גליון 1878 מתאריך 29 באוגוסט 1973

המחיר 2.50 :ל״י

מספר 1878

דפים מן
ההיסטזריה

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

נייר ה טו אלט
ה״הומו סאפיינס״ הראשון ברע על
רגליו במנועה מיזרחית ידועה והביט
סביבו נואשות. זה עתה השיב לאדמה
את אשר נטל ממנה למזונו, ובעת תרו
עיניו אחר חפץ בלשהו בו יוכל לעשות
שימוש הגייני נאות. אפס, שיחי הסירפד
מסביב לא היוו סיכוי נאות לסיכום
ההפרשה. במעט שעמד לדדות אל המע
איך
ומדוע קם הליכוד המישפחתי
בבחירות האחרונות שנערכו בבית מיש־

פחת ישראלי זכה ״גוש זיקפה ליב־דלים״
(סבא מנחס, ההורים אלימלך

ואסתר -הבן הגדול יוחנן, אישתו שימחה
ובנם יורם) ב-ס 52.20/מהקולות. רשימת
״הזיל,פה המישפחתית״ (הבת מלכה
ובעלה זלמן־יגאל) השיגה 31.70/0מהקולות
ואילו ״מרכז הזיקפה הדינמית״ (בן
הזקונים שמואל) קיבלה .26.10/0
השנה, לקראת הבחירות, נוצר מצב חדש
לחלוטין — ליוחנן ושימחה נולד בן, אריק,
שהצטרף מיד לגז״ל(״נדב זיקפה ליברלים״)
,אבל אימו, שימחה, פרשה מהגוש
והצטרפה ל״הזיקפה המישפחתית״.
לעומת זאת פרשה הבת מלכה מ״הזיקפה

לבל

המאתיץ
רה, שעה שנפל מבטו על בד החימר
הראשון שיצרה זוגתו. ה,,הומו סאפיינס״
נשם לרווחה, שלח ידו ובתנועה מהירה
ניפץ את הבד...
האישה סרבה להבין.
״איה הבד ו״ זעקה ההומואית נואשות.
״הלן
קאקען״ השיב ההומו והצביע
לעבר השברים החומים.
ובאותו רגע נולד אמצעי הקינוח הראשון,
שיברי הכד שניכנסו להיסטוריה
בשם חרה-סים.
החרסים היו, איפוא, נסיון ראשון
של האדם לרתום את המדע לצרביו.

מצרים ת ח תי ת :

תות אח׳נאתון —
1369 לפנה״ס
תות-אח׳נאתון ישב על כיסא מלכותו
שלידו יושבת אישתו תות״שדה ובנם
הקטן תותי-פרוטי משחק לרגליהם בסבתו
החנוטה. לפניהם עמד סופר המלך
טופלה״תות׳וריטו והיה קורא שיר תהילה
לאל אתון.
לפתע קפץ הוד פרעיותו וחטף בפרעות
את הפפירוסים מידי טופלה.
״לך״ צווח בשהוא משליך את הגווילים
לכל עבר ״לך ונגב את התחת עם
השיר המזורגג שלך.״
אין מסרבים בבית פרעה ותות׳וריטו
ציית. כששב זרחו עיניו.
״איך היה ז״ התעניין המלך.
״קריאת תחת״ השיב הסופר וסיפר
לתותאח׳נאתון את חוויותיו.
בך בא לעולם נייר הטואלט הראשון
— הפיפירוס.
בשבוע הבא — מן הקלף והנוצה ועד
למחשב.

הלכתי לעשות פיפי, כי פעם בשבוע
מוכרחים.
עוד אני עומד, ידי האחת מחזקת
בשלח, ראיתי על הקיר המסוייד
(מיל ).שנגדי, כתובת בעיפרון, כדל ק

שמחה בן־דוד זונה כת זונה
חותפת כתחת ואוכלת אמון
לכל מי שמאוגיין
נורא התפלאתי. כלומר, ברור שיש
כאן ידיעה מרעישה עם עניין לציבור
(ראה סייפא) ,ואין ספק שהיא ראוייה
לפירסום. אך למה דווקא בתא השני
מימין בתחנה־המרכזית? מי כבר קו רא
את התא השני מימין י מה ה תפוצה
שלו בכלל? אני מוכן להתערב
שלא יותר מ־ 5000 קוראים. וגם הם
רק כ־ 170/0באמת מאוניינים. אז למה?
גם הנוסח מעורר תמיהות כלשהו.
למשל — ״זונה בת זונה״ — למה
ב ת־זונ ה? האם רק כדי להדגיש ש מדובר
כאן בדור שני לזנות? פשטני
מדי. נראה לי יותר שיש כאן מעין
פשרה עם החוגים האורתודוכסיים ב מדינה.
שכן מן הנוסח ברור לגמרי
ששמחה בן־דוד היא זונה, שנולדה
לאם זונה, או שזונתר. כהלכה, וברבנות
כבר לא יהיו לה בעיות. די הגיוני.
הלאה .״חותפת בתחת״ .כאן יש לנו
טעות הגהה פשוטה. הכוונה ללא ספק
היא — ״חופפת בתחת״ או — ״חותכת
בתחת״ .כנראה שהגב׳ בן־דוד מופיעה
בשעות הפנאי בקרקס, בהדגמת לה טוטי
תחת. הולד.
נמשיך .״אוכלת אמון״ .כאן הקושי
הוא כפול. ראשית — ״עמון״ נכתב
ב־ע׳ ולא ב־א׳ .שנית — למה לאכול
אותם? את הקושי הראשון ניתן ליי שב
אם נחליט שכוונת המחבר היתה
לאותו חומר כימי הנקרא אמונייק. אך
למה לאכול או תו? סתום.
ולבסוף — ״מאוניין״ .גם אם נסלח
למחבר על שכתב מאוניין בשני יודי״ם,
עדיין תישאל השאלה, מי כבר מאוניין
שיאכלו לו את האמון תוך־כדי חפיפות
בתחת?
נעים לדעת שעליונותו הרוחנית על
שכנינו הערביים — מובתחת.

המישפחתית״ והצטרפה ל״מרכז ה״
זיקנה הדינמית״.
לאחר דיון משותף וממושך הוחלט, על
מנת למנוע משברים פנים־מישפחתיים
ולטובת המישפחה כולה, להקים רשימה
משותפת לבחירות הקרבות ובאות בבית
מישפחת ישראלי .״חוץ מזה,״ אמר הסבא
מנחם ,״הגיע כבר הזמן שתהיה אלטרנטיבה
לשילטון במישפחה.״ ״נכון״ אמר בן הזקונים
שמואל .״אבל שתהיה אופוזיציה וגם
דינמית.״ ״בהחלט״ הסכימו זלמן־יגאל ד
שימחה .״ובעיקר מישפחתית.״
ומכיוון שהוסכם על עקרונות עברה
ועדת האיחוד המורחבת ( 10 חברים) לדון
בבעיות אחרות.
לוועדה הוגשו כמה וכמה הצעות לשם
הרשימה המשותפת וביניהם ״המרכז

הזיקפתי המישפחתי״ ,״ליבוד ה־זיקפות
הדינמי״ ,״הזיקפה המיש
פחתית המאוחדת״ וכד, אולם לבסוף
הוחלט שהמיפלגה החדשה תיקרא ״איחוד
המרכז הליברלי -הזיקפה המיש־פחתית
הדינמית״.
הבעיה הבאה היתה אותיות הסימון
בקלפי. ההצעות שהועלו ונידחו היו ״נם

גדול היה פה״ ,״נם גדול היה שם״,
״זיל,פה״ ,״מישפחה מאושרת ומלוכדת״
,״יצר עדש כאחב״ ,״שקר״

ו״חל טורה״ .כפשרה הציע יוחנן לחבר
את אותיות כל הרשימות המיתלכדות וליצור
מהן את האותיות ״זד קטג״ ,והצעה
זו ניתקבלה.
הליכוד החדש עמד ערב פיצוץ כשהחל
הדיון בהרכב רשימת המועמדים. גז״ל
דרש לצלם את המצב ,״הזיקפה הממלכתית״
הציעה לצייר את המצב ואילו
״מרכז הזיל,פה הדינמית״ הסכים
לצילום המצב, אלא שדרש לעשות זאת
בצילום רנטגן.
מאחר שמועד הבחירות התקרב, וכיאה
לאנשי עקרונות, הגיעו הנוגעים בדבר
להחלטת פשרה רוטאציונית לפיה יחולקו
11 המקומות הראשונים בצורה הבאה:
גז״ל תקבל את המיספרים הראשוניים
ברשימה 11 ,7 ,5 ,3 ,2 ,1״הזיקפה
המישפחתית״ תקבל את המיספרים
המתחלקים ב־ ,4ב־ 6וב־ )10 ,6 ,4( 10ו־
״מרכז הזיקפה הדינמית״ יקבל את
השברים והשאריות (.)9 ,8 ,5 ,8
וכך, בהרגשת התרוממות הרוח וליכוד
מישפחתי, ניגשה הרשימה המאוחדת לבחירות
המישפחתיות וזכתה אומנם בניצחון
מוחץ (מ/ט ,)97.7שאיפשר לה ליצור
אופוזיציה דינמית ואחראית.
ומאז הכל בסדר וכולנו חיים באושר
ועושר עד אין־סוף.

חוש!

חדש!

חל־ טע ם
תוסיס אופוזיציה לבית ולמישפחה
נ טול אופוזיצין
מרענן, מ ר חי ק ריחות־גו ש,
אינו מזי קלק טני ם, אינו
מזיק לגדולי ם, נ טול טעמי•
לוו אי, דל ק לו ריו ת.
ריסוס קל ב-״חל-טעם״ יע ניק
לר הרגשת אופוזיציה
אמיתית ומשברת, ללא בל
מאמץ או סיכון מצידר.
מכיל: ירקות מיובשים לחלוטין, קמח,
מים, מיס, מונוסודיום גלוטמאט, צבע מאכל
וחומר משמר.

פרווה לגמרי

עוד מוצר איכות מסידרת ה־״קל־צפת״

--מ מי שנ תו של מייסדו טוב למות בעד ארצנו י

ד״ר מ. זוארץ
(בתל־חי, י״א אדר תרפ״א)

מועמדי ד ל
להסתדרות
.1חיים כיטר־למון.

החדר ז״ל לכנסת

איש תיאטרון. בוגר
הקורס הגבוה לנמוכים
בפסיכודרמה. מראשוני
החוג הדרמאטי ב־
״מעשיהו״ .שיחק את
רוח ז׳ במחזה ״רוחות״•
השתתף בפריצה
לבנק־הפועלים. מומלץ.

.2רפי מירגרום.
סופר. אל הכתיבה
הגיע מן הקריאה. כתב
את הערך ״ירושלים
02״ בספר הטלפונים,
ואת ״הזקן והים״ ל־המינגווי.

שוורץ.
מקודם א. שוורץ.
מראשוני כפר המצורעים
ליד ירושלים. בעל
פרס שמעון פרס על
תרומתו להפרעות ב־תיקשורת.

.4אסימון
זוארץ

הם מדברים, אנחנו קוברים.
רק השנה קברנו 2,000,000,000ל״׳
עלינו אפשר לסמוך.

זוארץ לכנסת המטה הצעיר

נציג הצעירים. בן ,30
גובהו 0 146״מ, בלונדיני,
גוון פנים בהיר.
נראה לאחרונה לובש
שימלה פירחונית עליזה
וחובש כובע-פלדה. מדבר
לא לעניין. כל
היודע מתבקש.

.5ז׳יטץ זוארץ.
מוסיקאי. גם הוא,
כבטהובן, בעל שמיעה
לקוייה! עובדה המבטיחה
וורודות לגבי
עתידו השחור.

ל מו תבבקשה ־ מצלמים!
דממת מוות. לוויה. הארון מובל
על כתפיים. זוג הורים שכולים
ממרר בבכי. אלמנה זועקת. דממה.
יתומים בוהים בחלל.
קריין :״זהו איש מילואים בן 39
שנפל על מישמר המולדת. הוא
השאיר אחריו אישה ושלושה יל דים.
מי ידאג לפרנסתם? מי יאכיל

אותם י — תרום למגבית היהודית
המאוחדת !״
מי, לדעתך /עשה את הסירטון
הזה י
סאטיריקאי שביקש ללעוג ל מדינת
ישראל בצורה מעליבה ו פוגעת
ובעיקר לא-אמיתית?
הליגה הערבית?

ציו1ות :73

ימאי הודי־ווס׳ קבץ
מספינתו וניגשה ליפאן
״ישראל מולדתי -אני חצה להגיע אליה או לארה׳׳ב״
״ידיעות א ח רונו ת ״ 22.8.73

ממשלת בריה״מי
הפאתח י
אירגון אנטישמי כלשהו?
אולי תיתפלא, אבל את הסיר-
טון הזה עשתה מדינת ישראל כ חלק
מסרט תעמולה, בהישתתפות
גולדה, דיין ואבן, להגברת התרו מות
למגבית בארה״ב. בשבוע ש עבר
הוקרן הסירטון הזה במיסגרת
תוכנית הטלוויזיה על המגבית ש עשה
יגאל לוסין.
כן, בן, מה לעשות — אנחנו
זקוקים לכסת ולכן מוברחים למכור
אותר. אז אם אתה נכה, או מבוער
או סתם אין לר מה ללבוש, אתה
מוזמן להתייצב למיבחני בד. זו לא
רק זכותר ההיסטורית, זוהי גם חו-
בתר למולדת.
וכולנו, כולל אתה, מקווים ש תמות
במהרה בימינו בקרוב, כר
שנוכל לעשות עליר סרט טוב ו משכנע
ובעזרתר לקבל יותר כסר.
כל זאת על מנת שיהיה לר יותר
טוב.
הרבה יותר טוב.

1־11.9.73
ייערך כנ סמקה לו ת.

אנו ז קו קי ם
ל קול שני.
א ם הינד
ב אס־ב ארי טון
זכור!
קולד חובע!

מפ״ם בדבר הצורך להסכים לדרישת בן־אהרון, כדי
לחסום בפני גופים אחרים לפעול בסניפי מפ״ם וקי״
בוצי השומר־הצעיר. גם חבר הוועדה המרכזת המיועד
מטעם מפ״ם נפתלי בן־משה, שסולק מתפקידו
כמזכיר הארגוני, קיבל על עצמו להתחייב לתמוך
בהצעה להנהגת אחוז־החסימה.

א ח רי ה ב חי רו ת
אין עוד ספק כי שבועות מעטים אחרי הבחירות
לכנסת השמינית, יוכבד עול המיסים על אזרחי המדינה
בצורה שלא היה לה תקדים עד כה. העלאת
המיסים, עוד לפני הטלת מס הערך המוסף, תיעשה
בכל המישורים, ובעיקר בתחום מיסי הקנייה, המי־סים
המוניציפאליים, מיסי השירותים, מיסי הרכוש
וכל שאר המיסים העקיפים.

העלאת המס המעשית, שפירושה יהיה
למעשה הכפלת סכום המיסים העקיפים
שמשלם בל אזרח — להוציא את מם ההכנסה
— תיכנס לתוקפה בבר כראשון לינואר
,1974 בעוד שההקלות המעטות המתוכננות
במם ההכנסה, יחולו רק באפריל .1974
פנחס ספיר עושה לאחרונה מאמצים נואשים למנוע
הדלפות ממישרד־האוצר על המיסים המתוכננים,
מתוך חשש שהפירסומים על הכבדת העול, עלולים
להשפיע על תוצאות הבחירות.

אלון מתנגד
ל ע די אמורא

מסתבר כי חלו שיבושים חמורים ב״
ביום בנייתם של מיבניב שנועדו לגני־ילדים
חדשים באיזורים שונים כתל־אכיב.

היחסים בין אלון לאמוראי, שניהם הברי אחדות־העבודה
לשעבר, מתוחים כבר זמן רב, ובזמנו התנגד
אלון למינוי אמוראי לתפקיד סגן שר־החינוך.
בעיקבות ההתנגדות קיבל אמוראי כפיצוי את תפקיד
יו״ר מועצת תנועות־הנוער.
אלון טוען עתה כי אמוראי ניכשל בתפקידיו
כח״כ וכיו״ר מועצת תנועות־הנוער, לוחץ שיוציאו
אותו גס מפעילות במערכת הבחירות.

בית־־חולים פרט
יוק בנ תני ה
משקיעים פרטיים עומדים להשקיע עשרות
מיליוני לירות כהקמת כית־חולים
פרטי מדרום לנתניה, כאיזור החוף הירוק.
עיריית נתניה כבר אישרה הקצבת שטח של 30
דונאם, מקרקעות העירייה, לצורך זה. בית־החולים
!המתוכנן, שהקמתו תימשך שנים מיספר, יהיה בית־החולים
הפרטי הגדול ביותר בארץ.

אלבום נושעים טלוויזיונ

טס ה ה כנ ס ה
מתלבשעל רבין
לפי הערכת שילטונות המס, הרוויח רבין סכום
של כ־ 150 אלף דולאר, ששולמו לו עבור הרצאות
והופעות פומביות אחרות, כולל השתתפות בחגיגות
בר־מיצווח של יהודים עשירים.
רבין לא שילם עבור הכנסות אלה מס הכנסה
בארצות־הברית, ולפיכך הוא יהיה חייב בתשלום המס
עליהם בישראל.

שר ד חי רפש
מ כ שי ר ה אונ ה

681

אחד משלושת השרים הדתיים
בממשלה, רכש לא מכבר כהו״ד
מכשיר האזנה. הדבר היה בעת #6:::
ביקורו של אותו שד בשווייץ, לפני
חודשים מיספר. השר, בלוויית
שומר-ראשו, נכנס לחנות מכשירי
אלקטרוניקה, כדק שורה ארובה
שד מכשירי האזנה, ולבסוף רכש
מכשיר כשווי של 200 פרנקים
שווייצריים.
מאז נודע דבר רכישת המכשיר
במישרדו שד השר, נזהרים עובדי
המישרד בשיחותיהם כתוך בניין
המישדד וכשיחותיהם הטלפוניות
ממישרדיהם.

הו קסבחל א בי ב
בנוסף לבורסת. היהלומים ברמת־גן ולבורסת
ניירות־הערך בתל-אביב, עומד לקום בתל־אביב מרכז
עסקים נוסף שייקרא בשם בורסת העסקים. המטרה
היא לכנס תחת קורת גג אחת סוחרי קרקעות, קב לנים,
ובעלי עסקים אחרים, שיוכלו למכור ולרכוש
נכסים ולנהל עסקים באווירה של בורסה ותחרות
חופשית.

ד כי ד ד קין -החייב

את הבורסה מתכנן להקים איש העסקים
אבנר תומר, העומד להשקיע סכום של
3מיליון ל״י לרכישת מיבנה מתאים והכשרתו
לייעודו. דיווחי הכורסה יהיו מדמי
עמלה בשיעור של * 1שישולמו לה עד״ידי
מבצעי העיסקות שייערכו בתחומיה.

השליש ש ל עיימג
כמעט בטוח כי המקום השלישי שתעניק גח״ל
לרשימה הממלכתית ברשימת מועמדי הליכוד לכנסת,
יובטח לאיש התאחדות הספורט, רפאל ללקין, שעמד
בראש המישלחת הישראלית לאולימפידת מינכן. ללקין
יבוא ברשימה אחרי יגאל הורביץ וזלמן שובל.

הגדלהב מי פעל

אחח ־ ח סי ט ה

סיעת מפ״ם, שמנעה עד כה את קבלת הצעות־התיקון
של מיפלגת־העבודה בנושא זה, נכנעה לאיומיו
של יצחק בן־אהרון, המעמיד פנים כאילו יהיה
מזכיר ההסתדרות גם בקדנציה הבאה. בסיעת המערך
מדברים על חסימה בשיעור של שלושה אחוזים.
־־״־וו אפרת, חבר הוועדה המרכזת מקיבוץ השומר
־יי־השופט קיבל על עצמו לשכנע את סיעת

כיוון •מראשי העירייה חוששים בי הפיגור
בפתיחת הגנים יעורר סערה ציבורית
העלולה להזיק לראיט העיר בבחירות, יוסעו
הילדים שגני־הילדים שלהם לא יהיו מו-

פו רסתעס קי ם

בינתיים הסתבר כי אין בל סיכוי לרבץ
להיות שר בממשלה הבאה. התפקיד הבכיר
כיותר שמתכוונים להציע לו, אחרי שיוכלל
ברשימת המערך לכנסת, הוא תפקיד יושב־רא־ט
ועדת״החוץ־והביטחון של הכנסת.

סיעת המערך תביא לוועידת ההסתדרות
ה־ 12 הצעה לשנות את חוקת ההסתדרות
כדי להנהיג כה אחוז חסימה בבחירות
שתתקיימנה כעוד ארבע שנים.

בעירייה טוענים כי הפיגורים נובעים מהמחסור
במלט. אולם רוב המיבנים מוקמים בשיטות של בנייה
טרומית, ואין קשר בין הקמתם לבין המחסור במלט.

כנים כזמן, יהד עם הגננות שלהם, דמיב
נים אחרים, המרוחקים קילומטרים רבים
ממקומות מגוריהם, שם יוקמו גני־ידדים
ארעיים.

שגריר ישראל לשעבר, יצחק רכין,
ייאלץ למסור לשילטונות מס ההכנסה בישראל
דו״ח מלא על הכנסותיו הצדדיות כעת
כהונתו כשגריר בוושינגטון.

יו 1הגבהסתדרות

יוסעו ב או טו בו סי
עיריית תל־אביב מתכננת מיבצע הסעה המוני
לילדי גנים, שגני הילדים עבורם לא יהיו מוכנים
לקראת פתיחת שנת הלימודים בתחילת השבוע הבא.

ס ״ ראש־הממשלה ושר־החינוך יגאל
אלון. מפעיל להציב שלא לכיול את ח״כ
עדי אמוראי במקום ריאלי ברשימת המערך
לכנסת.

העלאת מיסי סכללית

ילדי הגני ם

העידן האלקטרוני הגיע סוף-ם וף גם ל
מישטרת ישראל ושירותי הביטחון שלה.
מישטרת ישראל החלה להשתמש במצלמות
וידאו טלוויזיוניות, כדי לאסוף הוכחות
נגד עבריינים בפוטנציה.
עד כה השתמשה המחלקה לזיהוי פלילי של המיש־טרה
במצלמות של רבע אינטש, ששימשו אותה לעיקוב
אחר הפגנות, שיחזורי פשעים ואירועים אחרים
!הדורשים מעקב. המצלמה הנראית בתמונה למעלה
היא מצלמה של רבע אינטש, בה צילמה המישטרה את
מפגיני מר״י באיקרית לפני שבועיים. עתה עומדת
מישטרת ישראל להחליף את המצלמות, לרכוש מצלמות
חדישות של חצי אינטש מתוצרת סוני. מצלמות
אלה יוכנסו לשירות בעוד שלושה חודשים.

אלק טרו־בי מ
שלה קיבו ץהמ או ח ד
מיפעל אלמת לליטוש והברקה אלקטרו־כימי של
מתכות, הנמצא באשדות־יעקב מאוחד, עומד להתרחב
תוך חצי שנה למיפעל בסדר גודל בינלאומי.
שטח המיפעל יוכפל, יוקמו קווי־יצור חדשים ותוקם
מעבדה אלקטרו־כימית גדולה. עד כה עסק המיפעל
רק בליטוש אלקטרו־כימי של נירוסטה. עם הרחבתו
הוא יעסוק גם באלומיניום ובמתכות אחרות.
המיפעל הוא יחידי מסוגו בארץ.

^^118

הם מראים לך בטלוויזיה א ת פרצופו של בן-
אהרון.
הם משמיעים לך ברדיו את קולו של בן־אהרון.
הם נותנים לבן־אהרון לנהל את מערכת-הבחי-
רות בשבילם.
בחוג-הבית, בבית-החרושת, בעיתונות — בכל
מקום את ה רואה א ת בן־אהרון.

אבד
אנ א, הסתכל הי ט ב. מי מסתתרמא חו רי
פרצוף ז ה?

האם אתה גניו את האיש?
זהו פינחס ספיר. ספיר מ״קוץ־ספיר״ .ספיר
מ״נתיבי נפט״ .החבר הכי טוב של המיליונרים.
האיש שהפך את ישראל לגן־עדן של אלופי הספ-
סרות הבינלאומית.

זהו המזכ׳ל הבא!
לא, לאס פי ר בעצמו, כ מו בן. הו אלאיהיהבעצ מו ה מז כ ״ ל.
אין צורך. הו א י מנ ה מי ש הו שי הי הנא מן לו בלב ובנפש,
שי הי ה ת לוי בו, שי קפו ץ ל דו ם כא שר ס פי ר י תן לו פ קו דו ת
ב ט לפון. י רו חםמ של, למ של.

זוהי האמת מאחורי המסינה
בן״אהרון מדבר יפה, על צדק וקידמה. על סתימת פערים. על שלום. באמת, יפה
מאד. אבל למחרת יום הבחירות הוא ייעלם מן הבמה. ופינחס ספיר יישאר. הוא
יטיל מסים חדשים בדי לקחת בחזרה את העלאת־השכר האחרונה. הוא יבריח
אותך שוב לעבוד עבודה שנייה בדי לשלוח את ילדין לבית״הספר התיכון. הוא יפעיל
צווי־ריתוק ובתי־מישפט אם תעיז לשבות.

על גי תסמוך אז?
—ס —ז>^שז0ש8^-ד 4.* .וו 1**11 וו וו
על המערך, שירקוד לפי חלילו של ספיר ז על הימין המאוחד, המייצג את המיליונרים,
והמטיף לפריקת נשק השביתה — הנשק היחידי שיש לך במאבק על רמת״הטחייה
של מישפחתך?

כאשר ״ ג גו נשו הגס־נות
תישאר רק סיעה אחת, שתוכל לס מוך עליה. אתה יודע זאת.
היא תהיה, אמנם, ק טנה. אבל היא יודעת ל הילחם. היא תחשוף
את מעשיהם. היא תעשה ל הם את המוות. הוכחנו זאת בהסתדרות.
עכשיו כבר ברור לגמרי שהיא תהיה

האופוזיציה הלוחמת
היחידה
במ שך ארבע ה שני םהב או ת. לכן — תן ל ה כו ח ביו ם
ה־ 11בספטמבר. ז כו ר: למחרת היו ם

״גמר 1שף המסילות!

— 1 80 יי —י(

אין אנו מגישים לך מצע שחוכר
על־ידי מומחים לפירסומת מייסדו
רית, ערב הבחירות ולצורכי הבחירות.
זהו, כסך הכל, סיכום
הדרישות העיקריות שעליהן לחמנו
כארבע השנים האחרונות ככנסת
ובהסתדרות. כשם שלחמנו
למענך עד כה, נילחם למענן מחר.
איננו דורשים תיקון קטן, פה
ושם. אנו דורשים שינוי רדיקלי.
העלינו בכנסת ובהסתדרות את הדרישה שנתקבלה מזמן במדינות המתוקנות :
40 שעות״עבודה 5 ,ימי־עבודה בשבוע !
רק כך נשחרר את הציבור העובד מן השיעבוד לעבודה. במדינה שבה שולטת הכפייה
הדתית, שבה אין תחבורה ציבורית בשבת, שבה אין העובד יכול לנצל את יום מנוחתו
כדי להינפש ולטייל בארץ, שבה רק בעלי־מכוניות יכולים לבלות את השבת —
דרוש יום־מנוחה נוסף.
זה אפשרי ! זה מעשי ! זה כבר הוגשם בארצות המפותחות. באמריקה כבר
מתגשם שבוע העבודה של 4ימים.
אנחנו נילחם להגשמת המהפכה הזאת בחיי האיש העובד והאשה העובדת
עוד בקדנציה הקרובה. אנחנו נלחץ ללא הפסק, עד שנמריח אותם להגשימה.

צדק לעובד
הקשיש!
מכל המיעוטים הדפוקים במדינה, הקשישים
הם המיעוט הדפוך ביותר !
אין עוול הזועק לשמיים יותר מאשר
זה — שאדם שמסר את ׳כל חייו לעבודה,
יישאר ביום פרישתו ללא תנאי-
מחייה הוגנים, ללא שימחת-חיים, ללא
שכר לעמל חייו.
קרנות הפנסיה של ההסתדרות השקיעו
את הונם בעסקות ובמיפעלים שמצבם
הכספי מפוקפק. המיליונים של
הקרנות משמשים לעסקים של פינחס
ספיר.
לחמנו ונילחם להבטחת זכויותיהם
של הפורשים לגימלאות. נילחם לפנסיה
ממלכתית כללית, שתבטיח רמת-מחייה
הוגנת ושתהיה צמודה לשכר הממוצע
במשק ! אל יהיו דווקא הזקנים חסרי״
המגן, קרבנות האינפלציה הדוהרת.

שנד שווה לעונדת

שנו הוגן תמורת ענווה הוגנת!
האינפלציה היא נמר טורף. היא טרפה מזמן את שכרך. מערכת״השכר התמוטטה.
לחמנו אתמול, ונילחם מחר, להנהגת שיטה חדשה, שתותאם לערכו הריאלי של
המטבע, ושהבטיח רמת״חיים הוגנת לכל עובד.
המערך דאג לכך שהשכר יירד בהתמדה, בהשוואה לרווחים של בעלי הרכוש והכסף.
השכר הוא הסחורה היחידה שמחירה מוקפא ושאסור לדרוש עבורה מחיר הוגן.
נאבקנו ללא־פשרה למען תשלום תוספת״יוקר צמודה להתייקרות האמיתית, ללא
״עיקורים״ וללא ״ממוצעים״ .דרשנו החלת תוספת״היוקר על מלוא השכר. התנגדנו
להסכמי ״החבילה״ וה״מיסגרת״ ,שלא היו אלא טכסיסים לאחיזת עיני השכיר.
ננהל מאבק תקיף לשינוי רדיקלי במערכת השכר, להגנת רמת־חייהם של העובדים.

העיקרון של ״שכר שווה עבור עבודה
שווה״ נשאר אגדה. אין הוא מתגשם
בחיים. בעשרות מיקצועות, באלפי מקו-
מות־עבודה, עדיין מסווגת העובדת בדרגה
נמוכה יותר, ועדיין נשללים ממנה
תפקידים בכירים.
נילחם כדי ששיוויון הנשים יהפוך
למציאות !
נדרוש שזכויות העובדות ישתוו לזכויות
העובד בכל המישורים ומכל הבחינות.
נדרוש שהעובדת תוכל לנכות ממס-
ההכנסה שלה את הוצאות העוזרת והמטפלת
לילדיה כדי שתוכל לעבוד בשקט.

החלונות הגבוהים שמוליק קר אוס
אלי מגן
ג׳הי כץ

ב חי ר ת

ג שך

מלכתה מי ם
1975 ששי קשת

ב היכלי התדבוח 1 8 . 9 . 7 3

צביקה פיק

ב עו ע ה 8 . 3 0בערב
בתוכנית האמנותית

גבי

צביקה פיק
ששי קשת
גדי גיל
החלונות הגבוהים
אילנה רובינא
עקב בודו
מנ ח ה: מוט׳ גלעדי
תצוגת או 13ד. בגד• חוף מווה, מכנסי ג־ינס ליי
חולצות אומן,

איטי

הלנה רובינ שטיין

הכנה הבמה: פרח כץ

יעקב נודו

כרטיסי ב״לאך ובמשרדי

מוט׳ גרעו׳

במסגרת איווע׳ מלכת המיס

1973

השבוע התמלאו חדרי המערכת בקהל גדול של גברים.
הם מילאו את החדרים עד אפס מקום, שכבו שרועים על הריצפה
ועמדו דחוקים אל הקירות.
היו אלה חברי קיבוץ גבים בנגב. חברים בלבד. אף לא חברה
אחת לרפואה.
בקיבוץ היה ״יום הגבר״ .זהו יום שבו כל הגברים יוצאים לחופש, כדי להגשים
בצוותא את. מישאלות ליבם. חברי גבים החליטו שאחת ממישאלות ליבם היא לשוחח עם
אורי אבנרי.
ביושבו על שולחן־הכתיבה של עוו־ך־הכיתוב, שוחח אבנרי במשך שעה וחצי עם
הקיבוצניקים הקשוחים. הם המטירו עליו שאלות מכל הסוגים. אבל נראה שדווקא
ענייני העולס הזה מעניינים אותם יותר מענייני כנסת והסתדרות.
מדוע מפרסמים שמות של חשודים לפני שהורשעו בדין? (אבנרי הסביר את
הנימוקים בעד ונגד, הביע את דעתו שבחשבון הסופי טובת הציבור וטובת העצורים
עצמם דורשת את הפירסום ; כדי למנוע מעצרים שרירותיים).

שני נשב ענק באיות
בהם תיבחו־גה;

מונס שנא
ונסיכת י0־סוו

שני הנשפים יתקיימו במלוו״מלכת
שבא ׳ לרגל פתיחת המלון המחודש

ה 1שף הראשון
7 . 9 .1 9 7 5
בו תיבתו..מלכת שבא 1973־

הושר השו׳
8 . 9 .1 9 7 5
בו תיבתו..נסיכת ים־סוו 1973־
בשני הנ שפים תצעדנה ה מו ע מ דו ת
ה סו פיו תבתח רו תמלכתה מי ם 1973

כשהן מ דגי מו ת בגדי חוף של ״מחוז״
מ כנ סי ג׳ינס של ל>>״ חול צו ת ״אומו*י״י״הלנה
רובינשטיין״
בחוכניח האוולוותיוו:

החלונות הגבוהים -שמוליק
נולאוס, גיוזי כץ, אלי מגן
אילנה רובינא ולהקתה
יעו1ב בוו .1מנחה: גוי יגיל

חברי קיבוץ גבים כשיחה עם אבנרי במערכת
יחס מיוחד
מדוע מפרסם העולם הזה בחורות ערומות? (העולם הזה היד. השבועון הרציני
הראשון בעולם ששבר את הטאבו על תמונות־עירום, אך מאז הלכו בדרך זו עיתונים
רבים בעולם המערבי, והעולם הזה נראה ממש שמרני בהשוואה לשבועונים מישפחתיים
כמו שטרן הגרמני).
איך העולם הזה משיג את הידיעות הסודיות שלו? (יש מקורות רבים. אך לעתים
קרובות בא המידע מפי אזרחים המתקוממים נגד עוול, והרואים בשבועון זה את
המכשיר העיקרי במאבק נגד השחיתות. בין השאר סיפר אבנרי איך עלה בידי השבועון —
וסיעת העולם הזה בכנסת — לחשוף לראשונה את פרשת נתיבי נפט, קרן־ספיר
והמיסחו הארכיאולוגי הבלתי־חוקי של משה דיין, הכל הודות לאזרחים שסייעו
בידינו בהתנדבות).
וכן הלאה. כמה שאלות היו פרובוקטיביות, אחרות היו אוהדות. אך האסיפה כולה
היתד. בוודאי מדהימה את מאיר יערי, שהחליט באותו שבוע לסגור את קיבוצי
השומר הצעיר בפני אבנדי, בהתקפה מוזרה של רצידיב סטאליניסטי.
להעולם הזה היה תמיד יחס מיוחד לחברי הקיבוצים. הם קוראיו הנאמנים ביותר.
בעוד שגליון העולם הזה בעיר נקרא, בממוצע, על־ידי 7אנשים, הרי גליון בקיבוץ נקרא
על־ידי 30 ואפילו על־ידי .50 זה רע בשביל התפוצה, שעליה אנחנו מתקיימים. אבל
זה מחמיא מאד.

צבי טה בלב

לרגע אחד נצבט לבנו השבוע. זה היה כאשר ראינו בעיתון זר תצלום־חדשות :
אמו של אלכסנדרוס פאנאגולים מחבקת את בנה בן ד.־ 34 עם שיחרורו מהכלא ביוון.
מה זה נוגע לנו? רק בעלי הזיכרון
י שבין קוראי העולם הזה יזכרו.
החל בינואר 1970 הסעיר אורי אבנרי
את הכנסת כמה פעמים בקשר עם
פרשה שטיפלנו בה גם בשבועון, וש־זיעזעה
אותנו. היא נגעה לאחד ג׳ורג׳
פאנאגולים, קצין יווני שערק, הגיע
ארצה, ביקש כאן מיקלט מדיני, אך
הוסגר על־ידי שילטונות ישראל באופן
סודי ובלתי־חוקי לידי סוכני־ביטחון
יווניים. אלה עלו עימו לאוניה יוונית
— ושם הוא נעלם. לפי גירסה אחת
התאבד בה, לפי גירסה אחרת עונד.
על־ידי הבלשים היווניים עד מוות, ו הושלך
לים.
הפרשה נמסרה לנו על־ידי אחיו של
הקורבן׳ סטאטיס פאנאגוליס, שגם הוא
נאסר בינתיים.
בשורה של התנגשויות עם שר־המישטרה,
שלמה הילל, האשימו אבנרי
בסיוע לרצח, מתוך נסיון־נפל לקנות
את ליבם של הקולונלים היווניים. אב נר,
אמר שמישפחת פאנאגולים היחד.
ידועה כשבט של לוחמי־חופש. הילל
טען לעומת זאת, שבזמן שאירעה הפרשה׳
לא הכירה ממשלת-ישראל את
אדכסנדרוס פאגאגוליס ואמו
שמו של אלכסנדרוס פאנאגולים, אחיו

סיוע לרצח ד
של ג׳ורג /שהתנקש בחיי הרודן ג׳ורג׳
פאפאדופולום ב־ 1968 ונדון למוות.
אמם של שלושת בני פאנאגוליס בוודאי לא שמעה מעולם על מאבקו של
שבועון ישראלי וח״ב ישראלי נגד העוול שנעשה לבנה דורג׳ ז״ל, אם בי הדבר
פורסם כמה פעמים בעיתון הפאריסי החשוב לה מרבד.
אבל אנו מרגישים קירבה מסויימת אליה, והשתתפנו
בשימחתה כאשר זכתה׳ לפחות, בשיחרור בנד. השני,
שסיפר עם צאתו מן הכלא על העינויים הקשים שעבר.

רות דיין :״אם משה דיין יהיה
ראש־ממשלה. זה יהיה אסון למדינה!

אנ שינו

0לא מכבר, כאשר עורך-
הדין צכי שוורץ ורעייתו
רחל ביקרו בכפר־האמנים
עין־הוד, שאל אותם יצרן-
הגובלנים אי־צ׳ה ממכוש
לפשר התנהגות בתם, רות
דיין, גרושתו של שר־הבי-
טחון משה דיין .״למה היא
אומרת לי בזמן האחרון שלום
קר 1״ תמה ממבוש והוסיף :
״האם בגלל העובדה שאני מתנגד
לזר, שמשה דיין יעמוד
ובראש־ד,ממשלה?״ השיב לו
על״כך צבי שוורץ, אביה של
רות :״אם זאת היתד, הסיבה,
אז רות היתד, צריכה להגיד
להרבה אנשים בארץ שלום
קר.״ בשבוע שעבר פגש מממש
את רות דיין עצמה.
״התלוננתי בפני האבא שלד
על השלום הקר שאת אומרת
לי,״ סיפר לה ממבוש, ואף
ציין את סברתו לסיבת הדבר.
״השתגעת?״ אמרה לו רות,
״בעניין הזה אנחנו עומדים באותו
צד של המיתרס. אם
דיין יהיה ראש־ממשלה, זה
יהיה אסון למדינה !״ סיפר
ממבוש אחר־כך בבדיחות :
״אחרי זה נרגעתי. הסתבר לי
שהיא אומרת לי שלום קר
סתם מפני שהיא לא סובלת
אותי.״
0:אגב, בבית משה דיין
עצמו, נערכה לאחרונה סולחה
מישפחתית. מאז נשואיו של
דיין לרחל כורם, נשואין
שנערכו ללא נוכחות אף אחד
מבני מישפחתו, שרר מעין
״ברוגז״ בין דיין לבין קרובי
משפחתו. הם לא הוזמנו לחת־

הם לקפה, החנו אותן בשטח
המייועד לתחנת האוטובוסים.

מרכה וותשטייו

(הבלונדית) אשת עו״ד אמנון רוזנשטיין; שנבחרה בזמנו לסגנית מלכת־יופי,
והנחשבת לתופעת־טבע בגלל נעוריה הנצחיים, בחברת בנותיה :
מימין למעלה רונית בת ה־ ,20 משמאל טלי בת ה־ ,11 מימין למטה דנה ( )10 המחזיקה במאיה ( 6שבועות).
שהם עורכים הפגנת־מחאה נגד
העברת תחנת האוטובוסים מ־המיפרץ
שיועד לה, אל הפינה
הסמוכה לבית־הקפה — העברה
שגרמה למיספר תאונות־דרכים
ולהתמרמרות בקרב
נהגים רבים (העולם הזה .)1876
היה זה אחרי כנס אנשי רפ״י-
לשעבר, שנערך בבניין הוועה׳ם.
השר וסגנו הגיעו במכוניות -,

19 ראשי רשימת חץ
(״חזית הצעירים למען תל־אביב״)
עורכי־הדין חיים
משגב וצבי פער, משתמשים
בנימוק מקורי כדי לשכנע
את תושבי העיר להצביע
עבורם. בדף משוכפל שחילקו,
הם אומרים :״נעשה להם ב־עיריה
מה שאורי אבנרי ושמואל
תמיר עשו להם בכנסת!״
! 1לאמרגן אברהם (״פש־גל״)
דשא, נולד השבוע ב־מז״ט
בן זכר. פשנל, שבשעתו
הצהיר כי אם ייוולד לו בן
נוסף ייקרא שמו בישראל,פו״
גי, על שם ההצגה סיפורי
פוגי, אותה מפיק פשנל, לא
עמד בהבטחתו והעניק לבנו
השלישי את השם: נועז. הסיבה:
בנו הבכור של פשנל
נקרא בשם גשש, על שם להקת
הגשש החיוור. פ־שנל חשש
שאם ייקרא בנו השני בשם
פוגי, יריבו שני הבנים לכשיגדלו,
מי מהם היה שלאגר
גדול יותר.
0השימחה שורד, גם ב־מישפחתו
של המו״ל עמיקם
גורביץ, המוכר גם כ״קול
שדי״ ,מפני שהוא מקריין את
התנ״ך בשידורי ישראל. ל-
עמיקם ולרעיתו מוכה• ,שלהם
בן בגיל ,8נולדה השבוע
בת. בליל הלידה סבב עמיקם
בעיר, וכיבד בשתייה ידידים
ומכרים שפגש.
0הפסלת הישראלית אי
לנה גור (לונגרום לאחר נישואיה)
,המתגוררת בשנים האחרונות
בארצות־הברית, משפצת
לעצמה בית ביפו העתיקה.
את עבודות הריצוף מבצע
עבורה פועל ערבי. יום אחד
הוא בא אליה, ואמר :״מחר
אני לא בא לעבודה, אני הו לך
למילואים.״ אילנה :״מה פתאום
מילואים ן הרי לא מגייסים
ערבים למילואים!״ הפועל
:״אבל זה מה שכולם אומרים
כשהם לא באים לעבודה.״

אלעור מוקוביץ׳

היה איש להקת חיל־השיריון. כשהשתחרר מהצבא פנה לעסוק
בעיצוב תכשיטים. לפני ארבע שנים יצא לגרמניה, להשתלם
במקצוע זה. לאחרונה הוצגו תכשיטיו המקוריים בצורה מקורית: על גופות חשופות של דוגמניות גרמניות.
ארח בביתו של שר-הביטחון,
וזה לא הוזמן לאירועים מיש-
פחתיים במישפחה. בשבוע ש עבד
נשבר הקרח. רחל כורם
ערכה בבית דיין מסיבה מיש־פחתית,
אליה הוזמנו כל בני
שבט דיין המסועף. בהזדמנות
זו ״סלחו״ בני המישפחה לרחל
כורם, וקיבלו אותה רשמית
כבת השבט.
0עכדאללה אל־תל,
מי שהיה בזמנו איש הקשר
המרכזי של המלדע בד א ל• ־
לה במגעים עם הישראלים,
שהביאו להסכם שביתת־הנשק
ישראל־ירדן, ניהל אז את עיקר
מגעיו עם מפקד המחוז
משה דיין ואם מי שהיה אותה
תקופה קצין־המיבצעים שלו,
המהנדס ק ״ ציוו אלדד. אל־חל
ואלדד התיידדו באותה
העולם הזה 1878

תקופה, ובזכרונותיו מזכיר
אל־תל את אלדד לטובה. בשבוע
שעבר נפטר אל־תל ב ירדן
בגיל .65 באותו יום.
נהרג אלדד בתאונת־דרכים בכביש
החוף בין אשדוד ל אשקלון.

0מה הקשר בין ראש־הממשלה
גולדה. מאיר והמוסיקאי
פאבדו קאזאלס 1
באחת ההופעות של קאזאלס
שנערכו למען סרט־הטלוויז־ה
התיעודי בצבעים עליו, שצולם
בירושלים, נכחה גם גולדה.
היא ביקשה ממנו שינגן עבורה,
נישקה את ידיו בסוף
הנגינה. במהלך השיחה ביניהם
סיפר קאזאלס לגולדה כי
הוא בן למישפחה עניה וש אביו,
שהיה נגר, התנגד לכך
שבנו ילמד מוסיקה. הפסיקה

אותו גולדה :״גם אבי היה
נגר עני!״
0במיסגרת הסיורים שהוא
עורך לקראת הבחירות, ביקר
אלוף (מיל ).שלמה (״צ׳יץ׳ ״)
להט בשוק הכרמל, נוכח
לדעת ששמו עדיין לא כל־כך
נקלט. כשעבר ליד דו כן
למכירת חולצות של בית-
חרושת להב, החל המוכר צועק
:״רבותי, להב בעצמו בא
למכור את החולצות שלו.״
צ׳יץ׳ ניגש אליו, ואמר :״שמי
להט, לא להב!״
0האורחים שישבו ביום
הרביעי האחרון, בשעה 11בערב,
בקפה אקסודוס בצפון
תל-אביב, ערכו ביניהם טוטו
ניחושים: האם שר־התחבורה
שמעון פרס וסגנו גד יע*
קובי מצפצפים על החוק, או

1 7 | 5 1 1 1 11 1111 ¥1ראש רשימת ״החיים הטובים״ בי*
י * 1י * י י 11״ 1בחירות למועצת עיריית תל־אביב,
והמועמד היחידי שלה, פותח את מסע־הבחירות שלו, כשהוא בוצע
כבש צלוי שלם, בטכס חגיגי שנערך השבוע במסעדת ג׳קי בתל־אביב,
השוכנת מול בית־העירייה. מרקו תורג׳מן הצהיר :״אם אבחר לראש־העיר,
אהיה ראש־העיר היחידי האוכל מול המישרד שלו !״

מכתבים

א גשי
היוליו אני מציע לכם להוסיף תואר חדש ל־סידרת
אנשי השנה שלכם: איש הקלון.
השנה זכו בתואר זה חברי הכנסת יוחנן
באדר מגח״ל ואברהם עופר מהמערך, שהוסיפו
לסתימת הגולל על הדימוקרטיה
בארץ.
אליהו גגי, רמת־גן

מי המשיך לסובב את המדינה על האצבע
הקטנה שלוז משה דיין כמובן.
לכן, גם השנה הוא איש השנה.
שרה בן־מלד, חולון
בדורה למרות ההשמצות שלכם, גולדה נשארה
היחידה בדורה.
מי אם לא היא שהביסה את כל אוייבינו
מבחוץ? ומי אם לא היא תחסל גם את
אוייבינו מבית?
על אפכם וחמתכם: גולדה היא איש
השנה והשנים הקודמות.
נ תן איליו, תל־אביב

הלוחם

אנו מכריזים שאין כל שחר למה שפורסם
בעיתונות ביום שני 13.8.73 ביחס ל-
הסתייגותנו ממר״י, והרינו אסירי תודה
לכל אוהדי זכויותינו.
ועד עקורי איקרית, איקרית

8עיבד של האה

אחד האנשים העיקביים ביותר למען
שלום במיזרח התיכון, הוא נשיא תוניסיה
חביב בורגיבה. למרות שהצעותיו זכו
לתגובה היסטרית מצד ממשלת־ישראל,
הוא המשיך במשך שנים ולא נואש
מתיקוותיו.
השנה הוא הגביר את מאמציו, ולכן
הוא איש השנה.
שלום גור, ירושלים
גשים למען אבגרי

אחד הבודדים, אם לא היחידי, הדואג
בכנסת לזכויות האשה, הוא חבר-הכנסת
אורי אבגרי — וזאת מתוך עיקביות ועקשנות
במלחמתו נגד המימסד הדתי.

נועה הראל
המחשבה והתוצאה

דומה שלאחר שהשר ויקטור שם־טוב
המפ״מי מחא־כפיים למבצע יירוט המטוס
האזרחי הלבנוני על־ידי חיל־ד־,אווירי, אין
מקום לפליאה לעמדתם של שאר השרים.
בדברו עם נציגי העיתונות המקומית,
כלומר אל עמו, אמר השר כי אין להיכנס
לפרטים בקשר לדיוני ועדת השרים לענייני
בטחון. אם הוא כך, אז מה הפלא
על האחרים?
לאהר החלטת הגינוי במועצת הביטחון
(אגב, מה מספרה במניין?) דומה כי למבצעי
הפעולות הגוררות גינוי, יש די
שכל לבצע אותן. לאותם מבצעים חסר
השכל לחשוב על התוצאות. ממשלת־ישראל
יכולה להגיד כאותו מעשן :״אין
דבר קל מלהפסיק לעשן — אני עצמי
עשיתי זאת עשרות פעמים.״
עמרם פאר, עפולה

השלמת הדברים

מת -אתם
צודקים?

״העולם הזה״ ,1876״תשקיף —
דיין לא נטל את האחריות ליירוט
המטוס״ ,וכתבה של אורי אבנרי
״דיין אמר שהוא אחראי — דיין
חייב להתפטר!״
יש לי הרושם שאבנרי אינו קורא את
העולם הזה. במאמרו על יירוט המטוס
הלבנוני הוא כותב ש״דיין אמר שהוא
אחראי — דיין חייב להתפטר !״
אילו היה מסתכל בדף־תשקיף של אותו
גיליון, היה קורא שם שדיין לא נטל את
האחריות ליירוט המטוס!
כרגיל, נוטים אתם לתת לכל אירוע כל
פירוש שיספק את כל הרבדים של האוב־לוסיה
בארץ, כדי שכל אחד יוכל לפרשה
כרצונו.
בנצי עמרני, תל-אביב
• העובדה שדיין לא הכחיש את פיר־מומי
העיתונות כאילו נטל על עצמו את
האחריות האישית ליירוט המטוס, כמוה
כנטילת האחריות בדיעבד, למרות ש־הפירסום
הראשון נבע מאי־הבנה.

טובה ציפל
נדמה שלכנסת לא איכפת ולא מעניינה
נושא זה. הכנסת נרעשת על חוק ״מיהו
יהודי״ (ויכוח יפה בפני עצמו לימי הביניים)
או להבדיל — מי רצח את זלמן
זלמנוביץ בימי חרפפ״ו.
החוק שהציע אבנרי להתרת הפלות
מלאכותיות הורד בדממה דקה. לא היה
ויכוח ענייני. חברי־כנסת רבים ״נעלמו״.
חברות־כנסת הצביעו נגד מתילדה גז
חינה חרמן).
המצב הקיים כיום מנציח שני דברים,
שהאחד חמור מהשני — ושניהם ביחד
מהווים שערורייה :
א) הפלות מלאכותיות מבוצעות למאות,
במחיר יקר, ללא פיקוח ממלכתי מתאים

״העולם הזח״ ,1874״הטובות
לטייס״ ,על נועה הראל, המועמדת
מספר חמש בתחרות מלכת

ברצוני להשלים את הדברים שכתבתם
עלי: אני אמנם ילידת כפר״סבא, אבל
גדלתי בנתניה. עתה אנחנו מתגוררים ב־באר־שבע,
שם עובד אבי כקבלן.
נועה הראל, באר־שבע

הרווחים
של ״קזבלו״

״העולם הזה״ ,1875״אתה והלידה
— גולן ירוויח 1.5מיליון
מ,קזבלן׳,״ על רווחיו המשוערים
של הבמאי״מפיק מנחם גולן מ-
סירטו האחרון.
בכתבה שפירסמתם בעניין הכספים ש השקענו
בסרט קזבלן ואשר בה מסרתם
אינפורמציה כוזבת ומטעה ויוצרת רושם
כאילו הפקנו את הסרט קוברן בכספים
שקיבלנו מן המדינה, האמת היא כי ב־

הארטיסט החרטה

מה הסכום שקיבל הארטיסט הישראלי
עבור ״חטיפת״ המטוס הלבנוני שנחת בלוד
ב־? 16.8.73
קורא, תל־אביב

לתיש
יש זקנה

שיר ילדים בארץ הפנטונדאיימים :

שכר מצע ־ מצע

מלחמה עקשנית במינזסד

סכפר-בבא
עד באר־שבע

״העולם הזה״ ,1876״מפלאי
שנת בחירות״ ,מכתב למערכת של
הקורא ראובן דמי מחיפה המספר
על אסיפת בחירות במיפעל בו
הוא עובד.
הקורא ראובן דגני כותב :״במפעל שאני
עובד יש כי 80 פועלים. קיבלנו הביתה
הזמנה לאסיפת בחירות מטעם מיפלגת
העבודה. על ההזמנה היה חתום, בברכת
חברים׳ לא אחר מאשר מעבידנו.״
ובכן, מעבידנו איש הרבה יותר מתקדם.
בהזמנה מטעם ההסתדרות לאסיפת
האיגודהמקצועי היה חתום ״בברכת
חברים״ מעבידנו. הוא ואנחנו באותו
איגוד מקצועי. ללמדך: ראשי האיגוד ו־הנ״ל
אוכלים מאותה הצלחת. עיניהם הפקוחות
של ״האחים הגדולים״ בולשות
אחריך. גם אנו תושבי חיפה ויש להניח
כי זאת שיטה איזורית. אף לא אחד מהפועלים
והפקידים במיפעלנו, המונה כ־
200 עובדים, לא השתתף באסיפה.
אלכרט אמסדם, טירת־הכרמל

תודח מאיקרית

הגדולה פקוחה

כמובן

— הופכות את הנשים לעברייניות ואת
הרופאים לפושעים.
ב) נקבע כי גוף האשד, הוא קניין החברה.
החוק קובע אם נחוץ לאשה ילד.
נולדים עשרות ילדים בלתי־רצויים להוריהם.
חבל
שרק ח״כ אבנרי ער למצב זה. מה
•שבטוח שנשים רבות יזכרו זאת ביום הבחירות.
טובה
ציפל, רמת־ג!

8דיין;

יש לנו תיש לתיש יש זקנה — לו ארבעה
גדיים וארנב קטן.
שמעון לוי, חיפה

״בימים ההם רבו מצעים בישראל
ואיש הישר בעיניו יציע״
ראשית דבר: ויהי מקץ ארבע שנים קלות, ויקצר ההיכל מלהביל את
המציעים, הם הם משיאי עיצת העיצות, נציגי האומה, עמודי הסיפין, תשתית
היכל העם ; ואין עיצת מציעים מפוארה זו הראשונה שבהן (שהרי נאמר :״שוטים
היו הראשונים שהיו מעמיקים עיצות על ישראל״).
ויעצמו מעמיקי העצה, ואף השתים עיצות בנפשם לא חסרו. כולם בעלי
עיצה. פס צלמו של הנוטל עיצה, ותמו אובדי העיצות מן ההיכל.
אז יקום גדול המציעים, בוחש ההצעות, מאחה התבשילים, ויאמר בקול
גדול :״חברי למצע, אחים, אישי ואנשי הציבור, מנהיגי הסיעות! נשאו בני
העם עיניהם אל מצע. חבה ויהא פינו שווה עם ליבם. הריעו למצע ! ״
ויקומו חברי העדה הנכבדה ממצעיהם המעוצים, וישאו קולם, קול ענות
גבורה, לא מר :
״מי ישימני מצע תחתיך לעולם הבא״.

אחרית דבר: וישע המצע את המציעים ואת מינחתם, ויעל ריח הקטורת
ממעלה המצעים. ויסובו הסמוכים לבימת הנואמים את המיזבח, וישמשו אחר
המצע בקודש. ויתרצה להם המצע. ויעל ריח הקורבן — כבודם ורצונם של בני־האומה
ובחירה — ויתבשמו המציעים מניחוח הקורבן המהביל, מזיו חריכתו
ומנועם טעמו. וישאו איש איש לאחיו עצתו, דבר התיפלה לאמור :״הבה
נתחכמה להם (ליושבי הקרנות, למעטים, למעוטי-הקולות) ,ונמלא אחר דבר
הנביא — ,באכלך זרוק גם לכלבים ולא ינשכוך׳.״
ויתפרו המצע, ויעצם מאוד. אז פתחו המשמשים על מוצאי ההיכל את
שעריו, כי ארוך המצע מהשתרע, כי כהר פרצים יקום המצע.
ויגולל בחיר המציעים — בחיר האומה — גל עיצות, ויקרא שמו תל-מצע,
הוא התל הניצב על חורבות מצעי העבר, והניבט אל מצעי העתיד.
ויתר דברי המצע (הלא הם עיקרו) שמורים מצופפים בגנזך המצעים.
(לקוח מתוך ביתבי המצעים, הכתובים על-
גבי עור מצה, וזאת בעידן מצע־התמיד).
יעקב נסים, תד-אביב

מנחם גולן
מי השקיע?
יצירת הסרט הושקעו כשלושה מיליון
לירות (טרם סוכמו החשבונות הסופיים).
הסכומים היחידים שקיבלנו כעידוד להפקת
הסרט ממשרד המסחר והתעשייה הם
כדלקמן :
א) הלוואה בנקאית שהועמדה לרשותו
של בנק־לאומי־לישראל, מקרן הון חוזר
לתעשייה בסך של — 150,000.ל״י. עבור
הלוואה זו היינו חייבים לתת ערבויות
מלאות( .שותפי ואני משכננו את דירותנו).
הלוואה זו נושאת ריבית של כ 11
ב) מפרעה על־חשבון החזר המם בסך
של — 125,000ל״י. עבור מפרעה זו ניתנו
שטרות של חברת ההפקה כערבות להחזר
הכסף במיקרה והסרט לא ינחל הצלחה
ולא יגיעו לו החזרי מיסים בסכומים ש קיבלנו.
סה״כ עזרת הממשלה בהפקת ה סרט
היא בהלוואות שהסתכמו בכ־־80/
מתקציבו של הסרט.
כל מוסד תעשייתי במדינה זוכה לתמיכות
הרבה יותר גדולות. יתר הכספים
להפקת הסרט קובלן גוייסו ממשקיעים
פרטיים השותפים בסרט ונהנים מרווחיו
וממכירות מוקדמות של הסרט לבתי־קול־נוע
בישראל. אך החלק הארי הושקע ע״י
חברת סרטי נח עצמה.
מנחם גולן, סרטי נח, תל־אביב
• מנחם גולן מציין עתה לראשונה כי
ההשקעה בסרט תהיה. שלושה מיליון ל״י,
וגם אומדנה זו אינה סופית, בעוד שבכל
הפירסומים הקודמים נמסר על השקעה
של שני מיליון ל״י בלבד.
בכתבה נאמר במפורש כי מתוך שני
ה עול ם הזה 1878

מיליון הל״י 800 ,אלף ל״י התקבלו כ־מיפרעות
מבתי־קולנוע — ואין גולן מכחיש
סכום זה. כן נאמר כי גולן עצמו
השקיע כרבע מיליון ל״י, וגם עובדה זו
לא מוכחשת.

עבירה פלילית
״העולם הזה״ ,1875״כלבי השמירה
ימשיכו לנמנם,״ על רווחיהם
של קומץ רואי־חשבון שחילקו
ביניהם את החברות
הממשלתיות השמנות.

נדהמתי לקרוא איך הוליכו רואי החשבון
שולל את הציבור בקובעם שמצב החברות
הוא ריווחי, בעוד ההפסדים הגיעו
לעשרות מיליונים.
זה ענייו פלילי מובהק ! המשטרה חייבת
לטפל בפשעים האלה !
פתח־תקוה

גום הסרטים והתוכניות מעברית ואנגלית,
לערבית, כפי שהיה עד מחצית אפריל
שנה זו.
הטענה שאין תקציב, אינה מתקבלת
על הדעת. כולנו יודעים שתקציב רשות
השידור בסך 93 מיליון לירות, אושר זמן
רב לפני היום בו בוטלו התירגומים ל ערבית.
הטענה
שקשיים טכניים מונעים תירגום
סרטים, גם לערבית, גם היא לא יכולה
להיות נכונה, כי הרי פס התירגום העברי
ממשיך להופיע כסידרו. ומה זה משנה
מבחינה טכנית, אם שתי השורות של פס
התירגום כתובות עברית, או שורה עברית
ושורה ערבית?

8עיוורץ מוחלט
לא ברור לי עד היום, מה עומד מאחורי
החלטת הנהלת הטלוויזיה לבטל את תיר־

ידידים יהודים רבים אמרו לי שהופעת
תירגום כפול, שורה עברית למעלה ושורה
ערבית למטה, הרבה יותר רצוייה מבחינתם,
כי יותר נוח לקרוא שורה אחת
בכל פעם, ולעבור להתרחשויות על המסך,
מאשר לקרוא שתי שורות רצופות, ולאבד
את התמונה. וכן משום שלפעמים השורה
השניה אינה ברורה מספיק (חצי האותיות
לא נראים) .כך שהנהלת הטלוויזיה לא
רק שפגעה בערבים פגיעה קשה, אלא
פגעה (פגיעה קלה אמנם) גם ביהודים.
יכולה להיות רק סיבה אחת לביטול
התירגום, שהשאיר ערבים רבים בעיוורון
(המשך בעמוד )10

בל• פווסלן ציה !
בל• טובות !
ובל• התת 1ת!

יהיה זכאי כ ל זוג צעיר מ שו חרר צה״ל ל:
• ה לוו אהשל 40.000 לי רו תלרכישת די ר ה
• פטור מ מס הכנסה ומסים עירוניים במשך
ש לו ש שנים לאחרהשחרור
• פ טור ממכס ומסי קניה לרכישת מוצרי חשמל
ובית לדירה.

הסרות ארו כדורות בהצעת החוס שהוגשה
דבנסת על יד המפלגה הר״בור״ת העצמאית
כולם מדברים על הצעירים־ או רק אנחנו פעלנו ומענם!
צעיר־צעירה, בידכם המה להגשים הצעת חוק זו!!!
הגבות כוחנו תאפשר העבות החוק ככנסת.

1מ 11 נן
הדור הצעיד
ליברלי עצמ איי ם 3 העולם הזה 1878

מכתבים

.ידדרר
(המשך מעמוד )9
מוחלט לגבי סרטי הטלוויזיה הישראלית,
והיא עוינות לערבים, וכדברי וזאימרה
המבטאת את השינאה הקלאסית ״אני מוכן
שיעוורו לי עין אחת, ובלבד שאעוור
לך את שתי עיניך.״
מה אומרת הנהלת הטלוויזיה על כך?
מחמד היד־אדדה, ירושלים

של עברית
בדרך־כלל העיתונאים והעיתונים נגמלו
לחלוטין מן הביטויים ההמוניים חסרי
ההיגיון ״אחד אחרי השני״׳ ״אחד את
השני״ ,״אחד מהשני״ ,״אחד לשני״ ,״אחד
בשני״ .העיתונאים למדו מזמן שזו לשון
ילדים ומבוגרים המדברים כילדים, ולא
נמצא כתיבה כזאת אצל שוש, עיתונאי
טוב. תמיד כותבים בעברית טובה ״זה
עם זה״ ,״זה את זה״ ,״זה אחרי זה״,
״זה מזה״ וכדומה.
היכן נולד הקושי? כאשר יש זכר
ונקבה! אז הכול מתבלבל :״אוהבים זו
את זה״ ,או ״אוהבים זה את זו״? מה
נכון ומה עדיף? התשובה פשוטה: שניהם
אינם נכונים. אם הבחורה אוהבת
והבחור אוהב, הם אוהבים זה את זה !
ואין זה משנה אם יש כאן שני מינים,
זכר ונקבה !
זכר ונקבה אוהבים זה את זה, עוזרים
זה לזה, לוקחים זה מזה (ולא ״זו
מזה״ או ״זה מזו מתווכחים זה עם
זה, משחקים זה בזה ועוד הרבה פעולות,
אך העיקרון העברי ההגיוני היחידי
נשמר: גם זכר וגם נקבה יכולים להוד
כנות ״זה״ וזו הדרך העברית, ההגיונית,
הקצובה, היחידה!
חיים נקר, בת־יס

ענק

מלחמת

החסיפון־הסרוטאיני

העכוזים
״העולם הזה״ ,1877״מלחמת העכוזים׳
/על המגיעה שהגישה לילי
אבידן נגד תיאטרון ״לילד״•
כל־כך התרשמתי מהכתבה מלחמת העכוזים,
עד שלמרות גילי המתקרב לגבורות,
הלכתי להצגת בני הדוקטור, לראות
במו עיני את עכוזה של השחקנית האנגליה
ג׳יין מיינל. לצערי הרב לא מצאתי כי
השחקנית ג׳יין מיינל מראה בהצגה המשעשעת
הזאת את עכוזה וכנראה שהפסדתי
צ׳אנס לא מבוטל...
אם כן, דעתי היא כי שם הכתבה שלכם
יותר מתאים לחברי הכנסת שלנו ולשרים
אשר כל־כך נלחמים על כל כסא על־מנת
להשיב עליהם את עכוזיהם הרחבים( .הרבה
יותר רחב משל לילי אבידן שבתמונה)...
יוסף כן־אפרים, רמח־נן

״ירבלן!
מחזיר לשיער שנפגם בשמשובים את חיותו, גמישותו ורכותו.ניתו להשיגו ב־ן סוגים
ו לשיער רגיל .2לשיער שמו ן. לשיער יבש או מובהר.

.במיכל ענק מל המשפחה * .ס ! 12מ חי ו ש7

יעוץ קוסמטי אישי חינם, ניתן ע׳י דיילות־היופי של • רבלון ״ ביום.שלישי בץ - 3.00
2.00 - 9.00י לפנה־צ -ב־בית רבלון־ תל־אביב. רח־ חובבי ציון ׳ ;65 טל.

השתניתס !

תעריפון המגויים של
מ־ 1.2 .1973

לשנה בלירות
מחיר העיתון

דמי המנוי בארץ
לכל ארצות תבל בדואר רגיל
ד מי

ה מנוי

לאר צו ת

חו ץ
הוצאות משלוח

88ו 88וב
דו א ר

חזרתי ארצה אחרי היעדרות של שנים
ארוכות. רכשתי כאן עיתון העולם הזה
שאותו אני זוכר מלפני כ־ 15 שנה. איתכם
הסליחה, אבל אתם כלל לא השתניתם.
אותו הטון, אותם ההשמצות ואותם ההתקפות
האישיות על דמות זו או אחרת.
ובכן, מה הפלא שייצוגכם בכנסת הוא
רק שני מנדטים? אם כוונתכם להמשיך
ולהוות כוח של 2—3צירים בכנסת, אזי
תמשיכו נא בקו הנוכחי של השמצות
אישי ציבור והרעלת הנוער בפורנוגרפיה.
שמואל אטיאס, תד־אביב

ל !/2-שנה

הוצאות משלוח
מחיר העיתון

— 100

בב 105

— 133
= 124
— 164 168 193 188 223
238

אווי ר

לכל ארצות אירופה ואיראן לקפריסין לארצות-הברית וקנדה
לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה,
קניה, ניגריה, חוף השנהב, תאילנד
לדרום אפריקה, זמביה ורודזיה
למק סי קו ופנמה
ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולו מביה, פרו ויפאן
לאוסטרליה וניו-זילנד

88ו 88ו88

= 105
— 100
— 135
— 150

09 = 23
64 = 18
84 = 38

99 96 114
121
טעות לעולם צודקת

״לוויתו של מאיר כורכום שמת לפני
ארבעה ימים בתא המעצר באשדוד נהפכה
אתמול, בהדרכת׳ הפסנתרים השחורים...״
(דבר .)17.8.73
אברחם דוריא, תל־אביב
״...האדם הישראלי המצוי על מעילות
י ו ומגרעותיו הארץ .)23.8.73
מ. גלבוע, חדרה

קוראים השולחים מהתכים
פתכקשים לנסח אותם כקצרח.
עריסות תינתן למצרסים תמונות
למכתביחם.
ה עו ל ם הזה 1878

טעם לימון נורענן בחוס הקי¥

נוסטיק

נ 1בית
סוסים ד־ו יעל,בסין

תמרורים
נולד. למנהל האדמינסטרטיבי של
הבימה, ש מו א ל עי מ ד, ולאשתו הסופרת
דכורה עומר, בן. לבני הזוג שני ילדים
קודמים: בת בגיל 16 ובן בגיל .11

ימן*98 עגצ 82מ><

£ 5 ?12ושלה? 5ולםה ^ ז ״ו ל.

נחוג. יום־הולדתו ה* 50 של שר*
התחבורה־והחיקשורת שמעון פרס, ש נולד
בפולין, עלה לארץ בילדותו, למד ב־בית־הספר
בלפור ובתיכון למיסחר בתל״
אביב, המשיך בכפר הנוער בבן־שמן ובאוניברסיטאות
בארצות-הברית, מונה ב־
1941 למזכיר הנוער העובד והיה ב־1946
ציר מטעם מפא״י בקונגרס הציוני הכ״ב
בבזל, הצטרף ב־ 1947 לפיקוד ההגנה וב

ב שו ר ה אחת עם הסיגריות^המפורסמות ביותר בעולם.
סופר קינג סייז. תערובת אמריקאית.
מיוצרת ע״י דובק מטבק עשיר ומעולה.

שמעון פרם
בן 50
1949 נתמנה לראש שירותי חיל־הים. צ־
1952 מונה למנכ״ל משרד־הביטחון, תפקיד
אוחו מילא עד , 1949 אחר מונה לסגן שר-
הביטחון. ב־ 1969 מונח לשר בלי תיק וב־
1970 לשר־התחבורה־והתיקשורת.
נחוג. יום־הולדתו ה־ 75 של הלשונאי
חלל חרשושנים, שכתב שירים, חיבר
תשבצים וחידש חידושי לשון רבים בעב רית.

חוג. בהוליבוד, יום־הולדתה ה־80

של פצצת המין של שנות ה־ ,20 מאי
ווסט, שהיתר. חלוצת הבידור המתירני,

נעצרה ב־ 1926 באשמת ״הופעה בלתי צנועה״
אחרי שגילפה תפקיד של פרוצה במחזה
מין, אותו כתבה בעצמה.

מונה. לתפקיד קצין תותחנים ראשי,
במקומו של תת־אלוף אריה לוי העומד
להתמנות לתפקיד בכיר במטכ״ל, תת־אלוף
נתן שדוני 39 שנולד בפתח־תיקווה
ומשרת בצד,״ל 21 שנים.
מונה. לתפקיד קצין חימוש ראשי,
במקומו של תת־אלוף חיים דומי המסיים
את שירותו הפעיל בצה״ל, אל״מ ד״ר
אלעזר כרין 39 שנולד בפולין, עלה
לארץ בגיל שנה, למד ב־ 1952 בפקולטה
להנדסת מכונות בטכניון בחיפה וב־1962
המשיך את לימודיו בארצות־הברית.
נפטר. בגיל ,44 ניצב־מישנה א כי *
הם אלמן שמונה לפני כחצי שנה לתפקיד
ראש מחלקת התנועה במטה הארצי של ה־מישטרה.

פטר. בתל־אביב, בגיל ,56 אחד
מעסקני הכדורגל הבכירים בארץ, צ כי
כרים, שהחל את פעילותו הספורטיבית
בהפועל רחובות, היה נד 1954 חבר הנהלת
ההתאחדות לכדורגל, נאלץ להתפטר לפני
שנתיים אחרי שפורסמו מסקנות ומדת
מציוני, היה חבר הנהלת הוועד האולימפי
וחבר מועצת ההימורים.
נפטר. בירושלים, מהתקף־לב, בגיל
,61 המישנה למנהל הכללי של מישרד־התחבורה
יוסף כאהד, שהיה מראשי העובדים
במישרד־התחבורה, שימש תקופה
קצרה כמנהל נמל התעופה לוד.
נפטר. בתל־אביב, בגיל ,79 מי ש היה
במשך שנים רבות האגרונום הראשי
של פיק״א, עמרם חזנוב, שלמד חקלאות
בקליפורניה ב־ ,1912 היה בין השנים
1950—1943 ראש המועצה המקומית בגדרה.

הוורלח
הזה

11 הא*די 1ט?
* ש לי הפעם חיתן בשבילך. מכיוון שאתה אדם
אינטליגנטי, בוודאי לא תתקשה בפיתרונו.
ובכו: ארבעה פסוקים, הגזורים ממודעת־בחירות של
אחת הרשימות המתייצבות לבחירות בהסתדרות:

הקטנת הפער והקלת המצוקה
המשך המאבק על שכר ריאלי
שילוב עובדים בהנהלות
דיענון מתמיד של ההנהגה

בל אשר עליך לגלות הוא: איזו מיפלגה
היא בעלת המודעה הזאת?

** כט אחד מראה שזוהי מודעה אופוזיציונית. על
* ) כן יש להגיח שהיא ניתנה על־ידי מיפלגה אופוזיציונית.
אבל איזו?
הליכוד הימני? נראה. הקטנת הפער, שכר ריאלי,
שילוב עובדים. יכול להיות. הליכוד הימני מדבר על
כל אלה, לפחות בתקופת בחירות.

אכל ריענון ההנהגה? בכית התלוי אין
מזכירים את החבל. הנהלת חרות לא השתנתה
בדור האחרון. קשה להאמין שמישהו ינסח
מודעת־כחירות שד הליכוד הימני בנוסח זה
היבול להתפרש בעלבון לכגין.

אחד האנשים הציניים כיותר כארץ — אברהם
עופר. חזקה עליו שישבור אנשים ציניים כמוהו,
כדי שינסחו את מודעותיו.

אלה מנסים למכור את המרכולת המפוקפקות של ה״ה
עופר ושות׳ כשם שהם מוכרים נייר טואלט או קוטלי־יתושים.

איכפת לי שהם משקרים. לא איכפת לי שהם
ציניים.

אבל איכפת לי שהם חושבים את הבוחר
הישראלי לאידיוט גמור.

ך* אשר מקננת אמונה זו בלבם של נציגי המיפלגה
הגדולה ביותר בארץ, מיפלגת השילטון, הרי זה
דבר מדאיג מאד־מאד.

אכל אותה אמונה באה לידי ביטוי גם
כמודעות רוב שאר המיפלגות.

הנה קראתי מודעה של אחד מפלגי הליכוד הימני
המתוכנן, בה הוא מגדיר את עצמו כ״אופוזיציה יחידה
במדינה״.
הפלג העיקרי של אותו ליכוד מכריז על עצמו כעל
אלטרנטיבה למיפלגת־השילטון.

אכל כאותו גיליון של העיתון בו הופיעו נאמר שכישיברת המשא־והמתן

מודעות

--להקבור
ויכוח מר על חלוק
!״ת הליכוד התנהל

בשנים האחרונות
רוזן, בתפקיד היועץ
ופעלתני. גם הוא לא
בגלוי ובתוקף חקיקת

של כהונתו עמד לצידו של מר
רמישפטי לממשלה, אדם מוכשר
ניצל את תפקידו הרם כדי לתבוע
חוקה בתקופת כהונתו.

שמו היה האוזנר. לא האוזנר אחד. אותו
האוזנר.
אם בן, סבורים גם הל״ע, לא עלינו, שכד
האזרחים הם אידיוטים.

** שהו רקוב, רקוב מאד בממלכת הדמוקרטיה ה־
( )₪ישראלית, אם ראשי מיפלגותיה משוכנעים שה־בוחר
המצוי הוא מטומטם.
כי הדמוקרטיה מבוססת על האמונה ההפוכה.

היא נותנת לכל אזרח במדינה את הזכות
השווה לקבוע מי יעמוד כראש המדינה כארבע
השנים הכאות, ומה תהיה מדיניותה.

אין הדמוקרטיה מניחה, כמובן, שכל בוחר הוא
מומחה לכל עניין. אזרח רגיל אינו יכול להבין את
נפתולי הכלכלה הלאומית, את המהלכים הדיפלומטיים
הגלויים והסמויים, את כל השיקולים במישור הערבי
או הצבאי. לכל אלה דרושה התמחות רבה, ויידע ענייני.

אולם הדמוקרטיה מבוססת על האמונה שהאזרח
הרגיל הוא אדם סביר, שיש לו אבחנה
סבירה בלפי כני-אדם, ותסיסה סבירה של ה בעיות
הכלליות.
הדמוקרטיה מתייחסת אל האזרחים כאל חבר־מוש־בעים
בבית־המישפט, השומע את כל העדויות והטענות
והנדרש להחליט, בסוף, על פי השכל הישר. אם הנאשם
אשם או זכאי.

כקיצור, הדמוקרטיה אומרת: האזרח אינו
גאון ואינו מומחה. אכל הוא אדם סביר. תן לו

ל״ע? בקושי. חסר פסוק על איסור שביתות.
רק״ח? לא ייתכן איזכור בלי ״ההון המונופוליסטי
הבינלאומי״.
אם תמשיך בדרך זו, חוששני שתגיע בסוף למסקנה
שזוהי מודעה של תנועת המרי.
אבל לא אפיל אותך בפח. אגלה לך מייד את פיתרון
החידה :

זוהי מודעת־כחירות של
עכודה־מפ״ם.

אמת,

המערך

א, אינך אשם בכך שלא העלית פיתרון זה על
/דעתך. רק אדם ציני יכול היה לנחש אותו. כי כל
ארבעת הפסוקים הם עלבון גס לאינטליגנציה של הקורא.

״הקטנת
הפער והקלת המצוקה״ .איזה
פערץ איזו מצוקה ז

עשרים שנה מספרים לנו שרי המערך שאין מצוקה.
הפער הולך ונעלם. כל הדיבורים על סער ומצוקה ד,ם
השמצות גסות, בדותות זדוניות של שמאלנים שפלים,
שהשתלטו על הטלוויזיה והעיתונים.

״המשך המאבק על שבר ריאלי״ .זה מוזר
עוד יותר.

מאבק של מי? נגד מי?
בארץ אין השכר נקבע על־ידי המעבידים הפרטיים.
הוא נקבע על־ידי שר־האוצר, שהוא המעביד הגדול
ביותר במדינה, ועל־ידי הנהגת ההסתדרות, שהיא המעבי דה
השנייה בגודלה. שניהם מסתמכים על ״מדיניות
השכר״ ,שעליה מחליטים ראשי ההסתדרות בתיאום עם
נציגי הממשלה. גם אלה וגם אלה שייכים למערך.
מדובר על ״המשך״ המאבק. כלומר, מסתמכים על
מאבק שכבר היה. אולם כל המאבקים הגדולים על השכר
הריאלי בשנים האחרונות, ללא יוצא מן הכלל, היו נגד
שר־האוצר (דוודים, רופאים, מהנדסים, מורים) או נגד
המנהלים של מיפעלי ההסתדרות (ימאים, רוסאי קופת-
חולים, שכירי התחבורה) .השביתה ד,״פרטית״ היחידה
היתד, במיפעלי המזון, שנהנו מתמיכת הממשלה.
השכר הריאלי הופך לבלתי-ריאלי בגלל האינפלציה,
שהיא תוצאה של מדיניות הממשלה, בהנהגת המערך.

״שילוב עובדים בהנהלות״ .זה כוודאי טוב.

אלא מה? המערך שולט שילטון מוחלט על רוב
המיפעלים הגדולים במדינה — הממשלתיים וד,הסתדרותיים.
מדוע אין הוא מגשים תביעה צודקת זו במיפעלים
אלה?

״ריענון מתמיד של ההנהלה״ .זהו השיא.

המערך התחנן על ברכיו שזקנה בת 75 תישאר בראש
הנהלת המדינה לפחות עד גיל .79 בגי 70 עדיין
ממתינים לתורם.

הדבר היחידי שהמערך מתכונן לרענן הוא
כסא מזב״ל ההסתדרות — שממנו עומדים
להעיף את יצחק כן־אהרון, ושעליו מתכוננים
להושיב את ירוחם משל. אכל זה לא נאמר,
כמוכן, במודעה.
ינני מזכיר את הדברים כדי להתווכח עם מנסח
המודעה. עצם הרעיון הזה משפיל.

כראש מטה הבחירות של המערך עומד

״ריענון מ ת מי ד של ה הנ הג ה גולדה ב פיונ ח ת רפיח
כיסאות השרים, אם ייכנס הליכוד לממשלה
הכאה.

את העובדות הנכונות, תציג כפניו את הברירות,
וכרוב המיקרים יגיע להחלטה סבירה.

הממשלה הבאה תורכב על-ידי המערך, ובראשה
תעמוד גולדה מאיר. שום דבר שיקרה ביום הבחירות —
חוץ סרעידת־אדמה או התפוצצות פצצה אטומית — לא
ישנה עובדה זו.

ץץי שסבור שהאזרח המצוי הוא אידיוט, ושרוב־רובם
של הבוחרים הם מטומטמים גמורים — אינו
יכול להיות דמוקרט.
מי שבטוח שהמחר אינו מבחין בין ימינו ושמאלו,
שאפשר להאכילו בכל לוקש המעליב את האינטליגנציה
של ילד בן — 6אינו יכול להיות דמוקרט.

מי שמחלק מראש את הכיסאות של הליכוד
בממשלה הכאה, מתכוון לממשלה שכה יהווה
הליכוד הימני שותף זוטר למערך.

אפשרות זו קיימת, ומותר להתווכח מראש על חלוקת
השלל. זה לגיטימי.

אבל מי שמפרסם כאותה שעה מודעות על
״אלטרנטיבה״ ו״אוסוזיציה יחידה״ ,חושב
אותך לאידיוט.

^ ינני רוצה לקפח את הליברלים העצמאיים. זד,
.לא יהיה צודק.
לפני כמה ימים שמעתי מפי גדעון האוזנר דרישה
נמרצת לחקיקת חוקה. בהרצאה בפני המשפטנים היהודיים
מרחבי העולם התמרמר האוזנר על כך שבמשך
25 שנים תמימות לא נחקקה חוקה כזאת בישראל.

והוא צודק בהחלט. זוהי כאמת שערוריה.

אלא מאי?
במרבית שנות קיום המדינה׳ כיהן בתפקיד שר־המישפטים
מנהיגה העליון של מיפלגת הל״ע — מר
פינחס רוזן.
לא שמענו מעולם שמר רוזן נקף אצבע כדי לחוקק
חוקה. הוא לא תבע אפילו לבטל את תקנות־החירום
המנדטוריות, שהן חרפה למדינה.

הוא יכול להיות רק ציניקן, המשתמש בסממנים
החיצוניים של הדמוקרטיה להשגת
מטרותיו האנוכיות.

אתה ממש רואה את מנסחי כל המודעות האלה,
מימין ומשמאל, קורצים זה לזה מעל לספל קפה במיזנון,
ואומרים זד, לזה :״אתה חושב שהוצאת עבודה טובה?
חכה עד שתראה את המודעה שאני הוצאתי!׳־
^ ינני מאמין שהבוחר הוא אידיוט. לכן א 1ני חושש
שמא יאמין לכל המודעות האלה.

אכל אני חושש שמא ריח הציניות, הנודף
מהן, יעורר בו תגובה של גועל. הגועל מוביל
לאדישות. האדישות מובילה להסתלקות האזרח
מאחריותו האזדחית.
דווקא בדרך זו ישיגו העסקנים הציניים •
קשם. ציבור אדיש פונה גב לפוליטיקה, ויי
בידי הציניקנים. הדמוקרטיה מתרוקנת מי
של בעלי״שררה עושה במדינה כבתוד

והרי זהו הדבר שהם ר?י

הש־דוו נין >ח״ר רווינו החובש וו1״מ עמד והתנוצץ
נגרר וינוח על יוני הנדה ונוח הגברא שו החתנים

71*1יי 11 *771 * 1 1\ | 111 וו השאלה הניצבת עתה בפני שמואל תמיר,
11 /מנהיג ״המרכז החופשי״ ,הנראה בתמונה
בחברת נציג תנועתו בהסתדרות, העורך־דין המלחין עקיבא נוף. לתמיר ברור כי הצטרפותו
לליכוד תהיה סתימת הגולל על הופעתו העצמאית וכי יבלע שוב במכונה הגדולה בגח״ל.

ך* אם היית מוכנה לשכב איתי
/ /נ )תמורת מיליון לירות?״ שאל פעם
המחזאי האירי הנודע, ג׳ורג׳ ברנרד שאו,
גברת בריטית כבודה.
״תמורת מיליון לירות אהיה מוכנה
לעשות הכל,״ השיבה הגברת.
״והאם תמורת לירה אחת תהיי מוכנה
לשכב איתי גם כן,״ המשיך שאו ושאל.
״אדוני,״ התכעסה הגברת ,״למה אתה
חושב אותי?״
סיכם שאו את הוויכוח ואמר :״מה שאת,
כבר קבענו — עכשיו נותרה רק בעיית
המחיר.״
שלושה שבועות אחרי תחילת שיחות
הליכוד בין המפלגות הימניות, יכול היה
כל אחד מהשותפים למשא־ומתן לטעון
כלפי שאר המשתתפים :״מה אתם — כבר
קבענו. עכשיו רק נותרה שאלת המחיר.״
מהרגע הראשון היה ברור כי שום חילוקי
דיעות רעיוניים לא ימנעו את הקמת הליכוד,
והוא יקום או יפול על עניין המחיר.
המחיר במקרה זה מתבטא בכסאות. כך
הפכו שיחות השידוך בין המחותנים, מרגע

שהחלו, להתמקחות קטנונית וקולנית על
הנדוניה, כשהמחותנים מנסים להעמיד פנים
כאילו מדובר בייחוס המשפחתי. הוויכוח
התפשט להתנצחות על יופיה של הכלה
ועל כושר הגברא של החתנים המיועדים,
כשמרגע לרגע נעשה ברור יותר מה שהיה
מובן מלכתחילה: שאיש, מלבד אנשי
הרשימה הממלכתית חסרי הנדוניה, אינו
מתכוון להעמיד חוסה.
גם לאנשי חירות בראשות מנחם בגין
וגם לאנשי המרכז החופשי בהנהגת שמואל
תמיר היה ברור כי הליכוד הוא מילכוד.
כל אחד מהצדדים ידע שאסור לו להופיע
בציבור כמי שמתנגד לליכוד הימני וגם
לא כמי שמפוצץ אותו בענייני כסאות.
יחד עם זאת ידע כל צד כי ליכוד בין
שני צדדים אלה פירושו מוקש זמן שיתפוצץ
תוך זמן קצר ביותר.
• מנחם בגין חשש מהרגע הראשון כי
חזית משותפת עם שמואל תמיר פירושה
החדרת גייס חמישי אל תוך מחנהו. הוא
ידע כי בבוא הזמן עתיד תמיר ללכד את
כל שותפי הליכוד ואפילו חלק ניכר מאנשי

יגאל הורוביץ, מנהיג הרשימה המנזלכ־
* 1ן \ ךוךןךןו \ 1ן נד ך! ךךןן
תית, מסתכל על שעונו, כשהוא, עומד

11111/1
:חברת אלוף(-מיל ).אריק שרון, הקטליזטור של הליכוד. לאנשי ע״מ היה ברור כי הופעה
פירושה חיסול רשימתם, לכן קיבלו את כל תנאיו של מנהיג חרות מנחם בגין.

חירות — להוציא את נאמניו האישיים
הספורים של בגין — ולפעול להדחתו.
משום כך עמד בעקשנות להעניק לתמיר
ייצוג קטן ככל האפשר ברשימת המועמדים
לכנסת.
• שמואל תמיר הבין כי הליכוד עבורו
אינו כותונת פסים להתהדר בה, אלא כותונת
משוגעים שנועדה לכבול אותו ולסתום
את פיו. אנשיו הבינו כי הליכוד הוא סיום
קיומו העצמאי של המרכז החופשי.
משום כך התפוצץ השידוד על עניין.
הרכב רשימת המועמדים, כשגח״ל תובע
אולטימטיבית את ״צילום המצב הקיים״,
והמרכז החופשי מבקש להתחשב ״בתחזיות
וציפיות״.
בלשון פרוזאית יותר: כיום יש לשלושת
שותפי הליכוד 31 מקומות בכנסת (26
לגח״ל; 3לע״מ; 2לתמיר) .תמיר תבע
ייצוג של ארבעה מאנשיו ב־ 31 המקומות
הראשונים ברשימה (עבורו, עבור שוסטק,
אהוד אולמו־ט ועקיבא נוף) ומקום רביעי
ברשימה עבורו. גח״ל היה מוכן להעניק
לתמיר רק שני מקומות ב״ 31 המקומות
הראשונים, כשלתמיר עצמו מיועד המקום
השביעי בלבד.
היתד, זו סטירת־לחי מצלצלת לשמואל
תמיר. שכן שתמיר חי מזה חודשים
מיספר בתחושה שהוא עומד להכפיל את

של עד ארבעה מנדטים, מנבאים גם ל־גח״ל
עלייה של בין שניים לשלושה מנדטים.
משום כך, טוענים מומחי הבחי רות
של גח״ל, אין תמיר יכול לתבוע 4
מנדטים עד למקום ה״ .31 לכל היותר הוא
יכול לתבוע ארבעה מקומות עד למקום
ד,־ ,35 אם לקחת בחשבון שגח״ל יקבל 29
מנדטים במקום ,26 תמיר ארבעה במקום
שניים וע״מ 2במקום השלושה שיש
להם עתה. מכיוון שאי-אפשר להוריד את
ייצוגה של הרשימה הממלכתית על סמך
המישאלים, הרי הם יחנו מהמנדט השלי שי
עד למקום ד,־ 35 במקום תמיר.
הדרישה שתמיר יקבל ייצוג של מנדט
אחד בכל עשירייה נראית על כן הגיונית
ביותר, אפילו בהסתמך על מישאלי
דעת־הקהל שתמיר מנפנף בהם ברמה, תוך
התעלמות מהעובדה שגם לפני הבחירות
לכנסת השביעית ניבאו לו המישאלים
ייצוג דומה, והתחזית התבדתה עם היוודע
תוצאות הבחירות.
הבדיחה הגדולה בכל הפרשה היתד, ששני
השותפים דיברו על הגדלת כוחם עד ל־38
מנדטים לפחות, אבל איש מהם לא הסתכל
על המקום ד 31-,כמקום ריאלי. .השידוך
הפך כתוצאה מכך להתמקחות מבישה של
סחטנות הדדית.
חשבונותיהם של שני הצדדים היו ריא-

ייצוגו בכנסת. תחושה זו מתבססת על
מישאלי דעת־הקהל, שנערכו על־ידי מכונים
שונים. המישאלים האחראיים מנבאים
לתמיר עלייה בייצוג מ־ 2מנדטים בכנסת
הבאה עד 4מנדטים מינוס, כלומר, שלו שה
או ארבעה מנדטים.
על סמך תחזיות אלה תובע תמיר לקבל
ארבעה מקומות בטוחים ב־ 31 המקומות
הראשונים ברשימת הליכוד לכנסת. אילו
היו המישאלים מנבאים רק זאת, היתר,
תביעתו של תמיר מוצדקת. אבל אותם
מישאלים עצמם המנבאים לתמיר עלייה

ליים. כדי לזכות ב־ 35 מנדטים — ארבעה
מנדטים יותר ממה שיש לליכוד בכנסת
הנוכחית — הם יצטרכו לגייס לפחות 120
אלף קולות יותר מאשר קיבלו בפעם
שעברה (בגלל הגידול במספר הבוחרים).
פירוש הדבר: הגדלת כוח המערך הימני
כמעט בשליש לעומת מספר המצביעים
עבורו בבחירות הקודמות. לדעת הכל זאת
היתד, משימה בלתי אפשרית. אם יכול
אחד מהצדדים לגדול ׳— הרי זה רק על
חשבונו של השני. משום כך נזהרו שני
הצדדים מהליכוד כמו מפני מחלה ממארת.

לנדאו קורא ־ בגין נרגש ־ ו״צמן מיואש -לבני מתוח
לפני חודש ימים, ב־ 26 ביולי, החליטה
הנהלת גח״ל ליזום הקמת גוש פרלמנטרי
משותף, פנתה אל הנהלת המרכז החופשי,
הרשימה הממלכתית והתנועה למען ארץ־
ישראל השלימה, להצטרף למערך רחב
שיכלול את כל תנועות הימין. המשא־ומתן
על הקמת המערך הימני — שזכה לשם
הליכוד, החל לפני שלושה שבועות. במהלכו
לא הסתירו השותפים בפוטנציה מה
הם חושבים זה על זה. להלן, לקט נבחר,
מתוך התבטאויות נציגי הגופים האמורים
להרכיב את הליכוד, זה על זה:
• שמואל תמיר על הצעת גח״ל:
״אתם מקימים חברת מניות בתוך חברת
מניות.״
• הד״ר בנימין הלוי על המרכז
החופשי :״הם מתעקשים על דברים שאי
אפשר לדעת אותם מראש ומדברים על
ביצה שלא נולדה.״
• אלוף (מיל ).אריק שרון על נציג
גח״ל בהסתדרות, יורם ארידור :״ארידור
קטן מדי...״
• יורם ארידור על אריק שרון אני
מאחל למר שרון שבעתיד ישפר את סיג־נונו
ואת ראייתו!״
9אריק שרץ על אנשי גח״ל בהסתדרות
:״הם מובילים אותי באף!״
• ח״ב כן־ציון קשת על המרכז
החופשי :״הם רוצים שגח״ל יוותר על
מנדטים תמורת ציפיות.״
9אריק שרץ על ראשי גח״ל בהסתדרות
; ״ההתחמקויות שלכם לא היו
מכובדות !״
• יורם ארידור על אריק שרון :
״בענייני כבוד וכיעור — מושגינו שונים !״
9אריק שרץ על יורם ארידור:
״דבריו של ארידור הם ההיפך מן האמת!״
• יורם ארידור אל אריק שרון:
״לא אתה תטיף לי מוסר !״
9אריק שרץ אל יורם ארידור:
״אני כן אטיף לך מוסר !״
9רפי ללקין, איש ע״מ :״לא ניתן
לקיים חיים משותפים תחת מאכלת.״
• ח״ב יגאל הורוביץ על יורם
ארידור :״מה שנאמר עליך ועל שולחיך
שאתם מנסים להכשיל את העניין כולו
— הוא כנראה נכון!״
9שמואל תמיר על יגאל הורוביץ :
״אתם בלבבכם יודעים שאינכם מה שהייתם
כאשר?דגוריון ומאיר אביזוהר היו
איתכם !״
9יגאל הורוביץ לשמואל תמיר :
״יש לך כישרון לאסוף חיצים!״
9שמואל תמיר ליגאל הורוביץ :
״קפיצה לגובה מופרז עלולה להיגמר בשבירת
רגל!״
9שמואל תמיר על גח״ל :״לא
ינפנפו לנו דגלים ואחר־כך ירוקנו לנו
את הכיסים!״
9אריק שרץ על ועדת המשא־ומתן :
״לא ייתכן שכל אחד יעשה מה שהוא
רוצה !״
9יגאל הורוביץ לשמואל תמיר:

״אם אינך יכול ללכת לחתונה — לך
הביתה !״
9׳טמחה ארליך לשמואל תמיר:
״אתה אינך רוצה בליכוד. אתה שיכור
נצחון. לאמיתו של דבר אתה נמצא במרתף.
שכחת את ליל ספירת הקולות בבחירות
האחרונות !״
׳ 9שמואל תמיר לגח״ל :״חמש שנים
לא נזכרתם כלל באפשרות של ליכוד. עכ שיו
תחשבו אם כדאי לשלם לעקשנים את
המחיר !״
9שמואל תמיר ג ״על מקומות וכסאות
יקום וימות הגוש !״
9חיים לנדאו על אנשי המרכז החופשי
:״מפא״י לא הפסיקה אותי בכנסת,
ואתם לא תפסיקו אותי פה !״

ארידור הקטן

9יגאל הורוביץ לאנשי
״הצעתכם היא עלבון !״
9ח״כ יוסף תמיר אל עזר וייצמן:
״לך לא איכפת כי אתה באת אל המוכן!״
9אלוף (מיל ).עזר וייצמן על
מנהלי המשא־ומתן :״תלכו כולכם קיבינ־מאט

9אריק שרץ ז ״כשאנחנו שפכנו את
דמינו ישבתם ופיטפטתם וניצלתם זאת
כראוי...״
9עזר וייצמן ז ״נמאס לי מכל העניין
ונמאס לי מהישיבה הזאת!״
9הד״ר בנימין הלוי :״הנסיון של
המרכז החופשי הוא נסיון לא הוגן !״
9שמואל תמיר על מנחם בגין :
״האשמת השבוע את המערך בניהול תעגח״ל

אריק שרון (משמאל) מפנה אתי גבו אל יורם ארידור,
מנהיג סיעת גוז״ל בהסתדרות. במהלך המשא־ומתן
לארידור, שרון אריק
להקמת הליכוד, אירעו עימותים קולניים בין
כשאריק מתבטא בזילזול כלפי הח״כ הגבוה ואף מכנהו בשם ״ארידור הקטן״.

מולה זיאולוגית נגד גח״ל. גם נגדי ניהלו
במרכז חירות תעמולה זיאולוגית והישוו
אותי לכל מיני חיות!״
9תמיר על גח״ל :״לא ידעתי ש-
גח״ל עוסקת באמרגנות בידור!״
9יגאל הורוביץ על המשא־ומתן :
״כל המהלכים הנעשים הם הפוכים מליכוד !
איני יודע איך אפשר ללכת לשותפות
עם כל כך הרבה חשד!״
9שמואל תמיר על הורוביץ :״אתה
יושב על כסא יותר מדי מרופד. לי שמים
קוצים. אותי רוצים לשים בסד, בעוד שלך
נותנים כורסה.״
9אריה דולצ׳ין על המרכז החופשי :
״זה לא בדיוק עץ — זה עציץ !״
9שמואל תמיר לאנשי גח״ל :״אתם
חושבים שקל להיכנס דרך דלת הברזל
במצודת זאב?״
9אריה דולצ׳ין לשמואל תמיר:
״אני מבקש ממך שתשתחרר מהקופמלק־
9 0שמואל תמיר על הצעת אריק
שרון :״זוהי בדיחה קנטרנית וחסרת טעם
שמוכיחה כי אין מתכוונים לליכוד.״
9יגאל הורוביץ על גח״ל :״הצעתכם
מעליבה. אני לא בטוח שצדקתי כשאמרתי
ששמואל תמיר נגוע בשיגעון הרדיפה.״
9שמחה ארליד לאנשי ע״מ :״אתם
לא צריכים להיפגע ! אתם לא יושבים כאן
כבתולות !״
9יורם ארידור על אריק שרון :״לא
ניכנע לשחצנות!״
9אריק שרץ ליורם ארידור :״אל
תקרא לי מר!״
9יורם א רי דו ר על אריק שרון:
״הוא מתנהג כמו ילד קטן שלא רוצה
לשמוע מה שלא נעים לו.״
9א רי קשרץ על ארידור :״אני לא
סובל את המנופחים האלה!״
9שמחהאר לי ך על שמואל תמיר :
״אל ינסה תמיר להתעלות לבעיות עקרוניות
אם לא נוח לו להתמקח על מקומות
בכנסת !״
9מגחם בגין על השותפים למשא-
ומתן :״סבלנו מדברי בלע והשמצות בלתי
פוסקות״...
9ראש עיריית רחובות שמואל
רכטמן, על השותפים למשא־ומתן :״גח״ל
הלך לוויתורים מרחיקי-לכת מול חברים
מתנשאים.״
9אהוד אולמרט, מזכיר סיעת המרכז
החופשי על הרשימה הממלכתית :
״הם פועלים מתוך פאניקה ומתוך ידיעה
שרשימתם אינה מסוגלת להתמודד בבחירות
באופן עצמאי.״
9אהוד אולמרט על יגאל הורוביי :
״הוא בוודאי יודע מה שידוע לציבוי־כי
הקולות להם זכה בבחירות
ניתנו לבו־גוריוך ...עכשיו ליי
פיק מועמדים לבחירות לי־החופשי
נתן להם חיי

להשלים את הרשי

סוו ההרפתקה
ש ל 11ח 1ח
השידור הניואטית
שוו א ״ בי נ תן

האתר ועל גלי הים — הוא גם שהטביע
אותו.
מי אינו זוכר עדיין את אותו יום שישי
בערב, ה־ 19 במאי, כאשר שידוריה של
ספינת השלום החלו להיקלט בארץ ז !
האוניה עשתה אז את דרכה מקפריסין
לחופי ישראל ולמחרת בבוקר כבר היו
מקלטי הטרנזיסטור של רבבות מתרחצים
בחופי הארץ, ומאות אלפי מאזינים בבתים
ובמכוניות — מכוונים לקול השלום.
ההתלהבות הרקיעה שחקים. חובבי מוסיקת
הפופ עלצו על שסוף־סוף יוכלו
להאזין לתחנת־רדיו, שאיננה מלעיטה את
מאזיניה בתוכניות מלל משעממות, אלא
בלהיטים לוהטים. אנשים שנושא השלום
במזרח התיכון קרוב לליבם — קיוו שאולי,
מי יודע, תסייע התחנה לצעוד צעד נוסף
בכיוון הנכסף. ובין אלה ואלה נמצאו אלפים
נוספים, שפשוט הסתכלו בהערצה
על האיש התמים והנחוש, שקיים את אשר
הבטיח .״מדינת־ישראל אחרי ספינת השלום,
לא תהיה עוד מה שהיתר. לפניה,״
קבעו רבים בסיפוק.
אולם אייבי נתן, האיש שעשה כמעט
את הבלתי אפשרי, לא לקח בחשבון דבר
פשוט אחד: רכישת ספינת־ד,שידור על
ציודה והבאתה לחופיו המזרחיים של הים
התיכון — היתד, החלק הקל ביותר של
המבצע כולו. החלק השני, והקשה לאין

ך* יום השני השבוע נדמו צליליה
1של תחנת קול השלום, בדיוק שלושה
חודשים אחרי שהחלה בשידוריה מעל
ספינת השלום הקטנה שהתנועעה על
הגלים מול חוסי ישראל. ללא כל הודעה
מוקדמת נפסקו השידורים, בדיוק באותה
צורה בד, נדמו לפני למעלה מחודש, כאשר
אירעה תקלה במשדרי האוניה שהשביתה
אותם למשך חמישה ימים.
גם הפעם הודיע האיש שמאחורי התחנה
ומאחורי הספינה, אייבי נתן, כי תקלה
טכנית היא שגרמה להפסקת השידורים.
״חסר לנו שמן ומים לגנרטור,״ הסביר.
ייתכן ואומנם זו היתד, סיבת הפסקת השי־

א11י 1111111

1111111111111י1־נ\11
דודים השבוע. אבל אפילו אם יחודשו
השידורים, נראה כי הם לא יימשכו זמן רב.
הרעיון המלהיב של תחנת שידור שתשדר
שידורי שלום לכל מדינות המרחב, ותשמש
מכשיר תעמולה להכשרת לבבות העמים
במרחב לקראת שלום, התנפץ השבוע אל
מול המציאות. ספינת השלום עלתה על
שירטון. ייתכן והיא עוד תוסיף להשמיע
צלילים עליזים. אולם האווירה באוניה
עצמה איננה עליזה עוד.
רוב חברי הצוות המקורי שהגיעו עם
האוניד, והפעילו אותה — כבר נטשו אותה.
קופת האוניד, הידלדלה ואנשיה עומדים
מול שוקת שבורה. רוח ההתלהבות של
אנשי הצוות ירדה עד לנקודת האפס
והאכזבה אוכלת בהם בכל פה. רמת השידורים
ירדד, פלאים ושיעור ההאזנה ירד
כנראה אף הוא בצורה דראסטית. ומה
שגרוע מכל: אייבי נתן, קברניטו של
0הנועז, שר,שיט את הספינה לישראל

למרות כל המיכשולים והצהיר כי לא
ינטוש אותה עד שלא יבוא השלום למזרח
התיכון, החל מדבר בגלוי על היום בו
יפסיק את פעולת המשדרים, והדממה
תשוב ותשרור על תדר 1540 קילוסייקל.
״פשוט אינני יודע מה לעשות,״ שפך
אייבי השבוע את ליבו בפני אחד מידידיו
הקרובים ביותר שעלה לבקרו באוניה.
״אני מאוכזב ומיואש. כמעט כל הרעיונות
והמבצעים שעשיתי — נכשלו. ההיענות
ממדינות־ערב היא אפסית. אינני מוצא
אנשים שיהיו מוכנים לבוא לספינה ולהשתתף
בשיחות על נושא השלום, ואין לי
כל כוונה לנהל תחנת־פופ. ייתכן ואעשה
נסיון אחרון לסגור את התחנה לשבול־י
שבועיים, כדי להתארגן מחדש. אם שוב
איכשל — יקיץ הקץ על הפרוייקט כולו...״
כאשר ירד אותו ידיד מביקורו האחרון
בספינת השלום, עברו ימים אחדים עד
שיכול היה להשתחרר מן הרושם הקשה

והמדכא של אותה שיחה .״אייבי נראה
עייף, חולה ומיואש,״ אמר .״הוא אינו
מסוגל עוד לעמוד על רגליו. הוא תשוש
וצונח מרוב עייפות. הוא פשוט איננו יודע
כיצד לצאת מכל העסק. אם לא הכבוד
העצמי שלו — הוא היה סוגר את התחנה
כבר מחר...״

החלק הקל —
והחלק הק שה
* 4ה הביא את החלום היפה, שמאות
אלפים נאחזו בוי בהתלהבות׳ ,לקיצו
העגום י כדי לתת את התשובות המתאימות,
יש לשנות במקצת את השאלה ולנסות
לבדוק מי הביא את הרעיון עד שירת
הברבור שלו. המסקנה היחידה היא: אייבי
נתן. האיש שבכוח רצונו. עקשותו והתמדתו
— העלה את קול השלום על גלי

ערוך יותר, היה כיצד להפעילה ולמלא
את הרעיון בתוכן. אייבי היד, כל כך
להוט להפעיל את המשדרים ולהתחיל
לשדר, עד שלא הכין כל תוכנית לשידורים.
מכאן ואילך החלה הסידרה הארוכה של
הטעויות והכשלונות, שהביאו את הפרוייקט
כולו למצבו הנוכחי.
לרוע מזלו של אייבי, אין הוא יכול
להאשים איש מלבדו, בכשלון המבצע.
מהיום בו הגיעה הספינה לחופי ישראל,
הוא זכה ליחס אוהד ולכל עזרה אפשרית,
על החוף הישראלי, בניגוד לכל התחזיות
המוקדמות והחששות. מתנדבים ותומכים
מכל שכבות הציבור, נתנו לו את עזרתם,
את אמונם ואת כספם. משרדי הממשלה
הנוגעים בדבר לא הערימו כל קשיים
בדרכו. להיפך, הם איפשרו לספק לו מזון,
חלקי חילוף. ושאר צרכים שוטפים. הם
הניחו לו לקיים קשר־רדיו עם החוף על
גלי חובבים, למרות שהדבר נוגד את

החוק. הם אפילו פטרו את הישראלים
שיצאו לאוניה ממם־נסיעות, למרות שעל
פי החוק היו יכולים לגבות מם זה, משום
שהספינה עוגנת מחוץ למים הטריטוריאליים
של ישראל, והנסיעה אליה נחשבת
כנסיעה לחדל.
התמיכה הרצינית ביותר לה זכה אייבי
מצד השלטונות, היתה ההסכמה שבשתיקה
לשידורי הפירסומת שלו. כאשר התבדו
התקוות לקיים את התחנה מתרומות של
מאזינים, החליט אייבי לממן את עצמו
משידורי פירסומת. לו רצו הנוגעים בדבר
למנוע זאת ממנו — היו יכולים לעשות
זאת בקלות. שירותי־הפירסומתיבשידור
יכלו להפעיל לחץ על המפרסמים; שלטו נות
מס־ההכנסה יכלו שלא להכיר בהוצאה
כפטורה ממם וניתן היה להערים עוד
קשיים כהנה וכהנה. אולם הכל העדיפו
שלא להפריע. בין אם מתוך אהדה אישית
לאייבי, בין אם מתוך אמונה כי העניין
כולו לא יחזיק מעמד ואין צורך לרצוח
את מי שמצפה לו מוות טבעי.
ייתכן גם שהיחס יוצא־הדופן ממנו נהנה
אייבי נבע מחששם של השילטונות מפני

ראי העצום שניתן לו — ולא רק בישראל.
כיום מגיע מספר המכתבים הנשלחים
לכתובת האוניה לעשרה ביום בממוצע.
תרומות כמעט שאינן מגיעות. שיעור
ההאזנה ירד בצורה ניכרת, אינו מדאיג
עוד את מגישי התוכניות בתחנות האחרות
בישראל, שבשעתו כבר תלשו את שערות
ראשיהם מייאוש על שאין מאזינים להם.
איך קרה כל זה בתקופה כה קצרה ן

לא לנ קו ט
עמדה!
ך* אכזכה הראשונה שגרם אייבי
| 1היתה אכזבה רעיונית.
הוא אומנם קרא לספיגתו ספינת. השלום
ולתחנתו תחנת השלום, אולם תוך זמן
קצר הסתבר, שמלבד פטפוטים רגשניים על
אהבה ואחווה ורעות, אין מאחורי התחנה
שום מדיניות, שום השקפת עולם, שום
תוכנית.
אייבי פשוט לא לחם למען עניין השלום.
הוא רצה להישאר נייטראלי, בין מחנה
השלום לבין אוייבי השלום, לתת לשני
הצדדים הזדמנות שווה להתבטא מעל
משדרי הספינה, אך לא לנקוט כל עמדה.
הוא לא לחם באוייבי השלום ולא תמך
במחנה השלום.
ייתכן והוא נגרר לכך מתוך חשש, שאם
יעשה משהו שירגיז את ממשלת ישראל,
לא תהסס זו ותשתיק מיד את תחנת השידור
שלו. אייבי פחד להרגיז אנשים. הוא
רצה להיות בסדר עם כולם. כתוצאה מכך
נשאר קרח מכאן ומכאן. במקום להפוך
את תחנת הרדיו שלו למכשיר תעמולה
אדיר שיכשיר לבבות במרחב למען עניין

אייבי נתן במיטבח ספינת השלום שלו. במרוצת
הפעלתה של ספינת השלום, שימש אייבי בכל
תפקיד על גבי האוניה, התערב במעשיהם של כל בעלי התפקידים האחרים. לאחרונה אף
החל להניח בעצמו תקליטים כדיסק־ג׳וקי. אנשי הצוות ראו בכך נסיון לדחוק את רגליהם.

מסויה התבשיל

שניתן לו לדבר אל מיקרופון פתוח כאוות
נפשו, ללא כל הגבלות. הצרה היתה רק
שלאייבי לא היה מה להגיד. המשא היה
כבד על כתפיו. הוא לא יכול היה להרימו
בעצמו, ולא רצה לתת לאחרים, שהתנדבו
לסייע לו, להתחלק עימו בהרמת המשא.
תוך זמן קצר רב והסתכסך עם כל ידידיו
האישיים הוותיקים. זו כמעט עובדה: כל
מי שניסה לעזור לאייבי, לגייס למענו
כספים, או לסייע לו בשידורים, הסתכסך
עימו, ואינו מדבר עימו יותר. הרשימה
כוללת את בעלת הגלריה עמליה ארבל,
שאירגנה מכירה פומבית בה נאסף סכום
של 70 אלף ל״י עבור אייבי; את מרקו
תורג׳מן, שאירגן עבורו מופע אומנים
בהיכל־התרבוח ; ואת דן בן־אמוץ, שקריין
מעל גבי האוניה, והיה הכרוז במכירה
הפומבית של התמונות, ועוד רבים אחרים.
היחיד שעוד שומר אמונים לאייבי הוא
הצייר משה גת, שהפך לאיש אמונו וסודו.

שון של התחנה, הוצג תחילה כערבי ממוצא
מצרי, המתגורר בצרפת. לבסוף
הסתבר כי הוא יהודי שהתגורר באלכסנדריה,
והערבית השגורה בפיו קלושה למדי.

| | 111*171 הסופר דן בן־אמוץ והפירסומאי דוד אדמון על סיפון אניית השלום. בן״
111 אמוץ התנדב תחילה לסייע לאייבי בגיוס כספים ובשידורים, עד שהסתכסך
עימו עד רקע אישי. אדמון נטל על עצמו את גיוס הפירסומת שלא עלתה יפה.

ן \ 1נגו ,

עסו וגב .1/׳

את משדרי תחנת השלום. ביל הוא אחרון
הנוטשים את האוניה. הוא מחפש עתה
עבודה בארץ, הודיע לאייבי כי ינטוש
את האוניה בעוד שבועיים. בלעדיו לא
ניתן להפעיל את משדרי ספינת השלום.
דעת־הקהל. כי תחנת קול השלום, זכתה
בשבועות הראשונים לשידוריה לשיעור
האזנה כה גבוה ולאהדה כה מקיפה, עד
שהיה חשש להתקוממות המונים, אם יעשו
השילטונות משהו נגד התחנה.
תוך זמן קצר הצליח אייבי לעורר פוטנציאל
רדום, להקיף המונים בהתלהבות.
אלפי מכתבים החלו זורמים אל האוניה.
ילדים שלחו אליו כתרומות את דמי הכיס
שהעניקו להם הוריהם. במגביות ספונטאניות
נאספו רבבות לירות תרומות לאוניה.
מאות הביעו את נכונותם להתנדב ולסייע
למבצעי האוניה.
מכל זה לא נותר כלום. תוך שלושה
חודשים הצליח אייבי לבזבז את כל האש
השלום,
הוא הסתתר מאחורי הגדרות כמו
״דיאלוגים״ או ״ויכוחים״ ,לא נתן למעשה
לקול השלום להישמע מעל גבי תחנתו,
אלא בנושאים מופשטים ומעורפלים שאינם
נוגעים לסיכסוך המזרח תיכוני.
תוך זמן קצר הסתבר שהעניין אינו
רציני, שתחנת השלום של אייבי נתן
נותנת אפשרות אפילו לחסידי ארץ־ישראל-
השלימה, לאנשי הרב כהנא ולתומכי הסיפוח
להזדהות עימד״ ולהתפאר בכך כאילו
גם הם תומכים ב״שלום״ .זו היתה סתימת
הגולל האידיאולוגית על האוניה.
המישור השני שהעלה את ספינת השלום
על שירטון היה מישור היחסים האישיים.
אייבי נתן, איש הרעים, פתוח הלב, החברותי
והמארח לדוגמא, פשוט הצליח תוך
תקופה קצרה לקלקל את כל היחסים שהיו
לו עם חבריו, ידידיו ואלה שרצו לסייע
לו במפעלו ולעזור לו.
אפשר היה להבין מה גרם לכך. במשך
שש שנים תמימות לחם אייבי כדי להשיט
את האוניה לארץ ולהתחיל בשידורים.
הוא עשה זאת לבדו, מבלי שאיש יעזור
לו, מבלי שאיש יאמין כי יצליח להגשים
את חלומו. כאשר התגשם החלום, רצה
אייבי — ובצדק — לשמור אותו לעצמו.
הוא לא רצה שאחרים יתחלקו עימו בהצלחתו.
משום כך חשש מפני כל עזרה,
אפילו הוצעה לו בתום לב, דחה אותה או
חשד במניעים המסתתרים מאחוריה.
תוך זמן קצר השתכר בשיכרון של אדם

^ ף לא רק עם חברים וידידים הסתכסך
אייבי. גרוע מזה: הוא החל לריב
עם אנשי הצוות של האוניה.
לא היה זה צוות רגיל. מי שהתנדב
(המשך בעמוד )18

11 *1111ה? 1 111״ ! ח שבבטן אוניית השלום, מרוהט בכורסאות מרופדות,
111 1 11191 נועד להפגיש יהודים וערבים ממדינות ערב לדית
שלום. אבל מלבד מיפגש של נערים יהודים וערבים ממזרח ירושלים, נותר האולם ריק
אחרי חודשיים של שידורים הפכה קול השלום לתחנה המשדרת מנגינות פופ בעיקר.

[ 17 —1 1

טפינת השלו עלתה עד שירטון
(המשך מעמוד )17
לשוט על גבי אוניית השלום ולשהות בה
בשכר של 100 דולאר לחודש, צריך להיות
תמהוני במידה זו או אחרת. אייבי הצליח
לאסוף סביבו חבורה מופלאה למדי של
משוגעים לרעיון השלום, שלא היה להם
כל קשר ישיר לישראל או למזרח התיכון
דווקא.
כדי להחזיק צוות כזה בתנאי בדידות
במשך תקופה ארוכה, כמו בהסגר, צריך
להיות רב־אמן ביחסי אנוש. אייבי לא
התגלה ככזה. ההתמודדות המתמדת עם
אנשי הצוות התישה את כוחו של אייבי
מבחינה פיזית ונפשית.
היחסים בינו לבין עובדי האוניה החלו
להידרדר עוד בטרם הגיעה האוניה אל
חופי הארץ. אולם אז עוד היו הכל חדורים
ברוח התלהבות, שדחקה את המרירות אל
מתחת לפני השטח.
ההתפרצויות הראשונות החלו ימים מס פר
לאחר שהספינה הטילה עוגן מול חוף
תל-אביב. אחדים מאנשי הצוות, שלא היה
להם קשר עם העולם־שעל־החוף משך
שבועות ארוכים — היו צמאים לכל ידיעה,
לכל טיפת אינפורמציה, לכל מכתב מן
הבית, או עתון מן החוף. הם החלו מרגישים
כי אייבי משתדל לנתק ולנטרל אותם
מן האורחים שהגיעו לאוניה. הוא לא
הניח להם לשוחח עם עתונאים, ועמד על
כך שיהיה נוכה בכל ראיון. כאשר שוחח
טלפונית עם החוף, לא הניח לאיש להימצא
בחדר הקשר.
״הוא התנהג כמו דיקטטור,״ אמר אחד
מאנשי הצוות שפרש .״הוא היה בכל רגע,
בכל מקום והקפיד שאיש לא יעשה דבר
מה מתוך יוזמה אישית, אלא על פי הוראתו
בלבד. הוא התערב אפילו בעבודתם של
אנשים מקצועיים, כמו רב־החובל והקצין
הראשון. הוא התיימר לדעת כל דבר, יותר
טוב מכל אחד אחר: מכונאות יותר טוב
מהמכונאי׳ ימאות יותר טוב מרב־החובל
והגשת תוכניות יותר טוב משדר מקצועי.״
ואז החלה העזיבה הגדולה. ראשון ירד
האמריקאי אד סימיוני, שהיה אחראי על
חדר החדשות והטלקס .״עוד תראו כמה
ילכו בעקבותי,״ אמר כשירד לחוף. כעבור
ימים אחדים הוא הגיע לקיבוץ מחניים,
שם הוא שוהה עד היום.
בעקבותיו ירד הקריין הערבי של התחנה,
יצחק (״זכי״) קלדרון, יהודי יליד
מצרים, תושב מרסיי שבצרפת, שהצטרף
לאוניה כחשמלאי — אך מצא עצמו כמגיש
התוכנית הערבית. אחרי שירד לחוף, מצא
זכי עבודה במקצועו כחשמלאי, רכש דירה
בבת״ים, והביא את משפחתו מצרפת, כדי
להשתקע בארץ.
הבא בתור היה הטבח, ז׳אן מארי, שאביו
עומד בראש הקרן למען ספינת השלום
בצרפת. ז׳אן מארי מצא לו בינתיים ידידים
בארץ, והוא מתפרנס מהופעות פזורות
כגיטריסט־זמר במועדוני-לילה. אולם מהלומה
כבדה יותר ניחתה על אייבי, כאשר
הקצין הראשון שלו, היוגוסלאבי לודוויג
פיברניק. עזב אף הוא את הספינה.
לודוויג היה אחד האנשים הרציניים
והמוכשרים ביותר בצוות ואפילו כא־שר
בילה חופשות חוף, הקדיש את רוב זמנו
לטיפול בענייני הספינה. אולם הוא לא עמד
בלחץ. לדבריו חיבל אייבי במשמעת בקרב
אנשי הצוות, והרס עד היסוד את מערכת
היחסים החייבת לשרור בין הקצין הראשון
באוניה, לבין שאר הימאים.
לבסוף הודיע לאייבי חד־משמעית :״או
שאתה משלם לי משכורת מלאה, או שאני
יורד. אינני מוכן לעבוד גם ביחס כזה,
וגם ללא שכר.״ אייבי סירב לשלם לו,
ולודוויג עזב את האוניה. כיום הוא נמצא
בקפריסין ועובד כקצין ראשון על ספינת-
טיולים פרטית.
בעוד חברי צוות נוספים מדברים בקול
רם על פרישה — כמו איש התחזוקה,
האמריקאי רוג׳ר בישוף ורב־המלחים,
הפיליפיני פיטר ולז — ניצב אייבי השבוע
בפני הודעת הפרישה של איש־המקצוע
החיוני ביותר בתחנת השידור: מהנדס
המשדרים, ההולנדי ביל דאנס. ביל כבר
מחפש כיום עבודה בארץ, והוא יעזוב את
האוניה סוסית בעוד שבועיים.

הגרוע מכל, קרה השבוע, כאשר גם
רב־החובל של הספינה, הצרפתי פרנסואה
בונזון, הודיע לאייבי כי איננו מוכן עוד
לעבוד ללא תשלום. הוא דרש 1200 דולאר
לחודש. אייבי הציע .700 פרנסואה סירב.
לא רק לרב־החובל היו לפתע דרישות
כספיות. גם שאר אנשי הצוות והשדרנים
החלו לדרוש שכר הוגן עבור עבודתם.
רסיבר : ,היתה להם הרגשה שהאוניה הפכה
לעסק נושא רווחים, מאז החל אייבי
לשדר שידורי פירסומת מעל תחנתו.
אלא שזאת היתד, אשליה מרה. למעשה
לא הכניסו שידורי הפירסומת לאייבי עד
כה אפילו לא אגורה אחת.
בשבועות הראשונים להפעלתה, החלו
לזרום תרומות לתחנת השלום. התרומות,
שהסתכמו בסכומים של אלפי לירות, הוכנסו
לחשבון בנק מיוחד שנפתח לצורך
זה. אל התרומות נוספו הכספים שנאספו
במבצעים מיוחדים. בעזרת כספים אלה,
שהסתכמו יחד בסכום של כ־ 100 אלף ל״י,
יכול היה אייבי לנשום לרווחה, לתקן את
הקילקולים שהתחוללו באוניה ובמכשיריה,
לרכוש סירת מנוע שתקיים קשר קבוע
בינו לבין החוף הישראלי.
אולם כאשר החליט אייבי לממן את
שידורי השלום שלו בפירסומת, נפסק
זרם התרומות. בתחילה נאספו שידורי
הפירסומת בצורה פרטיזנית. הפירסומאים
העבירו את הסיסמאות המוקלטות שלהם
ישירות לאוניה. אולם כאשר היו שידורי
התחנה בשיא הפופולאריות שלהם, ופיר־סומאים
רבים רצו לרכוש זכיון על שי־

היונה הכבולה ני
מאנשי הצוות לשעבר של ספינת השלום,

את מצבה של הספינה כיוס: יונת השלום
כבולה אל האוניה ומזילה דמעה על
גורלה. הציור צוייר בידי דאו מארי, שירד לפני האוניה שהיה טבח
ממנה בעיקבות סיכסוך עם אייבי נתן.

דורי הפירסומת בתחנה, היה ברור שצריך
להקים גוף מיוחד לצורך זה.
על התפקיד התמודדו כמה גופים. מצד
אחד היו הצעות של כמה מישרדי פירסום.
מצד שני היתד, הצעתו של אורי אלוני,
עורך שבועון הלהיטים הישראלי להיטון.
אלוני, שנרתם לסייע לספינה מאז החלה
בשידוריה, ראה את עצמו כמועמד טבעי
לעמוד ברא־ש משרד שיטפל בפירסום,
תמורת משכורת ועמלה של 15 אחוז.
בסכום זה, הבטיח, יממן את הוצאות
המשרד והמשכורות של האנשים שיעבדו
למענו. אייבי דחה את ההצעה. הוא לא
יכול היה לסבול את הרעיון שאנשים
יעשו עליו כסף.
״לא איכפת לי להתקשר עם משרד
פירסום גדול,״ אמר אייבי ,״שימלא לי
10 דקות פירסום ביום.״ הוא העלה גם
מחיר שידורי הפירסום, דרש 300ל״י
ליחידת פירסום •ששודרה בשעות השיא,
לעומת כ־ 200ל״י שדורש הגל הקל של
שידורי ישראל .״אם אנחנו תחנה טובה!״
מגהל אוני ה
אמר אייבי ״ישלמו לנו כל מה שנדרוש.״
לבסוף חתם חוזה עם מישרד הפירסום
כמו מסעדה של דוד אדמון, לפיו הבטיח לו המישרד
תשלום כולל בסך של 80 אלף ל״י לחודש,
או רמצבזה, לא קשה להבין מדוע תמורת עשר דקות •של שידורי פירסומת
נתון אייבי במצב הפיזי והנפשי אותו ליום.
ארמון התחייב לספק חמש דקות של
תיאר ידידו. מבצעי השלום שלו — כמו
מבצע השמדת צעצועי המלחמה, המראתון שידורים מלקוחות משרדו, להשיג עוד
שנועד לאסוף תרומות, הדיאלוגים — נכ חמש דקות שידורי פירסומת ממישרדי
שלו• קופת הספינה, התרוקנה. אנשי הצוות פירסום אחרים. אייבי היה משוכנע כי
שלו — פרשו.
5,כל בעיותיו הכספיות נפתרו וכי כספו

מובטח. אלא שעד מהרה הסתבר לו כי
טעה. עד היום שולמו לו רק 28 אלף
ל״י על חשבון הפירסומת, גם אלה בשטר
שעוקל על־ידי אחת החברות שסיפקה
לו שירותים.
התעניינות המפרסמים בתחנתו ירדה והוא
לא הצליח להשיג יותר מאשר •שתיים
וחצי דקות של שידורי פירסומת ליום.
כך הוחמץ גם הסיכוי לקיים ולהחזיק את
ספינת השלום בעזרת שידורי הפירסומת.
״אי אפשר לנהל תחנת רדיו כמו מסעדה,״
אמר על אייבי אחד מידידיו• ,ש התאכזב
מאי נכונותו של אייבי ללמוד
ולשמוע לעצות .״אייבי עדיין לא מבין
שאוניה ותחנת רדיו אי אפשר לנהל מאחורי
הדלפק ולימאים ועובדי התחנה אי
אפשר להתיחס כאל מלצרים במסעדה.״
במדינה העם
המישטר גגו־בן־החפנוק־ס
שדו
פתכ״האישום ג;ד מוטי פרידמן
מזכיר: המאבק כשחיתות
מרס המרדים:
השם ״מוטי פרידמן״ הפך בשנתיים
האחרונות משמו של אדם פרטי למושג
לשלם בשביל ה תודה
ך* כישלון האחרון של אייבי היה
1 1הכישלון האיכותי של תחנת הרדיו
•שלו. רבים, שלא התעניינו בצד האידיאולוגי
של התחנה, קיוו לפחות שתהיה
זו תחנת פופ טובה. ואומנם, בשבועות
הראשונים נדמה היה כי שדרני התחנה,
ובראשם טוני סמית הבריטי, יכולים ללמד
פרק בהילכות קריינות והגשת תוכניות לכל
שדרני תחנות השידור העבריות.
אלא שא-שליה זו חלפה גם כן. בגלל
חוסר תיכנון וחוסר מקצועיות, איבדה
התחנה גם את ייחודה כתחנת פופ.
הסביר אחד המומחים שניסה לסייע ל־אייבי
באירגון תחנתו :״לאייבי אין מושג
אלמנטרי מה נדרש מתחנת רדיו ואיך
צריך לנהל אותה. הוא גם אינו מוכן לש מוע
הצעות משדרנים מקצועיים, כמו מ־השדרן
שלו, טוני סמית, שהוא בעל נסיון
עצום בתחנות רדיו רשמיות ופיראטיות.
קול השלום הפכה לתחנת רדיו •שאין לה
לוח זמנים, לוח תוכניות, או סדר הגיוני.
אם מישהו רוצה לשמוע משהו מסויים,
אינו יודע מתי להאזין.״
בימים האחרונים הגיע המצב עד לידי
כך •שאייבי עצמו נאלץ לשבת ליד הפטי־פונים
של התחנה, ולהשמיע בעצמו תקליטים
לקהל המאזינים, כאילו היה דיסק
ג׳וקי.
כל הטעויות של אייבי נעשו מתוך כוונות
טובות ומתוך אמונה אדירה במיפעלו.
אייבי, שהקדיש שש שנים מחייו כדי שחלום
האוניה יהפוך למציאות, שמר עליה
מכל מישמר, ראה בה את מיפעל חייו.
הוא ציפה שגם אחרים יתיחסו כך אל
ספינת השלוס שלו. הוא ראה את עצמו
כמי •שרשאי לתבוע מאנשים, לפקד עליהם
ולצוות עליהם, וזאת מבלי להתחשב בעובדה
שהם בסך הכל מתנדבים, המונעים
על־ידי רגשות ואידיאלים.
כתוצאה מכך קילקל אייבי את השורה.
למאזיניו, למשל, נהג להסביר בטון אבהי
כמה חשוב לומר תודה לכל מי שעוזר.
אולם הוא אישית נהג בצורה הפוכה. הוא
חשב •שכל מה שעושים עבורו מגיע לו
כדבר מובן מאליו — •שכן אינו פועל
עבור עצמו אלא עבור רעיון נאצל.
כאשר ביקשו ממנו להודות מעל גלי
האתר לאנשים פרטיים או למפעלים שתרמו
לספינה מתוצרתם היה אייבי משיב :
״שישלמו בשביל זה. אם אני אומר להם
תודה במשך • 30 שניות — שישלמו 200
לירות. זה פירסומת בשבילם.״

מרוב ה תל ה בו ת
שריפה
ך* שבוע, כשנפסקו שידורי התחנה
( 1והחלו נפוצות הידיעות על הפסקת
השידורים הכללית, ניסה אייבי לטעון
כאילו מעולם לא היו פני הדברים טובים
יותר וכי הכל כתיקונו על גבי האוניה
ובתחנת הרדיו שלה.
לרוע המזל, לא היתה המציאות כה ורודה.
הספינה עצמה, שבמשך שישה שבועות
צפה על פני המים ללא מנועים, כמו
גיגית גדולה, תוקנה אומנם. אך הקילקו־לים
התמידיים במנועיה ומכשיריה, תובעים
כסף רב לאחזקתה השוטפת. מקורות
המימון התרוקנו. גם המקורות האנושיים
של האוניה הולכים ומתדלדלים.
למרות שאייבי חידש את שידורי האד
ניה ואפילו אם יחליף את ציוותה ויתחיל
את שידוריה מחדש אחרי תיכנון,
שוב לא תהיה תחנת השלום שלו מה
שיכלה להיות.
אייבי עצמו שרף את הרעיון המקסים
שלו ברוב התלהבותו.

מוטי פרידמן
סמל המישטר
העומד בזכות עצמו. האיש מאחורי השם
אינו אלא צבר יליד ראש־פינה, איש חברה
נעים הליכות׳ משכיל ונמרץ, שבערמומיותו
ובכושר העיסקי שלו הצליח להפוך בכוחות
עצמו למולטי־מיליונר.
אבל מוטי פרידמן, המושג, הוא הרבה
יותר מזה. הוא מסמל את כל הפסול בחברה
הישראלית: את הביצועיזם חסר המוסר;
את התעשרות המעטים על חשבון העם ;
את הציניות לגבי ערכים ; את עומק השחיתות
והניוון לתוכו שקע המישטר הישראלי.
השבוע, כאשר הגישה המדינה כתב־אישום
נגד מוטי פרידמן האיש, האשימה
אותו בהעלמת הכנסות בשיעור של 2מיליון
ל״י במירמה ובנסיבות מחמירות,
האשימה המדינה בעקיפין לא רק את מוטי
פרידמן, אלא את המישטר במדינה, שאים־
שר לאנשים כמו מוטי פרידמן לפעול
בחסותו, ולהתעשר. כדי להתנער מהתדמית
המושחתת ניסה המישטר לאמץ לעצמו
תדמית של לוחם בשחיתות בעצמו. אנשי
המישטר לא עשו זאת ברצון. הם נאלצו
לעשות בעל כורחם, נגד רצונם ולמרות
התנגדותם הנמרצת.
הכשר ריטמי. מוטי פרידמן היה
מנכ״ל נתיבי נפט — חברת הנפט הממשלתית
שהוקמה כדי לנצל את הנפט
המצרי בסיני. בדיוק לפני שנתיים, באוגוסט
,1971 היה זה הסולם הזה שחשף לראשונה
את פרשיות השחיתות בחברה שתחת
ניהולו (העולס הזה ,)1771 היפנה כלפיו
אישית אצבע מאשימה כמי שאחראי לשורה
ארוכה של מחדלים, ביזבוזים, מעילות
ועבירות אחרות, שאירעו תחת
הנהלתו* .
הסערה הציבורית שהתעוררה בעקבות
הפירסומים הביאה להקמתה של ועדת
ויתקון, שמסקנותיה הסעירו את הציבור
עוד יותר מאשר המעשים שחשפה —
משום שניסתה להעניק להם גושפנקא של
הכשר רשמי. בין השאר נחשפו באותה
ועדה עיסקותיו הפרטיות המפוקפקות של
מוטי פרידמן, שלא ידע להפריד בין רכוש
הציבור לרכושו שלו, הפך למיליונר על
חשבון הציבור בחסות המישטר, שהעלים
עין מכל מעשיו.
כאשר הוגש השבוע כתב־האישום נגד
בן התפנוקים של המימסד, היתד, זו הוכחה
שהמלחמה בשחיתות משתלמת, ומאבק
עיקבי וחסר פניות נגד המושחתים ייאלץ
לבסוף 0.1את אפוטרופסיהם לפעול נגדם.
• למרות הפירסוס הראשוני בהעולם הזה,
ממשיכים דבר וכתבו יונה שימשי, לטעון
כאילו הפרשה נחשפה לראשונה מעל דפי
דבר — דבר שאינו אלא שקר מוחלט
ווסיון להתקשט בנוצות אחרים.
ה עול ם הזה 1878

היה צורך בהגשת כתב־אישום זה רק כדי
להזכיר לציבור כי המלחמה בשחיתות
נותרה עדיין אחת הזירות העיקריות של
המאבק על דמות החברה הישראלית.
למוטי פרידמן האיש לא היה צורך
לדאוג. המיליונר העליז הוא עתה נציגו
של הברון רוטשילד בשותפות עם הקונצרן
ההסתדרותי כור.
הסתדרות עוד
דצחון כזה...
בית המשפט קיבל את כר
נימוקיה ש? מר״י
ודחה את בקשתה

״אתם פושעים,״ צווח אהרון הראל, חבר
הוועדה המרכזת וראש מחלקת־האירגון
בהסתדרות, כשהוא מסתער על עו״ד אברהם
אורן, נציג סיעת מר״י וחזית־השמאל
בוועדת הבחירות המרכזית .״אנחנו נחסל
אותכם. החלטנו היום בוועדה המרכזת לחסל
אותכם. אנחנו כבר נראה לכם.״
לעיתונות, לרדיו ולטלוויזיה נמסרה
ידיעה מנוסחת בקפידה רבה קצת יותר.
נאמר בה כי הוועדה המרכזת של ההסתדרות
דנה בפסק־דינו של השופט המחוזי
שלמה אשר, שדחה את בקשת הסיעה
להפריד את הבחירות לוועידת ההסתדרות
ומועצות הפועלים( .הקרב על הבחירות
שאינן קיימות ,״הסולם הזה״ .)1877
בעקבות כך, המשיכה ההודעה ההסתדרותית,
החליטה הוועדה המרכזת לקיים את
הבחירות לוועידת ההסתדרות ומועצת
הפועלים ביחד, תוך שימוש במעטפה אחת
ובפתק הצבעה אחד לשני הגופים.
פצצה נוספת. היה זה השיא השבועי
של ההודעות הכוזבות שהומטרו בזו אחר
זו מבניין הוועד־הפועל, במשך עשרת
הימים האחרונים.
דובר ההסתדרות שמואל סולר, בעזרת
עוזרתו החיננית והיעילה, לא נח ולא
שקט, בתקופה בטרם ניתן פסק-הדין,
כשראה כי כתבי־העיתונות והרדיו אינם
מושפעים מקריאותיו הטלפוניות ומנסיונו־תיו
להשפיע עליהם בדברי־חלקות ובאיומים,
הטיל פצצה נוספת למערכה: יצחק
בן־אהרון הורה לאפרים ריינר, יושב־ראש
ועדת הבחירות המרכזית׳ לערוך ישיבת
מליאה דחופה, לעיני נציגי אמצעי־התיק־שורת,
להסביר בה כי הבחירות להסתדרות
לא יתקיימו — אם יחליט השופט אשר
להפריד את ההצבעה בהן.
24 שעות אחרי־כן, קיבל השופט אשר
את חוות־דעת ריינר, דחה בקשת הסיעה
בטענה כי קבלתה תחייב דחיית הבחירות.
היה זה אחרי שקיבל את כל טענותיה
הציבוריות והמשפטיות של הסיעה.
כניעה. חברי הוועדה־המרכזת של
ההסתדרות לא קראו כלל את פסק־הדין
של השופט, כאשר נכנעו לאיומי מזכיר
ההסתדרות, בישיבה השבועית ביום א/
חבר הוועדה מסיעת הליבראלים־העצמ-
איים הילל זיידל ניסה לטעון כי תחילה יש
לקבל את פסק־הדין לעיון, ורק אחרי כן
להחליט. בן־אהרון רתח, צעק, צווח, צרח
ואיים כי יתפטר.
הוועדה נכנעה, החליטה לקיים את
הבחירות חרף הערותיו הקטלניות ובי-

קורתו התק יפה של השופט•
העתקי פסק-הדין חולקו לחברי הוועדה
ביום שני בבוקר 24 ,שעות אחרי קבלת
ההחלטה המבישה.
רשימות מזוייפות .״הגעתי למסקנה
שחוקת הבחירות היחסיות מחייבת בחירות
נפרדות לוועידה הכללית של ההסתדרות
ומועצות הפועלים,״ כתב השופט המחוזי
שלמה אשר בפסק־דינו זה .״אוכל להוסיף
שהדבר בא כדי לשמור על אחד היסודות
הגדולים של הדמוקראטיה כסי שאנו מבינים
אותה, והוא בחירה חופשית...״
בן־אהרון וחבריו למערך, הבינו אחרת
לגמרי את הדמוקרטיה. כשנודע כי השופט
קיבל את טענותיה של הסיעה — שיוצגה
בבית־המשפט ע״י עורך־הדין אמנון זכרוני
— ציווה מזכיר ההסתדרות על פתיחת
מסע-עונשין. מזכירי מועצות הפועלים
באילת, כפר־ירוחם, תל־אביב, חיפה וירושלים,
קיבלו הוראות מפורשות מראש
מחלקת־האירגון, הראל, לנסות ולפסול את
הרשימות .״בידקו כל חתימה,״ צווח הראל
בטלפון באוזניהם של חברי ועדות הבחי־ה
עול ם הזה 1878

רות המופתעים ,״תוכיחו שהרשימות מזו־ייפות.
אנחנו נראה להם !״
איומים. מזכיר מועצת פועלי כפר-
ירוחם הצליח אכן להראות להם. בסופו
של יום עבודה מאומץ הצליח המזכיר
החרוץ, שביצע את הוראות בן־אהרון
והראל, להחתים שניים מתוך שלושת
המועמדים של הרשימה על מכתבי־הסתל-
קות ממנה .״מה יכולנו לעשות,״ אמרו
השניים לראש הרשימה, ישעיהו שולץ —
פועל העובד איתם במפעל־הבקבוקים המקומי
של טמפו ,״אמרו לנו שיפטרו אותנו
לפני הבחירות אם לא נבטל החתימה.״
גם בחיפה היו עסקני המערך ממושמעים
כרגיל. ואילו בהסתדרות החקלאית, קיבל
על עצמו את שליחות המצווה דווקא נציג
רשימת מק״י־מוקד, שמואל ליטבאק. מזכיר
מק״י במחוז תל־אביב פנה לוועדת הבחירות
המרכזית, ביקש לפסול את רשימת מר״י
וחזית־השמאל לוועידה החקלאית.
הגיון והגינות .״הן ההגיון והן ההגינות
הציבורית מחייבים לאפשר הצבעה
נפרדת כזו, כדי שכל בוחר יוכל להביע
את רצונו האמיתי והבלתי כבול,״ כתב
השופט אשר בפסק־דינו.
תירגום מיידי של הגינות ציבורית סיפק
הוועד־הפועל של הקיבוץ־הארצי־השומר
הצעיר: אחרי ששיחות אישיות של מזכיר
הקיבוץ־הארצי שמעון אבידן עם ראשי
מר״י וחזית־השמאל בקיבוצים לא הועילו,
פירסם הוועד־הפועל של הקיבוץ שורה
של תקנות ואיסורים, לפיהם נאסר על
חברי הקיבוץ להזמין לבתיהם נציגי מפלגות
שלא מהמערך, אסור להם לחלק חומר-
הסברה בקיבוץ, ונאסר על ועדות־התרבות
והוועדות הפוליטיות להזמין מרצים ומסבירים
שלא מהמערך ללא אישור מזכירות
הקיבוץ.
גירוש. כך למשל בוטלה הרצאתו של
חבר הוועד־הפועל אלכס מסים בקיבוץ
דביר, אליו הוזמנו גם חברי הקיבוצים
שובל, בית־קמה ולהב — אחרי שנתקבלה
על כך הוראה טלפונית משמעון אבידן.
לחברי קיבוצים רבים נאמר במפורש,
כי אם הם רוצים לזכות באישור לשליחות
בחו״ל, או ללימודים בעיר בעזרת מיכסת
השליחים לתנועה החינוכית — עליהם
להסתייג בגלוי ולבטל תמיכתם ברשימת
הסיעה.
מאיר יערי, יעקב חזן, אהרון אפרת
ומנהיגים אחרים של הקיבוץ איימו בגלוי
בגירוש הסרבנים מבתיהם.
מסע עונשין. בשבועיים שנותרו עד
ליום הבחירות להסתדרות, אם תתקיימנה
בפתק־הצבעה אחד (עירעור הסיעה על
פסק־דינו של אשר תלוי ועומד עתה בפני
בית־המשפט העליון) — צפויים עוד התחזקותו
והתגברותו של מסע־הנקמות, העונשין
והטירור נגד מתנגדי המערך :
בסקר דעת־קהל שנערך על־ידי ההסתדרות,
הוברר השבוע שרק 27 אחוז מבעלי
זכות הבחירה יודעים כי הבחירות מתקיימות
בעוד שבועיים.
ראשי המערך יודעים כי הימנעות המונית
זו תגביר את סיכויי האופוזיציה התקיפה,
והם עושים עתה כל שביכולתם — תוך
ציפצוף ארוך על הדמוקרטיה, ההגינות
הציבורית, בתי־המשסט והציבור.

מפולגי כל הפלגים — התפלגו

מפלו״ות
..דמ בראשכם!״
הפילוג האחרון כין הפגתריב
ח 7במה?ד מסיבת־העיתוגאיס
— שנועדה לבשר עז
הפילוג שלפניו
״נאלצנו לפרק את האיחוד עם תנועת
דמוקרטים־ישראליים של שלום כהן בגלל
כמה סיבות: הוא ניסה להפוך את תנועת
הפנתרים למטה-,בחירות ״למען שלום כהן
לכנסת״ ,דרש אולטימטיבית להציב עצמו
במקום הראשון ברשימה לכנסת. הוא
התנגד לאירגון מזכירות והנהלה אפקטיביים.
היתר, אמנם מזכירות פורמלית, אך
היא לא כונסה במשך חודשים, ולמעשה
היתד, לשלום כהן שליטה מוחלטת על כל
מה שנעשה באירגון.
״שלום כהן לא היה קשור במשך 25
שנה במאבקנו העיקרי — בעוני ובפער
החברתי. למרות שתרם להרחבת האירגון
ולהקמת סניפים, לא הסתדרנו איתו.״
דמי בראשכם. בדברים אלה של יגאל
בן־נון, ממנהיגי פנתרי תל־אביב, התפלגו
בשבוע שעבר הפנתרים השחורים מתנועת
דמוקרטים־ישראלים — עוד לפני הבחירות
שלמענן התאחדו במקום הראשון.
אלא שד,יתד, זו התפלגות מסובכת למדי.
קשה היה השבוע לגלות מי התפלג ממי,
ואף יותר מכך — מי הם בעצם הפנתרים.
בין עורכי מסיבת־העיתונאים, שהודיעה
על הפילוג, ישב גם אדי מלכה — שהיה
בעד אי־פילוג. מלכה קרא לאיחוד הפנתרים
עם אירגון התהילה שהקים ד״ר אבנר
שאק־ ותנועת עודד של סטודנטים מבר־אילן.
היה גם מוכן להמשך שיתוף־הפעולה
עם שלום כהן .״אם אין איחוד אנחנו
נמשיך לזרוק בוץ אחד על השני,״ אמר.
״הצרה היא שאנחנו׳ עדות המזרח, תמיד
במבוכה ומבולבלים, וגורמים מסויימים
שמבקשים להנציח את המצב ייהנו מכך.
אמרתי לאהרון ידלין, :אם לא יהיה אחרי
הבחירות לפחות חבר־כנסת ספרדי אמיתי
אחד — אני מקריב את חיי, ודמי בראשכם.״׳
המשק תירוצי
במקום דחס
כעיקבות הקפאת תמחיריס
נעלמו מיצרבים רבים מחשוד!
״כבר שבועיים שאינני משיגה חלב
מעוקר, גבינה כחושה, או רויון. מספרים
לי שהמכונה בבית־החרושת נשברה.״
שרה גביש 28 עקרת־בית תל־אביבית,
אם לשניים, הסתובבה מאוכזבת בין מדפים
ריקים בסופרמרקט של אגודת־הצרכנים
ברחוב דיזנגוף בתל־אביב. שוב תחזור
הביתה בלי חלק ממיצרכי המזון שרצתה.
לא לייצר. לא רק היא. קונה אחרת
התלוננה כי לא יכלה לקנות, אותו בוקר,
בקבוקי חלב של טנא או טרא.
ולא רק שם: בצרכנייה של אגודת־הצרכנים
ברחוב ריינס פינת קק״ל, ב־במכולת
ברחוב שפינוזה ,3כמו במקומות
אחרים ברחבי העיר — חסרו מיצרכי־מזון.
בין היתר: ליפתנים של מרבית
היצרנים — עסיס, גליל, ויטה, פרדס, יכין.
חכמי הכלכלה הישראלים, שהחליטו על
הקפאת המחירים, שכחו שמחוץ למשרדיהם
הנוחים וסיפריותיהם המלומדות קיים בחוץ
משק חי ותוסס, בו פועלים בני־אדם
לא לפי צווים ממשלתיים, שאינם עומדים
במיבחן המציאות — אלא בהתאם לחוקי
הביקוש וההיצע.
התוצאה, כפי שכל עקרת־בית חשה על
בשרה, מאז החלה הקפאת המחירים —
וכפי שכל עקרת־בית יכולה היתד, לנבא
לאותם חכמי הכלכלה: מדפי חנויות-
המכולת, הצרכניות, הסופרמרקטים —
התרוקנו. יצרן הנאלץ, בכוח צווים ממשלתיים,
לייצר בהפסד — מעדיף שלא לייצר
ולא למכור. פשוט ביותר.
אין רזרבה. הגיב שמואל גל, מנהל
המכירות של טנא: יש לנו רק שתי מחלבות.
אחת מהן, במחלבת טרא שברח׳
גיבורי־ישראל, חלה תקלה במיגדל העיקור.
אין מיתקן רזרבי, ובמקביל חסרות ידיים
עובדות. זהו מקור הפיגור בייצור.
ממלא־מקום מנהל המכירות של יכין
הכחיש שקיימת האטה באספקת ליפתני
מישמיש ותרכיז שזיפים. אולם הוא. לא
היה מוכן להתייחס לליפתנים מסוגים
אחרים.
לעומת זאת הודה שייצור מלפפונים
חמוצים הופסק כליל ,״משום שהיתר, בעייה
עם ייצוי• התוויות להדבקה על הקופסאות.״
תקלה טכנית. בסופרסל הרמת־גני
ברח׳ ביאליק, ליד קולנוע הדר התאוננה
גאולה הנדלסמן 50 על שאינה מצליחה
לאתר בקבוק קוקה קולה משפחתי. היא
היתד, אחת מרבות.
הגיב השבוע יהושע זמיר, מנהל־המכירות
של קרקה קולה :״להאטה בשיווק הבקבוקים
הגדולים אין שום קשר להקפאה
במחירים. היתד, אצלנו תקלה במכונות־הייצור,
שנמשכת זה השבוע השלישי,
ואשר תתוקן בערך בעוד שבועיים.״
הממשלה איטמה. מוצר אחר שנעלם
מהשוק הוא אורז. עדה פז, מנהלת־המכירות
של מפעל שפע־און הרחובותי, אינה מכחישה
זאת, תולה את האשמה בממשלה :
״בגלל השינוי המהיר במחירי האורז בעולם,
עד שאנו מקבלים את האורז ומוכרים
את המלאי — השיווק כבר נעשה בלתי־כדאי.
הממשלה אינה מאשרת לנו העלאת
מחירים, וטבעי הוא שלא נוכל לעבוד
במצב כזה. מחירו של טון אורז ארוז בשוק
העולמי היה בספטמבר אשתקד 145 דולר.
(המשך בעמוד )23

מיליו 1דינ

אחרים. שכל אחד מארוכי־הנגן שלהם
מגיע למיליון טפסים ויותר.
בחוזה שנחתם לפני זמן לא רב. הב־טיחה
חברת תקליטים לסליי ולמשפחת
סטון, מיליון דולר על כל ארוך־נגן וסכו מים
כאלה אין מבטיחים מראש — אלא
למי שיכול לממש להיטים לכסף, והוכיח
זאת כבר הלכה למעשה.
כוכב נולד

להקת האבנים המתגלגלות בהנהגתו של מייק
1111 *1 1 *1ך! \ ו ן 1וןןן
1 11 . 111111ג׳אגר לא הסתפקה בייצור גופיות למעריציה. היא
911.11 /
עומדת לייצר בירה ויין שינציחו את שמה בעולם התעשיה, לגרוף עוד מיליונים.

^ מכם לא כל מי שמזמר הוא מייד
מיליונר. הפקת תקליט ארוך־נגן ב איכות
משביעת־רצון עולה היום באמריקה
כ־ 20 אלף דולר. חברות התקליטים,
שבוודאי אין להן כל כוונות פילגטרו־פיות,
נוהגות לחייב את המבצע בכל
ההוצאות. אם התקליט אינו נמכר — הוא
חייב להחזיר את כל הסכום, מכיסו.
כדי לכסות את ההוצאות מן האחוזים
שמגיעים לו, הוא חייב למכור קרוב ל־
100 אלף תקליטים. אולם מכאן והלאה,
הכל רווח. וכאשר הוא מוכר מיליון טפסים,
הרווח שלו מגיע לרבע מיליון דולר.

ץ * ישצפה ביום הרביעי האחרון ב־שבועון
קלעים בטלוויזיה, זכה לר אות
צעיר סימפטי, שיהיה בקרוב בן ,23
שר ומתנועע על הבמה, בעוד נערות
בריטיות הגונות ותמימות למראה נכנסות
לאקסטזה, צורחות במלוא גרונן והופכות
לחיות־טרף בנסיונן בהשגת מזכרת קטנה
מהאליל הנערץ.
הצעיר היה דויד קאסידי — גיבורה
של סידרת טלוויזיה פופולרית (משפחת
פרטרידג׳) כוכב תקליטים, וסמל מיני
ואלוהי למיליוני נערות בנות 7עד .16
אך מעל לכל, הוא היה מפעל. מפעל
בעל מחזור של מיליוני דולרים לשנה,
חלק בלחי נפרד מתעשיה שהשיגה היום
בהיקפה את הקולנוע, התיאטרון והטלוויזיה.

אלבי

הזקן

החלום האמריסא׳

אלים קו
שבו כוב

** יתון כלכלי אמריקאי עשה חשבון
י ע וגילה שמדי שנה יש לפחות 50 כוכבי
זמר המשתכרים 3עד 6פעמים יותר
ממנהל ג׳נרל מוטורם, האיש בעל המש-

אלילים על עצים

אחד האמצעים לעמוד בפני הקהל הטורף —
הם הסמים, שכבר חיסלו כמה אלילים מצליחים.
קית. ריצ׳רד, מן האבנים המתגלגלות, רובץ בצד שותפתו למסעות, השחקנית הגרמניה
אניטה פאלנברג, שנעצרה ונשפטה יחד איחו כבר כמה פעמים בעוון שימוש בסמים.

11 *1 1י *1 *1ה הזמר דיויד קאסידי
— 1 1 1 /עשה מיליוני

|ן דולרים מהופעות, מגומי־לעיסה וגופיות.

כורת הגבוהה ביותר בארצות־הברית —
המשתכר קרוב למיליון בשנה.
סרט לכמה זקנים כמו אנדי ויליאמם
או ג׳וני קאש, הגיל הממוצע של המיליונרים
החדשים הוא הרבה פחות נד.30
זה מתחיל מג׳וני אוסמונד, הצעיר בחבורת
האחים הלהיטנים, שהוא בן 9בלבד,
ונגמר במלך מלכי הרוק, אלביס
פרסלי הישיש בן ה־.38
זה דורש כמובן הסבר — וכל מי שיש
לו יד ורגל בעסקי הבידור באמריקה
מוכן לספק לפחות תריסר כאלה.
יש האומרים, ובצדק, שעליית רמת-
החיים בכלל נתנה בידי הנוער אמצעים
כספיים להעריץ את אליליהם הלכה למעשה.
פראנק סינטרה בזמנו עורר התלהבות
והיסטריה לא פחות — אולם רק
במאמצים גדולים מאוד יכול היה להגיע
למיליון תקליטים. היום, מילית תקליטים
הם עניין שבהישג־יד. ויש אמנים, כמו
קארול קינג, פול סיימון, אלים קופר ד

וזה עוד בהנחה שמדובר בכוכב מתחיל,
הנמצא עדיין בתחתית סולם התמלוגים
(כלומר אינו מקבל יותר מ־ 4אחוז ממחיר
התקליט).
אלא שלאחר תקליט ראשון בן מיליון,
הוא אינו נשאר עוד בתחתית הסולם.
כוכבים גדולים מקבלים היום עד 16 אחוז
— ופירוש הדבר שרווחיהם מגיעים ל-
80 סנט על כל תקליט.
אבל נם זה עדיין כלום: דון מקלין,
למשל, עוד לא הניע לשיא. הוא משתכר
רק כ־ 10 אחוזים מכל תקליט. לכן, ממכירת
התקליטים של פשטידה אמריקאית,
הרוויח רק כמיליון דולר. אולם —
מקלין גם כותב את השירים שהוא שר,
ומגיעים לו תמלוגי־יוצרים: לחשבון נוסף
עוד חצי מיליון.
אחר יש מכירות מחוץ לארצות״הברית.
יש השמעות ברדיו. עוד 200 אלף. וכל
זה — על תקליט אחד. הוא אמנם משלם
לאמרגן שלו, ולכל צבא הגדורים ש־

מיליונר בן 9

ג׳ימי אוסמונד, הבן
צעיר שד משפחת או
מונד, שמופיעה שנים בתוכניות הטלוויזיה האמריקאי

אויר׳

חבוב

הננו
לא יל י תעשייה
המרוויחים מליונים

ן! ןןןןןךן וק יט ך ן חן ן ן? המעריצות בנות הטפש־עשרה שזעקות־ההיסטריה
11 11/111 11 111 /שלהן משחררות אותן מתיסכולים דתיים ומיניים.
הן אוספות תמונות, חתימות, תלתלים וכל מזכרת שניתן לתלוש מאלילן הנערץ, מסכנות
לא פעס את חייו בהתנפלויות־החיבה שלהן. בתמורה, הן הופכות אותו למיליונר.
דירתו, כך שלא יחמיץ שום דבר גם כשהוא
הולך לעשות את צרכיו.
סליי המיליונר קנה מג׳ון פיליפס את
אחת הווילות המפוארות בהוליבוד (פי־ליפס
עצמו, מנהיג האבות והאמהות, נאלץ
למכור את הבית, שקנה בשיא הצלחתו,
פשוט מפני שהפסיק למכור תקליטים)— רק
כדי שייתפס זמן קצר לאחר מכן על־ידי
המישטרה בעוון שימוש וסחר בסמים מסוכנים.

סרי כישרון
ו ח סרי ה שכלה

— מחזיק בידו תינוק המאופר באיפור המזרע
הזמר בן ה־ 24 והנראה מעבר ל־ 30 את המוני
צחי :״אני רוצה הרבה כסף,״ הוא אומר.
סביבו, ולכל היועצים והעוזרים. אבל
בסופו של דבר — הוא עדיין נשאר עם
מיליון בכים. וזה בחור שלדברי אמרגנו
היה מתהלך לפני שנתיים יחף — לא
בגלל האופנה, אלא בגלל חור בתקציב.
ואיפה ההופעות ז בשלושה ימים, הר וויח
אלביס פרסלי במדים ון־סקוור גרדן
400 אלף דולר. לא רע בשביל כוכב
מזדקן.
מנפץ הגי טרות
פור

לשכוח את תעשיות־הלוואי :
קאסידי עשה הון ממכירת גותמונתו,
נומי־לעיסה הנושא
״תיקי אהבה״ המכילים את
דויד פיות עם
את שמו,
דיוקניו.
אלים קופר, כוכב הרוק המנפץ גיטרות
על הבמה, מולק ראשי אפרוחים, מתפתל,
עם נחש חי, וצובע את פניו בכל שלל
צבעי-הקשת עד שקשה לקבוע אם הוא
גבר או אשה — מוכר עכשיו תמרוקים
לגברים.
ואילו האבנים המתגלגלות מתכוננים ל שווק
בירה ויין הנושאים את שמם. לכל
זה, יש רק פירוש אחד: כסף, כסף, כסף.
לפני זמן לא רב נהגו עדיין לראות
באליזבט טיילור וריצ׳ארד ברטון את
הזוג העשיר ביותר בעולם הבידור. היום
ניראה שג׳יימס טיילור ורעייתו, הזמרת
קארלי סיימון, עולים בהכנסותיהם על
אנסוניוס וקליאופטרה לשעבר בלפחות
מיליון דולר. ריצ׳ארד וקארן קרסנטר,
האח והאחות שהחזירו נוסטלגיה למיצ־עדים
(שוב כאתמול) ,סופרים בקביעות
מילית דולרים מכל תקליט, ונהנים מ־

אלטון ג׳ון, שההערצה לדמותו שיגעה אותו
עצמו, מרכיב מגבים למשקפיו הכהים, מציב
מקלטי־רדיו וטלוויזיה אפילו בחדרי־הנוחיות בביתו, לבל יחמיץ אף שידור משידוריו
הרבים המשודרים במקביל בכל תחנות־השידור, על המסך הקטן ועל גלי־האתר.

מגבים למשסנ״ם

ן* אן ז־עד־פי־כן, מיליוני צעירים ו!
צעירות בעולם חולמים להיות כמו
סליי, כמו ג׳אגיס, כמו ג׳ים. זה נראה
להם ממשי יותר מכל קאריירה אחרת. מנהל
חברת תקליטים מכובדת באמריקה, ש עשתה
הרבה מאוד כסף מפופ, הגדיר פעם
את המוצר שהוא מוכר כ״מוסיקה של
חסרי־כישרון, המיועדת לחסרי־השכלה.
אין כל פער בין המבצע לקהל. וההתלהבות
נובעת מעצם המחשבה שכל נער
ונערה יכולים לומר לעצמם, :אם הברנש
הזה על הבימה יכול לעשות זאת, אז
גם אני יכול.׳״
יש בזה כמובן משהו. אלים קופר הסתובב
עם חבורתו במשך שנתיים וחצי,
ואיש לא רצה לראותו. הוא עורר בחילה,
ושוב עורר בחילה, עד שהבהילה הפכה
לאופנה. עכשיו הוא מיליונר .״הרעיון היה
מהתחלה להגיע למיליון הראשון,״ הוא
מסביר בגילוי־לב .״אחרת מדוע צריך הייתי
לסבול כל כך הרבה זמן? הביטו בי,
אני בן ,24 וניראה בן .30״
והוא מסכם :״אני הזמר האמריקאי מכולם׳
משום שיש לי אידיאלים אמריקאיים.
אני רוצה כסף.״

עצם העובדה ש״השגנו כל מה שרצינו.״
המורד העשיר
1ש לעניין גם צד שני כמובן: מה
קורה כאשר כל הצעירים הללו, שאולי
אינם זמרים גדולים — אבל ודאי
שאינם אנשי-עסקים גדולים — מתפלשים
לפתע בכל־כד הרבה מיליונים?
אם יש להם מזל, האמרגן שלהם הוא
חזק מספיק, או ההורים שלהם תקיפים
מספיק, כדי לארגן להם את האוצרות כך
שלא ייעלמו למחרת היום.
ניל יאנג למשל הוא אמנם איש־המחאה,
אבל כספו מחולק היטב במניות המבטיחות
לו הכנסה כבדה לכל חייו. בין נכסיו
השונים — חווה ענקית בקליפורניה.
כמה טוב לשיר נגד המימסד בתנאים
כאלה.
ריצ׳ארד וקארן קרפנטר עדיין חיים עם
הוריהם, המנהלים להם את העסקים.
אחרים מחזיקים מעמד פחות טוב. אולי
העלייה הפתאומית לפיסגה — יחד עם
חוסר הביטחון העצמי וחוסר הוודאות עד
מתי ההצלחה — הסיחרור מכל הכסף
הזה — בילבלו את חושיהם של המיליונרים.
ג׳ניס
ג׳ופלין, ג׳ימי הנדריקס, ג׳ים מו־ריסה
— כולם מתו עקב שימוש מופרז
בסמים. אלטון ג׳ון מרכיב מגבים למש-
קפיו, מפזר מקלטי טלוויזיה בכל פינות

האליל דיויד בואי נולד בריטי וזכר, אך משה את המיליונים שלו
כשהוא מופיע בבגדי אשה, בתסרוקת ובאיפור נשיים, ועונד
עגילים. אפילו אס זה מגעיל — ישנס לקוחות המוכנים לשלם הרבה תמורת התחפושת.

לא אשה

סננ״ץ 111x1מינקנבסק׳
מנוגח ע ל

מירדף עולמי
אסר הי הלו מן
היעוראל המס חו ר׳
שהכ רי ח להוי, דאח
שלל שוד ה עו ק
שנ חשףב עי ק בו ת
ח טי ב ת בנו ש ל

אמיל אמן

ך* שעה היתד! שמונה בערב, ביום הן
| 18 לאפריל, כאשר מטוס בי.אי.איי.
הגיע מלונדון ללוד בטיסה ,484 החל
פורק את נוסעיו ומיטענו.
מיטען הדואר שהיה בו הועבר על־ידי
סבלים לסניף־הדואר של הנמל. אולם
מאחר שהסניף היה כבר סגור, בשעה זו,
הושארו החבילות בחוץ, ליד הקיר, יחד
עם משלוחי־דואר ממטוסים אחרים ש הגיעו
באותו ערב.
מאוחר יותר, בשעה בלתי ידועה, קרב
אלמוני אל ערימות דברי־הדואר, חיטט
בין החבילות, שהיו מונחות ללא שמירה,
שלף מבין הערימה קופסת קרטון פשוטה,
ונעלם לתיד הלילה.
כך, בשיא הפשטות, בוצעה אחת הגני בות
הגדולות ביותר במדינת ישראל :
באותה קופסת־קרטון היו יהלומים בשווי
2.4מיליון ל״י.
בימים אלה, ארבעה חודשים לאחר
הגניבה, הביאה המישטרה את החשודים
בביצוע המעשה בפני בית־המשפט.
אולם היהלומים עצמם עדיין לא נמצאו,
ובינתיים אין כל תקווה למוצאם.
למען האמת, גם החשודים לא היו נתפסים,
והגניבה היתה נשארת עד היום
תעלומה מושלמת — לולא אירע, זמן קצר
לאחר הגניבה הגדולה, פשע נוסף, חמור
אף יותר: חטיפת ילד.
הילד היה ז׳אק בן השמונה, בנו של
אמיל אלבו, סבל בנמל-התעופה. יחד עם
סבלים אחרים, נעצר אמיל אחרי גניבת
היהלומים, היה עצור 15 יום לפני ששוחרר.

מוני
מבית־סיפרו באור-יהודה, בצהרי היום
.״בשעה 18.00 באותו יום הורה לי
המפכ״ל לפתוח בחקירה,״ סיפר השבוע
מינקובסקי .״הרכבתי מייד צוות של תריסר
חוקרים. בשעה 19.00 כבר חקרתי אישית
את אמיל אלבו, אביו של הילד ש נחטף.
״בסוף
שיחתי עם אלבו, היתד, התרשמותי
האישית: יש קשר בין החטיפה
לבין גניבת היהלומים בשווי שני מיליון
ל״י מהנמל.״
עד היום, הוכחו התרשמויותיו של מיג־קובסקי
כנכונות במספר מרשים של מקרים.
הוא התפרסם לראשונה בפרשת
ילדי עולי תימן, לאחר שהצליח, בראש
הצוות שלו, לגלות 322 מתוך 430 היל דים
שנעלמו. הוא התפרסם בפרשת אילן

יוצאים לצוד גנבים שחמקו
מיליונים?
״מיד לאחר שחקרתי את אלבו האב,״
מספר מינקובסקי, הזמנתי אלי את שלמה
אקס וג׳קי כהן. בשלב זד, כבר לא דאגתי
לילד. היה ברור לי שהוא יחזור הביתה
בריא ושלם.
״בשעה 21.00 באותו לילה שיחררתי
את אמיל אלבו. שעתיים לאחר מכן נמצא
יעדים זרים
** שלוח היהלומים שנגנב, ושד,כיל
יהלומים לא־מלונדשים, נשלח מאנגליה
לחברת דיאמנט ישראל לעיבוד. ל מחרת
הגיע המשלוח לארץ הופיע פקיד
החברה, התעניין אם התקבלה הסחורה.
פקיד הדואר בנמל בדק, ענה שלא. הוא
לא יכול היה כמובן לדעת שד,יהלומים
נגנבו במשך הלילה מאחורי קיר משרדו.
פקיד החברה לא התרגש. גם לא הבוסים
שלו. משלוחי יהלומים, כמו משלוחי-
דואר אחרים, מגיעים לא אחת בטעות
ליעדים זרים, מוחזרים בשלום.
מיברקים התעופפו הלוך וחזור בין
אנגליה לתל־אביב. המשלוח היה מבוטח,
ולא היד, מקום לדאגה מצד אף אחד.
רק שלושה שבועות לאחר הגניבה,
הוכנסה המישטרה לתמונה.

זילזול
ב מיליוני ם

הוס״ו

משה משולם, אחד מ־צוות־החוקרים
של סיג־קובסקי,
שבחקירה הגיע לתריסר איש.

הפשע
ה ח מור
ך• יתד! זו הפעם הראשונה שילד נח ו
1טף במדינת ישראל — להוציא חטיפות
בידי קנאים דתים.
הפשע הנדיר הובא מיד לידיעתו של
המפכ״ל, רב־ניצב שאול רוזוליו. רוזוליו
התייחס לעניין במלוא החומרה, הטיל את
החקירה בחיקו של החוקר מס 1 .שלו —
ראש מדור־חקירות במטה הארצי, סגד
ניצב ראובן מינקובסקי.
הילד נלקח במכונית על-ידי גבר אל ן!

שלל

גונבי היהלומים. באיזה ראש שהייתי מתקדם,
בחץ זד — ,הייתי מגיע לאותה כתובת.״

1ו נו 11 1

המרכזי של מישטרת מחוז תל־אביב, נימנה
גס הוא על הצוות שגילה את החשודיס.
אשרוב, שנרצח בחיסול חשבונות בעולם
התחתון. היה זה מינקובסקי שגילה את
אחד החשודים ברצח.
איך מתפתחת חקירה מעין זו? כיצד

הילד. הוא היה מסומם, ואושפז בבית
חולים.״
הצייד הוותיק, המטפל רק במקרים
הקשים ביותר, דומה יותר לסבא רגוע
בגימלאות מאשר לאיירונסייד. רגוע, נינוח,
שוקל כל מילה היוצאת מפיו. לאחר
שעלה ארצה מפולין, ב־ ,1935 עבד עת
קצרה כפועל, ומאז ועד היום 36 ,שנים,
הוא חוקר פשעים .״אני מטפל בדרך־
כלל בדברים שנכנסו למבוי סתום,״ הוא
מסביר באלגנטיות.
בפרשת היהלומים והילד החטוף מספר
מינקובסקי ,״היה לי חץ עם שני ראשים.
ראש אחד — חוטפי הילד. ראש שני —

ך זחלי משלוח יהלומים באמצעות
4חברות־התעופד, משמשים מאז ומתמיד
כאב־ראש רציני למישטרת ישראל.
כאשר מעבירים מבנק לבנק שק עם כמה
רבבות ל״י, מצמידים לו מכונית משוריינת
וזקיפים חמושים. ואילו כאשר מעבירים
מיליונים מארץ לארץ, שולחים אותם
כמו קופסת סבון.
בשנתיים האחרונות נעלמו יהלומים
בשווי עשרות מיליונים, שנשלחו ללוד.
חלקם בנמל עצמו, חלקם בדרך. למרות
זאת, לא שונו נוהלי המשלוח.
עם תחילת החקירה, עצרו החוקרים סבלים
שעסקו בפריקת סחורה מהמטוסים.
הראשון ביניהם שהועמד לדין היה דויד
כהן 19 אך מלבדו, כל החשודים שוח ררו
— עד שפרץ הריב הגדול בין הגנ בים,
שלדברי המישטרה הביא לחטיפת
הילד ולגילוי החשודים.
״עצרתי בשלב ראשון כעשרה אנשים,״

במדינה

סיפר מינקובסקי .״שיחררתי את כולם,
רובם תוך 48 שעות.״

ללא אפ שרות
לז הו ת

(המשך מעמוד )19
השנה הוא מסתכם ב־ 360 דולר. איך אפשר
למכרו ללא העלאת מחירן״
הכל נעלם. מוצר אחר שנעלם מהדו כנים
— הפעם בסופרמרקט המרכזי בגבעתיים
— היה רסק עגבניות באריזות של
100 גרם של טל ועסיס. כצרכניות קטנות
יותר ברמת־גן נמצאו בקבוקי־רסק של
עסיס, בכמויות זעומות.
בעל חנות־מכולת ברח׳ שיינקין בגבעתיים
גילה שמזה 3שבועות לא קיבל
מיץ־ענבים מתוצרת כרמל מזרחי.
יעקב שמעוני, מנהל־הייצור של עסיס,
הגדיר את המחסור ברסק-עגבניות ובשי מורי
ירקות כ״זמני״ ,הסביר זאת ״בביקוש
הרב, העולה על הכמות המיוצרת.״
מרדכי רוזנטל, מנהל־המכירות של כרמל
מזרחי, נימק את המחסור בבקבוקי מיץ-
ענבים — בקיומה של שנת־שמיטה. עוד
שבועיים, הבטיח, יהיה יותר.
״לא ידוע לי״ בסופרמרקטים של
אגודת־הצרכנים הורגש מחסור במנות
מוכנות המיוצרות בקיבוצים דתיים, בעיקר
בחפץ־חיים שבדרום. הקיבוצים נימקו זאת
באי־אספקה סדירה של ירקות.
בכל מקום, חזרה התמונה על עצמה:
מוצר אחרי מוצר חסר — ובמקומו זכתה
עקרת־הבית לשפע תירוצים.
אולם ד״ר יהושע יפה, נציב הצרכנים,
לא היה מוכן להכיר בקשר בין הקפאת
המחירים והיעלמות מיצרכים מחנויות. גם
לו היו המון הסברים למחסור. הסברים
— והבטחות :״לקראת החגים תחול הגברה
בזרימת תוצרת מרוב הסוגים לשוק.״

ף• אחדל אוגו ס ט, בחצות הלילה, זכה
1מינקובסקי לפריצת הדרך הראשונה
בחקירה .״קיבלתי ידיעה טובה !״ הוא
מספר .״באותו לילה, ישנתי טוב לראשונה
מאז התחלת החקירה.״
הבשורה הטובה היתד. חיים ברוך, צורף
מלוד, שמאוחר יותר החל לזמר במעצר,
גילה את כל הידוע לו על הפרשה.
לגנבים היה רק שימוש אחד ויחיד ליהלומים:
למכור אותם לבעלי מקצוע.
אין זו בעייה להחדיר יהלומים גנובים,
מלוטשים ובלתי־מלוטשים, לבורסת היהלומים
ברמת־גן. היהלומים — החוקיים —
מגיעים לבורסה באלף ואחד צינורות אספקה.
בנוסף לסינדיקט בלונדון, שהוא
המקור העיקרי, ישנם גם מקורות נוספים,
קטנים יותר. אין אפשרות לפקח על כולם.
לוא
היה אחד מאלפי חברי הבורסה
או המתווכים בה מחדיר את היהלומים הגנובים
לבורסה, לא היתה כל אפשרות
לזהות אותם.
בחוגי הבורסה ידוע הנוהג שיהלומנים
אשר נגנבו מהם יהלומים — קונים אותם
לעיתים בחזרה מהגנבים במחצית מחירם.
מאחר שבנוסף הם גם מקבלים את דמי.-
הביטוח עבור הגניבה — הם יוצאים
בסדר.

דמי-
שתיקה
1.אחד שמינקוכפקי הניח ידיו על
/חיים ברוך, החלו הדברים זזים. ברוך
קיבל הבטחה שלא יוגש נגדו אישום, הפך
עד־המדינה.
מינקובסקי עצר עתה במהירות את של מה
אטיאס, מנהל־עבודה של קבוצת סבלים•
אמיל אלבו. רפי בן־דויד. ואת יצחק
כהן, שאחיו דויד נעצר עוד קודם לכן,
והיה היחידי אז שנגדו היו למישטרה
הוכחות לדבריה.
עצורים נוספים היו אברהם דויד ודויד

ר פו א ה

בן־דויד

רפאל בן־דויד 24 תושב מחנה־ישראל, הועמד לדין באשמת
השתתפות בגניבת חבילת־היהלומיס בשווי 2.4מיליון ל״י, תוך כדי
עבודתו כסבל בנמל־התעופה לוד. גניבת היהלומים היתה אחת הגניבות הגדולות בארץ.
בן־ישי, גם הוא צורף מלוד. גם נגד צורף
זה לא יוגש מן הסתם כתב־אישום, מאחר
שגם הוא הסכים לדבר.
לדבריו, חלקו בפרשה הסתכם בכך
שקיבל מהגנבים דמי-שתיקר, בסך 49 אלף
ל״י וחמישה יהלומים.
דמי־שתיקד. על מהן הגנבים פנו אליו
כדי לבדוק איזה מחיר ביכולתם לקבל
עבור הסחורה.
תמורת חוות־דעתו, זכה בדמי־השתיקה.

ה מ שותקים ־ מ1ו.1מי
בריכת״חשחייה המיוחדת
כבית־החולים גיכגתח עבור
נכים ומשותקים —
אף למשותקים
אסור להיכנס לתובח
יוסף לומבוש, ההידרו־טראפיסט של
מחלקת־השיקום בבית־החולים הממשלתי
תל־השומר, היה עסוק בהדרכת צנחן צעיר,
קטוע־רגל, בביצוע תרגילי־הרפייה בבריכת
השחייה המיוחדת של המחלקה.
כאשר סיים, נתפנה להצביע בגאווה על
שפע המכשירים מסביב, המאפשרים לנכים
ולמשותקים במחלקה, להתרחץ ולהתעמל
כגופייה בינל או מי ת

\ 1 1*111ו ! שלמה אטיאס 29 העובד כסבל בנמל־התעופה, הוא אחד משלושת
\ 1 1 1\ 1 1 1הנאשמים בגניבת־היהלומים. גם הוא, כיתר הנאשמים, סירב להודות
כי הוא יודע היכן נמצאים ה־.2ו מיליון ל״י, שגנבי־היהלומיס קיבלו תמורת שללם.

ך* נחת החוקרים כיום היא, שהיהלו־
( 1מים הגיעו לחו״ל עוד לפני שנכנסה
המשטרה לתמונה. הסברה היא, שהפשע
בוצע על־ידי כנופיית שודדי־יהלומים בינלאומית,
שידעו להבריח את היהלומים
לחו״ל במהירות הבזק.
לפי סברה זו, פנו הגנבים לצורף בלוד
כדי לקבל הערכת מחיר על הסחורה הגנובה,
לפני שהביאו אותה לאנשי־הקשר
שלהם — כדי שיידעו מה שווי השלל.
שווי השלל היה 2.4מיליון ל״י, והגנבים
קיבלו תמורת זה 1.2מיליון. גם כסף זה
לא נתגלה עדיין.
כסף זה היה הסיבה לחטיפת הילד.
לדעת החוקרים נחטף הילד כאשר אביו
לא החזיר לשותפיו סכום של רבע מיליון
שנמצא ברשותו. לפי גירסה זו, הסביר אל-
בו כי הכסף נשרף בשריפה קוצים שאירעה
בחצר ביתו.
לדברי המישטרה, היהלומים הגנובים
נמכרו כבר לחו״ל, כשהקונים יודעים שהם
רוכשים סחורה גנובה.
נגד אותם קונים, מסרה משטרת ישראל
את הידע שברשותה לאיינטרפול, ממתינה
לתוצאות.
אולם לחוקרים בישראל נותר עדיין
דג שמן שהם לא נגעו בו: המתווך הישראלי,
שקנה את הסחורה מהגנבים,
מכר אותה לקונים.
מתווך זה הינו יהלומן נכבד. זהותו
ידועה למינקובסקי, אולם לא יותר מכך:
בידי צוות־החוקרים אין בינתיים שמץ
הוכחה נגד האיש.
מציאת הוכחה זו, תהיה משימתו הבאה
של החוקר מס.1 .

עוזר שטיינכן
הפרשות אסורות
במיתקן הנאה שניבנה במיוחד עבורם.
ורק פרט אחד לא סיפר לומבוש:
למשותקים, הכניסה לבריכה אסורה.
עלבון אישי. בניית הבריכה המשוכללת
נסתיימה לפני כחצי שנה, כאשר
בראש מחלקת־השיקום עמד פרום׳ ספירה.
באותה תקופה שררה במחלקה אווירה
מיוחדת במינה: ראש המחלקה, איש־מדע
קפדן, האמין בתום־לב כי הצליח לרכז
סביבו צוות רפואי מהטובים בעולם. משום
כך, כאשר משותק או נכה מהמחלקה רצה
לנסוע לחו״ל לבדיקה נוספת — חיה
ספירה רואה בכך עלבון אישי.
מכוני־שיקום נודעים כראסק בארצות-
הברית ורוסייה בשווייץ, לא הרשימוהו.
הוא סירב גם להתייחם לתוצאות — כאשר
מספר משותקים, ביניהם נפגעי מלחמת
(המשך בעמוד )24

ח שנו יורם קניוק מוסו עוות אישית
ההפגנה כאיקרית מלפני שבועיים( .העולם הזה ,)1876 שפורסם ביום
ו׳ ב״דבר ח&בוע״ .בתוספת התל,פה ״חריפה על הכותב. אץ זו רק
עדות״ראייה של אדם שהשתת!* כהפגנה (ראה תמונה מימץ — קניוק
נואם בפני המפגינים והשוטרים) אלא גם נסיון אמיץ להסיק מסקנות.
להלן קטעים נבחרים מתוך מאמרו של קניוק :
שמאל, כתגובת על סגירת הכפר איק־דית
בפני התושבים שעד כה (מאז נסגר
הכפר בפקודת המושל הצבאי) נהגו לבוא
להתפלל בכפר ההרוס. אחרי שנה של שקט
סגר המפקד הצבאי המקומי את האיזור
אף יותר מקודם והפכו, על־פי חוקי החי׳
רום של ( 1945 שר המשפטים שלנו הגדיר
אותם פעם כחוקים מחפירים והשתמש בלשון
בוטה יותר) לאיזור צבאי, סגור.
כאוהד שבא להפגנה למחות על העוול
או על מה שנראה לקיצוניים פחות כאיוולת,
התפלאתי למראה קצין־משטרה כבר
ברחבת החניה של היכל התרבות בתל-
אביב. הקצין יחד עם שוטר (אחר־כך הו פיע
עוד קצין לבוש אזרחית) רשמו את
מספרי המכוניות (נוהג נאות במדינה
דמוקרטית) והזהיר באדיבות את האנשים
לבל יפגינו.
האסוסיאציה שעלתה במוחי היתד מסע
פלמ״ח לפני שנים הרבה. שוטרים בריטים
באים על-פי אותו חוק. אנחנו טוענים
שאנו חברי המחנות־העולים היוצאים
למסע טבע. הרימונים מוצנעים בתוך מי מיות.
גם האקדחים. אבל בשבת שעברה

אנשים בטוחים כל-כך בעצמם עד שאין
הם מבינים כי משלחת של עשרה אנשים
המניחה פרחים ליד כנסיה אינה יכולה
להזיק אפילו לאלה הסבורים שיש לגרש
את כל הערבים, ליישב את כל השטחים,
לגייר את כל הגויים ולמחוק כל
שריד של ישוב לא יהודי שהיה אי־פעם
בארץ. גם לאלה היתד. הפגנת כוח זאת
בלתי־נחוצה, ובוודאי לא מועילה...

כל למשטרה היו פקודות מפור*
שות. הקצינים התנהגו באיפוק ובתבונה.
הם ניסו בכל כוחם למנוע התנגשות.
אבל הם עמדו דחוקים בין פקודות
מפורשות ובין ציבור שהאתגר היה
בד אדום לעיני השור שלו. כלומר הפרובוקציה
היתד. מצד אותם אנשים שציפו
למה שציפו וידעו כי חסימת כל דרך
נסיגה תביא את המיעוט הקטן הזה למעשה
בלתי-נבון (או שמא נבון עד מאוד)
וכך יוכרחו הקצינים שעמדו שם, צלויים
בחום כמונו, וצמאים למים, לעשות מה

א1ם ונ?״ה
של הפגנה
...לקח ווטרגייט לנו(בניגוד ללקח ווטר־גייט
לאמריקאים) היה צריך להיות שכל
עוד אין כנסת אמיתית במדינה ואין חוקה
ואין ויכוח נוקב, חייבת העתונות
להיות כלב־ר,שמירה של המוסר, הצדק
וכולי ! כל המלים הנדושות של יפי־הנפש.
אבל לא כך הדבר. רוב המאמרים מסבירים
לנו את מעשי הממשלה ומצדיקים
אותם, וזה קרוב יותר לפראוודה מאשר
לניו־יורק טיינזס. אם יש מופסים בארץ
הרי הם אותם דוקטורים (למה?) רהג־בלומים,
שיש להם תמיד הסבר לכל עוולה
ומאמריהם נגמרים תמיד בשלוש אמי תות
בלתי ניתנות לעירעור! העולם כולו
נגדנו. אנחנו תמיד צודקים. אנחנו איננו
יכולים לטעות.
ואז הרהרתי בהפגנה. העתונות תיארה
תמונה מסולפת של מה שאירע, ואני סבור
שתיאור הדברים בריפרופם התסיס אינו
מסוגל לתת תמונה מדוייקת. על כן חשבתי
מן הנכון לתאר הפגנה אחת. ככלות
הכל השתתפו בה מאח וחמישים עד מאתים
איש, וראו אותה כחמש מאות חיי לים,
שוטרים ואנשי משמר־הגבול. אפשר
להוסיף למספר זה גם את נוסעיהן של
כעשרים מכוניות שעברו במקום וראו
מה שראו. כלומר, במקרה הטוב ביותר
ראו את ההפגנה כשבע מאות וחמישים
איש. אומה זו של קרוב לשלושה מיליון
איש יכולה להרשות לעצמה לדעת יותר
ממה שנאמר בעתונות שלה. הטלוויזיה
הישראלית לא כיסתה את המאורע (חמש
רשתות של טלוויזיה זרות כיסו אותו) ו־העתונאים
שהיו במקום היו עוינים או
עצלים. תיאור נכון לא ניתן בשום עתון.
עתונות היא עניין נכבד וגם כתבים הרוצים
כל־כך לשאת חן בעיני השלטון ול הסבירו
תוך ליקוק צריכים לדייק.

ן* חלטתי לעשות מה שלא עשיתי עד
1 1כה בהפגנות שהשתתפתי בהן: החלט תי
לתאר הפגנה אחת כמות שהיתר.,
ההפגנה אורגנה בידי מר״י, חזית ה

לא היינו פלמ״ח, לא אמרנו שאנו יוצאים
לטיול טבע, השוטרים הישראלים מכירים
אותנו יותר מן הבריטים, אותם לא נרמה.
...מה שחיכה למפגינים בהרי הגליל היה
מדהים. למראה הכוח המשטרתי והצבאי
חשבתי שעומדים לעלות על סוריה.
היו שם שריוניות, ג׳יפים, טנקים להתזת
מים, מחסומים ומאות שוטרים, חיילים
ושוטרי משמר־הגבול. השוטרים חבשו קס דות
והחזיקו מגינים ואלות. המקום היה
מגודר. בכל שיפוע הכפר עמדו חיילים
ושוטרים כחישוקי־אדם ענקיים. היה חם
מאוד. הותר לנו להחנות את המכוניות
לצד הכביש, במקום שבו נשקפת הכנסיה
מעל לכפר ההרוס. הגבול אינו נראה משם.
הסיכון הבטחוני המפורסם אף נראה מגר
מד יותר מאשר היה אי־פעם. מה שמפחיד
את הממשלה הוא כנסיה. כנסיה אחת
של עדה שמעולם לא התנגדה לציונות,
שסייעה לעולים בלתי ליגאלים להגיע דרך
סוריה בימים מרים של יאוש וחרדה,
עדה שרומתה והונתה אבל עדה אמיצה
ובלתי ניתנת לכיפוף.

ך• די להגן על אזרחי ישראל, מפני מאה
^ וחמישים עד מאתים האנשים שבאו בשבת
חמה זאת להביע הזדהות עם חלום
אבוד ומשאת־נפש יצוקה ביאוש, העמיד
המפקד הצבאי כוח ענק.
למה נועד הכוח ז אם כדי לחסום מאה
וחמישים איש נחוץ כוח כזה, הרי ששירותי
הבטחון המכירים את הקליינטים
שלהם ויודעים בדיוק מי היו שם ולמה,
טעו טעות גסה. הכוח נועד לעשות רושם.
והוא אכן עשה. הוא נועד להוות
אתגר, לנקר עינים, לצחוק לעדת האסופים
שבאה לשם, לעדת האיכפת׳ניקים
העלובים שהיתר, שם (מאה חמישים מתוך
ציבור של שלושה מיליון) לעשות שריר
עצום נגד זבוב. כוח דרכו שהוא מעוור
עינים. כוח, כמו עלבון, כשלון או מפלה,
מעורר רגשות פרימיטיביים. הפגנת הכוח
באיקרית היתד, הפגנת חולשה, הפגנה של

שצווה עליהם לעשות! מזמן לא שמעתי
קצין אומר: תראה, אני רק ממלא פקודות!
פשוט כך. ונזכרתי. אבל בעת ובעונה
אחת גם הבינותי שהיו שם קצינים שהבינו
היטב מה אנו עושים שם. הם גם ידעו
שאילו היו הפקודות טיפה יותר נזילות,
אפשר היה למנוע את כל השערוריה.
אבל מי שפקד על חיילי צד,״ל לעמוד
שם מול חיילי מילואים וקציני מילואים
ואחד או שנים נכי צר,״ל, נתן פקודה
מפלצתית. הוא השתמש בחיילי צה״ל
למטרה שאינה בטחון המדינה. הוא השתמש
בחיילי צד,״ל לסבר את דעתם של
חמומי־מוח בחוגי השלטון, המתאווים (כמו
עוזריו של מר ניקסון) להבאיש את ריחו
של כל מי שאינו הולך בתלם...
ודברים אלה נכונים לא רק להפגנה
זאת. כי לבסוף החלו הפרים להתחמם.
לבסוף, כאשר לא נותר מוצא של כבוד,
לא יכלו הצעירים, ועימהם המבוגרים, לעמוד
כגלמים מול הכנסיה ולחייך לעבר
מאה שוטרים עם אלות ומגינים וקסדות
העומדים במרחק של שמונה מטרים מהם.
והם החלו לרוץ במעלה ההר.

*ך ך ני דברים עשו המפגינים: הם ניסו
הסתננות־יחידים למעלה,־ההר, דבר
שהיה חסר כל סיכוי סביר אבל נעשה בלית
ברירה, ובו בזמן ישבו אחרים על חלק
מן הכביש. אם רחבו של הכביש הוא
חמישה מטרים, הרי ישבו כמה מן המפגינים
על רוחב של כשני מטרים, ומכוניות
יכלו לעבור בשטח הכביש הנותר, אבל
אז ניסו לפנות אותנו מן הכביש, בתחילה
בדברי־נועם אחרי-כן בכוח. גם זאת
.היתד, פרובוקציה. לא של המשטרה. הקצינים
ידעו מה קורה וניסו למנוע את
פינוי הכביש, אבל הפקודות שקיבלו היו
מפורשות, וקצינים אלה עדיין אינם מסוגלים
להבין שלא כל פקודה הניתנת
מלמעלה היא גם פקודה מוסרית, אף כי
כל אחד מהם יודע מה הם חוקי החי-
(המשך בעמוד )26

במדינה
(המשך מעמוד )19
ששת־הימים ומלחמת־ההתשה, חזרו ארצה
במצב הרבה יותר טוב.
הוראה תמוהה. רק כך ניחן להבין
את פרשת הבריכה: היה זה ד״ר שטיינבך,
עוזרו הראשי של פרופסור ספירה׳ שהורה
כי למשותקים אסור להשתמש בבריכה.
ההוראה נתקבלה בתימהון — אך איש
כמובן לא העז לערער עליה, באווירת
המשמעת החמורה שהשליט הבום.
מצב אבסורדי זה, בו נאסר על המשותקים
להשתמש בבריכה שניבנתה במיוחד
עבורם, היה עלול להימשך עוד זמן רב,
לולא פרש פרופסור ספירה לגימלאות לפני
שלושה שבועות. במקומו נתמנה ד״ר רוזין,
שהגיע לתל־השומר מבית־החולים האוניברסיטאי
הדסה, שם ניהל בהצלחה את
מחלקת-השיקום.
בעיות קשות. רוזין נדהם כאשר גילה
את פרשת המשותקים. השבוע, סירב לשוחח
על כך :״כן, יש בעיות קשות בעניין
הבריכה,״ הגיב ,״אבל אני עדיין חדש
כאן. טרם למדתי את הבעייה ואיני מוכן
להשיב עליה.״
גם ד״ר שטיינבך לא נטה בתחילה להסביר
את המניעים להחלטתו. תחילה טען
כי הנכים המתלוננים שהכניסה לבריכה
נאסרה עליהם הם פשוט שקרנים. רק
לאחר מכן ניאות להיות רציני יותר, הסביר
כי משותקים, בניגוד לקטועי־אברים, אינם
שולטים בצורכיהם, עלולים לזהם את
הבריכה בהפרשות. זאת הסיבה לאיסור.
שערורייה. שני חיילים משותקים,
ששכבו במחלקת־השיקום, לא יכלו להסתיר
את תימהונם למישמע נימוקיו של שטיינבך.
״ידועה לנו ההוראה האוסרת עלינו להתרחץ
בבריכה — שניבנתה עבורנו,״ אמר
אחד מהם .״עד היום איש לא טרח להסביר
לנו מדוע ניתנה ההוראה.
״אם באמת זו הסיבה — הרי זו שערורייה
בלתי־רגילה: אנו מתורגלים ל
מנהל
רוזין
תחרות אלגנטיות
עשות את הצרכים בשעות קבועות. חוץ
מזה, אם במקרה יש פנצ׳ר, הרי בבריכה
מותקנים פילטרים מתאימים — כי היא
ניבנתה במיוחד עבור משותקים.
״אני חושב שכאשר קטוע-רגל נכנם
לבריכה בטרם הגליד מקום הקטיעח —
הרי הזיהום הרבה יותר חמור. אבל בכל
מקרה, הבריכה ערוכה בדיוק למקרים
כאלה. לשם כך יש בה מיתקני־טיהור
משוכללים.״
כללי המישחק. היתד, זו אחת מאחיות
המחלקה שגילתה מה מסתתר מאחורי
הקלעים: לדבריה, נוכח ד״ר רוזין, כבר
בימים הראשונים לעבודתו במחלקה, כי
הוראתו של ד״ר שסיינבך בעניין הבריכה
היתד, פשוט מוסעית.
יחד עם זאת, הוא הכיר גם יפה את
כללי המישחק, הקובעים כי רופאים לעולם
אינם טועים. לכן הורה לפתוח את הבריכה
בפני המשותקים רק בעוד שבועיים, הבליע
הוראה זו במסגרת שינויים נוספים שהוא
מבצע במחלקה.
ה עו ל ם הזה 1878

זאב יפת פורץ אל בנין תחנת השידור של שידורי ישראל בירושלים.
בתמונה למעלה מימין הוא נראה נוטפם אל גדר הבנין
דרך חצר סמוכה ועובר את הגדר דרך פירצה בחוטי התיל. בתמונה למעלה הוא
נראה מגיע אל הגדר באמצעות מיתקן המשחקים המוצב בחצר השכנה.

הפריצה

היו בדרכם מהמזנון לחדריהם. החלטתי
להיראות כבן־המקום: ניגשתי למכונת־הקפה
האוטומטית, ועד מהרה הסתובבתי
כאחד הוותיקים, בידי ספל קפה מהביל.
התחלתי לסייר בבניינים. תחנת־השידור
הממלכתית שכנה בחורבה. אפשר שפעם
היו אלה בניינים ערביים מפוארים — אך

מג7ן1־
הווו!1ם הוד
בא לביקור

ואב יפת

ישראל כראוי לקדם אפשרות של ניסיון
השתלטות עליה — או להגדיל, ניסיון־
חבלה !
מדווח מבקר העולם הזה :
השער הראשי נראד, כמו כניסה לבית־סוהר:
שני שערי ברזל כבדים וחורקים,
עליהם מנעולים גדולים.
אלא שלהבדיל מבית־סוהר, השערים האלה
פתוחים לרווחה כל שעות היום.
מאחורי השערים — מישמר הבית: על
ספסל סמוד לקיר, ישב נוטר. רזה, בעל
קומה בינונית. נראה כבן שישים. מדי

זד, היה מזמן. כיום המקום מוזנח. בתי־השימוש
המשרתים עשרות אנשים — מטונפים,
ללא נייר־טואלט. חדרים חדשים
וצריפי אסבסט הוקמו בכל מקום ללא
תיכנון, שיוו למקום צורה של מעברה.
עליתי לקומה.הראשונה בבניין המרכזי,
והגעתי לחדר״חחדשות.
בחדר שרר רעש מחריש־אוזניים. טל־פרינטרים
טירטרו, טלפונים צילצלו, מכו־נות־כתיבה
תיקתקו. מעל לכל אלה נישאו
קולותיהם של עורכים שהכתיבו ידיעות.
עמדתי שם, בחדר־החדשות, ואיש לא
ניסה לברר מי אני ומה מעשי. התייאשתי
(המשך בעמוד )26

עשתו>ח

תחנת השיחו
ב־ 20 ביולי 1944 נכשל מרד הגנרלים
בגרמניה הנאצית. בסיפרו עלייתו ונפילתו
של הריין השלישי, כתב ויליאם שיירר
כי הסיבה העיקרית לכישלון היתה העובדה
שהמורדים לא השתלטו, בשלוש
השעות הראשונות של המרד, על תחנת
השידור בברלין. בשעות אלה חיה מטח
הפיהרר מנותק מהעולם החיצוני.
אולם המורדים לא הצליחו לשדר לאומה
ולצבא על הצלחת ההתקוממות —
ואיפשרו לדכא אותה.
בכל מדינה בעלת שילטון דיקטטורי,
תלוייה הצלחתה של הפיכה צבאית בהשתלטות
מחירה על כלי-חתיקשורת.
תחנות״שידור מחוות תמיד מטרה ראשונה
בכל מהפכה. בדמוקרטיות המצב
שונה: מעולם לא הוצבו טנקים סביב
בניני ה־בי.בי.סי או בשערי רשות-חשידור
בארץ. למרות זאת נוקטים בעולם את
כל אמצעי הביטחון, כדי שלא ניתן יחיה
להשתלט בקלות על תחנות השידור.
האם ערוכה תחנת״חשידור של שידורי־

ד,חאקי תלויים עליו ברישול. אקדח על
מותניו, ובידיו עיתון.
מולו, ליד דלפק שחור שחסם כמחצית
המעבר ,״׳ישבו פקיד־מודיעין ושומר נוסף,
לידם טלפון. השנים דמו לראשון.
לכאורה מקום שמור כהלכה. שערי בר זל^
,זלושה שומרים, אקדחים.
רק לכאורה. למעשה, גיליתי, כי מית־קני
תחנודהשידור של ישראל — פרוצים
לכל רוח.
שיטת הבי טחון העצמי
בניץ נכנסו אנשים רבים. אחדים
/היו כנראה מוכרים לפקיד־הקבלה. הם
החליפו עימו כמה מילים, המשיכו בדרכם.
תלק חתמו על פנקסי-נוכחות שהיו מונחים
על השולחן בצד שמאל של המסדרון. אחים
פנו לפקיד, ביקשו הדרכה איך להגיע
אל אחד העובדים.

. 1וו— ו.

ך 1ץןן 1ן זאב יפת על המדרגות
המובילות אל תוך תחנת
השידור .״אילו הייתי מזויין,״ סיפר ,״הייתי
יכול לתפוס את המשדר ולהכריז בקלות
על מהפכה במדינת ישראל !״
הפקיד לא טרח לשאול לשם המבקר, לא
דרש תעודת־זהות לא בדק בכליו. הוא אף
לא הזמין אליו את העובד המבוקש כדי
שיזהה את הבא. הוא פשוט היפנה אותם
לחדר המתאים.
החלטתי להפעיל את שיטת הביטחון העצמי.
בצעדים מהירים ובוטחים נכנסתי
פנימה, הפטרתי, שלום׳ אדיש והמשכתי
בלי לעצור. בידי החזקתי תיק ג׳יימס בונד
שחור. מאחורי גבי שמעתי את הפקיד
משיב, שלום׳ אוטומטי. מקץ כמה שניות
כבר עמדתי במרכז החצר הפנימית של
רשות השידור.
בחצר הסתובבו *עובדים רבים בידיהם
כוסות תה או בקבוקי משקאות קלים. הם

דוו השומר
חולף יפת אחרי שפרץ דרך הגדר, מבלי
שהשומר ישים אליו לב תתעניין בזהותו.
הנמצא בבנין יכול לעשות בו כרצונו.

אנאטומיה שלהפ גו ה

בבשת׳ אחת חנ ת ה שידור

שידורי בחירות בטלוויזיה כיום ה׳30.8 ,
ברדיו יום א׳13.45 ,2.9 ,
ג 13.47 ,4.9 /
יום יום ה׳13.56 ,6.9 ,

א סיפו ת וחוגי בידו
רביעי 29.8קיבוץ נתיב הד״ה,
,21.00 אסתר וילנסקד,
שישי 31.8כנם שי״ח, קלישר ,48
,20.00 אלכם מסים, אלי עזר
פיילר (״שומרביק״)
שבת

ראשון 2.9

בודים, משפחת ברגמן,
קדושי קהיר ,10.30 ,7
עו״ד אברהם אורן,
אסתר וילנסקד.
רמת-אביב, תמיר,
טגור ,20.30 ,9אלכם מסים פתח־תקווה, מילר,
סביון ( 19 פינת וניצקי
1א׳) ,20.30 ,דני פתר

חיפה, לוונברג, החרמון
,20.30 ,35ד״ר גבריאל
מוקד

שלישי 4.9

קיבוץ גבולות,21.00 ,
ח״כ אורי אבנרי,
דני פתר

שני

חולץ, אברהם קוליקוב,
ליאון בלום ,20,00 -62
אלכם מסים
ירושלים, שליין 6א/
,20.30ד״ר ישראל לף

רביעי 5.9

גני יהודה, סביץ,
פלטינוביץ, הוורדים ,10
,21.00 פרץ קידרון
תל־אביב, הילל אברו-
מוב, גורדון ,20.30 ,82
ד״ר ישראל לף

חמישי 6.9

קרייודשלום,
ברייטשטין, דיק ,6
,20.00 עו״ד שמואל סגל,
אסתר וילנסקה

(המשך מעמוד )25
מהם. עליתי לקומה השנייה, פתחתי אחת
הדלתות. בחדר ישבו כעשרה עובדים, ש התווכחו
בקולי־קולות. היתד זו ישיבת
מערכת יומן־החדשות. גם כאן לא התעניין
איש במעשי.
יצאתי לסייר בבניין הקיצוני. הגעתי ל־בית־המלאכה
של שרות־השידור. מאחורי
הגיע גבר חסון, הודיע לטכנאי שיש
לו בעיות עם אחד הטרמוסטטים. השניים
יצאו החוצה.
הצטרפתי אליהם. כנראה שכל אחד מהם
חשב שאני מכיר את האחר, משום ש איש
מהם לא פנה אלי. נכנסנו לאולם־
המכונות המרכזי.
דיי חזירים

ך* עש נוראי. כל דלתות המיבנה היו
1פרוצות לרווחה. העובד השבית מכונה
ענקית בצבע כתום, והתחיל לבדוק אותה.
ניצבתי בליבה הטכני של התחנה, אלמוני
עם תיק שחור בידו. איש לא שאל למעשי.
חיכיתי כמה דקות ויצאתי.
סרתי למיזנון. הוא דמה לדיר־חזירים.
חמישה שולחנות רעועים, מטונפים, אשר
איש לא טרח לנקות אותם. להקות־זבובים
טורדנים ומוכרת משועממת, פרועת־שיער,
שמכרה סלטים ותבשילי־חצילים מתוך
מיכלים לא-ם גורים. כמה מהם עמדו על
הדלפק, ולא הוחזקו בקרור על אף החום
הכבד ששרר בצריף הבלתי־מאוורר.
בשולחן סמוך לשלי סיפר בחור צעיר,
טכנאי כנראה, כי לראשונה בחייו השתתף
בארוחת־צהרים שבה סעדה ראש־הממש־לה.
הוא ישב במרחק כמה מטרים ממנה,
והתבונן בה היטב.
לפני שיצאתי, הספקתי עוד לשמוע כיצד
אחד הבחורים מספר לחברו כי בבואו
לעבודה בלילה, טרח זמן רב להעיר את
השומר, כדי שיוכל להיכנס.

שישי 7.9

מפגש צעירים,
יד אליהו, ת״א, דרזין,
יפתח ( 14 פינת לה גרדיה
,21.00 ,)60 דני פתר,
יעקב טימברג

__ שידור
בשעת הפגזה

אין מו צ א

ך* מילחמת ששת־הימים הפגיזו הירדנים
^ קשות את תחנת־השידור. איש לא טרח
להעביר את התחנה לאולפן־חירום מוגן,
למרות שנמצאה עשרות מטרים בלבד מהגבול,
בלתי מוגנת ובלא מיקלט. תחת ברד
כדורים ופצצות מרגמה התרוצצות העובדים
בין חדר־החדשות לאולפן־השידור
כאשר הם בטוחים כי במוקדם או במאוחר
ייפגעו והתחנה תשותק.
עובדה זו לא נתפרסמה ברבים. שום
ועדת־חקירה לא הוקמה. אחרי חודשים
רבים קיבלו העובדים, ללא טקס או פיר־סומת,
את אות ששת־הימים.
גם כיום שוכן בית־השידור באותה קבוצת
מיבנים מיושנים. דומה כי דבר לא

ף כנסתי לבניין הגדול ביותר בשטח —
^ לאולפנים. על הגג אנטנות גבוהות. בכניסה,
על־יד מרכזודטלפונים אוטומטית,
פקידה. חלפתי על פניה בצעד בטוח, ונכנסתי
פנימה.
אם קודם לכן הייתי בליבה הטכני של
התחנה, הרי עתה נמצאתי במרכז־העצבים
שלה, בנקודה הרגישה ביותר. אנשים
התרוצצו במסדרונות. בידיהם סרטי־הקל־טה,
גליונות־נייר. שוב לא שאלני איש
מה מעשי פה, את מי אני מחפש. אפילו
לא מבט־סקרנות.
מהאולפנים חזרתי לבניין המרכזי. עליתי
במדרגות, וניצבתי על־יד מעקה המירפסת
ממנו התפרשה לפני רחבת הכניסה. הוצאתי
פנקס והתחלתי לרשום ולשרטט כביכול.
יכולתי להמשיך כך שעות. הנוטר שליד
שער־הכניסה, שהייתי בטווח־ראייתו, אפי לו
לא התייחס אלי.
דפיקות פראיות

^ י ד מכונודהקפה האוטומטית נוצרה
התקהלות. מיכל־הקפה התרוקן. מישהו
החל לדפוק בפראות על דופן המכונה.
החלטתי לגלות יוזמה, להשליט סדר במקום.
ממרומי הקומה השנייה סילקתי את
הבחור שחיבל במכונה, בקשתי מאחת
הבחורות שתביא מחדרה נייר־דבק ותדביק
פתק־אזהרה כי המכונה מקולקלת. היא
טענה שהיא עסוקה וסירבה. הרמתי קולי
— והיא נחפזה לעשות כמצווה.
חזרתי למיזנון לבקבוק משקה צונן.
לאחר דקות אחדות של מנוחה, הייתי נכון
להמשך הסיור, הפעם, בשטח סביב הבניינים.

פסעתי
במורד הכביש לאורך הגדר
שהקיפה את בנייני תחנת־השידור. בהמשך
לבית־השידור שוכן מרכז־נוער. בין שני
הבניינים ישנה גדר־ביטחון. חלונות מרכז-
הנוער, הפונים לעבר בית-השידור, חסומים
בסורגי־ברזל.
מול צידה האחורי של התחנה ישנו
מיבנה מהודר, שנראה כבית־ספר. בינו

** סתגנות היחידים היתה מחזה
( 1מבעית. אני מתעב אלימות. אני שונא
לראות אנשים מוכים. חיילי משמר
הגבול לא יכלו שלא להגיב. לא היה מוצא,
לא למפגינים ולא למשטרה. כולם
היו דחוקים לאותו אין־מוצא שהוא אין־
אונים. וכאן החלו המכות. הילדים רצו
על ההרים, השוטרים או חיילי משמר־הגבול
היכו והחזירו אותם לעבר הכביש.
אלה שישבו נדחקו עד שהוכו. היו כמה
מחזות־זוועה. הטלוויזיות הזרות קלטו הכל.
אני מתאר לעצמי איזה רושם מקבלים
מזה צעירי היהודים באמריקה או
אירופה. זה הזכיר את קנס. אבל לממשלת
ישראל לא איכפת, שכן העולם תמיד
בלתי־צודק ועוין, ואנחנו הרי המדינה
החזקה ביותר בעולם.
האמריקאים רגישים לדעת הקהל. האנגלים
רגישים. אבל אנחנו שיכורי כוח.
אנחנו יודעים שאנחנו צודקים גם כאשר
איננו צודקים, ועל כן מה זה משנה
אם יראו בעולם שוטרים מכים ילדים המבקשים
להניח זרים ליד כנסיה סגורה
לפי חוק צבאי בריטי, ואפילו יהיו הרואים
צעירים יהודים שעליהם תקוות כל אלה
היודעים שבעוד עשר עשרים שנה יחליף
דור חדש זה את דור הבורשט והמגבית
היהודית המאוחדת?

מצפון
הבוס החדש

ירושלים, שליין 6א׳,
,20.30 דב גופר
אילת, ביקור בתמנע,
בנמל ובמפעלים,
ח״כ אורי אבנרי

לבין התחנה נבנתה חומת בטון ועליה גדר
ביטחון. ליד החומה, מיתקני ספורט ושעשועים.

(המשך
מעמוד )24
רום הבריטיים. למי הם נועדו, ומי נוקט
בהם בעולם זה שלנו.

גן נעול

מבקר העולם הזה בחצר
רשות־השידור, מאחוריו
ניידוז־שידור, מלפניו שער החצר
הנעול. מעט המנעולים שהיו בשימוש
במיתקני רשות־השידור היו סימליים לגמרי,
בהתחשב בכו שכל מחבל, מהפכן או
מטורף סתם יכלו להיכנס בחופשיות דרך
השער הראשי, מבלי שיעוכבו על־ידי איש,
או דרך פרצות בחומה, אם היו מתעקשים
דווקא להקשות על עצמם את החיים.
השתנה. מיקלטים לא ניבנו עדיין. אומנם
הוצב מיגדל פיקוח, ומאחור הוקם קיר־הביטון
— אך אפילו אמצעי-ביטחון קלושים
אלו הותקנו רק אחרי שמיטען קטן
של חומר־נפץ התפוצץ על־יד החומה מבלי
שגרם כל נזק.

איז הו
אידיו ט

* * משכ תי לאורך החומה. השביל המק(
| בי ל לה התחיל להתפתל. הלאה משם,
בסמוך לבניין הקיצוני, לידו חנו מכוניות-
השידור,
באגפו האחורי של הבניין הקיצוני השתנו
פני השטח. ערימות גרוטאות, מיבנים
הרוסים, חורשות עצים מוזנחות

אבל- .הירהרתי לעצמי, איזה אידיוט
ירצה לנצל את הפירצה בקיר וחורשות
עזובות, כאשר מזומנת לו כניסה חופשית
דרך השער הראשי.

* אשר אני בא לקיבוצים ובאים אלי
צעירים ושואלים מה לעשות, אני
אומר: תעשו מה שהמצפון מורה לכם.
המצפון לא הביא עוד אלף או אלפיים
איש לאיקרית. עשרים ואחד סופרים בילו |
אצל ראש־ד,ממשלה בתה ועוגות. הם לא
באו להפגנה. ומלבד שניים לא ראיתי
איש מהם בהפגנות קודמות. הם אינם
מוכנים להתבזות. הם רוצים להישאר
נחמדים. לומר לראש־הממשלה, תראי זה
לא נחמד מצידך, ושהיא תאמר מתוקים
שלי, אתם לא כל־כך חמודים. אבל לבוא
להתבזות קצת, לצעוק כלפי הר מוריק
וריק, כלפי עוול משווע — זה לא.
ואין דרך אחרת. זאת ידענו עוד בזמן
הבריטים בתהלוכות המצחיקות והעצובות
ברחוב בן־יהודה בתל־אביב. לכן חוקקו
חוקים אלה. גולדה מאיר צריכה היתד,
להיות הראשונה בין הצועדים בהפגנה.
אבל היא לא צעדה. לעומת זאת ראינו
כמה מכוניות מלאות תושבים שלווים
שצעקו אלינו בשנאה נוראה (ואז גם אפשר
להבין אל מי מדברת הממשלה ולמי
מסבירים הכתבים בעתונים) שאנו אנטישמים,
קומוניסטים מנוולים. ואני רוצה !
רק להוסיף שלולא נגמר הכל. כמו שנגמר,
שאילו היתד, המשטרה מסתלקת קודם
לכן, היו תושבי שומרה שבסביבה,
שמספרם גדל והולד עם הזמן, עושים
שמות במפגינים...
...על אף הזכרון המר של המפגינים
מהפגנות קודמות שבהן הובטח ולא קו־יים
שוחררו העצורים אחרי משא-ומתן
ואנחנו הסתלקנו מן המקום. הכל חלף.
עוד הפגנה עלובה ועצובה. עוד הפגנה של
מאה וחמישים איש מכל רחבי הארץ על
עוול הצועק לשמים.
וכל אותם יפי־הנפש, ואני אומר יפי־הנפש
עתה באותו שאט־נפש שבו נוק טים
צמד מלים אלה נגדי, כל אותם אנשים
יפים המדברים בסלונים שלהם על
עוול איקרית, יידעו כי היעדרות שם,
בשבת זאת ולא בשבתות אחרות, בירושלים
ובמכמורת, העדרותם זאת עושה
מכל המאבק על צדק במדינה ועל משפט
הוגן לכל, עניין מצחיק ועלוב. לו היו
חמישה־עשרה אלף איש מפגינים נגד
מלחמת וייטנאם עדיין היו אמריקאים נה רגים
שם, בעצם היום הזה. אבל המצפון
עורר באמריקה יותר מקומץ. לא שני סופרים
ושני פרופסורים ושני חלבנים ושני
מורים באו להפגנות נגד מלחמת וייטנאם
אלא מאות אלפים. אילו כל אותם אנשים
יפים וחכמים, הסבורים כמונו שקורה כאן
אסון לאומי; סופרים, משוררים, מורים,
מוסיקאים, ציירים, עורכי־דין, שופטים
ואולי, אולי, לא יכול להיות אבל אולי
גם רבנים ופועלים וחברי משקים ועוד
ועוד, אילו היו בהפגנה אלפיים, שלושת
אלפים איש, היה, אולי, הכל נראה אח רת...

עו ל ם הזה 1878

במדינה
תיירות
מ, דחמוו הבזק
שר התיירות התערב
?פגיעה במתחריו ש? מכרו
אנשי מישרד התיירות לא האמינו ל־מישמע
אוזניהם, כאשר קיבלו את הוראתו
של השר הממונה עליהם.
היתה זו הוראה שנגעה לעניין פעוט,
לכאורה: הפצתם של מדריכי־פירסום לתיירים.
שר־התיירות משה קול הורה
למישרדו שלא להפיץ באמצעות צינורות
המישרד אף מדריך מלבד השבוע בישראל.
העדפה. מה שהדהים את העובדים
היתד. הצורה הגלוייר. בה ניתנה ההוראה,
שמשמעותה היתה, למעשה: התערבותו של
השר בתחרות מיסחרית, והעדפת אחד
המתחרים. מה עוד׳ שהמתחרה המועדף
היה מכר ותיק של השר.
אימפריה. המדריך שהועדף על־ידי
השר היה השבוע בישראל, היוצא־לאור
על־ידי אברהם (״כושי״) לוי. כושי החל
בהפצת מדריכו לפני 12 שנה. המדריך
מחולק לתיירים חינם, מציע להם את כל
אפשרויות הבידור והקניות בארץ באותו
כל שבוע. הכנסת המדריך נובעת ממודעות־הפירסומת.

12 שנות פעולתו התרחב כושי במהירות.
באמצעות חברתו, בזק, הפך לאימפריה
המדפיסה מדריכים דומים כבר בספרד,
וכן מדריכי מסעדות. השבוע בישראל
הגיע לגודל של 104 עמודים, מופץ
ב־ 12 אלף העתקים. מחזורו הגיע ל־800
אלף ל״י לשנה, מזה עשרה אחוז רווח
נקי, לדברי כושי.
1התח רו ת. כאשר הפך העסק למשגשג,
קמו לכושי, כנהוג, מתחרים. שלושה
מעובדיו הבכירים — דניאל גולן, אברהם
דיין ויצחק תמיר — פרשו מבזק, קיבלו
מכושי פיצויים של כ־ 15 אלף ל״י האחד,
פתחו מדריך מתחרה בשם הלו ישראל.
ראשית חוכמה, פנו למישרד התיירות,
ביקשו המלצה על מדריכם, כשם שגם
מדריכו של לוי מומלץ על-ידי המישרד.
קץ לשפע. הם קיבלו המלצה, רגם
הבטחה שהמדריך החדש יופץ, כמו הישן,
באמצעות מישרד התיירות.
במשך כמה חוברות לא היו בעיות. אלא
שאז יצאה לפתע לאור חוברת שלישית
— ושר־התיירות החליט לשים קץ לשפע.
הוא מינה ועדה ללמוד את הנושא —
ובינתיים הורה למישרדו להפיץ רק את
השבוע בישראל, בגלל שלו זכות ראשונים.
הוראתו זו גרמה להתפטרותם הזועמת
של כמה מחברי הוועדה.
כג״ץ. למישמע הוראת השר, נזעקו
יצרני הלו ישראל, נחפזו לבקש צו־על־תנאי
נגד השר, טענו כי מישרד התיירות
הפר את הבטחתו להפיץ את המגזין שלהם,
העדיף בכך את המגזין המתחרה.
השבוע, העניק בג״ץ את הצו המבוקש,
הורה שעד הבירור תימשך הפצתו של
הלו ישראל על־ידי המישרד.
כדי להבין כיצד השתלשלו הדברים כפי
שהשתלשלו, יש להבין את מישחקי הכוחות
שמאחורי הקלעים:
מנכ״ל מישרד התיירות, חנוך גבתון,
חינו יריב ותיק ׳של כושי. לדברי כושי,

מרכז ע ד שו ת מג ע > <9

ניסה גבתון לא אחת לעודד מתחרים שלו.
זאת, לדבריו, הסיבה שמישרד התיירות
הבטיח תמיכה בזריזות כה רבה למתחריו.
הפטרון. לדברי מתחריו של כושי,
נהנה כושי מידידותו של השר, ומשום כך
הועדף על פניהם: כושי מארגן מדי שנה
את תחרות בזק למסעדות מעולות, בשיתוף
עם מיסדו אבירי־הגריל ובחסות שר*
התיירות.
במופע זה, מופיע השר כפטרון המסעדות
בארץ וכמקדם תעשיית התיירות,
זוכה בפירסומת כלל לא מזיקה,
ההתפתחות האחרונה, השבוע: לוי כושי
האשים את יריביו בסחיבת חוברותיו
מדוכני בתי־המלון, שכר את מרדכי רחמים
המפורסם לחקור בנושא.
תגובתם של גולן, דיין ותמיר :״שטויות.
הוא מנסה לגלות פשוט מי עומד מאחורינו.״

משטרה

שוטר חובבהספ רו ת
שוטר ;תבקש לפגות מקום
לאמבולנס עם חוזה —
והגיב בקללות ואיומים
כמעט לכל גבר, זוהי שעת שמחה נדירה.
אך לעורך־הדין התל-אביבי יאיר לנדאו
היתה זאת שעה של מכה קשה: זמן קצר
לאחר שהביא את אשתו לבית־החולים
ליולדות הקרייה בתל־אביב, ילדה אשתו.
אך הוולד היה מת.
אביה של האשד, איבד את הכרתו. הוזעק
אמבולנס, כדי לפנות אותו להדסה, ולנדאו
עזר להעמיסו לתוכו.
״לא בוער לי״ .אלא שהאמבולנס לא
יכל לצאת לדרכו. ניידת משטרה שחנתה
מאחוריו הפריעה לו. הניידת היתד, ריקה,
אך דלתה פתוחה ומנועה עובד. לנדאו
הפעיל את צופרה, כדי להזעיק את נהגה.
הנהג הופיע. היה זה שוטר בשם טולדנו.
לנדאו הסביר בדחיפות את המצב, ביקש
לאפשר לאמבולנס לזוז.
״לא בוער לי שום דבר,״ ענה השוטר
טולדנו .״זה לא מזיז לי את קצה התחת.
אני לא שם זין עליך.״
״אעצור אותך׳ .ציטוטיו של השוטר
טולדנו מתוך פניני הספרות העברית המודרנית
הפתיעו שמץ את לנדאו, אך לא
היד, לו זמן להתעכב. כאשר הואיל טולדנו
לפנות את הדרך, יצא האמבולנס לדרך.
זמן קצר לאחר מכן, יצא לנדאו גם הוא
לכיוון הדסה. ברחוב סמוך גילה את הניידת,
מס. מ־ ,700 חונה — הפעם כהלכה.
הוא עצר, ביקש את פרטיו של טולדנו.
״אם לא תסתלק, אעצור אותך,״ איים
השוטר.
מפצח הפרצופים. סמל גבריאל
אליהו, שישב ליד טולדנו, התנדב לעזור
לשוטרו: הוא ביקש מלנדאו את מיסמכיו,
החל בודק בקפדנות ואיטיות מכוונות,
כולל רשיון־הרדיו של הרכב. לבסוף,
הצליח למצוא פגם, החל רושם דו״ח.
המילה האחרונה באינטרמצו היתר. בכל
זאת של השוטר טולדנו :״אם לא הייתי
שוטר,״ גילה ללנדאו ,״הייתי מפצח לך
את הפרצוף.״

הניידת החוסמת ליד כית־־החולים ״חקדייח״
״לא מזיז לי את קצה התחת״

״ ג רוזו ב ס קי -אי שזן ־ לנ ס׳׳

מנהל י אבן-שושן
התאמת עדשות מגע ק שות ורכות
תלאגיברח שגי אי ר 7של 58046 - 50720שעותקבלה 9 17

נו )*,חוא

ו 1 4 !1ה

אתה

קש״ בקשרי
ישראל־יפן*
אם יש לך עסקים עם יפן, צפה לקשיים
גוברים מצד ממשלתה: בכנס של
שגרירי יפן בארצות המזרח־התיכון, שהתקיים
לאחרונה בטוקיו, הוחלט כי
על יפן ״לנקוט במדיניות״חוץ המכוונת

סודן, סוריה, טוניסיה, טורקיה. שר-
החוץ חיפני, מסתיושי אוהירח, קבע כי
על יפן להגביר את מאמציה לשיתוף
והבנה עם ארצות האזור.
בכנס, שנמשך שלושה ימים, נקבע כי
המשך אספקת־הנפט מארצות-ערב חיוני
לקיום התעשייה היפנית: בשנת 1972
הגיעו יותר מ 90*-מיבוא״הנפט ליפן מהמזרח
התיכון.
התוצאה: הכנס הסתיים בתביעה לביצוע
החלטת מועצת הביטחון הקוראת
לנסיגה מיידית של הכוחות הישראלים
מן השטחים הכבושים.

שר־־חוץ אוהירה
למען הנפט — הכל
להבטיח ליפן אספקה קבועה של נפט
גלמי.״
בכנס השתתפו שגרירי יפן באפגניס־טאו,
אלז׳יריה, מצריים, עיראק, איראן,
ישראל, כוויית, לבנון, מרוקו, סעודיה,

חוק מיוחד
לג״מי לוי?
עם שובו לישראל — לביקור, לפי המוצהר
— של ג׳ימי לוי, התגלה כי הסערה
שעורר לפני ב־ 15 שנה, עת הפכו
הוא ומפעל הטקסטיל שלו בנצרת לשם
נרדף לכשלונה של הממשלה בעסקים
— סערה זו לא שככה כליל: ביקורו
עורר התרגשות לא־רגילה בחוגים כלכ־

בימים אלה. השניים נאלצו לסגת מפני
יריב רציני יותר.
אלמוגי הצעיר, שהוא מומחה לספנות,
העלה, נוכח מצוקת הובלת המלט וסחורות
אחרות לישראל, רעיון: בעולם מקובל
כבר מזמן להוביל משאות בדוברות־ענק
הנגררות על־ידי אניות, כמו קרונות רכבת
על־ידי קטר. למה לא גם בישראל?
אלמוגי העלה את הרעיון בפני ברונפמן,
והשניים הקימו חברה שתיכננה להביא
ארצה דוברות מקנדה, ולפתוח קווי־הובלה.
השניים התקשרו גס עם חברת המלט
נשר שהיתה מעוניינת כי יביאו עבורה
מחדל מלט בדוברות.
התוכנית התקדמה כהלכה — עד שנודע

הוכ שלה תו כני ת
תעשיין לוי

להובלה ב דו ב רו ת
ד״ר יורם אלמוגי, בנו של שר העבודה,
איננו נמושה במערכות המשק. גס סס
ברונפמן, איל־הוויסקי הקנדי, בעל רשת
סופרסל בישראל ומגדולי התורמים לישראל,
איננו קוטל־קניס. כששניים אלה
חברו יחדיו, אין ספק שהם היוו כוח רציני.
אולם לא רציני מספיק, כפי שהוברר

הדבר למיכאל צור, יו״ר מועצת המנהלים
של צים. צים איננה מעוניינת כמובן
במתחרים. צור הפעיל את קשריו עם ספיר
— והרעיון גווע. המשק הישראלי נפגע
אמנם, אולם המונופול של צים נשאר שלם.
אלמוגי הבן עצמו הסיק את המסקנות,
חזר להרצות בטכניון בחיפה.

מפעל כבלים חדש בערד
חברת כבלי ציון, שחיא בעלת שני מפעלים לכבלי חשמל וטלפון, תקים בערד
מפעל שלישי, לייצור כבילי טלקומוניקציה, בשיתוף עם חברה אירופית ידועח. חמפעל
יעסיק מעל 35 מהנדסים, וייצורו יחליף יבוא כבילים ב־ 6מיליון דולר לשנח.

למען ידיד ותיק — הכל
ליים, כשהתגנבה הכללית היא: מעניין
מה הוא מתכנן עכשיו.
פרשת ג׳ימי לוי התגלתה כאשר מפעלו
בנצרת התמוטט, לאחר שהממשלה השקיעה
בו שבעה מיליון ל״י, ולוי עצמו
פחות מרבע מכך.
ג׳ימי, מכל מקום, עזב את הארץ
לאחר הפרשה, ואין אפשרות לחעלות נגדו
כל האשמות, בגלל חוק ההתיישנות.
למרות מצב דברים זה, מסתבר עתה
כי לוי המשיך ליהנות, כל שנות היעדרו
מהארץ, מיחס מיוחד מצד שלטונות
ישראל. החוק הישראלי מחייב אזרח
ישראלי, החפץ לחדש את דרכונו, לחזור
ארצה לפחות אחת לחמש שנים. כל
אירח — אולם לא את ג׳ימי לוי, שהמשיך
לשמור על דרכונו הישראלי.
מתברר כי נעשה עבורו הסדר מיוחד,
לפיו חודש דרכונו בלאגוס, בירת ניגריה.
לא ברור כיצד זכה לוי בהטבה מיוחדת

חינוך
ה בו ס האדמוג
כששת חודשי עבודה
ככית״הכפר, לא ראתה
המזכירה את המ;ח 7מעולם
המזכירה שישבה במשרד־ההרשמה של
רשת בתי־הספר אלפא, ברחוב אלנבי 136
בתל־אביב, לא ידעה להגיד מתי יבוא הבוס
שלה.
לא שהיא ניסתה להגן עליו מפני טרדנים.
היא פשוט אמרה את האמת: מאז
התקבלה לעבודה, לפני חצי שנה, לא
ראתה את מנהל רשת אלפא מעולם.
וגם לא ביום שנתקבלה: היתד, זו המזכירה
העוזבת שקיבלה אותה, סיכמה
איתה על תנאי שכרה ומהות עבודתה,
נפרדה ממנה לשלום.
קול אלמוני. הבוס צילצל מאוחר יותר,
אישר את הסיכום. שמו, ידעה המזכירה,
הוא דויד רון. גם את קולו הכירה :
מדי פעם היתד, מקבלת ממנו הוראות
טלפוניות. רק את פניו לא ראתה אף פעם.
כאשר היו תלמידים באים להירשם
לבית־הספר, היתד, מחתימה אותם על שטרות,
משאירה את השטרות נעולים במגירה.
למחרת היתר, המגירה ריקה, והבוס
אישר טלפונית את קבלתם.
שיטות מקוריות. לא רק לגבי מז כירתו
נשאר דויד רון אלמוני. גם במש רד
החינוך אין איש מכירו. גם לא צוות
מורי הרשת — הכוללת את בית־הספר
אלפא משולב, שני בתי־ססר אדפא נוספים,
ועוד כמה בתי־ספר.
שיטותיה,פעולה המקוריות של דויד רון
לא הוגבלו להופעה אישית בלבד. הן הורגשו
גס בבית־הספר עצמו.
אלפא משולב הציע למעוניינים ללמוד
פקידות, שירטוט, אלקטרוניקה ובגרות
ב״מיטב הכלים המודרניים, בניין חדיש ד
כוחות״הוראה מעולים.״
אותם המעוניינים שעברו במשרד ההרשמה
ושילשלו את השטרות — הגיעו לבסוף
לבית־הספר עצמו, ברחוב בלפור .6
פואמה פדגוגית. דרך שני גדרות
חלודים ויער מגבות תלויות לייבוש, מהמספרה
השכנה, הגיע הסטודנט הנלהב,
דרך חדרי־שירותים מצחינים, לחדרי־הכי־תות,
שנראו כאילו תוכננו עבור שבעת
הגמדים. הקירות השילו את ציבעם מזמן,
החלונות היו אטומים בדיקטים.
הלימודים עצמם התנהלו ברוח דומה.
בשבוע שעבר, סוף־סוף, הורה משרד־החינוך־והתרבות
לסגור את המוסד בגלל
״תנאים פיסיים גרועים, תנאי סניטציה
ירודים, רמת־לימודים נמוכה, כוח־הוראה
בלתי-מוכשר, ואי־מתן תמורה לתלמיד
כנאמר בפירסומים.״

ד ר כי ־ אדם
גן־הונדן ה א בו ד
,,יכולתי לעשות וילה
מחבית שלי -על השכון
העיניים של אחותי,״
אומרת אחותה של עיוורת
שאושפזה כמוכר לחשוכי־מרפא
זהבה צבי היתד, בת 15 כשהבינה לראשונה,
שהעתיד טמון בגן־עדן. כולם הבינו
אותה, ועזרו לה בסבלנות לעבור את ה־גיהנום.
כיום, אחרי נסיונות רבים היא
הגיעה בגיל 34 כמצופה אל הנחלה. אחרי
שנים ארוכות של סבל כעיוורת, נמצא לה
סוף־סוף מקום במוסד כלשהו וכל מה שנותר
לה, זו הציפייה הארוכה לפגישה עם
הבורא.

חוות גורדו! התחסלה חובבי הרכיבה על סוסים בתל־אביב, ש נהגו
זה שנים לרכב בחוות גורדון מעבר
לירקון׳ ייאלצו לחפש להם מקום אחר
לרכיבה: אליהו גורדון מכר את המקום
( 6דונם, במחיר כ־ 250 אלף לירות הדונם)
למשקיעים פרסיים, שיבנו בתי־מגורים
במקום חוות־הסוסים.
גורדון ניהל חוות־סוסים יותר מ־30
שנה. החווה שכנה בזמנו ברחוב ארלוזורוב
בתל־אביב, נסוגה לאחר מכן למקומה ה נוכחי,
עם גידול העיר. עתה פרש גורדון
מעסקי הסוסים.
ומעניין לעניין: שמועות עקשניות טו ענות
כי גם השטח שהיה פעם התחנה
המרכזית הישנה, ברחוב רוטשילד מספר
1בתל־אביב — נמכר למשקיעים אלה.
המגרש היה שייך לקבוצת בנק הפועלים
ולקבלנים ראובן ובן־דויד.

במדינה

מספרת כתכת ״העולם הזה״,
עליזה אוורבך :

החווה שנמכרה
במקום סוסים וילדים, מגרדי־שחקים

היא אינה לבד, זהבה. יחד איתר, ממתינים
חולים כרוניים, בני 70 ומעלה, ועוזרים
לה לדכא את שאריות המרץ לחיים. חיים
זה לא עתיד ואם כבר, אז יפה שעה אחת
קודם. והנה, קמה לתיאוריה זו אופוזיציה
נאיבית בדמותה של אסתר צבי, אחותה של
העיוורת שנידונה לחיים במוסד לחולים
כרוניים. היא אינה מוכנה להשלים. רוצה
לשנות דברים שעליהם החליטו המומחים
בעיריית תל-אביב, אשר החליטו לשקם
עיוורת בת 34 בחברת זקנים הממתינים למותם.
צוחקת עלינו הנערה, אומרת הביורוקרטיה.
דון קישוטית פעוטה, את לא
מבינה שבשביל בן־אדם אחד לא כדאי להתאמץ.
חבל עלייך, לכי הביתה, ואל תעשי
בעיות !

אסתר מודה כיום בפשע הגורלי שביצעה
לפני מספר שנים: היא לא ביקשה תמיכה
מהעזרה הסוציאלית, כמו שעושים כולם.
״יכולתי לסחוט מהם אלף ואחד דברים, ולעשות
וילה על חשבון העיניים של אחותי,
ואז הם היו מטפלים בה ולוקחים אותה
למוסד נורמלי לעיוורים,״ אומרת אסתר.
״אבל כשהם רואים, שהבן־אדם לא בא
אליהם בדרישות, אז גם אין צורך שיטפלו
בעניין.
״אחרי שאמא מתה, התפזרה המשפחה
ואני נשארתי לטפל באחותי העיוורת בבית,
בשכונת־התיקווה. עבדתי אז כזמרת במחלקה
הערבית ברשוודהשידור. אבל אני רוצה
חופש,״ אמרתי להם .״אני צעירה בת .27
אמנם כואב לי שזאת אחותי אבל תכניסו
אותה לאיזשהו מקום אנושי. אני לא יכולה
להמשיך לעשות מה שאמא עשתה. אמא
לפחות הספיקה להתחתן, להוליד 8ילדים.
היא היתד. מוכנה להישאר עם הבת שלה
עד הסוף. אבל אני, אין לי חיים פרטיים.
כבר שנתיים שלא יודעת מה זה עבודה.
״זהבה פחדה להישאר לבד. פינקתי אותה
והיא הפכה תובענית מאד. להתחתן? מי

גסיסה או שיגעון. זהבה רוצה עוד
לחיות. כיום היא נמצאת על הגבול. אפשר
בקלות לסחוף אותה לניוון מוחלט או
לנסות לשקם אותה. אם תשאר בבית זיו,
אין לה דרך חזרה. היא תהפוך לצמח
עיוור ממושמע עד הסוף. כמו כולם. כבר
בימים הראשונים במוסד, אחרי המשבר
הראשון, היא מתחילה להתרגל, להשלים
עם המצב.
עיוורת, איזה סיכויים יש לה ו
״אני לא רוצה לשנות שום דבר,״ היא
אומרת .״טוב לי כאן. יש אוכל והאחיות
יהודית ועלייה מדברות איתי.״ היא איטית
מאד, יש לה זמן, אף אחד לא ממהר
במקום.
ואני בעקשנות ובאכזריות ניסיתי להר גיז
אותה, למצוא בה טיפת חיים, אולי
אולי. ואז התפרצה כלפי :״אני רוצה הביתה!
רוצה לטייל! רוצה לים! רוצה לנגן
על פסנתר! רוצה! רוצה!״ ושוב חזרה
לשקט. כמו ידעה ששום דבר לא ישנה.
ולמה להטריד כל כך הרבה אנשים שניסו
לעזור לה.
״אם תשאר זהבה בגן־חעדן המטופח
שבמגדיאל,״ אמרו לי האחיות בלבן ,״היא

אל תעשה צעדים
דראסטיים. חגה עוד
קצת לפני שתבצע את
החלטתך. בת ״טלה״
— לא תפגשי השבוע
החלונסיך את מות,
למרות שבסוף
השבוע יהיה נדמה לך
: 1 21מ רס -
שפגשת. כדאי שתנצלי
20יאפ רי ל
את השבוע כדי לשפר
את הופעתך. התחילי
בדיאטה, שני את התיסרוקת, והיי יפה
כמה שרק תוכלי. הימנעי מללבוש כהה.

במחצית השניה של השבוע
צפויים בחייך
כמה שינויים, ולאו
דווקא לטובה. שמור בקפדנות
על בריאותך,
כי היא עלולה להיות
הראשונה שתיפגע בימים
רגישים אלה.
דחף פנימי, שסיבותיו
לא תהיינה ברורות לך
די צרכן, ידרבן אותך
לבזבז הרבה מרץ, זמן וכוח על עניינים
בעלי חשיבות משנית. מוטב שתרסן את
עצמך ותשמור את כוחותיך לשבוע הקרוב.

ידידך כועס — אבל
לא נורא — זח יעבור
לו. בשבוע זה מראים
הכוכבים שינוי דראסשלא
8חמ 88י
טי. מה שחשבת

יחיה בסדר — יסתדר
בסופו של דבר. בכל
השטחים. זהו כנראה 0*111X11
השבוע שלבם, תאומים.
בלו היטב, טיילו הרבה,
בעיקר בחיק הטבע
ונצלו את החיים. אל תשימו״לב למה
שהשכנה ממול אומרת. מה היא מבינה ז

עיוורת זהבה צבי ליד הפסנתר
״רוצה לטייל ! רוצה ליס ! רוצה לנגן על פסנתר !״
היה לוקח אותי, הצרות מסביב, הם לא
נדוניה אידיאלית לבחור. אני לא יודעת
אפילו מה זה חבר. רק השכנים היו עולים
אלי ומעודדים אותי. רציתי להכניס את
זהבה למוסד עיוורים בו תוכל להיכנס לפעילות,
לצאת לטיולים ולעבוד. אבל כל
אותן התשובות שקבלתי מהמוסדות ומהעובדות
הסוציאליות, שהתחלפו בקצב
רצחני, הרגו לי את התקווה האחרונה.
,גברת. אנחנו מבינים את המצב. את לא
בת יחידה אצלנו. סבלנות
״אבד לכם יש עיניים:״ הסבלנות
היתד, התכונה החזקה של אסתר. שתי האחיות
נשארו צמודות אחת לשנייה עד
היום. כולם התפזרו לאחר שאמא מתה.
ברחו מהבעיות של אחותם העיוורת מלידה,
לבעיות שלהם.
והנה, לפני מספר שבועות, נדמה היה
שהישועה קרובה. מישהו העלה את השם
בית זיו במגדיאל, כפתרון ואסתר נתפסה
לרעיון. סוף־סוף מוסד קבוע .״מצאתי את
המקום מקסים,״ סיפרה אסתר .״פינת חמד
נקייה ומלאת תשומת״לב. והמנהל, איזה
בן־אדם נהדר? ! הוא מטפח את המקום
כמו תינוק שלו, עם כל הלב. ישבנו ביחד
במשרד והוא השתכנע סופית שאם לא
תסודר אחותי במוסד, נשתגע בסופו של
דבר •שתינו. האמת היא, שלא נכנסתי
לראות בדיוק את האנשים הנמצאים ב מוסד•
אבל מבחוץ זה היה משהו נפלא,
עצום, גן־עדן.
״לפני מספר ימים הבאתי אותה לבית
זיו. אבל כשנכנסתי למחלקה ג׳ נדהמתי.
היו שם כל כך הרבה קשישים, זקנים
ממש, יושבים בעגלות, מרוחקים. לא
הבנתי: איפה הצעירים? איפה החיים?
זה בפירוש היה מוסד לחולים כרוניים.
את זהבה הכניסו לחדר עם עוד שתיים.
ממש נעשה לי חושך בעיניים כשראיתי
מה קורה. אבל כשנזכרתי במה שעבר
עלי בשנים שהיתה תלויה בי השארתי
אותה שם. בערב היא צילצלה אלי. ביקשה
שאוציא אותה מיד משם ,״אתם רואים,״
היא אמרה לי ,״לכם יש עיניים, אז איך
אתם מכניסים אותי למקום כזה? זה לא
המוסד שדיברנו עליו.״
הוודר*רז

הז ה

78־ 1 8

תגיע לאותו מצב כמו כל החולים באן.
או מוות תוך גסיסה ארוכה, או שיגעון.
ואז תוכנס לבידוד במחלקות האחרות.״

ה חי ל 133ה 31*3ה
שגיב אחרי שכתבה 10 רומן ער חיז־האוויר מוציאה
אותו סופרת צעירה?אור
״אני מאמינה כי אנשים נולדים עם
הכשרונות שלהם,״ אומרת הדרה מור, אשר
הגיעה לארץ מארצות־הברית כדי להוציא
לאור את סיפרה רקיע כפוי טובה.
ההריון של הספר היה קשה ונמשך מספר
שנים. הדרה כתבה את הרומן שלה
כשהיתה עוד חיילת בחיל־ד,אוויר. אבל
מנעו ממנה אז להוציאו לאור. ייתכן כי
הדבר נעוץ בתוכן הספר, המבוסס על הווי
חייהם של אנשי חיל-ד,אוויר.
״כתבתי יותר מדי אמת על החיל. עזר
וייצמן, שהיה אז מפקד חיל-ד־,אווירי, קרא
את הספר וטען כי לא כל דבר המתרחש
בחיל צריך להגיע לידיעת הרבים. הוא
אמר :״אנשים נהרגים אצלי, מתרסקים
ומאבדים אברים.״ הוא הזכיר לי
שחיל־האוויר בנוי ממתנדבים ורומן עם
כל כך הרבה זוועות עלול להרתיע מתנדבים
בפוטנציה להתנדב לחיל.
בין השאר כתבה הדרה כי הטייסים
״שותים״ .״ייתכן והייתי מושפעת מזה
שסיפרו בחיל כי עזר שותה. ברומן התקבל
הרושם כי כל אנשי החיל שתיינים
ועובדה זו לא מצאה חן בעיניו. אני
זוכרת שהוא אמר לי, :את כותבת מ*
דימיון ולא מניסיון.׳ בכעס הוסיף , :מצידי,
קחי את הספר והקדישי אותו לי.׳ התעקש תי
ולא הסכמתי לשנות מילה. מצד שני, לא
היה לי המצפון להוציא לאור את הספר.
אהבתי את החיל והיו לי רגשות של ממש
לטייסים ולסובב אותם.״
במשך שלוש שנים הקפיאה הדרה את
הספר במגירה. מדי פעם תיקנה, הוסיפה
וגרעה, אך השינויים לא היו מהותיים.
אחרי מלחמת ששת־הימים נסעה הדרה
(המשך בעמוד )32

יום השבת יביא לך את
הכוח להגשים את תוכניתך
הישנה ורבת ההיקף.
לעומת זאת, התעלם
מן התככים הבזויים
והקטנונייס של כמה
מן הסובבים אותך: הס
לא שוחרים את טובתך.
אל תעשה עסקים ביום
א׳ ,כי ביום זה תיתקל
בקשיי קומוניקציה. הי־שמרי
מהקרבות. השתמטי מידידים מפוקפקים
השתדלי רק לצאת בחברת ידידות,

השבוע עומד כוכב הלכת
אורנוס להיכנס
לתחום השפעה מעורב
בהורוסקופ שלך. התקופה
המצפה לך צופנת
לבטים והסתבכויות
מצד אחד, והתעוררות
נפשית תלולח
מצד שני. בחדרגח תגיע
למסקנה, כי אינך
מרוצה ממעשיך והישגיו
בעבר, למרות שיש לך סיבות רבות
להתפאר בחם. נצל את הזמן לעריכת
חשבון נפש, ואל תגלה יסודות מבוכה.

אם תסמוך השבוע על האינטואיציה שלך,
ולא תהסס לקבל החלטות חשובות במישור
הכספי, עומדים __
לרשותך סיכויים רבים
לעשות עיסקה מצויינת
ולהבטיח את עתידך לאורך
ימים, אם ההחלטה
את 1 ^ 0 8
אינה בידך, הפעל
מלוא השפעתך על בר
הסמכא, והשתדל לשכ חאזניים
נע אותו לקבל את
עמדתך — ואז תצליח.
היה זהיר בדיבוריך.

הידידות החדשה שגילית תלך ותפרח
למשהו נפלא. אף אם תרצי, לא תוכלי
לקלקל אותה. אתה,
בן עקרב, התכונן לנסיעה
ארובה. היא תוסיף
לאישיותך. ואם תרצח,
גם לכיסך. קינאה של
חבר לעבודה לא תצליח
לשבש את דרכך.
סיכסוביו ייכשלו ואתה
1וון!1
22ב או ק סו ב ר -דווקא תקבל את ח-
2 2ב׳ ו ב מג ר
ג׳וב. אל תתרגש מדי
מהערותיח של אשתך.

שבוע שיגרתי ואפור. הוא יימשך כך
הרבה זמן. עליכם להישמר לא לעבור
את הגבול ולהפקיד את
עתידכם ביד הגורל.
תקופת הפרידה שלך
מאדם קרוב אליך תימשך
מעבר למצופה,
אבל בסופו של דבר
הוא ישוב אליך. קבלי
אותו כמו שהוא והשלימי
עם גורלך. לא
הצליחי לשנות אותו
--וכך חזיקי רק לעצמך.

ד /,ח 1ז
יק 3 1
שב בשקט, בייחוד ביום ה׳ .זח לא כדאי
להסתבך בגלל רצונך חטיבעי לבלוט. גם
הפירסומים האחרונים
לא עשו לך דווקא טובה.
מוטב שתתרבז ב-
ובענייני-
ענייני״הלב
כספך. במישור היצירה
— אתה ממשיך לחוש
בבצורת מסויימת, אך

השינוי תלוי בך, אם
21ב ד *מבר -
אתה רוצה בהישגים,
19 בינואר
דחה זאת עד שתראה
את מצבו של בן־זוגך.

יום ה׳ פותח פרק חדש במאבך המיקצועי
או האישי. אס אתה תדע להסתכל מסביב
לפני שתקפוץ, לשקול את כל האפשרויות
ולא להיכנס להתנגשויות
עקרות — יש לך
סיכויים מצויינים להרחיק
לכת. פגישה עם
נערה בהי-רת־שיער תוביל
אותך לבחירה מביכה.
תצטרך להחליט ומהר:
אחרת תפסיד הזדמנות
רומאנטית גדולה
מאוד. עליך לשים את
הדגש על פעילויות.

שמע לעצת מבוגרים
וחכמים ממך. בדרך זו
תצליח להתגבר על
קשיים רבים, ולהימנע
מעשיית טעויות. זכור
כי הטיפש לומד משגי*
אותיו־הוא, ואילו חכם
]11(111
משגיאותיהס של האח22
באנגזסס -רים. אמת־חיים זו נכו;22
בספסמבר
נה גס לגבי חייך הרומנטיים.
וגם אם נראה
לך שספגת אצלה מפלה — אל תתייאש,
נסה שוב. כוכביך מורים כי דווקא בסוף
השבוע קיימים כל הסיכויים להצלחה.

הגיע הזמן שתגלה קצת נדיבות לידידיך,
אחרי כל מה שחם עשו למענך. ייתכן
וייגרמו לך קשיים בהגשמת תוכניותיך.
מוטב שתמתין קצת ולא תעשה שום
דבר גורלי. מכתב שיגיע
אליך ישנה את
דעתך על אדם קרוב
אליך. בת ״דגים״ —
היי ותרנית, זה ישתלם
לך בסופו של
דבר. תכניותיך ייתגש-
מו לשביעות רצונך בעתיד
הקרוב ביותר.
השתדלי להמנע מכל
שימוש של בשמים.

רם הגנכת הישראלית השנונה ביותר
^ בלונדון, בימים אלה, הגיע, ללא ספק,
לדיילת אל־על מסויימת. דווקא עתה, כאשר
גנבות ישראליות וערביות נופלות כזבובים
בידי בלשי חנויות הכל־בו הלונדוניות —
הצליחה זו, למרות שנתפסה על חם, לצאת
חלק.
היא חיתה בסיור-קניות נינוח ברחוב
אוקספורד המהודר, בין טיסה לטיסה,
כאשר באחת מחנויות־הפאר הבלעדיות
מצא־חן בעיניה סוודר קשמיר לבן מקסים.
היא לבשה אותו, קרעה מעליו את תג-
המחיר, ופנתה בצעדים מאוששים לעבר
היציאה.
היא הספיקה לעשות את צעדה הראשון
על המידרכה — כאשר שני גברים לבושי-
אזרחית עצרו אותה, האשימו אותה כי
יצאה מבלי לשלם.
הדיילת החמודה לא איבדה את עשתונותיה
:״נכון, אבל לא התכוונתי לגנוב,״
הסבירה בחיוכה המקסים .״הרגשתי בערבי
חשוד שעקב אחרי בחנות, ומיהרתי להסתלק
ממנו, בהתאם להוראות־הביטחון של
החברה שלי. אני דיילת באל־על.״

מכת הגניבות בחנויות הכל־בו והסופרמר־קטים
מגיעה, בחנויות מסויימות, בארצות-
הברית עד לשיא של חמישה אחוזים ממח זור
המכירות. הפסדי־ענק אלה, וכן ההוצאות
הרבות על אמצעי־ביטחון מפני הגניבות,
מועברים כמובן אל כתפו של הקונה
המשלם עבור קניותיו.
גנבת מילדו ת

^ די לגלות אמצעים להילחם במגיפה,
יזמו רשתות כל־בו וגופים מעוניינים
אחרים מחקרים ממושכים. אחד המעניינים
בהם נערך על-ידי ד״ר שפרד גיננדס,
פסיכיאטר שהתמחה בחקר הפשיעה.
הפתעתם הראשונה של עורכי המחקר
היתה נכונותן הרבה של הנשים להודות
בפשע* .בסריקה ראשונה של מועמדות
למחקר הודו מיד 50 אחוז מהנשאלות כי
אכן גנבו, לפחות פעם בחייהן, מחנות
כל-בו. רבות מהן ששו להשתתף במחקר,
לדבר על כך. אחדות היו אף גאות במעשיהן.
המחקר
נערך ב* 25 נשים: עקרוודבית,
סטודנטיות, נשים עובדות. גילן נע בין
17 לשנות הארבעים, והן רואיינו בשלוש
קבוצות.
בקבוצה האחת היו נשים שגנבו מחנויות
רק מספר פעמים, לרוב בנערותן. בשתי
הקבוצות האחרות — כאלה שהמשיכו
לגנוב דרך־קבע.
המכנד?,המשותף לכל הגנבות האלה :
כולן היו בנות המעמד הבינוני, אינטיליגנטיות
ובעלות חינוך גבוה.

__ פצצות
דו חו ת גניבות

^ 0האמינו לה בלשי החנות או לא
\ £קשה לדעת. כך או כך, הם שיחררו
אותה מבלי להגיש נגדה תלונה.
אולם לישראליות רבות אחרות, הממל אות
בימים אלה את חנויות לונדון, היה
פחות מזל. עם הפיכת מכת הגניבות מחנו יות
כל-בו וסופרמרקטים לשואה לאומית,
פתחה משטרת לונדון במיבצע רחב־ממדים,
שהופסק רק בגלל שרשרת פצצות-
התבערה שהתגלו בשבוע שעבר ברחבי-
העיר, ושגרמו לגיוס־חירום של כל כוח־האדם
במשטרות לונדון־רבתי.
במסגרת מיבצע זה נתפס היהלומן הישראלי
אהרן דוידור 42 הואשם כי גנב
בחנות כל־בו ריתמת תינוק שמחירה לירה
שטרלינג אחת. כשנעצר, היו בכיסו 200
ליש״ט. הוא נשפט בחומרה רבה 30 :ימי-
מאסר.
ישראלית אחרת, מזכירה בת 31 בשם
הלן סגר, העובדת לפי הדיווחים במזכירות
בתי־המשפט בתל-אביב, הואשמה בגניבת
סוודר שמחירו שתי ליש״ט. היא יצאה
בזול, יחסית׳ לדוידור: התענוג עלה לה
רק 40 ליש״ט, ללא מאסר כלל.

״ שאלהים

ך• שליש מהנחל,רות עברו טיפול
פסיכולוגי או פסיכיאטרי כלשהו, אולם
אף אחת מהן לא חדלה מגניבותיה כתוצאה
מכך. אחת הנשאלות אף סיפרה כי היא
מבצעת את גניבותיה בשעה הפנוייה שיש
לה בין סיום עבודתה לבין הפגישה עם
הפסיכיאטר שלה.
אף אחת מהנחקרות לא הפכה את מעשיה
לפרנסה, לא מכרה מעולם את גניבותיה.
אף אחת מהן לא גנבה בגלל מחסור בכסף.
אחת מהן היתה בתו של שופט, ספגה
מילדותה את ערכי כיבוד החוק. אחרת
באה ממשפחה דתית, סיפרה כי כל פעם
שהיא שולחת ידה לגנוב משהו בכל־בו
או הסופר, היא מצפה ״שאלוהים יכה אותי
בו במקום.״ אולם כל פעם היא שולחת
ידה למרות זאת, ועד היום אלוהים עוד
לא היכר, אותה.
לאט לאט, מתוך הסיפורים השונים,
הובררה עובדת־יסוד:

הנ סי ב ה
הגנבת

פחות כתחום ז ה, גילתה משטרת
/לונדון שיתוף־פעולה מפתיע בין עמי
המרחב השמי: התיירים הישראלים —
וליתר דיוק התיירות הישראליות — לא
היו היחידות ששלחו ידיהן לסחורה לא

מדוע היא1ו1נתל

להן. גם אזרחיות ערביות, שמילאו את
לונדון, כאת שאר ערי אירופה, בהמוניהן
בימי קיץ אלה — נתפסו בגניבות בחנויות
כל-בו. המפורסמת בגנבות היתד. בתו של
אחד האנשים העשירים ביותר בעולם —
השייך של בחריין. היא גנבה מיצרך
ששוויו כמה שילינגים.
יום לפניה, נתפס בגניבה דומה מנהל
תחנת־הרדיו של תימן.
הישראליות והערכיות לא היו היחידות
שהשתתפו בספורט בינלאומי זה *.תיירות
מבני כל הלאומים נתפסו במיבצע הלונדוני
— ונענשו בחומרה רבה.
מה הניא אותן לעשות זאת? כשבכיסיהן
כסף לרוב, כשהן מסכנות חופשה נעימה,
ואולי גם את החופש שלהן — מה גרר
נשים אלה למעשה־הבל זה? מה הביא
את המזכירה התל־אביבית, הדיילת החיפאית,
ליהפך לגנבת בארץ זרה?
האמת היא, שישראליות אלה רק

§ך 111111ק.8110

נתפסו בארץ זרה. הסטאטיסטיקה
מוכיחה כי אם הן גנבו בלונדון — הן
גנבו לפני כן גם בתל-אביב, בחיפה, בכל
מקום בו הן וחנות כל־בו נפגשו יחדיו.
מגיפה בינל או מי ת

^ 4כת הגניכות מחנויות כל-בו הפכה
למגיפה בינלאומית בעולם המערבי. גם
לישראליות הגיעה האופנה, ונזקי הגניבות
בחנויות כל־בו וסופרמרקטים בישראל
החלו מסתכמים בסכומים רציניים.
מבחינה זו, אין הישראליות שונות מהגג־בות
באירופה ובאמריקה. משום כך —
מאחר שבישראל לא נערכו בנושא מחק רים
מדעיים עדיין — מעניינים תוצאות
מחקרים שנערכו בארצות־הברית, ושניסו
לענות על השאלה:
מדוע הן גונבות?
אחד הניסויים שנערך באחת מחנויות
הכל־בו הגדולות ביותר בניו-יורק׳ היה

פשוט למדי: קבוצת חוקרים בחרה, מבין
אלפי הקונים שסבבו בחנות מדי יום, ב־263
שנראו כטיפוסייט-ביותר, מבחינת הלבוש,
הגיל, ההתנהגות.
263 קונים וקונות אלה היו נתונים למעקב
סמוי מרגע שנכנסו לחנות, ועד שיצאו
ממנה.
התוצאות הדהימו את החוקרים: אחד
מכל עשרה, מתוך ה־ ,263 גנב משהו, בעת
ביקורו בחנות.
הדהימה את החוקרים בייחוד העובדה
שהגנבים היו, ללא יוצא מהכלל, אזרחים
ואזרחיות מכובדים, בני המעמד הבינוני.
ברור היה שאנשים אלה לא שלחו ידיהם
מעולם בגניבה ״אמיתית״ .ברור היה גם
כי הם יכלו להרשות לעצמם לקנות את
המיצרכים שגנבו.
עובדה שלישית, שהיתד. ידועה כבר
לחוקרים מסטאטיסטיקות קודמות: חלק הארי
מבין הגנבים היו עקרות־בית מהוגנות,
ההופכות לגברת הייד, ברגע שהן נכנסות
מבעד לדלת הזכוכית הנוצצת.

הגניבות היו ברובן לא מתוכננות, אלא
ספונטאניות, כמעט כפייתיות. לא היה ספק
שהן נבעו מסיבות פסיכולוגיות — ״וזאת
הלא בעצם משמעות המילה קלפטומניה,״
הסביר ד״ר גיננדס.

יסודי•
מצפון

^ לא שד״ר גיננדס מיהר להסתייג
מהגדרתו שלו :״קלפטומן הוא אדם
חולה, שאין לו שליטה על מעשיו. נשים
אלה היו בריאות, והיתה להן מלוא השליטה
על מעשיהן.״
מדוע אם כן עשו מה שעשו?
הסיבות היו שונות. אחדות פרוזאיות,
אחרות פנטסטיות. סיפרה אחת המרואיינות,
מזכירה נאה בת ,23 שהשתכרה יפה
* המחקר נערך רק בנשים, מאחר
שאחוז הגברים הגונבים בכל־בו הינו
מבוטל.

;״]אליות גנס׳נית ערניות
״כילדה, הטביעו בי בבית בחומרה רבה
את ערך החסכנות. הגיזבוז, בעיני הורי,
היה אחד הפשעים הגדולים ביותר. כשאני׳
נכנסת לכל-בו ורואה איזה מוצר־מותרות
שמוצא־חן בעיני, אבל שבהחלט איננו
חיוני לי — אני יודעת שאם אקנה אותו,
אסבול יותר יסורי־מצפון על שביזבזתי
עליו כסף, מאשר אם אגנוב אותו.״
אחדות מהנשאלות ראו בגניבות אלה
אמצעי להגדלת התקציב. הן אמנם יכלו
לשלם בעד כל מיצרך מסויים שגנבו,
בגניבה מסויימת — אבל את מה שהשיגו
במיכלול הגניבות החודשי, לא היו יכולות
להשיג לוא היו רוצות לשלם עבור זה.
״כשאני רואה את עליית המחירים הנוראה,״
הסבירה אחת מהן ,״אני מוצאת
שהדרך היחידה להתגבר על זה זו הגניבה.״
היא הסכימה שהגניבה ׳לא היתה
המעשה היפה ביותר בעולם, אך ראתה
בזה פיתרון מעשי לבעייה מסויימת, ומשום
כך דחתה מעליה את השאלות המוסריות.

__ הגניבה
כ חוויי ה מעניינת

״י־ ״יז בחנייית ה בי * ב אנ״ו

הפרת הסכם עם החברה.
״היה זה דבר בזוי לעשותו. צעד של
עויינות, של אנרכיזם, כלפי כל סידרי
החברה המתוקנים. ויחד עם זה, אני נהנית
עד היום, מכל גניבה, מההתרגשות והמתח.״
חלק מהנשים, שעברו בזמנן טיפולים
פסיכיאטרים, ידעו להסביר את מניעיהן
בצורה מעמיקה יותר .״הבעייה שלי היא
רגש אשם, ורצון להיתפס ולהיענש,״
גילתה אחת .״כל פעם שאני יוצאת בשלום
עם גניבה, אני מאוכזבת.״
התוצאה: ברגע שהיא יצאה לרחוב, היא
היתד, כאחוזת־קדחת, לא יכלה להירגע עד
שמצאה פינה מתאימה להשליך את החפץ
הגנוב :״הוא בער עלי,״ סיפרה.
אחרות במחקר, לעומת זאת, התאהבו
בכל חפץ גנוב. אחת לבשה שימלה גנובה
במשך שמונה שנים, אחרת לבשה סוודר
גנוב יום יום במשך חודשים .״זה היה
יותר טוב ממריחואנה,״ סיפרה .״ברגע
שלבשתי אותו, חדלתי להרגיש מדוכאת,

עלובה, לא־רצוייה. הרגשתי עצמי, סקסית,
שנונה׳ מבוקשת.״
ואחת סיפרה על גניבתה הראשונה בגיל
.12 היא נולדה בסביבת עוני, ובגיל 12
עברה לסביבה טובה יותר. שם, בלטה
מיד בבגדיה העלובים. היא לא יכלה לשאת
את מבטי הילדים, נכנסה לחנות כל־בו,
יצאה משם עם מעיל חדש עליה.
ההצלחה הראשונה נסכה בה אומץ, והיא
המשיכה בדרך זו :״אבל מאז שנאתי תמיד
את אמי,״ סיפרה .״בגלל שהיא עברה
איתנו לסביבה החדשה, נהייתי גנבת.״

הגניבה —
מרד

דעתו של ד״ר גיננדס, ולדעת חוק/׳
רים אחרים, מסתכמות גניבות מחנויות,
ברוב המקרים, ברצונן של הגנבות

להחזיר מכה, להכאיב: לחברה, לאם׳ לאב.
ואכן, בקבוצת המחקר של ד״ר גיננדס
ניתן היה לגלות בבירור, כי קבוצת הנשים
שגנבה רק בילדותה וחדלה מאז, היתד,
רגועה הרבה יותר ביחסה אל החברה.
מרדנותה ותוקפנותה היו קלושים עד אפסיים.
ואילו הנשים שהמשיכו לגנוב —
המשיכו למרוד, להתמרמר, לזכור את
עוולות ימי־ד,ילדות שנעשו להן.
באיזו מידה מתאימים מימצאים אלה
לגנבות הישראליות, באשר הן — בלונדון,
ניו־יורק, תל-אביב — יגלה רק מחקר מדעי
מקומי. אולם איו ספק שכאשר עקרת־בית
ישראלית מהוגנת, שומרת חוק וסדר, עם
ארנק מלא כסף, גונבת זוג תחתונים בחמש
ל״י, ומסתכנת במעצר ומשפט — מן הראוי
שמישהו יבדוק את ראשה.

ום הגנכות התחילו במעשיהן כילו
דות או כנערות, כאשר הסחיבה
מחנות המכולת בשכונה היתה ספורט בין
החבר׳ה. הן סיפרו כיצד היוו הסחיבות
הללו עבורן התרגשות נעימה, כמו הגבר
הראשון בחייהן, הסיגריה הראשונה, קפיצה
ראשונה לבריכה מהמקפצה הגבוהה.
כמעט אצל כולן היוו הגניבות מחנויות,
באותן שנים, שעשוע חברתי מקובל:
״בואו נלך• לסחוב היום.״ היה מישהו
בחבורה מציע .״היה כל־כך משעמם אצלנו
בעיר, שד,סחיבה מהחנויות היתד, באמת
הדבר המעניין היחידי.״
״נראה שסיבה זו נשארה אחת החשובות
אצל הגנבות,״ סיפר ד״ר גיננדס .״האשה
האמריקאית נהנית מרמת־חיים גבוהה׳ חייה
בנוחיות ובביטחון, סובלת מעודף זמן פנוי.
היא משתעממת הרבה — וחסרה אתגרים.
בעלה יכול לפרוק את תוקפנותו בעולם
העסקים, במסעי־ציד, בספורט אלים. האשה
זקוקה גם היא לפירוק מתח, לעימות,
להתרגשות. גניבה מחנויות נראית לה
להיות הפיתרון האידיאלי לכל צרכיה אלה.״

לגנוב —
רק מהע שירים
ך* יכה נוספת, שהקלה על הגנבות
^ במעשיהן: רובן ככולן ראו בחנות
הכל־בו, בסופרמרקט, בחנויות־הענק —
אוייב טבעי :״רשתות־הענק האלה מסדרות
אותך באלף ואחת דרכים. כשהן מוכרות
לי משהו במחיר מופרז, רק בגלל שאין
להשיג אותו במקום אחר, באותו יום.
כשהן נותנות לי הנחה — ומתברר אחר
כך שהבשר שעליו קיבלתי את ההנחה
לא היה טרי. כל זה, אין פירושו שהן
פשוט גונבות ממני? הרי זה רק הוגן
שאגנוב בחזרה.״
״מעולם לא גנבתי מחנות קטנה, בבעלות
של אדם פרטי,״ סיפרה אחרת .״רק
מרשתות גדולות. שם, בין כה ההפסד לא
מורגש.״ ״אני גונבת רק מחנויות שאני
שונאת,״ גילתה אחרת.
במהלך פיתוח הנושא, הסכימו הגנבות
כולן, כי הן בעצם שונאות את חנויות-
הענק. שם אי-אפשר להתמקח על המחיר,
השירות לא אדיב, המוכרים והמוכרות
גסים וקיצרי־רוח .״אני מרגישה שאני
נלחמת באוייב־ענק — ומנצחת אותו,״
הסבירה אחת .״אני נהנית מזה ימים שלמים
אחר כך.״
״אני אף פעם לא גנבתי בכוונה מראש,״
סיפרה אחרת .״אבל אני עומדת ומחכה
דקות ארוכות שהמוכרת תתפנה אלי, והיא
כל הזמן עסוקה, או מתעלמת ממני. בסוף
נמאס לי, ואני מסתלקת מהמקום בלעדיה
— עם הדבר שרציתי. או שלפעמים יש
תור ארוך כל־כך, ואני צריכה בקבוק רוטב
בכמה פרוטות — אני אבזבז שעה לחכות
בתור? אני מסתלקת עם הבקבוק וזהו.״

רצו!
להיענש

ך• פעם הראשונה שעשתה זאת, זה
^ לא היה כל-כך ״זהו״ .״הגניבה הראשונה
שלי היתד, זוג כפפות יקרות. היה
צורך שיתבשלו בתוכי דברים רבים, כדי
שאעשה דבר כזה. מבחינתי, היד, בכך

..נל פעם שאני שולחת יד לגנוב, אני מצפה שאלוהים יכה אותי במקום׳

במדינה ׳

(המשך מעמוד )29
לאדצות־הבריח, שם עבדה במשלחת של
הרכש,, .או אז התחלתי לכתוב את הספר
מבראשית. דברים שהייתי בקונפליקט אי־תם,
הכנסתי לוויכוח בין שניים או אפילו
בין קבוצה של אנשים. הביקורת היתה
מאוד חיובית בין הפיקודים שלי, להם נתתי
לקרוא את הרומן. הסיוט הזה עבר בשלום.״
ועכשיו מותר יהיה סוף־סוף לכל עם ישראל
לדעת, מה באמת קורה בחיל־האוויר.
המורה הבלונדית, שנולדה לפני שלושים
שנה בתל־אביב למשפחת וינקור, מ־

צח וענוג
יהיה עור גופך

סופרת מור

בעזות

דימיון או ניסיון?
דפילטור הקרם הקוסמטי המושלם
להסרת שיער מיותר
נוח לשמוש השפעתו ארוכת טווח
אינו מכאיב
דפילטור מוצר צמרת נוסף של ״וולה״

הוצאת סנויס אחיאסף בעי־מ
שמחהלהודיעעלהופעת הסילון

עבוי־צופתי
מאת מרדכי מ. כהן
אנו מודים לציפור המצפים למילון על סבלנותו הרגה,
ומקווים ימלא איכזגנו אותו.

המילון מכיל 792 עמודים גדולים, כפולי־טורים.
המחיר — 55.ל״י
עד ה־ 15 בספטמבר רק 50. -ל״י
להשיג בהוצאה ואצל מוכרי הספרים בארץ

זזזית למען

צעירים
חל ־ אגיב

ת.ד34053 .

מייסדי, העיר, נשארה רווקה .״עניין הכתיבה
התחיל אצלי מוקדם מאוד,״ היא
מספרת .״בכיתה ה׳ כתבתי חיבור על
,האם /אחרי שהמורה קראה את חיבורי
לפני הכיתה, היא פרצה בבכי. בהפסקה
ביקשה לראות את אימי ואמרה לה כי
תעודד אותי בכיוון הכתיבה.״
בכיתה ח׳ היו צריכים לכתוב חיבור
על ייסודה של תל־אביב. סבה של הדרה
ישב וסיפר לה על כל המאורעות כפי
שזכר אותם. היא קיבלה אז את פרס
דיזנגי^ __
המורה כפתה. בגימנסיה גאולה הגדילה
הנערה את הישגיה .״בחנוכה ביקשה
ממני המורה לכתוב למסיבה. זה היה תקופה
קצרה אחרי מיבצע סיני. לא כתבתי את
מה שביקשה ממני, כי בינתיים חליתי.
באחד הערבים, כשקדחתי מחום, בא לי
לכתוב שיר על החללים של מיבצע סיני.
הגעתי למסיבה עדיין חולה. בכל אופן
עליתי לבמה, וקראתי את השיר. המורה ל היסטוריה
עזבה באמצע את האולם. אני
אישית נפגעתי מאוד, כי ידעתי שהיא לא
מסמפטת אותי. כשירדתי מהבמה אמר לי
אחד המורים , :מה עשית למורה להיסטוריה?
היא יושבת בחח ובוכה ׳.אז
הבנתי שיש בי משהו מיוחד. שאני כותבת
יותר יפר, מאחרים.״
את סיפרה הראשון החליטה הגימנזיסטית
לכתוב בגיל בו נערות אחרות עדיין קוראות
רומנים .״זה היה כשנפתחה תערוכת
יובל תל־אביב. חיפשו דיילות לתערוכה,
כדי שתדרכנה את המבקרים. מכיוון ש ידעתי
הרבה על תל־אביב, קיבלו אותי
למרות גילי הצעיר. שם פגשתי בדיילת
צעירה, שהיתה חצי שנה בבריסל ביריד
העולמי השני. היא שימשה בתפקיד דיילת
בביתן הישראלי. כשנשארנו לבד היא
סיפרה לי על החוויות שלה, על עולמה
הצעיר, דרך מחשבתה ועל חיפוש דרד
החיים שלה.״
כל זה העלה את לחץ הדם בליבה של
הדרה מור, בעלת הדימיון הפרוע. היא
הפכה את סיפורה של הדיילת חברתה, ל נושא
הרומן הראשון שלה. היא היתד, בת
,18 כשיצא הרומן מפגש גורלות לאור.
״זו היתד, מהדורה אחת. לא ניסיתי להוציא
יותר, כי הרעיון לספר שני כבר נולד
בי והיה בחיתוליו.״
עכשיו חזרה לישראל להוציא את רקיע
כפוי טובה. לכאורה צריכה היתד הדרה
מור להיות שלווה ורגועה, שכן סיפרה
כבר מוכן להפצה. אבל לא נערה כמוה
תנוח על זרי הדפנה. היא כבר מכינה
את הרומנים הבאים שלה.
ה עו ל ם הזה 1878

המועמדות
הסופיות

מוו ה

בתו של מנ הל סניף הדואר בעכו, מת*
נשאת ל״ 170ס״ מ, שערה הארוך חו ם
נוטה מעט לאד מוני /עיניה חו מו ת. יש
לה א חו ת מבוגרת העובדת כגננת, א ח
בצבא, א חו ת נו ספ תבת 14 חלו מד ת ב־בית״ספר
ואח תינוק בגיל שלוש.

710 ו
בעלת הבוטיק
כל בוקר, שישה י מי ם בשבוע, נוסעת
תמי כחן מעיר מגוריה עכו לחיפ ה.
לפנות ערב, היא עושה א ת או ת ה הדרך
בכיוון ההפוך. בי תמי בתה״ , 20 המועמדת
מספר 9בתח רו ת מלכ ת ה מי ם של
העולם הזה, היא בעלת בו טי ק בחיפ ה.

המועמדת מספר 9בתחרות מלכת המים של העולם הזה,
תמי כהו, היא בעלת בוטיק בחיפה. תמי, המשתמשת
בשפתון לה ליפסטיק של הלנה רובינשטיין, מתגוררת בעכו, מרבה לבלות בחיפה.

אשת עססים
לבושה במכנסי
ליי וחולצת אומן, תופרת תמי
כהן לבדה את רוב בגדיה.
אחרי שלמדה בתיכון מיקצועי
תיכנון אופנה, פתחה בוטיק
אותו היא מנהלת בעזרת שותף.

ה שנות

הראשית בבוטיק
של תמי
כהן, המדגימה חלוק של חברת מורה, זאת
היא עצמה, המרבה להצטלם לפירסומת.

הדוגמנית

א ת הבו טיק, במבול ה, היא מנ הל ת
ב שותפות עם ידיד. היא גם הדוגמנית
של הבו טיק, מרבה ל הצ טל םבת מונו ת
פירסומת.
את ה מל תחה שלה מ תכננת תמי, ש למדה
בתיכון מיקצועי תיכנון אופנה,
בעצמה. היא גם תופרת לבד .״חולצות,
מכנסיים, שמלות,״ היא או מר ת .״רק
כשאין לי זמן לתפור, אני קונ ה בגדים
מובנים.״
חבר קבוע עדיין אין להו הי א או הבת
ח תולי ם סי א מיי ם ,״אבל מפ חד ת מ חיו ת
א חרות.״ ובדי להפיג אתמתחהעס קי ם,
מנצלת תמי א ת זמנה הפנוי לשחייה בי ם
״בעיקר בחוף ארגמן בעכו. ז הו החוף
הכי יפה בארץ,״ היא או מר ת. בילוי
נוסף: ס ר טי ם וריקודים ב די ס קו ט קי ם.
תוכניות לעתיד ן ״להתח תן וללדת מה
שיותר ילדים. בדי ל קיי םאת מיצוות
פרו ורבו״.

הבילוי העיסוי

של תמי כהן, הוא שחייה ביס, הליכה
לסרטים וריקוד בדיסקוטקטיס. תמי, השומרת
על שערה בעזרת תכשירי וולד״ היא בתו של מנהל סניף הדואר בעכו,
ויש לה אחות מבוגרת, אח חייל, אחות תלמידה ואח תינוק בן שלוש.

קולנוע
ב מ אי ם
פר אנקזסוט״ן
ץ רו־ למחתרת
זה התחיל לפני 10 שנים. אנדי ווארהול,
הצייר שזכה להון ותהילה כאשר הנציח
קופסאת-מרק קמפבל על הבד, כסמל
למכניזציה של העולם המודרני, הפך להיות
מעין נביא של אמנות הפופ. בטוב־ליבו
עליו, החליט כי הציור אינו מספקו עוד,
וכדאי לנסות גם את שפת הקולנוע.
הוא לקח מצלמה, העמיד אותה במרכז
החדר, הצטייד בגלגלי סרט קצרים באורך
של שתיים וחצי דקות כל אחד. אחר כך

מאוזן :

מאוגד :

)1תואר אצולח )5 .בעל חי שקוף ד,חי
במים )9 .צאצאים )10 .תבואח )11 .עם
הארץ )12 .סוג של תבואה )14 .שור טיבטי.
)15 בית האריה )16 .מושג בכדורגל)17 .
שקט )19 .סטיה מינית )23 .היפוכה של
חובה )26 .מצבה )27 .פסח מצרים (ר״ת).
)28 מתמיד, קיים )30 .יפה מאד )32 .״ו...
מפני חדש תוציאו״ )34 .חשוך ילדים.
)35 בהמה גסה )36 .מספיק )38 .כועס)39 .
חומר קשה בגוף החי )40 .מדבר)41 .
שוגה )42 .ברונזה )44 .יחידת הספק חש מלי
)46 .דב ספרותי )47 .טמפו )49 .סוג
קרקע )51 .חותן יעקב )53 .אחד השבטים.
)55 ריקוד בראזיליאני )56 .לאום )57 .ממהר.
)59 כינוי למחבוא נשק בימי המחתרת.
)60 חג רומי לכבוד בקכום, משתה פריצות.
)62 צד מערב )64 .חמור צעיר )65 .עיגול.
)66 תו נגינה )67 .מארבעת המינים)69 .
מדינה ערבית )70 .תו דואר )71 .חומר
מעורב במים, בוץ )72 .מפלצת )73 .מה
שצולע אצלנו.

)1מאכל נוזלי )2 .לא טוב )3 .עולם.
)4נהר באפריקה )5 .מנופח, מופרז)6 .
מרוחות השמים )7 .רשע )8 .דיבור, הברה.
)9חול גם )13 .יישוב בהרי יהודה)18 .
מתפלא, משתומם )20 .נחל אכזב)21 .
מדינה אסיאתית )22 .פשיעה בלי סוף.
)24 יישוב בדרום הארץ )25 .כלי הקשה
קדום )28 .אבי מצביאו של שאול ה-
מלך )29 .מכינויי ארץ ישראל)31 .
מחשבה )33 .דיבוק, דימון )34 .פניה
לרשות גבוהה יותר בבקשה לשנות פסק
דין )37 .מין כובע )38 .קץ )42 .מלון.
)43 בעל חי קוצני )45 .חוזר )47 .פועל
פשוט בארצות המזרח הרחוק )48 .שטר
כסף, המונפק ע״י בנק ועובר לסוחר.
)50 כך )51 .כינוי לשלומיאל, לאדם איטי.
)52 מחילות צה״ל )54 .קלף גבוה)56 .
פרינצים )58 .הכרה בין גבר לאשר, למטרת
נישואין )60 .אחת העליות לארץ.
)61 פוחז )63 .אינדקס )66 .עוף אוכל
נבלות )68 .תואר אצולה אנגלי )71 .אלוף
בצה״ל.

זז שבץ 18 7 8

.י *.יניל••

^11**—0 1

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חילוק, חיבור וחיבור יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

1 \ 1ך 1וורהול,
סרטים
\1 1 1
אלה הרואים בהם
אלה הרואים בהם

הסברים? בבקשה .״אני אוהב דברים
משעממים,״ הכריז ווארהול .״מה יש? הרי
ישנם אנשים רבים המסתכלים דרך החלון
במתרחש ברחוב במשך זמן רב או יושבים
בבית־קפה ומתבוננים בנעשה על המדרכה.
הסרטים שלי דומים לבילוי מסוג זה. הם
נועדו למלא את זמנו של הצופה.״
היצירה ממשיכה לפרוח. מטבח הצטיין
בחידוש מרתק: הוא גילה את הקול. אבל
המצלמה לא זזה עדיין.
לחפצים עדיין היתה חשיבות העולה
לעיתים על זו של האנשים, והם השמיעו
קולות מוגברים בכוונה — שהיו צריכים
לסמל, כמובן, דברים חשובים, עד היום.
איש אינו יודע בדיוק מה.
הכוכבות התחילו לצוץ בהדרגה. כפי
שהסרטים עלו בזיל-הזול — משום שאין
תנועות מצלמה, אין תפאורה ואין עריכה
— כך גם הכוכבות. היו אלה מעריצות
שמסתובבות בבית־החרושת — כך כינה
ווארהול את אולפנו־ביתו. ווארהול כיוון
אליהן את מצלמתו, הפעיל אותה, והמתין
בסבלנות עד שאישיותם תפרוץ החוצה.
בסוסו של דבר, מה היו מרילין מונרו,
ג׳יין הארלו או הדי לאמאר, אם לא נשים
שכבשו את העולם בזכות מה שהן ולא
בזכות תפקידיהן? ויוה, אולטרא ויולט,
אינגריד — לכל אחת מהן הדביק ווארהול
דמות שונה.
בסרטיו הוא מנסה בכוונה להפוך את
המציאות למשהו בלתי מוחשי, ואת ה דמיון
— למציאות. אחת הכוכבות ״התבלבלה״
,ומרוקנת באנדי תוכנו של אקדח.
אולי חשבה שמצלמים אותה באותו הרגע.
אם היתד, שחקנית טובה יותר, היתד.
מחסלת ברגע זה את הבמאי. אבל היא
איננה מיקצועית והוא רק נפצע.
זה קולנוע זה? הזעקות מסביב לשאלה
זו נמשכות 10 שנים, ועד היום לא ברורה
התשובה .״ביזיון המצלמה, חוסר רגישות,

הצייר שהפך לבמאי־מעוררי־מחלוקת,
בין
זבל ותו לא, לבין
״משמעות נסתרת.״

הזמין נערה בשם נעמי לוין שתתנשק עם
כמה מידידיו: אחד זמר בלהקת־מחתרת,
שני שחקן כושי בתיאטרון החי (שבינתיים
מת) ,שלישי חבר סרטי של ווארהול ומשורר
לעת־מצוא.
אחר החליפה נעמי את שותפה לנשיקה,
וחוזר חלילה. כשנדמה היה לווארהול כי
השלים את היצירה, הוא לקח את הסרטים,
עירפל אותם קצת על־ידי החדרת אור
לקופסאות בטרם הפיתוח. אחר־כך הדביק
את כל הקטעים יחד, והציג אותם, במקום
במהירות של 24 תמונות לשנייה ב־.16
לסרט קראו נשיקה, ובגלל המהירות
האיטית, התקבל הרושם כאילו זהו ניתוח
מדוקדק של הפעולות המרכיבות נשיקה
בין גבר לאשר״ ניתוח שנמשך כ־ 50 דקות.
כשהוא מעודד מנסיונו זה, עבר ווארהול
לשינה — סרט שהראה במשך 6שעות
תמימות אדם ישן. כמו בנשיקה, גם הפעם
לא זזה המצלמה ממקומה. אין קול, אין
צבע, אין כלום. אדם ישן וזהו.
אבל, כמו שאמרו על המלט ,״יש שיטה
בשיגעון שלו.״ ווארהול לא הראה אדם
ישן סתם, הוא צילם אותו אדם במשך
כמה שבועות, והרכיב קטעי־שינה שונים,
שכולם צולמו כמובן מאותה הזווית. וכדי
שהסרט לא יהיה יותר מדי מרתק, הסתפק
ווארהול בשלוש שעות שינה בלבד, אותן
הציג פעמיים בפני הצופים, כדי שיוכלו
לעכל את החווייה לעומקה, מן הסתם.
אחר באו סרטים דומים. אוכל, תיספורת,
מציצה, אמפייר ( 8שעות, בהן רואים כל
הזמן את האמפייר סטייט בילדינג).

עקרות היצירה,״ טוענים אנשי מחברות
הקולנוע היומרניים .״טינופת וזוהמה,״
קבע בקיצור מבקר טיים — בעיקר לאחר
שחזה במציצה וזונה, המציגים בצורה
בלתי־מופשטת לגמרי (כלומר, מופשטת
לגמרי) את נושאיהם .״פתיחת אופקים
חדשים, הסרת הצביעות ההוליבודית והצגת
המציאות בכל מערומיה, כך שהצופה חייב
לראותה ולהתמודד עימד,.״ קובעים מעריציו
של ווארהול.
ואילו הוא ממשיך בשלו. עושה סרטים.
הטכניקה משתפרת. המצלמה מתחילה לנוע.
הקול הופך להיות מורכב יותר. הדיאלוגים
נשמעים כסידרה של אסוציאציות
חופשיות על ספה של פסיכיאטר, והקהל
המום. נערות צ׳לסי הוצג במשך שלוש
וחצי שעות, על שני מסכים מקבילים, אחד
ה עו ל ם הזה 1878

תקלה טעית

גץ ד׳אלסנז־רו, המשחק את עוזרו של פרנקנשטיין בסירטו
האחרון של וורהול, מופרע משעשועיו עם שתי עלמות
רחבות־לב ומעטות לבוש, כאשר לטאה שחורה מטפסת לפתע על עכוזו החשוף,
צבעוני, השני שחור־לבן. כל אחד מן המסכים
מספר סיפור שונה, הסיפורים עצמם
מפוצלים לפרקים נפרדים, ואילו הקול
המלווה אותם אינו בהכרח זה שמתאים
לאותו החלק. אין סינכרוניזציה בין שני
המסכים, כך שייתכן מאוד כי שתי התמונות
המופיעות היום יחד — לא יופיעו
יחד גם מחר.
אוונגארד? מחתרתי העולם מסתקרן,
ובתי-קולנוע מסחריים מוצאים לנכון ל הקרין
את סרטיו, משום שיש מספיק משוגעים
שיבואו לראותם (זה לא קרה בארץ,
כמובן).
הבוקרים הבודדים — פארודיה על המערב
הפרוע? סאטירה פוליטית? סרט מין? מי
יודע מה זה, אבל הקהל כבר מקבל את
העניין ברצינות. גברים חסונים שוכבים
זה עם זה, ומיד מגיבים המבקרים :״הרי
זה רק טבעי. ברור שבמערב הפרוע, שבו
בילו גברים חודשים רבים בבדידות, ללא
נשים, זה חייב היה לקרות. רק המציאות
המזוייפת של הוליבוד העלימה זאת מן
העין.״
השריף מסרב לאסור אנסים, גברים חיים
יחד בקומונה עם אשה (ויוה) שבתחילת
הסרט צועקת שהיא מחפשת חברה, למרות
שיש לה ליווי קבוע של אומנת ממין זכר.
טינופת ובשר, הם חדירה לעולם הזונות
ממין זכר ונקבה, המסתובבים בניו״יורק.
בנערות צ׳לסי מופיע שחקן שהתחפש
לאפיפיור, והכריז — בסרט — שהוא מז ריק
לעצמו קוקה קולה. היום, משתמש
השחקן, ג׳ו דאלסנדרו, כוכבו של ווארהול,
בהרואין של ממש. במציאות, לא בסרט.
בהבוקריס הבודדים הכריז דאלסנדרו שהוא
מתגעגע לחוף־הים׳ שם יש גברים יפים
ונשים יפות. בטינופת ובשר הוא הופך את
האימרה למעשה, מוכר את עצמו לגברים
ולנשים גם יחד.
העבודה מעייפת את אנדי. באמת, כמה
אפשר להתאמץ? ווארהול מעדיף להיות
יוזם, מפיק, משאיר עכשיו את העבודה
השחורה למישהו אחר: פול מוריסי, צלמו
לשעבר. להט, סרט שהוא גירסת מחתרת
פרטית לשדרות סנסט — סיפור על כוכבת
מזדקנת המתאהבת בבחור צעיר (ג׳ו דאל-
סנדרו) — ניראה כבר כמו הפקות מקצו עיות
רבות בעולם. אמנם הסצינות עדיין
ארוכות מאוד, ועדיין נדמה כאילו השח קנים
מאלתרים והמצלמה אינה זזה מהם,
עד שאינם גומרים את האילתור. אבל
בסך־הכל, יש כבר בסרט קצב, יש בו
העולם הזה 1878

| _ 1 181 8919 1סצינה מלבבת מתוך סירטו האחרון של וורהול, פרנקנ׳
יי -י י שטיין. הסרט, המצולם בשלושה ממדים, יעורר בחילו
בעיני מתעביו של וורהול. הסרט מופק על־ידי בעלה של סופיה לורן, קרלו פונטי
השחקן הגרמני היפהפה אודו קיר, המגלם
את פרנקנשטיין עצמו (דאלסנדרו משמש
כעוזרו).
תמונות הפירסומת הראשונות מתוך הסרט
מדברות בעד עצמן. יש החושבים שזה
גועל-נפש ומעורר־בחילה — יש שחושבים
אחרת: בין השחקנים האורחים, אשר
הסכימו להופיע בפני המצלמה בדראקולרו,
נמנים לא פחות מאשר רומן פולנסקי
וויטוריו דה־סיקה. והמפיק הנכבד של הסרט
הוא קרלו פונטי (בעלה של סופיה לורן).
עכשיו נותר רק לקבוע אם פירוש הדבר
הוא שהמחתרת קיבלה את תעודת-הבגרות
שלה — או שהקולנוע סובל משילשול.

דהט

ג׳ו ד׳אלסנדרו, כוכבו של וודהול, וסילביה מיילס בסירטו של וורהול
להט המספר על שחקנית מזדקנת המתאהבת בצעיר יפה־תואר. יי לדעת רבים, סרטיו של וורהול טינופת. מעריציו טוענים שהוא מבשר הגל החדש.
סיפור מובן, ולא צריך כבר בכלל להיות
במחתרת כדי להבין אותו. האמנם ווארהול
יצא לאוויר העולם, בעזרת מוריסי — או
שמא נכנס העולם למחילות של ווארהול?
לא ברור. אבל אותה הסתפקות באמצעים
טכניים דלים, אשר איפיינה את ווארהול
בסרטיו הראשונים — חלפה מן העולם.
בהשגחתו של הנביא, מסיים עתה מוריסי

ברומא שני סרטים, פרנקנשטיין ודראקולה.
לא זו בלבד שאלה סרטיהם הראשונים של
ווארהול ומוריסי ב־ 35מ״מ, אלא שהם
מצולמים גם בשלושה מימדים — כך שאפשר
לחזות בנחת בכבד של פרנקנשטיין
המתנפנף בנחת על שיפוד, במרחק של
10ס״מ מאפו של הצופה.
לג׳ו דאלסנדרו הוסיפו הפעם גם את
פרנקנשטיין סודו של
(השחקן הגרמני אודו קיר),
התפור בתפירה עילית, ניגלה עם הפשטתו,

הסוו

תמרוקי ״מוטור־ה
מפגש ביו טיב ליו פי

בואי גם את אל המפגש הזה
פנקי את גופך...
העניקי לו רכות ויופי
עם תמרוקי היופי של ־מוסת״
קרמים, סבונים, מי קולון ודיאודורנטים בסיב מעולה ובאיכות שתאהבי

1וינ>() 1ם פרם ר א שון

1 5 0 ,0 0 0
ו מצ טרר ע ד

*הזכיר, בפרס ד.ראש1ו לכל טופס אינה ינ 1לה ל עלו ת על מכ סי מו ם של ,250, 0 00

פרסים גדונני חמרירח ז

>׳<ט/ר*.רמי 0חסס׳ילתימ

תמרוקי ״מוטור -המפג ש ביו טיב ליופי

אגדהמחלקה לי ח סי ציבור

!7ש 0א הוג בכביש עמוס -לסבא סע באוטובוס

בהסתדוות
ביטול מערכת הגסים העושקת העובד!
נציגינו ב כנ סתובהס תדרו ת היו חלוץ הדרישה לשינוי רדיקלי במיבנה ה מי סי ם
בארץ. על ההסתד רו ת ל הפוך לחלוץ המאבק לשינוי זה !
כל ה ה כנ ס ה הדרושה ל קיו ם מינימלי הוגן למי שפחה הי שראלית — חייבת ל היו ת
משוחררת ממס־ ה כנ ס ה. אתה״ריצפה״ הז א ת יש להצמיד ל מדד-יוקר -ה מ חייה, כדי
שתעלה או טו מ טי ת בכל שנה, לפי הערך ה א מי תי של הכסף.
על שכרם של העובדים, מעל לריצפה זו, יש ל ה טיל מ ס הוגן — ולא מ ס שמכריח
א ת כולנו לרמות, לשקר, לקבל שכר מו סוו ה, לחפש עבודה נו ספ ת ונס תר ת.
אתהמסה מו ט ל על הא שה העובדת יש להוריד בהרבה, כדי שיהיה כדאי לה.
יש לבטל אתה מי סי ם המונעים מעובדים ל טייל ב חו״ל, לרכוש מכונית משכר-
עבודתם, לי הנו ת מכל ה הנ או ת שהפרוטקציונרים נ הני םמהם על חשבוננו !
כל ז ה אפשרי — א ם נטיל מ ס -אמת על הפרוטקציונרים של ספיר, א ם נשים
קץ ל שחי תו ת ולביזבוז של השילטון, א ם ננהל מדיניות״שלום.

החדרת קופת החורים לידי חבריה!
כל עוד לא הו ק ם בארץ שרות-בריאות מ מלכ תי שיגיש לכל אזר חאת כל שירותי
הבריאות חינם, נ א בק לשיחרור קופ ת״חולי ט מידי העס קני ם המיפלגתייט, לד מוקר טיזציה
של ה מו סד ולניהולו על-ידי הרופאים ואנשי־המיקצוע.
סיעתנו הי ת ה חלוצת המאבק הזה בימי שביתת-הרופאים. עמדנו בראש המאבק
נגד מינוי ע ס קו מיפלגתי של המערך ל מנ הל קופ ת־ חולי ם. נמשיך במאבק זה.
הקופ ה קיי מ ת למען חבריה, ולא להיפך ! נחזיר א ת הקשר בין ה חול ה והרופא,
נשחרר א ת הרופ אי ם מתנאי-העבודה הבלתי־אנו שיים !

חבות העובדים ־
לעובדים!

קץ ל״משק
הגילחמוד!

ההסתד רו ת השקיעה מיליארדים מ
כשפנו בהקמת מיפעלים כלכליים, קופ ת-
חולים, אגודות צרכניות, קו אופר טיבי ם
לתחבורה ציבורית, שיכון עובדים. א ת מי
כל אל ה משרתים ז מי שולט בהםן
אין ה ם כפופים לשילטון העובדים.
אין ה ם משרתים א ת חברי הה ס תדרו ת.
הם מצפצפים על חברי ההס תדרו ת ומנצלים
א ת עובדיהם — כמו כל מיפעל
א חר בארץ, ולפעמים גם יותר.
לח מנו וניל ח ם כדי שכל המיפעלים
האל ה ישרתו א ת העובד, שהקי ם או ת ם
בפרי עמלו.
הכסף של המיפעלים — צריך ל היו ת
מנוצל ל טוב ת ציבור העובדים. ה שרותים
של המיפעלים — צריכים לשרת א ת
העובד.
נציגינו בהסתד רו ת היו הי חידי ם ש עוררו
א ת הבעייה הז א ת. ל ח מנו וניל ח ם
נגד ה שתלבות משק העובדים ב תוכניו ת
הכלכליות האנטי-פועליות של מישטר
גולדה — ספיר —בר״לב, נגד הפיכ ת מ שק
העובדים ומינ הלו תיו לשליחי מישרד־האוצר
בהס תדרו ת, ול א חוזו ת פר טיו ת של
קבוצות מנ הלי ם שחצניות.
נאבק להעברת כל מיפעלי ההסתד רו ת
לבעלות חברת העובדים. נאבק ל ח לו ק ת
כל מניו ת חברת־העובדים לחברי ההסתד רות,
ולח לו ק ת הרוו חי ם לבעלי־המניות.
ייהנו העובדים מ״מ שק העובדים״ !

האינפלציה הדוהרת, ה אוכל תאת
שכרך, לא נפלה מן השמים. מ קור ה ב תקציב
הביט חון העצום, הבולע א ת פרי
עמלו של העם כולו. לכן אי-אפשר להפריד
בין המאבקל שלום ובין המאבק לצדק
סוציאלי — ז הו או תו המאבק עצמו.
לבן הישמר מפני הדמגוגיה של הימין,
המדבר גבוהה-גבוהה על דאגה לעובד —
ובאותה שעה עצמה דורש להגדיל עוד
יותר א ת תקציבי ה מי לחמה, בדי לנ ה ל
מדיניות הרפ תקני ת.
אנו נעמוד על מישמר בי ט חון ה מדינה,
כמו שעמדנו תמיד. כל אגורה
הדרושה באמת לביטחון — נשלם או ת ה.
אול ם לא ניתן אף אגורה ש חוק האחת
למימון תוכניות ה סי פו ח של בגין ודיין,
המובילות ל מיל חמה חדשה.
זכור א ת אשר א מר דיין :״לא נובל
ל הרי ם גם א ת דגל הביטחון וגם א ת
דגל ה תי קון הסוצי אלי ענה לו :״ביט חון
— כן ! סיפו ח ו מי לחמה — לא ! ״
זה נבון. מי שרוצה בארץ״ישראל שלמה
ובטיפוח שטחים — גורם להמ שך מצב
ה מיל תמה. המשך מצב ה מי לחמה מונע
אתהק טנ ת תקציב הביטחון. ה תוכני ת
שנתקבלה על-ידי המערך, לפי תכתיב
דיין ובהסכמת ספיר ושאר ה״יונים״
ח סרו ת חוט-ה שדרה — מוכר ח ה לגרום
להידרדרות נו ספת של המצב הסוציאלי.

הפעלת הקואוב׳ לתחבורה בשבת!
ה קו אופר טיבי םלת חבור ה הו ק מו בעזרת ההסתד רו ת, כדי לשרת א ת הציבור.
כאשר ה ס בי ם המערך ל חו קי הכפייה הדתית, הוא בגד ב מ טר ה זו.
נאבקנו, ונ א בק גם מחר, לביטול חו קי הכפייה בכל ה שטחים. ניל ח ם למען
תחבורה ציבורית כללית, יעילה וזולה ב שבתות ובחגים ובבל י מו ת השבוע — כדי
שהעובד יוכל להגיע בנו חיו ת ל מקום־עבודתו ו הבי ת ה, ובדי שיוכל ל טייל ולהינפש.

מרי וחדת השמאל

מרי וחזית השמאל

עלזה בחסחדתע רשימת מרי וחזית השמאל מלכדת,
לשם מאבק משותף, אנשים
כעלי השקפות־עולם שונות. ליברלים
ורדיקלים, סוציאליסטים ולא-
סוציאליסטים. לא ח״איזס״ חשוב
לנו, ולא תוכניות לאחרית הימים
— אלא תוכנית מעשית להשגת
מטרות משותפות — הדרישות
המפורטות בעמודים אלה.
ובעיקר: מלכדת אותנו הנכונות
המשותפת להוות אופוזיציה
לוחמת — האופוזיציה הלוחמת
היחידה שתהיה כהסתדרות כארבע
השנים הקרובות.
אין לנו הכוח להכריע בהצבעות.
אכל יש לנו הכוח להטריד וללחוץ,
עד שצמרת המדינה מגשימה את
רעיונותינו — לפחות בדי להוציא
מידינו את המונופול עליהם.

חופש חונש על השנו!

ביטול שירטון הבירוקרטיה!

המערך ״עבודה״ — מפ״ ם חו ק ק בכנ סתאתה חו קי ם האנטי-
ד מוקר טיי ם והאנטי־פועליים ל איסור שביתות ברוב המיקרי ם,
ולצינון שביתות בכל ה מיקרי ם. השרים ה״ סו צי אלי ס טיי ם״
שמעון פרס, ויק טור שם־טוב, יוסף אלמוגי ואח רי םחת מו על
צווי־ריתוק והפעילו ת קנו ת הגנה לשעת־חירום.
לו ח ם תקיף ביותר נגד ח קי ק ת חו קי ם אל ה ב כנ ס ת הי ה
אורי אבנרי. הוא שאל מעל דוכן ה כנ ס ת: מדוע אין הגבלה
על הזכות לצבור רוו חי ם ן מדוע אין הגבלה על הזכו ת לקבל
הכנסו ת מרכוש 1מדוע יש הגבלה רק על זכותו של העובד
לדרוש שכר הוגן לעבודתו ז
כאשר יש חופש מו חל ט לבעלי רכוש ול ספסרי ם, ו מו טל ת
הגבלה חו קי ת על מ אבקו של העובד — מוכרח הדבר להביא
ל ח לו ק ה חדשה של ה ה כנ ס ה הל או מי ת, כ שחלקו של העובד
יורד ויורד, וחל קו של הספסר עולה ועולה. ז הו בדיוק מ ה
שקרה וקור ה !
נאבק למען עצמאות האיגודים המיקצועיים. ניל ח ם למען
ביטול ה חו קי ם המגבילים אתמא בק העובד.

נלח מנו על כל צעד ושעל נגד הפרת חו ק ת
שהפכה מזמן לפיסת־נייר בעיני הבו סי ם.

ההסתד רו ת,

נלח מנו נגד הפיכת חבר״ההס תדרו ת ל״מיספר״ בלישכת־ה
מס. נלח מנו נגד הבירוקרטי הוהש חי תו ת, נגד הפיכת האיר-
גונים ההסתד רו תיי ם לסני פי ם של מישרדי הממ שלה ומיפלגת־השילטון.
נאבק
לשינוי רדיקלי במיבנה ההסתד רו ת. לד מוקר טיזציה
של האיגודים הטיקצועיים. לבחירה ישירה של הוועד הפועל
על״ידי חברי ההסתד רו ת. לפי קו ח ציבורי תקיף ויעיל על
התקציב, ל חי סו ל מוקדי ה שחיתות.
״ אתה מז הםאת האוויר א מר מזכיר ההסתד רו תלאלכס
מ סי ס, נציג סיע ת העולם הזה — כוח חדש בוועד״הפועל,
כאשר דרש לשים קץ ל הפ קרו ת ול שחיתות.
מישהו באמת מז הםאת האווירה. נסלקאת הזי הו ם הזה !
שינון לזוגות צעירים!
ת מונ ה זו צולמה בהפגנה של תנועת
העולם הזה — כוח חדש למען הזוגות
הצעירים. ה ק מנו או ה לי םסמ ליי ם בכיכר
המדינה בתל־אביב, מול בנייני הפאר של
המיליונרים.
נמשיך ל הי אבקלהפסקת הבנייה של
דירות־פאר על־ידי ״שיכון עובדים״ ,וה פיכת
חברה זו למכשיר לשיכון הזוגות
הצעירים ושאר חברי ההסתד רו ת הזקו קי
ם לדיור.
נאבק להקצאת קרקע -ה מדינ ה למש תכנים,
לניצול כל כוח״הבנייה של סולל-
בונה ושיכון־עובדים לשיפור תנאי״הדיור
של חברי־ ההס תדרות.

רעוימת המטות ב א זו רי ובמחוזות

אל: מרי ו חזי ת ה שמאל
רח, בר־כוכבא ,71 תל־אביב
טלפון 283288/9

אני מבקשלהצטרף /להשתתףבפ עי לו ת /
לקבל חו מרהסברה /
מו בן להתגייסלפ עי לו ת בי וםהבחירות /
אני מ צר ף צ׳י ק /המחאת דו א ר /ע ״ ס
למג בי תהבחירות.
שם פרטי

גיל
י מקצוע

שם משפחה
רחוב ומם׳
עיר

טלסץ

רכב

המטההאר צי: בר־כוכבא ,71 תל־אביב : 283288/9אי ל ת: מתי גלעדי
,354/5ת.ד ; 602 .אום אל פחם: אחמד סעיד מוסטפה ג׳ברין ; א ש דו ד :
אילן גולדשטיין 24483 055 בא,־־ שבע: פולק, טלפון 6369־ ; 057כ ת ־י ם:
; ברגמן, ת.ד ; 290 .הוד השרון: יגאל זלמנסון, שרת ; 11 הרצליה:
עמי שוורץ, סוקולוב 983027 ,53־ ; 03 חדרה ז אליעזר פיילר, קיבוץ יד חנה ;
י. חול ץ: לחמן, שרת ; 15ג׳ורי, ז׳בוטינסקי 859503 ,29־ ; 03 חיפה: אליעזר
; דומקה, זלמן שניאור 234210 ,73־ ; 04 שרה לוונברג, חרמון 64181 ,35־,04
׳ כתובת למכתבים: ת.ד ; 2273 .קריות: יוסי בלגלי, שיכון רסקו ,24 קריית
מוצקין 732535 04 טבעץ: בנימין תמיר, אמנון ותמר 931194 ,8־ ! 04 ירוחם,-,דימונה:
ישעיהו שולץ ,642/1כפר ירוחם! ירושלים: דפוס גיא, רזנברג
ך 80 ,5־231־ ! 02 שליין 6כניסה א /בית הכרם; כרמיאל ז יוסף מלר, הגליל
; 37 4לוד: יצחק נדלקוף, שיכון חסכון ג׳ ; 46 מקר: מוחמד נבולסי, מקר; נוף
|ף!ים: רות חוצן, הפרסה 938176 ,17־ ; 03 נצרת: ראובן עמיאל, יזרעאל ,12 שכונה
1דרומית, נצרת עילית; נתניה: דורה בן בסט, שמול הנציב 24163 ,32־; 053
״עפולה: קרול איזנשטיין 16/402ת.ד ; 541 .ערד: יעקב רוזנבלום, אלעזר
ז; בן יאיר ; 53/6פתח״תקווה: אורן, איכילוב 912494 ,4־ ,03 רוטשילד ,115
907887[1־ ; 03 משה נבזה, נחלת צבי 916183 ,40־ ; 03 רחובות, נס-ציונה,
׳ גדרה: קולי ברקוביץ, אלקלעי 954344 ,4־ ; 03 ראשץ לציץ: ציון פארידיאן,
*ק־עקב כהן .138 רמת אליהו 948164־ ; 03 רמלה: פריד בורשא, ביאליק ,20
; 961297,:תל״מונד: צבי אברהמי, כפר הס ; 922174 ,תל״אביב (גוש דן):
*מטה מחוזי: בר־כוכבא ( 283288/9 .71 רכז המחוז: א .האס בשעות 19.00־! )16.00
!׳;קריית״שלום: בריטשטין, דיק 822458 ,6־ ; 03 רמת״גן: אינגריד לביא,
ן כובשי עזה 741495 ,9־ ; 03 עבר הירקון (רמת חייל, מעוז אביב, אפקה, יד
!המעביר, תל־ברון, הדר יוסף) ,יחיאל בונה, הגולן 778921 ,132־ ; 03 יפו: נתן
פרייזר, רחוב סהרון ,28 יפו ד866358 /־.03

תבוא או לא תבוא?

קוויאר מור
מצד אחד של המידרכה, נשפך הקאוויאר
כמים. מצד שני, נטרף טלה בצנוברים.
את הקאוויאר שפכה פתיה מדיר,ט,
שבאה ביום שישי האחרון לג׳קי עמוסה
בכמה קופסאות קאוויאר טובות, פרשה
אותן בפני חבריה — ביניהם אלוף רחגד
;•ם (״גנדי״) זאבי, היים חפר, ואח רים.
היתד,
זו מסיבת־הכנה למסיבת־ד,פרידה
שבתיה מתכוננת לערוך, לפני שיבתה
לארצות־הברית.
מנגד, התקיימה באותה עת חגיגה שנייה.
חבריו של ישראל סגל, שהוא אחד
מסוחרי המכוניות הגדולים ביותר בארץ
— עשו לו מסיבת טרם־נישואים, בטרם
ייכנס לחופה עם ידידתו, ריקי.
מסיבת הקאוויאר נסתיימה, פחות או
יותר, כשהסתיים הקאוויאר. מסיבת טרום-
הנישואים נמשכה עד יום שני בבוקר.
לאחר שחלה בה אתנחתה קלה ביום
שישי, היא התחדשה במלוא־העוז ביום
ראשון בערב, בחתונתם של ישראל וריקי,
שנערכה בהשתתפות כאלף איש ברמה־אביב.
החבר׳ה
הרווקים של ישראל — ביניהם
האמרגן מרקו תורג׳מן, פיקו רחוב,
העומד להתחתן עם בתו של אלי פוקס,

הופעותיה בארץ של הזמר ת הכושית
ה מפו רסמת נינה סימון תוכננו כבר
מזמן, וקהל או הדי ה כבר ה ת חיל מכין
כר טיסי ם, כאשר לפתע הגיע השבוע טל פון
ב הול מניו״יורק.
עורך״דינה של נינה הי ה על ה קו,
והוא הודיע לאמרגנה הישראלי כי ה זמרת
חל ת ה, ויש חשש שלא תוכל
להופיע.
הון
מה קר ה ז נרגש האמרגן. מין
להון, הוא הצליח להבין שלהביא א ת
נינה סי מון ל מ קו ם הנכון בזמן הנכון,
זו בעייה בזמן האח רון: בפילדלפיה,
למשל, חיכה לה לפני כמה זמן קהל בן
8,000 איש — והיא פשוט לא הגיעה.
אבל בישראל יש עדיין סיכויי ם שהיא

מיימון מהמנופים, יעקב אפשטיין,
סוחר־ד,מכוניות, אלברט יכיני, חותנו

של אפשטיין, ועוד כמד, טובים כאלה —
החבר׳ה האלה לא חלמו לסיים את השמחה
עם תום החתונה.
עליזים ומתרוממים, כלומר מתרוננין,
ליוו החבר׳ד, את הזוג הצעיר להדרם ב־שרתון,
הזמינו על חשבונם את חצי הבר,
הפכו ורמסו להם את כל המתנות, והירבו
לספר ביציאת מצריים עד אור הבוקר.
כן, מה שאתם שומעים. הם לא הניחו
לחתן ולכלה להישאר אפילו רגע לבד,
ובחמש בבוקר דאגו ללוות אותם למטוס,
שלקח אותם לירח־דבש בלוגאנו.
נשיקות באפילה

כן תגיע. ראשית, מפני שזמן קצר אחרי
הטלפון הראשון, בא טלפון שני שאמר
שהיא הבריאה כבר.
ושנית, מפני שלנינה יש בארץ כל-כך
הרבה ידידים — ובעיקר ידידות —
שאינני מ א מינ ה שהיא תוותר על ההז דמנות
לחזור לפגוש אותן.
ה מפור סמת בהן היא מרי כריסטין,
היפהפייה שלפני שהיתה
ה מול א טי ת
ידידתה של נינה, הי ת ה ידידתה של רוזי
נתן — לפני שרוזי הלכה והתח תנ הלה
בניו־יורק עם הרי רובינשטיין, מנהל
בי ת־ הספר ל מ חול ה מפו רסם שם.
ויש עוד כמ ה, פ חו ת מפורס מו ת, גם
אם לא פ חו ת ידידות.

ולזה בטח התכוון ההוא כשאמר: שמרני
אל מידידי — את אוייבי כבר אצליח
לזרוק בעצמי מחדר־השינה שלי.

נינה

שיפמן־שיפמן 1:0 -
ל א חר שנים ארוכות בהן נשארה ההת מודדו ת בין ה א חי ם שיפמן תמיד ב תי קו,
זכה עתה א חד המתח רי ם ביתרון ראשון, יכול לנפנף ב 1:0-על א חיו.
את הניצחון הביאה אילנה שיפמן — ב תו בתה 21-של דובר אגד מוטלה
שיפמן — שעומדת להינשא ליחיאל ברט, קציו״קבע שמסיים א ת לימודי״המיש־פ
טי ם שלו.
במשך שנים ה ת קד מו מו טל הוא חיו דויד, חבר מועצת עיריית תל-אביב, כשהם
צמודים, ב עסקי המ שפחה: מו טל ה ודויד ה ם בעצמם א חי ם ת או מי ם. וכאילו זה
בעצמו לא מ ס פי ק, ה ם עוד הלכו והתח תנו עם שתי א חיו ת ת או מו ת. בחיי שאני
לא צו חק ת.
וההמ שך לא פ חו ת גרוע: כל אחד משני ה א חי ם הוליד — שתי בנות. ל א,
הפעם לא ת או מו ת.
חכו, תשמעו א ת ההמ שך: כל א חד משני ה א חי ם השיא אחת מבנותיו, תוך פרק
זמן קצר. ולפני כחוד שיים, הפכו שניהם לסבי ם, גם כן תוך פרק זמן קצר.
ורק עתה, סוף־סוף, זכה מוט׳לה לגבור על א חיו, כשהוא עומד ל ח תן א ת בתו
השנייה — בלי שאחיו יעשה או תו דבר.

השעה הי ת ה 11 וחצי בליל השישי האחרון, כשעורך־הדין צבי לידסקי נכנס
בשקט לחדר מיספר 103 גבי ת־ חולי ם א סו ת א, נישק ברבות אי מ הי תאת לחי האשה
ששכבה ב מי ט ה, והתיישב לידה כשהוא אוחז ביד הבא הב ה רבה, ללא הגה.
הוא יבול הי ה להמשיך כך עד הבוקר, מן הסתם, אילו לא הי ת ה האשה נ אנ ח ת
לפתע. מופתע מ קול ה, הדליק צביק׳האתה מנורה ה ק טנ ה שליד ה מי טה, גילה
שהוא לא מכיר בכלל א ת הא שה.
אם הוא לא מביר או תה, תשאלו, אז למה הוא בא לנשק או תהז
שאלה טובה. אבל ת ס מכו על עורך־דין, שלכל שאלה יש לו תשובה מובנה :

נירה וצכי
לא נשים זרות. ו מו קדם יותר
הזו בחדר . 103 אלא שבינתיים,
גברת אל מוני ת ב־. 103
ל ת אר לעצמכם, ו הלך לחפש א ת

מס ת בר שלידסקי ה תכוון לנשק א ת אשתו שלו,
במשך היום, הי ת ה זו אשתו שלו ששכבה ב מי ט ה
הועברה אשתו לחדר ,105 וכך מצא עצמו מעודד
הפרקלי ט המלו מד התנצל, כפי שאתם יכולים
הא שה הנכונה.
האשה הנכונה שכבה ב א סו תאלא חר לידת בנה החדש ביותר. אחרי 17 שנות
נישואים ושתי בנות, גלית 10 ואוסנת 8הגיעה עכשיו תו ספת למ שפחה.
נירה, שהיתה בזמנו פקידה אצל צבי, לפני שהתח תנ ה איתו, ו היו ם הי א
עורכת־דין בעצמה — קיבל האת הבעל הטועה, זאת או מר ת התועה, בהבנ ה
מל א ה, וכל זה.

יחיאל דאילכה

סיפתח לינתח

ש נקה אלדר ויפתח אלון, מרימים כוסות (נייר) בטכס
נשואיהם שנערך השבוע בחורשת האקליפטוסים של
קיבוץ גינוסר על חוף ים כינרת. יפתח נולד בעיצומה של מילחמת העצמאות ונקרא על
שס חטיבת הפלמ״ח שעליה פקד בזמנו אביו, סגן ראש־הממשלה יגאל אלון.

יגאל אלון וסייף אל־דין אל זועבי, ראש עיריית

נצרת, פורשיס זרועות זה לקראת זה, כמינהג

המזרח. משמאל למעלה נראה יגאל אלון מנחה את בנו יפתח, חבוש הכיפה, כיצד לנפץ
את הכוס מתחת לחופה, שנערכה בחורשת האקליפטוסים של קיבוץ גינוסר שלחוף הכינרת.

״כל בחור וטוב — לנשק ב חור ה על המי שמר
כן נהגו בשעתו לשבש א ת תוכנו של שיר הפל מ״ ח. השבוע בוצע שיבוש ה סי סמא
של שיר הפל מ״ח הלכה למעשה. כל ב חור וטוב שהזדמן ל ח תונ ההה מוני ת שנערכה
בחורשת האק לי פ טו ס של קיבוץ גינוסר, מי הר לנשק — א ת טגן ראש־הממשלה יגאל
אלון. גם הבחורו ת. במ שן שעות ארוכות הי תנ ס ה יגאל אלון בכל סוגי הנ שיקות
בעולם.
אלון, שרק לפני שבועות מספר ה חלי םמה תקף־לב ויצא מבית״החולים, עמד
במרכז ה שימחה. כשלושת אלפי ה אור חי ם שבאו לברך או תו על נישואי בנו בכורו,
יפ ת ח, ה שתתפו לא רק ב שימחת הכלולות. ה חי בו קי םהח מי מי ם והנ שיקות ה לו ה טו ת
להם זכה יגאל, שיקפו א ת שימחת ידידיו ומעריציו על החלמ תו ועל חזרתו לתפקידו.
החור שה, ב ה הועמדה ה חופ ה, ובה נערך אחר־כך טכס קבל ת הפנים, היא
חורשה הי ס טורי ת. בה ה תנ הל, לפי עדות חברי קיבוץ גינוסר, רומן א הב ה בין יגאל
לבין רו ת שהפכה אחר-כך לרעייתו.

מסתתר סגן שר־התיקשורת הדרוזי, ג׳בר אל־מועדי,
המתנשק עם יגאל אלון כששניהם עוצמים
עיניהם בשעת הנשיקה. בין שלושת אלפי אורחים בחתונה היו מאות מבני המיעוטים.

קרא יגאל אלון כאשר החזיק בשתי ידיו את פניו של אברהם
ך ״111ל 1 1 1
דר, הלוא הוא ג׳ון דארלינג שהתפרסם ב״פרשת קהיר׳׳ .אלון

ודר הס ידידים ותיקים עוד מתקופת שירותם בפלמ׳׳ח, נפגשים לעיתים קרובות.

תנועה מזרחי

מתחת לכאפיה

מפקד הפלמ״ח מגשים את שיו הפלמ״ח

ט בחוד /טונ
ן ״ 1 8 81י ״1 1 1 1 8 1שולמית אלוני אינה מסתפקת בלחיצת יד, מנשקת בו
זמנית את לחיו של סגן ואש־הממשלה, כשבעלה, ראובן

אלוני (משמאל) עומד וצופה במחזה בהנאה רבה, יחד עם מוזמעם אחרים לחתונה.
שולמית אלוני הופיעה למסיבה כשהיא לבושה בשימלה עם ריקמה תימנית,

יפ תח, שנולד בעצם ימי מלחמת העצסאות, כשאביו פקד על ח טיב ת הפלמ״ח
יפתח, הוא קצין צנחנים לשעבר. בי חיד ת הצנחנים שלו פגש א ת שושנה (שנקה) אלדר,
מצהלה. אחר־בך, כאשר עבד יפתח בחבר ת אל־על, הי ת ה שנקה דיילת בחברה.
שניהם הגיעו ל ח תונ ה הקיבוצית שלהם ישר מ חו״ל, והם יחזרו לחו״ל ב תו ם ירח
הדבש הקצר שיבלו בארץ.
למרות האווירה ה מ שפחתי ת, שפע ה אור חי ם והצהלה הכללית, לא הי ת ה
ה שימחה שלימה. ה סיב ה: שלושה אור חי ם מכובדים, להם ציפו כל הערב, לא הגיעו
ל מ סיב ת הכלולות, הסתפ קו במ שלוח ברכות בלבד. השלושה: גולדה, ספיר ודיין.
מ ה הפלא ז״ שאל אחדמ מפקדי הפל מ״ ח לשעבר .״הרי ה ם מתנגדים ל,תוכנית אלון

איש המודיעין

אלון מקבל את פניו של אברשה אהרונסון, שרק לפני
שבועות מספר היה שמו בכותרות כמי שמנהל, כביכול,
רשת מודיעין סודית עבור אלון ופינחס ספיר. הפירסומיס לא פגעו בידידות.

השר ישראל גלילי, מי שהיה בזמנו הרמ״א (ראש מטה
ארצי) של ההגנה, מתחבק עם אלון שהיה מפקד
בפלמ״ח, כשהוא מתכונן להטביע נשיקת רעים על שפתיו של יגאל. בתמונה למעלה
מימין נראה יגאל אלון מתנשק עם בני מהרש״ק הפוליטרוק של הפלמ״ח.

הומה לחרא

ואיש המיסתווין

יוסף גבעון, המוכר יותר כ״יוסקה ג׳י״ איש
המיסתורין, המתגורר במוסקבה, מביא את בירכתו
לאב החתן, כשהוא משמש מטרה עיקרית לנכדי קיבוץ גינוסר הנישאים בידי סבתותיהס.