע
פלזמבה מעופרת נגד קרינה. עפ״י העו
כתי האופטימיסטית שאף הדבר הזה ל־27
נראם בשטח בנוי, אם לא למטה מזה.

— קופה! — 11ל״י.
— ביקשתי קילו — הזכרתי לזונה ד!
קפוא הזה.
— זה קילו, אתה לא יודע, בש
מתכווץ בקור? קילו רגיל 18.--ל״
כילו קפוא 11.--ל״י.
עמדתי כבר על נזף הכניעה לקיפא
המשתולל, אך הבורא ברחמיו השלי
לעברי ניצוץ אחד של גאוניות, והטתנ
פתרון למשבר. אספתי ביד קלה וברי
נוטף, מלוא הסל מעדנים לא נורמאלייז
וביקשתי מפייפקופף החשבון. האיש חיש!
בלהיטות ושידר לי את התוצאות :
94.82ל״י בבקשה.

זרקתי לעברו צמד שטרות בני 10ל),
והסברתי לו ענוגות, שגם כסף סתכוו
מקור, ומה שהיה פעם ,94.82 זה היו
— 20ל״י — שופרא. ככה זה כשי
הקפאה. גם איזכרתי לו את חגורתי ד
שחרחורת באומנות הקאראטה, והלכו
הביתה להתמכר לזלילה מופקרת.
נותן הרגשה טובה, להכניע את ז
אינפלציה.

— ממישנתו של מייסדו — :

הבה נרגילה, הבה
ד״ר מ. זוארץ
(בי־ם המשוחררת, כ״ז אייר תשכ״ז)

(המשך מעמוד 2טור )1

צבנו עושה,
בין הסניפים הולד ונודד,
בין חברים,
מקרטע רועד.
בין ראשי מדינה, שגרירים,
מזכירים,
ראשי הס תדרו ת ומנכ״לים
בכירים.

היתה פלשתינה

וכולם מפטירים מתוך הנאה :
״כמה טוב שהגעת
אדון צב תנועה,
בזכו תן יקירי, הריני מוכן
להפוך כל עניין שחור
ללבן״.

וכל הצבים ב אותו האגם
מס תכלי ם מן הצד ואומרים
בקול רם :
״רבותי, א ם לא ישתנה המצב —
אתם תהרגו בקרוב א ת הצב ג
אי־אפשר לכל מזימונת צנועה,
להזעיק בדחיפות א ת צב
התנועה.
הוא זקן, הוא תשוש
הוא הולך ונגמר.
ואם לא היום, הוא ישבוק כבר
מחר״,
אך ראשי התנועה צו חקים :
״זה שטויות״,

איננה עוד
והצב עוד ממשיך למלא
שליחויות.
חוצפה החוצפה של הראשי־ערים האלו בגדד על ״מדינה פלשתינאית״ וכל מיני זבל
זה ממש עובר כל גבול. אנחנו בחרנו כזה. חארות, בחיי חארות. אין עם מי
אותם כדי שיטפלו בעניינים מוניציפאליים לדבר, אני אומר לך, אין.
והם יודעים שלדבר עם פת״ח או פלש והם,
פתאום, יש להם מד. להגיד בעניינים
של פוליטיקה. מדינאים נעשו לי, מנהיגים תינאי אחר זה עבירה פלילית, אבל מה
— עושים את עצמם אהבלים וזהו. וולך,
יעני.
והשמוק הזה פראג׳ ,כן, ראש־עירית ימשיכו ככה ונעשה אותם ראשי עיריות
בית־לחם, אנחנו מביאים לו את העיתו בירדן, לא כאן, ושמה הם יכלו לדבר כל
נאיות מחו״ל, ככה לביקור נימוסין, שיראו היום על ״הכיבוש״ ולהקים מדינות כמה
שהם רוצים.
אז מה, תפשנו אותם חזק והסברנו
להם ״בעדינות״ שמי שימשיך ככה או
שנגרש אותו, כמו שאמרתי לך, או ש נשפוט
אותו טוב־טוב על הפגישות שלו
עם כל מיני סוכנים זרים. וזה לא בעיה,

תאמין לי, כי הרי הם בעצמם, בתור ערבים
שיש לערבים שלנו מים וחשמל ובית־ מזויינים, הם בעצמם סוכנים זרים.
עיריה ואפילו ביוב, והחרא הזה פתאום
וגם ״רמזנו״ להם שהתושבים בחרו
מדבר להם נגד ״הכיבוש״ הישראלי. כאילו אותם כדי לנהל את ענייני החשמל והמים
שזה מה שמטריד ראש־עיריה.
והביוב ולא שום דבר אחר, ומי שימשיך
ושלא תחשוב שהוא יחידי. הם כולם לקשקש נגד ״הכיבוש״ נראה לו את הביוב
כאלה. נוסעים באופן חופשי לירדן, בשלי -של העיר שלו איך הוא נראה מבפנים.
חוצפה יש להם. אנחנו כאלו ליברלים
חותנו, ומנצלים את החופש שאנחנו נותנים
להם להיפגש עם כל מיני גורמים והם מנצלים את זה לדבר נגדנו, בחיי
עוינים, פת״חים וכאלו. והם מדברים להם חוצפה יש להם, למלוכלכים האלה.

דאש׳ עיריות נגדה נדרשו
והפסיק נעירות פוליטית

הופיע ונ מצ אלמכירה
המוצר ה מ הפכני החדי ש נגד כר התח לו אי ם

.שדח את עמי״

אין לכם מה לאכול —

איכלו ״שלח את עמי״

אין לכם היכן לגור —

הישתכנו ב״שלח את עמי״

אין לכם היכן ללמוד —
המחירים עולים, המשכורת נמוכה —

שננו ״שלח את עמי״
הפגינו ״שלח את עמי״

להשיג ״שלח את עמי״ באריזה מהודרת
(״יהדות־רוסיה״)
ומהשבוע גם באריזה פשוטה (״יהדות־ערב״)
זכור! ״שלח א ת עמי ,,ירפ א כל כאב! ״שלח
א ת עמי״ י פ תו ר כל ב עיי ה! ״שלח א ת עמי״
י שכי ח כל צרו תיך !

..שרה את עמי
אחריות לחצי־שנה. להשיג ככל כתי־הכנסת המוסמכים.

כחי נשקפים סיכויים רק לאדם חדש אחד
ממיפלגת העבודה להשתלב בממשלה ה חדשה.
האיש הוא מזב״ל העבודה אהרון
ידלין.
סיכוייהם של אברהם עופר ומשה ברעם לקבל
תיקי שרים בממשלה, התמעטו בצורה קיצונית.

וטו ש ל
גו לדה
י |1י| ן ץ * ך
אדון ״ אלץ
ל פ רו ש ל מוו ס ה
הפגיעה החולפת בשריר ליבו של סגן ראש־הממ־שלה
יגאל אלון, שנגרמה אחרי סעודה דשנה ייתר
על המידה שסעד במסעדה ערבית, לא החמירה אומנם
את מצב בריאותו, אולם תיאלץ אותו להשגחה ולש מירה
בעתיד הקרוב.

נראה כי אחרי שאלון יורשה לצאת מ־בית־החולים
הוא יתבקש על-ידי רופאיו ל-
האיט את קצב עבודתו ולדאוג לזמני מנוחה
סדירים. ייתכן שעקב בך תשתבש גם תוכנית
פעילותו של אלון במיסגרת מסעי הבחירות
להסתדרות ולכנסת.

ש לו ש ת הלאוו* 0
עול ס פי ר
אפילו אם תגיע גולדה מאיר לכלל הסכם עם משה
דיין לגבי הפרק המדיני במצע המערך, טרם הסתיימו
בעיותיה. לגולדה צפוייה פתיחת חזית מישנית מצד

מערכהל קי צו ר
ה שי רו תהצב אי
סיעת העולם הזה — כוח חדש
ככנסת עומדת לפתוח במערבה
מחודשת לשם קיצור תקופת השירות
הצבאי לגברים משלוש שנים
לשנתיים וחצי. במיסגרת זו תועלה
הטענה כי הנימוקים שמנעו
מהרמטכ״ל להמליץ על קיצור השירות
לפני שנה, שהסתכמו על תחזית
של התחדשות הקרבות בהזית
המצרית, אינם קיימים עוד, ובי במצב
הרגיעה הנוכחי ונוכח העובדה
שאין חשש מחידוש המילהמה,
ניתן עתה לבצע קיצור השירות.
ההצעה לקיצור השירות, תתבע
להחיל אותו על המתגייסים החדשים
לצה״ל, ובאופן יחסי גם על
חיילי שידות-החובה שטרם סיימו
את תקופת שירותם.
פנחס ספיר ואבא אבן, ששניהם יחד וכל אחד מהם
לחוד, יתנגדו נמרצות לכל הקשחה בעמדה המדינית
של המערך, בכתב או בעל־פה.

ספיר הבהיר לאחרונה בי הוא עומד על
שלוש נקודות בבחינת ייהרג ולא יעבור.
הוא מתנגד בצורה אולטימטיבית לשלוש
תביעות של דיין: להשקעות בשטחים המוחזקים;
להקמת העיר ימית כפיתחת רפיח
ולשינוי הפרק המדיני כמצע.

אם יתקבלו בנושאים אלה החלטות בניגוד לדעתו,
הבהיר ספיר, הוא יסיק את המסקנות האישיות עד
הסוף ויהיה מוכן לפרוש מהממשלה.

* ב רו סי בו ״
׳דלין ל ש רו ת
הבירורים האחרונים בדבר כוונותיה של גולדה
מאיר לגבי הרכב הממשלה הבאה שתוקם אחרי
הבחירות לכנסת השמינית העלו כי במצב הנד

ראש-הממשלה גולדה מאיר עלולה להטיל
וטו על ההצעה לבחור את פיליפ
קלוצניק ביושב־ראש הקונגרס היהודי ה עולמי
במקומו של הד״ר נחום גולדמן.
קלוצניק, שהוא מועמדו של גולדמן לרשת את
מקומו, מחזיק בדיעות הקרובות לדיעותיו של הנשיא
הנוכחי.
לאחרונה טענה גולדה כי קלוצניק הוא ״גולדמן
אפילו יותר מנחום גולדמן״.

טון, שהתפנה עם פרישתה של סטלה לוי, מפקדת הח״ן
לשעבר, יש נטיה לקחת עתונאית ישראלית שבעלה
עובד בשגרירות מאשר למנות למישרה מועמדים
מקרב אנשי מישרד־החוץ.

בי ת ־ חו לי ס
נ״ ד רא שון
בית־חולים אזרחי נייד, ראשון כישראל.
בו ניתן לבצע גם ניתוחים דחופים, יוקם
לראשונה כישראל בחודש הבא, כאשר
ייערך הג׳מבורי הבינלאומי של הצופים.
הג׳מבורי, בו תשתתפנה משלחות מ־ 20 מדינות
ובהן 15 אלף איש, ייערך ביער חרובית ליד כפר־מנחם
בדרום. בשטח היער יפוזרו, מלבד בית־החולים,
גם 8מרפאות שדה עם רופא בכל אחת מהן ומרפאה
של רופא שיניים, כדי להחיש עזרה רפואית למש תתפי
הג׳מבורי במקרה הצורך.

כ פי ה ד תי ת
ה פי לו ג ב מק״י
בלח ומנע
המאבק הפנימי כמק״י נכנס כשבוע
שעבר לשלב סופי, אחרי שפיעת המיעוט
כמיפלגה, המאגדת כתובה את מרבית
פעילי הסניפים של מק״י, החליטה למעשה
על הופעה עצמאית בבחירות להסתדרות
ולכנסת.
הכינוס הארצי של המיעוט קיבל החלטה לפיה
ייעשה בשלב ראשון נסיון להקים חזית משותפת
לבחירות בהסתדרות עם שי״ח והעולם חזה — כוח
חדש. במידה ורשימה כזו לא תוקם, יש להניח כי המיעוט
יחליט להקים רשימה אד־הוק עם ברית-השמאל
וחלק משי״ח לבחירות בהסתדרות, ולהמשיך במגעים
לקראת הקמת חזית רחבה יותר לקראת הבחירות
לכנסת.

בי רי דהפורח
סגן ראש עירית תליאביב אברהם בויאר, האחראי
מטעם העיריה ליריד המזרח, הצליח לאלץ את בעלי
המסעדה הרומנית פריניצה להגיש במסעדתם רק אוכל
כשר.

המסעדה שייכת לאיש העסקים הישראלי
ברונו לנדסברג, בעל החכרה הדרומית
לשיווק ולשגרירות הרומנית כישראל. עובדה
זו מנעה עי בה לחצים דתיים.
אולם לאחרונה נאלצו בעלי המסעדה להיכנע
ללחצם של היהודים ומעתה יגישו במסעדה אוכל
רומני אמיתי, אבל כשר.

ד פו ס מפא״
קנ האת ״שער״

המיעוט במפ ״ ם
ו בנ עלרוב
אנשי המיעוט במפ״ם, המתנגד למערך עם מפלגת
העבודה, אינם מתכוונים להגשים את איומיהם והב־טחותיהם
כי לא יטלו חלק
פעיל במערכת הבחירות.
ראשי המיעוט, שהשמיעו
נאומים והצהרות נלהבות
בגנות המערך, משתבצים
והולכים במערכת הבחירות
של המערך.

החברה לפירסומים של מפא״י, שרכשה לפני חוד־שיים
את דפוס לוין־אפשטיין, רכשה השבוע את היומון
הכלכלי שער.
שער היה שייך לבעלי חברת הפירסום דחף אליעזר
ז׳ורבין ואחיו יוסף אמיר. העורך המיוחד של העתון
הוא יוסף כנען, היועץ הכלכלי של ברית הקואופרציה
הצרכנית.

כיוון שרובם הם
עובדי מרכז מפ״ם,
הם חוששים בי עבודתם
תופסק אם דא יצטרפו
למערכת הבחירות.

מ שרד־החוץ

מינויים
מב חו ץ
בקרב עובדי מיש
רד־החוץ שוררת התמרמרות
על הנטייה
להעדיף מינויים לתפקידים
דיפלומטיים שלא
מקרב עובדי מיש־רד־החוץ.

למשל, מתמודדים
על תפקיד קונסול התרבות
בקונסוליה בניו־יורק שלושה
מעובדי רשות השידור,
עזריה רפפורט, יעקב בך
הרצל ואלימלך רם. גם ל תפקיד
הנספחת לענייני
נשים בשגרירות בוושינג־

כמה זמן זה ייקח

לאייבי באהבה
מופע אמנים למען ספינת השלום

יהודית מזור היתד, תלמידת־תיכון בת 15 כאשר נבחרה בשנת
1958 כמלכת־המים הראשונה של ישראל. מאז חלפו 15 שנים.
יהודית, אחת הנערות היפות ביותר שידעה ישראל, היא כיום אשת
חברה ניו־יורקית בת .30 כמוה, כך חלק ניכר ממלכות־המים שנבחרו
אחריה הן כיום עקרות־בית, אמהות לילדים, המנהלות חיי־מש־פחה
ושוודאי התנסו בינתיים בחוויות חיים מרתקות. אבל איו ספק
שאותו מאורע שהתרחש בנעוריהן, אותו ערב בחירה בו בחר בהן קהל
אלפים כראויות לכתר בתחרות־יופי, עדייו זכור להן כפרק מסעיר
ומשעשע.
ב־ 15 השנים מאז החל העולם הזה במיבצע הקייצי של בחירת
מלכת־המים, שנועד בעיקרו להמחיש מעל דפי העיתון את יבול
המין היפה המבשיל מדי שנה על חופי ישראל, נבחרו 11 נערות,
היכולות להכליל בביאוגרפיה האישית שלהן את כתר מלכת־המים.
ב־ 1961 וב־ 1962 לא התקיימה התחרות בגלל סיבות תקציביות. ב
״היכל
התרבות

תל־אביב

יום שלישי — 17.7.73 חחל משעח 9.30 בערב

אילו ואילני ת

גדי יגיל

ארי ק איינ שטיין
מירי אלוני
יו סי בנאי

עדנה לב
להקתה רו ק די ם
מזרח ירושלים

יהורבו גאון

י הוד ה ברקן
להקת
״אנו אנו הפל מ״ ח״

דורי בן-זאב
אורי זהר
שלום חנוך
מיכל טל

עודד תאומי, גדעון זינגר,
דני גולן, אלעד אופיר ואח׳

מאיה קז א בי אנ ק ה

הצירצילים

יהודית מזור
מלמז־המים ׳ 58

לתוכנית הערב יתרמו גם :
גילה אלמגור, דן בךא מו ץ, חיי ם חפר,
דידי מנו סי, יורם קניו קואח רי ם

זיווה כינדר
מלכת־המיס 59׳

רות פרד
־ מלכת־וזמיס 60׳

תצוגת אופנה
ציי חברו ת גני ה בית אופנ ה ודיוה
יצרני בגדי ים וחוף
חמופע יוקל ט ע׳׳י חברת ישראפון וישודר מספינת השלום
ארגון המופע: מרקו תורג׳מן בשיתוף עם ״בידור לעם״,
נעם סמל ,״אורות״ ,״חגר״ ומערכת ״להיטון״.

ויוי דל־כיאנקד

יהודית גל

מלכת־המיס 63׳

מלכוז־המים 69׳

אכישג פפה
מלנת־הנזים 66׳

כרטיסים :״לאן״ ,פסג׳ דיזנגוף ,101 טלפון ,231655״חדרו״ וביתר
כל חחכנטות קודש לטפינת השלום
המשרדים בתל־אביב.

פרסום בלקין

טלי פרידמן
מלכת־המיס 68׳

שרית דמיי
מלכת־הנזיס 69׳

חני פרי
מלמז־הנויס 70׳

זא 10¥1\/1£קוו זואטז 08 קק£*1£$0

\\ ע*? מ 10פפא 03סססס * ד 1£1׳
ץ111 זג 11ז0קקס עטסץ X1119 18
־011161

6 814111601־ 011 21ץ1£ 17156

ס סץ 11 21,61

־ 6) 1 10 11ז >2ן 6ז ק

6־£11

*־ 0116 £1ץ1ז45 10 18 0111

1מ1116ץ10 קבמ £ץ ת^12111 51
ע 1111111168 £ז0קק : 0

־¥202110168 £x18^ £01

3 * 11011¥8ם 4£38ל 1138£3
י £38£א 01א 1 3 £ 3 5 *£

7 01116ת12מ <1מ

X3.10*1, £ 8ו¥033£38
X8 2א*8110? *88^8X

ץ011 611]0ץ 111011׳1£ 7011 )168106 40 §61 21162)1 )10111§ 3 ]08 18
ץ2ק— 171111 §00)1 1612115>£1111 £01 113 10 171116

ם? .0 . 80X 39 ?*33 3
זי X^£?03X 108ס80

אירים דוידסקו

דור,י הוניגמן

מלכת־המיס 71׳

הנעלמת

סלכת־הסיס 72׳

נזי תחיה ב־ 73׳ ?

1965 היא בוטלה בגלל מערכת הבחירות בה השתתפה תנועת
העולם הזה — כוח חדש לראשונה. ב־ 1967 היתר, זו מילחמת ששת־הימים
שמנעד, את המיבצע. כך שהמלכה שתיבחר השנה תהיה השתים־
עשרה במניין.
1השבוע £נפתח?המיבצע רישמית בראשון בשורת הפסטיבלים
1העממיים המרכיבים את האירוע. בד בבד עם כך תוצגנה המועמדות

החל מהשבוע, כל אחת בניפרד, מעל גבי העיתון. עד לטכס הסופי
של בחירת מלכת־המים וסגניותיה שיתקיים בתל־אביב, יוכלו הקוראים
לערוך היכרות עם הנערות המתמודדות השנה על התואר.
מי תהיה היפהפייה ה־ ,12 שתצטרף אל הגלריה המכובדת ומר־היבת־העין
של מלכות־המיפז
מה שמאפיין את בחירת מלבת־המים, בניגוד לתחרויות יוסי
אחרות, היא הענקת זכות הבחירה וההכרעה בידי הקהל, המשתתף
בטכסים השונים.
ההחלטה בידך.

£ס א * 0 £יא

העולם חזה 1*70

צלם הסלוחיה אילם נהקלים את שיחוחיהק האינטימיות
של תבדיו לעמרה, המנתרים עתה שנשותיהם תיראינה את הסוס
לשר־המישפטים יעקב
שימשדן שפירא שמור
מקום־חנייה ליד ביתו בשדרות
קוץ־קיימת בתל־אביב. את זכות
החנייה ניצל גם בנו של השר,
גמליאל שפירא -שירש
גם את מקום אביו בשותפות
שלו עם עורכי־הדץ מיכאל
פירון ויהודה קרני. השבוע
גילה גמליאל כי מקום החנייה
השמור תפוס על־ידי מכוניתו
של אחד השכנים, ביקשו לפנות
את המקום. השכן התרגז, החל
צועק על גמליאל :״המקום
הזה מיועד רק למכונית השר,
ולא לבני משפחתו ! לי יש אותן
הזכויות עליו כמו לך!״
בן השר התניע את מכוניתו,
נסע לחפש מקום חנייה אחר.
8שר־־המיסחר־והתעשייה
חיים כר־לס החליט לפוש
קימעה ממאבקו באלה מבין התעשיינים
שאינם מסכימים ל הקפאת
המחירים ולנסות להבין
אותם בדרכים אחרות. ב־מוצאי־השבת
האחרונה הוא
הלך לחזות בסרט סוד הקסם
הבורגני של הבמאי לואיס
בונואל, יחד עם ידידו התעשיין
אורי שפירא.
מה זה דוקטור אמיתי?
במסיבת העיתונאים שערכה השבוע
ראש-הממשלה גולדה
מאיר בירושלים, בה דיווחה
על פעולות הוועדה למלחמה
במצוקה, הסביר מנכ״ל הביטוח
הלאומי ד״ר ישראל כץ
את ההבדל מנקודת־מבטו של
בנו :״בני אמר לי, :הדוקטור
בקופת־חולים הוא דוקטור אמיתי
דוקטור של ילדים, ואילו
אתה דוקטור של תיקים.׳״
בחוגי משה דיין הפיצו
השבוע את הבדיחה הבאה:
שואלים :״מה מצב בריאותו
של יגאל אלץ 1״ התשובה:
״מצבו מעורר דאגה, הוא
בריא.״
חבר הוועדה־המרכזת של
ההסתדרות מטעם הליברלים העצמאים,
הילל זיידל, הגיש
תלונה לוועדה נגד מזכ״ל ההסתדרות
יצחק כן־אהרון על
שניצל במה של ההסתדרות כדי
לנדל תעמולת־בחירות עבור המערך.
אלא שהמזכ״ל עשה זאת
בטעות: בן־אהרון הגיע לכנס,
חשב שזהו כנס של המערך,
והחל בנאונדהתעמולה שלו. בסוף
נאומו, כאשר נאמר לו כי
דיבר בפני אנשי ההסתדרות,
שאל :״אז למה לא אמרתם לי
קודם? למה לא שלחתם לי
פתק באמצע הנאום?״
המועמד לראשות עיריית
תל־אביב מטעם גח״ל, אלוף
(מיל ).שלמה (״צ׳יץ׳״) להט,
הגיע כנראה למסקנה שרצוי
לשכוח את הקשר בין שירות
בצבא וניהול עיר. בשבוע ש עבר,
הכריזו מודעותיו :״ניסיוני
— הנהגת אנשים בעיתות
שלום ובעת מלחמה.״ השבוע,
הושמט קטע זה.
במיסגרת המדור מה העלה
לי את הדם לראש? בתוכנית
הלילה של גלי־צה״ל, גילח
השבוע היועץ המשפטי של
עיריית תל-אביב, מרדכי ויי
שופסקי, למראיין יעקב
(״יענק׳לה״) אגמון, כי בין
השאר הרגיז אותו השבוע אחד
הח״כים שביצע שינויי בנייה
בדירתו והיה חייב לפרסם מודעה
בעיתון המזהירה על כך
את שכניו, פירסם את המודעה
בעיתון בערבית כדי ששכניו
העולם הזה 1870

הבית. הנוטר ניבהל, הזהיר
את עובדי הבניין שהתחילו
לרוץ למיקלט והזעיק את
המישטרה. אז התברר שהמכונית
הוצבה שם כתרגיל בטחוני.
י איש חיים שכאלה עמום
אטינגי שסייר במשך ארבעה
וחצי חודשים באמריקה הדרומית׳
זכה אחרי שלושה חודשים
להצטרפותה של אשתו העיתונאית
תמר אכידר. ביום
הראשון לפגישתם — בהאיטי
— הרגישה תמר באווירה משונה
בבית־המלון שלהם. מסתבר
שבעלה החליט למתוח אותה,
שכר דירה במלון בו גרים זוגות
שבאו להתגרש בהאיטי.
זהו מלון מיוחד, הדואג לסידד
רי־גירושין תוך 24 שעות, כש־עורך־הדין
המטפל בגירושין
הוא גם בעל המלון.
׳ 8התלמידות בחוג לתיאטרון
של אוניברסיטת תל־אביב
מופתעות לאחרונה מבקשותיו
החוזרות של המרצה שלהן ל תולדות
התיאטרון, השחקן
שמעון לס־ארי, לאפשר לו
להציץ בראי, שכמעט כל אחת
נושאת בארנקה. לב־ארי הג׳יג־ג׳י
החל לגדל זקן, לקראת הצי
גת־היחיד שלו על חיי הצייר
האדמוני ויגסט ואן־גוד, ומ צפה
לראות אם גם זקנו אדמדם.
8הספורטאית המצטיינת
אסתר שחמורוכ־רוט החליטה
לגוון את הקאריירה שלה,
נכנסה גם לעיסקי־השעשועים :
היא זכתה בחוזה־הקלטות עם
חברת תקליטים, מתכוננת להקליט,
בשלב ראשון, שני פיז־מונים
שנכתבו במיוחד עבורה.
8סיום עיסקה גדולה מלווה
בדרך־כלל בהרמת כוסית
משקה חריף. כך גם היה כאשר
נחתמה עיסקה של כמה
מאות אלפי דולרים בין נציגי
הלן קרטיס בארץ לקבוצת אנ*
שי־עסקים מקפריסין, ליצוא
תמרוקים לא־מעובדים לקפריסין.
העיסקה נחתמה במישרדו
של עורך־הדין יעקב סולד
מון? ״טוב, עכשיו צריך לח גוג
בשתייה,״ אמר עורך־הדין
וניגש לבאר שבמישרדו, חיפש
מיספר דקות — ומצא רק חצי
בקבוק יין חוק זול. בלית-
ברירה, שתו הנוכחים את היין.

פסוקי השבוע
וךד 1 1הלוא הוא לורן גרין, כוכב סידרת המערבוניס בוננזה, שהיתה הסידרה הפופולרית
1 1 1 1 1 1 ^ 1 171 ביותר שהוצגה אי־פעס בטלוויזיה האמריקאית, נמצא בישראל. גדין, יהודי קנדי
בשנות ה־ 60 שלו מילא בסידרה את תפקידו של בן קארטר. הסידרה הוקרנה בטלוויזיה האמריקאית
במשך 14 שנים רצופות, בהן הופקו 500 סרטים באורך של שעה כל סרט, שבכולם השתתף גרין. גרין,
שהוא אב לבן בן 28 ולבת בת חמש, הסריט בישראל סרט תעודתי על ירושלים עבור
הטלוויזיה הקנדית, בה הוא משמש כמורה־דרך וכמספר. בתמונה הוא נראה בחברת מיכל
אופיר, ישראלית תושבת ניו־יורק, שאירחה אותו בדירתה הירושלמית, כשברקע צלליות העיר העתיקה.
לא יוכלו לקרוא ולהתנגד.
8מועד מסיבת יום־ההול-
דת החמישית לטלוויזיה עדיין
לא נקבע. אבל בינתיים התקין
כבר חיים גיל מצלמה ניס־תרת
במיזנון, צילם והקליט את
העובדים בשעותיהם הפנויות,
במטרה לשדרם במסיבה — ל־כשתתקיים.
מסתבר שהנושא העיקרי
בשיחות היה יחסי״המין
בין העובדים, ולאחר שהתקנת
המצלמה הניסתרת נודעה לעובדים,
הם החלו רצים אחרי
גיל, מתחננים בפניו שיוציא
את הקטעים עליהם, כי הם מתכוננים
לבוא למסיבה עם נשותיהם
החוקיות.
י 8לאחר שדן כנר החל

ממעט בהדרגה בהופעותיו בפני
המסך הקטן, בגלל תפקידו החדש
כמנהל חטיבת הביצוע ברדיו,
ותקווה מור עסוקה
בבעיות הלידה שלה, ערכה הטלוויזיה
בחינת מסך ראשונה
ל־ 15 קריינים. מתוכם זומנו ל בחינה
נוספת קרייני הרדיו

מרים אלון, שולמית גור,
שרה דורון, גסי ינון, ודני
קרן, שיעברו קורם מיו

מטעם הטלוויזיה. התלמיד
המצטיין בקורם — יזכה בתפקיד.
בינתיים זוכה לשבחים
שרה דורון. מלבד המתח שעבר
על הנבחנים עברו עליהם מספר
דקות של מתח כאשר הבחין
הנוטר שבפתח בניין הטלוויזיה
בטנדר חשוד חונה ליד

• מזכ״ל ההסתדרות
יצחק כן־אהרץ :״חוקת ההסתדרות
היא מימי מתושלח.״

ס העיתונאי שלום רוזנפלד
:״מפלאי שנת בחירות:

רבים, שהגיעה שעתם ללכת,
החליטו לרוץ.״

פ ע < 3צ חו ק, צ חו ק, אבל •
אינפלציה: כאשר ממתינים לרחל (כורם) 18 שנה
במקום .7
• כנ״ל: כתובה ב״ססס 100,ל״י, לייתר ביטחון.
• מה הצד השווה בין חברי בית־חלורדים הבריטי ובין
פועלי נמל אשדוד: אלה ואלה עובדים על נורמה .
• גולדה: שרת רבים, חצי נחמה.
• חדשות אחרונות: אהרון יריב (ירושלים) ומוחמד
בודייה (פאריז) סיימו את תפקידם.
• מחמוד בורייה 15 :מ 3ק 1351 20 111 סוד!.
• ילד נחטף בתל״אביב: מחפשים את הסנדק .
• צה״ל: צ עירים ה רוצים ל היבחר .־
• בירת הנגב: באר ש ש (בש).
• באשדוד נתקל בוצר בענבי זעם.

קא העולם הזה, שגזלה לפני חודש נחצי
(העולם הזה )1863 על תוכניותיו של משה
דיין לשאת את רחל רבינוביץ־כורנו. כתב
אז העולם הזה זו שאלה של זמן בלבד,
עד שהרב גורן ייקרא יום אחד להעמיד
חופה ולערוך קידושין בין משה דיין
ורחל כורם,׳׳

מבת בי ם

אחדות העם
ופיצול העם

בלי הרף, יום ולילה מדברים גולדה
מאיר, הרב גורן, זרח ורהפטיג ואחדים
מצמרת השילטון בישראל על אחדות
העם. והם הם האשמים העיקריים בפ
יצולהעם ! על איזה אחדות הם
מדברים? מה יש משותף בין אשר ידלין
לפועל? מה משותף תמצא בן עובד בד
עמי לבין תושב הקסמונים? ומה בין צבי
דינשטיין לד״ר דויד ניב? ומד, בין אגו־דת־ישראל
לבין מפד״ל? ומה בין השנים
לבין מאה שערים? ומה בין דפ״י לישעבר
לבין מפא״י לשעבר? ומה בין מאות אלפים
רפורמים למאות אלפים אורטודוקסים?
ומה בין אשכנזים לבין עדות המזרח?
ככה אפשר לשאול בלי סוף.
אם יקרה לה לגולדה מאיר אחדות העם
למה היא לא עושה דבר שלא רק אנשי
מפא״י יקבלו מישרות שמנות במדינה?
מדוע רק לאנשי מפד״ל לאחוז במישרות
דתיות ולא כל-כך דתיות במדינה? אם
אחדות העם היא עקרון, למה עושים אנשי
השילטון הכל, בדרכים כשרות ולא
כשרות שבכל עיריה ובכל מועצה יישבו
אך ורק אנשי שלומם?
בשביל גולדה אחדות העם הוא אחד
הכזבים וענוזרים לשלוט בלי מעצורים.
בעזרת הסיסמה הזו רומסים את מד, שנשאר
עוד מהדימוקרטיה בישראל. ישראל
תחת השלטון של עבודה—מפד״ל היא
מפלצת של חלקים שלקחו אנשי השלטון
מרוסיה הסטאלינית, ערב הסעודית, גרמניה
הנאצית, מדינת בננה והוטנטוטיה.
חיים שמעון דורצ׳נקו, חיפה

מוצלח אתם, שאין סוד מחדר המיטות של משה
דיין ד,ניסתר מעיניכם, לא הצלחתם לגלות
את תוכנית החתונה שלו.
איפה כל הכתבים וציוותי החקירה שלכם?
זה רק מראה שדיין הוא אסטרטג
ממדרגה ראשונה: תיכנן חתונה בלי העולם
הזה, והצליח.
צכי־־סשה גורלי, חל־אביב

1״העולם הזח״ , 1869 תמונתם של
| גולדה מאיר ודויד בן*גוריון.
הצילום של גולדה לוחשת לבדגוריון,
הוא, לדעתי, תמונת השנה. לא ראיתי ב־עיתונכם
בשנה האחרונה צילום יותר טוב.
ועכשיו, חידה: מד, לוחשת גולדה לזקן?״
התשובה :״אנחנו עוד נקבור את כולם!״
ר. דוידי, חיפה
• כהמשך לחידה של הקורא דוידי, מוזמנים
הקוראים לשלוח למערכת מה לדעתם
לוחשת גולדה מאיר לבן־גוריון.

והחבל מאיימים השכם והערב עם מיתון והבטלה
גרועים יותר משנות 66׳־67׳ ,אך
מצב השכירים כיום הוא שהמשכורת מספיקה
בקושי לתת־קיום אנושי.

גולדה מאיר ודויד כן־גוריון
מה היא לוחשת?
אזכרת ההבל בבית התלוי ! זאת מדיניות,
זאת?
גדליהו שפד, חיפה

ציונות של

שטיין חנן, ניס ימי יונתן, אטל־קה
ציון, דוד אביב, שולר אר־מנד,
אלפינר מרים, חדרה
9נישואי

שנות ח־70
בביקורו בקריית־כתרילבקא־ארבע, עמד
מזכ״ל ההסתדרות יצחק בן־אהרון על הד
שיגשוג הכלכלי של המתנחלים, המבוסס
על ניצול נערים ערבים בשכר שמונה
ל״י ליום.
חלוקת העבודה לערבים ולימוד התורה
למתנחלים: ציונות שנות ד,־.70
שלמה ארזי, חיפה

הוכחה לכך שמשה דיין רוצה לדפוק
אותכם, ניתנה ביום השלישי שעבר.

הזדעזעתי למקרא המודעה המצורפת
בזה בדבר: מזכירה אלקטרונית, בעלת אפשרות
הקלטה סודית של שיחות טלפון.
מה צריך לחשוב הקורא הישראלי המול-
עט על-ידי העתונות היומית על ״התפתחויות
חשובות״ ועל אי המוסר בשערוריית
ווטרגייט, כשהוא פותח את העיתון ומוצא
מודעה מעין זו! האין צריכה הממשלה
לאסור פירסום מודעות כאלו, הפוגעת
במוסר הציבורי?
שמואל פרובטמן, חולון
• הכוונה ב״הקלטה סודית של שיחות
טלפון״ היא לא להאזנה לשיחות זרים,
אלא להמלטה של שיחת בעל המכשיר
מבלי שהמדבר איתו ידע שהוא מוקלט.

מבקר המדינה
על הדרה

ביודענו, שאתם אולי היחידים המצטיינים
באומץ־לב ובלא משוא־פנים, הח לטנו
לפנות אליכם ולבקיש ממכם להסב
את תשומת־לב הכנסת ודעת־הקהל לביקורת
הקטלנית של מבקר המדינה על
סדרי המינהל בעיריית חדרה.
די לעלעל בדו״ח כדי להתרשם מהאש מות
חמורות ביותר על סכומי כסף גדולים,
שאיש אינו יודע להסביר את היעל-
מם, על ניהול כושל, מחדלים, ליקויים
ועוד.
אנו מקווים, שאתם לפחות תוכיחו שהביקורת
הזאת לא יתכן שתיקבר בדממת
האדישות האופיינית כל-כך לחברתנו.

מודעת המזכירה האלקטרונית
הקלטה סודית

יצחק עמרני, כהן אפרים, פלטי
שתוי, רפפורט יואל, זילבראיר
ה 3ךהאזרחק. ללאומו
את השורות המצורפות כתב ברטולט ברכט לפני כ־ 30 שנה.
למרות זאת תוקפן — כך נראה לי — עדיין עומד.
מר ק. לא נמנה על הגורסים כי הכרחי לחיות בארץ מסויימת. הוא אמר :״אני
יכול לרעוב בכל מקום.״ אולם יום אחד שוטט בעיר אשר היתה כבושה על־ידי
אוייב אותה ארץ אשר בה חי. בא מולו קצין של אוייב זה, והכריח אותו לרדת מן
המדרכה. מר ק. ירד מן המדרכה, וחש כי הוא מתמלא חימח נגד איש זה, ולא נגדו
בלבד, אלא במיוחד נגד הארץ אשר אליה שייך האיש, עד כי הרגיש מישאלה
שתיעלם מעל פני האדמה .״כיצד,״ שאל מר ק ,.״נעשיתי לרגע זה לאומני ז על־ידי״כך
שפגשתי לאומני. והרי לכן יש לשרש את הטיפשות, כי היא מטפשת
את אלו הנתקלים בה.״
(ברטולט ברכט. מתוך :״סיפורי מר קוינר״)
ג. פ ,.מערב־גרמניה

המוסר הציבורי

דימוקראטי !

התלוי
תמונת השנה

הו? לא-

החוק המעניק פטור מצד,״ל לבנות
דתיות, הוא חוק אבסורדי המפלה בין
אדם לאדם. החוק אינו דימוקראטי ומן
הראוי לבטלו.
בדימוקראטיה מתייחסים לכל האזרחים
כשווי־זכויות וחובות. החוק המשחרר בנות
דתיות — מפלה לטובה אזרחים מסוייסים:
במשך השנתיים יכולה הבחורה הדתית
לעבוד וללמוד —
מה שכל חיילת אינה
יכולה.
מד, שחייבים לתקן
בעניין חוק זה:
אם מעניקים פטור
לחלק מסויים של
אזרחים — חייב
חוק זה להכיל את
כלל האזרחים ללא
אפלייה של דת. גיוס מכאן :
בנות מרצון!
דבר זה גם יפטור
את האחראים
מצביעות ושקר: כיום הולכות בנות לרבי,
ותמורת כסף מוענק להן הכשר דתי והכנה
למיבחן הרבנות המייעצת לגיוס!
מאיר מטלון, רמת־גן

אסטרטג

דיין עמד ברחוב דיזנגוף בתל־אביב,
חיכה עד שראה שהעולם הזה יצא לשוק
ולא יוכל לכסות את חתונתו, רץ לביתו
של הרב פירון והתחתן בלעדיכם.
רות שלזינגר, רחובות

0 :1לטובת
שר-הביטהון
במישחק שלכם עם משה דיין, התוצאה
השבוע 0—1 :לטובת שר־הביטחון.
הולך לו השחקן הראשי בקבוצה היריבה
לכם, ומתחתן. כך סתם. בלי לתת לכם
כל רמז ומכניס לכם גול לא־נורמלי.
אבל מה אפשר לעשות? ככה זה בספורט :
פעם מנצחים ופעם מפסידים.
משה נוימן, רמת-גן
• ניצחון חלקי בסיבוב הזה ניצח דוו

חקייץ

כנראה שצריך להכריז על משטר חירום
מדי כל קיץ. אני רק קורא עיתונים —
ומסתבר שלישראלים יש הרבה מד, לאמר
עם עליית הטמפרטורה. חבר מועצה נחטף
— תיירת ניצלה מאונם בהשיבה אגרוף...
חמש מחברותיה לא ניצלו. מה לעשות?
לא אמרו להן להתאמן בבית לפני •ש תבואנה
לביקור בארץ. הקיץ מבטיח הפתעות.
אתם
אומרים — זה היה עשוי לקרות
גם בחורף...
יכול להיות! אבל איך אקשר לא למות
מצחוק — מכת אגרוף...
.0שולפי,י, בריטניה
העולם הזה 1870

105 פר בהגרלה:
פרם ראשון:

סי רתמ רו ץ
פרם שני:

קאר אוו אן
100-1פרסי עידוד נוספים
סיד ח רזרוץ דגסיידאסק קוויו״
נזצויידת בנזנוע ח*צונ• ״גוהנסון״ 115ב יס

קאראוואן משפחת• חוזודד

תנאי ההשתתפות בהגרלה :
מתחת לפקקי ״טרופי״ הופדסו אותיות המרכיבות את השם ״טרופי״.
שלח פקקים המרכיבים את השם ״טרופי״ ותשתתף בהגרלה.
את הפקקים שלח בדואר רגיל לת. ד 14254 .ת״א, עבור מבצע
״טרופי־ים״ .יחד עם הפקקים השלם ושלח את הסיסמא: טיטן
ההיכר של הטוב ביותר...

ם ם !0 . 2פ ר ׳ בליהגדלה :

1 0 0 )5 1
סי רו ת מ

תיק י

תנאי הזכיה: מתחת לפקקי ״טרופי״ הודפסו ציורים שר פרסים :
סירת גומי ; מזרון ים ; תיק ים ; כדור ים.
שלח בדואר רשום פקק עם ציור של אחד הפרסים ותקבל את זכייתך בלי הגרלה. את הפקק
שלח לת. ד 14254 .ת״א עבור מבצע ״טרופי־ים״ .יחד עם הפקק השלם ושלח את הסיסמא :

סי מן ה הי ב ד עו ל ה טו ב ביו ת ר
8000 בדודי ם

פרסום ארמון בע״מ

2000

מזרוני ,

יודעת על מה מדברים ויודעת מה
^ עושים. על הקרמים שלה לטיפוח העור
אינה מדברת ואינה מספרת.
היא משלמת רק 6.75ל״י. עבור הקרמים
שלה:
ווו 6 0 6 3זגו)5ו\/10ז 3 066 )5ץ73
(סססק ח9 51<1ח21 חט{5ו 0כן 73^3 066

היא בדקת ויודעת כי הקרמים
של״תיא־ בין הטובים ביותר לשמירת עור
בריא, צעיר ורענן.
הקרמים שלה מכילים את
חידושי המדע האחרונים, פעילים ושומרים
על הלחות הטבעית
של עור הפנים החיוניים לגמישות
העור ושמירתו צעיר, גמיש ורענן.
לכן תני ל״תיא״ליפות אותך

בי תיא־פירושה תהיי יפה אשה.

ססס851\ 1

!\<.ו/.ו< 1דו5ו 0וץ
26 5 3 0 0חו 511ו1\/10
5100זססץ 15665־0001
ק 5166ט סץ 1116 יעע

ס 0נמאע $
765 רזטז. ^0*5
ו ״*5ז סג*י׳ 65י׳ ? 0?1ח ^

^ 6165510910

* ,זטס חץ־ז 5100,6 \/0ץ ז 6׳׳\ 6
ץ03ץ־ז6׳\6

ו־ בארר־ורשבסקי

י׳ען7ם י>זי׳ 1870

נלי ת ב

קבוצת הומו־סכסואלים יוצאת בהאשמה נגד המישטוה, מישמויהגבול והנודע! ת

הם מ תעדדי ם
כהומו־סכסואד
מר אורי אבצרי,
אנו, אזרחי מדינונ-ישראל, אנשים מכל שיכבות החב-
רה, בני בל הערות ובעלי כל חעישוקים: החל מחיילים
וסטודנטים וכלה ברופאים ועורבי-רין, רווקים בנשואים
— אשר הדבר היחידי המבדיל אותנו מכלל הציבור
הוא חיותנו הומוסבסואלים, פונים אליך, באל
אדם אשר פעל לא מעט למעננו במלחמתנו הצודקת,
ואשר הינו נקודת־אור בכל אפילת ההתנכלות וחשינאה
מצד גופים רשמיים במדינת-ישראל, ומבקשים את

עזרתו•
מזח מיטפר חודשים, הננו נתונים לרדיפות, לעלבונות
ולהשפלות מצד גופי חמישטרח השונים, הבו-

הנ ״ דחעברה לי ד

כלפינו, לעומת שנים קודמות. ושום סימן אינו מראה כי
רדיפות והשפלות אלה עומדים להיפסק בעתיד. להי־פך,
מדי יום ההתעללויות הולכות ומחריפות.

מעשים אלה מבוצעים נגד אזרחים שלווים, הממלאים
את חובותיהם למדינה בנאמנות, החיים את חייה
והבונים אותה כשאר האזרחים.
כל זאת מבוצע נגד אנשים אשר כל רצונם הוא
לחיות בשלווה עם אנשים הדומים לחם, ואשר בגלל
הרדיפות, האפלייה בחוק והתנכרות החברה הישראלית,
מתייראים לחשוף את עצמם, וחייבים להסתיר את
נטיותיהם, ומשום־כך אינם יבולים להרים את ראשם
ולצאת למילחמה על זכויותיהם החברתיות הצודקות —

עובדה המביאה את המישטרח לנהוג בחם בכל העולה
על רוחה, בלא שתחשוש לתשובה נגדית או לביקורת.
לכן אנו פונים אליך, מר אבנרי. אנו מאמינים
ומקווים שיש בכוחך לחשוף בפני הציבורוהכנסת
את הזוועה המתחוללת עלינו, על־מנת שינקטו צעדים
להפסקת הדיכוי, הרדיפות והטרור, המבוצעים נגדנו,
והחופבים אותנו לחברה נרדפת, מדוכאת ומושפלת
במדינת־ישראל, לכאורה בעלת החברה המתקדמת וה-
מישטר הדימוקרטי.
ועל זאת תשולם.
בכבוד רב
הומוסכסואלים.

• אורי אבנרי הגיש בכנסת שאילתה לשר־המישטרה
על העובדות המוזכרות בנזיכתב זה.

פסח הגן ו ה שו ט ר
שי שב בחובהה חי!
גז מ ד מי עללא שום
סי בהעלהב חו ר
שעמד בפחח
ללים את חמישטרה, מישמר־הגבול והבולשת האזרחית,
במקומות המיפגש שלנו בעיר תל-אביב.
מעשים אלה, החוזרים על עצמם בימעט מדי יום,
נוגדים את הצהרת דובר המישטרה, שהובאה לא מכבר
בעיתון ״הארץ״ ,האומרת, בין היתר, בי אין המישטרח
רודפת או מעונייגת לרדוף את ההומוסבסואלים. במו
בן, הם מנוגדים לאופייה של כל חברה דימוקרטית ומתקדמת,
ומקבילים בחריפותם לפעולות שנוקטים שיל-
טונות במישטרים טוטליטריים מטויימים כנגד מיעוטים.

מעשים אלה, המבוצעים בעיקר, ובמלוא חריפותם,
בסביבות ״גן העצמאות״ שליד מלון ״חילטון״ בתל-
אביב (מקום מיפגש חומוסבסואלים ידוע ומוכר לכל),
בוללים, בין השאר :
• מארבים בתוך חגן על״ידי המישטרה (מישמר-
הגבול, בולשת) או פשיטות-פתע ברחוב שלפניו, המסתיימים
בדרך כלל במעצר מיס׳פר ״חשודים״ והושבתם
למשך מיספר שעות בבית-המעצר ״אבו-בביר״ ,תוך
מסירת הודעה להוריהם, לרוב על מנת שיבואו ויוציאום
(להזכירך: חיילים וסטודנטים) >
• תפיסת בחורים והבאתם במכות קשות (הכוללים
בעיטות, אגרופים וסטירות) ,העלבתם בעלבונות
ובינויי״גנאי שונים, חקירתם בצורה משפילה ומאיימת,
הזהרתם לבל יחזרו למקום ן
• התזת גז מדמיע על פניהם (לפחות בפעם אחת
עברה ניידת מישטרה לפני פתח חגן, ושוטר, שישב
בתוכה, התיז, ללא שום סיבה המתירה זאת, גז מדמיע
על פניו של בחור שעמד בפתח, ולפני שהבחור
הספיק להגיב, נעלמה הניידת כלעומת שבאה) ,וכדומה
(עוד רבים, שונים ומשונים המעשים מבדי לפרטם פה).
למותר להזכיר פעולה המבוצעת זה מיספר שנים,
והיא לקיחת פרטי האנשים על-פי תעודות הזיהוי שלהם.
בל זאת נעשה באופן שיטתי במעט מדי יום, וזאת
ללא שו םמעשיפרובוקציה, אלימות
פיזיתומילולית, או בל מעשיםאח רים
כנגד המ יש טרח, או אזרחים אח ר
י ם, היכולים להצדיק שינוי ביחסה של המישטרה

הכניסה לגן־העצמאות בתדאביב: זוג נכנס בלילה 1

תמרורים
נחוג. יום־הולדתו דד 44 של שגריר
בארצות־ישראל
שמחה
ד,ברית
דיניץ,
שהיד, קודם
מנהל מישרד
ראש־הטמשלד, גולדה
מאיר.
נחוג. יום-
הולדתו ד 60-,של
מי שהיה מפקד ה*
לח״י אחדי רצח
(-״יאיר״) אברהם שטרן, נתן י׳רין*
מור, שנולד בפו לין,
היה קצין בי-
ת״ר בפולין, עודד
העיתון ד,אידי של האירגון הצבאי הלאומי
די טאט (המעש) ,עלה לארץ ב,1941-
הצטרף ללח״י, נעצר על־ידי הבריטים,
ברח ממחנה המעצר בלטרון, כתב בעיתוני
המחתרת, נעצר אחרי רצח הרוזן
פולקה ברנאדוט יחד עם מאות חברי
לח״י אחרים, נבחר
#י הראשונה לכנסת
כראש רשימת לוחמים.

זונה. לתפקיד
הפרקליט הצבאי
הראשי, במקומו
של אל״מ צבי
הדר הפורש מצד,״ל,
סא״ל צכי
ענ ה ר ( )38 שהועלה
לדרגת אל״מ.
יליד תל־אביב, בוירין־מור

בית־הספר ל-
מישפט וכלכלה ב-
תל-אביב. התגייס לצה״ל ב״ 1952 ומ־1954
עד 1961 שימש קצין מטה בפיקוד צפון.
את שירותו המישפטי החל ב־ 1965 כשמונה
לסניגור בפיקוד דרום, זב־ 1967 מונה
ליועץ מישפטי למפקד כוחות צד,״ל ב־רצועת־עזד,
ובצפון־סיני. מ־ 1971 שימש
כפרקליט פיקוד המרכז.
נולד. לאיש יחסי הציבור ני סן מ •
מור ( )34 ולאשתו צימוד גך מדד (,)30
בן שני: יו א מי לבני הזוג בן נוסף בגיל
חמש.
נישאו. יצחקג׳י ג לי, לשעבר
מלוחמי יחידת הקומנדו ,101 שנפל בשבי
ירדן אחרי פעולה
קרבית בשטח ירדן,
ועידית כק.
לשניהם אלו הם
נישואים שניים.
נפטר. במטוס
שטס מעל
דאבלין, מהתקף-
לב, בגיל ,46 מנהל
להקת ד,באלט של
שטוט־תיאטרון
גארט,
הכוריאוג-
ראף הבריטי יליד
ג׳י ב לי
דרום־אפריקד, כ־׳ון
קראגקו, שהחל
את דרכו כרקדן בלהקת המחול של אוניברסיטת
קייפטאון, הצטרף ב־ 1946ל-
ללהקת הבאלט סדלרס ולס בלונדון
וב־ 1961 קיבל לידיו את ניהול להקת
ד,באלט של שטוטגארט שהפכה לאחת הלהקות
הנודעות בעולם.
נפטר. בגיל ,64 שלושה שבועות
לאחר שנישא לאשתו הרביעית האחות
דיאונה פרל שטיפלה בו מאז לקה בהתקף-
לב לפני חצי שנה, מחבר הבלשים הפודה
ביותר בעולם ג׳ ץ קיריזי, שכתב במשך
40 שנה 560 ספרים. בן למישפחה ענייה,
לקה בגיל שנתיים בשיתוק ילדים והחל
הולד רק בגיל שש, סיים את לימודיו
בגיל 14 וקיבל 743 סירובים ממו״לים
לפני שפורסם ספרו הראשון. ספריו נמכרו
ב־ 60 מיליון עותקים ב* 23 שפות.
נפטר. בהרצליה, בגיל 81 שמחיה
אסכש, אביהן של אשת שר-החוץ סוזי
אבן ואורה הרצוג אשתו של אלוף (מיל).
חיים הרצוג. יליד שכונת נווה־צדק בתל-
אביב, גורש ב־ 1916 למיצרים, שימש כמהנדס
ראשי לחשמל בחברת תעלת־סואץ
באיסמעיליה וממייסדי מפעלי החשמל הראשונים
במיצרים, זכה לעיטור של ממ שלת
הולנד על תרומתו למיפעל תעלת-
סואץ, חזר לארץ ב* 1948 והיה אחד מחברי
הנהלת המייעל לכימיקלים ופוספטים.

יזיי-

ך* איזה שהוא מקום בעולם יושבת ועדה בינלאו־מית,
האחראית לחלוקת התוארים במישפחת העמים.
הוועדה היא ריבונית. היא קובעת מי ראוי לקבל תואר
של אומה, ואת הזכות להקים מדינה — כמו הוועדה
בטכניון החיפאי, למשל, הקובעת מי זכה בתואר מהנדס,
וראוי לעסוק בעבודות הנדסה.
כל ציבור בעולם, המבקש לזכות במעמד רם זה, מגיש
לוועדה בקשה בכתב, בשלושה עותקים, בצירוף מיס-
מכים ותמונות. הוועדה מעיינת בבקשה ומקבלת את הח לטתה.
החלטה זו היא סופית, ואין עליה עירעור.

הוועדה נם מטפלת במיקרים שד אומות
שזכו כתואר, אף איכדו אותו לאחר מכן כשל
התנהגות כדתי־ראוייה — כמו למיטל אדריכל,
שבניינו התמוטט.

זה היה כן־ :הוועידה דחתה את הצעת
המלך עכדאללה. אולם החלטה זו לא פורסמה
מעולם. עכדאללה, ששלט ככל כלי־התקשורת,
פירסם החלטות שפיכרק. כעזרת הכולשת וה
צכא סתם את הפה לכל מי שהעז להתנגד.
ב* 19 שנות השילטון הירדני בגדה, עברו מאות פלס טינים
את חדרי־העינויים של הבולשת הירדנית ונמקו
במחנות־ריכוז, בשל התנגדותם לשילטון הירדני בפלסטין.
האמת ההיסטורית היא זו: מעולם לא קיבל על עצמו
העם הפלסטיני את השילטון הירדני. מעולם לא היתה

פסקי־הדין של הוועדה מתפרסמים בביטאון רישמי,
המגיע רק לידיהם של אנשים ספורים ומובחרים.

כמו משה דיין.

כל אחרי כל הנימוקים האלה, עוד יש לדיין ני-
מוק נוסף: המנהיגים הפלסטיניים, שאינם חיים תחת
שילטון דיין־את־חוסיין, רוצים ביישות פלסטינית שלא
תתקיים לצד ישראל, אלא במקומה. ואכן, על כך
הם מכריזים השכם והערב.

אולם גם כשטח זה יש לי חדשות לדיין.

אך מתוף מכול הנאומים מסוג זה, מזדקרים
כמה נאומים, שמשה דיין עצמו רואה כהם
נאומים־לנצח. את אדה הוא קורא מן הכתב,
והוא דואג דפירסומם למען הדורות.

אין זה מיקרה שמצריים החלה, לפתע, דוגלת במדינה
פלסטינית. אין זה מיקרה שבורגיבה התחיל שוב
לדבר על החלוקה. אין זה מיקרה שניכסון וברז׳נייב הזכירו
בפעם הראשונה את הפלסטינים.

יש לכך הסכר פשוט מאוד: גם כקרב המחנה
הפלסטיני, המאוגד כ״אירגון לשיחרור
פלסטין״ ,הולך ומתגבש בשקט רוב למען הקמת
מדינה פלסטינית לצד ישראל, כפיתרון סביר
יחידי הניתן לביצוע.

כזה היה נאום־ההספד שלו על קבר רועי רוטנברג
במאי 1956״דור התנחלות אנו, ובלי כובע־הפלדה
ולוע־התותח לא נוכל לטעת נ1ץ ולבנות בית כזה
היה נאומו בפני הנוער ברמת־הגולן בקייץ 1968״אל
יימצא יהודי שיאמר: סוף פסוק. זהו תהליך שטרם בא
אל סיומו כזה היה נאומו כעבור כמה ימים בפני
בוגרי פו״ם( :״נגזר עלינו לחיות במצב של לוחמה מתמדת
עס הערבים
הנאום בטכניון מצטרף לסידרה זו. דיין דאג לפרסמו
כבר למחרת היום, מילה במילה.

שמענו על כך רבות בבולוניה. עצם הסכמתו של יאסר
עראפאת להופעת מישלחת פלסטינית רישמית בצד המיש־לחת
הישראלית שם (״שיבוא אפילו משה דיין!״) היה
סימפטום לתזוזה השקטה בכיוון זה.
אין לי שמץ של ספק שדיין יודע זאת, ופוחד מכך.
ל כן הוא נזעק לסתום הגולל על ״פלסטין המדינית״.

ואכן: כנאום זה פוסק משה דיין את פסק•
דינו הסופי כעניין הפלסטיני.

דיין מתקדם יותר. היתה פלסטין. אכל היא
הלכה לעולמה, המיסכנה, נקכרה, וזהו זה.

איך קרה מיקרה טראגי זה? רשות הדיבור למשה דיין:
״בסטאטוס המדיני (של פלסטין) התחוללה מהפכה
טוטאלית. המנדאט בטל, ולאזרחות הפלשתינאית שוב לא
היתה שום משמעות. מערבה מהקו הירוק קמה ישראל...
ומיזרחה לו — ביוזמת התושבים הפלשתינאים שמנו אז
כחצי מיליון נפש — הוחלפה האזרחות הפלשתינאית
בירדנית. כבירת הגדה המערבית הוכרה עמאן, ולא
ירושלים.
״לוא רצו הפלשתינאים לשמור על יישות מדינית פלשתינאית,
זו היתה השעה לעשות זאת. אך לאחר שהיהודים
הקימו בחלקם הם של פלשתינה את ישראל, העדיפו הערבים
להצטרף לממלכה הירדנית ולוותר על ייחודם המדיני
הפלשתינאי, ובזאת נסתם הגולל על פלשתינה המדינית.
״היתה פלשתינה ואיננה עוד.״

חד וחלק. נסתם הגולל. היתה ואיננה. ברוך
דיין אמת.
** כיוון שדיין עצמו מסר את התמליל לפירסום,
} 1₪לזכר הדורות, הוא העמיד אותו לביקורת ההגיון.
נתחיל בקביעה המעשית: ביוזמת ״התושבים הפלסטי ניים״
הוחלפה האזרחות הפלסטינית בירדנית. הם קבעו
את בירתם בעמאן. הם העדיפו להצטרף לממלכה הירדנית,
ולוותר על ייחודם המדיני.

ככל התיאור הזה אין שמץ של אמת.

באותה מידה של אמת אפשר לומר: ביוזמת התושבים
הפלסטיניים הוחלף ב־ 1967 השילטון הירדני בישראלי.
הם קבעו את בירתם בקריית־הממשלה בירושלים המע רבית.
הם העדיפו לחיות תחת שילטון־הכיבוש הישראלי.
או: ביוזמת התושבים הצ׳כוסלובקיים בא בשנת 1940
השילטון הגרמני במקום השילטון הצ׳כי. הם קבעו את
בירתם בברלין. הם העדיפו לחיות בפרוטקטוראט של
הרייך, ולוותר על ייחודם המדיני.
תחת שילטון ישראלי חיים עתה עשרות מנהיגים
פלסטיניים, שהיו עדי־ראייה ל״מהפכה הטוטאלית״ שהבי אה
לסיפוח הגדה המערבית לממלכת ירדן. אחד מהם
הוא עזיז שחאדה, המנהיג הוותיק מרמאללה. הוא היה
נוכח בוועידה, שבה קם הדבר.

אין הם רואים טעם להצהיר על כך בקולי־קולות,
כאשר מימשל־הכיבוש הישראלי מכריז כל שני וחמישי
על התנגדותו הנחרצת לרעיון זה, ומאיים על חסידיו
במאסר ובגירוש אל מעבר לירדן.
משה דיין אינו חייב להאמין לדברי, כשם שאני בהחלט
איני מאמין לדבריו. למרבה המזל, אין כלל צורך
לסמוך על אמונה. יש דרך פשוטה לגלות מה רוצים
מיליון ורבע הפלסטינים הנמצאים תחת כיבוש ישראלי.
הבה נסכים לעריכת מישאל־עם דמוקראטי וחופשי,
תחת פיקוח נייטרלי, בקרב העם הפלסטיני, ונציג בפניו
את שלוש האפשרויות: חזרה לירדן, מימשל צבאי נצחי
של משה דיין, או הקמת מדינה פלסטינית חופשית.

אני מוכן להתערב עם משה דיין על כד
מתקופת־הכרונזה ש־^ 90 של תושבי השטחים
המוחזקים יצביעו כעד הפיתרון השלישי.

ין והי התמונה המתקבלת מן הנאום שנשא משה דיין
( ביום הרביעי האחרון, בפני מקבלי התוארים בטכניון.
נאומיו של דיין מתחלקים כללית לשני סוגים, שיש
להבחין ביניהם היטב.
יש נאומים־לשעה, שאין להם מטרה אלא לבלבל את
האוייב, או לזכות בכותרת של עיתון־ערב. נאומים אלה
נשכחים בו ביום. דיין עצמו סומך על שיכחה רחמנית
זו, שכן נאומיו אלה סותרים זה את זה בקצב מסחרר.

יין אינו אומר, כמו גולדה מאיר ,״פלסטין יוק״.
לא היתה ולא נבראה, אלא משל היתה.

אכל רצה המיקרה שדיכרתי עם שניים מן
האדכעה מלכ אל לכ — והריני יכול להצהיר
שהם נכפפים, להקמת מדינה פלסטינית חופשית
כגדה-המערכית (ורצועת־עזה).

לא מפני •טנסתם, הגולל המעשי, אלא מפני
שלא נסתם הגולל. המת מסרב למות. הז״ל
אינו מזדלז״ל.

לפני שנסתם הגולל״
הכרעה דמוקרטית, בהצבעה חשאית וברוב דיעות, למען
הצטרפות לירדן. מה שאירע לא היה אלא אקט ברוטאלי
של סיפוח, בידי שילטון דיקטטורי אלים.

ושוב, יש דרך פשוטה להעמיד גם זאת במיבחן. תו-
דיע־נא ממשלת־ישראל על נכונותה לתמוך בהקמת מדינה
פלסטינית חופשית ולהחזיר לה את השטחים הכבושים
בגדה המערבית וברצועת־עזה. תקרא למנהיגות הפלסטינית׳
באשר היא, להיכנס למשא־ומתן על בסים זה. נראה
מה תהיה התגובה של מנהיגי פלסטין בגולה.

זה קרה לעמים רכים כהיסטוריה. זה קרה,
לא פעם, לעם היהודי. אין ככך דכר היכול
״לסתום את הגולל״ על זכותו של עם לחרות.

אני מוכן להתערב •טוב עם מיטה דיין —
הפעם על ארון־מתים אנתרופואידי מדיר-אל-
כלה — שנשמע זמירות חדשות מן הצד השני.

^ כל נניח, לרגע, שהעם הפלסטיני היה באמת מה־ליט,
באופן חופשי, להסתפח לממלכת ירדן.

^ עשי הפלסטינים בעבר לא ״סתמו את הגולל״
על ״פלסטין המדינית״ .אין אומה מאבדת את זכויותיה
הלאומיות בעיקבות שגיאות או מפלות.
השאלה העומדת בפני ישראל איננה: האם ראויים
הפלסטינים למעמד ולחרות לאומית? אין אומה עומדת
בבחינות־בגרות, ואין ועדת־הסמכה המחלקת תעודות.

אז מהז

לכל אורכה של ההיסטוריה יש דוגמאות של עמים
.שונים ורבים, שהסכימו במשך זמן־מה (מרצון או מאונם)
לחיות בכפיפה אחת עם עם שכן, עד שהגיעו לכלל מסקנה
שכדאי לחיות לבד, במיסגרת מדינית ייחודית.
הפולנים חיו תחת שילטון העם הרוסי, עם סלאווי
כמוהו. הנורבגים חיו תחת שילטון העם־האח השוודי.
ההונגרים חיו תחת ״הכתר הכפול״ של הקיסר האוסטרי.
האם בגלל אקט חד־פעמי — אפילו מרצון — של
קבלת עול שילטונו של שילטון זר ,״נסתם הגולל״ על
זכותו של עם לייחוד מדיני משלו?

השאלה העומדת בפני ישראל היא: האם
נהייה אי-פעם כשלום, מכלי יטהפלפטינים
יכואו אל המנוחה ואל הנחלה כמדינה משלהם ץ

הסיכסוך נמשך מזה שלושה דורות. עמדנו בשלוש מיל-
חמות גדולות, שכולן נגרמו במישרין או בעקיפין על־ידי
הפלסטינים. הטרור והטרור־הנגדי שולטים בחיינו. המיל-
חמה הבאה תתחולל במוקדם או במאוחר.

הטענה גוכלת בילדותיות. היא מוכיחה, לכל
הפחות, כורות היסטורית נוראה.

כל זה אינו מדאיג את משה דיין, מפני ש
צעיר־נצחי זה מתייחס אל המילחמה כאל מצב
טכעי ורצוי.

^ כל למשה דיין יש עוד קלפים בשרוול. הוא שולף
\ £אותם כמו קלפן מומחה בספינת־הימורים על גלי
המיסיסיפי. ארבעה ג׳קים.

ארכעה עסקנים פלסטיניים אמרו לו שאינם
רוצים להיפרד מירדן.

הוא חזר אל נימה זו גם בנאומו בטכניון :״אין טעם
להתעלם מן המציאות, ובוודאי שלא לטייח אותה או אף
למרוח אותה בשמן־זית זך, כאילו הנפגעים היחידים מהגשמת
הציונות היו הייתושים והביצות שייבשנו.״
ובכן, היו שלושה קורבנות: יתושים, ביצות ופלסטינים.

בראבו! ארבעה עסקנים שלמים, בגודל טבעי!
מי הם הארבעה?
שניים מהם היו שרים בממשלת חוסיין. שניים מונו
על־ידי חוסיין כראשי־ערים. אחד היה מושל־מחוז מטעמו.
אילו התגעגעו ארבעה אלה אל שילטון המלך, לא
היה בכך שום פליאה. עדותם היתד. שווה בדיוק כמו ארבעה
שרים צרפתיים בווישי, שתמכו במרשאל פטן ; או
ארבעה עסקנים צ׳כיים, שקיבלו מישרות רמות בפרוטק־טוראט
הנאצי.

* תמונה זו צולמה בתהלוכת האחד במאי 1944 בתל־אביב.
היא מראה את חברי ברית פועלי פלסטין, שהיתה
מסונפת להסתדרות. על הדגל מופיע בצורה בולטת השם
פלסטין — בסתירה גמורה לדברי גולדה מאיר.

הייתושים והביצות נעלמו. אכל הפלסטינים
לא נעלמו, וגם לא ייעלמו. עם אינו נעלם מן
ההיסטוריה מפני שמשה דיין סותם עליו את
הגולל כהכל-פיו.

ו ה גי ד ה

העלאת מחירים בשקם -

יחד עם זה, למדו כל המפרסמים לדעת,
כי מפרסם שיוסיף 25 אחוז למחיר הרשמי
— יקבל שטח פירסום מיידי. כאשר נודע
הדבר למפקח על המחירים, התערב במהירות,
הותיר לעיתונים רק פנייה לביה״ם.

ההקפאה -
ו 7ל 3ודח

של כיבוש השממה

״הממשלה תיכננה את האינפלציה —
והיא יודעת מה היא עושה ...כאשר יש
אינפלציה והמחירים עולים, משתנה גודל
הנתחים שמקבלות הקבוצות השונות. נראה
לי כי נהנו מן התוספת דווקא הקבוצות ה־

ח״ם טוטו 1שותניו
הפסידו מיליון וחצי ד י
הישיבה המרתונית התנהלה כמעט כל
חיום, נמשכה ללא הפסקה לתוך הערב,
ונסתיימה עם שחר.
בסופה, יצאו חיים טופול ושותפיו בהפסד
של מיליון וחצי ל״י.
הישיבה נערכה במישרדו התל־אביבי
של עורך־הדין רם כספי, שייצג את חב-
רת־התעופה כנף. לידו ישבו מנהל החברה,
סגן־אלוף (מיל ).אריק אכמון, ובעל
המניות הראשי שלה, דויד (דדי) בורו־ביץ.
מהצד השני של השולחן ישבו נציג
חברת־התעופה יעף.
עם פתיחת הישיבה, הודיעו כספי ובו־רוביץ
לנציגי יעף שהמו״מ חייב להסתיים

האינפלציה — מתוכננת !
חזקות, בעוד שמצבן היחסי של השכבות
מעוטות־היכולת הורע.״
פרופסור חיים בן־שחר נ״ידיעות
אחרונות״ מיום .29.6.73

חורה למציאות
רצת והטיפה האפילו
על השביתות

יום לאחר עירסום צו הקפאת המחירים,
הוציא השקם באל־עריש מחירון
חדש, שבלל העלאות עד ; 803 ומעלה.
עשרות חיילים, ששקם זה מהווה את
מרבז־חקניות היחיד שלחם, נדהמו כאשר
נדרשו לשלם תמורת זוג גרגי״צמר פשוטות,
למשל 9.3 ,לירות, במקום .4.35
העלאות דומות נקבעו למוצרים אחרים.
דוברת חשקם הגיבה על פך, פי פל העלאות
הן במיסגרת החלטות הממשלה.

העסקים הפורחים

פרופסור חב״ש

העם

בגיגוו להקפאה

העיתונים היומיים ־ למאבק
נו.ד הקפאת המחירים
העיתונים היומיים עשויים לפנות לבית־המשפט,
כדי לקבל אישור חוקי להעלאת
מחירי המודעות שלהם — העלאה שנאסרה
במסגרת הקפאת המחירים.
צעדם זה של העיתונים יהיה בתגובה
על צעדו הנמרץ של ד״ר משה מנדלבאום,
הממונה על המחירים, שהורה לעיתונים
לבטל את כל העלאות המחירים,
עיתוני הבוקר והערב, שהקפאת המחירים
תפסה אותם בשעה קשה של מחסור
מאיים בנייר, ניסו להוציא לפחות קצת
מתוק מהעז: בעקבות הקטנת מספר עמודי
העיתונים, בגלל מחסור זה, הודיעו העיתונים
למפרסמים כי הם מצמצמים את שטח
המודעות העומד לרשותם. וכן אינם יכולים
להתחייב לגבי מועד פירסום המודעות.
במדינה שבוע אחרי שהמדינה כולה היתה שקועה
בפרשה פלילית היסטורית מלפני 40 שנה,
ונדמה היה כי הוויכוחים החמים במדינה
יתנהלו מעתה והילד לאור הזכרונות, הספיקו
כמה טילטולים להחזיר העם למציאות.
תחילה היתד, זאת פרשת חטיפתו של
הילד ג׳קי אלבו מיהוד, שהבהירה כי פרשה
פלילית אקטואלית, אפילו שלא על
רקע פוליטי, עשויה להסעיר יותר מאשר
שערוריות ארכאיות.
אלא שגם עלילת מתח פלילית זו דעכה
נוכח שני מעשי הרצח, בפאריס ובוושינגטון׳
ששבו והטילו מחדש את אור הזרקורים
על בעיותיה האמיתיות והיסודיות
של המדינה.
מול שפע כזה של אירועים, אפשר היה
לשכוח ששביתת הרופאים עומדת להכנס
לחודשה ה* 2וששביתות נוספות מאיימות
להשבית את המשק הציבורי והממלכתי בישראל.
למרות החום והשביתות אי־אפשר
היה גם השבוע להתלונן שהחיים בישראל
אינם גדושי הפתעות.

מלחמת אחים צפויה בין המושבים שדות
ודיקלה בפיתחת דפיה.
שני המושבים מתפרנסים בעיקר מניצול
העבודה הזולה של הבדואים באזור —
שהיו בעבד בעלי האדמות השייכות כיום
למושבים, ונאלצים לעבד אותן בשכר
רעב, בנוסח: אדמתכם לנגד עיניכם וזרים
יושבים בה.
מושב דיקלה לא הסתפק ברווח מעבודת
הבדואים, גילה יוזמה, קיבל לחכירה
לנצח את חוף הים שהיה בעבר של ערביי
זוויד. המושב גובה 4לירות מכל מכונית
חונה, מרוויח גם על מכירות משקאות
ומזון בחוף. כן גובה הוא 20ל״י מכל
הרוצה לרכב 10 דקות על גב גמל.
מקור הכנסה זה מצא־חן גם בעיני
מושב שדות, שקיבל בימים אלו זכיון
על קטע החוף שהיה שייך לשבט חרובה.
חוף זה כולל מפרץ דייגים נאה ושורת
תמרים לאורך הים. המקום פותח בשנות
ה־ 30 על־ידי מושל בריטי נאור, שהקים
במקום רשת־השקייה וחקלאות ענפה.
אולם מאז הכיבוש הישראלי מוזנח הטיפול
ברשת, כדי להרסה ולגרום לנישול
הבדואים מן המקום.

הממשלה
ה ח תו דהוהעכבר
מי ישבר ראשון
במישחק הלחצים
י בין כולדה לדיין?

״נור לוששיוד :
וסרק את מוט, פרידמן
קונצרן כור הודיע לברון רוטשילד, כי
אם לא יסלק את מוטי פרידמן, גיבור
פרשת נתיבי־נפט, מתפקיד יושב״ראש

״הקפאת המחירים הזאת היא: מלכודת
שההסתדרות נכנסה לתוכה ...כי מה יהיה
בעוד כמה חודשים? המחירים יחזרו לעלות.
אבל אם נעבור את התקופה של
לפני הבחירות, הכוח של האיגודים יהיה
יותר חלש — וזאת המטרה של התרגיל

פרופסור אפרים קליימן ב״מע־ריב״
מיום . 29.6.73

משקיע טופוד
עסקי־אזויר
לפני שבע בבוקר — שאז הם טסים
לניו־יורק — או שהעיסקה בטלה. שעתיים
לפני שעת האפס, נחתם ההסכם
— בכתב־יד, בהיעדר מזכירה.
יעף חיסלה את עסקיה כשלזכותה
רכוש של כחצי מיליון ל״י, ונגדו חו בות
של כשני מיליון ל״י. בהפסד בסך
מיליון וחצי ישאו בעלי חמניות: חיים
טופול ואיש־העסקים הבינלאומי, דב
גוטסמן, היושב בלונדון, שהחזיקו במח צית
המניות, ומשפחת מיבר, שהחזיקה
במחצית השנייה.
מיבר היה בזמנו שותפו של מאיר
סימון, בעיסקת זיוף השטרות וההונאה,
שעליה נידון סימון למאסר ממושך. מיבר
נמלט אז לחו״ל, חזר לאחר זמן, ועומד
עתה לדין.
גוטסמן היה בעבר מנחלה של חברת
דיזנגוף־מערב־אפריקה, החברה הממשלתית
שסחרה עם אפריקה. לאחר שעזב
את החברה, עבר לנהל, מלונדון, עסקים

עצמאיים עם ארצות אפריקה השונות.
השותף השלישי, טופול, לא התעניין
מעולם בעסקי־האוויר, או בעסקים אח רים,
סמך בשקט על שותפיו, אנשי־העסקים
הממולחים.
המתחרה של יעף, חברת כנף, הורכבה
מקבוצה נמרצת של קציני צה״ל
וטייסים משוחררים, שהיכתה את יעף
בכל מקום. המכה האחרונה שהונחתה
על יעף: זכייתה של כנף ממיכרז של
מישרד הביטחון, שניתן עד אז כל השנים
ליעף.
יעף החלה מפסידה כל חודש רבבות
לירות. כנף, לעומתה הרוויחה, הלכה
מחיל־אל־חיל.
המו״מ על מכירת יעף לכנף החל לפני
כחצי שנה, נסחב בגלל תיקוות בין ליה
לעזרה ממשלתית. בעבר קיבלה כבר יעף
הלוואה יוצאת-דופן של 700 אלף לירות
מהחברה הממשלתית לפיתוח התיירות
— בתירוץ כי היא מפריסה תיירים. או לם
לכנף סירבו לתת הלוואה כזו.
אך לבסוף לא עזרו כל הפרוטוקציות
והקשרים, והיעילות המסחרית של כנף
הכריעה את הכף.
עתה, נותרה כנף, שהתמזגה לאחרונה
עם ארקיע, חברת-התעופה הפניס״אר-
צית היחידה.

מנהל פרידמן
״או הוא — או אנחנו״
מועצת המנהלים של מיפעל התרופות
פלנטקס — תבטל כור את רכישת מח צית
המיפעל על־ידה.
כור נכנסה לשותפות בפלנטקס למרות
שהמיפעל כושל ומפסיד במשך כל
השנים. החטיבה הכימית של כור זקו-׳
קה לייצור תרופות, כדי לפתח את ייצור
הכימיקלים שלה, ופלנטקס נראה לה
כמתאים.
לאחר שכור רכשה את מחצית המיפ-
על, הודיע הברון רוטשילד כי מינה את
מוטי פרידמן כיושב־ראש מועצת־המנה־לים
מטעמו. עתה, באה תגובתה החד־משמעית
של כור.

לא אחת הושוותה צורת הניהול של
ממשלת ישראל בידי גולדה מאיר, לדרך
בה מנהלת גננת גן־ילדים. לאחרונה נראה
היה כי הגננת עצמה הצטרפה למשחקי
הילדים בגנה. מזה כמה חודשים היא
מנהלת עם אחד משריה הבכירים, שר-
הבטחון, משחק של חתולה ועכבר.
עוד לפני חודשים רבים איים דיין כי
לא יצטרף לממשלה הבאה ואולי אף לא
ירוץ ברשימת המערך לכנסת, אם המצע
המדיני של המערך לא יניח את דעתו.
כוונתו היתה ברורה. מאחר שאינו יכול
להשיג במצב הקיים הישגים פרסונליים,
הוא יראה כהישג את הקשחת המצע ב־כיוון
סיפוח זוחל של השטחים לישראל.
לצורך זה תבע דיין בירור מדיני עם
גולדה. גולדה דחתה את מועד הדיון ככל
האפשר. היא ידעה שככל שיתקרב מועד
הבחירות, יקשה על דיין לאיים בפרישה
יחד עם תומכיו. בכל פעם שביקש דיין
להיוועד עימה, ציינה כי טרם החליטה אם
תעמוד בראש הממשלה הבאה ולכן מוקדם
לשוחח.
כאשר הודיעה סוף־סוף על החלטתה
לרוץ לתקופת כהונה נוספת, נפתחה דלתה
של גולדה לשיחה המיוחלת עם דיין.
שמועה לנסיון. על מה דובר בשיחה 1
גם גולדה וגם דיין שמרו בסוד את
תוכנה. לא קשה לנחש על מה שוחחו בי-
ניהם׳ וברור גם שלא סיכמו דבר. שכן
גולדה אינה יכולה להבטיח לדיין דבר מבלי
להתייעץ עם חבריה. היא תצטרך לפגוש
אותו עוד מספר פעמים ולשוחח עימו לפני
שיגיעו לעמק השווה בקשר לניסוח המצע.
בינתיים פתחו משני הצדדים במלחמת
עצבים, במאמץ לאלץ את הצד השני להי־כנע.
מפה לאוזן הודלף כי דרישותיו
העיקריות של דיין היו לדלל את שורות
מפלגת העבודה מהיונים שבה ולהוציא ין-
נים מובהקות כמו אברהם עופר, יוסי שריד
ודוד שחם מעמדות המפתח שלהם.
ברור שלא דייו ולא גולדה לא סיפרו
על קטע זה משיחתם. אם התיחסו לנושא
בעקיפין, היה זה כשדיבר דייו על חוסר
היחס בין הדיעות הניציות בקרב חברי ה־מיפלגה
לבין אלה המקובלות בקרב נציגיה.
מי הפיץ את הידיעות בדבר דרישות
ההדחה של דייו, ולאיזו מטרה?
אומרים היונים: עשו זאת אנשי דיין
מאחר שדייו לא העז לומר את הדברים
במפורש לגולדה, הם הפיצו זאת לאחר
מכן, כדי שתדע מה כוונתו באמת, ותיאלץ
להודיע אם היא מסכימה לדרישותיו.
אומרים מקורבי דייו: זאת סתם עלילה
של תומכי ספיר, הרוצים לעורר את זעמה
של גולדה נגד דיין.
עכשיו מצפים במפלגת העבודה לראות
למי יימאס המשחק ראשון, לגולדה או
לדיין. האם יוותר דייו על תביעותיו
האולטימטיביות או שמא תיכנע לו גולדה,
מחשש לפרישה.
כל ההימורים הם לטובתה של גולדה.

מאון ביויים של התגובה לטרור: האם 1ה מועיל?
יה הרכה

הא המחיר המשול אינו בבד מדי?

יותר מאשר סימליות ב1עובדה
שבאותו יום עצמו בו פרש
מכהונתו יועצה המיוחד של ראש־הממשלה,
האלוף (מיל ).אהרון יריב, רצחו אלמונים
בוושינגטון את הניספח האווירי של צד,״ל
בשגרירות ישראל שם׳ אלוף־מישנה יוסף
(ג׳ו) אלון.
האלוף יריב, לשעבר ראש אגף המודיעין
של צה״ל, מונה לפני כשנה, מייד
אחרי טבח מינכן, כיועץ ׳מיוחד של ראש־הממשלה
לענייני המילחמה בטירור. ואומנם,
מאז נכנס לתפקידו, השתנה אופי ה־מילחמה
בטירור הערבי ברחבי העולם
מקצה עד קצה.
ישראל מעולם לא הודתה כי ידה, או
יד סוכניה, בשרשרת ההתנקשויות שאיר עו
מאז חודש אוקטובר אשתקד, בעת
שאלמונים ירו והרגו את נציג החזית־העממית־לשיחרור־פלסטין
ברומא, עדל
והיר זועייתר, התנקשויות שקטלו או פצעו
שורה ארוכה של אנשי אירגוני הטי־רור
הפלסטיניים ברחבי העולם, אידיאו לוגים
ואנשי ביצוע כאחד. אבל הצהרותיה
של ראש־הממשלה גולדה מאיר בעבר,
כמו הצהרתו של שר־הביטחון השבוע, כי
״ישראל תוסיף להכות במחבלים בכל מקום
בעולם,״ הותירו הרבה מקום לניחושים
בדבר הקשר שבין מעשי התנקשות אלה
לבין ההחלטה הישראלית להילחם בטירו״
ריסטים בשיטותיהם שלהם.
האלוף יריב פרש ב־ 30 בחודש יוני
מתפקידו, יום אחד בלבד אחרי שבפאריס
נהרג איש המיבצעים של ספטמבר השחור
מוחמד בודייה בהתפוצצות מיסתורית במכוניתו,
לא משום שתפקידו הושלם, היעדים
שהציב לעצמו התגשמו, הטירור
הערבי ברחבי העולם חוסל ואין עוד מה
לייעץ לראש־הממשלה בתחום זה. בהתאם
לחוק המחייב עובדי מדינה, המתכוונים
להשתתף במערכת הבחירות כמועמדי אחת
המיפלגות, לפרוש מתפקידם לפני הבחירות,
ניצל יריב את האפשרות לכהן בתפקידו
עד ליום האחרון שמתיר לו החוק.
ודווקא ביום זה ספגה מערכת האבטחה
וההתגוננות שבנתה ישראל בחודשים האחרונים
סביב נציגיה בחו״ל את אחת יקרה של וושינגטון הבירה, בחמש יריות
המהלומות הכבדות ביותר בתולדותיה: אקדח שנורו אליו מידי אלמוני, יום לפני
אלוף־מישנה יוסף אלון, נרצח בפתח ביתו שעמד לסיים את שירותו ולחזור לישראל.
זהות רוצחיו של יוסף אילון, מבכישבצ׳בי
צ׳ייס במדינת מרילנד, פרבר מ

הטייסים של חיל־האוויר הישראלי, היא
עדיין עלומה. למרות שאין להוציא מכלל
אפשרות סיכוי זעיר, כי הרצח בוצע כלל
לא על רקע פוליטי, ניתן להניח במידה

רבה של סבירות שהיה זה מעשה אנשי
טירור ערביים או סוכניהם.
אם אומנם תאומת הנחה זו, הרי יש
בכך בהחלט שלב חדש בהסלמת

הטירור, מאז הועברה מילחמת ישראל—
ערב לפסים אישיים.
אחרי השלב הראשון, שהחל מייד אחרי
טבח מינכן, של מישלוח של
חבילות נפץ בדואר, נפתחה מילחמת הסוכנים
החשאיים, כפי שהוגדרה על־ידי
העיתון לאקספרם. בעוד אנשי ספטמבר
השחור — שלא היה אלא שם כינוי
לזרוע מיבצעית של אל־פתח — מנסים
להמשיך במיבצעי ראווה, כמו כיבוש שגרירות
ישראל בבנגקוק, הניחה ישראל את
ידה על האחראים הישירים לטירור, ב־מיבצע
שהגיע לשיאו בפשיטה לביירות.

^ )1 ^1 1 1 1שוטרי מישטרת פאריס מחל־
0 *1 1 1 7 1
1 1 - 1 #1י 11-111111 11 ציס את גופתו של מוחמר
בורייה מתוך מכוניתו הפרטית, בה הוטמנה פצצת־תופת שקטלה
את איש־המיבצטים של ספטמבר השחור בלב פאריס. בתמונה

למעלה: אשתו ושלוש בנותיו של אלוף־מישנה יוסף אלון, הנספח
האווירי של ישראל בוושינגטון, ניצבות בוכות בבואם עם ארונו
של אלון לנמל התעופה בלוד. מימין צופה בהס שר־הביטחון משה
דיין ומשמאל הרמטכ״ל דוד אלעזר. מאחור נראה מפקד חיל־האוויר.

מערכה חשאית

ף אמנם מאז נדמה היה כי חלה רגיעה
( במאבק הטירור על־פי פירסומים זרים.
אלא שהדברים היו כך רק למראית עין. כל
אותו זמן נמשכה מערכה חשאית, שרק
לעיתים רחוקות הגיעה לידיעת הציבור.
כך, למשל, כאשר נפגעו לפני שבועות
מיספר שני טירוריסטים ממוצא סורי במרכזה
של רומא, בעת שהתפוצץ שם
מיטען נפץ במכוניתם, היה ברור לכל שזו
תאונה שנגרמה בשל חוסר ידע של החבלנים
עצמם בטיפול בחומר הנפץ שנשאו
במכוניתם. רק בימים האחרונים מסרה
מישטרת רומא, כי היא בודקת אפשרות
שאלה שמסרו את מיטעני הנפץ לסורים,
מסרו להם מיטעני נפץ ממולכדים בכוונה.
גם חקירתה של מישטרת פאריס בנסיבות
הריגתו של האלג׳ירי מוחמד בודייה,
מי שכונה בתואר ״כחול הזקן״ בשל מיב־
(המשך בעמוד )26

״א*1נ כהן ואינני ממזור
אמו משה ד״ן בחתונתו.
או גם איוו היה נז ה
זה דא הי המשנה ־
3ו ו ״ ן יש חסינות
גם בפני הכפייה הותית
במידבר

משיה דיין ורחל כורס בעת סיור שערכו יחדיו במידבר סיני ערב
נשואיהס. מאז השלימו השניים בעיקבות פיצוץ פרשת אלישבע,
הפכה רחל לבת לוויה קבועה לשר־הבטחון, החלה להופיע עיסו בפומבי בציבור.

הדביקה גם חלקים רבים בציבור, לא היתד
רק על העובדה שמשה דיין סיים את תקופת
רווקותו בת 18 החודשים, מאז הת־

הנשר בומבי ומאהבת הוותיסה

גרש מאשתו הראשונה, וגם לא רק בשל
העובדה שאחרי 18 שנים של רומן לוהט,
נשא סוף־סוף לאשה את מאהבתו הוותיקה.
כי אם היתר. סיבה אמיתית לציבור הרחב
לשמוח בשמחתו המשפחתית של משה
דיין, היתד. זו סיבה שונה לגמרי.
חתונתו של משה דיין הוכיחה לעיני
הציבור כולו, כי זוג בישראל יכול להגיע
אל אושרו גם מבלי שהמוסדות הרבניים
ישימו לו רגליים. היא הפריכה את כל
ההשמצות בדבר כפיה דתית בישראל, ובדבר
המיכשולים שהרבנים מניחים בדרך
אל החופה. הנה, הסתבר לעם כולו, זוג
יכול להינשא גם בלי הפרוצדורה הביורוקרטית
של הרבנות המחייבת רישום מוקדם
לנישואין (לפחות 14 יום לפני מועד העמ דת
החופה) ופירסום דבר הנישואין מראש
באחד העתונים היומיים, כדי שכל מי שיש
לו איזו טענה בדבר כשרות הנישואין
העומדים להיערך, יוכל להגיש לרבנות
את עירעורו.

המיבצע הסודי

בנהלל

משה עם אשתו הראשונה, רות דיין, בנהלל בשנת ,1937 כשהוא
בדרגת סמל של מישטרת היישובים העבריים, אליה התגייס מייד
אחרי נשואיו. בתמונה משמאל — רות ומשה דיין בוונציה, בשנת .1935
שתי תמונות אלה הן מהתמונות הנדירות של דיין בטרם נפגע בעינו ואיבד אותה.
ך* גוקר יוס הרביעי בשבוע שעבר, על־־ידי הרב הצבאי הראשי לצה״ל, תת־
4כאשר נמסר לאזרחי ישראל באמצעות אלוף מרדכי פירון, היתה זו הידיעה הלישכת
שר־הביטחון, כי ערב קודם לכן משמחת ביותר בכותרות העתונים של אונשא
משה דיין לאשר״ כדת משה וישראל, תו יום.
את הגברת רחל כורם, בחופה שנערכה
השמחה, שירדה מעל דפי העתונים וס

שר ליהעמיד חופה וקידושין לזוג
\ 4גם ללא צורך בחיטוט בתיקי האישות
שלהם ובפרשיות מימי עברם. אפשר להפוך
את טקס הנישואין היהודי למאורע אינטימי,
פשוט ומלבב, ולא לפולחן דתי ארכאי, חסר
משמעות בעיני מרבית הנישאים, הנכפה
עליהם מבלי שישאלו את פיהם.
לרוע המזל היה רק עוקץ קטן אחד
בשמחה זו. שכן כל הקלות ההלכה היהודית
לגבי טקס הנישואין וכל הכרוך בו —
נשארו בשלב זה בלעדיים עבוד שר־הביטחון
משה דיין. כל שאר עם ישראל,
יצטרך גם להבא לעבור בדרכו אל ה נישואין
את דרך היסודיים שסללה להם
הכפיר. הדתית.
ההלכה היהודית התגלתה כגמישה רק
לגבי שר־ה,ביטחון. מסתבר שבדיוק כשם
שהחוק הפלילי של המדינה אינו חל על
משה דיין, הרשאי לבזוז ולשדוד עתיקות
בניגוד לחוק, כך גם אין חוקי תורת משה
תופסים לגבי משה.
״העולם הזה היה העתון היחיד וה-

הפסימלזג ד ר דדד ר1די:
,רווקות היא ה ב חור! נ ט טיווי

ה [ 1 ׳ 1 1*1111 שער העולם הזה מחו־
11 1111111 דש מאי השנה, שבישר
על נשואיו הקרובים של דיין למאהבתו
הוותיקה. כתבת השער בישרה כי נשואיו
של דיין הם עניין של זמן קצר בלבד.
ראשון שידע והודיע על נישואיו של
משה דיין. מאז נפל בחלקו של העולם
הזה הכבוד לדווח בלעדית על אירועים
פרטיים ורומנטיים בחייו של משה דיין —
בגלל חששם של שאד עתוני ישראל לפרסם
ידיעות מתחום זה — פירסם העולם
הזה פרשת יחסיו של דיין עם רחל כורם
במלואה.*.
לפני שבעה שבועות, באמצע חודש מאי
השנה, בישר העולם הזה ( )1863 על נישואיהם
הקרובים של דיין ורחל כורם. השער
האחורי של אותו גיליון הכריז :״אשד,
חדשה למשה דיין״ ואילו הכתבה עצמה
הסתיימה במילים הבאות :
״עכשיו, אומרים המקורבים לדיין, אחרי
שהושג הסדר הביניים, פתוחה הדרך ל הסדר
הסופי. זו שאלה של זמן בלבד, עד
שהרב גורן ייקרא יום אחד להעמיד חופה
ולערוך קידושין בין משה דיין ורחל כורם.״
אלא
שלא היה זה הרב הראשי לישראל,
הרב שלמה גורן, שערך את נישואיו של
דיין, למרות שהוא אמוד היה לערוך אותם.
בגלל שיקולים שיפורטו להלן, העדיף גורן
לא רק לא להשתתף בטקס נישואיו של
* רק השבוע, אחרי נישואיו של דיין,
תירשו לעצמם עתונים אחרים לספר את
סיפור הרומן בין רחל ומשה, העתיקו את
פירסומי העולם הזה, מבלי לציין את המקור.

דיין, אלא להבליט ולפרסם ברבים את
דבר נוכחותו באותו ערב במקום אחר לגמרי,
כאילו לא ידע דבר וחצי דבר על
נישואיו של דיין, והם נערכו על אחריותו
הפרטית והבלעדית של הרב הראשי של
צה״ל.
ואומנם, ביום בו נמסר לציבור איך
התחתן דיין, מה לבש ומה לבשה כלתו
ואיזה סוג כיבוד הכינה להם הרבנית אהובה
פירון, פורסמה תמונתו של הרב גורן,
כשהוא משיא את אחד מנכי צה״ל לבחירת
לבבו. גורן דאג לפרסם ברבים כי בשעה
שנערכו נישואיו של דיין, ערך הוא
חתונה אחרת במלון ולידור בהרצליה.
היה זה תמוה למדי, ובלתי שיגרתי שהרב
הראשי לישראל יעמיד חופה וקידושין.
היה זה גם מוזר שלא הרב הצבאי
הראשי הוא העורך את חתונתו של נכה
צה״ל. אבל פירון החליף את גורן וגורן
החליף את פירון, כדי לספק אליבי אפשרי
לרב הראשי, נוכח התקפה אפשרית של
חוגים דתיים קיצוניים עליו.
לא היתה זו הפרשה התמוהה היחידה
שאפפה את נישואיו של דיין. כפי שדווח
בעתונים, היה מיבצע חתונתו של דיין
מיבצע סודי וחשאי, כמעט כמו פשיטת
צה״ל על ביירות. מלבד שומרי־ראשו של
דיין ושלושה מאנשי לישכתו, ומלבד הרב
פירון, רעייתו וקומץ אנשי הרבנות הצבאית
שנקראו להשלים את המנין ולהחזיק
חופה, לא ידע איש על תוכנית הנישואין
החטופה.
הסודיות היתד כה גדולה עד שדיין
אפילו לא הודיע על נישואיו לבתו יעל,
ולבניו אודי ואסי, כשם שרחל לא גילתה
דבר לשתי בנותיה, אורנה ונורית.
על מנת לשמור את דבר החתונה המתוכננת
בסוד, נעשו גם כל הסידורים
כדי לעקוף את תקנות הרבנות הראשית
בדבר רישום נישואין. משה ורחל לא
נרשמו לנישואין שבועיים לפני חתונתם,
והודעה על נישואיהם הצפויים לא פורסמה
בשום עתון — כנדרש לגבי כל זוג
אחר בישראל. הם נרשמו לנישואין לא

1 1 1 1 1 1 1 1ד משה ורחל דיין בבוקר שלמחרת
^ 111ש נשואיהם הסודיים, בגינת ביתו של

דיין בצהלה. צלם העיתונות יוסי רוט, שצילם תמונה זו, המתין

לצאתו של דיין לעבודה, ביקש ממנו רשות לצלמו בחברת אשתו
הסריה. דיין נכנס לבית, התייעץ ברחל, ואחרי שהחליף חולצה
הסכים להצטלם במיספר פוזות בחצר ביתו, כשהם קורנים מאושר.

בעיר מגוריהם תל־אביב אלא בלישכת הרבנות
בבת־ים, והחתונה נערכה בביתו
של הרב הצבאי לצה״ל.
השאלה המתבקשת מכל המיבצע הסודי
והמיסתורי הזה היא: לשם מה זה היה
נחוץ י. מדוע נערכו הנישואין בחשאיות
כזו י מדוע היה צורך להסתירם אפילו
מבני המשפחה הקרובים ביותר י

פגישה במטוס
< יתכן דאת התשובה לשאלות אלה
נתן משה דיין עצמו, כפי שצוטט בכמה
עתונים. כך, למשל, כאשר הסתיים
טקס הקידושין ואחד הנוכחים הפליט מפיו :
״טוב שהכל עבר,״ הגיב על כך דיין, לדברי
אחד הנוכחים בטקס :״אינני כהן ולא
ממזר. אז הבעיה היתה בעצם פשוטה...״
במקום אחר נמסר כי דיין עצמו התבדח
שאילו היה שולח הזמנה לנישואיו, הרי
במקום לכתוב בראשה את ראשי התיבות
ב״ה (ברוך השם) היה שם שם את ראשי
התיבות ס״ס (סוף סוף).
שתי הערות־אגב אלה הצביעו על כך
שבניגוד להצהרותיהם של משה ורחל דיין
— כי בעצם לא מיהרו להתחתן מחשש
שהנישואין יפרו את היחסים המאושרים
השוררים ביניהם, וכי פסקו על חתונה רק
בימים האחרונים — הרי ׳שדרכם אל הנישואין
לא היתד קלה ביותר. הם חששו
מפני משהו. וחשש זה הוא שהוליד את
הנישואין המיסתוריים ינוסח דיין.
הדבר מפניו חשש משה דיין הואי גם
שמנע מהרב שלמה גורן לערוך את נישואיו.
כי מבחינת ההלכה היהודית לא היו
נישואיו של משה דיין חלקים כל כך.
הרומן בין משה דיין ורחל כורם החל
לפני 18 שנה, כשרחל עוד היתד, הגברת
רבינוביץ׳ ,אשתו של עורך־הדין הירושלמי
פנחס רבינוביץ׳ ,בנו של מלמד משכונת
מאה־שערים.
היתד זו רחל עצמה שגילתה השבוע
(בתנאי שלא תצוטט) את סיפור היכרותה
עם דיין. לפני 18 שנים כיהן דיין כ־רמטכ״ל
צה״ל. באחת מטיסותיו מפאריס
לארץ, עלתה למטוס ברומא רחל רבינוביץ/
שהיתר, אז בת 28 ואם לשתי בנות. היא
קיבלה מקום ישיבה לא נוח בירכתי המטוס
ועורך־דין ידיד שזיהה אותה, פינה
לה את מקומו בקידמת המטוס, ליד משה
דייו.
ההיכרות המקרית במטוס הפכה לרומן.

היחסים בין משה לרחל התנהלו בחשאי.
הם התגלו במקרה על־ידי הבעל, כשיום
אחד חזר לביתו ובארון חדר השינה שלו
מצא מעיל עם דרגות של רב־אלוף. מאחר
שלצה״ל היה אז רק רב־אלוף אחד בשירות
פעיל, לא היה קשה לנחש מי האיש.
עורך־הדין רבינוביץ׳ הבין כי אשתו
בוגדת בו עם הרמסכ״ל של צה״ל. הוא
לא הקים שערוריה, כשם שעשו בעלים
מרומים אחרים בעבר, אלא תבע מאשתו
להתגרש.
למרות שהסיפור נשמר בסוד שנים רבות,
הוא היה ידוע בחוגים מצומצמים. במשך
תקופה ארוכה דיברה צמרת המדינה כולה
על ״גברת רבינוביץ׳״ המיסתודית, שהיתר
ידועה כאהובתו של משה דיין.
שמו של דיין גם הוזכר במשפט הגירושין
שהתנהל בין פנחס רבינוביץ׳ ואשתו.

איסור על
הבועל והבעל
ך* הלכה הי הו די ת קובעת שבמקרה
( | של גירושין על רקע של ניאוף האשד״
אסורה האשד הבוגדת לנשואין הן לבעלה
והן לבועלה. הלכה זו, שנקבעה כסייג למניעת
ניאופים. אומצה על־ידי הרבנות
הישראלית. בכל מקום בו מתברר כי ה עילה
לגירושין היא מעשה ניאוף מצד
האשה, ויש על כך עדויות מוסמכות או
הודאת האשד עצמה, נוהגים הרבנים לרשום
בתעודת הגירושין של האשד את
הפסוק :״האשד אסורה לחזור לבעלה ובאם
תירצה להינשא למר פלוני, טעון הדבר
בירור בית־דין.״
במקומות רבים בישראל נוהגים הרבנים
להחמיר. גם כאשר אין בידם כל עדות
כי האשד המגורשת אומנם ניאפה בחברת
גבר מסויים, וגם כאשר אין האשד
מודה בניאוף מעין זה, די שבעלה של
המגורשת יזכיר שמו של אדם מסויים
ויאשים אותו כי זנה עם אשתו כדי ש הרבנים
יאסרו על אותה אשה את הנשו־אין
עם גבר זה.
רק לפני שמונה חודשים התפוצצה ב־ברחובות
פרשה מעין זו. אשה בשם יהודית
בכר התאהבה ביהושע ברמלי, בעל
ידידתה הטובה. היא התגרשה מבעלה.
יהושע התגרש מאשתו, והם רצו להינשא
זה לזו. יהודית לא הודתה מעולם כי היו
לה יחסים כלשהם עם ברמלי. בעלה גם לא
(המשך בעמוד )18

1 . 17

י — נשואין נוסח דיין —

הכל סוד׳ במדינה -אפילו תאונה בחצר של גולדה

הנהג של גולדה
פגע נשוטד שלה

העולה הזה :״אני עצמי בדקתי את הפרטים
של נוי. אני מכיר אותו היטב. אני
יודע שהוא עבד לפני כן כמה שנים
כנהג במקום אחראי. מה אתה חושב, שאם
לא היה נוהג טוב — הייתי שותק? הרי
זה היה מסכן גם את החיים שלי ושל חברי.
״ואשר לשאלה שלך שהוא התקבל בגלל
פרוטקציה — אני לא מאמין בזה.״
שאלת הפרוטקציה עלתה בהקשר לעובדה
שאברהם נוי הוא אחיינו של אורי
חלפון, אחראי תחבורה ומשק במשרד־החוץ.
חלפון, המכיר את גולדה עוד מהימים

* •ט לסלק אותו מיד! הוא מסכן
7 //את חיי ראש־הממשלה !״
לא היה זה סוכן־אוייב חשאי, או יריב
פוליטי, שעליו נאמרו מילים חמורות אלה.
האיש שסילוקו נדרש כה בדחיפות, היה
לא אחר מאשר אחד מצוות נהגיה האישיים
של גולדה מאיר — אברהם נוי.
והאיש שדרש את סילוקו, היה לא אחר
מאשר הבר אחר בצוות — שמואל מאראצי.
מאראצי, נהגה הוותיק והמבוגר של
ראש־הממשלה, השמיע את טענתו החמורה
נגד נוי הצעיר והירוק, לאחר תאונת-
הדרכים האחרונה שגרם נוי, ואשר בה
נפצע שוטר משומרי־מעון ראש־הממשלה.
היה זה כאשר מאראצי ביקר אצל השוטר
הפצוע, שהמילים נפלטו מפיו :״אברהם
נוי הוא נהג לא זהיר. אסור להרשות
לו להסיע את ראש־הממשלה.״

״השער
נזרק עלי

ן* אשר סיפר השבוע נתן חרמן,
^ השוטר הפצוע, את הדברים האלה,
שכב עדיין במיטתו, בביתו ברחוב חרל״פ
בירושלים, לשם הועבר לאחר ששוחרר
מבית־ד,חולים שערי־צדק. מתי יקום מ מיטתו
— קשה עדיין לדעת. קיימים חששות
רציניים, כי הרב־סמל בן ה־ 64 יסיים,
עקב פציעה זו, את 25 שנות שירותו ב־משטרת־ישראל.
לכאורה,
נפל הרמן קורבן לתאונה •שיג׳
רתית. סיפר הוא על נסיבותיה :
״הייתי בתפקיד במשמרת, בביתה של
ראש־הממשלה. השעה היתה קרוב לחצות,
ב־ .9.6.73 ראש־הממשלה הגיעה במכוניתה,
שהיתה נהוגה על־ידי נוי. מסביב עמדו
המון צלמים ועיתונאים, וקהל רב. זה
היה יום קבלת־הפנים לדלי בראנד.
״ראש־הממשלה יצאה מהמכונית, ואני
התקרבתי אל השער כדי לפתוח אותו.
פתאום הרגשתי דחיפה חזקה, והשער כ אילו
נזרק עלי. נפלתי.
״מה קרה ז כפי שסיפרו לי החברים שלי
למישמרת, שעמדו׳על ידי, התחיל אברהם
נוי לנסוע ובוס, אחרי שראש־הממשלה
ירדה מהמכונית, מבלי להסתכל לאחור.
״בבית־החולים קבעו שנשבר לי הירך.״
עד כאן, נראתה התאונה כשיגרתית,
תוצאת רשלנות פשוטה.
מה שהפך את הפרשה לבלתי־שיגרתית,
זרק עליה אור מיוחד, היו 3עובדות:
ס האחת: סימנים המצביעים על־כך ש־חוסר־זהירותו
של אברהם נוי לא היה

השוטר ש 1פג ע

משם התאונה

שער־ביתה של ראש־הממשלה, שמאחוריו עמד הרוזן,
כאשר ניגש לפותחו. נוי, שנהג במכוניתה של ראש־הממשלה
(הנראית חונה ליד המידרכה) נהג ב״רברס״ לשער, פגע בו, והשער פגע בהרמן.
מקרה ראשון — עובדה חמורה מאין כמותה
באדם המוביל את ראש־הממשלה.
ס השנייה: סימן־השאלה שהתעורר בדבר
כשירותו של נוי לשמש כנהג בתפקיד
עדין זה — בעקבות חוסר־הבהירות
באשר לצורת קבלתו את תפקידו.
0השלישית — נסיונות ההשתקה וה־טישטוש
שהופעלו בעקבות התאונה, וש־הטילו
חשד על כל העניין.
אברהם נוי הוא צעיר בן ,27 המחזיק
ברשיון־נהיגה למכונית שבע שבים בלבד.
אמנם רשיון־הנהיגה שלו, מס ,28981 .הוצא
לפני עשר שנים, כאשר נוי היה בן 16
וחצי — אלא שהיה זה רשיון לקטנוע. לפני
שלוש שנים, הוציא נוי רשיון למשאית.
התאונה שבה נפצע הרמן לא היתה
הראשונה שאירעה לנוי. לפני זמן מה
קרתה לו תאונה אחרת, כשנהג במכונית
אסקורט. אלא שבאותה תאונה לא היו נפגעים׳
ומשום כך לא נר־שם הדבר במשטרה.
האם רקע כזה מצדיק העסקתו של
צעיר בתפקיד נהג ראש־הממשלה ן
השיב נוי עצמו :״אינני מוכן להגיב.
אם אקבל את רשות ה־מישרד
— אענה.״
הגיב האחראי על חו ליית
אנשי־הביטחון ה־ראש־ה־

|שומרת
|ממשלה,
לשאלת כתב

בית־החולים בעיקבות פציעתו על־ידי נהגה של ראש־רממשלה.

שבהם היתד, שרת־החוץ, סירב להסיר את
מסך החשדות מסביב לשאלה זו.
היה זה כאשר נשאל על״ידי כתב
העולם הזה אם נכון הדבר שהוא שלח
את נוי אל גולדה על־סמך היכרותו האי-
ישית איתר — ,או שנוי התקבל לתפקיד במסגרת
ד,שיגרה המקובלת.
תשובתו של חלפון :״אין תגובה.״
למרות שהתאונה דווחה מיד למשטרת־התנועה
של מרחב״ירושלים, היא לא נרשמה
ביומן. רק למחרת, לאחר שורת
התייעצויות סודיות, הוחלט לרושמה, ונפתח
לה תיק מס.581 .
מאז עברו שלושה שבועות — והחוקרים
לא הצליחו עדייו לסיים את החקירה,
שקשה לתאר פשוטה וקלה ממנה.
בקצב כזה, אפשר בקלות להאמין כי ה תיק
לא יגיע לעולם בפני שופט.
החקירה שקפאה היתה רק אלמנט אחד.
אלמנט נוסף היתה שתיקתו של נוי עצמו.
אלמנט שלישי — שתיקתו של דודו. אלמנט
רביעי התגלה כאשר נתבקש מאראצי
על־ידי כתב העולם הזה להתייחס לתאונה.
בשיחה התערב ראש חוליית שומרי־ראשה
של גולדה, העיר כי אין טעם לשוחח
על העניין, מאחר שהוא אינו חשוב. הערתו
הספיקה.
ובינתיים. המשיך אברהם נוי להסיע את
ראש־ד,ממשלה.

הנהג גרס להרמן שבר בירכו — פגיעה שבגילו של הרמן יכולה
להיזקק לחודשים ארוכים כדי להחלים .״נוי, הנהג שפגע בי,
ביקר אצלי בבית־חולים והביא לי בונבוניירה,״ סיפר השוטר.

(המשך מעמוד )17
הביא כל עדים שהעידו כי ראו את השניים
במעשה ניאוף. אולם די היה בכך
שבשלב מסויים של הגירושין תטען יהודית
כי היא רוצה להתגרש משום שהיא
אוהבת גבר אחר, כדי שהרבנים יכניסו
לתעודת הגירושין שלה את ההגבלה:
אסורה לבעלה ובאם תרצה להינשא ליהושע
ברמלי טעון הדבר בירור בית״דין.
כאשר ביקשה יהודית מבית־הדין הרבני
ברחובות להתיר לה להינשא ליהושע כרמלי,
נדחתה בקשתה.
כדי לדעת מה נרשם בתעודת הגירושין
של רחל רבינוביץ /יש צורך לעיין בתיק
הגירושין שלה שהוא חסוי בבית-
הדין הרבני ורק הרבנים יכולים לדעת
אם היא נאסרה בו לנשואין לבעלה לשעבר
ולבועלה. רחל כורם עצמה, כאשר
נשאלה בעבר בדבר האפשרות שנשואיה
לדיין אינם אפשריים בשל הגבלה זו
הרשומה בתיק האישות שלה, הכחישה זאת
בכל תוקף. היא היתד, אף מוכנה להישבע
כי שמו של דיין לא נזכר כלל בתיק.
אולם מבחינת ההלכה זהו פרט טכני
בלבד. שכן סיפור יחסיה האינטימיים של
רחל רבינוביץ׳ עם משה דיין, בתקופה בה
היתד, נשואה עדיין לפנחס רבינוביץ׳ ,הוא
מן המודעות. אם עד לגירושי דיין הוא
היה בבחינת שמועה בלבד, הרי באה רות
דיין אחרי גירושיה ממשה, ובסיפרה אולי,
פירטה את הסיפור כולו, אם כי מבלי
לאזכר את שמה של רחל.
אילו היה מצב מעין זה מתחולל בחייה
של אזרחית רגילה, קל לתאר אילו מ יכ־שולים
ואילו קשיים היו הרבנים מערי מים
בדרכה אל הנשואיו. פרשות פחות
המורות מבחינה הלכתית, הגובלות בקוצו
של יוד, גרמו כבר לסרבנות ולהתעק־שות
מצד הרבנות במימדים שהביאו טרגדיה
על הרבה זוגות. ופרשת הממזרים היא
אחת העדויות לכך.

עיסקה עם גורן
ך* ימים כה ם הסעירה פרשת הממזרים
04 את המדינה, נפוצו במחנה הדתי שמועות
על עיסקה שנעשתה כביכול בין הרב
שלמה גורן לבין ממשלת־ישראל, בתיווכו
של משה דיין. לפי אחת הגירסות
הובטחה בחירתו של גורן כרב ראשי (זמן
קצר אחרי שערך את גירושיהם של רות
ומשה דיין) אחרי שהתחייב לפסוק הלכה
ולפתור את בעיית הממזרים. במחנה הדתי
הקיצוני, במיוחד בחוגי אגודת ישראל
ויריביו של הרב גורן, נפוצו אז השמועות
כי גורן התחייב גם להתיר את נשואי
דיין לרהל כורם למרות שהיא אסורה
עליו.
מידת הסבירות של שמועות אלה אינה
משנה דבר. מה שחשוב הוא שעצם האפשרות
שחוגים דתיים ינסו לערער על
כשרות נשואיו של משה דיין אם תפורסם
הודעה עליהם מראש, היא שהפחידה
את משה דיין ויועציו, דחפה אותם לעריכת
חתונה סודית. זוהי גם הסיבה שהרב
גורן, לשעבר הרב הראשי בצה״ל ואיש
אמונו של דיין, עשה הכל כדי לנער את
חוצנו מנשואיו של דיין ולהבהיר ברבים
שאין לו כל חלק בעריכתם.
הרב הראשי לצה״ל, מרדכי פירון, היה
מוכן לקחת על עצמו את עקיפת תקנות
הרבנות ועריכת נשואי דיין. מבחינה הלכתית
ומישפטית ברור שהנשואין תופסים,
כיוון שהרב פירון מורשה לערוך נשואין,
אולם בעובדה שהרב הצבאי עורך נשו-
אין לאדם שאינו חייל צה״ל, והוא הממונה
עליו כשר־הביטחון, יש משום פגם
אסתיטי.
אבל כך הצליח משה דיין למנוע
את הפיכת נשואיו לנקודת מחלוקת דתית,
ולהיחלץ מאימת תקנות ימי־ד,ביניים של
הכפייה הדתית. בצורה זו נשאר סיפור
נשואיו לרחל סיפור רומנטי נוגע־ללב,
על אהבה בלתי אפשרית שבסופה מצאו
האוהבים סוף כל סוף את אושרם זה בחיקה
של זו באישור המימסד הדתי.
ברם, כמה חבל שאושר מעין זה נופל
בחלקו של משה דיין בלבד ונמנע מעש רות
זוגות שחוקי הכפייה הדתית ממררים
את חייהם. דווקא האיש, שאולי יותר מכל
שר חילוני אחר מסייע להשליט את הכפייה
הדתית בישראל, דווקא האיש ש הוא
בן־בריתם של החוגים הדתיים אבירי
הכפייה הדתית, דווקא הוא מוציא את
עצמו מכלל התקנות וההלכות הדתיות
שהוא עצמו, במו ידיו, מסייע לאכוף אותם
על שאר בני העם היהודי בישראל.

הבו מ ״ נ א את התווטתמ חו ץ־ל או ץ -וה אב
קונה אותן ממנו עבוו קונת־חורים, דרא מיכוזים.
עתה, הס מנסים דהשתדט ער משוד הנויאות

הדוגסוווו של
חשפנות בג״
הם יכולים להרשות לעצמם — מפני
שהנסיון לימדם שאיש לא יגיב על כך.
כמו שאיש לא יגיב על העובדה שהם
רוכשים חלק ניכר מקניותיהם בחברות
אגיס ואגיסם — החברות של עמי בליי.
כמו שאיש לא יגיב על כך שמוצר־היבוא
העיקרי של עמי בליי הוא תוצרת
מפעל הגרמני באייר, הידוע לשימצה על
עזרתו להיטלר, והמוחרם עד היום במידה
רבה בארץ.

שיכנוע

ד \ 11 \ 11ד תרופות־יבוא אלה מהוות אוצר־זהב — בייחוד כאשר היבואן זוכה
ליהפך לספק בלעדי של קופת־חולים. קופת־חולים — באמצעות אביו של
^ 11\ 11ו
עמי, אינה מהססת אף לייבא תרופות תוצרת באייר, המיפעל הגרמני שעבד בשביל היטלר.
** ה קורה כאשר מתגלה כי פקיד
במוסד ציבורי, האחראי לרכישת אס־פקד,
עבור אותו מוסד בהיקף של 150
מיליון ל״י לשנה — מבצע קניות עצומות
אלה ללא מיכרזים, מחליט לבדו מי
מהספקים ייהנו מרווחים עצומים?
מה קורה כאשר מתגלה, שאותו פקיד
החליט כי הספק שייהנה מהרווחים העצומים
— יהיה לא אחר מאשר בנו?
מה קורה כאשר הפקיד ובנו מחליטים
שהרווחים העצומים, הטמונים במחזור המיליונים
אינם מספיקים להם — והם שואפים
להשתלט גם על מישרד ממשלתי,
להעביר את קניותיו האדירות לידי הבן?
מה קורה? תלוי איפה: במדינת־ישראל,
פשוט לא קורה כלום, ועסקי האב ובנו
נמשכים כרגיל.

בליי א ת בליי
א ת בליי
ף־ צלאל כליי הוא שם־דבר במנגנון
קופת־חוליס הכללית של ההסתדרות.
בתפקיד מנהל מחלקת האספקה של הקופה
האדירה, אחראי בצלאל בליי לרכישת
כל קניותיה של הקופה, מאספירין ושרוך-
נעל ועד ציוד אלקטרוני מסובך. קניות
אלה מסתכמות ב־ 150 מיליון ל״י לשנה.
קניות אלה, שהן ברובן המכריע תרופות,
רוכשת הקופה עבור חבריה, החולים
הנזקקים לתרופות. בנוסף לכך, קונה
קופת־חוליס מדי שנה, לשימושו העצמי

של מינהל־המשק שלה, סחורות וציוד
בשווי מיליונים נוספים.
על קניות אלה — אחראי אחיו של
בצלאל בליי, הלא הוא יצחק בליי, מנהל
מחלקת־המשק של הקופה.
בין בליי לבליי, שולטים שני הבליים
בכל מערכת הקניות האדירה של קופ״ח.
וממי רוכשים שני הבליים חלק ניכר
מהתרופות שהם צריכים? מבליי שלישי :
עמי בליי, בנו של בצלאל, הוא אחד
הספקים העיקריים של תרופות־יבוא לקופה,
מרוויח על כל מכירה לאביו עמלה
ענקית, הנעה בין חמישה לעשרה אחוז.
עמלה זו גבוהה פי חמש מהעמלה
שמרוויח סוכן רגיל.
בצלאל ויצחק בליי ידועים בין
מכיריהם כצמד יהודים יישרי־כפיים,
המקפידים מאין־כמותם על טוהר־המידות.
ייתכן שזו הסיבה, שמוסדות הקופה וההסתדרות
מרשים להם לנהל את הקופה
כרצונם, לשלוט בתקציב המיליונים ללא
כל פיקוח. כפי שהוברר מנסיון לחקור
את המתרחש בממלכתם׳ אין למוסדות
ההסתדרות כל שליטה או ידיעה על הנעשה
בכספי משלמי המיסים. האחים בליי
מוציאים את מאות המיליונים ללא מיב־רזים,
כשהם היחידים הקובעים ממי לקנות
— וממי לא. איזה יבואן להעשיר —
ואיזה למוטט.
אמנם הנהלת חברת־העובדים, שהיא
הבום של הקופה, חייבה את הקופה להוציא
מיכרזים לכל קנייה — אולם האחים
בליי מפירים הוראה זו השכם והערב.

ף־* אשר סיים עמי בליי את לימודי
הסטטיסטיקה שלו, התקשר עימו זיא־מה
ארקין, מנהלה ובעליה של חברת-
היבוא אגיס. אגיס היתד, הסוכנות הבלעדית
של הברות כמו באייר, שרינג, אפגון,
ייבאה לארץ כימיקלים ותרופות. ארקין
הציע לבליי הבן תפקיד מנהל באגיס,
וכן מניות בחברה.
הבן שש על המציאה, נכנס לעבודה
בחברה. היתד, לו כנראה יכולת שיכנוע
בלתי רגילה — שכן ראשי קופת־חוליס
שוכנעו במהירות כי כדאי לקנות את
סהורות־היבוא של אגיס.
השילוב בין בליי הבן ובליי האב פעל
יפה, אולם בענף החלו רינונים. כדי לחסלם,
הקים עמי, יחד עם אגים חברה חדשה
בשם אגיסם, גם חברה זו, אישר הבן,
מוכרת הרבה לקופת־חולים.
מעודד מהצלחתו לשמור על שמו הטוב
ועל העסקים הטובים גם יחד. החל אבא
בליי לחתור לעמדות־כוח נוספות. הוא
הקים אירגון של מנהלי אספקה, והאירגון
החל מוציא־לאיר ביטאון — שעסק בתש בחות
לבצלאל בליי. בצלאל בליי ד,ירבה
גם בנסיעות לחו״ל, שם ייצג את האירגון
החדש שהקים.
במקביל, פתח אבא בליי במלחמת־חור־מה
בסוכני החברות האחרות המייבאות
תרופות — והמתחרות בבנו. הוא הודיע
לכל הסוכנים כי לא יסכים לשלם להם
קומיסיונים וכי אינו זקוק להם כלל.
על מנת להצדיק את מילחמתו בסוכנים,
טוען בליי, כי הוא קונה בזול
יותר מאשר אפילו משרד הבריאות. טענה
זו סינוורה גם את עיני שר־ד,בריאות,
אולם האמת היא — כפי שניתן להוכיח
באמצעות מסמכים — כי בליי קונה לרוב,
יותרביוקר ממשרד הבריאות. אחרי
הכל, מישרד הבריאות קונה באמצעות מיב־רזים,
והספקים מתחרים ביניהם. בליי
מוכר וקונה ממי שירצה — ללא תחרות
בין הספקים.
מלחמתו של בליי בסוכנים עלולה לפגוע
בטיב הרפואות המגיעות ארצה: כאשר
ישנו בארץ סוכן, חרוצה להרוויח, הוא
דואג להביא לידיעת הרופאים את החידושים
האחרונים של היצרנים, הוא מעוניין
שימשיכו לקנות אצלו, ומשום כך מקפיד
על טיב הסחורה.

|״ 8 ״1 1עמי בליי, המייבא תרופות
י • 1מחדל, מוכרן לקופת־חולים
הכללית — באמצעות אביו שהוא מנהל
האספקה שם — בלא מיכרז ופיקוח.
אולם בליי גילה שלמרות כוחו האדיר,
אין לו אפשרות לקנות ישירות, מאחר
שיצרנים בחו״ל מקפידים על השימוש
בסוכן. משום כך, הקים בליי חברה בלונדון
בשם פלטרייד. חברה זו עולה הרבה
כסף לקופת־חולים, והיא היתד, מיותרת
לחלוטין כאשר הסוכנים בארץ פעלו ומיל או
את תפקידיה.
בחודשים האחרונים, החליט בליי להש תלט
על כל יבוא התרופות לישראל. הוא
הצליח לשכנע את משרד הבריאות לחסל
את קניותיו העצמיות באמצעות מיכרזים,
ולהעביר אותן לבליי את בליי את בליי.
ההצעה גרמה לסערת־רוחות בשוק התעוד
לפני שהיה ידוע
רופות בישראל
כי מאחוריה מסתתרים הבליים.
בשלב זה, נידונה ההצעה שמשרד־הב־ריאות
ייבא תרופות באמצעות חברתי
יבוא משלו, ולא בשיטת המיכרזים, בוועדת
השרים הכלכליים.
עתה, כאשר יתגלה בציבור כי מאחורי
ההצעה מסתתרים הבליים, תהפוך סערת־הרוחות
לטורנאדו.
השאלה היא, אם טורנאדו, או אפילו 1 שמוח החוחסים
^ יתייוחיהס ותיאוריהם 1

. 1עמיהוד כליי

מרחוב משה שרת , 7
חל-אביב

״ . 2 1אגיס״ סוכנויות
מסחריות בעיים

חפ ) 31306/מרחוב
סרמורק , 26 חל-אביב

חברה פרסית

מספר המניות -גל׳
על-ידי כל חותם
500 מניות רגילות

500 סניוח רגילות

]ן חמספר הכולל של המניות שנקלתו 1000 :סגיוח

ה 1ו 1 1ח ה קטע מתקנון חברת
1111-111111 אגיסם, המוכיח כי
בעלי־המניות שלה הם עמי בליי ואגיס.
ממשלת־ישראל, חזקים מספיק כדי לעמוד
נוכח שלושת הבליים*.
אם יתברר שלא, תגיע מדינת־ישראל
למצב המשעשע, שבו לא רק קופת־חולים
— אלא גם משרד־ד,בריאות יהפוך להיות
הדראגסטור •* הפרטי של משפחת בליי.
* זיאמה ארקין נפטר לפני כחצי שנה,
ועמי בליי נשאר בוס באגיס ואגיסם.
** ״חנות־תרופות״ ,דהיינו בית־מרקחת,
בתרגום מילולי. בפועל, מוסד אמריקאי !
זה הוא מעין כל־בו אינטימי, בו משולבים
בית־מרקחת, מזנון, סיוקית וכדומה.

מיסדו

הכל תלוי בטיב הבילוי יי&ע

רוקד עם אישתו ריימונד לצלילי כינורו של ויקטור פרדסקו,
שהובא במיוחד מרומניה לפתיחת המסעדה החדשה של קובה,

בוקרסט, לשעבר רספוטין, לשעבר החלונות הגבוהים, לשעבר
יואלם ועוד. ארוחת־ערב במסעדה הפכה לצורת־הבילוי הפופולרית
ביותר בארץ, ובמקום לחטוף סטייק אחרי הסרט, מבלים כיום
זוגות רבים את, הערב כולו במסעדה באכילת ארוחה שלמה.

אכול ושתה־ כי מחר תרזה

חתו וקלה

שוש, פקידה בבנק־הפועלים,
וזאן פלג,
פקיד במינהלת עמידר, הכירו בחוג שומי
רי־מישקל, התחתנו לפני חודש. זוג המתחתן
אחרי היכרות בחוג, מקבל ירח־דבש חינם.

כריסטיאן? פול?

הזמנה לפתיחת מסעדה חדשה נוספת, ההבדל
הקטן. הטבח המעופף הוא אחד משני השותפים
בעלייהעסק, פול זרדה או כריסטיאן — לו שייכת גס המסעדה היפואית אלהמברה.

בת שבע וחצי

היא מסבירה לשחקנית ציפי שביט, שהורידה
אותם בחזרה. למרות שברחבי הארץ נפתחות
מדהים — הצליחו 150 אלף חברי החוג 1

ך \ 1ךיך | ך | הדוגמניות שהדגימו בגדים מיוחדים למידות גדולות, היו נ
1111 חובבות, שהורידו 30 קילו לפחות, כל אחת כמובן. רוב ה!
111111/
כנסים נשאו בארנקס תמונה מימי העבר השמן שלהם, הראו אותה בגאווה לכל מי שרצה לר<

בירי הדיאטה
מה התבשל
חנה ויצחק
רווח נפגשו בחוג שומרי־מישקל. התאהבו
תוך שיחה על ענייני מזון: מה בישלו, מה
הכינו, מה כדאי להוסיף לאן. לאחר
שהורידו יחדיו 60 קילו, התחתנו.

שבע צימרמן, מנהלת חוג שומרי־מישקל בארץ,
היא הורידה כבר למעלה מ־ 50 קילו. בתמונה
ינתייס רק 25 קילו, איך להיזהר לא לרכוש
מסעדות חדשות לבקרים, המתמלאות בקצב
ריר השנה למעלה מ־ 12 טון קולקטיביים.
״כל מי שהוריד אצלנו 10 קילו —
מצווה הכוהנת הגדולה בת״ שיקום שבע צימרמן .״יראה את עצמו מי שהו ריד
...40 ...30 ...20 קילו.״ החסידים
קמים. בעיניים נוצצות, בהתלהבות, בגאווה
ובאמונה הקיימת רב בלב החוז־רים־בתשובה,
הם מודים בקידה לאל״

מאת

א לה זוהר

פיים המאמינים, המוחאים להם כף ב
אקסטאזה. אלפיים נשמות החולמות
לילה־לילה על עוגות־קצפת, אשר התאחדו
למיסדר שמטרתו היחידה: לעזור
זה לזה לא להגשים את החלום.
הם התאספו השבוע באולם הסינרמה
לחגוג שלושה ימי־הולדת: ה־ 25 של ה מדינה.
העשירי של חוג שומרי־מישקל
הראשון בעולם. והחמישי של הסניף
הישראלי שלו, המונה 150,000 איש —
שהורידו השנה, ביחד 12,421 ,וחצי קילו.
בין מחיאות־הכפיים למרזים, ולמר־זות,
להרצאות, לתצוגות־האופנה ולב־דיחות
של גדי יגיל, הם מראים זה לזה
תמונותיהם מהתקופה הפרה-דיאטטית :
״אתה רואה את גוש השומן הזה, הרהאדם
המגעיל חזה נ זה הייתי אני.״

— ןןךן פנינה אוהבת־שלום קמה בד
י 71*1ןןן* ךךן
^ 1 / 1 / /גאווה, לבקשת המנחה מכל
/ 11 1 1 1 /
אלה שהורידו 40 קילו לקום ממקומם, זכתה למחיאות־כפייס סוערות.
בתמונה משמאל — שומרת־מישקל אלמונית שהורידה רק עשרה קילו.

מ חו ך?רהמר או ת צאו
וכשזה קרה, והיא הוכרזה כמנצחת,
וכזוכה בכתר נסיכת הים־התיכון — פרצה
הגימנזיסטית בת ה״ 17 בבכי, מרוב
כשהיא יצאה מתון קיר״המראות, יחד התרגשות, כשמלוויה מרגיעים אותה,
מסבירים לה שהבכי אולי טוב לנשמה,
עם תריסר חברותיה, אל מישטח הקרח
אבל הדמעות רעות לקרח.
הענק — לא יכלה כמובן רונית מקובר
תחרות בחירת נסיכת הים־התיכון, שלדעת
כי תוך זמן קצר תצא מאלמו־
״ נערכה ביום הראשון השבוע במשולב עם
ניותה, תזכה בפרס הראשון.

למשטחהקרח 13יפה פיו ת, שהתח רו
ביני הן, לעיני

קהל

האל פי םוחבר

ה שו פ טי ם. ע ל תו ארנ סי כ ת תיכון

נסיבת

דז קדדו

המופע של חופשה על הקרח, בהיכל־הספורט
בתל־אביב — העמידה את המתחרות
בפני אתגרים מיוחדים. נעליהן
סומררו במיוחד, כדי שהן לא תתחלקנה
על הקרח. לייתר ביטחון, לוותה כל אחת
על־ידי מלווה מבין מחליקי הלהקה.
היחידי שנראה בטוח בעצמו, על ח־מישטח
הלבנבן-חלקלק, היה מנחה הערב,
דודו דותן, שהפריח את בדיחותיו
כאילו עמד על קרקע מוצקה.

1י 1ן | 1ן י | 11ל 171ן | ך 11 ננס בחירתה של נסיכת הים־התיכון, התמלאה
1 1 |# 1צ> #י י * 1ייי במת הקרח בזיקוקין צבעוניים. מימינה אלנף
העולם בהחלקה, וולפגנג שוורץ, משמאלה, הרקדנית הראשית של הלהקה, גואן אנאפל.

המאפרות

התמונה) ודניאלה, עובדות על המתחרות.
מימין: דודו דותן שהנחה את הערב.

טקס מרהיב, נבו
חנית מקובר ח סינ ה

71י 1 1 1מיכל יעקב, נסיכת הים־
י 111111 1התיכון ,1972 שמסרה
את הכתר ליורשתה מייד אחרי בחירתה.

החושה

נורית מקובר, נסיכת
הים־התיכון 1973 עס
הכתר על ראשה מייד אחרי בחירתה.

המנצחת

רונית מקובר 17 מאושרת בניצחונה, מובלת על במת־הקרח
על גבי ריקשה עמוסת־פרחים. רונית היא בת־דודה של נורית
מקובר — אשתו של המשורר יהונתן גפן. אורח־הכבוד בתחרות היה סגן־נשיא
חברת מדיסון סקוור גרדן, אלווין גרנד ורעייתו, שהיא בעליה של להקת חופשה על הקרח.

1111 ¥1ך ק 111 לפני התחרות, התפו־קנ הבנות. מימין: המנצחת והשופטים, מימין1 :
1 1 1 1 .1 1 1 /1אלי רודריג, מנהל מכירנת של מווה, מיכאל בראנן, מנהל וולה1 ,
משה ברוך, מנהל הלנה רובינשטיין. יוסי גרבר וניסן גן־מנר, נציג ליי־אומן1 .

1ו>נ> מוםסרסר אולוון

150,00
ומצטבר עד

* ,500,000
*הזכיר. בפרס הראשון לכל טופס אינה יכולה לעלות על מכסימום שי 2 5 0 #0 0 0ל
פרטי ס בדו כני המכירה

י בו ט לו

גז רי ־ ה דין
הוקמו והאכזר! ,,

ב־ 20 ביוני ש.ז. נגזרו עונשים בכדים ואכזריים על רמי
ליבנה ( 10 שנות מאפר) ומרי לרמן ( 7שנות מאשר).
לנאשמים לא יוחסו אפילו על־־ידי התביעה כל פעולות
ריגול, הכלה, פגיעה או אלימות. הנאשמים הם אנשים פוליטיים
שהטיפו לדעותיהם כגלוי. הם נידונו מפני שקיימו פגישה
עם אדם שנכנס לישראל כצורה חוקית וגלויה, ולא הלשינו
למשטרה על פגישתם.
איתם נידונו דיאב שומשון, אחמד מסרי, הסאן ג׳כרין,
סאלח ג׳כרין ונעים עריידי לתקופות מאסר שכין שישה־וחצי
חודשים עד 6שנים.
ההרשאה התבססה א ך ורק על הודאות שהוגשו על־ידי
התביעה. הנאשמים טענו ש״הודאותיהם״ נסחטו מהם כמכות
ואיומים. השופטים דחו, במו ככל המשפטים על עכירות
כטחוניות את טענות הנאשמים, כי הם הוכו או עונו במעצר

והוראותיהם נסהטו תחת להץ פיזי ונפשי (מן הראוי לציין,
כי כמשפטים פליליים היו־ מקרים בהם נתקבלה טענה מעין זו
ע״י השופטים).

אנו פונים לכל דמוקרט בישראל לתבוע :
יבוטלו גזרי־הדין הנקמניים והאכזריים.
יבוטל החוק הדרקוני: החוק לתיקון דין עונ שין
(ביטחון המדינה).
יבוטלו תקנות הגנה ׳ 1945
יולי .1973

הליגה לזכויות האדם והאזרח

14192

תל־אכיב

61140

העולם הזה 1870

ארור השש־בש
יוסביד את נצחונו:
אני שורט
בתנועות הקובייה!
משה כהן 40 שזכה בתואר אלוף
ישראל בשש־בש ל־ , 1973 הינו כיום
הסמכות העליונה לפיתרון הדילמה המעסיקה
את רבבות חולי השש־בש בארץ :
האם המישחק מבוסם על מזל בלבד —
או שיש צורך בעוד משהו?
״כשהשחקנים הם שחקנים רגילים —
הקובייה לא משנה הרבה,״ הסביר השבוע
האלוף החדש, תושב מלבס, העובד זה
עשרים שנה כאזרח בצה״ל .״רוב המישחק
זה דווקא טכניקה. מה שצריך, זה מעט
מזל, הרבה שכל, והרבה ניסיון.״
אולם, כאשר נפגשים שני מיקצועיים,
מעל ללוח משובץ־המשולשים — שונה

הטירוניות

קדחת השש־בש, שהיתה מוגבלת לגברים יוצאי עדוה־המזרח,
פשטה גס בין הווזווזים, גברים כנשים. בתמונה נוף שהפך .׳
כבר מקובל במועדון אבו־טור הירושלמי של מרקו תורג׳מן: מירי בן־טמי (מימין
חברת להקת פיקוד־צפון, משחקת בניחותא עם מילבה גן, תיירת אנגליה, כשהקי־ 7׳
ביצרים הם נער־השעשועים שלמה זקס וידידה. בתמונה למטה , :האלוף (משמאל
במשחקי האליפות, כשבן־זוגו הוא מולי הירשברג, שזכה במקום החמישי.

השש-נש

ביות במהירות כזו שקשה לעקוב אחריה,
מוציאה מהקובייה כל מיספר שהוא רוצה.
ך יום הרביעי שעבר, היה משה כהן
*י -אלמוני עדיין. למחרת, הפך להיות גיבורם
של רבבות ברחבי הארץ.
וגם מחוצה לה: היה זה לפני חודשים
ספורים, שעורך אל־אהרם חסנין הייכל קונן׳
במאמר בעיתונו הרשמי־למחצה, על
הפער העצום בין הישראלים לערבים.
לדידו, התבטא פער זה בעובדה שהערבים
משחקים ששיבש, הישראלים שחמט.
לדברי הייכל׳ סימל הבדל זה את הכל.
ביום החמישי שעבר, יכול היה הייכל
להתנחם: אם להסתמך על הקדחת שפשטה
לאחרונה בארץ, מתחלקים כבר גם
הישראלים לשני מחנות: אלה שמשחקים
ששיבש, ואלה שישחקו.
לאלה גם לאלה, היה משה כהן, בשבוע
שעבר, לאלופם ורבם.

ואש העיר *״ו״״:

שש־בשיסט ותיק, היה מיוזמי האליפות,
ניסה כוחו נגד האלוף, הפסיד כמובן.

התמונה לחלוטין. אז, מתאזנים הטכניקה,
הניסיון, השכל. ואז — קובע גילגול הקו בייה
:״כשמשחקים שניים ברמה גבוהה —
משחקת הקובייה,״ מגלה האלוף .״שחקן
משובח, יכול לשלוט, לפחות בקובייה אחת,
ב־ 90 אחוז מהגילגולים, להוציא ממנה איזה
מיספר שירצה.״
הוא מניף ידו, ובתנועה מהירה, ללא כל
מאנייברות נוסח סאלח שבאתי, מדגים
כיצד הוא מוציא מהקובייה, פעם אחר
פעם, בדיוק את המיספר שהוא רוצה.
אלוף ישראל, יליד סוריה שעלה אר צה
בגיל ,18 משחק ששיבש כבר מגיל
— 14 ומעולם לא על כסף :״בהתקווה,
בהכובשים, במקומות אחרים, יש אנשים
שמשחקים על מאות לירות. מתפרנסים
מזה. הם יודעים לשחק, יודעים לתפוס קובייה,
ומנצחים ברוב המישחקים שלהם.״
משה כהן לא התפתה מעולם להפוך את

מומחיותו במישחק לקרדום לחפור בו. טלקטואלי .״העלאת גירה,״ כפי שהתבטא
הזכות היחידה שהוא שומר לעצמו — צבר שהחל לומד את המישחק, ולא הצ ליח
למצוא בו עניין.
לשחק תמיד בלבן.
אולם לרבבות שנסחפו, ולרבבות שהיו
על השחקנים בישראל אומר כהן :״יש
בארץ כמה סיגנונות מישחק, לפי ארצות־ סחופים כבר מזמן, השש־בש הוא בילוי
המוצא. הסורים משחקים אחרת מהעירא־ אידיאלי — דווקא בגלל תכונותיו אלה.
קים. הגרוזינים משחקים עצבנים מאוד. ראש עיריית באר־שבע אליהו נאווי, ש בגלל
זה הם לא מרוכזים, ועושים שגי היה אחד מיוזמי האליפות — שנערכה
אות, אבל מה? לאליפות הם הביאו איתם בבית־המם בעירו — כבר צופה גדולות
ונצורות. חלומו: לארגן בשנה הבאה אלי לוחות
יפים, משהו יוצא־מהכלל.״
א חוו ת פות בה ישתתפו גם שחקנים מהשטחים —
״ואולי גם מהארצות השכנות, מי יודע?״
נאווי מתחייך :״אולי גם בזה ננצח אועמים
תם. אינשאללה.״
עד אז, הועלתה כבר הצעה אחרת, מפ^
לה שלא נסחפו עדיין, רואים ב־ששיבש
מישחק מונוטוני, בעל אופי תיעה לא פחות: לארגן תחרויות ששיבש
מזרחי קלאסי, המתמשך ומתמשך עד אינ בין אזרחים ישראלים לאזרחי מדינות ערב
סוף בפעילות שיגרתית החוזרת שוב ושוב — על ספינת־השלום של אייבי נתן.
(המשך בעמוד )28
על עצמה, אינה מצריכה כל מאמץ אינ-

ה צד השו שד
החזירו השניה
ן * דיל, ידאי —1947 יוני .1948
* ₪״פעמים שהצרות הבתים שימשו, בלא
ידיעת בעליהם, לאיחסון ארעי של מכוניות
שהובילו נשק. כך, למשל, הועמדה
ברח׳ לה־הוור מכונית־משא מלאה נשק
במשך יום שבת וראשון, ורק ביום שני
•הועברה למחסן בפובור סאן־אנטואן. קרה
שתורם אחד הטיל ספק אם אמנם קונים
נשק בכסף הנאסף. לפי המלצתו של ב.צ.
חומסקי, הובאה איפוא לחצרו, בחוכמה,
מכונית־משא עמוסה אלפי כדורים. הפעם
הודיעו לבעל המקום — וזה נחפז להגדיל
את התרומה, ובלבד שירחיקו את המכונית.

הישרים שלה: רצח ארלוזורוב, פרשת
אלטלינה, הסיזון.

ך* יפרו של דוקטור תבין נכתב כע-
בודת דוקטורט בנושאים הללו. העבודה
אושרה על־ידי האוניברסיטה העברית,
דווקא על־ידי מי שנחשב כמתנגד
מובהק לדעותיו, פרופסור יעקב טלמון.
המחקר של ד״ר תבין מביא שלל חדש של
מיסמכים, שרובם לא פורסמו עדיין. ביני הם:
פרשת ההתכתבויות עם ממשלת צרפת,
שהגיעה לשיאה ברכישת הנשק ל-
אלטלינה. פרשות התכתבויות בין אצ״ל
להגנה, בין אצ״ל לשלוחותיו השונות —
התכתבויות המעידות על יחסים מתוחים
ששררו בתוך האצ״ל עצמו ושהביאו לבסוף
לפירוקה של החזית השנייה באירופה.
תיזות חריפות של המחבר, הקושרות את
ההיסטוריה הפוליטית של ישראל בחבילה
אחת: לדעתו עמל בן־גוריון, במשך 15
שנים, כדי לכבוש לעצמו ולמפלגתו את
השליטה הבלעדית בהסתדרות הציונית בשיטתיות
רבה. לא היסס, כדי לכבוש את
הקונגרס הציוני הי״ז — להעליל את רצח
ארלוזורוב על המיפלגה הרביזיוניסטית.
אחר־כך בא הסיזון, כדי לדלל את האיר־גון,
ולבסוף, אלטלינה — לחיסול פיזי של
יריבים פוליטיים.
״היתר. לי ברירה להוציא את הספר
כעבודת מחקר,״ מספר ד״ר תבין ,״ואז

ניוסום מחקרו שד ד ו
תבין ער ערירות אד י

תבין בטירוריסט
למרות המעורבות האישית —

נאיוונה עשוי ועודו
סעוה חושה בארץ
היה נשאר בגדר תחום לימודי סגור.
אך, בענווה רבה, מצאתי שהצלחתי לנצל
את החומר בצורה הראוייה. אף־על־פי
שהייתי מעורב אישית במאורעות, כראש
שירותי־הביון וחבר המיפקדה הראשית
של האירגון — העידו גם פרופסור אריאלי
וגם פרופסור טלמון על גישתי האובייקטיבית.
החלטתי איפוא להעלות את החומר,
ולהוציא את מרבית הפרטים המדעיים,
למען אלו הצעירים שירצו ללמוד פרק
זה בהיסטוריה הישראלית.״

תכין ביום
— שמירת האובייקטיביות
אם ייכתב פעם ילקוט־הכזבים של
האצ״ל, אפשר יהיה לכלול בו את
הסיפור הזה, בתוספת סיפורים פיקנטיים
אחרים, על צורות שונות ומשונות לרכישת
נשק, הברחות, מישלוחים, תחפושות, תוכניות
התנקשות והרפתקות שהיו ונבראו
בשנים 46 48 באירופה.
ך* דרכה של כל מחתרת, היתד. גם החזית
^ השנייה, רשת פעילויות האצ״ל באירו פה
— אוצר בלום של הרפתקות. היום,
במבט לאחור, נישמעים הסיפורים ברומנטיקה.
אבל אלו הם רק הספיחים היפים
יותר לפרשות סבוכות, בחלקן עגומות,
בחלקן מרירות, בחלקן סוערות, ובעיקרן
— מסעירות את דעת־הציבור עד היום.
על פרשות אלו עומד ד״ר אלי י. תבין,
בסיפרו החזית השנייה, שהוא המחקר המעמיק
ביותר שנערך עד היום בעלילות
האירגון־זזצבאי-הלאופי בארצות אירופה.
לא ייפלא אם תוד ימים ספורים תיסער
הארץ כמרקחה שוב, על הנושאים היחי דים
המצליחים להעיר את הכנסת משנת

1בד מהתפדמסות עם מתנגדי ה/אצ״ל,
יש ביטוי רב גם למחלוקות
מבית, לכישלונות של התנקשויות — כמו
זו שתוכננה נגד לורד בארקר, והיתר. כה
מסובכת, עד שעלילתה המגוללת בספר
יכולה לשמש תסריט לסרט מרתק.
או סיפור שיש בו טעם מר ועדות לשני
את־אחים, בסיפור על טדי קולק, שהודיע
מעל דפי עיתון אנגלי על פעולותיו למען
הממשלה האנגלית, ואחר־כך ניסה להתנצל
ולחזור בתשובה. כתב אז אחד מאנשי
האירגון לחבריו שבחזית השנייה :״טדי
קולק חזר ארצה לדאבוני שלם ובריא.
נשתדל להתראות איתו.״
מחשבות עגומות יעורר קטע אחר ב-
סיפרו של ד״ר תבין. על תגובות היישוב
היהודי, לפלגיו השונים ולחשבד
נותיו המשונים, בעניין עיכוב פירסום
שואת יהודי אירופה.
אין זו אלא תיזה נוספת הנתונה
לוויכו. מה שנמצא מעבר לכל ספק,
הוא נסיונו האישי של ד״ר תבין בעלילות
מחתרתיות :״ב־ 1945 נחטפתי על־ידי אנשי
ההגנה לעין־חרוד. במשך חצי שנה הייתי
כבול בשרשאות ברזל למיטה שבמתבן
ושוחררתי כתנאי להקמת תנועת־המרי.
תפקידי היה לארגן פעולות ברומא, ולשם
כך תיכננו תוכניות להכריחני לשם.״
לאחר פיצוץ השגרירות הבריטית באיטליה,
נאסר ד״ר תבין. בשנת ,1971 כשבא
לאיטליה כאורח ראש עיריית רומא, לקבל
מטבע זכרון במלאות 100 שנה לבירת
איטליה המאוחדת (תבין עומד בסיפרו
גם על השפעת גאריבלדי על האירגון) ׳
המציאה לו משטרת איטליה את תצלומו
שהיה ברשותה: עציר בשנת .1946

-י דו ״ קרבשלר צי חו ת

(המשך מעמוד )15
צעי גיוס הנשים־הזרות שלו לפעולות חבלה,
גילתה כבר כי בודייה נפל כנראה
למלכודת מתוחכמת ביותר שנועדה מלכתחילה
למנוע חשד של רצח, וליצור את
הרושם כי נפל קורבן לפזיזותו ורש־לנותו
בטיפול בחומרים מסוכנים. כיום
בודקת מישטרת פאריס את האפשרות ש סוכנת
יפהפייה הושתלה כידידתו של
בודייה כדי למסור עדות מטעה למיש*
טרה על מעשיו בשעותיו האחרונות, וכי
חומר הנפץ שפוצץ את בודייה במכוניתו
הופעל באמצעות אלחוט מרחוק, בדיוק
כשם שהופעל בדצמבר ,1972 חומר הנפץ
שהוטמן בתוך מכשיר הטלפון של מוחמד
אל־המשארי, בפאריס.
אם יוכח שאומנם היו אלה מחבלים
ערבים שרצחו את ג׳ו אלון, הרי שהתיח־כום
במיבצעי החיסול הגיע אליהם.
עצם העובדה שזהו מעשה התנקשות רא״.
שון המבוצע בידי ערבים, או תומכיהם,
נגד ישראלי בארצות־הברית, מהווה הסלמה
חמורה, וזאת לנוכח המעקב הצמוד
שמניחים זרועות הביטחון הפנימי של אר־צות־הברית
אחרי כל ערבי חשוד המגיע
לארצות־הברית. גם העובדה שהרוצחים
העדיפו הפעם לבצע את שליחותם מבלי
להיתפס ומבלי לחפש את הצעד התעמולתי
שברצח כזה, מהווה חידוש.
אם יש ממש גם בחשש כי אלון נרצח
בידי רוצח שכיר, אולי מאנשי המאפייה,
שנשכר בידי אנשי אירגון טירור ערבי,
עלול זה להיות הטלאי האחרון שיצור את
התדמית שההתמודדות בין אירגוני החבלה
לישראל, הפכה למעין מילחמת כנופיות בנוסח
שיקאגו.
במדינה מיפלו״ות
איזון עדין
תנאי לכניסה לכנסת :
להיות ספרדי
וגם אשה
ככל שהולך ומתקרב מועד הרכבת רשימות
המועמדים של המיפלגות השונות
לקראת הבחירות לכנסת, גובר המתח בין
העסקנים. כמו תמיד הביקוש גדול יותר
מאשר ההיצע, והקרב על המקומות נטוש
בכל עצמתו, בצורה גלוייה או מוסווית.
אבל המאבק אינו מתחולל רק בתוככי
המיפלגות. מאחר שכל מיפלגה מורכבת
מחטיבות, סיעות או קבוצות לחץ, מתחיל
המאבק עוד בהן.
לחטיבת אחדות־העבודה במיפלגת העבודה
יש כיום שמונה ח״כים מתוך 56
הח״כים של סיעת המערך. מאחר שהיחס
המיספרי בין החטיבות במיפלגת העבודה
אינו משתנה, יש להניח כי גם בכנסת
הבאה ישוריינו לאחדות־העבודה שמונה
מקומות בטוחים. אבל רק שניים מתוך
שמונת המקומות התפוסים עתה יתפנו.
בעוד שיגאל אלון, ישראל גלילי, יצחק
בן־אהרון, משה כרמל, עדי אמוראי ושושנה
ארבלי-אלמוזלינו ייצגו את החטיבה

אצבע אלוהים
•ץ ורת המילחמד! של אצבע אלוהים
המיסתורית נגד אנשי ספטמבר השחור
ונציגי האירגונים הפלסטיניים בפאריס,
מעוררת מחלוקת ביעילותה ובתוצאותיה.
אומרים השוללים: זהו מאבק שאין לו
סוף, כמו לקצץ את הנחשים בראשה של
הגורגונה. במקום כל טירוריסט שיחוסל,
יבוא במוקדם או במאוחר טירוריסט אחר.
חיסול של אנשים פרטיים אינו פותר
שום בעייה. מצד שני, עלולה מערכה מעין
זו להביא להידרדרות בה יהיו חייו של
כל ישראלי בחו״ל, בסכנה.
גם המחיר, אומרים השוללים, הוא גבוה
מדי. סוכנים חשאיים שאין להם תחליף
הופכים למטרות להתנקשות ומעשי רצח.
אם בוצע רצח יוסף אלון כתגובה על רצח
בודייה, אין שום יחס בין המעשה לבין
המחיר. ההשקעה בהתגוננות נוכח הרחבת
מעגלי הטירור עולה הון עתק, צורכת
כוח־אדם רב ולעולם אינה יכולה להבטיח
הגנה הרמטית.
נוכה מאזן זה של השוללים, מצביעים
מחייבי המערכה על מאזן חיובי ביותר —
ירידה תלולה, מזה שנה, במיבצעי הראווה
של אירגוני הטירור. נכון, הם אומרים,
שלכל אדם יש תחליף, אבל במחתרת זה
לוקח זמן רב להכשיר אדם חדש, לש תול
אותו בסביבה חדשה וליצור לו קש רים
כדי שיוכל לפעול. יעברו חודשים
רבים, אם לא שנים, עד שימצאו מחליפים
להמשארי או לבודייה. עצם העובדה שכל
נציג של אירגון טירור ערבי באירופה
יודע שהוא נתון במעקב מתנן יד וכי צפוייה
סכנה לחייו בכל רגע, מקשה על תנועותיו,
מסכלת את קשריו ואת תוכניותיו.
הטירוריסטים הערבים, אומרים מחייבי
הפעולות דוגמת מיבצע חיסול ראשי המחבלים
בביירות, יודעים שאפילו בביירות
אינם בטוחים, על אחת כמה וכמה הם חו ששים
בפאריס וברומא. במקום להקדיש
את מאמציהם לתיכנון ופעילות, הם עסוקים
במציאת מיסתור. אפילו כשהם יוצאים
לפעולה, לעולם אינם יכולים לדעת
אם זו לא תסוכל ברגע האחרון כתוצאה
ממידע מוקדם של הצד השני.
התגובה,
לפיכך, אומרים מחייבי
רצח אלון אינו הסלמה, כי אם נסיגה.
המחיר הוא כבד, אבל בכל מערכה נופלים
קורבנות. ומוטב לנהל מילחמה
המכוונת נגד האחראים ישירות לטירור
וליצור בהם את התחושה שאיש מהם לא
ינוקה, מאשר לפעול בפעולות תגמול נגד
ערבים חפים מפשע.
גם הם, מחייבי שיטת התגובה, מודעים
לעובדה, שכל עוד לא יושם קץ למילחמה
בין העמים באמור, לא יסתיימו פעולות
הטירור. אבל במצב הנוכחי, הם אומרים,
זהו הרע במיעוטו, הדרך היחידה לחיות
עם הטירור, להקטין את מימדיו.
נראה שידם של מחייבי שיטה זו תהיה
על העליונה עוד זמן רב. מעשי הרצי חות
של השבוע אינו אפיזודה חולפת.
הוא חלק ממערכה הנמצאת עדיין בעיצומה.

ח״ב ארבדי־אלמוזלינו
כסא משוחרר לא יוחזר
גם בכנסת הבאה, יפנו מרדכי ביבי ועדה
פיינברג־סירני את מקומותיהם לחדשים.
מהכיסאות למיטות. על המקומות
המתפנים יש תור ארוך של קופצים. ראש
וראשון בהם הוא אברהם גיבלבר, ניצול
מחנות השואה המכהן כמזכיר מישנה של
מיפלגת העבודה. המועמד השני הוא יצחק
רבין, שלמרות שאינו איש אחדות־הע־בודה׳
הרי אם ירצה להיכנס לכנסת הוא
יוכל לעשות זאת לפי המפתח החטיבתי
רק על חשבון אחדות־העבודה. כיוון שהיה
סגנו של יגאל אלון בפלמ״ח, משייכים
אותו באופן טבעי למחנה זה.
רבין אינו המועמד היחיד למקום השמיני.
בין שאר הקופצים מזכירים גם את
שמו של הפזמונאי חיים חפר, שחוגים
שונים מפעילים לחצים כדי להכלילו ב־מיכסת
אחדות־העבודה בכנסת, הצעה ה־נתקלת
בהתנגדות של עסקני המפלגה
שחפר מעולם לא היה אחד מהם.
אלא שלכל המועמדים יש שני חסרונות
בולטים: הם אינם ספרדים וגם לא נשים.
מרדכי ביבי היה נציג עדות המזרח
באחדות־העבודה. עדה סירני היתר, אחת
משתי הנשים של הסיעה. אם יבחרו במקומם
אשכנזים גברים, יופר בכך האיזון
העדין הפנימי בסיעה. שושנה ארבלי־אל-
מוזלינו, שהיא גם אשד, וגם ספרדייה,
מגינה על האינטרסים של שתי קבוצות
אלה. תובעת לבחור במקום הח״כים הפורשים
תחליפים מתאימים, לפי מין ועדה.
אם תתמלא דרישתה יהיה צורך להקפיץ
קדימה מועמדים שאינם נמצאים כלל בתור
של המועמדים הריאליים. אפשרות שניה
היא שנציגי אחדות־העבודה בממשלה, כמו
אלון וגלילי, או אולי בן־אהרון, יוותרו
על מקומם בכנסת לטובת גיבלבר ורבין.
אלא שאין סיכוי שמישהו מהם יעשה זאת.
ההכרעה היתה צריכה ליפול השבוע.
אלא שהסתבר שגלילי ואלון עברו בינתיים
מהכיסאות למיטות. שניהם חולים, רחוקים
למיטותיהם. כתוצאה מכך נדחתה ההכרעה
עד להחלמתם•

בחסותו האדיבה של כבוד נשיא מדינת ישראל

פר!פ

אפרים קצ>ר

הצגת גאלה — בכורה עולמית יום ה׳ 5.7.73 בשעה 9.30ב״סינרמה״ תל-אביב[
בנוכחות כב׳ נשיא מדינת ישראל, שרים, חברי כנסת, אלופי 3ה״ל,
דיפלומטים, כוכבי ויוצרי הסרט.
כל ההכנסות קודש ל״מועדון וראייטי בישראל״.
לבו של עולם הבידור למען ילדים מוכי גורל.

111 1110

מציגים :

מחזמר נפלא ש הפך ל סר ט ענק
במאי ומפיק: מנחם גולן. מפיק בפועל: יורם גלובוס. מוסיקה: דב זלצר. כוריאוגרפיה: שמעון בראו! .צלם: דוד גורפינקל. עורך: דב
הניג. שירי ם: חיים חפר — עמוס אטינגר — דן אלמגור. תסריט: מנחם גולן — חיים חפר. עפ״י מחזמר מאת יגאל מוסינזון ויואל
דן דימבורט.
הפצה:
זילברג בעקבות מחזהו של יגאל מוסינזון. צייר: שלמה צפריר. שותפים להפקה: האחים אלה. ניהול

* אריה אליאס *

אתי גרוטס * אפרת לביא * יהודה אפרוני

* מישה אשרוב * עליזה עזיקרי * יוסי גרבר * יעקב בן סירא * חיים בנאי * ג׳טה לוקה * אברהם רונאי * אריה מוסקונה * גבי
שושן * עמוס טל-שיר * שמואל ליבנה * מנחם עיני * דוד דביר ־* רחמים דון ליז בראון * משה הלל * מוצי אביב * יעקב
טימן * מדלן רחמימוב * גאולה יפת * מרים אולייניק * צבי בורודו * גבריאלה אוהד * נורית אמיר * שלמה וישנסקי.
צולם בשיטת זא 810ך בצבעי 000011א\\ 1/ז 3פותח במעבדות ״ברקי פטה״ גבעתיים
הצגות בכורה עולמיות. לקהל הרחב. החל במוצאי שבת 7.7.73ב 10-בתי קולנוע :

תל-אביב

תל־אביב

ירושלים

״הוד״
4 ,7 ,9.30

״סינרמה״
4 ,7 ,9.30

״עדו״
4 ,7 ,9.30

חולון

באר־שבע

גבעתיים

רמת־גן

״רינה״
7 - 9.30

4 ,7 ,9.30

״הדר״
4 ,7 ,9.30

״רמה״
4 ,7 ,9.30

נתניה
״שרוף׳
7 - 9.30

מכירת כרטיסים מוקדמת בכל המשרדים.
במשך הצגת הסרט ״קזבלן״ לא יוענקו כרטיסי הזמנה או הנחה ועם ידידינו הסליחה.
פס-הקול המקורי משירי הסרט ״קזבלן״ מעל תקליטי .0.8.3.

פתח־תקוה
״היכל״
7 - 9.30

יי מלךהשש ״ב ש 1
(המשך מעמוד )25
האליפות, שהתקיימה בימים רביעי
וחמישי בשבוע שעבר נערכה בסיומם
של משחקי ליגה, בהם השתתפו
כ־ 450 מתחרים 80 .מהם עלו לחצי־הגמר,
30 לגמר. באליפות עצמה.
30 אלה חולקו לחמישה בתים. כל מתחרה
ניהל שלושה משחקים עם כל יריב,
כשניצחון מעניק לו שתי נקודות, תיקו
נקודה אחת.
בשלבי הסיום של האליפות, כשחישוב
הנקודות לא היה עדיין ברור, התפתח ויכוח
ער, שבמרכזו עמד יעקב קרמני, קבלן
ירושלמי שהאמין כי הוא יזכה במקום
הראשון. קרמני התאכזב מאוד כאשר התברר
לו שהוא זכה רק במקום השני,
התעודד במהירות כאשר התברר כי הפרס
הראשון, בו זכה האלוף, היה מסרטת
קאנון, ששווייה קרוב לאלפיים ל״י —
ואילו הפרס השני, שנפל בחלקו — היה
טיסה הלוך־ושוב לאירופה.

לסלק הדיעות
ה ק דו מו ת

ך* אליפות אורגנה על-ידי התאח-
1 1דות הסטודנטים בישראל, במטרה
״לסלק את הדיעות הקדומות נגד המיש־חק,
להפגיש שיכבות אוכלוסייה שונות
באמצעותו, ולעודד את התיירות, באמצעות
מיפגשי שש־בש בינלאומיים.״
ואכן, מישרד התיירות נתן את חסותו
לאירוע. גם עיריית באר־שבע. את הפרסים
תרמו הספונסורים — חברת מרלבורו,

מ אוזן )1 :חברת תעופה )6 .באה לחצר
שלמה המלך )12 .יצור )14 .מילת שאלה.
)15 חי במים )17 .בהמה גסה )18 .ספירט.
)20 תל חרבות )21 .שנשמה באפו)22 .
סל )24 .מדינה בדרום אמריקה )27 .אחת
האצבעות )28 .מפתן )30 .התבוללות)31 .
ממהר )32 .תשלום תמורת תיווך. קו־מיסיון
)34 .ארגז לממון )36 .מועד)37 .
אשה גורלית )39 .אפריטיף ממוצא ספרדי.
)40 איבר פנימי )42 .מספיק )43 .מידת
משקל )44 .יש כזה כאשר יש דיין)45 .
חיה לילית )46 .גיבור פרשה )50 .מאבות
המזון )53 .קלף גבוה )54 .צמח חמוץ,
משמש למרק )57 .גבעה )59 .מין ממתק
ממישמש מיובש )61 .קימעה קימעה, עשית
דבר לא בסדר )63 .עורג )65 .מידת יבש.
)66 ילדים )67 .נעים לעין )68 .נשמה
באמונה המיצרית העתיקה )70 .תו נגינה.
)71 מטבע ירדני )73 .הסמל של צ׳רצ׳יל.
)75 אשת פילוסוף יווני שהפכה לאבטיפוס
של אשה מרשעת )76 .מעדת קבורה.

מאונן :
)1זמרת עם כושית )2 .מושבה יהודית
במצרים בימי בית שני )3 .לא כשר)4 .

הולכת ופוחתת )5 .מכינויי האלהים)7 .
מילת שלילה )8 .רוגז )9 .אשפת חיצים.
)10 דורון )11 .נביא )13 .מנהיג מוסלמי
סודני שעמד בראש המרד נגד האנגלים.
)16 בוסתן )18 .מחלה הקשורה באחת מעשר
המכות )19 .בן עם אחר, נכרי שאינו
יודע את שפת הארץ )21 .מבני נוח)23 .
ממגורה )25 .יחידת הספק חשמלי)26 .
תו נגינה )27 .קוסם )29 .אל העושר העיור
במיתולוגיה היוונית )31 .מעמד מיוחד של
חוסר פגיעות הניתן לחברי כנסת)32 .
תכשיט )33 .הרבה מאד )34 .דג טורף.
)35 מאכל בהמות )36 .שנון )38 .משורר
עבדי )39 .יצור מזיק על טבעי )41 .צאצא.
)47 לידה פגש יצחק את רבקה)48 .
קונסרבטיבי )49 .חבר, קבוצות ספורט
בעלות רמת משחק שווה )51 .מונרך)52 .
חלק זעיר )54 .חומל )55 .הוראות המיועדות
להתבצע אחרי המוות )56 .קבוצת
אניות )58 .זרימה )60 .חיה טורפת)61 .
מתי שהוא מבטיח לה כל מה שהיא מבקשת•
)62 חגו )64 .אות באלפבית)66 .
חימר מעורב במים )69 .אני )71 .נחל
בצפון הארץ )72 .קורה )73 .מערכת
(בלועזית) )74 .נישא.

חשבץ

18 7 0

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

-נכש

3 1מ+

השש־בש הוא כיום אופנה לוהטת בעולם
המערבי.
וכמו כל דבר בעולם המערבי, נפלה גם
אופנה זו לידיהם של המדענים ומחשביהם
האלקטרוניים — שגילו עובדה מעניינת:
השש־בש הוא מישחק מזל קלאסי, בו
יכול טירון מתחיל לנצח אלוף נודע. יחד
עם זאת, מסתבר שיש שיטה בשיגעון,
ובסופו של חשבון מצליח המיקצוען לנצח.
למרות גורם המזל המכריע. זהו כנראה
סוד הצלחתם של אותם מיקצוענים, עליהם
דיבר משה כהן. הם אמנם לא ראו
מחשב־אלקטרוני מימיהם — אבל הם גילו
את האמת.
והאמת היא, שעל פני תקופת זמן ממושכת.
מצליח המיקצוען לנטרל את גורם
המזל.

ל היז הר
מ הידיי ם
*ץ ישחק ״שש־בש״ ממוצע נמשך
14 פחות מעשר דקות, וכולל כחמישים
גילגולי קובייה. שחקן רציני, המקדיש ל־מישחק
שלוש־ארבע שעות ליום, יגלגל
את הקובייה בידיו עד שלושה מיליון פעם
בשנה. ובמיספרים ענקיים כאלה, כפי ש יודע
כל מומחה בחוקי תורת המישחקים
— מתחילים כבר חוקי ההסתברות לפעול.
וכשחוקי ההסתברות מתחילים לפעול —
אפשר לקבוע בביטחון רב למדי כיצד יתגלגלו
הקוביות. המזל, שהוא אקראי לחלוטין
במיספרים קטנים, הופך יותר ויותר
ודאי, ככל שגדלים המיספרים.

משה כהן, אלוף ישראל בשש־בש, במישחק ידידותי
*11 *1 11רריח !
111 . 1 . 1עם בתו בתיה 15 כשהקיביצרים הפמס הם האשה
| 1 #1 \ 111
יפה והבן מנשה 14 הבן השלישי איתן ( )11 לא נוכח. לאחר נצחונו, זכה האלוף
בשורת מחנות נפרסים, ביניהם סיכה מוזהבת מטעם קצין־הכנסת, שהוענקה
למשה כהן על־ידי ישראל דרש, חובב שש־בש נלהב מעובדי הכנסת.
יבואני מסרטות ומצלמות קאנון ואשאי־פנטאקס,
וחברת הנסיעות קופלטורס.
אולם הפרסים היו רק תוספת. המנה העיקרית
היה המישחק עצמו. צריך היה
לראות את המתחרים בפעולה, כדי לחוש
את דביקותם והתלהבותם :״האנשים ש באו
לפה, אלה משוגעים על ששיבש,״
סיפר זכריה לירז, מנהל בית־העם, המתכנן
עתה לפתוח בבית גם חוג לשש־בש,
במקביל לחוג השחמט הקיים שם .״בהת חרות
הם שיחקו שש שעות. אחר״כך
נתנו להם מנוחה חצי שעה. אז מה הם
עשו במנוחה? שיחקו ששיבש.״

טירון מנצח אלוף

ף י< משוגעים הישנים -רבבות מצ ו
1אי עדות־המיזרח — משחקים ששיבש
בניחותא, באופן חצי אוטומאטי, כשהם
נהנים ונינוחים. המשוגעים החדשים —
הוחוווים שנדלקו בהמוניהם למישחק —
מנסים למצוא מאיפה צומחות הרגליים,
לגלות שיטות וחוקים מדעיים במישחק.
הם אינם מסוגלים להסתפק בהנאה המזרחית
המונוטונית, מנסים, לפעמים בכוח,
לאלץ את תפיסות המישחק לצורת מח שבתם.
בכך,
אין הם שונים ממאות־אלפים ברחבי
אירופה ואמריקה, שנתפסו גם הם
לאחרונה לשש־בש. כמו בכל אופנה, אין
איש יודע מה גרם לכך — אולם יחד
עם זה אין אדם המתכחש לעובדה, ש־

כד מסתבר שסיכוייו של שחקן ותיק
ומנוסה לנצח את הטירון — טובים למדי.
שחקן רציני יודע מראש, לפני כל זריקת
קובייה, בדיוק איזה מהלך הוא יעשה,
הוא יודע, שלאורך זמן הוא יקבל, לדוגמה,
זריקות של 5ו־ 3פי שניים מאשר
מתוך 21 האפשרויות הפתוחות בפניו*.
זריקות של 5ו־ — 5ומתכנן את מישחקו
בהתאם. הוא יודע שהוא יקבל קומבינציה
של שש יותר מאשר כל קומבינציה
אחרת, ומתכנן את הפעלת כליו בהתאם.
בכל צעד שהוא מתקדם, הוא מתכונן
כבר לגילגול הקוביות הבא שלו ושל
יריבו — אותם הוא מצליח לנחש בייתר
סבירות, בהתבססו על חוקי ההסתברות,
מאשר יריבו המנוסה פחות.
כל זה — כאשר הוא מסתמך על חוקי
ההסתברות בלבד. כאשר בנוסף לכך הוא
גם אשף־הקובייד״ ויודע להוציא, לפחות
מאחת מתוך השתיים, את המיספר שהוא
רוצה — סיכוייו מזנקים לשחקים.
משום כך, ייעץ השבוע משה כהן, אלוף
ישראל הראשון מזה אלפיים שנות, לכל
החובבים החדשים, שאינם יודעים אפילו
עדיין מהיכן תיפתח הרעה:
״כשאתה משחק עם מישהו זר, ובייחוד
על כסף — אל תסכים אף פעם לגלגל
ביד. תמיד רק מתוך כוס.
״וגם אז, כדאי שתביא איתך כוס מהבית.״

שתי הקוביות המשושדת מסוגלות
לייצר 36 אפשרויות, אולם 15 מתוכן הן
חזרות, כמו 2—5ו־ ,5—2כך שרק 21
הן בעלות משמעות.

שבאדם

המכו ני תהפר טי ת הי אאחת
ה ת 1פ ע 1תהמוזר ! תביותר
בתולדותשלה מי! האנו שי

החוף הע 4111919

אדם מן המאדים, חמרחף בצלחת. מעופפת מעל
לאחת הארצות המפותחות בכדור-חארץ, ידווח ל־מיפקדתו
אי-שם בייקום :״אני רואה הרבה פסים,
ועליהם נעים חיפושיות על גלגלים.״ תשובת המיפ-
קדח תחיה, מן הסתם :״רד וברר מה פשר התופעה
המוזרה חזאת ! ״
גם ההיסטוריון האנושי, בעוד אלף שנה (אם האנושות
תגיע לשנת , 2973 מבלי להשמיד את עצמה) ,יתקשה
מאוד להבין את התופעה הזאת.

יתכן שיפתח את הפרי. במילים :״במאה
ה־ 20 תקפה את האנושות מחלת־רוח טיסתו
דית, שמצאה את ביטוייה העיקרי כמכונית
הפרטית.״

ניות את מסד המשק הלאומי כולו. חון עצום נוסף
מושקע ברשת של כבישים, חחולכים ונסתמים באותה
מחירות בה הם נסללים.

אידו הושקע בל ההון העצום הזח במערכת
תחבורה ציבורית, יתכן מאוד שבל כעלי מכו
ניות־הענק היו מגיעים לעבודתם ודבילוייחם
בייתר מהירות, ואפילו כייתר נוחיות.
כיום יודע כל בר״דעת ששיגעון זה מוכרח לחביא
להתפוצצות. יש גבול למיספר המכוניות הפרשיות ש
יכולה
ארץ לקלוט, אפילו תכוסח כולה בכביש״אספלט
ענק אחד. מעל למידה מסויימת של רעילות, פשוט אי־אפשר
יהיה עוד לנשום את אוויר הכרך. גם אם ימירו
אז את מנוע-חבנזין במנוע-חשמלי, תעבור חשואח מן
האוויר אל הרחוב, שאיש לא יוכל עוד לנוע בו, שלא
לדבר כלל על מציאת מקום־חנייח.

המכונית משפיעה עלינו, אולי יותר מכל
מכשיר אחר. היא קובעת במידה רבה את איכות
חיינו, את מקום מגורינו, את האוויר

שיגעון עד גלגלים
ך 1מכונית הפכה לחלק כה מרכזי של חיינו, עד
( | כי אין אנחנו מסוגלים לתפוס שהיא, בעצם, תופעה
מוזרה מאוד.

מהרה — מפני שהיא סותרת במה מן
המושכלים הראשונים של תרבותנו, ונוגדת
את ההתפתחות הכללית של האירגון האנושי.
מבחינה מיספרית, גדלה האנושות בקצב מסחרר.
עובדה זו, יחד עם התפתחויות הטכנולוגיה, כופה על
האנושות אירגון המוני יותר ויותר יעיל, כדי לאפשר
קיום על פני כדור הארץ למיספרים שהיו נחשבים,
בימי הביניים, כבלתי-אפשריים.
המגאפוליס (כרך הענק) בא במקום המטרופוליס,
שבאה במקום העיר, שבאה במקום עיירה כמו פלו־

אור א סרי
רנס או פאריס בימי הרנסאנס. מיפעל-חענק האוטומטי
בא במקום בית-החרושת, שבא במקום חסדנה.
והנה, דווקא בשטח זה, ההתפתחות היא הפוכה.
לגבי אחת הפעילויות האנושיות הבסיסיות — חתנו-
עת ממקום למקום — חוזרת האנושות מן האירגון
ההמוני (הרכבת, החשמלית) אל כלי-תחבורה פרטי-
מישפחתי.

עוד יותר בולט הניגוד לאחד העקרונות
המקודשים כיותר של ימינו — היעילות.
מיפעל יעיל עובד שלוש מישמרות ביממה, כדי
שהמכונה היקרה לא תשבות אף לרגע. כל חלקיק של
כוח-סוס מנוצל. מיפעל שאינו מנוצל כך יוצא מן
התחרות, וגוזר על עצמו כלייה.
כל זה אינו חל על המכונית הפרטית. היא מועסקת,
בקושי, שעה אחת מתוך 24 שעות היממה. בעלה נוסע
בה פעם־פעמיים ביום לעבודתו, ופעם לבילוי-ערב. רק
בשבת היא עשוייה לשמש לנסיעח ארוכה יותר. כל
שאר הזמן שובתת המכונה היקרה כליל.
במכונית יש מקום לחמישה—שישה איש. רק לעיתים
רחוקות מאוד מנוצלים כל המקומות האלה. התפוסה
הממוצעת היא מושב אחד או שניים.

לשם הסעת תפוסה חלקית זו, כחלק קטן
של הזמן, מופעל מנוע ענקי. ללא כל יחס
לצרכים.
מנוע זעיר של כוח״סוס אחד או שניים מספיק כדי
להסיע אדם בעיר במהירות סבירה. אולם המכוניות
הפרטיות, חסותמות את רחובות הערים בשעות-הפקקים,
בשעה שהנהג מוביל את עצמו (לבדו) לעבודה, משופעות
ב , 20-ואף 30ו 40-כוחות-סוס, ובולעות כמויות
מתאימות של דלק.
דלק זח הוא יקר מאוד, וכבר עתה הוא מספיק
אך בקושי כדי לספק את שאר הצרכים של האנושות —
כשחלק אדיר של כדור״הארץ אינו מתועש. אבל בהניעו
את המכוניות, הוא מרעיל את האוויר וגורם למאות
מיליוני בני-אדם לנשום בכל ימי חייהם רעלים מסוכנים(
.אדי-חמפלט של מנוע המכונית שימש( ,בשלב
הראשון, לרציחתם של חולי-נפש ויהודים בימי הנאצים).
על צי המכוניות מוציאה האנושות הון״עתק. באר-
צות-הברית, מילדת חשיגעין חזה, מחייה תעשיית-חמכו-

כל זה נאמר כבר הרפה, ואפילו הוכח באופן מדעי.
מחקר מפורסם ניתח את מניעי־קנייה וקבע כי מכונית־הספורט
האדומה מסמלת את המאהבת, ואילו המכונית
הגדולה והשחורה היא האשה החוקית. על סמר מחקר זה
ניתנה הוראה למשווקים להציג בחלון־הראווה מכונית-
ספורט אדומה, כדי לפתות את הקונה הפוטנציאלי להיכנס
פנימה (לחנות) .לאחר מכן הוכח שכמעט איש מן
הקונים־המפותים האלה לא קנה מכונית־ספורט אדומה.
אחרי שפותו ונכנסו לחנות, העדיפו כמעט כולם, בסופו
של דבר, לקנות את האשד, החוקית הבטוחה, המרובעת.
אין צורך במחקר כדי לדעת שיש מן האמת בהסבר
פשטני זה. די להסתכל באזרח הטוב הקם השכם בשבת
בבוקר, והמקדיש שעות לרחיצת מכוניתו, הדומה בדיוק
למכונית השכנה בכביש. כל תנועה אומרת אהבה, גאווה,
עדינות. הרחיצה דומה ללטיפה.
בחברתנו, המכונית הפכה סמל מיני בולט. נערות,
ואף נשים, קובעות לא פעם את יחסן הראשון לגבר
על פי המכונית שהוא נוהג בה. ולעומת זאת, אשה
הנוהגת במכונית מלהיבה, המתאימה לדמותה, מעוררת
תשוקות סתומות בלב נבר. אין ספק שהמכונית הפרטית
משתרבבת מכמה בחינות בייחסי־המין בחברתנו.

משוס כף אין הייצרנים טועים כאשר הם
ממלאים את המודעות למבוניותיהם כסמלים
מיניים, לעניין ושלא-לעניין.
אולם נדמה לי שהמרכיב המיני אינו יכול לשמיש
הסבר יחיד, ואף עיקרי, לתופעה המתרה של השתלטות
המכונית הפרטית על חיינו. מוכרחים להיות לכך שרשים
עמוקים יותר — אולי עמוקים יותר מכפי שנראה על
פני השטח.

נקנות לנעלי

נקמת הסוס: הנד׳ שסיפק הטבע
שאנחנו נושמים, את סדר יומנו, את טיב יחסינו
עם הבריות, את יחס הבריות אלינו, את מעמדנו
החברתי.

** ד לא מכבר האמינו ביולוגים רבים, שהתמחו
׳ ג בחקר החיות, שד,ייצר המיני הוא בעל השפעה
מכרעת בחיי החיות. אולם בשנים האחרונות נאלצו
לערוך רוויזיה יסודית על השקפה זו.
האתולוגיה (חקר התנהגות החיות) קיבלה דחיפה
עצומה על־ידי מחקרים שיטתיים על התנהגות החיות
בטבע, בסביבתן הטבעית (להבדיל מהתנהגותן בגן־

המיגרש שלו בכל כוחו בפני כל פולש זכר, והוא נאלץ
לעמוד על שלו בלי הרף. רוב הזכרים בשבט אינם
מצליחים לכבוש מיגרש כזה.

הנקבות מקיימות מגעים מיניים רק ב•
מיגרשיס אדה, ורק עם בעליהם. הן ניגשות
למקום, בוחרות להן את אחד מכעלי-המיגר
שים, ומקיימות עימו את מיצוות פרו־ורבו.
הזכרים במקום משרתים את כולן, כלי הפלייה.
אולם הרוב המכריע של הזכרים בשבט, אותם שלא
הצליחו לכבוש ״מערש״ ,נשארים רווקים ואינם מקיימים
בכלל שום מגעים מיניים. שום נקבה אינה מסתכלת
בהם, והם עצמם אינם מנסים לחזר אחרי נקבות.
התנהגות מעין זו קיימת גם אצל חיות רבות אחרות,
בצורה זו או אחרת. נראה כאילו השליטה על שטח
מעניק זכויות מיניות, ושהתשוקה המינית משועבדת אצל
סוגי־חיות אלה לבעלות על השטח.

האם יש לכף השלכה כלשהי על התנהגות
הזכרים והנקבות במין האנושי ץ האם הנערה,
המחפשת את ״המיליונר האמריקאי״ האגדתי,
היא כאמת ייצור מחשבן וקר-רוח, או
שהיא פועלת על פי דחפים בדתי-מודעים שמקורם
בעברנו הביולוגי ץ האם הגבר, המפגין
את כוחו החומרי על-ידי נהיגה במכונית
ראוותנית, נוהג בזכר באותו שבט של איילות

ך* ״ציווי הטריטוריאלי״ (כפי שקדה לו רוברט
1 1אודדיי בספרו העממי, הנושא שם זה) הוא גורם
מרכזי בחיי חיות רבות.
אודריי עצמו מתאר את חייו׳״של שבט קופים, שבו
כל מישפחה מחזיקה בשטח קטן משלה, שדי בו כדי
לכלכל אותה בכבוד. השטח היא התוכן היחידי לחיי
המישפחה כולה, ומגיעה לשיאים של גיחוך.
עם קומה מן השינה, אצה המישפחה כולד, לאחד
ד,״גבולות״ של המולדת שלה, מתגרד, בשכנים וצורחת
עליהם בקולי־קולות, תוך איומים נוראיים המישפחה

זה הרכה — לגבי מכשיר שנועד, לכאורה, רק להוות
מעין הארכה לרגלינו.
אני נזכר כאן בסיפור מרתק ששמעתיו מפי סופר
צרפתי נודע.
האיש הוא מהפכן בהשקפתו. הוא היה קשור בתנועות
שמאליות, ולקח חלק ביוזמות נועזות. אך בינתיים הצ ליח
במעשיו, רמת־מחייתו עלתה, הוא התרגל לחיים בורגניים
טובים, הסתדר בדירה נאה בשכונה טובה, נשא
אשד, מפורסמת, רכש לו מכונית נאה, והגיע לגיל ,50
מבלי שהרגיש בכך.

עד שסרצח מהסבת הסטודנטים של מאי
.1968
הוא תיאר לי את המאורעות ההם כדי :״ביום הראשון
שמענו שהסטודנטים שורפים מכוניות. לבי היה עימם,
אבל דאגתי למכונית שלי. נסעתי בערב הרחק מביתי,
לשכונה שהמאורעות לא הגיעו אליה. החניתי שם את
מכוניתי במקום בטוח, וחזרתי הביתה במונית.
״כך עשיתי ג 0בערב השני. הסטודנטים שרפו מאות
מכוניות, והכריזו שהמכונית משעבדת את האדם ומזהמת
את חיינו. הם טענו שיש להיפטר מסממנים אלה של
בורגנות זעירה ועלובה.

״כיום השלישי התכוננתי שוב להביא
את המכונית למרום מיבטחים — ואז פתאום
אמרתי לעצמי: לכל הרוחות, לשם מחזו ה מכונית
באמת הורסת אותי! הפכתי עבד למכונית
הזאת! מה קרח לנעורי, לשאיפותי,
להתלהבות שלי ז האם לא הפכתי בורגני
זעיר, אחד מאותם שבזתי להם בל חיי ז בשביל
מה אני חיץ האם לזח רציתי להגיע זו
״ואז צעקתי: לעזאזל המכונית! שישרפו
אותה ! שישרפו את הבל ! אני רוצח להתחיל
מחדש ! ״
האיש סיפר לי סיפור זה כדי להמחיש לי, כדרכו
של משורר, את החווייה שהסעירה אותו. תוך כדי כך,
בלי משים, הסביר את מקומה של המכונית בחייו.

המהפכה עברה. מכוניתו של ידידי לא
נשרפה. הוא חמשיד לנהוג בה, החליפה כמכונית
מודרנית יותר, והתרגל לעובדה שהוא
בן .50 עבד לתכנית-חחיים הבורגנית, להצלחתו
החומרית — ולמבונית.
הפילגש הארומה
ץ* אשר יחסנו לכלי כלשהו — תותח, מכונית או
* 0תבנית אדריכלית — מעורר תמיהה, הפיתרון הנוח
ביותר לתעלומה הוא ההסבר המיני.

יש לנו יחס מיני למכונית. היא משמשת
מעין הארבה לבוח-חגברא שלנו, או תחליה
למאחכת.

ההתחדה: נלי־תחנווה לגינטומניס. ההגונים נסעו בוכנת ונתשמלית
החיות, שבו מתנהגות החיות כאנשים במוסד לחולי־נפש).
מדי שנה מתפרסמים מחקרים חדשים, המלמדים אותנו
אמיתות חדשות על אבותינו ובני־דודינו בטבע — דגים,
ציפורים, יונקים. ובייחוד על בני־משפחתנו הקרובים
ביותר — הקופים למיניהם.

נראה בי המסקנה המעודכנת כיותר, לפי
שעה, היא שבחייהם של כעלי-חיים רבים
מכל הסוגים — כים, ביבשה ובאוויר — יש
חשיבות מכרעת לייצר הטריטוריאלי. זהו ה•
ייצר לשלוט על שטח מסויים ולהגן עליו כבל
מחיר.
בצד גורם זה, קיים הייצר להשיג סטאטוס
— לכבוש ולשמור על מעמד כביר בשבט.
לדעת חוקרים רבים, הייצר המיני משועבד לגורם
הטריטוריאלי ולגורם הסטאטוס, ולא להיפך.
מחקר מפורסם מאד נערך אצל סוג מסויים של
איילות החיות שבטים־שבטים באוגנדה ובקניה. כל שבט
מונה כמה מאות זכרים ונקבות, וחי בשטח קבוע. אולם
כל הייחסים המיניים בתוך השבט נערכים באיזור מסויים
בשטח זה.
בבוא העת, משתלטים הזכרים התקיפים והחזקים ביותר
של העדר על ח״מיגרשים״ בחלקודמין זו. הזכר
החזק והתקיף ביותר תופס את המיגרש הטוב ביותר,
וכן הלאה, עד שנתפסים כל המיגרשים. כל זכר מגן על

השכנה משיבה באותה צורה קולנית ואימתנית. אך אף
אחד אינו עובר את הגבול הבלתי־נראה, ואין התנגשות
גופנית.
כעבור זמן־מה נמאס למישפחה להילחם על גבול
זה. היא ממהרת לגבול אחר שלה, ופותחת שם באותה
הצגה מילחמתית נגד השכנים שם. וכך עובר היום, תוך
צריחות בלתי-פוסקות וניפנוף בזרועות.
(מה נאמר בצריחות אלה? אפשר לדמיין: מוות
לפולש! לעולם לא ניכנע! המולדת מעל לכל!)

כד המאבק הניצחי הזה מתנהל בצורה
כלתי-אנושית לגמרי — אין הרוגים, אין פצועים,
אין נזק. ניתן פורקן מלא לייצר התוקפני,
האירגון ההכרתי והמישפחתי מתקיים כהצלחה,
והכל נשאר על מקומו בשלום.
אצל בעלי־חיים אחרים אין המאבק כה מוסדר וטיקסי.
יש דגים, בעלי ״מולדת״ קבועה, הפולשים בלי הרף זה
לתחומו של זה. וכאן. נקבעה תופעה מעניינת ביותר:
הדג לוחם כאריה (סליחה על הדימוי) כאשר שכנו
פולש לתחומו. הוא מגיע לשיאים של גבורה, ומצליח
לגרש את הפולש. תוך רדיפה אחריו הוא פולש לתחום
השכן, ואז קורה הדבר במהופך: ככל שהדג מתרחק
מתחומו שלו, קטנה תוקפנותו, ובאותה מידה גוברת
גבורת השכן, הלוחם עכשיו להגנת מולדתו. כן׳ נבלמת
התקפת־הנגד.

הגיהינום של מחר: מאות מכוניות ממתינות במיגוש׳ החנייה בתל־אביב
צורף בדימיון רב פדי לראות מייד
את הקשר כין התנהגות זו ובין ההיסטוריה
הצבאית שד האנושות. עם המגן על מודדתו
— הרוסים בימי נפוליאון והיטדר, אנחנו ב־
1948 וב ,1967-ויאט־נאם לאחרונה — מסוגל
להבים צבא העולה עליו פי במה, כעוד שכוח
הפולש הולד ופוחת, משום־מה, בבד שגדל
המרחק בינו וכין מולדתו).

למשל: מדוע כולנו הופכים תוקפניים ו
כדתי-נסבלים כרגע שאנחנו נוהגים במכוניתנו
הפרטית ¥מדוע הכביש הוא ״שדה-קרב״,
בו נופלים חללים ופצועים לרוב ץ מדוע מתייחס
כל נהג פרטי אל בל שאר הנהגים כאל
אוייבים ך מדוע הוא מגיב בחמת-רצח על נם-
יון של מכונית אחרת לעכור על פניו, ומשתדל
לחסום את דרכה ץ

הלקח המסתבר כאן הוא שבעל־חי טריטוריאלי, נמו
האדם, תוקפני בביתו וסובלני בחוץ. הוא גיבור בהגנה
על המולדת, אך פחדן במאבק שאין לו קשר למולדתו.
(גם כאן מזדקרת מעצמה המחשבה שהסיפורים על
פחדנותם של היהודים בגולה לא היו עלילות, אלא
שנבעו מן העובדה שהיהודים לחמו אז בארצות שלא
עוררו בהם את הייצר המולדתי).

ההסבר הטריטוריאלי מספק תשובה סבירה. הנהג
הפרטי מגן על ״המולדת הניידת״ שלו, ורואה בכל מכונית
אחרת ארץ יריבה. אין הבדל עקרוני בין שדה־הקרב
הלאומי — במילחמה נגד האוייב הזר — ובין
שדה־הקרב שבכביש, שם בערכת מילחמה נצחית נגד
אוייב מסוג אחר. פה ושם יש ״רצח בעיניים״.

האדם הוא ייצור טריטוריאלי. השבט האנושי
זקוק למולדת. המישפחה האנושית זקוקה
לבית. הכית מעניק לה ביטחון, ועליו היא
מוכנה להילחם.

ג׳ונגל
האספלט
^ ה בל זה נוגע למכונית?
פשוט: המכונית הפרטית היא בית נייד.

מכיוון שאצל חיות רכות קשורה ההגנה
על השטח של השבט גם בסטאטוס של החייה
בתוף השבט שלה, אין תימה בכד שבחברה
האנושית ה״מפותחת׳׳ ,המודדת־על־גלגלים
קשורה בסטאטוס של בעליה בחברה. וסטא
טוס זה משפיע לא מעט על יחסיו של האיש
עם כנות המין השני.
אני מכיר כמה וכמה גברים (ולפחות אשה אחת)
שכל חייהם ואופיים השתנו ברגע שרכשו מכונית
מפוארת. המכונית שינתה את מעמדם החברתי, את
דפוסי התנהגותם, את יחסם למין השני ואת יחס המין
השני אליהם. אם היו קודם לכן בלתי־בטוחים בעצמם,
אכולי ספקות לגבי יכולתם בכל השטחים, הפכו לפתע
בעלי ביטחון עצמי, וכמה מתסביכיהם נמוגו. יתכן שזהו

בשילטונה של המכונית הפרטית בחברה האנושית בסוף
המאה ד20*,׳.

מדוע מקדישה החברה (גם הישראלית)
חוז-עתק למכוניות פרטיות, במקום להקדיש
כסה זה לתחבורה ציבורית יעילה, נוחה ומחי־רה
¥מדוע מסרב האוצר, המבזבז עשרות
מיליונים על תובניות-נפל שונות, להוציא במה
מיליונים עלובים על ההבנות הדרושות לרכבת
תחתית בתל-אכיב, כשעה שהעיר מתקר__

בצעדי-ענק לחניקה ¥
מדוע משתוקקים כולנו למעמד של בעלי מכוניות
פרטיות, ולאחר מכן לבעלי מכוניות יותר חדישות ויותר
מרשימות, תחת לדרוש מן הממשלה שלנו לבנות לנו
תחבורה ציבורית יעילה?
בישראל, שבה עולה פולקסוואגן כימעט כמו קאדילק
בארצות־הברית, בולטת תופעה זו עוד יותר. נראה ששום
מכס ושום סס, שום יוקר ושום קנס, אינם מרתיעים
אותנו מלרכוש מכונית פרטית. יש בינינו אנשים המוצי אים
משכורת של כמה שנים על רכישת מכונית, ואת
מחצית המשכורת השוטפת להחזקתה( .אני מכיר לפחות
אדם אחד המקדיש את כל משכורתו להחזקת מכונית
מפוארת במייוחד, בעודו חי על חשבון הוריו).

מדוע אנו מתעקשים להתנהג דווקא בשטח
מסויים זה בצורה הנוגדת את כל המושכלים
הראשונים של הטכנולוגיה והכלכלה
המודרנית ¥
מדוע לא עשתה התעשייה האמריקאית במשך 50
שנה דבר כדי לשכלל את מנוע המכונית או לשפר
את בטיחותה — ממש שום דבר במשך שני דורות! —
בעוד שהשקיעה מאמצים עצומים בשינויים מתמידים
בצורתה החיצונית ובאביזרי-סרק נוצצים? (הלוחם הד
סורי־האמריקאי ראלף ניידר, שהביא עובדה זו לתודעת
האמריקאים, גדם לשינוי כלשהו בשנים האחרונות —
אך המכונית של 1965 לא היתד, שונה בשום פרט מהותי
מן הנזודל־טי של הנרי פורד בראשית המאה).

מדוע כולנו נוהגים על הכביש לפי הכלל
הביולוגי :״אדם לאדם זאב!״ התשובה האחת
העונה על כל השאלות האלה, ועל הרבה
אחרות, היא: המכונית הפרטית קשורה אצלנו
בדחפים ביולוגיים, בני מאות־מיליוני שנים,
ובראש וראשונה בציווי הטריטוריאלי.
הדבר בוודאי טעון מחקר יסודי, וייתכן שמחקר כזה
יוכל להצביע על הדרך לשינוי הדברים.

הח״ה החדשה: האום הגתגת עם המכונית, ה״צוו המא״ם ער הטנו!
היא מאפשרת לאדם להישאר •כאילו בדל״ת אמותיו,
גם בהיותו מחוץ לביתו, תוך כדי תנועה לעבר יעד אחר.
היא חוסכת לאדם את החווייה הנוראה של יציאה
מנמל-המיבטחים שלו, אל הים האנושי הפתוח, שבו הוא
מאבד את ביטחונו העצמי. גם בצאתו מן הבית הוא
נשאר, כאילו ,״בבית״ .הוא מדגיש כבעל־בית במכוניתו
הניידת, ואינו חייב להתערבב בין הבריות. האונייה אינה
יוצאת מן הנמל. הנמל נע עימה אל מעבר לים.
אם יש ממש בתיאור זה, הוא מסביר הרבה תופעות
מוזרות.

תחליף טוב (ובוודאי זול יותר, בחשבון הסופי) לפסיכו־אנליזה
ממושכת.

זאניס
ער הכביש
^ פ יש בסים כלשהו לקדמחשבה זה, הוא יכול
להסביר כמה מן התופעות המוזרות הקשורות

מן העץ,
יתוו המכונית
ין אנו נמצאים מחוץ לעולם בעלי־החיים. אנו
נמצאים בתוכו. האנושות היא אחת ממישפחות הקופים.
מאז ירדו אבותינו מן העצים, והתרוממו על רגליהם
האחוריות, עברנו דרך ארוכה — תחילה בהליכה, לאחר
מכן ברכיבה, ולאחרונה בנהיגה. אבל האינסטינקטים
העמוקים ביותר שלנו, אותם שירשנו מחיות קדומות עוד
יותר בסולם ההתפתחות, חיים בנו ומשפיעים עלינו.

המכונית הפרטית — והתרבות המבוססת
עליה — היא שלב בחתפתחותנו — השלב של הר הקוף הממונע.

במדינה
בחירות
מרד הי פי ם

חידוש דויי הזיזה
ש 7תז־אכיב, עשוי דחיות
נושא במערכת הבחירות כעיר
במצע שלהם הם תובעים ״הפסקה מיי דית
של זיהום העיר!״ ,אבל הרשימה הראשונה
שהציפה את כל תל־אביב בכרוזייה,
והנחיתה למעשה ראשונה את מערכת
הבחירות המוניציפאליות של הרחוב, הי-
תה דווקא רשימתם של אותם צעירים
בלתי מפלגתיים, שהכריזו מלחמה על
עסקני המפלגות העירוניים.
הצעירים, שהתאגדו יחד ברשימה הנושאת
את השם חזית צעירים, אינם מסוג
הפנים הנראות בדרך כלל בעסקים מוניציפאליים
או מפלגתיים. הם צעירים באמת,
בשנות השלושים המוקדמות שלהם,
יפים, שזופים, רעננים ויורים חיצים.
אין הם מתכוונים להיות קופידונים ו
תמרוקי
׳ מוסוו ׳ -המפגש ב>ו >\7ב ל>ופ>
מועמד סער
ראש בריא בנזיטח חולה
רחוב

לאלה המודאגים שאזלה האהבה
לאלה המודאגים שאזלו הצרות
מודיעה הוצאת מסדה
כי הופיעה כבר המהדורה השניה של

על אהבה וצרות אחרות
ספרה החדש של

סיעת העולם הזה —
כוח חדש בהסתדרות
מבקשת את כל חחברים וחאוחדים
— מורים, תלמידים וסטודנטים
היכולים לחקדיש חלק מחופשתם
למאמץ הבחירות לוועידת ה־ 12 של
ההסתדרות להתקשר מיד לת. ד.
36ג ולציין סוג הפעילות האפשרי
(עזרה משרדית, הופעה בחוגי בית,
הופעה במקומות עבורח, חלוקת חומר,
לשכת בחירות וכו׳).
אנו צריכים לאייש בשכועיים חקרו-
בים עשרות תפקידים בוועדות הבחירות
האזוריות, להפעיל את מטה
הבחירות הארצי והמטות המקומיות.
כל התנדבות — דרושה והכרחית.

תמר (געל ״ דג י מצחיק) אבידר־אטיגר
בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת
הד״ר

י! ״העריס הזה /שב #1ו ז ההרשות הישראלי *
המעמת והפיגמלמ תל־אביב, רחוב קרליבו ,12 סל&ון ,260134
וטדדואר 136 מען מברקי: עולמפרם ״הדסום החדש״ בע״ם,
ת״א, רת׳ בן־אביגדור הפצה: גד בע״ 8גלופות: צינקוגרפיה
גספי בע״ *8העורר הראשי: אורי אבנרי הפדל: העולם הזח בזדס.

מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

להשיג בחנויות הספרים הגדולות

חיציהם אינם מכוונים לעלמות
דיזנגוף אלא לעיריית תל־אביב.
בראש הרשימה ניצבים שני משפטנים
צעירים, ילידי העיר: חיים משגב,33 ,
שדיבורו מהוקצע, מתון וזהיר, וצבי סער,
,27 שקיבל זה עתה הסמכה כעורך־דיו,
ג׳ינג׳י אימפולסיבי, הנראה כביצועיסט
והיורה את דבריו בצרורות.
כאשר הם נשאלים מי מהם מתכוון
להיות ראש־העיר ומי סגנו, הם אפילו
אינם באים במבוכה .״איננו עסוקים בח לוקת
השררה בינינו,״ אומר מישגב, גבה־הקומה
ויפה־התואר, נשוי ,3 +בעל
משרד פרקליטים משגשג במרכז העיר,
״וגם איננו מרחפים בממלכות הדמיון
שכבר בבחירות הנוכחיות נזבח בראשות
העיר.״
מירוץ הגנרלים. מה שדירבן צעירים
שבעים אלה להכניס את ראשם למיטה
החולה של הבחירות היה, לדבריהם ,״המי־רוץ
המטורף אחרי גנרלים לראשות העיר.״
איננו רוצים בגנרלים שאף פעם
לא נסעו באוטובוס, שיבחנו את בעיות
תל-אביב ממושבו הרך של הביואיק
שלהם,״ אומר מישגב .״אין לנו גם צורך
בגנרלים, המתחככים תמיד בגדולים וקרובים
לצלחת, שינסו להתמודד עם בעיות
העוני, המצוקה ופינוי השנונות, מהווילות
שלהם באפקה.״
אחד מפעילי הרשימה, המודע לבעיות
המצוקה, הוא אפרים שמואלי ,26 ,יליד
תימן ובוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה
העברית בירושלים, שגדל בשכונת־התיקווה
ובנווה־שלם .״אני אולי היחיד
מבני שכונות אלה שהצליח בשנים האח רונות
לסיים אוניברסיטה,״ הוא אומר.
״השכלה אקדמאית היא בשביל בני השכונות
לוקסוס בלתי נתפס. הרוב אינם
מצליחים אפילו לסיים בית־ספר עממי.
וכי איד אפשר אחרת? כאשר השכונות
מוזנחות אין כוחות הוראה מעולים, אין
הכוונה סוציאלית ואין מועדוני נוער.״
לדוגמא הוא מביא את מועדון הנוער
ע״ש שגריר ארצות־הברית לשעבר, ויליאם
בארבור, שהוקם בהשקעה של 5מיליון
(המשך בעמוד )34

עתה גלעד 1
ך* מוכסים בנמל חיפה קיבלו את ה(
| נוסעת שירדה מן האונייה, בסבר
פנים יפות :״נו, איך היה ל עשית חייסז
מה ! זה כל מה שהבאת איתן ז״ שאלו
כשהם מצביעים על שתי המזוודות
הקטנות ועל חבילת הגבינות שהחזיקה
הנוסעת בידה .״כן,״ חשיבה הצעירה ת־יפהפיה
,״כל מה שיש בחוץ־לארץ אפשר
לקנות בארץ. חוץ מהגבינות הגרמ־

המועמדות הסופיות

הזה. תחרות שהפכה כבר למסורת. יפה פיות
מכל קצווי הארץ מתאספות פעם
בשנה, מתייצבות בפני הקהל, שאחרי
לבטים קשים בוחר מביניהן את הרא שונה
ביו שוות.
המועמדת הראשונה נולדה בחיפה,
היתה חברה בתנועת חצופים עד הכיתה
השישית בגימנסיה, עבדה אז בהתנדבות
בבית־החולים רמב״ם בטיפול ב־

לכל וטווה!

ך 1ן! | 1ץןך כך קבעה המאפרת של חברת התמרוקים הלנה
11 ¥1ןןןןןן
1 1 9 1ן 1רובינשטיין שאיפרה את עדנה גלעד בת ח.21-
1 1 1 /1
״יש לה יופי אנגלי עם גוון צרפתי,״ היא אמרה ,״וזח הופך אותה לבחורה
מעניינת במיוחד.״ בסיורה באירופה, לקח לעדנה זמן רב לשכנע כי היא מישראל.

מיפאן

הגיע הקימונו לשאר אר׳
צות חעולם וגם לחברת
מווח למגבות ולבגדי חוף, שתפדה אחד
עבור המועמדת מס׳ 1עדנה גלעד.

בתו עול
לן צ !

שילוב

של חטנכסיים
שכבשו את ה אופנה
בארץ ,״ 1,66 עושה
אנשים יפים״ יחד עם חול צת
אומן חדישה, מתאימים
במיוחד למועמדת הראשונה.

ניות וההולנדיות.״ התעניינות המוכסים
לא נבעה מחשד בהברחה. הם פשוט
הכירו את הנוסעת החוזרת עוד מילדותה.

עדנה גלעד 21 היא בתו של קצין
מכס בנמל. אבל היא לא ניצלה את הפריבילגיה:
אחרי שנה של חיים משוגעים
בארצות־הברית ובאירופה, הביאה
איתה רק את חפציה האישיים. וגבינות
כמובן .״כי אני משוגעת לגבינות.
ובכלל, לא נעים לנצל את התפקיד של
אבא,״ היא הסבירה.

1דנה גלעד. מועמדת ראשונה לתח־
^ רות מלכת המים 1973 של העולם
המבס פצועי צה״ל, סיימה את גימנסיה חוגים
בגיל 17 וחצי, התגייסה לצבא ושלושה
שבועות אחרי שגמרה את השירות, יצאה
לסיבוב בעולם הגדול.
הסיבוב נמשך שנה. ארצות חדשות.
אנשים מעניינים. חוויות ואלבום מלא
תמונות. אחרי שנה, חזרה לארץ. תיאור
החוויות לבני המשפחה ולידידים נמשך
מיספר שבועות. אחר התחילה עדנה לעבוד
במרכז המחשבים של הטכניון. אבל
העיר הגדולה קרצה. עדנה גלעד עברה
לתל־אביב והגיעה ישר למכון לטיפוח
החן של לאה פלטשר. ומשם — לתחרות
מלכת המים.

ךןוי משגעת עדנה את
^ ^ 1המתרחצים בגופה
ושערה האדמוני המתנופף שעל
רענונותו היא שומרת בעזרת
מוצרי וולה לטיפוח השיער.

יום ח׳ הוא יום של
התנגשויות וגעיות כספיות.
הקפד, איפוא,
לא לקנל גו כל הח מרחיקת-לכת לטת ולא
לחסתנך. בכלל,
נסה לנצל את חשנו-
עיים הנאים לריכוז
; 1 21מרס ־
מחדש, לענודת שו 20י
כ א מי ־׳ ל
טפת, ולחידוש קשריך
עם הא חונים עליך. ג ת
טלח: אל תזניחי אותו. גם לאחרים יש
נצנע לגן.
לנשי נגדים
נעיות.

11 ווו 11

תבזבז יותר מכפי שאתה
יכול להרשות
לעצמך. אורחים בלוד־צפויים
יפתיעו אותך.
אלה עשויים להיות בני
משפחה שישהו בביתך
יותר מכפי שתרצה. יש
איום כלשהו בנזק לפריט
מסויים ברכושו
העלול לגרוס לך צער.
משהו הקשור בביגוד
יגזול מזמנך וממחשבותיך. בסוף השבוע
תיתכן לו הפתעה הכרוכה בהימור. תצטרך
להיות מעורב בתיכנון נסיעה של
מישהו מבני־משפחתך או הקרובים אליך.
בת שור, לבשי בגדים בצבע לבן או כחול.

משונח מאוד. אתח
מגלח הננח נחדרת ל-
נני אדם חשנוע. גם
האחת שפגשת שפכח
את לינח נפניך מחר
מדי נהתיי חס לזמן
חקצר שאתם מכירים.
ו0 *11₪
ונמקניל אתח מגלח
21במאי ־
חוסר חננח לנציגים
20כיווי
הרשמיים של החוק
וחסדר ומוצא עצמך
מסתכן איתם נדנרים שהתחילו נמח
נכך. אל תניחי למתחרח הסמויח להפר
את מנוחתך. את מייחסת לח יותר ממח
שמגיע לח. עוד תגיעי למסקנח לא לדאוג.

סוף השבוע יחייב זהירות
במה שנוגע לעסקים
או לבריאות. משהו
הקשור באש עלול להעיב
את שימחתך. מזלך
מצוי בשבוע זה בסימן
של להבה. יהיו
לך גס הסתבכויות עם
ילדים במשפחתך, שיולידו
ויכוח חריף בין
ההורים. ייתכן וייראה
לך כאילו נשקף לך מקור הכנעה מבטיח
יותר מאשר עבודתך הנוכחית. שקול היטב
את מעשיך ואל תסמוך רק על האינטואיציה
שלך. הרבה במסעות מחוץ לעיר.

לא. הוא לא התאכזב ממך. את יכולה להמשיך,
כאילו ולא אירע דבר. בכלל —
ייתכן שרק את הרגשת
בשינוי שחל, ושבעי־ניו
זה טבעי או שלא
השגיח בזה כלל. תקלות
בענייני עבודה :
ספק אם תוכל לעמוד
בלחץ הזה. הקשר הידידותי
הופך לחם ול־סימפאטי
סוד יותר.
אבל אל תצפה יותר
מדי ממנה. כוח משיכה
מוזר מפנה אתתשומת־ליבך למרחקים.

יחסין עם חממונים
עליך חולכים ומתעד־ערים,
לא-מעט בעט־יין.
חוסר שליטח ב־מצג,
אינוד עשתונות,
או חוצפח שאי נה
נמקומח, עלולח
לחניא אפילו לפיטו ריו;
מחשנח על ח־תוצאות
תניא רק תועלת.
לניאח: אין ספק
כי הוא נ א מת אוחנ אותן, ואינו מעמיד
פנים כפי שאת חושנת לפעמים, או כפי
שנוחגות חנרותין לרנן. ניום ראשון
תאכדי סכום כסף קטן. לנשי תכלת.

הזעזוע שעברת מתחילת
החודש מוסיף לתת
את אותותיו. אולם לא
די לחשוב — אתה
גם חייב לעשות משהו
כדי לשנות אותו מצב.
זכרי שאת יכולה לי](11(11
פול
בפח, בייחוד עם
1 21 גאומקט -בן מזל תאומים או סר12
בספטמבר
טן. אל תהססי לנתק
את הקשר לפני שיהיה
מאוחר מדי. בגד צהוב ירומם מצב רוחך.

חמרץ שיש לן יעזור לן לפתור כמח געיות
חמטרידות אותן מזח זמן רנ. למרות
זאת הגיע הזמן
להקדיש קצת זמן כדי
לנחון דרכים לחגנרת
יעילותן. נדינותן ו־יושרן
יזכו השנוע ל־חערכח
מתאימה. אל
תהסס לתת לידידיו
עצות — כאשר תת־נקש
לעשות זאת. כ22ב
אוקטובר
שאת נוחגת חזחרי
22בנובמבר
ושימרי על מצג רוחן.

עקת

במחצית השנייה של השבוע צפויים בחייך
כמה שינויים, ולאו דווקא לטובה. שמור
בקפדנות על בריאותך,
כי היא עלולה להיות
הראשונה שתיפגע בימים
רגישים אלה. דחף
פנימי, שסיבותיו לא
תהיינה ברורות לך די
צרכן, ידרבן אותו לבזבז
הרבה מרץ, זמן
1ן!0וו\
וכוח על עניינים בעלי >:1 2מבמבר -

חשיבות מישנית. מוטב
?0גדצי־ורל
ישתרסן
את עצמך ותש־סור
את כוחותיך לשבוע הקרוב.

ענ דו *
אט־אט, מתחילים מאמצין חמחוססים
לשאת פרי. דאג שלא יקלקלו לן את
העניינים, ועוד יותר,
שאתח עצמן לא תקלקל
לעצמן, מתון הזנחה
או מתון שינאח
עצמית. זכור שלא רק
אתח אדם עם כנוד
עצמי. גדיח: הוא אוהכ
אותן, אנל אם תלכי
נדרן שהחלטת, כלפיו,
את עשוייח להפסיד
אותו. כסף ממקור
סמוי יגיע לידין. הרנה נטיולים חשנוע.

היא אוהבת אותו — רבה איתך — או־תתחשב
בסערות קטנות.
את בת דלי, פג־קי
אותו אם הוא מתקצף:
זה חלק מן העניין.
עסקיך: תחזית
ורודה, בתנאי שלא
תתלהב ולא תעשה דברים
נחפזים. בריאות:
ככה ככה. אתה יכול
לשמור על עצמך. החורף
עדיין לא עובר
והמזלות עוייניס את ריאותיו השבוע.

חמצג הניטחוני אינו צריו להשפיע על
תוכנית העבודה היומית שלן. אל תדיר
שינח מעינין נגלל סי־

נו ת הקשורות נניחול
המדינה. השתדל להתייחס
יותר נכונד ראש
למתרחש סנינן. משהו
לא נעים יקרה נחוג
המשפחה שלן.
דווקא לקראת סוף
השנוע תזנח נמעט
בפברואר ״
20 במרס
נחת רוח — זכייה כספית
קטנה, מתנה יקרה,
או משהו דומה שישא רווחים.

במדינה
(המשך מעמוד )32
ל״י, גין יד־אליהו לשכוגת־התיקווה.
״זהו מישכן מפואר,״ אומר שמואלי,
״ומצוייר במיטב העזרים החינוכיים —
יש שם חדרי־חוגים, בריכת־שחיה, אולם
ספורט ענקי, ספריה גדולה ואולם למופעים.
אבל מאז נחנך המועדון לפני 9
חודשים לא זכה עוד אף ילד מילדי שכונת
התיקווה לבלות בו. העיריה השכירה
את הבנין לאמרגן פרטי וזה מקיים בו
מופעים בתשלום.״
חידוש חיי־־הלילה. אנשי חזית הצעירים
אינם נהנים משום גיבוי כספי, מממנים
בעצמם את מסע הבחירות שלהם.
לטענתם תומכים בהם ״כמה בעלי הון
צעירים שאיכפת להם.״ אל מסע התמיכה
בהם כבר הצטרפו כמה אמנים צעירים,
העשויים להופיע בערב המוקדש למען
ח״ץ, תחת הסיסמא :״תל־אביב יפה וצעירה״
.ביניהם ניתן למצוא את שמואליק
קראום, ג׳וזי כ״ץ, בני אמדורסקי, שלום
חנוך ואחרים. פעילה מוכרת אחרת של
הרשימה היא דיילת אל־ על רחל טרי.
לאלה ולצעירים אחרים יש לפחות סעיף
אחד במצע ח״ץ הכובש את הלב :״חידוש
חיי הלילה בתל־אביב.״ מכריז צבי
סער :״אנחנו בעד גישה חדשה לחלו טין
בתחום חיי הלילה של העיר. בעד
מתן רשיונות למועדוני-לילה, ותיאטראות
ומופעי בידור בלילות שבת.״
אם חידוש חיי הלילה של תל-אביב,
אחרי שהעיריה של יהושע רבינוביץ׳ רצ חה
אותם לגמרי, יהיה נושא בתעמולת הבחירות
העירוניות בתל-אביב, יהיה זה
לפחות שינוי מרענן ומעודד.

היתד, האורחת היחידה של הקונגרס שעזבה
את הארץ בלי להגיד שלום ותודה.״
כיירשפט רנו. בלה אלמוג וחברותיה
היו מובנות אפילו לכך — בתנאי
שתהיה זו הפעם האחרונה שנהנו מזין-
פניה של המשוחררת מס ,1. .שהיתה, אחרי
הכל, רק הצרה האחרונה בשרשרת ארוכה,
שהחלה עוד לפני שהקונגרס נפתח בכלל.
אחרי 20 חודשי־הכנה של הוועדה-
המארגנת בארץ, קיבלה בלה, יושבת-
ראש הוועדה, מיברק ממקסיקו שהודיע
על אי־נכונותה של המשלחת משם —
הגדולה ביותר — לבוא לישראל, בגלל
המצב שנוצר. היה יזה ביום המר של
הפלת המטוס הלובי בסיגי.
בלה החליטה לנהוג ביד של גבר.
בסיוע משרד־החוץ, טסה למקסיקו. היא
התקבלה בקרירות בולטת, בניגוד לקבלות־הפנים
הלאטיניות המסורתיות.
המקסיקאיות הציגו לפני הישראלית
קונגרסים גבר ת משוחררת -
לא ת 1חזר
המטוס חלופי שהו9ד 85י ני
ובטי פרידן חברו יחד כדי
לחבר ברן1גנרס העיתונאיות
היום האחרון בארץ של בטי פרידן,
מנהיגת התנועה לשיחרור־האשה בארצות-
הברית, לא היה שונה מעשרת הימים ש קדמו
לו: היא היתד, פשוט בלתי־נסבלת.
בצהדי־היום, לאחר ביקורן של משתתפות
קונגרס העיתונאיות והסופרות בנצרת,
ופגישה עם נשים ערביות, שהשאירה
רושם עז על כולן — תבעה פרידן מנהג
האוטובוס לחזור לתל־אביב. לדבריה, הבטיחו
למשתתפות אחרי־צהרים חופשי, לקניות
ולסיבוכים בעיר — והיא לא היתד,
מוכנה לבזבז את החופש שלה באוטובוס.
אחת העיתונאיות הישראליות הסבירה
לה בנימוס כי בישראל, פירושו של אחר-
הצהרים הוא אחדי השעה ,4שכן החנויות
סגורות בין אחת לארבע.
היסטריה. פרידן המשיכה להתעקש,
דרשה בתוקף ובריתחה לנסוע. הזכירו
לה שצריך לחכות גם לשאר הנשים, הפחות
או יותר משוחררות, המבקרות
במקום — אבל בטי לא היתד, מוכנה
לחכות אפילו עד שיעבירו את החפצים
שנשארו באוטובוס לאוטובוס האחר.
המארחות, שכבר למדו להכיר את נחת-
פיה של הגברת, החזירו אותה בהסעה
מיוחדת לתל־אביב — אך לא לפני ש שתיים
מהן, הלן רוסי מג׳רוזלם פוסט
ועדה הוז מידיעות אחרונות, סיפרו לה
בדיוק מה הן חושבות עליה :״יושבים
ומארגנים קונגרס, משקיעים את כל המרץ
והאהבה, מכינים לך ביקורים ומיפגשים
עם כל האנשים והנושאים החשובים בישראל
— ואת, בשביל עניין של חפש
דקות ונוחיותו האישית, מוכנה להרוס את
הנאת כל חברותיך.״
תשובתה שי פרידן :״מה אפשר לעשות.
כזאת אני.״
00צ ל״י משקאות .״גברת פרית
היתד, אחת מחמש אורחות־הכבוד בקונגרס
שלנו,״ מספרת בלה אלמוג על יסוריה
עם המשחררת העריצה .״התיחסנו אליה
בכל הכבוד ובכל הרצינות, למרות שכבר
מן היום הראשון היא עשתה בעיות על כל
צעד.
״ביום האחרון לשהותה, במלון פאן־
אמויקן בבת־יס, הגישו לנו חשבון מפולפל
של הוצאותיה האישיות, ביניהם כ־200
לירות על משקאות חריפים ומסז׳ ו*222
לירות עי שיחת־טלפון פרטית לבוסטון.״
״למרות שיש בהוצאות כאלה הגזמה גסה
מצד האורחת, לא הייתי מתרעמת על־כך
— אילו הייתה נוהגת כבן־אדם: היא
דרשה ממני לחתום על החשבון — אבל

טרדנית פרידן
עריצותה של משחררת
תיק שלם של קיטעי עיתונות, שסיפרו על
תקרית המטוס הלובי בצירוף כל תמונות־הזוועה
האפשריות :״אנחנו מצטערות,
אבל לארץ כזאת אנחנו לא יכולות לנסוע.״
פו ח דו ת .״לרגע הדגשתי שהדם נעלם
מפני,״ נזכרת בלה .״אבל אחרי זה, החלטתי
שאי־אפשר לוותר. הודעתי להן שעל
אף כל המיכשוליס, הקונגרס יתקיים בישראל
— אפילו בלי נוכחותן. הן הסבירו
לי שהשליחות פוחדות לנסוע להר־געש.
עניתי, :אם אנחנו, העיתונאיות, נפחד
לנסוע בעולם — הרי כל אותם איועוני-
טירור ישיגו את מטרותיהם בקלות ה־מאקסימלית.
ואם אתן מאשימות את ישראל
בטירוד באוויר, חישבו עי אלה
שהמציאו את הטירור הזה. לא ישראל
לימדה את העולם לחטוף מטוסים.״
התוצאה: המישלחת המקסיקאית הגיעה
— עם 42 עיתונאיות וסופדות.
אין לנו סדינים. אחרי שהתגברה על
האורחות ממקסיקו, ולפני שנאלצה עדיין
לסבול את האורחת מארצות־הברית, זכתה
בלה, יחד עם חברותיה המארגנות, גם
למנת־יסורים מקומית.
במסגרת התוכנית ל־ 260 העיתונאיות
וד,סופרות שהגיעו מכל קצות העולם, נכלל
גם אירוח בקיבוצים ומשקים. לשם כך
נסעה אלמוג ל־ 24 משקים, ברחבי הארץ,
הציעה להם לארח קבוצות בנות חמש עד
15 עיתונאיות למשך סוף שבוע אחד.
היא בחרה במשקים משגשגים, בהנחה
שמעשה פעוט כזה, למען שמה הטוב של
ישראל, לא יגרום להם לפשיטודרגל.
היו משקים, כמו כפר־סולד למשל, ש התלהבו
מהעניין, ציפו בקוצר־רוח ל אורחות.
אבל היו גם אחרים: באפיקים
התכנסה ועדה מיוחדת לדיונים ממושכים,
שבסופם הסבירו לבלה אלמוג כי היו
שמחים מאד לקבל את פני העיתונאיות,
אבל אינם יכולים לעשות זאת. הסיבה:
חסרים לחם סדינים.

קולנוע ישראל מצאו אס
דניאל ואקס
בשעה טובה ומוצלחת. כשנה לאחר
שהושלם, יזכה סרטו של אברהם הפנר
לאן נעלם דניאל ואקס לעלות על בדי
הארץ.
מי שעקב אחרי יסורי הקליטה שלו,
יכול להאמין גם בביאת־המשיח. הסרט,
שלדעת מבקרים רבים הוא הטוב ביותר
שנעשה עד עתה בישראל, התקשה למצוא
אולם להצגת־הבכורה שלו, משום שרבים
מבעלי בתי־הקולנוע מאמינים עדיין כי
איכות היא תכונה הפוכה לכדאיות —
ביחוד כשמדובר בסרט ישראלי.
במאמצים משותפים של כל הנוגעים
בדבר — כולל חברת פוקס המפיצה את
הסרט (כנראה כדי לכפר על עוונות
נורית) ,דויד שפירא, שסיפק את אולם
גורדון, והעיתונאים שלחצו מכל הכינים
— יוצג בסופו של דבר הסרט עוד
הקיץ.
בכך בא הקץ על מצב מגוחך: סרט
שזכה לפרס מועצת הסרט( ,בתערוכת
התעשייה והמשק) ולפרס כספי גדול על
התסריט( ,מטעם המועצה לתרבות ולאמנות)
נשאר בגדר תעלומה לגבי הקהל
הרחב.
ולא רק זאת: יש סיכויים שעוד לפני
הבכורה בארץ, יוצג הסרט בפסטיבל לו־קרנו
שבשווייץ, לשם נשלח על־ידי תא
מבקרי הקולנוע כדי לייצג את מדינת־ישראל.

לדאות

מטולה ולמות בשקט ובצינעה, כמעט ללא ידיעת איש,
נחוגו בשבוע שעבר שתי שמחות במש פחת
דיין.
על שמחת האב אפשר היה לקרוא
למחרת בכל העיתונות היומית. על שמחת
הבן, לעומת זאת, לא שמע כמעט אף
אחד.
וזאת משום שאסי דיין אינו בדיוק
מומחה ליחסי־ציבור עצמיים (ואולי בכוונה
אינו כזה) .משום כך, ידעו רק
מקורביו כי סיים ארבעה שבועות של
צילומים במטולה, ובכך גמר את השלב
העיקרי בהכנת סרט חדש.
להבדיל מסרטו הקודם, הזמנה לרצח,
שהוצג בארץ אך לפני חודשיט -מעטים,
מדובר הפעם בקומדיה, אם כי קצת מא־קאברית.
זהו
סיפור על משורר לא-יוצלח, שהחיים
מתנכלים לו על כל צעד, עד שהוא
מחליט לנסוע למקום שכוח־אל, ולשים
שם קץ לחייו האומללים.
אלא שדווקא שם, מוצא האיש את האהבה
אליה נכסף, והחשק לחיות חוזר אליו
במהירות.
הכל יכול היה להיות טוב ויפה, בשלב
זה — אילולא תושבי המקום, שגילו
כי הוא משורר. איזה מין משורר ומה
חשיבותו — אין הם יודעים כלל. אבל
האפשרות שאדם כזה ימות בעיירתם,
ואחר כך יבואו אחרים ויעלו לקיברו —
קוסמת להם מאד. זה יוציא אח המקום
מאלמוניותו, יעודד את התיירות, ומי יודע
מה עוד.
כך, הופך המתאבד המיועד לקור בן
של מזימות־רצח.
בתפקיד הראשי בסרט, כמשורר ביש-
המזל, מופיע יוסף שילוח, שחקן שגנב
עד עכשיו את ההצגה, בתפקידים שיש־ניים,
מהכוכבים הראשיים, וזכה סוף סוף
להזדמנות משלו. בתפקיד ראש־העיר, ש־ניתפר
ברוח נשף מכבי־האש של מילוש
פורמן, מופיע שחקן התיאטרון מוסקו אלקלעי,
שהוכיח עצמו כבר בעבר כטיפוס
קולנועי בעל נתונים קומיים.
העולס הזה 1870

הע\וג\ר
נגד ה חו ק
וידויו של קצין משטרה
(פאר, תל-אביב, איטליה) —
לכאורה, בעייתו! סיציליאני אופייני:
מעשי״שחיתות בעסקי קבלנות, בחסות הנשק השלוף
של המאפיה, בצל מעשי רצח והתעללות, מולם ניצבים
חמישטרח והפרקליטות חסרי״אונים — כאשר אינם
שותפים לחם בעצמם.
למעשה, סרט שבנקודה זו או אחרת נוגע במציאות
המקובלת בבל מדינה בעולם. די לקרוא כותרות של עיתונים
המספרים על מבירת קרקעות ללא מיכרזים, או על
דירות הנמסרות לאוו דווקא למי שמגיע, כדי להבין עד
כמה נוגע הסרט לכולם — בולל לישראל.
השאלה: תאם צריך לנהוג כמו מפקח המשטרה (מרטי!
בלזם) ,היוצא מחוץ לגבולות החוק כדי לעצור את הנבלים,
ולנקום מות אחד מקורבנותיחם. בסרט, נתקל המפקח
בפרקליט-מדינה צעיר (פרנקו נרו) שאינו מוכן להסכים
להתנהגות מעין זו, מאחר וחונך על ברכי החוק והסדר,
אלא שגם לו מסתבר, בסוף הסרט, שהשחיתות סתמה את
בל הצינורות המקובלים בחם צריך לפעול החוק.
דמיאנו (״אשת הבוגד״) דמיאני, עשה סרט אמין מאד
מבחינת האירועים שבו, המקומם את חצופה נגד המעשים
המוצגים בפניו. צילום ריאליסטי ומחוספס יוצר מימד
של רפורטז׳ח, שמטרתה להצביע על חוסר-האונים המשווע
של החוק ושומריו (המעטים) מול תכסיסיו ומהלכיו של
הפשע המאורגן.
אמנם במרבית הסרטים הפוליטיים, סובל גם זה

נרו ובלזם: חוסר־אונים מול הפשע
במקצת מדמויות שמן סמלים יותר מאשר אנשים חיים.
המלודרמה מציצה לעיתים יתר על המידה, במו בזכרונות
המפקח על ההתעללות בידיד. העובדה שהסרט הגיע
לארץ בשפה האנגלית, יוצרת לעתים חוסר־התאמח בין
הדיבור המאופק לתנועות הים־תיבוניות הרחבות.
אבל איו בפרטים אלה להפריע למטרתו העיקרית
של הסרט: חשיפת הטינופת שמתחת למעטה הדמוקרטי
המבריק של המימשל.

מרי פופ>נס
נגד הנ א צי ם
המיטה המעופפת (חן, תל-
אביב, ארצות־חברית) — העקרונות
של סרטי ואלט דיסני אולי
אינם מפתיעים באופן מיוחד, אולם יש בביצוע שלחם
מספר תבונות נדירות בימינו: למשל, חשקדטת ותשומת-
חלב בה מבצעים את התעלולים הטכניים בזכותם זכו אנשי
דיסני לפרס־אוסקר. או הפשטות והתמימות של הסיפור,
שאפשר להראותו לילדים ללא שום מבוכה.
המיטה המעופפת מזכירה מאד את מרי פופינס.
במקום אומנת, יש באן שוליית-קוסם לא יוצלחת, ובמקום
לונדון של תחילת המאה, באה לונדון של מלחמת העולם
ח״נ. במקום ג׳ולי אנדריוז — אנג׳לח לנדסבורי. אולם
הבמאי, רוברט סטיבנסון׳ המלחינים, האחים שרמן, השח קן
הראשי דויד טומלינסון, והרעיונות של שילוב דמויות
חיות עם ציורים מתנועעים, ושל אפקטים מטורפים בתם
חפצים מקבלים לפתע נשמת משלחם — כל אלה עברו
בירושה לסרט החדש.
כל זח, מסביב לסיפור על גברת בריטית מכובדת
(אנג׳לה לנדסבורי) המקווה להשתמש בקסמים על-מנת
להדוף פלישה אפשרית של גרמנים לאנגלית. להפתעת חבל,
היא מצליחה לעשות זאת, בסצינה תאחרונח, לאחר שנעז רה
במיטה מעופפת, ב״ 3ילדים נחמדים, ובקוסם מדומה.
הסיפור הוא בסך־הכל קולב, עליו תולים אנשי דיסני

לאנדסבורי: מכשפה בשוק הפישפשים
את רעיונותיהם החזותיים השונים: משחק כדורגל של
חיות, אשר יצאו באילו ישר מ״ספר הג׳ונגל״ ,עם דויד
טומלינסון בשופט הנרמס תחת רגליהם. אוסף שריוני
אבירים היוצאים לקרב, למרות שאין בתוכם אבירים.
נעליים תופפות בלי רגליים, ובותונת־לילה רוקדת טאנגו.
מבדר, משעשע, ומתאים לחופש הגדול.

דל1ן בלי
ת ח תוני ם
טיפול בהלם (לימור, תל-אביב,
צרפת) — הרעיון מעניין: בית־הבראה
מיוחד במינו, המחזיר
נעוריהם של בעלי״אמצעים, המסוגלים לממן את הטיפול
היקר. מחי מהות הטיפול, וכיצד הוא מתבצע, אין טעם
לגלות, כי בכך ייחשף סוף הסרט. מה שאפשר לרמוז,
הוא שמדובר בסרט בעל משמעות פוליטית.
הבמאי אלן ז׳סואח, שעשה כבר בעבר שני סרטי*
מעניינים (״החיים במהופך״ ו״משחקי רצח״) בונה את
סירטו כך שביסוד מונחת עלילת-מתח בלשית. בצורתו
החיצונית נוטה הסרט לסיגנון של מדע-דמיוני, בתפאורה
ובמכשירים של בית-ההבראח. תוכנו, זו הטפה פוליטית,
בה מוצגים העשירים בחוג סגור, חסר מצפון, המגן על
האינטרסים שלו, מול העניים, החלשים וחסרי-ישע מכדי
להגן על עצמם. על מלאכת הניצול מנצח בדם קר ובחי׳
שובים קאפיטאליסטיים, מנהל בית-חחבראח (אלו דלון).
אלא שבהתלהבותו מן התיאוריה הפוליטית, זנח ז׳סו־אה
חלק *כבד מן הפרטים האחרים בסרט. הדמויות אינן
מפותחות די הצורך. העלילה הבלשית דלה מדי, וחצופה
יודע הרבה לפני הגיבורה, אני ג׳ירארדו, החוקרת את
התשובות לשאלותיה. סצינות רבות מדי מתמלאות במלו־

ז׳ירארדו ודלון: מוצצים את הדם
דרמה, תפאורה וחליכות־סרק.
בין הסצינות שאינן חיוניות לעלילה, אבל ודאי יעזרו
למכירה, במה צילומי-עירום ארוכים, בהם אפשר לראות
אפילו את אלן דלון בלבוש בו יצא מבטן אמו.

הופ יע

״לא כדאי
מאת

הלן בורקו

ספר העולה על כל רב־מכר!
כל אשה חייבת לדעת!!!
כל גבר חייב לקרוא!!!
להשיג ככל חנויות לססריס.
במחיר 10.80ל״י
חפצה ״כית־עלים״ קרל נטר
טל.623959 .

א 11 המחלקה לדו ם׳ ציבור

קשה לנהוג בכביש

להבה סע בהוטובוס

ההצגה השנייה התקיימה בק״ק אנטוורפן,
שאומרים עליה שיש בה יותר
יהודים מאשר בכפר-שמריהו אפילו, ושהם
יותר עשירים מאשר אלה של כפר-
שמריהו אפילו.
גיבור ההצגה הפעם היה בנו של חרב,
יעקב, והיא תוכננה על-ידי מומחה שהובא
במיוחד מפאריס.
ומאחר שאותו מומחה לא היה, רח-
מנא-ליצלן, מבני-ברית — הוצמד אליו
גם שותף יהודי, להשגיח על הכשרות
וכל זה.
לחתונה הגיעו, מלבד החתן והכלה,
אורחים מכל העולם, ביניהם מאח מישראל
בלבד, כולל ח״כים ואח״מים למיניהם.
היה
זה מופע בנוסח הוליווד בתיר-
גום בני-ברקי: הגברים והנשים שמרו

בן הרב
מתח תן
שמואל כשהרב שמואל הכהן אגידור,
אביהם הרוחני הפופולארי של המיליונרים
של כפר־שמריהו, עושה חתונה —
אז זאת חתונה. כשהוא השיא את בתו,
בגן־האומים שליד גני־התערוכה, בפאתי
תל״אביב — היה זה אירוע מרשים, שלא
נשכח מלב זמן רב.
עתה,
שנייה.

זכה,

בעזרת־השם,

להצגה

אמנם על הפרדה גזעית מוחלטת, אבל
עשו זאת במיטב הסמוקינגים ויצירות
דיור.
החתן, שבגיל 22 הוא כבר מוטמן לרבנות,
לומד עתה פילוסופיה וספרות.
הכלה, אסתר לייזר, היא בתו של
אחד מגדולי עשירי יהודי בלגיה, סטודנטית
לרפואה בת עשרים הדוברת שש
שפות.
תחשבו אם כן שהיא איזה מין עכבר-
ספרים כזאת, שלא הייתם זורקים עליה
מבט שני, ואולי אפילו לא ראשון ן
איפה, תסמכו על בנו של שמואל
הכהן: היא ג׳ינג׳ית יפהפייה, הגורמת
לכל רואיה מבט שלישי ורביעי, שלא
לדבר כבר על כמה דפיקות-לב.
השניים הכירו בפסח שנה שעברה, במסיבה
של חבר׳ה דתיים שנערכה בירושלים,
כשאסתי היתה בביקור בארץ. הי-
תה זו אהבה ממבט ראשון, וחשבון הטלפון
בבית בכפר-שמריהו, ובארמון בבירת
בלגיה, הלכו וטפחו.
עד שהם החליטו שזה יהיה הרבה
יותר זול להתחתן.

הקוטרוים -
לקראת הסוף?
יש כאלה שחוזרים, ויש כאלה שהולכים.
שניים שהולכים, וכנראה עד הסוף, הם
עודד קוטלר ורעייתו ליאורה.
לאחר כמה חודשים שהם חיים כבר ב נפרד׳
נראה לי שזה הולך עכשיו לקראת
גט רשמי ומלא.
מה שהביא אותי למסקנה זו, היא העובדה
שליאורה עברה לפני כמה ימים לדירה
חדשה, ולקחה איתר, לשם את התאומים
המקסימים.
ואילו עודד נראה בחוצות, בימים אלה,
כשהוא שקוע ראשו ורובו ברומן האחרון
שלו -אלמנה צעירה יפהפייה, שהתאלמנה
לא מזמן מבעלה הנודע.
אלא שגם ממעמקי הרומן הוא אינו שוכח
לנצל כהלכה את חידוש תקופת רוו־קותו,
וכדי שהרומן לא יקבל אופי של
נישואין, הוא מנהל במקביל רומנים קצרצרים
צדדיים.
בקיצור, הבחור עליז ומשוחרר מאוד,
ונראה לי במלוא הכושר.

אם אתם גרים ברחוב גור בתל־אביב,
אתם לא צריכים לקרוא את הסיפור הזה.
אתם כבר מכירים אותו.
שכן אם אתם גרים ברחוב גור בתל־אביב,
וביחוד בקטע מסויים שלו, אתם
כבר בטח רגילים לגניחות קורעות־הלב
הבוקעות מדירה מסתימת כל לילה.
גניחות ואנקות ואנחות, שבהתחלה הבהילו
אתכם כהוגן. אחדים מכס אפילו
יצאו, בפעם הראשונה שזה קרה, לחדר

עודד

המדרגות, תוהים אם צריך להזעיק רופא
או משהו.
אבל היום אתם כבר יודעים שלא צריך
שום רופא. שאותה דוגמנית בלונדית
יפהפייה, ששכרה יחד עם החבר שלה
את הדיו־ה שממנה בוקעות הגניחות —
מופיעה מדי בוקר, בריאה ושלמה ונוצצת
ועולצת, כאילו לא גנחה מעולם.
כלומר, כאילו כן גנחה.
מבתק.

דליה (גמרפז)
אם להסתמך על מראה עיני ומיישמע אוזני, הרי שמישה אשרוג חזר בכל
זאת אל אשתו, דליה פרידלנד. לאחר הפירוד שחל ביניהם, ושבגללו נסעה דליה
לארצות־הברית, כדי לחשוב קצת בשקט, ואחר־כן חזרה, עדיין אפופת מחשבות —
לאחר כל זאת, חזר מישה לנווה המשפחתי, ונראה שהכל שפיר.
אלא מאין עובדה זו לא משכנעת ביותר את בלהה מס.
בלהה, כפי שוודאי זכור לכם, היתה הגורם לפרידה בין מישה ואשתו. היה זה

חזר או לא חזר!
לאחר שמישה הכיר את בלהה בתיאטרון החיפאי, והרומן שהתפתח ביניהם פגם
משהו בריקמת חיי״המשפחה של האשרובים.

אלא שכל זה נראה היום כהיסטוריה, והאשרובים נראים דבוקים
כמו אורגינל.

מישה וכלהה

מחדש

אבל לא לבלהה — המספרת לידידיה שבעצם מה שהיא ומישה מחפשים,
כרגע, זו דירה.
ותהרגו אותי אם אני מבינה בשביל מה.

500ל״י ,״כדי שמזכירות הסיעות תוכלנה לחדש את
המילתחה שלהן, לפי דרישות מוסדות הכנסת.״
ח״כ אבנרי גם הציע שנציג מוסמך של נשיאות
הכנסת יתלווה אל הבנות בשעת הקניות, כדי לוודא
מראש אם הבגדים החדשים מתאימים לטעם הנשיאות.
המיכתב מגיב על הודעת קצין הכנסת למזכירות
הסיעות, שלהבא לא יורשה להן להיכנס לבניין בחצאיות-
מיני קצרות.
בינתיים נודע שגם עובדי הכנסת ממין זכר הוזהרו
שאסור להם להיכנס לבניין כשהם נועלים סנדלים.
בהגיבו על כך, כתב ח״כ אבנרי לנשיאות ש״סנדל
הוא מינעל מכובד, שהיה פופולרי מאד אצל אבותינו
הקדומים, ואין בו כל פסול מבחינה אסתטית. הוא
מתאים במיוחד לאקלים ארצנו בחודשי הקיץ.״

וצחול!־ 8ג חו?

צחוק מסוג אחר לגמרי עוררנו באולם הכנסת עצמי•
עד כדי כך שהנציג הבכיר של המערך והקוא
ביר
את החוק הנ״ל לוועדת החוקה, חוק ומשפט.
אורי אכנרי ׳ ברוד דיין אמת !
מרדכי כן־פורת: לקבורה !

כאן לא יכול היה משה ברעם להתאפק, והוא פרץ
בצחוק שחנק אותו במשך כמה דקות. רק אחרי שהח לים,
המשיך בדבריו מעל הדוכן.
בדקות אלה מתה הצעת״החוק סופית.

וגדכ פיי ה
אנ טי ־ ד חי ת
הרדיו הודיע שההצבעה במליאת הכנסת היתח 8
נגד .6המוני אזרחים הבינו מכך שב״מליאה״ ישבו 14
איש. אבל זה לא נכון. האמת היא שישבו .15 אחד
נמנע. אני.
להצבעת עמדה הצעת־חוק של אגודת-ישראל, שבאה
לאסור על כל מעביד לפטר עובד בגלל סירובו לעבוד
בשבת.
מי שמאמין שסיעתנו היא אנטי-דתית, יתפלא בוודאי
לשמוע שלא הצבענו נגד הצעת-חוק זו. אבל מי שמכיר
את עמדתנו האמיתית — נגד כפייה דתית ונגד מפייה
אנטי״דתית, לא יופתע.

ואכן, באמצע הדיון פנה אלי אחד מראשי המפד״ל
ושאל :״איך תצביע 1הרי אתם נגד כפייה אנטי-דתיתז״

27־ 25 לי1ני 1973

היתה זאת שאלה טובה. אני מאמין שאין לכפות
על שום אדם שומר-מיצוות לעבוד בשבת, בניגוד למצפוני•
אני גם מאמין שאין להפלות לרעה יהודים דתיים,
בגלל סירוב כזה.
מצד שני יש, כמובן, בעייה באותם מיפעלים המוכרחים
לעבוד שבעה ימים בשבוע — כגון מישטרה, כיב-
שנים, חשמל ומים, ולדעתי גם התחבורה הציבורית. אם
מחצית העובדים יסרבו לעבוד בשבת מטעמים דתיים,
יצטרכו האחרים לעבוד בכל השבתות.
משום כך לא הצבעתי בעד הצעת-החוק, שהיתה
קיצונית מדי. אך בוודאי לא רציתי להצביע נגד העי קרון,
הנראה לי מוצדק בהחלט.
וכך נפלה ההצעה ברוב של 8נגד , 6ונמנע אחד.
קבעתי לי מראש שאם קולי שלי יהיה המכריע, אצביע
בעד הצעת״החוק, כדי שתידון בוועדה.

ה מי לחמההגדולה
ע ד המיני ה ק טן
בבנסת שורר מחסור משווע בחוש״הומור. תדבר מתבטא
בנאומים ובכל עבודת הבית.
מדי פעם, בגבור השיממון, אנו משתדלים להכניס
טיפ-טיפח של חוש היתולי לעניינים. זה קרה השבוע,
כאשר איימה סכנת נוראה על אוייב״העם: המיני.
בשעתו פתחו כמה מחברי״הכנסת הדתיים במילחמת-
חורמה נגד החצאיות של מזכירת סיעתנו. לדעתם, הן
היו קצרות מדי. הגבנו על כן בחריפות, והמיתקפה נבלמה
בעודה באיבה.
השבוע עוררו את זעם שומרי-הצניעות המזכירות
של כמה מן הסיעות בכנסת. בראש ההתקפה עמדו —
מאחורי הקלעים — חברות-הכנסת השמרניות, וחברי־הכנסת
הדתיים. באמצעות קצין־הכנסת, יוסף בנגל,
הם הזהירו את הפקידות לבל להופיע בכנסת בחצאיות
מיני ובמחשופים.
את המשך המאבק מתארות שתי הודעות לעיתונות
מטעם סיעתנו:

מחאה חריפה נגד התערבות מוסדות־הכנסת בענייני
הלבוש של ע(בדות־הבית פירסם ח״כ אורי אבנרי.
ח״כ אבנרי פנה בעניין זה אל נשיאות הכנסת,
אחרי שכמה ממזכירות הסיעות בבית הוזהרו על־ידי
מזכירות הכנסת לבל ללבוש במישכן הכנסת חצאיות־מיני
ומחשופים.
״מדהים לשמוע שבשנת 1973 עוד יש אנשים שיש
להם עזות־המצח להכתיב לזולתם, ובעיקר לזולתן, איך
להתלבש,״ קבע ח״כ אבנרי .״לא הייתי מרשה לעצמי

מזכירות ל״ע ומק״י במסיבת הכנסת
להעיר הערות ללבושם של ח״כים דתיים או של חברות-
כנסת שמרניות, ואני מצפה מהם לאותה מידה של
התאפקות.
״איננו חיים בתקופת המלכה ויקטוריה, ולא ייתכן
שגם בשטח זה תפגר הכנסת בדור אחד אחרי המציאות
במדינה.׳׳
כעבור שבוע נאלצה סיעתנו לפרסם הודעה שנייה :

במיכתב אל יו״ר הכנסת תבע היום ח״כ אורי אבנרי
^ שהכנסת תשלם לכל סיעה בכנסת תוספת חד־פעמית של

ה פ דו תמלא כו תיו ת
וזכויו ת ה 1שי
ועוד הודעה לעיתונות מטעם סיעתנו, על פעולתנו
בשטח אחר לגמרי :

ליציה, ח״כ משה ברעם, לא יכול היה להמשיך בנאומו
על הדוכן מרוב צחוק.
על חשבון מי !
גרמה לכך הצעת-חחוק לבחירתם האישית של יאסי־ערים.
לדעת סיעתנו, זוהי רפורמה רצוייח, כדי לאפשר
ניהול סדיר יותר במישור העירוני. לכן הצבענו בעד
הצעת-החוק של פינחס רוזן עוד בכנסת הקודמת.
בכנסת הנוכחית הסתבכה חצעת־החוק בפרשת עופר־באדר,
ובשלב מסויים — מתוך נסיון טכסיסי נואש
להטביע את הקנונייה — עיכבנו את חצעת״חחוק.
החודש היא הובאה שוב לדיון. הצטרפנו ליוזמים
והצבענו בעדה. אבל היה ברור לנו כי המערך, שנתן
למראית-עין יד להצעת-החוק, מתכוון למעשה לחסלה,
מתוך חשש ששיטת הבחירה האישית תחסל את
סיכוייו של דוכס הגוש, יהושע רבינוביץ בתל-אביב.
אנשי רפ״י, התומכים בהצעת־החוק בדביקות קנאית,
הוכיחו את עצמם גם בפרשה זו כסמרטוטים גמורים,
ולא העזו לצאת למאבק אמיתי נגד אנשי הגוש.
הכל היה תלוי, בסופו של דבר, בשאלה אחת: איזו
ועדה של הכנסת תטפל בהצעת־החוק !
בכל ועדה יש סמכויות עצומות ליו״ר הוועדה, והוא
קובע למעשה מה יידון בה ומתי — אלא אם כן יש
עליו לחץ מוחץ מצד רוב חברי-הוועדה.
בראש ועדת החוקה״חוק״ומישפט עומד יוסף גולד-
שמידט מן המפד״ל, המתנגד בגלוי להצעת״החוק. בפרשת
עופר״באדר לא העז גולדשמידט, בסופו של דבר,
לעכב את החוק, מפני שהקואליציה של המערך-גח״ל
הפעילה נגדו את התותחים הכבדים ביותר. אולם היה
ברור שהוא ימנע את קבלת הצעת״החוק של ראשי-
הערים בכנסת הנוכחית — ושאנשי הרוב של המערך
יראו זאת בעין יפה.
בראש ועדת-הפנים, לעומת זאת, עומד מרדכי סורקים,
התומך בהצעת-החוק. היה סיכוי שוועדה זו (שגם
אני חבר בה) תוכל להעביר את הצעת-החוק עוד בכנסת
זו, בחודש האחרון שלה.
ההכרעה היתה בידי ועדת״הכנסת, שבה שולט (כמובן)
הגוש של מפא״י, ואכן, השבוע נודעה ההחלטח,
כאשר משה ברעם, ממלא־מקום היו״ר שלה, עלה על
הדו כן:

!משה כרעם 1הריני למסור לכנסת את ההודעה
הבאה :
בישיבת הכנסת מיום ,19.6.73 הוחלט — בהתאם לסעיף
( 91א) של התקנון — להטיל על ועדת־הכנסת לקבוע
את הוועדה שתדון בחוק הרשויות המקומיות (בחירת
ראש־הרשות וסגניו וכהונתם) ,תשל״ג—.1973
ועדת־הכנסת בישיבתה היום ,26.6.73 ,החליטה להע
בעיקבות
פנייה מטעם התנועה לשיחוור האישה,
פנה ח״כ אורי אבנרי אל יו״ר הכנסת וליו״ר ועדת
החוקה־חוק־ומישפט, בתביעה להביא עוד בכנסת זו לקבלתו
הסופית של חוק השוויון ברכוש בין בני־זוג.
כן תבע ח״כ אבנרי מיו״ר הכנסת להעמיד להצבעה
בקרוב את הצעת־החוק שלו לביטול האיסור על הפלות
מלאכותיות. חוק זה נדון לפני כשנה וחצי, ושר-
הבריאות הבטיח אז לבחון את הבעייה, ועל כן ביקש
לדחות את ההצבעה על הצעת״החוק.

ח ״כ אכנרי פנה אל בר הסיעות בבית
כבקשה להעניק חופש הצבעה על הצעת־החוק,
בפי שהיה כעת הדיון על הצעתו לביטול האיסור
על יחסים הומוסבסואליים.
השבוע נפגש ח״כ אבנרי עם הגב׳ בטי פרידן,
ממנהיגות התנועה העולמית לשיחרור האישה, שהביעה
תמיכה בלתי־מסוייגת בהצעת־החוק להיתר הפלות, ואת
השתוממותה על העדר חקיקה מתאימה במדינת ישראל.

המיל!! ש ד
קרן פיר
אל: שר־האוצר.
מאת: ח״ב אורי אבניי.
ידוע לי כי מר גרשון רוזוב, בעל הקונצרן לייצור
גרבי ניילון גיבור, תרם 7מיליון ל״י לקח ספיר.
כן ידוע לי כי בשנות קיומם קיבלו מיפעלי גיבור
תמריצי־ייצוא מן האוצר מעבר למה שהיה מגיע להם,
וכן קיבלו מימון מקרנות מישרדי־הממשלה.

הריני מבקש לדעת:

( )1האם הטענות הנ״ל נכונותו
אם אינן נכונות — מה אינו נכון בהן?
( )2אם קיבלו מיפעליו של מר רחוב הטבות —
האם יש קשר כלשהו בין ההטבות לבין התרומות לקרן
הנדונה?

ממשלםפעד
התע מו ל ה
נגד הרופא?
אל: שר הבריאות.
מאת: ח ״ב אורי אבנרי.

אין 1ה צו להקפאת מחירי
1הו צו להקפאת תוצאות הבחירות.
על סדר־היום עמדה הצעת־חוק קטנטנה. היא וזוב־אה
על״ידי שר״המישפטים, ונועדה לאפשר לבית״מיש־פט
השלום לשפוט את מפירי צו הקפאת המחירים.
מכיוון שהממשלה לא הביאה כלל לכנסת את הצו
עצמו, שעמד במרכז חיי המדינה באותו שבוע, לא היתה
ברירה אלא להפוך את הדיון על הצעת״חוק טכנית זו
לוויכוח כללי על הצו ועל כל המילחמה באינ׳פלציה.
בדיון זה אמרנו :

אורי אכנרי: אדוני היושב־ראש, כנסת 1כבדה,
צו הפיקוח ער המחירים הוא חתול-כית
המתחזה כנמר. הצעת־החוק הזאת היא הזנב
של החתול.
אטפל תחילה בזנב, לפני שאקדיש תשומת־לב לראש
ולרגליים.

כיקוח עו מחיו יצאניות
הולכים להסמיך את בית־מישפט השלום לטפל ב־מפקיעי
מחירים. מדוע? מפני שבית־מישפט השלום
עמום קצת פחות מבית־המישפט המחוזי. נמה פחות?
מישפט שיוגש מחר נגד מפירי הצו להקפאת מחירים׳
יגיע לדיון בעוד חצי שנה, בעזרת השם.

זה נורא מפחיד. כל אלופי הספסרות כארץ,
כל המתעשרים על חשכוננו, כל הפרוטקציו-
נרים של מר ספיר, כל בוני הווילות ודיירי

תיים כמשק כמשו שלושה חודשים. זאת אומרת,
עד יום 24 כספטמכר — 13 יום אחרי
הבחירות להסתדרות, שכהן מתכוון המערד
להופיע תחת דגל אדום של יצחק כן־אהרון.
אני מנחש שיאריכו את הצו לעוד חודש וחצי, עד
אחרי הבחירות לכנסת. מה יקרה בתקופה זו?
פרופ׳ דן פטנקין, כלכלן המקובל על המימסד, הישווה
את הצו למדחום שמניחים אותו בכוס מים פושרים,
תחת להניחו בפיו של החולה. המדחום יראה חום של
36 מעלות, בעוד שהחולה קודח.

לדעתי זהו משל חיוכי מדי. המצב גרוע
עוד יותר.

במשך חודשי ההקפאה יגדל הביקוש פי כמה. כל
אחד ירצה לקנות מה שניתן לקנות במחיר שניתן לקנות.
הסוחרים ייפטרו מכל המלאי הישן שלהם. למחרת היום
יתחיל הייצור במחירים האינפלציוניים החדשים, בעזרת
הביקוש החדש. ואז, למחרת הבחירות, תצטרך הממשלה
לנקוט באמצעים שהיא פוחדת לנקוט בהם לפני הבחירות
— או שהמשק יתמוטט כולו.

באוניברסיטת תל־אביב וכלה בהקמת ערים חדשות
בנבי־סמואל ובימית, שם תעלה כל דירה, עם התשתית
שלה, כ־ססס 600,לירות!

צו לפיקוח על הממשלה
בהיעדר אמצעים רציניים לריסון האינפלציה, יאמירו
המחירים וירקיעו שחקים.

שום צו לא יעזור, חוץ מצו לפיקוח על
הממשלה עצמה, פיקוח עממי על האדונים דיין,
ספיר ובר-לב.
המחירים יאמירו והעובדים ידרשו, בצדק, ששכרם

תקציב ביטחון וסכסוות
כרור שממשלה זו לא תנקוט כאמצעי האחד
שישנה את המצב כמהותו: שינוי רדיקלי של
המדיניות הלאומית בדי לאפשר את הקטנת

זוב החשל

הפנטהאוזים, כולם ישקשקו בנעליהם. חיל
ורעדה ופיק ברכיים.
על מי באים פה לעשות רושם? צינורות המישפט
בארץ סתומים. יכניסו עוד קצת נייר לצינור הסתום.
המישטרה עסוקה בדו״חות חנייה ובצייד יצאניות.
זלמן שובל: אגב, יש שם הפקעת מחירים?
אורי אכנרי: הצו כולל גם שירותים. אני
| | מניח שהצו חל גס על שרות זה.

נית מישנט של קנגוו
האם מישטרה זו ובתי־מישפט אלה יטילו את מוראם
על בני התפנוקים של המישטר? האם בגללם יחדלו
;אלופי הפקעת השערים, הנבחרת הלאומית של המתעש רים,
מלגרוף לכיסם הון המונח ממש ברחוב?
הרי כל זה מגוחך. אילו התכוון מישהו ברצינות
להפעיל צווים אלה, היו מקימים בתי־משפט לשיפוט
מהיר, גופים שיפוטיים מיוחדים הפנויים מכל עבודה
אחרת, כדי שתלונתו של אזרח תבוא לבירור, ומעשהו
של הספסר יבוא לידי ענישה, תוך 24 שעות.

אני רוצה להבהיר שאני, אישית, מתנגד
לזה כמפורש. אני מתנגד ל״כתי־דין עממיים״,
למה שנקרא כחו״ל ״בתי-מישפט של קנגורו״*.
אבל מי שמגיש צו כזה, ומתכוון שהוא יופעל, היד,
צריך להציע שיפוט מהיר ומייוחד.

מדחום נמים פושרים
אדוני היושב־ראש, הרי לכולנו ברור שלצו הזה אין
שום ממש. זוהי גלולת־הרגעה, כדי לפייס את דעת־הקהל
מבלי לנגוע בשורשי המחלה.

הצו כא לעצור את בל התהליכים האמי
* ביטוי סלאנג שבא לציין בית־מישפט שרירותי,
הקופץ אל מעבר לעובדות ולעדויות כמו קנגורו.

מסתבר כי רופאים קיבלו בדואר העתק פוטוסטטי
ממאמרו של מר יובל אליצור, וכן העתק של מודעה
שהתפרסמה בעיתונות היומית. נוסח המאמר והמכתב
מצורפים לשאילתה.

הריני מבקש לדעת :
( )1האם מישרד־הבריאות השתתף במימון המשלוח
והפירסום של המאמר וד,מודעה הנ״ל?
( )2האם הגוף הקרוי ״מוסדות הרפואה בישראל׳׳,
החתום על החומר הנ״ל, נתמך בצורה כלשהי על־ידי
מישרד־הבריאות, ואם כן, מהי זהותו של גוף זה?

תקציכ-הכיטחון, שהוא הגורם האינפלציוני
כה׳ הידיעה כמשק.
ממשלה זו גם לא תנקוט באמצעי השני: הטלת מסים
על המתעשרים והספסרים, הצוברים רווחי־הון בחסותו
של השר ספיר. בעודה נותנת הנחות־מסים קלות לשב־
׳בות־הביניים, לא עשתה הממשלה דבר כדי להגדיל את
המסים על השכבות העשירות. אחרי שהוגדל הביקוש
,באמצע, לא נעשה דבר להקטנת הביקוש בצמרת. זרקו
כמה פירורים לשכבות־ד,ביניים, הדרושות לבחירות, אך
לא לקחו דבר מן העילית, שהיא הבסיס האמיתי של
המישטד הזה.
ממשלה זו גם לא תאחוז באמצעי השלישי: צימצום
הביזבוז הממשלתי, ושפיכת מיליונים לעבודות ציבוריות
מיותרות, החל במימון בניינים של חמישים מיליון לירות

החיים האינטימי
שלחב רי הכנסת
אל: שר המישפטים.
מאת: ח״כ אורי אכנרי.
בהתייחסי לתשובת שר־המישפטים לשאילתה שלי מס׳
,6482 שדנה בנוהלי ציתות.

הריני מבקש לדעת:
( )1האם חומר הציתות, הנשמר בידי שירות־הביטחון-

ירוץ אחריהם, כדי שיישמר משהו מכוח־ד,קנייה שלו.
רופאים, מורים, חוקרי מערכת הביטחון, מחלקי קוקה־קולה,
נהגי עיריית תל־אביב — ואחריהם מחנה גדול ורב
— ידרשו, ייאבקו וישבתו.
כל זה ידוע ומובן. השר ספיר, שאיננו פה, יודע זאת.
השר בר־לב יודע זאת, ולכן איננו פה. הכל מוטל על
שר־המישפטים המסכן, שידיו לא שפכו את הדיו על
הצו הזה.

אין זה צו להקפאת מחירים, זהו צו להקפאת
תוצאות הבחירות להסתדרות.
אדוני היושב-ראש, כיוון שהצו עצמו אינו מובא
לכנסת, איננו יכולים להצביע נגדו. לכן נצביע נגד
הצעת־חוק זו, הנובעת ממנו.

הכללי (כתשובת השר) ,כולל את כל החומר, ובכלל זה
אף חומר אינטימי, או רק חומר הדרוש לשירות־הביטחון־הכללי
לצרכיו המיוחדים ולמטרות שלמענן הושג?
( )2האם קיימים בשירות־הביטחון־הכללי נזהלים המגבילים
את גישת העובדים לחומר המושג?
האם יכולים להאזין לציתות אנשים שאינם מופקדים
בשירות־הביטחון על הנושאים למענם נעשתה האזנה?
( )3האם ציתתו בשנות כהונתה של הכנסת הנוכחית
לשיחות ממכשירי הטלפון הפרטיים, או במקומות העבודה,
של חברי־כנסת?
אם כן — באישור מי נעשו ד,ציתותים הנדונים?
בכמה חברי־כנסת מדובר?

מספר 0ד18