גליון 1877 מתאריך 22 באוגוסט 1973

פינת
המעשה הטוב
לאחרונה התקבל במערכת מכתב מקורא
ותיק, בזו הלשון :
אני בן ,3>/2וקורא קבוע של ״ 2 0 0
הארץ״ מזה שש שנים. נהניתי ביותר
לקרוא לאחרונה את ׳׳ 2 0 0הארץ
שלנו״ שנועד במיוחד לקוראים צעירים
וחושבים, כמוני. עם זאת, יורשה לי להעיר
כי למרות שברובו המכריע היה
החומר מרתק ורציני, הורגש העדרו של
סיפור חינוכי עם מוסר-השכל בסופו,
אשר יחנך אותי ואת חבריי למידות נאות
ולמעשים טובים.
בברכה,
פזגל כ ס רגלי ק, נוווו־עציציס

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

פרס ״חליל זוארץ״ למשה דיין
מנהיג ״החזית העממית לשיתרור ישראל״

פזגל יקר,
תודה על מכתבך. לבקשתך ולבקשת
רבבות קוראים נוספים, הרי לפניכם
״פינת המעשה הטוב״ .נשמח אם תישלחו
לנו מעשים שובים בדואר רשום. המעסה
הטוב ביותר יזכה בעיסוי חינם. בינתיים,
הרי לפניכם סיפור חינוכי :

שמלת השבת
של חנ ה׳ ל ה ושמה קטנה
יל דך ה
וזיתה
ז־הייה

חנ ה׳ לההק סנ ה. חנ ה׳ ל ה הלחי
אלמנה מאב ומאם, ולבס ה תמיד
סמלה ש חורה. יום אחד, בערב
דבת, ראתה הנה ׳ ל ה ׳ .שליד
הדובון מי דעניךז !7ך, ו על גבו
שק כבד.

ללא הסוס עז ר ה היא

לצבעי ל ס חו ב אח שק ה סי ד ה עני
והע צוב שלו* !־אף כי לכלכ ה את
דימלת־הספת השחורה שלה בכתמי
צבע ל בני ם * היהה חנ ה׳ ל ה שמחה
ועליזהכי עילתה מעדיה סוב.

עצה קטנה :
חנ ה פ. מי ע ר־י רו שלי ם: לשאלתו,
כיצד להוריד כתמי־סיד לבנים משימלה
שחורה, הדבר קשה למדי. עדיף שתשני
את מהלך הסיפור, ותורידי לאחר־מכן
כתמי־פיח שחורים משימלה לבנה, בעזרת
טקסטיל־שמפו ומעט מים פושרים.

לעשחז מה?

איך לגלות טלפון ציבורי
מיכרו את כל רכושכם. הצטיידו
ברכב, במפה ובמזון לשלושזדחודשים.
עיברו את כל העיר לפי סדר שמות
הרחובות, והקימו מארבים בנקודות־מפתח
לתאי־הטלפון־ציבוריים. הזמן ה בדוק
ביותר כדי לגלות אותם הוא
שעות בין־הערביים, שעה שהם מגיחים
מסבך־הבניינים ויורדים אל הנחל לש תות
מים. לאחר שצדתם חמישה־שישה
תאי-טלפון בעזרת רשת ופירורי-לחם,
נוכל לעבור לשלב הבא.

כיצד לצוד אסימונים

הדרך הפשוטה ביותר היא להכינם
לבד, ביציקה. אפשר גם לחזור על
השיטה הקודמת, בעזרת מפה, מצפן
וחתיכת־מגנט, במיוחד אם המדובר הוא
בשעות הצהריים, הלילה או בשבתות
וחגים. אם במקרה אלה הן שעות ה עבודה
ביום הול, ניתן לחפש סניפי
דואר, או קיוסקים. הם פשוט יותר
גדולים מן האסימונים, קל לראותם ו אינם
זזים. בקיוסקים אין אמנם אסימו נים,
כי הם נגמרו, אבל שם יגידו לכם
היכן הדואר הקרוב ביותר. בדואר יש
אסימונים וניתן לרכשם תמורת סכום״
פעוט־יחסית, לאחר שעות המתנה קצ רות
באחד התורים. אם ברצונכם לנהל
שיחה מקומית אחת! ,הצטיידו בכששים־
אסימונים.
זה הכל להיום. בשבנע הבא נסביר לכם
כיצד למצוא טלפון במצב תקין, וכיצד לטלפן
בו. בינתיים תננלו לחפש אסימונים.

פרס ״חליל־זוארץ״ לרעיון המטומטם
של השנה, הוענק בטכס צנוע למר
משה דיין, מנהיג ״החזית העממית ל־שיחרור
ישראל״ ,על רעיון יירוט המטוס,
בכוונה ללכוד בדרך זו את ד״ר
ג׳ורג׳ חבש.
בדברי ההסבר, אמר יו״ר חבר ה שופטים,
שהפרס מוענק למר דיין על

שהגה תכנית מושלמת לכישלון מוחץ,
וזאת בזמן שיא של שש שעות 41.7
דקות.
״אין ספק,״ אמר היו״ר ,״שלא היתה
קיימת כל אפשרות לממש את התכנית
ללא שחיטה רצינית, ו/או הפלת המטוס
על נוסעיו, ו/או ביזיון בקנה מידה בין־
לאומי. אילו היה ג׳ורג׳ חבש בין נוסעי

המטוס, לא היה חסר הרבה שיצא מכאן
יחד עם קוזו אוקומוטו, תמורת שיחדור
בני הערובה שבמטוס. כל זאת פרי
תיכנונו של מר דיין, ועל זאת יבוא על
הברכה.״
מר דיין הודה למברכים ואמר ש ישראל
תמשיך להלום במחבלים בדר כים
בלתי־שיגרתיות.

ל א היו ימי פי לי שר אל כט״ובאב
״ט״ו באב הגיע,״ רונגתי בקולי הערב, שעה שאזרתי
חלצי, שימנתיס והיברקתים לקראת היום הגדול. וכך
פסעתי לי שמח וטוב לב, כל חלץ וחלץ בי אומר שירה,
אל עבר בנות־ישראל הממתינות בכרמים,
לקיים מנהג בני־ישראל ולהחדיר עטרה למקומה.
שטתי
לי בינות לגפנים, משחר לפיתחה
של בת־ישראל כשרה. אפס, שזפו עיניי ב-
בנות״ישמעאל בלבד. ערביות זאת־אומרת.
ג׳מילה, חג׳יג׳ה, עזיזה, פטמה ויו־יו גם.
כבר עמדתי לחזור לבית ולקונן על מותה
של מסורת יפה, עת ראיתיה לפתע. דמות
עטורה״לבן, בשער הכרם, כמו יצאה מספר
האגדה .״שהיו בנות-ישראל יוצאות
לכרמים בכלים שאולים לבן״.״ שוררו
החז״ל בקודקודי הסטוק. אט-אט וחרש־חרש
היגחתי מאחורי הדמות, אימצתיה
בעוז לליבי ההומה, וגררתיה מתחת לגפנים.
מוסטפה הנוטר לא התנגד. נהפוך
הוא, הוא התהפך, הפשיל את גלימתו
חלבנה וציפה בסבלנות. דחיתי בבוז את
חמוקיו הגלויים של הנוכרי הלז .״רק

בת ישראל״ לאטתי באוזנו השעירה ,״בת ישראל״ .כרמים...
חוטפים ושבתי לביתי.
אהה, מי יתנני כרם או בוסתן, שביו גפניו עדיין
מסתובבת יהודיה אחת לרפואה ז שתהיה
גיורת אפילו, או גרושה. מצידי אפילו
יהודי. אבל לא ערלים ! למה רק ערלים ן
״ריבונו״של־עולם״ — שפכתי מרי-
שיחי בפני קונה״עולם — ״עשה נא שישובו
עמך בית-ישראל לשדות־כנען. כי
מאז שהפכת את כולם למנהלי-עבודה
ולראיסים, פסה מיצוות ט״ו באב בקרב
הארץ.״
״אנא, ריבון העולמים״ זעקתי ,״עשה
נא עימדי חסד של אמת, והמצא נא
פועלת עברייה ביד עבדך. מי ייתן ותהייה
זו עלמה חסונה אשר פיה מלא־הענבים
ישיר שירי מולדת נשכחים, ויישא את
דבר־הפועלת היהודית מקצה העולם ועד
קצהו.
ויצאה בת״קול ואמרה :״לשנה הבאה
בכרם התימנים״.

__ מ מי שנ תו של מייסדו
כל הנחלים הולכים אל הים,
במקום ללכת לבית־הספר.
ד ״ר מ. זוארץ
(בשיחה טס שר החינוך)
מכתבי למערכת
יד הגורל

תיי ר מ צוי
; 1111;,׳18 — 1מ— \^111§21
או בשמו העברי — תייר מצוי.
קרוב־המכרסמים, ממישפחת יונק
משפחה
של האוגר החום. שמו הלאטיני
הוא חיקוי לקריאת הקרב של הנקבה:
ארררווין ! טייק־א־פיקצ׳ר ! מוצאו מ ארצות
אמריקה הצפונית, שם הוא מקנן
רוב ימות השנה, בה הוא מתרבה, וממנה
הוא יוצא למסעותיו.
ארווין המצוי הוא בעל־חי נודד, החי
בלהקות גדולות. לקראת האביב הופכים
הארווינים לחסרי מנוחה ותוקפניים ביותר.
הם מתגודדים לקבוצות גדולות, הנקראות
בשמות משונים כמו ״קופל־טורס״ או
״אמריקדאקספרם,״ ועם בוא הקייץ פות חים
בנדודים אל עבר ארצות־החום. ב־ארצות־החום
שורץ ארווין עד שבשרו
מאדים כליל ועורו נושר׳ ורק אז •וא
שב לסביבתו הטבעית, עייף אך מלא
רשמים.
עונת הייחום של ארווינה (נקבתו של
ארווין) נמשכת 12 חודשים, ובסופה מש־ריצה
הנקבה וולד קטן ואדמדם, הנודד
עם הוריו הבוגרים אל ארצות החום. ניתן
לזהותו בנקל עפ״י צריחותיו החדות:
מאאמי! מאאמי, טייק א פיקצ׳ר! הוול דות
חסרי-ישע ודביקים, וההורים דואגים
לכל מחסורם עד הגיעם לגיל .41
ארווין נע על שתי גפיו האחוריות,
בדומה לירבוע, בעוד שתי גפיו הקדמיות

משמשות לצילום. לשם כך חנן אותו הטבע
ב־ 4מצלמות ( 5ס 3 1 111<.א1
15 ובפלש אחד. ישנם זכ
רים
מפותחים יותר המצוידים גם במסרטה
8מ״מ. על ראשו כתב צבעוני גדול, כתום
או כחול, בצורת כובע טמבל, ועליו אפשר
לקרוא בבירור את המילים: שלום, יש ראל,
או אל-על.
לארץ מגיעים הארווינים המצויים בחודשים
יולי־אוגוסט, ושורצים בה עד בוא
הסתיו. כבר העולם העתיק היה ער ל־

£11׳$ ¥010£ז 4$א 111$

מגיפה, ובספר יואל אף מצוי תיאור מדוייק
של פשיטת להקה שכזו :״תקעו בשופר
בציון כי בא יום ה כשחר פרש על
ההרים, עם רב ועצום כמוהו לא נהיה
מעולם ...בעיר ישקו, בחומה ירוצון, בבתים
יעלו, בעד החלונים יבואו כגנב.״
ארווין אינו בררן במזונותיו ואוכל כל
זבל בעל גוון או ריח אקסוטי. את מירב
זמנו הוא מבלה במקומות אפלוליים כמו
מוזיאון־המיסים, השטח הגדול והדואר המרכזי.
בד״כ הוא משאיר מאחוריו עקבות
ירקרקים, שנאספים בלהיטות ע״י הילידים.
בשרן של הנקבות טעים מאוד, ומשמש
כבשר־תאווה בארצות רבות. בישראל
אוסר החוק על ציד הנקבות, אך באיזורים
נרחבים נפוץ הציד, הן כתחביב והן ל מטרות
פרנסה.
בשנים האחרונות הפך גידולו של
ארווין לכדאי, ורבים עוסקים בהבאתו
ארצה ובפיטומו לשחיטה. הארווין מעלה
גרה. אינו כשר.

דבר המונרכת

ובכל זאת -בעד
למרות הביקורת הדסטרוקטיבית,
הפושה בארץ כמגיפת עכברים, כנגד
הנחתת המטוס בישראל, שבים אנו וחוזרים
— אנחנו בעד, בעד ושוב בעד.
וכל כך למה? כי כשהמטרה צודקת
— צודקת גם הדרך, ובזאת מודים
כולם. ומה עוד — שלא ניפגע אפס־ק
צהו של איש ואף בזאת מודים
כולם, אפילו ״החטופים״ ר״ל.
ומי ששולל הנחתת האווירון בישר אל
שולל גם את ״חטיפת״ אייכמן
ימ״שומשמיט מרגלי ישראל את
הבסיס המוסרי לקיומה הפיסי, ו־להיפך.
ולכן
נברד כולנו כאחד את מוחמד
מוחמד אל־טוני, הלובי האמיץ שחירף
נפשו במערכות ישראל והנחית אווירון
האויב, כשבפיו בשורת שלום ובידיו
החזקות עושה יומם וליל להלבנת
פני מרצחינו ולסתימת הגולל על
״טענותיהם״.
ולא חטיפה יש כאן, אלא נחיתה
רכה .

מטורף לחלוטין
שייקה בן־פורת הוא מותק. איש חינוכי, ליבראל, מתוך, ו-
בכל־זאת פטריוט אמיץ ונוקשה. ממש תה עם חלב. קחו למשל
את הפנינה הבאה שלו :

פרשת הפלת המטוס הלובי בסיני לימדה לקח
את קברניטו של המטוס הלבנוני. :הוא הבין,
מרגע שמטוסי ישראל ״עלן.עליו״ ,שאין לו ברירה
איא לציית להוראות.
חביב. האיש אומר לנו בר: לאחר פרשת המטוס הלובי,
למדו טייסי העולם לקח מאלף. עבשיו הם בולם יודעים שכאשר
מטוסים ישראליים ״עולים עליהם״ ,מוטב להם לציית, ולא —
תינעץ רקיטה ענוגה בישבנם והם ינחתו נחיתה טוטאלית וימותו
לגמרי. אז מוטב שיצייתו. פשוט ״אין להם ברירה״ ,בי עכשיו הם
בבר יודעים עם מי יש להם עסק.
בעצם ישעיהו מצהיר בזאת שבל טייסי חיל-האויר הם רוצחים
מטורפים לגמרי, ולא יהססו בלל להפיל מטוס גדוש-נוסעים, רק
מביון שהטייס החוצפן לא נשמע להוראותיהם. עובדה.
ואם שייקה אומר — שייקה יודע (ראה תמונה).

לאחר ששמענו שוב ושוב את דבריו
והכרזותיו של מ. אל־טוני, חוטף המטוס,
שוכנענו מעל לכל ספק כי עניין
עם מטורף יש לנו כאן.
שכן, בא האיש, ערבי בן־ערבי מ ארצו
של מ. קדאפי שונא־ישראל, ו מכריז
לנו בפרצופינו ״אני אוהב
יהודים״ וגר.
ולא די בכך אומר האיש ״ראיתי
סיבלות היהודים בארצי, ותעל בי
חמתי״ ,ועל כך חטף האוירון ארצה.
וכל נער עול־ לימים יודע כי גוי, קל
וחומר ערבאי, על אחת כמה וכמה לובי,
שונא ־ ישראל לדורותיו חינו, ו אין
הדעת סובלת שיאמר שאין חפץ
הוא להטיל היהודים הימה. ואם אמנם
כך אמר — מטורף הוא.
ויותר משטויות במיץ יש כאן. ודי נ לחכימא.

מיד עם היוודע הידיעה על חטיפת
המטוט הלבנוני ע״י השיכור הלובי ישבתי
אל שולחני וחישבתי ומצאתי כי :
״לקחנו ציפור ברזל לבנון בלי חבש״
= ״הוריד שיכור אוהב יהודים מטוס
סילוני כעבור יומיים״.
אין זאת כי רצה הגורל כי אכן כן
יהיה.
א. סופסוק, נס־ציונה

הסוף המר
בקשר לאי־הימצאו של ג׳ורג׳ חבש
במטוס הלבנוני שיורט על״ידי מטוסינו
האמיצים והונחת אי״שם הייתי רוצה
לציין כי :
״סוף ג׳ורג׳ ח. וחבריו 1229
״כסוף המן ושבעת בניו 3115

אסף סוף,

הרצליה

מודיעין
מ טו סי ם נ כנ סי ם
22.8

28.8

• חטופים 21.30 22.8 :נתיבי אוויר
לבנוניים 611 סבנגאזי; 17.10 24.8נתיבי
אוויר מיזרח־תיכוניים 306 מקאהיר; 27.8
19.05 סאבנה 202 מרומא.
• מיורטים 20.15 23.8 1נתיבי אוויר
סיראקייס 006 מביירות; 13.20 26.8עאליה
888 מרבת־עמון; 18.15 27.8נתיבי אוויר
סעודיים 1337 מדמשק.
• מופלים 15.50 26.8 :נתיבי אוויר
לוביים 113 מטריפולי; 13.25 28.8איר־איג׳יפט
505 מאלכסנדריה.

כדי לוודא מועדי חטיפת מטוסים,
יירוטם והפלתם נא לטלפן
.614656 -

אנו, החתומים מלוה:
לוילרציה, יעקבאבינו 7 26 9 2 2
לוי מז ל, אברהםא בינו 7 39 5 1 5

לוימימ ון ומזל ,
9 19 0 7 .
נו והמדבר 1 4דימונה . .
לוימנשה, חשמלאירכב- ,

לוימרג ני תויוסף ,
ש כו נתהנצחוןסמודימונה 9 19 0 9 . .
לוי מרד כי, ק ב לן ב ני ן,
ב 6 0 /מצפהר מון 9 81 3 1 ...
ל וי מרד כי ואהובה, גננת.,
נגבה 4 2 31 9
לוימ רי םוקלוד, ה נ שי אי ם 7 2 6 41 . 1 4 9
לוימ רי םושלמה, סוקולוב 2 4 0 5 1 5
לוימרסל וי צחק, סשרניחובסקי 7 2 3 45110
לוי מ ר קו ״ ,םנתהזהב ״,
׳ מרכזמסחריחדשעדימונה 9 13 8 7 .
לוימשה, גו שעציון 7 14 3 9 2
לוימשה, מושבתא שו ר 9 3 4 5 6 5 0
לויגסים, אברהםאבינו 5 0 48 1 7
לויג סי ם וי צחק, המשחר רי ם 7 32 3 6.102
לויסודייוסף, פ קו ע ה 7 11 8 0 5
לוי סי ל בין ( ר ב) וזיו ה ,
חן 38ערד 9 7 3 36 ...
לויסמי, חן 2 9ערד 9 7 5 6 8 ...
לוי ע מי חי.
שיכוןב ׳ בניין 1 4־ קו מו ת 5 3 3 7 .
לויפנחס, הפלמ ״ ח 425ירוחם 9 51 6 5 . .
לוימ גינ הוחיים, חו גלה 6 3 6 7 3 2
לוי צ בי, בנ אייו שי פו צי ם ,

לויציפיונסים 442/12 ,ירוחם 9 51 1 0 . .
לויקלמגס, ביאליק 3 5 6 3 2

בקרוב:
אנו, החתומי ם מעלה,
(מוגש במודעה ע״י סיעת ז״ל —
לוארץ לכנסת).

גו פר החשש מלחץ

החרמון שמש

מדיוו ת הנפט

כמחסן? דורי

הערביות

ניסוי שנערך לאחרונה על־ידי מישרד•
החקלאות מגכיר את הסיכוי לנצל את אתר
הר־החרמון כאסם קירור ענק של המדינה.

דיווחים מדאיגים הגיעו לאחרונה לישראל לגבי
התוצאות הצפויות של לחץ מדינות הנפט הערביות
על המימשל האמריקאי. מסתבר כי החשש בקרב
אנשיו של הנשיא ניכסון מאיומיה של ערב הסעודית
במיוחד, הוא גדול יותר מאשר חזו תחילה. בכמה
דיווחים מנבאים כי ניכסון עלול בעתיד הקרוב
להתערב אישית בנושא ולהפעיל לחצים מחודשים על
ישראל.

ספיר מרגיע

צפו* משבר

את תומכיו

בץ ה ע בוד ה ומפ״ם

ביקורת קשה הוטחה נגד שר־האוצר פינחס ספיר
בשל ויתוריו למשה דיין בנושאי ההשקעות בשטחים,
רכישת הקרקעות, והעיר ימית, על־ידי מחנה ״היונים״
במיפלגת העבודה. כמה מתומכיו העיקריים של ספיר
אף האשימו אותו ב״כניעה״ וטענו כי כניעתו זו
עלולה לסכן את בחירתו כיורשה של גולדה, בכך
שהציגה אותו כאדם חסר־עקרונות, שאינו עומד על
שלו ויצרה לו תדמית של אישיות חסרת חוט־שידרה
פוליטי.

ספיר ניסה להרגיע את תומכיו כטענה
כי היה עליו לקכל את רצונה של גולדה,
וכי למעשה לא התחייכ לכלום ואין הוא
מתכוון להזרים את המיליארדים שרוצה
דיין להשקיע כשטחים.

תוצאות הכחירות להסתדרות עלולות
להכיא למשכר חריף כיחסי מפ״ם ומיפלגת
העכורה כתוך המערך, אם יסתכר כי אלפי
קולות, שנחשכו בעבר לקולות מפ״מיים כטו-
חים, עכרו למיפלגות אחרות. גם האופטימיסטים
במפ״ם סבורים כי לפחות אלף קולות בקיבוצי השומר*
הצעיר ינתנו הפעם לרשימות שמאל אחרות. ואילו מז כירי
מפ״ם בערים מעריכים שלא פחות מחמשת אלפים
קולות של אנשי מפ״ם בערים יעברו לרשימות אופו-
זיציוניות לממשלה.
במפ״ם חוששים כי לאור תוצאות אלה עלולים
ראשי מטה־הבחירות של המערך לתבוע להקטין את
ייצוגה היחסי של מפ״ם בסיעות המערך בכנסת וב הסתדרות.

א תוקן

הקיבוץ המאוחד

חוק 3אדו־ -עו פ ר

נגד גליל*

אין אמת בטענה כי אי־אפשר לבטל את חוק באדר-
עופר לגזילת הקולות של הסיעות הקטנות עוד בכנסת
הנוכחית.

כעוד שלמען קכלת חוק זה היה צורך
כ־ 61 חכרי־כנסת לפחות, מכיוון שהוא מפר
סעיף כחוק היסוד המחייכ שיוויון ככחירות,
הרי לכיטול החוק די כרוכ רגיל, מכיוון
שהוא מחזיר את השיוויון על כנו.
אמנם יש למערך כיום רוב מוחלט בכנסת (57
המערך כולל אביזוהר וארבעה ערבים) ,אולם שניים
מהם חולים קשה ועל כן יש אפשרות להעביר את
החוק בישיבת פגרה מיוחדת בכל שלוש הקריאות
ובוועדה, שבראשה עומד איש המפד״ל המתנגד לחוק
באדר־עופר.
ההתחמקות של הליכוד הלאומי מלתקן את העוול
מייד, היא, על־כן, דחיית התיקון.

הצהרות התמיכה של קיכוצי הקיבוץ
המאוחד כמזכ״ל ההסתדרות יצחק כן
אהרון, והתביעות של חכרי הקיכוצים להכריז
לאלתר על בחירתו מחדש לתפקיד,
מתפרשים כהפגנת מחאה נגד השר ישראל
גלילי.
בין בן־אהרון לבין גלילי, חברו לחטיבת אחדות־העבודה
ולקיבוץ המאוחד, מתנהלת זה זמן רב מלחמה
סמויה על השליטה בגוף קיבוצי זה. בעוד שעד כה
נדמה היה כי לגלילי יש גיבוי מוחלט של רוב
קיבוצי הקיבוץ המאוחד, מתברר שלאחרונה נחלש
מעמדו. יותר ויותר דברי ביקורת מוטחים נגדו בקרב
אנשי הקיבוץ המאוחד, במיוחד עקב הפשרות שלו
עם משה דיין. התמיכה הגלויה בבן־אהרון כמוה
כתנועת התנגדות לישראל גלילי.

הניסוי נעשה באיסום תפוחי־אדמה, שבגלל ה מחסור
במקום בבתי־הקירור לא ניתן היה לאחסנם
לתקופת הקייץ. כתחליף נבדקה האפשרות של אחזקת
תפוחי האדמה במוצב צה״ל בחרמון, כשהם מכוסים
בקש בלבד. בתום חודשיים של איסום כזה נמצאו
תפוחי־האדמה במצב מצויין, למרות שהוחזקו ב טמפרטורה
שהגיעה לפעמים עד 12 מעלות. כסיבה
עיקרית לכך מציינים את האוויר היבש המצוי בחרמון.

כעיקכות הצלחת הניסוי, יערכו כעתיד
ניסויים גם כאיחסון פירות וירקות אחרים,
כמקום אחזקתם ככתי־קירור. אם יצליחו
הניסויים, עשוי הדכר לגרום להוזלה ניכרת

מועדון לי ל ה
על־ ש ם גו לדה
מועדון־לילה תל־אכיכי העומד
להיפתח כקרוב, עשוי לשאת את
שמה של ראש-הממשלה גולדה
מאיר. כעלי המועדון, שיפעל כ*
צורת פיאנו־כאר, מתעתדים לקרוא
לו כשם ״גולדה״ ,כשהם משוכנעים
שהשם ימשוך כמיוחד תיירים.
כמקום יוגשו גם ארוחות תחת
השם: ממטבחה של גולדה.
כעלי המועדון מתעתדים להזמין
את גולדה לפתיחה החגיגית.

במחירי הפירות והירקות שימכרו שלא בעונתם.

על״ הטיל חרם
על ״שטרן״
בתגובה על מאמרי שכועון־המיליונים
הגרמני ״שטרן״ ,שמתחו ביקורת על ישראל,
הטילה חכרת ״אל על״ חרם על השבועון.
מזה שנים הזמינה החברה כמויות גדולות של !ה שבועון,
והחזיקה אותו במדפי־העיתונות במטוסים,
למען קהל הנוסעים. עכשיו הוחלף שטרן בשבועונים
מצויירים גרמניים אחרים, כגון בונטה וקוויק.
בראש הרשימה השחורה של אל על עומד העולם
הזה, המוחרם בכל מטוסי החברה מזה 15 שנה, מאז
מתח השבועון ביקורת על מנכ״ל החברה דאז.

עסקן פועלים
במר כז שערורייה
אחד מעסקני הפועלים המפורסמים ביותר בארץ,
יעמוד במרכזה של שערורייה בה קשורים כמה מראשי
העולם התחתון בגרמניה.

אותו עסקן ערך מסע־תענוגות באירופה
על חשבונם של אותם אנשי העולם התחתון,
ויריביו מתכוננים לפרסם את הפרשה.

בי ח־יו קרה חד ש
ב כי כ ר המדינה
למרות השפל במכירת דירות בצפון תל־אביב, ניר־כש
מיגרש בכיכר המדינה במחיר שיא של 45 אלף
ל״י קרקע לחדר.

הקכלן הרוכש, אליהו יצחקי, מתכונן
לכנות כמקום בית־יוקרה כן 10 דירות.

9יצ 9ן צ> הצלחה

יותר מ ־ 1,000,000 ארוחות עליזות
של פיצפוצי אורז אכלו הישראלים
בששת החודשים האחרונים-מאז
יצאו פיצפוצי אורז של עלית לשוק

בכל קופסה -מכווית להרכנת

במסגרת אירועי מלכת המים
1973

שני נשב׳ ענק באילת
בהם חיג חרו ה:

עונת שבא
ונסיכת ׳ 0־110
שני הנשפים יתקיימו במלוו״מלכת
שבא־ לרגל פתיחת המלון המחודש

הנ ש ף הר א שון
7 .9 .1 9 7 5
בו תיבתו ״מלכת שבא 1973־

הו שרהש1

ש עו ת רבות בסוף השבוע שעבר כיסו כתבת וצלם
העולם הזה אירוע חברתי שאמור היה להיות אחד השיאים של
חגיגות ה־ 25 של המדינה. שם האירוע: הצדעה לישראל. הוא
יוזם על־ידי העתונאית מירה אברך, ובמיסגרתו אמורים היו להגיע
לישראל כמה מהמפורסמים שבכוכבי הקולנוע ההוליבודיים ואישים
אחרים מעולם הבידור האמריקאי, כשהם משמשים אבן שואבת לחשובי העתונאים
ובעלי הטורים בארצות־הברית להגיע גם כן לישראל לחגיגת הצדעה למדינה ולאזרחיה.
אף מילה מכל זה לא התפרסמה בגליון השבוע שעבר של העולם הזה. הצלם,
שהנציח את האירוע, אומנם הצליח איך שהוא להגיע אל המערכת לפני סגירת הגליון,
אבל הכתבת הופיעה במשרדים רק אחרי הופעת העיתון.

מדווחת לילי פרי, עליה הוטל לבסות את ״הצדעה לישראל״ ,על מה
שאירע לה :

היו לי כל הכוונות הטובות, כמו לשאר עתונאי ישראל, לתאר את הלילה המתקתק,
בו נוכחו כל כך הרבה אורחים נוצצים
מחו״ל. רציתי להנציח את אהבתם והע רצתם
הגדולה של שמות מפורסמים כמו
הזמרת הכושית ג׳וזפין בייקר (שגילתה
בין שיר אחד למישנהו כי מלאו לה 67
שנים) או כוכבת הקולנוע ארלן דאהל
(שקריינה בקול רוטט את אוסף הגיגיה על
ישראל) ,סוזאן שטרסברג, רוברט מדיל
או יו אובריאן.
לא הסתפקתי בערב המתקתק כסירופ
והחלטתי לפגוש אישית את כל השמות
כדי לשמוע מפיהם עד כמה הם אוהבים
את ישראל. למחרת, בשעת צהריים חמי
סינית, יצאתי לפגוש את ג׳וזפין בייקר
וארלן דאהל במלון אינטרקונטיננטל.
הראיון עם ג׳וזפין בייקר התנהל על
מי מנוחות. אחרי שסיפרה לי על 13 ילדיה
המאומצים ועל אהבתה לישראל, הצטרפו
אל השולחן כמה מהאורחים האמריקאים ש הגיעו
כדי להצדיע לנו. ביניהם היתד,
ארלן דאהל, שחקנית בדימוס, עדיין
יפהפיה ובלונדית למרות חמישים שנותיה.
הגברת דאהל הביעה את רצונה ש כולם
יהיו שמחים. כמובן שאי-אפשר
היה לסרב לה ואז הוזמנו אל השולחן
קוקטיילים תוססים שונים. מובן שהחבורה
העליזה הזמינה גם אותי ״לשמוח יחד
איתנו ולהרגיש כמו במשפחה אחת.״
הגביעים הגדולים התרוקנו במהירות. ו אחרי
שיחה קלה נעשו כולם באמת שמ חים.
מישהו עירבב לי משקאות ואני
זוכרת שלפתע נהייתי גם אני שמחה ב צורה
יוצאת מהכלל. התחלתי לצחוק בקול
מבדיחות שלא הבנתי וראיתי הרבה יותר
מדי כפילים מולי. מיותר לציין שאחרי
מספר דקות שכחתי לשם מה בדיוק
הגעתי למקום.
טוב, אני לא יכולה להאשים כל כך
חבורת אנשים עליזים שבאו לחלוק כבוד
לישראל וניסו כמיטב יכולתם לשמח את
הנייטיבם, על שהשתמשו בשיטות בלתי
קונבנציונאליות. אבל אם לא הופיעה ה כתבה
עליהם, אז שלא יאשימו אותי.
איני זוכרת שהספקתי לרשום משהו. בכל
אופן, כשהעליצות והחופשה שהם נסכו בי
ארלן דאהל במיגדל דויד
פגו כעבור 24 שעות, נהיה לי נורא רע
שיטות בלתי־קונבנציונליות —
על הלב ולא נשאר כבר אף אחד שימזוג

בו תיבתו ״!סיבת ים־סוף 1973־
בשני הנ שפים תצעדנה ה מו ע מ דו ת
ה סו פיו תבתח רו תמלכתה מי ם 1973

כשהן מ דגי מו ת בגדי חוף של ״ מחה ״
מ כנ סי ג׳ינס של ל חו ל צו תאומו ״
איי־יי״וזלנוז רובינשלחיך
בתוכנית האומנותית:

אילנה ווביגא ולהקהוה
ההרוגות הגבוהים ־ שמוליק
קראום, גיו!י כץ, אלי תגן
יעקב בווו. מנחה: גוי יגיל

ג׳וזפין בייל,ד, יו אוכריאן, שוזאן שטרסברג ואלן קינג בהכרת גולדה
— כדי לשמח את הנייטיבם
לי קוקטיילים עם תערובות משונות. ביותר או יגיש לי סיגריות בעלות טעמים מיוחדים.
מכיוון שכל האנשים החשובים האלה פגשו בישראל לא רק אותי הקטנה, אלא,
להבדיל אלף. אלפי הבדלות, את גולדה מאיר ותדי קולק, אני רק רוצה לקוות
שהם לא, הצדיעו להם בצודה -דומה -כפי־ שהצדיעו לי, ולא ערכו להם מסע דומה לזה
־שערכו׳ לי. לא הייתי רוצה לחשוד, שכמה מההחלטות שקיבלו השבוע גולדה או
תדי קולק, נעשו באותו מצב של הזיה, טישטוש חושים, וריחוף בעולמות עליונים בו
הייתי שרויה אני, אחרי הפגישה הבלתי נשכחת עם
ג׳וזפין בייקר וארלין דאהל.
עד כאן סיפורה של לילי. מי שיראה אותה אחרי
קריאת דברים אלה, מתבקש להודיע לה להתקשר
־עם־־המערכת, או למסור את-מקום הימצאה.

ההרוגות הגבוהים
שמיליק קראוס
אלי מגן
ג׳וזי כץ

גשר ב חיר ת
מרב ת המים 1973 ששי קשת

ב הי כלה תרבו ת 1 8 . 9 . 7 3

צביקה פיק

ב שעה 8 . 3 0בערב
בתוכנית האמוותית:

ששי קשת
צ בי ק ה 3י ק
ג די יגיל
ה ח דו 1ותהג בו הי ם
אי לנ ה רו בינ א
יעקב בו דו
מנחה: מוט׳ גלע די
תצוגת אוכוה בגדי חוף
חולצות

אומן,

איפור

הכוח הבמה:

עקב בווו

מוות,

מכנס ג־נס

ליי

הלנה רובינשטיין
פרחי כץ

כר טי סי ב״לאן״ ובמשר די

מוטי גרעו

מים
צהוב• ?
דליפה?
א ם להחליף,
דודא 5מ ק 1ד
מכתבים חיל־האוויר על המטוס האזרחי הלבנוני,
אני מתבייש בישראליותי!
שלום לוי, חיפה

8אי ש
השגה

₪סעולה

ראש השנה עומד בשער ואתם ודאי
מתחילים לתכנן את הגיליון החגיגי שלכם.
מי יהיה איש השנה? קשה מאוד להחליט.
מאורעות רבים עברו עלינו ועל העולם.
עלינו, בשבועות האחרונים, מאורעות
עגומים. כישלון רדף כישלון בתחום עליו
מופקד משה דיין. גולדה מאיר — המשך
הקיפאון אבל עם ניסיונות לזרות חול
בעיני, הבוחרים בשנת בחירות. בן־אהרון
— נאחז בציפורניים, בכסא שחבריו מתכוננים
לגזול ממנו. אריק שרון פועל
בשיטת הזבנג וגמרנו — נראה אם יצליח.
צ׳יץ׳ מסתובב בבתים, מתחנן על נפשו.
אלה, ורבים אחרים, היו בחדשות. במי
תבחרו? אני כבר מצפה לדעת.
יוסף שידוגי, רמת־גו

ץ אשת השנה אשת השנה היא
ללא ספק לילי
אבידן.
לראשונה בארץ,
קמה לה העלמה, ו ביצירה
ספרותית
ממדרגה ראשונה
הוציאה מיסמך ש יעסיק
עוד הרבה
הרבה מאוד שנים
את הפסיכולוגים.

יעקבי

משה יעקוכי,

ירושלים

₪הלוהם
האלמוני

מ פני נזי ל ה

המפיצים:

האיש שהשאיר השנה את הרושם ה גדול
ביותר, בארץ ובעולם, הוא הלוחם
האלמוני, שלפי הידיעות שהופיעו בעיתו נות
העולמית, קם להשיב מלחמה באירגוני
הפידאיון הערביים.
דני רובין, חדרה

וסזחוים מזרשים
ליחסטררח רז

₪הלוחם
סטרילית לכל אלה שמגנים את יירוט המטוס
הלבנוני: אתם מתארים לעצמכם מה היה
קורה אילו היתד. מתבצעת פעולה הפוכה?
הערבים היו מחזירים לנו את נוסעי ה מטוס
כשהם מעונים ושבורים.
לכן כל הכבוד לצה״ל על הפעולה ה סטרילית
שביצע.
גד שומרון, נתניה
חורים פאוזנייס
משננים לנו כל ימות השנה כי לא
חשוב מה יחליט האו״ם ומה יגידו הגויים.
והנה, בימים אלה, כלי התיקשורת עושים
לנו חורים באוזניים ומנקרים עינינו דווקא
בנושא זה.
די להזכיר את הפרשנות אודות עמדת
ארצות־הברית בעניין יירוט המטוס ה לבנוני.

חנן
כינהקר, שריה

בלפי־המנהיג
ברצוני
להביע הרגשתי לגבי מהות
אופיו האמיתי של המנהיג הטיפוסי ב מדינתנו

כלב מי שמאמין 7לנביחת המנהיג הצועק
/מאיים /ומבטיח /ובשעת הקרב
/אוסף רגליו /ובורח.
כלב מי שמאמין /לקולו של המנהיג /
הנוגס ומשמין /מול רעב שמבליג.
הוא עולה עליך /בשכלו המבריק /
הוא חותר תחתיך /עמלו הוא לריק.
אולם לצלילי חלילו /עדיין תמשיך
לרקד !
את השנוא עליך /הוא כופה לאהוב /
ואילו אהוביך /נגזרים לכאוב.
כלב מי שמאמין /לדברו של המנהיג /
העיקרי הלוחם העיקרי ביותר השנה, מלבדכם
כמובן, היד. הבישוף יוסף רייא.
הוא לא נכנע לפיתויים, לא נרתע מאיו מים
והמשיך במאבקו.
לכן, הוא איש השנה!
אבי גור, תל־אביב

₪מהשפה מחרידה בעניין יירוט המטוס האזרחי הלבנוני
שמענו מפיו של שר־הביטחון שהוא האחראי
למעשה. כן שמענו את השרים שם־
טוב ופרס והודעותיהם — בת־קול לדברי
שר־הביטחון. רוב העיתונות מחזיקה ב־גירסה
המתודרכת לפי אותו המקור.
ובכן, אולי מישהו מעוניין לשמוע את
דעתו של האיש הקטן. זה אני. היות ואני
עובד וגר בין אנשים כמוני אפשר בהחלט
לדבר עלינו בלשון רבים. אין לעלות
על הדעת כי אם חבש היה נמצא במטוס
היה מתמסר לכוחותנו. האיש חולה־לב
ויודע כי גם בדרך הטבע ללא כל עזרה,
ימיו ספורים. לכידתו במטוס היתד. משמשת
לו הזדמנות פז למות מות גיבורים. חייהם
של שאר הנוסעים לא נחשבים.
שר־הביטחון בעצמו אמר כי במלחמה
קורה שמתים גם אזרחים. חבש, שהוא רב־טבחים,
בטח לא היה מתחשב בנוסעים.
לא חשוב אם היה עושה זאת בעת הטיסה
או בשהיה על הקרקע אצלנו.
גורמת חלחלה המחשבה כי המחליט
או המחליטים סמכו על כך וכי הם מייחסים
לזולת את תכונותיהם וסגולותיהם, וחבש
בהיותו במלכודת ישחק עד הסוף תפקיד
העכבר שהועד לו. מחרידה המחשבה כי
בכך חשבו המחליטים כי הסירו גורם נעלם
ובלתי צפוי.
אזרח קטן, חיפה

011( 0 *13סרס ראו! 1ון

,0ד1 5 0

ו ח צסגר ע
* 5 0 0 ,0 0 0
* הזניהנפרסהראעוו! דכיטופסאינהיכולה

יעי1

ע י מכסינזוס

2 5 0 ,0 0 0 1

פושה!

פרסים בדיכוי הגמירה

>׳*נת הט־עוס הססאילח׳ת

₪יירוט המטוס —

מהרגע בו נודע לי על התקפת מטוסי

יופי דנון
האופי האמיתי
האם גס אני בחולמים אותו לקרוע לגזרים?
כלב
מי שלא מאמין /בעצמו כמנהיג /
האם כולנו כלבים?
יוסי דנון, תל־אביב
• הקורא יוסי דנון הוא מנהיג ״הקבוצה
לשינוי״ ,הפלג התנגד להקמת המערך הימני
ברשימה הממלכתית.

1חפוז לך
טיפלת הנ 8ש! -
כאזרח שהשתתף בשבת 11.8.73 בהפגנת
הזדהות עם עקורי איקרית— ,
כאזרח שכל רצונו היה לשתול פרח
על חורבות הכפר ההרוס שתושביו הוגלו
ממנו ללא כל סיבה המצדיקה מעשה מח פיר
ומביש זה— ,
כאזרח אשר ראה כיצד מופעל כוח של
מאות שוטרים נגד אזרחים שוחרי צדק
וכיצד הפכה המישטרה כנשק כל יכול בידי

העולם הזה 1877

הממשלה, למען לא יעשה תקדים של
צדק- ,
לא נותר לי אלא לבוז לאותה שיפלת*
רוח שהיא לצערי ראש־הממשלה, ולאותו
בזזן חסר רגשות־אנוש שלא חס על נשים
וזקנים.
מ. מ ,.תל־אביב
8עולם אבזרי
״העולם הזה״ ,1875״למה לא
חיפשו אותו על העלמו ומותו
של דורון לוטן.
כתבתם שאמרתי :״והמחשבה שאולי
לא עשו די כאשר דורי נעלם כדי למצוא
אותו ולהושיט לו עזרה במצוקתו, לא
תיתן לי אף פעם מנוח.״
לא אמרתי :״אולי לא עשו מספיק...״
אמרתי :״המישטרה לא נקטה אצבע לע זור
לי לאתר את בני האהוב דורי.״
ולא רק המישטרה, אלא גם אף אחד
לא עזר לי, מלבד נתן דונביץ ששמע את
זעקתי בתוכניתו בוא נדבר בגלי־צה״ל

דורון לוטן ז״ל
קרן האור היחידה
ודרש שיפרסמו את תמונתו של דורי;
ומלבד דובר מחוז תל־אביב של המישטרה
עמוס אריכא שהתייחס אלי באדיבות.
עולם אכזרי ! אנשים אגואיסטים שרק
חושבים על עצמם ואינם מוכנים להושיט
עזרה לאם במצוקה המחפשת לבדה את
בנה. בן שהיה קרן האור !היחידה שידעתי
בחיי, חיים שאין להם עתה יותר טעם,
ורק מנוחה אני מבקשת ליד דורי האהוב
שלי.
תמרה לוטן, תל־אביב

₪הערכת מצב
המימסד הישראלי
״העולם הזה״ ,1875״הסתת הציבור״
,מכתב למערכת של הקורא
יעקב טימגרג.
במכתבו קובע טימברג בין השאר :
״...לכן מובן הדבר שמצב השקט הקיים
בגבולותינו מאז נכנסה הפסקת האש ל תוקפה,
מפריע לאותם חוגים, באשר היא
מפשירה את האיבה וגורמת לציבור ל התרכז
יותר בבעיות פנים.׳,
בהקשר זה: לחיים לסקוב מיחסים סיכום
הערכת מצב המימסד הישראלי כדלקמן :
״אם יהיה שלום, צריך לסגור את, החנות,
למחרת היום.״
שלמה שרון, חיפה

סוב טרויאני

פקידות כללית בירושלים:
״^1ז< 01 רד\,א, כתיבה במכונה —
חודש !
ביה״ס ״הפקיד״ ,י. פורמן, בצלאל .18

נתוח צבען],
ע״י ה מעבדות
ה מ שוכללו ת ביו תר בארץ
* הגדלות גלויה ( 40 — )9/13 אג׳ !
* צלומי פספורט — בן־רגע !
* מבחר גדול מקרנות קולנוע
ושקופיות.

במהדורה חדשה?
מה האמת בלחישות כי אחרי פרשת
הגרוזינים באשדוד וועידת עולי ברית״
המועצות בבאר־שבע, פנה סאדאת לבר״
ז׳נייב וביקש ממנו שיפסיק לשלוח לו
מטוסים, טנקים ותותחים, ובמקום זה דרש
ממנו שישלח לישראל מיליון יהודים?
משה טרקלטאוב, תל־אביב

1 3ט1

תיפוז 1 ,חובהחלונן 31

לא במקרה הסרט מוגבל למבוגרים בלבד.

ף רסוסגזדן

האיכטרסיס
של הערבים
חברת הנפט סטנדרט־אוייל הפיצה חוזר
בין בעלי מניותיה בו היא מביעה דרישה
לארצות־הברית לכבד את האינטרסים של
הערבים.
,על זה יאמר: האינטרסים ערבים זה לזה.
משה נוריאדי, עכו
העולם הזה 1877

1. 1.1 111—1ו!
שבועון החדשות הישראלי *
־׳ .העולםהזה ״ .
המעמת והמינהלה: תל-אביב, רחוב קוליבך , 12 טלשון ,260134
תזדדואר 136 מען מברקי: עולמפרם. הדפום החדש״ בע״ט,
ת״א, רת׳ בן־אביגדור • הפצה: גד בע״מ • גלופות: צינקוגרפיה
כספי בע״ם * העורר הראשי: אורי אבנרי המו״ל: העולם הזה בע״מ.

א 1שי ם
׳ 8ביום החמישי האחרון

נכנם שר־העבודה יום ץ אלמוגי
לגריל־רום של מלון דן
בתל-אביב. לרב-המלצרים ש ניגש
אליו כדי לברר מה הוא
רוצה לאכול, אמר השר :״לא,
לא באתי לאכול, באתי רק ל שבת
ולקרוא עיתון.״ אך מש התיישב
ומצא בעיתוני הערב
שני ראיונות איתו, חזר אליו
כנראה תיאבונו, ואחרי ששתה
שני סיפלוני אספרסו ושתי
כוסיות קוניאק צרפתי רמי־מרטין,
עבר לדג פורל עם שקדים
וסיים במוס־שוקולד עם
הרבה קצפת.
8לפרשת ווטרגייט האמ ריקאית
יש השלכות גם לגבי
אזרחי ישראל׳ .זה מה שהת ברר
לראש עיריית ראשון־
לציון עורך־הדין חנניה גיב״
ש טיין, הנוהג ללכת לכל פגישותיו
עם טייפ על סוללות.
גיבשטיין, שהוא גם אחיו של
הפסל יעקב אגם, נפגש לפני
שבוע עם מנכ״ל משרד־הברי־אות
כרוך פדה, וכמינהגו
הפעיל את הטייפ. פדה לא שם
לב לכך, אך משנגמר צד אחד

של סליל ההקלטה וגיבשטיין
החליף אותו, הבחין פדה בטייס,
זינק מכיסאו וצעק :״ווטרגייט,
ווטרגייט ! לא אתן שיקליטו
אותי! תוציאו את זה מפה!״
ולא נרגע עד שהטייפ סולק
מהחדר.
8הנשק הסודי החדש של
ראש עיריית תל־אביב יהושע
דכינוכיץ׳ במילחמתו במוע מד
גח״ל לתפקיד ראש העירייה
אלוף (מיל ).שלמה
(״צ׳יץ להט, הוא הבדיחות
שממציא חבר מועצת העירייה
מטעם המערך נהוס רז. מיב־חר
בדיחות של רז, העומד ל נהל
את החברה למרכזי ספורט
של עיריית תל-אביב, ושהוא
בעלה של הקריינית זוהר
אוריין ז ״שמעת שצ׳יץ׳ יצא
כבר מבית־החולים 1מה, לא
ידעת שהוא נכנס לבית־חולים
בגלל הכוויות מהפלשים של המצלמות?״
או :״צ׳יץ׳ התעורר
בלילה רעב. הוא ניגש מנומנם
לפריג׳ידר וכשפתח את הדלת
ונדלק האור, חייך באופן אוטו מטי.״
או :״צ׳יץ׳ הלך ברחוב
וראה רוכב־אופניים שהתחלק

מנכי ל נושרד־הבריא1ת נבהל מהקלטות.
דרש שיוציאו את הט״פ מחדרו
על קליפה ונפל. הוא רץ אליו,
הרים אותו ושאל , :האם נפגעת
י באמת שהעירייה לא בסדר
שמשאירה קליפות על הכביש.׳
רוכב האופניים, :לא נורא. לא
קרה לי כלום ׳.צ׳יץ׳, :אולי
אתה רוצה לבוא איתי לעירייה
להתלונן?׳ הרוכב , :לא צריך,
הכל בסדר.׳ צ׳יץ תראה, שמי
צ׳יץ׳ ואני אלוף מיל ,.נשוי
ואב לשניים, ואני מבקש ש תצביע
בשבילי בבחירות לעיריית
תל־אביב.׳ הרוכב , :אבל
אדוני, נפלתי על התחת, לא על
הראש
8לאורחים בבית־הקפה בצפון
תל־אביב, שציפו לדו־קרב,
נכונה הפתעה. היה זה
בשעה 11 בערב, כאשר למקום
נכנסו מצד אחד אנשי הגוש של
מיפלגת־העבודה — ראש המועצה
המקומית שדרות ח״כ
יהונתן יפרה וחברי הכנסת

אברהם זידכרכדג ואהרון
גרשוני — שסיימו פגישה עם

ראש עיריית תל־אביב יהושע
רבינוביץ׳ ! ומצד שני צ׳יץ׳
ואנשי מטה־הבחירות שלו —
חבר מועצת עיריית תל־אביב

רומי שניידו

השחקנית האוסטרית ששילמה מיליון
וחצי לירות תמורת גירושיה מאהרי
מאיין, חופשייה ומשוחררת, מתרחצת ערומה בפני עדשות המצלמות.

דוק׳ הוניגמן

מלכת־המיס 1972 ומים טיפניס העולמית, הפכה לדוגמנית־הבית של
סלון ביבה ׳.ויתרה בכך על חוזה שהוצע לה אחרי היבחרה לדגמן
במיטב בתי־האופנה של פריז. ,תשתתף מעתה בכל התצוגות שיערוך בית האופנה התל־אביבי.

דויד שיפמן, מנהל מסע ה בהירות
נתן כדון, דובר ה־מיפלגה
הליברלית עמיקם
שפירא ועוזרו של צ׳יץ׳ סגן
יו״ר מכבי יצחק כספי. הפגישה
בין שני הגושים היתה
לבבית, ותוך כדי חיוכים הציע
כספי :״בואו תעשו איתנו עיס־קה:
צ׳יץ׳ יתמוך ביפרח בשד רות,
ויפרח יתמוך בצ׳יץ׳ בתל-
אביב.״ אמר צ׳יץ׳ :״אני מוכן.״
השיב לו יפרח :״תן לי עוד
לחישוב על זה.״
לפני כחודשיים, כאשר
נחוג יום הולדתו ה־ 49 של אלוף
ומיל ).עזר וייצמן, הוא קיבל
מכמה ידידים לשעבר בחיל-
האוויר שי ליום־ההולדת. השי :
ספרו של יעקב מרידוד -
ארוכה הדרך לחרות.

ה 1 3י 1ישדפינ ״ ה
כמה מאמרות השפר שהשמיע תת־אלוף
פנחס (״פינייה״) להב, דובר צה״ל, על רקע
אירועי השבועיים האחרונים :

לקבל הגדרה זו, כדי שלא נצטרך להתחיל
לבדוק.
9על חוטף המטוס הלבנוני מבנגזי :״הוא
יכול בשקט לרשת את מקומו של קדאפי.
הוא משוגע כמוהו, ויש לו גם אותו כושר־מנהיגות

9לאחר יירוט המטוס הלבנוני, כשהתברר
שג׳ורג׳ חבש אינו נמצא במטוס :״במילחמה
זה כמו בכדורגל — גם כאן לא תמיד הקבוצה
הטובה יותר מנצחת.״
י• באותו עניין :״אנחנו קורבנות של ה־
• משוגע אחד רץ ברחובות העיר ביום
בלאגאן בנמל־התעופה של ביירות — אילו
הראשון וצעק :״היום יום חמישי ; היום יום
היה שם סדר, ג׳ורג׳ חבש היה בידינו.״
חמישי!״ צחקו לו האנשים וקראו אחריו:
״משוגע!״ ביום השני שוב רץ המשוגע ב •
בתגובה על תלונות נוסעי המטוס ה רחובות
וצעק :״היום יום חמישי! היום יום
לבנוני שיורט, על הסבל שנגרם להם בעת
חמישי!״ וכך היה עד היום הרביעי, כשבכל
הנחיתה :״אילו הם היו צריכים לעבור את
יום צועקים אחריו ״משוגע !״ ביום החמישי
המכס סלוד — היה הסבל הרבה יותר גדול !״
רץ המשוגע ברחוב וצעק :״היום יום חמישי.״
תתי א?ך 3 8נחס?ה 3
• לעיתונאים שמתחו ביקורת על תגובת
אמרו האנשים :״נכון!״ אמר המשוגע :״כל

צה״ל אחרי יירוט המטוס הלבנוני :״הטיפ השבוע
אני רץ וצועק שהיום יום חמישי,
וצועקים לי משוגע. רק אחרי ארבעה ימים רואים שאני צודק !״
שות והחוכמה אינה מתחלקת בין העיתונות לצבא בצורה שכל
העיתונאים הם חכמים וכל החיילים הם טיפשים. יש להניח
הנמשל: מה שלא ניתן היה לפרסם בערב בו ייורט המטוס,
שהטיפשות והחוכמה מתחלקות בצורה שווה. ואני מציע לכם
ניתן היה, לדעת דובר צה״ל, לפרסם 24 שעות אחר־כך.

8ואם כבר עוסקים בנושא
זה, הרי שבחודש האחרון מתהלכת
הבדיחה הבאה בחוגי
תנועת החרות :״אחרי שהצטרף
אריק שרץ לגח״ל -
יש להחליף את שם בית התנועה
בתל־אביב, ממצודת זאב ל מצוקת
זאב.״
8מי שהרוויח מחטיפת ה מטוס
הלבנוני על־ידי הלובי
מוחמד אדמומי, היה כתב
הצופה שאול *טיף, שהציע
לחטופים עיסקות־חליפין למזכ רת:
מטבעות לבנוניות תמורת
מטבעות ישראליות. אחד הנוס עים,
סוחר־פירות לובי, נתן ל-
שיף חמש לירות לבנוניות, אבל
סירב לקבל תמורתן 10 לירות
ישראליות, בטענה שהוא פוחד
מצרות בארצו. שיף גם השיג
חתימה בערבית ובאנגלית מ־שגריר
לוב בעיראק סאדח
סנוסי, שחתם לו על עטיפה
של חוברת המתארת את הקי בוץ
בישראל. הסכימה לקבל
מתנה מהכתב הישראלי הדיילת
הראשית של המטוס, לה נתן
שיף עט מתוצרת ישראל.
׳ 8מתברר ששר־האוצר
פינחס ספיר מבין גם בעניי ני
אהבה. כשנשאל באחד מ חוגי
הבית, בהם השתתף, על
האורגיות שנערכו בזמנו ב־אבו־רודס,
השיב :״אני לא יודע
מדוע קוראים לזה באבו־רודם
אורגיות. בכפר־סבא קור אים
לזה מיזמה.״
לקראת הבחירות המתקרבות,
סיפר השבוע הסטודנט
הירושלמי צכי זינגר :
ג׳ורג׳ פונזפידו בא לאלוהים
ושואל אותו :״אלוהים, אלוהים
— מתי יהיה טוב כמו בזמן
נפוליאץ כונפרטה ז ״ ״אני
העולם הזה 1877

מצטער,״ עונה לו אלוהים ,״לא
בקדנציה שלך!״ אחריו נכנס
ריצ׳ארד ניפסון :״אלוהים,
אלוהים — מתי יהיה טוב כמו
בתקופת ג׳ורג׳ ושינגטון?״
אלוהים :״אני מצטער מאוד,
לא בקדנציה שלד!״ אחריהם
נכנסת גולדה מאיר :״אלוהים
אלוהים — מתי יהיה טוב
כמו בזמן דויד המלך ץ״
משיב לה אלוהים :״לא בקדנציה
שלי !״
8למצב לגמרי לא־נעים
נקלע בשבוע שעבר מרכז תנו עת
הצופים דוד שוחט שהוא
חבר קיבוץ מגל. שוחט נסע עם
קבוצת צופים לכלא מעשיהו
כדי לשאול שם ספסלים עבור
הג׳מבורי. הוא היה לבוש בבגדים
בצבע כחול, הדומים ל לבוש
האסירים. בזמן העברת
הספסלים, ניגש אליו אחד הסוהרים
וצעק :״האם כבר הת פקדה?״
השיב לו שוחט :״עוד
לא.״ הסוהר :״אז בריצה ל-
אברהמי!״ בהתכוונו למנהל ה כלא
מיכאל אברהמי. ל מרכז
הצופים לקח זמן רב כדי
לשכנע את הסוהר שהוא לא
אסיר.
8 :בפתיחת הג׳מבורי־ נאם
חבר הצופים לשעבר, שר ה־מישטרה
שלמה הילל. לפני
הנאום הוא שאל את אחד מ מארגני
הג׳מבורי על איזה נושא
רוצים שידבר. השיב אהד
המארגנים :״תגיד שמחזירים
את כל השטחים וגם את כפר-
סבא.״ הילל :״למה דווקא את
כפר־סבאי״ המארגן :״ישנם
שם כמה אנשים שכדאי להיפטר
מהם.״ הילל :״מי?״ המארגן :
״פינחס ספיר ומרדכי סור
קים.״

8ואילו
שר־התיירות משה
קול, שבא לביקור בג׳מבורי,
גילה סקופ :״הייתי בזמנו ראש
הצופים בסינסק, לפני שעזבתי
את התנועה ועברתי לשומר
הצעיר.״
׳ 8יומיים לפני טקס נעילת
הג׳מבורי, הודיע הנשיא אס*
ריס קציר שהוא יבוא לטקס
בלי. אשתו. אך לטקס הופיע
הנשיא יחד עם אשתו. כשנשאל
לפשר ההודעה, סיפר כי עמד
לצאת לבד מהבית, אך אז אמ רה
לו אשתו שהיא מוכרחה
לבוא איתו, מפני. שהיא לא
מוכנה שלכל המקומות המשעמ מים
הוא כן יקח אותה, וכשיש
משהו מעניין ישאיר אותה ב־

בית.
׳ 8פגישתה של אשת ה נשיא
נינה קציר, עם עולים
מארצות־הברית, ברית־המועצות
ואסיה, שנערכה בבית מידמן
ברמת־גן, היתד, מרגשת ביותר.

אמר הרב דוד מילר מארצות־הברית
:״נפגשתי בחיי עם שתי
נשות נשיאים: אלינור רוז*
בלט, שהיתה הגדולה ביותר,
וג׳קלץ קנדי, שהיתה היפה
ביותר. אבל מעולם לא התרגש תי
כל־כד מפגישה עם אשת
נשיא כמו מהפגישה עם נינה
קציר.״ השיבה לו נינה :״הכבוד
כולו שלי. אני נרגשת מהזכות
לשבת עם אנשים שעזבו אחריהם
בתים ומעמד מכובד ובאו
אלינו.״
8המוכתר לשעבר של כפר
האמנים עין־הוד, יוצר הגובל נים
איצ׳ה ממבוש, הודיע
השבוע כי הוא מוכן לקבל
את עיקרון ארץ־ישראל השלי מה•
אבל בתנאי אחד :״שכל
אלה שלוחמים למען מטרה זו,
יצאו מארץ־ישראל.״
8מפקד צעדת שלושת ה ימים
אל״מ צכי (״צביקה״)
להכדן, נשאל השבוע על־ידי
אחד הצועדים מדוע לא עושים
מסלול מיוחד לנשים בצעדה,
ומכריחים אותן ללכת אותו
מיספר קילומטרים כמו הגברים.
הוא השיב לשואל :״אתה גבר ך
אז תנסה לצעוד 30 קילומטר
בלי לראות פולקס לפניך!״
8חופשה אחרונה לפני ה בחירות,
לקח בשבוע שעבר
ראש עיריית באר־שבע, אליהו
לאווי, שירד יחד עם אישתו
ברוריה לכפר הנופש של
רפי גיסיו באילת. נאווי, ה מפורסם
כשחקן שש־בש מעו ל
בילה את רוב הזמן במיש־חק
עם הנופשים, ניצח בכל
המישחקים.

בעל החברה הדרומית

לשיווק, ברונו דנדסברג,

אליזבט טיילוו

יודעת להתנקם. שעת חצות ברומא חלפה מזמן, כאשר צולמה התמונה
הימנית למעלה של ליז והמלווה שלה, הספר האישי שלה באני.
באותה הזדמנות אמרה ליז שהיא זקוקה עכשיו להרבה־הרבה אהבה. בתמונה השמאלית נראית ליז
מסתובבת ברחובות רומא עם צעיר מצווח־ההסרטה, המשמש לה מלווה. זוהרת ומאושרת מתחבקת ליז
בתמונה הימנית למטה עם ידידה האחרון, הרווק ההולנדי בן ה־ 39 הנרי וינברג, האומר :״אליזבט זקוקה
לתנחומים. אני התנחומים.״ לפי השמועה הוא הגורס לגירושיה מריצ׳ארד ברטון. בתמונה משמאל למטה,
מגיב בזעם כוכב הקולנוע הלמוט ברגר, כשצולם במיסעדה בשעת ארוחה לילית עם הכוכבת.

החליט לפני כשנה לפתוח ב גני
התערוכה בתל־אביב מסעדה
על טהרת מאכלי ארץ-
הולדתו, רומניה. המסעדה עב דה
ללא הפרעות• ,עד שלפני
מספר שבועות קפץ עליה רוג זם
של משגיחי־הכשרות של
עיריית תל־אביב שאיימו לסגור
אותה אם לא תיהפך לכשרה.
השבוע הזמין ברונו את ידידיו׳
הראה להם כיצד אפשר
להכין אוכל רומני כשר: מסתבר
כי חוקי הכשרות לא חלים
על הבנת בשר בשיטת הגריל.
אם מכינים בשר על שיפודים
— לא צריך להכשיר אותו קודם
כנהוג בבשר מבושל, מכיוון
שהדם יוצא מהבשר בתהליך
ההכנה. הוא גם הצליח לשכנע
את משגיחי־הכשרות שיתירו לו
להשאיר את המסעדה פתוחה
בשבתות, בנימוק :״אם אדם
אוכל חזיר בשבת, הוא עובר
שתי עבירות. אם הוא אוכל אוכל
כשר, הוא עובר רק עבירה

אחת. אם אני לא אוכל להגיש
לו אוכל כשר, ילך האיש לאכול
חזיר במקום אחר, וכך אתם
גורמים שהוא יעבור שתי עבי רות.״

פסזקי
השבוע
8עורך המישנה של

דידי מנוסי

קיבל השבוע בדואר ציור שצייר מעריץ
אלמוני המתאר אותו כשור תוקפני בתחום
האישי, פוליטי וסאטירי, כפי שרואה אותו הצייר. מה שהצייר
לא ידע בוודאי. הוא כי דידי נולד ב־ 9למאי 1928 והוא בן מזל שור.
העולם הזה 1877

״הארץ״ ,גדעון סאמט, ב מאמר
נגד יירוט המטוס הלובי :
״הכוח, כמו היין, מגלה תכונות
חדשות כאשר צורכים אותו ב כמויות
גדולות מדי. השבוע
השתמשה ישראל בכוחה כהלו מת
יין.״

8ראש שירותי הסיט־

חון של דרום־אפריקה הגנרל
ואן־דן סרג, בראיון ל רפאל
בשן :״ציוני לעולם לא
יהיה קומוניסט. גם יהודי דתי

8הנ ״ל ג ״במפת המיזרוד

התיכון ואפריקה יש לעולם ה מערבי
שני מעוזים בלבד: ישר אל
ודרום־אפריקה. אלו הן שתי
המדינות היחידות באזור המוכנות
באמת למנוע חתירה סוביי טית
בצורה ברורה וחד־משפד
עית.״

^ 3 2 23 צדוולן, צדוויק, אבל...
• בסיס של נתיבי אוויר ערביים: ביירוט .
• הזרוע האווירית של המחבלים: חטף ־ פתח.

מטוסי הערבים בישראל: חנהוסע.
בוקר אחד מתעוררת מיפלגה ורואה שהיא ע ״ מ.
אהרון יריב: היועץ המתח , ,כ ם.

תמרורים
מונה. לתפקיד מנכ״ל החברה ל פיתוח
חוף אילת, אל״מ (מיל ).משה
ת מי ר, המכהן כמנהל בחברה הממשלתית
לתיירות.
מונה. לתפקיד מנהל מחלקת ענייני
היום ברדיו, רפי אמיר, שהיה עד כה
אחראי על הסניף התל־אביבי של המחלקה.

ולד. לשחקנית־שדרנית בטלוויזיה
תקווה מור ולבעלה עורך־הדין שאול

תקווה מור
בן שני

כן־חיים, בן: רץ•

לזוג ילד נוסף בגיל

נולדה לאחיה של הזמרת אילנית,
אליעזר (״לדו״) דר שהוא מפיק תוכ ניות
בגלי־צה״ל, ולאשתו תרצה, בת
בכורה: אפרת.
נישאו במאסצ׳וסטס, כוכב סירטו
של היצ׳קוק פסיכו, טוני פרקינס ()40
והדוגמנית־צלמת כרי פרנס ץ, הנמצאת
בהריון, שהיא נצר לאחת המשפחות ה עשירות
ממוצא יהודי באירופה.
החלים. כוכב סידרת הטלוויזיה

איירונסייד, השחקן האמריקאי רימוגד
כר 56 שאושפז בבית־חולים באיים

האזוריים לאחר שחלה בעת טיסה במטוס
טראנס־אטלנטי.

מצפיםלתינוק. בעוד כחצי
שנה, צמד השחקנים נטלי ווד ורוכרט
ואגנר שנישאו מחדש לפני כשנה, לאחר
שהתגרשו לפני סז שנים. בתקופת הפירוד
נישאו השניים, נטלי לריצ׳ארד גרגסון
ממנו נולדה לה בת וואגנר למריון דונג ש ילדה
לו שני ילדים.
נפצע בתאונת־דרכים במאסצ׳וסטס,
דייוויד קנדי 17 בנו של הסנטור ה מנוח
רוברט קנדי, שנסע במכונית בה
נהג אחיו דוזף ( )21 במהירות מופרזת,
גרם לתאונה בה נפצעו גם חמש נערות
שנסעו איתם.
נפטר. בירדן, בגיל ,65 מפקד הצבא
הירדני לשעבר עכדאללה אל״תל, ש נכנס
להיסטוריה של הזירה הערבית־ישר־אלית
כאשר נכנס עם סלוגתו לירושלים
העתיקה במאי ,1948 מונה ב־ 1949 לתפקיד
המושל הצבאי של ירושלים הערבית, שימש
בזמנו כאיש הקשר המרכזי של המלך
עבדאללה במגעים עם הישראלים שהביאו
להשגת הסכם שביתת־הנשק. אל־תל נח שד
כמי שעמד בזמנו מאחרי רצח המלך
עבדאללה, נמלט למצרים שם שהה 18
שנים, קיבל ב־ 1967 חנינה מהמלך חוסיין
וב־ 1970 נתמנה כמושל בשירות מיניסטר יון
הפנים הירדני ואחר נתמנה לחבר ה־סינאט.

פטר בארצות־הברית, בגיל ,85

משטף־דם במוח, המדען ד״ר זלמן אבד
רהם וכסמן שזכה ב־ 1952 בפרס נובל

- 71 תו צרת דו ב ק, הסיגריה הנזונ חרתה צו עדת ברא ש, הרחק לסני כל סיגריה אחרת

לרפואה על חלקו בהמצאת הסטרפטומיצין.
יליד רוסיה, היגר ב־ 1910 לארצות־הברית,
היה האיש שטבע את המושג אנטיביוטיקה
ב״.1941
נפטרה. בלונדון, בגיל ,78 נשיאת
הסניף הבריטי של הקונגרס היהודי העולמי
הברונית אווה רדינג, בתו של
לורד מלצ׳ט הראשון אלפרד מונד שייסד
את החברה התעשייתית הגדולה ביותר
בבריטניה אי.ם י.איי ,.שחונכה כנוצריה,
נישאה לבנו של עורו־הדין היהודי המפור סם
רופום אייזאקם שהיה ממלא מקום
המלך בהודו.

העולם הזה 1877

ך* אשר ציווה אלוהים, באמצעות
באי־כוחו המוסמכים ,״ששת ימים תעבוד׳
וביום השביעי תשבות״ ,הוא דיבר
אל קהל נחשל.
אם לקבל את התנ״ך כפשוטו, דיבר
אלוהים אל שבטי נוודים במידבר. אלה
עסקו, מן הסתם, בחקלאות פרימיטיבית
ובמלאכות פשוטות.
כמה ממבקרי־המקרא סבורים כי ההוראה
ניתנה בתקופה מאוחרת יותר, סמוך
לגלות בבל. אם כן, דיבר אלוהים אל עם
חקלאי בארץ ענייה.
עצם הניסוח של ההוראה, בספר שמות,
מצביע על אמצעי־הייצזר שעמדו לרשות
חוגגי השבת המקוריים. במקום אחד:
״ששת ימים תעבוד וביום השביעי תש בות,
בחריש ובקציר תשבות.״ ובמקום
שני :״ששת ימים תעשה מעשיך, וביום
השביעי תשבות, למען ינוח שורך וחמורך
ויינפש בן אמתך והגר.״

השכת — שהייתה כנראה המצאה
ישראלית מקורית — חוללה
מהפכה כעולם. כצורה זו או אחרת
נתקכלה על-ידי האנושות כולה.

במשך אלפי שנים שלט הכלל שחיי
האדם מחולקים ליחידות של שבעה ימים,
ושביום אחד מן השבעה זכאי או חייב
האדם לנוח. הוא וחמורו ועבדיו.
מכל המוסדות האנושיים, זהו אחד הנוקשים
ביותר. הוא עמד בצוק העיתים.
הוא התעלם מכל אשר התרחש במשך
שלושת אלפים שנה על פני כדור־הארץ.

אלוהים כרא את העולם כששה
ימים, ושכת כיום השכיעי. כמוהו
עושה כעכור 5733 שנים (לפחות)
פועל ככית־חרושת ברמת־גן.

למזלו העצום של שכוע־העכודה
המקוצר, הוא פטור מצרה זו. ל
היפך, המיפלגות הדתיות יתמכו
כרעיון כהתלהכות.

כסדר

כרכה העצומה הצפונה
חכרתי זה.

>* מה אצלנו ץ
קשה להעלות על הדעת
ארץ אהת כעולם הזקוקה למהפכה
זו יותר ממדינת־ישראד.
האקלים בארץ קשה — קשה שבעתיים
מפני שרוב האוכלוסיה לא הורגלה לו
מדורי־דורות.
די לצאת בימים אלה — ימי אב ואלול —
לרחוב כדי לעמוד על השמות שעושה
אקלים זה באדם הישראלי.
כבר בשעות הבוקר נראים האנשים עיי פים
ורצוצים. הם מתנהלים בכבדות, כאילו
קפצה עליהם הזיקנה בטרם עת. הם חוצים
את הכבישים באדישות, מבלי להעיף מבט
ימינה ושמאלה, וגורמים לתאונות. הנהגים
המרוגזים והעצמיים, במכוניות החמות,
זהירים עוד פחות מן הרגיל, ורק דאנטה
אליגיירי היה יכול לתאר את המצב באוטובוס,
זה הגיהינום הישראלי הנייד, ללא

יחידה. ודאי שלא. אכל הורדת המתח
על-ידי הארכת הנופש השכו-
עי היא אחת הדרכים החשוכות
כיותר לשינוי פני הדכריס.
האדם יוכל לנשום. הוא יוכל לעסוק
בדברים הקרובים לליבו, אחרי ימים של
עבודה שהיא, לעיתים קרובות מדי, שנואה
עליו. הוא יוכל להתמסר לילדיו. הוא יוכל
לצאת מן השיגרה האפורה והמדכאת.
ובעיקר: הוא יוכל להתמסר לפעילות
גופנית, לספורט ולמישחקים גופניים, ש יורידו
לישראלי המצוי, בן ה־ ,30 את הכרס
שהפכה לסימן־ההיכר שלו בעולם.

אין מחיר לשימחת-חיים.

•8אם יש מחיר להפסד הכרוך
( 1ביום־עבודה בשבוע 1

ודאי שיש. אכל הוא קטן לאין
שיעור מכפי שנדמה כמכט הראשון.
במיקרים
רבים אין צורך לקצר את
שעות־העבודה כדי לקצר את שבוע־העבו־

ך• אין זה מוזר ץ
( | פועל בירושלים מייצר כיום פי מאה,
ואף פי אלף, יותר מקודמו, בעל־המלאכה
בירושלים של דויד ושלמה. אחרי המהפכה
התעשייתית של המאה שעברה באה ה מהפכה
האוטומטית של הדור האחרון, והעמידה
לרשות האנושות שפע בלתי־מוגבל
של מקורות ושירותים.

כשזרקתי לראשונה רעיון זה לחלל הכנסת,
לפני שנים, נוכחתי לדעת שיש לי
שותף נאמן ובלתי־צפוי בדמותה של סיעת
אגודת־ישראל. גם היא נקטה יוזמה בכיוון

״״ מסתבר שהחוגים הדתיים אינם מייחסים
מישקל שווה לשני חלקי הפסוק :״ששת
ימים תעבוד וביום השביעי תשבות״ .למען
החלק השני, הם מוכנים להקריב את ה ראשון.
הם מוכנים לכך שבני־ישראל
יעבדו פחות משישה ימים, זבילבד שיש בתו
ביום השביעי. אני מקווה שקיבלו
אישור מגבוה לתיקון זה.

כעולם הנופש המודרני, מקופח
הציכור שומר-המיצוות. ששה
ימים הוא עוכד. כיום השבת הוא
צריך להתפלל. אסור לו לפתוח את
מקלט הטלוויזיה, לנסוע לתחרות
ספורט, ולא כל שכן להשתתף כה.
אין זה צודק
כל זה ישתנה אם ישוחרר היום השישי
לבילוי ולנופש. אנשים דתיים יוכלו לנסוע
אל מחוץ למקום־מגוריהם ביום השישי,
לחזור במוצאי־שבת. הם יוכלו להשתתף
בתחרויות־ספורט שיתקיימו ביום השישי.
הם יוכלו ליהנות מהצגת תיאטרון וקולנוע
בערב יום־המנוחה הראשון.
מובן שהעסקנים הדתיים מקווים שסידור
זה יעזור להם גם לקיים את שילטון
הכפייה הדתית בשבת, לחסל את תחרויות־הספורט
ביום הקודש, למנוע בו גם להבא
תחבורה ציבורית, תיאטרון וקולנוע.
אנימקווה שזוהי אשלייה, וכי בשני
ימי־המנוחה השבועיים ניתן יהיה להגיע
לכל מקום ברכבת ובאוטובוס, לראות הצגה
טובה ולאכול ארוחה טובה. אז יתחלק
העומס הנורא, ההופך עתה בכל יום־שבת
קייצי את שפת־הים, והכבישים אליו׳ ל גיהינום
המוני.

אודם די לוויכוח בשעתו. כיום
יכולים חילוניים ודתיים, שוחרי־שכת
ושוחרי-שאכעס, להתאחד
מכיב הדרישה להנהגת שבוע־העבודה
כן חמשת הימים.

כמאה הנוכחית צרכה האנושות
יותר דלק מאשר ככל אלפי השנים
שמאז כריאת העולם ועד שנת
.1900

מדוע, אם כן, נשארה החלוקה העתיקה
בין ששה ימי־עבודה ויום־מנוחה אחד?

האם היא כורח המציאות האנושית,
או תוצאה של שמרנות אנושית?

ף מדינות המתקדמות בעולם כבר
^ משנה שבוע־העבודה בן חמשת הימים
את מציאות־החיים של מאות מיליונים.

ההכדל כין יופ-מנוחה אחד לכין
שני ימי־מנוחה רצופים כשכוע הוא
ככיר. הוא משנה את סדרי־החיים
של האדם, את איכות חייו.

יום־מנוחה יחידי מגביל את האדם לביתו
ולסביבתו הקרובה. התרחקות רבה יותר
מרוקנת את היום מתוכנו, מכיוון שהנסיעה
בולעת חלק ניכר של הזמן הפנוי.
הכבלים שקשרו את האדם למקום־מגו־ריו
נותקו רק על־ידי יום־המנוחה הכפול.
תקופת־נופש של שלושה ערבים ויומיים
שלמים מאפשרת התרחקות לסביבה אחרת,
שהיא תנאי נופש אמיתי. המתנפש מגיע
ליעדו בערב הראשון, נח ומבלה למחרת
יום שלם, מבוקר עד לילה. רק ביום שלאחד
מכן הוא נאלץ לחשוב על שיבתו הביתה.

פעם היה זה סימן־ההיכר של
האציל המייוחס. כיום זהו הפרס
העיקרי הניתן לכד העוכדים כהכרה
היצרנית המפותחת.

אתה רואה אותם ברחבי ארצות־הברית,
בריטניה, גרמניה, צרפת וארצות אחרות —
מיליונים הנוהרים מן הערים הדחוסות אל
היערות, האגמים, חופי־הים, אל מחנות־הקייט,
צריפי־הנופש הפשוטים, מרכזי השייט,
האוהלים המישפחתיים.
החברה כולה התארגנה מחדש סביב
שבוע־העבודה בן חמשת הימים. הייצור
החיוני נמשך בכל ימי השבוע, תוך תור נויות
העובדים. שאר הייצור מגיע לאותם
ההישגים — ואף להישגים גבוהים יותר —
בחמישה ימים, בהם נעשית עבודה טובה
יותר אחרי המנוחה הארוכה.

כעולם הקפיטליסטי המודרני
אין עוד מעכיד נאור המתכחש ל

ב רי אתה עול ם

(מיבאלאנג׳לו בתיקרת הפנסיה הסיסטינית)

מיזוג־אוויר ומשב־רוח, שבו נוסע העובד
הישראלי לעבודתו ששה ימים בשבוע.

אילו היה המשק הישראלי
מאורגן כצורה יעילה יותר, אפשר
היה להציע את סגירת רוב ה-
מיפעלים והמישרדים כמשך חודש
אוגוסט, ואת שליחת כל האוכלוסייה
לחופשה מרוכזת. כד נוהגים
כיום מיפעלים רכים כאירופה —
כה ם מן היעילים והמשגשגיס כיותר.
החודש מוקדש לשיפוצים.
עוד לא הגענו לכך. אבל הגענו זה
מכבר לאפשרות להשבית את העבודה
יומיים בשבוע, כדי לאפשר לאדם הישראלי
מנוחה מרוכזת, ולהקל עליו את עול העבודה
בחמשת הימים האחרים.

יי־• תוצאה של מהפכה

כזאת תהיה

( 1עצומה.
בשנים האחרונות ירדה איכות חיינו
בהתמדה. הליכלוך גובר והולך ברחובותינו.
הגסות גוברת בין אדם לאדם. הבר־יונות
הפכה תופעת-קבע בכל מקום שבו
מתכנסים ישראליים — החל באולם־הקול-
נוע וכלה בשפת־הים.
לכל התופעות האלה יש סיבות רבות,
ורק כסיל ינסה למצוא להן מכנה משותף
יחידי. גיבוב העליות, הידרדרות בית-
הספר, הפער החברתי המתרחב, הצפיפות
בערים ובארץ כולה, שקיעת הערכים של
מישטר זקן ומושחת, ועוד ועוד.

אין סיכה יחידה, ואץ תרופה

דה. אפשר להוסיף שעה לכל אחד מחמשת
הימים הנותרים. איני מכיר אדם שלא
היה שמח על כך.
אך מסופקני אם הדבר דרוש במיקרים
רבים. הביורוקרטיות המנופחות של הממש לה,
הרשויות המקומיות, ההסתדרות, הסוכנות
— האם יקטן ההספק שלהן אף
בשמץ, אם ייעלם יום ד משבוע־העבודה?
כשם שאפשר היה לפטר ס /ס 20 מכל המנגנונים
האלה מבלי שהדבר יזיק לעבודה
(ולהיפך!) כן אפשר לקצר את שבוע-
העבודה. התפקידים יתחלקו מחדש, כימעט
אוטומטית, בין הימים האחרים.

אני, כשלעצמי, הייתי מעדיף להיתקל
כפקיד רגוע, אחרי סופ־שכוע
מהנה. כמקום הכיורוקראט
המצוי, הממורמר, השופך את תיס־כולו
על הקהל הנתון לחסדיו.

אמנם נכון שתקופה של תעסוקת־יתר
ומחסור בידיים־עובדות אינה אידיאלית ל ביצוע
רפורמה מהפכנית כזאת. אך אסור
להניח לה להוות מיכשול. כאשר תתחיל
תנופת השינוי, יימצאו פיתרונות?

אם ידרכן הדכר את תהליך ה אוטומציה,
שהוא ממילא חיוני לפיתוח
המשק, תהיה ככך כרכה
נופפת.

ף* ו גנת.

פורמות רכות בארץ נתקלות ב קיר
האטום של התנגדות הדת המאור
אשר
ביטאנו דרישה זו לראשונה,
^ נשמע הדבר כאוטופיה מגוחכת, כחזון
אחרית־הימים.
בינתיים זז משהו. במירוץ הדמגוגי של
ערב־בחירות אימצו לעצמן כמה סיעות
את הדרישה הזאת, ואפילו בחוגי המערך
עלה הרעיון שבין כל שאר ההבטחות,
שאיש אינו חולם לקיימן למחרת הבחירות,
אפשר להבטיח גם זאת. למה לא י

ואז קרה משהו מוזר: גולדה
מאיר דרשה למחוק את הדרישה
הזאת מן המצע. היא לא הסכימה
לה אף כהבטחה דמגוגית חסרת־שחר,
כמו הורדת המסים, חיסול
הפער ושאר ירקות כגינת המערך.
מדוע?

אין ספק: הדרישה לשכוע*
עכודה מקוצר מעוררת התנגדות
אינסטינקטיבית אצל כני המאה
ה ,19-אצל הסוציאל־דמוקרטים הקשישים
וכניהם הזקנים השולטים
כמדינה. בעיניהם דרישה זו היא
פיגול,מתירני, משהו כמו מהפכת-
המין והעירום והשערות הארוכות
ושאר שיקוצי הדור.
רק כך אפשר להסביר את העובדה שנו שא
זה לא נבדק עד היום באופן מוסמך
על־ידי הממשלה, כדי לאתר את האפש רויות
והבעיות הכרוכות בו.
מסתבר שהבעייה אינה רק מעשית, אלא
גם רוחנית. היא נוגעת לשורשי השקפת-
העולם.
האם זכאי האדם הישראלי לחדוות־מנו-
חה, לשימחת־הנופש? האם הוא זכאי ל שיפור
איכות חייו בעידן הקידמה הטכנו לוגית?

כן, מותר לתקן את הצו האלוהי
ולהכריז :

״חמשת

ימים
השישי וכיום
ת שבות:״

תעכוד,
והשביעי

מטורד? שתוי? ־ ובכל זאת יש צדדים
מסתוריים בנד ש ת המטוס החטוף
התעלומה המעופפת

המגינון

מוחמד אל־תומי, הלובי
המטורף ״אוהב היהודים״
,שחטף את מטוס הנוסעים הלבנוני,
הצליח לעשות מה שלא הצליח אף פידאין
ערבי: להטיס מטוס ערבי מעל לתל־אביב.
^ חד מראשי הממשלות של פולין
של לפני מלחמת־העולם־השניה, קבע
אימרה שנכנסה ללכסיקץ הפוליטי. היה
זה אחרי שנמסר לו על הצבעתם של חברי
הסייס הפולני .״ואיך הצביע פלוני?״
התעניין ראש־הממשלה לדעת .״אל תשים
אליו לב,״ אמרו לו יועציו ,״הוא הרי
משוגע !״
״כן,״ השיב ראש־הממשלה ,״אבל משו גע
לטובת מי?״
השבוע, זמן קצר אמרי שהתברר כי
האיש שחטף את מטוס חברת נתיבי־האוויר־של״המזרח־התיכון
הלבנונית, בדרכו מ־בנגזי
לביירות, אילץ את טייס המטוס
הלבנוני לטוס לכיוון ישראל ולנחות בנמל ה
תעופה של לוד, אינו אלא מטורף, הזקוק
כנראה לאישפוז, שאלו רבים מרחבי תבל
את עצמם את אותה שאלה.
״נכון, האיש כנראה משוגע,״ אמדו,
אבל משוגע לטובת מי?״
למוחמד אל־תומי עצמו, הלובי בן ה־37
שחטף את המטוס כשהוא שתוי ועליז,
לא היה ספק לטובת מי הוא .״מאז שהגעתי
לגיל תשע,״ סיפר לעתונאים הנלהבים
במסיבת־עתונאים שערכו לו בנמל־התעד
פה ,״הייתי מושפע מהרדיפות ומהחיים
הקשים שעברו על יהודי לוב. לא יכולתי
לסבול את השינאה שרוחשים בכל מדינות
ערב ליהודים. המטרה שלי היא לשכנע
את כל העולם כי הישראלים והערבים יכולים
לחיות ביחד.״ החוטף העליז, שנהנה
מאוד מההתעניינות הבינלאומית באישיו תו
ובדיעותיו, ניהל את מסיבת העתונ־אים
לפתות כראש־ממשלה, הצהיר אפילו
כי הוא מאמין ש״לישראל יש זכות להיות
עצמאית.״
גם לעתוני מדינות ערב ולמנגנוני התע מולה
שלהם, לא היה ספק לטובת מי
מוחמד אל־תומי הוא משוגע. עד שממשלת
לוב השמיטה את הקרקע מתחתם כאשר
אישרה את טענתו של אל־תומי כי הוא
אזרח לובי עם תעודות של בלתי־שפוי,
השמיעו אלה את הגירסה כאילו אל־תומי
אינו אלא סוכן ישראלי שחטף את המטוס
לפי הוראת מפעיליו הישראלים. לטענתם
נעשה הדבר כדי להראות לעולם שלא
רק ישראלים חוטפים מטוסים, ולהפגין את
האדיבות, הליבראליות וההומאניות שב טיפול
הישראלי בנוסעי המטוס לפני החזר תם
ליעדם.
אחרי השעות הראשונות של המיסתורין
סביב זהותם של חוטפי המטוס ומטרתם,
הפכה החטיפה למהתלה עליזה ומשעשעת,
שהיוותה מקור לא־אכזב לבו־יחות והלצות.
אף על פי כן, נותרו כמה שאלות ללא
תשובה. המיסתורין המרחפים עדיין מעל
הפרשה, מעוררים מחדש. את השאלה :
לטובת מי היה אל־תומי משוגע?

מ שימה
בלתי אפ שרית!
ך* שעה רפע לחמש לערך, ביום
^ החמישי לפני שבוע, לא יכלו מרבית

תושבי תל־אביב שלא להבחין ברעש מוזר
שנשמע מעל לעיר. אלה שיצאו לחלונות
ולמרפסות, או שהרימו את ראשיהם ברחובות,
יכלו להבחין במחזה בלתי שיגרתי.
מטוס בואינג גדול, שעל זנבו מתנוסס
הארז הלבנוני, ריחף בגובה נמוך למדי
מעל החלק הדרומי של תל־אביב, שלא
בגובה הרגיל בו נוהגים מטוסים לטוס
מהים לנמל־התעופה של לוד. הוא לווה
על־ידי מטוסי פאנטום של חיל־האוויר,
שהגבירו את עוצמת הרעש, כשהם חגים
סביב הבואינג ואף נוסקים מדי פעם לגובה
רב יותר.
אתרי שהמטוס נחת בלוד, אחרי שאנשי
ביטחון השתלטו עליו ולכדו את החוטף,
אפשר היה לנשום לרווחה. אפשר היה גם
למצוא תשובות לכל השאלות, מלבד תשו בה
אחת: כיצד יכול היה המטוס הלבנוני
החטוף לטוס מעל לאיזור הבנוי
של תל־אביב בגובה כה נמוך?
השאלה היתה אקטואלית נוכח שני מק רים
שאירעו בעבר הלא־רחוק:
• בשעתו, כאשר יורט הבואינג הלובי
והופל בסיני, היה אחד הנימוקים להפלת
המטוס, שהסתיימה בהריגת 106 מנוסעיו,
הנימוק הבא: היה חשש כי המטוס מהווה
מלכודת חיה של מחבלים הרוצים להטיסו

הוא מתכוון לנחות בלוד. במשך יותר
מחצי שעה ניסו ממגדל הפיקוח בלוד,
להניא את הטייס מכוונתו לנחות בלוד.
תחילה פשוט אסרו עליו את הנחיתה.
רק כאשר הסתבר כי החוטף איתן בדעתו
ועלול לפוצץ את המטוס על יושביו, ניתנה
למטוס רשות הנחיתה בלוד. לא רק זאת:
אלא שהותר לו לטוס מעל לתל־אביב.
תירוץ קלוש
יש לא ידע אז כי חוטף המטוס הוא
תמהוני ״אוהב ישראל״ .הוא יכול היה
באותה מידה להיות יפאני מטורף המתכנן
להתאבד יחד עם המטוס מעל לתל־אביב.
מדוע אם כן ניתנה לו רשות נחיתה
בלוד? מדוע לא כוון המטוס לשדה־תעופה
אחר בארץ, או דרך נתיב שלא יעבור מעל
למרכז העירוני הגדול ביותר במדינה?
בתשובה לתעלומות אלה, שנותרו בלתי
פתורות, יש השלכה לגבי ההחלטה ליירט
את המטוס הלובי בסיני לפני חצי שנה.
מדוע היה צריך ליירט מטוס נוסעים
במרחק 300 קילומטר מתל-אביב, כדי להגן

ב מ דינ ה ־העם
1צחון ס ל הרוסיס
הקרב בין שדמונות
פרית-המועפות לנפחרת
הסטודגטיס הישראלית — פמוסקפה במרכזי המפלגות התמודדו השבוע העסקנים
על המקומות הריאליים ברשימות
המועמדים לבחירות הקרובות. ברחובות
הערים, החלו המפלגות להתמודד על קולו
של האזרח, אבל אזרחי המדינה היו רחו קים
השבוע ממה שהתחולל בקירבם. מעייניהם
התרכזו הרחק, בבירה הסובייטית, שם
ניהלה השבוע נבחרת הספורט של הסטודנ טים
הישראליים את אחד הקרבות המרתקים
ביותר שאיזו נבחרת ספורטאים
ישראלית נאלצה לנהל אי־פעם. היה זה
הקרב נגד עוצמתה של ברית-המועצות.
איוולתם של השלטונות הסובייטיים יכו לה
להתחרות רק עם כמד, מעשי איוולת
דומים של ממשלת־ישראל. התעלמות מ השתתפות
נבחרת ישראלית במשחקי ה־אוניברסיאדה
— האולימפיאדה של הסטו דנטים
— עשויה היתד, לגרום לפגישות
חופשיות בין הספורטאים הישראליים לבין
מספר רב של יהודים רוסיים. היהודים
היו מקבלים פריסת שלום חיה מישראל.
הישראלים היו יכולים להעביר ידיעות על
מצבם של יהודי רוסיה — דברים הנעשים
בין כה בצורות שונות גם בלי משחקי ה־אוניברסיאדה.

מנת למנוע זאת עשו הסובייטים
כל שגיאה אפשרית. הם אסרו על עתוג־אים
ישראליים לסקר את המשחקים, חטפו
מהם אשרות כניסה שכבר ניתנו להם.
הם הגבילו את תנועת הנבחרת הישראלית,
ניסו למנוע מאנשיה בכל צורה פגישות
עם יהודים.
כך השיגו השלטונות הסובייטיים מטרה
הפוכה מזו שהתכוונו לה. הם הפכו את
ביקור המשלחת הישראלית באוניברסיאדה
לנצחון רבתי, מבלי להתחשב בתוצאות
המישחקים והתחרויות. הם הוכיחו לעולם
כולו כי אכן קיימת בעיר, של רדיפת יהודים
בברית־המועצות. הם הוכיחו שמדינה
טוטאליטארית אינה מסוגלת לארח ולנהל
מישחקי ספורט חופשיים ופתוחים, דבר
העלול לשלול מהדוסים את הזכות לארח
את מישחקי האולימפיאדה הבאה.
לא חשוב מה יהיו הישגי הספורטאים-
הסטודנטים. במישחקם עם הרוסים הם
ניצחו.3:0 :

הסתדרות
ה?!־ ב על הבחירות
שאיו! ק״מות
״דמוקרטיה איננה עניין
מסחרי;״ קפע חשוסט אשר
פמהיר תפיעתה ש? סיעת
מרי?קיים את הפחירות
להסתדרות כחוק

רן די ך ן 1 1 1מטוס הנוסעים הלבנוני, שנחטף בידי המטורף הלובי, חונה בנמל!
^ 1 1 .1 / 1התעופה של לוד, מוקף חיילים ישראליים. המטוס נחת בשלום בלוד,
אחרי שעבר מעל תל־אביב, למרות שגם הפעם היתה סכנה מוחשית של מלכודת.

מעל אחד המרכזים העירוניים
ישראל, לפוצצו שם ולגרום להרג
על מנת למנוע זאת היה צורך ליירט
המטוס ולאלצו לנחות הרחק ממרכזי
יישוב.
• לפני חודש, כאשר נחטף הג׳מבו
היפאני לדובאיי, שוב הועלה החשש כי
חוטפי המטוס מתכוונים -להטיסו מעל
לחיפה או תל־אביב, ולפוצצו שם .״ננקטו
כל האמצעים,״ הבטיחו אז גורמים מום 8־
מכים בישראל ,״שהדבר הזה לא ניתן
יהיה לביצוע.״
והנה, כאשר חטף אל־תומי את המטוס
הלבנוני מעל לקפריסין, וציווה על טייסו
לטוס לישראל, הוא הצליח לבצע את מה
שנטען כבלתי ניתן לביצוע. שעה לפני
שנחת המטוס בלוד, התקשר טייסו עם
מגדל־הפיקוח בלוד והודיע כי נחטף וכי

על תל-אביב, בעוד שלסטוס לבנוני, חשוד
לא פחות, ניתנה דשות טיסה מעל לתל-
אביב?
ניתן אמנם לומר כי בעוד שעם הטייס
הלבנוני שנחטף השבוע היה קשר אלחוטי,
ואפשר היה לוודא מפיו שהוא אומנם
מטים נוסעים, הרי עם טייסי המטוס הלובי
לא הצליחו בשעתו ליצור כל קשר, דבר
שגרם לאי־ההבנה ולהפלת המטוס. אלא
שזהו תירוץ קלוש ביותר. שכן, אפילו
טייס הבואינג הלבנוני לא ידע מה כוונת
האיש שחטף את מטוסו, ואם אין בכוונתו
לפוצץ את המטוס על נוסעיו מעל לתל-
אביב.
מבלי שהתכוון לכך היה מוחמד אל-
תומי משוגע גם לטובת אלה, שטענו כי
יירוט המטוס הלובי בשעתו לא היה הכרחי,
ולא נבע מנימוקים של פיקוח נפש.

עסקני ההסתדרות לחשו השבוע באוזני
עיתונאים, בחוגי־בית ובאסיפות עם :״סיעת
מרי רוצה לבטל את הבחירות להסתדרות.״
מקורביו של בן־אהרון אמרו :״הסיעה
הזו משרתת את הגוש ואת גולדה מאיר.
דחיית הבחירות להסתדרות נועדה לסלק
את בן־אהרון מתפקיד המזכיר הכללי.״
השופט המחוזי שלמה אשר ישב על
כס המשפט והירהר בקול רם :״השאלה
היא שאלת האיחור, האם לא איחרתם
בהגשת התביעה היפנה את הירהוריו
לעבר עורך־הדין אמנון זכרוני.
ענד, זכרוני :״לא איחרנו — כי המדובר
בבחירות שאינן מתקיימות כלל. אנחנו
יכולים לטעון גם אחדי יום הבחירות, שלא
התקיימו, כי תוצאותיהן אינן קיימות —
כי הבחירות לא נתקיימו...״
.מערכה שנייה. המתח ששרר באולם
בית־המשפט היה מובן. דקות אחדות אחרי
שהשופט המחוזי אליהו מני דחה את
בקשת סיעת מרי וחזית השמאל לצוות על
ועדת־ד,בחירות המרכזית לספק את ספרי
הבחירות לסיעה, לאסור על פקידי לישכוד
המס לעסוק במערכת הבחירות של המערך,
וכן לאסור קיום הבחירות בשטחים המוח זקים
— החלה באולם השכן המערכה
השנייה. שוב היו המבקשים חבר הוועד-
(המשך בעמוד )22

ערב הבחירות לכנסת ה־
40 0 1
חמישית: הרמטכ״ל צבי 1901 צור, דויד בן־גוריון ושמעון פרם, בעת
שיגור הטיל הישראלי שביט — 2שנועד
להיות טיל בחירות של מפא״י. פירסום
השיגור נועד להגדיל את יוקרת השילטון.

של המדינה: ההכנה החשאית של טילים
מתוצרת ישראל. שישה שבועות לפני ה בחירות,
בבסיס שיגור סודי אי־שם בארץ,
שוגר אז טיל מתוצרת מדעני התעשיה הצבאית,
בנוכחות ראש־הממשלה ושר־הביטחון
דויד בן־גוריון, מנכ״ל משרד־הבטחון
שמעון פרס ושרת־החוץ גולדה
מאיר.
הטיל שהמריא לגובה 80 מטר, היה ב מושגים
של היום הישג עלוב למדי. אולם
להמוני ישראל שימש שיגורו של הטיל
כמקור של גאווה והתלהבות, לפחות בשבו עות
הראשונים אחרי שיגור הטיל. אלא
שאת ההתלהבות ליוו גם תחושות ציניות.
הן התבטאו, בין השאר, בבדיחה שנפוצה
מיד אחרי שיגור הטיל, ופשטה בין כל
שכבות העם.
״שלושה גופי חלל מסתובבים עכשיו בשמיים,״
סיפרה הבדיחה .״האחד מהם הוא
הספוטניק הרוסי המצייץ כל הזמן: בים...
ביפ ...ביפ׳ .השני הוא הדיסקאבר האמרי קאי
המשמיע כל הזמן את האות, :פאם...
פאפ ...פאפ ואילו השלישי הוא שביט ,2
המשמיע ללא הרף :״אל״ף ...אל״ף...

חושו הבריא של העם הבהיר לו כי
המפלגה השלטת אינה חוששת מלערבב
ענייני מדינה בענייני מפלגה, לנצל בצורר.

1 0 1 2 0גולדה מאיר נפגשת עם ויצ׳ארד ניכסון חודש לפני הבחירות לכנסת
1 9 0 0השביעית. מסע זה אורגן לגולדה, שהתייצבה לראשונה בראש רשימת
המערך לבחירות, אחרי מותו של לוי אשכול, כדי להגדיל את יוקרתה, הפירסומים
על ״סל הקניות״ שלה, היו חלק ממסע הבחירות של. המערך באותה שנה.

התוכנית שלא הצליחה:

** ר 3הכחירות לכנסת החמישית,
י ג לפני 12 שנה, תקפה פאניקה את
מנהיגי מפא״י — מפלגת השילטון דאז.
סקרים שונים שנעשו כדי לחקור את נטיות
קהל הבוחרים, הצביעו על ירידה גדולה
הצפויה למפא״י ועל עליה גדולה לתנועת
החרות. ראשי מפא״י חיפשו אז אחר אפקט
דרמתי, שיעלה את יוקרת השילטון ויחזיר
את אמון העם למפלגה השלטת. הישועה
באה בצורת הטיל הישראלי שביט .2
לצורך הפקת רווחים מפלגתיים, היו אז
דויד בן־גוריון וכת הביטחוניסטים שלו,
בראשות שמעון פרס, מוכנים לוותר על
אחד הסודות הבטחוניים הכמוסים ביותר

צינית את התודעה הבטחונית של הציבור
לרווחים מפלגתיים. האמת היא שמפא״י
דאז כלל לא ניסתה להסתיר זאת. בטאון
המפלגה, דבר, הפיץ מודעות שסיפרו כי
גליון העתון מכיל כתבה בלעדית על ה שיגור.
למחרת פירסמה מפא״י בכל העתו־נים
מודעות גדולות בהם הציגה את הטיל
כ״העפלה מדעית״ שהושגה במדינה הודות

כך נקבע תקדים לפיו חייבת כל מערכת
בחירות הגונה במדינה, לכלול גם מאורע
דרמתי ממלכתי, שיעלה את מניותיה של
מיפלגת השלטון.
ב* ,1969 ערב הבחירות לכנסת השבי
עית,
חזרה ההצגה על עצמה, הפעם
בצורת ביקור ממלכתי רשמי של גולדה
אצל נשיא ארצות־הברית ריצ׳ארד ניכסון.
היועצים הזהירו

דרוש איזה מאורע דרמתי שיעלה את יוקר תה
של גולדה. לא היה טכסיס טוב מאשר
קבלת פנים רשמית אצל נשיא המעצמה
הגדולה בעולם. וכך אורגן מסעה של גולדה

ו ולדה, שהיתד! אז ראש־ממשלה רק
^ בזכות מינויה אחרי מותו הפתאומי של
לוי אשכול -התייצבה לבחירות בפעם הרא שונה
בראש רשימת המערך. שוב ניבאו
כל המישאלים ירידה תלולה למערך ועליה
גדולה לגח״ל. ראשי המערך הבינו כי

גיווגי חבש

גולדה מאיר ומשה דיין (בעת סיור

נ ו 1 9בפיתחת רפיח) הם האדריכלים שד מה
שנועד להיות ״פצצת הבחירות״ של המערך לקראת

הבחירות לכנסת השמינית: מישפט פומבי לראש החזית
העממית לשיחרור פלסטין, ג׳ורג׳ חבש. להפקת רווח
מיפלגתי, הס היו מוכנים לפגוע באינטרסים הלאומיים.

לעיתוי הנוח ביותר: שבועות מספר לפני
הבחירות.
כל פרט ופרט במסע נוצל עד תום בידי
הממונים על מסע הבחירות של המערך:
החל מקבלות הפנים הרשמיות וכלה בביקוריה
של גולדה אצל קהילות יהודי
אמריקה. אולם הדגש הושם בעיקר על
״סל הקניות״ של גולדה. מסע לחישות
סיפר על הצלחתה של גולדה ברכש הבט־חוני
שערכה בארצות־הברית. שוב הוקרבה
הסודיות הביטחונית על מזבח התועלת הי-
מיפלגתית.
שני פרקים אלה מתולדות מסעי הבחירות
•של מפלגת השילטון לא הועלו לצרכי
ההיסטוריה בלבד. הם יכולים לשמש רקע
והבהרה לאחד המישגים המטופשים ביותר
של ממשלת ישראל: יירוטו של המטוס ה לבנוני
מעל לנמל־התעופה של ביירות לפני
שבועיים והטסתו לישראל.
מזה זמן רב לא הוכתה ישראל מכה
מדינית כה מהממת כשם שהוכתה בעקבות
מעשה היירוט. לא רק הגינוי בידי מועצת־הביטחון
וארגוני הטייסים מבטאים זאת.
(המשך בעמוד )18

...בן־אהרון שרף יותר מדי אח הסטייק...
״אני אשאיר אחרי במה חרוכה...״
א יסלקו אות׳ מכסא׳ ,ישתלטו עליו העכברי

הייתי רוצה לכרר איתך, ככד
הידידות. במה מושגי־יסוד שד הגינות
ציבורית.
לא כדי לקנטר ולהאשים. פשוט כדי
להביו את מעשיך.
וכדי לפענח תעלומה המטרידה אותי מ זה
זמן רב.
שהרי אתה ידוע כאיש הגון. אחד ההגונים
המעטים שעוד נותרו בשיממון ה מוסרי
של המישטר הקיים במדינה. אחד
המייצג בעיני רבים — וגם בעיני שלי —
את ההיפך הגמור מפרשות כמו נתיבי־נפט,
קרן־ספיר, ורד, אוטוקארס ועוד.
לכן מוכרח להיות הסבר כלשהו לחת־נהגותך
הפוליטית, הנראית לי תמוהה.

״מוסר שטנטוטי
נכון, מידחמת־כחירות — כד
מידחמת־בחירות — משוחררת מן
הכדדים המקובדים שד הגינות. כד,
עד בד פנים, מל,וכד דהניח.
במילחמת־בחירות״ רגילים הכל לתת
צ׳יקים ללא כיסוי ושטרות שאין החותם
מתכוון אף לרגע לפרעם. אילו נהגו כך
אנשים פרטיים, ביחסיהם הפרטיים, הם היו
הולכים לבית־הסוהר. ידידיהם היו מנדים
אותם, והכל היו נזהרים מלעשות עימם
עסקים. אך בחיים המיפלגתיים, זה מותר
ומקובל, והכל צוחקים למחרת היום על
הבוחר התמים שנפל בפח.
במילחמת־בחירות רגילים הכל להשמיץ
ולהעליל ללא הגבלה. אילו עשו זאת ב חייהם
הפרטיים, היה המושמץ תובע את
המשמיץ לדין. אולם במילחמת־הבחירות
מחזיר המושמץ השמצה למשמיצו. ולמחרת
יום הבחירות מתחבקים המושמץ והמשמיץ
במיזנון הכנסת, או במיזנון הוועד הפועל.
במילחמת־בחירות מתאחדים — ״למען
טובת הכלל״ — אנשים שזה עתה קראו
איש את רעהו בשם נבלים, גונבי-סוסים,
רמאים, חולי שיגעון־גדלות, אנשי-מאפיה.
ובעודם לוחצים בחמימות איש את ידי
רעהו, הם חולמים על היום, בקרוב בימינו,
בו יוכלו לנעוץ בחדווה את הסכין זה בגבו
של זה.
בקיצור, הכל מותר. אין גבול. אין כל
טעם לדבר בהקשר זה על הגינות, על
מוסר, על אמת ויושר.

אודם נדמה די שאתה, החכר
כן־אהרון, אינך מהבד מוסד הוטג•
טוטי זה שד ג׳ונגד הכחירות. די•
כדת בה הרכה עד מוסר וצדה,
עד כי כדור די שדדעתך יש לש•
מור עדיהם גם כסאפארי הגדוד
שד צייד הר
הקודות.

על סמך הנחה זו אני מפנה אליך את
שאלותי אלה.
אתחיד אותי.

כעוכדות

המטרידות

ב־ 24 ביולי 1973 אמרתי במסיבת־עיתונאים
כמה דברים שהתייחסו אליך.
אצטט את הדיווח שפורסם למחרת היום
בהארץ :

בדברו על הבחירות להסתדרות,
מסר,מר אבנרי, כי נודע לו ממקור
מוסמך שהמערך החליט לבחור את
ירוחם משל כמזכ״ל ההסתדרות ל אחר
הבחירות. הליכתו של יוסף אל מוגי
לחיפה נובעת מהחלטה זו. יש
להגיח שיצחק בן אהרון יודע זאת,
ולמרית זאת הוא נותן יד ״לתמרון
של אחיזת עיני הציבור״ ,שהתייצבו
בראש רשימת.המערך בבחירות ל הסתדרות•
(במסיבה
עצמה לא אמרתי, כמובן, ש־
״המערך החליט״ ,אלא ש״הגוש במפא״י
החליט״ .אולם מבחינה מעשית אין הבדל
בין שני אלה).
למחרת היום ( )26.7.73 דיווח מעריב את
תגובתך, שניתנה ב״תשובה לשאלת סופר
מעריב בקשר להודעתו של ח״כ אורי
אבנרי״.
והנה דבריך:

צחק בן־ א ה רון: ה מזכ״ל היוצא
מיפלגת העבודה לא החליטה מי יהיה
המזכקל הבא של ההסתדרות, והוא מצירו
לא נתן הסכמתו לכהן קדנציה נוספת.״

אחת מן השתיים: או שלא דיברת
לגמרי אמת, כאשר הכחשת
את דברי כעכור עשרה ימים, או
שההכחשה שלד מתייחסת רק לפרט
אחד: שבבר הוחלט למנות
במקומך את החבר ירוחם משל.
אם כן, נמשיך בציטוטים.
כעבור כמה ימים באד, אסמכתא ממקור
בלתי צפוי. הגבר !.מירח אברך, בטור־הרכילות
שלה בידיעות אחרונות, פירסמה
סיפור מעניין תחת הכותרת :

מ*רה אברך מספרת:

״אם הוא (אורי אבד
רי 1כל כך אוהב אותי, שיגלה
את, המקורות ה־מהימנים׳
,שאמרו לו ש־בדעת
מפלגת העבודה לבחור
תחתי ! את ירוחם
משל. לי לא ידוע שישנה
החלטה כזו, וכל מה שאמר
בענין זה אורי אבד
רי הוא בדותה מאל׳יף ועד
ת״ו״ ,הוסיף,
אני משווה את דבריך אלה לדברים
שאתה אמרת עשרה ימים לפני כן, וש הובאו
בהארץ מיום 16.7.73 תחת הכותרת
״בן־אהרון: העבודה עוד לא החליטה מי
יהיה, מזכיר־ההסתדרות הבא״ .נאמר ב ידיעה

בתשובה לשאלה אמר (בן־אהרון) כי

מה מסתחו מאחורי
החיוך המיסתורי של משו?
מספרת הגברת אברך :״חשבוע התעקשה
(הציפור הקטנה) ללחוש באוזני ...אף
שיצחק בן־אהרוו הוא שיהיה ראש מטה
הבחירות להסתדרות, הרי ירוחם משל הוא
׳שממליך־המלכים חפץ ביקרו. בקיצור, אחרי
שיטיל חבר־ההסתדרות את המעטפה
לקלפי, ירוחם משל הוא שיוצע כמזכיר
הכללי ש!ל ההסתדרות, וייבחר. האס יעמוד
לבחירה? שאלתי אותו כשנפגשנו ב־במיקוה,
הוא חייך. חיוכה של המונה־לינה.
אינו יותר מיסתורי.״
בוודאי תאמר: ד,אם תסתמך על רכיל-
אית, על מד, שצייץ ירוחם משל למילה
אברך, כאשר פגש אותר ,״במיקרה״ז

אם בן, נעבור מן הרכילאית ישר
לאהד הבוסים: אכרהם עופר. זו
ככר לא ציפור קטנה ולוחשת, אלא
עוף דורס המשמיע קול גדול.

ובכן, הארץ מיום ,3.8.73 בראיון עם יאיר
קוטלר:
״עופר: בן־אהרון שרף יותר מדי את
הסטייק. זו דוגמה ברורה לעשיית־יתר. אנו
יכולים להגיע להישגים בשביל הפועלים
והשכבות החלשות רק בשיתוף־פעולה בין
ההסתדרות לבין הממשלה. ברור כי ה־פארטנר
הראשי בעניין זה היא הממשלה.
היא עשתה גדולות ונצורות, ולכן מאמינים
לנו. בן־אהרון, בכמה ביטויים והתפרצויות,
לא תרם לשיתוף־הפעולה עם הממשלה,
שהוא הבסיס להישגים.
חברינו בוועד הפועל של ההסתדרות
ובלישכת המיפלגה צריכים להציע מועמד.
יעמדו המועמדים ונשקול. איני פוסל את
בן־אהרון כמועמד, אך יש לפעמים הפתעות.
אנו אומרים גלויות לבוחר: אתה
מצביע בעד המערך בהסתדרות, ולא בעד
בן־אהרון או מישהו אחר, כי את המועמד
עופר. חברינו בועד הפועל של ההסתדרות ובלשכת המפ לגה
צריכים להציע מועמד. יעמדו המועמדים ונשקול. איני
פוסל את בן־אהרת כמועמד. אד יש לפעמים הפתעות. אנו
אומרים גלמות לבוחר: אתה מצביע בער המערך כהסתדריח
ולא בעד בן־אהרן או מישהו אחר. כי את דימועמד לתפקיד
מוכ״ל אנו נבחר אחרי הבחירות.
— האם בחירתו מחדש של כן* אהרן מותנית כתוצאות

דכחירית ׳•

לתפקיד המזכ״ל אנו נבחר
בחירות.״

אחריה

יפה, פשוט וגלוי-לב.

..הסטייק הוא בן־אהווך
יש בחירות. צריכים להצביע בעד המערך.
בעד כ ל המערך . .בעד משד, דיין
(אתה זוכר את האימר&לשלו על שאין
בכוחנו להרים שני, המים, ועל כן יש
לוותר על דגל ד,קידמה הסוציאלית ז) בעד

פינחס ספיר. בעד ירוחם משל. בעד אברדזם
עופר. וגם בעדך.
אחר־כך יעמדו כל המועמדים בשורה
על הבמה, כמו המועמדות הסופיות בתח רות
מלכת־המים, כל אחד ידקלם שיר או
ירקוד סמבה, וחבר־ד,שופטים יבחר מוכה.
אך בניגוד לתחרות מלכת־המים, לא הקהל
יהיה הבוחר. בוחר חבר־שופטים מצומצם
מאוד, ששמו ״הגוש״.
בוודאי שמת לב לעוד פרט קטן באותה
מובאה: נאמר בד, בפשטות שההסתדרות
צריכה להיות שותפה צוערת של הממשלה.

כמילים אחרות: מזכ״ל ההסתדרות
צריך להיות עבד נרצע של
שר־האוצר. ומכיוון שלא היית
כ זה. אתה שרפת את הסטייה.
והסטייק, כמיקרה זה, זה אתה כעצמה.
כעיני החכר עופר והכוס
שלו, אתה שרוף.
אמר את הדברים בצורה יותר אלגנטית,
כדרכו, מזכ״ל המיפלגה, ח״כ אהרון ידלין.
כשנשאל בכנס מזכירי מועצת־ד,פועלים על
גורלך, השיב (הארץ : )9.8.73
״המיפלגה הטילה את הנהגת מערכת הבחירות
טל שליחיה הנבחרים בהסתדרות,
ובראשם י. בן־אהרון, אשר יהיה בראש
הרשימה. כמקובל במיפלגת העבודה, נבחרים
נציגיה לתפקידים הבכירים, לרבות
חזכ״ל ההסתדרות, לאחר הבחירות הכלליות,
מתוך רשימת המועמדים ובהתאם
לחוקת המיפלגה. אני דוחה כל פירסום
שעומד בסתירה להודעה זו.״
הפסוק האחרון מתייחם, כמובן, להודעתי
שלי על ההחלטה שכבר נפלה.

כידוע לך ולכל אדם כישראל,

וכך אומר הכתב אמנון ברזילי, אדם
היודע על מה הוא מדבר:

מזכיר ההסתדרות מר יצחק ב ך
אהרון. ,הודיע למקורביו כי הוא
שוקל:התפטרות מתפקידו אם לא
תתקבל הכרעה מיידית לקביעת
:המועמד לתפקיד המזכ״ל הבא —
בלי להמתין עד אחרי הבחירות ל הסתדרות
ב־ 11 לספטמבר.
ועוד כהנה וכהנה דברים מעניינים :
בעיקבות התפתחות זו היו חיולופי־מיכ־וזבים
בין ה״ה בן־אהרון ומשל. מר בן־
אהרון כתב כי הפירסומים האחרונים בעיתונות,
המצביעים עליו (על משל) כעל
מועמד, מהווים הפרה גלוייה של ההסכם,
לפיו המועמד לתפקיד מזכ״ל ייקבע אחרי
הבחירות להסתדרות.״

דוד נאמר כאותה ידידה
איימת להתפטר מייד, ולהשאיר
אחריך ״כמה חרוכה״ ,מתוך הנחה
ש״צמרת העכורה לא תוכל להר
לעצמה לוותר (עליך) כעת,
--ההיא תנחל שבן מפלה ככחיוירות ל-

הסתדרות.

אין דו סיכו״ם
הייתי רשאי לצפות שאחרי כל
אלה תשגר לי מיכתכ •טל התנצלות
על כי הגדרת את דכרי כ־
״כדוחד!״ .שהרי אתה כעצמך פו־

האם כדור לך, החכר כן־אהרון,
מהי משמעות דבריך ץ
הרשה לי לתמצת אותם במילים אחרות :
!• אם אתה לא תנהל את המערכה,
המערך ינחל מפלה .
• לעומת זאת, אם אתה תנהל את
המערך, המערך יצליח.

• הודות למה יצליח ץ הודות
לאמונת הכוחרים שאתה תהיה
המזב״ל הכא, וההסתדרות תפעל
על פי הקו שהכרזת עליו.
• אולם אין שום ערוכה לכך
שאכן אתה תהיה המזכ״ל הכא,
וכי הקו שלך יימשך. להיפך, ככר
קיימת החלטה הפוכה — שלא
אתה תהיה המזכ״ל, ושלא הקו
יטלך ישלוט.
•:אפילו אם תתעקש לטעון כי אין עדיין
החלטה כזאת — הרי אתה בעצמך
כבר מודה בכך שאין סיכויים שתיבחר
מחדש — שהרי אחרת, מה הטעם בשיגור
מכתבים נזעמים לירוהם משל, ובהצגת
אולטימסומים?
כל זה ברור לך כמו שזה ברור לי.
בעצם, זד, ברור לך עוד הרבה יותר
מכפי שזה ברור לי.

מה נוכע מזה)•

״משרת של ספיר׳
נוכע מזה, עם כל הככוד, שאתה
נותן את ידך ל״תימרון של אהיזת
עיני הציבור.״
אתה קורא לחברי ההסתדרות להצביע
בעד המערך מתוך אמונה שהם בוחרים
בעד הקו שלך — -בעודך יודע היטב
שלמחרת הבחירות, ובמשך ארבע שנים
גורליות, יתנהלו העניינים על־ידי משרת
נאמן של פינחס ספיר, על פי הקו של
פינחס ספיר.
הקו של ספיר, כפי שאתה אמרת פעמים
רבות, בשעה ששרפת את הסטייק — הוא
קו המעשיר את המיליונרים, המגביר את
הפער, המוריד באופן שיטתי את חלקם
של העובדים בהכנסה הלאומית, המרוקן
את המשכורת מערכה הריאלי.

אתה מכניס את העובדים למלכודת.
בטענה שהם עוזרים להגשמת
התוכנית שלך, אתה קורא
להם להצביע כעד מהפלגה, שתכצע
את המדיניות ההפוכה.

איך היינו קוראים לתימרון כזה בשפת
אנשים פשוטים?

״אתה תעוף חחוצוד
אבל לא די ככך. לאחרונה אתה
משמיע כבל הזדמנות סיסמה תמוהה
עוד יותר.
אתה אומר כך: מעמדך בהסתדרות,
והגשמת התוכנית שלך, תלויים בתוצאות
הבחירות.
אם ינחל המערך ניצחון, זה יחזק את
מעמדך, והמערך ייאלץ למנות אותך כ־מזכ״ל
הבא.
לכן אתה קורא לכל אנשי ד,קידמה ושוח רי
הצדק בהסתדרות להצביע בעד המערך
— בתור הפגנה למענך ולמען השקפתך.

האם זאת אמת ץ
על סמך מה אתה אומר זאת )

נניח לרגע שקריאתך תיענה, וכוחו של
המערך יגדל בבחירות להסתדרות. ב־12
בספטמבר ייווכחו ראשי המערך לדעת כי
הודות לד עלה המערך בכמה אחוזים.

מה יקרה אז ץ

רוח משל: המזכ׳׳ל הבא
אין הרכה אמת כתיאור זה של
החכר ידלין.
רק השבוע נמסר רשמית שהמיפלגד, הח ליטה
מי יהיה המזכיר הבא של מועצת
פועלי תל-אביב. כלומר: על מזכיר מוע־צת־פועלים
מחליטים מראש, אך על ה־מזכ״ל
אין מחליטים מראש. על ראש
עיריית תל־אביב מחליטים מראש, על ראש־הממשלה
מחליטים מראש. ורק לגבי תפקיד
אחד ויחידי, התפקיד הקטן וד,מבוטל של
מזכ״ל ההסתדרות, אין מחליטים מראש.

מוזר, לא כן ץ
נראה שגם בעיניך זה מוזר. כי הנה
קראנו(,הארץ )8.8.73 כי :״בז־אהרון דורש
לקבוע עתה מי המועמד לתפקיד מזכ״ל
ההסתדרות — מאיים בהתפטרות״.

על על סמך ״כמתה״ זו.
אבל לא זה העיקר. אין פה עניין של
כבוד אישי. יש עניין של הגינות ציבורית.

אתה דרשת כאופן אולטימטיכי
שמיפלגתך תחליט מייד שאתה
תהיה המזכ״ל הכא. מדוע? מפני
שאתה יודע, במוני, שהוחלט ההי־פך.
הוחלט שלא תהיה המזב״ל
הכא.
האולטימטום שלך לא נתקבל, ואתה
שכחת אותו, כמו את כל איומיך הקודמים,
הרבים, בהתפטרות. מכל ההתפטרויות ה אלה
התפטדת בעוד מועד.
עכשיו אתה דורש פחות — בסך־הכול
שהעניין יישאר פתוח עד אחרי הבחירות.
שאם לא כן — כך אתה אומר — תתפטר
מניהול המערכה, ואז ינחל המערך ״מפלה״.

האם הם יגידו :״יישר כוחו של בן־
אהרון שלנו ! הוא נהדר ! הבה נשכח
את כל הסטייקים ששרף. ניתן לו שוב
לכהן כמזכ״ל ההסתדרות !״
או שמא יגידו את ההיפך :״הדמגוג
הזה הכניס לנו כמה קולות נוספים. זה
טוב. אבל זה גם מוכיח כמה הוא מסוכן !
עכשיו, כשהוא מחוזק, הוא יעשה עוד
יותר צרות לפינחס ספיר, ויפריע עוד
יותר למדיניות של המערך ! לכן צריכים
לסלק אותו מייד !״

אתה יודע, במוני, שהתשובה
השניה היא הנבונה. היא נוכעת
מן ההיגיון הפוליטי.
בכל שתצליח יותר ככחירות,
כן תעוף החוצה בתנופה גדולה
יותר למחרת היום:
כקריאתך לעובדים אין היגיון,
אין אמת — ולבן, אם תסלח לי
על המילה, אין כה הגינות.

מכיוון שאין לך התחייבות כזאת, ול מעשה
יש לך התחייבות הסוכה — אסור
לך להשמיע טענה זו.

״מי הם העכברים?״
לפני כמה ימים אמרת שאם
תסולק מכסא המזכ״ל, ישתלטו
עליו ״העכברים״.
מי הם ה״עכברים״ ? לא אורי אבנרי.
לא הילל זיידל. לא יורם ארידור. לכל
אלה אין כל סיכוי לעלות על כסא זה.
הכוונה יכולה להיות רק לירוחם משל,
לפינחס ספיר, למשה ברעם, לאהרון ידלין
ושחד.
אני לא הייתי משתמש כלפיהם בהגדרה
זו. איש־איש וסיגנונו. אבל אתה בוודאי
מיטיב להכירם, ויודע מה אתה שח.
אם כן, איך אתה עוזר ל״עכברים״ לנצח
בבחירות?

האם זה מותר ) האם זה הגון?
האם זה הוגן בלפי חברי ההסתדרות

על דבר אחד אין ויכוח בינינו. שנינו
מכירים בחשיבותה העצומה של ההסתדרות.
שנינו יודעים שהיא יכלה להיות מכשיר
כביר למניעת הידרדרות המדינה, לחיסול
העוול המשווע הנעשה בה מדי יום כלפי
האיש העובד. היא יכולה גם להיות מכשיר
להורדת שכרו של האדם היוצר ולהעלאת
רווחיו של האדם המספסר.
מי שעוזר למסור מכשיר זה בידי
״העכברים״ במשך ארבע השנים הקרובות
— מקבל על עצמו אחריות ציבורית נו ראה.
כשהוא עושה זאת בעיניים פקוחות
— הוא מתחייב בנפשו גם מבחינה מוסרית.

איך תסתכל כראי, למחרת יום
הבחירות, כשתקרא כעיתון שה חבר
ירוחם מיטל נכחד למזכ״ל ההסתדרות

איך תסתכל כעיני האנשים הטובים,
שנתנו כך אימון)־

אנא, חשוב על זה עכשיו, לפני שזה
יהיה מאוחר מדי.
חשוב, והסק את המסקנה היחידה ש היא
הגונה:

סרב לשחק את מישחקם של ה־
״עכברים״.
התפטר עכשיו:

אין לך התחייבות מצד המערך שתישאר
בתפקיד אם תצליח בבחירות. גם אילו
היתה לך התחייבות כזאת בכתב, חתומה,
בנוכחות עדים, בידי גולדה מאיר ופינחס
ספיר, היה ערכה כקליפת השום. אבל אין.

חבש מצטרף למערך יי
היא נימפת

(המשך מעמוד )15
ההסתייגות המקיפה מהמעשה, אף בקרב
ידידים מובהקים של ישראל, והביקורת
הקטלנית במרבית אמצעי התיקשורת בעולם,
פגעו בתדמיתה של ישראל אף יותר
מאשר יירוטו של המטוס הלובי לפני חצי
שנה, שהסתיים במותם של 106 נוסעים
חפים מפשע.
אם אז עוד היו רבים שהיו מוכנים לקבל
את ההתנצלות הישראלית בדבר טעות
בלתי נמנעת שגרמה לאסון, הרי עתה, על
רקע יירוט המטוס הלבנוני, קיבלה הפלת
המטוס הלובי משמעות אחרת לגמרי. אפילו
אלה שבעבר קיבלו את עמדתה של ישראל,
התיחסו עתה אל הפלת המטוס הלובי
כאל מעשה מתוכנן שבוצע בדם־קר.
אף אחת מהתגובות המדיניות והאחרות
לא הפתיעה את ממשלת ישראל. שלושת
האחראים הישירים להחלטה ליירט את ה מטוס
הלבנוני — גולדזדדיידגלילי
— ידעו היטב את התגובות הצפויות ואת
כל הכרוך בהם. לא רק זאת: כאשר הת־יעצו
עם אנשי מקצוע, הסבירו להם אלה
את כל ההיבטים השליליים של מעישה ה־יירוט.
וכל זה נעשה על סמך ההנחה, ש מנהיג
החזית העממית לשיהרור פלסטין,
ג׳ורג׳ חבש, אומנם יהיה במטוס החטוף,
ייתפס, מבלי שיאונה רע לשאר הנוסעים,
ויועמד לדין בישראל.

אץ זו הפעם הראשונה •טג׳ורג׳
חכש מם כמטוסים מכיירות למדינות
אחרות, ולא היתה זו ההזדמנות
הראשונה שנוצרה, מאז
החלה ישראל להילחם כמנהיגי ה־מהכלים,
לתפסו.

היא פעילה, מושכת
ואוהבת לה שתכ שך
בגלי הים. היא גם נהנית
מזה במשך כל הקיץ,
משום שבת הים הקטנה
והפקחית הזו משתמשת בטמפוני טמפקס הנישאים
בפנים. הם
מ עני קי ם לה
את כל החופש והנוחות
להם היא זקוקה ללא
ב עיו ת של סי כו ת,
תחבושות או חגורות.
עם טמפוני טמפקס
אין כל דאגה. הם
פותחו ע׳יי רופא. הם
רכים ונותנים לה הגנה
עליה היא יכולה לסמוך
החל מן הפעם הראשונה.
סילוק לאחר
השימוש אינה בעיה.
הכל נשטף באסלה.
וכך, בין אם את
נימפת־ים ובין אם את
סתם אוהבת לטופף
סביב הבריכה, טמפוני
טמפקס מבטיחים לך
את ההגנה לה את
זקוקה.
( 7ת /א 0X 3 7 7 /
...711161* 377

תגנה סניטרית לשימוש כנימי
מיו צרםרקער ־ידיחבית
סמפקסבע ־ ם. ה ו 11ם. אנגליה .
להשיו בבתי מרקחח. בתסרוקיות
ובסופרמרקטים. המעוותות
בל,כלח דונמאות וחומר הסברה
׳שלחי 70 אד בבולי דאר אל
היבואנים: איווו ס ט אי מפקס
בעינו. רח־ ירמיהו . 38 תיא,

גולדה־דיין־ הפעם החליטו אם וגלילי לבצע את החטיפה, לא היה זה
בגלל הזדמנות בלתי חוזרת שנקרתה, או
היווצרות תנאים מדיניים ואחרים שיקלו
על הצדקת המעשה הבלתי חוקי.
מדוע אס כן החליטו השלושה לעשות
זאת דווקא עתה?
כאשר הושמעה השבוע ביקורת חריפה
נגד ההחלטה לבצע את החטיפה, ביקורת
המושמעת גם מפי חוגים בטחוניים (ביניהם
האלוף (מיל ).אריק שרון שאיש לא יחשוד
בו ברכרוכיות יתר) לא היד, ספק לאיש
מה היא התשובה לשאלה זו.

ג׳ורג׳ חכש עמד להיות מגויים,
כלי ידיעתו כמוכן, למסע הכחי־רות
•טל המעיר לכנסת השמינית,
כדיוק כשם שכעכר גויסו הטיל
״שכיט 2״ ,או נשיא ארצות
הכרית ריצ׳ארד ניכסון, למטרה זו.

בדי חה
מרה
ך* שיקול המכריע לגבי גולדה ודיין
1 1לא היה ההשפעה האפשרית של תפיסת
חבש על ארגוני החבלנים. היה ברור להם
שתפיסתו של חבש לא תסתום את הגולל
על ארגוני הטרור, כשם שתפיסתו או הריגתו
של יאסר עראפת לא יחסלו את הארגו נים
הפלסטיניים.
התועלת היחידה בתפיסתו של חבש
היתד, תועלת פנימית. חטיפתו של חבש
נועדה לצרכי פנים בלבד. לא היה מדובר
רק בהעלאת המוראל בקרב הציבור, אלא
בניצול ציני של הפרשה לצרכי תעמולת
הבחירות של המערך. השיקול מאחורי

ההחלטה דכצע את התוכנית היה
שמישפט ראווה שייערך לג׳ורג׳
חכש עשוי לרכז את התענינות ה־ציכור
כמאכק כטירור, להסיח את
הדעת מכעיות הפנים והמצוקה,
המאיימות להפוך נושאים מרכזיים
שד מערכת הבחירות הקרוכה.
לצורך זה היו גולדה, דיין וגלילי מוכנים
להקריב אינטרסים חיוניים של המדינה,
לפגוע ביוקרתו •סל צה״ל, ולסכן חיי נוס עים
אזרחים.
אחרי כשלון המיבצע, סיפרו בחוגי המערך
את הבדיחה הבאה :״מדוע לא עלד,
חבש למטוס שנחטף — •7הוא השתתף
באסיפת בחירות של גח״ל.״
היתר, זו בדיחה מרה, שמדינת־ישראל
נאלצת לשלם עתה את מלוא המחיר עבורה.

מיכאל
צור
המפעל היה מתוכנן לייצור כ־ 60 אלף טון
חומצה לשנה. במקביל נחתם הסכם עם
חברה גדולה באיטליה, שהתחייבה לקנות
את כל התוצרת מרגע שייחל המפעל
בייצור — לפי התיכנון, במארס — 1967
במשך חמש שנים רצופות.
במדינה מתוקנת, היתד, ההצעה זוכה
לאישור, והמפעל היה מתחיל לייצר באיחור
סביר של כמה חודשים או שנה.
כיום, תשע שנים לאחר מכן, היה כבר
מזמן מכסה את הוצאות הקמתו, ומביא
רווחים נאים ביותר. שכן מאז, חלה עלייה
מתמדת במחירי החומצה הזרחתית בעולם.
אולם במדינת ישראל קמים מפעלים
ונופלים לא לפי שיקולים כלכליים: משרד
הפיתוח שייך, דרך קבע, לא למפא״י.
אותה תקופה, היה המשרד בידי שר
מפ״מי. כיוון שמשרד זה אינו שייך ל־מפא״י,
אין הוא חולש על כל מפעלי הפיתוח
— למרות שמו. כך, למשל, כל תע־שיית־הנפט
— כמו בתי־ד,זיקוק, חברות
הנפט, ותעשיות הלוואי של הנפט — שיי כת
למשרד המסחר והתעשיה. ומשרד זה

הוווו 9ה 1המגרהדואשונה
מ הם האשמים בנזין! הנדנר׳
הגדול ביותר בתולדות המדינה
יך מצליחים שני אנשים להפסיד
250 מיליון ל״יי
אזרח פשוט, אם ינסה לעשות זאת, לא
יצליח מעולם במשימה קולוסאלית זאת.
לשם כך, חייבים להיווצר מספר תנאים
מוקדמים. כגון: שהכסף לא יהיה של ה מפסידים,
אלא של מישהו אחר. שהמפסי דים
יהיו בעמדות־מפתח המאפשרות להם
לשהק בזילזול בהון־עתק כזה. ושיהיה
להם גיבוי חזק מספיק, שיגן עליהם מפני
חרון־אפם של בעלי הכסף.
כל התנאים האלה עמדו לרשות מיכאל
צור ואפריים בן־ארצי, כאשר יצאו להר פתקה
הגדולה שלהם, בה הפסידו רבע
מיליארד ל״י מכספי משלמי המיסים —
סכום השווה לתקציב משרד הסעד. סכום
שבו ניתן היה להקים 5,000 דירות לזוגות
צעירים.
תגלית במידבר

מעשה, גדול הנזק שגרמו השניים
/אף יותר: שכן נוסף לרבע המיליארד
שירדו לטמיון באופן ישיר, גרמו השניים
גם לכך שישראל תפגר בעשר שנים ב כניסתה
לשוק העולמי של החומצה הזרוד
תית — כניסה שהיתר, מכניסה לקופת־המדינה
רווחי מיליונים, בהתחשב בעוב דה
שזהו אחד התחומים הבודדים בה יש
לישראל אוצרות־טבע מעולים.
היה זה לפני עשר שנים בדיוק, כאשר
משרד־הפיתוח וחברת כימיקלים ופוספטים
גילו, כי המישור הענק ליד ערד —
מישור צפע — עשיר בצורה בלתי־רגילה
במירבצי פוספטים עשירים בזרחן.
מנכ״ל החברה, אלכסנדר (סשה) גולדנ ברג,
יחד עם מנכ״ל משרד הפיתוח מנחם
בדר, החליטו על תיכנון מפעל לעיבוד
ד,פוספטים האלה לחומצה זרחתית: חומצה
זו הינד, מרכיב חשוב מבלים חקלאיים,
ויש לה ביקוש ניכר בעולם. לדוגמה :
ב־ 1970 נמכרו באירופה בלבד כ־ 250 אלף
טון ממנה, במחיר 120 דולר הטון בממו צע.
הביקוש היה גדול מההיצע, ולמע שה
כל כמות שהוצעה נקלטה בשוק.
השיטה המקובלת לייצור החומצה, הזר־חתית
היא תקיפת עפרות הפוספטים, המכי לים
זרחן, בחומצה גפריתנית. תהליך הת קיפה
מייצר חומצה זרחתית בריכוז של
־ .540/זהו תהליך פשוט, והקמת המפעל
היא עניין מהיר יחסית.

ה ת חיי בו ת
לחמש שנים

ך* סוף י טנ ת 1964 הגיש מנחם בדר
^ את התוכנית להקמת המפעל בערד,
בהשקעה צנועה של כ 30-מיליון לירות.

היה אותה שעה בידי השר פנחס ספיר.
מנכ״ל המשרד היה צעיר בשם מיכאל צור.

ת חרו ת
לא־ברובה
** אשר ראח צור כי משרד הפיתוח,
המתחרה בו, עומד להקים תשלובת
כימית בערד, החליט, כי מן הראוי
שמשרדו ייכנס לתמונה: הוא שיכנע את
ספיר, כי חברת כימיקלים ופוספטים, ש אותה
שעה צברה הפסדים ניכרים, אינה
מהימנה ולא כדאי לתת לה להקים את
המפעל החדש.
ללא ידיעת משרד הפיתוח ומנכ״לו,
טס צור לארה״ב, שם היה לו ידיד, עורך-
דין יהודי בשם לו ברנט. ברנט הפגיש את
צור עם סגן־הנשיא של חברת הכימיכלים
הענקית אלייד. סגך נשיא זה, ג׳ון מרשל,
יהודי גם הוא, שוכנע על־ידי צור, כי
כדאי לאלייד להשתתף בהקמת מפעל ב ישראל.
למעשה,
השתכנעו כל השלושה די
מהר: ברנט היה אמור לקבל קומיסיון
מהשידוך — ולחץ על מרשל. מרשל היה
מעוניין בשני דברים: האחד, למנוע הק מת
מפעל מתחרה במפעל שחברתו החלה
להקים באיראן. השני, לבדוק תהליך חדש
לייצור חומצה זרח תית — על חשבון ה ישראלים.
כי זאת למד כבר מרשל: מש קיע
זר בישראל — עושה כמעט הכל
על חשבון ממשלת ישראל.
כך, חזר צור לישראל עם הבשורה, כי
הברת־הענק אלייד מוכנה להקים את ה מפעל
החדש בערד.

מדינת־י שראל
שפן נ סיוגו ת
ך* ך ;פתחה מלחמת החורמה בין
מיכאל צור ואנשי אלייד, לבין מש רד
הפיתוח וקבוצת מדענים ישראלים,
שהתנגדו נמרצות לחברה האמריקאית ול שיטה
שלה.
עד אז, ייצרו חומצה זרחתית בעולם בדרך
הרגילה — באמצעות חומצה גפדית-
נית. כך גם התכוונה אלייד לעשות באי ראן.
אולם אותן שנים היו מחירי החומ צה
הגפריתנית גבוהים ( 50 דולר לטון,
לעומת 8דולר כיום) והכל חיפשו דרכים
לייצור ללא שימוש בחומצה גפריתנית.
המדען הישראלי ד״ר אברם בניאל המ ציא
תהליך לייצור חומצה זרחתית בעזרת
חומצת־מלח. אלייך הסכימה לשיטה זו
בשלב ראשון — אולם תבעה, כי החומ צה
המלחית תיוצר לפי -שיטה חדשה
שלה, הקרוייה שיטת המצע המרחף.

עד היום, התייחסה העיתונות הישראלית
— ומשום כף גם הציכור — להפסדים
הנוראים של תישלוכת־ערד כאל אסון-
טכע שלא ניתן למונעו. תחת הסיסמאות
השדופות של השקעות כמחקר, כפיתוח הנגב,
וכשאר פרות קדושות — נחשפה כפני
הציכור, כהדרגה וכזהירות, העוכדה כי הפסדי
התישלוכת הגיעו לסכום המזעזע של
רכע מיליארד ל״י.
גם כימים אלה, כאשר העיתונות מלאה
כהדי הוויכוח המר — האם למחוק את
ההפסד העצום, או לנסות להציל שרידים

שיטה זו היא ישנה, והשתמשו בה כבר
בגרמניה בשנות העשרים, אולם למטרות
אחרות. עיקרה בפיזור החומרים הכימיים
על מסננת אסבסט, המהווה מעין מצע, ש עליו
שוקעת החומצה המילחית.
אנשי אלייד רצו לבדוק אם ניתן להש תמש
בשיטת המצע המרחף לייצור חומצה
מילחית. דבר זה לא נוסה עדיין בשום
מקום בקנה־מידה תעשייתי — וישראל
נבחרה להיות שפן־הניסיונות.
אנשי משרד הפיתוח והמדענים הישראלים
תבעו, כי חומצת־המלח תיוצר בשיטה
ישראלית אחרת, הקרוייה שיטת אמן.
שיטה זו הומצאה בישראל, אולם נמכרה
לייצור בחו״ל — ושם פעלה בהצלחה.
אנשי אלייד התנגדו בתוקף לשיטה זו,
עמדו על השימוש במצע המרחף.

סכנו ת
וליקויי ם
ץ ץ שרד הפיתוח הגיש דין־וחשבון
שלילי על שיטת המצע המרחף, תבע
את שיטת אמן. שר־האוצר פנחס ספיר הח ליט
להתייעץ עם מומחה בינלאומי. ה מומחה
הגיש דו״ח חיובי על המצע המרחף.
אלא שהמומחה, לפי מימצאי מבקר

— מקפידים האחראים להציג את ההפסדים
כמכת־ארכה או כרד, שאין את מי להאשים
כה. אפילו מכקר־המדינה, בדו״חות הקטלניים
שלו, נמנע מלציין את שמות האשמים.
אלא שהאמת שונה: היה גם היה את מי
להאשים.
ככתכה זו, מפרסם ״העולם הזה״ ,לראשונה,
את שמותיהם של האשמים :
מיכאל צור ואפריים כן־ארצי.
את שמותיהם, ואת מהות ההאשמות
נגדם.

המדינה — שימש גם כיועץ־בשכר של
חברת אלייד.
לאחר הגשת הדו״ת הזה, בדק המישנה
למנכ״ל של משרד־הפיתוח, ישראל גלעד,
את שיטת המצע המרחף, הגיש חוות־דעת
המצביעה על כל הסכנות והליקויים אשר
התגלו בדיעבד.
אולם הלחץ של מיכאל צור ופנחס
ספיר ניצח, ובמאי 1967 החליטה הממש לה
לאשר את הצעת הקמת המפעל על־י^י
אלייד — כאשר השותף הישראלי של
אלייד יהיה ממשלת ישראל, לא כימיקלים
ופוספטים. כך, הוצא משרד־ד,פיתוח מן
התמונה.
בינתיים חלפו ארבע שנים — בהן הקי מה
אלייד בשקט את מפעלה באיראן,
ניגשה להקמת מפעל נוסף ביוון.
החלטת הממשלה הושפעה מן העובדה,
בי משדד־הפיתוח היה עתה בידי הליב ראלים
העצמאיים. סגן שר־הפיתוח, יהו דה
שערי, התייצב לימין האמריקאים,
מחוסר־אמון בישראלים שהמליצו על תה ליך
אמן.
אלייד — שסירבה להפויע בגלוי
כמשקיעה בישראל, פעלה ב אמצעות
חברה בשם מדרה — מינתה
כנציגה בישראל ויו״ר מועצת המנהלים

של תישלובת־ערד, את אלוף אפריים בן-
ארצי, שהיה ידוע בקשריו הטובים עם
הממשלה. היה זה, לדעת ראשי משרד
הפיתוח כיום, מינוי לבנטיני קלאסי, ש לפיו
נבחר אדם לתפקיד בגלל קשריו עם
צמרת השילטון.
הפסד כפול
ץ ץ אותו רגע החלה צבירת הפסדי־הענק:
אלייד קיבלה גם את הקמת
המפעל — דהיינו, היתר, המבצעת עבור
תישלובת ערד — כאשר הנאמן שלה, בן־
ארצי, היה צריך להשגיח עליה כמבצעת.
החלטות הממשלה לא קויימו:
• הממשלה החליטה, בין היתר, כי
תחילה יקימו את המפעל במחצית הגודל
המתוכנן ( 160 אלף טון ייצור לשנה, ב השקעה
של 120 מיליון לירות) .אולם בן־
ארצי הקים את הכל בבת־אחת — דבר
שגרם עתה להכפלת ההפסדים .־
•.לפני הממשלה הונחו טיוטות־החוזים
עם אלייד, לפיהן היתה אלייד אח ראית
לכך, כי שיטת המצע המרחף אכן
תפעל, ואלייך היתד, אחראית לתיקון כל
הליקויים אם יהיו.

אך בחוזה הסופי שנחתם — נעלם הס עיף
הזה, ואלייך פטרה עצמה מאחריות,
דבר המאפשר לה עתה לסרב להשתתף
בנזקים.
גם מעשה חמור זה נעשה, לפי מימצאי
מבקר־ד,מדינה, ללא ידיעת הממשלה.
בנוסף, שינה בן־ארצי לטובת אלייד
גם את הסכמי ההשקעה, כך שבסוף יצא,
כי אלייד השקיעה 27 מיליון לירות בלבד,
מתוך כלל ההשקעות, המגיעות עד היום
ל־ 250 מיליון לירות.
מבקר המדינה מצא גם כי כל שיטת
העבודה וביצועה היו מופקדות, לא היה
כל פיקוח ישראלי על הביצוע, ולמעשה
חיבלה אלייד ועיכבה את הקמת המפעל.
הכישלון הסופי
ך י* תוצאה הסופית: אלייד השקיעה
27 ) 1מיליון לירות — אותן קיבלה
חזרה מממשלת־ישראל, כאשר מכרה לה
את חלקה בחברה. כיום, לא ניתן לגבות
ממנה אגורה בחזרה.
ממשלת ישראל הפסידה 250 מיליון לי רות
בניסוי שיטת ייצור המצע המרחף
(המשך בעמוד )23

ידאה הע

ג * י ך. סבר אל בסרב ה מסבי בהרבה, היא שמב
ונפול, ר חג רר ה של ערדפישומןמסביב לס
לג מרי מזו שלי, ש הנני דוגמנית מוכ ר ת,
לפגיעהח מור הבתדמיתיהמקצועיתומסבה

לפימיטבידיעתיואמונתיהתכוון תי א טר

מיסמך מישפטי

לילי אבידן פרשה את
מילתמת העכוזים על
שולחנו הנישא של בית־המישפט, כאשר טענה, בתצהיר

שהגישה לבית־הדין, כי ״ג׳י
היא שמנמונת ובעלת עכוז נ
ונפול, וחגורה של עודפי ש

מיוחמת

ף משך כל תקופת החזרות על הצגת
בני הדוקטור, חיו השתיים כשתי יונים.
ללילי אבירן היה ברור שהיא תהיה
כיכבת ההצגה, כשם שהיה ברור לה ש־לג׳יין
מיינל ברור שהיא רק מחליפתה.
הריב בין שתי היונים פרץ זמן קצר ל אחר
תחילת ההצגות, כאשר המפיק, רפי
שחר, הודיע ללילי שהיא מפוטרת, ואת
תפקידה תמלא דרך קבע ג׳יין.
הודעת הפיטורין פתחה מלחמת־עכוזים
נוראית, שנפרשה השבוע במלוא פרטיה
נוכח פניו החמורים של בית־המשפט.

חזה גדול
ונפול

ענו! וענו! זאב

מוצג ע־שפטי א׳ הוא ישבנה החשוף של לילי,
האמור, לדבריה, למשוך את הקהל להצגה.
במאבקה על מה שנראה בעיניה כשימוש לרעה, נקטה לילי בכלל: עכוז תחת עכוז.

ך* יה זה לאחר שלילי פנתה לבימ״ש
\ 1שלום בתל־אביב, באמצעות עורך־
הדין ישעיהו לויט. תבעה מתיאטרון לילך
פיצויים של עשרת אלפים ל״י, על כך

שתי האויבות

הפכה הידידות ליריבות, כאשר ג׳יין תפסה את
משמאל: ג׳יין בסצינות מתוך ההצגה. הגבר

השוואה -

זהו הצד החזיתי של לילי
אבידן, אשר לפי דבריה גרס
לצופים לנהור.לחזות בה על הבמה בהצגת בני הדוקטור.

I I ¥ 111111 וזהו, לדברי לילי אבידן, הזיוף, שנקרא בפיה
I I I 11 11״חזה גדול ונפול.״ אין ספק, למראה המוצר עצמו,
השחקנית הניו־זילנדית ג׳יין מיינל, כי המילה, גדול׳ מוגזמת משהו.

שהתיאטרון השתמש בשמה ובתצלומיה ב־מודעות־הפירסומת
של ההצגה.
בתצהיר שהגישה לבית־המישפט, התלוננה
לילי אבידן :״ג׳יין מיינל נמוכה
ממני בהרבה. היא שמנמונת ובעלת עכוז
שרוע ובלתי מחוטב וחזה גדול ונפול. יש
לה חגורה של עודפי-שומן מסביב למות ניים
ורגליים שריריות וקצרות. הופעתה
שונה לגמרי מזו שלי, שהנני דוגמנית מוכ רת.
מובן מאליו שבתנאים אלה גורמת
הופעתה תחת שמי לפגיעה חמורה ב־תדמיתי
המקצועית ומסבה לי נזק וסבל
רב, מה גם שזוהי הונאת הקהל.״
בתצהירה, סיפרה לילי כי ניתן לה להו פיע הצג מיט לנצ להנן לתם ככפ1 ומון

ם וישפוט!

בעד

ע זודד ;

רבת דבעלעכוז שרדש ובלתימחוטבוחזהגדול
ת ב יי םורגלייםשריריותוקצרות, הופעתה שוגח
וב ך

מאליושבתנאים אלה גורמתהופעתה תחת שמי

יבזקוסבלרב, מה גםשזוהיהובאתהקהל ,
ןלילך מראש לבצ 7ו ^ ל ^ ן צורכי

מנואל נמוכה ממני בהרבה.
וע ובלתי מחוטב וחזה גדול
]ן מסביב למותניים ורגליים

שריריות וקצרות. הופעתה שונה לגמרי מזו שלי, שהנני
דוגמנית מוכרת.״ תביעתה של לילי נגד תיאטרון לילך
הוגשה אחרי שפוטרה מתפקידה בהצגת בני הדוקטור.

הענחים

מקומי, השיב, :אל תבלבלי את המוח. ה קהל
בין כה לא ישים לב להבדל.׳״
הגיב השבוע רפי שחר על האשמותיה
של לילי:
״החלפנו את לילי אבידן מפני שהיא
עשתה לנו צרות. היתה מאחרת לחזרות,
לא היתר, נשמעת לבמאי, וגילתה חוסר
כישרון בתפקידה. למרות כל זה, רציתי
לתת לה צ׳אנם נוסף. בהופעה באילת, הו פיעה
לילי, כפי שסוכם, בהצגה הראשונה,
וג׳יין בשנייה.
״הקהל התאכזב מלילי. היא עשתה גימ־

מוצג מישפטי ב׳ :זהו הישבן של מיינל, האמור להיות שרוע ובלתי
מחוטב. בעוד שבעיני הדיוטות נראו ההבדלים בין שני המוצגים בלתי־י׳
מוחשיים,
לעין בלתי־מזויינת, הרי שהמומחים התחלקו לשני מחנות, זה מצדד בעכוז זה,
זה מצדד בעכוז זה. בין השאר יצטרך ביח־המשפט בתל־אביב לשפוט בסוגייה.
נסטיקה על הבימה, תנועות משונות ומיותרות.
בקיצור, לא מצאה־חן בעיני הקהל.
בהצגה השנייה, מיהרנו להעלות את
ג׳יין מיינל.
״ג׳יין עברה את המיבחן יפה, ואז הח לטנו
שלא נוכל להמשיך עם לילי.
״כשבישרתי לה זאת, היא לא כעסה,
אלא קיבלה זאת בשקט. הופתעתי כש ראיתי
שהיא הגישה תביעה משפטית נגדי.

ליה ולילי אבידן הישראלית משתפות פעולה,
נ 1ל החזרות על הצגת בני הדוקטור. לימים,
]ומה של לילי ככוכבת ההצגה. בשתי התמונות
]יושב למרגלותיה הוא השחקן מנחם עייני.
יק בהצגת־הבכורה הראשונה, באילת, ואילו ב־השנייה
כבר העלו את ג׳יין במקומה :״לפי
ידיעתי ואמונתי התכוון תיאטרון לילך מראש
את שמי ותצלומי לצורכי־פירסומת בלבה בלי
לי להופיע בהצגה,״ טענה .״ג׳יין מיינל הוכנה
ידה בסתר, והוצגה בפני, רק בחזרות האחרונות,
תי, למקרה של מחלה או היעדרות פתאומית

חוסר־כישרון

אשר
דרשתי מהמפיק, מר רפאל שחר,
להודיע לקהל כי ג׳יין מיינל מופיעה ב
שילמתי
לסוכן שלה, דויד אבידן, את
מלוא התמורה עבור עבודתה — 1,200.
ל״י לחודש.״
על כוכבו החדש סיפר רפי :״ג׳יין היא
ילידת ניו־זילנד, למדה בלט בלונדון, והופיעה
בהצגות שייקספיריות. היא נמצאת
בארץ כשנה, והופיעה כרקדנית בקזבלן
ובסרט אחר. היא בחורה שקטה, והיא ולילי
היו חברות טובות.״
הגיבה לילי :״אם הקהל באמת מעדיף
את ג׳יין — אני מעדיפה לא להופיע ב תיאטרון
הזה. הגשתי את התביעה לא בגלל
שפוטרתי, אלא בגלל שהתיאטרון המשיך
לנצל את שמי ואת תמונות־הפירסומת שלי
גם לאחר שפוטרתי.״

ושית השמאל
בב חי רו ת לוו עידת ההסתד רו ת, הוועידה החקל אי ת
וועידת הפו עלו ת ומועצות הפועלי ם
נותרו עוד שלושה שבועות לבחירות להסתדרות. המנגנון הנתון כולו לשליטת
המערך העבודה־מפ״ם מפעיל כל אמצעי שברשותו כדי לחסום את דרכנו למוסדות
ההסתדרות הנבחרים. החוקות והתקנונים, שכולם נכתבו לתועלתו של הרוב,
נרמסים אף הם בידי הבוסים ההסתדרותיים שכל אמצעי כשר בעיניהם ובידיהם
להבטחת המשך השילטון שלהם בהסתדרות.

הראה להם שאינך פוחד, שאינך מ הסס, שהחלטתך נחושה
לחזק את האופוזיציה התקיפה והלוחמת.

הצסוו למרי! חמור ברשימת מוי וזוזית השמאל

התנדב ונעורה:

חברים שלא התיצבו לפעולה ואוהדים חמוכניס להתנדב — תתקשרו
למטה הארצי או למטות המקומיים המפורטים במודעה זו.
ימאים הבחירות לוועידת ההסתדרות אצל הימאים מתקיימות ב־— 6.9
חברים ואוהדים מבין הימאים מתבקשים להתקשר למטה הארצי.

אסיפות וחוגי
למרות אמצעי הלחץ המופעלים נגדנו במקומות העבודה ובקיבוצים.
יערבו השבוע האסיפות והחוגים כמקומות ובשעות
המפורטים להלן :
מפעלי קראום,
יום ה׳ 12.30 23.8
גבעת הרצל ,123ת״א א. וילנסקה
בבית הפועלים, עפולה אריה ארנון
20.00
בבית עמי שוורץ,
20.00
אלכס מסים
סוקולוב ,53 הרצליה
יום ו׳

24.8

20.30

בבית יוסף מלר,

הגליל ,37 כרמיאל
קיבוץ פרם שלום

ד״ר ראובן קריץ.
יוסף דוויק
דני פתר

יום א׳ 21.00 26.8
בבית יחיאל בונה,
19.00
הגולן ,132 רמת החייל
(אסיפה אזורית לעבר
פרץ עופר
הירקון, ת״א)
יום ג׳ 21.15 28.8קיבוץ דביר
(קיבוצי הסביבה —
אלכם מסים
מוזמנים)
דוברי הרשימה יעמדו ברצון לרשותם של חברים ואוהדים הרוצים בקיום חוגי
בית בבתיהם או אסיפות הסברה במקומותיהם. התקשרו למטה הבחירות הארצי
(283288/9־ )03 כדי לתאם את הזמן והדובר.

אין לנו כטף. התקציב הכולל שלנו יחיה קטן פי מאח
וחמישים מתקציב המערך, פי חמישים מתקציב גח״ל ופי
עשרים עד עשר מכל מפלגה קטנה אחרת.
כל תרומה שלכם תתקבל ברצון, מלירה אחת ועד אלף
לירות (מתקבלות גם תרומות גדולות יותר״ ).איננו מזלזלים
בשום תרומה. פעולות חיוניות שלנו מתעכבות מחוסר כסף !
תרמו למרי וחזית השמאל!

ה סנו ה בערבית
השבוע התפרסמו מצע (״עיקרי מרי״) וכרוז לקראת הבחירות להסתדרות
— בערבית. שלחנו אותו לכל מי שביקש חומר הסברה בשפה זו. אם יש
לכם כתובות נוספות למשלוח חומר בשפה הערבית, אם אתם רוצים להקים
סניפים וחוגים בכפרים ובערים הערביות — התקשרו למטה הבחירות
הארצי. דרושים לנו מתנדבים לחלוקת חומר הסברה בישובים הערביים.

רשימת המטות ב אזו רי ובמחו 1ו ו1
המטה הארצי ז בר־כוכבא ,71 תל־אביב ! 283288/9אילת! מתי גלעדי
,354/5ת.ד ! 602 .אום אל פחם ז אחמד סעיד מוסטסח ג׳ברין ! אשדוד :
אילן גולדשטיין 24483 055 כאר־שבע: פולק, טלפון 6369־ , 057 כת־ים :
ברגמן, ת.ד , 290 .הוד השרון: יגאל זלמנסון, שרת , 11 הרצליה:
עמי שוורץ, סוקולוב 983027 ,53־ , 03 חדרה ז אליעזר פיילר, קיבוץ יד חנה ,
חולון ז לחמן, שרת , 15ג׳ורי, ז׳בוטינסקי 859503 ,29־ ! 03 חיפה: אליעזר
דומקה, זלמן שניאור 234210 ,73־ , 04 שרה לוונברג, חרמון 64181 ,35־,04
כתובת למכתבים: ת.ד , 2273 .קריות: יוסי בלגלי, שיכון רסקו ,24 קריית
מוצקין 732535 04 טבעץ: בנימין תמיר, אמנוו ותמר 931194,8־ , 04 ירוחם*
דימונה: ישעיהו שולץ ,642/1כפר ירוחם! ירושלים: דפוס גיא, רזנברג
231180 ,5־ , 02 שליין 6כניסה א /בית הכרם, כרמיאל: יוסף מלר, הגליל
, 37 לוד: יצחק נדלקוף, שיכון חסכון ג׳ , 46 מקר: מוחמד נבולסי, מקר, נוף
ים ז רות חוצן, הפרסה 938176 ,17־ , 03 נצרת* ראובן עמיאל, יזרעאל ,12 שכונה
דרומית, נצרת עילית, נתניה: דורה בן בסט, שמול הנציב 24163 ,32־, 053
עפולה: קרול איזנשטיין 16/402ת.ד , 541 .ערד: יעקב רוזנבלום, אלעזר
בן יאיר , 53/6פתח־תקווה ג אורן, איכילוב 912494 ,4־ ,03 רוטשילד ,115
907887־ , 03 משה גמה, נחלת צבי 916183 ,40־ ! 03 רחובות, נס־ציונה,
גדרה: קולי ברקוביץ, אלקלעי 954344 ,4־ , 03 ראשון לציון: ציון פארידיאן,
יעקב כהן ,138 רמת אליהו 948164־ , 03 רמלה: פריד בורשא, ביאליק ,20
, 961297 תל־מונד: צבי אברהמי, כפר הס , 922174 ,תל־אכיב (גוש דן):
מטר, מחוזי: בר־כוכבא ( 283288/9 ,71 רכז המחוז: א .האם בשעות 19.00־, )16.00
קריית־שלום: בריטשטין, דיק 822458 ,6־ , 03 רמודגן: אינגריד לביא,
כובשי עזה 741495 ,9־ , 03 עכר הירקון (רמת חייל, מעוז אביב, אפקה, יד
המעביר, תל־ברוך, הדר יוסף) ,יחיאל בונה, הגולן 778921 , 132־ ! 03 יפוג נתן
פרייזר, רחוב סהרון ,28 יפו ד866358 /־.03

י 22

במדינה
(המשך מעמוד )14
הפועל של ההסתדרות, אלכם מסים, ד
סיעתו. אלא שהפעם נוסף אליהם מבקש
נוסף: יו״ר ועד עובדי המתכת במיכרה
הנחושת תמנע, מטי גלעדי.
טיעונים פורמליים. החלטתו של השופט
מני לדחות את הבקשה היתה
מבוססת על טיעונים פורמאליים: לדעת
השופט, לא מיצתה הסיעה את הליכי
הביקורת הפנימית בהסתדרות.
בפני השופט אשר טענו נציגי ההסתדרות
טענה דומה. הפעם פנתה הסיעה תחילה
לוועדת הבחירות המרכזית, למזכירות וע־דת־הביקורת,
ולמליאת הוועדה. טענתה:
ההצבעות לוועידת־ההסתדרות ולמועצות־הפועלים
צריכות להתקיים בשני פתקים
נפרדים, ובשתי מעטפות נפרדות.
השנה, החליטה הסיעה להתייצב לשורה
של מועצות. אך גם הפעם היה הבוחר,
בכל מקום, נתון להחלטה בטרם הצבעתו:
במקומות בהם רצה הבוחר לפצל הצבעתו
בעד סיעה אחת למועצת הפועלים, ובעד
סיעה אחרת לוועידת ההסתדרות — כמו
למועצת פועלי אילת לפשל — נמנעה
ממנו אפשרות זו.
שיטה כזו של בחידות גורמת לכך
שלמעשה אין הבחירות למועצות הפועלים
מתקיימות כלל. אלה נקבעות על־פי תוצ אות
הבחירות לוועידה הארצית.
מנוגדים לחוקה. נוהלי־בחירה אלה
היו נהוגים בהסתדרות עשרות שנים —
למרות שהם מנוגדים לחוקה הכתובה. כל
המפלגות הסכימו להן בשתיקה — מלבד
מרי.
בבית־המשפט המחוזי נתקלה הסיעה בסוללת
פרקליטים, כשבראשה נשיא לישכת
עורכי־הדין, יצחק טוניק.
״ההסתדרות היא אגודה עותומנית,״ חזר
הפרקליט הוותיק על טענות חבריו למקצוע,
שנשמעו כבר בכל המשפטים הקודמים
שהוגשו נגד ההסתדרות על־ידי הסיעה.
״חברי מרי קיבלו על עצמם את התקנות
והחוקים כשנכנסו להסתדרות. אם אינם
רוצים לפעול בהתאם, עליהם לעזוב...״
מסחר או מוסר. השופט שלמה אשר
קיבל את דעתו של עורך־הדין זיכרוני
כי אין הדבר כך.
טעוניו של טוניק ושל יו״ר ועדת ה בחירות,
מנהל תיעוש אפרים ריינר, כי
״דחיית הבחירות תעלה 10 מיליון ל״י,״
נענו בהצהרותיו של זיכרוני כי ״אין
צורך לדחות את הבחירות.״ ובחערתו של
השופט :״הדמוקראטיה איננה עניין מס חרי.
בעניין מסחרי אתה שוקל את המאזן
מבחינה מסחרית, לא בענייני בחירות.״
תגובה הדופה .״אבל עשרה מיליון
ל״י,״ חזר טוניק — ונתקל בתגובתו החרי פה
של השופט :״מה אדוני רוצה לומר —
שאם זה עשרה מיליון ל״י, אני אחליט
אחרת ז״
אחרי יומיים של עדויות וסיכומים, פרש
השופט ללישכתו, מבלי שהודיע עדיין על
מועד מתן פסק־הדין. לשני הצדדים נ•
משפט העקרוני היה ברור, כי החלטתו של
השופט תינתן אחרי שיקולים ממושכים
בתועלת שתיגרם לדמוקראטיה, אם יינתן
צו־ההפרדה המבוקש — או מידת הנזק
שתיגרם לסיעה המבקשת, אם הוא לא
יינתן.

דרבי־חיים
האיש שאיגגו
פוחד לדבר

,,נתתי שוחד לשוטר
פכימה,״ מצהיר בשלווה
הירקן מגבעת־אולגה
לוא היה אברהם גרבי יודע אילו טרדות
תגרום לו אותה מריבה קטנה, ספק אם
היה מניח את ידיו הכבדות על אותו פועל
ערבי אלמוני.
אולם הוא לא ידע, ומשום כך הניח.
התוצאה: בצהרי אותו יום, זמן קצר
לאחר הקטטה, הגיעה ניידת לפתח ביתו
של גרבי. והוא נתבקש להתלוות לתחנת־המשטרה.
המשכנעים.
גרבי הנדהם, אזרח בעל
כבוד בשכונתו, ניסה להסביר לסמל כוכב,
אשר על הניידת, כי לא ייעשה כזאת :
״כולם בסביבה מכירים אותי,״ הסביר
לשוטר כגבר לגבר .״אני המנהיג כאן.

למה תבוא המשטרה ותעשה לי בושות
לעיני השכנים?״
סמל כוכב סירב להקשיב, וגרבי ()37
השחום והמוצק סירב לבוא. התוצאה :
השוטרים ניסו לשכנעו בכוח לבוא איתם.
נסיונם לא עלה יפה כל־כך, בייחוד
כשלעזרת גרבי נחלץ אחיו ציון. התוקפים
נסוגו, וכעבור זמן הופיע במקום מפקד
תחנת־המשטרד. במקום.
מעשה מלוכלך .״הקצין ברונשטיין
שוחח איתנו,״ מספר אברהם גרבי, יליד
טריפולי שעלה ארצה בן ,12״והוסכם
שאני ואחי נבוא לתחנה בעצמנו. הגענו
לתחנה, ואחרי כמה זמן האשימו אותנו
בתקיפת שוטרים.״
אחד השוטרים שבתקיפתם הואשמו אברהם
ואחיו היה לא אחר מאשר רב־סמל
פכימה. כאשר שמע זאת גרבי, נמוגה
סבלנותו הקצרה לחלוטין.
שכן רב־סמל פכימה, אליבא דגרבי, נהנה
במשך תקופה ארוכה מתשלומי־שוחד קביו־

משחד גרבי (כביקור בהולנד)
מחיר הגמישות
עים מצד גרבי. אז עכשיו שהוא יעשה
לו מעשה מלוכלך כזה, התפלץ גרבי.
התפלץ — ושפך את ליבו בפני חוקריו.
גמישות. סיפורו של גרבי היה פשוט :
״רציתי יחסים טובים עם המשטרה,״ הסביר,
כאילו היה זה הדבר הטבעי ביותר
בעולם .״זה נורא קשה לנהל עסקים אם
אין גמישות מצד החוק.״
הוא זכה לגמישות מצד החוק, לדבריו,
גם כן בעקבות קטטה קטנה. גם אז התער בה
המשטרה, והשוטר פכימה גבה ממנו
עדות :״עד אז, אף פעם לא הזדמן לנו
להכיר אחד את השני מקרוב,״ סיפר גרבי.
״בסוף החקירה, התגלגלה שיחה בינינו.
פכימה שאל אותי במה אני עוסק. אמרתי
לו, סוחר בסירות וירקות. אמר לי, ולא
תביא לי קצת מזה? אמרתי לו, ולמה

5עדים. הקצינים שהאזינו לסיפורו
של גרבי, בדבר העוול שעשה לו רב־סמל
פכימה, סירבו להאמין כי שוטר עברי
לוקח שוחד. גרבי סירב להאמין כי קצינים
עבריים לא יאמינו למוצא־פיו של אברהם
גרבי, הזעיק חמישה עדים שאישרו, את
דבריו.
עדים אלה היו אחיו ציון, שהודה בנתינת
שוחד. יצחק כחן, סוחר מפרדס־חנה,
שהודה בנתינת שוחד. חלפון כחלון, אחד
מפועליו של ציון, שהודה בנתינת שוחד.
נהג אמבולנס ערבי בשם עדנן, שהודה
כי שימש כשליח בנתינת השוחד. ועולה
חדש בשם רודה, המתפרנס מהובלת ירקות
ופירות, שהודה כי שימש גם הוא כשליח
לאותה מטרה.
יחסים. לששת המשחדים הוצע להיבדק
במכונת־האמת. הם קיבלו את ההצעה —
בתנאי שגם פכימה ורעייתו ייבדקו.
״יש בגבעת־אולגה עוד הרבה בני־אדם
ששמרו על יחסים תקינים עם המשטרה
כמוני,״ טען גרבי השבוע בלהט .״אבל
אלה מיסכנים, מפחדים לדבר.״
העולם הזה 1877

מצבה
(המשך מממוד )19
של אלייד — שהוכח, כי אינו שווה כלום.
בנוסף, אלייד הצליחה גם למנוע את
ישראל מלהתחרות בה.
להישגים נפלאים אלה, אחראים אפריים
בן־ארצי ומיכאל צור, שסלל בפניו את
הדרך.
כדי להבין כיצד הצליח צור במשימתו
הגאונית מן הראוי היה לעמוד על ה־קאריירה
שלו.
מיכאל צור נולד בשנת 1928 למשפחה
דתית בגרמניה, עלה ארצה בשנת ,1934
היה מפעילי נוער המזרחי.
כאשר התמנה הרמו הולנדר למנכ״ל
משרד המסחר והתעשיה, הביא עימו את
צור לעזור לו. לאחר פרישת הולנדר,
עבר צור למשרד האוצר, כמנהל האגף
למימון היבוא והיצוא. בסוף ,1955 כאשר
התמנה ספיר לשר המסחר והתעשיה לקח
עימו את צור, ותוך שנה מינה אותו מנכ״ל.
צור הוא לכל הדיעות אחד האישים
הבולטים בכל מקום בו הוא נמצא. בעל
הופעה חיצונית מרשימה, כושר־דיבור
משכנע, יכולת ניתוח מעולה, הוא לרוב
מעל ומעבר לסובבים אותו. באחת הישי בות
של ראשי המשק, בה הסביר תוכנית
כלכלית מסובכת, הפסיקו אשכול המנוח
— שהיה אז שר־האוצר — ואמר לו באירוניה
:״צוד, תיזהר שלא לטוס אף פעם
במטוסי אלקטוה. אם נפסיד אותך, תת מוטט
כל המדינה...״

מונופול
*11 •14 הו א מבריק ומחונן, נוהג להח־
* 8ליט על סמך אינטואיציות, וכך גרר
את המדינה לא אחת להרפתקאות רבות.
הוא גם הרפתקן באופיו, הסתבך לא פעם
בעבר בעניינים שונים.
באוגוסט 1957 התפרסמה חקירה של
מבקר המדינה בדבר טובות־הנאה שהע ניק
מיכאל צור לחברה אלמונית עד אז
בשם זורו.
החברה הוקמה בשנת 1953 על־ידי פנ חס
רוזנברג, ידידו של צור מן המזרחי.
זורו קיבלה מצור מעמד מונופוליסטי
ביבוא — בימים כאשר רשיון־יבוא היה
שווה הון.
אולם גם אחרי התערבותם של המנהלים
הכללים של משרדי האוצר והמסחר
והתעשיה, המשיך צור, שהיה אז מנהל
המחלקה למימון היבוא והיצוא באוצר,
להעדיף את זורו.
לא רק מבקר המדינה, אלא גם משרד
האוצר חקר את עסקי צור ורוזנברג ]היו
אז רינונים כי השם זורו הוא קיצור השמות
צור־רוזנברג) .החקירה גילתה, כי
זורו קיבלה רשיון־יבוא למלט לבן בכמויות
גדולות — ומיכאל צור פטר את המלט
הזה, משום מה, מהיטל-יבוא.
כן התגלה גם, כי צוד הכנים את זורו
כשותפת בחברה ליצוא למערב־אפריקה,
שהוקמה אותה עת, ואשר נהנתה מחסדי
הממשלה. השותף העיקרי בחברה ליצוא
היתה צי״ם — אותה מנהל צור היום.
קבע אז מבקר־המדינה בדין־וחשבון ש הגיש

״לזורו הוענק מעמד מיוחד ובלעדי ב־עיסקה
זו. התיקים אינם מראים, כי מקרה
זה, היוצא מגדר הרגיל, הובא לשם דיון
לפני שר־האוצר או מנכ״ל האוצר.״
למרות כל הגילויים המרשיעים לא
נמשכה החקירה. עד היום לא ברור מדוע
הועדפה חברת זורו על־ידי צור.

אין יסוד
^ 7להאש מו ת
ךמה שנים לאחר מכן, במאי ,1962
התפטר המפקח על היהלומים, יונה
חצור, כמחאה על דרך ניהול העסקים בקניות
יהלומים באפריקה על־ידי מיכאל
צור.
חצור נפגש אז עם שרי־ממשלה, מסר
להם חומר מאשים נגד צור. צור מצידו
התלונן לפני פרקליטות המדינה כאילו
חצור מסר סודות־מדינה לסינדיקט־היזד
לומים בלונדון.
חקירת הפרקליטות העלתה, כי אין יסוד
להאשמות צור, אך משום מה, שוב לא
נפתחה כל חקירה בהאשמות חצור נגד
צור.
פרשה נוספת היתד, אופי היחסים בין
צור לאפריים אילין, שנהנה כל השנים
מהעדפות מופלגות אצל משרד המסחר
וד,תעשיה.
אולם כל הפרשיות כולן לא הפריעו
למיכאל צור להמשיך ולנהל ביד רמה את
משרדו — תוך חיפוי מלא מצד פנחס
ספיר.
כיום, מיכאל צור הוא יו״ר מועצת־

1י?7ו 7ח

מתנה וחיטה -
ת״קוו

מיתון חריף ב ־ 4ד <9

ישראלים המחפשים השקעה בטוחה
לכספם — יעשו בחוכמה אם ישקיעו
כיום בקניית כותנה וחיטה.
מיצרכים אלה ניתן לקנותם גם בישראל,
מתוצרת מקומית, וגם בבורסת
המיצרפים בשיקאגו.
ממשלת ארה״ב עומדת לאסור את
יצוא הכותנה מארצה בגלל הקניות ה ענקיות
מצד ארצות שונות ברחבי העולם,
הגורמות למחסור בכותנה בארח״ב עצמה.
היבול
הצפוי השנה בארה״ב הוא 12.3
מיליון כריכות־כותנה. מזה קנו כבר זרים
6מיליון כריכות. הקונה העיקרית היא
יפן, המשלמת עד 1.2דולר לקילו כותנה
— לעומת 66 סנט לקילו בעבר. כאשר
תאסור ארה״ב את היצוא, יעלו המחירים
בחמישים אחוזים לפחות.
גם חיטה כדאי לקנות מאותן ה סיבות:
ארגנטינה, שהיא אחת מייצרני
החיטה הגדולות בעולם, סבלה השנה
שיטפונות עזים ובמקום לייצא חיטה,
נאלצה לקנות בארה״ב 7.3מיליון בושל*.
גם סין העממית רכשה 16.4מיליון
כושלים מהיבול שעדייו בשדות.
לשתי קונות אלה מצטרפות הזמנות
לא־צפויות מצד ישראל, מצריים, יוון,
הודו ובוליביה. וכל זאת — בעת שיבול
החיטה בארה״ב יקטן ב״״/ס 10 מאשתקד.
התוצאה: כבר היום משלמים בשי-
קאגו 4.24 דולר לכושל — מחיר״שיא של
כל הזמנים, לקראת הקציר יעלה המחיר
עוד יותר.
*) בושל שווה ל־ 8גלון.

משקיע ערכדיד
6מיליון במחיר 4מיליון

איך להרחיוז
מדיונים -בלי להתאמץ שמעון ערבליך היח יהלומן אלמוני,
כאשר ירד לבלגיה. הוא חזר לישראל
כאשר הוצע מפעל ארטיק פושט־חרגל
למכירה, בגלל חובות של כ־ 11 מיליון
לירות — והתפרסם בן־לילה. היו במה
קונים למפעל. השופט שלמה לובנברג,
שטיפל במכירת המפעל, העדיף את ער״
כליך, שהציג את עצמו כטשקיע־חוץ.
ערבליך הציע עבור ארטיק 4.1מיליון
לירות — מזה בחצי מיליון במזומן. את
היתרה התחייב לשלם במשך חמש שנים,
בריבית של ס ,110/כשהתשלום הראשון
מועד פרעונו לאחר 18 חודש.
נוסף לארטיק, קיבל ערבליך גם את
המנהלים של בתי-הזיקוק בחיפה ושל
צי״ם. הוא חבר מועצת־המנהליט של
אל־על. הוא המנהל הכללי של החברה
לישראל — חברת־ההשקעות שגייסה 50

6ד.גי 1ו?

למרות כל ההכחשות תהיה 1974 שנת
המיתון החדש.
הסיבה תהיה אותה הסיבה שגרמה
למיתון ב־ : 1966 עודף דירות, שגרס למשבר
בבנייה.
בשנת 1972 החלו בבניית 66 אלף דירות,
בעוד שהביקוש השנתי הוא 50—45
אלף דירות — כולל דירות לעולים.
כיוון שקיימות עדיין כיוס בשוק כ־7
אלפיס דירות ריקות, שנרכשו למטרות
השקעה — הרי בשנת 1974 ייווצר עודף
של 25 אלף דירות — כרבע מכלל התחלות
הבנייה, עודף זה גרם למיתון ב־,1966
— והוא יגרוס לו הפעס שוב. נגיד בנק־ישראל
משה זנבר יודע זאת — והוא
חוזר הפעם על כל הצעדים שנקט בשנת
,1966 כיועץ שר־האוצר, כדי לגרוס למיתון:
כמו ב־ , 1966 מצמצם זנבר את
האשראי, כך שתוך שנה ייווצר מחסור
חמור בכסף. יחד עם השקעות ענקיות בבתים
לא מכורים — בהיקף של כ־5
מיליארד לירות, אותן יהיו הקבלנים חייבים
לבנקים — יגרום הדבר להקטנה
חריפה נוספת בביקוש, ולעצירת האיג־פלציח.
המיתון של 1974 יהיה חמור הרבה
יותר׳מזה של ,1966 ויגרום מייד לפיטו־

אדריכל־פיחות זנכר
עצירות חריפה
ריהם ואבטלת 80 אלף עובדים ערביים מן
השטחים.

תוצאות ]אות בקבוצת..שויסיא״ו

בנק סוויס־ישראל סיים את 1972בתוצאות
יפות.
הבנק היוו בשעתו בבעלות החברה המרכזית
וממשלת ישראל, אחר נמכר ל משקיע
היהודי מצ׳ילי, חוזר, קליין, המח זיק
עתה את כל המניות בידיו. ממשלת
ישראל נותרה עם איגרות־חוב בשווי 8
מיליון פרנקים שווייצריים, שאינן מכני סות
לה דבר.
הניהול הגרוע של הבנק, לפני תקופת
קליין, היה הגורם העיקרי לסבך הכספי
שלתוכו נקלעה החברה המרכזית — סבך
שהביא בסוסו של דבר למכירתה לקונ צרן
כלל.
בדין־וחשבון לבעלי המניות מגלה חוזה
קליין, בי מאזן הבנק גדל ב־־ ,17.67 הגיע
ל־ 2.6מיליארד פרנק שווייצדי. ההון וה קרנות
גדלו ב״־ 67 לערך, מגיעים ל־173,5
מיליון פרנק שווייצרי. הרווח הנקי של
הבנק גדל ב־ ,150/0הגיע ל 9.5-מיליון
פרנק שווייצרי.
הזכות על המגרש הענק בבת״ים, שעליו
נבנה המפעל — תמורת התחייבות לשלם
1.1מיליון לירות במזומן. כמה ימים
לאחר ההסדר פנה ערבליך שוב לבית־המשפט,
קיבל אישור לשלם במזומן רק
300 אלף לירות, ואת היתר כעבור שנה,
וקיבל לרשותו את המגרש בן 6.5הדונם.
תמורת התשלום במזומן של כחצי
מיליון לירות, קיבל ערבליך את הנכסים
הבאים: בית־קירור בחיפה, שנאמד אז
ב־ 600 אלף לירות, בית-קירור חדש בנתניה,
על 2דונם קרקע, שנאמר אז ב״800
אלף לירות. בית־קירור חדש בקריית-
אריה, תמורתו הציע אז שקם 800 אלף
לירות. בית־קירור בירושלים, שנאמד אז
בחצי מיליון לירות. מפעל ייצור על
מיבניו וציודו הטוב, בנס-ציונה — כולל
מגרש בן 6דונם (שווי הציוד וחמיבנים
בלבד, ללא הקרקע — 3מיליון לירות).
בנוסף, קיבל גם 3000 מקררים ש־ארטיק
הציב בנקודות־מכירה ברחבי הארץ
— בשווי 900 אלף לירות.
בסך־חכל קיבל ערבליך לידיו רכוש ששוויו
6.6מיליון לירות — במחיר 4.1
מיליון. כל זאת — ללא חטיגרש: את
המגרש בבת־ים החכיר ערבליך מייד
לוויטמן, במחיר 550 אלף לירות לשנה.
בכסף זה ישלם לבית־חמשפט את התחייבותו
במשך חמש שנים.
ומהיכן גייס את הסכום הראשון ששילם
במזומן ז פשוט מאוד: מהמלאי
שנותר במפעלי ומחסני ארטיק, ואשר
נאמד במיליון לירות.

מיליון דולר מגרמנים — ,תמורת שיחדור
כמעט מלא ממיסים — והשקיעה אותם בענפי
שירותים לא-יצרניים.
בן־ארצי, בינתיים, ממשיך להיות יו״ר

לבנק כמה חברות-בנות. העיקרית היא
אמריקן בנק אנד טרסט בניו־יורק, בה
שותפים קבוצת פיליפ קלוצניק ואייב
סיינברג (קלוצניק הוא גם יושב־ראש מו עצת
המנהלים של קבוצת סווים־ישראל
כולה) .בנק זה הגיע למאזן של 333 מיל יון
דולר, חילק דיבידנד של !־ 107 על הון
של 20 מיליון דולר.
חברה״בת אחרת היא סוסייטה בנקר דה
פיננס בפאריס, שהיקף מאזנה 323 מיליון
פרנקים צרפתיים, והונה 22 מיליון פרנק.
סוויס־ישראל מחזיק גם בבנק מימון
הישראלי, שמאזנו גדל ב־־ ,15.57 הגיע
ל־ 37 מיליון לירות, וההון העצמי שלו
ל־ 7מיליון לירות.
חברות־בת אחרות הן הבנק לסחר־חוץ
במונטודוידאו ובנק סנטרד בבלגיה.

רוטשילד נגד הגרמנים הברון אדמונד דח-רוטשילד הטיל וטו
על תוכניות של פנחס ספיר לאיחוד החברה
הגרמנית של הברון (החברה לישראל,
בה שולטים הברון יחד עם סר
זיגמונד ורבורג ומשקיעים מגרמניה) עם
החברה הגרמנית לישראל השנייה, אותה
מקימים בימים אלה מנכ״ל האוצר אברהם
אגמון ומנכ״ל ישראלום עוזי רס-
קין.
רוטשילד הודיע, בי לא ישב בחברה
אחת עם ״פרנקפורט״שטראסח״ — היגוי
למשקיעי החברה השנייה, שרובם עשו
את כספם בעסקי-שעשועים למיניהם.
התוכנית למיזוג שתי החברות, או
לפחות הקמת חברה-בת משותפת, נועדה
לפתור את הסבך שנוצר עת הבטיחו
אנשי האוצר למכור את הבנק לספנות
הממשלתי — לשתי החברות.
בנק הספנות, המנוהל על־ידי ד״ר א.
ברגמן ושאול בר-זאב, מתוכנן להפוך
לבנק שיממן את ענף התחבורה כולו —
היבשתית, הימית והאווירית. כיום מממן
הבנק בעיקר את ענף הספנות.
מאזנו האחרון של הבנק הגיע למיליארד
לירות, והון המניות והקרנות ל-
40 מיליון לירות. הרווח נטו הסתכם ב-
8.5מיליון לירות — כעשרים אחוז על
ההון.

מועצת־המנהלים של תישלובת־ערד.
רבע המיליארד שהפסידו השניים בהר-
פתקח חסדת״השחד לא פגם כהא־זה ב-
קאדיירה שלהם.

במדינה
דרבי אדם
החור הגודד
כירצה בחוקי הסעד גורמת
?הפקרתו ברעב ש 7פועל
שאיבד את כושר עכודתו
ריצ׳דד גדגו נדהם: ההודעה שבידו,
מטעם לישכת הסעד של עיריית חולון,
בישרה לו כי מעתה ואילך הוא זכאי לתמיכת
סעד חודשית של 255ל״י.
גרגו בן ה־ ,50 שמימיו לא פנה ללישכת
הסעד, פתח בחקירה, גילה כי ידידים פנו
בשמו — והלישכה מצאה שפנייתם מוצדקת.
היד. זה פיתרון עצוב מאוד, ועלוב מאוד,
למקרהו של גרגו.
אינסוף רופאים. שנה לפני כן, עוד
היה ריצ׳ארד פועל יצרני במפעל אמקור
בחולון. תריסר שנים ברציפות עסק בצי פוי
ידיות בכרום וניקל במחלקת הגלווני־זציה
של המפעל, עד שבאחת הימים חש
ברע, אושפז בבית־חולים.
במשך שמונה חודשים נבדק על־ידי איג־סוף
רופאים, באינסוף מוסדות רפואיים,
כולם נכשלו באבחנת מחלתו׳ לא ידעו
להסביר את החום שתקף אותו, את החולשה
הגופנית והדופק הגבוה.
יחם יפה. כולם התייחסו אל ריצ׳ארד
יפה: הוא קיבל משכורת בעד עשרת
החודשים שלא עבד. לאחר־מכן, קיבל את
ההודעה מלישכת־הסעד. מקון־הוזגמוליס
קיבל את המענק הגבוה ביותר, המשולם
כרגיל רק במקרה מוות — 5,000.ל״י. נק בעה
לו דרגת נכות של 80 אחוז, מאחר
שהוא אינו מסוגל לכל עבודה. אשתו אסתר,
אחות במקצועה, אינה יכולה לצאת לעזור
בפרנסת־הבית, חייבת לטפל בו ללא הרף.
כך, נאלצים בני הזוג להתקיים על 255
ל״י לחודש. מאחר שמחלתו לא אובחנה,
לא ניתן היה לקבוע אותה כתאונת־עבו-
דה, ולפיכך לא זכאי ריצ׳ארד לפיצוי מ-
הביטוח־הלאומי. רופאים שבדקוהו המליצו
כי ייצא לפנסיה מוקדמת, אולם באמקוו
אין דבר כזה.
מזכרים התכשיטים. הוא כתב ל-
ראש־הממשלה, לחברי־הכנסתל למבקר המדינה•
מכולם לא זכה לישועה .״חיסלנו
כבר מזמן את כל החסכונות שלנו,״ מספר
גרגו ,״וכיום אנחנו חיים מהתכשיטים
שאשתי הביאה איתר, ממצריים. כשהתב-
שיטים ייגמרו, נהיה על סף הרעב.״
ריצ׳ארד תובע מאמקור תמיכה מקפת,
בטענה כי מחלתו נגרמה על-ידי תנאי
עבודתו, מסרב לקבל את הפיצויים המגי עים
לו כחוק. אולם אסקור, שהוא קונצ־רן־ענק,
בעל מפעלים רבים, וקשור ב קפדנות
לחוזי־העבודה שלו, לא ראה מקום
להיעתר לבקשתו :
״מקרהו של גרגו הוא ראשון מסוגו,״
הגיב ברוך רונן, מנהל המפעל בו עבד
גרגו .״איש מעובדי המפעל לא חלה מעו לם
במחלת־ריאות כלשהי. ככל שהמקרה
מצער, הרי גרגו קיבל את מלוא הטיפול,
תשומת־הלב והזכויות המגיעות לו על פי
חוזה־עבודה.
״ישנם תמיד מקרים בלתי״צפדים, שאינם
מכוסים על־ידי חחה־העבודה.״
תיקשורת טלפון שבור

משרד התיקשורת גית? את
הטלפון — ושכח 7מה
״אל תהיי שקרנית ואל תנסי לסדר
אותי. לא שילמת, ולכן אני מנתק לך את
הטלפון.״
רינה צורף היתד מוכנה להתעלם מ-
סיגנונו האדיב של איש מישרד התיק-
שורת. יותר מכך הטרידה אותה העובדה
שהיא לא מצאה כל דרך לשכנע אותו כי
שילמה את החשבון, שלפי דבריו לא שולם.
תצלומי הוכחה. היה זה חשבון מ חודש
דצמבר ,1972 שלא שולם בזמן.
הטלפון נותק, ושלושה ימים אחרי הניתוק
שילמו הצורפים את החוב׳ שהסתכם ב מאה

הטלפון חובר מחדש — אולם כעבור
חודש נותק שוב. מאז חזר ונותק שוב
ושוב, כשכל תצלומי הקבלה ששולחת מש פחת
צורף למישרד התיקשורת אינם מו עילים
לה. בפעם האחרונה, נותק הטלפון
ב־ — 18.7.73 חצי שנה לאחר תשלום
החוב.
כאשר נשאל מישרד התיקשורת לסיבת
שורת הניתוקים בכלל, והאחרון בהם ב פרט,
השיב שמואל לביא, בשם מנהל המ חוז
:״לא הצלחנו לברר מה סיבת הניתוק.״

מינה בראוי עם בעלה עמי, במסדרון בית־המישנט המחוזי

אהחת-עוב

פדרו

ך* יה זה כעת שבת־רעים גם יחד
} | מסביב לבקבוק טקילה, בבר של העיירה
המחיקאנית הקטנה, כאשר נסבה
השיחה על דון חואן, הגביר המופלג מעיר-
המחוז הסמוכה:
״אה, דון חואן,״ התרברב פדרו ,״מכד
ותיק שלי.״
״שלך, פדרו?״ ליגלגו החבר׳ה .״מאיפה
מכיר תפרן כמוך את דון־חואן הנודע?״
״מה זאת אומרת? סעדנו פעם צהריים
יחדיו.״
״אתה ודון־חואן?״
״בטח,״ אישר פדרו .״זה היה ככה:
רכבתי על סוסי במירעה, כשפתאום עבר
על־ידי דון־חואן. אמרתי לו, ערב טוב׳
בנימוס, אבל הוא התרגז בגלל ששכחתי
להוריד את הכובע. הוא שלף את הפיס-
טולטה שלו, וציווה עלי להתחיל לאכול
את גללי הכבשים מהריצפה.
״היתד לי ברירה? התחלתי לאכול.
אבל ברגע שהוא הסתובב ממני, סידרתי
אותו: קפצתי עליו, הוצאתי את הפיסטול-
טה מידו, וציוויתי עליו לעשות אותו דבר,
״וככה סעדנו צהדיים יחדיו.״

יתרה מזו: הבעל הנדיב לא רק הסכים
לאפשר לאשתו ולמאהב שלה לגור יחד
בקן המשפחתי — היה זה הוא בעצם
שהפגיש את אשתו ואהובה.

הרח מי ם
ן* כיקורו כישראל, התגורר דון פדרו
קורבלי ( )34 בבתי־מלון מפוארים, שהאחרון
בהם היה הפלאזה. הוא המשיך
להתגורר במלון גם לאחר שכספו אזל.
וכתוצאה נזרק על־ידי ההנהלה החוצה.
בשלב זה, נכנס לתמונה קציך הביטחון
של המלון. רחמיו של בן־ארי נכמרו על
פדרו חסר־הבית, והוא הזמין אותו לסעוד
יחד עימו במעונו החולוני הצנוע.
גם רחמיה של מינה בן־ארי נכמרו על
האורח שבא לסעוד, ובין שני בעלי־הרח־מים
הוחלט פה אחד שסדרו ימשיך להתארח
בבית משפחת בן־ארי.
לא חלף זמן רב, והרחמים הפכו לאהבה
לוהטת. לפחות, מצד מינה. היא הודיעה
לבעלה שהיא רוצה להתגרש, ולהינשא
לפדרו.
בשלב זה, החלו הצרות מתרגשות ונופלות
ברצינות על ראשו של פדרו המסכן,
מאחר שתוקף אשרת־השהייה שלו בארץ
פג, הוצא נגדו צו־גירוש. וכאילו לא הספיק
אסון זה, הוא גם נעצר, עד לגירושו,
נאלץ להינתק מזרועותיה של אהובתו.
וכל זאת — בנוסף לתביעה האזרחית
על חובו למלון, שהיתה כבד תלוייה ועומדת
נגדו.

״בעלי ויתר
למאהב שלי \״
ן* מתכונת ישראלית, מן הראוי היה
4שמעשייה זו תקרה להרשלה.
אלא שבפועל, היא קרתה לעמי בן־ארי,
קצין־הביטחון של מלון פלאזה התל־אביבי :
גם הוא סעד יחד עם פדרו — אך במתכונת
מיוחדת במינה.
על המתכונת המיוחדת הזז סיפרה בשבוע
שעבר אשתו של קצין־הביטחון,
מינה בן־ארי, לבית־המשפט המחוזי בתל־אביב:
״בעלי
הסכים לעזוב את הדירה שלנו,
כדי שאני ופדרו נוכל לגור בה,״ הסבירה
האשד הנאה לשופט חיים דבודין.

פדרו — זה שבמציאות, לא בבדיחה —
היה תייר מכסיקאי שהגיע לישראל לפני
חודשים.
לדבריו, היה טייס, שקורקע כאשר נתגלתה
אצלו מחלת סכרת.

״אלך אי תו —
עד ה סו ף! ״

פרקליט משה הם

ף* שכוע שעכי, בעת הדיון בבקשתו
4של פדרו להשתחרר ממעצרו, הביעה

מ שול ש יפ ה־ שוקיי ם:

קצין הביטחון
ריח ע ל

הטייס המי׳סב!
וזה סחב לו אתאש תו
אהובתו הישראלית את בטחונה הגמור בו :
״אני אלך איתו עד הסוף,״ השיבר, לשאלת
כתב העולם הזה.
״האם אינך חוששת כי הוא ישכח אותך
ברגע שיגורש מהארץ?״
״לא. אני בטוחה בו.״
לצידה של מינה, תומך ברגעיה הקשים
הללו, עמד בעלה וניחם אותה.

לגלות מי זה כן היה. בבוא היום, אגלה
את שמותיהם. הם הפעילו נגדי לחצים
כבדים כדי שאפרד מפדרו. גם ההורים
שלי היו מעורבים בכך.
״אבל אני לא נרתעתי. הלחצים לא הפ חידו
אותי.״
יותר ספציפי היה עמי :״את כל ה דייסה
הזו בישלו הוריה של אשתי. הם
ביקשו למנוע את הגירושים שלנו בכל
מחיר.
״אני גם כן לא ששתי להתגרש. אולם
כאשר ראיתי שמינה אוהבת באמת את
פדרו, הבנתי אותה. אולם הוריה עשו כל
מיני מאמצים שלא ייאמנו.
״בין הייתר, הם ביקשו להכריז עליה
שהיא לא־נורמלית, כדי למנוע ממנה ל התחתן
עם הטייס.
״אני ואשתי נשארנו מיודדים, למרות
שאנחנו הולכים לגט. לולא הוריה, היינו
מזמן גומרים יפה ובשקט. אך הם יורדים
לחייה, וגם לחיי.״
המשיך עמי בן־ארי :״אני לא הסכמתי
להשאיר את דירתי לאשתי ולטיים. להס כים
לדבר כזה, זה כבר מוגזם. אני
פוחד רק שהוא יכניס אותה לזנות, אם
היא תסע אחריו לחו״ל. היא ילדותית.
״הוריה פנו לאבי כדי שיגרש את פדרו
מהארץ, אך אבי סירב להתערב. הוא
אדם ישר. מי שהתערב, היו הוריה.״

בחוגי עבריינים
ופרוצות
** דרו קורכלי, מכל מקום, מצא עצמו,
כתוצאה מלחצים אלה, במצב עגום לא
פחות מאותו פדרו מהבדיחה, כאשר נאלץ
לסעוד את חלקה הראשון של הארוחה
תתת אקדחו של דון חואן: מצד אחד, היד,
עצור עד לגירושו מהארץ. מצד שני, הגיש

מינה בן־אוי עם אהובה, פד ה קוובלי
יציאתו מה סיבה נוספת שהעלה השופט שלא לשחרר
למלון. כך, את פדרו :״המבקש הוא ללא אמצעים
עד אין־סוף. כספיים וללא מקום־מגורים קבוע.״
סניגורו של

.״איד את מסבירה את עמדתו של בעלך,
שהיה מוכן להעמיד לרשותך ולרשות
אהובך אפילו את דירתכם המשותפת?
האם עד כדי־כך הוא אוהב אותך?״
״תשאל אותו,״ עונה מינה בחיוכה הרחב.
״עמי, אתה ויתרת על אשתך למען
פדרו. האם אתה מתכוון לחזור אליה
אי־פעם?״
״לא,״ השיב עמי .״החלטנו מה שהחלטנו.
אולי בעוד עשר שנים ישתנה המצב. מי
יודע. אבל לא בעתיד הנראה לעין.״

לחצים
מי ס תו ריי ס
דעת מינה ועמי בן־ארי, לא הת רגשו
הצרות על פדרו ידידם סתם מן
השמיים. אביו של עמי הוא היועץ־המשפטי
של משטרת־ישראל, ניצנדמישנה יהושע
בן־ארי. גם הוריד, של מינה הם דבי-
השפעה. אולם השבוע, סירבו מינה ועמי
לגלות מי הפעיל את הלחצים נגד פדרו,
במטרה לנפץ את הרומן הישראלי שלו:
״זה לא היה אביו של בעלי,״ קבעה
מינה בהחלטיות .״אולם כרגע אינני רוצה

שופט חיים דבוריו

מלון פלאזה בקשה לעיכוב
ארץ, עד שישלם את חובו
היה פדרו צפוי להיות עצור
על נקודה מעניינת זו עמד
פדרו, עורך־הדין משה רום.
רום ביקש מהשופט דבוריו לשחרר את
פדרו בערבות, הצביע על כך שאפילו
כשמדובר בהסגרת פושעים, הסכימו בתי־המשפט
לשחררם בערבות עד להסגרתם.
על אחת כמה וכמה במקרה של נאשם
שאינו פושע, טען רום.
כאן הזדעקה התביעה. בהסתמך על מידע
האמור להיות בידי המשטרה, טען התובע
כי פדרו עסק בישראל במעשי מידמה,
נראה יוצא ובא בחוגי עבריינים ופרוצות.
כן הוא מבוקש, טען התובע, על־ידי
׳משטרות שונות באנגליה ובמכסיקו.
פדרו דחה בתוקף טענות אלה, הכחיש
ני ביצע אי־פעם עבירה במדינה כלשהי.
גם השופט דחה בתוקף את הטענה —
אולם בכל זאת השאיר את פדרו במעצר.
הסביר השופט :״גם לוא לא הכחיש
הנאשם את ההאשמות, לא הייתי מקבלן,
כי התביעה לא הביאה בפני שום חומר
לביסוסן.״
למה אם כן לא שיחרר את פדרו?
קבע דבורין :״שוכנעתי כי ניתן יהיה
לבצע את צו״הגירוש ללא דיחוי, כי צו
עיכוב־היציאה יבוטל ברגע שיבקש זאת
פרקליט המחוז, על־מנת לבצע את צו-
הגירוש.״

הז מנ ה

** אן, נחלצה לעזרה אהובתו של
פדרו :״אני מתפרנסת כדוגמנית,״
הסבירה לשופט :״אני אפרנס את פדרו
עד שיגורש, והוא יתגורר בדירה שלי ושל
בעלי. גם בעלי מסכים לכך.״
אלא שלשופט לא נראתה הצעה זו .
ביותר :״זהו פיתרון שלכאורה מזמין
עבירה חמורה, אולי אפילו רצח, בין מצד
הבעל או מצד המבקש.״
הגיבה מינה האומללה, לאחר שנפרדה
מפדרו, שהוחזר על-ידי השוטרים לכלא
רמלה :
״כל ההאשמות של המשטרה נגדו הן
שקר. איי ביררתי את כל העניין, אין
נגדו כל האשמה שהיא.״
מה תעשה עכשיו, ללא בעל, ללא
מאהב?
מינה אופטימית ובטוחה בעתידה :״נמתין
בסבלנות עד שפדרו יגורש מהארץ.
אז יבקש עורך־הדין שלי לבטל את צו*
הגירוש, כדי שפדרו יוכל לחזור אלי.״
והיא יצאה לדרך, נתמכת בזרועות בע לה
האוהב.

במדינה
איזה ניחוח גברי
מס 1.שלי

11 ער
כובע של קש
וגב חשוף ממש
האופגות המודרניות
7א פסחו נס ע?
ה״כ׳מבורי״ המסורתי
הורים וסתם מבקרים שהגיעו למקום,
לא יכלו לכבוש את אנחת הנוסטלגיה ש נפלטה
ממעמקי־גרונם. כן, זה היה ג׳נז־בורי
*.בדיוק כמו זה שהם עצמם השתתפו
בו, בשנות איכה.
ויחד עם זה, זה לא היה בדיוק זה.
כניעה. שכן כשהם היו צעירים, היו
הבנות בכיתה ח׳ ילדות עדיין. היום, בנות
זד ,13 הן כבר עלמות צעורות ובשלות,
שבגביהן החשופים יכלו להתחרות בקלות
במיטב החתיכות שהידסו לאורך דיזנגוף.
הגוות החשופים, לפי מיטב האופנה ה חדישה,
לא היוו את הכניעה היחידה לרוח
הזמן בג׳נזבווי האחרון, שנערך במשך חמי שה
ימים ביער חרובית שבעמק האלה,
מרחק קילומטרים ספורים מצומת מסמיה.

מדי שנה, זה שנים רבות: אלפי הנערים
והנערות — ביניהם רבים מחו״ל, בעיקר
מצרפת וארצות־הברית — היו אותם צופים
מימים־ימימה. על הגו החשוף הצל
כובע-הקש. רוח הצופיות שררה בכל. בכל
המחנה לא נתקע אף מסמר אחד, וכל ה חיבורים
בוצעו בעזרת קשרים צופיים.
ומעל לכל, תוך ״חינוך לערכים הצופיים
של עבודה וטבע, ואזרחות טובח,״ חת-
נופסה אותה סיסמה ישבה נושנה, שלא
פג ליחה:
״צופה, היד, נכון!״
משטרה השוטרים *חקו -
והעוגיר מות
״עוד ננקום,״ מבטיחה משפחת
קך רקוס, שבנה מאיר מת
במעצר מחוסר טיפול רפואי
אילנה שושן רצתה רק לראות סרט
בנחת, אולם מבוקשה לא ניתן לה. שתי
החברות חלא־מוזמגות שהצטרפו אליה,

מס.ומאר צו ת הברית־מי אחר גלוח לגבר
ח 1^/16־ 3\/0 1^01ו 51׳ו /\116ה 03 רו 6חז\ 5 /ט 0וח3בן
באור-ודשבסק•

מ1111־ 1ו

־111111

תשבות עס נתיחת
משזוקי הריגת האנגלית

מינימום
נוסוא שוו

100 אלף י
( כו ללה עב ר ה)
זיר זיר זיר
מינימום כלל הפרסים

200א לו י
( כו ללהעברה)
זיר זיר זיר

מחזור מס׳ 52 חוא אחרון העונה —
כל הפרסים מתחלקים

תלמידות פיתה ח׳ כמיקלחת־שדה בג׳מבורי
לצד הרוח הישנה, רוחות חדשות
חידוש נוסף: עברו־חלפו ימי האוכל ה מסורתי.
היום, מגיע האוכל מוכן וארוז,
״כדי למנוע הרעלות־קיבה,״ כפי שהסביר
דודו המדריך.
פריצת דר! .,חידוש שובודנפש אחר,
בקרב 15 אלף הצופים והצופות בני כיתות
ר, ז׳ ו־ח /שכיסו את יער החרובים, האורנים
והאקליפטוסים בים של אוהלי סיי רים
ומיתקני צופיות: הצופים והצופיח
מבתי-הספר הערביים בנצרת הגיעו בקבוצה
אחת. :״באנו בנים ובנות יחד,״ סיפר
המדריך תנא, גאה על פריצת-הדרך ,״ועושים
הכל במשותף. בהתחלה ההורים התנגדו,
וגם לא כולם נתנו לילדות שלהם
לצאת.
״אבל בסוף חלק הסכימו, כי גם המנהל
של בית-חספר ד,ירשה לבנות שלו לבוא.״
אום?,בינלאומי. אך למרות כל ה חידושים,
היה זה בכל זאת אותו אירוע
מסורתי, הנערך על־ידי תנועת הצופים,
*) כנם שבטי לוחמים כושים בדרום־
אפריקה, טרם צאתם לקרב.

התיישבו משני ציריה, היו מעוניינות יותר
בבירור הנוקב שעמדו לקיים איתה.
הבירור הנוקב סב סביב השאלה אם אכן
הלשינה אילנה על בעלה של אחת משתי
החברות — הלשנה שבעטייה ישב עתה
הבעל מאחורי סורג ובריח.
קץ לקירקס. הבירור האקדמי התפתח
במהירות לריב רעשני בין השלוש, מלווה
במריטת שערות, צרחות וגידופים. כל זה,
על רקע הסרט שעל המסך.
קהל הצופים נהנה ביותר נוכח התוספת
הבלתי-צפוייה לתוכנית, אולם אחד הצו פים,
מאיר קורקוס, שם קץ לקירקם: הוא
קם ממושבו, הפריד בין הניצות, עד ש הגיעו
כוחות החוק והסדר, שלקחו איתן את
שלוש העלמות אחר בברד.
אולם לא לפני שאילנה התלוננה כי
בלהט הקרב, אבדה לה שרשרת־זהב מעל
צווארה. ילד קטן, שצפר, בשמחה, אמר לה
כי הבחור שהפריד ביניהן גנב אותה.
באשדוד, מכירים הכל את הכל. על סמך
עדותו הרצינית של הילד, נעצר מאיר
קורקוס כחשוד בגניבת השרשרת.
ה רוו ל ח

הז ה

7ל *1

לא רצינית. היתה זו האשמה שקשה
היה להתייחס אליה ברצינות: למאיר (,)22
בו למשפחה מרוקאית מקזבלנקה, בת תשע
נפשות, לא נפתח תיק פלילי בחייו. הוא
היה בעל סירת־דייג, הרוויח כ־ 900ל״י
ליום. מעולם לא היו בכיסו פחות מ־500
ל״י. קשה היה להאמין כי הוא גנב את
השרשרת. הרבה יותר קל היה להאמין כי
היא נקרעה בקרב ואבדה.
כשנודע לאימו של מאיר כי בנה נעצר,
הגיעה בריצה לתחנת המשטרה, הודיעה
שבנה זקוק לטיפול רפואי שוטף. בילדותו
חלה מאיר בדלקת־פרקים, שפגעה בליבו.
עם לב פגום, נזקק מאיר, כל חייו, לכדורי-
הרגעה מיוחדים פעמיים ביום.
חכטחות־שווא. היומנאי שמע את ה אם׳
שלחה בחזרה לביתה. למחרת חזרה

האם עם הכדורים. היומנאי, אפרים כחלון,
קיבל אותם מידה, הבטיח בי רופא יבדוק
את העצור בערב.
בערב חזרה האם לראות אם אכן ראה
רופא את בנה. יחד איתה באה אילנה שושן,
שהצהירה כי אין היא יודעת אם אכן מאיר
הוא שלקח את שרשרתה .״בסדר, נשחרר
אותו מחר,״ הבטיח היומנאי.
״מדוע לא היום ז״ ביקשה האם לדעת.
״מה יש?״ ענה השוטר .״תני לו לסבול
מעט. שיהיה גבר.״
האם חזרה למחרת בבוקר. שוטר בשם
שוקרון הורה לה ללכת להביא שני בולי-
הכנסה של חצי ל״י, כדי לשחרר את בנה.
האם רצה לדואר, חזרה עם הבולים תוך
רבע שעה.
חיוור ומכדהל. במסדרון לפני חדרו

קורבן קורקוס
״המישטרוז רוצחת״
של שוקרון מצאה את בנה. הוא שכב על
הריצפה, מחרחר ונושם בקושי. האם רצה

אל השוטר שקיבל מידה את הכדורים,
שאלה בזעקות מדוע לא נתן אותם לבנה.
הסתבר שהכדורים שכבו במגירתו של
שוקרון. עתה, חיוור ומבוהל, הוציא אותם
שוקרון ונתנם לאם ההיסטרית.
בבית־החולים, קבעו הרופאים את מותו
של מאיר, ככל הנראה מהתקף־לב .״כל
הלילה מאיר בכה מרוב כאבים,״ סיפרו
חבריו לתא־המעצר להורים ההמומים .״הוא
הקיא דם וביקש רופא, אבל השוטרים רק
צחקו ולעגו לו.״
השבוע, מלאו חוצות אשדוד כרזות:
״דמנו לא הפקר,״ זעקו הכרזות .״לא נח שה.״
״המשטרה רוצחת.״
ואילו בבית משפחת קורקום, הבטיחו ב שקט
:״עוד ננקום.״

טעים ...מהנה ...נפלא...
הכיבוד לבני־חבית ולאורחים — בכל אירוע
והזדמנות 1גלידות ארטיק במימון טעמים
וסוגים מובחרים — מוכנות להגשה בכל עת.
דרשי גלידות ארטיק.

!/רובה זיאיכות

סיקורת
אהרון איפלה, השחקן הישראלי יליד
מתקו, שעלה לארץ ב־ 1949 ונמצא מ־1964
בבריטניה, הוא אחד מעשרת השחקנים
במחזמר דקמרון ,73 המסעיר את לונדון
באוסף סיפורי הנאפופיס מכל העולם שהוא
מציג. מדווח איפלה מלונדון:
״המחזמר מורכב מ־סו סיפורים מאוד
נחמדים, המספרים על אהבה. המחזמר

שחקן איפלה
בעירום — לא
מאוד מפורסם פה, והקהל ממלא את האולם
כל ערב. המחזמר זיעזע את לונדון
בגלל סצינות־העירום הנועזות. אני עצמי
לא מופיע בעירום.״ מלבד הופעתו ב־דקמרון,
עומד איפלה לשחק גם בסידרת
הסרטים משר, שמפיקה חברת טלוויזיה
איטלקית־בריטית.

אין פנטונביא בעירו
ך* ארץ ישנה שחצנות צינית בכל
״ 1מד. שנוגע לאמנות בכלל, ובנד
ייוחד לאמנות המימיקה. זו לא אמנות
שהיא רק בידורית. זו אמנות שהיא אם
כל האמנויות. שחקן׳ שאין לו הכרה גו פנית
ורוחנית, אין לו הכרה עצמית, והוא
אינו ראוי להופעה. בלי הכרה עצמית זו
אין לו יכולת להביע את הנשמה האנו שית,
ואין לו היכולת למצוא קשר אל
הנשמות האחרות. ללא היכולת הזו לא
תיתכן האמנות.״
הטוען הוא שמואל אביטל, אמן ישראלי
שזכה להכרה בינלאומית ולאישורם של
גדולים וטובים כמו ז׳אן לואי בארו ו־מרסל
מרסו, ואף למקום עבודה משלו
באוניברסיטה של קולורדו, שעה שיש ראל
מתנכרת אליו לחלוטין. כי ישראל
מקיאה את אמניה ומפסידה את בניה ה מוכשרים
לטובת אמהות גנרליות, בנים
דוקטורים, קזבלנים מזמרים ושמילים
מקפצים.
ארכיטקטים ישראלים בונים בקנדה,
מוסיקאים ישראליים מתפרנסים בלונדון,
ציירים ישראליים מציירים בפריס, ו״
אנשי־תיאטרון מחפשים להם אוויר לנשי מה
בצרפת, בקנדה ובארצות־הברית.
עונת המלפפונים הנצחית של התיאטרון
הישראלי, כשעל הבימה מולכת החובב־נות,
וההצלחה נמדדת בכובד שקי־הכסף
שבקופה, מגרשת מישראל כל אמן ש איכפת
לו באמת שייווצר קשר כלשהו בין
האמן לאדם, חוץ מאותו גל של צחוק
בהמי, המכונה בפי מנהלי התיאטראות
המיסחריים: שוס.

חג ל על

אחים זזורגים

לתפוז הנל־כאנ
אנתוני בורג׳ם הוא אחד הסופרים המעניינים
ביותר הכותבים היום בשפה
האנגלית.
אל הספרות הגיע בורג׳ם מאוחר למדי,
אחרי שניסה כוחו בד,לחנה, כתב סימפו ניות
ומוסיקה קאמרית בכמות נכבדת,
אחר־כך היה אחראי להוראה במושבות
הבריטיות בהודרסין. רק לאחר שאלה
קיבלו עצמאותן, חזר לאנגליה.
את הספר הראשון שלו התיישב לכתוב
ברצינות כאשר הוסבר לו, עם שובו ל מולדתו,
כי הוא סובל מגידול במוח ו נותרו
לו חודשים ספורים בלבד לחיות.
תוך שנה פירסם בורג׳ם חמישה ספרים,
וכאשר הסתבר שהאבחנה הרפואית היתה
מוטעית, כבר היה במלוא התנופה.
שמו היה ידוע למדי בחוגי הספרות
מזה שנים. אולם רק החלטתו של סטאנלי
קובריק להפוך את התפוז המיכאני שלו
לסרט, הביאה לבורג׳ס תהילה בינלאומית.
ספריו, שהעלו במשך שנים אבק, זוכים
להוצאות מחודשות.
שלושה מספריו — חזיון ביצורים, היום
הארוך דועך ומחיאות כף אחת — שיצאו
זה עתה לאור, משמשים הוכחה נוספת
לעומק חדירתו של בורג׳ם לתוך מצבים
שונים על כל הרבדים, הפסיכולוגיים,
סוציאליים ופוליטיים, המרכיבים אותם,
ואת כישרונו המיוחד להתחיל בהתרחשות
פשוטה — ולהגיע לקראת סוף הספר ל סיוט
אבסורדי ומטורף, שאינו אלא ביטוי
לחוש ההומור המאקאברי שלו.
חזיון ביצורים, הספר הראשון שכתב
בורג׳ס (ב־ ,)1949 ואשר שכב במשך שנים
ארוכות במגירה, שעה שמחברו חלם עדיין
על קאריירה מוסיקלית, הוא האפופיאה
הפרטית של ריצ׳ארד אניס, סמל תרבות
בריטי שהוא ללא ספק בן־דמותו של
הסופר, על צוקי -גיברלטר במלחמת ה עולם
השנייה( .שם שירת גם בורג׳ם).
שמות הגיבורים מושאלים מן האניאידה
של וירגיליום (למשל, אניס היא אניאם).
באיזשהו מקום, שורה כאן גם רוחו של
ג׳יימם ג׳וים ויוליסס שלו. לא רק בגלל
ההשאלה מאפופואה קלאסית, אלא גם בגלל
אותם זכרונות של מולי בלום, גיבורת
יוליסס, על מאהבה מגיברלטר.
הספר כולו אינו אלא תיאור חוסר־היכולת
של אניס, איש״התרבות׳ להשתלב

0116

821116111601$.

68.מ 2ז \ \

(כולם בהוצאת

¥181 0 1 1
ץ 1 ,0 1 1 8 <1 2

1116

— 1115.קגן 12כ< 1211)1
82112111106( .

כל מיל ה

ך* יסורו של שמואל אביטל הוא אב־
^ טיפוס לקיומו החוזר מישנה של ה פסוק
״אין נביא בעירו,״ במציאות ה ישראלית
העגומה.
שמואל נולד למשפחת מקובלים במרוקו.
בהיותו ילד סיפר לו סבא כי כל אדם
זוכה, בהיוולדו, לאוצר־מילים שהקציב לו
הבורא. כל מילה היוצאת מפיו יורדת
מסכום המלים של בל ימי חייו .״אם
תדבר יותר מדי,״ אמר לו סבא ,״תמצא
את עצמה ביום אחר, אילם. לכן המעט
בדיבור, בני.״
כך נזרע הגרעין הראשון. הדרן• אל
השתיקה כאמצעי ביטוי עיקרי בחייו, ו־כיעורו
האמנותי, ארכה כמה שנים, והרבה
הרבה תלאות.
בהיותו בן 14 עלתה מישפחתו ממרוקו
לישראל. הילד ניסה להתאקלם בכמה קי בוצים,
אף שתמיד חש עצמו שונה. מוצאו
המרוקאי, גופו הצנום ורדיפתו המתמדת
אחרי הקשר בין בני-אדם בודדה אותו
בחברה הישראלית המחוספסת והגזענית,
לדעתו של שמואל. הוא ניסה ללמוד פיסי קה,
אגרונומיה, תיאולוגיה׳ והחליט לבסוף
ללכת אחרי עיקרון נוסף מעקרונותיו של
בתוך המימסד הצבאי, על כל שלל הטיפוסים
שבו, המתוארים בעסיסיות רבה.
החל משותף לחדר, רקדן הומוסקסואלי,
וכלה במדריך־ספורט גדול-מימדים.
אולם מאחורי מה שקורה לאניס עצמו,
יש כבר רמזים ליחס של האוכלוסיה ה מקומית
אל הבריטים, לתיסכולים של
ימי-מלחמה, לפעמים חברתיים שאינם
ניתנינדלגישור, בחברה שהיא כביכול
דמוקרטית ושוות-זכויות.
היום הארוך דועך יכול להוות,
במידה מסויימת, המשך. מגיברלטר עובר
בורג׳ס למאלאיה (כפי שזה קרה לו גם
בחיים) ,ושלושת הסיפורים המרכיבים את
הספר אינם אלא תיאור מדוקדק ומפורט
של התפוררות המשטר הבריטי בהודו־סין,
והאנדרלמוסיה הבאה בעקבותיו.
מי שרוצה להבין ולוא במיקצת את מה
שקורה היום באחד החלקים השסועים
ביותר של העולם, ייטיב לעשות אם יקרא
את בורג׳ס, המעלה תמונה משכנעת מאד
של אוסף מיעוטים מכל הסוגים, סינים,
הודים, טאמילים, מאלאיים וסתם בני-
ועובדי-
תערובת, מוסלמים ונוצרים
אלילים, השונאים כולם זה את זה שינאה
עזה, ובכל זאת מוצאים את עצמם במצב
שבו הם חייבים להקים יחד מדינה אחת

פנטומימאי אביטל (שני מימין) ולהקתו בארה״ב
אם תדבר יותר מדי, תהיוז אילם !
סבא: כל אדם הוא עולם שלם בפני
עצמו. כדי למצוא את הקשר לעולם זה,
ולהצליח להבינו בצורה בלתי־אמצעית,
חשב שמואל, עלי ללמוד תיאטרון.
הוא מצא את עצמו מתדפק על שערי
הסורבון, ובינתיים ישב בשעורים אצל
ז׳אן וילאר ה׳אן־לואי בארו. לילות רבים
ישן מתחת לגשרי הסינה, בדיוק כמו ש מסופר
בספרים, עד שהחליט כי מקומו
האמיתי הוא דווקא בין השחקנים. הוא
למד פנטומימה אצל אטיין דקרו ומרסל
מרסו, והאחרון הוא שחיזק בו את ה אמונה
שאת התרומה האמיתית יביא ל עולם
האמנות דווקא בשפה הטהורה ב יותר
בעולם: השפה השותקת, שפת
הפנטומימה.

,המחאה שלי —
עול מי ת! ״

יום, כשהוא מקדיש את כל עולמו
( 1לפנטומימה ובעיקר להקנייתה לתל מידים
צעירים, משוכנע אביטל יותר
מאשר תמיד כי בחר בדרך הנכונה. כש הוא
רחוק מביתו הישראלי, נע ונד
בארצות־הברית, הוא מלהיב צופים מכל
הגילים ומכל האומות באלף פרצופיו השונים
המובנים לכל אחד ואחד.
מתוודה אביטל: אחד מקסמיה של ה פנטומימה
היא היכולת להתעלות מעל לכל
ההבדלים הקטנוניים, המאפיינים את ה עולם
של היום, ואת ישראל ובעיותיה ה־

מייוחדות.
״אני אזרח העולם,״ מצהיר אביטל, ה מדבר
שפות שונות ומחזיק בכמה דרכו נים
,״ואיני רואה את עצמי שייך לאיזו
אומה שהיא. אני בוחר לחיות במקום
עצמאית, כשהגורם המאחד בין הפלגים
הללו הינד, אך ורק האיבה לאדם הלבן.
זה שהה במחיצתם של אסיאנים אלה
במשך עשרות בשנים, אבל לא הצליח

סופר כורג׳ס
האלימות הביאה תהילה
להבין ולו אך מעט מזעיר מצורת המח שבה
המזרחית, כשהוא מנסה לכסות בכוח
תרבות אירופית על אנשים שלא היו
מעוניינים בכך.

בו מעריכים את מד, שאני עושה, ומבינים
את שפתי. כשאני מביע מילחמה בשפתי,
בלא מילים, זו מילחמה טוטאלית. ואין
זה חשוב בין מי למי על מפת האו״ם או
בין מי למי על מפת העולם. המחאה שלי
היא עולמית, והשליחות שלי עומדת מעבר
לחוויות לאומניות. אני רוצה ליצור קשר
של אהבה עם הקהל שלי, עם אותו קהל
של אנשים שאיכפת להם, ויהיה מיספרם
מצומצם ככל שיהיה. אני בונה את אמונתי
ואמנותי על האחד הבודד שיהיה מוכן
להקשיב לי.
״אני חושב שבדורנו עברה הנבואה מן
הנביאים לידי האמנים האמיתיים. אותם
מתי־מעט המקדישים את עצמם באמת לאמנות
צרופה ואינם מצפים לשכר מיידי.
גם ייעודה של אמנות הפנטומימה נשתנה,
לדעתי. אינני מלמד את תלמידי, כמו
שאני למדתי אצל מרסל מרסו. תקופת
היחיד של מרסו נגמרה. אנחנו חיים בתקופה
שצריכים למצוא קשר בין איש
לרעהו. האנושות זקוקה ללהקות שיש ב כוחן
להרים את התודעה האמנותית של
יצוריה.״
לצורת העבודה של אביטל ייוחדו דפים
ארוכים בשבועוני־אמנות בארצות־הברית
ואת תרומתו לחינוך דרך פנטומימה הילל
מרסו בדפוס בתוך ספר ושמו: מעיינות
תת־הכרתייס, ספר הכולל מחקרים על
זרמי התודעה האנושית והתפתחותם של
ניסויים בפסיכולוגיה, בריפוי קבוצתי וב-
ריפוי בדרך האמנות. באוניברסיטת בולדר
הקים לו אביטל גרעין של כמה צעירים
לתיאטרון נודד, ורק בישראל, בה הוא
מבקר בימים אלה, זכה לתשובות כמו :
פנטומימה, את מי זה מעניין? אביטל —
לא שמענו עליו !
מחיאות כף אחת הוא אולי, מכל ה שלושה,
הקרוב ביותר לתפוז המיכאני.
זו שוב מעשיה על מה שקורה לבן־המעמד
הממוצע ביותר בעולם, הבורגני הבריטי
הקטן ואשתו הנאווה. הבורגני הקטן, ב מקרה
זה, ניחן בזכרון פוטוגראפי, כלומר
הוא אינו שוכח מאומה. משום כך הוא
זוכה בחידון טלוויזיוני, הוא מכפיל את
רווחי החידון במירוצי־סוסים, וכאשר הוא
מגיע לסכום נכבד, מחליט לפרוש מכל
עיסוק ולהקדיש את כספו לחיים טובים.
אין דבר בעולם שהוא חוסך מעצמו
ומרעייתו, ההנאה צריכה להיות מושלמת,
אבל כמובן שההנאה שיכול להפיק בן
העיירה הקטנה מיין משובח, או מאכלים
צרפתיים מסובכים, או מימים של בטלה
באיי ברמודה — היא מפוקפקת ביותר.
אולם המסקנות אליהן מוביל בורג׳ס ב ספר
זה, התפקיד המגוחך שיש בכל העניין
לאמנות, והסוף הסרקסטי שמזכיר את
ליידי ל. של רומן גרי — מצביעים על
כך שבורג׳ם, כסופרים רבים אחרים, סבור
שהעולם הגיע לעידן הזמן הפנוי, זמן רב
לפני שלמד מה לעשות עם הזמן הזה,.
אך אם למישהו נותרו עדיין גם זמן
וגם סקרנות, כדאי להקדישם לשלושת
הספרים האלו של בורג׳ם.
העולם הזה 1877

העננה הגדול שעלתה
והוסרה מעליך, עדיין
מאפשרת לך לזוז ב-
מלוא החופשיות הר-
צוייה לבני מזל טלה
אופיניים. על־בן דע
לקחת את הכל בשקט,
בשלווה יחסית, וללא
חיפזון. זהו שבוע של
תיכנון ושל זכרון,
שבוע של עבודת-בית
ולא של ביצוע-חוץ. ידידים יפקדו ביתך.

יהירותו הטבעית . ,הברוכה
בחוסר־ביטחון
משווע, תוריד אותך
שאולה, אם לא תדעי
לרסן את שניהם ולהוסיף
להם מידה אמיצה
של חוש הומור, שהוא
אחת מתכונותיו היפות
ביותר. זה לא ש הוא
לא רוצה אותך :
זה שהוא בטוח שאת
לא רוצה אותו. אז —קדימה ! גלי לו את
האמת. כוח־ההרתעה של מתנגד חזק עשוי
לבלום את התקדמותך וכוח שאיפתך.

הוויכוחים והמריבות שאתה
שותף להם לא
יעזרו להפגת המתח,
אלא רק יגרמו לך ל־דפרסיה,
במיוחד הימנע
מאי־נעימויות עד
יום ראשון. אז תתחיל
להרגיש בהפגת המתח.
התאזר בהרבה סבלנות.
ראה סרט טוב, רציני,
לבד, או עם חברה, ותיווכח
שצפויה לך הנאה בלתי רגילה.

גם לך בת מזל תאומים
יש יום אהבים — אבל
הרבה יותר רציני. היום
שלך הוא יום א׳,
דעי להפיק ממנו את
המכסימום. צרות בעבודה.
ליקוי בריאותי
קל שבקלים. יהיה זה
שבוע מלווה התפרצויות
עצבים בעניינים
שונים, אך בסופו יהיה
מתוק. בקנותך תכשיטים או דברי ערך,
קחי איתך בעל מיקצוע מהימן.

הוצאות כספיות בלתי-
צפויות עומדות לגרום
לך לעמוד בפני מצב
מביך. אל דאגה: אמנם
המצב קשה, אך
אתה תיחלץ ממנו בכבוד.
בעתיד היותר
רחוק צפוייה לך צעידה
ניכרת קדימה במישור
הכלכלי. יחד
עם התפתחות ניכרת
בכל הקשור להצלחתך בקרב בנות
המין היפה. המכתב שקבלת — מפתה
ומרגיז. עני לו בקרירות, ותראי שזה יעזור.

שינוי לטובה במצבך הכלכלי
המסובך במיקצת.
אתה תמצא ידידים במקום
הפחות מתקבל על
הדעת. עם זאת, דע ש הם
מתייחסים אליך ב־חוסר־התחשבזת.
היזהר
מהפכפכים, ועוד יותר,
כמובן, מנשים הפכפכות,
נטייתך לחולמנות תסבך ולרומאנטיקה
אותך, השבוע, במריבה לא־לך. אזי, אס
כבר תכניס את האף לענייני הזולת —
סיים לפחות את המלאכה בכבוד וביושר.

קשה לנ הו גבב בי ש

תקרית בלתי חשובה עשוייה לגרוס אצלך
למשבר. אל תבזבזי כסף: את עשוייה
להיכנס לתקופה של חוסר־פעילות, אס לא
תזהרי או. אם תבואי בקשר עם האדם
הלא־נכון. משוס כך,
מוטב לא להתחייב לטווח
ארוך. אם תחליטי
לנסוע בימים א׳ או
ב׳ היזהרי ששום דבר
חשוב לא יהיה תלוי
במסע, הישמרי מפני
גניבה, ביחוד אס את
עלולה לנסוע למרחקים
ארוכים. אל תנתני להשפעה.
לבשי בהיר.

מצב רוחך העגום נותן את אותותיו ב-
יחסן לבאים איתך במגע. חם אינם יוד־עים
כי יש לך סיבה 1 מוצדקת-מאוד להיות
ממורמר ועצבני, ולכן
הם גם אינם מובנים
לשאת את התפרצויו-
תין או לשמוע את
גערותיך. ביחס לעבודתך,
בחרת בדרך הג^
:>8וגדט־דד-ר! £5נכונה, הייה נבון לוויתורים,
מבלי להש־פיל
עצמך, אז תצליח.

זה לא יהיה נוח במיוחד, אבל אם אתה
רוצה אתה יכול להסתכן. כאב־הראש ה־ריגעי,
הצרות בטווח־קצר, הפגישות עם
שונאיך — כל אלה שקולים, אס רק תדע
להתמיד על־ידי ההיש גים
הרציניים וכוח־הרצון
שתפתח על־ידי
עצם התפנית. מיקרה
ובלתי״צפוי עשוי להתגלות,
אם לא תיזהר,
כתגלית של איבה אין

שית. או של קינאה. אל
תראי לו שנפגעת ממנו.
} 2בנו במבר ־
20בדצמבר
העמידי פנים אדישים
לא־איכפתיות.
ושל

להפתעתך, ואולי למורת־רוחן הסמוייה,
מתחילים העניינים חעיסקיים להסתדר
— להפליא. אתה חייב
לשאול בדעתה של בת-
זוגך, ואם גם לא תק בל
את כל דבריה —
דע שהיא שוחרת את
טובתן, ורואה הרבה
דברים שאינך מסוגל
להשיג, מתוך ריתחת-
גדי, בת חושים.
כוח-הרצון שלן אינו
חזק ומשכנע מספיק.

המריבה הטיפשית בה הסתבכת, אינה מועילה
לאף אחד, ומקלקלת את מצב־רוחך.
נסי להקדיש זמן לטיפוח יופייך, ולעיסוק
בתחביבייך, במקום לשאת על כתפייך
את כל בעיות העולם
הזה. לקראת סוף׳ה ש בוע
את עלולה לנתק
קשר אישי חשוב, ב־עיקבות
בדיחה מעשית
שהושמעה באוזנייך, בנוכחות
אלה שלדעתך
יפרשו אותה בצורה
מוטעית. אל תעשי זאת,
כי בסופו־של־דבר, זה
לא ישתלם. לבשי לבן.

דווקא משום שאת חופשייה בהשקפתן,
ובלתי־קשורה במעשייך, קל מאוד לתפוס
אותך במלכודת או לחייב אותן לעשות
מה שאינך רוצח. זח מביא, אומנם, ל-
ולאפס״
אוזלת-יד
מעשה מצידן — אבל

מי רוצה בכל הצרות
הללו ז לכן מוטב שתחשבי
יחד איתו מה
אתם רוצים באמת, מ תוך
ויתור הדדי או
לפחות אי-חסכמה הדזניט
דית.
דברים ברורים יח 19
בפברואר -
לצו מצרות. הישמרי
20 במרס
מצננת. לבשי לבן.

להבאסעב או טו בו ס !

האיש שהנציח

הפלסטיוית, היה

אח ה טרגדי ה

סמל טרגדי ה )1

ך* כוד היה מוכן לפיצוץ הבית. ה ו
1חבלנים סיימו את עבודתם, חיכו לאות.
המישפחה הערבית — גברים, נשים וילדים
— עמדה במרחק־מה, ליד כמה רהיטים עלובים
שהצליחה להוציא — והתייפחה בבכי.
בן המישפחה נתפס במעשה־חבלה, והבית
נידון להריסה.
הקצין עמד לתת את הפקודה. באותו
רגע הגיעה בדהרה מונית ערבית, ממנה
זינק במרץ־נעורים זקן נמוך־קומה, ואחריו
צלם .״צלם! צלם!״ קרא הזקן.
באותו רגע התרומם גג הבית, נשמע
קול הפיצוץ, וענן־עשן הסתיר את המיבנה.
...כעבור יום עמד הזקן בביתו הקטן
באל־בירה, ליד רמאללה. הוא הדביק את
התצלום לתוך אלבום גדול, רשם מתחתיו
בהקפדה, באותיות ערביות מסולסלות :
״כפר יום בית מישנד

לארצותיהם. עארף חצה את סיביר, במסע
הרפתקני, הגיע לוולדיווסטוק, עבר את
יפאן, עלה על אוניה שהעבירה אותו סביב
כל יבשת אסיה אל המיזדח התיכון.
שם נודע לו, למגינת לבו, כי איחר
את המועד לשפיכת דמו למען החרות ה ערבית.
הצבא הערבי הגיע לדמשק, תורכיה
הובסה.
היו אלה ימים מרגשים ללאומן ערבי
צעיר. בזעם לוהט שמע כי האימפריאליסטים
בגדו בערבים, הבטיחו את סוריה
לצרפתים ואת פלסטין ליהודים. אבל כמו
חבריו, לא האמין עארף אף לרגע כי ה הבטחות
יעמדו במיבחן המציאות. .

בדמשק מלך־ האמיר פייסד, בנו
של חוסיין ואחיו של עכדאדלה,
וכל הלאומנים במרחב התקבצו אל
דיגלו. בפלסטין עצמה התקוממו הצעירים
נגד הצהרת בלפור. הם
שאלו את עצמם רק אם להקים
פלסטין ערבית עצמאית, או לצרפה
דפוריה-רכתי. פלסטין או
דרום־פוריה? עארף יסד עיתון בשם
״סוריה הדרומית״ ,העיתון הלאומני
הערבי הראשון בארץ.

עארף אד־עארף הוסיף עוד עמוד
לתולדות השואה של עמו. שואה
שהוא שימש לה עד, ושהוא עצמו
סימל אותה יותר מכל אדם אחר.

תורכים צעירים

אולם החלום נגוז במהרה. לשווא תבע
פייסל להגשים את ההבטחות שניתנו ל אביו.
הוא נשבר. בוועידת־השלום בוורסיי
הופגש על־ידי הבריטים עם חיים, וייצמן.
בשידולו של אלוף־מישנה לורנם המיסתורי
אף חתם בדאשי־תיבות על טיוטה של
הסכם, שנועד לכונן שיתוף־פעולה בין
הציונות והלאומנות הערבית. פייסל היתנה

ך* שראיתיו לראשונה, בחדר-העבו-
דה עמוס־הספרים של ביתו, לא האמנתי
שהוא ערבי. הוא נראה כמו גרמני.
כשהערתי לו על כך, התחיל לדבר גרמנית
— שוטפת, יפה, מדוייקת, ללא ניב זר.
הוא למד את השפה מכלי ראשון —
מפי חבריו, הקצינים הגרמניים והאוסטריים,

שבילו עיסו את שנות השבי ברוסיה, ב־מילחמת־העולם
הראשונה.
איך הגיע הצעיר הירושלמי לסיביר י
עארף, בן למישפחה פלסטינית מכובדת,
נדבק בלהט הלאומני בראשית המאה, ככל
חבריו המשכילים בערי פלסטין וסוריה,
הימים היו ימי סער ותמורה. בתורכיה
ניצחה כת־קצינים חדשנית (הכת הראשונה
של ״קצינים חופשיים״ במרחב) .״התורכים
הצעירים״ הבטיחו חרות ורפורמה, אחרי
שנות הדיכוי הרודני של עבד־אל־חמיד
ה* ,2השולטאן התורכי המגואל־בדם.
עבד־אל־חמיד, בן־שיחו של הרצל, חשש
מפני הרוח הלאומנית המודרנית, שנשבה
מאירופה ושאיימה לפרק את ממלכתו הרב־לאומית.
לכן אסר כל פעילות לאומית —

1התורנים תולים עונים
30 1

מאח אורי אבנר׳
תורכית, ערבית ואחרת. הוא שם את הדגש
על דת האיסלאם, הכוח המאחד את הממלכה.
הערבים — ובכללם בני פלסטין —
ראו בו עריץ אנטי־ערבי, וחלמו על חופש.
התורכים הצעירים, שנטלו לידיהם את
השלטון אחרי ההפיכה הצבאית של , 1908
הבטיחו להגשים את החלום. הם לא רצו
לפרק את הממלכה האוסמאנית י (שהאירופים
קראו לה, משום־מה, עותומאנית) ,אך
הבטיחו לכונן בה שוויון בין הלאומים
השונים, וחופש לכול.
המשכילים הערביים הצעירים קיבלו
את הבשורה בהתלהבות. הס דגלו בפיזור
הממלכה, שבירת המרכזיות של התורכים
וכינון ממלכה פדרטיבית תורכית־ערבית
(כמו הממלכה האוסטרית־הונגרית, בעלת
הכתר הכפול).
כמו כל צעירי פלסטין, קיבל עארף אל־עארף
בן ה־ 16 תורה זו, תמך בתורכים
הצעירים. אבל התורכים איכזבו שוב. במקום
העריצות המוסלמית הדתית של דד
שולטאן־הכליף, באה העריצות הלאומנית
התורכית. כל ההבטחות הופרו. הלאומנים
התורכיים הצעירים לא חלמו על מתן
חרות כשלהי לערבים הבזויים.
על דעת כמה מן הערבים בפלסטין
עלה הרעיון להתקשר עם הציונים, להציע
להם ברית ערבית—יהודית נגד התורכים.
אולם ההנהגה הציונית, שישבה באירופה
ושתלתה את כל תיקוותיה באיסטנבול,
דחתה את ההצעה בזילזול. התורכים היו
חזקים ושלטו בארץ. הערבים היו
עוד עם של ילידים — כמו הכושים, ההו דים
והסינים — בעולם הקולוניאלי של אז.

לי־כרית השליט השנוא, אירופים,
זרים לשאיפות בני־האדץ.
(מחשבה, מרתקת: מה היה קורה אילו
הבינו מנהיגי הציונות את גל העתיד, והושיטו
את ידיהם לערבים נגד התורכים?
האס היה עארף אל־עארף רואה בהם אחים
החוזרים למולדת משותפת? האם היתה
נוצרת בימי־ראשית אלה ברית בין עם־
הארץ והתנועה הציונית? האם כל ההיסטוריה
של הארץ היתה חתפתחת בכיוון

תותחים גוו תרום
ך. פרוץ סילדזמח־העולם הראשונה
1נשארה תורכיה נייטראלית. אולם כעבור
כמה חודשים הצטרפה למילחמה לצד
הקיסר הגרמני, שקיבל פעם את פני הרצל
באוהלו בירושלים.
עארף בן ה* 23 גויים לצבא התורכי.
כסגן־מישנה נשלח לחזית הרוסית, בהרי
הקווקז. אחרי קרבות אכזריים, בהם חוסל
גדודו כימעט כולו, נפל בשבי.
בשביל הקצין הצעיר, היו ימי השבי
תקופת־חינוך. הוא למד רוסית משוביו,
גרמנית מחבריו בשבי. שתי השפות נוספו
לערבית ולתורכית — וברבות הימים נוספו
אליהן אנגלית, צרפתית ועברית.
היה זד, בשבי הסיבירי, כאשר הגיעה
אל הצעיר הירושלמי בשורה מחשמלת:
המרד הערבי הגדול פרץ. השריף (בן מיש-
פחת הנביא) חוסיין הרים את נם המרד
במכה, צבא בניו הגיבורים עולה על תורכיה,
לעזרת הבריטים, שהבטיחו לערבים
חרות לאומית.

כשביל פניי דורו של עארף אל
עארף, הנערים המתבגרים של אותן
שנים, חיה זה אולי המיבחן
המפריע בגיבוש השקפתם הלאומית.
הם החלו רואים כציונים כע

מאותו רגע שלט כרכו רק רעיון
אחד: להשתחרר מן השבי, להצטרף
אל הלוחמים.

* על שס עוסמאן (או אות׳נזאן) ,תייסד
השבט התורכי שמלך בממלכה.

בפברואר 1917 פרצה המהפכה הרוסית
הראשונה, השילטון הרוסי התמוטט, כל
השבויים ביקשו לחזור בדרכים עקלקלות

את חתימתו על המיסמך בהגשמת שאר
תביעות הערבים.

תנאי זה לא התמלא, כמוכן, וההסכם
הפד לקוריוז היסטורי.

(ושוב מחשבה: מה היה קורה אילו
נשאר פייסל בדמשק, והברית בינו וב?1
הציונות היתה הופכת מציאות? האס היה
עארף משנה את יחסו להתנחלות הציונית?
האס היתה נוצרת אז הברית הערבית—
יהודית, לשם הגשמת השאיפות הלאומיות
של שני העמיס, נגד הצרפתים והבריטים?)
אולם הצרפתים, בפשטות ברוטאלית,
כיוונו בסופו של דבר את תותחיהם לעבר
דמשק, וגירשו ממנה את פייסל וחסידיו.
אחיו של פייסל, עבדאללה, שחש לעזרתו,
נעצר על־ידי הבריטים בעבר־הירדן, קיבל
אותה כממלכתו. לפייסל ניתנה, כפיצוי,
המלוכה בעיראק.
גם לפני כן עמדו צעירי ירושלים הערביים
בודדים מול השילטון הבריטי והציונים.
ייתכן שבין כולם היה עארף אל־עארף
בין הראשונים שהבין כי מאיימת
סכנה נוראה על הלאומיות הפלסטינית.
הוא תפס כבר אז שאם תינתן ליהודים
אחיזה כלשהי בארץ, הם עתידים לגדול
ולשגשג בה, וימנעו את השילטון בה מידי
תושביה הערביים.

ערביי פלסטין היו חדשים, מפגרים,
אדישים, מפוצלים כין חמודות,
דבוקים לכפרים עניים. איך
לעורר עם כזה לסכנה המאיימת
עליו, החכוייה עדיין בנבכי העתיד?
כשכיד עארף אל־עארף ותכרו,
אמין אל-חוסייני, היתה קיימת
רק דרף אחת: דפנות אל היצרים
של ׳ההמונים הפשוטים. לעורר
אותם להתקומם ולעשות
שפטים כיהודים.

נדון לגווה
ך* ך נולדה אותה התפרצות אלימה,
^ שהיהודים קראו לה ״מאורעות״ וה ערבים
״מרד״ .זח קרה ב*.1920
כעבור 47 שנים הראה לי עארף בגאווה
תמונה גדולה, שהיתה תלוייה על הקיר

ביהודים ובבריטים, חיסל תוך כדי כך גם
את כל השיכבה המנהיגה הערבית המתונה.
אולם העם הפלסטיני המדולדל לא היה
מסוגל לעמוד במאבק הממושך. מול האיר־גון
היהודי המעולה והכוח הצבאי הבריטי,
התמוטט ״המרד הערבי״ ,העם הפלסטיני
נחל מסלה שממנה לא החלים עד היום.

בחדד־עבודתו. זה היה כשאמרתי לו שיש ראלים
רבים טוענים שהלאומיות הפלסטי נית
נולדה רק בשנים האחרונות, וכי לפני
דור אחד או שניים לא הייתה קיימת כלל.
(אחד החכמים בכנסת קרא פעם לעומתי :
״אתה והמופתי המצאתם את הפלסטינים!״).
עארף קם מכסאו, ניגש אל התצלום הישן
ושם את אצבעו על הדגל הפלסטיני: ירוק־לבן־שחור,
עם משולש אדום .״וזה אני!״
אמר. בתצלום נראה עארף — עארף צעיר
ונלהב — על במה ליד שער דמשק בעיר ה עתיקה,
ומעליו הדגל והסיסמה :״מוות ל ציונות!
מוות לאימפריאליזם!״ הוא נאם
באוזני ההמונים. זה היה ב־ — 1919 מיסמך
פלסטיני אותנטי.

עארח ראה את הבד. רשם את
הבל. הוא מינה את עצמו להיס טוריון
העליון שד העם הפלסטיני,
לעד־המלך של אסונו.

עד חלקם במהומות 1920 דנו
הבריטים את עארף ואת חוסייני
למוות *.שניהם ברחו.

עארף מצא מיקלט בין שבטי הבדווים
בעבר־הירדן, בילה ביניהם ארוכות, למד
את מינהגיהם ונערץ על־ידם כלוחם־חופש.
בינתיים פעלו המישפחות בבית. האנגלים
לא רצו לריב עם המישפחות החשובות.
אביו של עארף השיג לו חנינה — בתנאי
שיבקש מחילה. שליח סודי נשלח למקום
מחבואו של הצעיר, לבשר לו את הבשורה.
״ואז,״ אמר לי עארף כעבור 50 שנה,
וקולו היה עדיין נרגש ,״בפעם היחידה
בחיי הפרתי את פקודת אבי. כתבתי לו
שאני מסרב לבקש סליחה.״
אבל האנגלים חכמים. הם ויתרו על ה דרישה
בשקט, והכול סודר לפי מיטב
הגינונים הערביים. הנציב העליון הבריטי
— היהודי הרברט סמואל — ביקר בעבר־הירדן,
שם ביקשו ממנו הנכבדים לחון
את עארף. במחווה מיזרחית טהורה הסכים
הנציב בו במקום, עארף יצא מן הקהל,
הנציב לחץ את ידו.
את ההמשך סיפר לי עארף עצמו —
ולי היה זה שיעור מאלף בתורת השילטון.
״כשהגעתי לירושלים, הזמין אותי המז כיר
הראשי. הוא אמר לי , :אנחנו זקוקים
לצעירים אמיצים כמוך. אני מציע לך מיש רה
בכירה בשילטון.׳ נדהמתי. אמרתי לו:
,אבל אני ערבי לאומני. אני מתנגד למדי ניות
הצהרת בלפור !׳ הבריטי השיב לי :
,אנחנו מכבדים ערבים גאים. לא נדרוש
* אולם בארכיונים הישראליים קיימים
מיסמכים שיש בהם כדי להוכיח שגם אל־עארף
וגס אל־חוסייני ניסו למנוע שפיכת־דמים
באותם הימים, מחשש פן יזיק הדבר
לעניין הערבי.

שבויים עוביים ליד ניפח הסלע ב־ז196
ממך לעולם לבצע דבר הנוגד את מצפונך.
בכל מיקרה כזה, תודיע לנו את התנגדותך
בכתב, ותהיה פטור ממילוי ההוראה.׳ אמרתי
, :אתה מבטיח לי זאת. אבל מחר תחזור
לבריטניה, ויודשיך יתכחשו להבטחה.׳ האנגלי
השיב, :אתן לך את ההבטחה ב כתב.׳
ואכן, קיבלתי זאת בכתב, ונכנסתי
לשירות ממשלת פלסטין.״

הפסיכולוגיה העדינה שד השליט
הבריטי — שהיא זרה סל־בך לפסיכולוגיה
של המימשל הישראלי
השתלמה. מאותו יום, וער
יומו האחרון שד המנדאט הבריטי,
היה עארף אל-עארף פקיד
נאמן לשילטון.
* המיגדל נבנה לכבוד השולטאן התורכי,
נהרס על־ידי הבריטים.

הוא התחיל כקצין־מחוז. בג׳נין, שירת
בבאר־שבע ובעזה, כיהן זמן־מה אצל ה אמיר
עבדאללה בעבר־הירדן, נשאר לאומן,
אך מעולם לא בגד בבריטניה.

שגריר פלסטין בסי׳א
ן• ינת״ס קרו דפרים מו ץ. כל נבו-
01 אותיו של עארף התאמתו. היהודים
באו ארצה בזרם גובר, התנחלו לאורכה
ולרוחבה. ידידו הוותיק של עארף, חג׳
אמין אל־חוסייני, שזכה אף הוא בחנינה
ונתמנה למופתי הכול־יכול של ירושלים,
אירגן מדי פעם התנגדות רצחנית. אך
הפלסטינים היו חלשים מכדי לעמוד מול
המיעוט היהודי העשיר והמאורגן להפליא.
ב־ 1936 התקומם היישוב הערבי בפעם
האחרונה והמכרעת. בהנהגת המופתי לחם

הוא רשם גם את הסעיף הבא בטראגדיה
הפלסטינית. ב־ 1947 החליט האו״ם לחלק
את הארץ בין מדינה יהודית ומדינה ער בית.
היהודים קפצו על המציאה, הבינו
שריבונות בחלק קטן של הארץ היא צעד
מכריע להגשמת שאיפתם. הפלסטינים לא
תפסו זאת. מכיוון שלא יכלו להשלים עם
הרעיון שאפילו חלק מן הארץ ימסר ל״
שילטון היהודים, החמיצו את ההזדמנות ההיסטורית
להקים מדינה פלסטינית עצמאית
במרבית שיטחה הפורה.
(ועוד מחשבה: מה היה קורה אילו קמה
אז מדינת פלסטין בדרכי שלום? האם
היה עארף אל־עארף תופס בה מקום מרכזי
בצמרת? האם היה המדינאי בן ה־ ,56 שידע
עברית ויש נאם לא פעם בפני קהל עברי,
מתמנה לשגריר פלסטין בתל־אביב? האס
היה נמנע המשך הטראגדיה?)
אולם עארף התנגד, ככל בני־דודו, ל חלוקה.
הוא ראה בה בגידה בשאיפה
הלאומית הפלסטינית. הוא פנה לקיצוניים,
ובאווירה המילחמתית שנוצרה לא נותר
מקום לאיש בגיל־העמידה, ששירת במשך
דור שלם את הבריטים. המוני הפלסטינים
השליכו את יהבם על המנהיגים הלוחמים,
מפקדים אגדתיים כמו עבד אל־קאדר אל־חוסייני,
שנהרג בקרבות הקסטל, חסן
סלמה, אל-קאוקג׳י.
אלה לחמו במשך חצי שגה, לפעמים
בגבורה, לפעמים ברצחנות פרימיטיבית.
אך כוחות ההגנה היהודית התעצמו במהרה,
האירגון העדיף של היהודים גבר על
הרוב הערבי הנחשל. במאי 1948 כבר
היתה ההתנגדות הפלסטינית במצב של
התמוטטות, וצבאות מדינות־ערב נהרו
ארצה כדי להמשיך במאבק במקומה.

צבאות־ערב לא הצליחו למגר
את ישראל, או אן? להגבילה לגבולות
שנקבעו לה בתוסנית־החלוקה.
אבד הם הספיקו לשבור את התיק־ווה
האחרונה של עצמאות פלס(המשך
בעמוד )38
טינית.

במדינה פשעים ביקור שכנים
ר!ורם ן האוגס ההומוסכסואלי
גיסה 7הפי7
כעצמו?!ורבנות

צח וענוג
יהיה עור גופך
ב עזר ת
דפילטור הקרם הקוסמטי המושלם
להסרת שיער מיותר
נוח לשמוש השבעתו ארובת טווח
אינו מכאיב
דבילטור מוצר צמרת נוסף של ״וולה״

1ת ל ־ אביב
| או לםבת־דור
•[ א בן־ג בי רול 30

ועד

אס י פה

הפסטיבל

הישראלי

המשלחת הישראלית
בפסטיבל בברלין

התישבות הכסדום היינו?

פומבית

ד ב רי ם:

״הצילו! רוצחים את בעלי!״
השעה היתד. תשע בערב, כשנשמעו צע קות
בחדר המדרגות של חבית ברחוב
יצחק שדה 63 בתל-אביב. השכנים שהתעוררו
משנתם יצאו אל חדר המדרגות.
הם הבחינו בבחור לבוש שחורים, בעל
קומה ממוצעת, שהרכיב על ידיו כפפות
נשיות שחורות וארוכות שהגיעו עד ל־מרפקיו,
ובידו הימנית החזיק דקר חד ה משמש
לחיתוך קרח.
״מי שינסה להתקרב אלי יחוסל,״ הזהיר
בקול שליו.
אחד השכנים מיהר להזעיק טלפונית את
המשטרה .״אנחנו נדרך,״ הודיעו מהמשטרה.
הבריון בשחור נעלם בינתיים מחדר
המדרגות. במקומו הופיע שם יחזקאל גנדי,
כשהוא מתנהל בכבדות על המדרגות, ידיו
לופתות את ניסנו, וחולצתו מוכתמת בדם.
בדרך לבית־החולים סיפר גנדי על מד,
שאירע :״חזרתי עם אשתי וילדי אל דירתי.
כאשר פתחתי את הדלת ראיתי את
האיש עם הבגדים השחורים. הוא התנהג
כמו מטורף, הוא החזיק את הדקר בידו
ואמר לי שהוא אדם נואש הרוצה למות
ולא איכפת לו לקחת איתו לקבר עוד
מישהו. ראיתי שיש לי עסק עם משוגע.
לפתע הוא התנפל עלי. התגוננתי והלמתי
בפניו, אך הוא דקר אותי ונמלט.״
שבועיים לפני חחתונח. בעוד גנרי
מקבל טיפול בביודהחולים, הגיעה ה משטרה
אל הבית. ישראל קאץ, המתגורר
בקומת הקרקע כבנין דיווח לשוטרים כי
עקב אחרי הבריון בשחור, ראה אותו פונה
לעבר בניין סמוך ונעלם שם בכניסה ה אמצעית.
ברגע זה ממש יצאה מכניסת
הבניין אחת הדיירות.
״ראית את הפרוץ ז״ שאל אותר קאין.
״איזה פורץ?״ חשיבה האשה ,״הרגע
נכנם לכאן אחד הדיירים. קוראים לו חיים
שפטם. הוא גר בקומה שלישית.
ישראל הוביל את השוטרים לדירתו של
שפטם. כאשר הובל החשוד לניידת, כמעט
ערבו בו השכנים מישסט לינץ׳.
אחד השכנים נזכר בי שבועיים קודם
לכן שמע אנחות בוקעות מדירת שפטם.
הוא נכנס לדירה, גילה בחור מעולף על
ד,ריצפה, ליד מיכל ריק של חומרי הדברה
רעילים. הוזעק אמבולנס ושפטם אושפז
במשך שלושה ימים בבית־חולים עד ש יצא
מכלל סכנה.
סיפרה ידידתו, עולה חדשה מאנגליה:
׳״בעוד שבועיים היינו צריכים להתחתן.
הוא הבטיח לי כי יהיה בסדר ויותר לא
תהיינה לו צרות עם המשטרה.״
הסתבר כי חיים שפטם אינו אלא סיטר
קובאץ /מי שהציג אח עצמו בשעתו כ תייר
מאוסטרליה שנאנס על-ידי ישראל
שולמן, התגלה אחר־כד כעבריין נמלט
מדרום־אסריקה שזייף דרכון.
,.לעולם לעולם לא אסכים לראות אותו
יותר,״ אמרה ארושתו, סוזן לוין, שחתמה
בשעתו על שיחרורו בערבות, אחרי ש נעצר
באשמת זיוף דרכון ,״אבל בחיי,
אני לא יודעת למה. אבל אני אוהבת אותו.״

בנימין גונן
יורם גוז׳נסקי
כוכבי שמש
סאלסג׳יבראן

סיכסוכיס פנימיים מאיימים
ע 7עתידו ש?
מושם צעיר בערגה
נאות־הכיכר היתה חווה נסיונית שהוק מה
בערבה, ליד סדום. לפני שלוש שנים
הוחלט להפוך את המקום למושב שיתופי.
אלא שהדבר נעשה בחיפזון, ללא תיכנון,
ללא הקסדה בבחירת המתישבים וללא הדר כה
ותמיכה מספקת. כיום, שלוש שנים
אחרי הקמת המושב, כשנותרו בו מעט
משפחות, מאיימים סיכסוכים פנימיים בין
שתי קבוצות יריבות במושב לגרום להתלקחות
העלולה להביא לחיסולו.
״כשירדנו לנאות־הכיכר, ביוני ,1970״
מספר משד, רווה ,32 ,יליד רוסיה ואב
לשלושה ילדים ,״לא היה המקום מוכן
(המשך בעמוד )34
העולם הזה 1877

ויו ה א11י 8
בעוד כשנת מתגייסת זיווח ארזי ()17
לצח״ל .״אני רועה לשרת בחיל־חאוויר
או גחיל״הים ״,היא אומרת .״יש לי
רושם ששם יהיה לי שרות מעניין״.
בל חייה הקצרים מחפשת המועמדת
מספר 8בתחרות מלכת המים של
העולם הזח, את העניין. כתלמידה בקורס
מזכירות רפואית, אומרת זיווה :״אני
חושבת שמזכירה של רופא זה עיסוק
מעניין מאוד.״
זיווה ארזי ( 170ס״מ, שיער בלונדי, מרבה עיניים ירוקות 48 ,ק״ג)
לשחות בחוף הכרמל, לרקוד, לצלם, לראות
סרטים ומופעי ספורט .״בעיקר אני

ה מו ע מ דו ת ה סו פיו ת

אוהבת כדורסל ואתלטיקה קלח,״ היא
מגלח ,״אבל גם למופעי ספורט אחרים
אני הולכת.״
לזיווה אחות נשואה הגרה בכרמיאל
ואח נשוי המתגורר בחיפה. האבא, מפקח
בעיריית חיפה והאמא עקרת-בית. ה חבר
משרת בצבא לא רחוק מחיפה ,״כך
שאנו נפגשים לעיתים קרובות.״ אבל
אהבת חייה של זיווה הם ילדים .״אני
רוצה חרבה ילדים. אני אוהבת לטפל
בתינוקות ומקווה שיהיו לי רבים משלי.״
התלבושת הפחות או יותר קבועה של
זיווה במשך ימי השבוע :״ג׳ינס עם חולצה
ספורטיבית. בשבתות ובחגים: חלי פות
מכנסיים או שמלות ארוכות.

הוא אחד מתחביבי זיווה
ארזי. המאפרת את עיניה בעזרת
המיניט איילינר של הלנה רובינשטיין.

צילום

תחביב נוסף של זיווה
11 ¥ 1 1 1
ארזי, הלומדת טיפוח

חן אצל לאה פלטשר, הוא דיגמון בגדים.
בתמונה: זיווה, בעלת השיער הבלונדי הגולש,
מדגימה חלוק ארוך של חברת מותז.

711111111 כתלמידה
ש 11 11 קורס מזכירות
רפואית, מנצלת זיווה, השומרת
על שערה בעזרת תכשירי
וולד! ,חלק ניכר מזמנה בשחייה.

ח שנץ

במדינה

<877

05111:1גו ה

מאוזן :
)1אירגון פשע )2 .שירת דתית )9 .עונש
לנבות היזרעאלי )13 .פרסה )15 .בת קול.
)16 תפקיד בסרט שמילאה כוכבת בחדשות
)19 .עיין ערד (רות) )20 .שוק)21 .
נהר בצרפת )22 .אבן יקרה )23 .מזכיר
או״ם )24 .כוכב לכת )27 .עשיר תנכ״י.
)29 מתנה )30 .לכאן )32 .פניית כבוד
ספרדית )33 .עוף ביתי )34 .בית נבחרים
בארץ מזרח אירופית )35 .יחיד, גוף שלי שי
)37 .תבלין )38 .שליט )39 .מפלגה.
)40 בית )43 .בסלנג צברי — הפסקה)45 .
ענף רע, זמורה היוצאת מתחת למקום
ההרכבה )46 .״מילה ב שתיקה בתרי״.
)47 כלי שתיה )49 .גיבורת רומן מאת
אמיל זולא )51 .איבר חיוני )52 .מאפה
לשבת )54 .ננס )56 .קולב )57 .כינוי ל תושב
הארץ שעזבה )58 .אבי אברהם.
)60 צייר ותיק בארץ, ששינה את שמו
לאחרונה )61 .חצי קוץ )62 .אנית קרב,
גיבורת סרט מפורסם של הבמאי אייזנ־שטיין
)67 .מטבע יפני )68 .ראש ממשלה
אירופי )70 .״מלטה 71 בקע )72 .חו

רפואי )73 .מאכל מבשר עטוף)74 .
חלק חיוני בתחנת רוח.

מאונך :
)1פרי הדר )2 .קלף גבוה )3 .לה
האמין סיסרא )4 .הלוא )5 .עט )6 .שיר.
)7יחידת הספק חשמלי )8 .מושב בעמק-
יזרעאל )9 .ציבור, עדה )11 .משרד ש הפך
לתקשורת )12 .רעב )14 .צעדים.
)16 מזרח )17 .נהר באנגליה )18 .קריאת
שמחה )25 .רשע )26 .מדינה ערבית)27 .
שר בממשלה )28 .סוד )31 .היתול, עלי זות,
ליצנות )34 .מחוקק יווני )36 .קללה.
)37 עוף מים )40 .עשיר חדש )41 .אשה
ביום נישואיה )42 .מלך הבשן )44 .מבש־רית
את בוא האביב )45 .רתיעה, גועל.
)46 טנא )48 .רעל )50 .מדינה אירופית.
)52 חית מים זעירה )53 .אמן פנטומימה
צרפתי )55 .צד, קיר )58 .אמתחת)59 .
גזל, שוד )63 .מילה יידישאית שפירושה
בדיחה )64 .כינוי למלמלה )65 .אחת ה מלחמות
שלנו )66 .״המן הגורן או מן
ה 69 בעל חי מיילל )72 .אלפנטינה.

חשב?

18 7 7

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חילוק, חיבור וחיבור יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

(המשך
מעמוד )32
בשום פנים ואופן לקליטת משפחות עם
ילדים ותינוקות. הגענו בחום תופת של
47 מעלות. הבתים היו בלתי ממוזגים ובלתי
מקוררים. לא היה כביש גישה ל מקום.
לא היה חשמל לא היתה אחות ולא
אמבולנס. המקום שרץ עקרבים ונחשים.
כמה ימים אחר־כך הגיע רופא צבאי ל מקום.
הוא בדק את מילדים ומצא אותם
על סף התייבשות. לפני שהגענו לא
הדריך אותנו איש איך יש להתנהג ו לחיות
במקום כמו זה.״
״מעשה פלתי אחראי״ .משה רווה
ואשתו חווה, היו בין הצעירים שנענו ל מודעה
שפורסמה בעתון וקראה לרווקים
ולזוגות צעירים לרדת לערבה כדי להקים
שם ישוב ״במתכונת חדשה״ .משה, ל שעבר
חבר בקיבוצים כברי ודליה, היה
בעל נסיון חקלאי. חווה אשתו, ילידת
גרמניה ותושבת חדרה לשעבר, קיבלה
השתלמות חקלאית במידרשת עידון. הם
החליטו לרדת לנאות הכיכר אחרי שנקלעו
למקום והתאהבו בו.
הם רצו להקים בית משלהם באזור. ה־

במעשי חבלה, באיומים. ובנסיון להפעיל
אלימות על מספר חברים כדי להכריחם
לעזוב את המקום, היו הילדים. בביקור
שערכו אנשי מישרד־הבריאות בישוב הם
הזדעזעו ממצב הפעוטון במקום .״מחזה
כזה לא ראינו אפילו במאהלי הבדואים ב אזור,״
אמר אחד מהם. כאשר תרמה ויצ״ו
ציוד לפעוטון ולגן־הילדים במקום, מסרה
אותו הנהלת המושב לאחת הרווקות והיל דים
נותרו ללא ציוד חיוני.
״הנהלת המושב משליטה כאן טירור,״
טוען משה רווה .״ניטרלו את ועדת הביקורת
ולא נתנו לה לפרסם דו״ח על הנעשה
במשק. בלי אסיפת חברים החליטו לסלק
שתי משפחות מהמקום, כתבו להם מכתבי
פיטורין, ובאותו זמן החליטו לקבל משפחה
חדשה כמועמדת להתיישבות. וגם זאת
בלי אסיפה בכלל. התקנון של המושב ה שיתופי
מעניק להנהלה סמכויות כאלה,
שהיא יכולה לעשות במושב כרצונה.״
אמרה פאולינה ארוך : 25 ,״השינאה בין
חברי המושב הגיעה למימדים כאלה שאי-
אפשר עוד לחיות כאן חיים נורמליים.
לפני שירדנו לכאן ידענו שלא נלקק דבש.

מתישכים חווה ומשה רווה
אלימות וסידור
אכזבה טפחה על פניהם כמעט מההתחלה.
״כבר מהתקופה הראשונה החלו צומחות
בעיות ארגוניות ואנושיות קשות,״ סיפרו
אנשי המושב ,״למקום הורד טבח קשיש,
חולה ובלתי כשיר לתפקידו. לרוב האנ שים
שנשלחו למקום באמצעות האיחוד
החקלאי לא היה רקע מתאים כדי לחיות
חיי שיתוף במושב או לעבוד בחקלאות.
רוב היורדים לא ידעו אפילו להשתמש
בטרקטורים. לא נשלח רכז מקצועי למקום
שידריך את האנשים ויעמיד את הישוב
החדש על הרגליים.״
כתב מבקר הסוכנות בחבל הנגב, אבר הם
קרני, בדו״ח הביקור שלו במקום:
״בעת העליה לנקודה לא עברו חברי ה אגודה
(המתישבים) ועדת קבלה או בדי קות
רפואיות. היעדר הסינון מורגש מאוד
ביחסי החברים, בפעילות ובסידור העבו דה.
האווירה במקום עכורה. הבאת אנשים
בגיל מבוגר למקום עם תנאי אקלים קשים
ביותר חינו מעשה בלתי אחראי שאני
רואה אותו בחומרה. לדעתי עלול דבר כזה
להעמיד את הסוכנות בפני תביעה פלי לית.״
שינאה
והגלה מספר המתיישב משה
ארוך ,33 ,נשוי ואב לשני ילדים :״אחרי
שעלינו על הקרקע הסתבר שלא צורף
אלינו רכז משק. באסיפת חברים החליטו
למנות אותי כרכז למרות שאינני מקצועי.
אחרי שבוע נסעתי לאיחוד החקלאי להס ביר
כי איני מתאים לתפקיד ולבקש רכז
שכיר. אחרי חודש שלחו לנו אדם עם עבר
פלילי. עמדתי בתוקף שלא יקבלו אותו.
אבל הוא הובא לכאן על-ידי חלק מהמת יישבים
בחשאי, באישון לילה. כך הוכנסו
מתיישבים לא מעטים מאחורי גבנו.״
בשל קשיי החיים והעבודה במקום, הת פלגו
המתיישבים החדשים לשתי קבוצות
יריבות ועויינות, שהחלו להילחם זו בזו.
כתוצאה מכך נטשו כמה משפחות את ה ישוב
החדש. המוסדות האחראים לא דאגו
לתוספת משפחות.
מי שסבל בעיקר מהיריבות, שהתבטאה

ילדי משפחת רווה
מצב של התייבשות
היינו מוכנים להקריב הרבה למען המט רה.
אבל לא את בריאותם הנפשית והגופ נית
של ילדינו.״
בינתיים החליטו אנשי הרוב בנאות הכי כר,
השולטים בהנהלת המושב -להטיל חרם
על האופוזיציה, לא לאפשר לה להינות
מזכויות, לעשות הכל כדי לגרום לסילו קם
מהמקום. מספרת פאולינה ארוך :״זה
הגיע לידי כך שאחד האנשים אמר לי:
,אני מחכה לרגע שהילד שלך ידרס על
ידי טרקטור הנהוג בידי אביר.״
המאמינים בסמליות טוענים כי קירבתו
של המושב לסדום, הדביקה בחלק ממתיש-
ביו תכונות האופייניות לסדום ההיסטורית.
אחרים, כמו אנשי מחלקת ההתיישבות של
הסוכנות אופטימיים יותר. כאשר הוזעקו
על-ידי חלק מהמתיישבים ונשאלו ״האם
אינכם רואים מה שקורה כאן?״ ,השיבו:
״רואים, אבל מה אפשר לעשות?״
העולם הזה 1877

קולנוע
סרטים
ה עג בניו ת שי ס או
אחר הנל ד פ פו ד ם
כבכל קיץ, גם השנה ירדה עונת המלפפונים
על בו/י־הקולנוע בכל עוצמתה.
מזה שבועות כמעט ואין מחליפים סרטים
בבתי־הקולנוע ואם כבר מתחלף משחו,
בדרך כלל רצוי שלא לשים אליו לב. הקיץ,
כך חושבים מפיצי הסרטים בארץ, נועד
בעיקר לסרטי ילדים ולסרטים ישראליים,
והשנה אף אחד משני הסוגים הללו לא
הצטיין במיוחד. ועם כל ההנאה שיש ל-
אוהב־הקולנוע כאשר הוא רואה בהצלחת
סרט של בוניואל, הרי בכל זאת לא יילך
לראותו יותר מחמש פעמים, ועם כל ה הערכה
לטאנגו האחרון מתחשק לו למרות
הכול לראות גם סרטים אחרים.
וסרטים כאלה יישנם. חלקם מחכים בתור,
שייגמר הקיץ, אחרים מחכים שכמה מן
ההצלחות הבוערות יצטננו, וכדי להתנחם
בתקוות, עד אשר אפשר יהיה להתנחם
בסרטים, כדאי להתכונן לכמה מן הדברים
היותר מעניינים, המוכנים כבר להקרנה

בישראל בעתיד הקרוב.
בראש וראשונה, זעקות ולחישות, סרטו
החדש של אינגמר ברגמן שיגיע לקולנוע
צפון — מחקר חודר ומזעזע של נפש
האשד, בכמה גירסות שונות. הסיפור על
שתי האחיות והאומנת המטפלות באחות
שלישית, הגוססת לאיטה, מכיל בתוכו את
כל העוצמה הדראמטית האופיינית לברגמן.
עלילתו מתפשטת על זמן קצר בלבד, היא
מתרחשת כמעט כולה בין כותליד, של או תה
הדירה, וכל ארבע הנשים בה זוכות
לטיפול ולניתוח מדוקדק ומפורט.
ובעיקבות ברגמן, מחכים לתורם, באותו
בית־קולנוע, סרטו החדש של אנדרה קאיאט
אין עשן בלי אש אשר זכה לפרס בפסטיבל
ברלין, וסרטו החדש של קוסטא־גבראם
מצור, שהספיק כבר לעורר תגובות חרי פות
בכל רחבי העולם. בעצם, שני הסרטים
גם יחד הם שערורייתיים. הראשון, המתאר
שחיתות, שוחד וסחיטות במעורבים ב מהלך
בחירות עירוניות בצרפת, עורר התנגדות
כבד מן הרגע הראשון. ממשלת
צרפת סירבה להעניק לקאיאט את התמיכה
המקובלת שמגיעה לסרטים צרפתיים, הצנזורה
איימה להפעיל את המספריים שלה,
וכל אמצעי הפירסום הממשלתיים, כמו

וודג׳וורת והקטן ב״הדחליל״
כל קסמי הקולנוע —
הטלוויזיה, נסגרו בפני הסרט. וכל זה,
משום שפרשת אין עשן בלי אש דומה
יותר מדי למציאות פוליטית קיימת בצרפת.
אצלנו, דבר כזה לא היה מגיע לבד.
אשר לסרט של קוסטא־גבראס, המתאר
את ההתערבות של הסי.איי.אי( .שירות
הביון המרכזי האמריקאי) במדינות דרום-
אמריקה, וההיתקלויות של סוכניה עם
אירגוני המחתרת שם, הרגיז עד כדי כך
את האמריקאים, שראש מרכז ההסברה של
ארצות־הברית, סירב לאשר הצגת הסרט
במיסגרת פסטיבל רשמי באמריקה. וקוסטא־גבראס
שבע מכך נחת, משום שראה בדבר
אישור ׳נוסף לנכונות התיאוריות שהוא
מציג בסרט.
עוד, בין העומדים לבוא בקרוב: הדחליל,
אחד משני הסרטים שקיבל פרס בפסטיבל
קאן, בהשתתפות ג׳ין הקמן ואל פאצ׳ינו,
יוצג כנראה בסתיו הקרוב. סיפור זה,

בתח תו ס ם
ובל עדי ה ם
פריץ החתול (אורון, תל־אביב,
ארצות־הברית) — כפי שכבר
פורסם, זה לא סרט מצוייר
ככל שאר הסרטים המצויירים. אמנם הגיבורים הם חיות,
ואמנם החיות מסמלות בני״אדם, אבל כאן באורח פלא,
הצמיחו החיות המצויירות אברי־מין, חן מעשנות חשיש,
מזריקות לעצמן הרואין, משתתפות באורגיות.
גיבור הסיפור הוא פריץ, החתול שרוצה לחיות תמיד
בעניינים. הוא מפתה קטינות למישגל המוני באמבטיה,
הוא מצית בטעות אוניברסיטה, מדרבן כושים למהומות
נגד המשטרה, משתף־פעולה עם חבורת מהפכנים אלימים,
בקיצור הוא עושה כל מה שמתחייב מעצם היות האדם
צעיר, משכיל ומתקדם באמריקה של ימינו, והוא עושה
את כל הדברים הללו באותה התמימות, חוסר החכרה
והאידיאליזם של נגרר המום אחרי רעיונות גדולים מבחוץ.
כאמור, פריץ פוגש בסרט רק חיות אחרות, אבל
הרמזים לבני־אדם מובנים מאוד. נערותיו חן ״כלבות״
(אין צורך בהסבר) ,הכושים חם עורבים( ,הן בגלל הצבע
והן בגלל הביטוי האמריקאי ״ג׳ים קראו״) ,השוטרים
הם חזירים (״פיגס״ בשפת הסטודנטים והפרברים) ,וכן
חלאה. ובעצם, אין איש יוצא נשכר מסרט זה, את כולם
מצייר ראלף באקשי, שהביא את פריץ ורעיו לבד, באור
סרקסטי הגובל בעלבון. היהודים מתפללים בבית־הכנסת
לנשק אמריקאי עבור ישראל, הכושים הם אוסף של
פטפטנים מסוממים ואלימים. המהפכנים אינם אלא
בריונים רכובי אופניים, פסיכופטים סוטי־מין ומכורים

הפילגש הסוסה -שעור בסמים
להרואין, ממשלת ארצות־הברית מכבה התקוממות בגיטו
הכושי בהפצצות מטוסים כבדות.
אם יש לסרט חסרון, הרי זה דווקא חאפיזודיות שבו.
זהו אוסף של קטעים המבוסס על שלוש סדרות של
סיפורים מצויירים, והשוני בין שלושת המקומות, מפריע,
משום שפריץ אינו זוכה אף פעם להגיע לדמות מוגדרת.
אולם למי שמחפש משב־רוח מרענן, חצוף ומפולפל,
והמתמצא במציאות האמריקאית, הסרט יסב הנאה ניכרת.

ע\ערור>>ה
בג עונ סי ה
גוזאנקה בגימנסיה (מקסים,
תל״אביב, איטליה) — את לאנדו
בוזאנקה אין צורך כבר להציג,
אחרי גבר ארוטי ואהבה בקופנהגן. הוא הקריקטורה
הניצחת של הגבר האיטלקי שאינו מסוגל להסיר את המין,
אף לרגע אחד, ממחשבותיו.
ובכן, תארו לכם את מר בוזאנקח, הפעם כמורה
להיסטוריה, אשר מגיע מעיירה דרומית נישכחת, בה לימד
בני איכרים מטומטמים למחצה, אל רומא הבירה, שם
סודרה לו משרה, בעזרת ההשפעה של דודנו, תפקיד הבכיר.
הוא גר בדירת רווקים מפוארת, עם כל תשמישי
הזימה הדרושים, מציורים אירוטיים על הקירות ועד
למיטה העגולה, אבל למרבה הצער, הוא צריך להתחלק
בדירה עם דודנו, הזקוק לעתים קרובות למנוחה מרעיתו
הלוחצת, בחיק גברות לוחצות פחות.
בין חברותיו לעבודה, יש מורח אחת למדעי הטבע
שניחנה בכל מה שהטבע יכול להעניק לאשה. המורה
(רוזאנה פודסטה) אמנם אינה עוד בשלבי הפריחה הרא שונים
שלה, אבל טוענת לבתוליות מסויימת, החיזור
אחריה כרוך בחיבוקים וסטירות לסירוגין ומחייב את
בוזאנקה המסכן בתכסיסי מיו שאינם בדיוק מדרך הטבע.
בקיצור, חיים מתסכלים מאוד, שמביאים לאוו־דווקא
בצורה סבירה ביותר, את המורה ההמום לראש הפגנת
תלמידים, ולידי הסתבכות עם החוק. כל מה שמוביל

כיסט וליאו ב״לילה האמריקני״
— כל חדשות הקולנוע

פודסטה ובוזאנקה: שעור בטבע
לקראת תוצאה זאת צריך אמנם להיות משובץ בהומור ומין,
אלא שההומור הפעם אינו מן המצחיקים ביותר, ומתרכז
בעיקר בהצגת מר בוזאנק־ה כאוויל חסר״תקנח, ואילו
המין, עם כל זכויות חמורה לטבע וחצאיות המיני של
התלמידות והתחתונים המציצים מתחתם, רחוק היום
מלהוות סנסציה כלשהי. אבל יתכן שאלה המתגלגלים
מצחוק לעצם מראהו של בוזאנקה, יבואו על שכרם.

על שני נוודים מוזרים והידידות המשונה
שקושרת אותם זה לזה במסעותיהם על
פני ארצות־הברית, עורר אומנם תגובות
חלוקות מצד הביקורת, אולם אישיותם של
השחקנים הראשיים והדמיון לסרטים מצ ליחים
כמו קאובוי של חצות או רסיסי
חיים עשוי להפוך את הסיפור למצליח.
סרט אחר שהוצג בפסטיבל קאן, ואולי
אחד המקסימים שניראו שם, תלילח האמריקאי
של טריפו, גם הוא נמצא כבר
בארץ, ומוכן להקרנה. אמנם, תקדימים
מראים שסרטים המראים כיצד מפיקים
סרטים אינם רוכשים בדרך־כלל את לב
הקהל הישראלי, אבל צריך לקוות שסרט
זה של טריפו, למרות שהוא עוסק בעצם
בתולדות הפקתו של סרט, יזכה לגורל
שונה. כי האהבה לקולנוע, החוש לנצל
כל מה שמציעה האמנות השביעית, וסיד רה
של טיפוסים נהדרים, הופכים את הסרט
הזה לחודיה קולנועית.
הבה לא נאריך יותר ברשימה. הסרטים
שהוזכרו למעלה נחשבים כבד לאקטואליים
בבתי־הקולנוע שלנו, אבל גם להם זה יקח
כמה חודשים טובים עד אשר יוצגו. אז
למה להתנבא לעתיד רחוק יותר?

שיער רויאל...
שיער אסוף, חופשי זוהר
שיער גלי ומתברר
שיער גולש נעים ורך שיעררויאל השיער שלך.
לשיער רויאל-שמפו ״רויאל״

לבחירתך שמפו רויאל
ב־ 4סוגים שונים:
ירוק -לשיער יבש
כחול ־ לשיער שמנוני ורגיל
אדום ־ נגד קשקשים
צהוב -עם תוספת
הלימון הנפלאה

שמפו רויאל
ונ ץ * 11*1

£1או1מ>ן ארו״ימת אומ>.1
פרסום •פלך׳ צילום: גבו*

העולם הזה 1877

נוואייב הזמין את דייו לקאן
אס אתם מכירים במקרה איזו בייבי־סיטר
טובה, אתם יכולים לשלוח אותה,
ויפה שעת אחת קודם, אל אודי וטליה

דיין.

שכן דה הדבר היחיד המעכב בעדם כעת
לקבל את הזמנתו של רודדקן נו״

ראייה, רקדן־הבלט הנודע, לבוא להתארח
בווילה המקסימה שלו בריביירה ב־קאן.
אודי,
בנו״בכורו של שר־הביטחון, ש נשאר
לגדל את המשק המשפחתי בנהלל,
פגש את נוראייב באחת המסיבות ש־

חד מאוד מאוד: השחקן
ר וגי.

ני שואי
החתונה המרגשת ביותר של השבוע
היתה זו של גיורא, בנה המקסים של
השחקנית אלישבע מיכאלי. אפילו
אני התרגשתי, תארו לכם.
אלישבע הגיעה לטקס בגפה, כמו ש אומרים,
ואני מודיעה לכם שאינני זוכרת
מתי ראיתי אותה זוהרת יותר. עם פרח
על החזה, היא נראתה ככלת־השמחה.
גיורא בן ה־ ,24 שהוא טייס, גודל על-
ידי אמו, לאחר שאביו נהרג כאשר התי נוק
היה בן שנה.
אמא אלישבע היתד. תמיד גאה בורא
בילד, ויכולתם לראות את זה יפה כשהיא
עמדה שם והסתכלה בו, עומד מתחת ל חופה
עם כלתו הדיילת.
פרט שריגש אותי במיוחד, בחתונה,
היתד. הופעתו של אורח אחד, יחיד ומיו
מישה

הדור
הצעיר כבר לא זוכר את זה, אבל
בזמנו היה למישה ואלישבע רומן ממושך,
שנמשך שבע שנים טובות. במהלכן, הוא
התקשר מאוד לגיורא, מילא באהבה, במידת
האפשר, את מקום האב שלא היה.
כל זה נגמר כשמישה עזב את אלישבע
לטובת דליה פרידלנד.
ועכשיו פתאום אצו־רצו השנים, והנה
הילד מתחתן.

אודי, נעמי ורודולף
פרידה שלושה שבועות שכבה הזמרת מירי
אלוגי בבית־החולים, עם צהבת נוראית
— כן, בגילה — ושלושה שבועות הופיע
בעלה, נחום שליט, שלוש פעמים ביום
לביקור אצלה.
בשבוע שעבר, כאשר יצאה היא מבית-

ערכה לכבודו נעמי אדווה, בביקורו
בארץ לפני שבועיים. נוראייב, שהוקסם
מהדיינים הצעירים, הזמין אותם להיות
אורחיו.
״זה לא כל־כך פשוט,״ הסביר לו אודי.
״התרנגולות, והביצים, וכל זה.״
״והתינוקת,״ הזכירה לו אשתו.
״כן, יש גם התינוקת,״ הסכים אודי.
״אין לנו סידור לתינוקת. אבל ברגע ש יהיה,
נבוא בשמחה.״
ובזאת נסתיימה שיחת ההזמנה, ואודי
וטליה חשבו שנוראייב היה רק אדיב.
משוס כך, הם הופתעו בשבוע שעבר,
כאשר רודי טילפן לנעמי מקאן, ביקש
ממנה־ לברר אם הדיינים מצאו כבר בייבי־סיטר.

אס ככה, הם מחפשים עכשיו ברצינות.
ואם סבתא רו ת לא תתנדב, הם
ייאלצו לקחת מישהי זרה.
אחרי הכל, לא נעים לדחות הזמנה של
רודי הגדול.

מ רג לי ת
המ שחררת

אלישבע

ה״ ל כו שניים
יחדי! ב ל תי
א נו עדו?
שניים שנראו לאחרונה יחדיו

היו

שחקן הקולנוע הפופולארי יהודה ברקן
והדוגמנית רחל׳ ה גלפרב.
מרגלית גרוש על הנשמה. וכך, אפשר היה לראות
אותה במשך כמה ימים, מתרוצצת בכל
העיר כדי להשיג כספים.
עד שהשיגה, ויורם יצא אל הדרור.

כשראיתי אותם, בפתיחת המוסד החדש
של ציגלה בתל״אביב, לא יכולתי
להחליט אם הם רק נתקלו זה בזה לשם
חברותה משותפת בערב-הבכורה. או שיש
דברים בגו. התנהגותם, מכל מקום,
היתה נייטראלית.
מה שמשאיר אותי במצבו העדין של
הנביא, ששאל: היילפו שניים יחדיו בלתי
אם נועדו ז
אני יודעת?

מירי ונחום
החולים, הוא לקח אותה הביתה באהבה
רבה, דאג לכל מחסורה.
אבל כל זה ייגמר בימים הקרובים, וזוג
האוהבים ייאלץ להיפרד.
כן, הכל בגלל הקאריירה. מירי עומדת
לצאת לסיבוב הופעות עם הפסטיבל החסידי
בארצות־הברית — טיול שהיא חול מת
עליו כבר זמן רב.
נחום, לעומת זאת, יישאר בארץ.
וכאן, משמע, טמון הכלב. שכן, נחום,
שמירי היא לו אשתו הרביעית — ביסודה,
לא ביחד — מעריץ אותה ואינו חדל לה לל
ולשבח אותה. אבל זה מעולם לא הפ ריע
לו לקבל מקרה־עין, כל אימת ש חתיכה
ראויה חולפת נגד עינו.
משום כך, אני מודאגת ממה שעלול
לקרות לעיניו כאשר אשתו תהיה מעבר
לים.

מרגלית אנקורי יכולה בימים אלה
לשמש אות ומופת לתנועה לשיחרור ה־אשה:
היא התקדמה מעל ומעבר לחלו־מותיהן
המתוקים ביותר של המשוחררות:
היא לא רק אשה משוחררת —
היא כבר אשה משחררת.
היא הפעילה את הסטאטוס החדש
על יורם לנדסברגר, הרומן האחרון
שלה.
כאשר נעצר יורם לאחרונה, בפעם
המי־יודע־כמה בקאריירה שלו, היו כולם
בטוחים שהיא תעזוב אותו 1.ר ק צרות
עם המשטרה חסר לה ז
אז הסתבר שלא רק שהיא לא עזבה
אותו — היא אפילו היתה זו שדאגה
לשחרר אותו בערבות.
ואיך? כולם יודעים שלמרגלית

רחל׳ה ויהודה

1 0 1מותו של העד 0
(המשך מעמוד )31
המצרים תפסו את עזה, קיימו בד. לכל
הפחות צל של קיום פלסטיני. עבדאללה,
ידידו של עארף, סיפח את הגדה המערבית
ביד רמה לממלכתו, אחרי שהשיג בדרכי
סחיטה ופירטה ״הסכמה״ פלסטינית ל סיפוח.
בניגוד
לפלסטינים אחרים, שהמשיכו ל התנגד
בלבם לשילטון ההאשמי, השלים
עימו עארף מלכתחילה. הוא זכה בתואר
״באשא״ (פחה) ,נתמנה לראש עיריית ירו שלים,
זכה אף לכהן במשך כמה ימים
באחת הממשלות המתחלפות־תדיר של ה ממלכה.
אך לאומנותו הפלסטינית לא היתד.
נוחה לנכדו של עבדאללה. עארף נתמנה
למנהל מוזיאון רוקפלר.

כתפרן יד זה כיהן עד לשואה הכאה
של העם הפלסטיני — מיד־חמת
ששרדהימים. כשכילו היתה
זאת מכה נוראה — השריד האחרון
של שילטון ערכי כפלסטין
אכד.

שפו שד פרק
ך* שליט ׳החדש היה פחות מחוכם מן
) 1השליט הבריטי. עארף ידע לספר ב מרירות
על שורה ארוכה של השפלות
אישיות. מכוניתו נלקחה ממנו בימי ה כיבוש,
הוחזרה רק אחרי טיפולים ביורוק-
ראטיים אינסופיים. כשרצה לעבור את ה ירדן
כדי לבקר קרובת־מישפחה גוססת,
נשלח מפקיד זוטר אחד לשני, נדרש
לעמוד בתור, הסתלק בזעם וויתר על
הביקור. מישרתו במוזיאון נלקחה ממנו
בלי גינונים.

ייתכן שיחס נכון, אישי, חדור
ככוד, יכול היה לשנות את דעתו
של עארף על יחסי ישראל־פלסטין.
אולם קציני־המימשל הישראליים
— צעירים מעשיים, כלתי־מתוחס-
מים, כלתי־סכלניים _ לא היו
מסוגלים לכך. כשכילם היה המנהיג
הקשיש סתם זמן טרדן, ושלא
יכלכל את המוח.
אלא שהצרות האישיות היו בעיניו כאין
וכאפס לעומת השואה של עמו. שואה זו
מילאה את כל חייו. קולות התותחים נדמו
בקושי, כשיצא הזקן החולה ללטרון, כדי
להנציח את השמדת שלושת הכפרים, ש נמחו
מעל פני האדמה על פי פקודת
משה דיין* .הוא הנציח כל בית שהושמד,
כל גירוש, כל מעשה של קיפוח או הת נכלות
לפלסטינים. הכול נרשם, צולם, תו-
ייק. את העתק הצילומים דאג להעביר אל
מעבר לירדן, כדי להצילם מתפיסה אפש רית
בידי הישראלים.

ככיתו נערמו מפות •טר כפרים
שחדלו מזמן מלהתקיים, מיסמכים
מכל התקופות, רישומים ללא
ספור. הכית הערכי הקטן והיפה
הפך למוזיאון־השואה הפלסטיני
— ועארך הראה אותו כלהט ל-
מכקרים ישראליים, שגילו אהדה
כלשהי לגורל עמו.

..אין א שה מ נו עו ת -יש וקא שה
מוזנחת!״ מצהיוה הדוגמנית בתיה
בנדיקט המקימה שושלת שר דוגמנים
ך* ודשים ספורים בלבד אחרי שילדה
1 1את בנה השלישי, קוצרת בתיה בג־דיקט
שריקות התפעלות, כשהיא חולפת
ברחוב דיזנגוף ומציגה לראווה את מותניה
וטבורה .״זה לא
יכול להיות שאת
אמא לשלושה יל דים
!״ מגיבים גב
רים
ונשים כאחת למראיה. ואומנם, למרות
שחלפו יותר מתריסר שנים מאז נבחרה
בתיה כסגנית מלכת־המים בטרם מלאו
לה 17 שנים, עדיין ניתן להקיף את מותניה
בעשר אצבעות, ועורה
מתוח עליה כאילו היה קטן
עליה בשני מספרים.
״אני לא מבינה מה בארץ כאן מתלהבים מזה שאני רזה ומוצקה
אחרי שלוש לידות!״ או מרת
בתיה שהגיעה לבי-

1111ך 1 1אינה רק סיסמתם של מפקדי
\ 1 1111 צודל. זוהי גם הסיסמא של
הדוגמנית בתיה בנדיקט לילדיה. ואנמנם,
בתה הפעוטה אלכסנדרה הולכת בעקבותיה,
משתתפת יחד עימה כדוגמנית בתצוגות
אופנה. בתיה מציינת בגאווה כי לבתה
יש כבר אוסף של 25 שמלות מקסי ו־20
כובעים בצבעים שונים משל עצמה.

בסוף ימיו הבין עארף אל־עארף שאין
לו עוד דרך להצלת העם הפלסטיני סילבד
חלוקת הארץ ודו־קיום בין מדינה פלסטי נית
ומדינת־ישראל. דיברנו על כך לא
פעם, כאשר אמרתי, כאילו בהלצה, שאני
מקווה שיאריך ימים ויזכה להיות הנשיא
הראשון של מדינת־פלסטין, לא דחה את
הרעיון. אבל הוא ידע שבריאותו רופפת
ושסופו מתקרב — וכי אנשים צעירים
יותר, בני דור חדש, שונים מאוד ממנו
ומדרך־חייו, יצטרכו לדאוג לגורל העם
הפלסטיני.
כאשר מת החודש, בגיל ,81 נסתם הגולל
על פרק בחיי העם הפלסטיני — הפרק
שהתחיל במהפכת התורכים הצעירים והת עוררות
הלאומיות הפלסטינית, ושנסתיים
בהחלטת ממשלת ישראל לקבל את תפיסתו
של משה דיין שפירושה חיסול בסיס-
הקיום הלאומי של העם הפלסטיני.

קור המולדת השנתי שלה .״׳המושג חזה
המקובל בארץ שמי שיולדת גומרת עם
הגוף שלה — הוא מוטעה מיסודו,״ היא
אומרת, והיא עצמה מהווה את ההוכחה
לאמיתות דבריה.
הפילוסופיה של בתיה על נושא היופי
היא פשוטה ובלתי מסובכת .״פשוט מאוד
— אין אשד, מכוערת. יש רק אשד. מוזנחת.
מי שלא רוצה להיות מוזנחת עליה
להיות מטופחת ובטיפוח צריך להתחיל
מגיל הגן.״

* פרשה שחורה זו לא באה על תיקונה.
הכפרים הושמדו בימים הראשונים אחרי
הפסקת־האש, כאשר השילטון הישראלי
עוד האמין כי יצטרך להחזיר את השטחים,
וחשבשחיסול הכפרים יקל עליו לשנות
את הגבול באיזור לטרון ולשמור על כביש
ירושלים. האדמה, שתושביה גורשו באכזריות
בלתי־רגילה, נמסרה ליהודים דתיים.

קחו אותה, למשל. אם בתיה (למי שלא
זוכר — כוכבת המחזמר איו להצליח בעסקים,
לשעבר) מצליחה לשמור על משקל
של 105 פאונד (כ־ 48 קילו) ,להתעמל
שלוש פעמים בשבוע, לשחק טניס, ולטעום
מכל הדברים שבעולם אך לא לגמור אף
פעם את מד, שיש בצלחת, זה רק מפני
שהועידו אותה מילדות להיות כזאת.
״הורגלתי להתלבש יפה עוד כשהייתי
תינוקת. בגיל חמש אמא כבר היתד, מל בישה
אותי לא רק בשמלה אלא גם מציי דת
אותי בארנק וכפפות. אני חושבת

עארף אל-עארף האמץ שאץ זה
סוף־פסוק. אך את ההמשך השאיר
להיסטוריון שירשום את הפרק ה•
כא של תולדות העם הפלסטיני.

ה [ 11711 כך מכנה בתיה את •לישיית הדוגמנים שהקימה עם
11111111
_ | 11 1111111111 בנה (מימין) ובתה. לשני הילדים תלבושות שהוזמננ
אצל מתכנני אופנה. השלישיה תהפוך כנראה לרביעייה כשיגדל הבן התינוק של בתיה.

שאשר. מתחילה להיות אשד. מהרגע שהיא
נולדת. בהתחלה כמובן האמא אחראית
לכך. אך אם נותנים את זה לילדה מגיל
מוקדם, היא לומדת לאהוב את זד. ולדרוש
את זה!״

האשה עושה
א ת הגבר
^ זמהשע שו לה עושה עכשיו בתיה
\ 4לבתה אלכסנדרד. ולבנה סקוטי .״הסוד
שלנו,״ מאמינה בתיה ,״הוא שאיכפת לנו
איך אנחנו נראים. לכן אנחנו נראים ככה.״
אין מה להתלונן בקשר לאיך שהם נראים.
השאלה היא רק אם הם נהנים מזה.

״מה זאת אומרת?״ תמהה בתיה ,״אני
פשוט אוהבת ונהנית להיות אשה. להנות
להיות אשד, זד. גם לתת לגבר הנמצא
בחברתך הרגשה שהוא גבר. אני מאוד
דוגלת באימרה שהאשה היא העושה את
הגבר. כשאני למשל נכנסת לאיזה מקום,
אני צועדת בראש זקוף ונוסכת סביבי
אווירה של ביטחון והנאה שבהיותי אשה
— וכך אני מאפשרת גם לגברים להינות
מזה.״
קשה לומר שלבתיה, שעד שירדה לניו־יורק
לפני עשר שנים, שם הפכה ל דוגמנית
שתמונותיה הופיעו בשערי עתו־נים
כמו הלייף, חלוק, המדמואזל וגליי־מור,
היתר. בעצמה ישראלית — יש דיעח
טובה על צורתה של הישראלית הממו צעת.
אבל היא נדיבה מספיק כדי לא
לייחס זאת רק לתכונותיה של הישראלית.

ד |/ו דר ךןךוו \ 0שאלה זו אינה עומדת כלל בפני בתיה, המדגימה בתמונה
אחד מאוסף 150 הכובעים שבמלתחתה. לבתיה יש כובע

מתאים ותכשיטים מיוחדים לכל אחת מתלבושותיה הרבות. בתיה בנדיקט אינה מחמיצה
אף הזדמנות להופיע בכובע, שלדעתה הוא חלק בלתי נפרד מתלבושתה של אשה.
״לישראלית,״ היא אומרת עם שמץ של
השתתפות בצער ,״יש אוייב אחד גדול
בצורת השמש. כמות מסויימת של שמש
נותנת לאשר. מראה צעיר ורענן. אך כמו
בכל דבר אחר בחיים, אם לוקחים יותר
מדי זה אסון. והישראליות פשוט לא

יודעות את הגבול. אז מה רואים כאן?
רואים בחורות בגיל ,25 עם עור יבש
ושיער הרום, מקומטות כמו סבתות. זה
אולי מפני שלא מלמדים אותן איך להישמר
ממזג־האוויר הישראלי. צריך לדעת להי שמר
וצריך שלבחורה יהיה איכפת.״

בישראל

בתיה בנדיקט בטיול בוקר ברחוב דיזנגוף בתל־אביב (למעלה) עם
שני ילדיה, סקוטי ואלכסנדרה. החליפה שלובשת בתיה היא מעשה
ידי ג׳ורג׳יו די סנט אנג׳לו. בתמונה משמאל נראית בתיה בעת קבלת הפנים למשתתפי
ג׳וזפין בייקר והעיתונאית מירה אברך.
״הצדעה לישראל״ בחברת הזמרת

משורש מקורי לגמרי:
פרשת הדוגמנית, הטייס
וקציןי־ הביטחון