גליון 1895 מתאריך 26 בדצמבר 1973

שנה 38

א, טבת תשל״ד26.12.73 ,

אור׳ א בנר׳ מדוו ח מוו עיד ת דנ כ ה

אכנרי כיציע כעת נאומו של אכא אכן כישיבת ועידת־יחשלום

מע 1ל ל 1ת
חג ה חנו כ ה
נס החנונה אירע לפני הרבה הרנה
שנים, בזמן הזה, כאשר מלכו היוונים
הרשעים בארץ״ישראל, ובראשם המלך
אנטיטטנוס הרשע ואישתו המלכה צפ־רינה
הזונה.
בימים ההם חי יהורי זקן ושמו מתית־יהו
החשמלאי, הוא וחמשת בניו, בכפר
קטן ששמו מודיעין ( 14 איזור חיוג
רמלה).
והיוונים הרשעים, שהיו מאוד אנטישמיים
כמו כולם, גזרו על היהודים שיאכלו
חזיר מדי בוקר בבוקרו, אן בכפר
הקטן מודיעין ,14 לא אכלו היהודים
חזיר, מכיוון שבשר החזיר היה יקר מאוד
( 24 שקל לאונקייה) ,ולא יכלו להרשות
לעצמם את הלוקסוס הזה, אלא היו אוכלים
רק פילה-צר ובקלה-לחץ.
ואשה אחת, מן היהודים, וחנה שמה,
היתה ענייה מרודה ואף בקלה לא היתה
ידה משגת לקנות לשבעת עולליה. לקחה
חנה האמיצה את שבעת בניה, הלכה
עימם ללישכת הסעד המקומית וזרקה
אותם מראש הבניין על ראש הפקיד
המתייוון. ואכן, כיום היא בעלת קיוסק
משגשג ואוכלת חזיר כל יום.
גם מתיתיהו החשמלאי רצה קיוסק
ולכן הלך להרים עם כל בניו. בחמישייה
הפותחת היו: יהודה ״המכבי״ (החג־ר׳ה
קראו לו בירה שחורה) ,יהונתן

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

ב־ 31 בדצמבר אתה קובע
את גורל המדינה -גורלך.
אתה מכריע
בין עמידה גאה על עיקרון אי הוויתורים.
לבין תפיסה מטופשת של מדיניות ״אף שעל״.
בין התנגדות אמיצה לקיום מדינה פלשתינאית
לבין התעלמות מרושעת מקיומם של הפלשתינאים ומאוויהם.
בין צמידות לעקרונות מסורתיים.
לבין יכולת אווילית ללמוד ולשנות.
בין העדפת כל השטחים על שלום.
לבין העדפת חלקם על שלום.
בין דרך המובילה אלי נצחונות בלתי פוסקים בקרבות.
לבין דרך המבטיחה מילחמה וסבל.

ב־ 31 בדצמבר עליך להכריע
בין ריאליזם מדיני ל בין מדיניות ריאליסטיות
בין סיסמאות שוא ל בין נוקשות מדינית
מנוחת הלוחם
ד״ר זוארץ לאחר קרב בית־בושת
״הקטן״ ,יוחנן ״המטביל״ ,שמעון ״המלאך״
ואליעזר בן-יהודה ״המילון״.
אפס, היוונים הרשעים לא נתנו להם
קיוסק ולכן פרץ המרד.
בניגוד לדעה המקובלת, היה זה ד״ר
מלכיאל בן־שטח (זוארץ) שיצא בקריאה
״מי לה׳ — אלי אבל מכיוון שראה
שכולם רצים אחרי מתיתיהו, ברח ד״ר
מלכיאל למערה קטנה וישב בה ארבעים
יום וארבעים לילה על חרובים וטמפו,
עד שמצא אותו דיוגנס והוציא אותו
לאור.
קרבות עזים התחוללו בארץ, ורק הנהגתם
האמיצה של מתיתיהו וד״ר מל-
כיאל, הביאה בסופו של דבר לניצחון.
זכור במיוחד הקרב המר שניטש ליד
בית־חורון, נגד המצביא המלשן אישיאס,
שבו אירעה פרשיית־הגבורה של אלעזר,
רבקה והפיל. היה זה עת יצא אלעזר
לקראת רבקה בשירת ״נערה טובה יפת״
עיניים, הטי כדך השקיני מיים״ .רבקה
מיהרה להטות את הכד והפילה את הפיל
על אלעזר, וכעת חיה נולדו להם
תאומים — אברהם, יצחק ויעקב.
המתייוונים הרשעים נלחמו מעטים
מול רבנים, ואכן הפסידו למכבים כבר
בדקה ה־ ,76 שתקפו ללא הרף בשיטת
,2—4—2עם שפיגלר במרכז.
בתום המרד, נותרו המכבים ללא כל
חומרי דלק ואז אירע נס־השמן המפורסם.
המכבים תפשו את המושל התורכי
של ירושלים — פחה שמן — והדליקוהו.
וראה איזה פלא ! למרות שפחה שמן
אמור היה לבעור רק יום אחד, בער
האיש שמונה ימים תמימים עד שהגיע
הגנרטור.
ובימים ההם לא היה חשמל בישראל,
והיו היהודים מדליקין נרות כדי
לעשות לביבות.

תן כח לכח
הצבע חל־מת

(המערך עבודה—ליכוד)

הזיות המלחמה (ז׳)
מאתקוביני / 1אי -שםממערבלתעלה

פעם אחת להיות עם הרוב
כולם מנסים להרגיע אותי ולהסביר לי שהמצב לא
כל־כך גרוע כמו שאני חושב. בעיתונים כותבים שרק
> 207 >—257 מהמפרנסים במשק מגוייסים, קצין המוראל
מסביר שרק > 407 מגוייסים ואילו מומחי הבחירות
טוענים שרק אחוז קטן׳ אולי > 107 מהמצביעים נמצא
בצבא.
ואני פתאום רואה שאמא שלי צודקת. למה, לעזאזל,
אני תמיד צריך להיות במיעוט? מדוע אני תמיד צריך
להיות יוצא־דופן? מה יש, אני לא יכול ללכת פעם
עם הרוב?

עם הספר
אנחנו כידוע עם הספר. לכן, נמצאים אצלינו אנשי־הרוח
בקו הראשון של החזית. אצלנו לא משחררים

מן הצבא סופרים או משוררים או מחזאים או ציירים
או מוסיקאים. אצלנו אנשי־הרוח מגוייסים לצבא־העם,
כי שם מקומם ושם הם יכולים לתרום באופן מירבי
מהשראתם ועוצמתם הרוחנית.
וכיאה וכנאה לעם־הספר משחררים אצלנו מן הצבא
רק שחקני כדורגל. כי הרי צריך להמשיך ולשמור על
תרבות עם־ישראל גם בימים קשים שכאלו. ל א?

חשיבותה של משמעת
כמה סופרים כותבים בזמן האחרון בעיתונים על
חשיבותה של המשמעת. והם צודקים. כי הרי כמעט
׳והובסנו והושמדנו במלחמה הזאת בגלל הופעתם ההי־פית
של חיילינו.
לעומת־זאת, החיילים במעוזי התעלה, שהיו מגולחים
ומסופרים ומכופתרים ומצוחצחי־נעליים ושיניים, הם־
הם שהצליחו לבלום ולהדוף את האוייב.
לא בזכות מיתקני־ההצתה שלא פעלו הצליח צר,״ל,
אלא אך־ורק בזכות ציחצוודהנעליים והתיספורת ה קצרה.
וצדק
גורודיש ויפה עשה ונכון פעל. והעובדות
מדברות בעד עצמן.

--ממישנתו של מייסדו --

מי ימלל קבורות ישראל
ד ״ר זוארץ
(בימים טרופים אלה)
בענייני הלכה
שאלה: מהו מקור השם חג החנוכה י
שני שירים

האלוה

עימם

ישנם בחורים ששמם חנן פורת.
בחורים צעירים, ויפים, ואינטליגנטים, וחובשי כיפות־סרוגות, ועובדים את
׳אדמתם במו־ידיהם, ונלחמים במילחמות־ישראל, ונפצעים, וחוזרים אל גוש-
עציון אשר בו נולדו.
חם מדברים אלי ממכשיר הטלוויזיה בקול מתון, בהיר סלחני־משהו, מנסים
להסביר לי, להאציל עלי מרוחם — שאולי גם אני אבין מעט

חב׳יד על הקו
חיילי צה״ל היקרים
הרגי בניו־יורק אומר
לא לוותר!
להישאר !
אל ניתפש לרגעים של חולשה
אל נזוז מאדמתנו הקדושה
גם לרבי קשה,
אן הוא לא מוותר —
הרבי היום התפלל כמו נמר.
כשהוא הולך ממנהטן לברונכס,
וחוזר —
הוא אומר: להישאר!
הרבי כאן, בניו־יורק הר חוקה
מוסר לכם עשרים אגורות,
לצדקה.
והעיקר: אל תוו תרו!
תישארו!

והם כל־כך בסדר׳ כל־כך מושלמים, כל־יכך צודקים. ורק אני מסתכל אל
תוך עיניהם התכולות, החודרות אותי דרך מסך הטלוויזיה, ומשפיל את עיני.
כי אני צעיר חילוני, מהסם, מתלבט, אשר קם בבוקר ושותה כוס־תה
ושואל מה יהיה הלאה.
שהרי בעצם עלי לשתוק, שעה שבנים כה יפים ושלמים־ עם־ עצמם בונים
ויוצרים ומגשימים חזונות, ומדברים בשמם של כל הדורות שעברו ואל כל הדו רות
הבאים.
ואפילו האלוהים עימם.
גם כשהם שותים כום־תה, הם עושים זאת בגוש־עציון המשוחרר, למען
העתיד ובשם העבר.

שאלה־ד ממה עושים סופגניות י
תשובה: מסוף כמובן. לזכר בת פרעה
שהחביאה את יוסף־רבינו בים סוף. המהדרין
עושים סופגניות מלוף (מאפה־קמח
ידוע) וקוראים אותן לופגניות.

לכן בעצם עלי לשתוק.
אז הנה אני שותק.

רבע א חרי
ע מו ס א טינג ר
חשבתי
כי במילדומה הזו
לא יהיו יותר משוררי פלאסטיק
אבל
לא יכולתי להתאפק
ולעשות חלטורה קטנה בלתי מזיקה
חסרת כישרון
על חשבון
המדינה.
סליחה.
הקטע נכתב ע״י הקורא משה ורבע

אני רואה אותו בדרך אל הכנסת,
נורא חשוד לי שהמערך שותק.
יש כאן עיסקה מאוד שחורה ללא ספק הכל כשר, אפשר לדפוק א ת
ה מ חו ק ק.

הוראות בדבר התנהגות
בקלפי
7£:ו 7ז ת £םוים
6 , 76181170 זו ס ח 0ס

1949 (.

מספר אישי שז לשפחה שם פרסי תארין לידה חתימת החייל

חייל צה״ל הנופל בקלפי, ימסור
לשוביו — באם ייחקר — את
הפרטים הבאים בלבד: שם, שם
פרטי, למי הצביע, למה, מתי, מה
פתאום ואיך הוא לא מתבייש.

אם הצביע אמת ומצוייה בידו
תעודה זו, יציגנה בפני שוביו
ויוכל להצביע שנית.

הצד השובה אינו רשאי לקחת
תעודה זו מידי החייל.

פרט לנזכר לעיל אסור לשלשל
לקלפי כל פתקי הצבעה נוספים
כלשהם.

7£חו0 /

1 3 0ז 110מ 6׳ ז מ 71 . 17 . 0 0

70 .־ 1078 )16 £1161םםס 715ת 178110016111 3 0 8

ה אם כבר מישהו ידע
א ת הקי סר של האוגדה ז

תשובה: על הסביבון מצויירות האותיות
פ, פ ,ז, צ .פירושן של האותיות
הללו: פ — פול־אס, פ — פוקר, ז —
זוגיים, צ — צבע. האותיות הללו באו
להקל על הילדים המשחקים בסביבון
ואשר אין ידם משגת לקנות חפיסת קלפים
של ממש.

שאלה: השיר אומר ״נר לי דקיק״.
מדוע הנרות דקיקים 1

אני רואה אותו בדרך אל הכנסת,
עם האקדח והבלורית השובבה.
החוק אוסר פוליטיקה על איש
צבא.
אך בשבילו הרי שום חוק עוד
לא נקבע.

אני חושב שבשבילי היא אבודה
אני רואה שבקרוב ימלוך עלינו
קופסת־צדפות, אף־שעל, חריגה
ק טנ ה.
בעוד שנה כבר לא אוכל לכתוב קינה נראה שבקרוב תלך המדינה.

שאלה: אילו אותיות מצויירות על הסביבון

ואני בסך־הכל אצלי במטבח.

אני רואה אותו
בדרך אל הכנסת

אני רואה אותו עכשיו, הוא כבר
מיניסטר
עם הסיגר בפה — כאריזמה מלידה חיש בז׳נבה יפוצץ הועידה

תשובה: מקורו של השם חנוכה הוא
קדום ביותר. בסוף תקופת מלכותו של
אחשוורוש נמצאה אסתר המלכה חנוכה
במיטתה ובפיה תקוע סביבון. הרוצח
מסתובב חופשי עד עצם היום הזה. מאז
קוראים לחג הפורים — חג החנוכה.

)111

£1*0זג ט א
* 08א

\7£ 0£נ 0
0£א* / 1158א
1-171*£־*א 310

זוהי תעודת ״שבוי־יאמת״ שהופצה לאחרונה בין חברי מפלגה שנאמנותם
מוטלת־כספק.

תשובה: כדי שנוכל לבלוע אותם מבלי
להיפצע.

לנח כי ס
לי ר אי שמיים
אנו גאים להגיש, בשיתוף עם
המדור דע את יהדותן, לוח״כיס
לקורא המאמין אשר השבית את
ריכבו בשבת״קודש. לוח אישי זה
יקל על השתלבותן, קורא יקר,
ביהדות המתקדמת — ער סיומו
של משבר האנרגיה.

<5צ וב
מקץ ויגש
ויחי
02.00 שמות וירא
02.00

02.00
02.00 בא בשלח
02.00
02.00 יתרו משפטים
02.00
02.00
תרומה
02.00
תצוה
02.00
תשא
02.00
ויקהל
02.00
פקודי
02.00
ויקרא
02.00

02.00
מצורע
02.00
קדושים
02.00
אמור
02.00
בהר
02.00
בחוקותי
02.00 במדבר לקנות סקטים.
02.00
02.00
02.00

17.15
17.17

17.18
17.23
17.23
17.23
17.25
17.29
17.35
17.37
17.46
17.50
18.10
18.15
18.30
19.00
19.67
19.73
20.00

21.30 22310 22687
242644

ד ״ן ה תוגד דיציאדו
ריב ל דנ ב ה

תי!וון י ך

ראש־הממשלה גולדה מאיר ביקשה לשלוח לוועידת
השלום בז׳נסה את אלוף (מיל ).אהרון יריב, יועצה
המדיני המיוחד, ומי שעמד בראש מישלחת ישראל
לשיחות הפסקת־האש בקילומטר ה־ .101 גולדה רצתה
לשלוח את יריב, שהשתחרר משירותו בצד,״ל, כדי
לנהל את המגעים עם המצרים בנושא הפרדת הכוחות.

העדרותו הפתאומית של הסמנכ״ל גר•
מה במשך שלושה ימים לשיתוק כמעט מוחלט
של אגר המינהלה של הטלוויזיה בימים
אלה. לא היה מי שיחתום על מיסמכים
ולא מי שיאשר תשלומים.
בצורה מיסתורית נעלמה באותם שלושה ימים גם
מזכירתו של הסמנכ״ל. אשתו של מי־טל, שחזר בינתיים
לעבודתו, הכחישה את כל הידיעות כאילו ניס״

שר־הביטחון משה דיין התנגד להצבתו
של יריב במשא־ומתן זה, וביכר לשלוח לדיונים
בנושא הפרדת הכוחות שני אנשי
צבא המקורבים לו: האלון? מרדכי(״מוטה״)
גור, ואל׳׳מ דב שיאון, שהוא חתנו.

נסיגה סמלית -כבר

?גפו״ד, מפולת פדיו־ת

בר א שון ד־נו אד?

ל*שראל

בין נציגי ארצות־הברית וברית־המועצות בוועידת
ז׳נבה, הולכת ומתגבשת מגמד, לאלץ את ישראל לסגת
נסיגה סימלית! בקווי הפסקת־האש עם מצריים, כבר
בראשון לינואר, למחרת יום הבחירות לכנסת ד,־.8

גם בד רו ס־ א פ רי ק ה

נסיגה זו תהיה כנראה למרחק של שלושה
עד חמישה קילומטר מקווי הפסקת
האש הנוכחיים, ואולי תתבצע רק ממערב
לתעלה.
הכוונה היא שישראל תפגין בנסיגה
מעין זו את נכונותה לסגת, ותתרום על־ידי
כך לאווירה של רצון טוב בוועידת ז׳נבה.

ממישרדו שבבניין הטלוויזיה, מבלי להשאיר הודעה.
אנשי הטלוויזיה, שנבהלו מהעדרו הפתאומי, ניסו
לשווא לאתרו או לקבל מידע על מקום הימצאו.

צפוייה התמוטטות של כל עמדות ישראל
ומאחזיה הדיפלומטיים במדינות דרום•
אמריקה, בדומה להתמוטטות המדיניות
הישראלית באפריקה. מפולת זו עלולה
להגיע לניתוק יחפים עם ישראל מצד כמה
ממדינות אמריקה הלאטינית, בנוסף לקובה
שכבר ניתקה את היחסים עם ישראל.

ה סעודי נשארו

אפיזודה פיקאנטית על רקע משבר
האנרגיה הבינלאומי אי!
השבוע בז׳נבה, שם התכנסה
דת השלום.
אנשי נציגות השגרירות הסעודית
בשווייץ, היושבים כעיר זו,
מחו בפני ממשלת שווייץ, כי •8 0
יי הדלק ובעלי תחנות-הבנזין בגזיר,
מסרבים למכור להם דלק די
צרכי הפקת בית הנציגות.
צאה מכך סובלים הסעודים כז׳נכה
מקור ומתקשים בהשגת דלק ל*
מכוניותיהם.
לדברי אחד מאנשי הנציגות הסעודית
הם נענים, ככל פעם שהג
;שים לקבל דלק לצורכי הסקה,
בתשובה :״תביאו איתכם
מהבית.״

נודע כי שר־החוץ הארגנטיני כבר הציע לנשיא
ארגנטינה, חואן פרון, לנתק את היחסים עם ישראל.
לפי שעה דחה פרון הצעה זו.
המניע העיקרי של ארצות אמריקה הלאטינית
בהחמרת היחסים עם ישראל, היא שאיפתם להשתלב
בגוש המדינות הבלתי מזדהות כדי להגביר את השפעתם
במהלכים הפוליטיים הבינלאומיים.

תה להוציא נגד בעלה צו עיכוב־יציאה מהארץ.
ואילו בעלה של המזכירה טען כי אשתו היתד, במשך
שלושה ימים אלה בחופשה.

ה פ רד ת הכוחות

השר בו רג התלונן

עתחאי־וווץ קיבלו

קבוצה חשובה בתוך צמרת ההנהגה המצרית
מתנגדת בתוקף להסכם הפרדת
הכוחות בין צבאות מצריים וישראל בחזית
הדרומית.

עד מחדדשד דיוי ץ

פטור מ שב תון רכב

שר־הפנים יוסף בורג מחה לאחרונה בפני ראש־הממשלה
גולדה מאיר על מחדל של שגריר ישראל
בוואשינגטון, שמחה דיניץ.
בחוגי המפד״ל, אותם מייצג השר בורג בממשלה,
גברו בשבועות האחרונים החששות מפני תעמולת
הבחירות של הרב מאיר כהנא, העלולה לסחוף מצביעים
דתיים של המפד״ל להצביע בעד רשימתו.
כהנא מנהל את התעמולה המסועפת ביותר בעיתונות
הישראלית, והשקיע במודעות יותר מאשר הליכוד
או המערך.

פירצה ראשונה בחובת שבתון הרכב,
החל על כל מכונית פרטית כישראל, להוציא
בעלי תפקידים חיוניים, נפרצה השבוע
על־ידי שר־התחבורה שמעון פרס. פרס
ויתר על חובת שבתון הרכב לעיתונאי־החוץ
הפועלים כישראל.

השלב הבא של הנסיגה יהיה הרבה יותר משמעותי.
הוא יהיה במיסגרת הפרדת הכוחות ויתבצע, לפי
שאיפת הרוסים והאמריקנים, לא יאוחר מאשר במה־צית
חודש ינואר__ .

ר ח צי ב מצרי םוגד

אנשי קבוצה זו טוענים כי הפרדת הכוחות אינה
אלא מזימה ישראלית וכי אחרי שישראל תיסוג עד
לקו ר,מיצרים בסיני, ויוקם חיץ של כוח בינלאומי
בינה לבין הצבא המצרי, תכשיל ממשלת־ישראל

כל התקדמות נוספת כמשא־ומתן לקראת
שלום, מבלי שלמצרים תהיה כל אפשרות
לחדש את המילחמה.

בראש קבוצה זו ניצב יועצו של נשיא מצריים,
עורך העיתון אל־אהראם, חסנין הייכל, הנהנה מתמיכה
של ממשלת לוב• בשלב זה טרם נכנע אנואר סאדאת
ללחצי קבוצה זו.

השר בורג ביקש, באישורה של גולדה,
מאנשי צוות השגרירות הישראלית כווא
שינגטון, לחקור ולבדוק
מי עומד כארצות־הברית
מאחורי פעילותו
של הרב כהנא
ומי מממן את מסע הבחירות
שלו.
לפני שבוע התקבלה
תשובת השגרירות לבק שתו
של בורג. במעטפה ש נשלחה
על־ידי השגריר
שמחה דיניץ נכלל חומר
רב על הרב כהנא, אולם
לא היתד, שם אף מילה חדשה
על מקורות המימון
שלו.

כל ״המחקר״ ששלח
דיניץ לבורג
הכיל קטעי עיתונים
ישנים והעתקי מאמרים
של הרב כהנא בעיתונות
האמריקנית.

לאן ועל מוגייל הטלווי1יה>
צ חו ק, צ חו ק — אבל

אהרון מי־טל, סמנכ״ל הטלוויזיה
הישראלית לענייני
מינהל, נעלם בשבוע ש עבר
במשך שלושה ימים

כדי לא לנקר את עיני הציבור, לא הוענק לעיתונאים
הזרים הסימון ״פ״ ,המעיד כי הרכב שברשותם
פטור מהשבתה ליום אחד בשבוע. לעומת זאת
צויידו העיתונאים הזרים בתעודות מיוחדות המעי דות
כי בהסכמת שר־ד,תחבורה מותר להם להשתמש
ברכבם גם ביום השבתון שלהם.
בעיקבות שיחרורם של עיתונאי החוץ מחובת
השבתון, נראה כי שר־התחבורד, עומד להיכנע בזמן
הקרוב גם ללחצים מצד גורמים אחרים התובעים פטור
משבתון לרכבם. עיתונאים מקומיים יתבעו פטור דומה,
תוך טיעון שאין להפלותם לרעד, לעומת עיתונאי־חוץ.
בעקבותיהם ילכו גם בעלי מיקצועות אחרים שיטענו
כי רכבם חיוני לעבודתם.

״עוץ מ מ של תי
ב־ 4 0אלף ל״
במקום 400ל,״
דוגמה מוחשית לביזבוז כספי המדינה לצרכי תעמולת
בחירות נתן השבוע המכון לפיריון העבודה
של מישרד־העבודה.
!הממשלה החליטה להעניק ייעוץ חינם למיפעלים
בהם התעוררו בעיות עקב גיוס עובדיהם לצה״ל. ההדרכה
ניתנת על־ידי מומחי המכון לפיריון העבודה,
למיפעלים הנמצאים במשבר והמעסיקים יותר מאשר
25 עובדים. בארץ קיימים כאלף מיפעלים כאלה.

במקום לפנות אל כל אלף המיפעלים
במיכתב חוזר, ולהציע להם את העזרה בייעוץ
בכתב, מיבצע שהיה עולה למשלם
המיסים 400ל״י בלבד, פירסם המכון לפיר
יון העבודה מודעות-ענק בסיגנון מודעות
בחירות, שלפי ההערכה הושקעו כפירסו־מן
כ־ 40 אלף ל״י.
טענת אנשי המכון, כי אין בידיהם כתובות המיפ־עלים
הזקוקים לייעוץ, אין לה על מה לסמוך. כתובות
המיפעלים נמצאים במישרד המיסחר והתעשייה.

״יי״ייייייייי-יייי

מו סףלבחירות

31*2.73

כשאתה מצביע בעד מרי, כ ל הקול שלך יעמוד לרשות
ה״יונים״ ,להקמת ממשלה של שוחרי־שלום.

אם אתה רוצה בממשלה כזאת, הרי קול
הניתן למרי יהיה שווה פי שלושה יותר
מאשר קול הניתן למערך הגדול.

מ׳ ״חוס ננזסת?
* הו שיקול חשוב. אבל אין זה השיקול היחידי.
( הכנסת הבאה תבחר מיד בראשיתה בממשלה החדשה.
כן. אבל אל תשכח:

אחר-כך היא תצטרך למלא את תפקידה
כמשך ארבע שנים ארוכות !

*9ה עתה סיכנת את חייך למען המדינה.
1עברת את הגיהינום של מילחמת יום־הכיפורים. ראית
את חבריך נופלים מימינך ומשמאלך. חזית על גופך
את המחדלים הנוראים.
מאז אתה רובץ בין עצי־המאנגו באפריקה, בין חולות
סיני, בין הרי השלג בחרמון.
אתה מוכן למלא את פקודות צה״ל, גם כשיש לך
שאלות רבות לגבי דרכה וכישרונה של ההנהגה המדינית.
הוכחת זאת במילחמה. אתה מוכיח זאת עכשיו, בימי
הפסקת־האש.

אכל השאלות קיימות, הן מכרסמות כלבך.
ויש לך הרכה־הרכה זמן לחשוב עליהן.

הבאה. והרי הממשלה תקבע את דרך המדינה.

אין זה בך. סיעה קטנה משפיעה על הרכב
הממשלה הבאה כדיוק כמו סיעה גדולה, ואולי
אפילו יותר.
אם יתחזק הליכוד, בבחירות אלה, יתפרש הדבר

כתמיכה במחנה הסיפוח של ״ארץ־ישראל השלמה״.
המחנה שהתנגד להפסקודהאש, המתנגד לוועידת־השלום
בז׳נבה, הרוצה בעצם לחדש את המילחמה בנוסח ״זבנג
וגמרנו״.
אם יתחזק המערך בבחירות אלה, יתפרש הדבר
כאישור לקבוצת גולדה—דיין—גלילי. הכל יימשך
כמו עד עכשיו. ה״יונים״ במערך יהיו משותקים. ידברו

בעוד כמה ימים תצטרך להשיב בעצמך על שאלה
אחת, הקשורה בכל שאר השאלות. בעד מי להצביע? בעד
איזה שילטון? בעד איזו ממשלה? בעד איזו דרך?

..אנחנו רא נחמדים״
נחנו צכא״הקכע של השלום. לא עלינו על עגלה
זאת בשבועות האחרונים, מפני שזה פופולרי, מפני
שזה עכשיו באופנה.
בבחירות אלה צצו כמה וכמה רשימות, המדברות על
שלום. יש רשימות המעתיקות כל מילה שאנחנו אומרים.
הם יעתיקו גם את המילים האלה, שאותן אני כותב לך
עכשיו.

עכשיו אתה רואה ששום דבר לא השתנה.
האהראים לאסון נשארו כראש השילטון, וכבר
החליטו להמשיך כשילטון גם אחרי הבחירות.

הם שינו קצת את הסיגנון, הם מדברים על שלום.
אבל זאת אותה הגברת בשינוי האדרת. ואותו דיין. ואותם
כולם•

יש ביניהם רשימות שהן יותר ״נחמדות״
מאיתנו. זה נכון. אבל שאל-נא את עצמך:
מדוע הן נחמדות?

הליכוד, שגרם למילחמה יותר מכל גוה
אחר כמדינה, מפני שהתנגד להחזרת ״אה
שעל״ ,התחיל גם הוא לדבר על ״שלום״.

חייל שבילד, את שלושת החודשים האחרונים בשק״ם
בעפולה — הוא ״נחמד״ .בגדיו נקיים. פניו מגולחות.
שום.צלקת אינה מקלקלת את הפרצוף שלו.
חייל שעבר את שבעת מדורי־ד,גיהינום של הקרב,
והרובץ מאז במוצב, אינו ״נחמד״• בגדיו מרושלים וקרועים.
הוא לא מגולח הכי יפה. ואולי יש לו כל מיני צלקות
בכל מיני מקומות. אנחנו דומים לחייל זה.

גח״ל ושותפיו סגדו לפולחן־האלילים של משה דיין,
ונמנעים גם היום מלמתוח עליו ביקורת כלשהי. אמנם,
הם מדברים נגד ״ממשלת המחדל״ — אבל באותה נשימה
הם תובעים להקים ״ממשלת ליכוד לאומי״ ביחד עם
דיין, גולדה והאחרים.

המערך לא השתנה. הליכוד לא השתנה.
הכל נשאר כמו שהיה.

** י שאינו מצביע, גם הוא מצביע. שום מושב בכנסת
הבאה לא יישאר ריק. מי שאינו מצביע, כאילו מצביע
בעד המיפלגה הגדולה ביותר.
אבל הסיסמה אינה נכונה גם מבחינה מעשית :

כעד

להצביע.

אתה יכול להביע את זעמך הצודק. אתה יכול להכות
במערך. אתה יכול להכריז בפה מלא: האחראים למחדלים
— הביתה!
ואינך צריך, לשם כך, להצביע בעד הליכוד, שהוא
גרוע יותר מן המערך, שהיה שותף למחדלים, והדוגל
במדיניות שתוביל לאסון גדול עוד יותר.

אינך חושב לעכור מן הפח אל הפחת.

יש דרך שלישית. אני מציע לך לחשוב עליה.

הדרך של מרי .

יש לך כמה ספקות. אנסה להשיב עליהם.

אתה שואל את עצמך: מה יכולה תנועה
קטנה כמו מרי לעשות ז איך היא יכולה
להשפיע?
נדמה לך שהצבעה בעד סיעה קטנה היא ביזבוז של
קול, מפני שהסיעה הקטנה לא תשפיע על הרכב הממשלה

האם אתה מתאר לך מה תהיה דמות הכנסת
כילעדנוץ

האם אתה בכלל סומך על מישהו שיעשה זאת —
חוץ מאיתנו?
אנחנו הוכחנו מה אנחנו יכולים לעשות. הוכחנו שאי-
אפשר לשחד או להרתיע אותנו. הוכחנו שיש לנו היידע,
הכושר, דוח־הקרב הדרושים במאבק זה — כשם שהוכחנו
זאת במאבק על השלום.

^ תה מלא זעם. זעם לוהט, המבקש לו פורקן במע-
שים, או זעם שקט, הגורם לתיסכול ולמרירות גוברת.
ראית את המחדלים המחרידים — והאמנת שאחרי
מילחמה זו ישתנה הכל.

•ש בעד מ׳!

אתה קראת עיתונים, שמעת רדיו. אתה יודע שסיעתנו
הקטנטנה היתר, הלוחמת העיקרית, ולעיתים קרובות גם
היחידה, למען כל אלה. אתה יודע שסיעתנו, בעזרת יועציה
ופעיליה, פיתחה שיטות־מאבק שגרמו להתפעלות כללית
בכנסת, במדינה, ואף בחוץ־לארץ.

האם אתה סומך על מישהו שיעשה זאת
יותר טוב מאיתנו?

,.אץ נ עו מ, להצניע״

אין סיסמה כוזבת יותר ומסוכנת יותר מזו.

מי יעשהאתהעבודההזאתץ
מי עשהאותהכשניםהאח רונות?

מי יפנה האזרח מחר, כשיהיה צורך לריב את ריבו
עם גדולי המישטר? מי יגלה את ״נתיבי נפט״ ו״קרן
ספיר״ של מחר? מי ימנע את השתלטות הכפייה הדתית?

מעולם לא היתה ההצכעה שלך קשורה כלבך
בגורלך האישי במו הפעם. כאשר תשלשל
את הפתק לתוך הקלפי הצבאית, אתה תקבע :
האם תהיה מילחמה נוספת, או לא ץ האם תישאר
מגויים כמילואים כמשך שבועות, חודשים
או שנים? איזה מין שלום אתה רוצה זו

אתה מרגיש בזה. ואתה עלול להתפתות לסיסמה:
״כולם אותו הדבר. אין בעד מי להצביע. אז לא נצביע
בכלל״.

בארבע שנים אלה, יתעוררו כל השאלות. יהיה צורך
לא רק במילחמה מתמדת למען השלום, נגד שוחרי־הסיפוח,
למען ניצול כל הזדמנות.
יהיה גם צורך במילחמה בשחיתות, בהסתאבות. בדיכוי
האזרח הקטן. בכפייה הדתית והאנטי״דמית. ברודנות הביורוקרטית.
בפער החברתי.

עברנו הרכה קרבות למען השלום, למען
הצדק, נגד השחיתות. רכשנו לנו הרכה״הרכה
שונאים. אנחנו לא ״נחמדים״ .ועל כך גאוותנו.

הרבה על שלום, וייעשו את הכל כדי שיימשך המצב של
״לא שלום ולא מילחמה״ .מצב זה מוכרח להסתיים במיל־חמה
חדשה, שסה נעמוד לא רק מול הערבים, אלא גם
מול הסובייטים.
אם יתחזק מר י, יתפרש הדבר כדחיית קו הליכוד
וגם כדחיית קו ה״ניצים״ של המערך. הכל יבינו שזוהי
הצבעה בעד השלום, בעד מדיניות נמרצת וחד־משמעית
להשגת הסדר שיבטיח את ביטחוננו.
זה יעודד את ה״יונים״ במערך. זה יוכיח להם שהציבור,
ובעיקר החיילים, רוצים בקו חדש. זה ידרבן אותם
להדיח סוף־סוף את קבוצת גולדה—דיין—גלילי.
אנחנו בפועל.

נתמוך כמנהיגות

חדשה

בזאת

נשתמש בקולות שלנו כדי למנוע את הקמתה של
ממשלה בהשתתפות הליכוד. נשתמש בהם כדי להבטיח
רוב לממשלה של ״יונים״ ,אם תקום. אם יהיו לנו בכנסת
הבאה 2—3מנדטים, הם יוכלו להוות את לשון־המאזניים
שתמנע הקמת ממשלה של שוחרי־הסיפוח, ויספקו
את הקולות המכריעים, שיהיו דרושים לממשלת־שלום.

זהו הפירוש המעשי של סיסמתנו:
נ טו לשל ום .

קו ל

כשאתה מצביע בעד המערך, אינך יודע בעד מי אתה
מצביע. מכיוון שרשימת המועמדים של המערך מחולקת
בין הניצים, היונים והכדאיניקים, רק שליש של קולך
יינתן ליונים. שליש קולך יינתן לניצים, ושליש למלחכי־הפינכה
שיתמכו בגולדה—דיין.

העו&ס ה1ה

את מי אתה מעדיף?

אנו זקוקים לו ז
^ שימת מרי תלויה ביום הבחירות בקולות החיילים,
1בקולך. אין זה סוד.
גם בבחירות הקודמות קיבלנו הרבה יותר קולות ב־צר,״ל
מאשר בציבור האזרחי. תמיד התגאינו בכך: שת־נועת־שלום
מובהקת כמונו זוכה בתמיסה הגדולה ביותר
דווקא ב־שורות׳ צד,״ל. גם עיתונאים זרים שמו לב לכך,
וקבעו: זה מוכיח שצה״ל הוא באמת צבא הגנה ושלום.
הפעם חשובים לנו קולות החיילים שיבעתיים. שלושה
רבעים מן הציבור, שממנו יונקת תנועתנו את כוחה העיקרי,
מגויים. הציבור הצעיר, הדור החדש של ארץ־ישראל
החושבת, נמצא עכשיו בקווים.
יותר מזה: ברמת־הגולן ובמידבר־סיני נולדה תנועת־שלום
חדשה. תנועת־שלום זו זקוקה לביטוי. היא צריכה
להשפיע על הממשלה הבאה ועל הכנסת הבאה.

זוהי תיקוותנו הגדולה ביותר: שנוכל
לקום כישיבה
הראשונה של
הכנסת הכאה,
ולומר: כזכות
החיילים אנחנו
יושבים כאן!

העו&ס היה ]

שו 11־1

31.12.73

ויכוח ו 11״1י

אלכםמ סי ם

למה
ץץה הן האפשרויות שתעמודנה
*) ביום ה־ 31 בדצמבר בפני הבוחר הישראלי?
אתה יכול לבחור בין המערך
לליכוד. אתה רוצה בהמשך המצב המדיני
והצבאי כמו שהיה בין 1967 למיל־חמת
יום־הכיפורים — בחר באחת ממים־
לגות אלה. ההבדל אינו מהותי. המערך
יותר גמיש, יותר ערמומי, בקיא יותר
בביצוע המדיניות המשותפת לו ולליכוד.
הליכוד יותר מחוספס, צעקני, גלוי משום
כך, היה מעט מדי זמן בשותפות קואליציונית
עם המערך מכדי שיוכל לחקות
בהצלחה את הטאקטיקה המצליחה שלו.
החלטת שלא לבחור במערך או בליכוד
— אינך דתי־לאומני -או ליבראל עצ מאי
(מה זהו) — נותרה לך הברירה בין
רשימת ״ש״ מרי־העולם הזה לרשימה
״קנ״ מוקד תכלת אדום מק״י.
יש כאלה האומרים כי גם כאן הברירה
היא ברורה: אתה ציוני וסוציאליסט, תצ ביע
״קנ״ .אתה לא ציוני ולא סוציאליסט,
הצבע ״ש״.
זהו זיוף ברמה נמוכה של פעולה ב תנועת
נוער חלוצית• שעות אחדות לפני
ההצבעה בקלפי דרושים נימוקים חז קים
הרסה יותר כדי לשכנע לוחמי שלום
ותיקים ושואפי שלום חדשים להצביע
בעד כתובת חדשה, ולהמיר בה את הצ בעתם
בעד הכתובת הוותיקה, שהיתר. בעשור
השנים האחרון ולפניו, צבא הקבע
הקטן, אך האיתן, של השלום והדמוק־ראטיה
במדינת־ישראל.

דדן

מו סףלבחירות

בכל מיפלגה קומוניסטית אחרת ומקבל
החלטות פוליטיות ארובות ומנוסחות, שהאחרונות
בהן התקבלו לפני כחודש, ב־17
בנובמבר .1973
גם אנו לא שכחנו את ד״ר משה סנה
ז״ל. ככל שאנו מעריכים את האיש ורוב
מעשיו, אין אנו יכולים לשכוח גם את
שנות חייו האחרונות, חברותו בכנסת השמינית,
כד״ר משה סנה ששימש גלגל
חמישי במרכבת המערך, אחרי פירוק ממשלת
הליכוד הלאומי עם תום מילחמת
ההתשה. לא שכחנו, למשל, את. הצבעתו
ודבריו של ד״ר סנה כשסיעתנו הגישה
הצעת אי־אימון לממשלה בפרשת נסיעתו
המבוטלת של ד״ר נחום גולדמן לפגישה
עם הנשיא נאצר בחורף .1970
הדברים ידועים. הממשלה אסרה על ד״ר
נחום גולדמן לנסוע לקהיר כבוד היו־

כוח חדש, את התנועה לשלום וביטחון
ואחרים, בתבוסתנות עד כדי בגידה באינטרסים
הלאומיים, משום שהם דורשים
להכיר בעיקרון אי־הסיפוח כעיקרון הראשון
של מדיניות השלום והביטחון הנדרשת
בידיהם.
שליחות יארינג היתר. הניסיון האח רון,
לפני המאמצים הסובייטים־אמריקניים
הנוכחים, מצידו של גורם בינלאומי מוסמך,
לעכב את ההתדרדרות המחודשת של
הסיכסוך הצבאי במזרח התיכון. סיעת
העולם הזה — כוח חדש תבעה מהממשלה
לענות בחיוב ליוזמת יארינג ולהשיב
לשאלון שהגיש לממשלות מצריים ויש ראל.
אמר אז ד״ר משה סנה אם אין
הסכם — אין שיחות יארינג. מי שהוא בעד
גבולות ה־ 4ביוני עם תיקונים מוסכמים
אין לו צורך בשיחות יארינג, שהרי את

מה יהיה?

מה תשתנה?
ץ 0כשנת 1965ו־ ,1969 בשתי מער־
^ כות הבחירות האחרונות היו רשימות
מתחרות לרשימת ״ש״ העולם הזה — כוח
חדש. אייבי נתן ב־ 65ו־״נס״ ב־ 69 לקחו
כמה אלפי קולות, בכל פעם, מהכתובת
הראשית והברורה במאבק לשלום, דמוק־ראטיה
וצדק חברתי במדינת־ישראל. זה
גרם לפיצול כוחות, המועמד השני של
המרכז החופשי נכנם בגלל זה ב־ .69ב־65
הפסדנו מנדט שני בגלל אייבי.
״הכל השתנה,״ אומרים לנו אלה המנסים
לשכנע אותנו לתת קולנו ל״קנ״.
״זוהי רשימה חדשה, אנשים חדשים, אי כות
חדשה, כמות חדשה, אנשי תנועת
העבודה, ארץ־ישראל העובדת, פועלים,
חלוצים, חיי לי ם...״
מה הן העובדות היבשות? ״מוקד״ היא
קואליציה של תנועה חדשה, שהוקמה לצורך
הבחירות ושמה ״תכלת אדום״ ושל
מיפלגה ותיקה מאוד, המיפלגה הקומוניס טית
הישראלית מק״י. המועמד הראשון
של רשימה זו הוא אל״מ (מיל ).מאיר פעיל
ואילו המועמד השני הוא מזכיר כללי של
מק״י שמואל מיקוניס .׳המועמד השלישי
הוא חבר גן־שמואל רן כהן והמועמד הרביעי
הוא מזכיר אחר של מק״י יאיר צבן
וכך הלאה.
אתה מצביע ״קנ״< אתה מצביע בעד
שמואל מיקונים ויאיר צבן, כשם שאתה
מצביע בעד מאיר פעיל ורן כהן. אתה
מצביע ״ש״ ,אתה מצביע בעד כתובת
ברורה, ללא קואליציות ציוניות־קומוניס־טיות,
אתה מצביע בעד ח״כ אורי אבנרי,
עורך העולם הזה, בעד עו״ד אמנון זכ רוני
ובעד חבר קיבוץ גבולות, יוסי אמיתי
וכך הלאה.
מק״י היא תנועה ידועה, ואין היא
משתנה. שמעונה של מיפלגה זו קול העם
ממשיך להזכיר בסיגנון פולחן האישיות
המפורסם את משה סנה ז״ל כ״חברנו משה
סנה הבלתי נשכח״ והוועד המרכזי של
המיפלגה, מתכנס למושבים ארוכים, כמו

ורבים אחרים. יחד פעלנו בנושאים של
פיתחת־רפיח, עקרבה, בירעם ואיקרית,
מי הוא יהודי, החוק ליישוב סיכסוכי עבודה
(״צינון שביתות״) ,נגד צווי הריתוק,
בהכנת ועידת בולוניה, בתנועה לשלום
וביטחון ובאירגונים ציבוריים אחרים.
מצע ״תכלת אדום״ הוא העתק מדוייק
מ״עיקרי־מרי״ שנוסחו בשיתוף פעולה
פרלמנטארי, בכנסת ובהסתדרות, כשם
שהתקיים הלכה למעשה במאבקים הציבוריים
הרחבים המשותפים לשלום, דמוק־ראטיה
וצדק סוציאלי.
למרבה הצער, נעדרה מק״י משיתוף
פעולה זה שהתקיים בינינו לבין מרכיביו
העיקריים של ״תכלת אדום״ .גם פעילים
רבים אחרים של ״מוקד״ ,שתמונותיהם
מתנוססות היום במודעותיו, כמו עמוס
עוז, ד״ר מנחם ברינקר, אבישי מרגלית—
נעדרו מפעילות מסועפת וענפה זו. מאיר
פעיל עצמו, סירב לחתום על העצומה
לשיחרור עצורי עקרבה, נמנע מלהשתתף
בעצמו בכל הפעולות למען עקורי בירעם
ואיקרית, סירב להופיע בעצרת המרכזית
במיכמורת, לעג למשתתפי ההפגנות בתל־אביב
וירושלים, גיחך על רן כהן, ניבה
לניר וחבריהם.
ממשיכי דרכו של ד״ר משה סנה ז״ל,
יאיר צבן וראול טיטלטבוים, מזכיר ויו״ר
הוועד המרכזי של מק״י, מסרו הודעות
לעיתונות, כי אלה שהקימו יחד איתם,
לאחרונה, את מוקד הם ״שבויי הלאומנות
הערבית״ ועוד כהנה וכהנה מילות גנאי
ותואר. מק״י סירבה להשתתף, עד לעצרת
מיכמורת, בפעולות למען עקורי בירעם
ואיקרית ומובן שלא השתתפה בפעולות
נגד הנישול בפיתחת־רפיח ועקרבה.
ח״כ שמואל מיקוניס הוא המועמד השני
ברשימת מוקד. בכישרון רב מנסים להסתיר
זאת מן הבוחר. מדוע? משום שישנו
הסכם, שפורסם ברבים, כי תהיה רוטאציה
בין מאיר פעיל לשמואל מיקוניס וכי כל
קול ל״קנ״ יתחלק שווה בשווה בין תכלת
אדום למק״י.

שב־ראש, כנסת נכבדה,״ אמר ח״כ אורי
אבנרי בדברי ההנמקה להצעת אי האימון
בכנסת ,״שלשום בוצע פשע — פשע
כלפי השלום, פשע כלפי המדינה, פשע
כלפי כל אדם בישראל ...לעיני כל, בציניות
חסרת בושה, עקרה הממשלה שתיל
רך, אך צומח, של סיכוי לשלום.״
אמר ד׳׳ר משה סנה ז״ל באותו ויכוח :
״...פרשת גולדמן איננה אלא אפיזודה חולפת.
אין אני בין המביעים, בדיון זה,
אי־אימון לממשלה.״
מק״י הטילה עלינו את האחריות לאי
הקמתה של חזית שלום בשנת .1969 .נציגי
״מוקד״ חוזרים על האשמה זו בחוגי
הבית שלהם גם השנה. המועמד הרביעי
(צבו) והשישי(טיטלבוים) ברשימת ״מוקד״
מכונים בעיתוני מק״י כ״ממשיכי דרכו של
חברנו הבלתי נשכח משה סנה,״ אולם
הד״ר סנה עצמו לא היה חמקמק כממשיכי
דרכו מ״מוקד לא התחייבתי שיהיה
לי אותו עניין כמו לך,״ הכריז באוזני
ח״כ אורי אבנרי בדיון בכנסת ב־13.4.70
על הכרזות־סיפוח שנשמעו באותו שבוע
מפי שר־התחבורה עזר וייצמן .״אני מודה.
יש שוני רב. אל תעזור לי. איני רוצה
בעזרתך!״
בעיקבות הכרזה גלוייה זו פירסם ד״ר
משה סנה מאמר ארוך בדבר תחת לכותרת
״גם בשם השלום אפשר לחבל בשלום״
בה האשים את חברי שי״ח החברים
היום ב״מוקד״ ,את העולם הזה —

ח עו ל ס חו ה

זה הציע לנו נשיא מצריים באמצעות ה־ניו־יורק

חודשים אחרי מילחמת יום־הכיפורים,
שישה שבועות לפני הבחירות ושבוע לפני
אישור מיסמך 14 הנקודות של המערך,
התכנס הוועד המרכזי של מק״י, השותף
הבכיר ב״מוקד״ והחליט :״במשא־ומתן
הצפוי נתבע הצד הערבי להסכים
עקרונית לחתימת חוזר. שלום, שבמסגרתו
יותוו גבולות השלום בין ישראל ומצריים...״
או על יסוד הסכם שלום יש־ראלי־ירדני־פלסטיני,
בו יותוו גם גבולות
השלום, ייסוג צה״ל אל הגבולות המוס כמים
מן השטחים המוסכמים...״
אלה הם הניסוחים של הימין במערך,
ניסוחם של אלה הרוצים לטשטש את הצורך
וההכרח במדינה פלסטינית והיוצ רים
אליבי חדש לתביעות סיפוח נרחבות.

מי אתם?
**ץ נה אחרי בחירות 1969 התחלנו בע
י פעולה לאיחוד כוחות השלום בישראל.
במשך שלוש השנים שבין מאי 70
למאי 73 קיימנו שיתוף פעולה הדוק עם
אלה המרכיבים עתה בשם ״תכלת אדום״
את ״מוקד״ .סיעתנו בכנסת ובהסתדרות,
השבועון העולם הזה, היו הכתובת הברורה
ביותר להזדהותם של רן כהן, ניבה
לניר, ד״ר גבריאל מוקד, גדעון ספירו

ך* ״ב אורי אבנרי יצא בקריאה
( ן גלוייה ונרגשת, מייד אחרי הבחירות
לכנסת השביעית, לאיחוד מחנה השלום
בישראל. פעילי העולם הזה — כוח חדש
לא הסתפקו בחתימה על עצומות וחוגי-
בית סאלוניים — היינו הראשונים בכל
הפגנה, בכל מסע מחאה. בכל מישמרת־סיסמאות,
בהחתמה על עצומות, בהפגנות
רחוב ובפעילות ענפה, יומיומית, בכל
מקום ומקום בכל נושא ונושא. סיעת
העולם הזה — כוח חדש בכנסת היא
רבת ניסיון בפעילות הפרלמנטארית למען
השלום והביטחון. סיעת העולם הזה — כוח
חדש בכנסת היתד ,״הקונסוליה הכללית״
למחנה השלום והדמוקראטיה בכנסת השי שית
והשביעית.
רבים שואלים היום ״מה יהיה?״ אך
רק מעטים, אתה יודע זאת, הסיקו כבר
את המסקנות הנכונות. מי שמספר היום
בראש חוצות, כי ישנה הזדמנות לסיעת
שלום של ארבעה, חמישה או שישה חב־רי־כנסת,
הוא חולם בהקיץ. המציאות היא
עגומה יותר והרבה יותר. ישנם סיכויים
לשלושה ארבעה חברי־כנסת, לוחמים עקי־בים
לשלום — הזדמנות גדולה מזו הוחמצה
עם החלטתם של תכלת אדום להעדיף
שותפות עם מק״י על המשך שיתוף
הפעולה עם תנועת מרי, העולם הזה.
אסור לנו לקחת סיכונים מיותרים בבחירות
אלה. חובתו של כל לוחם שלום
להצביע בעד הכתובת המרכזית, בעד
רשימה שאיננה ״חצי־חצי״ .שאין בה מצעים
מנוגדים, תוכניות מנוגדות, וערפל
מוחלט על כושר הפעולה ותוצאותיה.
הפעם יש להצביע בצורה ברורה ובלתי
משתמעת לשתי פנים. תן אימון במי שנתן
אימון בשלום ובמאבק עליו בכל השנים
הקשות שקדמו למילחמת ששת הימים,
אחריה, במילחמת יום־הכיפורים ואחריה.
בכנסת השמינית יוכרע גורל השלום —
כינונו עכשיו, או דחייתו לשנים רבות,
כשמילחמות עקובות מדם מאיימות על
מדינת־ישראל ותושבי האיזור כולו.
תן קולך לשלום. הצבע שלום־נטו. הצבע
״ש״ והכניס לכנסת את אורי אבנרי,
אמנון זכרוני ויוסי אמיתי.

חווו ^ 0חוח ]

סריגי סרוירה
נעימים במגע

2000

החוטים מיחירים ע״י ג׳דומלס ג׳רסי בוג״נו

שבץ הוווו! 0הזה

מאוזן :
)2משורר עברי )12 .זוחל איטי)14 .
אומר )15 .שקט )16 .קידומת שם הולנדי.
)17 דל, אביון )18 .בויקוט )19 .מונח בחשמל
)21 .אדון )22 .ישראלי, אשר אודות
כוחותיו העל טבעיים שרויה מחלוקת)23 .
משתחווה )24 .עשר אלפים )25 .כלי נשק.
)27 מילת תנאי )28 .מספרי החומש)30 .
מרכז )31 .נזכר לעיל (ר״ת) )33 .אמונה
בכות עליון )34 .טעים לחיד )36 .עמוד
מים )37 .מספיק )38 .קוד, כתב סתרים)40 .
ציביליזציה )41 .יחידת זמן )43 .אליל
כנעני )45 .חסר תרבות )47 .אין, חלל)48 .
לבלר )50 .לא מקצועי )52 .כלי נגינה)53 .
דבר אחר )55 .סבל )57 .תנועה רביזיוניסטית
)58 .מוכשר )59 .מחזה מאת גרסיה
לורקה, שהוצג בזמנו ב״קאמרי״ )61 .מוץ,
תבן )62 .עבר, קצה, כוון )64 .עיר קדושה
לאיסלם )65 .מבני נוח )66 .בת קול)67 .
שאינו נץ ואינו יונה )69 .אח )70 .תבלין

1895

זד!ו הגיליון האחרון של הסולם הזה המופיע לפני הבחירות
לכנסת השמינית. את הגיליון הבא נצטרך להכין בעיצומו של
יום הבחירות, שיחול ביום השני בשבוע הבא.
דומני, שלא אטעה אם אומר, שמעולם בחולדות מערכת זו,
לא היה שבוע כה גדוש במתח וציפייה, כשם שיהיה השבוע שיחלוף בין הופעת
גיליון זה לגיליון הבא אחריו.
ערב הבחירות לכנסת השישית, כאשר הופיע העולם הזה בפעם הראשונה
ברשימה עצמאית במערכת הבחירות לכנסת, היה גורלו של העיתון תלוי במידה
מסויימת בתוצאות הבחירות. מערכת הבחירות התנהלה אז, בשנת ,1965 בצילו
של חוק־לשון־הרע, שיוזם והוגש לכנסת במטרה ברורה לסתום את הפה להטולס
הזה ובכך להנחית מכת־מוות לחופש העיתונות בישראל. האמון שהביעו אז
קוראי העולם הזה והחרדים לגורל הדמוקרטיה במדינה ברשימת העיתון, העביר
את סיוט חוק־לשון־הרע, במתכונתו הדרקונית, מן העולם.
במערכת הבחירות לכנסת השביעית, ב־ ,1969 שוב היתד. במערכת דריכות
ומתיחות לקראת תוצאות הבחירות. אלא שאז אפפה התעלומה לא את עצם
קיומה של נציגות העולם הזה בכנסת, אלא את גודלה. שוב זכינו באימון מצד
קהל בוחרים גדול דיו כדי להכניס שני נציגים לכנסת.
הפעם׳ לא גורל עיתון זה הוא שמונח על כפות המאזניים. עניינים גורליים
הרבה יותר, הנוגעים לעצם עתיד האומה והמדינה, הם שיוכרעו בקלפי.
למרות הזהות הפוליטית הקיימת בין הדיעות המובעות מעל דפי שבועון
זה, לבין אלה המושמעות בפי נציגי תנועת מרי העולם הזה — כוח חדש, עשינו
כמיטב יכולתנו בשנים האחרונות כדי לנתק את העיתון מהתנועה הפוליטית-
ולהשאירו כמוסד עצמאי על מנת שלא להפכו לביטאון מיפלגתי. דומני שעשינו
זאת במידה לא מבוטלת של הצלחה.
אולם מעבר להפרדה זו ומעבר לשיקולים המכריעים בקנה־מידה לאומי,
המנחים את ההצבעה בבחירות לכנסת השמינית, אי־אפשר להתעלם מהאינטרס

מזרחי )71 .כוכב קולנוע אמריקאי, שהפך
לבמאי (״רחל, רחל 72 .לאום.

מאונך :
)1נשיא ישראלי )3 .כינוי לסדרי משנה
וגמרא )4 .מושבה בדרום הארץ )5 .נמצא.
)6תבל )7 .קולב )9 .אוניברסיטה צרפתית
)10 .בית הציפור )11 .מושבה בצפון
הארץ )13 .מעשר המכות )17 .פטפוט)20 .
חודש עברי )21 .פגם• )24 חודש קדוש
לאיסלם )26 .בית מחסה לעניים )29 .סופרת
אמריקאית, בעלת פרס פוליצר עבור
ספרה ״תותחי אוגוסט״ )32 .בית הבליעה
בגרון החי )34 .אחורי הצוואר )35 .נחש
חונק, מצוי באמריקה הדרומית )37 .חולי.
)39 תבלין חריף )42 .שגריר ארה״ב לשעבר.
)44 פחד )46 .אציל )49 .גרוד, ניקוי)51 .
אחד השבטים )52 .מהר )53 .אבן קשה
מאוד )54 .גיבורת ספר מפורסם של אמיל
זולא, הנושא את שמה )56 .מתפלא)57 .
גיא )60 .כסא נמוך )63 .בחודש זה)65 .
חרב, נעזב )68 .פקודה )69 .חוט, פתיל.

חשבץ 18 9 5

ח״כים סורקים, זר וחיים צדוק עם גיליון ״העולם הזה״ ככנסת
בצל חוק־לשון־הוע
החיוני שיש לקוראי העולם הזה להבטחת נציגות הולמת לתנועת מרי —
העולם הזה בכנסת הבאה.
עמדנו לא פעם במדור זה על התופעה, שאין לה אח ודימיון בשום מקום
אחר בעולם, לפיה העולם הזה הוא העיתון היחיד מסוגו, המיוצג בבית־הנבחרים
של ארצו. אין זה רק קוריוז או תופעה יוצאת־דופן, אלא עובדה המתחייבת
מעצם החיים הדמוקרטיים במדינה זו.
למרות ריבוי העיתונים בישראל, ולמרות שחלק מהם הם עיתונים מיסחריים
ובלתי מיפלגתיים כביכול, נשאר העולם הזה לא רק לגבי קוראיו, אלא בתודעת
הציבור כולו, כלב־השמירה הבלתי תלוי היחיד של אורח החיים הדמוקרטי במדינה.
רבבות אזרחים, גם כאלה שאינם קוראים בקביעות את העולם הזה ואינם
נמנים על אוהדיו המושבעים, יודעים כי קיומו ופעילותו העיתונאית של עיתון
זה היא המשמשת במיקרים רבים ערובה בלעדית נגד הניסיונות להעלמת מידע
חיוני מהציבור, ונגד קשרי השתיקה וההשתקה הנעשים על-ידי כל חלקי המימסד.
כוחו זה של העולם הזה נובע לא רק מעצם קיומו, אלא מהאפשרות להעלות
פרשיות שונות שהוא חושף, או תופעות שהוא מתריע כלפיהן, בפורום ממלכתי.
אפשרות זו מעניקה לנו את היכולת להמשיך במאבקים ציבוריים בנושאים
גורליים ולא להסתפק בפירסום כתבות עיתונאיות בלבד.

תיקוות וציפיות
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיסור וחיבור, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

1ם1

X1ם 1 3 9 5 3 -

+ו ען

שמתי את הדגש מחדש על איפיונו זה של העיתון שאתה מחזיק
בידיך, כדי לחזור ולהמחיש את החשיבות שאנחנו מייחסים לתמיכתך ברשימת
העולם הזה בקלפי.
גם אם אינך מזדהה עם כל דיעותיה של תנועת מרי העולם הזה! גם אם
אתה חולק עלינו בנושאים שונים ואינך שלם עם חלקים מסויימים בעיתון;
גם אם אתה קורא פאסיבי בלבד של העולם הזה — קולך חשוב לא רק לתנועה
הפוליטית הנושאת את שם עיתון זה, אלא גם לעיתון עצמו. כדי להמשיך את
יעילות המאבקים הציבוריים והחברתיים שמנהל העולם הזה ולתת להם מישנה
תוקף — כדי להבטיח את קיומו של העולם הזוז כעיתון היחיד במדינה ללא מורא
וללא משוא־פנים, חיוני שתטיל לקלפי את האות ״ש״.
מאז מילחמת יונרהכיפורים, זכה העולם הזה להרחיב את קהל קוראיו
בהיקף חסר־תקדים. גם מתנגדים מובהקים בעבר לעיתון החלו מכירים בצידקת
רעיונותיו ודרכו. מישרדי המערכת מוצפים במיכתבי אהדה ותמיכה, בכמות
בה לא זכינו מעולם. אנחנו מקווים שגל תמיכה זה ישתקף גם בקלפיות
ושהעולם הזה יהיה בכנסת, לא רק כגיליון עיתון בידי ח״כים מימין ומשמאל
(ראה תמונה).
הגיליון הבא של העולם הזה, שיופיע
ערב אחד אחרי הבחירות ויכלול תוצאות
ראשונות של הבחירות וניתוחן, יכיל
בתוכו ודאי גם תוצאות ציפיותינו.

ברצוני וברצון חברי ליחידה להודות
לכם עמר גליון השבועון אותו קיבלתי
אתוגול, ואנו תקווה כי תמשיכו במשלוח
מדי שבוע.
אלי קצ׳ר, ד״צ 2255
קיבלתי את שביועונכם וברצוני להודות
לכם בשמי ובשם חברי לפלוגה.
יתר העיתונים ששלחתם לד״צ שלנו
חולקו לפלוגות, ורצוני להדגיש שאתם
פופולריים — היתה ממש התנפלות על
השבועון והוא עבר מיד ליד.
כה לחי! נשמח באם תמשיכו לשלוח
לנו את שבועונכם.
סמ״ר בועז רצון, ד״צ 3141
אנו קבוצת חיילים המשרתת בנקודה
מרוחקת בכדור הארץ החביב.
חומר הקריאה שלנו עלוב ביותר. נשמח
לקבל ממכם גליונות טריים של
עיתונכם.
כמו״ב אם תוכלו לארגן לנו בידור —
תקבלו טפיחה על השכם.
שלומי, ד״צ 2613

מכתב גלוי אל שו־ה״ביסחוך

כבוד שר־הביטחון!
ביום ו 23 /לחודש שעבר שמענו את נאומך. אתה קורא לנו להיות חזקים.
לא לסגת. לשמור על שארם־א־שייך ועל ימית.
נאומך נשמע בנאומו של אדם שספג מהלומה בסיבוב אחד של הקרב ומנסה
לחזק את עצמו ואת האחרים בדברו על כוחו ואיך הוא יגמור עם היריב אחת-
ושתיים בסיבוב הבא.
יש אנשים בעם הזה שנמאס להם כבר לחיות מסיבוב לסיבוב! שנמאס
להם הניפנוף המתמיד בכוחנו! שנמאסה עליהם הנוקשות וחוסר־המעוף של
מדיניותכם, מדיניות הסטאטוס־קוו. יש אנשים החושבים כי י ש ־ ברירה !
אבל אתה חוזר שוב ושוב: איןברירה, הערבים הרעים, והרוסים וכל
העולם ה ם הבעייה שלנו ! לגביך אין לנו בעייה פנימית בלל. אתה אינך מוכן
להודות בשום אופן בכישלונך.
בנאומך לא חידשת דבר. המילחמה בשבילך הוכיחה שוב — במו תמיד —
שאתה צדקת! ואתה ממשיך לדגול, כהרגלך, במדיניות שתוביל רק למילחמה.
כבודשר -הביטחוז ! זה מוציאלנו את החשקלהמ שום לנו משאיר

ה לא
בקווים! ולשבת שיך
תיקווה!
נצטרך לעד
המדיניות שלך ושל חבר יך ,
בגלל
להקיז את דמנו !
מ דייג יותכםנכשלה ! הפסיקולרמותאתהציבור ,
עליכם להודות בכשלונכם וללכת!
מיכה כרומן, כרם־שלום, צה׳׳ל

הדואר הצבאי של

בדייקנות של שעון שווייצרי מגיעים
הגליונות השבועיים שלכם החומר המעניין
שבגליונות, וביחוד המאמרים
גוחנים חומר להרהורים ולמחשבות, ולעיתים
גם לוויכוחים, על דיעזת ורעיונות
המובעים בגליון.
חן חן לכם על שמירת הקשר הרצוף,
ותודה מכל החיילים שהגיליונות מגיעים
אליהם.
מנשה חבושה, ד״צ 2221

ברצוני להודות לכם על השי הנפלא
(חבילת גיליונות העולם הזה) שהגיעה
אלי השבוע.
ג׳ורג׳ חדירה, ד״צ 3042

האישי ובטחון משפחותיהם, לשרת ב־
״צבא המילחמה״ של משה דיין מאשר
ב״צבא השלום״ של אורי אבנדי.
עמינדג רוזן, ד״צ 2357
תודה! השבועון החל להגיע אלי בקביעות.
אני מקווה שתהיה התמדה בנושא.
הרבה חברה נהנים מכך.
פמל משה לוי, ד״צ 1256

בימים טרופים אלה כאשר מדינת־ישר־אל
הקטנה הפכה למן אבן נגף שכזו
ביחסים הבינלאומיים, חובה עלינו לערוך
חשבון־נפש ולהתייסר בשאלה כיצד
הגענו עד הלום.
היו לנו בעבר הזדמנויות שהוחמצו

ראשית מודה אני לכם בשמי ובשם
חברי על העיתון שהגיע לשבת, ומקווה
שהמילחמה תיפסק לפני שתספיקו לשלוח
עיתונים נוספים.
כמו כן, חן־חן על הכתבה על הבידה של
האלוף (העולם הזה .)1893 עתה ברור,
מדוע טרם קיבלנו ביגדי חורף חמים. הרי
עסוקים הם עתה בשיפוצים ואין זמן לחייל
הזרוק בשדה.
למעננו, תמשיכו להיות חזקים וכסיס־מתכם:
ללא מורא וללא משוא פנים.
אבא אנתץ, ד״צ 2052

נים ששלחתם לנו בתשובה לבקשתנו.
אנחנו מבלים את מרבית שעות היום
(שבחן ניתן לקרוא) בקריאה, הנאה מן
התמונות (של חתיכות ואחרות) ובסיתרון
תשבצים.
יישר כח,

חיילי ד״צ 2134
השבועון שאתם שולחים לי מגיע בזמן
ובמקום. בעזרת החבילות מהבית מתגברים
על המזון הצבאי החד־גוני ובעזרת
השבועון שלכם, מתגברים על הקאקופוניה
של העיתונים הסמוכים ללישכת העיתונות הממשלתית מדור״וו הארץ מהווה זריקת־חיסון כנגד
מגיפת המיסמכים של המערך וחיידק השטחים
של הליכוד.
גדי מפריק, ד״צ 2720
מאחר ויצאו לכם מוניטין כמגיני המקופחים,
הריני לפנות אליכם בבקשה לייעוץ.
בתאריך 3.12.73 הכריחו את כל חיילי
היחידה (חיילי מילואים) לגלח את זקניהם,
ומי שלא גילח, הועמד לדין צבאי.

0 * 1 1 1 :1

עברו עלי מוראות הלחימה בחזית, סבורני
שעלינו להתגבר על עצמנו, לדעת
לוותר בכבוד, ויש לנו היום האפשרות
לוותר ויחד עם זה לשמור על בטחוננו.
ככל שנמשיך במדיניות ההתחמקות המבוססת
על העקרון הקדוש ״שמור לי ואש מור
לך״ ,כן נחטא יותר לדם הדור הצעיר
שנשפך וכן נקרב עלינו אסון נוסף.
אני מצרף לכאן מיספר מילים שמצאתי
ואולי הן משקפות היטב את המצב.
אחר מלחמת ששת הימים / ,נכתבו
הרבה מילים ומשפטים / .סיפרו לנו אפילו
על צנחנים בוכים / .אבל אחרי מלחמת
יום הכיפורים /הצנחנים לא בכו וגם לא
זלגו דמעות /כי לא נשאר אף אחד
בשביל לבכות / .זוהי האמת והיא מרה

זקנים

שנים

ביניהם אנשים שמגדלים
רבות.
למרות ההשפלה שנגרמה לנו ולמרות
שזה מזכיר את מעשי הנאצים בזמנו, לא
עזר לנו שום דבר. עתה מדברים על־כך
שיחייבו אותנו לקצץ בפאותינו ולהסתפר
בתספורת צבאית, דבר שכחיילי מילואים
לא נוכל להסכים לו.
שאלתי: האם יש לנו רשות כחיילי מילואים
שלא להסתפר בתספורת צבאית
ולא לגלח את זקנינו?
יונתן זילברשטיין, ד״צ 1492

בשם חברי ליחידה ששמעו כי הע1לס
הזה שולח את גיליונותיו לחיילים — גם
אני פונה אליכם בבקשה לקבל מדי שבוע

כתבתכם אודות הבידה בלישבת האלוף
היתר מעניינת ומותחת.
חבל רק שכתבכם הנימרץ לא יכול היה
לגלות לקוראיו הנאמנים מה שימוש עושה
אלוף בבידה?
מגנם מ׳^גב, ד״צ 2784
שמחתי עד מאוד לקבל בשבוע שעבר
את גליונכם. קראתי בו וכן קראו שאר
אנשי יחידתי ונהנינו מאוד.
התאכזבתי מאוד כאשר לא הגיע גם
השבוע גליונכם.
אקווה לקבל הגליון גם להבא באופן
סדיר.
פגן רמי מנדלשטיין, ד״צ 2350
שמחתי ואיתי יחד כל החברה, לקבל
את גליונכם האחרון ואני מודה לכם
בשמי ובשמם.
יצחק גולדמן, ד״צ 2181
בשם המחלקה שבה אני משרת, אני
מודה לכם על היענותכם לבקשתנו ושלחתם
לנו את שבועונכם.
שמחנו לקבל זאת ונהיננו לקרוא עיתון
מעניין זה. יש לציין שיש ביננו ויכוחים
על דרכו של אורי אבנרי אך לרוב
היא חיובית.
עזריאל ימי, ד״צ 2032
׳נזדמן לי כספר פעמים בתקופת המילואים
שאני עושה אי-שם בחזית הדרום,
לעלעל בעיתונכם הנכבד מאוד.
למקרא כל ההשמצות ודברי הבלע שאתם
שופכים על כל המי ומי בצמרת המדינה,
רציתי להביא לידיעתכם שאני אישית
וכן רוב חבר ליחידה שהם חיילים לוחמים,
מעדיפים על אף הכל למען בטחונם

מצורפת כאן דוגמת גלויית שקצין תרבות בצה״ל
מחלק לחיילים.
הייתי מעוניין לדעת אם אותו קציו״תרבות ירה כדור
אחד במילחמה הזאת או במילחמח הקודמת, שהוא יכול
להרשות לעצמו כזה רוחב״לב בבחירת תמונה לגלוייה על
חשבון כל אלה שנפלו — כאילו המילחמה הזאת הוגשה
לנו כפרי בשל.

הנני מצרף גלוייה זו שהיא סמל ״התרבות וחקידמה״.
העירותי את תשומת״לב קצין חינוך ראשי לפני כשלושה
שבועות על הקאריקטורה המעידה על קטנותמוח
י ן זו, ולא קיבלתי עד כה תשובה. כן שלחתי מיספר
רב של גלויות מן הסוג הזה לקצין חינוך ראשי, שלא זכו
לכל תגובה מצידו.

ברוד וינגרטן, ד״צ 2213

אך אין לבכות על חלב שנשפך. מה
שחמור יותר, שעכשיו עומדת לפנינו
הגדולה שבהזדמנויות, ויש לי ההדגשה
שגם אותה עומדים אנו להחמיץ, ולו רק
מתוך התכונה השרשית שלנו לקחת
ולא לתת, להאמין בעצמנו ולא לכבד את
הזולת.
מודע אני לעובדה שהפוליטיקה היא
אכזרית וחסרת סנטימנטים. אבל כאחד ש
מאד
/ .כשעמדו החיילים מול הכותל
המערבי / ,כל תולדות ישראל הפכו
למשהו סימלי / ,אבל בעמדם מול העיר
סואץ /ומול אלכסנדריה ופאיד /נזכרו
שבעצם זוהי מלחמת תמיד /בעצם היה
יכול כבר להיות שלום /אבל בינתיים
זה רק ח!לוס/ .
נז. רוזנ ס קי, ד״צ 2255
שמחנו מאוד לקבל את חבילת העיתד

אלי חביבי, ד״צ 2633

את עלון הוויכוחים שיאפשר לנו לצעוק
יותר חזק, להתווכח יותר חריף וכל יתר
הדברים הכרוכים בקריאת השבועון דד
מסויים.
אגב, אם תשלחו לי את העיתון — תמ שיכו
לעשות זאת גם אחרי הבחירות?
אברהם הניג, ד״צ 2502

מכתבים
* אי פ ה

לשלום

פרסום ריר ׳טקכסון

בשבועות האחרונים מתפרסמים בבל
העי׳תונים, ובפרט בהעולם הזה, מכתבים
רבים של חיילים המביעים שאיפה עזה
לשלום מתוך העדפה ברורה של נורמלי זציה
ביחסים עם שכנינו על־פני שטחים.

הם אנהבים

]\1£ך ך

במילחמה זו נוכחו החיילים לדעת כי
הסיסמאות של ״עומק איסטראטגי״ ו״בי־טחון״
הן סיסמאות סרק שאין מאחוריהן
ולא כלום.
זוהי אכן מטרתו של רוב הציבור ביום
במדינת־ישראל ובפרט של האוכלוסייה
הצעירה, המבקשת לבנות חייה בשלום ולא
במילחמה.
לכן ניצטרך, אנו
האזרחים, לחזק בבחירות
הקרובות
את כוחו של מחנה
השלום. למען תהיה
לו השפעה גדולה
יותר על מדיניות
הממשלה ולמען תעלה
המדינה על פסים
של שלום. רק
חיזוק מחנה השלום
האופוזיציוני יגביר
את כוחו והשפעתו
של מחנה השלום
הכבול כיום בתוך
מיפלגת העבודה ואשר ניצב חדל־אונים
מול שוחרי הסיפוח והמילחמה השולטים
כיום במיפלגה.
יעקב טימכרג, תל־אביב
משכר האנרגיה

מצאתי מקור אנרגיה חדש: שימוש בקיטור,
היוצא מהוזשיעיקים (קומקומים)
במישרדי הממשלה, העיריות וההסתדרות,
להפעלת המכונות בתעשייה ש לנו...
מהנדס ה.ר. הלינגר, תל-אביב
הכמהות כלי כיסוי

במקום לתרום לחיילים ולזוגות צעירים
את מיליוני הלירות שעולה תעמולת הבחי רות,
ממשיכות המיפלגות, בלי בושה,
לזיין לנו את המוח עם מודעות ענקיות
של השמצות הדדיות והבטחות נוצצות ש אין
להן כיסוי.
לפי תוכן המודעות, מתקבל הרושם
שהמיפלגה המפרסמת היא נזר הבריאה,
כולה טלית של תכלת, ורק היא תציל
את המדינה משואה ותביא על כולנו
שלום, שלווה, אושר ושיגשוג. כל יתר
המיפלגות הן מוקצות מחמת מיאוס וחסרות
בינה, ומי שיצביע בעדן, יזמין מיל-
חמה וחורבן בטוח.
את התעמולות הריקניות הללו שמענו
כבר שבע פעמים! ובכל זאת אף מים־
לגר. לא הגשימה את הבטחותיה. קרה
בדיוק ההיפך: איכות החיים ואיכות המו סר
ירדו לשפל. וכישלון הביטחון עלה בנחלי

חנן גולדגרט, חולון
שידור מעניין

דובק בע״מ יצרני סיגריות • 11£118ס 1^ 11£^0 1ג 10^8 £1 1 £ס10 .ע 8 ££סס

ראינו תוכנית שלמה על אורי אבנרי
בטלוויזיה הגרמנית. כל הכבוד! שידור
מעניין ואובייקטיבי.
עליזה פרמנדלי?! ,המבורג, גרמניה

הודאים חשולחים מפתפים
מתכקשים לנסח אותם כקפרח.
עדיפות תינתן למצרסים תמו
גות לסכתכיחם,

העולם הזה 1895

25 שנה המתינה
מ דינ תישר אל
לרגע זה ־ נציגה
ישב כנים אל פנים
מול העולם העובי
ך* רגע הגדול הגיע.
1 1זה מול זה ישבו נציגי ישראל והעולם
הערבי, במרחק של כמה צעדים איש
מרעהו.

פנים אד פנים.

מארבעה צדדים כוונו מצלמות הטלוויזיה
אל מעגל שיבעת השולחנות הירוקים.
עיתונאי העולם — וביניהם ישראלים וערבים
— שלפו את עטיהם כדי לרשום
--מאח

אורי אסרי
כל מילה. המיקרופונים העבירו כל רה־שוש
למקלטי הרדיו מסביב לכדור־הארץ.
כל המבטים, כל המצלמות, כל המיקרופונים
הופנו אל נציגה של מדינת־ישראל.
העולם כולו הקשיב.

הרגע, שמדינת־ישראל חלמה
עליו, ייחלה דו והתפללה לכואו,
מאז יום לידת המדינה — הנה
הוא בא. ועידת־שדום.

לא התכחשות דיפלומטית, לא שיח מעבר
למיתרסים של ועידה בינלאומית, אלא
ועידה שהתכנסה כל כולה כדי להשכין
שלום בין ישראל והעולם הערבי.

רשות־הדיכור ניתנה לשר־־החוץ
שד ישראל.

* 0כר כמילותיו הראשונות חישמלו
דיברי השר את עשרות השומעים

מבט מן היציע

אורי אבנרי יושב ביציע ומסתכל
לעבר אבא אבן, הנואם
את נאומו הגדול ביום הפתיחה. ליד אבנרי יושב אחמד חמרוש,

העיתונאי המצרי הנודע שיזם אח הזמנת נחום גולדמן. לקאהיר
לפני שלוש שנים. בשולחן ממול (למעלה בתמונה) יושב
קורט ולדהיים. מימין מקשיב גרומיקו, ליד השולחן הסובייטי.

אם חרצו(או לא תחנו)
אין זואגדת!
באולם — ואת ההמונים שהקשיבו ברחבי
העולם.

הכל הכינו — ישראל מדברת
כשפה חדשה.

היו אלה מילים של גודל נפש. הוא העלה
על נס גם את הצדק של ישראל,
אך לא היסס לציין שגם האוייב צודק
במידה רבה.
הוא דיבר במילים נרגשות על סיבלם
של היהודים במרוצת הדורות, ועל סיבלם
של הפלסטינים בדור האחרון.
הוא העלה על נס את מעשי־הגיבורים
של לוחמי שני הצדדים, את קורבן הצעירים
הישראליים והערביים, שנפלו על מיז־בח
השרות לעמיהם. הוא הזכיר בצער
שבמהלך המילחמה הארוכה והעקובה מדם
לא היה אף צד אחד טהור מכל רבב.

לרא תזוזה

שר־החוץ הישראלי אבא אבן יושב ומקשיב לנאומו של.
שר־החוץ המצרי פהמי. משני עבריו עברון ודיבון, מאחורויו
ששון. באותם רגעים כבר היה נאומו של שר־החוץ אבא אבן מוכן בכיסו.

היו אדה דברים פשוטיס, דג•
עים ללב בפשטותם. ללא מליצות,
ללא ברק ריטורי, כיטא את אשר
הרגישו המיליונים משני הצדדים.
הבשורה היתה מובנת לכד בן
אנוש.

הצדק אינו נמצא כולו בצד אחד,
ואי־הצדק לא נמצא כולו בצד אחד. ישנה
הזדמנות היסטורית לשים קץ לאי־צדק ו לסבל,
להגשים את חלומם של אותם
שנפלו זה עתה במידבר וברמה, משני
עברי החזיתות.
ישראל, הוא אמר, אינה נושאת את עי ניה
לסיפוח שטחים. היא יצאה לפני
שש שנים למילחמה בתום־לב, בהאמינה
שמאיימת עליה סכנה נוראה. במהלך ה־מילחמה
נפלו בידיה שטחים נרחבים, שאינם
שייכים לה. היא מוכנה להחזירם
בכל עת, כאשר ביטחונה יהיה מושתת
על שלום ושכנות טובה.
מעולם לא התכוונה הציונות, הוסיף,
לנשל עם אחר. העם היהודי, למוד הסבל
והרדיפות, רוחש אהדה עמוקה לעם הפלסטיני,
שנפל קורבן לטראגדיה היסטורית,
שאיש לא רצה בה. כאומה שרכשה
את עצמאותה במיפעל היסטורי של תקומה
לאומית, שואפת ישראל לעזור גם לעם
הפלסטיני להגיע לתקומה לאומית במדינה
עצמאית משלו, תחת דגלו. חבל שנציגיו

א תרצו(או נא תרצו)
(המשך נזעמוד )9
המוסמכים של עם זה אינם נמצאים כאן
באולם, אמר השר. ישראל מזמינה אותם
בלב פתוח להצטרף למישפחת העמים המבקשת
לכונן את השלום.

ואז, כאותה פשטות, הציג השר
תוכנית־שלום שגרמה לסנסציה
עולמית. בכמה סעיפים קצרים,
כלשון יבשה, מסר שירטוט של
מיכנה־שלום: אירגון מרחבי, מדינה
פלסטינית, לוח־זמנים להחזרת
שטחים שמועדיו קשורים בכינון
מציאות השלום, מישטר חדש לירושלים,
סידורי־כיטחון הדדיים.
כמה מן ההצעות היו כה נועזות, עד
שהשומעים עצרו את נשימתם. כד דיבר
על כוחות ישראליים—ערביים מעורבים
לפיקוח על השלום, על החלפת הליגה
הערבית בליגה מרחבית בהשתתפות ישר אל,
ועל שילוב משאבי המרחב והיהדות
העולמית במיפעל שיקום מרחבי.
ייתכן שסיגנון הדברים עשה רושם חזק
אף יותר מתוכנם. השר דיבר בצניעות,
כנציגה של מדינה המכבדת את יריבותיה.
הוא התרחק ממילים גבוהות ומנימה של
הטפת־מוסר. הוא פנה אל הגאווה הלאומית
של שומעיו הערביים. הוא אמר להם, ב פשטות
עילאית :

לחמתם. הוכחתם את עצמכם
כקרב. בכודכם הלאומי בא על
תיקונו. הכה נגנוז את האגדות

של אתמול, ההאשמות של אתמול,
כל המורשה העגומה של מיל
חמת־שלושת־־הדורות.
בפרוס עידן השלום, מוכנה ישראל לדבר
בשפה אחרת, לבטא רעיונות חדשים.

בניתי בלב*
נאום הזה לא ננאם. ננאם נאום
ן | שהיה כימעט היפוכו.

ישבתי כיציע, הקשבתי לדברי
אכא אכן, ובכיתי בלכי.

אוזן אחת, זו שהיתה צמודה לאוזניה,
שמעה את דבריו של אבן. האוזן השניה
שמעה את הנאום הנ״ל, הנאום שלא ננאם,
נאום שכאילו ריחף בחלל ותבע להינאם.
רציתי לזעוק לו — כפי שקראתי לו
פעמים רבות קריאות־ביניים בכנסת —
חדל ! עבור לסיגנון אחר !
אבל אבן, שישב מתחתי, במרחק של
מטרים מעטים, שמע רק את עצמו. הוא
לא העלה כלל על דעתו איד נשמעים
הדברים באוזניים זרות בכלל, ואוזניים
ערביות במיוחד.

וכף, כמשך 50 דקות, הוא עשה
כימעט את כל השגיאות שאפשר
היה לעשות כרגע גדול כזה —
והחמיץ את ההזדמנות הגדולה
שד חייו.
כבר בדקה השלישית של הנאום הוא
הישווה את הערבים לנאצים, ייחם להם
״מנטליות ואידיאולוגיה •שהולידו יאת תאי-
הגאזים ועמודי־התלייה שיל אושוויץ.״
לקראת סוף הנאום ייחס לעולם הערבי
כולו גישה של ״חוטפי מטוסים״.

קשה להאמין שאדם כא לדכר

לים שאלו את עצמם שאלה זו.

על שלום, מלב אל לב, עם מי

אחת הסיבות היתה, כמובן, פוליטית.
שהוא חושב אותו לנאצי. כרגע*
המלים פהמי לא טעה כאשר האשים את אבן שנאמרו מלים אלה
האהובות על בגין וגולדה — מת בכך שהוא מנהל בז׳נבה את מערכת־הבחירות
שלו( .פהמי הוסיף שלו עצמו
הנאום כולו.
אבל הוא ׳נמשך ונמשך. בסיגנון של אין בעייה כזאת. על קצה הלשון שלי
התנשאות בלתי־נסבלת, הטיף אבן מוסר היתה קריאת־ביניים :״לך אין בעייה
לערבים. במלים ארוכות ומנופחות, ממרום כזאת לעולם!״ אבל הוועידה אינה הכנהאולימפוס
של איש־תרבות, דיבר אל סת, והתאפקתי).
אבן הכין את הנאום במשך ארבעה
העמים הנחותים והפראיים• .מדי פעם דיבר
על ״האתיקה התרבותית״ ו״הניימוס ימים בישראל. הוא חשב על ישראל, ועל
הבינלאומי״ ,כמורה המדבר אל ילדי כי ספדי־ההיסטוריה, ואולי גם על ספר־הנאיד
מים הבא שלו. הוא לא דומיין לעצמו
תתו המפגרים.
משהגיע סוף־סוף, פאי־רצון ניכר, ל איך יישמעו הדברים באוזן ערבית.
לאחר מכן, בבואו לז׳נבה• ,נדהם לש בעיות
המעשיות, פשוט חזר בסיגנון המוע
את תוכן נאומיה של גולדה בכנסת,
ישן על העמדות הנוקשות הישנות. הוא
ל׳א ניסה אפילו לעטוף את הנוקשות ה בישיבה שנערכה ביום ה׳ — עיתוי ש ישנה
בסיגנון הדש. התנגדות טוטאלית נקבע כאילו בכוונה כדי לטרפד את הלהקמת
מדינה ״שלישית״ ,פלסטינית, מ־ וועידה. גולדה השמיעה נאומים נוקשים,
הוץ לגבולות ישראל, ולמעשה גם שלי והכריזה ששום דבר לא יוחלט לפני ש תקום
ממשלה חדשה.
לה טוטאלית של ישות פלסטינית .״בהיה
זה כאילו אמרה שאבא אכן
אחור שבין המידבר והים ישנם, אחרי
הכל, שתי אומות, שתי שפות, שתי תר אינו מייצג איש, ושהשתתפותו
כוועידה היא הצגה ריקה מתוכן.
בויות, ולא שלושה.״
אבן רתח מזעם.
אף מילה הדשה אחת על פיתרוו בעיית
לאחר מכן היו כמה וכמה שיחות טל הפליטים,
אף מילה חדשה בעניין השטפוניות
בין ז׳נבה וירושלים, ובכל שיחה
יחים.
כקיצור: נאום ישן של אבא הוסיפה גולדה עוד קצת נוקשות וצדק-
אכן כמועצת־הביטחון. עמדות נות לדברי אבן. כך בושלה הדייסה ש •
שמענו.
נוקשות, כרק שחצני.
״זה היה נאום של גולדה מאיר,״ אמר
אם קיווה אבן לגרות את הערבים ל-

תגובה נזעמת, הוא הצליח. שר״החוץ המצרי
ממש קפץ מעורו.
בבוקר נאם ׳איסמעאיל פחמי נאום •מתון
— הנאום המתון ביותר •ששמעתי אי־פעם
מפי מדינאי ערבי. הוא הסתפק בפסוק
אחד של השמצת ישראל (״השתלטות,
ניצול ומעשים גזעניים״) ומיהר להוסיף
ומייד :״אולם •איני רוצה להתעכב
על עניין ידוע זה בנאום של
פחות מחצי שעה, הזכיר כשלושים פעם
•את הצורך בשלום.
אחריו נשא הנציג הירדני נאום קיצוני
חוצב־להבות, אבל הכל התייחסו אליו
בסלחנות. אין זה סוד שבוועידה זו •מונח
עצם קיום הממלכה הירדנית על שולחן
הניתוחים. נסיוניו של נציגה להיות סופר־פטריוט
וסופר־פלסטיני היה נסיון פאתטי
להקנות לעצמו אמינות כלשהי בעולם הערבי.
הדבר עורר תגובה של רחמניות
מהולה בצער.
אבל נאומו של אבן גירה את המצרים
ל׳חזיור לסיגנון הישן. פחמי השיב בו
במקום בנאום •נרגש, בו חזר על ההשמצות
הישנות.

היום הראשון נסתיים בהתכתשות
רגילה, כמו כבד ישיבה של
טועצת-הכיטחון או קונגרס בינלאומי
של מרפאי-שיניים, בשהיש־ראלים
והערכים מחליפים מהלומות
מילוליות, ושאר הנוכחים מסתכלים
בהם בבוז.

המחול ה־1002
ץץה קרה לאבא אבן? איך החמיץ
* 1הזדמנות היסטורית כזאת1

לא רק הזרים, אלא גם הישרא•

עיתונאי ישראלי בימיזנון העיתונאים.
״וישראל מחזיקה במה שיש לה, והיא
מוכנה לנהל. משא־ומתן על כל השאר,״
ליגלג עיתונאי סובייטי בכיר.

״יש כוועידה שני שולחנות ריקים
— אחד של הסורים ואחד של
הישראלים,״ אמר מצרי.
יתכן שהמתוסכלים ביותר הוו אנשי
״קומנדו הפרופסורים״ .כזכור נולד
רעיון הקומנדו מעל עמודי העולם הזה.
הצעתי להרכיב מישלחת שתהיה מורכבת
מאנשים חדשים, ובכללם • .מומחים לעניי נים
ערביים, המסוגלים לבחון התבטאויות
ישראליות לפני השמעתן, כדי לשקול איך
יתקבלו באוזני הערבים. אבן קפץ על
הרעיון (מבלי להזכיר, כרגיל, את המקור,
אבל זה לא חשוב ).הוא הציע אותו
לגולדה. גולדה אמרה ״לא והפדום־
סורים נשלחו כיועצים בלתי-רשמיים. היו
ביניהם כמה אנשים טובים.
אפשר היה לחשוב שאבן יניח את נאומו
מראש בפני אנשים אלה, יאפשר להם
לבדוק כל מילה, ישמע את עצותיהם ו־ישיכתב
את הדברים על פי עצתם.
לא דובים ולא יער. איש •מהם לא ראה
את הנאום, ואיש מהם לא נתבקש לחוות
עליו את דעתו. אבן אינו מקבל עצות.

וכך הסתוככו הפרופסורים כ
מיסדרונות, אומללים ומתופכדים,
ולא נותר להם אלא להצדיק באוזני
עיתונאים זדים את הקו שננקט
על-ידי אבן — קו שרוכם
כוודאי גינו אותו כליכם.

על אלף ואחד המחדלים, מיום־הכיפו־רים
והלאה, נוסף המחדל ה.1002-
אך נאום אבן לא היה רק מחדל, תקלה
או שגיאה.

ערב צאתי לז׳נבה כתבתי שהרבה רוחות
ירחפו בחלל של ז׳נבה — הצלבנים
וצלאח־אל־דין, אושוויץ ובר־יכוכפא. וכך
חיה.

אשלייה היא להאמין שמישקע
של שנים רכות ייעלם כן־לילה.
השדים של אתמול הילכו אימים
כין הנפשות של היום.
•ביושבי ביציע, שמתי לב לשתי מילים
מרכזיות — אחד בנאומו של פחמי, השני
בנאומו של אבן.

פהמי דיכר, בנאומו הראשון,
על ״טריז״ .אכן דיכר עק ״ביתור״.
עמי המיזרח־התיכון
״הטרח שנתקע ביהמסורתית
של יש טריז
זר בלב ה
לדברי
פהמי, יכלו
לחיות בשלום, לולא
ניהם״ .זוהי התדמית
ראל בעיני הערבים:
עולם הערבי.
אבן דיבר על גבוליות ה־ 4ביוני ש שימשו
״פיתוי לתוכנית תוקפנית של כיתור
ומצור גם זוהי תדמית מסורתית:
ישראל המכותרת, האי הבודד בים הערבי
הסוער והעויין.
בוועידת ז׳נבה לא עומד רק ״צדק מול
צדק״ — כפי שאמד קיסינג׳ר, בחח רו על
אחד מטענותינו הבסיסיות ביותר. עומד
כאן ״פחד מול פחד״ ,מיתוס מול מיתוס.
עם כל התנשאותו האינטלקטואלית, אין
אבא אבן מחוסן !מפני פחדים בסיסיים
אלה יותר מאשר יריבו הערבי.

הפחד הערכי מפני הטריז, וה
פחד
הישראלי מפני הכיתור, נוגדים
שניהם את ההתקדמות לקראת
השלום. לשם כך דרושה תדמית
הדדית חדשה, חזון משותף
חדש: החזון של השתלבות כמיש
פחת עמי המרחב.
המישליחת הישראלית בז׳נבה היתד, זרה
לגמרי לחזיון כזה. אבן היה מסוגל להגיד
כמה מלים ברוח זו, אך הדבר זר לגמרי
לסיגנונו, לשפתו, לרושם שהוא עושה על
שומעיו. ומאחר. שלא היה ׳מסוגל להמחיש
ביצורה משכנעת את החזון הזה, לא
היה מסוגל גם לשחרר את יריבו מפחדיו
שלו. להיפך: הוא חיזק אותם ויגרם ל-
התפרצותם.

וצו׳ או כפו׳
ך* איטר נסתיים היום הראשון, היתד,
^ האווירה מדוכאת למדי.

למחרת היום, כאורח פלא, השתררה
על הכל אופטימיות קיצונית.
איש לא ידע להגדיר בדיוק
את סיבותיה.
אך הן היו פשוטות למדי.

כרגע שנסתבר בי ישראל אינה
מסוגלת ליטול את היוזמה לידיה
ולהשמיע תובנית-טלום בעלת
תנופה ודימיון, נקבעה עובדה:
היוזמה עכרה סופית לידי שתי
המעצמות.
מאותו רגע היה ברור שכל התקדמות,
בכל שלב, תהיה תוצאה ישירה של לחץ
ודחיפה.
אותה שעה נראה — באופן חזותי ממש
— ששני הגדולים מאוחדים ברצונם לה שיג
הסדר, שיפתור את הבעיות. די היה

לראות ׳את גרומיקו יושב, מאסיבי וחסר-
תנועה כמו פסל ׳חטוב ׳מאבן, מול קי-
סינסר התוסס והעצבני, כדי לחוש בזאת.
נאומו של גרומיקו היה שיא של מתינות•
הוא יצא מגדרו כדי להדגיש את
זכות־הקיום הבלתי־׳מעורער •של ישראל,
בהוסיפו על הנוסחות הסובייטיות השיגר־תיות
איזכור מיוחד לישראל. הוא עשה
גם דבר שלא עשה מזמן, כשהזכיר במפורש
את חלקה של ברית־המועצות בהקמת
המדינה.
כאשר השמיע את המלים הפרוזאיזת,
היבשות, ללא שמץ של רגש, אי־אפשר
היה לשכוח שאותו קול עצמו ביטא לפני
26 שנים את המלים הגורליות, שהביאו
להחלטת האו״ם על הקמת המדינה.

היה זה גרומיקו, אותו גרומי־קו,
שהדהים את י העולם כ15!47-
כנאום שבישר את תמיכת כרית
המועצות כרעיון המדינה היהודית.
אותה שעה עדיין ניהלו הקומוניסטים
ככל העולם, וכראשם
אנשי מק״י (אז פק״פ) בארץ־יש־ראל,
תעמולה קיצונית נגד רעיון

נאומו של קיסינג׳ר היה, בלי ספק, המאורע
הגדול ביותר של אותו יום. הק שבתי
לו בהנאה מיוחדת. כי ערב צאתי
מהארץ כתבתי ׳מאמר על ״מסע לתוך מוחו״
,ובו פסוקים מספרו של קיסינרר ש נראו
לי רלוונטיים לגבי הוועידה (העולם
הזה .)1894 והנה, בנאום זה, חזר קיסמי
ג׳ר מילולית דווקא על פסוקים אלה —
כאילו קרא מתוך טקסט שהיה ידוע ל שנינו
מראש.
יש החוששים מפני ״שלום כפוי״ .גם
אני איני חסיד שלו. הייתי מעדיף שלום
שיבוא ביוזמת ישראל, על פי תוכנית
ישראלית, כתוצאה מתנופה רעיונית שלנו.
אבל בהעדר אפשרות כזאת, בגלל מהות
הקבוצה העומדת בראש ישראל, יש הרבה
ברכה ביוזמה חיצונית שתביא להסדר.

(כפי שאמרנו כשעתו ככנסת:
״שלום מרצון עדיף עד שלום
כפוי, אף שלום כפוי עדיף על
מידחמה בהתנדבות.״)

החזון של הקמת מדינת־ישראל התגשם
בשעת־רצון היסטורית, כאשר שרר למשך
זמן קצרצר ירח־דבש אמריקאי־סובייטי.
מאז נטוש המאבק בין שתי המעצמות,
והיתד. לו השפעה קטלנית על גורל המרחב.

עכשיו
יש שוב שעת־רצון כזאת.
אין לדעת כמה זמן תימשך השותפות
האמריקנית־סוכייטית, אם
תספיק להוליד שלום כמרחב,
תהיה זאת תוצאה שתדמה כחשי־כותה
לעצם הקמת המדינה.

פגישות בוודוי־חדוים
** ל רקע זה יש חשיבות מכרעת ל-
> התקרבות הסובייטית־ישראלית, ש מצאה
את ביטוייה בפגישת גרומיקו—אבן.
אני שמח שמילאתי תפקיד מסויים בייזום
פגישה זו — תפקיד שהוגדר על-ידי
טיימס הלונדוני ועיתונים אחרים כמכריע.
״פגישת גרומיקו—אבן חשובה יותר מאשר
ועידת־ז׳נבה עצמה,״ אמר אריק דולו,
איש לה מונד, המומחה הנודע לענייני
המרחב.
הערה זו נכונה לגבי מאורעות רבים
שהתרחשו באותם הימים בז׳נבה. מה ש התרחש
מאחורי הקלעים היה חשוב יותר
ממה שהתרחש לפני הקלעים. חדרים ב־בתי־מלון
היו. חשובים יותר מאולם המליאה.

במליאה, עד פני השטיח
הירוק וכין ציורי-הענק המוזהבים
של הצייר הספרדי חוזה מאריה
סרט, נערך מעמד היסטורי סימ
לי. כחדרים הקטנים נקבעו הדברים
הממשיים.
נציגי הממשלות נפגשו בלי הרף, בהרכבים
שונים. אבל לא רק הם. נפגשו גם
אנשים בלתי-רשמיים.
במשך ארבעה ימים, חיו לי עשרות שיחות
מסוג זה. חלקן התקיימו במלון שלי,
כמו השיחה עם חבר המישלחת הסובייטית.
חלקן התקיימו כלאחר יד, בטרקלין,
בבר ובמיסעדה של מלון אינטוקונטיננ־טל,
שם שכנו המישלחות האמריקאית ד
המצרית. חלקן התקיימו באותו מלון בחדרים.

החווייה
החוזרת ככד השיחות
האלה — כמעט כלי יוצאת מן
הכלל — היתה התחושה הכללית
שגורל ז׳נבה ייחרץ כיום־הבחירות
כישראל.
היה זה די מוזר לשמוע דוברים ערביים

זורקים מילים עבריות כמו ״ליכוד״ ,״מע רך״
ו״העולם הזה״ (השם ״מרי״ לא נקלט
עדיין אצלם, וקשה מאוד להסבירו באנגלית)
ומגלים בקיאות מדהימה על הנעשה
במיפלגות אלה.
מה הם סיכויי הליכוד? האם הליכוד
ישתתף בממשלה י האם יש סיכויים ל דיין
להיות ראש־,ממשלה ף האם תקום הנהגה
חדשה במערך? מהם סיכויי רשימת
העולם הזה? האם תיתכן חזית משותפת
של כל היונים? האם יתכן רוב
של היונים? האם יפרוש דיין מן המערך?
שאלות אלה ורבות אחרות נשאלו בדאגה,
אפילו בחרדה. גם זאת היתה חווייה
חדשה.
זכורני ימים כשהיה קשה לשכנע ערבי
כלשהו שישראל אינה מדינה מונוליטית,
׳שכל אזרחיה חושבים בצודה שווה, וש אין
בה אופוזיציה של ממש. זה היה חלק
מן המיתוס הערבי.

מיתוס זה נשכר. הערכים מבחינים
עתה בגוונים וכגווני־גוונים
כישראל.
לא רק הסובייטים קבעו את הטאקטיקה
שלהם לאור הרצון לחזק את מחנה־הש׳לום
בישראל. גם הערבים התחילו להיות מודעים
לצורך זה. כך קרה שתחסין באשיר,
דובר המישלחת המצרית, פנה אל ציבור־הבוחרים
בישראל במסיבודעיתונאים רש מית,
וקרא לו ,״לא להצביע בעד ההנהגה
המיליטריסטית הזקנה״ — פנייה שלא
יכלה כלל לעלות על הדעת לפני עשר
שנים, כשהגישה הערבית היתה ש״כל הישראלים
הם אותו הדבר״.

הערבים מומינים
ישואד״ם
^ דתה מסיכת־עיתונאים מצרית
^ היתד, חווייה בפני עצמה, גם מבחינה
אחרת.
באחת השיחות שלי עם הערבים, נש אלתי
מה אפשר לעשות כדי לחזק את
שאיפת־השלום בציבור הישראלי. הסבר־יתי
לבן־שיחי שהבעייה בישראל אינה ש הציבור
אינו רוצה בשלום — להיפך,
שאיפה זו חזקה ואיתנה. הבעייה היא ש רבים
משואפי־השלום אינם מאמינים ב־אפשרות
של שלום. את הספקנות הזאת,
הנובעת מאורך המילחמה בין ישראל והעולם
הערבי, אפשר לחסל רק בעזרת מעמדים
שימחי־שו בצורה ברורה וחזותית
את השינוי שחל במצב.

בין השאר הצעתי לערבים להזמין
את העיתונות הישראלית ד
מסיכות־העיתונאים שלהם. קיבלתי
תשובה בו במקום: נא להודיע
לבל העיתונאים הישראליים
שהם מוזמנים.

וכך, שעה קלה אחרי נאומו הנרגז של
פחמי בתשובה לאבן, כאשר התכנסו סאות
עיתונאים לשמוע את דברי הדובר המצרי,
היו ביניהם תריסר עיתונאים יש ראליים.
הם עדיין לא העזו לשאול שאלות.
עשיתי זאת במקומם.
כשסיים תחסין באשיר, הדובר, שהיה
פעם תלמידו של קיסינג׳ר, את דברי־הפתיחה
שלו ושאל אם יש שאלות, הייתי
אחד מרבים שהרימו יד. באשיר פנה אלי,
ואמר בהדגשה :״בבקשה, מר אבנרי.״
שאלתי :״מר באשיר, שר־החוץ המצרי
דיבר היום על הזכויות החוקיות של
העם הפלסטיני. האם אתה יכול לפרט מה
הן זכויות אלה, לדעת הממשלה המצרית?
למשל, האם הן יכולות לבוא על
סיפוקן בהקמת מדינה פלסטינית בגדה
המערבית וברצועת עזה?״
באשיר השיב שרק הפלסטינים עצמם
יכולים לתת את התשובה על כך, וכי
על כן יש צורך בהזמנת מישלחת פלסטינית.

נקבע התקדים. למחרת היום, במסיבה
הבאה של באשיר, כבר היו כמה
ישראלים ששאלו שאלות וקיבלו תשובות.
ואילו במסיבת-העיתונאים של אבא אבן,
שנתקיימה שעה קלה לפני כן, נפחו רוב
הכתבים הערביים. אחד מהם, שהציג את
עצמו בפה מלא כשליח אל־אהראם, אף
הציג שאלה ונענה באריכות.

הרוח של זינבה
ך ורם ריזציוז״ זו, ר,קט:ר. לכאורח
אך הגדולה בחשיבותה, היתה חלק
ממה שאפשר לקרוא ״הרוח של ז׳נבה״
— המזכירה, אגב, לא מעט את .״הרוח

׳חו־הדבש השני: גוומיקרוקיסינ1ן, ו
של בולוניה״ ,שעליה כתבתי בשעתו לא
מעט.

(אין ספק ׳שוועידת-בולוניה הי•
תה צעד הכרחי כדרך לוועידת-
ז׳נכה, מאחר שהיא שכרה מחיצות,
יצרה תקדים של ישיכה־יחד
והקלה על הערכים לעשות את
הצעד הבא. נדמה לי שבל אלה
שהשמיצו בשעתו את בולוניה,
וביניהם ״אנשי־שלום״ כביבול,
נראים עתה מגוחכים למדי).
גם בתהליך זה, מילאנו תפקיד מסויים.
הכרתי רבים מן הערבים שבאו לוועידה
בתפקיד רשמי, חצי-רשמי ופאילו־בלתי־רשמי.
עם אחדים מהם ניהלתי מגעים
ודו־שיח במשך שנים רבות. עם אחד (לוט-
פאללה סוליימאן) ערכתי פעם ויכוח פומבי
בתיאטרון פאריסאי. עם שני ניהלתי מגעים
קבועים במשך שש שנים. עם שלישי
ניהלתי ויכוח בכתב, באמצעות ידיד, וכן
הלאה.
כאשר נפגשנו, היה לנו קל לחדש את
הקשר, להחליף דברים, להעביר הודעות
בלתי־רשמיות אל ראשי המיש׳לחות.

גם באשר מיתנו הערכים את
הקשר הידידותי הגלוי עם העיתונאים
הישראלים האחרים, הם
הסבירו לי את הסיבה לבך וביקשו
ממני להסביר זאת לישראלים.
(לפני הוועידה, כאשר נתקבצו במקום•
העיתונאים, נערך פסטיבל ספונטאני של
התיידדות — פרי התיקווה הכללית לש לום
והסקרנות ההדדית לגבי מאורעות
המילחמה. הישראלים כתבו על כך הרבה
בעיתוניהם, הדברים הגיעו לקאהיר ולדמשק.
שם החליט מי שהחליט שעוד מוקדם
בשלב זה להגיע להתיידדות בלתי־מוגבלת
כזאת. על כן ניתנה לעיתונאים
הערביים הוראה להפסיק פגישות ידידותיות
גלויות עם עיתונאים ישראליים. אך
גם לאחד מכן בילו כולם יחד במיזנון
אגף־העיתונות, ישבו יחד ביציע אולם
המליאה, החליפו מילים, מבטים וחיוכים.
אפילו בלהט הוויכוח, כאשר התפרץ פה־

מי וקרא לעבר אבן אבן ״אתה לו מאור
כל כך גדול! אתה לא מאור כל העולם!״
פרצו הישראלים בצחוק יחד עם
הערבים. נדמה לי שכל אחד צחק משר-
החוץ שלו).

שתי מסיבות העיתונאים, במו־צאי־שבת,
שיפרו כהרבה את האווירה,
גרמו להרגשה הכללית
הטובה, ולביטחון שהעסק מתחיל
לזוז ברצינות.

מנזר עד זיננה
היסטוריה של הציונות התחילה
( 1בבאזל. בין באזל וז׳נבה מפרידות
רק כמה דקות של טיסה.
קירבה זו כבר גרמה לכמה בדיחות
טפלות (״המדינה התחילה בבאזל ותסתיים
בז׳נבה״).

אכל יש לה ערך סימלי, חיובי
ועמוק.
מה קרה בבאזל? יהודי שסיסמתו בחיים
היתד .״אם תרצו, אין זו אגדה!״
כינס יהודים מכל העולם, למען רעיון שנראה
אז מופרך עד כדי אבסורד: הקמת
מדינה יהודית בפ־נה שומה ונידחת של
המיזרח התיכון.

החזון הזה התגשם.
מאז הקמת המדינה, היא חולמת על
אגדה חדשה: כינון השלום בינה ובין
העולם הערבי, שהתנגדותו להגשמת הציוניות
לא נלקחה כלל בחשבון בקונגרס
של באזל. במשך שנים אמרנו: אם נרצה,
לא תהיה זאת אגדה. השלום, שנראה
רק אתמול רחוק: ובלתי-אפשרי כימעט
כמו עצם הקמת המדינה נימי הרצל, יקום
אם נפעל למענו.
התנאים הפוליטיים מאפשרים זאת. חל
שינוי ביחסי אדצות־הברית—ברית־המוע-
צות, ביחסי ברית־המועצות־ישראל, ביחסי
ערב־ישראל. את הרגע הזה צריכים
לנצל מיד, לפני שיחלוף.

אם תרצו, יקום השלום בז׳נכה.

נודוה פגישת גוומיקו־אבן

*ף* שעה היתד! עשר בערב כאשד ה מצרים את צבאותיהם במלחמת יום הכיפו(
ן טלפון צילצל בחדר 610 במלון אמבס רים, לא המשיכו להתקדם.
דור בז׳נבה. אורי אבנדי קפץ מן האמב־הנציג
הסובייטי טען כי המצרים לא
טיה והרים את השפופרת.
הקול שדיבר אנגלית במיבטא רוסי בו התכוונו להתקדם יותר, ומשהשיגו את מטלט
הציג עצמו כחבר המ ישלח ת הרוסית רת המלחמה — היינו חציית התעלה. ולוועידת־השלום,
הסביר שהוא מעוניין ל התבססות מעברה השני, עצרו.
שוחח עם אבנרי.
אם כך, נשאל הסובייטי, מדוע התקיפו הציע מושכת, היתה שההצעה
למרותלדחות את הפגישה למחרת בבוקר. ב־ 14 באוקטובר, וניסו להתקדם? התשואבנרי
הסיבה:
הוא ילא היה מעוניין להיפגש לבדו בה: התקפה זו נועדה רק להקל את הלחץ
עם השליח, העדיף לקחת אותי עימו. ה על הצבא הסודי.
רוסי לא התלהב מן הדחייה, אולם נאלץ
השאלה השניה של אבנרי: מדוע לא

חות מוגבלים בצד הישראלי של התעלה,
לא העלו מעולם תביעה לשלוש דיביזיות.

מדוע מסובים הסורים
להחזיר העוסיים?
ך* שאלההגאהג מדוע מסרבים הן
1סורים למסור את שמות השבויים הישראליים?
הנציג
הרוסי טען כי הסורים יהיו מוב־

לא לפני הסכמה ישראלית לנסיגה מן
השטחים הכבושים, השיב.
כאן החל הוא לשאול. עיקר התעניינותו
היתד, בבחירות הקרובות ובסיכויי הרשימות
השונות.
אבנרי הסביר לו ני ציבור גדול של
בוחרים רוצה להעניש את הממשלה על
מחדלי המלחמה, ולכן הוא עלול לתמוך בסיעות
הליכוד — למרות ישהמצביעים רוצים
שלום ויודעים כי הליכוד הוא סכנה
לשלום. אולם, ציין אבנרי, אם ישוכנעו המצביעים
בישראל כי יש סיכוי לשלום,
וכי הוועידה יכולה להצליח — עלולים
רבים לתמוך לא בליכוד, אלא ברשימות
השלום השונות.

השלום ניתן ותשגה
כנרי המכיר כי אם יעלה הליכוד
בכמה מנדטים, צפוייה סכנה שדיין
ואנשיו במערך יפרשו, ירכיבו ממשלה עם
הליכוד והדתיים. ממשלה כזאת פירושה
המשך המלחמה, וסוף ועידות השלום.
״עליכם,״ אמר אבנרי לסובייטי ,״ל עזור
להצלחת הוועידה ובשיכנוע הבוחרים
הישראלים כי השלום אפשרי, ומשום כך
עליהם לחזק את מחנה השלום בישראל.״
״כיצד עלינו לעשות זאת,״ שאל הסובייטי?
אבנרי חייך. ניתן למשל לסדר פגי שה
בין גרומיקו לאבן, השיב. או מיפגש־ישראלי—ערבי
בחסות סובייטית, או כל
צעד דרמטי אחר שישכנע את הישראלים
כי השתנה משהו, וכי השלום ניתן להש גה.
והעיקר — שהוועידה תצליח.
הסובייטי הקשיב בעניין לתיאור החלוקה
הפנימית במערך בין יונים לניצים. להסבר
כי הסיכוי להדיח את גולדה—דיין—

גהמיקו וקיסינגיו בעת 1או 0אבן
להסכים, והפגישה נקבעה למחרת, יום החמישי,
לתשע בבוקר.
בשעה האמורה נעצרה לפני המלון מכונית
בעלת מספר דיפלומטי, וממנה יצא
גבר חסון. הוא ניגש אלינו, לחץ את ידינו
והציג את עצמו * .מסתבר כי בשעתו היה
חבר בסגל השגרירות הסובייטית בישראל,
והוא מעורה היטב בנעשה בארץ. הוא הכיר
היטב את אבנרי ודעותיו, ולכן חפץ להיפגש
עימו, לשמוע את דעתו על ועידת השלום
וסיכוייה.

מדוע נעצרו המצרים?
ולס, קודם היה לאבנרי מה לשאול.
ראשית, ביקש לדעת מדוע עצרו ה*
לפי בקשתו, אין שמו מתפרסם, אס
כי הסכים לפירסום הרשימה עצמה.

משתתפים הפלסטינים בוועידה.
הסובייטי השיב ני ארגונם, אש״פ (איר-
גון השחרור הפלסטיני) רצה להשתתף אבל
הירדנים התנגדו, ולכן גם המצרים. הוא
מאמין, אמר, כי בשלב השני של הוועידה
ישתתפו נציגי אש״פ.
הלאה: מדוע דורשים המצרים כי לאחר
הפרדת הכוחות ונסיגה ישראלית מן התעלה,
יורשו להחזיק שלוש דיביזיות בצד
הישראלי, של התעלה?
הסובייטי הופתע. מי דרש זאת, שאל?
אמרנו לו כי אלוף אהרון יריב מסד זאת
לעיתונאים ישראלים בשיחות־רקע — ולדבריו
זו היתה הסיבה לכישלון השיחות
בין ישראל למצריים.
הסובייטי נרגז מאוד, הכחיש בכל תוקף
כי המצרים העלו אי־פעם דרישה כזאת.
הוא טען כי המצרים ביקשו להציב בו
נים
למסור את רשימות השבויים מייד כש־תיסוג
ישראל (בדרום) לקוי ה־ 22 באוקטובר.
את השבויים הפצועים מוכנים הסורים
להחזיר כשתיסוג ישראל לקווי ה6-
באוקטובר, ואת כל השבויים האחרים כש־תיסוג
לקווי ה 4-ביוני.
כיצד ניתן לקבוע את קווי זד 22 באוק טובר?
הרוסי חייו :״בידי הסובייטים
צילומי-לוויין המראים בדיוק היכן היו הישראלים
ביום זה,״ אמר. הוא הוסיף כי
גם לאמריקנים צילומי־לוויין, וכי התצלומים
זהים. מכל מקום, הרוסים מוכנים ל קבל
את התצלומים האמריקאיים בקוב־עים,
אמר.
מתי תסתיים הוועידה? לדברי הסובייטי,
מוכנים הדוסים לשבת ללא הפסק ולהמשיכה
גם בחג המולד.
מתי לדעתו יתחדשו היחסים הדיפלומטיים
בין ישראל לברית־המועצות?

יתנם פרסי עתיק אומר: כאשר
אין לספרים עבודה, הם מסרקים זה
את שערות ראשו של זה. מי שראה את
עשרות העיתונאים הישראליים, שפשטו
על ז׳נבה בוועידת־השלום, לא יכול היה
שלא לזכור פיתגם זה.
העיתונאים באו בהמונים, צמאים לכל
חדשה. הם היו חייבים לשלוח לעיתוניהם
חומר כל יום, כדי להצדיק את הוצאות
הנסיעה היקרה. כאשר נדחתה הוועידה
ליום השישי, נוצרו שלושה ימים ללא
תעסוקה, ושיטת הספרים הפרסיים נכנסה
לפעולה: כל אחד ראיין את השני.
המישלחות הרשמיות לוועידה טרם הגי עו,
ונותר רק לשבת במיזנון הגדול
והמרווח של אגף העיתונות בבניין האומות
המאוחדות, שהוא כעין בית־סוקולוב
ענקי, ולדווח אחד על השני.
ישבו, איפוא, אנשי קומנדו בית־סוקולוב
ימים שלמים, והשגיחו זה
על זה. כאשר חגי אשד מדבר ראה שיואל
מרקוס מהארץ הולד לכיוון מסויים, קם
ועקב אחריו בחשדנות: אולי מקבל מרקום
ידיעה שלא תהיה מחר בדבר.
אנשי מעריב וידיעות אחרונות צפו זה
על זה כמובן ב־שבע עיניים. המזל הגדול
היה שכולם שולחים את החומר לישראל
מחדרים סמוכים, כך שכל אחד יכול לצפות
מה השני שולח.
רעיון חיובי
^ מזלם של העיתונאים המקצועיים,
/הופיעו לוועידה כמה אישים ידועים
באוניברסיטאות ישראל, שתגי עיתונאי מתנוססים
על דש בגדם, והם נושאים בגאון
שמות עיתונים ידועים, כמו ביטאון ויצ״ו.
היו אלו הפרופסורים שמיישרד־החוץ גייס
הפעם לעזרתו. הרעיון עצמו היד. חיובי.
האנשים היו טובים. אבל מדוע אי־אפשר

גלילי הוא בעליית סיעות השלום, וכי
עליית הליכוד פירושה גם הדחת אבא
אבן, ושילטון גולדה—דיין. הוא •שמע כיצד
מנסה גולדה למנות את אהרון יריב במקום
אבן, ולכן שלחה אותו כנציגה לשיחות בקילומטר
ה־.101

צער ודא תקוים
י־ו שי חהארכה למעלה משעה וחצי.
( ) כאשר יצא הסובייטי, לא ידענו אם
הועילה במשהו. שכן שיחות דומות —
למרות שעם דרגים נמוכים יותר של המשלחות
הסובייטיות, וכן הערביות —
ניהל אבנרי כל הזמן. בכולן הסביר את
חשיבות הצלחת הוועידה לגבי הבחירות בישראל
וחיזוק מחנה השלום.
לאחר גמר הפגישה דיווחתי עליה למקורביו
של אבא אבן. באותו ערב הם
התקשרו אלי, מסרו כי נציג סובייטי נפגש
עם המשלחת הישראלית, ורוצה להכין
פגישה בין שר־התוץ הסובייטי אנדריי
גרומיקו לאבא אבן.
כעבור כמה שעות, עוד טלפון: השר
הסובייטי מסר לאבן כי יסכים להיפגש
עימו לשיחה.
השמועה עברה מפה לאוזן. ביום השישי
בשמונה בערב עשה שר־החוץ הסובייטי
צעד ללא תקדים במדיניות הסובייטית :
הוא נפגש עם שר־החוץ של מדינה ש אין
לברית־המועצות יחסים עימה, ואשר
מוגדרת כ״תוקפנית וכובשת״.

לחיצת היד ההיסטורית
ך* סובייטים הם אלופי העולם בפור־
1 1מליסטיקה. לגביהם פגישה מעין זו
כמוה כפגישה בין גולדה מאיר ויאסר
ערפאת.
הפגישה עצמה — שאת תוכנה אין לפרסם,
כמובן כדי לא לסכן את סיכויי השלום
— הוגדרה כממושכת וטובה. אישים
ידועים כאריק תלו, ארנו דה־בורשגרייב
ואחרים אמרו כי חשיבותה גדולה מחשיבות
ועידת־השלום כולה. כאשר שמעו את
קורות הפגישה וכיצד נולדה, הסכימו כולם
כי אבנרי תרם תרומה חשובה לשלום,
בשכנעו את הרוסים לצעד כזה.
ההמשך הוא כבר נחלת ההיסטוריה.
בפתיחת ישיבת אחרי־הצהריים של היום
הראשון של הוועידה, שעה קלה לפני •ש פתח
בנאומו, הפתיע אבן את הנוכחים
כאשר ניגש אל גרומיקו, לחץ את ידו •ר
החליף עימו כמה מלים שלא נשמעו על-

ידי אחדים. גרומיקו החזיר לו לחיצת־יד,
אחרי רגע -של הפתעה. השגריר ונוגראדוב,
שישב לידו, הסתכל, ראה, ופנה אל זיאמה
דיבון, שישב מעבר למעבר, הישראלי הקרוב
ביותר אליו, הושיט לו את ידו גם
הוא.

העיתונאים מסתערים
ך* תדולתי את תיאור הוועידה בסיפור
1 1הפגישה בגלל חשיבותה ההיסטורית,
אולם האמת היא כי עלי עשה רושם חזק
דבר אחר לגמרי. אבנרי בא לוועידה ביום
הרביעי. כאשר לקחתיו מנמל־התעופה ל־אולם־העיתונאים
בהיכל האומות, נדהמתי
למראה עיני: עשרות עיתונאים עטו עליו,
נאבקו מי יקדים את מי בלחיצת־ידו ובהחלפת
מילה איתו. תוך כמה דקות ישבנו
מוקפים עשרות עיתונאים, שהמטירו עליו
שאלות. כי׳וון שעל דש ביגדו של כל
עיתונאי היד. תג עם שמו ושם העיתון,
יכולתי לראות ביניהם את נציגי גדולי העיתונים
מארצות״ערב, מאל־סייאסה ואל־חוואדת
ועד אל־אהראס ואכבר אל־יוס.
קרוב לשעתיים הם חקרו את אבנרי שתי
וערב, כאשר רוב השאלות נסבו על הבחירות
בישראל. מי ייעלה יומי יירדז היש
סיכוי לבגין לעלות ולהרוס את שיחות־השלום?
השואלים גילו בקיאות בפירטי
הפרטים של הפוליטיקה הישראלית, ו־עירנותם
לבחירות בישראל עלתה על עיר־נותם
של ישראלים רבים* .
מאוחר יותר עברו השיחות בין אבנרי

לערבים לפורומים סגורים יותר. אשמים
בכך כמה עיתונאים קלי־דעת מישראל.
הללו היו להוטים להראות כי גם להם קשרים
עם ערבים, ומיהרו לשלוח לעיתוניהם
כתבות על שיחות עם עיתונאים ערביים —
•תוך ציון שמותיהם. תוך 48 השתנתה
האווירה באגף העיתונות של הוועידה. העיתונאים
הערביים קיבלו נזיפה מארצותיהם,
נמנעו ממגעים גלויים נוספים.
אילם כיוון שאת אבנרי רצו לראות בכל
זאת, התנהלו השיחות מכאן ואילך בדרך
כלל במלון אינטרקונטיננטל, מעוז המישל־חות
המצרית והאמריקאית, ששכרו קומות
שלמות — לעומת הישראלים, שהתפזרו
במקומות רבים בעיר.

׳שואל -בהתפשטון!
מתמדת
ץ ץ די ערב היה אבנרי שוהה במלון זה,
1*1מנהל שיחות ארוכות עם נציגים ער*
אבנרי לא רצה לערוך בעצמו מסיבת־עיתונאים,
אף שהעיתונאים הזרים הפצירו
בו, מאחר שמצא עצמו במצב מייוחד במינו:
הוא היה האישיות הפוליטית היחידה
בוועידה מלה שלא היה נציג רשמי
או בלתי־רשמי של ממשלתו. כך, חשש שאם
ימסור הודעות פוליטיות לעיתונאים,
ייראה כדבר כפוגע בפעולת המישלחת הישראלית,
ועל כן לא עשה זאת.

ביים. שם רחוק מעיני העיתונאים הישראלים,
היו הקשרים חופשיים יותר.
להבדיל ממגעים אלה בין הנציגים
הערביים לאותם ישראלים המכירים בזכויות
הפלסטינים, היו התבטאויות הערבים
בוועידה לגבי ממשלת־ישראל חריפות
ביותר.
כך, למשל, בשיחה בין כמה עיתונאים,
אמר חמדי פואד, סגן עורך אל אהראם :
בוועידה זו יש שני שולחנות ריקים. אחד
של הסורים ואחד של הישראלים.
מדוע של הישראלים? ״כיוון שעם ממש לה
זו אין מה לדבר. ישראל היא הארץ
׳היחידה בעולם שזה 25 שנה אין לה גבולות
קבועים, ואשר מעולם לא אמרה מה
הם הגבולות שהיא רוצה. בכל הזדמנות
היא מרחיבה את הגבולות. נכון שיש בישראל
אנשים החושבים אחרת, כמו אבנ־רי.
אולם זיו קבוצה קטנה, בלי יכולת להשיג
מטרה. ייתכן,״ אמר פואד ,״שהיתר.
זאת שגיאה להימנע בעבר ממגעים עם
ישראלים המתנגדים לממשלה.״
ואולי זו אחת התוצאות של ועידה זו:
במסדרונות, בבתי־המליון, החלפנו כתובות
וכרטיסי־ביקיור. יצאנו לבילויים בבארים,
ישראלים וערביים, כשכל צד ייודע מי הוא
השני. כאותו עיתונאי לבנוני, אשר קרא
את ספרו של אבנרי, מלחמת היום השביעי,
ורצה לראיין אותו — אולם פחד לעשיות
זאת לבדו פן ינקמו ביו בלבנון.
אולם פרט לכך — יצאנו יחד לבילויים,
סעדנו יחד ודיברנו יחד.
אם היה השלום תלוי בשנינו, מזמן היה
מושג כבר.

קומנדו בי ת סו קולו ב

להציגם רשמית כיועצים למישלחת? מדוע
שילמה אהריונסון צריך היה להופיע כעיתונאי
בגלי צה״ל, ודון בבלי, רואה־החשבון
המכובד מתל־אביב היה כאן כתב
שידורי ישראל?
המסבירים שהביא מיישרד־החוץ עשו כמיטב
יכולתם, ומעבר לזה. נראה כי כרטיס־הנסיעה
שניתן להם עזר לכמה מהם לשנות
את דיעותיהם. היה זה מאוד מוזר לשמוע
אישים ידועים מצהירים כאן הצהרות שנגח
הם לוחמים בשצף־קצף בישראל.
כך, למשל, בהרצאת־רקע שנתנו הפרופסור
שמעון שמיר וד״ר שלמה אהרונסון
(שהוצג כפרופסור וכ״כתב צבאי ראשי בחזית
הדרום״) שמעתי את אהרונסון מצהיר
שישראל יכולה כיום בקלות להכות
את כל הצבא המצרי, ושביום הפסקת־האש
לא היה למצרים כל צבא בין התעלה
לקהיר, וסילופים גסים אחרים.

אי־אפשר
ל ס מו ך

* ל כך סיפר לי ארנו דה־בורשגרייב
> מעורכי ניוזוויק, כי פנה למצרים ושאלם
מדוע אין הם מבייאים פרופסורים
כדוגמת ישראל. תשובת המצרים :״אנו
לא יכולים לסמוך על הפרופסורים שלנו,
כמו שממשלת־ישראל סומכת על הפרופסורים
שלהם...״
אחת הפגישות המשמחות היתד, לכתב
הטלוויזיה רון בן־ישי. לפני כמה שנים
הכיר רון בפרס כתב-טלוויזיה פרסי, והתיידד
עימו. לפני שלוש שנים, באחת הפשיטות
של צה״ל בלבנון, נתקל רון
באותו כתב, שנלווה אל יחידות הצבא

הלבנוני, ונתקל בכוח הישראלי. עתה,
נפגשו השניים שוב בוועידת־הישלום, כאשר
כל אחד בא לכסות את הוועידה מטעם
הטלוויזיה של ארצו. י
אגב, לרון נגרמו כמה דפיקות־לב, כאשד
בא לוועידה ושמע מפי האחראי על סידורי
הטלוויזיה כי עליו להתחלק באמצעים
עם חחנת־השידור של האופוזיציה. לאחר
שחלפה תדהמתו, הסביר ליו האחראי כי
הגיע גם צוות טלוויזיה של העולם הזה,
השייך לאופוזיציה, בעוד רון בן־ישי עובד
למען התחנה של הממשלה. האו״ם אינו
יכול להפלות בין התחנות.
הפיתרון שנמצא לשביעות־רצון הכול:
הטלוויזיה הממלכתית קיבלה נציגות בתוך
האולם, בעוד האופוזיציה קיבלה היתר לצלם
בחוץ. אולם כיוון שהאחראי היה
יוגוסלבי ואוהד אופוזיציה, כנראה מטיבעו,
הוא דאג להגניב רשיון־כניסה לאולם המליאה
גם לנציגי האופוזיציה.״

ביטחון עצרו אותם, וכאשר גילו כי הם
ישראליים ואץ להם הסבר לבואם לקומה
החמישית דווקא (לך תאמין כי זו טעות)
לקחום למישטדה לחקירה. עברו ארבע
שעות עד שאומתה זהותם, והם שוחררו.

ברגליים קפואות הגיעו לבניין האו״ם,
מקללים את המצרים, השווייצים וכל העולם.
אשר
לקור: מי שראה את רון בן־ישי
(המשך בעמוד )20

צלמים
ק פו אי ם

גב, נציגים אלו, צבי שפילמן ו-
יחיאל נאמן, בילו לילה שלם בכלא
שווייצי. ערב אחד התבקשו לבוא למלון
אינטרקונטיננטל כדי לצלם את פגישתו של
אורי אבנרי עם אישיות אמריקאית ידועה.
בטעות עלו עם המצלמות לקומה החמישית,
שבה שכנה המישלחת המצרית. אנשי ה*
צוות העולם הזה סקר את הוועידה
במסיגרת שידורי הבחירות של רשימת
מרי (העולם הזה) .הכתבה תישודר במוצאי־שבת.

הקומנדו

חגי
אשד מדבר (שני מימין) מתכופף בדריכות בעת נאומו של
שר־החוץ הישראלי אבא אבן, אריה ראט מג׳רוסלם פוסט
מסתכל משועמם בשעון, ויואל מרקוס מעיתון הארץ רושם לעצמו רשימות

במדינה
העם
הא שמים נתפס!
כאשר התגלה היקף המחדלים של הנהגת
המדינה בימי מילחמת יונדהכיפורים,
התלוצצה העתוניות הישראלית :״אחד הסמלים
בצה״ל כבר קיבל מינוי של נאשם,
כאהראי לכל המחדלים.״
אבל בישראל אסור לספר בדיחות. הם
התנקמות בסוף באלה המספרים אותן. סוף-
סוף, חודשיים אחרי המילחמה, הצליחו
ראש־הממשלה גולדה מאיר ושר־הביטחוו
משה דיון, לגלות את האשמים האמיתיים
האחראים לכל המחדלים. הם תפסו אותם.
ואז הסתבר כי האחראים לכל מחדלי
הצמרת המדינית והבטחונית של ישראל
אינם אלא עתוני ישראל זעתונאיה.
כל ח פ סו ל ת. בהופיעו בשבוע שעבר
באסיפת בחירות בכפר־יחזקאל, הסיר משה
דיין מעל עצמו כל אחריות .״אני חושב
שמילאתי את תפקידי כראוי,״ אמר ״לא
הזנחתי דבר ולא הייתי בשוויצריה כאשר
פרצה המילחמה.״ ואילו בהמשך דבריו
מצא דיין את האשמים :״מדוע לרטון על
כולם? יש לנו קצינים ואלופים מעו־

איתן הגו
חזי עמל
אוי לנוא1
אוי תבנו
נמצא למכירה בחנויות הספרים ובכל
דוכני העתונים!
ז מ פיץ :״ 4ד״ ,ח בד הלהפצה, בע״נז, ו־ח׳ צ׳בינוב ,13 תני-אביב
טל פון 1 :ם ד 2 3ם

עו״ד אורי הופרט
ד רו ש בי רו ש לי ם
הוא צעיר יותר
הוא לוחם יותר
הוא ליברלי יותר
למען מניעת כפיה דתית
למען חיים יחד עם הצבור הערני בעיר.
מועצת העיר המהווה פרלמנט מקומי בן 31 חבר —
תן יד לאורי

עזרו לו לשמש אופוזיציה לוחמת לשלטונם של
המערך־גח״ל־דתיים

למען ירו שלים
למען עירך

הצבע דע

קי פינ ג׳ ר כי שראל
לא רוצה לשמוע
לים. ומי מבקר אותם — רק העתונאים.״
ראש־הממשלה גולדה מאיר לא פיגרה אחריו.
בראיון שהעניקה ביום שישי האחרון
למערכת ידיעות אחרונות, אמרה גולדה :
״בקשר לכלי־התיקשורת, אני חושבת שזו
בעיה חמורה. יש חוק, ואי־אפשר חלילה
שהתיקשורת תהיה ממשלתית ומכוונת.
אבל נדמה לי שעברנו לקיצוניות שניה.
בשבת שעברה החלטתי שאיני נוגעת יותר
בעתונות. ובאמת, בשבת שעברה לא קראתי
אף מישפט אחד. אני פשוט לא יכולה
לשאת את זה. ובאשר לטלוויזיה — אני
יכולה לסגור אותה מתי שאני רוצה...
אתם תסלחו לי, אם אני חושבת לפעמים,
מה שאמצעי־התיקשורת עושים, זה שהם
לוקחים את הפסולת ועושים מזה עתון.״
ועכשיו יכולים גולדה והממשלה שלה,
להמשיך לישון בשקט. האחראים נתפסו.

מדיניות
הז מו הבדדו ! הא חור־ ת
בתום ביקורו של מזכיר־המדינה האמריקאי
בישראל, ערב פתיחת ועידת ז׳נבה,
יכולה הותר. ממשלת־ישראל להצביע על הישג
אחד, כביכול, אותו השיגו שריה
במהלך פגישותיהם עם הד״ר קיסינג׳ר.
יום לפני ביקורו של קיסינג׳ר בארץ,
מסר שגריר ארצות־הברית בישראל, קנת
קיטינג, לשר־החוץ אבא אבן, את נוסח
ההזמנה הרשמית לוועידת השלום, אותה
עמד קיסינג׳ר להביא עימו. הנוסח הובא
לישיבת הממשלה. גולדה ושריה נדהמו
(המשך בעמוד )19

מאת אור אבוד•
הכנסת השביעית
מה יכולה כבר סיעת יחיד להועיל בכנסת 1
זאת עשתה סיעת מרי — העולם הזה בארבע השנים
האחרונות: אלה הן חלק מהצעות החוק וההצעות־לסדר־היום
שהעלינו בכנסת השביעית :

חייל ׳ צ ה ״ ל
כתוצאה !מכפייה דתית, הזנחה, או העדר לחץ מספיק,
דפוקים חיילי צה״ל במקרים רבים שאין צורך
בכך. אנחנו דרשנו:
<• הענקת שכר הוגן לחיילים בשירות חובה.
+הענקת כל הזכויות והפטורים ממיסים שמקבל
עולה חדש, גם לחייל !משוחרר.
י• החזרתו ישל כל חייל משוחרר למקום עבודתו
׳מלפני שירותו, יאט רצונו בכך, תוך שמירת זכויותיו
וקידומו.
• ביטול פקודת מטכ״ל האוסרת לפתוח רדיו וטל

ביטול הפטור מגיוס לצעירות המצהירות שהן
דתיות.
• ביטול כל זכוייוח-יתר אחרות שניתנו לאזרחים
בגלל היותם דתיים.
•,ביטול מערכת החינוך הנפרדת לדתיים.
הקניית שוויון זכויות לכל הדתות, לכל זרמי

הדת היהודית, וביטול השתלטותו של הזרם האורתודוקסי
המהווה מיעוט בעם היהודי, על חיי הדת בארץ.
מכך גם הכרה — כל עוד לא בוטל הפריט לאום —
על פי הזרם הקונסרבטיבי והרפורמי בדת הבגיור
יהודית.

ביטול הכפילות של רב אשכנזי ורב ספרדי —
כפילות המנציחה גיזענות.
י• הבטחת חופש האמונה והכפירה לכל אדם.
!• ביטול כל חוק המכריח אזרח למלא מצווה דתית.
י• הפרדת הדת מהמדינה: איסור על המדינה להתערב
בבחירת כוהני־דת, ואיסור על כוהני־דת להפעיל
סמכות בכוח החוק ׳בשם המדינה. לא תהיה שום
דת מטעם המדינה, ושום סמכויות מדינה מטעם דת
כלשהי.
•:מחיקת סעיף הלאום מתעודת־הזהות וימירשם התושבים:
דתו ולאומיותו של האזרח הם עניינו הפרטי,
לא עניינה של המדינה.

זכויות האזרחוהאשה
רק טבעי הוא, כי כאשר אין חוקה המגינה על
זכויות הפרט נגד השתלטות השלטון, יישחקו זכויות
אלה! .בישראל השחיקה היתה כבדה. אנחנו דרשנו, בין
היתר :
י• חקיקת חוקה שתבטיח את זכויות האזרח.
• לאסור על השלטונות לצותת לשיחות טלפון.
@ לאסור על השלטונות לפגוע בחופש ההפגנה של
האזרח, כל זמן שהפגנה זו אינה אלימה ואינה פוגעת
בשלום הציבור.
י• לבטל. את הצנזורה על סרטים ומחזות.
!• לבטל את החוק האוסר הפלות מלאכותיות, והופך
כל צעירה — ורופא נשים — לפושעים בכוח.
התוצאה: הממשלה מינתה ועדה לבדיקת הנושא,
אך הכנסת החליטה בשלב זה להסיר את הנושא.
• חלוקת רכוש המשפחה שווה בשווה בין שני
בני הזוג.
י• לחייב את המדינה לשלם את המזונות המגיעים
לאשר, החייה בנפרד מבעלה.
ההצעה נתקבלה בחלקה.
י• הקמת מוסד של סניגור ציבורי: מנגנון שיעניק
הגנה משפטית מטעם המדינה לכל אדם שיואשם

ציות.

לאסור על ראש ממשלה לכהן יותר משתי קת־
הכנסת הכנסת במדינת־ישראל הפכה לחותמת גומי בידי
הממשלה. כדי להחזיר לכנסת את כוחה האמיתי, כנדרש
במדינת חוק דמוקרטית, אנחנו דרשנו:
@ שר ששיקר לכניסת — יפוטר.
׳ 9הכנסת תקים לעצמה מנגנון עצמאי של מומחים
בתחומים שונים, כדי שלא תיאלץ להסתמך רק
על דעתם של מומחי הממשלה.
• הכנסת תוכל לדון רק בקוורום של 30ח״כים,
ולהצביע — ב־.40
• שכרם של הח״יכים יהיה צימוד להשתתפותם ב דיונים
ובהצבעות.
!• הנהגת מנגנון הצבעה אלקטרוני שירשום את
ההצבעות לפחות בדייקנות הנהוגה במשחק ׳כדורסל.
תחבורה בישראל של שנות השבעים עדיין לא גילה המימיסד
את עידן התחבורה המודרנית — והתייחסותו ;אל ציבור
הנזקקים לתחבורה היא בהתאם. אנחנו דרשנו:
@ הרכבת מזגן־אוויר בככל אוטובוס ומונית.
+התוצאה: בכל אוטובוס חדש יותקן מעתה מזגן ז
6הקצאת מקומות־חנייה מספיקים.
• איחוד נושא -התחבורה באוטובוסים בגוף אחד,
ותיבנון מחדש של קווי התחבורה בגוש דן כיחידה
אחת, כדי לפתור את בעיית צוואר הבקבוק התחבורתי
של המדינה, הגורם סבל יומיומי אינסופי לרבבות אזרחים.

תאונות־דרכ*
אחת
הסיבות לתאונות־דרכים בארץ היא הימנעותו
של בעל רכב מהשקעה באביזרי בטיחות חיוניים, בגלל
מחירם העצום. אנחנו דרשנו:
י• שיחדור צמיגים ואביזרי בטיחות אחרים ממכס,
כדי להוזיל יאת ׳מחירם.
יכל ינהג יודע כמה פעמים ניצל בנם מלדרוס חיילים
שחיכו לטרמם בלילה לא כל כך בצידי הכביש. אנחנו
דרשנו :
י• ציוד חיילים בפסים זוהרים.
צה״ל קיבל זאת, וחיילים עם דיסקית זוהרת על מעיל
הרוח הפכו לתופעה נפוצה.
אם נפגעת בתאונת־דרכים — היה עליך, בעבר, ל־

וויזיה ביחידות בשבתות וחגים. התוצאה: היום רשאים
חיילי צה״ל ביחידה לעשות זאת.
!• הסעת חינם של חיילים באוטובוסים.
ההצעה נתקבלה בחלקה.
• הטסת חיילים מסיני ובחזרה.
י• הגדלת הגימלאות לנכי צה״ל.
!• הענקת עיטור למשפחת חייל שנפל במערכה.
! 0הענקת עיטורים לחיילים מצטיינים.
ההצעה נתקבלה.
• מניעת פוליטיזציה בצה״ל.

דירות לזוגות צעירים
המצב כיום הוא שאם אתה זוג צעיר אחרי צה״ל,
בתחילת דרכו בחיים — עליך להשתעבד לכל חייך כדי
להגיע לדירה אף צנועה — או לשלם חצי משכורתך
כשכר דירה. אנחנו דרשנו:
0שהמדינה תבנה על חשבונה דירות להשכרה,
ותעבה עבורן שכיר דירה סביר מודרג, בהתאם למצבו
הכלכלי של השוכר.
׳ 0שיבוטל ימם הרכוש על דירה המשמשת כמקום
מגורים הוגן וסביר.
! 0שיבוטל המס על העברת דירות בטאבו.
ההצעה נתקבלה בחלקה.

כד הרמנו את אירגון הזוגות הצעיריס, ותבענו
שכל זוג צעיר יקבל הלוואות ארוכות
טווח לדיור כמו עולים חדשים. כתוצאה מכך
הוקל מצבם של הזוגות הצעירים.

ד ת וכפייה ד תי ת
ב־ 26 שנות קיום המדינה הצליחו המפלגות הדתיות
להשליט את הכפייה הדתית במדינה בתחומים אין ספור,
לאט אבל בטוח. אנחנו דרשנו:
׳ 0הנהגת נישואין וגירושין אזרחיים, שיאפשרו ל כל
יאחד להינשא לכל אשה שהוא אוהב, ולכל ביני זוג
החפצים בכך — להתגרש, מבלי שייאלצו לחיות יחדיו
בגיהנום כפוי בידי רבנים הפועלים בצו אמונה דתית.
היינו הסיעה היחידה שהגישה, לראשונה בתולדות הכנסת,
הצעת חוק מפורטת בעניין זה.
01 הפעלת השירותים הציבוריים, ובכללם האוטובוסים
והרכבת, שבעה ימים בשבוע.
0 :ביטול הפטור מגיוס לתלמידי ישיבה.

בפלילים. בדיוק כמו שקיים מנגנון שתפקידו להאשים
אזרח.
! 0ביטול החוק האוסר יחסים הומוסקסואליים מרצון
בין מבוגרים.
למרות תמיכת ישר המשפטים בהצעתנו, הסירה הכנסת
את הנושא.
0ביטול מם־נסיעות.

התמקח שנים בבתי־מישפט כדי להוכיח את אשמתו של
הנהג שפגע בך. אם לא הוכחת — או נפגעת על־ידי
ינהג ללא ביטוח — נשארת חסר־כל. אנחנו דרשנו:
> 0לפצות על־ידי המדינה כל נפגע בתאונת״דר-
כים, הן בנזק בגוף והן בנזק לרכוש, מבלי יכל קשר
לשאלת האשמה.
הממשלה קיבלה דרישה זו, גם אם עד סכום פיצויים
מוגבל, ופיצוי הנפגעים באמצעות חברות הביטוח.

שרותים לאזרח
צרות המלחמה השכיחו מאיתנו את צרות ימי הש לום.
אולם הצרות ההן פגעו באיכות חיינו יום יום,
שעה שעה, אנחנו דרשנו:
׳ 0הפעלת שירותי הדואר בידי חברה פרטית —
כדי שמכתב יגיע מ תל-א ביב לדמת־גו בפחות משבוע
ימים, ומסיני לצפון בפחות מעשרה ימים.
! 0הקמת רשות חופים ארצית, שתחזור ותהפוך
את חוף ימה של ישראל, מאשקלון ועד ראש־הניקרה,
למקור הנאה לתושבי הארץ, במקום מקור סבל וזפת.

׳ 0הקמת שירות כבאות ארצי.

הגוה עד הד מוקר טיה
גם במדינה בעלת חוקה יש צורך בעמידה מתמדת
על מישמר הדמוקרטיה נגד הכוחות המתנכלים לה. במדינה
חסרת חוקה, וחסרת מסורת דמוקרטית כשלנו —
בה ייתכנו תרגילים כחוק באדר־עופר — על אחת כמה
וכמה. אנחנו דרשנו :
! 0לבטל יכל חזק הנוגד את עקרוניות מגילת העצמאות.
0למנוע
כל שינוי בשיטת הבחירות וחלוקת המנדטים,
אלא אם כן נתקיימו 1ארבעה כללי ברזל:
.1בעד השינוי הצביעו 90ח״כים (מתוך .)120
.2השינוי אושר בהצבעה חוזרת בכנסת הבאה.
.3בית־המישפט העליון אי.שר בי השינוי אינו
פוגע בזכיויות־יסוד דמוקרטיות.
.4השינוי אושר במיישאל־עם.
0לקבוע מי׳מון אחיד לכל המפלגות, בתוספת סכום
קטן עבור כל ח״כ.
! 0לאסור על שירים לעסוק במיסחר, בעוד שכיום
רשאי ישר לנצל את מעמדו כדי להתעשר.
חינוך פני
יודעים

הדור כפני מערכת החינוך שלו, ומה פני הדור
יכולנו. אנחנו דרשנו:
קביעת מקסומום של ׳ 30 תלמידים בכיתה.
הקמת כיתות הומוגניות של תלמידים בעלי רמה

אחידה.
! 0הנהגת יום לימודים ארוך.
׳ 0התקנת הסקה בבתי־ספר בכל מקום שיש צורך
בכד•
כל מורה וכל הורה יודעים יפה מאוד כיצד פוגע
כיום אי־ימילוי דרישות ׳אלה ׳בתלמידים.
כן דרשנו:
׳ 0יצירת תנאים שיהוו ׳משיכה לכוחות בעלי רמה •
גבוהה להצטרף למקצוע
ההוראה.להמשיך בלימודים גבו *
עבור יוצאי צה״ל המבקשים
הים ואין להם אבא עשיר דרשנו:
׳ 0ביטול. שכר ללמוד באוניברסיטאות.
כן דרשנו:
! 0הקמת משרד ממשלתי מיוחד לענייני נוער וספורט.

יחסי
עבודה
המצב כיום הוא שלממשלה יש סמכות להפוך אותך
לעבד, לשלול ממך את זכותו האלמנטרית של כל עובד
במדינה חופשית — הזכות לשבות.
אנחנו דרשנו:
0הבטחת חופש השביתה.
יכל עובד יודע מה עשה המיסוי המופרז והמעוות
לחשק לעבוד. אנחנו דרשנו :
! 0שיחדור ממס מופרז יעל שעות נוספות.
0להכיר את התשלום לעוזרת כהוצאה מוכרת
לאשר, עובדת.
(המשך בעמוד )22

מיבצע מיוחד של

ך ־ כ ר ׳ ה, הגנות האלה הן נרות
1 / /וחנוכה,״ הזהיר הרס״ן .״מותר רק
לראותן בלבד. אוי ואבוי למי שיגע בהן.״
האזהרה היתה במקומה. החבר׳ה במרומי
הרמה, שאוטובוס מלא יפהפיות נחת עליהם
בלי אזהרה מוקדמת, היו המומים למראה
עיניהם.
ובעוד החיילים המזוקנים, הקפואים, העטופים
שכבות שכבות של בגדי חורף,
ישבו מסתכלים נדהמים — ערכה לפניהם
•שורת דוגסניות־צמרת, על מסלול של
ארגזי־תחמושת ריקים שהונחו בשורה בתוך
הבוץ הכבד, תצוגת־אופנה ברמה ב ינ־
׳ארמית.

או טו בו ס
מריח מ אל כו הו ל

ף* ין שמונה היפהפיות שהגיעו יאל
^ הכפור היו: חווה לוי, מלכת־היופי
לשעבר. שרונה מרש, בת־הנעוריס הבינלאומית.
דוגמנית־הצמדת פנינה רוזנבלום.
תמי פייג, דוגמנית הבית של גוטקס. רד
נית דוזנשטיין, בתה היפהפייה של מלכה׳לה
רוזנשטיין היפהפייה. עדנה גלעד, סגנית
מלבת־המים . 1973 הדוגמנית מירי אורן,
שהגיעה ערב התצוגה מגרמניה. ומנדי־רייס־דייויס־שאולי.

זאת היתר, הכבודה שמילאה את האוטובוס
העליז, המלא עד אפס מקום הררי
סופגניות וארגזי-יין, שיצא בדרכו מתל־אביב
צפונה ביום החמישי בשבוע שעבד,
כדי לאחל חנוכה שמח לחבר׳ה הצופים
אל נוכח שערי דמשק.
האוטובוס יצא לדרכו מבוטיק ביבה בצפון
תל־אביב, שם היו מרוכזים דיגמי התצוגה.
בשעה שבע בבוקר — דבר שכבר
מדאה על הקורבן הכבד שהיו הבנות נכונות
להקריב למען המולדת.
המסע החל מיד ברגל ימין: ארגז מלא
ך 1ך 1 ^ 1 1ך מנדי שאולי בצילום
היסטורי בתוך
!1 1 /1 111 .
טנק, המהווה שיפור לטנקיסט המקובל.

ח חני ה ש1

הידד

המסלול

מחיאות כפיים נלהבות
מקבלות את תמי פייג על
השמיכות.
הרעוע, מכוסה

השמש חח׳

סרן דויד נבחר, בזכות היותו גס דוגמן
בחייו האזרחיים, להיות השמש לחנו־כיית
היפהפיות, מדליק את נרה של פנינה, כשבחור מחכות עדנה

ואחריה מירי, בשימלה מקפיאת דס. בתמונה משמאל (למעלה) מר!
כללי של החנוכייה במלואה. כשהשמאלית בשורה היא מנדי, ומימי
מנחה ליד הסביבון הענק; רוח׳קה. בתמונה למטה: חייל תומך בפנינ

תצוגות־אופנה לחייליס שבשערי דמשק

פ ה פיו ת

זוהו באופל

בתוך חדר מגורים צה׳׳לי אפור וקודר, שזור עירבובייה
של מזרונים ושמיכות, קסדות וקופסאות שימורים —
מרימות הבנות נר ברכה. יושבות למעלה (מימין) רונית, מירי, עדנה, מתחתיהן :
חווה, תמי ופנינה. בתמונה מימין נראית תמי יחד עם החבר׳ה.

בקבוקי יין התהפך, חלק גדול מהבקבוקים
בתוכו נשברו, ולכל
אורך הדרך היו עוברים־ושבים מוכנים
להישבע שנדמה להם שהריחו
יין מהאוטובוס המלא חתיכות
ההוא שחלף על פניהם.
השיחה באוטובוס נסבה, באורח
די צפוי, על גברים. הבנות נטו
לקבל את סיכומה של מנדי, בעלת
הסמכות והניסיון, שטענה כי הגבר
המושלם הוא אחד ממוצא
עירקי שקיבל חינוך אנגלי. עד
כדי כך.
בשערי הקו הסגול התעוררה
המדיה הראשונה. אפילו חיילות
אינו מורשות להיכנס לתחום הקו
(המשך בעמוד )18

נשיסת חג ;ג1357 ,

(המשך מעמוד )17
הסגול, על אחת כמד, וכמה אזרחיות.
השין־גיסלים במחסום לא ידעו בדיוק מה
לעשות עם הסחורה שנפלה עליהם. שורת
טלפונים הלוך וחזור, ונתקבל האישור: מותר
להיכנס, לברך את החיילים, למסור
להם את המתכות׳ לבלות קצת בחברתם,
וב־ 17.00 להיות בחזרה בארץ.
החלק האחרון של המסע היה כבד־ראש
יותר. לכל אורך הדרו ניתן היה עדיין
לראות את סימני המלחמה האכזרית ש השתוללה
כאן.
להט בכפור
ף כאשר עצר האוטובוס ז׳מיטענו
\ ן פרק את עצמו לתוך קבוצות החיילים
הנדהמים, חזרה אווירת־החג להציף את
סולם. תוך זמן קצר, הפך החיזיון הסוריאליסטי
למציאות: בנוף הקודר, בקור כלבים
נוראי, כשמסביבם חיילים יושבים,
עומדים וכורעים, ומאחוריהם פרצופים
מזוקנים נוספים מציצים מתוך הטנקים ש מסביב
ודגל הלאום מתנופף ברוח — ערכו
שמונה היפהפיות את תצוגת האופנה המקורית
ביותר שנערכה אי־פעם במדינת־ישראל.
והמרגשת
ביותר. שמונה הבנות היו כולן
דוגמניות מנוסות ומשופשפות, שצעדו
כבר מול קהל נבחר שבנבחרים. אך מעולם
לא זכו לקבלת־פנים כה חמה, כמו בערב
חנוכה ברמת־הגולן הקרה.
החבר׳ה פשוט נשאו את הבנות על
כפיים.
ביטול בגלל הכוננות

מחובקת

חייל נלהב שלא
להתאפק, הצליח מעניק למנדי חיבוק ספונטאני מכל הלב.

יה זה מיפגש מחמם לבבות, כשה(
\ בנות מביאות לחבר׳ה את טעם הבית
הרחוק, והחבדה מציפים אותן באהבה.
המחזה חזר על עצמו גם בתחנה השנייה.
שוב ערכו הבנות את התצוגה בפני החיילים
— הפעם באוהל גדול, על מסלול עשוי
ארגזי תחמושת ריקים. ההצגה השלישית,
באי־שם שלישי, נערכה בצריף־פח ענקי.
״אתן הבאתן לנו אור לכאן,״ הכריז ה־מח״ט
,״ואני מקווה שתעשו זאת גם בפורים
וגם בפסח.״
הרעיון המקורי היה ליפול דווקא על
הקורפוס האפריקאי של צה״ל: העולם הזה
ביקש לארגן, תצוגת אופנה וערב־הווי,
עם מיטב התוצרת הדיזנגופית, לחכר׳ד,
בקווים בארץ גושן, לכבוד חג החנוכה.
כל מי ששמע את הרעיון נתפס לו.
רעיית נשיא המדינה, נינה קציר, ניאותה
להעניק את חסותה למיבצע. דובר אגד,
מרדכי (״;מוטלה״) שיפמן, התנדב לנהוג
אישית את האוטובוס למטה, אחר-כך נתקבלו
אפילו כרטיסי טיסה. ואחר־כך התבטל
כל המיבצע — בגלל מצב הכוננות
הגבוה שהוכרז ולא פסק.
התבטל, אבל לא התבטל. בעזרת שני
משוגעות לדבר, הצליח העולם הזה להע־

תצלום משפחתי

קבוצון חיילים בחברת הדוגמניות על רקע
טנק. הטנקים החמושים והדרוכים, הנוף הקודר
והמדכא, והבנות הססגוניות והעליזות, שהזרימו חדוות חיים, סופגניות חמות
ובקבוקי־יין לחיילים, הפכו את המחזה לסצינה מוזרה שלא מן העולם הזה.

ביר את המיבצע צפונה. וכך זכו החבריה
למעלה במה שהפסידו החבריה למטה.

מגיו-יורק
לרמת־הגולן
י * משוגעת הראשונה לדבר היתר,
\ 1האופנאית הנודעת רוחק׳ד, ברזין, בעלת
בוטיק ביבה התל־אביבי, שהסכימה להציג
בבוץ את הדגמים שלה שהשתתפו בתצוגה
הבינלאומית שנערכה ערב ראש השנה
בהילטון בניו־יורק, במסגרת שבוע האופנה
האירופי.
באותה תצוגה השתתפה שם רוחק׳ה

לצד אלופי עולם כפקו רבן, קשרל, וחב־רות־ענק
דומות.
על מידת הצלחתה של האופנה הישראלית
יכולה להעיד העובדה כי רוחק׳ה
קיבלה הזמנות ב־ 350 אלף דולר, ביחוד
לדגמים שהתבססו על החידוש המקורי
שלה — שילוב של ג׳ינס עם בד ערבי.
השנייה שהצילה את המצב היתה יונה
הראל, אלמנתו של רב־חובל השלושה,
שהצליחה להתרים את כל העולם לטובת
המיבצע. רוזוב הגדול תרם אלף סופגניות.
ועד עובדי שוהם תרם ארגזי יין. מקריית־מוצקין
הגיעו 750 סופגניות .״כל מי שהכיר
אותי — שילם,״ הסבירה יונה את
השיטה.

נופלת

ההתלהבות והספונטאניות היו כה גדולות, והמסלול כה רעוע, שהחייל
התמוטט לאחור, אבל על שללו לא ויתר. צנח לתוך זרועותיהם
של חבריו שישבו על הריצפה לצד המסלול וקיבלו אותו במחיאות כפיים וקריאות עידוד.

היד שהפילה היא היד שהרימה: החייל קם על רגליו, נושא
111 ¥1111 1
1 1 /1 /1 1 11 1 /1 1את מנדי על ידיו בחזרה אל המסלול. התערבותו הבלתי
שיגרתית של קהל הצופים במהלך התצוגה תרם להתרוממות הרוחות במקום.

במדינה
(המשך מעמוד )14
למיקרא נוסחו. במו בפעמים קודמות, היד.
נוסח ההזמנה בניגוד מוחלט לכל מה
שהבטיח קיסינג׳ר לישראל.
במיוחד עוררה את חמתם של גולדה
ושריד, אותה פיסקה בנוסח ההזמנה, שקבעה
כי כבר בשלב הראשון של פתיחת
הוועידה יידונו בה הצדדים על הזמנת
מישלחת פלסטינית להשתתפות בוועידה.
היה חשש כי ישראל תבטל את השתתפותה
בוועידת ז׳נבה. אולם שדר אישי
שהגיע אל ראש־הממשלה מנשיא ארצות־הברית,
ריצ׳ארד ניכסון, הבהיר לממשלת־ישראל
כי הפעם לא יועילו לה ניסיונות
ההתחמקות. בצורה שאינה משתמעת לשתי
פנים אמר ניכסון בשדר כי ״ארצוודהברית
לא תוכל להצדיק את סירובה של יישראל
להשתתף בוועידת ז׳נבה.״
גולדה, שרק יום אחד קודם לכן הטיחה
בפני השגריר האמריקאי קיטינג במילים
בוטות את האשמה ״אתם רוצים לאנוס
אותנו!״ ,נאלצה לחזור בה מאיומה כי
ישראל לא תיטול חלק בוועידת־השלום.
הם־שרה של ״הא;ם״ .לכאורה נסוגה
בה ממשלת־ישראל לאור ״ההבהרות״ שנתן
לה הנרי קיסינג׳ר בעת ביקורו בארץ.
שר־החוץ האמריקאי מצא פשרה קיסינ־רירית
אופיינית. הוא הסכים להוצאת ה־פיסקה
המדברת על הדיון בהזמנת הפלסטינים
לוועידת השלום כבר בשלב הפתיחה.
יחד עם זאת הבהיר לגולדה, כי ממשלתו
לא תסכים בשום פנים לכך שישראל
תוכל להטיל וטו על -שיתוף נציגות פלסטינית
בוועידה. גולדה רצתה שהזמנת הפלסטינים
תוכל להתקבל רק ״פה אחד״.
קיסינרר הסכים לדחות את הבירור בעניין
זה למועד מאוחר יותר.
כך יכלה גולדה מאיר להצביע על ״הי שג״
אחד, לפחות, שהושג בשיחות עם
״האנס״ האמריקאי: בינתיים אין פלסטינים.
אלא ששוב היתה זו אחיזת עיניים.
קיסינג׳ר, שידע כי בממשלתה של גול דה
לא רוצים לשמוע על קיומם של הפלס טינים,
מצא פיתרון גם לבעיה זו. הוא
שיכנע את גולדה, כי ארצות־הברית ׳תתמוך
בעמדת י-שראל, אם זו תסכים להכנסת
הפלסטינים ב״דלת האחורית״ .לפי הצעתו
תיכלל מישלחת של אש״פ (אירגון ה־שיחרור
הפלסטיני של יאסר עראפאת) ב־מיסגרת
המישלחת הירדנית, ולא יהיה
לה מעמד עצמאי.
לגולדה שוב לא נותרה ברירה אלא
להסכים לכך.
אלא -שבינתיים היו אלה הפלסטינים עצמם
שמנעו אי־נעימות וביזיון נוסף מראש
ממשלת־ישראל. הם דחו את ההצעה ש הוגשה
להם כי מישלחתם תיכלל במיסגרת
המישלחת הירדנית.
עתיקות חנוכת הנל*זבח
בעיקבות חיילי צה״ל הכובשים שטחים
שהיו בידי האוייב, באים תמיד אנשי
יחידת־השלל של צה״ל, כדי לאסוף ציוד
מילחמה שהשאירו חיילי האוייב בשטח.
ובעיקבותיהם באים הארכיאולוגים.
ואומנם, בשטח הסורי שנכבש במיל־חמה
ברמת־הגולן, נמצאו תוך זמן קצר
מימצאים ארכיאולוגים רבים.
מקום מיבטחים. אחד המימצאים
האלה היה מיזבח יווני עתיק עשוי שיש,
במישקל של כחצי טון, שנמצא במצב
תקין ושמור להפליא ליד הכפר הסורי
נסג׳ בבשן.
ארכיאולוגים מיקצועיים וחובבים מכל
רחבי הארץ יצאו מייד לראות את המיזבח
ולבדקה ותמונותיו פורוסמו בעיתוני הארץ.
והנה, לא עברו ימים רבים מאז נמצאה
התגלית וגורלה היה דומה לגורל
מימצאים ארכיאולוגיים רבים אחרים בשטחים
המוחזקים. היא נעלמה.
הידיעה על היעלמו של המיזבח או
גניבתה עוררה סערה בחוגי הארכיאולוגים
בארץ. גם היא פורסמה בעיתונות,
אולם כעבור ארבעה ימים מאז נודע הדבר
ברבים, פירסם ראש אגף העתיקות שליד
מישרד־החינוו־והתרבות, הד״ר בירן, הודעה,
כי ״המיזבח לא נעלם ולא נגנב
והוא נמצא במקום מיבטחים.״
ציבור חובבי העתיקות בארץ יכול היה
רק לנחש היכן נמצא מקום מיבטחים זה.
הניחוש היה נכון. היה זה מקום המיב־טחים
למימצאים ארכיאולוגיים רבים במדינה
ובשטחים המוחזקים — אוסף העתיקות
של שר־הביטחון משה דיין.
משכר נפשי. כמו בכל פעם בעת

שד״וא שרוי רימלמרר* יהלמוי יי

העתון האחוא ביו תו בעודם ביו ס ם אח הסקוב
שעשני ישראל התייחסו אליו בזילזול וסירבו לפרסמו
** דם העיתונים הישראריים לא
1התייחסו כלל לידיעה. רוב הכתבים
הישראליים, שיצאו לכסות עבור עיתוניהם
את ועידת השלום בז׳נבה, אפילו לא
טרחו לדווח לעיתוניהם על מסיבת העיתונאים
שערך ח״כ אורי אבנרי בז׳נבה,
בה דיווח על מאמציו ליזום פגישה בין
שר־החוץ הישראלי, אבא אבן, לבין שרד,חוץ
הסובייטי, אנדריי גרומיקו. רק ישעיהו
בן־פורת, שליח ידיעות אחרונות, דיווח
על כך בעיתונו.
רון בן־ישי, שליח שידורי־ישואל לוועי־

כוחה

״הרעיון היה של חבר־הכנסת אורי
אבנרי,״ כותב עיתון הטייטס ,״שבמשך
שנים תקף ללא הרף את הממשלה על מדיניותה
חסרת־הגמישות, וניהל את הדיאלוג
הבלתי־רשמי עם כוחות־השלום בעו*

הערבי.
״אבנרי עומד עתה לבחירות בראש
רשימת השלום הישראלית, ומסע־הבחירות
שלו בטלוויזיה זוכה לתגובות חיוביות.
הוא מקווה לזכות בכמות קולות שתהווה
משקל נגד לעלייה הבלתי־נמנעת של כוחות
הימין. כן מקווה הוא לחזק את אגף
היונים במפלגת העבודה, שאליה משתייך
גם אבן.
״לכאורה הגיע אבנרי לז׳נבה בשליחות
השבועון שהוא עורך, העולם הזה. אך מיז־עם
הגיעו יצר מגע עם המשלחת הסוביי־

שליו 1מ ה

811886816)1ז 11( 6מ 6נז£11688611
1) 0111661108׳(1נ01ת - 0מ £1 ( 3

הכותרת ב״טיימס׳

זוהי כותרת המישנה של הידיעה בעיתון
הלונדוני החשוב טיימס, המתארת את
הצלחת יוזמתו של ח״כ אורי אבנרי באירגון הפגישה בין גרומיקו לאבא אבן.

דה, מסר אמנם ידיעה קצרה על כך, אבל
בנימת ספק, תוך הדגשה כי זה מה ש־
״אבנרי טוען״.
גם כאשר סוכנויות הידיעות הבינלאומיות
דיווחו לכל עיתוני העולם על יוזמתו
של אבנרי, שהביאה לפגישה ההיסטורית,
פירסמו רק עיתונים מעטים בישראל את
הידיעה, ולרוב בהצנעה רבה.
רק עיתון ״בלתי חשוב״ ו״לא רציני״ כמו
הטייטס הלונדוני, הנחשב לעתון האחראי
ביותר בעולם, ידע להעריך את משמעות
הידיעה. הוא הקדיש לה את הכותרת הראשית
בעמודו הראשון בגיליונו מיום ר,־24
בחודש זה, ופירט אותה במאמר ארוך
המשתרע גם על אחד מעמודיו הפנימיים.
גילה הטייטס הלונדוני:
גם אחרי יציאתם של ד״ר הגרי קיסינרר
וד״ר קורט ולדהיים, נמשכה בז׳נבה פעילות
קדחתנית. אבא אבן ואיסמעיל פד,מי
קיימו התייעצויות עם אלסוורת בנקר, ראש־המשלחת
האמריקאית, בהיעדר קיסינרר.
פהמי נפגש גם לסעודת-ערב עם אנדריי
גרומיקו, שר־החוץ הרוסי. כתוצאה מלח־צם
של המצרים, יחלו השיחות של קבוצות
העבודה הצבאיות בדבר הפרדת הכוחות
עוד השבוע, והכל מניחים כי הצדדים
יגיעו תוך ימים ספורים להסכם מאחורי
הקלעים בדבר נסיגת הכוחות הישראליים
מהצד המערבי של התעלה, כך שההסכם
יוכל לקבל את אישור ממשלת־ישראל מיד
לאחר הבחירות.
לדברי אחד המקורות הבטיחה גולדה
מאיר לקיסינג׳ר כי מיד לאחר הבחירות
יבצעו הישראלים נסיגה סמלית של שלושה
עד חמישה ק״מ. מכל מקום, הבחירות
הצפויות בישראל בשבוע הבא ממלאות
את חלל הוועידה, ונראה שכל משתתפי
הוועידה מעוניינים להכריז על השגת הסכם
כלשהו עוד לפני הבחירות, כדי לפגוע
בסיכוייו של הליכוד.
במיוחד משקיעים הרוסים מאמצים ב-
נסמן לחזק את מעמדו של אבא אבן במאבקו
נגד הניצים ;בארצו. בנאומו ביום
שישי הכריז גרומיקו מפורשות על תמיכת
ארצו בריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית
של ישראל, ובאותו ערב עשה צעד חסר-
תקדים, ביוזמו פגישה עם אבן.
פגישה זו לא נערכה ביוזמת קיסינ־ג׳ר,
כפי שהאמינו רבים בתחילה.
סרק אינטנסיבי בעתיקות.
בשבוע שעבר, אחרי שחזר מסיורו הקצר
בארצות־הברית, יצא דיין לסיור בקו
החזית ברמת־הגולן. חיילים שהבחינו ב־שר־הביטחון,
ביקשו ממלוויו לפגוש אותו,
לשוחח עימו ולשטוח בפניו את בעיותי הם.
אבל דיין סירב להיפגש עימם. הוא

מות בוועידה. זמן קצר לאחד שגרומיקו
הגיע לז׳נבה, ביקר אצל אבנרי אחד מאנ שי
פמלייתו של גרומיקו, שהתעניין ממושכות
בהתפתחויות הפוליטיות האפשריות
בישראל אחרי הבחירות.
״התברר כי הרוסים מודאגים גם הם
מאפשרות עליית כוחו של הימין בישראל,
עלייה •שתאפשר לדיין להוות את לשון־
המאזניים בכנסת הבאה, ואולי אף לזכות
בתפקיד ראש הממשלה.
״אבנרי השיב לנציג הרוסי כי הסיכוי
לכך יקטן אם ירגיש הבוחר הישראלי
כי הסיכויים לשלום טובים. הבוחר הישראלי
לא יאות לפגוע בסיכויי שלום כאלה,
אם הם יהיו מוחשיים, על-ידי הצבעה
בעד הליכוד. אבל אם הוועידה תיכשל ולא
ייראו סיכויים לשלום, עלול הליכוד לזכות
בתוספת של שימונה עד עשרה מושבים.
זה יאפשר לדיין לשמור על לשון המאז ניים,
יסלק את אבן והיונים.
״כדי למנוע אפשרות כזאת קרא אבנרי
לרוסים לפעול למען הצלחת הוועידה וחיזוק
מעמדו של אבן. לדוגמה, על־ידי קיום
פגישה בין אבן לגרומיקו.
״כתוצאה מהצעתו זו של אבנרי פנתה
המשלחת הרוסית לישראלית, והפגישה
קדימה.״

רושם

1610301.
?615
0 1 6 6 1 1 0 8 3 5 0 0 4 3118
• 0 1 • 1) 13׳ § 6 6 6 5ח 3־1־נ 3־ 8 6 8 1 6 6 01
111008111 31 111 3 8 0 1 3 0 5־ 8 1 0 8 6 1
1811131:6 )1 111־ 116 1)1 6 3 01ז 1 1 0 1 6 .

ח 6ק 6 6ח1
116 !< 0 6 5 5 6 1ז 0 1־ ) 1 6 0 1 0 1 6 0 1 6 6 1
113111601 111110 1135 £01־ 3 6 1 ? 31־) 131
׳ 5 1( 6 6 0 3 1 ) 301 ) 1 0 8 1116 0 6 1־ 631׳5
• 011ק 113 1 0 £ 1 6 * 1616־ 0 0 1 6 0 1 £01־ 61
3 0 0 0 0 £ס ס 8ס ג׳ ג ־ז מ 0 1 6 5 3 0 6 0 3
£10131
61310806

6 3 0 6ק *׳
1 6 41־ 01׳!! 3 6־ 1116 > 1ס 0 6 5־ £01
£18111108 1116 6 1 6 0׳ 15 0011׳5 0 6 1
6 3 0 6ק י׳ 1 1 0 0 3 1 1116 11636 0 ) 3
15100 0301׳ 1181 3 0 6 1115 £6161
־ 0 0 1ז 3 0 1 6 6 010011 £31־ 1108 3111ת 3 .׳8ק 111׳)! 68 10ק 3 6 1 6 0 0 0 1 0 1 6 0 1 . 116 6 0
0 1 6 8 1 0 6 3 1 3 0 0 6 1 6 6 10׳ ! 6 0 0 1 1 ^ 6
1 8 6 1 , 3 0 .6־! 1 3 6 1 6 8 3 1 0 5 0/ 1 6 6 1׳ ! 5
1111111־!! צ 6׳! 6 0 8 1 6 6 0 1116 6 0־[0 1 0 811
־, 0 11001 1\ 11׳15־ ? 31־ :116 6 .3 6 0 0 1
£ 6 3 1 1 ! 5 0116 .
031116 1 0 0 0 1 1 6 ! 3׳5־ 0 6 1 1
6 8 € 0 1 11 ) 10111111־ 1ק 6־ 10 1׳ 05161151615

1116
׳ ! 661 < 15ו
ז 6ו ן 3י ן 116 5
) ! 111611 110 6 6 1 1 8 . 8 0 1 116 31 01106
161׳ ! 0 1 3 6 6 0 0 0 1 3 0 1 16 16 6 8 0
׳115־ 3 3 0 6 3 6 0 1׳ ! 011881011 ! 0 0 0116
! 31 !16ת ־ 8 31י 140ז! 0 1 ׳ 0 0 1־ 161 11ז 3

! 151166
׳ 0110 0£ !£11׳65
! ! 110 ) 1 0 6 5 1 1 0 0 6 6׳!1־ו 3ק 8י ^ 1) 9ו) $1:011
! ( 01111׳ 3 6 0 0 1 116615׳ 61111 0108615ז 1 6 0 1 5 10 15 1 3 6 1 3 £ 1 6ח ק 6 1 0־! 0 3 1 6 6
) 116 616011011 .

1 0 1 -0 6 6 0111 1 6 3 1 1116 ? 1151 0 6 011׳5־ 6 ! 61־ 5 1 3 0 5 , 1 0 0 01 1651 18ז 1 8 6 1-־1
05י 8 3
003616
10 11016 1116 6 3 1ת 3׳ 81 0 3 5־ ) 3611613 0 0 6 10 ) 6 0 0 0 X 1 0 6 5 5 6 1 , 3116
) 10 11131:6 11101561ח 6־! 5 0ק 6 0 1 1 3ק
.־11110 > 111118101־? 1
1! 6 6 1 6 3 1 11115ק 6־ 1׳5־ 1101 11ג
6 !1 !£ק 0 1131 3 5 1655 111) 615

, 511106־111 1116 311
! ! 0־ 3 0 1 10 1111׳!! 0 0 1 6 1101־!! 16ק 6 0ו ן
0 1 3 0 6 3 0 0 6 0 1 ]( 6 3 0 6 6׳ 3 35 1116 1,11 ) 116 .־ 1118 £01
3111 1£ 166
611 ):0־ז ׳ 0 0 1 1 £ 6
0־£0116 ) 1 3116 - 11161
6 ) 1 ) 0 6 0 0 0 01131106 0£־! 1( 6 3ק 0.
! 0 6 1111861 83111 81.־6 1 6 6 1,11ש 6 3נ ן
01- 1 0 8 6 3 1 5 6 1 5 0 0 1 6 6 0 3 6 1 6
011 !( 1 0 6 0 1 6 1116־ 35 ׳ 311 § 1ס 1 6 6
£ 6 3 0 3 0 6 1 6 6־6 3 1 3 0 0 0 3116 !£11
0 0 1 0£ח 1! 6־ 6 5 0 0 1 6 6 6 61׳ 6 0 1
•0££106
ץ־6 ! 6111 1615 \ 11 1161־ 1ק? 0
8 6 6 1 6 6 ? 08813115 1 0 1031 ) 6 1116־ 01
0 0 0 £ 6 1 *61106 3 8 0 0 0 6 5 8 311) 1 10 6 0

׳1665
00016

£ 6 3 0 ׳ 5 ! 10511100 ,־ז 6 6 8 1 6 6 0 1\׳1־811
! 0 8 1 3 1 1 0 6־ £01
3 0 8 1 0 8־1־ 31׳ ! 6

־0 1 6 6 1 1 0 8 6 6 1 6 6 0 6101 3 0 6 !£11
6 5 0 1 1 0 £ 11118 1116 0 5 3 1׳ 0 5ז 0־!ך<

6616831100
0 3 0 6 6 6 1ק 3
6 6 1 1 361 6 6 1 6 8 3 1 1 0 0 611־1 6 6 181
3 0 8 6 6 .־1־ 3 5 31׳!! 3 0 6 1 6 6 0 1 6 6 1 1 0 8
ח ס 1) 0 0 3 1 1 0 6ז! 1ח 0־ 0 1־1511
־]511

.יו^!1י1י?י1מ₪מ 1י1£* 11י

טי 9

?״ב הסקופ

* רופיקוכיקר אצל אבן במלונו,
מלווה בצוות של שבעה או שמונה
מומחים לענייני המזרח התיכון. הפגישה
נמשכה שעה ועשרים דקות. אחד הנציגים
הישראלים תיארה לאחר מכן כ,כה חשובה,
שאנחנו חוששים אפילו לדבר אודותיה.׳
״נראה כי בפגישה הבטיח גרזמיקו לנסות
להשיג את שיחדור השבויים הישראליים
בסוריה, וכצעד ראשון להשיג את
רשימת שמותיהם, וכן להבטיח שהסורים
לא ימשיכו לרצוח אותם.
״כן הבטיח גרומיקו לחדש את היחסים
הדיפלומטיים בין רוסיה לישראל מיד עם
ביצוע הנסיגה הסימלית הראשונה, ונראה
שהוא האיץ באבן לבצע נסיגה זו עוד
לפני הבחירות.
״אולם ספק רב אם ביכולתו של אבן

עתיקות ובמימצאים שנחשפו, במיוחד ליד
תל־ענתר. חלק מזמן זה עסק בחפירת
עתיקות בעצמו.
אבל לא היה זה דיין שהעלים את. ה־מיזבח
היווני מהמקום בו התגלה.
איך בכל זאת הגיע המיזבח אל ביתו?
מסתבר כי אחד מטציני הביטחוז של

זה הנוסח האנגלי ה־מדדייק
של הידיעה
בטיימס כפי שהופיעה במקור. בעיתונות
הישראלית הוצנעה הידיעה ובעיתונים
ישראליים רבים היא לא פורסמה בכלל.

להבטיח זאת. קיימת דיעה כי גולדה מאיר
מעוניינת להיפטר מאבן בהזדמנות הראשונה
האפשרית, ולהחליפו באהרון יריב.
יריב ואבן כמעט שאינם מדברים ביניהם,
ולפי השמועה זה גם מצב היחסים בין אבן
וגולדה עצמה.
״נראה שגולדה כלל לא דיווחה מראש
לאבן על נאומה התוקפני בכנסת, ערב
פתיחת הוועידה — נאום שהעמיד אותו
במצב קשה. הוא נאלץ לוותר על נאום
השלום שהכין, להשמיע במקומו נאום
הרבה יותר !תקיף, שעשה. רושם קשה על
הערבים.״

צאים ארכיאולוגיים נדירים. הוא העמיס
את המיזבח על רכב של ציה״ל ושלחאותו לפי כתובתו של שר־הביטחון. שיחיה.
אלא שברגע בו התחוללה הסערה בעיק״
בות היעלמו של המיזבח, מיהר דיין
למסור אותו ליד אנשי אגף העתיקות.
ו־^ו-זי

ד־וי׳יי׳ירל

י ריי

אתה והבחירות
פועל !
הבחירות לכנסת נערכות בעקבות מלחמת אוקטובר
— ״הסיבוב הרביעי״ — ובשעה שהכל מדברים
על האפשרות של ״סיבוב חמישי׳ /״שישי״ ועוד
ועוד. הבחירות מתקיימות בעת שמתחוללת ״רעידת
האדמה / ,המזעזעת את ישראל מן העם ד עד לטפחות;
שעה שמוטחות האשמות הדדיות כבדות, בדבר ״מחדלים׳
/״שגיאות פטאליות״ ,ו״תבוסתנות״ ; כאשר
בצה״ל ,״הצבא הלא־פוליטי״ מתחוללות ״מלחמות
הגנרלים״ במלוא עוצמתן.
בל המפלגות מבקשות את קולך! כולן מבטיחות
קידמה וצדק חברתי, שלום ובטחון. אם אתה עדיין
מאמין להן — המבחר גדול. הרבה מפלגות, מצעים
והבטחות.

הרכה אשליות.
אך אם חדלת להאמין להבטחות, אם מתחיל אתה
לתפוש כי הציונות מובילה אותנו למלכודת־המוות
של מלחמה מתמדת; אם הבנת כי ישראל ה״עצ־מאית״
,אינה אלא כלי־שרת בידי האימפריאליזם
האמריקאי, המשתמש בה לצרכיו, והמוכן לזנוח אותה
באם כדאי לו הדבר; אם רואה אתה כי מפלגות
השלטון ומפלגות הבורגנות, מטילות עליך את תש לום
מחיר המלחמה, ומתכוונות לפתור על גבך,
ועל גב חבריך הפועלים, את המשבר הכלכלי והפוליטי:
העמוק, בו נתונה ישראל ;
אם, בקצרה, מתחיל אתה להתפכח מן האשליות —
מה תעשה?

אמור לאל״מערך׳ וגדודיו !
זוהי מפלגת השלטון, האחראית לקיומו של המש טר
הציוני־קפיטאליסטי בישראל, משטר של כיבוש,
דיכוי ונישול העם העדבי־הפלסתינאי ; משטר רכושני
מושחת ומסואב, המטפח מיליונרים טפילים ומעודד
השקעות הון זרות, על מנת להגביר את ניצול הפועלים
ולהגדיל את ריווחי הבורגנות; משטר המקיים
ומנציח עוני, ניוון ואפלייה שיטתית כנגד עדות-
המזרח; משטר אנטי־פועלי דורסני, המבטל את זכו יות
הפועלים, המגביל את זכות השביתה, מפעיל
צווי ריתוק נגד פועלים שובתים, מעמידם לדין, מטיל
עליהם קנסות ואף מאסרים, ומאשימם ב״בגידה״
וב״פגיעה בבטחון המדינה״ ! משטר המבטל, אחת אחת,
את הזכויות הדמוקרטיות האלמנטריות ביותר, פוגע
בחופש ההתארגנות והביטוי, ועורך משפטי־ראווה
למתנגדיו הפוליטיים.

אמור לאל״ליכוד״ ושותפיו !
אלה נציגיהם הישירים של המעבידים, של הבורגנות;
חסידי ״אף שעל״ ,הסיפוח והמלחמה. שאיפתם:
הגברת הדיכוי, הנישול והניצול. מטרתם: הנצחת
המלחמה, העמקת הסיכסוך הישראלי־ערבי, ושימוש
בדגל הבטחון ו״מצב החרום״ על מנת להגביר
את ניצול הפועלים, וכדי לחסל לחלוטין את זכויותיהם
כמעמד. עתה מעלים הם את דגל ה״אלטרנטי-
בה״ ,אך חלומם: להקים ״ממשלת מומחים לאומית״
— ממשלת גנרלים: משטר פאשיסטי גלוי — המכוונת
נגדך, ונגד חבריך הפועלים.

אמור לאל״שמאל הציוני״ של מוקד,
ולרדיקאלים המזוייפים של מרי — העולם
הזה !
אלה הגמדים הצבועים של המשטר הציוני; המוכנים
לפתור את בעיית הפלסתינאים ...אך מבלי
לשאול את דעתם כלל ; הרוצים ציונות שתהיה ״לא
יותר מדי״ מנשלת ומדכאת! הרוצים קפיטאליזם, אך
״לא יותר מדי״ נצלני; השואפים לדמוקרטיה, אך
לא לגבי אלה המגדירים עצמם במהפכנים אנטי-
ציונים; אלה המכפיפים תמיד את האינטרס המעמדי
של הפועלים ל״ליכוד הלאומי״ — לאינטרס הבורגנות;
ואת זכויות העמים האחרים, לאינטרס הלאומני
של הבורגנות ״שלהם״ :אלה, בקצרה, המעניקים
חיפוי ״משמאל״ לערוותה המנשלת, המדכאת והמנצלת
של הציונות.

זכור!
האלטרנטיבות בבחירות מזוייפות בולן :
זכור!
הבחירות לא יביאו לבל שינוי !
השאלות היסודיות והגורליות עבורנו, המוני הפועלים,
לא יוכרעו בכנסת — אלא ברחוב, בבית החרושת
ובשכונה. בדרך המאבק להקמת איגוד־מקצועי
אמיתי ולוחם, ולמען התארגנותה של מפלגת פועלים
של ממש — מפלגת פועלים מהפכנית. בעיות הפועל
ייפתרו אך ורק באמצעות המאבק המשותף של כל
עמלי האיזור, יהודי וערבים, כאחד. מאבק המלכד את
המדוכאים כולם, כנגד המדכאים ; את המנושלים
כולם, כנגד המנשלים ; את כל המנוצלים, כנגד המנצלים.
מאבק נגד הקפיטאליזם — למען הסוציאליזם:
נגד הציונות — למען עתיד משותף של יהודים וערבים,
החיים בשיוויון ובחופש; נגד שלטון הבורגנות,
הדמוקרטיה הפרלמנטרית המזוייפת — למען שלטונם
הישיר של המוני הפועלים והפלאחים המאורגנים
במועצות (סובייטים) ,דמוקרטיות מהפכניות, הדמוק רטיה
העיקבית והקיצונית ביותר :״הדמוקרטיה הפרולטארית״.
בקצרה,
הבעיות היסודיות של כולנו, של המוני

העמלים, יגיעו לפתרון אך ורק באמצעות המאבק
המהפכני נגד האימפריאליזם ובני חסותו באיזור:
הציונות והבורגנויות הערביות — למען המהפכה
הסוציאליסטית, שתשים קץ, אחת ולתמיד, לדיכוי
הלאומי ולניצול המעמדי של ערבים ויהודים,
כאחד: מהפכה שתכונן את ארצות־הברית־הסוציא-
ליסטית של המזרח־הערבי.
אלה המטרות הפוליטיות של הטרוצקיסטים ; מטרות
המארכסיסטים־המהפכנים•
למענם נאבקים הטרוצקיסטים בישראל, בארצות־ערב,
בעולם כולו. הקשב להם; תמוך בהם; התלכד
סביבם. מטרות אלו, העונות על האינטרס המעמדי
ההיסטורי של המוני העמלים, לא יושגו כאמור בבחירות
לכנסת. הם יוגשמו, אך ורק אם אתה תשתחרר
מן האידיאולוגיות הלאומניות ומן האשליות ה־רפורמיסטיות;
רק אם אתה, בעצמך, תצטרף לכוחות
המהפכגיים•

אולם אין להימנע מן ההצבעה!

הימנעות תחזק את מפלגות השלטון ואת הבורגנות.
יש לנצל את הבחירות לכנסת, דווקא עתה,
על מנת להרים קול מחאה רחב כנגד התפישה הפוליטית
והאידיאולוגית הציונית כולה.
ישנה רק מפלגה אחת, הניצבת מחוץ למחנה
השלטון וגרוריו מימין ומשמאל, והיא ראוייה לתמיכה
בבחירות. זוהי הרשימה הקומוניסטית

החדשה כישראל -רק״ח.

בתנאים הקיימים, הצבעה בעד רק״ח איננה בשום
אופן הצבעת הזדהות עם מפלגה זו ועם מכלול דעותיה.
זוהי הצבעת מחאה נגד המדיניות הקיימת כולה;
כנגד המדיניות הציונית. שכן רק״ח אינה מפלגה

ציונית, ואף מפלגה בורגנית איננה.

לנו, הטרוצקיסטים, יש מחלוקת חריפה ומקיפה
עם רק״ח, הן בשאלות עולמיות והן בשאלות מקומיות.
מחלוקת זו נוגעת גם בשאלות פוליטיות כלליות וגם
בבעיות יום־יום. רק״ח עצמה מתקיפה אותנו בשצף
קצף, ומכנה אותנו ״הרפתקנים״ ,״סוכני הריאקציה״,
ו״אנטי־סובייטים״.
למשל, רק״ח תומכת בפה מלא במדיניות ״דו־קיום־בשלום״
של בריה״מ. אנו שוללים מכל וכל
מדיניות זו, מכיוון שהיא מדיניות אנטי־מהפכנית ;
מדיניות המקריבה את המאבק המעמדי העולמי ואת
מלחמתם של עמים מדוכאים לשחרור לאומי וחברתי,
על מזבח אינטרס המעצמתי של בריה׳׳מ — למען
מדיניות ״ההפשרה״ בין הביורוקרטיה השליטה ב־בריה׳׳מ
לבין האימפריאליזם האמריקאי.
רק״ח נוהגת לשבח ולתמוך בכל משטר המקיים
יחסים ידידותיים עם ברה׳׳מ. אנו, לעומתה, קובעים את
יחסינו לכל משטר ומשטר בהתאם לאופיו המעמדי
ולתרומתו למאבק המהפכני העולמי, ולא בהתאם
ליחסיו עם ממשלת ברה״מ.
לרק״ח השקפת עולם רפורמיסטית: תפישה של
״תורת שלבים״; מדיניות של חזית עממית בין־מענד
דית; ואשלייה כי הסוציאליזם ניתן להגשמה בדרכים
שליוות, צעד צעד• אנו שוללים תפישות אלו, ומאמינים
כי הבורגנות לא תוותר על שלטונה ועל זכויות־היתר
מרצונה, בעקבות שנוי פרלמנטרי דמוקראטי
(דוגמאות אחרונות: צ׳ילי׳ יוון); וכי הסוציאליזם
יוגשם רק באמצעות מהפכה שתמגר את מנגנון המדינה
הבורגנית.
רק״ח סבורה כי ניתן להגיע לשלום, לפתור את
הסכסוך הישראלי—ערבי, על בסיס החלטת מועצת
הבטחון .242 אנו סבורים כי זו אשלייה וטעות מסוכנת.
אין אפשרות להביא לשלום על בסיס הסכם בין
המעצמות; הסכם המכיר הן בקיום מדינה ציונית והן
בקיומם של המשטרים הבורגנים הערבים ; הסכם
הנערך על חשבונם של הערבים־הפלסתינאים. כל עוד
לא יושבו במלואן זכויותיהם הלאומיות של הערבים
הפלסתינאים — לא יפתר הסכסוך הישראלי—ערבי,
ולא יהיה שלום. כל הסכם על חשבונם, רק מכין את
השורשים לסיבוב נוסף במלחמה שבין יהודים לערבים
הנמשכת זה שלושה דורות.
רק״ח אינה מקבלת עמדות אלו, ורבות אחרות.
אולם שאלות אלו לא תוכרענה בבחירות לכנסת.
הבעייה הניצבת בפנינו, היא כיצד להרים קול מחאה
רחב, באמצעות הבחירות, כנגד המדיניות הציונית
כולה.

לדעתנו, ישגה רק דיר אחת: לבחור
כרשימה הקומוניסטית החדשה כישראל —
רק״ח — שאינה מפלגה ציונית ואף לא
מפלגה בורגנית.

הצבע ׳ 1
הארגון הסוציאליסטי הישואד׳
מצפן -גונסיסם׳
ת.ד ,2234 .ירושלים; ת.ד ,28504 :.תל-אביב;
ת.ד ,9547 .חיפה
(מודעה)

קומנדו בית סול,ולוב

(המשך מעמוד )13
בחדד־השידור שלו, חשב כי הוא בסיביר:
אנשי הטלוויזיה הישראלים קיבלו חדר
במרתף ללא חימום וללא כל תנאים. רון
טען כי במעוזי צה״ל היו תנאי־השידור
כבר טובים יותר. הוא ישב מכווץ מקוד,
חבוש כובע־פרווח ולובש כפפות עור. ,
ומנסה להעביר את 45 הדקות של האיחור
בפתיחת הוועידה, בלי לקפוא סופית: השידור
הישיר החל בזמן, אולם הוועידה
התחילה באיחור, ורון המיסכן היה צריך
לברבר 45 דקות כדי להעסיק את המאזינים,
שלא ידעו כי אותה שעה עסקו הצדדים
בוועידה בוויכוח על סידור השולחנות.
חווייה טראומטית אחרת היתד. ל כתב
יואל מרקוס. באחד הימים עבד
בחדר־העיתונות בארמון האומות בשעה
מאוחרת, וכשגמר גילה להפתעתו כי כל
הדלתות נעולות. הוא החל לתעות במבוך
המיסדרזנות ולא פגש נפש חיה. כאשר
התרגל כבר למחשבה כי יבלה את הלילה
במסדרונות האו״ם, הבחין באיש־ביטחון,
קרא לו לעזרה.
ריב קולני היה למרקוס עם פרופסור צבי
יעבץ, לאחר שמאמרו על ״קומנדו הפרופסורים״
הועתק בדה־מונד. יעבץ צעק על
מרקוס, בנוכחות כולם, כי מאמרו הוא
״תת־רמה ותת־תרבות.״ מרקוס נפגע והשיב
כי יעבץ מהווה בעצמו דוגמה לתת־רמה,
שכן הוא בא הנה כשליח מישרד־החוץ
ועל חשבון המישרד — בעוד הוא
מציג עצמו כמי שבא במיקרה לוועידה.
יעבץ השיב לו כי זהו שקר גס, ואין
לו כל קשר למישרד־החוץ. התשובה הניצ חת
של מרקוס: יום קודם קיים ראש
המסבירים הישראליים, אלוף הר־אבן, מסי־בת־עיתונאים,
בה מסר כי מישרד־החוץ
הביא קבוצת פרופסורים, וביניהם צבי יעבץ.
התברר כי ליעבץ נמסר בארץ תדריך
אחר, לפיו עליו להכחיש כל קשר בינו
לבין מישרד־החוץ, והוא נהג בהתאם.

ה עי תונ אי ת
ה מזוייפת
חת החוויות המשעשעות לישראלים
\ 1היתה נסיון של אישיות בכירה בישראל
להכניס את אשתו לוועידה כעיתונאית.
היא הביאה מיכתב, המציג אותה ככתבת
ביטאון ויצ״ו. השווייציס המנומסים דרשו
גם תעודת־עיתונאי, ובעלה — האישיות הבכירה
— השיג הודעת־טלקס מישראל
מעיתון חשוב המציג אותה ככתבת נכבדה
בעיתונו. הגברת הופיעה מאז כעיתונאית.
לעומת זאת בלט ביחסו הקולגיאלי דוב
יודקובסקי, מעורכי ידיעות אחרונות. גם
הוא בא לוועידה עם אשתו, אולם לא ניסה
להציגה כעיתונאית. כאשר התברר כי למושב
הפתיחה החגיגי יכול להיכנס רק
נציג אחד: מכל עיתון, נתן את הזכות
לאדווין איתן וישעיהו בן־פורת, שבאו
לעבוד בוועידה.
שייקר. בן־פורת, אגב, הגיע לוועידה —
בלוויית אשתו עלמה, הדוגמנית — אחרי
נסיעה לבריסל. הוא הוזמן להרצות שם
לפני 300 תעשיינים, המקשיבים דרך קבע
לכתבותיו ברדיו אירופה.

__ גולדה
רתחה מזעם

ך* סיפור המשעשע ביותר של הן
ן וועידה נוגע לכתבת מעריב בשווייץ,
שרי רובד. כאשר נודע לה כי שלמה
אהרונסון ושמעון שמיר מקיומנדו הפרופסורים,
מקיימים אסיפת הסברה, שלחה
ידיעה על כך לקול ישראל, שגם עבורו
היא עובדת. בתמימותה אמרה את האמת :
שהשניים הם חברי המישלחת הישראלית.
הידיעה הופיעה במהדורת החדשות של
11 בלילה. גולדה מאיר, שנודע לה על
כך, רתחה מזעם: הרי היא אסרה בפירוש
על אבן לכלול אישים ״שמאליים״ כשמיר
במישלחת! באחת בלילה טילפנה גולדה
לאבן, עשתה לו סקנדל.
אבן המופתע הזעיק את אנשיו בז׳נבה,
ואלה ביטלו מייד את אסיפת־ההיסברה.
רק כעבור 24 שעות, כאשר הוברר כי
מקור העניין בדיווח מדוייק יותר מדי של
שרי רובר, נרגעה גולדה, והאסיפה אושרה.
השיעור החשוב ביותר שניתן לעיתונאי
בדנבה נפל בחלקו של יואל מרקוס. בנהגו
במכוניתו, הוא חתך למכונית אחרת את
הנתיב. סיירת סישטרה עצרה את מדקוס,
הובילה אותו מייד לתחנת־המישטרה הסמוכה,
שם הוטל עליו קנס של 30 פראנקים
— לתשלום מיידי. אחרת, נאמר לנאשם,
יצטרך להשאיר את מכוניתו בתחנה, ולהשיג
את הכסף.
מרקום שילם ברצון, כמחיר עבור שיעור
זה של מדינת־חוק שאינה מכירה חוכמות.

ד רו רהחב קי! סיימגה ד ש
והחייל המצ ריי םמחאו ־ כ ף

אחד — בשולחן שלידו ישב
אייל. בלית־ברירר. התיישב
הוואדי במקום. הניסיונות לקשירת
שיחה מצד אייל, עלו
בתוהו. גם כשסיפר למצרי, כי
קיבל כמות גדולה של חומוס
וטחינה מהארץ, לא זכה לתגובה.
הוואדי סיים במהירות
את המנה העיקרית, לא חיכה
לקינוח ועזב את השולחן.
״אבל בקילומטר ה־ 101 הכל
השתנה,״ סיפר אייל, והשניים
החליפו זיכרונות נעימים מלונדון.

9מיפלגות הליכוד מצאו
דרך אכזרית לפגוע בראש־הממשלה
גולדה מאיר במערכת
הבחירות. גילתה זאת
השבוע גולדה, בראיון שהעניקה
לידיעות אחרונות: מל בד
קריאות־הביניים של ח״כ
מנחם בגין לנאומיה בכנסת
״שקר וכזב!״ היא סיפרה כי
״ד״ר יוחנן כאדר לא מנשק
לי יותר את היד.״
! 9מערכת הבחירות לובשת
צורות שונות ומשונות. המערך
למשל פירסם מודעות ש טענו
כי כל מה שיש למועמד
גח״ל לראשות עיריית תל־אביב
אלוף (מיל ).שלמה
(״צ׳יץ׳״) להט להציע, זה
חולצות הפסים שלו ועניבות
יפות. בעיקבות כך העלו אנ שי
הפירסום של צ׳יץ׳ רעיון:
הם קנו מיספר עניבות, צירפו
אליהם מכתב לכל העיתונאים
המוניציפליים בתל־אביב, כתבו
בו בשמו של צ׳יץ׳ :״בעיק־בות
מודעות המערך המבקרות
אותי על־כך שאני עונד עניבות
ולובש חולצות פסים, אני
מודיע בזאת כי אני מקבל את
ההערה, אתנזר מעניבות וכהוכחה
אני שולח לכל אחד מכם
את אחת מעניבותי. נ.ב. מהחולצות
שלי אינני יכול להיפטר.
ובכלל, מתי לאחרונה ראיתם
את יהושע רבינוביץ
,הפועל׳ בלי עניבה?״ אולם
המיכתב עדיין לא נשלח, מפני
שצ׳יץ׳ עצמו איננו מאושר כל בך
מהרעיון.
9חובבי הלצון במטה הבחירות
של הליכוד בתל-אביב,
מספרים :״המערך הציע ל-
אריק שרץ למנות את צ׳יץ׳,
כסגנו באוגדה. תשובתו של
אריק, :בבקשה, בתנאי שתמנו
את יהושע רבינוביץ כסגנו של
אלוף שלמה גונן (גורודיש)/״

א 1ש 11,

! 9גם היחסים בין ראש
המשלחת הישראלית לשיחות
בק״מ ה־ ,101 האלוף (מיל).
אהרון יריב והגנרל המצרי
גאמסי, היו בדרך־כלל תקינים.
בפגישה שלפני האחרונה,
למשל, התלונן יריב בפני גאמ־סי
:״אני מקנה בך. אחרי שעה
של נסיעה אתה כבר מדווח ל נשיא
שלך בקהיר. הוא שומע.
נותן לך החלטה ואתה
כבר מוכן לפגישה הבאה.
ואילו אני צריך לטוס. אחר־כך
במכונית. ואני צריך לדווח
לרמטכ״ל, לשר־הביטחון, לממשלה
ולוועדת חוץ־וביטחון.״
הציע יריב :״תבוא לבקר בארץ.
תקבל טיפול מצויין. נפגיש
אותך עם דרגים גבוהים
של המימשל שלנו, ונגמור
מהר.״ השיב לו גאמסי :״הסידור
הזה טוב גם להיפך. בוא
אתה למצריים.״ יריב :״בסדר!
עכשיו! בוא ניסע!״ גאמסי :
״לא, לא עכשיו. עוד תבוא.
גם אני אבוא. עוד ניפגש.״

משה רבנו

מגולם בסרט משה על־ידי השחקן האמריקני
ברט לנקסטר. ההסרטה נערכת עתה
באילת ולנקסטר מנצל את ההפסקה שבין הצילומים כדי לאכול את
המאכל המקסיקני צ׳ילי קון־קרנה, כשלידו משתזפת הציירת אביבה
דקל. את הערב הראשון של חנוכה בילה השחקן בבית־המלון,
כשהוא מדליק נר ראשון של חנוכה בפני אורחי המלון.
התעשיינים, אברהם (״בו־מה״)
שביט, סעדו השבוע עם
נשותיהם במסעדה בהרצליה־פיתוח,
כשיפהפייה שעברה ליד
שולחנם עוררה את תשומת-
ליבם. באותו רגע עפו שתי
קריאות :״אורי בומה !״
היו אלה נשותיהם החוקיות
של השניים. כל המסעדה פר צה
בצחוק.

אלוף־מישנה (מיל).

זלמן שלב היה אמנם בזמנו
מפקד חיל־הקשר, וכיום הוא
מנהל מיפעל לאלקטרוניקה, אך
כל זה לא עזר לו במישרד־הפנים.
שלב בא לשם כדי להחליף
את תעודת־הזהות הקרועה
שלו. הפקיד סירב בטענה, כי
עתה, לקראת הבחירות, יש עומס
על המישרד, והם נותנים
רק תעודות־זהות לאלה שאיבדו
אותם .״אבל אני רוצה להצ ביע
עם תעודת־זהות חדשה
ותקינה,״ ניסה שלב לשכנע.

״זאת מספיק טובה
להצביע,״ פסק הפקיד.

בשביל

! 9דיעה לא הכי טובה על
שר־הביטחון משה דיין הש מיע
השבוע ראש המכון ליחסים
בינלאומיים באוניברסיטה
העברית בירושלים, פרופסור
שאול פרידלנדר, בראיון
לרפאל כשן :״בהשקפותיו
הבסיסיות הוא נשאר בגבולות
הקונסנזוס המקובל, צמוד לנורמות
ולמסורת המחשבתית, אשר
מחוצה להן אי־אפשר היה
להתקדם בתחום הפוליטי. במילים
אחרות: אין בו אורגי-
נאליות מחשבתית ופוליטית
מובהקת.״
91 הזמן עשה את שלו.
בזאת נוכחה הצלמת התל־אבי־בית
אלה זוהר. לפני המיל־חמה
הרגישה אלה, המתגוררת
בקומה ראשונה, במציץ המציץ
מיספר פעמים בחלון דירתה.
היאאפילו הספיקה לראות
אותו פעם בחטף לפני שברח.
השבוע גילתה אותו שוב —
אלא שהפעם הוא לבש מדי
צה״ל.

! 9אחד התפקידים של מני
פאר בגלי־צה״ד, בתקופת ה־

מילחמה ולאחריה, היה למסור
הודעות לחיילים שנשותיהם
ילדו בעורף. אחרי כל ד״ש,
היה מני מחקה קול של תינוק
ואומר :״הלו אבא ״.בשבוע שעבר
הסך מני עצמו לאב. אשתו,
קרני, ילדה את בנם הבכור:
עופר. במיברק שקיבל לרגל
המאורע ממפקד גלי־צה״ל יצ-
חלו לי כני, נכתב :״הלו אבא
נקודה.״

׳ 9הסופר והעיתונאי יגאל

לב, המשרת כקצין ביחידת
שיריון בסיני, היה החייל המאוכזב
ביותר ביחידתו. הסיבה :
הדודות של הוועד למען החייל
שלחו ליחידה כמות גדולה של
ספרים עבריים. כשחולקו הספרים,
נתן סמל התרבות ללב
את הספר אלוהים, אמא, אני
שונא את המילחמה, שניכתב
שלוש שנים קודם לכן על־ידי
לב עצמו.

! 9על חווייה שהיתר. לה
בצד המערבי של תעלת־סואץ
סיפרה השבוע המוסיקאית־זמרת
דרורה חבלן ין, בערב־ראיונות
במלון פלדה בתל־אביב,
למנחה, אלי ניסן.
אחרי שסיימה לשיר בפני החיילים
שיר באנגלית, נשמעו
מחיאות־כפיים גם מרחוק. כששאלה
את החיילים, מדוע לא
הזמינו להופעה גם את החיילים
ההם, הסבירו לה כי אלה
חיילים במוצב המיצרי שממול.

ואהרון אחיו

המגולם בסרט על־ידי השחקן הבריטי
הנודע אנטוני קווי? /שניצל את ההפסקה
בסרט לשיזוף ואכילת סנדוויץ, יחד עם מנהלת מלון הסלע האדום.

! 9דיעה שלילית על דרך
ניהול הימים הראשונים של
מילחמת יום־הכיפורים, הביע
האלוף במילואים עזר וייצמן
בשבוע הראשון של המילחמה.
היה זה בחדר הפיקוד של חיל־האוויר.
עזר, שהגיע למקום
לביקור וניפגש שם עם מפקד
חיל־האוויר לשעבר אלוף
(מיל ).מוטי הוד שגויים ל צבא,
ביקש קפה. השיבו לו
שאין קפה. העיתונאית יו״
אלה הר־שפי שנכחה גם

היא במקום׳ אמרה לו :״תגיד
איזה קפה אתה רוצה ואני
אסע להביא.״ השיב לה עזר:
״במילחמה הזאת אני לא מאמין
לשום דבר עד שאני רואה
בעיניים.״ כדי להוכיח לו
שאפשר להשיג קפה, נסעה י ד
אלה והביאה לו קפה. אבל מה
רוצה המזל? במקום סוכר היא
שמה לו בטעות מלח.

9תת-אלוף אורי בן•
ארי וסגן נשיא התאחדות

9במיסגרת הפגישות בקילומטר
ה־ 101 התפתחו יח סים
קרובים בין אלוף (מיל).
שמואל אייל, שהשתתף בדיונים,
לעוזרו של הגנרל מו״
חמד גאמסי, הקולונל הוואדי.
מסתבר כי השניים הכירו
אחד את השני עוד מתקופת
השירות המשותף שלהם בלונדון.
בראיון לרב גולדשטיין,
סיפר אייל על פגישה קודמת
שלו עם הוואדי, שלא עלתה
יפה. .היה זה בסיור של ניס-
פחים צבאיים בבסיסים בסקוטלנד.
תוך תיאום עם המארחים
הבריטים, סודר שליד שולחן
ארוחת הצהריים ישאר לקולונל
המצרי רק מקום פנוי

אהרון וטורי

הספר התל־אביבי הידוע, בצילום
ששלח למערכת חייל המילואים יורם
ברנע שביקש להודות בדרך זו, בשמו ובשם חבריו, לספר שאסף
בשבוע שעבר את כל הספריות שלו, נפרד מלקוחותיו, וירד לג׳בל
ג׳ניפה, אשר בעבר המערבי של תעלת־סואץ, בילה. שם יומיים
כשהוא מספר את החיילים בשדה, שהתייצבו לפניו אחד אחרי השני.

מתחייבת

רשימת

חמיו נצביע וגד ממשלה שבגין וחמיו ׳שחתנו בה
מועמדי המערך לא התחייבו לכך. להיפר: יש סכנה ממשית שדייו ותומכיו יעברו

לצד הליכוד.
לכן: רק הצבעה בעד ״מוקד״ היא הצבעה בטוחה נגד ממשלת ליכוד.

עכשיו הבויוה בידו:
הסקרים מדווחים :
(א) ל״מוקד״ מוכטחיס 2מנדטים.
(כ) ב 30-אלד מצביעים נוספים מתלבטים בין המעיד ל״מוקד״.
אם הם יצביעו מערך — הם עלולים להכניס לכנסת אנשים במו בן־פורת ועמום הורביץ, אנשי
דיין, תומכי ממשלת ליכוד לאומית.
אם הם יצביעו ״מוקד״ — הם יכניסו לכנסת את

סעד התמיכה שמעניקה המדינה כיום לנד
קקי־סעד רחוקה ;מלהיות משביעת־רצון.
,אנחנו דרשנו:
;• העלאת תשלומי הסעד כך שיבטיחו
קיום: מינימאלי הוגן לכל נזקק.
#הקמת משרד ממשלתי אחד שבידיו
ירוכז כל הטיפול במלחמה בעובי, כולל
נושאי שיכון, חינוך ופרנסה לעניים.

בישראל של היום, עדיין לא ׳מובטחת
לכל: אזרח שהגיע לגיל הפנסיה הכנסה
מובטחת לשארית ימיו. אנחנו דרשנו:
•:כל אזרח שהגיע לגיל ,65 והכנסתו
אינה מגיעה למינימום הוגן ( .היה 700
ל״י לחודש כאשר הגשנו את הצעת החוק)
— הביטוח הלאומי ישלים את הכנסתו
עד למינימום זה, שיהיה צמוד למדד
יוקר־המחיה. כן יהיה הפנסיונר זכאי
לאישפוז וטיפול רפואי היגם.

מס ה כנ ס ה

(המשך מעמוד ׳ )15

קשישי

0 0עלזהנאב קנו

רן כהן

(מועמד מס׳ )3
יליד עיראק, חבר קיבוץ
גן־שמואל. חבר הוועד הפועל
של הקיבוץ הארצי,
ממקימי תנועת ״תכלת
אדום״ .במלחמת יום־הכי־פורים
— סמג״ד ביחידת
צנחנים בחזית־הדרוס.

יאיר צבן

(מועמד מס׳ )4
יליד ירושלים, ממנהיגיה
הצעירים של מק״י. היה מזכירו
של מ. סנה ומתלמידיו
המובהקים. מזכיר הוועד המרכזי
של מק״י. לוחם
פלמ״ח לשעבר, מתמחה בפילוסופיה
יהודית.

מתי מגד

(מועמד מס׳ )5
יליד פולין, סופר, משורר
ומבקר, מן הבולטים בסופרי
דור הפלמ״ח ובאנשי
הרוח של ארץ ישראל העובדת.
ראש החוג לספרות
באוניברסיטת חיפה, מעורכי
ספר הפלמ״ח וממייסדי
סמינר הקיבוצים באורנים.

הכנס לכנסת סיעת ״מוקד״ חזקה :
סיעה שתשלב את פעילותה בכנסת עם מאבקה של תנועת ״ מוקד ״ בציבור
הרחב — במקומות־העבודה, באוניברסיטאות, בערים ובקיבוצים.
מחנה תוסס של פועלים וסטודנטים, קיבוצניקים ואנשי־רוח, שייאבק לשלום שיש
עימו בטחון, לצדק חברתי, נגד קיפוח עדתי, נגד כפייה דתית, בעד ישראל
נאורה!
״מוקד״ זקוק לעזרתכם ביום הבחירות
לעבודה משרדית, להסעת מצביעים לקלפיות, ועוד ועוד.
העמידו לרשותו את עצמכם, רכבכם, הטלפון, הדירה והמשרד
שלכם• התקשרו מיד לת.ד 100 .ת״א, או לאחד הטלפונים
הבאים: אזור ת״א ,287180 ,58269 ,58161 ,292001 1חיפה :
.663591 ,662478 ירושלים .280803 ,67088 :כאר־שבע :
.5580 נתניה ז .24512 רחובות ז .953594 קרית־גת :
.92870 ערד .97058 :רעננה ג .921337

הצבע

החיילים רוצים שלום ן
חיילי ם הרוצים שלום
בו ח רי ם ב מפלג ה
שתפעל להביא אתה שלום
לממ שלה
ואת המ מ שלה ל שלום

הדור הצעיר

| הריבו־דם העצווא״ם

לעי

העוול הגדול במיסוי של היום הוא ה-
הלוקה המעוותת של עול המיסוי בין שכבות
הציבור השונות. אנחנו דרשנו:
, #סכום ההכנסה הראשוני הדרוש ל״
מישפחד, לקיום מינימאלי הוגן (שהיה
900ל״י לחודש לזוג עם ילד כאשר הוגשה
ההצעה) יהיה פטור ממס־הכגסה.
סכום מינימום זה יהיה צמוד למדד־יוקר
המחייה. הוכחנו לשר־האוצר כי הדבר
לא יקטין את הכנסות המדינה מימס־הכ־נסה.
אקולוגיה לממדים

הכיעור
הפיזי בחיינו הגיע
בלתי־נסבלים. אנחנו דרשנו:
!• הקמת משרד ממשלתי להגנת הסביבה,
שבסמכותו יהיה לעצור את מעשיהם
של משרדים אחרים, וכמובן של
אזרחים, כאשר אלה פוגעים בנוף, בים,
באוויר ובבריאות הציבור.
#איסור בניית שיכונים מכוערים.

המלחמה בפשע
ערב המלחמה, הגיע מצב הפשיעה בארץ
לממדים מדאיגים. מומחים מבטיחים
לנו כי אחרי המלחמה, וכאחת מתוצאד
תיה, יחמיר המצב עוד יותר. אנחנו
דרשנו :
•:הגברת התקציבים הכספיים והאנושיים
למלחמה בפשע: העלאת משכורות
אנשי המשטרה ורמת ציודם.
!• טיפול נמרץ בתופעת הבריונות ב־בתי־הקולנוע.

,ש״חרורה של המשטרה מתפקידים
שאינם היוניים לשמירה על שלום הצי בור.

י הקמת צוותי מומחים למלחמה בשורשים
הפסיכולוגיים, החברתיים והסבי בתיים
של מקורות הפשע.

בתי פשפט
קיימות עדיין שערוריות בלתי-נסבלות
בתחום השפיטה בישראל. לחיסולן אנחנו
תבענו :
#חיסול תנאי ימי״הביניים המשפילים
השוררים עדיין בחלק מבתי-הסוהר
והמעצר בארץ.
#לחייב את המדינה, בתשלום פיצויים
לכל אדם, שהיה עצור או אסור ויצא
זכאי.
דרישות אחרות שלנו:
• 1למחוק כליל הרשעת עבריין שלא
חזר עליה במשך תקופה מסויימת.
#הרכבת בתי-דין מיוחדים לנוער ש יהיו
מורכבים משופט מקצועי, פסיכולוג
ומחנך.
מלבד כל היבול הזה, עסקנו גם בנוש אים
כמו רדיפות היהודים ברוסיה ובארצות
ערב, בלימת ההתייקרויות, פרשת
עיקרית ובירעם, שלילת הענשה סביבתית
בשטחים המוחזקים, השחיתות בכדורגל.
שלא לדבר על כך שעמדנו בראש המאבק
בשחיתות — נתיבי־נפט, אוטוקרס,
ורד, המסחר בדולרים שחורים על־ידי
הממשלה, קרן ספיר — ובראש הקרב נגד
מזימת באדר-עופר לגניבת מנדטים מהסיעות
הקטנות, בניגוד להצבעת הבוחר.
אלה היו חלק מפעולותינו כסיעת יחיד.
אתה מתאר לך: את הכנסת בלעדנו ן
ומאידך, אתה מתאר לך ;מה נוכל לע שות
אם נכניס יותר מח״כ אחד לכנסת?

כבר ביום השלישי למילחמה ניסה צה״ל לצלוח את התעלה אד נהדף בידי המצרים * ביום הרביעי
למילחמה ביהשה ממשלת־ישראל לפעול בדחיפות להשגת הפסהודאש ״ללא תנאי״ * טנ?וים במחסני
החירום של המילואים היו חסרי־ציוד לחימה * מלאי המררפירם נעלם בצורה מיסתררית מארגזי הרפואה

סודות החילחחה

ך* כוחות הראשונים של צה״ל צלחו את תעלת!
| סואץ מערבה בלילה שבין ה־ 15 וה־ 16 באוקטובר,
במשך ימים מיספר לא תפסו המצרים את משמעות
הצליחה ולא האמינו כי צה״ל אכן הקים ראש־גשר ממערב
לתעלה. רק ארבעה ימים אחרי שהחלה הצליחה, נודע
גס לאזרחי ישראל על ״כוחות משימה של צה״ל״ הפועלים
ממערב לתעלה.
אולם מה שאינו ידוע עד עצם היום הזה לרבים
הוא, כי לא היה זה ניסיון הצליחה הראשון של צה״ל
למערב תעלת־סואץ במילחמת יוס־הכיפוריס. הניסיון הראשון
לצליחת התעלה החל כבר בבוקר היום השלישי למיל־חמה,
יום שני, ה־ 8באוקטובר, כאשר מיפקדת פיקוד־הדרום
הורתה לאוגדות המילואים שהגיעו לסיני לצאת
להתקפת נגד מול הכוחות המצרים שנאחזו בגדה המזרחית
של התעלה, לתפוס את הגשרים שהקימו המצרים
על התעלה ולנסות לתפוס מאחז בגדה המערבית.
מגלים מחברי המחדל: בשלג זה עשה הפיקוד היש ראלי
מישגה שהיה גורלי כמעט. אוגדות המילואים
החלו מגיעות אל קו החזית טיפין־טיפין. למיפקדת פיקוד-
הדרום הגיעו ידיעות על כל עשרה טנקים שעברו את
רומני בדרך אל קו החזית. כוחות אלה, שהחלו מתארגנים,
קיבלו כבר כיום כ׳ כבוקר הוראות לצאת

להתקפת-נגד. הטנקים נשלחו ללא הברת ה־י
אוייב להסתערויות נוסח ״הטחת הראש בקיר.״
דומה שהפיקוד העריך בי זהו היום
השביעי של מילחמת ששת־הימים ובי ״מספיקה
דפיקה על פח כדי שהציפורים תתעופפ־נה
בבהלה ״.שני ימי הלחימה הראשונים, שהיו מרים

וכוחות גדולים נשחקו בהם, עדיין לא היה בהם כדי
להבהיר כי מילחמה זו שונה בתכלית.
אוגדתו של ב ה (האלוף אברהם אדן) נצטוותה לתקוף
באיזור גשר הפירדאן. על אוגדתו של האלוף שרון
הוטלה האחריות בגמרה המרכזית ואף היא אמורה היתה
להיכנס להתקפת־נגד בגיזרתה ...הפקודה לצאת להתקפת-
נגד היתה רוויית אופטימיות. ברן חש כי פקודה זו

כמה וכמה גילויים מרעישים על מאורעות מיל-
חמת יום־הכיפורים, דברים שהתרחשו סביבה ופר־שות
שקדמו לה, נכללים בספר חדש שראה השבוע
אור והנושא את השם ״המחדל״ .הספר חובר בידי
קבוצה של עיתונאים ישראליים מעיתונים שונים,
״יונים״ ו״ניצים״ ,בעלי דיעות פוליטיות מנוגדות,
שחברו יחד בניסיון ״להפר את קשר־השתיקה וההש־תקה
המרקם בישראל סביב מחדלי המילחמה.
בכתיבת הספר, המהווה כתב־אישום חריף ביותר
נגד ההנהגה המדינית והצבאית של ישראל, השתת*
פו העיתונאים ישעיהו בן־פורת ואיתן הבר (ידיעות
אחרונות) ,אורי דן, חזי כרמל, יהונתן גפן ואלי
לנדאו (מעריב) ואלי תבור (העולם הזה) .להלן מובאים
מיספר קטעים מתוך הגילויים החדשים הנכללים
בספר, שחלקם זכה כבר לכותרות ראשיות
בעיתוני העולם, שעה שהעיתונות הישראלית היו-
מית ממשיכה לשמור על קשר השתיקה גם לגביהם.

אבל בשעות אחרי־הצהריים, בטרם הספיקו אבן
ודיניץ לפעול למען השגת הפסקת־האש, הגיע מירושלים
מיברק תיקון.
אבן נדרש אומנם לפעול למען הפסקת־אש, אך רק
על פי התנאי הקודם. כלומר — שהמצרים ייסוגו חזרה
אל מעבר לתעלת־סואץ. בשום תנאי אחר, נאמר במיברק,
איו לקבל הפסקת־אש.
מיברק זה נשלח בעיקבות דיון בממשלת־ישראל, בו
דיווח שר־הביטחון משה דיין על התרשמותו מסיוריו

כארגז רפואה כזה, הנשאר חתום לשם שימוש
כשעת־חירום בלבד, הם זריקות המורפיום המיועדות
להקל על סיבלם של הפצועים. כאותה
יחידה רפואית הסתבר בי מלאי המור־פיום
נעלם מתוך הארגזים החתומים בצורה
מיסתורית.״

במשך שעות האור של אותו יום נראה היה כי ההתקפה
מתקדמת יפה. אחת היחידות אף הצליחה לפרוץ עד
קו המים של תעלת סואץ. אולם לקראת שעות הערב
הסתבר כי ההתקפה נהדפה על־ידי המצרים.
מגלה הספר: הידיעות שהגיעו מגמרת הקרב הפכו
קודרות יותר ויותר. כוח שיריון שהסתער עד סמוך לקו
המים, דיווח על קרב מר שניטש שם ...שיעור הנפגעים
בקרב הכוחות הישראליים היה גבוה. היחס המיס־פרי
של ההרוגים והפצועים ביום לחימה זה עלה על
כל מה שידע צה״ל במילחמות קודמות אכל השמו

ברקבהול מירושלים
ך ילוי מרעיש אחר המובא בספר היא הידיעה, כי
^ בי ו ס הרביעי למילחמה, יום שלישי ה־ 9באוקטובר,
הורתה ממשלת־ישראל לנציגיה בוושינגטון לפעול במהירות
להשגת חפסקת־אש מיידית ״ללא כל תנאי״.
באותם ימים שהו בוושינגטון שר־החוץ אבא אבן
והשגריר שמחה דיניץ. מגלים מחברי הספר: בפגישות
שקיים דיניץ עם הנרי קיסינג׳ר נדון, מלבד נושא אספקת
הציוד הצבאי לישראל, גם נושא הפסקת־האש. לדברי
דיניץ, הסכימה ישראל להכרזת הפסקת־אש בתנאי שכל
הכוחות יחזרו לקווי ה־ 6באוקטובר, כפי שהיו לפני
פרוץ הקרבות.
קיסינג׳ר מסר לריניץ כי ברית-המועצות מסכימה
להפסקתראש -אך רק בתנאי כי ישראל תתחייב לפנות
את כל השטחים שכבשה מאז יוני .1967 התשובה היש ראלית
לדרישה זו היתד. שלילית לחלוטין, וקיסינג׳ר
תמך בעמדה הישראלית.
אולם מצב זה השתנה לפתע פתאום מן הקצה אל
הקצה ביום שלישי לקראת הצהריים. היה זה מיברק

בהול מירושלים, שהתקבל בשגרירות ישראל
בוושינגטון, בו נדרשו אכן ודיניץ לפעול להפ
סקת־אש מיידית, ללא כד תנאי מצד ישראל.
כשגרירות השתררה תדהמה, מה גם שכמיב־רק
בהול אחר נדרשה השגרירות לפעול בדחיפות
להשגת אספקה של פגזים לטנקים.

טנקים תהיה הבמות הדרושה של מישקפות.
אולם כבמה יחידות נעלמו המישקפות או חסרו.
לעומת זאת ניתן היה לראות אותן מיש•
קפות־שדה תלויות על צוואריהם של מפקדים
לא-לוחמים, של אפסנאים וכל מיני ג׳ובני־קים
שהשתמשו כהן בקישוט לשם ה״שוויץ״.
במקומות רבים נתקלו המילואים באי־סדר משווע,
בחוסר אירגון ובמחסור בציוד. באחת היחידות הרפואיות
למשל, אירע מיקרה מעורר חלחלה.
לכל יחידה רפואית כזו יש ארגזי רפואה מוכנים
וחתומים לשימוש בנקודות פינוי הנפגעים בשדות הקרב.
כל ארגז רפואה כזה מכיל ציוד רפואי מושלם, החל
בתחבושות ובקבוקי יוד, וכלה בציוד־ניתוח המאפשר
ביצוע ניתוחים בשדה. אחד הפריטים החיוניים

מבוססת על דיווחים מודיעיניים. הכוונה היתה
להשתלט על הגשרים שהניחו המצרים על התעלה
ולהעביר עליהם כוחות שיריון ישראליים
מערכה.

עות על כד ״שברן הגיע אל קו המים״ הגיעו
לתל-אכיב. הטלפון השכור הוליד כותרות בעיתונים,
אך המצב הממשי בשטח היה חמור.

של צה״ל בימים הראשונים למילחמה.
מגלים מחברי הספר, בין השאר: הליקויים שהתגלו
היו חמורים ביותר. מיספר יחידות סיור, המופעלות מעל
גבי ג׳יפים, לא מצאו במחסני החירום שלהם את המיס־פר
המתאים של ג׳יפים שנקבעו להם בתקן. הסתבר
שבינתיים השתמשו בג׳יפים אלה למטרות אחרות ועד
שגייסו אותם חלפו שעות גורליות. כלי־רכב קרביים
אחרים נמצאו במחסגי־החירום במצב בלתי־תקין.
יחידות אחרות התעכבו בגלל מחסור בפריטים חס־רי־ערך
לכאורה. באחת מיחידות השיריון שגוייסה ונש לחה
לחזית הדרום היו כל הטנקים תקינים וראויים
לפעולה. הם היו מתודלקים ומזוודים ונשאו בביטנם
מלאי מספיק של תחמושת. היה זה כוח שניתן היה
להטילו מייד למערכה.
אולם לפתע הסתבר כי למרות שכל חיילי היחידה
כבר גוייסו ולמרות שמנועי הטנקים שלהם כבר הופעלו,
אי־אפשר לצאת לדרך בגלל מחסור בפריטים מישגיים
כמו פנסי־כיס או מישקפות.
מחירה של מישקפת הוא אפסי בהשוואה למחירו של
טנק. היא עולה פחות מאשר פגז אחד לתותח הטנק.
אבל גורל כל קרב שיריון נחרץ בדרך כלל במהירות
התגובה של ציוותו. לפעמים תלוי גורלו של צוות הטנק
באותן שניות מעטות בהן הוא מקדים לגלות את אוייבו
לפני שזה מגלה אותו• מישקפת שדה מסייעת לגילוי
מהיר של האדיב. צה״ל דאג לבך שלכל יחידת

71צ 3ו 1ושלהאלוף

התחמושת אזלה

סוללת תותחי
175מ״מ ארו־כי״טווח
של צה״ל בסיני, שנפגעה מהפצצת מטוסי
האנטר העיראקיים. כבר בימים הראשונים למילחמה אזלה
התחמושת בסוגים מסויימיס של פצצות, בגלל הערכה
לא נכונה של כמויות הפגזים שיידרשו לימי מילחמה.
בחזית הדרום. הערכת המפקדים בשטח גרסד. כי מבחינה
צבאית אסור בשום אופן להסכים להפסקת-אש כל זמן
שהכוחות המצריים מצויים בצד המזרחי של התעלה.
אילו לא היתה הממשלה מקבלת את דעת המפקדים
ומבקשת הפסקת־אש ללא תנאי, היתה הפסקת־האש מוצאת
את צה״ל במצב בו חלק ניכר מרמת־הגולן מצוי
בידי הסורים וכל הגדה המזרחית של תעלת סואץ
נמצאת בידי המצרים

לאן 1עלמוה מי ש ק פו ת?

חד הפרקים המזעזעים ביותר בספר הוא זה המתייחס
למחדלים שהתגלו בעת גיוס כוחות המילואים

חד הסיפורים הנוגעים ללב בספר מתייחס לדמותו
של אלוף פיקוד־הדרום, האלוף שמואל (״גורודיש״)
גונן. כותבים מחברי הספר :
את אחת משיחותיו האחרונות ברשת הקשר ניהל
האלוף אברהם (״אלברט״) מנדלר, מפקד הכוחות המשוריינים
של צה״ל בסיגי, עם אלוף־הפיקוד.
האלוף גונן טס אותה שעה במסוק מעל לקו החזית.
הוא ביקש מאלברט לזהות באלחוט את המקום בו הוא
נמצא, כיוון שרצה לפגוש אותו מאוחר יותר. אלברט
דיווח לו על מקום הימצאו. דקות ספורות אחר־כך
נדם מכשיר הקשר בנגמ״ש הפיקוד של אלברט. הקשר
במסוק של האלוף גונן ניסה להתקשר עימו שוב, אך
לא הצליח בכך• ״נדמה לי שמשהו קרה לאלברט,״ אמר
האלוף גונן למלוויו.
כשנודע ל״גורודיש״ על מותו של אלברט, ייסר אותו
מצפונו. המחשבה על כך לא נתנה לו מנוח. למחרת
היום יצא למקום בו נהרג אלברט. התקשר באלחוט
למיפקדתו והודיע על המקום בו הוא עומד. הוא עשה
זאת שוב ושוב וחזר והודיע על הנקודה המדוייקת בה
הוא עומד. אחר־כד טיפס ועלה על הגבעה הסמוכה וניצב
שם חשוף. אם אומנם נפגע אלברט אחרי שהמצרים
זיהו את מקומו לפי פרטי שיחת האלחוט, אין ספק
כי יגלו עתה שוב היכן עומד האלוף גונן. אם ירו על
אלברט בעיקבות אותה שיחה, יירו עתה גם בו.

במשך במה דקות עמד האלוה גונן על הגבעה
זקוה, ללא תנועה, כמי שמצפה שיתחילו
לירות לעברו, באילו ביקש לגזור על עצמו
אותו דין שנחרץ על אלברט. דבר לא אירע. איש
לא ירה לעבר האלוף. טילים לא נודו לכיוונו והנחתה
ארטילרית לא נפלה בקירבתו.
רק אז נרגעה רוחו של ״גורודיש״.

• שפלת ה חוף
ציון פרדיאן, יעקב כהן ,138 ראשל״צ,
טל 948164 03 שרה חמו. השקמה, אש*
קלון, טלפון בעבודה 5328 :־.051

• חדרה
ישעיהו שיק, אלוני יצחק, ד.נ. מנשה,
טל 88182 .־.063

• חי פ ה
אליעזר עמיר, מרגלית 34 חיפה, טל.

251787־.04

• טבעון
בנימין תמיר, אמנון ותמר 8טבעון,

טל 931194 .־.04

• ק ריו ת
יוסי בלגלי, שיכון רסקו ,24ק. מוצקי],
טל 732535 04 ראובן קריץ, סימטת האורן
4ק. מוצקין, טל 714362 .־.04

• ע מ קי ם
איתן הולנד, מוריה 33 חיפה, טל.
87139־.04

כתובותר 1 3מגר:
• כנרת
ת.ד 305 .טבריה, טל 20259 .־.067

• אי ל ת

מטי גלעדי 354/5 ,אילת, טל. בעבודה:

2121־•059

• נגב
ברונו ליבוביץ, חגלה 40ב ״ ש, טל.
73417־ ! 057 משה יהודאי, ביאליק ,116
משק עזר ב ״ ש, טל 73417 .־.057

• די מונ ה

ארז זילברצווייג 1089/3 ,דימונה, טלפון
בעבודה 91982 :־.057
אולפן לאה פל ט שר

לכל התלמידות,
הקורסים הנ אים:

* עידון נשי
* דוגמנות
* התעמלות
מתנהלים כסדרם,
בשעות הבוקר ואחר־הצהריים.
קורסים חדשים — יפתחו בנובמבר.
הרשמה מיידית!
לפרטים נא לטלפן לאולפן,
טל ,267682 .אבן־גבירול ,50ת״א.

24 ששת צלום!
בעזרת פלש למצלמה או למסרטה.
* מבחר פלשים גדול.
* מקרני שקופיות, מ ק מי סרטים
במבחר עשיר.
* הגדלת גלויות ( 40 )9/13 אגו רות.

צלומי
פספורט בן־רגע!

1 3נ ו - 1ב ר 2ד
חיפה,רחוב החלונץ ז3

• ירו שלים
יוסף אלקלס, שילר ,5ירושלים, טל.
524910־ ! 02 שקד רבקה, גת ,12 ירושלים,
טל 522576 .־.02

• פתח ־ ת קוו ה
מרדכי מילר. וינצקי 1א׳ ,פתח־תקווה,
טל ! 904584 .אבי אורן, רוטשילד ,115
פתח־תקווה, טל.907887 .

הרצליה

עמי שוורץ, סוקולוב ,53 הרצליה.

אסיפות וחוגי בית :
תל־אביב

• שריו

יגאל גרצר, יהושוע בן־נון ,35 נתניה,
טל 92983 .־.053

יום ד׳ ,26.12.73 ,שעה ,19.00 אסיפה ב
אולם
בני ברית, רח׳ קפלן ,10 עם אורי
אפנרי שידווח על פעולותיו בוועידת

• רמת־גן
• גבעתיים
• בני״ברק

ז׳נבה.

אשדוד

משפחת לביא, כובשי עזה ,9רמת־גן,

טל.741495 .

יום ה׳ ,27.12.73 ,שעה ,21.00־ חוג־בית
פתוח אצל מרדכי מזרחי, רח׳ הגפן 5
(ליד הקולנוע) ,עם שמואל סגל.

• דרום ת״א

יוסי פנחסוב, יסוד המעלה ,27 תל*

אביב, טל.33945 .

• עבר הירקון

יחיאל בונה, הגולן ,132 צהלה, טל.

•778921
חיפה יום ר ,28.12.73 ,שעה ,20.30 אסיפה באו

קולנוע עצמון, בהשתתפות אורי
אכנרי, אמנון זכרוני ואלכם מסים.

• חולון
• ב ת־י ם
חנה ודן לחמן, שרת ,15
חולון, טל.856001 .

פתח־תקווה
קריית־שרת,

אם כתובתך אינה כלולה באחד מהמחוזות
הנ״ל, אנא פנה אל מטה הבחירות
הארצי, רח׳ בר־כוכבא ,71 תל־אביב, טל:
283289־283288 ,03־283150 .03־ 03 אל
שרונה או דלילה. אם אתה מתקשר מחוץ
לעיר — תוכל להשאיר את מס. הטלפון
ממנו אתה מטלפן — ונחזיר לך צלצול
בו ברגע.

09x11:1הוה

יום ר ,28.12.73 ,בשעה ,20.30 אסיפה
באולם שרת (בבניין עיריית פ״ת) ,בהש תתפות
אורי אבנרי, יוסי אמיתי

ועמוס קינן.

כפר טייבה
יום שבת ,29.12.73 ,שעה 10.00 בבוקר,
אסיפה ליד ביתרהקפה, בהשתתפות חליל

סעיד נשף.

במדינה
נתיבי־נפט
המועדים רכבים
על פינוי מישפחות מפועלים באבו־רו-
דם הוכרז ביום כיפור בשעה 11 בבוקר.
מטוסים הגיעו במהירות, פינו את כל
בני המישפחות. הפועלים עצמם גוייסו ל-
צה״ל, המשיכו בעבודתם הרגילה בתור
חיילים.
ביום כיפור בערב חדרו למקום מיספר
הליקופטרים מצריים עם אנשי קומנדו, שפוצצו
כמה ממיכליות הנפט במקום. למחרת
פונו גם העובדים עצמם לעורף, ל מקום
בו שוכנו משפחותיהם, בכפר־המכביה
ברמת־גן.
לא ת פו צו. כל המישפחות שפונו ל-
כפר־הנזכביה היו תושבות אבו־רודס, ללא
בית בעיר. מאחר והפינוי נעשה במהירות,
לא לקח איתו איש מן המפונים דבר,
פרט למיזוודה קטנה עם חפצים.
בחוזה העבודה של המשתכנים נאמר:
״במיקרה של פינוי חירום זמני, תדאג
החברה לשיכון נאות בצפון עבור מיש-
פחתו של העובד המישתכן עד לחזרתו
לאבו־רודס.״
אלא שלא החוזה ולא מצב החירום לא
הפריעו לדוקטור סלע, מבקר החברה,
לבשר למישפחות המפונים :״איש לא יקבל
כסף עבור לינה בבית־הבראה בכפר־הנוכביה,
איש לא יפוצה על ימי העבודה
החסרים.״ הדוקטור הסביר כי החברה
תנכה מכל עובד את שכר־הלינה בכפר־הנוכביה,
החל במשכורת הבאה.
דירות פרוצות. חלק מהפועלים החל
חוזר לעבודה מייד עם פרוץ הפסקת־האש,
הרוב הגדול חזר בתחילת נובמבר. כשהגיעו
לאבו־רודם, מצאו את בתיהם
פרוצים וחסרים כל. הנזק לרכוש נאמד
באלפי לירות.
אף את זאת לא היתד, החברה מוכנה
לכסות. כאשר ביקשו העובדים להחזיר
את משפחותיהם לאבו-רודס, נאמר להם,
כי ״בינתיים איש לא חוזר. אולי אחרי
שנה יתחילו להחזיר את המישפחות.״

משהו מוכרח להשתנות במדינה.
משהו יכול להשתנות בתל־אביב.

מספר ברוד חדפון .28 .אב ל•
שלושה ילדים, שעדיין עוכר כמקום
במסגר ורתך:
השאירו אותנו ללא בגד וללא כסף.
כלום לא נשאר לנו. כל ההבטחות הגדולות
שניתנו לנו לפני המילחמה — איש
לא מנסה לקיים אותם היום. הם פשוט
מצאו דרך קלה ליצור מצב שנרצה לעזוב
מבלי שישלמו לנו פיצויים.
אני עובד באבו־רודס כבר יותר מארבע
שנים, יותר משנתיים אני גר כאן
עם המישפחה. לפי הסכם העבודה הם
חייבים לשלם לנו, על מגורים אם מפנים
אותנו בשעת חירום. הם אפילו לא חושבים
לקיים את הדבר הזה.
350 במקום 20 אלף: יש לי אלף
בעיות. היו לי רהיטים בבית בשווי של
עשרים אלף לירות כמעט. בגלל ההובלה
הגרועה לצפון, איפה שהמשפחה גרה
עכשיו, צריך אני היום לזרוק את כל
הרהיטים. פשוט אי־אפשר להשתמש בהם
יותר, אז החברה נתנה לי פיצויים בסך
350 לירות.
הילד שלי לומד בבית־ספר בכיתה א׳.
בהתחלת השנה שילמתי את כל שכר
הלימוד, קניתי לו מחברות וספרים וכל
מה שצריך. היום, בגלל שהוא עבר לצפון,
אני צריך לשלם מחדש את כל שכר
הלימוד, לקנות לו ספרים חדשים ותלבושת
אחידה.
אני כבר לא מדבר על הקשיים שהוא
ניתקל בהם בגלל השוני בצורת הלימוד,
שהיום אני גם צריך לתת לו מורה
פרטי.
כולם רעבים. קודם, היו משלמים לי
באבו־רודס כלכלה עבור כל המישפהה.
היום אני צריך להוציא את כל המשכורת
עבור כלכלת המישפחה בצפון. היום כולם
רעבים באבו־רודם. לא נותנים לנו אוכל
מספיק. מנסים לחסוך כסף. אתה אומר
את זה לאחראים, אף אחד לא שומע לך.
פנינו לחיים צוקר, מנהל החברה. אז הוא
שאל את האחראי על האוכל, שהוא קבלן
פרטי, מה קורה פה. ההוא השיב לו שזהו
זה, אין יותר. צוקר הסתפק בתשובה
הזאת.
נשארנו היום חסרי כל, אחרי כל השנים
הרבות של עבודה וניסיון להקים
מישפחה.
וכל זה למה? בגלל כמה אנשים שרר
צים להתעשר על חשבוננו, דווקא במצב
הביטחוני של היום.
העולם הזה 1895

סור לגירו שין
ו ל פי רו דהחב רו ת!
היא ת ש או שלך ות שיב לןאחנה
בחוברת הסברה שהוצאה לאור ע״י ״פרופסור״ בע״מ יש פתרון לבעיה
המטרידה הרבה גברים בריאים ובהחלט בלתי מאושרים. בעייתם של אלפי
גברים המסיימים מהר מדי, ואינם מהנים את בת־זוגם.
חוברת ההסברה של ״פרופסור״ בע״מ, חושפת בעיה זו ומלמדת את הקורא
כיצד להתגבר עליה במאה אחוז ולחיות חיים תקינים ומאושרים.
לקוראי החוברת יתווסף מידע חשוב — הכל אודות הבעיה ופתרונה.
המחיר — 15ל״י, להשיג אצל ״ונוס״ ,המפיץ הבלעדי, רח׳ גרונימן 8
תל־אביב, או שלח/י צ׳ק/המחאת דואר לת.ד 17100 .ת״א ותקבל /את
החוברת לביתך.

בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת

הד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

להשיג בחנויות הספרים הגדולות

ח ״ ל מצר מבוהלדחץעדההדקבט עו ת -
וג רלתקריתאשח פו רהע הרוגי ופצועי

אנעשחיהשל תהית אש
ך* שוזדא מתעלם מהאש שנורתה
•4יעברו, התרומם שמעון דרעי מעמדתו,
חשף את מחצית גופו העליונה מעל
לשקי החול, בדי להשיג ראות מקסימלית,
והחל משלח במצרים צרורות מהירים
ומדוייקים מהמא״ג.
לא הרחק ממנו שבב בעמדתו צבי רח־ניץ,
שרק אותו בוקר חזר מחופשה לרגל
הולדת בתו. הוא ירה בקור־רוח, בעק שנות,
ללא הרף.
מימינם ומשמאלם שכבו שאר החבר׳ה,
מרביצים מכל הכלים. קולו המיוחד של
גורינוב השלל שהיה ברשותנו נשמע
ברור במקהלת־האש. ריח אבק־השריפה
מילא את האוויר בחריפות.
לא, לא כל החבר׳ה השיבו אש. שני
חיילים זחלו מעמדותיהם לאחור, אל הבונקרים
האישיים, הסתתרו בהם. בתום
האש, יגיחו חיילים אלה מחוריהם, ויפ״
לטו משהו בנוסח :״חבל שהממזרים לא
התקרבו לגדרות. היינו מחסלים אותם
כמו כלבים.״

אש פ ת או מי ת
בח שיפה

קריודהאש נפלה עלינו בחטף.
השעה היתד. שבע בערב. חושך מצ-

פלט צרור ממיקלעו. כיוון שהמיקלע היה
מכוון ונעול עוד מבעוד יום לעבר מטרתו,
שרקו הכדורים לכיוון המוצב השכן
בדייקנות. מובן שהחבר׳ה במוצב מיהרו
להשיב אש. וכך החלה מתפתחת, בשלבי
הסלמה מהירים, תקרית־אש קשה, שנמ שכה
כמחצית השעה.

מאת

1א ב יפת
״לא להשיב אש,״ פקד מפקד המוצב
שלנו. אנחנו לא הותקפנו, האש
על המוצב המותקף לא היתד. חזקה, ונראה
היה שהוא יוכל להסתדר בכוחות עצמו.
לא היה כל טעם להוסיף שמן למדורה.
את השמן הוסיפו המצרים עצמם. בת־גובה
לאש שהוחזרה אליהם מצד המוצב
המותקף, הם פתחו באש אוטומטית חזקה.
אנו עדיין נצרנו את האש. אותה שעה
טיפל החובש, רון בוגוש, באחד החבר׳ה
שחטף מכת פחד. החייל הזה הגיע אלינו
רק יום קודם לכן, ועתה נראה היה שהוא
ממש בהלם. ואכן, למחרת הוא נבדק על״
ידי הרופא, ומסתבר שהקרב היה הקש

ןףןןך 1ץ 0זהו שמו של מישחק חדש הנפוץ ממערב לתעלת סואץ — מישחק
_| 11 1ן כדורגל כשהמשחקיס לובשים אפודת־מגן נגד רסיסים, המכונה בפיהם
שכפ״ץ (שכבת פיצוץ) .בתמונה, איש המילואים איתן דרייפוס משחק בכדור, כשהוא
חגור אפודת־מגן, ליד העמדה האישית שלו במוצב מול קווי המצרים באיסמעיליה.

ריים שרר בארץ מצריים, והרוח הקרה
החלה חודרת לעצמות. הייתושים הסתפקו
בדמנו. התרווחנו בעמדות, ושוחחנו
חרש.
לפתע הופרה הדממה.
צרור ארוך, בעל הצליל הצרוד האופייני
למק״ב גורינוב, פילח את הדממה.
קליעים נותבים חתכו את הלילה לעבר
המוצב הסמוך לנו. לפני שידענו מה אי־תנו,
מצאנו את עצמנו בתוך תקרית-אש
חמורה.
באותו רגע •רם ידענו מה אירע. רק
למחרת בבוקר, כאשר נפגשו מפקדי ח־גיזרה
הישראלי והמצרי, בתיווך משקי-
פי־האו״ם, הסתבר שחייל מצרי מבוהל

שמוטט אותו סופית, אחרי שהוא כבר
גויים למילואים עמוס בעיות כלכליות.
המצרים במוצב ממול הגיעו למסקנה
שהאש שלהם איננה מספיקה, והזעיקו
שלהם, בעומק כ־1,200
סיוע ממוצב
מטר מקו החזית. עתה הצטרפו למקהלה
מיקלעים כבדים. אם מחמת רשלנות או
בכוונה תחילה, שטפה עתה אש האוייב
לא רק את המוצב המותקף, אלא גם שניים
נוספים — ואנו ביניהם. קיבלנו פקודה
לענות באש.
גרמה למצרים להוריד
האש שלנו
את הראש. אישם נחלשה. עתה עמדה
בפניהם הברירה: לחדול ולגרום לשקט —
או לתגבר את אישם ולהחמיר את התקרית.
הם החליטו להחמיר. רעם רקיטות של

בזוקות עלה מכיוון המוצב הסמוך, וברק
ההתפוצצויות האיר את הלילה. הירי משני
הצדדים התחדש בייתר שאת.
סמוך למוצב היתד. לנו עמדה
בעלת קו־קשר פתוח. עתה פקד המ״מ על
שני החבר׳ה שישבו בה, אריה פרידן
ולסלי, לחזור חזרה למוצב. אריה פריה
נחשב בין החבר׳ה לחייל הטוב במחלקה.
״שווה כיתה שלמה,״ קובעים החבר׳ה.
לפתע הואר המוצב כבאור יום. שלושה
פגזי־תאורה התפוצצו מעלינו. אכזבה
מרה: היו אלה פגזים ישראלים. האם
איזה אידיוט טעה והאיר אותנו, במקום
את המצרים — או שהיו אלה פגזי שלל
בשימוש המצרים? עד היום לא גילינו.
״להחזיר את שתי הזונות לעמדות,״
הצטעק לפתע מישהו מהחבר׳ה, בהתכוונו
לשניים שהתפרפרו לבונקרים שלהם.
סמל דני רוסו מופיע. בחור חביב, בר־דקיסט
לא נורמלי. מטייל בקומה זקופה,
בניחותא, כאילו נמצא בטיול שבת בפארק
הלאומי. עובר בין העמדות, מתקן מע צורים
בשני רובים. משוחח בשלווה עם
שני המתפרפרים. השניים חוזרים לעמדות.
דני מרביץ עוד בדיחה, חוזר לעמדה
שלו.

הצעירצ׳יק בעמדת הגורינוב תשוש.
אינו מסוגל להישאר ער. נרדם ונוחר.
מעירים אותו. הוא מנסה קצת, אך מייד
נרדם שוב. מבינים אותו. הוא נשלח ל מחפורת
האישית שלו, יבלה את שארית
הלילה בשינה.
למחרת נפגשים המפקד הישראלי והמצ רי
ליד אוהל אנשי האו״ם. המצרי מדווח
על שלושה הרוגים. נראה שהיו לו גם
פצועים. לנו ארבעה פצועים קל.
המצרי והישראלי שותפים לרצון לש מור
על השקט בגיזרה. הם מנהלים שיחה
ידידותית. המצרי מסביר את עניין פליטת
הצרור. מסכמים כי בעתיד, אפילו
אם יפתח אחד הצדדים בכדור או צרור
בודד, יימנע הצד השני מתגובה לפחות
הילד הופך לגבר
מצרים ממשיכים לירות ולרקט.
ן ן נהמה אדירה מתווספת למהומה. אחד
התול״רים שלנו נכנם לפעולה. להבה פורצת
באחת העמדות המצריות ממול.
זהו רגע משמח, אך גם מדאיג. עתה
ירגעו הבזוקאים המצריים — אך ייתכן
שבתגובה יכניסו לפעולה את המרגמות
הכבדות שלהם.
הירי נמשך ללא הרף. הגורינוב שלל
שבידינו נעצר פעמיים, אך תוקן מייד.
התקלה השלישית מסובכת יותר, מצריכה
דקר, או שתיים. אין זמן כעת. מוות רים
עליו. במקומו, מבקשים את המיקלעון
המוצב בעמדה לכיוון העורף :״תן את
המיקלעון לכאן,״ צועקים לחייל המופקד
עליו.
אין תשובה. זורקים מבט. המיקלען מס תתר
בתחתית העמדה. נוטלים את המיק־לעון
לבד, ממשיכים בירי. ההוא ממשיך
לצמצם את עצמו בפינה. יצא מהאיפוס
לגמרי.
זהו הילד של המחלקה. רווק צעירצ׳יק,
לעומת כל האחרים, שהם בגיל ממוצע
.30 בסדיר שירת שנה בלבד, וגם זה
ביחידה עורפית.
תוך כדי ירי במיקלעון, מחליטים להיות
קצת פסיכולוגים. זה טוב גם בשביל הפחד
העצמי. מבקשים מהצעירצ׳יק להעביר את
המחסניות״ למרות שיבולים לעשות זאת
לבד.
הוא מושיט יד רועדת, מעביר מחסנית.
״יופי,״ אומרים לו. כשהיא מתרוקנת,
מבקשים ממנו עוד אחת ,״בל הכבוד, אתה
גבר,״ מהללים אותו. הבחורצ׳יק מתחיל
להיכנס לאיפוס, מתרומם ממקום מחבואו
:״אפשר לעשות עוד שמהול״ הוא
שואל .״כן, שים את כל הרימונים על
הדופן.״ הוא מבצע, אחר מתייצב שכם
אל שכם עם המיקלען.

הטכס למניע ת
הידרדרות
ף< אותה פתאומיות בה פרצה האש,
*4היא נסתיימה. ממתינים כעשר דקות.
שום יציאות פגזים. נושמים לרווחה. התקרית
נסתיימה.
שמעון המא״גיס* עייף אימים. כל אותו
לילה, ובכל יום המחר, יישאר בבונקר שלו
באפיסת כוחות, נתקף צמרמורות. בימים
הבאים יורע מצבו, והוא יפונה.

11141 לסלי סבה, עולה חדש מאנג־ליה,
מרצה באוניברסיטה ב1

פקולטה למישפטים, צופה לעבר עמדות
המצרים בעזרת פריסקופ״שלל שהשאירו
המצרים בגדה המערבית, כאשר בשטח
מולו מסתובבים צלפים מצרים האורבים
לאפשרות לירות ולצלוף בחיילי צה״ל.
בעיקבות הצליפות מתפתחות תקריות אש.
עשרים שניות. פרק זמן מספיק לוודא
שהאש נורתה בטעות, ושאין לה המשך.
בממוצע, יוצא לנו לישון במוצב
שעות ללילה, ברווח שבין שתי
מישמרות השמירה. גם ביום אנו בכוננות
כל הזמן׳ ולא מספיקים לישון. יח סית
לשינה המועטה שלנו, תפוקת החלומות
שלנו היא אדידח. בייחוד חלומות
הזוועה.
לא תמיד זוכרים אותם, וכשזוכרים, לא
תמיד מספרים. לאחרונה, בעיקבות תקרית
מיוחדת במינה, התחלנו מחליפים
חלומות.
התקרית החלה בפוצאי-שבת, כשטרק־טור
שלנו ערם סוללות־חול במוצב שכן,

לת־קשר .״איזה חלום מחורבן חלמתי,״
רטנתי לעברו.
״מה אתה חושב שאני עושה ז״ חשיב.
״גם אני התעוררתי מחלום זוועה׳ והח לטתי
להעביר את הזמן בחפירה.״
״מה חלמת?״ שאל אותי אחד החבר׳ה
בעמדת שמידה סמוכה.

שיחה באידיש
עם המצרים
ך* למתי שאני מטייל בנחת ר
1 1 / /רחוב, בעיר, כשלפתע עוצרת לידי
מונית ומתוכה מזנקים שלושה ביריו*
נים. שניים מהם תופסים אותי והשלישי
מתחיל להמטיר מכות על אפי. יש לו אגרופו׳
שעשוי משום מה מצמר־גפן, אבל
למרות זאת אני יכול להרגיש איך שאפי
מתרסק בהדרגה.
״החלום היה ברור וחד, ואני כאילו
ניצבתי מול עצמי, וראיתי איך גופי
מכחיל ומתנפח כבלון, ורק האף מצטמ צם
והופך לנקודה קטנה אדומה. התחל תי
להתמוטט, ושקעתי לאט־לאט לריצפה.״
״החלום שלי היה לא פחות מטורף,״
,״הייתי בראש הר גבוה,
אמר משה.
עם התמ״ק ביד, ואני מסתער למטה. רץ
ורץ, ומסביב חושך. פתאום אני מרגיש
שבעצם אני רץ לעבר תהום ללא תחתית,
וככל שאמשיך לרוץ, לא אגיע לשום
מקום.״
למועדון
בעלי החלומות הצטרף עכשיו אי-
ציק :״חלמתי שאני יושב כתצפיתן על
דקל. פתאום אני רואה ארבעה מצרים ליד
העץ. אחד מהם שואל אותי מה שמי.
עניתי לו באידיש.
״מה פתאום אידיש? אינני יודע. המצרי
הניע ראשו לשלילה, :עד שלא תדבר
בעברית לא ניתן לך לרדת מהעץ,׳ אמר.
״קיללתי אותו. שוב פעם באידיש. פשוט
שכחתי איך מדברים עברית. אז ארבעת
המצרים לקחו את העץ, וכמו שאני יושב
עליו רצו איתו עד למוצב שלהם ותקעו
אותו שם בקרקע.
״התעוררתי כשהידיים שלי מסובכות
בשמיכות ואני קפוא מקור.״

צוררת צהובה

היתה המצאה דימיונית של הביטלס עד שהתממשה
בקווי החזית ממערב•לתעלה: פריסקופים של צוללות
מופעלים לצרכי תצפית על רקע החולות הצהובים של המידבר. בתמונה נראה חייל
ישראלי צופה אל עמדות המצרים דרו פריסקופ שניתן להגביהו עד לגובה של 15 מטר.
אלה הם פריסקופיס רוסיים המיועדים לצוללות, שהמצרים אילתת אותם כדי לצפות,
לפני המילחמה, אל מעוזי התעלה. מאז החלו המצרים לצלוף לעבר ״הקופים״ הצופים
עליהם מעל צמרות העצים, נלקחו פריסקופי השלל לשמש תחליף ל״קופים״.
החייל הנראה בתמונה יושב בתוך עמדת הפריסקופ, הוא איש המילואים דני רוסו.
שהיד. חשוף לצליפות המצרים. המצרים
פתחו בהרעשת מרגמות, וכפי שפורסם
בעיתונים, היו לנו עשרה פצועים.
למחרת בבוקר ביקר במוצב שלנו קצין
שסיפר שהוא בא מפגישה עם המפקד
המצרי, בתיווך האו״ם. המצרי דרש להפסיק
את עבודת הטרקטור, והודיע כי יפתח
באש כל פעם שיגלה אותו עובד.
קצין האו״ם ניסה לתווך :״תעבדו גם
אתם עם טרקטור,״ אמר למצרי .״היש ראלים
לא יתנגדו. זו אינה סיבה לחמם
את הגבול.״
״אבל לי ׳אין טרקטור,״ השיב המצרי
בזעם•
״כמעט רציתי להשאיל לו את הטרקטור
שלנו,״ סיפר לנו הקצין.
הפגישה נסתיימה ללא תוצאות, כש-
המצרי עומד על דעתו שהוא יפגיז אם
הטרקטור יעבוד.
״מחר בבוקר הטרקטור מתחיל לעבוד
במוצב שלכם,״ סיים הקצין את דיווחו.

לשמירה נרדמתי, וחלמתי שורה של חלומות
ביעותים.
כשהעידו אותי לשמירה וזחלתי אל
מחוץ למחפורת, נתקלתי במשה, אחד משני
קציני המחלקה, עוסק במרץ בחפירת תע־

ל הכניס
ציור למאהב
ך• יה כדור לנו שאנחנו סובלים מכה
ן ן של חלומות זוועה.
לאיציק היד. גם חלום שני, אף יותר
מדכא :״חלמתי שאני מושיב את הילדה
שלי — שהיא בת שבוע — על המושב
האחורי של אופניים, ויוצא לטייל איתה
בעיר.
״אני פוגש חבר, ונעצר לשוחח איתו.
כשאני גומר לדבר איתו, אני מסתכל
אחורנית, והנה הילדה איננה.
״תקפה אותי פלצות נוראה. מה לעשותו
התחלתי לרוץ כמו מטורף, אבל
לא מצאתי אותה. פחדתי לחזור הביתה,
וכך המשכתי להסתובב כל הלילה בעיר

__ חפירות
ב מ קו ם ח לו מו ת
ך* זרנו לעיסוקינו, ולאט לאט גי-
| 1לינו שאנחנו נתונים במתה מוזר. זו
לראשונה בחיינו שידענו מראש מתי נופגז.
לכאורה, היינו צריכים להיות דווקא
רגועים יותר, לדעת שיש לנו זמן להתכונן
לפני ההפגזה.
אבל לא כך היה. לוא היו שואלים אותנו,
היינו מעדיפים את המצב הקודם —
אש פתאומית — על הכבוד המפוקפק
לדעת מראש מתי נופגז.
כשהלכתי לישון, לא יכולתי להירדם.
רק חצי שעה לפני שהייתי צריך לקום

על שקי־החול המבצרים את אחת מעמדות המגן במוצב
ץ י 11171111ר*
הקדמי מול איסמעיליה, תלו חיילי המילואים את
1 111111/1 111
מכתבי הילדים שלחם שנשלחו מהעורף, כדי להתגבר על הגעגועים. אחד המכתבים
מכיל ציור טנק עם המילה ״שלום״ המתנוססת מעליו. ציור זה מבטא את תחושת החיילים.

ולחפש את התינוקת. קמתי עם כאב-
ראש איום.״
סיפורי־החלומות נמשכו גם במישמרת
השנייה. אחד החלומות שאני זוכר. אבל
שכחתי מי סיפר אותו, היה שהבחור חלם
שהחבר׳ד, רומזים לו שאשתו בוגדת בו
בעיר, כשהוא כאן במוצב. אז כשהוא
מקבל את ד.־ 48 שעות שלו, הוא עולה
לארץ, ומוצא באמת את אשתו יושבת
בבית־קפה עם גבר צעיר, חתיך, אינטי-
ליגנטי.
הבחור קיבל שוק לא נורמלי .״לא
ידעתי מד. לעשות-״ סיפר .״הרגשתי שסוף
העולם בא עלי. רגע חשבתי להכניס
לבחור צרור מד,עוזי, ורגע החלטתי
להסתלק בשקט, ולהעמיד פנים שלא ראיתי
כלום.

הא שה
שתתה נפט
ף 1חלטתי לסגת לשעה קלה, כדי
| ( 1לחשוב מה לעשות. אני גר בעיר
בפנים הארץ, לא ליד הים, אבל פתאום
ראיתי ים, בכיכר שבמציאות אין לידה
שום ים. נושאות־מטוסים ישראליות ענקיות
שטו לאורך החוף במהירות עצומה.
אני זוכר שהציקה לי המחשבה איך הן
יכולות לשוט כל־כך קרוב לחוף, הרי הן
תעלינו על שירטון בסוף״.
הוא החליט לגשת לאשתו, לראות איך
היא תתנהג. היא קפצה משימחה כשראתה
אותו .״הרגשתי שזו היתד, שימחה אמיתית,״
סיפר לנו .״היא הציגה לי את הבחור
בתור ידיד מהעבודה.
״היא התנהגה בטבעיות, וחשבתי שאולי
אני סתם מדמה דברים בליבי, ואם אעשה
סקנדל, אראה סתם טיפש. סוף־סוף מותר
לאשה לדבר עם ידיד, לא?
״אבל החלטתי לעקוץ אותו. סיפרתי
איפה אני נמצא ושאלתי אותו, מדוע
הוא לא מגויים.
״להפתעתי הוא ענה שהוא כן מגויים,
ושהוא נפצע ונמצא בחופשה. שאלתי אותו
אם נפצע בתאונת דרכים, והוא אמר שהוא
צנחן ונפצע במילחמה.״
המשך החלום היה מעיק לא פחות.
אשתו נפרדה מד,ידיד ויצאה לטייל איתו.
היא נשבעה שהיא אוהבת רק אותו ולא
בגדה בו מעולם .״המשכתי להציק לד״״
סיפר לנו ,״ופתאום היא רצה לעבר עג־לת־נפט
שעברה ברחוב, פתחה את הברז
והתחילה לשתות. עד שעצרתי אותה, היא
כבר היתד. מעולפת.״
״הזעקתי אמבולנס, והתעוררתי לקול
צפירות האזעקה שלו.״
מיקלע יורה מי ס
* 6ם שחר, כשנכנסו לעמדות כוננות,
?ע המשכתי באיסוף חלומות הזוועה.
עכשיו הייתי בעמדה אחת עם איתן,
גם לו היה חלום
זוועה משלו. הוא ראה עצמו עומד על
הר, כשכל המחלקה לצידו. הוא מחזיק
מא״ג בידו, וממתין להתפזרות הערפל,
שכן אז יפתחו המצרים בהסתערות.
הערפל נמוג, והמצרים אכן נתגלו ערוכים
ממול. אלא שהם היו ערוכים בצורה
מוזרה, במו חיילים במאה ה־ .19 הם
עמדו חשופים בשטח פתוח, בשורות שורות
מסודרות, כאילו עמדו במיסדר.
הם החלו מתקדמים בשורות ישרות,
כשהמתופפים מכתיבים להם את הקצב.
איתן נתן פקודה לפתוח באש, ולחץ בעצמו
על הדק המא״ג.
אולם המא״ג השמיע צליל מוזר, במו
רובד. אוויר, וה,קליעים שיצאו מהקנה היו
טיפות־מים. המצרים המשיכו בינתיים
בהתקדמותם. לפתע הם נעצרו, ומביניהם
יצאו שני חברים של איתן מתקופת הקיבוץ
:״מה אתה מסבן לנו את השכל עם
המא״ג המחורבן הזה?״ הם אמרו לו.
״אתה לא רואה שהוא לא עושה עלינו
שום רושם?״
לפחות הפעם, היו חלומות הזוועה.
תוצאת המתח המצטבר — לשווא. הבוקר
בא וחלף, והמצרים לא פתחו באש
למרות שהטרקטור התחיל עובד עם שחר.
שבן שעה קלה לפני שד,טרקטור התחיל
בעבודה זומנה פגישת מפקדים נו ספת,
בתיווך קציני האו״ם. הפעם, היא
נשאה פרי, ושני המפקדים הגיעו לידי
הבנה.
שמחנו על שההפגזה המתוכננת בונד
לה. אבל השימחה לא #חתה את החלומות
מזכרוננו.

תענוג תות־־שדה למשל״.
טעמו הרענן של תות־השדה
ממלא את הפה מעדנות
כשנוגסים משוקולד צ-ד.
לבחירתכם:
תענוג אננס ״.
תענוג פטל
תענוג תפוז...
תענוג דובדנים...
תענוג פרלינה...
תענוג׳מוקה...
תענוג קוקטייל...

צ׳ן, יצרני שוקולד. שוקולד ממולא י גונבוניי־רות • עוין ולו אגוזים • ופלים • סוכריות

העולם הזה 1895

שוות

3 1 . 12.73

מוסף לבחירות

לפני שלושה שבועות אמר משה דיין, במרכז מיפ־לגת
העבודה, שלא היינו מוכנים למילחמת יום־הכיפורים,
מכיוון שאיש לא חזה מילחמה זו מראש. הוא הודה
שבגלל חוסר הכוננות היו לנו אבידות נוספות.
לא היינו מוכנים למילחמה זו.
מדוע?
מפני שמשה דיין, יחד עם גולדה מאיר ומנחם בגין,
האמינו שהערבים לא יפתחו במילחמה. הם היו בטוחים
שהפסקת־האש יכולה להימשך לנצח. לכן לא גייסו את
המילואים — גם כאשר המאסות של המצרים והסורים
התרכזו מול כוחותינו הדלילים.

אכל היה איש אחד שהזהיר ללא הרח —
חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה. שזה כדיוק
עומד לקרות:

בנאום שנשא אורי אבנרי בכנסת ב־ 16 בנובמבר
,1970 בנוכחותם של גולדה מאיר ומשה דיין, הוא אמר :
הפסקת״הא שתס תיי ם, א ם לא ת הי ההתק
ד מו ת בול טתלקראת הסדר שלום. הפסקת
האש היא פמו שעון-חול גדול, וגרגירי ה חול יורדים
בלי רחמנות.
הי מי ם היקרי ם של הפסקת האש עוברים.
אפילו אםת הי ה ממ שלת מצריים משוכנעת שחידוש
ה מיל חמהי מי ט א סון על הצבא המצרי,
גם אז לא תוכל להס כי םלהא רכ ה ממו שכת של
הפסקת״הא ש, א ם לא ת הי ההתקד מו ת לשלום.
מה יקר האםתת מו ט ט הפסקת־ האשזאם
נכה בהם — כפי שנצטרך ל הכו תבהם — תתגבר
ההתערבות הסוביי טי ת. לא ת הי ה מיל חמה יש ראלית
— מצרית, ת הי ה מיל חמה ישראלית —
סוביי טי ת — מצרית, ומכאן — סכנ ת העימות ה גלובאלי,
עם כל הנובע מ כן לגבי בי ט חון ישראל.

כא-שר השמיע אבנרי נבואה זו, שלוש שנים לפני
מילחמת יום־הכיפורים, שלוש שנים לפני ועידת ז׳נבד״
הפריעו ל; חברי־הכנסת מכל הסיעות בקריאות־ביניים.
הם לא רצו לשמוע, מפני שלא היו מוכנים להסיק את
המסקנה, כפי שדרש אבנרי: שמדינת־ישראל תכריז
שהיא מעדיפה שלום וביטחון על החזקת השטחים.
באותם הימים הגיש גונאר יארינג את תזכירו המפורסם.
על דעת כל הסיעות, מחרות ועד מק״י, נגד דעתו

דיין שאיש לא חזה אותה מראש. אבל אין זאת אמת.
ביום ה־ 28 במארס — 1973ח צי שנ ה לפני המיל־חמה
— הזהיר אורי אבנרי בכנסת :
בעודנו נמצאים היו ם בשיא כוחנו, כשכל ה קלפי
ם בידינו, כאשר היוז מ ה יכולה ל היו ת כול ה
שלנו, ובידינו ה הז ד מנו ת ה הי ס טורי ת לבצע א ת
מל אכת השלום — יוצרת הגברת מאיר בכוונה
ת חיל ה קיפ און מו חל ט, מרחיבה א ת הקרע ה היסטורי,
מנ הל ת מדיניות של נוק שות אול טימ טיבית,
וכל זה כדי להשיג עוד שטח ל ה תנ חלו ת,
עוד תו ספת למדינה ברוח המאהה״. 19
ז הו אסון, ואת מחירו ישלמו הבנים וה נכדים.

צה״ל. צה״ל הוא הערב לגבולות, ולא מיקו מן
הטופוגראפי.
אול ם כ שבאות ערובות כתוספת לכוחו
של צה״ל, אין כל רע בערובות. להיפך, יש הרבה
מן ה טוב בערובות נוספו ת.

אחרי המילחמה התחילו כל הפוליטיקאים להטיף
נגד ד,״פוליטיזציה״ של צה״ל, חוסר הביקורת על מער-
כת־הביטחון, וכד. כולם דרשו הקמת מועצה עליונה
לביטחון לאומי.

רק ח״כ אחד דרש כל אלה
מילחמה.

לפניה־

חצי שכה לפני המידחמה — אזהרה שהיד
הדה כאולם הכנסת, באוזני גולדה, דיין וסכין:

80 יום(!) לפני המילחמה הגיש אורי אבנרי הצעד,
לסדר־היום, בעיקבות התפטרותו של אריק שרון מצה״ל :

זהו אסון, ואת מחירו ישלמו הבנים וה נכדים

...בהעדר נוהל קבוע להסדרת המינוי לכ הונ ת
הרמטכ״ל — יש פתח רב להשפעות צדדיות. מ ה
קו ב ע! אי שיו תו! זי ק תו ה מי פ לג תי ת! הביטחון
שהוא ימלא א ת כל מ שאלות רא ש־הממשלה !
הנכונות לכופף בשעת הצורך א ת חוו ת דעתו ה-

ארבי {,שנים לפני כן, כאשר הוקמה הטמ
חדוע(אחיינו
מונניסי
של אבנרי בילבד, השיבה ממשלת־ישראל בלאו.
ב־ 29 בדצמבר ,1970 בשיא הוויכוח על יארינג, אמר
אורי אבנרי בכנסת:
הפסקת האש ת ס תיי ם.
ב או תו רגע י הי ה עלינו ל ה טיל א ת חוד-
ה חני ת של עוצמתנו הצבאית, א ת מיטב צעירי נו,
א ת היקרי ם שבכלינו, נגד חו מתה טילי ם
הסוביי טי ת.
יתלקח קרב אכזרי ויקר, י קר בדם, בציוד
שאין לו תחליף.
אני מ א מין שננצח בקרב ז ה.
ננצח — ומה הל א ה !
נעמוד מ חר מול הכוח המשולב של צבא
ערבי — סובייטי, כשאנו תלויים כל כולנו בנ שק
א מריק אי, בהרתעה א מרי ק אי ת, בהתערבות א מ ריקאי
ת, א חרי שכבר הו קז דמנו בקרב הראשון.
אז יבוא ה תכ תיב ה א מריק אי, ה הס דר הכפוי,
נישאר ללא ברירה ואופציה, מועדים לכניעה.

שלה הראשונה של גולדה מאיר, כהשתתפות
מנחם בגין ומשה דיין, הזהיר אכנרי שהיא
תגרום לאסון לאומי.
ביום ה־ 17 במארס 1969 הוא אמר:
זוהי ממשלח רעה.
מכל המ מ שלות האפשריות, זוהי הממ שלה
הגרועה ביותר.
מכל המועמדים לרא שות״הממ שלה, ראש־ממשלה
זו היא הפ חו תמת אי מ ה.
ממשלה זו תדבר על שלום. א ן ממ שלה זו
כלל אינה יכולה לעשות דבר למען שלום. מלי צות
צדקניות מלפני שני דורות יבואו ב מ קו ם
המעשה.
ההכרעה ה הי ס טו רי ת העומדת לפנינו היא :
שלום בלי סי פו ח, או סי פו ח בלי שלום. ו אילו
בממ שלה זו אין אף שר א חד — אף לא א חד !
— המוכן לוו תר על ה סי פו חי ם. לכן מס רב ת
הגברת מאיר לפ רס ם מפות של שלום.
איננו יכולים למנוע אתהקמתה של ממ שלה
זו, אף שבעינינו היא א סון לאו מי.
אנ חנו רק יכולים להתריע נגדה — ול קוו ת
שהתחו שה הבריאה של העם, של הדור הצעיר,
תשים לה קץ בהקדם האפשרי.
ההכרעה שלפנינו היא הכרעה גורלית. ה הי ס טוריון
בעוד מאה שנה יא מר: כאן, בנקוד ה
הזאת, נפלה ההכרעה על גורל המדינה !

זה נאמר שלוש שנים לפני מילחמת יום־
הכיפורים, שלוש שנים לפני ועידת ז׳נכה ך
לא המערך לבדו ד,יד, אחראי. הוא נתמך על־ידי
שותפיו מימין ומשמאל, מל״ע וממק״י — ובעיקר על־ידי
הסיעות המהוות עכשיו את הליכוד.
אורי אבנרי התריע על כך בנאום שנשא בכנסת
ב־ 16 במארס — 1971 חודש אחרי שממשלודישראל השי בה
בשלילה לתזכיר יארינג — ובכך הפכה את מילחמת
יום־הכיפורים לבלתי־נמנעת :
מה האלטרנ טיב ה המוצעת ע״י סיע תגח ״ ל!
הגענו לקיפאון ב שיחות השלום. א ם יימשך
הקיפאון, הוא מוכרח להביא לחידוש ה מי לחמה.
ואני מתריע על כך שאין לך, חבר ה כנ ס ת בגין,
אומץ־הלב לעמוד על דוכן זה ולומר אמת זו,
האמת הידועה לןו שאינן או מר או ת ה.
דרכך מובילה לחידוש ה מי לחמה.

כאשר כל הכנסת — ממק״י עד חרות — התקוממה
נגד רעיון הערובות הבינלאומיות, אמר אבנרי 29.12.70
מה רע ב ערובו ת!

הדרך הובילה למילחמה. כאשר היא באה, אמר משד,

העול 13ה

מיל ה זו נ הפכה ל מיל ת־קלל ה. אין ב כן כל
הגיון.
כולנו יודעים שיש רק ערובה א מי תי תאחת
לגבולות — צה״ל היום, מ חר ו מ חר תיי ם. שום
דבר אינו יכול לבוא ב מ קו ם צה׳׳ל, כערובה לגבולו
ת ישראל. גם גבולות״הביטחון כביכול, במר-
כ או ת כפולות ומרובעות, אינ ם תחליף לכוחו

מיקצועית ה שקולה בפני שיקולים פולי טיים !
...אחד הפיתרונו ת הוא ל ה קי ם סוף־סוף מו-
עצת״ביטחון מ מלכ תי ת, כפי שקיימת במדינו ת
ד מוקר טיו ת רבות, לרבות ארצות״הברית.
מועצה כז אתת הי ה מורכב ת מן הנוגעים במי שרין
לענייני הביטחון. זוהי שיטה טוב ה לד מוק רטיה
ו טובה לביט חון — לקביעת דרכי -הקידו ם
של קצינים בכירי ם, תון מניעת כל חשד וכל
חשש לאינטריגות ב מ קו ם הרגיש ביותר במדינה.
המועצה תב טיח שהרמטכ״ל י הי ה האיש
הכשיר ביותר, ולאו דוו קאה אד ם הנוח ביותר
לשילטון.
הכנ ס ת אינ ה קיי מ ת בכל הנוגע לפי קו ח על
מערכת הביט חון. היא ה תפ טר ה מ תפקיד חיוני
זה ו מ סר ה או תו לוועדת החוץ והביטחון. ועדה
וו, שאין בה אופוזיציה, ניזונה באופן בילעדי
מפי שר-הביטחון ושליחיו. אין לה יידע צבאי,
אין לה כל אפשרות להצטייד במידע בלתי-
תלוי. זו הי בי קור ת ללא עיניים, וללא ידיים.
אני מציע שהכנס ת ת מנ ה מבקר לענייני
ביטחון, אי שיות בכירה שתפעל מטעם הכנס ת,
במעמד דומה לזה של מבקר־ה מדינה. אני מציע
שהממונה יקבל אתהסמ כו ת הבלתי-מוגבל ת
לקבל כל מידע על הנעשה במערכת הביטחון,
תוך מגע ישיר ובלתי-אמצעי עם כל הדרגים —
משר״הביטחון ועד ל טוראי בשדה. יסייר נא
ביחידות, יעיין נא ב מי ס מ כי ם, יראיין נא א ת
הנוגעים בדבר !

הצעה זו הוסרה מסדר־היום של הכנסת
כקולות המערך, הליכוד, המפד״ל, מק׳׳י ול״ע.
זד, היד, ביום ! 18.7.73
אנחנו איננו נביאים. הערכותינו הוכחו כנכונות —
מפני שהבינונו לאן מובילה מדיניות הממשלה, ולא חשש נו
להגיד זאת — גם כשזה לא היה כדאי, כשזה לא היה
פופולרי, כשזה הביא לנו שינאה ואיבה — ועדיין רבים
הנוטרים לנו איבה על כד כיום, כשקרה האסון הנורא
שמפניו הזהרנו.

הוווו 09ג1ר.

שו1ת

מוסף לבחירות

מועמד ראשון: אוו׳ אבנו׳ מועמד שזי: אמזון זנותי מועמד שריש׳ :יוסי אמיתי

הפרלמנטר מס׳ 1של הכנסת. מ״כ בפלוגת שועלי־שימשון
במילחמת השיחרור. נפצע קשה. מורך העולם הזה מאז
.1950 ממייסדי תנועת העולם הזה — כוח חדש.

מישפטן, שקנה לעצמו שם בניהנל המאבקים המישפטייס
הגדולים למען זכויות האזרח ונגד הכפייה הביורוקרטית
והדתית. יועץ סיעתנו ומרכז מאבקה הפרלמנטרי מאז .1965

מזכיר קיבוץ גבולות בנגב (השומר הצעיר) .מיזרחן,
מומחה לענייני ערב, בעל קשרים נרחבים בעולם הערבי.
חבר המישלחת הישראלית בוועידת־השלום בבולוניה.

על אדה נילחם:
העדות למצע מוי -העולס הזה לכנסת השמינית

היעדהעליון < :וודום
חייעד העליון של המדינה בשעה זו צרין להיות
השגת השלום .
באין שלום, תתחדש המילחמה בין ישראל והעולם
הערבי כל כמה שנים. צפוייה התערבות צבאית של
ברית״המועצות נגד ישראל, וישראל תהיה תלוייה בחסדי
ארצות־הברית. מערכות״הנשק החדשות, שיופעלו
במילחמות הבאות, יהפכו כל מילחמה חמורה ויקרה
יותר מקודמתה.
מילחמת ששת־הימים הוכיחה שאין ישראל יכולה
להשיג את חשלום על־ידי ניצחון צבאי חד־פעמי, בגלל
גודל העולם הערבי וקשריו הבינלאומיים. כוחו של
צה״ל ימנע ניצחון ערבי עלינו. בהעדר הכרעה צבאית,
אין מנוס מפשרה, שתהיה מבוססת על כבוד הדדי
ופיתרון צודק של הבעיות המפרידות בין הצדדים.
תחליף לשלום, ואין ביטחון
אין
אמיתי בלי שלום אמיתי .
נפעל בעתיד לניצול כל אפשרות להשגת שלום,
ולפיתוח יוזמת״שלום ישראלית נמרצת — כשם שעשינו
בעבר, כאשר היינו בודדים במאבק זה.

מנהיגות לאומית חדשה
לשם השגת השלום והביטחון, דרושה הקמת מנהיגות
חדשה.
המנהיגות שעמדה בראש המדינה ביום -ה כי פ
ורים, גרמה לאסון לאומי. זה נבע לא רק ממח־דלים
ביטחוניים חמורים ביותר, אלא גם מתפיסה
פוליטית כוזבת: זילזול בערבים, התעלמות משאיפותיהם,
והחמצת הזדמנויות לשלום, בגלל המגמה לספח
את השטחים המוחזקים.
נפעל למען הקמת ממשלה שבמרכזה יעמדו כו-
חות״השלום מכל המיפלגות. נתמוך בממשלה זו בכל
צעד המוביל לשלום. נילחם נגד הקמת ממשלה שברא שה
יעמדו האחראים לאסון יוס״הכיפורים, ושבה ישתתפו
מיפלגות ואישים המעדיפים סיפוח שטחים על
השגת השלום.

עומק איסטראטג השלום ישראל
על הכרת
לעצמאות,

חשוב יותר מהחזקת שטחים.
תיאבק למען השגת השלום שיהיה מבוסס
העולם הערבי בזכותה של ישראל לקיום,
לריבונות ולשלום, והכרת ישראל בזכותם

של הפלסטינים לחיות במדינה משלהם לצד ישראל,
תוך יחסי שלום וביטחון.
שלום זה יתבסס על חוזי־שלום חתומים, גבולות
פתוחים בין ישראל ושכנותיה, כינון יחסים דיפלומטיים
ומיסחריים, ומעבר חופשי בכל נתיבי המים, היבשה
והאוויר.
השלום יכלול סידורי״ביטחון שיבטיחו ששום שטח,
אשר יוחזר על-ידי ישראל אחרי כינון השלום, לא
ישמש בסיס להתקפה או לאיום על ישראל. סידורי-
הביטחון צריכים להבטיח לישראל עומק איסטראטגי,
מרחב־התראה ומרחב״הגנה, בשיטות שונות, כגון :
פירוז שטחים מצבא ומנשק, תוך פיקוח הדדי
ויעיל. הפרת הפירוז על־ידי הערבים תעניק לישראל
את הזכות הרישמית לפעולת־נגד צבאית לאלתר.
מיקום כוחותבינלאומיים באיזורי מפתח,
בצורה שלא יהיה ניתן להרחיקם בלי הסכמת
ישראל.
הסכמי ״ הגנה בינלאומיים יבטיחו לישראל זרם
שוטף של נשק-הגנה יעיל ועזרה בינלאומית במיקרה
של הפרת הסכמי-השלום.
חכירת בסיסיםצבאיים לצה״ל בשטחים
מסויימים, הפעלת כוחות ישראלייס״ערביים משותפים,
הגבלת מערכות־הנשק תוך פיקוח הדדי יעיל, ועוד.
החזרת השטחים תיעשה בשלבים, כך שכל חלק
יפונה רק אחרי התקדמות משמעותית לקראת שלום-
אמת בפועל, ואחרי כינון סידורי-הביטחון בשטח.
ל א תהיה נסיגה אלא אחרי חתימת הסכמי״השלום
הרשמיים.

צה״ל
הערובה העליונה לכל שלום הוא קיומו של צה״ל
יעיל, חזק ומצוייד כראוי.
לשם כך נפעל לדה -פוליטיזציה גמורה של
צה״ל, לסילוק כל השפעה מיפלגתית בצבא. להחזרת
מידות הצניעות והצנע לדרגי הפיקוד העליונות, ולקי דום
מזורז של מפקדים מוכשרים, תוך התעלמות מגורמים
של ותק וקשרים פוליטיים.
נפעל להגברת הפיקוח הלאומי על צה״ל, על־ידי
לאומי,
הקמת מועצהעליונהלביטחון
שתהיה ממונה על ביקורת הדוקטרינות של צה״ל ומינוי
סגל הפיקוד העליון. כן נפעל למינוי מבקרב
יטחון מטעם הכנסת, שיספק למוסדות הכנסת מידע
בלתי-תלוי על הנעשה בצה״ל, ושיהיה מוסמך לסייר
בכל מיתקני צה״ל ולבוא בדברים עם כל הדרגים.

יבוטלו בצה״ל כל נוהלי

הכפייה

הדתית.

שעת־החירו
כל עוד נמשכת שעת־החירום הנוכחית, נפעל לתחלופה
צודקת של אנשי ־ המילואים, כדי שעול
השרות יתחלק שווה־בשווה בין כולם. נדאג לתשלום
משכורתמלאה לכל אנשי־המילואים המגוייסים,
ולקביעת סידורים מיוחדים להצלת פרנסתם של מגויי-
סיס עצמאיים, אוניברסיטה צבאית פתוחה לחיילים
לניצול תקופת שרותם ללימודים, וכו׳.
יושם קץ מוחלט לתופעות של שחיתות והסתאבות
הקשורות במצב הביטחוני, כגון התעשרות מדיווחי -
מילחמה. אל יתעשר איש משרותם של אחרים !

ה מי שטר הפנימי
תחוקק בישראל חוקה כתובה שתבטיח את זכויות
היסוד של האזרח, ושעל ביצועו יופקד בית-המיש-
פט העליון.
תיאסר כל אפלייה על בסיס של לאום, גזע,
עדה, מין, גיל ודיעות. יחוסלו כל תופעות האפלייה
העדתית. כל זרועות המדינה יפעלו לחיסול המחיצות
העדתיות, ולגיבוש אומה מאוחדת.
יינקטו אמצעים חמורים ביותר לביעור השחית
ו ת, ובכלל זה הענשת העושקים את הציבור, הנהגת
קריטריונים קבועים לחלוקת כל זכות או הטבה מטעם
המדינה, והטלת אחריות אישית על המופקדים על
רכוש הציבור ומנגנון המדינה.
יקום במדינה מישטר סוציאלי המבוסס על צדק
חברתי, חלוקה צודקת של ההכנסה הלאומית, הבטחת
דיור הוגן לכל אזרח, והגשת שרותי בריאות וסעד.
ההכנסה הדרושה לקיום מינימלי הוגן תשוחרר
מכל מ ס -הכנסה. סכום זה יהיה צמוד למדד יו־קר״המחייה.
המדינה
תבטיח לכל זוגצעיר דיור סוציאלי
נאות, תמורת שכר-דירה שלא יעלה על רבע משכרו.
לא תהיה כל אפלייה בין עולים חדשים ובין
צעיריםשגדלובארץ מבחינת המיסוי, הדיור
והטבות אחרות.
המדינה תדאג לפיתוח מערכת הספורט. יקום
מיניסטריון לספורט ולנוער.
תהיה הפרדה מוחלטת בין הדת והמדינה. יונהגו
נשואין וגירושיו אזרחיים לכל דורש.
שרותי התחבורה יפעלו שבעה ימים בשבוע. יבוטלו
כל צורות הכפייה הדתית והכפייה האנטי״דתית.

](ווזל 1ז ₪מ הו 1וי ט
הלוח הכפול ריקוד בהריון
האשה המאושרת ביותר בארץ, בשבוע שעבר, היתד, כמובן אמו של יגאד כשן :
כתימניה גזעית, לא היתה מאושרת ממנה כאשר בנה זכה במקום הראשון בפסטיבל
המזרחי, בשירו לקראת שבת.
וכאשר זכייה זו באה מייד למחרת לידת בנו הבכור — אתם יכולים לתאר לכם
את שימחת בית־השואבה.
הרך הנולד, שנולד בבית־חולים אסותא בתל־אביב, היה לא רק הנכד הבכור של
אמא של יגאל, אלא גם הנכד הבכור של הסבא מצד שני, יעקכ מרידוד, שהוא אביה
של מיקה, שהיא אשתו של יגאל.
אכל מי שציפה לברית מפוארת, כיאה למעמדם של הסבא והאבא, התאכזב:
--י׳ י־־יי• מספיר מדי, והוחלט לערוך לו חיתוך מהיר בחוג המישפחה בלבד.

רינה ויאיר

מיקה ויגאל

מ• האבא
המסתור•?-
לא יודעת. ולמען האמת, גם אם הייתי
יודעת לא הייתי מגלה לכם.
אגל למעשה לא רק אני לא יודעת.
מלבד לילי ולקוביצקי עצמה, לא יודע
אף אחד מי הוא האבא המיסתורי
של התינוקת החדשה שלה.
כל מי שעובר ליד עגלת התינוקת
היפהפייה מתפעל בעל כורחו. שכן התינוקת
היא באמת משהו מיוחד. ומובן
שבאותה הזדמנות מתפעלים גם מהאמא
של התינוקת, שכן לילי, כמו שאתם רואים
אותה בת ,40 היא עדיין נושא
להתפעלות. ניכר בה שהיתה בזמנו אחת
החתיכות הפופולאריות בעיר הגדולה.
ורק מהאבא אי־אפשר להתפעל. לילי
תמיד אהבה את האהבה, ואת האוהבים,
וחיפשה תמיד שלושה דברים במחזרים:

רומן חדש
לאילנה רובינא
אני מקווה לפחות. בכל אופן, נראה לי
שהיא מתחילה להתאושש.
בהתחלה עוד לא רציתי לדבר, כשזה
נראה לי טרי מדי. אבל עכשיו, אחרי
כמעט חודש של ידיים אחוזות, מבטים
שלובים, ושאר ירקות, אני שמחה לבשר
לכס על הרומן החדש בין אילנה רוכי־

הקהל הצופה בה לא יודע זאת —
ואם היה יודע לא היה בטח מאמין —
אבל הגוף הדקיק והבתולי, המרחף לנגד
עיניהם באוויר בקלילות כזו, נמצא בימים
אלה בחודש החמישי, לא פחות
ולא יותר.
כן, כמו שהיא בהריון, ממשיכה רינה
שנפלד להופיע מידי ערב בריקוד הסולו
המיוחד שיצרה בשבילה אנה סוקולוב
הגדולה.
רינה בת ה־ ,35 הנחשבת היום לאחת
הרקדניות הטובות בבלט המודרני, היא
היחידה שנותרה מלהקת בת־שבע המקו רית,
שנוסדה לפני עשר שנים על־ידי

מרתה גראהם
רוטשילד.

ובת־שבע

רינה פיתחה את הקאריירה של רק דנים
רבים. כל רקדן שהיא בחרה בו
כבן־זוגה, הפך לכוכב. כך משה אפ רתי,
כך רחמים רון, כך א הוד בן
דויד. וכך עכשיו יאיר ורדי, בן־זוגה
בסיבוב הופעותיה האחרון בארה״ב, קי
בוצניק
צעיר ובלתי ידוע מכפר־בלום,
שייהפך עתה מהר מאוד לידוע, אחרי
שקלייב ברנס, מבקר האמנות המפורסם
של הניו״יורק טיימס, כתב עליו, כי
הוא ״אחד הכישרונות הגדולים בעולם
הריקוד.״
רינה עצמה, שכונתה על־ידי אותו
ברנס כ״נסיכת הריקוד המודרני,״ הצליחה
לשלב להפליא את הקאריירה שלה
עם חיי־מישפחה מאושרים. מובן ש־
!ככוכבת היא חשופה לרכילות. והרכילות,
מדרך הטבע, מתרכזת בבן־זוגה לריקוד
— מה גם שהוא צעיר ( )26 שחרחר
ושף. אבל זה אינו מצליח לפגוע במיש־פחתה,
הכוללת את הבעל אורי, הבת
תמר בת החמש, ועוד ארבעה חודשים
מס.2 .
בינתיים, ממשיך ורדי לשבת באפריקה,
כמו חצי עם ישראל, ואילו רינה
מתכוננת להופיע בשבוע הבא בהצגת-
בכורה חדשה — חודש חמישי או לא
חודש חמישי.

נא ויוסי שלוש.

יוסי, כשמו כן הוא: ממישפחת השלושים
המפורסמת. הוא בן ,36 עורו־דין ואח
של עורך־דין, וגרוש.
גירושיו זכו לפירסום בזמנו, אחרי
שאשתו דאז, דפנה, נישאה לחבר הכי
טוב שלהם, שהתגרש לשם כך מאשתו.
טוב, שנדע רק נישואין מהיום והלאה,
ולא עוד גירושין.
אהבה, שכל ויופי. אני לא יודעת אם
בדיוק בסדר הזה, אבל כללית.
טוב, וכעת באה הנסיכה הקטנה לעולם,
כשזהותו של אביה נשארת בינתיים
סוד כמוס. ולילי הפכה, מאז הלידה, יו-
שבת״בית שקטה, או לפחות יושבת-בית,
כשהיא ואמה מתחלפות לסירוגין בטי פול
בתינוקת ובבוטיק הרמס, אותו
מנהלת לילי.
להודו הדו״ח האחרון שקיבלתי מיעל אביב
ובעלה צחי שני הוא מלונדון. השניים
עזבו את הארץ טרם פרוץ המילחמה,
ומאז הם תקועים בלונדון, לא לבלוע ולא
להקיא, מתפרנסים בין הייתר ממכירת
מזכרות על המידרכה.
אולם הם אינם מתייאשים, ומתמידים
בתוכניתם להתקדם לכיוון הודו, שם
יוכלו לעסוק ברצינות ברזי חויכמת המזרח,
שכה נתחבבה עליהם בארץ.

גא1ן תורני ישואל־ ־ מתכנן אומה, או ויכו, וגן גיאו וצייר ־

ל,17/ 71
איש ׳177/17
באמריקה, העלאתן אל מסלול התצוגה,
והדגמת יצירותיו המדהימות על גוון.
למה דווקא לורנס איש יהודה? לפי
הסיפור העממי, העניק לו אביו את
השם עקב ידידותו — של האב — עם
לורנס איש ערב. כך או כך, הילד — ,כיום
בן — 39 חלם כבר מהתחלה לכבוש את
העולם.

הדגמה
ב טלוויזי ה
הגאון לשאר

לורנס איש יהודה, כיום בן ,39 נשוי ואב לשלושה בנים, יצא לפני
שלוש שנים לארצות־הברית, עשה בה חיל כמתכנן־אופנה, בנוסף
מקצועותיו המגוונים כאדריכל, פסל, צייר, נגן ג׳אז ומתופף.

ך• מו ישראלים רבים אחרים, החליט כבר
^ בתחילת דרכו שהוא רוצה לנסות כוחו
בהתמודדות בעולם הגדול. הארץ היתד,
קטנה עליו. הוא רצה לראות כיצד יעמוד
בהתחרות עם מיטב הכוחות בעולם.
כיום, משהוא חוזר לישראל, הוא יכול
לומר שהוא הצליח, פחות או יותר. או
לפחות הוכיח שזה אפשרי.
נשוי מאז גיל ,24 ואב לשלושה כיום
— אייל, עוז וארז — ארז לורנס את
הפקלאות לפני שלוש שנים, ובעידודה
של רעיתו, שמעולם לא פיקפקה בכך כי

ץץה הוא כבר לא עשה בחייו 1היה
אדריכל־פנים, וצייר, ופסל, ומתופף,
ואדריכל, ונגן ג׳אז. בלום־אנג׳לס הוא בנה
את מועדון האהלים, אחד ממועדוני־הלילה
היפים בעיר. במועדון החתול העצבני שם
הוא זכור לטוב כמתופף ונגן הג׳אז מהטובים
שהיו להם. אבל מה שיזכירו לטוב
יותר מהכל, הן תצוגות־האופנה שערך ישם,
עם יצירות תוצרת שתי ידיו ודוגמניות
תוצרת ישראל. שכן לורנס זיו, התמחה
בליקוטן מעימקי השיכחה של כל היפהפיות
הישראליות שיצאו אי-פעם לעשות חיל

אילנה גוו ודנם רו

ז׳נט לוי, אחת היפהפיות הישראליות
הידועות בזמנה, מדגמנת יצירה של לורנס
בתצוגת־אופנה שלו. כיוס דנט מגדלת בעל ומשפחה אמריקנים, חיה בצניעות.
בתמונה, מימין: אילנה גור, הפסלת הישראלית, מדגמנת שמלה ותכשיט כסף של לורנס.

בעלה יכבוש את העולם — יצא לכבוש
את העולם.
עם הגיעו ללוס־אניג׳לס, החל עובד למחייתו
כאדריכל שזה מקצועו האורגינלי,
אחרי הכל — ובנוסף גם בתיכנון שמלות.
י׳ש לו כושר עבודה והספק משגעים. הוא
היה מתכנן שמלה מרהיבה בבוקר, ובערב
כבר מציג אותה מוכנה על גווה של הדוגמנית.
הוא
הציג בטלוויזיה כיצד הופכים חתיכת
אריג לשמלה מקסימה, והאמריקאיות
הדליקו את תחנת השידור בקריאות־התפע־לות.
ללא כל מפעל או בית־חרושת מאדון־

1״ס את בל הישראליות בהוליבוד לתצוגת אומה

ארס בודנפלד

(שנייה מימין) גרושתו של החצוצדן המפורסם אדי
קלברט, השתייכה גס היא לצוות הדוגמניות של
לורנס. אליס, נערת־זוהר ישראלית שיצאה לחפש את עולמה בפולס הגדול, לא כל־כך
בדיוק מצאה אותו, אולם השתלבה בחיים מעבר לים, ומרוצה שס. שתי ישראליות נוספות
הן: הראשונה מימין חיפאית בשם דבורה, ומשמאל לאלים סטודנטית בשם כרמלה.
דיו, הפך לורנם איש יהודה לגורם מוכר
בעולם האופנה שם, עד כדי כך, שכמו כל
גדולי הענף, הוציא גם בושם מיוחד על
שמו. וכמובן שגם זה הלך.
לשיא הצלחתו, או לפחות לשיא ה־פירסום,
הגיע לורנם, בעל הזקנקן המרשים
והשפם נוסח סלוודרו דאלי, ב־תצוגות־האופנה
שלו, שבעטיין כונה הגאון
התורכי של לוס אנג׳לס. בניגוד לנהוג
במקצוע, בה שמים המציגים את הדגש על
הבגד, בוחרים בדוגמניות נאות, אך לא

בולטות — לא היסס לורנס להעלות יפהפיות
על המסלול. הוא פשוט אסף את כל
הדוגמניות, הסתם־יפהפיות, ונערות־הזוהר
הישראליות שנמצאו בסביבה — עטף אותן
ביצירותיו המרהיבות והמדשיטות — ועשה
חייל. מובן שהוא לא פסל יפהפיה
לדוגמנות גם אם לא היתד. ישראלית.
לורגס יודע להרשים ביצירותיו כמו בהופעתו:
הוא בונה צורות נועזות, משתמש
בבדים וצבעים חדים, וחידושו העיקרי —
יוצר גם תכשיטים שאינם באים כתוספת

ך!או ןךןך וד הלן מטרם, מזכירתו של לורנס איש יהודה, מדגמנת משהו הנחשב
11 1/1 1לבגד־ים. יצירה זו אופיינית לעבודתו של לורנס: בבוקר, במיש־רדו,
הוא הגה את הרעיון, תפס את הדוגמנית הראשונה שהיתה בשטח — מזכירתו —
עבד עליה כמה שעות, ולעת ערב כבר הציג את המוצר המוגמר.

רונית רינת

(שמאלית) ממלכות־היופי הישראליות בעבר הלא־רחוק, מדגמנת
יצירה משל לורנם. גם שתי הדוגמניות האחרות מציגות
יצירות משלו. התחתונה — מזכירתו של לורנס. בתמונה מימין: רונית מדגמנת בגד
ותכשיט נוספים של לורנס. כיום רונית נשואה באמריקה לרופא־שיניים, אם לשלושה.

לבגד, אלא משתלבים איתו אורגנית. כמו
׳מדליון ענק המשמש בעצם בסגר למחשוף,
או ענק ענקי המשמש בעצם צווארון, וכדומה.
תצוגת־אופנה
אופייני טיפוסית שלו,
לדוגמה, היתד. אורחת־הכבוד רני כרמל,
אשתו של חזי כרמל, הקונסול הישר אלי
בעיר. אחת הדוגמניות היתד. רונית
רינת, שתוארה כמים־ישראל ,1964 דיגכד
נר. דגמים בשם ערבית בירושלים, מלכת

שבא, שקיעה בקיסריה, משב אביב, ודי־מנה.
עד כדי כך.
אלא שכל הדברים הטובים באים לקי-
צם. אשתו של לורנם פשוט סירבה להיות
אמריקאית. היא לא התנגדה למסע כיבוש
נועז — בתנאי שיהיה לו סוף.
וכך, לכבוד הבר־מצווה של הבכור, סגר
לורנס איש יהודה את משרדו המשגשג,
נפרד משלל דוגמניותיו המלבלבות, וחזר
לארץ יהודה.