גליון 1883 מתאריך 3 באוקטובר 1973

מפכ״ל המישטרה
רשענו ־
במרכז נו שת
שחיתות בהתאחדות
לכדורגל

פולקלור
ריקוד ח סידי —
בוא ונצא
לקראת שבת ה מלכ ה
כל מי שקונן על היעלמו של המחול
העממי החסידי וביפה את היסונלקותה
של מסורת קבלת השבת בשירה וברי קודים
עשה זאת בטרם עת.
ויעידו על כך רבבות המחוללים והמ־חוללות
היוצאים מדי יום שישי גשי-
שתו לקבל פני שבת המלכה מפזזים
ומכרכרים סביב מכוניתם המלכה, כש־דליי
פלסטיק בידם האחת והשנית מח זקת
בשמאטעס.
בחרנו הפעם ריקוד חסידי מחצרו של
הגאון ר׳ יעקב לייב הכהן פולקסוואגן

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנון מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

מה תקרא ביו ם ראשון הבא ב עי תוני ם:

בברכת ״לשנה הבארר הסתיים צום יום הכיפורים
מעגלי חוגגים ליד הכותל תנועה מעטה בכבישים נרגמו מכוניות
בבני־ברק מגן־דוד־אדום טיפל ב 34 מקרי התעלפויות שלישייה
בבלומפילד עולים חדשים שהגיעו ערב החג נאלצו לצום במכס הפסקות
חשמל בכל רחבי הארץ שיבשו את שמחת החג שרב במקומות שונים.
מאת כתבינו ברחבי הארץ
ירושלים רחבת הכותל המתה אמש מרבבות מתפללים
שחגגו בשירה ובריקודים את סיומו
של צום הכיפורים. מעגלי הרוקדים
סחפו לתוכם חיילים, שוטרים, פקחי הג״א

וסתם ״עמך״ שנהרו הישר מבתי־הכנסיות
והמסגדים שבסביבה. בין החוגגים התבלטה
קבוצת נערים בני 13 שזה להם צומם
הראשון. סיכם אחד מהם יוסי ק ,.בחור
צעיר וחסון כבן .17 תלמיד כיתה ג׳
בראש־העין :״בהתחלה נורא סבלתי מן

באר־שבע
הכיכר המרכזית המתה אמש מרבבות
ובו׳ ובו׳ ובו׳ יוסי ק. ובו׳ ובו׳ ובו׳
הישיש האוסטרי בלט כמו תמיד.
(ידיעה זאת מוגשת כשירות
מטעם ״200״הארץ״ לכל העיתונים
היומיים).

נעבור איפוא ל״ריקוד השט־פנים״

זהו ריקוד זוגות במיקצב הפולקה (ירך).
בחורים 1כובע טמבל, גופיה לבנה
ארוכה, מכנסי חאקי קצרים, כפכפים, ביד
ימין סמרטוט, ביד שמאל דלי פלסטיק
צבעוני.
בחורות 1שביס, חולצה ישנה, תחתוני
השבת של חנהל׳ה, כפכפים, ביד
ימין מיברשת, ביד שמאל מגב קטן.
בחורים — שלושה דילוגים קטנים,
סיבוב על המקום, מחיאת כף תוך קריאת
״הו, הו, הו, הו, איזה אבק,״ ניתור ושפגט בחורות — צעד תימני גדול תוך
טפיחה על הירך. כריעה והרמת יד. קפיצה
לאחור. סיבוב ושריקה ״הו הא! הוא
הא! באמת מלוכלך.״
בחור אוחז בידה של הבחורה ומעביר
אותה על השמשה, משלבים ידיים. פנייה
לימין. בחורה מתכופפת, בחור טובל
סמרטוט במים. בחורה מדלגת, מפילה את
הדלי. בחור מכה שתי מכות יעף. בחורה
בועטת. מתפייסים.
בחור ובחורה קמים. חגים בעוגה. בחור
— צעד קטן לאדם, בחורה — צעד גדול
לאנושות. שבים הביתה בצורה דומה, ני־תור־דילוג
ניתור־דילוג.

דואג

ראשה בישראל
יש לנו אי שה ב מ קו ם
ה 35 בר שימה.

תל־אביב
רחבת העירייה המתה אמש מרבבות
מתפללים שחגגו בשירה ובריקודים את
סיומו של צום הכיפורים. מעגלי הרוקדים
סחפו לתוכם חיילים, שוטרים, פקחי הג״א
וסתם ״עמך׳ שנהרו הישר מבתי־הכנסיות
והמסגרים שבסביבה. בין החוגגים התבל טה
קבוצת נערים בני 14 שזה להם צומם
השני. סיכם אחד מהם יוסי ק. שהגיע
עם כתבינו מירושלים (ראה ידיעה קודמת):
״תחילה נורא סבלתי מן הצום, עד שהגיעו
הסנרוויצ׳ים מירושלים.״ כן בלט ישיש
אוסטרי.

זצקו״לה, הידוע בכינויו ״הקדוש מווי-
שר ריקוד השטפנים״.
דומה ש״ריקוד השטפנים״ מבטא יותר
מכל את ייחודו של העם היהודי. וכל
נהג מישראל יש לו ווינקר פנימי ק טן
המאותת לו ביום שישי ואומר ״קום
ועמוד לעבודת השטיפה״.
וידוע מיקרהו של אותו חסיד שתעה
הוא וגמלו במדבריות פולין וסבב י״ג
ימים ללא מאכל ומשקה וכמעט שגווע
ברעב עד שנעשה לו נס ומצא צפחת מים.
וכמעט שעמד ללוגמה כשניזכר שיום שישי
היום ולקחה ושטף בה את גמלו וגם
עשה לו ״פוליש״.
או מיקרהו של ״הינוק א״ (העילוי מ-
סובארו) שנימשח להיות רבם של חסידים.
וכיוון שהיה זה יום ו׳ אחה״צ
נימשח בווקס. ועוד כהנה וכהנה מעשיות
ללמדן על הקשר שבין אוטו לקונהו.

הליכוד י

הצום, עד שהגיעו הסנדוויצ׳ים.״ כן בלט
ישיש אוסטרי, בן ,89 עטור מדליות, אלוף
אוסטריה בצום, שזה לו צומו זד! 90

דבר המערכת
השעירים בעוכרינו
לגבינו אין כל תמיהה בהתנהגותו
של פ. קאסטרו, בנתקו את יחסיו עם
ישראל.
אין זו אלא דוגמא נוספת של
אישיותם המעוותת של מגודלי השיער
למיניהם. אותם פראים עטורי פרווה
מבאישה, המסתתרים מאחורי זקנם
המדובלל ושערותיהם הדביק
ות, שכל חייהם קודש להוללות,
מין, סמים, בטלה וטינופת.
ועתה הוכיח גם קאסטרו שהוא בן
נאמן לאותה משפחה מסואבת
ורקובה.

השבוע הלר מאיתנו האדם.
האלון* ,הלוחם, המצביא, האיש והגבר גנדיאלהמכבי .
האדם שהכניע אריות בזירת המאבק על קיומו של העם
היהודי.
האלון* שהוביל, בעקרבה עילאית, לניצחון בקרב על גיתית.
הלוחם בשלום, הלוחם בשיר השלום, הלוחם ללא-חת.
מי שתמיד-תמיד, ובכל התמונות, היה רקע אמיץ למשה דיין
ועל כר זכה במשך שנתיים ברציפות, בתארים ״רקע 72״ ו״רקע

על פרישתו ללא עת אנו מבכים מרה.

המזוקנים למיניהם הם שזיהמו
את עולמנו במתירנות שלהם, הח רישו
את אוזנינו ב ״ מוזיקה ״
שלהם, וטימאו את בנותינו ב ״
אהבה ״ שלהם.
אהה, כמה יפה היה עולמנו בלי
כל אותם מפלצות שעירות. רר, עם
אנשים נקיים ותרפותיים עם שפם
קטן.

--ממי שנתו של מייסדו --מאיגרא

רמה

לבירה

מלדסטאו־

תשקיף

מדפיאל ז.
(עם תשלום אגרת הרדיו
והטלוויזיה, תשל״ד)

הזמן פו עללטובתנו

ת חזי ת טירוף
לשנת תשל״ד
מערכת ״ 200 הארץ״ גאה להגיש לקוראיה
שירות מיוחד במינו. אנחנו היחידים
שמעפקיס לך, שנה מראש, מידע מדוייק
ומעודכן על מצבם הנפשי של ראשי־המדינות
בעולם, יום לאחר שינתקו את
היחמים עם ישראל.
קרא ושנן ולא תצטרך לקרוא עיתונים
כל השנה.

נשיא הונג־קונג
לפני ניתוק היחסים עם ישראל
חייכן תמידי, סימפטי, צנוע, מתחשב,
עדין, נבון.

אחרי ניתוק היחסיס עם ישראל
נתון בהתקפות צחוק היסטריות, אנטי־פטי,
יהיר, משתחץ.

ראש מ מ של ת טוגו־ ת ח תי ת
לפני ניתוק היחסים
אמיץ, צנחן, פיקח, מחייך בטוב־לב,
בעל־אוהב.

אחרי ניתוק היחסים
פחדן, לא היה אף פעם בצבא, אידיוט
מושלם, מחייו כשהוא אוכל ילדים לאת־חת־בוקר,
בוגד באשתו, כושי.

קי ס ר יוון לפני פוליטיקאי שנון, מפוכח, דמוקרט אמיתי,
בעל לב־זהב.
אחרי שואף־בצע, שיכור, פאשיסט, בעל שיני-
זהב, חרא, שמוק, בן־זונה.

נשיא צ׳ילי לפני אהוב־העם, מצביא־דגול, גבר־חזק, שקול,
רגוע, כן.
אחרי שנוא ע״י העם, רוצח וטובח מיקצועי,
מעורער, עצבני, לא.

ז״ל ׳מודיע:

הצעה לפיתרון ב עיו תהמ צו ק ה
קמתי בבוקר ומצאתי את הפיתרון
לבעיותיהם של מעוטי־היכולת.
פשוט מאוד.
מעתה ואילך לא יצרכו הנצרכים
לרכוש את צרכיהם. הם יוכלו לשכ
ו ר אותם.
אתם אומרים שיש כבר דירות ל נצרכים
בשכר־חודשי? יתכן, אבל זה
עוד כלום. הפיתרון שלי הוא הרבה
יותר מקיף: ביגוד! הלבשה! אינסטלציה!
גלנטריה! קוסמטיקה! ירקות
ופירות, וכר וכר.
כך, למשל, תוכל מעוטת־היכולת
המאושרת לפקוח את עיניה (רכוש־

פרטי) בבוקר (רכוש הציבור) ,לקום
ממיטתה (השכורה, שכ״ח) ולהסתובב
בחדר לאורכו ולרוחבו (בשכירות גדי
משרד השיכון לפיתרון בעיות הטצו־קה).
לאחר
סידרת־פעולות זו תוכל ה-
עקרת לצאת אל הצרכניה ולשכור
לעצמה שתי לחמניות בתנאי תשלום
נוחים, ללא הצמדה ועם ריבית נמו כה
לטווח ארוך. כן יהיה באפשרותה,
תמורת סכום עלוב (כפיקדון) לקבל
חבילת מרגרינה לתקופה של שלושה
חודשים בשכר חודשי +מים וחשמל.
כל אטליז יוכל לספק בשר קפוא בדמי־

מפתח לאחר תשלום ראשון עבור 100
קילומטרים, ותשלום פעוט עבור כל
ק״מ נוסף.
וכך, עם סל עמום מצרכי מזון
שכורים, תוכל עקרת המצוקה לשוב
לביתה בשימחה רבה ולהתקין לילדיה
ארוחה מזינה, טעימה ונוטפת־קאלור־יות.

הילדים היא תוכל להחזיר ב תשלומים
חודשיים שוטפים, במשך 12
עד 17 שנה וללא ריבית, ללישכת
הגיוס באיזור מגוריה.
לשאר, כבר תדאג המדינה.

לצערנו אזלו כבר
כל ה מ קו מו ת
הרי אליי ם בר שימת
ז״ל ל כנ ס ת. נותרו
עוד מי ספר מצומצם
של מ קו מו ת עמידה
בצד.
כל ה קו ד זוכ ה

מהו־פן תאחו!
הז מנו ת ו הנ חו ת
ב טלו ת
אין התנועה מתחייבת לקבל
את ההצעה הזולה ביותר או
כל הצעה שהיא.

אופן מימושן שד העקרונות הנ״ל.״ פירוש
הדבר: רוטציה בין פעיל ומיקוניס, אם
תקבל מוקד מנדט אחד.
רק בתנאי זה ר.סכים מיקונים לחתום על רשימת
המועמדים, שלא היתד. מוגשת בלעדיו -מאחר שהוא
מחזיק על־פי החוק בכל הזכויות של סיעת מק״י.
אולם למחרת הגשת הרשימה הכחיש דובר מק״י,
ממתנגדי מיקוניס, את ההסכם, דבר שעורר את
זעמו של מיקונים והמריצו להודיע בפירוש שהוסכם
על רוטאציה בין פעיל ובינו.

חי גי קיו

אברהשכטר מן?

בן־ א הרון ייכנע

מאבק דהקיס

וייב חר

קא 1יוו ב איל ת

מזכיר ההסתדרות יצחק בן־אהרון יזכה כנראה
במאבקו לשמור על כסאו לקאדנציה הבאה. הגוש
יתנה את הסכמתו למינויו בהירתמותו המלאה, בלא
כל תנאים, של בן־אהרון למסע הבחירות של המערך
לכנסת. תנאי •שני: למזכיר הממונדדמחדש לא תהייה
כל השפעה או זכות הכרעה על הרכב הוועדה
המרכזת החדשה, שתיבחר במושב הוועד־הפועל הראשון
אחרי ועידת ההסתדרות, שתכונס בדצמבר השנה.

בחירתו מחדש של יצחק בן־אהרון תהיה
למעשה ניצחון מלא של גולדה מאיר ופינחס
ספיר על המזכיר המתמרד. התנאים לכניסתו
מחדש לתפקידו הישן יהיו תנאי כניעה
מלאים.

היהוד ז כו
ב רו ב ברקיית
הצבתו של ח״כ אברהם לבנבראון למקום השלישי
ברשימת רק״ח לכנסת היא תוצאה ישירה של
התרבות הקולות היהודיים שניתנו לרשימה הקומוניסטית
בבחירות להסתדרות. הסיכום הסופי מעיד על ריבוי
של 3500 קולות יהודיים, ופעילי רק״ח זוקפים
לפחות 3,000 מהם לקולות שעברו אליהם ממק״י.
בשתי מערכות הבחירות הקודמות, מאז פילוג המיס־לגר.
הקומוניסטית למק״י ורק״ח, היו שני המועמדים,
השני והשלישי ברשימת רק״ח — ערביים.

מאין ג

הקבלן ווהמלונאי בצלאל מזרחי
במערבה כדי לקבל
עומד לפתדה

י־ישיץ להקים קאזינו להימורים
שולמית״ באילת.

בשעתו ביקש מזרחי ממישדד•
הפנים לאפשר דו להקים אולמות
הימורים בכתי-המדון שהוא בונה.
מישדד-הפנים השיב כי הסמכות
להוציא רישיון כזה נתונה כידי
אש העירייה. מזרחי ביקש רישיון
!:עיריית אילת לפתוח את הקאזי*
נו. לפני שבועיים דחתה העירייה
את הבקשה, הכמיהה לדון שנית
אם יתן שר־האוצר את הס־לפתוח
את הקאזינו.
מזרחי מת! לפתוח שפטית כדי כל את הו
הצבתו המפתיעה של ח״כ חרות אברהם (״אברש־קה״)
שכטרמן במקום בלתי ריאלי ברשימת מועמדי
הליכוד לכנסת, דבר שהביא להרצתו ברשימת הליכוד
לעיריית תל־אביב, עוררה גל של תמיהות ולחי שות
בין עסקני גח״ל.
אחת הגירסות טוענת, כי הדחתו של שכטרמן
נעשתה בלחץ ישיר של יוסף קרמרמן, איש הכספים
של המיפלגה ומבעלי מיפעל עץ לבוד, הזוכה בהלוואות
מן הממשלה בסכומי עתק.

הסיכה להדחה, דפי אותה גירסה, היתה
אי-הצלחתו של שכטרמן, בתפקידו ביושב*
ראש ועדת הכלכלה, למנוע את החקירה בפרשות
״אוטוקארס״ ו״ורד״ ,שגרמו נזק
עצום לשר-האוצר פינחס ספיר, שהוא מידידיו
הקרובים של קרמרמן.
כישלונו זה של שכטרמן גרם, לפי סברה זו,

בן־ א ה רון כ ס פי ם?
למבקר ההסתדרות ולוועדת הביקורת המרכזית של
הוועד־הפועל נכונה עבודה קשה כדי לטשטש את פליטת
הפה של מזכיר ההסתדרות יצחק בן־אהרון, שסיפר
בלהט התפטרויותיו כי גייס ״שלוש מאות אלף לירות
ממקורות שונים״ בקשריו כמזכיר ההסתדרות, לצורכי
מערכת הבחירות שלו, אחרי שאברהם עופר ופינחס
ספיר הפסיקו להזרים כספים למטרה זו.

לפי דרישת סיעת מרי בהסתדרות. יפתחו
המבקר וועדת הביקורת כחקירה עד
מקורות הכספים האלה בדי לבדוק אם אלה
לא היו הכרות שד ההסתדרות ש״תרמו״
למערכת הבחירות של יצחק כן־אהרון.
חבר הוועד־הפועל אלכם מסים אף הגיש שאילתה
מפורטת למזכיר ועל־פי תקנון הוועד־הפועל עליו
להשיב עליה במושב הבא של המוסד שיתכנס בימים
האלה.

מאבק עד הרוטציה
פעיל -מיקוניס
בין שמואל מיקונים ובין עמיתיו במוקד פרצה
מחלוקת פומבית, על רקע ניסיונם של ראשי מוקד
להעלים מן הציבור את ההסכם שלפיו יתפטר מאיר
פעיל, אם ייבחר, במחצית הקאדנציח לטובת מיקונים.

ההסכם הרשמי שהושג כין מיקונים,
יריביו במק״י וקבוצת ״תכלת־אדום״ אומר :
״השותפות בין תנועת תכלת־אדום ומק״י.
במיסגרתה של מוקד, תהא מושתתת על
שיוויון עקרוני ומעשי כין שני הצדדים...
לאחר הבחירות לכנסת השמינית, ולאור
התוצאות שלהן, תחליט הנהלת מוקד עד

שולמית אלוני נסוגה
מהתביעה להפ רי ד
את הד ת מן המדינה

טדוע הוד ח

לעירעור יחסי הכלכלה בין אישי הכלכלה של גח״ל
לבין שר־האוצר.

אירגון הישראלים החופשיים, בראשותם של מיכאל
מנר, טוני שחר והפרופסור קורושי, הודיע על פרישתו
מהתנועה לזכויות האזרח של שולמית, אלוני, אף
שנטל חלק בהקמתה.

הישראלים החופשיים, הלוחמים ככפייה
הדתית ובעד הפרדת הדת מהמדינה, הודיעו
על ניתוק מגע מרשימתה של אדוני, אחרי
שהיא הודיעה להם במפתיע כי לא תיאבק
להפריד הדת מהמדינה וכי כמיגזר
הדת תטפל רק כקיפוח האישה.

צפו ס־כסוך חד ש
עם קציני הים
חישובים שעשו הימאים הדירוגיים בתום המשא-
ומתן שניהלו עם הנהלת חברת צי״ם, העלו כי שיעור
התוספות שקיבלו מסתכם בגובה של 1״ 520/לעומת
4596 האחוזים שחברת צי״ם לא היתה מוכנה להעניק
להם לפני פרוץ שביתת הימאים הדירוגיים.

התוספת ניתנה עד־ידי מנכ״ל צי״ם,
משה קשתי, מתחת לשולחן כצורה של הגדלת
המענק לדירוגים עכור ניקוי מחסנים
מ 650-דולר להפלגה ל־ 1600 דולר להפלגה.
כתוצאה מכך עלולים קציני הים להעלות, תביעות
חדשות לצי״ס כדי להבטיח את שמירת הפער בינם
לבין הימאים הדירוגיים.

הפסד* ענק
ב תערוכ ת ההת-שבות
תערוכת 100 שנות ההתיישבות אינה מצליחה למשוך
קהל למרות ההשקעות העצומות בפירסום.

לפי חישוב עלה כל מבקר שביקר עד
בה בתערוכה קרוב ל־ססצ ל׳;י למדינה.

בתערוכה ובאירועים סביבה הושקעו קרוב ל־10
מיליון ל״י. לא מן הנמנע כי מבקר המדינה יתבקש
לחקור את תקציב מימון התערוכה, אחרי שלמישרד

המבקר הגיעו מיספר תלונות כהן נטען כי
חלק מהוצאות התערוכה שימשו למעשה
כיסוי להוצאות אחרות.

111א ב תוג
לאור א בנו׳!׳
ק ר או רבבות אז ר חי ם ב שנים האח רונו ת, באשר נתק לו
במעשי עוול, ש חי תו ת ו שרירות ביו רו ק ר טי ת. ברוב
ה מי ק רי ם הי ה די ב ק רי א ה זו, כדי שהעניין יבוא על תי קונו.

העתק: חייב אור׳ אבנר׳
פ סו ק זה הופיע ב אלפי מיכ ת בי־ ת לונ ה ששיגרו אז ר חי ם
לראשי ה מ דינ ה, ל פ קי די ם ולבעלי־שררה א ח רי ם. הדבר
הב טי ח לכו תב טיפול נמרץ.
בסך הכל כ תבו 16,251 אז ר חי ם ב שמונה ה שנים האח רונו ת
אל ה כ תו ב ת:

ח־־נ אורי אבנרי, הכנסת, ירושלים

כדי ל ה תלונן על מעשים של ה פ קי דו תהממ של תי ת.
כל הפניו תהאלה זכו ב טיפול. ב עי קבו תחלקמ הן הוגשו
ש איל תו ת, שהקפיצו א ת מנגנון ה מ דינ ה. בכל ה מי ק רי ם
האח רי ם פנה אורי אבנרי אל ה שרים הנוגעים בדבר,
והעניין סודר.

דאג שבשנת 11 תישאו במסת ששהית!

אור אבנר׳
דרושבכ נסת !

מרי(השלם הזה־כוח חדש) מרי(ה שו ם הזה3-וח חדש)

מכתב לבוחר המרכז החופשי
הוא יודע שבכנסת הבאה תהיה כל יוזמה שלו כפופה
להסכמתם של העסקנים הקטנים, אשר עליהם שפך אש
וגפרית אך אתמול.

כל זה נכון.

פה ושם יתנו לתמיר לנאום, להגיש הצעות, להוכיח
שהוא קיים.

אכל אין לו מה לחלום על פעולה אופוזיציונית
אמיתית, חריפה, נמרצת, תקיפה — מן
הסוג שהפך את סיעות העולם הזה והמרכז
החופיטי לשם־דכר ככנסת הקודמת.
יכול להיות ששמואל תמיר עצמו יקבל פיצוי על
הריסת המרכז החופשי.

כראשית המשא־והמתן דרש תמיר שיוסכם
מראש מי יהיו שרי הליכוד הימני, אם יצטרך
הליכוד לממשלה הכאה של גולדה מאיר.

מכיל הבוחרים בבחירות הקרובות, אתה וחבריך נמצאים
במצב הקשה ביותר.
אתה התכוננת להצביע בעד סיעה צעירה ורעננה,
שניהלה בכנסת מאבק נמרץ. סיעה קטנה, שהכריזה מיל-
המה על הסיעות הגדולות. סיעה אשר מנהיגה הטיף
השכם והערב נגד ההתנוונות של גח״ל, נגד המזימות
המשותפות של גח״ל והמערך.
מישאלי דעת־הקהל ניבאו לסיעה זו הישג נכבד בבחירות.
ועכשיו,
סיעה זו נעלמה. נעלמה בתוך הליכוד של
גח״ל ושות׳.

מה תעשה עכשיו?

בגלל או למרות?
הכוחרים הפוטנציאליים של המרכז החופשי
התחלקו לשני סוגים.
הסוג הראשון היה מורכב מקנאי ״ארץ־ישראל השלמה״
.אותם הרוצים בסיפוח כל השטחים המוחזקים, בהתנחלות
בשכם וברמאללה, באימפריה יהודית גדולה.
אמנם, זה היה קצת מוזר, מכיוון שבשעת הפילוג
בהרות התנגד דווקא שמואל תמיר לדיבוריהם של ותיקי
חרות על ארץ־ישראל השלמה. אולם אחרי מילחמת ששת־הימים
עלה תמיר על גל זה, וייתכן שהצטרפת אליו
מתוך אמונה שהוא קיצוני יותר מבגין בשטח זה.

אם כן, חוששני שאין לי מה להציע לד.
ומקומי בליכוד הימני. אתה יכול להפסיק
לקרוא את מיכתבי כאן.

הוא רצה שתובטח כהונת שר גם לו. מאחר שגח״ל
סירב לדון על כך בפרהסיה, אין לדעת מה הוסכם.

אולם עצם דרישתו של תמיר מעניינת מאד.
היא צריבה לעניין גם אותך.
הכוחות שלחצו למען הקמת הליכוד לא עשו זאת כדי
להקים אופוזיציה. הם יודעים שאין שום סיכוי — לפחות
בשנים הקרובות — שהליכוד יהווה ״אלטרנטיבה לשילטוך.
מה הם רצו ו
אריק שרון אינו טיפוס שיישב בכנסת ויגיש הצעות־חוק
פרטיות. הוא ביצועיסט. הוא רוצה להיות שר.
בשעת־המשבר במשא־ומתן קמה לפתע קבוצה של
מיליונרים, והפעילה את השפעתה העצומה על גח״ל. שני
נשיאים של התאחדות התעשיינים — מארק מושביץ
וזלמן סוזאייב. איל־הקרקעות עובד בן־עמי. המולטי־מיליונרים
של התת — יעקב מרידוד ויוסף קרמרמן.

מדוע? מה המריץ אותם ז

הם אינם מעוניינים באלטרנטיבה בעוד תריסר שנים.
הם מעוניינים ב״תכלית״ .האינטרסים הכלכליים שלהם
מחייבים את ישיבת נציגיהם ליד שולחן הממשלה. שם
מחלקים את המיליונים. שם קובעים מי יקבל מה. לכן
התנגדו כולם לפרישת בגין מן הממשלה. עכשיו הם
רוצים לחזור.
גולדה רוצה בכך. אין זה סוד. עסקני מפא״י מעוניי־נים
בקארטל — נוסח בדר־עופר — שיאפשר את ניהול
העסקים בשקט, בלי רעש.

אם ייכנס הליכוד בממשלה, לא יובל פלג
המרכז החופשי כתובו להשמיע אך ציוץ או•
פוזיציוני. הוא יהיה מוכרח לשתוק. אפילו אם
שמואל תמיר לא יהיה שר-הסעד כממשלת
גולדה־רפאל־רימלט.

הזיג־זאגים

אבל היה סוג שגי של אוהדי המרכז החופשי.

אותם שתמכו בו לא כגלל הפאתוס של
ארץ־ישראל השלמה, אלא למרות הפאתוס.
אותם שפשוט חיפשו משהו חדש ורענן, משהו שאין
תווית של אידיאולוגיה ישנה דבוקה בו, משהו שאפשר
לסמוך עליו שיילחם בכנסת, שיחשוף שחיתויות ויפעל
למען האזרח.
אם אתה אחד מאלה, אני מציע לך :

כגלל אותם הנימוקים, הצבע״נא בעדנו.

הייתי יכול לעשות לי עבודה קלה, ופשוט לצטט
כאן את נאומיו של שמואל תמיר על גח״ל.
לא נאום אחד או שניים. עשרות ומאות. על ההתנוונות
של גח״ל, שחדל מזמן להיות אופוזיציה של ממש.
על ההתרפסות של גח״ל בפני השילטון.

על שיתוך־הפעולה של גח״ל עם פינחס
ספיר בבל פרשות השחיתות, החל בקרן־ספיר
וכלה כפרשת ״אוטוקארם״.
על ״האופוזיציה של הוד מלכותה״ ,המנשקת את ידיה
של גולדה.

על מעשה־הנכלה של מזימת כדר־עופר, שלא
היתה (לדברי תמיר) אלא מזימת ספיר־כגין.
כאמור, זה קל. יכולתי למלא כאן כמה וכמה עמודים
בחומר־קריאה מרתק.

בתוך המלכודת
אכל איני רוצה ללכת כדרך הקלה. אני
רוצה להשתדל לשכנע אותך לגופו של עניין.
שמואל תמיר לא רצה להצטרך לליכוד הימני.
אתה יודע זאת.
הוא נכנם למלכודת שהטמין לעצמו. הוא הציע את
הליכוד כטכסיס־פירסומת, מתוך ביטחון גמור שמנחם בגין
ידחה אותו על הסף.
כשנוכח בטעותו, ניסה כמה פעמים לטרפד את הליכוד.
עוד ברגע האחרון ניסה לקפוץ מן העגלה. אולם
קבוצת־עסקני המרכז החופשי הכריחה אותו לחזור אליה.
מדוע ניסה תמיר להימלט מן הליכוד י

מפני שהכין שזהו סופו של המרכז החופשי.

תמיר יודע שלא תהיה לו שום אפשרות של פעולה
פרלמנטרית רצינית בתוך סיעת־ענק, בה ישלטו האינטרסים
של גח״ל. הוא יודע שהמיליונרים של גח״ל, שהכ ריעו
למען הליכוד, אינם רוצים במאבק אופוזיציוני.

איך נגרר תמיר למצב כזה?

זהו קטע נוסך כדרך הזיג-זאגים שלו מאז
קום המדינה.
תחילה היה איש חרות, אך לא הסתדר עם בגין ופרש.
אז השמיץ את חרות בפה מלא.
בתקופה זו זכה בצדק להילה מישפטית, כאשר ניהל
(יחד עימי) את המערכה הגדולה לטיהור צמרת המיש־טרה,
ואת מישפט קסטנר.
לאחר מכן הקים את ״המישטר החדש״ ,כדי ללכת
באופן עצמאי לבחירות של .1959 סיסמותיו היו ליברליות
ומתקדמות, ירחוקות מכל פאתום לאומני. אולם ברגע
האחרון נרתע תמיר, ולא הלך.
תחת זאת חזר נד 1965 לחרות, אותה השמיץ במשך
עשר שנים ומעלה. הוא ניהל את מערכת־הבחירות של
גח״ל לכנסת, שהתבססה על פולחן האישיות של מנחם
בגין, ונכנס לכנסת הששית.
במשך שנה וחצי, שבהם פיתחה סיעת העולם הזה
שיטה חדשה ומקורית של מאבק פרלמנטרי תקיף
ורצוף, ישב תמיר על ספסלי חרות ושתק מאונם. אז אמר
אליעזר שוסטק בישיבת גח״ל ש״אורי אבנרי עושה לבדו
יותר מ־ 26 חברי סיעת גח״ל.״

כתוצאה מכך פרש תמיר מגה׳׳ל, והקים את
סיעת המרכז החופשי. כהדרגה אימצה לעצמה
סיעה זו את בל השיטות של סיעת העולם
הזה. אני מרשה לעצמי לומר שלא היה אך מכשיר
פרלמנטרי אחד שהמרכז החופשי לא
העתיקו מאיתנו.
(אין זה בהכרח ציון־לגנאי. היפאנים העתיקו את כל
הדגמים שלהם מאמריקה ומאירופה, והם מייצרים סחורה
טובה. מבחינה זו, היו אנשי המרכז החופשי ה״יפאנים״
של הכנסת).

עכשיו, לפתע, התקפל המרכז החופשי ונכנס
שוב לבלוכ-הזהב. פירמה קטנה ויעילה
מצטרפת לקארטל הגדול, ההורס בל יוזמה חופשית,
אך המבטיח רווחים טובים.
יש בפרשה זו נקודה אחת, שאי-אפשר לעבור עליה
בשתיקה.

.הנקודה של כדר־עופר.

לחמנו, תמיר ואני, נגד כל שלבי המזימה השפלה
הזאת. הפסדנו את המערכה (ואיך יכולנו לנצח, מול ריכוז
כביר כזה של כוח רודני?) אך הצלחנו לעורר את

ת מיר ואבנרי במאבק נגד חו ק
בדר־עופר, בליל־ ה שי מורים
המדינה כולה להבנת הכוונה המרושעת של גח״ל והמערך.

היה זה סוד גלוי, שהמזימה כולה קמה מפני
שהמערך רצה לחסל את סיעת העולם הזה,
וגח״ל רצה לחסל את המרכז החופשי.
השגנו הבטחות פומביות של מיטב המדענים בארץ,
שיבחרו בעד אחת הסיעות הקטנות. טובי הפרשנים קראו
לתמוך בסיעות הקטנות, מפני שאין להן תחליף בכנסת.
הם התכוונו לסיעת העולם הזה והמרכז החופשי.

עכשיו הצטרך תמיר לסיעת כדר, מכלי
שהמזימה כוטלה. פירוש הדבר, למעשה, שהוא
מצטרך למזימת כדר-עופר וייהנה ממנה. ייתכן
מאוד שהמועמד השלישי או הרכיעי של ה מרכז
החופשי ייכנס לכנסת בעזרת קנונייה זו,
על חשבון הקולות הגנובים.
איך אתה מרגיש לנוכח אפשרות זו?

אין בריוה
אינך יכול להצביע בעד הליכוד הימני. הצבעה בעדו
פירושה התכחשות לכל שאיפותיך ומטרותיך.

אם בן, כעד מי תצביע ץ
בעד המערך? מובן שלא. בעד ל״ע, המשרתים את
השילטון על כל צעד ושעל, שנמלטו בבושת־פנים מחזית
המילחמה בכפייה הדתית (אתה זוכר את ״חוק־האוזנר״ ?)
אין מנוס מן המסקנה: הסיעה היחידה שתמלא את
החלל שנוצר היא סיעתנו. היא קדמה למרכז החופשי,
והיא נשארה אחריו. אין היא הולכת בזיג־זאגים, ואין
היא מחפשת קוניונקטורה. היא פועלת כפי שהיא פועלת,
מפני שלשם כך נוצרה ולשם כך היא קיימת.

אינך מסבים לבל דיעותינו. יתכן שאתה
חולק על כמה מהן. אך האם זה חשוב ץ

חשוב שבכנסת השמינית תהיה לפחות סיעה אחת
שתנהל מאבק אופוזיציוני נמרץ, שתבקר את מעשי השיל־טון,
שתחשוף מעשי עוול ושחיתות, שתדע איך להילחם
בזירה הפרלמנטרית, שהביורוקרטיה תפחד מפניה.

סיעה שתהווה אלטרנטיבה לאופוזיציה.
אין תחליף לסיעתנו. גם אתה יודע זאת.

אני מציע לך להסיק את המסקנה. כמקום
לתת את קולך לבחירת המועמד ה32-
או ה 33-של הליכוד הימני (מי זה ץ) ולהכניס
עוד עסקן אפור לכנסת, השתמש״נא בקולך
היקר בדי להבטיח
שבכנסת השמינית
לא ידעך
ניצוץ האופוזיציה
הלוחמת. בברכה,

* אלו הן ציפורנייך -זוהרות ומטופחות בשלל גווני לאבות פרוטאיניות.
( 4.70ל״י) ח 101 סז ק וז!1״ץ זטס 1ס 011 0א
* אלו הן שפתייך -המשוחות בשפתוני נטורל-וונדר המעניקים לשפתייך מראה לח, עסיסי וחושני.
( 9.75ל״י 11<:גן 11ץ 1088ז0קס3
* אלו הן עינייך -מעבר למסך אצבעות, מאופרות להפליא בצללית ־ אבקה קסומה של נטורל־וונדר.
(־ 16.ל״י) ^\0£(0ו)08ץ £חסק 910ח81
* אלו הן פנייך -באיפור קליל ובלתי נראה של בסיס לאיפור.
(־ 13.ל ״י) נן ט־< 0 ^ 101 ווו ס ץ 1011ז

* אלו הן לחייך -סמוקות וקורנות עם גלילי סומק קרמיים.
(־ 18.ל ״י 001< 31101ו 901 10¥¥ 0ז 0

תכשירי־הקסם לטיפול ואיפור אופנתי להשיג בתמח קי ה הקרובה ובבתי כל-בו

העולם הזה 1663

מסיכות וחגיגות אינן נכללות בתוכנית העבודה של המערכת.
למרות זאת חרגנו ממנהגנו בשבוע שלפני ראש־השנה, כדי
להכין במישרדי המערכת מסיבת הפתעה קטנה. בשעה המיועדת
לישיבת המערכת השבועית הפך שולחן הישיבות של המערכת
לשולחן כיבוד, ומתוך ארונות הספרים נשלפו בקבוקי שמפניה כדי לציין מאורע אישי
הקשור בתולדות עיתון זה — מלאות 50 שנה לאורי אבנרי. .
מלבד עובדי המערכת הוזמנו להרים כוסית אלה שעשו עימנו בתקופות שונות
כיברת־דרך בהעולם הזה.
וכך, בהשפעת השמפניה
ורוח העולם הזה, התרוממה
מסיבה צנועה וספונטאנית
זו שנערכה בצהרי־יום,
והפכה למיפגש רעים עליז,
שגם אלה מבין הנוכחים
האמונים על מסיבות, יז־כרוהו
ודאי לטובה.
כמה מבין האורחים, ששמותיהם
פיארו בעבר את
עמודי העולם הזה, כעמוס
קינן, דן בן-אמוץ, דירי
מנוסי, אורי סלע או אורי
דן, רחוקים כיום מקשר
עם העתון. למרות זאת ניתן
היה לחוש בהזדמנות
זו שכל אחד מהם — כמו
הרבה אחרים שתרמו במרוצת
השנים מיכולתם ו-
כישרונם לעתון זה — הש צילה
ורידי מנוסי כמסיכת המערכת *
איר חלק מעצמו במוסד
תיפגש רעים עליז —
זה, חלק השייך למהות
המיוחדת של העולם הזה.

עוכרי המערכת משיקים כוסיות שמפניה־״
— במקום ישיבת מערכת —
זו היתד. מסיבה עליזה מאוד. אילו נשאר בה מישהו פיכח כדי לרשום את קרבות
הלשון, ההברקות המילוליות
והעקיצות ד,הדדיות ביו הנוכחים,
היה תורם ודאי לא
מעט לאוצר ההומור הישראלי.
צחוק. צחוק. אבל ...המאורע
שלשמו נערכה המסיבה הזכיר
את הדרך הארוכה והמפותלת
שעשה העולם הזה, מאז נטלה
אותו לידיה קבוצת צעירים
משוחררי צה״ל ועשתה אותו
לעיתון בעל התדמית הצעירה
ביותר בישראל. הזמן עושה את
שלו. אנשים שהחלו את דרכם
בעיתון כצעירים נלהבים, חת־בגרו.
שנת שלום
ותנופה

אבל תדמיתו של העולם הזה
עצמו, כך אנו מקווים, נשארה
צעירה. אינני מכיר עוד מערכת
עיתון אחת בארץ בה
קיים תהליך כה עקבי ורצוף
של שילוב דודות, ושבה יכולים
כתבים צעירים לעבוד עם
עובדי מערכת ותיקים שווים
עם שווים, כמו שהדבר קיים
במערכת זו.

דן כך־אמוץ ונורית גרץ כמסיכה
אותם כתבים צעירים שהש —
במסיבת הפתעה
תתפו במסיבה והתבוננו בהע רצה
בדמויות ששמותיהם הם
חלק בלתי נפרד מעולם העיתונות הישראלי, היו• עדות נאמנה לכך.
* מימין, מזכירת המערכת חנה גבאי והפירסומאי
אורי סלע.
** מימין לשמאל: מרסל זוהר, יוסי שנון, עוזי הדרי
ואברהם סימון.

העולם הזה 1883

סח׳ לו־מון ערכה תצוגת
סקי־מי בלי מכנסי ,
8ערב צאתו לחופשה בקיבוצו,
גבעת־חיים, נכנם
מזכ״ל ההסתדרות יצחק בן
אהרץ לקפה אקסודוס בצפון
תל־אביב. קרא לעברו סוחר הקרקעות
אריח לוי • ״בן*
אהרון, אתה לא סוחר!״ בן-
אהרון נעצר, חייך ושאל :
״למהז״ השיב לו לוי :״ככה
מוותרים על כיסאו בלי דמי-
מפתח ו תן לי לייצג אותך. רק
מהקומיסיון אני עושה 100 אלף
לירות.״ בן־אהרון טפח לו על
כתפו, ואמר :״על תדאג 1כיסאות
יש לי בבית כמה שאני
רוצה.״
8בישיבת ועדת־המינויים
של מיפלגת העבודה קיבל
יו״ר הוועדה, שר־האוצר פינחס
ספיר, טלפון בהול מסגן
מזכ״ל המיפלגה מטעם אחדות־העבודה,
אכרהם גבלכר.
המשתתפים בישיבה שמעו רק
את ספיר אומר :״גבלבר, זה
בסדר, הוא במקום השני ...כן...
זה מובטח ...לא יהיו שינויים
בטקסי בדרך לירושלים הנוכחים
פרצו בצחוק, הראו ל

אותם
בפני החיילים במעוזים.
הארבעה הצטופפו בפינת המטוס,
פינו את השטח למאלף
ונחשיו.

שים
חפר. הכריז חפר, הידוע כאחד
ממבקריו החריפים של שר־הביטחון
:״זאת בטח עבודה
של דיין!״
₪חוש בלשי גילה בשבוע
שעבר מנהל מלון הסלע הארוס
באילת אל״מ (מיל ).נפתלי
בהירי, שגילה כי אורחים מ־תל־אביב
גנבו את כל המגבות,
כוסות, צלחות, מנורות־שולחן
ותמונות שהיו בחדריהם. הוא
טללפן מייד לסגן־ניצב רח*
מים קונפורמי במישטרת
ת״א, הודיע לו על הגניבה.
שוטרים יצאו לכתובות שמסרו
האורחים, אך גילו כי הן מזו-
ייפות. בהירי לא נכנע, בירר
אצל הסוכן שאצלו הזמינו את
החדרים, איתר כתובת אחת ו הודיע
עליה למישטרת תל־אביב.
הפעם הצליחו השוטרים
ללכוד את אחד הזוגות, הגיעו
דרכו לזוג נוסף שהתארח ב־בית־המלון.
בחיפוש בדירותיהם
נמצאו כל החפצים הגנובים והזוגות
יועמדו לדין.
8הפורצים לביתו של
עורך-הדין מקם רובטקין,
המייצג בין השאר גם את החברה
הימית להובלת פרי השייכת
ליעקב מרידוד ומילא•־
ברנד, הופרעו במלאכתם
על־ידי כלבו של עורך־הדין,
הצליחו לגנוב רק את פסלו של
הפסל יצחק שמואלי, השווה
חמשת אלפים דולר.

8תקרית בלתי־נעימה איר

לדוגמנית היפהפיה סוזי

ל ד מן בעיצומו של ראש־השנה.
סוזי ירדה לבלות את
החג, כמו הרמז תל-אביבים
אחרים, באילת. כשהיא לבושה
בביקיני סמלי, בילתה סוזי ב־סקי־מים
על־גבי סירת־המירוץ
של ידידה יצחק (״איציק מוס-
טאנג״) דנין, בעל מוסך רנו
ביפו. כאשר התכוננה לערוך
תצוגה של סקי־מים לעיני
מאות צופים, שעמדו וצפו בה
בהתפעלות על החוף, נשמטו
לפתע מכנסי הביקיני שלה,
השתלשלו מעל רגליה החטובות
ונפלו למים. סוזי המופתעת,
נשארה כורעת במים,
נגררה כך על-ידי סירת־המירוץ
לאורך מאות מטרים, לפני ש התגלה
כי איבדה את מכנסיה.
היא נמשתה מהמים, הולבשה
במכנסי־גבר׳ חזרה לנקודת-
המוצא, ניסתה למשות את ה־

פסוקי ה ש בו ע

עבד־אל־עזיז 1ועבי

הבריאות, מברך

את המתאבק אבו־ענתר לפני הקרב שלו עם רפאל הלפרין, שנערך
בשבוע שעבר בהיכל־הספורט בתל־אביב. הברכה לא עזרה. המתאבק
רפאל הלפרין, שקרא פירקי־תהילים לפני התחלת הקרב, ניצח.
בית־אמריקה בתל־אביב, כאשר
באותה שעה ממש סעד שם גם
שר־הביטחון משח דיין ב
חברת
רעיתו רחל. לפתע נשמטה
כוס מידיו של המלצר,
והמשקה נשפך על מכנסיו של

+עזר וייצמן, על ההתרחשויות
סביב הקמת הליכוד
הלאומי :״כל האנשים
שווים, אבל יש השווים לתחת.״

מזכ״ל חהסתדרות
יצחק בן*אהרון :״הכל
בסדר, הכל נמשך: הפיקוח נמשך,
ההתייקרויות נמשכות
וההתעשרות נמשכת.״

רונית בלנק

בת ה־ 15 וחצי, מלכת המיס ,1973
במסיבה שנערכה לכבודה בפיאנו־בר
של מרדכי (״ציגלה״) ציגלר (מימין) ,שהחליט כי מה שמתאים
למלכה זה שמפניה צרפתית וקאווייר רוסי. קבעה המלכה, שטעמה
לראשונה בחייה מזון מלכות :״זה בכלל לגמרי לא רע.״
ספיר התמה את פיליטונו של
יואל מרקוס בהארץ מאותו
בוקר ובו תיאור מדוייק של
שיחה כזאת — פרי דימיונו
של מרקוס.
8הבחירות הקרבות מולידות
בדיחות חדשות. אחת
האחרונות היא זו של העיתונאי
עמנואל כר־קדמא על
מזכ״ל מיפלגת העבודה אח*
רון ידלין, שהיה בזמנו יו״ר
תנועת הצופים :״מה נשאר
לידלין מהתקופה שהיה בצופים?
להעביר זקנה את הכביש.״
8אנשי
התיאטרון אס*
דחם (״אבי״) עוז, תום לוי
ובן־ציון מוניץ, והקאריקטו-
ריסט גזקי ג׳קסץ, שיצאו
לסיור-הרצאות במעוזי התעלה,
עברו חווייה מפוקפקת במטוס
שהוביל אותם לתעלה: איתם
טס מאלף נחשים, שהביא איתו
שק מלא נחשים כדי להדגים
העולס הזה 1833

מכנסיים בצלילה, לא הצליחה.
8מאמציו של איש אילת
רפי נלסון, להקים חווה לגידול
קרוקודילים בכפר־הנופש
שלו מדרום לאילת, עשויים
להסתיים בהצלחה. לאחר שרפי
כבר רכש בסינגפור את התנינים
עבור חוותו, הביעה החברה
להגנת הטבע התנגדות להבא־
.תם לארץ. אורי צאן, איש
החברה, טען כי רפי רוצה לייבא
את התנינים כדי לפשוט
מעליהם את עורם לייצור ארנקים
ונעליים — דבר לו מתנגדת
החברה. רפי התרגז, כתב
מכתב חריף למנכ״ל החברה
להגנת הטבע אלוף (מיל).
אברהם יפה. טען רפי :״אם
נותנים לגרוזינים לעלות לארץ,
אין סיבה שלא יתנו גם לקרוקודילים.״
יפה הסיר את
התנגדותו.
8המשורר חיים חפר
שהה בחברת ידידים במיסעדת

דויד(..דדו״) אלעזו

(מימין) השתתף השבוע במסיבה שנערכה בפיאנדבר 77
לכבוד עשרות האמנים שהופיעו בהתנדבות בפני חיילי
צה״ל במוצבים הקידמיים משארם־אל־שייך ועד החרמון בראש השנה. דדו הודה לכולם בשם צה״ל. בתמונה
נראה הרמטכ״ל יחד עס מפקד חיל־האוויר בנימין פלד ומייק סטולוביסקי. מעליהם: הזמר ג׳ימי לויד.

מכתבים

ציין

שמי מדיגות —
דרך אחת!

היסטורי
״העולם הזח״ ,1881״תחבטחה
האלוקיה לערביי ארץ־ישראל״,
מכתב למערכת של הקורא ד״ר
שלמה רוזנבאום־נרקיט, הטוען כי
ליהודים ולערבים זכות שווה על
ארץ־ישראל.

התרשמתי עמוקות מניתוחו ההיסטורי*
אתנולוגי של ד״ר שלמה רוזנבאום־נרקים.
מזמן חשבתי וגם הרגשתי כמותו, שערביי
ארץ־ישראל הם בחלקם המכריע
צאצאי אבותינו שלא גלו מעל אדמתם
לאחר חורבן הבית השני וגזירות רומא האלילית
וביזאנטיון הנוצרית. אבל מכאן
ועד הפיתרון המוצע על ידו — חלוקת

בישראל כברוסיה הבולשביקית: או שעושים
מה שהשילטון דורש, או שמקבלים
מכות.
בישראל עושים הכל כדי להעניש יהודים
שאינם רוצים להתיישב במדינת היהודים.
יהודי ברית־המועצות שעברו לרומא ישר
ממחנה הקליטה בווינה בכדי לנסוע לאיזו
שהיא מדינה אחרת, ואלה שירדו (איזו
מילה משונה!) מישראל לרומא בכדי לנסוע
הלאה, לא יקבלו כל עזרה מהג׳וינט
ומהיאס.
כך שאם אינך עושה מה שדורשים ממך
שר־הקליטה נתן פלד ומנהל מחלקת הקליטה
בסוכנות עוזי נרקיס, זאת אומרת
שתישאר בישראל, ידאגו השניים שתמות
ברעב ברומא.
כך שנשארו למישפחות היהודיות־הסוב־ייטיות
שתי דרכים:
א) לעשות הכל בכדי לשוב לרוסיה הבולשביקית,

להתנצר ובעזרת הכנסייה לנסוע למדינה
כלשהי.
והנרקיסים והפלדים למיניהם עוד באים
בטענות לשילטונות בריתשזמועצות כשהם
פועלים באותן דרכים.
כורים קליפר, יתשליס
איש השגה

מרדכי היילסרין
שניים אוחזים בטלית

מאוזן :

מאונך :

)1גוף פוליטי חדש )5 .חומר הממים
צבע צפורניים )9 .כוח )10 .ארבה)11 .
מדינה דרום אמריקאית )12 .אליל בבלי.
)14 מצבה )15 .שופט מוסלמי )16 .מחצית
היממה )17 .מזכיר האו״ם הראשון)19 .
קיבוץ בדרום הארץ )23 .מצב משפחתי.
)26 שקט )27 .מגיע )28 .חיה ממולאת
(כתיב חסר) )30 .אשה פאטאלית )32 .איש
דת )34 .מלא תחבולות )35 .רשע פורימי.
)36 נעלם )38 .קרם באף בהמה )39 .עיר
בגרמניה )40 .דבר אחר )41 .פורש, מרשה.
)42 כי אם, דווקא )44 .אות עברית)46 .
עוף ציד )47 .מדינה קדומה בארם נהרים.
)49 עירבוב נוזלים )51 .קבוצת מטוסים.
)53 מינראל, תחמוצת הברזל )55 .תפוח
אדמה מתוק )56 .בסיס )57 .אל מצרי)59 .
שואף להגיע )60 .יריבו הנוראי של חלפי
רין )62 .בהמה טיבטית )64 .קידומת שם
ערבית )65 .אגם )66 .שנשמה באפו)67 .
מארבעת המינים )69 .השליך, זרק, ירה.
)70 המרובע האדום בקלפים )71 .פס, פתיל.
)72 בעייה, שאלה )73 .אלת האש במיתולוגיה
היוונית.

)1עיר במרכז הארץ )2 .מטבע יפני.
)3״וני ויצ׳י״ )4 .זמרת צרפתיה ממוצא
יהודי מזרחי )5 .סופר ישראלי )6 .אחד
הזמנים )7 .קידומת שם הולנדי )8 .כלי
נגינה )9 .נשיא שהתאבד )13 .חרות׳ניק
פורש )18 .נהרג בידי חכים וביו? צורי.
,)20 מושג תיאטרוני )21 .מגיפה או עיתון
בוקר )22 .משופשף )24 .אלוף הקיטש.
)25 אוניברסיטה אמריקאית )28 .מוקש.
)29 גיבורת אגדה מפורסמת, שרקדה בנשף.
)31 הפלגה בדיבור )33 .תשלום לרשות.
)34 קיר, דופן )37 .איבר נשימה של דג.
)38 צד בחתונה )42 .חדר רחצה )43 .מש תמש
בשמאלו )45 .בן צאן )47 .חלקיק של
יסוד )48 .מרכז תעשית המכוניות בארצות־הברית
)50 .אפיסת כוח )51 .״האם ...אתה,
אם לצרינו?״ )52 האשה מצמיחה לבעל
שתיים כאלה )54 .מרכז עצבים )56 .מטען.
)58 בקשה לבית דין גבוה לצדק)60 .
מזג אוויר מעורפל )61 .מאבותיה של
רומא )63 .מזרח )66 .״זה נוער זה? זה
68 .כלי עינויים )71 .תו נגינה.

חש בץ

ג88ו

ארץ־ישראל למדינה יהודית ומדינה ערבית
(פלסטינית) — רחוקה הדרך!
לדעתי, דווקא הפיתרון של ארץ־ישראל
(המערבית) השלמה והיא: מדינת־ישראל
הנוכחית תחת שילטון הרוב היהודי —
ולעומתה שילטון ערבי על מזרחה של
ארצנו (ממלכת ירה ההאשמית) מהווה
מעשה של צדק היסטורי, בבחינת: שניים
אוחזים בטלית ; זה אומר , :כולה שלי,׳ —
וזה אומר, :כולה שלי׳ — יחלוקו!״
חלוקה זו נעשתה כבר לפני יובל שנים
על־ידי צ׳רצ׳יל בתפקידו כשר־המושבות
הבריטי, כשיצר את אמירות עבר־הירדן
המיזרחי, תחת שילטונו של עבדאללה, סבו
של חוסיין.
מרדכי היילסרץ, עין־כרס
לא פ ד

״העולם הזה״ ,1881״תשקיף —
יגאל ידיו דחה פנייה להצטרף
לליכוד״.

בידיעה נאמר, כי סירבתי להצטרף לליכוד
הימני מטעמי בריאות.
ובכן:
)1לא פנו אלי,
)2אילו פנו, הייתי מסרב,
)3הייתי מסרב לכל מיפלגה.
הסירוב היה נובע מכך שאיני שייך
לאיזה מיפלגה שהיא. תשמחו בוודאי לשמוע
שמצב בריאותי תקין ביותר״•
יגאל ידי] ,ירושלים

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיסור, חיבור וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

1ויו=1יו £

...אפילו עבורי, ששירתתי בשעתו בחטיבת
הצנחנים 202 תחת פיקודו של אריק
שרון, היה בכתבת השער שלכם עליו כדי
לחדש לי הרבה פרטים שלא ידעתי אודותיו.
במיוחד, אני סבור, מאלף הפרק על
הוריו של אריק. כמי שמכיר את אריק
מקרוב, הופתעתי לגלות את מקור הניגודים

ליגאל ידין

הפתעתם אותי. מכל האנשים שחשבתי
עליהם כמועמדים לתואר איש השנה של
העולם הזה, היה אריק האיש האחרון ש חשבתי
שתבחרו בו.
הצלחתם להיות הוגנים כלפי אריק, ובאותה
שעה להבליט את הסכנה הגדולה הטמונה
בו לגבי עתידה של ישראל כמדינה
מתקדמת.
יוסך שטרנפלד, תל־ אביב

גיהיגום הגהיגה

יש בישראל יותר מחצי מיליון בעלי
רשיון־נהיגה, שכולם או רובם, הם גם
בעלי רכב, וכולם או רובם בעלי זכות
הצבעה לכנסת, וכולם ממורמרים!
טובעים בים של חוקים, ותקנות, וקנסות,
וגרירות, ודו״חות של המישטרה, והסיירים
והפקחים למיניהם — וכי אני צריו לפרט
לכם על הגיהינום של נהיגה וחנייה בכבישי
הארץ?
הצעתי היא: תנו לטובעים יד 1זרקו
להם קרש הצלה! תיפנו אליהם ישירות,
בהבטחת עזרה והגנה ומאבק נגד חוקים
ותקנות דרקוניים! ואני בטוח שחלק גדול
מבעלי רישיונות הנהיגה, יצביעו עבורכם
לכנסת.
י* ם.׳ תל־אביב

אריק שרון והוריו (()1941
.פרק מאלף
שבו שהוא כנראה באישיותם ההפוכה של
הוריו...
מ. ד ,.ירושלים
!• אריק בחברת אביו ואמו — ורה
וסמואיד שיינרמן בשנת — 1946 ראה
תמונה.
שיכון לזוגות צעירים
גם ראש עיריית חולון הצטרף לדואגים
(המשך בעמוד )12
העולם הזה 1663

לפני שאת מוצאי
פתרונות לתחבורה
מתחת לאדמה !

תנו לנו לנסוע על פני האדמה לתחבורה ציבורית דרושי
נתיבי מיוחדים

1ם ת קרמה למסיע ההמוו י
אגד-המחלקה ליחסי ציבור

העולם הזה 1883

האם מוביל קו ישיר מביצות נהלל לחולות של פיתחת־רפיח?

ך* מונה בטלוויזיה ג קריית־־ארבע. פאר ההתנחלות הישראלית לייד חברון. יורשי
<1 1אברהם אבינו. בית־מלאכה. מנד,ל־ד,עבודה היהודי, אחד המתנחלים, נותן הוראות.
הפועלים מצייתים ועובדים.

הפועלים הם ערכים. התוצרת: חנוכיות.
תמונה אחרת: פיתחת־רפיח. מושב שדות. בתים חדשים, סטנדרטיים. ילדים משחקים.
מתנחלת צעירה, מחייכת, מדברת במיבטא זר. בוודאי, טוב להיות כאן. כדאי להיות כאן.
יש פרנסה. יש שיחדור ממיסים. אפשר להסתדר יותר טוב מאשר בתל־אביב.
ד,״פרנסה״ נמצאת בחוץ. בדואים מעבדים את האדמה. בדואים שגדלו במקום הזה,
מפני שהיה שלהם. חיילים גירשו אותם, דחפורים הרסו את ביקתותיהם. גדר גבוהה
הוקמה סביב השטח, בינם ובין אדמתם. ואז נפתח פתח בגדר׳ והבדואים הוחזרו למקום,
כעובדים שכירים של האפנדים החדשים.

משה אפנדי, יצחק אפנדי, דויד אפנדי. מתנחלים.

מדגנית עד שוות
ץ והי רק ההתחלה. מה שקורה בקרייודארבע עתיד לקרות בכל רחבי הארץ.
1אריק שרון מדבר על שכם־עילית, רמאללה־עילית ויריחו־עילית, ואריק שרון יודע
על מה הוא מדבר.
בקריית־רפיה פועל מתחרהו של אריק, משה דיין. הוא מרוגז על העסקת העובדים

אם אינך מחייב אותם, אינך ציוני, ואתה מתנכר לעצם זכותנו להיות
כארץ הזאת.

עמוד אש ותמוות עשן
* והי כדירה מפתה, מפני שהיא פשוטה וחלקה. היא מפתה בשני הכיוונים.
1למחנה אחד היא עוזרת להצדיק כל מעשה מרושע, כל ״חריג״,
הנעשה עתה כשם הציונות.
מה אנחנו עושים, בסך־הכל? אנחנו עושים מה שעשו אבותינו, אנשי העלייה
השניה והשלישית. אבל הם עשו בצביעות, ואנחנו בגלוי. הם לא יכלו לשלוח את צזז״ל
לגרש את הערבים, כי לא חיה להם צה״ל. לנו יש׳ ברוך־השם. יש לנו צבא, ויש לנו
אריקים, המוכנים לקבל על עצמם את האחריות לבצע את העבודה השחורה ״בלי
פקודה״ ,בתור ״חריגים״.
אלה הם הצנטוריונים חחדשים של האימפריה החדשה, העושים את שלחם ביודעם
שהממשלה הצבועה תגנה אותם. תגנה אותם, ותיישב למחרת היום את האדמה שפינו
ב,,חריגים״.

ככה זה. ככה זה היה. אולי זה לא יפה. אבל הקמת מדינה וכיבוש
מולדת אינם דברים יפים. זה ייראה יפה בספרי ההיסטוריה. אכל בינתיים
מוכרח מישהו לעשות את העבודה השחורה.
זה מחנה אחד -המחנה שדיין ואריק הולכים לפניו כעמוד־אש וכתימרת־עשן.

המחנה השני מקבל את אותה
הברירה, ומסיק את המסקנה ה הפוכה.
נכון,
זכותנו על שכם־עילית היא כזכו־תנו
על יפו־עילית, שהיא תל־אביב. על
כן אין לנו זכות על שתיהן. שדות היא
כנהלל — לכן גם נהלל היתה פרי נישול.־
הציונות היתד. נשלנית ומרושעת,
מתחילתה ועד היום.

קשה לדעת איזו משתי המסקנות
מפחידה יותר. האחת מובילה
לקולוניאליזם, לשלילה טוטאלית
של בל ערכי-המוסר, לריצת•
אמוק לאומית. השנייה מובילה
להתבחשות עצמית, לאובדן האמונה
בעצם זכות-קיומנו, להתקבלות
אישית ולאומית.
הסכנה הראשונה ברורה וגלוייה לעין.
הסכנה השנייה גלוייה פחות, אך ייתכן
שאיגה פחות חמורה. היא נוגעת לטובי הנו ער,
לעילית המוסרית הקטנה שיש בכל
אומה. וכפי שכבר ראינו בשנה חאחרונח,
היא עלולה להביא לדרך־חתחתים.

השאלה הנדולח היא: האם הברירה
עצמה נכונה ז האם אין
היא פירבה? האם אין חיא הפ;
שטה נוראה, כוזבת במהותה ז

מייבשי הביצות בחסות גאפיוים: תצלום משנות השלושים
הערביים במושבי־טיפוחיו־סיפוחיו. אולם העבודה, שאריק התחיל בה, נמשכת במלוא
הקצב. אלפי בדואים נוספים עומדים לפני גירוש. דחפורים עוברים על פני בתי-קברות
ודיונות, ופורצים את הכביש לעיר שעדיין איננה.
משולש־ענק — רפיח־ניצנה־עריש — מובן להתנחלות. שטח הגדול פי שניים
מכל רצועת עזה. חומה־ומיגדל אדירים מול פני מידבר־סיני. רבבות בדואים יפונו
ויידחקו לתוך המידבר. ואחר־כד יוחזרו כדי לעבוד למען המתנחלים־האפנדים.

ליפי־הנפש המוחים יש תשובה ניצחת: זוהי ציונות. ציונות כלי

מאת

אורי אבנר׳
מדכאות. לא רק הציונות של ,1973 אלא גם של 1903ו־ .1933 כד זה
היה תמיד.
וכך אומרים הציונים־בלי־מרכאות: 1973 ,
תמיד קמה ההתיישבות היהודית על אדמה שהיתר, שייכת לערבים. תמיד סולקו
הערבים מן האדמות שנכבשו. תמיד היתד, הציונות אכזרית.

־־ נכון, פעם היינו חלשים. דיברנו דיברי נועם. ההבאנו את האמת
האכזרית מאחורי מליצות יפות. אכל עכשיו אנחנו חזקים. הגיעה העת
לשים קץ לצביעות.
מה שקורה בפיתחת־רפיח, הוא שקרה בנהלל. אין הבדל בין קרייודארבע ופתח-
תקודד .,קו ישיר מוביל מדגניה לדיקלה.
מי ששולל את הנעשה בשדות, שולל גם את זכותו לשבת בכרם־שלום הסמוכה.
מי ששולל את פיתחת־רפיח, שולל את עמק־יזרעאל. זכותנו בשכם־עילית היא כזכותנו
בנצרת־עילית.

והברירה היא פשוטה: אם הינף ציוני; עליך לחייב את כל אלה.

האם ההקבלה נהלל—שדות, תל־אביב—
חברון, עומדת במיבחן של ביקורת רצינית?
האם אין היא תפורה לפי מידות ההווה?
האם אין זה נסיון להכניס בדיעבד תוכן
של היום לדפוסים של אתמול?

אני מציע להתמודד עם הכעייה הזאת. אין מנוס ממנה. בל ניסיון
להתעלם ממנה יסתיים כאסון נפשי.

ערבים בנהלל
ך* שהייתי ילד, חייתי חצי שנה בנהלל, אצל מישפחת איכרים ממקימי׳ המושב.
^ (כן, אז עוד קראו להם איכרים).
מחשבתי חוזרת אל הימים ההם. בערבים ארוכים, ליד מנורת־הנפט העשנה, על
כוס תד, עם לימון וחתיכה קטנה־קטנה של חלבה, היו הזקנים מספרים על ההתחלה,
שהיתה אז עדיין טרייה בזיכרונם. כי הזקנים היו אז כבני 50־ ,40 ונראו כבני 80־.70
לנגד עינינו, באותם ערבים, קם מחדש העולם של ימי-הראשית. הביצות. הקדחת.
הראשונים שחלו ומתו. האחרים שהתייאשו וברחו. הרעב. העבודה הנוראה. האקליפטוסים.

זה לא היה סרק בספר לילדים. זה היה פרק שד זיכרונות אישיים,
מפי האנשים שעשו היסטוריה כמו ידיהם.

נהלל של אותם הימים כבר חיכתה שרשים 75 .בתים לבנים של שלושה חדרים
עמדו בעיגול מדוייק מסביב לבית־העם והצרכניה. חורשת האקליפטוסים, בכניסה למושב,
נראתה כיער־נוי, ולא נשאר שריד וזכר מן הביצות. לא היה חשמל׳ כמובן. השבילים
טבעו בבוץ עמוק במשך כמד, שבועות בשנה. הייתושים הצליחו לחדור מבעד לחלונות
המרושתים. האוכל היה מעט ופשוט. העבודה נמשכה 12 שעות ביום לפחות. אופניים
ומכונת־תפירה היו בגדר מותרות. אבל בשביל המייסדים היה זה גן־עדן, הגשמת
כל החלומות.
הם היו אידיאליסטים אמיתיים, עד האחרון שבהם. הם האמינו בלב שלם שהם
מגשימים אידיאל סוציאלי נאצל, אידיאל של חברה עובדת, שיוויונית, ללא ניצול וללא
שררה. האידיאל הלאומי והאידיאל הסוציאלי היו קשורים בלבם זד, בזה, והם לא ראו
בשני ספח בלתי־מחושב לראשון. הצדק החברתי היה חשוב להם לא פחות מן הגאולה
הלאומית.

אילו אמר להם מישהו שהם גזלו את האדמה מן הערכים, היו מס תכלים
עליו בעל משוגע. האדמה נקנתה ככסף. היא לא נגזלה מאיש,
מפני שהיתה אדמת-ביצות, ואיש לא ישב עליה.
לא היה שום קשר בין הכפר ובין היישובים הערביים מסביב. לפעמים היינו נתקלים

בערבי בודד על שביל נידח, מברכים אותו לשלום וזוכים בברכה חגיגית בתשובה.
אבל היו סיפורים על ערבים שבאו לטיפול במירפאה, ושררה הרגשה כללית שקיומה
של נהלל טוב גם לערבים ומביא להם ברכה.

מאונסיסט מה הוא אומו
ץ והי, כמוכן, עדות סובייקטיבית. מארכסיסט אמיתי ידחה אותה בבוז. הוא יאמר •
1רק העובדות האובייקטיביות חשובות.

ממי נקנתה אדמת נהלל? מאיזשהו אפנדי. מה רדה לפדאחים
שישבו על האדמה? הם גורשו על-ידי המישטרה הבריטיוץ.

ואם לא ישבו ערבים על אדמה מסויימת זו, מפני שהיתה נגועה בקדחת, גם זה
אינו חשוב. במוקדם או במאוחר היו מייבשים את הביצות. האדמה היתד, שייכת לבסיס־הקיום
של העם הפלסטיני, והיא נלקחה על־ידי מתנחלים יהודיים. השיטה אינה חשובה.
אין הבדל בין קנייה ובין כיבוש אחר. הקנייה היא דרכם של החלשים והעשירים
ברגע שהיישוב התחזק, הוא כבש. כך או כך, התוצאה היתד. נישול.

האידיאליזם של המתיישבים היה נחמד, אכל כלתי־רלוונטי. הוא
הדין לגבי סיכלותיהם וקורבנותיהם. חשוכה רק התוצאה. והתוצאה
היתה כנהלל לפני שני דורות כמו כשדות של ימינו אלה.

נכון, מייסדי נהלל לא העסיקו ערבים( .האם עובדים כיום ערבים במשקי נהלל?
קרוב לוודאי שכן ).אבל זהו, פשוט, ההבדל בין סיגנונות התקופות. המצב השתנה.
כיום יש תעסוקת־יתר, ורמת־המחייה עלתה, ופועלים ערביים יש בשפע בשטחים
שכבשנו, ושעוד נכבוש.

בקיצור, ההכדל כין המתנחלים חולי־הקדחת ובין האפנדים החדשים
בפיתחה אינו אלא סובייקטיבי. ועל בן, אינו חשוב.

הקדחת והאפנדים
ין אני מוכן לקבל טענה זו. אני חושב שהיא מקור לכזב מסוכן.
^ 4י ש חשיבות לצד הסובייקטיבי. ח יש ו ב מה הרגישו המתיישבים, במה האמינו,
מה חשבו.

אי־־אפשר להעריך את התקופה, את אנשיה ואת מיבצעיה, מכלי
לקחת כחשבון את מניעיהם. יש לדון אותם על פי מניעים אלה.
יש הבדל תהומי בין תקופת דגניה ונהלל ובין תקופת דיקלה ושדות. בני דגניה
ונהלל לא היו צבועים. הם האמינו בלב שלם שאינם מנשלים איש, שהם כובשים
אדמת־בתולין, שאינם גורמים עוול.

אץ שום דמיון בינם לבין האפנדים הציניים היושכים על אדמת
איקרית. הרואים נגד עיניהם את בעלי־האדמה העקורים, והלוחמים נגד
החזרתם. אין שום דמיון בינם לבין מתנחלי רפיח, המקבלים לידיהם
אדמה שנשדדה לנגד עיניהם, והמעסיקים את השדודים בעכדים־־כיטכר.
מה שקרה בנהלל, קרה בצורה דומה במאות יישובים אחרים. הצעירים והצעירות
שהלכו אליהם הקריבו קורבנות עצומים. הם היו חדורים אמונה שהם בונים חברה
אנושית צודקת. הם עבדו עבודה מפרכת, וחיו חיי עוני ורעב במשך שנים.

כל אלה אינם אגדה של סיפורי־ילדים. זוהי האמת. אמנם, אמת
סובייקטיבית. אך מחיקת הגורם הסובייקטיבי הוא עוול משווע.
נכון, מתיישבים אלה התעלמו, פחות או יותר, ממה שקורה לעם־הארץ. אפשר
לאמר שזאת היתד, התעלמות נוחה, הדחקה לתודהכרה של עובדה בלתי־נעימה. היה
נוח לחשוב שאיש לא נפגע מן ההתיישבות, שבעצם זה טוב גם לערבים, שהערבים
יכולים להתרפא במירפאות קופודחולים ולמכור את תוצרתם בערים היהודיות. שהאדמה
נקנתה בכסף רב, ואף מופרז. שה״מאורעות״ אינם אלא התקפות־רצח של אוכלוסייה
פרימיטיבית מוסתת, ולא תגובה של עם על חדירת עם אחר לארצו.
התעלמות זו היא עובדה היסטורית. בילעדיה, ייתכן שהתנועה הציונית היתה
מוצאת דרך לדו־קיום עם העם השני בארץ, והמילחמה הגדולה בין ארץ־ישראל ופלסטין
לא היתד, פורצת כלל.
התנועה הציונית השתדלה להתעלם מן הבעייה. זד, נכון. אולם צל זר, אינו מבטל
את האור המבהיק של האידיאליזם הציוני, האידיאליזם של רבבות שהאמינו בצדק
ובשיוויון ובעבודת־כפיים, והגשימו אידיאל זה בחייהם.

היום הראשון של גירוש הבדואים מהפיחתה
זו והשרישה אותנו כאז — עלינו לראות את האור והצד, את המעשר
החיובי הגדוד ואת המחדל הדהיהאסון באחד.

שלוש תקופות

בבואנו לדון את הציונות — את התנועה שהביאה אותנו לארץ

** ן הדין הוא להפריד בבירור בין שלוש תקופות של התיישבות יהודית.
התקופה הראשונה היא מן הראשית עד .1948 היתד, זאת תקופת האידיאליזם
ההתיישבותי הצרוף. המתיישבים היו שלמים עם עצמם. הם האמינו (כן, סובייקטיבית !)
שאינם עושים עוול לאיש, אלא מביאים גאולה לעצמם, לארץ ולחברה האנושית כולה.

זוהי התקופה שהולידה את יצירות־הפאר •טל הציונות: הקבוצה,
הקיבוץ, המושם, אירגון־ההגנה האנטי־מיליטריסטי, השפה העברית
החדשה.

האדמה נקנתה בכסף, וזה הרגיע את מצפון המתיישבים. יתר על כן, היישובים
היהודיים היו איים בים הערבי. מרבית הארץ נשארה בידי הערבים. גם מבחינה
חזותית לא נוצר הרושם שהארץ נגזלת מידי העם שישב בה.
התקופה השניה התחילה במילחמודד,עצמאות, ונסתיימה במילחמת ששודהימים.
ההתיישבות בתקופה זו היתד, יותר בעייתית. האדמה היתד, שייכת, במידה רבה, לעובדי־אדמה
מוכי־גורל, שנמקו במחנוודפליטים מעבר לקו שביתת־הנשק, שהפך גבול המדינה.
קיבוץ ברעם, שהתיישב על אדמה שנשדדה לאור היום מערבים תושבי־ישראל, היה חריג.
המתיישבים עדיין שמרו על שלמותם המוסרית. הם האמינו שהאדמה היתה ריקה.
שהערבים ברחו ממנה מרצונם. שיימצא מיתרון פוליטי לבעיית הפליטים, מעבר לגבול.
גם בתקופה זו נשאר חלק גדול של הארץ בידי העם הפלסטיני, אם כי תחת
שילטון ירדני ומצרי. היתר, חלוקה. אמנם, הגבולות זזו תוך כדי מילחמת־ד,עצמאות,
ויחד עימם האוכלוסייה.

אבל אפשר היה לטעון כי היתה חלוקה צודקת, פחות או יותר,
ובי לכל אחד משני העמים כארץ ניתן כסיס לקיום לאומי — גם אם
הרכה יחידים נפגעו.

מווסת מוגלה
ן* התנחלות לאחר מילחמת ששודד,ימים לבשה אופי אחר לגמרי, והיא שונה
\ 1במהותה מן התקופות הקודמות.

אין זה מיקרה שאפילו השם השתנה, וכמקום ההתיישבות באה
ה,,התנחלות״ .כמקום האידיאולוגיה של טולסטוי וא.ד. גורדון באה
האידיאולוגיה של שבטים פרימיטיביים מימי קדם, המוסר של ספר־יהושע.

השוני
הוא גם סובייקטיבי וגם אובייקטיבי.
לשום מתיישב בקרייודארבע או בשדות אין אשלייה לגבי גורל קודמיהם. האדמה
נלקחת בזכות כיבוש. היא מופקעת על פי צו של מושל צבאי. תושביה מגורשים בכוח
על־ידי הצבא. במיקרה הצורך׳ יש ״חריגים״.

בד מתיישב יודע שהוא עולה, פשוטו כמשמעו, על אדמה שנגזלה
(המשך בעמוד )18

־ ז 1 1וווחה־־* 0

—־־ודו ׳1

מכתבים
(המשך מעמוד )8
לזוגות צעירים לפני הבחירות. הבשורה
פורסמה בדבר. מודיעים שם לזוגות הצעירים
תושבי חולון כי עיריית חולון
יחד עם שיכון עובדים יבנו בתים עם
דירות עבור זוגות צעירים. מה המחיר
של כל דירה ז
כ־ 80 אלף ל״י ! הזוגות יוכלו לקבל משכנתא
של כ״ 40 אלף לי.
יפה?
לא כל־כד!
מאיפה יקחו הזוגות הצעירים את 40
אלף הלירות כשמלבדם יהיה עליהם לשלם
גם משכנתא? לזוג צעיר יש 40 אלף ל״י?
אולי לבנים של עסקנים עשירים! לזוג
צעיר של עמו, אין סכום כזה.
כך שהבשורה היא עבור אנשי שלומנו
ולא עבור זוגות צעירים ששירתו בצה״ל
ואין להם מקורות הכנסה צדדיים.
מאיר פראמנט, נתניה
איכות הסכיבה

ראש עיריית חולון פינחס אילון, משמיע
מדי פעם קול זעקה נגד רעש מטוסי
הסילון ודורש להרחיק את מסלול המראתם
מאיזורי המגורים. זה קל מאוד. אך הוא
עצמו איפשר ליצרני תריסים לפתוח בתי־מלאכה
רעשניים ברחוב סוקולוב הנמצא
באמור מגורים, ולא באיזור תעשיה.
(למשל: בבתים מספר .)132 ,121 ,115
רעש ניסור מוטותהאלומיניום דומה
ליללת מכונת־קידוח של רופא־שיניים, והוא
גרוע פי כמה מרעש המטוסים. כבר
מזמן הוכח הנזק שגורם הרעש לבריאות.
למרות זאת, ובשעה שנאבקים לשיפור איכות
הסביבה, מרשה ראש עיריית חולון,
תעשיית תריסים ברחוב מגורים.
ז. ישי, חולון
חכרים למען זואדץ

לקראת הבחירות ההולכות ומתקרבות,
אני מציע לאנשי 2 0 0הארץ להשתמש
בסיסמה :
הצביעו — חל״ם זוארץ.
חברים למען מלכיאל זוארץ.
קורא, אשדות־יעקב
חיילת שכחה

לקחתי טרמפיסטית, חיילת, והיא שכחה
את התעודה המצורפת של נסיעה חופשית.
מפני שאתם העיתון הפופולארי בין ה־

תעוד ת נסיעה
לחיילות)

חפ שית

נמד סנ רבד

המסווה שולמה

השם.

שרה

גו מ ל

בכל ק 1י. אגד ־
פרט :

א. ס־גצפהויוול־אידת
נ0 .־ 11 ין הב ל־א־לת
ג. במרחב סיני

התעודה של שרה גומל
פופולרים בין החיילים
חיילים, אולי באמצעותכם תוחזר התעודה?
נהג אוהד, קריית־מוצקין
#התעודה שייכת לשרה גומל והיא
מתבקשת להתקשר עם המערכת כדי לקבל
את התעודה.

מ עו ת

קמגה
״העולם חזח״ ,1881״תמרור״ על
יום־הולדתו של פעיל העיתונות
הפריודית גרוניסלב דב לוין.

אני מודה לכם על שציינתם את יום־
הולדתי. אך טעיתם טעות קטנה שעבורי
היא רבת משמעות: אני בן 67 ולא בן
65 כפי שכתבתם.
כ רוני סלבדכ לוין, תל־אביב

העולם הזה 1883

אי ך ל 1ק 1
בגולד ה

** ספרים לי שכאשר שמעו במטה־
1* 1הבחירות של המערך ששולמית אלוני
אוספת חתימות להגשת רשימה עצמאית
משלה, נערכה התייעצות דחופה של הבוסים.
כמה
חברים סברו שצריכים לתקן את
העוול שנעשה לשולמית ולהחזיר אותה
לרשימת המערך, כדי למנוע את הגשת
הרשימה האישית.

ואז — לפי סיפור זה — פרץ
אכרהם עופר, המאסיאוולי התורני
של מפא״י. כצחוק .״להיפר,״
אמר ,״שתרוץ לחוד: זה טוב \ ״

לעמיתיו המופתעים הסביר :״היא לא
תיקח קולות מן המערך. היא גם לא
תעבור את אחודהחסימה. אבל היא תיקח
כמה אלפי קולות מהעולם הזה וממק״י.
בגללה גם הם לא יעברו את אחוז־החסימח.״

הוא
השכיר שבעזרת חוק כדר
עופר, יגיעו כל המנדטים האלה
למערך .״כמקום להוריד לנו מנדטים,
היא תוסיך לנו,״ אמר החצי
השני של בדר־עופר.

איני בטוח אם הסיפור חזה מדוייק,
אבל הגיון יש בו.
י* משך ארבע שנים שירתתי עם
1שולמית אלוני בכנסת השישית. אני
יכול להעיד שלעיתים קרובות נקטה עמדות
טובות. לא פעם מצאנו את עצמנו
בחזית אחת.
היא פעלה באופן עיקבי נגד הכפייה
הדתית. על נושא זה אמרנו, פחות או
יותר, את אותם הדברים. היה רק הבדל
אחד: בעוד שאני הטפתי להפרדת חדת
מן המדינה, התנגדה שולמית לעיקרון זה.
כמו הל״ע, היא טענה שב״מדינה ציונית
אי-אפשר להפריד בין המדינה וחדת.״

(לכאורה זהו ויכוח מופשט. אך
אני משוכנע שכלי בסיס עקרוני
זה, שהוא יסוד מוסד כחוקה האמריקאית,
נדון בל המאבק נגד הכפייה
הדתית לכישלון, והוא יירד
לדרגת תימרוני־סרק כנוסח חוק
האוזנר).

שולמית אלוני הרימה את קולה פעמים
רבות נגד שרירות ביורוקראטית, למען ההגנה
על זכויות־האזרח.
לעומת זאת לא היה לה קו ברור בענייני
שלום וסיפוח. לא נחרת בזיכרוני אף נאום
אחד שלה על נושא זה( .אולי היא מושפעת
כאן מבעלה, ראובן, שהיה מגדולי
מפקיעי־הקרקעות של ערביי ישראל, והמנהל
עכשיו את ההתנחלות בשארם־אל־שייך).

לא שמעתי את קולה בוויכוחים ה-
כלכלייס-הסוציאליים הגדולים עם פינחס
ספיר.
לגבי ההצבעות היה מצבה בעייתי. רק
לעיתים רחוקות מאוד העזה להצביע נגד
קו המיפלגה. לעיתים קרובות יותר נמנעה
— בידיה או ברגליה. ברוב חמיקרים
הצביעה לפי המישמעת הסיעתית, נגד
דעתה.

בסך-הבל הילכה על החבל הדק
כין המישמעת המיפלגתית וכין
העצמאות. היא השתדלה שלא
ליפול ממנו.

ף* שלוש השנים הראשונות של
הכנסת השישית היא הצליחה בכך.
בראש המיפלגה עמד לוי אשכול, שהיה
איש סובלני מאוד, מלא חוכמודחיים .״לא
מזיק לנו שיהיה לנו בסיעה איזה אורי
אבנרי משלנו,״ אמר פעם, בנוכחותי, ב־מיזנון
הכנסת.

האסון קרה באשר מת אשכול.
כשביל שולמית אלוני (ולא דק
כשכילה) היה זה אסון כפול: אשבול
מת, וגולדה מאיר הגיעה ל
שילטון.

כאשר גולדה מאיר שונאת, היא שונאת.
את שולמית אלוני היא שנאה מן הרגע
הראשון. היא שנאה אותה כאשה, כחברת-
מיפלגה וכחברת־כנסת. היא הגדירה אותה
כרודפת־פירסומת, וכגייס חמישי במיפלגה.
(בשיא פרשת נתיבי נפט אמרה גולדה
מאיר בישיבת סיעת המערך :״הרי זאת
הדרך הטובח ביותר המובילה לפאשיזם,
אם בראש המוסר אצלנו עומדים אורי
אבנרי׳ דן בן־אמוץ, הארץ ושולמית
אלוני.״ זהו סולם מעניין של שינאות).
המהלומה של גולדה היתד, ערמומית
ומוחצת. בדקות האחרונות לפני הגשת
רשימת המערך לכנסת השביעית, היא
הקפיצה את שולמית ממקום ריאלי אל
תחתית הרשימה.

עכשיו הבינה שולמית אלוני
נקמה על פי אותה השיטה כדיוק.

היא אספה בשקט את 750 החתימות הדרושות.
ביום האחרון הדליפה ידיעה על
כך — כדי לתת למערך הזדמנות אחרונה
להכניס אותה למקום ריאלי. היא המתינה
עד להגשת רשימת המערך לוועדת-
הבחירות, כדי לוודא שהמערך לא עשה
זאת. ואז, בשנייה האחרונה ממש, הגישה
את רשימתה.

בין ארבע סיעות: המערך, הליכוד
הימני, המפד״ל ואגודת-יש-
ראל. מה שיקרה אז כשטח הכפייה
הדתית וזכויות האזרח — רק הדמיון
הקודר כיותר יכול לתארו.

מילא נשאלת השאלה: מדוע
לא הצטרפה שולמית אלוני לרשימה
אחרת, כאשר החליטה להתייצב מחוץ למערך
ן מדוע לא הצטרפה למשל, למרי?
בנושאים המעניינים את שולמית לא
היה — כאמור — שום הבדל מעשי בינה
ובינינו. במאבק נגד הכפייה הדתית ולמען
זכויות האזרח לא יכלה שולמית אלוני
למצוא אף רבב קטן שבקטנים בפעולתנו.
ערב הגשת רשימת העולם הזה — כוח
חדש לכנסת השישית, לפני שמונה שנים.
הצעתי לשולמית אלוני להצטרף אליה.

שולמית אלוני אמרה בפירוש שאין היא
פורשת ממיפלגת־העבודה. לאמירה זו יש
משמעות רבה.
״אני ממשיכה לראות את עצמי כחברה
במיפלגת העבודה,״ אמרה השבוע לכתבת
הארץ 1.10.73״אני רוצה להטעים שעקרונות
המיפלגה יקרים לי, ותמיד דיברתי
בשמם.״
פירוש הדבר, שהגשר נשאר פתוח. ש־היא
תהיה מוכנה — אם תיבחר —
להצטרף לסיעת־המערך בכנסת, כאשר
גולדה מא־ר תתפטר מתפקידה. אם תיבחר
יהיה מעמדה בכנסת הבאה כמו זה של
מאיר אביזוהר בכנסת האחרונה — הוא
לא חיה שייך רשמית למערך. אך תמך
ברוב עמדותיו והתכונן לחזור אליו בהזדמנות
הראשונה.
על רקע זה גם מובנות כמה מן העמדות
של שולמית אלוני בשנה האחרונה.
למשל: סירובה המפורש לחתום על העצומה
הציבורית הגדולה נגד מזימת בדר-
עופר, שעליה חתמו מאות מטובי המדענים,
אנשי־הרוח ואנשי־הציבור.

פרשת כדר־עופר היתה מיכחן
פוליטי ומוסרי לכל איש-ציכור.
היעדרה של שולמית אלוני ממחנה
המוחים וחמגנים, על אך הפצרות
אישיות, אומר דרשני.
גם פרשת בירעם־איקרית היתד, מיבחן
כזה. לא ראיתי את שולמית אלוני אף
באחת ההפגנות למען עשיית צדק לעקו־רים.
גם זה ניתן להסבר רק על רקע אי-
הרצון לשרוף את הגשר עם מיפלגת־האם.
ך* ערכת המעשה של שולמית כפופה,
ן ) איפוא, לשיקולים הסותרים הבאים :

שגולדה תתפוצץ.

*< צרח היא שגולדה ל א תתפוצץ.
\ 1הדברים הנ״ל של אברהם עופר (אם
נאמרו כך ואם לא) משקפים את המצב.

רשימתה של שולמית אלוני,
שהוגשה במעשה-נקמה אישי אחרי
שלא הוצבה כמקום ריאלי, עלולה
להשיג תוצאה שונה מאוד מזו
שהתכוונה לה.

כי בחיים הפוליטיים, התוצאה שונה ל עיתים
קרובות מן הכוונה. יותר מזה:
מעשים בלתי־מחושבים פוגעים לעיתים
קרובות מאוד דווקא במטרה שלמענה
נועדו.

חוששני שזהו כדיוק מה שקורה
לשולמית אלוני.

בבחירות אלה, מופיע מחנה הימין ה־סיפוחיסטי
כגוש מלוכד. זהו גם מחנה
הקיטוב החברתי וצימצום זכויות האזרח
(בדר־עופר וכפייה דתית).

לעומת זאת, המחנה הנגדי —
מחנה השלום, הדמוקרטיה וזכו־יות-האזרח
— מופיע כמערבה
מפולג ומרוסק.

בני-עדות המיזרח פרשו מן המחנה,
והתפצלו גם בינם לבין עצמם לחצי תריסר
רשימות עדתיות. בהעמידן את צבע־העור
וארץ־המוצא מעל לתוכנית סוציאלית
מלכדת, הם מגדילים את הקיטוב ומחמירים
את הבעייה.
טכסיסי מק״י, ונוסטלגיה שומר־צעירית
לגן־עדן מפ״מי אבוד, עם חיתודדיבור
מלבב, גרמו להופעה בדלנית של מה
שנקרא ״מוקד״.
תנועת העולם הזה, יחד עם שורת אישים
שהעדיפו את מטרות־המאבק על פגי
חילוקי־דיעות היסטוריים, מופיעה לבדה
במיסגרת מרי, אחרי שנכשלו מאמציה הרבים,
במשך שלוש שנים, לליכוד מחנה
רחב יותר.
והנה באה השולמית, כמו שייה תמימה
בחנות־חרסינה, ושוברת קצת פה וקצת
שם, מרסקת עוד יותר, ופוגעת בסיכויים
של כל מחנה הקידמה לחדור לכנסת השמינית,
בנתונים הקשים הקיימים.

בגללה, עלול להיווצר מצב שבכנסת
הכאה יהיו כל הוויכוחים

שולמית וראובן א לוני: למי זה יעזור! במי זה מחבלי
חזרתי על הצעה זו כמה פעמים בשבועות
האחרונים, מבלי שידעתי על תוכניתה.
הדבר היה, פשוט, הגיוני.

מדוע לא הלבה שולמית אלוני
כדרך אחרת?
לדעתי יש לכך שתי סיבות:

ראשית, היא רואה כמיכצע זה
נקמה אישית כגולדה מאיר, ונקמה
אישית מחייכת רשימה אישית.
שנית, אין היא רוצה לנתק את
קשריה עם המערך, ואין היא רוצה
לשרוך את הגשר אליו.
ך* אוות־נקם היא תכונה אנושית טב-
4 1עית. אבל אין לה מקום בחיים המדיניים.
היא יועצת רעה מאוד במישור
הציבורי.

גם אדם המייצג עמדות טובות
וחיוביות, קשה להתייחס לעמדותיו
באשר המניע העיקרי להופעתו
בבחירות הוא הרצון להתנקם
כרשימה אחרת, שלא חציבה אותו
כמקום ריאלי.
אולם המניע השני חשוב יותר, ועליו יש
למקד את תשומת־הלב.

• עמדותיה בשטחים
חיוביות ומתקדמות.

מסויימים

• בהופיעה כרשימה עצמאית
אין היא משרתת עמדות אלה,
אלא מזיקה להן. אין היא מוסיפה
למחנה התומך כהן, אלא פוגעת
בו. כעוד שאין לה סיכוי ממשי
לעבור את אחוז-החסימה, היא
מסכנת סיעות שיש להן סיכוי
סביר.
• אילו נבחרה לכנסת, היתד. הופכת
לכוכב־לכת קטן ליד המערך, ולא היתד,
יכולה לנהל מאבק של אופוזיציה עקבית
ולוחמת.
• אין לה אף דרישה פוליטית אחת
שאינה מייוצגת באותה מידה על־ידי סיעה
אחרת.

אם מקזזים את כל השיקולים
האלה, המאזן המעשי הוא שלילי.

עם כל האהדה האישית אליה, אני חושש
שהגשת רשימתה היתה מישגה ממדרגה
ראשונה.

אילו היה עוד טעם ככך, הייתי
קורא לה כמו לגיבורת שיר־השי•
*,ים :״שובי, שובי השולמית, שובי,

0 5 1 1 1 :1

9 1 9

מברך בב>רכת

עונה טוב ה וגמר ח ת עו ה טובה
את כל התורמים להצלחת טקס
בחירת מלכת המים : 1973
בעל מ לון ״ מלכתשבא״ אבנ ר תו מ ר.
בעל חברת ״ מ רו ח׳ ,מ ר גפני.
הנ הלתומאפ רו תחברת ״ ה לנ ה רו בינ ש טיין״.
מר מי כאלבר און מנ הלחברת ״וו ל ה ״.
מר ירח כץ -פ ר חי כץ.
מר יעקב שפינלר מנ הלחברת ״ א ר קי ע ״.
מר יעקב או רי.
מר ני סן גן־מור.
גברת לאה פלט שר.
וכל האמ ני םשהשתת פו בתח רויו תמלכתה מי ם .1973

במדינה

עשה לך מנהג קבוע-
מלא טוטו כל ש בו ע!
העם משחקים מכאיבים

הנס בבדלונח 7א
התחולל — האם יתרחש
נס ־ בווינה ז

רוב ימות השנה, כאשר הוא נתקל
בידיעות ותופעות הממחישות את בדידותה
הגוברת והולכת של מדינתנו בין מדינות
העולם, נוטה הישראלי המצוי להתגונן
במסכה של לא־איכפתיות .״לא חשוב מה
חושבים הגויים, חשוב מה עושים היהודים,״
— הסיסמא שטבע בשעתו דוד בן־
גוריון נהפכה למעין מוטו של הישראלים
לכל תגובה על ניתוק יחסים, גינוי או
דברי ביקורת.
״מה חשוב מה חושבים עלינו?״ נוטה
האזרח הישראלי להכריז ,״חשוב מה שאנחנו
עושים.״
והנה, מופיע יום אחד בשנה בו מתברר
כי חומת האדישות של הישראלי לגבי
מה שיחשוב העולם אודותיו, היא מלאכותית.
ומושגים כמו יוקרה ממלכתית, גאווה
לאומית ותדמית עצמית טבועים עמוק
גם בליבם של אזרחי ישראל.
תיקווה לנס. יום כזה היה היום בו
התמודדה השבוע נבחרת הכדורסל הישראלית
נגד נבחרת ברית־המועצות באליפות
הכדורסל של אירופה, שנערכה בספרד.
בריודהמועצות היא האלופה הבלתי
מעורערת של אירופה במשחק זה. אין
מדינה שנבחרתה עולה לשחק נגדה ב־יומרה
כי תצליח לנצחה. למרות זאת,
מעודדים משני נצחונות שצברו במשחקים
על נבחרות רומניה ופולין, עלו כדורסלני
ישראל למשחק נגד הרוסים תוך תיקווה
ניסתרת שיצליחו לחולל הפתעה ולגבור
בדרך נס על הרוסים, בניגוד לכל חוקי
ההגיון והאריתמתיקה.
הרגשה ניסתרת מעין זו היתה גם נחלתם
של רבבות בישראל, שניצמדו אל מכשירי
הטלוויזיה שלהם, עקבו בהתרגשות אחר
השידור הישיר של מהלו המשחק.
ניצחון על נבחרת ברית־המועצות בכדורסל
לא היה מקנה לישראל, ליהודים
או למערב שום הישג של ממש. הוא לא
היה משנה את גורל יהודי ברית־המועצות
וגם לא את מדיניותה של ברית־המועצות
במיזרח התיכון. אבל ברגעים המסויימים
בהם נערד המשחק, למדו מאות אלפי
ישראלים מתוחים איזו חשיבות יש למושגים
כמו יוקרה ואהדה בינלאומית.
כאשר הסתיים המשחק׳ כצפוי, בניצחון
רוסי רב סלים, יכלו הישראלים המאוכזבים
לנחם את עצמם :״טוב, איזה סיכוי יש
לישראל הקטנה נגד הענק הרוסי?״
המכנה המשותף. על אכזבת החמצת
התיקווה לניצחון על הרוסים, ניתן היה
להתגבר בקלות. סוף־סוף אלה הם רק
תחרויות ספורט. קשה היה להגיב באותה
צורה על מה שהתחולל השבוע בזירת
המשחק הפוליטי.
שם, בעיקבות כניעתה של ממשלת אוסטריה
לפידאיון הערבים והחלטתה להפסיק
להעניק בעתיד שירותי־מעבר לקבוצות של
עולים יהודים העוברות דרכה, ספגה ישראל
תבוסה נוספת מוחצת, הפעם מצד
מדינה קטנה. אלא שלא כמו בזירת הספורט
היו הפעם יכולות להיות לתבוסה
זו השלכות מרחיקות־לכת לגבי עתידה
של מדינת־ישראל ולגבי גורלם של עולים
יהודים מברית־המועצות. משום כך חשו
אזרחי ישראל לא רק תחושה של עלבון
צורב מצעדה של ממשלת אוסטריה, אלא
גם הרגשות של זעם וחרדה.
היה רק מכנה משותף אחד לשתי המפלות
שנחלה ישראל השבוע, בוינה וב*
בדאלונה: בשני המקרים אי־אפשר היה
לתלות את הקולר על המפלה רק בכוחו
ויכולתו של היריב. בשני המקרים היה גם
לחולשתה של הנבחרת הלאומית חלק
במפלה.
השטחים דרושה דוג מני ת ל צילום עירום א מנו תי
לפרסום במסגרת לוח־שנה
העדפה תינתן לבעלת ידע כריקוד ותנועה.
לפנות טלפונית לקביעת ראיון, טלפון 226291 :ת״א.

הזוחל הדוהר
מושל רפיח חבמיח לכדואיס
לא להרוס את בית-הקברות ׳בלחם
— ולמחרת הרס את בית•
הקברות שלה 8
״מד, שלום מוטי? איפה מוטי?״

,.נאשוחזואוודך
חיסרו ומולדתו
האוססוית, הוא
נתקנו בדמעות
שו גיר ואושו, נמשחדד וכמאחד״...
להלן הדברים שנאמרו על־ידי ח״כ
אורי אבנרי בכנסת בוויכוח על פרשת
אוסטריה. סיעת מרי (העולם חזה —
כוח חדש) הצטרפה לדרישח לכינוס
ישינת״פגרא של הכנסת.

כניעת ממשלת אוסטריה לשני אנשי-
טרור היא כה מבישה, כה מגוחכת׳ כה
פנטסטית, עד שאין להאמין לה.

איני מאמין שממשלת אוסטריה
נכנעה למישהו. אני מאמין שהיא
נכנעה לעצמה. אני סבור שהיא
רצתה מזמן להיפטר מן הצורר
להגיש שרותים לעולים, ולדאוג
לביטחונם, ושהיא נאחזה כתרו
דית זו כבאמתלה.
נפלה בחלקה של אוסטריה זכות היסטורית:
לשמש ארץ־מעבר לפליטים בדרכם
אל מולדת חדשה. לסייע לבני-אדם,
־המגשימים את אחת מזכויוודהיסוד של
האדם: להגר לארץ, שבה הוא רוצה
להכות שורשים חדשים. העובדה שבני-
אדם אלה הם יהודים, מגבירה זכות זו —
וחובה זו — דווקא לגבי אוסטריה.

תשהו הגוול
הבה נגיד זאת בפה מלא, ובלי הם־
טריה: החשבון ההיסטורי שלנו עם אוסטריה
לא נסתיים.

יתכן שכל מה שררה השבוע לא
היה קורה, לולא נקטה ממשלת
ישראל. כ^5צ השנים האחרונות,
גישה מוזרה ביותר כלפי המדינה
האוסטרית.

שר־החוץ תתלונן לפני כמה שבועות
מעל במה זו על כך שגרמניה המיזרחית
מתכחשת לאחריות ההיסטורית של אזרחיה
לזוועות הנאצים, ומסרבת לשלם שילומים.
שאלתי אותו אז: מה ההבדל בין
גרמניה המיזרחית ואוסטריה? על כך שתק
שר־החוץ. שתיקה זו היתה המדיניות הרשמית
של ממשלת־ישראל.
שתיקה זו — מחפה על שקר. השקר
המתנקם בנו כיום. השקר כאילו אוסטריה
היתד, אחד מקורבנות הנאצים, וכי מגיע
לה יחס כאל קורבן.

אין שקר גדול מזה.

כאשר חזר אדולף היטלר למולדתו האוסטרית,
באביב ,1936 הוא נתקבל בדמעות
של גיל ואושר, כמשחרר וכמאחד.
עוד מתנגנות באוזנינו שאגות הצהלה
של המוני וינה, שהרדיו הנאצי דאג להעבירן
לכל פינות תבל, וגם לאר׳דישראל.
לא היתד, התנגדות אוסטרית.
היתד, התנגדות גרמנית כלשהי להיטלר.
שמות מחנוודז*,זוועה שהיו קיימים
ב״אוסטפארק״ — אוסטריה הנאצית —
חרותים על לוח לבנו. מיליוני אוסטרים
שירתו בוורמאכט ובחטיבות הס״ם. אפילו
אדולף אייכמן היה אוסטרי.

איר הסכמנו למחוק את סל אלה

ישראלי המסייר בימים אלה בפיתחת
רפיח, עשוי לשמוע שאלה זו מפי כל
בדואי שלידו ייעצר. שכן השם מוטי הפך
לאחרונה לסיסמה בין בדואי הפיתחה. ואף
ליותר מזה: השם מוטי הפך לתקוות*
העולם הזה 1883

עקרונות מקודשים.
איני רוצה להאשים רק את הזולת.
הבה נפשפש גם במעשינו שלנו.
כניעתן של מדינות אירופה, בזו אחר
זו, לאיומי טרור הנעשים, כביכול, בשם
העם הפלסטיני, לא היתה אפשרית לולא
היתד, קיימת בקרב העמים אהדה גוברת
והולכת לעם הפלסטיני מוכה־הגורל.

היתושים!הביצה
אי־נכונותה של ממשלת־ישראל לספק
פיתרון סביר כלשהו לבעייה הלאומית
הפלסטינית, ואי־הסכמתה לגיבוש הנהגה
לאומית אחראית של הפלסטינים בשטחים
המוחזקים — עוזרות לאירגוני־הטרור הקיצוניים
להציג את עצמם כדוברים היחידים
של העניין הפלסטיני. במצב זד,
קל להם לזכות באהדה, להשיג יחם סלחני
גם למעשים ברבריים, לקבל סיוע מוסרי
ומעשי מצד גופים שונים באירופה.

אנחנו ממשיכים להרוג יתושים.
כמקום לייכש את הכיצה. אנחנו
מנהלים מערכה אינסופית נגד
קבוצות זעירות של טרוריסטים
זוהי מילחמה חיונית. ואין מנוס
ממנה. אולם היא לא תסתיים, אם
לא נסתור את חכעייה עד-ידי
מציאת כסיס סביר לדו-קיום ישל

!ממטר ן דא\ם טר•
כמחי־־יד אחת, מטעמים של נוחות
פוליטית מפוקפקת? איד
נתנו לאוסטרים להתחמק מן האחריות
חמוסרית והחומרית?

נעימויות, יכולים אתם לעשות
משהו למחיקת הכתם חזח, כרכות
הימים.

כיום שואלת אוסטריה: מדוע דווקא
אנחנו? מדוע דווקא אנחנו צריכים להגיש
שרותים לעולים מברית־המועצות? מדוע
דווקא אנחנו צריכים לאפשר לאנשי־מגן
ישראליים חמושים לפעול מעל אדמת
אוסטריה? מדוע לא רומניה? מדוע לא
דנמארק?

הצו השני של הממנו!

תחא נא תשובתנו: דווקא
אתם, מפני שעליכם עדיין רובץ
בתם שלא נמחק. בפעולה הומאני*
טרית אמיצה, חרף סכנות ואי•

עצם קיומה של אוסטריה אחרת, אוסטריה
דמוקרטית, בראשות אדם שבאמת
היה קורבן הנאצים, אין בה כדי למחוק את
העבר. אני רוצה להסתייג פה מההגזמות
הנוראות של הנואם הקודם ״ ,המוחק, ב־מחי־יד
אחת, את אוסטריה הדמוקרטית.
* ח״כ שמואל תמיר.

שוטוית אוסטריים מצויעיס לצבא הגרמני הבולש
אם היתה קרן־אור באוסטריה, היתד. זאת
המרידה הסוציאל־דמוקרטית בווינה בשנת
,1934 מרד מפואר נגד הדיקטטורה של
דולפום, מרד שדוכא בכוח־התותחים.
אוסטריה אומרת, שהיא קטנה מדי מכדי
לשאת בעול מעבר העולים לבדה. אני
נזכר בשיחה שהיתר. לי, לפני שנים רבות,
עם ברונו קרייסקי, במישרד־החוץ בווינה.
הוא אמר לי אז :״אנחנו האוסטרים מאושרים.
השלמנו עם העובדה שאנחנו מדינה
קטנה. לכן איננו נאלצים לבזבז את כספנו
על ייצור מטוסים ומכוניות, ושאר
סמלי־יוקרה, ואנחנו יכולים לחיות לפי
מידותיגו.״

וינה :1938 היטלו נואם במולדתו האוסטרית
החיים האחרונה של אלפי תושבי האיזור.
כי מוטי כנען, חבר קיבוץ כרם-שלום,
עומד בראש קבוצה קטנה של קיבוצניקים
מהסביבה, הנעזרים בבעלי-מצפון ממקומות
אחרים בארץ, והעושים ככל יכולתם נגד
העולם הזה 1885

האסון המתרחש בימים אלה בפיתחד— .
השלכתם של אחרוני הבדואים מבתיהם
בפיתחה אל המידבר, כדי לנקות את ה-
איזור הענק להתיישבות יהודית טהורה.
להזעיק. מוטי כנען מקדיש את ימיו

מדינת-ישראל ויישות פלסטינית
אחראית.
יחד עם זאת, איננו יכולים להפקיר את
ההגנה על עולים לידי זרים. בענייו זה,
אנחנו צריכים לסמור קודם כל על עצמנו.

ממשלת ישראל צריכה לקבל
לידה את ההגנה על העולים בכל
שלכי דרכם ארצה. כרגע שאדם
החליט לעלות לישראל, הוא אזרח
י״טראלי בכוח, ועל מדינת-ישראל
להגן עליו.

זח נכון. אכל גם מדינה קטנה
מצווה על מילוי מיצוות הומניטריות,
על עמידה אמיצה וגאה על

זוהי, אם כן, תשובתנו המשולשת: לתבוע
מן האוסטרים למלא את חובתם, ללא
התחמקות ופשרה! להגן על העולים בכוחנו
שלנו! ולנתק את הצינור הפוליטי
של הטרור על-ידי פיתרון הבעייה הפלסטינית.

ולילותיו
למאבק בנישול הזוחל, שהפך
לאחרונה לדוהר׳ רומם בדרכו אנשים,
בתים, בארות — ואף בתי-קברות. הוא
מקיים קשר יום־יומי עם הבדואים, מעודדם,
מנסה להזעיק את דעת־הקהל בישראל

לפשעים המתבצעים שם, מכין מיבצעי-
נגד.
מכל שערוריות הפיתחה, הנוראה ביותר,
לגבי הבדואים, היתד, חרם בית־הקברות
(תמשך בעמוד )18

ס האמגד״ם 1
כשתבוא לעבוד בנמל אילת״.

(המשך מעמוד )11

זה עתה ממישהו — ולא מישהו
אלמוני, מופשט, הנמצא במרחקים,
אלא ממישהו חי וקרוב.

המתנחלים אינם אידיאליסטים, ורבים
מהם מודים בכך בפה מלא, לעיני מצלמות
הטלוויזיה. הם מחפשים חיים טובים יותר,
לא רעים יותר. הם רוצים להעסיק בשכר
נמוך את המגורשים, בעלי האדמה, הם
באים, פשוטו כמשמעו, לנצל את עבודת
הזולת על אדמת הזולת.
התנחלות זו אינה מבוססת על אידיאלים
של שיוויון וצדק חברתי. להיפך, היא
שוללת אידיאלים אלה בחיוך ציני, ורואה
בהם אנאכרוניזם מגוחך.

ההתיישבות שעד 1948 היתה
מקור השראה מוסרית ליישוב
בולו. היא היתה עמוד־יהשדרה
הרוחני של האורגניזם הלאומי ה חדש.
היא חינכה את הדורות ה חדשים,
סיפקה להם את השיכבה
המנהיגה. היא היתה מקור־חיים.
ההתנחלות החדשה היא מקור
להשראה אנטי-מופרית. לציניות
קטלנית, למוסר ההוטנטוטי המתפשט
כמדינה כולה, לשחיתות המידות.
היא מורטת מוגלה.
לצד הסובייקטיבי של המתנחלים מצ טרף
הצד האובייקטיבי של התהליך. עד
,1967 נותר בסים־קיום לאומי לעם הפלס טיני.
מאז, נעלם בסיס זה.

ההתנחלות החדשה נועדה לה פוך
כיכוש זמני לעוכדת־קבע, לשכור
לרסיסים את הכפים הטריטוריאלי
הרצוך האחרון של העם הפלסטיני.

לנמל
אילת דרושים עונדים עד גיל 32
אחרי שירות צבאי ובעלי כושר גופני
מעולת למקצוע חסווארות.

נמל אילת מציע לך # :עבודה קבועה
ומסודרת במפעל דינמי עם סיכויי קידום
בעתיד #בתקופת הנסיון• מגורים בבית
נמלו•(מלון) עם ארוחות, תמורת תשלום
מינימלי #בשנה הראשונה *כות של 8
טיסות לתל־אביב וחזרה, על תישבוך הנמל
^.עזרה בספית ברכישת דירה בתוספת
הלואח ל־ 10 שנים ( #יש צורך להמתין
בתור לקבלת דירה באמצעות חברת עמידר
באילת) .הנחה במס הכצסה ומס אחיד.
למחוסרי נסיון בעבודת נמלים, תינתן
הכשרה מתאימה והדרכה בנמל אילת.

המעונייניס לעבוד בנמל אילת ולהשתקע בעיר,
יפנו למשרד הראשי: רשות הנמלים, בית •מעיא
דוד פתח. תקוה ,74 תל״אביב, קומה ,11 חדר 1121
בכל יום שישי, ביו השעות 12.00—9.00 ויביאו
עמם תעודת לחות ופנקס מלואים; ניתן גם
לפצות בכתב. למדור כח אום. נטל אילת, וג ד!37 .
אילת

יופי אינו שייך
לצעירות בלבד
הדעה שיופי הוא נחלת הצעירות
בלבד התערערה כבר מזמן. כיום
אשר, היודעת לטפח את יופייה
ולשמור על עור פניה, תתחרה
ביופייה של כל צעירה.
וכשמדובר בעור פנים הרי אין
כמו הקרמים הנהדרים והחדי שים
של תיא לשמירת עור
פנים צעיר, רענן ויפה:
6 0 6 3 3 1ז1015111ל 1ק 3 0 6 6ץ 1 3
? 0001ר!וא 6 3יו / 0 !5111ז ק 3 0 6 6ע ! 3

המבוסס-ם על גילויי המדע ה

אחרונים
לשמירת רעננות וברי אות
העור. השתמשי כל יום
בקביעות בקרם הלחות ותופ־תעי
לא רק למראה הנעורים
המתחדשים בעור פנייך, אלא
תופתעי גם מהמחיר המהפכני
השווה לכל נפש ( 6.75ל״יבלבד).
וזאת עוד לא הכל, תיא תחזיר
לך מלא כספך חזרה אם לא
תהיי מרוצה.
לכך תני לתיא ליפות אותך, כי
תיא פרושה :״תהיי יפה אשה״.

מנהיגי התנועה, ובראשם אריק שרון,
מכריזים על כך בפירוש. הם הכניסו ״אצ בעות
יהודיות״ לרצועת־עזה, כדי לפרק
את הרציפות הערבית. הם רוצים להקים
את שכם־עילית ורמאללה־עילית כדי לפרק
רציפות זו גם בגדה.

כתום תהליך זה, יהפכו הפלסטינים
לעם ללא ארץ. לא יישאר
להם כל כסיס לקיום לאומי עצמאי.
ייגזר עליהם קיום של עם
עבדים כארץ לא להם. מצפם יהיה
גרוע יותר מזה של הכושים ברו•
הזיה ובאפריקה הדרומית.
ומצב הערבים ישפיע, כמובן, על המיב־נד,
החברתי היהודי.

בום־שלום ורפיח
ך* תועמלנים הערכיים טוענים שאין
1 1כל הבדל בין ההתחלה וההמשך, ש הציונות
כולה פסולה, מראשיתה ועד
היום. מה שקרה בהתחלה, לא היה אלא
הכשרת הקרקע למה שקורה עכשיו. ומד,
שקורה עכשיו, אינו אלא המשך טבעי למה
•שנעשה בהתחלה.
משה דיין חוזר על תיזה זו, כדי להצ דיק
את הכיוון שהוא וחבריו כופים על
המדינה.

אין לנו כל סיכה לקבל תיזה
זו. אסור לקבלה. היא נוגדת את
האמת ההיסטורית. זוהי דייסה
מורעלת, כה מעורבכים כזכים
וחצאי-אמיתות.
אפשר לחייב את נהלל, ולשלול לחלוטין
את שדות. אפשר להעריך את הציונות של
האבות, תוך מילחמה בציניות של ד,״יורשים״.

אנשי
כרם־שלום וניר-עוז וגבולות,
היושבים על הספר מזה שנים
רכות, אינם עושים שקר כנפשם
כשהם לוהמים נגד העוולה של
פיתחת־דפיח. להיפך, בעצם מעשיהם
חם מדגישים את ההבדל
המהותי כין הציונות ההומאנית
והאידיאליפטית של ההתיישבות
הראשונה.
הציניות חבלתי אנושית תנחלות החדשה.
שכם־עילית ויפרעילית אינן היינו הך.
לא רק במפה הגיאוגראפית, אלא גם במפה
המוסרית, הן רחוקות זו מזו. במפה חגיי״
אוגראפית מפריד ביניהן קו ירוק• במפה
המוסרית מפריד ביניהן קו אדום.

קו אדום־ של אזהרה היסטורית,
האומר: העוכר כאן, מתחייב בנפשו
האנושית והלאומית.
העולם הזה 1883

ענעביד 51
סיכויים מצו״נים ל״עץ־לבוד־ח״כ
יוסף קרמרמן חזר לאחרונה מניהול
משא־ומתן מתקדם עס חברה אמריקאית
נודעה בתחום ייצור מיכשור רפואי.
החברה, הנמצאת בשליטת אחת המשפ
חות
העשירות בארה״ב, מעוניינת ב־זכויות־ההפצה
בארה״ב של מיתקן הלייזר
לניתוחים שפותח טל־ידי חברה השייכת
לקונצרן עץ־לבוד, שבבעלות קרמרמן.
הבורסה קרמרמן תבע, תמורת זכויות ההפצה,
את מחצית המניות של החברה האמריקאית
— הרשומות בבורסה שם. שיווי מחצית
המניות — כ־ 15 מיליון דולר, במחירים
של היום.
החברה האמריקאית החליטה לרכוש את
מיתקן הניתוחים החדש לאחר סידרת מחקרים
שהוכיחו כי בניתוחי סרטן גדולה
יעילות מיתקן הלייזר ב־־/ס 250 יותר מזו
של מכשירי־ניתוח אחרים. המחקרים קבעו
כי אם יוכנס המכשיר לשימוש בארה״ב,
הוא יחסוך כל שנה, בתיפעול בתי־החולים
ברחבי ארה״ב 500 ,מיליון דולר.
ההודעה הרשמית אודות המו-ס צפוייה
בימים הקרובים, עם פירסום המאזן התלת־חודשי
של עץ־לבוד, שיצביע אגב, על
התקדמות נאה — אף ללא הלייזר.

לו ד זול ה יותר
מאשר חו׳יל
ח״כ קרמרמן
שותפות באמריקה

כב שי ם \לוטסיס
מארץ האש
עקרות־הבית הקונות בימים אלו בשר
טלה קפוא, במחיר 14—13 לירות הקילו
(לעומת 17—15 לבקר קפוא) אינן
יודעות מן הסתם כי הטלאים הוטסו
לישראל מקצה העולם — מפטגוניה, הלא
היא ארץ האש. עד שם הרחיק יבואן
הכבשים הירושלמי משה גרובר, בחיפושיו
אחרי טלאים שיענו על הדרישות
הווטרינאריות של רבני ישראל. שם,
3000ק״מ דרומית לבואנוס־איירס, שוחטים
את הטלאים הכשרים, מטי סי ם אותם
לישראל.
עיסקה מטורפת זו אפשרית רק בישראל,
בה בשר קפוא נמכר כטרי — בכל
מחיר. רק כאן, בגלל ההשתוללות המטורפת
של מחירי הבשר, בגלל החלמאות
של מישרד המיסחר והתעשייה —
כדאי לייבא טלאים מקצה העולם.
גרובר קיבל ממישרד המיסחר והתעשייה,
ללא מיכרז, חוזה לייבא 200 טון
בשר טלא. יבואן הבשר הוותיק אפרים
אילין העניק לו את המימון, את השוחטים,
את רשת השיווק שלו — תמורת
שותפות בעיסקה.
תמורת 200 הטון שילם גרובר, לדבריו
1240 ,דולר הטון — 6.25 לירות
לקילו. עם הוצאות נוספות, עולה לו הבשר
כ־ 8.5לירות הקילו. הוא מוכרו
בארץ ב־ 10.5לירות הקילו — רווח
נאה של למעלה מ־ 20 אחוז. בשר כבש
הוא מחוץ לפיקוח ממשלתי, וניתן למוק־רו
בכל מחיר.
במשלוח שני שביקש גרובר להביא,
כבר נערך מיכרז. גרובר זכה בו, קיבל
רשות ל־ 500 טון במחיר של 1250 דולר
הטון. איליו הלן גם הוא למיכרז זה,
הציע מחיר של 1500 דולר הטון, והפסיד.
גרובר
מייבא גם את בבד הטלאים,
מוכרו ב־ 14 לירות הקילו. גם על כבד
כבש אין פיקוח.
הבעייה עם בשר כבש, עד היום, היתה
מחיר הכשרתו היקר. כדי להכשיר את
הכבשים בזול המציא גרובר שיטת שחיטה
חדשה, בה מגלחים את צוואר הכבש
לפני השחיטה, כדי שהסכין לא תתבסה
בשערות וה שחיטה תהיה פסולה.

אחד התענוגות הגדולים של הישראלי
היוצא לחו״ל הוא מסע-הקניות הפרוע
שהוא עורך שם. אלא שבדיקה עניינית
מגלה שזהו תענוג יקר, שכן החנויות
הפטורות ממכס בלוד זולות יותר מאלה
שבמטוסים ונמלי־תעופה זרים רבים.
(גם בלוד עצמה, אגב, קיימת תחרות
בין שתי חנויות בתחום זה, אשכר
ודיוטי פרי שופ).
דוגמאות :
6כל סוגי הוויסקי הפשוט עולים
בלוד 3.75 דולר הבקבוק, לעומת 3.96
בלונדון, למשל. ויסקי משובח, כמו אייג־דימפאל,
עולה שבעה דולר בלוד7.44 ,
בלונדון. בפאריס — אף יותר.
• חבילה של 200 סיגריות אמרי קאיות
עולה בלוד 3.50 דולר, בלונדון
,3.72 בפאריס חמישה.
• לעומת זאת, כדאי לקנות בפאריס
קוניאק צרפתי — מחירו בלוד זול
יותר מאשר בלונדון או ניו״יורק, אולם
יקר יותר מאשר בפאריס.
0בושם צרפתי: מחיר אונקיה בו־

עימות ביו דייו ופרס סביב
התעשייה האווירית
לולא היד, זה כל־כך עצוב — מבחינת
ההשפעה על כיסו של משלם המיסים —
היה המשבר הנוכחי בתעשייה האווירית
יכול להיות קומי.
שכן מיכאל פירון, עורך־הדין של מפא״י,
שהתפרסם בדמי־הטירחה הפנטסטיים שהוא
גובה (מאה אלף ל״י תמורת עריכת
חוזה) מונה בזמנו כיו״ר מועצת־המנהלים
של התעשייה האווירית במטרה אחת ויחידה:
לפקח על מנהל המיפעל, אל
שווימר.
שווימר הוא איש רפ״י נלהב, וראש
הממשלה, לוי אשכול המנוח, מצא לנכון
למנות מעליו את פירון, כדי שיפקח עין
על מעשיו.
זה היה אז. היום, נוצר מצב מגוחך
שבו פירון ושווימר ניצבים בחזית אחידה
— נגד איש רפ״י מס ,1 .משה דיין.
מאחוריהם ניצבת שאר הנהלת המיפעל,
שאף היא רפ״יסטית מובהקת — ומגינה
בחרון אף על הקומיסר המפא״י שמונה
עליה.
הסיבה להתפתחות פיקאנטית זו: במשך
שנות כהונתו, השתלב טירון עם שווימר,
למרות עמדותיהם הפוליטיות המנוגדות,
ותפקידו ככלב־שמירה נמוג. דווקא בימיו
התרחשה במיפעל הרפתקת ייצור מטוס
הערבה, שגרם להפסד נטו של 70 מיליון
ל״י. מספר העובדים גדל ל־ 14 אלף, וחוסר
היעילות והביזבוז הגיעו לממדים שזיעזעו
את שר־הביטחון. כאשר החליט זה, בעקבות
כך, לעשות סדר, התקוממו נגדו
כל הנהנים מהסדר הישן.
אלא שדיין נחוש בהחלטתו להפסיק
את הברדק הנוראי — שהוא אחראי לו,
בסופו של דבר. מינויו של מוטי הוד
הוא צעד ראשון בכיוון זה, כשברור לכל
שהוד יטאטא, עם היכנסו, את כל ההנהלה
הנוכחית, ייאייש במקומם מומחים.
צעדו זה של דיין יגרום לעימות חריף

שם לנבין עולה בלוד 18.5דולר, בנמל-
התעופה אורלי 20 דולר, ואילו בפא ריס
בחנות מישל סויס שליד האופרה —
רק 18.3דולר.
בכמה בשמים המחיר במישל סויס
דומה לשל אשכר: שתי אונקיות או־דה-
טואלט של רפאל, למשל, מחירן בדיוטי
פרי שופ בלוד 3.75 דולר, אצל מישל-
סויס 3.51 דולר ובאשכר 3.5דולר.
המסקנה: ברוב המיקרים, כדאי לערוך
את הקניות באחת משתי החנויות
הפטורות ממכס שבלוד, מלבד בשמים,
הזולים יותר אצל אשכר. מלבד במיק-
רים יוצאים מהכלל, אין טעם לקנות
בחו״ל.

הממונה על הכנסות חמדיגה, משה
נוידרפר, החליף את החשב הכללי באוצר,
חיים שטסל, בתפקיד יו״ר מועצת-
המנהלים של החברה לפיתוח מיפעלי
וניירות הממשלתית.
שטסל שימש בתפקידו זה חמש שנים,
ונראה כי חש בכפילות מסויימת בין
תפקידו כחשב כללי, המורים את כספי
הממשלה — לתפקידו בחברה לפיתוח,
המקבלת כספים להקמת מלונות. מה גם
שלאחרונה נמתחה ביקורת חריפה על
הקלות בה קיבלו יזמים שונים כספים
ממשלתיים להקמת מלונות — שלא הוק מו
לאחר״מכן.

החלפה בישראל

סופר שדמן
הגנה בעיסקי אוויר

חייופי־גבר, ב״חבווו לפיתוח מפעי׳ תיירות־

ממונה נוידרפר

בינו לבין שמעון סרס. שכן התעשייה
האווירית, במתכונת הנוכחית חינה אומנם
מיבצר של רפ״י — אולם בתוך רפ״י עצמה
היא התינוק של פרס.
עדות לכך ניתן למצוא בסיפרו ברק
ברקיע של ארנולד שרמן, שיצא זה עתה
לאור. שרמן, דובר אל־ על שהתפטר עם
פרוץ המשבר בתעשייה ועבר להיות דוברו
של שווימר• תיכנן את פירסום סיפרו
ברגע הנכון. הספר מלא שבח והלל לשני
אנשים — שווימר ופרס. פרס מכונה בספר
שוב ושוב כגאון טכני, נביא הטכנולוגיה,
וכיוצא באלה. דיין, לעומת זאת — כמעט
ואינו מוזכר כלל.
הספר מתאר, בצורה נאיבית למדי, את
התעשייה האווירית כסיפור הצלחה נדיר.
לעיתים הופכת הנאיביות לסטייה מוחלטת
מהאמת — כמו כאשר שרמן טוען כי

נוידרפר משמש כממונה על הכנסות
המדינה מזה שש שנים. קודם חיה פקיד-
שומה 3בתל״אביב. בנעוריו עבד בנער״
שליח, למד בערב ראיית-חשבון. באשר
זכה בתואר, נכנס לעבוד במס־חכנסה.
עלייתו המהירח בשירות הממשלה עשתה
לו אוייבים, שטענו בזמנו, כי חוא
מונה לתפקידו בממונה על הכנסות
המדינה על-ידי שר״האוצר דאז זאב שרף,
בי שרף לא ס מן על ראשי האוצר, שהיו
אנשיו של ספיר.

מאזני החברה פתוחים — בעוד שבמציאות
הם מהווים סוד כמוס.
פרם השקיע בימים האחרונים, למרות
עומס מאמצי הבחירות המוטל עליו, שעות
רבות בניסיון למנוע את פרישתו של
שווימר. אולם נראה שגם מאמציו לא
יועילו, והוד יתיישב בכיסאו של פירון,
יתחיל בהבראת המיפעל החולה, הסוחט
מיליונים בבדים מכספי הציבור.
אם אכן יממש שווימר את איומו ויתפטר
במקרה זה — מה שנראה סביר ביותר
כיום — ייתכן שבמקומו יתמנה מי שהיה
מפקד קודם של חיל־האוויר, האלוף (מיל).
דן טולקובסקי, שהוא כיום אחד ממנהלי
קבוצת בנק דיסקונט.
• וזה בנוסף לאלקנה גלי, שלרשותו
עומד תקציב־הסברה שנתי של סאה אלף

רחץ ממשרת
רמען וחוב
פקידים בכירים במישרד חמיסחר
והתעשייה הפעילו לאחרונה שוב לחצים
על ברנרד ליברמן למכור את מיפעל
הגרבונים שלו, מפיבח, למיפעל המתחרה
בו, גיבור, השייך לגרשון רוזוב.
בשבועות האחרונים ניהלו פקידים
אלה מיספר שיחות עם ליברמן, הציעו
לו לנסוע לפריס, שם שוהה עתה רו-
זוב, ולשוחח עימו על ״מיזוג״ שני
המפעלים.
הפקידים פתחו במיתקפתם החדשה
בעיקבות המידע שהגיע לידיהם במיס־גרת
תפקידם אודות הקשיים הכספיים
שאליהם נקלע ליברמן לאחרונה. לחצם
זה מתואם עם הבטחתו של פנחס ספיר
לרוזוב לעזור לו לזכות במונופול בתחומו
בארץ — כפי שעזר לקבוצת עלית
להפוך למונופול בתחומם שלחם.

במדינה
(המשך מעמוד ) 14
של בני שבט סבאח.

מדווח כתם ״העולם חזה״ עד
סיורה שד חוליית־חכיסז־י כפיתחח,
בשבוע שעכר :
לאתר ימית הגענו על גבי קומנדקאר
בעל הנעה קדמית, שהעמידו לרשותנו
חברי כרם־שלום. מספר חברי הכרם, ובראשם
מיקי שדה, הדריכו אותנו.
הקומנדקאר התקדם לאיטו בחול הטובעני
כאשר לפתע, מאחורי אחת מגבעות
החול, נתגלה לעינינו נווה־מידבר: שטח
ירוק, מדהים ביופיו, ובו גידולי מנגו,
גויאבות, תמרים ואבטיחים.
בינות לגידולים הבחנו במקלות־סימון
תקועים באדמה: במקום כבר החלו עבודות
פיתוח ליישר את השטח.
הקשרים נעלמו. עצרנו ליד אחד
מבני שבט סבאח, היושבים במקום ומעבדים
את אדמתם. הוא הצביע על שטח

מיושר, ליד עץ בודד. שם היה בית־הקברות
של השבט. אנשי הכרם צילמו
את המקום ביום הראשון לפינוי השטח.
אז עדיין אפשר היה לראות את הקברים.
עתה, היה השטח כולו מיושר, נאשר חריצי
שרשראות הטרקטורים נראים בבירור.
סיפר הבדואי :״לפני שלושה שבועות
קיבלנו הודעה שעלינו לפנות את שטח
בית־הקברות וכן שטחים אחרים, מעובדים.
פנינו לדיין, למושל הרצועה ולמושל רפיח,
וביקשנו לחוס את בית-הקברות.
״מושל רפיח הבטיח כי לא יהרסו את
בית־הקברות. למחרת הגיעו למקום עשרה
פועלים מחאן־יונים, ובראשם שלושה קצינים.
הם חפרו והוציאו עשר גוויות. הם
לא הפרידו בין הגברים לבין הנשים. את
הגוויות לקחו לבית־הקברות בשייד־זואיד.
בשטח נותרו גוויות רבות.
אחר־נך באו הבולדוזרים ויישרו את
השטח, ורמסו את הגוויות שנשארו.

״למחרת שוב באו הבולדוזרים, ועקרו
גידולים שונים. כנראה שזה עוד לא הסוף,
כי בשטח נשארו מקלות־סימון רבים.״
מרמים. סיפרו פעילי כרם־שלום :
״מרמים את העיתונאים בארץ. מנסים לרמות
את כל המדינה. מפיצים שקרים
כאילו נית־הקברוח נתגלה במקרה על
תווי הכביש העומד להיסלל.
״זה כמובן שקר אחד גדול. בית־הקברות
נמצא בשטח שאותר להקמת ימית. הוא
לא נתגלה במקרה. הבדואים הודיעו על
מיקומו מראש למושל.
״היינו כאן כאשר הוציאו את הגוויות
הראשונות. אבל הם לא הפסיקו את העבודה.
אפילו לא טרחו לפנות את כל
הגוויות, פשוט יישרו את השטח — איתן
ביחד.״
המשכנו בסיור לכיוון אלג׳ורה. באזור
זה הוחלט, עוד באוגוסט ,1973 לפנות
שטח ענק בן 36,000 דונם. התושבים

החוק הופעל נגד החשודים הקטנים -אך ו א נגד החשוד העיקר

מזנבוים אח בניאל
קויים חמורים אחרים, שמעורבים בהם
פקיד בכיר, מנכ״ל, או דירקטור — לא
יסיים הדירקטוריון את הדיון, אלא חייב
הוא להעביר את הנושא לקבלת הנחיות
השר הממונה או היועץ המשפטי לממשלה.״
החשד
נגד בניאל התבסס על מקרה קודם,
שהוגשה בו תלונה פלילית נגד אלכסנדר
זיפשטיין, לשעבר מנהל החברה הממשלתית
לסיכוני סחר חוץ.
קודם שפרש לפנסיה, הסדיר לעצמו
זיפשטיין פיצויי פרישה מוגדלים. ובכך,
לדעת היועץ המשפטי לממשלה, עבר על
פקודת החברות, האוסרת על מנהלים לפעול
לקידום טובת הנאתם הפרטית ולרעת
החברה.
התלונה שהגיש שמגר נגד זיפשטיין —
ואשר טרם החל הדיון בה — תחייב אותו
ככל הנראה לנהוג כך גם כלפי בניאל.

יועץ מישסטי שמגר
נגד החלשים — תקיפות

מאליה מתבקשת עתה השאלה :
מדוע מסרב שמגר לפעול כאותה
צורה גם נגד נגיד בנק ישראל
משה זנבר? האם מפעיל שמגר
את החוק רק נגר חשודים הפרי
תמיכה פוליטית או קשרים?

שתי דירות
הפכו לאחת

ן• אדם המופתע ביותר בישראל, ערב
\ 1ראש השנה, היה מן הסתם ד״ר אברהם
בניאל, מנכ״ל החברה הממשלתית
תע שיות מחצבי י שראד (תמי).

נגיד זנבר
נגד התקיפים — חולשה
התעשיה כי הדירה בתל-אביב תיחשב כשווה
רק 150 אלף לירות (שוויה האמיתי
אז היה כפול), .
כן החליטה הוועדה, באותו רוב קולות,
כי הבנק ילווה לזנבר 50 אלף לירות ללא
הצמדה, בריבית של 90/ועוד 100 אלף
לירות יועמדו לרשותו כך :
משכורתו תועלה רטרואקטיבית ל־5000
לירות לחודש, והבנק ישלם את מם־ההכנ־סה
המגיע על התוספת של 1500 לירות
נטו לחודש.
התוספת של 1,500 לירות, כפול 40 חודשי
עבודה בבנק, תיתן 60 אלף לירות.
פיצויי פרישה של חודשיים לכל שנה —
יתנו, על ארבע שנות עבודתו, עוד 40
אלף לירות (למעשה עבד זנבר שלוש
שנים. אבל לצורך החישוב עיגלו אותן
לארבע).
כך יצרו למען זנבר 100 אלף לירות —
על חשבון בעל המניות העיקרי של הבנק
דפיתוח התעשיה, הלוא הוא משלם המי-
סיס.
למשלם המיסים הזה, שהעמיד בנדיבותו,
גם אם בלא ידיעתו, דירה של 300 אלף
ל״י במחיר 50 אלף ל״י לרשות זנבר —
קשה היה לראות מה ההבדל בין פרשת
בניאל לזו של זנבר. לעין ההדיוט שלו,
נראתה פרשת זנבר חמורה אף הרבה יותר.
קשה
חיה לו השבוע להבין מדוע החוק,
•שהופעל כה בדקדקנות נגד מדען מצטיין,
אך חסר קשרים — לא הופעל נגד הנגיד
עתיר הכוח.

זו היתה הפתעה כלל לא־נעימה: כי
דווקא לפני החג, נודע לבניאל ששר־י
4ב־? 2.8.6התמנה משה זנבר לתפקיד
הפיתוח, חיים גבתי, פנה במכתב ליועץ
סגן יו״ר מועצת המנהלים של הבנק לפיהמישפטי
לממשלה בבקשה לבדוק את ה תוח התעשיה. ב־ 6.8.70 התמנה ליו״ר מועחשדות
כי בניאל ופרופסור דויד גינצבורג, צת המנהלים של הבנק — וכן לתפקיד
יו״ר מועצת
פלילית.המנהלים של החברה — עברו יועץ־בשכר לשר המסחר והתעשיה פנחס עברה ספיר.
בניאל הוא מבכירי המדענים בישראל,
משכורתו היתר, אותה עת 3,500 לירות
המציא את התהליך הנקרא על שמו להפוך
לחודש, ששילמו שווה בשווה הבנק ו־עפרות
פוספטים לחומצה זרחתית בחומצת מסו״ת.
מלח, במקום בחומצה גפריתית, כפי שהיה
• זנבר התגורר בדירת ענק בבית משומקובל
בעבר. התהליך שהמציא מופעל
בתשלובת ערד ובמפעל המגנזיום בסדום. תף מהודר ברחוב פנקס בצפון תל־אביב.
התלונה נגד מדען דגול זה טענה, כי את הדירה רכש הבנק — על-ידי מיזוג
שתי דירות לדירה אחת.
ערב פרישתו מניהול תמי, ביוני 73׳ הועלה
• ביום 1.11.71 התמנה זנבר לתפקיד
שכרו רטרואקטיבית חמש שנים — החל
נגיד בנק ישראל, וביקש לקנות מהבנק
באפריל .1968
את ההעלאה אישר גינזבורג, ויאיר אמי לפיתוח התעשיה את הדירה. וזה אף״על־פי
תי׳ מנהל המינהל למחקר אוצרות הטבע שמקום עבודתו החדש היה עתה בירושלים
במשרד הפיתוח, התלונן על כך לפני מנחל — ושם המשיך להחזיק כל העת בדירה
פרטית אחרת, ברחוב ברטנורא .12
רשות החברות הממשלתית יעקב סלסן.
סלמן העביר את התלונה לשר הפיתוח,
• עובדת היותו כבר בעלים של דירה
והשר פנה ליועץ המשפטי לממשלה, מאיר
בירושלים מנעה מבנק ישראל את האפששמגר.
רות
להעמיד לרשותו דירת שרד בעיר.
לעומת זאת, בתל-אביב, לא יכול היה
חשד לפגיעה בנק ישראל לתת לו דירת שרד — ,כי
מקום עבודתו היה בירושלים. כך, יכול
ב טו ה ר־ ה מי דו ת היה זנבר לקבל דירה רק מן הבנק לפיתוח
*) בקולות משה בנו גיטר, מבנק
התעשייה, שבו סיים כבר לעבוד.
דיסקונט, ארנסט יפת, מהבנק הלאוקשת
גכתי משמגר לפתוח בחקי•
כיוון שלא חיה לו כסף פנוי, וכיוון מי׳ וגדעון להב, מנכ״ל מישרד המסחר ו־רה,
התבססה על החלטת הממשלה שלא רצח למכור את דירתו בירושלים כדי התעשיה. התנגדו: מרדכי זגגי, יו״ר המדצמבר
,1971 שקבעה :״בכל מקרה בו לממן את רכישת הדירה בתל־אביב, החלי רשות לניירות ערך באוצר, ואברהס זבו־יש
חשד לפגיעה בטוהר-חמידות, או לי טה הוועדה המיוחדת של הבנק לפיתוח סקי, מבנק הפועלים.

ך * עובדות לגבי

פרשת זנבר חן אלה :

שדח־קכרים הרוס כאתר ימית
מנסים לרמות את כל המדינה
קיבלו צווי־פינוי לראשית נובמבר שנה זו.
שבוע קודם לכן הופקד משמר צבאי
בכניסה לאזור, אסר על אזרחים את ה־הכניסה.
עקפנו את נקודת־המשמר, נכנסנו
לשטח. לאחר מכן הזהיר המושל הצבאי
את פעילי כרם*שלום כי אם ייתפסו
בשטח — ייאסרו.
תבסיס פוליטי. נכנסנו לשטח. עצרנו
ליד בית-התסילה המרכזי של האזור. כמה
עשרות בדואים בילו שם את צום ה־ראמדאן.
הם ניראו חרדים.
לאחר ששאלו לשלום מוטי כנען, סיפרו
כי אף־על־פי שצווי־הפינוי נועדו להיכנס
לתוקפם רק בראשית נובמבר — הרי כבר
בשבוע האחרון הודיעום אנשי המושל כי
בתוך 24 שעות עליהם לפנות את השטח.
הם לא פינו. בתום הזמן הקצוב לא
אירע דבר — אך שוב הודיעום כי בתוך
24 שעות עליהם לפנות את המקום. כך
נמשך הדבר כבר ימים מספר.
הסיפור חזר ונישנח כל פעם שעצרנו
לשוחח עם אחד הבדואים. מסתבר כי מאחורי
הודעות הנישול התכופות מסתתר
שיקול פוליטי.
לפוצץ. הודות לפעילותם של אנשי
הקיבוצים בסביבה, נודע ברבים דבר הנישול
החדש, שאמור היה להישאר בסוד.
שר־הביטחון החליט לפוצץ את הפרשה
לפני הבחירות — כדי לקבוע עובדות
בשטח. שיקולו היה כי המערך ייאלץ
לעמוד לימינו — כך תיעשה מלאכתו בידי
אחרים.
אנשי המימשל טוענים, כי בשטח הנישול
החדש מתגוררים 350 בדואים בלבד.
הבדואים טוענים כי באזור מתגוררים
קרוב ל־ 15 אלף איש. אין ספק כי לפחות
אלפיים־שלושת אלפים בדואים אכן מתגוררים
באזור.
בכייה לדירות. קשה לראות כיום
כיצד יצליחו קומץ הפעילים בעלי המצפון
לעכב את הבולדוזרים של שר־הביטחון.
תוכנית הנישול של הבדואים מהפיתחה,
ששלב א׳ שלה החל עוד ב* ,1969 נכנסת
לשלבה הסופי.
אלפי הבדואים האחרונים חיים באימה
מפני המחר, כאשר ייוותרו ללא בית, ללא
מים, ואף ללא אפשרות פרנסה. במימסד
הישראלי לא נותר איש שיעזור להם :
ראשי מפ״ט כבר חדלו, למעשה, אף מה-
עמדת־הפנים כאילו הם מופתעים כל פעם
מחדש מהמתרחש בפיתחה.
הגורם האחרון שיכול לעצור את הבולדוזרים
היא דעת-הקחל בישראל. אם
זו תתעורר בעוצמה מספקת — ייתכן שתימנע
עוד בכייה לדורות.

די עו ת
האיש ר.גד 1ל

״ב 7חייגו הציבורייס, ב7
המאבק ביטא 7ת ערביי
השטחיס — חס תוצאת בסיוכר ש?
משח דיין 7חגיע 7שי7מון״
מבול המאמרים שהתפרסם בעיתונות
(הרשך בעמוד )22

שערורית שחיתות חדשה בספורט: נשיא התאחדות
הכדורגל עובר לעבוד בחברה שזכתה במינרזי ההתאחדות

הבוס החוש •רקמי

מנכ״ד חברת מודיעין אזרחי ולשעבר
קצין במישטרת מחוז תל־אביב. ירקוני
היה בין אלה שהמליצו לבחור בפינחס
קופל כנשיא ההתאחדות לכדורגל. החברה
שלו קיבלה מההתאחדות עבודות במאות
אלפי ל׳׳י בשנה מההתאחדות לכדורגל,
ועתה צירף ירקוני את קופל לחבר עובדיו.

נשיא ההתאחדות לכדורגל קופל
> 1משטרת ישראל אין מזל עם ה/מפכ״לים
שלה. מחמשת המפקחים הכלליים
שהיו למישטרה עד כה, מת אחה
זמן קצר אחר מינויו, שני, יחזקאל סהר,
נאלץ להתפטר אחרי שהורשע בעוון עדות
שקר, ואילו מפכ״ל נוסף הסתבך בעצם
ימים אלה בפרשת שחיתות ציבורית.
השערוריה החלה כאשר מישרד החקירות
מודיעין אזרחי פירסם בצינעה כי
פנחס קופל, מפכ״ל המישטרה לשעבר,
עומד להצטרף לשורות החברה ויתמנה למנהל
מחלקת האבטחה בה. הידיעה הצנועה
התפרסמה זמן קצר לפני שעמדה ליפול
החלטה על הענקת עבודת אבטחה גדולה
בנמל חיפה, שמודיעין אזרחי השתתפה ב־מיכרז
לקבלתה. נראה שהפירסום נועד להגדיל
את יוקרת החברה בעיני אלה שעמדו
להחליט על הענקת העבודה.
אלא שבאופן בלתי צפוי התפתחה הידיעה
והתגלגלה ככדור שלג לכיוון אחר
לגמרי. היה זה אחרי שכתב ספורט בדבר,

אליעזר מעוז, פירסם ידיעה בה ביקר את
הפגם האסתטי מבחינת ההיגיינה הציבורית,
שבהצטרפותו של קופל לחברת המודיעין
הפרטית, השייכת לקציני מישט־רה
לשעבר.
שכן קופל, שכיהן שמונה שנים כמפכ״ל
מאז שנת ,1964 הוא עדיין אישיות ציבורית.
הוא מכהן בתפקיד הנכבד של נשיא
ההתאחדות לכדורגל. לכאורה זהו תפקיד
ייצוגי, חסר סמכויות. אולם למעשה יש
בידי הנשיא כוח רב, לפחות במה שנוגע
לאבטחת עבודה בסכומים של מאות אלפי
ל״י לחברה כמו מודיעין אזרחי.
מסתבר כי קופל הוא יושב־ראש ועדת
המיכרזים של ההתאחדות לכדורגל. בתוקף
תפקידו זה הוא ממנה את האנשים
הקובעים, בין השאר, גם איזה משרד-
חקירות ינהל את חקירות השחיתות בכדורגל
ואיזו חברת שמירה תקבל את עבודות
האבטחה במיגרשי הכדורגל בכל הליגות
הנערכות בכל רחבי המדינה.

אליהו שפייזר, סגן ראש
עיריית תל־אביב מטעם
המערך, בתקופה בה היה הוא יושב־ ראש
ועדת חמיכרזיס של ההתאחדות לכדורגל,
הועסקה על־ידי ההתאחדות בעבודות חקירה
חברת חקירות בה שותף אחיו.

ןןך מפקד מישטרת מחוז תל־אביב
לשעבר, שהקים לעצמו חברת 1117 חקירות.פרטית, המתחרה במודיעין אזרחי.
קנר, המשמש חבר בית־הדין העליון של
ההתאחדות לכדורגל, קיבל בעצמו עבודות
חקירה של זיופים בטוטו הכדורגל.

שפייזר

הסתבר כי החברה העוסקת בשני תחומים
אלה עבור ההתאחדות לכדורגל, תמורת
שכר של מאות אלפי ל״י בשנה, היא
חברת מודיעין אזרחי, שאליה עומד פנחס
קופל להצטרף כעובד בשכר.
במילים אחרות: קופל עומד לקבל עתה
משכורת מחברה שהוא היה אחראי להעדפתה
על פני חברות אחרות כד* לזכות
במיכרזים ובעבודות של ההתאחדות לכדורגל
שהוא נשיאה.

המפכ״ל
הישר
^ ימים כה ם כיהן קופל כמפכ״ל ה־מישטרה
הוא לא נודע כמפכ״ל גאוני.
לעומת זאת יצא שמו לפניו כמפכ״ל ישר.
עכשיו הסתבך קופל בפרשה המטילה צל
כבד על תכונה זו שלו.
הדברים נראים חמורים פי כמה, כיוון
שלאנשי מודיעין אזרחי היתה יד בהבאתו
של קופל אל ההתאחדות לכדורגל כנשיא.
הדבר היה אחרי שנת המשבר בכדורגל
הישראלי, כאשר שערוריות השחיתות ש־קיעקעו
את יסודותיו הביאו להקמת ועדת
עציוני, בעיקבות מסקנות הוועדה, מינה
יגאל אלון את סגנו אהרון ידלין כנשיא
ההתאחדות במגמה לטהרה. אולם כאשר
נבחר ידלין למזכיר מפלגת העבודה הוא
פרש מתפקידו זה. היה צורך למצוא במהירות
נשיא חדש, שהגינותו תאציל על דמות
ההתאחדות והכדורגל במדינה.
כך הועלה שמו של פנחס קופל, שעבד
אז במחלקת כוח האדם בקופת־חולים. בין
הממליצים עליו היה גם שלום ירקוני,
הבוס של מודיעין אזרחי, שהוא ידידו הטוב
של אשר ידלין, מנכ״ל קופת־חולים, אצלו
עבד קופל.
באותה תקופה כיהן אליהו שפייזר, כיום
סגן ראש עיריית תל-אביב מטעם המערך,
כיושב־ראש ועדת המיכרזים של ההתאחדות
לכדורגל. בתוקף תפקידו זה היה עליו
לזמן את הוועדה, להוציא מיכרז למסירת
עבודות חקירה על פרשיות שחיתות במשחקי
הכדורגל ואבטחת מגרשי הכדורגל.
שפייזר לא מיהר לכנס את הוועדה.
עד שכונסה הוועדה קיבלה את העבודה חברת
חקירות הנושאת את השם שפייזר את
שמעוני. השם שפייזר שבחברה לא היה
שייך חלילה לאליהו שפייזר. אבל חיה זה

שמו של אחיו, רוני שפייזר השותף בחברה.
מודיעין
אזרחי היתד, להוטה לקבל את
עבודות החקירה והאבטחה של ההתאחדות
לכדורגל. ואומנם, זמן קצר אחרי שקופל
נבחר לנשיא התאחדות הכדורגל, פרש
שפייזר מוועדת המיכרזים וקוטל מינה ועדה
חדשה בראשות עורך-הדין יהושע רוטנ־שטרייך.
קופל דחק והמריץ את רוטנשטרייך
למהר ולכנס את הוועדה כדי להחליט למי
למסור את עבודות האבטחה במגרשי הכדורגל.
לוועדה
הוגשו שלוש הצעות של שלושה
גופים: מודיעין אזרחי שתבע סכום של
27ל״י לכל חוליה שתאבטח מישחק כדורגל!
מודיעין כללי של חבר בית־הדין
העליון של ההתאחדות לכדורגל, יעקב
קנר, שדרש 32ל״י לחוליה, ועוד הצעה
של משרד ארגום. הצעת מודיעין אזרחי
היתה הזולה ביותר, אולם עמדה בדרכה
לקבלת העבודה החלטה קודמת של ההתאחדות
לכדורגל, לפיה לא תקבל אותה
חברה גם את עבודות האבטחה וגם את
עבודות החקירה מההתאחדות. כאן התערב
קופל שהצביע על הפער במחירים, לחץ
לקבל את ההצעה הזולה ביותר.
מודיעין אזרחי קיבלה את העבודה עד
למועד תום המיכרז ביום 15 ביולי .1973
אבל, ראו זה פלא. רק קיבלה
מודיעין אזרחי את העבודה, וכבר השתנו
מחיריה הזולים. היא החלה לקבל עבור כל
אבטחת משחק לא 27ל״י אלא 35ל״י.
לא רק זה, אלא שקופל הפך גם לאדריכל
החוזה עם מודיעין אזרחי, לפיה תמשיך
לעסוק בעבודות האבטחה עבור ההתאחדות
במשך שנה נוספת ללא מיכרז.

פיג חסגו ת
כפולה

ן* נחס קופד לא הבין השבוע מה פסול
מבחינה ציבורית ומוסרית בהצטרפותו
לחברה שהוא העניק לה עבודות במאות
אלפי לירות מכספי הציבור. הוא הודיע,
כי אם יש אנשים המוצאים טעם לפגם
בכך, הוא מוכן לפרוש מתפקידו בהתאחדות
לכדורגל.
אלא שפרישה כזו לא תפתור שום בעיה.
העובדה שחברת חקירות פרטית, שכבר
בעבר התפרסמה בשיטות עבודתה, ממהרת
להעסיק נשיא של מוסד המזרים לקופתה
סכומי עתק, היא שערורית שחיתות ראשונה
במעלה, המחייבת את התערבותו של
מבקר־המדינה.
זהו מעשה מובהק של פינחסגות כפולה.
העובדה שקופל ועסקנים אחרים של ההתאחדות,
שניסו לחפות עליו, התחמקו
מהפגם האסתטי החמור שבמעשה זה, רק
מצביעה על רמתם המוסרית של העומדים
בראש הכדורגל הישראלי: לא רק שהם
עושים מעשים שלא ייעשו, אלא שאינם
מתביישים עוד בכך.

ף* של ״ד תהיה כנראה שנר חזקד.
4 1מאוד בתחום הבילויים. לא יכול
להיות אחרת. שנה שמתחילה עם שמחות
וחגיגות כאלה, מוכרחה להימשך בצורה
זו ואכן, ראש השנה תשל״ד, החג היהודי
הארוך ביותר בשנים האחרונות, היה באמת
שמח. רבבות הישראלים שברחו בימי
החג מבתיהם, מהשרב, מהפסקות החשמל
ומהחדשות ברדיו, התרחקו מהערים הגדולות
עד כמה שרק יכלו. הם נמלטו
אל פינוודהחמד הבודדות שעוד נותרו בארץ
הזו, מאכזיב בצפון ועד אילת בדרום.
מאות שראלים מגודלים באו לחפש את
גן־העדן האבוד של ילדותם בין חולותיו
הזוהרים של מועדון הים־התיכון בחוף
אכזיב. הם התפללו בכיפה של שמי־תכלת,
שלא נחרטו בם פסי-הסילון במשך שלוש
יממות תמימות. הם סרקו מהם את עול
הרמזורים, את בגדי המישרד ואת תוויות-
הזיהוי. כאן, בגן־המישחקים המיקצועי ממוצא
צרפתי, נשלחו הוראות ממטה הפיקוד
המרכזי השוכן בפריס: להסיר את
תוויוודהזיהוי, לפשוט את מדי־השרד, להשאיר
את שם המישפחה בבית, להעלים
את הייחום המיקצועי; לאטום את האזניים

מאכויב בצטן 111 אילת בדרום חגג ה

וא ש
לביו
שו הכפר 5

אכזיב, לבוש ב״פראר׳ המסורתי —
חצאית מאולתרת מבד מצוייר, שמקורו
בטהיטי, המסופק למועדון הים־התיכון
במיוחד מפאריס — מארח נופשים בכפר.
תפקידו של דאקי הצרפתי הוא לדאוג
לכך שכל האורחים בכפר יהיו מרוצים.
משמאל: אחד ממיזנוני הענק המפוארים
שהציעו. לנופשי ראש השנה באכזיב
מיבחר מאכלים אקסוטייס וטעימים.

אכזיב

סככות הקש של כפר הנופש באכזיב, שם
התרכזו בימי החג מאות ישראלים. הסככות נקראות
״קאזווד, וביסודן מונח הרעיון לקרב את הנופשים
לתנאי הטבע. בלילות אין בהם תאורה אך לעומת זאת מוסיפים
אורות פנסי הכיס של הנופשים אווירה של מיסתורין במקום.

111ן* ף הספרית התל־אביבית הנודעת, בעלת האישיות
14 #1 1התוססת והנטיות האמנותיות, הרואה את עצמה
יותר כמעצבת־פנים מאשר כספרית, מבלה בכפר הנופש באכזיב.

י 20

מי צריו גברים?

שתיים מהאורחות הישראליות
באכזיב רוק־דות
זו עס זו אחרי שהגברים עימס רקדו קודם לכן, התעייפו.

השחם!

שלמה וישינסקי, שחקן התיצ
קלעים, מחולל באמפיתיאטרון
בכל ימי החג עד אור הבוקר של השנה החדשה

בפני הטרנזיסטור, לעצום את העיניים
מול הכותרות. כל אחד ידע שמרגע בו
דרכה רגלו בחולות אכזיב של ראש־השנה
— עליו להתפלל בלי בגדי־עבודה או
חליפת ערב, כשהוא עטוף בטלית של קא־פייה
ערבית מתבדרת, מוגן בבגד־ים לח,
ומציג את עצמו לחבריו בשמו הפרטי בלבד.
התוצאה: אי־אפשר היה להכיר את הישראלי
הרגיל, החמוץ, המתוח: הוא היה
עליז, אפילו ידידותי. כן, עד כדי כך.

פסל
ה שלום

ו1בוע עס ׳שואל את החג האחו ביותו
תעונה ווי

א פלא, עם סדר־יום כזה:
— 9.30 השכמה בסיוע תרועת
חצוצרה. ארוחת־בוקר רבת קלוריות.
— 10.11 תחרות בניית ארמונות בחול
(עבור נוער, ולמטה מזה, על חוף הים).
— 11.00 הסרת הלוט מעל מונומנט
היסטורי (פסל קיטשי מעורר רעמי צחוק,
שהכין אחד המיקצוענים שבצוות העובדים

החד ! 1ך 11 יצחק דדן, הידוע
יותר בכינויו איציק

מוסטאנג, בחברת יפהפייה צפונית על חוף
אילת, שס בילה את החג כבעלי־סירות
אחרים, בשייט ובסקי מיס. למעלה מימין
נראה איציק שרוע על החוף כשלידו הדוגמנית
סחי לרמז, המופיעה גם בתמונת
השער האחורי עם הפסל מנשה קדישמן.

ו 1כפר הנופש האקסוטי של רפי נלסון שמדרום לאילת, היה בחג אבן
[יו 11 /שואבת לאלפי תל־אביביס שירדו לבלות את החופשה בדרום,
למרות השרב הכבד והחום שהגיע ל־ 45 מעלות בצל .״אז מי אמר לכם לעמוד בצל?״
שאל רפי נלסון את הנופשים שהסתערו על הסלון שלו בנוסח המערב הפרוע, בו נמכרו
משקאות קרים ובו ניגן פסנתרן על פסנתר כנף בלב השממה. בין האורחים במקום
היתה גם לו קידר, מזכירתה הפרטית של ראש־הממשלה גולדה מאיר.
במקום, כדי להביע
בו את ״השלום״
בשנה הבאה: גבר
ואשה מרימים ידיים
זה על זה)...

יון הקאמרי, שבא לחפש באכזיב שימחה בלי
זואר והמקושט של אכזיב, בו נמשכו הריקודים
זנופשיס במקום השתחררו מכבלי הציוויליזציה.

ך! ן \ 11ך משה ינוקא, שהפך את אכזיב לביתו השני, רוקד
1 .1 1 1יחף בחברת ורד, מזכירה תל־אביבית יפהפייה
שהפכה בימי הפלישה הישראלית לאכזיב לאחת מנמיכות המקום.

— 11.30״סנג׳ריה״ .משקה ליד הבאר.
כמובן שאין זה ניכלל במהלך התפילה
היהודית המסורתית, אך כל מי שמכיר
את הישראלי הממוצע חסר־ההשראה יודע
כי ברכת האל פאן לא הזיקה לו מעולם,
ושטיפת משקה אדום עלולה להפוך גם
פרופסור לבן־אדם.
השעה כבר צהריים, לפי השמש בחוף
אכזיב. שמש טבעית ובלתי מאופרת. שמש
המלטפת את חורבותיו הבלתי־משוחזרות
של הכפר, ושורפת בעדינות את קצוות
שערן של היפהפיות הישראליות שבאו
לברך את השנה החדשה בחוף ללא פקחים.
(המשך בעמוד )22

ארוו חניסוו

אלוף שמואל (״גורודיש״) גזנן,
אלוף פיקוד הדרום, יוצא כשהוא
מחזיק בידיו בקבוקי שתיה, מה״ם לון״ בכפר של רפי נלסון.

ראש השוה דבידו״ם
(המשך מעמוד )21
על המידשאה הענקית שבין סככות הקש
של כפר־הנופש ניפתחו שולחנות ענקיים,
כשכל תנובת הארץ, פירותיה ומישמניה
מצפים להסתערות הקרובה ישל חיל הפורשים
מתל-אביב. המקום דמה לקרניבל
הוליוודי. מועדון הים־התיכון לא היה עוד
חלטורה של עיריית אי־שם לקראת הבחירות.
פיקניק חגיגי אינו אוסף מקרי של
מאכלים רבי-קלוריות, כי אם תוכנית־בידור
מעולה, מתוכננת לכל פרטיה בידי
אשפי־נופש מיקצועיים: חבורה עליזה של
צרפתים, המסונפת למועדון בין־לאומי השולח
את זרועותיו מפריס, ונעזר מן הסתם
בכמה פסיכולוגים רציניים, המביניג)
לנפשו של הנופש המדופלם.
אוויר־הים עשה את שלו לבני ממעיים,
והמארחים דאגו לנשמה. משוס
מקום הופיעו להם הליצנים הקבועים של
המקום: מישל הבלונדי, בעל פני הליצן
והגיטארה הפיוטית. מישל השחור, ה-
מיסכן הקבוע שתפקידו להצחיק עד דמעות
בעוד הוא בעצמו מזיל דמעות רטובות
כמעט. קלוד בעל המיבטא המתגלגל, בנוסח
שפת-רחוב של דרום-צרפח. כולם מאופרים
ומחופשים.

הי שראלים —
נחמ די ם!
ן* רועת חצוצרות בישרה את האות
4 1להסתערות ההמונית. הישראלים גילו
לפתע תושייה רבה בכל הנוגע לתרבות

תיהם בלתי-משוחדים, קריצתם כנה. האורחים
הישראלים שרעבונם הגיע לשיא
מחודש, הוזמנו אל חדר-האוכל בתרועת
חצוצרות.
שזופים במיטב המחלצות, גילו הישרא לים
שחדר-האוכל, הפך למועדון־לילה אקזוטי.
על השולחנות אפיריונים של עלי-
גפן ואשכולות ענבים. במרכז כל שולחן
מעגל נרות דולקים וקישוטי תכלת־לבן.
אשפי הבישול המקומיים הפגינו את פיסגת
הישגיהם המקצועיים. המשפחה הגדולה
מדברת עברית־צרפתית. שרה יעשה שלום
וויווה לה קומפני. הכוסות מתמלאות ומתרוקנות.
הצחוק מתגלגל כיין.
חורבותיו של הכפר אכזיב קידמו את
היוצאים בחבורות של עיניים נוצצות לתוך
הלילה .״עוד תראה עוד תראה כמה טוב
יהיה בשנה, בשנה הבאה.״ על ראש הבית
הגבוה ביותר בכפר דולקת מנורה בעלת
שבעה קנים. על הבמה הקטנה מול רחבת־הריקודים
כבר מנגנת התזמורת. הג׳וק,
ההורה, והטורסס הם טעמי-המיקרא 1ל
הלילה הזה. והקהל מגיב בתפילה בכל רמח
אבריו: בקצב, בלהט, בשמחה.
חצות. מן החולות עולה אד קל של סתיו,
המרגיע את פניהם הלוהטים של הרוקדים
והמקפצים. מתוך מערכת סטריאופונית המוצבת
אי־שם בין סלעיה של הגבעה בוק עים
צלילים אדירים. כל העיניים נישאות
לשם. האבנים העתיקות מתכסות לפתע
בכחולים וירוקים, אדומים וצהובים. רבבות
ניצוצות של זיקוקין די־נור שוטפים את
הגבעה.
קולות־הנפץ נבלעים בצלילי הדלוייה של
הנדל. מיזרקות של זיקוקין, פרחים של

זיקוקין באכזיב

חגיגות ראש־השנה תשל״ד הגיעו לשיא של צליל
וצבע במועדון היס־התיכון כשזיקוקין די־נור
שטפו את האתר הישראלי שעל הגבעה מול המוני חוגגים שצפו בהצגה המרהיבה כשהם
ניצבים למרגלות הגבעה. הכפר כולו נראה כתפאורת ענק דימיונית, על רקע הים
השחור וצלילי הללויה אדירים שבקעו ממערכת שידור סטיריאופונית חדישה ומשוכללת.
המיטבח הצרפתי. תוך להט ועיניים יוקדות,
אם כי בלי ההתלהבות התוקפנית של
אורחים בחתונה, החלו מחסלים בשיטתיות
את העקרבתנים שניצלו באש, הסלטים
רבי-ההשראה, מישטחי הגבינות וערוגות
הפרי המקושטות.
דקי, השף של הכפר, הסתובב מאושר,
כבעל-אחוזות ש תבוא תו עלתה יפה. הוא
מבסוט מן הפלישה הישראלית :״הישראלים
הם נחמדים, הם יודעים לעשות חיים,״
קבע ,״צריך רק להסיר מעליהם את בגדיהם
ואת השילוט המיקצועי — ותראה איך
שהם נהנים מן החיים. הישראלים קפואים
— מה פתאום ז הצרפתים פשוט אינם
מבינים שום שפה אחרת׳ חוץ משפת־אמם.
לכן אינם מסוגלים ליצור קשר עם
הישראלי. הצרפתים פשוט מנסים לחפות
על מבוכתם!״

אקדח השף
הזניק
ך* הצגה נמשכת. השמש הוזזה למרכז
( 1התפאורה. כמו מתוך עיירת-מערבונים
זינקו להם סוסים ורוכביהם למסלולים
מיוחדים שהוכנו על שפת־הים לסוסיאדה
ענקית. הקהל הריע לכבוד הטלפיים. האות
ניתן מאקדחו של השף. הקהל הריע ל מנצח
המאושר.
הערב יורד בקדושה זוהרת. הכוכבים באכזיב
הם כוכבים מיוחדים, הם אינם
רואים כבישי אספלט או שלטי ניאון, אורו

22י

אש ומפלים של ניצוצות נשפכים עם צלילי
המארש המפורסם הוד והדר. הישראלי הגדול
נכנס לשנה החדשה דרך שער גן-
העדן האבוד של ילדותו.

ה טייל ת
של תל־אביב
^ ם אכזיב משכה את רווקי ישראל,
הפכה אילת למוקד המשיכה עבור
מישפחות עשירי־ישראל־החדשים. אלה,
שיכלו להוציא סכומים של מאות רבות של
לירות עבור בילוי חופשה של ארבעה
ימים, נהרו לאילת עם משפחותיהם, טפט
ואפילו עוזרות־הבית שלהם.
בתי-המלון של אילת, שבשאר ימות
השנה סובלים מתת-תסוסה, הכפילו את
תפוסתם. למרות השרב והחום שכמותו
עוד לא ידעה אילת השנה, נדמה היה
כי כל תל־אביב הנוצצת הפכה את אילת
לעיר המיקלט שלה.
בריכות־השחייה, אכסדרות המלונות המפוארים,
מועדוני-הלילה וחופי הרחצה,
הפכו למשך ראש־השנה להיות לטיילת
של תל־אביב. אלה שרצו קצת יותר אינטימיות,
דהרו בסירות־המירוץ אל חופים
מרוחקים יותר, דרומה לאילת, שם הקימו
מושבות נודיסטיות זמניות לתקופת
הימים הנוראים בלבד.
התגאתה -הדוגמנית סוזי לרמן בתום
טיגון חגיגי כזה :״עכשיו אין בגוף שלי
אפילו סנטימטר אחד שאינו שזוף!״

במדינה
(המשך מעמוד )18
ערב ראש השנה סימן זרם ברור של
סחף ימני, המאפיין את הנטייה הכללית
בדעת״הקהל המאורגנת בישראל. אחד שיצא
נגד הזרם היה בנימין אליאב, מי
שהיה מנהיג מיפלגוז העם הקטנה בשנות
הארבעים, איש המיפלגה הרביזיוניסטית
שהתפרסם בהצטרפותו למפא״י עם הקמת
המדינה.
במאמר ארוך ומנומק, שפירסם בדבר
מתחת לכותרת כירסוס השטחיים ומגש
הכסף, הסביר תלמידו של ז׳בוטינסקי
מדוע יש להתנגד לתורתו של משה דיין
— שהוא מכנה אותה כ״ציונות טריטד
ריאלית״ — ויש לשוב לציונות הקלאסית,
המתוארת על־ידו כ״ציונות מדינית״.
יונח יונית. אליאב, שהיה ידוע עד
לערב ראש-השנה כאיש האגף הימני של
מיפלגת העבודה, סולק בתוכה כבר מזמן
מכל תפקיד בייצוג או בשילטון (תפקידו
האחרון: מתאם רשות־השידור מטעם מיש־רד
ראש-הממשלה) ,התגלה כיונה יונית,
אף יותר מאיש העבודה אריה (״לובה״)
אליאב. בלי שתהיה ביניהם כל קירבה
משפחתית או קבוצתית, קבע בנימין אליאב
בתקיפות את מה שלובה אליאב חושש
לומר, בגלל כיסאו בכנסת הקרובה.

בהתייחסו לדבריו של דיין כ־בית־הספר
לפיקוד ומטה, כי מנהיגי
ירדן וערביי השטחים היו
מעדיפים ביום להגיע להסדרי
שלום עם ישראל, כתב אליאב:
״זהו מיפנה היסטורי, חשוב לא־פחות
מכל שאר נקודות־הזינוק בתקומת ישראל
בארצו .1967 ,1948 , 1917 ,1882 :עתה
יש להוסיף.1973 :
עד לפני שבועות מיספר, בטרם יצאה
בשורה היסטורית זו מפי שר־הביטחון,
היה ידוע לכל, כי הסיכסוך היהודי־ערבי
נמשך עד אין קץ וללא מוצא רק מסיבה
אחת: משום שבצד הערבי ״אין עם מי
לדבר.״ כולם, כולם רוצים בהשמדתנו.
איבה טוטאלית, איבת־נצח.
והנה נאמר לנו, מן המקור המוסמך
ביותר, כי, כנראה ,״יש עם מי לדבר.״
ולא עוד, אלא שהצד הערבי, שרוצה מיה
להידבר איתנו ולעשות איתנו שלום, הוא
הוא הצד-שכנגד שלנו בשורש חסיכסוך
כולו: ערביי ארץ־ישראל. העם הפלשתינאי.

שהעז לומר כדברים האלה לפני
שהם יצאו מפי שר־הביטחון זכה תמיד
— אם לא לקיתונות של שופכין, הרי
לפחות, בהגדרות־אופי, כגון ״יפה-נפש״,
״אוטופיסט״ ,״קצר־רוח״.
הפרת השתיקה. בהמשך דבריו דן
אליאב, שהפר את שתיקתו הארוכה, בהצעות
דיין בדבר ריבונות של ישראל
בשטחים הכבושים ואזרחות של ירדן
(בגדה) ליושבים בהם, לפלשתינאים :
״...כל המייעץ כיום לפלשתינאים היושבים
בתחומי שלטוננו שישאו עיניהם ל־רבת־עמון,
נראה בעיניהם כמי שמגיש
להם הוכחה חותכת שישראל חומדת את
שארית־ארצם ואת אדמותיהם, ודוחה לחלוטין
את שאיפתם לשלום של שיוויון ושיתוף
ביניהם לבין מדינת־ישראל.״
מיל חמת השנה השביעית. בנימין
אליאב לא השאיר את דבריו כהנחות מדיניות
תיאורטיות. הוא פירט את הסכנה
החמורה שנגדה בחר לצאת במאמרו המנומק:
ניסיונו של משה דיין להשתלט
על השילטון במדינת־ישראל. אחרי שהוא
מנתח את התנאים הדומים, לדעתו, בין
צרפת של סוף שנות החמישים בתקופת
משבר אלג׳יר לבין ישראל, בשנה השביעית
למילחמת ששת־הימים — הוא קובע
כי משה דיין לוטש עינו לשילטון יש
אפילו הטוענים כי כל חיי־הציבור שלנו
הם מאבק סמוי או גלוי שסובב על ציר
אחד בלבד — מעמדו העתיד של משה
דיין במדינה.״
חששות גלויים. בנימין אליאב, שלא
כלובה אליאב, אינו חושש מלבטא בגלוי
את חששותיו בעיני רבים, האחוזים
פחד וחרדה מפני העתיד, דיין הוא באמת
המנהיג הכריזמטי המיועד של האומה...
איומו, שאם לא יתפשרו איתו יפנה להם
עורף וילך לדרכו — איננו איום-ם רק.
דומה שיש לו לאן ללכת.״
בשבוע שהחלה מערכת הבחירות לכנסת,
כשאלופיו של משה דיין, אריק
שרון ואברהם יפה, מכינים לו את הבסיס
העורפי במחנה הליכוד, כדי להעבירו
ממנו אל הבסיס הקידמי — כיסא
ראש־הממשלה — היו לדבריו של בנימין
אליאב, הרביזיוניסט שעשה דרך הפוכה
לזו של שרון־יפה־דיץ — משמעות
אקטואלית עד להחריד.

האשה

בלה הראל כיוס: בלונדית
נאה ותמירה, בעלת
רגליים חטובות ושזופות. לדבריה, העדיף
בטלה את אסתר הוליץ על פניה.
*•שגרירה לקחה ממני את בעלי.
/ /ן | היא הרסה את חיי.״
שמה של אסתר הרליץ, לשעבר שגרירת
ישראל בדנמרק, התפרסם פעמיים — בשני
הקשרים מדהימים בניגודיהם.
פעם נזכר שמה כאשר התברר כי
היא נכללה במקום ה־ 37 ברשימת המועמדים
של העבודה לכנסת.
אבל שמה של הח״כית העתידה נזכר
גם בבית־המישפט. שם, טענה אחות רח־מניה
בשם בלה הראל כי הרומן בין בעלה,
יוסף הראל, לבין השגרירה — הרס את
חיי־מישפחתה שלה.

הא שמה
פי ק אנ טי ת
ך• יוגה זו האשמה פנטסטית, לכל מי
ן ) שיודע מי זו אסתר הרליץ.
שכן אסתר הרליץ היא ידידה מקורבת
של ראש-הממשלה גולדה מאיר.
בוגרת המחזור הראשון בתיכון בית-
הכרם, עבדה הרליץ כמורה בכרכור, שרתה

בלה הראל (מימין)
מאשימה אה אסתר
הול״! (משמאל) שבויות
׳שואל ו ש ענו נ ה מו?,
ועצתה של בורדה
ומועמוח הממון וננסה
נ אה ויוה

להוס

מ ש 3חהה

ארבע שנים בצבא הבריטי במצריים. כשחזרה
לארץ, למדה בבית־ספר לדיפלומטים.
היתד. האישה היחידה בקורם זה.
בתום מילחמת השיחרור היתד. קצינת ח״ן
בירושלים.
אחר שירתה כמזכירה ראשונה בשגרירות
ישראל בוושינגטון, קונסול בניו־יורק,
מנהלת המחלקה לקישרי־חוץ של מפא״י,
ומנהלת מחלקת־ההסברה של מישרד החוץ.
אחר מונתה לשגרירת ישראל בדנמרק.
אביה, ד״ר ג׳אורג הרליץ, חיה מזכירם
של קונגרסים ציונים רבים, הכיר את כל
אלה שהפכו אח״כ לצמרת המימסד של
ישראל.
לאחר תום כהונתה כשגרירה, מינתה
אותה גולדה אישית כראש שירותי ה

1| 1אסתר הרליץ בהתייעצות עם
1111 1111
שר־החוץ אבא אבן. להרליץ 111111 1111 1111
הרווקה עבר עשיר בתפקידים ציבוריים, חלקס הגדול במישרד־החוץ.
היא היתה מורה, שירתה בצבא הבריטי ולמדה בבית־ספר

לדיפלומטים. אם לזכור בנוסף את ידידותה עם
מועמדותה לתפקיד ח״כית בכנסת הבאה, ואת
ההאשמה בדבר הרומן שהיא מנהלת עם
במישרד־החקלאות, נשוי ואב לשתי ילדות

היא קיבלה אותנו בזרועות פתוחות —
ואני הבחנתי מיד שנוצרו קשרים בין
בעלי לבינה. לאחר זמן, חוא אף הודה
בגלוי בפני שהוא אוהב אותה, הסביר זאת
בכך שהם גדלו יחד. אני ילידת הארץ,

היה מאושפז במחלקה שלי. התאהבתי בו,
והייתי משוכנעת שגם הוא אוהב אותי.
לאחר זמן הבנתי שהוא היה רק זקוק
לי, למישהו שיטפל בו, כי עד היום הוא
סובל מהפרעות ברגלו. הבנתי שחוא אינו

ובעלי, כמו אסתר, עלה לארץ מגרמניה
כילד.

אוהב אותי. גבר שאוהב צריך גם לתת
מאהבתו, לא רק לבקש ולקבל.
לאחר נישואינו גרנו אצל הוריו של
יוסף. הוריו התגרשו, אחרי שאביו התאהב
בבחורה צעירה׳ ואשתו — אמו של בעלי
— התקשרה עם השותף של בעלה.
בתקופה מאוחרת יותר עברנו משם,
וקנינו בית ברחוב חנקין בתל־אביב. ל ימים
מכרנו אותו, במחיר 85 אלף ל״י,

גולדה מאיר, את
גילה — נשניעת
בן־דודה, פקיד
— פנטסטית.

לשר־הסעד מיכאל חזני, ועברנו לדירה
גדולה יותר, של ארבעה חדרים. עבדנו,
התפרנסנו, גידלנו את הבנות, תזיינו מיש-
פחה מאוחדת ושבעת־רצון.
עד הביקור הגורלי בדנמרק.

התנדבות במישרד ראש־הממשלה — גוף
שנועד לעודד ישראלים להתנדב למשימות
ציבוריות כגון לימוד עולים, עזרה ל־שיכבות
מצוקה, וכדומה. חזיתה זו כמובן
גולדה שדאגה אישית להכללת שמח של
ידידתה בכנסת הבאה.
משום כך, היתד, האשמתה של בלה
הראל כה פיקאנטית.
אלא שלא היתד. זו ההאשמה הפיקאנטית
הראשונה נגד ידידתה של ראש־הממשלה.
סיפור פיקאנטי לא פחות התרחש כאשר
שימשה הרליץ כראש שירותי התנדבות.
בעקבות מודעות־הענק בעיתונות שקראו
לעם־ישראל להתנדב בהמוניו. הגיעד, ל־מישרדי
השירות גם יהודייה מבוגרת, שהביעה
חפצה לתרום מזמנה.
היא קיבלה את ההצעה לטפל בילדי
מישפחת מצוקה, שאימם נאלצה לצאת
לעבודתה מדי בוקר׳ ולא יכלה להרשות
לעצמה להחזיק מטפלת לפעוטים.
המתנדבת טיפלה בילדים באהבה וברצון
— עד שגילתה שהאם במצוקה היא
לא אחרת מאשר העוזרת, של אסתר הרליץ.

ה הודי ם
התגרשו
ך* יכר תי אתבע לי כשהייתי עדיין
1 1אחות תלמידה בבית־החולים, והוא

ק שריס
עם הבעל
** יפרח השבוע גלה הראל.
ם אשה בלונדית ותמירה, על
התפתחות הפרשה המוזרה :
אהבתי את בעלי. אפילו היום אני עדיין
אוהבת אותו. אבל הוא מעוניין יותר בבת-
דודתו — אסתר הרליץ.
אנחנו נשואים 18 שנח, ויש לנו שתי
בנות, בנות 12 ותשע. היה זה לפני שש
שנים שחיי־המישפחה שלנו נפגעו.
זה היה אחרי מילחמת ששת־הימים,
כשנסענו לביקור אל אסתר בדנמרק, שם
היא שימשה כשגרירה.

עם הבער

לקה שלה —

בלה ויוסף הראל כפי שניראו זמן קצר לאחר נישואיהם. היא
היתה אז אחות רחמניה צעירה, הוא היה מאושפז במח־והרומן
נסתיים בנישואין, שהחזיקו מעמד יפה 18 שנה.

היה

כשחזרנו לישראל, נראה
שהפרשה הסתיימה. אך טעיתי.,
כשחזרה אסתר לתל-אביב, התחילה
לבוא כל שבוע לבקר אותנו. היא היתד,
מחטטת לי בארונות, בפריג׳ידר, והתחילה
לתת לי עיצות. ביקשתי ממנה לא לבוא
יותר. לא אמרתי לה ישר, אלא דרך חמתי.
בעלי איי ם עלי
^ סתר הרגיזה אותי, מפני שבעלי
\ 4היה מבקר כל הזמן אצלה בבית. הוא
התחיל לא להביא את משכורתו הביתה,
ולעשות עסקים עם אסתר.
הם השקיעו את הכספים שלהם בניירות-
ערך. הוא מתמצא היטב בזה, אף פעם לא
הפסיד.
אסתר לא היתד, אף פעם נשואה. כש שאלתי
את בעלי מדוע הוא נמצא כל
הזמן אצל אסתר בבית, הוא הכחיש כאילו
יש רומן ביניהם.
בעלי אינו מתלהב במיוחד מחיי־מין.
הוא מתעניין יותר בכסף. אסתר הרליץ
הכירה אותו טוב מאוד בעניין זה. היא
תמיד הבינה אותו. כשגרנו אצלה בדנמרק,
היא אירגנה מסיבה דיפלומטית בשגרירות
לכבודו.
אני לבד לא יכולה להתמודד עם אסתר
הרליץ. היא חברה טובה של גולדה מאיר.
פעם היא אמרה לי :״את גולדה לא
יצליחו להוציא ממקומה, אלא רק על
אלונקה.״
אני לא יכולה להתמודד איתח. אני
קטנה, והיא בעלת קשרים הדוקים עם
גדולי המדינה. כולם מוכנים לעזור לה.
עד כאן, סיפורה של בלה.
(המשך בעמוד )26

..סנן השרום״א״נ
1תן יורד אל החוף

14 כשידו האחת אוחזת
| 1111111 /בכוסית המשקה ממשש
אייבי את פניה של גליה ג׳קסון, קרמיקאית
מראשל״צ, כמי שאינו מאמין למגע ידיו.

1ן *! חן וון אייבי מלטף ברכות את
פניה של השחקנית עדי

קפלן, כשעל פניו נסוכה הבטת הכאב
1והאושר של מי שנאלץ להתנזר מנשיס
1במשך חמישה חודשים של שהותו בים.

24 - 1

ייכי נתן שייקשק כמו תלמיד לפני
בחינת הבגרות שלו.
כאשר ירד בחוף אשדוד, אחרי יותר
מ־ 150 יום רצופים בהם שחח בלב־ים על
גבי סיפון ספינת השלום שלו, מבלי שרגלו
תדרוך על קרקע מוצקה, הוא היה
אחוז התרגשות לגבי מה שעומד להתרחש.
במשך חמישה חודשים הוא חי כנזיר,
מיטלטל בין גלי הים, רתוק למיטת העץ
שבתאו שבאניה. עכשיו, כשהחליט להפר
את נדרו שלא לרדת לחוף כל עוד לא
יושג השלום, הוא עמד להיכנס מיד אל
גוב הלביאות.
ידידו, הצייר משה גת, הכין לו בדירתו
שבתל־אביב מסיבת קבלת־פנים, בה עמד
אייבי לפגוש לא רק את כל ידידיו משכבר
הימים, אלא גם — וזה מה שהפחיד אותו
יותר מכל — כמה מהיפהפיות המסחררות
ביותר של העיר. למי שלא זוכר כדאי
להזכיר, כי לפני שהפך לנזיר והקריב
גם את דחפיו הגבריים על מיזבח השלום,
היה אייבי נתן אחד הרווקים המבוקשים

ןךןך לידידה ותיקה במסיבה שן
! 1 / 1 1נערכה לכבודו של אייבי
נתן בביתו של הצייר משה גת, ידידו הטוב
ואיש אמונו של אייבי על החוף הישראלי.

711111 1אייבי מנשק את תמר ישר,
1/1111 /כשבעלה האדריכל יצחק
ישר צופה בהם בלי שמץ של קינאה.
תמי ישר היתה לשעתו מיפהפיות ישראל.

תערוכתה שר ציירת אילתית הפכה לאירוע חברת

לחיות מתחת
>מי 7ן ו 1סקוב

האווגינאר

הציירת האילתית אביבה דקל בפתיחה החגיגית של תערוכתה
בחברת רפי נלסון, כשמאחור תלויה תמונת שמן של רפי,
מעשה ידי אביבה. תערוכתה של אביבה הפכה לאירועי החברתי הסואן ביותר של אילת.

מיוית שם־אור במסיבת ההוף הראשונה עוז א״בי
ביותר בעיר, כאשר ניהל את קליפורניה.
אייבי חשש שלא יוכל לעמוד בניסיון.
לפני שהגיע הראשון באורחים הוא הספיק
לבלוע אל קירבו כמות הגונה של ויסקי,
כך שכאשר החלה המסיבה כבר היה
ספוג אלכוהול במידה שהספיקה להרגיע
את כל פחדיו. כאשר זרמו הידידות, דד
מכרות והחתיכות פנימה, אל ביתו רחב
הידיים של גת, נפלו בזו אחר זו על
צווארו של אייבי, הוא לא איכזב. הוא
התנהג כמי שלא התנזר מעולם מנשים,
הפעיל את הקסם האישי שלו, הסתובב
בין הקרואות כשהוא מנשק לזו, מתחבק עם
אחרת, רוקד עם אחת, ומפלרטט עם

השניה. הוא הפך שוב לאהוב החתיכות.
שעות ארוכות נמשכה מסיבת קבלת
הפנים הראשונה על החוף. כשאייבי זוכה
בה להערצה. כמה מהגברים שנכחו במסיבה
שלחו מבטי קינאה לעברו של
הגבר השזוף והמוצק, כשהם מתארים ודאי
לעצמם בדמיונם הפרוע כיצד הוא עומד
להשביע את רעבונו. אילו היו נשארים
עד סופה של המסיבה, שאייבי ואנשי
צוותו נותרו בה האחרונים, היו ודאי מופתעים.

הלילה הראשון שלו על החוף, אחרי
150 ימי התנזרות מנשים, בילה אייבי
נתן בשינה. לבדו.

הפעם נשיקה לגבר
— לזמר יהורם
גאון, שטל צווארו נופל אייבי בהתרגשות.
כל הערב לא הפסיק אייב׳ להתחבק.

השקה

שיח ציידים

אביבה בחברת אמנ;ס ידועים שירדו לאילת כדי להשתתף
בפתיחת תערוכתה. מימין לשמאל: הציירים משה גת
ודן קירר, הפסל המזוקן מנשה קדישמן והקבלן בעל המלון בצלאל מזרחי.

ועוד אחו

של כוסית עם הדוגמנית
הבלונדית היפה
ביאטריס שוורץ, משיק אייבי נתן כשהוא
נועץ עיניו עמוק עמוק בתוך עיניה.

י• רפה ציירים נודעים היו מאחלים
( | לעצמם פתיחה חגיגית כזו של תערו־כתם,
כמו זו שנערכה השבוע לציירת
אביבה דקל במוזיאון לאמנות־חדישה באילת.
קולקציה כזו של אישי-ציבור,
שמות מפורסמים וקניינים בעלי-יכולת,
קשה לכנס אפילו במפוארת בגלריות בת״א.
למרות שאביבה מתגוררת באילת רק
שש שנים, גאים בה תושבי אילת כבציירת
המקומית הראשונה שלהם. שכן היא החלד,
לצייר רק אחרי שהתיישבה במקום. קודם
לכן, בשנים הארוכות בהם גדלה וחיה
בחיפה, היתד, קשורה לציור רק כאספנית.
כאשתו של אריה דקל, המוכר יותר
באילת כ״דאקס״ ,איש צמד הרעים לשעבר,
היו לד, מהלכים. דאקם ניהל גלריה
במלון הסלע האדום בעיר, אביבה החלה
להציג בה את ציוריה המופשטים והם
נחטפו כמו לחמניות טריות. את השכלתה
האמנותית רכשה מעצות של ידידים, מקורס
של קרן התרבות שנערך במקום.
ומטלפוגים שעשתה לציירים בצפון, בהם
שאלה איך מתגברים על בעיות טכניות
שונות. הלך לה קל. כל תמונה שציירה
— נמכרה. כשלחצו עליה לערוך תערוכה,
היתה נאלצת להפסיק מכירות לשנתיים

ולאגור תמונות לתערוכה.
״ניסיתי לבטא בציורים שלי את התחושה
של חיים בעיר קטנה, של לחיות תמיד
מתחת למיקרוסקופ, חשופה לעיני הסביבה,״
אמרה אביבה;, ,ניסיתי להביע את
תחושת הבריחה מהעבר, הניתוק והכמיהה
לקשר עם העולם שהשארתי מאחור.״
ראשון המבקרים בתערוכה היה המלונאי
והקבלן בצלאל מזרחי, בעל מלון גני־שולמית.
הוא חלף על פני התמונות, הצביע
על שלוש מחן ואמר :״אני קונה!״
דאקס, בעלד, של אביבה, נקב במחיר,
ובצלאל שילם מבלי להניד עפעף, רק כש נודע
דבר המכירה לאביבה היא כמעט
והתעלפה. בין הציורים שמכר דאקס ל מזרחי
היד, גם אוטופורטרט של אביבה,
שהיא השביעה אותו לא למכור לאיש.
ניסו לשכנע את בצלאל לוותר על הציור.
הוא לא הסכים :״אם להחזיר — אני
מחזיר את כל התמונות שקניתי.״ לבסוף
הושגה פשרה. בצלאל קיבל את התמונה
שלא היתד, למכירה, בתנאי אחד: היא
תהיה תלויה בחדרו הפרטי שבמלון, ואביבה
תוכל, בכל עת שתחפוץ, להיכנס
לחדר ולהתבונן בתמונה. התמונה, כך התחייב
מזרחי, לא תוצא לעולם מאילת.

איריס רו־דסקו -ידיד תו האחרונה של הזמו
רומן חדש סונישסרס בתחילה, התנהל ביקורו של אבי
לפי התוכנית. חתיכות תל־אביב והסביבה
ניצבו בתור ארוך וסבלני, והתנועה
בחדרו של אבי, במלון גרנד־ביץ, דמתה
לתחנד,־המרכזית בצהרי יום ו /כשחתי־כה
יוצאת, חתיכה נכנסת, וכן הלאה וכן
הלאה.

ואז, לפתע, פסקה ההמולה, כאילו הכריז
אגד על שביתה.
יפהפיות העיר הנזעמות גילו במהירות
את הסיבה: אבי עופרים גילה את
אירים דוידסקו.
בגיל ,17 רשומה כבר לזכותה של אירים
שורה ארוכה של גברים טובים וגדולים,
שאיבדו את ראשם לאחר שחטפו

אבי עו ב רי
ך* סצינה נראתה כלקוחה ישר מ(
1סירטה האחרון של סיסי — ואולי
אף הראשון: האביר הצעיר והמשולהב,
המפורסם ברחבי העולם, הגיע אינקוגניטו
במטוס, עבר במהירות את הליכי המכס,
וזינק במונית לעיר הגדולה — ישר לזרועותיה
של אהובתו הממתינה.
כלומר, אהובתו לא היתר. כל־כד ממתינה
— היא פשוט לא ידעה שאבירה יופיע
באותו יום. אולם זרועותיי, היו בכל
זאת פתוחות, כשנפל לפתע מתוך השמיים
הכחולים.
למען האמת, היא לא ידעה אם הוא
יופיע כלל — לא רק באותו יום. משום
כך היתד, ההפתעה כה שלמה.

איבד
א ת הראש
ך י פי התנהגותם של בני הזוג, לא
/היה ספק בכך שהם מצאו איש את

(המשך מעמוד )23
לדבריה, הידרדרו הדברים עד כדי
כך שבעלה חדל מלפרנס את המישפחה.
בעל פרנטה לא
ף* אשר הגיעו מים עד נפש — קמה ד
^ הגישה נגד בעלה תביעודמזונות, ש*
היתה פיקאנטית לא פחות מאשר אירועי הפרשה,
בהתחשב בעובדה שבעלה לא זנח
את חבית והילדות, ולא התגרש. הוא
נשאר כבעל לכל דבר — מלבד זח שחדל
לתת מספיק כסף לפרנסה, לדבריה.
בתביעה הראשונה שלד, לבית-המישפט,
טענה בלה :״אני עובדת במישרד ה־הבריאות,
והכנסתי היא 600ל״י לחודש.
אני זקוקה להוצאות של 1200ל״י לחודש,
ובעלי מסרב לשלם יותר מ־ 150ל״י לחודש.
בתשובתו,
טען יוסף הראל :״במשך
כל שנות נישואינו לא נפרדנו ולא היו
בינינו חיכוכים שהביאו להתדיינות איזו
שהיא. הנני נכה כתוצאה משיתוק־ילדים.
אני עובד כפקיד ממשלתי במישרד החקלאות,
משכורתי נטו, כולל הוצאות
אחזקת מכונית, היא כ־ 1,100ל״י לחודש.
אני גר בבית, ומעולם לא עזבתי את חבית.
תמיד השתמשתי בכל האמצעים שהיו
לרשותי לכלכלת המישפחה.
״לדעתי אין לבקשה הנוכחית כל הצדקה.
אין באפשרותי להוציא למחייתנו
סכום נוסף מעל הסכום של כ־ 950ל״י
שהנני מוציא מדי חודש.״
בתום הדיונים הודיעו אז שני הצדדים
לבית־המישפט שהם מפסיקים אח ההליכים
ביניהם, השופט הורה אם כן לסגור
את התיק.
אך בחודש שעבר שוב פנתה בלה לבית־המישפט,
באמצעות עורך־הדין אברהם
קיבקוביץ, ביקשה מזונות בסו אלף ל״י
לחודש.

״לא חיו
שוס ק שדיס״

האב א חש
לעזרת ה ק טינ ה
*ץ לא שהסצינה הנוגעת ללב התא
! רחשה במציאות, ממש, בפועל.
היא התרחשה ביום השלישי האחרון,
כאשר הזמר המפורסם אבי עופרים הגיע
בהשקט ללוד. בלי שאיש יידע עליו, נחפז
בעלה לשעבר של אסתר עופרים אל
אהובתו החדשה — האחרונה בשורה ארוכה
ונוצצת של יפהפייות מפורסמות —
הלוא היא מלכת־המים דאשתקד, אירים
דוידסקו. הוא אסף אותה מתחת כנפיו,
דהר איתר, היישר לחדרו במלון פלדה
המפואר שעל שפת־הים, נכנם איתה שם
למצור.
כשהגיעה השמועה על בך לאוזני אביה
של הבתולה — בתוספת המידע שהמצור
עשוי — או עלול, תלוי מהיכן מסתכלים
— להימשך לפחות עד אחרי יום-
הכיפורים, אם לא למעלה מזר — ,זינק
האב הנרגש של הקטינה הנצורה לעזרתה,
תבע לדעת מה הולד פה.
הנצורה תקעה באביה מבט חולמני מעיניה
המהפנטות, הסבירה לו שהיא פשוט
גילתה את אהבת־חייה.
״או הוא או אני,״ הזדעק האב, ע ד
רך־הדין דוידסקו, בחימר, שפוכה.
מבט חולמני נוסף מעיניה של בת־זקו־ניו
הסביר לאב את התשובה בלא אומר.
הוא נסוג מתחום המצור, השאיר אח
קטנתו בידי אהבת־חייד, וכל זה.

רומן ע השגרירה 1

העובד והאיויס

אבי עופרים בעת ביקורו האחרון בישראל, בחברת
אירים דוידסקו, שאפילו תיסרוקתה המודרנית
המזעזעת אינה מצליחה להאפיל על יופייה. הרומן בין השניים גרם לעימות עס אביה.
אהבת־חייו. לפחות עד להודעה חדשה.
אבי, שלפי קני־מידה אוניברסאליים לא
נחשב לישיש ביותר 36 גדול
בשנתיים מאירים כפול שניים. אולם היפהפייה
בת דד 17 היתד, מאז ומתמיד בוגרת
ומפותחת בהרבה מגילה הכרונולוגי,
והזמר המתגורר בגרמניה, אשר לרשותו
עומדות כל יפהפיות היבשת — איבד את
ראשו לטובת הישראלית הצעירה במבט
ראשון.

ת הלוכ ת
ה ח תי כו ת
ך* מסט הראשון התרחש לפני כחודשיים,
\ 1כאשר אבי הגיע לישראל — לראשונה
מזה שנתיים — בלוויית בן־זוגו להופעות,
טומי וינטר. התוכנית היתד, שהם ישהו
בארץ שבועיים בלבד, לפני יציאתם לסיבוב
הופעות ברחבי־העולם, ינצלו את השבועיים
לחופשה. וכן לפירסום חוכניתם
החדשה ותקליטם החדש.
אלא שכל התוכנית נעשתה בלי אירים.

מבט מעיניה המפורסמות. עתה נוסף ל־׳
רשימה גם עופרים•

טלפוגיס
ב הו לי ם
כי התנזר מהחתיכות, החל מבלה
> ! א ת כל שעותיו עם אירים. חופשת השבועיים
התארכה מיום ליום, כשטלפונים
בהולים מחדל תובעים לדעת מה מעכב אח
אבי מלוח־הזמנים שלו. השבועיים הפכו
לחודש׳ עד שלבסוף נאלץ אבי להיפרד.
הרבה דמעות נשפכו בלוד, כשאיריס
חוששת שהיא תהפוך לעוד אחת בשר שרת
היפהפיות של הזמר, ואבי מבטיח
לה שלא היא, שהפעם זה רציני׳ מה את
יודעת.
ואכן, היא לא ידעה. לאחר מסע־הו־פעות
מוצלח בגרמניה, בתוכניתם החדשה
— ,התחמק אבי בשבוע שעבר משר
תפו וכל ציוותו, ובבלי לומר דבר קפץ
שוב אל אירים המאושרת.
מה אתם יודעים.

** גיב כשכוע שעבר הנתבע, העובד
( | כאחראי על ענייני המשק במישרד־החקלאות
:״אינני יודע דבר על התביעה
החדשה של אשתי. זה לא נכון שהיו לי
יחסים עם בת־דודתי, אסתר הרליץ.״
ומה הסיבה, אם כן, לטענה של
אשתך ז״
״אשתי טוענת כך מפני שהיא לא
נורמלית״.
הגיבה השגרירה לשעבר והח״כית בעתיד:
״אינני
יכולה להגיב. המדובר בעניין
מישפחתי. אני מצטערת שבלה פנתה ל-
ביודהמישפט. היא עוברת כעת משבר
נפשי.
״אין זה נכון שעשיתי עסקים עם בן-
דודי — פשוט משום שאין לי כסף.
״אץ זה נכון שהיו לי קשרים עם בן־
דודי כשביקר אצלי בדנמרק.״
״ואחרי שחזרת לארץ ז״
״גם לא. כבר אמרתי שבלה עוברת
משבר נפשי. אני לא מתמצאת במשברים
כאלה. אני מבינה בדיפלומטיה.״
בימים אלה, התחיל הפרק המישפטי השני
של הדרמה המישפחתית. לאחר שהשופט־המחוז
מקם צ׳רגובילסקי האזין אז לדברי
הצדדים, שמע גם על מעורבותה של ה-
אח״מית בפרשה — החליט על דחיית מתן
פסק-הדין לשבוע.
בשבוע זה, החליט אז יוסף הראל שהוא
מעדיף שלא לשמוע את פסק־הדץ: הוא
הסכים להוסיף לאשתו 450ל״י לחודש
— ובלה ביטלה את התביעה.
אך הצד המישפטי של המאבק לא הגיע
לסיומו.
בחודש שעבר פנתה בלה לבית־המיש-
פט בתביעה חדשה נגד בעלה, דרשה
להגדיל את סכום המזונות.
העולם הזה 1853

שיני
ח אהבה

ארוחה על המים
היתד, זו ארוחה קטנד, ואינטימית, ל־14

איש בלבד, שערכה דיילת אל־על שרה
ד מון לכסה מכרים. אירוע לגמרי שיגרתי,
שאותו עושים כולנו מדי פעם בפעם.

(אסח

לא בדיוק, לא בדיוק. כי כל מד, שכולנו
מסוגלים להציע למכרינו זו ארוחת על
היבשה. בבית, או לכל היותר במסעדה.
אבל שרה היפהפיה הזמינה את אורחיה

יש אנשים שאוהבים להתחמק עם
יהלומים לתון מטוסים, ויש כאלה ש־מגברים
חשיש. אחרים מנסים לעלות
למטוס עם מיקסר סמוי, ועוד אחרים
— עם בובת-ענק חשמלית וחסרת״מבס.
אבל על מישחו שינסח לחביא עימו ב־מטוס
מכונית שלמח — זח עוד לא
שמעתי.
זאת אומרת, עד השבוע. השבוע, כן
שמעתי.
טוב, לא צריך כמובן לחגזים. לא
מכונית שלמה ממש. אבל די קרוב: מח
שדיילת אל״על אמי אורגד ניסתח

האיש חחזק של הנזפד״ל בחיפה, כפי

שוודאי לא ידעתם, הוא ישראל לגגון,

משורם ושרה

אתי

תיכהינה

לחעביר במטוס אל״על, בצורה בלתי־חו•
קית — חיו, לא פחות ולא יותר, מאשר
דלת וכנף של מכונית מוסטאנג.
בחתחשב בכך שבל אחד משני החלקים
גדול פי שניים מאתי, ושוקל פי
ארבע ממנח — אתם יבולים לדמיין
לעצמכם את חסצינח.
זח חיה כבר יותר טדי, אפילו בשביל
אנשי אל״על. היח ברור לחם כי אם
בשתיקח — בפעם חבאח
יעברו חפעם
מחצוות לחבייח גמל
ינסה מישהו
במטוס.
אתי נזרקה מעבודתח, וחיח זח בעצם
סוף די עצוב, מאחר שבעצם עשתה אתי
מה שעשתה רק למען אהבתה הגדולה
— יהודה קולטון, נער־חשעשו*
עים חטחזיק מוסטאנגואבא שהוא בעליו
של מלון פאר הטברייני.
לאחר שהוברר ליהודה המחיר והזמן
שיהיה עליו להשקיע בחלקים חדשים,
במקום אלה שניזוקו במוסטאנג הירוקה
שלו — החליט לבקש מידידתו מזח חצי
שנח להביא לו אותם במטוס. חד, חלק,
מהיר וגם זול.
את^ ,שאמנם זכתה בתואר מלכת־היופי
, 1971 נשארה למרות זאת אותה
יפהפייה אילתית טובת״לב ופשוטה, שלא
יודעת להגיד לא.
אי מה יצא לה מחלב חטוב שלח !
אתם חושבים שזה שהיא איבדה את ח•
ג׳וב באל־על היה הסוף ז איפה. זה חיה
עוד כלום.
זמן קצר אחדי זה, קרח לח אסון
חרבה יותר גדול: יהודה עזב אותה.
אם זה היה מפני שהיא לא הצליחה
להביא לו את הכנף והדלת, או סתם
בגלל שהרומן נגמר — אינני יודעת. אני
יודעת רק שאתי נשארה קרחת מבאן
ומכאן, וזח מצב לא נעים להיתפס בו.
זו אהבה וזו שברה, מה יש לדבר.

לארוחה על המים. תשאלו מאיפה יש לד,
מים ז זוהי שאלה טיפשית. מים יש לכולנו.
הבעיה היא איך יושבים לארוחה על המים.
שרה, למשל, פתרה את השאלה בצורר,
הטבעית והפשוטה ביותר: ידידה הוותיק
המולטי־מיליונר הישראלי־אמריקאי משולם
ריקליס, העמיד לרשותה את יאכטת
הפאר שלו, העוגנת בימים אלד, בנמל חיפה
— ובה ערכה רמון את הארוחה.
אורח־הכבוד בארוחה היד׳ מלכז״הליכד
דים אריק שרון, שהגיע לשם כך במיוחד
מחוותו בדרום, עם אשתו לילי.
יש אנשים עם כל החברים בעולם.

מנהל מישרד הדתות במחוז הצפון, ובמשך
שנים סגן ראש עיריית חיפה. משהו כמו
אלמוגי של הדתיים. והנה, זה למעלה
משנה היו כולם בחיפה בטוחים שהרב
ד ״ר יעקב פינק, רבו של הר הכרמל,
יתמנה כרב ראשי של חיפה.
הביטחון נבע מהידיעה שלבנון תומך
בו, ומי שלבנון תומך בו — הוא בסדר.
אולם לאחרונה, התקררה התמיכה במפתיע.
כל־כך למה, אתם שואלים: או.
אם אתם שואלים, אגיד לכם.
ביסוד התמיכה של לבנון בפינק חיתה
מונחת התוכנית, שחיממה את ליבם של
שני הגברים, לחתן את ילדיהם זה בזה.
דהיינו, את בנו של פינק, יוסרי, עם בתו
של לבנע, ציפורה.
אלא מאי עושה השטן 7מח שהוא תמיד
עושה: בעיות.
ברגע האחרון, היסב לפתע חנוכל הזה
את ליבם של הילדים זה מזה, והדביק
אותם לאחרים: בנו של פינק התאהב בבתולה
כשרה מבני־ברק, ואילו ציפורה
התאהבה בתלמיד־חכם מיד־אליהו, המשמש
כחזן ראשי בבית־הכנסת שמה.
בימינו, רחמנא־ליצלו, מן המפורסמות
היא הלא שילדים הולכים אחרי נטיות
ליבם, לא אחרי דרישות ההורים. וכך,
נשא לו יוסקה את חמדת לבבו, וציפי
את חמד־לבבה. ובעוד ששני השידוכים
היו אומנם מכובדים בהחלט, ומשביעי־רצון
בהחלט — הרי דבר אחד ברור :
פינק כבר לא יהיה רב ראשי.

מחנה לחג
לא נעים לי, אבל גם הסיפור הזה הוא על דיילת. מד, לעשות, יש יאים נ&לזז,
שהן בולטות בשטח. לפחות, הפעם זו דיילת ארקיע, לא אל־על.
זוהי שושנה לוין, עלמה חיננית בת ,23 הנהנית זד, שלוש שנים מד,סטאטוס
המכובד להיות ידידתו של יאנוש יוגש, איש־העסקים (מועדון רמת־אביב, מועדון
האגס ברמת-גן, ועוד כל מיני ירקות) הצעיר והמזוקן, המתרונן בכבישי ארץ־אמת
באולדסמוביל עדינה, שמחירה מתקרב למאה אלף ל״י.
כן, אבל מה רציתי לספר לכם ז אה, כן, שלכבוד ראש־השנה, העניק יאנוש
לידידתו מתנת־חג צנועה: מכונית פיאט־קופה בצבע תפוז.
אז אם תיראו אחת כזו בימים הבאים על הכבישים, ואולי גם על המידרכות,
ובתוכה שושי — תדעו שזאת היא.
שושי כמובן הודתה ליאנוש מקרב לב. אולם אני, שלא חייבת לו דבר, הרשיתי
לעצמי לשאול אותו בהמון דיפלומטיות :״ומה עם איזו טבעת עגולה וקטנה, גם כן
בצבע דומה קצת לתפוז?״
יאנוש חייו בכנות שובת־לב :״אני עוד בונה את העתיד,״ הסביר בנימוס.
דור הבונים, החבר׳ה האלה.

ח תונ ת־ צמרת
חיתח זו פשוט חתונת־צמרת, בלי שום כחל וסרק.
אמנם נכחו שם, במלון ארבע העונות בנתניח, רק כ״ 200 אורחים — אבל כל
אחד היה מל. עזר וייצמן, מוטי חוד, מרדכי בן־ארי, מנב״ל אל-על.
כאלה מין.
החתן עצמו התייצב ליום הגדול של חייו בחליפה מיוצרת על״ידי ישראל
צוורן, הכלה בשימלת אוברזון. החתן והכלה ביחד קיבלו מאביה של חכלה טיסת־טיול
מסביב לעולם. הכלה קיבלה מהסבא מכונית סובארו. בקיצור, רמה רבותי, רמה.
טוב, לא פלא. חחתן חיה לא אחר מאשר רוני שטן, בנו של מלך הפלסטיק.
הכלה היתה שירי כץ — בתו של ביל כץ, מוותיקי הקברניטים של אל״על, שהגיע
לארץ במילחמת השיחרור מארצות־הברית כמח״לניק בן־תישחורת, ונשאר תקוע
כאן עד היום.

שוש ויאנוש (מזוקן)

במדינה
רפ 1אה
ביוו־ חו לי ם מגומי
בנזרגות ביודוקראמית
מסגגת את חייה שד כד
יודדת ה 3כ 3סת דכית־החודים
״הקרייח״ בתד-אביב
״רק מטורף אמיתי — או חלוץ אמיתי
— מסוגל להתמיד בעבודתו בבית־חולים
זה. המשכורת נמוכה. לחץ העבודה איום.
ר,מקום דומה לבית־נתיבות, לא לבית־חולים.
מזל שהצוות הרפואי שהתגבש
במקום מורכב באמת מאנשים נפלאים.
למרות התנאים הבלתי־נסבלים, הגענו ל הישגים
גדולים: אחוז התמותה למשל במחלקה
הגינקולוגית שלנו הוא אפם —
בהשוואה ל/.,-ס 0.6בבית־החולים אסף
הרופא, ול.-־׳ל 0.12 בבית־החולים בצפת.״
אקרוכאטיקה. בניגוד לדעתו זו של
אחד מבכירי הרופאים בבית־החולים ל יולדות
הקרייה בתל-אביב, מגלים הדו״חות
הסטאטיסטיים של מישרד־הבריאות כי
בבית־חולים זה אין בעיות: ב*,1972
למשל, היתה התפוסה בבית־החולים 96
אחוז בלבד.
אלא שהאקרובאטיקה הסטאטיסטית של
מישרד־הבריאות טובה אולי בשביל יחסי־ציבור.
אולם כל קשר בינה לבין המציאות
הוא מקרי בלבד. אקרובאטיקה זו לא
תואיל גם ביום עברה — העלול להיות
כל יום עתה — בו יקרה, בגלל מחדלים
ביורוקראטיים, מקרה האסון הראשון ב־בית־ר,חולים,
ואשד, שנכנסה לתוכו ללידה
או לניתוח גינקולוגי פשוט — תמות.
כריחה מרה. צריך רק לערוך ביקור
קצר בבית־החולים, כדי לגלות שד,תפוסה
של 96 אחוז היא בדיחה מרה.
בית־החולים מתפוצץ, ונראה כאילו מישהו
מאמין שקירותיו עשויים גומי, מסוגלים
לקלוט עד אין סוף. המקום מלא
עד אפס מקום. מיטות ברזל ממלאות לא
רק את החדרים המחניקים, אלא גם את
הפרוזדורים. יולדות ונשים שעברו ניתוח
גינקולוגי מסובך, מוטלות אין־אונים על
המיטות במסדרונות, חשופות למבטים
סקרניים של קהל המבקרים.
הסיבה לסילופי הסטאטיסטיקה של
מישרד־הבריאות: אם אין תפוסת־יתר —
אין כל צורך להגדיל את התקן הרפואי
ולהוסיף עובדים.
אפשר כמובן לאחז את עיני הציבור
במספרים כוזבים. אבל אי-אפשר לשנות
בעזרתם מציאות קיימת. המצב בבית-
החולים ליולדות הקרייה בתל-אביב הוא:
הסגל הרפואי והמינהלי כורע תחת עומס
עבודה לא רגיל. הסגל הרפואי עובד תחת
לחץ המסכן את חיי המאושפזת.
כוננות מתמדת. תקן בית־ד,חולים
מונה 170 מיטות 24 .מיטות במחלקת ילודים
ופגים 73 .מיטות בכל אחת משתי
המחלקות האחרות ( 50 יולדות ו־ 23 גינ קולוגית).

שנת 1967 היה בית־החולים עירוני.
מאותה שנה נעשה עירוני־ממשלתי. כיום

התקציב השוטף מתקבל כולו ממישרד־הבריאות.
אומר
ד״ר אברהם הירש, מנהל בית-
החולים :״אנחנו בית־החולים היחיד באזור
תל-אביב הנמצא בכוננות מתמדת
24 שעות ביממה, מדי יום. בתי-חולים
אחרים מקיימים ביניהם תורנות. מקרי-
חירום מופנים לבית־חולים תורן.
״אצלנו המצב שונה. כאשר יולדת נתקפת
בצירי־לידה באמצע־הלילה, אי-אפשר להגיד
לה לא לבוא.״
במשך היום, בשעות העבודה, מעניק
בית־החולים טיפול רפואי יעיל לכל הנזק קות
לשרותיו. לרשות כל אחת משתי
המחלקות צוות רפואי בן תשעה רופאים.
אולם בשעות הערב והלילה המצב שונה.
שלושה רופאים נותרים בתורנות. לא פעם
קורה שמרבית הלידות מתקבלות דווקא
בלילה. הצוות הרפואי המצומצם מגיע עד
סף ההתמוטטות.
הקהל אשם. דובר בית־החולים, אריה
תורגמן, טוען כי בשעות מסויימות דומה
בית־החולים לתחנת־רכבת, משום שציבור
המבקרים הוא בלתי־ממושמע, מתפרץ שלא
בשעות הביקור :״הם עושים פיקניק
בבית־ד,חולים, ואסור להעיר להם. כל אחד
בא מתי שהוא רוצה, זורק סיגריות על
ד,ריצפה.״
אולם בדיקת העובדות בשטח מגלה כי

הצפיפות כמיסדרץ בית־החולים ״הקרייה״
מול שקר סטאסיסטי —
אלא שלבית־ד,חולים שתי כניסות נוספות
— שתיהן פתוחות כל שעות היום.
המבקרים אינם צריכים לטרוח במיוחד. אם
השוער בשער הראשי מסרב לתת להם
להיכנס — כל מה שעליהם לעשות זה
לפנות לאחד משני השערים האחרים, הפתוחים
ולהיכנס דרכם לבית־החולים.

בית־שימוש מזוהם -
— מציאות נזזעזטת
לפחות חלק מהאשמה מוטלת על ההנהלה :
על שער הכניסה לבית־ד,חולים מתנוסס
שלט גדול ובו מועדי הביקור. בפתח השער
ניצב שומר, שתפקידו למנוע כניסת מבקרים
שלא בשעות הביקור.

-וממכה מזוהם

הפתעה. אריה צירולניק, מינחלן בית-
החולים, הופתע בצורה מפתיעה כאשר
גילה לו כתב העולם הזה כי שתיים מתוך
שלוש הכניסות לבית־החולים פתוחות,
מאפשרות לכל אדם, בכל שעה, להיכנס.
״זה לא ייתכן, אבל צריך לבדוק את
העניין,״ היתד, תגובתו הרצינית.
יומיים לאחר שיחה זו עימו, בביקור
נוסף במקום, עדיין נמצאו השערים פתוחים.
מרבית
היולדות רשאיות לקום מעל מיטתן
ולהתהלך כבר למחרת הלידה. קרובים
באים לבקר אותן, אך אין במקום אולם־
קבלה אליו אפשר להזמין את האורחים.
בהכרח, מוזמנים המבקרים לחדרים בהם
מאושפזות לא רק היולדות — אלא גם
נשים שעברו ניתוחים גינקולוגיים. חלקן,
בשל טיפולים מיוחדים, מעורטלות מלבושן.
התוצאה :
אומר ד״ר אברהם הירש :״זה נכון
שאין לנו אולם לקבלת מבקרים. מקום כזה
היה יכול להציל את המצב. עכשיו סוף-
סוף מתכננים להוסיף בכל קומה חדרי־יום,
כדי שהיולדת תוכל לשבת עם בעלה
בהם ולא תיאלץ להזמינו לחדרה.
״אבל אם הצפיפות הקשה תימשך —
לא ברור אם לא נאלץ להשתמש בחדרים
אלה כחדרי-אישפוז רגילים.״
זוהמה. בגלל התפוסה הגבוהה, תקן

כוח-האדם המצומצם וקהל המבקרים הרב,
מתקשה סגל עובדי השירותים לקיים אפילו
רמת־נקיון מינימלית.
חדרי השרותים בקומות השונות של
ביודו־,חולים מזוהמים. בדלי סיגריות ושיירי
פירות על ד,ריצפה. המטבח המרכזי
של בית־ד,חולים מלוכלך. כלי־האוכל נש טפים
במים ללא סבון. סחבוודריצפה,
דליי־מים וכלי-גומי לשטיפת רצפות מוטלים
במרכז חדר-האוכל, כאשר מסביב
מתרוצצים העובדים, בתוך שלוליות מים
מזוהמות, ומכינים את ארוחת הצהרים.
״״בחוץ״ ליד המטבח, ערמות מזון, חלקן
פתוחות. ניכרים בהן עקבות עכברים. ב־סכניסה
למטבח מודעה מהעירייה כי המקום
רוסס ברעל נגד עכברים. באותו מקום על
הריצ פה מתגלגלים תפוחי אדמה.
זוועה. מספרת רחל א ,.שעברה ניתוח
גינקולוגי ואושפזה בבית־ד,חולים :״הייתי
בטיפולו של הרופא הראשי, ד״ר פייזר.
זד, היה טיפול יעיל ומסור. אין מילים
בפי להודות לו ולשאר הרופאים והאחיות
שטיפלו בי. אבל מבחינת הנקיון, המצב
היה סיוט אחד גדול.
״בלילה היה המקום מלא ג׳וקים ענקיים.
ממש זוועה. בבוקר היה נוצר תור ענק
ליד חדרי השירותים. איך ייתכן שבבית-
חולים לנשים יחיו חדרי-שירותים כה מעטים
ו השירותים עצמם מזוהמים להחריד,
דומים לבתי-שימוש בתחנד,־המרכזית.
״במשך כל היום מתרוצצים במקום
מבקרים, ואיש אינו מנסה לסלקם מהחדרים.
פועלות-נקיון שוטפות את החדרים
אחת ליום, אבל זה לא מספיק, משום
שהחדרים, וביחוד הפרוזדורים נראים
תמיד מזוהמים.
״לא מחליפים לנו כביסה כל יום. אצל
נשים במצבנו, זו ממש שערוריח.״
נופיע. מגיב. צירולניק :״בעבר, עם
אותו כוודאדם כמו היום, נתקבלו בביתר,חולים
400 לידות בחודש. בשנתיים האחרונות
הגענו ל־ 600 לידות. זה מספר
הלידות הגדול ביותר שאנו מסוגלים לקבל
— מבלי שנוכרע תחת חמעמם.
״והנד, בחודש אוגוסט האחרון קיבלנו
819 לידות. אי־אפשר להמשיך לעבוד בתנאים
כאלה. אומנם מדברים על תוספת
כוח־אדם, ויש תוכניות הרחבה — אבל
בינתיים המצב הוא שיש הרבה יותר
לידות מכפי שאנו מסוגלים לקלוט.
״לכן ברור שיש בעיות נקיון ואחרות.
אני מנסה לשכנע את ההנהלה להכניס
לבית-ד,חולים קבלן נקיון פרטי. ייתכן שזה
יקל עלינו את המצב.״
אלא שנסיונות השיכנוע לא נשאו עד
היום פרי. סבלנותם המופלאה של חברי
הצוות הרפואי, הממשיכים לעבוד בתנאי
שערורייה אלה, שיכנעו את האחראים ב־מישרד-הבריאות
כי אפשר להמשיך כך גם
הלאה, כי אפשר להטיל על כתפי ביתד,חולים
מגומי כל עומס שהוא — מבלי
להשקיע את הסכומים הדרושים להרחבה
מקבילה של השירותים.
על-סמך נסיון העבר ניתן להניח, כי
הם ישקיעו סכומים אלה — ובבהילות —
לאחר המוות הראשון, שייגרם בגלל שהם
סירבו להשקיע בזמן.
העולם הזה 1883

1ן 111 [ 1ך י [ 11 מאחורי מחסומי המישטרה מצטופפים מחפשי המציאות למיניהם,
11 11111111 הבאים למכירה הפומבית של חפצים אבודים ומוחרמים. יש
ביניהם סוחרי חפצים משומשים, אוהבי מציאות וסתם סקרנים האוהבים לחוש את המתח.

סלומון מוכר אופני־ילדים ב מ כי ר ה פומבית

ן* ה סלומון, תתחיל כבר לעבוד״ צו//עק
אחד משופם וקרח, מן האגף הימני•
כבר תשע בבוקר. יום חם. המחסומים
בחצר תחנת המישטרה, ברח׳ סלמה שביפו,
מאיימים להתקפל מעומס האנשים הצובאים
עליהם.
כל סוחרי האלטע־זאכן, תגרני שוק-
הפישפשים, מוסכניקים, בעלי חנויות, סתם
ילדים מחפשי הרפתקות וביטניק הולנדי
עם פייס, מחכים בחוסר סבלנות לשמנמן
הסימפטי, בעל בגדי החאקי, שיבוא ויעלה
עליהם עם המציאות. יש שבאים לקנות.
אחרים מגיעים בשביל הכייף, לראות ולשמוע.
ויש כאלה שבא להם בפרינציפ להפריע.
בשביל זה הם כאן.
א־ך שלא יהיה, אדון סלומון, הכרוז
המבצע את המכירה הפומבית יודע את
המיקצוע. עוד מימי התורכים. הוא מכיר
את כל הדמעה, הטריקים והקנוניות. אף
מבט רציני, ניפנוף אצבע או סימן אחר
(המשך בעמוד )30

מכריז הכרוז כשהוא מציע למכירה זוג אופני נשים חלודים,
משומשים ומרוקני אוויר, לקהל הרב הנאסף בחצר מישטרת
מלמה. האופניים יימכרו לכל המרבה במחיר, במכירה בה משתתפים קונים רבים.

״1411ר 1ר סלומון לוי (משמאל) ותיק הכרוזים במדינה, מגיש
. 1 1 לבדיקה שרשרת זהב לקונה ספקן. משמאל נראה

משקיף בעיסקה ביטניק הולנדי מזוקן שהזדמן אף הוא לקהל הצופים במכירה.

מי משלם?

מחבש׳ המציאות
רצוי לך לשוב ולהיצמד
אל ידידין הישנים המתגעגעים
לחברתך. לידם
תרגיש טוב יותר.
עליך לשכוח א ת וזי-
לוקי-חדיעות שאירעו

ביניכם לאחרונה. ידי]
11ן1
דיך יקנו לך ביטחון
21במרס *
שחסר לך מאוד בימים
?0יאדריל של אלה טרופים חוסר מזל. חגיע חומן
שתפסיק לנדוד ממקום
עבודח אחד לשני. חשוב על עתידך.

ותיראה

הקסם האישי שלך יסייע
לך להיחלץ ממצב מביך.
הדימיון הפורה בו חנן
אותו מזלך עלול להיראות
השבוע בעיני אנשים
מסויימים בהפרזה
בתפיסת המציאות. עליך
להישמר מלהיות אכזר
כלפי אחד האנשים הקרובים
אליך ביותר.
אכזבה ריגשית תימוג
שונה. לבשי תכלת.

באור

בסך הכל, נכנסת לתקופה טובה מאלו
שקדמו לה. אם א ת רווקה — אין הרבה
סיכויים שתישארי בודדה,
השבוע או שתהיי
רווקה, בעוד חודשים
מועטים. בן מאזניים :
הישמר מהוצאות ניכרות,
העלולות להיגרם
על״ידי. צעד פזיז
או על-ידי ליאות־ממחשבה.
מצד שני, מעולם
לא היית כל״כך
אקטיבי. לבשי לבן.

כמו בכל השנה,
שוס דבר לא בא
לא אחת להשקיע
11011 22באוקטובר *
27ב נו במבר

כתבת חרבה השבוע
במיסגרת עבודתך. אך
למרות ששורה עליך ה מוזה
וחיית מעדיף לנצל
זאת לכתיבה לשמח,
אתה מוצא א ת
עצמך שנון, עם
נטייה סאח!!(,
ביקורתית חריפה, ה
כותב ומדבר קצרות
ישר לעניין. אל דאגה,
תרגיש עוד השבוע בתמורה
שתחול בגישתך לחברה הסובבת
אותך נמיסגרת עבודתך ובחיי משפחתך.

תיווכח גס השבוע כי
לך בקלות. אתה נדרש
מאמצים שאינם עומדים
בשום יחס לתוצאות.
בני מזל עקרב ש עיסוקיהם
קשורים בידיהם,
יהיו ברי מזל יותר.
ילדיס שיוולדו השבוע
יצטיינו בעתיד בבריאות
מעולה ובאינטליגנציה
מעל לרמה של גילם.
מאורע הקשור באיבוד
ידיד יעיק עליכם השבוע.
הייה נדיב־לב.

(המשך מעמוד )29
שמסמן קהל מחפשי המציאות לא נעלם
ממנו, בתוך ההמון. יש לו עיניים בראש,
אל״ף אל״ף. זה לא מקרה שהוא נחשב
לכרוז מספר אחד בישראל מאז הקמתה.
על החול החם מונח חבל עבה, אחד
מאלף המוצגים המוזיאוניים שהתגלגלו למחסני
המישטרה והמוצעים עתה למכירה
לכל המרבה. במחיר .״מי שנמאס לו מהחיים
בבקשה שיקנה״ מציע סלומון, ישר
לעניין. זה הולך קומפלט עם פליירים ומברגים
והמחיר ההתחלתי הוא 50ל״י.
״אז יאללה, לא לחלום!״ 60 לירות! 70
לירות! שמונים לירות ...נמכר!״
הגרוטאה הבאה מוצגת לקהל, כמכונת
כתיבה אוטומטית ה״כותבת לבד בכל השפות.
לא צריך אפילו לתקתק.״ יפואי אחד,
חסר אמונה מנסה למשש. לא איכפת לו
להתלכלך מהאבק. אבל לסלומון זה דווקא
כן איכפת .״מכונה זה כמו אשד,״ הוא מסביר
״בלי ידיים, רק לראות!״
שמואל משיח ממחלקת החשבונות של

ילד כבן ,10 בחולצת טורקיז, מנסה
לקנות אופניים ב־ 80ל״י. אבל בכים יש לו
פחות, הרבה פחות. בשביל המכירה ברח
מבית־הספר. כאן הוא לומד ישר מהחיים.
מצלמה קטנה, שיצאה זה עתה לאוויר
העולם מתוך נרתיקה החום, משאירה את
את הקהל אדיש. בקלות היו מוכרים אותה
ב־ 50ל״י, אלא מה? צלם תמים שנקלע
למקום מעלה את המתח כשהחליט להתלבש
עלייה. נו, אז אם המומחה רוצה אותה
זה סימן שיש בה משהו. וכך יצא לו
המסכן מהתחרות כשהוא סובל משיבתן־
לב. לפני שהתייאש סופית, הספיק עדיין
ללחוש את הסכום 136ל״י, אבל המצלמה
נמכרה לבסוף ב־ 138ל״י לאחר. מן השולחן
של הקופאי מגיעות מדי פעם אזהרות ש־צ׳קים
יתקלו ביחס עויין. רק למזומנים
מאמינים. וכמו להכעיס, מתייצב לו כעבור
שתי דקות מאיר מיכאלי עם צ׳יק בידו. נש בע
באלוהים שיש כיסוי. אבל ארבעת הקשוחים
ממחלקת החשבונות של המישטרה,
אמרו ״לא לבסוף, בהתערבותו הרחמנית

נסיעה ארוכה תיגמר במישור כהפתעה.
הרומנטי אתה על הסוס,
השבוע. את, בת
קשת, המשיכי ושימרי
על הקשר שיצרת איתו.
וזאת למרות שהוא לא
כל-כך מוצא חן בעיניך.
בסופו של חשבון, זה
ישתלם לך ביותר.

״מכונה זה כמו אשור

קסטות חדיש, בו אין הוא נותן לנגוע אף לקונים הנלהבים ביותר במכירה הפומבית.

אין צורך שתשוויץ,
אבל קצת פירסומת עצמית
צנועה לא תזיק
בכלל למעמדך. ואומנם,
השבוע הוא המתאים
ביותר לעסוק בעמדתך
הציבורית או ביחסיך
עם הסביבה. בן סרסן, 10111 תקבל ידיעה חשובה,
; ביו ני -
נ* 2ו.״וי*
בצורת מיכתב או מיס־מך.
אי־אפשר להימנע
וכן אין להתעלם מזה: אבל מאידך גיסא
מסוכן להגיב בזעם. ה שקולה ונדיבת־לב.

כמו בשבועות תאחרו-
נים, הבעיות המרכזיות
שלך חן: חוסר-כסף
ושיעמום. במישור ה-
פינאנסי אין רגיעה.
מוטב שתתחיל לחשוב
על חריגה קיצונית מעיסוקיך
— הרגילים.
אם לא תשנה אתה מצב,
אתה עשוי להי תקע
לצמיתות. במישור
הרומנטי, בת אריה אין עוד טעם רב
לרומנים הקצרים והקלים. שמא תחשבי
על משהו יותר רציני ויותר תכליתי.

צפוי לכם שבוע מעניין וסוער מבחינה
פינאנסית והן מבחינה
רומאנטית. אפשר שתעשו
כסף בעזרת או
כתוצאה מקשר רומאנטי
ואפשר שהרפתקה רומאנטית
תעלה לכס בכסף
רב. השתדל לא
להמר ולא לסכן כספך
21בדצמבר
שלא לצורך. כי אלה
1$בינו א ר
יגררו אותך להוצאות
כספיות לא כדאיות.

הדרך בה נקטת היא בהחלט לרוחך ועל
אף הפחים הזרועים על פניה — היא
אשר תוביל אותך למה
שאתה רוצה להשיג
ולמה שאתה צריך לעשות.
זכור כי עליך
לסמוך לפני כל דבר
אחר, בראש ובראשונה
על עצמך. נסח גם להתחשב
באחרים, עד
כמה שרק אפשר. חיה
מתון בתגובותיך, ובינתיים,
אל תגלה דבר.

ן וי

היזהר מאש כמו — מאש.
זהו שבוע בו השריפות
במחיצתך הקרובה
עלולות להיות
יותר מסוכנות מכל דבר
אחר. גם תאונות בדרך
1(1 0א אל עיסוקך או ממנו
| 8 *1* £ 8יי 8י אינן מן הנמנע. בתולה :
תחשבי שהוא מכריח
י 4״ • 6אותו, אך לאמיתו של
דבר הוא פשוט יודע
להפעיל את רצונך הכמוס. אך אסור לו
כלל לדעת שאת יודעת. אל תצאי ביחידות.

היזהר מפטפוט יתר. שמור בסודי־סודות
את פירטי המיבצע עליו אתה עובד כרגע.
כדאי שתיזהר דווקא
מזה שאתה חושב שהוא
ידידך הטוב — הוא
ולא אחר אורב לכל
רמז שייצא מפיך -,לכל
טעות מיקרית, או לכל
מישגה שתעשה. אתה
בודד, לכן יהיה עליך
לעמוד באתגר הזה
.י<דזס. יך ז־.פ 63 לבדך, ללא גיבוי של
איש. תימנעי מבילויים.

המישטרה, טורח להלל את הכרוז הוותיק.
״זה שאפ לא נורמלי במקצוע, מבין עיניי•
נים, יודע מתי לסגור מחיר. בחיי ששווה
כל אגורה מה־&לסז, שמקבל על כל מציאה.״
הוא לא מחדש הרבה. לסלומון עצמו,
שהוא בן 77 אבל מתבייש שיכתבו את גילו
בעיתון, יש בבית אוסף מסודר של כל
העיתונים והפירסומים שנכתבו עליו מאז
,1936 כשהחל לעסוק. ככרוז במיכרזים ובמכירות
פומביות. שם כתוב אותו דבר.

פנצ׳ר־מ אכער
^ ל המסלול מגיח זוג האופניים ה־ראשון.
אחרי רונדלה קצרה, מתחילות
עיניו של שמעון הנדריש מהיציע, לחשוק
בהם. בווידוי קצר הוא מגלה נטייה ברורה
לאופניים.
פעם ראשונה, פעם שנייה, פעם שלישית
ונמכר ב־ 36ל״י ממש סחבו לו את זה
מתחת לאף. אדון הנדריש עדיין מהסס,
אולי את הזוג הבא יקנה. הוא רוצה משהו
ספיישל כמו בווטרינה של חנות האופניים.
אלא שדברים כאלה לא מתגלגלים כאן.
״מי שבא לכאן, יודע בדיוק מה רוצה
לקנות,״ מסביר סלומון לאלה שלא מבינים
עניינים. רוב הדברים שקונים כאן נמכרים
אח״כ עם הרבה קוסמטיקה לידיים נוספות,
כשהמרוויח העיקרי מכל העסק, הוא אוצר
המדינה. אלמוני בחולצה כתומה מתעקש
מאוד לקנות גלגל שאיבד את מטוסו. בטוח
שאיו לו מטוס, אבל יש לו ראש וכבר
מחר, הולך ומוכר את זח לכימאויר. חוץ
מזה ״אני פנצ׳ר־מאכער״ אף פעם לא מפסיד
בקניות .״יודע על בטוח מי קונה
הסחורה שלי.״ סלומון אפילו לא רוצה
לשמוע על פרישה או יציאה לפנסיח. הוא
ישתגע אם לא ימשיך לעבוד.
בורג תקוע מסרב לציית אפילו לידיו
האמונות של סלומון .״מה נשמע חבר?״
רומזים לו מן האגף השמאלי. המתח עולה,
מתים לדעת מה יצא מתוך הקופסא ה סרבנית
שבידיו .״אהלן וסהלן״ והרדיו
נשלף מהמחבוא .״גם כן סחורה,״ מעריכים
הסוחרים. קשה לדעת אם עובד או לא,
אבל מסתבר ש־ 260ל״י בשביל ישראל
צ׳יינר, זה דבר קטן. הוא מסתכן ושם את
הלירות כמו גבר על השולחן.

של לוי סלומון, הוסכם להשאיר את העניין
פתוח, עד שתלך האשד, ותמצא לבעלה
את הכסף, תוך שעה.

״באגדות״
^ ור התכשיטים מגיע. הנשים המוען
4טות בקהל זוקפות עיניים צמאות, למראה
הצמידים והטבעות המוזהבים הנחטפים
ע״י הגברים. זאת ההזדמנות לקנות
טבעת או צמיד בהזדמנות. גם טבעת היהלום
מוציאה את העיניים והפעם לשני
המינים .״זד. אמיתי״ מרגיע סלומון את
המפקפקים .״ 350ל״י״ מכריז בעל הכובע
האדום .״ 380ל״י״ מתרסי כנגדו תימני דתי
עם זקן .״ 500ל״יו״ ״ 601ל״י 695״
סטופ! נדמה אפילו שעברו את גבול
ההערכה. אבל זה פרט קטן כשהמדובר
במכירה פומבית .״הקהל הקבוע שבא לכאן,
הוא בבחינת מכור. זה ענייו של כבוד
לתפוס את היקר ביותר ולקנות,״ מסביר
סלומון בידענות .״עכשיו כבר לא הולכים
יותר מכות. גומרים מכירות בשקט. לא כמו
פעם כשהיו לי צרות עם הבאנדות —
אלה הסוחרים שהתאגדו בכנופיות ולא
נתנו למחירים לעלות. מי שהיה מתנגד
להם היה חוטף איומים בתוספת הוכחות.
אבל היום זה נגמר. אני עשיתי להם סוף.
שיידעו שעל סלומון לוי, לא שולטים.״
כחלוץ הכרוזים במקצועו הוא זוקף לזכותו
הישג נכבד: בגללו תיקנו חוק בכנסת.
הותר לו רשמית לקבל 1096 ממחיר
הסחורה שהוא מוכר, למרות שהוא עובד
מדינה ובמקצועו הוא ממונה על מחסני
ההוצאה לפועל.
סלומון הוא האיש שקבע בעצם את ה־נוהלים
הראשוניים במכירות פומביות בארץ,
לא היה לו ממי ללמוד את השיטה.
״הלכתי אחרי השכל שלי והניסיון,״ מספר
הצבר, אב לשני בנים ובת, נשואים, שהוא
גם ״נהג זהיר״ עם תעודות 20 שנה.
לפני שסוגרים עניין ומתקפלים, בא
אותו שחרחר שקנה את הרדיו הסטריאו-
פוני ומתחנן שלא יכתבו את השם שלו בעיתון.
למה? ״זה בגלל הבושה. לא רוצה
שהאנשים ידעו, שאני מוכר לחם בחנות,
מה שקונה מכאן.״
אין דבר. שידעו.

תמרורים
מונה לתפקיד ראש היחידה למח־קר
ופיתוח בצה״ל ומערכת הביטחון, במ קומו
של תת־אלוף יצחק יעקב הפורש
מצה״ל, אל״מ עוזי עילם 39 שנולד
בתל-יוסף והתגייס לצה״ל ב ,1952-הצטרף
ב 1954-לצנחנים, זכה ב־ 1955 לצל״ש
עבור השתתפותו בפעולת עזה בה נפצע,
היה אחרי מיבצע־סיני מפקד פלוגה, סיים
לימודי הנדסת מכונות וייצור בטכניון,
למד מינהל עסקים בארצות-הברית, היה
מפקד גדוד צנחנים במילחמת ששת הימים,
נפצע בקרבות בירושלים העתיקה,
שימש אחרי המילחמה כמפקד חטיבת צנחנים
ואחר מונה לראש מחלקת אמצעי
לחימה באגף המטה הכללי ועם הקמת
היחידה למחקר ופיתוח מונה לסגן מפקד
היחידה.
מונה • לתפקיד הממונה על ביצוע
חוק הפיצויים לערביי מיזרח ירושלים,
יהושע סלמון, שכיהן עד כה כיועץ
ראש עיריית ירושלים לענייני מיזרח ה עיר.

העודה 1ה -כ וח חדש )
שידור, נחיוות מסוום מ ר• והעול 0הזה -טח חדש)
בטלווי 1י ה:

ברדיו:

יום ג2.10.73 /
יום יום יום יום יום יום

יום א14.10.73 /
יום ג׳23.10.73 ,
יום א28.10.73 /

ב שי דו ר י ספינת השלו
על המועד תבוא הודעה

אסיפות:
כזגריח — יום ד׳ 10.10 באולם קולנוע ״אלישבע״,
שעה 20.00י. דגני, ח״כ אורי אבנרי.

נישאו • בטקס שנערך במלון פאן
אנזריקן בבודים, בנו של הרב הראשי ל־צה״ל
תת־אלוף מרדכי טירון, יעקב פי־רון,
ורבקה זלינגר שהיא גננת מכפר
הרא׳׳ה. בזמנו, כאשר הגיע מרדכי טירון
לארץ במיסגרת עלי.ית הנוער והיה מתלמידי
הישיבה החקלאית בכפר הרא״ה,
אימצו אותו כבן־בית הוריה של רבקה,
מנחם ושולמית זלינגר.

ירושלים — באולם ״דינה״ ,רח׳ ההסתדרות, ביום ג׳
23.10 בשעה 20.00׳ יוסי אמיתי, ח״כ אורי אבנרי.

קפה הבוהימה הירושלמית, טענזון, מרדכי
קום•

כת־ים — באולמי ״הוד״ ,24.10 ,העצמאות ,62 שעה ,20.00
ח״כ אורי אבנרי, דני פתר.

י יו

נחוג • יום־הולדתו ה־ 46 של בעל

3.10.73
9.10.73
15.10.73
18.10.73
21.10.73
28.10.73

אילת — ,9.10 עו״ד אמנון זכרוני.
תל־אכיב — באולם ״בני ברית״ ,יום ראשון 14.10 בשעה
,20,00 עו״ד אמנון זכרוני, ח״כ אורי אבנרי.

חוג׳ :
3.10 תל־אביב, דרום ז פרץ עופר.
רמח׳־אכיב: עו״ד ש. סגל.
כפד־פכא: עו״ד אמנון זכרוני.
4.10 ראשוו־לציון: פרץ עופר.
ירושלים: ח״כ אורי אבנרי.
5.10 רמדדגן: אלכם מסים.
8.10 ירושלים 1ח״כ אורי אבנרי,
9.10 תל־אביב ז ח״כ אורי אבנרי.
12.10 תל־אביב: אלכם מסים.
14.10 קריית־ביאליק: דני פתר.
14.10 חיפה: פרץ קידרון.
פרטים נוספים על חוגי הבית: טלפונים 283288/9־.03
מטה אזורי ירושלים פועל החל מהשבוע אצל אלקלס, שילר
,5טל ,02-524910 .בשעות 15.30 עד .21.00

נולדה • למרקידה שהרקידה חולי-

לב, אסירים, ערבים וחיילים, רות כיקל,
ולבעלה ריק רוט, בת בכורה: קארין.
מצפיםלתינוק • צמד הזמרים
הצרפתים סילבן וארטן, וג׳וני האלי־דיי,
שהם הורים לילד בן שבע.

מצפיםלתינוס. המלך חד
סיין הירדני ואשתו עאליח שנישאו

לפני פחות משנה.

אושפזב־בית־החולים
הדסה
בתל-אביב, לבדיקת
כליות, הבדרן דו

דותן.

דותן

נפצע. בלאס
ואגאם, עת עסק בתרגילי
קאראטה,
ניסה לשבור לבנה
ונפצע בידו, זמר
א ל כי ס הרוק העוסק
פרסלי,
מזה שנים מיסטר
בספורט הקאראטה.

נפטר. בבית-
החולים פוויה בטבריה, מהתקף־לב, בגיל
,71 מי שהיה מוותיקי החוקרים בשטח
החקלאות בארץ דניאל זיו, שנולד בפולין,
עלה לארץ ב־ ,1904 היה אחד היל דים
הראשונים בתל-אביב הקטנה, סיים
ב־ 1920 את לימודיו בגימנסיה הרצליה
והצטרף כעבור שנה לדמיה ב .,פירסם
סיפרי מחקר על גידול בננות ותורת ה־השקייה
ומיספר סיפרי שירה לילדים.
נפטר • ממחלת הסרטן, בבית־חולים
בסנטיאגו, המשורר הצ׳יליאני חתן פרס
נובל לספרות ב 1971-פאכלו נרודח,
שהיה קומוניסט ושימש כסנטור בקונגרס
של צ׳ילה, שגריר צ׳ילה בפאריס וידיד
קרוב של הנשיא סלוואדור איינדה שהתאבד.

פטרה • בבית־חחולים על-שם
הרצפלד בגדרה, בגיל ,84 אלמנתו של
הסופר ש״י עמון, אסתר עגנו! שהגיעה
לארץ לפני מילחמת העולם הראשונה מגרמניה,
חזרה שוב לגרמניה, שם הכירה
את עגנון, לו נישאה ב־ ,1920 עזרה לו
במשך כל חייו בעבודתו הספרותית.
ה עולס הזה 1883

ו\ וי! [1סן ן ן! ,מירון, החשמלאי של להקת כוורת נכנס לאקסטזה מאחורי־
111 הקלעים לשמע הצלילים האהובים עליו .״כל החיים שלי אני
שומע מוסיקה״ אומר מירון, צלם לשעבר, שתגובתו אופיינית לתגובת הנוער הישראלי
של הלהקה. משמאל נראים חברי הלהקה משחקים בקלפים בשעת ההפסקה,
תוך מיספר שבועות רכשה לה הלהקה, ששיריה מושמעים רבות ברדיו, אלפי אוהדים.

מאחורי הקלעים של..סיפורי פוגי״ ־ אופות הפופ שהפכה ללהיט מס 1 .בארץ
*• למן, חושם והרשל׳ה ישמחו לקבל
1למישפחד. חבר חדש, פוגי קוראים לו.
גם הוא מד. קצת לא בסדר, ילד עקשן
ועצבני.
אולי מפני שנולד באוטובוס של להקת
הנח״ל. בסיני נוסעים שמונה שעות רצוף
במידבר. וחוץ מלזרוק בקבוקים על שלטים
אי־שם ולעצור פעם בפעם לרוקן את זד
מיכלים — אין מה לעשות. הנסיעות הארוכות
בין הופעה להופעה משפיעות איכשהו
על המוח ועל גנגנליון הרעיונות.
״הנה, קחו למשל את אלוף׳ אומר דני
סנדרסון היוזם הממציא והרוח החיה ב־

שבת) השדרנית עיינה אלון (עומדת משמאל)
ודינה, ידידתו הפרטית של אלון
אוליארצ׳יק, צופות באחת ההצגות של
סיפורי פוני, משולי הבמה, מאחורי המסכים.

נ 32

להקת כוורת שכתב את מרבית השירים
והלחנים של סיפורי פוגי• .״אלון זה בחור
רגיש. די שלמלצר מחליקה קצת הכום
והוא מרגיש לא נוח לחודש ימים. כשאדם
מנסה לחצות כביש, לאלון לא נעים. לפני
חמישה חודשים חזר מאנגליה. פשוט, לא
היה מבסוט מהמוסיקה שעושים שם, ואם
אלון לא מבסוט זה לא סתם. כי אלון זה

בחור רציני.
אומר אלון אוליארצ׳יק ,22 ,כחוש ודק,
בנו של מלחין ותיק :״האמת היא שניסיתי
להתקבל לאבנים המתגלגלות אבל קיבלו
אותי רק לשחפת לתקופת נסיון.
דני :״כן, ושם קיבל כולירה ועזב.״
אלון :״לא, אני מאמין שהם לא קיבלו
אותי כי פשוט כבר היה להם.באסיסט. טוב,
לפחות ככה רמזו לי האבנים. בינתיים
נגמר לי הכסף והתגלגלתי על אבני מדרכות,
אז הלכתי ועבדתי בבית־חרושת
לילקוטים.״
דני :״הוא היה אחד ד״פינישרים׳ הטובים
במיזרח לונדון.״
״הפיניש שם, היה להצמיד את הידיות
לתיקים״ מסביר אלון ״עד שהתייאשתי וחזרתי
לארץ.״
דני :״וזה יוני רכטר הפסנתרן שלנו,״
יוני הוא בנו של האדריכל יעקב רכטר,
בעלה של חנה מרון .״בחור גבוה ופסנתרן
ברמה. הפסנתר שלו זה משהו סטראדיבא-
ריוס. אתה לא מקבל אצלו חיוך אל תיקח
ללב. אחרי שלוש שנים בלהקת התותחנים
נשארה לו איזה צלקת במוח.״
בערב עורכים חברי להקת כוורת משהו
שנקרא, ג׳יים־סיישן /מסביר יוני :״פעם
בשבוע אנחנו עושינדשעתיים של אילתור.
מנסים לנגן ביחד משהו חדש. אחד מתחיל
לנגן והשאר מקשיבים לצליל שנתן ולאט
לאט מצטרפים. אפשר לומר שכל אחד
מנגן לעצמו אבל כולם ביחד. זה מפרק
ומפתח. לפעמים לוקחים גם קטע ידוע ועושים
עליו אימפרוביזציה. אפרים, שמנגן
על גיטרת שנים־עשרה מיתרים, יודע לפתוח
בצליל מעניין. נו חבר, תן צליל!
זה לא סתם שקוראים לו, חבר׳.״
כי אפרים שמיר המזוקן והמרכיב משקפי
בקבוק על אף נשרי הוא יליד סיביר.
וכשהיה בן שש עברה מישפחתו לפולין.
בטרם הגיע לארץ לפני חמש שנים, הספיק
לשבת מספר ימים בכלא הפולני .״היתד.
אז תקופה חמה בפולניה, הפגנות של סטודנטים
ופועלים ואסור היה להסתובב ברחובות
אחרי חצות. ערב אחד כשחזרתי

הביתה מאוחר מחברים, תפסו אותי שוטרים
ונסגרתי במעצר. בחקירה התברר,
וזה היה נכון, שהשתתפתי בהפגנות וש־כתבתי
שיר פרו־ישראלי שהסתובב אז בין

עד הבמה

מצליחים

שבעת

הבריות. אבל לא עשו לי בסוף כלום וכמה
שבועות אח״כ הגעתי לארץ. את השיר
הזה שרתי בבחינת קבלה ללהקת הנח״ל.״
בפולין ניגן אפרים על כינור, ובלהקה

אפרים שמיר המזוקן הולם בתופים בעוד חבריו פורטים
על הגיטרות באחת מהופעות להקת כוורת בסיפורי פוגי, בהס
חברי הלהקה לשגע את קהל מעריציהם הממלא אולמות.

האם יהיו נגני להקת מוות ״החיפושיות״ של ישראל?
הצבאית אין כינורות. אז ישב ולמד לנגן
באס, למד לנגן גיטרה, למד לנגן על
תופים .״לא תרגיש עליו שהוא עולה הדש״
זורק פוגי.

האב הציץ
ופוגי נפגע
^ וגי הוא כחור בן עשרים ומשהו
עם שיער מקורזל ועיניים ירוקות
ממזריות. בחיים קוראים לו מאיר פניגשטיין
והוא בסך הכול מרמת־גן .״התחלתי לנגן
לפני שש שנים. אבא שלי הלך פעם בסוף
רחוב דיזנגוף ולפתע שמע קולות של תופים.
נכנם הציץ, ואני נפגעתי.
״בא הביתה ואמר לי שהוא יתן חצי
מהכסף ואני את החצי השני. קנינו מערכת
תופים. למדתי לתופף אצל בורלא ואצל
ג׳רי. יום אחד כשאני נוסע באוטובוס
חזרה משעור, ראה אותי אביגדור שהיד.
אז המתופף של הקת הנח״ל. ראה שיש לי
שקית עם מקלות אז הציע לי לגשת
לבחינת קבלה ללהקה. לפני זה עשה לי
בחינה באוטובוס, ומצידו התקבלתי.״
מי זה פוגיי
מסביר דני :״יש לו צורת דיבור מיוחדת
.מותי. הוא מספר על דברים שלכאורה
הם שטויות או אבסורדים, אבל זה יכול
לקרות בחיים לכל אחד. פוגי תמיד איתנו1
אם הארץ נהפכת, אם הרעש גובר, אם
הממשלה מנצחת הוא תמיד מסתדר.״
גם מאיר הוא אחד שיודע להסתדר.
תשמעו מה שקרה לו בלונדון לשם הגיע
אחרי שהשתחרר מהנח״ל :״כל ערב כש־

ליטוו המנל

עיינה אילון, קריינית גלי־צה״ל וחברתו של צ׳רצ׳יל,
(מימין) מתבוננת בענת, חברתו של גידי גוב עוד מהתקופה
בה הופיעו יחד בלהקת הנח״ל, כשהיא מעניקה לו ליטוף מרגיע לפני צאתו אל הבמה.

!0ד/ 7

לירה. ראו שכך, המשיכו להרביץ. הצלחתי
שוב לברוח. רדפו אחרי ותפסו אותי אחרי
חמישים מטר. הכושי הדביק אותי לקיר
וביקש את המפתחות. של המכונית. אמרתי
שהן על הריצפה איפה שנפלתי. שני הלבנים
ניגשו לשם ונשארתי עם הכושי.
״פיתאום צעקתי לו, :פולים׳! הוא הסתובב
לכיוון שהצבעתי, ואז הכנסתי לו
בעיטה בין הרגליים. נעלתי אז נעלי לונדון,
זה נעליים עם 30ס״מ עקב. הוא

י | הלוא הוא מאיר פניגשטיין,
! ווו (מימין) יורד עליז ושמח מחדר
ההלבשה יחד עם יצחק קלפטר המכונה
צ׳רצ׳יל, שהוא הוותיק והמנוסה בלהקה.
גרתי בלונדון. אנחנו נוסעים במכונית ו־פיתאום
אני רואה את הכושי. הוא היה
עם תחבושת על המצח. רק ראה אותי
נעשה ממש לבן, אולי נבהל. האמת שגם
אני נבהלתי. זהו, זה בערך הסוף. וככה,
אחרי שהסתובבתי חצי שנה באירופה ובאיי
הים התיכון חזרתי לי בחזרה לארץ.״
לתשומת־לב המעוניינות: בימים אלה
מאיר מחפש לשכור דירה, רוצה להיות
יותר ״עצמאי״ .״נכון שהיום בנות יותר
רודפות אחרינו ומבקשות חתימות וזה
נחמד ומשעשע, אבל אף אחד מאיתנו

חזרתי מה׳ווסט־אנד /מרכז הבידור של
לונדון, נהגתי להיכנס לדיסקוטק של כושים
שהיתר, שם מוסיקה מצויינת ונהניתי
גם לשתות שם בירה. ערב אחד אני רואה
שם בחורה עליזה, ניגש ומזמין אותה
לרקוד. איך שאני מדבר איתר, ניגש אלי
בחור אחד שישב שם ואומר לי לעזוב
אותה ולהסתלק מכאן.
״הלכתי, לא רוצה להתעסק. בחוץ, בדרך
למכונית אני מרגיש צעדים שהולכים
אחרי. הצעדים הלכו וקרבו. הייתי קצת
מפוחד, חשבתי אולי כדאי להתחיל לרוץ.
פתאום אגרוף בפרצוף. כושי ענק ושני
לבנים התחילו לחבוט בי.״
אלון :״זהו, בג׳יים־סיישן אנחנו נכנסים
לפעמים לאקסטזה. אבל זה מה שנותן כיף,
זה השמנת של העבודה. אתר, מרגיש חופשי
ולא מוגבל ויכול להרביץ מה שעולה לך
לדם. חבר׳ה בחייכם, קצת שקט.״

בתום הצגה נוספת של סיפורי
ר 17171 1ך
1111 ^ 1111 סוגי, סחוטים ועייפים, יוצאים
\1111
חבר להקת כוורת לסעוד בחברת אמרגנס אברהס (״פשנל״)

תחילת דרכם של חברי
להקת כוורת היתה בלהקה
צבאית. כאן נראים דני סנדרסון. ושניים
מחבריו בעת הופעה בפני חיילים במעוזים
בסיני בשנת 1970 עם להקת הנח״ל.

מאיר :״נו. אז הכושי ושני הלבנים
ממשיכים להרביץ. מהאף שלי החל נוזל דם
רב. ניסיתי להשתחרר מהם, רצתי שני
מטרים אז אחד שם לי רגל. עפתי לקיר
ומשם למכונית ונפלתי לרצפה. קפצו עלי
והמשיכו להרביץ, .איפה הכסף?׳ שאל
פתאום הכושי. אולי חשבו שאני תייר
עשיר. הוצאתי את הארנק. היתר. שם רק

דשא (במרכז) ,חברותיהם הפרטיות ועוד אומנים־מעויציס, כמו
אבנר חזקיהו ורבקה מיכאלי (למטה משמאל)• או יוסי בנאי
ושייקה לוי מהגשש החיוור (ליד פשנל, בראש השולחן, למעלה).

התכופף תוך השמעת זעקת כאב מקפיאה,
ואז הכנסתי לו עוד בעיטה בפרצוף. שברתי
לו שן. התחלתי לרוץ בין הסימטאות.
קפצתי מעל גדר, הגעתי לבית-מגורים ודפקתי
על אחת הדלתות. גבר אחד פתח
לי, ואחרי כמה דקות הגיע אמבולנס.
שכבתי שבוע בבית־חולים וביום א׳ בא
להוציא אותי הצלם אלכם אגור, שאיתו

לא לוקח את זה ברצינות. בינתיים דיו
עדיין לא קורעות לנו א* החולצות.״
מה שדי מפליא, לעצם. כי להקת
כוורת עם סיפורל\ פו גי שלה עשתה
היסטוריה. התלהבו!* כזאת הנראית בהופעותיה,
מכירים רק הבריטים שראו את
החיפושיות בליברפול בתחילת דרכם. הול־
(המשך בעמוד )34

נ אי
ן111$

1חגיגה כתוך כוורת 0 1
(המשך מעמוד )43
כים מכות על כרטיסים להופעותיהם. צריך
פרוטקציה סוג אל״ף כדי להשיג כרטיס
ברגע האחרון. קשה להאמין שרק לפני
מספר שבועות עוד היו אלמונים וקצת רעבים.
היום הם אלילים.
אלון :״מי שהיה לו נסיון עם בנות
מעריצות, זה יצחק קלפטר, שכולו מכירות
אותו בתור צ׳רצ׳יל.״
וזאת מפני שצ׳רצ׳יל השמנמן והחייכני
הוא הוותיק בתחום להקות־הקצב .״כשהייתי
בן שלוש־עשרה קיבלתי מההורים גיטרה
לבר־מיצווה,״ הוא מספר — גרנו אז בשכונת
שיינקין והבאתי את הגיטרה ל-
חבר׳ה. אלה ראו שאני מנגן, הלך כל
אחד וקנה לו כלי נגינה. וכך בעצם קמה
להקת הצ׳רצ׳ילים.

תפס א ת
א לו הים...

18י די גו ב מספר בתוכנית על כמה מעלי־
^ לות חבריו של סוגי. כמו למשל קרלו,
זה שמדליק את המנורה במקרר כל פעם
כשפותחים את הדלת. הוא עובד שם בפנים
ומשלמים לו בצלזיוס. יש לו זמן לאכול
ולשתות, להתעטש פה ושם, לשחק עם
הביצים, עם עגבניות ומלפפונים. מה יש
לדבר, קרלו תפס את אלוהים ב״.זיתים.
גידי נולד בת״א, חי בירושלים ובילה
חמש שנים באילת. עד שהגיע איכשהו
ללהקת הנח״ל .״אני באמת לא יודע איך״
אומר הוא ״כי לפני הצבא לא עסקתי במוסיקה.
אבל יש לי פרופיל נמוך, אז
מה כבר יכלו לעשות איתי בצבא ז כנראה
שלהופיע בלהקה אני יותר מתאים מלהיות
פקיד.״
דני :״זה היה שוק חייו כשקיבלו אותו
ללהקה.״
דני סנדרסון (המגפיים של ברוך, פה
קבור הכלב ואחרים) נולד בטבריה, ועד
גיל עשר חי בכפר בלום.
גידי :״אומרים שבן שנה כבר מצאו
אותו עוצר טרמפים לת״א.״
״תמיד היו לי נטיות מוסיקליות״ אומר
דני ״בכיתה א׳ למשל יצאתי דופן מבחינה
מוסיקלית בזה שהייתי היחידי שלא ניגן
בחליל.״
כשהיה בן עשר נסע עם הוריו לארה״ב
(״כי אבא היה חייב לי כסף״) ,שם למד
בבי״ס לאמנות הציור, אך נמשך למוסיקה.
בשעורי נגינה היה מצייר כלי־נגינה ותז מורות
נגנים .״אז התחלתי ללמוד נגינת
גיטרה ופסנתר והשתתפתי בלהקה של
ביה״ס. כשחזרתי לארץ בן 18 כבר התחלתי
לכתוב מוסיקה.״ ואיזו מוסיקה?!
צריך לשמוע כדי להאמין.
וכך קמים בוקר אחד שבעה צעירים
ומחליטים להיות להקה.
במשך חמישה חודשים עבדו על התוכנית.
עבדו ״על ריק״ כי אז עוד לא היה
להם אבא ולא אמא מבחינה אמנותית
וכלכלית. ישבו בימים ובלילות וזרקו
רעיונות, ואלה נקלטו ולא נקלטו, וזרקו
מנגינות ואלה התבשלו על אש קטנה עד
שהגיעו למוצר המוגמר. הכ £נעשה בבית
הוריו של דני בסביון.
״באמת, מגיעה להם מדליה על כל ה־באלאגן
שעשינו להם בבית,״ אומר אפרים.
ואם כבר להקה אז שלא תהיה דומה
לאף אחת אחרת. לכאורה גיטרות, תופים,
פופ וקצב, אבל ללא יללות וצריחות
מחאה. גם לא בידור סתם וסאטירה במגמה
לתקן עולם.
״ישנם כאלה שטוענים כי התוכן של
הטקסט הוא שטחי״ אומר דני ,״אבל לנו
לא היתה מטרה אחרת בתמליל אלא רק
לספר בדיחות. לנסות לשעשע, להתרחק
מהרצינות ולשמוח יחד עם האנשים. לא
באנו עם שליחות, אלא להצחיק, אנחנו
מקווים.״
מגלה דני :״אני בקושי יודע תווים, מלחין
בלי תווים. הכל בעל פה. וזה הכי
טוב, אני חושב• כשאתה נוסע במכונית,
פיתאום צצה לך איזה פראזה מסויימת,
משהו תופס׳ משהו שיש בו את הדבר
הזה, המקורי. ואתה מעביר את זה לפסנתר.
נותן לזה הגיון ומיבנה. העקרון הוא ש צריך
שהטקסט יעזור למנגינה והמנגינה
תעזור לטקסט.
״לפי התגובות של הקהל אני מקווה שהצלחנו,
שימצא־חן בעיניו מה שמצא־חן
בעינינו.״
זה גם מסוכם בשיר הסיום של הלהקה:
נחמד נחמד, היה ממש נחמד /
היינו אז חזרנו שוב /
היה ממש נחמד /
מאה שנה, דבר לא השתנה /
נמשיך לבוא, גס אז יהיה נחמד.
העולם הזה 1883

ה מ כוני ת ע1יויו לה הכל
המכוני ת המ שוריינת__

המכונית לבריאותך

המכוניתהמשוריינת, סביב, בנזגיגי פיל ״ קטד .

מושביה תו כנ נ ו ונבנו בעצהעםמומחים
ר פו א ״ ם־ או ר טו פ ד ״ ם. קפי ציו ת ה (גמי שותה ־
איו דומהלהו -מבטיחותרעננותוהרגשה
נעימה אף בנטיעותהארוכותוהמיגעות
ביותר.

ה מכוני תהחס כוני ת __
בדו־דו מנתובמעריבג<5.5 . 7ו צו ייו תצרוכת
דלקמצו ״ נ ת 5 -ו ק ־ מ לליט ר.

המכוני ת הסלונית -ס טיי שן __
המכוני ת
ה צו רך.

הקלינית

ההופכת

ל קט״ שו

המכוני ת לבטחונד

נ׳ו ת

המכוני ת העירונית __
איו כמוהלתמ רון ! לחנייהבתנאיהצפיפות
העירוניים.

בעלתהנעקדמי, מעצורידיקקקדמיים,
ארבעתהגלגליםפועליםב או פו עצמאי .

מכונית ה שנה: ל־1973

המכוני ת הכפרית
איו כמוהלעוצמתמנועבשעת מי לוי תפקידי
(כמו ב־רני 4־ הפופולרית
ץ זט 0
בקיבו צי ם ונמו ש בי ם).

המכוניתשזכתהב תו א ר ־ מ כו ני ת השנה ע ־׳
כ ת בי התחבורהב אנג לי ה.
האםעודנחועכ די לשכנעאותך שי רנו 5׳
הי אהמ כוני ת ה טי ב ה, הי עי ל ה. הנו ח ה.
החסכוניתוהחזקהמ כל האחרותבגודלה?

ש ₪וס

דנו־ היצרן הגדול בעולם של מכוניות עם הנעה קדמית

בו חשה קרסו״
תד-אביב: רחי ריב־ל .24 טל 33141 .
ירושלים: רח הס .4טל 2244.1 .
״רכב חיפה־ רח׳ יפו .32 טל 52335. .
חיפה:
סברדלוב. רח׳ הרצל .54 טל 23852 .
נתניה :

באר שבע: סוכנות •רנד לנגב דרך הנשיאים טל 2144 .
ראשון לציון: ברניצקי• רח הרצל .42 טל. 41008 .
־כוכב הגליל־ .נצרת מרכז. טל 54587.
נצרת:
רנז אשדוד־ -פאר רוגנזין 15 מל 2154. .
אשדוד :
פרסום פלד

תעדיפו! הנונויים של
החל מי1.2.1? 73

5x11:1רו ה
לשנה בלירות מחיר העיתון

דמי המנוי בארץ
לבל ארצות תבל בדואר רגיל
הוצאות משלוח

ל !/2-שנה מחיר העיתון

100 — 12 + 88
105 = 17 + 88
הוצאות משלוח

6 + 46
46־9 4

דמי ה מנוי ל אר צו ת חוץ בדו אר אוויר

לכל ארצות אירופה ואיראן לקפריסין לארצות-הברית וקנדה
לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה,
קניה, ניגריה, חוף השנהב, תאילנד
לדרום אפריקה, זמביה ורודזיה
למקסיקו ופנמה
ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה, פרו ויפאן
לאוסטרליה וניו-זילנד

45 + 88
36 + 88
88ו 76
88ו+

133
בב 124
164

168 — 80 193 105
188 — 100
223 — 135
238 11 150

69 = 23 + 46
64 = 18 + 46
84 = 38 + 46

46־4

= 114
= 121

^חיי אישות/ חפשיים ללא
דאגה!
עם ההמצאה השוויצרית המשוכללת

בקשי טלון הסברה חינם
אודות שיטת 0.0.אינדיקטור
הבדוקה והמקובלת כיום
בטולם כולו

0:0 .אינדיקטור(ישראל) ם1״מ
ת.ד 26300 .ת״א

בעיות ולבטים
בחיי המין

מאת
תד״ר

מיני מו ם סר סרא שון

מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

8 1 *1ו י

ומצטבר עד

* ,500, 000

להשיג בחנויות הספרים הגדולות

150,000

*הזכיה בפרס הראשון לכל סו פ ס אינה יכולה לשלות של מכסינזו שר 2 5 0 , 0 6 0

פרטים בדוכני המכירה

>שנת הנו קו ם הנזפ׳ילתית

ביום 1^ 1 ^ ,הבחירות

| שלח את] ^ 0לעירי תתא 1

חזית צעירים ^למען תל־אביב
ך העולם ׳הזה 1885

16 מתוך 61 המועמדים ברשימת מרי לכנסת

אור אבנר

אמנון !יברח

עיתונאי, תל־אכיכ

עורך־דין, תל־אכיכ

שמואל סגד
עורך־דיו, תל־אכיפ

על פי ש ב ״ן

1 0מורה פסמינר, פתח־תקווה

יוסי אמיתי

מזכיר קיפוץ נפולות

פרץ עופר

ד ד״ר ר אובן קריץ

אינג׳ינר, רמת־גן

סופר ומרצה, קריית־־מוצקין

ד״ר י שראל לף
951

כימאי, ירושלים

דייר יוסי סדן
911

מיזרחן, ירושלים

אדבס מסי
מפיק סרטים, תל־־אכיכ

חנה לחמן

טכנאית כניין, חולון

^ 4ד״ר משה כספי

מרצה ככיר, ירושלים

מר•(היורם חוח-נוה חרש) מר(תעודס הזח-נוח חוש)

קריאה זו מנוונתאליך !
אתה — שהינך חבר או אוהד תנועתנו. שאמרת
לעצמן מאות פעמים בשמונה השנים האחרונות :״טוב
שיש איש בזה בכנסת — טוב שישנה סיעה בז א ת!״
אתה — שנדהמת כמונו מתוצאות הבחירות להם־
תדרות והודית, בינך לביו עצמך, שגם לן יש חלק
בתוצאה.
אתה — החושב לעצמן כבר זמן רב :״איך הם
עושים את בל העבודה הזו בעצמם שהבטחת לעצמן
שלקראת הבחירות תיחלץ גם אתה לעזרתנו־עזרתן.
ובכן — הגי עה השעה!
לפנינו תפקידים עצומים, תקציב עלוב וזמן קצר.
ישנם תפקידים רבים: הפצת חומר הסברה, איר-
גון והשתתפות בחוגי־בית, אסיפות־עם, פגישות־הסברה
אישיות, תעמולה בקרב חוגי אוהדים, ידידים, בני
המשפחה. תפקידים רבים לקראת יום הבחירות וביום
הבחירות עצמו.
בדי לעמוד בכל אלה, עלינו לדעת על קיו מן. מה
אתה יכול לעשות, במה אתה יבול לעזור, האם יש לן •
כלי־רכב שנוכל להיעזר בו, דירה לחוג־בית, חברים ואוהדים
שכדאי לשלוח אליהם חומר.
בבחירות לכנסת ב ל קול קובע. כל קול יקבע אם
לאופוזיציה הלוחמת היחידה למדיניות המלחמה, הכפייה
הדתית, האינפלאציה והפער החברתי הגדל והו־לן
— תהיה או לא תהיה נציגות בכנסת השמינית. כ ל
קול יקבע אם תופעה המיוחדת במינה של אופוזיציה
לוחמת ישראלית תהיה או לא תהיה מייוצגת
בכנסת השמינית.
כל קו לתלויבן !

מטות ה ב חי רו ת:
מטה הבחירות הארצי וגוש דן: בר-בובבא 71
תל-אביב, טלפונים .283288/9אילת: מתי גלעדי,
,354/5ת. ד ; 602 .באר־שבע: טלפון ; 057-73417
בת־ים: חיים נקר, בלפור ; 35 דימונה: ארז זיל״
ברצווייג .1089/3 ,הרצליה: עמי שוורץ, סוקולוב ,53
טל ; 03—983027 .חולון: לחמן, שרת ; 15 חיפה :
משרד התנועה נמצא ברחוב פבזנר ,12 טל,04—643127 .
המשרד פתוח בין השעות .21.00—17.00 המבקשים
להתנדב או לעסוק בפעילות כלשהי, מתבקשים להתק
ש ר למספר הנ״ל. קריות, עכו, נהריה: ד״ר
ראובן קריץ, סימ ט ת אורן ,4קריית-מוצקין, טלפון
; 04—714362 טבעו! :בנימין תמיר, אמנון ותמר ,8
טל ; 04—931194 .ערל: יעקב רוזנבלום, אלעזר בן
יאיר ; 53/6פתח״תקווה: אורן, איבילוב ,4טל.

; 03-912494 רחובות, נס־ציונה, ראשון־לציון:
ציון פארידיאן, יעקב בהן ,138
לציון, טל ; 03—948164 .רעננה, כפר״סבא, תל*
ממד: צבי אברהמי, בפר הס, טל ; 922174 .רמתי
גן: אינגריד לביא, כובשי עזה ,9טל; 03—741495 .
עבר־הירקון, מעוז־אביב, צהלה, רמת״חייל,
יד-המעביר, תל-ברון, הדר-יוסף: יחיאל בונה,
הגולן ,132 רמת־החייל, טלפון .03—778921

דרושים לנו מתנדבים ! דרוש לנו בסף ! דרושות
לנו כתובות של חברים, אוהדים ותומכים !
דרושים לנו קו לן וכולן!
הצטרף למרי!

תן שאנס לשלום1
מן כוח לאופוזיציה הלוחמת !

אסיכות־עם:
אנו מארגנים אסיפות-עם בנהריה, קריות, חיפה
(הדר והדר־הכרמל) ,נצרת, חדרה, נתניה, ירושלים, תל-
אביב, פתח־תקווה, רמת־גן, חולון, בת-ים, רחובות,
באר־שבע, דימונה, ערד, אילת, אשדוד ואשקלון. הפעי לים
והחברים במקומות מתבקשים לתאם מייד א ת
זמני האסיפות, מקומותיהם ופרטי הפירסום עם ישעיהו
שיק, במטה-הבחירות הארצי.
האסיפות האלה נקבעו :
• , 9.10.73 אילת — עו״ד אמנון זיכרוני.

,12.10.73 אוניברסיטת תל-אביב 21.00 ,
— אורי אבנרי.

• ,14.10.73 תל-אביב,

בית בני־ברית, בשעה

— 8.00 אורי אבנרי.

• ,23.10.73 ירושלים,
רות — 5אורי אבנרי ויוסי אמיתי.

מועדון ״דינה״ ,ההסתד
חוג
בי ת:
שיטת ההסברה הישירה והיעילה ביותר היא חוגי-
בית. עשרות מסבירים שלנו מובנים לנסוע לבל מקום

בארץ, לנקודות הישוב המרוחקות ביותר. בל ניסיון
לשיכנוע ולהסברה — חשוב. עלינו להסביר לכל הנמ נעים
בבחירות להסתדרות, ולאלה שהעבירו קולם ל-
״סוסים חדשים״ ,כי הצבעתם או אי־הצבעתם עבור
רש-מתנו, יבולה להיות גורלית לדיעות המשותפות לנו
ולהם.
ארגנו חוגי״בית בחוג מישפחותיכם, ידידיבם, חבריכם
לעבודה שכניכם ובל מכר וחבר שלבם.
בשבוע הקרוב י תקיימו חוגי הבית :
• יום ד׳ ,3.10.73 תל-אביב-דרום — פרץ
עופר; רמת-אביב — עו״ד שמואל סגל ; כפר-סבא
— עו״ד אמנון זיכרוני.
• יום ב׳ ,8.10.73 ירושלים — ח״ב אורי אבנרי.
• יום ג׳ ,9.10.73 תל״אביב — ח״כ אורי אבנרי.
לפרטים: טלפונים .03—283288/9

כסף, כסר. כס ף:
לעומת המיליונים שהוציאו בל המיפלגות לבחירות
להסתדרות — הוצאנו פחות מ־ 120 אלף ל״י. פשוט לא
היו לנו יותר. אפילו מיפלגות קטנות מאיתנו הוציאו
יותר.
מערכת הבחירות לכנסת תעלה לנו הרבה יותר מכפי
שאמצעינו המעטים מספיקים. כל לירה — תעזור לנו.
כל התחייבות לזמן קצר וארון — תביא לנו תוספת
אמצעים ואפשרויות.
הרם את ח ל קן במאמץ המשותף ! תרום למגבית

המרי!

א ל: מ רי( ה עו ל ם הזה — כו ח חדש)
רח׳ בר־כוכבא ,71 תל־אביב
טלפון 283288/9
אני מבק ש להצטרף /להשת תף בפ עילות /לקבל חו מרהסברה /
מובן ל ה תגיי ס לפעילות ביו םהב חי רו ת /
אני מצרף צ׳יק /המחאת דו אר /ע״ס
ל מגבי תהב חי רו ת.
שם פרטי

שם משפחה

גיל

...ל ״ יכת רו מ ה
מקצוע

רמת־אליהו, ראשיו״

רחוב ומס׳

עיר

טלפון

רבב (עם יש)

היד״ מלטפות או הולמות ־ אך תמיד שלוחות לקופה
ך* שיאים היו מדהימים — לשני ה אחרון בפריז״ .ייתכן שבמה שי
1כיוונים. מעולם לא היתד. לקולנוע נוגע להישגיו הקולנועיים, לא היה זה
העולמי, וגם לישראלי, שנה כה גדושה בדיוק פולחן האביב של הקולנוע, כפי
בשיאים לגובה — ולשפל — כמו תשל״ג. שהחליטה מבקרת ניו־יורקית מכובדת.
מה גם, שעל אחדים משיאים אלה, לא אולם חשיפתם של היחסים המיניים בין
הצליחו הצופים — ור,מבקרים — להסכים, גבר מזדקן לנערה צעירה, ללא כל צעיף
אם היו אלה שיאי זוהר או זוהמה.
של צניעות, זיעזע את כל השמרנים בבמבט
ראשון נראה שהרמה הכללית עולם. הכנים שביניהם הודו שבעיניהם
עלתה בשנה שחלפה. וכי באיזו שנה זה מגעיל ודי. הצבועים יותר חיפשו תיניתן
לראות שלל כזה של סרטים חדשים רוצים מחוכמים, ניסו להטיל דופי בסרט
של פליני, בונואל, ברגמן, היצ׳קוק, קוב־ עצמו, לכנותו משעמם, ובכך לבטל את
ריק, ברטולוצ׳י, פאזוליניז
ערכו.
זה, בעולם. אשר לסרט הישראלי: פרבין
היוצרים שזכו השנה לתחייה
סים ועידודים מכל הסוגים ניסו אמנם מחודשת, היה פיאר פאולו פאזוליני.
לדחוף קדימה איזושהי יצירה מקורית אחרי ״דקמרון״ ,החלו הסוחרים הישרבעלת־ערך
— אבל בשנה של ״ ש מי ל ״ אליים להתעניין בו אולם בעקבות מה
״שוורץ״ ,״המשכנע״ ,״הסנדלר שקרה השנה, יש להניח שהם ימשיכו
העליז׳ ויצירות־מופת דומות — ניראה להיות מבולבלים.

מקומות, הציגו את הסרט בו־זמנית —
ואף אחד מהם לא יכול היה להתלונן. קזבלן אלא שגם הסנדק וגם
מחווירים לעומת ההצלחה הגדולה,
האמיתית והזולה ביותר של השנה —
גל סירטי הקאראטה. אומנם אף אחד מהם
לא הוצג יותר שבועות משני הקופתונים
דלעיל, אף אחד מהם לא זכה להיות
מוקרן בעת ובעונה אחת בשני בתי-
קולנוע מרכזיים באותה העיר. אולם כאשר
הגיע הגל לשיאו — והוא הגיע אליו
במהירות מסחררת — הציגו שישה בתי-
קולנוע בתל־אביב סירטי קאראטה.
הצלחתם של סרטים אלה הצביעה כמובן
על כך, שגם כאשר סרט כמו התפוז
המיכני הצליח להחזיק מעמד שבועות
ארוכים — לא היה זה משום שהקהל

אולם מלחמות מסביב להפקה, והחלפת
שחקנית לפני תחילת הצילומים, שללו
מקיוקור כל סיכוי, ומתחת לידיו יצאה
קליפה צבעונית אסטטית, שמתחתה הוש חת
גרין עד ללא הכר בידי תסריטי חסר-
דמיון ושחקנית (מגי סמית) חסרת מעצורים,
ששיחררה על המסד את כל סולם
ההגזמות שלה.
אשר ל״ליידי שרה בלוז״ :מסע
הפירסומת שהתלווה לסרט, המועמדות
לאוסקר ונוכחותו של מפיק כושי הקרוב
לעולם הפיזמונים — נתנו מקום לתקוות
רבות.
אך שוב: החלפת שחקנית ראשית לפני
הצילומים, תסריטאים שהעדיפו שיגרה
על פני מקוריות, הרעיון המטופש לא
להשתמש בקולה של בילי הולידיי, בסרט
המבוסס על חייה, ולעצב את דמותה על

מצד אחד, הציגו את ״תיאורמה״,
סרט סגפני ומסובך, יפה אבל קשה ל עיכול,
על התנגשות בין מארקסיזם ל־קאפיטליזם
ולכנסיה, באיטליה בת־זמננו.
הקהל נבהל וברח. מצד שני, הציגו את
״מעשיות קאנטרכורי״ שלו -פרק
נוסף בתולדות האיוולת האנושית, אותה
הוא מנציח לאחרונה על הבד. הקהל
הסכים שזה גועלי, אבל נהר לחזות בו.

הישראלי קלט את הבשורה שבו — אלא
משום שנהנה מהאלימות על הבד.
מכאן ועד לסרטים הגרועים ביותר של
השנה קפיצת הדרך היתה קטנה מאוד.
סרטים ישראליים רבים התחרו ביניהם
על הכבוד, וקשה להחליט אם הוא מגיע
להמשכנע, לקוראים לי שמיל, לשוד הטלפונים
הגדול, או להמניע לרצח.
אם נפלה בסופו של דבר הבחירה על
״מתנה משמיים״ -הרי זה רק משום
שמכל מה שירד עלינו השנה — היה זה
הסרט היותר מבולבל, הפחות מאורגן, ו־חסר־הערך
ביותר מכולם.

הבד כאילו היתד, פרח חולני הזקוק לרחמים
— כל אלה יצרו בסופו של דבר
ביוגרפיה בנוסח הוליווד בשנות הצנזורה.
בין שחקני־הקולנוע, בחירת השחקן
הבולט היתד, ברורה מאליה, השנה.
תהיה הדיעה על משחקו של בראנדו
כאשר תהיה — הוא השתתף בשניים מן
הסרטים הבולטים של השנה (הסנדק ו־הטאוגו
האחרון בפריז) — בשני
תפקידים שונים לגמרי — ויצר בכל אחד
מהם דמות מרשימה (אף כי היו שסברו
שהגזים בשני המקרים) .הוא שב להיות
כיום האישיות החזקה ביותר של הבד
האמריקאי.
סירובו לקבל את האוסקר שהוגש לו,
צריך רק להוכיח למי שהטיל בכך ספק,
כי בראנדו, שהיה תמיד הילד הרע של
הוליוווד, ממשיך להיות כזה גם בגיל .49

שר לכישלונות האחרים, היה ביני^
הם אחד ד,מרתיח את הדם — ״תמונתו
של דוריאן גדיי״ ,ההפקה האי
כבש

ת עולמו

העניין אבוד יותר מאי־פעם.

היה גם טוב ברע הזה: כספי ״קז&לן״

עזרו לסרטי־נוח לפתוח שלושה בתי קולנוע
חדשים. הבחירות עודדו את עיריית
תל-אביב לפתוח סינמטק בבית-עובדי העירייה.
הכנסות ״סלמוניקו״ יאפשרו
לקולנוע צפון לשוב לימי־הזוהר שלו,
להציג סרטים משובחים במכונות־הקרנה
נורמליות, כמו ״זעקות ולחישות״ של
ברגמן.
לעומת ברגמן, שסיפק בסירטו זה
את החווייה האינטימית החזקה של
השנה, הציג פליני את החווייה החזותית
המדהימה של השנה .״רומא״ שלו היה
הצגת־ענק של כל מה שמאפיין עיר זו,
מימי האימפריה העתיקה ועד היום, כשהכל
ספוג באהבת־האדם, שאינה משה אף
פעם מליבו של פליני, בנוסטלגיה לימים
שעברו ולא ישובו עוד, בקצת סאטירה,
בלעג לכנסייה, ובחששות לימים שיבואו.
שני סרטים אחרים חרגו בהשפעתם מעולם
הקולנוע, הפכו לנושאים מעוררי-
פולמוס בין סוציולוגים, פסיכולוגים ופוליטיקאים
.״התפוז המיכני״* הנחית את
מכת־ההלם של הקולנוע בתשל״ג, גרם
לזעזועים בכל פינות תבל. סטנלי קובריק,
והגיבור שהוא נטל מסיפרו של אנתוני
בורג׳ס, חרגו בהרבה מן המסגרת של
אמנות הקולנוע. היתה זו אזהרה לקראת
ימים יבואו — ימים רעים.
דבר דומה אפשר לומר על ״טאנגו

ה איוו ל ת
האנו שית

* עוד במאי שזכה סוף־סוף להכרה: ג׳ון
1קאסאבטס, הוצג על בדי הארץ, מקוצץ
ללא רחמים, ב״כעלים״ ,רכש לעצמו לא
מעט מעריצים ב״מיני ומוסקוכיץ״,
סיפור אינטימי ויוצא דופן על אהבה נוסח
אמריקה בין פקידת מוזיאון לשומר מיג־רשי
חנייה.
הסרט שחולל מהפיכה בעולם הסרטים
— או לפחות במצב הפיננסי של עולם
זה — היה ״הסנדק״ .חודשים מעטים
לאחר שיצא לאור העולם שבר את כל
השיאים הקיימים, השיג את ״חק? עם
הרוח״ בהכנסות, חלף בקלילות מעבר
לגבול מאה מיליון הדולר.
הקופתון הישראלי השנה היה ״קזכלן״,
שגרם עוגמת־נפש לביקורת וחדווה שמימית
לקופאים. שני בתי-קולנוע מרכזיים,
* תמונת־הרקע בראש העמוד — מתוכו. אחד בעל קיבולת של למעלה מאלפיים

אכזבת השנה

טלקית העלובה של מאסימו דאלאמנו.
סיפור זה של אוסקר ויילד הפך למותחן
מיני מעופש ומוציא מן הדעת.
שני הסרטים הנוספים המתחלקים בכבוד
התחתית אינם אולי כישלונות במלוא
מובן המילה, אבל הם ללא ספק אכזבות
השנה. כאשר נודע שג׳ורג׳ קיוקור עומד
לביים את ״מפעותי עם דודתי״ של
גרהם גרין, שמחו הכל, האמינו שסיפורו
המבריק וד,מפוקח של הסופר הבריטי יזכה,
בידי הבמאי המנוסה, לטיפול נאות.

*** חקנים אחרים, שהסתפקו אמנם
כזיקוקין די־נור צנועים יותר, אבל
לעיתים במשחק מרשים לא פחות: איוו
מונטאן הופיע בתפקיד חייו ב״סיזאר
ורוזאלי״ ,כאיש־העסקים בעל הקסם ההמוני
במקצת. מונטאן הוא היום השחקן
מספר 1של צרפת. במאים רבים שהסתייגו
ממנו במשך שנים ממתינים עתה בסבלנות
בתור, עד שהוא יתפנה לעבוד עימם.
(המשך בעמוד )38

. 1ט אנגו א ח רון בפריט (צרפת)

(המשך מעמוד )37
מאלקולם מקדאואל, השחקן הצעיר ש התגלה
ב״...והיה אם״ ,כבש את עולמו
כאלכס, התגלמות האלימות, ויחד עם זאת
דמות אנושית ב״תפוז המכני״ .הוא
עתיד לזכות להצלחה גדולה עוד יותר
בשנה הבאה בעקבות ״איש בר־מזל״
של לינדזי אנדרסון.
אל פאצ׳ינו, ג׳יימס קאן ורוברט דיובל
(שני הבנים והיועץ של הסנדק) ,הפכו
משחקני־מישנה לכוכבים במלוא מובן
המילה, בקופתון של השנה. כיום מכירים
האולפנים בכישרונותיהם, ושלושתם זוכים
בתפקידים ראשיים, להם היו ראויים מזמן.
שחקן נוסף, שהתיאטרון הבריטי גילה
אותו כבר לפני שנים, אבל על הבד בלט
במיוחד רק השנה, היה אלק מקאואן,
מפקח המשטרה הסובל מן המזון של אשתו
ב״פרנזי״ ,והאחיין הנבוך היוצא ל-
״מסעותי עם דודתי״ .משחקו המאופק,
ההומור המבצבץ בקצה דמות שהיא
רצינית לכאורה — כל אלה הצביעו על
שחקן שהקולנוע התברך רק במעטים
כמותו.
שחקניות: אפשר היה כמובן לבחור

. 2ה תפוז ה מכ אני (ארה״ב)

בכל רביעיית ברגמן. אבל משום מה זה
ניראה כעיוות־הדין, לבחור בשחקנית
המופיעה בסרט של ברגמן. כי מתי
היו בסרטים אלה שחקניות גרועות ז

פחד למראה
ה ה תנ הגו ת

שחקן

השגה:

שחקנית

השגה:

מרלון בראנדו

ג׳ינה רוכנדס

״ה סנדק׳ /״טאנגו אחרון בפריס״

״מיני ומוסקוביץ״

** ן הסרטים האחרים שהוצגו השנה,
המרשימה ביותר היתד, ג׳ינה רולנדס,
רעייתו של ג׳ון קאסאבטס, שגילמה את מיני
של מוסקוביץ /תוך התערטלות נפשית
מוחלטת לפני המצלמה, אשר אינה מרפה
ממנה, הפיחה ג׳ינה חיים בדמותה של
פקידה בודדה בכרך גדול, הפוחדת מן
השנים החולפות מבלי שתימצא לה בן-
זוג, ונלכדת ברומן עם דמות מוזרה ואקס־טרוברטית,
אליו היא נמשכת׳ למרות פחדה
למראה התנהגותו.
שחקנית שהרשימה כמעט באותה מידה
היא סאנדי ראטקליף הבריטית, כנערה
הפוסעת על הגבול שבין השפיות לטירוף

ב״מי אשם״.

משחקה המכונס פנימה והמשכנע של
סאנדי הוא בסופו של ד רי היי״ייה הגדו־

הסרט הרע תשל״ג * הסרט

. 3פליני -רומא ( אי טלי ה)

.4ז ע קו ת ולחי שות (שוודיה)

לה ביותר בסרט כולו.
בסיגנון שונה לגמרי, בנוסח משחק ל קולנוע
הישן והגדול מן החיים, צריך
להזכיר את שרה מיילס (״ליידי קארו*
לין לאמם״) וכמובן את ליזה מינלי
(״קאבארט״) .בת שאינה נופלת במאומה
מאמה, ג׳ודי גרלנד.
שחקני־המישנה: ככל שנחפש, לא נמצא
מוצלח מבנו של הקומיקאי היהודי מיקי
כץ, אשר קורא לעצמו ג׳ואל גריי. כמנחה
הסרקסטי, הנשיי והמצועצע של ״ר,כ־רט״
,הוא העביר רעד בצופים, הגיש,
אולי יותר מכל שחקן אחר בסרט, את
ההומור המר של תרבות מתבוססת בדמה.
בין השחקנים הרבים של ״הצגת הקולנוע
האחרונה / ,היתד, אלן בורסטיין,
האם הנאה, הבוגדת בבעלה אבל שומרת
על פיקחונה, לדמות המישנה המעניינת
של השנה.
שמונה עיניים
ך 1סיום ,״יזכור״ לשלושה אנשי/קולנוע
גדולים, שהלכו השנה לעולמם.

שחקן

מישנה

השנה:

שחקנית

מישנה

השגה:

ג׳ואל גדיי

אלן בורסטיין

״קאבארט״

״הצגה הקולנוע האחרונה״

. 3ליידי שרה בלוז (ארה״ב)

• ג׳ון פורד, האיש שעליו אמר אורסון
וולס :״אני מכיר שלושה במאים אמריקאיים
גדולים: ג׳ון פורד׳ ג׳ון פורד וג׳ון
פורד.״ הוא נפטר בגיל ,78 אחרי שמחלות
וגיל מנעו ממנו פעולה יוצרת בשנותיו
האחרונות.
ס ז׳אן פיאר מלוויל, איש־המחתרת
היהודי־צרפתי שהיה חלוץ החירות האט־נותית
של הבמאי, היווה בזמנו מופת לכל
הצעירים של הגל החדש המפורסם בצר פת,
לא פסק לעבוד עד היום האחרון(בגיל
)55 על סרטים בהם הגבול בין הצדק
והרשע מיטשטש, ונציגי שני המחנות נפגשים
תמיד, בסוף הדרך, במעגל האדום
שאין ממנו מוצא.
<• רוברט רייאן, מן הטובים שהיו
להוליווד אי-פעם. איש שהעניק עוצמה
ואמינות להמוני תפקידים מישניים, נחשב
על-ידי במאים רבים לשחקן־מפתח, אבל
לא היה לכוכב של ממש, כי ״עיניו היו
קטנות מדי.״
היה זה שיקול אופייני לתעשייה מתוסכלת,
שעינה האחת על האמנות, ושבע
האחרות מתבוננות בקופה.

.4ת מונ תו של דוריאן גריי ( אי טלי ה)