גליון 1894 מתאריך 19 בדצמבר 1973

הו. איזו מלחמה
רנטבילית

העורך ו ה מיי ס ד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממ שיכי דרכו יבל ״ א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרי ם שידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

ו היום, בפינת שעשועי ה מי לחמה, שתי
מודעות פרסומיו ת מן העי תונות היומית,
ובית ק טן משיר * נ ח מד וחביב.

?0ה ק^ י ה )1[(-ממין!
בתשואות ובפרחים התקבלו
ב לו ד ה שבויי ם שחזרו

גבור^ו־ו ו־־רדיבז

לרזג האוד־ים י

מ שפחותי בעורן
החיילים בחזית
__ _1מיוחד
מבצע 11-0!<:1נ\ ( 1

...״והיה אם תתקיים ועידת שלום
בז׳נבה ואם נגיע אליה בטיסה 642 ואם
סוריה תשחרר שבויינו, והנחיתה תהיה
רכה דיה. ואם הכורסאות תהיינה בצבע
בורדו בהיר ופייצל יסיר את חרם ה נפט
ויצטרף לגרעין נח״ל ואם מצרים
תיסוג מגושן וסין מטיבט — ואם ה עקוב
יהיה למישור והגבעות תתמוגג נה.
ואם תרצו אין זאת. גם אז אל לנו
לאבד את התקווה לשלום.״ דברים אלה
אמרה אמש ראש הממשלה בכנס מס בירים
של המערך.

״התקווה לשלום והאמונה כי בוא
יבוא, מפעמת בליבו של העם בישראל.
קיווינו אליו בעבר, אנו מחנכים את
ילדינו על יסוד תקווה זו. אל לנו להת פתות
איפוא ולהחליף את הציפייה
והערגה לשלום־אמת, באיזה חוזה
שלום אשר ישים קץ לתקוותנו הכנה
והלוהטת.״
עוד אמרה הגב׳ מאיר :״שלום פירו שו
סופם של ייחולים; ועם שאינו
מייחל והמוכן להחליף תקווה זכה ב־

אפשרו ליקיריכם בחזית לצלם את מהלכי ההיסטוריה

>,את הרגעים שלא. ישובו עוד...

כאבן במצולות צלל
ויתנשא לבב מצרים
ויבוא אל קו ה מי ם
אמר :״ארדוף /אשיג שלל״
כאבן במצולות צלל
...והנשים אז היכו בתוף מרים
ויפצה בשיר העם
בשיר שימחה, בשיר הלל —
יאבדו אויביך ישראל...

0מתוך מצעד הפזמונים של שידורי״
ישראל. מלים ומנגינה :
(פזמונאי ממונן, וכן גם ראש סיעת המרכז
החופשי בהסתדרות ומועמד מטעמה לכנסת).

עקיכא נוך

היה לי עסק, נערה, היה לי עסק
— עסק לא גדול עם הכנסה טובה,
חודשיים שאני יושב בפאתי־דמשק
האם
קיבלת מן הצבא את
הקיצבה !
ס חו ר ה שוכבת בנמל, במח סני ם
א שתי עו מד ת ב חנו ת ו אין קוני ם
ה צ׳ קי ם שגבתה גו רמי ם לו לחייך
סופ ם הרי ברור :״לפנו ת אל
המו שך ! ״
לווה כמהמ או ת עכשיו מן
ה שכנים
— אבל פניך נערי נותרו שונים...

מפעל קטן היה לי שם, הרחק
בעורף
— סתם פרנסה פשוטה, לא
משהו נוצץ

עכשיו סגור הוא לפחות עד
סוף החורף
אני יושב לי כאן, בפרברי סואץ.
א ם יש חופ שה רוץ לחפש
קצ ת ה לוו או ת
בבנק אינך נחשב בכלל בלי
ערבויות,
אחד ביק ש ל קנו ת תוצרת
בד חיפו ת :
הטנדר מגויי ס, ו ה עי סקהקא פו ט!
גמר ת׳ ח ס כונו ת של איז ה שש- שנים אבל פניך עצ מאי נותרו שונים...

עימדי בשער, נערה, עימדי בשער
כווני את מכונית כונס״הנכסים
היה מפעל לי, נערה, והוא נסגר
נשאר לגמור עוד לשלם את
ה מי סים...

הזיות מלחמה (וי)
מאתקוביניב /אי -שם ממערב לתעלה

טוב לי
אני אינני מוותר על הסתערויו
ת אפילו יו סאחד בשנה.
אני חופשי ומשוחרר, קל ונייד.
בחגור שלי ת מיד כמהטמ פונים
באריזה נוח ה והגיינית,
בשפופרת עדינה כמשי ל החד רה
נוחה. הו א מ קנ ה לי הגנה מושלמת,
ב טי חו ת וביטחון.
אני לא פוחד משום מחזור.
אני מחזור אוגו סט.

טוב לי עם פומפון —

ה ט מפון ללא טמפון

כשאני רוצה לדעת מה נישמע אצלי ואיך אני
מרגיש, אני רץ לתפוס לי איזה עיתון.
ושם כתוב שיש לי המוני הופעות, ושהאוכל שלי
מגוון ומצויין, ושכל היום אני עושה סאונות, ושחילקו
לי מיזרוני גומי חדישים, ושמזמן אני גר באוהלים
מחוממים, ושהמוראל שלי גבוה עד הררי, ושהרגשתי
מרוממת, ושסנטרי מורם, ושהאף שלי ארוך, וכתפי
רחבות, ועיני בוהקות, ושערי מתולתל, ובכלל — טוב
לי. ממש טוב לי.
אז תיכף ומייד אני משתכנע, מחייך לי באושר
והולך לי לדרכי וטוב לי. ממש טוב לי.
ומי שלא מאמין שטוב לי, יכול לקרוא את זה בכל
העיתונים. עובדה.

ממשות אפורה, אינו ראוי אפילו לתו אר

״או תקווה או שלום,״ קראה הג ב
מאיר ברגש.
העצרת נסתיימה בשירת ״התקווה׳/

איזה מזל שאני לא זוכר
שמות. פשוט לא זוכר.
שהיכולת
יש אנשים
שלהם כתחום הזה מעוררת
כי לא פעם תמהון של ממש.
נעמי, למשל. אני יכול
לומר לה, סתם, דרך מקרה
:״את זוכרת שסיפרתי
לך על החכר שישכ לידי
כשנה השניה כאוניכרסי
״מיז״ היא שואלת ,״אלי
ק ,.הכחור הדתי הזה ז״
ואלוהים עדי שלא הזכרתי
את שמו לפניה יותר מפעם
אחת וגם אז ככדרך אגכ
ולא כשימת דגש מיוחדת.
והשם נקלט, נרשם כזכרוו,
וכשיש צורך היא שולפת
אותו והוא נקשר לפרצות,
לשיער, לצכע עיניים.
כמה טוכ שלא כך אצלי.
כית־ספר עממי, תנועת
הנוער, תיכון, הדרכה, צכא,
מורה־־מחנך, אוניברסיטה,
שוב מורה, קורסים, פגישות,
ה שתלמויות...
איזה מזל שאני לא זוכר
שמות.
אני מכיר רק עשרה מתוך
האלפיים ואדכע-מאות.

פתאום קם אדם
פתאום קם אדם בבוקר באמצע המידבר, פותח
את העיתונים ומתחלחל.
הוא רואה את סיקרי דעת־הקהל המישתולל, הוא
קורא את דבר אנ שי משמעת הברזל, הוא מתבונן
בקריקטורות הטורפות, הוא מציץ במודעות המאיימות.
פתאום קם אדם בבוקר באמצע המידבר. העי תונים.
מדברים רק על כוח ולו אין כוח יותר.
פתאום קם אדם בבוקר באמצע המידבר ומרגיש
שהוא לא חלק מהעם.
פתאום קם אדם בבוקר באמצע המידבר ומרגיש
שהוא לא רוצה להיות חלק מהעם.
פתאום קם אדם בבוקר באמצע ומרגיש שהוא רוצה ללכת.
פתאום קם אדם בבוקר באמצע המידבר ומרגיש
שהוא צריך ללכת.
פתאום קם אדם.

--מ מי שנ תו של מיי ס דו --וגר זאב עם גבס
ד״ר זוארץ
(במחלקה האורטופדית)
קורא יקר מאוד
זוארץ לז׳נבה

אני כבר לא אוכל לצעוד •ותר

עתה, בשוועידת ז׳נבה עומדת ל היפ תח
בקול תרועה, נדמה לנו שמישהו נשכח
בתוך בל ה ה מול ה שמסביב. כולם י היו
שם, בז׳נבה, בוועידה. בולם. הי הודי ם
ה מזד הי ם והבלתי״מזדהים,
והערבים,
ה שוק־המשותף וגוש־השטרלינג, וואלד-
היים ואה׳רלה יריב ו ה רו סי םוהאמ רי קנים
וברית״ווארשה ופינלאנד וג׳א מאיי-
קהו טווי ס ט, ואורי אבנרי.
ובכל זאת מי שהו נשכח. מי שהו שחל קו
בסיכסוך המזרח-תיכוני גדול לאיו״
שיעור. אדם שמעורב ב מקורו ת ה סי כ סוד
למן היווסדו. אד ם הנישא משיבמו ומעלה
מעל או ת ם הנמוכים מ שיכמם ומטה.
כוונתנו, במובן, לד״ר מלכיאל זוארץ
ז״ל — ראש אירגוני החבלה היהודיים.

/- 3 70

11\ 7/
מחבל עברי דא־מגולח
״גס לנו יש זכויות לגיטימיות !״

ש ע שו עון נו שאפר סי ם
— שמעת ו
— ,/ידיעות אחרונו ת״ מארגן מיבצע סיפור־ המילחמה־ה מוצלח, וצילום־המיל־חמה־ה
מוצלח. יש גם שכר סופרים.
— לא נורמאלי. יש לי סיפור מי לחמה נהדר. אתה חושב שהם יקבלו או תו ז
— נו, נשמע.
— זה סיפור על אי ן שצביקה נהרג ממש על־ידי מפגיעה ישירה
ואח״כ גם היו לנו חוויו ת משגעות כשהלכנו לחפש
אתה די ס קי ת שלו. אתה חושב שאני אז כ ה בפרס י
— יש לן ת מונ ה ו
— רק בשחור־לבן.
— אז אין לן סיכוי. לי, לעומת־זאת, יש ת מונ ה פ אנ ט ס טי ת של כלב רץ עם
רגל בפה, ו מ אחו רייו ה מון כלבים רעבים. בצבעים. אני חושב שזה מ ס מל א ת
מילח מ ת־ ה קיו ם. יש לי צ׳אנס, לא ז
— אולי. אבל א ם הסיפור על צביקה לא מ ת אי ם, אז יש לי סיפור אחר. על
הסמל של המחלקהה שנייה שחטף הי ס ט רי הוהת חיל לחפור כמו משוגע ב אד מ ה
עם הידיי ם שלו, עד שבא הסמ״ פ והכניס לו מכה נוראית באוזן. ה ס מל ה שתת ק
כמו אבן, ורק הס תכל על הסמ״ פ במבט מא שים. ובא מ ת למחר תהסמ״ פ ח טף כדור
בראש. זה מוכיח שיש אלוהים, לא ו
— אני אגיד לך, זה סיפור ממ שמה חיי ם, אבל אני חושב שהם רוצים דווק א
סיפורים כאלה עם גבורה והפי־אנד, כדי שזה י ת אי ם לאלבום.
— יש לי גם כזה. הנה, תשמע. אז כשחטפנו הפגזה ע״י הגשרים, קפץ חייל אחד
לעמוד־חשמל והניף עליו א ת דגל ישראל. זה אל מנ ט הגבורה. פ תאו ם הוא ח טף
רסיסים בכל הרגל, פינו או תו לתאג״ד, ועכשיו הו א משוחרר. זה ההפי־אנד. הולך ז
— הולך. ת מונ ה יש ו
— יש יופי של תמונת־רנטגן של ה ר סי סי ם.
— בצבעים ו
— אפשר לסדר.
— אז יש לך סי כויי ם להעפיל לראש המצעד.

דבר המערכת

פער העמקים
ושוב נמצאנו למדים עד איכה תגיע
פרימיטיביותם של ערביינו־
,מבקשי נפשינו, שחפצו להיטיב דרכיהם
ונמצאו מוכיחים בשנייה את עומקו
של הפער האיכותי, האינטלקטואלי
והטכנולוגי הרובץ בינינו, שהוא
יסוד עמידתנו הגאה.
בא אותו סאדאת, ערמום שבערמו־מים,
מדיח מעל כסאו את רמטכ״ל
המרצחים, ומשליך מתפקידם חבר קצי-
נים־מרעים, שכל פישעם בכך ש סרחו
ואיפשרו לצה״לינו לשבר עצ מותיהם.

בין פראי־מדבר ייתכן כדבר
הזה.
לא אצלינו .
לעולם לא ייעשה כך במחנינו ש קצינים
שחרגו, או מנהיגים שסטו,
יסבלו עבור המחנה כולו. שהרי
יהודים אנו וטכנולוגים גם.
ואולי עתה יבין הגוי ״ הנאור ״ ,
עד כמה גדול המרחק בינינו, ה נוצרים
מנהיגינו מכל משמר, לבין
אותם נוודים עלובים המשליכים שרי ל
כלבים בגלל כל
הם למאכל
פשלה קטנה. ואל יבואו ויאמרו לנו
שנסב עימם לשולחן אחד ונדון
עימם על ״שלום׳׳ .שכן עם נחשלים
שכאלה אין לנו שפה משותפת.
יהי זיכרנו ברוך.

דרישתנו לייצוג הולם בוועידת ז׳נבה
באה לנובח לחצם של אירגוני החבלה
הערביים לשתפם בוועידה. א ת האירגו-
נים הערביים בן, ואותנו לא ז
מזה שנים שמכנים אותנו כל ידידינו
ומוקירי־זיברו של זוארץ ה מנוח ב שמות
מ שמות שונים: מ שחיתי מוסר, מרעילי־בארות,
מסתנני ם, רמאים, מ סי תי ם־ו מדי-
חים, חלאה, סוכנים של ערפאת, חבלנים,
מחבלי ם
ולבן, בתוקף תפקידנו במחבלים
יהודיים. גם אנחנו רוצים ייצוג בז׳נבה.
שכן, מי יישב למול נציג ה מחבלי ם הערביים
א ם לא נציג ה מחבלי ם הי הודיי ם —
נציג זקוף וגאה אשר יובל לעמוד בפרץ!
אנו תובעים שלא לפתוח א ת ועידת
ז׳נבה ללא שיתופו של ז קן ה מחבלי ם
העבריים — הד״ר מלכיאל זוארץ.
ואם לא תסכימו, נ קי ם ממ שלה גולה.

הל 1ח
הכפוף
• היכונו לחג האורים :
פסטיבל שירים יווניים לזכר מטמ אי
בית־המקד ש ייערך א׳ דחנוכה בצומת
רמלה— לוד.
בין המ שתתפים: י א סו, לויטרוס,
מיכאליס, טריפונאס, ס ט טו טי ס, סי־פיליס
ואנטיוכוס.
• המועצה הד תי ת מודיעה :
לרגל ה חי ס כון בדלק נדליק השנה
נרות חנוכה משך שישה לילות בלבד.
א ת תוויות הה שבתה ניתן לקבל בסניף
הדואר הקרוב, ולתלותן על ה חלון,
בסלון.
• אזה רה מטעם המי שטרה :
הנרות הללו קודש הם.
אין להשתמש בהם לצרכי הסקה.
• נשים מ תנד בו ת:
חיילינו בחזית ז קו קי ם למסכו ת לפורים.
נשים
ה מוכנו ת לסרוג מ סכות לחיילים,
תפנינה לוועד למען החייל.
לבקש אתה מן (קו פנימי .)16

נעשה הסכם בדר־עופר חדש, לפיו לא יתוקן החוק
ולא תידרש התפטרות האלופים מן הרשימות או
מהצבא. המצב הבלתי־חוקי הנוכחי פשוט יישאר
כמו שהוא.

הדבר מתאפשר על-ידי כך שהרמטכ״ל
אינו תובע מן האלופים לנהוג עד-פי החוק,
ואילו היועץ־המישפטי לממשלה אינו מגיש
נגדם מישפטים על הפרת החוק.

פלגי הימין הקיצוני כארץ ונתן כסף למנחם
בגין, גאולה כהן ואחרים.
אודם, לאחרונה יש לברני בעיות: הוא
הובא לדין כעוון עכירות על חוקי הכורסה,
שהעונש הצפוי עליהן הוא 502 שנות־מא
סר כסך־הכל.
ברני ממתין לפסק־דינו, שוחרר בינתיים בערבות
של רבע מיליון דולר.

הסקרה אחרון:
48 מנ ד ט, למערך
ההצעההאמ רי ק אי ת
וההצעה הי שרא לי ת
המוקש העיקרי בדרך לוועידת ז׳נבה הוא עניין
הפרדת הכוחות.
בניגוד לשאר הנושאים (שבויים, חסות האו״ם
וכר) ,זהו עניין בעל השלכה מרחיקת־לכת על מהות
ההסדר שיושג.

האמריקנים, בתיאום עם מצריים, תוב-
עים מישראל נסיגה מיידית למרחק של 45
ק״מ, תוך הסכמה להישארות שלוש דיביזיות
מצריות חמושות בגדה המיזרחית
של התעלה.
ממשלת־ישראל מסכימה לנסיגה כזאת,
אך כתנאי שהשטח שיפונה יחולק, כצורה
של ארבע רצועות לאורך התעלה, כך 12 :
ק״מ מן התעלה יהיו בידי המצרים, כתנאי
שיחזיקו שם רק בוהות קלים, מ־ 12 עד 30
ק״מ ייתפסו על־ידי כוחות האו״ם, מ־30
ק ״מ עד לקו הישראלי יהיה שטח מפורז ריק.
המצרים דחו הצעות אלה.

הקא! שארו
באבאובר שי מו ת המועמד כניגוד מפורש דחוק, יישארו האלופים,
המופיעים כמועמדים לכנסת, כשירות פעיל
כבל תקופת הבחירות.

הסקר האחרון שנערך על־ידי המערך
לגבי סיכויי תוצאות הבחירות לכנסת, גרם
דאגה נוספת לראשי מטה הבחירות של
המערך. כעוד סקרים קודמים ניבאו למערך
ירידה של 6מנדטים בבחירות הקרובות —
מ־ 50ל־ 50 מנדטים, מראות תוצאות הסקר
האחרון, בי אילו היו הבחירות נערכות לפני
שבוע היה המערך מקבל 48 מנדטים בלבד.
בצמרת המערך השלימו כבר עם ירידה עד ל־50
מנדטים. אולם מיספר זה של צירים נראה כקו האדום
שכל ירידה נוספת מתחתיו היא בבחינת אסון. תוצאות
הסקר, שנערך כבר אחרי שהמערך החל בתעמולת
הבחירות החדשה שלו, המנסה לטעון כי המערך הוא
שיביא את השלום, גרמו לדיכאון ולאווירה פסימית
בין ראשי המערך. תיקוותם האחרונה נעוצה עכשיו
בסיכוי שוועידת דנבה עשוייה לשנות את הלך הרוחות
בין קהל הבוחרים.

די מ ר בנזין -
ש סיי ם וחצי לי רו ת
ההל מהראשון בינואר 1974 יועלה מחיר הדלק
בארץ ביותר מכפליים. מחיר ליטר דלק באוקטאן של
,94 שמחירו כיום 1.14ל״י, עלול להגיע כנראה עד
למחיר של 2.5ל״י הליטר• גם אז יהיה מחיר זה
נמוך ממחירו של ליטר בנזין באירופה. כבר כיום,
לפני ההעלאה הנוספת במחירי הדלק, מגיע מחירו של
ליטר בנזין באירופה ל־ 1.70ל״י.

העלאת מחיר הדלק בארץ נקבעה לאחר
מועד הבחירות, מחשש פן ההעלאה הדרסטית
ערב הבחירות תשפיע על קהל הבוחרים.
שיקול נוסף לדחיית ההעלאה הוא
שאם היה מחיר הדלק מועדה עכשיו, הוא
היה גורר מייד העלאה נוספת במחירי החשמל
ומוצרים היוניים אחרים שהיו משפיעים
עד עליית האינדכס
עוד כחודש זה. דחיית
ההעלאה לחודש ינואר
תאפשר לכלול את
העלאות המחירים שייגרמו
בתוצאה מכך,
רק כתוספת היוקר
של חודש יולי .1074
הבסף שמוציא

מ ש איו תצב איו ת
מו בי לו תהד רי ם
כדי להתגבר עד המחסור במשאיות
להובלת פרי־הדר לנמלים למטרות ייצוא,
העמיד צה״ד דרשות המועצה לשיווק פרי
הדר משאיות צבאיות העוסקות בהובלת
הפרי הארוז לנמלים.
צעד זד, נעשה אחרי שצה״ל לא הצליח לשחרר
משאיות אזרחיות שגוייסו במיספר הנדרש למועצה.
במקום המשאיות האזרחיות, המרותקות ליחידות מרוחקות,
הוקצבו לצורך זה משאיות צבאיות הנמצאות
בבסיסים במרכז הארץ.

ב פיי תשב תון
ב ״ ב ר ־ אי דן,,
הנהלת האוניברסיטה הדתית בר־אילן ברמת־גן
החליטה לכפות על כל הסטודנטים בעלי הרכב הלומדים
בה, לבחור ביום השבת כיום השבתון של רכבם.
חוזר שהפיצה הנהלת האוניברסיטה בין הסטודנטים
מודיע כי כל מכונית שיום שבתון הרכב שלה
לא יהיה יום השבת, לא תורשה לחנות בחניונים
שבקמפוס.

עוד שו פ ט
פ לי לי פו ר ש

כ הנ אי
אחת התעלומות של מע רכת
הבחירות היא: מניין
הכסף הרב המוצא על־ידי
מנהיג הליגה להגנה יהודית,
הרב מאיר כהנא ל מימון
תעמולת הבחירות
שלו?

מי ש חק מ טובך

ידוע בי בשעתו קיבל
כהנא כסף רב מידי
המיליונר היהודי
מניו־יורק, ברני דוי
טש, שמימן את בל

החל מהראשון בינואר ,1974 יפסיק שופט השלום
מנחם אילן להופיע בתיקים פליליים בבית־מישפט
השלום בתל־אביב. אחרי תאריך זה, ישב השופט
אילן רק בדיונים אזרחים.

המחלקה הפלילית של כית־מישפט
השלום כת״א, תיפגע קשות עם העברתו
של השופט אילן לאגף האזרחי של בית•
המישפט. השופט אילן, הוא השופט השני
מכין. השופטים כעלי שם, שפרשו תוך זמן
קצר מהמחלקה הפלילית. לפניו, עזב את
השטח הפלילי, השופט כורים רפופורט.
בחוגי מישפטנים, טוענים שפרישתו של השופט
אילן, היא קרש־קפיצה דרך המחלקה האזרחית, אל
בית־המישפט המחוזי בתל-אביב.

תכנית חסכון עממי ת
רווחית ביו תר
בתכנית יתרון 4 0 0 0הנך יכול
להפקיד ו\ד 6,0 0 0ד״י
וליהנות מכל ההטבות שבתכנית:
מענק של ־( 107 עד 600ל״י)
החסכון בתוספת המענק נושאים רבית
מצטברת והפרשי הצמדה ־ הכל פטור ממס.
זכויות נוספות לחוסכים המצטרפים
,לתכנית עד סוף חודש זה ()31.12.73
אם ברצונך לקבל לביתך עלון
הסברה, מלא נא חלוש זה.

לכבוד
. 11ד1836 .
סל• סביב 61000

אודה לכס אם תואילו לסלוח אלי את
צלח חחסנרח לתוכנית ״יתרון 4000״
לכי הכתובת:

יבבד

שלפון
פרטים מלאים בכל אחד מ 186 -סניפי

5 0 0

מאונך :

מאוזן :
)1סופר צרפתי (״אקלימים״) )5 .קבוצת
איים בצפון מערב אפריקה )9 .מפקד
חטיבה )10 .שר בממשלה )11 .אחי יעקב.
)12 סוהר )14 .לפעמים בא אל מוחמר.
)15 עם )16 .אשח פאטאלית )17 .מפתן.
)19 בובה המונעת בחוטים )23 .שאינו
מתוח )26 .תבלין לקפה )27 .זעיר)28 .
עיר בהודו )30 .היכל ההרוגים במיתולוגיה
הסקנדינבית )32 .מרגמה עתיקה )34 .מטיל
ספק )35 .חוט ברזל )36 .אביו )38 .מסעד
לקיטע )39 .בורחת על נפשה )40 .צבע בין
לבן לשחור )41 .סיפור שיר בחרוזים)42 .
גז הביצות )44 .מצבה )46 .מילת תנאי.
)47 מחבר ״פאוסט״ )49 .חלק מציודו של
כל חייל )51 .לו מכאן )53 .מוזת ההיסטוריה
)55 .שמו הערבי של בעל חי שהיה
מצוי בחולה )56 .זמן )57 .יחידה ביולוגית.
)59 מיושב )60 .מידת אורך אקטואלית
אצלנו )62 .סוד )64 .סודה של כל אשה.
)65 מלד שקספירי )66 .סוף )67 .ראש
ממשלה אירופי )69 .חלל )70 .מדבר)71 .
דרגה בצה״ל (ר״ת) )72 .בסיס )73 .מה
שנאצר עשה לתעלת סואץ.

)1יהיה טוב יותר )2 .יחידת הספק
חשמלי )3 .חלל )4 .אטמוספירה )5 .מהלך
ללא מטרה )6 .בית הנבחרים הרוסי לפני
המהפכה )7 .שאינו קשה )8 .יוון העתיקה.
)9נמדדת בקמ״ש )13 .יבשת בחדשות.
)18 שמקצועו ליחד ערלים )20 .ארבה.
)21 נקיק )22 .חצי אי בים התיכון )24 .על
שמם נקראת מדינה שאולי תקום)25 .
אוניברסיטה אמריקאית )28 .שני עמודים.
)29 מצב בו המלחמה נמשכת אך אין
יורים )31 .מפלצת שחלקה אשה וחלקה
עוף דורם, מהמיתולוגיה היוונית )33 .מילת
שלילה )34 .מתקן לבדיקת ותיקון אניות.
)37 ביזה )38 .מלוטש, ממורט )42 .אסם.
)43 אתיקטה )45 .גבעה )47 .הפיכת אזרח
לחייל )48 ,תותח קצר בעל זווית יריד.
גבוהה )50 .מילת חיוב באנגלית )51 .קיר.
)52 רבב )54 .שוהה לילה )56 .השכבה
העליונה, המובחרת )58 .חדר עבודתו של
אמן )60 .מדענית צרפתיה ממוצא פולני —
שגילתה את הרדיוס )61 .ראשי תבות של
משורר יהודי גדול )63 .משבעת המינים.
)66 תבואה )68 .רפה אונים, חלש )71 .רעל.

ח שבץ $94ו
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיסור וחיבור, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

מו תו של דוד בן־גוריון הוריד את המסך על פרק שלם
בתולדות עם ישראל. בחלקו האחרון של פרק זה היה העולם הזה
צמוד לאיש שסימל אותו בצורה יוצאת־דופן וחריגה. מאז הפך
עיתון זה לגורם ציבורי ונטל חלק פעיל במאבקים המדיניים
והחברתיים במדינה, הוא היה אולי החריף שבמבקריו. כל עוד עמד בן־גוריון בראש
השילטון, היתד. היריבות בין העולם הזה למישטר שבהנהגתו, יריבות קיצונית
ועמוקה. היא באה לידי ביטוי לא רק בעמדות שנקטנו ובגילויים שחשפנו, אלא גם
בצעדים שננקטו נגדנו על־ידי השילטון.
היתד. זו חבורת יועציו של בן־גוריון ששיכנעה אותו בשנות ה־ 50 כי המשך הופעתו
של העולם הזה מהווה
איום על המשך שילטונו. והיה
זה בתקופתו, כאשר זרועות
שונות של המישטר, תוך שימוש
בכספי הציבור, גוייסו כדי
להילחם בה עולם הזה ולהביא
לחיסולו. הדברים הגיעו עד
לידי כך שבתקופות מסויימות
עמד המאבק בין עיתון זה ל־שילטון
בך גוריון בראש הבעיות
שהעסיקו את המדינה.
עם כל זאת, מעולם לא נשא
מאבק הדדי זה אופי אישי. גם
בשיא המילחמה הציבורית שניהלנו
נגד דוד בן־גוריון ונגד
צורת המישטר אותה הנהיג
במדינה, לא היתד, התייחסות
אישית בביקורת זו. נלחמנו בכל
האמצעים העומדים לרשות
עיתון במדינה דמוקרטית נגד
הדיעות, סידרי המימשל, הנד
הלים הממלכתיים והמעשים
אותם ייצג בן־גוריון, ולא נרתענו
מלהשתמש במילים בוטות.
אולם היחסים האישיים
עימו נשארו במרבית המיקרים
— גם בתקופה בה הוטל חרם
טוטאלי על העיתון — קורקטיים.
למרות שאישר פעולות
אנטי־דמוקראטיות נגדנו, ש־המישטר
הנוכחי שוב אינו מעז
להעלותם כלל על דעתו, לא
היתד, התייחסותו האישית של
דוד בן־גוריון להעולם הזה, תמונת כן־־גוריון בשער ״העולם הזה״ 1892
המעגל נסגר בצורה טרגית
ספוגה באותה שינאר, תהומית 1
המאפיינת, למשל, את גולדה.
בראשית שנות ד.־ 60 אפילו כתב דוד בן־גוריון מכתב למערכת, ביקש להגיב
על אחת הידיעות שהתייחסו אליו. במקרים אחרים היתד, זו רעייתו, פולה, שהגיבה
בצורה אישית בעל־פה על דברים שפורסמו בהעולם הזה אודות בעלה. אחרי פטירתה
של פולה בן־גוריון פירסמנו הספד על אשד, מיוחדת במינה זו. ביג׳י טרח לציין כי
היה זה התיאור המדוייק ביותר של אישיותה, מכל התיאורים שפורסמו עליה. באחת
ההזדמנויות אף לחץ את ידו של אורי אבנרי כאות תודה על פירסום הספד זה.
בסוף ימיו, כאשר התפייס עם כל יריביו, התקרב דוד בן־גודיון בהרבה מתפיסותיו
המדיניות והחברתיות לדיעות אותם ייצג העולם הזה במשך שנים.

הז קן ו הנין

תמונת השער שפורסמה בשער גיליון האבל על מותו של דוד בן־גוריון
(העולם הזה ,)1892 אחת התמונות האחרונות של ״הזקן״ ,נמסרה לנו על-ידי חברת
הסרטים ישראפילם, החברה שהפיקה את הסרט בן יגוריון זוכר, סרט שהוסיף לאיש
מימד נוסף לאישיותו המגוונת.
כל ימי חייו הכריז בן־גוריון שהוא אינו הולד ל״סינימה״ .מעטים יודעים כי הצהרה
זו לא היתד, מדוייקת כלל. בן־גוריון אהב מאוד לראות סרטים, אך לא היד, לו הרבה
זמן לכך. היות וממילא לא היד, הולך לבתי-קולנוע, מטעמי ביטחונו האישי, חשב שד,כ־רזתו
זו מוסיפה משהו לתדמית האינטלקטואלית שלו. כמו כל בני הדור הישן, חשב
בן־גוריון שהקולנוע הוא ״סינימה״ ושאינו יאה לבני תרבות, לפחות לא בגלוי. חברו
לדעה זו היד, שר־החוץ וראש־ד,ממשלה לזמן קצר . .משה שרת, שכתב ביומנו, על
אחד הערבים החופשיים שלו הערב עשינו מעשה קונדס והלכנו ל סיני מ ה...״
אחד ממקומות המחבוא של דוד בן־גוריון בו היה צופה בסרטי קולנוע, מבלי
שהציבור ידע על כך, היה ביתם של השופטת המחוזית מינה שמיר ובעלה האלוף
שלמה (״פיסטוק״) שמיר, ברחוב מוזיר בתל-אביב. לשמירים היה אולנדהקרנה פרטי.
שומרי־הראש של בן־גוריון היו מתפרשים במדרגות וברחוב ו״הזקך היה צופה בסרטים
להנאתו.
המחשבה שהוא עצמו יחיד, שחקן קולנוע, בשנתו ד,־ 86 שיעשעה אותו מאוד. הוא
טיפל בהנאה רבה בפרטים הקטנים של הקאריירה הקולנועית שלו. התעניין בתהליכי
הייצור, שאל בכל בוקר את הבמאי סימון הסרה ,״מה אתה עושה כאן בכלל ״,כדי
להדגיש כי גם בלי במאי אפשר להמשיך בהכנת הסרט, והמתין בקוצר רוח ליום
הצילום הבא. בתוך 40 ימי הצילום של הסרט, בהם נסע מנמל יפו עד לסג׳רה, המריא
יום אחד במטוס הרקולס של צד,״ל לצילום בשארם א־שייך, בחברת משה דיין. בתוך
המטוס הוכנה מיטה גדולה. כל צוות ההסרטה היד, סבור שהיא נועדה לבדגוריון, כדי
שינוח. בן־גוריון נכנם למטוס, פרש עיתון, התיישב ליד הצוות, והחל לקרוא. משה
דיין הגיע אחרון, השתרע על המיטה, עצם את עינו ונרדם. הצוות לא היה שקט .״בו־גוריון,
אולי נפרוש גם לך מיטת שדה?״ שאלו אנשי חברת ישראפילם .״אין צורך,
מה יש, כולם יושבים ואני אשכב?״ אמר הזקן בשובבות.
מעגל ההתייחסויות בין בן־גוריון להעולס הזה נסגר, בצורה טראגית, זמן קצר
לפני מותו. שבועיים אחרי מילחמת יום־הכיפורים, נולד בן לאורית ודני עציוני. אורית
עציוני היא נכדתו של ביג׳י, בתה של גאולה, בתו. באותה תקופה התפרסמה בהעולם הזה
כתבת הזיכרון לזיכרו של צלם המערכת, רמי הלפרין, שנפל במילחמה. רחל ד,לפרין,
אמו של רמי, נמנית על ידידותיה של גאולה בדאליעזר. בתקופת המילחמה היו
השתיים נפגשות, מספרות זו באוזני זו את דאגתן לגורל בני משפחתם המגוייסים.
בעוד שרחל סיפרה על רמי, שהתנדב ליחידת שיריון מבלי שגויים, הביעה גאולה
באוזניה את דאגתה לחתנה, דני עציוני, שלחם באחת היחידות הקרביות.
רק אחרי שנולד בנם של אורית ודני עציוני, הם שמעו על נפילתו של רמי. קודם
לכן החליטו להעניק לרך הנולד את השם עמית.
לאחר מכן הוסיפו לשמו גם את השם רמי. כך הונצח
זיכרו של צלם מערכת העולם הזה דווקא בשם השני
שהוענק לנינו של בן־גוריון.

שומעוז. כ ר * ״י ל
חיילי מודים ומגיבים לקרוא את כתבתכם על החטיבה הדוממת
ולדעת מי היה ליאור יונתן שנפל, זח
לקפוץ אגרופים ולהתכונן לשלום.
אנו כאן קבוצת חיילים שעיתמכם הוא
שופרנו ועובד מיד ליד.
כן, הכרנו את החטיבה הדוממת. מוכר
לנו המקום בו נפל ליאור ואני אישית
מכיר את אביו (קראתם את שירו במעריב
של שבת?) הוא היה נפלא וצריו להיות
לדגל.
עמי גייטהלים, ד״צ 2154
אני מודה לכם שוב על המישלוח החדש.
העיתונים ששלחתם מהווים מקור להתעניינות
לרבים ומוציאים מהשיעמום הגובר
עם המשך הגיוס.
שמחתי להיענות להחתמה על היוזמה
לשלום ואף שלחתי לידיד מיחידה אחרת,
לכן יתעקב המישלוח חזרה.
שמעון לליטר, ד״צ 2537
חן חן על החבילה ששלחתם לנו, ובה
הגלימות האחרונים של העיתון.
מיותר לציין כי העתונים נחטפו מיד
עם הגיעם ליחידה.
טוב לדעת כי הנושאים הבוערים פו־ליטיקה־צבא-שלום־ומילחמה
היוו חלק נכבד
מאד מהגליוניות שלפני המלחמה.

מנשה מבושה,

ד ״ צ 2221

משירות אי־שם באפריקה, מצורף שיר
שכתבתי : ככר כבר קופלו הדגלים /בין תוניס גלמו-
דיס / .הזקינו זיקוקי כרך /׳מעבר לאופק
/ .מעבר לזיכרון.
כבר נימחו הדמעות /בין שבילי הפנים
/ .ונורות סמוקות /תחפושתם
הסירו /וזרקו חשמל רגיל.
כבר נמסה שעווה /בין נרות רועדים/ .
ונהי צפירות /על טורים לבנים.

הצבאית, אני מתפלא שהכותב כל-כך
״מזועזע״ .אני משרת ביחידת שיריון
קרבית ונמצא בתנאים לא קלים, ובכל
זאת אנו שומרים על כללי ההיגיינה. כל
היוצא לעשות את צרכיו, לוקח איתו את-
חפירה ומכסה.
יותר מתפלא אני על היומן הקרבי של
יגאל לביב שכותב כי כללי ההיגיינה אינם
נשמרים.
אל תשכחו שאנחנו בני־אדם ולא חזירי-

מדגד...גל*1

יעקב קליין, ד־צ 2172
מחר אנחנו חוגגים יום־הולדת של חודשיים
כאן (אי־שם בסיני) ,ועוד לא ראינו
גיליון אחד של העולם הזה.
נודה לכם אם נקבל פעם בשבוע אי־אלו
גיליונות.
חיילי ד״צ ,3086 צה׳ל
ברצוני להודות לכם על מישלוח הגיליונות
ששלחתם, ומקווה שהוסיפו לש לוח
עוד גיליונות חדשים וישנים, בכדי
שאוכל למסור לחבר׳ה לקרוא.
רב״ט טוכיהו כר־־און, ד״צ 2761
בעלי, עורך־הדיו בועז רווה, משרת
כמפקד פלוגה במילואים. הוא ואני מודים
לכם על הכתבה דופקים את החיילים...
ואלפיים איש יהפכו השנה לסופו־מיליונרים.
הכתבה
שימשה פה לכל אותם חיילים
במילואים ובצבא הסדיר.
דדיה רווח, תזל-אביב
אנו מודים לכם על מישלוח העיתון.
נקווה שתתמידו במישלוח עיתונכם מדי
שבוע.
אברהם וישניאק, ד״צ 1413

אמ1ון ברקוב־ץ. צה״לי
אני מתחיל לפקפק באם צדקתי, וברור לי
שהצדק איתכם. לפחות בנושא החלפת
המישטר.
אכי הרט, ד״צ 2104
חן חן לכם על תרומתכם להרמת המורל
אצל החבר׳ה. מדי פעם נופל בידינו
עיתוכנם ואנו ממש בולעים אותו.
הצטערתי לקרוא על הקשיים שעשו לכם
בזמן המילחמה ולאחריה, וכמו כן על

קריאתה של אם שכול ה
אל אורי אגנרי ו מ איר פעיל׳
איני כותבת לכם רק כאם שכולה, אל א גם באשה המבק שת לשמש פה
למ שאלות לב רבים.
מאז ה מי לחמה, קראנו עצומות רבות למען השלום, ועליהן מיטב ה שמות
של אנשי מצפון ודעת. אך כל ה שמות ה אל ה נשארים רק שמות, א ם לא י קו ם
ביניכם שיתוף הפעולה שייצור עובדות חדשות.
אנחנו רוצים רק דבר אחד: שהזוועה לא תחזור.
העיתונים מוצפים במודעות הליכוד. מושקע הרבה כטף כדי לנצל א ת
הזעם ו ה אי מ ה שהצטברו בלב אנ שים כה רבים. ואילו כו חו ת השלום הם
ק טני ם, עניים ומפולגים.
ה חיילי ם חושבים על שלום. אבל הם רחוקים, אין חם מסוגלי ם לבטא
אתמה שהם רוצים וחושבים, ואיש אינו שואל או ת ם.
לכן, אנא: מיצו כל דרך להבנה ולשיתוף בין ר שימותיכם, ה קי מו עוד
לפני הבחירות חזי ת משותפת, עשו הסכם־עודפים ביניכם, והופיעו במשותף
בפני הציבור, כדי לתת לו בחירה ברורה בין הרג לחיים.

צפירה יונתן, שריד

• תשובתו של אורי אבנרי, שנשלחה למחרת היו ם :
״לצפירה יונ תן — שלום רב,
״ קרא תי א ת שורותיך בהתרגשות.
״ אני מקבל א ת הצעותיך ,׳בלי הס תייגו ת.
״ מי י תן ומילותיך יחדרו ללב כל הנוגעים בדבר.״

אברהם שיין
גיבורים באלבום
כבר חזרו גיבורים /לאלבום / .מיסג־רות
לעיתונים /עלמים ניצחיים /לחנו־מתם.
כבר
קופלו הדגלים.
אכרה פ שיין, צה״ל
בתגובה למיכתבו של אלכסנדר זרחין
(העולם הזה ,)1891 מכתב גלוי לרבנות
מכתבים עוול בלוד אני אשת חייל קרבי, רוצה ל&שר
על עוול שנעשה בתאריך ד 2.12.73-,ב־העולם
הזה 1894

גילי׳ונות העולם הזה הפכו פה למיצרך
המבוקש ביותר (להוציא את היציאה הביתה)
— ושני הדברים חסרים.
במידה והינכם יכולים — שילחו לנו
גיליונות (אפילו ישנים) של עיתונכם.

מותו של הצלם רמי הלפרין.
כולנו שילמנו מחיר יקר מאוד בעד
דבר שהיה מיותר בהחלט.
נשמח לארח אותכם אצלינו ובהחלט
נשמח לקבל את עיתונכם.
אבא אנתלן, ד״צ 2052

בשם היחידה ובשמי רוצה אני להודות
לכם על תשומת-ליבכם. קיבלנו בשימחה
את גיליונות העולם הזה ששלחתם לנו,
וזה עזר לנו רבות בהעברת זמננו בנעימים.
סגן
עמיר ריבנשטילן, ד״צ 2680

קבלו דעתו של חייל מילואים הסגויים
כחודשיים ונמצא מערבית לתעלה שואל
ותוהה :

אמציח מגדלי, ד״צ 1212

עלי להודות שלפני המילחמה האחרונה,
הייתי אומנם קורא קבוע של עיתונכם, אך
הייתי רחוק מדיעותיכם הפוליטיות. עתה
שעה חמש בערב לערך, בנמל התעופה
לוד.
נמל התעופה בלוד המה בלובשי מדים,
ביניהם התבלטו כמה נשים לבושות אזרחית.
החיילים רכשו כרטיסי טיסה כמקובל.
זמן ההמראה הגיע. החיילים עלו
על המטוס ועימהם עלתה משום מה גם
אשה לבושה כאזרחית, עם אחד הקצינים.
איני באה להשמיץ פה את הגברת,

מחדלים
מי הגבר בישראל /שיקום ויכריז
טעיתי / ,מי הגבר שיודה /לעמו
במחדלי שלי /מחיר יקר /תשלמו...
לניצחון אלף אבות /המפלה יתומה
היא / .המילחמה על גנרלים וכיסאות /
הביאה שואה ונהי...
כי אם את אותו ממונה על הטיסות. אותה
גברת מנעה את שובו של אחד החיילים
לבסיסו, בו ודאי היה צריך להחליף
חייל אחר, שרצה לחזור לביתו.
לדעתי, צריך לבוא פה על עונשו אותו
חייל אלמוני, שכן אני מתארת לעצמי
שאין זה המיקרה היחיד. רצוי מאוד ש-
מיקרה זה לא ישנה בעתיד.
אשת חללל קרבי, תל־אביב

מי יגיד לפעוט יתום / :עוללי
אביך נפל /ממחדלי שלי? /ומי שכול
ואלמנה ינחם /ויאמר: בעד מי שילמו
המחיר /הס?
הס שתיקה ועדת חקירה
בחירות ...ליכוד ...מסרך והקבר״.
הקבר /עודו טרי ולח.
איתן נתן, צה״ל
אנו חיילי היחידה מבקשים שתשלחו לנו
את עיתונכם.
לנו לא חשוב התאריך, העיקר שיהיו
בו תמונותמושכות, דבר העשוי
לעודד מבחינה מורלית את החיילים ביחידה.
אליהו
מוזם, ד״צ 1340
כאיש מילואים וכקורא ותיק של העולם
הזה ואיש תנועה נלהב, אין ביכולתי להשיג
במקום שירותי באפריקה את השבועון.
לכן אבקשכם לשלוח לנו מיספר שבועונים
מדי שבוע.
סמל אורי טננבולם, צה״ל
לאחר ששמענו ׳ אתמול את החדשות,
התברר לנו סופית שנשב בקו לפחות עד
אחרי הבחירות. אנו מראשים צורך לדעת
מה מתרחש באמת בתקופה הרת גורל זו.
לאור מצב האינפורמציה הלקוי, לא ראינו
דרך טובה יותר מאשר לבקשכם לשלוח
לנו את עיתונכם ופירסומי מרי בשבועות
הקרובים.
בתודה מראש, מעכברי המידבר,

יוגב ברלה, עטרי ארבד, ישי
מפעוד, נסים פרטוש, יעקב
דמרי, משה מזרחי, ד״צ 2831
אנו חיילי דואר צבאי 2782 מודים לכם
מקרב לב עבור השבועונים ששלחתם לנו.
עיתוניכם ריתקו אותנו ונהננו מאוד
מהקריאה.
מעשכם מסמל מכל את חקשר הבל-
ינותק בין העורף לחזית.
כמו כן, מי יתן ונשמור על קשר הדוק
בין המערכת לבין חיילי הפלוגה.
בתודה מקרב לב,
חיילי הפדוגח, ד״צ 2782
הנני כותב לכם מיכתב זה, על־מנת
להודות לכם ולברך אתכם, ואני מקווה
שתמשיכו לישלוח לי את העיתון.
קבלו את תודתי בשמי ובשם חברי
שנהנים מקריאת השבועון.
ירוחם שמעוני, ד״צ 2673
שלוולון האשה
עדים אנו בימים אלה להצהרות בומ בסטיות
של עתונאים בעיתונים רבים,
נוסח :״היות והגבר הוא חנלחם בחזית
— חייבת האשד, לדעת את מקומה.״
(המשך בעמוד )8

מכתבים
(המשך מעמוד )7
בחרתי במכתב זד, לא להתייחס ל־בעייה
העיקרית — היינו לשטות העיקרית
של טיעונים אוויליים אלה, המסתכלים
על האדם בקריטריונים של לוחם או
לא־לוחם, ואם הגבר הוא הלוחם, לא־יתכן,
לדעתם, שהאשה תדרוש שוויון־
זכויות בתנאי־עבודה, במקומה בהנהגת*
המדינה או בתפקידים מנטליים וחברתיים
שונים.
אתייחס במכתב הזח לעוול שעשו ל אשר,
החל מגמר מלחמת־הקוממיות —
דכאו את היכולת הפיזיולוגית שלה, מנעו
ממנה לעבור אמונים־צבאיים, הפכו את
השירות לחיילות בצד,״ל לקריקטורה —

שאול פרידרר
דיעות־קדומות
כל זה, בעטיין של דיעות־קדומות על
״נחיתותה הפיזית של האשד ריעות
שהרפואה הוכיחה את חוסר הבסיס האלמנטרי
לאמיתותן — וכעת ד,ם באים
בטענות של אי־יכולת האשד, להלחם, באת
הוריו ובעמדו
דומה לנער שרצח
לפני בית־המשפט, התחנן לפני שופטיו
״רחמו עלי, הרי אני יתום!״
שאול פריד? ר, קריתישמואל

תפקידו
של גלילי

אם ישראל גלילי חינו חלק כה חשוב
מה״מטבזז״ ,מדועכתבתם פעם שתפלגזור
קטעי עיתונות
קידו היחיד הוא
לעיונה של גולדה?
יצחק שכיב, נתניה
על?י

בר-לב
כל עוד קו בר־לב פנימה /נפש יהודי
דומיה...
יהודה אשל, חיפה

דוב?!
בית-חך ושת לסיגריות

ערפדים

קראתי בגיליונכם את הכתבה, תחת
הכותרת ״מכת בכורות״.
הצלחת, ח״כ אבנרי לסחוט דמעות מעיני
קוראים רבים, אך בדימיוני עלו
ערפדים מוצצי־דם.
נצל את הדם שנשפך כדי לזכות ב הישג
פוליטי, צלם שוב את האם הזועקת
חמם בנגד אלה שגרמו למות בנח. עלה
והצלח !
רק שיהיה בך האומץ לפרסם מיכתב

אבקשכם להשאיר את שמי במערכת
בילבד, ולא לפרסמו.
רחמים ששון, ד.צ3078 .
• מאחר שהקורא ששון דרש אומץ־
לב מהמערכת, סביר לדרוש ממנו אומץ־
לב לפרסם את שמו.

הפל הופה פכפוך כאחת מהתומכות הנלהבות שלכם, אני
שמחה להודיע לכם שכל השקפתכם הוכחה
כנכונה, ושסוף־סוף הצלחתי לשכנע
את בעלי, שהיה קצת ימני, שכל דבריכם,
שנאמרו בשנים האחרונות״ היו נכונים.
חנה נואיק, קנדה

המולס הזה 1894

מסו! ל תו ך מוחו
של האיש שינהל
את שידת דנ ב ה
מ! א ח

אור• אסרי
ן* עידת ז׳נכה תעמוד כולד. בצילו של איש אחד: הגרי
1קיסינג׳ר. היא נושאת את חותם אישיותו, תפיסותיו,
עקרונותיו, חזונו.
איני יודע באילו הכנות עסק מישרד־החוץ׳ לקראת
הוועידה. איני בטוח שבכלל עסק בהכנות כלשהן.
גם אני השתדלתי להתבונן לוועידת דנבה. עשיתי
זאת בדרך הנראית לי הגיונית ביותר. יצאתי למסע-
גילויים בארץ לא־נודעת — הארץ הרוחנית, השוכנת
בראשו של קיסינג׳ר האיש.
קיסינג׳ר כתב כמה ספרים ומחקרים. מכולם, נראה
לי עתה חשוב ביותר הספר שכתב לפני תשע שגים, בעודו
פרופסור במיכללת הארווארד — זמן רב לפני שחלם
שיבוא יום והוא עצמו ישחק תפקיד מרכזי על בימת
המדינאות העולמית•
ספר זה — עולם שהוחזר על בנו — עוסק בנושא
האקטואלי ביותר ברגע זה: ועידוודשלום. גיבורו הוא
הנסיך קלמנס פון־מטרניך, הגרמני שהיה במשך כמעט
שני דורות שר־החוץ של הקיסרות האוסטרית. מטרניך
היה הקוסם הגדול של התקופה.
קיסינג׳ר כתב על מטרניך בהערצה גלוייה, וברור
שהוא רואה בו גיבור שיש לחקותו. הוא עצמו הוא,
בעיני עצמו, השולייה של הקוסם הגדול.
גיבורו השני הוא שר־החוץ הבריטי באותה תקופה,
הלורד רוברט קאסלרה.
שניים אלה החזירו על כנו את הסדר העולמי, אחרי
המהפכה הצרפתית וחורבן הקיסרות של נפוליון. בסידרה
של ועידות־שלום, שהמפורסמת בהן היא ״הקונגרס הרוקד״
של וינה, יצרו סדר חדש באירופה. סדר זה החזיק

האולם באותו! האומות בז׳זבה, בני ש״ואוו בשעת הוועידה *

מנתח קרבות מפורסמים וצייר את יצירות־האמנות של
גדולי הדורות שעברו. איו ספק שהאדם שכתב ספר זה
מתייחס אל ועידת־ז׳נבה כאל יצירת־אומנות היסטורית.
הקונגרס של ז׳נבה נועד להיות יורש נאות לקונגרס
של וינה, וקיסינג׳ר רואה את עצמו ואת גרומיקו כאל
יורשיהם החוקיים של מסרגיך והצאר אלכסנדר, בעל
החזון והחזיונות הדתיים.
ברית־המועצות, ארצות־הברית וסין הם הגדולים החדשים,
שתפסו את מקומם של רוסיה הצארית, אוסטריה
ובריטניה. ישראל ומדינות-ערב הן המדינות הקטנות של
אז — נאפולי, בלגיה, פולין — שהונחו על שולחך
הדיונים, ונותחו באופן אלגנטי.
בשביל איש כזה, איו. כל משמעות למושג ״שלום
כפוי״ .מובן לו שכל שלום הוא כפוי — מכיוון שיש
בעולם יחסי־כוהות, הגדולים אחראיים לשלום העולם,
והם צריכים לרסן, בשעת הצורך, מדינות קטנות ובלתי־אחראיות,
המנסות לפוצץ את הסדר העולמי מתוך שיקולים
מטופשים.
קייסינג׳ר, כמו מטרניך, לא נולד בארץ שדיוא מייצג
אותה. לגרומיקו יש השקפת־עולם שונה ואינטרסים
שונים מאלה של ארצות״הברית, כשם שהצאר אלכסנדר
דגל בתפיסה מיסטית־דתית שסתרה לחלוטין את תפיסתו
הפרוזאית של מטרניך. יש הרבה הקבלות.
מה, אם כן, אפשר ללמוד על השקפותיו של קיסינג׳רז

הקונגרס של וינה: תווגגה העוגות לנגד עיני! של קיסינגיז
מעמד מאה שנה, עד שנשטף בנהרות הדם של מילחמת־העולם
הראשונה.

האמנות שד חוועידה
ף 1כד אודפו קול כפר זה פזורים פטוקים, שנכתבו
/בקשר לתקוסה ההיא, ואגב הערכת׳ האישים שלה.
אך כשמוציאים פסוקים אלה מן ההקשר שלהם, ומצר-
פים אותם יחד — מתקבלת השקפת־עולמו הדיפלומטית
של קיסינג׳ר עצמו.
צירוף כזה מעניין שבעתיים, מפני שנכתב בלי כל
מחשבה על מצב אקטואלי כלשהו בעולם של ימינו,

ובוודאי לא בקשר למרחב שלנו. משום כך מרתק לעיין
בהלכות ובביטויים, הנראים כאילו נכתבו על ועידת־ז׳גבה
העומדת להתכנס, או על האישים הקשורים ב־ה —
גולדה, דיין, אבן, הרוסים, האמריקנים, אל־סאדאת וחבריו.
קודם כל, חשובה עצם העובדה שקיסעג׳׳ר הקדיש
את יצירתו העיקרית לתקופה שבה הי תה הוועידה הבינלאומית
המכשיר העיקרי של המדינאות; גורלם של עמים
ומדינות נקבעו במיפגשייט של ראשי חמש המעצמות
הגדולות של אז (אוסטריה, רוסיה, בריטניה, צרפת
ופרוסיה) .בהסכמה של שניים־שלושה מדינאים, על ספל
קפה בטרקלין, נקבעו גבולות חדשים, נולדו מדינות והופ־לו
מישטרים.
קיסינג׳ר מנתח ועידות אלה באהבה, כשם שמצביא

או״ב הבישזוניזם
** דזוי להיווכח שהאדם, שמישדתו העיקרית היתה
צ ז(וחינה עדיין) ״יועץ לענייני ביטחון לאומי״ של
נשיא ארצות־הברית, שולל לחלוטין תפיסות הידועות
בישראל בשם העולם־הזהי ״ביטחוניזם״.
כאשר יטיף קיסימ׳ר מחר לראשי ישראל נגד תפיסות
אלה׳ מוטיב לזכור שאיין זו קסריזה, או כניעה
ללחץ ע־רבי-טובייטי. הדבר נובע מאמינותו היסודית ביותר
של קיסינג׳ר עצמו, עליה הזר באוותי סיפר כמה וצמה
פעמים, בהקשרים שונים• למשל:

• ״שאיפתה של מדינה אחת לביטחון

* תצלום מוועידה אחרת, שנערכה באותה מתכונת.

(המשך מעמוד )9

מוחלט, פירושה חוסרי־ביטחון מוחלט לכל שאר
המדינות.״
• ״הביטחון (האמיתי) מגוסס על היחסים
בין המדינות, ולא על גודל השטחים.״
העניק

קיסינג׳ר

לשר־החוץ
ציון־לשבח :

הבריטי,

קאסלרה,

• הוא לא נכנע לפיתוי של
,מוחלט .,״

ביטחון

וכאילו חזה מראש את הטיעון של גולדה—דיין—גלילי,
ציטט קיסינג׳ר בשנת 1964 בהתלהבות דברים שאמר
קאסלרה מאה שנה לפני כן:

• ״הטענות כזכות גבולות איסטראטגיים
הן מופרזות כיותר. הביטחץ האמיתי נובע
מכד שקיים מצב שבו הצד השני אינו יכול
לפגוע כך, מכלי להכריז מילחמה על כל הגורמים
המעוניינים כמצב הקיים.״

שהכתיבו את השלום לצרפת המובסת — בניגוד לדעת״
הקהל, שדרשה להעניש את צרפת אחרי דור שלם של
מילחמות בלתי־פוסקות. כל מילה שנכתבה על־ידי קי־סינג׳ר
על נושא זה חלה על ישראל של ,1967 למחרת
הניצחון המוחץ של ששת הימים :

• ״המתינות ברג של ניצחון זוכה להע־לעיתים
רבה
רק כעיני התרו! הבאים. רקק > 7
נדירות היא זוכה גם להערכת כני אותו דור,
הרואים כה כניעה ללא צורך.״
• ״בבל שגדול הסבל כמילחמה, בן גוברת
הנטייה לראות במידחמה מטרה כפני, עצמה,
ולהחיל את כלליה עם הסדד-השדום...
הסכל גורם לצדקנות, ולא לענווה.״

כאשר כתב מילים אלה, לא הכיר קיסינג׳ר מקרוב
את גולדה. הוא גם לא הכיר את משה דיין, כאשר כתב :

• ״אדם שזכה למעמדו הודות לכאריזמה
או לבוה, יאשים את המזל הרע כבל כישלון.

ושוב:

• ״מכיוון שביטחון מוחלט למדינה אחת
פירושו חום ר־כיטחון מוחלט לכל האחרות, אי*
אפשר להשיג אותו כמיסגרת של הסדר, אלא
דק כדרך של כיבוש.״
ואותו רעיון, בניסוח מתוחכם עוד יותר:

סינג׳ר עצמו).

• ״ההסתכלות אחורה גורמת להסדר*
שלום שישכור את האוייב, בך שלא יוכל
להילחם שוב. ראיית-הנולד גורמת למדיניות
שתטפל כאוייב כך שלא ירצה להתקיף
שוב.״ מישטר קפוא דבק בדבר היחידי שהוא
בטוח לגמרי: העבר.״ (ההדגשות של קיסינג׳ר).
המילים האחרונות כאילו מכוונות ישר לגולדה מאיר,
החיה כולה בעבר.
קיסינג׳ר חוזר על נימה זו שוב ושוב: יש ליצור
מצב שהצד השני יכול להשלים עימו מרצון:

ולס אין להסיק מכך שקיסינג׳ר אדיש לענייגי בי־
\ 1טחון. להיפך, בעיות הביטחון מונחות ביסוד תפיסתו.
אולם הוא מטיף נגד הפיכת הביטחון לאליל, שעל
מיזבחו מוקרבים כל שאר השיקולים — כפי שקרה
בישראל בייחוד בשש השנים האחרונות.
ענייני הביטחון קיימים, והם עומדים לנגד עיני המדי נאים.
כך מצא לנכון להוסיף לאחד הפרקים הערת־שו־ליים,
המסומנת בכוכב בתחתית העמוד — ההערה היחי דה
מסוג זה בספר כולו:

ושוב:

הדגש הוא באן על המילה ״גדולה״ .אך במקום
אחר נאמר:

• ״שום מדינה אינה יכולה לנהל משא
ומתן על דברים שבהם היא רואה את התנאים
לעצם קיומה.״

נובע מכל זה: שקיסינג׳ר מבין היטב נימוקי־ביטחון
אמיתיים, הגיוניים — אך מתנגד לביטחוניזם משתולל,
התובע לעצמו ״ביטחון מוחלט״ ,ללא כל התחשבות בצרכים
וברגשות של היריב.
אילו הייתי מנהל את המישלחת הישראלית בז׳נבה,
הייתי מבסס את כל עמדתי על גישה זו: הצעת תוכנית-
שלום סבירה, העומדת באופן נוקשה על צורכי־הביטחון
האמיתיים — תוך ויתור על דרישות שהן בחזקת סגידה
לאליל ביטחוניסטי, מן הסוג האהוב כל כך על גולדה,
דיין, גלילי ושאר נביאי-השקר של פולחן זה.
על כל פנים, כדאי שכל נציג ישראלי יזכור קביעה
זו של קיסינג׳ר:

• ״קבלת שיקולים צבאיים־גרידא היא
סימן להתפטרותה שד המדיניות.״
הכוח הוא עובדה. אבל מדינה חכמה אינה מפריזה
באיומים :

• ״ככל מו״מ, מובן שהשימוש בכוח הוא
הגורם הסופי. אולם האמנות של הדיפלומטיה
היא להשתמש כאיום זה רק בתור אפשרות,
כמוצא אחרון.״

גולדה, דין ואבן
^ חד הנושאים החוזרים ונישנים בספרו של קיסיג־ג׳ר
הוא: המתינות.
הוא מעלה על נם את הגישה המתונה של המדינאים,

ן — 10

** כל זה מתבררת בהדרגה תפיסתו של קיסינג׳ו
* ) לגבי הנושא העיקרי של ז׳נבה: מהות השלום.
ברור שגישתו שונה מאוד מזו של גולדה, דיין ושות׳.
למראית־עין, זוהי גישה פילוסופית. למעשה זוהי
גישה מפוכחת מאד. הבסיס שלה הוא: הערובה האמיתית
היחידה לשלום היא יצירת מצב, שכל הצדדים מעוניינים
בקיומו. ובמישור הפסיכולוגי: יצירת מיסגרת של עקרונות,
שהכל מסכימים להם, כך שכל הצדדים יכלכלו את
מעשיהם על פיהם. למצב זה קורה קיסינג׳ר ״לגיטימיות״
— כלומר, חוק מוסרי בלתי־כתוב, שכוחו נעוץ בכך
שהכל מסכימים לו מרצון.

גבול הטבוע במהותו. ההיגיון של השלום הוא פרופורציה,
והפרופורציה כרוכה בהגבלה. ההצלחה במילחמה
היא ניצחון. ההצלחה בשלום היא יציבות.״
מכאן שיש להסתכל קדימה לקראת סדר חדש, ולא
אחורה, אל המילחמה שהיתר: .

עוונות נגד תוקפנות

+״שום מעצמה גדולה לא תוותר על תביעה
לביטחון מינימלי.״

תן ד ראו״ב

• ״כמילחמה הפיתוי הוא להעניש את
האוייב. תפקידה של המדיניות היא לכנות
סדר.״
• ההיגיון של המילחמה הוא הכוח, ולכוח אין

קיסינג׳ר מבהיר לגמרי שהמרכיב ה״מוסרי״ — כלו מר,
ההסכמה מרצון של כל הצדדים להסדר שהושג —
חשוב הרבה יותר לביטחון מאשר עומק איסטראטגי,
גבולות־ביטחון וכיוצא באלה מושגים, שהיו פופולריים
בראשית המאה שעברה (והיו אז גם מעשיים יותר מאשר
בעידן הטילים של ימינו).

• ״מאזן־הכוחות הוא הביטוי הקלאסי
ללקח ההיסטורי, האומר ששום הסדר אינו
בטוח כלי ערובות פיסיות נגד תוקפנות.״

עזיצטדז• ל מלא אתהד רי שו ת .״

במצב שלנו, פירושה של לגיטימיות כזאת: יצירת
מציאות חדשה במרחב, שבה משולבים גם הישראלים, גם
הפלסטינים וגם שאר הערבים, ושתתקבל על דעת הכל
כמציאות של קבע ״לגיטימית״.

• ״יהיו הטענות כזכות הביטחון המוחלט,
הגיוניות, ככל שיהיו, הן יביאו תמיד ל
עירעור היציבות בחכרה הבינלאומית.״
• ״מיקסם־השווא של הביטחון המוחלט
הורם את הדבר שהוא מבקש להשיג. כשעה
שהוא מרומם רק את המרכיב הפיסי של היציבות,
הוא מתעלם מן המרכיב המוסרי.״

ברור שלדעת קיסינג׳ר, האמצעי הטוב ביותר הוא
שלום והסכמה. אולם אין לבסס שלום כזה על התעלמות
מצורכי ביטחון:

• ״ניסוח דרישות מופרזות מן האוייב...
מעניק לו יתרון. הוא ייראה בצד המתון, מכלי

• ״הצעד הקשה כיותר כדרך להשגת
מצב יציב הוא ליצור סדר שהכל יקבלוהו כדבר
מוכן מאליו.

• ״הבסיס להסדר יציב הוא הביטחון
היחסי — ומשום־כך גם אי-הביטחון היח*
ס י -של השותפים להסדר.״ (ההדגשות של קי־

חילוקי־הדיעות על מדיניות מסו*
יימת אינם נובעים לעולם מאי-הסכמה על כך
שרצוי להשיג ביטחון, אלא על האמצעי הטוב
כיותר להשגת הביטחון.״

קיסינג׳ר מסביר אפילו מה קרה לישראל, כאשר ניסחו
חברי־הממשלה תוכניות־סיפוח נרחבות — והפכו על־ידי
כך את הערבים, בעיני העולם, לצד המתון:

• ״הסדר הוא יציב באשר חילוקי־דיעות
יבולים לבוא לידי פיתרון במיסגרת ההסדר
עצמו. כלומר, כשאין לשום צד הרגשת-עוול כה
חזקה, עד שירצה לתקן את העוול על-ידי שכירת
ההסדר בולו.״
מטרניך

ישראל מעוניינת, בראש וראשונה, בהכרת הערבים
בקיומה החוקי. המילים הבאות נכתבו כאילו נגד הכסי לים
בצמרת המיפלגות שלנו, הדורשים ״להכתיב שלום״:

אין הוא יכול להרשות לעצמו להודות ככישלון
אישי.״

• ״את ההכרה בקיום חוקי ניתן להשיג
רק כדרך של הסבם, ולא כדרך של כפייה. זהו
עניין של הסכמה, לא של תכתיב.״

• ״הנסיון לנהל מדיניות כדרך ביורוק
ראטית גורמת לשאיפה לחשב אותה מראש.
בך נופלת המדיניות כשבי המאורעות
החולפים,,.

השלום אינו משנה את השאיפות הלאומיות, אלא את
השיטה להגשמתן:

הקוסם

הוא לא הכיר את אבא אבן כאשר כתב :

ולעומת זאת:

• ״מדיניות אמיתית משגשגת כשיש
יצירה מתמדת, כשהמטרות מוגדרות מחדש
שוב ושוב.״
ושוב׳ על חוזה פאריס המתון, אחר מפלת נפוליון:

• ״תפקידה של המדינאות אינה להעניש,
אלא לשלב את כל הגורמים כסדר חדש.
חוזה פאריס, התעלם מן המיתוס של, ביטחון
מוחלט ,,המודד את חכיטחון אך ורק על פי
מיקום שלטי-הגבול.״
אי־הרצון לוותר אחרי ניצחון מוחץ אינו מייוחד ליש ראל,
והיה קיים אחרי כל מילחמה:

+״(אחרי נפילת נפוליון) פעלו כל הלחצים
נגד מתינות. אוייב חסד־אונים הוא עובדה1
.,ואילו אוייב שניתן לפייס אותו הוא רק 11 בגדר השערה. סיפוח שטחים רובה מהווה ערו ז פיסית. אך שילוב האוייב

במישפחת העם מים,
על־ידי התאפקות וריסון־עצמי, נובע מאמונה
ונה.
אין זה מיקרה שחסידי,הביטחון המוחלט, זו
כים תמיד בתמיכת דעת-הקהל. ההווה מצדיק
אותם. אבל המדינאים צריכים לטפל כעתיד.״
זהו עניין של תבונד. מפוכחת, כפי שהוכיח נסיונה של
ישראל אחרי מילחמת ששת הימים :

• ״עצם הניסיון להבטיח את חולשתו
המתמדת של חאוייב עשוי לשפר את מעמדו
היחסי של אותו אוייב. כי על-ידי קביעת הסדר
שאינו מקובל על דעת הבל, ועל-יידי אי-חיבו-
לת להביא את האוייב-לשעכר לכך שיקבל את
ההסדר מרצון, נוצר עיוות פסיכולוגי.״
דש גם צד המשפיע על המוראל של המנצח :

• ״הסדר-שלום, המעניש את המנוצח,
מערער את המוראל של המנצח יותר מאשר
את המוראל של המנוצח.״
אפשר היה לייחס מילים אלה לכל מה שקרה בישראל
בשש השנים האחרונות — עד ליום־הכיפורים.

• ״המוטיבציה של השלום היא הניסיון
להגשים את המטרות ההיסטוריות של המדי*
נה כמיסגרת שיטה של סדר בינלאומי.״
להגשים, בהסכם המכיר גם בשאיפות הזולת:

• ״יעדי המילחמה הם קבועים: הכסת
האוייב. אך מטרת השלום היא ליישב את
חילוקי-הדיעות כין המרכיבים השונים של היציבות,
ומטרה זו תלוייח כגורמים רבים.״
זה תמיד קשה, כי:

• ״התרוממות-הרוח של ימי-המילחמה
אינה יבולה לעבוד לכעיות־השלום.״

הזיכרון המקורר
ך* וך כדי כך אין קיסינג׳ר מתעלם מן הבעיות הפגי ן
4מיות הקיימות במדינה המשתתפת בוועידת־שלום.
בתקופת מטרניך לא היו בחירות כלליות, כמו בימינו.
אך בעיות-פנים היו קיימות תמיד. קיסינג׳ר בז למדינאים
הנכנעים לדמגוגיה לאומנית, אך הוא מבין את הקושי
שבו נתון תמיד הפוליטיקאי הדוגל בשלום:

• ״התכונה של מדיניות מסויימת מתבררת
רק בעבור זמן, ואילו הסכנות הברוכות
כה ברורים מייד.״
ומכאן :

• ״חמיכחן העליון של המדיניות טמון
ביכולתה לזכות בתמיכת דעת־הקחל בכית.״
הדבר נובע, כמובן, מן הסתירה הבלתי-נמנעת בין
התודעה הציבורית, שהתגבשה על סמך נסיון העבר, ובין
הצורך לגבש גישה המאפשרת יצירת מצב חדש. קיסיג-
ג׳ר הקדיש לכך מחשבה רבה:

• ״מי יבול להתווכח עם הפירוש אשר
עם מסויים נותן לעבר שלון זהו האמצעי
היחידי שיש לו לאותו עם בדי להתמודד עם
העתיד. מה שקרה, באמת, חשוב כדרך כלל
פחות ממה שהעם חושב שקרה( ״.הדגשה שלי).
(המשך בעמוד )22

ני יושב כמטוס, בדרך לז׳נבה.

תמורה? כלום. מילים• דיבורים על הכרה.
נייר של שלום...״

הרגשה מוזרה.

אכל המילים האלה חונקות את
הגרון הערכי. והיד הערכית תרעד,
כשהיא תחתום על הנייר.

נמה פעמים ישבתי במטוס כזה ,׳תוך
צפייה למיפגש עם *האדיב״ ז
אני מנסה לזכור. פגישות גלויות, ש־דיווחתי
עליהן בהרחבה, ופגישות חשאיות,
שיכולתי רק לרמוז עליהן. עם ראשי המחתרת
האלג׳ירית לפני 16 שנה, בקפה
חשוך בפאריס. עם שגריר ערבי בשגרי-
רותו המהודרת. עם קבוצת דיפלומטים
מצריים בדירה פרטית בנידיורק. עם כמה
מראשי הדוברים הערביים במעין ״ועידת
שולחן עגול״ בקלוב אכסקלוזיבי בלונדון.
אני נזכר בכמה מעמדים מוזרים. לפני
הרבה שנים, מצאתי פעם את עצמי במסיבה
מטעם המישלחות הערביות באו״ם
למען שליחי המחתרת האלנ׳ירית. נוכחותו
של הישראלי הבודד ביניהם חישמלד. את
כל הערבים, וגרמה כימעט למילחמת־אחים
בין המתונים, שהפגינו ידידות, ובין הקי צוניים,
שחרקו שיניים והתעלמו מקיומו.
פעם ישבתי בטרקלין הגדול של מרכז
האו״ם ושוחחתי במשך שעתיים עם שר־החוץ
העיראקי דאז, האשם ג׳וואד. השגריר
המצרי נעצר לידינו, הוצג בפני,
קפא לשנייה ואז הושיט לי את ידו בנימוס.
אבא אבן עבר כמד. פעמים, העיף מבט
זועם ועבר מבלי לומר שלום.
בז׳גבה עצמה הוזמנתי פעם לשידור
חי ברדיו, שהוקדש לעימות ביני ובין
שליח הפתח בשווייץ. החלפנו דברי קיט״
רוג קשים. כעבור זמן קצר הוא נפטר
מסרטן — ולאחד מכן נתברר שהקדיש
את ימיו האחרונים לתיכנון פרשת מינכן.
בבולוניה אכלתי ארוחת־צהריים בחברת
גנרל מצדי, ובין הבשר וד,ליפתן נתברר
לנו שלחמנו זה בזה בכים פלוג׳ה, ב־,1948
ושנינו נפצענו קשה ליד אותה גיבעה.

כי בעיני הערבים — כל הערבים —
החווייה ההיסטורית היתד, כזאת:
״היתד, ארץ ערבית, פלסטין. במשך
1300 שנה חיו בה הערבים, הגנו עליה
וקברו בה את מתיהם. באו היהודים ולקחו
אותה, תחילה בעורמה ולאחר מכן בכוח.
בני פלסטין גורשו ממנה. הם נמקים
מזה דור בתנאים בלתי־אנושיים .״היהודים
לא הסתפקו בכך, אלא התקיפו שוב ושוב,
כבשו והתפשטו והתנחלו, ואין גבול לתאוותם,
עד שיקימו את מלכותם מן
היאור ועד הפרת, כדברי כמה ממנהיגיהם.
״ייתכן שאי־אפשר למגר את הישראלים׳
אבל אסור להכיר בהם. להכיר בד,ב,
פירושו להכיר בעוול המשווע, להשלים
עימו סופית, להיכנע, להתבזות.״
הישראלי זוכר את השואה היהודית,
וחושש מפני שואה חדשה בארץ. הערבי
זוכר את השואה הפלסטינית, וחושש שזה
עלול לקרות מחר לכל עם ערבי אחר.

כמשד שלושה דורות השתרשה
גישה זו, לא חשוכ אם היא נכונה
מכחינה אוכייקטיכית. חשוב שהיא
שולטת כלכ כל ערכי מכחי•
נה סוכייקטיכית, שכל ילד ערכי
סופג אותה עם חלכ אימו.

* ישה כזאת לא יתמות ביום אחד.
4דרוש רצף של חוויות חדשות, כדי
להפיג את הקודמות.

ועידת ז׳נכה תחיה חווייה חדשה
כזאת — חווייה שתמתח קו
תחת התפיסות והאמונות של
שלושה דורות ערכיים.

כד מיני פגישות ועימותים.

היו ועידות. כמה פעמים בפירנצה. הוועידה
הגדולה בבולוניה. תמיד: פגישות-
הכנה עצבניות, סדר-יום בעייתי, נאומים
לאור הזרקורים, פגישות פרטיות בחדרי־חדרים.
עליות וירידות. רגעים של יאוש
ורגעים של התרוממות הרוח. לפעמים
מבטי־איבה. לפעמים נשיקות על הלחי.

אד שום דכר, שום דבר מכל
אלה, לא דמה לוועידה העומדת
להיפתח עתה כז׳נכה. ועידה כין
ממשלות. תמרור היסטורי.

אני זוכר את הוויכוחים האלה. ויכוחים
מרים בכנסת, כאשר דוברי בל הסיעות,
במקהלה מדברת, האשימו אותי בתבוסנות
ובבגידה, מפני שהעזתי לומר: עכשיו הזמן,
השלום הוא בהישג ידנו, פיקחו את
העיניים, תנו ׳תשובה נבונה!
אני זוכר אף את אנשי־השלום המדופלמים,
שדיברו אז גבוהה על ״תכתיב״
׳ומחאו בף באשר ניתנה התשובה השלי לית
ליארינג.

הרבה

עכשיו אנחנו נפגשים על קגד
דים.

ועידה זו מתקיימת על גכי קכר־אחים
ענק 2400 .הרוגים שדנו.
מי יודע כמה הרוגים שלהם.

* /נכה 1073 אינה ז׳נבה ,1971 כפי
| שיכלה להיות.

** פייה גדולה. אבל גם
£מחשבות נוגות.

האם זה היד, באמת דרוש?

הוועידה, כמתכונת זו, יכלה להתקיים
גם לפני שלוש שנים. אילו
אמרח ממשלתנו אז מה שאומר
הנרי קיסינג׳ר כשמנו היום —
חיינו מגיעים לארמון האומות כ־ז
׳נכה ככר אז.
בפברואר 1971 שאל גונאר יארינג את
המצרים אם הם מוכנים לכרות הסכם־
שלום רשמי עם ישראל, והם אמריו: כן,
בתנאי שישראל תודיע על ינפונותה לוותר
על השטחים תמורת שלום.
באותה שעה שאל יארינג את ישראל
אם היא מובנה להודיע שתחזיר את השט חים
אחרי שייחתם הסכם־שלום רשמי.
ישראל יכלה להשיב :״באופן עקרוני כן
— בתנאי שיושג שלום אשר יספק אותנו,
ובתנאי שיוסכם על סידורי־ביטחון שיעניקו
לישראל מרחבי־הגנה ועומק איס־טראטגי.״

אילו
כאה תשוכה כזאת, היתה
ועידת ז׳נכה מתכנסת אז.
גמאל עבד־אל־נאצר הסכים לכך ערב
מותו — וזאת היתד, צוואתו ליורשיו.
שמעתי במו אוזני את קולו של עבד־אל-
נאצר בסרט־הקלטה שלא פורסם מעולם,
ושבו פירט גישה זו בהרחבה רבה.
אבל ישראל השיבה בשלילה טוטאלית.
הממשלה אמרה שרק בוועידה עצמה היא
תגיד מה היא יוצר, לספח. ובינתיים פור סמו
בנאומים ובעיתונים משות של התנח לות
ותוכניות סיפוח, שהוכיחו לערבים
שאיננו מתכוונים להחזיר את רוב השטחים.

הרוגי מילחמת יום־הכיפורים
— אז הם נהרגו. כוויכוחים של
ראשית .1071

קשה לחשוכ על כד ללא מרידות,
לולא זעם.

אז היינו בשיא כוחנו. יוקרת צר,״ל
הרקיעה שחקים, בייחוד בעולם הערבי.
ישראל היתד, פופולרית ברחבי העולם.
רוב אירופה ואפריקה סגדו לה. יחסיה
הבינלאומיים הגיעו לשיא. ארצוחרהברית
נראתה כמושבה ישראלית, המקבלת פקד
דות מירושלים. בדית־ד,מועצות עוררה
מורת־רוח גוברת בעולם הערבי, וכעבור
שנה זרק אל־סאדאת את היועצים הסובייטיים
ממצריים.

היינו כשיא כוחנו. יכולנו להציע
שלום נדיכ ולהשיג תנאים
מכסימליים.
אמדנו זאת בעיתון ובכנסת. חזרתי על
כך, עד שהרגשתי את עצמי לפעמים כתוכי
מגוחך. עוד מהדהדת באוזני קריאת״
ביניים הלגלגנית של ח״כ גכבד :״כמה
פעמים עוד תחזור על זהו זה עוד לא
נמאס לך?״
(אותו ח״כ הוא עכשיו לוחם-שלום מוש בע,
ומכריז בכל נאומיו שהוא האמין
תמיד שצריכים לוותר למען השלום)...

עכשיו אנו הולכים לז׳נכח כתנאים
קשים לאין־שיעור. יחסינו
הכינלאומיים התמוטטו. צח״ל
שוכ אינו כלתי-מנוצח. נשק-הנפט
מרחה כחרם חדה מעל לראשו של
העולם. אין לנו ידיד זולת ארה״כ
המחזרת אחרי העולם הערכי.
קשה להתגבר על המרירות, על הזעם.

ך• ׳מטוס יוצא ממעבה העננים, ולפתע
( 1השמיים שטופים שמש. רוח של

אופטימיות מציפה גם אותי.

אף על פי כן ולמרות הכל —
ועידה זו היא סימן־דרך כנתיכ
היסטורי ארור•
קשה לישראלים להבין זאת. כי כשם
שאין ערבי מסוגל, אף ברצון הטוב ביותר,
להבין מה מתרחש בלב הישראלי המצוי
י -כך אין ישראלי מסוגל להבין מה
מתרחש בלב ערבי.
תודעת האדם היא חלק מתודעת האומה.
ותודעת האומה היא פרי כל ה זעזועים
והטראומות, החוויות ההיסטוריות
וההישגים ההיסטוריים המייוחדים לה.
אין ערבי יכול לתפוס מה היתד, לנו
השואה, מה התרחש בלבנו בימי החרדה
של ,1967 מה קרה לנו ביום־ה,כיפורים.
ואין ישראלי מסוגל לתפוס איך מצטיירת
התנחלותנו בעיני ערבים, איך הזדעזעו
למראה בריחת מאות אלפי הפליטים ב־מילחמת
,1948 איך הגיבו על ההתקפה
הבריטית־צרפתית-ישראלית ב־ ,1956 ועל
צליחת התעלה ביום־ד,כיפורים.

צלאח-על-דין והצלכנים, חופרי
תעלת-סואץ ומגיני תל-חי יסתוכ
כו כאולם הוועידה כז׳נכה — מפני
שהם חיים כתודעת הנפשות הפועלות,
ומכוונים את מחשכותיהן.
מפני שקשה לישראלי להבין את הערבי,
קשה לו לתפוס שעצם כינוס הוועידה הוא
מהפכה אדירה בלב הערבים — מהפכה
שהיא חשובה מכל מה שידובר בוועידה.
זיכרוני נודד חזרה אל חדר מחומם ב־ניו־יורק,
לפני חמש שנים. דיפלומט
מצרי רם-דרג בישר לי בתרועת־שימחה
שגמאל עבד־אל־נאצר החליט זה עתה
להודיע שהוא דוגל ב״הסדר מדיני״ של
הסיכסוך הישראלי-ערבי. עכשיו, צהל המצרי,
פתוחה הדרך לשלום.
אמרתי לו שעלי לאכזב אותו. באוזניים
ישראליות אין המילים ״הסדר מדיני״
מצלצלות כבשורה גדולה.

כן־שיחי פקח את
המה .״אדוני,,׳ הוא
אנחנו אומרים, הסדר
המילים חונקות את

עיניו כתד־קרא
,״כשמדיני׳
שתי
גרוננו:״

^ י־חכנת המתרחש בלב הערבים
מעוותת את כל גישתנו לוועדיה.
שמעתי פוליטיקאי ישראלי, שאינו חו שב
את עצמו לכסיל, אומר :״רוצים מ-
אייתנו שטחים. מה רוצים לתת לנו ב
בז׳נבה
יישבו הערבים עם נציגיה הרשמיים
של מדינת־ישראל. לא בקצינים
עם קצינים, בשדה,־הקרב, כדי להסכים
על קו הפסקת־האש, כמו בקילומטר .101
גם לא כנציגים זוטרים המסכימים על
שביתת־נשק זמנית, כמו ברודוס.

המטרה היא, כגלוי וכמוצהר:
כריתת שלום.
עצם הישיכה כוועידה כזאת
פירושה: הכרה כישראל, הכרה
כקיום־הקכע שלה, הכרה כצורך
לכרות עימה שלום, שדור חדש
יתחנך על כירכיו.

אלף הצהרות עויינ׳ות, ביטויי הסתייגות
והסברים שיגידו שזה בעצם לא בדיוק
מד, שזה — לא ישנו עובדה פשוטה זו.
יקרה מה שיקרה בישיבת הפתיחה.
ייאמר בה מר, שייאמר בה. יאמרו הפרשנים
בקאהיר, בירושלים ובדמשק מה
שיאמרו. באותו רגע יתחיל עידן חדש.
התאריך יירשם בהיסטוריה של שני העמים.

היום אחרי ז׳נכה לא יהיה כיום
שלפני ז׳נכה. העולם הערכי יהיה
אחר. אנחנו נחיה אחרים. אני
עצמי, כמטוס שיכיא אותי חזרה
לארץ, אהיה אחר.

ץץחיקרהכוועידה? אלף ואחד
! /גורמים ישפיעו על כך — ישראליים,
ערביים, עולמיים. אלף ואחד פלגי
תודעה ואינטרסים יישפכו לתוך האגם
הזה, ואין לדעת איך יתמזגו.
קשה לתלות תיקוות במישלחת הישראלית.
ממשלת־ישראל הולכת לוועידה כמי
שכפאו שד, כמי שנגרר לעקידה. אין
בפיה בשורה גדולה חדשה, היכולה לחשמל
את האווירה. בפי שר-החוץ שלה
יהיה מלל אינסופי, והעמדות הישנות שנק בעו
לפני המבול — ושגרמו למבול.

אכל הרכה יהיה תלוי כנו.
אכל חכה נקווה שהשלום ייצור
דינאמיקה משלו, שתדחוף קדימה
גם את הסרכנים והנרתעים, כשני
הצדדים. הכה נפקח את עינינו על
המישלחת שלנו, ועל הממשלה ששלחה
אותה, שתעמוד כעוד שכו*
עיים למישפט שלך.

ך• רי השלג של שווייץ מתחת למטוס.
| 1מעטה מבהיק של לובן צח.

הנה היא, ז׳נכה.
אולי זהו סמל. צכע היונה כיסה
את צכע הנץ.

מאמדו המלא של חסנין הייכל 11 ,ול הנושא הסודי העלול לנתווז דד חדש
בתולדות הסינסוו: הסיבוב הנא ב׳ן ישראל לערב יכול להיות דו־קרב אטומי
״הישראלים דרשו .-עצבנות לספק להם במהירות
האפשרית ציוד אלקטרוני לשיבוש מכ״ם באוויר, ואו״
טילריית טילים־נגד־טנקים על הקרקע.
״הם דרשו פיצוי למטוסים ולטנקים שאבדו להם,
כדי להחזיר לעצמם את כוחם, שהתערער על־ידי ההפתעה,
שמחצה את יהירותם.
״העצבנות שלהם גברה מדי יום. מיו שעות, שעצבנות
זו דמתה לטירוף של חיודבר פצועה.״

קדדני מחשבות והצטברו בראשי הירד,זרים, ה־דוחפים
אותי לכאן ולכאן, ועליהם רוצה אני
לייחד את מאמרי השבוע :
בתחילת השבוע נראה היה לי, שנושא מאמרי היום
יהיה קשור בכמה מן הבעיות החשובות, הנוגעות לפעולה
הערבית המשותפת. במה שעלינו לעשות כדי
לערוב לכך, שתישאר לאומה זו — בשלב מכריע זד,
של חייה, ומכאן ועד עולם — מידה ־זו שלה: רוח
אוקטובר, שהופיעה באש והיטהרה בדם ונתנה לאומה
זו דבר, שאחד המשקיפים הבינלאומיים כינה אותו,
בצדק, בשם ״הולדת חדשה.״
מאמצע השבוע הטריד אותי נושא אחר, הקשור
בקצת מן העניינים הקורים בישראל היזם, והסכנות
הטמונות בהם. וזאת לפני שיגיעו שעות, שאנו חייבים
לתת את דעתנו עליהן, שמא נמצא את עצמנו נחשפים
בהן ״לפעולה ישראלית כלשהי,״ שכוונתה להשיג את
מה שמתכוונת להשיג רוח: אוקטובר — על כל ההישגים,
שחוללה אצל האדם הערבי הרגיל, הגיבור האמיתי
של המלחמה הזאת. או אצל האומה הערבית, שאימצה
וחיזקה את אחדותה במלחמה זו ונתנה לכוח הערבי
הכולל מיסד אסטרטגי, שלא פיללנו לו בהקיץ או
בחלומות הלילה.
קרוב לסוף השבוע הזדמן לי לבקר בחזית סיני
עם פריק סעד אלשאד׳לי, ראש המטה הכללי של
הכוחות המזויינים. נלווה אלינו אחד המומחים הנודעים
לתורות לחימה ואסטרטגיה בימינו, גנרל אנדרה בוסר,
שהוזמן על־ידי עיתון אל־אהראם לבקר במצרים, ונענה
גם בימים, שכל דיבור על מלחמה ובעיות אסטרטגיות
זכה לחד רב.

שואה עוומית מתראביב

״א״ חסני! הייכל

דמעות בנוכחות קצינים
ן* ציתי לתאר קצת ממה שראיתי ושמעתי ועשיתי
1על האדמה הקדושה.
דאיתי את זירות הקרבות של דיביזיית החי״ר השנייה.
נפל בחלקי הכבוד לפגוש את גיבוריה, לגלות
במפקדה מופת ללוחם המצרי. חשתי דמעות בעיני
כאשר הגיש לי, בנוכחות קציניו, את דגל הדיביזיה
ואת סמל הנשק שלה, כאות כבוד והוקרה מצידו לדברים
שכתבתי. שעה זו הייתה לי פיצד — ולמעלה
מזה — לשנים ארוכות ארוכות של בעיות, שנגרמו
לי בגלל מה שכתבתי.
שמעתי מפריק אלשאז״לי את הסיפור המלא על
הלב והמוח המצריים, שהתמודדו פנים־אל-פנים עם בעיית
הצליחה החל מהדקה שהמשימה הוטלה עליהם, ועד
השעות שבהן הפכה הצליחה לאפופיאה הירואית, מה־נשגבות
בהיסטוריה של מצרים ושל הערבים.
שמעתי גם את מפקד חיל־ההנדסה. חייל מצוין זה
ואנשיו היו כוכבים נוצצים באפופיאה זו, שחייתה
מצרים בדם ובאש באותן שעות קשות, שכל ההיסטוריה
שלה וכל עתידה התרכזו במשימה אחת.
כאשר הגיע הג׳יפ שהוביל אותנו — את ראש המטה
אלשאד׳לי, הגנרל אנדרה בופר, מפקד חיל־ההנדסה ואותי

— אל הקווים המצריים במערב. כאשר ראינו את תעלת
סואץ לפנינו ועליה את אחד מגשרי הצליחה — ירדתי
מן המכונית, והלכתי על הגשר לבדי.
הלכתי על הגשר ממערב למזרח, מעל לתעלה. העברתי
את מבטי מהגשר אל מי התעלה, הזורמים בשקט
שלאחר הסערה. אל סוללת העפר הענקית, שהאויב
הפך אותה למחסום הגנה. אל המעוזים, הבנויים עליה
משרידי קו בו־לב. ואל הפרצות. במחסום הזה, שפרצו
כוחותינו כפתח אל האדמה הקדושה.
ובהליכתי זו על הגשר, חשתי באוויר רוח ענווה בפני
האהבה והגבורד״ ותפילה לאהבה ולגבורה.

מאמר זה של עורר העיתון המצרי
״אל־אהדאם״ פורסם כסוף חודש נובמבר
השנה. רק קטעים ממנו הופיעו בעיתונות
הישראלית. אולם דווקא למאמר זה
יש חשיבות מיוחדת כמינה. הוא מצביע
על תמורה מהפכנית המתבשלת
והולכת מאחורי־הקלעים ואשר עלולות
להיות לה השלכות הרות־גורל לנכי המצב
במיזרח־התיכון. יש לזכור כי כותב
המאמר, הסנין הייכל. הוא יועצו הקרוב
של נשיא מצריים ודיעותיו כמאמר זח
מביעות ככל הנראה גם •את דעת ההנהגה
המצרית. כמידה מסויימת מצביע
מאמר זה גם על ההחלטות הסודיות שהתקבלו
בוועידת הפיסגח הערכית כאד
ג׳יר כתחום הרגיש והעדין של הנשק
הגרעיני. המאמר מתפרסם בזה כמלואו,
ללא השמטות, מלכד כותרות המישנה
שאינן מופיעות כמאמרו של הייכל.

יצירת ההחלטות הפוליטיות בארצות־הברית. שיחתנו
נסבה על זרם האספקה המגיעה לישראל באוויר ובים.
אורחי ניסה להסביר לי הסיבות שהביאו את האמריקאים
לפתוח מחסני־הנשק שלהם בפני ישראל בלי חשבון,
רוב הסיבות שמנה, לא היה בהן חידוש: ההתחייבות
האמריקנית המדינית כלפי ישדאל. החשש מפני תוצאות
מרחיקות־לכת, שהיו עלולות להיגרם אילו ניצח הנשק
הסובייטי בידי הערבים את הנשק האמריקאי שבידי

טירוף שו חיה פצוווה
ף 4סון זהש בו ע, כאשר ישבתי לכתוב את המאמר
של היום, מצאתי עצמי חושב על נושא אחר.
הרהרתי בו ארוכות לפני כן, והפכתי בו והפכתי בו עד
שהרגשתי — אני מקווה, שאינני טועה — כי הגיעה
השעה להעלות אותו, לרגל עריכת ועידת הפיסגה הערבית
באלג׳יר. ועידה, שאני רואה אותה׳ ככל שאני יכול להעריך׳
בוועידת הפיסגה הערבית החשובה ביותר בכל ההיסטוריה
שלנו• שכן לראשונה זוהי ועידת פעולה, באווירה
של פעולה׳ ונוכח צורך בפעולה.
מה שדחף אותי לגלגל בנושא זה: אישורים מה־דש
לידיעות — שהיו בידי כבר קודם — אודות הכוח הגרעיני
של ישראל.
אישורים אלה הגיעו אלי בשעת שיחה עם אורח
אמריקני יודע־דבר, בעל קשרים עם מקורות בדרג

12 יוו..ו

ישראל. התזה הידועה בדבר מאזן הכוחות באמור, וכר.
ואז העלה אורחי את הנקודה החשובה ביותר בשיחתו :
״היתד, גם סיבה אחדת. ביום השישי או השביעי
למלחמה היו אבידותיהם במטוסים ובטנקים מבהילות:
שליש מחיל־האוויר — קרוב ל־ 150 מטוסים — הופל
באוויר על־ידי חומת הטילים המצרית האדירה. מחצית
הטנקים שלהם — כ־ — 900 הושמדו על־ידי הטילים־
נגד־טנקים בחזית הסורית ובחזית המצרית.

* מ שי ךמורחי :
באחת השעות ההן סעדתי במקרה במסעדת
הסנט האמריקאי. ישבנו שלושה ליד השולחן: אחד
מבכירי משרים של מפשלת ניכסון, אחד החברים הבולטים
ביותר בוועדת־החימוש בסנט, ואני.
״חבר ועדת החימוש של הסנט אמר לשר האמריקני:
״,אני חושש ביותר שאנשים אלה בתל־אביב יאבדו
את עצביהם, ובשעה כזאת ישתמשו באחת משלוש
פצצות האטום שלהם, כדי לחסל את ההתקפה הערבית.
״,לא מעניין אותי מה שיקרה לערבים, אבל אני
חושש שהפצצה אטומית בשעה כזאת יכולה להוביל את
העולם אל פי שואה עולמית נוראה!׳״
הנחתי לאורחי להמשיך בסיפורו. הקשבתי לו שעה
ארוכה. מה שאמר שב וניסר במוחי, דחף אותי להירהורים
ולמחשבות רבים.
הגנרל מפר תתארח בביתי על כוס תה. הוא בא
להיפרד ממני לפני צאתו מקהיר. ישבנו לסקור את
העניינים שעליהם נסב הוויכוח שלנו. אמרתי לו ללא
הקדמות :
״ישנה שאלה שלא העליתי עד עתה בפניך. עתה,
לבדנו, רוצה אני להעלות אותה.
״בשנים האחרוגות הופיעו באורח רצוף דו״חות מ מקורות
שונים בדבר האפשרות שבידי ישראל מצויות
פצצות אטום: פורסמו בשנים האחרונות דו״חות מטעם
המוסד ללימודים אסטרטגיים בלונדון, וכן דו״וזות מטעם
המכון לחימוש בשטוקהולם. דו׳׳חות אלה הצביעו, באורח
רצוף, על כך שבידי ישראל מצוי כוח אטומי.
״ברצוני לשאול אותך: האם אתה סבור שבידי
ישראל יש פצצות אטום ו
״והחלק השני של שאלתי הוא: האם אתה סבור
שפצצות אלה ניתנות לשימוש? וזאת, בהתחשב בשני
גורמים: האחד — ישראל לא ערכה שום ניסויים בפצצות
האטום שברשותה. והשני — ישראל יודעת — כפי שכל
צד אחראי בעולם יודע — כי פצצות אטום אינן בחזקת
משחק, שניתן להשתמש בו בפשטות.״

פצצות אטום במותו
ץ גרר. כופר הניח את הכום מידו, כדי לאפשר לעצמו
^ — כהרגלו וכמנהג עמי הים־התיכון — לשתף את
ידיו בדיבור:

״ציפיתי לשאלה זו,״ השיב ,״והופתעתי שלא עלתה עד
עתה בכל ישיבות הדו־שיה שנטלתי בו הלק.
״אשיב לד עליה לפי מיטב ידיעתי. אשיב לך בשיטת
החלוקה לספרות, שאני רזאה כי אתה משתמש בה
באורח רצוף, בכתיבתך.
״דעתי היא כדלהלן:
״ .1קראתי כמובן את צל הדו״חות שפורסמו בעולם
בדבר כוחה האטומי של ישראל.
״ .2מובן שלא ראיתי במדעיגי את פצצות־האטום
של ישראל, ולא וידאתי אם הן שלוש במספר.
״ .3אני טבור שבידי ישראל האפשרות לייצר פצצות
אטום. ואם ממשלתה תקבל החלטה מדינית לייצר פצצות
כאלה — יכולות פצצות אלה להיות מוכנות תוך שישה
חודשים.
״ .4אינני מוציא לחלוטין מכלל אפשרות, שבמרתף
איזשהו, איישם בישראל, ישנן כבד מספד פצצות אטום.
וזאת למרות שהנני מתאר לעצמי, שאם פצצות אלד,
אכן קיימות, הן מסוגים ראשוניים, כפי שפצצה זו
הייתה בחיתוליה, הווה אומד: פצצות ״שמנות״ מנתינת
גודלן ומוגבלות בעוצמן.
״ .5לדעתי לא יתכן שישראל תשתמש בפצצות
באלה בתקופה זו, נוכח המיגבלות הבינלאומיות העומדות
למיכשול — בפני שימוש כזה — הן מבחינת מאזן־
הכוחות והן מבחינת השפעת דעתיהקהל העולמית.
״שימוש כזה ייתכן רק במצב אחד, והוא: חדירה
ערבית, שלא תוכל לעצור אותה בתוך ישראל, כפי
שהייתה לפני יוני .1967
״כלומר: ישראל אינה יכולה, מבחינה הגיונית, להשתמש
בפצצותיה כדי להגן על התפשטות.

״ברם ייתכן שתוכל — כאפשרות — להשתמש בהן
להגנה עצמית.״
לא רציתי להמשיך בנושא זה, בשיחתי עם הגנרל כופר,
ולהגיע רחוק יותר ממה שאמר.

במקרה כזה, ההוצאות על פצצה גרעינית יקרות
בהרבה מעוצמת ההרס הממשי שלה. והרי המלחמה,
בכל הנסיבות, היא אקט כלכלי.
#השימוש בפצצה גרעינית נגד עיר ערבית לא
יהווה את סוף הסיכסוך הערבי־ישראל. הוא יהא תחילתו
של שלב חדש בסיכסוך — שסופו לא יוכל להיות אלא
בקיצה של ישראל עצמה.
אם בישראל יש עיר אחת או שתיים. אם בישראל
יש מרכז תעשייתי אחד או שנים — הרי בעולם הערבי
יש עדים ומרכזים רבים.
י• לעולם הערבי יש אפשרויות ומשאבים. יש לו
מרחב ועומק, המאפשרים לו — ולוא גם לאחר שנים
— להשיב על המהלומה. לאור שיטחה המצומצם של
ישראל, הרי מהלומה אחת יכולה להיות ניצחת.
י• השגת פצצה גרעינית ע״י הערבים — במקרה
שיעמדו בפני סכנה גרעינית — לא יתארך עד שתתפתח
יכולתם ׳הטכנולוגית לייצר אותה. הערבים יכולים, נוכח
סכנה גרעינית ברורה מצד ישראל, להשיג את מה
שהם רוצים מברה״מ. ואם ברה״מ תסרב, עשויה סין
להסכים. וגם אם תסרב סין, הרי הפצצה הגרעינית לא
תהיה, אחרי הכל, שמורה ומוגנת מכל הישג יד.

סנסציה עולמית נ מו בדימוזה
ץ * ז? שיאמר היווה, לאמיתו של דבר, אישור לאשר
ידעתי כבר, מתוך מעקב רצוף אחר נסיונותיה של
ישראל להשיג פצצה גרעינית.
נסיונות אלו החלו בשנת ,1957 בעקבות מלחמת
סואץ המפוארת, כאשר נאלצה ישראל — נוכח הזרם
המהפכני הערבי הסוחף, נוכח האולטימטום הרוסי המפורסם
משנת 1956 ונוכח הלחץ האמריקאי, שנבע מכל
זאת — לסגת מסיני, לאחר כישלון ההתקפה הבריטית־צרפתית
על פורט סעיד.
באותה עת הייתה ישראל שרוייה במצב של רוגז,
וצרפת יצאה נפגעת, עקב כישלון ההתקפה. אולם בעוד
שבריטניה, השותפה השלישית, נסוגה לאחר ההתקפה
ונתנה את עצמה ביחס לקשר סואץ — הרי שאר צדדי
הקשר, ישראל וצרפת, המשיכו לצעוד, במשך שנים,
בדרך של חתחתים וסכנה.
באותה עת הייתה ישראל בחיקה של צרפת. או
אולי הייתה צרפת בחיקה של ישראל. כך או כך,
התוצאה הייתה שצרפת העניקה לישראל כור גרעיני
המסוגל להפיק כמות מספקת של פלוטוניום — החומר
הדרוש לפיצוץ גרעיני.
הכור ניבנה, מאחורי מסך כבד של סודיות, בדימונה,
ליד באר־שבע.
לאחר חמש שנים, ב־ 1962 בערך, החל כור זה למשוך
תשומודלב רבה אפילו. בארה״ב.
בסוף שנות ה־ 60 היו התמיהות, שהתעוררו סביב
הפור בדימונה, בבחינת סנסציה עולמית. לעיתים, ב פקחות
רסה, נטלה ישראל עצמה חלק, בסתר, ביצירת
חשדות לגבי מה שמתנהל בדימונה!

סדאני 1זעו1״ן לסזוח
נצצה גרעינית
^ פשר אולי לסכם את האסטרטגיה הישראלית
כענין זח כדלקמן:
.1ישראל ניסתה — בוודאות — להשיג פצצה
גרעינית.
.2לאיש לא היו ספקות בדבר יכולתה של ישראל
לייצר פצצה כזו. אבל השאלה, שסביבה התעוררו התהיות,
הייתה :
האם נתקבלה החלטה מדינית לייצר פצצה גרעינית
— או שהחלטה כזו נדחתה?
.3ישראל רצתה שהערבים יחשדו כי יש לה פצצה
גרעינית. ברם, היא לא רצתה שהם ידעו זאת בוודאות.
השד נזה עשוי להוות, לדעת ישראל — גורם מרתיע.
ואילו ידיעה ודאית עלולה לשמש להם, לדעתה, כגורם
ממריץ.
.4ישראל לא ניסתה את הפצצה הגרעינית שלה —
בהנחה שהיא יצרה אותה — משום שניתן להעריך את
התקינות שלה, ולוא באופן יחסי, באמצעות מחשב. יתרה
מזו: בהנחה, ששיעור התקינות של הפצצה הוא, ס/ס,50

ה ה היא מהווה גורם מרתיע שאין לזלזל בו.
משום כך התחמקה ישראל מלחתום על ההסכם

לאיסור עריכת ניסויים אטומים, שעליו חתמו רוב מדינות
העולם. מטרתה הייתה להביא לכך, שסימן השאלה יוסיף
להיות תלוי ועומד, ושהתשובה תהיה שלילית או חיובית
— עפ״י הנסיבות!
כל זה לא נעלם מעיני המרכזים המשפיעים על
המדיניות הערבית. ביכולתי לציין כאן שלושה נסיוניות
ערביים עיקהים שנעשו כדי להדביק את ישראל בשטח

הגרעיני:
< 8ניסיון מצרי, בו התעניין עבד-אל-נאצר במשך
שנים ארוכות, לפיתוח תכנית גרעינית מצרית. אולם
ניסיון זה לא השיג תוצאות ברורות. וזאת עקב הנטל
הכבד במשאבים, המתחייב מיצירת כושר גרעיני, וכן
משום שאלה, שקיבלו על עצמם לפקח על התכנית
הגרעינית המצרית, לא היה ביכולתם — לעיתים קרובות
— לנהל מאמץ כזה.
81 ניסיון מצירי, שנעשה לאחר שנת ,1967 במגמה
להתקשר עם סין, אשר פוצצה את פצצתה הגרעינית
הראשונה בהצלחה רבה. סין יעצה אז להתקדם בשלבים
בתחום זה, תוך הסתמכות על מקורות עצמיים.
8ניסיון לובי, אשר לו נלהב קדאפי בשנת .1970
קד׳אפי הביע את נכונותו לקנות פצצה גרעינית, שתעמוד
לרשות הערבים כהרתעה בפני האפשרויות הגרעיניות של
ישראל. ברם העובדה, אותה למד קד׳אפי מניסיון זה,
היא: פצצות גרעיניות פשוט אינן עומדות למכירה.
לאחר מכן באח מילחמת אוקטובר ומהלומותיה על
ישראל. זהו עניין שאין לנו מנוס מלהרחיב עליו
את הדיבור בפרוטרוט, מאוחד יותר. עם זאת יכולים

פצצה גרעינית לערבים1
י י ני מסיק שתי מסקנות :
אנו להדגיש, בחטף, את הגורמים הבאים:
#לישראל הוכח כי הפער התרבותי בינה לבין
הערבים, הוא קטן יותר מכפי שחשבה בעבר. הוברר לה,
כי הערבים קלטו את אמצעי המילחמה האלקטרוניים
מהר יותר מכפי שציפתה.
! 8הוכח כי לערבים יש, בנשק הנפט, אמצעי ללחוץ
על ארה״ב ועל מדינות מפותחות אחרות, היכולות לסייע
לישראל בנשק. ואם בפעם זו בא השימוש בנשק הנפט
בעקבות ההחלטה האמריקאית לסייע לישראל ולפצות
אותה על אבדותיה, הרי בפעם הבאה עלול הוא לקדום
להחלטה כזו, ואז למנוע קבלתה, או לפחות להגביל אותה !
י• הוכח כי אבדות המלחמה המודרנית, המתנהלת
בכלי הנשק החדישים, הן נוראות. שכן בשבועיים של
המלחמה היו אבדות כל הצדדים בציוד 2500 :טנקים
ו־ 600 מטוסים.
הסיבה לכך הייתה נעוצה בפיתוח טילי נ.ט. ונ.מ.
ופירוש הדבר — וזוהי עובדה שאנו חייבים לעכל אותה
— כי חכמות חוזרת להיות בעלת ערך.
פירוש הדבר כי הצד שיש לו יותר טנקים ומטוסים
— יכול להמשיך במלחמה זמן רב יותר. ובסופו של דבר
יהיה קרוב יותר מהצד השני בהכוונת מהלך המלחמה
ושליטה בתוצאותיה.
זאת ועוד: הכפות אין פרושה ציוד בלבד, המדובר
לא רק בטנק ובמטוס, כי אם — מלבד הציוד — גם
בצוותי הטנקים ובצוותי המטוסים, באוויר ועל הקרקע.
המסקנה מכל זה: המסיביות של הגורם האנושי
הערבי — יחד עם נכונותו של האדם הערבי לקלוט
את הטכנולוגיה של התקופה — יהוו גורם בתחרות, ש ישראל
אינה יכולה לעמוד בה.
ואם כן, אז מה?
אם כן, האם לא קיימת אפשרות, כי יבוא שלב במאבק,
בו תישען ישראל — מרצונה, או עקב חששותיה — על
הרתעה גרעינית?
זינוק טכנולוגי, שישראל חושבת כי הערבים אינם

מסוגלים לעמוד בוז
קפיצה, שאינה מאלצת אותה לפשוט יד, תחת לחץ
נשק הנפט?
קפיצה, שאינה מחייבת כוח אדם מסיבי?

פצצה גרעינית -אינה יעילה
*י• די שהפרי יהיו ברורים ומוגדרים, עלי להקדים
ולומר, כי הימצאות פצצות גרעיניות, בידי ישראל אינה
מהווה סיבה לפחד, שאנו צריכים לתת לו להעיק על
ליבנו — כי אם מהווה לדעתי אפשרות, שעלינו להתכונן
לה. עלינו להתכונן לה ע״י קידום פני הסכנה, ולא
ע״י בריחה ממנה.
אדרבא: קיימים סייגים, עולמיים ומקומיים, נגד השימוש
של ישראל בנישקה הגרעיני — בהנחה, שהוא
קיים. ואני אישית משוכנע, שהוא קיים או שהוא יכול
להיות מיוצר, עפ״י החלטה מדיינית, המתקבלת ברגע
איזשהו.
הסייגים העולמיים והמקומיים הקיימים נגד השימוש
מצד ישראל בנישקה הגרעיני הם כדלקמן:
8השימוש בפצצה גרעינית בתקופה זו, על מאזניה
ומידותיה, היא החלטה שאיבה יכולה להתקבל ע״י
הגיון כלשהו, זוהי החלטה, הנובעת מטירוף גמור.
! 8השימוש בפצצה גרעינית בזירת הלחימה אינו
יעיל — כפי שחושבים — לגבי כוחות אשר בנו את
עמדותיהם כראוי, אלא אם מדובר בנקודת האפס כלומר :
במוקד ההתפוצצות עצמו. אשר למעגל שמסביב למוקד,
הרי הסכנה הצפויה לו הינד׳ מועטה.

8הפעלת הפצצה הגרעינית הישראלית מותנית
בנסיבות של טירוף או באדם מטורף:
נסיבות בהן תחוש ישראל שהיא נתונה לאיום ושהיא
מוכנה אפילו להתאבד לפני מותה.
או שאדם מטורף יקפוץ ׳למרכז ההחלטה בישראל —
אדם המסוגל לראות רק רגע מסויים, הממלא את כל
חושיו בצבע אדום. בישראל ישנם אנשים רבים מסוג
זה. ביניהם, למשל, הגנרל אריאל שרון!
אין ביכולתה של האומה הערבית לחיות תוך דאגה
מפני נסיבות של טירוף או אדם מטורף.
׳ 8הפצצה הגרעינית הישראלית, בכל הנסיבות אותן
סקרנו, עלולות להפוך לנשק בסיסי בפעולת ניפנוף, או
בפעולות סחטנות תחת איום. וזאת לשם השגת ויתורים
ערביים — שלא יושגו בלעדיו.
אין ביכולתה של האומה הערבית, אשר שברה את
מחסום האשלייה ואת מחסום הפחד באפוס החצייה —
להרשות לעצמה להיות מטרה לניפנוף או לסחטנות, ולוא
גם נוכח הסכנה הגרעינית.
אני מתקרב לסיום מאמר זה כדי לומר, בשקט מירבי
ובשיקול־דעת :
אם נמצאת בידי ישראל פצצה גרעינית, או אם קיים
בידה פוטינציאל לפצצה גרעינית — נחוץ שגם בידי
הערבים תהיה פצצה גרעינית, או פוטינציאל לפצצה
גרעינית.
ההיגיון בכך הוא, שההרתעה היא האסטרטגיה ה יחידה
בעלת ההשפעה של דורנו.
פירוש הדבר, שקיום סוג זה של נשק אצל שני
הצדדים במאבק — הוא הערובה היחידה לאי־הפעלתו
של נשק זה במאבק!
חשתי לדבר על נושא זה, כדי שיסתפח אל נושא
ועידת הפיסגה הערבית הצפויה באלג׳יר.
עשיתי זאת עקב כמה שיקולים:
8לערבים יש, ברגעים אלה, מניעים למחשבה
רצינית אודות גורם מרתיע ערבי אפקטיבי.
איש לא יאשים אותם עכשיו — לאחר הלקח של מיל־

,ומת אוקטובר — אם הם ירגישו, שצעדה הבא של
ישראל בהסלמת המאבק יהיה: ניסנ׳וף בנשק הסחטנות
הגרעינית.
! 8ההחלטה בעניין זה גדולה מעל ומעבר לאחריותה
של כל מדינה ערבית יחידה. גם ביצועה דורש יותר
מאפשרויותיה של •מדינה ערבית יחידה.
׳ 8האומה הערבית — בעזרת העומק האסטרטגי
שברשותה — יכולה לבנות את מיתקני כושר ההרתעה
שלה הרחק מאיום כלשהו, שיהיה מסוגל להרוס את
נסיונויתיה על הקרקע עוד בטרם השילוח.
8מאמץ ערבי מאוחד ואינטנסיבי הוא היחיד שיבטיח
את צימצום פרק הזמן הדרוש לייצור אמצעי־ההרתעה
הערבי. הדבר יעמיד את האומה הערבית
בעמדת־כוח נגד נסייון סחטנות לא רק מצד ישראל,
כי אם גם מכל מקור שיהא. הדבר ייתן לאומה הערבית
את אחד מסממני כוחות־העל בדורנו.
׳ 8לא קיים פחד י -ולכן לא קיימת סכנה — שישראל
תדע, וידע העולם, כי אנו נכונים לטפל בסולם ההסלמה
עד סופו. אדרבא: הפחד והסכנה ייווצרו, אולי, אם
ישראל או העולם ידמו בליבם כי איננו ערים לצעד
הבא בסולם. וכי אם צעד זה יעמוד בפנינו, ביום מן
הימים — לא תהיה הברירה היחידה בפנינו כניעה לסחטנות,
רק משום שהופתענו ע״י דבר שאיננו יכולים
לעמוד בו!
ייתרה מזו: אולי נזכור, שכלל הזהב בניהול כל
המאבקים בהיסטוריה של תקופה זאת, של התקופה של פניה,
ושל התקופה שאחריה — היה ויישאר כלל אחד :
שהמילה ״הפתעה״ תישמט מכל המילונים שלנו. ש־
(המשך בעמוד )25

נ שו המסיבות
שלהם ל ה תנחלויו ת, לארץ־ישראל ה שלמה,
לנחלת״אבותינו, ל אד מ ת הקוד ש
של ביר-גפגפה ושארם א״שייך.
חבה ננסה לראות מתמ תחב אמא חו רי
ה מ סי כו ת החד שות.
הליכוד הי מני משמיע דברי-נועם.
הוא יודע ש החיילים ב חזי ת רוצים בשלום.
פ תאו ם אין הליכוד מדבר על
ארץ־ישראל ה שלמה. איו הו א או מ ר
שלא נחזיר אף שעל. לא, הליכוד מוכן
לפשרה, למ שא־ומתן, לשלום, עוד מעט
יודיע מנ ח ם בגין שהוא מוכן להצטרף
למרי.

הליכוד: הוווחגה
נעסינתש לו ם

כ שאתה מקשיב לכל שידורי הבחי רות,
ורוא האת כל סרטי ה ט לוויזי ה
של חמיפלגות, אתה שואל אתעצ מן :
האםהםבאמת חו שבים שכולנו מ טו מ ט
מי ם ן
מערכת־בחירות זו הופכת בהדרגה לנשף
מ סיכו ת. כולם׳ כולם הפכו ל־אנשי״שלום
מבטן ו מליד ה. מסתבר ש כ
ולם התנגדו בסתר ליבם לסיפוח
שטחים, כולם התנגדו ל ה תנחלויו ת,
כולם רצו בהגברת ה פי קו ח הפרל מנטרי
על מערכת־הביטחון.
כולם — אנשי גח״ל ול״ע, ה מ פד״ל
והמרכז החופ שי, וכל ח טי בו ת המערך.
עוד מצלצלים באוזנינו נ או מי -ה מיל-
חמה של או ת ם נו א מי ם עצמם, דיבוריהם
על זבנג וגמרנו, שירי-ה תחילה

הליכוד תוקף בשצף־קצף א ת מחדלי
יום־הכיפורים. הו א יודע ש הלוחמים זו עמים
על ה הנ הג ההאחר אי ת ל אסון, על
גולדה מ אי ר ומ שה דיין. אבל ב או ת ה
נ שימה עצמה מציע הליכוד ל ה קי ם שוב
ממ שלת-ליכוד-לאומי — כלומר, ממ שלה
ע ם גולדה מ אי רועםמ שה דיין.
(ובכלל — שים לב שבכל פירסומי הלי כוד
על מ חדלי ם ועל מ מ של ת־ ה א סון —
אין זכר למ שה דיין. יוק. כולם א ח ראיים
למחדל — חוץ ממ שה דיין. הו א
בסדר. מפני שאנשי הליכוד מ א מיני ם
שמשה דיין יכני ס או ת ם מחר לממ שלה.
והרי זהומה שחם רוצים ! )
איזו ממ שלה והאם ממ שלה בהש תתפות
הליכוד תוכל ללכת למ שא־ומתן
ל שלום! האם הי א תוכל לדבר עם ה ערבים,
עם המצרים ועם הפלס טיני ם ז
האם הי א תוכל להביא לפיתרון של
שלום !
מחר ייגמר הנשף, וכל ה מ סי כו ת
ייעלמו. הליכוד י הי ה שוב או תו הליכוד,
ובגין י חי ה או תו בגיו: ארץ״ישראל ה שלמה,
אף שעל, זבנג וגמרנו. מי לחמה
ועוד מי לחמה.
אתה רוצה בזה!
האם

המעוך: הגבות
בשינו האוות
וממ שיכו ת הליכוד ל מ סי כו ת המערך.
הגברת שינתה א ת האדרת, אבל זאת
אותה הגברת.
לא הדי חו א ת גולדה. לא הדי חו א ת
דיין. כל האחר אי םלא סון נשארו. אבל
הדי חו כמה מילים, כמה סי ס מ או ת. ו
שידור
רשימת מר•

בטלוויזיה:

ב מ קו מםלק חו א ת העקרונות, שאנחנו
הטפנו להם במשך שש שנים, בהן היינו
קול קורא במידבר.
הקשיבו לדברי המערך :״שלום ובי ט
חון תן מנד ט לשלום.״
מי או מרזאת ! או ת ם האנ שים, ש אמרו
רק א ת מו ל ששארם־א־שייד חשובה
יותר מאשר השלום. שישראל אינ ה
זקוקה בכלל לשלום. שהכי טוב מצב
של לא־שלום ול א -מיל חמח. שהביטחון
שלנו אינו מ בו ס ס על שלום, אלא על
ה חז קתה שטחים.
פי תאום ה ם מדברים על פלסטינים.
שומו שמיים ! רק א ת מו ל אמרת גולדה
מ אי ר שלא קיי ם עם פלסטיני, וש מעולם
לא חי ה קיי ם. שאורי אבנרי
המציא או תו. עכשיו, פתאום, יש פל ס טיני
ם׳ ואפשר לעשות עי מם שלום !
זו הי ה מ סי כ ח עכשיו. אבל מהי חי ה
מחר, אח רי שייגמר הנ שף! האםאתה
בא מתמא מין שגולדה ת הי ה אחרת,
שדייו לא י הי ה דיין !
האםאתהמא מין שרשימת אמת דו ברת
אמתן

אםאתהבאמת רוצה בשלום, אני
מציע לך להצביע בעד הגוף ה א חד, ה יחידי,
שאין לו צורך במשיכות.
אנחנו, אנשי מרי, איננו ז קו קי ם לתחפושת.
במשך
שש שנים אמרנו: חשלום חשוב
יותר מ סי פו ח, יו תר משארם־א־שייך. יש
פלסטינים, ואפשר לעשות עי מם שלום.
הצענו תוכנית שקולה ואחר אי ת לחש-
גת שלום וביטחון.
היינו ונשארנו צבא-הקבע של השלום.
קול הני תן למרי הוא קול נ טו לשלום.
איך נשתמש בקול ז ה !
נתמוך בממ שלה בכל צעד המוביל
לשלום.
נבלום א ת עליית הליכוד.
נדחוף א ת שוחרי״חשלום ב ״ ע ס לה-
דיח א ת גולדה ודייו, ולה קי ם מנ הי גות
חדשה.
נעודד א ת שוחרי-חשלום בעולם הערבי.
ניאבק
למען ניצול כל הזדמנות לשלום
— כדי ש הלו ח מי ם יוכלו לחזור
הבי תה ב ה קד ם האפשרי.

תן סיכוי לשלום. הצבע ש׳
רשימת מרי — העולם חזה.

(שידור־בחירות של רשימת מרי
— העולם הזה)13.12.73 ,

קיסינג׳ר עם אכן במסוק

העול הז ה:

הצמה סודית

אסיפות וחוגי בית פתוחים:
חי פ ה:

׳ ח ש לי ס :

ראשון וציון:

יום ה׳ ,20.12.73 ,שעה ,20.30 חוג־בית
פתוח אצל איתן הולנד, רה׳ מוריה
,33 עם אלכם מסים.

יום ה ,20.12.73 /שעה 20.30׳ חוג-
בית פתוח אצל ניצה צורף, רח׳
הטייסים ,35 עם פרץ עופר.

יום ר ,21.12.73 ,שעה ,20.00 חוג-בית
פתוח אצל ציון ברוך, רח׳ דויד המלך
,18 רמת־אליהו, עם שמואל סכל.

אי ל ת:

תרא בי ב

פתודווקווה:

יום ג׳ ,25.12.73 ,שעה ,20.30 אסיפה
באולם מלון ״מדיין״ ,עם אלכם

יום ד׳ ,26.12.73 ,שעה ,19.00 אסיפה
באולם בני ברית׳ רחוב קפלן ,10 עם
אור אכנרי שידווח על פעולותיו
בוועידת ז׳נבה.

יום ו׳ ,28.12.73 ,שעה ,20.30 אסיפה
באולם שרת, בניין העירייה, עם

מסים, מטי גילעדי.

לחיילים: הבחירות בצר,״ל תהיינה על־פי
פינקסי-שבויים. האם יש בידיך פינקס? האם
כל חברי יחידתך מחזיקים בפינקסים? אם
לא, אתה צריו לדרוש את חלוקת הפינקסים
ביחידתך! לפרטים לפנות לאמנון זהרוני במטה
הבחירות, או לסא״ל וייצמן, בד״צ /2145ב.

נ14 -

היה הרבה יותר מן הסמליות בצירוף
המקרים שאירע ביום השני השבוע.
בירושלים התמקחו נציגי ממשלת־ישראל
עם מזכיר המדינה האמריקני, הד״ר הנרי
קיסינג׳ר, על תנאי השתתפותה של יש ראל
בוועידת ז׳נבה. הם נכנעו לו כמעט
בכל התביעות שרק לפני ימים מיספר
הציגו אותם כתנאי בלתי יעבוד להש תתפות
ישראל בוועידה. היה זה שר־הבי־טחון
משה דיין שהצהיר, כי כל עוד לא
תמסור סוריה את רשימת השבויים היש ראליים
שבידה, לא תשתתף עימד, ישראל
בוועידת שלום. והיתד, זו ראש־הממשלה
גולדה מאיר שטענה, כי אם תיערך ועידת
ז׳נבה בחסות האו״ם ולא בחסות שתי
מעצמות העל ,״אין לישראל מה לחפש
שם.״ הסורים לו מסרו לקיסינג׳ר בעת
ביקורו בדמשק השבוע את רשימת השבויים
הישראליים ומועצת הביטחון כפתה
על ועידת ז׳נבה את חסות האו״ם, ללא
התנגדותה של ארצות־הברית אותה הבטיחה
במפורש.
כמו בכל המהלכים הדיפלומטיים הקודמים
שננקטו מאז פרצה מילחמת יום־הכי־פורים,
העמיד קיסינג׳ר את ממשלת־יש־ראל
בפני עובדה מוגמרת, קיבל את ״הס־

שלחש לו ם

יום ה׳ 20 ,בדצמבר, שעה 18.10
יום ב׳ 24 ,בדצמבר, שעה 18.05
מוצ״ש 29 ,בדצמבר, שעה 23.30

מוצאי*שבת 20 ,בדצמבר, בשעה 20.00
העם ותמי אח האזזו״ס

מוי: צנ א ־ הסבע
ברדיו יום
ה 20 /בדצמבר, שעה 20.05

במדינה

אורי אבנרי, עמוס מינן, עו״ד
אברהם אודן, מועמד מרי לעירייה.

!? 051111 גו ג

כמתה״ ו״הבנתה״ בדיעבד. קשורה בטבורה
לסיועה של ארצות־הברית נשללה
מממשלת־ישראל כל אפשרות ליוזמה או
מיקוח. למרות שבביקורו השבוע בארץ,
הרגיע שר־החוץ האמריקני את ממשלת־ישראל
בדברי-נועם והסברים על ״אינטרסים
משותפים״ ,היתד, האווירה הלבבית
ששררה סביב ביקורו בבחינת העמדת־פנים.
קיסינג׳ר מוסיף להכתיב לישראל
את כל התנאים׳ משתמש בטכסיסים דיפלומטיים
וגם בלשון חריפה, שאינה מש תמעת
לשתי פנים, כדי להבהיר להנהגת
ישראל שהיא החמיצה את ההזדמנויות
שהיו לה לתבוע, לדרוש ולהתמקח.
פלסטין — יוק 5רק בנושא אחד
הושגה, כביכול, תמימות דעים מוחלטת
בין קיסינג׳ר לשריה של גולדה מאיר:
בנושא הייצוג הפלסטיני בוועידת ז׳נבה.
כביכול גילה קיסינג׳ר בנקודה זו רוחב
לב, הסכים לוותר על תמיכתו בהצעה,
לפיה יוזמנו נציגים פלסטיניים לוועידת
השלום כבר בהזמנות לטכס הפתיחה הרשמי
של הוועידה. על־פי הניסוח הרש מי
,״קיבלה ארצות־הברית על עצמה לפעול
בעצה אחת עם ישראל כדי שנציגי
אירגוני המחבלים לא יוזמנו לוועידה.״
ברור כשמש שקיסינג׳ר אינו מתכוון לעמוד
בהתחייבות זו, והוא נאלץ רק לשלם

התקשר עימנו — קבל חומר-חסברה — רח׳ בר-כוכבא ,71 ,טלפון , 283288/9תל-אביב.
חעזלס הזה 1894

מם שפתיים לממשלת המערך ערב הבחי-
רות, ולהעמידה אחר־כך בפעם נוספת בפני
עובדה מוגמרת.
ובאותה שעה בה עלצו שרי ממשלת־ישראל
על דברי קיסנג׳ר בדבר ״פלסטין־
יוק!״ ,הזכירו הפלסטינים לעולם את קיומם
בצורה המזוויעה ומעוררת הפלצות
ביותר. חבורת פסיכופאטים מוכי אמוק,
מעודדים מחוסר יכולתו של העולם להתמודד
עם הטירור׳ ערכה מרחץ דמים סא-
דיסטי ונטול כל היגיון בנמל־התעופה
פיומצ׳ינו שברומא.
אחרי שרצחו 28 איש בהתקפה מטורפת
על מטוס בואינג אזרחי של חברת
פאן אח ריקן שהמתין בשדה־ה תעופה מוכן
להמראה לביירות, ובתוכם ארבעה אישי
מדינה מארוקאיים — חטפו אנשי הטי-
רור הפלסטיניים מטוס נוסף, המריאו עימו
לרומא, שם הוציאו להורג בזה אחר זה
חלק מבני הערובה שנטלו יחד עימם
במטוס
*״שוב?יצב העולם חסר אונים וחדל
ישע מול מעשה זוועה חסר תקדים וחסר
תכלית שהעמיד את החברה האנושית מול
אחד המשברים הגדולים ביותר בתולדותיה.
נחש
ארסי. הקשר בין מעשה הטירוף
לבין פתיחתה הקרובה של ועידת
ז׳נבה לא היה מקרי. אולם התיקווה שהובעה
בישראל כאילו עשוי הטבח ברומא
לחזק את מעמדה של ישראל לקראת
הוועידה ולאפשר הבנה גדולה יותר לעמדותיה,
לא היה לה על מה לסמוך.
הניסיון להוסיף ולהתעלם מהבעייה הפלסטינית
הוא אחד הגורמים לכך שקבוצה
קיצונית של מטורפים, מעודדת מתמיכתם
של מדינות ערביות פאנאטיות, מש תלטת
על כל המנייה הפלסטינית והופכת
לנציגתו הבלעדית.
דווקא לאור הפשעים המתועבים נגד
האנושות שביצעה השבוע קבוצה ברוטאלית,
חשוב לעודד את הגורמים הפלסטיניים
המתונים, להפוך אותם לדוברי העניין
הפלסטיני ולהוכיח להם כי בשיטות המקובלות
בתרבות האנושית הם עשויים
לזכות במה שלא יזכו לעולם מבצעי
מעשי־הטבח•
לקח העבר הוכיח כי לא ניחן לרוצץ
את ראשו של נחש הטירור הארסי. מעשי
הזוועה נעשים מחרידים יותר מפעם לפעם.
כדי להכחידם יש לבודד את הנחש ממקורות
המחייה הטבעיים שלו.
אטימת האוזניים המשותפת של הגדי
קיסינג׳ר ואבא אבן נוכח המנייה הפלס טינית,
אפילו היא בבחינת אקט ראוותני,
בוודאי שאינה מועילה לצורך זה.

המועצה, בו תיערך הפתיחה החגיגית.
מייד לאחר מכן, תלך כל מישליחת לחדר
שלה, ומכינים לכולם חדרים אלו.
איש המיסתורין. היום ברור כאן כי
תהיה ועידה, למרות ההתפתלויות של ממשלת
ישראל. המצרים מביאים הנה, נוסף
לשר־החוץ שלהם, את השגריר בפריס, איראן.
הוא אחד המומחים הגדולים לחוק בינלאומי.
המצרים כאן אומרים כי לדעתם
תישא הוועידה אופי מישפטי טהור, שהרי
זו ועידה בחסות מועצת־הביטחון, הצריכה
לדון על ביצוע ההחלטה ,242 ולצורך
הפירושים דרושים מומחי־חוק. הם מביאים
לכן אנשי חוק ומישפט, וירצו לשוות
לוועידה אופי של פירוש החלטת מועצת-
הביטחון, שכן עצם ההתכנסות כאן היא
הסכמה למימוש ההחלטה.
המישלחית הישראלית, לעומת זאת,
משתדלת להימנע מהסכמה לעמדה כזו.
כבר עתה ברור כי לא יחזרו על השגיאה
של הקילומטר דד ,101 ולא יפגינו נוכחות
אנשי־צבא במקום. הקצין היחידי הוא סגן־
אלוף אלוף הר-אבן, העומד בראש הצוות
הישראלי, שהגיע לכאן ביום הששי. אייתו
באו אבי פרימור, יועץ הסברה משגרירות
ישראל בפריס! אבי פזנר מלישכת הדובר
בירושלים.
אישיות מסתורית היא רואה־החשבון
דן בבלי. כאשר שאלתי את׳אלוף הר־אבן,
הכחיש נמרצות כי בבלי הוא חלק קטן
מן המישלחת. לדבריו, בבלי היה בלונדון
לרגל עסקיו, והחליט להתעכב בז׳נבה מ-
׳תוך סקרנות. הסבר צולע, כיוון שבבלי

אם תתעוררנה בעיות בנושא הקריטי הזה,
יכולה הוועידה להימשך חודשים. לדעתם,
הקביעה המצרית כי ישבו עם הישראלים
בחדר אחד, אבל לא ינהלו משא־ומתן
ישיר, היא ״שטויות״.
שאלתי את הרוסים מה דעתם על הצעת
דיין לקיסינג׳ר, כי ישראל תצטרף ל-
נאט״ו, ובכך תהיה לה ערובה לביטחונה
במקום השטחים( .זוהי ההצעה הסודית
של דיין, במהלך הפגישה פנים אל פנים
בין השניים בוושינגטון) .הרוסים סבורים
כי האנגלים והצרפתים לא יסכימו לעולם
לצירוף ישראל לנאט״ו.
אולם בכלל צפוי שינוי מהותי בנאט״ו,
לאור הלקחים שיסיקו האמריקאים מעמדת
אירופה לגבי הסיכסוך הישראלי-ערבי. הרוסים
לא נראים מודאגים מברית חדשה
ביין ישראל-יוח־תורכיה־פודטוגל וארצות-
הברית. הריסה יותר מדאיגה אותם השאלה
כמה יכולים האמריקאים ללחוץ על ממי
שלת־ישראל, מהו גבול הוויתורים של
ממשלת־ישראל.

למעשה, סבורים
כאן, ישראל היא כבר חלק אורגני מנאט״ו
ודק ההסכמה הפומבית חסרה לכך.
מילחמת הבסאות. אם צפוי כאן
הסכם־שלום, לא ברור. אולם שתפרוץ
כאן מילחמת־איתנים על כיסאות
— זה ודאי. מצפים ל־ 2000 עיתונאים,
ויש באולם הוועידה מקום רק

מלון ״אינטרקוגטיננטל״ ,ז׳נבה
— הוועידה תתקיים

ד ע 1ת
גשר בין חופים

ו עי דתז נב ה

סלםמ חכי ם דהי ס טורי ה
מאז ראשית השבוע נמצא יגאל לביב
בז׳נבה. בעוד שקיסינג׳ר טייל במרחב,
אץ מבירה לבירה׳ לחץ את כל הידיים
וחייך את כל החיוכים, ראה לביב כיצד
מתבשלת הוועידה הגדולה בעיר השווייצית
עצמה.

מדווח לבי־כ:
השמש, הופיעה בבוקר בשבת אחרי שבועיים של ערפל וקור־כלבים.
השלג על ראשי ההרים, והקרח שעטף את
אגם ז׳נבה, החל מפשיר, וכך גם מצב׳
הרוח של הפונקציונרים בארמון־ד,אומות־המאוחדות,
המנהלים מזה כמה ימים טוטו־ועידה:
התהיה ועידודשלום או לא תהיה1
אבל הבוקר, בארמון־האומות בז׳נבה,
מאוחדים כולם בדיעה אחת: הוועידה תיפתח
בכל מחיר. הנציגים האמריקאיים
והרוסיים, המצריים והישראליים, כולם
הופיעו כאן הבוקר, ופתחו בהכנות מעשיות
לוועידה.
׳אנשי האומות המאוחדות היו במצב
אומלל ביותר. פייר גרגואר, הממונה מטעם
האו״ם על ההכנות לוועידה, יחד עם
צוות־עוזרים נרחב, הכין הכל במחתרת.
רשמית לא הודיע כאן איש שתהיה ועידה.
אבל בשקט אסרו להכין הכל ליום השלישי.
וכך
נפתחו היום ארבעה חדרי־עיתוינות
של ישראל, מצרים, ארה״ב וברית־המועצות.
האם
יש משמעות לעובדה כי לכל
המישלחות הערביות ניתן ייצוג באמצעות
מצריים בילבדו ייתכן, כי זהו הפיתרון
לגבי הדרישה של משה דיין, שהסורים
לא יהיו מי״וצגים. עובדי הנקיון וטכנאי
הרדיו וההקלטות מסיימים את הכנת אולם
העולם הזה 18$4

פקידי חאו״ם מחכים
למרות ההתפתלויות —
צמוד ממש למישלחת הישראלית. נראה
כי כוונת מישרד־ההוץ היא לבצע תרגיל
הטעייה, על-ידי הבאת אנשים כאילו אובייקטיביים,
שלמעשה הם חלק מן הימיש־לחת
הישראלית. הפמליה כולה של ישראל
תבוא במטוס מייוחד, בראשות שר־החוץ
אבא אבן, לקראת פתיחת הוועידה.
׳אבן, ועיסו איתן בנצור, מנהל לישכתו,
אפרים עיברון ועוד עוזר, כנראה דיבון.
גם הפרופסור שימעון שמיר יבוא עם
שר־החוץ.
עבור אבן ופמלייתו הוזמנו חדרים במלון
חרב, מחוץ לעיר. שם המלח נשמר
בסוד כמוס, ואין איש יודע את המלון.

הרוסים

אומרים :

״שטויות״.

יגורו המישלחות הלעומת
זאת
מצריות והאמריקניות במלון אחד —
אינטרקונמיננטר, שליד האו״ם. כל מיש*
לחת הזמינה קומה שלמה בת 24 חדרים.
האמריקאים באים בהרכב ענק. מצפים
ל־ 400 עיתונאים מארצות־הברית. מישרד־החוץ
האמריקאי הביא כבר 40 עובדי•
הסברה, לטיפול ב־ 2000 העיתונאים שיבואו
לוועידה.
הרוסים הרבה יותר צנועים. הם מחכים
ל־ 11 עיתונאים מן הגוש הסובייטי. נצי גיהם
במקום אדיבים ומחייכים. הם מוכנים
לדבר, להסביר את עמדתם. לדעתם, הוועידה
תישא אופי מישפטי טהור. כל
הוועידה תלוייה בשעה הראשונה: אם
תושג הסכמה לעניינים פרוצדורליים, כמו
דרישת המצרים לדון קודם בהפרדת הכוחות,
ואחרי כן במהות השלום, הרי
שהוועידה תתנהל במהירות, ובלי בעיות.

ל־ 90 עיתונאים, ולעוד 90 איש מצוותי־טלוויזיה.
כיצד יחלקו את המקומות?
גדגואר אומר שקודם כל ייכנסו נציגי
סוכנויות החדשות. אחר כך נציגי טלוויזיה,
ואתר כך תהיה העדפה לנציגי הארצות
המשתתפות. לכל היתר יחלקו ביד
לטינים.
טקס הפתיחה עצמו יועבר בטלוויזיה
השווייצית, ויהיה שידור גם לחדרי העיתונות.
אולם
כבר עתה ברור לכולם כי טקס
הפתיחה עצמו יהיה חסר משמעות. גם
הישראלים, גם המצרים אינם יודעים עדיין
מה יגידו שרי־החוץ שלהם. אבל מקורות
כאן מצביעים על שער הגיליון האחרון
של ניוזוויק, בו רואים את ישראל משחקת
פוקר נגד מצריים, ומאחורי ישראל ומאחורי
מצרים עומד קיסינג׳ר, ולוחש לשני
הצדדים מה לעשות.
ברור כאן כי ממשלת־ישראל מצפה
לקיסינג׳ר, כדי לדעת ימה להחליט ומה
לומר. כל הנציגים כאן בדיעה כי החלטת
מועצת-הביטחון על קיום הוועידה, והעמדתה
תחת חסות מועצת־הביטחון, מש מעה
סטירת־לחי לישראל, שכן כך ברור
כי הוועידה מתכנסת רק לביצוע החלטת
מועצת הביטחון .242
על כל פנים, קיסינג׳ר קבע כבר לעצמו
פגישות ביום החמישי בליסבון ובפריס.
הוא מקציב לוועידה יום וחצי בילבד.
אולי זה מצביע על מידת הביטחון שיש לו
בתוצאות.
אחרי הכל, הוא מחלק את הקלפים לשני
הצדדים.

אחרי עלילות הצנחנים וקומנדו ,101
אחרי חברים מספרים ופשיטות התגמול,
חשופים בצריח, מאות טקסי נצחון ותערוכות
לתפארת, עשרות ספרים ואלבומים.
אחרי ארבע מילחמות ושנים של טרור
וטרור נגדי, קמו בארץ קומץ אנשים ש החליטו
שדי להם בקריאות ההידד.
הלכו וישבו, וסיפרו בשיר מה דעתם
על המילחמה, על שלום בין שכנים, על
פליטים, על תמונות במיסגרות שחורות.
מציאות טרגית 21 .משוררים. שמונה
ערבים ד 13 יהודים, כולם ישראלים. קובץ
השירים נקרא גשר בין חופים, ערוך בידי
המשורר יבי׳ וכתוב בכתב ידו בעברית
וערבית.
כתב על הספר פרופסור ישעיהו ליבו־ביץ
:״קובץ שירים זה יש לו משמעות
מיוחדת נוכח המציאות הטרגית בארץ
זו, שהיא ארץ־ישראל לעם היהודי ופלסטין
לעם הערבי ...הקובץ בא ללמדנו שאין
מציאות איומה זו חייבת להאפיל על העובדה
המכרעת — שבין יהודים, באשר
הם בני־אדם, ובין ערבים, באשר הם בני-
אדם, קיימים יחסי־אנוש שאינם נדחים

מפני ענייני המדינה, ואינם בטלים בגלל
מאבק לאומי.״
דם זול. אברהם חלפי כתב על אמהות
״בגאות השחר ברקיע, אמהות שכולות,
כעורים אל השמש תדוינה — והשמש
איננה.״
סלים גובראן כתב :״הכל פה נעשה יקר
פרט לאדם.״
דף אחר דף. מימין בעברית, משמאל
בערבית. זעקות משוררים, רגשות, תחנונים,
תקווה, בכי ורחמים. אריה זקס על
חתולים הנהרגים במילחמה. אשר רייך
על חווג׳ה יוסף, השר בקול מאוגרף על
בית שחרב. עוסאם אל-עבאסי על ילד
חרש־אילם, שראה את אימו שסועה. יעקב
רוטבליט מבקש ״תנו לשמש לעלות.״ גמל
קעוור משביע את הכותבים :״יהי-נא מא-
מציכם לדגלי ניצחון על המילחמה.״
תפילה 21 .משוררים מתפללים לדרך
אחרת, לחיים יפים יותר, לשלום שיגיע.
21 משוררים בוכים את הכאב של אמהות
שכולות, של אדמה, של חסרי קורת-גג.
בסוף הקובץ מופיע שירו של יבי, המוקדש
לפליטה ערביה :״אני הולך אלייך
דרך אדמתי הבכה בניה ...אלייך כאח
אני הולך.״

״אל תי ת פ סו לפ סי מי־ז
ם! מעולם לא הי ה
מצבנו טוב יו תר! תנו
יד ל הנ הג ה ! ״
ייייי מ

״סוף־סוף התברר שהש.ג. הז ה הוא האחר אי בלעדית למחדלים
!י?ו> יי^ו>!,ו וו*1
״ מ מי
ווז ו 8ו;<ו ^ 8ו 1וז;ן1ן1ן

מה מבלבלים אתה מו ח ש אין מי שיחליף או תנו?״ רק
מ ה חבר׳ הבלה קו ת הצבאי. ת אפשר ל ה קי ם ח טי ב ה וחצי.

״חבר׳ה, בואו
נפיל גורל מי
לו ק ח על עצמו
אתהאח ריו ת ״

״זח שהיית קודם מפ קד מרחב-
• למה זה לא מקניין או תי ! ״

4*77
ח ר ־ז

את הטייפ של

״דויד, תפעיל
ההפגזה ועכשיו רנותי, אני
מדבר אליכם משדח־הקרב. כרקע
נשמעים הדי התפוצצויות. כוחו תינו
ממנרים אתה אוייג.

״ואם תרצו עוד תי אורי־קרב
ב מי טב ח ה!

,את יודעת שולי, א ח רי ש סיי מ תי א ת העבודה בקו ברלב פ חד תי שלא נצליח
לגמור אתב רי כ ת ״ ה ש חיי ה

נותי, אתם האשמים ! לוליא
עסקתם אותנו בפרשיות מגוחכות
מו ״נתיבי-נפט״, ,אוטוקארס״ או
חפירות של דיין, חיה נשאר לגו
זמן להתעסק גס בביטחון.

תוכלו למצוא או תי תמיד
דו ד...

זהו מה שקודה נשסניו מחרים רחשו...

המארחות נמלטו

צבי פולטרוק, נהג מכו־
111 ¥1171
הפורד־קורטינה
נית
ח 11
111
בה התנגשה מכוניתו של השר ספיר.
הצעיר בן ה־ 24 נפצע בידו, נלקח לבית־החולים
כדי לקבל טיפול רפואי. לעומת
זאת סירבה אחת המארחות הצעירות
שהיו במכונית השר, שנפצעה ברגלה,
להתפנות לבית־חוליס ולקבל שם עזרה
רפואית. מאוחר יותר קיבלה טיפול במד״א.
דראמה שהתחוללה ברחובות
( 1חריקים של תל־אביב בחצות ליל יום
שלישי בשבוע שעבר, נראתה כאילו נל קחת
מסרט־פשע הוליבודי. וכמו בכל סרט
מודרני מסוג זה לא נעדרה ממנה סצינת
מירדף המכוניות, המהווה תמיד את שיא
המתת וההתלהבות.
השעה היתה אחרי חצות וברחובות השוממים
נראו רק עוברים ושבים מעטים.
אלה, שטיילו על המידרכות, נרתעו בבהלה
למראה שתי מכוניות הדוהרות במהירות
על הכבישים, תוך חריקת צמיגים, סיבובים

חדים, ניסיונות לעקוף זו את זו ולחסום
את הדרכים האחת בפני השניה. לא היה
זה סתם מירדף. כי אחת המכוניות ש השתתפו
בו, מכונית פיאט חדשה ונוצצת,
נשאה עליה מיספר־זהות ממשלתי שעליו
התנוסס סמל המדינה בצד הסיפרה .102
מיספרי־זהות כאלה ניתנים רק לחברי
הממשלה. ואומנם היתה זו מכוניודהשרד
של שר־האוצר פנחס ספיר, שלקחה חלק
בסצינת המתח במרכז העיר. היא דהרה
במהירות במורד רחוב אלנבי, פנתה ליד
כיכר מוגרבי אל רחוב בן־יהודה, ושם —
במלוא התאוצה זינקה צפונה. בעקבותיה
של מכונית השר דלקה מכונית קונססה
מיושנת, שנהגה ניסה לשווא להשיג את
נהג מכונית השר.
ואז, בצומת הרחובות בן-יהודה ובוגר־שוב,
אירע מה שלא מתרחש אף פעם
בסצינות מסוג זח בקולנוע. מכוניתו הנמלטת
של השר פנחס ספיר נכנסה אל
הצומת במהירות, כשמימינה, מכיוון רחוב
בוגרשוב, הופיעה מכונית פורר קורטינה.
הכל התרחש במהירות הבזק. שתי המכוניות
התנגשו במרכז הצומת. הפיאט הממשלתית
פגעה בחרטומה בדופן הקורטינה. מעוצמת
ההתנגשות, איבד נהג מכונית השר את
השליטה על ההגה. המכונית הועפה לעבר
הרמזור שבפינת הצומת, הפילה אותו,

מירדף מטורף בלב העיר?
האם היה כאן ניסיון התנקשות פוליטי?
שאלות אלה היו רק חלק מהשאלות
שנשאלו על־ידי קהל הסקרנים, שהתקבץ
לחזות בתאונה יוצאודהדופן. אולם פיתרון
מיסתורי מכונית השר היה רחוק מהסממנים
הסנסציונים שהיתלוו אליו.
הכל התחיל בכך ששר־האוצר ספיר
החליט להשתלב במאמץ הלאומי של החיס כון
בדלק. הוא הודיע, בהודעה שזפתה
לפירסומת רבה בעיתונות, כי הוא מחליף
את מכונית הדודג, דארט שלו במכונית
קטנה וחסכונית יותר — מכונית פיאט
חדשה. נכון שמכוניתו האמריקאית של
ספיר עברה כבר מרחק של 330 אלף
קילומטר וממילא עמדה כבר לסיים את
חייה. אבל משר׳ הנוסע במכוניתו יותר
קילומטרים ביום מאשר כל שר אחר
בממשלה, והנוהג לקבל קהל ולערוך פגישות
תוך כדי נסיעה במכונית, יכול היה
לבקש מכונית אמריקאית חדשה. הוא לא
עשה זאת — כדי לחסוך. אבל החיסכון,
לרוע המזל, היה יקר יותר מדי.
מכוניתו החדשה של ספיר נמסרה לו
ערב נסיעתו לחדל. בהעדרו הוטל על
נהגו האישי לערוך למכונית מסע הרצה,
כך שכאשר יחזור השר לארץ, תעמוד
המכונית לשירותו. לכל מכונית־שרד ממי

התאונה

ציור זה מראה כיצד
אירעה התאונה בה היווה
מעורבת מכוניתו של השר פנחס
ספיר. מכונית השר, נהוגה בידי נהגו
האישי חיים שרף (מיספר 2בציור) הופיעה
ברחוב בן־יהודה בתל־אביב מכיוון כיכר
מוגרבי כשמכונית קונטסה (מיספר 1בתמונה)
דולקת בעקבותיה. בצומת בן־יהודה—
בוגרשוב התנגשה מכונית הפיאט של ספיר
במכונית פורד שיצאה מכיוון בוגרשוב
מערבה, אל שפת־הים( .מיספר .)3מעוצמת
ההתנגשות הועפה מכוניתו של ספיר אל
הרמזור (מיספר )4שבקרן הרחוב, הפילה
אותו, הרסה את מוטות הברזל שבמעקס
המדרכה ונתקעה אל תוך חלון הראווה
של משרדי חברת התעופה סוייסאייר.

באור יווס

זוהי מכונית הקורטינה שנפגעה בהתנגשות טס מכונית הפיאט
של ספיר. נהג המכונית, צבי פולטרוק, טען, כי נכנס אל
הצומת שעה שאורות ירוקים דלקו ברמזור וכי מכונית השר ספיר, נהוגה על־ידי
נהגו, התנגשה בו שטה שנכנסה לצומת כשהאור ברמזור לפניה היה אדום.

הרסה את מעקה הברזל שעל המידרכה
ונתקעה בפתח חלון הראווה של משרדי
חברת התעופה השוויצית סוויסאייר.
במקום השר ספיר יצאו ממכונית־השרד
שלו שני גברים ושתי נערות. הגברים היו
המומים, ואילו הנערות היו מכוסות בכתמי-
דם. אחת מהן היתה פצועה ברגלה והן
צעקו ובכו בהיסטריה.
זהו מועדון הלילה ברחוב
ן? ן ך
שינקין בתל־אביב, משם

אסף נהגו של השר ספיר שתי מארחות
צעירות אחרי שביריונים ניסו להיטפל
אליחן. נחג השר הסיע אותם לתחנת
חמישטרה בצפון תל־אביב, כשהביריוניס
אחריהם. בדרך למישטרה, קרתה התאונה.

__ תיגדה
ב מו ע די רליל ה
י ו הניעו שתי הנערות, מארחות^
בר במקצוען, למכוניתו של השר?
מדוע נאלצה מכונית השר להימלט ב-

שלתית יש שני מספרי זיהוי. האחד הוא
מיספר זיהוי רגיל, כמו לכל מכונית אזר חית
אחרת. ומיספרה האזרחי של מכונית
ספיר היה .548111 מלבד זה היה לה גם
מיספר זיהוי ממשלתי ,102 ,המתנוסס על
המכונית כאשר היא נמצאת בנסיעה רש מית
או כאשר השר נוסע בתוכה.
משום מה בחר נהגו של ספיר להשתמש
בלוחית הזיהוי הרשמית, גם כאשר ערך
את מסע ההרצה. הנהג, חיים (״צ׳רלי״)
שרף ,46 ,נשוי ואב לשתי בנות, נהג
ותיק המחזיק ברישיון רכב זה 23 שנה,
העדיף להריץ את המכונית דווקא בשעות
הלילה, כאשר מדרכים פנויות יותר.
אותו לילה, בדרכו חזרה לביתו, חלף
צ׳רלי ברחוב שינקין בחל-אביב, כאשר

הבחין בהתקהלות בפתח אחד הבתים. שתי
בחורות נפחדות עמדו על המידרכה וסימנו
לו בידיהן לעצור. כאזרח נאמן הבחין
צ׳רלי מיד כי השתיים מבקשות עזרה. הוא
עצר והכניסן לתוך מכוניתו בלווית גבר
נוסף שהיה יחד עימן.
״סע! סע מהר למישטרה!״ קראו אליו
שתי הנערות בהיסטריה.
צ׳רלי הבחין בשני ביריונים היוצאים
מפתח אחד הבתים ומנסים לדלוק בעקבות
הנערות. הוא הזניק את מכוניתו והחל
לדהור עם הטרמפיסטיות המבוהלות ש-
עימו. אבל שני הביריונים לא ויתרו. הם
נכנסו אל מכונית קונטסה שחנתה ב-
קירבת מקום, פתחו באותו מירדף מפורסם
שגרם לתאונה ברחוב בדיהודה.
תוך כדי מירדף גוללו שתי הנערות את
סיפורן. הסתבר ששתיהן הן מארחות־בר
במיקצוען, המוצאות את פרנסתן בשעות
הקטנות של הלילה, כשהן מארחות חברה
לגברים בודדים הנקלעים לברים ומבקשים
שם משקה חריף ובנות שיחה רטת. ככל
שהן שותות יותר בחברת הלקוחות ומעודדות
אותם לשתיה, כן גדל שכרן. השתיים,
כך הסתבר, נמנו על צוות המארחות של
בר קטן ובלתי ידוע ברחוב שינקין .13

״כן, בטח שאני מכיר אותן,״ אמר נעליו
של הבר, המעדיף לחתקרא ״אדון ראובן.״
״האחת היא מרי, בת .18 השניה קוראים
אותה סופי, קצת יותר מבוגרת. הן עובדות
אצלי כמה ימים בשבוע, רק כמארחות.
מה שהן עושות אחרי שהן עוזבות את
המועדון, זה לא מעניין אותי.״
אבל אותו לילה היו כמה אורחים פרועים
במועדון. שניים מהם, טיפוסים מוכרים
למישטרה, שתו לשכרה ובחרו להתאנות
דווקא לסופי ומרי. שתי המארחות היו
שקועות אותה שעה באירוח לקוחות אח רים׳
ואילו שני הביריונים התעקשו דווקא
שהשתיים יארחו אותם. אחד מהם תפס
את אחת המארחות בידה וניסה למשוך
אותה אל שולחנו. צורה זו של שיכנוע
לא מצאה חן כל־כך בעיני הלקוח שישב
בחברתה של הנערה. כג׳נטלמן אמיתי קם
להגן עליה ואז חטף אגרוף בפרצופו. פניו
נמלאו דם.
את המהומה שהתחוללה בעקבות הקטטה
בבר ניצלו שתי המארחות כדי לנוס על
נפשן, וכך מצאו מיקלט דווקא במכוניתו
של השר פנחס ספיר.

חופ שתו של
איש מי לו אי ם
ך* מים פר הממשלתי על מכונית הו
\ פיאט לא הרתיע את שני הביריונים.
הם רצו את הנערות. וכך ניפתח המירדף,
כאשר צ׳רלי מנסה להסיע את שתי המארחות
אחוזות הבהלה לתחנת המישטרה
בצפון תל־אביב, ואילו הביריונים מנסים
לעצרו, לחסום את דרכו ולקבל את מה
שחשבו שמגיע להם.
ייתכן ולעולם לא היה נודע בי מכוניתו
של ספיר שימשה מיקלט למארחות־בר,
לוליא אותר תאונה אומללה. כאשר הגיע
נהגו של ספיר, צ׳רלי שרף, אל הצומת,
התחלף האור ברמזור מירוק לצהוב. הוא

מנונית־תשוד לפני

במכונית השרד החדשה שלו, מדגם פיאט, שנרכשה רק לפני
שבועיים. השר בחר במכונית קטנה, אותה החלי ״ במכונית השרד

האמריקנית הגדולה שלו, אחרי שזו עברה 300 אלף קילומטר.
אולם מכוניתו החדשה של ספיר הספיקה לעבור רק 700 קילומטר
לפני שנהרסה בתאונה. ליד ספיר יושב נהגו, חיים (״צ׳רלי״) שרף,
שנהג במכונית בעת התאונה שאירעה בשעה 12.30 בלילה.

״את זה אני לא מוכן להגיד,״ הודיע
לקצין•
גם הוא נלקח אל הניידת.
הפרשה כולה תגיע אל בית-המישפט
בשני תיקים נפרדים. תיק אחד יהיה
תיק התאונה שיתברר בבית־הנדשפט לתנועה.
ואילו תיק שני, יהיה תיק פלילי
בו יואשם יעקב סילביה בניסיון תקיפה

של המארחות ובמירדף אלים אחרי מכונית
השר ספיר.
מי שלא יסבול מכל הפרשה יהיה כמובן
שר-האוצר עצמו. אומנם מכונית-השרד
שלו התרסקה כולה, אבל כבר למחרת
שובו לארץ, הועמדה לרשותו של השר
מכונית חדשה. גם היא כמובן מכונית פיאט.
חיסכון או לא חיסכון!

מסוית־השוד אחרי

מכוניתו ההרוסה של השר ספיר, דקות
מיספר אחרי התאונה, מול חלון הראווה
של משרדי חברת סוייסאייר, המשמשים גס כנציגי מישרד־התיירות השווייצי בישראל.
מתחת למכונית מונח הרמזור שנהרס בשעה שהמכונית הועפה לעברו. חלקה הקדמי של
המכונית הרוס ואילו בחרטומה מופיע סמל המדינה והמיספר — 102 מיספרה של המכונית.

סבר כי יצליח עוד לחלוף על פני הצומת.
״היה ברמזור אור צהוב מהבהב,״ סיפר,
״לפתע הופיעה מכונית במהירות מטורפת
מכיוון רחוב בוגרשוב והתנגשנו. זח הכל.״
אלא שזה עדיין לא היה הכל. נהג מכונית
הקורטינה, שמכוניתו של ספיר התנגשה
בה, נפצע בתאונה. היה זה צבי
פולטורק ,24 ,מרכיב תריסים במקצועו.
״נסעתי כאשר ברמזור היה אור ירוק,״
סיפר ,״ואז התנגשה בי מכונית השר.
הדבר הראשון שעשו שם, לפני הכל, זה
היה להחליף את המיספר הממשלתי של
מכונית הפיאס במיספר אזרחי רגיל.״ רק
אחר־כך פונה צבי אל בית־החולים לקבלת
טיפול רפואי.
גם שתי מארחות-הבר במכונית השר
היו זקוקות לטיפול. אלא שלפתע הופיע
במקום גברתן שניגש אל הנערות וניסה
לדבר על ליבן :״אל תלכו לבית־חולים,
יהיה בסדר. תקבלו טיפול במקום אחר.״
באותו רגע כבר הגיעו אל מקום התאונה
ניידות חמישטרה. השוטרים אספו את כל
המעורבים בתאונה כדי לגבות עדויות
ואותו גברתן החל להתקוטט איתם. הוא
היה הראשון שנעצר והועלה אל הניידת.

״מה יש? מה עשיתי? לא גנבתי ולא
רצחתי!״ צעק. אבל צעקותיו לא הועילו
מלבד זה שגרמו לכך שכל הסביבה התעוררה.
בחלונות הבתים החלו להופיע
פנים מנומנמים. קהל סקרנים גדל והולך
התאסף מסביב למכונית השר המרוסקת.
סוף־סוף לא בכל יום רואים מכונית של
שר בישראל מעורבת בתאונה.
גם נהגו של ספיר היה מבוהל .״היה כאן
ניסיון תקיפה!״ הודיע לקצין המישטרה,
״אתה מוכרח לעצור אותם!״
פרטי מכונית הקונטסה שרדפה אחרי
מכונית השר נמסרו באלחוט לכל ניידות רד
מישטרח. לא עברו דקות רבות והיא
נעצרה באחד מרחובות תל-אביב והובאה
אל מקום התאונה. אלא שהפעם היה בה
רק אדם אחד. הסתבר שהמכונית שייכת
לסנדי שמטניק, ואילו נהגה היה יעקב
סילביה. הוא היה לבוש מכנסי חאקי
צבאיות ונעול נעלי צבא גבוהות, אבל
חולצתו היתד. חולצה אזרחית לבנה. כאשר
נקרא אל קצין המישטרה טען כי הוא איש
מילואים שהגיע לעיר לבילוי חופשה. לא
היה מוכן לומר מי היה האיש שהשתתף
עימו במכונית במירדף.

ךוןףןךד | 1|* 1 1 אחד מידידיו של נהגו הפרטי של פנחס ספיר ממהר
11 #11 ( 11 | #להוריד ממכונית השר את המיספר הממשלתי כדי למנוע
את זיהויה. הסרת השלט נעשתה דקות ספורות אחרי התאונה, בעת שקהל סקרנים
נקהל סביב למכונית. ליד האיש ניצב שוטר תנועה. שוטרים אחריס מיהרו לרדוף
אחרי מכונית הקונטסה שדלקה בפיקבזת מכונית השר והיוותה אחד הגורמים לתאונה.

הברירה-

במדינה
אי ל ת

מ 11ז,.מוקד״?
מוקד איננה מפלגה ישאלית מאובנת מצויה, המשועבדת למנגנון. אין לה כמעט מנגנון, ויש בה אנשים
פוליטיים שידעו להתחדש ולשחוט את ״הפרות הקדושות״ שלהם .״מוקד״ היא ברית נלהבת של סטודנטים,
פועלים, קיבוצניקים, אקדמאים, אנשי רוח והמוני חיילים שעברו על בשרם את זוועות המלחמה האחרונה. הם
נכנסו למאבק פוליטי מחוך זעם, עלבון ותקווה: הם משוכנעים בכר שי שברירה .

מה רוצה ״מוקד״?-
#״מוקד״ רואה סיכוי לשים קץ למחזור מלחמות הדמים על ידי תכנית שלום נועזת, זהירה ובעלת
מעוף! תכנית הלוקחת בחשבון את כשלונות התפיסה שהביאה אותנו עד מלחמת יום הכיפורים והכשילה
אותנו במלחמת יום הכיפורים.
* כלפי מצרים: הסדר בשלבים. נתח שטחים תמורת ״נתח שלום״ .כל פינוי ישראלי יבוא יחד עם
תזוזה מצרית לקראת יחסי שלום.
• סיני המפורזת לא תובל לשמש מקפצה למלחמת השמד על ישראל. זאת נבטיח על ידי כן עויאסר
על מצרים להכניס צבא לסיני. האיסור יהיה חלק מהסדר השלום מאמר בו בפירוש :״אם תכניס מצרים
צבא לסיני תהיה גם ישראל רשאית לקדם את צבאה לסיני״ .העיקר איננו רק ״איפה יעבור הקוו״ אלא —
מה אסור יהיה למצרים להחזיק לאורך הקוו.
#ברמת הגולן יתוקן הגבול. שטח נרחב יפו רז. ישראל תבטיח בעצמה פיקוח יעיל על הפירח.
>• לפלשתינאים תהיה זכות הגדרה עצמית אם או בלי ירדן. כל שטח שנפנה — יפורז.

כלפי פנים
מדיניות נאורה, חקיקה מתקדמת, חיסול הפערים במיטב המסורת של ארץ־ישראל העובדת בשנותיה
היפות ביותר, חלוקה צודקת יותר של עול המלחמה: מי שיש לו יותר — ישלם יותר, מי שיש לו פחות —
ישלם פחות.
סיעת ״מוקד״ תשמש פה ומגן לעובד השכיר והעצמאי הקטן הסובל היום מהתיקרות דוהרת, מחשש אבטלה
והשרות הצבאי פוגע במצבו הכלכלי.

מה הסיכוי של ״מוקד״?-
״מוקד״ תהיה גרעין להיערכות כוחות חדשה. יש לה סיכוי להיות לשון ־ מאזנים
את הכף לצד הכוחות הנאורים.

בכנסת, להטות

בגין -פירושו מלחמות בלי סוף
המאובנים: גולדה־דיין־גלילי — יביאו קיפאון
אליאב ובן־אהרון שבויים בידי המנגנון
אנשי ״מוקד״ בכנסת יוכלו להטות את הכף
אתה תוכל להטות את הכף

יש ברירה תן יד

החור,
במערומיו שוטרי
אילת רגילים לטיפוסים מצאי״
דופן. משום כך לא התרגשו אנשי הניידת,
כאשר ראו גבר ערום כביום היוולדו
מתרחץ בים ספוד לחוף. שניים
מהם יצאו מהמכונית, הזעיקוהו החוצה
כדי לעוצרו.
הם הופתעו קצת יותר כאשר גילו את
זהותו: לא היה זה אורח־היפי אלא תושב
מכובד של העיר, ועוד עורך־דין במקצועו.
תרדמת אדהים. אלא שהחוק הוא
חוק, אפילו כשחוא מופעל נגד החוק,
ועורך־הדין נאלץ לקטוע את רחצת הבוקר
שלו, לסור לתחנודהמשטרה. שם
נעצר רשמית, השתחרר בו במקום בערבות
צד ג׳ על 500ל״י, המתין למשפטו
הפלילי.
אולם מלבד קוריוזים ספורים מעין אלה,
נשארה אילת רדומה, מאז פרוץ מילחמת
יום־ו!כיפורים, כפי שלא היתה רדומה בתולדותיה.
חופיה המקסימים, שהיו מלאים
נוודים מכל קצווי־תבל כל ימות השנה,
שוממים היום. וזה, למרות שגם במלחמה
זו, כמו במלחמת ששת־הימים, לא נשמעה
באילת אף יריד, אחת, והעיר נשארה צוק
של שלווה במדינה הגועשת במילחמת־דמים.

משוגע
אחד.

התוצאה: בתי-
המלון ומועדוני־הלילה שוממים. אין כמעט
איש־עסקים שיעיז לשכור ולהפעיל את
אחד ממועדוני־חלילה בבתי־הפלון המפוארים,
שדמי־השכירות עבורם מסתכמים
ב 6,000-ל״י לחודש. המשוגע היחיד הוא
ג׳וני קרי האמריקאי, לשעבר חביבן של
החיפאיות, המנגן ושר מדי ערב בפני
הקהל המעט המתאסף במקום.
היחידים שמצילים את העיר מתרדמה
סופית הם אנשי המילואים מבסיסי ה סביבה,
הסרים עם ערב מפאתי המדבר
אל העיר הגדולה, מזרימים קצת דוח־חיים
בקופות.
אלא שכל זה רחוק מאוד מאילת המוכרת
של ימי טרם המילחמה.

מ שפט

שמע

ביום ד׳

בעכו

מתי מגד
מאיר פעיל
בקפה צור, ב־ 8בערב

בערב שבת

את דבר
ביום ד׳

״מוקד״:
ביום ה׳

בבקעה אלגרביה

בנהריה

רן כהו
עמוס קינן

מנחם ברינקר
ראול טייטלבוים
עמוס עוז

בקפה (מול בנק לאומי)
ב־ 6בערב

בשבת

במלון ״עדן״ ,ב״ 8בערב

ביום ה׳

בטלביזיה וברדיו

מאיר פעיל
בטלביזיה, בשעה 20.00
ברדיו גל ב׳ ,בשעה 18.05

בחולון—בת־ים

ברמת־אביב

ביום ד׳ הבא — 26.12

ברחובות

הצבע

יאיר צבן
מאיר פעיל
עמוס עוז
מתי מגד

עמוס עוז
מאיר פעיל
רן כהו
דן דרין

ראול טייטלבאום
עמוס עוז
רן כהו

בקולנוע ״רממ״אביב״
ב״ 11 בבוקר

ב״בית גורדון״ ,רה׳ לוין
אפ שטיין, ב״ 8^ 0בערב

פנה לת.ד 100 .ת״ א
הזמן א ת מו קד ״על
מל חמהו שלום״ ו ה תקשר
להו שיט לנו עזרה
בפסף ובפעילות.

בקולנוע ״רמת־יו סף״
ב־ 8בערב

7 5מ• מעצר -
לחינם הלילה היה גשום, רחוב גיבורי־ישראל
התל־אביבי היה שומם, וחיים ורנד פסע
לו בניחותא בגשם, נהנה מהבדידות ומה־דממה,
כשלפתע עצרה על-ידו הניידת
ואנשיה ביקשו לתהות על קנקנו.
נמלט ונדפס. חיים לא היה דמות
בלתי־מוכרת לשוטרים, והעובדה שנשא
בידו חבילה גדולה עוד הגבירה את
תשדם. מובן שחשדם של השוטרים הגביר
את חשדו של חיים, והוא נשא רגליו
להימלט. הוא נתפס, החבילה נתפסה, וכל
הכבודה הובאה אל תחנת המשטרה.
שם, התגלתה החבילה כמכילה 25 קופסאות
סיגריות, ממינים שונים, וכן שקית
עוגיות.
קבלה לא משכנעת. מדוע יסתובב
אדם לבדו בלילה עם סיגריות ועוגיות?
למישטרה היתה התשובה ברורה, והיא
הביאה את חיים בפני בית־מישפט השלום,
האשימה אותו בשוטטות ובהחזקת
רכוש חשוד כגנוב.
״מה פתאום גנוב?״ נעלב חיים, ושלף
בפני השופט קבלה כתובה וחתומה כחוק,
שאישרה כי תכולת החבילה נקנתה על-
ידו בכסף מלא, פחות או יותר.
אולם גם הקבלה לא שיכנעה את השופט
וינוגרד. הוא מצא את חיים אשם,
הפעיל נגדו את המאסר על-׳תנאי שהיה
תלוי ועומד נגדו, ואף הוסיף לו כמה
חודשים חדשים.
זכאי — אכל. סניגורו של חיים,
עורך־הדין משה אלוני, עירער בפני בית-
המישפט המחוזי — וזה אכן התחשב
בקבלה, זיכה את ורנד משתי ההאשמות
נגדו.
אלא שבינתיים, הספיק הבחור לשבת
75 יום במעצר.
העולס 1דחק 1804

0 6 3ווו 01ח ח 3

7111 § 1111111 § 11117 )111 £11)1719
ץ־ווס <וח 0ץ ו
1¥1£¥ 1974

51161161 5316 01 )116 £60)117)9־43 0) 0111ר1]91ר1191־1

צ< 0יי 8ס 6חז 0מ ) 6 0ז>1ן

3־ 141ו £ 5 11£1< £1_ \1¥£10א 0־ 6 1א 1 . 4 0 0 £ £

י־יזי״׳ ^זסוזס ש ש שסס
.ססדסשששסס ־׳

9 1)10 ח51 וזקוזז 6191115 00׳*01<1ו0 51 חס 51ח03ט )4( 3זטס 80
1(10 89161)61.טס([ 01<61 4ו!; ׳6 57161)81. 1 57

( 3ז 6וס )1 03ז 8״)1(301) 10

ז 0 £\70 ).־2. £1351

) 11(0!60 10$10100 { 1ז|! 653 חז 61:וזז )1)611 80י 61)6י| . 0 )01126^/. 5ם

!80081(66.״

׳ 3^3300740 031/ 01-7

! 3 0 6 ) 10)1 01 2 5 / 6 3 ) 3 8 9 ) 08ז ס 0
| י) 3ץ 3 ) 0060109151 03 0 (6 )1 1/10506 ^0 3
06106)1 30 150611 00116010) 0011)1 006 01
106^110651 00116011005 0) 100360 0010396

(5 )5013 רחו 309ז3)1זז4 16
(5ט )2ו1ז3ח8. 8 06
(5 )001). 169ט1ז3ח 06ז 810370 וז0 ^63
(70 )801). 192 חסז 8וחט0. ^ 601
(26 )801). 169ח0ז98ז£. 13

10 6X1513006

)8611 וזז 360 זס3ז61ז__ 164( .

13)96 8 )00) 6

1-169״)

4£יווק

^ ׳0ץ$ * 0 £ 5 13 06601
06י 300010160 יז 66ג) 6״ 3יי 6׳ ״ 1031
306013 ) 0 )1130056 0 ) 11115 013901110601
355601131396 01 .10)1360 001.05.

(35 )801). 45. 46£. 52 קו1ח* 0סז 20 80 חסז*• 3 8
(>3 •1)8!). 83, 84. 87 זסיז0)1 ^9ז20) 86ח0ז90 8ז8. 3 13
35ק1זח0 £סז8

)801). 463( .

396ק 06x1 0601ח 11ח 0 0

^ £ 7 0 8 * 8 £ 00114 ^ 0017074 3אןק

01/05
*. 5005/018

1)65 ))075
0 ) 5,. 980
100 ..

00006 516/204-0040

3 4 1 £ 3אאסוזסט* 8£ 8 * 8£ 00114 חז 1!?6״,סס־

* 1106
!. 11507ו1 )1800, 01.

)>306 2003

י י ׳1״ ) 10 00105.510ס א \

200 1.0. 17/111613 803)1

1*3962002

דייו: עסחיס בוניו
בהסוואה ש ו
אספן אלמ ו !
ממשיך גשה דייו
למכור עתיקות
ברהב ׳ העולם

ך! שרומא כערח ועלתה בלרינות
^ המשיר נירון קיסר לפרוט על העזגב
שלו.
לרוע המזל אין שר-הביטחון משה דיין
יזרע לפרוט על עוגב או לנגן בכל כלי*
נגינה אחר. אולם גם לגבי תחביבו דר
עיגן רי של ריין, איו זדי משנה מדי קורה
במרינה ובאיזה מצב היא נמצאת. אצלו
נמשכים העסקים כרגיל, כאילו שום דבר
לא קרה וכאילו שום דבר לא היש תנה.
כאילו לא היתה מילחמת יום־חכיפורים ;

כאילו לא נשקפה לישראל סכנת שואה*
כאילו א? חלק מהעם מגויים ונמצא בקווי
החזית! כאילו לא נתונה ישראל באחד
המאבקים המדיניים והצבאיים החמורים
ביותר בתולדותיה — ממשיך משה דיין
לסחור בעתיקות ולנצל את חולשתו האישית
(שלטענתו נובעת מדחף שאינו
בר־כיבוש) כדי לצבור הון, להגדיל את
רכושו ולהתעשר,

ה מכירה
של המאה

10י/1£\0/11י יי^ס * 1ח1£א)3£

טזו 7ע, א 0ו ז : 0 .0 0 1 1 £
.ח 0ז0׳011£0:
(3־^ 1וזו 03ם׳ 31״ 0ז׳< 301נ) 1

המיסמו המושיע

זהו קטע מתוך מודעת הפירסום שפורסמה
בעיתון המקצועי של אספני המטבעות באר־צוורהבויית
״וורלד קוינס״ (״מטבעות העולם״) המכריזה על מכירה פומבית של אוסף
מטבעות יהודיות שתתקיים בחודש מאי .1974 המודעה במלואה מתפרסמת בראש עמוד
זה. קטע זה של המודעה מראה את שר־הביטחון משה דיין תתבונן באוסף המטבעות
שיוצא למכירה, מבלי לציין את שסו של האספן. במקוס אחר במודעה (במיסגרת
השלישית משמאל) נאמר, כי האוסף המוצא למכירה הוא אוספו של אספן מטבעות
שבמשך 25 שנים עזר לו דיין לבנות את אוספו. ניסוח זה בא לחפות על העובדה
כי אוסף המטבעות המוצא למכירה פומבית שייו למעשה למשה דיין עצמו.

ך* קדגר אחד שינתה המילחמה. לפני
1המילחמה לא התבייש דיין להופיע ברחבי
העולם, בחוגים המקצועיים של אספני
העתיקות, כסוחר־עתיקות המציג אום-
פיו לכל המרבה במחיר. כיום כנראה לא
נעים לו כל־כך להופיע בתור שכזה. סוף־
סוף רבבות אורחים בישראל מגוייסים
זה החודש השלישי למילואים, אחרי שנטשו
בעורף את מישפחותיהם, מקומות
עבודתם ועסקיהם — והם נאלצים להתקיים
על המשכורת הצבאית הדלה שהמדינה
יכולה להקציב להם. במצב כזה לא נוח
לשד-הביטחון של ישראל להופיע כמי
שמציג חלק מאוסף העתיקות שלו למכירה
פומבית בנידיורק. משום כך מצא ה־ארכיאולוג־החובב
המפורסם ביותר של
ישראל שיטת הסוואה מקורית, שעל פיה
(ו 1_.שו בעמוד )22

1. 21

האוטובוסים וחלק מהחברים
עדיין נמצאים
במקומות אחרים

הפעלנו יאת רוב הקווים
בין השעות , 20.00-05.30 באזור חיפה
ובחלק מהקווים י בירושלים
פועל השרות עד שעה 21.30
אגו מתנצלים
על העיכובים. הנדרשים
מאת נוסעיגו בימים אלה,
אג דהמחלקה ליחסי ציבור.

צעירה מתל״אביב
זכתה בפרס הראשון בסך

150 אלף י
במחזור האחרון של ח״טוטו״

מינימום נדו הפרסים

350 אלך ד

מינימום הבוס הראשון

175 אלף י־

ביום ה׳ המועד האחרון למסירת הטפסים

ע עו ה/י ך מנ הגזז גו ע ־
נ 77א טו טו כ7י ש בו ע !

דיין: עסקים כרגיל יייי

ושזל״ח הקוסם

(המטר מסטוד )20
ניתן לנגוס בעוגה ולשומרה שלימה.
זזה סיפור אחיזת העיניים.
בעולם הרחב יוצאים־לאור כמה וכמה
עיתונים מקצועיים של אספני
עתיקות. בכתבי־עת אלה, המגיעים בדרך
כלל רק לחוג מצומצם של אספני עתיקות
וחובבי ארכיאולוגיה, מתפרסמות מודעות
מסחריות על אוספי עתיקות למכירה.
בשנים האחרונות לא היה זה חיזיון
נדיר לגלות בבטאונים מקצועיים אלה
מודעות המכריזות על מכירת מימצאים
ארכיאולוגיים שונים ״מאוספו הפרטי של
משה דיין״ .העתיקות שהוצעו למכירה במודעות
אלה לא היו שונות אומנם מ־מימצאים
ארכיאולוגיים אחרים הנסחרים
בשוק העתיקות, אבל העובדה שהם נלקחו
מאוספו הפרטי של שר־הביטחון של
מדינת-ישראל הגדילה את ערכם ומשכה
אליהם את תשזמת־הלב של האספנים.
בעוד חמישה חודשים עומדת להתקיים
בניו־יורק מכירה פומבית גדולה של מטבעות
ישראליות עתיקות הנושאות את השם
״מכירת השקל של המאה.״ במכירה זו
יוצע למכירה, בשיטת המכירה לכל ה מרבה
במחיר, אוסף שלם של מטבעות
מממלכת יהודה ועד לתקופתו של הורדוס.
כל המטבעות שייכים לאוספו הפרטי
של שר־הביטחון משה דיין. אלא שהפעם,
בעקבות מה שאירע במילחמת יום־הכיפו־דים,
הרגיש כנראה דיין עצמו כי יעבור
את גבול הטעם הטוב אם יציג את המטבעות
למכירה כחלק מאוספו הפרטי.
לא רק החיילים בחזית עלולים היו להגיב
בתמיהה על שר־הביטחון הממשיך בעסקים
כאלה בזמנים כאלה. יש חשש כי
גם כמה מהיהודים הטובים של ארצות־הברית,
הנקראים להדק את החגורות ולהגביר
את תרומותיהם למגבית כדי לסייע
לביטחונה של ישראל, לא היו מבינים
מדוע לא יוקדשו כל ההכנסות ממכירת
אוספי העתיקות של דיין למ״לווה־המילחמה־מרצון,
למשל.

(המשך מעמוד )10
ישראל של ימינו מושפעת מזיכרונות
השואה, ומזיכרונות ימי-ההמתנד, של .1967
הערבים מושפעים מזיכרונות אחרים לגמרי
— בריחת הפלסטינים ב ,1948-ההתקפה
על מצריים ב״. 1956

ט פ סי ס
גאוני
ך* די לא להוסיף סימני שאלה מיותרים
*0לאוסף סימני השאלה המרחף מעל משד.
דיין, ננקט טכסים גאוני, לפיו לא יופיע
דייו עצמו כבעל האוסף ובכל זאת יקבל
האוסף את פירסומו של שר־הביטחון.
במודעה שפורסמה החודש בירחון ה־נומיניסטי
האמריקני וורלד קווינס
(״מטבעות העולם״) ,ושהכריזה על עריכת
המכירה הפומבית בחודש מאי 1947 בניו־יורק,
לא מופיע שמו של בעל האוסף
המוצג למכירה. לעומת זאת מתנוסס עליה
שמו של דיין פעמיים. פעם אחת מופיע
דיין במודעה בתמונה המראה אותו מציג
את מטבעות האוסף בפני אספן אלמוני,
בלתי ניתן לזיהוי, שרק גבו מופיע בתמונה.
בפעם שניה מתנוסס שמו של
דיין במודעה בתוך מיסגרת מיוחדת בנוסח
הבא :״במשך תקופה של 25 שנה, סייע
ארכיאולוג גדול ששטו משד. דיין לאספן
ישראלי לבנות את אחד האוספים המעולים
של מטבעות יהודיים הקיימים בנמצא.״
מיהו אותו אספן אלמוני שמשה דיין
סייע לו במסירות כה רבד. להרכיב אוסף
מטבעות עתיקים בבדשך עשרים וחמש שנים
רצופות ו זאת לא נמסר במודעה, מסיבה
פשוטה. האספן שמשה דייו עזר לו באיסוף
המטבעות, בין השאר בצורת שוד
עתיקות ועבירות מובהקות על פקודת ה עתיקות
של ישראל, איננו אלא משה דיין.
איש לא היה מעז להישאר אלמוני במודעה
מיסחרית, המכריזה על מכירה פומבית
למטרות מיסחריות, ובאותה שעה
להשתמש בשמו של שד־ד,ביטחון של
מדינת־ישראל כדי לפרסם את אוסף העתיקות
שלו המוצע למכירה. שימוש כזה
בשמה של אישיות ציבורית ללא הסכמתה
יכול להתפרש, על פי תקדימים משפטיים,
כהוצאת־דיבה. הניסוח המתחמק במודעה,
המתפרסמת על שניים מעמודי ביטאון
אספני המטבעות המקצועי, לא נועד אלא
להסוות את העובדה כי המטבעות שייכים
לאוספו של, דיין ובה בשעה להאציל להם
גם מהילתו ופירסומו של שר-ד,׳ביטחון.
לא קשה להבין, לאור כל זאת, מדוע
ממאן דיין להתפטר מתפקידו בעקבות מח דלי
מילחמת יום־ר,כיפורים, שהוא נושא
להם באחריות מיניסטריאלית. התפטרות
כזאת עלולה גם לגרום, חם וחלילה, לירידת
ערך העתיקות שלו בשוק הבינלאומי.

• ״הזיכרונות (של הקיסרות
האוסטרית) הרסו אותה לא פחות
מאשר הנוקשות שדה.״
זה שוב מזכיר קצת את גולדה.

כל אומה רואה את עצמה כתד•
מית מסויימת, השונה לגמרי מן
התדמית שיש לה בעיני הזולת,
וכעיקר כעיני האוייב. השלום נעשה
כין אויבים, שיש להם תדמיות
שונות לגמרי של עצמם ושל
יריכיהס :
• ״הסדר בינלאומי מהווה שלב
כתהליך, שבו נוצרת פשרה כין
הצורה שכה רואה אומה מסויימת
את עצמה, ובין הצורה שכה רואים
אותה שאר המדינות.״
אולם:

• ״שום מדינה לא תסכים להסדר,
ויהיה מאוזן ז/כטוח׳ בכל
שיהיה, אם נדמה לה שהוא סותר
את החזון שיש לה לנכי עצמה״.
ישראל לא תסכים להסדר שייראה לה
אנטי־ציוני. הערכים לא יסכימו להסדר
שייראה להם ככניעה לאימפריאליזם. ד,תדמיות
ירחפו באולם של ז׳נבה לא פחות
מאשר הבעיות הממשיות.

אין נביא בעירו
* * ה יהיה תפקידו של קיסינג׳ר עצמו
בוועידה זו? מה יעשה הוא, השולייה
של מטרניך הגדול?
בספרו נמצא הפסוק המעניין הבא:

• ״תפקידו של המתווך הוא
להכתיב תנאי־שדום. ואילו תפקידו
של איש-הכיניים אינו אלא
להעביר הצעות-שלום מהמחנה
האחד אל המחנה השני״.

דבר אחד ברור לו, בלי ספק: לא יתכן
הסדר שהכל יהיו מרוצים ממנו. דווקא
בכך רואה קיסינג׳ר ברכה:

• ״אחד התנאים ליציבות הוא
שכל הצדדים יהיו כדתי־מרוצים
מן ההסדר. שהרי אם מדינה אחת
תהיה מרוצה לגמרי, משמע שכל
שאר המדינות יהיו כלתי־מרוצות
לגמרי״.

יתכן שאת המלים ד,באות, אותן ייעד
למטרניך, הוא מייחס גם לעצמו:

• ״הוא ראה כמדיניות מדע,
לא ביטוי של רגשות.״

על גורלו של המדינאי האמיתי, שוחרר,שלום,
כתב כמה מילים הנוגעות ללב —
גימד, בלתי־רגילה בספרו ר,ייבש:

• ״המדינאי דומה לניכור כדרמה
הקלאסית. יש לו חזון של
העתיד, אך אין הוא מסוגל להנחיל
חזון זה לכני זמנו, ואין הוא
יכול להוכיח את אמיתות החזון.״

יש לכך סיבר, הגיונית, שכל לוחס-שלום
התנסה בה:

• ״האומות לומדות רק מן
הניסיון. הן, יודעות׳ רק דכרים
שקרו, שחלה זמנן, ושכבר אי-אפ-
שר לפעול על פיהם. אך המדינאים
צריכים לפעול כאילו האינטואיציה
שלהם ככד הפכה לניסיץ־העכר,
כאילו שאיפותיהם חן אמת מוכחת.״
נראה
שקיסינג׳ר
כאשר כתב:

הרגיש כך בעצמו,

• ״משום בך גורל המדינאים
הוא לעיתים קרובות בגורל הנביאים
— אין מדינאי כעידו. הם מתקשים
תמיד להשיג את תמיכת
דעת-הקהל בתובניותיהם. גדולתם
מתגלה רק אחרי זמן, באשר הדברים
שחם חזו מראש באינטואיציה
שלהם ככר הפכו לנחלת העכר.״
אלה דברי נחמה, שכל לווזם-שלום ילול
לייחס אותם לעצמו.
כך מגיע קיסינג׳ר להגדרת המדינאי האמיתי,
שיש לה נכונות אוניברסלית:

• ״המדינאי צריך לגשר על
פני הפער שבין המסורת והעתיד.
מדינאי המקדים את ניסיון עמו
יותר מדי, לא יזכה כתמיכת דעת־הקהל
שלו, גם כשהוא מציע מדיניות
נכונה.״ אך מדינאי חמגכיל
את מדיניותו למה שדעת-הקהל
שלו מסוגלת לקלוט, גוזר על עצמו
עקרות גמורה.״
העולם הזה 1894

ראש המגבית ב דו״זרק המתיג! ד שזוא -ב ע 1ד
ספיר ע 10ק בקניית מתנות לנכדי!

אנשים

׳ 8שר־האוצר פינחס
ספיר נראה ממהר מאוד בשבוע
שעבר מחדרו שבמלון
הילטון בוושינגטון. הוא קרא
לנהגו ונתן לו רשימת פריטים
וכסף, הורה לו לצאת ולערוך
מייד קניות. אחר התיישב בלובי
של המלון והמתין. כאשר
ההמתנה נמשכה למעלה משעה,
החלו מלוויו של השר להתעצ בן,
שכן בשגרירות ישראל בוושינגטון
המתינו לו ראשי המגבית׳
מהם רצה לקבל תרומות
גדולות. כמה ממלוויו ניגשו
אליו, הזכירו לו כי הוא
מאחר לפגישה עם התורמים זה
למעלה משעה. ספיר הניף את
ידו והשיב להם באידיש :״ש יחכו,
אני ממתין לנהג עם המתנות.״
המלווים, שחשבו כי
המתנות מיועדות לראשי המגבית,
המשיכו להמתין בש קט.
אך כאשר חזר הנהג, הוא
הגיש לספיר קבלות על סך 250
דולר והשר, קורן מאושר,
קרא :״יופי, סוף־סוף אביא ל נכדים
את מה שביקשו ממני.״

מארגני מודעת המחאה

נגד שר-הביטחון משה דיין,
שהופיעה בשבוע שעבר בעי תונים,
פנו בין השאר גם ל-
מנכ״ל תע״ר(תעשיית עץ לבוד)
אליהו סחרוט, אחיו של מי
שהיה מפכ״ל המישטרה יחז״
קאל סחר, ביקשו ממנו ל הצטרף
לחותמים. סחרוב השיב
להם כי הוא עצמו אינו
יכול לחתום. אך בין החותמים
היו כמה מבני מישפחתו של
סחרוב: אשתו טניה סחרוט;
בתו דפנה אלרוי, הנשואה
לעו״ד יורם אלרוי, שייצג
בזמנו את מאיר לנסלוי בארץ
! בתו השנייה, נעמי קו״
ליץ, הנשואה לדיויד קד־ליץ,
שהיה עוזרו של עזר

אלי וייזל

דדי מנוס׳

בתמונה שצולמה בתחילת מילחמת יוס־הכיפורים ברמת־הגולן, על־ידי העיתונאית
יואלה הר־שפי. היה זה אחרי מסע ארוך בגולן, בו הצליח דירי לעבור את
כל מחסומי צוז״ל בזכות הבדיחות שסיפר לחיילים במחסום, תמורתם הם איפשרו לו לעבור״.
וייצמן בתפקידו כשר־התח-
בורה. נשים נוספות שחתמו על
המודעה, ללא בעליהן, היו אשתו
של מי שהיה יו״ר המועצה
המקומית מיצפה רמץ, אורי
ח־לטש, ניצה, שהיא בתו של
ראש עיריית נתניה ומראשי
ארץ־ישראל השלימה עוכר
כן־טמי, וגליה גור, בתו
של שלמה גור -מגיבורי
משפט תל־גיבורים.
! 8בימים הראשונים של

(מימין) ,סופר השואה שהניע לארץ מארצות־הברית
בשבוע השני למילחמה, לביקור של 6.24
שעות, השתתף בסיור עיתונאים מטפס דובר צה״ל בחזית חצו־נטך
לגלול! מ י 1 כאשר עלה לאוטובוס שהוביל את העיתונאים, הופתע
קצין הליווי של דובר צה״ל הוא דייקן הפקולטה למושפטיס ^
באוניברסיטת תל־אביב, פרופסור אמנון רובינשטיין (משמאל)\ .

העולם הזה 1894

הוא התארח ביום השישי בקב־לת־שבת
בביתו של המיליונר
כרוך רפפורט. אשת המיליונר,
רות, ביקשה מטוניק
לברך על היין ולפרוס את חלת
השבת, כשהיא מזכירה לו את
הפעם הקודמת בה ביצע את
אותן פעולות, חתך את ידו
בסכין. באמצע דבריה פרץ טו ניק
בצעקה, רץ לחבוש את ידו
שנחתכה בדיוק באותו מקום
ובאותו סכין.
! 8העיתונאי ישעיהו
(״שייקה״) כן״פורת טס הש בוע
לאירופה במשימה מיוחדת
במינה. שייקח, שנוסף להיותו
פרשן בכיר בידיעות אזזרונות
הוא גם כתב רדיו אירופה 1
בישראל, הוזמן להסביר ל־300
תעשיינים בלגיים יהודים ולא
יהודים, מדוע על בלגיה לסבול
מהמחסור בנפט בגלל ישראל.
שייקר. מנצל את הנסיעה גם
לכיסוי ועידת השלום בז׳נבה.
81 הדיילת במטוס שעמד להמריא
בשבוע שעבר מנמל-
התעופה בלוד הודיעה לנוסעים
כי חל עיכוב קל בהמראה. הסיבה
שגרמה לעיכוב החלה בטקס
צנוע שנערך במלון ציון
בחיפה. היה זה טקס נישואיו
של סמי מנו, מבעלי חברת

מילחמת יום־הכיפורים לחשו
רבים מתושבי צהלה את השמועה
כי בגו של
מסרב לשוב לארץ
מחדל כדי להשתתף במילחמה.
בני מישפחת
מיעטו להראות את פניהם
בשכונה מרוב בושה. רק
כעבור חודש נודע למישפחה ולמפיצי
השמועה, כי הבן הגיע
ארצה ביום הראשון למילחמה,
התייצב ביחידה הצבאית שלו
מבלי להודיע על־כך אפילו ל בני
מישפחתו.
81 מהדורת מבט לחדשות
בטלוויזיה ביום הראשון שעבר
הופסקה פעמיים. לאחר כל הפסקה
התנצל הקריין, דניאל
פאר, על התקלה שנבעה מהפסקה
בזרם החשמל. רק בתום
המהדורה התברר לטכנאי
האולפן כי להפסקה בזרם גרם
בנו בן הארבע של מיזנונאי
הבניין, שהשתעשע במפסק הזרם
הראשי.
8 1לחבר ועדת החקירה ה־מישפטית
שמונתה לחקור את
מחדלי מילחמת יום־הכיפורים,
רב-אלוף (פיל ).יג אל י דין,
היתד בקשה: לדחות את הישיבה
שזומנה ליום השישי. הסיבה:
הוא תיכנן לצאת באותו
יום ובשבת לדייג תת־מימי
בים סמוך לביתו שבמיכמורת.
! 8איך שומר ראש עיריית
באר-שבע אליהו נאווי על
הכושר שלו? ביום הרביעי האחרון,
עת סעד עם ידידים
במיסעדת יונס ביפו, ניגשה
אליו אחת הסועדות ושאלה:
״איך זה שאתה שומר על כושר
כזה?״ השיב לה נאווי:
״אני דואג שמסביב לביתי יש־ארו
חולות. כל בוקר אני רץ,
יחד עם הכלב שלי, שישה קי לומטרים
בחולות. זה מה ש מחזיק
אותי.״
8״הנביא יחזקאל הוא
בומבה של נביא,״ אומר אחד
הפיזמונים המושרים בישראל.
לאחרונה קיבלה עובדה זו חיזוק
בקרב תומכיו של אלוף
אריק שרון. הם מצאו בספר
יחזקאל בתנ״ד נבואה

שי אוניו ואנויסו מסיאס

המתרוצצים ביותר בקרב חיילי צה״ל בגזרות החזית השונות,
צולמו יחדיו כאשר נעצרו לתידלוק בתחנת הדלק של ראש־פינה.

מפורשת בה מנבא הנביא
יחזקאל מה יעשה אריק ל ארמית
השלישית. וזה נוסח
הפסוק בספר יחזקאל פרק ה/
פסוק : 2״שלישית באור תבעיר
בתוך העיר כמלאת ימי
המצור, ולקחת את השלישית,
תכה בחרב סביבותיה והשלי שית
תזרה לרוח, וחרב אריק
אחריהם.״
! 8מלחמת יום־הכיפורים
שינתה את סיסמות רוב המים־
לגות. גם מועמד גח״ל לראשות
עיריית תל-אביב אלוף (מיל).
שלמה (״צ׳יץ׳״) להט, שינה
את סיסמותיו. כך, למשל, כאשר
הוא נשאל לדעתו על סיסמת
הבחירות של המערך בתל-
אביב :״הם מדברים — אנחנו
עושים״ ,הוא השיב :״לצערנו,
יוכל עכשיו אנדואר אל״אס־דאת,
לומר זאת על מנהיגי
המערך. הם דיברו, והוא עשה.״
! 8לא הולך לו לנשיא ליש־כת
עורכי-הדין יצחק טוניק.

הספנות מנו נתיבי־ים. גיסו
של סמי, מנכ״ל החברה פסח
וייסמן, היה בין הנוכחים בטקס
— בו השתתפו גם כמה
אילי־ספנות בין־לאומיים, ואשר
נמשך עד השעות הקטנות של
הלילה. מרוב שימחה שכח וייסמן
שהוא צריך להמריא לחו״ל,
נזכר בכך רק ברגע האחרון.
טלפון בהול לנפל התעופה
הצליח לעכב את המטוס עד
בואו.

בעת ביקורו של
ה ליימן
סולומון גנרל
אטווד
מרשל באיזור תע־

לת-סואץ, ראיץ אותו כתב
גלי־צה״ל. בין שאר השאלות,
שאל הכתב :״האם יש לך
תוכנית־מרשל חדשה עבור יש ראל?״
השאלה שודרה בגלי־צה״ל
מבלי שהכתב ידע כי
תוכנית־מרשל המקורית נקראת
על-שמו של גנרל ג׳ודג, מרשל,
שהיהבזמנו שד־החוץ
של ארצות־הברית.

תעלומת המשאיות
המילווה־מוצון לעשירים -יוכנו
שר־חאוצר ה חלי ט על הכפלת מי כ סו ת
מילווה-ח מילח מה-מרצון לחברות גדולות
ובעלי״חון. ה סי בו ת ;
• הביקורת הק שה על מחדליו בגביית
ריווחי״מילחמה.
9חגידול שחל ב או מדן הוצאו ת מיל־ח
מ ת יוס״הכיפורים: לפני כחודש עדיין

הראו ה סי כו מי ם על הצורך לגייס 22
מיליארד לירות. כיום, גדל הסכום ל30-
מיליארד.
א ת ההפרש רוצה ספיר לגייס, בין
היתר, גם מהגדלת מילוו ח״ ה מיל חמה-
מרצון.

בברית־המועצות התהלכה
סמת בימי מילחמת העולם
פנה למישרד האחראי על
וביקש תעסוקה. אמר לו
שבאת. נחוצים לנו סבלים.
עובד בסבלות.

בדיחה מפורהשנייה:
כלב
המשק בעורף
הפקיד: טוב
התחיל הכלב

חו 3עים
לפטר את 11ב ר
כמה מראשי המ שק פנו לשר־האוצר
פנחס ספיר בתביעה לפטר מייד א ת נגיד
בנק״ישראל מ שה ונבר.
ה סיב ה: זנבר שהה בימי ה מי לחמה
ה אחרוני ם בספארי באפריקה, ומ שחיר
פתח מייד במסע להורדת רמ ת־החיי ם
של השכירים, החל מ חני קאת האשראי
במ שק. הוא ה ס תכ סך עם הבנקים,
שביקשו להעני ק א שראי ב תנאי םעמ מיים
למי שפחות חיילי ם במילואי ם — ונדהמו
כאשר זנבר הודיע כי י קנו ס או ת ם
על הענקת א שראי זה ללא אישור ממנו.
בקשר לכך מזכירים תובעי פיטוריו,
כי זנבר, שהוא כיום מבני-בריתו של מ שח
דיין, זוכה לחיפוי מצד עושה־דברו של
דיין, היועץ ה מי שפטי לממ שלה, מאיר
שמגר. שמגר מחפה על זנבר בפרשת ת דירה
שזה קיבל ב תנאי חינ ם מן הבנק
לפיתוח התע שייה — בנוסף לדירתו ה קודמת,
שהוא ממשיך ל ה חזי ק בה. שמגר
השיב תשובה מתחמקת לפנייתו של ח״כ
אורי א מ רי ל העמיד לדין א ת זנבר על
עבירות שנעשו בפרשת הדירה.

תקליטים
יח״קרו
אס אתת מתפונן לקנות נמת תקליטים
* -מוטב שתזדרז. ההעלאה האחרונה של
חצי ל״י לתקליט, בעקבות הגדלת מם-
קנייה, לא היתה האחרונה: חברות־התקליטים
כבר הודיעו על התייקדות־ענק
נוספת בתקליטי יבוא: מ־ 25ל־ 30ל״י.

ה סד ר־ חו בו ת
ל בי רנ ב ך־זו ס מן
תשלום תחובות של צמד חיחלומנים
בירנבך וזוסמן, שהסתבכו ומיפעלם נסגר,
יוסדר באמצ׳עות הסדר שהושג לאחרונה.
בנו של זוסמן יצר לאחרונה חוב של
1.8מיליון דולר בבנק בבלגיה, ועדיין
לא בר1ר כיצד נוצר הפסד ענק זה. נציג
הבנק הבלגי, ששהה בארץ, הסכים למ חוק
את מחצית החוב, ואת יתרת החוב
נטל על עצמו בנק דיסקונט — תמורת
שיעבוד המיבנה של מילטשת היהלומים
של השניים.

שר ספיר
בנוי לחמה

טון מלם -
170ל

האם עוד זוכר מי שהו כיום, כי לפני
ח מיל חמה שילמו קבלנים יותר מ״400
לירות ל טונ ה מלט ז כי כמעט ו הו חלט
על הקמת מיפעל מלט רביעי — ורק
בגלל התנגדות כור, בעלת מיפעל המלט,
שטענה כי המח סו ר הוא זמני בלבד —
לא חו ק ם המיפעל 1כיום׳ זו הי ס טו רי ה.
כיום, ניתן לקנות מלט ב־ 170 לירות
לטון — פ חו תמהמ חי ר הרשמי.
הסיב ה: הבנייה ברובה מ שותקת, ו סו חרי
הגדה, ש מח סני ה ם מל אי ם מלט, פו חדי
ם מעונת הגשמים, העלולח לפגוע
בטלט. חם מציעים או תו למכירה בכל
מחיר, מוכנים ל הפסיד 200 לירות
לטונה.

שר פרם
— אין חשבון?
למחרת פנה הסוס גם הוא לאותו משדד.
הציבו אותו לעבודות שמירה. משנפגשו
השניים במקרה, החליטו כי יהיה זה
יותר הגיוני אם הכלב יעסוק בשמירה,
והסוס בהובלה. אבל, החליטו, סדר זה
סדר, ויש לבקש אישור מן הפקיד. פנו

חזרה למישרד — והנה ליד השולחן יושב
חמור.
הגיונם של פקידים — מי אנוש ויבין.
אולם הרבה פחות מבדחת היא פרשה
אחרת — תעלומת המשאיות מהולנד ש הובאו
ארצה עם נהגיהן. כאן, הגיעו הפקידים
האלמונים לשיא חדש.
בעיתונות הוצג העניין כגילוי אהדה
ספונטאני נוסף של העם ההולנדי, שהציל
את המשק הישראלי ממחנק בצוואר־הבקבוק
שלו באחת משעותיו הקשות.
אלא שגם הצלה עולה כסף: משרד
התחבורה משלם תמורת כל משאית הולנ דית
כזו אלף דולר ליום, והתחייב להעסיקו
במשך 120 יום. דהיינו: כל משאית
כזו תעלה, בתום ארבעה חודשים 120 ,
אלף דולר.
ובסכום כזה אפשר לקנות שלוש
משאיות חדשות ומשובחות.
אחד מראשי מל״ח (משק לשעת חירום)
נזכר בבדיחה זו, בעת ביקור שערך
לאחר הפסקת האש במיפעלים שונים ב.ארץ,
כדי לבדוק כיצד התארגנו לייצור.
כאשר ביקר במפעל שוואפס, נמסר לו
כי בעייתם העיקרית היא: בקבוקי וארגזי
המפעל מותאמים למשאיות המיוחדות של
שוואפס — ואילו המפעל קיבל ממל״ח
משאיות חלב של תנובה. ניחם האורח
את ראשי המפעל כי עת מילחמה עתה,
וצריך לסבול.
כעבור כמה ימים ביקר בתנובה — ושם
כמובן התלוננו בפניו כי הבעייה היחידה
שלהם היא שהמפעל משווק בבקבוקים
וארגזים מיוחדים — ומשום מה קיבלו
ממל״ח משאיות של שוואפס.

מ שבר חמור
בע 1ף היהלומים
ענף הי ה לו מי ם בארץ טובל מזח כ מה
שביעות ממשבר חמור ביותר.
כמה י הלו מני ם ידועים נתונים כבר
בק שיים כ ספיי ם רציניים, ו אינם יכולים
לעמוד ב ה תחייבויו ת. הנחלת בורסת ה י
הלו מי ם משתדלת למנוע א ת פירסום
הדבר, ו מנ ס ה להתגבר בכוחות עצמה
על ק שייה ם של כ מה מחבריה, אול ם
כנראה לא תצליח, ותוך ז מן קצר יארעו
ה ת מו ט טויו ת כבדות בענף.
ה סיב ה העיקרית למשבר הי א השפל
הכלכלי בגרמניה ויפן. שפל זה גורם
להק טנ ת הביקוש ליהלו מי ם ישראלים

סוטים שואר־ם חושים חברת ההפקות ישואפידס השלימה בימים
אלו חמישה סרטים ארוכים, בהיקף
תקציבי כולל שיל 200 אלף דולר.
שלושה מהסרטים הם באורך שעה וחצי,
ושניים באורו של שעה.
שני סרטים הוזמנו עוד לפני המילחמה,
ועוסקים בהיסטוריה של העם היהודי ובבעיה
הפלסטינאית. שלושה סרטים עוסקים
במילחמת יום הכיפורים.
ישראפילם מתכננת המשך פעילות גם
בחודשים דצמבר וינואר, אם כי בהיקף
מצומצם יותר.

ה הולנ דיו ת

יהלומן שניצר
אפיה ואיפה 7

במדינות אלו, שקנו בעבר כמחצי ת ה ייצוא
הישראלי. כמה חברות י ה לו מי ם
גדולות ביפן פשטו רגל לפני כחודש, בי ניהן
קונות גדולות של סחו רה ישראלית.
ה מי לחמה עזרה ב מיד ת־ מ ה ליהלו-
מנים בכך שמרבית הפועלים מגויי סי ם.
אחרת, חי ה צורך לפטר אלפי לוט שים.
בינתיים שוררת בין הי ה לו מני ם מרירות
רבה בנושא אחר: צורת גביית
מי לוו ה -ה מיל חמח מרצון.
על הענף כגוף הו טל ה מיכ ס ח של 40
מיליון לירות. ל חלו קתח מי כסה הו קמה
ועדה, על-ידי נשיא הבורסה מ שה שניצר,
שהוא גם היצואן הגדול בענף, ועל
לוח״המודעות של הבורסה נ תל תה הודעה
פס קני ת שקבעה א ת חל קו של כל
אחד, הזהי רה כי י הלו מן שלא ישלם א ת
ח מיכ סהה מו טל ת קליו — יוצא מייד
מן הבורסה.
חלו קתה מי כ סו ת קז ממהאת הי ה לומנים
הקסציס. לדבריהם, הגדולים משל מי
ם חרבה פחו תמהק טני ם. הי הלו מן
גולדפינגר, למשל, המייב א כל שנה י הלומים
ב 7-מיליון דולר, צריך הי ה לתרום
מעל חמי שה מיליון לירות. אול ם
ה מיכ סה שהוטלה עליו הסתכמהב־1.7
מיליון לירות. כ מו הו גם שניצר עצמו,
המייצא ב״ 15 מיליון דולר לשנה.
לעומתם י ה לו מן המייב א או מייצא
במיליון דולר או שניים, נתבע לתרום
כ 200-אלף לירות. דהיינו, ה ק טני ם תורמים
סכום ה שווה ל״־׳ל 2$מ מ חזו ר ם —
והגדולים רק ב0-ץ< 3מ מ חיו ל ס.
על״מנת לרכך א ת המרירות, ובהת חשב
במשבר בענף, תובעים ראשי הי הלומנים
משר האוצר, כי יתיר להם לתרום
בכספים שחורים, שיולבנו על״ידי ה ה תרמה.

0פצצה גרעינ-וו
(המשך מעמוד )13
נהיה מוכנים לכל הצפוי לנו, על האפשרויות
הרבות הגלומות בו.
שנהיה מוכנים להגיב — אם האתגר
יעמיד בפנינו סימן שאלה.
אני חש, שאני חייב לתת הסבר:
!• זוהי קריאה לשלום, לא קריאה נגד
השלום. שכן השלום שרר, עד כה, רק
בצל הכוח — אף שהיה ביכולתנו לחלום
ולהיאבק למען יום, בו יוכל השלום
לשכון בהגנת המצפון.
ועד שיום זה יגיע, ע״י חלומותינו ומעשינו,
הרי הקריאה לפירוק נשק — נוכח
אויב חמוש מכף רגל ועד ראש — לא
תיהפך לקריאת שלום.

נהג יקר,

בשעת חירום ,17
עזור להסיע טרמסיסטים לטקום עבודת

פצצה ערבית אפשרית
^ ולי אומרים אנו לפעמים דבר שאנו
\ 4שונאים לאומרו. אולם איננו יכולים כל
הזמן לעצום עינינו מלראות את מה שאנו
רואים!!
דעה זאת מועברת — עם כל הכבוד
— לוועידת הפיסגה הערבית, המתכנסת
בעוד מספר ימים באלג׳יר. וזאת תוך
הבאה בחשבון שהאויב לא יבליג. שהמאבק
הוא ארוך, ארוך. ושהשלום הוא
רחוק, רחוק, טועה מי שסבור כי הפיתתן
קרוב.
די לנו במבט אחד אל מה שמבצעים
עתה הכוחות הישראליים בחזיתות הלחימה.
מבט המצביע על כך שישראל

משרד התחבורה — המרכז לשרות, התנדבות

לשכה הפרס 01 הססשלחית

בעיות ולבטים
בחיי המין

גנרל כופר
נשק אטומי — רק להגנה
ממתינה לשעת משר ומתבוננת למהלו־מה
חדשה — באמצעות נישקה המסורתי
— כדי להחזיר את מחוגי השעון אחור.
אם תצליח מהלומה מעין זאת — מה
טוב. ואם לא תצליח — יינקט צעד נוסף,
מפתיע, בסולם ההסלמה, לקראת הפחדה
גרעינית או סחטנות וניפנוף בנשק גרעיני.
אולי
אומר, ללא הגזמה: ייצור פצצה
גרעינית אינו לחש־קסמים. כל מה שהוא
מצריך עתה הוא: רשות ערבית אחת,
תחת פיקוח ערבי רם־דרג. מאה ממדעני־נו
— אלה הנמצאים על אדמתנו, או
אלה שהנחנו להם להגר לארצות רחוקות.
וכן בין 200ל־ 300 מיליון לירות * ,ולא
יותר.
כל זאת, נוסף לזכות לניצול אפשרויות
הנמצאות, למעשה, באדמת האומה
הערבית, ופרק זמן הגיוני. אח״ב יתאפשר
לאומה הזאת להיות בטוחה מהפתעות,
להשתתף ביצירת מאזני־הכוח של התקופה
— ולא להישלט על ידם.
אני יודע מראש, שקולות רבים, במקומות
רבים בעולם, יזעקו בפנינו:
״העולם כולו מתרחק ממעגל הנשק
הגרעיני — ואתם מטכסים עצה כיצד
לחזור אליו ״
תגובתנו לזועקים אלה תהיה :
אם יש ברשותכם אמצעי לוודא לעצמכם
— ולאשר לנו — כי אין ברשותה
של ישראל נשק גרעיני — אזי עשו זאת.
בקשו בצדק — לבדוק את הכור בדימונה.

אין ברשותכם אמצעים מעין אלה
— הניחו לנו להקים על ראשנו מטרייה
שתגן עלינו.
צרפת עשתה זאת, והצדק היה עימה.
סין עשתה זאת. והצדק היה עימה.
וזה, למרות שלא צרפת ולא סין לא
עמדו בתקופה כלשהי בתולדותיהן בפני
סכנת רגע של טירוף ...או אדם מטורף!
* מצריות.

מאת
הד״ר

הוצאת רשפים

להשיג בחנויות הספרים הגדולות

^חיי אישות/ חפשיים ללא

זה כ ל בן סשוט...
מה יומר קל מלהשתתף בחגרלת הלוטו.
סמן 6מספרים גבל אחת
משמוצה הטבלאות שגטופט.
עשה חישוג פשוט: פעולה גת שניות ספורות,
מגיאה לך סיכויי השתתפות גוביה של מינימום
150,000ל״י גפרס הראשון, ואלפי לירות
גיתר הפרסים.
וזז ני נד גשוע.

השיטה העולם הזה 1894

מרדכי זיד מן

דאגה!
עם ההמצאה השוויצרית המשוכללת
בקשי סלון הסברה חינם
אודות שיטת 0.0.אינדיקטור
הבדוקה והמקובלת כיום
בסולם כולו

0:0 .אינדיקטור(ישראל) בס״ מ
ת.ד 26300 .ת״א

רועי י יז קסבת
כמינוקמ חו ס

!1111:1הי ה
שעווויה המסעיווז אח
אוצות־הבוית: נו חרבו
מירון וודו מסובח שבו
התובלה ־ בעזות מדינת ישראל

גי ת ייייחרח* !
י י? סי גי ס
י כו לי ר

חגיה /
אנייי ^ו
גס אוי

ב א שי אושרי? וז ה ס קע ה של אייגוגו
של היפר כסרט ישראלי, הגיע ארצה וי-
מפיק . ,ייגיט רסקיו, ועיניו שגי גצי*
׳ליס של. אחאמ חגיווו־ ההש ^ ע ה
פה — ני ק טורוגסקי וגא
גייפפה. הישראלים שעבדו ג ג
כי ברור הי ה לבל שלטשקיעיג

ד רג׳־.־י.1
מ ח צי ת ה

£ה ט ייז

עתה, הציעו השניים לאירגרן לשפר את
יחסי־הציבור שלו באמצעות מערכה שתיקרא
אמריקה בתנועה. ההצעה נתקבלה,

טענתם לא שיכנעה. כפי שמסר ה־ניו־יורק
הרלד טריביון, הגיש אירגון
עובדי התובלה נגד אד מק־מאהון ושותפו,
ניק טורזסקי, תביעה על 6.7מיליון דולר.
התביעה טענה כי השניים ניצלו לשימושם
הפרטי מיליון דולר מהכספים ש קיבלו
מהאירגון למיבצע אמריקה בתנועה,

כתובע־הכללי של ארה״ב, פתח בחקירת
הקשרים בין הופה לבין סינדיקט הפשע,
גילה כי הופה השתמש בקרנות הפנסיה
של האירגון למימון עסקים של ראשי
עולם הפשע.
הופה הואשם בשימוש בלתי־חוקי בכספי
הקרנות, נידון לשנות מאסר רבות, שוחרר

הצבר ש 7המאפיה

יה זה הסיפור הפיקנטי של השבוע,
( | בכל רחבי ארצוודהברית: שבועון
טייס, בגיליונו האחרון, הקדיש לו עמוד
שלם. גם העיתונים האחרים, וכן יתר
אמצעי-התיקשורת, ניסו בהרחבה את הפרשה
— כיצד הצליחה המאפיה להוציא
מאירגון עובדי־התובלה בארצוודהברית
מאות אלפי דולרים, לשלשלם לכיסה —
ותוך כדי כד עוד להגדיל את הסכום פי-
כמה, בעזרתם האדיבה — ותמימותם —
של פקידי ממשלת-ישראל.
הסיפור התפרסם בעקבות החקירה שניהל
בפרשה משרד המשפטים האמריקאי.

וכי הנזקים שנגרמו מכך לאירגון מסתכמים
ב־ 6.7מיליון דולר.
אולם הכספים שחלב הצמד מקופת ה-
אירגון, לדברי התביעה, היו רק חלק מרוו־חיהם
מהעיסקה. בעזרת כספים אלה, ובעזרתה
של ממשלת־ישראל, הצליחו השניים
להגדיל את רווחיהם פי כמה.
שכן ספק אם הסרט סברה קומנד, בו
השקיעו היזמים הזריזים, יוקרן אי־פעם
בפני קהל קוני כרטיסים. למרות כיכובו
של דייויד יאנסן, איכותו של הסרט היא
עגומה. לדעת בעלי מקצוע, קשה להבין
כיצד ציפו מפיקיו לראות ממנו רווחים.

צללים!אפלים
מ א חו רי הרצח

מאת

גאל ד 3י 3

ך* שיטה, שכח ציפו המפיקים לראות
ן | רווחים, היתה פשוטה יחסית.

לא מכבר.
אולם גם בכלא המשיך לשלוט באירגונו,
חי בין הסורגים כמלך.
באשר אושרה ההשקעה של אירגונו
של הופה כסרט ישראלי, הגיע ארצה
המפיק, רוברט רסקין, ועימו שני נציגים
של אחת מחברוודההשקעה של הופר,
— ניק טורזסקי וגאי דה-לה־גיופפה. הישראלים
שעבדו בסרט סיפרו כי ברור
היה לכל שלמשקיעים לא איכפת היה
להפסיד או לחסוך בהוצאות. לדבריהם,
ניתן היה לעשות את הסרט במחצית ההשקעה.

גם סיפרו כיצד פחדו הכל מנאי
דר-,לד-,גיופפה.
ההשקעה בסרט לא היתה הקשר היחידי
של ג׳ימי הופר, לישראל.
לפני כשנה עלה ארצה שותף של הופה
— אחד בשם לו פולר ממיאמי. פולר הוא,

מה שלא התפרסם, זו העובדה כי החקירה
נפתחה בעקבות פירסום צד אחר של הפר שה
בהעולם הזה 1859 כספים מפוקפקים
ממשיכים לזרום לישראל).

מדווח כתם ״העולם הזה״ יגאל
לכים:

שבועיים לאחר פירסום הכתבה בהעולס
הזח התקשרו אלי ידידים ממשרד המשפטים
האמריקאי, אותם חיברתי בתקופה
שבה עסקתי בארצות־הברית באיסוף חומר
על מאיר לנסקי — חומר שהביא לבסוף
לגירושו מישראל.
אותם ידידים ביקשו ממני, בשיחה טל פונית
ממיאמי, תרגום מלא של הכתבה
בהעולם הזח, וכן כל פרט נוסף שהיה
בידי ושלא התפרסם.
מילאתי את מבוקשם, ויותר לא שמעתי
דבר על כד — עד השבוע שעבר, כאשר
הפרשה התפוצצה בארצות־הברית בקול
רעם — תוך ששמה של ישראל משורבב
בה עמוק.
עד כאן, דיווחו של לביב.
העד גמצא גג הד

יים״ מיום עשירי לדצמבר, ש-
תאר בהרחבה את הפרשה, מסר כי
גיבוריה הם אד מק־מאהון, שותפו של ג׳וני
קרסון בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית ביותר
בארה״ב, הלילה, וניק טורזסקי, בעל
קשרים עם המאפיה.
השניים התקשרו ביניהם בסוף .1971
לטורזסקי היו קשרים טובים עם אירגון
ההובלה: עוד בשנת 1968 הוא הואשם,
יחד עם שלושה גנגסטרים של המאפייה,
בהצעת שוחד תמורת הלוואות מקופת ה-
אירגון. לאחר שלוש שנים בוטלה ההאשמה
— מחוסר עדויות: העד המרכזי טבע
בנהר לאחר שנורה בראשו.

גזימי הופה (משמאל, מושיט יד)
היד שמאחורי הקלעים —
האירגון אישר למיבצע 1.75 מיליון דולר.
בשנים האחרונות הפסיד האירגץ 7מיליון
דולר שנתן כהלוואה למפעל־צעצועים
בניו־מכסיקו, ועוד סכומים דומים בהלוואות
דומות, שאבדו בלאם־ווגאם, במלון
ברנו, ובעסקי קרקע בסנטה-מוניקה׳ בקליפורניה.
באביב
1972 קיבלו אד וניק את התשלום
על חשבון המיבצע, הכניסוהו לחשבון חברה
שהקימו בשם אמריקה בתנועה בע״מ.
הם שכרו אשת יחסי-ציבור טובה לניהול
המיבצע — תלמה גדיי, ושכרו משרד
בבנייני מ.ג.מ, בהוליווד.
המיבצע אף זכה בבירכת המינהל של
ניבסון, הידוע באהדתו לאירגון, ואשר עזר
לשחרר מן הכלא את מנהיגו הקודם, ג׳ימי
הופה.
בד בבד עם פתיחת מיבצע אמריקה בתנועה,
הקימו אד וניק חברה נוספת, סברה
פרודקשין, שהחלה להפיק סרט בישראל.
למימון הסרט השתמשו השניים בכספים
שקיבלו מן האירגון עבור מיבצע אמריקה
בתנועה.
כאשר נחקרו על־כד לאחר מכן על-ידי
אנשי משרד-המשפטים, טענו אד וניק כי
מתוך הקצבת האירגון, היו 400 אלף דולר
שייכים להם, הרווח שלהם, והם היו רשאים
לעשות בהם כחפצם,

תמונה מתוף הסרט ״סכרה קומנד״
— נתגלתה על המסך
תחילתה בבקשה, רשמית וכשרה, ש הוגשה
למשרד המסחר והתעשייה בישראל:
אירגון עובדי התובלה של ארצות-ד,ברית
ביקש להשקיע 700 אלף דולר בעשיית
סרט בארץ. מסו״ת אישר את הבקשה׳
והסרט סברה קומנד, החל קורם עור
וגידים. היה זה סרט־פעולה שיגרתי, אודות
פרשת רצח מעלה־ד,עקרבים.
אירגון עובדי התובלה בארצות-הברית
הינד גוף המעורר אסוציאציות מאוד לא
נעימות. מי שחיה הבום הכל־יבול של
האירגון, ג׳ימי הופה, חינו שם ידוע לשיט-
צה. כאשר שימש רוברט קנדי המנוח

לדבריו, ידיד אישי. של עובד בן־עמי,
ראש עיריית נתניה.

כסף שחור
נ הי ה לגן
ף* ית״דין המושבעים שהאשים במרס
1972 4את מאיר לנסקי ואחרים בעבירות
מם הקשורות בהעלמת, רווחי-הימורים במלון
פלאמינגו בלאס-ווגאם — כלל גם את לו
פולר בין הנאשמים יחד עם לנסקי. כתב-
האישום קבע כי כספי ההימורים הועברו

דרך בנק שפולר היה נשיאו — וממנו
לבנק שווייצי.
דו״דו מיוחד של האפ.בי.איי. קבע כי
פולר נחשב לאיש־רספים הקשור בפשע
המאורגן. הוא חשוד בי שימש צינור־הברחה
של רווחי עולם הפשע המאורגן
אל הבנק לחילופין והשקעות בשווייץ.
הוא קשור במאיר לנסקי, בנימין זיגלבאום,
בן ווילר, ג׳ימי הופה, סם כהן, ג׳ון פולמאן,

מפיל, מק־מאהון
ייצור הפסדים —

מפיק טורזסקי

— למטרת רווחים

אד לוינסון וגרשון ריינר — כולם ידועים
כקשורים בפשע המאורגן.
מדוע מתעניין כל־כך עולם הפשע האמריקאי,
בהשקעות בישראל?
יש לכך כמה סיבות:
!• בהרחיקם עדותם מארצות־הברית
גופא, מצליחים בעלי הכספים המפוקפקים
להערים על שילטונות מס־ההכנסה שם
בייתר קלות. כמו לדוגמה, להצהיר על
השקעה גדולה יותר מזו הנכונה — ועל-
ידי כך להלבין כסף שחור. כן גורם ניפוח
ההשקעה להקטנת הרווח, או להגדלת ההפסד,
באופן רשמי — דבר שפירושו הקטנת
המס שבו הם חייבים.
9רבים מבין ראשי עולם הפשע הא מריקאי,
גם לא־יהודים מביניהם, הינם
תומכים נלהבים, בכנות, של ישראל והרעיון
הציוני.
׳ 9השקעות גדולות בישראל יוצרות
כמובן קשרים הדוקים עם צמרת המגבית
והיהדות בארצות־הברית — וקשרים טובים
לא הזיקו מעולם לאיש׳ יכולים לעיתים
לעזור בשעת חקירה חמה מדי.
באיזו מידה יעזרו עתה קשרים טובים
אלה ליוצריו של הצבא של המאפייה —
יש לצפות ולראות.

במדינה
י ח סי־ ע ב״־ ה
טרור אנטי רומאים?
״מה שמתנהל כאן זהו ציד מכשפות.
אסור להרים ראש. כאן לא אוהבים לשמוע
את המילה זכויות.״
ד״ר יוסף טרוצקי 31 נשוי ,1 +יליד
הארץ, עובד זו השנה הרביעית כרופא-
ילדים בקופת־חולים מכבי. עכשיו הוא עלול
להפסיד את מקום עבודתו. פישעו, לדב ריו:
הוא ניסה להגן על זכויותיו.
סיפר טרוצקי! עד לפני שנה וחצי,
בתקופה שבה ניהל את הקופה הד״ר קורן,
היתד. ההנהלה מוכנה לבוא לעזרת כל
רופא, בכל עת,
אחר־כך ירש את מקומו הד״ר פנחס
נגל. מאותו זמן התחילה ההנהלה להטריד
את הרופאים באין־סוף חוזרים. שם קבעו
לנו איך לרשום רצפט לחולה, כמה תרופות
צריך לתת, איסור לעבור לדירה אחרת
בלי רשות הקופה, הגבלות ביציאה לחופ שה,
צורך בהיתר מיוחד על כל שינוי
בשעות הקבלה, ועוד.
התחיל גם בילוש אחרי רופאים. התחילו
מתעניינים במעשיהם, ובעיקר — בסוג
התרופות שהם רושמים. במיוחד זעמה ההנהלה
כשהרופאים רשמו תרופות יקרות מדי
לטעמה. זאת היתה מגיפה. לא נתנו לנשום.
ללא זכויות. רופא שעובד במכבי,
אין לו זכויות של עובד במדינה. לא חופשה
שנתית בתשלום ,־לא ביודהבראה, לא
פיצויי־פיטורין, לא דמי פנסיה. את הפנסיה
משלמים לנו רק אחרי גיל . ,75 בלי לצרף
שום דו״ח שיודיע מהו הסכום שמורידים
בשביל זה מהמשכורת. מכבי משלמת רק
ביטוח מפני מחלה, ביטוח תאונה וביטוח
חיים.
ניתנו לנו זכויות סמליות, לפי נוחותה
של ההנהלה. כשנוח לה היא מתייחסת
אלינו כאל עובדים. במקרים אחרים —
כאל עצמאיים.
מכבי גם מורידה משכרנו תשלומים שונים,
מבלי למסור לנו דו״ח שוטף על כך,
ומבלי לשאול להסכמתנו.
״זוהי גניכה״ .בכל מקום עבודה בישראל
משלמים העובדים את מילווה דד
מילחמה מרצון — רק אחרי שהם חותמים
על מיסמך שאומר ש״העובד מוכן לשלם
מרצונו החופשי.״ במכבי לא טרחו בכלל
לשאול אותנו. פשוט ניכו לנו אותו אוטומטית
מהמשכורת.
״זוהי גניבה,״ התלוננתי .״אם תורידו
לי אגורה אחת עבור כל מילווה שהוא
בלי לקבל חתימה שלי, תהיה זאת הוכחה
שאני עובד שכיר ולא עצמאי. ואז מגיעות
לי כל זכויותיו של עובד שכיר!״
ימים ספורים אחר־כך ציפתה לי הפתעה.
הודיעו לי שאני צפוי למשפט. הקופה
דורשת לפטר אותי. מאשימים אותי
באירגון שביתת הרופאים בחודש יוני.
עד כאן, סיפורו של טרוצקי.
לא יחסים. האשימה קופת־חולים מכבי:
״במשך יוני 73׳ ניסה הד״ר טרוצקי לארגן
שביתת רופאים הקשורים למכבי — וזאת
ביודעו היטב שהיחסים בין הרופאים לבין
הקופה הם יחסים בין שני גופים עצמאיים,
ולא יחסים בין מעביד לעובד.״
״האמת היא,״ משיב ד״ר טרוצקי ,״שב-
וויכוח שהתקיים בתוך מכבי תמכתי בקיום
השביתה, כמו כל רופא אחר. בסוף הצטר פה
אליה כל קופת מכבי, בהוראת הסתדרות
הרופאים. גם מנהלה, הד״ר חיים יאיר.
הוא לא יכחיש זאת.
״האמת היא שפשוט שונאים אותי על כי
לחמתי כדי להשיג זכויות אלמנטריות עבור
הרופאים שקשורים למכבי.
״אז מה עשתה ההנהלה? התחילה לעכב
את הכספים המגיעים לי, עד כדי 3חודשים
מהתאריך החוקי. אחר־כך התחילה להטית
חולים שלא יבואו אלי, ושבמקום זאת
ילכו לרופאים אחרים ,״טובים יותר.״ הרופאים
הטובים האלה רושמים לחולים
תרופות זולות יותר. הם ממושמעים ואינם
עושים צרות. ממני רוצים להתפטר. אני
כמו עצם בגרון בשבילם.״
יקטע השופט. הגיב א. ריבלין,
חבר מרכז הקופה:
״התקנון של קופתנו יצר בית־דין אשר
מסמכותו להכריע, בין השאר, גם בסיב-
סוכים בינינו לבין רופאים הקשורים עימנו.
בראש בית-הדין יושב כבוד השופט דב
לוין — שופט בית־המשפט המחוזי בת״א.
״קופתנו הגישה לבית־דין הקופה תביעה
נגד ד״ר יוסף טרוצקי, הנמצאת עתה בבחינת
סוב־יודיצה. נראה לנו, לכן, כי יש
לתת לעניינים להתפתח בדרך שביה״ד ה־נ״ל
יקבע, ולא להפוך עניין זה נושא לעיתונות.״

קסם האי שי שלן
י סייע לך להיחלץ מ מצג
מ בין. חדי מיון
חפורה בו חנן אותן
מזלך עלול ל הי ר או ת
השבוע בעיני אנשים
מ סויי מי ם בהפרזה בתפיס
ת ה מצי או ת. ע לין
להי שמר מל חיו ת אכ 2במרסד
>0ב *ה ר״ל
זר כלפי אחד האנ שים
הקרובים אליך ביותר.
אכזבה ריגשית תימוג ותיר אה באור שונה.

0וה

אתה מרבה לשבת במקומות
ציבווייס, בלי
לעשות דברים מועילים.
נסה לשנות מינהג
פסול זה, לפני שיזיק
לך. אל תנסי לחפש את
עתידך בעבר — הנא
עזב אותך וזהו. לעומת
זאת, תפגשי השבוע
אדס, ש יקסים אותך.
בגישה נבונה, תצליחי
לרכוש את חיבתו. בעיות נפשיות המציקות
לך, אינן מאפשרות לך להתרכז בדברים
נחוצים. התייעצי עם רופא. קצת
בילוי, עשוי לשפר את מצב רוחך.

חודש חז ק ומל א ה תנגשויות
המת חי ל בשבוע
אלים, ממש. אל
תריב, למען השם :
אתה יכול לגרום ל אדם
לא שלילי ביותר
נזק רציני מ אוד. ואל
תיכנס לתאונות: אתה 0*011)10
ז 2גמא* -
עשוי לגרום ל א סונו ת,
20 גידגי
מבלי לה תכוון ל כן.

אבל אין ספק שלא
תוכל להימנע מכל מיני סיכסוכי ם אי שיים,
במישור הכלכלי, האי שי ו ה אינטימי.
יי תכן גם מישפט לא סי מפ א טי,
שאפשר לפתור רק בעזרת הבנה והתח ש בות•
גלה הבנה והתח שבות! זח כדאי.

מצבך הנפשי מוסיף
להשתפר — וזא ת, בזכות
היכרויות חדשות,
ועל-יסוד כמהה תפ תחויו
ת ה מוכי חו ת לך,
כי יש לך כל ה סיכויי ם
לפענח א ת הק שרים

שקשרו או תך למצב
עצמו. כישרונך י ת21
ביולי -י
גלה ברבים, למבוכתך , 21 -ב או גו ס ט
ול ש מח תן. אל ת היו
שוטים, נצלו זאת למט רו ת פרנסה.

אויו1

צורת הדיבור הברורה
והמרשימה שלו בו<

ימים אלה, תזכה אותן
ביתרון ובכושר לשכנע
אחרים לרעיונותיו
הבאים עכשיו לידי ביטוי
מעשי, בתנאי ש אתה
מאמין בהם בלב 22ב אופגוטסמטב ר -שלם. ידידה ממזל דגים
27ב ס
שתפגוש עשוייה להיות
לך אשת שיחה מעניינת.
אתה עלול להיסחף בשיחותיו על דת
ומוסר וליצור בה את הרושם של מטיף
דתי, המנסה לחנך את כל הסובבים אותו
לערכים נעלים. זהו הזמן להיערך לעתיד.

נסוגה

הוצאות כספיו ת בלתי־צפויות עומדות
לגרום ל ן לעמוד בפני מצב מ בין, אל
דאגה: או מנ ם המצב
קשה, אןאתה תיחלץ
ממנו בכבוד. בעתיד ה יותר
רחוק צפוייה ל ן
צעידה ניכרת ק די מ ה
במישור הכלכלי. י חד
עם ההתפת חו ת הזא ת,
תבוא התפת חו ת ני כרת
בכל הקשור להצלחתך
בקרב בנות ה מין
חיפה. המכתב ש קיבלת
— מפ ת ה ומרגיז. עני לו בקרירות.

עון ת

אחרי מסע ארוך ומפרך, אתה חוזר למצב

של רגיעה. השלווה
תחדור, אט־אט, לתוך
חייך ותמצא עצמך בעמדה
של כוח. בת
קשת: אל תהססי להתפטר,
אם הבוס עושה
לך צרות במישור האישי.
זה לא כרוך בחו־זה־העבודה.
בן קשת 119 *8 :ו ,1.1׳.1צדזנ
יום ג׳ וד׳ לא נועדו
לזינוק בתחום העיסקי.
דע לשמור על מה שכבר

1ן ש 0

יהיה עליך לרסן יצר
מסויים על מנת להגיב
כראוי על מילים או
מעשים של אחרים. אל
תידבק בחלומות אבודים
— אתה מבזבז את
זמנך ללא תועלת. יהיה
עליך ליטול אחריות
10 1 0
במצבו של בן משפחה
( )1ייי זני ״.
כ): 3 2יולי
קשיש. קצת יותר גמי־שות
לא תזיק לך, במ״
יוחד
כשתצטרך לעסוק יותר מפעולה אחת.

צרתך הגדולה שאתה רוצה המון, מוכן
אפילו לסבול לשם כך, אך אינך יודע ללכת
עד הסוף, מתי שצריך.
השבוע תיפול בידך
הזדמנות להתגבר על
חולשתך ; אס תחמיץ
אותה הפעם, מי יודע
מתי שוב יעלה בידך
לעלות על דרך המלך.
חיי־האהבה, במישור אתה נכנס החודש להילוך
גבוה. טעם ננגום
ככל שתוכל, חיים רק
פעם אחת. השבוע יהיה טוב טבורך.

טפיטפוט יתר. שמור בסודי־א
ת פירטי המיבצע עליו אתה
עובד כרגע. כדאי ש תיזהר
דוו ק א מז ה ש שהוא חושב אתה

די דן הטוב — הוא
ולא אחר אורב לכל
רמז שייצא מ פין, לכל
טעות מיקרית, או לכל
מישגה שתעשה. אתה
בודד, לכן, י הי ה ע לין
לעמוד באתגר הז ה
לבדן, ללא גיבוי של
איש. א ם תצליח, ת מ שין בדרן ה הצלח ה.

אתם מחפשים אתגר שיתן לכס את ההזדמנות
להוכיח את עלהתלהבותיונותכם.

תשרה השבוע אווירה
של התלהבות על
אלה הסובבים אותכס.

כדאי להזכיר שהשנה,
היא שנה טובה לבני
מזל דלי החושבים להינשא,
לכן, מוטב אולי
להזדרז לפני שהשנה
סיומה__. אל תגיע

הגיע הזמן שתגלח קצת נדיבות ליייז־ן,
אחרי כל מה שחם עשו ל מענן. יי תכן
וייגרמו לןק שיים בהגשמת
תוכניו תין. א ם
אין העניין דו ח ק —
מוטב שתמתין קצ ת
ולא תעשה שום דבר
גורלי. מכתב שיגיע
א לין ישנה אתדע תן
על אד ם קרוב א לין.
בת דגים — אל ת היי
כל-כן ותרנית. הגיע
הזמן שתלמדי לעמוד
על שלן. ז ה ישתלם ל ן בסופו״של-דבר.
אנשים מ עו יכו ס בעלי דיעות עיקביות.

סווווה 10ו וחסו וושו 1שחש1 שוו ס!

לנמל אילת דרושים שבדים עד
גיל ,32 אחרי שירות צבאי ובעלי
כושר גופני מעולה למקצוע
הסוואהת.
במקצוע הסווארות. תוכל להגיע
למשכורת ממוצעת של 1000-ד י
לחודש נטו, באם תעבוד 25 ימי
עבורה מלאים 4-5 +משמרות
נוספות.
המגורים והארוחות יינתנו לך
בבית נמלן ומלון של הנמל בו
תחאכסן) במחיר מוזל, כך
שתוכל לחסוך את מרבית
משכורתך. דבר שיאפשר לך
לבנות עתיר ומשפחה באילת
במשך הזמן תינתן לך שרה
כספית לרכישת דירה ואם כי
יש צורך להמתין בתור).
המע־ונינים לעבוד בנמל אילת
ולהשתקע בעיר. יפנו למ שרר
הראשי: רשות הנמלים, בית
מעיא, דרך פתח הקזה .74

תל־אביב, קומה . 11 חדר 1121
בכל יזם שישי בין השעות
9.00־ 12.00 ויביאו עמם תעודת
זהות ופנקס מילואים: ניתן גם
לפנות בכ תב למרור כת אדם.
נמל אילת. ת .ד .37 .אילת.

לשכת הפרסום הממשלתית

! שפודים
סדוקות?
הפתרון: מ שחת שפתיים? ט 401€

העולם הזה 1894

חו תנת

בדיוק. טיי ס הפ אנטום שנפל בשבי מצריים
לפני שלוש שנים, והוחזר, קטוע
רגל שמאל 12 ,יו ם לאחר־מכן. כן, זהו
הגבר שי הי ההח תן של זמרת שלושת
ה מי ל ח מו ת. ו הי א ת הי ה !החותנת שלו.
שר הגורל עשה פה סלט מרהיב, מהו
ואם תשאלו אותי, בדמיוני הפרוע
ביותר לא היי תי יכולה לזווג שני עולמו
ת יותר רחוקים.
אורית, בוגרת האוניב ר סיטה בירושלים
(אמנם מדעי המדינה, אבל בכל זאת
בוגרת) הי א בת־תפנוקים טי פו סי ת. בתם
הבכורה של זוג הורים עשירים ומפורסמים,
גדלה אורית ברמה !מחץ, עם
עוזרות ו מטפלו ת מסביב. ה ס פי ק ה כבר
לראות חצי עולם, אםלא יותר. רק
לפני כמה זמן קיבל המא ביה ב מ תנ ה
מכונית חדשה — ב מ קו ם ה קוד מ ת, ש-
התיי שנה, אתם מבינים. ורק לאחרונה
הי א עזבה א ת בית אבא א מא, עברה
לדירה משלה, ברמת־אביב, שקנו לה
ההורי ם (באותה הזד מנו ת הם קנו די רות
גם לילדות האח רות, תמי,21 ,

אז זאת אורית. סרן יגאל שוחט, נשוי
פלוס אחת, השתתף במערכה על ב סי סי
ה טילי ם מעבר לתעלה, באוגו ס ט לפני
שלוש שנים, כ שהפאנטום שלו חטף טיל
והתפוצץ. יגאל והנווט, סגן משה
גולדווסר, צנחו ונפלו בשבי. משה מ ת
אחרי כ מה י מי ם, ויגאל, שהמצרים ק טעו
א ת רגלו, היה גם כן בסכנת חיי ם,
והמצרים ה חלי טו להחזיר או תו משום
כן. הו א הגיע לארץ במצב קשה.
ה תאחרי
שהחלים,
חיל ללמוד רפואה באוניברסיט ת תל-
אביב, והיו ם הוא כבר בשנה שלישית.
הוא גם נפרד מא שתו, נחמה.
לפני שנה בערך הו א נסע לצרפת עם
קבוצת נכי צה״ל, במיסגרת אגודת קרן־
אור, ושם הוא הכיר א ת קרן האור

ורותי.)18 ,

אלא !מה י אל תחשבו עליה שהיא
סבון כזאת. גם בני עשירים יוצאי ם לפעמים
לעניין. ואורית יצ אה לעניין, תא מינו

יש אנשים שעושים הכל בצניעות. גם
כשהם מתח תני ם. כמו למשל, ח״ כ ה־מפד״ל
יוסף מלדשמיט. לולא מודעות
הברכה שהעתירו עליו ידידיו בעיתונים,
בי מים האחרונים, לא היי תי יודעת בכלל
שהוא התח תן.
אז כן, הוא התח תן. שנתיים לאחר ש ה
ת אל מן — א שתו הי ת ה פרופסור לפי זי
ק ה באוניברסיטה העברית — נשא לו
עתה ה ח״ כ ה סי מ פ טי בן ה־ , 60 שהוא
מי שרד־החינוך-והתרבות
סמנכ״ל גם ויו״ר ועדת חו ק ה, חו ק ומישפט של
הכנסת — א ת לימן, י הודיי ה כשרה,
תושבת לונדון.
אצרף א ם כן גם אני א ת קולי למברכים,
וי הי שלום בארמונותיך.

אורית ויפה ירקוני
הכלה, החותנת —
״ הו א בחורצ׳יק נהדר. הלוו אי והם יתחתנו,״
נאנח ת, כמו כל אמאי הודיי ה,

יפה ירקוני.

וישמע אלו הי םאת אנח תה, מסתבר,
ובקרוב, אחרי שעניין הגט הוסדר עתה,

ויגאל שוחט
— והחתן
החד שה. שלו, אורית. לפני כמה שבו עות
הו א קיבל א ת הגט מאשתו, ועכשיו
מתכוננים כולם לאחתהח תונו ת
הגדולות שראינו בארץ. אחרי הכל,
טיי סי פ אנטו ם יש אולי הרבה, אבל
בנות של יפה ירקוני יש מעט.

אורית

הם אכן י תח תנו. בתה הבכורה
( )25 ואהוב־ליבה.
ואהוב־ליבה מי הו, אתם חושבים —
אם לא יגאל שוחט י
השם מצלצל משהו למישהו י כן, ז הו

מה ש מ חכ ה

15361432
אם אותה. אותה בראש
כמעט

אתם אזרחים, בטח בקושי ראיתם
אבל אם אתם מגוייסים, ראיתם
די הרבה. כי מאז שהגיעה לארץ
השנה, מופיעה אסתר עופרים
בלי הפסק בפני חיילי צה״ל.

והחייל צוד׳ל שרואה אותה הכי הרבה
הוא רוני כרגרי ביחוד בימים אלה,
אחרי ששוחרר ממילואים (זה בסדר, כבר
יש לו את הצו הבא ביד).
וכך, אס אתם מעוניינים, אתם יכולים
לראות אותם במסדרונות ואכסדראות
הילטון התל־אביבי, פוסעים בעננים צמודים
ובוהים׳זה לתוך עיניה של זו, ולהיפד.
היא קטנה, נשיית ומקורזלת, הוא גבוה
ממנה בשני ראשים, צעיר ממנה בעשר
שנים, מקריח וגברי מאוד. בקיצור, אולי
לא זוג מהשמיים, אבל לבטח זוג מהארץ.
מה התוכניות שלהם? דחילק, אל תהיו
דפרים. מישהו עושה היום תוכניות לעתיד?

פנינה רוזנכלום
הפסד שהוא רווח

אסתר עופרים
זוג מן הארץ

יש לי גבר, גבר שובב,
נושק לי, נושך הוא נשיקות כארנב,
נכנס לי הגבר ללשד עצמותי,
נכנס וממלא את כל רצונותי.

גדול, האי לא תאמינו, אבל את זר,
כתבה פנינה רוזנכלום. כן, זאת ש חשבתם
עליה תמיד שהיא סתם נערת-
זוהר ודוגמנית־צמרת, וכל זה. אז הנה לכם
הוכחה שלא כל מה שנוצץ זהב. לפעמים
יש שם גם שכל.
פנינה הולכת בימים הקרובים להיות
ההפסד הגדול ביותר של תל־אביב —
והרווח הגדול ביותר של צה״ל. כן, היא
עומדת להתגייס. הגיע הזמן כבר, לא?
היא כבר בת ,19 כמו שאתם רואים אותה.
אח, אם צה״ל היה יודע מה מחכה לו.
בכלל, המלחמה עשתה דברים לפנינה
— עוד לפני שהיא התגייסה אפילו. היא
עזבה את הדירה השכורה בעיר הנוצצת,
עברה לגור בחזרה במלבם, אצל אמא, ואפילו
החליטה שהיא לא מתחתנת, בשלב
זה. היא לא מספיק בשלה בשביל זה,
הגיעה למסקנה.
אה, כמובן, וגם השירה. גם השירים
נולדו אצלה בעקבות המילחמה.

היבהנ״ה מצייר רוצה להציל את ענו הת״וות הגוסס
-או מי יציל אותה מהישראלים המשונים?

מדועאיננם הגיס
ף • קי פרנצ׳סקה אלטר גולדמן מצו!
יידת בנתונים שתיו מספיקים בנדיבות
לשלוש אחרות: שיער בלונדי, עיניים כחולות,
גיזרח משגעת, התרגשות, סערה, קסם.
ומה שהיא הספיקה לעשות ב־ 27 שנותיה,
לא היתר! מישהי אחרת מספיקה גם אם
היתה חיה פעמיים.
אביה של בקי הוא סמואל גולדמן, בעל
חברת האוטובוסים גולדמן־באסם, בסנטיאגו
בירת צ׳ילי. האב, אלוף מירוצי־מכוניות
לשעבר, בן 50 היום, הוא יהודי טוב וכשר.
בקי עזבה את צ׳ילי בהיותה בת ,17
החלה בשנים של שוטטות בבירות העולם.
היא עבדה כדוגמנית־מסלול, למדה עיתונות,
עשתה חיים משוגעים.
כשהגיעה סוף־סוף לישראל, גילתה שזהו
המקום, ושכאן היא רוצה לעשות קאריירה.
כיום, כשהיא משמשת כאשת יחסי־הצי־בור
של מלון פלאזה התל־אביבי, יש לה
מהלכים בין כל המי־ומי.
״זה בגלל שיש לי כישרון לשפות,״
מאמינה בקי .״אני מדברת ספרדית,
איטלקית, גרמנית, אנגלית, צרפתית, פור
כשמגיעה
בקי לפלזה, מקבל אותה השוער

ייינ | #יייייי י י • י -י י בטקס מלא. היא תקוותם האחרונה של בעלי
המלון, בימים הנוראים אשר פקדו את ענף התיירות בישראל. האס תצליח בקי להציל 7
טוגזית ועברית.
״הייתי המתורגמנית של סופיה לורן
בזמן הסרטת הסרט יהודית בישראל.
״אני אוהבת נורא את המקצוע שלי.
כל פעם אני פוגשת אנשים חדשים, שומעת
על השקפותיהם. וגם הם באים ומחפשים
אותי, אפילו אם מדובר באנשים מאוד
עסוקים. השר פנחס ספיר, למשל, מגלה
לי את הבעיות הקטנות שלו. הוא מספר
לי שהוא לא רוצה להשמין ושהוא שומר

מסבו לבן

מקבלים

אותי. אולי זה
בגלל המיספר הלבן של מכונית הוולוו ו״

וודה

״אני אוהבת סוסים ומכוניות,
ואת הגברים הישראלים,״ מת־פרנצ׳סקה
אלטר גולדמן.

בודדה בטרקלין

בקי בודדה בטרקלין המלון, הריק מאורחים. המלון
הענק, שהוקם בבניין בן 23 קומות ברחוב הירקון
בתל־אביב, גורם כיום הפסדים כבדים לבעליו — כשאר בתי־המלון בארץ. המשבר שפקד

את ענף התיירות הישראלית, בעיקבות מילחמת יום־הכיפורים, הביא את הענף עד עברי
פי פחת. למרות ההנחות, המגיעות עד ל־ס׳ל ,50 ממשיך המצב להיות חמור,
וחדרי בתי המלון הרבים ממשיכים עדיין להיות ריקים מאורחים ותיירים.

על דיאטה. אבל בסוף הוא תמיד מזמין
את העוגה המסורתית שלו, ואת הקפה
ההפוך שלו, ובזמן שאני יושבת מולו הוא
אומר לי בצער שאינו מסוגל לוותר על
התענוג הזה.״
ומה עם תכל׳ס, בקי? מה עם גבר־החלומות?
״אני
לא רוצה להתחתן! מה חסר לי
בחיים? יש לי דירה נפלאה בנווה־אביבים,
מכונית וולוו, אני מרוויחה בערך 2000
לירות בחודש. אני אוהבת מכוניות־מירוץ,
רוכבת על סוסים, עושה מה שאני רוצה.
״לדעתי, הגבר הישראלי הוא נפלא. אני
לא יכולה להגיד אותו דבר על הגבר היהודי
בחוץ־לארץ. הוא מדכא. אבל יש לי
בעיות עם החברה הישראלית. עדיין קשה
לי להיכנס לתוכה. לא מקבלים אותי. אולי
זה בגלל המספר הלבן של המכונית שלי,
ואולי מסיבות אחרות.״

ה תרופה
ל תיירו ת
ף קי היא גם המדריכה האמנותית
4של פלאזה. הגברים מוכנים לעמוד
בתור כדי לזכות בסיור עם בקי בתערוכת
הצילומים והרישומים שבקומה התחתונה
של המלון.
אין ספק שבקי היא בדיוק התרופה
שרשם הרופא לענף התיירות המשותק של
ישראל. כי אחרי כל התיירים מחו״ל
שלא באו — אחרי כל רבבות הישראלים
המבלים את כל לילותיהם, זה החודש
השלישי, במדבר וברמה — עדיין נותרו די
ישראלים ותיירים כדי לספק קצת פרנסה
בכבוד לענף המלונאות.
בקי אינה משתעממת אף לרגע. היא
נהנית מעבודתה, מוכנה להציל את
ענף התיירות בשתי ידיה. הנה ניגש אליה
המחזר הבא, צעיר חייכני מאורחי המלון.
זהו טוני מק־היו 26 איש צוות־טלוויזיה
אירי שנשלח לכסות את מילחמת יום־
הכיפורים. טוני אינו מבזבז זמן. הוא מחבק
את בקי, מנשק אותה, חוזר על הפעולה
בהבחינו בצלם. בו־במקום הוא גם מזמין
אותה לארוחת־ערב.
איד היא מסתדרת עם כל ההזמנות
האלה?
״אני אוכלת הרבה,״ מגלה בקי ,״אבל
אני לא משמינה. אולי זה בגלל שאני חיה
במתח גבוה.״

בין האח״מים המבקרים במלון גם הרב
הראשי לישראל, הרב שלמה גורן. אחרי
שניהל במלון טקס בר־מיצווה, שבו השתתפו למעלה מ־סססו אור
בנעורת

חים,
הצטלם הרב גנרן עם הנסיכה של הפלזה. בתמונה משמאל :
טיני־מק־היו, כתב הטלוויזיה האירית, המתגורר במלון, מצולם
בחברת בקי. בתמונות למטה: בקי בחברת אורחים אחרים במלון.

כ״ד בסלו תשל״ד19.12.73 ,

המחיר

מספר 1894