גליון 1876 מתאריך 15 באוגוסט 1973

ן להי1ת
או לחדול
קו ר אי ם לי שמיל
שמיל ׳הוא ענק שמן ומזוקן ״עם גוף
של פיל, לב של זהב ומוח של ציפור,״
כדברי רחל חברתו הטובה. לשמיל יש
גם חבר נאמן, שמו ג׳ו. את תפקיד גץ
ממלא שחקן הודי נודע, ושמו עורי זו*
האר (שירת הגאנגס, דמעות תנין ואהבתם
האבודה של אלמנה ויתום) .שמיל הוא
במבינו.
הסרט מתרחש במדינה חקלאית ואלימה,
אי־שם באסיה המערבית, ובה נודדים שני
פלאי־אדם אלו ועוברים הרפתקאות וחוויות
בלתי־שיגרתיות, לקול צהלתם של מאות
הצופים החרוצים אשר ויתרו על מנוחת
הצהריים שלהם לטובת יצירה בת־אלמוות

שמיל וג׳ו עובדים בקיבוץ. שמיל עובד
קשה מאוד ואוכל המון אוכל. הוא כועס
וזועף כשמפריעים לו לאכול בשקט, ומש כיב
שלרשת־אלפים וחמש־מאות חברי
משק. חדר האוכל הופך למידבר שממה.
מתברר כי צמד־החמד לא נקלט היטב
בהתיישבות העובדת. הם אורזים את קיט־ביגיהם
ויוצאים אל העולם הגדול והרחב,
למקום ששמו תל־אביב( ,״תגיד לי ג׳ו,
אוכל טוב יש שם כדי לפגוש שם
את המציאות המרה.
המציאות המרה עמדה ליד מכונית מוס־טנג
אדומה וחשפה זוג רגליים חטובות,

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל ווארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יגל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב ווארץ 1

נסתיימו המגעים להקמת רשימת ז״ל
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל בראש הרשימה
המגעים להקמת רשימת ז״ד לכנסת, עומדים לפני סיומם המוצ־לח
— זאת מסר אמש ד״ר מלי: יאל זוארץ ז״ל כמסיבת עיתונאים
מאולתרת.
לדבריו, כבר אושרה טיוטת הסכם
לכינון הרשימה, עליה חתמו נציגי כל
הגופות האמורות להוות את ז״ל. בין
החותמים גם הגב׳ ד״ר מתוקה־נופך
זוארץ (סיעת האשד. האובדת) והאדו נים
אסימון וז׳יטון זוארץ (המשמרת
השעירה) .עוד תיכלול רשימת ז״ל את
פורשי זצ״ל, את מתפלגי פ״נ, ואישים
בלתי־תלויים.

צפוי פילוג

נודע שעד סוף אוגוסט עומדת הת נועה
להיתפלג על רקע רעיוני, במגמה
להביא לאיחוי הקרע שנוצר עם פרישת

הרוב בעקבות התפצלות התנועה לגוש
פרלמנטרי אחיד.

״אין שחר״ ל

עוד נמסר בשם יו״ר התנועה המ יועד,
שאין כל שחר להשמצות הזדו ניות
שהופצו ע״י אנשי סיעת ״לשי פוץ״
בתנועה, כאילו קיבל הד״ר זוארץ
ז״ל הלוואה בתנאים נוחים ממוסד
ממלכתי, כדי לשכנעו לרוץ לכנסת.
את ההשמצות ייחס הד״ר לזעמם של
אנשי ״לשיפוץ״ ,על דחיית תביעתם
לשלושה מקומות ריאליים ושני מקו מות
הומאניים.

דורשו* חידוש
מי שפט פי תגור ס
קווי־היסוד של התנועה החדשה כו ללים
בין השאר דרישה חד־משמעית
לערוך משפט מחודש לפיתגורס, בטע נה
שהמשפט הקודם היה מבויים. כמו
כן דורשת התנועה במצעה שישראל
תודיע על נכונותה לחזור לאלתר ל גבולות
הטעם הטוב.

מס ע פיר שום
התנועה תפתח כבר בימים אלה ב מסע
פירסום נרחב בקרב כל שכבות
הציבור, תחת הסיסמאות :״ז״ל שינוי
— זוארץ לכנסת״ ,ו״החדר ז״ל ל כנסת.
אף אחד לא ירגיש.״

האב ! ר׳ ה? ה

״אוכל טוב יש שפז־״
אשר מחיבוריהן המעוגלים ביצבצו לבני-
פשלון מסעירים (המתכבסיס בקלות) .המציאות
הזאת חיטטה במנועו של המוסטנג
ביד מהסקת ובעכוז מפתה. גם לדון־קישוט
ולבמבינו־פנסה לא היה כל ספק: צריך
לעזור! הם בדקו ומצאו שהגוף המחובר
לאותם לבני־פשלון שייך ליונה אליאן,
שחקנית שקספירית ידועה (מקבט, תות־חי־נברון,
אוקלהומה) .במבינו מבטיח
לתקן את המוסטנג החולה, והוא צועק לג׳ו
״תן גאז שחרר תן עוד קצת !״,
והמנוע ניעור לחיים. אבל אנו, הצופים,
יודעים שהעסק עם יונה אליאן לא ייגמר
כל־כך מהר, ולכך יש שתי סיבות חשובות:
המבט החמוצמתוק שהבחורה נועצת
באורי זוהר, וחוק העזר האומר כי לכל
שחקנית שקספירית של ממש, יש מונולוג.
אז המונולוג (תסריט ודיאלוגים: יגאל
לב) הולך ככה( :לג׳ו) ״תוריד ת׳עיניים
היפות שלך ממני, וחוץ מזה יש לי חבר!״.
ובאמת יש לה חבר ששמו ששי קשת
והוא זמר־בוזוקי ידוע שהופיע יחד עם
להקת הצלליות מרמלה בשירי אהבה נוגעים
ללב, במסיבת התחפושות שאירגנה
יונה (ששמה בסרט מידה) ,באותו ערב.
חוץ מששי ישנו גם דני שהוא ״החבר
הקבוע״ של מירה־יונה כבר הרבה זמן,
אבל ״הוא מזוייף״ — כפי שהיא מסבירה
לאביה לייבוביץ, פולני קשיש ומטומטם
למדי, שאמור להיות מנכ״לו ובעליו החוקיים
של מפעל לייצור טלוויזיות, משהו
כמו אמקור. דני, שהוא מנהל העבודה
של שאוב־לייבוביץ, אוהב את מירד( .אדם
רע אינו אוהב ממש, הוא רק רוצה לספק
את יצריו) .מירה אוהבת (למרות המונולוג
הנ״ל) את אורי זוהר (מה הפלא, הוא
הרבה יותר מפורסם) .דני כועס. דני הוא
גם מנהיג כנופיית פושעים איומים ונוראים
וזומם לרשת את המיפעל בתכנית
גאונית בפיננסיותה :״הוא מוציא מבית־החרושת
100 מקלטי טלוויזיה וכותב ב־תעודת־המשלוח
שהוציא רק .50״ איך לא
חשבתי על זה קודם?
מתברר, כי דני סובל ממחסור בולט
(המשך בעמוד ,3טור )4

קש?ז, באמת קשה, לקרוא עיתון
מיפלגתי. בייחוד לפני הבחירות. שכן,
אז הופך העיתון ממרתק למאלף ומנסר.
לאלף את קוראיו בכל דרך אפשרית.
לבד
מדפי התעמולה הצהובים (״הס
צוחקים ממך — אנחנו בוכים ! אצלם
אתה מיספר — 1292662 אצלנו אתה
מיספר ! 1876 אנו זקוקים לך ולך, לו
אף לך, לך כי. לך וחוץ ממאמרי
העורך־מנהיג, ניראה העיתון בערך

אנשים כשנשאל חד.״כ אורי (מרי)
אכנרי מד. דעתו על לחיצת הידיים
של מנחם כנין ושמואל תמיר
השתמש אבנרי בצעקתו המפורסמת של

דף תשקיף :

מדוע ניגנז ה סקר?
סקר דעת קהל שהוזמן ע״י
המעיד גילה להפתעתם שד
מזמיניו כי סיעת מר״י תקכל
ככחירות לכנסת 7—<5אחוזים
מכלל הקולות.

א כנ רי

זוחל

בעיקבות נתונים מדהימים אלו החליטו
מזמיני הסקר לגנוז אותו ולמנוע
פירסומו.

תמיר לעבר בגין בליל הדיון בקנוניה
באדר־עופר :״חיילנו שניים יחדיו,
בלתי אם נועדו?״

מכתבים למערכת :

אתה והלירה :

בבל ׳ ,ת

מניו ת

מערך ימני, מערך שמאלי — הכל
אותו בבל״ת — אוסף של זקנים חסרי-

כדאי להשקיע בחבר הכנסת אבנרי
שמניותיו עלו לאחרונה בבורסת הבחירות.
השקע באבנרי — בחר

כתבת שער :

תמיר — בגין
(קטע ניבחר)
בשנתיים האחרונות שיפר תמיר בהרבה
את תדמיתו בכנסת. באמצו לעצמו
את שיטותיו ד,בדוקות של אורי
אבנרי, הוכיח שסיעה קטנה יכולה
לפעול היטב והרבה. מילבד סיעת העולם
הזה — כוח חדש, היה המרכז
החופשי הסיעה הפעילה ביותר בכנסת.
העיתונות הימנית, שאינה אוהבת את
אבנרי, אך פינקה את תמיר ודיעותיו,
אף עזרה לו להגיע לייחוד מסויים, על־ידי
גניזת חלק גדול מיוזמותיו של
אבנדי ורימום היוזמות המקבילות של
תמיר.
כך, ל מ של, נגנז חלקו המכריע
של אבנרי בחשיפת שערוריית נתיבי
נפט והפיכתה למוקד החיים הציבוריים
במשך חודשים׳ אך ניחנה פירסומת
עצומה לחשיפת שערוריית אוטוקארס
על־ידי תמיר. פרשת קרן ספיר, שנחשפה
כולה על־ידי אבנדי, הועברה על-
ידי העיתונאים לתמיד.

מר״י !
א כנ רי

במדינה

רוכל

ב חירו ת

א כנ רי

אוכל

מעוף הפותרים את בעיית השיכון לזוגות
צעירים ע״י כיבוש קהיר.
אבל אנחנו, הצעירים, יודעים שרק
אורי אבנרי פועל למעננו.
חייל, איישם

האופוזיציה היחידה. שוב התברר
שהאופוזיציה היחידה באמת בארץ
היא סיעת מר״י (לשעבר — העולם
הזה — כוח חדש).
עקרונות .״אתם היחידים הנלחמים
עדיין על עקרונות״ אמר שר בכיר
לעורך־חדין אמנון זכרוני, בעקבות•
הדיון המישפטי על קיום בחירות הוגנות
להסתדרות.
הכוח ר יכריע. בבוא העת ייראה
הבוחר שגם הוא יודע מיהי האופוזיציה
הלוחמת למען הצדק.

רחל המרחלת:

או הב, לא או ה ב
ספורטיבי, לבוש במיטב האופנה —
כן, יש חכר״כגם ת אחד כזה. פסי
כסף שזורים בשערו המתבדר ברוח
ובזקנו החשוף בצריח הג׳יפ.
אז מה, אתם •שואלים?
ובכן, אותו אני אוהבת — בו אני
בוחרת.
ואתם?

__ ממי שנתו של מייסדו
טרררררררר...
טררררררררררר
ד״ר מ. זוארץ
(בשיחה עם שר התקשורת)

מי סתמנת
כעניין זה לא נוותר.
גם אני לא.
לא תקום שם שום עיר !
אז אני פונה ימינה.
אמרתי, עיר לא תקום.
אני עדיין פונה ימינה.
מרכז עירוני, זה נדנודו אחר כ

מוכן,

ללא־ספק.

פשרה

— מרכז עירוני, אולי יקום ככל־זאת.

אז אני נשאר.
— אכל לא יקראו לו ״ימית״! על
עקרונות אנחנו לא מתפשרים.
— גם אצלי ככה. אולי — ״יבלית?״
לפחות שיהיה אותו משקל.
— על זה יחליטו כמרכז. וקרקעות
לא ירכשו, זה שיהיה כרור!
— אני פונה ימינה.

שכר־מיצרוה
מעשה ביהודי אחד עני מרוד, לא
עליכם, ומטופל באשה אלמנה ובבנים
הרבה, שהיה ייילד בערב שבת אל
בית״הכנסת וליבו הומה עליו לפי
שלא היתה אותה שעה בביתו אפילו
פרוטה שחוקה אחת.
עודו הולך ולפתע ניקרתה לפני עיניו
ערימה של שטרות ירקרקים. עמד
להרימן ונזכר שערב שבת קודש היום.
מייד קפץ עליו היצר הרע שלו והיה
דוחק בו ואומר ״מה לך מתמהמה,
טול וקח ! מתנה היא מהשם מתברך
ואין מדקדקין בכגון אלה.״
והיו השטרות מנצנצים ומרשרשים
וכמעט שנתרצה ליצר הרע. אלא שנזכר
בסבא ז״ל ונתחזק וירק שלוש פע
מים
טפו״טפו ובירך בליבו שלא נתפתה
ליצר הרע.
באותו יום התפלל בכוונה תחילה
וכשחזר לביתו ראה והנה אותה ערי-
מה במקומה שרויה ודומה שלא נתמעטה
אפילו.
חייכם שנתארכה אותה שבת לאותו
יהודי ודומה היתה עליו כל דקה
כשנה. וכשיצתה חשבת מיהר מבית-
הכנסת ואותה ערימה במקומה היתה
והרימה ונטלה לביתו והיו שם 1000
זהובים. וכיוון שאותה שבת של פיחות
היתה היה ערכם כ 112.65-זהובים
בלבד.
ללמדך שמי ששומר על השבת —
השבת שומרת עליו.

— רגע, מה יש? מה אתה רץ?
אני אמרתי מי לא ירכוש? אמרתי
איפה?

— אז תמתין כבקשה. מה שרציתי
להגיד, זה שאו* אחד מילדי המצוקה,
שאצלם אוכחנו שני מאפייני־מצוקה
ומעלה, לא ירכוש קרקעות כשטחים.
צימצום הפער כראש מאוויינו. לעומת־זאת
רסקו, שיכון עוכרים, קק״ל, ועוד
כל מיני, יוכלו לרכוש...
— אני נשאר.

ככפור להגבלות מסויימות...
— אני פונה ימינה.

הפשרה שמסתמנת היא כדל קמן:
רכישת קרקעות כשטחים תותר
רק למי שידו משגת לבצע הרכישות,
או שגוייר כהלכה. זה בשכיל הדתיים.
— אני נשאר.

— וכעניין השניים־וחצי מיליארד
עבור הפליטים — תשכח מזה !
— אני פונה ימינה.

— עוד פעם הוא קופץ ! מה, אין
לד נשמה? הלב שלד מאכן? ככר
אסור להוריד 6—7לירות לאילנשיל־פוליו?
5לירות? ? 3
— אני נשאר.

— ידעתי.

ה ח לי ט -עי לי ת!
מה בכלל יש לדבר על הקמת עיר חדשה בפיתחת־רפיח,
שהרי טרם יישבנו את הרי יהודה ושומרון השוממים? נכון שיש
כמה מייבשי־ביצות בקריית־ארבע־עילית שמעל לחברון־תחתית,
אך זוהי קוראים יקרים, רק תחילת הדרך. כבר האלוף-
הפוליטיקן שרון הזכיר בדבריו את העדיפות שיש לתת לשכם־
עילית ולרמאללה־עילית, על מפת ההתיישבות, והוא צודק, כבוד
האלוף.
כיוון שכך הוא המצב, זימנה מערכת ״ 200 הארץ״ מומחה
מיוחד לענייני התיישבות, מר אברהם שעל־אדמה, וערכה עימו
ראיון קצר בנושא ״האיכלוס העילי של השטחים התחתיים ב יהודה
ובשומרון״.

אנחנו: כמיקרה והעיר הערבית נמצאת במקום הגבוה
כיותר בשטח, היכן תיכנה העיר העברית העילית?
שעל־אדמה ז שאלד, מעניינת. ניתן לבנות את חשיכונים־חעבריים־ד,עיליים

של עצים, או על קביים, או על מגדלים (ובדרך זו גם לחסוך את ההוצאות הכרוכות
בהקמת מגדלי תצפית) .כבר היו לכך מיספר תקדימים במדינות מתפתחות
כבורניאו וסינגפור. אפשרות נוספת היא לחפור בור עמוק ולהכניס לתוכו את
העיר הערבית הנדונה. עם זאת טוענים אנשי־רוח מסויימים כי ניתן לבנות
את העיר־העברית־העילית על מישור אחד עם העיר־הערבית־התחתית, ולהסתפק
בעליונותנו המוסרית.

אנחנו: ישנם ערים־ערביות-תחתיות הנושאות שמות
שאינם מתאימים־במיוחד לערים־עבריות־עיליות. האם ישנה אפשרות
לפתור בעייה זו?
שעל־אדמה: שאלה יפה. כפי שפתרנו את הבעייה בבית־ג׳לא־עילית (הר גילה)
ובעקרבה־עילית (גיתית) נוכל לעשות גם במיקרה של התיישבות עירונית
של ממש. רמאללד,־עילית תיקרא, על־פי הצעת ועדת־השמות בקרן־היסוד,
רמת־אלוקיס. ג׳נין־עילית — גן־ניניו, טול־כרם־עילית — נטל־כרנזיאל, וכר וכר.

אנחנו: מהם היתרונות שייצמחו לאוכלוסיה־הערכית־התחתית
ממיזוג עם אוכלוסיה־עברית-עילית?
שעל״אדמה ז אני שמח ששאלתם שאלה זו. הפועלים הערביים יוכלו

לעבוד ליד הבית, ולא יצטרכו לנסוע בוקר־בוקר לתחום הקו־הירוק. הם יוכלו
לסייע בבניין העיר־העברית־העילית ולשפר בכך את מצבם הכלכלי. לבד מזאת,
יורשו להסתובב באופן חופשי בשמורה־הערבית-התחתית שלהם, ואף יוכלו
להתרבות באין מפריע.

אנחנו: איזו תרומה תתרום ההתיישבות־העברית־העי
לית ביהודה ושומרון, לציבור היהודי בארץ ובעולם?
שעל־אדמה ז ציפיתי בקוצר־רוח לשאלתכם. הר,תיישבות־העברית־ד,עילית

תתרום תרומה נכבדה ביותר לציבור היהודי בארץ: חיסול טוטאלי של עיירות־הפיתוח,
על כל מטרדיהן ונזקיהן הכלכליים והחברתיים.

אנחנו: תודה, מר שעל־אדמה. נשמח לשוב ולהיפגש
איתך בבצרה־עילית שעל גדות-החידקל היום בעוד 25 שנה.

(המשך מעמוד 2טור )1
במידות טובות, ועל זוהר־ג׳ו ובמבינו״
שמיל מוטלת המשימה להשיב את הסדר
והמוסר אל כנו.
בניגוד לחלוצים שהפריחו את המידבר
שעליו ניצבת לתלפיות העיר תל־אביב,
מצליחים טריניטי ושמיל להחזיר את המצב
לקדמותו בקצב מפתיע. הם מחריבים
והורסים כל תפאורה שנקריית על
דרכם, אם כי נדמה לי שהם עושים זאת
על־פי הוראת הבמאי. ודאי תבינו כי
הצריף ששימש לפושעים כמקום מיפגש,
חוזר להיות לארגזי עץ מעופפים בחלל.
אגב, אורי זוהר הערמומי מצליח לח תוך
בסכין שבידו את המכנסיים של המלצר
הרשע וחושף לו את כל הטוסיק
(הי—הי—הי—הי).

סי פו ר
ק סו
איש אחד, מעולי האימפריה האוסט-
רו-הונגרית, קראו לו וילהלם פרקש.
חברים קראי לו וילי, וילי פרקש. והאיש
הזה סבל מאוד. בעצם, הוא לא סבל
יותר מכל שאר חבריו, שריח הגולאש
נודף ממיבטאם העיברי, אבל גם כך
היה הסבל כבד מנשוא.
בייחוד התעללו באיש כל הפקידים
במישרדים הממשלתיים, אלה שלקחו
ממנו מס־הכנסה, רשמו אותו בטאבו,
הנפיקו לו תעודת-זהות וגזלו ממנו ארנונות
לרוב. וילי פרקש נשא את סיבלו
בגבורה, והמשיך להאמין שאם הוא רק
ירצה — לא תהיה זו אגדה.
ואכן, יום אחד כשהלך וילי לקופת-
חולים עם הילדה שהיה לה פרונקל, קרה
מיקרה מוזר. הוא פנה אל הפקיד הזו-
ער, כדי לקבל מיספר בן ארבע ספרות,
וסתם אמר :״אני פרקש וילי,״
וכאן אירע הנס ; הפקיד דבוק־העפ-
עפיים, התנער בעוז, ובעוד עינו הימנית
ממצמצת עוויתית, לחש בקול רוטט :
״בבקשה אדון פרקשוילי, תשב כאן.
מייד יבוא הדוקטור,״ וגם עשה קצת
קוצ׳י-מוצ׳י לילדה עם הפרונקל.
וילי האוסטרו״הונגרי רצה לתקן את
טעותו של הפקיד המפוחד, ולומר לו
שהוא בעצם רק הונגרי אחד, ולא שייך
בכלל ליהדות־אשדוד, אבל הבורא, ברחמיו,
שלח יד מלמעלה וסתם לו את
הפה.
ומאז וילי פרקש עושה חיים משוגעים
במישרדי הממשלה. הוא פשוט אומר :
״אני פרקשוילי,״ ומייד מקבל מקום
ריאלי בתור.
מה שמוכיח שלא המוצא־האתני הוא
העיקר, אלא הצילצול.

״וחוץ מזה יש לי חכר!״
לא נפרט כאן את כל השתלשלות
המאורעות המרתקת. רק תדעו לכם, צופים
יקרים, שבסוף הטוב מגיעים שני האבירים
שלנו על הווספה שלהם למרכז הכנופיה,
כדי לשחרר את מירד( ,שנחטפה
על־ידי דני) מציפורניו של הרשע הזה
העומד לבצע בה סדרה של מעשי־סדום־
כבקשתך. אלא שדוד ויהונתן מגיעים מוקדם
מדי, ומספיקים לחסל את כל תשע־מאות
הפושעים לפני שדני הצליח לחשוף
למירה אפילו ציצי אחד קטן. מה לעשות,
נתנחם בכך שזוהר ובמבינו ינהלו מעתה
את אמקור־לייבוביץ ונקווה שהמפעל ישג־שג
והצמד יצליח לגייס כספים • כדי לממן
לג׳ורג׳ עובדיה סרט נוסף בבימויו ובהש תתפותם.
לי, אישית, חשוב מאוד לדעת
כיצד יעלו חיי הנישואין של רומיאו־זוהר
ויוליה־אליאן, ומתי בדיוק תהפוך היא ל אלמנה
עיוורת בחלק הבא של הטרילוגיה.
מכתבים למערכת
היכן
נגיע, ח ב רי ם! ״
אני מתייחס למכתבו של יורם קנ־יוק
לאייבי נתן בדבר השבוע מלפני שבועיים•
ותאמינו לי בכל הכנות, במשך
הקריאה בדקתי כמה פעמים שוב
ושוב: האם זה באמת דבר־השבוע שאני
מחזיק בידי, או אולי התחלף לי
בשבועון העולם הזה. הביטויים הבוטים
על ״המימסד״ — והכוונה היא, כמובן,
לממשלת־ישראל — איך מרשה
זאת מערכת דבר ו
דעות מסוג זה אין מקומן בעיתון
פועלי ישראל. שיחפש לו יורם קניוק
אכסניה מתאימה יותר. אינני חושב שאתם
מעוניינים להרגיז את קוראיכם
הוותיקים והמסורים. אמנם הננו דמוק רטים
יותר ממאה אחוזים, אך לכל דעה
צריך למצוא את האכסניה המתאימה.

יהודה זמיר, רמת־גן (״דבר״ )27.7.73

פנו דרך ל בי קו ר ת
סוף־סוף מתחיל הקהל הישראלי לגלות
תכונות ההכרחיות להצמחת מח זאים
ואמנים, שראוי להתכבד בהם.
כל הכבוד לפרופ׳ יגאל ידיו וחבריו
שאזרו עוז ועזבו את ה״חאן״ הירושלמי
באמצע הצגת המחזה ״עיר אחת״.
עצתי להם, כי להבא יביאו איתם
שקיות מלאות עגבניות רקובות וביצים
בואשות — וכטוב ליבם ישליכו מכל
העולה מן השקית על הנערים המשח קים.
התרגלנו לקהל הממלא אולמות
וצופה בשקט ברפש הבז לצופה לא אחת.
הגיע הזמן להתעוררות ״אנשי התרבות״
ו״חובבי הדרמה״ .אמנים היראים את
הביקורת שיכתבו ויציגו לעצמם. אלה
הרוצים להציג, שיקבלו את הביקורת בכבוד
ואם רצונם לזכות בזרי תהילה
שיתאמצו קצת.

אריה זינגר, בת־יס (״מעריב״ )5.8.73

מתהד קי םהקש רי ם
עם ד רו ם ־ אפריקה
יחסי ישראל עם דרום־אפריקה התהדקו
לאחרונה כצורה יוצאת־דופן. כין שתי המדינות
נערפים מגעים להגכרת שיתוף ה פעולה
כשטחים שונים

דיין לאנטל
אתהאח ריו ת
ליירוט ה מ טו ס
כל הידיעות שהופיעו ביום הראשון השבוע במהדורות
החדשות של שידורי ישראל ובכותרות העתו־נים,
כאילו נטל עליו שר־הביטחון משה דיין אחריות
אישית ליירוט מטוס הנוסעים הלבנוני, מקורם בטעות.
דיין מעולם לא הצהיר כי הוא נוטל על עצמו אחריות
כזאת.
מקור הטעות הוא באי־הבנה. כמסיכת העיתו
נאים
המאולתרת והחפוזה שניהל דיין כחצות
במוצאי־שכת, שאל אותו אחד העיתונאים
מה תגוכתו על הצהרת יושכ-ראש
איגוד הטייסים הישראליים, הקברנים דן
שקד, כי אירגונו מגנה את יירוט המטוס.
דיין הגיכ כמילים הכאות :״אינני אחראי
לאיגוד הטייסים. אני אחראי על צה״ל.״
הצהרה זו פורשה כטעות כנטילת אחריות
אישית מצד דיין.

מופע ב חי רו ת

פקשו א ת אזו ר

במימון מ מלכ ת

אי ק רי ח וביד ע *

הולכת וגוכרת התופעה של כיקורים
ממלכתיים מצד שרים ואישי ציכור, המנוצלים
למטרות בחירות. כך, למשל, אולצו כל

בין עקורי איקרית ובירעם נפוצה לאחרונה שמועה,
המבוססת על רמזים שניתנו לעקורים על־ידי -שלטונות
צה״ל. לפי אותה שמועה עומד צה״ל למקש

את אזור הכפרים הנטושים איקרית וכירעם,
כביכול לצורך מניעת הסתננות מגכוד לבנון.

למעשה יינקט צעד זה כדי למנוע פהעקורים נסיונות
להפר את הצווים האוסרים עליהם לבקר בכפריהם,
וכדי למנוע הישנות הפגנות מחאה של תומכי העקורים.

רי ק שרון יו תקף
ג כנו ש א המניין!
אחרי שכשכוע האחרון הותקף אלוף
(מיל ).אריק שרון כעניין זכויות המים שניתנו
להוותו, הוא עשוי להוות כקרוב מטרה
לביקורת שתוטח נגדו גם כעניין גיוס הכספים
על ידו למימון רכישת החווה.
נציגי מושבי הדרום טענו השבוע כי חוותו של
אריק מקבלת מיכסת מים גבוהה מהרגיל ללא כל
יחס למה שמקבלים המושבים באזור. אריק לעומת־זאת
טוען כי רכש את החווה, הקיימת כבר 18 שנים,
יחד עם זכויות המים -שהוענקו לה בשעתו על־ידי
מינהל המים, עוד בתקופת בעליה דד
הודמים. מדהריו של אריה טוענים כי
תחילה נרכשה החווה לצורך גידול
בקר, הצורך מעט מים, ורק אחר־כך
הפכה חווה לגידול שלחים וכותנה, הצורכים
מים רבים. אלא שהפיכת יעד
החווה לא נעשתה בתקופתו של אריק.
עתה מנסים כמה מאנשי המערך ל ערער
גם על הצורה בה גייס אריק
סכום של 2מיליון ל״י ממממנים זרים,
כדי לרכוש את החווה. .מבקריו יט
ענו
כי לא מקוכל שאזרח המדינה
יקכל הלוואה כמטכע זר מגופים
זרים וכי יש לכדוק את
צורת המימון כה גויים הסכום
מהמיליונרים משולם ריקלים
וסם זקם. אריק לעומת זאת
טען כשעתו כי קיכל אישורים
רשמיים ממשרד-האוצר לכל
צעד שעשה.

ראש ה ר שי מ ה
הממלכ תי ת
נאל צו להתנצל
אחרי שלפני שבוע ניצלו ראשי הרשימה
הממלכתית סיכסוך כספי בינם
לבין יוסי דנון, ראש קבוצת לשינוי
בע״מ, המתנגדת לצירוף המפלגה למערך
הימני, כדי לפגוע בו מבחינה
פוליטית, הם נאלצו השבוע להתנצל.
המדובר הוא במודעה שפירסמה חברת
מאיר להשקעות, בראשה עומד ח״כ
זלמן שובל. מודעת הענק פורסמה
בעצם המאבק הפוליטי בין דנזן לבין
שובל ויגאל הורוביץ, וכללה התראה
נגד דנון להכרזתו כפושט־רגל בגלל
חוב כספי.

פשרת דייו״ספיר

בינתיים עומדת קבוצת דנון לתבוע בישיבת מרכז
הרשימה הממלכתית, שתיערך בשבוע הבא, כי ע״מ
תצטרף למערך הימני רק אם יוכנסו למצע המערך
סעיפים התובעים חוק בחירות איזוריות! חוק בחירות
אישיות ברשויות המקומיות! והשמטת סיסמאות ״אף
שעל״ ו״שתי גדות לידדך. מכיוון שלדעתם לא
תתקבלנה תביעות אלה על־ידי גח״ל, יש בכך כדי
למנוע צירוף ע״מ למערך הימני.

דנון איים לתכוע חצי מיליון
ל״י פיצויים נגד המודעה
יוצאת־הדופן שלא מקוכל לפרסם
כמותה, ושהיה כרור כי
פורסמה רק כדי לפגוע כתדמיתו
•טל דנון. כתוצאה מכף נאלצה
חכרת ״מאיר״ לפרסם התנצלות
על הפירסום.

מהנדסי אחד המפעלים של התעשיה האווירית בחודש
•שעבר לבוא לאסיפת בחירות עם שר־התחבורה שמעון

ע רבי מהגדה
ישתת פו בצעדה
כצעדת שלושת הימים ה* ,19שתיערך
כחודש הכא כין ה* 17 וה 19-
כספטמכר, ישתתפו לראשונה ערכים
ממזרח ירושלים והגדה המערבית.
ערכים אלה יכללו בקבוצות מאורגנות
של עובדי עיריית ירושלים ועובדי
כית-החולים הדסה המתאמנות לקראת
הצעדה.
מפקד הצעדה, אלוף־מישנה צבי
לבנון, כבר הודיע, שבמידה וערבים
בודדים מהגדה המערבית או מרצועת
עזה ירצו להשתתף כצעדה, יאופשר
להם הדבר, אחר כדיקה ביטחונית
כמובן. גם אזרחים ממדינות ערב, ה שוהים
בביקורי הקיץ כישראל, יוכלו
להצטרף בצורה זו לצעדה. אך נראה
כי אין כל נטיה כזו והערבים היחידים
שיצעדו כצעדה, יהיו אלה העובדים
כמוסדות ומפעלים יהודיים.
פרס, כשהנהלת המיפעל ציינה כי השתתפותם באסיפה
היא חובה וכי ייערך רישום נוכחות בכניסה לאולם.
גם מזכיר ההסתדרות נוסע למקומות שונים בארץ
על חשבון ההסתדרות כמזכ״ל ההסתדרות, ועורך מופעים
שאינם אלא תעמולת בחירות למערך.

רב״ ט ב צהייד
נגדשר ־ הבט חון
ארז קירר, המשרת שירות סדיר בצה״ל בדרגת
רב״ט, עומד לפתוח בצעדים נוכח התעלמותו של שר־הביטחון
ממנו. ארז, שנותרה לו עוד שנת שירות
אחת בקירוב בצה״ל, ביקש מצר,״ל להשתחרר בטרם
זמן על מנת שיאפשרו לו לטפל בפרשה הנוגעת לאביו.

פניותיו של ארז לשר־הכיטחון, כהם
התכקש יטר־הכיטחון לקבוע לו מועד לראיון
אישי, נותרו ללא מענה. החייל, הסבור כי
לא יתכן ששר־הכיטחון לא ייענה לפניות
חיילים בצה״ל, עומד לפתוח בהליכים כדי
לקכל לפחות תשוכה כלשהי משר־הכיטחון.

קולנו ע !.וגפון״
״ הפרל קו לנו ע יו קר ה
בעליו החדשים של קולנוע צפון בתל-אביב, מפיץ
הסרטים דויד שפירא, עומד להפוך את הקולנוע לקולנוע
יוקרה דוגמת אלה המקובלים בארצות אירופה.
הכוונה היא לשפץ את הבנין, לבנות מסעדה בקומתו
התחתונה ובאר משקאות בקומת הביניים שלו, שם
ניתן יהיה ללגום משקאות חריפים בהפסקה בהקרנת
הסרט. את מרתף הבנין מתעתדים להפוך לפיאגו־באר־טלוויזיה,
שם יוקרנו במקלטי טלוויזיה צבעונית, סרטי
טלוויזיה צבעוניים המוקלטים בשיטת הוידאו. כמו כן
מתכוונים להקרין שם מהדורות חדשות מצולמות, ש ייקלטו
בארצות־הברית ויוטסו לישראל מדי יום.

הכוונה היא להפוך את הקולנוע למעין
מרכז חכרתי כו ניתן יהיה לכלות גם לפני
הציפיה כסרט ואחריה, להציג כו הצגות
גאלה למטרות צדקה, והצגות ככורה
מפוארות.

בישראל נתגלו

.א11111
§111111

ויי ! !

וי ! 0 8

ל *יי׳

״״ 1י1 ן ווווו£וון ו 1 1

1ו ו § 1ו 1 1

111111י

העולם הזה 1476

פרק1ם אריאלייסעוד* 1ודז5ו1־*׳ל1ם גגו*

נעסגות אירועי דרכת הגיס

1973

*ייייייייימ

שני נשב׳ ע1ק באילת

שביתת ימאי צי הסוחר הישראלי שפרצה בשבוע האחרון, היפנתה
את הזרקורים, בין השאר, גם אל מנכ״ל חברת צ״יס־נוסעיס, רב־החובל נמרוד
אשל. אשל היה השבוע אחד הגורמים הנימרצים ביותר, יחד עם מנכ״ל צ״ים
משה קשתי, שפעלו בתקיפות נגד מילוי תביעות הימאים ולשבירת שביתתם.
נוכח פעילותו זו, אי־אפשר היה שלא להרהר מה עושה הזמן לאנשים.
ביגואר ,1951 כאשר פרץ מרד הימאים הגדול בצי הסוחר הישראלי,
עשה העולם הזה את צעדיו הראשונים בתחום המאבקים הציבוריים.
באותה תקופה היה העולם הזה העיתון היחיד שהתייצב לימין ימאים, נגד
השיטות שהופעלו בידי מי שהיה אז מזכיר מועצת פועלי חיפה, יוסף אל מוגי,
כדי לשבור את שביתתם. במשך שבועות רבים ברציפות כיסה

בהם תיבחרנה:

מרנת שנא
ונתינת ס־סוו

— !8838 ווו!

ןווו —ואוודא

שני הנשפים יתקיימו במלון,.מלכת
שנא״ דוג ל נתיחת המדון המחודש

ה 1שרהרא שון

בו תיבתו.,מלכת שבא 1973״

הושרהש1

בו תיבתו ״נסיכת ם־סוו 1973־
בשני הנ שפים תצעדנה ה מו ע מ דו ת
ה סו פיו תבתח רו תמלכתה מי ם 1973
כשהן מ דגי מו ת בגדי חוף של
מכנ סי ג׳ינס של

7חול צו ת

״ מחה ״
אומן ׳

*י־יי״הלנה ר ו בי נ ש טיין ״
ב תו כ ני ת ה או מנו תי ת :

אילנה וובינא ולהקתה
החלונות הגבוהים ־ שמוליק
קדאוס, גץ ז 3ץ, אל תגן
משה: גדי יגיל

נמרוד אשד 1951

נמרוד אשד 1973

הזמן שחק את סמל המאבק
העזלם הזה את מאבק הימאים להטבת תנאי עבודתם, ובמשך תקופה
ארוכה להבא נוצרה מעין זהות בדעת־הקהל הישראלית בין הימאים
והעולם הזה.
אחד ממנהיגי מרד הימאים ב־ 1951 היה נמרוד אשל, אז קצין שני בן
26 באחת מאוניות חברת שהם, בעל עבר פלמ״חי, מבצע פעולות נועזות
בימי עלייה ב׳ וקרוב משפחה של משה שרת ואליהו גולומב. אשל, בעל
כושר המנהיגות הטבעי, שהצטיין בכוח דיבור וביכולת לשכנע, הפד תוך
זמן קצר לאליל הימאים. יחד עם רב־החובל אייק אהרונוביץ׳ ,שהתייצב
לימין השובתים, הפך לסמל של הימאי הישראלי.
השבוע, אחרי 22 שנים, היה נמרוד אשל בצד השני של המיתרם. לא
רק הוא השתנה 22 .השנים שחלפו חוללו תמורות עמוקות בצי הסוחר,
בציבור הימאים, ובכל הדמויות שנטלו אז תפקיד בדרמה הממושכת.
רק גורם אחד לא השתנה: העולם הזה. כאז, כן היום, נקט העולם הזה
עמדה, התייצב לצד הימאים במאבק להטבת תנאי עבודתם ולשיפור שכרם.

^ צחוק, צחוק, אבל...
איד מניכים אישי־ציבור שונים לכתבות העוסקות בהם והמת־פרסמות
מעל עמודי העולם הזה?
רק לעיתים רחוקות אנו מקבלים תגובה ישירה, חיובית או שלילית. ישנם
יחידי סגולה, כמו אריה (״לובה״) אליאב, למשל, הנוהגים בדרד כלל לטלפן
ישירות מייד אחרי שמתפרסם אודותם דבר כלשהו, להודות על הפירסום או
לתקן טעות כלשהי. אחרים מחפשים אחר הזדמנות מתאימה כדי להגיב.
לעומת זאת, חלק ניכר מאישי המימסד נוהג להתעלם ולהעמיד פנים
של אי־ידיעה על הפירסום, לפעמים אף בליווי הצהרה שאין הם נוהגים
לקרוא את העולם הזה כלל. אלא שבהזדמנויות אחרות, בפליטות פה או
קריאות־ביניים, מסתבר פתאום שהם ערים, מודעים וזוכרים היטב כל
מה שמתפרסם אודותם בהעזלם הזה. ראש־הממשלה, גולדה מאיר, למשל,
נמנית על סוג זה של מגיבים.
לפני כחודשיים פירסם העולם הזה כתבה שבמרכזה עמד יושב־ראש
הנהלת הסוכנות היהודית, אריה פינקוס. הכתבה כמה עולה אריה פינקוס
לעם יהודי? עסקה במערכה שניהלה עורכת כתב־עת היהודי האמריקאי
ג׳ואיש ספקטייטור במה שנראה לה ביזבוזים מיותרים מצירו של היו״ר
(העולם הזה .)1866 השתדלנו לדווח על הפרשה באובייקטיביות, ומסרנו
גם את עמדת ותגובת דובר־הסוכנות בעניין. אחרי פירסום הכתבה לא
קיבלנו כל תגובה מצד פינקום או אנשי הסוכנות.
רק אחרי מותו של פינקוס לפני שלושה שבועות, סופר באקראי כיצד
הגיב המנוח על כתבת העולם הזה. פינקוס, סיפרו בני משפחתו, נטל את
גיליון העולם הזה עם הכתבה לביתו. באותו גיליון התפרסמה גם אחת
הכתבות של לילי אבירן, שהיתר. מלווה בכמה תמונות־עירום שלה. פינקוס
קיפל את העמודים בצורה כזו, שבמבט חטוף נראה היה שאחת מתמונות,
העירום של לילי מופיעה בכתבה שעסקה בו. את העמוד המקופל הציג בפני
שני בניו ואמר להם :״דרך אגב, העולם הזה תפס אותי עם איזו*,בלונדינית״.״
בניו של פינקום העיפו מבט לעבר התמונה, ואחד מה! ׳הגיב:
״באמת אבא, היא לא נראית לי מגרה כל כך, האם י׳יאז״
פינקוס פרץ בצחוק. אחר־כך סיפר לידידיו על תגובתם המשעשעת
של בניו למתיחה שערך להם.

השלם הזה 1876

בשעות היום. חורש אריק שרון את חוותו.

א 11ווים

בשעות הערב. את שאר הארץ

אליזבט טיילוו

בסידרת צילומים שצולמו מייד אחרי פרידתה מרי־צ׳ארד
ברטון, בווילה של סופיה לורן ברומא.
אליזבט קיבלה באותו יוס מכות מברטון, ברחה לביתה של ידידתה, נראית בתמונה

הימנית יושבת על שולחן בחצר הבית, משעינה ראשה על העמוד המחזיק סוכך
נגד השמש. בתמונה המרכזית: סופיה לורן ניגשת אליה כדי לברר מה קרה. בתמונה
משמאל: אליזבט טיילור הבוכיה, מספרת לסופיה לורן על הצרות שאירעו לה אותו יום.
שקוצרת להקת כוורת בהצגה
המוסיקלית סיפורי פוגי, לא
תהיה כנראה בת־חלוף ותונצח
בהיסטוריה. אמרגנה של הלהקה,
אברהם (״פשגל״) דשא,
עומד לעשות זאת בדרכו המקורית.
פשנל כבר הנציח את
הצלחתו הגדולה הראשונה, להקת
הגשש החיוור, אחרי שקרא
את בנו בכורו בשם גשש.
בתו ניצלה מגורל דומה, כיוון
שנולדה בשעה שלא היתה ל־פשנל
להקה חדשה ונקראה בשם
שירלי. עתה נמצאת
אשתו של פשנל, ניצח דשא,
בחודשי הריונה האחרונים. אם
יוולד לזוג דשא בן הוא ייקרא
בשם סוגי. אם תהיה זו בת,
ייקרא שמד, כוורת.

קל מאד לשחרר עכב־ברים,
אבל קשה מאוד לתפוס
אותם לאחר מכן, זאת למד השבוע
יצחק כן־אחרזן. אחרי
שאמר באחת האסיפות שהעכברים
יתפסו את כיסאו אם יסולק
ממנו, הוא התחרט, רצה
להחזיר את העכברים לפיו —
ולא הצליח. כאשר בא אליו
כתב הטלוויזיה אורי גולדשטיין
וביקש לראיין אותו
על הפסוק, התלקח בן־
אהרון, אמר שלא ידבר על
שטויות, אלא רק על עניינים
חשובים. המראיין לחץ עליו,
ואז הפסיק בן־אהרון את הראיון.
המראיין התחיל מחדש,
ניסח את השאלה בצורה אל גנטית,
אך ברגע שהציג לו
שאלה לעניין, הפסיקו בן־אהרון
באמצע. כך זה נמשך כמה פעמים.
בסוף טילפן בן־אהרון ל טלוויזיה,
תבע שלא לשדר את
הראיון. הטלוויזיה נענתה,
כמובן.
1בעדותו בבית־המישפט
המחוזי בתל־אביב במישפט שהגישה
סיעת מרי נגד ועדת
הבחירות המרכזית להסתדרות, הוועדה יושב־ראש סיפר אפריים ריינר כי לצורך
הכנת המישפט העיר בחצות
הלילה את מזכיר מועצת פועלי
נצרת ג׳ורג׳ סעד, יושאל
אותו :״מדוע לא נתת לנציגי
מרי את ספרי הבוחרים?״ תשובתו
של המזכיר מנצרת :״מי
זו מרי? אני לא מכיר אותה.״
המועמד לתפקיד ראש
עיריית תל־אביב מטעם גח״ל,
שלשה (״צ׳יץ לחט, נוכח
השבוע כי שמו עדיין לא נקלט
כל־כך טוב בקרב הבוחרים.
צ׳יץ /המתכונן לערוך ביום
הרביעי הקרוב מסיבת־עיתונ־אים
על גג מגדול שלוס כדי
להדגים בפניהם מלמעלה את
מה שלדעתו לקוי בעיר, ערך
ביום השלישי שעבר סיור
מוקדם במקום ובסופו נכנם
למכונית התלוו הירוקה שלו
והחל לנסוע. בדרך ראה ערימת
עצים מונחת על הכביש. הוא
ירד ממכוניתו והחל מפנה את
העצים. מונית עברה במקום,
נעצרה לידו והנהג אמר לו:
״אני מכיר אותך. אתה צ׳ץ׳
שרוצה להיות ראש העיר. בוא
אעזור לך.״ השיב לו צ׳יץ׳:
״קודם כל, תודה רבה לך. אבל
העולם הזה 1876

8גם לדוגמנית דניאלה
הוד היו בעיות עם שמות

דע לך שקוראים לי צ׳יץ׳ ולא

0מאז שנכנס לקלחת החיים
הפוליטיים, הפך סדר יומו
של אריק שרץ עמום ביותר.
מזכירתו החדשה שהועמדה לרשותו
על־ידי המיפלגה הליברלית,
הבלונדית היפה מלכה
הרצברג, צריכה להשיב ריקם
את פני׳המטלפנים הרבים הרוצים
לקבוע פגישה עם הבוס
שלה. התשובה שנותנת להם
מלכה :״אריק עסוק מאוד. הוא
חורש עדיין את השדות בחווה
ומתכונן לחרוש את כל הארץ,
לכן קשה לקבוע איתו עד הבחירות.״
8חוש־ההומור
של דובר
צה״ל, תת-אלוף פנחס (״פיג־ייה״)
ל הב, אינו נוטש אותו
גם בשעות לחץ. כך, למשל,
אחרי שנודע כי חבורת צעירים
חטפה נשק במינזר סנטה קאת־רינה,
לקחה שני חיילים כבני-
ערובה וברחה עימם למידבר,
ביקשו כמה עיתונאים את תגובתו
של דובר צה״ל. השיב
להם פינייה כיד הלצון הטובה
עליו :״אלה שעשו את כל

הרעש הם שלושה עריקים מ־צה״ל
— אז תארו לכם מה היה
קורה כבר אם את המיבצע הזה
היו עושים חיילים טובים של

י כשנודע בבניין הטלוויזיה
בירושלים על החטיפה בסנטר,
קאתרינה, יצא הכתב הצבאי
של הטלוויזיה נחמן שי נלווית
צלם במטוס שכור לסיני.
הם חיפשו מלמעלה את
הג׳יפים והרכב החטופים, אבל
לא הצליחו לגלות אותם
ונחתו בשדר,־תעופה צבאי.
דקות מיספר אחרי הנחיתה,
הגיע למקום ההליקופטר ש הביא
את מפקד פיקוד דרום
אלוף שמואל גונן (גורדיש)
יחד עם החוטפים. צלם הטלוויזיה
שקיווה לסקוס, רץ לצלם
את החוטפים. אבל גודדיש עצר
בעדו, ואמר :״הבטחתי להם
שלא יצלמו אותם.״

וויזיה בגלל השעה רבים
צופה

אי הקרנת הסרט בטלביום
הרביעי האחרון,
שביתת הטכנאים אחדי
10.30 בלילה, הרגיזה
מהצופים שחיכו לסרט.
אלמוני שטילפן לממלא

מקום מנהל הטלוויזיה סדים
פאתל, אמר לו :״אם אתם
לא מפסיקים מייד את הבידור
המחורבן שלבם ומקרינים את
הסרט, אני שורף לכם את הבניין

ההצלחה הבלתי רגילה

ילדיה. דניאלה, הנשואה ל-
עורד־הדין יעל,י סלומון, קראה
את שם בנה הראשון דין.
כשהרתה שוב התלוצץ ידידה,
הבדרן שמואל שי הציע לה
לקרוא את הילוד בשם בג״ץ
אם יהיה זה בן או עתירה אם
תהיה זו בת. כאשר נולד ל דניאלה
בנה השני, לא המתין
שי עד שידע את השם שהוענק
לו, שידר באחת מתוכניות הרדיו
בהן הוא משתתף ברכות
להולדת בג״ץ. דניאלה אומנם
קראה לבנה בשם אחר, אולם
בינתיים נקלט השם שהעניק
שי לבן אצל רבים מידידיה, ש מיהרו
לברך אותה ואת בעלה
להולדת בג״ץ.

23ש<3צחוק, צחולן, אבל •
איך לקרוא לחזית הימין? זוהי בעייה של ראשי־תי־גות.
הנה כמה אפשרויות :
— ״גוש לאומי ליברלי״ — גלל. לא נעים. מישהו יכול
לחשוב על סוסים. או — גולל. זה יסתום את הגולל על
המרכז החופשי.
— ״מרכז לאומי ליברלי״ — מלל. ידברו הרבה, יעשו מעט.
— ״ליכוד לאומי ליברלי״ — לל״ל. אפשר לבטא את זה?

0דיין רוצה לזרוק יהודים ל...ימית.
• דיין לא רק נץ, גם ב ז !
• בן־אהרון והימאים: העכברים נוטשים את הספינה.
• שביתת הימאים: צימ ־ צום.
• מארגן חוגי״בית: יש לי יום יום ח ״ כ.
• כלכלת ישראל: מי שעושה מעשי זמרי מקבל שכר
מפינחס.

מכתבים
אדם לאדם

מפלאי

מאפייה !

שנת־בחירות

זוג צעיר קנה דירה משומשת, בערב,
אחרי יום עבודה, הם הגיעו לדירה עם
רהיטיהם. והנה התברר להם שהדיירים
הקודמים לקחו איתם את כל נורות החש מל
— לא השאירו אחת לתרופה! כמו
כן הסירו ולקחו את חוטי הכביסה שהיו
מתוחים על המרפסת. שדדו ארון מטבח.
סילקו את המראה הגדולה של ארון הבגדים,
ואפילו את המקל שמחזיק נייר
טואלט לא השאירו ! וגם, להבדיל, את
המזוזה.
לזכותם של אותם בני־אדם ייאמר שבכל
זאת הם השאירו משהו: הם לא
לקחו איתם את הקירות והמרצפות, החלונות
והתריסים. גם את הצבע מהקירות
הם לא גירדו. הם אפילו השאירו
משהו משלהם: הרבה אשפה ופסולת.
כל הכבוד לנו, בני־האדם, נזר הבריאה!.,.
פעם עוד היו אומרים :״אדם לאדם
זאב״ ,ו״ארץ אוכלת יושביה״ .היום אפשר
כבר לומר בשקט גמור: אדם לאדם
מאפייה, בארץ שיושביה אוכלים זה את
ישראל אור־גויים, חולון
אימפדיח יודאיקה

גדולתו של ד״ר אלסברג שגילה את
מיסנזבי הפנטגון במקומו מונח. לא נגרע
מכבודו אם נזכיר את אחיו התאומים
ילידי הארץ: אותו פקיד הגינזך חי חסי״
דוף שגילה בזמנו את קשר ההשתקה ב פרשת
סחר־ירקוני־עמום בך גוריון! אחיו
הסיאמי הגיאולוג דויד ניב שהוליד את
גילויי השחיתות בנתיבי־נפט — הללו רק
צניים מאבירי המיסדר הדון־קישוטי עבו רם
העוול הוא עלבון לשכל הישר.
מחשבות אלו עלו בדעתי בשומעי שירה
סטריוטית־כביכול מפי זאטוטים ממיגרש
המישחקים המשתרע מתחת לחלוני. שי רים
על פיתחת־רפיח, שארם א־שייך
ורמת־הגולן.
הסתכלתי מבעד לחלון וראיתי דרדקים
זבי־אף וחשופי״שת והם הם השרים. אלה
הם תשתית ועתיד כל האימפריות — כולל
האימפריה יודאיקה שלנו.
שאול יצחקי, קויית־מוצקין

במיפעל שאני עובד יש כ־ 80 פועלים.
קיבלנו הביתה הזמנות לאסיסת־בחירות
מטעם מיפלגת העבודה. על ההזמנה היה
חתום ״בברכת חברים״ לא אחר מאשר
מעבידנו.
כך נודע לנו כי הפועלים והמעביד
שייכים למיפלגה אחת.
באסיפה היינו חמישה משתתפים. נוסף
לנו היה גם פועל אחד שלא היתה לו
סבלנות לשבת במקום אחד כל הזמן. יצא
ונכנס, יצא ונכנס עד שלבסוף יצא ולא
נכנם יותר.
זהו זה, אין מה להוסיף.
ראובן דגני, חיפה

8זאת דימוקראטיה,
זאת?
מאז ומתמיד נחשבת ארצות־הברית בעיני
רבים להתגלמות האמיתית של הדי־מוקראטיה.
לפיכך
נדהמתי כאשר קונסול ארצות-
הברית בישראל סירב לאשר לי ויזה לאר־צות־הברית
בג ל ל ...שערי הארוך.
ארצות־הברית, אשר בה צמחה אופנת
השיער הארוך, אינה מתירה לצעירים
בעלי שיער ארוך להיכנס לתחומה.
הדימוקראטיה־כביכול האמריקאית מגיעה
לאבסורדים נוספים.
ידוע לי כי הקונסול האמריקאי אינו
מאשר ויזה לארצות־הברית גם לאנשים
שיש להם כתם שמאלני בעברם.
זאת דימוקראטיה, זאת?
א.ה ,.תל־אביב

קצת כבוד
למישטרת ישראל

כקורא ותיק של עיתונכם אני נתקל בו
תמיד בדיווח על הפעולות הלא נכונות

אדם
ל ב דו
שבון
כך, הייתי
^ םזה היהנגמר
^ מאוד מאושר, שעמי עם ישראל
לבדו ישכון. אולם, המציאות רחוקה
הרבה מעבר לכך. מוטב היה לאמר
על עמנו כיום: אדם לבדו ישכון.
עמדתי בכביש סואן, כאשר הדלק
במכוניתי אזל. עברה רק רבע שעה,
עד שנהגת חמודה עצרה והסיעה אותי
לתחנת־דלק, וכאן החלההאשלייה.
לאחר שקיבלתי ג׳ריקן דלק מעובדי
התחנה, עמדתי בכביש מול התחנה,
וניסיתי לעצור מכונית, כדי שתיקחני
למכוניתי. קי4 - שתוך וויתי,
מיספר דקות,
יעצור נהג א ויסיעני
דיב,
למכוניתי.
עמד נו
אני והג׳רי־קן,
שעתיים על
הכביש, מקווים
משום־מה, שמי שהו
יעצור ול לאחר
שווא.
ייאוש
מוחלט
החילותי לספור
אמיר
את המכוניות
החולפות על פני 80 .מכוניות, לא אי-

דון־קישוט וסנצ׳ו פנצ׳ד
גם הוא לא האמין !
ני מגזים 80 ,מכוניות חלפו, ואף אחד
לא עצר. השעה היתה בסך־הכל שבע
בערב. הייתי לבוש במכנסיים קצרים
וחולצה לבנה, כך, שלמחבל לא דמיתי.
אולם אני חושב, שאם הייתי חייל
במדים, גם זה לא היה בעזרי.
במשך שעתיים היה לי פנאי לחשוב
על כך. הייתכן? במדינת־ישראל!?
לפני זמן מה קראתי, על נהג שהתאבד,
לא בישראל, בחו״ל, לאחר שנש אר
תקוע עם מכוניתו 12 שעות. לי
הספיקו שעתיים, כדי להבין את מה
שתמיד, לא רציתי להאמין: אנו זרים
איש לאחיו!
תם נלחמים למען השלום ואני
קורא לכם: חידלו ! אפילו דון-
קישוט אמר לסנצ׳ו (אחרי שעפו ב שמים
על סוס מעץ) ״כחפצך אתה, כי
יאמינו לכל מראות עיניך בשמים,
כן חפצי אני כי תאמין גם אתה לכל
המראות, אשר ראיתי אני במערת
מונטסינוס.״ דון־קישוט עצמו ל א

החתול האנושי ככית־שימוש
כאחד האדם
שמבצעת משטרת ישראל:
כשהפנתרים מפגינים, זורקים אבנים,
חוסמים את התנועה, שוברים חלונות ראווה
— ״המישטרה לא בסדר.״ כשמפגינים
רוצים להתפרץ בכוח לכנסת, וה משטרה
מונעת — ״המישטרה לא בסדר.״
כשעולי גרוזיה לוחמים על מקום עבודה
ועל קיומם, והמישטרה לא מתערבת —
״המישטרה לא בסדר.״ כשיש צורך להש תלט
על כל מיני בריונים, פושעים, שודדים
ובכדי לרסנם יש צורך להפעיל כוח
— ״המישטרה לא בסדר.״ כשהמישטרה
לא חוסכת ימים ולילות למצוא ילדים
אבודים, שומרת על הסדר הציבורי, ומש תדלת
לבוא מהר על כל קריאה לעזרה
על אף חוסר כוח אדם, ועומדת בלחץ
מתמיד ובכל־זאת שולטת על המצב בכבוד,
על כל זה אף פעם לא נזכרו בכתבות
האמין במעשיו, למרות שלכאורה
נדמה כי כן הוא. ואתם מאמינים? אין
אנו רוצים בשלום. אין אנו רוצים
מילחמה. ולאמיתו של דבר, אין אנו
רוצים דבר. כיצד נשלה את עצמנו,
שאנו רוצים בשלום עם אוייב, כאשר
אדם לחברו במדינת-ישראל, חש ני כור
כה רב. מה הפלא שחיילים עומ דים
לצידי הדרכים, ואין עוצר. רק
כאשר מילחמה בשער, קוראים כולם:
״הבה נתאחד!״ הרי גם כלבים בעת
סרנה מתלכדים. אנו גרועים מהם. וזה
כואב.
קיימים אומנם מתי מעט, אשר
עדיין משלים את עצמם, כי ניתן לעשות
שלום, והבעייה היא רק אם להחזיר
שטחים אם לאו. זו אינה הבעייה.
הבעייה עמוקה הרבה יותר. צחקנו
כשסיפרו לנו, שבארה״ב יכול אדם
לשכב מת ברחוב במשך שעות, ואף
אחד לא יעצור לברר מה אירע לו.
אין זה מצחיק, ואין אנו רחוקים מכך.
ףאשראמי בילעם :״עם לבדו
ע* ישכון״ ,צדק. אולם לא מפני שאנו
עם סגולה, אלא מפני שאנו מנוכרים
וזרים לעצמנו, ומה הפלא, ש־לבדו
ישכון כעם, אם לבדו ישכון
כאדם?
צר לי על אותם מעטים המאמינים
עדיין. וכפי שאמר לי העגלון שאם־
פני לעגלתו והביאני למכונית עם
ג׳ריקן הדלק :״אם לא הייתי עובר,
היית מחכה עד הבוקר.״ כולנו, נחכה
עד סוף הדורות. נחכה לבוא המשיח,
כי זה מה שנותר לנו לעשות. כבר
שנו חכמינו מזה דורות: עוד לא אבדה
תקוותינו. התקווה שנות אלפיים
מייל, א מי ר, קריית־ביאליק

של העולם הזה. למה?
לדעתי יש לנו מישטרה טובה שראוי
להתגאות בה. לא משוחדת, לא מושחתת,
עממית, ותמיד מוכנה לעזור לזה הזקוק
לה. קצת כבוד למישטרת ישראל. מגיע
להם !
זלמן פדרן, ירושלים

מדתה האדם
מן הבהמה?
מי אמר :״מותר האדם מן הבהמה״?
איך שלא יהיה, הוא בטח לא ראה את
החתול המופיע בתמונה המצורפת, העושה
את צרכיו כאחד האדם.
שמדליק קולנדר, תל-אביב
• החתול בבית השימוש — ראה תמונה.

דו״ח
דימיוני
״העולם הזה 187״סיקורת
— עקידת יצחק רוכנת שוב״,
דו״ח מיוחד של ועדה צינורית
דימיונית נעלת אחריות לאומית
לגמרי.

בעיקבות הכתבה על המחזה שכתבתי,
ברצוני להאיר כמה עובדות באור הנכון.
מן המאמר נוצר הרושם שכתבת העולם
הזה כאילו ראיינה אותי, וכי אני קבלתי
באוזניה על נסיונות לצנזר את המחזה.
בין היתר היא אומרת שהמחזה מוצג
כל פעם באולם אחר. ללא הנהלה, ללא
תקציבים — וללא צנזורה.״ ובכן, לא היו
דברים מעולם.
כתבת העולם הזה חזתה בהצגה שלי
בצוותא ואף קיבלה ממני עותק של ה המחזה,
אך יותר מזה לא היו בינינו שום
חילופי־דברים.
ברצוני לציין שהמחזה איננו בא לשרת
שום דיעה פוליטית. המשמעויות העולות
ממנו הן שונות ומגוונות וכל צופה יכל
להבין אותן בדרכו הוא.
המחזה זכה בתמיכה כספית של המו עצה
הציבורית לתרבות ואמנות והנהלת
תיאטרון צוותא לקחה אותו תחת חסותה.
שם הוא מוצג באופן קבוע. מעולם לא
נתבקשתי על־ידי אחד מהגופים הציבוריים
הללו לקצץ או לשפץ או לשנות
את ההצגה כפי שטוענת כתבת העולם הזה.
להיפר, אני זוכה בתמיכתם המלאה.
אילן רונן, תל־אביב
• חבל שהמחזאי אילן רונן לא טרח
לקרוא את כותרת המאמר המציינת בפירוש,
כי מדובר בדו״ח דימיוני. ובכלל,
כנראה אין במחזהו שום דיעה פוליטית
אם זכה בתמיכה כספית של המועצה הציבורית
לתרבות זאמנות.
העולם הזה 1876

ו!! לו
265 סי בו ת
ל היו ת ל קו ח ש לנו
אלה הם 265 הסניפים של קבוצת בנק לאומי
הנמצאים בקרבת ביתך, מקום עבודתך,
במרכז המסחרי או בנמל התעופה -
בכל מקום ובכל שעה בהם אתה זקוק
לשרותי בנק ל או מי -ב ל ־ ב! בנק .
אנו מציעים לך בנוסף לרשת סניפים זו,
גם את מערכת הבנקומטים היחידה בארץ.
אנו חושבים עליך כאשר נפתח סניף או בנקומט חדש
ונותנים לך סיבה נוספת להיות לקוח שלנו.
כי כל סניף חדש מביא את עשרות השרותים
של הכל-בו בנק קרוב יותר אליך.
כשאומרים כי בנק לאומי הוא הבנק הגדול
במדינה, מתכוונים גם לזאת כמובן.

דייעוד^וד״ יבו1״מא1
7 ^2733
הבנקהצועדעם הז מן

תמרורים
מונה • לתפקיד מנחל הקרייה למחקר
גרעיני בנגב. במקומו של יוסף טו־ליפמן
שכיהן בתפקיד במשך שמונה שנים
ונבחר עתה למנהל הכללי של המועצה
לשיווק פרי־הדר, אכרהם סרוסי (,)52
שסיים ב־ 1941 את לימודי הכימיה ב־אורגוואי,
מכהן מ־ 1968 כסגן מנהל הקרייה
למחקר גרעיני.
מצפיםלתינוק • בעוד כחצי
שנה, שתי בנותיו של איל־הספנות ח״כ
יעקב מרידור. הבת הבכורה, רהל, הנשואה
לח״כ יוסף קרסרמן שהוא כבר

יוסף ורחל קרמרמן
איל־הטפנות —

יגאל ומיקה כשן
— מצפה לנכדים
אב לבן מנישואים קודמים, והבת הצעירה
מיקה, הנמצאת עתה בניו־יורק יחד
עם בעלה הזמר יגאל כשן שהוציא
לפני שבועיים את תקליטו הראשון באר״
צות־הברית.
זכה. באות החינוך האנזנותי שהוא
חלק ממערכת־הדירוגים של ליגיון הכבוד
מטעם ממשלת צרפת, הכוריאוגראף הישראלי
יונתן כרמון המכהן כמנהלו
האמנותי של המוסיקול הפאריזאי אולימ־פיה,
עבור חלקו בעיצוב טעמם הטוב
של הצרפתים בענייני אמנות.
זכה • בפרס ראשון למנצחים של
האקדמיה למוסיקה בעיר האיטלקית סיי נה׳
המנהל המוסיקלי של התזמורת הקא מרית
של רמת־גן עמום מלר, שגבר
על 85 מנצחים מ־ 70 ארצות.
נישאו • מזכירתו של ראש מחלקת
החדשות בערבית יוסף בראל, ח־ג׳ינג׳ית
ג׳יהאד זאייד שהיא מוסלמית
והכתב פרחאן נאסר שהוא דרוזי מ־עוספיה.
השניים יצאו לירה־דבש בקפריסין.

פטר • בכפר נין, בגיל ,65 זקן

חמולת זועבי בישראל, חמזי זועכי,

אחיו של ראש עיריית נצרת סייף־אל־דין
זועבי, שיתפוס עתה את מקום ראש
החמולה.
נפטר. בספרד, בגיל ,72 האיש ש שלט
בקובה במשך 11 שנים והודח ב־
1959 על־ידי פידל קאסטרו, פולגנציו
כטיפטה, שהוגלה מארצו אחרי הדחתו,
התגורר מאז בפורטוגל. היה סמל בצבא
הקובני, עלה לשילטון בשנות ה־ ,30 נבחר
לנשיא קובה ב־ ,1940 תפקיד אותו מילא
עד ,1944 נבחר שוב ב־ ,1952 שימש בתפקיד
עד שקאסטרו ואנשיו כבשו את
הבירה הוואנה.

אוז -תוצרת רובק, הסיגריה המובחרת הצוערת בראש,הרחק לפו׳ כל סיגריה אחרת

דויד

נפטר * בגיל ,83 השחקן
ורדי שהיה ממייסדי הבימה, הקים לפני
40 שנה יחד עם אשתו חווה יואלית בית־ספר
לאמנות המישחק, פרש מפעילות
תיאטרונית לפני 10 שנים. יליד אוקראינה,
עלה לארץ נד 1909 ולמד בגימנסיה הרצליה,
ב־ 1914 נסע להוריו ברוסיה וב־1917
הצטרף לקבוצה המייסדת של הבימה במוסקבה.

1 1 -1 :1 7 1

הסטאטיסטי

חת האיטרות החכמות ביותר ש־נשמעו
אי־פעם בזירה המדינית נאמרה
על־ידי סנטור אמריקאי, בשעה שהנשיא
ניכסון רצה למנות את אחד
מידידיו הפרטיים לתפקיד של שופט בית-
המישפט העליון.
אותו ידיד היה, למרבה הצער, כסיל
גמור. כאשר בא אל הסינאט כדי לקבל
חרו,
את האישור למינוי, נתברר שאין לו שום

כישור לתפקיד הרם.
תומכי ניכסון התקשו למצוא אף נימוק
סביר אחד שיצדיק את מינויו עד ש ד,סנטור
הנ״ל גילה את הנימוק המשכנע— 1 :

״כל חלקי הציבור האמריקאי מיוצגים
ככיהמ״ש העליון. מדוע יהיה
צימר הכסילים ללא ייצוג הולם ץ״

אמנם, זה לא עזר. האיש לא זכה בתפ קיד.
אך האימרה נשארה שמורה בזיכרוני.
ך* שבתי עליה לא פעם באולם הכנסת
( 1ובמיסדרונותיה, בהסתכלי בח״כ זה
או אחר. שאלתי את עצמי :״מה הוא
עושה כאן, בעצם?״ ועניתי לעצמי :״מה
יש, רק לחכמים מגיע ייצוג בכנסת?״
יש בכנסת כמה אנשים חכמים. יש בה
הרבה אנשים פיקחים. יש בה כמה וכמה
אנשים שאינם כל־כך פיקחים, אבל הם
מבינים, לפחות, נושא מסויים.

אכל יש ככנסת — ככל כנסת
— ב 30-20-אנשים טובים שאפשר
להגדירם בכסילים, פחות או יותר.

חם יתאבלו).
מול( .כולם מסכימים שהוא לא
כל־כך חכם, אבל הפעם אי־אפשר
בלי מרל).
עולה מבריח״מ( .חיוני, גם האח רים
לוקחים).
— 3עדות המיזרח 1( .מארוקאי1 ,
עיראקי 1 ,תימני. זה עדיין די בזול,
אם לוקחים בחשבון שכמחצית
קולות הרשימה באות מעדות־המיזרח).

1אשה( .זה תמיד בזול. גם הנשים
מהוות מחצית הקולות, אבל הן
מסתפקות במועט, ברוך השם).
— 2המישמרת הצעירה( .לא מייצגת
כלום, אבל עושה הרבה רעש.
דרשה .5מזל שאפשר היה להוריד

— 3איגוד עובדי המלכות( .זוהי הסיעה
בהסתדרות. צריכים לתת להם
משהו).
— 3בעלי הון( .אין להם קולות, אבל
הם נותנים הרבה כסף).

האוויר שד ״אל־על״ לפי שיטה זו,
היו מטוסי החכרה נופלים מן ה־שמיים
כציפורים מורעלות. אידו
היו מרכיבים ק־ הנהלה של מיפ־על
תעשייתי, היה קורה לו מה שקורה
בערד.

כמחצית עבודתה של הכנסת היא מלא-
כת־חקיקה. המיקצוע המישפטי הוא החשוב
ביותר בבית־מחוקקים. כדי שתפקיד חיוני
זה יתמלא כראוי, צריכים המישפטנים
המיקצועיים לתפוס לפחות שליש (ואולי
מחצית) המושבים של כל סיעה.
הכנסת אינה עוסקת ברצינות בעניינים
צבאיים — אחד הנושאים החשובים ביותר
בחיים הלאומיים. במליאה אין נושא
זה נידון בכלל, בוועדת־החוץ־וד,ביטחון
הוא נדון רק באופן פורמלי. חשוב ביותר
שהסיעות הגדולות, המיוצגים בוועדה
זו, ישלחו לכנסת קצינים מיקצועיים, המוכנים
לבקר באופן מעשי את מערכת־הביטחון(
.למיפלגות הקטנות אין ׳ייצוג
בוועדה. ממילא, אין טעם שישלחו לכנסת
מומחים ביטחוניים. כך היה איסר הראל

הם מסתובבים במיסדרונות כנשמות תועות.
כשהם קמים לדבר, נמלטים מן האו לם
גם המעטים הרגילים לכבד מקום זה
בנוכחותם. אין להם דבר לומר על כל
נושא שבעולם.
נוספים אליהם חברי־הכנסת שהם בבחינת
״נפקדים־נוכחים״ .הם נוכחים ברשימת
מקבלי המשכורות של הכנסת, אך נפקדים
מעבודתה, במליאה ובוועדות.

כמכה אחת. או: עולה-רוסי־אשה-
נציגת־דור־ההמשך. גם שלושה
כמכה אחת.

אבל אין מציאות כאלה בשוק־הפיש־פשים
המיפלגתי, והעבודה קשה, י קשה.

״ מלי א ת ״ ה כנ ס ת: האם מגיע ייצוג ל כ סי לי ם?
כן, אני יודע לספור. זה לא , 15
זה .17

אבל אין ברירה. צריכים להתגבר על
זה איכשהו בהבטחות של התפטרות ורו־טאציה
(שאין להן שום סיכוי להתגשם.
אף אחד אינו מוותר על כסא בכנסת,
בלי עזרת מלאך־המוות).
זוהי, כאמור, השיטה המקובלת ביותר.
במיפלגה מסודרת (כמו המפד״ל, לאח רונה)
זה מסתדר באורח לגיטימי, על־ידי
בחירות פנימיות. באחרות זה נעשה בסימון
מיסחר־בהמות. אבל התוצאה שווה.

כאשר מסתיימת המלאכה, והרשימה
מוגשת לוועדת-הכחירות,
30 שניות לפני תום המועד הקבוע
כחוק, נושמים כולם נשימה עמוקה
של הקדה. איד שהוא בא הכל
עד מקומו כשלום.

ף יקה, למשל, מיפלגה בינונית —
1מיסלגת מלכות ישראל. יש לה 15
מקומות בכנסת היוצאת, והיא מקווה לה שיג
בבחירות הקרובות את אותו המיס־
^ אמנם 1הצרה היא שבכל ההמופר
— למרות שמנהיגיה מכריזים שהבו ן | לה מורטת־ה,עצבים הזאת נשכח דבר
חרים עומדים בתור, ומובטחים לה הפעם אחד, הנראה בלתי־חשוב ערב־בחירות :
22 מנדאטים.
הרשימה הזאת תהפוך מחר לסיעה בכנסת.
15 מקומות ריאליים. מה עושים בהם?
הסיעה צריכה למלא תפקיד.

אחרי דין ודברים, מריטת שערות,
חריקת שיניים, תיגרת-ידיים
אחת או שתיים, התפטרויות, אול*
טימטומים, האשמות הדדיות כ־שפיכת־דם,
איומים כהתאבדות,
מתקבלת הרשימה הבאה :

— 3מנהיגים היסטוריים( .אם לא יג־

החלוקה המדוייקת תהיה שונה, כמובן,
בכל סיעה, בהתאם לאופייה המיוחד, הש־קפת־עולמה
והציבור המיוצג על־ידה.

אם הבהירה תהיה עניינית,
כוודאי יימצאו כין כל אד־ 5נשים,
יוצאי עדות־המיזרה והכרי ציכו־רים
דומים — אלא שלא ייבחרו
כגלל צבע עורם או סימני־המין
שלהם, אלא בגלל כישוריהם. וזה
כוודאי יותר טוב.

בגח״ל רבו דווקא המישפטנים, אך בכל
שאר השטחים היתר, זאת סיעה חלשה
ביותר. היו בד, מומחים רבים לחזון־הדו־רות,
אך לא לשום מיקצוע אחר. איש־העסקים
שבסיעה (יוסף קרמרמן) נאם נאום
אחד בשנה, וגם זה מן הכתב. יוחנן בדר
הוא מישפטן, שלא ניהל מעולם אף מיס־על
קטן שבקטנים.
המפד״ל כנ״ל, אבל בלי מישפטנים.

כיום יש שתי שיטות להרככת
רשימה: שיטת קכוצות־הלחץ
ושיטת חלון־הראווה.

בעתלמשלנ:ד׳ אהאלוף־מארוקאי-אשה.

לעומת זאת היה בה אוסף רב
של עסקנים מיקצועיים — אנשים
שכישורם העיקרי הוא הכושר
לנהל אינטריגות ולשכת כישיכות
אינסופיות מכלי להשתגע לגמרי.

* 1ני מעורר בעייה זו כיום, מפני
שעוד מעט יישבו כל מיני מוסדות
בכל מיני מיפלגות וירכיבו רשימות לכנסת
הבאה. ועדות־מינויים. הנהלות. מרכזים.
איך הם יעשו זאת?

הורג ~ כל
היה נזה
—לוזה־מצא אי זבובים
שלושה

^ פ נבדוק, לאור תמונה זו, את
סיעת המערך בכנסת השביעית, יבלוט
הפער העצום בין המצוי והרצוי.
בסיעה ענקית זו אין כמעט מישפטנים.
מילבד שר־המישפטים, היו בה בסך־הכל
3—4מישפטנים, מחם רק אחד (חיים
צדוק) בעל מעמד רציני במיקצוע. לא היה
בה אף קצין בכיר אחד ששירת בצה״ל
בעשרים השנים האחרונות (מילבד דיין),
אין בה כימעט איש שניהל אי־פעם מיס־על
רציני. לא היה בה אף מומחה אחד
לבעיות סוציאליות (להבדיל מעסקנים
ועסקניות המדברים על נושא זה).

כל אלה יחד מהווים חלק די
נכבד של הכנסת. הסטאטיסטיקה
אומרת שיש 120 חכרי-כנסת. אם
ננכה מן הסטאטיסטיקה את ה־שטאטיסטיס
האלה, יצטמצם המיס
פרל־סס או .70

השיטה הראשונה היא הפשוטה ביותר.
בכל מיפלגה יש קבנצות־לחץ. זה טבעי,
ואפילו לגיטימי. כל אחת מהן דורשת ייצוג
מכסימלי בכנסת, וועדודהמינויים צריכה
לאזן איכשהו את הדרישות.
השיטה השנייה לוקחת בחשבון את הצורך
למשוך קולות, ולהציג בפני כל מיג־זר
של הציבור אנשים המייצגים אותו׳
כביכול, בתוספת צו־האופנה הריגעי: פעם
מדענים, פעם פרופסורים, פעם אלופים.
למעשה, משמשות שתי שיטות אלה ב־עירבובייה,
כשהכל משתדלים להרכיב
רשימה שתענה על שתי הדרישות כאחת.
בחלומותיהם רואים מרכיבי,-ז־,רשימות דמו*
יות אידיאליות, המספקות כמה דרכים

את רשימתה, פחות או יותר, כלהלן :

מנהיג על תקן של משיח (כדי לנאום
אה הנאומים ההיסטוריים).
מישפטנים.
כלכלנים ( 2אנשי-מעשה בעלי נסיון,
כגון בתעשייה ובחקלאות, ואחד
איש־תיאוריה).
קצין מיקצועי (לשם עבודה, לא לשם
ייצוג).
מומחים לבעיות סוציאליות.
אקולוג.
בעל תפיסה כללית בעניינים מדעיים.

היא צריכה לפעול כיחידה מיב
צעית כמשך 4שנים, כמילחמה על
הרעיונות שלמענם נבחרה.

שום סיעה הנולדת בנסיבות כ)זלה, אין
לה שמץ של סיכוי להיות כשרה לתפקיד

אילו היו מרכיבים את צוותות־

מבוזבז לחלוטין בכנסת הנוכחית. לא ניתן
לו לנגוע בנושא היחידי שהוא מבין בו).

הכנסת עוסקת הרכה מאוד כענייני
כלכלה. חיוני שיהיו כה אנ
שי-משק, כעלי ניסיון ממשי כניהול
מיפעדים, נוסף עד כמה אנשי״
תיאוריה כלכליים.
סוג זה נעדר כמעט כליל בכנסת הנוכחית(
.רק בסיעה ע״מ היו שני אנשי־משק
מעשיים, מנהל־בנק ומנהל־מיפעל, אך לא
היה בה אף מישפטן אחד. בענייני חקיקה
היא לא היתה קיימת).
נעדרים בכנסת מומחים לשירותי־רווחה
ופעולה סוציאלית. אין בה אף רופא אחד.

אין כה אחד שיש דו נגיעה כלשהי
לנושא מרכזי — האקולוגיה.
(ניסיונו של יוסף תמיר להפקיע נושא
זה לעצמו היה תעלול מוצלח של יחסי-
ציבור, אך זה לא היה רציני).
וכן הלאה וכן הלאה.

^ ילו היתה אותה מיפלגה דימיו־
\ ) נית — ״מיפלגת מלכות ישראל״ —
מרכיבה את סיעתה בכנסת על פי שיקול
זה, היתר, קודם כל שואלת את עצמה:

״מה דרוש לנו ככנסת 7איך
נמלא את תפקידנו כה כצורה היעילה
כיותר, לטובת בוחרינו ורע־יונותינוז״
בתשובה
על שאלה זו היתד, מרכיבה

אלה הם שלושת הגושים הגדודים,
המיוצגים ככל הוועדות. מיב-
הר עלוב למדי, המסביר כמידה
מסויימת מדוע הוועדות הן עלובות
למדי.

לגבי הסיעות הקטנות, הבעייה קשה עוד
יותר. ככל שהסיעה קטנה יותר, כן יש
צורך להרכיבה מאנשים בעלי כישורים
מובהקים יותר( .לגבי סיעת־יחיד הבעייה
היא מיוחדת לגמרי, והמועמד זקוק לכישורים
מיוחדים מאוד, החל בהבנה מישי
פטית מינימלית וכלה בניסיון כלכלי. אח רת
הוא פשוט נעלם בכנסת, כפי שקרה
לרוב סיעות־היחיד).
^ חת המעלות של שיטת־ד,בחירות
^ טמונה בכך שהיא מאפשרת הרכבת
רשימות מאוזנות כאלה. בעוד שבחירות
אישיות משאירות את הרכב הסיעה, למיק־רה,
מאפשרות הבחירות היחסיות תיב־נון
והכוונה.

זה להלכה. למעשה אין שום
הברד — מפני שבמציאות הישראלית
ראשי־התיכות ח ״כ מסמלים
תואר, כבוד, פרס לעסקן שהצליח
בקנוניות, ולא תפקיד מפרך
המחייב כישורים, כמו לכל תפקיד
אחר.

איש מאיתנו לא היה מוסר את גופו
בידי מנתח, שהגיע לתפקידו רק כנציג
אירגון־עולי־טימבוקטו. איש לא היה מוסר
בניית ביתו לאדריכל שזכה בתואר מפני
שהצליח באינטריגות בחוגי־עולי־קמצ׳טקה.

אך את ריפוי חוליינו הלאומיים
ואת בניין עתיד מדינתנו אנו מוס רים
בידי אנשים שהמכנה המשותף
שלהם הוא חוסר כל כישור ענייני.

שפודים מזמינות
ידיים מקרבות.
...ואת יפה.

שפתוני דורה גלום מעצבים
את שפתיך ברכות או בחושניות, בלהט או בעדינות,
שפתוני דורה גלום החדישים
במגוון צבעים אופנתיים. לכת הציפורניים
של דורה גלום, מעצבת את צפורניך בגוונים
תואמים ומעניקה לידייך

לן םם יזוהר מייזזי -
תיא זה יופי.

סדרת

€ 1111 * 0 1 - 9 1 0 5 5
באור ־ ורשבסקי

העולם הזה 1876

דיין אמר שהוא אחראי -ד״ן חייב
בצרפת היה כמצב של התפוררות,
וכנופייה של קצינים ואנשי השרו
תים החשאיים השתלטה למעשה
על המדינה.

*** יכרון הצייד דומה לשיכרון המה*
/מר ליד שולחן־המישחקים. כאשר שיכרון
זה משתלט על האדם, הוא עלול לאבד
את עשתונותיו, לפעול כרובוט חסר־דעת.

השבוע נראה ששיברון קולקטיבי
בזה אחז בצמרת המדינה?

במערכת הטרור הנגדי, היא איבדה את
העשתונות. תוך כדי רדיפה אחרי טרוריסטים,
ירדו שליחיה וראשיה לדרגה של
טרוריסטים. רמת השיקולים שלהם, מח שבותיהם
ורגשותיהם, לא היו עוד שונים
מן השיקולים, המחשבות והרגשות של
ראשי אירגוני הפידאין.
לעיני הציבור הנדהם בארץ ובעולם,
נראה המאבק של ישראל כמילחמת־כנו־פיות,
שבה שני הצדדים אוחזים באותם
אמצעים עצמם — כשצד אחד מפעיל מכשירים
של אירגוני־מחתרת שלוחי־רסן,
והצד השני מפעיל מכשירים ממלכתיים בצורה
חסרת־מעצורים.

בפעם הראשונה על מערכת־הביטחון, עם
פרישת דויד בן־גוריון לשדה־בוקר, אירעה
שורה ארוכה של עיסקי־ביש. עניין החבלה
האינפנטילית במצריים, שנכנסה להיסטוריה
בשם ״העסק הביש״ ,היה רק אחד
מרבים. קדם לו הטבח של קיביה, כפר
שפוצץ על-ידי יחידה 101 על ראש נשותיו
וילדיו. אחריו באה ההתקפה הגדולה על
עזה בפברואר ,1955 שבוצעה על־ידי דיין
תוך הונאת הממשלה, ודחפה את מצריים
לזרועות הסובייטים.
תקופה זו בחיי ישראל׳ ודיין באה לקיצה
למחרת מיבצע־סיני, כאשר בן־גוריון החליט
להרחיק את דיין מכל השפעה על
מערכת־הביטחון.

אך לאחרונה התבצר דיין כ־עמדת-המפתח,
ועכשיו הוא מסוגל
להכתיב שוב את מעשי ישראל.
יש לכך סיבות פנימיות וחיצוניות.

העולם פולו, נתערערה מערבת
השיקולים של צמרת המדינה.

חבש בשב,
ך צ״החלטה״הנמהרת*לפתוח״באש״על ה־
( \ מטוס הלובי נבעה מאווירה כללית זו.
האיש העומד מעל לחוק בישראל, מעמיד
את עצמו מעל לחוק הבינלאומי. משה דיין
מזיז עכשיו חביות בכל העולם.
יירוט המטוס נעץ סכין בגב המערכת
המדינית של ישראל. בן לילה
הושמטה הקרקע מתחת לעמדה המוסרית
של ישראל, המטיפה נגד פיראטיות אווירית.
בין יפאני מטורף, המאיים על טייס
אזרחי, ובין טייס חיל־אוויר המיירט מטוס־

יירוט המנהיגים האלג׳יריים היתד. נקו־דת־מיפנה
בתולדות מילחמת־השיחרור. מאז
החל העולם נוטה לעבר הצד האלג׳ירי.
מילחמת־השיחרור קיבלה תנופה חדשה.
העדרו של בן־בלה לא הפריע למאבק,
אלא להיפך. בעוד שבן־בלה עצמו הפך
במעצר למנהיג הלאומי הבלתי־מעורער,
המשיכו חסידיו במאבק במרץ כפול, הגבירו
את פעולותיהם (ואת מעשי־הזוועה שלהם)
,והתקדמו לניצחון. דה־גול הגיע ל-
שילטון בצרפת, פתח בשיחות עם בן־
בלה הכלוא, ומסר לו את אלג׳יריה. בן־
בלה עבר מן הכלא אל השילטון.

אילו נפל חבש לשבי הישראלי
היה הופך למנהיג הלאומי המרכזי
״בל הפלסטינים, לסמל מאבקם הלאומי,
ולמכשיר־תעמולה מצויץ
נגד ישראל. את פעולות הפידאיון
לא היה הדבר עוצר אף ליום אחד.

מהי וומסקנה?
*׳׳מחרהדיהפעולה^ן׳ה״״יך׳יך״
/שהוא סירב לעשותו אחרי הפלת המטוס
הלובי. הוא קיבל על עצמו את
האחריות למעשה.
כמו כל הכרזותיו של דיין מסוג זה, היו

האם נותר עוד הבדל פסיכולוגי
כץ ג׳ורג׳ הברט המבקש ללכוד את
משה דיין, לבין משה דיין המבקש
ללכוד את ג׳ורג׳ חבש ץ

מס־נו ונצח
ף שכיל ראש־כנופייה, הרעיון היה
גאוני. נתקבל מידע על טיסה של כמה
מראשי החזית העממית לשיחרור פלסטין
מביירות לבגדאד. ביירות נמצאת בטווח
המטוסים והמכשירים הטכניים של ישראל.
הבה נחטוף את המטוס.
רעיון פנטסטי. למה לא 1

אילו היתה קיימת ממשלה כישראל,
ואילו היו חבריה מדינאים
אחראיים, היתה נשמעת מייד
תשובה מוחצת לשאלה זו. היו הרכה
סיכות טובות ״למה לא״.
ישראל היא מדינת-חוק. עובדה
זו מעניקה לה יתרונות רכים על
אירגון־טרור. יתרונות אלה ברוכים
כמיגכלות — אך חשיבותם עצומה.
קולה נשמע כעולם ככבוד, היא
מפעילה מערבת מסועפת של קשרים
דיפלומטיים, היא יכולה לשכנע
את דעת־הקהל העולמית. שיכ
נוע זה יצמיח פירות מעשיים.
במאבק נגד טרור, אין זה קל. ההישגים
הם הדרגתיים, איטיים ובלתי־דרמתיים. העולם
מהסס לקבל את נקודת־ההשקפה של
ישראל, מפני שישראל אינה מציעה שום
פיתרון לפלסטינים, מעמידה אותם בפני
קיר אטום, כלייה לאומית.
אולם העולם, המעוניין בתעופה האזרחית,
קיבל בהדרגה את השקפות ישראל.
שיכנוע עולמי החלה לגרום לתזוזה.
כל זה נהרס במחי־יד. איש לא שאל
את שר־החוץ, אשר גולדה מאיר מתייחסת
אליו כאל נער־שליח בעל פה גדול. גולדה
עצמה, שעם גבור זיקנתה משתלטת עליה
אמונה סנילית שהעולם כולו שונא את
ישראל, איבדה מזמן כל שיקול בנושא זה.
כך ניתנה למעשה יד חופשית לאדם ללא
בגרות מדינית, מם־כף צעיר־לנצח היושב
על תקן שר־ביטחון: משה דיין.

משה דיין הוא חסיד נשבע שד
התחכמויות. הוא מאמין שיש ככוהן
שד תעלולים מוצלחים לפתור
בעיות היסטוריות.

הוא מוכן להקריב כימעט כל עניין
מדיני למען הצלחה מיבצעית מיידית.
הטרור הנגדי הפך אצלו, ואצל חסידיו,
למסע־צייד מרתק, המתחיל להגיע לממדים
של נארקומניה, כשהדאגה לביטחון המדינה
מקדשת את כל האמצעים.
ברוח זו נתקבלה החלטת היירוט.

חוסו נר מעצור
* ה לא קרה לדיין ולישראל בפעם
( הראשונה.
בשנת ,1954 כאשר משה דיין השתלט

שוטרים לבנונים מקבלים בני הנוסעים בחוזר לביירות
אחרי שדיין השתלט למעשה על גולדה,
ואחרי שה״יונים״ המיסכנות של מיפלגת־העבודה
סולקו מכל השפעה על ענייני חוץ
וביטחון, מכתיב דיין את הקצב. עכשיו
אין עוד איש בממשלה המסוגל לעצור את
דיין, הזוכה בתמיכת גולדה.
מבחינה חיצונית, נעלמו כל ההיסוסים
בגלל כוחו של צה״ל. יירוט המטוס בלבנון
היה אפשרי מפני ששום חיל־אוויר
ערבי אינו מסוגל להתנכל בצורה דומה ל־קווי־האוויר
של ישראל. בגלל טווחי הטיסה
וטווחי המכ״ם, רחוקים רוב הקווים האלה
מיכולת־הפעולה הערבית. וגם במקומות
שבהם יש אפשרות טכנית של פגיעה, אין
היא סבירה, מפני שיש בכוחו של צה״ל
להנחית על מדינות־ערב מהלומות מוחצות.

כהעדר כל מעצור פנימי וחיצוני,
ובאשר שוררת האמונה שאפשר
ורצוי לצפצף על דעת

נוסעים בארץ זרה — יש הבדל אישי גדול,
אך הבדל מעשי קטן. בעיני העולם פועלות
עכשיו שתי כנופיות בינלאומיות באוויר,
זו נגד זו. במילחמת כנופיות כזאת, יכול
העולם להכריז על עצמו כניטרלי.

מה היה קורה אילו הצליח דיין
ללכוד את חבש ז
זה היה מספק לו כותרות־ענק בעיתוני
העולם, הופך אותו לגיבור היום בישראל.
אך זה לא היה משנה במאומה את מצב
המאבק בין ישראל ובין אירגוני הפידאיון.
היתה לכך דוגמה היסטורית — דווקא
זו שהובאה השבוע על־ידי חסידיו של דיין
כצידוק למעשיו.
בשיא מילחמת־השיחרור של אלג׳יריה
חטפו הצרפתים מטוס, שהוביל את מנהיגי
המרד ממארוקו לתוניסיה. אחמד בן־בלה
וחבריו נדדו לכלא הצרפתי.

אלה מילים ריקות. כי הוא לא הסיק את
המסקנה.

המסקנה, לנכי שר־כיטחון רציני
כמדינה רצינית, היתה צריבה
להיות: להתפטר.

אך דיין אף לא חלם על כך. ל״קבלת
האחריות״ היתד. רק משמעות אחת: דיין
הכריז שהוא המחליט והמבצע, ושלא איכפת
לו מהי דעת השרים האחרים. ואלה,
ממפ״ם עד ל״ע, זחלו אחריו.
מבחינה מהותית, פרשת היירוט היא רק
אפיזודה. אך מבחינה מוסרית, וכסימפטום
למתרחש בצמרת המדינה, זהו סימך דרך.

זה קרה באשר השילטץ האזרחי

1 . 13

בן־אהוון לוחם נגו בחיוות ומוקוטיות
ותובע מדורשי הרפורמה:

תדרות בבחירות. אלה הם עקרונות
המעוגנות בחוקת ההסתדרות.
מדוע התעלמו ראשי ההסתדרות מן
החוקה שלהם, וקיימו בכל הבחירות
עד כה נוהל אנטי־דמוקרטי ובלתי־חוקי?

המרצע יצא השבוע מן השק
בלהט הוויכוח בין ראשי מרי וראשי
המערך בהסתדרות. חסידיו
של בן־אהרון הפליטו בריתחת הדברים
את מילת־הגנאי :״באל
קאניזציה״.
הכוונה היא לפיצול איזור הבאלקאגים
למדינות רבות• ,שהמאבקים ביניהן גרמו
בראשית המאה למתיחות מילחמתית מת מדת
באירופה.

ראשי המערך חוששים שאם
יופרדו הבחירות, יקומו בכל רחבי
הארץ רשימות מקומיות למועצות־הפועלים
— רשימות •טלא תהיינה

שהבחירות בהסתדרות יהיו חזרה כללית
לבחירות לכנסת, מעין בחירות מוקדמות.
השנה אף הגדיל לעשות, וכימעט כל מע־רכת־הבחירות
של המערך בהסתדרות מתנהלת
בעזרת סיסמאות כלל־לאומיות, כשתמונתה
של ראש־הממשלה מתנוססת מעל
למודעות, וחברי-ההסתדרות נדרשים להביע
אמונים למלכה. המזכ״ל נשכח.

הפאניקה של כן־אהרון וחסידיו
נובעת מסיבה פוליטית פנימית.
הם חוששים שאם תתקבל עתירת
מרי, ידחו הבוסים של המערך את
הבחירות לכמה חודשים, עד
אחרי הבחירות לכנסת.
במיקרה זה לא יהססו להודיע מראש על
החלטתם להדיח את בן־אהרון — דבר
שהם חוששים לעשותו כיום, לפני הבחירות
לכנסת.
בגלל זה צריכים לוותר על הרפורמה?

הפסיקו!
כפופות למיפלגות. מנוי וגמור עימם
למנוע זאת בכל מחיר, כדי להבטיח
את המשך שליטת המנגנון
המיפלגתי במועצות.

ך* חום בחדרו של יצחק בן־אהרוו,
\ 1בקומה החמישית, הגיע לנקודת־הרית״
חח — ולא רק מפני שבן־אהרץ אינו מפעיל
את מזגן־האוויר הגדול שליד כסאו,
ומעדיף להזיע יחד עם אורחיו בחדר נטול־האיוורור.
היתה גם סיבה פוליטית.
באותו היום הטילה סיעת מרי פצצה לתוך
חלל הבניין ברחוב ארלוזורוב. היא
הודיעה שתפנה לביודהמישפט, אם לא
תבטל ההסתדרות את החלטתה לקיים את
הבחירות לוועידת ההסתדרות ולמועצות
הפועלים בפתק אחד.

מישפטניו של בן־אהרון הודיעו
לו כפנים נפולות: להחלטת ההסתדרות
אין אחיזה בחוקה. היא
נוגדת מושגי־יסוד של דמוקרטיה.
בית־המישפט עשוי להצדיק את
עתירת מרי, לצוות על הפרדת הבחירות.

במיקרה
זה, טענו אנשי האירגון של
המערך, יהיה צורך לדחות את הבחירות
בכלל.

כשביל בן־אהרון היתה זאת
בשורת־איוב. דחיית הבחירות פירושו,
עבורו, סוף הקאריידה שלו
בהסתדרות.

3ת? אחד
ך 1כאורה, נראתה המחלוקת כעניין
/פורמלי וטכני. אך למעשה היתד, לה
חשיבות מכרעת.
לפי הסדר הקיים, הבלתי־חוקי, מתבקש
חבר־ההסתדרות לשים פתק אחד במעטפה
אחת. בפתק זה הוא בוחר גם את נציגיו
בוועידה הארצית, וגם את נציגיו במועצת-
הפועלים המקומית.
הוועידה בוחרת במועצה, הבוחרת ב־וועד־הפועל,
הבוחר בוועדר,־המרכזת. למעשה
זוהי הבחירה לכל המוסדות המרכזיים
של ההסתדרות — בדומה לבחירות

נ14 -

לכנסת במישור הממלכתי.
מועצת־הפועלים, לעומת זאת, היא רשות
מקומית — כמו העיריה במישור הממלכתי.
המועצה ממונה על ענייני העובדים
במקום.

האם אפשר לבחור בפתק אחד
לפנסת ולעירייה? מה יעשה ב
מיקרה זה אדם הרוצה לבחור ברשימת
המעיד לכנסת, אף במועמד
גח״ל בעירייה? איד יצביע
הבוחר העירוני כעד רשימה מקומית
שאינה קשורה ברשימה ארצית
בכנסת?
כל אותן בעיות קיימות בהסתדרות. סיעת
מרי טענה שהיא נפגעת משתי הבחינות
גם יחד:
• באילת, למשל, יש לה מועמד מקומי
חזק, הידוע היטב לתושבי המקום והמקווה
לזכות במועצת־ד,פועלים בקולות של מצביעים
רבים שיתנו את קולם לסיעות אחרות
ברשימה הארצית. זהו מתי גלעדי,
מן הדמויות הבולטות בין עובדי מיפעל
תימנע, יו״ר ועד העובדים החודשיים.
אם אין הפרדה, עלול גלעדי להפסיד את
רוב קולותיו. הוא הדין לגבי מועמדים
אחרים ברחבי הארץ.
0במקומות שבהם אין למרי מועמדים
למועצת־ד,פועלים, מאבדים מצביעי מרי
את קולותיהם במישור המקומי, מכיוון שאינם
יכולים להצביע בעד רשימה מקומית
אחרת. לא תיתכן גם התלכדות של כמד,
סיעות בבחירות למועצת־הפועלים, בלי
קשר לבחירות לוועידה. בכל מיקרה, יאבדו
בוחרים רבים את קולותיהם, ונשללת
מהם זכות־ההצבעה למועצת־הפועלים.

״ באלק אניז צי ה ״
יי* מאבק על ההצבעה הנפרדת
1 1הוא, על כן, מאבק על חופש
ההצבעה ועל שוויון חברי-ההס-

בכך מוכיחים אנשי בן־אהרון עד כמה
כל דיבורי בן־אהרון הם סיסמאות נבובות.
בנאומיו המפוצצים טוען בן־אהרון
שהוא רוצה לחולל דמוקרטיזציה בהסתדרות,
לפתח מנהיגות מקומית ״מלמטה״,
לתת לעובדים את ההרגשה שהם השולטים
בהסתדרות.
הרפורמה הנדרשת על־ידי מרי תביא
בדיוק לתוצאות אלה. מנהיגים מקומיים,
הצומחים מתוך ציבור העובדים, יוכלו להתייצב
לבחירות למועצת־ד,פועלים המקומית,
מבלי להשתעבד למיפלגה זו או אחרת.
כך יכולים להיווצר קאדרים חדשים
של פעילי־עובדים.

השבוע האשים מעריב את אנשי מרי
שהם ״משרתים את הגוש״ במערך, בכך שהם
גורמים לדחיית הבחירות. האמת היא
הפוכה: העתירה מכריחה את ראשי המערך
להגיד לציבור את האמת לגבי עתידו
של בן־אהרון.

כיום מנצח בן־אהרון על תימרון
גדול של אחיזת-עיניים והונאת
הציבור. הוא יודע שהוא יודח
אחרי הבחירות, וכי הדבר הוחלט
מזמן. אולם הוא מעמיד פנים כאילו
ניצחון המערך בבחירות יחזק את
מעמדו האישי.

הונאה זו אפשרית רק עכשיו — ערב
הבחירות לכנסת. ברגע שהבחירות בהסתדרות
יהפכו לבחירות אמיתיות, בלתי
קשורות בבחירות לכנסת, יוכרח המערך
לוותר על טכסיסי ההונאה, להודיע לציבור
מי יהיה מועמדו למזכ״ל, והרמאות כולה
תתפוצץ.

יי זהו, כמובן, איום נורא על הבוסים
של המערך. הם חוששים
שאחיזת-הברזל שלהם על ההסתדרות
תישבר, ושהעובדים עצמם
יקהו את העניינים בידיים, יהפכו
את ההסתדרות בהדרגה למכשיר
שאינו כפוף לפינחס ספיר ולממ ך* שבוע הסתבכו כל המגמות האלה,
שלה.
1 1והמהלכים הקדחתניים מאחורי הקלעים
על כן הם לוחמים בכל האמצעים נגד התחרו עם המהלכים הגלויים.
0ועדת־הכחירות התכנסה, דחתה
הרפורמה.

ה מנ דאטמת

המלכהוה מז כי ר
י— אס?כרת זז דיי שי ל ציי־״ לוזב־א
) 1לדחיית הבחירות להסתדרות, שנועדו
ל־ 11 לספטמבר?

ההגיון הפשוט אומר: לא. כי
כל מה שנדרש הוא להציב בכל
קלפי ערימה נוספת של מעטפות
ופתקים.

ממילא יש מעטפות נפרדות לאירגוני-
העובדים הארציים, שלגביהם קיימת מזמן
הפרדה בהצבעה. מה הבעייה לספק עוד
מעטפות ופתקים?
במיקרה הגרוע ביותר, אפשר היה לדחות
את הבחירות למועצות־הפועלים, לק יים
בזמן את הבחירות לוועידת ההסתדרות.

גם אילו היה צורך בדחייה,
היתה זו יכולה להיות קצרצרה.
בכך נתעוררה שאלה ישנה: מדוע
לא לקיים את הבחירות כהסתדרות
באותו יוס-שבתון שבו מתקיימות
הבחירות גם לכנסת וגם לרשויות
המקומיות?

אילו רצו להפריד בין המישור הממלכתי
ובין המישור ההסתדרותי, כדי לאפשר
דיון אמיתי על בעיות העובדים, היו
צריכים לקיים את הבחירות בהסתדרות
בשנה אחרת — ולא חודש וחצי לפני הבחירות
לכנסת.
המערד אינו רוצה בכך. הוא מעוניין

את דרישת אנשי מרי. המערך הפעיל את
הרוב האוטומטי נגדה, גזו״ל נמנע. התירוץ:
הדרישה אמנם צודקת, אך הועלתה
באיחור.
0מזכירות ועדת־הביקורת שמעה
את העירעור של מרי, דחתה אותו באותו
רוב אוטומטי.
0מליאת ועדת־הכיקורת חזרה,
באותו יום עצמו׳ על אותה החלטה.

בכך נפתחה הדרך אל בית
המישפט.

בעיני ״סוציאליסטים״ מיושנים, המני־סים
בדגל האדום של תקופת המנדאט, עצם
הפנייה לבית־המישפט היתה פסולה. איך
אפשר לפנות אל השופט הממלכתי נגד
ראשי ההסתדרות?
זוהי גישה אנאכרוניסטית, התואמת את
ימי הנציב העליון. רוב אזרחי המדינה הם
חברי ההסתדרות. ההסתדרות אינה מדינה
נפרדת, ולא מדינה־בתוך־מדינה. השופט
אינו בריטי אלא ישראלי, ותפקידו הוא
להבטיח את זכויות האזרחים מול מנגנו נים
שרירותיים — ממלכתיים, ציבוריים ופרטיים.
הוא הממונה על הבטחת הדמוקרטיה
והצדק הטבעי בכל מיסגרת היכולה
לפגוע בזכויות האדם.

השאלה הגדולה היתה, השבוע :
האם יעזו שופטי ישראל למלא
תפקיד זה עד תום?

אם כן, תחולל העתירה של מרי מהפכה
ראשונד-,במעלה בסדרי ההסתדרות ובאי-
רועי־הבחירות.

במדינה
העם
ה ב רון >ו 1החמ 1צץ
התפוגה היחידה ש״רשו
יוגי חמערד מן היוגים
היא הפחדנות
חטיפת המטוס הלבנוני בידי מטופי צה״ל
הציגה את ישראל בזירה החיצונית כמדינה
סופר־ניצית. אולם היא האפילה על
התפתחות חשובה יותר בזירה הפנימית :
נצחון הניצים על היונים במפלגת השלטון.
האגדה כאילו המערך הוא סופרמרקט
ענקי, בו יש מקום לדיעות שונות, מתביעות
הסיפוח של לאומנים חשוכים ועד לתביעות
נסיגה •של ליברלים הומניסטיים, וכי ניצים
ויונים יכולים לשכון בו בכפיפה אחת, התנפצה
השבוע אל סלע המציאות.
כאשר סיכמו השבוע שרי מפלגת העבודה
את הדיון בתביעותיו המדיניות של שר־הבטחון
משה דיין לגבי המצע המדיני של
המערך והפעולה בשטחים המוחזקים בקדנציה
הבאה, היתר. זו כניעה מוחלטת
ומשפילה של היונים בראשו של שד־האו־צר
פנחס ספיר. הסתבר כי מפלגת העבודה
מורכבת כולה מניצים, אלה שכנפיהם צבועות
בצבעים שונים:
• משה דיין, מנהיג הניצים הגלויים,
שהציג את תביעותיו בגלוי ובפה־מלא.
• גולדה מאיר, שניסתה להופיע כמתווכת
בין היריבים, נתנה למעשה גיבוי
מלא ומוחלט לתפיסותיו האולטרא־קיצוניות
של דיין.
• פנחס ספיר, שניסה ליצור לעצמו
תדמית של יונה, אך התגלה כצבוע וחסר
אופי, שאינו מוכן להתייצב מול דיין.
בשני הנושאים העיקריים שהיו •שנויים
במחלוקת, ושעליהם הצהירו מקורבי ספיר
שהוא יהיה מוכן ״להיהרג ולא לתת לעבור״
,הרים ספיר את הידיים. ניסוחיו של
ישראל גלילי בפרשות העיר ימית בפיתחת
רפיח ורכישת קרקעות בשטחים המוחזקים
על־ידי ספסרים פרטיים, נועדו רק לכסות
על הכניעה המוחלטת לדיין.
יוני מפלגת העבודה התגלו השבוע כ־צבועים,
שירשו מהיונים רק את הפחדנות.
הבלון הגדול של ספיר־היונה התפוצץ. אזרחי
ישראל יכלו להודות למשה דיין על
•שהצליח להציג את מפלגת השילטון בפניהם
כפי שהיא באמת.

שביתות
דחס מן הים
וגם חרלאה!
פרקליט תקיף
ה 9ך?מנהיג
ש בי ת ת הימאים
לכל שביתה דרוש מנהיג. ככל שתכונות
הנהיגות של נושא דגל השביתה בולטות יותר,
כך יש סיכויים גדולים יותר להצלחת
השביתה. קשה לתאר את שביתות פועלי
נמל אשדוד בלי יהושע פרץ, או את •שביתת
הימאים הגדולה •של 1952 בלי נמרוד אשל.
אבל מכל מנהיגי השביתות שהיו ביש ראל
בשנים האחרונות, הרי האיש שסימל
בדמותו את שביתת הימאים הדירוגיים ש פרצה
בשבוע •שעבר, הוא ללא ספק יוצא־דופן.
כי האיש לא היה לכאורה בעצמו
ימאי. היה זה היועץ־המשפטי •של איגוד
הימאים הדירוגיים, עורך־הדין ברוך שיפמן,
שהפך לדוברם של הימאים השובתים, הצ ליח
להציג את טיעוניהם בפני הציבור
ועורר את זעמם של מנהלי חברת צ״יס
ועסקני ההסתדרות. ראש האיגוד המקצועי,
אוריאל אברמוביץ׳ אפילו סירב באחת ההזדמנויות
לדון עם שיפמן בענייני השביתה,
בטענה •שהוא רוצה לדבר עם העובדים
ולא עם פרקליטם.
אלא שהיתר. זו טענה משוללת יסוד.
שיפמן, שבהתמודדות טלוויזיונית עם
מנכ״ל צ״ים, משה קשתי, על ההצדקה
לשביתה, יצא כשידו על העליונה, לא היה
סתם פרקליט ממולח וחד לשון, שייצג
את האינטרסים של הימאים תמורת תשלום.
עורך-הדין החיפאי הצעיר הוא איש ים
לשעבר. ב־ ,1952 כאשר פרץ מרד הימאים,
הוא •שירת כמלח־סיפונאי על אניה ישר אלית
שעגנה בנמל נידיורק. אחר כך
שירת כימאי במשך עשר שנים באניות
רבות, נטש את הים רק בשנת 1962 כדי
ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית.
העולם הזה 1876

משום כך יכול היה שיפמן לייצג את
האינטרסים של הימאים ולהובילם להישגים.
שמירה ע? הפעי. השביתה שדוברי
צ״ים ניסו להציגה כסיכון לעתידה של
הספנות הישראלית, פרצה על רקע תביעות
השכר של הימאים •שאינם קצינים. לפני
מספר שבועות, בעקבות שביתת קציני הים,
הועלו משכורות הקצינים ב־ס/ס .40 לקציני
הים •שמשכורותיהם (נטו) מסתכמות בממו צע
בשלושת אלם־ם ל״י, היה פירוש ההעלאה,
תוספת •שכר נקי ליד בשיעור של
אלף ל״י ומעלה.
כאשר העלו נציגי הימאים הדירוגיים
את תביעותיהם, ביקשה צ״יס לתת להם
גם כן תוספת בשיעור של ס .400/לימאי
•שמשכורתו היא כאלף ל״י, היתד. התוססת
מסתכמת ב־ 400ל״י לערך.
הימאים טענו כי •שיעור כזה של תוספת
פוגע בהפרשיות בינם לבין הקצינים. אם
קודם לכן הרוויח קצין בממוצע פי •שלוש
מאשר ימאי שאינו קצין, הרי עתה ירוויח
פי ארבע ממנו. הם תבעו תוספת גבוהה
יותר שתשאיר את הפער בינם לבין הקצינים
בעינו.
הנהלת צ״ים התנגדה לתביעות השכר,

ימאי־פרקדיט שיפמן
המנכ״ל לא סבל
איימה למכור אוניות, לפטר ימאים וללכת
עד הסוף. אלא שכאן התערב מזכ״ל ההסתדרות
יצחק בן־אהרון.
קפריזות אישיות. בן־אהרון הבין כי
החרפת הסיכסוך עם הימאים עד למימדים
של מרד הימאים לפני 21 שנה, עלולה לסכן
את מעמד הנהגת ההסתדרות חודש לפני
הבחירות. הוא רצה •שקט בכל מחיר. בפגישה
עם נציגי השובתים הבטיח להם
בן־אהרון, תמורת הפסקת השביתה ללא
תנאי, לתמוך בתביעותיהם לשמירת ה־הפרשיות
במשכורות בינם לבין קציני-
הים. למעשה היה זה נצחון חלקי של
הימאים השובתים• ,שכן התקבלה הכרה
רשמית בצידקת תביעתם. הגשמת התביעות
הושארה למשא־ומתן •שקט.
אמר אחד מאנשי צי״ם :״פעם אמרו כי
גם הים הוא לחם. היום רוצים הימאים
להוציא מן הים גם את הלחם וגם את החמאה.״
מאחורי הקלעים התלחשו כי המשא״
ומתן עם חברות הספנות התפוצץ בשעתו,
רק משום שקשתי לא היה מוכן. מבחינה
אישית, להיכנע לדרישותיו של שיפמן.
״בגלל קפריזות אישיות,״ אמר אחד הימאים
,״הפסידה המדינה עשרה מיליון
לירות״.

הממשלה

7?;0קדושת השבת
גוטד?ח ממש? מ ישיא?
יו,מיד;• ע? חטיפת. המטיס
האם קיימת בכלל ממשלה בישראל ל
שאלה זו, הנשאלת תכופות, בעיקר נוכח
טיוליהם המתמידים של שרי־ד,ממשלה מסביב
לעולם, צפה ועלתה השבוע ביתר חומרה,
סביב פרשת חטיפת המטוס הלבנוני.
כאשר התקבל המידע על עלייתם הצפויה
•של מנהיגי החזית-העממית־לשיחרור־פלסטין,
למטוס בנמל-התעופה בביירות, והוצע
להפעיל תוכנית חטיפת הד,מטוס,
היה צורך באישור הממשלה ל
תוכנית
מעין זו. קל לשער מה היה
מתרחש אם תוכנית כזו היתד, נעשית על
דעת שר־הביטחון לבד. משום כך ביקש
דיין אישור מראש־הממשלה גולדה מאיר.
בגלל קוצר הזמן •שנותר בין קבלת המידע
לבין מועד הפעולה, לא יכלה גולדה לכנס
את הממשלה. היא נתנה לדיין את האישור.
מה שקרה אחר־כך, אחרי שנודע כבר
ברחבי העולם על החטיפה, מצלצל כבדיחה
גרועה. בעוד העולם נסער, שמרה ממשלת־ישראל
על •שתיקתה. דובר צה״ל מסר הודעה
סתמית. ישראל סרבה לאשר או להכחיש
ידיעות שנפוצו בעולם. כך הוחמצו כל
אפשרויות ההסברה •של ישראל, כדי להצדיק
את עצמה ולהתגונן בעוד מועד.
הסיבה לשתיקה׳ :לא ייתכן לתת מידע
לעולם לפני שנותנים מידע לשרי הממשלה.
מאחר שבגלל השרים הדתיים לא ניתן
לכנס את הממשלה בשבת, נדחתה התגובה.
רק כאשר הסתברה מידת המפולת ההסברתית,
וכתבי טלוויזיה זרים לחצו למתן
הודעות פומביות, נכנע •שר־הבטחון
משה דיין וכינס במוצאי־שבת בחצות מסיבת
עתונאים חפוזה. קודם לכן העניק
בחוסר רצון ראיון לטלוויזיה הישראלית,
משום שראיון זה מנע שידור חוזר של
ראיון קודם עימו בפרשת העיר ימית.
לשרי הממשלה ניתן דיווח על הפרשה
רק ביום הראשון. כמו בתיאטרון בובות
הרימו כולם את ידיהם, כולל •שרי מפ״ם,
אישרו את המיבצע בדיעבד.
הכישלון הצי? מאסון .״אילו היינו
מצליחים ללכוד את ג׳ורג׳ חבש,״ הצדיקו
•שרי הממשלה את המיבצע ,״היה העולם
סולח לנו על הסרת החוק הבינלאומי.״
אולם אילו התמזל מזלו •של דיין וג׳ודג׳
חבש היה נמצא באמת במטוס החטוף, יכלו
העניינים להתגלגל בצורה חמורה הרבה
יותר. קשה להניח שדורג׳ חבש ואנשיו
יניחו להנחיתם בישראל ללא התנגדות.
אילו היו נמצאים במטוס החטוף היו יכולים
לאיים על חיי הטייס ולאלצו •שלא לנחות
בישראל.
למי היה הטייס מציית, לנשק שבידי ה־פדאיון
או לאיומי מטוסי צר,״ל ו
מה היו מטוסי צה״ל עושים אם הטייס
לא יכול היה לציית להוראותיהם?
באותה מידה של סבירות יכולה היתד,
הפרשה להסתיים גם באסון חמור פי כמה
מעצם הכישלון והפרת החוק הגסה.

נוער
ה ב רי ח ה מסג ט ה קוזו־ינה
״אגחגו משוגעים -א? תתעסקו
איתנו:״ -איימו החוטפים.
קצין צה״ 7השיב 7חס :
״ 0:אני מש 1
עלילותיה •של חבורת ״בוני קולייד״ מ־מידבר
סיני, שריתקו בשבוע •שעבר את
אזרחי ישראל, התנדנדו על חוט השערה
בין הטרגדיה לקומדיה. לא היה חסר הרבה
שפרשת שלושת העריקים והצעירה, שחטפו
•שני בני ערובה בסנטה קתרינה ודהרו עימם
על פני מידבדיות סיני, כשכוחות צה״ל
דולקים אחריהם במכוניות ומסוקים, תסתיים
בצורה טראגית.
די היה שקצין כלשהו יכנס לפאניקה או
לא יתפוס את המתרחש, והיריות שנורו באוויר
או בגלגלי מכוניות, היו יכולות לפגוע
בכמה גופות. אם הפכה הפרשה לפארסה,
הרי יש להודות על כך רק לאורך
הרוח שגילו כמה מקציני צר,״ל.
כני ערוכה הרגיעו. העובדה היסודית
בכל הפרשה היא •שארבעת הצעירים, חיים
מילשטיין, מיכאל טיסדיל, דוד דהאן, וירידתם
בעלת מיבנה הגוף הילדותי מדים
הובר, לא התכוונו כלל לעשות מה שעשו.
•שלושת הצעירים, שנפקדו מיחידותיהם רצו
בסך הכל ״לעשות חיים״ .הם גנבו מכונית
פאר מדגם פורד גרנדה, ירדו עימד,
לטייל בסיני. שם ביקשו מקום לינה בבית-
ספר שדד, בקירבת מינזר סנטה קתרינה.
כשנענו בשלילה, נכנסו לאהל ריק ולנו
בו. למחרת הבחינו התיירים שעזבו את האהל,
כי דרכוניהם ומעט כסף נעלמו מתי־קיר,ם.
הארבעה נעצרו. שוטר הוזעק מאבו־רודם
כדי לחקרם. אבל כשהגיע השוטר
הוא החליט לדחות את החקירה כדי שיוכל
לנוח מעמל הדרך. הארבעה התרגזו על העיכוב,
החליטו לד,מלט, תוך גניבת כלי נשק
ויריד, בגלגלי המכוניות האחרות שחנו במקום,
כדי •שלא יוכלו לרדוף אחריהם.

הצדעה לאלוף
בשלב זה ניתן היה לעצור בעדם. קצין
צה״ל מזויין• ,שהיה במקום, יכול היה לירות
בהם. אבל הוא העדיף לנצור את נשקו,
תוך הכרת הבורחים, ולמנוע אסון. גם •שני
חיילי המילואים שנלקחו על־ידי החוטפים
כבני־ערובה למסע המידברי לא היו מבוהלים
.״להיפך,״ סיפר אחד מהם אחר־כך,
״אנחנו היינו צריכים להרגיע אותם בעוד
•שהם כל הזמן ניסו להסביר לנו שלא
יעשו לנו שום דבר.״
ט 0תכ פרידה?הדרים. מטרת החוטפים
היתה להגיע חזרה לתחומי מדינת־ישראל,
עד לאיזור תל־אביב ושם לנטוש
את המכוניות ולהיעלם. אולם אחרי מספר
•שעות נסיעה במידבר הם נעצרו ליד מחסום
•שהוצב כדי לתפסם. אחד מהם ירד
מהמכונית איים על הקצין שניצב ליד
המחסום :״אנחנו משוגעים, אז אל תתעסקו
איתנו.״ אבל הקצין גילה תקיפות .״גם
אני משוגע !״ הזהיר אותם .״אם תנסו
לעבור את המחסום — אני יורה !״
זה קצת הפחיד את החוטפים והם המתינו
עד •שהגיע למקום אלוף פיקוד־הדרום
•שמואל (״גורודיש״) גונן. הם התירו לו
להגיע אליהם רק בתנאי •שיבוא בלתי מזויין.
גורודיש צעד עד למכוניותיהם, התישב שם
וניהל עימם משא־ומתן במשך שלושת רבעי
שעה, שבסופו הסכימו להיכנע, למסור את
נשקם ולעמוד למשפט.
מה היה הנימוק ששיכנע אותם להיכנע?
״הסברתי להם,״ סיפר האלוף גונן אחר־כך
,״איזה נזק הם גורמים למדינת ישראל.
שעכשיו יגידו שלא רק ערבים חוטפים אלא
גם חיילים בצד,״ל. זה עבד עליהם.״
אבל לפני שנכנעו היתד, לאחד החוטפים
בקשה: הוא רצה להתאבד. הוא אפילו
הספיק לכתוב כבר מכתב פרידה להוריו,
אותו השאיר במכונית .״למה לך להתאבד?״
שאל אותו האלוף.
״אני מפחד מה יגידו עכשיו הורי,״ הסביר
העריק הנוראי.
״אני מבטיח לדבר איתם שלא יעשו לך
•שום דבר,״ הבטיח האלוף ,״חוץ מזה מה
בועד לך להתאבד עכשיו? אתה תמיד
תוכל להתאבד בעוד יומיים או •שלושה.״
זה שיכנע את האיש.
״אנחנו מפחדים מבית־סוהר,״ אמדו העריקים.
אבל גורודיש יכול היה להבטיח
להם רק משפט הוגן, ולא שיחדור ממאסר.
אחרי שיקול דעת ממושך הם הסכימו להסגיר
את נשקם.
הנערה שבחבורה, מרים הייבר בת ה־.20
נראתה כמו תלמידת בית־ספר עממי בת
.12 מרים• ,שעלתה במסגרת עליית הנוער
מארצות־הברית, לא חזרה אל בית הוריה
אחרי •שהשתחררה מצד,״ל, הפכה לד,יפית
המתגוררת בראשודלציון.
מתחילת הפרשה ועד סופה היא לא
הבינה כנראה כלל מה מתרחש. היא היתד,
סבורה •שהיא נקלעה לאיזה תרגיל מלחמה
בצה״ל, שחבריה נוטלים בו חלק. כאשר
הגיע אליה האלוף גונן, היא רצתה גם
בן להתנהג כמו חיילת. הדבר הראשון שעשתה
החוטפת: היא הצדיעה לאלוף!

מה שווה הפיקוח על המחירים?

מלחמה בין היהלומנים
נשיא בורסת־היהלומים, משה שניצר,
יצא לקרב נגד יוזמי הבורסה החדשה:
בשבוע שעבר הודיעה הנהלת הבורסה כי
לחבריה אסור יהיה להיות חברים גם בבורסת
היהלומים החדשה.
הודעה זו עוררה זעם בין יהלומנים
רבים מחברי הבורסה הנוכחית, המעוניי־נים
להיות חברים גם בבורסה החדשה.
יזמי הבורסה החדשה מכינים עתה את
אולם הבורסה, והתקשרו כבר עם בעלי
מקצוע לניהולה. הם מבטיחים לגבות מה חברים
מיסיס סבירים, לא סכומים אסטרונומים
כפי שהטילה הנהלתו של שניצר.

הקלות מיסים ל״נשר״
מרכז ההשקעות של מישרד האוצר נענה לבקשת מיפעל המלט נשר, הסכים
להעניק מעמד של מיפעל מוכר להרחבת המיפעל הישן. מעמד זה מקנה הקלות
רבות במיסוי.
ההחלטה קובעת כי הוחלט לראות כמיפעל מוכר את 12 מיליון הלירות שיוט־קעו
בהרחבת המיפעל בחיפה. התנאי לאישור: שמחצית ההשקעה תבוא מהון
מניות נפרע.
אם יקויים תנאי זה, יקבל המיפעל גם פטור ממיסים עקיפים.

חידופי־גכר׳
ב< 1.״עוו 1ל״

לדעת * 82 מציבור הצרכנים בארץ — הפיקוח על המחירים אינו שווה. רק
* 5סבורים כי הפיקוח מוצלח.
למסקנה זו הגיע מישאל דעת״הקהל שערכה חברת דחף. המישאל הראה גם
כי רק * 32.5מהנשאלים ידעו מה היו מחירי המוצרים ערב ההקפאה, ואילו ל38*-
לא היה מושג על כך.
* 55 מהנשאלים לא ידעו היכן להתלונן על הפקעות מחירים, אולם מתוך *45
שידעו, הצהירו רק כמחצית 41 כי אכן יתלוננו, אם ייתקלו בהפקעות.

נשיא שניצר
מיסיס דרקוניים

דני שפירא, שהיה עד לאחרונה האיש
המרכזי בסוכנות נשיונל היפנית הנודעה,
עבר לעסק חדש: תינוקיו, לייצור רהי-
טי־ילדים.
מאחרי הקלעים של תינוקיו ניצב
מנחם ים־שחור, לשעבר מנכ״ל בנק
אגודת-ישראל וכיום בעל מיפעל״הרהי-
טים המצליח בעזה, קובים.
דני, שבעבר היה מיוזמיה של חברת-
החקירות מוקד, עזב את נשיונל בגלל
סיכסוך עם בעל העסק, יורם גיל. גיל
טען בתחילה, כי דני ניהל את העסק
שלא כשורה — אולם חדל מטענתו זו
חיש מהר.
עתה משקיע גיל בהרחבת הסוכנות
הנמצאת בתל־אביב, קנה את השטח
שלידה.
משפחת גיל עשתה כסף רב בשנות
הבולמוס לטלוויזיות, כאשר לארץ הובאו
מכשירים רבים. אחר החלה המשפחה
לספק חלקי הרכבה למיפעלים שהרכיבו
טלוויזיות בישראל. כאשר שכן
גל הגיאות של הטלוויזיות, עברו ליבוא
מוצרי אלקטרוניקה מיפן.

הקץ לבקבוק
החד־פעמי?
התחרות העזה בין שני מיפעלי ייצור״
הבקבוקים הישראלים, פניציה (של קבוצת
כור) וטמפו (של משה בורנשטיין),
עתידה להיות מוכרעת בארה״ב.
פניציה, הוותיק בין השניים, ייצר כל
השנים את הבקבוק המסורתי, שנועד לשימוש
חוזר. כאשר נכנס טמפו גם לייצור
בקבוקים, במיפעלו החדיש בירוחם, הלן
בעיקבות מה שהיה אז, לפני עשר שנים,
חול החדש: ייצור בקבוקים לשימוש חד-
פעמי.
הבקבוק החד-פעמי כבש אז את אר-
צות״הברית, וטמפו, שייצר את בקבוקיו
אלה בעיקר ליצואנים, כבש במהירות נתח
רציני מהשוק הישראלי, היכה את פניציה
שוק על ירך.
למרות זאת, המשיך פניציה בייצור
הבקבוק לשימוש״חוזר. בימים אלה, נראה
כי האופנה עשתה תפנית: בארה״ב גוברת
ה!טייה לחזור לבקבוק לשימוש חוזר.
מדינת אורגון היתה הראשונה שאסרה
על שימוש בבקבוקים חד״פעמיים, וכן ב-
קופסאות״פח למשקאות. הסיבה: עליית
מחירי הפח והזכוכית מחד, והפגיעה בשימור
איכות הסביבה, מאידך.
בעיקבות אורגון הלכה גם ורמונט,
ולאחרונה הציע הסנטור מארק האטפילד
לחקוק חוק פדראלי דומה, שיחייב את
כל מדינות ארת״ב.
לחוק יש סיכויים להתקבל, שכן לחסידי
שימור איכות הסביבה יש משקל
רב עתה בארצות-הברית. אם יתקבל —
יקיץ הקץ על הבקבוק החד-פעמי באר-
צות-הברית, והדבר יפגע קשות בייצור
הבקבוקים של טמפו.

רושה שלמ די א ר די ם
בימים אלד, השלימו יורשיו של נחום
זאב זיליאמס את חלוקת רכוש המיליארדים
שלו ביניהם. החלוקה בוצעה בשיתוף-
פעולה מלא, בצורה שלא תפגום ברכוש.
הרכוש של ויליאמס, בעל ההון היהודי־בריטי
הנודע, נאמד במאות מיליוני לירות
שטרלינג, והוא מתחלק בין ארבע בנותיו
של המנוח.
האחת נשואה להרי לנדי, אשר התמנה
עתה כמנהל בכל החברות במקומו של
ויליאמס. לנדי הוא מיליונר אנגלי בזכות

חתן כן־ציון
— חצי מיליארד

חדתן דידיאמס
לכל בת —

התקפה נו ספ ת
משקיע ודלפפון
800 מיליון רווח

ווונסוו גנו שוב
על זיו
סר אייזיק וולפסון זכה שוב בתואר
בעל רשת החנויות הרווחית ביותר ב־בריטניה.
הרשת שלו, גרייט יוניברסל
סטורס, צברה השנה רווח לפני מס של
78 מיליון ליש״ט — גידול של 17 מיליון
לעומת אשתקד.
בשנה שעברה זכה במקום הראשון לורד
מרקוס זיו, בעל רשת מרקם את ספנסר.

ע ל דנון
יוסף דנון רק נחלץ מההתקפה הראשונה עליו — וכבר הוא עומד בימים אלה
בהתקפה שנייה.
ההתקפה הראשונה על דנון אירעה כאשר חברת מאיר להשקעות השקיעה בפירסומים
רעשניים, לפיהם היא איימה על דנון בפשיטת־רגל.
ימים ספורים לאחר פירסומים אלה, נאלצה מאיר להשקעות להשקיע שנית
בפירסומים. הפעם, היו אלה פירסומי־התנצלות על הפירסומים הראשונים.
הרקע להתקפה נגד דנון: מנהל חברת מאיר הינו לא אחר מאשר זלמן שובל,
(החברה קרוייה על־שם מרדכי מאיר, אבי אשתו של שובל) מראשי הרשימה
הממלכתית. דנון היה מראשי המורדים בשובל והורוביץ, התנגד לרצונם של אלה
להתמזג עם גח״ל.
עתה, נפתחה על דנון מיתקפה שנייה: ר.צ ,.חברה להשכרת־רכב, הטילה עיקולים
על רכושו של דנון, אשר קנה ממנה שלוש מכוניות מיסחריות עבור חברתו, שירותי
חוף ראשון. לדברי ר.צ ,.מפגר דנון בתשלומים, ור.צ. שוקלת, למרות נסיונו המר של
שובל, לנקוט גם היא בשיטת הפירסום בעיתונות.

עצמו, שניהל את עסקיו של ויליאמס עוד
בחייו.
בת שנייה נשואה באנגליה, לעורד־הדין
הנרי פולארד, ואינה קשורה בעסקי המשפחה.
שתי בנות נוספות גרות בארץ: האחת
נשואה לנחום לוי, והשנייה, מוניקה,
לעורך־הדין יהושוע בן־ציון, המנהל את
בנק־ישראל־בויטניוז.
הרכוש שהותיר ויליאמס כולל את הבנק
עצמו, שמאזנו האחרון הסתכם ביותר
מחצי־מיליארד ל״י. חברת־נכסים בשם
לונדון סיטי אנד וסטקליף פרופרטיס, ש-
רכושה נאמד ב־ 610 מיליון ל״י. חברת
הביטוח הלאומית, שנכסיה מגיעים ל־138
מיליון, וחברת הביטוח סנטיאל, שנכסיה
מסתכמים ב־ 200 מיליון ל״י.
המאזן של קבוצת ויליאמס מגיע ל־1.8
מיליארד ל״י.

וי0.י.אי - .בצוות
כאשר קמה חברת דיסייאיין אינטרנ־שיונל
(תיכנון בינלאומי) ,תלו בה מקי-
מיה תקוות גדולות: חברת יבוא הרהיטים
ותיכנון הדירות לקחה לעצמה משרדים
מפוארים בכיכר־המדינה בתל־אביב, החלה
מהלכת בגדולות, כדרכו של היזם והמשקיע
העיקרי שלה, רמי נער, שהוא
חתנו של חיים ליבוביץ ז״ל, בעליו המנוח
של עץ־הזית שהשקיע בעסק של חתנו
למעלה מרבע מיליון ל״י.
אולם חיש התברר כי כדי להצליח בעסקים,
לא די בחוש לתיכנון. מזה כמה
שבועות החלו חוזרים צ׳קים של די.סי.איי,.
והספקים מדפקים על דלתותיו של הנער.
אולם נער מלא אופטימיות: בימים אלו
הוא מסיים משא־ומתן עם משקיעים מחו״ל,
המעוניינים בנושא יבוא הרהיטים, בדבר
מכירת מחצית מניותיו.
אם יסתיים המו״מ בהצלחה, יחזור העסק
לעמוד על רגליו.

במדינה בונגנזן צהלה ב צ הד ה
ראש עיריית תז־אביב
שיגה את החוק —
7מען סגנו
האדם הכי פופולארי כיום בצהלה, או
לפחות בסביבות רחוב פומרוק בה, הוא
יוסף נחמיאם, לשעבר מפכ״ל מישטרת
ישראל, וכיום מנהל הבנק הערבי־ישראלי.
הסיבה: נחמיאם הצליח ליצור תקדים לו
ייחלו במשך שנים רבים מתושבי השכונה
— ולא עלתה בידם. התקדים שיצר נחמי־אם,
פירושו, לגבי תושבי השכונה, שכולם
התעשרו ברבבות ל״י.
פריצת הקיפאון. באותו איזור, היר־שתה
עיריית תל־אביב, עד אז, לבנות
לגובה שתי קומות בלבד. נחמיאס פרץ
הקיפאון, קיבל אישור לבנות קומה נוספת.
דיירים רבים, שרצו לעשות דבר דומה
במשך שנים, מיהרו ללכת בעקבותיו. בעקבות
התקדים שנוצר, לא יכלה העירייה
לסרב להם עתה.
התוצאה: ערך הבתים באיזור זינק אל על.
ראש העיר התערב. לא כל דיירי
צהלה צהלו נוכח התפתחות זו. היו ביניהם
כאלה שביקשו להשאיר את האיזור כאיזור
וילות שקט, פחדו שהתקדים שנוצר יהפוך,
במשך הזמן, את איזור־היוקרה לעוד רובע
צפוף של רבי-קומות.
מתנגדים אלה הצביעו״״יעל״ ׳התהליכים
המוזרים שקדמו ליצירת התקדים, ושב-
מהלכם התערב ראש עיריית תל־אביב ל מען
ידידו — עד כדי שינוי החוק.
בתקופה בה קיבל נחמיאם את האישור

מפב״ל גחמיאס ()19)54
התקדים —
יוצא־הדופן לבנות קומה שלישית, הוא
שימש בתפקיד סגנו של רבינוביץ. תפקיד
נוסף אותו מילא, חשוב אף יותר:
הוא היה חבר ועדת בניין־ערים של העירייה.
הבקשה
אושרה. הוא קנה אז שתי
דירות, בקומה השנייה של שני בתים
סמוכים. היו אלה דירות לא גדולות: שטח
כל אחת היה 105 מטר. על הגג, בנה
את הקוטג׳ הקטן, ששיטחו 24 מטר. ה מחיר
ששילם 220 :אלף ל״י. היה זה לפני
עשרים חודש, ולדעת מומחים היתה זו
קנייה מוצלחת.
כאשר ביקש נחמיאס להקים לעצמו את
הקוטג׳ על הגג, הגיש בקשה, כחוק, ל וועדת
בנייו־ערים. המיעוט בוועדה התנגד.
העולם הזה 1876

הקוטג׳ שגיבנה על גג הכית
אישור בלתי־חוקי
חלק בגלל העובדה שגחמיאס היה חבר — עליך להיות יוצא מיזרח אירופה,
בוועדה, אחרים בגלל העובדה שאישור והיה עליך לעלות לישראל לפני שנת
בקשה כזו היה בלתי חוקי.
.1948
מעשה קל־דעת. הבקשה אושרה ב-
למסקנה זו הגיע ד״ר אמיל שכטר, ב*
רוב־קולות המערך בוועדה. אולם ללא אי עבודת־דוקטורט שהכין בישראל עבור ה־שור
ועדת בניין ערים המחוזית, היה אי לונדון סקול אוף אקונומיק, בנושא
שור הוועדה העירונית חסר ערך.
״העילית השלטת בישראל.״
עתה, הופעלו על הוועדה המחוזית לחד״ר
שכטר הלך בדרך מקורית: הוא
צים כבדים. למרות זאת, סירבה זו לאשר לקח את כל חברי־הכנסת, הממשלה ומזאת
הבקשה — ביחוד בגלל התקדים שהיא כירות מפא״י בשנים 1952 עד ,1968 הזין
תיצור.
את כל הנתונים האישיים שלהם לתוך
בפני הוועדה עמדה גם פרשתו של ח״כ מחשב, והגיע למסקנות מאלפות ביותר,
זלמן שובל, מרשימת ע״מ. שובל הירשה הזורקות אור עגום על דמותה של הנהגת
לעצמו להקים על גג־ביתו סוכת צמחים המדינה.
ועציצים, ללא רשיון. היה זה מעשה קל-
קיפוח העולים. מבין 29 שרים חברי
דעת, מצד חבר אופוזיציה: ועדת בניין -מפא״י 25 ,עלו ארצה מאירופה וארה״ב.
ערים של רבינוביץ פעלה נגדו במלוא ה מבין אלה 19 ,עלו מאירופה המזרחית.
חומרה, נקטה אף באמצעים משפטיים.
כל השרים שלא נולדו בארץ, הגיעו להתביעה
בוטלה. סירובה של הוועדה ישראל לפני .1948
לא הבהיל את ראש עיריית תל־אביב.
מבין 83 חברי־כנסת של מפא״י 58 ,עלו
בעוד נחמיאם מתחיל בבנייה, הוגשה בק שה
מחודשת לוועדה המחוזית. הפעם, היתה
זו בקשה שאין לעמוד בפניה. הוועדה
נעתרה, אישרה, במקום 28 המטרים שביקש
נחמיאם 24 ,מטר בלבד.
אחת הטענות שהובאו בפני חברי הוועדה
המחוזית, בלחצים שהופעלו עליהם
מאחורי הקלעים: רבינוביץ ביטל את התביעה
המישפטית נגד זלמן שובל, כדי
שיוכל לטעון שאינו נוהג באיפה ואיפה.
פיתרון תיאורטי. שכניו של נחמיאס
היו מרוצים מהסיום המוצלח של מאבקו
— לא פחות ממנו :״לנו יצא רק טוב
מזה,״ הגיב השבוע אחד מהם .״הבית
שלי שווה כבר היום, בגלל זה, אולי מאה
אלף יותר.״
התקדים שיצר נחמיאם, עשוי להביא
רווח והצלה לאלפי זוגות צעירים. בהתאם
לסקר שערכה עיריית תל־אביב, מצויים
כיום בתל־אביב בלבד 5,000 גגות פנויים,
שניתן לבנות עליהם דירות־גג.
אם תאשר עיריית תל־אביב את הבנייה
על גגות אלה, ניתן יהיה להקים 5,000
דירות בזיל הזול, ללא כל השקעה בקרקע
ופיתוח, כשההוצאה היחידה היא׳ בניית
הדירה עצמה. פיתרון זה יכול לחסל במכה
אחת את בעיית הזוגות הצעירים באיזור
תל־אביב, שאינם מסוגלים לשלם מאה אלף
ל״י עבור דירה צנועה בעיר.
אלא שפיתרון זה לא ייצא לפועל. יהושע
רבינוביץ היה מוכן לאשר בנייה על
הגג לסגנו, ייאלץ לאשר זאת גם לאלה
משכניו שיחפצו בכך. אולם לדעת יודעי־ראש־־העיריה
רכינוביץ
דבר, אין כל סיכוי שהוא יאשר זאת
— יצר רווח
גם ל־ 5,000 זוגות צעירים חסרי־בית.
כשנשאל נחמיאם לתגובתו על הפרשה, ארצה מאירופה ואמריקה. מביניהם 52 ,
השיב :״אין תגובה!״
באו מאירופה המזרחית.
65 מבין 68 חברי־כנסת של מפא״י עלו
כ ד אזש׳ הנ 9ל ר
ארצה לפני .1948
בולט ביותר הקיפוח של העולים ארצה
מחקר מדעי שי פ ד אור
אחרי ,1948 בעוד ילידי־הארץ מיוצגים
ע? הבת הסגורה היטב.
מבין 78 חברי מזכירות מפא״י 58 ,באו
השלטת בישראל
ארצה מאירופה ואמריקה, מהם 45 ,מאם
ברצונך להיות חבר העילית השלטת אירופה המזרחית.
64 מבין העולים — עלו לפני .1948
של מפא״י — ולכן גם השלטת במדינה

גם כאן בולט קיפוחם של העולים אחרי
— 1948 כשעולים אלו מהווים 44.654.
מהאוכלוסיה בוגרת־התיכון בישראל.
עובדים — יוק. מבין חברי־הכנסת
של מפא״י, פחות מאחוז אחד באו ממעמד
עובד: כל חברי־הכנסת, הממשלה ומזכירות
מפא״י באו לתפקידם מפעילות קודמת
בסוכנות או בהסתדרות או מעיסוק פולי טי.
מחצית חברי־הכנסת של מפא״י מגדירים
את מקצועם כפוליטיקאים.
מבין 250 חברי מזכירות מפא״י, יותר
ממחציתם מייצגים את המפלגה במוסדות
שונים — מה שממחיש את תלותם במי
שממנה אותם לעבודה במוסדות אלה.
אופיינית בכת השלטת הדאגה ההדדית:
חבר הכת המסיים תפקיד אחד —
עובר לשני במסגרת העילית: מבין 28
חברי־ממשלה שחדלו להיות שרים, ממשיכים
לשבת 19 בכנסת 18 .חברי־כנסת
שעזבו אותה עברו לסוכנות או להסתדרות,
או חזרו שוב לכנסת.
בוח מופרז. מבין 29 שרים חברי
מפא״י, גרים 25 בעיר. כל הלא-עירוניים
הם קיבוצניקים, לא מושבניקים.
מבין 73 חברי־כנסת של מפא״י — 53
הם עירוניים. בין היתר, הרוב הוא יוצאי
קיבוץ — מעבר לשיעור כוחם היחסי
באוכלוסיה.
הייצוג הלקוי של המושבים נובע ממוצאם
של בני המושבים — מאסיה ואפריקה
— ובואם ארצה אחרי . 1948
בין אלו שמוצאם בעיר, כמעט ולא
ניכר משקל נציגי עיירות־הפיתוח, המייצגות
שוב את העולים שאחרי . 1948
הגיל הממוצע של שרי מפא״י היה ,57.4
של חברי־הכנסת של מפא״י ,56.5של
חברי מזכירות מפא״י .54
הגיל הממוצע הלך וגדל עם השנים —
עובדה שהוכיחה על הישארות אותם ה אנשים
בתפקידיהם.

הסתדרות
ממ״ם? אין ד 3רכזה
בהתקפת־זעמו, גיסה
יצחק בן־אהרון להמציא סיעה
שאיגגה קיימת
שבעים חברי מועצת ההסתדרות — מ תוך
500 חברי המועצה, ש־ 430 מהם
נעדרו — המתינו בקוצר־רוח לסיומו של
מושב המועצה התשעים -שהוקדש לבעיות
חברת העובדים.
מזכיר ההסתדרות ניהל את ההצבעות:
הוא קרא את שמות הסיעות שהציעו את
ההסתיגויות להצעת הרוב של המערך, כדי
שחברי המועצה ידעו, לפי שמה של ה סיעה
המציעה, כיצד להצביע. רובם של
הצירים לא קרא כמובן את ההסתיגויות
עצמן, שחולקו בעשרות דפים משוכפלים
ע״י הסדרנים, שעברו בלי הרף בין השורות
הריקות של האולם הענקי.
מורה קפדן. לפתע, התעוררה המועצה
(המשך בעמוד )22

חוסן איחרת

לא ששה
אלות מוו נוחים

אנשי מישחר־־הגבול מקשיבים לנאומו של
יוסי אמיתי, שדיבר עליהם בערבית, כשלידו
אסתר וילנסקה, המחזיקה בזר פרחים. משמאל: אנשי מישמר־הגבול דוחפים באלות
את הסופר יוסי לנדאו, הנגרר למעצר, לרגלי הכנסייה שן ל איקרית (בעיגול השחור).

*שי הממשלה הזהירו אותי ש־אתם
שדים,״ אמר הבישוף .״אנחנו,
הנוצרים, למדנו בספרים איך נראים
שדים. אתם לא נראים לי כשדים. אתם
נראים לי נחמדים מאד.״
מסביבו, על הכסאות המרופדים, על
הריצפה ולאורך הקירות של חדר־האור־חים
הגדול של הבישוף יוסף רייא, הצטופפו
כמאה אנשים שלא נראו, באותו
רגע, הכי נחמדים. הם היו מכוסים זיעה

ואבק, לאחדים מהם היו בגדים קרועים,
שניים היו פצועים וזבי דם. היו ביניהם
קיבוצניקים מגודלי־בלורית מן הנגב (כרם-
שלום, גבולות) ,סטודנטים מירושלים סופרים
ופרופסורים, קשישים בשנות הששים
ונערים בני .16
הבישוף הרים זר־פרחים, שהוגש לו על־ידי
נערה בג׳ינס כחולים. הנערה התכוונה
תחילה להניחו בכנסייה של איקרית.
״פרחים אלה יישארו כאן לנצח,״ אמר

ה 0 1111 \ 1 11 שארכה כשלוש שעות. מימין
111111111111111 קצין־מישטרה דוחף מפגין, כשאיש
מג״ב מחזיק ברגליו. למעלה: קצין שוכב על הכביש
עס מפגין. משמאל: קיבוצניק נולקח למעצר,

רייא. הוא השקיף על הצעירים וחצעי-
רות- .כאשר תתחתנו והולידו ילדים -והילדים
שלכם יגדלו — הם יבואו לבית
הזה -וימצאו את הפרחים האלה כאן. נשמור
עליהם, מפני שהם מסמלים דבר
יקר מכל: רוח האהבה והשלום, שאתם
הראיתם אותה היום.״

עות מעטות לפני כן השתתפו אור־חים
אלה וחבריהם במעמד שונה מאד.
הם עמדו בשמש הלוהטת על הכביש, לרגלי
הכנסייה הגלמודה של איקרית, השריד
האחרון שנשאר מן הכפר מוכה־הסבל.
המעמד היה סמלי. מצד אחד עמדו כ־
150 צעירים וקשישים, כשכל אחד נושא
בידו פרח אחד. מולם עמדו כ־ 500 שוטרים
ואנשי מישמר־הגבול, כשכל אחד נושא
בידו אלה ארוכה.
היה זה הפרק האחרון — לפי שעה —
בטרגדיה של איקרית ובירעם. עד לפני
שבוע שבתו בכנסייה של איקרית, בראש
גיבעה רמה, הזקנים מבין העקורים ש שיקמו
את הכנסייה, שתלו סביבה פרחים.
גולדה סברה שעם התחלת מערכת־הבחי־רות
יהיו הגופים הלוחמים עסוקים מדי
מכדי להגן על זקנים אלה. היא הכריזה
על הכפר כעל שטח צבאי, לסי חוקי-
החירום של המנדט הבריטי. המישטרה
גירשה בכוח את הזקנים, עקרה את הפרחים.
היה
זה מעשה אכזרי ומטומטם —
כמו ההחלטה המקורית למנוע את שיבת
עקורי איקרית ובירעם ולהנציח את ה עוול
שנעשה להם( .המשך בעמוד )22

ההסתערות הנלרית

שנערכה טל הכביש לרגלי הכנסייה. קבוצת אנשי מישמר־הגבול
מסתערת על המורה דני פתר, מראשי שי׳׳ח, שהושלך על הארץ

אחרי שבנו נעצר. מאחוריו גוררת קבוצה שניה מפגין צעיר לעבר
מכונית המעצר. איש מן המפגינים לא התנגד בכוח, לא השתמש
באבנים, וכך נמנעה שפיכת־דמיס. ההסתערות התחילה אחרי
שכמה מפגינים התיישבו על הכביש, בעיקבות מעצר חבריהם.

ציד ביו הסלעים

בעוד המאבק נמשך על הכביש, הצליחו בודדים
לפרוץ את הטבעת ולרוץ לעבר הכנסייה.
שוטרים רדפו אחריהם, צדו אותם בין העצים. למטה: בני בלאו, נגרר למעצר.

יידבל;

בלי חסינות

איש מישמר־הגבול תופס בידו השמאלית בחולצתו של
אורי אבנרי, גורר אותו קדימה ומרים את אלתו. מאחורי
אבנרי צעדו גס כמה מצעירי איקרית, שבאו ביוזמתם להזדהות עם המפגינים היהודיים.

נעו־השעשועים התדאביבי הוותיק, שהתחתן בשנה שעברה בבגד י ננוינ ה1 ,

החברה ורואי ה־! 14

והחבר׳ה הטובים של אצולת תל־אביב השו
התמונות והריהוט של אצולת צרפת המונרכיסו

11ך 11111 1ך מימין) שרעמת שערו התחרתה
11 1.1111 במיטב התסרוקות הנשייות במקום,

היה אורח המפורסם ביותר בערב הפתיחה של הפיאנו־באר שד
ציגלה שנפתח השבוע בבניין הלונדון מיניסטור בתל־אביב. אבי,
הנראה בתמונה בשיחה עם מעריצה, הופיע לערב הפתיחה כשהוא
עונד שלל־מחרוזות לצווארו החשוף. אורחת מפורסמת אחרת
שהגיעה לפתיחה החגיגית של הפיאנו־באר, היתה הזמרת חנה

אהרוני הנמצאת בארץ בביקור מולדת. אבי עופרים וחנה אהרוני
נפגשו כידידים ותיקים, התרפקו זה על זה במשך כל הערב.
לערב הפתיחה, שנערך ביום הרביעי שעבר, הגיעו כל ידידיו
ומכריו של בעל המקום — שהם כמעט כל תל־אביב העליזה.
את זמנם של האורחים הרבים, הנעים הפסנתרן רוני ווילד, שהובא
במיוחד מארצות־הברית לצורך זה. בבקרים ישמש המקום
כבית־קפה ובערבים כמקום מיפגש לבילוי חברתי ורומנטי.

ריס בהופעותיהם כצמד, בחברת אשתו
קייטי. השניים הגיעו יחד עם אבי, שבלט
בשטח ברעמת השיער הארוכה שלו ושלל
המחרוזות לצווארו. אבי וטומי באו
לארץ לסידרת הופעות כצמד זמרים.

רכטר, חבר להקת הכוורת, שזכתה להתפרסם
בין־לילה בסיפורי פוגי, המחזה הסוחף ביקורות
מרים כוסית בערב הפתיחה החגיגי.

-וציוצ״ל

חבר נוסף של הכוורת טוטם מהמאכלים הרבים
שהוגשו בפתיחה הפיאנו־באר. בתמונה משמאל :
עמוס אטינגר, מגודל שפם וכרס בשיחה עם אשתו, העיתונאית תמר אבידר.

תת מוסר חדש ־ וכל העיר נהרה לפתיחה

סד החדש של ציגלה
ט בסיגנון לואי ה־,14
;ו להפליא על רקע
.המקום אמור לספק

אווירת שלווה ורגיעה לאורחים המחפשים אווירה כזו, ועתה ניתן
לחכות ולראות אס אלה יהיו באמת האורחים שיתקבצו במקום,
או שגורלו יהיה כגורל מוסדות דומים בתל־אביב. לערב הפתיחה הגיעה
כמעט כל הבוהמה של חל־אביב, כשבמרכז ההתעניינות עמד אבי עופרים.

|ת הגאולה האחרונה, לתל־אנינים ה-
נזקקים לקצת שקט — הגיא דווקא
י התל־אגינים הגורמים להגי הרגה

יה זה לא אחר מאשר ציגלה, הלא הוא
ני ציגלר, נער״חשעשועים התל״אניגי ח•
ק, הנחשג לאחד מעושי־השימחה האח־
£געיר הגדולה.
ושימחה האחרונה שהוא עשה — היתה
ותו, נשגוע שענר, של קפה קארטייה,
וור להיות מקום־מיפלט למעטים מהל
ההמונים, מקדש־מעט לגילוי שקט
ותי, וכן הלאה וכן הלאה.
ום, יהיה העסק הזה סתם נית״קפה.
עם רדת החמה הוא ישנה את שמו

ואת תפקידו ויהפוך לפיאנו־באר.
מה ההנדל? פשוט מאוד: נקפה, ישגו
אנשים וישתו קפה, או יזמינו משהו קל
לאכול. נפיאנו־גאר, הם יעשו אותו דגר,
אך לצלילי פסנתר.
מה לציגלה (עז באידיש) ולפסנתר ! שאלה
טונה. אלא שנאותה מידה של צדק, אפשר
לשאול מה לציגלה וללואי ה־.14
שכ 1המקום מרוהט נסיגנונו (של לואי,
לא ציגלה).
לכל מי שמכיר את ציגלה, התשונה היא
פשוטה: למען אורחיו, מוכן חגחור אפילו
לשמוע פסנתר, לראות תמונות אנטיקה מול
עיניו, ולשנת גכורסאות משונות.

שושיק שני (בקידמת התמונה מופ111111ן

תעת בשיחתה על־ידי המצלמה שפל־ו
/ 111ן 11x1 / 1
לתחומה, בעוד מנגד בוהים בשלווה השחקנית ציפי שביט, בבטן

הציגלריס

ציגלה ואשתו ציפי בערב הפתיחה, מקבלים את פני האורחים
הדביס שבאו לערב הבכורה של הפיאנו־באר החדש שפתח
ציגלה בתל־אביב. השניים נישאו לפני שנה בבריכת גורדון, כשהם לבושים בגדי־ים
ועולים כוונוס ובעלה מבין הגלים. טקס נישואיהם זכה לכיסוי נרחב בעיתונים (מזל
ובריכה, העולם הזה .)1843 לפיאנו־באר הובא במיוחד פסנתרן מארצות־הברית.

חשופה, ובעלה, בחזה חשוף, כשלצידם הזמרת שולה חן. בתמונה
משמאל נראה בעלה של שושיק, אריק לביא, בג׳ינס וחולצה פתוחה
עושה רושם חלוצי מאוד באווירת לואי ה־ 4ו ששלטה במקום.

למען איקרית
(המשך מעמוד )19
בפני אנשי מרי עמדה ברירה קשה:
האם לזנוח את מערכת־הבחירות שהם
עסוקים בה, או לשתוק למראה העוול החדש

בסוף ניצח השיקול הפשוט: כאשר נעשה
עוול, מוכרחים להגיב, בלי כל חשבון.
וכך יצאה הקריאה: לעלות לאיקרית, להניח
בה פרחים — פרח על כל פרח
שנעקר על־ידי המישטרה.
בשבת בבוקר, כאשר המוני ישראל נהרו
לשפת־הים לבילוי, התקבצו קבוצות
המפגינים ברחבי הארץ: בזיקים, ביד־חנה,
בנתניה, בחיפה, בעברון. בכל מקום
מצאו שהמישטרה כבר ממתינה להם ב־מקום־האיסוף.
קציני-המישטרה הזהירו אותם
שהם מפירים את החוק, איימו עליהם
בהתנגשות־דמים. כל מיספרי המכוניות
נרשמו. רשת של אלחוט כיסתה את הארץ
כולה ודיווחה למוקד־הפעולה על מיספר
המפגינים, ועל נתיבי גישתם.
כמה ימים לפני כן כבר פתחה המישטרה
במערכת-הפחדה, הדליפה לעיתונים ידיעות
מסמרות־שיעד על שפיכת־הדמים העומדת
להתרחש. זה הפחיד את רכי־הלבב. מי
שבא היה מוכן לספוג אלה על הראש,
לבלות את הלילה בכלא.
בכל זאת הם באו. חבורה גדולה ומגוונת
— אנשי שי״ח נלהבים, אנשי השומר־הצעיר
המפרים את קו מיסלגתם, נאמני
העולם הזה — כוח חדש, וחיקי האופוזיציה
במק״י, וסתם אזרחים שאיכפת להם,
ושמצפונם לא נתן להם מנוח, כמו הסופר
יורם קניוק והפרופסור גדעון גילת.
ף יץ חת השמש הלוהטת, על הכביש,
4 1ללא מים וצל, עמדו האזרחים מול
השוטרים. גם האווירה הלכה והתחממה.
הכנסייה, מול עיניהם, קראה להם בפעמונים
אילמים.
קציני־המישטרה הבכירים, שהתרוצצו
בשטח, הסכימו רק ששני מפגינים יעלו
לבדם לכנסייה. המפגינים סירבו — הם
תבעו שתעלה מישלחת גדולה, לפחות
איש אחד מכל מקום בארץ. בעוד המשא־ומתן
נמשך, התפתחו תיגרות־ידיים. צעירים
התיישבו על הכביש, נגררו תוך חבטות
ומכות אל מכונית־מעצר. חבריהם
עטו על חשוטרים, כדי לשחרר את חברי הם.
היה נדמה שבכל רגע תתפתח התנגשות
כללית, שתגרום לפציעת עשרות.
אולם המפגינים, חדורי רוח אי-האלי-
מות, לא התפתו. הם לא הרימו את האבנים
הכבדות שהיו פזורות בשטח, לא החזירו
מכות, נגררו על הארץ ללא תגובה.
לפתע השתתקו הקולות. יוסי אמיתי,
איש קיבוץ גבולות, המיזרחן הצעיר ש הקסים
את המשתתפים הערביים בבולוניה,
נאם בערבית אל אנשי מישמר-הגבול, הסביר
להם את הטרגדיה של איקרית. יורם
קניוק, בקולו השקט, ביטא את לבטי־המצ-
פון של ישראלי המסרב להשלים עם עוול.
״לא אנחנו מפירים את החוק,״ קרא אורי
אבנרי ,״הממשלה מפירה את החוקה הבל-
תי־כתובה של מדינת-ישראל ואת חוש-
הצדק הטבעי של אזרחיה. פרשת איקרית
היא מהדורה חדשה של פרשת כרם נבות.
כולנו יודעים מה היה סופה של איזבל,
שהיתר, אחראית למעשה־הנבלה ההוא. הכלבים
ליקקו את דמה.״

מיניגוו פרס ראוי!
ומצטבר ו 1ד

*הזניודנפרס הראשע לנלטזפס אי1ה •נזלה יעלזוז עד מנ3ו׳מום שי 2 5 0 ,0 0 0
; פי ט ^ ב דו ג ד העצירח 0

•* !17*8*1לשנתח*וע1ס

^ חרי ארכע שעות של התכתשויות
בלתי-פוסקות על הכביש, חיה על
המפגינים לסיים את המאבק — כי הבישוף
רייא המתין להם, כמתוכנן בביתו בחיפה.
אולם המפגינים סירבו לפנות את השטח
ולהשאיר את חבריהם במעצר. שוב התנהל
משא־ומתן — והפעם נכנעה המיש־טרה.
כל העצורים שוחררו, וההפגנה הניידת
המשיכה בדרכה.
יותר מכל שמחו על כך השוטרים, שרבים
מהם הסתירו רק בקושי את אהדתם
למפגינים. הדרוזים של מישמר־ה&בול
מכירים היטב את הטרגדיה של איקרית,
המזכירה להם את מעמדם הנחות כאזרחים
ממדרגה שניה בישראל. גם השוטרים היהודיים
לא התלהבות להפעיל את אלותיהם
נגד אנשים שבאו להפגין נגד עוול.
כאשר הותנעו המכוניות וההפגנה יצאה
דרומה, היתה שימחת השוטרים גלוייה.
פה ושם, כאשר לא ראו זאת המפקדים,
הם נופפו בחשאי שלום למפגינים.
הסיום בא כעבור יום. לפי מיטב המסורת
הקולוניאלית הבזוייה, הזמין אליו
מפקד מישטרת עכו כמה מן הקוויזלינגים
של השלטון שבקרב העקורים, תבע מהם
להסתייג מהפגנת הישראלים שחשו לעזרתם.
האנוסים הסכימו בבושת־פנים —
והמישטרה פירסמה זאת בתרועת צהלה.

במדינה
(המשך מעמוד )17
מתרדמתה :״מי בעד הסתייגות מפ״טי״
קרא המזכיר לתוך המיקרופון.
״אין סיעה כזו!״ קרא אחד החברים
ממקומו.
״מי אמר את ז הי״ התעניין יצחק בן־
אהרון, כמורה קפדן המתכוון להתרות בתלמיד
סורר.
״אין סיעת מפ״ם,״ חזר חבר הוועד־הפועל
מסיעת מרי, אלכם מסים, על קריאתו
.״לא היתה סיעה כזו בבחירות להסתדרות
בשנת — 1969 ולא ייתכן שסיעה
שלא קיימת תגיש הסתייגויות...״
״תשב י. אני מחליט ! ישנה סיעת מפ״ם,״
צווח יצחק בן־אהרון, באחת מהתקפות
החימה שלו, המוכרות יפה כל־כך לחברי
מוסדות ההסתדרות.
מסיס לא ישב, ויו״ר הנשיאות, מנהל
סולל בונה צבי רכטר, נאלץ להתערב.
יצחק בן־אהרון נכנע. ההסתייגות לא
הועמדה להצבעה, וחברי מפ״ם במועצה
חזרו לבתיהם כחברים של סיעה שאינה
קיימת.

משפט
ז אב 3x1*7ערב
חבורת גו?3י 8שרימתה סוחרים
ברחבי תל-אביב?:כדה בעת
חתו;תו ש? אחד מחם
אריה שמואלי ( )23 בחר בקפידה רבה את
מערכת הרהיטים שבה חפצה נפשו, עמד
כיאות על המקח, גמר מחיר, נתן תשלום
ראשון במזומן, ואת היתר בשטרות בחתימת
ידו, ובערבות שלושה חותמים נוספים .״אני
עומד להתחתן,״ הסביר לבעל החנות,״ ואני
רוצה לעשות לכלה שלי הפתעה — להביא
לה רהיטים לבית.״
תרגיל חוזר. לאחר שיצא מחנות-
הרהיטים, לא מיהר שמואלי, תושב כפר
שלם, אל כלתו הצעידה. במקום זה, הוא
נכנס לחנות־רהיטים אחרת, חזר שם פעם
נוספת על המערכה הקודמת.
את כל הרהיטים שקנה תמורת תשלום
ראשון בלבד, מיהר שמואלי להעמיס על
משאית, ולהובילם למקומות שונים. שם
מכר אותם, בהנחה ניכרת — אך תמורת
מזומנים.
שוטרים כתתונח. כך, נותר שמואלי
עם כמות מזומנים גדולה בידיו, ואילו סוחרים
רבים נותרו עם שטרות חסרי-ערך
בידיהם.
כאשד ראו ידידיו של שמואלי, שחתמו
עבורו ערבות מבלי להתכוון לשלמה אי־פעם,
כי שיטת שמואלי דופקת — החלו גם
הם נוקטים בה, כשהפעם שמואלי והאחרים
חותמים ערבות.
הבדיחה בכל העניין, היתד, ששמואלי אכן
עמד להתחתן, כפי שסיפר — למרות שלא
הביא לכלתו אף שמץ מכל הריהוט שרכס.
היה
זה בטקס הנישואין, כאשר חוקרי
משטרה לבושי־אזרחית הביאו עימם את
הסוחרים המרומים. אלה זיהו גם את די־חתן,
גם את ידידיו, החותמים הנדיבים.
הזאבים. באמצע השמחה, עצרה ה־משטרה
את כל חבורת זאבי הרהיטים,
והם הובאו בפני השופטת המחוזית חנה
אבנור.
סניגורו של שמואלי טען כי בסך־הנל
ביצע הנאשם קנייה מסחרית רגילה, אולם
התובע, דן מור, טען בי שמואלי לא
התכוון מעולם לכבד את השטרות שחתם.
השופטת הסכימה עם נקודת־ראותו של
התובע, שלחה את החתן הירוק לשלוש
שנות מאסר בפועל, את רעיו לשנה וחצי.
חינוך מנבוג החדום

קבוצת עסקנים
רודסי־שררה מביאח
7התמומטותה ש7
מידרשת שדח־בוקר
״אם הייתי אוהב את הנגב, הייתי יושב
בו,״ הטיח יעקובסון, יו״ר קרן הנגב, בפני
משלחת המחנכים ממידרשת שדה־בוקר,
שהתאוננה בפניו על מחדלי הקרן.
ובמשפט בודד זה, תימצת יעקובסון את
מהות היחסים בין המורים והמדענים, אנשי
צוות המידרשה, שהתיישבו בנגב וקשרו
בו עתידם — לבין קבוצת העסקנים ה מסתתרת
מאחורי השלט קרן הנגב.
העולם הזה 1876

מה מסתתו מאחוו׳ קשויה
של הבלונדית המיסתווית
עם אלופי צה״ל וראשי המימשל?
״לא. שום דבר. זה סודי.״
״האם זה נכון שאת יודעת סודות שלא
ידועים לאזרח הפשוט?״
״לא, בכלל לא. איזה סודות אני כבר
יכולה לדעת?״
מה הקשר?

אשת המיסתווין

שרון גינגזברג ליד מכונית ה״אלפא־רדמיאו״ שלה.
האמריקאית הבלונדית נראית כצעירה רגילה, והו־פעתה
בלבד אינה יכולה להסביר את טיב קשריה המיסתורייס עס אח״מיס.

ך* יצד הגיעה שרון ג ,.בפרק זמן כה
^ קצר, להיכרות כה הדוקה עם אלופי
צה״ל, קציני־מישטרה בכירים ביותר, פקידי
ממשלה נודעים, הבאים במגע ישיר עם
שרים, ולפחות שתי דמויות ציבור מפורסמות?

ההיכרות הראשונה איתם, ערכה
שרון בווילה המקסימה של חותנה ב־

התרשמות כה חזקה, שהביאה לשמירת
הקשרים הלבביים גם כאשר ניתק הקשר
בין שרון לבין משפחת גינגזברג, והגרושה
הטרייה עברה לגור לבדח.
קשרים לבביים אלה נמשכים עד היום.
בעקבותיהם, הפכו מכוניות-הפאר, המגיעות
מדי ערב לבית הבודד, לקוריוז פי קנטי
ברחוב השקט, בו הכל יודעים הכל
על הכל.

סי מני• שאלה ודם למרות ידיעה כללית זו, נותרו
\ 4עדיין הרבה סימני־שאלה מסביב לעלמה
הצעירה:
י• לאחר גירושיה, הביעה שרון את

לילות הגנולים
*ץ* רץ גינגזכרג היא כיום הבחורה
\1/המיסתורית ביותר בישראל.
כאשר הגיעה הצעירה האמריקאית הבלונדית
ודקת־הגיזרה ארצה, לפני שנתיים
וחצי, היתה בשבילה ישראל ארץ רחוקה
ובלתי־מוכרת, אליה באה רק בגלל בעלה,
שביקש לעלות ארצה. שרון אף לא היתר.
יהודייה, התגיירה רק למען בעלה.
מאז, הבעל אמנם כבר איננו — הזוג
התגרש — אולם לעומת זאת הגיעה שרון
להישגים נדירים באמנות רכישת הידידים.
בין מכריה כיום נמנים קציני־משטרה
בכירים, אלופי צה״ל, ושורה ארוכה של
פקידים בכירים בממשלת־ישראל. מכוניות

מרסל 1והר
פאר של אורחים כבודים עוצרות דרך־
קבע ליד הווילה המבודדת, ברחוב המתנהלים
בגני־יהודה, שם מתגוררת הגרושה
הבלונדית לבדה, בחברת שני הפודלים
שלה. במוסך מאחור חונה מכונית ה־אלפא־רומיאו
הלבנה שלה, מודל אחרון,
ובאורווה שלידו — שני סוסי־רכיבה גזעיים.

ק רי ת
בעזה?

גלה בחדר בו שהתה שרון מחבוא מאחורי
ארון־הקיר, ובו שלושה רובים.
שרון שיכנעה את החוקרים באי־מעור־בותה
בעניין, באמצעות שיחת־טלסון לקצין
מסויים. היא שוחררה בו במקום.

״אינני רוצה
לפגוע״

דווח כתס ״העולם הזה״ עד
ען פגישתו עם האמריין אית ה־מיסתורית

רחוב של וילות קטנות. הווילה המסויי־מת
מוסתרת מאחורי שורת אורנים. מאחוריה
פרדס. על הדלת השלט גינגזברג.
הבלונדית שפתחה בפני את הדלת היתד.
באמצע שנות העשרים שלה, אך נראתה
הרבה יותר צעירה. לאחר שהצגתי את
עצמי, היא נראתה נרגשת. שני הפודלים
שלצידה הרגישו במתה של גבירתם, נדבקו
ממנו.
ביקשתי ממנה לספר לי על תקרית עזה.
״אינני יכולה,״ ענתה שרון .״אני לא
רוצה לפגוע באנשים שמנהלים את בית-
החולים האמריקאי.״
״ביקשת מ ,--פעמיים, שיאשר
לך לעבוד בעזה, והוא דחה את בקשתך.
איך בכל זאת הצלחת לקבל עבודה שם?״
שרון נשארת לעמוד בפתח ביתה :״מדוע
אתה צריך לכתוב על זה? אני לא אוהבת
עיתונאים.״ לאחר היסוס קל, היא ממשיכה
:״למעשה הורי התנגדו שאלך לעבוד
בעזה. הם שפנו ל ,--כדי שהוא לא
ירשה לי.״
״האם זה נכון שאת מכירה את אלוף

*ץ* רץ התפרסמה לראשונה, בחוג
המצומצם של יודעי-דבר, בעקבות
התקרית שלה בעזה.
שרון הגיעה לעזה כדי לעבוד כאחות
בבית־חולים שם. כדי להגשים את רצונה׳
לא היססה אף לעקוף קצין בכיר באי-
זור, שסירב להרשות לה זאת.
למרות הסירוב, הגיעה לעזה, החלה
עובדת שם בבית־חולים.
התקרית אירעה כאשר בחיפוש־פתע,
שערכו כוחות־הביטחון בבית־החולים, נת
שרון
משפשפת את ידיה בתנועה עצבנית
:״כן, זה נכון.״
״ואת קצין־המשטרה

״ואת אלוף
״או, זה היה לפני שנתיים.״
״האם את יכולה לספר לי קצת על מהות
קשרייך עם אלופים ופקידים בכירים?״

עסקנים אלה הצליחו להביא את ה־מידרשה
עד עברי פי־פהת. בימים אלה
נעשה נסיון להחליק את הדברים ולהשתי־קם:
הוחלט על הקמת תאגיד בו יפעלו
אנשי הקרן בשיתוף נציגי משרדי הממשלה,
והובטחה הזרמת מיליונים נוספים
למידרשה. אולם ניסיון העבר מראה, כי
עד שלא ינותק כליל הקשר בין המדרשה
לבין אנשי קרן הנגב — יימשכו הבזיונות.
חלום הז קן. היה זה לפני כעשר שנים,
שדויד בן־גוריון השמיע באוזני מקורביו
את חזונו להקים בנגב מרכז רוחני.

חסידיו החליטו לממש את רצונו של
הזקן, התארגנו לשם כך במסגרת שנקראה
קרן הנגב. הם נתפסו לרעיון מעורפל של
הקמת מידרשה ענקית, אך בדיקה מדוקדקת
של צורת התארגנותם ושיטות פעולתם
מגלה, כי לא זו בלבד שלא הבינו
את גודל המשימה שנטלו על עצמם, אלא
אף לא התייחסו לתפקידם ברצינות: הם
לא הכינו תכנית־פעולה מגובשת, לא קבעו
לעצמם יעדים ויעדי־ביניים, לא פעלו
במיסגרת תקציבית כלשהי.
איש מבין חברי הקרן לא פרש, ולוא

העולס הזה 1876

1 *11111 *11 11171 1 1 1 1 : 1הווילה הבודדת ברחוב המתנחלים בגני־יהודה,
בסמוך לסביון, בה מתגוררת שרון. כניסת הבית
111111 #111 11 . 111
מוסתרת על־ידי שורת עציס, ובאורווה שמאחוריו שני סוסים גזעיים. המכוניות
המפוארות העוצרות בפתח הבית של הגרושה הבודדה הפכו לשס־דבר ברחוב.
באיזור הווילות שבקסריה.
בעלה — לשעבר — של שרון הוא ויל־יאם
גינגזברג, כיום מרצה לכלכלה באוניברסיטה
העברית בירושלים. אביו של
ויליאם הוא לא אחר מאשר אדוארד גינגז־ברג
— נשיא המגבית היהודית המאוחדת.
האמריקאית הצעירה הרגישה עצמה בת־בית
בקרב השמנת והסולת של ישראל:
בתם של הורים מולטי־מליונרים, היא היתד,
רגילה מילדותה לסביבתם של אח״מים.
המיוחד במקרה של שרון ג. היא
התרשמותם של האח״מים מכלתו הטרייה
של נשיא המגבית.

לזמן קצר, מעבודתו היום־יומית. הפעולה
בקרן התנהלה, במקרה הטוב, על חשבון
שעות־הפנאי.
בקלות־דעת חתמו חוזי־בנייה עם סולל־בונה,
החלו יוצרים עובדות בשטח. אולם
עד מהרד, נוכחו כי הם בצרות, וכי על־ידי
הוראות טלפוניות מתל־אביב אי-אפשר
להקים קרייה חינוכית בנגב.
צוות מעולה. אנשי הקרן התקשרו
עם אברהם צביון, לשעבר מפקד מחנה
מרכוס, סיפקו לו נתונים כוזבים על עוצמתה
הפיננסית של קרן הנגב, וכך ש יכ־

רצונה לעבוד כאחות בעזה, לעזור לפליטים.
כיצד זה איתרע מזלה, ושמה שורבב
לפרשת הרובים? מה בדיוק התרחש

• מה מסתתר מאחורי הקשרים המיוחדים
בין הצעירה האמריקאית למספר כה
רב של אנשי צמרת?
הסברם של כמה משכניה, כאילו המדובר
רק ביחסים אינטימיים, אינו מצליח
לענות על כל השאלות, ומשאיר פתוחה
את השאלה העיקרית:
מי את, שרון ג?.

נעוחו לעמוד בראש המידרשה.
קרן הנגב התחייבה להעמיד לרשות
צביון, לשם המשך הקמת המיבנים בשטח
6 ,מיליון לירות במזומן, ועוד 2
מיליון ל״י כאשראי.
צביון נרתם לענין, גייס לעזרתו צוות
מעולה של מורים, רובם יוצאי קיבוצים,
משוגעים לעניין. כל הקבוצה, כולל הנשים
והילדים׳ ירדה לנגב כדי להשתקע במקום.
תוך שבוע התברר לצביון ולאנשיו כי
התמונה הוורודה, שציירו בפניהם אנשי
והמשך בעמוד )24

במדינה
וחזית השמאל
ננחידות לוועידת ההסתדרות ומועצות הנועלים
רשימת מרי וחזית השמאל תגיש רשימות מועמדים לוועידת
ההסתדרות, ועידת הפועלות, הוועידה החקלאית ולמועצות הפועלים
באילת, ת״א, פ״ת, רמת־גן—גבעתיים, ירושלים וחיפה.

הצטוו למדי! תמוך נדשימח מוי וחדת השמאל

התנדב לפעולה!
חברים שלא התיצבו לפעולה ואוהדים המוכנים להתנדג — התקשרו
למטה הארצי או למטות המקומיים המפורטים במודעה זו.
יתאים הבחירות לוועידת ההסתדרות אצל הימאים מתקיימות ב״— 6.9
חברים ואוהדים מבין הימאים מתבקשים להתקשר למטה הארצי.

כסף

אין לנו כסף. התקציב הכולל שלנו יהיה קטן פי מאה
וחמישים מתקציב המערך, פי חמישים מתקציב גח״ל ופי
עשרים עד עשר מכל מפלגה קטנה אחרת.
כל תרומה שלכם תתקבל ברצון, מלירה אחת ועד אלף
לירות (מתקבלות גם תרומות גדולות יותר איננו מזלזלים
בשום תרומה. פעולות חיוניות שלנו מתעכבות מחוסר כסף !
תרמו למרי וחזית השמאל!

הסבוה בערבית
השבוע התפרסמו מצע (״עיקרי מרי״) וכרוז לקראת הבחירות להסתדרות
— בערבית. שלחנו אותו לכל מי שביקש חומר הסברה בשפה זו. אם יש
לכם כתובות נוספות למשלוח חומר בשפה הערבית, אם אתם רוצים להקים
סניפים וחוגים בכפרים ובערים הערביות — התקשרו למטה הבחירות
הארצי. דרושים לנו מתנדבים לחלוקת חומר הסברה בישובים הערביים.

--חוגי בי ת --דוברי הרשימה יעמדו ברצון לרשותם של חברים ואוהדים חרוצים בקיום
חוגי בית בבתיהם או במקומותיהם. התקשרו למטה הבחירות הארצי
(283288/9־ )03 כדי לתאר את הזמן והמסביר הרצוי לכם.
קיבוצים מזכירות הקיבוץ הארצי עושה הכל כדי לחסום בפנינו את הגישה
לקיבוצים ואת ניהול הסברתנו. אנו מוציאים השבוע דפדפת
הסברה לקיבוצים. חברים ואוהדים שכתובותיהם אינם מופיעות
עדיין בכרטיסיית הרשימה, מתבקשים לכתוב. חברים ואוהדים
הרוצים להתנדב להשגחה על הקלפיות בקיבוצים ביום הבחירות
( )11.9מתבקשים לכתוב מיד. יש לך חבר או מכר בקיבוץ! שלח
את כתובתו ונשלח אליו חומר הסברה של מרי וחזית השמאל.

כיום חמישי ,16.8.73 ,כשעה 0.00צ יתקיים חוג
בית בנצרת, בכית עמיאל, רחוב יזרעאל ,12
שבונה דרומית, נצרת עילית. חברים ואוהדים
מנצרת ונצרת עילית — מוזמנים.

ר שי מ ת המטות באזוריובמ חווו ת
המטההאר צי: בר־כוכבא ,71 תל־אביב ! 283288/9אי ל ת: מתי גלעדי
,354/5ת.ד ; 602 .או ם אל פחםז אחמד סעיד מוסטפה ג׳ברין! כאר ־ שכע :
פולק, טלפון 6369־ , 057 הו דהש רון ז יגאל זלמנסון, שרת ; 11חדרה :
אליעזר פיילר, קיבוץ יד חגר ; ,חולון ז לחמן, שרת : 15ג׳ורי, ז׳בוטינסקי 29
859503־ , 03 חי פהז אליעזר דומקה, זלמן שניאור 234210 ,73־ ! 04 שרה לוונברג,
חרמון 64181 ,35־ ,04 כתובת למכתבים: ת.ד ; 2273 .ק ריו ת: יוסי בלגלי,
שיכון רסקו ,24 קרית מוצקי!732535 04טכעון: בנימין תמיר, אמנון
ותמר 931194 ,8־ ; 04י רו ח ס״ די מונ ה ז ישעיהו שולץ ,642/1כפר ירוחם ;
י רו שלי ם: דפוס גיא, גרוזנברג 231180 ,5־ ; 02כ ר מי א ל: יוסף מלר, הגליל
; 37 לוד ז יצחק נדלקוף, שיכון חסכון ג׳ ; 46מקר 1מוחמד נבולסי, מקר ; נוף־
ים ז רות חוצן, הפרסה 938176 ,17־ ; 03נצרת: ראובן עמיאל, יזרעאל ,12 שכונה
דרומית, נצרת עילית ; נ ת ני ה ז דורה בן בסט, שמול הנציב 24163 ,32־; 053
ערד: יעקב רוזנבלום, אלעזר בן יאיר ; 53/6פתח ־ ת קוו ה: אורן, איכילוב ,4
912494־ ,03 רוטשילד 907887 ,115־ ; 03 משה גמה, נחלת צבי 916183 ,40־; 03
ר חו בו ת, נ ם־ ציונ ה, גדרה: קולי ברקוביץ, אלקלעי 954344 ,4־ ; 03 רמל ה :
פריד בורשא, ביאליק ; 961297 ,20ת ל־ מונ ד ז צבי אברהמי, כפר הס: 922174 ,
ת ל־ א כי ב (גוש דן) :מטה מחוזי: בר־כוכבא ( 283288/9 ,71 רכז המחוז: א .האם
בשעות 19.00 16.00ק ריי ת־ ש לו ם ז בריטשטין, דיק 822458 ,6־ ; 03רמת״
ג ן: אינגריד לביא, כובשי עזה 741495 ,9־ ; 03רמת ־ א כי ב: ארי קרנרמן,
רידינג 410046 ,27־ ; 03עכר הי ר קון (רמת חייל, מעוז אביב, אפקה, יד
המעביר, תל־ברוך, הדר יוסף) ,יחיאל בונה, הגולן 778921 ,132־ ; 03י פו: נתן
פרייזר, רחוב סהרון ,28 יפו ד866358 /־.03

(המשך מעמוד )22
קרן הנגב. אין בה ממש: במקום תקציב
פיתוח בן 6מיליון ל״י במזומן — גילו
חובות בסך חצי מיליון ל״י.
הצרות נמשכו בקצב: תחילה הפסיק
סולל־בונה את בניין הספריה. זמן קצר
לאחר מכן הושבתה בניית היסודות למיב־נים
נוספים. ולבסוף בא הרעב:
במשך שבוע ימים לא באו אל פיות
ילדי אנשי המידרשה ביצים, חלב ובשר.
קריאות הזעקה הדחופות לאנשי הקרן
בתל־אביב לא הועילו. קרן הנגב לא
היתר. מסוגלת אפילו לארגן תרומות לקניית
מיצרכי־מזון.
האיש שעזר להם, באותם ימים קשים,
היה פנחס ספיר. הוא שמע מאנשי ה־מידרשה
על המצב, ונחרד. מיד הקציב
40,000ל״י לרכישת אספקת מזון שוטפת.
אנשי הקבוצה לא נשברו. הם הגיעו ל מסקנה
כי ישועתם לא תבוא מאנשי קרן
הנגב, החלו לרכז תרומות בכוחות עצמם,
קבעו תכנית פעולה מגובשת.
הצלחתם של המחנכים היתה מלאה.
הוקמו בית־ספר שדה, בית־ספר תיכון
וסמינר למורים. מאוחר יותר הוקמה גם
יחידת־מחקר לאזור הנגב. ישובי הסביבה,
ובעיקר עיירות־הפיתוח, נאבקו על הגדלת
מיספר מקומות הלימוד המוקצים להם.
אולם ככל שגדלה הצלחתו של צביון
בניהול המדרשה, כך גבר תיסכולם של
עסקני קרן הנגב. הם לא יכלו להשלים
עם העובדה כי הוצגו ככלי ריק. ממש רדיהם
המרווחים בתל־אביב, עליהם בוזבזו
רבבות לירות מדי שנה, החלו במית־קפת
נגד.
פיטורין. חיים ישראלי, כיום ראש
הלישכה של משה דיין ובשעתו מזכירו
של בן־גוריון, שיכנע את הזקן, שלא
התמצא בעניינים, כי צביון מונע הקמת
אוניברסיטה גדולה במקום. יושב־ראש
הקרן, יעקובסון, ונאמנו אלחנן ישי, איש
התעשייה האווירית, תקפו את צביון כאילו
הוא עושה במידרשה כבתוך שלו.
לפני שלוש שנים, עלה בידיהם לפטרו.
עתה, השתלטו אנשי הקרן על המיד־רשה,
החלו לנהלה מתל־אביב. הם הקפיאו
כל יוזמה מקומית. סיכסכו בין אנשי הצוות.
התוצאה: בשלוש השנים האחרונות התפטרו
שלושה מנהלי המידרשה. צוות ההוראה
המגובש החל מתפורר, רמת ההוראה
ירדה.
תוהו וכוחו. את המצב כיום במידרשה
מתארים מייק וסמן, שני סטודנ טים
אנגלים ממיכללת הטפילה העוסקים
במחקר אקולוגי של המידבר וחיות המידבר
במסגרת יחידת המחקר של ה־מידרשה

״המדריך שלנו הוא מורה נפלא, ועושה
כל שביכולתו לקדם אותנו במחקר. אבל
אי־אפשר לקיים מחקר מדעי רציני, כאשר
במקום שורר תוהו־ובוהו מינהלי. הדבר
מורגש בכל שטח, ומורל האנשים ירוד.
איך אפשר לנהל מחקר, כאשר אביזרים
חיוניים להצלחת המחקר העולים לירות
ספורות — הוזמנו עוד לפני חצי שנה וטרם
הגיעו אלינו?
״אין עם מי לדבר. יש לנו רושם ש לאלה
האחראיים על המידרשה חשוב רק
שבפרוספקטים הצבעוניים שהם מדפיסים
יצויין שיש כאן מכון לחקר הנגב, אבל
במציאות הם לא רוצים אותו.״
מוסיף בעצב משה שחק, ראש מכון
המחקר, יוצא קיבוץ שהוא ומישפחתו קשרו
גורלם במידרשה :״סה הרבה ניתן לעשות
כאן. הנגב הוא שלנו, על אוצרותיו
ומרחביו. אבל המאבק על התקציב מטיש
אותנו. אני לא נאבק על מאה אלף לירות.
לפעמים אני נלחם על מאה לירות, ואיני

משיג אותם.״
אין מנהיגות. לא רק המורים והחוקרים
מתוסכלים. ממורמרים לא פחות הם אנשי
השרותים. אומרת איילה, אחות המרפאה:
״אנשי קרן הנגב יושבים בתל־אביב, אנח נו
חיים פה. איכפת להם הבעיות המטרידות
אותנו יום יום? האם מישהו מהם
ביקר פעם וראה מה המצב בגן־הילדים, או
באיזה תנאים קשים פועל הפעוטון?״
מוסיף פנחס, גנן המידרשה :״כדי שהמקום
לא יתמוטט, צריכה לקום כאן מנהיגות
נמרצת, כפי שהיה עד לפני שלוש
שנים. מנהלים שיגורו איתנו ושיהיה איכפת
להם. אנשים שלא יתנו להניח מכשולים
על רגליהם, שלא יהיו בובות של
האדונים היושבים בתל־אביב.״
קריאות נואשות. לאחרונה התפוצצו
הדברים. כאשר הוחל בבדיקת המצב לק
ראת
שנת הלימודים הקרובה, נתברר כי
מיספר תלמידי התיכון שילמדו בשנה הבאה
הצטמצם פעם נוספת. נתעורר החשש
כי לא ימצא מיספר מינימלי של מועמדים,
כדי שאפשר יהיה להפעיל את סמינר ה מורים.
קמה
צעקה. קריאות נואשות הופנו לנשיא
המדינה, לאישי־ציבור ולחברי־כנסת.
אנשי המידרשה הודיעו כי הפעם לא יוותרו:
מוטב שהמידרשה תתחסל סופית —
מאשר תמשיך להיות מנוהלת בצורה בה
נוהלה בשנים האחרונות. הם תבעו לסלק
את אנשי קרן הנגב מכל שייכות למידרשה.
תביעתם נדחתה. קריאתם לתקציבים
נתקבלה, ובשנים הקרובות הם יהיו מסוגלים
לפעול. אולם עסקני קרן הנגב נשארו
בשלטון, בתאגיד החדש שהוקם לניהול
המוסד, בשיתוף עם הממשלה. והם ימשיכו
לשלוט כבעבר.
ובעוד מיספר שנים, כאשר שוב תקרום
המידרשה תחתיה, יהיה רעש הנפילה הרבה
יותר גדול.

תל־אביב
ה ת חנ ה הנ ״ ד ת
תחנת. אוטובוס
הועתקה ממקום בטוח —
למקום מסובן
בבוקר הראשון, זה נראה כבדיחה גרועה,
או תעלול של פרחחים:
עד הלילה שלפני כן, היתד, תחנת האוטובוסים
של קו 61ו־ 26 של דן, בצומת
הרחובות ז׳בוטינסקי־ורמז, ממוקמת בהתאם
לכל כללי הבטיחות: במרחק חמישים
מטר מהצומת, בתוך מיפרץ מיועד לכך
במידרכה.
בשבוע שעבר, הועתקה התחנה במפתיע
למקום הגרוע ביותר האפשרי: היא
קודמה לעבר הצומת עצמה, מוקמה במרחק
שמונה מטרים בלבד מהרמזורים.
מהומה. התוצאה: האוטובוסים עוצרים
על מסלול הנסיעה, בהיעדר מפרץ.

התחנה (כקידמת התמונה)
והמיפרץ (כרקע)
מעשה חלם או זדון?
אם באים שני אוטובוסים יחדיו, הם מספיקים
כדי לחסום את התנועה. גם אוטובוס
אחד גורם לפקק ברמזור, משבש
את כל התנועה בצומת הסואנת.
ובעוד כל המהומה הזו מתחוללת בצומת
עצמה, עומד המפרץ, שניבנה לדבר, במרחק
ארבעים מטר במורד הכביש, ריק
ושומם.
לחצים. מה יכול היה לגרום למעשה
חלם כזה?
שמחה קליוסקי, מנהל מחלקת־התנועה
של עיריית תל־אביב, סירב לגלות, או
אף להגיב על העניין. אולם שכנים נרגזים
ידעו השבוע לספר, כי בבית שמולו היתר•
התחנה ממוקמת קודם, גר יהודי חשוב,
המקורב למישהו בצמרת העירייה. יהודי
זה הפעיל לחצים כדי לסלק את התחנה,
ואת האוטובוסים המרעישים הנעצרים בה,
מחלון־ביתו.
העולם הזה 1876

ני תהמישנסהחיו רק 0י 1ה להינשא רננה
והמישטרה עצוה אח אמה ביום החתונה

חתו על גלגלים

אלי מייזלס נישא בידי אחיו אל עבר כלתו,
כשבידו כתב־הכתובה (למעלה) .בתמונה משמאל
נראים אלי וציפי מתחת לחופה, כשאלי יושב בכסא הגלגלים שלו, והרב הראשי של
תל־אביב ידידיה פרנקל (קיצוני משמאל) מגיש להם את כוס היין המסורתית.
ך* יקוד חתונה כזה לא נראה מעולם.
1התזמורת ניגנה טנגו, ואילו החתן
והכלה רקדו את ריקוד החתונה שלהם,
כשרגליהם מרחפות באוויר. מצד אחד היו
אלה שני גברים חסונים שהרימו את הכלה
הצנומה אל־על. מצד שני הרימו ארבע
גברים את החתן, כשהוא יושב בכסא הגל
גלים
שלו. וכך, כשהם מורמים ומוחזקים
בידיהם של אחרים, יכלו אלי מייזלם וציפי
הבה לרקוד יחד בפעם הראשונה בחייהם.
המחזה היה צובט לב. מעיני רבים מהנוכחים
זלגו דמעות. לא רק-בגלל ריקוד
החתונה המזעזע, אלא מעצם המעמד, שגרף
את הנוכחים בו להפגנת שמחה בלתי

חתונה

בחסות המישש־ה

נשיקה מול השוטר -
ונושקת לו, כאשר אחד מהשוטרים שהופקדו לשמירת החתונה

ניצב על המשמר כדי למנוע הפרעה אפשרית. מישמר המישטרה
הוצב במקום כדי למנוע התנכלות לטכס הנשואין מצד משפחתה
של הכלה שהתנגדה לנשואיה עם אלי מייזלס, נכה ־.1007

רגילה. חתונתם של אלי וציפי מייזלס הפכה
לחגיגת הנצחון של האהבה ורוח האדם
על האומללות.
ציפי הבה, צעירה פתח־תיקוואית יפהפיה
ומיניאטורית, היתד. בת ,16 כאשר הכירה
את אלי. באחד הימים הזדמנה לבית המש פחה
האומנת שטיפלה באלי ודאגה לכל
מחסורו. אלי הוא נכה שיתוק .10070
הוא מרותק לכסא-הגלגלים שלו מאז יל דותו,
נאלץ להיעזר בעזרתם של אחרים.
לא רק בגופו פגע הגורל, אלא גם במש פחתו.
אביו של אלי נפטר בהיותו בן שנה
וחצי. אמו נהרגה בתאונת־דרכים לפני שש
שנים. את מרבית 23 שנות חייו בילה
אלי במוסדות ואצל משפחות אומנות. למרות
זאת ניצח רצון החיים שלו את כל
המיגבלות הגופניות. הוא סיים בהצלחה
את לימודי התיכון, למד לימודים אוניברסיטאיים
וזכה בתואר מוסמך לסוציולוגיה.
כאשר הכירה ציפי, שהיתה תלמידת בית-
ספר תיכון, את אלי, הוא עמד בשיא מאבקו
למען גיוסו לצה״ל, מאבק שפירסם
אותו ברבים. פגישתם הראשונה קישרה
ביניהם.
סיפר אלי מייזלס השבוע :״תוך זמן
קצר ראינו שאנחנו מתאימים זה לזו וש-
נולדנו לחיות יחד. היא היתד, נערה יפה-
פיה. ראיתי שלגביה המושג נכה הוא מושג
נורמלי. ראיתי גם שמבחינה אינטלקטואלית
היא ברמה גבוהה מאוד. התחלנו
לדבר ונקשרנו זה אל זה. התחלנו לצאת
ביחד. טיילנו. ציפי היתד, דוחפת את עגלת
הגלגלים שלי. הלכנו ככה יחד לקולנוע.
(המשך בעמוד )26

1. 25

ח תונ הבח סו ת ה מי שטרה
(המשך מעמוד )25
היא היתה משוגעת לטייל עימי ככה בחיק
הטבע. הרגשנו שאנחנו אוהבים מאוד.״
אחרי שהכירה את אלי נטשה ציפי את
לימודיה, התמסרה אך ורק לטיפול בו. לפני
מספר חודשים החליטו אלי וציפי להינשא.
מכיוון שציפי היתה קטינה היה צורך באישור
מיוחד לנשואיהם. הם הגישו בקשה
לבית־המשפט המחוזי בחודש מאי ושופט
בית־המשפט המחוזי התיר לציפי להינשא.

האם גשלחה למעצר נקודה זו נכנסה לתמונה אמה של
^ ציפי. משפחתה של ציפי היא משפחה
תימנית מסורתית. כל זמן שציפי טיפלה
באלי ובילתה עימו, חשבו הוריה שהמדובר
הוא במשיכה של רחמים, לא העלו בדעתם
שהמדובר באהבה. אמה של ציפי
אפילו עודדה אותה בקשריה עם אלי, שסייע
בידיה להשלים אם לימודיה לקראת
בחינות־הבגרות האקסטרניות.
אולם כאשר נודע למשפחתה של ציפי
הבה כי בתם עומדת להינשא לאלי הנכה,
הם הוכו בהלם. הופעלו עליה לחצים
מצד כל בני משפחתה כדי שתרפה מהרעיון,
אולם ציפי דבקה באלי. היא אף
עזבה את ביתה ועברה להתגורר יחד עימו.
בשבוע שעבר עשתה אמה של ציפי
נסיון אחרון להפריד בין בני הזוג. היא

באה לדירה בה התגוררו בני הזוג, פרצה
את הדלת אחרי שחיבלה בה, ניסתה
לתקוף את אלי בעגלת הנכים שלו. היתה זו
ציפי הבת שהגנה עליו מפני זעמה של
אמה. למקום הובהלו שוטרים שעצרו את
האם המשתוללת. שופט בית־המשפט הורה
לעצרה עד אחרי טכס הנשואין, כדי שלא
תפריע לחתונת בתה.
מחשש פן ינסו אחרים מבני משפחתה
של ציפי לחבל בטכס הנשואין הופקד משמר
כבד של מישטרה על אולמי גיל ברחוב
גורדון בתל־אביב, שם נערכו ד>נ־שואין
ביום החמישי האחרון. שוטרים
חסמו את הרחוב, בדקו את הנכנסים, הרחיקו
קרואים שניסו להכנס ללא כרטיסיג.
ואף שוטטו בין קהל האורחים, על כל צרה
שלא תבוא.

״ או ת קלון
לחברה״

ף• ין מאות האורחים שבאו לשמוח ב־שמחתו
של אלי היו רבים שהגיעו על
גבי כסאות הגלגלים. היו אלה חבריו של
אלי לחיי הנכות בשלבים השונים של חייו.
הרב הראשי של תל־אביב, ידידיה פרנקל,
השיא את אלי וציפי, כשציפי זוהרת בבגדי
כלה גוחנת מדי פעם לעבר חתנה
בכסא הגלגלים, כדי שיוכל לנשקה. כאשר
הגיע הרגע בו היה אלי צריך לענוד
את הטבעת על אצבע כלתו, השתרר
מתח מסביב. אלי אינו יכול להניע את

המישטרה כפתה אולם החתונה
בית־וזמישפט נתן אישור

!!!11)00ו סווחוסו חסולח
לשכת הפרסום הממשלתית

אצבעות ידיו. הרב פרנקל הניח את טבעת
הנשואין בין אצבעותיו של החתן, ציפי
תחבה את קמיצתה קדימה והטבעת השתחלה
על אצבעה לקול קריאות הצהלה
של הצופים.
חיוכי האושר שהיו נסוכים על פניו
שבעי הסבל של אלי מייזלס, לא יכלו
להסתיר את המרירות שעדיין קיננה בו.
״זהו אות קלון לחברה הישראלית,״ אמר
למחרת החתונה, כאשר יצא לבלות עם
רעייתו החדשה את ירח הדבש במלון שוי
תון בתל־אביב ,״שעדיין נמצאים באוב־לוסיה
רבדים הסבורים שלהתחתן עם נכה
זו קללה. אני חושב שמגיעים לנו עלי
תאנה, על שלמרות הלחץ החברתי הקשה
ערכנו את החתונה בשמחה ובששון.
הוצאות חגיגת החתונה, שעלתה סכום
נכבד למדי, שולמו כולם מחסכונותיו של
אלי, להוציא סכום של אלף ל״י שנתרם
לצורך זה על־ידי בני־ברית. הרמטכ״ל
רב־אלוף דויד אלעזר, שלח לזוג הצעיר
תנ׳י׳ך בכריכת עור. גולדה מאיר שלחה
להם פרחים. תנועת הצופים, העורכת בימים
אלה את הג׳מבורי שלה, הציעה לזוג
הצעיר לארח אותם לירח הדבש בין מית־קני
הג׳מבורי.
אבל אלי, המקווה שיזכה לתעסוקה מ־משרד־הביטחון
שתאפשר לו לפרנס את
אשתו, דחה את ההזמנה .״אני אישית,״
אמר ,״הייתי מעדיף לבלות את ירח הדבש
שלי באחד מבתי ההבראה בארץ. אבל
לצערי אין לי האמצעים לכך.״

לנמל אילת רחשים שבדים ער
גיל .32 אחרי שיחת צבאי נבעלי
כושר גופני משלה למקצוע
הסווארוח.
במקצוע הסווארות. תוכל להגיע
למשכורת ממוצעת של ־ 1000 ליי
לחורש נטו, באם תעבור 25 ימי
עבורה מלאים 4-5 +משמרות
נוספות.
המגורים והארוחות יינתנו לך
בבית נמלן (מלון של הנמל בו
התאכסן) במחיר מוזל. כך
שתוכל לחסוך את מרבית
משכורתך, דבר שיאפשר לך
לבנות עתיד ומשפחה באילת
במשך הזמן תינתן לך שרה
כספית לרכישת דירה נאם כי
יש צורך להמתין בתורז.
המע׳1נינים לעבור בנמל אילת
ולהשתקע בעיר, יפנו למשרר
הראשי: רשות הנמלים, בית
מעיא, דרך פתח תקוה .74
תל־אביב, קומה ,11 חדר 1121
בכל יום שישי בין השעות
9.00־ 12.00 ויביאו עמם תעודת
זהות ופנקס מילואים: ניחן גם
לפנות בכתב למדור כה אדם,
נמל אילת, ת .ד ,37 .אילת,

־ במדינה ־

נורייב הווניק מתנה לידידתו החיפאית:

•חסי עבודה
ביח־חרועזח
או ,3ת־סוד.ר+

6י?ך שרצה?צא;? /ביתו
־בתום יום עבודתו במיסע?
או?ץ ככוח?הישאר עד תום
הרצאתו שד מזכיר ההסתדרות
השעה היתד! 15.30׳ כאשר נחום ראודור
החתים את כרטיס־הביקורת שלו ופנה ל-
עבר־היציאה של מפעל טל־ רד לייצור מרכזיות
טלפונים, הנמצא באיזור־התעשייה
־של לוד.
אלא שהוא לא עבר את סף השער. השוער
— זקיף חמוש מטעם חברת־השמירה
מודיעין אזרחי — עצר בעדו,, :אתה חייב
להישאר,״ הורה לפועל שסיים את יום
עבודתו. קיבלתי הוראה ממנהל מחלקת
כוח״אדם שאיש לא ייצא החוצה לפני
ארבע.״
מעצר -ושיחרור. נחום ניסה למחות,
אך הזקיף, מיכאל צימר, לא התרגש:
״כאן זה בית־סוהר,״ הכריז חגיגית.
הסיבה להפיכתו של טל־רד, אותו אחר
צהריים, מבית־חרושת לבית־סוהר: הרצאתו
של מזכ״ל ההסתדרות, יצחק בן-אהדון, ש נערכה
אותה שעה בפני הפועלים.
לאחר שנסתיימה תקופת מעצרו והוא
יצא לחופש, עם תום נאומו של המזכ״ל,
שלח ראודור מכתב־מחאה חריף למנהל כוח־האדם
במפעלו, שלמה אינגבר, לא שכח
לציין בו כי הוא הודיע מראש שלא ישתתף
באסיפה עם המזכ״ל שבא לנאום.
התנצלות. עם קבלת המכתב, הזמין
אינגבר את הפועל שנעצר למשרדו, התנצל
בפניו.
הסביר השבוע המנהל את התקרית :״את
הפגישה עם בן־אהרון תאמנו מראש עם
מועצת פועלי לוד. על־מנת להקל על העובדים,
ביקשנו מהם להחתים את כרטיסי־העבודה
שלהם בשעה ,3.30 כלומר חצי
שעה לפני סיומה הרגיל של העבודה. באותה
חצי שעה היו צריכים העובדים להיפגש
בחדר־האוכל של המפעל עם בן־אהרון.
״אבל הסתבר שהיו כמה עובדים שרצו
לנצל את העובדה שחתמו את הכרטיס, ומשם,
במקום לגשת לאסיפה, הלכו הביתה.
זאת התודה שלהם על ההקלה שלנו.
״אילו היו אותם אנשים, שאחד מהם
הוא מר ראודור, מבקשים מהממונים עלי הם
להיות משוחררים מהאסיפה — הם יכלו
לעשות זאת. אבל הם סתם רצו להתחמק.
עובדה: ידוע לי על בחורה אחת שבאותו
יום תשה ברע. היא דיווחה על כך, ושוחררה
הביתה.
״בכל אופן, אני לא הודיתי לאיש לעכב
בעד עובד כל־שהוא. אני גם לא עמדתי
בשער ומנעתי ממישהו לצאת.״
צימר, עוצר הפועלים שבשער, לא התרגש
מהכתשתו של המנהל :״קיבלתי את
ההוראה לא להרשות לאיש לצאת —
ישר מפיו של מר אינגבר,״ חזר ואישר.

אלא שרודי לא התכוון לבוא לשום
מקום בעשרת ימי-שהותו בארץ, הוא
בילה את זמנו הפרטי בחברתה הבלעדית
של נעמי אדווה, אשת-החברה החיפאית.
בחברתה הוא סייר ברחבי הארץ. מתל־אביב,
היה נוסע לביתה בבת־גלים לאכול
ממטעמיה המפורסמים.
לאחר הופעתו האחרונה באמפיתיאטרון
בקיסריה, תוכננה לנוראייב מסיבודפרידח
מפוארת בתל-אביב. אולם לנעמי היו תוכניות
אחרות: היא נטלה את רודי, את
סימון, מנהל־עסקיו, ועוד כעשרים מלווים,
הובילה את כל החבורה למסעדת־הדגים
נפטון של אברהם אייזנברג בבת־גלים.
החבורה הגיעה לנפטון באחת וחצי

בירושלים

נעמי אדווה עס
רודולף נוראייב
בעיר העתיקה בירושלים. נעמי לבושה
בשמלה בדואית שנוראייב קנה לה במתנה.
ף חוץ, צבאו מאות מאוכזבים שלא
1הצליחו לרכוש כרטיס למופע־היוקרה.
בפנים, היה היכל־התרבות, ביום החמישי
שעבר, מלא עד אפס מקום, ובשורה הראשונה
ישבו אורחי-הכבוד: נשיא המדינה
אפריים קציר, ראש עיריית תל־אביב,
יהושע רבינוביץ, ונעמי אדווה.
הנשיא וראש העיר התפלאו קצת לנוכחותה
של העלמה המיסתורית לידם.
נעמי, מצידה, לא התפלאה לנוכחותם.
תשומת־ליבה היתד! מרוכזת רק בבימה.
שם, הופיע כוכב להקת הבלט, ידידה
הוותיק של נעמי, הרקדן המפורסם רודולף
נוראייב.
הופעות הבלט של נוראייב משכו קהל
המונים. בהיכל ־התרבות, בקיסריה, היו
הופעותיו למאורעות חברתיים נוצצים, ש כל
מי שהוא משהו ראה חובר, לעצמו להשתתף
בהם.
כל מי שהוא משהו, וביחוד כל מי ש היא
מישהי, ראתה גם חובה לעצמה לנסות
לתפוס את הרקדן המהולל למסיבה
בביתה. המתוחכמות יותר ניסו להפעיל
קשרים. המיואשות יותר חיכו לו בתום
הופעותיו, או במלונו, ופנו אליו ברוסית,
באנגלית, בטאטארית — העיקר שיבוא.

נעמי אדווה ורנדולף נוראייב בבילוי משותף, בעת ביקורו הנוכחי
ה י 111 ״1 11
של הרקדן בארץ. השניים הקפידו ללבוש תמיד בגדים באותו 11 צבע, כל אימת שיצאו יחדיו. בתמונה למעלה: נעמי ונוראייב מנסים לנקות כתם יין
שנשפך על שימלתה של נעמי בתום סעודה שערנו השניים במסעדת חיפאית,
אחר חצות, לאחד שהמסעדה כבר *סגרה.
נעמי הביאה מביתה קוקטייל שרימפס, ה ד
ציאה מבתיהם את הטבח והמלצרים, שהלכו
כבר לישון, וניצחה על ארוחת־מלכים ש נמשכה
עד ארבע בבוקר.
פשעים מיקרה מוזר

בדרךאדה שוד
שלושה צעירים יצאו
לבצע שוד —
ו נתפסו עוד?סגי שהתחילו
למרדכי בגישתי ( )23 נמאס לעבוד כמו
חמור במפעל של אחיו. הוא החליט לחיות
לעצמאי: הזעיק את חבריו פנחס קראטה
ומיכה ליכטנשטיין, ויחד איתם יצא בדרך
לעצמאות.
הדרך הובילה, בקווטינה גנובה, לביתו
של בדש לוי ברמת-השרון. לפי תיכנונו
של בנישתי, היתד, העיסקה הראשונה בעסק
החדש שלו צריכה להיות — שדירתו
של לוי.
הפתעה. העיסקה לא יצאה לפועל
בגלל שלומיאליותו של מיכה. הצעיר ()20
הבלונדי הצנום, שישב במושב האחורי,
בילה את הזמן, בדרך אל השוד, בהש-
(המשך בעמוד )31
העולם הזה 1876

מ תנ ה
מגסיך הודי

עם תודודוב

נעמי ונוראייב מסיירים בכנסיית הקבר בירושלים העתיקה
בחברת יעקב חודורוב (משמאל) לשעבר שוער
הנבחרת הלאומית בכדורגל, וכיום מדריך תיירים שהראה לנוראייב את המקומות
הקדושים לנצרות. כנוצרי מאמין, הסיר נוראייב בכנסיה את כובעו, עימו הוא מסייר בארץ.

ך* ודולף נוראייב ונעמי אדווה הכירו
1לראשונה לפני 12 שנים. נוראייב
ביקר אז בארץ, ונעמי הרימה אליו טלפון,
הזמינה אותו למסיבה.
רודי המפורסם לא נהג כבר אז לקבל
הזמנות אלמוניות, אולם כושר-השיכנוע
החד־משמעי של נעמי השיג את שלו. מאז,
הפכו השניים לידידים בלב־ונפש. כאשר
ביקרה השבוע נעמי את נוראייב בדירת-
הפאר שלו בהילטון תל־אביג התפעלה
למראה יהלום־ענק נדיר שחיה ברשותו.
״זה מוצא-חן בעיוייד?״ שאל נוראייב, ד
סיפר לה כי קיבל אותו במתנה מנסיד חודי.
״מקסים,״ התפעלה נעמי .״קחי, זה שלך,״
נתן לה רודי את היהלום, השווה משהו בסביבות
עשרים אלף ל״י.
וכך הפכה נעמי, בין היתר, גם לבעלת
יהלום של נסיר הודי.

1. 27

עו ב יום תשנוז ה ־ 21 דמותו
שד יצחק שדה, מייסד הפלמ״ח

1111111 החח
התחתן ע
דוה ריב

11ךון יורמי שדה בן ה־ ,8בחברת
11 אביו, יצחק, שדה ,״הזקן״ ,שהיה
מפקד הפלמ״ח. התמונה שהתפרסמה
בשער העולם הזה לפני 21 שנים בדיוק,
צולמה זמן קצר לפני שיורמי התייתם
מאביו ואמו, שמתו שניהם תוך תקופה
קצרה מאותה מחלה ונקברו זה בצד זה.

היגואו

סימלה המסחרי של זיוה יריב היתה מבעית־ היגואר, שרק מעטות
מסוגה נעות על כבישי ישראל. בשעתו פשט גל שמועות סביב המם־
נייח שנרכשה׳על־ידי זיוה בכספה הפרטי, ושעליו הוציאה כימעט את כל משכורתה.
י** 0היו אחד הזוגות המוזרים ביותר
} \ בתל־אביב.
היא: זיוה יריב ,33 ,פיליטונאית ובעלת
טור. הוא: יורם שדה ,29 ,סטודנט, מתרגם,
בנו של מייסד הפלמ״ח ,״הזקן״
יצחק שדה.
במשך שלוש השנים האחרונות הם נראו
יחד בהזדמנויות שונות, באירועים פומביים,
במקומות בילוי ליליים. לאלה שהכירו
אותם הם נראו כשני ניגודים, שני
טיפוסים שונים שחיו בשני עולמות נפרדים.
זיוה
יריב (הורביץ) באה מבית דתי
בצפון תל־אביב. אביה היה גבאי בבית
הכנסת המרכזי של הצפון. היא עצמה היתרי
נערה צנועה, ביישנית ונחבאת אל הכלים,
לפני שהפכה לאחת הדמויות הבולטות ב־בוהימה
של תל־אביב. את הקאריירה שלה
התחילה כסטודנטית בחוג לארכיאולוגיה
של יגאל ידין. אחר־כך הפכה לכתבת של
עיתון נשים, עברה ממנו להעולס הזה,
בו החלה לעצב את סיגנונה האישי המיוחד.

בבד עם התפתחותה כעיתונאית, הפכה
זיוה לדמות מקובלת בחיי החברה הד
תל-אביבית. היא התפרסמה בתלבושותיה
הנועזות, במכונית היגואר שרכשה לעצמה
עמדה במרכזם של כמה אירועים שהסעירו
בשעתו את חיי החברה. כך, למשל, היא
היתד, אחת הראשונות שביצעו ניתוח פלסטי
באפן. בפעם אחרת היא זכתה לכותרות
בעיתונים כאשר בתום בילוי לילי סוער
במסיבה, נפלה יחד עם עורך־דין תל־אביבי
ידוע מעל גשר הירקון אל תוך מי
הירקון, כאשר הפרקליט השתוי לא הצליח
לנווט את המכונית בה נהג.
יורם שדה, בנם של יצחק שדה ואשתו
השניה, מרגוט, ילידה ברלין, הוא היפוכה
הגמור של זיוה. הצעיר יפר,־התואר הוא
טיפוס שקט ונחבא אל הכלים, מסוגר ו שתקן,
המשתדל להתרחק מאור זרקורי
הפירסומת.

נראה שיורמי מודע לעבודה שהוא ירש
שם גדול המחייב מאוד ושלא קל לשאתו.
הוא משתדל ככל יכולתו להמנע מלערב
את השם בנושאים שונים. זוהי כנראה
אחת הסיבות שהוא מתחמק מפעילות פוליטית
כלשהי, למרות שבדיעותיו הוא נאמן
לתורת אביו. רק פעם אחת, בתקופת פרשת
גולדמן, כאשר ממשלת ישראל אסרה
על הד״ר נחום גולדמן לצאת למצריים ב־
•שליחות שלום, יצא יורם משתיקתו, פיר*
סם מאמר תמיכה בנחום גולדמן שעורר
הדים.
עד לתקופה האחרונה חי יורם בבית
בו גדל כילד עם אביו, על חוף הים
בגבעת־עליה, בית אותו רכש יצחק שדה
אחרי פרישתו מצה״ל, ובו כתב את זכרו־נותיו
ובילה את ימיו האחרונים. הבית
היה בית כינוס לתלמידיו וידידיו של
בעל ״מסביב למדורה״ ,שימש במשך תקופה
ארוכה מקום עליה לרגל לאורחים ש רצו
להכיר מקרוב את האיש שסימל דור
שלם בחיי המדינה שבדרך. אחד החדרים
בו נערמים ספרים, מפות, חרבות ואקדחים,
נשאר עד היום כפי שהשאיר אותו ״הזקן״.

ה ו | *7 זיוה כפי שהיא נראית כיוס, כעיתונאית שנונה
ופליטונאית מבריקה שאנשי ציבור רבים חר־
1 /1 1 111
דיס מחיצי ביקורתה. גס כיום נשארה עדיין זיוה בוהמית באופיה.

ן ! וון? זיוה יריב בבגד־ים על חוף היס
בהתחלת הקאריירה שלה כעי1!

תונאית, כאשר היתה אחת הדמויות הבולטות
ביותר בחברה התל־אביבית, משכה
תשומת־לב כללית בתלבושותיה הנועזות.
הידידות הממושכת בין בנו של ״הזקן״
לבין הפיליטונאית, הולידה לא פעם שמועות
ורכילויות בקרב מכריהם המשותפים.
השבוע שמו השניים קץ לכל הלחישות.
בטכס צנוע שנערך בבוקר יום ראשון ברבנות,
נשא יורם שדה את זיוה יריב
לאשה, בדיוק כאשר מלאו 21 שנים ליום
בו מת אביו.

ן? ן ן ״ ף יורס שדה בחברת יגאל אלון באזכרה שנערכה
# #11111 לפני שנה ליצחק שדה, מייסד הפלנז״ח, ליד קברו
בקיבוץ גבעת־ברנר. עד היום משמשת דמות ״הזקן״ סמל לרבים.

בסך הכל, נכנסת לתקופה
טובה מאלו
שקדמו לה. אם את
רווקה — אין הרגה
סיכויים שתישארי בודדה,
השבוע או שתחיי
רווקה, בעוד חודשיים
מועטים. בן טלה: הישמר
מתוצאות ניכרות,
ו 2במרס -
20באפ רי ל
העלולות להיגרם על-
ידי צעד פזיז או על-
ידי ליאות־ממחשבה. מצד שני, מעולם
לא היית כל־כך אקטיבי. לבשי בהיר.

1(0מ

הקצב הסביר בחייך
העיסקיים מתגבר ; לא
תקבל את זה ברוח
טובה, כי אינך אוהב
לחץ, אבל אם תתייחס
לזה כאל שלב ריגעי,

תצא מן העניין בהישגים
גדולים וגס ב;21
ביוני -
הכנסות רציניות. איכ)
2ביו לי
גרת מרחוק תקרב יום
גדול בחייך. בת סרטן:
תקבלי החלטה נחושה, וגם תעמדי בה.

סוסן

חאזנ״ס

אתה מרבה לשבת במקומות
ציבוריים, בלי
לעשות דברים מועילים.
נסה לשנות סיג־הג
פסול זה, לפני שיזיק
לך. אל תנסי לחפש
את עתידך בעבר
— הוא עזב אותך
וזהו ! לעומת זאת, תפגשי
השבוע אדס, שיק״
סיס אותך. בגישה נבונה,
תצליחי לרכוש את חיבתו. בעיות נפשיות
המציקות לך, אינן מאפשרות לך
להתרכז בדברים נחוצים. התייעצי עס רופא,
קצת בילוי, עשוי לשפר מצב־רוחך.

הימים הקרובים יתנו לך אפשרות נדירה
להתקדם מבחינה מיקצועית, חברתית וכספית
גם יחד. ימי אמצע
השבוע יזמנו לך סיכויים
רבים ליזום מיפי
נה חיובי גם במישור
המשפחתי, ואס תחמיץ
את ההזדמנות, תעשה
בכך עוול גדול לנפשות
הקרובות מאוד לליבך.
23בספטמברז
היומיים האחרונים של
* 22ב או ק סו ב ר
השבוע צופנים סיכוי
להתעוררות רומנטית
מהירה ומלהיבה, שתוצאותיה יורגשו היטב.

אכזבה גדולה בידידות
קרובה היא אחד הדברים
הפחות נעימים
העשויים לקרות לך
השבוע, בן תאומים.
בת תאומים: אם את
חושבת שקשר עם

ידיד הוא חיוני —
שימי לפחות עין על
21ב מ אי ־
20 ביו ני
מה שהוא עושה. ובכלל,
הגיע הזמן שתש-
קלי את מעשייך בזהירות יתרה.

חאומיו

הוצאות כספיות בלתי-
צפויות עומדות לגרום
לך לעמוד בפני מצב
מבין. אל דאגה: אומנם
המצב קשה, אך
אתה תיחלץ ממנו בכבוד.
בעתיד היותר
רחוק צפוייה לך צעי דה
ניכרת קדימה במישור
הכלכלי. יחד
עם ההתפתחות הזאת,
תבוא התפתחות ניכרת בכל הקשור להצלחתך
בקרב בנות המין היפה. המכתב
שקיבלת — מפתה ומרגיז.
עני לו בקרירות, ותראי שזה יעזור.

הרגע שאתה מצפה לו
יגיע השבוע, ותהיה לך
הזדמנות לנצל אותו
לטובתך. בתנאי שתש מור
על צלילות דעתו
ועל כושר הניתוח
שלך. בתולה: הפסיקי
להתלהב מכל
בחור חדש שאת פוגשת,
ולהדביק לו את
כל התכונות הטובות
שאת רוצה למצוא. כדאי שתקבלי את
הגבר שתפגשי השבוע כמות שהוא,
ותחסכי לעצמך שיברון לב. הפסיקי
לחשוב שכל העולם הוא נגדך.

הבעיות המרכזיות שלך סובבות, השבוע,
מסביב לשתי החלטות מרות שיהיה
עליך לקבל: בענייני-
כספים ובענייני איר-
גונים. זכור שאינך יכול
לעשות הכל בעצמך,
ושמור על כוחותיך.
זכור גם שמושב שתידחה
את ההכרעה הפי-
נאנסית לשבוע הבא,
לכל המוקדם. בת גדי:
ו 2בדצמבר -
19 בינו א ר
פגישה בלתי שכיחה י מטרידה את מנוחתך .־־
היא תידחק על-ידי אירועים שוטפים
ובכל זאת — זוהי התחלה של מיפנה.

עכשיו הזמן להקדיש את כל תשומת
ליבך ואת כל מאמציך לעבודה. אם לא
— אתה עלול גם להפסיד
אותה לגמרי.
סוף השבוע׳ ובייחוד
יום א׳ מביאים את
התוכנית הגדולה שלך
לנקודת השיא. מאז
ואילך שוב לא תוכל
לשנות דבר, ולכן מוטב
שתתכנן הכל בקפידה.
אם את מנהלת רומן
עם נשוי, הפסיקי אותו.

ווסת

הסתבכת

בבעיות משפחתיות, בת
דלי, לא תמצאי את
הפיתרון לצרות, השבוע.
להיפך: עד ליום
ג׳ ,בסוף השבוע, תיכנסי
יותר ויותר עמוק
להתחייבויות ולסידוריס
משפחתיים. מצד שני —
כל מה שנוגע לאירגון
עיסקי או מיקצועי עולה
ליבשי אדום
יפה.
ואל תגזימי באכילה.

חשדות מכוערים שהשמיעו באוזניך שכניך
הצעירים, אינם מבוססים, ומצוי בהם
גרעין עלוב מאוד של
אמת. אך הנזק כבר
נגרם; עשה מאמץ עליון
לתקנו, בטרם המצב
יהיה אבוד לחלוטין.
זה ילמד אותך
להבא לקח, שלא להאמין
לכל בדותה המושמעת
באוזניך, ולטרוח
23 בנו במבר ־
20בדצמבר
לאמת דברים, בטרם
אתה פועל על״פיהס.
בפרט אם מקור האינפורמציה הוא
כה מפוקפק. בת קשת: סכנה צפו־ייה
לך השבוע, אס תרחיקי מביתך.

קשת

לרוחך

הדרך בה נקטת היא בהחלט
ועל״אף הפחים הזרועים
על פניה — היא
אשר תוביל אותך למה
שאתה רוצה להשיג
ולמה שאתה צריך לעשות.
זכור כי עליך לסמוך,
קודם כל, על עצמך.
אבל נסה גם להתחשב
באחרים, עד כמה
9ובפב רו א ר
20במרס
שרק אפשר. היה מתון
בתגובותיו, ואל תדבר.

אגד המחלקה ליחסי ציבור

קשה לנהוג בכביש עמוס -לסבא סע באוטובוס

יום ענוו ה שיגו ת׳ בקומה אחת בבניו הועד־הכוער
מה עושים אנשי הסחורות הפקידים בשעות העבודה?

עבד, לא בהצלחה מרובה, במחלקה הער בית
ובמחלקה לאיגוד מיקצועי של ההסתדרות.
הוא מוכר כאיש מפא״י נאמן.
נוסנבוים שולטת במספר שפות, אח ראית
על תרגומים והתכתבויות עם חו״ל.
יהונס משמש כנציג הליברלים העצמאיים
בהסתדרות, ואחראי על החינוך המקצועי,
כולל המידרשה למינה,ל. עובדיו משתדלים
שלא להימצא בקירבתו. מאחורי גבו קוראים
לו ״המתנשא הנפוח.״ בהיותו נציג
מפלגה קטנה, הסמכויות בידיו זעירות.

נ 7ב!7ר
ה עו ל ס הז ה

באל בי קו ר
מאת

1א ב יפת
צילצול הטלפון מחדרו של אור קטע
את הדממה :״אני לא אימפוטנט!״
נזעק אור לתוך השפופרת .״ארבעים שנה

ה\111ד\ז \זי*ז זז״וו -
אבג ־ ב ־ אבשמיט...
ך חדר מספר 355 ישב מנחם אור.
• בחדר מם 337 .ישב אליהו רייף.
ממולם, בחדר שמידותיו כפולות, ישב
משה בר־טל.
בחדר שליד בר־טל ישבה גברת נוסג־בוים.
מעט
הלאה, ישב בחדרו דב יהונס.
כל הארבעה ישבו במשרדיהם, בקומה
השלישית של בניין הוועד־הפועל של ההסתדרות
הכללית, ברחוב ארלוזורוב בתל-
אביב. בר־טל הינו לא אחר מאשר המזכיר
הכללי של הסתדרות הפקידים. אור ורייף
הם שניים מסגניו.

מבקר ״העולם הזח׳ /שערר השבוע
סיור פתע בקומה השלישית
הדוממת והשוממת אן? כשעות

העבודה הבוערות ביותר, צילם,
במשך שני בקרים, את התמונה
הכאה :
על שולחנו של אור נח גליון על המשמר.
אור עצמו היה שקוע בכתיבה. מבט
מקרוב גילה שהוא כותב גלוייה לידידים
בשוודיה.
רייף, אותה שעה, האזין לתלונות של
נציגי ועדי-עובדים.
בר־טל עצמו, בחדרו, היה שקוע בקריאת
מעריב.
נוסנבויב, בחדרה שלה, בהתה בחלל בעיון
מעמיק, כשלפניה בקבוק משקה קל.
יהונס, בחדרו, החליק את שער ראשו
הכסוף, תוך עיון בהארץ.

מנחם אור, מקבל במיש־רדו
ידיד לשיחה. בדרך
כלל מגיע אור למישרדו בסביבות השטה 9.00 בבוקר.

מנחם אור (הלהולץ) בן ה־ 63 הוא
צייר חובב. הוא לבוש בפשטות, נעול
סנדלים ומרכיב משקפיים. בארץ השתתף
כבר בחמש תערוכות־ציור, ואף הצליח
להציג תמונותיו בתערוכה קבוצתית בפריז.
אלא
שמציור אי-אפשר לחיות, ואת פרנסתו
הוא מוצא בהסתדרות, כנציג מפ״ם.

המתנ שא
הנפוח
בר־טל זו הקדנציה השנייה כמזכיר
/כללי. קודם שימש כנספח לענייני עבודה
בשגרירות ישראל בבריטניה. אחר־כך

11 1111ך 1י השעה היא בסביבות 12.00
בצהרייס. חדרו של אור
1 1 113 111 11
בבניין הוועד־הפועל, ריק. הוא לא יחזור יותר למישרד.

אני משמש חוטב־עצים ושואב־מים למפלגה.
אני יודע רק מה הן חובותי. עכשיו
הגיע הזמן שאדע מה הן זכויותי. שאל את
החבר אפרתי, הוא יגיד לך מי אני...
אתה משקר. בוודאי שרציתי להשתתף
בוועידה. איך זה לא ידעת שהצגתי את
המועמדות שלי? מי זה החבר כיהן שייצג
25 שנה את עיירת הפיתוח צפת — ובא
פתאום להנהיג בהסתדרות?״
אור טרק את הטלפון, בזעם, קם ממקומו,
נכנס לחדר הסמוך. כדי להירגע, החל
מתאר את הנפלאות הצפויות למי שמפליג
בנילי.

בינתיים, המשיך בר־טל, בחדרו, בקריאת
העיתון.
בחדר הסמוך קמה הגברת נוסנבוים

מנחם אור מוציא את מכוניתו הפרטית
הוועד־שבבניין
ממיגרש־החנייה
הפועל
ברחוב ארלוזורוב בת״א ויוצא בה בדרך לביתו.

החתמה חופשית

שעון־הנוכחות בבניין הוועד־הפועל הוא פיקציה :
כל עובד יכול לתחתים את כרטיס־הנוכחות שלו
.ושל כמה מידידיו בכל שעה שירצה, כפי שעושה כתב העולם הזה, שלשם הדגמה
מחזיק בידו האחת כרטיס־עובד, מחתים אותו בשעון־הנוכחות בשעה ,11,45 ובידו
השנייה מחזיק חיספר כרטיסי־עובד ווספים, אותם החתים גס כן. כל זאת — ללא הפרעה.
ממקומה, בחנה פניה בראי, והחלה לשוטט
במסדרון.
גבר בגיל העמידה, שנראה מבוהל ונפחד
נכנס למסדרון. מסתבר שהגיע מ־קריית־גת.
בלוויית נציג הוועד שלו. הוא
פקיד בסוכנות. כתוצאה מראורגניזציה ביק שו
לפטרו.
נציג הוועד יצא מהדרו של רייף, הודיע
לעובד כי בעייתו הועלתה, אולם לא
הגיעה לכלל סיכום. לחץ הפניות לרייף
כה גדול, הסביר, עד שאין ברירה אלא
להתאזר בסבלנות.
בינתיים סיים אור לספר בנפלאות נילי,
חזר לחדרו והחל מחייג. המספר היה

יו ה
שם העובד

בכניסה סנה לעבר מגרש־החנייה המיועד
לעובדי הוועד־הפועל, התניע את מכוניתו
הלבנה, ונסע לדרכו.
למחרת :
: 7.30 עובדי הוועד־הסועל הגיעו לבנין
קבוצות קבוצות. רבים החתימו כרטיסיהם
באחד מצמד השעונים התלויים באולם
הכניסה. אחרים פנו הישר לעבר המעליות.
הסיבה: מספר רב מבין עובדי ההסתדרות
מועסקים — על חשבון שעות העבודה —
במנגנון הבחירות של המערך. עובדים אלה
משוחררים מחובת החתמת הכרטיס.
: 8:00 תוך חצי שעה, החתימו שלושה
עובדים כרטיסים לא שלהם. דהיינו: הח־

בחור נעים־סבר, בעל מיבטא דרום-
אמריקאי כבד, התיישב במסדרון. הוא
נציג מגן דויד־אדום, סניף רמת־גן, ומטפל
במיבצעים מיוחדים. תפקידו הנוכחי: להגביר
את מכירת כרטיסי-ההגרלה.
״דפקתי פה על דלת אחת הפקידות, כדי
לקבוע פגישה עם המזכיר,״ סיפר .״הדלת
היתר. סגורה, ושמעתי מבפנים קולות צחוק.
אמרו לי לחכות חמישה רגעים. חיכיתי.
אחר כך דפקתי שוב. עוד פעם אמרו לי
לחכות. אחרי עשרים דקות התחלתי להתעצבן.
מה זה פה י עושים צחוק מבני-
אדם 1דפקתי בכעס ואז הדלת נפתחה.
בפנים, ליד שולחן, ישבו שתי פקידות צעירות.
על השולחן היו מוטלות חוברות
פורנוגרפיות. הן אפילו לא ניסו להסתיר
אותן.״
: 10.00 הגיע רייף. ליד פתח חדרו המתינו
חמישה נציגי ועדי-עובדים מבנקים
שונים בארץ. הוא הזמין בקבוקי־משקה
עבור כל החבורה, ופתח מיד בישיבה.
גברת נוסנבוים לגמה תה. אור סיים לעיין
בעיתון, החל עורך חישובים כספיים
בקשר לתמונות שצייר לאחרונה.
לדעת פקידים רבים במחלקה, אור הוא
הטוב שבין הפקידים הבכירים, אלא העובדה
שהוא איש מפ״ם היא בעוכריו. תקופה
ארוכה ניסה לפעול ולתרום מכוחו,
אך שמו לו רגליים והכשילו אותו, עד
שנשבר לו.

ה אד ם הנכון
ב מ קו ם הנכון
ך* ר*טל הגיע, רענן ומגוהץ. הוא נכ־
£נס לחדרו, שילב ידיו על השולחן
והתבונן כמזכירתו. זו הגישה לו שני
מכתבים לחתימה. לאחר מכן אירגנה לו
כוס תה.
: 11.00 מעריב הגיע. במרבית החדרים
החלו מעיינים בעיתון. בניגוד לקומות
אחרות, בהן נראה ידיעות אחרונות לצידו

ע בו דהבהסתד רו ת הפקיד״ס

8.00— 9.00

9.00— 10.00

משיה בר־טל

טרם הגיע

חתימה על 2
מסמכים,
כוס תה.

10.00— 11.00

11.00—12.00

12.00—13.30

13.30—14.30

מעיין
ב״מעריב״

מעיין
ב״מעריב״

עוזב את
המישרד

מנחם אור

טרם הגיע

מעיין ב״על
המשמר״

אליהו רייף

פגישת חוץ
עם ועד
עובדים

ישיבה עם
נציגי ועדי
עובדים.
עורך חישובים כספיים ישיבה עם ועדי עובדים

מעיין
ב,,מעריב״
נוסע מהבניין

ישיבה עם ועדי עובדים

דב יוהנס

מעיין
ב״הארץ״.

מעיין
ב״הארץ״.

מעיין
ב״מעריב״

מעיין
ב״מעריב״

ישיבה עם ועדי עובדים
שיחה עם מרצי המידרשה
למינהל

שיחה
עם מרצי המידרשה למינהל

נוסנבוים
יושבת בחוסר־מעש

שותה תה

מעיינת
ב,,מעריב״

מעיינת
ב,,מעריב״

משוחחת עם
מזכירתו של
בר־טל

משוחחת עם
מזכירתו של
בר־טל

תפוס. הוא המשיך בעקשנות, וכעבור כעשר
דקות הצליח להשיג קשר.
הפעם לא צעק. קולו היה נמוך, מודאג.
המדובר היה בתוספת בנייה לדירתו .״כן,״
לחש ,״אתה צודק. הייתי צריך לבקש רש יון
לפני תחילת הבנייה, זו שטות. חשבתי
שמכיוון שראש־העיר גר לא הרחק ממני,
העניין יסודר. אתה צודק, זו טיפשות. אבל
עכשיו אני רוצה שתסדר את העניין בש בילי.״
בתום
השיחה, הוא קם ממקומו, ניגש
למזכירתו של בר־טל, נטל ממנה מעריב,
והזר לקרוא אותו בחדרו.

תימו כרטיסי חברים שלא הגיעו לעבודה.
לא היה כל פיקוח על תהליך ההחתמה.
חדרו של אור היה נעול עדיין .״הוא
מגיע תמיד בשמונה וחצי—תשע,״ הסביר
אחד העובדים.
גברת נוסנבוים בחנה מחדרה את העוברים
והשבים במסדרון. היא לבשה חולצה

צהובה שהלמה אותה, ומכנסים לבנים,
הדוקים.
רייף היה בישיבה מחוץ לבניין, ויגיע
מאוחר יותר.
יהונס, לבוש הדר וענוב עניבה, עיין

זה הזמן לברר אצלו, מספר דברים, כיוון
שראה אותי ביומיים האחרונים מסתובב
במשרדיו, ואף סיפק לי גפרורים — בוודאי
חשב שאני אחד הפקידים החדשים.
הוא ענה לי בשלום לבבי, אך אחר
שהצגתי עצמי — נשתנתה הבעת פניו :
״לא אשתף פעולה עם רודפי סנסציות.
לא אמסור לך דין־וחשבון מדוע הפקידים
עובדים או לא עובדים, או מה מעשיהם.״
כאשר יצאתי את הבניין, שאל אותי השוער
העליז אם מצאתי את מי שחיפשתי.
השבתי בחיוב .״מעניין,״ השיב מופתע.
״בדרך כלל בקיץ אי־אפשר למצוא פה אף
אחד. כולם משתזפים בים.״

עסוק״
ף* הדרו שד יהונס נכנם פקיד, הו/שיט
לו תוכניות של ימי־עיון :״תש איר
את זה פה. עכשיו אני עסוק. כש אתפנה
אעבור על זה,״ אמר יהונס, והמשיך
לעיין בהארץ.
בר־טל סיים לעיין בימעריב, השעה היתה
.12.00 כאשר קם מכיסאו, נראה גבוה
וזקוף. הוא זרק שלום קצר למזכירתו,
ויצא את הבניין.
גברת נוסנבוים חזרה לחדרה, החלה לשוהה
עם מזכירתו של בר־טל מבעד לחלון
פנימי משותף לשני החדרים.
אור המתין כרבע שעה, החזיר את העיתון
למזכירה, נעל את חדרו וירד במדרגות.

ריין!

בעתון בארץ.

ת מונו ת
פורנוגרפיות

ן־י* •טעה תש?{ :אור הגיע. הוא פתח
1 1את חדרו, התרווח על כיסאו, הסתובב
לימין כשפניו לעבר הקיר, והחל לעיין
בעל המשמר.

(המשך מענז׳ )27
תעשעות באקדח חשוד. לא היה אדם
מופתע ממנו, כאשר הלחיצה על ההדק
גרמה לפליטת כדור.
מופתע לא פחות היה קראטה, שישב
ליד הנהג ולפתע חטף כדור בישבן.
בנישתי נאלץ לשנות כיוון בדחיפות,
נחפז, במקום• לשדוד את אדון לוי, לבית־החולים
מאיר בכפר־סבא.
נשכר. השניים הניחו את קראטה ה דואב
והנאנק״בפתח בית־החולים, ונעלמו
בבהילות. הרופאים, ששלפו את הכדור הטועה
ממקום טעותו, הזעיקו את המשטרה.
קראטה ניסה אמנם בהתחלה למכור לשוטרים
מקרונים, אולם מאוחר יותר נשבר,
הודה, גילה את כל המעשייה.
השבוע, הסתיים משפטם של השלושה.
כל אחד מהם קיבל שנתיים מאסר בפועל,
ועוד שנתיים על־תנאי.

עסקים
ה ע תיד טמון ב תינו קו ת
מלבד ה 5ות 7והר־חצופים
יש זירושליס
גם חברה לשמרטפיס
הרעיון הוא מסוג הרעיונות שכאשר
שומעים עליהם, רוצים לדפוק את הראש
בקיר ולזעוק :״איד לא חשבתי על זה
קודם!״ מי שחשב על זה ראשון היה
רמי אמיגה, צעיר ירושלמי שבגיל 23
הוא כבר נשוי פלוס שניים. כאשר נול דה
בתו הקטנה של אמיגה אוהב הבילויים׳
היה נדמה לו שהוא ואשתו יצטרכו
לגמור עם חיי הלילה, או לצאת לבלות
בתורנות. הם פשוט לא יכלו למצוא ביי-
ביסיטר שתשמור על הילדים .״אח!״ אמר
רמי לעצמו ,״אילו היתה איזו חברה ש מספקת
שמרטפים, היא היתה עושה הרבה
כסף!״
במחשבה שנייה זה נראה לו רעיון קוסם•
הלך לחברה לחקר שווקים וביקש
לערוך סקר שיבדוק את כדאיות הרעיון
מבחינה מיסחרית. שילם כמה מאות לירות
וניבאו לו כישלון חרוץ. זה שיכנע

חותם על
מיסמכים

של מעריב הרי בקומת הסתדרות הפקידים
מעריב הוא השולט. במחלקה זו גיל
העובדים גבוה בממוצע.
בר־טל, אור, יהונס והגברת נוסנבוים
מעיינים במעריב.
רייף הכריז על הפסקה קצרה, יצא ל שירותים.
נציגי הוועדים הבאים איתו במגע
מכבדים אותו, רואים בו אדם שמבין
עניין. רייף נחשב לאדם הנכון במקום
הנכון — ומה שלא פחות חשוב, גם חבר
המפלגה הנכונה. איש אינו מצר את צעדיו
ומנסה להכשילו. מדי פעם הוא מייצג את
הסתדרות הפקידים בחוץ־לארץ. בשנה שעברה
השתתף בחופשת־ייצוג נעימה בגרמניה.
גם השנה הוא מתכנן נסיעה.
ברטל קם ממקומו, קיפל את העיתון
ובירך את מזכירתו לשלום.

בר״טד

-במדינה ־

מסיים בתם ״העולם הזה״ את
דיווחי1

שמרטפאי אמיגה
בייבי־סיטר כתנאי סוציאלי
את רמי סופית שהעסק כדאי. ההיגיון
פשוט מאוד: אם זה נראה לכולם בלתי
כדאי ובלתי משתלם, אז מי שיעשה את
זה יהיה היחיד בשטח.
כיום, כאשר שולט רמי בחברה הראשונה
בישראל המספקת שמרטפיות לכל
דורש, בינתיים בתחומי ירושלים בלבד,
ברור לו שזהו מיפעל חייו.
שמרטפות מאורגנת. הדבר המפליא
אצל אמיגה הוא שהבך דאם יש לו
מאחוריו בית־ספר עממי בלבד. בגיל 13
עזב את הבית ואת ירושלים ויצא בגפו
לעבוד בתל־אביב. החליף עבודות בקצב
רצחני ולמד על בשרו ערכים כמו סדר,
אירגון זמן וערך הכסף. בין עבודה ל־
(המשך בעמוד )32

במדינה

צח וענוג
יהיה עור גופך
בעזות

דנ!ילטור
הקרם הקוסמטי המושלם
להסרת שיער מיותר
נוח לשמוש השבעתו ארובת טווח
אינו מכאיב
דבילטור מוצר צמרת נוסף של ״וולה״

א - 11 אירוח ונופש בעי מ
ומלון פלדה תל־אביב
מזמינים אותך לבלות חופשתך בפאר מלונות תל-אביב
במחירים מפתיעים :
שלושה ימים חצי פנסיון, כולל בל המיסים
במחיר — 450.ל״י לזוג.
האירוח כולל: שימוש בכל שירותי המלון
ובריכת השחיה הפרטית.

לזוגות בליל הכלולות :
אירוח משעת לילה אחר החתונה, לינה וארוחת בוקר,
כולל שמפניה, הכל במחיר — 99.ל״י לזוג.
מספר המקומות מוגבל!
חזמנות במשרדי / /א ^ן ,/
תל״אביב :.כיכר דיזנגוף, ריינס ,4טלפון טלפון חיפה: רחוב הרצל ,22 טלפון נתניה: רחוב הרצל ,4
רחובות: רחוב הרצל (פינת יעקב) טלפון
248306 669640 22947 953517

(המשך מעמוד )31
עבודה מצא גם זמן ללימודי חשמלאות.
כשחזר לירושלים עבד בבית־חרושת לטלוויזיות.
אחר־כך החל לעבוד בחברה
לטלפריבטרים, עד שצץ במוחו רעיון ה־ 1 שמרטפות.
עד שקם רמי אמיגה. לא היו כללים
ונוהגים בעניין השמרטפות. איש הישר
בעיניו יעשה. הורים שלא נמצאה להם
שועה מבת השכן, נשארו רתוקים לבי־חם
עד להודעה חדשה .״זה מצב מביך
מאוד,״ מסביר אמיגה ,״מצד אחד קשה
להכניס הביתה בחורה שלא מכירים ולהש-
איר בידיה אחריות על ילד וציוד. מצד
שני, פשוט איו ברירה.״
שכר אמיגה מישרד ברחוב שמואל
הנגיד בירושלים ומן הקומה השלישית
החל מפגיז את העיר בפצצה החדשה•
שמרטפות מאורגנת.
לצורך זה הכין מלאי של 75 סטודג״
טיות, המוכנות לשמש כשמרטפיות כדי
לממן את לימודיהן. נוסף להן נמצאות
תמיד תריסר תיכוניסטיות ברזרבה, על תקן
של מחליפות, כאשר יגבר הביקוש. ברגע
של הפתעה בלתי צפוייה תוכל אחת מהן
לשמש כממלאת מקום.
את המועמדות לתפקיד העביר על חש בוני
במשך שלושה חודשים קורם לטי-
פול בילדים בתחנה לאם ולילד• אחרי
שהיה לו מה להציע, פנה אל הציבור.
הרעיון מבוסם על הזמנת בייביסטר באמי
צעות הטלפון. המישרד נפתח בשעה שמונה
בבוקר והמזכירות מבדרות תחילה
אצל הלקוחות הקבועים אם הלילה הקודם
עבר בשלום ללא תקלות וללא בעיות עם
השמרטפית. משעה עשר מתחילות להגיע
ההזמנות.
פנייה ראשונית נענית על-ידי ביקור
בית .״לפני שאנחנו שולחים בחורה לשמור
על ילד,״ מסביר אמיגה ,״אנחנו
מוכרחים לברר עם מי יש לנו עסק. אנח נו
לא רוצים להכשיל את הנערות.״ אם
הלקוח עובר את הביקורת, הוא מקבל
שמרטפית עוד באותו יום. אחר־כד הוא
הופך למנוי .״בילויים בערב,״ מסביר אמי־גה
,״הם עניין שלא נגמר לעולם. לכן
אנחנו עובדים לפי שיטת המינויים. לכל
לקוח מוצמדת כרטיסייה מפורטת ובה
נרשמים סרטי ההזמנה לחודש שלם.״
המינוי זוכה גם בהנחה. בעוד שמי
שמזמין שמרטפית לעשר שעות בחודש,
חייב לשלם 5לירות לשעה, הרי בייבי-
סיטר ל־ 24 שעות בחודש מזכה כבר ב־
־ 157 הנחה, והחל מ־ 49 שעות מגיעה
ההנחה כבר לשיעור של ־.307
כיטוח דו־צדדי. הכל נעשה בצורה
מסודרת. גם השמרטפית וגם הלקוח מוחתמים
על חוזה. כי רמי אמיגה פועל
בצורה יסודית. אין לו חשק לקלקל את
שם החברה שלו בגלל טריקים קטנים או
טעויות. שמע החברה שלו כבר הגיע עד
לתל־אביב, וסוחר ממולח אחד רצה לק1 -
נות את השיטה והניידת שלו תמורת
! 5,000ל״י. רמי סירב. לגבי תל־אביב יש
לו תוכניות משלו.
כל לקוח יכול להינות משירותיה של
שמרטפית אחת שלושה ימים רצופים.
אחר־כך הוא צריך להחליף, כדי שלא
תתקשר אליו. השמרטפית עצמה מבוטחת
על־ידי החברה וגם כל חפץ בבית הלקוח 1
מבוטח מפניה. אם חס וחלילה תשבור
קריסטל תוך טיפול בתינוק, תשלם החברה
את הנזק.
כיוון שתושבי ירושלים מולידים ילדים
בלי עין הרע, וגם אוהבים לבלות, משגשגים
עסקיו של אמיגה. אבל הוא אינו
מוכן לנוח על זרי הדפנה. הוא כבר מתכ נן
לפנות למוסדות, ועדי עובדים ומיס־עלים,
להציע להם העסקת שמרטפים ל עובדיהם
בצורה מאורגנת. לא ירחק היום,
וקבלת שמרטף מהחברה של אמיגה תיחשב
כתנאי סוציאלי לעובדים, כמו משכורת
,13 או תשלום בעד בית־ספר תיכון.
הוא גם פנה לבתי־מלון, הציע שמר־טפים
לילדי תיירים. משמונה בתי־מלון
כבר קיבל הזמנות. סוף־סוף גם התיירים
הם בני-אדם, וגם להם מגיע לבלות בלי
הילדים.
אין בעייה שאמיגה לא מודע אליה
בתחום פעילותו. הוא אפילו חשב על בעייה
היכולה לצוץ כשלאבא מתחשק לפלרטט
עם השמרטפית .״ברוך השם,״ אומר אמי-
גה׳ ״אצלי עוד לא קרה מיקרה כזה. אם
יקרה — אפשר לסמור עלי• אמרתי שלפני
שאני שולח בחורה לעבודה, אני בודק את
אמינות ההצעה. חוץ מזח יש חוזה חתום
עם הלקוח. אבל הכי חשוב הוא שלילדים
תמיד יש גם אמא. היא תשמור על האבא
יותר טוב מכל אחד אחר.״
_11 עולם הזה 1876

המועמדות
הסופיות
נו 7ו ע 0

ייב ח סיו

לוווה־א0נה

לבל שעה!

חנ הפאר

3־ 1957 הגיעה לארץ כעולה חדשת
ילדה יפהפייה 3ת חמש. היום חנה פאר,
המועמדת מיספר 3 7תחרות מלכת חמים
של העולם הזה, היא יפהפייה ג ת ,21
בתו של בעל נגריה, דוגרת מלבד עברית׳
גם פולנית ואנגלית, הבכורה בין
שלוש אחיות, סיימה תיכון עיוני בנווה־מגן,
עובדת עתה כפקידה בתנובה.
בצבא שירתה חנה ( 168ס״מ, שיער
חום, עיניים כחולות) ביחידת מחשבים.
עתה, היא מנצלת את רוב זמנה הפנוי
לקריאת ספרים ורקימת גובלנים. פעם
בשבועיים היא עולה לירושלים, מפני
ש״אני משתגעת אחרי העיר הזאת וחבל
שאין לי יותר זמן להסתובב בה.״ עיסוק
נוסף בזמן הפנוי: טיפוח חן אצל לאה
פלטשר ו״חלומות על טיול בחוץ־לארץ.״

!משים

מפוזרים על פניה היפות
של חנה פאר, הרגילה
למלא את ריסיה ולעשותם ארוכיס־ארוכיס
בלונג לאש מסקרה של הלנה רונינשטיין,
בתו של בעל נגריה, דוברת עברית, פולנית
ואנגלית, עובדת כפקידה בתנובה.

ךוע * ףןין על גופה ומגבת שנייה
1 1 לראשה, מדגימה חנה
פאר, המרבה׳לקרוא ספרים ורוקמת גובלנים,
את תוצרת מווד, למגבות וחלוקי־חוף.

11ר 111171111 מגיעה חנה, העובדת כפקידה בתנובה,
ע לשפת הים. חנה בת ה־ ,21 המדגימה
מכנסי ליי וחולצת אומן, נולדה בפולין, עלתה לארץ כילדה בת
חמש ב״ , 1957 אוהבת את ירושלים ועולה אליה כל שבועיים,

ן-ן ן ! משתמשת חנה ב־תכשירי
השיער של

וולד .,בתמונה: חנה במעגן הסירות
ליד בריכת גורדון.

7נו!ו ב ^

קולנוע
ה :11ל 0חור

1876
במאים הצרפת שהיה יהוד
1וו ל ם דה, ות אמרידן א•
עם מותו של ז׳אן פיאר מלוויל בשבוע
שעבר, אבד לקולנוע הצרפתי אחד היוצרים
המקוריים, המעניינים והמוזרים ביותר
שהיו לו מעודו. צרפתי בכל רמ״ח

הקים לעצמו אולפן פרטי וגר מעליו, כדי
שיוכל לנשום אווירת קולנוע יומם וליל.
סרטיו, בין אם התרכזו בסיפורי־מחתרת
(כמו סירטו הראשון דממת הים, או צבא
הצללים) בדראמות אישיות (ליאון מורן,
כומר) או בסיפורים על העולם התחתון,
שמהווים חלק ארי ביצירתו (המעגל האדום
ולילה על העיר הן שתי הדוגמאות האחרונות)
נושאים חותם אישי של יוצרם: הוא
אחד מאותם אנשי קולנוע מעטים, שניתן
לזהות את סיגנונם מן הדקות הראשונות

״ ואם יש״דמיון רב כל־כך בתי׳ סרטיו
השונים של מלוויל, אין ספק שהסיבה העיקרית
לכך היא התערבותו האישית בכל
שלב ושלב בהפקה — מהתאורה והצילום,
ועד לבניית התפאורה והעריכה: לא פעם
אמר שהיה מעדיף, אילו ניתן הדבר, לעשות
הכל בעצמו. הוא אהב לעבוד עם
השחקנים. כוכבים העריץ עוד מימי נעוריו,
והוא עצמו ידע להשתמש בשחקנים בהם
בחר, באורח שהוא שונה לחלוטין מכל
מה שעשו לפני כן. אלן דלון לא נראה
מעולם כמו בסמוראי או בלילה על העיר.
בורביל הגיש אולי את המשחק המשובח
ביותר של חייו במעגל האדום. מלוויל העלה
שחקנים, הפך אותם לדמויות גדולות
מן החיים.
ובכך, הפך גם את סרטיו לגדולים מן
החיים.

פסטיבלים

במאי מלוויל
אמריקאי בפאריס

מאוזן :
)1שינאה )4 .נאה, סימפטי. חגיב)8 .
שעשוע )10 .מים מבעבעים )12 .מעממי
נגעו )15 .תו נגינה )16 .פילדמרשל בריטי,
גיבור אל־עלמיין )20 .לחם )22 .מחתרת
בימי התורכים )24 .דג ים )25 .אפיפית)27 .
איש חיל )29 .נושא קונטרוברסלי)30 .
סירה קטנה )31 .אחד הטעמים )33 .מה
שיהיה )34 .״וישן מפני ...תוציאו״)35 .
.מכר את בכורתו )36 .בורח, משתמט)39 .
תלוי בדבר )42 .איש צדיק )43 .חיה ערמומית
)45 .ארץ אסיתית )47 .תשלום
לזונה )48 .צורה גיאומטרית )50 .תבלין
מזרחי )52 .מטבע צרפתי קטן )53 .ריפוי
בתפילות, בעיקר על ידי קדוש )56 .מס פיק׳
די )57 .בית, מישבן )58 .חצי אי
השייך לברית המועצות )61 .קריאת שמחה
)63 .רגש עז, התלהבות )64 .כובע
פלדה.

מאונך :

)1נור )2 .בצותא )3 .תואר כבוד באר

שבץ

צות המזרח )5 .חימל )6 .שהמיר דתו.
)7עטין )9 .פנינה )11 .שוטה )12 .חלקיק
זעיר של יסוד )13 .לורד שהלח״י התנקש
בחייו )14 .מילה ערבית לחגיגה, או משתה
בסגנון מזרחי )15 .שופט )16 .קומקום.
)17 דגל )18 .שנפח נשמתו )19 .חכם, חבר
אחד ״הזוגות״ האחרונים בסנהדרין, לפני
חורבן הבית )21 .משקה סיני )23 .קרש.
)26 דרגה במשטרה )28 .נביא אללה)30 .
אי אפשר לרקוד בשתיים כאלה בעת ובעונה

פלדה )36 .מלך מרוקו )37 .בירת הקיסרות
האוסטרית־הונגרית )38 .פרעה שהמציא
דת חדשה שגיבור־ה הוא אתון, אל השמש.
)40 אמא כזאת היא גיבורת סיפור ילדים
ידוע )41 .בעל )42 .חית בית )43 .דקדנס.
)44 טור, עמוד, קו ישר )46 .שאינו עומד
על שלו )47 .קלף גבוה )48 .גנרל דרום
ויאטנמי )49 .מפתן )51 .איש דת)54 .
אבנים מסותתות )55 .שוק )59 .מדף)60 .
געית הפרה )61 .מנהיג נאצי )62 .קידומת
שם אצולה צרפתי.

$76ו

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חילוק, חיבור וחיבור יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

פסט־בד נוסח 0ג*ס 33ה

אבריו ובעל עבר מפואר במלחמת העולם,
הן במחתרת והן כחייל בצבא צרפת החופשית,
אימץ מלוויל לעצמו דווקא שם של
סופר אמריקאי נערץ עליו, הרמן מלוויל,
במקום שמו האמיתי, גרומבאך, שרמז בבירור
על מוצאו היהודי.
במקום ללמוד את מלאכת הסרטים ב־בית־ספר
מסודר, הוא השתעשע במצלמות
קטנות, לפני שגויים לצבא (ב־ )1937 ואחרי
המלחמה, ניגש ישר לבימוי סרטים, למרות
כל הגבות המורמות שסביבו.
כאשר צרפת כולה השתעשעה עדיין ב־סירטי
הריאליזם הפיוטי שלה, התבוננה
בזילזול בקולנוע שמעבר לים, היה מלוויל
מטורף לסרטים אמריקאיים. כאשר ישב

עשרות הפסטיבלים לקולנוע הנערכים
מדי שנה בקביעות ברחבי העולם, משר תים
בדרך כלל שתי מטרות. המטרה הראשונה
היא מסחרית. פסטיבל סרטים
הוא בראש וראשונה שוק, בו מציעים
היצרנים את תוצרתם והמפיצים מחפשים
אחרי הסחורה המתאימה להם. המטרה
השניה היא בידורית: כמו כל הקונגרסים
של המקצועות השונים, נותנים פסטיבלי
הסרטים הזדמנות נאותה לכל הקשורים
בתעשיות הקולנוע, לטייל בעולם, לבלות
ולהתהולל על חשבון ההוצאות, המנוכה
במדינותיהם ממס־ההכנסה.
כל שאר האלמנטים הנספחים לפסטיבל
— הפרסים, הכוכבים, הכוכבניות ה־

אגמון שדתה קבאס ממיכלית נדחזב מוסקכאי
חג לכל העיר
בכלא ספרדי, במלחמת העולם, היה משעשע
את חבריו בתיאור של כל סצינה וסצינה
מתוך קאבאלקייד של פראנק לויד.
עד יום מותו נחשב למומחה הגדול ביותר
לקולנוע אמריקאי שהיה לצרפת. השפעת
סרטי הוליווד בשנות השלושים והארבעים
ניכרה לא רק במה שמלוויל עשה,
אלא אפילו בצורה שהוא נראה. משקפיים
כהות לא ירדו מעל אפו, וכובע בוקרים
רחב כיסה בקביעות את ראשו המקריח.
מהיום הראשון ועד האחרון לעבודתו,
סירב לקבל תכתיבים מסחריים. הוא עשה
את סרטיו בדיוק כפי שהתחשק לו. ואם
כי הסרטים לא הפסידו כמעט אף פעם,
הרי שמצד שני ההשקעה בהם היתד, זעומה
— דווקא משום שאף בעל־הון רציני
לא היה מוכן להסתכן ולהותיר לו יד חופשית
בהפקה, כפי שדרש.
עד כדי כך עמד מלוויל על חרותו, ש
רוצות
להתגלות, והאפשרות הניתנת ליוצרים
אלמונים לפרוץ דרך לעולם הרהב —
הם גורמים מישניים שחשיבותם מבוטלת.
פסטיבל הסרטים הנערך מדי שנה במוס קבה
הוא משולל כל אלמנט מסחרי. רק
מדינות מעטות במערב רואות בגוש הקומוניסטי
שוק למוצרי הבד שלהם. רק
מפיצים מעטים יסעו למוסקבה כדי לחפש
שם סרטים להפצה. מצד שני קשה לומר
שמוסקבה היא גם המקום המתאים לבילויים.
אז מדוע בכל זאת נוהרים לפסטיבל
של מוסקבה?
קשה למצוא תשובה מדוייקת. אבל נראה
שהסקרנות היא הגורם הראשי הדוחף
יוצרים, כוכבים ואנשים אחרים הקשורים
בתעשיית הקולנוע, להרחיק נדיד עד
פסטיבל הסרטים של מוסקבה.
כולם מקבלים פרסים. פסטיבל הקולנוע
המוסקבאי העשירי, שהסתיים ב-
העולם הזה 1876

חודש שעבר, לא היה שונה מכל הפסטיבלים
שקדמו לו בבירה הסובייטית. כדי
למנוע הכנסת סרטי אלימות ופורנוגרפיה
לפסטיבל, קבעו לו הסובייטים שם: הו־מאניזם,
ידידות ושלום. רק סרט שנושאו
יכול להיכלל בכותרת זו, הורשה להיכנס.
וכל, בניגוד לרושם הכללי, הסתבר
שעושים בעולם לא רק סרטי מין ואלי-

הלודוכריג׳ידה במוסקבה
במקום ציידי חתיכות —
מות. לא פחות מ־ 280 סרטים, מ־90
מדינות שונות, הוצגו בפסטיבל, כשרק
18 מהם משתתפים בתחרות הרשמית על
הפרסים. אגב, במוסקבה לא קיפחו אף
סרט. כל סרט שהוכלל בתחרות זכה באיזה
פרם שהוא. אם לא היה זה פרס של
הנהלת הפסטיבל, אז הוענק לו פרס מטעם
איגוד־עובדי־ההסרטה של מוסקבה,
עתון בקאזאחסטן או ועד עובדים של
מיפעל כלשהו.
פסטיבל סרטים במוסקבה אינו מיועד
לחוג סגור של בעלי מקצוע בלבד. הסרטים
שהשתתפו בתחרות הוצגו בבתי-
הקולנוע גם לקהל המוסקבאי, שיכול היה
לרכוש כרטיסי מנוי לכל הסרטים גם
יחד. את הסרטים ראו מיליון צופים ולא
קהל מצומצם של כמה מאות נבחרים.
בכלל, מוסקבה כולה קושטה לכבוד ה מאורע.
נערות סובייטיות אמנם לא התפשטו
שם כדי לצוד את עיני המפיקים,
אבל ציידי חתימות, שניסו לצוד את חתימותיהם
של ריצ׳אדד ברטון, ג׳ינד, לולו־בריג׳ידה
או פרנסואז ארנול, שהיו בין
הכוכבים שבאו לפסטיבל, היו לא פחות
מאשר בכל מדינה מערבית אחרת בה
נערך פסטיבל קולנוע.
אורחי הפסטיבל שוכנו כולם במלון
אחד במרכז מוסקבה, המכיל לא פחות
מששת אלפים חדרים. מרבית ההקרנות
אף נערכו באולמות הקרנה מיוחדים במלון.
ההקרנות המישניות נערכו נעיר.
לבקש סליחה. השנה, בניגוד לשניב
קודמות, היתד, נציגות ישראלית בפסטיבל.
חתימות המפיק יעקב אגמון הביא למוסקבה את
הסרט מצור של דילברטו טופאנו, שהוקרן
מחוץ למיסגרת התחרות. מלבדו היו עוד
שלושה ישראלים, בתוכם ראש תא־מבקדי־הקולנוע
בישראל, שלמה שמגר,
הידוע בדיעותיו הלאומניות, שבאו להש תתף
בקונגרס לסרטי ילדים.
כך קרה שכאשר ערכה הממשלה הסובייטית
קבלת פנים רשמית לבאי הפסטיבל,
יכלו ישראלים לטייל באולמות
הקרמלין, שם נערכה קבלת־הפנים, ואף
להצטלם מתחת לתמונות לנין.
סיפר יעקב אגמון על התרשמותו מהפסטיבל
:״ההבדל העיקרי בין פסטיבל
מוסקבה לפסטיבלים אחרים הוא שלכל
מקום אתה בא ביוזמת עצמך. אתה לא
מרגיש שאתה אורח של מישהו. במוסקבה
עושים הכול כדי שתרגיש טוב במשך
כל הפסטיבל, כולל טיולים מאורגנים, מסיבות,
וקבלות פנים. לכבוד הפסטיבל אפילו
פתחו בר מיוחד לכבוד האורחים, שהיה
פתוח עד הבוקר. במוסקבה גם אפשר

לפגוש יותר במאים ושחקנים, הפתוחים
לשיחות בענייני קולנוע ואמנות ועל
השקפות עולם, דברים שבקאן למשל לא
נתקלים בהם.״
את מצור, בכיכובם של גילה אלמגור
ויהורם גאון, העוסק במצבה של אלמנת
מלחמה על רקע מלחמת ההתשה, הק רינו
במוסקבה ארבע פעמים באולמות
מלאים .״כשיצאתי למוסקבה עם הסרט,״
סיפר אגמון ,״חשבתי שאם יתירו לי להציג
את הסרט בתא טלפונים, גם כן אעשה
זאת. בכל זאת, הם לא ראו את הסרט
לפני הפסטיבל. הבאתי אותו יחד עימי.
הוא הוצג במסגרת סרטים שבמאים או
מפיקים מציגים ככרטיס הביקור שלהם.״
קשה לומר שהקמת מצור עברה ללא
תקלות. בהנהלת הפסטיבל נמצאה אשה
אחת שהתנגדה נמרצות להקרנתו, אבל
לבסוף היה רוב קולות בוועד המנהל שהכריע
בעד ההקרנה.
מסכם אגמון את החוויה :״ראו את
מצור כ־ 1500 צופים. חלקם קיבלו אותו
המלאך הנוקם צ
עושה צרות (תל-אביב, תל־אביב,
ארצות־הברית) — מר צ׳
הוא כושי יפה־תואר, וירטואוז,
בביליארד, במיטה, בקאראטה ובהשלטת חוק וסדר בין
המוני־העם הנדכאים. הוא הגיבור הראשי של סרט זה,
ושמו, צ׳ ,אינה אלא האות הראשונה של ״צרות״ —
אותן הוא מעניק בשפע לכל מי שאינו מתנהג בצורה
הוגנת ותרבותית.
דמות זו של סופרמן שחור אינה עוד בחזקת חידוש
על בדי הקולנוע, אחרי שאפט, בסימטאות הכרך, סלוטר
וכן הלאה. מצד שני, יש כאן ניסיון להפון את הגיבור
למשהו הדומה לאקדוחן שמשליט סדר במערב הפרוע.
מר צ׳ מרוויח אמנם ממון רב בשולחן הביליארד
(במקום פוקר) ,אבל אינו מהסס לספק ערבות עבור ברנש
שנלכד במעשה שוד. הוא מרגיז את המישטרה, רוכש
לעצמו כל שנה מכונית חדשה, וחי בדירת־פאר — למרות
שאין לו כל עיסוק נראה לעין.
הוא גם עושה את מלאכת המישטרה: הוא מכריח
קבלן לתקן בית שמט לנפול, הוא יוצא להשכין שלום
בין כנופיות יריבות. כאשר אחת מכנופיות אלה עוברת
על ההסכמים שבעל-פה ועל הטעם־הטוב, הרי מר צ׳ עצמו,
ללא עזרה וללא חוק, מחסל את החשבונות ואת המת־חשבנים,
שעה שהמישטרה טובעת בתוך הארכיונים שלה.
הסיפור אינו בנוי לתפארת. לא פעם נדמה כאילו עלי־

אגמון, שמגר ודדן בקרמלין
להרגיש כמו אורחים
בהתרגשות. היו דיווחים בעתונים סובייטיים
על הסרט. אנשי משרד־התרבות
הסובייטי שיבחו את הסרט כבעל משמעות
הומאניסטית. אני חושב שלרובם היתה
הפתעה לראות סרט ישראלי מעין זה.
הם לא מסוגלים לתפוס שבישראל ניתן
לעשות סרט כזה. היו אף שאמרו לי
שאם היו יחסים דיפלומאטיים עם ישראל
ייתכן שהיו רוכשים את הסרט. אני חושב
שאם עתונאים, שתקפו את יציאתי עם הסרט
למוסקבה, היו נוכחים בזמן ההקרנה
ורואים את התגובות, ייתכן שהיו מתחרטים
ובאים לבקש סליחה.״

תדריך
תל-אביב
זמנים מודרניים (גת,
ארצות־הברית) — האדם הקטן מול הזמנים
החדשים המצרים את צעדיו על כל צעד
ושעל. סרט של צ׳פלין שלא איבד מאומה
מחיוניותו ב־ 37 השנים שחלפו מאז הבכורה.
חובה לראות שוב.

ירו שליס
הצגת הקולנוע האחרונה

הוקס (בראי) מחסל חשבונות
לות צדדיות מפריעות להתקדמותו, אין שפלן שאפשר
להרהר על תיאורה של המישטרה כזרוע חסרת־ישע של חוק
אשר איש אינו מכיר היטב. אולם עושה צרות אינו סרט
שמזמין מחשבות מרחיקות לכת כל־כך. זהו רק סרט־פעולה
מיקצועי, עם שחקן ראשי סימפטי בשם רוברט הוקס,
המחסל לשם שינוי לבנים וכושים גם יחד. ותו לא.

(סמדר, ארצות־הברית) — מבט נוסטלגי
לעבר עיירה אמריקאית טיפוסית שבתחילת
שנות ה־ 50 עם כל המאפיין אותח במוסר,
בבילוי ובהווי. מבויים ומשוחק ברגש.

חיפ ה_
המדבר האדום (בי(ז־רוטשילד,
איטליה) — אהבה, בדידות וחוסר
קומוניקציה על רקע עיר מודרנית,
מכוסה עשן ומתועשת. אנטוניוני בסרטו
הצבעוני הראשון. מרשים מבחינה חזותית.

עם סרטי צילום

אגפאקולור סרסו גלבלום

קשה להכיר אותם, מה ! גם אני לא
היכרתי אותם, במבט ראשון. ככה זה,
כשאנשים זונחים את הציוויליזציה הרקובה,
וחוזרים אל הטבע הבריא.
זה בכל אופן מה שעשו יעל אביב,
לשעבר שחקנית, ובעלה צחי שני, לשעבר
עורך־דיו•
יעל, שהיתה אחת החתיכות המטופחות
בעיר המטופחת, לא העלתה כבר
חודשים מסרק על מחלפותיה — שלא
לדבר על צביעה. וכמובן שהיא אינה
מתאפרת ואינה מתגנדרת.
צחי עזב את מישרתו הבורגנית כעורך-
דין צעיר ומבטיח, והחליט שמה שהוא
באמת רוצה בחיים, זה להיות במאי.
הוא גידל לעצמו תיסרוקת בוהמית,
מקפיד על זקנקן בן יומיים־שלושה, בשביל
התפאורה, וכותב תוכניות לגלי־צה״ל.
הבדיחה היא, שמסתבר שהוא יודע
לעשות את זה: לאחרונה הוא זכה ב-
פרס־עידוד ממועצה זו או אחרת 15 ,
אלף פונטים נטו, וכותב מחזמר חדשני.
משהו בסיגנון שיער, מספרים לי.
הכוכב של ההצגה החדשה יהיה אלי
אביבי, שהיה הכוכב בקפוץ. אביבי,
אגב, הוא בן־בית אצל צחי ויעל, מאחר
שהוא יוצא עם דו לי, הדוגמנית שגרה
אצלם.
יעל וצחי החליטו שהם צריכים לחזור
לטבע, ולא להיסחף במסלול החיים המודרניים
הרצחני, מיד לאחר נישואיהם.
הם התחילו לבלות הרבה בבית, להמעיט
ביציאות החוצה, ולהתרכז בדברים
טבעיים. אחרי שההצגה תועלה, ותזכה
את צחי בפירסום המתאים, הם
מתכננים טיול קטן מסביב לעולם, שבמהלכו
יעצרו קצת בהודו, לבדוק מה
נשמע שם עם ענייני הטבע והרוח וכל זה.
אחרי הכל, גם החיפושיות הלכו בזו
הדרך, לא ן

יעל וכעלה
אם תרגישו בשבועות הקרובים מחסור
בחתיכות ברחובות הערים והכפרים, בשדות
ובמישעוליס — תדעו לפחות ׳שהאשם בכך

הוא אכי עומרים.

אבי מנצל את ביקור־הנופש שלו בארץ
לחריש עמוק, ולפי קצב ההתמסרות שלו
לבנות הארץ אני חוששת שיחזירו אותו
עוד ע!ל אלונקה.
אבל מה שמדאיג יותר, היא העובדה

ה שי\ 7ה הג ר מני ת
שכל חתיכה שמוצאת־חן בעיניו — מוזמנת
על־ידו מיד לביקור אצלו בגרמניה, כש־ההזמנה
כוללת כמובן גס כרטיס־טיסה לשם.
אחרי שסמי מולכו הנהיג את השיטה

הזו, בביקורו לפני שבועיים, ואבי עופרים
ממשיך בה גס הוא — אני מתחילה לתמוה
אס אין בה, בשיטה הגרמנית הזו, איזו
מזימה לרוקן את הארץ מתוכן.

כבר ביום נישואיה, הכריזה רגל,,ה׳לה
זוהר קבל עם־ועדה על רצונה בילד.

משום כך, כשהיא נכנסה להריון והפילה,
אפשר היה לתאר את שיבתן ליבה.
טוב, אז כפי שיכולתם להסיק מכך ׳שהיא
מכרסמת שקדים ושותה חלב כל היום
— היא שוב פעם בהריון.
אלא שהיא נשארה אותה רבקה׳לה צנומה
ושברירית כזאת, ולכן אולי כדאי שתחזיקו
הפעם אצבע.
רבקה׳לה, מצידה, ביטלה את כל הופעותיה,
לכבוד הדיונה החדש, ומתרכזת, מלבד
בשקדים והחלב, בלהשגיח על עצמה.

מתחתנים,
בדיזנגוף, הפרצוף הכי קודר בימים
אלה הוא של רחל׳ה פארי, ידידתו
עד ימים אלה של צדוק קראוס, אחיו
של הזמר והמלחין שמוליק קראוס.
הרומן בין רחל׳ה וצדוק הגיע כבר לטונים
גבוהים, והיו כאלה שהתחילו לדבר
על כוונות רציניות (מה זה )1ביניהם.
אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד. הרומן,
אני מצטערת להודיעכם, הסתיים.
זה בדיזנגוף. בחיפה, לעומת זאת, יש
גם חדשות טובות.
החדשה הראשונה היא שדליה ו-
מישה אשרוב מתגרשים. כן, הפעם
באופן סופי. סופי ומוחלט.
מישה כבר מחפש לו קן חדש, כדי
לשכן שם את משוש־נפשו החדשה. דליה
מצידה, מנסה גם היא להתאושש, ועושה
זאת בחברת איש-קבע עליז.
זה בחיפה ובדיזנגוף. אשר לארצות-
הברית, גם שם מתרחשים דברים.
הדבר החשוב ביותר שמתרחש בארצותהברית
היא נסיעתו, ביום החמישי שעבר,
של יוסי גרבר לשם.
הוא נסע לשם כדי לבקר את ידידתו
הוותיקה, השחקנית עליזה יצחקי.
לעליזה, לפחות, היו תמיד, ויש עדיין,
תוכניות רציניות ביחס ליוסי, והיא מחכה
רק להזדמנות הראשונה ליישם אותן.
ואם יפול יוסי הפעם ברישתה, הוא
ייאלץ לומר שלום לכל ידידיו הוותיקים,
ולהיכנס למשוך בעול.

המקום

אבי >עם חנה אהרוני)

״זה בכלל לא כך,״ הבהירה לי אי ל נית,
הלא היא חנה צח.
היא התכוונה לדוקטור, שעליו סיפרתי
לכם בשבוע שעבר שהוא הידיד שלה,
ושיש לה יסורי־מצפון בגלל היותו נשוי.
״אני לא מכניסה את הראש שלי למיטה
חולה,״ הוסיפה בתקיפות.
ובכל זאת ו הלא הדוקטור חי וקיים,
כפי שכולנו יודעים — אפילו אם אתם
אינכם יודעים את שמו ז
״אז יש לי באמת רומן רציני,״ מספרת
הזמרת הבלונדית ,״כבר כשנה. עם סתם
בחור רגיל, בן ,30 סטודנט לסוציולו גיה
באוניברסיטת תל־אביב. בכלל לא
מעולם הבידור. לא יודע אפילו מי זה
יהורם גאון.״
והדוקטור י איפה בכל זאת הדוקטור ז
״זה נכון שיצאתי עם הדוקטור מספר
פעמים,״ משלימה אילנית את גירסתה.
״אבל הוא בסך־הכול חבר טוב של החבר
שלי, והוא דאג להוציא אותי כשהחבר
שלי היה בחו״ל.״

היא פוחדת להסתכל
למסה מחלון התוגה

השלישית -או קופצת
ממטוסים

היפהפייה

לצבייה בת ה־ 23 עיניים שחורות
ענקיות, שיער שחור, ו־ 160ס״ט של
גיזות רקדנית. כשהיא מתלבשת בצורה המבליטה את נשיותה

(תמונה למטה) קשה לעין הגברית לעבור על כך לנודר־היוס. זה
הודי: הצנחנית היפהפייה מעדיפה חברת גברים .״אינני מצליחה
להסתדר עם נשים,״ היא מודה .״זה מין עם בלתי נטבל כל־כך.״

כ צ בי ה
״״ כנפ״ם
ך* שהיא החלימה להתנדב לצנחנים,
^ עם גיוסה לצה״ל, זקפו ההורים גבות
תמהות: למה דווקא מקפלת־מצנחים 1
למה לא פקידה, כיאה לבת ישראל צנועה
וכשרה?
כשהיא הודיעה בבית, אחדי כשנה של
קיפול, קיפול, קיפול, כי התקבלה לקורס־צניחה
— הרימו ההורים ידיים נואשות אל
האל שבמרומים: למה דווקא להם זה
היה צריך לקרות >.אמא תרמה שמן לבית־כנסת.
אבא אמר תהילים, נדר נדרים.

מקפלת חמאנחים
תפנה לצנחנית וגומת
דפיקות־לב להוויה
שום דבר לא עזר. הצעירה, שבנערותה
פחדה לקפוץ לתוך ברזנט בגדנ״ע, שעד
היום פוחדת להסתכל למטה ממעקה מרפסת
בקומה השלישית, הלכה לקורס־הצניחה.
לנשום אוויר א חר
מ ן ־ ן ־ דרןןןן צבייה מקדישה שעות רבות לריקוד ג׳אז, מופיעה על במות
** כייה מזרחי היא צברית ירושלמית 11 1 1 811 ,שונות, קיבלה גם כמה תפקידים בסרטים. כשהיא רוקדת, ניתן
£רקדנית ג׳אז, צנחנית ושחקנית. בהת־ לראות במלואו את מיזגה הכספיתי. בתמונה משמאל: בעת צילומי־פירסומת.

נגזלת. רציתי להיות לבד עם חבר. לעשוי
1דברים מיוחדים. ללכת לאן שרוצים,
;התלבש בצורה מיוחדת.״
אחרי שסיימה שם את התיכון, במגמה
הריאלית, החליטה שדי קיבוץ.
בצה״ל, כמקפלת־מצנחים, היתד. גאה
מאור בעבודתה :״חיי אדם, וכל זה.״
ולאחר תקופה, היתה כבר אחראית על
מספר מקפלות. בערבים הפנויים הלכה
ללמוד ג׳אז אצל שמעון בראון.

צחוק
ב שמיים
ף* סו כל מקפלת ראוייה לשמה, ד,צ-
^ ליחה להשתחל לקורס צניחה. גיל-
גולים, קפיצות, מצנח כבד על הגב, חגורות
חונקות. וסוף־סוף — המטוס. צבייה ראשונה
בדבוקה. האור הירוק נדלק. היא
מוצאת את עצמה בחוץ. מרוב התפעלות,
היא התחילה לצחוק. היא המשיכה לצחוק
גם כשנחתה על הישבן, משום שלא ראתה
את הקרקע — מרוב צחוק.
רק בצניחה השנייה הפסיקה לצחוק. היא
נזכרה שיש גם משהו מפחיד בעסק.
המדריך זרק אותה מן המטוס.
כשבאה הביתה עם כנפיים על החזה,
גרמה להיסטריה. אחר־כך, נרגעו הזקנים,
והבא אפילו היה מבסוט.
היא התחילה להתמסר יותר לריקוד.
כדי שיה ה לה כסף לשכר־הלימוד, לימדה
מתמטיקה בשעות־הפנאי.
כשהשתחררה, גרמה שוב פעם להיסטריה
בבית, כששכרה לעצמה חדר לבד.
היא החלה לעבוד כפקידה במשרד־מהנד־סים,
ובמשך תשעה חודשים נשחקה בין
הניירות ומכונת־הכתיבה. כשלא יכלה לס בול
יותר, קמה וירדה לגור בתל־אביב.
״זה לא היה כל־כך פשוט, להגר מהשלווה
של עיר־הקודש להמולה התל־אבי־בית,״
היא נזכרת היום.

!(צנחנית

צבייה בעת אימוני־צניחה בקורס־צניחה בצה״ל: מצנח ראשי לגבה,
רזרבי לחזה, וציוד־עזר מסביב לרגליה. בתמונה מימין: רב״ט
נוזרחי לאחר הקורס, עם כנפיים לחזה. צבייה התגאתה מאוד בכנפיים אלה.

ת קי פ ה !
אין חשש
** כייה שכרה לה חדר, מצאה ג׳וב.
שיעורי מתמטיקה, עובדת סוציאלית,

ך 1 1| | 1י 11 צבייה מרחפת באוויר,
^ 11 #1111 באחת מקפיצותיה במועדון
הצניחה החפושית האזרחי. למצנח
הספורטיבי, בניגוד למצנח הצבאי, יש אמ־צעי־היגוי
משוכללים, לנחיתה מדוייקת.

בשבתות אחרות, היא אוהבת לשוטט
בטרמפים ברחבי הארץ .״לא, אינני פוחדת
שיתקפו אותי,״ היא מחייכת בשלווה .״אני
מאוד אדיבה, ויודעת להגיד שלום ותודה
יפה מאוד. כשמישהו מנסה להיות תוקפני
מדי, אני פשוט מבקשת ממנו שיעצור. עד
היום, הם תמיד עצרו, ואני פשוט ירד־

הלה היא היתה נורמלית, הלכה לגן ולבית-
כפר כמו כולם. עד מיבחני־הסקר היתד,
כתם ילדה ירושלמית, שיש לה אח ואחות

*11ה 11י ך 1ן צבייה בעת אימוני־קרקע כצנחנית
#11י 111# 1 1אזרחית. חבושת קסדת־מגן, לבושת
סרבל־צניחה מיוחד, ועמוסת מצנח־גב ראשי ומצנח־חזה רזרבי,

!הדוגמנית

צבייה על שפ
היס, בצילוס־פי
סנמת מיסחרי. תצלומיה הפנטוגניים, מ
ליטים בהצלחה את מראיה האקזונ

והורים שבאו לארץ־ישראל מתורכיה.
רק אחר־כך היא החליטה פתאום שהיא
רוצה ללכת לקיבוץ. החלטה משונה מאוד,
ליוצאת בית מסורתי כזה. היא הלכה ל־רמות־מנשה,
למדה שם ארבע שנים :
״רציתי לצאת מהבית, לראות אנשים אח רים,
לנשום אוויר אחר.״
אחר, נגמר לה הקיבוץ :״הפרטיות

היא מתאמנת בתנוחת היציאה מהמטוס. היציאה מהמטוס
בצניחה ספורטיבית שונה מזו הנהוגה בצניחה חופשית.
הורי צבייה התנגדו בתחילה לרעיון הצניחה, אחר השלימו.

מזכירה. וכל הזמן המשיכה לרקוד. לאט-
לאט, החלה מקבלת גם תפקידים בסרטים.
עם הזמן, החלה להשתלב, יצרה לעצ מה
חוג חברים בעיר הזרה. בעקבות ג׳וב
שמצאה במשרד פירסום, התערתה בעולם
יחסי־הציבור והפירסומת. מאחר שהעבודה,
הריקוד וחיי־החברה לא הספיקו למלא את
היממה, הצטרפה למועדון הצניחה החופשית,
חזרה לקפוץ בשבתות.

תי מהמכונית, ובזה נגמר כל העניין.״
עכשיו, מתכננת הרקדנית בעלת הכנפיים
לפרוש כנפיה לביקור בחו״ל, כדי לראות
איך נראים הדברים מחוץ לירושלים ותל-
אביב.
וכשתחזור, מרגישה הציפור, היא תהיה
בשלה לבנות לה קן משלה.
עם בן־זוג, וכל זה.