ג׳ אג תשל״ג1.8.73 ,
זמחיר 2.50 :ל״י
מספר 1874
״העסק הביש״ בנורבגיה
מה דעתך
העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1
דו ק טו ר?
אני ספר זקן (בהוצאת י. צ׳צ׳יק) הסובל
מדלקת-פרקים מאז ראשית הקיץ.
הדלקת התחילה בפרק ג׳ (פסוק 15 ואילן)
והתפשטה עד לפרק כ״ח, פסוק 6
וגו׳.
אני ממש לא מצליח לכופף את הדפים.
מה עלי לעשות!
שמואל א׳ ,נביאים ראשונים.
שלום לדוקטור,
אני צבר צעיר, בריא ורענן. שמעתי ברדיו
כי הרופאים ממליצים לעלות במדרגות
שתיים־שתיים ולא אחת־אחת.
בעייתי היא: בביתנו חמש מדרגות.
מה עלי לעשות !
יעקב קקטוס, דרדרה
נחטפהמעל ירנ במגדל ־ שלום
שו התיקשוות: לא נכנע לסחטנות וטחו
מעלית נוסעים שהיתה כנסיעה שיגרתית מקו־מת־הקרקע
>ק) לקומה 14 במגדל־שלום נחטפה אחר
הצהריים על־ידי קכוצה כלתי מזוהה.
הקשר עם המעלית ניתק
בשעה 15.55 ומייד לאחר־מכן
היא נראתה משנה את
נתיבה הקבוע ונעה אופקית
בכיוון מזרח. נראה כי ה חוטפים
עלו למעלית בקומה
השלישית, שם אין הנוסעים
עוברים בדיקות קפדניות די
הצורך.
שר־התחבורה והתיקשורת
שהוזעק למקום, לקח תחת
חסותו את העיתונאים הרבים
שצבאו על הבניין ואירגן
מסיבת־עיתונאים מאולתרת.
מר פרס אמר, כי זהות ה חוטפים
עדיין לא ידועה וכי
עדיין אין פרטים על החטי פה
עצמה ועל מטרותיה.
השר האשים את מדינות
המערב באדישות ובקהות־חושים
לנוכח נגע הטרור
המתפשט והולך.
נמסר כי הדלק במעלית
אוזל והולך וכי לאחרונה
נראתה נעה בכיוון רחוב
פרוג המאוכלס בצפיפות ב זקנים,
נשים וטף.
ב שלי חו ת חשאית
דוקטור יקר,
אני זמר באופרה הישראלית. בעת
בכורת ״פלדרמאוז״ ליוהאן שטראוס,
שעה שהופעתי בתפקיד אופליה, נזרק
לעברי גזר מכיוון יציע ב׳ שורה 6בצד,
ופגע בפני, מתחת למצחי.
שאלתי היא: האם גזר בריא לעיניים
! אם לא, כיצד להוציאו !
איי ,.המועצה האזורית גזר.
רופא.נכבד,
ויטמינים
לאחרונה קיבלתי טבליות
^ ו״ ,8והתחלחלתי כולי :
מדוע ממשיכים אנו, במדינה עברית
עצמאית, לכנות את התרופות בשמן הלועזי
ולא ויטמין אלף.
מדוע ויטמין
מדוע ויטמין ,8 1 2ולא ויטמין ב׳ ,י״ב
מכת בי ם
למערכת
לא על טהרת הגזע
משחקי המכביה אינם נערכים ״על
טהרת הגזע היהודי״ .הם נערכים על
בסיס לאומי .״לא כדי להפגין את הישגי
הגזע״ ,כי־אם על מנת לטפח את האחווה
שבין בני עמנו, לקרבם זה לזה
ולעודדם לעלות ארצה.
בכל אלה מזדהות מטרותיה של ה-
מכביה עם אלה של המדינה.
משום כן ומאותה סיבה שלכל מדינה
הזכות לערוך תחרויות לאומיות סגורות,
שומה על עמנו, החסר מסגרת מדינית
אחרת, לקיים את המכביה.
(מתוך מכתבו של דניאל מאיר,
קרית טבעון
ידיעות אחרונות )24.7.73
דבר המערכת
זורעי רעל
מה שקרה בתיאטרון החאן בירו שלים,
בו הוצג פאסקוויל אנטישמי,
שמראים בו, בין היתר, ערבי המובל
ע״י יהודים בחבל שהודק סביב
צווארו, איננו דבר יוצא דופן במצי אות
הישראלית. זהו ה״חינוך״ שניתן
לעם אומלל זה ע״י חבורת סופרים,
מחזאים ואמנים, שהעמידו עצמם ברשות
התעמולה הזרה וההרסנית. קדם
לו המחזה מלכת האמבטיה — ואח ריו
יוגש לנו בוודאי מחזה אחר, אולי
על גבורתו ואצילות־רוחו של איש
רשת הריגול ר. ליבנה, שהקריב נפ שו
בטהרה למען אוייבי ישראל ועמה
(אומרים, כי המחזה כבר בשלב של
כתיבה כי כאן תוכנית מחושבת
מלכתחילה, המתבצעת בחריצות וב התמדה
שאין דוגמה לה. סופר לנו,
כי גם מאחורי ה״מרד״ בהבימה, בו
קמה קבוצת צעירים בדרישה לחסל
את איש הבמה הלאומי ש. פינקל,
עומדים עושי דברם של מרעילי הבא רות
הללו, הרוצים לקבל לידם גם את
התיאטרון הלאומי שלנו. ויש רק להת פלא
על כך שאיש מפוכח כמו העי תונאי
דן מרגלית לא ידע עם מי הוא
בא במגע.
(״ידיעות אחרונות״ )24.7.73
כידוע לכם, קהל קוראיכם המסור
והנאמן הינו אוסף של מטומטמים חס רי
דעת ובינה. אי לכך מוטלת עליכם,
עורכים ניכבדים, המשימה להעביר ל מוחם
המטופש את תוכנם האמיתי של
הידיעות השונות המגיעות אל שולחן
המערכת.
למשל — אם בורגיבה מכריז שהדרך
לשלום היא ע״י הקמת שתי מדינות,
יהודית ופלסטינאית, בארץ־ישראל,
הרי שיש לנסח את כותרת הידיעה
בעמוד הראשון בצורה הב א ה:
תכסיס חדש של בורגיבה
בדרך להשמדת ישראל:
מציע הקמת מדינה
פלסטינאית
אם יכריז סאדאת שהוא מוכן לנ סוע
לירושלים ולהיפגש עם גולדה על
מנת לחתום חוזה שלום, יש לנסח את
הידיעה כך :
סאדאת בנאום לצורכי
חוץ :״מוכר לשוחח עם
גולדה על ״שלום״
מנסה ללחוץ על ישראל
לסגת ללא תמורה
זהו זה. בנושאי חוץ וביטחון קל טו
קוראיכם את החומר. נעבור, אם
כך, לנושאי פני ם:
אם באונס היומי השתתפו ערבים, יש
לכתוב :
ערבים אנסו
תיירת יהודיה
לא השתתפו ערבים, יש לנסח :
נאנסה תיירת
תאונות — הנהג הפוגע ערבי, יש
לכתוב :
ערבי דרס למוות ונמלט
הפוגע יהודי, יש לכ תוב:
נדרסה ילדה
אם בין נפגעי התאונה היו גם ער בים
יש לנסח את הכותרת כך :
בתאונה קטלנית בכביש
החוף נהרגו 6יהודים
ו־ 4ערבים
לא היה אף ערבי בין הנפגעים,
יש לכתוב כך :
10 בני אדם
נהרגו בתאונה
אם תנסחו כראוי ואף תקפידו ותת מידו
במאבקכם הצודק למען הבנת
וקליטת החומר הנלמד, יש סיכוי גדול
לבניית מולדת גדולה ומתחדשת, עם
נוער נפלא הלוחם ללא חת כל אימת
שמוטלת עליו המשימה. עלו והצליחו.
__ מ מי ש נ תו של מייסדו__ :
אי ש אי שוטע מו אי מו.
ד״ר זוארץ
(בשיחה עם אדיפוס 1356 ,לפנה״ס).
מ, היה
ה אי ש ש הי ה?
פתרון ה חי דון מגליון 873ג :
איזון שיהיה ג ם
״...בתוכנית של ההצגה נאמר במפורש
כי לא תמיד עולות דעותיהם של המחברים
בקנה אחד עס הדעות המובעות על הבמה.
הערה זו הוכללה בתוכנית לפי בקשתנו ...
לעומת זאת היה בחומר שהיגשנו ראיון
משל עצמנו המדגיש את אחדות העם
והעיר, והיחס ההומאני כלפי הערבים...״
(״הארץ״ )27.7.73
דני מרגליו ת:
מתי גולם :
דני מרגליות :
מתי גולם :
דני מרגליות:
מתי גולם:
דני מרגליות :
מתי גולם:
דני מרגליות:
מתי גולם :
דני מרגליות :
מתי גולם :
בוא נאזן.
יאללה, בוא.
נתחיל מאחדות־ העם
או מאחדות־העיר?
מהעם. מוכן?
מוכן.
ובכן, דני מרגליות,
בתור מומחה ידוע
לאחדות־העם ואלוף
הארץ באחדות־העיר,
ספר לנו בבקשה עד
כמה העם מאוחד מ אחוריך.
תשמע
מתי, מאוחד זה
לא מילה. ממש צמוד.
הדוק. צפוף. סמיך.
רשמת?
רשמתי. עכשיו נד גיש
את היחס ההומא ני
לערבים?
אולי כדאי שנצביע
קודם על אחדות־העיר?
בסדר.
גולם
יקירי, מה תוכל
לספר לנו על אחדות־העיר,
בתור תושב
ירושלים מזה חמש
שנים גורליות, ואיש
מאוחד עם ניסיון
וותק. דבר בבקשה ל מיקרופון.
ככה. תמיד הרגש תי
שהעיר מאוחדת
נורא. כבר לפני שנים
הרגשתי מאוחד להפ ליא,
בין שהייתי בעיר
המזרחית ובין שהייתי
בעיר היהודית.
דני מרגליות: תודה. ועכשיו ליחס
לערבים. ההומאני תגיד לי בבקשה מתי־היחס איד מותק׳
לערבים
א צלנו?
מתי גולם :
יחס הומאני, משהו לא
רגיל. וגם האוכל טוב.
אני רוצה להגיד לך
שאני חי כבר שנים
בארצנו המאוחדת, ש חוברה
לה יחדיו, ו מעולם
לא חשתי ב יחס
בלתי הומאני ל ערבים.
להיפך.
דני מרגליות: זהו. צריך לאזן עוד
משהו, או שהכל כבר
מאוזן?
הכל מאוזן. אבל כדאי
מתי גולם:
שנוסיף הצהרה משו תפת
שתבליט אחת ו לתמיד
שאנחנו יוד עים
מה שאנחנו מדב רים,
ושרק אנו ולא
אף אחד אחר משק פים
את דעתנו.
(בשני קולות) בתור
דני ו מ תי:
מלחכי־פינכא ותיקים,
אנו מצהירים בזאת
זה זמן מה פועלת בסביבת תל-
אביב שיטת חניה חדשה שנועדה
להקל על זרימת התנועה ביחוד
בשעות השיא. השיטה החדשה, העונה
לשם :״חנה וסע״ הוכיחה
עצמה כיעילה להפליא והפשטות
בה היא מתנהלת ממש משגעת.
למשל: כאשר אתה מגיע בשעות
הבוקר הבינוניות למרחק
מתי גולם :
דני מרגליות :
שאנחנו מכירים את
הפינכא מקרוב ומו דיעים
בזאת שהיא ב סדר
גמור. הומאנית
ומאוחדת.
נוסיף ונדגיש שלמ רות
דעותינו המאו זנות,
הסכמנו לראיין
עבור המחזה גם אנ שים
שדעתם אינה
משקפת בדיוק את
דעתנו. אנו רק מתנג דים
שראיונות אלה
יועלו על הבמה. מה
שמוכיח שאנחנו גם
ליבראליים.
להבדיל משאר הראיו־נות
שביצענו, ראיון
זה משקף הן את דעת
המרואיין והן את
דעת המראיין, ובתור
שכזה הוא ראוי לע לות
על הבמה ב לבוש
מהוגן וצנוע,
ובלי טריקים ילדו תיים
של במאי מתוס כל,
שמאלני, מאונן
וקרח. תודה.
של כשלושים ושניים קילומטר
מת״א ובנותיה, מיד אתה משובץ
לשיטת ה״חנה וסע״ .מכוניתך שתחיה,
מתכנסת לה, ללא הדרכה
מיוחדת, אל טור אינסופי של
מכוניות תאומות הנעות כולן בקצב
״חנה וסע.״ אתה חונה כחמש
דקות ואחר כך נוסע כחמישה
מטר. שוב חונה מעט ושוב נוסע.
חונה ונוסע וחונה וחוזר ונוסע.
סגן־ניצב במבי, ראש ענף התנועה
במרחב ת״א מסר כי מאז
הופעלה השיטה החדשה, עוד לא
קרה שמכונית אשר שמה פניה
לת״א, לא הגיעה ליעדה במוקדם
או במאוחר.
הנהג האדיב, הנהגת המנוסה —
משתמשים תמיד ב״חנה וסע
לזר
אגד ת אמת
וי הי לפני שנים רבות מ או ד
ויעשו בפלורנץ אשר ב מדינ ת איט
לי ה הצגת מי ש ח קי ם על העיר
הז א ת הנפל אה.
וישלחו מדברים וי אזינו ב שווקי
ם ובבתי ה כנ סיו ת וי א ס פו
השלל וי כנ סו הו וינפוהו ויעמידו
סיפור וי ש ח קו הו וי ק ר או הו בשם
הצנוע ״עיר אחת ״.
ויגיע היו ם ויבואו בערב כל
ניכבדי העיר אל בכורת ה מי שחק
וי חזו במשח קי ם לפניה ם על הזי רה.
קו ם איש מהמשח קי ם וידבר
אל הקהל הניכבד בלשון נער תל מיד
אשר נישמע בחוצו ת וי א מר
״לא תנוע השמ ש סביב הארץ, כי
נוע תנוע הארץ סביב ה שמ ש״.
ותעל חמת הצופי ם ב מי שחק
ותיבער וי קו מו שניים מהם מלו
מדי
ם וינט שו אול ם ה מי ש ח קי ם
ויכריזו פני העדה כ אלו הדברים:
״בכח ש סובבונו שהרי ל חזו ת
ב מי ש חק על פלורנץ באנו ו הנ ה
משח קי םאת הארץ כולה
והמשח קי םתחת קפוץ ועיוות
פרצופם כנהוג פרץ נו תני ם לדי-
עות מ שונו ת וזה כידוע א סו ר באי סור
ח מור
וגם אמת לא מצ אנו שהרי אי זון
אין ולא ני שמע.״
וי קו מו ברחבי הארץ רעש גדול
ו מ הו מ ה וי ת כנ סו ה מנ ה לי ם וה מו
פ ק די ם ו הידעני ם וישבו וידונו
בעניין חוד שים שלושה ויבו או לכלל
החלטה :
לא עוד יאמרהתל מי ד במיש-
ח ק כדבריו מ קו ד ם, אלא מע ת ה
י א מר ״ הארץ עגולה הי א ״
טר ם י סיי ם א מי ר תו ו תז מר
ב מ אוזן
המשח קי ם מקהלת שתיים ועשר פעמים ״ ל א כי שטו ח
ה הארץ״
ולמען האמת הצרופה ולרצון
כל ה מיפלגו ת והפלגי ם יצורפו
למשח קי ם מנציגי ה אז ר חי ם אשר
י שמיעו דברם בזה ה סדר :
הרא שון יאמר ״ הארץ הי א כי פה
ס רוג ה״ וה שני יגיד ״יוז מ ה
פרטית הי א ה ארץ״ וה שלי שי יכ ריז
״ ה א רץ שלמה הי א ״ והרביעי
ישיח ״ א דו מ ה הי א הארץ ו שווה״.
ויגיעו לכלל הסכם וי קי מו ה־מי
שחק מחד ש ו תי ש קו ט הארץ
ארבעים ומאה שנה.
ועל זאתיצתה בת קול ו ת שו ט
ותפליג בארץ ו ת חזו ר ותשנן ב אוזני
ה אנ שי ם ״ אין אמתאלא
ב איזון וכל ה שאר זי מ ה הו א.״
זה האיש
הנער הקטון ואדום השיער מבית-
לחם, אשר החל כרועה את עדרי אביו
ולא שיער כי נועד לגדולות. הצעיר עדין
הנפש, שחולל נפלאות בנגינותיו, למרות
שלא ידע לקרוא תווים. הבן השמיני
למשפחת״איכרים, שהכל ניבאו גדולות
דווקא לאחיו. הפייטן שנשא נשים רבות,
וסיים את שירת אהבותיו כנואף זקן,
שאפילו נערה יפהפיה וחמת״מזג לא הצליחה
לחממו. הפירחח שנהג ליידות
חלוקי־נחל מכף־הקלע שלו בכל עובר
ושב, והמשיך את דרכו כמנהיג כנופיית
ליסטים שלא נירתע מלהעמיד פני״משו־גע
בכדי להציל את חייו — הוא
יו סי ף
א לי א ס
חורי ,1968—1891
מנהל ביה״ט התיכון לבנות בבית״לחם
וחבר מועצת עיריית בית״ג׳לא בשנים
.1941—1937
הלו ח
ה כ פו ף
מוכן להחליף שני גורי כלב סיאמי
בחתול רועים גרמני, או בחתול פודל
(עם תעודות).
דובר צהל, אנגלית
למכירה תוכי.
וצרפתית. יודע קצרנות. לפנות בהצעות
רציניות לנחומי פלדמן.
דרושים דחוף תורמי דם (סוג ,^.8
.)811 לצלצל בשעות הערב . 2422 לבקש את דרקולה.
אלמן רוסי 56׳ 48 מחפש אלמנה
בולגרית למטרת יתומים צ׳כיים.
דוגי.
לאס שוב׳
הביתה
ס ל חנו על הכל.
רקסי, כושי ועזית.
החרפת יחסים
בקואופרטיב יידן״
הטרכוית להסתדרות
תוג 11ןיך
יו״ר ועדת הכחירות המרכזית להסתדרות,
אפרים ריינר, יתפטר כנראה מתפקידו.
ריינר יצמיד לעמוד כפני לחץ ככד של
אנשי הגוש כמיפלגת העכודה, שידרשו
ממנו לחתום עד תצהירים והודעות שהן
כניגוד למצפונו וכניגוד לעוכדות הידועות
תצהירים והודעות אלה יהיו דרושים לממלא מקומו
של ריינר בראשות הוועדה, אהרון ורבר, כדי להת גונן
בתביעה שהגישה רשימת מרי — המחנה הרדי קלי
הישראלי, לבית־המישפט המחוזי בתל־אביב, בתביעה
לעכב את מהלך הבחירות להסתדרות, עד
שיתוקנו העיוותים והשיבושים בניהול הבלתי־חוקי
והבלתי־תקין של הבחירות.
השבוע קיבל נציג מרי, עורך־הדין אברהם אורן,
את החלטתו של השופט המחוזי יוסף חריש, שציווה
לשמוע בזמן הפגרה את בקשות מרי נגד יו״ר ועדת
הבחירות ונגד ראש מחלקת האירגון בוועד־הפועל
אהרון הראל. הבקשה לצווי המניעה תתברר בפני
השופט המחוזי אליהו מני ביום ראשון הקרוב.
מגעי בין
אריק שרון
למשה ד!
שר־הביטחון משה דיין נפנש כיום השני
השבוע לפגישה ממושכת עם אלוה (מיד).
אריק שרון. היתה זו הפגישה הראשונה בי-
ניהם אחרי מסיכת הפרידה שנערכה לאריק
כמטכ״ל.
נראה שבשיחתם דיווח אריק לדיין על התרשמותו
לגבי סיכויי המערך הימני, שדיין מגלה בו עניין רב.
פגישתם של אריק ודיין לא נערכה בהסתר, והם אף
סעדו צהריים יחד במשך שעות רבות באחת המסעדות
במרכז תל־אביב.
לא מן הנמנע כי משה דיין מעוניין להג
כיד את מסע הלחישות כאילו יש ככוונתו
לשקול הצטרפות למערך הימני, או כקשת
תמיכתו, למיקרה שתכיעותיו מצמרת מיפ•
לגת העכודה לא יתממשו. תומכי דיין, ה מסייעים
כהפצת שמועות אלה, מקווים שהן
יסייעו ליחס מישקל-יתר לאיומיו של דיין
כפרישה, שהתקבלו עד כה כזילזול וכלעג.
גם אהרון הראל יאלץ לעמוד כלחץ העסקנים
הוותיקים של מפא״י להצהיר על
עוכדות כדתי־נכונות וקרום לוודאי כי סי־רוכו
יצור מכוכה חדשה כקדם סיעת המערך,
המפולגת כלאו-הכי.
שיוו״ם אישיים
בסוכנות היהודית
אישים בכירים בארץ ובחו״ל מתארגנים להצגת
מועמדותו של נשיא האוניברסיטה העברית אברהם
הרמן, לתפקיד יו״ר הנהלת הסוכנות במקומו של
אריה לואי פינקוס שנפטר בשבוע שעבר. הרמן, שהיה
שגריר ישראל בארצות־הברית, הוא בעל קשרים טובים
עם העולם היהודי.
שינוי נוסה כעיקכות מותו של פינקוס :
קרוכ לוודאי שכמיפ־לגת
העכודה ילחצו ל מנות
את מנהל מחלקת
העלייה והקליטה
אלוף (מיל ).עוזי נרקיס
לתפקיד חכר
עמית בהנהלת הסוכנות,
כדי שיקכל את
תפקיד יו״ר מחלקת
העלייה והקליטה.
עבור הסכמה בהצבעה
בעד עוזי נרקיס, ידרשו
נציגי המפד״ל בסוכנות היהודית
קבלת תואר חבר־עמית
לנציג המפד״ל הרב
יהודה אליסון, שהוא מנהל
מחלקת התפוצות הנידחות
בסוכנות היהודית.
שנערכו גישושים
אצל יצחק רכין כקשר
לקכלת התפקיד של
פינקום, ניכשלו. רכין
סירכ כתוקף לקכלו.
יוק שבט
סו ס חדש
יחסים מתוחים שוררים בשבועות האחרונים בין
חברי מזכירות קואופרטיב דן. אחת התוצאות של
המצב המתוח:
יו״ר המזכירות דן הורכיץ, נראה בשבו•
עיים האחרונים עובד כנהג אוטובוס.
כשנשאל דובר דן, מדוע עבר הורביץ לתפקיד נהג,
השיב, כי העבודה כנהג היא במיסגרת החלטת מזכירות
דן כי על כל חבר מזכירות לעבוד שבועיים
כנהג מן השורה.
בינתיים ממשיך הגוש לשינוי וקידמה האופוזיציוני
לחלק כרוזים לחברי דן. הכרוז מיספר 3מגלה לחברי
דן כי ההנהלה הנוכחית פוגעת בשכר ובתנאי החברים.
הכרוז מגלה גם כי כעיקכות כרוזים
קודמים שגילו פרשיות הקשורות כחכר
החטרהבהקפדה
על נוהל* הטסת
אזרחים בצהייל
צפוייה החמרה כהקפדה על נוהלי
הסעת אזרחים כמטוסי חיל־האוויר.
הסיכה:
מסיכה שערכו אנשי
כפים חיל-האוויר כדרום הארץ
לרגל חילופי מפקדי החיל ושהכיר,
כוז כה גרם לזעמו של מפקד החיל
אלוף כנימין פלד.
פלד כעס על כך שכין השאר
הוטסו מוזמנים, ביניהם ראש
עיריית נתניה עוכד כן־עמי ופמלייתו,
כמטוס ״הרקולס״ הגדול.
כגלל גערותיו של פלד, הוחזר כ ד
עמי אחרי המסיכה לתל-אכיכ כמטוס
״מסנה״ שהפעלתו זולה כ•
הרכה משל ה״הרקולס״.
ההנהלה חיים ירדני, החלה הנהלת ״דן״
כחקירת חכרי הגוש ״לשינוי וקידמה״,
כמקום לחקור את ירדני.
טשרד־הפניס אסר
הופעת שבועון
השבועון שבוע, שעמד לצאת חשבוע לאור בפעם
הראשונה, דחה את הופעתו וכנראה שלא יופיע בשם
זה. השבועון, שבבעלותו שותפים בעל־הון יהודי מ קנדה
ובעל ממגורות דגון, ראובן הכט, מבוסם בעיקר
על חומר שבועון החדשות האמריקני ניחוויק. הגיליון
הראשון שלו תוכנן לקראת הפצה, כאשר התקבלה
הוראה ממישרד־הפנים האוסרת על בעלי השבועון
להפיצו בשם זה.
מישרד־הפנים היפנה את תשומת-לכ
הבעלים שרשיון להוצאת שבועון בשם
״השבוע״ ניתן לאחרים לפני מיספר שנים
ואם הם רוצים להוציא שבועון, יהיה עליהם
לכחור כשם אחר.
צופי
אור זוהר
ישראלי
׳ 0 **3ד 13
בקניה
הכ1י 0ה לכלא
בשבועות הקרובים עומד
לקום שבט של צופים יש ראליים
בקניה. בשבט יהיו
חברים עשרות מילדיהם של
הישראלים השוהים בקניה,
ומדריכיו יהיו אף הם יש ראלים.
הבמאי
והבדרן אורי זוהר, עומד להתחיל בימים
הקרובים בביום סרט חדש, בו יככב שוב הזמר אריק
איינשטיין, ששיחק לצידו בסרט המציצים. זוהר החליט
לביים את הסרט במהירות, לפני שיחול המועד
בו יצטרך להיכנס לכלא כדי לרצות עונש מאסר
שהוטל עליו בעיקבות התפרעות בבית־המישפט.
יהיה זה שכט הצופים
הישראלי הראשון
המוקם מחוץ לגבולות
המדינה.
ידידיו של אורי זוהר מקווים כי השיל
טונות לא יעצרו את זוהר לפני גמר הפקת
הסרט, וכך ניתן יהיה לדחות את תקופת
מאסרו ככל האפשר.
\זגי לביגסו! אילו!
מבט רך: העלי את הצללית
הבהירה מסביב לעין.
בצללית הכהה כאי־ל״נר.
מ ק סי: הצללית הבהירה
מסביב לעין והכהה
בקמט העפעף ובפינה
החיצונית שלהעין.
כו ב ע•1
הצללית הכהה על
כל העפעף העליון
ובעפעף התחרז״
צמוד לריסים.
מבטים אין סוף עם
9 *!0 110 ורוע 3010 \/ו 51התדע !
0110 ם ו 31 וח 9010¥\/ו $1מכיל שני
גווני צל לי תלעפע פיך ו שתי
מבר שו ת -ב תו ך גליל מ הו דרא חד. בצדו
האחדצל לי ת ב הי רהוכ סו פההמשמשת
ל הג דלת העין ו ל תו ספת ברק, ובצירו ה שני -צ ל לי ת
רכה, ה מו סי פ ה רכו ת חו ל מני ת לעינייך.
ניתן להשתמש בגוון אחד בלבד אךל תו ספת הידו ר רך
השתעש עי ב שני הגווני ם ליציר ת אור וצל מענייני ם סביב עינייך.
סט 9*;0 0ווו^ס(3€ר! 4 : $ה ר מוניו ת של שני גוונים רכים,
מי ס תוריי םוע מידי ם לזמן ארוך, ארוך.
ח 1ל מ ני: הצללית הכהה
מסביב לעין והבהירה
כאי־ל״נר.
הלנה רובינשטיין״ היופי בפעולה
יעוץ ו הד רכ ה ני תני ם חינ ם ב מרכז ההדרכה של ה לנ ה רובינ שטיין
שד׳ ק.ק.ל 94 .ת״ א בימי ב׳ ודי ב שבוע בין ה ש עו ת 3.30 עד 6.00 אחה״יל.
ל בנו ת הנ עו רי ם גם בימי שלי שי ב או תן ה שעו ת.
העולם הזה 1874
ה סו ס
כפליי ם
מינינוי ם סר ס רא!י 11ן
130, 000
!מצ טבר סד
500,000
1ה ינוד ה ר עיו ת עד מנסימ!ם
* הזני הבפרסר,ראשו! רני טופס אי
״ ! י 250,000
מרסיס בדוכני המכירה
לשנתה9ו׳זום ו)ו
גן ע דו
למבוגרים המבונק!!
ולצעירים ה שובבי!!
כורסאות סקאי — דמוי עור, חדשות ומיוחדות,
מתאימות לכל מקום.
חייבות להיות בכל סלון
גם כתוספת לסלון מרוהט.
להשיג ככל הצבעים.
שלמה המלך ,52 טל 03/229072 .
מדוע החנו חוטפי המטוס היפאני בשבוע שעבר את
המטוס החטוף במשך שלושה ימים בדובאיי, המתינו שם עד יום
שני בלילה ורק אז המריאו חזרה למזרח־התיכון?
תעלומה זו, בין שאר התעלומות של החטיפה המוזרה, מעסיקה
ודאי חוקרים ופרשנים ברחבי העולם. אבל במערכת העולם הזה אין איש מטיל ספק
בסיבה האמיתית לחנייה ממושכת זו בחום הלוהט של המידבר. מהרגע בו נחתו החוט פים
עם מטוס הג׳נזבו בדובאיי, סירבו לנהל משא־ומתן או להציג דרישות כל שהן,
היתה מטרת המתנתם ברורה לנו כשמש: הם פשוט רוצים לחכות עד היום השלישי
בשבוע, ולבצע אז את זממם, יהיה אשר יהיה, פשוט כדי לחבל בהעולם הזה, כדי
שלא נוכל להופיע עם סיפור סיום החטיפה.
זה אולי נשמע מצחיק, אבל יש במערכת אנשים הלוקחים את זה כניסיון פגיעה
אישי בהם. אין צורך להכביר במילים כדי לתאר את המתח במערכת מרגע בו נודע כי
החוטפים מטיסים את המטוס היפאני לעבר המזרח התיכון, ואחר־כך בכל שלבי
הטיסה לדובאיי בחזרה.
במשך ארבעה ימים נראה
היה ללא צל של ספק, כי זה
יהיה הסיפור העיקרי של השבוע.
האם ינחיתו החוטפים
את המטוס בלוד? האם ירחפו
מעל שמי ישראל ויציגו תביעות
אולטימטיביות? האם ינסו
לפוצץ את המטוס מעל יישוב
עירוני בישראל?
שעה שכוחות הביטחון נער
כו בלוד כדי לקדם את פני
הרעה, נערכנו גם אנו במע
רכת, באותה מידה של כוננות,
לקראת אפשרות סיקור רחבה
של מה שאמור היה להיות סי׳
פור אימים טראגי. כאשרהת־קרב
מועד הדפסתו של הגיליון,
ושעת הש״ין להדפסת השער
כבר חלפה, אפשר היה לר אות
את עורך התבנית כוסס
את ציפורניו בייאוש :״מדוע
לעזאזאל הם תקועים שם בדובאי?
,למה הם לא זזים?
למה הם מחכים? האם הם לא
יודעים שהעיתון צריך עוד
המטוס החטוף עולה בלהכות ככנגזי
מעט להופיע ל
מטורף, מטורף העולם
ואז, בלילה של היום השני,
כשנודע כי המטוס החטוף המריא
מדובאיי לעבר המזרח־התיכון,
היה ברור שהמחבלים האלה לא רוצים לדפוק לא את האימפריאליזם היפאני
ולא את הכובשים הציוניים, אלא אך ורק את מערכת העולם הזה. הם פשוט יבצעו
את זממם ביום השלישי אחר־הצהריים, תיכף אחרי הופעת גיליון העולם הזה, כדי שנופיע
בלי הסיפור עם גיליון מיושן וחסר־עניין ושער בלתי אקטואלי.
חשש זה, כפי שהסתבר, היה מוגזם במיקצת. הטראגי־קומדיה של המטוס הסתיימה
ביום השלישי בבוקר, לפני הופעת גיליון העולם הזה. סיפור החטיפה תפס אז את
המקום הראוי לו בגיליון. מה שאמור היה להיות הסיפור של השבוע, היה אפיזודה
של מתח שכוסתה על פני טור אחד במדור במדינה.
סיכון מקצועי
פרשה זו יש בה אולי כדי להמחיש את אחת הבעיות שאנו ניצבים בפניהן מדי
שבוע. זוהי בעיית השטח המת מבחינת הכיסוי העיתונאי של שבועון חדשות כמו
העולם הזה.
העולם הזה יוצא לאור מדי יום שלישי בשעות הערב. בשעות אלה הוא נמכר
ברחובות תל־אביב. לשאר ערי הארץ הוא מגיע רק ביום רביעי. חלק ניכר מהקוראים
קונים אותו ביום חמישי ושישי. יש כאלה המעיינים בהעולם הזה רק בשבת. אבל
אנחנו מוציאים את העולם הזה כאילו היה עיתון חדשות של יום שלישי אחרי־הצהריים.
אנחנו מתעקשים להכניס בו חדשות חשובות, עוצרים לפעמים את המכונות כדי להכניס
ידיעות שהגיעו ממש עם הדפסתו הסופית של הגיליון.
זהו אחד הסיכונים של המיקצוע. אנחנו סבורים כי הקוראים מבחינים במאמץ
זה ומעריכים אותו. אלא שלמרבית הקוראים אין כלל מושג על כך. הנה, למשל, סקופים
רבים המתפרסמים בהעולס הזה מועתקים למחרת היום בעיתונים היומיים. הקוראים
מבחינים בידיעות אלה בעיתוני יום רביעי, נתקלים בהם ביום החמישי או בשבת גם
בהעולם הזה, אינם מדקדקים לבדוק למי זכות הראשוניות. לרבים מהם יש לפעמים
הרגשה שידיעות וסיפורים שהופיעו בהעולם הזה הם מיושנים ונכתבו כבר בעיתונים,
בעוד שלמעשה הם פורסמו לראשונה מעל דפי שבועון זה.
אין מה לעשות נגד זה. אפילו הכרה במציאות זו לא תשנה את הטבע העיתונאי,
לרצות לפרסם מהר ידיעות בלעדיות, להגיש אותן לקורא בעודן טריות ולוהטות.
ואם אנחנו כבר עוסקים בהשלכות שהיו לחטיפת המטוס היפאני על עבודת המערכת,
אינני יכול שלא להזכיר כאן תיאוריה מעניינת של עורך הכיתוב עוזי הדרי. היה זה
בשעה שישבנו כולנו ושברנו את ראשנו, מה היתה יכולה להיות מטרת החוטפים. מכל
עבר נזרקו לחלל תיאוריות חדשות. כל תיאוריה נראתה דימיונית ומטורפת יותר מקודמתה.
עד אשר העלה עוזי את הרעיון הבא :״אולי כל העסק הוא פשוט מיבצע מאורגן
של חברת בואינג, המייצרת את המטוסים הנחטפים ומפוצצים, כדי להגביר את מחזור
המכירות שלה?״
צחקנו כששמענו את הגירסה. אבל אחרי רגע השתררה שתיקה. רגע אחד, צחוק
צחוק, אבל ...לא ! זה לא יכול להיות ! זה מטורף מדי ...רגע, מה מטורף מדי?
העולס הזה 1874
גו לדהלאלמדה את הלקח:
א 1נ ׳ 11ס
ה ש בו ע. שו במצאה את יד ה ב פי 1שלבדר
£1נאומה של גולדה
מאיר, ביום האחרון של מושב
הכנסת, היה ארוך ומייגע, ומכיוון
שנקרא מן הכתב, עם
הרבה שגיאות, היה גם משעמם.
כימעט כל השרים באו
על־פי פקודה להקשיב, והת־ייסרו
קשות. משה דיין ניסה
להתגבר על־כך וקרא בחשאי.
אולם שימעון פרס לא יכול
היה להתאפק, פיהק בלי הרף
בגלוי. אבל רדתה לו סיבה טובה:
הוא היה עדיין עייף אחרי
ימי־המתיחות של המטוס היפאני.
8אחרי
שגולדה סיימה את
נאומה, ירדה מן הדוכן והתעכבה
ליד מושבו של מנחם
בגין, כדי להעיר לו משהו.
ח״כ יוחנן בדר, שישב ליד
בגין, ניצל את ההזדמנות. הוא
תפס בכוח את ידה של גולדה
והדביק לה נשיקה. היה נדמה
כאילו גולדה הסמיקה. על כל
פנים, היא משכה את ידה בהבעה
של אי־רצון.
81 גם לשר־הבריאות, ויק״
טור שם־טוב, היו צרות. הוא
נכנס למיזנון הכנסת כשהוא
נעול סנדלים, בלי גרביים. כעבור
זמן יצא. כשחזר למזנון
אחרי שעה, נעל נעליים וגרב
גרביים. עיתונאי סקרן לא התאפק
ושאל אותו מה קרה. הודה
השר :״העירו לי שיש פקודה
של קצין־הכנסת נגד כניסה
בלי גרביים.״
£8הוויכוח היה נטוש על
ענייני חלוקת הרכוש של בני
זוג מתגרש. אבירי הכפייה הדתית,
שרצו לצמצם את זכויות
הנשים, הסתמכו גם על האימא־מים
המוסלמיים. תופיק טובי
מרק״ח התנגד לכך, טען שהדת
המוסלמית אינה מתנגדת
לחלוקת הרכוש בין בגי־הזוג
שווה בשווה. ח״כ המפד״ל
יהודה בן־מאיר הפריע לו
בקריאות־ביניים. העיר ח״כ
חיים צדוק :״לאן הגענו 1
טובי הקומוניסט ובן־מאיר היהודי
מפרשים לנו את עיקרי
האמונה המוסלמית!״
₪בישיבה האחרונה של
ועדת הכספים של הכנסת היה
ח״כ גח״ל יוחנן בדר במבוכה
רבה. יו״ר הוועדה, ח״כ יש״
ראל קרגמן, הביא לאישור
הצעה להקצבה נוספת של 20
מיליון ל״י לתישלובת ערד.
בדר רצה להפגין נאמנותו למערך,
כמנהגו, ולתמוך בהצעה,
אך הוראת מיפלגתו חזקה
עליו להצביע נגד. חברי המערך,
אשר ידעו זאת, עזרו לו
לצאת מהסבך: כאשר היו״ר
הביא את ההצעה לתמוך בה־צעה,
אמר בדר כי הוא מציע
לדחות את הדיון עד לאחרי
הבחירות. קרגמן אמר ״בסדר,״
ושאל מי בעד הצעתו ומי מתנגד.
כך אושרה הצעת המערך
בלי התנגדות, ובדר יוכל לטעון
כי הוא הציע לדחות את
הדיון.
בלילה בו המריא המטוס
היפני החטוף מנמל־התעופה ב־דובאיי,
נסגר נמל־התעופה בלוד
למבקרים, ואפילו עיתונאים
לא הצליחו להיכנס פנימה. אך
למחרת היום, דווח בעיתונים
שאברהם (״אברשה״) א ה־ר
ונפץ הצליח כן לחדור לנמל.
אברשה, שהופתע למקרא הידיעה,
הכחיש אותה, טען שהוא
יכול להביא ארבעה עדים שיעידו
כי שיחקו איתו כל אותו
ערב פוקר בביתו. כאשר
בדק איך בכל זאת נולדה הידיעה,
התברר לו כי אחד העיהווורירז
והזה
ו/ד1 8
תונאים שאל את איש־הביטחון
שעמד בפתח נמל־התעופה לזהותו
של אחד הנוכחים בקצה
הרחוק של אולם־ההמתנה, שניגש
לעברו של שר־הביטחון
משה דיין. הנשאל השיב בלחש:
״זה, אברשה!״ וכך נולד הסיפור.
1בתום
קונצרט חגיגי שנערך
בחסותו של נשיא־המדינה
אפרים קציר, ערך ראש
עיריית תל־אביב יהו־שע רבי־נוכיץ
,,בלוויית מנהל מוזיאון
תל־אביב חיים גמזו, סיור
פרטי בתערוכתו של יעקב
אגם, בהדרכתו האישית של
הפסל. כאשר הסביר לו אגם
דגם של בית־תרבות מהפכני,
בגדר פיתוחים, שני מושבים
דמויי אריות שהיו מיועדים בזמנו
למלך ולמלכה היוונים. בחזרה
הגנרלית ניגש אחד ממארגני
הפסטיבל למירי, ואמר:
״אני רוצה לתת לך הרגשה של
מלכה. עיצמי עיניים ובואי איתי.״
הוא אחז בידה והובילה
בין המושבים .״עכשיו שבי,״
הוא אמר ,״ופיקחי עינייך.״
מירי מצאה את עצמה על כי סא
המלכה כשמאות המשתתפים
בחזרה מריעים לכבודה.
9אחרי שפורסם בעיתונים
כי עורכת־הדין אילנה
רכינוכיץ חשודה בכך שהוציאה
מסוחרים כמיליון לירות
בהבטיחה להם הספקת מלט, ני־
נוהג להתגנדר במחלצות, נאלץ
הפעם לשחק את תפקיד המפיק
הרציני, כיוון שהזדמן לחברת
מפיקים מפורסמים, ואפילו
לבש הליפה לצורך זה.
באחת המסיבות הושיבו את
שיסל ליד ארתור כראונר,
היהודי הברלינאי, הנחשב לאחד
מגדולי מפיקי הסרטים
באירופה. לשיסל לא הזדמן עד
אז לפגוש את בראונר. אבל
בראונר לבש באותה הזדמנות
סמוקינג. כאשר קם בראונר
להגיש לאשתו כוסית משקה,
האמין שיסל בטעות כי זהו
המלצר, נטל כוסית מעל המגש
שבידו, ואף נתן לו הוראה
להגיש לו עוד כוסית, לפני ש העמידו
אותו על טעותו וגילו
לו מי הוא האיש שנחשב על
ידו כמלצר.
! 8ההצגה חייבת להימשך,
אפילו אם אחד השחקנים הראשיים,
עודד תאומי, נופל
לפתע למישכב. בהצגת כטוב
בעיניכם בתיאטרון הקאמרי, לא
הכינו מחליף לתאומי. ברגע
האחרון נמצא פיתרון בדמותו
של השחקן שמעון כר, שקפץ
לתוך התפקיד, כשבשעות המעטות
שלפני הרמת המסך עובדים
עליו במאי־ההצגה הבריטי,
פיטר ג׳יימם, והמתרגם שלה
אברהם(״אבי״) עוז בר עלה
לבמה בחליפה לבנה שמצא בביתו׳
הקריא את התפקיד מהנייר.
:לאחר שעובדי גלי־צה״ל
כינו את קומת הבניין בו יושב
מפקד התחנה יצחק דגני־בשם
ג׳בל לבני, הציעו עובדים
בשידורי־ישראל לכנות את
קומת מנהלם משה חוגג
בשם ג׳בל מוסה, ואילו לקומה
בה שוכן מישרדו של מנהל
הרשות שמואל אלמוג הציעו
את השם חוף האלמוג.
81 המאבק המישפטי בין הצייר
דן קירר וגלריה רנה
דרום, שבניהולו של הוגו
שוורץ, הגיע השבוע לסיומו,
לשביעות־רצונו של הצייר. קי-
דר חגג את סיום הפרשה במסיבה
אינטימית בביתו, בהשתתפות
כ־ 200 אורחים, ביניהם המחזאים
הניד לוין ויוסף
כר־יום ף, השחקנים יענקלה
כן־סירה, ושמואל עצמון,
נער־השעשועים והצייר רס״ן
(מיל ).משה ינוקא, הבמאית
מירי מגנום ועורך־התוכניות
ומבקר התיאטרון של גלי־צה״,
מיכאל אנדלזלץ, שהביא
איתו עשרות תקליטים, ישב כל
הערב לייד הפטיפון ודאג להרקיד
את האורחים.
פ סוקי השבוע
+כעל הטור חיים חפר,
במקאמה היתולית על סקופים:
״...והתברר לי שאברשה אה־רונסון
רצח את ארלוזורוב.״
• בעל הטור דירי מנוסי,
על מצבו הפוליטי של עזר
וייצמן ואלוף הטייסת כל-
כך מקורקע, שניתן לעשות פרצלציה.״
ראובן
בר־יותם
גיבור הסרט המשכנע, המבוסס
על סיפור־חייו של נידון למא־סר־עולם
שהתגורר בצעירותו באותה שכונה עס בר־יותס, וכשיצא
לחופשה, אחרי שבע שנות מאסר, סיפר לו את תולדות־חייו — קיבל
איומים ברצח בטלפון בדירתו החיפאית, מפושעים שדרשו ממנו לא
להציג את הסרט. בעיקבות האיומים עזב השחקן את דירתו, עבר להת־גורר
בביתו של מפיק הסרט יוסי אבישר בתל־אביב. המאיימים גילו
את מחבואו, המשיכו באיומים. בר־יותס התלונן במישטרה קיבל
שוטר צמוד, השומר עליו. בתמונה: ברייותם מגיש את תלונתו.
שהקהל נכנס אליו מן המרכז,
כשהבמות מפוזרות סביב ונית נות
לפירוק, הרכבה והתאמה
לכל סוגי הפעילות האמנותית,
בחן רבינוביץ׳ בתשומת־לב את
פירטי־הדגם, הירבה בשאלות בהן שהעיקרית
ענייניות,
היתד האם זה יתאים לדעתך
לשכונות שלנו?״ אגם נדלק
מייד :״זד, נהדר לשכונות! זה
יאפשר את המעורבות של הנוער
בכל המתרחש היום באמנות.״
רבינוביץ׳ :״זה בדיוק
מה שאני מחפש.״ אגם :״יש
לנו נוער נהדר, אתה צריך רק
לתת לו את הכלים.״
8בסיום הישיבה בה החליטה
גח״ל על משא־ומתן להקמת
המערך הימני, בירך יו״ר
ועדודהאקולוגיה של הכנסת
ח״כ יוסף תמיר את אלוח
(מיל ).אריק שרון, ואמר:
״ראשית אני מברך אותך להצטרפותו
לסיעה אקולוגית.״
השיב לו שרון :״נכון, כחקלאי
בעיות שמירת הטבע לא
זרות לי.״
8אשת יחסי־הציבור מירי
זיכרוני זכתה בשבוע ש עבר
לחודיה מלכותית. היה זה
באיצטדיון הגדול של אתונה
בו בנויים בתוך רחבה מגודרת
סר, עורך עיתון בנייה ומקרקעין,
אריה לביא לאתר את
עורכודהדין כדי לראיין אותה.
כל מאמציו היו לשווא. לפני
שבוע נסע אריה לביא במכוניתו
ברחוב ירושלמי שומם. לפתע
ראה אשד, ושני ילדים
רצים. מסוקרן עצר את מכוניתו
ושאל את האשה :״אולי אני
יכול לעזור לך?״ ״כן,״ השי בה
האשד״ ״קח אותנו במכונית.״
בדרך היא הציגה עצמה
בשם אילנה, סיפרה כי היא
חיה בניפרד מבעלה שהוא בעל
בית־מרקחת ושהבעל ניסה לקחת
ממנה את הילדים. היא
ביקשה מלביא שיקח אותם ל־מישרדה
כדי שיוכלו לישון
שם. כשהגיעו למישרד, אמרה :
״אני מאוד מודה לך. אם תצ טרך
את עזרתי, קח כרטיס ביקור
שלי.״ הצצה בכרטיס־ד,ביקור
ד,דד,ימה את העיתונאי.
היה כתוב בו :״עורכת־דין אילנה
רבינוביץ.״
8בעקבות הזמנת סרטו
של אורי זוהר מציצים ל פסטיבל
הקולנוע בברלין, יצאו
במאי הסרט וכוכבו הראשי,
אורי זוהר, והמפיק צגי
שי סל, להשתתף בפסטיבל.
שיסל, דמות עממית שאינו
עריזה עזיסו
נציגת ישראל לפסטיבל הזמר הבינלאומי
שהתקיים בשבוע שעבר
ביוון בהשתתפות מישלחות מ״ 40 מדינות, מרימה כוסית עם הנציגה
האמריקאית נטלי קול, בתו של אליל שנות ה־ ,50 הזמר נאט־קינג
קול שזכתה במקום השמיני בתחרות. עליזה עצמה תפסה את המקום
העשירי בפסטיבל שנערך באיצטדיון הענק של אתונה, בו חזו
במשך שלושה ימים מדי ערב כ־ 80 אלף צופים. בחזרות לתחרות
חידשה עזיקרי את קשריה עם הזמר הלבנוני סמי קלארק, אותו הכירה
בפסטיבלים קודמים, והתיידדה עם הזמרת המיצריה שהופיעה תחת
השם האמנותי מאנר ואשר שרה שיר שלום כשהיא מופיעה בשימלה
לבנה רחבת שרוולים כשבסיום השיר הרימה את ידיה והפריחה
מתוך השרוולים שתי יונים לבנות. בין השופטים שהצביעו עבור
השיר הישראלי שביצעה עליזה עזיקרי, היה גם הנציג המיצרי.
0 2 2 3צחוק, צדוולו, אבל...
כל מה שארה״ב עושה בשבילנו זו הצנעה וטו ־ ל א .
מגמת הימין: גוש פרלמנטאריק.
תפריט הבחירות: מצע ומרור.
הכנסת בפגרה: הפעם מחוץלבניין .
אלוהי והכפייה הדתית הדעה הרווחת ברבים היא שהכפייה הדתית הינה אמצעי להגשמת
מטרות הדת. דעה זו מבוססת על היסטוריה ארוכה של מעשי כפייה בכל
הדתות. גם בארץ ידועה תופעה זו לציבור וכבר הצליחה לתפוס מקום
בכותרות העיתונים פעמים רבות. היא גרמה להפגנות רחוב׳ למשברים
ממשלתיים, למתיחות בין המחנה החילוני לבין המחנה הדתי, ולהקמת
״הליגה למניעת כפייה דתית״.
האם מקור הכפייה הדתית הנו במקרא י האם אלוהים באמת רוצה
לכפות עלינו את רצונו ו את התשובה לשאלות אלה נמצא בתורה, בספר
דברים, ו : 4 ,5 .״שמע ישראל ה׳ אלוהינו ה׳ א חד; ואהבת את ה׳
אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך״ .זוהי לכל הדעות המצווה
היסודית והגדולה שבתורה. היא מבוססת על עיקרון האהבה. מה הוא
עיקרון האהבה? החופש המוחלט בו אדם בוחר לאהוב או גם שלא
לאוהב. אהבה וכפייה מנוגדים אם כן זה לזה באופן מהותי. אהבה
אמיתית אינה נקנית בשווקים. הכפייה לעולם לא תעורר אהבה. גם
הפיתוי, שהוא כפייה מוסווית, אינו מסוגל לעורר אהבה שבלב.
אהבה אינה אדישה. האומר שהוא אוהב את האלוהים, אך נשאר
אדיש לרצונו, מרמה את עצמו.
מכתבים
התנחלות בשטחים
לפני כשבועיים קיבלתי מחברים שאצלם
ביקרתי לפני כמה חודשים בסן־פראנציס-
קו עצומה נגד ההתיישבות בשטחים המוחזקים
והכבושים. המדובר בקבוצה של
יהודים ציונים הקוראים לעצמם ״היהודים
הרדיקאליים״ באוניברסיטת ברקליי
בברקליי ששמותיהם מצורפים לעצומה. הם
חיברו עצומה והחתימו יהודים בכל העולם
ומכל מיני אידגונים.
הדגש בעצומה הוא על החשיבות שיש
בעיניהם לקיומה של מדינת־ישראל כמדינה
יהודית־ציונית מצד אחד, אך על הנזק
שבהתיישבות בשטחים לסיכוי לשלום מאידך.
לסיום הם קוראים בעצומה לחתירה
לקראת הקמת מדינה פלסטינית בגדה
וברצועה. הם רואים חשיבות בכך שיהודים
לא מישראל מביעים דעתם על־ידי עצומה
ורואים זכות וחובה גם יחד להתערב ב נעשה
בישראל ולהציע הצעות.
נראה לי שיהיה ערך לא קטן לפירסום
ישוע מנצרת, כפי שהוא מתואר בספרי הברית החדשה, היה
היחיד אשר הגשים את כל הנבואות וההבטחות התנ״כיות המתייחסות
להקרבתו העצמית על עבד ה׳ ,הקרבה בה השלים את מפעל הכפרה
לאדם החוטא.
הוא שגילה לנו את מובנה האמיתי של האהבה, אהבה העוברת
כל גבול אנושי, אם לאומי ואם מעמדי, אהבה העולה על כל הנדרש
בתורה, המגיעה לנבזה ולשפל, ולאוייב. אהבה שהיא המניע העיקרי
בחיים שהיא מהות האלוהים.
הוא, ישוע, נותן לנו ברית חדשה ,״לא כברית אשר כרתי את
אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו
את בריתי ואנוכי בעלתי בם נאום ה׳; כי זאת הברית אשר אכרות
את בית ישראל אחר הימים ההם נאום ה׳ נתתי את תורתי בקרבם ועל
לבם אכתבנה ...כי אסלח לעוונם ולחטאתם לא אזכור עוד״ (ירמיהו,
לא.) 31 .
עצומה זו בעיתונכם תוך שימת הדגש על
העובדה שלא מדובר ב״יהודים אכולי שנאה
עצמית״ אלא בציונים שמדינת־ישראל
קרובה לליבם מאוד (דרך־אגב, הם עומדים
לעלות לארץ תוך השנה—שנתיים הקרובות
לברנשים
מרומים ומיואשים, אתם הכתובת.
האמת היא כי לפני שהקמתם את
החזית המשותפת לבחירות, התכוונתי ל-
אופנבכר הגי,
בשם קבוצת
המטרה מ?דיטת
מועד הבחירות הולך וקרב ואנו עדים
להשתלהבות־יצרים ודדשמצות הדדיות מצד
ראשי המימסד עם יריביהם הפוליטיים,
בצורה שחושפת את האמת על ממדי
השחיתות על כל צורותיה וסוגיה. שחיתות
אשר היכתה שורשים כה עמוקים בחיינו
הציבוריים ואפילו בחיינו הפרטיים.
עולות בזכרוני כרגע אימרות כנף כמו
״גונבי סוסים״ של ח״כ מרדכי בן־פורת,
״המלכה ויקטוריה ידום הודה״ של מזכ״ל
ההסתדרות יצחק בן־אהרון ,״נעשה ממך
עפר ואפר״ של שר־האוצר פנחס ספיר,
״סילופי להט מעמידים בספק את בגרותו
א. דרומי,
המימסד
קריית־ביאליק
איטם :
1ל15׳\\ 116 ,1] 6ז
, 0311101׳1113.ץ11616־11111011״, 861
הטיל מעטפה ריקה לקלפי בבחירות להסתדרות
ולכנסת.
עלה נעלה וננצח.
ירושלים
את האמצעים
העולםהזה /שבועון הח דש ותה יש ראלי
המערבת והמיגהלה: תל־אביב, רחוב קרליבו ,12 טלפון ,260134
תזדדואר • 136 מען מברקי: עולמסרם • •הדפוס החדש׳ בע״ם.
ת״א, דוד בן־אביגדור • הפצה: גד בע״מ גלוסות: צינקוגרפיה
כספי בע״ם העורך הראשי: אורי אבנרי הפו״ל: העולם הזה בע״ם.
למרומים
בימים משכבר ובארץ נידחת /חיתר.
ננלמה חיננית ופורחת /ותצא ותבוא
בין גדולי הדור / ,עם חיוך על שפתיה
ועם חוש של הומור.
והשנה — שנת בחירות / .סיעות
אבל כלפי חוץ רצו להפגין מאבק/ ,
נלחמות בסיעות /ופער חברתי,
כדי להוכיח כוחו של ״המין החזק״/ .
ומצוקה /,ובעם קם קול צעקה.
אמרו בגימגום ומתוך מבוכה למה
ובתוך בל המהומה והמבולקה / ,עת
לעורר יצרים אפוליס ובצער
חמה עמדה ברומו של
חשבו :״אם לעשות
רקיע / ,וכל העם שתה
כבר ממילא איננו יכווהזיע
/ ,פשטו בנות
לים.״
ישראל מחלצות/ ,
וישבו ימים וישבו
והחליטו ללבוש מה ש לילות
/ ,ולא יכלו
פחות.
לקבל החלטות / .ובינתיים
החיים נמשכים
והעלמה אליהו, אשר
בשלום ושלווה / .רגעו
החליטה שלא לצאת
רוחות הציבור, ושקטה
דופן / ,הופיעה יום אחד
הסערה.
בזה האופן / :חצאית
קצרצרה שחשפה זוג
ראו הזקנים כי חסרורגליים
/ ,ומחשוף ש נם
לא מורגש / ,נבהלו,
הגיע לה עד למותניים.
הזדרזו והודיעו במפורש
/ ,כי היו״ר החליט
הזקנים, הסתכלו החלטה ברורה — /ש שיפשפו
העיניים / .אך
אסור להופיע בחצאית
באין רואים ליקקו הגאולה
אליהו
קצרצרה.
שפתיים / .ובן רגע
נגחו העוני, הפער; /
ההסבר שניתן — אין
לו טעם וערך / .אם יכולה חצאית
בעיות של שיכון ״והאוייב שבשער.
שמעל לברך /להסיח דיעה של ראשי
עד שקם זה הפתי מל״ו ״צדיקים״ /מדינה / ,העוסקים בבעיות שהם צו
ויקרא אלי זקני ציון החירשים / .ויצעק השעה / ,סימן שהגיע זמנם כבר ללכת,
בקול ענות חלושה / :אוי לחרפה ואוי
/ולנוח על זר של דפנה בשלכת.
לבושה.״
עזבו הכסא, הניחו ידכם / ,מבעיות
והלך
התגלגל, אדיר כרעם
והקול
של חיים ושל פער ועוני / .עסקו
ועבר במחנה ישראל אוי להן
בדיון שקט והרמוני / ,אשר אולי פעם
לאותן עיניים / ,הנועצות מבטים באותן
יניב איזה פרי / ,עסקו בכפתוריו של
הרגליים.״
מר אורי אבנרי.
התביישו בחולשתם החרשים הזקנים /
חווה זלירן וכיץ, פתח-תקווה
רק המשיח עמד כנגדו ואף יכל לו. הוא זרע האשד. מבראשית,
ג : 15 .״הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב״ .הוא עבד ה׳ עליו
מדבר י שעיהו בפרק נג : 5 .״והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעוונותינו,
מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו. הוא היחיד חסר הדופי שלא
נתפתה אחר השטן ככתוב :״על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו״.
התנ״ך מלא נבואות משיחיות דומות.
חכתוכת
השפילו עיניים ...והיה לא נעים/ .
אם כי בליבס חשבו :״מה פסול בזוג
רגליים /שהם בסך הכל תאווה
לעיניים״ ?
האדם הראשון נתפתה לנחש שהצליח לטעת בליבו ספק ביחס
לכוונות בוראו. הוא שוכנע כי לא די לו בתמימות ידיעת הטוב, וכי
כדאי לו להכיר גם את הרע. גם היום ניתן החופש לבן האדם לבחור
בין שיבה אמיתית לאלוהים לבין מעגל הקסמים של הנחש הקדמוני,
הוא סמל השטן, אשר לו נתנה הרשות לבחון ולנסות את האדם. והוא
הצליח לפתות את כולנו ככתוב :״אין עושה טוב אין גם אחד״
(תהלים, יד.) 3 .
לאלוהים הכבוד והתפארת לעולמי עולמים
א. נחמיאס,
תל־אביב
המי! של גאולה אליהו
האהבה מבקשת ומצפה לסימן של אהבה שכנגד. אהבה אנושית
מתקררת באם נושא האהבה אינו מגיב לגילוייה.
אין זאת ברית של כפייה, כי אם ברית ותורה של ציות ושל
כניעות מתוך אהבה לרצון האלוהים. אין האלוהים כופה עלינו את
רצונו. אך נוכח האהבה בה ״אהב הוא אותנו ונתן את נפשו בעדנו״,
הרי אנו, מתוך חופש בחירה מוחלט, פונים אליו בתשובה ואוחזים
בו מתוך אמונה. כי תורת האהבה אותה לימד, אותה חי, ואותה הגשים
במותו על הצלב — היא שכבשה ליבותינו.
ציונים ;כד
הפוליטית״ של יוסי שריד שהוא יו״ר מטה
ההסברה של המערך במחוז ת״א, ועוד
כהנה וכהנה במרוצת הימים.
אכן, המימסד הרקוב והמושחת של ה טרויקה
גולדה, ספיד ואלון ונושאי כליהם
לא ימאס משום טכסיס ולא יסלד משום
אמצעי כדי להונות, לרמות, לזרות חול
בעיניים, להשמיץ, לסלף ולהטיל דופי
ביריביו הפוליטיים, בה בשעה הוא יעשה
כמיטב יכולתו כדי להוכיח קבל עם ועדה
את נקיון כפץ, הגינותו, יושרו והצלחותיו
בהתאם לכלל הידוע ״המטרה מקדשת את
האמצעים״ .ואומנם, מטרתו ללא צל של
ספק נצחון בבחירות הבאות עלינו לטובה,
אפילו על חשבון עם סובל במובן פיזי
ומורדם באופן רוחני.
הרב הראשי האשכנזי שלמה גורן אמר
בראדיו כי פעילות המיסיון בישראל היא
דבר אנטי־דימוקראטי. כנראה שכפייה דתית
יהודית בישראל, זה דבר כן דימוקראטי.
אוי לדימוקראטיה כזאת!
האם לא כואב הרב גורן את כאבם של
אלה שבאים לחפש עזרה במיסיון מפני
שלא מצאו אותה אצל המימסד היהודי?
המימסד הוא האשם בכך שישנם אנשים
ההולכים לחפש עזרה במיסיון.
זלמן גריי,
נתניה
המערכה
על דמותנו
כשקראתי את דעתו של שר־הסעד מיכאל
חזני במעריב, נגד הקמת אוניברסיטה ער־העולם
הזה 1874
בית בגדה, הרגשתי עצמי בוש בינוקא.
לתומי חשבתי שמוקד הבעיות היה ויהיה
היעדר חינוך מתאים, שהוא השורש בבעיות
חברתיות, סוציאליות, ואף לאומנות־יתר
ישראלית — ומעבר לגדר — זו הערבית.
לא הייתי טוען שאוניברסיטה מהווה את
היסוד המהפכני בחברה — וזאת על־סמך
ראייה אישית של הציבור העייף וחדל-
האונים של הסטודנטים — שמזמן היה
צריך להגיב על מחדלי מנגנונים בישראל.
אבל נניח שיתרכז באוניברסיטה נוער
ממוצע. האם לדעת חזני חובה עלינו להכחיד
אפשרות זו לחינוך גבוה מאותו
ציבור ענק של צעירים ערביים? או
שמא המציאות שהוא מצביע עליה כפוק־חת
עיניים, תמשיך לכוון את אותם צעירים
לרכוש השכלתם בבירות השכנות של
לבנון, כוויית, ירדן ומצרים — מקום שם
יספגו את אותם אלמנטים לאומניים שהוא
כה חושש מהם.
המערכה על דמותנו כאדם וכעם, לא
תושפע מהעובדה שיתווספו עוד כמה
מאות משכילים, שדרכם לתואר תהא ידועה,
מוגדרת וניתנת לשליטה ופיקוח. מרכז
אנטי־ישראלי? דווקא ההיפר. אלה עצים
שאתה נוטע ויתנו את פריים החיובי
בעתיד.
כני סלוסלן י, לונדון
ויאה דולוווזה מודל ,1973 או וגע לטי חניקתה של ת־־א
״העולם הזה״ ,1868״רגע לפני חניקת תל״אגיב ״,על
ן הגיהנום השורר בכבישי תל־אביב.
ראשית. מבתק על זה שסוף־סוף החלטתם לטפל בבעייה
החריפה ביותר המאיימת על הגדולה בערי הארץ.
שנית, יש לי סיפור אופייני שהיה יכול לתפוש מקום בכתבה
המאלפת :
מאחר ודרך פתח־תקווה הוא הכביש העמום והדחוס ביותר
לא רק באיזור תל-אביב, אלא בכל הארץ, פניתי לעיריית תל־אביב,
מחלקת התנועה, בהצעה פשוטה :
ליזום בניית תחנה־מרכזית נוספת במבואותיה הצפוניים
של תל־אביב שתרכז בתוכה את כל קווי־אגד הבין־עירוניים
לצפון הארץ, כך שאלפי אוטובוסי־אגד לא יצטרכו לעבור לכל
אורך תל־אביב כדי להוריד את נוסעיהם בדרום העיר וכך
להקל את העומס המסוכן — כמובן תוך תיאום עם רשת קווי־דן.
על־כך קיבלתי את תשובת מהנדס מחלקודהתנועה האומרת
שאכן גם למחלקתו היתד, הצעה דומה, אולם מישרד־התחבורה
הוא אשר מתנגד לתוכנית.
פסים זוהרים
ל חיילי מ
״העולם הזה״ ,1868״קריעות
ביניים״ ,הצעתו של אורי אבנרי
לתת לכל חייל פסים לבנים זו־
מאחר ולא הבנתי את פשר סירובו של מישרד־התחבורה,
פניתי בשאלה על־כך לאותו רפי חיון המוזכר בכתבה שלכם.
שהוא המפקח על המחוז במישרד־התחבורה. למרבה פליאתי,
הוא השיב לי שדווקא מישרדו אינו מתנגד כלל ובכוונתו אכן
להגשים את התוכנית הנ״ל.
נשארות רק שתי שאלות־תם :
א) איך עיריית תל־אביב ומישרד־התחבורה מצליחים להכחיש
כל־כך יפה האחד את דברי השני?
ב) אם כי תושבי מחוז תל־אביב ישמחו לבטח לשמוע כי
מישרד־התחבורה אכן מתכוון להגשים בסופו של דבר את ההצעה,
הרי הם חייבים לשאול את האחראים לכך מ תיי ולמה כל־כך
מאוחר?
בכל אופן, ניתן לצפות ממישרד־התחבורה שלא יתן לנו
לחכות עם זה 10 שנים כמו עם הרכבת התחתית — מפני שלא
רק כבישי תל־אביב אינם עשויים מגומי, גם העצבים של אז־רחי־ישראל
לא עשויים מפלסטיק.
הרים, כדי שיבלוט כשהוא ממתין
לטרמפ בלילה.
ברצוני לציין בנושא פסים זוהרים לחיילים
א) החל מחודש ינואר חולקו בבסיס
קליטה ומיון פסים זוהרים לבנים לכל חייל
חדש שהתגייס !
״יל דגני,
גבעתיים
ב) כל החיילים בשרות סדיר הוחתמו על
פס זוהר לבן ;
ג) כל החיילים חוייבו לענוד את הפס
ל,זוהר על בגדיהם בזמן המתינם לטרמפ
לאחר רדת החשיכה.
סגן יצחל! שגיא, צה״ל
6ט 61 אמבט קצף נפלא מסדרת
!0 .1א האמריקאית מפנק את נופך
בניחנח משכר. מרגיע, מלטף ומעניק לך
התשת נקינן ורעננות.
* 8108 58 הוא מוסיקה של
קצף לשרך ובושת־ סבון
עליזות המתנגנות לגופך י
באמבט של £ 584ט 81 את נשאת
כעל גלי הים השלווים רכה, רגועה וחולמת
באור-ורשבסקי
9 העולם הזה 1874
מכתבים
בעיית צווי הריתוק
לפני כשלושה חודשים פורסמה בעיתונכם
מודעה על קיום כנס ארצי של מרותקים —
אותם אזרחים ישראליים ערביים, המרותקים
ליישוביהם או לבתיהם על־פי תקנות
היהגנה לשעת חירום 1945 אותם אזרחים׳
שבטענה כי הם מסכנים את ״בטחון
המדינה״ ,זקוקים לאישורו של מפקד צבאי
כדי לגשת למקום עבודתם, לבקר בן
חולה או להשתתף במסיבת כלולות ביישוב
שכן.
נענינו לפניית המודעה, והגענו לכנס
(שהתקיים בתל־אביב) .האזנו לדברי המרותקים
על העוול שנגרם להם, שמענו
תגובות והצעות לפעולה מפיהם של אזרחים
יהודים. בין הדוברים — חבר מרכז מרי,
אלכם מסים.
לפני שלושה שבועות שוב פורסמה ב-
עיתונכם מודעה באותו הקשר: המרותקים
קראו למשמרת־מחאה מול הכנסת. עלינו
לירושלים וייחד עם מאות אזרחים אחרים
— אזרחים שאיכפת להם — היפגנו את
הזדהותנו עם המרותקים ואת מחאתנו נגד
מדיניות צווי הריתוק. לאחר משמרת־המח־אה
נפגשו נציגי המרותקים עם סיעות
בכנסת, וגם עם נציג מרי.
יומיים לאחר־מכן התנהל בכנסת דיון
על צווי הריתוק, ושוב — בדיון לקח חלק
נציג מרי.
המשותף לשלושת הפעולות: בעיתונכם
לא הוזכרה — ולו במשפט אחד — בעיית
צווי הריתוק.
ברצוננו להבין, כיצד קורה שהעולם הזה
אינו מביא בפני קוראיו את בעיית צווי
הריתוק ואול הפעולות לביטולם, ואפילו
לא את עמדתו בנושא זה.
אתי, חולון ; נ׳מיל אבו ראם, טייבה
האם קיים פשע מאורגן בישראל?!!!
האם משלמים ״דמי הגנה״ ל״ארגון גבייה
סיפור מדהים אך מציאותי של צעיר ממוצא מרוקאי שהסתבך בעולם הפ שע!!
ראובן בר־יותם הוא -
היהדות
ה מ1שכנע
״העולם הזה״ ,1872״המרד הגרוזיני״
,על שגיתת-הרעב וההפגנות
של הגרוזינים באשדוד.
הסרט מוצג ב־ 9בתי קולנוע בארץ!!
אופיר
| אורה
חיפה
אסתר נתניה
אורד אורן | ארמון
רמת־גן
£גימנסיה
חולון
דגון אשדוד
אסתר אשקלון
ויאלית
נפתחה ההרשמה לשנת הלימודים תשל״ד לכתות בוקר י׳ ,י״א, י״ב
תיכון עיוני
מגמות מקצועיות במגמות רדיו אל ק ט רוני ק ה וטלויזיה
הומניסטית
ג ר פי ק ה • ש ר טו ט ריאלית נמשכת ההרשמה לקורסי ערב לכל המגמות
כל המגמות כוללות הכנה לבחינות בגרות סטיפנדיות הוראה ע״י מורים אקדמאיים בעלי נסיון
תל־אכיב תל־אביב
רמתגן חולון חיפה רמתגן פרטים והרשמה :
9—1 ,5—8
ברנר 17 מפינת אלנבי 55
פרוג 8 המכון לתלמיד
ביאליק 19
בין ז׳בוטינסקי
לאבא־הלל
₪רוח
שמריהו ביאליק 12 שנקר 40
בי״ם רמה המכון
לוין 30
לתלמיד מפינת הרצל
רצוני להגיב על הפיסקה האחרונה בכתבה
:״הדבר היחידי שהיה להם, היה
הכוח הגס הערום. הם הפעילו אותו וגרמו
הרם בל ישוער לעצמם ולשאר עם ישראל.״
הם יהודים אמיתיים! הם באו להגן על
אחיהם חבריהם !
מי המציא ״קביעות ו״זמניות״ — 1ריש־עות
שכזאת! אכזריות שכזאת: להפקיר
פועלים עמלים בגופם,
מפני איזו
״קביעות״ ו״זמנ־יות״
.חוקי רומא —
חוקים שמחוקקים
פטריצים לדכא את
הפלביים !
ככה נוהגים עם
האקדמאים — ה אינטליגנציה
הרקובה,
שאינה מתב־ביישת
לאכול לחם
חסד ולהבטל מעבו־דה
ולחיות על חש זרחין
בון
הזולת, ולא יוצאים
למאבק אלים עם המוסדות, המשחרים
אותם בדירות לוקסוס, מכוניות, הלוואות על
דברי תאווה ומותרות. וההון הזורם כנחל
שוטף מחו״ל עבור יצירת עבודה ופרנסה
לעולי רוסיה, מוציאים על בנייני פאר
ולוקסוס והופכים אנשי עבודה ועמל, כפי
שהתרגלו ברוסיה, לאנשי בטלה ופושטי-יד.
אל להתלונן על הגרוזינים :״אין אדם
נתפס בשעת צערו״ (ב.ב. טד) ודין תורה:
״פועל חוזר בו אפילו באמצע היום״ (ב.מ.
— י) ו״יד פועל על העליונה״ (ב.מ— .
עד) .ולא של נותן העבודה. ושלום על
ישראל !
זאת היא רוח היהדות.
אדפסנדר זרחין, תל־ אביב
העולם הזה 1874
תמרורים
פורש • מתפקידו כראש מחלקת החקירות
של מישטדת־ישראל, אחרי 37
שנות שירות במישטרה, ניצב־מישנה
שמואל רוט, שהיה בין השאר קצין ה־מישטרה
שהאשים את אדולף אייכמן
אחרי לכידתו והעברתו לארץ, גבה ממנו
עדות ראשונה בארץ. רוט עומד להיות
נציגם של משקיעים מחו״ל בארץ.
נישאו. המצחיקן דובי גד וידידתו
מזה שנתיים שרה הופמן.
מונה • לתפקיד •שגריר ישראל ב־גוואטמלה,
מי שהיה מושל עזה יצחק
פונדק שהשתחרר מצה״ל, היה בעבר
יו״ר המועצה הממונה בערד.
מונה * על־ידי יו״ר ועדת הבחירות
המרכזית לכנסת השמינית השופט העליון
חיים כהן, לתפקיד דובר ועדת הבחירות
לכנסת, מנהל מחלקת החדשות של ליש־כת
העיתונות הממשלתית אברהם מרון.
עומדיםלהיתנרש. ג׳יימס
בונד לשעבר השחקן הבריטי שון קוגרי
ואשתו השחקנית האוסטרלית דיאנה
סילנטו.
נפצעה • בתאונת־דרכים בכביש
קריית־גת, עדה בן־שושן, בתו של
שר־הפנים ד״ר יוסף בורג שהתהפכה עם
מכוניתה תוך כדי נסיעה ונפצעה קשה.
אושפזה • בבית־חולים בקופנהאגן,
הזמרת הצרפתיה כהת־העור ג׳וזפין
בייקר 67 שלקתה בהתקף־לב.
יא ושפז * בבית־הולים במיזרח-
ברלין, המנהיג המזרח־גרמני בן ה־80
ואלטר אולבריכט המכהן כיו״ר מועצת
המדינה, שלקה בהתקף־לב.
נפטר. במלון המלך דויד בירושלים,
בגיל ,61 נשיא ההסתדרות הציונית ו־יו״ר
הנהלת הסוכנות היהודית א רי ה
שגרס למחסור
במים?
צפוויין תעוליית
המחסור החמור במים, בגליל העליון,
מקורו בשגיאה טפשית של ראשי משרד
החקלאות, ששכחו להפסיק את הזרמת
המים במוביל־הארצי מן הכינרת לנגב,
לפני כמה חודשים. כתוצאה משגיאה זו,
עלתה רמת מי־התהוס בנגב מעל לדרוש,
ואילו בגליל מובלים מחמור במים, והירדן
ירד לגובה של 1.5מטר בלבד.
המדד ביולי
טענה פנטסטית זו הועלתה על־ידי
ראשי ההתיישבות בגליל העליון, הטוענים
עוד כי גם היום שואבים ישובי הגליל
שאיבה פראית, בסיסמת כל דאלים —
גבר, מרוקנים לחלוטין את הירדן והכנרת.
החקלאים מאשימים גם את משרד החקלאות
בכך שאינו דואג להפסקת השקיית
הגידולים העונתיים, כמו כותנה ואספסת.
לחקלאים, בעיקר במושבים שאינס חוש־בינדלטווח
ארוך, כדאי היום -לגדל אספסת
וכותנה, בגלל מחירם הגבוה. אולם בגלל
המחסור במים, מוותרים חקלאים אלה טל
השקיית המטעים, ואלה צפויים לכיליון.
מטע חדש נזקק לחמש עד שבע שנים
כדי לחזור ולהניב פרי.
נציב המים, מנחם קנטור, הסביר כי
השאיבה הפרועה היא למעשה באישור,
ומכוונת להציל את הגידולים מכלייה. הוא
אישר כי אכן כל אחד שואב מכל מקום,
אך טען כי למרות זאת שואבים כולס בסן
הכל רק ־ 707 מהמיכסה.
נציב המלט
אריה לואי פינקוס
בחירה — 8ימים לפני המוות
לואי פינקוס, שנולד בדרום־אפריקה,
סיים את החוג לכלכלה באוניברסיטת
וויטוואטרסרנד ביוהנסבורג והוסמך ב־
1934 כבוגר במישפטים, התפרסם כאחד
מעורכי־הדין הטובים של דרום־אפריקה,
היה ממייסדי תנועת הבונים, כיהן בין
1948—1939 כיו״ר פועלי ציון בדרום-
אפריקה וכסגן יו״ר הפדרציה הציונית שם,
עלה לארץ ב־ ,1948 מונה עם הקמת המדינה
ליועץ המשפטי ומזכיר כללי של
מישרד־התחבורה וב־ 1949 מונה למנהל
אל־על. שמונה ימים לפני מותו נבחר
ליו״ר הוועידה העולמית של האירגונים
היהודים.
נפטר. במוסקבה, בגיל ,73 המשורר
הסובייטי מיכאל איזקובסקי שחיבר
שירים פופולאריים רבים וביניהם שיר הלכת
של הצבא האדום במילחמת העולם
השנייה, קטיושה.
נפטרה • בבית־החולים הדסה בירושלים,
בגיל ,73 הציירת זהבית יעקוכי,
שנולדה בלורד, עלתה לארץ ב־ 1914וניהלה
יחד עם אמה מיסעדה לחברי
השומר, נסעה לפריז שם למדה ציור
והתפרסמה כציידת מהאסכולה הנאיבית.
נפטר. בבית־חולים בציריך, מהתקף
לב, בגיל ,82 חלוץ התעופה האזרחית
קפטן אדי ריקנכקר, שהיה בראשית
המאה נהג של מכוניות־מירוץ, עבר אחר
כך לתעופה והיה טייס הקרב האמריקאי
הבולט ביותר במילחמת העולם הראשונה.
העולם הזה 1874
הבורסה ן
למראה שורת האורחים הנודעים, שהתייצבה
בדייקנות לאירוע, אפשר היה
לחשוב שבעל השימחה הוא לפחות שר-
השיכון, אם לא למעלה מזה.
כל מי שהוא משהו בעולם הבנייה
בישראל נכח שם, באולמי אואזיס ברמת־גן:
היה שם דויד שטרן, יו״ר מרכז
הקבלנים בארץ. והיה שם דויד ליסטנברג,
יו״ר הסניף התל־אביבי — הגדול ביותר
— של מרכז הקבלנים. ומיכאל פלדי,
מזכיר האירגון. ואהרן רובינשטיין, מגדולי
הקבלנים בארץ. והקבלנים אבא ברנוביץ
ובנו. ומנהלי חברות משה״ב, סולל־בונה,
וכן גדולי הבונים מירושלים, חיפה, וכל
קצוות הארץ.
אלא שלא היתה זו שמחתו של שר
אורח שטרן
למטלה משר
השיכון, או כל שר אחר. האירוע החגיגי
היה טקס ברית־המילה לנכדו של פינחס
לינדנבאום.
לינדנבאום הוא פקיד בחברת נשר, שזכה
לכינוי ״נציב המלט״.
תפקידו בחברה: הקצבת המלט לקבלנים
השונים.
בניגוד לתחזיות ראשי המשק, יעלה
דווקא מדד יוקר-המחייה ביולי. לאחר
שבחודש יוני עלה המדד בחצי נקודה
בלבד, תלו המומחים תקוות כי ביולי
יצליחו מחירי הירקות והפירות, הזולים
בעונה זו, להוריד את המדד. היתה זו
ירידה רצוייח מאוד, כי מדד יולי מתפרסם
במחצית אוגוסט — ערב הבחירות
להסתדרות.
אולם בניגוד למצופה, עולים מחירי הירקות
והפירות בימים אלה פי שניים
מהממוצע: קילו עגבניות עולה יותר מלירה,
במקום 60 אגורות, מלפפון 1.5
לירה, במקום 80 אגורות וכן הלאה.
כיוון שמחירי הירקות והפירות מהווים
* 15 במדד, הם ישפיעו על העלאת המדד
של יולי, יגרמו לעלייה נוספת בשערי
איגרות״החוב הצמודות למדד.
לדעתו, הגורם העיקרי.ליובש הוא המחסור
בגשם. השנה ירדו רק מחצית כמות
הגשמים הדרושים.
יחד עם זאת אישר כי המחסור הוא
רק בגליל העליון ואילו בנגב יש מספיק
מים.
חקירות בבנק הבינלאומי עובדי הסניף החדש של הבנק הבינלאומי
הראשון — לשעבר בנק־ליצוא —
השוכן במגדל שלום בתל-אביב, הפסיקו
את עבודתם, התאספו זועמים באולם הבנק.
הסיבה לזעמם: שורת חקירות
שיזמה הנהלת הבנק החדשה.
ימים מיספר לפני מרד העובדים הופיעי
בבנק שני עובדים חדשים, הציגו
עצמם כמבקרים מטעם ההנהלה המרכזית•
הם דרשו מכל העובדים את כל
חשבונות הבנק האישיים שלהם, החלו ל-
חוקרם למקורות הכנסתם, הירבו בשאלות
אישיות מעליבות.
כאשר הגיעו החוקרים לאיש החזק של
ועד העובדים, יצחק דיין, נתקלו בהתנגדות.
הוא סירב בתוקף לענית לשאלות,
כאילו היה נאשם במישטרה, הזעיק את
ההסתדרות לעזרתו.
האסיפה הכללית של עובדי הבנק
החליטה להתנגד לבילושים, איימה כי
אם תימשך ההטרדה, ימשיכו באסיפות
עובדים מדי יום. נציגי ההסתדרות הזדהו
עם העובדים.
מה מסתתר מאחורי החיפושים, שגרמו
לשמועה כאילו נתגלתה מעילה גדולה ן
בלבושו הקודם כבנק-ליצוא, התפרסם
סניף הבנק במגדל־שלום, תחת הנהלתו
של דויד שלם, בפרשה מפורסמת: מזכירתו
של שלם שיתפה פעולה בפרשת זיוף
השטרות של רסקו שביצעו הקבלן מאיר
סימון ושותפו יעקב מיבר.
סימון הורשע בעקבות כך לחמש שנות
מאסר, אולם רוב הכסף נעלם בכל זאת.
שלם עצמו לא היה אחראי כלל לפרשה,
אולם הבנק הפסיד ממנה.
מקורות בבנק הבינלאומי מסרו עתה
כי ההנהלה חושדת בפרשה דומה לזו
שארעה בעבר בין שני מורשי-חתימה בבנק
לסחר־חוץ. השניים שיתפו-פעולה
בהבחרת מאות-אלפי דולרים לחשבונות
בשווייץ, וזו הסיבה לחקירה שנפתחה.
רווחים מים־המוות
כדאי לשים־עין על מניות ואיגרות יס•
המלח.
מאזן החברה, העומד להתפרסם ביום
הראשון הקרוב, יראה רווח נקי של 30
מיליון לירות, והחברה תמסור לאוצר
צ׳ק על 70 מיליון לירות — מזה 40
מנב״ל כן־יהודה
לראשונה, גס רווחים
מיליון ל״י לפדיון מוקדם של איגרות-חוב,
שקנה האוצר מהחברה בעת קשייה בעבר.
איגרות חוב אלו נושאות * ,5.5צמודים
לדולר, והן ניתנות להמרה למניות.
קרוב לוודאי כי החברה תחלק השנה
גם דיבידנד לבעלי מניותיה, לראשונה בתולדותיה.
במקרה כזה, צפוייה עלייה
בשערי איגרות־חוב הניתנות להמרה.
גם אחותה של ים־המלח, מיכרות
תמנע, מראה תוצאות יפות: בשבע השנים
האחרונות צברה תמנע רווחים
נקיים של 55 מיליון לירות, ובשנת 73/74
מובטח לה כבר רווח נקי של 20 מיליון
לירות, על מכירות מראש של כל התוצרת.
מנכ״ל מפעלי ים המלח, אריה שחר,
ומנהל תשלובת המפעלים הכימיים בישראל,
יעקב בן־יהודה, יודעים שחלק
מההצלחה תלוי בנתוני מחירים בשוק
העולמי, אולם מאמינים שהחברות עלו,
לפחות בעתיד הנראה לעין, על דרך המלך.
ע ס קיו החד שי ם
של אבדון
מי שהאמין כי אפרים אברון׳ בעליה
לשעבר של חברת־הבניה הענקית פאן־לון,
יישב בטל לאחר שמכר את חלקו בחברה,
לא הכיר את האיש.
בימים אלו מופיעות בעיתונות מודעות-
ענק של חברה בשם היבה ליבוא חומרי־בניין.
לחברה משרדים בבת־ים ורמת־גן
והיא רשומה על-שם עמוס גולדשטיין —
שאינו אלא חתנו של אברון. אברון עצמו
יושב במשרדי־החברה, כשהקאדילק שלו
חונה בחוץ, מנהל משם את ענייניו.
לאברון צפויות עדייו בעיות בעניין
חקירת המכס בדבר יבוא חומרי־בניין למלונות
של פאן־לון. חוקרי המכס חושדים
כי עבור מלון קלארידג, למשל, יובאו
לארץ מאות טונות של חומרי־בניין —
אולם במלון עצמו לא הונח כלום, פרט
לאבך הפינה. דברים דומים, חושדים אנשי
המכס, אירעו גם ביתר מלונות פאן־לון
— והסחורה נמכרה בשוק החופשי.
חומרי־הבניין הובאו על־ידי חברת פאן־
דנה, שהיתה למעשה בשליטת אברון,
למרות שבעליה היה אחד נוביסר נצר.
כאשר רכש המיליונר האנגלי ויליאם
שטרן את פאן־לון ופאן־דנה, נסע נצר
לצרפת, לאחר שנעל את משרדי החברה
ואת ספרי־החשבונות שלה.
אברון עצמו חתם הסכם עם שטרן
לפיו לא חלים עליו כל חובות, לגבי
הפסדי העבר או תביעות קודמות. אם
יתבע המכס קנסות מפאן־לון, הם ישולמו
על-ידי שטרן, לא על-ידי אברון.
מכתבים
אומץ
לא-רניל
״העולם הזה״ ,1871״מילחמוג
סרסורי הזונות,״ על המתרחש
בעולם התחתון בחיפה.
אני ומיספר חברים, כולנו ילידי חיפה,
קראנו את כתבתה של נעמי אדווח על
מלחמת סרסורי הזונות, בהתלהבות.
קשה להאמין שבעירנו חיפה מתרחשים
דברים כאלה ושבכלל קיים עולם אחר
שעוסק בפשעים ורציחות.
לעיתונאית שכתבה את זאת, צריך להיות
אומץ לא־רגיל להסתובב במקומות של ,
אנשים כאלה.
תמר גריז,
חיפה
הצד השני
של היפה
קראתי בעניין רב את כתבתה של נעמי
אדווה. כל הכבוד לה על שהצליחה לחדור
לעולם האפל של הסרסורים והזונות ול־דובבם.
מיבצע מסוג זה כרוך בסכנות.
בכל אופן, חושף מאמר זה את הצד השני
של חיי העיד חיפה המאכלסת בתוכה, חוץ
מאשר סטודנטים ונוער זהב, אף אלמנטים
מסוג זה.
יחזקאל אמיתי,
מי דאה
סטודנט, ירושלים
את כני?
ב* 6ביולי, בשש ושלושים אחר־הצהריים,
עזב בני, דורון לוטן, את הבית. הוא השאיר
פתק בו כתב שהוא נוסע לקיסריה.
מאז נעלם.
דורון שלי הוא בן .23 הגובה שלו:
דורון לוטן
אמא מחפשת אותך
190ס״מ. שיערו: בלונדי ארוך.
פניתי למישטרה וביקשתי שיעזרו לי
למצוא אותו. ענו לי שהם לא עוסקים
בהיפושים אחרי מבוגרים.
אני מבקשת מכל מי שראה את דורון
שיתקשר אלי למספר טלפון 285806 בתל־אביב.
תמרה
לוטן,
תד-אביב
רגע
של עברית
עדנה: אתה יודע איזה סרט הייתי רוצה
לראות? ״היה זה בחודש מאי״.
דניאל: כך מדברים בפולנית ! בעבד
דית: זה היה בחודש מאי ! למה לנו
לדבר פולנית? נדבר עברית: לא ״היה
זה״ אלא ״זה היה״!
עדנה: אתה יודע, בכל זאת, איזה סרט
אני רוצה לראות? ״זה היה בחודש מאי״.
דניאל: וזה היד — .שיעור קצר בעברית.
חיים נקר,
בת-ים
קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למצרסים תמו
נות למכתכיחם.
העולם הזה £74ו
ביום השלישי בשבוע שעבר, שעה ש־חוטפי
מטוס חברת התעופה היפאנית
הטיסו את המטוס החטוף מבגדד לבג-
גזי, חיו חרבה אנשים שקיוו בסתר
ליבם שפרשת המטוס החטוף תמשיך
למשוך אליה את תשומת-ליבו של ה עולם
את כותרות העיתונים ואת מה דורות
החדשות בתחנות הרדיו והטלוויזיה
ברחבי תבל. כי שעה שעיני אזרחי
העולם היו נשואות במתח ותדהמה
אל המלכודת המעופפת שאיימה
על חייהם של 140 אזרחים חפים מפשע
שהיה חשש כי יהפכו לקורבנות
חטירור הערבי, כבר החל בקעה אחר
של העולם להתגלגל כדור השלג של
הטירור האנטי-ערבי, שאיים להעמיד בצל
את סיפור חטיפת המטוס, למרות ש היה
קשור בחייו של אדם אחד בלבד:
במקום מפקד איוגון ״ספטמבר השחור
חסן סומה(בתמונה מימין) נוצח עוני
חף מפשע (בתמונה משמאל)
האזרח המארוקאי אחמד בושיקי.30 ,
בושיקי, מהגר מארוקאי שנשא לאשה
נערה נורבגית, חתפרנש כמלצר, והתגורר
בעיירת נופש נידחת בצפון נורנגיח. במו־צאי-שבת
בשבוע שעבר, כאשר יצא בו״
שיקי עם אשתו ההרה מהצגת קולנוע
בבית־הקולנוע שבעיירה לילהמר בה הת)
גורר,
הוא עשה את דרכו ברגל לביתו.
כאשר הגיע אל המדרכה שליד ביתו נעצרה
לידו לפתע בחריקת בלמים מכונית
בעלת מיספר רישוי שהעיד כי זו מכונית
שכירה. מתוך חלון המכונית נשלפו שתי
ידיים, ישני אקדחים פלטו בזה אחר זה
כתריסר יריות. שבעה מהכדורים פגעו ב-
נושיקי, שצנח הרוג בו במקום, כשאשתו
אחוזת התדהמה כורעת לידו.
המכונית מתוכה נורו היריות מיהרה
לזנק ולהסתלק מהמקום.
כאשר הופיעו למחרת היום ידיעות בכרוניקה
על רצח המארוקאי האלמוני בעיירה
הנידחת בצפון נורבגיה, לא תיאר
איש לעצמו כי ידיעה צנועה זו עתידה
להאפיל על הכותרות שהעסיקו את דעת-
הקהל העולמית באותה שעה, וכי היא
עתידה להתפתח לשערורייה בינלאומית
שישראל תעמוד במרכזה.
רק ביום הרביעי בשבוע שעבר, פיר־סמו
עיתוני ישראל ידיעות צנועות על ה רצח.
כאשר למחרת חיום הפכו ידיעות
אלה לנושא ההתעניינות המרכזי של כל
אמצעי התיקשורת בישראל, לא יכלו רבים
מאזרחי ישראל להבין על מה כל ההתרג־
גולדה תבקש מידע על הפרשה.
לאור הפירסומים האלה מצטיירת תמונה
לא כל כך מרנינה מהרבה סיבות על מה
שהתרחש במוצאי שבת׳ ה־ 21 ביולי, בעיירה
הנורבגית לילהמר וסביבותיה. מה
שאמור היה להיות, כפי שהגדיר זאת השבועון
האמריקאי סיים, מיבצע החיסול
של אחד המנהיגים הבכירים של ספטמבר
השחור, הפך להיות טרגדיה של טעויות,
המעמידה באור נוגה למדי את מבצעי
הרצח. מבחינה מסויימת ניתן לומר, ששיטות
הפעולה בהם פעלו רוצחי בושיקי
והאמצעים בהם השתמשו מתאימים יותר
לנורמות של כנופיות טירור פרימיטיביות
וחסרות תושיה, מסוג חלק מכנופיות ה־טירור
הערביות, מאשר לשירות-ביון
מתוחכם, מאומן וממודר.
נראה שבפרשת הרצח אירעו
טעויות יסודיות, שצירופם יחד גרם
להיווצרות העסק הביש :
9טעות בזיהוי.
• טעות מבצעית.
המזל הרע
של מי ספר 13
ץ ג 0אז טכח מינכן לפני 11 חודש,
אירעו באירופה וקפריסין 13 מעשי
הקוונן
אחמד בושיקי בצורה
בו נראה בתקופה של
לפני הרצח, ללא שפם ובבלורית שגרמה
כנראה לטעות בזיהויו. כפי שפורסם
בטיים, התכוונו רוצח בושיקי לקטול את
אחד ממנהיגיו הבכירים של ספטמבר
השחור, הרגו במקומו בטעות את בושיקי.
(המשך מעמוד )13
שות ומה כל הרעש. רק מעטים ידעו כי
מאחורי הפרשה, שהדיה זלפו אט אט
לישראל באמצעות ציטוטים מעיתונות
זרה, מסתתר סיפור של ״עסק ביש״,
העתיד להסעיר המדינה עוד תקופה ארוכה
ולהיות בעל השלכות חמורות ביותר.
כל המידע סביב פרשת ״העסק הביש״
בנורבגיה, מגיע ממקורות זרים, מהצהרות
רשמיות של דוברי ממשלת נורבגיה ו*
משטרתה, מהעתונות והרדיו הסקנדינביים
ומפרשנויות של עתונים זרים אחרים ברחבי
העולם. ההתיחסות הישראלית היחידה
עד כה לפרשת הרצח, היתד, בתום
ישיבת הממשלה השבוע, בה נמסר כי
#1x01 44 ^1110111 טנ 1ג 11 111א41 -
(11(11 1188*11 מז^
4ס 61x1x1 1י> 1ג ) 18*701ו 1-11ג י 08)111 1()1-* 1י ט
(*11x1 >111111— 1x1 ( 1ג — ?4*111-1 41-4
11 ) 41>11 5411111א01— 1 41 -
!•1011 >11*£11• 4*1-11 פסע • 11101-־418111 41-111111 ) 41-111111 101 0111
< •11* 0 0*1111
( ס 1101— 1*4ס- ?010(1 (1011נ •11־11• 1
- ?1101 4(111 110• 011 נס( 41110 תסס 4 -4־ 1סא 411 41-11111
הושימה השתווה
של ראשי ומנהיגי ספטמבר
השחור, כפי
שפורסמה לא מכבר בעיתון גרמני קוויק, שטען כי המופיעים בה
מועמדים לחיסול בידי ישראל. גקטע זה מתוך הרשימה הסודית
מופיעים כמנהיגי האירגון שמותיהם של מחמוד עבאם, ראש
רצח של ערבים, שתוארו כקשורים בצורה
זו או אחרת עם ארגוני החבלנים,
ואשר יוחסו על-ידי העיתונות הזרה ל
מכונית
המחסרים
זוהי המכונית השכורה בה נסעו האנשים שירו
באחמד בושיקי ליד פתח ביתו. למחרת הרצח
ניסו המחסלים להחזיר את המכונית השכורה למישרד בו נשכרה, כדי לקבל חזרה את
דמי־הפיקדון שהפקידו למענה, מבלי׳שיעלו בדעתס כי מיספר המכונית נמסר למישטרה,
שהמתינה במישרד השכרת הרכב. בצורה זו נתפסו ארבעה, בעקבותיהם נחשפה הרשת.
ישראל, למרות שישראל מעולם לא הודתה
כי יש לה קשר כלשהו לפרשיות אלה.
רק השבוע פורסם בחו״ל כי בעקבות רצח
מינכן הוקמה בישראל יחידת הוצאה
להורג מיוחדת, שתפקידה היה לחסל את
אנשי ספטמבר השחור ואנשי הקשר שלהם
באירופה.
מי היה מועמד לחיסול?
זמן קצר אחרי רצח מינכן פורסמה
בעתונות הגרמנית רשימה מעודכנת שכללה
עשרות שמות של ערבים, מנהיגים,
חברים ומסייעים לספטמבר השחור באירופה.
הערבים טענו כי ישראל היא
שהדליפה רשימות אלה, שכללו שמות,
תפקידים, שמות כינוי והסוואה וכן את
הזהות הלאומית של הדרכונים בהם משתמשים
האנשים. איך שלא יהיה, מאז
החלה שרשרת הרציחות המיסתורית של
תומכי החבלנים באירופה, הפכה רשימה זו
למעין רשימת נידונים למוות בכוח, שכל
אחד מהרשומים בה צפוי לביצוע גזר-
הדין שלו במוקדם או במאוחר.
בראש הרשימה הופיעו שלושה שמות,
שהוגדרו כשלושת מנהיגי ספטמבר השחור,
וממילא היו מיועדים להתייצב בראש
תור הנידונים למוות. היו אלה :
• מחמוד עבאס, שהוגדר כמנהיג ה־אירגון.
6סעיד
חמדאללה, סגנו של ראש
האירגון.
• עלי חסן סלמה, בנו של מנהיג דד
בחברה להשכרת רכב. כל שש החוליות
של ״הקשר הנורבגי״ ,עסקו במירדף ו*
עיקוב אחרי אישיות ערבית שהגיעה לאוסלו,
בירת נורבגיה, ושהיתד, ידועה
כאיש קשר אל אנשי ותומכי ספטמבר
השחור. אישיות ערבית זו אמורה היתד,
להיות הפתיון לאחד המפקדים הבכירים
של ספטמבר השחור, כפי שטענה העתונות
הזרה. החוליות התחלפו בתדירות גבוהה
בעיקוב אחרי האיש, תנועותיו, ופגישותיו.
על סמך מידע מוקדם ניתן היה להניח
כי איש זה יפגש עם אישיות פידאינית
בכירה, השומרת על אלמוניותה ומנסה
להסתתר במקום נידח בנורבגיה.
המספר הרב של המבצעים, והחילופים
המהירים ביניהם בעיקוב, ד,וברו בעתוני
העולם בצורך להדק את הטבעת סביב
האיש, לא להניח לו להימלט, ולא לעורר
כל חשד. משימה אחרונה זו לא עלתה יפה.
כפי שניתן להסיק עתה, מהפרסומים חשד
כנראה הערבי שאחריו עקבו כי הוא נמצא
במעקב מתמיד, ניסה לבלבל את העוקבים
אחריו. לצורך זה היד, ניגש בכוונה תחילה
אל כל מי שנראה לו ערבי או מזרחי, מנסה
להידבר עימו וליצור את הרושם כי יש
לו קשר עימו במטרה להטעות את העוקבים.
נראה כי הוא היה מקצועי יותר מאנשי
״הקשר הנורבגי.״ הוא הצליח
להטעותם. בשלב מסויים, אחרי שהאיש
ניגש אל אחמד בושיקי בבריכת ד,שחיה
של העיירה לילהמר, הסיקו העוקבים
האירגון; סעיד חמדאללה, סגנו, ועלי חסן סלטה, אחד המנהיגים
וכן איסס סלים, נהגו של סלמה וניזר אל מובשיר, שלישו. בחלק
השני של הרשימה מופיעים שמותיהם של מנהיגי כיתות הרצח.
החלק השלישי כולל את שמות סוכני האספקה. בשעתו טענו הערבים,
כי הרשימה סופקה לעיתונים בידי שירותי הביון של ישראל.
כנופיות הערבי של תקופת מילחמת העצ מאות
שפעל באיזור תל־אביב, חסן סלמה,
שהוגדר כראש הזרוע המיבצעית של
ספטמבר השחור, וכאחראי מספר 1ל־תיכנון
וביצוע רצח מינכן.
מי שמאמין במזל הרע שכורך עימו
המספר ,13 יכול היד, לקבל בשבוע ש עבר
אישור נוסף לאמונתו זו 12 .מבצעי
חיסול בוצעו בשיטות קונספירטיביות
שלא היו מביישות אפילו את כנופיות המאפיה.
חלקם בוצעו בשיטות אלקטרוניות
וחבלניות מתוחכמות. אחרות בוצעו בירי
אקדחים מבלי שהמחסלים האלמוניים ישאירו
עקבות. תמיד נעשה הכל בעבודה
מקצועית, שנראתה כלקוחה מספרי ג׳יימס
בונד, ושעוררה הערכה מיקצועית בקרב
שירותי הביון בעולם והעתונות העולמית
שסיקרה אותה, יחד עם הזעם וההתמרמרות
שהתעוררו בחוגים גדלים והולכים
נגד הפיכת אירופה לשדה מערכה למלחמת
כנופיות טירור.
המזל הרע הופיע ברצח מספר .13
לפי כל העדויות שנאספו עד כה בחו״ל
ועליהם דווח, מסתבר כי רוצחיו של
בושיקי פשוט טעו בזיהויו. מסתבר כי
ברגע מסויים, לפני שבועיים, חדרו לנורבגיה
לא פחות מ־ 15 אנשי ״הקשר
הנורבגי.״ כולם היו מצויירים בדרכונים
מזוייפים של מדינות אירופאיות או של
קנדה, מכונים בשמות בדויים, מזויינים
ונעזרו באמצעי קשר משוכללים, כמו
יחידה צבאית מאומנת ובטוחה בעצמה.
15 האיש נחלקו לשש קבוצות פעולה,
שכל אחת מהן שכרה בנורבגיה מכונית
משום מה כי בושיקי הוא האיש שהם
מחפשים אחריו. יש מספר סברות באשר
לסיבת הטעות. סברה אחת אומרת כי
הטעות נגרמה בשל הדמיון הרב של
בושיקי לאיש המבוקש. סברה שניה ש סופרה
על־ידי המישטרה הנורבגית טוענת
כי הטעות נגרמה בשל חילוף בין שתי
חוליות עוקבים. בעוד חוליה אחת עקבה
אחרי האיש הנכון, הרי שזו שהחליפה
אותה בתורנות, פשוט החליפה את האיש
לגביו נחרץ דין המוות.
כך אירעה הראשונה בשרשרת הטעויות:
הטעות בזיהוי הקורבן.
טרגדיה של
שלו מיאלים
• 6ראה לפי עתוני נורבגיה שגם אחרי
81 שביצעו את הרצח, לא הבחינג המחסלים
בטעותם. ורק כעבור מספר ימים,
כאשר החל המצוד של מישטרת נורבגיה
אחרי כל אנשי ״הקשר הנורבגי״ ,הסתבר
כי היתה טעות בזיהוי.
עד כאן ניתן להגדיר את מה שאירע
-בניתוח מיקצועי קר שאינו לוקח ב־
חשבון כלל את ההיבטים המוסריים והד,ו־מאגיים
של שיטת פעולה כזו — כטרגדיה,
כאסון בלתי נמנע, שנבע מתקלה ושהוא
חלק מהסיכון המיקצועי של אלה הנוקטים
בדרך הטירור הפוליטי. בשעתו, לפני
מספר שנים, כאשר פורסמו עלילותיהם
של ״המחסלים״ — אותם יהודים ששמו
להם מטרה אחרי מלחמת־העולם־השניה
לחסל נאצים מסתתרים — סופר על תקלות
דומות. גם אז נרצחו בטעות מספר אנשים,
שלא היה להם כל קשר מעולם עם הנאצים,
בגלל טעויות בזיהוי.
אבל, כפי שיטענו, כנראה במידה רבה
של צדק, בחוגים ״המקצועיים״ ,טעויות
מעין אלה קורות ״אפילו במשפחות הטובות
ביותר.״ ״פגיעה בחפים מפשע
היתה תמיד חלק מהמחיר שצריך לשלם
בעד הביטחון,״ אמר השבוע אחד ״המחסלים״
לשעבר.
אולם אם הטעות בזיהוי יכולה להיחשב
כאסון, הרי הצד המבצעי של הפעולה
יחשב ללא ספק כביזיון, ואין זה
משנה מי ביצע ועמד מאחורי הרצח.
הישראלי טס בבהילות לנורבגיה, ניסה
לשווא לשחרר או לפגוש את שני הישראלים
שנעצרו יחד עם ארבעה אחרים, שלטענת
מישטרת נורבגיה הם יהודים
בעלי נתינויות זרות, התבטאו פקידי
ממשלת נורבגיה ועתוניה בחופשיות
לגבי, זהות הרוצחים. בעוד שמקורות
נורבגיים רשמיים טענו כי ״שני הישראלים
הם יותר מאשר סתם שני אזרחים
ישראליים רגילים מן השורה,״ ידע, למשל,
רדיו שטוקהולם לספר, כי שניים מתוך
החבורה שרצחה את בושיקי הצליחו כבר
להימלט ולהגיע לתל־אביב וכי שניהם
הם אנשי שירותי־הבטחון הישראליים המשתייכים
לשתי מחלקות נפרדות במוסד.
בנורבגיה לא היה ספק למרות שהועלו
0הם פעלו בקבוצה גדולה, במקום
אחד וללא הסוואה מתאימה. כאשר הופיעו
שש מכוניות עמוסות ב־ 15 אנשים בעיירה
קטנה כמו לילהמר, דהרו ברחובותיה
והתקשרו ביניהם במכשירי־קשר, לא
היה כמעט איש בעיירה שלא הבחין בהם.
! 0הם בלטו בשטח. מסתבר, לדברי
קרובי משפחתו של בושיקי, כי אפילו הוא
עצמו הבחין לפני שנרצח כי הוא נתון
במעקב, היה בשל כך במצב חרדה.
• הם נהגו בביטחון־עצמי מופרה״ה־עובדה
כי הרוצחים כלל לא שינו את
מספר הרישוי של המכונית השכורה שנרשמה
על שמם, ושמתוכה ירו בבושיקי,
מעידה על שאננות מופרזת. עובדה היא
כי עוברים ושבים זכרו את מספר הרישוי,
אלמנתו הנורבגית
ה 711 ¥1 *1
של אחמד בושיקי,
111 #1 / 1\ 11
הנמצאת בחודשים האחרונים להריונה.
האשה הנורבגית היתה עדה למות בעלה,
שנורה ונרצח מול עיניה בפתח ביתם.
בתחילת שבוע זה היו עתונים בחו״ל
שטענו כי יודעים מי ביצע את הרצח.
אחרי מעצר שני האזרחים הישראליים
בדירתו של קצין־הביטחון בשגרירות
הישראלית באוסלו, יגאל אייל, ו אחרי
שהיועץ המישפטי של מישרד־החוץ
קצין הבטחון
של שגרירו תישראל באוסלו, יגאל אייל, בחברת אשתו
ובנו הקטן. אייל, הדומה דימיון מפתיע לקורבן אחמד
בושיקי, אירח בביתו שני ישראלים. מישטרת נורבגיה ציפצפה על החסינות הדיפלומטית
של אייל, עצרה את השניים, וטענה כי גילתה על־ידי כך את הקשר של
ישראל והישראלים לרצח המרוקאי אחמד בושיקי.
מסרו אותו למשטרה, שאיתרה על ידי כך
את המכונית והטמינה מארב לשוכרים.
• הם היו כנראה קמצנים עד לאימה
או שחשבון ההוצאות שלהם היה מוגבל.
אחרת אין להבין מדוע טרחו להחזיר את
המכונית השכורה, כדי לקבל את דמי
הפיקדון חזרה, נפלו על ידי כך למלכודת
המשטרה. זהו אחד הצדדים המוזרים והבלתי
נתנים להסבר של הפרשה.
0הם לא מיהרו להימלט. ארבעה
ימים אחרי הרצח היו עדיין חלק ניכר
מאנשי הקשר הנורבגי עד אדמת נורבגיה,
כאשר היה ברור כבר שהיתר טעות בזיהוי
הקורבן וכי מישטרת נורבגיה בעיקבותיהם.
ס הם לא היו ממודרים. כל אחד מאנשי
״הקשר הנורבגי״ ידע על כל השאר,
יכול היה להסגיר את כל השאר.
! 0הם לא נהגו לפי כללי יסוד של
הקונספירציה. העובדה שבכיסו של אחד
העצורים הראשונים נמצא מספר הטלפון
של קצין הבטחון של שגרירות ישראל,
לפיו איתרה משטרת נורבגיה ועצרה את
שני הישראלים בביתו, היא מישגה פרימיטיבי,
שקשה להעלותו על הדעת.
ואלה הם רק חלק מהטעויות המיבצעיות
שניתן לעמוד עליהן בפירסום. מסתבר ש אפילו
לא היה מתרחש אסון, והאיש שנורה
היה באמת אחד ממנהיגי ספטמבר השחור,
ולא אזרח מארוקאי תמים, גם אז
היו המבצעים נתפסים קרוב לוודאי ומסבכים
את ישראל באחת השערוריות הבינלאומיות
הגדולות ביותר שידעה מעודה.
אם אומנם יתאמתו החששות, ואם
תתאמתנה הידיעות שפורסמו בחלק מ־עתוני
נורבגיה כאילו אנשי שירותי־הביטחון
הישראליים הם האחראיים לביזיון
הגדול, עלול ״עסק הביש״ הנורבגי
להפוך לפרשה לא פחות חמורה מ״עסק
הביש״ המצרי של שנת .1954
סברות כי העצורים הם חובבים מאנשי
הליגה־להגנה־יהודית של הרב
כהנא — כי המיבצע תוכנן ובוצע בידי
רשת החיסול של שירותי־הבטחון הישראליים,
שנטלה על עצמה את המשימה
לסכל פעילות טירור אנטי־ישראלית ברחבי
העולם. הודעתה של ראש־הממשלה
גולדה מאיר, על האמצעים שנוקטת יש ראל
למילחמה בטירור, שימשה, לדעת העיתונות
הסקנדינבית, אישור להנחה זו.
רק השלומיאליות, הרשלנות, הביטחון-
העצמי המופרז והטיפשות שאיפיינו חלקים
רבים של המבצע, עוררו ספקות לגבי
מעורבותם של שירותי-הבטחון הישראליים
בפרשה, עוררו גל של ניחושים
בעתונות האירופאית באשר לסיבות הביצוע
החובבני של המשימה.
כל שגיאה
אפשרית
של שגרירות ישראל באוסלו, יגאל אייל,
שם עצרה נוישטרת נורבגיה את שני הישראלים
החשודים ברצח בושיקי מבלי להתחשב
בחסינות הדיפלומטית של דירת אייל.
^ נשי ״הקשר הנורבגי״ עשו
מבחינה מיבצעית כל שגיאה אפשרית.
השגיאות הבולטות ביותר, עליהן ניתן
לעמוד עד עכשיו, היו כדלהלן:
שוטר נורבגי, שמכשיר קשר צמוד למעילו, שזמר
ד ח * 11171ךןךןןן
על בית השגרירות הישראלית באוסלו, בירה
| _ 11111111 11
נורבגיה, אחרי רצח אחמד בושיקי. יותר משהיא חרדה לתגובת דעת״הקהל בנורבגיה,
חוששת ממשלת נורבגיה מפני תגובה ערבית ותקיפת מטרות ישראליות על אדמתה.
1- 15
ץ> 1םייןן־ ד
במדינה
ג צ \ ג1י ו1ז1ז*י־ ?1לד.עיי״מ-
׳׳\1ז1זייו 1 1.ץיעמ 1ה* 1עג\ ׳ 1זפןהז41
ע ^ כ כיי סאנת *1 1ג־זה
י הז עין אועכטדגץאו ^׳ ט -תז ץ
העם עוד 1צחון ש 3וה..
הווטו האמריקגי כמועצת הגיטחון
חי 8ה ע 7מסלה מוחצת :
;וצרה אדודוודדיעות עולמית
גגד מדיגיות גולדה
111״ ?1יץ ל׳ 0
הגגחור ה חו ץ העיצ׳י^
יצהץ * הו ד ה
י״כך וזו?אב{דעכיפ ני ר ג ^ ז ג ^
1זפ!ה הט׳-ז^ההכנה71^ 1
־ ^ פחסגהת חיי/
/׳\רעו>ץ ייני אי׳״ ה 1׳צ 1ע 71י15 בו 7וניתציוזת.
ביוץ גכט ! ץ י׳ דנעזז ועש׳^* 1׳ 1ציץ 10.7.75
71* 17171ב׳צ 5ע 7ארוז־ האהרין ץ
^(,דאי -מיץ ר אטצ ^ אי 1*1׳ז 1^,צד 4 (1׳.11א
ץ ג ^יעפ! 1ץאתר .71* 17171
יאי״ה ס טי׳ ת תנ ץ ע׳טיט^כץ כ^נני׳יפן ן ה טי ט
הורי החתן
אכרהץ •י טף ׳צצפגיא י ר׳ ^ הו
ת ל -אטט
הורי הע*ה
׳ /קכעגחןן עו רגפ׳ אטער] יועצני
׳ 1יעין
•י־ייזי
החותן
ההזמנה
** שרות הישראלים המהודרים ב־
> סמוקינגים, לצידם נשותיהם בשמלות־ערב
מפוארות, היוו חבורה אקסקלוסיבית
ביותר: מי שהיה מזהה אותם, כאשר הצטופפו
באכסדרת מלון קמברלנד הלונדוני
המפואר, ביום השלישי לפני שבועיים, היה
מגלה כי לפניו כמעט כל ראשי המשק
הישראלי. בלטו בחבורה פקידי־ממשלה
בכירים, שברצונם הטוב תלוי כמעט כל
יצרן ותעשיין בישראל.
החבורה הנכבדה הגיעה ללונדון בהז מנתו
של תעשיין אלמוני יחסית, יהודי
ירא־שמיים, מזוקן וחובש־כיפה בשם אב רהם
שפירא.
איך הגיעו פקידי הממשלה ללונדון, ל־
לת־הכסף הישראלית הירוקה לשיא חדש
— שישמש, ללא ספק, מקור השראה לרבים
וטובים אחריו?
לפני שנים ספורות, עמד שפירא, יהודי
כבד ( 130ק״ג) ונשוא־פנים, על סף הת מוטטות
כלכלית. אולם בעזרת־השם —
ובתוספת כמה מיליונים שהזרים לו שר־האוצר
פנחס ספיר מכספי המדינה — הצליח
להתאושש, עלה על דרך המלך.
כיום, הוא יכול להתפאר ברווחים שנ תיים
של עשרים מיליון ל״י, מהם הוא
תורם עשרה אחוז לקרן ספיר.
כאשר יזם סיר אייזיק וולפסון, לפני
עשר שנים, את הקמת מיפעל השטיחים
בקיסריה, שידך ספיר בין וולפסון
צמרת ה פ קידו ת הממ של תי ת וה
לבין שפירא, שהיה כבר אז ידיד ותיק
של השר. ותיק עד כדי כך, שביתו ומיש־רדיו
מלאים בתמונותיו של ספיר, כאילו
היה היו״ר מאו.
כאשר החל המיפעל בקיסריה בפעולתו,
היה בו מעט מאוד מכספם של וולפסון
ושפירא. פחות ממיליון ל״י. קיסריה נח שבה
אז לאיזור פיתוח א׳ ,ומרבית ההש קעה
הגיעה מכספי משלם המיסים.
למרות שפע ההון הזר והזול — ואולי
בגללו — הגיע המיפעל תוך שנים מעטות
עד עברי פי־פחת: מיתחריו היכו אותו שוק
על ירך. בעוד קיסריה ייצר בשיטת האריגה,
ייצרו מתחריו, כמו מיפעל ירושלמי
או ארפדון, בשיטת הטפטינג החדישה. ל־
:הי שר אלי ת
ווו טי חההס מי ם
חתונה הפרטית שערך התעשיין?
פשוט מאוד: המארח הזמין בשבילם
מקומות במטוס, קנה בשבילם את הכרטיס,
שילם בשבילם את מס־הנסיעות. מה שנו תר
להם לעשות — היה לקנות מתנה.
לא כל עשרות הישראלים שהוטסו על-
ידי שפירא לחתונת בנו, יצחק־יהודה, זכו
לטיסת־חינם. חלקם — הנחותים יותר —
נתבקשו להשתתף בחלק מדמי־הנסיעה. רק
החשובים ביותר זכו לטיסת־חינם על
שטיח־הקסמים. עם כל אורח, הגיע שפי רא
בדיסקרטיות להסדר אישי בנידון.
שפירא התברר שתמיכה ממשלתית איננה
מספקת — צריך גם לדעת לייצר.
הפיתרון לכך היה כמובן השקעה נוספת,
לייעול שיטות הייצור.
אלא שלשפירא עצמו לא היה כסף.
לוולפסון היה — אולם הוא סירב להג דיל
את השקעתו במיפעל הכושל.
היה זה משה זנבר, כיום נגיד בנק־ישראל
ואז נאמנו של ספיר, שעלה על
פיתרון מבריק . :וולפסון היה תקוע אז בישראל
עם נכסים שאי־אפשר היה לממש
אותם, בגלל המיתון. הצעתו של זנבר:
ממשלת־ישראל תיקנה מוולפסון נכסים
אלה, ואת תמורתם ילווה וולפסון למיפעלו
שלו — בריבית מיסחרית הוגנת, כמובן.
הב תול ה
שפריגצה
ך* ישראלים לא היו היחידים שהגיעו
* \ ללונדון במיוחד לחתונה. שפירא הטיס
גם עשרות אורחים אחרים מקצווי עולם.
את כולם, שיכן על חשבונו במלון ה־
מהודר.
בצהרי יום השלישי התאספה כל החבו־רה
היקרה בלובי של המלון, ובשיירת מוניות
נסעה לאולמי דנסקרפט־גרדן הנו דעים,
שם נערך טקס נישואיו של יצחק
יהודה לכלה הבתולה המהוללה שפרינצה,
בתו של ר׳ יצחק מורגנשטערן.
מיהו הגביר האלמוני, שיכול היה להרשות
לעצמו להוציא הון־עתק על נישואי
בנו. להזניק את נוהגי הראוותנות של אצו־
זרם
ה מיליוני ם
השותו מיפעל, שספג
סיר אייזיק וולפסון,
שותפו של שפירא במיליונים
מכספי־הציבור.
ן• כף רכשה ממשלודישדאל את ה י
נכסים האמורים, השקיעה בהם 2.7מיל יון
ל״י. הנכסים היו שתי קומות גבוהות
במגדל־שלוס בתל־אביב. לאחר שניקנו
הקומות, עלתה השאלה, מה ייעשה בהן.
הפיתרון: שיכנו בהן מישרדי־ממשלה שו נים,
בהם כאלה המקבלים קהל רב. התוצאה:
מאות אזרחים מעמיסים מדי יום את
המעליות במגדל, העמוסות גם בלאו הכי
— בעוד שהנוהג שבעולם הוא שמישרדים
(המשך בעמוד )24
גם כאב־שיניים חריף יכול להועיל,
לפעמים. מי ששיניו כואבות לו, עשוי
לשכוח שיש לו גם כאב־בטן, למרות ש־כאב־הבטן
עלול לנבוע ממחלה חמורה
יותר.
כך קרה השבוע למדיניות־החוץ החולה
של ישראל. האסון באוסלו השכיח לגמרי
מפלה מוחצת שספגה ממשלת־ישראל ב־מועצת־הביטחון.
כלי־התיקשורת
התומך
האחרון.
עבדו שעות נוספות כדי להציג את ההצבעה
במועצה כניצחון ישראלי. ואכן: לא
נתקבלה החלטה הנוגדת את מדיניות הממשלה.
אולם
עובדה זו היחד. מישנית לעומת
עובדה חשובה יותר: כל חברות מועצת־הביטחון,
ובכללן המדינות האירופיות,
הצביעו פה־אחד נגד ישראל. רק יד אחת
הורמה נגדה: היד האמריקאית. מכיוון
ששום החלטה אינה יכולה להתקבל במועצה
כשאחת מחמש ״החברות הקבועות״
מצביעה נגד (״הווטו לא נתקבלה
ההחלטה.
אולם מכיוון שממילא אין שיניים ל החלטה
של המועצה, אין אי־קבלתה משנה
את המצב. לעומת זאת מדגימה ההצבעה
את המפולת שאירעה למדיניות־החוץ
הישראלית. חוץ מארצות־הברית, הנותנת
חסות טוטאלית למדיניות גולדה מאיד,
לא נמצא לה עוד תומך אחד בעולם.
העולם נגד גולדה. כל שאר החברות,
גם כאלה שהיו בעבר ידידותיות או
נייסראליות, הצביעו הפעם בעד שני עק-
רנות הסותרות את קו גולדה:
• הכרה בזכויות העם הפלסטיני,
• דרישה שישראל תשיב בחיוב ל־
״תזכיר יארינג״ ,ותצהיר על נכונותה
לסגת בדרום לגבול הבינלאומי, במיסגרת
של שלום.
שתי הנקודות חשובות.
הנקודה הראשונה מדגימה את הסטאטוס
החדש שהעם הפלסטיני זכה בו במרוצת
השנים האחרונות. החלטת מועצת הביטחון
242 עוד התעלמה כליל מקיום הפלסטינים,
דיברה רק על ״פיתרון צודק של
בעיית הפליטים.״ כיום, כעבור שש שנים,
אין עוד פורום בינלאומי רציני המתכחש
לקיומו ולזכויותיו של העם הפלסטיני.
עיקרון זה נתקבל בדעת־הקהל העולמית,
בניגוד חותך לעמדת גולדה־דיין־אבן.
נשארה פתוחה רק השאלה מהן בדיוק
הזכויות, ואיך יש לממש אותן.
על כלימה. הנשיא חביב בורגיבה
נתן השבוע שוב את התשובה המתקבלת,
בהדרגה, על דעת הכל: דו־קיום של מדינת
ישראל ומדינה פלסטינית בארץ־יש־ראל
המערבית.
הנקודה השנייה חשובה לא פחות. על
פי הנחייה מלמעלה, הפעילו כלי־התקשד
רת בישראל את שיטות שטיפת־המוח,
סיפרו לציבור שהכוונה היא שישראל תיסוג
מן השטחים בלי שלום.
לכך יש בישראל התנגדות כימעט טוטאלית.
אולם
הצעת־ההחלטה לא אמרה זאת,
אלא הציגה עיקרון אחר: שישראל תצהיר
מראש על נכונותה לסגת מן השטחים
אחרי שיושג ״שלום צודק ובר־קיי־מה.״
תזכיר-יארינג תבע הצהרה זו (רק
בדרום, לפי שעה, ורק לגבול הבינלאומי
בין ארץ־ישראל המנדטורית ומצריים, כך
שגורל רצועת־עזה נשאר פתוח) .במקביל
תבע יארינג מקאהיר הצהרה על נכונות
מצריים לכרות שלום רשמיי עם ישראל,
תוך הכרה בה. מצריים השיבה מזמן בחיוב.
ממשלת־ישראל
תמשיך להתעלם מן ההידרדרות
של מצבה הבינלאומי, ולסמוך
על הגיבוי המוחלט שיש לה מארצות־הברית.
אולם יש בכך סכנה ברורה: אם
אי־פעם תשתנה מדיניות וושינגטון, כפי
שהשתנתה בשעתו מדיניות פאריס, תיש אר
ממשלת־ישראל תלוייה בעולם על בלימה.
״וטו״ — בלאטינית ״אני אוסר,״ זנות
השמורה לגורם יחיד למנוע החלטה
על־ידי הצבעה נגד.
ך* גורם היחידי במדינה המעוניין
נ 1בהקמת חזית ימנית גדולה ומרשימה
הוא המערך.
כרגע זה אין למערך סיסמת•
כחירות. הדינוזאור המגושם חזה
מסתוככ כמעגל ומנסה לתפוס את
זנכ עצמו, כמו חתלתול מכולכל.
המחנה מפולג. כל דוכס משתדל להרחיב
את נסיכותו, ולוחם בשכניו. יד איש ברעהו.
קריאת־הקרב היחידה היא שמה
של זקנה בת .75
זה ישתנה אם ניתן יהיה להסתער
על הדחליל של חזית־הימין.
אז אפשר לצאת בקריאת־זעקה :״הצילו
את המדינה מידי הימין!״ אפשר יהיה
לשגר פקודודיום לכל הדוכסים המתקוטטים
:״התלכדו סביב דגל המלכה מול
האוייב המשותף!״ אפשר יהיה לפרסם
מאניפסט לבעלי־השררה העצלנים :״אין
לכם מה להפסיד מילבד השילטון!״
זה יהיה ם ם-חיים. אילו פעל אריק שרון
בשליחות עלומה מטעם המטכ״ל הסודי
של המערך, לא יכול היה לנהוג אחרת.
הוי, איזה דחליל נהדר:
ך* אם יש ממש בכל הדיבורים האלה
1 1על איחוד הימין?
איני מתכוון לצד הטאקטי. הוא ברור.
ראשי חרות ״נפלו על השכל,״
סוף־סוף. למה להגיד ״לא:״ץ למה
לא להגיד ״כן, אכל
בכל ארץ יש פרות קדושות, שכל פוליטיקאי
חייב לסגוד להן. כל פוליטיקאי
אמריקאי הוא ״בעד האמהות ונגד החטא״,
בעודו זורק פילגשים לים ומפר את שאר
הדיברות. כל פוליטיקאי ערבי הוא בעד
״אחדות האומה הערבית״ ,בעודו מפלג
אותה במלוא המרץ. כל פוליטיקאי ישראלי
הוא בעד ״איחוד כוחות״.
ימיניהביה הנוף, תמורת תוספת צ או 3מני
דאטים לגח״ל, ייעלם התמריץ הזה.
העייפות
גה״ל
ישקע> שוב במצולות ,
— כפי ששקע בראשית הכנסת
הקודמת, כשחבר־הכנסת שמואל
תמיר היה ח״כ שקט וממושמע של
גח״ל, ואיש לא שם לב לקיומו.
קולות־המחאה, ההולכים למרכז החופשי
מפני שהם רוצים בסיעה קטנה ולוחמת,
בוודאי לא יילכו עם המרכז החופשי ל־מיפלגתו
של יוחנן בדר.
**-ירוף ע״מ לא יביא ברכה
יותר.
רבה
זהו פלג מוזר שכמוזר — מעין
קוריוז פוליטי.
הוא התפלג מפלג רפ״י. הוא נכנס
לכנסת בהנהגת דויד בן־גוריון, שהשמיע
אז המיית יונה. בכנסת פרש תחילה בן־
גוריון, ואחריו מאיר אביזוהר.
זה מזכיר קצת את הסיפור על
עשרת הכושים הקטנים. בינתיים
נשארו שלושה כושים — וכולם בעלי
גוון לאומני שחור כפחם.
בוחרי ע״מ באו ממחנה תנועת־העבודה.
הם מהווים את השוליים הימניים של
הדלים הקיימים. הם מקווים שהאיחוד
יעורר גל של התלהבות, ויפתח דינאמיקה
חדשה של התחזקות הימין.
איזה ממש יש בתיקווה זו ז
המחנה הזה,אינו ימין קלאסי, אזרחי-
בורגני, כמו המיפלגה השמרנית הבריטית
או המיפלגה הרפובליקאית האמריקאית.
אין הוא נוטה לעבר המרכז. הוא לא ימשוך
את קולותיהם של אזרחים עצלניים,
אדישים, לא־איכפתיים, התומכים תמיד
במיפלגה הקרובה ביותר לאמצע הבמה.
מה שיקום — אם יקום — הוא
מחנה ימני־קיצוני.
בתוך גח״ל נבלעו הליברלים לגמרי.
גישתם המתונה לענייני השלום, סיגנונם
המתון בענייני חוץ ופנים — נעלמו. הקול
הנשמע ברמה הוא הקול הצורמני, הפא-
תטי, של ההיסטריה הפרמננטית. קול
מיליטריסטי, סיפוחיסטי, אנטי־פועלי ו־אנטי־סוציאלי.
צירוף
המרכז החופשי וע״מ עוד
יחזקו נימה זו. שני פלגים אלה ימניים
יותר מגח״ל — הן בעניינים סוציאליים,
הן בענייני ארץ־ישראל השלמה.
מחנה כזה — מיפדגת-מילחמה
מובהקת, מיפלגת כיבוש והתפש
הנחשבות
לימניות. הוא מביא להתגברות
התפיסות הימניות בתוך מיפלגת העבודה.
הסכנה אינה בהקמת מערך
ימני, שיתייצב מול המערך הקיים.
הסכנה היא כתזוזתו ימינה שד
המערך הקיים עצמו.
המונח ״ימין״ הוא מטושטש למדי, כמו
המונח ״שמאל״ .אולם בהעדר מונח
מדוייק וקולע יותר, נאלצים אנחנו להש תמש
בו, תוך נסיון להגדירו בהתאם למציאות
שלנו.
במד־נת ישראל ,״ימיך פירושו:
• מדיניות־חוין המכוונת להתפשטות,
להתעלמות מזכויות הערבים בכלל
והפלסטינים בסרט, להשתלטות על שטחים
שניתן לנצלם למטרות לאומיות ואישיות,
לזילזול כללי בשלום כייעד מעשי (להבדיל
מדיבורי־סרק על ״שלום״).
• מדיניות סוציאלית המכוונת
לטפח את השכבות העשירות, להגדיל את
הפער החברתי, לעוות את חלוקת ההכנסה
הלאומית לרעת השכירים הרגילים (להבדיל
מ״שכירים״ המשתכרים 5000ל״י
לחודש, בתוספת הוצאות בלתי־מוגבלות),
לאסור שביתות ושאר דרכי־ביטוי של
המקופחים.
• מדיניות־פנים ״נוקשה״ ,מישטר
של ״חוק וסדר״ שיקיים את הסמכות
וידכא את ה״מתירנות״ ,מישטר של כפייה
דתית, שטיפת־מוח, צנזורה תרבותית ודיכוי
הפגנות.
איזה איחוד? אילו כוחות ץ איחוד
לשם מה ז לא השוכן צריכים
להיות כעד !
לאור רשימה זו — היכן נמצא
המערך ז לאן הוא מתפתה?
אם יציע מישהו לאחד את כל כנופיות
העולם התחתון, יהיה הפוליטיקאי הישראלי
המצוי בעד. אם יציעו לאחד בית-
חולים למצורעים עם מוסד לעבריינים
צעירים — יהיה בעד.
לכן, כשהציע אריק שרון את איחוד
מיפלגות הימין, נשמעו אמנם פה ושם
כמה קללות, אבל רק בלחש. וכעבור
יום־יומיים נסתבר שכולם, כולם בעד.
ף•* מראית״עין, יש במערך מאבק בין
/ניצים ויונים. בין ימין ושסאל. משה
דיין לוחם בפינחס ספיר. באיזשהו מקום
נמצא עדיין יצחק בן־אהרון.
כל המילחמות האלה הן בהחלט אמיתיות,
מבחינה אישית. כל אחד רוצה
לעלות לגדולה, ולדפוק את יריביו.
אך מבחינה אובייקטיבית, אין
כל אדה אלא פלגים של אותו נהר
— נהר הזורם כולו ימינה.
איך אפשר להיות נגד ז
אבל זוהי רק טאקטיקה. אחרי ההחלטות
החגיגיות, העקרוניות, למען מצלמות
הטלוויזיה, יהיה צורך לנהל משא־ומתן.
על עמדות־כוח. על מקומות ברשימת-
המועמדים.
לגח״ל יש 26 מקומות בכנסת היוצאת,
והוא חולם על .30 למרכז החופשי יש ,2
והוא טוען ל־ .4מה מגיע למנהיגם של
4—2מול מנהיגם של? 30—26 מה מגיע
לע״מ, שנכנס לכנסת היוצאת בכוח של
,4ירד ל־ ,3ועומד במישאלים על? 2איך
משבצים בתשבץ זה את הגנרלים?
הבעיות רבות, המכשולים גבוהים, המוקשים
חמושים. הסיכויים, כרגע, מפוקפקים
מאד.
אך השאלה היא: האם זה חשוכז
^ ם יקום הימין המאוחד הזה, מה
ישתנה, בעצם?
כמעט ולא כלום.
ב־ 1965 קם האיחוד של חרות והליבר לים,
הקרוי גח״ל. זה היה איחוד כל הימין
שהיה קיים אז. ההצלחה בבחירות היתה
עלובה 26 :מנדאטים בסך-הכל. מחנה
הימין כולו לא גדל כלל.
לאחר מכן פרש המרכז החופשי, על
רקע של מריבה אישית, ללא עילה אידיאולוגית
כלשהי. המרכז החופשי מנה 3
מנדאטים בכנסת, גייס לעצמו בדרך ה־כלנתריזם
מנדאט רביעי, וירד בבחירות
ל״ ,2בקולות של מנדאט וחצי. עכשיו הוא
מקווה, על סמך מישאלי־דעת־קהל, לחזור
ל־ 3או 4מנדאטים.
אם פלג זה יחזור לחיק אמו —
אז מה ז למה זה טוב ז
מחוץ לגח״ל נאלץ המרכז החופשי להילחם
על חייו יום־יום. הוא אימץ לעצמו
את כל השיטות של סיעת העולם הזה —
כוח חדש, פיתח פעילות אופוזיציונית רבה,
ובכך לחץ גם על גח״ל להתעורר, מפעם
לפעם, מתרדמת-הזיקנה שלו.
אם המרכז החופשי ייעלם מן
ההתיישבות העובדת ושל הבורגנות הזעירה.
האם אלה ילכו לגוש ימני? ואם
כן — כמה מהם?
מסופקני אם הצטרפות ע״מ לגוש הימני
יוסיף לו אף את הקולות הדרושים
לשני מנדאטים.
ל״ע לא יצטרפו. למה להם ץ הם
מרגישים טוב מאוד בקואליציה,
ועושים שם עסקים מצויינים.
אנשי ארץ־ישראל השלמה יכולים להצטרף
ולדרוש מקומות ברשימה. אך מה
יוסיפו? מי שמשוגע לארץ־ישראל שלמה,
מושלמת ומשתלמת, ממילא כבר הצביע
בעד גח״ל בעבר.
הדתיים לא יוותרו על עמדת־המפתח
הפנטסטית שלהם, המכניסה להם הון-
עתק וחוקי־כפייה, כדי להצטרף להרפתקה
שאין בה כסף.
בקיצור — האיחוד כולו יצרף
לגח״ל רק את השוליים שלו. במקום
26 מנדאטים, הוא ימנה .31
אז מ ה?
** ובן שחסידי־האיחוד אינם מקווים
רק לצירוף אריתמטי של הכוחות
טות, מיפלגה של איסור־שביתות,
מיפדגה שד כפייה דתית — איזה
כיכוי יש לה להתחרות על קולות
המרכז ז
במקום למשוך אליו את השוליים הימניים
של תנועת־העבודה המתברגנת, את
הבורגנות הזעירה השבעה, הזהירה, ה־בעל־ביתית
— הוא ידחוף אותה חזרה
לזרועות מפא״י הבטוחה והמתונה־כביכול.
דווקא משום־כך מעוניינת מפא״י
בהקמתו של איחוד הימין. אין בו
שום סכנה דשילטונה הבילעדי במדינה.
אבל הוא ייצור תדמית של
סכנה, שאפשר לנצלה לצורכי בחירות
— לפחות פעם אחת.
ס אם פירוש הדבר שאין בארץ
1 1סכנה של התגברות הימין? האם
סכנה זו היא דחליל?
לא. בהחלט לא.
ישנה סכנה. אך אין היא נמצאת
במקום שמוצב הדחליל.
אכן, יש בארץ תהליך של ימיניזציה,
של התיימנות.
אך אין הוא מביא לחיזוק המיפלגוה
דיין מייצג את הזרם הימני בעניינים
לאומיים. ספיר מייצג את הזרם הימני
בעניינים סוציאליים. גולדה מייצגת את
שני הפלגים גם יחד. בן־אהרון ולובה
אליאב ממלאים את התפקיד של אספקת האליבי,
לאבטחת האגף השמאלי הנסוג.
דיין תובע התנחלות ״על כל גיבעה
ותחת כל עץ רענן״ .פינחס ספיר מפטם
את המיליונרים. בן־אהרון מחזיק את הפועלים
הדפוקים, לבל יברחו. יעקוב חזן
מתנחל ברמת־הגולן. שלמה הילל מרביץ
על ראשי המארוקאים ומלטף את ראשי
הגרוזינים. אבא אבן מוכיח שאין פלסטינים.
חיים בר־לב מנצח על האינפלציה,
המרוקנת את שכר העובדים מערכו הריאלי.
גולדה מאיר ממנה רבנים וזורקת
להם נתחים נוספים של כפייה דתית.
הסיעה בכנסת קוברת בשקט כל נסיון
לחוקק חוקה דמוקרטית, או לתקן, לפחות,
את החוקים הקיימים.
הכל זז ימינה, ימינה, ימינה.
כאשר דינוזאור עצום כזה זז באיטיות,
אין זה נראה בנקל. כימעט ואין להבחין
בתנועה. אבל מי שבודק היכן עמדה ה־מיפלגה,
בכל אחד מן הנושאים האלה,
לפני עשרים שנה, עשר שנים, אפילו חמש
שנים — נוכח לדעת שהתנועה, היא,
בעצם, מהירה מאד.
ימינה.
** הול־השדים הרעשני סביב קדי־רת
״האיחוד הימני״ עלול להסיח את
הדעת מן התהליך האמיתי.
עוד מעט נשמע את פעמוני־האזעקה :
״הצילו! הימין מתאחד! התלכדו סביב
המערך, כדי למנוע את סכנת הפאשיזם!״
התמימים ירוצו ויצטרפו להסתערות
הגדולה של הדחליל ^
מכלי להרגיש שהם הצטרפו ל-
מיצעד הגדוד של המערך — המיצ
עד ימינה.
במדינה
ה ס תד רו ת
ה *גוו ה קי רקסהאח רונ ה
חזק הצביעו בעד,
חדק הצביעו נגר —
אף איש 7א ידע
ע 7מה ההצבעה בעצם
״מי בעד הצעת סיעת מרי, המחנה הרדיקלי
הישראלי?״ שאל מזכיר ההסתדרות
יצחק בן־אהרון, בסיכום הדיון
בעניין תוספת־היוקר בוועד־הפועל של ההסתדרות
.״מי נגד?״ שאל שוב, אחרי ש הסתיימה
ספירת הקולות שהצביעו בעד.
ההצעה נדחתה. סיעות רק״ח, מק״י,
אחווה ובריודהשמאל הצביעו בעד. המערך
עבודה־מפ״ם, הרשימה הממלכתית, המרכז
החופשי והליבראלים העצמאיים הצביעו
נגד.
רק חבר אחד של הוועד־הפועל לא הש תתף
בהצבעה. היה זה אלכס מסים, נציג
סיעת מרי — שהעלה את ההצבעה הנידונה
:״אני מבקש להפנות את תשומת־לב
חברי הוועד־הפועל,״ קרא ממקומו בתום
ההצבעה ,״שהם הצביעו עכשיו בעד הצעה
שהם מעולם לא קראו אותה — פשוט
משום שלא הוגשה להם כלל.״
מזכיר ההסתדרות לא נבוך כלל :״כולם
מתארים לעצמם מה יכולה להיות הצעת
הסיעה שלכם,״ צעק, והמשיך בהצבעה על
הצעות הסיעות האחרות.
מנגנון
הזהבהא פו ד
בג 77 סיבות מסויימות,
;רמו פקידים מסוייטיס למחסור
שערורייתי במלט — ולריווחי
מיליונים לספסרים מסויימים
״זוהי השערורייה הגדולה ביותר ש אירעה
אי־פעם במדינה,״ זעם שר־האוצר
פנחס ספיר.
הוא דיבר על המחסור במלט — וגרם
לצחוק פרוע מפי יודעי־דבר.
כי אלה ידעו שלוא רק רצה — היה
ספיר מחסל את המחסור בשיחת־טלפון.
שכן המחסור במלט, שהגיע כבר לממדי
שואה לאומית, גרם להפסקת בניית בתי-
חולים ושיכונים לעולים ולזוגות צעירים
— נגרם בעטייה של הוראה ממשלתית.
מונופול פסול. הוראה ממשלתית זו,
האוסרת למעשה יבוא מלט מחו״ל, נועדה
להעניק מונופול לחברת נשר, המייצרת
את המלט, ולחברת סחר־נשר, המשווקת
נקת מונופול ממשלתי לסוחר מועדף,
הפכה מעשית מאוד כאשר נשר חדלה
לייצר מלט_בכמויות מספיקות.
איסור — כצו. הפיתרון ההגיוני היה
כמובן — לאפשר יבוא מלט. אלא שלכך
התנגדו פקידים מסויימים במשרד המסחר
והתעשייה.
יבוא מלט פירושו פגיעה ברווחיה של
נשר וסחר־נשר. אותם פקידים החליטו
שמוטב שהבנייה בארץ תיפסק, מאשר
ייפגעו רווחים אלה.
הם שיכנעו את שר המסחר והתעשייה,
הנאלץ להגיע להחלטות על בסיס המידע
שמוסרים לו פקידיו — וזה חתם על צו
האוסר למעשה יבוא, מאחר שהוא מחייב
את היבואן למכור את המלט במחיר הפסד.
בתיאוריה, קיימת גם סובסידיה של 55
ל״י לטון מלט מיובא — אלא שאף יבואן
לא גילה עדיין כיצד וממי מקבלים אותה.
בפועל, היא קיימת רק בפירסומי מסו״ת.
ספסרות במיליונים. מאחר שרשות־הנמלים
מסרבת לאפשר פריקת מלט בנמליה,
נותר נמל עזה השער היחידי להכנסת
מלט לישראל. התוצאה: כל קבלן,
וכל אזרח סתם, יכול לקנות מלט כאוות
נפשו, אם רק יטריח את עצמו לשערי עזה
— ויאות לשלם את המחיר המבוקש, הנע
בין 360ל־ 400ל״י הטונה.
הספסרים המוכרים את המלט במחירים
מופקעים אלה נלחמים בכל כוחם, מאחורי
הקלעים, להשאיר את המחיר הרשמי
של 135ל״י בתוקף. כל עוד לא
יתאפשר מסחר חוקי במלט מיובא במחיר
סביר — הם ימשיכו לגרוף מיליונים.
רווח מהמצוקה. הם אינם היחידים
הנהנים מהמצב: לגבי נשר. המחיר של
135ל״י מהווה העלאת מחירים — בתקופה
של הקפאת מחירים: לפני כן, מכרה
נשר טונה מלט ב* 115ל״י — והרוויחה עליו
יפה. עתה, היא מרוויחה 20ל״י נוספות.
קביעת מחיר זהה לטון מלט המיוצר
בארץ, ולטון מלט המיובא מחו״ל, והחייב
בהוצאות הובלה ומיסים — מאפשר
לנשר וסחר־נשר להתעשר לא פחות מה־ספסרים
בנמל עזה. לדברי קבלנים אף
מגיעים רווחים אלה במקרים מסויימים לאותה
יד, מאחר שחלק מהמלט המשווק
על־ידי סחר־ נש ר במחיר 135ל״י — מגיע
לידי ספסרים, המוכרים אותו ב־ 400ל״י.
הטעיית הציבור. לדברי דובר
מסו״ת אליהו עטיה, ועוזרו גד רואן,
עולה טון מלט מיוצא ליבואן 185ל״י,
ולאחר הסובסידיה של 55ל״י, רק 135ל״י.
איפה ניתן למצוא מלט במחיר כזה?
תשובת הדובר :״כנראה שהקבלנים
מכירים את המקומות.״
״משרד המסחר והתעשייה מטעה את
הציבור ביודעין,״ מאשים לעומת זאת
אהרן תלם, מגדולי יבואני המלט .״ההוד־
שמואל תמיד נפל במלכודת שוצה
לטמון לסין נעזות וואלוביס
אריק שוון(למטה) ועזו וייצמן
\ \ 1ןדד> 0
ערכים פורקים מלט כנמל עזה
שואה לאומית
אותו. הזיכיון על שיווק המלט הוענק
ליחזקאל סחר, מפכ״ל המישטרה לשעבר,
כפיצוי לאחר סיום שירותו במישטרה.
כל עוד סיפקו נשר וסחר־נשר את המלט
הדרוש, רטנו נגד המונופול רק
מתחרים, שנבצר מהם להתפרנס גם הם
בתחום זה.
השערורייה העקרונית־עיונית, של הע-
עות בדבר כמויות מלט גדולות העומדות
להגיע לארץ, אינן נכונות. מסו״ת הוציא
רשיונות־יבוא לשני מיליון טון מלט בלבד
— טיפה בים.
״אותם פקידים במסו״ת שגרמו לאסון
הלאומי הזה, מסיבות שלהם, גורמים
כיום לכל יבואן להפוך לעבריין. מחיר טון
(המשך בטמוד )22
ך ״ הצגה שהוצגה השבוע על הבמה
י י הפוליטית של ישראל, יכלה להיכנס
בשקט לקלאסיקה של הדראמה העולמית
כמופת של משחקי צביעות והעמדת־פנים.
כשרוממות האיחוד, ההקרבה העצמית
והליכוד בפיהם, שיחקו מנהי גי
הימין את התפקידים שהוכנו להם
בהתלהבות שהיתה עשויה לשכנע אפילו
את הגדולים שביריביהם. לרגע נדמה היה
בי סיסמת המערך הנגדי שהופרחה באוויר
על־ידי אלוף (מיל ).אריק שרון, מייד
אחרי שיחרורו מצה״ל, אכן תיגרוף אחריה
את כל מחנה הימין לג׳יהאד כללי.
אלא שלרוע מזלם של השחקנים, קשה
היה להציג הצגה זו במשך זמן ממושך.
כבר בימים הראשונים, החלו להתגלות הבקיעים
הראשונים בחומת האשליה, בעיקר
על־ידי אותם עסקנים שלא תודרכו
כראוי ולא הבינו מה בדיוק מתרחש.
ההצגה הגדולה ביותר בעולם הפוליטי
הישראלי היתד. ההצגה הגנרלית.
כמו כל מחזה טוב, היתד. לידתה ברעיון.
הפעם היה זה רעיון שנועד להמציא טכסיס
בחירות מוצלח עבור מפלגתו של
שמואל תמיר, המרכז החופשי.
תמיר, שמשאלי דעת־הקהל מנבאים
עלייה בכוחו בבחירות הקרובות, טרם
ויתר על חלומו הישן, לשחרר את תנועת
החרות ממנהיגותו של בגין, ולסחוף את
רוב תומכיה אליו. כדי להצליח למשוך
יותר ויותר קולות ממחנה גח״ל למיפלגתו,
היה תמיר זקוק להוכחה עד כמד. מחבלת
מנהיגותו של בגין במחנה הימין.
התוכנית המקורית היתד. להטמין מלכודת
לבגין בעזרתם של שני הגנרלים, עזר
וייצמן ואריק שדון. שני האלופים נמנים
על ידידיו האישיים של שמואל תמיר מזה
שנים. לא רק שהם קרובים לו בהשקפותיהם
הקיצוניות בנושאי חוץ ובטחון, אלא
שהם מדברים באותה שפה שהוא מדבר,
חושבים באותם תדרים. שלושתם, כפי ש הם
מתבטאים בינם לבין עצמם ,״משדרים
על גל אחד.״
נל הדיבורים על הזהות בין וייצמן לבין
תורת דבוטינסקי, המשמשת נר לרגליהם
של ראשי תנועת החרות, או על ההשקפות
הליברליות של אריק שרון שהביאו אותו
להצטרפות דווקא למיפלגה הליברלית,
לפעול במסגרת מיפלגה קטנה וחסרת
השפעה — רעיון שלא קסם להם כלל.
לעומת זאת, סברו, יכול טכסיס בחירות
מחוכם לפגוע בתדמיתה של גח״ל ובתדמית
מנהיגה, מנחם בגין, להוסיף להם
עוד חצי תריסר מנדטים, דבר שיתן בידם
אפילו אפשרות הצטרפות לקואליציה,
ללא גח״ל.
התסריט היה פשוט:
• אריק שרון יפרוש מצה״ל, יעורר
תשומת־לב מירבית אותה ינצל לשם פיר־סום
תוכנית המערך הנגדי שלו, כשהוא
קורא לליכוד כל מחנה הימין למערך ימני.
• אריק שרון ועזר וייצמן יתנו את
הליכתם לבהירות במסגרת גח״ל רק בהקמתו
של מערך כזה, שיכלול את המרכז
החופשי, את הרשימה הממלכתית ואת
אנשי ארץ־ישראל השלימה.
6התנגדותו של מנחם בגין להחזרת
תמיר לחיק גח״ל תביא לפיצוץ התוכנית.
• במקום המערך הימני הגדול יוקם
מערך ימני קטן בו יהיו שותפים המרכז
החופשי והרשימה הממלכתית, כשאריק
שרון ועזר וייצמן מצטרפים אליהם.
• סיסמת הבחירות של הגוש הימני
הקטן תהיה כי גח״ל מחבלת בליכוד
חסידי שלימות המולדת. על רקע זה תנוהל
מערכת הבחירות בעיקר נגד גח״ל, כ־שלדעת
יוזמי התוכנית יש סיכוי לגזול
מגח״ל בצורה זו חצי תריסר מנדטים לפחות.
כאז התסריט. השלבים הראשונים
שלו בוצעו לפי התוכנית בדייקנות. גם
התגובות היו כצפוי. הרעיון של המערך
הימני נזרק לחלל כהמצאה בלעדית של
אריק, מבלי שאיש יקשור אליו את תמיר
ואת וייצמן כשותפים. תמיר ווייצמן הע מידו
פני מופתעים, הצהירו, כי יהיו מוכנים
לדון בהצעות כאשר יופנו אליהם.
התגובות הראשונות בקרב מנהיגי גח״ל
היו מסוייגות ובלתי מתלהבות. איש לא
העלה בדעתו שניתן יהיה להושיב את
תמיר עם מנחם בגין יחד.
במשך שבוע יכלו טומני המלכודת לחכך
ידיהם בהנאה. נראה היה כי בגין ד
גח״ל אחריו, יפלו בפח שהוטמן להם.
אלא שאז אירעו כמה תקלות בלתי צפויות.
התקלה הראשונה התגלתה בדמות
יצר הפטפטנות של עזר וייצמן. זה, לא
יכול היה לעצור בלשונו אחרי פגישה עם
אריק שרון, הצהיר, כי הוא ואריק החליטו
לא להיות שותפים בגח״ל אם לא יוקם
המערך הגדול.
הצהרה זו הייתה בבחינת פליטת כדור
לפני שהכוח מגיע לנקודת ההסתערות.
היא הדליקה אור אדום במחנה בגין, ש נערך
להגנה היקפית מפני ההתקפה הצפויה
עליו. אריק שרון כעם כל כך על
הצהרתו המטופשת של וייצמן שהוא הפסיק
לדבר עימו ולא התקשר עימו במשך
שבוע ימים. נראה היה כי חתול שחור
עומד לעבור ביניהם.
התקלה השנייה היתה תגובת אנשי הרשימה
הממלכתית, שהתלהבותם להצעה
נראתה יותר מדי חשודה. בבירורים ש נערכו
הסתבר לפתע, כי אנשי ע״מ היו
מתואמים מראש עם תמיר, וייצמן ושרון,
ניהלו עימם מגעים ארוכים לפני הטמנת
המלכודת.
בגין הבחין במלכודת שעה קלה לפני
שעמד ליפול לתוכה. הוא החליט להפיל
את תמיר לאותו פח שטמן לו.
הם פטפוטי סרק. אריק שרון מרגיש זר
ומנוכר בין עסקני המיפלגה הליברלית,
שרובם יוצאי גליציה בשנות השישים
שלהם, בדיוק כמו שעזר וייצמן מרגיש את
עצמו בין חברי ״המשפחה הלוחמת״ של
האצ״ל לשעבר, שמושגיהם ותפיסותיהם
נראות לו כשאולות מימי הביניים.
מבחינת הסימפטיות האישיות שלהם,
ומבחינת יכולת ההסתגלות לסביבתם האנושית,
יעדיף אריק שרון לפעול בשטח
אוייב, ועזר וייצמן לשרת בחיל־האוויר
הסעודי, מאשר להיתקע במפה הפוליטית
במקום שהם נמצאים עכשיו, בין עסק נים
אפורים ונטולי שאר־רוח, הסוגדים
להם רק בגלל דרגותיהם והילת הגבורה
המרחפת כביכול מעליהם.
אבל שניהם מפוכחים מבחינה פוליטית
די הצורך כדי להבין שבמציאות הקיימת
במדינת־ישראל, זה המחנה היחיד בו ניתן
להם למלא אחר השאיפות האישיות של הם
בתחום הקאריירה הפוליטית.
לפני הפילוג
שמואל תמיר נואם באסיפת בחירות כשלצידו יושב מנהיג
תנועת החרות מנחם בגין. היה זה בבחירות לכנסת
השישית, ב־ .1965 באותה שנה חזר תמיר לחרות, ניהל את מסע הבחירות שלה,
אך פרש ממנה בריב גדול כעבור שנתיים, בתיקווה למשוך עימו את
מרבית חברי תנועת החרות. עתה חוששים בחרות מפני טכסיס דומה בעתיד.
איך יורדיס
מזה ז
ץההרקע לנכונותו הנלהבת והמופגנת
( של בגין, כפי שהתגלתה בשבוע שע בר
לשכוח את משקעי העבר ולעשות הכל
למען ליכוד מערך ימני לאומני. בגין
שיכנע את מקורביו כי רק כך ניתן להדוף
את התקפת תמיר וחבריו הגנרלים,
ולחשוף את צביעותם כלפי קהל הבוח רים.
התסריט הנגדי היה כדלהלן :
6גח״ל על כל אגפיו יתמוך בהתלהבות
בהצעות האיחוד במסגרת המערך.
#גח״ל יחייב את אריק להצטרף ל־מיפלגה
הליברלית ולפעול מטעמה.
$גח״ל יקבל את כל התנאים האידיאולוגיים
שיציבו לו, הכל בשם סיסמת
המערך הנגדי.
הפיצוץ יהיה בשלב מאוחר, כאשר
יגיעו לדיון בהרכב רשימת מועמדי הח
תול שחור מערך הימני לכנסת. גח״ל יכתיב אז תנ אים
כאלה שתמיר וחבריו לא יוכלו לעמוד
בין ארי ק לעזר בהם. הם ייאלצו להיכנע אז כניעה מש—
3י3
— — 1— 83 זו פילה או לפרוש מהמערך.
* גח״ל תציג אז את תמיר וחבריו
ף* מצג ז ה הבינו גם אריק וגם עזר
2שאין כל טעם להתקשרות עם שמו כאינטרסנטים צבועים, שרק הכיסאות
אל תמיר. הם יכלו לצאת עימו ברשימה מעניינים אותם, תהדוף את התקפתם ואואחת,
להוסיף לו עוד מנדט או שניים, אך לי אף תגזול מהם מנדט או שניים, כש־
כך כינה שמואל תמיר את השותפות בין
חברי הכנסת יוחנן באדר מגח״ל לאברהם
עופר מהמערך, שזממו חוק נגד הסיעות הקטנות. זה היה רק לפני מיספר שבועות.
עכשיו מוכן תמיר להצטרף לקואליציה טמאה זו ולהיות חלק בלתי נפרד ממנה.
הקואליציה השנאה
ערוותם תיחשף ברבים.
אם ימומש תסריט זח, עלול מצבו של
תמיר להיות מביך ביותר. חוא ישאר
לבדו, בלי הילת הגנרלים, שלא יוכלו לפרוש
אליו. לא יהיה לו גם כל נשק להיל חם
בגח״ל. הוא, שבמשך ארבע שנים
נלחם בחירוק שיניים כדי להוכיח לתומכיו
את עדיפותה של סיעה אופוזיציונית קטנה
ולוחמת על פני סיעת אופוזיציה גדולה
ומשותקת, הפך לפתע את עורו, התגלה
כחסיד המערכים הגדולים. איך יוכל לחזור
בו שוב ולהסביר לחסידיו מדוע שוב
עדיפה סיעה קטנה, אחר שימים קודם
לכן שיכנע אותם במטרה הפוכה?
כל השותפים הפוטנציאליים למערך הימני
נמצאים עתה במצבו של היהודי
שהתנדב לקפוץ מעל הטרפז בקירקס, טיפס
בסולם עד למרומי אוהל הקירקס
וכשהגיע לשם אמד בקול :״על לקפוץ
אין מה לדבר, הבעיה היא איך יורדים
מכאן?״
כל חלקי המערך הימני דחפו את עצמם
למצב בו תומכיהם מצפים מהם להפגין
קפיצה לוליינית מסעירה. אף אחד מהם
אינו שש לקפוץ. כולם מחפשים את הדרך
לרדת. אם בסוף, בצורה כלשהיא, הם
אמנם יקפצו, תהיה זו קרוב לוודאי נפילה
הרבה יותר מאשר קפיצה.
מנעו לחלונות חמותו, מציצים העובו
*]111711171 מנחם עיני, הבן הדוקטור הלבוש כובע המסמל את היפיותו, סוקר
1 1 /1 1 1 1בעניין רב את התכשיט התלוי לצווארה של ידידתו, שהשרשרת
למיצחה מסמלת את היותה היפית. על כתפיהם של צמד השחקנים הצעירים
הוטלה מעמסה כבדה ביותר — לחזור על ההצלחה הפנטסטית של אמי הגנרלית.
ך* קרוב, הם יצטרכו לשלם כסף
^ בשביל לראות אותה כך, פוסעת
מעדנות עירום וערייה. אבל בינתיים,
אפשר עוד לחטוף הצצה בחינם.
רוב העוברים־ושבים, ברחוב התל־אביבי
הסואן, שבמרתף אחד מבתיו שוכן
מועדון המפלגה הקומוניסטית — אינם
יודעים כלל מה מתרחש מתחת לאפם,
תרתי־משמע. אולם יש ומישהו מבחין
במשהו, נעצר להציץ מבעד לחלונות המרתף•
אחריו נעצרים אחרים — וכולם
יחד סוקרים בהתפעלות את גיזרתה ריהטו־
1 ^ 005
בעוד לנין מתבונן מהקיר, מסביר הבמאי אברהם ניניו
את רצונו למנחם עיני, כשלילי אבירן מקשיבה. החלונות
הפונים לרחוב, בגובה המדרכה, מלאו סקרנים שהתעניינו במלאכת־הבימוי ושאר פרטים.
בשחקנית הערומה
בה והערומה של לילי אבידן — הכוכבת
החדשה של בני הדוקטור.
החזרות על הצגת בני הדוקטור. מתנהלות
במרתף המפלגה הקומוניסטית לא
כל-כך מסיבות אידיאולוגיות, כמו בגלל
שהוא נשכר במחיר הזול ביותר. ולילי
אבידן מסתובבת שם בלבוש מינימום
מינוס — בגלל שכך תופיע על הבמה.
אמי הגנרלית היה הלהיט הגדול ביותר
בתולדות אמנות הבימה בישראל, משהו
המקביל לחלף עם הרוח של הוליווד. בני
ודלי גם
לילי אבידן תציג
בפני הקהל את כל
הזוויות האפשריות של גווה. האס יבטיח
הדבר את הצלחת המחזה? זמנים יגידו.
הדוקטור אמור להיות יורשה של ההצגה
שעשתה היסטוריה: כתב אותה אלי שגיא
— שכתב גם את אמי הגנרלית. ומככב
בה גבי עממי — שכיכב באמי הגנרלית.
הסיפור של בני הדוקטור נמצא באותה
רמה של הגנרלית: האב הגרז׳ניק (עמר-
ני) שלח את בנו (מנחם עיני) ללונדון
ללמוד רפואה, וההצגה מתחילה כאשר זה
חוזר הביתה היפי מושלם — כשאיתו
חתיכה היפית לא פחות ממנו (לילי).
על סיפור זה, בנה שגיא סידרת בדיחות,
האמורה להצחיק לפחות כמו אלה
של אמי. אחת לדוגמה :
* הבן וחברתו מתגפפים .״מה אתם
עושים?״ מתעניין האב .״מתפללים,״ עונה
הבן .״כשאני הייתי צעיר, היינו עושים
את זה בחושך,״ משיב האב .״יתראה מה
יצא לך,״ משיב הבן.
עם. בדיחות מסוג זה, נותר עתה לראות
אם יילל בני הדוקטור בעיקבות אמו המפורסמת
— או יתגלה כבן־חורג.
(המשך בעמוד )22
..מתפללים!
בתמונה
משמאל :
רעיון
כך הסביר מנחם עיני לאביו את הפוזה,
שבה גילה האב אותו ואת ידידתו.
מבריק מנצנץ במוחו של עיני.
הבן ה חו רג
(המשך מעמוד )21
אלא שקיים זזשש רציני, שד,בדיחות
וההצחקות של שגיא ושחקניו יצטרכו
לשאת את ההצגה לבדם. שכן העירום
האינטגרלי עלול לפוצץ את ההצגה, ברגע
שהצופה הדתי הראשון יחזה בה — ואולי
עוד לפני כן.
מפיקי ההצגה מעוניינים מאוד שהקהל
יזרום בהמוניו לראות את חמוקיה וחמודותיה
של לילי. אך הם מעוניינים עוד
יותר שמישהו לא יוריד עליהם את המסך
בטרם עת, ישלול להם את הרשיון,
יסגור בפניהם אולמות, ושאר דברים
דומים.
בשלב זה, המצב הוא תיקו: לילי
מתכוננת להופיע בעירום, גם אם לא
בערייה. אך האם ירשו לה הדתיים ל הופיע
ככה?
אם כן ואם לא — הסערה שתחולל
הופעתה הצפוייה, או חיסולה — מובטחת.
סיפרה השבוע לילי, שהיא כעצמה
כתה של רופאה כללית, על
המחזה הרפואי :
קשה, קשה להיות כוכבת. הרבה יותר
קל להיות אלמונית.
החזרות על בני הדוקטור נמשכות
משמונה בבוקר עד שאני נופלת מהרגליים
— אחר הצהרים, או אפילו בלילה.
הקפיצה אל הבימה לא היתר. רק רצון
מצידי להפגין בפני העם היושב בציון
את גווי המפורסם, אלא פשוט לחוש את
החווייה של להיות שחקנית. אמנם הופעתי
כבר בסרט, אבל אני מוכרחה לומר
שהצגה זה משהו אחר בכלל: מפרך ו דורש
וסוחט ותובע.
או ס ף
מ טו מ ט מי ם
ך* תפקיד שלי, כהיפית שוודית,
1 1קוקו על כל הראש, שאיננה מבינה
מילה עברית (מישהו אומר לי בעברית :
,שתחנקי.׳ ואני עונה לו באנגלית :
,תודה.׳) הוא קליל ומשעשע.
אבל אחרי כל הבדיחות והעבודה הקשה,
אני משקשקת: אני יודעת בדיוק
מה מצפים ממני, בת הדוקטורית, ומבני
הדוקטור: שנהיה הצלחה כמו אנזי הגנרלית.
וזו הזמנה גדולה.
ההצגה דורשת להראות את ילדי הפרחים
ההיפים כאוסף־־מטומטמים פאר־אקסלנס.
כולל את אנדורה. זאת אני.
קשה לומר שזאת דעתי המדוייקת על
עצמי, ועל היפים בכלל. אבל מאחר שזה
רצונו של אלי שגיא — אני משחקת
בדיוק מה שהוא רוצה. בוק כמוני עוד
לא ראיתם.
החבר׳ה בהצגה קוראים לי מילקשייק,
מאחר שלדבריהם לא ראו כבר מזמן גוף
לבן כמו שלי.
וישנו גם המתח בעבודה. מתח׳ והי-
תקלויות, והתנגשויות. אבל החברים
מספרים לי שזה מקובל ורגיל ונורמלי
בכל חזרה, אז אם כך זה בסדר.
במדינה
(המשך מעמוד )18
מלט בחו״ל הוא 26 דולר. לזה יש להוסיף
הובלה ימית 13 דולר, פריקה ומיסי־נמל
30ל״י, היטל-ביטחון של 20 אחוז, ר25
ל״י דמי-השהייה בנמלים. סד־הכל — בין
230ל־ 260ל״י. איך אפשר למכור מוצר
העולה 260—230ל״י — ב־ 135ל״י? אני
בטוח שאם תקנה זו היתד, מובאת בפני
בית־המישפט, הוא היה פוסל אותה.״
חיסול. מי שהיה יכול לחסל את השערורייה
הלאומית הזאת הוא שר־האוצר
פנחס ספיר, ששיחת־טלפון יחידה שלו עם
שר המסחר־והתעשייה היתד, מאפשרת
יבוא מלט חופשי למדינה.
אלא שספיר הוא האחרון המעוניין בכך :
יבוא מלט במחיר רשמי סביר — היה גורם
להעלאת מדד־יוקר הבנייה.
וזה הדבר האחרון שספיר מעוניין בו:
הקפאת המדד, אפילו באופן מלאכותי,
חשובה הרבה יותר מבניית בתי־חולים.
ביחוד בתקופת ערב־בחירות.
תל־אביב
מזות 3 3כ 1רר.
שבועיים לאחר שכריכת־השחייה
החדשח נפתחה לקחל,
טבע כה גער
שבועיים בלבד אחרי שבריכת־השחייה
החדשה שבבית־ברבור בדרום תל־אביב
נפתחה לקהל — היא נסגרה מחדש, בש בוע
שעבר — ,לאחר שתבעה קורבן ראשון:
יהודה סופרי, בן ,12 טבע בה למוות.
משפחתו, שביקשה לברר כיצד מת הילד,
לא נענתה. את הבריכה ומפעיליה
אפפה שתיקה מוחלטת :״עד גמר ההליכים
המשפטיים שננקטו נגדי, נגד רכז־ד,ספורט
יהודה יעקובוביץ, ונגד מנהל־המשק יוסף
אברהם — אין לי מה לומר,״ הגיב מנהל
המקום יהושע שומר.
השלושה יואשמו על־ידי המשטרה ב-
גרימת־מוות מתוך חוסר־זהירות, אך שלא
מתוך רשלנות פושעת. זאת לאחר שחקירת
המשטרה העלתה כי כללי הבטיחות לא
נשמרו בבריכה.
מזוהמים. בבריכה הועסקו, עם פתיחתה׳
שני מצילים, יעקב ואברהם ישעיהו.
ביום האסון הופיע רק אחד מהם לעבודה.
השני הודיע שהוא חולה. ההנהלה הזעיקה
ף 1למה שהיה חסר כדי שפרשת ווטר-
גייט תקבל מימד מרתק נוסף היה:
אשה.
ג ה דו ת
בפני צופי־הטלוויזיה, המבלים מזה כמה
של דמעות
הגעתי
למקום
הזה,
אתם
^>נ שואלים?
פשוט מאוד: יום אחד צילצל הטלפון:
״לילי, מהר ב־ 12 יש לך בחינה לתפקיד
בהצגה,״ הודיע הסוכן שלי.
הלכתי לבחינה שמחה וטובת-לב.
כשהגעתי, נהייתי עצובה ורעת־לב :
נוכח כמויות השחקניות הוותיקות והנו דעות
שחיכו בסבלנות בתור, ידעתי שאני
מבזבזת את זמני לחינם.
נו טוב, טעיתי. אפילו אני מסוגלת
לטעות לפעמים. הם דווקא קיבלו אותי.
אני הייתי, למען האמת, בדיוק מה שהם
חיפשו: משהו צלול ורענן. כן, זה אני.
אבל את זה לא ידעתי עדיין אז, בבחינה.
רק אחרי כמה ימים צילצל אלי
הסוכן שוב :״קיבלת את התפקיד,״ אמר.
רק אז נבהלתי ברצינות. מה עשית,
שאלתי את עצמי.
אבל מאז נרגעתי. אחרי ששפכתי נהרות
של זיעה ודמעות, התרגלתי לשד, שהוא
דווקא כן נורא כל־כך, ואני עובדת כמו
כולם, ועם כולם.
אני נהנית מאוד מגבי עמרני, שמצחיק
כל הזמן, אפילו כשהוא כועס. הפרטנר
שלי, מנחם עיני, הוא עליז, צבעוני, ומרענן,
ואני חושבת שאנחנו ביחד צמד-
חמד: הוא מרענן ואני צלולה.
מה יכול להיות יותר נחמד?
קורבן סופרי
חבטה מיסתורית
ממלא־מקום למציל החסר, ורק אז נפתחה
הבריכה לקהל.
הזהירות לא הועילה: בחמש אחר הצה רים
נתגלתה על קרקעית הבריכה גופתו
של יהודה.
שכניה של משפחת סופרי, בשכונת־עזרא
הצמודה לשכונת־ד,תקווה, סיפרו כי
מי־הבריכה היו מזוהמים ודלוחים באותו
יום, ולא ניתן היה לראות את הקרקעית.
יוסף אברהם סיפר כי המים היו צלולים.
ללא קשר .״אחרי האסון בא אלינו יוסף
אברהם,״ סיפרה האם השכולה ,״ואמר
(המשך במנזוד )26
חודשים שעות אחדות בכל יום לפני המקלטים
ועוקבים אחרי הסיפור הבלשי
המרתק, הופיעה עד ׳כה סידרה של צעירים
הדומים זה לזה. היתד, זאת צרה
צרורה, מבחינת הבימוי. אף אחד לא דמה
לפושע, אף אחד לא דמה לשריף, אף
אחד לא דמה לאקדחן הטוב. כולם אותו
הדבר: צעירים חלקים, לבושים היטב, בני
מישפחות טובות, חניכי האוניברסיטאות
הטובות ביותר, גמישים, קלי-לשון, משופשפים,
שידעו להתחמק מכל שאלה ולתרץ
כל שרץ. היו אלה יועצי הנשיא ניב־סון,
עורכי־דין, פוליטיקאים, בלשים. בלי
פילפל.
איד אפשר להציג סידרת בלשים בלי
אשה? אפילו אשתו ־של עד־המלד, ג׳ון
דין הנכד, לא מילאה את החסר. היא ישבה,
בלונדית ויפה, מאחורי בעלה, והגישה
לו כוסות מים. כדי לבלות עימה ירח-
דבש, הוציא בעלה כ 40-אלף דולאר מ קופת
הבחירות של ניכסון. אבל הגברת
דין לא דיברה. עכשיו, סוף סוף, יש סיכוי
לאשר, מדברת.
לא בלונדית יפהפיה, אמנם. אבל שחק-
נית־אופי משגעת.
..העלו אותו על הצלב!״
•* א להכיר: מרתה מיטשל, אשתו של
>< שר־המישטפים לשעבר, שעמד בראש המערכת
לבחירתו של ניכסון.
מרתה העליזה כבר שיגעה לא פעם את
ארצות־הברית, בשנתיים האחרונות.
תחילה נודעה בימי הזוהר, כשבעלה
עוד כיהן בממשלה. אז נהגו עורכי־עיתר
נים שונים לקבל צילצולי־טלפון בשעות
הקטנות של הבוקר. אשת שר־המישפטים
היתר, על הקו, ומסרה הוראות .״העלו
אותו על הצלב !״ פקדה על עורך עיתון
בטכסאס, בדברה על פוליטיקאי שלא מצא
חן בעיניה ובעיני ניכסון .״חסלו אותו!״
שיחותיה הליליות של מדתה הפכו לאגדה,
שימשו חומר לא־אכזב לפיליטו־נים.
אולם הם החמירו בהדרגה. נסתבר
שהיא מטלפנת מבית־השימוש, כדי ש בעלה
לא יידע על השיחות. לאחר, נודע ש בעלה
פקד לנתק את הטלפונים שלה.
כשעבר מיטשל מלישכת שר־המישפטים
למטה־ה,בחירות של ניכסון, עלתה מרתה
לכותרות גדולות עוד יותר. אז לא היה
ברור ממה היא מתרגשת, והיה נדמה •ש היא
קצת מטורפת. כיום, אחרי כל הגילויים
שמיטשל כינה אותם ״זוועות ווטרגייט״,
קיבלו המאורעות ממדים חדשים.
שעיר לעזאזל
ף* שיא הפרשה קרה המיקרה הבא :
**1מרתה מיטשל ניסתה לטלפן. שומר־הראש
שהופקד עליה הסתער עליה, וקרע
את הטלפון מתוך הקיר. מרתה התנגדה בכוח.
שומר־הראש וחבריו הפילו אותה
ארצה, ותקעו לה זריקת־הרדמה לתוך החלק
העדין ביותר של גופה. לאחר מכן
הועברה פרתה למוסד.
הדבר עורר, כמובן, סקרנות רבה והרבה
תגובות מבודחות. איש לא העלה על
לאשתו שר שו־המשנסים דשעבו ש ויעה אחות לאמו׳ ער
ניכסון מאשר לגולדה ־ והיא רוצה להגיד את הכל...
דעתו •מההסתערות על מרתה באה מפני
שהיה לה מה לגלות: פצצה שיכלה לפוצץ
את מערכת־הבחירות של ניכסון.
בינתיים התפוצצה הפצצה גם בלי עזרתה
של מרתה. יועצי ניכסון׳ בעז רתו
הפעילה, הטילו את כל האחריות
לזוועות על ג׳ון מיטשל. הוכח
שהוא אישר את המהלכים שהביאו לפריצת
מישרד המיפלגה הדמוקרטית בבניין
ווטרגיים, וכי עוד לפני כן נתן את חסותו
לתוכניות שונות של בילוש, עיקוב, ציתות
ופריצה.
ג׳ון דין טען בעדותו שמיסשל אינו
אלא שעיר־לעזאזל, שפעל בשם ניכסון.
מיטשל עצמו נמנע בעדותו מלהאשים את
ניכסון, ניסה לגלגל האחריות על יועציו.
יועצי ניכסון ניסו לקבור את מיטשל.
ואז, לפתע שוב נשמע ברמה הקול ה מוכר. מדתה מיטשל תבעה לקבל הזמנה
להעיד בפני ועדת־ווטרגייט. היא מוכנה
לספר את הכל, כדי לטהר את בעלה.
השבוע התלקח בין ציידי־ווטרגייט
ויכוח פנימי. האם להזמין את מרתה או
לאו? האם היא אשה מאוזנת? האם יוסיפו
סיפוריה לחומר העובדתי הנחשף בהדרגה,
והמכה בכל יום מחדש את הציבור
האמריקאי בתדהמה?
למרות הסנסציה המובטחת, יש המתנגדים
להזמנת מדתה, מתוך חשש שעדותה
העסיסית בשעה זו תסיח את הדעת מן
המשבר העיקרי, שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה
האמריקאית: ההתמודדות בין
שלוש זרועות השילטון.
איו ומנוע עריצות
ך* תיאוריה שד שלוש הזרועות
י 1מונחת בייסוד החוקה האמריקאית.
זוהי פילוסופיה שאביה היה שארל דה־מונטסקיה,
הוגה־דיעות צרפתי מלפני 250
שנה.
התיאוריה אומרת שכדי למנוע עריצות
וריכוז העוצמה השילטונית ביד אחת,
יש לחלק את השילטון בין •שלוש רשויות
שוות־מעמד, שכל אחת מהן תהיה בלתי־תלוייה
בשניה: רשות מחוקקת, רשות
מבצעת ורשות שיפוטית.
החוקה האמריקאית הגשימה עיקרון זה
על־ידי הקמת שלושה מוסדות, שכל אחד
מהם פועל באופן עצמאי בתחום סמכותו,
מבלי להיות תלוי בשניים האחרים. כל
אחד נבחר במועד אחר ובדרך אחרת.
ס הנשיא הוא הרשות המבצעת.
הוא נבחר במישרין על־ידי העם, ממנה
את הממשלה כאוות נפשו, ואחראי אישית
ולבדו לכל הסמכויות הממשלתיות. במשך
ארבע שנות כהונתו, אי-אפשר לפטרו או
להדיחו (מילבד בתהליך מסובך, שלא
הצליח עד כה מעולם).
#הקונגרס, על שני בתיו, הוא הרשות
המחוקקת. בית־הנבחרים הגדול נבחר
פעם בשנתיים. חברי הסינאט הקטן
(כיום 100 חברים) נבחרים לשש שנים,
אך כל שנתיים מתחלף שליש מהם. הקונגרס
קובע את החוקים ואת התקציב.
• בית־המישפט העליון מפרש
את החוקה, והוא יכול לבטל את חוקי
הקונגרס ואת הוראות הנשיא, אם הם
נראים לו כסותרים את החוקה. חברי בית-
המשפט מתמנים על־ידי הנשיא באישור
הסינאט, ואינם ניתנים לפיטורין. רק כאשר
שופט מת או מתפטר, יכול הנשיא
למנות שופט חדש במקומו. שום נשיא
אינו מספיק, בכהונתו, אלא למנות חלק
קטן מבין תשעת השופטים העליונים.
כדי למשול, זקוק הנשיא לכסף ולחוקים
של הקונגרס. בית־המישפט העליון
יכול לבטל חוקים אלה. אולם הקונגרס
ובית-המישפט יכולים להשפיע רק בעקיפין
על מעשי הנשיא, החופשי בתחומו.
בדוד האחרון הלכו וגדלו סמכויות הנשיא,
וקטנה השפעת הקונגרס. בית־המישפט,
לעומת זאת, עלה במפתיע לגדו לה
חדשה, כשהוא מנצח על הריפורמה
החברתית במדינה.
מיבנה מסועף זה יכול לפעול, כל עוד
פועלות כל הזרועות, פחות או יותר, בתיאום.
לעיתים פרצו משברים בין שתי
זרועות — הנשיא נגד בית־המישפט שפסל
את חוקיו (תקופת הנשיא רוזבלט,
כשהשופטים השמרניים ביטלו חוקים
סוציאליים מתקדמים של הנשיא והקונגרס)
או הקונגרס נגד הנשיא (כשהנשיא
שייך למיפלגה אחת, והרוב בבתי הקונגרס
למיפלגה היריבה).
מה שקורה עכשיו הוא ללא תקדים: כל
שלוש הזרועות נמצאות בעימות חמור.
וכל זה בגלל כמה סרטי הקלטה.
נמו ו״ן ביוו1ואד
ך=* נשיא ניכסון, כך נתברר, הקליט
( | בחשאי את כל השיחות שהתנהלו
בלישכתו. הקלטות אלה הפכו חשובות.
כי בהקלטות אלה טמונה התשובה ל תעלומה:
האם היה הנשיא אחראי לפשעי
פרשת ווטרגייט או לא?
ג׳ון דין טען בעדותו שניכסון ידע את
הכל מלכתחילה, וכי דיבר עימו על כך.
ניכסון ויועציו טוענים שדין הוא שקרן.
וכי מעולם לא דובר על הפשעים בשיחות
ג׳ון ומרתה מיטשד
שיחות בביח־השימוש.
אלה. האמת הונצחה בהקלטות.
ההגיון אומר שאם הנשיא חף מפשע,
הוא היה צריך להיות מעוניין להמציא
את ההקלטות לחוקרי הפרשה — הן לוועדת
הסינאט, הן לחוקרי מישרד־המישפ־טים
ולבית־המישפט. אולם ניכסון סירב.
טענתו: שיחותיו הפרטיות אינן שייכות
לאיש מילבדו. הן חסויות. הן רכושה ה־בילעדי
של הרשות המבצעת, ואסור לרשות
המחוקקת או לרשות השופטת לתבוע
לעצמן רכוש זה של הרשות השלישית.
בעיני האמריקאי הפשוט, הדבר אישר
סופית שהנשיא משקר, וכי אכן היה שותף
לכל הפשעים. אולם לגבי עורכי־הדין,
זוהי שאלה חוקתית ראשונה במעלה :
האם יכול הנשיא לסרב להמציא לסינאט
ולבית־המישפט חומר־ראיות הנוגע לפשעים
חמורים?
בישראל יש חסינות לחברי־כנסת ולשרים.
אולם חסינות זו ניתנת לביטול, בהחלטת
רוב הכנסת, על־פי דרישת היועץ
המישפטי. האם יש לנשיא האמריקאי חסינות
טוטאלית? במלים אחרות: האם עומד
הנשיא מעל לכל חוק? האם יש לו להלכה
מעמד שיש למשה דיין בישראל למעשה?
הסינאט המציא לנשיא צו־הבאה, הפוקד
עליו להמציא ההקלטות. כך עשה גם
בביהמ״ש. אולם הנשיא הודיע על סירובו.
כך הולך ומתגבש משבר חוקתי חסר-
תקדים בהיסטוריה האמריקאית. לא ברור
אפילו אם ייכנע הנשיא במיקרה שבית־המישפט
יחליט, אחרי בירוד יסודי, שגם
התיאוריה של הפרדת־הרשויות אינה מר שה
לו לגנוז ראיות פליליות.
מותה 1ג ו גולדה?
_ נ ק דד ת־ שי א זו של הוויכוח ה-,
עוררה לפתע מדתה מיטשל מתרדמ תה,
ותובעת את רשות־הדיבור.
אילו היתד. נשמעת, היתד. בוודאי מוסיפה
הרבה פילפל לפרשה. כי מדתה,
כמו כל אשד. טובה, רוצה להגן על בעלה,
שהואשם בינתיים בפלילים. אין היא מסתירה
שניכסון הוא, בעיניה, נבל.
אך הפוליטיקאים, המעוניינים בעימות
על השאלות הרציניות כדי לחסל סופית
את כוחו הפוליטי של הנשיא ניכסון, אינם
מעוניינים כרגע בבידור. על כן יתכן מאד
שמרתה תישאר, לפי שעה, אילמת. לכל
היותר תוכל לפרוש בלילה לבית־השי־מוש,
כדי לטלפן לעורכי-עיתונים ולהד־ליף
להם זיכרונות.
ניכסון עצמו עומד על עברי סי פחת.
שום אדם רציני אינו רוצה להדיח אותו,
מחשש פן יבוא במקומו סגנו, ספירו
אגניו, איש הימין הקיצוני, ויתבצר ב־שילטון
לקראת הבחירות הבאות.
הרבה יותר נוח שניכסון יישאר בבית
הלבן, חסר־ישע וחסר־השפעה. אין לו עוד
הכוח להעביר חוקים בקונגרס, או לקבל
מן הקונגרס את הכסף הדרוש לו לביצוע
מדיניותו. אפילו חברי מיפלגתו בורחים
ממנו. הם בטוחים שיהיה להם יותר קל
להיבחר מחדש אם הוכיחו שהסתייגו מ־ניכסון,
מאשר אם ייוודעו בחסידיו. כך,
בפעם הראשונה מאז בחירת רוזבלט ב־
,1932 נוצר מצב שבבית הלבן יושב נשיא
בלי כושר־ביצוע, שאיש אינו פוחד מפניו.
בירושלים מעורר מצב זה חששות כבדים.
קשריה של גולדה מאיר הם עם ניב־סון.
הוא התומך העיקרי במתן תמיכה
בלתי־מסוייגת למדיניות הנוכחית של יש ראל.
הוא המספק נשק וכסף.
אמנם, לישראל יש גם השפעה רבה בקונגרס,
באמצעות הקולות והכסף של היהודים.
אך האפשרות שבמשך שלוש השנים
הקרובות יישב בבית הלבן נשיא
כושל וחלש, המעורב בסיכסוך מתמיד עם
הקונגרס ועם בית־המישפט, אינה משמ חת
את גולדה.
אין לדעת אם גולדה מאיר נפגשה אי״
פעם עם מרתה מיטשל, בסעודה חגיגית.
אך דבר אחד ברור: לשתי הנשים הססגוניות,
אין דיעה משותפת על נשיא
ארצות־הברית.
שטיח הקס מי ם
1 X 1 1 1ה11ו ב
(המשך מעמוד )16
המקבלים קהל ממוקמים במקום שהגישה
אליו נוחה.
אולם הזריקה בת 2.7המיליונים לא הס פיקה,
וספיר נזעק להמשיך במצווה, ערך
גיוס כללי בבנקים.
התוצאה: בנק טפחות, שנוסד כדי לתת
הלוואות לעולים חדשים, נתן חצי מיליון.
בנק המזרחי נתן 400 אלף. בנק הפועל
המזרחי — 100 אלף. סרקנטיל חצי מיליון.
הבנק לפיתוח התעשייה 2.3מיליון.
היו אלה סכומים נכבדים, באותם ימים
של חורף ,1966 כאשר המיתון השתולל
בארץ והלירה היתד, לירה. אולם, בנוסף
להם הזריק ספיר לשפירא עוד שלושה
מיליונים, באמצעות חברה פיננסית של
קונצרן כור — ושפירא החל רואה חיים
בעולמו.
התק פל
מהארץ
מאוזן :
מאוגף :
)1גדול שירי העלילה ההודיים)5 .
,,סיק ...גלוריה מונדי.״ )9תאריך בעל
משמעות בחודש שבט )10 .יבשה בין
זרועות של ששד נהר )13 .תבלין מזרחי.
)14 כלי שיט )16 .מגיע )17 .הלך אצל
העורב )19 .אמצעי תקשורת )20 .אש.
)22 מפעל אלקטרוניקה יפני )23 .לקרנף
יש רק אחת )24 .חומל )25 .חודש עברי.
)27 מרגל הנמצא עתה בארץ )28 .נחל
בצפון הארץ )29 .קיבוץ ליד חיפה)33 .
מביא בבריתו של אברהם אבינו )34 .כאב.
)35 תו נגינה )36 .כשהוא נכנס יוצא
סוד )38 .הורדת המחיר )39 .פמפלט)41 .
נוזל בפה )42 .מכשיר עינויים )44 .בשרו
פופולרי בארץ )46 .רטוב )48 .אנציקלופדיה
מפורסמת )51 .תל־חרבות )52 .מידת
משקל )54 .יחידה ביולוגית )55 .בעל חי
איטי )56 .פרי הגדל על שיח )57 .הניד
בראשו לאות ״כן״ )58 .לשעבר ראש ה־אף.בי.אי
)62 .הר הקשור במבול )63 .חמש
אותיות מהאלף בית לפי הסדר)64 .
תבואה )65 .אדריכל הנצחון על הנאצים.
)66 קולב )67 .י״ש מהול במים חמים
וסוכר )69 .קריאת זירוז )70 .לשם נסעו
הארגונאוטים )71 .יצירה המתארת מעללי
גיבורים.
)1אחת ממלחמותינו )2 .עיירה ביצירות
מנדל מו״ם )3 .סופר צרפתי (ג׳אן
כריסטוף) )4 .בת קול )5 .משקה חם.
)6מושמד, הולד לאיבוד )7 .חוסר כבוד.
)8עוזרו של גליליאו, שגילה את פעולת
לחץ האויר )11 .חומר וולקני )12 .רוצה
מאד )15 .שאינו עומד על שלו )18 .״לא
...ולא יישן שומר ישראל״ )20 .חלק
בפנים )21 .קריאת שמחה )24 .מצביא
קרתגני )26 .על שמם נקראו שבטי
ישראל )29 .מיליונר ידוע מבעלי מפעל
״גיבור״ )30 .מצבה )31 .אות באלפבית.
)32 בירת אימפריה קדומה )34 .עיגול)37 .
מסיבה מפוארת )40 .ביטוי שפירושו התעלמות
מכוונת מן המציאות )42 .מערכת.
)43 כד חרם לשמירת נוזלים )45 .אוסף
בולים )47 .משתמש לראשונה )49 .ראוי.
)50 יש לאדם כזה רע )51 .זמרת ושחקנית
ישראלית (״שוק המציאות״))53 .
מין קוץ )56 .פנים )58 .לא גבוה)60 .
מלחין גרמני (הזמנה למחול) )61 .פג־טומימאי
צרפתי )62 .נהר באיטליה)66 .
לא עדין )68 .יהיר.
ח ש בץ $74ו
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור׳ חיסור, חיבור וכפל, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.
ק החל — וכבר נתרגשה עליו צרה
1חדשה. בעיקבות הוועידה הכלכלית
הראשונה ב־ ,1968 האמינו משקיעים יהודים
ברחבי העולם כי אכן מעוניינת מדי־נת-ישראל
בהשקעות מצידם. אחד מאלה
היה נט ליפסון, בעל רשת עולמית של
מיפעלים לייצור שטיחי ונטור.
בקצב אמריקאי, העמיד ליפסון מיפעל
בנצרת, החל מייצר בתפוקה שהיתה מס־פיקה
לכסות בשטיחים את כל המזרח
התיכון.
נוכח האיום החדש מצד המתחרה ה יעיל,
השיג שפירא מספיר את האישורים
הדרושים, החל מקים מיפעל חדש משלו
בנתיבות, בשותפות עם קונצרן גרמני בשם
וייכל, כדי ליהנות מהטבות איזור פי-
תוח. למדינת־ישראל לא היה כל צורך
בשני מיפעלים כאלה: כושר*התפוקה של
כל אחד מהם היה פי ארבעה מהתיצרוכת
הכללית. אולם, פרט זה לא הדאיג במיוחד
את שפירא, או את ספיר.
ליפסון, שנדהם תחילה כאשר שמע ש־ספיר
אישר מיפעל מקביל לשלו, הבין את
הרמז. הוא התקפל, מכר לידידו של ספיר
את מיפעלו בנצרת עוד טרם נגמרה בנייתו,
התקפל מהארץ.
כך, מצא עצמו שפירא עם שלושה מפעלי
שטיחים — מהם שניים וחצי מיותרים.
בשלב זה, היו לו כבר מיפעלים נוספים :
טוי־לנד בבני־ברק לייצור צעצועים,
וגלנרט בקיסריה לייצור פרוות.
עם סילוק המתחרים, החל שפירא מתאושש
שוב. כמנכ״ל טוי־לנד הוא מינה
בחור צעיר בשם דורון פלד — בנו של
דויד פלד, הממונה על המכס וידיד מקורב
של ספיר. גם במיפעל בקיסריה נקט שפירא
באותה שיטה, מינה כמנהל את מנוש
קול — אחיו של שר־התיירות משה קול.
יחד עם זאת, נזקק שפירא לכספים נוספים,
הנדיב הפעם היה שוב הבנק לפיתוח
התעשייה שהעניק לו הלוואה חסרת־תק־דים.
הביטחון עליה היה ״המשכנתא על
זכות חכירת־מישנה של הקרקע.״ בבל״ת,
בלשון בנקאית.
כך, בעזרת מיליונים מכספי הציבור וסי־לדק
מתחריו, הצליח שפירא להפוך ליצרן
בישראל.
צגיעות
מלא כו תי ת
שבוע, באשר השאיר מאחוריו ב ך!
ישראל מיפעלים המעסיקים כאלף עוב־דים
ומייצרים מחזור שנתי של 50 מיליון
ל״י, יכול היה שפירא לחגוג את ניצחונו
בלונדון, בחברת אורחיו — פקידי אוצר
ומסו״ת בכירים, שופטים, אישי־ציבור,
ושאר ידידים יקרים.
ספק אם הוא זכר אותה שעה תקרית
משעשעת שהתרחשה לפני עשר שנים.
אז, בהיותו עדיין בתחילת דרכו, תיכנו
שפירא לחגוג את הבר־מצווה של יצחק־יהודה
בהילטון. ספיר, שלא ראה בכך טעם
טוב במיוחד, הציע לו לקיים את החגיגה
בביתו -ובתמורה התחייב ספיר לקבל
אישית את פני האורחים.
ואכן ספיר הגיע לבית שפירא, ניצב
על מישמרתו מצהרי היום ועד ארבע אחר
הצהריים, כשהוא מברך אישית כל אחד
מהקרואים -עובדה שוודאי לא הזיקה
לשמו הטוב של שפירא, שלא לדבר על
האשראי שלו.
הפעם, לא נזקק כבר שפירא לצניעות
מלאכותית: לנישואי בנו עם בתו של
היהלומן היהודי מאנגליה, טס אברהם שפי־רא
על גבי שטיח־פלאים מקורי — שנארג
מכספי־משלם המיסים הישראלי.
סיקור ת
העיתונאים מתי גולן ודן מרגלית סיפרו
בזמנו בגאווה על מיבחן־הבזק שעשו לשורה
של סטודנטים, שנועדו לשמש כביכול
עוזרים לבמאי מייקל אלפרדס, בהצגת
עיר אחת. השניים הציגו למועמדים
את השאלה :״האם היית מחזיר את ירושלים
תמורת שלום?״
כולם ענו ״כן,״ ניפסלו מייד. רק אילן
רונן, בוגר בית־הספר לאמנות הבימה
בית־צבי ברמת־גן (ראה מיסגרת) ענה
״לא״ — וקיבל את העבודה.
היום, לאחר שרונן עיבד את הראיונות,
שהוגשו על־ידי צמד העיתונאים כחומר־גלם
להצגה, למחזה שלם — צועקים גולן
ומרגלית חמס על שרימו אותם, סילפו את
יחסם האישי לנושאים.
למרבה האירוניה עמדה הנהלת החאן
לצד ספקי החומר דווקא, גזרה את כל הקטעים
השמאלניים כביכול, בטענה כאילו
הס אינם מוצדקים מבחינה אמנותית.
מעניין מדוע משמשים השמאל והימין
בקריטריונים אמנותיים?
ה מגפיי ם 1x1ל 3רור
מי שלא מכיר את סיפורי פוגי, שיילד
למושב זקנים או ירוץ לקנות רדיו־טרג-
זיסטור. תוך חמש דקות (מכסימום!) לפני
או אחרי מהדורת החדשות התורנית, יש מע
את המגפיים של ברוך, או לפחות
את פה קבור הכלב — שניים מתוך רד
פיזמונים, שהפכו ללהיטים חמי־מזג, שבסיפורי
פוגי של להקת כוורת.
סיפורי פוגי אינם רק הופעת הפופ
המתורבתת, הנחמדה והמשעשעת הראשונה
של בני־ישראל אחרי אלפיים
שנות גלות כי אם יותר מזה: מאורע חברתי
של ממש.
צאו לרחוב והקשיבו לשפת העם באו טובוס
ושפת־הים: פעם שמעת על ״כמה
שפריצים של אפטיר־שיב לשיפור האישיות,
או על ה״צ׳ופצ׳יק של הקומקום.״
היום אתה שומע על מישהו ש״יצא לו
פלטפוס כרוני מרוב שהיה דורך ענבים,״
כמו ״חולילו לומברטה.״ אותו חולילו
קיבל ״טיפול בהלם,״ וחוייב לחזות ב־פסוקו־של־יום
במשך חודש רצוף.
חולילו לומברטה הוא אחד מחבריו של
פוגי, הטיפוס המצחיק בעל הקול המאנפף
שנולד למעשה כמין הרשלי מאוסטרופולי,
אבל בלהקת הנח״ל. שם הכירו זה את זה
חמישה מתוך שבעת המופלאים המרכיבים
את להקת כוורת, והם שמספרים, מנגנים
ושרים את סיפורי פוגי: דני סנדרסון, שעיצב
את דמותו של פוגי לשרשרת של
עלילות שהלחין ותימלל. מאיר פינקלש־טיין,
המתופף ומי שמופיע כסוגי. גידי
גוב, הזמר והמספר בעל ם רצוף-הפוקר
נוסח באסטר קיטון. אפריים שמיר, הפורט
בגיטרה חשמלית בעלת 12 מיתרים. אלון
אוליארצ׳יק (בנו של המלחין הוותיק) מנגן
בבס. יונתו רכטר בפסנתר חשמלי, ויצחק
קלפטר־צ׳רצ׳יל, הגיטריסט שמיתריו הולכים
לפניו!
״כל סיפורי פוגי הם טרגדיות,״ מספר
דני סנדרסון .״למשל, הסיפור על האהבה
האומללה של יודוקוליס ליפשים (״שפתי־חרא״)
שנולד, עצוב ומיותר, למשפחת
קימל. הוא גר בכפר שהיה כל־כך קטן
שאפילו אם היית לבד היית עם עוד מישהו.
אביו ואמו, שהיו הוריו היחידים,
אמרו לו: תתעודד בננו. המצב יכול להיות
יותר גרוע. אז הוא התעודד והמצב
באמת נהיה יותר גדוע.״
גם הסיפור על בדוד שהתאהב במגפיים
רגל־שנייה מסתיים בסיום טרגי ללא מוצא.
ברוד מצא את מגפיו האהובים בזרועותיו
של מישהו אחר, ועכשיו הארץ
כולה מבכה את גורלו בשיר שיש בו נימה
חסידית מובהקת :״כי נעליים קונים מהר
וגרביים לא חסר /אך מגפיים ומכנסיים
שתמיד קונים גומפליט קשה מאד להשיג
אותן כעת./״
וישנה הטרגדיה הנוראה של סוגי עצמו,
שביקש מחבריו לחכות לו בארון, והוא
חוזר ומוצא אותם מחוץ לארון. הוא כועס
נורא, וכולם רוצים לבכות, אבל ויטודיו
סרסטו יודע שלא בוכים על חלב שנישפך,
אז הוא שופד חלב על הריצפה.
״אבל לטרגדיה זו יש מוסר־השכל,״
מציין גידי גוב .״יותר טוב לגור עם ארבעה
אנשים בארון, מאשר לשלם 500
העולם הזה 1874
סיקורו!
סיקררת לירות לחודש על דירה של חדר וחצי.״
איו מסתדרים חמישה בארון, ואיך
מסתדרים שבעה על בימה, כשכל ההגדה
של סוגי לא נירשמה מעולם במחברת־תווים?
״פשוט
מאד,״ מסביר דני ״בין כולנו
יש כבר שינאה מגובשת ביותר.״
וכיצד מגיב הקהל להופעה יוצאת־דופן
כזו, כשאין כמעט ״טריקים,״ אין
חוכמות ענקיות, אין תלבושות מבהיקות?
״יש הפתעות,״ עונה אלון אוליארצ׳יק
״קהל טוב זה קהל שמגיב ונהנה. ובארץ
בדרך כלל לא יודעים ליהנות. הרי אינך
יכול לראות מן הבימה את החיוך של
הקהל. לעומת זאת את הצחוק שלו אתה
יכול לשמוע.
״קהל טוב זה קהל שלא מתאפק מלצחוק
בקול רם.״
״אני מקווה שיש בדבר הזה משהו שהקהל
יכול לקחת איתו הביתה,״ אומר
דני, אבל
ברור ו״
״להקת כוורת״ ב״סיפורי פוגי״
טרגדיה נוראה בארון
שלא
ייגעו
לנו
בציוד,
אחרי סיפרות הפורנו ( 7הדקות) וסיפרות
הקודש (הבשורה) עומד הסופר האמריקאי
אירווינג וואלאס להתנפל על ספרות הבית
הלבן. וואלאם, שכתב בזמנו רב־מכר בשם
האיש, על כושי המגיע למישרד נשיא
ארה״ב, אוסף בימים אלה חומר רב ככל
האפשר על פרשת ווטרגייט. אחרי שבמשך
מיספר חודשים התלבט אם לגעת בעניין
או לא, החליט בעיקבות הגילויים האחרונים
שכל צניעות מצירו מיותרת בהחלט.
ומי שקרא את ספריו יודע ממילא שהצניעות
איננה תכונתו הבולטת של וואלאס.
לסיפור החדש הוא יקרא בשם השוק הגדול
ואם לשפוט לפי קצב הכתיבה הרגיל שלו,
ישנו סיכוי סביר שבתוך כמה שבועות כבר
יופיע הספר שישתרע על כמה מאות עמודים•
ואס לגבי ניכסון, ווטרגייט פירושה
צרות, הרי לגבי וואלאם יהיה בשורה נוספת
על תפיחה בחשבון הבנק שלו.
דרת מיוחד של ועדה ציבורית דמיונית בעלת אחריות לאומית לגמרי
עקידת יצחק רוכבת שוב
^ ירן רונן כתב שני מחזות: עיר אחת
וטוב למות בעד עצמנו. היה זה מרתק
להשוות השבוע את גורלם.
החומר לעיר אחת עובד על־ידי רונן על־יסוד
חומר־הגלם שסיפקו לו כתבי הארץ, דן
מרגלית ומתי גולן.
המחזה הועלה בחאן הירושלמי. לחאן
הירושלמי יש הנהלה׳ תקציבים, וכר. התוצאה:
המחזה נרצח לאחר היוולדו, בלחץ
הצנזורה הפוליטית שאיננה קיימת בארץ.
יצירתו האחרת של רונן, מחזה מקורי
בשם טוב למות בעד עצמנו, מועלה באורח
עצמאי על־ידי תלמידי בית־הספר לאמנות
הבימה בית־צבי, מוצג כל פעם באולם
אחר. ללא הנהלה, ללא תקציבים — וללא
צנזורה. מאחר שאין איש יכול לאיים על
התלמידים בשוט של סגירת צינור התקציבים׳
אין איש יכול גם לסתום את פיהם,
והקהל הישראלי יכול לשמוע. ולראות את
כל הדברים הנוראים שנפסלו בעיר אחת
ומחזות דומים.
שכן טוב למות הוא מחזה מתקיף, משעשע׳
מתקיף, מלא־רעיונות, מתקיף, מתקיף.
לוא היחה הלהקה המציגה את טוב למות
נופלת בסיר־השמנת, לא היה טוב למות
זוכה לחיות. דו״ח הוועדה הציבורית, ש בידה
הכוח לשחרר או להקפיא תקציבים
לתיאטרונים, היה נקרא כך:
גופיות
עם דם
ן• נידון ג טוב למות בעד עצמנו. מחזה
1 1מקורי מאת אילן רונן. מועלה ע״י תלמידי
בית־הספר לאמנות הבמה בית־צבי.
בהשתתפות: דליה כחן, דויד זאבי, מיכאל
ביטר, רפי תבור.
(הערה מס : 1 .הוועדה הציבורית הזאת
ממליצה לשנות את שם המחזה, שיש בו
משום פגיעה בדמותו הנערצת של הגיבור
מתל־חי, וחילול יום י״א באדר. הצעות
לשם חדש: טוב לחיות בעד ארצנו״).
תפאורה: שלושה־ארבעה חוטי־כבי־סה
בגבהים שונים, עליהם תלויות גופיות
עם כיתמי־דם גדולים. החוטים קשורים אל
מתלה ואל סולם. על הסולם תלוייה בובה.
(הערה מס : 2 .הוועדה הציבורית הזאת,
של התיאטרון הציבורי הזה, הממומן על־ידי
הציבוריות הישראלית הזאת, צוברת
את התנגדותה נוכח תפאורה פרובוקטי בית
הדמויות :
ליאו — הבוס( .ליאו יכול להיות פוליטיקאי
ו/או שר־ביטחון, ו/או רמטכ״ל,
ו/או אידיאולוג פאשיסטי, ו/או אזרח ממוצע
ו/או אב למופת).
(הערה מס : 3 .הוועדה הציבורית מצאה
שצריך למתן את הדמות הבלתי־מאו־זנת
הזאת).
מימי — בתו של ליאו( .יכולה להיות
בת־קיבוץ שגדלה על שמנת ו/או בת־עיר
שגדלה על קפזדנמס) מצטיינת בעיניים
מושכות, מבט מלוכסן, פה פתוח. שומרת
על מתח פנימי וקדמותן יציב.
(הערה מס : 4 .הוועדה מציעה להאריד
את חצאיתה של הנ״ל או להלבישה בתח־תוני־כותנה,
בנוסף על גרבוני-הרשת ה מטפסים
על רגליה החטובות עד קו־המו־תן
היציב שלה, לבל תתערער יציבותם
הנפשית של יראי־שמיים וחברי־כנסת).
לחסל ברגע
אתהס טיו ת
^ וקם יזרו של ליאו( .פוקס יכול
* 2להיות חייל גיבור ו/או מדריך קא־ראטה
ו/או רוצח מיקצועי ו/או איש־בי-
טחון ו/או חבר הליגה ו/או חבר הצבא
האדום היפאני).
(הערה מם : 5 .הוועדה מציעה לאזן את
הדמות ולתת לה עיסוק אמנותי הולם כמו
משורר, מלחין או צייר אנטי־פוליטי).
יונס — ארוסה של מימי( .יונס יכול
להיות כל אחד שאינו קוף ואף לא אידיוט.
טיפוס של אדם ראשוני -טהור ונקי).
(הערה מס : 6 .הוועדה מקבלת כשימ חה
את הדמות הנ״ל, השומרת על איזון
מושלם עד החלק הראשון של המערכה
הראשונה, זאת אומרת, כל זמן שהיא מגל מת
בובה גולמית. גולם זה מאפיין ביותר
את הצבר הממוצע הטהור והנקי. הוועדה
מציעה לבטל את המשך קיומה של דמות
זו ברגע שמתגלות בה נטיות אחרות).
(הערה מס : 7 .הוועדה ממליצה להוריד
את הגופיות המוכתמות בדם ולתלות במקומן
גרביים ומגבות — חזיות — לא ).
(הערה מס : 8 .הוועדה ממליצה לקצץ
את המעמד בו קורה ליאו בשמותיהם של
מי שהיו בעלי הגופיות הנ״ל, ועכשיו ניש־מתם־עדן.
הנימוק: יש במעמד זה ביזוי
כבוד המת).
מעייף בלאו־הכי של ליאו, שיש בו פגיעה
חמורה במצעים אידיאולוגים מוקדשים לעם
ולאומה. החל בשורות :״אנחנו מצאנו
שאם רוצים לתפוס את כל הכחול־הבהיר
הזה שלמעלה בשמיים (כוונת הדמות: אם
רוצים לכבוש את השמיים) חייבים להחדיר
אנשים לכל מקום (כלומר, לשלוח
אנשים רבים ככל האפשר לשם).
״כלומר, למשל, למחלקות הציבוריות,
לאיגודים, לבתי־הספר, לבתי־המישפט, ל תיאטראות
ולחקלאות. מילאנו את כל האגפים
(בשמים) .היום אנחנו שולטים שם
שילטון אבסולוטי. אני בחרתי את האנשים
לפי השיטה שלי, ופוקס היה מעלה אותם
לפי השיטות שלו.״
__ התקפת
אי מ פו טג טיו ת
ד ••ערה מס׳ ; 11 הוועדה הציבורית
מסתייגת מטקס־החתונה שבין יונס
למימי, שיש בו כדי לפגוע ברגשותיהם העדינים
של שומרי־מסורת ויראי־שמיים
ומציעה להשמיט את המישפט :״הידיים
הללו שאתם אוחזים מקודשות הן מרגע
זה ואנו מצווים לא לגעת בהם אלא לראותם
בלבד.״)
(הערה מס : 12 .הוועדה ממליצה להש מיט
את הקטע בו מתבקש פוקס לרצוח את
ליאו וידיו אינן עומדות לו. יש בקטע זה
תיאור בלתי מבוקר של התקפת אימפו־טנציה
והסתה לאי־מילוי פקודות, בגידה
במולדת ועריקה מן המחנה).
(הערה מם : 13 .הוועדה מביעה את
מחאתה והזדעזעותה העמוקה מן הקטע בו
הולכים ליאו ובתו מימי אל ההר. ליאו
אומר בקטע זה :״בלי שה, זה לא יצליח.
אתמול היה לנו שה.״ מימי :״לא צריך שה.
אבא, אבא, אתה מוכן?״ ליאו :״אז מה
נעשה?״ מימי :״תוציא את האקדח.״ ליאו:
״אז את השח.״ מימי :״כן, הוצאת אותו?״
ליאו :״תזכרי שאת ביקשת. מחסנית שלמה
תספיק לך. בזמני החופשי, מחסנית שלמה,
אש.״ פוקס :״אל תשלח ידך אל הנער !״
הוועדה הציבורית מעירה כי הדמיון בין
מעמד זה למעמד עקידת יצחק, הנעוץ
בדמיונו החולני של המחזאי, עשוי להעלות
את לחץ־דמם של חוגים קיצוניים עד
כדי הצתת המכונית של המחזאי, המכונית
ומנהל התיאטרון.
מכיוון שאין בארץ צנזורה פוליטית,
דתית, מצפונית, או אמנותית, רואה לעצ מה
ועדה זו כחובה מוסרית נעלה להתריע
על שמחזאי מקורי ופרחח זה נטל על
עצמו לבזות, לנעץ ולחלל מעמד נשגב
שהיה אור ומופת בתולדות עמנו, ולהעיז
ולטעון כאילו בימינו קיימת מגמה בקרב
מנהיגינו להקריב קורבנות על מזבח האומה.
לכן
מציעה הוועדה הציבורית הזאת
לקצץ, לשפץ ובמידת האפשר אף לבטל
הצגה זו, ומביעה את צערה על כך ש־מפיקי
ההצגה אינם תלויים בחסדי תיאט רונים
ציבוריים, אחרת היתה הוועדה דו אגת
בעצמה שדרישותיה יתמלאו).
שיטה ברברית
ן ף• ערה מס :9 .הוועדה ממליצה לדלג
] 1 1על הקטע בו מדגימים ליאו ופוקס
ליונס כיצד הם יוצאים לציד בעלי־גופיות
שלא הוכתמו עדיין. הקטע הזה, המובא
להלן, מלא אלימות ועשוי להשחית את
נפשם של ילדים מתחת לגיל חמש ופסו־לי־גיוס.
יש להוציא את המלים :״אז ככה,
השיטה הראשונה שבה השתמשתי היתה
השיטה הברברית (פוקס מציג בובת־אימו־נים)
.תכיר — זה טוני. אתה ניגש אל
טוני מלפנים, תופס אותו ו פוקס תוקע
את הסכין בבובה).
״כאמור, זו היתה השיטה הברברית. השיטה
השנייה היא השיטה המתוחכמת.
נניח שטוני יושב על כיסא בנחת. אתה
לוקח גרזן ומפנה את הלהב בכיוון הזה׳
ניגש אל טוני מאחור ו,במכת בולרר אחת
אתה מוריד את העץ העומד לצידו.
בדרך כלל, העץ מוחץ (את טוני כמובן).
״השיטה האחרונה היא השיטה הטוטלית.
אתה מטייל עם טוני ושורק לו שיר.
(שורק) .פתאום הוא דוקר את הבובה).
(הערה מס : 10 .הוועדה מציעה לדלג
על כמה שורות מן המונולוג הארוך וה
במדינה
(המשך מעמוד )22
לנו שהילד קיבל מכה בראש, ולא ברור
ממה טבע.״
״יהודה היה ילד מחונן,״ קונן השבוע
אביו, העובד כפועל פשוט .״הוא התקבל
לפנימיית המחוננים בירושלים. מעולם לא
היה הולך לבדו לבריכה, בלי לקבל רשות.״
אלא שהרשות שקיבל לא הועילה —
כמו שלא הועילו שאר הצעדים שננקטו :
שני המצילים פוטרו — ״ללא קשר לטביעה.״
הבריכה נסגרה — ״ללא קשר
לטביעה, אלא כדי להחליף את המסננים
שלא פעלו כיאות.״
ליהודה הקטן, כל זה כבר לא שינה.
ד ל חו ם, לאדח דו ס
רק לאחר שאיים בהפגנת•
המונים -זכה הצייר רקב?
את בספו מבע? הג?ריה
על זה נאמר:
בנהרות של פונץ׳ צונן ורענן, בזרמי-
פרחים ובשדרות של בלונים צבעוניים עם
כרזות היתוליות, חגגה הבוהימה הישראלית
הציורית, ובייחוד המציירת, את
שימחתם של ציונה ודן קדר. השמחה
נערכה בליל־שבת האחרון בדירת־הגג
של הצייר בתל-אביב, אך הדיה עלו ה־שמימה.
ואם אכן שוכנים שם עדיין אותם
מלאכי־צדק אגדיים, המדירים רגליהם מן
הארץ בזמנים מודרניים שכאלו, בוודאי
יצאו גם הם במחול.
דרך קוצנית. לא היתה זו שימחם
הפרטית של הצייר התמים ורעייתו הקיבוצניקית,
כי אם שימחתם של כל הולכי־תמים
ופועלי-צדק שליוו את בני־הזוג
במשך שמונה חודשים עגומים. דן, רעייתו
ועורך־דינם, אמנון זכרוני, מילאו פיהם
פונץ׳ ,סירבו להגיב על הפרשה העגומה,
שהגיעה לסוף המאושר בבית־המישפט,
או להיזכר בה אף לרגע .״מה שהיה היד״״
קראו לעבר האורחים הצוהלים ,״לחיים״!
רק מי שעקב בחרדה אחרי דרכם הקוצנית
של בני־הזוג, שלא ידעו כי טעמה
של אמנות יכול להיות מר כלענה, למי
שאינו סוחר בדמו — יכול היה להעריך
את כוחו של הצדק.
עקבות האהבה. היה זה •לפני שמונה
חודשים שהביקורת גמרה אח ההלל על
תערוכת־היחיד של קידר בגלריה רנה
דרום בתל-אביב. קדר הציג בתערוכה את
עבודותיו הטובות ביותר, פרי־מאמץ של
שנתיים ימים, בהן התמסר לציור בלבד —
לאחר שמזמן נואש מאהבתו האחרת׳ הבימוי.
כך מצאו צופים רבים עקבותיה של
אהבה זו בציורים שהיו מלאים אווירה
דרמטית, בנויים כתפאורה משוכללת ומזכירים
בצבעיהם את הציירים הפלמיים
של המאה ה־.15
הגלריה החדשה התכבדה להציג תערוכה
זו כתערוכה רצינית ראשונה לאמן אחד.
גם קדר, מצידו, הלך שבי אחרי צורתה
החיצונית הנאה והדריה, שהתאימו במיוחד
באווירה לאופי תמונותיו.
מרה שחורה. יום לפני הפתיחה, נית*
קף קדר מרה שחורה, במקום ההתלהבות
והתכונה החגיגית לקראת המאורע. הסיבה:
בעל הגלריה הוגו שוורץ איש־עסקים
ענקיים וסוחר מוצלח, הודיע לו שהוא
רכש חלק ניכר של תמונותיו ב־ 50 אחוז
מן התמורה קודם שהוצגו למכירה.
התערוכה נפתחה, ובערב הראשון נינד
כרו 15 תמונות, כמחצית התערוכה. ה המשך
כיבד את בעליו בהצלחה אמנותית
ומסחרית כאחד.
אך בסיום התערוכה גילה קדר שבהצלחה
אמנותית אי-אפשר לשלם את
חשבון המכולת. כתשלום על פרי עבודתו
במשך שנתיים — קיבל מן הגלריה סכום
מגוחך של 4.200ל״י בלבד, בעוד ערך
התמונות שנמכרו בתערוכה היה כ־ 35 אלף
מיוצר בישראל ע״י בלמון בע־־מ, המפיצים: וזב־ גורית בע״מ
הגלריה נטלה לעצמה רווח של ״/״55
מחלק ניכר מן התמורה, הגישה לאמן
חשבון מכובד של הוצאות שעליו לשלם
מכיסו, דרשה ממנו להשאיר בגלריה חלק
מתמונותיו למכירה בעתיד.
חלומות נוראים. קדר, שמאז ומעולם:
ניסה להימנע מן השלב של העברת המוצר
האמנותי לצרכן, שלא ידע אף פעם איד
למכור את עצמו — עמד נדהם ואובד-
עצות.
הוא ניסה להימנע מלהגיע לבית״
המישפט. התוצאה: חבריו, שלא תארו לעצמם
בחלומותיהם הנוראים ביותר כי
ההצלחה הפכה לו לעוגמת־נפש — הופתעו
לקבל ממנו באחד הימים גלריה מצויירת
כהאי לישנא :״ה׳ מי יגור באהלך? מי
ישכון בהר קודשך? הולך־תמים ופועל״
צדק ודובר־אמת בלבבו.״
נאיביים כפסוקי־התהילים התארגנו להם
אוהדים, שחקנים, ציירים וחברים סתם,
לתנועת מתנדבים גדולה. טוביה בארי,
משה גת, מאיר מרגלית, יענקלה בו־סירא,
דני קרוון, ורבים רבים, שידעו עד כמה
חסר קדר את היד התקיפה והידע התככני
— הגישו בקשה למשטרת ישראל לקבל
רשיון לעריכת הפגנת־הזדהות עם מלחמתו
של חברם.
רק אז נזדעזע משהו אצל בעלי־הגלריה
והם פנו למשטרה בבקשה לבטל את ההפגנה
— תוך הסכמה לגשת לבוררות.
חינגא. ביודהמישפט מינה בורר, ולאחר
מכן ניתן פסק־הדין, ששימש עילא
לחינגה שערך דן.
ספינתהשל 1ם
פ ר חי ם וודוח מזד ד.ח9*11ו ח
מה קרה
בהפנינג שאורגן
?;?-ידי ״קול השמם״?
יום השבת, ה־ 28 ביולי, היה צריך להיות
היום הגדול של ספינת השלום של
אייבי נתן .״זה היום לקראתו הכננו את
עצמנו במשך שש שנים,״ חזר והודיע
אייבי נתן בקול נרגש בתחנת הרדיו שלו,
שעדיין נותרו לה מעריצים לא מעטים
בקרב מאזיני הרדיו בישראל.
ה־ 28 הוא תאריך המזל של אייבי. זה
היום בו טס את טיסתו הראשונה למצריים
בשנת .1966 מאז הוא מבצע את כל
מבצעיו ב־ 28 של חודש זה או אחר.
ל־ 28 ביולי תיכנן אייבי שני מיבצעים
מקבילים. ביום זה עמד להיערך על סיפון
ספינתו, העוגנת עתה מול חוף אשדוד,
ה״דיאלוג״ הראשון בין ישראלים לפלס-
צייר קדר חוגג*
זעזוע פתאומי
שינים. אותה שעה עמד להיערך, לפי
התיכנון ,״הפנינג השלום״ בגבעת התח מושת
בירושלים, שעתיד היה להפוך
למיפגש אחווה יהודי ערבי, בו יחליפו
פרחים וידליקו נרות מול חומות ירושלים
:העתיקה.
מוקשים בגבעת התחמושת. כל
:התקלות האפשריות אירעו בדרך להגש־
(המשך בעמוד )28
* בין שמואל עצמון ויעקוב בן־סירא.
העולם הזה 1874
ח 1ר רפאל הלפרין בתמונה מלפני עשרים שנה, מוחץ את
1 /4 1 1עורפו של יריב בעת קרב היאבקות חופשית.
הופעותיו של רפאל הלפרין בארצות־הברית זכו לפירסום עצום.
ההתחלה -
הלפרין כיום, מדגים ניפוץ שורת רעפים בנזכת קא־ 111711 ראטה יחידה, בגב כף־ידו החשופה. המתאבק לשע־
10 1111
בר, שזכה לפירטום עולמי, הפך עתה לקאראטאיסט מצטיין.
הלפרין בעת הופעתו האחרונה: שני ביריוני־קשקשים חסונים
עומדים מעליו, מנסים למנוע בעדו מלקום. למרות גילו
המתקדם, מצליח הלפרין להישאר בכושר גופני נדיר, מתחרה בצעירים ממנו.
!חירות
האדיר שלו —
זע את ביטחונו
הלפרין בהבעת־איוויס,
מנפח את בית־החזה
תנוחה שנועדה לזע־
העצמי של
היריב.
ך 1פ לו אדם /יום אחד בבוקר, ומח־
[ /ליט שהוא — לא, לא עם. רק מומחה
לקאראטה.
מכל צעיר ממוצע, דורשת האמנות היפנית
העתיקה הזו שנים ארוכות של
אימון מפרך ומתמיד, עד שהוא מסוגל
להגיע לרמה כלשהי. אצל רפאל הלפרין,
גם כשהוא בגיל כפול מהצעיר הממוצע —
זה נעשה בן־לילה.
זוהי השיטה ההלפרינית המפורסמת :
לפני עשרים שנה, הוא התפרסם, בן־לילה
באותה דדך בדיוק, כאלוף ההיאבקות־החופשית
בארצות־הברית, זכה להערצת
מיליוני היהודים שם — כולל הדתיים:
הלסרין שומר־המסורת היה המתאבק היהודי
הראשון שעלה על הזירה חבוש־כיפה
מאז ניהלו הנוצרים הקדמונים קרבות
דומים עם האריות בזירות רומי.
סלט של חול,
אורז וחצץ
^ כל ז ה היה מזמן. מאז, קם דור
חדש, אשד לא ידע את רפאל. ואם
ידע, הרי זה רק כאיש־עסקים.
דים, ירחונים, ושאר חומר כתוב בנושא
תרבות־הגוף, למד להפתעתו שגוף ניתן
לפתח, ובשיטות פשוטות יחסית.
הוא אסף מטילי־ברזל ישנים, גילגל
אבנים כבדות, ובנה לו בחצר מערכת
משקלות פרימיטיבית, אך יעילה.
לאחר שזכה, שנים ספורות לאחר מכן,
בהתחרות מר ישראל, כגבר השרירי ביותר
בארץ — עבר הלפרין לשטח ההיאבקות.
הוא יצא לארצות־הברית, ניהל שם שורת
קרבות בשיטת תפוס כפי יכולתך
הפראית — שרבים מאמינים שהתוצאות
בה נקבעות מראש — והפך לסנסציה,
במגן־דויד שעל מכנסיו והכיפה לראשו.
בשיא הצלחתו, מילאו הופעותיו את
המדיסון סקוור גארדן הענקי בניו־יורק.
לכותרות השמנות ביותר זכה, כאשר מת חרה
נזעף הטיח בפניו ״יהודי מלוכלך.״
הלפרין הרים את הבחור באוויר, הטילו
לתוך יושבי שורה עשר או משהו כזה.
עתה, ינסה הלפרין לחזור, עשרים שנה
מאוחר יותר, על החווייה — בשיטה היפנית:
ב״קאראטה,״ הוא מסביר ,״העיקר
זה כוח־הריכוז. כשאני עומד לתת מכה
— אני מרכז את כל דמיוני במה שנמצא
מהעבר השני, ורואה את ידי כבר שם.
בדמיוני, אני לא מרשה לשום דבר לעצור
את תנופת היד. מכה אחת וגמרנו. כי
בקאראטה אין מכה שנייה.״
בימים אלה, התנער האריה הוותיק,
שרבים האמינו שסיים כבר את הקאריירה
שלו על הזירה, ויצא לרכוש לעצמו שם
בשטח הקאראטה.
היה זה ביום א׳ שעבר, בפיקניק שנערך
במסגרת יום־התעשיה האווירית לעובדי
תע״ש בגני־התערוכה במזרח תל־אביב.
אלא שלפני ההופעה הפומבית המפתיעה,
הסתתרה עבודת הכנה ממושכת ויסודית,
גם אם שקטה.
כדרכו בקודש, ניגש הלפרין גם לקארא־טה
בשיטה מדעית :״רכשתי למעלה מ־30
ספרים בנושא,״ סיפר .״בכל אימון אני
עושה עד 15 אלף תנועות, דבר הנותן
כושר לא־נורמלי. אני תוקע את הידיים
בחול, אחר־כך באורז, אחר־כך בחצץ דק
— כדי לחשל אותן.״
ביריון גודאי
ך*< פאל הלפרין׳ שלדור הצעיר הוא
ן מושג מעורפל בלבד, הגיע לעולם ההיאבקות
כבחור־ישיבה דל וצנום.
היה זה לפני 28 שנים, בדרכו מהישיבה
לבית־הכנסת או להיפך, שהנער נעצר
באקראי ליד חנות־ספרים, ועינו נתקלה
בירחון אמריקאי לפיתוח־הגוף. הביריון
הנוראי שהופיע על שער הירחון נראה
לרפאל כמשהו שלא מהעולם הזה.
כאיש־ספר מילדותו, פנה הנער לספ־
1 1 7למרות ההתנגדות מצליח הלפרין לקום, בעוד שני מתנגדיו מנסים 1
1111111 לשווא להושיבו בחזרה. לאחר מיספר שנים בהן התאמן הלפרין
בקאראטה בהשקט ובביטחה, יצא עתה עם הישגיו החדשים בפני הקהל הישראלי: .
1. 27
במדינה
מרי
־ המחנה הרדיקלי הישואל
חזית השמאל הסוציאליסטי
בבחירות דהסתדרות
פגישות חברים ואוהדים, מתקיימות השבוע:
בקריות, כיום ג׳ 31.7.73 כבית אלינג,
רחוכ אח״י אילת ,27 קרית מוצל,ץ.
בירושלים, כיום ו׳ 3.8.73 בכית מרדכי הוף,
רחוב יפה נוף ,10 ירושלים
חברי ואוהדי
יפנו אל לשבות הקישור במקומותיהם :
אילת, מתי גלעדי 354/5
חולון, דן לחמן, שרת 15
חיפה, אלעזר דומקה, זלמן שניאור ,73 טלפון 04—234210
ירושלים, דפוס גיא, טלפון 231180
(המשך מעמוד )26
מת שגי המיבצעים. פרופיסור ערבי מקהיר,
שהבטיח לעלות לאוניה, ביטל את
ביקורו. משלושת הפלסטינים שהבטיחו
להשתתף בדיאלוג, הגיע רק אחד, ששוחח
בפני המיקרופון הפתוח עם העיתונאים
חזי כרמל (מעריב) ואמנון קפליוק
(על המשמר) .נוסף לו נשמע בדיאלוג גם
קולו המוקלט של העיתונאי הערבי מוחמד
אבו־שלבאיה. הדיאלוג היה ארוך ומייגע,
תורגם לעברית וערבית ולא חידש הרבה.
קשה היה לומר שהוא הצדיק את הציפיות
הרבות שתלה בו אייבי נתן.
גם בדרך להפנינג אירעו תקלות. תחילה
הסתבר שעיריית ירושלים מתנגדת שיערכו
אותו בגבעת התחמושת. הפחידו את
אייבי ני הגבעה זרועה עדיין מוקשים
העלולים לסנן את המבקרים. אייבי הח ליט
להעביר את מקום ההפנינג לגני
אוגוסטה ויקטוריה על הר הזיתים, לפני
שהתברר לו שזהו שטח פרטי של בית־החולים,
שאין רוצים שייערך בו בל
מיפגש שהוא. לבסוף, בלית ברירה, הזמין
אייבי את שוחרי השלום מנל הארץ ל־הפנינג
מול מגדל־דוד, בין שער יפו
ואנדרטת השלום אותה הקים בשלהי
,1966 מול חומת העיר העתיקה.
שלום זה פוליטיקה. קשה היה
להאמין כי יימצא מישהו שיטריח את עצ מו
לבוא למיפגש סתמי של פרחים ונרות
רק כדי להאזין בו לשידורי קול השלום
באמצעות מכשיר הרדיו. בכל זאת הגיעו
למקום כ־ 200 איש, היפים, תיירים, וסתם
צעירים בעלי רצון טוב שהגיעו עם משפחותיהם
וילדיהם אל העמק שלמרגלות
חומת ירושלים המערבית.
הנאספים המשיכו לשיר, כמה מהם
אפילו ניסו לרקוד .״חבל שזה הכל מה
שתחנת־רדיו יכולה לאסוף,״ נאנח עיתונאי
זר שבא לסקר את המאורע בתיקווה
שזה יהיה הפנינג המוני של ממש.
ט לוויזי ה
ס לי ח ה, טסות 0 3 0 3ר
בגל? כתבה בטלוויזיה
החליט סוחר בחומרי־בגיין
לרדת מהארץ
קלינו רוקח ישב לפני מכשיר הטל וויזיה
בדירתו הרמת־גנית וצפה בהנאה
בתוכנית החדשות: השבוע — יומן־האירו־עיס.
היה זה יום שישי בלילה לפני כחודש,
וקלינו, שסיים את עבודת השבוע שלו,
היה נינוח ורגוע. לפתע קפץ ממקומו ננשוך
נחש .״זה לא יכול להיות !״ צעק ,״זה לא
יכול להיות \״
על המסך הציגו את העסק שלו, חנות
לחומרי בנין במרכז רמת־גן, ברחוב הרצל.
את התמונה ליווה הקריין בדברי קריינות
שהסבירו כי המקום הוא מקום מיפגש מרכזי
לספסרי המלט השחור בארץ. לא רק זאת :
כתבי הטלוויזיה ראיינו על רקע החנות
ערבי, שהוצג כספסר מלט מחאן־יוניס, בצורה
שכל צופה יכול היה לקבל את הרושם
כי הערבי עוסק במסחר שחור במלט בחצר
חנותו של קלינו.
עבור קלינו רוקח, יליד לוב, שעלה לארץ
כעולה חדש לפני שנה וחצי, הפכה השבת
כפר ירוחם׳ ישעיהו שולץ 642/1
לוד, יצחק נדלקזף, שיכון חיסכון ג׳ 46
נתניה, דורה בן בסט, שמואל הנציב 32
פתח־תקווה, אורן, איכילוב 6
ראשון־לציון, דיוים, חנקין 16
רחובות, קולי ברקוביץ, אלקעי 4
גוש דן (ת״א והסביבה) ,בר כוכבא ,71 טל 283150 .
רשימה מעודכנת תפורסם בגיליון הבא. דרושות לנו כתובות
נוספות ומספרי טלפון שאפשר לפרסמם — התקשרו למטה
כדי להעמיד עצמכם ודירותיכם לרשות מערכת הבהירות!
הפיקויק הארצי
יתקיים בעוד שבוע וחצי
שכת 11.8.73 ,ביער בן שמן 11.00 ,כבוקר.
פרטי ההסעה כגיליון הבא.
לתיאום פגישות
מקומיות, אזוריות, חוגי בית, אסיפות הסברה, הכנת מצעים
מקומיים למועצות הפועלים, רשימות מועמדים וקבלת הומר
הסברה — התקשרו למטה הבחירות הארצי, רחוב כר כובכא
71 תל־־אביב, טלפונים .283288/9
הצטרפו למרי וחזית השמאל
ג 28
סקרנים בהפנינג השלום בירושלים
לא מכירים את השירים
נוסף לשידורי־השלום חולקו כרוזים שאחרי הצגת הקטע בטלוויזיה לשבת
בערבית בעיר העתיקה, שקראו לערביי ה שחורה.
פרוצה כחצר. קלינו, יליד לוב, נמנה
עיר להשתתף במיפגש השלום. רק בודדים
מהם נענו להזמנה, בעיקר מתוך על המשמחות המיוחסות והעשירות שם.
לתוצאה ממלחמת ששת־הימים, אחרי ש סקרנות.
״באמריקה
היו הרבה כנסים כאלה למען השתנה יחס השלטונות אל יהודי לוב, נטש
השלום,״ אמר ברי פרימן ,26 ,תייר מ־ קלינו עם כל משפחתו את לוב ועבר
ארצות־הברית שהגיע להפנינג .״אנשים להתגורר באיטליה. לבסוף החליט להשתקע
צריכים להיות מעורבים באופן פעיל במה בישראל. הוא לא היה זקוק לשיכון של
שקורה. בעזרת הפגנות כאלה יצאה אמ הסוכנות. בכוחות עצמו הסתדר, החל לייבא
לארץ כלים סניטריים, אריחי חרסינה ופסריקה
מווייט־נאם.״
אוולין ליזרוביץ׳ הגיעה גם היא למ לי קישוט מאיטליה. לא היתה לו כל סיבה
קום ״מפני שאני חושבת שזה רעיון יפה להתלונן עד ליום בו הוצג בטלוויזיה
מאוד. אולי זה לא יקרב את השלום, אבל כמי שבחנותו ניתן לפגוש בגדולי ספסרי
זה מקרב את הלבבות. אנשים באים, יוש המלט של ישראל.
בים ביחד, שומעים, מדברים ומחליפים
קלינו לא היסס, ישב וכתב מכתב אל
דיעות.״
רשות־השידור והטלוויזיה הישראלית .״הליד
האנדרטה התרכזו כמה מהנאספים. חנות שלי הופיעה בתוכנית כמרכז למיפ־שני
בחורים שלפו גיטרות וריכזו שירי גשים בהם מתנהלים כל מיני עיסקות
שלום בעברית ואנגלית. ערבי שנקלע מפוקפקות הקשורות במכירת מלט בשוק
למקום התלונן שאינו מכיר את השירים. השחור,״ כתב קלינו .״אין מילים בפי לתאר
אבל רוב הבאים טיילו מסביב והשתעממו. את התרעמותי על מישדר זה והנזק שנג״באתי
הנה בשביל השלום בין היהודים דם לשמי הטוב ולמוניטין של מקור הוהערבים,״
אמר עזאם זייתון ,17 ,תלמיד פרנסה שלי ...אין לי ולא היה לי ולא
תיכון מהגדה המערבית ,״ואינשאללה יהיה לי אף פעם יד בעיסקות מלט בכלל
יהיה שלום. רוצים שלום אבל לא יודעים ובעסקי מלט בשוק השחור בפרט.״
מה לעשות ובגלל זה אנחנו פה.״
מה שקרה אחרי השידור הוא שכל מיני
כאשר מישהו החל לדבר על הצורך אנשים, שחשבו שהטלוויזיה גילתה להם
בהכרה בישות הפלסטינית, השתיקו אותו היכן ניתן לקנות מלט במחירי השוק ה מייד
.״לא מעונ׳יינים בפוליטיקה!״ קראו שחור׳ החלו נוהרים לחנותו של קלינו.
לעברו ,״אנחנו רוצים רק שלום.״
קלינו היה מפנה אותם לרשות־השידור.
״אבל גם שלום זה פוליטיקה !״ ניסה מצד שני, טוען קלינו, ידדה קרנו בעיני
האיש להתגונן.
בני העדה הלובית, שלא יכלו להאמין כי
העולם הזה 1874
קלינו בר־הלבב ונקי ד,כפיים יעסוק בעסקים
מלוכלכים כפי שטענה הטלוויזיה.
״מה היה עושה המנהל שלכם,״ שאל
קלינו במכתבו לטלוויזיה ,״באם בדרך ער מומית
הייתי מצלם בחצר ביתו פרוצה
והייתי שואל אותה בכמה אפשר לבוא
עימה במגע מיני, והיא היתד, עונה לי
ללא בושה ופחד את המחיר ובאותו זמן
היה מופיע בתמונה באקראי אחד מבני
משפחתו. היה משתמע מזה כמובן שזה
הוא המקום שבו אפשר להיפגש עם פרוצות.״
העלידה
פגעה כפרנסה. קלינו תבע
התנצלות ואף איים בהגשת תביעת״דיבה.
״אני לא מוכן בשום פנים ואופן ליפול
קורבן למחדלים של מישרד המיסחר־והתע־שיה
או האוצר, המאפשרים לספסרים האמיתיים
להתקיים, כפי שראינו בשידור,״
אמר.
״מתשלום האגדה שלי אתם מתקיימים,״
הטיח בפני אנשי הטלוויזיה ,״ולא ארשה
להשתמש בכסף זה כנשק נגדי או נגד
כל אזרח חף מפשע אחר.״
אלא שקלינו נלחם מלחמה אבודה. מ־רשות־ר,שידור
לא קיבל כל תשובה על
מכתבו. גם לא מהנהלת הטלוויזיה. אין גם
כל אפשרות משפטית לתבוע את רשות־השידור
לדין או לחייב אותה לפרסם
הכחשה או התנצלות.
״אני לא יכול להשלים עם זה,״ אמר
קלינו ,״מצביעים עלי באצבע כעל ספסר
ואני מהווה עכשיו כתם על כל העדה.״
קלינו החליט לסגוד את חנותו, כדי שמבק־
יורד רוקח
״מצביעים עלי באצבע !״
שי המלט בשוק השחור לא יטרידו אותו
יותר .״זאת היתה פשוט עלילה שעלתה
לי בפרנסתי,״ הסביר.
השבוע החליט קלינו למכור את כל רכושו
בארץ, לחסל את עסקיו, ולרדת עם
משפחתו חזרה לאיטליה, ממנה עלה לפני
שנה וחצי .״קודם אני אטהר את שמי,״
אמר ,״ואחר־כך אעזוב את המדינה. זה
לא מקום בשביל לחיות עבור האדם הקטן.״
ד ר כי ־ חיי ם
0 *13 21במשפהה
חכרת ״רסקו״ מגסה
זחידחס כגרן קגדי
וכמשה •כרת
באותו יום עצמו בו נרצח בדאלס ש במדינת
טכסס בארצות־הברית, הנשיא ג׳ון
קנדי, נולד קנדי חדש בנהריה. היו אלה
דוד ומרים ביקון שהולידו את ג׳ון קנדי
הרך. מיד אחרי שנודע להם, זמן קצר
אחרי לידת הרך, על רצח נשיא ארצות-
הברית, החליטו השניים לקרוא את שמו
של בנם על שם הקורבן המפורסם.
קנדי הקטן לא היה בנם בכורם של
בני הזוג ביטון. מסתבר כי הוא היה
לא פחות מאשר ה־ 20 במנין הוולדות
והצאצאים שהעמידו השניים. והוא לא
היה גם האחרון שבהם. אחרי קנדי נולד
לדוד ומרים ביטון במזל טוב, בן זכר
נוסף. כקודמו נקרא אף הוא בשם אישיות
מפורסמת, והוא ידוע כיום בשם משה
שרת ביטון.
אחרי הבן ה־ ,21 החליטו בני הזוג
ביטון, שעלו לארץ ממרוקו בשנת ,1956
(המשך בעמוד )32
העולם הזה 1874
..ויק ניתוח דחוו בחרל יוגיל את חיי אשתי ־ או משוד־הבריאות
מסרב מן־יע משיקולי יוקרה,״ טוען דוד גורן, הזועק:
״הוניל!אתאטתיר
ך• דירה חודונית קטנה, שמיטת בר-
< זל ושולחן ישן מהווים את אביזרי
הריהוט המרכזיים שבה, מטפלת חוה גולן
בשני ילדיה הרכים, יובל בן ה־ 5ורונן
בן השלוש וחצי. הם קוראים לה :״אמא !
אמא!״ אבל הוד, בת ה־ 26 אינה שומעת
אותם. גם לראותם היא יכולה רק בקושי.
הטרגדיה של משפחת גולן החלה לפני
כשנתיים. דויד גולן ,30 ,בוגר הפקולטה
למדעי החברה באוניברסיטת ירושלים ופקיד
במשרד־העבודה, ורעייתו חוה, עשו
כמיטב יכולתם כדי לבנות את קינם
ומשפחתם, כאשר יום אחד חשה חוה
באוזניה. רופא המשפחה שבדק אותה שלח
אותה לרופא עצבים שקבע כי עצביה
מתוחים, כנראה בגלל טירדות הטיפול
בילדיה. הוא נתן לה גלולות ארגעה.
אלא שהגלולות לא הועילו. מצבה של
חוה הורע מיום ליום. כושר שמיעתה
הלך ונחלש וכאבי הראש שלה הלכו
וגברו מיום ליום. היא נשלחה לבדיקות
לבית־החולים תל־השומר. שם, בתום
שלושה חודשי בדיקה נקבעה אבחנה
חמורה: גידול בראש. הרופאים בתל־השומר,
ובראשם הפרופסור ברהם מהמחלקה
הנוירובירורגית פסקו: רק ניתוח
יציל את חייה. דויד גולן נתן את הסכמתו
לניתוח. הניתוח המסובך נמשך כ*12
שעות, בהן פירפרה חוה בין החיים והמוות.
אולם גם כאשר יצאה מכלל סכנה,
הסתבר שהחלמחה אינה ברורה. בבדיקה
התגלו בראשה עוד שני -גידולים. שישה
חודשים היא נשארה בבית־החולים, במהלכם
בוצע בה ניתוח שני. היא הפכה
חרשת, ראייתה הוגבלה.
בדי שתצליח להחלים ולהתגבר היה
צורך לבצע ניתוח שלישי. בבדיקות שנערכו
לה נקבע כי תוכל לעמוד בניתוח
שלישי, אלא שיהיה עליה קודם להתאושש
מהניתוחים הקודמים.
אולם כאשר יצאה חוה גולן מתקופת
ההחלמה שלה בבית־החולים הרצפלד,
נאמר בכתב השיחרור שלה :״בבית-
החולים תל־השומר, דוחים לעת עתה
את רעיון הניתוח.״
שלהם על חוף היס, לפני שחוה חלתה בגידול
מוחי שפגע בשמיעתה ובראייחה.
שהיתר, זקוקה לו. את הסכום הנותר
החליטו המתרימים להעמיד לרשות אלה
הזקוקים בדחיפות לטיפול רפואי בחו״ל.
גולן החליט לפנות לנאמני הקרן, אלא
שאלה, ובראשם ראש־עירית אשדוד צבי
צילקר, הודיעו לו כי כל הכסף הועבר
כבר למשרד־הבריאות, כדי ליצור קרן
עזרה למקרים דומים.
״פניתי למנכ״ל מישרד־הבריאות, הפרו פסור
פדה,״ סיפר גולן .״תגובתו הדהימה
אותי. הוא אמר לי, :אני עקרונית
נגד טיולים כאלה !׳ כאן נעצר הכל.
ניסיתי לפנות אליו עוד פעם ולהסביר לו
כי חיי אשתי תלויים מנגד. הוא הודיע
לי במפורש שינסה להכשיל כל מיבצע
התרמה שאעשה.״
הסביר דובר מישרד הבריאות, אייזיק
מורים :״בבית־החולים תל־השומר מו כנים
ומסוגלים כעת לבצע את הניתוח.
אין שום סיבה שיסעו לבצע אותו בחו״ל.״
אלא שדובר משרז״הבריאות אף הכחיש
את הטענה כי הכספים שנאספו עבור
סימה מאשדוד הועברו למשרד־הבריאות.
״בסך הכל קיבלנו מהקרן עשרת אלפים
ל״י.״ אמר הדובר.
כאשר נשאל ראש עירית אשדוד, צבי
צילקר, איך הוא מסביר שדובר משרד-
הבריאות מכחיש את טענתו כי כספי
הקרן הועברו למישרד, אמר :״ניתנה כבר
הוראה לבנק להעביר את כספי הקרן
למישרד־ד,בריאות. כנראה שהם עדיין לא
״נגד טיולים כאלה!״
יסיתי לברר מה הסיבה,״ סיפר
>1//דויד גולן, אשר בחודשי איש־פוזה
של אשתו נאלץ לטפל בעצמו בילדיו
.״פרופסור ברהם אמר לי , :כשזה
יתקיף — ננתח.׳ הרגשתי היתד, רעה, מה
גם* שרופאים אחרים בהם התיעצתי אמרו
לי כי מצבה של חוה מסוכן. מישהו יעץ
לי לפנות לפרופסור ישרגיל בציריך, שניתח
בזמנו את גיטה לוי מירושלים, זו
שהארץ כולה תרמה כספים כדי להציל אח
חייה בניתוח בשוויץ. כתבתי לו מכתב
וביקשתי עזרה. הוא השיב לי בנוסח :
,אינני יבול לטפל בה כרגע, תמשיך
לעבוד עם הרופאים בארץ.׳ התחלתי לרוץ
בין המומחים השונים. כולם קצרה ידם מלהושיע.
ראיתי את אשתי נגמרת מול עיני.
״לפני כשלושה חודשים שלחתי לפרופסור
ישרגיל בשוויץ מכתב נוסף ובו
סיכומים רפואיים. נעניתי במכתב אישי
ממנו 1כי הוא מוכן לבצע באשתי את
הניתוח ללא כל תמורה. כל מה שיהיה
עלי לשלם זה את דמי הכניסה לביתר,חולים
ודמי האישפוז אחרי־הניתוח.״
שמחתו של דויד גולן על שנמצא
מקור הצלה לאשתו לא היתד, ממושכת.
הסתבר לו כי דמי הכניסה לבית־החולים
בשוויץ מסתכמים ב־ 12 אלף פרנקים
שוויצים, וכי כל יום אישפוז בבית־החולים
מחירו כ־ 250 פרנק. הסכום המינימלי
שהיה דרוש לו כדי לאפשר את ניתוח
אשתו תוך נסיון להציל את חיי אם ילדיו,
היה 70 אלף ל״י.
אם הילדים
דויד וחוה גולן עם שני ילדיהם, יובל בן ה־ 5ורונן בן ה־,3
בדירתם החולונית .״אשתי הולכת וגוססת לוויני — ואף אחד
אינו מוכן לעזור,״ טוען דויד המאמין, כי רק טיפול אצל מומחה בשווייץ יציל אותה.
לדויד לא היתה פרוטה, מה גם שהוא
עזב את עבודתו במישרד־העבודה כדי
להתמסר לטיפול באשתו. הוא החל להתרוצץ
בין המוסדות והגופים השונים במאמץ
למצוא את הסכום שיאפשר לאשתו
לחיות. קופת־החולים של ההסתדרות, בה
היה מבוטח, הסכימה להשתתף בהוצאות
הריפוי בחו״ל והקציבה לו סכום של
6100ל״י. חברת אל־על אליה פנה הסכימה
להקציב לו שני כרטיסי טיסה
לשוויץ, לאשתו ולו, חינם. אולם את
יתרת הכסף לא היה מסוגל לגייס.
נזכר דויד -גולן כי לפני כחודשיים
הזדעזעה הארץ מסיפורה של הילדה מאשדוד
שנזקקה לטיפול רפואי בחו״ל.
התרומות שאספו אז בקרן למענה ,״קרן
סימה,״ עבדו ב־ 90 אלף ל״י את הסכום
ביצעו את ההוראה שניתנה להם.״
אלא שאפילו יועבר הכסף למשרד-
הבריאות, ספק אם דויד גולן יקבל ממנו
אגורה אחת. מנכ״ל המשרד הוא הקובע
מי זכאי להינות מכספי הקרן, וזה קבע
כבר שאין סיבה שחוה גולן תנותח בחו״ל.
״קיבלתי בינתיים מכתב מפרופסור
ישרגיל,״ מספר דויד גולן ,״הוא הבהיר
לי שהזמן הולך ונגמר ואם אאחר את
המועד לא אוכל עוד לנתח את אשתי.
עכשיו אני עומד חסר אונים ואיני יודע
מה לעשות ואל מי לפנות. איך אני יכול
לעמוד ולראות במות אשתי מבלי לעשות
דבר. אינני מבין איך חישובי יוקרה
חשובים יותר מחיי אדם. אני רוצה להציל
את חיי אשתי למען ילדי — ואיני יכול!
״אנא, עיזרו לי ! הצילו אותה !״
אורי אבנרי נ אני מבקש למנות את הקולות.
הצבעה
בעד הצעת הסיכום שהובאה על־ידי ח״כ אבנרי — .2
נגד — .28
הצעת הסיכום שהובאה על־ידי חבר הכנסת אורי אב־נרי
לא נתקבלה.
השני שהצביע בעד הצעתנו, מילנדי: תופיק טוכי
מרק״ח. ה 28-שהצביעו נגד: חברי כל הסיעות, מן
המערך ועד גח״ל.
שלושה חברי-כנסת נמנעו: אברהם כ״ץ (גח״ל—
ליברלים) ,שושנה ארבלי״אלמוזלינו (מערן — אחדות-
העבודה) וראובן ארזי (מערן —מפ״ם).
עוד מעט נשמע את הסיעות השונות מדברות על
הכפייה הדתית, ומבטיחות לבוחרים להילחם, להיאבק,
וכו׳ וכו׳.
אפשר יהיה לשאול אותן: איך הצבעתן ביום ה״24
ביולי 1973ן
כך וגוזה ההוגעה
נגד מיסהר השרי
25־ 23 ביולי 1973
2נגד : 28 הפרדת
הדת פן הפד״נה
יום אחד לפני סוף המושב. שר״הדתית סיכם באי חור
את הוויכוח על מישרדו. הגיעה שעתן של הסיעות
השונות להציע הצעות-סיכום.
מספר פרוטוקול הכנסת, בסיגנונו היבש :
היו״ר טובה סנהדראי ז בשם סיעת מרי — חבר־הכנסת
אבנרי.
אורי אכנריז להלן הצעת הסיכום לדיון על משרד
הדתות מטעם סיעת מרי :״הכנסת מחליטה להפריד בין
הדת והמדינה״
ההודעה האחרונה שלנו לעיתונות לפני תרם המושב
נגעה אף היא למילחמתנו בשחיתות. הנה לשונה :
יו״ר הכנסת, ישראל ישעיהו, הודיע לח״ב
אבנרי שהוא גונז את הצעת־החוק הפרטית
שלו, האוסרת עיסוק שרים במיסחר פרטי.
היו״ר טובה סנהדראי: אנו עוברים להצבעות על
הצעות־הסיכום.
תחילה אני מעמידה להצבעה את הצעת־הסיכום שהגיש
חבר־הכנסת אבנרי.
היו״ר ד,ם תמך על סעיף 117 של התקנון, ד,אומר שאין
להניח באותו מושב מחדש הצעת־חוק שהוסרה מסדר־היום.
ח״כ אבנרי מחה על כך בפנייה ליו״ר, והגדיר את
ההחלטה כ״ מ כ סי ס מיפלגתי תמוה.״
מילבד נושא השלום, לא היה נושא בכנסת השביעית
שהעסיק אותנו כמו המילחמה בשחיתות — החל
בפרשת ״נתיבי״נפט״ שנחשפה על-ידי ״העולם הזה״,
וכלה בקרן־ספיר, שנחשפה על-ידי סיעתנו.
לכן היה זה אן מתאים שאחד מנאומינו העיקריים
בשבוע האחרון של הכנסת יהיה מוקדש להערכה עקרונית
של תופעה זו. עשינו זאת תוך כדי דיון בדו״ח
מבקר־המדינה :
מוכרחה להיות שחיתות כאשר המדינה כולה
היא שלל בידי מפלגות אלה, וכל הפונקציות של המדינה
הפכו זה מכבר לאחוזות פרטיות של המיפלגות. אחוזות
אלה מתחלקות בעת הרכבת הקואליציה. בכל אחוזה כזו
ממנה המיפלגה את הפקידים, משבצת את העסקנים, מחלקת
את ההטבות לחבריה ומנצלת למען המיפלגה באלף
ואחת צורות את התקציב והסמכויות.
אורי אבנרי ג הבודהא אמר: מה זה נצח ף יש הר,
המתרומם לשמיים. כל יום יורדת אל ההר ציפור אחת
קטנה, ומשחיזה את מקורה בצלע ההר.
הזמן הדרוש לציפור כדי לכלות את ההר כולו —
זהו רגע אחד בתוך הנצח.
מהי השחיתות במישטר הקיים בארץ? השחיתות
דומה לאותו הר שגיא, המנשק את העננים. מבקר־המדיגה
דומה לאותה ציפור קטנה ונחמדה, ופעם בשנה׳ הוא
משחיל את מקורו בצלע הר השחיתות.
לפי שיטה זו. יעבור הנצח — וההר עוד
יעמוד על מקומו.
אבסורד הוא להניח שדין־וחשבון שנתי אדיב, כתוב
מצב שר שחיתות
מוכרחה להיות שחיתות כאשר המישטר מחלק
במשך השנה מאות מיליוני לירות באלף ואחת צורות —
סובסידיות, פרמיות, מענקים, תמיכות, פטור ממסים, אשראי
זול, רשיונות ייבוא, הקלות במכם, מעמד של ״מפעלים
מאושרים״ ,קרקעות המדינה, הזמנות ממשלתיות,
ג׳ובים, רשיונות לעסקים, החלפת סיווג קרקעות, תנאי
העדפה, רשיונות בנקים, מונופולים, זכיונות, חברות ליש ראל,
רווחים מובטחים, החזר הפסדים, החזר מסים, ערובות
ממשלתיות ועוד ועוד — וכל זה ללא שום קריטריון,
מוכרחהילד.ות שחיתות!
בשפה חלקלקה, על ״ליקויים״ ו״אי-סדרים״ פה ושם,
ללא סנקציות נגד האשמים, ללא פירסום שמותיהם, הכל
בידידות ובחיוך לבבי — יעזור במשהו לחיסול השחיתות.
הביקורת היא כפית של תה, והמבקר מנסה
לרוקן בה את הים. אבל בל נהרות המישטר
זורמים אל ים השחיתות, והים מלא.
השחיתות איננה תופעת־לוואי של המשטר הזה. הש חיתות
טבועה בטבע מהותו.
סלקו את השחיתות -וסילקתם את המיש־טר;
השאירו את המישטר — והשארתם ה שחיתות.
חומס׳
המדינה
מוכרחה להיות שחיתות כאשר כל מיפלגות
המימסד, גדולות וקטנות, ואפילו קטנות מאד, הן אימפריות
כלכליות גדולות, סוחרות ומתווכות, קונות ומוכ רות,
מעסיקות ומספסרות, מגלגלות מיליונים ועשרות
מיליונים, ומתחלקות ביניהן בשלל המימסד. האימפריות
האלה מזינות את המפלגות ביום הבחירות, והופכות ללעג
ולקלס את ההגבלות על הוצאות הבחירות, שהמבקר מופקד
עליהן. בין בחירות לבחירות המפלגות הן המזינות
את האימפריות.
על־פי שרירות מוחלטת ושיקול־דעת בלעדי של שר או
פקיד — על-פי צבע העיניים, או על־פי צבע פינקס־החבר
המיפלגתי.
מוכרחה להיות שחיתות כאשר יש בארץ מצבה
אדירה לשחיתות ממוסדת, כמו ״קרן ספיר״ .קרן ספיר
נהנית מחיפוי טוטלי של מבקר־המדינה. המבקר מספק לה
אליבי מימסדי. אך מהי קרן ספיר, אם לא מכשיר שבאמצעותו
כל המבקשים הטבות משר־האוצר יכולים לרכוש
את לבו ז ובאותו זמן — מכשיר שבאמצעותו מעביר
שר־האוצר מיליונים לאנשי־חסדו — מוסדות, עיריות,
מיפלגות, הכל לפי האינטרס של מיפלגתו?
מוכרחה להיות שחיתות במדינה שבה גדל בדור
האחרון מעמד שליט חדש, מעמד פרוטקציונרים, המחלקים
ביניהם ובין קרוביהם את הקרקעות, את הדירות,
את המכוניות, את הנסיעות לחוץ־לארץ, בה בשעה שהם
שוללים את הדירות, את הקרקעות, את המכוניות ואת
הנסיעות משאר חלקי העם באמצעות המיסוי האנטי־חברתי.
מוכרחה להיות שחיתות במישטר כזה, והמישטר
עצמו מעוניין להשחית את הציבור כדי לקיים את השיטה.
הוא מעוניין לשבור כל נורמות של הגינות, כדי שלא
ידונו את מעשיו שלו על פי נורמה זו. לכן קיימת מערכת
מסים, המכריחה כל אזרח במדינה לרמות, לשקר, ליהפך
לעבריין.
לפני חודש הציע ח״כ אבנרי הצעה מקיפה יותר באותו
נושא, ואז הודיע שר־המישפטים, יעקוב שימשון שפירא,
שהוא מציע להסיר את ההצעה מסדר־היום. אך מר שפירא
הוסיף שאם יתקן אבנרי את הצעתו, הוא יתמוך בה.
על סמך זה הגיש אבנרי מייד הצעת־חוק מתוקנת — וזו
נפסלה עכשיו על־ידי היו״ר.
״פירוש הדבר הוא שניתן לי שטר ללא כיסוי״.
הודיע היום ח״כ אבנרי בתגובה על החלטת היו״ר .״הכל
היה טכסיס כדי להוריד את העניין באופן אלגנטי מסדר?־,יום,
ולאפשר לשרים גם להבא להתעשר תוך ניצול
מעמדם, ולעסוק בעסקים פרטיים בתקופת כהונתם.״
בנאומו להנמקת הצעת־החוק המקורית שלו, התייחס
ח״כ אבנרי במפורש לקרן־ספיר, למיסחר מר משה
דיין בעתיקות, ולמכירת ספרים של הגב׳ גולדה מאיר
ואבא אבן במחירים מופלגים. בין השאר הביא מודעה
שפורסמה בעיתון אמריקאי, למכירת ספרו של מר אבא
אבן, ושעליה התנוסס הסמל הרשמי של מדינת־ישראל.
חצי הרכוש
שייר ראשה
היה קיים חשש שהכנסת תסיים את כהונתה מבלי
להביא לאישור סופי הצעת-חוק, שהדתיים התקוממו
נגדה :״חוק יחסי הממון בין בני-זוג״ .הרמתי את
קולי נגד מזימה זו, ואולי היה לי חלק בכך שהחוק
הובא בכל זאת לאישור, ברגע האחרון ממש.
חוק זה קובע שבמיקרה של גירושיו, רכוש הזוג
מתחלק שווה בשווה — אלא אם כן ערכו בני-הזוג
הסכם אחר.
תמכנו בחוק, אך אמנון זיכרוני הגיש שלוש הסתייגויות
חשובות :
• הצענו לבטל את האפשרות להעביר את העניין
לבית־הדין הרבני.
• הצענו להחיל את כל הזכויות גם על ״ידועה
בציבור״.
• הצענו שהחוק יחול מייד על כל הזוגות הנשואים
במדינה( .החוק יחול רק על מי שמתחתן בעתיד).
להנמקת ההסתייגויות (שנדחו) אמרתי, בין השאר:
אורי אכנרי ז ...נישואין הם שותפות בין שני בני־אדם,
וכל הקשור בנישואיו צריך לשקף את שותפות-
האמת בין שני בני-אדם שווי־זכויות — בעל ואשד.,
הסתייגותנו הראשונה: אין שותפות אמיתית ומלאה
בחוק הישראלי, כל עוד אין נישואין אזרחיים וגירושין
אזרחיים, וכל עוד כופה החוק את ההלכה הדתית על
הציבור. החוק כופה על אזרחים ועל אזרחיות מינהגים
הסותרים את השותפות הזאת.
במיקרים רבים אין אנשים בארץ יכולים להתחתן לפי
צו ליבם, מפני שההתקשרות סותרת הלכה זו או אחרת.
אבל הדבר חמור עוד יותר לגבי גירושין. בגירושין
בפני בית־דין רבני ניתנת עדיפות לבעל על פני האשה,
ולא פעם משתמש הבעל בעדיפות זו כדי לסחוט מאשתו
תנאי גירושין מחפירים.
החוק הזה אדוני היושב־ראש, אינו פותר בעיה זו.
הוא צמוד לחוק המחייב עדיין גירושין בבית־דין רבני.
החוק היה מגיע למלוא הגשמת מטרתו המתקדמת, אילו
היה צמוד לחוק המאפשר גירושין אזרחיים. אבל, אדוני
היושב־ראש גם בהיעדר התיקון היסודי הזה בתחיקה
הישראלית — תיקון שאני נאבק למענו — אין לתת
בסוגית חלוקת הרכוש סמכות לבית הדין הרבני.
מכאן עברתי לפרשת ״הידועה בציבור״ :
אורי אבנרי ג ...אני מציע תוספת המסבירה את
עצמה :״הוראות חוק זה — בשינויים המחוייבים לפי
העניין — יחולו על איש ואשה הידועים בציבור כבני-
זוג, אף אם אינם נשואים זה לזו, ובילבד שאין האיש
או האשד. נשואים לאחר. מועד פקיעת הנישואין של זוג
כזה ייקבע — באין הסכמה — על-ידי בית־המישפט״.
פה מדובר, בחלק גדול מהמיקרים, על זוג שהוא נשוי
במלוא מובן המילה מבחינה ריגשית, מבחינה מוסרית
ומבחינה מעשית, אבל שאיננו יכול להגשים את נישואיו
על־פי החוק הישראלי.
זוג כזה יכול ללכת בדרך שבה הלכו רבים, כולל
שופט של בית־המשפט העליון של המדינה, אשר בהיותו
כהן ובחירת־לבו גרושה, נסע לאמריקה, הרחק מהחוקים
שהוא מופקד על שמירתם, ונשא שם אשד. בנישואין
אזרחיים. זוג כזה יכול הינשא ב״נישואי מכסיקו״ ,הנעשים
באמצעות בול־הדואר, או לנסוע לקפריסין. אך יש המעדיפים
לחיות במשותף, כ״ידועה בציבור״ ו״ידוע בציבור״.
זה נובע מהתחיקה הבלתי־דמוקרטית שכנסת זו, וקוד־מותיר
,.כפו על האזרחים בישראל.
איזו הצדקה יש רשרול מן האשה כזוג בזה
את בל הזכויות המתקדמות שחוק זה מעניק
לכל אשה אחרת, הנשואה כחוק ז מבחינה מוסרית
ועניינית אין כל הבדל בין הידועה בנשואה
לבין נשואה על־פי החוק הישראלי.
כאשר נימקתי את ההסתייגות שבאה להחיל את החוק
גם על הזוגות שהתחתנו בעבר, לא יכלו הדתיים להתאפק :
טובה סנהדראי ז חוק זה מושתת על הסכמים.
קודם לכן לא היו הסכמים כאלה.
אורי אכנרי ז הייתי מבין -חברת־הכנסת סנהדראי
אילו היה נאמר בחוק, שהוא חל על כל הנשואים, אולם
זוג שהוא כבר נשוי יכול להודיע תוך חודש ימים שהסידור
לא יחול עליו, כלומר — לתת לו אופציה שלילית.
משה נסים ז כך אתה מעורר ויוצר סיכסוכים.
אורי אבנרי ז אינני מאמין, חבר־הכנסת נסים, שיהיו
בארץ הרבה זוגות שיעלה על דעתם להתכחש להם דר זה!
עקרות מחשבתית, פשיטוו־רגד איגטדקטואדית.
אטימות ריגשית והתאסות מוסרית...״
נאומנו האחרון בכנשת השביעית היה במסגרת הדיון על נאום של ראש־הממשלה
על פעולות ממשלתה, שהיה מוקדש כולו לבעייה הפלסטינית ולבעיית המצוקה.
ברגע שפתחתי בדברי, קמה גולדה באופן הפגנתי, ניגשה לדלת ועמדה שם
ועישנה. ברגע שירדתי מהדוכן, חזרה גולדה למקומה.
אורי אכנרי: שמענו את שירת־הברבור של הממשלה הזאת.
שירה ארוכה מאוד ומשעממת מאוד, של ממשלה עייפה מאוד.
45 דקות על בעיית הפלסטינים — הפלסטינים שאינם קיימים( .אני חרד לחשוב
כמד, שעות היתה ראש־הממשלה מקדישה לפלסטינים. אילו אכן היו קיימים, לדעתה!).
60 דקות על בעיית המצוקה — המצוקה שאינה קיימת, שכמעט אינה קיימת, הקיימת
קצת־קצת, ושתיעלם או—טו—טו אם רק ניתן כולנו את קולנו לרשימת המערך.
פנתרים ופלסטינים, מצוקה של עם ומצוקה של נוער, בעיית־הבעיות מחוץ ובעיית-
הבעיות מבית — ולשתיהן איו לראש־הממשלה תשובה.
לא תשובה, לא פיתרון, לא כשורה חדשה, לא גישה חדשה — אלא
רק אותן מליצות שדופות ועלובות, אותן הבטחות ריקות מתוכן. כמו
המלכים מבית הבורבונים, המלכה הזאת ״לא למדה ולא שכחה כלום.״
זהו מחדל של שכל ומחדל של לב, המחדל הכפול שהוא תמצית הכישלון של ממשלת
גולדה מאיר בארבע שנות כהונה.
אף לא צעד אחד לקראת השלום, אף לא צעד אחד לקראת הצדק הסוציאלי. קיפאון
מוחלט, עיקש, עקשני, מנוון.
כשני השטחים באות לידי גילוי ארבע התכונות העיקריות של ממשלה
זו ושל מנהיגתה: עקרות מחשבתית, פשיטת־רגל אינטלקטואלית,
אטימות ריגשית והתאכנות מוסרית.
נלסטין: האתגר ההיסטורי
בימי זוהרו, בשנות השלושים: ייצור החלב עלה ב 140/וייצור הביצים ב־״.80/
אפילו חכרי־הממשלה, שבאו היום בהמוניהם כדי שהמורה תרשום
את נוכחותם, ניסו — ולא תמיד הצליחו — להסתיר את פיהוקיהם.
ריבונו של עולם, מה לכל המיספרים האלה ולאמת על המצוקה?
160 אלף ילדים במצוקה — בעם קטנטן כשלנו! 25 אלף ילדים במצוקה טוטא־לית,
מנוונת, חסרת־תוחלת! רבבות בני־אדם בצפיפות של ארבעה לחדר — ארבעה
לחדר ! וכל זה בחברת השפע, כאשר מעמד חדש של פרוטקציונרים ובעלי־שררה
עושה חיים משוגעים על חשבון הציבור, ובני־טיפוחי השילטון מכלים בארוחת־ערב
אחת במיסעדת־פאר את הקיצבה החודשית של זקן גלמוד!
אן! אהד מן המיספרים האלה אינו מחזיק מעמד כמיכחן האכזרי
של החיים.
חינוך חובה ל־! 970/0של הילדים. נהדר. אבל איזה חינוך? 40 ילדים בכיתה,
כשמורה עייפה מתרוצצת ביניהם ואינה מספיקה אף לטפל בבעיות מישמעת, לא כל
שכן בהקניית ידע׳ וכשהטיפול הסוציאלי והפסיכולוגי במיקרים הקשים בכל כיתה
אינו קיים אלא על גבי הנייר הסבלני !
לד עוברת המצוקה בירושה מדור לדור, כשהפער הולד וגדל. מוקש
קטלני מונח מתחת לבניין הכרתנו. והגברת מאיר שמה עליו כר^ת
של מילים חסודות.
זאב הרינג ז תפסיק לספסר במצוקה ! אתה מספסר במצוקה ! מה לך
^ ,ולמצוקה? מתי כתבת עליה? כל השבועון שלך מלא דברים אחרים לגמרי. אתה
משמיץ את המדינה !
אורי אכנרי ז אני עזבתי את בית־הספר בגיל ~,13 זנזאז אני עובד.
ממשלה מלכותית זו, יחד עם מנשקי־ידיה באופוזיציה המלכותית, מסיימת את כהונתה
הפורמלית באווירה של התפרקות.
האינפלציה הדוהרת אוכלת את פרי עמלם של האזרחים.
הטרגדיה הגדולה של העם הפלסטיני היא אתגר היסטורי לישראל: אתגר אינטלקטואלי
ואתגר מוסרי.
הנה תשובתה של הגברת גולדה מאיר לאתגר מונומנטלי זה :״ייעשה נסיון שיטתי
להטריד אותנו בנושא זה
להטריד:
שניים וחצי מיליון בני־אדם, עם שלם שאיבד את מקומו במישפחת העמים, עם
בברת קיפאון
המשווע לבית לאומי משלו, לזהות לאומית ולחרות לאומית! מאות אלפי מישפחות
מפוצלות, שבורות, מפוזרות.
״להטריד:״ מיטרד לממשלת גולדה מאיר• :
לעם הזה יש לגברת גולדה מאיר עצה ידידותית. שיסתדר בירדן. שיקרא לירדן
בשם פלסטין. שילך לחיות בארצות־ערב האחרות, בין אחים ערביים.
כך מייעצים לנו שונאי־ישראל שבקרב הערכים: שנלך לכרוקלין
ונחייה שם כין אחינו היהודים. או שנקים לנו מדינה באוגנדה, ונקרא
לה ״ארץ־ישראל״.
ובינתיים אומרת הגברת מאיר: לא נסכים למדינה שלישית בין המידבר והים,
בין ישראל וירדן! ולא ננהל משא־ומתן עם מרצחים (קרי: עם כל מנהיגות פלסטינית
שהיא) ! נעזור לפליטים להתיישב בארצות ערביות אחרות ! וניתן ל״תושבי השטחים״
(איזו הגדרה :״תושבי השטחים״!) את כל הזכויות וההטבות והקידמה שיש
לתושבים המאושרים במוזאמביק.
זאב הרינג ז למה לא פתרת את השאלות האלה בוועידות־השלום שלך?
ישבת עם ערבים ועם פלסטינים, איזה תרומה תרמת? עם מי ישבת?
או רי אכנ די ז חבר־הכנסת הרינג, זו לא המומחיות שלך, תעבור ל11;
שטח אחר.
איזו אטימות מוסרית :
איזו אי־הקשכה לפעמי־־הלב של ההיסטוריה:
להתייחס אל עם שלם כאל אבק־אדם, כאל צמחים שאפשר להעבירם ממקום
למקום, לעקור אותם פה ולשתול אותם שם, לפי השגיונות של הגננת! איקרית ובירעם
כסמל לגישה כללית!
אבן, ייעשה נסיון להטריד אותו כנושא זה. לא רק בחוץ, אלא בכית.
אנחנו נטריד אותך בכית הזה, ככנסת הבאה. כשם המצפון היהודי
וכשם השכל הישראלי נטריד אתכם, עד שנחדיר ללב המאובן ולראש
האטום את האמת היסודית של דורנו: צדק לפלסטין פירושו שלום
וביטחון לישראל :
המצוקה: מוקש קטמי
רק צעד קטן אחד, צעד קטן מאוד, מפריד בין הזילזול המרושע במצוקת העם
השכן ובין האדישות הרגשית למצוקת בני עמנו שלנו.
במו הרון אל־ראשיד יצאה הגברת מאיר מהיכל שילטונה, ערב
הבחירות, כדי לדאות איך חי העם. סיירה, ראתה, ונאמה.
איזה נאום ! פסוק אחד לתיפארת המליצה שהסטאטיסטיקה אינה מבטאת את
הרגשת המצוקה — ואחר־כך סטאטיסטיקה וסטאטיסטיקה וסטאטיסטיקה, פקידים זריזים
ישבו והכינו מיספרים, מיספרים, מיספרים. זה הזכיר קצת את נאומי סטאלין
האוויר מורעל והכבישים סתומים.
האגמים גוועים והים מזוהם.
ככתי־החולים מתגלגלים החולים במסדרונות, וחולי״הרוח מסתובבים ברחובות.
כתי־הסוהר גדושים ומלאים בקורבנות המחדלים הממשלתיים, המצטופפים בתאים
כמו חיות בכלוב.
ילדים מפגרים אומללים נשלחים למוסדות שבהם שוררים תנאי-זוועה מחרידים.
מערכת הטלפונים מתמוטטת, והדואר חזר לימי התורכים.
זוגות צעירים אינם מתחתנים מחוסר דיור הוגן, ואחרים משתעבדים לכל חייהם.
והנוף של חיינו הולך ונהרס לנגד עינינו, מתיפארת ירושלים ועד הדר הכרמל.
האם הכל רע ץ לא, בהחלט לא. העם הוא טוב, הנוער הוא טוב,
הארץ היא טובה. הממשלה, המערך הפוליטי, כל המימסד המאובן הזה
על קואליצייתו ואופוזיצייתו — בהם הרע.
ערי בריקדות
לפני שלוש שנים הצהירה הגברת גולדה מאיר, מעל דוכן זה :״תמציאו לי חוק
להוציא את חבר־הכנסת אבנרי מן הכנסת, ואלך נגדו על הבריקדות.״
מישאלה זו מוכנת בהחלט. יש רצון להשתיק את הקול האומר
שהמלך עירום. אכל קול זה יישאר ככנסת, והוא יוסיף להגיד את
האמת — ולא יעזרו גם הבריקדות.
זאב הרינג: עכשיו אתה נמצא במצוקה !
אורי אבנרי: הייתי רוצה לאחל לחבר־הכנסת הרינג להתייצב פעם
לבדו לבחירות, ונראה אם הוא יקבל קול אחד או חמישים ואחד קולות.
!היו״ר צבי צימרמן: את האיחולים האלה תחליפו במזנון.
בתום הדיון הגשתי הצעת״סיכום בוב שש מילים :
״הכנסת קוראת לממשלה לפעול למען השלום.״
הצעה זו הורדה מסדר־היום ברוב עצום של כל סיעות הבית, מלבד רק״ח.
זה היה המעשה האחרון של הכנסת השביעית.
במדינה ־(המשך מעמוד )29
כי 21 בנים ובנות הם די והותר, החליטו
להנהיג להבא פיקוח על הילודה. ייתכן
והם היו מעשירים את מדינת־ישראל ב צאצאים
נוספים לוליא החלו בעיות הפרנסה
להעיק עליהם.
ערכו שד זיכרון־דברים. לפני 8
שנים נפגע האב דוד 56 במחלת־לב
קשה, הוא נאלץ להפסיק את עבודתו כפועל
פשוט ומאז הוטלה פרנסת המשפחה
המסועפת על כתפי האם. אלא שהגורל
התאנה גם לה. תוך כדי עבודתה היא
נפגעה בעינה. מהפיצויים שקיבלה תמורת
הפגיעה, רכשו בני הזוג ביטון קיוסק קטן
בתחנת אגד בנהריה. מהכנסתם בקיוסק
פידנסו את ילדיהם.
ב־ 1968 רצתה עיריית נהריה לפנות
את הקיוסק מהתחנה. העירית הגיעה להסכם
עם הביטונים, לפיו יקבלו מבנה אחר
להקמת מזנון במרכז העיר. נמצא להם
מיבנה כזה, שהיד, שייך לחברת דירות
עם, חברת־בת־של רסקו. בזכרון־הדברים
בין העיריה ובין משפחת ביטון נאמר
שהשכירות היא עד אפריל ,1974 וכי בתום
השכירות, מתחייבת העיריה למצוא למשפחה
מיבנה אחר להקמת מזנון במרכז
נהריה.
אולם עוד לפני שהגיעה תקופת השכירות
לתומה, הגישה רסקו תביעה נגד הו־
אמם של קנדי ושרת
״כולנו מרוויחים ביחד !״
נורה-
א - 11 אירוח וחפש בעיים
ומלון פלדה תל־ א בי ב
מזמינים אותך לבלות חופשתך בפאר מלונות תל־אביב
במחירים מפתיעים :
שלושה ימים חצי פנסיון, כולל כל ה מיסי ם
במחיר — 450.ל״י לזוג.
האירוח כולל: שימוש בכל שירותי המלון
ובריכת השחיה הפרטית.
לזוגות כליל ה כ לו לו ת:
אירוח משעת לילה אחר ה ח תונה, לינה וארוחת בוקר,
כולל שמפניה, הכל במחיר — 99.ל״י לזוג.
מספר המקומות מוגבל!
הזמנות במשרדי / /א ץ
תל־אביב: כיכר דיזנגוף, ריינס ,4טלפון טלפון חיפה: רחוב הרצל ,22 טלפון נתניה: רחוב הרצל ,4
רחובות: רחוב הרצל (פינת יעקב) טלפון
248306 669640 22947 953517
אופנה עילי ת
בע״בז
מכירת עודפי קיץ
חליפות מכנסיים,
חליפות חצאית,
שמלות ומכנסיים
במחירים מיוחדים.
ת״א, רח׳ כר־גיורא ,3
כין השעות 08.00—14.00
בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת
הד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים
להשיג בחנויות הספרים הגדולות
ריהם של ג׳ון קנדי ומשה שרת, תבעה
לפנות אותם מעל השטח השייך לה. כאשר
שמע על כך ראש־עיריית נהריה, הוא
נחרד. הרי התביעה עומדת בניגוד מוחלט
להסכם שהושג בזמנו. פנה ראש העיר
אל רסקו, וטען כי בהסכם שהושג בזמנו
ניתן יהיה לפנות את הביטונים מהמקום
רק כאשר תרצה רסקו לבנות על השטח
בו עומדת חנותם. יתר על כן, אמר ראש־העיריה,
גם אז התחייבה רסקו לספק לבני
משפחת ביטון דיור חדש בבית שייבנה.
השוטרים נכנעו. אלא שמכתבו של
ראש־העיריה לא עשה כל רושם על מנהלי
רסקו. הם המשיכו בתביעתם, השיגו בבית־המשפט
צו פינוי נגד דוד ומרים ביטון.
השניים, אנשים עייפים ומוכי גורל. סרבו
להיענות לצו. אמרה מרים. ביטון :״יש
לי כבר 18 נכדים. כמעט כל הבנים שלי
חיים מזה שמרוויחים במזנון.שלנו. אם
יזרקו אותנו החוצה מפה יישארו למעלה
מ־ 40 איש ללא פרנסה וללא לחם. אנהנו
כולנו גרים ביחד ומרוויחים ביחד. האם
זה לא איכפת לאף אחד?״
אבל רסקו לחצה להגשים את צו־הפינוי.
המוציא לפועל של בית־משפט השלום
בנהריה שלח ישדר מיוחד למשטרת חיפה
לערוך את הפינוי בעזרת כוח משטרתי.
ואומנם בשבוע שעבר הגיע כוח משטרתי
מיוחד אל המזנון של משפחת ביטון בשדרות
הגעתון בנהריה. באו השוטרים
וניצבו מול 21 בני ביטון. לא היה צריך
יותר מזה. הם הבינו שבמקרה זה לא ניתן
להשתמש בכוח וחזרו כלעומת שבאו. בית-
המשפט ביטל את צו הפינוי, אבל חברת
דירות עם של רסקו עדיין איתנה בדעתה
למצוא דרך אחרת לסלק את הביטונים
משטחם.
״אנחנו לא לשכת הסעד,״ אמר אחד
מאנשי החברה ,״כל הכבוד להם שהם
עשו הרבה ילדים, אבל שהעיריה תדאג
להם. ממתי חברות מסחריות צריכות לפתור
את בעיות הילודה במדינה?״
העולם הזה 1874
המועמדות הסופיות
! ח סו ת
לה. הרופאים לא ידעו א ם תצליח להלך
בלי לצלוע. אבל נועה הצליחה להתגבר
ונעזרה בתרגילי ה הליכ ה שהכינה עבורה
לאה פלטשר.
״הגברת פלטשר ממש הצילה אותי,״
היא אומר ת ,״התרגילים חיזקו א ת הרגל
ועכשיו היא כמו חדשה.״
מלבד חלו מו ת האוויר, או הבת נועה
הראל לקרו א ספרים. היא בולעת או ת ם
אחד א חרי השני .״אבל. שלא תחשבו
שאני תולעת ספרי ם ,״ היא אומר ת .״אני
גם או הב ת לה שתולל. ובייחוד ב מ קו מו ת
פ תו חי ם כמו שפת־הים או הבריכה אצלנו
בבסיס .״
נועה מ ס תדר ת נפלא עם בני מ שפחתה.
היא בתה תפנו קי ם של הוריה, והיא
קשורה א לי ה ם מאוד. זה למרו ת שיש לה
א חו ת צעירה ממנ ה.
מחה
מווה-א 0נה
לגל 11121ה!
ך* ועה הראל הצליחה׳ להגשים א ת
^ חלו מ ה: ה שחקים. כפקידה ב טיי ס ת-
קרב של חיל״האוויר, היא מנצלת כל
הזדמנות ומצטרפת ל טיי סי ם ב מרו מי ם ב טי
סו ת ה אי מוני ם שלהם.
גם העתיד קשור אצל המועמדת מיס-
פר 5בתח רו ת מלכת ה מי ם של העולם
הזה, ב שמיים: היא רוצה להיות, אחרי
השיחרור מהצבא, דיילת באל־על. ועם
נתונים כמו שלה: מתנ שאת ל־ 174ס״מ,
עיניים ירוקו ת ושיער שחור, יש לה כל
הסיכויי םלהת קב ל לתפקיד.
ילידת כפר־סבא, בתו הבכירה של קבלן,
הצטיינה כ תלמיד ה בבית־הספר התיכון
ב הד סי ם, ספור ט אי ת ממדרגה ראשו נה,
כמעט נאלצה לוותר על חלו מ ה כשנפ־צעה
בתאונת־דרכים ושברה א ת כף רג
ך ןן! ך צועדת לה המועמדת נויספר
5 11 בתחרות מלכת המים, 11 החיילת נועה הראל, כשלגופה חלוק־רחצה
קצר של חברת מווה. בתו של?!בלן מכפר־סבא,
מצטיינת בלימודיה ובתפקיז׳ה הצבאי.
על הצוואר ״*״
פרת בתכשירי חברת הלנה רובינשטיין,
מדליון בצורת מטוס־קרב סילוני. נועה
הראל משוגעת לטיסה ומתכוננת להיות
אחרי שיחרורה מצה״ל דיילת באל־על.
453
הטויומו המהסס
כששיער ראשה מטופל בתכשירי חברת וולה, מרשה לעצמה
נועה להשתעשע על־גבי הנדנדות שבשפתי־הים. בכלל, מנצלת
המועמדת החמישית בתחרות מלכת המים של העולם הזה, המשרתת עתה
כפקידה בטייסת־קרב של חיל־האוויר, כל רגע פנוי לשחייה בים ובבריכה,
ובייחוד בבריכת־השחייה שיש אצלנו בבסיס חיל־האוויר,״ היא מגלה.
נ דנ ד
המשמש רקע לנועה הראל, הלבו
במיכנסי ליי וחולצת אומן,
הוא סימלי: נועה נפצעה במהלך שירותה הצבאי בתאונת־דרכיס, ריסקה
את כף רגלה, שיקמה עצמה והחלה לומדת דוגמנות וטיפוח־חן אצל לאה
פלטשר .״התרגילים שהיא נתנה לי, עזרו לי בתהליך השיקום,״ היא מגלה.
התחביב העיקרי של נועה הראל, מלבד אהבת הנעורים לטיסה וכל מה
שקשור בה, הוא שחיה בים ובבריכה. נועה גס מרבה לקרוא ספרים .״אני
ממש בולעת אותם,״ היא אומרת ,״אבל אני לא תולעת ספרים.״
אם אין אני לי — מי
לי ן שאל בזמנו חכם
עוגיק, ודבריו עדיין
יפים מממיד, במיוחד
בכל הנוגע לך. אתה
באמת מאמין, שמישהו עבודתך יעשה את
למענך ן רק יוזמה מ־
21 במרס -
צידך, בצירוף מאמץ
20 באפריל
לא־קטן אך כדאי, יביאו
את הפרשה המתבה
משכת,
בגללך, לידי גמר. עבורך
טלה — זהו השבוע באדום. הרבי לטייל.
אם ניחנת בסבלנות,
חוש הומור ועצבים חזקים,
תהיה זקוק להם
מאוד בימים הקרובים.
מישהו המקנא בך מסיבות
הידועות רק לשניכם,
יעשה כמיטב יכול תו
וגס יצליח במידת־מה
להפיץ עליך שמועות
ולהבאיש את ריחך
במקומות חשובים.
סיכויים טובים יהיו במישור הרומנטי.
יחסים רומנטיים אינטימיים
עשויים להא פיל
השבוע על כל התרחשות
אחרת בחייך.
אם אתה חושב שהגיע
הזמן להתייחס ברצי נות
רבה יותר לעתידך,
!_ 1 ולקשור את עצמך ל-
ון גבמ אי ־
חי^״משפחה, זה השבוע
2€1גימי
המתאים לעשות זאת.
אל תמתין רגע נוסף.
טוב ליבך עלול להיות לך לרועץ. השתדל
להרגיע את עצביך המתוחים בשבוע זה.
בידור לא יזיק לך, למרות ההוצאה הכספית.
השבוע כדאי לשמור על הבריאות.
(אווויו
סו!11
רצוי לך לשוב ולהיצמד
אל ידידך הישנים
המתגעגעים לחברתך,
לידם תרגיש טוב יותר.
עליך לשכוח את חילוקי
הדיעות שאירעו
ביניכם לאחרונה. ידידיך
יקנו לך ביטחון
שחסר לך מאוד בימים
טרופים אלה. הגיע
הזמן שתפסיק לנדוד
ממקומות העבודה. חשוב על
שב בשקט, בייחוד ביום ה׳ זה לא כדאי
להסתבך בגלל רצונך הטבעי לבלוט. גם
הפירסומים האחרונים
לא עשו לך דווקא טובה.
מוטב שתתרכז בענייני
הלב ובענייני
כספך. במישור היצירה
— אתה ממשיך
לחוש בבצורת מסויי-
מת, אך השינוי תלוי
1111.11-1.-בך. אם את רוצה בהישגים,
דחי זאת עד
שתראי מצב בן-זוגך.
עקוג
ובכן, הגענו לזה שוב: הדברים האמיתיים
מתגלים, בזה אחר זה, מאחרי פרגודי ה.
אשליות,
הצביעות של
האנשים הסובבים או״.
תך, והרצון הבלתי־מצי־אותי
לעזור. את ניצבת
על פי־תהום, בעיני־רו־חך,
והדיכאון עלול לגבור
עלייך. משום כך
מוטב שתתייחסי למתרחש
בהומור, לא בצי?
2בנובמבר *
ניות. ושלא תשתדלי
20 בדצמני
להגיב מייד בחוזקה
ובכאב, אלא תחשבי בראש וראשונה
לעצמך. לעזור תוכלי את כיצד
(11(111
הקיבוץ
מ ה פי כהסל קו ם נלס׳בה
התקפה מוחצת ע 7הקיבוץ
דע? הערכים
שהעניק להם — השמיעו
קיבוצניקים בוגרי שמיגית
במסיבתרהסיום שלהם
״האם את יכולה לקיים יחסי־מין עם
יותר מבחור אחדד׳
יעל :״כן. כן, אם אני נהנית מיחסים
עם יותר מגבר אחד, אני לא רואה שום
כיבה למה לא. אולי אדם שמוצא כבר, לא
זקוק לזה. אבל עד אז — צריך לחפש. זה
לא מפריע לאף אחד, ולי זה יכול לעזור.״
״איך החברה בקיבוץ שלך מתייחסת
להתנהגות כזאת?״
יעל :״האוזניים שלי פתוחות לשמוע את
הדעות שרווחו עלי, אבל זה לא משנה. לא
מקבלים את זה בעין יפה, מכנים את זה
בכל מיני כינויים, אבל בעיני זה חסר־ערך.
את המוסכמה הזאת למשל הצלחתי
להקיא. למה למישהו מפריע שאני אסתובב
עם מיליון בחורים? מה איכפת לוד׳
סימן־שאלה. יעל, בת קיבוץ ברקאי,
השמיעה דברים אלה לא בשיחת חברים
אינטימית, אלא בראיון פומבי ששודר, בטלוויזיה
במעגל סגור, לעיני מאות צופים.
הראיון עם יעל ושלושה מחבריה —
נורית מקיבוץ מצר, יאיר ממענית, ועמיר
מעין־שמר — נערך בטקס הסיום למסיימי
כיתות י״ב.
טקס זה, בו נפרדים ילדי המשק מביתם,
עליהם — למדתי להתעלם, פשוט לצחוק
על זה במקום לבכות. למדתי להיות מספיק
חכמה כדי למצוא את המצחיק שבכך, ולא
את המדכא.״
להתעסק כמין .״את בעד יחסי־מין
לפני הנישואין?״
נורית :״בהחלט. אני לא חושבת שכיום
הכרח להתחתן. דרך הרבה יותר סימפטית
היא להפסיק את החיים המשותפים, אם
מגיעים למסקנה שלא רוצים יותר.״
״ויחסי־מין במסגרת המוסד?״
נורית :״אינני יכולה להכליל. זה עניין
אישי. יש כאלה שבגיל 17 הם מבוגרים,
ויש שגומרים י״ב והם ילדים קטנים.״
ערכים — מרחוק .״מה משך אותך
להתקרב לערבים?״
יאיר :״הייתי בקורס לערבית בגבעה
לפני שנתיים, ובמשך הקורס התחלנו לבקר
בכפרים ...עד שחשבתי יום אחד :
למה לא נזמין אותם לבקר במוסד?
שהחבר׳ה יראו שגם ערבי הוא יצור
שהולך על שתיים.
״אצל בני המוסד קיימת הדעה: ערבים
— טוב שיחיו, אבל לא איתי. אני לא
יכול לקרב אותם. בעצם הם דוחים...״
נורית :״בהחלט יכולים להיות נישואים
מאושרים בין יהודים וערבים, אבל יש
בעייה של מנטליות. אם שניהם מגיעים
למסקנה רצינית שלמרות כל הבעיות הם
רוצים לחיות ביחד — הייתי תומכת.״
״את עצמך מרגישה שהיית יכולה להתאהב
בערבי, אילו היה נקרה על דרכך
אדם מתאים וכד...״
נורית :״כן.״
הנסיונות נכשלו .״האם לדעתך יש
לנו זכות על ארץ־ישראל?״
ו,וחס
לא. עדיין אל תצאי
לחופשה. זה לא בשבילך,
זה כרוך בסיבוכים
ואולי אף במחלות.
אס יש לך בעיות
כספיות, נסה לשבת עם
נושיה ולסדר כל הניתן
לסידור. אבל אל תס;
ב י וני -
תבך בישיבות מסובכות
ויו לי נ ביזם ד׳ הבא, המסוכן
מאוד מבחינה פינאנסית
ואל תוותר על פסיק, בענייני יוקרה או
סמכות. אין זאת אומרת שתתיר רסן לעצמך
ולמצב רוחך. פשוט, היה זהיר ונהג בתבונה.
ימים קשים אך טובים עוברים עליך. אתה
יודע זאת, אבל אינך __
מסוגל עדיין להעריך המאמץ מלוא את הדרוש ממך. משום כך,
פזר את האחריות ואת 81 העבודה על פני כל
ימות השבוע. אל תש קיע
את כל אונך ביום
אחד, וכל כספק בנקודה
1 1 1 1 0
אחת ויחידה. אתה תידרש
להחליט מה עדיף.
במדינה
עתידך.
דווקא ביום בו חשבת
שכבר נשבר הכל, ושוב
אין מוצא ממצב מסד
בך — אתה הופך לאדם
אחר. הכל נפתר
בנקל, חלק, בלי בעיות,
זהו שבוע בו טוב
תעשה, אם תרבה בקשרים
חברתיים, בבילויים,
בפגישות עם בני
שני המינים. השתזף
אך היזהר, במיקצת, על דרכי הנשימה
שלך. בת בתולה, לבשי בגדים בצבע תכלת.
יייי חשדות מכוערים שהשמיעו באוזניך שכניך
הצעירים, אינם מבוססים, ומצוי בהם
גרעין עלוב מאוד של
אמת. אך הנזק כבר
נגרם. עשה מאמץ עליון
לתקנו, בטרם המצב
יהיה אבוד לחלוטין.
זה ילמד אותך להבא
לקח, שלא להאמין
לכל בדותה המושמעת
באוזניך, ולטרוח לאמת
ו 2בדצמבר ־
סו ביגו א
דברים, בטרם אתה
פועל על-פיהם. בפרט
אם מקור האינפורמציה הוא כה מפיק־פק.
בת גדי: סכנה צפוייה לך השבוע.
היזהר מיום ב, ו״ג ! ,אחרת תפסיד את
אגורתך האחרונה. לאחר שפתרת את הבעיות,
בימים אלה,
אתה יכול להתייחס לחיים
במרץ־נעורים מחודש:
זינוק דינאמי
יבטיח לך את הצלחת
כל פעולך, בייחוד ביום
ג׳ של השבוע הבא.
בימי ו׳ ושבת אתה תפ גוש
שורה של אנשים
מעניינים, אם הדברים
המהותיים בהם אתה
עוסק. בת דלי: לבשי אפור או חום.
הרגע שאתה מצפה לו יגיע השבוע, ותהיה
לך הזדמנות לנצל אותו לטובתך. בתנאי
שתשמור על צלילות
דעתך ועל כושר הני תוח
שלך. בת דגים —
הפסיקי להתלהב מכל
בחור חדש שאת פוגשת,
ולהדביק לו את
כל התכונות הטובות
שאת רוצה למצוא.
כדאי שתקבלי את ה-
סו נפבדואד
20ב_מ ר_ ס_ _ גבר שתפגשי השבוע
כמות שהוא, ותחסכי
לעצמך שיברון לב. הפסיקי לחשוב שכל
העולם הואנגדך. היי טובה לבעלך.
קטע מהופעת טקס הסיום ־
למות בעד המולדת?
ערב צאתם לצבא, הינו אירוע מרכזי מרגש,
שהפך כבר מסורת במסגרת הקיבוצית.
אלא שמסיימי י״ב השנה, במוסד החינוכי
מבואות עירדן, החליטו, במקום הפסטיבל
החגיגי המסורתי, להעלות על הבימה את
דעותיהם והשקפותיהם.
היו אלה דעות והשקפות המציבות סי־מן־שאלה
ענק לגבי כיוון עתידו של הקיבוץ
— ביחוד כאשר הושמעו על־ידי ילדי
קיבוצי השומר־הצעיר — התנועה המנסה
לשמור, עדיין, במירב הקנאות, על מסורות
ואידיאלים מימים עברו.
אמיתות נוקבות. כ־ 300 בוגרים והורים
מעיך שמר, מענית, ברקאי ומצר, חולקו
לעשרה חוגי־שיחה, זכו לשמוע כמה
אמיתות נוקבות מפי הטף,,.
המשיך המראיין, אדם זרטל מעין־שמר,
בשאלותיו, לעין המצלמה :
״איך אתה רואה את עצמך בעתיד בקיבוץ?״
יאיר
:״למען האמת איני רואה עצמי
בקיבוץ, אם האופי והציפיות שלי לא יש תנו.
אני לא מסוגל לבלות את שעות-
הפנאי שלי בין המכבסה, הקומונה והסנ־דלריה.
אני לא רוצה! זה לא בשבילי.״
יעל :״אני למדתי — אולי בגלל שתמיד
הייתי עושה דברים שאנשים היו מדברים
* הראיון פורסם בהקיבוץ הארצי.
עמיר :״אינני חושב שיש לנו, זכות׳.
פשוט אנחנו ...ברור שזה מכוער מה
שעשינו, אבל אינני חושב שבגלל שעשינו
את זה, זה לא מוצדק לשבת פה.
״אין לנו מקום אחר. זה המקום היחידי
שהיהודים הצליחו להיאחז בו. כל הנסיו־נות
האחרים נכשלו. לדעתי אילו הערבים
היו יותר מוותרים, אפשר היה להסתדר.
״איני מסכים עם זה ש,אנשים קשורים
לאדמה,׳ כאילו. אני לא חושב שזה כל־כך
משנה. וכמה אנשים נהרגו על הדברים
האלה זה לא שווה את המחיר. אני יכול
גם לחיות במקום אחר.״
צל״ש -שטות .״ואתה מוכן לעזוב
את מה שאנשים השיגו בדם?״
עמיר :״זה לא יכול להיות נימוק.
לא אני אמרתי להם ללכת להיהרג...״
״מה דעתך על אותות־ההצטיינות שחולקו
באחרונה?״
יעל :״לפי דעתי זה שטויות. מה זה —
מי שהורג יותר מקבל •יותר? זה נראה
לי חסר־ערך.
״ליצור גיבורים בישראל? למות בעד
המולדת? אני לא מבינה למה צריך למות
בעד המולדת.״
* ״שטח האוייב״ ,עליו מצביע החץ,
בתפאורה שעל הבימה — הינו נוף הקיבוץ,
נגדו יצאו הבוגרים בהתקפה מוחצת.
הוו ד ר ״זז
הז ר־1 * 7/1 ,
קולנוע קודמות: סירטו הקלאסי של מאקס
אופולס עם אנטון ולברוק, סימון סיניורה,
ג׳ראר פילים, בארו, רג׳יאני ואחרים, ו־סירטו
החדש יותר של ואדים עם ג׳יין
פונדה, בריאלי, מרי דיבואה ואחרים).
נראה שלא רק הקאריירה הפרטית, אלא
גם החיים הפרטיים שלה עולים על דרך-
המלך: אמיליו לארי עומד להתגרש מאשתו
הקודמת. הרושם הוא שהשמועות,
אשר תיארו את הכוכבת העולה כתגליתו
האישית והפרטית, בכל המובנים, של
פולנסקי — לא היו יותר משמועות בלבד,
לפירסום הסרט.
מאסטרויני ורום
להט איטלקי
סרטים
ה תי חקחהחדשה
ישראל
ש ל פז דנ ס?׳
דאכדכךמ שכנ ע
נערה דקת־גיזרה, יפת־תואר ולבושה
חולצה בלבה נודדת בחדריה של חווילה
מפוארת, כשעיניה הגדולות מבטיחות ל גברים
את כל החלומות הכמוסים שלהם.
כך מתגלה לעולם התגלית האחרונה של
רומן פולנסקי.
שמה סידנה רום, היא בת ,27 ילידת
אוהיו, ארצות־הברית, ותושבת רומא מזה
ארבע שנים. הסרט בו היא מופיעה, מהי,
הוא קומדיה שחורה לפי מיטב המסורת
של הבמאי היהודי־פולני המפורסם.
רום אינה טירונית בעסקי־השעשועים,
למרות שבסרטים לא השתתפה קודם. בגיל
17 הופיעה כבר על הבמה בלהקת תיאטרון
אמריקאית, הגיעה בנדודיה גם לרומא.
שם התאהב בה צלם איטלקי בשם
אמיליו לארי. כאשר חזרה הצעירה, עם
להקתה, לארצות־הברית, המריא לארי
אחריה, הפעיל את קיסמו האיטלקי, ולאחר
חיזור מוחץ שיכנע אותה לשוב עימו לרומא,
לחלק עימו את דירתו — למרות
שהיה כבר נשוי לאשה אחת, תוצרת
אנגליה.
ברומא הפכה סימה לחברתו הקבועה
של לארי, לדוגמנית — הלבושה והעירומה
— שלו, ולשותפתו־בעסקים. למרות זאת,
הרגישה עצמה קצת מוגבלת — עד ש קיבלה
את התפקיד הראשי בסירטו של
פולנסקי.
היום, למרות שהסרט התקבל בתגובות
מעורבות בינתיים, הרי שהקאריירה הפרטית
שלה עלתה על דרד־המלך.
תפקידה הבא יהיה לגלם את עוזרת-
הבית המפתה את בן־הטובים במעגל —
גירסה חמישית לסיפורו׳ של ארתור שניצ־לר,
המבויימת על־ידי האוסטרי אוטו שנק.
משתתפים בסרט גם סנטה ברגר ומריה
שניידר (בין הגירסאות המפורסמות ה־
לא רק בטורינו מכריזה המישטרה שאין
פשע מאורגן (ראה ביקורת על ניקמתו
של סיציליאני) .גם בתל־אביב, בסרט הישראלי
המשכנע.
לכן, כך מסתבר ממיכתב שהופיע במודעות
הפירסומת של הסרט, לא סייעה
המישטרה בהפקת סרט זה. עצם העובדה
שהוא בכל זאת נעשה, צריך אם כן להיחשב
למעשה ׳אמיץ במיוחד.
אולם לא אומץ־הלב של היוצרים הוא
זה שקובע רמתו של סרט, אלא מרכיבים
שונים ומשונים כמו כישרון, ידע, מקצועיות.
ואם אומץ לא חסר אולי למי שעשה
את המשכנע, הרי קשה למצוא בסרט
סימנים לכישורים נוספים.
הסיפור על מורים אפללו, המשכנע המקצועי
הגובה דמי־הגנה מכל שוק הכרמל
ומתאהב בבת־טובים, אחות חברו לקרב,
לאחר שהציל את אביה מאסון כלכלי —
בנוי כך שהוא אינו יכול לשכנע באף
אהד מפרטיו.
למרות שהמדובר באיש החי על אגרופיו,
הרי מורים רך לב ונעים כטלה. אין
בסרט שום דבר שירמוז על הדרכים בהן
הגיע למעמדו הרם בעולם הפשע. שלא
לדבר על זה, כי עושי הסרט בכלל אינם
מוכנים להציגו כפושע. להיפך, זה מותק
של בן־אדם, שעושה בעצם טובה כאשר
הוא גובה דמי־הגנה מן הרוכלים.
כאשר כנופיה צרפתית מנסה להשתלט
על שיטחי ממלכתו, אין הוא מגיב כלל.
רק לקראת סוף הסרט, אחרי שמתנכלים
אישית לאחותו, הוא מכה את הצרפתים
החוצפנים, וגם זאת בעדינות ראוייה לשבח,
שאינה הולמת כלל את המזג הסוער
שכביכול יש לו.
ראובן בר־יותם נראה בחור יותר מדי
טוב בשביל מקצוע אלים כמו זה של
משכנע. אפשר להמשיך ולפרט את רשימת
סירנה רום
בחולצה בלבד
הליקויים שבסרט, בהחמצת כל קורטוב
של מתח שאפשר היה לבנות בו, בגזענות
השקופה שלו, המציגה, באורח שהוא
כבר שיגרתי עד כדי שיעמום, מלאכים
שהם מלאכים מפני ששמם אפללו, ובני־שטן
שהם בני־שטן משום ששמם פסחזון.
עם פסיכולוגיה מעין זו קשה להתווכח.
היא מקדימה אותך לפני שהיא מסיימת
את טיעוניה.
תדרי ך
תל -אגי ב י סוד
הקסם
הבורגני ( ת כ
ק מ תו
מעשיות
קאנטרבורי
(נזוגרבי, איטליה) — האיוולת האנושית
בכל מערומיה. עשוייה לעורר רתיעה
בעדיני־נפש. אחרים ישאבו רוב־נחת מ־עיבודיו
אלה של פאזוליני לכמה מכתביו
הקלאסיים של צ׳וסר.
פיזאר
ורוזאלי (צפון, צרפת)
הגנב שבא לסעוד׳
תרדוף
זמנים מודרניים
(גת אר־
צות־הברית) — סירטו הקלאסי של צ׳אפלין
על האדם הקטן מול המימסד ומכונותיו.
צריך לשוב לראות בכל הזדמנות.
—אשר, מודרנית בין שני גברים: אחד
מעשי, המוני, קצת נמרץ ובעל קסם אישי
לא מבוטל. השני מעודן, חולמני, בעל נפש
אמן. סרט רגיש ומפוקח, משוחק היטב
על־ידי רומי שניידר, סמי פריי ובמיוחד
איוו מונטאן.
צדק צד ק
(פאר,
ארצות־הברית) — קומדיית־פשע קלילה
ובלתי-מחייבת, בד, נכנס רייאן או׳ניל אל
חוגי החברה הגבוהה רק כדי לשדוד אותה
טוב יותר. אין צורך להתייחס ברצינות.
סי צי לי אני
(אורלי, תל־אביב, איטליה) —
למרות נוכחותו של באד ספנסר
והמקום המוקדש לו במודעות הפירסומת של הסרט — אין
זו גירסה נוספת של טריניטי, אין זה מערבון, ואין זה
אפילו סרט מצחיק.
אבל אחרי כל האזהרות הללו, זהו סרט הרבה יותר
מעניין מכפי שהוא עושה רושם ממבט ראשון.
פועל סיצילאני, בא עם משפחתו לחפש פרנסה בטורינו
הצפונית. הוא עובד בבניין, נתקל באירגוני המאפיה,
מנסה להרים ראש ולהתנגד להם, ובסופו של דבר מואשם
ברצח במגרש כדורגל, נידון למאסר־עולם על לא עוול בכפו.
אשתו עובדת בפרך כדי לפרנס את שני הבנים הצעירים׳
שאינם מוכנים בשום פנים ואופן להניח לעיוות-
הדין. הם חוקרים כל מי שנמצא סביבם — עורך־דין צעיר
שהיה בעבר פועל״בניין וחבר לעבודה של האב, רוכל־סיגריות
זקן, ואחרים — כדי להוציא את האמת לאור.
וזאת אמנם נחשפת, בסופו של דבר — אלא שאז אין
עוד בכוחה להביא ברכה לאיש.
קארלו ליצאני, מהניצנים האחרונים של הניאוריאליזם
האיטלקי, נטל את הסיפור, אשר כתובת בתחילת הסרט
מכריזה עליו מיד כי הוא סיפור אמיתי, וטיפל בו כמעט
באורח תעודי. אין כאן דמויות ראשיות, פרט לשני הילדים,
שאינם פוסקים מחיפושים אחרי דרכים לנקות את שם
האב. אין שום רצון להיתפס לעמקות פסיכולוגית, ואפילו
לא לדפוסים של סרט פשע רגיל.
ליצאני מתבונן בכל העניין מן הצד, מבקש מן הצופה
שיסיק בעצמו מסקנות על אורח״החיים של בני־הדרום
לת, צרפת) — לואים בוניואל מבזה את
הבורגנות ומתעלל בה, אבל מודה, בסופו
של דבר, כי שום דבר לא יוכל להפילה,
בסאטירה ארסית מבריקה. כדאי לראות.
ירו שלים
מיני ומוסקוכיץ
ארצות־הבהות) — סיפור־אהבה מבדים
באינטימיות ורגישות, שגיבוריו הם שומר
במגרשי־חניה ופקידת מוזיאון. משחק
טבעי ומשכנע של סיימור קאסל וג׳ינה
ראולנדם.
וידויו של קצין־משטרה
(אוריון, איטליה) — שחיתות המאפיה
בעסקי הקבלנות ד,סיציליאניים, בסרט-
מתח המהווה ביקורת קשה למישטר החברתי
באיטליה. במאי: רמיאני דמיאני.
ספנסר ובתופי: מוות מיותר
העני בצפון האיטלקי המשגשג, על שחיתות ועל מוסר,
ועל עוצמתה של אותה מאפיה, אשר לדברי נציגי החוק
אינה קיימת כלל בטורינו.
לעזרתו של ליצאני מתגייסים כאן כמה שחקנים מעולים,
שלכל אחד מהם תפקיד זעיר יחסית. זה כולל את ספנסר
עצמו (אבי הילדים) ,פרנסואז פביאן (האם) ,הזמר ניקולה
די-בארי (הפרקליט הצעיר) ,סארו אורזי (הרוכל הנכה)
או מרסל בוזופי (קבלו״בניין) .תרומתם של כל אחד מהם
מוסיפה, ללא ספק. אולם העיקר בסרט — למרות סטיות
מסויימות לרגשנות-יתר, או הומור מאולץ במיקצת לפעמים
— היא הדרך הבלתי־שגרתית של הגשת הנושא.
חי פ ה
חקירתו של אזרח העד
מד מעל לבל חשד (בית־רוטשילד,
איטליה) — מפקח משטרה מבזה בכוונה
את החוק, מגלה לתדהמתו שאפילו אם יש
לו רצון להוכיח את אשמתו — אין איש
מוכן לקבל את העובדה כי איש־חוק
חוטא, משום שזה עלול לפגוע בשם
הטוב של המימסד. סרט וירטואוזי של
אליו פטרי, עם משחק מרשים של ג׳אן
מרי וולונטה.
1ם 0ע
י אל
|ן ןאו-ן וווו
מופיע
ה ש בו ע
כולל צילו מי ם
מאמ רי םוכת בו ת
״״ניוזוויק״
באור ח בלעדי
משרדי המערכת
והמנהלה :
תל אביב,
ככר מלכי ישראל 17
טלפון 230016 :
תמרוקי ׳ מוסוו׳ -המפגש ביו טיב ליופי
?!שה לנהוג בכביש
להבא
כאשר יגיע לארץ, בימים הקרובים, רק
הבלט המהולל רודולף נוראייב -
תבוא סוף־סוף על סיפוקה הסקרנות האוכלת
בי בכל פה: ימשיכו או לא ימשיכו י
אני מתכוונת לידידות המפורסמת שהתפתחה
בין רודי לבין נעמי אדווה, כאשר
רודי ביקר בארץ בפעם האחרונה.
עד היום מסרבים שני הצדדים לגלות
אם היה זה גם רומן, או רק עניינים אפלטוניים.
אמנם לנעמי יש שורה מרשימה
של מתנות שרודי קנה לה, ואף שלח לה
אחרי שעזב את הארץ — ביניהן סארי הודי
משגע, עבודת־יד כולו — אבל זה יכול
להיות הוכחת ידידות, בדיוק כמו להיפך.
כך או כך, אין ספק שנעמי נמצאת
בחברה טובה. נוראייב נחשב לאחד הרווקים
המבוקשים ביותר בעולם, ושמו נקשר
ברומנים עם ז׳קלין קנדי, הרוזנת
דה־ריב, ושמות דומים. הוא בן־בית אצל
אונאסיס, אצל הנסיכה גדיים ממונקו
והנסיכה מרגרט מאנגליה.
למרות כל השמות המפורסמים והחברה
הנוצצת שבה הוא מסתובב, שומר נו־ראייב
כל השנים על קשר עם נעמי, והשניים
מנהלים מדי פעם שיחות טלפון.
עכשיו, יוכלו המוסלמי הטאטארי הבלונדי,
יליד הרי־אורל, והחיפאית השחרחורת,
לחדש את הקשר פנים־אל־פנים.
ואני כבר קיצרת־רוח לכך. יותר מהם
אפילו.
ידידה חדשה
לסמי מורנו
כמינהגו מימים ימימה, כל השנים, קפץ
סמי מולכי בימים אלה לביקור בארץ.
מייד עם בואו, תפס סמי השחרחר את
סוזי לרמר, הדוגמנית הבלונדית ה־
לאור הזכרונו ת
הוי פגי שהשכזאת
למרות שהיא נהנית מאוד, בביקורה
הנוכחי בארץ — סובלת זיווה רודן,
חלוצת נערות-הזוהר שיצאו לחפש את
מזלן בעולם הגדול׳ מדבר אחד: היעדרו
של בעלה, הסופר ג׳ים קריץ, שלא
יכול היה להתלוות אליה, ונשאר באר-
צות״הברית.
לאחר חמש שנות נישואים, עדיין לא
התרגלה זיווה לחיות יום אחד בלעדיו,
והגעגועים אליו אוכלים בה בכל פה :
״אני סופרת את הימים עד שנתראה
מחדש,״ סיפרה זיווה לעיתונאים.
עוזר לה בספירה, בימים האחרונים,
ידיד-נעורים ותיק, שהתנדב לשמש לה
מלווה בערבים הבודדים שלה בישראל.
זהו מוסה דהאן, סוחר״המכוניות בעל
הצלקת, שהיה חבר שלה עוד בתקופה
הפרו-היסטורית, לפני שזיווה נבחרה אפילו
למלכת היין — השלב הראשון ב-
קאריירה הממושכת שלה.
זיווה ומוסה נראים ביחד כמעט כל
ערב — היא בלי בעלה, הוא בלי אשתו
— כשהם מעלים זכרונות בצוותא,
נהנים מקצת נוסטלגיה.
נעמי ורודי
מתפתחים, מתפתחים כאשר מיקי כפיר, שחקן התיאטרון
העירוני חיפה, הלך לקבל שיעורים ב״
פיתוח־הקול, הוא באמת חשב רק על
הקאריירה האמנותית שלו.
מחשבותיו השתנו קצת כשפגש את
המורה לפיתוח־הקול.
היא היתה צעירה יפהפייה, שניגשה
למלאכתה ברצינות, החלה מפתחת לו
את הקול בכל המרץ.
הצרה היא, שלא על הקול לבדו יחיה
האדם. לאט־לאט התרחב תחום העניין
המשותף בין המורה לתלמיד השקדן.
אולי באמת בגלל שקדנותו המופלגת :
מיקי לא החסיר אף שיעור, היה מכניס
לפעמים אפילו שעות נוספות.
ואשר יגורנו אירע: בין השניים התפתח
רומן׳ ולאחרונה עזב מיקי את הבית,
מנהל בלהט את הרומן עם המורה,
כשהוא מפתח את הקול וכל היתר.
הרצל מתחתן
כשבלפור התחתן, הוא עשה זאת כהלכה:
ביום השנה ה־ 54 להצהרת בלפור.
אבל הרצל — מה עשה? הלך והתחתן
ביום כ״ט בתמוז — יום ההתייחדות לזכר
זאב ז׳בוטינסקי. נו, באמת.
אבל מה? העיקר שהתחתן סוף־סוף.
כי מלבד עניין זה של הנישואין, עשו
בלפור והרצל תמיד הכל בתאומיות: נולדו
כתאומים (ב־ 1948 בעירק) .גדלו בירושלים׳
אליה עלו בגיל שנתיים, כתאומים.
גמרו את צה״ל ביחד. הוציאו את ספר־
השתתף בשירה־בציבור אדירה.
התאומים חקק רצו להיות סופרים
כבר מילדות. בשלב מסויים גילו שבידם
טעות קטנה, וסופר איננו האיש ההוא ש עובד
בבית־הדפוס.
לא משנה. הם גילו מה עושה סופר באמת,
והתיישבו לעשות זאת. החלו כות בים
סיפורי־מתח לילדי־השכונה, שחיכו
בצימאון להמשך הבא של מוצר דמיונם
הפרוע של הרצל ובלפור.
בסוף כיתה ח׳ זכו בחידון התנ״ך העו־
כול נוסעים
מ חי פ ה
סוזי יפהפייה, שהפכה לבת״לווייתו הצמודה.
ועד כמה שאני מכירה את סמי מצד
אחד, ואת סוזי מצד שני — נראה לי
שהצמידות תימשך מעבר לגבולות הארץ.
כי סמי, כשמישהי מוצאת־חן בעיניו,
מזמין אותה תמיד לחזור איתו לחו״ל.
סוזי, מצידה, מתה בזמן האחרון לצאת
קצת לחו״ל. פשוט, לשבור מיסגרות.
יש לנו כאן אם כן מיקרה קלאסי של
פרה הרוצה להניק מחד, ועגל הרוצה
לינוק מאידך.
אם תסלחו לי על ההשוואה.
בסיפור המפורסם, על אותה נסיעה מפורסמת
ברכבת — ויש אומרים באוטובוס —
היו כולם נוסעים לחיפה. אלא שבמציאות,
נראה שכולם נוסעים דווקא מחיפה —
אבל על אותו רקע.
זמן קצר לאחר שליאורה ריכלין נפרדה
מבעלה, שחקן ובמאי התיאטרון העירוני
חיפה עודד קוטלר -קמה רחל
דוכסון, אשתו של גדליה כסר, שחקן
אותו תיאטרון — ויצאה להתרעננות חפוזה
בת שלושה חודשים בלונדון הלוהטת.
תשאלו מה הקשר?
בזמנו, היו הבסרים והקוטלרים רביעייה
ידידותית מאוד, נהגו לבלות כמעט תמיד
בצוותא, וגילו מידה מרובה של שיתוף־
פעולה ביניהם. הידידות ההדוקה אפילו
הולידה שמועות בדבר ידידות הדוקה
במיוחד בין גדליה לליאורה.
אז בכל זאת, תשאלו, מה הקשר?
בשבוע שעבר, נסעה גס ליאורה מחיפה.
לאירופה, לפוש קימעה מחום היום.
ויומיים אחריה, נסע גם גדליה מחיפה.
גם הוא לאותה אירופה. גם הוא לפוש
קימעה מחום היום.
בקצב הזה, הם ירוקנו את העיר הטובה
מתוכן.
דיצה והרצל
שיריהם הראשון, במזל תאומים, ביחד.
הוציאו את ספר־שיריהם השני, ספר אורות
האהבה, ביחד.
ורק התחתנו לחוד, פתאום.
אבל ברוך השם, עכשיו שניהם מחותנים.
נישואיו של הרצל חקק לדיצה
חרל״ס, בתו של עורד־דין חרל״פ, היו
משהו שצריך לראות כדי להאמין :
החתן הרים על נם, באמצע חתונתו —
את הליכוד הלאומי ההולך ומתבשל.
אבי הכלה העטיר עליה חמש דיברות.
בלפור, הקריא מברקי־ברכה של מנחם
בגין וישראל אלדד. והתזמורת, שתפסה
את הפרינציפ, ניגנה שירי־לכת, יא
מישלטי, האמיני יום יבוא. מובן שהקהל
למי לנוער, במספר נקודות־זהה, קיבלו את
המקומות הראשון והשני. בתיכון הם כמובן
ערכו את עיתון הכיתה, שימשו ככתבי
מעריב לנוער.
את האוניברסיטה הם סיימו יחד, כש שניהם
גומרים בהצטיינות את הבי.אי. בספרות
ומיקרא. הם הכירו את החברות
שלהם — בלפור את רבקה, הרצל את
דיצה — באותו יום, רק בהבדל של
ארבע שנים.
עכשיו, ששניהם נשואים לבטח, הם
יחזרו למסלול האחיד, יעשו את הדוק טורט
ביחד.
מהי לא, אינני יודעת. איך אני יכולה
לדעת אס הם יולידו ילדים גם כן ביחד ן
מעריצות
המוני
הצסובבו נחוץ,
ניסו רט־וץ בנימה
11 111111
—11 11
11110 ומו
שו דווח
בת אחיו של בוסי הלכה לחופה עם זמר־הצמרת בועץ שרעבי
בוקר, כשהצלילים המסורתיים מתנשאים
לתוך הלילה התל־אביבי. רוב האורחים,
שחלקם נאלצו לעמוד מחוסר מקום־ישיבד״
נשארו עד הסוף, כשהם נהנים לחכך
כתפיים עם שלל הכוכבים המפורסמים ש הגיעו
לנישואי עמיתם.
בין האורחים בלט אבי הפצועים, שמחה
ך* חוץ, פערו גלי המצור. המוני
ב י בנות־תישחורת נלהבות, שחלום חייהן
— לפחות לאותו ערב — היה לחזות
בטקס־נישואיו של אילילן, ניסו להשתחל
למעלה. צמד אנשי־ביטחון חסונים חסמו
את דרכן לצמרת, הותירו אותן צפופות
11 !1111ד ך |\ 11ע נונשק את ידה של הכלה, שהיא בתו של יעקב
סחה, אחיהם של עמוס ובוסי סחה. משפחתה הענפה
# ׳ 1111
והמפורסמת של הכלה התערבה בעולס־הבוהמה והבידור שהוזמנו מצד החתן, ויחד עם
משפחתו של החתן, הזמר והמלחין בועז שרעבי, מילאו את האולם עד אפס מקום.
ן שושיס שני
( 1מימין) ,כמו רבים מהאורחים האחרים,
[ שבאו לטקס נישואיהם של הזמר־מלחין
| בועז שרעבי והחיילת ליאורה סחה.
סביב הפתח, כשהן מסתפקות בסקירה
נלהבת של כל המי־ומי של עולם־הבידור
שהגיעו לחתונה.
למעלה, בצמרת הנכספת, הגיעה תקופת־רווקותו
של האליל לערוב־ימיה. בטקס
תימני מסורתי באו הזמר והמלחין בועז
שרעבי ( )25 והחיילת ליאורה סחה ()19
בברית־הנישואין.
החופה עצמה נמשכה קרוב לשעה, וה־הילולה
כולה נסתיימה בשתיים לפנות
ששי ויונה .:י״*?
מגיעים לחתונה. הכוכבים נתקבלו בהערצה
על״ידי הקהל בני הטיפש״עשרה ש הצטופף
ליד הכניסה לאולם החתונות.
ך י בוסי סחה, דודה
ה ד 1ד
111 - 1של הכלה, בעלה 11111 לשעבר של נעמי אדווה ודמות מפורסמת,
דאג לרווחתם של האורחים. היה
זה מראה פיקנטי לראות את האחים בוסי
הנודעים מחככים כתפיים עם כל המי־ומי.
תולצברג, שתוזמן באופן מיוחד על־ידי
החתן. בועז, שתוזמן לא אחת על־ידי
הולצברג להופעות־חתנדבות בפני פצועי
צה״ל, עמד בתוקף שהפעם ישתתף שמחה
בשמחתו ובשמחת בת־זוגתו.
* 9ן\ ן
11 ^[ 7,1
צעירות נלהבות מנסות לפרוץ לתוך אולמי־השו־שנים
ברחוב המסגר בתל־אביב, לטקס־נישואיו
של בועז שרעבי, שהתקיים שם ביום החמישי שעבר. שני שומ
רים
חסמו את מעלה המדרגות, מנעו כניסה מכל מי שלא היתה
הזמנה בידו. זמר בערוב יומי ורינגו לי משך המונים לטקס
נישואיו, ורבים נאלצו לטמוד עד השטות הקטנות של הלילה.
ג׳וזי כץ ושמוליק קראום (בחברת בוסי סחה) היו בין
המוני הזמרים והבדרנים שהגיעו לחתונתו של בועז.
אולם למרות המוני הכוכבים שמילאו את האולם, היה זה בעיקרו טקס משפחתי.
בתמונה למטה: אילנית בחברת החתן בועז שרעבי בחליפה לבנה והכלה ליאורה סחה.
שמוליס וגין ןי
בועז שרעבי בחליפה לבנה ועניבה שחורה, וכלתו ליאורה סחה
ךןן 11 ן יין
בשימלה לבנה ארוכה, מאזינים לדברי הרב, מתחת לחופה. בעוד
#1111 1 רגע, יענוד בועז לליאורה את הטבעת. משמאל, צופה בקפדנות בטקס אבי הכלה,
יעקב סחה, אחיהם של עמוס ובוסי סחה. בטקס נכחו מאות בני משפחה וידידים,
שהשתתפו בשימחתם של בני הזוג החדש עד אחרי השעה שתיים אחר חצות.
הופעת העירו ש ל
ליל אבירן על
הבמה תעורר את
הסערה הבאה ב ת״
התיאטרון הי שר אלי
ריר אביון
ומנחם עיני
בחזרה להצגת
״בני הדוקטור