גליון 1881 מתאריך 19 בספטמבר 1973

מממממ׳ן

איש השנה תשי״ד

איש השנה תשי״ב

איש השנה תשי״ג

מבקר הסוכנות שמוראק

יועץ מישפטי כהן

איש השנה תשי״ז

איש השנה תשי״ח

מצביא סיני דיין

חתן תנ״ך חכס

איש השנה תשי״פז

איש השנה תש״ף

סופרת דיין

רכז שואה אייכמן

איש השנה תשי״א
העולה החדש

איש השנה תשב״ג
מתפטר בן־גוריון

מה משותף ל 22-שערי ״העולם הזת״
המופיעים כעמודים אלה ! מה המכנה
המשותף בין חתן התנ״ך עמוס חכם
לבין אסי דיין, או בין משה דיין ואדולף
אייכמן !
לא קשה לנחש. כולם כאחד היו אנשי
השנה של ״העולם הזה״ במרוצת
22 השנים האחרונות. כולם נבחרו לתואר
זה משום שהטביעו, לדעת עורכי
״העולם הזה״ ,יותר מכל אדם אחר את
חותמם על מאורעות השגה בישראל בשנה
בה נבחרו. תמונותיהם התנוססו
על שערי הגיליונות החגיגיים שהופיעו
ערב ראש״השנה העברי. יחד הם מגלמים
בדמותם, באישיותם, ובמעשים שהם
מייצגים, לטוב ולרע, את מה שעבר
על מדינה זו בשני העשורים האחרונים.
כבכל שנה, כן גם השנה, יוקדש גיליון
השנה של ״העולם הזה״ ,שיופיע בשבוע
הבא כבר ביום א׳ בערב, לדמותו,
פעלו והשפעתו של האיש שנבחר לייצג

עסקן שואה קסטנר

את המאורע בעל המשמעות החשובה
ביותר שהתרחש השנה בחיי ישראל. מי
יהיה איש זה ז
האם יהיה זה האיש המסמל בדמותו
את השלב החדש במילחמה נגד
השידור שהתפרשה בשנה האחרונה על
פני תבל כולה 1האם יהיה איש השנה,
האיש המייצג את הקיטוב המעמדי ואת
הפער החברתי שהתרחב והעמיק בשנה
החולפת למימדים שישראל לא ידעה
כמותם ו או שמא יהיה זה אחד האנשים
שעמדו בשולי המאורעות, אך המאפיינים
מהפיכה חברתית או תרבותית
המתחוללת בישראל ן האם יהיה מנהיג
ידוע או עולה אלמוני מגרוזיה ן
בשעה זו כבר נשלמות והולכות ההכנות
האחרונות להדפסתו של גיליון ראש
השנה. ההחלטה נפלה. אבל הסוד עדיין
נשאר — עד להופעתו של הגיליון, שרכש
לעצמו כבר מעמד בלעדי, אחת
לשנה, בנוף העיתונות הישראלית.

איש השנה תשפ״ד
__יורש אשכול

מכתבים
איש השנה:
מ. זוארץ
לדעתי יש לבחור לאיש השנה את מ.
זוארץ ואת סגניו וממשכי דרכו ב. מיכאל,
ח. מרמרי, קובי ניב וא. סידון.
אני גם מודיע לכם שבבחירות אני
מצביע ז״ל.
ז״ק זלמן, יד־אליהו
הומור השנה

איש השנה תשמ״ד
פרקליט תמיר

איש השנה תשט״ז
נשיא מצריים טבד אל־נאצר

שר־ברצוני
להציע כאיש־השנה את
הבטחון משד. דיין.
אנשי הבידור של השנה: מערכת 200
הארץ. אין ספק, כי ההומור המופיע ב־
200 הינו בעל רמה גבוהה מאד.
כאיש הספורט של השנה אני מציע לבחור
את צבי ברים ז״ל.
איש התיאטרון של השנה הינו זאב
רווח.
להקת השנה הינד. להקת כוורת.
שי שמואלביץ, פתח־תיקווה
סמל המאבק

הצעתי לכם: איש השנה הוא הארכיבישוף
ראייה, המסמל את מאבק עקורי
איקרית ובירעם.
גיל ברקאי, תל־אביב
שנה טובה

איש השנה תשב״א
מודח לבון

איש השנה תשב״ב
י׳ליכו סובלן

איחולים לשנת תשל״ד לעם בישראל :
מלחמה על הארמונות, שלום לביקתות,
אחווה בין העמים.
יחיה כף שלום, קריית־אתא
אני מאחל לכם
שנה טובה מכל הלב.
המשיכו
במאבק־כם
למען ארץ־יש־ראל
טובה יותר.

שמעון הרליך,
תל־אביב
...שנת שלום!

אהובה צמח,
ירושלים אני מקווה שבשנה
הבאה עלינו
לטובה,
יצליחו סוף־סוף לסתום ל
כם את הפה המלוכלך שלכם !
ר נ ,.בני־ברק

הרליך
היי בלב

איש השנה תשכ״ה

איש השנה תשב ״ו

מפלג מפא״י בן־גוריון

כלכלן ספיר

״העולם הזה״ ,1879״הנדונים
לחיי כלב׳ /על המצב הגרוע של
גתי־החולים הפרטיים לחולי-
נפש.
הזדעזעתי בקוראי את הרשימה על בני־אדם
החיים ככלבים. האמנם כך המצב?
האמנם כך מתייחסת הממשלה לחולי־דד
נפש בארצה?
אם אין לממשלה עדיין האפשרויות להקים
ולכלכל עוד בתי־חולים לחולי־רוח,
האם גם קצרה ידה לפקח על המוסדות
הקיימים ולמנוע התעללות בחולים ושפי-
כת־דמים של קרוביהם? ולמה לא הועלתה
הבעייה עד כה בכנסת?
אני מקווה, כי אתם תזעזעו את הכנסת
ותגרמו לסילוק מאורעות טרגיים כאלה,
שבני־אדם יחיו ככלבים ושהוריהם וקרוביהם
יעדיפו את מותם על חייהם המוש פלים.

פיירמן, חולת
איפה הרחמנות?

השפיע עלי מאוד המאמר שפירסנר
תם על בני-האדם החיים ככלבים. זוהי
גם צרתי וצרת משפחתי.
בן לנו והוא בן 34 שנים. הוא חלה
בנפשו וסודר בבית־חולים הנקרא ״מוסד״.

איש השנה תשל״א
מזכיר ההסתדרות בן־אהרון

ליבי נשבר בקירבי כשאני מבקר אצלו
פעם בחודש.
האם כך צריך להיות היחס לבן־אדם
שחלה? מה חטא הוא?
אומרים לי שעלינו להיות מאושרים
על שהוצא מהבית, מפני שאלפים אחרים
מחכים בתור. האם כך צריך לנהוג במדינה
שכל־כך הרבה מתושביה חיים
כמיליונרים וכל־כך הרבה מטיילים כל
קיץ בחוץ־לארץ? איפה הממשלה ואיפה
הרחמנות היהודית? אלפי משפחות יברכו
אותכם אם תצליחו לשנות את המצב
הנורא.
יהושע מזרחי, רחובות

ח״עמט״
של,,אמת״
כל הארץ מדברת על ״הליכוד״ .חלק
קורא לזה: פרורים שהתאחדו, חלק קורא
לזה :״גוש הימין״ .אך מה שנראה לכל,
אלו הם פירפורי גסיסה אחרונים.
אחת הטעויות הראשונות של ״הליכוד״
זצ״ל היא בחירת האותיות חל־טעמ להלי כה
לקלפי, וזאת משום מה? כי אם במקום
טעם היו בוחרים עמט, אז היו העולים
החדשים שאינם יודעים עברית, הקשישים
שכבר אינם רואים וכן הלאה ...מחליפים
בינם בין ״אמת״.
יופי קופלר, רמת־ח!
עיוות גמור

״העולם הזה״ .1875״דרוש נוהל
חדש נמינויי מישרד״החוץ ! ״
מיבתב למערכת של קבוצה מעובדי
מישרד-החוץ.
תשומת לבי הופנתה להתעניינות שעיתון
זה מגלה במינויי כשגריר בלונדון
ובקורות חיי. כמובן שלא תצפו ממני
להתווכח על תוכנה של הכתבה המוקדשת
לחברי ולי, זה לא רק בגלל העיוות הגמור
וסיפוריה הסוריאליסטיים, אלא חשוב מזה,
משום שכתבה זו שצמחה במוח מבולבל
של אדם אומלל אשר בגלל מצבו המעורער
נאלץ בטרם עת לנטוש את שירות המדינה.
אולם
מאחר והעיתון, משום מה, מגלה
מידה של התעניינות בשירותי ובפעולתי,
חשבתי שתמצאו עניין במה שהעולם הזה
כתב ב־ 1956 באותו נושא. אף על פי
שהכתבה ההיא מיועדת להביע הערכה
לפעולתי, אין היא לטעמי כי היא מהולה
בפגיעה בזולת. אני גורס שפגיעות אישיות
הן בעוכרי חיינו הציבוריים ומטות אותנו
מהליקויים החברתיים אשר צריכים לעמוד
במרכז דאגתנו. לדעתי אחת מחולשותנו
היא שאנו עוסקים יתר על המידה בפרסו־נליזציה
של ענייננו ופחות מדי בהומני-
זציה של חיינו.
גדעון רפאל, ירושלים
• דברי הקורא גדעון רפאל מתייחסים
למערכת העולם הזה, אך מובן שמכתבים

גדעץ רפאל
תגובה למיכתב
למערכת, מתפרסמים על אחריות כותביהם,
על־סמך חופש ביטוי גמור.
החלק השני של הקורא רפאל, מתייחס
לקטע שהופיע בהעולם הזה ב־ ,1956 כאשר
רפאל היה מנהל ענייני המזרח התיכון
(המשך בעמוד )8

נציגי גוז״ל והרשימה הממלכתית?
היו סברות רבות באשר לסיבת התפנית שהתחוללה
אצל תמיר תוך 24 שעות. אולם הסיבה האמיתית
היא: תמיר חשש מתגובת שלושת היומונים הגדולים.
כאשר סירב להצטרף לאמנת הליכוד היה משוכנע
משום מה שהעתונות תבין את סירובו. אולם כאשר

התקשר בערב עם תומכיו כמערכות שלושת
היומונים הגדולים ״הארץ״ ,״מעריב״ ,ו־
״ידיעות אהרונות״ — הסתכר לו כי כשלושת
העתונים הוכנו מאמרים ראשיים המבקרים
אותו קשות על פיצוץ הליכוד ורואים בו
את האשם העיקרי ככישלון אפשרי. תמיר,
המונחה לא מעט על-ידי מאמרי הביקורת
המתפרסמים עליו, הכין אז כי שגה שגיאה
טאקטית ומיהר לחזור כו.

גנדי יהיה
יג אל ידין דחה פניה
להצטרדל לי כו ד
פרופסור יגאל ידין, מי שהיה רמטכ״ל
צה״ל במילחמת-העצמאות, דחה פניה להצטרף
לליכוד ולהופיע כרשימת מועמדי
הליכוד לכנסת. הגישושים בדבר אפשרות צירופו

של ידין לליכוד נעשו בעקבות עמדותיו המוצהרות

ומילחמתו למען. בחירות אישיות. הנימוקים שניתנו
לדחיית הפניות על הסף, עוד בטרם
נעשו בירורים כלשהם, היו כעיקר נימוקי
בריאות.

משה ברעם -

מנכ׳״לתל־ א בי ב
גברו סיכוייו של אלוף פיקוד המרכז, האלוף
רחבעם (״גנדי״) זאבי, העומד להשתחרר בשבוע הבא
משירותו בצה״ל, לקבל את מישרת מנכ״ל עיריית
תל־אביב, שתוקם במיוחד למענו, אם ייבחר יהושע
רבינוביץ׳ מחדש כראש העיר.
רבינוביץ׳ רצה את גנדי כסגנו, אולם הסתבר לו
כי האלוף אינו כלל תושב תל־אביב ואין לו זכות
לבחור ולהיבחר בה. משום כך הוצעה לו מישרת
המנכ״ל, שגנדי יעדיף אותה ככל הנראה על פני
שאר ההצעות שהוצעו לו. כסגנו של רכינוכיץ׳,

כתנאי שייכחר, עשוי להתמנות אפרים
ריינר, מנכ״ל חכרת ״תיעוש״ ההסתדרותית,
שהיה יושכ-ראש ועדת הכחירות להסתדרות
העוכדים.

לוכה אלי אב צו ר ף

המזכ״להבא?
אם השתלשלות המאורעות במפלגת העבודה תביא
לסילוק מועמדותו של יצחק בן־אהרון ממישרת מזכ״ל
ההסתדרות, לא מן הנמנע כי לא ירוחם משל יהיה
זה שיירש את מקומו.

אחרי שיוסף אלמוגי דחה את ההצעה
לכהן כמזכ״ל, עלו סיכוייו של ח״כ משה
כרעם, יו״ר הנהלת הקואליציה, לתפקיד זה.

ההערכה בקרב צמרת מפלגת העבודה היא שבארבע
השנים הבאות יחריף המצב הכלכלי במדינה וצפויות
מתיחויות חסרות־תקדים ביחסי העבודה. לצורך זה
רוצים גולדה וספיר כי בראש ההסתדרות יעמוד
אדם חזק מנאמניהם. ירוחם משל אינו נראה נוקשה
די הצורך לתפקיד.

>1דוע וסוג תמיר
מפיצוץ ה לי כו ד?
מה היתה הסיבה לכך שח״כ שמואל תמיר, מנהיג
המרכז החופשי, חזר בו בערב יום הבחירות להסתדרות
מסירובו להצטרף לליכוד, והודיע על הסכמת מפלגתו
לחתום על אמנת הליכוד, שנחתמה קודם לכן בידי

למטה הבחירות
ח״כ לובה אליאב, שעמד לאחרונה בביקורת חריפה
מצד ראש־הממשלה, צורף למטה הבחירות של המערך
לכנסת ואף קיבל חדר מרכזי במשרדי מטה הבחירות
שבבית מפלגת העבודה. תפקידו המוגדר של לובה
הוא: יועץ למטה הצעירים של המערך.

ח הרצוג
בפל-רט עם הדע
אלוף (מיל ).חיים (״ויויאן״) הרצוג,
עשוי להצטרף לליכרלים העצמאיים. כירו־רים
כנושא זה נערכו כין הרצוג לכין שר
התיירות משה קול, התומר כמועמדותו.
הרצוג, שרק לפני זמן קצר פורסם כי ניהל מגעים
עם המרכז החופשי, שעה שנראה היה כי רשימה
זו תופיע באורח עצמאי בבחירות, לא הגיש אפילו
את מועמדותו בבחירות שערכו אנשי חטיבת רפ״י
במפלגת העבודה לקביעת מועמדיהם לכנסת. היה
ברור להרצוג כי הוא לא יזכה בקולות הדרושים.

בינתיים נראה ח״כ גדעון האוזנר מתנגד לצירופו
של הרצוג לליברלים העצמאיים תוך הענקת מקום
ריאלי לכנסת. האוזנר חושש פן הרצוג יתחרה עימו
על ירושת קול בעתיד.

תחוסלנה ה־אחזו־ות
וח״ל ברצוע ה
לא מן הנמנע ששתי היאחזויות נח״ל
כרצועת-עזה, שהוקמו על-ידי איחוד הקכו
צות והקיכוצים, תחוסלנה. ההיאחזויות המועמדות
לחיסול הן כפר־דרום ונח״ל מורג.
מסתבר כי שטחי הקרקע העומדים לרשות היאח זויות
אלה הן מצומצמות ביותר. כל נסמן להרחיב
את שטחי הקרקע שלהן יהיה כרוך בצעדים דרסטיים
לפינוי כפרים ומחנות פליטים בסביבה. ממשלת ישראל
העריכה כי הסיבוכים הפוליטיים הכרוכים בפינוי
כזה אינם כדאיים.

גולד ה דו מו ת

שוב על ברי ש ה
ראש-הממשלה גולדה מאיר
החלה רומזת לאחרונה שוב למקורביה
על כוונותיה לפרוש כעתיד
הלא רחוק. היא הבהירה כי מצכה
הפיזי לא יאפשר לה כנראה לכהן
קדנציה נופפת מליאה כראש־ממשלה.
כתקופה
האחרונה החלה גולדה
לגלות סימני עייפות מובהקים, שלא
כהרגלה כעבר. ככיקורה האחרון
כקיבוץ יגור אף מעדה
כרדתה מהמסוק שהכיא אותה
לשם, וצלעה כתוצאה ממעידה זו.
גם כעכודתה כלשכתה היא מגלה
סימני עייפות שלא נראו כה כעבר.
נראה שהיא מודעת לסימנים
אלה, למרות שהיא מנסה להסתיר
את כוונותיה עד אחרי הבחירות.

איחוד הק־בוצים
תובע ח״ב נוסף
על ועדת המינויים של המערך מופעלים לחצים
להעניק לאיחוד הקיבוצים והקבוצות ח״כ נוסף על
שלושת הח״כים שכבר יש להם בכנסת הנוכחית. כיום
מכהנים מטעם האיחוד שר החקלאות חיים גבתי,
מזכ״ל מפלגת העבודה אהרון ידלין וצבי גרשוני,
שכבר הוחלט על המשך כהונתו בקדנציה שניה.

שיקול פוליטיים
קבעו המשך
ייצור ה״ערבה״
החלטת הממשלה לאפשר לתעשיה האווירית להמשיך
לייצר מטוסי ערבה ומטוסי מנהלים נבעה
משיקולים פוליטיים. הדבר נעשה כדי להרגיע

את עובדי התעשיה האווירית וכני משפחותיהם
לפני הבחירות, ולמנוע מהם חשש
של פיטורים, העלול להשפיע על הצבעתם.

איומי רצח עף
יריבו ש ל הלסרין
ההתמודדות בתחרות ״תפוס כפי יכולתך״ בין
רפאל הלפרין לבין המתאבק הירדני אבו־ענתר, עלולה
לגרום לשילהוב יצרים בשל האופי הלאומני שהיא
מקבלת, בעיקר מערביי הגדה שיחזו במופע.
האור,דים הערבים של ספורט זה נוטים להשתלהב
ממנו. העובדה שהפעם התחרות היא בין שני מתאבקים
המייצגים כל אחד בעיני המתחרים עם שלם, עלולה
לגרום להתפרצויות מעבר לאלה המקובלות בתחרויות
ספורט שיגרתיות. ככר לפני התחרות קיבל

שיי

שחלמ תי על

צ ׳ ילי (טיס ב״לאכספרס״)

אכו־ענתר איומים כי אם לא ינצח את
הלפרין ולא יגן על ככוד העם הערכי הוא
עלול להירצח.

כאשי־ אתה בא לפגישה.
הבא לה בונבוניירה נהדרת של עלית
ושניכם תה נר .
ל״עלית״ מבחר נהדר של
בונבוניירות באיכות מעילה,
נפלאות כמתנה לכל חגיגה וארוע.

ע לי ת

פרסום פלד

הא אתה מ 1ש ס בפה פתוח או סגור?

לזמר את האמה ־ לנו זה לא משנה.
אנו מעונינים רק לתת לך ולפיו תחושה נעימה ורעננה.
אנו מעונינים שגם ברגעים הקרובים, הקרובים
באמת. לא תחוש במבוכה בגלל נשימתך או שיניך.
למענך פיתחנו וייצרנו משחת שיניים מהפכנית

* 15$ * 6הינה משחת שיניים שקופה. כחולה
טעמה מנטה והיא מיוצרת ממיטב המרכיבים
הרפואיים.
1) 135 *£תעניק לך נשימה רעננה ושיניים בריאות.
כשהנשק בפעם הבאה -חשוב על .1) 155 *£

עץ 9זי0
משחת רישי1״ם
*£גמא

מ חי ר ה

1.78ל״
בלבד

ספגנו מכה. מפה קשה ומכאיבה.
כוחנו בהסתדרות ירד. לא רק כוחנו באחוזים, אלא גם במיספרים מוחלטים.
כמה אלפי אנשים, שנתנו לנו את קולם בבחירות בהסתדרות ב* ,1969 לא הצביעו
בעדנו הפעם.
אין טעם לטשטש עובדה זו, או את משמעותה.
לא הפסדנו את המילחמה. אבל הפסדנו קרב חשוב. ולהפסד זה יש השלכות
חמורות לגבי מחר.

השלכות החורגות בהרבה מענייניו האישיים של מישהו מאיתנו.

קל להיות חזקים ביום ניצחון. קשה להיות חזקים ביום מפלה.

הבה, נהיה חזקים.

חייל טוב, הסופג מכה בשדה, עושה קודם כל הערכת־מצב. הוא מנסה לאתר את
מוקדי הכישלון, כדי להפיק את הלקח, לתקן את הטעון תיקון, ולצאת בתנופה רבה
יותר, ובהחלטה נחושה יותר, לקרב הבא.
וכך ננהג.

מה קרה לנו? מדוע נטשו אותנו כמה אלפי בוחרים כהסתדרות?

דומני שמותר לי לומר: לא מפגי שאיכזבנו אותם.
אין הבטחה אחת שהבטחנו, שלא קיימנו אותה במלואה.

הבטחנו להילחם, ונילחמנו ללא לאות.

הבטחנו לעבוד קשה, ועבדנו קשה.
הבטחנו שלא יפחידו אותנו ולא יקנו אותנו. קיימנו.
הבטחנו שלא נצטרף למימסד ולא נהיה מימסד. לא הפרנו הבטחה זו.

אם בן, מה קרח?

והתווית השמאלית הפריעה להם. לכן פשוט סירבו להצביע כעד רשימת
״מרי וחזית השמאל״.
הם לא עברו לרשימה אחרת. רשימת ״מוקד״ קיבלה פחות, בשברי אחוזים, מכפי
שקיבלה מק״י לבדה לפני ארבע שנים. הפנתרים לא ינקו את קולותיהם מאיתנו —
כי פשוט לא היו לנו (לצערנו) קולות בשכונות־העוני ובשכבות־המצוקה.

אוהדינו פשוט הכריזו על שכיתה אילמת. שכיתה של הימנעות.

עכשיו מתחיל הקרב בזירה העיקרית. הבחירות לכנסת.

אנחנו נכנסים למאבק זה למחרת המכה. פצועים, אך כראש מורס.

אומרים שמתנופפים בשטח דגלים חדשים יותר. זה נכון. דגלנו מרופט, קרוע,
מלוכלך י — כדגלה של יחידה קרבית שעברה מערכות רבות. דגל שדבק בו בוץ
הקרבות, שנקרע על־ידי רסיסי פגזים. לא, זה אינו דגל חדש ומבריק. דווקא לכן
אנחנו מתגאים בו.
מאחורי דגל זה — דיגלה של תנועת העולם הזה — כוח חדש, שהפך לדגל
תנועת המרי, אנו נכנסים לקרב, בתנאים הקשים ביותר, באווירה עויינת.

מה מונח על כן? המאזניים?

בארבע השנים הבאות יוכרע, קרוב לוודאי, גורל המדינה: אם תהיה אימפריה
קולוניאלית יהודית, החיה על חרבה והמקיימת בתוכה אי־צדק משווע ומתרחב —
או מדינה מתקדמת, הומאניסטית, הפועלת למען השלום והמקיימת בגבולותיה ערכי־יסוד
של דמוקרטיה וצדק.
בכנסת הבאה יפעלו גדולי התותחים של ״ארץ ישראל השלמה״ — אריק שרון
ועזר וייצמן, אברהם יופה ומשה דיין, מנחם בגין ושמואל תמיר, גולדה מאיר וחסידיה.
ביניהם יתנהל הוויכוח. ה ם יתחרו ביניהם.

מי יעמוד מולם? מי ינהל את המאבק נגד אוייות־הסיפוח?

דומני שהסיבה הראשונה היא שפשוט לא הצלחנו להחדיר לתודעת אוהדינו
את חשיבות המאבק בהסתדרות.
אין אנו ״מיפלגה״ ,שיש לה פונקציונרים ומנגנונים, והיא יכולה לגייס את
חבריה כשם שמטכ״ל מגייס את חייליו. לא הוצאנו ביום הבחירות סאה אלף איש
בשכר, כפי שעשה המערך. לא יכולנו אף להפעיל את המשמעת המיפלגתית כפי
שעשתה מיפלגה ותיקה ומסורתית כמו מק״י.

אנחנו פונים אל אנשים בני־חורין, בלתי־ממוסדיס, שאינם נשמעים
לפקודה ואינם מקבלים הוראות. כאשר הם משתכנעים שהדבר חשוב,
הם מתגייסים ובאים. כאשר אינם משתכנעים, הם נשארים בכית.
בפעם הראשונה ב־ ,1965 ובשתי מערכות ב־ ,1969 נתנו אנשים אלה דוגמה מזהירה
של היחלצות ציבורית, דוגמה מחממת את הלב. הם עשו היסטוריה. הם הוכיחו
שגם בחברה שבה שוקעים הערכים ומתה ההתנדבות, מוכנים רבים להיות שונים.
זה לא קרה בשבוע שעבר. אלפים מאוהדינו באו והצביעו, אך אלפים אחרים נשארו
בבית. הם חשבו שאין זה מאבק חשוב.

לדעתי, הם טעו. אכל אנחנו אשמים כטעות זו. ועל כף נענשנו.

הסיבה השניה נוגעת לתדמית הרשימה שהתייצבה בבחירות
בהסתדרות.
שלוש פעמים הלכנו לקלפי בשם תנועת העולם הזה — כוח חדש, והשגנו מה
שהשגנו. הפעם לא רק ששינינו את שמנו ערב הבחירות, אלא גם כרתנו ברית עם
גורמים בעלי זהות אידיאולוגית אחרת.

בל זה נעשה כרצון הטוב כיותר. רצינו לאחד. רצינו ללבד מה
שניתן ללבד.

אמרנו: נתעלם מתוויות, נלך יחד עם מי שתומך בתוכניתנו לשינוי פני ההסתדרות
והחברה.
תנועת העולם הזה — כוח •חדש סירבה במשך כל השנים לשבץ את עצמה
בשמאל או בימין, להדביק לעצמה תו אידיאולוגי כלשהו. אמרנו: נתאחד סביב
הצעות מעשיות לשינויים מעשיים, ולא סביב סיסמאות ואיזמים. קו זה זכה באישור
הבוחרים פעם אחדי פעם.

לא סטינו מן הקו הזה גם הפעם. תנועתנו לא השתנתה במאומה.

החלפנו את שמה למרי, כדי לקרב אליה חוגים ואנשים ששם השבועון הפריע
להם. ויתרנו על שם שהיה יקר לנו, כדי להרחיב ולקרב.
כרתנו ברית עם קבוצות נוספות, שהתאחדו ב״חזית השמאל״ .הדבר לא הביא
לשום שינוי במהותנו ובהשקפותינו. להיפך, שמרנו על הפרדה ברורה גם ב־שם
הרשימה המשותפת. הלכנו.בדרך זו כדי לפתוח בתהליך של התלכדות, שתכנס ברבות
הימים את כל מחנה השלום, הדמוקרטיה והצדק הסוציאלי תחת גג פוליטי אחד.

ברור לי עתה שרכים מאוהדינו לא קיבלו את הדברים בך, ולא
הסכימו למהלך זה. אוהדים אלה אינם מגדירים את עצמם ב״שמאליים״,

מי ישתמש בכל האפשרויות הפרלמנטריות כדי לעצור את ההידרדרות ולהשיב
מילחמה שערה?
מי יילחם נגד השחיתות, אחרי ש״המרכז החופשי״ נטש את המערכה?
מול תוכניות־הסיפוח, מול קנוניות בדר־עופר של מחר, סול התעללות נוספת
של הכפייה הדתית — מי ינהל את המאבק הממשי בשדה־הקרב הפרלמנטרי?

זוהי השאלה המכרעת.

סיעתנו ניהלה מאבק זה במשך שמונה שנים. באופן עיקבי, נמרץ ועקיב, ללא
סטייה, ללא הפסקה אף של יום אחד. ידידים ויריבים !מודים בכושרה. גולדה מאיד
חלקה לה את המחמאה העליונה. היא הכריזה מעל דוכן הכנסת שהיא ״תעלה על
באריקדות״ כדי להוציא את סיעתנו מן הכנסת.

אין

תחליף

לסיעה

לא מבחינת הכושר. לא מבחינת הנסיון. לא מבחינת העיקביות; לא מבחינת
הדבקות במשימה.
אין תחליף למרי.

כנסת בלי סיעה זו — כארבע השנים הגורליות הכאות — איי
היא תיראה?
נדבר גלויות.

סבנה זו קיימת עכשיו.
חלומה של גולדה מאיר עלול להתגשם.
זהתלויעכשיו כך, כךובידידיך .

אנחנו זקוקים עכשיו לכל אדם, המסוגל והמוכן לעזור. אנחנו זקוקים לכל לירה,
שתגביר את כוחנו לנהל את המאבק.
עכשיו קיימים תנאים חדשים. הזירה היא שונה, וההרכב שונה. אנחנו נכנסים
לזירת הבחירות לכנסת תחת דגלנו העצמאי, ללא תווית אידיאולוגית.

כסי שפעלנו — נפעל, ביתר מרץ וכיתד יעילות. מה שעשינו לחם
אתמול — נעשה להם מחר. ויותר.

ללא רתיעה. ללא סטייה. ללא לאות.
מילאנו את התחייבותנו בעבר. איש לא היה צריך להתחרט אף פעם אחת
על כך שהצביע בעדנו בפעם שעברה. איש לא היה צריך להתבייש בסיעתו בכנסת.
מצביעי איזו מיפלגה אחרת יכולים להתפאר בכך?
מי שרוצה בסיעה כזאת, בסיעה זאת, יצטרף — למחנה עכשיו. ההכרעה
קרובה. אין איש מייותר, אין שעה מייותרת.
אדם נבחן ביום כישלון. גם תנועה של בני־אדם
רבים. זהו מיבחננו. זוהי שעתנו.

תהיה נא שעה זו, שעת כישלוננו, שעתנו
היפה ביותר.

מכתבים
(המשך מעמוד )3
של מישרד־החוץ, קטע אותו צירף רפאל
למיכתבו.

תודח מיוחדת

״העולם חזת״ ,1878״במדינת —
!רבי-אדם החייל כפוי הטונה,״
על סיפרה האחרון של הדרה
מור.
תודה מיוחדת נתונה לאנשי המערכת
שזכרו לשלוח לי חזרה את תמונותי ש נמצאו
אצלם לצורך הכתבה, אודות ספרי.
בדרך־כלל הולכות תמונות לאיבוד או
שבעליהן צריכים לבוא לבקשן במערכות
עיתונים שוב ושוב. על כן אני מעריכה
את הניהול הנכון הנהוג בעיתונכם העסוק
כל-כך.
חדרה מור, תל-אביב
הגנה עצמית

כשאמנון אחי-נעמי וחבריו ניסו, בטלוויזיה
(יום ב׳) ,להגדיר את המושג
״קיטש״ באמנות, הם לא הרגישו שהם
מרבים לשבץ בדבריהם את המילה ״אולי״,

הדרה מור
ניהול נכון
סור״ פירסמתם כי הגיע לידי אלי רונן
מזנון על גלגלים שהינו רכוש מרשתי
אשר נרכש על ידה מבלי לשלם עליו
מסים מכח מעמדה כמפעל מאושר, כל
זאת למרות התנאי שהמזנון ישמש רק
את מרשתי ולא יימכר לאחרים.
פירסומכם זה הינו בלתי מדוייק ומהווה
מעשה לשון הרע ביחס למרשתי ופוגע
באופן חמור בשמה הטוב.
מרשתי שיחררה מהמכס המזנון נשוא
הכתבה והיתה רשאית לנהוג בו מנהג
בעלים ללא כל הגבלות שהן מטעם רשות

ההבטחה האלוקית רעוב״ אר׳ן־ישראל

מאוזן :
)1אחראי למשטרת ישראל )7 .עבודה
של סנדלר )14 .בן כת נוצרית )16 .על
שניהם אין מתווכחים )17 .חור )18 .בא
אחרי לילה )20 .צום )21 .תבלין מזרחי.
)22 תואר הודי )24 .נטה ליפול )25 .יום
טוב )27 .מבצע לישוב יהודים בצפון)28 .
בית הציפור )29 .מכינויי אלוהים )30 .מי לת
זירוז )31 .גש למטה! )32 מילת כאב.
)33 חכם התלמוד )35 .נסעת בסירה)36 .
הדר )38 .שער )39 .קלאסיקן צרפתי ידוע.
)40 ישמידו )41 .פלצור )42 .שדה מעובד.
)44 עיוורת ידועה )45 .קפטן )47 .קריאת
כאב )49 .מחודשי השנה העברית )50 .תו אר
הולנדי )52 .מספיק )53 .מכשיר מדידה.
)54 סרט נודע של מרלון ברנדו )56 .יחידת
חשמל )57 .קהילה קדושה בקיצור)58 .
נאמן בלועזית )59 .קרס )61 .מקוללת)64 .
חיית טרח )65 .הבעת תודה בפומבי (ארמית)
)67 .איש מדע בריטי נודע בשם.
)69 מונח באנאטומיה — בליטה בקצה

אנשים רבים במחנה החרדי והלאומי
במדינתנו רואים את הגשמת ההבטחה
האלוקית של הארץ לאברהם, יצחק
ויעקב, בשילטון יהודי על כל הארץ
והתיישבות יהודית בכל חלקיה. לדעתי,
אנשים אלה הם, בין מחוסר ידיעה
ובין, הס וחלילה, בכוונה, בבחינת
טועים ומטעים את הרבים. הם אינם
שמים ליבם לעובדה מכרעת, והיא
מוצאם של ערביי ארץ־ישראל.
לא כל היהודים שישבו בארץ בימי
הבית השני גלו מאדמתם, אלא חלק
גדול מהם המיר את דתו, בין לנצרות
בזמנו של עשיו ובין לאיסלם בזמנו
של ישמעאל. צאצאיהם של יהודיס
מומרים אלה הפכו במשך הדורות ל ערבים,
ולא עוד אלא שאותם ערבים
שלא היו ממוצא יהודי, כגון אלה
שמוצאם מן הפלישתים והעמים הלא
יהודיים האחרים שהיו בארץ, צאצאיהם
של הערבים שבאו מחצי האי ערג
וכבשו את הארץ, ואף הערבים שהיגרו
ארצה בדורות האחרונים, בגלל הפרי חה
שהביאה לארץ הציונות — כל
אלה התערבו על-ידי נישואין בין הערבים
שהם צאצאי יהודים וכיום — לו
יכולנו לבדוק את שושלות היוחסין
של ערביי הארץ היינו מוצאים שכמעט
כולם הם מצאצאי היהודים שחיו בארץ
בזמן בית שני, כלומר — ערביי ארץ־
ישראל הם מצאצאי אברהם, יצחק ו יעקב
ויש להם חלק בהבטחה האלוקית
שניתנה לאבות!
העובדה שהמירו את דתם אינה מב
העצם
)70 .שמו הפרטי של אחד הצ׳רצ׳י־לים
)71 .שייך למזרח הקרוב.

מאונך :

)1כיס דק בגוף החי )2 .משבטי ישראל.
)3מזהיר )4 .עיר ליד תל־אביב )5 .הרי.
)6לעצמי )8 .כמו 24 מאוזן )9 .חוכמה,
השכלה )10 .כדי שלא )11 .רימון רובה
נגד טנקים )12 .קריאת כאב מתמשכת)13 .
צריכה להמצא מתחת לשימלת גברת)15 ,
משתמש בעיניו )18 .אחת הדתות )19 .שם
מתבקעות ביצי התרנגולות )22 .עיר בקנדה
)23 .עולל +גיאוגרף ישראלי נודע.
)26 השמדת עם )28 .ממדינות ארצות-
הברית )34 .רצו )35 .אשמדאי )37 .מגיפה
נוראה )38 .עבר על )41 .מין מחלה)43 .
בעל נכסים )44 .מדען צ׳כי )46 .שאינו
נוקט עמדה )48 .פילוסוף יווני קדום)51 .
נמצא תחת היפנוזה *)55 .מעשה פריצות.
)57 דבר עשוי מקמח )60 .בעל צבע אדמדם
בהיר )62 .מראה )63 .טווה במהופך)65 .
כוח )66 .משקה חריף )68 .מילת זירוז.
)69 כלי קיבול.

ח שב ץ ן$$ו
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיסור, כפל וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

יץ 1־ ט1

= ₪ו 1 11

שהפכה בזמן האחרון לקיטש מרוב שימוש
מיותר ומוגזם בה.
״אולי״ — הפכה למילה הנפוצה ביותר
בשפה העברית: אומרים אותה לשם קישוט
השיחה, ללא הבחנה ובלי שום צורך.
ברוב המיקרים השימוש בה הוא בלתי־הגיוני
ומגוחך.
היות ונעשיתי אלרגי ל״אולי״ עד כדי
בחילה, פיתחתי שיטה מהירה להגנה עצ מית
בפני קיטש מילולי זה: אני סוגר
את הרדיו מיד בהישמע ה״אולי״ הראשון!
נח גיהנומי, חולט

המם על
המזנונוע

״העולם הזח״ ,1875״פרט לידיד
של שמעון פרט,״ על הזיכיון
שקיבל ידידו של שר-חתח-
בורח לפתוח מסעדה על המסלול
של נמל״התעופח.
בשם מרשתי, נוה מדבר׳יקארון, שארם
א־שייך בע״מ, הריני לפנות אליכם בעניין
כדלקמן :
בפיסקה המוכרת בכותרת ״שימוש א-

טלת את ההבטחה. ברוב המקומות בחורה
בהם מופיעה ההבטחה, כמו בברית
בין הבתרים או בחלום יעקב,
ההבטחה היא ״לזרעך אתן את הארץ״,
בלי כל התניה של ההבטחה בדתם של
הצאצאים או במעשיהם. רק בפרק יז ׳
בספר בראשית, המספר על מילתו של
אברהם, מופיעה התניה אחת ויחידה—
שעל הצאצאים לקיים את ברית המילה.
וברית המילה אמנם מקויימת על-
ידי הערבים המוסלמים. לכן המרת
דתם של הערבים אינה מבטלת את
זכותם על הארץ.
בנוסף לזכות זאת יש להזכיר את
היות הערבים צאצאי אברהם מצד
ישמעאל, מה שאולי לא מספיק לבדו
לתת להם זכות על הארץ, אבל בוודאי
לחזק את הזכות הנובעת מהיותם צאצאי
אברהם, יצחק ויעקב.
ברור, על כן, שהפתרון של חלוקת
ארץ־ישראל למדינה יהודית ומדינה
ערבית (״פלסטינית״) לא רק שאינו
עומד בסתירה לתורה ולהבטחה האלו-
קית לאבות, אלא׳ להיפך — הוא הפי-
תרון היחידי המבטא הבטחה זו בשלי-
מותה, בעוד שהפיתרון של ארץ־ישר־אל
שלימה תחת שילטון יהודי ועם
התיישבות יהודית בכל חלקיה, משמעו
שחלק אחד מזרע האבות יגזול את
הזכות על הארץ מחלק אחר של אותו
זרע ששניהם בעלי זכות שווה.

ד״ד שרמה רוזנפאום־נרקיס,
תל־אביב
המכס או בכלל, ופעלה בהתאם לזכויותיה
כשמסרה לאלי רונן המזנון.
עו״ד ח. רינון, תל־אביב
• בפירסום הראשוני על העברת הנחנו־נעים
של מלון קארוון לאלי רונן, בתאריך
( 28.2.73 העולם הזה ,)1852 לא שילמו
עדיין בעלי המלון מסים על המזנוניס
הניידים.
רק ב־ 5.4,73 שולס המס, דהיינו באיחור
של כחודשיים. בעלי המלון. עצמם טוענים
כי המזנון הנייד נמסר עוד קודם
לרונן לתקופת נסיון ותיקונים, ורק כעבור
מספר חודשים הוחלט •לשלם את המם.

מו8ר!ופיץ
הייה המארס
לפני שבועיים התפרסם שמו של ראובן
מוסקוביץ מרחובות במודעת מרי, כמש תתף
באסיפת הסברה.
נתבקשתי להסביר, ואני עושה זאת
ברצון, כי ראובן מוסקוביץ היה המנחה
והמארח בלבד.
משה נלילי, מזכיר מרכז מרי, ת״א
העולם הזה 1881

ער שעוורית השחיתות במשה־ התחבורה שבעקבותיה
נעות ער בביש׳ שואל אוב׳ תבוניות בדתי נשיוות לתנועה
המהוות את אתו הגורמים העיקרים רקטל ההמוני בווני ם

ארבע מאות שלושים וחמישה אזרחים
בישראל נהרגו בתאונות״דרבים מראשית
השנה ועד סוף חודש אוגוסט.
הם נפלו קורבן להשתוללות בכבישים,
לעומס התנועה בדרכים, להיעדר תודעת
בטיחות ועוד לאלף ואחת סיבות אנושיות
וטכניות. אולם לא רק לחן. חלק
ניכר מארבע מאות שלושים וחמשת
ההרוגים שנקטלו בדרכים השנה, וממאות
ההרוגים הנופלים בכבישים מדי שנה
בשנה, הם קורבנות של פרשת שחיתות
חסרת תקדים במישרד־התחבורה —
המישרד המופקד על שמירת ביטחונם
של אזרחי ישראל הנעים בכבישים
ובדרכים.
מישרד״התחבורה, בהנהלתם של שר-
התחבורה שמעון פרס וסגנו גד יעקבי,
מבזבז מדי שנח עשרות רבות של מיליוני
לירות על מבצעי ראווה ורימום שאין
בחם כל ערך. הוא מקים סיירות, מפרסם
מודעות ענק בעיתונים, מציב שלטים
ומעמיד פנים כמי שדואג להגביר את
תודעת הבטיחות של הנוהגים ברכב בישראל.
אבל
באותה שעה ממש נותן אותו
מישרד-תחבורת עצמו, היתר רשמי לרצח
בכבישים. רשות-הרישוי של מישרד-חתח-
בורה, המופקדת על בדיקת תקינות
וכשירות הרכב הנע בכבישי ישראל, מעניקה
היתרים רשמיים למכוניות שמצבן

435 נהרגו מתחילת
השנה בתאונות דרכים
כחודש אוגוסט 1973 נר שמו
ע״י משטרת ישראל
1,390 תאונות כדרכים עם
נפגעים לעומת 1,489 כיורי
— 1973 ירידה של כ־7
אחוזים. כתאונית אלה נפגעו
2.012 איש יעומת 2.208
נפגעים כיולי — 1973 ירי דה
של כ 9-אחוזים.
על כך מסר בירושלים דובר

קציר הדמים

(שנפגעו ב־ 46 תאינות קטל•
גיות) ו־ 347 פצועים קשה. מאז
תחילת השגה נפגעו כ־5,400ו
איש ב־ 10,550 תאונות לערך
לעומת כ־ 14,470 נפגעים ב־
10.000 תאונות בתקופה המקבילה
אשתקד. מאז תחילת השנה
נהרגו 435 איש לעומר
389 הרוגים בתקופה המקבי׳
לה אשתקד.
באוגוסט נרשמו בשטחים ה

מאזן האימה של הרצח בכבישי ישראל כפי שסוכם
השבוע בכותרות העיתונים 435 :הרוגים מתחילת השנה
ועד סוף חודש אוגוסט, לעומת 389 בתקופה המקבילה אשתקד. למרות עשרות
המיליונים שמבזבז מישרד־התחבורה, עלה שיעור הקטל בדרכים ב־־ ,157 לא מעט
בגלל השחיתות וההפקרות השוררים במישרד־התחבורה עצמו, כפי שמתברר מכתבה זו.

גרוע ושאינן עומדות במיבחני הכשירות,
לנוע על כבישי הארץ, ולסכן את חייהם
של נהגים אחרים ועוברי אורח.
חקירה מיוחדת זי של העולם הזה
חושפת שערוריית שחיתות מטמרת שיער,
מגלה כיצד ניתן כעזרת מתווכים ותש-
לומי שיסד, להעביר מכונית מקולקלת
וסטרת בלמים במיבחן של רשות הרי-
שוי, לקבל עבורה אישור לכשירות תגו-
עה המאפשר לה לנוע עוד שגה נוספת
ללא כל בדיקה, ביקורת או מיבחן.
הגילויים הנחשפים בחקירה מיוחדת
זו מצביעים על כן שבכבישי ישראל געים
בעצם שעות אלה כלי-רכב במיספר בלתי
ידוע, המהווים מלכודות מוות לנוהגים
בהם ולאלה המתקרבים אליהם. סלק
ניבי מקורבנות הקטל בכבישים הם קור-
גגות של הפקדות פושעת שמקורה ב-
מישרדי-היישוי עצמם
פרשיות השחיתות במישרדי-הרישוי,
המעניקים רישוי לרצח בכבישים, נעשות
במובן ללא ידיעתם של ראשי המישרד
והממונים עליו, מתחת לאפם ומאחורי
גבם. אולם אין בכן כדי לפטור אותם
מאחריות. העובדה שהאחראים על מיש-
רד-התחבורה לא נתצו את דעתם על ה-

ריס ממאכננריס * שונים. חלקם עוסקים
בפעולות לגיטימיות, פחות או יותר.
אולם חלקם מוכנים, תמורת סכום נוח,
לשחד בוחנים מסויימים במישרד־הרישוי,
כדי שאלה יאפשרו למכונית הפגומה להמשיך
לנוע בכבישים שנה נוספת -
ולגרש לתאונה קטלנית.

הו כחה

מס 1

ך* עילותם של המאכננריס איננה סוד.
£1כתב העולם הזה פנה לחמישה עוב־

ידעתי שהצמיגים במכוניתי בלויים, וש־המעצורים
חלשים. בבלימת־פתע, סוטה המכונה
הצידה. היה ברור לי שכדי לעבור
טסט עלי לשפצם. רציתי לדעת אם יש
במכוניתי גם ליקויים נוספים, בלתי ידועים

מפעלי דינמומטר מוסמכים להעביר מכונית
טסט. אולם אני בחרתי רק לבדוק
את מכוניתי לקראת הטסט.
שילמתי 15ל״י, והמכונית עלתה על
מסלול הבדיקות. בתום הבדיקות קיבלתי
דו״ח בו פורטו הליקויים שנתגלו. הבוחן
הראשי אף הסביר לי בעל־סה מה פשר

הבלויים. אני הוצאתי מתא־המיטען את
הג׳ק ואת משולש־האזהרה. צירפתי אליהם
את מנעול־ההגה, וטמנתי שלושה אביזרים
אלה — החייבים להימצא במכונית בשעת
הטסט — מתחת למושב.
הצלם התקדם לבדו, לפני, לעבר מסלול
הבדיקה. המתנתי מספר דקות, כדי לאפשר
לו לבחור נקודת־תצפית נוחה. אחר
התנעתי, והגעתי לשער הברזל שבכניסה
למסלול־הבדיקה.
עצרתי אחרי שורת מכוניות שהמתינו
לתורן לבדיקה, והסתובבתי ליד המכונית
אחוז דאגה מופגנת.
עד מהרה צץ לידי בחור צנום, כבן
— 18 במהלך השיחה נודע לי כי שמו
נגר — ושאל אם יש לי בעיות עם
המכונית.
השבתי בחיוב. לפי מידע מוקדם ידעתי
שאפשר לעשות עסק עם המאכער בשתי
דרכים. האחת: לקבוע עימו תשלום קבע
של 80ל״י. השנייה — וזו הדרך שבה
נוקטים טירונים — לגלות לו מה הלי קויים
ברכב.

אל ת ס תו ב ב
לי כאן״

ן* יי ד השנייה, עונה המאכער כי
^ תמורת 50ל״י הוא ידאג שלא תהיינה

צמיג נגוס 5י ז ^

שנמסרה לביקורת מישרד־הרישוי. הצמיג
שעליה קרוע, מסכן את חיי הנהג. למרות
שמכוני הרישוי הפרסיים ציינו כי המכונית
לא תעבור מיבחן עם גלגל כזה, היא
הועברו! במיבחן רשמי של רשות הרישוי.

מעמוד )9
במישרדי הרישוי — כשהדברים
בגלוי ולאור היום ורבבות נהגים
על כך — עושה אותם לשותפים

(המשך מתרחש נעשים יודעים לפשע.
כל הגילויים והעובדות המתפרסמים
בכתבה זו, מבוססים על מיסמכים ועדויות
שהמקור שלהם שמור במערכת.
רוצחים בצהרי־היום
י * רוצחים אינם מסתתרים במחשכים.
ן ) הם פועלים בגלוי, לאור היום, כמו
פקידים יעילים, הם מופיעים לעבודתם
מידי בוקר, בדייקנות, משקיעים בה שמונה
שעות טובות.
כל בעל מכונית בישראל יכול לפגוש
אותם. כל מה שעליו לעשות, זה להגיע
עם מכוניתו לשערי מישרדי־הרישוי בחולון.
הרוצחים כבר יתקשרו איתו, ותמורת
סכום סמלי של 50 עד 150ל״י יעזרו
לו לרצוח מישהו. לפעמים — גם להתאבד,
בד־בבד עם ביצוע הרצח.
רוצחים אלה הם אותו קומץ מבין המא־כעריס
במישרד־הרישוי בחולון, המסוגלים
להעביר מכוניתי פגומה טסט — מבלי
שפגמיה יתגלו.
במישרד־הרישוי בחולון פועלים מאכע-

זהו שער מישרד־הרישוי בחולון, בו
1111111ר ד \ 1 ¥1ד 11ך
נערכות בדיקות כשירות הרכב. מאז
1״ 11 111 ^ 1 1 /1 11111111 ניתן.היתר למכונים פרטיים לערוך בדיקות כשירות, חששו הבוחנים במישרד־הרישוי
לאובדן פרנסתם. חלק מהם עושה יד אחת עם מתווכים פרטיים ומעביר רכב פגום
בדיקת כשירות, למרות שהמכוניות מסכנות חיי־אדם כאשר הן נעות על כבישי הארץ.
רי-אורח סתמיים שעברו בשטח מישרדי-
הרישוי .״סלח לי, אולי אתה מכיר מישהו
שיכול לעזור לי להעביר טסט למכונית
שלי? היא לא כל־כך בסדר.״
שניים משכו כתף, המשיכו בדרכם. שלושה
אחרים, מהם אחד נהג מונית, ענו
תשובה זהה :״מה הבעייה? תן 50ל״י
לאחד המאכערים בשטח, והוא יעביר לך
טסט על המקום.״

חודיית־ביסוי שד ״העולם הזה״
יצאה להופיח את הסוד הגלוי הזה.
מדווח ראש ההודייה :
קודם שנסעתי למישרד הרישוי, העברתי
את מכוניתי ״בדיקת בטיחות־רכב״ ב-
דינמומטר, ברחוב מרדכי בתל־אביב.
• ״מבצע״ ,באידיש — במובן מתווך.

הליקויים, ומה. עלי לעשות אם ברצוני
לעבור טסט.

פרצוף מודאג בשטח דברי הכוהן היה עלי להחליף שני
/צמיגים קדמיים, לשפץ את המעצורים,
לצבוע את שלטי הזיהוי. כן ציין הבוחן,
כי חיבורי ההגה שלי נמצאים ״על הגבול.״
הבוחן שבדק אותם לא ציין אמנם בדו״ח
שעלי לתקנם. אולם למרות שאוכל לעבור
את הטסט, מצבם אינו מזהיר.
עם המיסמך הזה בכיסי, יצאתי בלוויית
שאר חברי החוליה למישרד־הרישוי בחולון.
עצרנו
במרחק־מה מהמישרד. צלם המערכת
צילם פעם נוספת את הצמיגים

צמיג משופשף 3

מיגיה של מכונית הטריומפף, שנמסרה
לבדיקת כשירות למישרד־הרישוי בחולון.
הצמיג המשופשף נמצא בלתי כשר בבדיקות
כשירות של מכוני ביקורת פרטיים.
הס לא היו מוכנים להעניק למכונית תעודת
כשירות עם גלגל כזה. במישרד־הרי־שוי,
תמורת תשלום למתווך, קיבלה המכונית
אישור כשירות, למרות הצמיג הלקוי.

ת ל־ייני ב. ר חו בסודני .* 2סלםי •1ג > 1ז נ
1011111116 7.ז 6ז 6חז 0חז 06ץ 0
^ 0 ,)161(61 *2
י רו ש לי ם. איו ר חוז ע׳ייי חתל פיז ת. סל1* 02 * .

מפעלי די נ מו מ טי ל נ די ק ת רכב ( )1965נ ע ״ ם, ת ל -אני ב
יוז ט לי ם, ת ל פיו ת סל 560( 6 .
,62 •3-10 טל 35535 .

__ פרטי
החלפת או רו ת *
נו רי ת אז הרה

ש ל סי ז ה די שי לו ם

נ ע לי׳ שרשר או ת בט חון י 1
עופר* מראה*

מאפרות* *גו שי ם

דגלי ם לפנס ניי ד

פ ח חו ת *זנבע
פ ח חו ת * צבע

פנסי כוון* מ חי צ ה

פנ ס ב לי מ ה * א חו רי

חי בו רי ג ל הנ ע*
סערכחפ לי ט ה

ר פו ד י מו ש בי ם *
ר שו םמשק לו ת

י ריו ת *גז ם יו ת * דוו שו ת

מגב שמ שוח* שמ שו ח

פנ ס בלימה* א חורי

רפיד* מו שבים1
רשום משק לו ת

הארת לו חי ת הז הוי
מונה ל מוני ת

נו רי תאזהרה

כסאנו 0ף *י די תבט חון

מערכת פ לי ט ה

ידיו ת *גו מיו ת *דוו שות

בלמים* ארגז

^ עז רי ב ל מנו ע׳

מ כ שי ר כ בוי *
עז רהרא שו נ ה
מו טו ת רוחב* סו ללה

מ גיני בוץ* סךשסש
סו סו ת רו ח ב * סו ללה

בדיקה מספר 1

פנ סי דרךים ין * שםאל

זהו אישור בדיקת הרכב במכון דינמומטר בתאריך
החמישי בספטמבר. העיגולים המסומנים מסביב
לפרטים ״צמיגים״ ו״בלס שרות״ מציינים כי בבדיקת הרכב התגלו חלקים אלה
כלקויים. מבלי שיתוקנו לא תועבר המכונית בביקורת הבטיחות של המכון.

ה ערו ת

פנסי דרך ימין* שמאל

חו תמת סיכו ם

בוצעה למחרת היום גם כן במכון דינמומטר
! 111 1ז ה 1 *11191
£ 1 ^1 1 1 /1 1111 1 _1בת״א, על־ידי בוחן רכב אחר. גם בוחן זה מצא
כי צמיגי המכונית לקויים וכי בלס השרות אינו תקין, דרש מבעל הרכב לתקנם ולהחליף
את הצמיגים. בכתב יד בתחתית הטופס נרשם, כי למכונית דרוש גם ״ניקוי פרונט״.

כל בעיות לגבי אותם הליקויים. בדרך
זו חמאכער פשוט טומן מלכודת ללקוח
התמים: הוא דואג שאיש־וזקשר שלו,
בוחן־הרכב, אכן יתעלם מהליקויים הברורים,
מפניהם חשש בעל הרכב — אך
יפסול את המכונית בשל ליקויים אחרים,
אמיתיים או מדומים.
בשלב הבא מסביר הנזאכער לבעל הרכב
:״אדוני, סידרתי לד את כל הליקויים
שאמרת לי, כמו שהסכמנו. אבל נתגלו
פגמים אחרים. תן עוד 70ל״י, ואחסל
לך גם אותם׳ והמכונה תעבור טסט.״
על סמך המידע שבידי, פעלתי בכוונה
לפי תכנית ב׳ :הסברתי למשה נגר שאני
חושש להיכשל בטסט בגלל הצמיגים והמעצורים.

לי 50ל״י, ואתה יכול לשכוח
משני הדברים האלה,״ אמר נגר.
העליתי הבעת-פיקפוק על פני.
״אין לד מה לדאוג, חביבי. זאת העבודה
שלי. בשביל זה אני פה.״
״עשינו עסק,״ אמרתי.
״יש לי אליד רק בקשה אחת. על תסתובב
לי כאן. חכה לי בביודהקפה.״
עד כאן, דיווחו של ראש החולייה.

111115

עד כאן הצלם. מטשיד ראש ה*
חולייה בדיווחו:

המתנתי בבית־הקפה, כסי שנגר הורה
לי. לאחר זמן קצר הגיעה המכונית שלי.
להפתעתי נהג בה מישהו אחר, לא נגר.
אולם מיד ראיתי את נגר מתקרב. נכנסנו
שנינו למכונית ועצרנו ליד קיוסק קרוב.
יצאנו. הבחור הזר הציג עצמו בשם מאיר
ואמר :

כסף עובר
מיד ליד

** דווח צלם המערכת, מנקודת
כ /תצפיתו:
ראש החולייה יצא ממכוניתו והסתובב
לידה. ניגש אליו בחור צעיר, רזה. הם

בבירור גם את הבחור הצעיר. השלושה
שוחחו. אחר קיבל הצעיר כסף מהכתב.

ה | 11¥ך ך ״ כתב העולם הזה (עם הגב למצלמה) מנהל משא־ומחן עם
אחד ה״מאכעריס״ בפתח מישרד־הרישוי למכוניות בחולון,
י י ״ 111 ^ 1\ #1
על העברת מכוניתו הפגומה במיבחן כשירות הרכב. התשלום שנדרש בתחילת העיסקה :
חמישים ל״ק אחר־כך ״התגלה״ ליקוי נוסף במכונית, תמורתו דרש המתווך 70ל״י נוספות,

״זה רע
מאוד״

ך* נה כרמים הבדיקות. אתה יכול
לראות בו, כפי שהחבר שלי הבטיח
לד, שעברת את בדיקת הצמיגים והבלמים.
בתור ג׳סטה, סידרתי לד גם שתעבור אח
בדיקת שילטי״הזיהוי. הם מלוכלכים ולא
ברורים, אבל לא תצטרך לצבוע אותם
מחדש, תחסוך שלוש לירות.
״אבל עכשיו יש בעיה אחרת. חיבורי-
ההגה שלד לא בסדר, וזה רע מאד. לתקן
אותם אתה צריך להוציא אולי 600ל״י.״
לא עניתי. ידעתי כי עתה מתחילים
שני המאכערים להפעיל את חציו השני
של שלב ב׳ בתוכניתם. חיכיתי לשמוע
מהם מילים ברורות.
מאיר, המאכער המבוגר, אמר :״יש לי
בשבילך רעיון. למה לך להוציא 600ל״י?
אני יכול לסדר לך את העניין תמורת
70ל״י.״
״לא מבין,״ השבתי.
״פשוט מאוד,״ אמר .״אחרי שהצלחנו

טיפול מיוחד

עוזרו של ה״מאכער״ שטיפל בהעברת המכונית נוהג בה
באולם בדיקות הרכב. למרות שהיו בה ליקויים מסוכנים
בצמיגים ובמערכת הבלמים, הצליח ה״מאכער״ להעבירה ״טסט״ ,בלי כל בעיות מהבוחנים.
שוחחו. לאחר מכן פנה הכתב לעבר בית-
הקפה. התמקמתי בשטח והתחלתי לצלם.
בהגיע תורה, הוסעה המכונית פנימה,
מעבר לשער הברזל. היא הוחנתה לצד

מסלול הבדיקה, אך לא נבדקה. הצעיר
שהסיע אותה נעלם מהשטח.
לאחר כחמש דקות ראיתי בחור אחר,
שמנמן, כבן ,30 נכנס למכונית ומתניע.

הוא נסע דרך היציאה האחורית עד לבית־הקפה,
שם עצר.
הכתב נכנם למכונית. גם הבחור הצעיר
הופיע פתאום, ונכנס למכונית. הם נסעו
עד לקיוסק קטן, המרוחק כמה עשרות
מטרים משער הברזל.
השלושה יצאו מהמכונית. עתה זיהיתי

לגמור את כל הבעיות הגדולות, חבל להיכשל
בטסט בגלל שטות. אני אקח את
המכונית שלד לגרז׳ ,ותוך שלוש שעות
אסדר לך את החיבורים כמו חדשים.״
הופתעתי. בשביל מה הכניס לכאן את
(המשך בעמוד )30

פרט * הבדיקה

ק י ־ י ג\ י
;]מצלז/מז׳ שר*ו מ בטיוין

ניי־ייירוו*

־יון נלגליס׳סרו קי סי

חתיסח—

ו׳דגגז-יכ־זדד __
יגייז ג לז ל ־ ס י,י 1זץ קזיסי

ו יגי ס ר( /יראה /

יומי ימיי! ייייגג זביד•

>/ד;׳ס ירד־

זגדזיה

> ::מינן גי * בו ת /או > -ז ד־י

:דמיד־מ

ימדדמי^גירו*.דגיממיז:
ימינה* /מ ך 3#־ז׳*

החלפת אורות/
נורית אזהרה

כימת * 1מידת

ונזמר

ימרוי*-חיינהגז;ד!גך ז *

רזייגדז-,י מגא/
סמדמ/מז״זבימ/עליס>
מעיי/קיע־גו ׳
כסא נוסף/יי-ת.

/הילליז :

מד לחץ אויר/גורית
חמזום

גיגמיי דדדימץ /שג־יאי1

מכשיר כבוי/
עזרח ראשונה

חיבורי גל הנ ע/
מעיכת פליטת

ידיות/גומיוח/דוושות

מסגרת/קפיצים/עלים

מעמד/חופש חגח/
נורית אזהרח

חיבורי בלם ים/ארגז

בלם שרות/עזר/נלמנוע
שסתום בטחו! /משחרר

מניני בוץ/סו שמש
מוטות רוחב/סוללה

ה״טסט

זהו טופס בדיקת הרכב הפגום במישרד־הרישוי בחולון. אין בו
שום סימן כי משהו בצמיגים או בבלם השרות אינו כשיר, למרות
שהבדיקה נערכה באותו יום כמו בדיקה מס .2 .לעומת זאת, צויין כי חיבורי ההגה
לקויים — כדי שה״מאכער״ יוכל לדרוש תשלום נוסף עבור תיקון־כביכול של החיבורים.

הבדיסה החוזות

לרכב שכבר קיבל אישור כשירנת נערכה ביום
9.9.73 בדיקת כשירות חוזרת, הפעם במכון
מוסך מורדכי ברחוב כינרת בבני־ברק. הפעם נערכה הבדיקה אחרי שבלמי המכונית כבר
תוקנו. הבדיקה גילתה כי המכונית אינה ראויה לנהיגה בכבישים בגלל צמיגיה הלקויים
וחיבורי ההגה הפגומים שלה — וזאת אחרי שקיבלה כבר אישור כשירות רשמי.

תמרורים
מונה • לתפקיד שופט ראשי של
בית־מישפט השלום בתל־אביב, השופט
חיים שטיינכרג 50 המכהן מזה 21
שנה בתפקיד שופט, היה בזמנו השופט
הצעיר ביותר שניתמנה לכס המישפט.
יליד ירושלים דור רביעי בארץ, סיים את
לימודי המישפטים בתקופת המנדט הבריטי,
אירגן ב־ 1948 את העבודה המינה־לית
של בית המישפט העליון והיה גם
מזכירו המישפטי הראשון של נשיא ביתד,מישפט
העליון ד״ר משה זמורה ז״ל.
מונתה * לתפקיד ראש המחלקה
לאימונולוגיה במכון וייצמן, במקומו של
פרופסור מיכאל סלע שיצא לשנת שבתון,
פרופסור רות אדגדן, שהיא בוגרת גימנסיה
הרצליה, מוסמכת האוניברסיטה העברית,
קיבלה את תואר הדוקטור שלה
במכון וייצמן.
מונה • לתפקיד ראש המחלקה למתמטיקה
שימושית במכון וייצמן, במקומו
של פרופסור יוסף גילים שמילא זמנית
תפקיד זה, פרופסור לי סיגל, שנולד
בארצות־הברית וקיבל את תואר הדוקטור
שלו מהמכון הטכנולוגי של מסצ׳וסטס.
מונה • לתפקיד סגן מנהל נמל אשדוד,
ראש מחלקת התיפעול בנמל יצחק
(״דומי״) כינוכיץ 41 שנמנה על הצוות
שהקים את הנמל והיה ראש מדור שינוע,
עבר השתלמות לצורו תפקידו החדש.
עומדיםלהינשא • בתו בת
ה־ 22 של הסנטור המנוח רוברט קנדי,
קתלין קנדי, ובוגר אוניברסיטת האר־ווארד
דייוויר טאונפנד בן ה־.25
נישאו • בבית-הכנסת של האוניברסיטה
העברית בירושלים בגבעת רם,
יו״ר ועד הדוקטורנטים באוניברסיטה
יעקג כרנאי, הפעיל במישמרת הצעירה
של מיפלגת העבודה, ומרים פם.
נפצעה • עת נפלה מסוס במירוצי
סוסים בקייב, הנסיכה אן ( )23 הבריטית,
ששברה את עצם הבריח הימני.
נהוג • בתל־אביב, יום־הולדתו ה־65

ברונילסב

דב לוין, הפעיל

ב־ 25 השנים האחרונות
בענף העיתונות
הפריודית בארץ
ובחו״ל.

נחוג • יום-
הולדתו זד 65 של
מנהל המחלקה הערבית
של ההסתדרות
יעקכ כחן.
נפטר • מ-
התקף־לב, בגיל ,57
מנהל רשת הסיפ־ריות
העירוניות בהיפר,
ואחד המומחים הגדולים בארץ לספרנות
ציבורית משה יונגשטיין, שהיה
בזמנו חייל בצבא האדום, פעל באירגון
שארית הפליטה ברוסיה וברומניה, למד
ספרנות באוניברסיטה העברית, שימש יועץ
לשר־החינוך בקשר לחקיקת חוק חובה׳
לסיפריות ציבוריות.
נפטר • בחיפה, בגיל ,58 עו״ד
מיכאל שפי, שהיה עד לפני שלוש
שנים סגן מנהל ענף התנועה במחוז הצ פוני
של המישטרר. יליד ליטר, עלה לארץ
ב־ 1936 והצטרף למישטרת המנדט.
נפטר. באתונה, הארכיבישוף האורתודוכסי
של סיני קידום גוריוס השני.
הועלה • לדרגת ניצב־מישנה, ראש
מחלקת סיור ומיבצעים במישטרת־ישראל
יששכר כן*דור 45 שהתגייס ב־1951
למישטרה, שימש בעבר כמפקד נפת פתח-
תיקווה־השרון, מדריך בכיר בבית־ספר .
לקצינים בכירים, סגן ראש מחלקת תיכנון
ויצא לשליחות הדרכה לאפריקה.

העולם הזה 1881

ף• אותו ליל-שימורים בטלוויזיה, ב!
מוצאי יום הבחירות בהסתדרות, הפליט
ח״ב דויד לוי בהיסח־הדעח פסוק
מעניין מאוד. כאשר נלחץ בשל חוסר-
ההישגים של הליכוד הימני, הוא התפאר:
״אי־אפשר יהיה להקים ממשלה בילעדנו1״

לאמירה זו אץ כל יסוד.

למערך, יחד עם גרוריו האוטומטיים
(ל״ע, המפד״ל וסיעות המיעוטים) יש בכנסת
היוצאת 77 מנדטים. אפילו יפסידו
ביחד 3—5מנדטים, דבר שכימעט אינו
אפשרי, יהיה לו רוב יציב בלי הליכוד.
אבל אמירה זו מבטאת הלך־רוח, השורר
בחוגי הליכוד. דויד לוי אינו דובר הליכוד,
ואינו שייך לצמרת שלו. אבל הוא בוודאי
ספג, מכלי שני, את הרעיונות המנסרים
שם בחלל.

והרעיון הראשץ הוא: להינגס
לממשלה.

* ש לכך תימוכין מכיוון אחר.
1עוד גישלב הראשון של המשא־והמתן
העלה שמואל תמיר ריש־מית
את הדרישה שייקבע מראש
מי יהיו שרי הליכוד, אם יהיה
הליכוד בממשלה.
הוויכוח על נקודה זו נגנז מייד. הוא
פשוט ירד אל מתחת לשולחן. כל השר

אולם מנחם בגין הוא אחד האנשים
המעטים במדינה שאינם משתגעים להיות
שרים. הוא פרש מן הממשלה מרצונו, והצליח
בקושי לאנוס את גח״ל לצאת ב־עיקבותיו.
משום מה נדמה לו שעניינים
עקרוניים חשובים יותר מן הישיבה בממשלה.

בגין
יודע שלמחרת הבחירות
הקרובות הוא יעמוד תחת לחץ
עצום להיכנס שוב לממשלה. הוא
גם יודע שאין לו כמעט סיכוי לעמוד
מול לחץ זה.

ך* חשבון הוא פשוט, וכל אחד יכול
ן 1לעשותו בראשו, גם בלי נייר ועיפרון.

שני מניעים דוחפים מיפלגה
להצטרף לממשלה: האמביציה
והכסף.

פוליטיקאים שאינם חולקים, בעצם, על
קו הממשלה, רוצים להיות בה. אם הם
אנשי־מעשה, כמו אריק שרון, הם שואפים
אליה כדי להוכיח יכולתם. אם הם סתם רוד״
פי־כבוד, כרבים אחרים, גם זה מספיק.
פוליטיקאי מן המניין יכול לוותר על
כסא של שר בקואליציה, אם הוא מאמין
שכעבור ארבע שנים תחליף מיפלגתו את
מיפלגת־השילטון. אולם בישראל, אין הדבר
אפשרי. יעבור הרבה־הרבה זמן לפני ש־

אמצעית על זרם הכסף, ההזמנות והתחיקה.
למיליונרים של הימין יש אינטרס מובהק
להכניס את נציגיהם לממשלה.
כ לפני הן לול את כל הליברלים, את ע״מ
והמרכז החופשי, את אריק שרץ,
ואף חלק מחרות, הכפוף למרי-
דור־קרמרמן, בהנהגתו הרשמית
•טל עזר.
בגין יהיה במיעוט. הוא יצטרך להוביל
בעצמו את המחנה אל הממשלה, כי אחרת
ימצא את עצמו מבודד ומנוטרל.

הוא יודע זאת, ולבן היה צורך
לאנוס אותו.

פיטר לומר: זהו חשבון בלי בעל-
הבית. ליתר דיוק: בלי בעלודהבית.

שבדר מנשק את ידה.

האידיליה כבר קיימת. מדוע לא

ית איתן

להעמידה על תשתי־אינטרסים

ץץה תהיה דמותה של הכנסת השמי־
!זנית, אם תקום-הקואליציה הזאת?
כל ויכוח סיעתי בכנסת נפתח על־ידי
״האופוזיציה הראשית״ .בימי הליכוד הלאומי
היתד, קיימת קאריקטורה של אופוזיציה
ראשית בדמות אגודת־ישראל, ודוברה
פתח כל ויכוח.
היתד, זאת קאריקטורה, מפני שאגודת-
ישראל מסכימה לכל מעשי הממשלה, מחוץ
לתחום הדתי הצר. היא שותפה לכל תק־ציביה.
ספיר מפנק אותה ביד רחבה.

כימים ההם הצטמצמה כל האופוזיציה
היעילה כשתי סיעות
קטנטנות — העולם הזה והמרכז
מחשלת תפים״היריבים הבינו שלא נעים לדבר על
כך בפומבי ערב מערכת־בחירות, כשם
שאין מדברים בשעה כזאת בגלוי על
חלוקת התקציבים מקופת מימון המיפלגות.

אך דרישה זו מטילה אור עד
שאלה אחת, שעלתה כלב רכים
כמהלך המשא־והמתן המייגע. לשם
מה כל זה לשמואל תמיר?
הוא בנה בעמל כפיו מיפלגה. אחרי הכישלון
הגדול בבחירות האחרונות, בהן
ירד מארבעה מנדטים למנדט וחצי, הוא
פעל בשקידה ובהתמדה. בשנתיים האחרו נות
היתד, סיעתו בכנסת יעילה ונמרצת.
לאין שיעור יותר מסיעת גח״ל המנופחת.
היה לו סיכוי סביר להכניס לכנסת הבאה
שלושה מנדטים, והוא עצמו חלם על
ארבעה וחמישה. בליכוד החדש יקבל שלושה.
הסיכוי למנדט רביעי הוא קלוש ביותר.
אם כן, למה לוז מדוע נכנס לקארטל
הגדול הזה? מדוע סגר את עצמו מרצונו
החופשי בכלוב פרלמנטרי, שבו לא יוכל
עוד לפרוש כנפיים?

מדוע נכנס לסיעה שהוא בז לה,
להכרת אנשים שהוא שונא אותם !
מדוע התקפל כרגע האחרון, אחרי
שככר החליט לקפוץ מן העגלה ץ
הוא נדחף, כמובן, על־ידי הפחד מפני
דעת־הקהל. העיתונות הימנית, שפינקה
אותו לאחרונה בצורה חסרת־תקדים, לחצה
עליו.
אך נדמה לי שהיה גם גורם נוסף, שמנע
ממנו להתנגד בלב שלם לליכוד. זהו הגורם
היחידי שבגללו כדאי לשמואל תמיר ל היכנס
לליכוד.
כראש המרכז החופשי יכול תמיר לנהל
מאבקים פרלמנטריים, לזכות בעלי-תאנה
של אופוזיציה לוחמת. אבל דבר אחד לא
יכול היה להשיג: כהונה של שר.

עכשיו היה על תמיר לבחור בין
חילה של אופוזיציונר ובין התייר
ווה לכהונת שר. הוא בחר.
*>* ל אותו רקע מובנים גם היסוסיו
> והתלבטויותיו של מנחם בגין. היה
צורך לאנוס אותו להסכים לליכוד.

מדוע ז־

לכאורה היה הליכוד כדאי לו. באמצעות
הקארטל החדש הוא שיתק את שמואל
תמיר, ושם קץ למיטרד פרלמנטרי מרגיז
זה. הוא העמיד את עצמו בראש מחנה
גדול יותר מכפי שהיה לו אי־פעם.

הימין המאוחד יוכל לרשת את מיפלגת־העבודה
— אם בכלל. לפוליטיקאי מן
המניין אין זמן לחכות הרבה,־הרבה זמן.

לכן ילחצו הגנרלים והפוליטיקאים
על הליכוד הימני להצטרף
לממשלה. לא כולם יוכלו להיות
שרים, אכל לבל אחד מותר לקוות.
** לכך מצטרף גורם שני, חשוב יותר.

> הבסף.

כאשר פרש בגין מן הקואליציה הממשל תית,
נאלץ להתגבר על אילי־ההון המשולבים
של חרות והליברלים. המיליונרים של
חרות (מרידוד וקרמדמן, באמצעות עזר
וייצמן) התנגדו לפרישה לא פחות מהמיליו־נרים
החולשים על המיפלגה הליברלית.
אותה חזית מיליונרית סמוייה הרימה
לפתע את ראשה כאשר היה נדמה שהליכוד
עומד להתפוצץ.

כאותה יממה הרת־משכר הת*
קמצה לפתע היד הנדיבה של המיליונרים,
והפכה לאגרוף.

תמיר ובאדר במשא־ומ תן
מדוע זקוק המערך לקואליציה גדולה
כזאת, כשיהיה לו רוב מספיק בלעדיה?

ערב מילחמת ששת־הימים אמרה
גולדה :״אנחנו לא זקוקים לשותפים
לניצחון.״ אכל אז לא הי
תה ראש-ממשלה. דעתה השתנתה
מאז מאוד.
נוח ונעים לגולדה, להנהיג ממשלה ש תהיה
כמיעט קואליציה מקיר אל קיר.
זה יפאר את שנות־כהונתה האחרונות. זה
יקל על מלאכתה, מול הבעיות הפנימיות
והחיצוניות — החל במזימות־השלום של

החופשי. הן מילאו את מקומן ש?
סיעות גדולות, והן עשו זאת כהצלחה
ניכרת.
עתה נעלם המרכז החופשי מן האופק
האופוזיציוני. אם תקום קואליציה גדולד״
יהיה שמואל תמיר חבר בה. אם יהיה שר,
בוודאי נשמע נאומים מזהירים להגנה על
הממשלה, בנאומיו של ויקטור שם־טוב,
שהיה גם הוא פעם אופוזיציונר חריף.

ל רקע נוף פרלמנטרי זה, מחמירות
כל הסכנות החמורות בלאו הכי.

עזפר־באדר

ראשי התאחדות התעשיינים, נשיא-
ההתאחדות לשעבר זלמן סוזאייב, איל־הקרקעות
(ובעל מעריב) עובד ברעמי, אילי
החקלאות הפרטית, יחד עם הצמד מרידוד־קרמרמן,
מסרו למעשה אולטימטום לבגין
ולליברלים. אקט זה הכריע את הכף.

קיסינג׳ר וכלה בבעיות המצוקה.
העסקנים הממולחים של מנגנון המיפלגה
תפסו מזמן שקארטל עדיף תמיד על
התחרות חופשית. הם ניצחו על תהליך
הקארטליזציה של מפא״י, אחדות-ד,עבודה,
רפ״י ומפ״ם. הם יצרו בכנסת אח הקארטל
בדר־עופר.

בארץ הזאת. המיליונר תלוי בממשלה.
הממשלה היא המחליטה מי יהיה עשיר,
ומי יהיה יותר עשיר. באלף ואחת צורות,
החל בפטור ממיסים (החלים על סתם
אזרחים) וכלה בעסקות מטבע, היא משפיעה
על הרווחים.
אמנם, פינחס ספיר הוא אדם ליברלי.
הוא מפנק את כל המיליונרים, גם את
המולטי־מיליונרים של האופוזיציה.

בעיניהם אין דבר טבעי יותר
מאשר הקמת קארטד-גג, שבו יתחברו
הקאדטד שד המערך וה
קארטד שד הליכוד.

מדוע עשו זאת?

אבד יש הבדל.

מי שיושב בממשלה, חולש בצורה בלתי-

זה היה יותר קשה אילו נותרו חילוקי-
דיעות משמעותיים בין שני הקארטלים.
אבל אין. חילוקי־הדיעזת בין דיין, אריק
ועזר קטנים יותר מחילוקי־הדיעות בין דיין
ואלון, שגם הם קטנים למדי. ספיר ומרידור
מסתדרים מצויין. גולדה אהבה את השר
מנחם בגין, החולק לה מהמאות בשעה

אין די ספק שבכנסת הכאה
ייעשה נסיון נמרץ לסלק מן הזירה
הציבורית את כל הגופים הפוליטיים
שאינם שייכים לקארטלים.
כל המזימות להעלאת אחוז־החסימה, אם
בגלוי ואם באיצטלה של ״שינוי שיטת
הבחירות״ ,ירימו את ראשן. ההידרדרות
הימנית לעבר הסיפוח והקיטוב הסוציאלי
תואץ, ותמצא את ביטוייה בחוקים חדשים
ובקביעת עמדות חדשות.

״מיסמך גלילי״ עלול להיראות
כפיסת-נייר תמימה לעומת העומד
להתרחיט.
אין אלה נבואות שחורות לעתיד הרחוק.
זוהי הערכה מפוכחת של העלול להתרחש
בעוד כמה שבועות.

זה לא נגזר מן השמיים. זה תלוי
ככני־אדם. כנו.

מודח איינדה

מודח כן־אהרון

התנגדות המימסד —

— לשינוי ורפורמה

־ במדינה ־

ו>רחץ ד מי ם
מוד חברהאל גנ טי ת
מ3גה משותף בין
הדחת אייגדה וחדחת בך אהדדן
בישראל הבחירות להספרצה
בצ׳ילי המהפיכה
את משטרו של הנשיא
גרמה להתאבדותו באר
ביום
בו נערכו
תדרות העובדים,
הצבאית, שהפילה
סלוואדור איינדה,
מון הנשיאות.
לכאורה לא היה קשר בין שני המאורעות.
רק הגורל העיוור קשר ביניהם
בתאריך ההתרחשות. אבל למעשה היה ביניהם
קשר אמיץ ביותר. שני המאורעות
ביטאו תהליכים זהים המתחוללים במדינות
רבות בעולם ושהמכנה המשותף שלהם
היא ההתנגדות של המימסד השמרני לכל
נסיון של שינוי ורפורמה.
המנצחים האמיתיים. המשמעות הבולטת
ביותר של תוצאות הבחירות להסתדרות
היתר. כביכול מפלתו של המערך.
המפלגה השלטת איבדה כ־ 470 מכוחה בהסתדרות.
תוצאה זו אין בה כדי לסכן
את שילטונה הבלעדי. לא רק זאת —
אלא מה שנראה על-ידי יריבי המערך
בתבוסה, מוגדר על־ידי צמרת המפלגה
השלטת למעשה כניצחון. היתד. זו בדיוק
התוצאה שהם ציפו לה וקיוו לה. עוד זמן
רב לפני שנערכו הבחירות הם העניקו
לה את התואר ״כישלון מבוקר״.
גולדה מאיר ופנחס ספיר היו מעוניינים
כי המערך יאבד מעט מכוחו בהסתדרות
כדי שהדבר ישמש בידם נשק כנגד מזכ״ל
ההסתדרות יצחק בן־אהרון, על־מנת לאל צו
להתפטר או להדיחו ללא סערת רוחות.
אילו היה המערך זוכה בעליית כוחו
בבחירות להסתדרות, היה הדבר מתפרש
כניצחון לקו של בן־אהרון, נושא דגל
הרפורמה בהסתדרות, בתוך המערך עצמו.
ממילא התפרש הכישלון כתבוסה אישית
שלו. גולדה וספיר, שלא נקפו אצבע
במערכת הבחירות בהסתדרות, היו למעשה
המנצחים האמיתיים.
תגובתו הראשונה של בן־אהרון היתד.
הכרה בתבוסתו. ספונטאנית הוא הודיע
מיד על כוונתו להתפטר. אלא שהתפטרות
כזאת היתה חריגה מהתוכנית שנקבעה
בצמרת המערך מראש. היא היתה עלולה
לגרום נזק למערך בבחירות לכנסת. לפי
התוכנית היתה הדחתו של בן־אהרון צריכה
להתבצע רק אחרי הבחירות לכנסת.
בן־אהרון, שהבין במאוחר מדי את
משמעות המלכודת בתוכך. נלכד, פסח על
שני הסעיפים. הוא לא רצה לשמש כלי
במשחקם הציני של שליטי המערך. אולם
מצד שני הוא לא רצה לוותר על עמדת
הכוח שלו, שהיקנתה לו לפחות אפשרות
להשמיע את דיעותיו החריגות ואת ביקורתו
על המישטר החברתי והכלכלי בישראל.
הוא ניסה, לשווא, להפוך את תבוסתו
לניצחון, בכך שהודיע כי יסכים שלא

שיוטר יקיר (מזוקן) עד סבסד הנאשמים במוסקבה
מאבק אמיץ —

אהרון שואף להקים בישראל מישטר דומה
לזה שהקים איינדה בצ׳ילי.
אולם היה דמיון מה בדיעותיהם׳ שיטותיהם
ועמדתם של שני האישים. איינ־דה,
סוציאליסט דמוקראט בעל אידיאולוגיה
מרכסיסטית, היה הנשיא המרב־סיסטי
הראשון שהגיע לשילטון בדרך
דמוקרטית. הוא נבחר כנשיא במישטר
נשיאותי דומה לזה של ארצות־הברית,
בו אין קשר בין הבחירות לנשיאות לבחירות
לפרלמנט. כך אירע שבראשה של
צ׳ילי, מהנאורות שבמדינות אמריקה הלטינית,
ניצב נשיא נטול כוח ביצוע.
הקונגרס בצ׳ילי נשאר בשליטת האופוזיציה.
הצבא היד. נתון למרותה של הריאקציה
הימנית ולהשפעת שירותי הביון
האמריקאים.
מבחינה זו דמה מצבו של איינדה למצבו
של בן־אהרון. לשניהם לא היתד. אפשרות
ליישם את תוכניותיהם הסוציאליות והכלכליות,
להשליטם על העם׳ ולפעול להצלחתם.

שיטות ההדחה של שניהם היו
שונות. איינדה הודח במרחץ דמים אכזרי,
ששבר הסכמה אילמת במסורת המהפיכות
במדינות אמריקה הדרומית, לפיה אין
היריבים הפוליטיים הורגים זה את זה
במאבק על השילטון. מרחץ דמים כמו
זה שנערך השבוע בצ׳ילי היה רק במה-
פיכות שפרצו בקובה. בן-אהרון הודח
בצורה הרבה יותר אלגנטית, תוך שמירה
קפדנית על חוקי המישחק הדמוקרטי.
דיכוי ה רפורמה. היה זה אופייני כי
באותה עת ממש, בה התחוללו בצ׳ילי
ובישראל מאבקים בין תובעי הרפורמות
למתנגדיהם, החמקדד. תשומת־ליבו של
העולם למאבק דומה המתחולל גם בברית-
המועצות. שם לא היו תובעי הרפורמות
אישי שילטון, כי אם אישי רוח, שסיכנו
את חייהם ואת חירותם האישית במאבק
אמיץ למען זכויות האדם. וגם שם —
בדיוק כמו בצ׳ילי ובישראל — הופעלו
נגדם אמצעים כדי להשתיקם ולסלקם.
בבית״משפט עירוני במוסקבה נשפטו
לשלוש שנות מאסר שניים מהעומדים בראש
המאבק לזכויות האדם — פיוטר
יקיר וויקטור קרסין. אותה שעה המשיכו
אנשי רוח רוסיים אחרים׳ ובראשם
המדען האטומי אנדריי זאכארוב, להשמיע
באומץ את קולם כנגד הדיכוי, כשהם
גוזרים על עצמם גורל דומה לזה שפקד
את חבריהם.
כך קרה שלשלושת המאורעות שריתקו
השבוע את התעניינותו של האזרח היש ראלי
היה למעשה מכנה משותף אחד: הם
הבהירו כי הרודנות, השמרנות והטוטא-
ליטריות, מימין ומשמאל, עדיין שולטים
בכיפה, יילחמו בכל׳ האמצעים שבידם נגד
מי שינסה לסכן את קיומם ולתבוע רפורמה
בדרך דמוקרטית.
מדיניות ויקטור קדסין עד רובן העדים בכית־המישסט במוסקבה
— למען זכויות האדם
להתפטר אם יוצהר מיד כי ימשיך לכהן
כמזכ״ל ההסתדרות ואם יורחבו סמכויותיו
כמזכ״ל. היתה זו בדיחה גרועה. היא
עמדה בניגוד מוחלט לתוכנית שנועדה

לשמור את בן־אהרון במקרר עד אחרי
הבחירות לכנסת -לזרוק אותו אז לכלבים.
הסכמה אילמת. שר־האוצר פנחס
ספיר הגזים כאשר טען לא מכבר כי בן-

מ ל כו ד ת ־ אבדד 1ד ל
האם בדאית הצלחה צבאית —
במו ;יצחון בקרב אוויר —
?עומת הגזר! הפוליטי?
רביעייה של מטוסי-קרב ישראליים טסה
בצהרי יום החמישי האחרון מול חופי
העולם הזה 1681

סוריה, מחוץ למים הטריטוריאליים שלד*;.
במרחק של כ־ 300 קילומטר מגבולות ישראל.
לפתע הסתבר כי חיל־האוויר הסורי
מזניק את מטוסיו לקראת המטוסים היש ראליים.
המריאו
מטוסי־קרב סוריים.
מפקדי חיל־האוויר הסורי סברו כנראה,
כי טרף קל נפל בידיהם. ארבע רביעיות
של מטוסי מיג־ 21 סוריים, ניסו ליירט
את המטוסים הישראליים מעל הים.
תוצאות הקרב האווירי. שהתפתח כתוצאה
מהיתקלות זו 13 :מטוסים סוריים
ומיואז׳ ישראלי אחד, נפגעו. חלקם נפלו
לים. האחרים התרסקו על היבשה. שני
טייסים — ישראלי ומורי — מולטו על־ידי
מסוק חילוץ ישראלי, אחרי שבילו
בסירותיהם מספר שעות בלב־ים.
מבחינה צבאית היתד. זו הצלחה ישראלית,
שרוממה את הלבבות בישראל והבי-
כה את הסורים. היא הוכיחה בפעם נוספת
כי העליונות הצבאית של ישראל באיזור
היא בלתי מעורערת וכי כושרו •של חיל-
האוויר לא נפגם למרות הפסקת־האש המתארכת.
אלא
שסיפור הפלתם של 13 המטוסים
הסוריים לא היה סיפור צבאי בלבד. אי־אפשר
היה לנתק אותו מהקונטקסט הפוליטי
של האמור, ולשקול את משמעותו
על רקע זה.
שיקול מועטה. ישראל ניסתה להדגיש
ולהבליט כי הקרב האווירי התחולל
ביוזמתם של הסורים, שתקפו מטוסים ישראליים
בסיור שיגרתי מחוץ למים הסוריים.
הוכחש נמרצות כאילו טמנה ישראל
מלכודת לסורים, משכה אותם לקרב אווירי
שתוצאותיו היו ברורות מראש.
אלא שלמרות ההכחשות, קשה היה להשתחרר
מהרושם, שאפילו נכונה הגיר־סה
הישראלית בכל מאת האחוזים — לא
היה הקרב האווירי בלתי נמנע. גם אם
לא נפרשה מלכודת אווירית לסורים, ויציאתם
לקרב היתד, פרי שיקול מוטעה של
מפקדיהם, יכול היה הקרב האווירי שלא
להתקיים אילו רצתה בכך ישראל. המטוסים
הסוריים לא הפתיעו את מטוסי חיל-
האוויר. ניתן היה לגלות את כוונותיהם
לפני שפתחו באש על מטוסי
ישראל. היה זמן למכביר כדי לבצע מה
שקרוי בלשון הטייסים ״ניתוק מגע״ .אילו
היי פוקדים על טייסי חיל־ד,אוויר לנתק
מגע, לא היו הסורים מדביקים אותם עד
לגבולות ישראל.
משום כך נראה היה ברחבי העולם
שעצם השיקול שהיה מונח ביסוד ההוראה
לטייסי חיל־האוויר שלא לנתק מגע, היה
שיקול פוליטי. פרשנים ברחבי העולם
ניסו להסביר מדוע היתד, ישראל מוכנה
להכות את הסורים ולדחוק אותם אל
פינת הזירה. היו כמה הסברים לכך:
• ישראל רצתה להדליק אור אדום
מול עיני הסורים נוכח אפשרות החייאתה
של החזית־המזרחית, בעקבות ההשלמה
שנערכה בקאהיר בשבוע האחרון בין
סוריה ומצריים לבין ירדן.
• ישראל רצתה להגיב בצורה זו על
גילוי טילי-הכתף בידי חבלנים ערבים
ברומא, שקיבלו אותם כנראה מידי מדינה
ערבית. נסיונה של ישראל להרעיש עולמות
בעקבות גילוי טילים אלה לא עלה
בהצלחה, משום שמערכת ההסברה היש ראלית
נשענה בנושא זה על הפרזה רבה.
הקרב האווירי נועד להמחיש מה מידת
החומרה שמייחסת ישראל להימצאות טי־לי-הכתף
האנטי־אוויריים הסובייטיים בידי
ארגוני החבלנים.
חוסר תב1נה פוליטית. ייתכן ש שיקולים
אלה או אחרים היו מונחים
ביסוד השיקול הפוליטי שהביא לקרב
האווירי. אולם היה גם צד שני למטבע,
שהעמיד בסימן שאלה את התבונה הפוליטית
שביסוד ההצלחה הצבאית.
רק לפני שבוע הודיעה ממשלת ארצות־הברית
על כוונתה להעמיד את בעיית
המזרח התיכון בראש סולם העדיפויות
בטיפול הבינלאומי שלה. הנשיא ניכסון
הגדיר את המצב במזרח התיכון, כמצב
מסוכן המחייב יוזמות חדשות.
מבחינתה של ממשלת-ישראל, המנסה
למנוע לחצים בינלאומיים עליה, אין כל
עניין בהגברת המתיחות באמור. הגברה
כזו עלולה רק לחזק את טענותיהם של
אלה הטוענים, כי המזרח התיכון אינו
אלא חבית אבק שריפה העלולה להתפוצץ
בכל רגע.
להיפר, לממשלת-ישראל יש מדיניות
ברורה שמטרתה להוכיח עד כמה שליו
האמור ושכל נסיון התערבות בינלאומי
העולם הזה 1381

מדוע בוש אדון המילוא, מהרינוו
ומ״ם אחו שחתם ער אמנת הקמתו?

מה קר ה
ל עז ה ויי צמד
מכתבו המפורסם בו הודיע על סירובו
להופיע ברשימת מועמדי הליכוד לכנסת.
״מעולם לא השתתפתי בתהליך כה מביש
ומכוער של ציבור החייב לתת דוגמא
לעם ביושרו ומנהיגותו,״ כתב מפקד חיל-
האוויר לשעבר למנהיג חרות .״כולנו יצרנו
חזיון שלילי לציבור ובפרט לדור הצעיר.
לקחנו כולנו חלק, מי פחות ומי
יותר, בהתנצחות שביסודה היתד, על כסאות
בכנסת ובהתגצחות זו נאמרו דברי
השמצה איש על רעהו, אי־אמת משוועת
ורמת דיון מהנמוכות ביותר שפגשתי.״
מסקנתו של עזר: חזרה לאי־פעילות
פוליטית, לחשבון נפש וחיפוש דרכים.
על טריקת־דלת פומבית ורעשנית זו,
אחרי שהליכוד כבר היה לעובדה קיימת,
הגיבו ראשי הליכוד בכפפות של משי.
כולם הבינו כי תגובתו הבלתי צפוייה
של עזר הינד, תוצאה של טרגדיה אישית
שפקדה את אחת הדמויות הפופולאריות
ביותר במדינה, שרק לפני שנה היתד,
מסוגלת להצמיד את כל אזרחי המדינה
אל מכשירי הטלוויזיה שלהם, כשעמדה
במרכזה של התוכנית חיים שכאלה.

3א ,3תי ס סל, קנאה

שאול
^ לוף (מיל ).עזר וייצמן עמד ב־מסדרון
שבפתח אולם הישיבות בקומה
ה 14-של מצודת זאב, מוקף עתו־נאים
ועסקנים, כשפיו פולט גידופים ב־סיגנון
חריף ביותר :״כולם זונות ! חריי־תים!
נבלות!״ דבריו היו מכוונים כלפי
נציגי כל הגופים שעסקו זה השבוע השישי
ברציפות במשא־ומתן על הקמח הליכוד
הימני.
היה זה ביום האחרון של המשא־ומתן,
יום הבחירות להסתדרות, כאשר נראה
היה כי שמואל תמיר עומד לפוצץ שוב
את הליכוד, וכי רק גח״ל והרשימה הממלכתית
יחתמו על אמנת הקמת הגוף הפוליטי
החדש. אפילו על רקע ״המחמאות״
ההדדיות, שהושמעו בין שותפי הליכוד
מתחילת המשא־ומתן, נשמע סיגנונו של
עזר וייצמן חריג ויוצא־דופן. נראה היה
ללא ספק כי לגבי עזר וייצמן, שנע
בחודש האחרון כמו שבשבת, שינה בכל
יומיים את עמדותיו לגבי מה שמתחולל
במפלצתו, היה הכל לזרא. פשוט נמאס לו.
באותו יום אומנם ניסה עוד עזר וייצמן
להשפיע על שמואל תמיר לחזור ולהצטרף
לליכוד. אבל ביום החמישי, כאשר חתמו
נציגי המרכז החופשי על האמנה׳ ונערך
טכס חגיגי של כל שותפי הליכוד, נעדר
ממנו עזר וייצמן. הוא הוסיף למחרת היום
את חתימתו על האמנה, אחרי שהוזמן
באופן פרטי לעשות זאת, אבל באותו
יום עצמו כבר שיגר למנחם בגין את

מסכן את השקט. והנה, דווקא ישראל
היא שהמחישה לעולם כולו שבאיזור יש
בעיה דחופה וסכנת התלקחות בכל עת.
מבחינת המדיניות של ממשלת־ישראל

ף* כים, שרא הבינו את צעדו של
1עזר וייצמן, שאלו את עצמם: מה
קרה לאיש ז מה אירע לאלוף שצנח אל
כס שר־ד,תחבורה, ונראה היה כמי שעומד
להפוך ליורשו של מנחם בגין כמנהיג
תנועת החרות ומחנה הימין בישראל?
תוך תקופה קצרה ירדו מניותיו הפוליטיות
של עזר וייצמן פלאים. הוא איבד
את הילת המפקד שהיתר, לו, איבד את
האימון כלפיו גם מצד אלה שתלו בו
תיקוות, והנמיך את שיעור ההערכה כלפיו
כאדם שקול, נבון ומחושב.
לטרגדיה זו לא היתד, סיבה מוגדרת
אחת. מערכת מורכבת מאוד של מצבים
ויחסים אישיים, היא שגרמה לנפילתו המטאורית
של וייצמן, שנעלם מהזירה הפוליטית
באותה מהירות בה הו;!יע עליה.
אבל בעיקר היו אלד, שלושה גורמים
שהביאו לשינוי שהתחולל באיש :
• פציעתו שד בנו, שאול. שאול
נפצע ב־ ,1970 בשלהי מלחמת ההתשה,
מכדור במצחו בתעלת סואץ. בעזרת טיפול
רפואי נמרץ ומסור נחלץ שאול מסכנה.
הוא נותח בראשו, הבריא, גויים מח דש
לצה״ל. אולם תוצאות אותה פציעה
הופיעו מאוחר יותר. היה זה כאשר מעד
שאול ונפל, נפגע שוב בראשו. הפגיעה
החוזרת הביאה להחמרה במצבו. הוא היה
נאלץ להיות מרותק תקופה ממושכת לביתו,
כשעזר ואשתו ראומה מתמסרים
לטפל בו. עזר בעל התדמית הקשוחה התגלה
כאן כאב מסור ופצוע, הכואב את
כאבי בנו, ומקדיש לו את כל מעייניו.

• כישלון המערכה נגד בגין
בתנועת החרות. תבוסתו של עזר
וייצמן בוועידת חרות האחרונה, בה הרים
את נס המרד נגד מנהיגותו של בגין,
גרמה לו לתיסכול חריף ביותר. לא היתד,
זו עצם המפלה שהשפיעה עליו וגרמה
לו להחליט על התרחקות מפעילות פוליטית,
היה זה אובדן הסיכוי למנהיגות
בעתיד הנראה לעין. לעזר הסתבר שאפילו
אם יתחולל הבלתי אפשרי והוא יצליח
לגבור על בגין, או שבגין יסולק ממנו־,י־

היה לכן השיקול שלא להורות לטייסי
ישראל לנתק מגע כאשר התקרבו אליהם
המטוסים הסוריים, שיקול מוטעה. משקיפים
אובייקטיביים־ לא יכלו להשתחרר
עזר גות חרות באיזו דרך אחרת, לא יהיה
זה הוא שיקרא לרשת את מקומו כמנהיג
חרות. לעזר, שהקאריירה הציבורית וה צבאית
שלו נסללה ללא מאבקים כמעט,
שכל מה שהשיג בחייו בא לו בקלות,
היתר, זו הכרה מייאשת.

הקינאה

האישית

כאריל,

שרון. הקש ששבר את גב הגמל היתד,
הצלחתו הבלתי־רגילה של אריק שרון
להגשים תוך זמן קצר את מה שעזר
נלחם עליו שנים ללא הצלחה. למרות
שהוא מנסה להסתיר זאת, נפגע עזר
בצורה עמוקה ביותר מהצלחתו של אריק,
שעשה מאמצים להפוך את עזר לשותף
להצלחה זו. אבל עזר עשה, כנראה בצורה
בלתי מודעת, מיספר צעדים שהיו עלולים
להכשיל מלכתחילה את כל יוזמת שרון.
גם בהמשך המשא־ומתן הצהיר מספר הצהרות
בלתי שקולות שהיה להם חלק
בפיצוצים שפקדו את המשא־ומתן על הקמת
הליכוד.
לגורמים אלה ואחרים היו השלכות ישירות
על התנהגותו של עזר, שלא היתה
מעודנת ומסוגננת גם קודם לכן. אבל מה
שנראה קודם כחן צברי וכשובבות נעו רים,
הפך למיטרד בלתי נעים. אפילו
חבריו של עזר הודו במרוצת השבועות
האחרונים כי הם ״מתביישים בשבילו.״
עזר מעולם לא התנזר מד,טיפה המרה.
אבל בהשפעת המתח של החודשים האחרונים,
הוא הגביר את קצב השתיה שלו.
לאלכוהול היתד, השפעה ישירה על כמה
מהתבטאויותיו והתפרצויותיו האחרונות.
על רקע זה יכלו עסקני הליכוד, בהם
כמה מידידיו הטובים של עזר, להבין את
מכתבו לבגין ואת סירובו להיפגש עימו
בטענה של חוסר זמן. הם ראו אותו
במצבים שלא הגיעו מעולם לידיעת ה ציבור.
מבחינה
אחת היתד, משמעות סמלית
לנפילתו של עזר. היה זה הוא שמתח את
הביקורת החריפה ביותר על יצחק רבין,
על מה שאירע לו כרמטכ״ל עם פרוץ
מלחמת ששודד,ימים. וייצמן טען, וחזר
וטען, כי רבין לא עמד בלחצים, התמוטט
וכרע תחתם מבחינה פסיכולוגית. כאשר
הגיעה שעת המיבחן ועזר עצמו נאלץ
לעמוד בלחצים דומים — אם כי בזירה
האישית והפוליטית — כרע גם הוא תחת
לחץ הנסיבות.

מהרושם שהרצון ״ללמד את הערבים
לקח״ ,גובר לעיתים קרובות בקרב מגד
שלודישראל על התבונה הפוליטית ה צרופה.

* במדינה ־
לשנה החדשה

סטודנטים
ו!טרג״טדד1391,

נציגי מיבלגת העבודה
מואשמים בהפעלת שיטות
מלוכלכות בדי לחסל את יריביהם

הבעייה שניצבה בפני נציגי העבודה
בהסתדרות הסטודנטים באוניברסיטה העברית
בירושלים היתד, חמורה: לא היה
צורך בסקרים מיקצועיים כדי לגלות שרשימת
,180 שהקימה קבוצת סטודנטים
בלתי־מיפלגתיים, זוכה לפופולאריות עצומה
ברחבי הקמפוס, עלולה לזכות בניצחון
רציני בבחירות לוועד ההסתדרות.
בתיאוריה, כל הרשימות המופיעות בבחירות
אלה חייבות להיות אישיות ובל־תי־מיפלגתיות.
כך קובעות תקנות הסתדרות
הסטודנטים. בפועל, המצב שונה,
כמובן.
= 180 מצפן -י ייתכן שזו היתד, הסיבה
לפופולאריות של רשימת : 180 הסטודנטים
האמינו בה, בניגוד לרשימות המסורתיות
— עליהן ידעו הסטודנטים שהן
אינן אלא תאים מקומיים של המיפלגות
הארציות.
מיפלגת העבודה יצאה להילחם בסכנה
הנוראה: ברחבי הקמפוס הופיעו מודעות

יינות.
ומשקאות

ט־ מל

נדו רוזי

י קגי יאע\ון ל ציין וזכיון יער,ב

11; *׳1

כרמי מזוחי •*:

א סין ^ [

מושמץ כגן
סכנה ושמה 180

* כרמל מז ר חי זכהגםהשנהבמ קו םהרא שון במשאלהעםנ 9 7ו כמוצר הנבחרוכק גי ה העובר. ביותר,
* לימור שריר, מלכת היו פי לשנתנ 9 7ו^ .

ידידי

בעליחי ים

הרשם כחבר באגודתנו ועזרת לנו למנוע סבל מחיות
אנו נותנים שרות וטרינרי 5ימים בשבוע
פנסיון ואמבטיות
פנה אלינו בשביל יעוץ ועזרה לבעלי חיים.

יש לנו מבחר של כלבים וחתולי בית.

אגודת צער בעלי חיי ם — ת״א
רח׳ שלמה ,30 טל 827621 .
אוטובוסים 41 ,18 :

מבחר גדול!
של פלשים, פלשים למסוטות
מקמי״שקופיות וראי״נע.
¥הגדלת גלויה (40 — )9/13
אגורות !
* עלומי פספורט — נן־רגע!
* פתוח צבעוני ע״י המעבדות
המשוכללות בארץ!

13 נו - 1ב ר 3ר
חיפה,רחוב ה ח לו ק ז3

מאירות־עיניים, שטענו כי רשימה 180
היא למעשה רשימה של מצפן, וכי אנשי
180 השתתפו יחד עם אנשי מצפן בשרי־פת
דגל המדינה בקמפוס.
מודעה אחרת הכריזה כי 180 מאשימה
את מדינת־ישראל בגזל הפלסטינאים, כינתה
את העם היהודי בשם יהודוניס.
האמת נתגלתה. אלא שהתברר כי
מודעות־ההשמצות היו מיותרות: ביום
הקובע להג־שת רשימות המועמדים לבחי רות,
התברר שרוב הסיעות המתמודדות
לא הספיקו להגיש את רשימותיהן. רשימת
גח״ל, אריה, הגישה בקשה לבית־מישפט
השלום למנוע את קיום הבחירות,
מסיבה זו *.יגאל לנקר, יו״ר הסתדרות
הסטודנטים הנוכחי, נציג העבודה, לא
הביע כל התנגדות — והבחירות לא
קויימו.
הסיבה לצעדים אלה פורסמה בגלוי ב־דורבן,
עיתון הסתדרות הסטודנטים :״נו דע
כי האמת מאחורי הניסיונות לדחות את
הבחירות היא שגח״ל חוששת מהמערך,
המחזיק ברוב בקדנציה הנוכחית — והמע רך
חושש מתנועת ,180 שזכתה לפופולאריות
עצומה.״
״להעמיד לדין!״ תוצאת צעדו של
גח״ל: נציג העבודה נשאר בשילטון. ה בחירות
היו אמורות להתקיים לפני ארבעה
חודשים. מאז׳ ממשיך לנקר לכהן
בתפקיד היושב-ראש — בלי בחירות.
(המשך בעמוד )18
* הצו הוגש על־ידי עורך־דין ברמרי׳
דור, איש ההנהלה הארצית של גזז״ל —
למרות שהרשימה אמורה להיות בלתי־מיפלגתית.
העולם
הזה 1881

וקגיו
אתת מניות 1ול־סטדיט ־ מעניינות

בורסות ניירות־הערך של ניו״יורק לא התנערו עדיין מהשפל הממושך שלהן,
אולם מומחים החלו רוכשים, בסלקטיביות רבה, מניות שונות בהן — בהנחה שהשפל
נמצא לפני סיומו, וכל הקונה במחירי היום ייצא נשכר.
למעשה, האמינו כלכלנים רבים כי משבר הדולר חייב להיות זמני בלבד, מאחר
שבעוצמתה הכלכלית של ארצות־הברית לא חל כל שינוי יסודי.

ראש* ג ח ״ ללמ ען ס פי ר
גח״ל אמורה להיות באופוזיציח, ושרד,אוצר
פנחס ספיר אמור להקדיש את כל
זמנו, בימים אלה של ערב בחירות, לגיוס
קולות־ של מאמינים רבים ככל האפשר
למערך.
משום כך, מעניינת. העובדה שבשבוע
שעבר הופיע ספיר בחוג־בית בביתו של
עורך־הדין אמנון רוזנשטיין, מאישי הכלכלה
הבולטים של המפלגה הליברלית.
שבוע לפני כן הופיע ספיר בחוג־בית

בביתו של עורך־הדין יצחק בן־אמיתי,
אף הוא מראשי הכלכלה של הליברלים.
נראה, כי בעוד שבמישור הפוליטי קיימים
אולי חילוקי־דעות כלשהם בין מפלגות
הקואליציה והאופוזיציה, הרי במי-
הבורסה כלכלנים אלה גם טענו כי בעצם אין ארצות־הברית מודאגת ממשבר הדולר.־אדרבא,
הייצוא שלה מתעודד מכך, נזילת הדולרים החוצה נעצרת, וארצות־הברית משפרת
מעמדה יחסית לאירופה.
ההערכה אז היתה, כי תוך חצי שנה צפוייה התאוששות רבתי בשער הדולר ומניות
הבורסות האמריקאיות (משבר הדולר — טוב לייצוא הישראלי, העולם הזה .)1871
בימים אלה פירסם האקונומיסט הבריטי נתונים המוכיחים נכונות הערכות אלה:
מסתבר כי בחצי השנה האחרונה גדל הייצוא האמריקאי ב־ 40 אחוז, הגידול המסחרר
נמשך, ותוך כמה חודשים יסתיים הגירעון במאזן המיסחרי האמריקאי.
אם יתאמתו תחזיות אלה — ירוויח כהלכה כל מי שירכוש היום מניות בבורסת
ניו־יורק או בבורסה האמריקאית.

,גרבי מרס

יז ו

ניצל ממש בר
כאשר נודע בענף הטקסטיל, כי בעל
מיפעל הגרבונים הישראלי גרב-יפה, בר־נרד
ליברמן, ביקש את עזרת מישרד־המסחר
והתעשייה לחלצו מקשיים _ לא
התפלא איש. למעשה, הכל תמהו רק
כיצד הירשה ספיר לליברמן להתקיים עד
היום, להתחרות בבן־טיפוחיו, גרשון רו־זוב,
בעל מיפעלי גיבור.
גם רוווב וגם ליברמן הקימו מפעלי
גרבונים בארץ. רוזוב הלך בשיטה הבדוקה
של הישענות מקסימאלית על כיס

בן־ציוו שפירא, מנהל האגף המסחרי
של קונצרן כלל, פרש מהחברה — לאחר
שנים רבות של עבודה משותפת עם הבוס
שלו, מנחל כלל, אהרן דברת (שהיה

שפירא עוזב את ״כלל״
ממונה על שפירא גט במישרד״המסחר
והתעשייה).
שפירא היה, בתחילת דרכו בכלל
המנהל הכללי של טקסטיל בית־שאן,
אחר קיבל לידיו את ניהול האגף המיס־חרי
של כלל.
בתקופתו נגרמו לטקסטיל בית־שאן
הפסדים כבדים — בעיקר בגלל העיס-

מליון חלו

חוח ל״זזבוה הימית־

שר בר־לב
הצלה ברגע האחרון
הציבור, הצליח לקבל הטבות של 50
מיליון לירות לשנה ומעלה, הפך לאחד
מעשירי ישראל, משקיע עתה את רווחיו
בקרקעות ונכסים דומים.
ליברמן הלך בדרך חלא־מקובלת :
ייצור הדרגתי, בניית שוק, פיתוח לקוחות
— ככל יצרן סולידי בעולם.
אולם בשנה האחרונה חל פער של
ס׳ל 40 בין מחירי הדולר ומטבעות אירופה.
ליברמן מייבא מאירופה חוטים
לגרבונים שלו, מייצא את התוצרת הגמורה
לארה״ב. ההפרש החדש במחירי
המטבעות ייקר את חוטרי־הגלם, אולם
הקטין את התמורה לתוצרת הגמורה.
רוזוב, לעומת זאת, מייצר את החוטים
שלו בישראל — לאחר שספיר
הורה כי פרט לרוזוב לא יורשה אף יצרן
להשקיע בייצור חוטים או גרבונים.
כך לא יכול היה ליברמן, כל השנים,
להקים, כדוגמת רוזוב, מיפעל לייצור
חוטים.
לפני כשנה ראה ליברמן, כי אם לא
ינקוט בצעד נועז — יחוסל. הוא הביא
ציוד למיפעל לייצור חוטים, פנה ל־מישרד־המסחר
והתעשייה בבקשת העזרה
המקובלת, נענה בשלילה, בגלל הוראת
ספיר להגן על גיבור.

קות שחתם שפירא עם חברה אמריקאית
גדולה בשם יונייטד מרצ׳נט.
חברה זו היתה הקונה הגדול ביותר
של בדים מתוצרת טקסטיל בית־שאן,
שילמה מחירים נמוכים להפליא: פחות
מדולר ליארד מודפס.
למרות שכמה גורמים הסבו בזמנו את
תשומת־ליבם של ראשי כלל למחירים
הנמוכים ששילמה החברה האמריקאית
— לא נעשה דבר לשינוי המצב. יש לזכור,
בהקשר זח, כי כלל רק ניהלה את
המיפעל — ואילו את ההפסדים שילמה
ממשלת־ישראל.
עיסקה מופלאה אחרת של שפירא בכלל
היתה עיסקת אוהלי־הפלא: שפירא
שילם 650 אלף לירות לבעל חברת-
הפטנטים הירושלמית סידיס, תמורת

בימים אלה התבררו הפרטים המעודכנים
אודות עיסקת החברה הימית למכירת
מיכליות (העולם הזה .)1880
החברה הימית מכרה את החוזים לבניית
10 מיכליות, מתוך 20 שהזמינה במספנות
בבריטניה. כן מכרה את החוזים לשתי
מיכליות, מתוך 12 שהזמינה ביפן. הקונה
היא אחת המדינות הגדולות בעולם.
רווחי החברה הימית מעיסקת מכר זו:
70 מיליון דולר.
אין זה הרווח היחיד מהעיסקה: החברה
דאגה גם לרכוש לפני שנה את הפלדה
לבניית האניות, במחירים של לפני שנה
— מוכרת עתה את הפלדה במחיר של
היום, הגבוה בחמישים אחוזים ממה ששילמה.
חוזי־הבנייה
שמכרה החברה נועדו מראש
למכירה, לא לביצוע. בעתיד הקרוב
תמכור החברה עוד 10 מיכליות, הניבנות
עבורה ביפן. לעומת זאת תשאיר ברשותה
את עשר המיכליות הניבנות כיום עבורה
בבריטניה, כשם שתפעיל בעצמה מיכלית
בת 100 אלף טון, שקיבלה ממספנה צרפתית
בשבוע שעבר.
ליברמן כלל את התמיכה הממשלתית
הצפוייה בחישובי התמחיר שלו. בינתיים
החל גם משבר בענף הגרבונים בעולם
כולו (כך למשל ירד ייצוא גיבור ב־50
אחוזים, ולליברמן ביטלה חברת שולטי
הגרמנית חוזה קנייה של 90 אלף דולר
לחודש ).התוצאה: ליברמן נכנס לקשיים.
לפני כמה ימים התערב שר המסחר
והתעשייה חיים בר־לב בפרשה, החליט
לתת לליברמן עזרה באמצעות הלוואה
להון־חוזר. הוא היתנה רק תנאי
אחד: שליברמן ימכור את חלקו במיפ־על
לייצוא שמלות אלפא שקנה בנתניה.
ליברמן השקיע במיפעל זח 2.5מיליון
לירות, אולם נראה כי ההשקעה לא
היתה מוצלחת.
לליברמן לא יהיה מנוס אלא למלא
את החלטת בר־לב, אם ברצונו להמשיך
למכור בארץ את גרבי מרסי שלו.

פטנט להקמת אוהל־פלא. אחר השקיע
סכום דומה ברכישת ציוד חדיש לייצור
הפלא, לקח מנהל בשכר גבוה למיפעל
החדש, החל בייצור — והפסיד את כל
ההשקעה חיש קל. הנזק לכלל: כשני
מיליון לירות.
כמו שורה ארוכה של עובדי מדינה
לפניו, שעברו לייצג את הגופים הפרטיים,
איתם באו במגע במיסגרת תפקידם הציבורי
— יתמנה עתה שפירא כנציג
יונייטד מרצ׳נט בישראל.
יונייטד מרצ׳נט מתכוננת להמשיך ב•
עיסקות הטובות שלה בישראל. החברה
קונה כיום ממיפעל ארגמן כ־ 300 אלף
מטר בד צבוע לחודש, מתכננת להקים
עם ארגמן מיפעל אריגה בעל מאח נולי
זולצאר. יונייטד מרצ׳נט כבר הקימה
שני מיפעלים לייצור כיסויי-מיטה, בנצר
ת ובבני־ברק. את כל האינטרסים הללו,
בנוסף לרבים אחרים הנמצאים בתיכ־נון,
ייצג שפירא.

מנכי׳ ל צים
יפרו ש
משה קשתי, מנכ״ל צי״ם, החליט לפרוש
מתפקידו.

עו״ד רוזנשטיין•
שיכנוע ברגע האחרון
שור הכלכלי קיימת אחדות דעים מקיר־אל־קיר,
כשהכל מסכימים להנהגתו של
ספיר ולצורת חלוקת המשאבים הלאומית
שהוא אחראי לה.
־ בחברת אשתו מלכה, אשת־החברה
הנודעת.

קשתי נכנס לצי״ם לפני שנתיים, לאחר
שהמנכ״ל הקודם התנגד למדיניותו של
יו״ר מועצת המנהלים של החברה, מיכאל
צור. קשתי, מנאמניו של צור, קיבל על
עצמו להוציא־לפועל את המדיניות לה
התנגד קודמו.
עתה נראה שגס לקשתי יש מחשבות
שניות בקשר לדרך בה הולכת צי״ם.
לדעת מקורות קרובים להנהלת החברה,
מאמין קשתי כי ההחלטה להשקיע חצי
מיליארד ל״י במכולות (מחול המכולות,
העולם הזה )1880 אכן תגרום לשואה, והוא
אינו מעוניין להיות שם כאשר תתרחש
המפולת.
התפקיד אוחו עומד קשתי לקבל: ממי
לא־מקומו של ראש עיריית תל־אביב, יהושע
רבינוביץ.

ה ע > סקה הל>ל>ת של ח״כ הורוב ^ן

ח ״כ הורוביץ
קנייה ברגע האחרון

למרות עיסוקיו הקדחתניים בבניית הליכוד
הימני, הצליח ח״כ יגאל הורוביץ
למצוא לו פנאי להמשיך בעסקי רכישת
הקרקעות הנרחבים שלו.
בשבועות האחרונים התנהל מו״ם נמרץ
בין בעליהם של כ־ 200 דונאם אדמה חקל אית
ליד כפר־הבאפסטיסטים שליד רעננה-
רמתיים, לבין מספר קבוצות קונים פוטנציאליות
לבסוף
הגיעה אחת מקבוצות הקונים
לסיכום עם המוכרים. הנציגים לחצו ידיים,
הודיעו כי יביאו את הכסף למחרת.
אלא שלמחרת היה מאוחר מדי. עוד
באותו לילה, בחצות בדיוק, הופיע ח״כ
הורוביץ אצל נציגי המוכרים, שם על
השולחן צ׳ק של קרן תנועת המושבים על
ארבע מיליון ל״י, וקנה את השטח.
כיום, נחשב מחיר של 40,000ל״י לדונם
חקלאי כמחיר טוב. אולם יודעי־דבר יודעים,
כי תוך חמש שנים יעלה ערכה של
הקרקע במאות רבות של. אחוזים. השטח
שניקנה נמצא ליד הכביש הראשי הישן
פתודתקווה—חיפה, וכאשר ישונה ייעודו
מחקלאי לבנייה׳ יעדיפו הקונים רווחי-ענק.

שיקוליו המוטעים ש ל אד א חד עלו
למשלם ־ המיסים חצי מיליארדל״י

הון יר־זוים טטפבים
בן־דוור

מנכ״ד חברת הצינור,
שספיר לא
העז לסלקו לאחר ההפסד המזעזע הראשון,
נוסף. מדהים עתה להפסד
גרם
פ;י כשבועיים נרעש עולם־הנפט
/הבינלאומי כולו, בעקבות שמועה ש חלפה
בו. לפיה, קנתה חברה מסויימת
מיכלית חדשה בת 280 אלף טון במחיר
שלא נשמע דוגמתו 80 :מיליון דולר.
דהיינו 285 ,דולר לטון־הובלה.
עולם־הנפט הבינלאומי הוא עולם חשאי,
שהעיסקות מתבצעות בו בסודי־סודות.
אולם הסודות הס כלפי חוץ. לאנשי המקצוע׳
הם מתגלים במוקדם או במאוחר.
לאחר שהתאוששו מתדהמתם, החלו אנשי
נפט ברחבי העולם בודקים את השמועה,
מחפשים מיהו השיאו הנועז ש הזניק
את שערי־המחירים לרמה כה גבוהה,
יצר תקדים שיתנקם בכולם.
כאשר הגיעה התשובה למשרדיהם המ רווחים,
בפינות שונות של העולם, לא

וזצץ זחה זן וד־בר־זת
שיא — ולהחמיץ תמיד את שנות השפל,
בהאמינו שהמחירים ימשיכו לרדת עוד
יותר.
בעבר, עלה כבר כישרונו זה של בך עקיפת דרור למשלם המיסים הישראלי הון־עתק :
בשנים 70—09 גרמו שגיאותיו הפסד של
המיכ שול
מאה מיליון דולר — למעלה מ־ 400 מיליון

^ לא ש״החכרה הימית״ היא חב-
בימים אלה חזר בז־דרור על התרגיל.
> £רה פרטית, שבעלי מניותיה דואגים
הוא ידע כבר מזמן כי יזדקק, בפברואר
הקרוב, למיכלית נוספת להובלת הנפט להשגיח מה נעשה בכספם. בן־דרור, פטור
מדאגה זו: הכספים שבידיו הם כספי המהקו.
אולם במקום לעקוב אחרי הנמרים
המקצועיים, לרכוש את המיכלית הדרושה ציבור, ומשום כך הוא רשאי להפסידם
לפני שבעה חודשים, כאשר המחירים ה בחופשיות רבה, תוך שהוא הופך את
גיעו לשפל חסר תקדים — המתין בן -עצמו למושג בינלאומי, בפיספוסיו הקולו־דרור
עד הרגע האחרון. עתה, כאשר סאליים הגורמים לזרימת מיליונים כבדים
מחירי המיכליות גבוהים ב־ 50 אחוז יותר לתוך באר ללא תחתית.
מאשר אז — חלד וחכר מיכלית.
פיספוסו האחרון של בן־דרור היה יוחברה
ישראלית אחרת — החברה הימית תר מדי אפילו עבור בעלי המניות שלו
להובלת פרי — נהגה בצורה יותר אינ עצמו. הם סירבו לאשר לו את רכישת
טיליגנטית: היא ניצלה את מחירי־השפל המיכלית במחירה האסטרונומי.
של לפני שבעה חודשים, רכשה אז לא
בן־דרור מצא מוצא: הוא ביקש מידירק
את המיכליות שהיתה זקוקה להן, אלא דו הוותיק מיכאל צור, יו״ר מועצת
גם מיכליות נוספות — מתוך ידיעה ברו המנהלים של צי״ם, שצי״ס תרכוש את
רה שהיא תמכור אותן כאשר המחירים המיכלית, וקצא״א תחכור אותה־ מידיה
יחזרו ויעלו, תרוויח על כך הון. בימים לזמן ארוך. מובן שדמי־החכירה יהיו גבו-

אלה, ביצעה החברה את המכירה המיועדת׳
התעשרה ביותר מ־ 70 מיליון דולר.

ך 1*1 ״1ך מנכ״ל סולל־בונה צבי
רכטר, שבנה לבן־דרור אח
111.1 1
הווילה שלו במחיר נוח להפליא, נעזר
על־ידו בחילוצה של סולל־בונה מהבוץ
הכספי שלתוכו נקלעה בשנות המיתון,
יכלו המתעניינים אלא להתאנח, לפרוש
ידיהם בייאוש: שוב, גילו, היה זה החובב
הנוראי מישראל, דב בן־דרור —
מנכ״ל חברת קו־צינור־אילת־אשקלון.

רוטשילד
ך* וטשידד התפרסם בעולם בזכות
1כישרונו המופלג לקנות בזול, למכור
ביוקר. דב בן־דרור התפרסם, בעולם הנפט
לפחות, בזכות כישרונו לחכור מינד•
ליות ברגע שמחייייון מגיעים לגבחי־

י 16

הים במיוחד, כדי לכסות את מחיר הרכישה
הגבוה. הנזק הכולל 20 :מיליון
דולר.
אולם הפנטסטי בפיספוסיו של בן־דרור
הוא, שהם אינם חדשים — ולמרות זאת
מרשים לו להמשיך ולבזבז מיליונים כבדים
בכישרון. חסר־תקדים.
ייצור, שיווק והובלת הנפט נחשבים
לענף המסובך ביותר בעולם העסקים הבינלאומי.
פועלים בו נמרים טורפים, חדים
כסכין־גילוח. מהמרים נועזים המסוגלים
להרוויח מיליונים תוך ניצול אפשרויות
סמויות, שאדם מן הישוב לא היה אפילו
חולם עליהן.
בעולם הנפט מעורבים לא רק שיקולים
עסקיים, אלא גם, ובעיקר, שיקולים פוליטיים׳
שהם כיום בעלי משקל עצום, בגלל
שליטתן של מדינות-ערב בייצורו של
מקור האנרגיה הזה.
הובלת הנפט הינד, חלק אינטגרלי של
הענף, וניצול הזדמנויות נאותות לרכישת
תנאי-הובלה נוחים חינו חלק יסודי וחיוני
במשחק המסוכן.
איך נקבע דב בן־דרור כאישיות המוס-

במדינה
(המשך מעמוד )16
אולם, למרות שההשמצות נגד 180 נת גלו
כמיותרות — לפהות עד שהבחירות
יתקיימו, אי־פעם — לא עברו גורמים
שונים בשתיקה עליהן.
יו״ר ועד הדוקטורנטים באוניברסיטה,
יעקב בר־ינאי, פנה למזכ״ל העבודה, אהרון
ידלין, בתביעה להעמיד את האחראים
לפירסום מודעות־ההשמצה לדין התנועה.
״החברים נהגו שלא כדין, משיצאו לשכור
אנשים שיעשו עבודה משפילה זו,״
כתב .״מעשה זה הינו פרשת ווטרגייט ב־מהדורת־כיס.״
חקירה
אינסופית. החשודים בייזום
המודעות היו יעקב בן־מאיר, המשמש, לא
פחות ולא יותר, כחבר ועדת־הביקורת של
הסתדרות הסטודנטים — גוף שתפקידו
לפקח על טוהר הנוהגים בהסתדרות —

מגן לראשה, בניגוד להוראות.
אבל מי יכול היה לזכור תקנות־שמק-
נות ביום כזה. מי שלא ראה את אושרה
של לוי בין אלפי החיילות — כמו דג
שהוטל חזרה למים — לא ראה שמחת
בית־השואבה מימיו.
תופעה נדירה. השמחה היתה המרכיב
העיקרי שריחף באוויר, במחנה־האה־לים
הענק בבית-אל. התחיל בה מפקד
הצעדה, אלוף־מישנה צבי לבנון׳ שמן השמיים
ריחמו עליו ולא עשו לו בושות
כמו לקודמו בשנה שעברה — כאשר היה
צורך להפסיק את הצעדה באמצע בגלל
איתני־הטבע.
המשיכו בשמחה הצועדים מחו״ל, שגילו
תופעת־טבע נדירה: ישראלים עליזים, נינוחים,
חייכנים, ואפילו לא־גסים במיוחד.

ח״כ ישראל קרגמן (משמאל, לצידו של ח״כ משה ברעם) מונה לחקור
0ל ^ !1 7
!להאשמות בדבר כישלונותיו הפנומנליים של בן־דרור, מצא כי

אכן בן־דרור לא דאג להזמין מיכליות בזמן לקו צינור־הנפט אילת־אשקלון, גרס בכך
להפסדים עצומים — ששולמו מכספי־הציבור. לא היה זה ההפסד הראשון שגרס בן־דרור.
מכת ביותר במדינת־ישראל לרכישת מי-
כליות? מי קבע מהם כישוריו לכך?
מה עוד, שמדינת־ישראל לא נאלצה
לחפש רחוק, כדי למצוא מומחים בענף:
מנהלי החברה הימית להובלת פרי הוכיחו,
בשנים האחרונות, כי הם אינם נופלים
מגדולי הנמרים בעולם, בשדה זרוע־ה־מוקשים
הזה.
מי אחראי לכך שמדינת-ישראל נמנעה
מלנצל את היידע העצום של מומחי החברה
הזו — ובמקום זה הירשתה לאדם,
שגילה חוסר־כישרון מדהים בנושא׳ להמשיך
לטפל בו עד היום?
כנראה שגם מחר.
ומה שמדאיג יותר

ף* ל! לפני שלוש שנים מינה שר־האוצר
ן פנחס ספיר את יו״ר ועדת-הכספים
של הכנסת, ישראל קרגמן, לחקור את

מעל למאה המיליון.
בתום חקירתו, פירסם ח״כ קרגמן את
מסקנותיו, קבע בהן כי אכן היה בן־דרור
אשם באי־הזמנת המיכליות במועד. במדינה
מתוקנת, היה בן־דרור עף, בעקבות
מסקנות כאלה. אולם לא בישראל.
שכן בן־דרור התמנה כמנהל חברת
הצינור לאחר שהיה שש שנים החשב
הכללי של האוצר. בתפקידו זה, ידע יותר
מדי על עיסקותיו של ספיר. ספיר הירשה
לבן־דרור להמשיך בתפקיד — תענוג
שעלה עתה מיליונים נוספים.
המוזר בכל הפרשה הוא שדב בן־דרור
הינו אחד האנשים המוכשרים והפיקחים
במשק. בדיוק כמו ידידו הטוב מיכאל צור,
עימו הוא נפגש מדי שבוע למשחק ברידג׳
(יחד עם מאיר גירון, מנהל נתיבי נפט,
ויד רביעית המתחלפת כל שבוע) —
שאף הוא נחשב לאחד האנשים הפיקחים
והמקסימים בין מנהלי ישראל.

אשראי

ת הצינור עצמו הקים ומנחל בן-
דרור בצורה מעוררת התפעלות. תוך
שנה וחצי הונח צינור בקוטר 42 אינטש
מאילת לאשקלון. האמת היא כי את הקמת
הצינור ביצע למעשה ישורון שיף,
ואילו בן־דרור ניהל כל אותה עת משפטים
עם קבלני הצינור — כור ומקורות.
אולם האשראי ניתן בכל זאת לבן־דרור,
מנהל הפרוייקט.
מאז הקמתו, נהנה הצינור מעליית־מחי״
רים רצופה. היום משלמים באירופה 65
דולר לטון נפט גולמי — לעומת 18 לפני
ארבע שנים. בתנאים אלה לא פלא הוא
כי הצינור, שהעביר ב־ 30 1972 מיליון
טון, הרוויח 22 מיליון דולר, ובשנת 1973
ירוויח 30 מיליון דולר.
מרווחים אלו יהנה בעיקר הגורם הזר
המחזיק במחצית המניות של קצא״א,
ואשר לא -השקיע פרוטה: שכן כל ההשקעה
בהקמת הצינור ( 100 מיליון דולר)
נעשתה על־ידי ממשלת ישראל, בגלל
שיקולים מדיניים. ההפסדים שנגרמו מאי-
חכירת מיכליות בזמן יהיו הפסדי ממשלת
ישראל וחברות־הספנות שלה, לא הפסדי
הצינור עצמו.

בן־דרור כחשב הכללי של האוצר — כאשר
אמו של בן־דרור היתה שותפתו של אילין.

ת מיכה
בלתי מובנ ת

ההאשמות שהועלו נגד בן־דרור בסידרת
מאמרים בהארץ.
לפי האשמות אלה, לא דאג בן־דרור
להכין מיכליות בזמן לאספקת הנפט לצינור
וממנו. כתוצאה מכך, נאלץ לשלם
מאה מיליון דולר יותר.
הצינור החל בפעולתו בפברואר ,1970
ובגלל המחסור במיכליות העביר בשנתו
הראשונה רק 11 מיליון טון נפט —
במקום ה־ 14 מיליון שיכול היה להעביר.
כך שלמעשה גרם בן־דרור להפסד נוסף,

ובלה בך דרור עלה ארצה עם הוו
ריו מרוסיה בשנת ,1933 בהיותו בן
חמש. בשנת 1947 החל ללמוד כלכלה
בירושלים. אחרי מלחמת־השיחרור עבד
בלישכה המרכזית לסטאטיסטיקה. בשנת
1952 הצטרף עם קבוצת כלכלנים צעירים
לאגף התקציבים באוצר, שאורגן על־ידי
ד״ר יעקב ארנון, ונימנה על הקבוצה
שנודעה כ״נערי ארנון״.
ב־ 1956 התמנה מנהל אגף התקציבים.
כעבור שנתיים עבר לתפקיד יועץ כלכלי
(המשך בעמוד )26

יחידת ח״ן כתרגידי הרפיה כתום יום הצעדה הראשון
חתיכיס וחתיכות מכל רחבי הארץ
ומאיר עמר. לפי האישום, יזמו השניים
את הדפסת המודעות והדבקתן.
הנפגעים העיקריים מהמודעות חיו שמעון
כגן ואלון קדיש, ראשי . 180 כגן,
שסיים לאחרונה בהצטיינות יחסים בינלאומיים,
הועמד לדין בפני ועדת־המש־מעת,
לאחר שהשתמש ברמקול בניסיון
להגן על עצמו מפני המודעות המשמיצות.
בן־מאיר ועמר, לעומת זאת — לא
הועמדו לדין. וזאת למרות שדיקן הסטודנטים,
ד״ר יחזקאל כהן, התחייב בפומבי,
בפייהאוזון, להעמידם לדין, מדוע לא
קיים אתי התחייבותו? ״החקירה לא הסתיימה
עדיין.״
תכיעה מישפטית. בראותם את
אמות־המידה של הצדק בהסתדרות הסטודנטים,
החליטו כגן וקדיש לפנות ל ערכאות
יותר רציניות. באמצעות עורו״
הדין אלייקים העיצני, מראשי תנועת המתנדבים
של שנות החמישים, הגישו השניים
תביעה לביודהמישפט על הוצאת
לשון־הרע נגד בך מאיר -עמר, ומיפלגת־העבודה
עצמה.

הווי
? רו ב ל * 3 3ת־ אד
22א7ף איש -
אך בעיקר אשה —
ביזו שלושה ימים ש? אושר,
בצעדה ה״ו*!
״חייל רגיל היה חוטף בשביל זה 70
יום בית־סוהר,״ התחייך אחד המ.צ. ששמרו
על צירי־התנועה .״אבל היום קרנבל,
והכל מותר.״
הוא התכוון לראשה הגלוי של אלוף-
(מיל ).סטלה לוי, מפקדת ח״ן מישנה לשעבר,שגוייסה לשירות־מילואים פעיל
כדי לשמש שופטת ראשית בצעדה ה־.19
המפקדת שעטה לאורך צירי הצעדה ברכב
צבאי פתוח, כשהיא אינה חובשת קסדת־

וסיימו את השמחה הישראלים עצמם :
הצעדה השנתית הפכה למפעל של שמחה,
בדומה לקרנבל המסורתי בריו, כאשר
טרדות היום־יום נשכחות.
הרפייה. בתום כל יום צעידה, פשטו
22 אלף המשתתפים — 8,000 פחות מבשנה
שעברה — על הארוחה החמה שציפתה
להם בחדרי־האוכל המרווחים. החיילות
נאלצו להתעכב עוד רגע, לבצע תרגילי-
הרפייה בהדרכת מד״סים.
אחר, התפזרו הכל לחלק המעניין יותר
של היום: ביקור במרפאה, בסנדלריה, וקשירת
היכרויות של חתיכות מכל קצווי-
הארץ עם חתיכים מכל קצווי-הארץ.
משפט מגן ה ב תו לו ת
המוסיקאי חודה
בשימוש באופיום -
כדי להינצל מאשמת אונס
רונן ששת פגש את העולה החדשה
מרוסיה * על שפת־הים בנתניה, עיר מגוריה.
במאמץ לתרום את חלקו לקליטת
עלייה, בילה רונן 24 מתופף בלהקת־קצב,
עם העולה החתיכה במשך יום וחצי,
הזמין אותה להמשך הבילוי בתל-אביב.
רונן איננו מהקמצנים האלה, שמזמינים
לחתיכה כוס-סודה עם שני קשים. לאחר
יום בילויים סוחף ברחבי העיר, לקח את
הנערה עם ערב להילטון, שם בילו השניים
בקוקטיילים וריקודים.
אופיום במשקה. באשמורת תיכונה
ביקשה העלמה לחזור נתנייתה. לרונן היו
תוכניות אחרות, ובמקום לנתניה הגיעה
העולה החדשה לגן־העצמאות.
איך הגיעה? לדברי הנערה, שם לה
רונן אופיום במשקה, ואחר גרר אותה
(המשך בעמוד )26
* שמה נאסר לפירסום.

שחקנית ש״קספיוית

שאינה נוהססח דהוכיע
בעירום, נת־נוגו רשענו
שר >י״מס גונו
עומדת רהצטוו
רעת ׳שואר!
המתעניינים בחייה, ומוסרים מיד כאשר
היא נפרדה מבן־זוג עימו בילתה שנים
ארוכות, פותחת באהבת־בזק עם הצייר
הישראלי מנחם גפן. אהבה שהסתיימה
בנישואים מבזיקים עוד יותר.
ועתה, מדווחים טורים אלה — חושבת
הגברת להתגייר. עד כדי כך. אם לזכור
כמה גיורות קודמות בעולם הסרטים —
כמו אלישבע טיילור ומרים מונרו —
אזי התקדימים לגמרי לא רעים.

גיוו־ו־ו

תחת גפנה
עד כאן, נדמה היה כי המדובר בעוד
אחת מהיפהפיות המקצועיות השורצות
על כל צעד ושעל בעולם הסרטים.
אלא שדיאנה ריג אינה בדיוק הדמות

של היפהפיה המצויה. מה שהיא עושה מחוץ ק
הסרטים, חורג בהרבה מקאריירת־זוהר מקובלת
קודם כל הופעתה החיצונית. אמנם מחשופידר
עזים, ואמנם אין היא נמנית על הצנועות ב מי •

בידי גייימס בתר

כבת־זוגו של ג׳יימס בונד בסרט בשירות הוד־מלכותה,
בודק האדסיהעליון את כף־ידה של
דיאנה, כדי לגלות בה נסתרות, בסצינה מחוך הסרט, שהיווה עבורה קרש־קפיצה.
— בריטים גילו אותה בסידרת הטלוויזיה

) 1הגומלים. דמות תמירה, לבושת שחורים,
מתנועעת בתנועות חלקלקות של נמר
שוחר לטרף, אינה מאבדת את עשתונותיה
לשנייה, שלטת בכל רזי הקאראטה —
שנים לפני שברום לי חלם להיות כוכב.
הסידרה, שהיתה כבר אז פופולארית
מאוד באנגליה — לא מעט בזכות מיב־צעיר,
האטלתיים של השחקנית הונור בלק-
מן, אשר קדמה לה בתפקיד אמה פיל —
עזרה מאוד לפרסם את השחקנית הצעירה.
הצעירה, מצידה, סייעה לסידרה לרכוש
אוהדים חדשים. דיאנה ריג קבעה
את מקומה בשמי הכוכבות הבריטית.

שערי ה ה צל ח ה
נפ ת חו

בסצינה נוספת נז־תוך
הסרט מופיעה

[:דיאנה ריג בחברת השחקן האוסטרלי ג׳ורג׳
:לזנבי, הג׳יימס־בונד החד־פעמי שהחליף
ן את השחקן שון קונרי, במישחק בקאזינו.

ך• שנדמה היה לה כי אמה פיל מילאה
׳י. כבר את כל הציפיות שהיא אישית
תלתה בה, פרשה דיאנה מן התפקיד, לטשה
עיניה למסד הגדול יותר.
הגישושים הראשונים, בסרט בריטי על
חבורת פושעים בערבון־מוגבל, לא נשאו
את הפירות הדרושים. שמה נשאר עדיין
מוגבל לתחום האי הבריטי.
הסרט השני היה כבר עניין שונה לגמרי.
דיאנה ריג הלכה בעקבות הונור בלק-
מן, הפכה לבת־זוג של ג׳יימס בונד. אמנם
היה זה באותו סרט ששון קונרי נעדר
מן התפקיד (בשרות הוד־ מלכותה) — אבל
גם כך היה זה מספיק כדי שעולם ומלואו
יגלו לפתע מי זאת דיאנה דיג.
ומאז, כך נדמה, נפתחו בפניה שערי-
ההצלחה. לא רק שהיא מקבלת תפקידים
שמנים — גם אם לא תמיד משובחים —
כמו זה של הנערה האינדיאנית המוזרה
בבית־חוליס, לצד ג׳ורג׳ סי. סקוט — אלא
שהיא גם משמשת נושא לטורי־רכילות

הבעל הישראלי

דיאנה ריג בגודל טבעי, ללא איפור מיקצועי, בחברת ה1
הישראלי — והראשון שלה — הצייר, תושב לונדון, מו
גפן, שהתפרסם בירידותיו היפהפיות. ריג עברה אל גפן לאחר רומן ממושך עם במאי בריטי נע

בחשבון כי הגברת קיבלה את ההכ־שחה
המשובחת ביותר באנגליה בתורת
המישחק. חובבי התיאטרון שם הכירו אותה
הרבה לפני שלבשה את המגפיים
השחורים ומכנסי־העור ההדוקים של אמה
פיל.
דיאנה, שנולדה לפני 35 שנים בעיר
דונקאסטר, עברה את שנות חייה הראשונות
דווקא בהודו׳ שם שימש אביה
כפקיד בכיר במימשל הבריטי. היא חזרה
לאנגליה כאשר הגיעה לגיל בית־ספר,
השתתפה בכל החוגים הדרמטיים שהת קיימו
בגימנסיה .״עד היום נתקע בפי
לעיתים מישפט, בדיוק בנגינה בה הש תמשתי
באותן ההצגות,״ היא נזכרת.

הגו מל ת
ה שייקספירית

** ם סיום לימודיה הצטרפה לביה״ס
י ג המלכותי לדראמה (ראדא) בלונדון. אולם׳
כאשר ניסתה, אחרי שנתיים, להתקבל
לעבודה כשחקנית — נתקלה בקשיים,
בעיקר בגלל קומתה הגבוהה ( 1.73מ׳).
מיספר חודשים עבדה איפוא כדוגמנית,
שם רכשה את ההידור שבהילוכה והביטחון
העצמי, השופע בהופעתה.

בין היתר, הרשימה במיוחד בדמותה
של קורדליה במלך ליר :״זה תפקיד
אומלל למדי,״ טוענת דיאנה, שהופיעה
בהצגה לצד פול סקופילד .״את
צריכה לשבת מאחורי הקלעים במשך שעתיים
ולסרוג — בשעה שעל הבמה מתרחשים
כל מיני דברים מעניינים, שאין
לך כלל חלק בהם.״

בביודחולים

דיאנה בסצינה מתוך הסרט בית־חולים,
בתפקיד ההיפית המוזרה,
מזועזעת נוכח גופתו של אביה, בעוד ג׳ורג׳ סקוט מנסה להשיב
אבל חזה אינו שופע, כפי שדורשים חוקי
הוליווד. שפתיה אינן נפשקות בחיוך
מגרה. מותניה אינן מתקמרות כמו אלה
של סופיה לורן.
להיפך. היא חתיכה דקת־גו, גבוהה, אפה

ליידי מקבט

את רוחו של החולה. בתמונות למעלה ומשמאל: דיאנה בסצינות
נוספות מתוך הסרט בשירות הוד־מלכותה, בו כיכב
לראשונה השחקן האוסטרלי ג׳ורג׳ לזנבי, במקומו של שון קונרי.
רצון ברזל

ב־ 1959 התקבלה סוף־סוף כחברה בלהקת
שייקספיר המלכותית, חתמה על חוזה
לחמש שנים. היא הופיעה בשורת תפקידים
קלאסיים, שבהם בלטה גישתה העצמאית
לרפרטואר זה.

ץץצד שני, זה היה תפקידה השייקספירי
הראשון שבו הפיחה בדמות רוח חדשה.
במקום היגון והפאתוס המקובל בקור-
דליה, הציגה דיאנה אשה נמרצת, בעלת
(המשך בעמוד )26

קטן וסולד, עיניה נוצצות בדרך כלל,
למרבית הפלא, בפיקחות, ותנועותיה אינן
רומזות על המיטה הקרובה, אלא על עידון
והידור של בת־החברה הגבוהה.
וזה כלל לא מפליא, כאשר לוקחים

דיאנה בתפקיד ליידי מקבט. גיבורת הגומלים וג׳יימס־בונד
היתה לפני־כן שחקנית שייקספירית מוכשרת, שזכתה
למלוא ההערכה בין בעלי־המיקצוע. עתה, לאחר נישואיה, עומדת דיאנה להתגייר.

8־* 111ך 1ך 1דיאנה בתפקיד זמרת בהצגת הלוליינים, בתיאטרון אולד־ויק המפור־
1 1 11 >1סם בלונדון. בסצינה אחרת בהצגה זו הופיעה ריג בעירום מלא.
דיאנה ריג התפרסמה בבריטניה גם בהופעותיה במיספר תפקידים שייקספיריים על הבמה.

גיורת
(המשך מעמוד )21
רצון ברזל ואופי חזק.
לפני שגוייסה להגומלים, הספיקה ריג
להופיע בבקט, שדים, הפיזיקאים. וסידרה
ארוכה של תפקידים שייקספיריים, ביניהם
הלנה בחלום ליל קיץ, אדריאנה בקומדיית
הטעויות, וויולד בלילה ה־.12
בטרם החלה בקאריירה הפעלתנית שלה
על בד הקולנוע, הספיקה עוד להצטלם
בגירסה מוסרטת של חלום ליל קיץ— ,
בתפקיד שגילמה גם על הבמה.
בסרט שייקספירי נוסף — יוליוס קיסר
— היא השתתפה לאחר מכן, הופיעה בו
כפורשיה, לצד ג׳ייזון רובארדם.

חג ל
שהיא זונה

ך* מרות הפגנת הכושר הגופני הגבוה
. /בסרטיה, מודה דיאנה שעיניינה בספורט
מצטמצם בהופעותיה לפני המצלמות.
ולמרות סירטי־הפעולה שעימם
מקשרים בדרו־כלל את שמה כיום, היא
עדיין אחת השחקניות הבולטות בתיאטרון
הבריטי, וחברה בלהקת התיאטרון
הלאומי באולד־ויק. בעונה האחרונה בל בד
גילמה את ליידי מאקבת, את סלימן
במיזאנטרופ של מוליאר, ואת האחות
המתאהבת באחיה בחבל שהיא זונה, מח זהו
המפורסם של הסופר ג׳ון פורד.
כל זאת — חוץ מהשתתפותה במחזה
מודרני, שהוכתר כמחזה הטוב ביותר של
השנה באנגליה — הלוליינים של טום
סטופארד.
ואכן, קצת מפתיע לשמוע מפיה של
אמה פיל הטלוויזיונית ניתוחים של
שייקספיר, כמו :״הנשים במחזותיו אמיתיות
באופן מיוחד, משום שיש בהם תכו נות
נשיות וגבריות גם יחד. בסופו של
דבר, בכל אחד מאיתנו יש הורמונים
משני המינים. לדעתי, שקספיר לא כתב
את תפקידיו הנשיים כפי שכתב אותם,
משום שנערים היו צריכים להופיע בדמויות
אלה על הבימה — אלא משום שהכיר
היטב את דמות האשד.,״
ליידי מאקבת, לדעתה, היא דמות חזקה
רק בחלק הראשון של המחזה. כפי שהיא
גילמה אותה, מתחילת התמוטטותה הנפשית
כבר בשלבים מוקדמים מאוד :״מאחורי
המעטה הקשוח, היא פגיעה מאוד,״ מסבירה
הגומלת.
אשה פגיעה הרבה יותר, ובצורה גלויה
יותר, שיחקה ריג בהלולייניס של
סטופארד. היא גילמה שם זמרת־פיזמונים
לשעבר, הנשואה לפרופיסור לתורת ההיגיון
וסובלת תיסכולים, משום שנחי־תת
בני-אנוש על הירח סילקה את שארית
הרומנטיקה מן החיים — משום ש בעלה
חסר שמץ ספונטאניות, אינו נשמע
אלא להיגיון — משום שיש בעברה דברים
שאינם נותנים לה מנוחה.
באחת הסצינות מופיעה דיאנה ערומה
כביום היוולדה. הדבר לא הפריע לה
להמשיך לשחק על הבימות הרציניות
ביותר.
תוכניותיה לעתיד ז התיאטרון מעסיק
אותה בקצב מלא. בעלה החדש ודאי מס פק
לה גם הוא עניין בחיים. כדי לנוח
קצת, יש לה אפשרות לנדוד בין אחד
משלושת הבתים שרכשה לעצמה — בלונדון,
סטראטפורד ומאיורקה. ובדבר
אחד לפחות אפשר להיות בטוח: היא לא
תשב יותר לסרוג מאחורי הקלעים.

,ם גבי ואיתי
אנס!׳
י ״ייייגיייי *

חנ ה
נשארה
אחר

יצחק
נח״ם
האונס

המחריד ־ אבל

ח י יה

אינםחי ...

מההווי ודתי, סגורות ע״ ״י^

לפירסוס, ומייד לאחר תום עדותה לוותה למעלית, והורדה למטה והחוצה מ״היכד־המישפט״
.עד היוס ניכרים בהופעתה עקבות הסיוט שעבר עליה בזמן האונס.
״הסיוטים האמיתיים תתחילו דווקא כש ניסיתי
לחזור לחיים נורמליים. הייתי רואה
מולי גבר ברחוב — ותיכף ראיתי אותו
מתקרב אלי באיום, חצי ערום, מפשיט
אותי, קורע לי את הבגדים, וזורק אותי
על ד,ריצפה. ואז הייתי משתחררת מהמראה,
ורואה לפני בן־אדם רגיל, נחמד,
שלא נגע בי אפילו באצבע.״
חנה יצחקי* נאנסה לפני שנתיים בידי
שישה צעירים, שהתעללו בד, במשך שעות
ארוכות. מנגנון־הצדק של מדינת־ישראל
לא התרגש במיוחד מהפשע המזעזע. פעולתם
המוצלחת של בלשי המדור המרכזי,
שהצליחו לשים ידם על האנסים בשעת
ביצוע האונס, נשארה עקרה במשך שנתיים
תמימות. רק בימים אלה הועמדו
החשודים למשפט.

הפתעות
ב חיי ם

ץ והי אס כן גברת גפן. צעירה מון
דרנית, שחקנית מוכשרת ומכובדת, המסוגלת
למלא באותה מידה של הצלחה
תפקידים שטחיים בסידרות טלוויזיה חס־רות־משמעות,
ותפקידים קלאסיים שייקס־פיריים.
מסוגלת להופיע בעירום — וכליידי
מאקבת. אשד, שהצליחה במיקצועה, ונוסף
לחינוכה כבת־אצילים יכולה ליהנות גם
מהמיליונים שלה. צעירה שלא האמינה
במוסד הנישואים, העדיפה לחיות שנים
עם מאהבה — עד שהצייר יליד ישראל
שיכנע אותה לנסות אחרת.
האם תעשה גם צעד נוסף בכיוון ההשלמה
עם המימסד — ותעבור לדתו של
בעלה 1
גפן עצמו קצת לא כל־כך דתי. דיג —
עוד פחות, אם אפשר. קשה להאמין ש־להתגיירותה
של דיאנה תהיה משמעות
כלשהי בעיני בעלה. ויחד עם זה —
כבר היו הפתעות בחיים. וראה מרילין
מונרו ואליזבט טיילור.
אולם השמועות העקשניות בנידון אינן
מרפות. אם תתאמתנה, והגומלת תהפוך
לגיורת היושבת תחת גפנה — תהיה זו
תוספת פיקאנטית לעם־ישראל.

1 1 11/

ווו 1

בושה /השפלה

ג ו ותן

וינוגרד, המייצג את המדינה במשפט זה.
ך* ודשיים אחרי׳ שהם אנסו אותי
לא יצאתי מהבית. לא ראיתי נפש
חיה מלבד המשפחה שלי. המחשבה לצאת
החוצה מהבית, זיעזעה אותי.
״בסוף, לאט לאט, התחלתי לצאת. בגלל
שגם הבית נהפך לסיוט. אבא שלי רב
איתי כל הזמן — בגלל שנאנסתי. עד
היום הוא רב איתי.

^ חנה, הצייד לחזור ולהתייצב בם-
/ני אלה שאנסו אותה, העלה מחדש
את כל החוויות של אותו ליל־אימים.
לא כאילו חוויות אלה נשכחו. לא עבר
אליה יום בלי סיוט, בלי פחד׳ בלי בושה,
בלי השפלה.

מה קורה לבחורה שנפלה קורבן
לאונס ברברי ז מה קורה לחייה, ל:

השם בדוי.

תקוותיה ץ כיצד מתייחסת אליה
משפחתה, סביבתה ץ החברים, ההכרות?
האם היא מסוגלת לחזור
וליצור חיים נורמליים ץ האם מסוגל
הפצע להגליד?
זהו סיפורה של חנה, קורבן אחד
ממעשי־הפשע המזעזעים כיותר
שאירעו כארץ :
אני היום בת .20 יש לי 13 אחים ואח יות.
אני נולדתי בארץ, וההורים שלי
באו מעיראק.
חוץ מהאח הגדול שלי, אנחנו ממשיכים
לגור 15 ,נפשות, בדירה הזאת של
שניים וחצי חדרים. אני ואחות קטנה
שלי, בת ,15 ישנות במרפסת.
הייתי בת 15 כשהתאהבתי בבחור. הוא
היה בן .18 הוא היה בשבילי הכל, ואני
חשבתי שגם הוא אוהב אותי.
עד שיום אחד גיליתי שאני בהריון.
זה היה כבר בחודש החמישי. הבחור ברח,
ועד היום אינני יודעת איפה הוא.
העבירו אותי למוסד, ושם ילדתי את
הילד. מסרתי אותו לויצ״ו לאימוץ.
אחרי הלידה חזרתי הביתה, והתחלתי לעבוד
במשק־בית. אבי עובד בתור סבל,
ואת כל הכסף שהייתי מרוויחה הייתי
נותנת לו.
המשכתי לצאת עם כל מיני בחורים,
אבל לא נקשרתי ברצינות לאף אחד.
בתחילת חודש ספטמבר, לפני שנתיים,
היכרתי חייל בשם יעקב. הייתי בדיסקוטק,
וכשיצאתי הוא הציע לי טרמם. במכונית

ויוו״ה האישי של האם הצע
שנפלה קודבן לאונס קבוצתי
היה גם גיסו של יעקב וחגר שלהם.
יעקב קבע איתי פגישה בבית של גיסו.
אבל כשהגעתי לפגישה׳ הוא לא היה שם.
רק הגיס היה.
קצת אחרי שבאתי, הגיע לדירה בחור
צעיר עם כלב, בשם משה. אני פוחדת
נורא מכלבים. הבחור סחב אותי בכוח
לחדר השני, הוריד לא את הבגדים, ובעל
אותי. אחר כך בא עלי גם הגיס של יעקב.
התלבשתי ורציתי ללכת הביתה. אבל
הבחור עם הכלב הזמין מונית, ולקח אותי
לאבו־כביר. בכיתי, וביקשתי שהם יעזבו
אותי, אבל הוא איים עלי.
על־יד אבו־כביר המונית עצרה, ובחור
התקרב אלינו ונתן לי סטירה, בנוכחות
בעל המונית, ודרש ממני לרדת. זה
היה אריה טרגן. סירבתי, ואז טרגן ובחור
בשם זכריה ועוד בחור נכנסו למונית ואמרו
לנהג לנסוע לבית־החלוצות.
גם שם סירבתי לרדת, והבחור הזר
הרביץ לי מכות וסחב אותי בכוח לחדר.
שם הוא איים עלי שאשכב איתם, והם
יתנו לי 50ל״י.
לא הסכמתי, והם השכיבו אותי בכוח.
זכריה איים עלי בטוריה ושלח אותי למק לחת.
הוא אמר שיהרוג אותי אם לא
אכנס למקלחת. המים היו קרים ולא רציתי,
אבל פחדתי ממנו והתקלחתי.
אחר כד באו אחד אחרי השני שישה
בחורים. אחד ועוד אאד ועוד אחד. ארבעה
מהם שכבו איתי. השניים האחרונים לא
הספיקו, כי המשטרה הגיעה.״
אחרי שאחד מהם היה שוכב איתי, הם
נתנו לי מגבת ואמרו לי להתנגב. אחד
מהם אמר לי לקום לרקוד. הייתי ערומה
לגמרי, והתנגדתי. הוא איים עלי בבקבוק.
הבחור נעלם
הרי שהשוטרים הצילו אותי, לקחו
אותי למשטרה ושם סיפרתי מה קרה
לי. התביישתי בהתחלה לספר להם שיש
לי ילד, ואמרתי שהייתי בתולה. רק אחר
כך גיליתי את האמת.
מהרגע שהגיס של יעקב והבחור עם
הכלב, משה, תפסו אותי, לא יכולתי להימלט.
כל הזמן שמרו עלי. במונית אמרתי
לנהג :״תעזור לי,״ אבל הוא פחד להתערב.
הם איימו גם עליו. חשבתי לקפוץ
מהמונית כשהיא נסעה, אבל פחדתי.
עברו עלי חודשים בלי שהיה לי לילה
שקט אחד. כל לילה׳ במיטה שלי במרפסת,
הייתי חולמת שאונסים אותי. הייתי קמה
בבוקר עייפה כאילו לא ישנתי בכלל. לא
הצלחתי לשכוח.
אחרי כמה חודשים, עבר לי ההלם הראשון.
התחלתי לצאת מהבית, ללכת לעבוד,
לפגוש אנשים.
הבחור הראשון שהיכרתי, אחרי האונס,
היה מאוד נחמד. נפגשנו כמה פעמים. יום
אחד שאלתי אותו אם הוא שמע על הבחורה
ההיא שאנסו אותה באבו־כביר. הוא
אמר לי שכן. גיליתי לו שזאת אני. אז
הוא אמר שהוא רוצה לקחת אותי תיכף
הביתה, שלא רוצה לראות אותי יותר. הוא
הביא אותי הביתה, ונעלם. מאז לא ראיתי
אותו יותר.
אני חושבת שזה פגע בי אולי לא פחות
מהאונס. למה הוא התנהג ככה? האם הוא
חשב שאני אשמה, אם אנסו אותי?

גשת איתם רחוק מהבית, שאף אחד מהשכנים
לא יספר להם.
לפני כחודשיים הכרתי בחור שהציג
את עצמו בתור סטודנט. התחלנו לצאת,
וגיליתי שאני מתייחסת אליו ברצינות. גם
הוא. הוא לקח אותי לפגוש את הוריו.
גיליתי לו שהיה לי ילד, והוא בכל זאת לא
עזב אותי.
אבל דווקא אני נהייתי חשדנית. בכלל
מאז האונס התחלתי להתייחם בפחד ובחשדנות
לכל גבר. הלכתי לאוניברסיטה
ושאלתי על החבר שלי. אמרו לי שאין
להם סטודנט בשם כזה.
שאלתי את החבר שלי מה זה, והוא
סיפר לי שהוא התחיל ללמוד, אבל הפסיק,
ורצה לעשות עלי רושם יותר טוב.
שתקתי, והמשכתי להיפגש אייתו *.דווקא
הבנתי אותו. אני רוצה להתחתן, ואם הוא
יסכים, אני אתחתן איתו.
אבל כמובן שאני לא אגלה לו על האונס.
בשום אופן. אני לא יכולה לספר לו
שארבע הבחורים שכבו איתי, זה אחרי
זה, באותו לילה — אחרי ששניים אחרים
שכבו איתי קצת קודם.
דווקא עכשיו הגיע התאריך של המשפט
של הפושעים האלה. אחרי שכבר
נרגעתי קצת ממה שקרה לי, חוזר
הכל כמו מחדש. כל-כך רעדתי מהתרגשות,
כשהייתי צריכה למסור את העדות שלי.
בקושי דיברתי.
בבית־המשפט, הפושעים האלה צחקו
ממני. כשהשופט שאל אותי פרטים על מה
שקרה, הם צחקו, האנסים האלה.
אחד מהם הציע לי לחזור בי מהעדות
שלי. חברה אחת שלהם שאלה אותי מדוע
אני לא מוותרת להם .״הבתולים שלך יח זרו
אם לא תסלחי להם?״ היא שאלה אותי.
אמרתי לה-, :את מוכנה שיעשו לך
מה שהם עשו לי?״ היא שתקה.
במשך השנתיים שעברו מאז האונס אף
אחד לא עזר לי. לא לישכת הסעד, ולא

אמונה זו צולמה לפני שנתיים, כאשר
11לחתחל | ד ך! ן ןן ן ך ! ן ק
החשודים באונס הקבוצתי הובאו בפני

1111 / 11.111ש ! 1

השופט להארכת מעצרם. מימין לשמאל: ארור טרגן ושלמה קוריאל, שנגדם הוגש לאחר־מכן
כתב־אישוס. לשמאלם משה כהן ומרדכי יקוביאן, שנגדם לא הוגש כל כתב־אישוס.
אף אחד אחר.
שצריך לעזור
למה? אין אף
בחורה כזאת,
שאיכפת לו?

בכל המדינה, אין מישהו
לבחורה שאנסו אותה?
אחד שיודע מה עובר על
אחר כד? אין אף אחד

עד כאן, סיפורה של חנה.
בהתחשב במהלך הפרשה, ניתן אכן
להתרשם שאין אף אחד שאיכפת לו. שי-

הנדש

מישטרת ת״א,

פחד וח שדנות
לכל גבר
אז, לא גיליתי לאף אחד מהבחורים
שיצאתי איתם מה קרה לי. הייתי נפ

רס״ל יצחק דנה והשוטרים ברכה ופיטר,
אנשי המדור המרכזי, חלפו בכביש
בסיור שיגרתי, כאשר האור שבקע ממרתף
בית־החלוצות הנטוש העלה את חשדם.
הם עצרו את ששת הנאשמים שנמצאו
בסמוך, ונכנסו לחדר המואר. שם, על ספה
אדומה, ישבה חנה, ערומה בחלק גופה
התחתון ולבושה חולצת טריקו בלבד, ובכתה
בהיסטריה. היא גילתה לשוטרים שאנסו
אותה. השומרים הכניסו את הצעירים
שעצרו, וחנה הצביעה על הארבעה שאנסו
אותה ועל השניים שהמתינו לתורם.

מסוס הפשע

במרתף בית נטוש זה, בסמוך לבית־החלוצות באבו־כביר,
נאנסה חנה במשך השעות המאוחרות של הלילה. היה זה
מקום חביב על אנסי הסביבה, וילדי השכונה יודעים לספר כי לא פעם שמעו שם צעקות.

רב־שוטר מאיר ברכת,
מהמדור המרכזי של
מחוליית מגלי האונס.

רותי הסעד והרפואה של מדינת-ישראל לא
גילו עדיין את הצורך לעזור לצעירה
קורבן־אונס בתקופה הנוראה שלאחר המקרה.
לצעירה מבית עשיר דואגים הוריה:
אופפים אותה באהבה והבנה, בטי פול
פסיכיאטרי יעיל. לצעירה כחנה —
אין מי שיעזור.
משפחתה איננה מבינה איד לנהוג,
מסוכסכת איתר, בגלל האונס. כסף לטיפול
פסיכיאטרי אין לה. כאילו לא די היה
לה בהתעללות עצמה — עליה להיוותר
בתקופה שלאחריה, בודדה לנפשה, מוכת
סיוטים ופחדים.
י הגוף היחיד במדינת שגילת עניין כל שהו
בפרשה — לא הוסיף לת גם הוא
נחת: בעוד האנסים מסתובבים חופשי,
נאלצה חנה לחזור ולחיות את חוויות-
האימים באין־סוף עדויות ובדיקות ושאלות.
פרקליטות־מחוז תל-אביב פע£ה בדחותה,
הגישה את כתב־האישום נגד ששת
הצעירים שמונה חודשים ארוכים אחרי
ביצוע הפשע. המשפט עצמו החל למעלה
משנה לאחר מכן.
מבלי להתחשב במצבה הנפשי של קור־בן־אונס
ולחסל את כל הפרשה בזריזות —
מחייבים הליכי־הצדק את הקורבן לחזור
ולחיות את האימה מחדש, במקום לאפשר
לה להירגע, לשכוח.

היא גדרה נענו -נישאה בעמאן -
השתקעה בשכם -וענשיו היא מרגיזה
את קציני הביטחון של ישראל וירדן
הנמרה משב
התאספו אלפי פליטים שהגיעו מקלקילייה,
העיירה שהציקה כה רבות לישראלים, במשך
שנים, ושנמחתה מתחת פני השמיים.
הפליטים היו רעבים וצמאים וחסרי־גג.
ביניהם היו גם חיילים ירדניים פצועים.
ריימונד יצאה לחפש את מנהל המחסן
של מחלקת־הסעד העירונית, כדי לספק
מזון לפליטים.
האיש לא היה, וריימונד המשיכה בדרכה,
בלוויית ידידיה, לעבר מטה כוחות
צה״ל בשכם.
ריימונד וחברתה נתקבלו על־ידי שני
קצינים ישראליים .״אמרנו שאנחנו מתנדבות,״
נזכרת ריימונד .״אחד הקצינים
ענה לנו שאסורה עלינו כל פעילות.

ואבא שלי היו חברים, לפני .1948 אני
עומד לרשותך. לזיכרו של אביך המנוח.
תקבלי רשיון לפעול למען בני־עמך ׳.״

מלכ ת היופי
העליבה חייל
ך* פעילותה למען עמה, הפכה ז׳אן
6ד׳ארק משכם לצנינים בעיניו של ה־מימשל
בשתי גדות הירדן. המימשל ה־

מר סל 1והר
,איננו יודעים עדיין דבר על העיר,׳ הס ביר
לי, .תחכו עד שנשליט סדר בעיר.׳
״התווכחתי. שם בשדה שכבו ילדים
וזקנים רעבים, על האדמה. קצין אחר
שאל אותי מאיפה אני יודעת עברית כל־כך
טוב. איפה נולדתי.
״אמרתי לו, בעכו. הוא שאל אם הכרתי
משפחה מסויימת, .זה אבא שלי,׳ עני תי

״,עולם קטן,׳ הוא אמר לי, .אבא שלך

מנגינה בירושלים

ריימונד בהפגנה לשיחרור עצירי שי״ח, שהובאו
לדין בהפגינס נגד הריסוס בעקרבה.

* 8עיר כעדה. אלפי הפליטים —
ן \ זקנים, נשים וילדים — התאספו בשדות
שמסביב לה. בלילה ישנו תחת
כיפת השמיים, ביום ניצלו בשמש הקייץ
הלוהטת. הפצועים לא זכו לטיפול רפואי.
בעיר עצמה ניראו רק המנצחים ברחובות.
צנחנים ישראלים ברגל, בג׳יפים, ברכב
משוריין.
היו אלה שעותיה הראשונות של שכם
לאחר כיבושה בידי צה״ל במילחמת
ששת־הימים. השריפות שפרצו במהלך
הקרב על העיר לא כובו עדיין. חיילים
עסקו במתיחת גידרי־תייל, בהשלטת הסדר
שאחרי המילחמה. מנגנון המימשל הצבאי,
שבא בעיקבות הלוחמים, היה בתחילת
התארגנותו. תושבי העיר הסתגרו בבתי

הם, דלתותיהם נעולות ותריסיהם מוגפים.
לתוך הרחובות המסוכנים הללו, השוממים
מאזרחים ומלאים חיילי אוייב טרודים,
יצאה אשה צעירה, אם לתינוק בן
שנה. ז׳אן ד׳ארק של שכם יצאה לפעולה.
בזכות זכר האב
ף ריימונד טאוויל היתה כבר מסורת
/ארוכה של פעילות ציבורית. מסורת
אותה ירשה מאמה. עתה, כאשר יצאה
מביתה המוגן לתוך העיר הבוערת, יצאה
במטרה להמשיך במסורת זו.
בשדות שמאחורי הווילה המפוארת שלה

בת־מצווה נ תינ ה

ריימונד בטקס חגיגת בת־המצווה שלה,
שנערך בחיפה לפני למטלה מ־ 22 שנה.

צבאי ביו״ש עשוי כל יום לגרשה לירדן.
שם היא צפוייה להיות מגורשת הלאה —
אם לא גרוע מכך.
יש לה עיניים ירוקות בורקות, ולשון
חריפה. כיום קיא בת ,34 אם לחמישה
ילדים — בגילים 14 עד שמונה. כשהיתה
בת ,14 נבחרה כמלכת־היופי של עכו —
לצידה של מלכת־היופי היהודייה של העיר.
כיום, היא פעילה בייצוג מסוג אחר.
כאשר פונתה משפחה שכמית מביתה,
לקראת סתימת הבית בידי המימשל, איר־גנה
ריימונד קבוצת פעילות, הקימה תוך
זמן קצר אוהל מול מישרדי מטה המימשל
בעיר, העבירה לשם את המפונים וחפציהם.
אנשי המימשל מיהרו לסלק את האוהל
ושוכניו, אך הפגנתה של ריימונד לא נשכחה.
כאשר
ביקשה משלחת נשים בראשותה
להגיש למושל הצבאי בקשה להימנע מפי צוץ
בתיהם של כמה תושבים — סירב זה

ע 1עןןל !| הןדוךן קריסמס, אמה של ויי־מונד,
כמתנדבת לצוות

רפואי לאחר קרבות מילחמתיהשיחרור, בחברת יהודים.

עם הנזיוות

ריימונד (הילדה מסומנת בחץ)
בבית־הספר הצרפתי. בין חב־רותיה
בבית־הספר הצרפתי היו גם תלמידות יהודיות.

עם היהודיות

תיה בסנט־ג׳וזף. רבות מהתלמידות היו יהודיות.

דונם קרקעות ברחבי הגליל.
לאחר מילחמת השיחרור עזב אביה את
הארץ, אך חזר לאחר מיספר חודשים.
עד ,1957 המשיכה ריימונד לגור בעכו,
סיימה את פנימיית סנט־ג׳וזף הנודעת,
הספיקה להכיר גם את ירושלים, חיפה
ונצרת. ב־ ,1957 נשלחה לביקור למשפחתה
בירדן.
בירדן לקחו ממנו את תעודת-הזהות
הישראלית .״אד אני חושבת שזה היה
רק דבר פורמלי. עד היום אומרים לי
שאני מרשה לעצמי לעשות מה שאני
עושה בשכם, רק בגלל שנולדתי וגדלתי
בישראל.״

אני זוכרת
א ת הה שפלה
ך מן קצר לאחר הגיעה לרבת־עמון
( פגשה שם ריימונד בת ה־ 17 את

חתונה בעמאן

הכירו!

בנקאי

בשם

דאוד

דאוד ג׳אברן טאוויל, מנהל הבנק העו־תומאני
באירביד. הרומן הסתיים בנישואים,
וריימונד עברה אירבידה.
לא להרבה .״לא היתד, שם אווירה
פלסטינאית,״ מספרת ריימונד .״העיר לא
מצאה־חן בעיני.״ הצעירה הישראלית, ש רגש
הלאומיות שלה היה מפותח כבר
אז, שיכנעה את בעלה לעבור לשכם.
כך, במו ידיה, גרמה לכך שתיפול שנית
לידי שלטון של מימשל צבאי. בשכם
נולדו חמשת ילדיהם של בני הזוג, ובשכם
מצאה אותם מילחמת ששת־הימים.
״המימשל הצבאי אחרי מלחמת ששת-
הימים לא היה חדש בשבילי,״ נזכרת
ריימונד .״זכרתי יפה את המימשל הצבאי
בעכו, אחרי מילחמת־השיחרור. זכרתי
יפה את ההשפלה של העמידה בתור
כדי לקבל רישיון לנסוע לפנימייה שלי
בנצרת, או לנסוע, לביקור אצל אמי בעכו.
״זכרתי יפה גם את פחד־המוות של ה-
(המשך בעמוד )28

ב־ ,1957 כשהיא בוד ,17 עברה ריימונד את שער־מנדלבאוס
כדי לבקר קרנבי־משפחה ברבת־עמון. שם
ג׳בראן טאוויל, נישאה לו לאחר זמן קצר.

ריימונד בחברת חמשת ילדיה -דיאנה (,)14
ך 111ך |ין
1 11191י ח 71
גבי 13 לילה 12 סוהא ( )10 וחלא 8
1111.1111/1
במרפסת הווילה המשפחתית הנמצאת בשכם. רבים משכניה של ריימונד הס אינטלקטואלים.
לקבלן. הזקיף בשער סירב אף לענות לה.
ריימונד אירגנה שביתת-שבת, עד שהופיע
קצין.
״איד אתם מעמידים בשער חמור שלא
יודע לדבר?״ התעניינה ריימונד, והואשמה
בהעלבת חייל צה״ל.

מרגיזה על ימין
ועל שמאל
** אחורי כל שביתה של נשות שכס
1*4אפשר למצוא את ריימונד טאוויל.
למעשה, בראש כל שביתה. כשעיתונאים

זרינט -רוצים לדעת מה קורה ביו״ש, הם
מגיעים לביתה של ריימונד. אין פלא, ש היא
מרגיזה את המימשל.
לא רק אותו. היא מרגיזה גם את גברי
עירה — שאומץ־ליבה פוגע בהם. היא
מרגיזה את מימשלו של חוסיין — בתבי עתה
למדינה פלסטינאית עצמאית. היא
מרגיזה את אירגוני־החבלה — במגעיה עם
שילטונות־ישראל.
האשה המרגיזה הזו נולדה בעכו למש פחה
עתירת״הון. אביה, חביב הוואה, היה
סוחר נודע, שימש כאחד הספקים העיקריים
של הצבא הבריטי בארץ. בין נכסיו
ניתן היה למנות חברת ספנות וכ־ 40 אלף

ליילה חאלד

הסוג האחר: ריימונד קוראת בספר על ליילה חאלד| .
לפטריוטית. ריי־ ן־

בעיני מרבית הפלסטינאיס נחשבת ליילה
נוונד נחשבת אף היא לפטריוטית בעיני בני טירה. למרות זאת, בחרה בדרך אחרת1 .

1 25

מליונים

במדינה

(המשך מעמוד )19
בפאריס, ואחר שימש בתפקידים שונים
במערב־אפרקיה.
ב־ 1961 התמנה כחשב כללי באוצר, שימש
בתפקיד עד שהתמנה מנהל הצינור
בראשית .1968 בתקופת כהונתו במערב־אפריקה
התיידד עם מיכאל צור, שהקים
אז חברה לסחר עם מערב־אפריקה. בתקופתו
של דובלה כחשב כללי, היה צור
מנכ״ל משרד המסחר והתעשייה. באותה
תקופה, הקים אפרים אילין את תעשיות־הרכב
שלו, נהנה מתמיכה בלתי־פוסקת,
ובלתי־מובנת, מצד צור ובן־דרור.
באותה תקופה, הקים אילין גלריה ביפו,
הגלריה לאמנות חדשה. כשותף בגלריה,
לקח אילין את אמו של דב בן־דרור.
שנים לאחר מכן מתח מבקר־המדינה ביקורת
חריפה ביותר על המחירים המופרזים
ששילמה הממשלה תמורת רכישת
מפעל אילין באשקלון. לדעת המבקר, היה
המחיר מופרז בשישה מיליון לירות.
מבקר־המדינה לא פירסם את הסיבות
למחיר המופרז, ששולם מכספי משלם־
המיסים.
וילה בחצי חינ ם
ך* שנות המיתון בנה לעצמו בן־דרור
06 וילה בירושלים. את הווילה בנתה
עבורו חברת סולל־בונה, שאינה מתמחה
בהקמת וילות לאנשים פרטיים. אולם
נראה כי למנכ״ל טולל־בונה, צבי רכטר,
היו סיבות טובות לבנות את הווילה ל חשב
הכללי של האוצר — .ובמחיר נוח
במיוחד.
החשב הכללי הוא הקובע את קצב שיח דור
התשלומים לקבלנים. לדוגמה: אותה
עת היה סולל־בונה מסובך, לאחר שבנה
את מידרשיית בן־גוריון בשדה-בוקר על-
סמך הבטחת סם רוטנברג מארה״ב לתרום
2.5מיליון לירות.
אלא שבינתיים חל פילוג רפ״י, ורוט-
ברג, שהיה מנאמני ספיר, הזר בו מהב טחתו.
סולל־בונה
נותר תקוע, וצבי רכטר בילה
אז ימים כלילות אצל דב בן־דרור
בעניין זה. לבסוף, הסכים החשב הכללי
לתת לסולל־בונה את הסכום הדרוש.
היום גר בן־דרור בווילה אחרת, ברמת-
השרון. כאשר התמנה כמנהל חברת הצינור,
קבע לעצמו — עוד בשנת — 1968
משכורת חודשית של 7,500 לירות. סכום
זה נראה גבוה אפילו כיום, אולם דובלה
היה רגיל להכנסות כאלה עוד בימים ש משכורתו
הרישמית באוצר היתה פחות
מאלפיים לירות ברוטו לחודש.

ההפט די ם
צומצמו
^ ז דאג בן־דרור להשלים את משכורתו
בייעוץ למוסדות שונים — שחיו תלו יים
בו בחלקם.
בן־דרור וצור שימשו׳ אותו זמן חברי
ועדה מייעצת מיוחדת של בנק ברקליס
בישראל, והבנק שילם לכל אחד מהם 12
אלף לירות לשנה דמי-ייעוץ.
היה זה ייעוץ מיותר: בדקלים נאלץ
לחסל את עסקיו בישראל, לאחר הפסדים
של עשרות מיליונים בעסקים כושלים.
אולם התשלום ליועצים השתלם ל אנגלים:
ממשלת ישראל הסדירה את
מכירת הבנק לקבוצת דיסקונט בצורה
כזאת, שהפסדי האנגלים צומצמו למינימום.
היום
מנהל בן־דרור עסקים בהיקף של
מאות מיליוני דולרים. הוא לא זקוק ל שותפות
בגלריות, ולא להנחות ממולל־בונה.
הגיבוי שלו אינו ניתן לפיצוח, והוא
יכול להרשות לעצמו בשלווה להגדיל
את מחיר כישלונותיו לחצי מיליארד ל״י.
לא הוא ישלם את הנזק. את המחיר
ישלמו עשרת אלפים זוגות צעירים או
מיעוטי-יכולת — שבסכום זה ניתן היד.
לבנות לכל אחד מהם דירה מרווחת.

(המשך מעמוד )19
בניגוד לרצונה לגן.
גם ההמשך, לדבריה, היה בניגוד לרצונה.
לאחר שהתנגדה לנסיונותיו להתעלס
עימד״ הפשיט אותה רונן בכוח. כאשר
הרימה קול שבר, העיף לה סטירה כזאת,
שעד היום היא שומעת את הצילצול.
אחר בעל אותה.
זינוק ברמזור. לאחר שהירפה ממנה,
ניקתה הצעירה עצמה בפיסת נייר־טואלט
שהיתר, עימה, התלבשה, ויצאה בחברת
הגבר אל הרחוב. שם נכנסו למונית. לדבריה,
המשיך רונן להתעלס עימד, גם במו נית,
וכשהתנגדה, היכר, אותה שוב.
היא ניצלה רמזור אדום כדי לזנק מהמונית
ולהגיע לתחנת המשטרה הקרובה.
בארבע לפנות בוקר חזרה, בלוויית
שוטר, לספסל עמום הזכרונות המרים. השוטר
החרים את נייר־הטואלט שהיה מונח
על הריצפה. מאוחר יותר נתגלו עליו
סימני-זרע.
הכחשה. רונן, שאותר חיש־מהר, הכחיש
את האשמה. הוא הודה בבילוי המשותף,
גילה שהוציא על הנערה 500ל״י
באותו יום בלבד. הוא הסכים גם כי החטיף
לה סטירה קלה בגן־העצמאות, בגלל ריב
ידידותי שפרץ ביניהם, אולם, טען בתקיפות,
שלא רק שלא אנס אותה — אלא
אפילו לא קיים איתה יחסי־מין מרצונה.
הסביר רונן :״אני נרקומן. לוקח אופיום.
שלוש שעות לא מספיקות לי לגמור.
היינו שם בגן עשרים דקות. איך יכולתי
לשכב איתר?,״
השופטת הדסה בן־עיתו, שבפניה התגונן
רונן נגד ההאשמה החמורה נגדו,
המתינה לשמוע את דעתו של העד הבא —
רופא־מומחה שיעיד אם אכן יכול האופיום
לשמש כמגן לבתולות חסרות־ישע,
לפחות בעשרים הדקות הראשונות.
בינתיים, קבעה השופטת שהמתופף ייש אר
במעצר עד גמר משפטו.

מגגנון
על קוצו ש ד מטר

בג? 7מטר מרובע אהד -
גידוגה ידדה בת 4לסיגוד
ובאתי ליש ״נטשתי
את הגיד,נום
ראל רק כדי לשמור על צלם־אנוש.
ודווקא בישראל — גורמים לבתי שלי
לאבד את צלם־אנוש.״
ניסן גבריאל הגיע ארצה
— שלא כדוגמת
עולים מארצות אחרות, המביאים עימם
מיטען אישי, חסכונות, זכויות לדיור והטבות
אחרות, המובטחות להם עוד בארצות
המוצא.
הוא עסק לפרנסתו בעבודות. יזומות,
עובד כיום כפועל־בניין בסולל־בונה.
ליקויים חמורים. לפני ארבע שנים
התחתן .״על סמך זר, קיבלתי מהסוכנות
דירה של 40מ״ר, בשכונת קטמון ט׳
בירושלים.
״כל זמן שהיינו בלי ילדים, הדירה היתד,
בסדר. אבל אחרי שיש לנו שלושה
ילדים — איך אפשר לחיות חמש נפשות
ב־ 40 מטר?״
ולא סתם חמש נפשות :״שניים מתוך
שלושת ילדי סובלים מליקויים חמורים.״
קובע הדו״ח הרפואי :״רונית, הבת ה בכורה,
בת הארבע, סובלת מהפרעות ב־מערכת-ר,עצבים
של עיניה, הדורשות טיפול
מיוחד. חיוני שלילדה יהיו בבית
תנאים שיאפשרו לה לנוע בחופשיות וב ביטחון.
היא זקוקה לתנאים אלה מבחי נה
בריאותית. מאחר שתנאי־הדיור הנו כחיים
אינם הולמים את מצבה, הם גורמים
לה נזק פיסי ונפשי המחמיר מיום
ליום.״
מחלת עצכים. הבן הקטן, קובי, בן
השנה, פוזל, ועדיין לא למד לדבר או
ללכת, מסוגל רק לשבת .״בגלל מצוקות
אלה,״ מספר ניסן ,״גם מחלת העצבים
של אשתי יפה, מתגברת, נוכח הצפיפות
ולמראה סיבלם של הילדים.״ מעיד דו״ח
רופא־המישפחה מקופת־חולים :״אני ממליץ
להחליף את הדירה של יפה גבריאל
לדירה גדולה יותר, כיוון שהיא סובלת
מעצבים רופפים, כאבי-בטן והפרעות בראש.״
קובל
ניסן :״פנינו לפוזות, חברת־השי־כוו
הממשלתית הפועלת בירושלים. שנתיים
נענינו בלך־ושוב. לבסוף קיבלנו
תשובה שלילית. הנימוק: מחסור בדירות.״
(המשך בעמוד )28
העולס הזה 1881

ספני ״ספינת השלום י השתכר! באשדוד
וא״בי במעט טבע בלב־ים
שדרן השלום אייבי
נ תן כמעט טבע השבוע —
מבלי שאיש יידע את מקום
טביעתו. הדבר היה בעת ש•
אייבי שלח את ספינת השלום
לצורך תיקונים לנמל־אשדוד
למספר שעות. באמן לנידרו
לא לרדת לחוף עד בוא השלום,
ירד אייבי לסירה שנקשרה
למצוף, ממנו הוטל עוגן
לקרקעית־הים. הסירה טול טלה
קשות על־ידי הגלים, ו לקראת
הלילה החל. הים סוער,
הגלים הגבוהים התנפצו אל
הסירה והחלו למלא אותה
מים. אייבי החל שואב את
המים, וכשאפסו כוחותיו החל
יורה רקטות. אבל הרקטות לא
נראו מהחוף, ואיש לא בא
לעזרתו. לבסוף נואש אייבי,
נכנס לתא הקטן שבסירה, הס תגר
בתוכו והמתין לקיצו. הוא
ניצל בשלוש לפנות בוקר, כאשר
ספינת השלום חזרה ואנשי
ציוותו העלו אותו כל עוד
נפשו בו אל הסיפון. הסתבר
אז כי התיקון בחוף אשדוד
נמשך אומנם רק שלוש שעות,
אבל אנשי הצוות ניצלו את
העגינה בחוף והשתכרו, וחלפו
שעות רבות עד שהתפכחו ויכלו
להשיט את הספינה חזרה
לים — עובדה שכמעט עלתה
בהייו של אייבי.
פינחס

8שר־האוצר
ספיר שחזר מחו״ל ביום הבחירות
להסתדרות נסע מייד
למטה מיפלגת העבודה ברחוב
הירקון בתל־אביב, נכנס ל חדר
והתיישב על כיסא בראש
השולחן, מחה את זיעתו ובי קש
:״אוכל!״ הוגשה לו
שתייה קלה והוא נישאל אם
הוא רוצה בייגלה. השיב ספיר:
״בייגלך יש לי באוצר. תביאו
נקניק!״ הנקניק הובא והשר

של קיבוצו, כמעט שלא הצליח
להכניס לפיו דבר. הסיבה :
עשרות מחברי המשק באו כדי
לנחמו על ירידת המערך בבחירות
להסתדרות, וידלין טרח
לשכנע כל אחד מהם שהשד
אינו נורא כל־כך.
8בין הראשונים שבאו
לברד את אלוף (מיל ).אסר•
הם יפה על הכללתו ברשימת
המועמדים הבטוחים של הליכוד
לכנסת, היו גם האלופים

אהרון יריב ויצחק רכין,

(משמאל) המדען האטומי
1 1 1 1 1י י 1ע ד \ 1ד 1ד
הסובייטי, הנחשב למלך

\1 1 1 1
פצצת המימן, הפך לראש האופוזיציה הליברלית בברית־המועצות,
כינס מסיבת־עיתונאים בחדר־המיטות שבדירתו בת שלושת החדרים,
הציג בפני העיתונאים את בתו טטיאנה בת ה־ 23 שגורשה מהאוניברסיטה
בגלל דיעותיו של אביה, ואת בנו אלכסנדר בן ה־17
שהשילטונות הסובייטיים אינם מאפשרים לו להמשיך בלימודיו
התיכוניים. זאכארוב הודיע כי הוא מתחרט על זה שתרם לפני שנתיים
לצלב הארוס הסובייטי את כל חסכונותיו, חצי מיליון לירות.
החל לאכול תוך כדי קבלת
דו״ח מאנשי המערך תוך ש הוא
משווה את הנתונים עם
הרשום בפינקסו השחור. במקביל,
ניהל ארבע שיחות טלפון
עם ארבעה ראשי מוסדות, להם
הודיע כי הסדיר להם תרומות
ממיליונרים יהודים באירופה.
כעבור מיספר דקות קם, הציץ
שוב בפינקסו, ואמר :״אז זהו

בנו בן. ה־ 12 של השחקן ראובן
[ 1 1 1 1 1 1 1 1 0 *1
(סלומוניקו) בר־יותס, עומד להצ*

טרף אל אביו במיקצועו, לסייע לו בהופעותיו על הבד. ניסן, הנראה
בתמונה ליד אביו בטקס חלוקת. פירסי הצפוסקר שנערך לפני שבוע
בצפת — בו זכה בר־יותס בפרס השחקן המצטיין על מישחקו בסרט
סלמוניקו — עומד להופיע לצידו של אביו בסירטו הבא, בו יגלם
האב זקן בשנות השישים שלו, וניסן יהיה, כנראה, אחד מנכדיו.
העולם חזה 1881

זה, אנחנו נרד בשלושה אחוזים.״
ועזב את החדר באותה
רוח סערה שבה נכנם.
8אשתו של שר־התח־שמעון
בורה-והתיקשורת
פרם,
סוניה פרס, גילתה כי-
שרון חדש של בעלה. היה זח
כאשר השר השתתף במסיבה
שערכו עובדי התיפעול בנמל-
אשדוד לפני הבחירות להסתדרות
למזכ״ל ההסתדרות יצחק
כן-אהרץ. ברקע נוגנה מוסיקה
יוונית. אחת ממשתתפות
המסיבה הזמינה את בן-אהרון
לרקוד. המזכ״ל סירב. אבל
אחרי שזכה לנשיקה בקרחתו
מהמזמינה, קם ורקד איתה.
אחר ניגשה הבחורה לפרס והזמינה
גם אותו לרקוד. השר
גילה בקיאות בריקוד. אז אמרה
סוניה פרס :״למרות עשרות
שנות נישואים, לא ידעתי
על כישרונו זה של שמעון.״
ו הבחירות המתקרבות
לעיריית תל-אביב, לא מנעו
מעורך־הדין חיים משגב,
מראשי רשימת חץ (״חזית צעירים
למען תל-אביב״) מלהז מין
את מתחריו, שלמח
(״צ׳יץ להט ויהושע רבי־נוביץ,
לתערוכת ציורים שהוא
עורך בביתו לצייר שאול
(״שילו״) לוי מכפר־שלם.
צ׳יץ׳ כבר הודיע כי יבוא.
8אי־הבנה שגרמה לאי־נעימות
אירעה לשר־החוץ השווייצי
פייר גראכר בעת
ארוחת־הערב שנערכה לכבודו
במלון המלך דויד בירושלים.
אינגריד בודנהיימר, אש תו
של מנהל המלון, עלתה
מספר פעמים במשך הארוחה
לחדרה, חזרה משם כל פעם
בבגד שונה. באחת החזרות
שלה, פנה השר השווייצי, ש חשב
בטעות כי אינגריד היא
דוגמנית המציגה בפניו, לבעלה,
ואמר :״תגיד לה שאת
הבגד הזה אני קונה לאשתי.״-
׳ 8כאשר ניכנס. מזכ״ל
מיפלגת העבודה וחבר קיבוץ
חצרים אחרון ידלין לאכול
בשבת האחרונה בחדר-האוכל

הרצים לבחירות במיסגרת ה מערך.
אלא שהם עדיין לא
יודעים באיזה מקום יוצבו ברשימת
המועמדים ומה סיכו ייהם.
אמרו רביו ויריב ליפה:
״אתה כבר בטוח בכנסת —
אבל אנחנו עוד לא בטוחים
אם ניפגש איתך שם...״
9פחות מאושר מהצטר־פותו
של יפה לליכוד היה
המשורר חיים חפר, שהתייחס
לעובדה שיפה היה בצעי רותו
מאנשי השומר־וזצעיר.
אמר חפר :״הדבר היחיד ש נשאר
ליפה מהשומר־הצעיר
זה קשר המוט!״

י בין האורחים בטקס
בחירת מלכת ים־סוף ר
מלכת־שבא שנערך במלון מל־כת־שבא
באילת, נכח גם
מרדכי (״מנטש״) צרפתי,
המרבה לשמש כסנדק באירו עים
שונים. המנחה באותו
ערב, גדי יגיל, נתן חיקוי
של מרלון כרנדו בתפקיד
הסנדק, ואמר, בקולו של ברנדי
:״עכשיו אני הולך להיפגש
עם מנטש.״

פסוקי השב 1ע
• ח״כ אלימלך רימלט
ליוחנן באדר ושמואל תמיר:
״אתם צריכים להתרגל אחד
לשני.״
• אריק שרון על המגעים
שקדמו להקמת הליכוד
הימני :״בחיי לא עבדתי קשה
כל־כך, ובוודאי שלא עם ער בים
— כפי שאני עובד עם
יהודים.״

שר־העכודח יום?,

אלמוגי :״הליכוד הימני לא
יהיה על בסים אידאולוגי, אלא
על בסים כיסאולוגי.״

* 1 1 1 1ן ך ך ידידתו הדוגמנית של השחקן יהודה
1 1 11 # 1 1 1ברקן, מנסה לרכב על פרדי, כלבו
הדני־ענק של מועמד רשימת החיים הטובים בבחירות לעיריית תל־אביב,
מרקו תורג׳מן (משמאל) .השלושה נפגשו בפתיחה החגיגית
של חנות למתנות שנפתחה השבוע בלונדון מיניסטור בתל־אביב.

המתנה המקורית ביו־

ביותר בחתונתה של אילנה
שיפמן, בתו של דובר אג״ד
מרדכי שיפמן, שנערכה בשבוע
שעבר (העולם הזה
,)1880 היתר. של הפירסומאי
כן־קיקי. החוסה דויד נערכה בשבע בערב. בשמונה
הגיש בן־קיקי לכלה אלבום
תמונות, ביקש ממנה לפתוח
אותו. הכלה הנדהמת גילתה
באלבום סידרת. תמונות מהחופה
— שנערכה שעה בלבד
קודם לכן. התברר כי הפירסו־מאי
הזריז הכין בעוד מועד
צלם וסטודיו.

• העיתונאי שלום רוזנפלד
:״אירוניה של הגורל
רצתה שמי שגילו בשעתם אחווה
עמוקה במלחמה במנדט,
הפגינו עתה משטמה הדדית
במלחמה על כל מנדט...״

• כעל חטור עמוס קי

:״כשם שאי-אפשר להוציא
מים מן הסלע, אי״אפשר להו ציא
סוציאליזם מהדולר.״

חפירסומאי אורי

סלע על ניתוק היחסים ה דיפלומטיים
עם קובה :״פידל
קאסטרו היה באותו זמן בנד
צב-רוח של איפידלטי.״

הנ מרהמשכםי
(המשך מעמוד )25
מילחמה. איך אלפים נמלטו מעכו לביירות,
במילחמת .1948 איך הכל נשכח —
מלבד הרצון לשמור על החיים היקרים.
״אז, בתוך פחד־המוות מפני המילחמה,
לא חשבו הפליטים שברחו על העתיד. הם
לא ידעו שלא ירשו להם לחזור — ושהם
יישארו ללא בית.״

טרגדיה
נו ספת

ן• אז, ב־ ,19 )>7חזרה הטרגדיה ופקדה
1את ריימונד ועמה .״כזה גורלנו,״ פורשת
ריימונד ידיה .״להיות במילחמות
— ולהפסיד בהן. אני שונאת מילחמות.
בשבילי מילחמה זה לאבד את ביתי, את
קרובי־משפחתי, ידידים אהובים, והעיקר
— את מולדתי.
״כשצעדתי ברחובות שכם הבוערים, אח רי
המילחמה, רציתי לבכות. עוד פעם
הוכינו. עוד פעם איבדנו חלק ממולדתנו.
והישראלים — מה הרוויחו הם מהמיל־חמה?
האם היא תביא שלום? הטרגדיה
נשארה. השינאד. והעצב נשארו. אנשים ש לקחו
מהם את ביתם — אינם יכולים
להשלים.״
ריימונד למדה מאמה להיות שליחת־צי־בור.
כאשר התייצבה בפני קציני־המימשל

״אומרים שהחולשה היא תכונה נשיית.
זה לא תמיד נכון. אני והחברה שלי היינו
חכי פחות נפחדות. היו איתנו במכונית
כמה גברים, שהתלוו אלינו. הם אמרו לי
שהם רועדים מפחד, כשלכל אורך הדרך
צנחנים, וחוטי־תייל, ושריפות.
״צריך לזכור שאלה היו השעות הראשונות
אחרי המילחמה. איש לא ידע למה
לצפות מהחיילים הישראלים.״

״אל תיפגשי
עם הח׳׳כ!״
^ ירגוני המחכלים איימו עליה. אח־דים
מבני־עירה ראו בה עושת־צרות.
איך התייחס אליה המימשל הישראלי?
״לא שחקתי להם,״ מגיבה ריימונד בתקיפות
.״יצאתי למילחמה נגד קשר־השתי־קה,
כאילו הכל טוב בשכם. הזעקתי את
ח״כ אורי אבנרי לבוא לשכם, להיפגש
עם תושבים, לשמוע אותם. אחר־כך באו
גם אנשים מכל העולם. הקשר נקרע.
״הודיעו לי מהמימשל להפסיק להי פגש
עם אבנרי. הוא חבר־כנסת בתל־אביב,
לא בשכם, אמרו לי. אסור לו לבוא
הנה. אם אמשיך לעשות צרות, יגרשו
אותי לירדן.
״אך אני ממשיכה להיפגש איתו, למי

ריימונד טאוויל יכלה בהחלט להסתפק בתפקיד
השיגרתי של אחת מנשות־הצמרת של שכס. בעלת
גיזרה שקשה למצוא אצל אם לחמישה ילדים, פנים אינטילגנטיות, עיניים ירוקות
יוקדות, והשכלה רחבה, היה בידה של אשת־הבנקאי המכובד, השלטת בווילה מפוארת,
להצטמצם בדלת אמותיה ולטיפול בילדיה. ריימונד טאוויל, הנמרה הלוחמת משכם,
בחרה לעסוק בעסקי ציבור, חשפה עצמה לביקורת, איומים וסכנות מכל הצדדים.

עוטה עוו הנמר

בשכם, למחרת הכיבוש, עמדה לנגד עיניה
דמותה של אמה.
האם, כריסמס, התייצבה גם היא בפני
המושל הצבאי הישראלי הראשון של עכו,
מייד לאחר מילחמת־השיחרור, תבעה ממנו
עזרה מיידית להפעלתם מחדש של בתי-
חולים בעיר. לפני־כן, בעיצומם של הקרבות
על העיר, סיכנה חייה ברחובות המופגזים,
היתה בין המתנדבות שאספו פצועים
מהרחובות, עזרה למנתחי הצלב האדום
בחדר־הניתוחים.
הגברים רעדו מפחד

ריסמס, שנולדה במדינת ניו־יורק,
^ הגיעה לעכו בת ,18 הפכה מייד לפעי-
לת־ציבור. ב־ ,1952 היתה בין הפעילות
שהקימו את סניף ויצ״ו בעיר. ריימונד,
שנולדה לתוך אורח־חיים זה, המשיכה בו
כמובן מאליו :״בשבילי, זה מובן מאליו
לעזור לסובלים,״ היא אומרת בפשטות.
לעיתים, הופכת פעילותה ממרגיזה סתם
למסוכנת. אירגוני-החבלה, למשל, הסתכלו
בעין רעה על שעברה על הלאו המפורש
— שיחוף־פעולה עם הכובש היש ראלי
.״במצב החמור של תחילת הכיבוש,
היו מעשי עלולים להתפרש שלא
כהלכה, כשיתוף־פעולה עם האדיב. אך
היום כבר מבינים האנשים מה אני
עושה.״
מרבית המעשים שהיא עושה דורשים
אומץ־לב. האם לא פחדה? ריימונד אינה
מתפארת, אך אינה מצטנעת בזיוף :
״כשנסענו ברחובות שכם הבוערת, חשבתי
לעצמי, :הנה אנחנו מתקרבים.׳ חשבתי
שאני יותר אמיצה מהאחרים, אך הפחד
בכל זאת אחז בי. זכרתי מישפט של
ניטשה, :הרגעים היפים ביותר הם כאשר
אתה חי עם הסכנה.׳

רות האזהרות. הוא ידיד של הפלסטי־נאים
-ואני מאמינה בו.״
בעברו המזרחי של הירדן אין ריימונד
פופולארית יותר על השילטונות. לפני
כמה שבועות היתר. שם בביקור .״ד,מיש־טרה
ואנשי־המודיעין של הצבא חקרו אותי
יומיים בלי הרף,״ מצטחקת ריימונד.
״כאילו הייתי עצירה. הם ביקשו לדעת
הכל על הפעילות שלי בשכם. לא היה
נעים.״
הפעילות שלה בשכם, שכה הטרידה את
אנשי המלך, כללה לאחרונה מיספר ראיו־נות
שהעניקה לעיתונים בחו״ל, בהם
הביעה את דעתה בשאלה הפלסטינאית.
טיול אחר שערכה ריימונד, גם הוא
לאחרונה, היה ברוסיה .״הייתי עם בעלי
בערים הגדולות שם,״ מספרת היא .״מוסקבה,
לנינגראד -קייב. הרגשתנו היתה ש הרוסים
אוהבים את הפלסטינאים. לא כמו
באירופה המערבית. שם לא אוהבים אותנו.
שם הם נגדנו.״

הבית שלך
הוא לא שלך

** ה עשתה בביקורה ברוסיה?
ראינו, שמענו. התווכחנו הרבה על
סוציאליזם וקומוניזם. היינו במועדון־לי־לה
במוסקבה. שמנו על השולחן שלנו,
כמקובל, דגל ירדני ודגל פלסטינאי.
״ניגשו אלינו כמה יהודים. שוחחנו אי־תם.
הם סיפרו שהם רוצים לעלות ליש ראל.
שאלתי אותם מדוע. הם ענו שאין
להם חופש ברוסיה. הם סיפרו שבתעודות
שלהם מצויין הלאום היהודי שלהם, וזה
גורם להם נזק ופחד בכל מקום. יש להם
כסף, יש להם הכל, פרט לחופש.
״מה שהפתיע אותי, היה כמה מעט הם
ידעו עלינו, הפלסטינאים. ולא רק הם.
אפילו יהודים מרוסיה שכבר הגיעו לארץ.

הנה, שיספר בעלי מה קרה לנו, כשחזרנו
לגדה.״
דאוד ג׳בראן טאוויל נראה כג׳נטלמן
בריטי טיפוסי. לבוש חליפה ועניבה, למרות
החום הכבד, נעליו נוצצות כראי,
אין הוא מוכן להצטלם יחד עם אשתו,
בשיבתו שם בכורסתו בסלון המרווח של
הווילה המשפחתית :״אני מנהל בנק,״
מסביר הוא ,״ובבנק לא עושים פוליטיקה.״
אולם לספר — ברצון :״כשהישראלים
על הגשר שמעו שחזרנו מביקור ברוסיה,
הם שלחו אלינו יהודי שעלה לא מזמן
משם. שאלתי אותו מדוע עלה, משום שאני
התרשמתי שזו מדינה יפה. הוא ענה
לי בשאלה, :אתה גר בבית שלך, או אצל
שכנים?׳ שאל אותי, .בבית שלי,׳ עניתי
לו, .בשכם.׳ ,לא,׳ הוא השיב לי, ,הבית
שלד לא פה. הבית שלך שם, בירדן.׳״

במדינה
(המשך מעמוד )26
כנה יותר היתד, קביעתו של מיכה קנת,
מנהל חברת פרזות :״לפי תקן שנקבע
ע״י מישרד־השיכון, מגיע לכל נפש שטח־מגורים
של 9מטר מרובעים. משפחת
המושל התנצל
אוד טאוויל אינו מוכן לדבר פו(
ליטיקה. ריימונד טאוויל בהחלט כן.
האם לדעתה קרוב השלום היום יותר
מאשר לאחר המילחמה?
״כן, בלי ספק,״ השיבה ריימונד .״בגלל
שאנו במגעים כל הזמן עם הישראלים.
אבל המצב בכל זאת חמור מאוד. היש ראלים
לקחו אדמות של ערבים. עם דבר
כזה אי־אפשר להשלים. כמו שאי־אפשר
להשלים עם מה שאומרת גולדה מאיר,
כאילו לא קיים עם פלסטינאי.
״בכלל אינני מבינה מדוע הישראלים
מנפחים כל-כך את הדברים. מדוע צריכים
הם לטעון שאי־אפשר להסכים להחזרת
הפליטים מ־ — 1948 מפני שאם כולם
יחזרו, הם יציפו את הארץ.
״לפי דעתי, ולפי מה שאני שומעת בחוגי
פלסטינאים, אין לצפות שיותר מעשרה
עד 15 אחוז מהפליטים יחפצו לחזור. עברו
כבר 25 שנה. אנשים הסתדרו בארצות
ערביות אחרות, הקימו להם בתים
חדשים.
״מלבד זה, צריך לזכור שבישראל לא
כל־כך נוח לחיות. לדוגמה — היוקר הנורא
פה. ארוחת־צהריים במלון הילטון בדובאי,
לשבעה אנשים עלתה לנו 13 די-
נארים ירדניים. כמה תעלה ארוחה כזאת
בהילטון תל־אביב?״
״האם את מאמינה שפעילותך אכן תו רמת?״
לריימונד
אין הספק הקל ביותר :״הנה
מד, שקרה למשל אחרי שחמשת חברי
שי״ח הפגינו נגד הרעלת האדמות בעק־רבה.
הלכתי לבית־המישפט עם משלחת
נשים כדי למסור להם את הערכתנו. כשהגענו,
היתר, הוראה: לא להרשות לריי־מונד
להיכנס. הלכתי למושל הצבאי , :זאת
הדמוקרטיה שלכם?׳ שאלתי אותו. מייד
שלח איתי קצין כדי שיתנו לנו להיכנס
לבית־המישפט. והקצין מסר לי גם את התנצלותו
של המושל.״

__ פגישה
בחמש בבוקר

ך* עם אחרת, אירגנה ריימונד פגי-
שד, בין כמה מתושבי עירה לבין אורי
אבנרי, כדי שאלה ידווחו לו על המתרחש
בשטחים. בשיחתם הטלפונית, קבעו
השניים את הפגישה לתשע בבוקר, בבניין
העירייה .״גייסתי את האנשים,״ נזכרת
ריימונד ,״והם ישנו במשך הלילה בבניין
העירייה. אבנרי הגיע בחמש בבוקר, וקיים
את הפגישה איתם• לקראת ורשע הופיעו
קציני־המימשל, הודיעו שיש להם הוראות
שלא להרשות לאבנרי להיפגש עם האנשים.״
ריימונד
מאמינה בהישגים קטנים כאלה.
היא יודעת שדרך ארוכה מורכבת מהרבה
פסיעות קטנות. היא אינה נרתעת מהק שיים
המוערמים נגדה. מירצד, הבלתי־ניד־לד,
מסוגל לגבור על כל קושי. כאילו אין
די לה בביתה, בעלה, חמשת ילדיה ופעילותה
הציבורית — היא גם לומדת בנוסף
באוניברסיטה העברית בירושלים (ספרות
אנגלית, צרפתית ועברית).
אולם הדרך ארוכה, והצעדים שהיא עושה
קטנים. הפיתרון רחוק. כיצד היא רואה
אוחו?
ריימונד מיישירה מבט תקיף :״הישראלים
חייבים להבין,״ היא אומרת בשקט,
״שהפלסטינאים לא ישקטו ולא ישלימו עד
שלא תהיה להם מדינה משלהם. לצד מדי־נת־ישראל,
חייבת לקום מדינה פלסטי-
נאית.
״ואחרי שתקום, יגיע הזמן לחשוב על
מדינה משותפת.״

פועל־יבניין גבריאל
לא כדאי להתאמץ,

ואשתו יפה >עם רונית)
שימשיכו לסבול
גבריאל מונה חמש נפשות. כיוון שהדירה
שלהם היא בגודל של 44מ״ר —
אין צורך, בגלל מטר מרובע אחד, לספק
לה דירה אחרת.״

ה מ צו ק ה
ה 1/3דברח
ו הדיר ה אחר*ו
הבעל?א עמד
בהתחייבויותיו — ואשתו
תשלם את המחיר — בפינוי1
״לאן אני ילד? כל יום אני פוחדת
שיזרקו אותי עם הילד מהבית. מה אני
יעשה עם ילד בן שנד, ברחוב?״
לחרדה של רינה לבב, צעירה מארו־קאית
בת 30 ואם לתינוק בן שנה, יש
בסיס מוצק. בפעם השנייה תוך שנה אחת
היא עומדת בפני סכנת גירוש לרחוב. כמו
בפעם הראשונה כך גם הפעם — סיבת
הגירוש היא אותה סיבה: בעלה לא עמד
בהתחייבויותיו הכספיות.
אלא ששמואל לבב, בעלה של רינה לא
עמד גם בהתחייבויותיו האחרות, אותן נתן
כאשר נשא את רינה לאשה לפני שנתיים.
היא היתד, אז גרושה. הוא הבטיח
לה חיים טובים. אבל חיים טובים לא היו
לי אף פעם,״ מספרת רינה .״היינו רבים
והוא היה עוזב את הבית לשבוע, שבו
עיים, בלי להשאיר לי גרוש על הנשמה.״
באחת הבריחות השאיר לה ילד בבטן.
הם גרו בדירה בת חדר וחצי. אבל שמו אל
לבב לא שילם לא את שכר הדירה
ולא את המיסים לעירייה. זה לא עניין
את בעלי הדירה. הם זרקו את רינה עם
(המשך בעמוד )53
העולם הזה 1881

הוא יודע הכל על תולדות היישוב, שאל ותיענה.

ססו שטת התיישבות

התע רוכ ה שתבקר נ ה יותר מפ עם אחת, ותיהנ ה מרגע
כניס תך -אל ת ער הרא שונים. א ל בית ה דפוס הישן. בכל
פינה יוקרנו סרטונים על חיי היישוב וההתיי שבות.
היקב הישן של ראשץ־לעיון -קם לת חיה. פועל ותוסס.
בוא ולנוס מתירו ש הארץ. מהיקב ־ ל מדור ה של סולימן
הגדול עם שירה ב עוו ת א ופינג׳אן קפ ה מהביל. מ שם
למועדון •לילה־ליל ה־ לבידור ולמופעים. קחאת חברתך,
הר אהלהאת הגורן ומ שם עלו להעטלם על הזנריף
ה מפור ס ם של רא שוני ד ג ני ה -והנה לך ת מונ ה נדירה
למזכר ת שאץ דומ ה לה. אםאתה או הבלדוג -ל ך לגדת
הדיינים. ה אגם של גני התע רוכ ה מל א דנים. שבור חכ ה
ודוג כ אוו ת נפשך.
כל ערב ארועים וחוויות -גלריה א מנו תית של מלאכת
מח שבת ביד היחצר•,חזיונות אור־קוליים, סרטים.
עשה לך פיקניק בחניץ היער של הקרן הקיימת. קח א ח
החבריה ובואו לר אות. להש תת ף ול הנות ב ת ערוכ ת המ אה.

100 שנות התיישבות
התערוכה שתבקר ב ה יותר מפעם אחת, גני התערוכה, ידיד המזרח, מ 12.9-ער 0ו.ג

(תמשך מעמה־ )11
עניין ד,גרז׳? כאשר טיפל בצמיגים ובמעצורים,
הרי לא ניסה להסוות את מעשיו.
בשביל מה עכשיו ההצגה?
מאוחר יותר, בשעת התשלום, גיליתי
את הסוד: עניין הגרז׳ היה למטרת סחיטת
תשלום כפול מהמוסכם — בטענה כי
העבודה בגרז׳ היתד, מסובכת.
אולם זה היה מאוחר יותר. כרגע,
עניתי :״עשינו עסק. אבל כרגע אין
לי מספיק כסף. יש לי רק 50ל״י, כמו
שסיכמנו. הוצאתי את הכסף והושטתי אותו
למשה נגר. הלה העביר אותו, בנוכחותי,
למאיר.
״אבוא מחר בבוקר ונגמור את הטסט.״

כצורה חמורה, היוו פכמי־כטיחות
יסודיים וכולטים. דא היתה כל
אפשרות שכוהני מישרד-הרישדי,
הנודעים כקפדנותם, לא הכחינו
כהם, לאחר שהכוהנים הפרטיים
כ״דינמומטר״ נילו אותם מייד.
סיכון התפוצצות
ן* תה היה עלי להמתין ליום ראשון,
י ע לראות איד יצליח המאכמר, תמורת
70ל״י. לארגן לי גם את חיבורי ההגה.
אלא שבינתיים התקשתי כבר לנהוג

תחילת העיססה

כתב העולם הזה (מימין) פונה אל ה״מאכער״
בפתח מישרד הרישוי בחולון, מבקש ממנו להעביר
את מכוניתו במיבחן הרישוי השנתי תמורת עמלה. ה״מאכעריס״ נמצאים במקום זה
לצורך זה בלבד: כדי להעביר בתשלום מכוניות עם ליקויים במיבחן הרישוי ללאבעיות.

״חכה לי בבית־הקפה שלוש שעות, עד
שבגרז׳ יתקנו את המכונית,״ אמר.
הנעתי ראשי בשלילה :״יותר מדי. נאלץ
לדחות את התיקון ליום אחר.״
״טוב׳ אלחץ על הגרז׳ניק שיעשה את
זה בשעתיים.״
״יש לי חצי שעה לכל היותר,״ השבתי.
״בסדר, אז חבל על כל רגע. גש לבית־קפה
ואל תזוז משם.״
עד כאן, דיווח ראש־ד,חולייה.

__צעיר
עם יד חבו שה
מדווחים שני הפרי ההודייה האחרים

יצאנו מהמכונית בסמוך למשרד־הרישוי.
הגענו לשתי נקודות מהן ניתן לראות
בבירור את מסלול הבדיקות והכניסה אליו.
שמרנו על קשר.
: 9.25 המאכער מאיר נכנס למכונית,
התניע ויצא בדהרה. הואנעלם מאיתנו
למשך שש דקות.
: 9.31 המכונית ניראתה שנית. היא עצרה
בכניסה למשרד־הרישוי למשך שתי
דקות. הנהג ירד, נכנם פנימה ושוחח עם
אחד הבוחנים. מיד לאחר מכן חזר למכונית
והתניע.
: 9.33 המכונית יצאה שנית לדרך, עצרה
ליד מוסך מיושן ממול למישרד־ד,רישוי.
הנהג יצא, שוחח עם אחד מעובדי המוסך.
איש לא נגע במכונית ולא טיפל בה.
: 9.50 השיחה נסתיימה. המאכער חזר
למכונית שחנתה ליד המוסך מבלי שאיש
יגע בה עדיין, התניע וחזר למישרד־הרישוי.
הוא החנה את המכונית מאחורי המשרד,
ושוחח ארוכות, ליד מסלול הבדיקות, עם
צעיר בעל יד חבושה.
: 10.00 המאכער קירב את המכונית
למסלול הבדיקות — אך לא עלה עליו.
אותו רגע החלה הפסקת־האוכל של עובדי
משרד־הרישוי.
: 10.30 נסתיימה ההפסקה. המכונית עברה
על פני המסלול — ללא בדיקה. היא
נתעכבה רק ליד תחנת בדיקת איזון הגל־

״לא טוב,״ השיב מאיר .״מחר יום
שישי, לא אהיה פה. בוא ביום ראשון,
בתשע בבוקר.״

הו כחה

ץ * מישרד־הרישוי פניתי מייד חזרה
לעבר דינמומטר, כדי לקבל את הוכחה
מס .2 .בידי היה עתה טופס בדיקת־הרכב
הרשמית של משרד־הרישוי, בו
צויין כי לבד מחיבורי־ההגה — עמדה
המכונה בהצלחה בכל-יתר הבדיקות. רק
ליד הפריט ״שילטי־זיהוי״ סימן אחד הבוחנים
אך לאחר מכן נמחק האיקס,
בתוספת חתימה ליד המחיקה. דהיינו:
שילטי־הזיהוי שנפסלו תחילה, אושרו לאחר
מכן, וזה — מבלי שהם נצבעו מחדש.
מבין שלושת מסלולי־הבדיקה בדינמו־מטר,
בחרתי הפעם מסלול שונה מזה
שבו נבדקה המכונית בפעם הקודמת. צוות
בוחנים אחר ערך הפעם את הבדיקה.
ליד נקודת בדיקת־המעצורים נתבקשתי
ללחוץ על דוושת־המעצורים כ־ 10 פעמים.
אותו מספר פעמים היה עלי למשוך את
ידית בלם־היד. הבוחן בדק שוב ושוב
את השעון הגדול בציוד הבדיקה, המצביע
על מידת חוזק הבלמים. לבסוף נטל את
טופס הבדיקה, סימן עיגול סביב המעצורים.
הבוחן שבדק את הצמיגים היה החלטי
יותר. הוא הסתפק בהצצה חטופה לעברם,
ומיד סימן בטופס, כי עלי להחליף שני
צמיגים. ניסיתי להתווכח איתו. שאלתי
אם לא כדאי בכל זאת לנסות לעבור טסט
במישרד־הרישוי עם צמיגים אלה. אולי
הבוחן שם לא יהיה קפדן?
״אדוני, אפילו אם הבוחן יהיה עיוור,
הוא יפסול את הצמיגים,״ השיב הבוחן.
בתום הביקורת קיבלתי ״גליון פרטי
הבדיקה.״ תוצאות הבדיקה היו זהות לבדיקה
הראשונה: צמיגים בלויים, מעצורים
חלשים. הפעם גם נוספה הערה בתחתית
הגליון, כי עלי לשטוף את הפוונט.

בידי היו עתה שלושה מיסמבים
רשמיים לסיבום שלב א׳ .הם הוכיחו
כי מכונית כעלת צמיגים
ומעצורים לקויים ופכולים מבחינת
בטיחות — עברה את הטסט כ
מישרד־הרישוי. וזאת — לאחר
ששילמתי 50ל״י דמאכער כדי
שיארגן לי את זה.
הצמיגים והמעצורים היו לקויים

מצירו •טל ראש ההודייה ניראו
הדברים כף:
ב־ 10.33 הגיע המאכער מאיר לבית־הקפה.
פסענו לעבר הקיוסק.
״הכל בסדר,״ אמר .״המכונית עברה את
הטסט. אבל אל תשאל איזה בעיות היו
לי בגרד. הוא עבד עליה שעה שלמה
כמטורף. היה צריך להחליף המון חלקים.״
לא עניתי.
כאשר הגענו לקיוסק כבר המתינה המכונית
ולידה משה נגר. ידו היתה חבושה.
שאלתי מה קרה לו. הלך מכות במוצאי-
שבת, הסביר, וקיבל נקע. הוא הציג בפני,
בגאווה את הכרטיס האדום — כרטיס
הבדיקה הרשמי של משרד־הרישוי —
ואמר שהכל בסדר.
אחר ניגש לפקיד משרד־הרישוי כדי
למסור לו את הכרטיס ולהחתים את רשיון
הרכב שלי בחותמת רשמית המעידה כי
הרכב נבדק ונמצא כשר לתנועה.
״טוב,״ אמר מאיר, כאשר נותרנו לבדנו.
״אז עכשיו הכל בסדר. תן 180 לירות.״
״השתגעת? הרי סיכמנו על .70״
״אל תשאל איזה עבודה היתר בגרז/
תאמין לי, גם במחיר 180 אני מפסיד.״
עתה הבנתי מדוע היתה כל ההצגה
בעניין הגרז׳ ביום חמישי. בנוסף ל־70
הל״י הבטוחות, עליהן כבר סיכמתי איתו,
רצה להרוויח עוד .110
״לא תקבל גרוש יותר מ־,70״ אמרתי.
מאיר בחן אותי רגע ארוך, ושוכנע
כנראה, כי לא יצליח לסחוט ממני יותר.
הוא שינה את הטון, משך בכתפיו ואמר:
״אני גבר. מילה שלי זה קדוש. אמרתי
,70 שיהיה כך. אפילו שתדע לך שאני
מפסיד מכיסי בגלל זה.״
נתתי לו שטר של הרצל, והוא. החזיר
לי 30ל״י עודף. שתינו על חשבונו גזוז,
קיבלתי את הרשיונות ממשה נגר, ופניתי
לדרכי. עצרתי בנקודה קבועה מראש,
ואספתי את הכתב השני ואת הצלם שצילם
את כל האירוע.

הו כחה

ץ ץ צויי דכר שיון -רכב בר-תוקף, פניו)
תי למוסך מרדכי, כדי לערוך בדיקה
פרטית שלישית.
מוסך מרדכי, ברחוב כינרת בבני־ברק,
עורך בדיקות לפני רישוי ומוסמך על-ידי
משרד־התחבורה לערוך ״בדיקת בטיחות
לרכב.״ ציודו המודרני דומה לזה של
דינמומטר.
שילמתי 12ל״י, והמכונית עלתה על
מסלול הבדיקות. הפעם נמצאו הבלמים
במצב תקין (אחרי ששיפוצם עלה לי 175
ל״י) .הצמיגים נפסלו. להפתעתי פסל הבוחן
גם את חיבורי ההגה.
אמרתי לו כי בשתי בדיקות קודמות
בדינמומטר נמצאו חיבורי־ההגה תקינים.

ההתמסחות

ה״מאכער״ ועוזרו מבקשים.תוספת מחיר מבעל המכונית,
הם הצליחו להעביר את המכונית במיבזזן, למרות הליקויים
שהתגלו בה בבדיקה מוקדמת, אבל עתה הם תובעים תוספת תשלום תמורת
ליקויים אחרים שהתגלו בה, לטענתם, בבדיקה הרשמית. גם הפעם הם מוכנים תמורת
תשלום קבוע, להעביר׳את המכונית במיבחן מבלי שיתוקנו הליקויים החדשים שהתגלו.
עם הבלמים שלי. כל עצירה זרקה את
המכונית הצידה. מאחר שתוצאות שלוש
הבדיקות כבר היו בידי, הירשיתי לעצמי
לפנות למוסך, לתקן את הבלמים.
צמיגים חדשים עוד לא קניתי. ידעתי
שבימים הקרובים אנהג רק_ בתוך העיר,
במהירות לא גדולה. החשש מפני התפוצצות
לא הדאיג אותי. החלטתי לקחת את
הסיכון, לדחות את הקנייה לימים מיספר.
ביום ראשון, בשעה תשע ורבע, התייצבתי
במשרד הרישוי עם החולייה —
צלם המערכת וכתב נוסף. עצרתי במרחק-
מה מהמשרד. השניים יצאו את המכונית,
פנו לעבר שתי נקודות קבועות מראש,
מהן ניתן היה להשקיף על הנעשה באיזור

מסלול הבדיקות.
עצרתי ליד שער הברזל. המאכער המבוגר,
מאיר, כבר המתין לי.

גלים. המאכער יצא מהמכונית. את מקומו
תפס הבחור בעל היד החבושה, שהסיע
את המכונית אל מחוץ למסלול, ועצר ליד
הקיוסק הסמוך לשער הכניסה.
הנזאכער עצמו יצא רגלי לכיוון בית-
הקפה, חזר לקיוסק עם ראש החולייה.
: 10.35 התקרב נו לקיוסק משני צדדים.
הצעיר בעל היד החבושה הראה לראש
החולייה כרטיס אדום. לאחר מכן ניגש עם
הכרטיס לפקיד שישב בכניסה למסלול
הבדיקות.
ראש החולייה נראה מתווכח עם המא־כעד
השני, אחר נותן לו כסף וקיבל עודף.
בינתיים הצטרף אליהם הצעיר שחזר,
הושיט לראש החולייה את רשיונות המכונית.
השלושה
חתמו בבקבוקי משקה קל.
עד כאן, דיווח חברי החולייה.

71ך 0 1 1 1המכונית חוזרת ממיבחן
111 1111 הרישוי. אחד ה״מאכעריס״,
שנהג במכונית בנות המיבחן מוסר לחברו
את תעודת ה״טסט״ ,כדי שזה ימסרה לבעל
המכונית תמורת התשלום שנקבע מראש.
הבוחן משך בכתפיו, אמר כי לדעתו הם
לא כל־כך בסדר. ורצוי לתקנם.
ביקשתיו לבדוק אותם שוב, לומר לי
אם הוא מגלה סימנים שמישהו בזמן האח־

רון תיקן אותם או לפחות חיזק את הבר־גים.
הבוחן
בדק והשיב בשלילה :״כבר מזמן
לא נגעו לך במקום הזה,״ אמר.
הוא לא ידע כמובן כי משרד־הרישוי
של משרד־התחבורה אישר הגה זה נתקין,
שעה קלה קודם לכן.
בדיקה שהיא בדי ח ה
ד כאן, דיווחו של ראש־החולייה.
> למעשה, לא היה צורך דווקא במיב־צער.
של חוליית־הכיסוי כדי להוקיע את
מעשיהם של המאכערים העוסקים בהעברת
טסט למכוניות פסולות.
עצם הימצאותם בשטח צריכה היתד.
לעורר תמיהות — לפחות — בליבה של
הנהלת משרד־הרישוי. לפחות־תמיהות אלה
חייבות היו להגיע, מזמן, לידיעתה של
משטרת־ישראל.
תחילת התופעה המכוערת של המאכעוים
בשנים -,62—64 כאשר השפע הכלכלי בארץ,
לפני המיתון הגדול, גרם להגדלת
צי הרכב ברבבות מכוניות חדשות.
משרדי־הרישוי לא דיו ערוכים לטפל
בגידול עצום כזה. הם נסתמו, עבודתם
נשתבשה. בעלי־רכב חייבים היו להשכים
קום, לתפוס תור עם עלות־השחר —
כדי לזכות להגיע בשעות הצהריים למסלול
הבדיקות. התפרעויות ומריטת־עצבים
הפכו לתופעה של קבע במשרדי הרישוי.
הטסט הפך לסיוט לכל נהג.
עד מהרה גילו טיפוסים, ברובם פליליים,
כי במשרדי־הרישוי — ובעיקר בגדול
בהם, זה שבחולון — אפשר להרוויח
כסף רב בקלות. ילדים צעירים הועסקו
כשומרי-תור על־ידי היזמים החדשים. כל
בעל־מכונית שלא רצה להתייסר בעמידה
אין־סופית בתור, היה מייפה כוחו של
אחד היזמים הללו, שכונו מאכערים, להעביר
את מכוניתו טסט.
שני הצדדים היו שבעי־רצון. בעל המכונית
היה פותר עצמו, תמורת עשר לירות
— סכום רציני באותם ימים —
מלעמוד שעות בשמש היוקדת או בגשם.
ואילו המאכטר גרף לכיסיו, בעזרת פועליו
הצעירים, עשרות רבות של לירות ליום.
תור הזהב של המאכעריס נמשך כארבע
שנים. ואז בא השפל. מכוני-הרישוי הממשלתיים
רכשו ציוד חדיש, בעזרתו ניתן
היה לבדוק במהירות גדולה יותר את כלי-
הרכב. מכוני־בדיקה פרטיים הוקמו ברחבי
הארץ, הוסמכו על־ידי משרד־התחבורה
לערוך בדיקות־רישוי שנתיות.

תמרוקי ״מוסווי -המפגש ביו סיב ליופי

ה תעל מות
מרצח

ך* סיוט כמשרדי־־הרישוי חוסל.
נ | עתה, תוך שעה ניתן היה ץ עבור
טסט.
המאכערים הופתעו, אך הסתגלו מהר
למצב החדש.
במהלך עבודתם, במגעיהם התכופים עם
הבוחנים, למדו להכיר אותם. עתה, בהי-
גדע מטה לחמם, יצרו לעצמם המאכערים
מטה חדש וכשר הרבה פחות:
הם התחילו לשחד בוחני־רכב שניתנו
לשיחוד. מעתה החלו חנזאכעריס מוצאים
לוקוחות בין בעלי־רכב שלא רצו להשקיע
מאות לירות בתיקון מכוניתם — וידעו
כי בלא תיווכם של ד׳מאכעוים, אין להם
כל סיכוי לעבור את הטסט.
אותם בעלי־רכב לא התעניינו כל כך
באפשרות שהפגמים במכוניתם עלולים
לגרום לתאונה במהלך השנה עד הטסט
הבא. הם התעניינו יותר באפשרות לחסוך
את דמי התיקונים — תמורת שוחד פעוט
של 50 עד מאה ל״י.
כמה מבעלי־רכב אלה גרמו לתאונות —
לא ניתן לקבוע. כמה מהם הפכו לרוצחים,
בעזרתם של המאכעריס — לא ניתן לקבוע.
כמה מהם ניספו בעצמם׳ בתאונות
שנגרמו כאשר מעצורים פגומים לא פעלו,
או הגה רופף התפרק —.לא ניתן לקבוע.
ניתן לקבוע רק דבר אחד: העובדה
שמנהלי משרד־הרישוי — שתופעת ה־מאכערים
ומעשיהם ידועה להם היטב,
ביחוד לאחר שכמה בוחני־רכב נתפשו
בקבלת-שוחד — העובדה שמנהלים אלה
התעלמו מהתופעה — והעובדה שמשטרת
ישראל לא מחצה אותה — עובדות אלה
פירושן נתינת־יד לרצח.
ואילו העובדה שבעלי־רכב הסכימו להמשיך
לנסוע במכונית פגומה, כדי לחסוך
כמה לירות, פירושה דבר נוסף:
כולנו רוצחים.

הפרס

מינ עוו םסרס ראשון

150,000

וסצטרר עד

*500,000
*חזניה גפוס הו־אשח יני טופס אמה ׳גוי היע לו ת עי. מכסימ 1םטי 2 5 0 ,0 0 0
ס ר טי םידולן ׳ המסיר • 1ע \ 0

ל׳ מח מר׳זופ חססשיתית

לפני שאת מוצאים
פתרונות לתחבורה
מתחת לאדמה !

1מי\ז

תנו לנו לנסוע על פני האדמה לתחבורה ציבורית דרושי
נתיבי מיוחדים

1םתק די מהלמ סי ע ההמוני 0 -
אגד ־ המחלקה לידו

העולס

הזה 1881

במדינה
(המשך מעמוד )28
תינוקה הפעוט מהבית. כיוון שאי־אפשר
היה לגרש אשד. עם תינוק לרחוב, העבירו
אותה לדירה בת, חדר שהעמידה לרשותה
העירייה בשיכון סלע חדש.
״זה היה יותר כוך מאשר חדר,״ או מרת
רינה .״זה לא היה מקום נורמלי
שאנשים יכולים לגור בו.״ אז מה הפלא
ששמואל, שחזר אליה ואל בנו, התחיל
לברוח משם כמו שברח מדירתו הקודמת.
הוא הצליח להשיג לדירה מיטה זוגית
חדשה, אחרי שחתם על שטרות בחנות
רהיטים. זה היה כל הריהוט בדירה. אבל
באחת מבדיחותיו מהבית באו בעלי חנות
הרהיטים ושאלו למה הוא לא משלם בש ביל
השטרות שעליהם חתם. היא לא יכלה
להשיב להם מפני שלא יכלה לשאול
אותו. הוא פשוט לא היה בסביבה איזה
שבוע שבועיים. אז באו בעלי המיטה ולקחו
אותה חזרה לחנות.
״החורף יהרוג את הבן:״ רינה
רצתה להתגרש. אבל שמואל חטף את
התינוק וברח הפעם יחד עימו. המישטרה
הוזעקה. שוטרים בלבוש אזרחי ראו את
שמואל לבב ישן עם התינוק על ספסלים
בשדרות. אבל פחדו להתקרב אליו. הם
חששו פן יזיק לילד.
אחר־כך הלך שמואל לבב בעצמו לתחנת
המישטרה וביקש שיחזירו אותו הביתה
עם התינוק. י
הם ניסו לבנות את חייהם מחדש. רינה
יצאה לעבוד כמלצרית באולמי חתונות.
אבל היא לא הצליחה למצוא אשה שתשמור
על הילד ותטפל בו בהיעדרה. אחרי
זמן קצר נאלצה לנטוש את העבודה.

הניצב הביטחוני אינו
צריך להשפיע על וגוב*
ניות העבודה היומית
שלך. אל תדיר שינה
מעיניך בגלל סיבות
הקשורות בניהול המדינה.
השתדל להתייחס
יותר בכובד ראש
ו 2במרס •
למתרחש סביבך. משהו
20 יאפר״ל
לא נעים יקרה בחוג
המשפחה שלך. דווקא
לקראת סוף השבוע תזכה במעט נחת
רוח — זכייה כספית קטנה, מתנה
יקרה, או משהו דומה. גבר עימו
היית קשורה ינתק יחסיו איתך. אל
תתייאשי, הוא יחזור, כעבור זמן קצר.

היזהר מאוד מלהיכנס
להתחייבויות כספיות.
אל תיכנס לעיסקות חדשות
בלי לבדוק אותן
היטב. עם זאת, הזמן
מתאים לעריכת תוכניות
כספיות לטווח ארוך.
סמוך על עצתו ותבו21
באפריל
נתו של ידיד, בעיקר
20 במאי
אם נולד במחצית הראשונה
של חודש מרס.
אתה עשוי לשאוב סיפוק רב מאירוע חברתי.

כוך -במקום חדר
שמואל בעלה נטש אז אותה וברח• אי־אפשר
למצוא אותו. הוא מסתתר.
״לא רציתי להיות מיקרה סעד,״ היא
מתנצלת .״מכרתי את השעון שהייה לי.
מכרתי גם טבעת. אבל יותר לא נשאר
לי מה למכור.״ היא פנתה לבקש עזרה.
היא לא רצתה תמיכה. רק שיסדרו לה
אומנת לילד כדי שתוכל לצאת לעבוד
ולפרנס את עצמה .״אני ישנה בינתיים
על הריצפה. עכשיו זד, קיץ וזה לא נורא.
אבל מה יהיה כשיבוא החורף. החורף יכול
עוד להרוג לי את הבן בכוך שאנחנו
גרים.״
בינתיים מאיימים עליה לפנותה גם משם
אל הרחוב. בעלה חתום על הדירה.
הוא לא משלם. לא מעניין אף אחד
שהוא בורח גם ממנה. בלישכת הסעד,
שם נתנו לה כמה עשרות ל״י זכתה לשמוע
את העצה הבאה מפי הפקידה :״יותר שלא
תבואי לפה. יש לך בעל והוא צריך לפר נס
אותך. תחפשי את בעלך, תמצאי אותו
ותגמרי את העניין אחת ולתמיד.״
״אבל מה לעשות שבעלי מסתתר?״ שואלת
רינה .״אני לא יכולה למצוא אותו.
לפני חודשיים הוא ברח ולא ראיתי אותו
מאז. הוא חילק צ׳קים והנושים איימו
עליו במישפט. יום אחד קיבל שני.צווי
מאסר וברח.״
רינה תקבל, לפי החוק החדש, מזונות
מהביטוח הלאומי, עד שיימצא בעלה. אבל
מזה היא יכולה בקושי לחיות. שכר־דירה
אין מה לדבר בכלל. בלישכת־הסעד אומ רים
:״אנחנו עושים כמיטב יכולתנו לעזור
לה.״ אלא שהיכולת היא מצומצמת
מאוד.
העולם הזה 1881

דווקא ביום בו חשבת
שכבר נשבר הכל, ושוב
אין מוצא ממצב מסובך
— אתה הופך לאדם
אחר. הכל נפתר
בנקל, חלק, בלי בעיות.
זהו שבוע בו טוב
תעשה, אם תרבה ב 0׳011111
קשרים חברתיים, בבילויים,
ובפגישות עם בני
שני המינים. השתזף,
אך היזהר, על דרכי הנשימה שלך. בת
תאומים, לבשי בגדים בצבע תכלת.

רינה לבב ובנה

היזהר מתאונות ! בייחוד
בימי א׳ עד ג/
אם אתה יכול, התנהג
השבוע הזה כאל תקופה
של חופשה ורגיעה,
אל תנסה לכפות
על עצמך מאמצי יתר
ואל תעשה שטויות.
לביאה: פגישה עם
אדם הנראה לך, ממבט
ראשון, כחשוד
במיקצת, תגביר את המתח, תוסיף לחוג-
מכריך רובד חדש לגמרי. לבשי סגול ורוד.

מאזניים

עקת

אם חשבת לנסוע ביום א׳ — ייתכן שתת־אכזב.
אבל גס אס עלה הדבר בידו, זכור
שדווקא ימי ד׳ עד
שבת הם קשים ומסוכנים
במיוחד. על כן
מוטב שתרכז בהם דברים
הקשורים בביתך.
ואם אתה חייב לנסוע,
נהג בעצמך. פגישה
מיקרית הופכת לרומן
של קבע. הצלחה, בה } 2בנובלובר -
1 20 דץ לידר
זכית לאחרונה, מתגלה
עכשיו כעלייה.

שבוע מצויין — אם
תדעי לנצל אותו ואס
לא תנטרלי את עצמך,
מתוך דווקאיזס. הכוכבים
מבשרוס על
פגישות־לב ופגישות־כיס,
ובשני המישורים
— על הצלחות קטנות
1סס 11
וגדולות. אתה יכול למי
ז 2נ״וני -
_ 70ו י1י*
__ צוא עצמך,לפתע, במצב
חדשבו לארצית.

בדוק אותו מחדש. אולי תגלה משהוחדש.

בת זוגך נמצאת במבוכה נוראה, ואולי
אפילו במשבר. ממש מוזר שלא הצלחת
להבחין בכך עד כה.
כדי לנסות לחלצה. ממצבה
הקשה, אותו היא
מתאמצת להסתיר ממך,
אל תסתער עליה חזיתית,
כי אם בחר באיגוף
ממושך, תוך ביצוע
פעולות הטעייה והסחה;
כך תגיע אל היעד
בעזרתה ממש, ויחד
תלבנו את המצב. אם
לא תפעל למען זוגתך, המשבר עלול לפרוץ
החוצה כבר השבוע, ביום א׳ או ב.,

במישור חיי האהבה שלך, בת עקרב, לא
יחולו שינויים מרעישים. אל תידחי
בגסות את מחזרך הנלהב,
למרות שאינך
חשה כלפיו כל משיכה.
תני לזמן לעשות
את שלו; או שהר-
גשתך תשתנה בכל
זאת, או שהוא יתייאש
ממך. בן עקרב, למרות
ד> 0ש?וחמ1ו > *זז אופייך הנוח, אתה נוטה
להתפרצויות פרועות.
קח עצמך בידיים.

צורת הדיבור הברורה

והמרשימה שלו בימים
אלה, תזכה אותך ביתרון
ובכושר לשכנע
אחרים לרעיונותיו הבאים
עכשיו לידי ביטוי
מעשי, בתנאי שאתה
מאמין בהם בלב שלם.
22 גאנגוסט י
ידידה ממזל אריה ש22
גקופטמגר
תפגוש עשוייה להיות
לך אשת שיחה מעניינת.
אתה עלול להיסחף בשיחותיו על דת ומוסר
וליצור בה את הרושם של מטיף דתי, המנסה
לחנך את כל הסובבים אותו לערכים
נעלים. זהו הזמן להיערכות לקראת העתיד.

אתם מחפשים אתגר שיתן לכם את להוכיח ההזדמנות
את עליונותכם. התלהבותכם
תשרה השבוע
אווירה של התלהבות
על אלה הסובבים
אותכם. כדאי
להזכיר שהשנה היא
שנה טובה לבני מזל
גדי החושבים להינשא.
לכן, מוטב אולי להזלפני
שהשנה
דרז
אל סיומה.
תגיע

כל מה שסמוי ומעורפל, עשוי למשוך אתכם
השבוע לחקור אותו. אם הנטייה תגרור
אתכם לקריאת שירים
ולביקורת ספרותית,
ניחא. אך אס
תיסחפו לעירפול־חו־שים
שבא כתוצאה משתיית
משקה אלכוהולי,
מוטב שתנקטו באמצעי
זהירות. כוכב׳
הלילה הפעיל בימים
אלה הוא הגורס האחראילהצלחה
הברוכה
של פעילויותיכס היצרניות המבוצעות על
ידכם לאחר שקיעת החמה. לבוש
דרמטי ציורי ישקף הרגשתך הפנימית.

כ׳ א׳ק #כל 1כלמה ששמעת
מפיהן של הנערות היותר
בוגרות היה מקוד ש. הן ידעו
היכן מנוגנתהמוסיקה
המסעירה ביותר. הן ל ב שו
את הבגדיםהאופנתיים
ביותר והיו להן התסרוקות
הח רישות ביותר, זמן רב
לפני שתסרוקות אלו הפ כו
לנחלתהכלל. זה היה

אולם עכשיו חורך. את
גדל ת. עיצבת את דעותיך
שלך. את יודעת כי צ ד לנהוג
בי חס לדב רי ם רבים. כמו
ביחס למחזור החודש• שלך.
לל א בעיות. ה חל מן הפעם
הראשונה. את מ תגברת על
זה ב מ הירו ת ובקלו ת ב עז ר ת
טמפונ׳ טמפקס.
טמפוג ׳ טמפקס הם
הגנה סניטרית וו* סיכות ומודרנית ופותחו וי*תחנושויו
ע • -רופא, כ ך
שהם וו* חגורות
שאת •ודעת
טובים, בטוחים לו* ׳ ו • ח
ונוחים יותר. טמפ1ני טמפקס
נישאים בפנים, כ ך שאין
כל טרחה עם חגורות
תפוחות וסיכות. טמפונ ׳
טמפקס ארוזים ב שפופרות
ה חדר ה חלקו ת כמשי, העוז רות
ל ך להחזיר את הטמפון
בצורה נכונה. ממפת• טמפקס
ניתנים ל ר כי שהב 2-דרגות
ספיגה: רגילהומיוחדת ,
באריזה ס טנ ד ר טי ת של סו
•חידות ובאריזה חס
כונית
של 40 יחידות.
עלון קטן הנמצא בכל
קופסה. מ ס בי רלך בפירוט
כיצד להשתמש בהם.

77ח /א 0 x0 7 7 /
׳ 0ר 77] 161

מצבך הנפשי מוסיף להשתפר — וזאת,
בזכות היכרויות חד־שות,
ועל-יסוד כמה

התפתחויות המוכיחות
לך, כי יש לך כל הסיכויים
לפענח את הקשרים
שקשרו אותך
למצב סטאטי. כישרונך
יתגלה ברבים, למבו־כתך
ולשימחתך. אל
תהיו שוטים, בני״דגים:
נצלו זאת לפרנסה.

דודך

פותחו על ידי רופא
בשסוש כעת ע ליי ׳ מיליוני ושים
טמפזני טמפקס מיוצרים רק
ע ל ״ ד׳ חברת טמפקס בעי־מ,
הוונס. אנגלי ה.
לחשיו בבתי מרקחת. בתסונקיזת
! בסופרמרקטים. המעונינות
בקבלת דונסאות וחומר הסבור,
׳שלחי 70 אד בבזל׳ ראר אל
היבואנים: א י נוו סטאימפקס

אנו נלחמנו,נלחמים ונמשיך
למען פתיחת בתי קולנוע-תיאטרוו
אולמות קונצרטי ומקומות בידור
ושעשועי ביו שיש בערבובשבת

כדי שנהפוך את ישראל למדינה מודרנית
ומתקדמת ללא כפיה דתית
תן לנו את קולך

למע ני הצבע
הדוד הצעיר
ליברלי עצמאי•

י׳ • העולםחזה /שבועוןהחדשותהישראלי
המעמת והפיגהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
תאידואר 136 מען מברקי: עולמפרס ״הדפום החדש״ בע״ם,
ח״א, רח׳ בדאביגדור הפצה: גד בע״מ • גלופות: צינקוגרפיה
כפפי בע״ם העורך הראשי: אורי אבנרי המו״ל: העולם הזה בע״מ.

העולם הזה 1881

קולנוע
סרטים

בוני וקלייד

הגידסה השלישית

ב ר חו למק סי קו

של עמוד השער׳
עמוד השער הוא אחד המחזות האמרי־י
קאים המצליחים ביותר במאה הזאת. בפעם
הראשונה הועלה בסוף שנות ה־ .20 מאז
הגיע פעמיים אל הבד, ובשנים האחרונות
אף זכה לתחייה מחודשת על בימות ניו־יורק
ולונדון, לקול התפעלות הביקורת
והקהל גם יחד.
הסיפור על עבודתו של עיתון יומי
גדול, ועל כתב־כוכב של העיתון הפותר
תעלומת־רצח ומציל חייו של אדם שנידון

הבריחה (הוד, תל-אביב, אר-
צות״הברית) — מעשה בשודד המשתחרר
מן הכלא בעזרת אשתו
במה שנים לפני הזמן — ומגוייס מיד על־ידי אזרח חמן
לפרוץ בנק.
חתיפנון המדוקדק והנקי של הפשע משתבש בשעת
מעשה, דם ניגר ברחובות, המשטרה — ובעיקר הפושעים —
מתחילים לרדוף זה אחרי זה, ולאחר הרבה יריות, הרוגים,
ומכוניות המועלות על המוקד, מגיעים השודד ואשתו
למקסיקו — ואל הסוף הטוב. ומאחר והזוג הוא שטיב
מקווין ואלי מקגרו — הזוג המלכותי החדש של הוליווד —
נושמים כולם לרווחה.
הסרט כולו דחוס בסממנים האופיינים לכל סרטיו
של סם פקינפה. אלימות בעוצמה תהומית, טבח מצולם
במהירות איטית, המפרק את גורמי הזוועה שבהריגת אדם
למרכיביו הקטנים ביותר, הופך את הדם המתפרץ מפצע
פתוח למזרקה רומאית מפוארת, ואת הגוף המתמוטט
ללא רוח״חיים לחלק מבלט״אימים.
גיבוריו של פקינפח, כרגיל, הם מחוץ לחוק, עושים
צדק לעצמם. אשר למשטרה, היא מתערבת פה ושם, אבל
לא היא היריבה האמיתית של גיבור הסרט, ולא ממנה
נשקפת לו סכנה של ממש.
יחד עם זאת, מאבדת האלימות לא מעט מעוצמתה,

מקגרו ומקווי! :בלט־המוות
בעיקר משום שחסרים אותם קטעים של מתח נסתר׳
(כמו ההקדמה של כלבי הקש למשל).
בסופו של דבר, זהו סרט בלתי־מוסרי באורח קיצוני,
הנוקם כאילו את נקמתם של בוני וקלייד, אשר בשנות
ה״ 70 יכולים לראות ברכה בחייהם, לא רק במותם.
הכתובת המתחסדת, בסוף הסרט, אינה גורעת מאומה
מהרגשה זו.

ה מ צי ץ
ב מ צי צי ם
מה תאמר לאישה עירומה

מתאו ולמון
(כ״הפרקליט, הגיס והביס״) להצלחה ערובה

למוות על׳ לא עוול בכפו — שימש,
מאז נכתב, דוגמה למיבנה דרמטי נכון
של מחזה, המשלב מתח עם הומור ועם
דמויות ססגוניות ומשעשעות.
שני מחבריו של המחזה, בן הכט וצ׳אר־לי
מקארתור, עתידים היו להפוך לצמד
תסריטאים שעולם הקולנוע הכיר מאז רק
מעטים דוגמתם.
הם היו שותפים לשני העיבודים הראשונים
של הסרט. בפעם הראשונה כבר
בתחילת הקולנוע המדבר, עם פאט אד־בריין
ואדולף מנז׳ו בתפקידים הראשיים,
בפעם השנייה ב־ ,1940 כשהכתב־כוכב
הפך לכתבת כוכבת (רוזאלינד ראסל) ועורך
העיתון הרודני והשתלטן (קארי גראנט)
הוא בן היתר גם בעלה־לשעבר של הכ תבת.
עתה
מכינים לסיפור גירסה שלישית.
אמנם שני התסריטאים המקוריים אינם
יכולים להמשיך במסורת, מאחר ושניהם
כבר בעולם האמת. אולם יורשיהם אינם
נופלים מהם. בילי ויילדר ואיזי דיאמונד,
השניים שעשו את חמים וטעים, הדירה,
הפרקליט, הגיס והכיס, ועוד הרבה קומדיות
אמריקאיות ארסיות — הם הכותבים
את התסריט. ויילדר כמובן גם יביים,
ואת שני התפקידים הראשיים ימלאו ואל תר
מתאו (העורך) וג׳ק למון (הכתב) —
שניים שעבדו ככר עם ויילדר בפרקליט,
הגיס והניס, וללא ויילדר בהזוג המוזר.
והתוצאה לא יכולה להיות אלא משעשעת.

תדריך

ל ־ אגי ב

ו פריץ החתול (אורדן, ארצות־הברית)
:קאריקטורה של הבמאי היהודי
ראלף באקשי, המחלק מהלומות לכל הצבעים
ולכל הדגלים, בהבדלי דת. גזע
ומין. סרט פרנוגרפי־מצוייר למבוגרים
בעלי תודעה פוליטית.
חדן! עם הרוח (אורלי, אר־צות־הברית)
:מי שלא ראה עדיין לפחות
אל יספר זאת בקול רם, בעיקר אם גילו
עבר כבר את גילאי חוק חינוו״חובה.
קלרק גייבל וויויאן ליי מקסימה לנצח.

(מוגרבי, תל־אביב, ארצות־הברית)
— העיקרון של קנדיד קאמרהי
(מצלמה כנה) הוא לצלם אנשים מבלי שהם ירגישו בכך,
ובצורה זו להשיג סרט תעודי מושלם, שבו מונצחת התנהגותם
בצורה הטבעית.
אולם אלן פאנט, אבי חקנדיד קאמרה בטלוויזיה
האמריקאית, העדיף להפנות את השיטה לכיוון מבדר :
בואו והציצו באנשים בכל איוולותם, ראו כמה חם יכולים
להיות נבוכים וחסרי״ישע מול תופעות לא רגילות —
כמו למשל גברת עירומה מתהלכת ברחוב לאור היום.
לכאורה, זה יכול לשמש גם מדד לצביעות החברתית
של האמריקאי המצוי. מה יעשה כאשר יפגוש גברת
עירומה במעלית, או כאשר טרמפיסטית עירומה תבקש לנסוע
במכוניתו, או כאשר מורה עירומה תרצח בפניו על אנטומיחז
ומה תעשה האמריקאית הממוצעת כאשר פסל של
גבר עירום יתחיל להתנועע, או כאשר תצטרך להחליט
אם אמנם כדאי לילדיה בבית״הספר לראות את דויד
של מיקלאנג׳לו, למרות שמבושיו אינם מכוסים ז
חלק מן התגובות משעשעות. הרעיון להקרין אחר
כך את הסצינות המצולמות בפני קהל מצומצם, להנציח
את תגובותיו — גם הוא מוסיף לבידור.
אולם בסופו של דבר העניין כולו אינו חורג מגבול
החיוך הקל, וההבדל בין מבוכה של אדם אחד לשני

אשה בין שני פסלים: מיצעד־הצביעות
לא מצדיקה תמיד את הארכת הסצינות.
ואשר להעזת הסרט — שהוא תמים ובלתי-מסוכן לחלוטין
— אפילו הצנזורים הגאונים של ישראל יחליטו שזח
לא יזיק לרמה המוסרית של הישראלי. אמנם הלבטים
שקדמו להחלטה נמשכו שניט׳ אבל כמו שאומרים הצרפתים:
מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

בופר־נפעג לגוויה בלש ושמו קולומגו (אלנבי,
תל-אביב, ארצות-הברית) — קו־לומבו,
כפי-שכל צופי הטלוויזיה
הירדנית יודעים, הוא גיבורה של סידרת תוכניות-טתח
אמריקאית פופולארית במיוחד לאחרונה.
זהו בלש מרופט למדי, סגן במשטרת לוס-אנג׳לס,
שניראה מבולבל, נבוך, ורחוק מלחיות פיקח. אלא שמאחורי
החיצוניות המטעה מסתתר מוח שאינו מחמיץ אף את
הפרטים הקטנים ביותר, ואינו שוקט על שמריו כל עוד
פרטים אלה אינם מקבלים את הסברם ההגיוני.
בסרט המוצג השבוע בתל-אביב, מעורב קולומבו בחקירת
היעלמו של פרקליט מצליח, ובכופר־חנפש הנדרש
מאשתו על-ידי אלמונים. מאחר והסרט מגלח כבר בשלבים
הראשונים מי מעולל את הפשע, מותר לגלות כי חאשח,
גם היא פרקליטה מצליחה ושנונה, היא זו הרוצחת את
בעלה, ושולחת לעצמה את דרישות-הכופר.
בסך״הכל, אחת מאותן עלילות שמקובל לראות בטלוויזיה.
הסיפור לוקה בכמה נקודות לא כל-כך משכנעות.
אלא שכל הליקויים חללו מתבטלים במידה רבה,
מול נוכחותם של פיטר פוק ולי גראנט בשני התפקידים
הראשיים. פולק, שהופיע עד עתה בעשרות תפקידי-מישנה
בקולנוע, וכן בכמה תפקידים ראשיים (הוא חיה אחד
״הבעלים״ בסרט של קאסאבטס) — הופך את קולומבו

גרנט ופולק: מיתץ־המתזז
לדמות עסיסית, מרתקת, שכל תנועה מתנועותיה משלימה
את הטיפוס האפור והחריף כל-כך מתחת לפני השטח.
לי גראנט, גם היא שחקנית״מישנה בעלת ותק של
עשרות סרטים, מציבה מולו בביטחון רב את דמותה
של הפרקליטח הזדונית. בזכות שני אלה, הופך מותחן
פושר לסרט־מתח מבדר.

7ה נוח כשיש
אבא עשיר

א ם איו לך אב א עשיר, איד תגיע לדירה בכו חו ת ע צמך?
ועוד במ חירים של היו ם?
כן, זה קשה, אבל לא בלתי אפשרי.
עםקצת מאמ ץ מ צידך ועזרה מ בנ ק לאומי,תוכל גם אתה
להסתדר לבד.
דרך אחת לכך היא תוכנית החסכון שלנו ״כח לדירה״.
תוכל לקבל בה הלוואה במש כנ ת א בלתי צמודה עד 40,000ל״י
בריבית של 996 בלבד ולפרעה עד 20 שנה (אנו מצרפים
לכך גם אפשרות ביטוח חיים).
דרך שניה היא תוכנית החסכון ״ חמד בריר ה״ * לפיה לא
תצטרך להכנס לדירה ריקה. הבנק יעמיד לרשותך בנוסף
להלוואה ב מ שכנ ת א עוד הלוואה לריהוט הדירה וציודה.
ה כנ ס לאחד מסניפי קבוצת בנק לאומי ותקבל
פרטים על שתי תוכניות אלה,

< ^733 דאומי
עוד אל בו 1י מ

הבנק הצועד עם הובזן
־1־ תוכנית החסכון של בנק אפותיקאי כללי בע״מ

העולם הזה 1881

ומה עם פער הדורות?
״מצאתי בפוקר! את הכל. הוא הכל בשבילי,״ מתפעלת בת ה־ .18״הוא גם אבא
בשבילי, גם מאהב, גם גבר. נוסף לכך הוא גם ג׳נטלמן. כסף לא מעניין אותי, וקשה
להגיד שאני עושה את זה בגלל הכסף. בכלל לא. אני כמעט יכולה להגיד שאני
אוהבת אותו.״
גם מהאגף המישפחתי אין לה בעיות :״יש לי אמנם אבא,״ היא נזכרת ,״שהתגרש
מאמי וגר בפרנקפורט. אבל לעולם לא היה איכפת לו ממני, וגם עכשיו לא.״
לאחרונה מבלים בני־הזוג אקסקלוסיבית בישראל :״לפוקר! לקחו הרי את הדרכון,
עד למישפט שלו,״ מסבירה לי סוזי ,״ולי הפספורט נגנב. אז שנינו יושבי־בית.״
אבל אל תרחמו עלייה. לפני שלא היו להם פספורטים, הספיקו השניים להיות
בגרמניה, קפריסין, ועוד כל מיני פה ושם.
סוזי גאה מאוד בשיא שהשיגה .״עם אף אחת הוא לא היה כל־כך הרבה זמן,״ היא
מכריזה, חזה נפוח מגאווה מוצדקת .״אפילו עם הנסיכה האיטלקיה, שעליה אמרו שהוא
עומד להתחתן איתה, הוא היה רק שלושה שבועות, ואחר כך עוד שבועיים ברומא.״
ברור שבתקופה ארוכה כזו מספיקים לפתח קשרים עמוקים, וליצור הווי מיוחד.
״לפעמים, כשאנחנו שתויים ומבסוטים,״ מתעטפת סוזי בנוסטלגיה ,״אנחנו שותים לחיי
חמישים השנים שבינינו.״

50 השנים שבינינו!

האנוס הנצח

פוקה וסוזי
אם אין לכם משהו מעניין יותר לעשות בימים אלה, אתם יכולים להרים טלפון
ברכה לדוגמנית הבלונדית סוזי לרמר. מגיע לה, בחיי: היא השיגה שיא ארצי, שאף
אחת לפניה אפילו לא התקרבה אליו: השבוע מלאו שלושה וחצי חודשים לחברותה עם
נער־הזוהר הוותיק שבחבורה — פוקד! הירש בכבודו ובעצמו.
כן, שלושה וחצי חודשים. יותר ממאה ימים. כלומר לילות .״אני יוצאת עם פוקד.
ערב ערב,״ מספרת הבלונדית (אמיתית, אורגינל) הקטנה .״כל יום אני באה אליו
בשבע וחצי בערב. לפעמים אנחנו מבלים בחוץ, לפעמים אנחנו מבלים לנו בבית.״

ממשיכה לחכות
זה ש ש מעון ע דן היה נרגש, היה רק
טבעי. אחרי הכל, הוא היה האבא של
הכלה, לא ז מה עוד שהיתה זו בתו
היחידה, וכל זה.
זה שהכלה עצמה, עירית עלן, היתה
נרגשת — גם זה היה רק טבעי. אחרי
הכל, היא היתה בתו היחידה של אביה
של הכלה, לא !
מה שנראה פחות מובן, למשקיפים
מן הצד, היתה התרגשות הנוגעת ללב
של חתיכה יפהפייה שנכחה בנישואיה
של עירית, שהתקיימו לפני שבועיים.
אחרי הכל, החתיכה היתה נעדרת כל
קירבת משפחה לכלה, או לאביה, או
אפילו לחתן.
היפהפייה הנרגשת ניצבה לצידו של
שמעון, וקיבלה את פני האורחים יחד
עיט ו.
אבל כשאתם יורדים לעומקו של עניין,
הרי היתה התרגשותה מובנת לא פחות.
היתה זאת ברברה קסל, שחקנית הסרטים
הגרמניה, המצליחה להחזיק
מעמד כבר שלוש שנים כידידתו של
שמעון.
ושלוש שנים להיות ידידה אצל שמעון
זה הרבה, בהתחשב בקצב התחלופה הגבוה
של החתיכות אצלו.
אז ברור שכשהיא עמדה שם, בטקס
היהודי הנוגע-ללב, קשה היה לה להימנע
מאסוציאציות נוסח ״הנה, בעזרת חסדי-
האל, הייתי אני עומדת שם מתחת לחופה,״
וכו׳.

אבל לעולם לא מאוחר מדי, וברברה
ממשיכה לחכות. מי יודע, אולי עכשיו,
כשהוא שילח את ילדתו מהקן, אם יסולח
לי הביטוי, יוכל האב המסור להתפנות
ולשקם את חייו שלו.
ניחא.

ברברה

צביר,ה ומעריצה
אולם־הקולנוע בטבריה היה מלא עד
אפס מקום, כולל המעברים. אולם אלפי
הצופים לא הרתיעו את הבחורה ההיסטרית,
שזרקה מעליה את החולצה והחזייה,
ובשדיים גלויים זינקה אל הבימה,
לעבר צביקה פיק שעמד שם לפני המיקרופון,
כשהיא זועקת בקולי-קולות :
״קח אותי ! קח אותי.״
הזמר ארוך־הקומה ( )1.95 והשיער
(קצת פחות) לא לקח אותה. היו לו די
בעיות גם בלעדה. הוא פשוט חיכה עד
שיסירו את המעריצה גלויית״הלב מלפניו,
והמשיך לשיר.
הוא כבר הספיק להתרגל לדברים

כאלה. אין מופע שלו שעובר בשקט.
מעריצות מנסות לגרור אותו לשירותים,
למכוניות שלהן, לחדר־מלון. ההצעות המגוונות
שהוא מקבל בחודש יכלו להעסיק
את מיפלג-המוסר במשך שנה.
לא שצביקה נעלב מזה. הוא מעריך
מאוד את גילויי־החיבה הללו, יודע אפילו
שפרנסתו עליהם. אני למשל לא אופתע,
אם לפני שהוא יסע בקרוב לארצות-
הברית, הוא יתחתן עם חברתו, מירית
שם־אור, בחשאי. אני יכולה לתאר לי
שכמה אלפי מעריצות יחדלו לבוא לשמוע
אותו, אם הן תדענה שאין להן סיכוי
יותר.
לא שהיום יש להן סיכוי מיוחד. צביקה
אמנם אוהב אותן — בכל גיל, סוג, משקל
וצבע — גם בקימעונאות וגם בסיטונאות
— אבל יש גבול למה שהבן־אדם מסוגל
לשאת ולתת, לא ז
ועביקה מוכן באמת לתרום בנדיבות
להקלת מצוקת״המין הנשיי בארץ, ועושה
דאת בחפץ לב, בלי להתלונן.
אפילו באותו מקרה כשהוא לא הספיק
להימלט מפני בעל זועם שחזר הביתה
במפתיע, והלך כמה ימים עם סימנים
על הפרצוף — אפילו אז לא שמעו תלונות
מפיו.
אולם אם את אהבתן הוא לא יכול
לקבל — את תשורותיהן הוא לא יכול
לדחות. בבית הוריו, ובדירה המשותפת
שלו ושל מירית, מלאים החדרים בתכשיטים,
מתנות, גופיות, נעליים, מכנסיים,
חתול סיאמי, ומה לא, שהעטירו עליו
המעריצות.
מירית, מצידה, נושאת את כל המטר
הזה — של מתנות ושל חתיכות —
בשלווה סטואית, מתייחסת לזה כאל
תופעת־טבע.
בינתיים, לפחות.

זמר זמר לח
אני שר רק על
מה שכואב לי
יששכר (ששכי) ל,יי, הוא מלחין-
זמר צעיר ומוכשר אשר טיפס לאחרונד,
מפינת הפיזמון החדש אל פינת המרגנית
הישנה בזמן שיא של 34 שבועות, מתוכם
היה במשך 40 שבועות בסימן עלייה 28.2 ,
שבועות בסימן ירידה ו־ 0.95 שבועות בסימן
שאלה.
אם לא ניחשתם עדיין, הכוונה היא כמובן
לשירו החדש של ששכי ״לשיר זה
במו להיות פסנתר״ -להיט אותו
חיבר, חיסר, כפל, הלחין, ליווה, הקליט,
עיבד ואף מצא — וכל זאת במו ידיו
השעירות (ראה פוסטר).
״אני שר רק על מה שכואב לי,״ שח
ששכי קיק .״אני שר על יבלות, על פרחים
ועל שלום. השלום כואב לי מאוד,״
מסביר הזמר הדינאמי, אגב שהוא מקיש
קלות באצבעותיו עטורות־הטבעות על
קופסת הווירג׳יניה (ז׳יטאן שלו .״את
שירי אני כותב תחילה ולאחר מכן מלחים
אותם (ששכי הינו גם רתך) ושם להם
מנגינה. אם אני עצוב, זאתי מנגינה עצובה
ואם אני שמח, גם השיר שמח.״
ששכי ר,יל, נולד בקראקוב ורצה
להיות קבלן — כמו אביו. שאיפתו זו
עלתה על שירטון משהתברר לו בבסיס

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ו״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנון מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

ד״ר זוארץ דיל ב סי בו ם מערכת הבדזירות להס תדרו ת:

ז״ל שמרה על כוחה
הפכנו ביו לילה מסיעה פעוטה ואלמונית לסיעה קטנה ופלמונית * כוחנו
בצידקתנו סלינו על כתפינו בולטת עליה משמעותית בסקטור
?!שיפחה במטה הבחירות של
ז״ל, שהיתמקם זמנית בחדר
הסהרה בקריית־שאול, הרקיעה
שחקים. המים זרמו בשמפניה,
כשאוהדי התנועה ובלתי־מפ־לגתיים
באים ויוצאים עמוסי
זרי-פרחים שליקטו מן המצבות
הסמוכות.
כשהוא נינוח בארונו יכול
היה ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
לשוב ולחייך. על אף היתנכלו־יות
יריביו וחוסר הזמן הצליחה
סיעת ז״ל לשמור על כוחה
היחסי ובסקטורים מסויימים
אף להכפילו.
מר זוארץ ז״ל אמר לכתבנו:
״עצם העובדה שלא קיבלנו

אפילו קול אחד, ולו גם בטעות,
מוכיחה מה רב כוחנו.
מכל המיפלגות אנחנו היחידים
שהבוחרים נימנעו לתת לנו את
קולותיהם ואף הקפידו וניזהרו
שלא לתת לנו את קולותיהם
בטעות, דבר שקרה לכל הסיעות
הקטנות האחרות. זה מוכיח
עד כמה צודקת סיעתנו
ועד כמה היא מפחידה את
הבוחר הישראלי השמרן שבדק
היטב־היטב את הפתק שהכניס
למעטפה, לבל יטעה חס
וחלילה ויצביע בעדנו.״
סיכומי הקולות הסופיים במטה
הבחירות המלוכד של ז״ל
מראים את התמונה הבאה:
בחירות 1969
המיגזר הסקטוריאלי ערים התיישבות קייטנות ערכים
סר־הכל כשרים פסולים

בחירות 1973

0.00ס
0.000000
0.00
0.000
)2( 0.0000
0.00
)4( 0.0000000 )3( 0.0
! 0.000000
0.0000000
0.002ף)
0.000

0.002
השינוי באחוזים

—0.00
+0.000
+0.000
+0.15
—0.03

לא כולל עוברים.
קייטנות מחזור אוגוסט בלבד.

בעיקר על חשבון רק״ח.
בין הכשרים נימניס גם האח נהאחות לנגר שב־ 1969 ניחנו
עדיין כפסנליס.

כוכב נולד
לאחר מאמצים מרובים, ורק תודות
לקשרינו הטובים עם שייע, עלה בידינו
לחדור לחדר־ההלבשה של הכוכב
ולשאלו מיספר שאלות עבור קוראי
״ 2 0 0הארץ״.
מורים בוזגלו, כוכב הסידרות ״שי דורי
תעמולה לבחירות״ ו־״קולך קו בע״
,ישב נינוח על ארגז בצל מרווח,
והניח למאפרת זריזת־הידיים להכינו
לצילומים. היא הבליטה, בתנועות מכ חול
עדינות, את צלעותיו השבריריות,
וזרקה מעט שיבה בשערו המקורזל.
מורים נראה קשיש מעט מכפי גי לו.
עיניו העצובות ופיו המשווע לפת־לחם,
מוסיפות מיספר חודשים מרים
ל־ 12 שנות חייו. ילד ישיש להפליא.
״מר בוזגלו״ — שאלנו — ״התיאות

לענות למיספר שאלות למען קור־אינו?״
מורים
אמר שהוא יאות.
: 2 0 0מר בוזגלו, כיצד החלה
עלייתך המטאורית על גבי
המסך הקטן?
בוזגלו: אז ככה. באו כמה אשכנזים
מהמיפלגה ושאלו את האבא
שלי אם יש לו ילדים רע בים.
הוא אמר שכן, ואז
התחילו לצלם אותי.
: 2 0 0אתה בן יחיד?
בוזגלו: מה פתאום?
: 2 0 0אז למה צילמו דווקא אותך?
בוזגלו: אני הייתי הכי רעב.
: 2 0 0ואיד התפתחה הקאריירה
שלך?
כוזגלו: הראו את הצילומים בטל

200
פוזגלו:

שי לקוראי ״זמר זמר לח״:
גזור את האליל:
הקליטה והמיון כי הוא נפלט ומוץ להתנדב
לצוות ההווי החדש של סדנת החימוש
המוטסת. שירו הראשון כסולן חולל
סנסאציה בכל פלוגת המיפקדה — היה זה
השיר ״יש לי מרסס כסיירת יולי־סם״
,וקריין גלי־צה״ל שישב במקרה
בשק״ם, החתים אותו מיד, על בקבוק
אורנג׳דה, על חוזה לשלוש שנים +הופעה
בפסטיבל שירי־משוררים.
הוא כבש את שירי-המשוררים מיד עם
שובו מהופעת פיצוי ברמלה ובלוד, לפני
המון משולהב. המשוררים נכנעו לו בסיבוב
השלישי כששר את ״שמיים בקשו

: 200
כוזגלו:

: 200

את רחמים -הוא חייב לי בם!?״,

ורחמים הופיע ועלה על הבמה. עם שיר
זה נדד בכל ארצות הבלקן ואסיה הקטנה
וחזר לארץ עטור פארסים, אותם שכר
בטהרן כדי להפיק סרט הודי עצוב אשר
מספר כיצד נקרע יתום בנגאלי לגזרים
בין אהבתו לאחיו ותאוותו לאחותו.
תכניותיו לעתיד: ששכי מתכנן להוציא
שני תקליטונים מאריכי-נגן, לכתוב מחזה
מוסיקלי ולסיים את הסימפוניה שהתחיל
לכתוב בגיל שש, והוא עודנו נער חרש
טה־טה־טה טם!

תן קולך לעושים
הצבע

אמת

כוזגלו:

וויזיה ואמרו שצריך שינוי.
אח״כ באו אנשים מהממ שלה,
גם־כן צילמו אותי,
הראו בטלוויזיה ואמרו ש בכלל
לא צריך שינוי. מאז,
כל יום באים אנשים, מצל מים
ומראים בטלוויזיה. גם
אמרו שצריך לצמצם אותי
תיכף ומייד.
האם עוד מבני משפחתך
מככבים באותה סידרה?
היה גם האח שלי. הוא רעב
אמיתי. אבל בשבוע שעבר
הוא אכל יותר מדי מרגרינה
וקילקל לעצמו את הבטן.
ירדה לו כל הנפיחות. אבל
בדק אותו הרופא, רשם לו
דיאטה ואמר שעוד איזה
יום־יומיים הוא שוב־פעם
לא יוכל לעמוד על הרג ליים
שלו, ואפשר יהיה ל צלם.
כמה
כסף אתה מרוויח מהו־פעותיך?

אמרו שאסור לתת לי
כסף, למה אולי אני יקנה
בזה אוכל ויהרוס להם את
כל הפירסומת. אבל יש סי פוק
בעבודה, וכבר כל ה־הארץ
מכירה את השכונה
שלנו.
מהם תוכניותיו לתקופה
שלאחר הבחירות, עת יקטן
הביקוש לכישוריך כדוגמן־
מצוקה?
תוכניותי בעתיד, זה להת אמן
הרבה בלהיות רעב, כדי מהמיפלגות שכשהאנשים
יבואו שוב לשכונה, בעוד
ארבע שנים, הם שוב יצלמו
אותי בשביל להראות שעוד
צריך לצמצם אותי.

בוילון אבן־זוארץ

ג׳ק המרט ש
שדחן

עבד עליו הקלח

כ״כי

מפניי 1881:

1יי

01111 חבוצת׳