גליון 1872 מתאריך 18 ביולי 1973

סקופ

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יגל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי כיב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

דבר שר התחבורה

אני נכנעתי לאלימות? הא, הא,
תסלח לי אדוני, אני חושב שהבהרתי
לגרוזינים הבהר היטב כי בכוח ד
אלימות הם לא ישיגו דבר זולת תביעותיהם.

לא יחזרו לעבודה אדוני, איש
מהם לא ימשיך בנמל. הם יישבו ב בתיהם
ושם הם יקבלו את משכורתם.
מצידי שיילכו יום יום לים, אבל
בנמל הם לא יעבדו. לא אצלי !
אגב, באיזה הפגנות מדובר? באמת
שלא ראיתי דבר. הייתי מוקף במאות
אנשים שצעקו והרביצו, כך שלא
ראיתי כל הפגנה. גם בשעה שחילצו
אותי מוסווה לשק פוספטים לא היב־חנתי
באלימות.

אבנים? באמת, למה להגזים? זה
חצץ רגיל שאפשר להשיג בכל בניין.
גם אחוז הקליעה אפסי. תתכופף מהר.
הנה, קח מימחטה.
ילדים, בחיי. תיראה איך הם שורפים
את בניין העיריה, ילדים. תסלח לי,
אבל בשבילי אדם ששורף בניינים הוא
ילד, ואפילו הוא בן .45
אני תמיד חובש קסדת מגן 827 0 .
מניפגעי ההפגנות הם פצועי ראש.
כמובן שיכולנו לדכא אותם בכוח.
היו לנו 7שוטרים בשטח ועוד 4
בתחנה. ישבו שם יום ולילה בכוננות.
סגרו אותם. חוץ מזה ישנם שני שוטרים
מנתיבות בדרך. ניתקלו במחסום,
אבל הם יגיעו.

איתרנו את הגרוזינים שנעלו את ה פקידים.
הם יקבלו דמי מפתח, אם לא
למעלה מזה.
לא הייתי אומר שהמו״ט איתם
התנהל באווירה מתוחה. נכון שנציג
מועצת הפועלים צרח כמטורף כל אימת
שעקרו לו ציפורן, אבל לא הייתה לכך
כל הצדקה. הוא לא ישב על גחלים
כמו נציג העיריה. לחץ? ייתכן שאיש
מועצת הנמלים שהיה שרוע מתחת
ל־ 70 גרוזינים יגרום כי הופעל לחץ,
אולם אין זו דעתי. הגרוזינים שישבו
עליו היו ברובם שומרי משקל.
לדעתי הישגנו הסכם של פשרה
מתוך כבוד הדדי, לתועלת עם ישראל
על כל פזורותיו, וזה מה שחשוב.

הדוקטור שיע מם פעמיים
סיפור ריגול בה מ שכי םמאתד״ר מיכ אל בר־זוארץ
כפי שהודלף לו ע״י יונתן ה ק טן _ ה שחף המס טו ל

הטבעת מתהדקת
עיין בתדריך המסעדות הבלעדי !

אלפונסו חונטסי, החצ׳קון הקישח מן השירות החשאי,
פסע מעדנות לאורכו של אולם הקבלה. אותם עיתונאים
בודדים ששהו בנמל־התעופה, לא השהו מבטם על הגבר
התמיר וחטוב המכנס, שנע בגמישות אל עבר חדר האורחים־
החשובים־ביותר. כל מעייניהם היו נתונים למטוס מדגם
681 שנחת בפאתי המסלול ועתיד היה להביא בקרבו את
קולונל יוג׳ין מקינטוש, ראש ה־ .2 0 .רק ארצ׳י פיל־

בינג, כתבו החרוץ של הסאנדיי מורנינג טלגרף אנד טלפון
ניוז, זיהה מייד את אלפונסו חונטס.
״אם חונטם, החצ׳קון הבכיר והבשל ביותר של השירות
נמצא כאן — כנראה שהעניינים מתחממים כדבעי,״ חלפה
המחשבה כברק במוחו של האיש. הוא עט על הטלפון הק רוב
וחייג למערכת. טררררר טררררר.

מהי השעה הגורלית
השעה היתד.27.01 ,

ליל שימורים במטה

1073-1974 להשע בחנויות הספרי הפצה

שר החוץ, סר אדיאן קאניסטר, רטן ללא הרף. הוא סרב
להבין מדוע עליו לבלות לילה שלם באכילת שימורים במיטתו.
״האינך
חושב שאנשי ה 0 .מגזימים במקצת ן פנה
השר אל מזכירו הנאמן טד קריספי .״הבחורים האלה חושבים
שכל העולם רוקד לפי חלילם!״ המזכיר חייך בהבנה
והמשיך לפצח קופסאות שימורים ולסדרם ליד מיטת השר.
הוא נזכר בשדר של ראש־הממשלה שהגיע עוד באותו לילה,
אם כי בשעה .09.31 בשדר נאמר :״בהתאם להנחיות קו״

ברונפמן

את היפירסומת האקטואלית והסימפטית
הזאת, מצאנו ב״ידיעות אחרונות״
מ״ ,12.7.73 ועכשיו אנחנו יודעים למה
יש ( 160,000 פלוס״מינוס )10$ילדים
רעבים.
הם פשוט לא יודעים לקרוא ( 1מאבחן
מצוקה ראשון עפ״י הדו״ח ההוא
— חוסר השכלה).
אילו ידעו לקרוא, הפרימיטיבים האלה,
היו קוראים את מדריך ״בזק״ למסעדות,
ויודעים שחוץ מלחם ותה, יש
גם קסבה וגונדולה. בתיאבון.

טוש פועלים.״
טד שמוט הכתפיים! בוגר אוקספורד בהיר שיער ומקפיד
בלבושו, קיפל בזהירות את השדר הכחלחל 3והצניעו
בכיס מקטורנו המשובץ למשעי.
היה זה ערב שלהי־סתיו ריחני וצמריר. בררררר, ברררר.

תיכנון זהיר להמ שך הפעולה
קולונל יוג׳ין מקינטוש בחן בעין בלתי־מזויינת את בכיר
חצ׳קוניו. הוא היה שבע־רצון. הקולונל, גבר גבה־קומה אך
זקוף, כסוף־אוזניים ושטוח־קרסול, ידע להעריך גבר אמיתי.
בשנות פעילותו הארוכות ב 0 0 .אמי־ 6ו־
0 £־שבו, פיתח האיש טביעת עין חדה ומדוייקת בהיסח
הדעת מזג לעצמו כוסית ויסקי .4
אלפונסו לא שתה. מעולם לא הסתיר החצ׳קון הגאה את
סלידתו מן המשקה הרכרוכי. מעייניו היו נתונים כולם ל-
קארוליין ניקמסטר, החצ׳קונה החטובה וזהובת־הקדקד, ששימשה
כמזכירתו האישית של קולונל מקינטוש.
השעה היתד. 17.53 ,
״ובכן, חונטי, מה דעתך?״ הקולונל מזג לעצמו עוד
כוסית והחליט להתעלם מהתעניינותו הגלוייה של אלפונסו
בקארוליין.
״המצב נראה ברור למדי. רוצחי הרוזן גוטהולד יואכים
פון־שטינק טמנו את גופתו בכספת, על מנת להביא את
הילידים להתקוממות. סר אלק ספנסר שידע כי החומר המחשיך
נגדו מוסתר באותה כספת, שיחד את אלכסיי מוסקו־ביץ
להטביע את המשחתת, ולמנוע בכך מן הדוקטור להת־מזגן
עם רגינד, שהיתה אהובתו של המפעיל של אלכסיי.

סוכני זד 5 0£1הסובייטי ניסו לנצל את ד,מצכ וסיבכו
את גריגורי. פשוט כך.״
אלפונסו שלח קריצה לקארוליין, החצ׳קונה החשוקה,
ונתרווח בכורסא הרכה מדגם דניש אקסטריורס .73
הטלפון החל לפתע מצלצל. מקינטוש חש למכשיר, האזין
(המשך בעמוד )94
קמעה ולחש לאלפונסו :״הנשיא!״.

כשבוע הכא
אלפונסו חונטם חושף לראשונה
מדוע הד״ר איננו וטרינאר.
לונל מקינטוש עליך לעבור מייד למטה. המשבר מחריף.
נראה שעליך לבלות ליל שימורים במטה. אלפונסו ומקינ־
)1אלפונסו חונטס — חצ׳קון קישח מן השירות הזזשאי.
(ראה — ״השיעמוס הראשון״ ,מאת ד״ר מ. בר־זוארץ,
הוצאת זוארץ ירושלים ).1972
0 . )2כינויו של השירות החשאי (הסודי) של
קריטניה. עיסוקו עיקר בעניינים חשאיים. מקביל ל־א.ק.ג.
שלנו.

)3השדרים של משרד ראש־הממשלה הקריטי מודפסים על
נייר כחלחל זוהר, כדי שניתן יהיה לקראם גם בהאפלה
מוחלטת.
)4ויסקי — כינוי צופן בפי אנשי ה 0 .למשקה עיני
ברי, המשמש סוכנים חשאיים במשימות ספרותיות מסוכנות.

)5־1ג 5אירגון חשאי סובייטי שמתמחה ברציחת
פוליטיים, במיוחד ע״י התקפות מן המערב ומאחורנית.

__ ממישנתו של מייסדו

אני עוזב בניגוד לרצוני י
מלכיאל (מליק) זוארץ

סיסמת היזם
עזור ל חי סו ל העוני —
הרוג כל יום ילד רעב!

(עם סיום לימודיו בכיתה ד)2/

נער לא במצוקה
נער זה הוצג ע״י גור מי ם ,,מ סויי מי ם ״ כנמצא ב מ צו קהקשה, ו טובל מתת־ תזונ ה.
צוות מיו חד של ״ 200 הארץ״ יצא ל מ קו ם ו הו כי ח שהנער ה ח סון וה שמנמן מ הוו ה
הו כחה חי ה ל חו ס ר־ ה מ צו קהה מו חלטה שורר בארץ. להלן מי מ צ אי ה צוו ת:
טיפול מהיר
השבוע ביקרה כיתתנו במוזיאון השעווה.
ראינו כל מיני דברים יפים. למשל
את בן״גוריון מניק עיזה קטנה
ואת יצחק שדה נוסע בג׳יפ עם חבצלת
חבשוש. ועוד הרבה מנהיגים ציונים.
כמעט בסוף ראינו איש אחד בלי מכנסיים
עומד על ידי עצים. מי האיש
ומה תרומתו לציונות !

יעקב נבוכדנצר, שיכון בבלי
הערת המערכת: העברנו את מיני
תבו של נבוכדנצר הצעיר למוזיאון השעווה
והרי תשובוזס:

מטופח היטב.
עשוי תלתלים־תלתלים,
במיטב טמון לואי ה־.14
עיניים שוקקות תאוות־בצע.

ל חיי ם

זב חלב

מגולחות למשעי, וורדרדות
ושמנמנות.

ליעקב הנבוך שלומות,
האיש שראית נטול מנכסיים הוא זל־מן-קלמן
טרזן, מראשי יהדות קנייה.
אביו של זלמן טרזן, הלורד גרייסטוק,
היה מראשי ״תוכנית אוגנדה״ המפורסמת,
ועל אף החלטת הקונגרס הציוני
עלו הוא ומישפחתו לאפריקה בהגיעם

ודבש.
פינפה מלאה בל״טוב.
מכילה מזון משובח
ומשקאות מרעננים.
ידיים אשר תמיד תובעות עוד ועוד.
בנויות במיוחד לתפעול
מכשירים חשמליים,
כטלוויזיה, מיקסר, טלפון
ומכונת״כביסה.

חליפה

רגליים

על פי מיטב אופנת
פאריס ורומא.
עשוייה דקרון —
* 33 פוליאסטר.
תפורה על־פי גזרה מיוחדת
המסתירה את הכרס הנפוחה
מזלילה חסרת־רסן.

שריריות, עתירות
ויטמין ס .
נעליים עשויות עור־תחש ומצופות-
לק. אינן נראות
בתרשים, מאחר וגרמו
לבועות״מים בעורו בעדין
של הנער.

דבר המערכת

רגע של רציעת
השבוע הגיעה הכנסת שלנו לשיאים
סוריאליסטיים חדשים.
הדיון על נוער במצוקה הפך במהרה
להתנצחות בין אריות הפוליטיקה בישראל
על ״ימי הקים את המדינה״,
ואילו יום לפני זה, במסגרת הדיון על
מישרד המישפטים, דנו בבחרינו ברותחין
ברצח ארלוזורויב וברצח די־האז•
ואם
בודקים מתי מלאה, רותחת ו סוערת
כנסת ישראל מגלים מיד את
הנושאים הבאים: סיזון, פלמ״ח, ארלר
זורוב, אלטלנה, דיר־יאסין ודי־האן
מחד, וג׳קסון, עירק, פומפידו, ניקסון,
קדאפי ורוסיה מאידך.
כלומר, בשני דברים עיקריים עוסק
בית הנבחרים של עם ישראל — ב־תיכנון
לעבר רחוק כאן ובחקיקה ל טווח
קצר שם.

וזה מזכיר לנו פגישה שהיתה לנו
לא מזמן עם תיירת יהודיה מארה״ב.
במסגרת השיחה סיפרנו לה על ה פרלמנט
שלנו, שרמתו נמוכה והדיונים
בו מתנהלים באולם ריק.
— למה? — אמרה התיירת — אני
הייתי בכנסת והיה מלא.
— על מה דנו? — התפלאנו.
— על מס החינוך .)111031:101113x1(6
— על ימם החינוך והיה ימלא?! —
התפלאנו שבעתיים.
— כן — התעקשה הנערה — ברוסיה.
על מס החינוך ברוסיה.
— הא! — צרחנו ברווחה ופרצנו
בצחוק פרוע.
היא לא הבינה למה אנחנו צוחקים,
אבל אנחנו ממשיכים לצחוק עד היום.
ומה, יותר טוב לבכות?

המככיד! התשיעית, המסתיימת השבוע,
היוותה ביטוי נאמן לאחדותו של
העם היהודי, סולידריותו הנפלאה, לכוחו
האימתני ( האדם אל מול המכונה).
אכל מעל לכל בלטה וריפחה רוח של
אחווה אמיתית ברוח אמירת הז״ל ״ כול
נ ו יהודים״.
א]* עיקר העיקרים שהיה בה במכביה
התשיעית, הגדולה במכביות, היה היותה
הפגנת ענק למען זכויות אדם וחירות
אנוש ליהודי בריה״מ.
כמה נפלא — לאוזן, מרנין־אף, מרהיב-
עין ומרטיט־לב היה לראות אח אחינו בני
רודזיה צועדים ומתחרים בגאווה וחופש
למען אחיהם־אחינו המדוכאים
בבריה״מ, או את יהודיה, הבריאים
בגופם ונפשם, של דרוכדאפריקה המפגינים
בדרך ספורטיבית נגד ה עוו לו ת
הנוראות שקומוניסטי העולם מעוללים
למיעוט היהודי ברוסיה הסובייטית.
ואכן, היתה האולימפיאדה היהודית
מיפגן ספורטיבי מרשים לחירותו של
האדם היהודי באשר הוא, להבדיל מה־אולימפיאדות
העולמיות שהינן מיפגן זול
והמוני של גזענות מיפלצתית ולאומנות
קיצונית, כדוגמת האולימפיאדה הנאצו־מוסלמית
האחרונה במינכן.

לשם מתו הלורד והלורדה וזלמן־קלמן
הצעיר אומץ ע״י שבט קופים מקומי.
חמש שנים על טרזן עברו בריקודים.
הוא לא ידע דבר על עברו ועל היותו
אנוס. על אף שידידיו הקופים ראו בו
אחד מהם, חש ז.ק. טרזן כי הוא שונה
מהם .״מה מבדיל ביני ובין חברי ז״
תהה ז.ק.ט .״והרי אין כל הבדל חיצוני
ביננו״ .רק כשהחלו הבאבונים לידות
בו אבנים לכנות בשם ״ז׳יד״ ,הכיר טרזן
הקטן בזרותו.
אכן, כל עוד בלבב פנימה פועם זיק
האנטישמיות לא יוכל, הוא הנער היהודי,
להתבולל בין הגויים.
על פעולותיו של טרזן ועל עלילותיו
המופלאות למען עמו תוכל לקרוא ב־יתר
פירוט בחוברת ״טרזן — האיש ו־מיפעלו״
מאת ג׳יין (זינה) חרמן.

דניאל ווקס, מוזיאון השעווה
התנצלות אלפי קוראים נזעמים דרשו מאיתנו
השבוע הסברים מפורטים על מודעת הברכה
לד״ר זוארץ על הולדת בנו יהונתן
(הצד הרביעי) גפן. לא הבינו אותנו.
ובכן, מזה אי-אילו שבועות הפך
מדורו של יהונתן גפן ב״מעריב״ — הצד
הרביעי — ליצור הדומה בצורה מפתיעה
ל״-ס 20 הארץ״ .בעדינותינו הטבעית
נמנענו מלהגיב בפראות, אך למען
יירשם בהיסטוריה שאנו נושאים בבכורה,
פרסמנו את המודעה הנ״ל, המביעה
את שימחתינו הכנה על המחמאה
העדינה שיהונתן גפן חולק לנו מדי
שבוע. עם הקוראים הסליחה.

מלכיאל

א־פרופו. אסימון (אסי) וז׳יטון, הזכורים
מן המודעה הנ״ל, הם שני בני
היחידים (בינתיים) .הם נולדו בשבוע
שעבר מבעד לערפילים חשודים, והתגיי סו
ביום ד׳ זה לצה״ל. שיפשוף נעים.

הג״ל

תומכיו מחרות והצטרפות למערך בזה.
אם לא יקום כל מערך ימני, נראה שעזר, בלית
ברירה, יתן לבסוף את הסכמתו לרוץ ברשימת גוז״ל
לכנסת.

ה טלוויזי התשלח
צוות ל ב רי ת ־ ה מו ע צו ת

תיגינן יף
מהמת כנן
ע 1ר ו״צמן*
מה מסתתר מאחורי סרובו של אלוה
(מיל ).עזר וייצמן לאשר או להכחיש את
הידיעה שנפוצה השבוע באילו יסרב לתת
את הסכמתו להכללת שמו כרשימת מועמדי
נח ״ל לכנסת ץ
נראה כי בשלב הנוכחי החליט וייצמן לא להתחייב
באשר לצעדיו העתידים, והוא שומר לעצמו
כמה אופציות פתוחות. עזר חותר כל הזמן לקראת
הקמת מערך ימני שיכלול את גח״ל, המרכז החופשי,
הרשימה הממלכתית והתנועה למען ארץ־ישראל שלימה
בראשות אלוף (מיל ).אברהם יפה. עזר עצמו
מעריך שמערך כזה בלתי אפשרי בבחירות הנוב־חיות
אולם אם יווצר מצב כו יקום מערך

ימני קטן, של הסיעות הימניות כלי גח״ל,
אליו יצטרך גם אלוף (מיל ).אריק שרון
(ראה פרשת אריק, עמודים 22־ ,)17 רוצה עזר
לשמור לעצמו את האופציה של פרישה עם

צוות סיקור של הטלוויזיה הישראלית
קיכל אישור כניסה לברית-המועצות, כדי
לכסות את אירועי האוניברסיאדה — אולימפיאדת
הסטודנטים שתתקיים במוסקבה
כחודש הכא. הרוסים הודיעו כי כנוסך ל־מישלחת
הסטודנטים הישראלית שתשתתף
בתחרויות, הם יתירו גם לצוות של הטלוויזיה
הישראלית לסקר את המישחקים
ולצלם ככרית־המועצות.
בחוגים רשמיים רואים בהיתר זה, הניתן בפעם
הראשונה לגוף רשמי ישראלי, צעד בעל משמעות
יוצאת־דופן במיסגרת מאמצי הסובייטים להפשרת ה יחסים
בינם לבין ישראל.

גאל אלון
וצא ל חו פשה
סגן ראש־הממשלה יגאל אלון עומד להשתחרר השבוע
ממכון־הלב בבית־החולים תל־השומר, שם אוש פז
לפני שלושה שבועות, אחרי שלקה בהתקף־לב.

לפי דרישת רופאיו ייצא אלון לחופשה
לשם התאוששות.

שאק *ךואה
להצטרף
לג ח׳י ל
ח״כ המפד״ל לשעבר,
שכיהן מטעמה כסגן שר־החינוך,
הד״ר אבנר שאקי,
בוחן אפשרות להצטרף ל־גח״ל.
שאקי, שפרש מה־מפד״ל
על רקע ההצבעה בשאלת
מיהו יהודי, נפגש
מיספר פעמים עם מנהיג
חרות, מנחם בגין.

אם יסתיימו מגעיו
של שאקי עם אנשי
גח״ל כהצלחה, הוא
עשוי לקכל מקום ריאלי
כרשימת גח׳׳ל לכנסת,
מתוך תיקווה
שהוא יוכל למשוך קולות
דתיים.

ב ק רו ב:
ונתון
בג רוזיני ת
החכרה לפירסומים
של מפא ״י עומדת להוציא
לאור עיתון יומי
כשפה הגרוזינית.

השפה הגרוזינית שונה
מהשפה הרוסית וגם הכתיב
הגרוזיני נבדל מהכתב ה־קרילי
של השפה הרוסית.
עד כה לא היתד. בארץ
מכונת דפוס מתאימה בש פה
הגרוזינית. מנכ״ל החברה,
שרכשה לא מכבר
את דפוס לוין־אפשטיין,
ישראל הימלפרב, הורה
כבר לרכוש מכונת דפוס
כזאת ולהטיסה לארץ. העי תון
יודפס בשיטת אופסט.

אגב, הימלפרב עומד לנקוט צעדים נגד שני מתכנני
שבועון חדש, העומד לשאת את השם השבוע.
השניים, העולה החדש מקנדה דויד נויברגר ובעל
ממגורות דגון, ראובן הכט, מתכננים להוציא את
השבועון כשהוא מבוסם בעיקר על חומר החדשות של
השבועון האמריקאי ניוזוויק. הימלפרב טוען כי בידו
רשיון משנת 1964 להוצאת שבועון בשם השבוע,
והוא לא יתיר לשניים להשתמש בשם זה.

הג ר ״־ל ״ן
יו פ על בי שראל
הענקת הזיכיון הכלעדי להכרה הישראלית
״קופל טורם״ להפעיל כישראל שי־

הא השישי
י ב לו שלארץ
מישרד-התיירות עומד לנקוט
כמיספר צעדי חירום בדי להתגבר
על השפל הבלתי צפוי בתיירות.
כין השאר יזם מישרד-התיי-
רות תוכנית להביא לארץ לחופשות
מאורגנות את חיילי הצי השישי
האמריקאי כים התיכון.
חיילי הצי השישי נוהגים לכלות
את חופשות החוח שלהם כעיקר
כנמלי יוון ואיטליה. עתה נשלח
נציג מיוחד ליוון, שם נמצאת מיפ*
קרת הצי השישי, בדי לנסות לשכנע
את האמריקאים דשלוח את
חיילי הצי לחופשות גם בישראל.
לדעת אנשי מישרד התיירות יש
פוטנציאל של 15 אלת תיירים מהצי
השישי.
רות של ה״גריי-ליין״ ,עשוייה לחולל מהפיכה
בענף הובלת התיירים בישראל.
חברת גריי־ליין היא החברה הגדולה בעולם המפ־
׳עילה שירותי הסעה לתיירים באוטובוסים והיא פועלת
במרבית מדינות העולם כדוגמת רשת מלונות
הילטון, כשהיא מעניקה את הזכות להשתמש בשמה
רק לגוף מוכר ומאושר. כל הנסיונות לשכנע את
החברה להעניק זכויות גם בישראל נכשלו עד כה,
בעיקר בגלל חששה מהחרם הערבי.
לפי החוק ניתן להפעיל חברה להסעת תיירים
רק עם צי של 25 אוטובוסים לפחות. מאחר שכל
אוטובוס תיירים עולה כיום כ־ 300 אלף ל״י, יהיה צורך
להשקיע בהקמת החברה החדשה סכום של 7,5
מיליון ל״י, לפחות.

הפעלת ה״גריי־דיין״ עשוייה לפגוע כ-
הכרות הובלת התיירים הקיימות כישראל
— ״אגד־תיור״ ו״יונייטד טורם״ ,ביוון שתיירים,
בייחוד מארצות״הכרית, נוטים
להשתמש כשירותים ששמם מוכר להם.

ר שי מתח!־
ל עי רי תתל ־ אביב
לא מן הנמנע כי מהדורה חדשה של ריצת היחיד
של אייבי נתן לכנסת, בבחירות של שנת ,1965 תח זור
השנה בבחירות המוניציפאליות בתל־אביב. קבו צה
של אזרחים עומדת להגיש רשימת יחיד לבחירות
העירוניות, בראשה יועמד כפי הנראה האמרגן
מרקו תורג׳מן, מתוך הנחה שהוא עשוי לזכות בקולות
של אזרחים שאינם רוצים להצביע בעד אף
אחת מהרשימות המתמודדות בבחירות העירוניות.

סיורי ס טו דנ ט׳
ב ב רי ח ־ ה מו עו גו ח
החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-
אביב, מארגן סיורי סטודנטים לארכיאולוגיה
לרפובליקה הארמנית.
הסטודנטים, שייצאו לדרך בעוד כחודשיים, יעסקו
בארמניה בחפירות ומחקר ארכיאולוגי.

חייך מלאי שינוי והדבר ניכר בעורך

נאלהכיר 56 :ח0ק6 £65־1*10151111
קרם מווסת לחות לבל סוגי עור
ה ל חו ת בעורך מ ש תני ת לפי העונה, ואפילו לפי מצב הרוח.
מ ש תני ת גם כ א שר אשה בדי אטה, בהריון ובהשפעת הזמן החולף.
ה ל חו ת בעורך מ ש תני ת ב חל קי ם שונים של פניך, בחוטם, בלחיי ם ובסנטר.
56ח 0ק6 £65־ 1*1015101 מגיב לכל שינוי בעורך.
קרמים ל הו ספתל חו ת ש אינם נקבוביים מונחי ם על פניך כמעטה שמנוני.
ייחודו של קרם זה הו א בהיותו נקבובי ובכך שאיננו אוטם א ת עורך.
ה תכ שי רהחדש 56ח 0ק6 £65־ז0 ;510ן*ו מגיב על צ מ און העור ללחות.
מוטב להשתמש בו בליל ה אך הו א קל ונקבובי מספיק ל שימו ש ביום מתחת לאיפור.

הלנה רובינשטיין
היופי בפעולה
יעוץ והדרכה ניתנים חינם במרכז ההדרכה של הלנה רובינשטיין -
ש ר רו ת קק״ל , 94ת ל־ א ביב, בימי ב׳ ור׳ ב שבוע בין ה ש עו ת 6.00 —3.30
אחה״צ. לבנות הנ עורים בימי ג׳ ב או תן ה שעות.

ח ג׳ ל ב׳ נ ס ון

אי לוו

וז סר ס

כימים כהם שלט איסר הראל בשירותי־ד,ביטחון של
מדינת ישראל, היה העולם הזה אחד האדיבים המוצהרים של
המישטר במדינה. איסר הקטן הצליח לשכנע את דויד בן־גוריוו
כי עצם קיומו של העולם הזה מסכן את שילטונו וכי יש להפעיל כלים ממלכתיים
כדי לחסלו.
כתוצאה מכך היינו במשך שנים קורבן של רדיפה מצד מנגנון החושך. אוירה
זו השפיעה לא רק עלינו אלא גם על קוראי העולם הזה. עצם קריאת העולם הזה
נראתה אז בעיני רבים מעשה הפוגע בביטחון המדינה. פקידים בכירים היו קוראים
את העולם הזה בחשאי, מצהירים מדי פעם בפומבי שמעולם לא ראו אפילו את
צורת העיתון. אישי מימשל חששו להיראות בחברת אנשי העולם הזה, ומודיעים
שלנו היו נאלצים להיפגש עם כתבינו בסודי סודות ובמחשכים.
כל זה חלף ועבר עם סיום תקופתם של דויד בן־גוריון ואיסר הראל. אבל השבוע
התגלו כמה תופעות אנכרוניסטיות. כמה אנשים, החיים עדיין בעבר ומאמינים כי
הם נמצאים עדיין בתקופת איסר הקטן, החלו להפריח האשמות לפיהן מסתבר שהם
סבורים שעצם קיום מגע עם מישהו מאנשי העולם הזה הוא פשע לא יכופר, שתליה
היא עונש קל מדי עבורו.
הדברים נזרקו לחלל במסגרת צייד המכשפות המתנהל נגד פקיד ממשלתי
בכיר, אברהם (״אברשה״) אהרונסון, מנהל מרכז ההסברה בתל־אביב לשעבר, הידוע
כמקורב לשרים יגאל אלון ופנחס ספיר. בין ההאשמות שניסו להדביק לאברשד. היו גם
ההאשמות כאילו הוא זה שהדליף להעולם הזה סיפורים אודות עיסוקיו הבלתי חוקיים
של שר־הביטחון בארכיאולוגיה או את סיפור הרומן שהיה לדיין עם אלישבע צ׳יזם,

כ פ ליי ם

רא שון

150,000
ומצטבר עד
* ,500,000
* הז כי הבפרס הרא שון לכל טו פסאמה יכולה ל ע לו תעלמכ סי מו ם

פ ר טי ם ב דו כני ה מ כי ר ה

עול 250,000

ליינו /הפרשום הממשלתית

סרטי

מחפשים

לסר טי ם נרים ו מ קו מיי ם

שחקנים וניצבים
מכל הגילים הצבעים ו ה מיני ם
מגיל 7עד 70

פנו עוד היו ם :
סרטי ג.ש.ר. תל-אביב, רח׳ גרץ 4
ע״י רח׳ דיזנגוף פנת ק ק ״ ל מ אחו רי קפה ורד

צעיר מרי
המחנה הרדיקלי הישראלי
ביום שבת, ה , 18.8-נערון מיפגש-נוער ארצי באכזיב.
המיפגש ימשך יום שלם.

אם אתה מעוניין להשתתף, אנא התקשר לטלפון ,03/35730
כשעות 5—7אחה״צ (יעקב).
ההסעה תתוכנן עפ״י מ ספר הצעירים שיודיעו
על השתת פו ת ם מראש.

• העולםהוה ״׳ שבועוןהחדשותהישראלי •
הפערכת והפיגהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
תזדדואר • 136 מען פברקי: עולפסרס. הדפוס החדש״ בדים׳
ת״א, רח׳ בך אביגדור הפצה: גד בע״ם גלופות: צינקוגרפיה
כספי בע״ם העורך הראשי: אורי אבנרי הפו״ל: העולם הזה בע*פ.

אכרשה אהרונסון(שמאל) עם יגאד אדון
חילוץ בכיס פלוג׳ה
שהפך אחר־כך לפרשת אליעשבע. מעניין רק שאיש מהמאשימים לא טרח להכחיש
את גילויי העולם הזה בפרשות אלה, והם ראו רק בעצם גילוי הפרשיות חטא שלא יכופר.
במסיבת עיתונאים שקיים השבוע אברשה אהרונסון בתל־אביב, כדי להפריך את
ההאשמות שהוטחו נגדו, הוא התיחס יגם להאשמות אלה. אמר אברשה בין השאר:
״שירתתי עם אורי אבנרי בחטיבת גבעתי במילהמת העצמאות. כאשר נפצע אבנרי
בשדה־הקרב הייתי זה אני -שהובלתי אותו לבית־החולים. מאז אני מכירו היטב ואני
מכבדו בדברים אחדים. אינני מוסמר להעריך את רמתו המיקצועית כעיתונאי, אבל
דברים בלתי בדוקים הוא אינו מפרסם. אני מוכן לבחור בו כחבר כנסת שאין
להתבייש בו.״
כיון יטהאשמות חסרות־השחר על קשריו של אברשה אהרונסון עם העולם הזה
הושמעו גם בכנסת, מצא ח״כ אורי אבנרי לנכון להגיב עליהן השבוע בהודעה אישית
שמסר מעל בימת הבית. וזה נוסח הודעתו של אבנרי:
״בישיבת הכנסת מיום 11 ביולי 1973 הושמעו על־ידי חבר־הכנסת שמואל תמיר
והבד־הכנסת יגאל הורביץ האשמות וטענות מסויימות כלפי. אחרי שקראתי שוב את
הפרוטוקול של אותה ישיבה. הגעתי למסקנה שאין להשאיר את הדברים ללא מענה.
״הדברים מתיחסים לטענות כאילו מר אברהם (״אברשה״) אהרונסון, הדליף לי
ידיעות שונות. ח״כ שמואל תמיר טען שאברשה הדליף לי את הידיעה על פגישת
המלך חוסיין עם יגאל אלון, שפורסמה בשבועון העולם הזה.
״הנני מצהיר בזה בהן־צדק שידיעה זו, שהיחד, אז סוד כמוס, לא נמסרה לי
על־ידי אברשה, וכי לא היתד, לאברשה -שום נגיעה למסירת הידיעה, בכל שלב שהוא.
״בקיאודביניים שנרשמה בפרוטוקול אמר ח״ב יגאל הורביץ :״אולי תאמר
בהזדמנות זאת, בהן־צדק, שאברשה אהרונסון לא הדליף לד שום דבר?״ וח״כ שמואל
תמיר הוסיף :״למשל על שר־ד,ביטחון ומישרד־ד,ביטחון״ ?
״לא הגבתי על כל העניין, בו במקום, במקום לא הבנתי למה מכוונים הדברים.
אולם מן הפירסומים לאחר מכן הבנתי כי הכוונה היתד, לפרשת יחסיו של שרד,ביטחון
עם הגברת אלישבע צ׳יזס, ולמיסחר בעתיקות שעוסק בו שר־ד,ביטחון.
״ברצוני להצהיר כי למר אהרונסון לא היתר, שום נגיעה שהיא, בכל שלב שהוא,
לפירסום ״פרשת אלישבע״ מעל עמודי העולם הזה. כפי שפירסמנו בשעתו (ועל
כן אין זה סוד) פנתה אלינו הגברת אלישבע עצמה, והיא שמסרה לי ולחברי בשבועון
את הפרטים על פרשת יחסיה עם דיין׳ אותה מצאנו לנכון לפרסם מטעמים ציבוריים.
״עיסוקיו של שר־ד,ביטחון במיסחר בארכיאולוגיה, בארץ ובעולם, הם גלויים,
ולא היה צורך בשום הדלפה. לא היה צורך בהתערבותו של מר אהרונסון בעניין.
״ולעצם הד,חשדות על יחסי עם אברשד, אהרונסון: מר אהרונסון היד, קצין־חבלה
בחטיבת גבעתי, בשעה שהייתי טוראי בפלוגת שועלי שימשון ולאחר מכן מפקד־כיתה
בפלוגה ג׳ של גדוד ,54 של החטיבה. משום כך הצטלבו דרכינו כמה פעמים בימי
הקרבות. כאשר נפצעתי קשה, מכדורי מיקלע מיצרי בכים פאלוג׳ה, היה זדי אברשה
אהרונסון שדאג שאגיע לבית־חולים־השדה של החטיבה בכפר־ביל״ו במהירות האפשרית,
תוך שעתיים. כפי שנמסר לי לאהר־מכן על־ידי הרופא־המנתח, הדבר הציל את חיי
נשארתי אסיר־תודה לאברשד, אהרונסון, כפי שכל חייל מודה לחברו המציל את חייו׳
״לאחר המלחמה נשארנו ידידים, ונפגשתי עם אהרונסון לא פעם, הן במיקרה
והן ביוזמתו או ביוזמתי. בכל פגישה כזאת החלפנו דיעות על בעיות המדינה, כנהוג
סודיות. רבות
בין אנשים שזהו עיקר העניין בחייהם. פגישות אלה מעולם לא היו סודיות
מהן נערכו לעיני כל, ולא היה בהן שום אופי
מחתרתי. הן דמו לפגישותי עם הרבה עשרות ידידים
אחרים, מהם השותפים לדיעותי ומהם שאינם
שותפים לדעותי, שעימם אני אוהב להחליף דיעות.״

ושוב: שערורייה בעיקבות וצח מיננו
ך* י ה זה צירוף־מקרים בלבד, ששני
\ 1האירועים המזעזעים התרחשו באותו
שבוע :
• בגרמניה הודיעה ממשלת גרמניה כי
החליטה לוותר סופית על דרישת הסגרתם
של רוצחי ספורטאי מינכן.
• בישראל, הוציא בית־המשפט המחוזי
בתל־אביב צו, לבקשתן של אלמנות הנרצ חים,
המחייב את הוועדה הציבורית למען
החללים ואת הוועד האולימפי הישראלי
למסור לאלמנות דו״ח כספי מלא על הכספים
שנתרמו למענן ברחבי העולם. בית-
המשפט גם אסר על מקבלי־הצו לעשות
כל פעולה בכספים אלה, עד לבירור המשפט.
וקשה
היה השבוע לדעת מה מזעזע יותר
משני המקרים.

וינברג ווומנו היום

מרים וינברג (מימין) ואילנה רומנו(שמאל)
שנה לאחר רצח ספורטאי מינכן. לאחר
המשבר בעקבות רצח בעליהן, נאלצו לסבול פרשת־יסורים נוספת, כאשר כספי־הפי־צויים
שנתקבלו עבורן עוכבו בכוונה ולא חולקו להן. עתה נולדה שערורייה נוספת.

מ״ שדד את
•303ח 7#ח?₪
וומנו בהלוו״ה

אילנה רומנו בהלוויית בעלה,
שלום, המשרת בצה״ל, וגיסה
לא הספיק כל מה שעבר עליה, התפוצצה עתה השערוריה השלישית,
כספי התרומות שנשלחו אליה ואל חברותיה, מכל רחבי העולם,

א מבולנסי ם;
ב מ קו ם חלב ל תינו ק

נתמכת בידי אחיה
הרצל רומנו. כאילו
כאשר התברר שגס
לא הגיעו לידיהן.
1972

6 1 :ג 6011׳ \ ס א

סיפרה השבוע אילנה רומנו, אלמנתו
של קורבן מינכן יוסף רומנו :״התחילו
להגיע אלינו לביקור תורמים שתרמו לנו
כסף, ושאלו מה עשינו עם התרומות. לא
ידענו מה לענות להם. לא קיבלנו שום
תרומות. אחד, מייק מייקל מברוקלין, הראה
לי מכתב־תודה שקיבל מיואל ארנון, קונסול
ישראל בניו־יורק, על 434 הדולר שתרם
לי. איפה 434 הדולרים האלה?
״קיבלתי גם מכתב מילדים מהמבורג, שמכרו
חפצים שלהם ושלחו לי את תמורתם,
300 מארק. מעולם לא ראיתי את הכסף.
ביקשתי מגלובינסקי שימסור לי לפחות את
הכתובות של הילדים, כדי שאודה להם.

ך* כראח רי האסון התחלתי לחשוד
שמסדרים אותנו,״ סיפרה השבוע
מרים וינברג, אלמנתו של קורבן מינכן

־ 6* ¥01א, תץ 00101־)
משה וינברג, מאמן נבחרת הרמת המישק־
־ 0 6 3 1 : 141;1 1 1 0 1 1 3 0 1 .
לות .״מובן שאז לא היה לי לב וראש
לזה.
X 6 1 0 3 0 X 0 0 * 1 6 6 9 6 * 1 1 1 1 5 1 0 0 6 1 : 6 £ 1 1 3 0 X 5א 1 1 3(1 0 0 * 6
״כחודש אחרי האסון ביקר אצלי יוסף
x 6 6ז 6 ^ 0 1 1 8 0 0 0 1ו< 0 1 0 5 1 9 6־ ! ססץ 1 3 6 1 :6 3 1 1 1 1 6 :£ 0 1 4 3 4 § 0 £ 1 1 1 1 0 0 )1 1

1 3 שהיה 0 0 8 6 £ 8 0׳ג 1 1 1ת
הישראלי1 1 1 3 0 0 0 ,
האולימפי 0 6 0 £ 1 1 1 6
מהוועד1 4 0 0 1 0 1 ; 0 1 3 3
עינבר 1 ,ז \ 8 3 0 1 : 6
.ת 0 1 1
חבר המשלחת למינכן. הוא סיפר לי
ק 1 1 1 6 ׳5ס ! ס ס 3 8 5 6 6ק 1 1 1 0 1 1 0 0 1 1 3 8 !>6 6 0־ 0 0 0 1 1־ ¥ 0 0 1 1? 6 0 1
שמגך דויד־אדום
£ 0 0 6 6 5 1 3 1 (1 1 5 1 1 6 6 £

1 1 אמבולנסים 0 8 6ק ! 0ק 1 1 1 1 8־ *

לקנות3 1 : 3 6 1 3 0
רוצה ץ 6 1 1 1 6
£01£111
.־1696651
ולנטוע יער בכספי הפיצויים שהתקבלו מממשלת
גרמניה.
־ 3 5 8 0 1ס x16 * 1 5 1 1 ! 6־ • 0 0 0 0 6 1כססץ 6 0 1 3 ! 6־ 1ק ק 3ץ 1ק #6 6 6 6י 13 0
״הוא דיבר על אמבולנסים ויערות —
כ 0 0 1 6ק ¥ 0 0 1 1 1 3 1 1116 6 0 0 0 0 1 : 3 9 6 0 1 6 0 1 3 0 6 5 1 1 : 6 0 9 1 1 1 * 6 1 : 3 1 3 1 : 3 6 1 £

0 1 ולי לא היה אז אוכל בשבילי ובשביל ה 1111* 5 0 1 1 6 3 1 : 1 1 ¥ 0 £ 1 0 0 3 1
ילד. עמדו אז לגרש אותנו מהדירה במכון
״ 6 9 3 1 : 6 ?. 3 0 6 5 1 1 3 1 0 0 1־0 6 5 1 £
וינגייט, איפה שגרנו. לא היה לי כסף
לקנות חלב לתינוק. חוץ מללקין, אף אחד
51110)^£61¥
לא התעניין בנו. אף אחד לא ביקר אותי,
עד שמזכירתו של ללקין העבירה לנו
7,500ל״י.
״אחר־כך היה העניין של ביטוח־החיים
של בעלי. לפני הנסיעה למינכן, עשו לו
ביטוח על 50 אלף ל״י. שאלתי את חיים
גלובינסקי, מהוועד האולימפי הישראלי,
איפה הכסף, .בדרך,׳ הוא ענה לי, .צריך
מכתבי־התודת שקיבל תורם אמריקאי מהקונסוליה ב־לחגיע
עוד יום־יומיים, .אבל זמן קצר אחרי
ניו־יורק. כאשר הופיע התורם, מייק מייקל, בביקורו
זה, הוא אמר לי , :אין דמי־ביטוח. חברת־בישראל,
אצל האלמנות — נדהם לשמוע מהן שהתרומה לא הגיעה לידיהן.
הביטוח לא יודעת דבר.׳
141011361

הנסר שנעלם

נעניתי בסירוב.״
אולם חמורה מכל היא פרשת ביקורו
בארץ של וילי דאומה, יו״ר הוועד האולימפי
הגרמני, שהביא צ׳ק על 160 אלף
מארק. כאשר נודע דבר בואו לארץ, ביקשו
אלמנות מינכן להיפגש עימו. אנשי הוועד
האולימפי הישראלי ענו להם שהוא עסוק
מדי ואינו יכול להתפנות אליהן. באותו
ערב, ראו האלמנות את דאומה בטלוויזיה,
כשהוא צופה במשחק כדורסל.
מספרת אילנה רומנו :״ב־ 28 למאי התקבלנו
לראיון אצל השגריר הגרמני, יסקו
פון־פוטקמר. בין היתר, שאלנו אותו מדוע
(המשך בעמוד )10

X 6 5 .נ א 111 . :
6 ?3^x001^01

03031:516

עינבר

יוסף עינבר. יו״ר הוועד
האולימפי :״אינני
יודע איפה הכסף. לא אני לקחתי אותו.״

מכתבים

תנועת המרי

שמחתי לקרוא שסיעת העולם הזה שינתה
את שמה למר״י. אך אני חושש מאור
כי לא תצליח למלא את השם בתוכן המתאים.
ההזדמנות להקים מחנה של אידיאליסטים,
הרוצים לשנות את פני החברה
הישראלית, וליצור מדינה שתהיה לא רק
״גוף״ אלא שתהיה לה גם ״נשמה״ —

׳ 190שאלה

משתמשזת
בהם מדוע בה רבות
הנשים בעולם הבוחרות
בטמפוני טמפקס יותר
מאשר בשאר הסוגים של
הגנה סני טרי ת גם יחד?
ראשית, טמפוני טמפקס
פותחו על ידי רופא, כך
שטב עי שאת יכול ה
לסמוך עליהם.
נישאים בפנים, אין
כל רמז שיסגיר א ת סודך.
ללא סיכות, תחבו שו ת
או חגורות, ללא ריח
או חיכוך. ללא אי -
נו חו ת כלשהי.

טמפוני טמפקס לולים
ביותר לשימוש, החל מן
הפעםהראשונה. כל
טמפון ארוז בשפופרת
ה חדר ה הגיינית, העוזרת
להכניס את הטמפון
בצורה נכונה ונוחה.
ילז לטמפוני טמפקס
יש חו ט הוצאה ע מיד
בפני רטיבותותפור
היטב לאורך הטמפון כדי
שלא יחליק ממקומו .
ה אם פל א איפוא שנשים
ב־ 8ז ז ארצות בוחרות
בטמפוני טמפק ס?
טמפוניט נו פקס
ניתניםלרכישהב־ 2
דרגותספיגה: רגילה
ומיוחדת, באריזה ס ט נדר
טי ת של 10י חי דו ת

ובאריזהח סכוני ת
של 40 יחידות.
7ז מ//ו //מ מ < מ
( 7ר <]101ר...7

הגנה סניטרית לשימוש בנימי
סיוצריס דק ע ר -ד• חברת
סמפקס בע״ם.הז 1נם.אנגליה,
להשינ בכת׳ מרקחת. כחסרזקיוח
ובסופרמרקטים. הסעתיוזת
בקבלת דו 1מאות וחומר הסברה
׳שלחי 70 אד בבולי דאר אל
היבואוים: אינ 11םטאימפקס
בעינו. רח־ ירמיהו . 38 חיא

הריני נזקק לשירותים הטובים
ולמסורת הדמוקרטית של העולם
הזה על מנת לתת פומבי למכתב
למערכת שנשלח אל עיתון על
המשמר ונאסר שם לפירסום על־ידי
המערכת. כיוון שאין לי כל
כוונה לשמור בבטני את סימני
השאלה, אותם העליתי באותו מכתב
שנגנז, אבקשכם מאוד לפרסמו.
פירסום כזה בעיתונכם הוא
בעל חשיבות עליונה, כאשר מנסה
איזשהו עיתון להטיל מרות על
סימני השאלה של קוראיו ולמנוע
מהם לבטא סימני שאלה אלה בפומבי.
להלן
נוסח המכתב:
בכתבה שפירסם גבריאל שטרן
בעל המשמר מיום ה־ 22 ביוני תחת
השם :״בארבע עיניים עם כמאל
נאצר״ ,חוזרים ומתגלים פרטים
אודות ביעותיו של כמאל נאצר
כפי שכבר פורסמו קודם לכן על־ידי
עיתונאים זרים אשר ראיינו
את האיש לפני הריגתו. וכך מוסר
איש־שיחו הפלסטיני של גבריאל
שטרן — אשר העיתונאי הישראלי
מעיד עליו, כי ״אין לי ספק במהימנות
איש־שיחי״ — את פרטי
שיחתו עם כמאל נאצר ״הוא אמר
בתוקף רב, כי הקיץ הקץ על הסיסמה
של זריקת היהודים אל הים.
מדינת־ישראל היא עובדה קיימת,
ועלינו, הפלסטינים, לקבל את חלוקת
ארץ־ישראל ולהקים מדינה
משלנו. יש לעודד את הכוחות המתקדמים
בישראל ובמדינות הערביות.ועליהם
לשתף פעולה וייתכן
כי אז, בסופו של דבר, יתאחדו
שתי המדינות לפדרציה.״
ועוד מוסיף אותו פלסטיני:
״כמאל נאצר דיבר ללא סייג נגד
טירור ואלימות. במובן זה היו!
מרכסיסט: הוא האמין כי הטי־רור
מכשיל את המהפכה.״
למיקרא שורות אלה אינך יכול
שלא להעלות מיספר סימני שאלה
טרדניים כמו: האומנם אותם אחראים
אשר השכילו לדעת בדיוק
מיהו כמאל נאצר והיכן למצוא את
מיטתו בביירות באותו ליל הפשיטה,
לא הכירו את דיעותיו, אשר
כאמור לא הסתירן בבטנו? האומנם
היה זה האינטרס של מדינת־ישראל
לחסל מנהיג פלסטיני המשלים
עם קיומה של מדינת־יש־ראל
ואף מוכן להיכנס עימה ל־מיסגרת
פדרטיבית?
או אולי דווקא אותו אינטרס
המכתיב למנהיגנו להתמיד בכיבוש
העם הפלסטיני, תוך התעלמות
מזכותו להגדרה עצמית במולדתו,
הוא אשר קבע את כמאל נאצר
כיעד לחיסול ז או שמא על מנת
להותיר את המנהיגות הפלסטינית
בידי טירוריסטים ניאו פאשיסטים
מסוגו של ג׳ורג׳ חבש?
ואולי גדולה חרדתם של מנהיגינו
מפני האפשרות של מאבק
משותף בין פטריוטים ישראליים
ופטריוטים פלסטיניים נגד הכיבוש,
ולמען שלום ועצמאות לשני
העמיס כישראל 7
סיני פתל, קיבוץ כרס־שלוס
הוחמצה בגלל מחלוקת אישית ובגלל ויכוחים
על דקויות של ניסוח, שהם חסרי
משמעות מול האתגר הגדול שלמענו חייב
כל אחד לוותר קצת.
לדעתי מה שדרוש עתה זו חזית רחבה,
לא של ״שמאל״ עם ״שמאל חדש״ ,אלא
של המוני העם הישראלי הסובלים מאי

כרית פועלי ארץ־ישראל (פיסטין)
שטיפת מוח?
כות החיים בארץ, והכמהים לחברה ש־תושתת
על ערכי היהדות הניצחיים, תנועת
העבודה הציונית, חופש הפרט ואווירת
הערבות ההדדית של לפני מילחמת
ששת־הימים.
לדעתי יש לצאת אל הציבור במצע מתון
ובלתי דוגמאטי. הייתי מייעץ אפילו לד,ע-

המיני. הרי זו מילחמה אבודה. אופנה זו
יצאה מן העולם כבר לפני שנתיים.
עליזה מוכי, תל־אביב
מגיע לחברי הכנסת העונש הזה שאנשי
אגודת־ישראל מנסים לכפות עלינו —
שכל המזכירות ילכו בתלבושת צנועה ל מהדרין.
אם הדתיים מצליחים לכפות את
מנהגיהם ותביעותיהם על כל המדינה,
מדוע שחברי הכנסת יהיו משוחררים מהנאה

ק. תירוש, תל־ אביב
כל הכבוד למילחמתכם בעד המיני בכנסת.
עכשיו צריך להכריח גם את גול דה
ואת טובה סנהדראי ללבוש מיני, שלא
לדבר על בבה אידלסון.
משה טורקניץ /נתניה
• על בבה אידלסון אין הכנסת יכולה
לכפות דבר — היא אינה חברת כנסת.
לא לחינם מגדירים את עיתונכם כ״אבי
אבות הטומאה.״ ההוכחה לכך ניחנה בעת
נאומו של אבנרי ימ״ש בכנסת, שם ניאץ
וחירף את כל קודשי ישראל. אם הכנסת
היתה נכנעת לדרישתו המופקרת להכניס
צלם להיכל, לא רחוק היה היום בו היו
מזכירות הכנסת הולכות חשופות שת.
מ. מ ,.ירושלים
• כיצד רואה הקורא מ.מ. את מזכירות
הכנסת בדמיונו הפרוע — ראה
תמונה.

שיברון

מזה כמה פעמים שאתם לועגים למאמצי
אלוף (מיל ).שלמה להט לכבוש את ראשות
העיר תל־אביב מידי המערך ורבי־נוביץ׳
.בצורה זו אתם משרתים בצורה
עקיפה את המערך, גולדה, ספיר ורבי-
נוביץ׳ .האם אינכם מבינים זאת? במקום
להתגייס לימינו של צ׳יץ׳ על מנת להכשיל
את מיפלגת העבודה ונציגיה, אתם
עושים את מלאכתם ועוד יותר מזאת. מד.
שהם לא מעיזים לעשות — מכות מתחת
לחגורה — אתם עושים עבורם. הפסיקו
לפני שאתם תגרמו לי לשיברון־לב.
יהושע הנני, ראשזן־לציזן
רכל שרר
הצעה לתלבושת מזכירה ככנסת
צלם בהיכל
תיק את מצעו של אריה אליאב כלשונו.
אמנם ייתכן שזה לא תואם את דיעותיכם
במאת האחוזים, אך זה יביך את היונים
במערך ויגרור אלינו אוהדים רבים.
יוכל אכי־דור, אחוזה, חיפה

ה?רכ
על המיני
״העולם הזה״ , 1871 הדו״ח של
אורי אבנרי אודות הוויכוח בכנסת
על תלבושת מזכירות הסיעות.

...מצחיק
שאורי אבנרי, המשתדל תמיד
להיות באופנה, נילחם בכנסת מילחמה בעד

״העולם הזה״ — 1870 הנדון :
נסתם הגולל, מאת אורי אבנרי,
על יחסי ישראל והפלסטינים.

או שאתם סבורים שהקוראים שלכם
מטומטמים, או שאתם בטוחים שאינם יוד עים
לקרוא, אחרת אי־אפשר להבין, איך
מעיז אורי אבנרי לפרסם בהנידון שלו
תמונה של דגל ברית פועלי ארץ־ישראל
ולטעון כי מופיע עליה בצורה בולטת השם
פלסטין, בעוד שכל ילד יכול להיווכח
שעל הדגל חרוט בפירוש ברית פועלי

ארץ־ישראל.
אתם, הצועקים תמיד נגד שטיפת המוח
שעושה השילטון לאזרחים, צריכים לסמוך
יותר על האינטליגנציה של הקוראים
שלכם. יש גבול לזילזול.
מנחם ברעם, רמת-גז
• אילו ידע הקורא ברעס לקרוא ער־

בית, יכול היה להיווכח שעל הדגל מופיע׳
מעל לכותרת העברית ״ברית פועלי
ארץ־ישראל״ ,השם בערבית :״ברית פועלי
פלסטין״.

(ראה תמונה).

כאר־שבע
למען השלום

״העולם הזה״ — 1868 מדור
״אנשים״ ,על מינצע ההתרמה
למען ״ספינת השלום״ בבאר״
שבע.
בהתייחס לקטע שהתפרסם במדור
״אנשים״ ,יורשה נא לי להעיר מיספר
הערות.
0המיבצע בבאר־שבע נמשך 14 שעות
בלבה החל מעשר בבוקר ועד חצות הלילה.
במשרדי מערכת ידיעות באר־שבע.
היה זה מיבצע ספונטאני חד־פעמי.
ס במשך אותן 14 שעות נאסף סכום
של 2.868.68 לירות. לוא היו כל מבטיחי

התרומות מקיימים את הבטחותיהם, היתה
ההכנסה גדולה ב־
1000 לירות נוספות
— לפחות.
׳ 0למען ההיסטוריה:
מלבד סגן
ראש עיריית באר־שבע
זאב זריזי,
תרמו 2סגני ראש
העיר. נחום סנה
(מפ״ם) ובנץ כרמל
(רפ״י—מערך) וחברי
מועצת העיר,

ישראל שילת (ג-
שתיל
ח״ל) ,אליהו הנא
(אחה״ע — מערך)
ומאיר ביתן (מפא״י — מערך) .בסה״ב
רשימת התורמים מקרב בני באר־שבע היא
מפוארת ומכובדת וחבל שאייבי נתן לא
ידע להודות להם כראוי וכן לצוות המתנדבות
שהפעילו את תחנת ההתרמה.
יהודית שתיל, ידיעות באר־שבע, באו־

שבע.

וידויו של
נאשם כדצה
— רקע החיחיים

נאשם
דנינו (״העולם הזה״ בידו)
וחוזר חלילה

״מילחמת סרסורי הזונות״
״העולם הזה״ — 1871 על
הסיכסוך בעולם התחתון
פאי שהביא לרצח הסרסור
איפרגן.
פירסום וידויו של הנאשם משה דנינו
בעיתונכם היה מעשה חסר־טעם. הרי
ברור שה״וידוי״ כביכול אינו אלא ניסיון
לגול מעל עצמו את ההאשמה ולהטילה
על מי שעומד להיות עד־המדינה במישפט.
במצב כזה קשה לתת אמון בדבריו,
מה עוד שאני בטוח שלמרות הודאתו
בביודהמישפט באשמת הרצח, הוא עוד
יתחרט ויחזור בו עוד הרבה פעמים. אתם
פשוט לא יודעים עם מי יש לכם כאן עסק.
צ. בן־שינזרית, חיפה
0הקורא בן־שיטרית צודק. למחרת
פירסוס הכתבה, חזר משה דנינו בביהמ״ש
מהודאתו הקודמת בדבר חלקו ברצח.

0׳₪37

מוח

אנו תמיד נשארים!
כאשר הנפגע אינו אשם בתאונה, אך אין
ממי לתבוע פיצוי — קרנית מפצה. בתאונת
פגע וברח, או כשלא מולאו תנאי הפוליסה,
או כשהנהג היה ללא ביטוח כלל (וזו עבירה
ן*!* פלילית חמורה קרנית תפצה את
ק 1 1 1 1הזכאי לפיצוי.
קרן ופגעי תאונות

ן סיפרין 1 -עמן
העולם הזה 1872

צילום: גזולה -הרמת•

משדד
(המשך מעמוד )7
לא מצא דאומד. לנכון להיפגש עימנו.
״לתדהמתנו, השיב לנו השגריר כי דאו־מה
ביקש דווקא לפגוש אותנו, אך אנשי
הוועד האולימפי הישראלי יעצו לו שלא
לעשות זאת.
״מדוע היו עסקני הוועד האולימפי הישראלי
צריכים לשקר לדאומה? מפני
שהם לא רצו שהוא יגלה שלא קיבלנו את
התרומות שנשלחו אלינו, וכדי שלא נוכל
להתנגד בפניו למסירת הצ׳ק של 160 אלף
מארק לוועד האולימפי.״
הסכום של 160 אלף מארק הורכב
בעיקרו מדמי־ביטוח לטובת הוועד המארגן
את משחקי האולימפיאדה העשרים.
מאחר שבעקבות רצח מינכן לא הוגשו לוועד
הזה כל תביעות, העביר הוועד את
הכסף לידי הוועד האולימפי הישראלי, עם
הוראה להשתמש בו להקמת אנדרטת*
זיכרון לנרצחים.
״פשוט ניצלו לרעה את העובדה שלא
ידענו שאנו חייבות להגיש תביעה נגד
הוועד המארגן תוך ארבעה חודשים,״
הסבירה אילנה רומנו .״היינו המומות ושבורות,
ואף אחד לא טרח להסב את תשו-
מת־ליבנו לכך. התוצאה: איחרנו את המועד׳
והכסף הגיע לקופת הוועד האולימפי
הישראלי, במקום לידינו.״
הכספים שנעלמו לא היו הדבר היחיד ש
פרקליט
בן־ציון
אחד שלא נרתע

זה נהדר?ה יצהר
תעריפון המנויים של
החל מ־1.2.1? 73

לשנה בלירות מחיר העיתון

דמי המנוי בארץ
לכל ארצות תבל בדואר רגיל

מחיר העיתון

100

105

הוצאות משלוח

88ו 88ו

!/2-שנה הוצאות משלוח

דמי ה מנוי ל אר צו ת חוץ בדו אר אוויר

לכל ארצות אירופה ואיראן לקפריסין לארצות־הברית וקנדה
לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה,
קניה, ניגריה, חוף השנהב, תאילנד
לדרום אפריקה, זמביה ורודזיה
למקסיקו ופנמה
ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה, פרו ויפאן
לאוסטרליה וניו־זילנד

88ו 88ו 88ו

133
124 — 36
164 — 76

46ו 46ו+

ווווו 168

105 בב 193
188 — 100
223 — 135
238 — 150

86 _ 40
99 — 53
50 96 114 — 68 75 121

הטריד את אלמנות מינכן .״היום אנחנו
כבר יודעות שהיו מחדלים ביטחוניים רצ״
ניים לא רק של גורמי הביטחון בחו״ל,
אלא גם בארץ,״ אומרת אילנה .״עד היום
אינני יודעת מה קרה שם בחדר בו נהרג
בעלי. מתי נרצח. כלום.
״ביקשתי מיגאל אלון שיגלו לי את
הפרטים. הוא הבטיח — ולא קיים.
בתוכנית הרדיו בחצי היום שאלה
מרים וינברג מפורשות את יוסף עינבר
:״מדוע לא נותנים לאלמנות את דמי־הביטוח
והתרומות שמגיעות להן?״
תשובתו היתה :״קיבלתם די. זה מספיק
לכן.״
״מי קבע את עינבר כפוסק על מה
שמספיק לי, כפיצוי על רצח בעלי ן״ מבקשת
מרים לדעת.
כאשר נוכחו אלמנות־חללי מינכן שהגורמים
שהשתלטו על הכספים אינם מתכוננים
לוותר עליהם מרצונם הטוב, החליטו לצאת
למלחמה. בשבוע שעבר, פנו לבית המשפט
כדי שיכריח את מחזיקי הכספים למסור
להן דו״ח מלא על כל הכספים שנתקבלו
— ולאן הם נעלמו.
כמה עורכי־דין, ביניהם נודעים, סירבו
לקבל לידיהם את הטיפול בבקשתן של
האלמנות. רק כאשר הגיעו אל עורד-הדין
ישראל בן־ציון, ניאות זה לצאת למלחמה
נגד הוועד האולימפי הישראלי והוועדה הציבורית
למען משפחות חללי מינכן.
השיב השבוע יוסף עינבר על האשמותי־הן
של האלמנות:
״אין לי מושג כמה כסף התקבל מתרו מות•
הכספים עבור האנדרטה הם לא של
האלמנות. הם של הוועד האולימפי.״
הגיב בן־ציון טהן, מנכ״ל מד״א :״אין
שחר לכל הסיפור כאילו רצינו לקנות
אמבולנסים. לא נמצאים אצלנו שום כספים
של אלמנות מינכן.״
ואילו גלובינסקי הסביר :״כל כספי ה תרומות
שקיבלנו, מכל העולם, הועברו
למגן־דויד.״
העול ם הזה 1872

ל סי סמתהב חי רו תשדהמעירבחל ״ אביב :
תנו לגברגולדסטארואת העיר ל ר בינו בי ץ !״
במיסגרת מסע הבחירות
של ראש עיריית תל־אביב,
יהושע רכינוכיץ /נערכים
אנשיו להדוף את מיתקפתו של
מועמד גח״ל לראשות העיר,
אלוף (מיל ).שלמה (צ׳יץ׳)
להט• שורה ארוכה של פלקטים׳
סיסמאות וסרטים, מופקים
עתה תוך מאמץ לבטל
את האיום של צ׳יץ׳ על כסאו
של רבינוביץ׳ .בין השאר הוחלט
להביו סירטון קצר לטלוויזיה׳
בנוסח סרט פירסומת מסחרי,
שסיסמתו תהיה :״תנו ל בר
גולדסטאר — אבל את
ראשות העיר תנו לרבינוביץ׳!״.
לצורך הפקת הסירטון ביקשו
המפיקים לצלם את צ׳יץ׳ כשהוא
לוגם מתוך בקבוק בירה.
מה עשו ז שלחו צלם למסיבה
שערך גח״ל בהשתתפותו של
צ׳יץ׳ .בעוד הצלם מכוון את
מצלמתו אל מול האלוף, התחזה
עוזרו כמלצר, הציב בקבוק
בירה ליד צ׳יץ /מבלי לשים
לב לבקבוק הרחיק אותו
צ׳יץ׳ מעליו בתנועה אוטומטית.
הלך עוזר הצלם והחזיר
שוב את הבקבוק למקומו, בטווח
נגיעת יד מצ׳יץ׳ .ושוב
הרחיק להט את הבקבוק. התוכנית
נכשלה. הסתבר שהגבר
צ׳יץ׳ פשוט אינו להוט אחרי
בירה.
אגב, צ׳יץ׳ עצמו זכה
השבוע בהצלחה קצת יותר גדולה
אצל חתיכות תל־אביב, מ
מאיר,
ניצבת ריקה ליד פתח
המכון, כששומרי־ראשה של
גולדה מסתודדים בפתח. אורי
הנפעם מיהר אל שומרי הראש
והציף אותם בשאלות :״מתי
זה קרה ז מתי היא קיבלה את
ההתקף?״ שומרי־ראשה של
גולדה חייכו לעברו :״אתה
יכול לסמוך על הלב של גולדה
״.רק אז נזכיר אורי דן כי
יגאל אלון מאושפז במכון
הלב, הבין כי גולדה באה בסך
הכל לביקור חולים אצל סגנה.

השבוע מסתודדים באחת הפינות
בכנסת. אמר על כך ח״כ
המערך (רפ״י-לשעבר) מרדכי
כן*פורוג ״כשאני רואה את
בדר ועופר ביחד, אני מכניס
את שתי הידיים לכיסים.״
אחד המישחקים בכנסת
הוא להדביק מלים לראשי-
התיבות של המיפלגות השונות.
השבוע נמצא מישהו ש מצא
את פשר ראשי־התיבות
ע״מ :״עתירי ממוך. היה זה
רמז למצבם הכלכלי של שני
ראשי הרשימה: ח״כ יגאל
הורביץ, שהוא בעל המח־לבות
המאוחדות ומיפעלים נוספים,
וח״כ זלמן שוכל, שהוא
מנהל בנק וחתנו של איל-
הכספים מרדפי מאיר.
אחרי שאורי אבנרי
פתח בהסתערות על הצעת-

אבי עונדים

כתב מעריב אורי דן,
היה בטוח כי השיג את הסקופ
של חייו. היה זה כאשר ביקר
ידיד המאושפז בבית־חולים חל־השומר.
כאשר עבר על פני מ־כון־הלב
של בית־החולים, הבחין
במכונית השרד הממשלתית
של ראש־הממשלה גולדה
העול ם הזה 1872

חברי-הכנסת יוחנן כדר
ואברהם עופר נראו

בעלה ומלווה הקבוע לשעבר של אסתר
עופרים, פתח בקאריירה עצמאית
אחרי שנפרד מאסתר. תחילה הדריך זמרי פופ במינכן, אולם לאחרונה
הרכיב לעצמו צמד, בו הוא מופיע בחברת הזמר הגרמני ווינטר.
שס הצמד: אבי ווינטר. כמה משיריהם, כבר הפכו ללהיטים. השבוע
עומד אבי להגיע עם ווינטר לסיבוב בארץ, יחד עם להקה.
אשר בשבוע שעבר בעת ש סייר
בחופי תל־אביב (העולם
הזה .)1871 בסיור שערך
השבוע במרכז תל־אביב פגש
בחתיכה בלונדית. צ׳יץ׳ ניגש
אליה, הציג את עצמו ושאל אם
תהיה מוכנה לבחור בו. הבלונדית
השיבה :״זה בטוח, אבל
אם לא איכפת לך, הייתי מעוננת
לקבל גם את הכתובת
שלך צ׳יץ׳ חייך אבל סרב
באדיבות למסור את כתובתו.
השאלה עכשיו היא אם זה
יעלה לו בקול.

א 1111י ם

החוק של מישרד־התחבורה,
הבא לשלול אוטומטית את
רשיון־הנהיגה של כל מי ש הורשע
בעבירת־סמים (גם מבלי
שהשתמש בסמים בעצמו).
הצטרפו אחרים למערכה. כך
אמר השבוע השופט שלמה
לוונברג בוועדת־הכלכלה של
הכנסת, בהתנגדו לנוסח הצעת-
החוק :״עוד מעט ישללו את
רשיון־הנהיגה שלי מפני שאני
מחזיק אצלי תמיד כדורי־הרגעה

סיפור משעשע המתהלך
בצה״ל: רב־אלוף דויד
(״דדו״) אלעזר אירח שני גנרלים
מן המיזרח הרחוק, וסייר
עימם בארץ. כשהראה להם בגאווה
נוף מרהיב בדרום, שאל
אחד מהשניים :״כל האדמות
האלה הם שלך?״ דדו השיב
שאין לו אדמות. למראה מיק־

׳שת הקיץ שלו, כשהוא מופיע בתלבושת חריגה — אפילו בחום הלוהט הוא לובש חליפה. ריקליס נראה
בחברתה של דיילת אל־על היפהפיה שרה רמון. כאשר הבחין בצלם העולם הזה שצילם אותו, קרא לעברו:
״אם תמונה זו תתפרסם — זה. גט בטוח כפי שניתן לנחש, זאת היתה הלצה כמובן.
בץ של בתי־חרושת שאל השני
:״כל המיפעלים האלה
הם שלך?״ דדו השיב שאיו לו
בתי־חרושת .״אז ממה אתה
חי?״ שאלו השניים במקהלה.
דדו השיב שהוא חי מהמשכורת
שלו. השניים פרצו בצחוק
רועם, בהאמינם ששמעו בדיחה
טובה.
׳ 1דוגמא אופיינית לשיטת
גיוס הכספים והתרומות שלו,
נתן שר־האוצר פנחס ספיר
כאשר הזדמן לאחרונה למסעדת
מלון סנזואל בתל־אביב,
שם הוא נוהג לסעוד בעת שהותו
בתל־אביב. ספיר ישב
בחברת הרמטכ״ל דוד (״דדו״)
אלעזר, כאשר הבחין לפתע באיש
העסקים הישראלי הצעיר,
אבנר וגומר, שנוסף לחברות
הפיננסיות שלו הוא גם בעל
מלון מלכת־שבא באילת .״בוא
הנה תומר!״ קרא ספיר לאבנר.
תומר התיצב ואז ערך לו ספיר
היכרות עם הרמטכ״ל. בו במקום
שאל ספיר :״נו, וכמה
מכשירי טלוויזיה אתה תורם
עכשיו לצה״ל?״ תומר חשב לרגע,
ערך חשבון מהיר ולבסוף
הודיע :״עשרים וחמישה מכשירים.״
אבל ספיר לא היסתפק
בכך .״וכמה מכשירים תתרום
אם אני אשחרר אותם ממס־קניה?״
תומר הבטיח אז לתרום
חמישים מכשירי טלוויזיה.
למחרת בבוקר כבר צילצלה
מזכירה שביקשה מתומר ל אשר
את ההתחייבות שנתן לספיר
באותה פגישה. תומר עמד
כמובן בהבטחתו.
פחות מאושר היה שר־השיכון
זאב שרף, שגילה
בוקר אחד, כי מכונית השרד
הממשלתית שלו, שחנתה ליד
ביתו בשכונת קטמון בירושלים,
נגנבה במשך הלילה.
הגנבים האלמונים לא ידעו כי
המכונית שייכת לשר, אחרת
ספק אם היו גונבים אותה. בעת
שנגנבה נשאה המכונית
עליה מספר אזרחי.342*186 :
יותר ויותר מאנשי הבוהמה
הישראלית מבקשים לאחרונה
את ברכתו של האמרגן

מרקו תורג׳מן. הסיבה :
מרקו נושא בכיסו תעודה, כתובה
בכתב־ידו של חוקר תול דות
ארץ־ישראל, הסופר של
קבל
פדיון, ומתנות הברכה
שלו הן מן השמים ואשרי מי
שיזכה להן. ובאתי על החתום
— שלמה יוסף שבא״.

כוכבת הקולנוע הנודעת של שנות
11 *1 *1 1 1 1
\111 יי 1י | ה־ ,30 ששיחקה בגירסה הראשונה

של הסרט אנקת גבהים לצידו של סר לורנס אוליבייה, חידשה את
הקאריירה הקולנועית שלה בגיל .60 היא הופיעה לאחרונה בסרט
בו היא משחקת תפקיד של אשה בשנות ה־ 50 שגבר צעיר מתאהב
בה. מסתבר שהשחקן ששיחק בסרט את הגבר הצעיר התאהב במרל
באמת, ושניהם עומדים להגיע בצוותא לישראל ב־סו לאוגוסט במסגרת
המבצע הצדעה לישראל בו יגיעו לארץ עשרות כוכבי קולנוע
ואישי בידור ידועים, ביניהם שמות כגרגורי פק, קרי גרנט ואליוט
גולד. בתמונה נראית מרל אוברון בקטע מהסרט המלאך השחור.
מה שבא, המעידה עליו כי
הואצל בכוח אלוהי להעניק
ברכות. וזו לשון התעודה :
״וזאת לעדות כי מרקו תורג׳מן
הוא צאצא לרבי לוי יצחק מבר־דיצ׳ב,
הרב הנודע, מאחר וסבו
נשא לאשה בחברון את נינת
הרבי. ובתוקף זאת ראוי הוא
לתת ברכה, וברכתו מתקיימת
כדין כל רבי, ורשאי הוא ל

סו קהש בו ע
• ח״כ גח״ד יוסף קר־מרמן
לשר־האוצר פנחס ספיר,

בעת סיור שהשר ערך במיפעל
עץ־לבוד, השייך למשפחת
קרמרמן :״כבר אין אצלי אף
פועל יהודי. רק ערבים וגרו־דנים.״

ת מ רו רי ם
מונה • כאלוף פיקוד־הדרום, במקומו
של האלוף הפורש אריק שרון, האלוף
שמואל (״גורודיש״) גונן ,43 ,מי שהיה
בהור ישיבה בירושלים כאשר התגייס
לצה״ל בתקופת מלחמת העצמאות, נשאר
בשירות קבע, היה במלחמת ששת־הימים
מפקד חטיבת השריון באוגדתו של האלוף

לעשן אסקוו״ר
זו חוויה
בינלאומית
*1.א 10ז ^3מ*ז!

תערובת אמריקאית ״אמפ״ר סייד
תו צרת דו ב ק -ע ר בו ת לטיב

גונן

ליאור

ישראל טל, אשר הבקיעה את המערך
המצרי ברפיח וקבעה למעשה את גורל
המלחמה בחזית המצרית בשעות הראשונות
של הקרב. גונן, הידוע כאחד הלוחמים
הקשוחים והמקפידים ביותר על משמעת
בצה״ל, עמד גם בראש פעולת כראמה
בירדן אחרי המלחמה, שירת בפיקוד הצפון
לפני שהתמנה לפני כשנה כראש מחלקת
ההדרכה במטה הכללי.
מונה • כיועצה לענייני מלחמה ב־טירור
של ראש־הממשלה גולדה מאיר,
במקומו של האלוף (מיל ).אהרון יריב,
תת־אלוף ישראל ליאור 52 מזכירה
הצבאי של ראש־הממשלה. שהיה מג״ד
במלחמת העצמאות, ותפקידו האחרון
ביחידה קרבית היה בשנת ,1956 בעת
שהיה סגן מפקד חטיבת רגלים.
נישאו. בטקס אזרחי שנערך בלונדון,
הצייר הישראלי מנחם גפן ()43
ושחקנית הקולנוע והטלוויזיה הבריטית
דיאנה ריג (.)35
נישא כשנה אחרי טבח הדמים
בנמל־התעופה בלוד, דני קורן, מבעלי
אולמי החתונות גך אורנים, ונירה אוס־לנדר,
שאמה, אביבה, היתד, אחת הקר־בנות
בלוד, בחתונה שנערכה בידי רבה
הראשי של תל־אביב, הרב פרנקל.
נפטר • בירושלים, בגיל ,89 הפרופסור
כן־ציון דינור, מי
שכיהן בשנות ד,־50
כשר־החינוך והתר בות
בממשלת יש ראל
מטעם מפא״י,
היה אחר־כך נשיא
יד־ושם וחבר האקדמיה
הלאומית למדעים,
זכה פעמיים
בפרסי ישראל בתחום
החינוך. דינור,
יליד אוקראינה, ע לה
לארץ בשנת
1921 ועם קום המדינה
התמנה כדיקן הפקולטה למדעי
הרוח באוניברסיטה העברית בירשלים.
נפטר. בציריך שבשווייץ, בגיל ,88
אחד מגדולי המנצחים של הדור, אוטו
קלמפרר, יליד גרמניה, שהתנשא לגובה
של 2מטרים, לקה בשיתוק אחרי ניתוח
סרטן במוחו בשנת , 1939 התנצר בצעירותו
אך חזר ליהדות אחרי שהנאצים עלו
לשלטון בגרמניה, והפך לאזרח ישראלי
בשנת .1970
נפטר. בבית־מלון במוסקבה, מהת־קפת־לב
פתאומית, בגיל ,39 מי שהיה
שלוש פעמים אלוף ברית־המועצות בשח מת
היהודי ליאוניד שטיין, שדורג
במקום ה־ 12 של שחמתאי העולם.
נפטר. בניו־יורק, בגיל ,63 אחרי

מחלת סרטן ממושכת, כוכב הקולנוע רו
ברט רייאן, אחד הגברים הקשוחים של
הוליבוד, שהחל את הקאריירה הקולנועית
שלו בשנת 1943 בסרט המפציץ, והגיע
לשיאו בסרט אש צולבת שהופק בשנת
,1947 בו גילם דמות של איש־ים אנטישמי.
נפטרה. בוורמונט, ארצות־הברית,
שחקנית הקולנוע הבלונדית של שנות
הארבעים, ורוניקה לייק, בגיל ,51
מדלקת בכבד.

העול ם הזה 1872

נ !-כין כו!הלג מדוע החליטה גולדה מאיר
להישאר ראש־ממשלה עוד ארבע שנים תמימות —
לפחות.

שהרי אם לא תהיה ראש־ממשלה — מה
תהיה ץ

כל חייה היתר. עסקנית. זהו מיקצועה. זהו מיקצועה
היחידי.
אמנם, לפי האגדה, היתד. פעם מורה. אבל זוהי באמת
אגדה. היא למדה בסמינר במילווקי, אד מעולם לא עבדה
במיקצוע זה ברצינות.
בארץ היתד, קצת חברת-קיבוץ, וזה לא הלך. אחר־כך
היתד, מזכירה בסולל־בונה. אבל היא לא היתד. שם
כתבנית או קצרנית או מנהלת־חשבונות. היא היא היתד,
עסקנית, שליחת־מיפלגה.

ובך, מאז ועד עולם, כמשך חמישים שנה
ומעלה, כולדה היא עסקנית מיקצועית.

אחת שאינה קוראת ספרים, שאין לה תחביב אינטלקטואלי
או גופני, שאינה מעניינת בשום דבר זולת
זה: הפוליטיקה.

כל אהכותיה ושינאותיה, כד רגשותיה ויצריה,
ואפילו מצבה הבריאותי, קשורים כנושא
אחד זה: הפוליטיקה.

אם תגיד שלום לפוליטיקה — מה תעשה י במה
תבלה את ימיה?
האם תתחיל לעת זיקנה לקרוא, חלילה, ספרים? לגדל
סוסים י להרהר על משמעות החיים? לבשל? לעסוק
ביוגה י

לא. מאחורי הפוליטיקה רוכצת תהום. האפס
הגדול. האין.

לווד חלדה
מועצת-מדינה ץ

יני מציע זאת דק כפיתרון אנושי לבעיית ה־
^ עסקנים הקשישים, ואיני סבור שמועצת־המדינה
צריכה להיות בית־אבות פוליטי.

אני בטוח שהיא תוכל למלא תפקיד חשוב
מוגדר.

אחת המיגרעות הגדולות של המישטר בארץ היא
שאין כל מיגבלה ומעצור לשילטון הרוב בכנסת. בהעדר
חוקה, ובהעדר בית־מישפט המוסמך לבטל חוקים שרירותיים
המתקבלים על־ידי הרוב, נפתח הפתח לשרירות
טוטאלית.

״הפקרות רוכנית״ זו מוצאת את ביטוייה
כחקיקה נחפזת ושרירותית.

לא פעם קורה שרוב הכנסת נאחז בהיסטריה זמנית,
ומעביר אחת־שתיים חוק הגורם בכייה לדורות. או ש־הנהלות
המיפלגות, המרכיבות את הדוב, נתקפות בולמוס

ך ולדה אינה, כמובן, יחידה במינה. היא אחת מרבים :

^ העסקנים המיקצועיים, נוסח ציון.
לכל אלה, הפרישה מן החיים הפוליטיים היא אסון אישי.

בפרשם מן התפקיד הרם, הם מייותרים. אין להם מה
לעשות. הם חשים באפסות. ואז, בדרך פסיכו־סומאטית
פשוטה, הם מתמוטטים.
בכור שיטרית נפטר למחרת פרישתו מתפקידו. כך
קרה גם לזלמן ארן, ידידה של גולדה. כך קרה לרבים
אחרים, שהחליפו את התואר ח״כ בתואר ז״ל. הלקח ברוד
לכל חבריהם, יבל״א.

פני קרום לשמונה שנים, בכנסת הקודמת, הצעתי
/הצעת־חוק פרטית שהיה בה פיתרון לבעייה זו, וגם
לכמה בעיות אחרות.
אני נזכר בה לאחרונה יום־יום, כי שוב נוצר המצב
המחריף את הבעייה אחת לארבע שנים.

בל אלה, ודומיהם, יוכלו למלא תפקיד חשוב
ופורה כמיסגרת בזאת של מועצת-המדינה.

כסך הכל, מראה פאתטי למדי.

מדוע לא יקום כישראל כית שני, מעין

אחד הגורמים לכך היה שינוי הרכב הבית העליון.
ניתן ללורדים לוותר על תואר־האצולה שלהם, ולהיבחר
לבית־ד,נבחרים. לעומת זאת הומצאה אצולה בלתי־תורשתית.
אנשים שהצטיינו בשטח מסויים — אלופי־צבא,
רופאים, מדענים, מישפטנים, מנהיגי־מיפלגות, אנשי תרבות
ורוח, גברים ונשים — קיבלו תוארי־אצולה שאינם
עוברים בירושה. הם הפכו לורדים או ליידיס לימי־חייהם,
ותפסו את מקומם בבית־הלורדים.
נשפך לתוך הקנקן הישן של בית־הלורדים יין חדש
לגמרי.

אלה הם הח״כים היודעים שהם לא יהיו בכנסת הבאה
— אם מפני שמיפלגתם צפוייה למפלה, אם מפני שסר־חינם
בעיני ועדת־המינויים המיפלגתית.
לידם מסתובבים עוד כמה עשרות ח״כים, שאינם בטוחים.
אולי ייבחרו. אולי לא.

לא כן בית־הלורדים הבריטי. יש בו, לא פעם, ויכוחים
מבריקים. סוסי־המילחמה הקשישים מתנצחים בו בחרבות
מילוליות מושחזות, העשוייו-ת מפלדה ישנה ומנוסה.
הרמה התרבותית והריטורית גבוהה יותר מאשר בבית־נבחרים,
שבו מתגוששים ״צעירים״ גסים ותאווי־שילטון.

ואז קרה משהו מוזר, לכאורה: התהליך
נפסק, ויוקרת בית הלורדים עלתה שוב.

ך* ויד כן״גוריון. זלמן שזר. חמשת הרמטכ״לים של
1צה״ל, שאינם חברי־יכנסת או ־שרים. שני הרבנים
הראשיים לשעבר, וכוהני־הדת המקבילים של העדות האחרות.
ראשי התעשייה, המיסחר והחקלאות. ותיקי צמרת
ההסתדרות, ובראשם יצחק בן־אהרון, אם ייזרק למחרת
הבחירות. פינחס רוזן. מאיר יערי. יעקוב חזן. יוחנן
בדר. שאר חברי־כנסת שסיימו, נניח, שלוש קדנציות,
והגיע זמנם לפרוש מרצון או מאונס. שופטים־עליונים
לשעבר. רופאים, עורכי־דין, פרופסורים, אדריכלים, מדענים,
סופרים ואמנים בעלי מעמד מקביל.

הכנסת השביעית עומדת לסיים את כהונתה.
כמיסדרונותיה מתהלכות עשרות נשמות
תוהות, רוחות־רפאים פוליטיות.

כשביל ה״ב משילשום ושר מאתמול, זוהי
ירידה נוראה כדרגה. להיות חכר ועדת־האירגון
של ההסתדרות, או האגן! לחינוך תורני של
הסוכנות — זהו גורל המשול למוות פוליטי.

^ ית״הנבחרים הדמוקרטי לחם במשך מאות בשנים
כדי לשבור את כוחו של בית־הלורדים. בראשית־המאה
היה נדמה שימיו של בית־ד,לורדים ספורים, וכי במוקדם
או במאוחר הוא יחוסל כליל.

התוצאה היא שכמה מן הרפורמות החשובות ביותר שאני
משתדל להעבירן בכנסת — ביטול האיסור על הפלות
מלאכותיות, האיסור על יחסים הומו־סכסואליים ושאר
איסורים פרימיטיביים של ימים־עברו — הועברו בבריטניה
ביוזמת בית־הלורדים דווקא. חברי בית־הנבחרים, אכול־החששות,
הכפופים למישמעת המיפלגתית, צלעו אחרי
החלטות הלורדים, שהכשירו את הקרקע.

משורה ישחרר רק המוות.

ך* צעתי לאמץ לעצמנו את השיטה הנהוגה זה
1 1מכבר בבריטניה הגדולה — שיטת בית־ד,לורדים.
פוליטיקאי קשיש, ששירת את ארצו ואת מיפלגתו
נאמנה, יכול לקוות כי בבוא יומו לפרוש מבית־פשוטי-
העם (כפי שנקרא בית־נבחרים הבריטי) יעבור את ה־מיסדרון
וייכנס לבית־הבלתי־פשוטים, בית־ד,לורדים, השוכן
באותו בניין.
נכון, בית־ד,לורדים אינו משפיע בימינו כמו בית־הנבחרים.
אבל חבר בית־הלורדים אינו מרגיש שהוא
מייותר. הוא ממשיך לטפל בענייני המדינה.
בארץ אין מוסד כזה. עסקנים־שיצאו־מכלל־שימוש
נזרקים לפח־האשפה הפוליטי, או מועברים למוסדות
״נחותים״ — ההסתדרות והסוכנות היהודית, שהיו במידה
רבה לבתי־אבות של עסקנים־פנסיונרים.

פעם היה כית־הלורדים מיבצר הריאקציה,
אחוזתם של האצילים ונסיכי הכנסייה, עתירי
הקרקעות והממון. היתה לו סמכות רכה.

הבנים המטומטמים של בתי-אצולה עתיקים
נעלמו מן הנוף, ובמקומם באו אנשים עתירי
ניסיון ויכולת אישית, שיכלו לדון כענייני האומה
תוך ניצול היידע אישי שלהם. מכיוון
שלא היו צריכים להיכחד מחדש, במו הח״בים,
הם גם היו משוחררים מלחצים של דיעות המוניות
קדומות וקכוצות-אינטרסים.

אסון, פשוטו כמשמעו. אסון המשפיע במישרין
על מצבם הגופני.

יש ביניהם אנשים צעירים־יחסית, ואנשים שיש להם
מיקצוע מחוץ לפוליטיקה. על אלה אין צורך לרחם. הם
ימשיכו את חייהם, ואולי יהיו מאושרים מחוץ לכנסת יותר
מאשר בבניין המרובע חסר האוויר הצח.
אולם יש ביניהם הרבה אנשים קשישים, שהם עסקנים
מיקצועיים, רק-עסקנים, עסקנים־ותו־לא.
הם יודעים שלא יהיו עוד בכנסת הבאה, ואין הם
יודעים מה ייעשו. הם מרגישים שהם צועדים את הצעדים
האחרונים אל תהום הנשייה.

מוסדות כאלה קיימים ברוב המדינות המתוקנות. אך
הנסיון הבריטי מאלף במייוחד.

ליידי גולדה *
של תאוות־בצע חמסנית, ומעבירות בכוח חוק שהציבור
כולו רואה בו דבר שפל.
כך, למשל, הועבר בכנסת הקודמת חוק מייוחד להקמת
תחנת רדינג ד׳ בתל־אביב. מרגע הגשת הצעת־החוק, ועד
להפיכתה חוק סופי, עברו 24 שעות.

דוגמה טרייה יותר היא קנוניית־הנכלה של
כמה שבועות בברות־־

שהועברו תוך ועברו כדר-עופר,
טאליות הסרת־תק־־־
-תקדים.

אילו היתד, לנו חוקה אמריקאית, היה בית־המישפט
העליון מבטל את שני החוקים למחרת היום.

אולם יש גם פיתרון אחר לכעייה: קיומו
של בית שני, שיהיה מוסמך לעכב חקיקת
חוקים, שיש לגביהם ספקות.

איני מתכוון לווטו מוחלט. בית־הנבחרים צריך להישאר
דיבוני. אך מישטרנו י,1יד, תקין יותר אם תהיה קיימת
מועצת־מדינה שתוכל, בהחלט רוב, לצוות על הכנסת
לעיין מחדש בחוק שנתקבל בה, ולהעבירו קריאה רביעית.
ייתכן גם נוהל שידרוש רוב משוריין של שני שלישים
בכנסת לקבלת חוק שמועצת־המדינה הצביעה נגדו.

הנוהל המדוייק אינו חשוב כל־בך. חשוב
העיקרון: שניתן יהיה לעכב לזמן מה את
קבלתו של חוק השנוי כמחלוקת ציבורית חמורה
— בדי שהכנסת תצטרך לדון בו עוד פעם,
באווירה רגועה יותר.
* קאריקטורה של זאב בהארץ, מתוך עמוד שצוייר
על־ידו לרגל הגשת הצעת־החוק של אורי אבנרי בכנסת
הקודמת.

יי איי

זה לא יעלה הרבה כסף. כי רוב האנשים האלה מקבלים
ממילא, כגימלאות, משכורות מלאות של שרים או
חברי־כנסת. אחדים מהם משופעים, משום־מה, במכוניות־שרד
ודירות־שרד על חשבון הציבור.

אולם מליאת הכנסת עומד בשיממונו כמשך
שלושה ימי־חול כשבוע. המועצה תוכל להתכנס
שם, נניח יומיים בבל שבועיים או חודש. הגדלת
שרותי־הבנסת לצורך זה תעלה כסכום
פעוט.

כך יישמר מעמדם של אישים אלה. תינתן להם
הזדמנות מכובדת להוסיף ולתרום משהו לחיים הציבוריים
— ובאותה שעה יתווסף בלם קטן אך תשוב למכונה
הדוהרת של שרירות הרוב המיפלגתי בכנסת.

ך י* דבר מעורר כמה שאלות חשובות.
) 1מה תהיינה, בדיוק, סמכויותיה של מועצת־ד,מדינה?
עליה לשמש במת־זיכוחים ובלם קונסטיטוציוני, מבלי
לפגוע בריבונות הכנסת.
מי ימנה את חברי המועצה? אפשר למסור למוסדות
שונים — כגון לישכת עורכי־הדין, ההסתדרות הרפואית,
התאחדות התעשיינים, הוועד הפועל של ההסתדרות —
את הסמכות לבחור בחברים שיבואו ממיקצועות אלה.
אחרים — כגון שופטים־בדימוס, רבי־אלופים־בדימוס ו־שרים־בדימוס
— יתמנו אוטומטית.

המינוי הפורמלי ייעשה מן הסתם, על־ידי
נשיא המדינה.

זאת, בערך, היתד, הצעתי לפני שמונה ־שנים. אז
הורדה בזעם על־ידי הזקנים דווקא. אחדים מהם כבר
הודו בפני, מאז, שהם מתחרטים על הצבעתם הנחפזת,
שהיתר, פרי התרגשות רגעית.
כדאי יהיה לחדש -את ההצעה בראשית הכנסת הבאה.אולי תזכה, הפעם, בקבלת־פנים אחרת.

ואולי זה יפתור גם את הכעייה ששמה
גולדה מאיר.

במדינה העם אחיזת עינ״ם
ספיר מגסה
?הילחם במצוקה
כמליצות ומיספרים
אחת לארבע שנים, כאשר מתקרבות
הבחירות הכלליות, צפות ועולות בעיות
שכבות המצוקה והפער הכלכלי אל מרכז
ההתעגינות במדינה. איו זה מקרה שמרד
הגרוזינים המפוטרים מנמל־אשדוד התחולל
במקביל לפירסום הדו״ח על הילדים
במצוקה של ועדת ראש־הממשלה, ויש
קשר הדוק בין הסערה סביב תוכנית
הטלוויזיה על הנערה הרעבה לבין פלישת
הזוגות הצעירים בשכונת התקווה לדירות
שנבנו עבורם ואין הם יכולים להכנס
אליהם, משום שמחיריהם קפצו בינתיים

תקופת הבחירות היא תקופת הלחצים.
וכשם שהנזקקים מנסים ללחוץ בתקופה
זו למילוי תביעותיהם, כך מנסה הממשלה
לקנות את ליבם בנסיון להוכיח עד כמה
היא ערה לבעיות הסעד והמצוקה.
משני הקצוות יש הגזמות לא מעטות.
אבל בעוד שהגזמתם של הנדכאים היא
לגטימית, הרי הגזמתה של הממשלה אינה
אלא אחיזת עיניים ובלוף.
מהזה ״הוצאות חברה?״ דוגמא
לנסיון כושל לאחז עיניים נתן השבוע
שר־האוצר פינחס ספיר. אין דבר המרגיז
יותר את ספיר מאשר ההאשמה (המבוססת
בדרך כלל) שהוא דואג יותר לרווחתם
של השבעים מאשר לפיתרון בעיות המצוקה.
עובדה היא, למשל, שכל הכספים
מקרן ספיר הנאספים למטרות ציבוריות,
מוצאים לשם שיפור שירותי רווחה, ולא
לפתרון בעיות של השכבות הנחשלות.
השבוע, כאשר גברה והלכה הביקורת
כלפי מחדלי הממשלה בתחום הסוציאלי,
ניסה ספיר להתגונן. אמצעי ההגנה של
ספיר הם המספרים. הוא מפריח מתוך
שרוולו מיליונים ומיליארדים, העושים רו שם
על ההדיוטות, אך אינם עומדים ב־מיבחן
הביקורת הענינית.
מחבלים: מארצות ייצורו בסוריה ולבנון, מגיע החשיש, בסירת מנוע, לימת־בודאוויל,
המספרים שהסריח השבוע, בישיבת המורד
בנקודות־מיסתור על החוף, נלקח משם בידי בדווים, מועבר בחלקו בשיירות
ממשלה, היו מרשימים ממבט ראשון:
גמלים ובדרך נוספת למצריים, ובחלקו צפונה לישראל, לשימוש מקומי והברחה לאירופה.
״בחמש השנים האחרונות!״ הכריז ספיר,
״הוקצבו 25 מיליארד לירות לשירותי
להלחם בעוני במצוקה ובנחשלות — היה חורה חוקית למהדרין, בסוליות של חומר
חברה. סכום זה שווה לכל הוצאות ה גולמי
או מעורב בטבק.
אחיזת עיניים שקופה מדי מכדי לשכנע.
ביטחון. השנה בלבד מסתכמת ההקצבה
לא רק החשיש גלוי בסיני. גם הנתיב בו
לשירותי חברה בשבעה ורבע מיליארד
הוא מגיע לשם, האמור להיות כה סודי
לירות — סכום העולה על תקציב העד
שלא ניתן לאתרו ולחסלו, ידוע לכל.
ביטחון.״
הנתיב חוסל. בעבר, לא טרחו של נתיב
החש^וו
המיספרים היו נכונים ובלתי מזוייפים.
טונות ישראל לפגוע בנתיב. מאחר שהספיר
רק שכח להגדיר מה הוא מכנה
סחורה הופנתה למצריים, לא היה זה מענ בשם
״שירותי חברה״ .מסתבר שהוא כלל
הכתיב חשודי בו מגיע החשיש יינה של ישראל להתערב. מד, גם, שהתבמונח
זה את כל הוצאות המדינה בתחומי
לישראל — הוא בזוי מאוד ערבות כזו היתד, מסוכנת. כיום למשל
החינוך, התרבות, הבריאות, הסעד, הדת
ידוע שרצח מעלו־,־העקרבים המפורסם
והתיקשורת. למעשה כל הוצאות המדינה
ישראלי שחפצה נפשו בחשיש, והמואס בוצע בידי מבריחי־הסמים, בתגובה על
שאינן לצורכי ביטחון נכללות בהגדרה במחירים המפולפלים שביפו או במעגן תפיסת שיירת מבריחים בידי משמר צה״ל.
של שירותי חברה. סכום זה הוצא כמובן
הסירות שליד הירקון בתל-אביב — יגלה
אולם מאז מלחמת ששת הימים, כאשר
על כלל האוכלוסיה, ולאו דווקא על ה גן־עדן
•של שוטים אם ירד לסיני. בקידמת הסמים הפכו למכת המדינה, הפך נתיב
שכבות הנחשלות.
חצי־האי, ביום השוק בשייך־זווייד, הנערך החשיש לעורק־מוות לישראל.
הניסיון להציג הוצאה זו, המרכיבה את
מדי יום שישי, או בזה שבכפר שן, המתנתיב
החשיש המסורתי החל בטורקיה
תקציבה של כל מדינה, כהוצאה שנועדה קיים בימי א /נמכר החשיש בגלוי, כס וסוריה, ארצות ייצורו, יצא משם לשני
כיוונים: האחד: איטליה, ממנה הוברח
הלאה, יחד עם סמים קשים, לארצות־הברית.
השני: ארצות־ערב, ובעיקר מצ ריים.

מלחמת ששת הימים עבר הנתיב
דרך סוריה או לבנון לירדן, ומשם לנגב
ולסיני. משם, הועבר חלק לרצועה, והחלק
הארי מצא דרכו למצריים.
אחרי מלחמת ששת הימים, חוסל הנתיב.
צד,״ל חתם הרמטית את הגבולות עם
ירדן, סוריה ולבנון, במסגרת מלחמתו במחבלים.
דרך הים למצריים חוסלה גם
היא, עקב השמירה הקפדנית של חיל-הים
המצרי. היה ברור שהמוצא היחיד הוא
מדבר סיני.
תופעה נדירח. הנתיב החדש פועל,
בשקט וביעילות, מזה שנתיים: המברי חים
יוצאים מלבנון בסירת מנוע, חודרים
עמוק לים, וחוזרים לחוף מול ימת ברדא-
וויל.
סבחאת אל־ברדאוויל משתרעת לאורך
חוף סיני, מאל־עדיש ועד הגבול המצרי.
זוהי תופעת־טבע נדירה, שונית־סלעים ה מתמשכת
לאורך עשרות קילומטרים, ול רוחב
15ק״מ, ומקיפה ימה רדודה.
שר־האוצר.ספיר
הימה מחוברת לים־התיכון באמצעות
הכל זה הוצאות חבות
שני פתחים, הנקראים בועזים. דרכם חוד
סמים

רים
מי־הים לימה, ואיתם הדגים, המשמשים
פרנסה לכפרי־ד,דייגים המצויים לאורך
הימה.
המבריחים חודרים לימה מהים דרך
אחד משני הבועזים, מורידים את החשיש
לחוף במקומות מיסתור קבועים מראש.
הבדווים, החברים ברשת, מעבירים משם
את הסמים הלאה — לשימושם העצמי, לארצות
ערב, ולישראל.
למצריים וכוויית מועבר החשיש בשיירות
גמלים, כמו בנתיב הקודם, וכן בדרך
אחרת.
חסימה הרמטית. החשיש, המגי;!
בדרך זו לישראל, נועד בחלקו הגדול
להברחה הלאה. אולם חלק נכבד נשאר
בארץ, מוצא דרכו עד תלמידי התיכון
של תל־אביב וירושלים — כמו שהוא
מגיע אל תלמידי התיכון בקאהיר.
נקודת־התורפה של נתיב החשיש החדש
הוא הכניסה לימת ברדאוויל. בנקודה זו,
ניתן לנתקו בקלות. גם כל נתיב אלטרנטיבי
היה מוצא עצמו בקשיים לא רגילים,
נוכח החסימה ד,הרמטית, מסיבות
ביטחון, של גבולות ישראל.
למרות זאת, מצליח החשיש לחדור
מבעד לגבולות הבטוחים והמוגנים.

מפלגות
ב ד 1ר ה שלג

צעד ראשון זר!ראת
איחור בוהות הש7ו8
התגשם השבוע
בצינעה, הרחק מזרקורי הפירסומת, נחתם
השבוע, לאחר משא־ומתן מרתוני שהתקיים
במישרדו של עורך־הדין אמנון
זכרוני, הסכם שהדליק נורה אדומה במטות
הבחירות של גח״ל והמערך.
נציגים של מר״י — המחנה הרדיקלי
הישראלי, שי״ח, והאופוזיציה במק״י, חתמו
על הסכם להקמת רשימה משותפת
לקראת הבחירות לוועידת ההסתדרות.
גופים מדיניים בעלי השקפות עולם שו נות
ואישים בלתי תלויים, הגיעו לידי
הסכם על תוכנית פעולה משותפת, יצרו
תופעה מרעננת בנוף הפוליטי בישראל.
היה זה שלב נוסף בתהליך ממושך ש החל
עוד לפני שלוש שנים. במאמר בעי תון
הארץ קרא אז אורי אבנרי לגופים
המתקדמים במדינה לוותר על תוויות־זיהוי
אידיאולוגיות שעבר עליהן הכלח,
להתאחד בחזית פוליטית רחבה שתיצור
אופוזיציה של ממש למישטר.
תנועת העולם הזה — כוח חדש, יצור
חריג בישימון הפוליטי, היתד, דוגמה לאיחוד
כזה, היה זה גוף שסירב להשתבץ
במסגרות המקובלות של שמאל וימין,
איחד בקרבו אישים מכל קצות הקשת
הפוליטית.
מר״י וחזית השמאל. לפני חודש
ימים ביצעה תנועת העולם הזה — כוח
חדש צעד שהיה הימור פוליטי נועז :
ערב התחלת מערכת הבחירות, הקימה,
יחד עם מספר אקדמאים שעמדו בראש
רשימת נם בבחירות לכנסת השביעית,
חברי ועדי־עובדים, ואישים בלתי־תלויים,
את מר״י — המחנה הרדיקלי הישראלי.
סיעת העולם־הזה בכנסת הפכה לסיעת
מר״י, כבסים פעולה למחנה הרדיקלי הח דש.
בכך
ויתרה תנועת העולם הזה — כוח
חדש על הזכות להתייצב באופן עצמאי
בבחירות להסתדרות ולכנסת תחת השם
המזוהה בציבור עם דרכה ומאבקיה.
התקווה שליוותה את הקמת המחנה הרדיקלי
הישראלי, היתזז שישמש אבן־
שואבת לאיחוד כוחות נוספים, יהפוך ל־כדור־שלג
שיילד ויגדל.
השבוע הניב ההימור פרי ראשון: לאחד
מאבקים פנימיים ממושכים ודיונים
שנמשכו שבועות רבים, החליט כנס שי״ח,
ברוב מכריע, ליצור יחד עם האופוזיציה
של מק״י גוף חדש בשם ״חזית השמאל.״
נציגי הגוף החדש נכנסו למשא־ומתן עם
מר״י על הקמת רשימה משותפת להסתדרות.
השבוע
הוכתר המשא־ומתן בהצלחה.
בהודעה משותפת לעיתונות הודיעו משתתפי
המו״מ על הקמת גוש בשם מו״י
וחזית השמאל, שיתייצב לבחירות להסתדרות
עם העקרונות הבאים :
• מאבק נגד הפגיעה הגוברת בעקרונות
הצדק הסוציאלי, הרחבת הפער החברתי
והעדתי, העשרת העשירים ודילדול הדלים,
התגברות השחיתות בכל מערכות
המינהל.
העול ם הזה 1672

• מאבק נגד התחזקות המגמות ה־אנטי־דמוקראטיות
במדינה ובהסתדרות,
ההתנכלות הגוברת לזכויות האזרח ול חופש
הביטוי של ציבור הבוחרים, התגברות
הכפייה הדתית.
9מאבק נגד התחזקות מגמות ה התפשטות
הטריטוריאלית של ממשלת
ישראל, סירובה להצהיר על נכונותה
להחזיר את השטחים המוחזקים תמורת
השלום, אי הכרתה בזכויותיו הלאומיות
של העם הערבי הפלסטיני, יצירת עוב דות
מוגמרות בשטחים המוחזקים, מדיניות
שהביאה לשיתוק הנוכחי של מאמצי ה שלום,
לקיפאון, ולסכנה של התלקחות
מילחמתית חדשה.
דלת פתוחה. הגוף הפוליטי החדש,
המאגד בקירבו בעלי השקפת עולם סוצי אליסטית
ולא סוציאליסטים, ליברלים
ודמוקראטים, הבטיח את עצמאותם הארגונית
והפוליטית של מרכיביו השונים,
שהתחייבו להיאבק יחד להגשמת העקרונות
המאחדים אותם.
שותפי הגוש גם הצהירו על כוונתם
להתייצב יחד לבחירות לכנסת, על־סמד
הסכם שייחתם בעתיד. בדחיית החתימה
על הסכם להליכה משותפת לכנסת, השאי רו
מרכיבי גוש מר״י וחזית השמאל את
הדלת פתוחה להצטרפותם של גופים ו אישים
נוספים.
על ההסכם חתמו בשם מר״י — מזכ״ל
העולם הזה — כוח חדש * אמנון זכרוני,

המאבק על החזרת עקור׳ בירעם
ואיקרית התחדש בצורה דרמתית
^ יש לא חשד מעולם בגולדה מאיר
\ 4כי היא ח־שה ידידות עמוקה מדי ל־ארכיבישוף
יוסוף ראייא, מנהיג העדה ה־יוונית־קאתולית
בישראל. למרות זאת,
היתה השבוע דאגתה של ראש הממשלה,
למצב־בריאותו של זה, כנה ביותר.
כי ראש הממשלה ידעה משהו, שלא היה

עטופת השחורים, היושבת, בשלווה סטו־אית
תחת שימשיה צבעונית בפתח המיש־כן,
משכה את עיני כל מי שהתקרב לבניין.
אחד המתעניינים היה נשיא המדינה אפרים
קציר, שהגיע לכנסת לישיבת אזכרה ל-
זיכרו של שר־החינוך המנוח בן־ציון די־נור,
וביקש הסברים על האירוע ממלוויו.
הארניביעווו שובת ועב
ידוע בציבור: שהארכיבישוף הקשיש, לוקה
במחלת עורקים קשה, ושביתת־הרעב שפתח
בה מסכנת את חייו.
המחשבה כי ראייא עלול למות תוך כדי
שביתתו, גרמה צמרמורת לראש־ד,ממשלה.
את דאגתה של ראש־ד,ממשלה הגבירה

קדם לאירוע מאבק חשאי. מערכת
לחצים מסועפת הופעלה למניעת ה שביתה.
יועץ ראש־הממשלה לענייני ער בים,
שמואל טולידאנו, נפגש עם הבישוף
מספר פעמים, ניסה להניאו מן הצעד ההפגנתי.
יו״ר הכנסת ישראל ישעיהו ניסה

מול הכנסת

ארכיבישוף ראייא
צבעונית,
מוקף

נוכח שער פלו־מבו,
יושב ה־מתחת
לשימשייה אוהדים ועקורים.

אחדות, נתקבל בברכה נלהבת כשהודיע
שהוא מוכן לשבות שעתיים. הוא גם ניצל
את בימת הכנסת כדי להכניס את השביתה
לתוך אולם המליאה. לאחר שנדחתה תביעתו׳
במסגרת הצעה דחופה לסדר־היום, ל דון
בפרשה במליאה, ניצל אבנרי את רשות
הדיבור במסגרת הוויכוח על משרד הדואר,
תקף את הממשלה על החלטתה למנוע מן
העקורים את השיבה לבתיהם. עובדיה ה אחרים
של הסיעה הגישו לשובתים סיוע
טכני.
יודעי־דבר פיקפקו השבוע באפשרות ש־מאבקו
העקשני של הבישוף ראייא, עם כל

מורדת וירנסקה
מהאופוזיציה לאיחוד
הבר הוועד־הפועל של ההסתדרות מטעם
מר״י אלכס מסיס, ודובר מד״י פרץ עופר.
בשם שי״ח חתמו המזרחן יוסי אמיתי,
אריה ארנון מירושלים, ודני פתר מתל־אביב.
בשם האופוזיציה במק״י חתמו
חבר קיבוץ יד־חנה אליעזר פיילר (שו־מרניק)
,חברת הוועד הפועל של ההסתד רות
אסתר וילנסקה, ופעיל מק״י בתל־אביב
אברהם הם.
למשקיפים פוליטיים העוקבים אחרי
הלך־הרוחות בחוגי אקדמאים, חברי קיבוצים
וגורמים אחרים, לא היה ספק :
כדור־השלג של האיחוד יוסיף להתגלגל,
ינפץ בדרכו מסגרות קיימות.

ועידת בולוביה
עראפת נתן
אח בירכתו

האם מתכוגן
האירגון לשיחרור פלסטין
מחל מו״מ עם ישראל?
מהו, סוף־סוף, יחסו הרשמי של ״האירגון
לשיחרור פלסטין״ לוועידת־בולוניה?
לפני הוועידה, נתן יאסר עראפאת את
בירכתו, והבטיח לשלוח מישלחת מטעם
״ועד השלום הפלסטיני״ .המישלחת לא
הגיעה, בגלל סגירת גבולות לבנון ונמל־התעופה
של ביירות.
לפני שבועיים היה נדמה כאילו פנה
האירגון נגד הוועידה. ביטאונו בלונדון

(המשך בעמוד )16

הלירה הראשון

עם ערוב היום הראשון לשיבתת־הרעב שלו, פרש
הבישוף שמיכה על הדשא, התכונן לבלות את
הלילה על ההר החשוף, בצינת הלילה הירושלמית, מוקף עקורים מבני־עדתו.
קבלת־הפנים שזכה לד, ראייא עם פתיחת
שביתתו מול הכנסת, ביום שני השבוע.
אמצעי התיקשורת הבינלאומיים נתנו
לאירוע כיסוי מלא וססגוני.

מ חוו ה
דרמאטי
אז הפעילה ממשלת ישראל, בתחי־לת
השנה, את חוקי־ד,חירום של ממש לת
המנדט הבריטי בפלסטינה נגד עקורי
איקרית ובירעם, בד,כריזה על שטחי ה כפרים
כשטח סגור — היה נדמה שירד
המסך על מאבק העקורים לשוב לבתיהם.
השבוע חזרה הפרשה והתפוצצה בקול
רעם עז, כאשר הבישוף ראייא פתח, ב מחווה
דרמטית, בשביתת־רעב בתביעה ל החזיר
את העקורים לבתיהם .״אשב כאן
כל זמן שנחוץ,״ הכריז הבישוף באוזני
העולם כולו.
ממשלת ישראל עשתה כמיטב יכולתה
להסתיר מעיני אזרחי ישראל את המהלומה
שהנחית הבישוף המרדן על יוקרתה. הרדיו
והטלוויזיה התעלמו כמעט מן השביתה.
היד, זה נסיון־נפל: הבישוף, שהופיע
במקום כשהוא מלווה במשלחות משני הכפרים,
היה לשיחת־היום בכנסת. דמותו

לאשר לבישוף הפגנה ליום אחד בלבד.
תגובת הבישוף: מיד עם הגיעו למקום,
הגיש בקשה נוספת ליום נוסף, הבטיח
להגיש בקשה חדשה מדי יום. בלית־ברירה,
אישר ישעיהו את הבקשה הנוספת.
הדברים הידרדרו עד לגיחוך: קצין־
הכנסת סירב לאשר לבישוף הצבת שמשיה
להגנה בפני השמש, בטענה ש״אסור ל הקים
מיבנים ארעיים בשטח הכנסת.״ ה בישוף
התעלם מן האיסור.

החדר ת ה שביתה
לתוך ה כנ ס ת

| 1 ?1־ ן?| 1י| בין העולים אל הבישוף
11111 1111 לאות הזדהות ועידוד,
זיו גם נציגי תנועת מר״י עורך־הדין אמור
זררווי ורתזע ״ח יד הרישופז ואבנרי.

ף* בוקר היום השני לשביתה, כאשר
^ אל השובת הצטרפו חבורות גדלות ו הולכות
של עקורים ואוהדים ערביים ו יהודים,
צילצלו פעמוני־ד,אזעקה במשרד
ראש־הממשלה. החשש שמא יקרה לבישוף
אסון גרם להגברת הלחץ עליו להפסקת ה שביתה.
אולם הבישוף לא נסוג.
כמו במקרים קודמים, בלט גם הפעם
חלקם של אנשי סיעת מר״י במאבק.
חבר־הכנסת אורי אבנרי נמנע בכוונה מ להופיע
במקום עם פתיחת השביתה, על-
מנת למנוע הצמדת תו מפלגתי למאבקם
של העקורים, יצא אליהם כעבור שעות

אי־ד,נעימות שהוא גורם לישראל בזירה
הבין־לאומית, יצליח לשכנע את ראש־הממשלה
לאפשר דיון מחודש בשאלת העקורים.
אולם המאבק החזיר את הנושא
לתודעת הציבור.
את הרגשתם של השובתים עצמם הביע
אחד מעקורי איקרית :״עד שלא יהיו לנו
נציגים אמיתיים משלנו בתוך הבניין הזה,
לא יעזור לנו שנשבות מולו. רק אם
יכניסו הבוחרים הערבים בישראל כמה
מאיתנו לכנסת — ישמעו אולי בממשלה
את צילצול הפעמונים.״

* הממשיך להתקיים כגוף בתוך מר״י.

והנ״דה

השריפה הכניסה ר11ח של
עשרות מיליונים
הידיעה הצנועה בעיתונים, שדיווחה
כי פרדס רייספלד עלה כולו באש, לא
אמרה דבר לרוב הקוראים.
אולם לאחדים מהם, היתה זו ידיעה
מרעישה: כי בעקבות השריפה, הפכו
אותם אחדים לעשירים מופלגים ביו־לילה:
הפרדס שנשרף הכניס להם רווח
של למעלה מ־ 30 מיליון ל״י.
פרדס רייספלד, שהיה שיין למיש־פחת
רייספלד עתירת־הנכסים, ניקנה
לפני חצי שנה בחלקים שווים על־ידי
ארבע חברות: שיכון עובדים, רובינשטיין
ושות ,,שיכון ופיתוח ואזורים.
הפרדס השתרע על 400 דונם ב־קריית־אונו,
ולקונים היה ברור כי כל
עוד השטח נטוע בפרדס מניב פרי, לא
יזכו לקבל אישורים להופכו לשטח
בנייה. הוועדה הממשלתית לשמירה על
קרקע חקלאית תסרב בכל תוקף להרשות
לעקור את הפרדס.
זמן קצר אחרי הרכישה, מכר הקבלן
אהרון רובינשטיין את חלקו לשיבון־
עובדים. מייד לאחר מכן, פתחה שיכין־
עובדים בנסיונות לשינוי יעוד הקרקע.

מדכו־קניות

אחד הנסיונות: נציג מיוחד של ה חברה
נשלח לשיחות עם מזכיר סיעת
המפד״ל בכנסת, יעקב אליאב, הציע לו
לארגן קבוצת צעירים דתיים שתבקש
הקמת שכונת וילות בשטח הנידון.
הרעיון שהסתתר מאחורי נסיון זה :
מישרד־הפנים הדתי יסכים, למען זוגות
צעירים דתיים, לשנות את יעוד הקרקע.
אליאב שהבחין במלכודת, לא נענה.
כאשר נראה היה כי כל המאמצים
עלו בתוהו, התערבה בפרשה יד הגורל :
לפני כמה ימים פרצה בשטח אש, שהשמידה
את הפרדס כולו.
עתה, לא תהיה עוד לוועדה לשמירה
על קרקע חקלאית כל סיבה למנוע
את הבנייה בשטח. האש ההורסת הביאה
לשיכון־עובדים רווח של 16 מיליון
ל״י לפחות (חצי מהכפלת ערך הקרקע).
האש ההרסנית, שגרמה לאובדן 400
דונם פרדס מניב, איפשרה את הפיכת
הקרקע מחקלאית לשטח בנייה, והקפיצה
את ערך הקרקע בין לילה פי-
שלוש — מ־ 16 מיליון ל־ 48 מיליון ל״י.
שיבון-עובדים, שהיא כיום הבעלים
על מחצית השטח, הרוויחה בבת־אחת
16 מיליון ל״י, וכל אחד משני השותפים
שלה — 8מיליון.

ענק צנונית ות״א
קבוצת משקיעים בראשות מוניה שפירא
ועוזי פגירסקי, המפעילה עתה את עיר-
המכוניות צפונית לתל־אביב, רכשה, ב שיתוף
משקיעים נוספים, שטח של 60
דונם ליד עיר המכוניות, עומדת להקים
עליו מרכז־קניות ענקי כדוגמת מרכזים
דומים בארה״ב.
השותפים הנוספים לעיסקה הם קיבוץ
פלמחים, קיבוץ גליל־ים, קואופרטיב המשאיות
שלב, ואיל־ההץ הצעיר דויד
בורוביץ, מבעלי חברת־התעופה כנף.
השטח שנרכש משתרע לאורך כביש החוף,
והמרכז יכלול, לפי התיכנון, מיבני־מכירות
ענקיים לבתי כל־בו, סניפי בנקים, מוטל,
מכבסה אוטומטית ועוד.
הרעיון שמאחורי התוכנית: תוף כמה
שנים ייפתח לתנועה הכביש המהיר תל-
אביב־חיפה לכל אורכו. כתוצאה מכך,
יהפוך כביש תל־אביב־נתניה הדו־מסלולי
הנוכחי לכביש פנימי בין תל־אביב לפרברי
המגורים שמצפונה. מרכז־הקניות יאפשר
לרבבות בעלי־הרכב החוזרים מעבודתם
בעיר לקנות במרוכז את כל הדרוש להם.

קבלן גולדשטיין
מה בוער?
המפוסמים הצנועים
תופעה שהיתה מצומצמת למדי בעבר,
אך התרחבה לממדי-ענק עם התרחבות
הפעילות הכלכלית בשנים האח רונות:
ריבוי פירסום מודעות מסוג
מסויים בשני העיתונים זעירי״התפוצה,
המודיע ואל־אנבע.
המודעות חן בעיקר הודעות..בדבר
שינויים בתוכניות בניין ערים ופירסום
מיכרזים פומביים שונים. מסתבר כי
דווקא התפוצה הזעירה של שני העיתונים
האלה — היא המהווה את כוח-
המשיכה שלהם למפרסמים המסויימים.
החוק קובע כי לפני שבית״מישפט
מאשר שינוי מצב מישפטי מסויים, יש
לפרסם הודעה ברבים על הכוונה לבצע
שינוי זה. הרעיון הטמון מאחורי החוק:
להביא את הנושא לידיעת הציבור,
שמא יימצאו בו מעוניינים לא ידועים
הרוצים להביע התנגדות.
לשם כך, קבע החוק כי כל הודעה
מסוג כזה יש לפרסם בשני עיתונים יומיים
ישראלים. החוק לא מציין כמובן
באיזה עיתונים.
גורמים רבים, המעוניינים בכך שה-
פירסום יגיע לידיעתו של ציבור קטן
בבל האפשר, מפרסמים את הודעותיהם
בשני העיתונים הפופולאריים, מבטיחים
בכך גם מילוי הוראות החוק׳ גם מניעת
המידע מציבור גדול ככל האפשר.

14 1

חברות שואליות-
ניו ענקי הכלכלה בעודם
השבועון האמריקאי רב״היוקרת ביזנס
וויק כלל לאחרונה שלוש חברות ישראליות
ברשימת חברות בינלאומיות
אשר תחרותו פוגעת בחברות אמריקאיות.
הרשימה
כוללת 500 חברות-ענק מארצות
השוק המשותף, יפן וקנדה. פרט
לשלושה גושים אלו, מציין השבועון רק
חברות של ארבע ארצות נוספות: אוסטרליה,
מקסיקו, דרום־אפריקה וישראל.
החברות הישראליות, שהן בבעלות
בינלאומית, הן מפעל הצמיגים אליאנס
(מחזור * 38.5מיליון דולר, רווח למניה
1.88 דולר) ,מפעלי־נייר חדרה
(מחזור 26.9מיליון דולר, רווח למניה
0.07 סנט) והחברה הימית להובלת פרי
(מחזור 57.1מיליון דולר, רווח למניה
3.4דולר).

* כל הנתונים לשנת .1972

במדינה

(המשך מעמוד )15
הגדיר אותה כ״כניעד. לציונות״ (העולם
הזה .)1871
אך השבוע באה התגובה המוסמכת.
יאסר עראפאת קיבל בביירות מישלחת
מטעם המיפלגה הקומוניסטית האיטלקית,
בשעה שמישלחת מקבילה מטעם אותה
מיפלגה ביקרה בישראל ונפגשה כאן עם
חברי המישלחת הישראלית שהשתתפה
בוועידת בולוניה, לדיון על המשך היוזמה.
בהודעת־הסיכום של הפגישה בביירות,
כלל עראפאת פסוק חשוב: הוא הביע בו
את ברכתו למיפלגה הקומוניסטית האיטל קית
על שפעלה, יחד עם מיפלגות איטל קיות
אחרות, למען ועידת־בולוניה.
בכך ניתנה, סופית, בירכת האירגון ל־שיחדור
פלסטין לוועידה, שהכריזה על
תמיכתה ב״זכות כל מדינות המרחב לקיום,
לעצמאות, לריבונות ולביטחון,״ ושהעלתה
על נס את כוחות־השלום בישראל.
היה זה צעד פוליטי בעל משמעות ממדרגה
ראשונה, על רקע השמועות הנפוצות
במצריים ובתתיסיה, כאילו מנסים.
מנהיגי־ערב לשכנע את האירגון להסכים
למשא־ומתן עם ישראל.

עלבון אישי

׳הוומן ׳שראו׳ מתחרה
עד השדיטה בחבוה

ועלבון לאומי
אכא אכן שלח פתק פרטי —
ואחר־כך נעלב
רטרדאקטיכית

אמריקנית

זה היה לפני חודש. אורי אבנרי דיבר
מעל הדוכן על ועידת בולוניה, תקף ב חריפות
את מסע־ההשמצות של אבא אבן
ואנשיו נגד הוועידה (העולם הזה .)1866
בין השאר הזכיר שמישרד־ההוץ לא שמע
כלל דו״ח על הוועידה.
אבן הקשיב, ואחרי הנאום שלח לאבנרי
פתק קטן, בו אמר שאינו מצוי בענייני
הוועידה מפני שהיה בחו״ל באותה עת,
אך הוא מוכן להיפגש עם אבנרי ולשמוע
ממנו דו״ח.
אולם כעבור כמה ימים, כאשר התקשר
אבנרי עם לישכת השר כדי לקבוע את
הפגישה, סירב אבן לקיימה, הפנה את
אבנרי לאחד הפקידים. אבנרי סירב ל המשיך
במגע.
כל זה לא פורסם על־ידי אבנרי, מפני
שהפתק של אבן אליו היה פרטי. אבל
השבוע הזכיר אבן עצמו את הפתק.
״כמה ביטויים עלי.״״ היה זה ב־עיקבזת
שאילתה של אבנרי, בו שאל מדוע
תקף מישרד־החוץ את הוועידה. אבן השיב
תשובה שיגרתית.
הוא הודה ש״כמה ממארגני הוועידה״
גילו ״מתינות״-לקראת הוועידה ובמהלכה,
אך זו ,,לא באה לידי גילוי בסיכומיה.״
חוץ מזה, הוסיף בנימה של ענבים חמוצים,
כל אחד יכול להיפגש עם ערבים,
ולכן הוועידה אינה מיוחדת.
ונוסף על הכל, הוועידה בכלל לא היתה
חשובה, ואיש אינו מייחס לה חשיבות. אבן
שכח שהוא עצמו חוזר ומדבר על הוועידה
הבלתי־חשובה בכל הזדמנות, ושמישרדו
ממשיך לנהל נגדה מסע־השמצה פרוע, בממדים
בינלאומיים.
בסוף תשובתו הזכיר אבן, לפתע, את
הפתק. היה זה בתשובה לשאלה אם מישרד
החוץ קיבל דו״ח מוסמך על הוועידה,
לפני שהשמיץ אותה בשצף־קצף. ענה אבן :

היהלומן הישראלי יוסף גולדפינגר, מ גדולי
היהלומנים בארץ, רכש לאחרונה
שליש ממניותיה של החברה האמריקאית
לעיבוד ומכירת יהלומים, לזאר קפלן.
גולדפינגר רכש את המניות באמצעות
חברת־נאמנות בשם קונסולידייסד אפריקן
סלקשן טרסט, תוך שהוא מתחרה עם
חברה אמריקאית אחרת המעוניינת בלזאר.
לאחרונה החלה קרן נאמנות אמריקאית
נודעת בשם פינניר פנד לרכוש גם היא
מניות של לזאר קפלן, בתקווה להשתלט
על החברה. הסיבה: הנטייה הגוברת ל אחרונה
בארה״ב להשקיע בתחומים חדשים,
כמו אמנות ויהלומים, תוך יציאה מ ההשקעות
השמרניות בזהב. פיוניר פנד
השקיעה עד היום בעיקר בזהב, אולם בגלל
עליית מחירי היהלומים בעולם החליטה
לתחום זה.

״,ו*ף קן

גם—ז—^ן1
להיכנס 50 ן ןר*

לזאר קפלן עוסקת בעיבוד יהלומים
עבור חנויות־יוקרה כמו טיפאניס. יש לה
ארבעה ספקים של יהלומי־גלם — חברת
דה־בירס הענקית, חברת־היהלומים הממשלתית
נשיונל דיאונד מינינג בסיארה־ליאונה,
והחברה של גולדפינגר — המח זיקה
גם בחלק ניכר ממניות נשיונל.

קונות..אי. או.0 .״ בחיסוד-היו־ו נאסר
הודעה שתעציב את 10 אלפי רוכשי תעודות הקרנות של אי.או.ס. בישראל :
ועדות ניירות-הערך של ארה״ב, קנדה ולוקסמבורג החליטו על חיסולן ופירוקו של
ארבע קרנות של קבוצת אי.או.ס ,.לאחר שהמאמצים לשקמן נכשלו.
הכוונה, בחיסול הקרנות, היא לנסות לשים יד על ניכסי הקרנות, בדי להחזיר
לבעלי המניות לפחות חלק מהשקעתם.
ראשי ועדות ניירות-הערך של שלוש המדינות נפגשו בלוקסמבורג. בעיקבות
ההחלטה כבר שמה לוקסמבורג את ידה על הקרן אי.אי.טי( .אינטרנשינול אינבסט־מנט
טרסט) ,שנכסיה נאמדים ב״ 215 מיליון דולר. ממשלת קוויבק שמה ידה על
פנד־אוף־דה־פנד וטרנסגלובל גרואט, הצליחה לתפוס נכסים ומזומנים בשווי 157
מיליון דולר.
בעקבות התביעות המשפטיות של ארה״ב נגד רוברט וסקו ורעיו, אסרה ממשלת
לוקסמבורג את מילטון מייזנר, יו״ר מועצת המנהלים של אי.או.ס. ועומדת להסגיר
אותו לארה״ב.
ממשלת ארה״ב מפעילה כרגע לחצים על ממשלת פורטו־ריקו כדי שזו תסגיר
לידיה את רוברט וסקו.
וסקו, שקנה את אי.או.ס. מברני קורנפלד, נמלט מארה״ב לאחר שהואשם כי
הוציא מהקרנות במירמה 224 מיליון דולר לכיסו הפרטי.
בחקירת פרשת ווטרגייט התגלה כי וסקו תרם לקרן הבחירות של ניקסון, שלא
כחוק, כרבע מיליון דולר — ומשום כך הופסקה החקירה נגדו.
עתה, הפעיל וסקו שיטות דומות בפורטו־ריקו, שכתוצאה מכך אינה נחפזת
להסגירו, .
המקוס היחידי בו מניחים עדיין המישטרה והיועץ־המישפטי לממשלה לראשי
הקרן להי,שאר חופשיים — היא ישראל.
למר\זז שבידי המישטרה יש הוכחות בי הקרן הבריחה לשווייץ ב־ 30 מיליון
דולר — )מסרבת המישטרה לפעול.
הסיבה, לדברי מקורות המקורבים לפרשה: החשש שיתגלה כי אנשי מפתח
באוצר קיבלו מניות של אי.או.ס. במחירים אפסיים, הרוויחו עליהן הון־תועפות —
ותמורת זאת התירו לאי.או.ס. לפעול בישראל ללא חשש.
האחראי לחקירת המישטרה בנושא זה הוא תת-ניצב שמואל רוט, העומד
בקרוב להתמנות לתפקיד בכיר בבנק לפיתוח התעשיה.
יו״ר מועצת המנהלים של הבנק הוא סגן שר״האוצר, צבי דינשטיין.

אכא אכן 5הצעתי לחבר־הכנסת
אורי אבנוי, בפתק ששלחתי לו להיפגש
אתי, כמקובל, ולדווח. לאחר שהשמיע
חבר־הכנסת כמה ביטויים עלי בכנסת,
היה ברור כי הנימוס והכבוד הלאומי והאישי
מחייבים אותי לוותר בשלב זה
על פגישה זו, והצעתי שייפגש עם סגן
המנהל הכללי, המופקד על ענייני המזרח
התיכון (משה ששון) ,על־מנת למסור לו
על הוועידה. חבר־הכנסת אבנרי לא נענה,
משוס־מה, להצעה זו, הקיימת ועומדת.
ההמשך היה כימעט היתולי:

היו״ר מרדכי זר: שאלה נוספת
לחבר־הכנסת אבנרי.
אירי אכנרי: כבוד השר, לאור העובדה
שאת הפתק הפרטי שהזכרת, שלחת
לי אחרי שכבר השמעתי את ה״ביטויים״
שאליהם התייחסת, האם אין סיבה אחרת
לנסיגתך מהצעתו לקבל ממני דיווח אישי
על הוועידה?
שר־החוץ אכא אכן: לאו דווקא.
אני מודה ומתוודה שבזמן השמעתם של
הדברים, לא הקשבתי להם בקפדנות. לאחר
שקראתי אותם, הנחתי שחבר־הכנסת אבנרי
יעדיף להיפגש עם מר ששון, שעליו לא
השמיע דעות כדעות שהביע עלי.

חזרה למשפחה

מין) בדרכו אל השיחרור מצה״ל, ביוס הראשון השבוע. עוד

באותו יום השתחרר אריק מהשירות הצבאי, תלה את מדיו על
קולב (למעלה משמאל) .בתמונה למעלה הוא נראה חוזר אל אשתו
לילי ושני בניו, עמרי וגלעד, מיד אחרי שנפרד מפיקודיו.

היום בו עזב אריק שרון את צה״ל,
היה מהיר, קצר ואלגנטי.
את השעות הקטנות של הלילה העביר
אריק בחיבור פקודת־היום שלו לפיקודיו
בפיקוד הדרום, לרגל העברת
הפיקוד לאלוף אחר. בדירה הצנועה בבית
החד־קומתי בשיכון ה׳ בבאר־שבע,
כשהוא מעשן את סיגרי הבאנה שהציתה
לו אשתו, שלף אריק מתון תיקיו
את פקודת־היום שכתב לפני שלוש וחצי
שנים, כאשר התמנה כאלוף הפי קוד
.״מיסמן מרשים,״ חשב ודאי לעצמו.

שחר יצא לתל־אביב. ויקטור, נהגו
הפרטי, העוזב את צה״ל יחד עמו,
גמא את הדרך במהירות אל לשכת ה־רמטכ׳׳ל.
שום טקסים. חיוכים חיצוניים.
ביטול רשמי של תעודת״המינוי
כאלוף פיקוד־הדרום, לחיצת־יד וחזרה
לבאר״שבע.
טקס צבאי קצר ברחבה שלפני לשכת
האלוף, במחנה מיפקדת פיקוד־הדרום.
משמר-כבוד מדגל את נשקו. אריק מקבל
את פני יורשו בתפקיד, האלוף שמו־אליק
(״גורודיש״) גונן. אחר-כך מסיבה
קצרה עם סגל הפיקוד. אריק, כטבעו
והרגלו׳ שופע חיוכים מצודדים, נעריים,
שהם אולי סוד קיסמו האישי. יש איזו
סתירה בין עליצותו המופגנת לקדרות
הנסוכה על פני צוות המפקדים שלו.
אלה עוד לא התאוששו מההלם בו הוכו
ביום הרביעי בשבוע שעבר, בעת שכינס
אותם אריק במפתיע במסיבת גן
בחצר ביתו. הם ידעו כי אריק עומד
לנטוש את הפיקוד בעוד מיספר חודשים,
כאשר ימלאו ארבע שנים לשי רותו
בתפקיד. אבל הפרישה הפתאומית

אויקשווןה יה
שבמשך 15 שנים היה

ל א העביר״יאת^פיק^ד י הד״

רום ליורשו, חזר אריק לביתו, וללא חופשת שיחדור המקובלת
(המשך מעמוד )12
שנעשתה במעמד זה בצורה דרמתית, בתוספת
ההכרזה כי ״אני עוזב את צה״ל
בניגוד לרצוני,״ השאירו אותם הלומי
רעם למשך שעות רבות, כמו את כל אז
לגבי
המשתחררים מצה״ל, הפך קאזרח. הוא הסיר את המדים,
לבש בגדים ספורטיביים קלים, נעל סנדלים במקום נעלי הצנחנים
הצבאיות, וטילפן לאמו כדי לבשר לה את שיחרורו.

מר־הכבוד, ואריק שרון עוזב את פיקוד
הדרום בפעם האחרונה כאלוף־הפיקוד,
בפעם האחרונה במדים.
אחר־כך, כשהגיע לביתו, התנהל מיב־צע
השיחרור במהירות הבזק. קצין בדרגת
רב־סרן הגיע לדירה עם מיסמכיו הצבאיים
של אריק. הוא מסר לו חוברת
של מדריך חובות וזכויות לחייל המשתחרר
מנוקדת, החתים אותו על הצהרת בי־טחון־שדה,
לפיה מתחייב אריק לשמור
סודות צבאיים ומסר לו את פינקס־ד,מילואים
שלו, לפיו התברר שכושרו הצבאי
של אריק בגיל ,45 הוא כושר ,97 הגבוה
ביותר, ממש כמו ביום בו התגייס לצד,״ל.
״יופי!״ צהלה לילי שרון ,״עכשיו גם
לי יש בעל במילואים !״
כמה דקות אחר־כך החזיר נהגו את
מכוניתו הצבאית למוסך הפיקוד. קצין
גימלאות הגיע לביתו כדי להסדיר את
תשלומי הגימלה החודשית (כ־ 1300ל״י
לחודש) ואת מענק הפרישה משירות, בתום
27 שנים ו* 11 חודשים של שירות
צבאי.
רק אז יכול היה אריק להסיר את מדיו.
הוא תלה את מדי האלוף על הקולב, לבש
מכנסיים בהירים וחולצה תכלת דקה,
נעל סנדלים ונשם אוויר מלוא ריאותיו:
״עכשיו אפשר להתמסר לחווה — להא־כיל
טלאים, לטפל בסורגום, בכותנה, ל־ ,ר
הכין את השטח לזריעת החיטה. אלה הח־5^ .
לטות לא פחות חשובות מאשר אלה של
אלוף פיקוד.״
אבל לפני שיכול היה אריק להש־ ^
ליך את הכל מאחוריו ולצאת אל
ההווה החקלאית שלו׳ אותיי חכר לפני^&ט

רחי המדינה.
אריק העביר את הפיקוד לגורודיש בהשקת
כוסית ובחיוכים. בדברי הפרידה
שלו הוא נכשל בלשונו, משמיע הצהרה
בעלת גוון פוליטי. בין המשימות שניצבו

נשיקה רועיה

כשהם מחזיקים בידיהם את כוסיות המשקה שהורמו
לרגל פרישתו של אריק מצה״ל, מתנשקים אריק
ולילי לעיני קציני הפיקוד במסיבת הפרידה. תקופת המתח וההמתנה הסתיימה עבורס.

פינקס המילואים

קצין מדור השיחרוריס של צה״ל מוסר לא־ריק
שרון בביתו את פנקס המילואים שלו,
אחרי 27 שנות שירות רצופות הופך החייל המקצועי הנודע במדינה לאיש מילואים.

בפני פיקוד הדרום בתקופה בה פקד
עליו, הוא מונה גם את המשימה של
״הרחבת שטחי המולדת״ .ספק אם הממשלה
יודעת על משימה כזו שהוטלה על
הפיקוד. אבל ברגעים כאלה אין מקפידים.
כשתם הטקס הרשמי מתפרק המתח.
אריק ממהר אל לילי אשתו, ושני בניו,
הניצבים בפינת החדר נרגשים יותר ממנו
.״אני לא יודע אם המטה הכללי
מאבד את האלוף הכי יפה בצה״ל,״ הוא
מכריז ,״אבל בטוח שהוא מאבד את האשד,
הכי יפה !״ גורודיש קורא לעברו :
״זה לא הכרחי שהמטה הכללי יאבד אותה!״
אריק לא נשאר חייב ״דיברת קודם,״
הוא מזכיר לשמואליק ,״על צליחת
התעלה וכיבוש שטחי האוייב — אז אני
מציע שתסתפק בזה.״
עוד טקס קצר אחד של סקירת מיש*

שנה, היו עוד כמה טלפונים.
ראשון טילפן אליו מי שהציג את עצמו
ככתב הג׳רוזלם פוסט .״שמעתי שאתה
עומד להשתחרר מצה״ל, מה יש לך לספר
על כך?״ שאל. אריק לא ידע איך
לעכל את השאלה המוזרה, עד שהבחין
לפתע בזהות הקול. זאת היתר, מתיחה
פרטית של עזר וייצמן. אחר־כך הגיע
טלפון משאול בן־שמחון, איש רפ״י מ אשדוד
.״מה זה?״ משתומם אריק ,״אתה
פועל נגד הגרוזינים באשדוד? האם
אתה יודע בכלל שאני ממוצא קאווקזי?
הצרה היא רק שאף פעם לא השתמשתי
בעובדה זו.״
הבית מוצף בזרי פרחים. שליחים מיוחדים
של הדואר מביאים מברקים בהולים.
רובם ככולם בנוסח :״תודה עבור
ההזדמנות לשרת תחת פיקודך.״ וכשלב־

האלוף היחיד בצה״ו
חבר רשום של מפא״,
סוף נרגע הכל ובני הבית נשארים לבדם׳
עושה אריק את שיחת הטלפון הראשונה
שלו כאזרח ביוזמתו. הוא מטלפן
אל המשק של אימו בכפר מל״ל. האם, מראשי
מרד המושבים בשעתו, אשה תוססת
ופעילה שהורישה את תכונותיה המרדניות
לבנה .״שלום לך,״ הוא אומר
בחיוך שובב ,״השתחררתי. עכשיו אפשר
להתמסר למשק ...אני רוצה שתבואי ותראי
את הכותנה ...הלוא את המבקרת
החריפה ביותר שלי, יותר מהמדריכים
של מישרד־החקלאות...״
ואז, נינוח ורגוע, יצא אריק שרון,
אלוף (מיל ).עם אשתו ושני בניו אל החווה
החקלאית *שלו, המשתרעת כ* 40 קי-

הניח החוש

מעל גבעה המשקיפה על כל שטח
אחוזתם, סוקרים אריק ולילי שרון
את שטחי הכותנה: החיטה והסורגום של חוותם המשתרעת על

סומבררו

אריק

לילי שרון מנסה בעליצות
להתאים לאוסנת
בוקריס, כולל סומבררו.

לומטר צפונית לבאר־שבע, ליד קיבוץ
דורות.
כל זה — שאיפיין את יומו האחרון
של אריק שרון בצה״ל — עמד בניגוד משווע
לטריקת הדלת הרעשנית שטרק אריק
ארבעה ימים קודם לכן, כאשר הודיע במפתיע
כי הוא נאלץ לעזוב את צה״ל
בניגוד לרצונו — הצהרה שחוללה סערת
רוחות והולידה גלים של ניחושים.
ייתכן שאריק לא שיער כלל את עוצמת
התגובה על שתי מילים אלה, שבישרו
את פרישתו. אבל זה היה אופייני
לאיש שייפרד בדרך בלתי שיגרתית מ־צה״ל.
אילו היה משתחרר מהשירות הצבאי
בצורה אחרת, אמרו עליו ידידיו,
אז צריך היה לחשוב שמשהו קרה ל־אריק.
סיפור
פרידתו של אריק — שהפך לסמל
החייל המיקצועי בישראל — מ־צה״ל,
לא החל בשבוע שעבר. למעשה
נעוצים שורשיו ארבע שנים קודם לכן,
כאשר ההתרחשויות דמו דמיון מפתיע
למה שהתחולל בשבועות האחרונים.
אריק היה אז ראש מחלקת ההדרכה
במטכ״ל. הימים היו ימי מלחמת ההתשה
ובחוגים שונים במדינה התנהל ויכוח
חריף ולוהט על דרך ניהול המלחמה. ל־אריק
היו השגות רבות לגבי תפישותיו
של הרמטכ״ל דאז, רב־אלוף חיים בר־לב.
במיוחד היתד. לו דיעה אחרת לגבי
צורת ההחזקה של קו תעלת־סואץ.הוא
התנגד למה שכונה אז ״קו בר־לב״ .התנגדותו
היתד. מלווה בהתפרצויות ובוויכוחים
קולניים, כשהוא מנסה לשכנע את
חבריו בצידקת התיאוריות הצבאיותשלו.
באחד הימים הוא הופתע כאשר פנו
אליו מהצבא ושאלו אותו, ללא הקדמות,
מתי הוא מתכוון לצאת לחופשת
שיחרור. לאריק לא היו אז כל כוונות
להשתחרר מצד,״ל. כשתמה על השאלה
הסתבר לו כי לא חידש את חתימתו על
חוזה שירות הקבע בצה״ל — עובדה ש נוצלה
כדי להציע לו, ברמז דק כפיל,
את התפטרותו. אלא שאריק, שאהב תמיד

את השירות הצבאי וראה בו דרך חיים,
לא מיהר לקבל את ההצעה. הוא החליט
להילחם על המשך שירותו הצבאי. כמו
בשדה המערכה, הוא עשה זאת בשיטות
בלתי קונבנציונאליות.
מאחר שהימים היו ימי ערב הבחירות
של שנת ,1969 עשה אריק מה שנקרא
״תרגיל״ .בלשון צבאית ניתן היה לכנות
את צורת פעולתו ״נסיון לבלבל את האדיב.״
לפתע החלו להופיע בעיתונות
רמזים כאילו הקצין הבכיר ואיש המל חמות
הנודע העומד להשתחרר משירותו
בצה״ל, מתכוון להופיע ברשימת גח״ל
לבחירות. הרמזים עשו את שלהם בחלונות
הגבוהים.
אריק לא חלם אז אפילו להצטרף ל־גח״ל.
לא רק שלא היו לו אז כוונות
לצאת לחיים הפוליטיים, אלא שלא היה

שטח של כארבעת אלפים דונם, ליד קיבוץ דורות, צפונית ל־ 1
באר־שבע. החץ מצביע על מגדל המגורים של החווה, שם עומד
הזוג להקים את ביתו החדש, ולהתגורר באיזור שומם ומבודד.

לו כל קשר רעיוני או אחר עם גח״ל. עוד
יותר מזאת. עובדה בלתי ידועה ושטרם
פורסמה עד כה, העשויה להכות רבים בהלם,
היא העובדה שאריק שרון הוא האלוף
היחיד בצה״ל שבמשך שנים היה
חבר מוצהר ורשום של מפא״י בסניף
מפא״י בכפר מל״ל, ושמיסי החבר שלו
שולמו בזמן.

התנג שויות
עם דיין
^ ריק נקרא אז לגולדה. נעשו מא-
מצים לפייסו. כאשר התפנה אז תפקיד
אלוף פיקוד הדרום, עם פרישתו של
האלוף ישעיהו גביש, הסכים אריק לקבל

את המינוי לתפקיד זה ולהאריך את שירותו
בצה״ל.
אלא שמאז אותה תקופה נקבעו שתי
עובדות בדעת־הקהל, האחת היתד, שמשה
דיין אינו רוצה את אריק בתוך צה״ל
והשניה שאריק הוא איש הימין, הנוטה
לגח״ל.
סיפור יחסיו של אריק שרון עם משה
דיין הוא סיפור בפני עצמו, שתגיע ה שעה
לספרו בבוא היום. למרות שבכמה
תפיסות צבאיות ופוליטיות, מזדהים השניים
בהשקפותיהם, לא היה אריק מעולם
מנאמניו של משה דיין. מערכת היחסים
בין השניים, שיחד עיצבו יותר מכל
אדם אחר את אופיו ומהותו של צה״ל
כצבא לוחם, היא מערכת מסובכת ומורכבת
מאוד. משמשים בה בעירבוביה הערצה
הדדית ואיבה. כשם שדיין היה ממבקריו
החריפים ביותר של אריק (ביומן
סיני שלו, אחרי מיבצע קדש, ביקר דיין
בצורה קטלנית את הקרב שניהל אריק
שרון עם צנחניו במיתלה) כך היה אריק
ממבקריו הקיצוניים של דיין (פעם, אחרי
מלחמת ששת־הימים העיר בהוג מצומ־
(המשך בעמוד )22

..חזרה לאדמה!־

כך מגדיר אריק שרון
את חזרתו לעבודה חק־לאית
במסגרת החווה הענקית שחכר בדרום .״תמיד הייתי אי־

סביב מדורה מפלסטיק, בווילה של 1
כאלה נערכים במקומות נידחים ואקזוטיים,
כמו על פיסגת כוכב־הרוח, בחוותו של
מאיר הר־ציון המשקיפה אל עמק הירדן.
פעם היו המשתתפים נוהרים למיפגשים
אלה מכל קצות הארץ, מיחידות מרוחקות
של צד,״ל ומנקודות ישוב על הגבול. פעם
היו ערבים כאלה חולפים בשירה אינסופית
אל מול המדורה, בסיפורי צ׳יזבטים עלילות
ומעשיות, תוך שפע של מתיחות ומהתלות
שימושיות.
הפעם לא נותר זכר מכל זה.
את העילה למיפגש נתנו נשואיו של
יצחק ג׳יבלי, איש יחידת הקומנדו 101
לשעבר, ואחר־כך מלוחמי הצנחנים. ג׳יבלי
— שהיה בדרגת סמל כאשר נפל פצוע
בשבי הירדנים, בשלב הנסיגה מפעולת
עזון, אחת מפעולות התגמול בשנות ה חמישים
— הוא כיום נהג באגד. אבל כמה

חונה משוחזרת

מתחת לו
נשואיהם.
חבריהם טקס נשואים היתולי. הקריאו כתובה
באמצע, בין החתן והכלה, ניצבת עם נר ב

הגיבו

גיבורי השגחה

יצחק ג׳יבלי, ועידית לוין סוקרים את מאות
האורחים שבאו לחגיגה שנערכה לרגל ושואיוזס
על שטח של ארבעה דונאם דשא, בווילה של דליה וד״ר אלק לרנר בסביון.
׳ 1 1 1 1הוא שמה של היפהפיה
י 2 111 שהופיעה למסיבה בחברת
איש העסקים הצעיר דני חסידוף. לזהיבת
ולצעירות נוספות משנתונה שהזדמנו למסיבה,
לא אמרו רוב השמות שום דבר.

״7ל 1ל ו 141 ¥11 דליה פן־לרנר, שחקנית קולנוע לשעבר שהופיעה במידי
111 11ש רה הטלוויזיונית ההגדה לבית פורסייט, נישאה לאיש
העסקים הבריטי הד״ר אלק לרנר והעלתה אותו לארץ, היא שהעמידה את ביתה בסביון
לחגיגת הזוג ג׳יבלי. לידה (בתמונה) נראה מרדכי (״מנטש״) צרפתי, שאירגן את הכיבוד.

מידידיו הטובים וחבריו מאותם ד.ימיפ,
נמצאים כיום בעמדות מפתח במשק הישראלי.
זו היתד, אולי הסיבה שהחבורה
העליזה, שנהרה ביום השישי האחרון בשיירה
ארוכה לווילה המקסימה של דליה
והד״ר אלק לרנר בסביון, דמתה יותר ׳•
חבורה של אילי־הון וכספים, מאשר ל חבורת
לוחמים. אפשר היה למצוא בהם
כמה מיליונרים בקנה־מידה בינלאומי, כמו
משולם ריקלים או סם זקס. אפשר היה
לפגוש שם את ג׳יבלי הגדול, הלוא הוא
בנימין ג׳יבלי כיום מנכ״ל שמן ומנהל
מכון־הייצוא, או את מאיר עמית, מנכ״ל
כור כיום. היו שם קצינים בכירים לשעבר
בצה״ל, המתחרים כיום זה בזה בעשיית
כספים במשק הפרטי, שביניהם הרגיש
ודאי שד המיסחר־וד,תעשיה חיים בר־לב
כמו בבית, אצל התעשיינים.
ומלבדם היו גם סתם חברים, ידידים
בנפש, שכירים במשק הציבורי או בשירות
המדינה, שרק העבר המשותף מגשר על

הפער החברתי והכלכלי בינם לבין חבריהם
״שהלך להם״.
דליה פן ובעלה, הד״ר אלק לרנד, ד,ע-
מידו את הוילה שלהם לצרכי המיפגש.
למרות פשטותו המופגנת, זהו אחד הבתים
האקסלוסיביים ביותר בישראל. על שטח
הניתן בדרך כלל להיאחזות נח״ל שלימה,
ניצב בית לבן מרשים, פרי תיכנונו של
האדריכל אמנון אלכסנדרוני, טובל כולו

ף* מר כימים הטרגיים שלהם בצד,״ל,
^ סימנו אבוקות־אש בצידי הדרכים את
הדרך אל מקום המיפגש. כמו בימים הטובים׳
לא היה אפילו אחד שהחמיץ אותו.
קצינים מדרגת אלוף ומטה (כולל רב־אלוף
מיל. אחד) וחברים לנשק, באו להשתתף
בשימחתו של סמל (מיל ).יצחק ג׳יבלי.
וכמו באותם הימים, לא היה שום ערך
לדרגות. הפגישה היתד, פגישת רעים,
מיפגשם של בני דור פעולות התגמול.
אבל המקום והצורה בד, נערך המיפגש,
סימלו את הדרך אותה עברה מדינת ישראל
ב־ 20 השנים האחרונות. פעם היו מיפגשים

ש2י ג״ ב ר

ג׳יבלי
הגדול
(בנימין) וג׳יבלי הקטן (יצחק) זה ליד
זה. שניהם שירתו בצה״ל בשנות החמישים.
הראשון כראש אמ״ן והשני כסמל
ביחידת הקומנדו וסו, שנפל בשבי הפעולה
מעבר לגבול.
ירדנים בעת

עמית מול החוק

חון וכיום מנכ״ל כור, נאלץ לגיים את כל כו

יליוורים, לעונה מסיבת לוחמי התגמול־הפעם
ישבו מסביב למדורה. אבל
הפעם היתה זו מדורה מפלסטיק, ש־מתחתה
דלקה מנורה. אדומה. מסביבה
פוזרו מזרוני גומאויר רכים, ומושבים
לאלה ששכחו כבר איך יושבים
ישיבה מזרחית. כשניסו להחיות את העבר
בסיוע שירה בציבור או נגינת האקורדיון
של דן בירון, זה נראה כמו
תוכנית אמנותית מעולם אחר.
מה שלא הלד לאיבוד בתוך כל זה,
היה חוש ההומור. שני סרטי קולנוע שהוקרנו
לצופים, שהופקו, בויימו ושוחקו
בידי חבריו של ג׳יבלי לשרות הביטחוני,
ראויים היו לפרס ראשון בכל פסטיבל של
סרטים קומיים. שיחזור חופתם של ג׳יבלי
הקטן ורעייתו, עידית לוין, עורר גל של
צהלה. וכאשר חיקה החקיין דני ליטני
ברכות מאולתרות של מנהיגי האומה לזוג
הטרי, וכל המחיצות נפלו בצחוק פרוע
משותף, נדמה היה לרבים כי הם רואים
שוב את נעוריהם האבודים של הגיבורים
העייפים, שהתעייפו מלעשות כסף יותר
מאשר מהמילחמות.

ה מאולתרת ׳ניצבים החתן והכלה לשיחזור טקס
:עוד שהטקס המקורי נערך ברבנות, ערכו להם
וחיקה ואיחלו להס להתחתן עוד הרבה פעמים.
; יעל זאבי, אשתו של אלוף פיקוד המרכז.

דליה פן היסה, שאירחה ברוחב לב את
ההיסטוריה החייה, הזהירה מראש את כל
שכניה בסביון, שיתמנו לליל שימורים,
ולא יבהלו מהקולות שיהדהדו בלילה זה
ממדשאות ביתה. אבל מישהו מהשכנים
לא זכר בדיוק מיהו יצחק ג׳יבלי, זה ש לכבודו
נערכה כל המהומה. בשעות הקטנות
של הלילה הזעיק את המישטרה,

רי עייפי

| וגינות פרחים, כשמאחוריו משתרעת מדשאה
ת על פני ארבעה דונם, כשבצידה מבהיקה בריכת
־ .פרטית. שם, על כרי הדשא בצידם הוקמו מזנו־עמד
צבא של מלצרים ומכיני סטייקים לרשותם
האורחים. עדימות ענק של פירות או בר שכלל
|ר מכל סוגי המשקאות החריפים בעולם, הוגשו

ך כאשר ניסו להלביש לתוך כל זה את אווירת
ון הימים שחלפו, זה לא כל כך הלך ביחד. גם

קומזיץ מזרונים

״מסביב למדורה״ נוסח .1973 לנוחיות האורחים
שהוזמנו לשיר מסביב למדורה מלאכותית, הועמדו
כיסאות נוחים, או מזרוני גומי רכים שנועדו לשמור על כרי הדשא המטופחים בווילה.

שהגיעה למקום מזויינת ובכוחות מתוגברים.
מזלם
של השוטרים הוא שהגיבורים היו
באמת עייפים. בימים הטובים שלהם, לפני
20 שנה, הם היו ודאי מענישים את
השוטרים על העזתם ומאלצים אותם לבלות
את הלילה כשהם כבולים באיזה ואדי
שומם. הפעם הם נכנעו לשוטרים והבטיחו
לשוב ולשמור על השקט.

שיח לוחמים

חגיגת הנשואין של יצחק ג׳יבלי הפגישה מכרים ותיקים
שלא ראו זה את זה שנים. כך למשל, נראו בה שני
החדרתים אבשה ודני זיידל (למעלה) בחברת זמרת הצ׳יזבטרון רבקל׳ה מדניק. ואילו
השר חייס בר־לב (למטה מימין) שוחח עם מאיר הר־ציון (למטה משמאל).

מאיר עמית, לשע־וסד־למודיעין־וביט־
השיכנוע
שלו כדי

לשכנע שוטרים שהגיעו למסיבר בחילת הלרנרים לא להפסיקה בעיצומה.
השוטרים הגיעו למקום אחרי שהוזעקו על־ידי שכנים שהתלוננו
על הרעש הרב אשר הקימו אורחי המסיבה העליזים.

פר ש ת אריק
(המשך מעמוד )19
סרט• אזסק בטנז נוציגים :

1א 1ב| ב1־־י 1ת

(סלומנניקו)

בסרט המוראל* בצגע״ס

7ן ודבז הכח והכסף -
הכבוד יבוא בעצמו.
ספיקים; אב* 9רבו*1*1( 1
•וס* אביעוד
בימוי וצילום: יחי אד נ א מן
בהשתתפות:
גבי אל דו ך
גו ג א פר•
•הודה פו ק ס
מי־ צד ס
•א*ר רובין
ו!1וו! 1נ ה דו א ר
עוגני ה 1!1מ ח9נ•
סס״קבמעל:

יורם בן •1111

גמסיקד;.

אילן מוביח
תנזו׳ ט:

ראובן בר ימם
אני נדיב•

סאו־ס:

חיינו אלגרג ט׳
מ 1ב 1ו ת:
וטל מי ה סו ס ה חוצל׳ד.

החל ממוצ״ש 21.7הצגת בכורה עולמית כ־ 8בתי־קולנוע כעת ובעונה אחת
״אופיר״

ירושלים

אורה״
חיפה

הזמנות והנחות כטלות

״אורדע״

״אורן״

״אסתר

״ארמון״

רמת״גן

באר־שבע

נתניה

חולון

״דגיו״
אשדוד

מבירת כרטיסים ככל המשרדים.

קוסמטיקהלנעל?

*אפשרי בהחלט !
עם התכשירים המקוריים תוצרת אנגליה לצביטה,צחצוח.
הדוש ונקוי נעלי עור וזמש. ואבזרי שמירה לנעל

צם, כי אילו היתד, בבה אידלסון שר־זד
ביטחון •במלחמה זו, היתה המילחמד, מסתיימת
בדיוק באותה צורה ובאותן תוצאות).
אריק
,״עושה הצרות״ המקצועי, לא
היה נוח לדיין כשהוא משרת בצה״ל.
יתר על כן. היו אף כמה אנשים שטענו
כי יותר משדיין מעוניין להוציא את
אריק מצה״ל, הו_א שואף להכניסו לחיים
הפוליטיים, ואין זה משנה לאיזו מיסגרת
מיפלגתית. לאן שלא יילך, עשויה פעילות
פוליטית של אריק שרון, שביסודו
הוא איש ארץ־ישראל השלימה, לשרת
את דיין.
אלא שלפני ארבע שנים ניצח אריק
במאבק הסמוי. הוא נשאר בצבא, קיבל
לידיו את הגדול והחשוב שבפיקודים,
כשהוא מתכוון להמשיך בשירות צבאי ולהגיע
אל צמרת סולם הפיקוד.
צריך אדם להיות בעל תכונות צבריות
בסיסיות, כמו כנות ,״דוגריות״ ,תמימות
ועקשנות — מסוג התכונות שנחון בהם
אריק, כדי להאמין שבמערכת הקיימת
הוא יוכל להגיע לאן שהוא שואף בזכות
תכונותיו וכישוריו בלבד. מאז בלט על
המפה הצבאית של ישראל, כקצין צעיר
בתחילת שנות החמישים, היתד, דמותו
של אריק דמות שנויה במחלוקת, בעלת
מעלות וחולשות משלה. כשם שיש לו
חלק מכריע בעיצוב תורות הלחימה של
צה״ל, כך היתד, לו השפעה רבה גם על
אספקטים מסויימים של מוסר המלחמה, ב־צר,״ל.
אך איש אינו חולק על כך ששנים
רבות אחרי ששמותיהם של כמה רמט״ב־לים
בצר,״ל יישכחו, עדיין ייזכר שמו של
אריק כאחד מבוני צה״ל, ולא רק בזכות
דרגתו. אלא שנתונים כאלה אינם מספיקים.

קרה, שרק אחרי שלוש שנות שירות
בפיקוד־הדרום, במהלכם היו לאריק
הרבה התנגשויות נוספות עם שר־הביט־חון,
שהגיעו לשיאן אחרי הוצאת רצועת
עזה מתחום האחריות של הפיקוד והעב רתה
לפיקוד־המרכז, הסתבר לאריק ש קיימת
שוב נטייה שהוא יסיים את שירותו
הצבאי נמסר לו כי עליו להשתחרר
מצה״ל בראשון לינואר .1974

פ סיל ה
בקו הזינוק
ך* שנים כהם כיהן כאלוף פיקוד-ה־
^ דרום, רשם אריק לזכותו כמה היש גים
צבאיים מרשימים. הגדול שבהם,
ללא ספק, הוא חיסול הטירור ברצועת
עזה. לצידם היו גם כשלונות צורמים,
כמו פינוי הבדואים מפיתחת רפיח.
אך לא מאזנו האישי בתפקיד הוא ש קבע
והכריע. היתד, זו בעיקר אישיותו
המיוחדת במינה והעובדה כי אינו עושה
דברה של מיפלגת השילטון. הסתבר לאריק
שכאשר ייתמו ארבע שנות כהונתו כאלוף
הפיקוד, הוא ייאלץ לראות בכך את סוף
הקאריירה הצבאית שלו.
בעיקבות כמה פירסומים בשבוע האח רון
נוצר הרושם המסולף כאילו תבע
אריק את תפקיד הרמטכ״ל לעצמו, כאשר
תסתיים כהונתו של הרמטכ״ל הנוכחי.
זוהי שטות מוחלטת. כל מה שאריק
רצה זה לקבל סיכוי שווה להתמודדות על
התפקיד, כאשר תגיע השעה לכך, עם
קצינים בכירים אחרים בצה״ל המועמדים
לו. אבל כדי שיוכל להתמודד מעמדה
שווה הוא ביקש להאריך לו את המינוי
כאלוף פיקוד הדרום בשנת כהונה נוספת.
שום הבטחה ושום התחייבות — רק
עוד שנה אחת בתפקיד.
הרמטכ״ל סרב להיענות לבקשתו. שר־הביטחון
משה דייו סרב להתערב בשיקולי
הרמטכ״ל, וכך כאילו הסכים עמו בעקיפין.
מה שקרה כאן הוא שהרמטכ״ל הנוכחי,
ע״י אילוצו של אריק להשתחרר, הוציאו
מתוך המירוץ האפשרי לתפקיד הבכיר ב־צה״ל.
זו היתר, פסילה של רץ בקו הזינוק,
למרות שהרץ סבור שיש לו סיכויים סבירים
לנצח בתחרות בבוא העת.
עד הרגע האחרון ניסר, אריק למנוע
את פרישתו. הוא ניסה להסביר ולשכנע,
אך לא הגיע לדרג גבוה יותר משר־ד,בי טחון.
כאשר היד, ברור כי כלו כל חקי־צין,
ואין כל סיכוי שיעתרו לבקשתו, הח ליט
לפרוש בטריקת דלת. ידידיו ניסו
למנוע ממנו צורת פרישה רעשנית כזו,
אבל אריק לא שהה לעצותיהם. ייתכן ש אריק
לא היה פורש מצה״ל במהירות
ובקלות לוליא רצה להכין לעצמו, תוך
צפיית העתיד, עמדת זינוק אלטרנטיביות,

עוי 711ן ו הפ צ ה: טל 624865 .ת״א

העולם הזה 1872

הן במישור הכלכלי והן במישור הפוליטי.
בניגוד לקצינים בכירים אחרים בצה״ל,
הפורשים משירות מבלי להבטיח את עתי דם,
תלויים אחר־כך בחסדי מנגנונים ו עסקנים,
הבטיח אריק את העורף הכל כלי
שלו בעוד מועד, כדי שלא יזדקק
לחסדם של אחרים.
היה זה לפני כשנה כשהחליט להגשים
חלום ישן שלו ושל לילי אשתו, ולרכוש
לעצמו משק חקלאי. אחרי שקיבל את
רשות הרמטכ״ל לכך — רכישת משק חק לאי
אינה נחשבת בהתעסקות נוספת —
החל לחפש אחרי משק מתאים. במהלך
חיפושיו, כאשר הזדמן למינהל־מקרקעי־ישראל,
נודע לו על אפשרות קוסמת ב יותר.
באותה
תקופה הוצעה למכירה חוות
מרעית, ליד דורות.
בתחילת שנות החמישים הוחכר השטח,
שנלקח מקיבוץ דורות, למשקיע אוסטרלי,
שניסה לגדל במקום כבשים אוסטרליות־למאכל.
הניסוי לא הצליח, והחווה הפכה
להווה חקלאית רגילה, מבוססת על שלחין
ועדרי צאן. במרוצת השנים נפטרו בעלי
החווה ויורשיהם העמידו אותה למכירה.
דורות, הקיבוץ השכן, סרב לרכוש את
הקרקע. קיבוצים רגילים לקבל קרקע חינם
ולא לשלם עבורה. לאריק נראתה ההצעה
קוסמת, אלא שהמחיר שנדרש עבור חכירת

להתגורר בבדידות מזהירה .״מה לעשות,״
התוודה ,״אני אוהב את המרחבים האלה !״
בשנה האחרונה היתה לילי, אשתו, מופקדת
על ניהול החווה. כשהיה אריק רוצה
להתמסר לעבודת המשק, הוא לא עשה זאת
על חשבון הצבא. היה משכים קום בארבע
בבוקר, עובד בחווה עד שעה שבע׳ לפני
שהיה יוצא ללשכתו הצבאית. לפני שבועות
מספר נטל חופשה בת שבועיים אותה בילה
בחווה כשהוא רכוב על קומביין, שם, מול
השיבלים הנקצרות מתחת להבי הקומביין,
גמלה בו ההחלטה הסופית על הפרישה.
״את משבר העזיבה עברתי אז ״,סיפר
לא מכבר לידיד .״מה שחרה לי זה חוסר
האונים לעשות משהו ולא עצם הענין. היה
ברור לי ומובן שהרמטכ״ל הוא הפוסק
האחרון. אבל חרה לי שמשהו מתקרב אלי
ואני משולל כל יכולת לעשות משהו נגדו.
העובדה שמישהו במצבי עומד ואין לו
אפשרות לעשות כלום — זה מה שנראה
בעיני פגום.״

יותר פועל
ממ שה דיין
ף* החלטה דפנות גם לפעילות פולי )
1טית, נראתה לאריק טבעית ביותר.

מול העדר

אריק ולילי שרון ניצבים על גבעה חשופה בשטח החווה
שרכשו בדרום, כשהם מתבוננים בהנאה בעדר הכבשים שלהס.
כל כבשה בעדר ממוספרת, ובמרוצת השנה האחרונה למדו שניהם לזהות כל כבשה.
ההווה — כ־ 2מיליון ל״י נראה מעבר לתחום
השגתו.

זאב בודד
במרחבי הנגב
ך * יו אלה מספר ידידים שהתגייסו לעז !
) רתו של אריק. בארץ לא היה כל סיכוי
להשיג הלוואה בסכום הנדרש. הידידים ש באו
לעזרתו היו מחו״ל. האחד מהם היה סם
זקס, בעליו של בנק אמריקאי בשיקאגו,
שהקים סניף גם בישראל. הוא איפשר
לאריק להשיג הלוואה, בתנאים בנקאיים
מקובלים, בריבית רגילה, לטווח של 20
שנה. עבור בנק אמריקאי זוהי פעולה
שיגרתית. את הסכום הנותר לרכישת החווה
ושיקומה השיג אריק, שוב בהלוואה ברי בית,
מהמיליונר האמריקאי, הישראלי ב עבר,
משולם ריקלים.
כאשר רכש את החווה נסגר אחד ה מעגלים
בחייו של אריק. לפני כ־ 28 שנה,
כשהיה נער בן , 17 נשלח לקורס מ״כים
של ההגנה בתום לימודיו בגמנסיה גאולה
בתל־אביב, הוא יצא לקיבוץ רוחמה, שליד
דורות, שם נערך הקורס. הגבעות עליהן
הסתער במהלך הקורס, היו בדיוק בשטח
הנכלל עתה בתחומי החווה שרכש. מזה
שנה שהוא מגדל כאן גידולי שלחין וצאן,
בעזרת מספר פועלים ערבים, עמם הוא
נמצא ביחסי ידידות בלתי מקובלים בין
מעביד לעובדים. כאן מתעתד מי שהיה
כל ימיו זאב בודד לבנות את ביתו ו העול
ם הזה 1872

כמי שהתעסק כל חייו בנושאים פוליטיים
מובהקים בשירותו הצבאי, כמו נושאי מים,
גבולות, והתישבות, לא נראה לו שאחרי
כל השנים האלה, כשהוא פורש צעיר
יחסית, יירד מעל המפה הציבורית.
השבוע, כאשר חשף את ״האני מאמין״
שלו בפני העתונות, הוא נשמע לפעמים,
חוץ מאשר בשאלות חוץ, כאיש מר״י.
הוא יצא נגד הכפיה הדתית, בעד זכות
הגדרה עצמית לפלסטינים ועוד השקפות
שכלל אינן תואמות את תדמיתו הציבורית.
בין השאר זרק אריק גם עקיצה ברורה
לעבר שר־הביטחון משה דיין .״לא ייתכן
מצב,״ אמר במסיבת עיתונאים שכינס ב־תל־אביב
,״שרק בעלי שררה יוכלו לשאת
את האסורות עליהם. כמו שלא ייתכן מצב
שרק בני -שכונת התיקווה לא יוכלו לנסוע
ביום שבת, ואילו בעלי המכוניות הפרטיות
מצפון תל־אביב, יסעו כאוות נפשם.״
התעלומה הגדולה שריחפה השבוע. מעל
הזירה הפוליטית בישראל, היתה: מה
החליט אריק לעשות י לאן הוא הולך?
כל הידיעות שהתפרסמו בשבוע האחרון
כאילו כבר מנוי ומוחלט עם אריק ל הצטרף
למפלגה הליברלית ולרוץ ברשימת
גח״ל לכנסת, אין להם על מה להסתמך.
כל עוד לבש מדים, לא ניהל אריק שום
משא־ומתן, לא עם אנשי המפלגה הלי ברלית
ולא עט גח״ל בכללותו. נסיונם של
הליברלים ליצור את הרושם כאילו כבר

(המשך בעמוד )26

יום תגישי השוווו באשדוד: השוטרים התחבאו, והאלימות
צידד האחד של חמיתרס ניצבו ה־
^) מורדים, לבנים בידיהם ואש בפיהם :
״נתגייס לצה״ל מהדוס אותו מבפנים.״
״נשחוט כל שוטר שיעיז להתקרב אלינו.״
״נהרוס את כל העיר הזאת. את כל
הארץ הזאת״.
מצד שני — במרחק בטוח — ניצבו
כוחות המישטרה. בצומת קרובה להתפרעויות
ניצב שוטר שניסה להתיר את פקקי-
התנועה שגרמו מחסומי המורדים — כאילו
אינו יודע מה מתרחש מאות מטרים ספורים
מאחוריו. כאשר הזעיק אותו אזרח
מבוהל, השיב במרירות :״אני בחופשה
שנתית. אתה לא רואה?״
שוטר אחר, בתחנת המישטרה, הגיב
בצורה דומה :״אם הפנתרים היו מתנהגים
ככה, היינו מקבלים מזמן הוראה לשחוט
אותם. אבל לגרוזינים מותר. הם עולים
חדשים. תסתכל על השוטרים, איך הם
הולכים מבויישים.״
מהצד השלישי ניצבו אזרחי אשדוד
והמדינה כולה, נדהמים נוכח התפרצות
האלימות המזעזעת — ונוכח אי-

המרד

גרוע מרוסיה? בגלל זה באנו לפחי
״אנחנו בארץ 14 חודש. יותר, אני לא
רוצה להיות פה.״
את עמדת המישטרה בפרשה הסביר פקד
שלמה תורג׳מן, מפקד מישטרת אשדוד:
״לא רצינו להגיב על המהומות בכוח
מחשש לשפיכות־דמים. קיבלתי הוראות.״
ומה בקשר לשפיכות־הדמים של אזרחים
עוברי־אורח, שנפגעו במהומות?

אבנים

חמוש באבן בכל יד, מסתער
גרוזיני זה לעבר הצלם.
בתמונה משמאל: חבר מנסה להרגיעו.

התערבותה של המישטרה לחיסולה.
אברהם גושן ספג מכות־רצח, כשניסה
לעצור גרוזיני שהטיל אבן ברכב צבאי.
מנחם שושני הוכה, וריכבו נפגע, כשניסה
לעבור בכביש ליד המחסום שהקימו המורדים
.״איפה המישטדה?״ זעקו הפצועים
.״בשביל זה היינו צריכים אותם
בארץ ז״
מה שאירע באשדוד בצהרי יום החמישי
שעבר, שייזכר בהיסטוריה בשם יום חמישי
השחור, לא יימחה במהרה. הפצע שנקרע
בגופה של ישראל יישאר פתוח זמן רב.
כל נסיונות הטישטוש והסיום לא ימחקו
את העובדה המרירה: את מקום כינוי-
הגנאי הישן ״מרוקאים״ — תפסה עתה
המילה ״גרוזינים״ .היה צורך בשנים ארוכות
של חיים בצוותא, כדי למחות את כתם־
הגנאי של התואר מרוקאי. עתה, נולד
תואר חדש — ״גרוזיני״.

אבא רופא;
הבן סבל

111 *1 1דדך | שניים מפעילי מרד
מפנים
1 1 1 1 -הגרוזינים
1דרך, מבעד למחסום של חבריהם, לאוטובוס
שהוביל ילדים בדרך לאשדוד.

יי 24

1אחר שכון* המרד, אפשר היה
/לשמוע הסברים בשפע.
הסבירה שרה בוטרשווילי, אשתו של
אחד משובתי הרעב :״בעלי למד שלוש
שנים כלכלה, באוניברסיטה ברוסיה. כאן,
הוא לא יכול להמשיך ללמוד. כאן צריך
כסף בשביל ללמוד. ברוסיה לומדים בחינם.
״טוב. ללמוד — לא נותנים. אז צריך
לעבוד, נכון?
״אבל גם לעבוד לא נותנים. אבא של
בעלי — רופא, ובעלי היה צריך ללכת
לעבוד בנמל. אבל מה? לוקחים מה שיש.
״אז אחרי שהוא עבד בנמל עשרה
חודשים — פיטרו אותו.
״למה 1אצלנו ברוסיה, אם בן־אדם
עובה בסדר, לא מפטרים אוחו. פה יותר

1י ך ך • 11 שובתי־הרעב בפעולה. במחאה על שפוטרו מעבודתם בנמל־אשדוד,
י 1 - 1 ** 11י* נהרו 34 הגרוזינים אל בניין מועצת־הפועלים במרכז העיר, התיישבו
לאורך המסדרון, ופתחו בשביתת־הרעב שהציתה את האש בעיר הנמל הדרומית.

השתוררה ברחובות
״אדם אחד הגיש תלונה — והמקרה
יטופל.״

חומר־נפץ

הסביר צבי צירקר, ראש העירייה:
1״יש צדק בטענתם של הגרוזינים. הם
מבקשים לעבוד, ומוכנים לעבוד קשה.
אולם כיצד אפשר להשלים עם תגובה
של אלימות 1הם השתלטו על העירייה,
על המוסדות, על הרחובות. הם שיתקו את
העיר, ופגעו באנשים שאינם אשמים ואינם
שייכים לפרשה.
״במהלך השביתה, העברנו את ההחלטות
לידי שרי העבודה והתחבורה ולמישרד
ראש־הממשלה. הם שטיפלו בנושא.
״אנו נותנים לעולים כל מה שאפשר,
אולם ריכוזם בעיר גדול מדי. וללא עזרת
המוסדות איננו יכולים להתגבר על ה־בעייה,
ועל הפער שבינם ליתר התושבים.״
הטלת הכדור לידי הממשלה היתר. מובנת:
הבעייה היתר. טעונה חומר־נפץ מדי,
מכדי להישאר בתחום טיפולה של עירייה.
שביתת־הרעב, והמרד שפרץ בעיקבותיה,

תונס׳ שלווה

תמונה זו מסמלת את הזעזוע
שחלף השבוע ברחבי הארץ,
נוכח חוסר־המעש שגילתה המישטרה נגד התפרעות הגרוזינים.
שוטרי מישטרת אשדוד היו מוכנים לפעולה, אולם בגלל פקודה

מגבות הלכו לתפוס שלווה בצל האילנות, בעוד ברחובות העיר
משתוללת האלימות באין מכלים. במרכז התמונה: מגן, אלה,
כובע שוטר וקסדה מונחים חסרי־שימוש. בתמונה מימין :
שובתים ואוהדים בעת ראיון עם כתב העולם ׳ הזה.
יחד עם זה, אפשר היה להבין בקלות
לליבם של המתפרעים: מסוגרים בשיכון
שלהם כבגיטו, מבודדים משאר האוכלוסיה,
המתקשה לקלוט אותם ואת אורחותיהם,
חשו הגרוזינים שעליהם לצאת למילחמה
— פשוטו כמשמעו — על פרנסתם.
בשהותם הקצרה בישראל, הם הספיקו
ללמוד שרק בכוח ניתן להשיג משהו
בארץ. לא היה להם כוחם של הוותיקים,

המשתמשים בפרוטקציה כדי להשיג מה
שלא מגיע להם. לא היה בידיהם כוחם
של פועלים ותיקים ומאורגנים, המסוגלים
להשבית ולשתק מיפעל. הדבר היחידי שהיד
להם, היה הכוח הגס, הערום.
הם הפעילו אותו — וגרמו הרם בל-
ישוער, לעצמם ולשאר עם ישראל.

1 ,ן 1*1מפגינים גרוזינים מסתערים על המשאית,
^ 14111 # 1 /בעוד קהל רב צופה מסביב. אשמתה היחידה
של המשאית היתה, שנהגה ביקש לנסוע כחוק בדרך הי

רבים.
תוך שניות, נופצו שמשותיח והנהג נפצע, כתוצאה מאבנים
שהטילו בה המפגינים. בתמונה למטה: רופא (מימין) הוזעק
אל אחד משובתי הרעב שחש ברע (שוכב על השמיכה).

היו מסוג המצבים האומללים, שכל מה
שתעשה בהם — יהיה לא טוב.

ספונ ט אני
או מאורגן!

ך!י שכיתה פרצה בתחילת השבוע
1 1שעבר, לאחר שקבוצת פועלים. בנמל
אשדוד, עולים חדשים מגרוזיה, פוטרה
מעבודתה הזמנית 34 .מבין המפוטרים
סירבו להשלים עם הגזירה. כאיש אחד,
פנו לעבר מישרדי מועצת הפועלים בעיר,
התיישבו לאורך המיסדרונות, פתחו ב־

שביתת-רעב ספונטאנית.

בארץ־מוצאם לא קיים מושג של פיטורין
מסיבות כלכליות. מלבד במקרים של רדיפות
פוליטיות, מובטחת פרנסתו של כל
אדם המוכן לעבוד. והגרוזינים אכן היו

מוכנים לעבוד — זאת לא הכחיש איש.
הטרד ברחובות פרץ לאחר ארבעה
ימי־שביתח, כאשר נראה היה לשובתים
ולחבריהם שאיש לא יתרגש אם גם ימשיכו
לשבות כל חייהם.
התסיסה בשיכון הגרוזינים הענק התלקחה,
ובצהרי יום החמישי שעבר פרצה :
בעוד חבריהם ממשיכם בשביתת־הרעב,
הולכים ונחלשים, פרצו עשרות מתושבי
השיכון לרחובות, עצרו את התנועה, ניפצו
והפכומכוניות ופצעו עוברי־אורח שלווים.
באותו זמן, השתלטו נשותיהם של המתעל
מישרדי העיריה והמוסדות, פרעים שיתקו את העבודה בהם.
שום דבר לא יכול להצדיק התנהגות כזו.

לעבר נהג
המפגינים

מסמן בזרועו המונפת, בתנועה 1
מזרחית מוכרת, אחד השובתים
משאית שביקש לעבור את מחסום
שנוצר בצומת הכניסה לאשדוד| .

--פרשת אריק

מרי-המחנה הרדיקלי הישראלי
פגישות חברים ואוהדים לקראת הבחירות בהסתדרות
כנושאים * :מצע מרי להסתדרות
* רשימת המועמדים ולמועצות הפועלים
ישתתף: אלכם מסים, הכר הוועד״הפועל של ההסתדרות
יום ד ,18.7.73 /כשעה ,20.30 אצל אורן, איבילום ,4פתח־תקווה.
יום ה׳ ,19.7.73 ,כשעה ,20.30 כקפה ״כפית״ ,כאר־שבע.
יום ו ,20.7.73 /כשעה ,21.00 בכית משפחת גלעדי ,354/5 ,אילת.

חברים ואוהדים מתבקשים לבדוק ולוודא את זכות הבחירה שלהם במועצות הפועלים המקומיות. במקרה
שאיו זכות־בחירה יש להגיש ערעור במקום ולהודיע על כך למטה הבחירות.

לקביעת פגישות נוספות, חוגי־בית ופגישות מקומיות, להגשת רשימות למועצות הפועלים —
התקשרו למטה־הבחירות של מרי, טלפון ,230856 תל־אביב׳ ת.ד.136 .

(המשך מעמוד )23
סוכם עם אריק הבל לגבי הצטרפותו, הוא
נסיון ליצור תדמית שתיאלץ בסופו של
דבר את אריק להצטרף אליהם. אחיזת
עיניים זו עלולה להתנקם בהם.
אלא שהשבוע עמדו בפני אריק מספר
אופציות פתוחות, שהבחירה ביניהם תיפול
כנראה רק בשבועות הקרובים.
קודם כל קיימת אופציה תיאורטית של
הצטרפות למפלגת העבודה, שבמשך 15
שנים היה אריק חבר רשום שלה. גישושים
בכיוון זה כבר נעשו, תוך רמזים של
הבטחת תפקידים בכירים לאריק. אריק
נמצא ביחסי ידידות הדוקים עם פינחס
ספיר, שבזמנו גבל ביתו בכפר־סבא בבית
משפחתו של אריק בכפר מל״ל.
מספרים גם שכשספיר היה עוד פועל
פרדסים הוא עבד אצל הוריו של אריק.
מבחינת דיעותיו הפוליטיות יכול אריק
להכלל בקשת הרחבה והבלתי מחייבת
של מפלגת העבודה, בדיוק כמו דיין. מבחינת
דיעותיו הסוציאליות הוא רואה
את עצמו יותר פועל וקרוב לפועלים
מאשר חיים בר־לב או משה דיין.
אלא שאריק כבר ויתר על אופציה זו.

״לא אוכל
מ כי רי ם! ״

3־דו־כי־ם חדשות
1־ את אירופה

101\/1£ל 0ז£11
בי ת עגל ג לג לי ם
מלון פרטי על גלגלים המאפשר לך
ללון היכן שתרצה ומתי שתרצה ללא
בל התחיבות מראש וחוסך בהוצאות.
שואסאסזט* רשאי להסיע ),אנשים
עם אפשרות לינה ל־ 5אנשים.

לא צמוד ל טי סהמ סויי מ ת

מ כוני ת לנ היג העצ מי ת

+אוהל מתקפל+חניונים
טוס לאירופה ושם מחכה לך
מכונית מכל סוג שתרצה
עם ציוד לקמפינג הכולל: אוהל,
כיריים לגז, מיטות וע וד .
מספר חניונים רב לפי בחירתך.
חס כו ןבהוצאות יחד עם
בילוי מקסים.

ש כי רו תרכבבחרל

באמצעות £מ;10י);י
איו צורך להיטלטל עם הרכב
לאירופה. קופל נהיגה עצמית
מעמידה לרשותך את כל סוגי
הרכב במחירים נוחים ובכל
מקום שתרצה.
לדוגמא 30 :יום 5 425 כל 15
יום נוספים $40 בלבד.

פרוספקט ח׳נ ם עם פרוט כל התוכניות ישלח לכל דורש.

נהיגה עצמית בע״ם
ש רו ת מ סי רהוה חז ר ת רבב מדלת לדל ת.
ברשותנו צי של 200 מכוניות חדי שות מכל הדגמים.
תנאים מיוחדים לחברות ולשכירות ארוכה.
משרד מכירות ראשי: רח׳ הירקון
משרדים
, 252 טל 452111/2 .
תל־אביב־י
אינפורמציה: רח׳ ט ש רני חוכס קי , 6
טל. 285202 .
סניפים; ־
ת לי א בי ב • י רו ש לי ם * חי פ ה * הרצ לי ה • נ תני ה • אשק לון • איל ת.

־ דז >־ ת ח1ווווזוו

ך * אופציה ־אחרת היא הצטרפות
נ $כבלתי תלוי למסגרת רחבה. אריק
רואה את עצמו כאופוזיציונר, הרוצה
ללחום לשינוי צורת המישטר במדינה
ולהחלפת השילטון. כפי שהתבטא השבוע
:״אסור שיווצר מצב שגוף שילטוני
ירגיש את עצמו כל כך בטוח בשילטון
עד שתהיה לו הרגשה שהוא יכול לעשות
הכל ולצפצף על כולם. מוכרחים ליצור
גוף גדול שיהיה לו סיכוי של אלטרנטיבה.״
בהתאם
להשקפה זו, חותר אריק ליצירת
מערך ימני גדול, שיכלול את גח״ל,
המרכז החופשי, ע״מ, אנשי ארץ־ישראל
השלימה, ובו ישתלב כבלתי תלוי.
גם אופציה זו אינה באה בחשבון נוכח
יחסי האיבה האישיים בין מנהיגי הקבוצות
הימניות. במצב כזה נותרה אופציה
למערך מצומצם יותר, של הקבוצות
הימניות הקטנות. מבחינת השפה המשותפת
והמנטאליות, קרוב אריק שרון
יותר מכל לשמואל תמיר, מנהיג המרכז
החופשי. אולם הוא מודע כנראה לעובדה
שהליכה עם תמיר, כמוה כהתאבדות פוליטית.
לעומת זאת, אם יווצר מערך של
המרכז החופשי, הרשימה הממלכתית ו־ארץ־ישראל
השלימה, עשוי אריק להצטרף
לגוף כזה תוך תיקוה שגם עזר וייצמן
יפרוש עם אנשיו מחרות ויצטרף אליהם.
אם גם מערך כזה לא יקום — נראה
שדרכו של אריק תוביל אותו בסופו של
דבר אל המפלגה הליברלית. וזאת, לא
משום שהוא רואה את עצמו ליבראל
יותר מחרות״ניק. בעת שניהל את המשא־ומתן
להצטרפות לגח״ל לפני ארבע שנים,
הוא היה צריך להצטרף כבלתי תלוי, ולא
כמועמד אחת החטיבות. מה שאירע לעזר
וייצמן בשנה האחרונה לימד אותו לקח.
ככל הנראה יעדיף אריק את המפלגה
הליברלית כמעוז, ממנו יוכל להתנגש גם
עם מנחם בגין׳ מבלי שבגין יוכל להפעיל
עליו סנקציות, כשם שעשה לוייצמן.
בסופו של דבר, למרות שטרם החליט
וטרם החל אפילו בדיונים עם אנשי
גח״ל, נראה כי האופציה האחרונה היא
האפשרות הסבירה ביותר.
גם אלה המתנגדים בחריפות לדיעותיו
המדיניות ולתפיסותיו הביטחוניות של
אריק שרון, עשויים להיוכח כי הצטרפותו
לחיים הפוליטיים בישראל, תוסיף להם
מימד מרתק, אישי מאוד ויוצא־דופן. באיזו
מידה יצליח אריק לשמור על ה־כאריזמה
שלו ועל קיסמו האישי ולא
להישחק על ידי המכונות המפלגתיות —
זוהי כבר שאלה אחרת, שרק הזמן יענה
עליה.
בחג הפסח האחרון ביקשה לילי שרון
מאריק, לשחוט את אחד הכבשים בעדר
הצאן שלהם לכירה .״איזה כבש את רוצה
שנשחוטי״ שאל אותה אריק ,״את זה
עם האוזן החומה, או זה עם הרגל הלבנה?״
שניהם למדו לזהות כל כבש
וכיבשה בעדר. לילי הבינה את הרמז, לא
ביקשה עוד לשחוט כבש. ואריק אמר:
״אני בפרינציפ לא אוכל מכירים!״
בחיים הפוליטיים והמפלגתיים עלול
אריק שרון להיווכח שהעיקרון שלו אינו
תופס. שם דווקא מקובל לאכול מכירים.
העול ם הזה 1872

ף* מושב אורה בפרוזדור ירושלים,
1בביתה של עובדת הסעד טובה זכאי,
מסתתרת מזה שבוע ימים נערה צנומה בת
,16 בעלת עיניים עצובות ושיער ארוך
וגולש. מירה נדב, שבדיוק השבוע חל יום
הולדתה ה ,16-אינה רוצה לראות פני איש.
היא נסגרה בבית, עצובה וקודרת, כשהיא
חשה את עצמה נרדפת על־ידי הציבור.
חטאה של מירה נדב: היא העזה לטעון
בפני מצלמות הטלוויזיה כי היא רעבה וכי
היא חלשה מדי מכדי לעבוד, מפני •שהיא
מרגישה חולשה וסחרחורת מחוסר מזון.
הכתבה בה הופיעה מירה נדב, שודרה
בטלוויזיה לפני שבועיים וזיעזעה את המדינה.
במיוחד היא זיעזעה את מצפונם
של השבעים. אלה לא יכלו להשלים ש במדינת
ישראל תכריז נערה בת 16 כי
היא סובלת מרעב. במקום לפתור את בעיותיה
היה צורך להוכיח כי היא משקרת.
את המשימה נטל על עצמו כתב העתון
מעריב בירושלים, יוסף צוריאל. צוריאל,
,36 בעצמו בן עדות המזרח, טוען כי היוזמה
להתחקות על עקבותיה של הנערה
משכונת נחלת־ציון, היתה בלעדית שלו.
הוא לא קיבל כל הוראה לעשות זאת.
״כשראיתי את השידור בטלוויזיה״ סיפר
השבוע ,״שוכנעתי שלא יכול להיות דבר
כזה. רציתי לפרסם תגובה על העניין.
אחר־כך שוחחתי עם האחראי על המערכת
בירושלים וקבענו שאחקור את העניו.״
וכך, כשהוא משוכנע מראש ש״דבר כזה
לא יכול להיות״ יצא צוריאל לבדוק מה
אוכלת מירד, נדב באמת.
כעבור שלושה ימים פירסם צוריאל כתבה
על אחת המשפחות שהופיעו באותה תוכנית,
משפחת שבתאי, לפיה הסתבר כי כל
מצוקתה של המשפחה היתה מבויימת.
למחרת יצא צוריאל בגילוי נוסף :״מירה

מירה נדב עבדה אצלו בסך הכל שבועיים,
טרם זכתה לקבל אצלו אפילו משכורת
אחת, כך שטענתו של צוריאל כאילו היא
״משתכרת יפה״ היא מופרכת מעיקרה.
צוריאל וגיל החליטו לטמון מלכודת לנערה,
שהעזה לטעון כי היא רעבה. באחד
הערבים הזעיק גיל את מירה לעבוד
״שעות נוספות״ .כאשר הגיעה למשרדו,
לבושה בבגדים ששאלה מטובה זכאי, ה עובדת
הסוציאלית, התפרצו הצלם וצורי-
אל, וצילמו אותה. אחר״כך הסבירו לה כי
יפרסמו את תמונתה כשהיא לבושה ביקיני
בירחון את. איום זה הבהיל את מירה,
שהיא שומרת מסורת.
״בסך הכל התלוצצנו,״ הסביר צוריאל
השבוע,״ אמרתי לה בצחוק שהייתי רוצה
לצלם אותה בביקיני ולכתוב מתחת לתמונה:
היא סובלת מרעב.״
אחר־כך, כשהוא מנסה להוציא מפיה
הכחשה לכל מה שאמרה בטלוויזיה, הבטיח
לה צוריאל לאמץ אותה ואף לערוך לה
חגיגת יום־הולדת במסעדת פאר .״לא
הבטחתי למירה שאעשה לה חגיגה במסעדה״
הכחיש צוריאל השבוע ,״הצעתי לה
רק חגיגת יום־הולדת כשימלאו לה 16
שנים. חוץ מזה אמרתי לה שאוכל לעזור
לה למצוא עבודה בפקידות.״
כאשר התפרסמה כתבתו של צוריאל
במעריב, היא זיעזעה את גולדה מאיר,
ושימחה מאוד את פנחס ספיר. מי שהיו
נבוכים היו אנשי הטלוויזיה, שהואשמו
בפומבי בביום המצוקה. מיד נשלחו כתבי
הטלוויזיה לערוך תחקיר חדש, ולבדוק את
האשמות מעריב. הסתבר שכל טענות צוריאל
היו מופרכות. אנשי הטלוויזיה צילמו
וראיינו את כל האנשים שציטט צוריאל,
שטענו כי הוא פשוט סילף את דבריהם.

| *1 1 * 7 * 1 אלי גיל, אחיו
1י /של מנהל אגף
1 - 1 1 1 /1
הנוער בעיריית ירושלים, שטמן מלכודת
למירה נדב, הפחיד אותה באיומים.
שבתאי (הכוונה למירה נדב, צוריאל פשוט
טעה בשם) אותה נערה משכונת נחלת־ציון
בירושלים, שהכריזה שהיא חלשה
מכדי לעבוד, מפני שהיא סובלת מתת-
תזונה — עובדת זה זמן רב כפקידה לא
הרחק ממקום מגוריה ומשתכרת יפה. אמש
פגשתי אותה אצל מעבידה, כשהיא עובדת
שעות נוספות. היא לבשה חולצה כחולה
בגיזרה מודרנית וחצאית מקסי. היא נראתה
יפה ומצב רוחה היה משופר ...המעסיק
שלה, אלי גיל, סיפר כי נדהם כאשר ראה
את הכתבה הטלוויזיונית ...מר גיל אמר
כי מעולם לא ראה אצל מירד, סימנים כל שהם
של חולשה גופנית. נהפוך הוא, אמר,
היא עובדת חרוצה ושקדנית, מפגינה תמיד
מצב רוח טוב, מרבה לחייך ולהתלוצץ.״
כאשר הופיעה כתבתו של צוריאל בליווי
תמונתה של מירה, היא הפסיקה להתלוצץ.
היא ניסתה לשתות את תוכנו של בקבוק
אמה, ואחיה מנעו ממנה נסיון לפגוע בעצמה.
אחר-כך לקתה בהלם, נסגרה וסירבה
לראות אדם.
אילו היה צוריאל מספר איך הגיע ל־סקופ,
היו מתגלים פרטים מדהימים.
היה מתגלה למשל כי צוריאל הוא ידידו
הטוב של יעקב גיל, מנהל מחלקת הספורט
והנוער בעיריית ירושלים. צוריאל אינו רק

ידיד, אלא גם מועסק על־ידי גיל בחלטו־רות
תמורת שכר, בכתיבה עבור אחד
מבטאוני העיריה.
גיל אינו רק פקיד עירוני. הוא גם חבר
מפלגת העבודה, הרואה את עצמו מועמד
לרשת את מקומו של ח״כ מרדכי זר ברשימת
המערך לכנסת כנציג השכונות
והעדות של ירושלים. כאשר ראה גיל
את הכתבה הטלוויזיונית חשש, כנראה ב
צדק,
שההדים על הכתבה עלולים לפגוע
בסיכוייו להיבחר.
למרבה מזלו הסתבר לו שאחת המרואיינות
בכתבה על המצוקה מועסקת על־ידי
אחיו, אלי גיל. אלי גיל אינו בעל חברת
קולנוע. איש הביטחון לשעבר, הוא בעל
מכונות הקרנה המסתובב במועדונים ומקרין
סרטים. הוא צדק כשטען ״שמעולם
לא ראיתי אצלה סימני חולשה גופנית.״

ס שתי כותרות שהופיעו ביום אחד בשני עיתוני חצה־ל|

רים על מסקנות הוועד המנהל של הטלוויזיה לגבי

השידור טל המישפחות במצוקה. בעוד שהכותרת של מעריב (למעלה) טוענת כי הוועד
החליט שהכתבה הטלוויזיונית ״פגומה ובלתי מאוזנת״ ,מביא ידיעות אחרונות (למטה)
ידיעה כאילו נמצאה הכתבה ״מדוייקת וללא דופי.״ זוהי אחת הדוגמאות לאפשרות
שטיפת המוח באמצעות העיתונות על־ידי הבלטת קטע נבחר מתוך הדו״ח הכללי.

1ן 1ך ה ¥ך, טובה זכאי, עו־
1י 1 11 עי \ 1בדת סוציאלית
בהתנדבות, המסתירה בביתה במושב
אורח את מירח נדב הירושלמית.
הטלוויזיה עמדה להקרין תוכנית מיוחדת
שתיסתור את כל טענות מעריב. גם מירה
נדב צולמה שוב, סיפרה כיצד הוליד אותה
צוריאל שולל. אלא שקטע זה לא שודר
מעולם בטלוויזיה. מנכ״ל רשות השידור,
שמואל אלמוג, חשש מפני עימות גלוי עם
מעריב. הראיון החדש עם מירד, נדב לא
פורסם מסיבה פשוטה: זמן קצר לפני מועד
השידור, צלצל אחיה של מירר, נדב לטלוויזיה,
הודיע כי אלי גיל איים על
מירה, שאם ישודר הראיון הנוסף עמה,
הוא יפרסם תמונות שלה בביקיני. מירד,
איימה להתאבד. גיל אף איים שיסבך אותה
בצרות. כתוצאה מהפאניקה של מירה
ואחיה, הסכימה הטלוויזיה לבטל את שידור
הראיון עמה. מירד, העדיפה לרעוב
אך לא לחיות בפחד.
רק לשם תזכורת: הכתבה על מצוקתה
של משפחת שבתאי בטלוויזיה, שמעריב
ניסה לטעון כי היא מבויימת, לא היתה
הכתבה הראשונה על מצוקתה של משפחה
זו. בראשון לינואר ,1971 פורסמה כתבה
על עוניה ומצוקתה של משפחת שבתאי
בשכונת נחלת־ציון בירושלים. היא נכתבה
בידי צבי לביא ופורסמה בהבלטה, במעריב.

כך הפילה הכנסת את החוק להתרת ההפלות
הצעת־החוק שלי אינה מרחיקת־לכת. היא אומרת
ששד־הבריאות יתקין תקנות שיקבעו מתי, באיזו תקופה
ובאילו נסיבות מותר להפסיק הריון. אני חושב שלא ייתכן
פיתרון מתון יותר במדינה דימוקרטית־ליברלית מתקדמת.
אל לנו לפגר בעניין זה אחרי כימעט כל המדינות המתוקנות
בעולם.
יעקב מזרחי (אגו״י) :המקולקלות בעולם, לא המתוקנות

אורי אג־נרי: המדינות היחידות המתנגדות לכך הן
המדינות הקתוליות. הדת הקתולית היא, בעניין זה, לאין
שיעור פחות ליברלית מן הדת היהודית. ההלכה היהודית
אינה פוסלת הפלות מלאכותיות בששת השבועות הראשונים
של ההריון. לאחר מכן מותרת הפלה --
שלמה לורנץ (אגו״י) :מניין לך?
יעקב מזרחי: כל הפלה היא שפיכות דמים!

ך* יתה זאת הצבעה בלתי־וגילה. לפי דרישת אורי
ן | אבנרי, העניקו רוב הסיעות חופש־הצבעה לחבריהן
— דבר נדיר ביותר בכנסת, שאינו קורה אלא פעם
בשנתיים־שלוש. בפעם האחרונה זה קרה בקשר עם
הצעת־חוק אחרת של אורי אבנרי: זו שנועדה לבטל
את האיסור על יחסים הומדסכסואליים בין מבוגרים.
כאז כן גם הפעם, פילגה ההצבעה לא רק את הסיעות,
אלא גם את המיפלגות ופלגי־המיפלגות. זה מול זה עמדו
שני מחנות: בעלי התפיסה המתקדמת ובעלי התפיסה
הריאקציונית. אדי אנקוריון ומתילדה גז מצאו את עצמם
יחד עם מנחם פרוש, יצחק נבון מצא את עצמו בחברת
גדעון פת ואורי אבנרי.
הנושא: הצעת־חוק של אבנרי לבטל את האיסור על
הפלות מלאכותיות. אבנרי הביא הצעה זו לדיון לפני
שנתיים בדיוק. אך שד־הבריאות, ויקטור שם־טיוב, ביקש

0בן ש>1ו 1החב רו ת
ה בו ס ת, ארבע נעדרו,
שתיים ה צבי עו בעד
ושת ה צ בי עו נגד

אילו היו הגברים
ו כו סי ם ל הריון היה
ה אי סו רעדההפלות
תתבטל מזמן,..

אורי אכנרי ז לאחר השבוע הששי מותרת הפלה, לפי
ההלכה היהודית, למען הצלת האם — דבר האסור עלפי
הדת הקתולית. אני חושב שאתם יכולים להתגאות בזה
שהדת היהודית היא יותר מתקדמת מאשר הדת הקתולית.
ולמה לכם להתבייש בזה? הדת שלנו הרבה יותר טובה
בעניין זה!
יעקב מזרחי: מתביישים שאתה מדבר!
אורי אבנרי: אדוני היושב־ראש, מכיוון שניתן
חופש־הצבעה לחברי רוב הסיעות, אני מקווה שהבית
הזה יקבל ברוב־דעות את הצעת־החוק הזאת.

אז לדחות את ההצבעה עליה, כדי שיוכל למנות ועדה
שתגיש המלצות. ועדה רמת־דרג אמנם הוקמה, אך היא
לא סיימה את עבודתה במשך השנתיים, והיתה סכנה
•שהכנסת תתפזר והצעת־החוק תתבטל ממילא, אם תידחה
ההצבעה שוב.

ך* מערכה התחדשה בפגז: מיברק ששלחו שלוש
1 1נשים לשר־הבריאות, בו הכריזו בפה מלא שהפרו
את החוק וביצעו הפלות בגופן.
לא היה זה רעיון ישראלי־מקורי. הכרזה כזאת פורסמה
לראשונה בצרפת, על־ידי הסופרת הנודעת סימון דה־בביואר
ועשרות נשים מפורסמות אחרות, כדי ללחוץ

יהיה זה נאה ויאה שהכנסת השביעית
תביע דקראת סיומה, בדרך שד הצבעה חוס

גידתה 1ש י
לביטול החוק האוסר הפלות בצרפת. לאחר מכן פורסמה
הכרזה דומה על־ידי מאות נשים גרמניות, למען אותה
מטרה.
יעל פישביין, אם לשלושה ילדים, ילידת פתח־תקווה
שופעת־חיים הנשואה לרוקח מצליח, היתה מנהיגת הקבוצה.
היא הופיעה ברדיו ובעיתונות, גרמה לפחות לתוצאה
אחת: שר־הבריאות לא הציע לכנסת להסיר את
ההצעה מסדר־היום, כפי שהתכוון תחילה, אלא נמנע
מלהביע דעה. את ההצעה להסרת ההצעה השמיע אחד
הח״כים היותר ריאקציוניים במערך, הציוני־המיקצועי
יצחק קורן( .שם־טוב עצמו אינו ח״כ, ולכן לא יכול היה
להצביע).
איותה שעה שיגר אבנרי מי־כתב אישי נרגש לכל
חברי״הכנסת, העמידם על חשיבות ההכרעה ופנה אל
מצפונם.
אמר אבנרי, בנאום מעל הדוכן :
אורי אבינרי אני שמח שדוב הסיעות בבית נתנו
בעניין מצפוני זה חופש־הצבעה לחבריהן.

יעל פישכיין
זהו הנוסח של המיברק ששלחו שלוש הנשים
לשר־רובריאות :

״כנשים שבלצעו הפלה מלאכותית
בניגוד לחוק, אנו׳תובעות ממך להעמידנו
לדין.
״אם לא תמצא לנכון להעמידנו ד-
דין, אנו תוכעות את תמיכתך כהצעת־החוק
של ח״כ אורי אבנרי (מרי) לביטול
האיסור על הפלות מלאכותיות.״
חתומות: שרה אורן, חנה לחמן, יעל פישביין.

מאז העליתי את ההצעה לפני שנתיים, אירעו התפתחויות
בעולם, שאותן הייתי רוצה להביא בקיצור לפני
מליאת הבית.
המצב במדינות המתוקנות הוא כיום כזה :
• בארצות״הברית פסק בית־המישפט העליון
לפני חצי־שנה שעל־פי החוקה האמריקאית אין לאסור
בשום חוק הפלות מלאכותיות בשלושת החודשים הראשונים
של ההריון. משלושה חודשים עד שבעה חודשים מותר
להגבילן אך ורק מתור שיקולים הנוגעים לבריאות האם.
ורק החל בחודש השביעי מותר לאסור הפלות על־פי חוק.
• בבריטניה הגדולה יש עתה חופש מוחלט
להפסקת־הריון.
• בצרפת בוצעו בשנה האחרונה למעלה ממיליון
הפלות אסורות. בחודש הבא עומד הפרלמנט הצרפתי לדון
בהצעת־חוק ליברלית יותר.
• בגרמניה המערבית צפוייה חקיקה ליברלית
חדשה.
• בשוזייץ יש כבר כיום חוק ליברלי ביותר, ולמעשה
מותרת ההפלה לכל דורשת.
• בהולנד מותרת ההפלה למעשה לכל דורשת.
• בשבדיה כימעט כל סיבה מספקת להתרת
הפסקת־הריון. בכל זאת עומדת להתקבל חקיקה ליברלית
עוד יותר, שלפיה יהיה מותר להפסיק כל הריון הגורם
ל״טירדה בלתי־&בירה״.
• בדנמרק ייכנס לתוקפו באוקטובר חוק חדש,
המתיר הפלות מלאכותיות לכל.
• בנורבגיה כבר מתקבלות, ס/ס 90 מכל הבקשות
להפסקת־הריון, על חשבון הממשלה. מייפלגת העבודה שם
איננה מסתפקת בכך, והבטיחה חגיגית שאם תגיע לשילטון
בספטמבר הקרוב — היא תתיר הפלות לכל ללא שום
הגבלה.

אדוני היושב־ראש, הבעייה איננה הפלות
או לא־הפלות. הבעייה היא הפלות חוקיות או
הפלות בלתי-חוקיות: הפלות תחת ביקורת
רפואית בצורה מבוקרת, או הפלות במחתרת
ובצורה מכישה.
איני יכול לומר דברים יותר טובים מאלה שאמרה
אתמול ברדיו הגב׳ יעל פישביין, אם לשלושה, שפנתה
לשר־הבריאות בעניין זה ואמרה:

״אני רוצה ללדת בחופש ובשימחה, ולא
מתוך אונס וכפייה. אני רוצה להיות אחראית
לתיכנון המישפחה שלי ולשקול בעצמי את
טובת המישפחה והילדים. אילו היו הגברים
צריכים לעבור הפלות בתנאי־ מחתרת והשפלה
— היה חוק זה עובר מן העולם מזמן.״

מ נגד -מי בעד
בעת ההצבעה על הצעת־החוק נכחו 43 חברי־כנסת
— מיספר גדול מן הרגיל.
• הנשים ז מבין ׳שמונה הנשים בכנסת,
הצביעו רק שתיים בעד (שושנה ארבלי־אלמוזלינו
ועדה פיינברג־סירני (שתיהן מפלג אחדות־העבודה
במיפלגת העבודה) .שתיים הצביעו נגד: זינה
הרמן ומתילדה גז (מהמערך) .גולדה מאיר עזבה
את האולם כמה דקות לפני ההצבעה, וכך עשתה
חייקה גרוסמן ממפ״ם. כן נעדרו אסתר רזיאלינאור
(גח״ל) וטובה סנהדראי (מפד״ל).
• הצביעו בעד 19 :ח״כים, והם: יצחק
נבון, דויד קורן, עדי אמוראי, מאיר אביזוהר,
שושנה ארבלי־אלמוזלינו, עדה פיינברג־סירני,
ראובן ארזי ושלמה רוזן (המערך) ,גדעון פת
ואברהם כץ (גח״ל־ליברלים) ,נסים אליעד, גדעון
האוזנר ויהודה שערי (ל״ע) ,יגאל הורביץ וזלמן
שובל (ע״מ) ,מאיר וילנר (רק״ח) ,שמואל תמיר
(מרכז חופשי) ,שלום כהן ואורי אבנרי.
• הצביעו נגד: זינה הרמן, ישראל קרגמן,
מתילדה גז, ארי אנקוריון, עוזי פיינרמן, צבי
גרשוני, זאב הרינג, יצחק קורן (המערך) ,מנחם
ידיד (גח״ל״חרות) ,ו־ 14 חברי הסיעות הדתיות
שנכחו באולם. הדתיים ערכו גיוס כללי.
• נמנע רק אחד: אליעזר שוסטק (המרכז
החופשי).
• נעדרו, בין השאר 41 ,חברי המערך
וביניהם 6אנשי מפ׳׳ם 23 ,חברי גח״ל, כל הסיעות
הערביות, ושמואל מיקוניס ממק״י.

שית, את דעתה למען ליברליזציה שד החוק
הישראלי בעניין הומאני זה.
עד כאן דברי אבנרי.
ייתכן שהצבעודהחוק היתה זוכה ברוב, אילו נכחו
באולם עשרות ח״כים שהודיעו שהם תומכים בה — אך
לא הטריחו את עצמם לאולם־המליאה. הח״כים הדתיים,
לעומת זאת, הופיעו בהמוניהם.
כך נפלה ההצעה — אך הכל ראו בהצבעה ניצחון מוסרי
מרשים. כאשר תוגש מחדש בכנסת הבאה, מובטח לה רוב.

במדינה מוסדות ההצגה הקטנה בעולם

כגיל זכויות הפועלים
גפגעות הפקות
בתיאטרון ״הבימה״
איך מפעילים בהבינזה תיאטרון סדנה י
שחקנית זוית לשעבר, פנינה גרי, ביקשה
לקחת על עצמה את ניהול הסדנה, שכה
רבות דובר על הקמתה. הנהלת התיאטרון
הסכימה בשימחה לעיסוק שפנינה גרי
סוף־סוף מצאה לה (העולס הזה .)1852

על השתלשלות המאורעות
מדווהת כתבת ״העולם הזה״ אלה
זוהר :

במרץ ניגשה המנהלת החדשה להכנות.
המקום המתאים ביותר נמצא. היה זה ה מרתף
המשמש לצביעת תפאורות. הורכב
בו מיזוג אוויר, נהרסו עמודי תמיכה כדי
להרחיב את זווית הראייה של המוני הצופים
העתידים וכדי שהבנין לא יתמוטט
חלילה, ניבנו תמוכות מיוחדות לתיקרה.
הכל היה מוכן לחזרה הראשונה. הכל,
חוץ מצבעי התפאורות של התיאטרון —
ליבוביץ. הוא סירב לפנות את המקום,

כיום עובדת הסדנה על שלוש הפקות,
אשר אין מתי להעלות אותן.
פנינה גרי ניסתה להעלות שתי הצגות ל ערב׳
אך ניתקלה בסירוב מוחלט של ועד
עובדי התיאטרון לעבוד אחרי חצות. לכן
מועלות ההצגות בתורנות, פעם בשלושה
שבועות.

זו שנץ

ונ!1וב הזה
ספורט עוג המוס?טד

תככים מגעו השתתפות
שגי סייפים מעוזים במכביה לפחות באחד מענפי הספורט בהם מתחרים
משתתפי המכביד, התשיעית שנפתחה
בשבוע שעבר הפסידה ישראל מדל יות
בטוחות בגלל העובדה הפשוטה ששני
מנצחים פוטנציאליים לא השתתפו בתחרויות.
האחים דן ויורם אלון, מטובי הסיי סים
בארץ, נכנסו להסגר ספורטאי לפני
שלושה חודשים ובכך גזרו על עצמם
שנתיים של פרישות מתחרויות רשמיות
בכלל ומהשתתפות במכביה.
דן ,28 ,המסייף מגיל ,11 הוא אלוף
הארץ בסייף מזה חמש שנים. אחיו הצעיר

מאוזן :

בטענה שיש לו חזקה על המרתף בזכות
עשרות שנות עבודה, שהוא רגיל אליו, ול חילופין
— הוא פשוט לא זז משם, ודי.
אפשר היה להבין אותו. הצבעי הוותיק
פחד שגורל המצבעה יהיה כגורל הנגריה
שחוסלה לפני שנים מספר, כאשר התברר
שזול יותר למסור את בנין התפאורות
של הצגות הבימה לקבלן פרטי. הנגריה
חזרה לפעול בהבימה רק אחרי זמן רב,
כאשר נגרי התפאורות לא השתלבו בשום
עבודה אחרת, והתברר שזול יותר לתת
לנגרים המובטלים לעבוד תמורת המש כורת,
במקום להעסיק קבלן מבחוץ.
ליבוביץ ניצח במאבקו. התיאטרון ניכנע
והתחיל לחפש מקום אחר לסדנה.
הקלטות כחדר האדום. ישבי
חכמי הבימה וחשבו עד שמישהו צעק
״אווריקה! החדר האדום.״
החדר האדום של הבימה הוא אולם ששופץ
במיוחד לשמש כחדר הקלטות. בל
השנים האחרונות התברר שאין בהבימה
מה להקליט, ולכן השתמשו בו לחזרות.
במקום החדש לא היתד בעייה של עמודי
תמיכה לסילוק, אבל לעומת זאת היו חייבים
להתקין מערכת מסובכת של תאורה.
המלאכה נעשתה והסתיימה. בערב החזרה
הגנרלית התברר שלאולם האדום לא ניתן
להכניס יותר מאשר 30 כיסאות. מה עושים?
חוזרים לליבוביץ.
אחרי משא־ומתן ממושך הושגה פשרה
בין ליבוביץ והבימה: ליבוביץ יארח את
הסדנה במיצבעתו, רק בימים בהם אינו
עובד, כמובן, דהיינו: ליל שבת ומוצאו.
בשעות העבודה שלו אסור לשחקני הסדנה
לערוך חזרות במקום, כי ליבוביץ
טוען שהרעש מפריע לו להתרכז.
ה מול ח הזה 1872

1872

יורם, בן ה־ ,22 אף הוא סייף מעולה העוסק
בספורט זה 11 שנים. באולימפיאדת
מינכן, בה ייצג דן אלון את ישראל, הוא
דורג במקום ד,־ ,27 הישג נכבד יחסית
לישראל, שענף הסייף בה בלתי מפותח.
מה הביא להחלטתם של האחים להכניס
את עצמם להסגר י
מספר דן אלון :״לקראת המכביד, הוח לט
בוועדה המיקצועית של הסייף, שעל
הסייפים לעבור 7מיבחנים 7 ,תחרויות
פנים־ארציות אשר יזכו את המשתתפים
בהן בנקודות, כאשר 6הראשונים ישתתפו
במכביה.
ל־ 3התחרויות הראשונות הופענו אחי
ואני ונתקלנו בסייפים בעלי יכולת ורמה
נמוכה מאוד מבחינה מיקצועית. הגיל
הממוצע היה 14—12 ובין המתחרים היו
גם בנות. יורם ואני זכינו בקלות במקומות
הראשונים וצברנו את הניקוד הגבוה
ביותר. לתחרות השלישית הגעתי חולה עם
חום, המאמן שלי, מארק ברגל, ניגש לדן
שחורי וביקש שישחרר אותי מהתחרות,
שחורי הודיע שהוא מצטער מאוד, אבל אם
לא אשתתף יעלה לי הדבר בניקוד, דבר
שיסכן את השתתפותי במכביה. סייפתי
חולה, למרות איסור המאמן וזכיתי במקום
הראשון. יורם תפס מקום שני.
״אחרי התחרות הזו, הכנסנו את טופס
ההסגר. חמש שנים אני אלוף ישראל ואני
עוד צריך להוכיח את עצמי לקראת המכביד,
בתחרות עם ילדים קטנים?״
דקירת המוות. פרשה זו היתה רק
חולייה אחרונה בשרשרת של מחדלים
ואינטריגות בוועדת הסיוף ובוועדה המק צועית
של הענף.
(המשך בעוזוד )32

)1אסור להם לשאת גרושות )5 .שמואל
א׳ (ר״ת) )7 .תא חברתי יסודי )11 .טפטוף
מים מהגג )12 .יין איטלקי חמוץ)15 .
חומר רפואי )16 .סעודה )18 .מוביל מחלות.
)19 מהוה )21 .צרמוניה, חגיגה )23 .רבות,
גוף שלישי )24 .רקורד )26 .הינזרות.
)29 פרעה כובש )31 .חודש עברי הפוך.
)32 בעזרתן מזרזים ריצתו של סוס)35 .
סופר אמריקאי והמרד על הקיין))36 .
צד מערב )38 .ירק מאכל )39 .בית הציפור.
)40 תו נגינה )41 .מצבה )42 .מיניסטר.
)43 חברת נפט אמריקאית )44 .שליח
מהיר )45 .מתנה אהבים )49 .יחידה ביולוגית
)51 .נם )53 .קמצן מוליירי)55 .
נחל אכזב )57 .מושבה בצפון הארץ)59 .
בפועל, מונח דיפלומטי )61 .אם כל חי.
)62 זז ממקומו )64 .מקל )65 .עיר בגרמניה.
)66 התנוונות, כיעור, חרפה )68 .נהר
בצרפת )70 .מטרה )71 .מקדש מפורסם
לאלה אתנה )73 .מזבח אלילי )75 .כלי
חקלאי )76 .שאינו מבושל )77 .עיר אבות.

חשבץ

מאוגד :
)1מיכל לנוזלים )2 .נווד )3 .מלכה
מצרית, אשת פרעה אחנאתון .)4 .ריקבון.
)5נהמה רמה )6 .איסתניס )7 .מילת שאלה.
)8עיתון סטודנטים )9 .כפר קטן, מושבר,
קטנה )10 .בת קול )13 .מטבע יפני)14 .
ילדים )17 .מסקנה )19 .נוזל לכתיבה.
)20 יפה מאוד! נפלא! (ביטוי מקראי).
)22 מה שיוצא כשניכנס יין )24 .אין טעם
לחפש בה מחט )25 .אל הרפואה במיתולוגיה
היוונית )27 .איש דת )28 .ירק
מאכל )29 .פרי )30 .״ב __ ידיו״)33 .
מילת שלילה )34 .זז )37 .עסיס )39 .עיר.
)44 היום הראשון לחודש )45 .אבר פנימי.
)46 נמצא על פני המים )47 .מועד)48 .
צופן )50 .חודש לועזי )52 .מילת שלילה.
)53 לכאן )54 .קול שאון )56 .ארבעה
טפחים בר״ת )58 .תואר אצולה פרוסי.
)60 גורל )62 .אמצע הגוף )63 .אויב.
)65 אליל כנעני )66 .משמש למאור)67 .
מספר הצדיקים )69 .קפטן ״נאוטילוס״.
)70 בהמת משא דרום אמריקנית )71 .שמא.
)72 איש צדיק )74 .מילת חיוב.

$ 7 2ו

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיסויה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

ביתה, בעוד שבוע.
על מה היא צריכה לדון בימיה האחרונים !
הבאנו השבוע להצבעה את הצעת־חחוק שלנו בדבר
ביטול האיסור על ההפלות המלאכותיות (ראה כתבה).
הגשנו שורה של הצעות דחופות לסדר־היום, שלא
הוכרו כדחופות, ועל כן לא הובאו לדיון :
• ניצול הרדיו והטלוויזיה לשידור תעמולת-
בחירות של מיפלגות הקואליציה.
• משכר הדולאר, ומניעת הידרדרות במשק
הישראלי.
•:פיטורי האלוף אריק שרו! ,וטענותיו נגד מישרד
הביטחון.
• שביתת־הרעב של הארני־בישוף יוסף רייא
למען עקורי איקרית ובירעם.
על נושא זה ניהלנו במשך כל השבוע קרבות עם
יו״ר הכנסת. הגשנו, בשם הבישוף, את הבקשה לעריכת
שביתת-הרעב מול בניין הכנסת, והתמקחנו עם
מוסדות הכנסת על אורך ההפגנה, ובעיקר על הצורן
להקים סוכך מפני קרני השמש. היו״ר סירב להרשות
זאת.

•שיסבלו עוד. זה לא דחוף. ודווקא ירידת המישפחות
מכרמיאל הוכרה כדחופה!

כמהק רי עו ת ביו ״ ם
בעיית הנוער במצוקה הועלתה בכל זאת, במיסגרת
הצעות רגילות, מטעם גח״ל ורק״ח. דווקא מנחם בגין
דיבר, זו הפעם הראשונה, על בעיות פנים _ אולי לרגל
קירבת הבחירות.
מכיוון שאין שום הבדל אמיתי בין גישת המערך
וגח״ל, היתה הזדמנות טובה לכמה קריעות־ביניים.
למשל :
מנ חםבגין ( :קורא רשימה של הפסדים במיפעלי
הממשלה מיפעלי ים־המלח — 150 מיליון לירות...

+בעיית הילדים במצוקה.

מאת אור אבוד׳
12־ 9בי1לי 1973
מ צו קתיל די ם
איוה ד חו פ ה
הכנסת השביעית גוססת. היא מתכוננת ללכת ה•

כל הנושאים האלה — כולל האחרון — לא הוכרו
כדחופות. אולם הוכרה הדחיפות של הצעה אחרת, שלנו:
בעיית הירידה מכרמיאל.
עמדנו על כן בראשית דברינו על פרשת כרמיאל:
אורי אכנרי: נפלאות ממני דרכי נשיאות הכנסת.
בין השאר הגשתי השבוע שתי הצעות דחופות לסדר־היום
— אחת על הילדים במצוקה, ואחת על פרשת הירידה
מכרמיאל.
בעיני שתיהן חשובות — אך לא יעלה על דעתי
להשוות את הדחיפות והחומרה של בעיית 280 אלף
ילדים במצוקה לפרשת ירידתן של כמה מישפחות.
אבל נשיאות הכנסת החליטה שבעייתם הילדים במצוקה
אינה דחופה. הם סובלים כל-כך הרבה זמן —

זאםהרינג: השקעות בפיתוח זה אצלך ביזבוז?
גי ד עון פתז לא נכון, זה הפסד !
יג אל הו רכיץ . :איפה ההשקעה באורון? הכל נפל
והתמוטט !
זאבה רינ ג ג זוהי בדיוק האידיאולוגיה שלכם. אתם
מתנגדים לפיתוח, מזמן !
או רי א בנ רי: מה להרינג ביס־המלח ( 7צחוק כללי).
מנ ח ם בגין ז קיבלתי את המיספרים מפי חבר־כנסת,
שנסיונו בעניין זה עולה על נסיתם של 119 חבוי־הכנסת
האחרים: ידידי חבר־הכנסת יוחנן בדר.
צ כי ג ר שוני: עס כל הכבוד, מיספרים אלה אינס
נכונים !
צעקות נרגשות מצד ספסלי המערך וגח״ל.

או רי א בנ רי ז מה, היום אין נשיקות־ידיים 7
מנ חםב גין: אני חושב שכתב־האישוס העיקרי...
מנ חםי די ד ו אתם מוחקים את כל ההפסדים, ואזזר־כך
מראים שיש חוחים !

11מיבלגחה שיל טון רו צהבמצבש בו היא בולה ל ש לו טללא שוס מנוצור...׳
בוויכוח על מישרד־חמישפטים עוררו דוברי גח״ל
ואגו״י את פרשות ארלוזורוב ודה״חאן. הגבנו על כך
בפתיחת דברינו.
אורי אבנרי: לא אצטרף לנקרופיליה הארכיאולוגית
של כמה מחברי־הכנסת, ולא אדרוש חקירה מישפטית
של רצח ארלוזורוב, רצח דה־האן, רצח ישו הנוצרי,
ורצח הבל.
אדבר על הבעיה המרכזית המזדקרת לעין, בשעה ש הכנסת
השביעית מסיימת את תפקידה, והיא: העדר חוקה
במדינת ישראל.

הכנסת מערה בתנקידה
מאז הפכה ״האסיפה המכוננת״ את עצ*
מה לאסיפה בלתי-מבוננת, וקראה לעצמה כשם
״הכנסת הראשונה״ ,מעלה כל כנסת, עד
הכנסת הנוכחית, בתפקידה היסודי: לתת למדינה
זו חוקה דמוקרטית משוריינת.
היו״ר מרדכי ביכי: חבר־הכנסת אבנדי,
הכנסת לא מועלת בתפקידה. היא מקבלת החלטות,
והחלטותיה הו החלטות. היא לא מועלת. אין כאן
מעילה בתפקיד. אני מעיר לך זאת רק למען
הסדר הטוב.
אורי אכנרי: אדוני היושב־ראש, מאחר ש־
״האספה המכוננת״ החליטה שלא למלא את התפקיד
הזה — לכונן את החוקה, והטילה תפקיד זה על
הכנסת שבאה אחריה, וכן הלאה עד הכנסת הזאת,
הרי כל כנסת שלא כוננה את החוקה מטלה בתפקיד
זה. אפשר לומר בצורה יותר עדינה :
״התחמקה ממילוי תפקידה העיקרי.״
המעילה הגדולה
בהעדר חוקה, המאפשרת לכית־המישפט
העליון או למוסד דומה לבטל חוקים של הרוב
הפוגעים כזכויות היסודיות של מיעוט ושל
האדם היחיד, קיימת הפקרות הרוב.
קיימת פיקציה של ״חוקי־יסוד״ .הפיקציה היא כפולה :
ראשית, חוקי-יסוד אינם נוגעים כלל לנושאים העיקריים
הדרושים להבטחת זכויות המיעוט. שנית, שום חוק־יסוד
אינו משוריין ואינו מגביל את שרירות הרוב, ואפילו
את חוקי הבחירות אפשר לשנות ברוב פשוט של 61

ישנה סיבה אחת: מיפלגת השילטון, מיפלגת השילטון
מזה שני דורות, רוצה לשלוט במיסגרת של שרירות
טוטאלית.

היא רוצה במצב שבו כל רוב מיקרי, כל
קנונייה קואליציונית, יכולים לחוקק כל חוק
ללא הגבלה וללא מעצור.
חוקה אמיתית מגבילה את שרידות הרוב. זהו עיקר
תפקידה. היא מגבילה את שרירות הרוב, ומבטיחה
את זכות המיעוט, וגם מיעוט של איש אחד.

י -ס ו

היא היתד, מביאה לביטול חוקי הנישואין הדתיים
השוררים במדינה הזאת, ולביטול נוהגי הגירושין הדתיים.
היא היתה מאפשרת לכל אדם להתחתן על-פי צו ליבו,
ולהתגרש כאשר שני בני־הזוג רוצים בכך.

אילו היתה לנו חוקה בזאת, היא היתה
מכטיחה לאדם חרות מכפייה דתית ומבפייה
אנטי-דתית.
היא היתד, מבטיחה את חופש־הפולחן של כל הזרמים
היהודיים והלא-יהודיים, הרפורמים והקונסדבטיביים, את
חופש התפריט ואת חופש התחבורה בכל ימות השבוע
והשנה.

אילו היתה לנו חוקה כזאת, היא היתה
מבטיחה את זכותו של אדם לשוויון ללא אפליה.
היא
היתה מביאה לביטול האפליה בין בחורי־ישיבה
וכל שאד העם המשרת בצד,״ל, בין בנות דתיות וכל
שאר הבנות, לביטול האפליה בין בני־הארץ והעולים
החדשים, לביטול נוהלי פרוטקציה השוררים במשק.
היא היתד, מביאה להנהגת קריטריונים אובייקטיביים
השווים לכל ! לביטול נוהלים המפרידים והמפלים בין
יהודים ולא־יהודים, בין יהודים וערבים, בין יוצאי־מערב
ויוצאי־מיזרח. היא היתד, גורמת לביטול כל רצון של
לאום, דת, גזע ומוצא אתני בכל מיסמך ממלכתי, ובמיל*
לביטול הוויכוח העגום, חסר הטעם והתכלית, המגוחך
והגרוטסקי• ,של ״מיהו יהודי1
זה היה גורם במילא לביטול מסי־הנסיעות.

אידו היתה לנו חוקה כזאת, היא היתה
מבטיחה את זכותו שד אדם לחופש הביטוי
ולחופש ההתאגדות.

מחדל היסטורי זה הוא כה עצום, כה
מזעזע, שיש לחפש את הסיבה לו.

ההבקוות שו הוו!

אילו היתה לנו חוקה בזאת, היא היתה
מגינה על זכותו של אדם להתחתן ולהתגרש
כלי אפליות של לאום, דת, גזע ומוצא אתני,

אידו היתה לנו חוקה כזאת, היא היתה
מכטיחה את זכותו שד אדם לנוע ללא הגכלה,

היינו ונשארנו המדינה היחידה בעולם שאין לה
חוקה. אפילו המדינה האחת שאין לה חוקה כתובה
— הממלכה המאוחדת של בריטניה — יש לה חוקה,
וכולנו מדברים על ה״בריטיש קונסטיטיושן״.
אני מוכן להאמין ששר־המישפטים הנוכחי, שהוא
מכמה בחינות שר־המישפטים הליברלי ביותר שהיה עד
כה במדינת ישראל, רצה בחקיקת חוקה. ואם גם הוא
מסיים את הקדנציה השניה שלו, אחרי תום שמונה
שנים בתפקיד, מבלי שהתקדמנו לקראת חקיקת חוקה
אפילו במילימטר אחד, הרי ברור שהסיבה היא עמוקה
יותר מכפי שנראה־לעין.

מבטיחה את זכותו של אדם על גופו.
ממילא היתה מביאה לביטול איסור על יחסים הומו-
סכסואליים בין מבוגרים, ולביטול האיסור על הפלות
מלאכותיות.

ההצבעה על חו ק באדר״עופר
חברי־הכנסת. כך אפשר להעביר כל דבר, לפגוע בכל
זכות יסודית של המיעוט.
אדוני היושב ראש, דרושה לנו חוקה, הוקה אמיתית,
דמוקרטית, משוריינת, שתגן על האזרח, שתגן על האדם,
שתגן על המיעוט בפני הרוב, כאשר הרוב פועל בשרירות.

אילו היתה לנו חוקה בזאת, לא יבול היה
לעכור בכנסת הזאת חוק באדר-עופר, המבטל
את שוויון האזרחים כקלפי. הייחוד של
חוק כאדר-עופר, הייחוד ההיסטורי שנפל כחלקם
של שני חכרי-הבנסת הנבכדים האלה
הוא בכך שחוק זה מבליט בצורה מיפלצתית את היכולת של הרוב לפגוע כבל זכות
של המיעוט כמדינה.

..אייו היווה חוקה...״
אילו היתה לנו חוקה כזאת, היא היתה

זה היה מביא לביטול הצנזורה על מחזות וסרטים
לביטול פקודות העיתונות הקולוניאליות, האוסרות פירסוג
עיתון לא רישיון ממשלתי, להבטחת זכות תשובה בכלי
התקשורת ההמוניים, לביטול המצב ההופך מכשירים אלז
לכלים בילעדיים של השילטון.

מדוע מעלתם בתבקידנס?
אילו היתה לנו חוקה בזאת, היא היתדן
מבטיחה את זבות האדם לחרות אישית ול
תהליכים שיפוטיים דמוקרטיים.
היא היתה גורמת לביטול חוקי־ד,חירום המנדטורייב
המעצר המינהלי וכל מעצר ללא הליך מישפטי תקין! ל
ביטול צווי הריתוק וההגליה, להפסקת פיצוץ הבתים לל
מישפט, לביטול כל ציתות ללא פקודת שופט.
אדוני היושב־ראש, הכנסת הזאת מסיימת את תפקידו
חבריה וסיעותיה מתיצבים שוב בפני הציבור ומבקשי
את חידוש המנדט שלהם.

הציבור חייב לשאול אותם: מדוע מעל
תם בתפקידכם? מדוע אין חוקה למ,ודינה ז

״ הער כי ם ה אנו שיי שלהדת הי הו די ת

חלק פן הנוף הנפ שי שלכלאחד מאיחנו״.״
ניצלנו את הדיון השנתי על מישרד-הדמות כדי
להבהיר את עמדתנו העקרונית — שאינה נוגדת את
הדת, אלא את הכפייה הדתית.

אורי אכנרי ז פעמים רבות דיברתי מעל דוכן זד,
נגד הכפייה הדתית. היום אני רוצה להתרכז בכפייה
האנטי־דתית.

למראית-עין, זהו דבר והיפוכו. למעשה זוהי
אותה התופעה עצמה, והיא נובעת מאותו
מקור: אי-הפרדת הדת מן המדינה.

שד־הפנים יוסף בורג: אתה רוצה שהשר
ישיב?

אורי אבנרי ז אני שואל את השאלה. בסופו
של המישפט שאמרתי יש סימן־שאלה.
כאן, בפרשה קטנה ומישנית לכאורה, אנו רואים
כיצד נוצרת רבנות מטעם, רבנות לתפקידים מיוחדים.

הדת חייה בתוכנו

אי־הפרדה זו פועלת בשני הכיוונים. היא מצמידה
את המדינה אל הדת. אבל היא מצמידה גם את הדת
למדינה.

מייי־ ־

אילו הייתי אדם אנטי־דתי, שונא־הדת ושונא־המסורת,
הייתי צריך לעלוז למראה שקיעתה של הדת ככוח חי,
והפיכתה לזרוע מדולדלת של השילטון המדיני.
אולם איני אנטי־דתי, ולבי דואב למראה תהליך זה.

היא יוצרת בהברה התערבות מתמדת של
המדינה בתחום הדת. היא מכריחה את כוהני
הדת לשעבד את עצמם לשילטון החילוני, או
לפחות להתאים את עצמם ולהסתגל אליו.

הדת היהורית תרמה תרומה עצומה לתרבות
העולם. בה התבטא, בתקופות שונות
וממושכות, הגאון של עם קטן במיספר, שהטביע
את חותמו על העולם בולו. הערבים ההומאניים
שלה הם חלק מן הנוף הנפשי של
כל אחד מאיתנו. אל לנו להתכחש למורשה

במדינה שאין בה הפרדה בין הדת והמדינה, מוכרח
לקום ולשגשג מעמד של רבנים־מטעם, רבני־חצר של
השילטון החילוני, רבנים שכל הקאריירה שלהם בנוייה
על כישרונם למצוא חן בעיני השליטים החילוניים ולשרת

אותו איש ממונה על הרב, והוא מציע לרב הצעה
שאיננו יכול לסרב לה.

אותם, רבנים שהם גדולים־בשרות יותר מאשר גדולים־
בתורה.
תופעה זו ידועה לנו מן ההיסטוריה של אירופה הנוצרית,
בטרם הופרדה שם הדת מן המדינה. אנחנו עדים
לה בצורות שונות ומשונות בארץ.

עטות תות ועסה! המדינה

.ובנים לתפקידים מיוחדים־

אין זו תופעה חדשה או חריגה. קדם לרב פירון
בתפקיד הצבאי הרב שלמה גורן.

לפני כמה ימים השיא הרב־הצבאי הראשי, תת־אלוף
פירון, אזרח רם־מעלה לבחירת־לבו.
הרב הצבאי הוא חייל, ותחום תפקידו מוגבל לצה״ל.
מדוע חרג לפתע מתחום זה י מדוע מצא לנכון לעשות
שרות אישי זה לאותה אישיות אזרחית? מדוע נעשה
הדבר בצורה החורגת מכל הנוחלים החוקיים המקובלים
במדינה?
הסיבה נעוצה בעובדה שאותם נשואין, בגלל סיבות
אישיות שלא אכנס להן עתה, נוגדים את כללי ההלכה.
הלכה זו כפוייה על אזרחי ישראל, בתוקף החוק החילוני,
בשטח הנשואין והגירושין.

זכורה פרשת בית־דין־השדה, שהקים הרב גורן כדי
לגייר את הגברת הלן זיידמן, ולהציל בכך את הקואליציה
הממשלתית ממשבר חמור. גם אז כעל כרב צבאי, או
צבאי־למחצה, בתחום האזרחי־הפוליטי.
לאחר מכן קיבל הרב גורן על עצמו, בקבלנות, לפתור
את בעיית האח והאחות, שהוכרזו כ״ממזרים״ .בלוליינות
מזהירה הוא ריקד על החבל המתוח של ההלכה, והגיע
למחוז חפצו, וכך הציל את הקואליציה שוב ממשבר
פוליטי חמור.

| | בשלושה דברים. הנישואין תופסים.
אדרי אכנרי אני אשמח אם כבוד השר, בדברי
התשובה שלו, יענה על הטענה המושמעת בציבור לגבי
אותם הנישואין — שהם בוצעו על־ידי הרב הצבאי
הראשי, מחוץ לתחום תפקידו, בצורה הסותרת את
הנוחלים המקובלים של פירסום מראש ואפשרות להגיש
התנגדות, מפני שהיתה מניעה הלכתית לנישואין.

לא פעם, וגם בוויכוח זה, קמים חברי־כנסת ותובעים
מן הרבנים ״להתאים את עצמם לרוח הזמן״ ,לשנות
את ההלכה על־ידי פירושים שונים, כדי להסתגל לדרישותיו
של ציבור חילוני ושילטון חילוני.
אני מתקומם נגד דרישה זו. כאדם בלתי־דתי, אני
רואה בה בזיון לדת. אנשים דתיים צריכים לפריש את
ההלכה של דתם על פי מצפונם והכרתם, ואל לנו,
לציבור הבלתי־דתי, לתת להם הוראות.
אולם הלכה זו — אל לד, למדינה לכפות אותה עלינו.

אותו איש, שיש דו חדק רב בקיום הכפייה
הדתית כישראד, מצא דו רב פרטי, רכ-מטעפ,
כדי שיעזור דו דעקוף את תהדיכי ההדבה
והחוק.
דויד קורן ז במה אשה נקנית? אשה נקנית

צעקות כלליות מספסלי גח״ל.
אורי אכנרי נ שלוש. שנים ישב כאן גח״ל בשקט
וצבר כוח, ועכשיו הוא אופוזיציה רעננה וטרייה !
דומני שזה היה הסיכום הנכון לפרשה כולה.

ולסן־ 3רזל יר ד
נול המסךהק טן
אחרי ששמואל תמיר הציע לדון בשילטונו של פינחס
ספיר במשק, וגולדה מאיר הציעה להסיר את ה עניין
מסדר״היום, עליתי לדוכן כדי להציע את העברת
העניין לוועדה.
בראשית דברי שיבחתי את גולדה מאיר על שהיא
— ולא ספיר עצמו — באה להשיב על ההצעה :

אורי אכנרי ז ...אין ממשלח של ספיר, כשם שאין
ממשלה של דיין ואין ממשלה של אבן. יש משלה אחת,
ממשלת גולדה מאיר — והיא אחראית לכל.
בבחירות מתייצבת מיפלגה אחת, שכל השרים הבכירים
שייכים אליה.

זהו סופר-מרקט אחד גדוד, שיש בו קופסה
המסומנת ״ספיר״ ,קופסה המסומנת ״אכן״,
וקופסה המסומנת ״דיין״.
.ויד 6יי 1 *1טי 6

זוהי הגישה הרדיקלית, הדמוקרטית, ליחסים
כין הדת והמדינה. תהייה נא כל אחת
מלכה בשטח שלה, כחופש ותוף כבוד הדדי
— מכלי להתערב זו כענייני זו. עטרת השיל
טון ועטרת האמונה — שתי עטרות הן, ורק
כנפרד יכהיקו כאור כלתי־עמום.

במשך השנים הוכיח את עצמו ברב־לתפ
קידים־מיוחדים, העומד לרשות השילטון החילוני
לעת מצוא. נראה שזה לא הזיק לקאריי•
דה הדתית שלו.

מעשים אלה נובעים מן המציאות שד אי
הפרדת הדת מהמדינה — מציאות המשחיתה
את המדינה ואת הדת כאחת.

אין אנחנו צריכים להקל על המערך הזה, ולעזור לו
להעמיד פנים שכל אחד יכול לבחור לו בסופר-מרקט
הזה את הקופסה הנראית לו. מי שמצביע בעד המערך,
מצביע בעד כולו — גולדה, דיין, ספיר ואבן.
...באה ראש־הממשלה ואומרת: המישטר שלנו אינו
יכול להיות דיקטטורי, כי העם בחר בנו. העם בחד
בממשלה הזאת, העם בחר במערך. זה נכון. אבל איך
בחר העם במערך הזה?
בפרשת ווטרגייט בארצות־הברית נתגלה כמה כסף
הוציא ריצ׳ארד ניכסיון במערכת־הבחירות על הנשיאות
במדינה העשירה ביותר, ואחת הגדולות ביותר, בעולם.
במערבת־בחירות באומה של 200 מיליון נפש, הוציא
ניכסון 50 מיליון דולר.
אני זוכר את מערכת הבחירות של שנת ,1965 כאשר
המומחה הגדול לבחירות, השר יוסף אלמוגי, אמר שהמערך
הוציא בה כ־ 150 מיליון לירות.
אבל זה לא רק עניין של כסף. ישנו המסך הקטן,
הטלוויזיה. כולנו יודעים שהבחירות הבאות תהיינה
בחירות של טלוויזיה.
חיו״ר בן־ציון קשת: דבר קצת לנושא.
אורי אגינרי ז זהו הנושא!.
היו״ר בן״ציון קשת: תזכיר ספמס לפעם
את השר ספיר.
אורי אבנרי ז האמן לי שאישינתו לא נעלמה
מעיני.

מפוארת זו.
אולם מה מקומם של ערכים מפוארים אלה, ערכי
המוסר האנושי, במה שמכונה כיום ״חיים דתיים״? מה
נותר מהם בישראל?
אני משוכנע שהם חיים להם אי־שם, בצינעה ובהחבא,
הרחק מן ההמולה של העסקתה הדתית, רחוק מהיכלי-
הפאר והתקציבים ומכוניות־השרד ודירות־השרד של
כוהני־דת.

כאדם שגדל בארץ, שעבר את בית־הספר העברי
בארץ והחי בארץ כיום, אני שואל: מה דמותה של הדת
היהודית בעיני הישראלי מן השורה?
אין היא מופיעה ככוח מוסרי; אין היא מופיעה ככוח
מדרבן לחיים ערכיים יותר.

היא מופיעה כפולחן שבטי, לאומני, שו־כיני.
אנו
מרגישים שהדת היהודית, התפתחה במרוצת הדורות
לקראת תפיסה אוניברסלית הומנית, שהיתה אור
לגויים — חוזרת בארץ לשלבים פרימיטיביים.
אי־הפרדת הדת מן המדינה גורמת לדילדול הפנימי
של החיים הדתיים בישראל. בגלל אי-הפרדה אין כוחות
מוסריים מגיעים לפיסגת החיים הדתיים בארץ, אלא
נשארים חבויים אי־שם בפינה, בעוד שעולים לגדולה
אנשים שכל כושרם הוא בשטח הפוליטי, היודעים
להסתדר עם השילטון.

כאשר יגיע היום — ואני בטוח שהוא יגיע
בדורנו — היום שבו תופרד הדת מהמדינה,
יהיה הדבר לברכה לא רק למדינה, ולציבור
החילוני הסובל ביום מן הכפייה הדתית, אלא
גם לדת היהודית ולבל הכוחות הדתיים הקיימים
בישראל ובעם היהודי בולו.
קשה להתעלם ממנה.

מזה חודשיים ירד מסן־-כרזל על המסד הקטן.
אני אומר ומודיע היום, כמלוא האחריות,
מעל דוכן זה, מה שלא הייתי מודיע לפני שבועיים:
ידוע די שיש הוראה בטלוויזיה שאסור
כשום פנים ואופן, ויקרה מה שיקרה, ואפילו
תתהפך הארץ, להעלות עד המסך הקטן
אף אחד מאיתנו, חברי סיעת מרי ושאר הסיעות
הקטנות.
אולי, אם נמות — בהלווייה שלנו יהיה מותר לצלם
אותנו, אם תהיה הוראה אישית מטעם ראש־הממשלה.
שמואל תמיר: חבר הכנסת ידלין אמר
מפורשות, שעיקר המערכה תהיה נגד הסיעות
הקטנות. והוא אמר זאת במפורש, בצוותי החשיבה.
זה פורסם בד,ארץ.
ראש־הממשלה גולדה מאיר: אם אתה
אומר שזו אני, אתה יודע שזו לא אמת.
אורי אבנרי: לא אמרתי שזאת את. אין
צורך שראש־הממשלה תתן הודאה כזאת. יש די
עוזרים, גדולים ובינוניים וקטנים, היכולים לתת
הוראה כזאת, ואני מודיע במלוא האחריות שיש
הוראה כזאת בטלוויזיה.
היו״ר בן־ציון קשת: יש הוראה גס לסייס
את הדברים.

1 31

* במדינה ־
(המשך מעמוד )29
״הגיעו מים עד נפש,״ אומרים האחים
אלון .״בוועדת הסיוף ידעו שאנחנו שרופים
לסייף, נמשיך לסייף ולא נפרוש גם
אם ידפקו אותנו לפעמים. כל נסיעה
היתה אצלנו בדרך הקשה, אחרי התרג־זויות
והתערבות של ראשי מכבי אצל
ועדת הסייף.״ האלונים שייכים למועדון
מכבי רמת־גן שהוא מועדון מכבי היחיד
בארץ בסיוף, בעוד שאר הסייפים בארץ
באים ממועדוני הפועל ואליצור.
״ועדת הסיוף גורמת להפלייה בינינו
הוותיקים לסייפים החדשים. מאיתנו מתעלמים.
אנחנו ״זקנים מדי.״ סייף טוב
מגיע לשיא כושרו בגיל .40—30 אלוף
העולם בסייף הוא סולני בן .35 שיוכיח
את עצמו הנוער במכביה הנוכחית.״
טענותיהם העיקריות של האחים אלון
הינן נגד ועדת הסיוף בהתאחדות לספורט
והוועדה המיקצועית .״ועדת הסיוף מורכבת
מאנשים שלרובם אין קשר בכלל לסייף.
בוועדה המיקצועית יושבים מאמנים,
הנמצאים שנים מועטות בענף ואילו דן
שחורי, מזכיר הוועדה, לא סייף מימיו.״
אלא ששני המוסקטרים, שיצאו למערכה
בעסקני הספורט, לא הצליחו לדקור בהם
את דקירת המוות. נבחרת ישראל בסייף,
על עסקניה, השתתפה במכביה בלעדם.
משטרה תא1גה לו ,/ש*5רה
77:0פור: ביזבזה המישנזרה
כחמש מאות ד״י

צח וענוג
יה>ה עור גופך
בעזרת
דפילטור הקרם הקוסמטי המושלם
להסרת שיער מיותר
נוח לשמוש השפעתו ארוכת טווח
אינו מכאיב
דכילטור מוצר צמרח נוסף של ״וולה״

1£$זו א! 1ז 0 8קק 0

ז א/\/1£ץ 10ק£*4

0 2 7

111071

הונז עד שו ת חנ ע

150״ )041164

ץ 1ז *

3 4 0 )1ק 40ק

x154ו 41ז 0ק ק 0

4ת שוז 1ץ 10 נן £ 111

6דוול 0ו 1י * 1ו , 7

111010הקבלה 3 17 :

ץ ^ ^י ״נו ס ^זוו ״ מ ס לן ח חו נו ת

2x154

1? 2 3 £ 8א

£ * 80112£23
14.ז 0ת 4ץ ס 1ק 1ז ז £

) 40111 1 8

שתס

ץ 1ז ! 2צ 1114105

מל 58046־ 5 0 2 2 0

6־ 011 21ץ

71115

6 51) 111?01 0 4־1 011 21

01״ 443

40 4 5 .

ת סן.

סססס

ץ 114 זג 0441ק ק 0־0111׳> 18

£ 2 8 £א 01א £
05ק ץ4

׳> 041 611] 0׳> 111011״ )

ץ 341 וז4

03א * £

א 0 . 8 0

8 0 1 1 7 ?)?0 8 7

1 £ 8 3ו 1ס? £
0 8 2 £ 8 8ז\ ב

78א ** 83187

? 81) 0

011 )108146 40 § 04 21103 )1 <10111 § 2 ] 0 2ץ ) 1

¥202410108

041104

4140 40 118 ) 0 4 ) 1111 )1043118 ץ 2ק 1411 § 0 0 )1״ )

השוטר התורן במישטרת התנועה ברחוב
סלמה בתל־אביב היה מזועזע. האזרח אשר
התייצב בפניו סיפר סיפור מסמר שיער.
הוא ניצב עם מכונית הפיאט הקטנה שלו
ליד הרמזור באחד הצמתים בתל־אביב,
כאשר מכונית שבאה מאחוריו חבטה בו
ונתקעה בפגוש האחורי שלו.
״היו פצועים?״ שאל׳ השוטר הנדהם.
״לא!״ השיב הנהג חיים קונפינו, מתקן
מכונות חישוב מחולון.
״אז מה קרה?״ שאל השוטר.
״נגרם לי נזק למכונית!״ בכה המתלונן,
וסיפר כי הוא מעריך את הנזק
ב־ 30 לירות. השוטר האמיץ, רס״ל בדרגתו׳
אפילו לא טרח לבדוק את הנזק. מיד
הזמין את בעל הרכב הפוגע, חקר אותו
והגיש את דו״ח החקירה לממונים עליו.
החקירה המסועפת, שגזלה שעות עבודה
יקרות הסתיימה בהחלטה נחושה להגיש
תביעה מישפטית נגד בעל הרכב שפגע
בפגוש האחורי של מכונית הפיאס. ה־מישטרה
החליטה להאשים את הנהג בנהיגה
רשלנית.
מה זה ״עניין ציבורי ז ״ המישפט,
שהתנהל בפני שופט בית־המישפט לתעבורה
דוד שור, נמשך כשנה. הנאשם כלל
לא הכחיש את העבירה המיוחסת לו.
אבל, כאשר העלתה התביעה את המתלונן,
חיים קונפינו להעיד, לא יכלו באי
בית־המישפט לבלום את צחוקם.
״מה הנזק שנגרם לך?״ שאל השופט.
״שלושים לירות,״ הסביר קונפינו,
״מעוצמת המכה התרופף הבורג של הפגוש.
הלכתי לסחח והוא אמר שזה יעלה
30ל״י.״
״אה !״ אמר השופט שור ,״אם הפחח
דרש שלושים לירות, סימן שהוא היה
צריך לעשות רק סיבוב אחד במברג. אם
היה צריך לסובב את הבורג פעמיים, הוא
היה דורש כבר 60 לירות.״
כאן החל השופט שור לכתוב פסק דיו.
הנאשמת בו היתה המישטרה .״רק לפני
זמן קצר הובא לידיעתי,״ כתב שור ,״מקרה
בו דרס נהג תלמידת בית־ספר במעבר
חצייה, שתישאר נכה לכל ימי חייה.
והמישטרה סגרה את התיק בגלל ״חוסר
עניין ציבורי״ .ופה, בגלל בורג שהת רופף
מעסיקים את מישטרת־יהתנועה, את
התביעה המישטרתית, מבזבזים את זמנו
של בית־המישפט ומטעיניס את ארכיון
בית־המישפט העמוס בלאו הכי לעייפה.״
חישוב מהיר שנעשה באולם בית־המיש־פט
הורה שהגשת התיק והטיפול בו, עלו
למדינה כ* 500ל״י. השופט קנס את הנאשם,
שהורשע משום שהודה באשמה, בסכום
של 5לירות בלבד.
״המישטרה טוענת שאין לה כוח־אדס,״
נזף השופט בתובע ,״והנה כאן, בגלל בורג
שהתרופף יש פתאום למישטרה את
כל כוח־האדם הנחוץ. יותר לא ארצה
לשמוע טענות שאין למישטרה כוח־אדם.״
העול ם הזה 1872

כ כנ מ!1ס >3

המועמדות הסופיות

ך* וככה מיזם, המועמדת מס׳ 3לתה־רות
מלכת המים ,1973 אוהבת לעסוק
כל היום במה שקשור בספורט — מלבד
בספורט עצמו.
בשעות העבודה׳ תוכלו למצוא אותה
בחנות־הספורט של יוסל׳ה מרימוביץ, ב־פסז׳
דיזנגוף התל־אביבי. היא המוכרת שם.
בשבתות, תוכלו למצוא אותה במשחקי-
בחסות 3וווה-א0נה
לבל שעה!

ך ץ 111 יופייה האקווטי של המועמדת מס3 .
1 1י
המיקצועי של הלנה רובינשטיין. בשעות
\11 1 1 1 1 1

חנות־הספורט הפופולארית של יוס׳לה מרימוביץ, מקפידה כוכבה על
אולס לאחר שעות העבודה, היא מסתפקת באיפור מינימלי, סומכת על

\ 1 1בשעות־המנוחה שלה
# 111 נכנסת כוכבה לזוג
מכנסי לי וחולצת אומן סרוגה,
ומרגישה עצמה בשיא־הנוחיות.

ק ך 1ך ך! כוכבה מסוגלת להחליף
11 11 111 צורה והופעה בצורה
קיצונית. בתלבושת תוצרת אופנת מווה,
שבתמונה זו, היא סמל האלגנטיות.

מלבד הספורט, שבו היא עוסקת כל
היום, יש לה גם תחביב: ציור. היא אפילו
גמרה את אורט במגמת ציור־אופנה.
תחביב נוסף שלה: להתנדב לעבודה
בקיבוצים בחופשות. היא כבר עבדה בקטיף,
בלול, ברפת, ובמד, לא.
אם בנוסף לכך לוקחים בחשבון גם

כדורגל. ביציע כמובן, לא על המגרש.
בייחוד במשחקים של מכבי ת״א. היא
מעריצה גדולה של צביק׳ה רוזן.
כשהיא לא בכדורגל, היא בכדורסל.
וכשהיא לא בזה ולא בזה — היא מבלה
באיזה מקום — בחברת שחקן כדורגל.
כוכבה, היום בת 19 וחצי, התחילה לעבוד
אצל יוסל׳ה אחרי שגמרה תיכון.
יש לה שיער שחור, עיניים שחורות אקזוטיות,
גובר ,168 ,ארבע אחיות ואח אחד.
אבא עובד בתור נהג בעיריית תל־אביב,
ובליל־שבת מתכנסת כל המשפחה, השומרת
מסורת, לקבלת־שבת חגיגית, כש־כוכבה
שרה ומרקדת.

את השעות הארוכות שהיא אוהבת לבלות
בים ובדיזנגוף, אפשר להבין שהיא
בחורה עמוסה מאוד: בשבת פנוייה,
מסוגלת כוכבה לבלות יום שלם על החוף,
בשחייה, או בשיט במיפרשית. אחר
לחזור הביתה, להתרחץ, להחליף בגדים,
תסרוקת ואיפור — ולצאת לבלות עד
השעות הקטנות.
בחו״ל היא עדיין לא היתר אף פעם.
בעיות של תקציב, וכל זה.
אבל אם תזכה באחד המקומות הראשונים
בתחרות, היא מקווה שייפתחו;,
בפניה אפיקים חדשים.

מודגש באיפור
עבודתה כמנהלת
הופעה מלוטשת.
נתוניה הטבעיים.

ךוון אוהבת כוכבה לב־
11 . 1לות הרבה, פותרת
אחרי השחייה את כל בעיות
השיער בעזרת תכשירי וולה.

המצב הביטחוני אינו
צריך להשביע על תוב*
ניות העבודה היומיות
שלך. אל תדיר שינה
מעיניך בגלל סיבות
הקשורות בניהול ה•
מדינה. השתדל להת11110
ייחס
יותר בכובד ראש
ו 2במרס -
למתרחש סביבך. מש20
באפריל
הו לא נעים יקרה בחוג
המשפחה שלך.
דווקא לקראת סוף השבוע תזכה במעט
נחת רוח — זכייה כספית קטנה,
מתנה יקרה, או משהו דומה. גבר עימו
היית קשורה ינתק יחסיו איתך, אל
תתיאשי, הוא יחזור, כעבור זמן קצר.

_ אל תהססי להגיד בתוקף
את מה שיש אל ליבך
לומר לו: בייחוד אם
הוא ממשיך כמינהגו הנלוז.
אל תהיי כלבתא
— אבל אל תהיי גם
קורבן־עולה לשיגעונו־תיו.
עסק בלתי־ רגיל
מושך את התעניינותך.
לשווא. זה לא בשבילך,
ואם תגע בו — תיכווה.
ביום א׳ גם לא כדאי לך לצאת או לקיים
קשר טלפוני עם חו״ל. זהו יום להתבודדות
ולהתבוננות עצמית. לבשי ירוק־בהיר ואל
תהיי מגונדרת מדי. זה עלול לקלקל לך
את בילויי סוף השבוע הקרוב מחוץ לעיר.

את פוגשת אותו, את
האחד. את מסתכסכת
איתו. את עלולה לא בד
אותו ביום א׳ שבסוף
השבוע. זמן נה דר
לצאת לטיול עם
חבר או חברה טובה.
זמן עוד יותר טוב ל []1(11)11
21ב מ אי ־
הכיר את הנעלם, ל20
בי ו ני
היכנס להרפתקות ק לות,
לעשות שטויות
ובכלל, להתפרק. לא זמן מתאים לעסקים
או להחלטות הרות-גורל. צווי״ה־מזלות,
לבני תאומים, השבוע: השתעשעו
! לבשי בגדים בצבעים עליזים.
כמו כן הימנעי מפירסומת רעשנית.

רומאן סוער, משוגע
ממש, נפתח בפניך, בת
סרטן, אם יהיו לך רק
העיניים לראות את האיש,
הנראה כבלתי־נכון.
זה יתחיל בריב,

זה יימשך בסערה, זה
סו ען
יגיע לשיאו באהבה
;?1ביוני -
גדולה. גס בענייני־
(< 2ביו לי
כספים יש סערות, אבל
לאט, דווקא שליליות :
דע לעמוד על שלך, אך ברכות ובאצילות
מסויימת. שמור על עצמך מבעיות קיבה
— ואל תתן למועד סיום הביטוח שלך
לחלזף. זה מסוכן. כי חייבים אתם
בני סרטן להיזהר השבוע בנסיעותיכס.

3321218

חתזנייס

היזהר מתאונות ! בייחוד
בימי ד׳ עד ו/
אם אתה יכול, התנהג
השבוע הזה כאל תקופה
של חופשה ורגיעה.
אל תנסה לכפות
על עצמך מאמצי יתר
ואל תעשה שטויות.
לביאה, פגישה עם אדם
הנראה לך, ממבט
ראשון, כחשוד במיק-
צת, תגביר את המתח, תוסיף לחוג-מכ-
ריך רובד חדש לגמרי. לבשי תכלת וורוד.

נשקפת הצלחה במישור הפינאנסי. כספים אם כי יש כל הסיכויים שתרצה לנצל
את החופש החדש שלך, אל תעשה זאת:
עשויים להגיע אליך
גם הנסיעות מסוכנות
הרבה יותר מהר ממה
השבוע, לבני-גדי וגם
שציפית. לעומת זאת טומנים שינוי־הפתע
עלולות להתרחש מיספר
בחובם כל מיני סכנות
אי־נעימויות הקשורות
פסיכולוגיות. כדאי, לבמקום
העבודה, מבלי
עומת זאת, להכיר אנשיגעו
דווקא ישירות
שים חדשים, ולהתענלך.
אם תשתכנע בעציין
בתחומים חדשים.
מך בצידקת הרעיון ש1 8 בזהירות.
עיסקה טונולד
בך, תוכל להשפיע
21בדצמבר ־
19 בינו א ר
בה מזדמנת בדרכך —
גם על האנשים סביבך.
אל תחכה להזדמנות
בת מאזניים הרבי לצאת לשפת הים בבוקר.
לסרטים בערב. ההצלחה תאיר לך פנים.
שנייה היא לא תהיה. קחה במהירות.

התחזקי, בת עקרב — לפניך שבוע קשה
במיוחד. אל תנסי ל_
ז __ מהאתגרים התחמק
שיהיה עליך להתגבר
עליהם. מעט שכל ישר,
הרבה אומץ־לב ועוזרות,
יעזרו לך לדלג על
פני המשוכות, ויגרמו
לך, בסופו של דבר,
המון נחת רוח על הישגיך,
שלא יהיו מבוטלים
כלל. בן עקרב ! אל תוותר
עמוד על שלך, כי אתה הצודק בעניין זה.

עקת

3532121

זכית בהצלחה, ואתה __
עתיד לזכות בעוד כמה.
זכור כי הדימיון והמקוריות
חייבים לשמש
נר לרגליך, הרבה יותר
מן הזהירות והתיכנון
הקפדני. אם זאת, אל
נ תונ ה
תתעלם מדרישות הרגע
22באוגוסט -
ודאג לא לריב לחינם
22בספטמבר
עם ידידיך ומתחריך.
רכישות ציוד, או דברים
הדרושים לעבודתך, כדאיים מאוד,
השבוע. בת בתולה: העדיפי הבהיר על
הכהה והג׳ינג׳י על השחרחר. לבשי משהו
המתאים לאופייה היי נעימה עם קרוביך.

אל תחשוש להציג את דיעותיך ולעמוד על
שלך, אפילו מול אדם חשוב ורם מעלה.
הסבר את עמדתך וסמוך על הבנתם של
האחרים. בת ״דלי״ —

אל תחשבי שאת יכולה
לסדר את כל העולם,
בסופו של דבר יגלו האנשים
הקרובים אלייך
את מה שאת עושה —
וינקטו באמצעים חמורים.
כדאי שתעשי קצת
•ז>.גו :0יו ^ 6חשבון נפש ותחליטי
332^ 3 0 1
מה חשוב לך באמת.

שבוע זה הוא טוב
מאוד לאלה מכס המהמרים. היי נבונה.

הקצב הסביר בחייו העיסקיים מתגבר
תקבל את זה ברוח
טובה; כי אינך אוהב
לחץ, אבל אם תתייחס
לזה כאל שלב ריגעי,
תצא מן העניין בהישגים
גדולים וגס בהכנסות
רציניות. איגרת
מרחוק תקרב יום גדול
בת קשת:
בחייך.
} 2בנו במבר -
20בדצמבר
תקבלי החלטה נחושה,
ותעמדי בה, לשם שינוי.

היומיים הראשונים של השבוע מתאימים
לעריכת חשבון
נפש ולהבהרת מטרות
לטווח ארוך. דאג לכך
שתימצא בחברתם של
ידידים מהימנים וריאליסטיים,
שיוכלו ל-
הדריכך ולסייע לך ב-
קבלת החלטות חשובות,
היה זהיר בכל 9ו בפברואר
20 במרס
הנוגע להוצאות כספיות
שתקבענה עתידך.

שואה גדעיו״ת
( שלא באשמתו

קולנוע
פסטיבאלים

>\7רוף
נגד ג\>רוף

מיצעד הדובי ם
בין עשרות פסטיבלי הסרטים הנערכים
מדי שנה ברחבי העולם .,מקובל לחשוב
כי פסטיבל קאן הוא החשוב והמגוון ביו תר.
אחריו, מונים בדרך כלל אח אלה
של וונציה, ברליו ומוסקבה.
מובן שמאז נפוצו השמועות כי הביאנלה
בוונציה גסס ללא תקנה, במבוך הפוליטי
שנוצר סביבו, עלתה חשיבות המתחרים ב התאם.
לכן,
היה זה קצת מוזר לראות את ה אדישות
שליוותה את תוצאות פסטיבל
ברלין בעיתונות הישראלית.
אמנם פסטיבל זה לא הצטיין בדרך כלל
בטעם מעודן, ובשנים עברו, לפני ההפשרה
של וילי בראנדט, היה צביונו האנטי-
קומוניסטי מכוון וברור לעין, אולם דווקא
הטעם המסחרי שלו יכול היה לשמש קנה-
מידה לא רע למה שאפשר וכדאי להביא
לארץ.
פרסי השנה הם דוגמה אופיינית. אמנם
את הפרם הראשון, דוב הזהב, העניקו
לסרט הודי בשם הרעם הרחוק, אבל אין
בכך משום חידוש גדול. במאי הסרט,
סטיאג׳יט ראי, הוא אחד השמות הגדולים
בקולנוע העולמי היום — שם שמזכירים
בנשימה אחת עם ברגמן, קורוסאווה ובונו-

מי אשם (פריז, תל-אביב, אנגליה)
— קנת לוץ׳ הוא במאי
בריטי ששמו הולך לפניו כיוצר
סרטים עלילתיים הניראים כתעודיים — שבהם הוא חושף
בעיות סוציאליות בצורה יסודית ומעמיקה.
הפעם, מכוון לוץ׳ את מצלמתו אל יחסה של החברה אל
חולי־נפש. זהו סרט עלילתי מתחילתו ועד סופו. אבל כפי
שביים וצילם אותו לוץ׳ — הוא נראה כתעודתי לכל דבר.
הסיפור הוא על נערה הנמצאת על הגבול הדק שבין
שיגעון לשפיות. היא זקוקה להבנה, לטיפול — אולם חוריה
אינם מבינים זאת, חושבים שהיא עקשנית או סתם מוזרח
ברוח הזמן, נוהגים בה ביד קשה.
גם ידידה אינו מבין לרוחה, חושב שהיא בסך־הכל עוד
חתיכה ברשימה. ואילו המוסדות הרפואיים, אליהם היא
מגיעה בסופו של דבר, מיושנים, דומים לבית״סוהר יותר
מאשר לבתי־מרפא.
בסצינה אופיינית נראית ישיבה של ועד־המנחלים במוסד
כזה: נוכח הפרצופים השמרניים וחאדישים, הדוחים
כל אפשרות של יוזמה חדשה בריפוי, לא קשה להבין מדוע
משתמשים עדיין במכות-הלם חשמליות מטמטמות, במקום
בטיפול ארוך הדורש רגישות והבנה.
כוונתו העיקרית של הסרט היא לקומם. בזאת הוא
מצליח. אי-אפשר להישאר אדיש לגורלה של הנערה ה־

רטקליף: על סף השיגעון
אומללה, ששלבי-הטירוף שלה מתוארם בצורה ריאליסטית.
מישחקה של סנדי רטקליף בתפקיד הראשי הוא מופת
להזדהות עם דמות.
יחד עם זאת, נוטה לוץ׳ הפעם להגזים כל-כך בתגובות
המשפחה והחברה, מציג אותם בקיצוניות מוגזמת לעיתים.

הרעם הרחוק הוא בסך־הכל סירטו ה שני
בצבע, ומנהלי פסטיבל ברלין ודאי

מידיי ד׳ארה ב״הכלונדי עם
הנעל השחורה״
גזע הנפילי ם
(תל-אביב, תל-אביב, האלוף ארצות־הברית) — ברוב סרטיו,
מבכה סם (״חבורת הפראים״)
פקינפה את העבר, שבו היה האדם חלק מן הטבע; עבר
הנירמס על-ידי הווה, בו האדם הוא חלק מהמכונה.
זה גם נושאו המרכזי של האלוף, אחד הסרטים השקטים
יותר של פקינפה.
הגיבור, ג׳וניור בונר, הוא אלוף תחרויות רודיאו. זה
עיסוק שעבר עליו הקלח. הנדודים הכרוכים בו, מתחרות
אחת לשנייה על פני כל דרום ארצות־הברית, אינם חולמים
עוד את גילו של ג׳וניור. אולם, כגיבור אמיתי של פקינפה,
הוא לא נועד לחיות יושב-בית או פקיד מסור, כל עוד
נשארו מרחבים שלא נכבשו או שוורים שלא הוכנעו.
הסרט כולו מתרחש בביקור של ג׳וניור, יחד עם כל
להקת הרודיאו בעיר-מולדתו. שם הוא פוגש את אביו,
אייס, אב־חטיפוס ממנו צמח ג׳וניור. האב שהיה אלוף
רודיאו בעצמו בימי נעוריו, עדיין חולם על מיכרה כסף או
אוצר באוסטרליה.
שם נמצאת גם אמו, אשה בנוסח המערב שעבר, האוהבת
את גזע הנפילים ממנו קורצו בעלה ובנה הבכור, אם כי
רק היא יודעת כמה קשה לחיות לצידם.
וישנו שם גם הבן הצעיר, סמל לעולם החדש, סוחר
ממולח בקרקעות ובתים, העובד על המיליון הראשון שלו,
שעה שאחיו, ג׳וניור, עדיין מתאמץ להישאר 8שניות על
גבו של איזה פר מטורף.
בעימות בין שני האחים, מעדיף פקינפה כמובן את
הגיבור הרומנטי. אולם מתוך הסרט ברור שגיבור כזה
נידון, במוקדם או במאוחר, לכלייה.
יש בסרט דברים רבים הכובשים את העין והלב: סטיב

פרסטון ומקווין: על סף האובדן
מקווין, טבעי ומשכנע בתפקיד הראשי. הוריו, רוברט
פרסטון ואידה לופינו הוותיקים, מעוררים נוסטלגיה לימי-
הזוהר של הוליווד. לוסיאן בלאד, המחייה בצילומיו את
אווירת החום והאבק של העיירה הדרומית. השיחה בין
ג׳וניור ואביו, או הקטטה ההמונית, המזכירים את ג׳ון
פו רד.
אבל בסופו של דבר, זהו סיפורו של מצב, לא דראמה.
אף אחת מן הדמויות אינה משתנית, אף כמלוא-הנימה,
לכל אורך הסרט, ולא קורה גם שום דבר היכול לגרום
לשינוי כזה. הכל ברור מהתחלה ואין שום הפתעות.
ואולי משום כך הכניס הסרט פחות מסרטים אחרים
שביים פקינפה.

אנטומיה של בימוי
שהפקתו לוותה בשערוריות מרובות, כאשר
מרכז הקולנוע הצרפתי סירב לתמוך בו
והצנזורה איימה לאסור אותו, זוכה ל הצלחה
ניכרת בצרפת, משום שהוא מתאר
מקרה מציאותי למדי, של פרשת סחיטה
הקשורה בבחירות בעיר־שדה קטנה. בין
המשתתפים בו מיריי דארק וברנאר פרסון.
מיריי דארק היא גם כוכבת הסרט שזכה
בפרס הבימוי הטוב ביותר — הקומדיה
הצרפתית הבלונדי עם הנעל השחורה של
איוו רובר, המוצג עתה בתל-אביב.
מאחר וגם פירטו של קאיאט יוצג בקרוב
בארץ, אפשר לפחות להתנחם בכך ש־שני־שליש
מזוכי הפרסים בברלין בכל
זאת יעלו על בדי־הארץ.
וזה כבר אחוז גבוה מאד, בהשוואה לסרטים
המוצגים בפסטיבלים אחרים.

ברנאר פרסון ב״אין עשן בלי אש״
מחיטה ושערוריות
שיפשפו את ידיהם בהנאה כאשר קיבלו
סרט זה, אחרי שמנהלי פסטיבל קאן סיר בו,
בצורה תמוהה למדי, להציגו.
העול ם הזה 1871

דוב כסף מיוחד הוענק על-ידי הברליג־אים
לסירטו החדש של אנדרה (״למות
מאהבה״) קאיאט, אין עשן בלי אש. הסרט,

תדריך
מל-אביב
סוד הקסם הבורגני (תכי
לת, צרפת) — סרט ציני ומבריק המתאר
את הבורגנים כגזע קשוח^• ,זפשר לרמוס

אותו ולהרוג אותו, אבל הוא ימשיך לצעוד
בגאון, על אפם ועל חמתם של כל
שונאיו.

סיפורי קאנטרכורי (מוג־רבי,
איטליה) — האיוולת האנושית ב מערומיה,
בסרט של פאזוליני המבוסם על
יצירת־מופת של הספרות הבריטית. לא
מיועד לעדיני החיך והנפש.

++*+הטאנגו האחרון בפריז
(סטודיו, איטליה־צרפת) — עולם האתמול
מול עולם המחר ; כפי שהם באים לידי
עימות בפרשת אהבה בין נערה בת 20
לגבר בן .45 סרט מעניין ומעורר מחשבות
למי שאינו הולד רק לראות סצינוודמין.

פיזר ורוזאלי (צפון, צרפת) —
אשד, מודרנית המתלבטת בין גבר מעשי
ונמרץ, לבין צייר חולמני ורומנטי. סרט
רגיש ומעודן, משוחק היטב על-ידי רומי
שניידר, סמי פריי, ובמיוחד איב מונטאן.

זמנים מודרניים (גת, אר־צות־הברית)
— האדם הקטן המחפש את
דרכו במבוך של המכונות ההסדרים של
העולם המודרני, בסרט קלאסי.של צ׳פלין
שחובה לראות שוב ושוב.

לבנק לאונו׳
בבר נו7נון
אין סני ף בלונדון

ויו לנו ב״סיטי״
בנ ק נוסחר
על בל שרותיו
אנו היינו בלונדון עוד ב ־ .1902 השנה ב ה נפתח מ שרדנו ב״סיטי״
עם גידול עסקינו בבריטניה לא הספיקו שרותיו של סניף בנקאי.
אי לזאת הפכנו את הסניף לבנק מסחרי כ ל לי המגיש את כ ל
ה שרותים הבנקאיים ומניותיו ר שומות ב בו רסה של לונדון.

1<110.א64
6301 51.ז {011$6, 11 8־^ 86115 1י 8 0
£ 0 4 8 , 4 8 1 . 161 . 01-248 7712 חס ^וזס).

בהיותך בלונדון -הנך מוזמן לבקרנו.

כמו כן שמדים לשרותך הבנקים הבאים:
בניו יורק
א ¥ 0 8ז\£\/א 0 8׳ווא)/קו\/ו 181151 0 0וו או 1£1א א * 8
^, 1\1.¥. 10017 זס׳וי ^ 6א 611116 579 ? 1)1)1

בפריז

3. 96 וז 3נ5, 1ח,8 865 1) 3116ו30 80111673

בציריך
< 1א ^ 11 6א ט 01£100-1-£
!0)1ז 3556 34, 0 )1 8022 211ז$1ח 186ז 3

חברות בנות של

71_ 1יי 11 וד*ז7י בעינוג

הבנק הצועד ע הזמן

משרדי נציגויות: בפרנקפורט ומיין) .בואנום א״רס. סאן פאולו. קראקס, יוהנסבורג, הונג-קונג.

העולם הז ה 1872

אה 1ב ת 1של ד ״ן־ תינ ש א גם ב ן?
מה דעתן של אהובותיו של משה
דיין על נישואיו האחרונים ז
״אני שמחה שהוא התחתן סוף־סוף,״
שמחה הדסה מור ״חבל רק שהוא
לא עשה את זה לפני 15 שנה. פני הדברים
יבולים היו להיות היום שונים
בל״בך.״
איד שונים ו מחברת הספר דרכים
לוהטות, גו תיארה את פרשת הרומן

שלה עם שר־הגיטחון, סתמה ולא פירשה.
בימים
אלה, יוצאת הדסה עם אלכ סנדר
ק מינ ס קי, גרוש תל-אביבי
נאה, שהוא בנו של יוס ף ק מינ ס קי,
הכנר הראשון של הפילהרמונית.
האם יש לצפות, זמן קצר אחרי נישואיו
של דיין׳ גם לנישואיה של הדסה!
הדסה, גם באן, סתמה ולא פירשה.

האיש במזוודה-התחתן
היה זה לפני שנתיים, שהאיש במזוודה
חש לפתע רעב בצהרי־היום, ונכנס למסעדה
הראשונה שהזדמנה בדרכו.
בפעם הבאה שהופיע באותה מסעדה,
זה כבר לא היה בגלל רעב. כלומר, לא
בגלל רעב למזון — כמו למגישת־המזון :
הצעירה שקיבלה ממנו את ההזמנה, בביקור
הראשון, מצאה מאוד חן בעיניו,
והוא נכנס לזון בה עיניו שנית. בתירוץ
של מזון כמובן.
זאת היתד, ההתחלה. אז, לא יכול היה
האיש במזוודה עדיין לדעת, כי שנתיים
לאחר אותה פגישה ראשונה, הוא יהפוך
לבעלה של האשד, ושל המסעדה גם יחד.
וזה בדיוק מה שקרה לו: השבוע,
נשא לו מרדכי (״מאדר,ו״) לוק לאשר,
את קלוטילד מויל, קיבל מאביה,
כמתנודנישואין, את המסעדה המשפחתית.
בכך הגיעה לסיומה הקאריירה האמנו־תית
של לוק. שכן עד נישואיו, הופיע
לוק כשחקן בתיאטרון אלהמברה, במחזמר
שמח בנמל. עתה, יעבור לוק

מה י א היה זה?
השבוע׳ עוזבת את הארץ שרונה
מארש, אשתו-עד-לפני-שבועיים של שד־רן
הרדיו והטלוויזיה עמק פרי
שמנה תחיה, בתקופה הקרובה, בגר־

מרדכי לול,
לעולם העסקים, יתחיל לנהל את המסעדה.
לוק זכה לפירסום עולמי, לפני תשע
שנים, כאשר התגלה כפות ומסומם בתוך
מזוודה ענקית בנמל־התעופה ברומא. שני

השאלה אם מרד הגרוזינים באשדוד
היה ספונטאני או מאורגן׳ תהדהד עוד
רבות באוזני הארץ. אולם לרפי נלסון

מנפל או ת הרפו אהה מו דרני ת
רימז זה ביום החמישי שעבר בערב, בביתה
הצפון תל־אביבי של המורה להתעמלות
אילנה הם, שפילאי הרפואה
המודרנית חשו לעזרתה של אשת־החברד,
היפהפיה מלכה׳לה רוזנשטיין, אשתו
של עורך־הדין אמנון רוזנשטיין.
מלכד,׳לה ישבה ליד אחד משלושת

דיפלומטים מצריים — שהיו למעשה
אנשי־ביטחון עמדו להעלות את המזוודה,
שסווגה כדואר דיפלומטי, למטוס המצרי,
שמע לפתע איש״מכס איטלקי גניחות
מתוך הדואר. כך נתגלה לוק, ניצל ברגע
האחרון.
לוק, שהוא כיום בן ,40 עלה ארצה
ממארוקו ב־ .1948ב־ 1961 הוא עבר את
גבול הרצועה, כשהוא משאיר אחריו אשה
וארבעה ילדים, שלא לדבר על שני הורים
ותשעה אחים ואחיות.
הגבר הבלונדי הנאה והחסון, ששלט
בשבע שפות, נראה מתאים לשירותי-
הביטחון המצריים, והם גייסוהו למענם,
לאחר ששיחררוהו מהכלא המצרי.
ושלוש שנים לאחר שעבר את הגבול,
מצא את עצמו לוק במזוודה. למה? האם
גילו המצרים — או חשדו — כי ההרפתקן
הבלונדי שעבד למענם בבירות אירופה
השונות, הוא סוכן כפול, המשרת למעשה
את הישראלים? האם חשדו בו שהוא
שילשל לכיסו סכום כסף ענק שנועד
למטרות אחרות?
התשובה המוסמכת עדיין מחכה לפיר־סומה.
בינתיים, הועבר לוק מהמזוודה
לישראל, הועמד לדין, ישב כמה שנים,
השתחרר, ושיקם את עצמו.
והשבוע, נראה היה שהשיקום הושלם
סופית. שתי בנותיו ושני בניו מנישואיו
הראשונים נתנו את בירכתם לצעדו זה,
ולדעת מכריו מסמנים נישואים אלה את
ההרפתקה הסופית של ההרפתקן המפורסם.

מלבד זה, גם זול לגדל אותם: הם
אוכלים דגים מתים, את העור של עצמם׳
לאחר שהוא נושל, ובל טינופת
שרונה מניה, שם עובד אביה כמנהל סניף אל־על
במקום. היא קיבלה כבר במה חוזי־עבודה
בדוגמנות, ותנסה להתרענן מעול־הנישואין
האחרונים.
כששאלתי אותה מדוע בעצם התגרשה,
ענתה לי, באלגנטיות :״זה פשוט
לא היה זה.״
רציתי לשאול אותה לאיזה זה היא
מתכוונת, אבל פשוט לא היה לי נעים.

שולחנות זזברידג׳ שבחדר, עסוקה במל־אכת־הקודש,
כשלפתע פנתה אליה שכנתה
למשחק, אשתו של גינקולוג
מפורסם, השליכה ממחטה לריצפה, ואמרה
לה :״בואי נעשה ניסוי. תרימי את
המטפחת מהריצפה.״
מלכה׳לה התכופפה, החזירה את המטפחת
לשולחן :״תיוולד לך בת,״ קבעה
אשת הגינקולוג.
למה דווקא? התעניינה מלכה׳לה. אמנם ן
סביר להניח שאשת־גינקולוג יכולה לק־ .
לוט כמה מסודות המקצוע מבעלה, במשך
השנים, אבל בכל זאת.
״פשוט מאוד,״ הסבירה המומחית.
״תפסת את המטפחת באמצע. אם היית
תופסת אותה בקצה, זה היה בן.״
מלכה׳לה רצתה להסביר שהאמצע פשוט
היה לה יותר קרוב מהקצה, אבל שותפיה
האחרים למשחק כבר גילו קוצר־רוח,
נוכח השיחה המקצועית, והיא נטשה את
הנושא.
כמה שעות לאחר מכן, היא ילדה בת.
רביעית במניין, במזל־טוב.

לעשות מהם סטייקים לאורחי הכפר.
טעים מאוד, ממליץ נלסון מראש.
ואם רפי אומר, רפי יודע: שכן בביקורו
בסינגאפור, טיוואן והונג־קונג,
הוא הצליח לטעום מזה — וליהנות.

ס 7>>\7ן מקרוקודיל
אין ספק בתשובה :״בטח מאורגן.״
הוא יודע אפילו מי אירגן אותו :״ינוקא.״
אליבא דרפי, הרי שרב־סרן (מיל).
הצנחנים משה ינו ק א׳ נער־השעשועים
שהתגלה לאחרונה כצייר, איננו אלא
גרוזיני במוצאו, והוא זה שבחש שם
בקדירה.
לבד מעסקי הפוליטיקה, מגלה לאחרונה
נלסון האילתי גם פעילות רבה בענף
המזון. האורחים, בכפר־הנופש שלו
דרומית לאילת, יוכלו בקרוב ליהנות,
אם דווקא יתחשק להם, מסטייק מ־בשר־קרוקודיל.
ואולי גם אם לא יתחשק
להם.
הסיבה לחידוש הקולינארי המרתק :
נלסון חזר ארצה מהמזרח הרחוק, בשבוע
שעבר, ובעקבותיו מגיעים לא פחות
מארבעים קרוקודילים. חיים מאוד ומסוכנים
מאוד.
בשביל מה הוא צריך קרוקודילים ז
מה זאת אומרת: הוא יגדל אותם בבריכות,
בכפרו, ויפשוט להם את העור,
תרתי־משמע: בשביל עור של קרוקודיל,
משלמים היום בעולם חמישה דולר
לאינטש.
בכלל אין גבול להתפעלותו של נלסון
מילדי־שעשועיו החדשים: להסתכל עליהם
תופסים שלווה בשמש, הוא אומר,
זה יותר טוב מטיפול פסיכיאטרי.
נדבקים מהשלווה שלהם.

מלכה׳לה

אחרת, שרק מציעים להם.
ובמקרה שהיצוא שלהם לא הולך, או
הם מתפגרים, חס וחלילה, אפשר תמיד
דבר היתה
אליו,
יחידה

נוסף שהוא טעם ממנו, ונהנה,
טין׳ חתיכה סינית שהוצמדה
ושנלסון נשבע שהיא הסינית הבחיים
בעלת שדיים גדולים.

ואם רפי אומר, רפי יודע.

רפי ומין

אחו ע שוה שנה אחו׳ שהתאבדה, מגלה אמריקה מחוש את הבותנון
ן־ ת חי ל ת החודש הבא ימלאו 11 שנה
למותה של מרילין מונרו 11 .שנים
עברו, כוכבים חיים נשכחו — אך מרילין
מונרו מסרבת למות.
שמה הפך לשם־דבר. היא הפכה לסמל
ללוחמים בעד המימסד, וללוחמים נגד ה־מימסד.
לפסיכיאטרים ולסוציולוגיים. ל משוררים
ולהיסטוריונים. אנדי ווארהול
הגדול הפך את אחד מצילומיה ליצירת
פופ מפורסמת. ארתור מילר, בעלה השלישי,
השתמש בדמותה למחזה שלם (אחרי
הנפילה) שהוקדש כולו לחידה ששמה
מרילין ולהתנצלות של הבעל שרצה להר
כיח כי אינו אשם בטרגדיה ששמה מרילין.
אופרה גרמנית המעלה את סיפורי הופמן
השתמשה בדיוקנה כסמל האשה הנצחית.
מחזה בשם חייה ומותה של מרידין מונרו
עומד לעלות בקרוב על בימות אירופה.
גם השטרן הגרמני יתחיל בקרוב לחטט

* 1 1 7 1 1 1 1השחקנית המפורסמת נו־
^ י י 1״ י י רילין מונרו כילדה קטן
נה, כאשר שמה היה עדיין נורמה ג׳יין
| בייקר, שהתפרסמה, שינתה את שמה.

נוסף לכל מעלותיה, היתה מרילין גם
שחקנית שאי־אפשר לעבוד איתה. היא הי-
תה היסטרית, קפריזית, ומטורפת על כל
הראש. כל פחדיה, כל חוסר האמון שרחשה
למין האנושי בכלל, ולגברי בפרט —
באו לידי ביטוי בעבודתה.

מ טורפ ת
על כל הראש
בילי ויילדר, שביים אותה בשניים מהסרטים
המוצלחים ביותר שלה — גירוי
שבע השנים וחמים וטעים — היה אחד
המעטים שמרילין העריכה. כאשר נשאל
בשעתו מתי יעבוד עימד. שוב. השיב :״אני
זקן מדי ועשיר מדי, מכדי להתנסות שוב
בחווייה כזאת״.
כאשר נשאל לדעתו על מרילין כשחק-

מחדש בעברה של השחקנית, תוך השוואתה
למרים המגדלית, דאן־ד׳ארק ומונה
ליזה.
והחשוב מכל: נורמן מיילר עומד ל־חוציא־לאור
ביוגרפיה פרטית משלו על
״מריליך — הגורמת לכך ששבועון טייס
יקדיש לו ולה כתבת־שער.
מה גרם לכך שהשחקנית שתמיד אמרו
עליה שאיננה יודעת לשחק, פצצת־המין
שמומחים קבעו שהיא בעצם ברור

זון מכוער — תהפוך לסמל לאומי,
למונח בשפה האנגלית, ותיזכר. בתהילת־נצח,
בה לא זכו שחקנים גדולים ומוכשרים
ממנה?
את התשובה לכך יש להשאיר להיס טוריונים,
או לפסיכולוגים. אולם העובדה
איננה ניתנת לעירעור 11 :שנה לאחר
מותה, ממשיכה מרילין לחיות בלב האמריקאים
כאילו לא מתה מעולם. אדרבא, היא
הולכת ומתפרסמת.

<4 0שלוש שנים לאחר ש־ך

מ נישאה לראשונה, ו־13

שנה לאחר שנאנסה לראשונה, החלה
הברווזון המכוער להתפרנס כדוגמנית.

הממעו, שהנו לסמל המין והזוהר
נית, אמר :״השאלה אם היא בכלל אדם,
או אחד ממוצרי הפלסטיק הגאוניים ביותר
שהומצאו. יש לה חזה מבזלת, ומוח דמוי
גבינה שווייצרית. כל קיסמה הוא בשתי
רגליה השמאליות.״
היא התחילה את דרכה כדוגמנית, קיבלה
תפקידים פעוטים בכמה סרטים, עד
שזכתה להזדמנות הגדולה הראשונה שלה :
היא הוזמנה למיבחן־בד על־ידי ג׳ון יוסטון׳
שהכין את אחד הסרטים הבולטים
של אמריקה באותה תקופה, ג׳ונגל האספלט.
ארתור
הורנבלו, מפיק הסרט, נזכר ש־מרילין
הגיעה למיבחן ״מבוהלת עד מוות
ולבושה כמו יצאנית.״ היא דיקלמה את
הטקסט שלה בשכיבה. הורנבלו ויוסטון
שוכנעו כי היא נועדה לתפקיד.
העיתונים התפעלו מגופה, ותדמיתה הל כה
והתעצבה. זאת תהיה הבלונדית המטופשת
ביותר של הבד, החליטו אלה שקובעים
את גורל השחקנים בהוליווד.
הביקורת סייעה להחלטה זו: מבקר אחד
כינה אותה ״פסל של מיכאלאנג׳לו עשוי
מרציפן.״ אחר הזכיר ש״כשרונותיה הדרמטיים
— אם יש לה בכלל כאלה —
הם מישניים בחשיבותם,
ב־ ,1953 כשהיא בת ,27 זכתה מרילין
סוף־סוף בתפקיד ראשי של ממש.
כוכבת הקולנוע מרילין מונרו נולדה,
בשעה טובה ומוצלחת. מאדם, היא הפכה
למושג.
ההיסטוריה הסוערת של בעלת שתי הרגליים
השמאליות, ששילהבה את דמיונם
של מיליוני גברים ברחבי העולם, באה
לידי סיום, סוער גם הוא, לאחר אחת
מהתפרצויותיה האינסופיות. אחרי שעזבה
באמצע הסרטת סרט, ונתבעה לשלם פיצויים
אסטרונומיים על הנזקים שגרמה ל אולפן,
בלעה טרילין כמות מופרזת של
ננובוטל, כדורי־שינה חזקים, ומתה.
השוטרים שהגיעו למקום הצליחו סוף-
סוף לפענח את התעלומה שהעסיקה את
מליוני מעריציה במשך שנים: איד ישנה
מרילין בלילה.
התשובה היתר : .בכותונת.

ה חז ההמ פו רסם
— ה ת חי ל לי פול!
** י ה רג א ת מריליוו
״הוליבוד ילדה אותה — והרגה אותה,״
כתב איזווסטיה המוסקבאי. דיילי
וורקר, הביטאון הקומוניסטי הניו־יורקי,
כתב :״זה גורלה של אשה שהפכה לנתח־בשר,
בתעשייה המוכרת את גופות ונש מות
עובדיה כבאיטליז.״
ביטאון הוואתיקן טען שהיא היתד. קורבן
להידרדרות המוסר, אותו היא סמלה

בעל־כורחה. באנגליה הסבירו שהסיבה
היתד — .סיוטי דמותה, בגובה 20 מטר,
שהתנוססה ערומה על לוחות פירסומת.
הניו־יורק טייטס פירש את מותה כתוצאה
של מאמץ גדול מדי, להפוך מסמל
פאסיבי לדמות יוצרת. ואילו הגברת קלייר
בות לוס, סופרת ומחזאית ארסית במיוחד
אשתו של מייסד טייס וליף ושגרירה
אמריקאית לשעבר, טענה כי מרילין מתה
משום שלא היתד. מסוגלת לעמוד בפני
העובדה, שגיל ,36 הוא הגיל שבו מתחיל
החזה ליפול והמותניים להתרחב.
ארתור מילר הסביר, במחזה שלם, שלא
הוא אשם במותה, ונורמן מיילר, שסיפרו
המיועד לצאת לאור בקרוב עורר מחדש
את גל ההתעניינות במרילין, סבור שהיה
זה שירות־הביון המרכזי שחיסל את מרי-
לין. הסיבה: משום שהיא ניהלה בזמנו
יחסים אינטימיים עם הנשיא קנדי המנוח,
וגילוי פרשה זו יכול היה להזיק לבית־הלבן.

קורנ

וזו הר ת
ך* כרה זו, כמו רבות אחרות בסיפרו
^ של מיילר, אינה מקורית במיוחד.
שמועות על יחסיה של מרילין עם הנשיא
קנדי ניתן היה למצוא מייד לאחר התאבדותה
בלא מעט עיתונים — לצד עשרות
סברות אחרות. היום, כאשר האופנה מחייבת
להאשים בכל את ד,סי.איי.אי — .מיילר
כמו תמיד, הוא באופנה.
לפחות בנושא זה, לא ייתבע מחבר העירומים
והמתים לדין, כפי שזה קרה לגבי
עובדות אחרות בספר, כאשר שניים מן הביוגרפים
המוקדמים יותר של מרילין
האשימו אותו בהעתקת קטעים שלמים
מסיפריהם.
מיילר הגדול השיב בבוז כי אינו זקוק
לאיש כדי לכתוב ספר. יחד עם זה, הודה
כי הרבה עובדות לא הספיק לאסוף, משום
שהספר נכתב בחיפזון, כליווי ל־ 111 תמונות
הצריכות להוות את עיקרו.
אפילו הכנסות הספר תחולקנה כך: שני-
שליש לבעלי התמונות, שליש למיילד.
אבל גם שליש זה יהיה גשם ברכות ב תקציבו
המידלדל של הסופר, החייב לפרנס
אשה נוכחית, ארבע גרושות, ושבעה
ילדים, שהמבוגרת בהם היא בת 23
והצעירה בת שנתיים.
מיילר לא הכיר את מרילין מעולם, אם
כי, כמרבית בני־דורה (הוא נולד שלוש
שנים לפניה) ,גם הוא שקע בהזייות רבות
בסרטיה. את הספר כתב כהתרשמות מ כתבי
אחרים, בתוספת הרבה מאד סברות-
כרס פרטיות משלו(להן הוא קורא פאקטו־

הרוח השעווו״ת

הצילום שהפך את מרילין מונרו לסמל־המין
בעיני דור שלם. צלם אלמוני ריפד
אותה בקטיפה אדומה, שילם לה חמישים דולר בשביל הטירחה, הצליח למכור את
הצילום ליצרן לוחות־קיר. היה זה לוח־הקיר המוצלת ביותר בהיסטוריה: הוא נמכר
במיליונים. לאחר שנים, כאשר הפכה מפורסמת וסוכניה ניסו לטעון שלא היא זו שהצטלמה,
השיבה מרילין מונרו תמיד בכנות :״ודאי שזו הייתי אני. הייתי רעבה.״
אידים — דהיינו, עובדות שקיומן מתחיל
ברגע שהן מופיעות בדפוס).
סיפרו של מיילר, תהיה מידת רצינותו
כאשר תהיה, מעלה מחדש עובדה חד־משמעית:
דמותה של מרילין מונרו ממשיכה
להיות, עד היום, קורנת וזוהרת כ
בעבר.
משחקה, שלא זכה לשבחים רבים
בחייה, הוא היום קנה־מידה לכישרונן של
קומיקאיות. חייה, שהיו אכזבה לה עצמה,
הם מקור לא־אכזב להשראת אמנים רבים.
כל אלה מוכיחים, שהעולם איבד מישהי
יקרה לו, בליל החמישי לאוגוסט .1962

שובתי הרעב הגדחיניים
שבגררם פוצו
המהומות

מדוע נמנעה הממשלה
מרהנעיר כוח
נגדם?