גליון 1896 מתאריך 3 בינואר 1974

ט׳ מכת תשל״ד3.1;74 ,

מ שמ שת
בחירות

במקום והעניש את ההשגה
העם העניש את עצמו

העבווה עד השלו

דבר האפיפיור לחיילי צה״ל
בחג ה סילב ס טר
1.1.74

(ה׳ תשל״ד למניינם)
בסיעתא דצלנב
חיילים !
בפרוס פרוסות בישראל, בהתנדף עם, הקדוש אנו חוגגים את חג סילבסטר
זצוקלה״ה, רבם של חסידי ואתיקען
תובב״א.
כמדי שנה בשנה נקדש גם השתא את
שמו של ישוע־סבא שיאיר ויחזק ליבותינו
כנגד כופריו וזדים.
חיילים !
דריתחא זו, עת שעומדים בעידנא עלינו עובדי כוכביולהשחיתהיכלי קד
העורך
והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

בראיון ראשון לאחרהב חי רו ת

ד ״ רמלכיאלזוארץ 1״ל: ד ע חי!
בפגישה עם כתבנו רפאל עשן אמו הריר חאוץ דל: ידעתי!
רק טבעי היה הדבר כי עם היוודע
תוצאות הבחירות לכנסת
השמינית ביקשתי להיפגש עם
הד״ר מלביאל זוארץ ז״ל מנהיגה
הדינאמי של תנועת ז״ל — זו
ארץ לכנסת.
אין זה מן הדברים הקלים לפי

גוש כימים אלה את הדוקטור ורק
לאחר הפצרות מרובות ניאות מר
זוארץ לקבלני בקליניקתו הגיניקו
לוגית המפוארת בפרבר תל־אביבי
צנוע. הפגישה ניקבעה לשעות הבוקר,
וכך כשבידי האחת עט ונייר•
ובשנייה צינצנת שתן לבדי־
עקרונות יפה עושה הממשלה בסרבה׳לשבת או לדון או בכלל עם מחבלים
ורוצחים.
בי אנחנו מדינה עם עקרונות.
אנחנו עם רוצחים קטנים המבקשים להשמידנו לא מדברים.
אנחנו מדברים רק עם רוצחים גדולים שהשמידו אותנו.
לכן, פלסטינים, תמשיכו. וכשתגיעו לשישה מיליונים — אז, אולי,
נדבר איתכם.
צ׳או ולהתראות !

על החיקוי
שנו, אל ייחת לבבכם ואל תירא נפשכם,
שכבר אמר שאול התריסי באיגרת רועים
(מתיאס )\ 0£10 סוף בינאום
לבוא וישועה קרובה ״.סלה.
ואף שקשים העתיו ואין היד משגת
כדי צרכי החג, יעשה איש איש בכל
מאודו שיהיה בידו ולו אפילו בדל־אוזו
חזיר. ויהיה טובלו בשמנת (סמעטען
בלע״ז) ולוגם מלוא ההין יי׳׳ש, עד דלא
ידע, ונמצא יוצא ידי חובת ההילולא כנהוג.
שנאמר
:״יותר מששמר סילבסטר את
ישראל — שמרו ישראל את הסילבסטר.״

מוהר״ר הגאון

פכרו חורחה זוארציוס ה־וו xx

גולדה אומרת שהשמאלנות של הפרופסורה, כדיוק כמו השערות
הארובות של הגברים, הם חיקוי וייבוא וגועל־נפש וככלל.
והיא, כרגיל, צודקת. ובאמת, חוץ משני הדברים האלה בל השאר
אצלנו הוא מקורי לגמרי.
הנה למשל — התיסרוקת של גולדה, הסיגריות שהיא מעשנת,
השמלות שלה, הנעליים שלה — הבל־הבל המצאה יהודית מקורית
וגאה.
וגם משה רכנו היה מסתפר בל עשרה ימים, ככתוב בפקודות
מטכ״ל, ודויד המלך היה מופיע למסיבות־קוקטייל רק בחליפה בעניבה
וכצילינדר, וירמיהו הנביא לא עישן חשיש אלא אך ורק סיגריות
אמריקאיות. כל זה הרי ידוע.
לבן צריך לזרוק לעזאזל את כל הרעיונות המיובאים הללו על
שלום. אין רעיונות אלו אלא חיקוי עלוב, והם זרים לחלוטין לעמנו
הקדוש, לרוחו ולמסורתו.
השלום הוא זר, ורק המילחמות הן שלנו. רק המילחמות הן שלנו.
רק המילחמות הן שלנו.

7שנים לשחרור רומא

ץ ן4/

?10911

63)1< )0 11.5.5.1?.
(מוגש כמחאה על יחסם הנוקשה
של שלטונות ברה״מ כלפי יהודים
המבקשים לחזור לשם).

כל תיסוג י שראל!
הודעה זו מוגשת כשרות לצבור ע״י
מר סמואל ה. וואנג מניו־יורק סיטי,
לפנים תושב סביון.
אז סמואל וונג חושב שאסור
לישראל לסגת. והוא גם מורח את
דעתו על דונאם של נייר־עיתון, למען
יידע העם עד היכן מגיעה פטריוטיווזו
של האיש הדגול.
וגם זכות מלאה יש לאיש לומר לנו
מה לעשות, שכן בעבר היה תושב סביון!
כן, כן, בחפירות סביון חרף האיש
נפשו למען המולדת היקרה, ואפילו
עכשיו, בניריורק, אין הוא מרפה
ממאבקו הצודק.
אני נורא משתדל להיות סרקסטי

וציני, אבל קשה, קשה מאוד, נוכח
החוצפה של הניו־יורקי הזה שאומר לנו
למות על משמר מולדתו. והוא אוהב
את מולדתו גדולה ורחבה — אולי
מכיוון שהוא חושש שאם היא תהיה
קטנה יותר, לא יצליח לראות אותה
מרחוק.
הרי מישהו מוכרח לומר לסמואל ה.
וונג שאם הוא רוצה להגיד לנו מה
לעשות, שיחזור לסביון (ויחתום :
״בעבר תושב ניו־יורק״) או יצטרף ל־מישרד־החוץ־האמריקני.

התייצבתי כפני הד״ר, .
אני ( :לאה מעט לאחר החוקן, רגלי
מפושקות על המכשיר, בקול שקט אך
נטול ציניזם, תוך שאני מישיר מבט לעיניו
הירוקות־חומות, העטופות בדנק של
דמעות הזולגות על לחייו המגולחות לחצי
אין) נון ! ?
ד ״ רזוארץ ( :קם, עצבני משהו,
ומכבדני במקרל ריחני, עוצר, לוטף קלות
את אשכי, מושך באפו ובאפי חליפות,
שולף מאחורי אוזנו קופסת סרדינים
מהסם, מכעכע ויורק לתוך מאפרה פיר־חונית,
קליעה, יורק שנית, שוב קולע,
מחייך בגאווה, מתיישב, רומז לי בידיו
כי ארשום, קם בתנועה החלטית, פורש
זרועותיו ),ידעתי!

תולעת־יעקב
צהלה ושמחה
״האם אנשי הרוח היו גור־אריה או תו־לעת־יעקב?
— ואינני מתכוון רק לתולעת
יעקב טלמון — האם הם העלו את הרוח
או דיכאו אותה...״

משה דיין,
בסעודה עם עורכי־העיתונים

פרת משה רבנו
התעצבנה נורא.
שבע שנים היא מופיעה
על תקן של פרה.
עומדת היא ברפת
ושחת היא אוכלה
וכל רואיה בטוחים —
זו בהמה גדולה
ועוד לפני חצי שנה
הודיעה לחמור
שכנראה תון זמן קצר
היא תיהפך לשור.
אבל בזמן האחרון
היא מרגישה לא טוב.
אצלה בתחת התיישבה
תולעת-יעקב.
תולעת־יעקב קטנה
גורמת לה מכאוב.
ולא רק היא, עוד תולעים
בעכוזה לרוב.
תולעת ליבוביץ ורודה
ורובינשטיין אמנון
תולעת משי (זקס) אחת,
יש תולעים המון.
וכל תולעת מסריחה
בקול גדול תזעק :
״זו לא פרה, זו לא פרה !
זה סך הכל חרק ! ״

מוסר השכל — שתולעים
לא מבינות עניין.
אחרת איך הן מרגיזות
פרת משה דיין !

— ממישנתו של מייסדו --
הכל פוי — והרשות נתונה.
ד״ר זוארץ
(ביום הבחירות)

הופיע!

הופיע!

הופיע!

אלבום שיר המחדל
טובי המבצעים במיטב השירים
על שלושה פשעי המ שק
ביצוע: להקת הביצה ואשת״הגפרור

יש ערימה של דשא על
ה חבר ה
ביצוע: מקהלת הקיבוץ הארצי

שארם א־שייך, חזרנו אלייך שנית ביצוע: ש .גונן והמימנות

הבחירות החמה טרם הפציעה. פועלי הנקיון,
שהיו טרודים בפחיהם הופתעו לראות
את מבוצית״השרד שהגיעה מפינת ה•
רחוג ונעצרה ליד הקלפי הסמוך. נשימתם
של הפועלים נעתקה מהתרגשות.
מן המכונית יצאה דמותו המפורסמת של
מנהיגם הנערץ ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל,
כשאחריו מדדים אשתו מתוקה־נופך ובניו
היתומים אסימון וז׳יטון זוארץ.
המשפחה המכובדת נכנסה לקלפי כשבידיה
ארגזים ובהם פתקי ז״ל ופנקסי־שיקים.
האחים זוארץ הציבו שולחן ב-
כניסה_אל הקלפך והחלו בעמל-יומם.
כל ״אדם שהגיע לקלפי -קיבל חיש-קל
תשורה נאה מן המשפחה המלכותית :
פתק ז״ל ושיק ע״ס 150—.ל״י כשי
צנוע על מאמציו.
רק לאחר שאזלו פנקסי השיקים ופת״
קאות הז״ל, התפנתה המשפחה לצרכיה.
איש איש נכנסו אל מאחורי הווילון.
ראשון שילשל אסימון את פתק הז״ל
שבידו, ואחריו המשפחה כולה.
משיצא הד״ר ז״ל, נשלמה המלאכה
כולה. וכך, עייפים אך מרוששים, חזרו
לבסיסם.

פגשתיך בשדה טיל־תן
ביצוע: סאגר וארבעת השמלים

מכ תב
ל מע רכ ת

יונתן ה או ק טן
ביצוע: סונול ושר

המחדל

אני זוכר או תךמהמ פו ל ת
ביצוע: הטוב, הרע והמכוערת

חפש או תי

חיילי ם
במודעות פי ר סו מ ת
כצנחן בחזית, אני קורא לכל החברות
המסחריות, ש״אימצונו״ כרקע ל־מודעותיהן,
לחדול ממנהג מגונה זה.
איננו נמצאים כאן, כדי לקדם את מכי־רותיהן.

ביצוע
להקת ה״מי אשם ז״

השירים הוקלטו במסגרת פסטיבל שירי המחדל

(המכתב פורסם בידיעות אחרונות
)26.12,73

בקרוב: פסטיבל שירי המחדל החסידי
מוגש ע״י הוצאת ״ עו ר ב / ,ההוצאה שהגישה לכם את אלבום תמונות־המחדל, אלבום
סיפורי־המחדל, אלבום מפות־המחדל, אלבום בדיחות־המחדל וכר וכר.

התנצלזת

לעולם חוסן
כמה טוב שיש בעולם משה שמיר וזבולון המר.
כמה טוב שיש מי שעומד על מישמר המוסר, ומונע
פגיעות הרות־גורל בחוסנו של צה״ל ובזקיפות קומתו.
הרי תמיד ידענו שתאוות־הבשרים והפריצות היא ־היא
שעמדה מאחורי מחדל מילחמת יום־הכיפורים, והנה
באה הגב׳־נשיא ועוד מוסיפה שמן למדורת תאוותם
הבהמית של החיילים לבשר לבן, על־ידי מישלוח
כמויות אדירות של שדיים (אם לא למטה מזה) נכריות,
אל החזית.
אבל משה שמיר וזבולון המר לא נותנים. הם נגד.
וטוב שכך!
שהרי גם באוננות צריך לשמור על הטעם הטוב,
ועל הגאווה היהודית. וחייל יהודי צריך שיאונן רק
בחיקה של ספרות ישראלית שורשית ומקורית, כמו,
למשל, לצלילי הקטע הענוג הבא :
גופה הצח נתגלה טפח ונתכסה טפחיים. ביקשה באצבעותיד. את
עיניו, את ניצת זקנו, את פיו. גהר אליה כגהור המושיע, מלוא עצמו,
מלוא אוניו• להרוי״עין ריפרפו ריסיה השחורים, וחריצים קטנים נסתמנו
במצחה המעוטר. זיעתה עלתה על לחיה, על פרכוסה. נפרע כלכול
ראשה, והיתה בוניה חרש ושוכבת בין זרועותיו. אמר יוסי, והוא
מחלל שתיקתו לראשונה :
(״מלך כשר ודם״ מאת מ. שמיר, שז׳ )12

ואם ממאן הפורקן לבוא, אפשר להיעזר גם במלים
הרוטטות האלה:
השלימה. ששים שנותיה, אמרו דברי השיר אך עוד שפעת שערה השחור
נשהיתה, עוד זקופים יתייצבו קימורי שדיה שיש, בלא מחגורת להם
זקופים יתייצבו. .עוד עורה ללא קמט קולח אמברוזיה מעדני אלים.
הו, האוהבים, סיים השיר בקריאה של שמחה׳ הו האוהבים אשר מפני
האוד, עזה לא יהתו — בואו לכאן, שכחו ששים שנותיה!

(שם, עמ׳ )124
אבל, למען השם הטוב, בל יעזו חיילי צה״ל לערער
את חוסנם ע״י התבהמות אמריקאית בשלל צבעים
ותנוחות.
כי סוד הגוף־החסון טמון בפץ־רכרוכי, ונפש־חסונה
בפיפי־נפול.
ולזבולון המר ייאמר, שעל־מנת למנוע כל פגיעה
אפשרית בכושר עמידתו של צה״ל, ולמחוק לאלתר
כל שמץ של גירוי־חושים ברברי, לא די במילחמה נגד
שפנפנות. יש לתת גם דוגמה אי שית! שומא עליו
לבטל מייד את האות זין, המתתנוססת לדראון בשמו
הפרטי, ומגרה אלפי קטינים חסרי־ישע בכל החזיתות.
יבוטל הזין מייד — כי מזה זה מתחיל.
וייקרא שמו בישראל — בולון המר.
זך וטהור.

בחלק מגליונות ״! 2 0 0הארץ״ מן ה שבוע
שעבר, לא נדפסה תמונתו של עמוס
אטינגר בקטע העוסק בשירתו.
באמת שלא היתה לנו כוונה רעה— .
הדבר קרה בנסיבות טכניות גרידא.
קוראים המעוניינים לקבל בכל-זאת
את תמונת המשורר: אנא התקשרו אל
ביתו בין השעות רבע לפני חצות ורבע
אחרי המילחמה.

\ ה ח טיד
| הפיקנטי

בואינג 747

מוטי הו ד מוו תר

מ חי רגבוה

עלהתע שי ה ה אוירי ת

ל מ ען רבינובי ץ

מפקד חיל-האוויר לשעבר, האלוף מרדכי
(״מוטי״) הוד, עומד לוותר על מאבקו
בדי לקבל לידיו את ניהול התעשיה האווירית.
כזכור,
עמד המאבק על מינויו של מוטי הוד ל-
מנכ״ל התעשיה, במוקד ההתענינות הציבורית ערב
מילחמת יום־הכיפורים. בעקבות לחצו של שר־הבי-
טחון משה דיין להתפטרותו של עורך־הדין מיכאל
פירון, כדי שהוד יתפוס את מקומו, איים מנכ״ל ה-
תעשיה האווירית, אל שווימר, להתפטר והיה צפוי
משבר בין עובדי התעשיה.

המערך מוכן לשלם מחיר גבוה ביותר לנבחרי
עיריית תל־אביב עבור תמיכתם במועמדות יהושע
רבינוביץ לכהונת ראש עיריית תל־אביב, למרות מפלתו
בבחירות.

הדבר יעלה עוד יותר את כוח המיקוח

צוא ביצי -

בעקבות מילחמת יום״הכיפורים, חלו
תמורות כראיית המצב כתעשיה האווירית.
מעמדו שד שווימר התחזק ומקורביו של
מוטי הוד מפרו בי הוא עומד לוותר על
כוונתו לנהל את התעשיה האווירית, למרות
שטרם הודיע על בך בפומבי.

ל מ רו חהמח סו ר
למרות המחסור החמור בביצים
השורר כישראל, בעקבותיו הא-
מידו מחירי הביצים והשוק השחור
בהן פודה, יצא כשבוע שעבד
כדרך האוויר מישלוח של מטוס
מלא ביצים לפרס.
מסתבר כי מועצת הלול הישר אלית
חייכת להקפיד, למרות ה־מהפור,
עד ההסכם שיש דה כד*
--כר ייצוא ביציב
מה־עוד
:יציב
בתקופה
בה היה
ארץ.

המלחמה הב אה
ביוזמת שר־החוץ האמריקאי, הד״ר מנרי קיסינג׳ר,
הוחלט לתאם את עמדות ישראל וארצות־הברית בשיחות
על הפרדת הכוחות הנערכות בוועדת ה־מישנה
בז׳נבה. לשם כך ביקש קיסינג׳ר כי ממשלת
ישראל תשלח לוואשינגטון שני אנשי־צבא מומחים,
על מנת להסביר למומחי הפנטאגון את הבעיות הצבאיות
אותן רואה ישראל כחשובות לגביה בשיחות
על הפרדת הכוחות. כן נועדו שיחות אלה להבהיר לאמריקאים
עד לאן מוכנה ישראל לסגת.

האמריקאים התכוונו כי שיחות אלה
יהיו בין אנשי מיקצוע, על בעיות טכניות,
ותחילה אומנם עמדה ממשלת־ישראל לשגר
לצורך־ זה שני קצינים כבירים.

בעיני המאר 8ם
מפקדי־השדה המצריים חשים ביטחון
מוחלט לגבי יכולתם להצליח, במערכה ה:
באה, אם תיפתח לאורך קווי הפסקת־האש
— זאת טורהים למסור לעיתונאים בז׳נכה
אישים בכירים כמישלחת המצרית.
הם מוכנים למסור נתונים כדי לבסס את דמות
המילחמה הבאה כפי שתתפתח בעיניהם:
לישראלים יש חמש עד שש חטיבות באיזור דור־סואד,
שכולן חטיבות שיריון או חי״ר. הן מחוברות
עם הצד הישראלי של התעלה באמצעות מיסדרון
צר. המיסדרון חוצץ בין הארמיות השניה והשלישית
של מצריים.

כאשר החלה הפסקת־האש, היתה
הדאגה המצרית העיקרית לבוה כן
20 אלף איש שד הארמיה השלישית,
שהיתה בכים, בצד הישראלי של התעלה.
אולם המצרים טורחים להדגיש
כי כוח זה אינו פגיע עתה במו
קודם. הכוח קיבל כל הזמן אספקה
שד תחמושת וחומרי־מילחמה בסירות
והליקופטרים דרך מיפרץ סואץ,
בחסות החשיכה. כשבועות האחרונים
יצרה הארמיה השלישית לעצמה
מיתקני-נחיתה לסירות והליקופטרים
כרמה מתקדמת, בדי לקלוט גם
נשק מתוחכם.
לכל אורך קווי הפסקת־האש שיפרו המצרים
את עמדותיהם. מול חמש החטיבות הישראליות
בצד המצרי של התעלה, יש למצרים
שתי דיביזיות מעורבות בצפון, ועוד שלוש
דיביזיות בדרום. שלוש אלו מורכבות מאחת
מחומשת, אחת חרמ״ש ואחת מכוחות מיוחדים.
בצד הישראלי של התעלה מחזיקים המצ רים׳
בארמיה השניה שלהם, שתי דיביזיות
חרמ״ש ושתי חטיבות משוריינות. בכל די-
במיה חרמ״ש יש חטיבה משוריינת נוספת.
בארמיה השלישית יש עוד 200 טנקים.
מול כל אלו יש לישראלים — לדברי המצרים
— -שש חטיבות באיזור שבין התעלם
למעברים, ועוד שתי חטיבות שומרות על
המעבר עצמו. כל הכוחות המצריים מצויירים
בטילי סאם 3 ,2ו־ ,6וכן טילים נ״מ
שכמות גדולה מהם הגיעה לזירה מאז הפי
סקת־האש. לארמיה השניה והשלישית יש
יחידות עצמיות מתנייעות של טילי סאם 3
וסאם .6

.. 41ז י

של הדתיים, שהוא עצום גם כלאו הבי על
רקע חלוקת הכוחות ככנסת החדשה.

א רנו ל ד שרמן ־ חו 1ר
ל היו תדובר !,אד־עד״
ארנולד שרמן, לשעבר דובר חברת אל־על עשוי
לחזור תוך שבוע ימים לתפקידו.
שרמן עזב את תפקידו באל־על לפני פרוץ מלחמת
יום הכיפורים, כדי לעזור לאל שווימר, מנכ״ל
התעשייה האווירית במערכת ההסברה שלו נגד מינויו
של האלוף (מיל ).מרדכי הוד.
החזרתו של שרמן כדובר אל־על, הסתבכה עקב
הסיכסוך שווימר־הוד, אך שר־הביטחון משה דיין
רמז שלא יתנגד עוד לשרמן.

משה אילת, אשר שימש כתקופה האחרונה
כדובר ״אל־על״ ,ייצא לבוסטון בארה
״כ בדי לקבל את ניהול סניף החכרה
כעיר זו.

ונוקב* א ת חו ק
ה שבתת הרבב
שערורייה תפרוץ כאשר יתגלה כי משרדי הממשלה
עוקפים למעשה את חוק השבתית הרכב ליום
אחד על־ידי שכירת רכב לאותו יום. משרדי השכרת
הרכב טוענים כי מאז החוק הם מלאים בהזמנות של
פקידי ממשלה לרכב שכור לימי שבתון.

בצורה בזאת מוציאה המדינה סכומים
כפולים על רבב לפקידיה — פעם בהחזקת
רכב הקבע ופעם בשכירת רבב.

חפן ש ס פי ר

ת בי עו תמשפ טיו ת

ל א היה

עלרקעהב חי רו ת

שו־־האוצו־חוגים
המקורבים לספיר מנסים להשפיע
עליו שלא יסכים לקבל על עצמו את תפקיד
שר־האוצר בממשלה הבאה.

חוגים אלה סבורים שעומדים להתרחש
אסונות כלכליים, והם רוצים
לשמור על תדמיתו של ספיר, במי
שעשוי לרשת את כם ראש־הממש־לה
אחרי גולדה.

חכרת ״סרטי אדר״ מתל-אביב, עומדת
להגיש תביעות מישפטיות כאמצעות עורך•
הדין ישראל כן־ציון, נגד גח״ל והרשימה
הממלכתית, כטענה ששתי מיפלגות אלה
מסרבות לשלם לה עכור תשדירים שהבינה
עבורם למערכת הבחירות.
לטענת סרטי אדר, חייבות לה שתי מיפלגות אלה
אלפי לירות עבור תשדירים שהכינה עבורם וששודרו
בחלקם עוד לפני הבחירות. דובר גח״ל, הד״ר אליהו
בן־אבישר, סירב להגיב על הטענה כי איים על נציג
החברה להזעיק את המישטרה אם לא יעזוב את
מישרדו, לשם בא כדי לגבות את החוב.

הלכה רובינשטיין מגישה

מסכה מצוירת במכחול
אני מורח תאתהמסכה ,
א £1£ . 0 1^ 5ק־1א 1 0־ 88051
הרג שה מוזרה אבל נעימה -קרירה ־ ומר עננ ת
המראה מצחיק. פני כאילו ע שויס זכוכית.

נפלא ! ה עו ר נהדר, פני רעננים ונקיים
(ואני ח שבתי שפני נקיים!)
נבראתי מחד ש ב מכ חול קסמים של
£1£ 0 £ £ק־זא 88051-1 0

ל א חר עשרים דקות המסכה הי ת ה לקרום
שקוף. אני מקלפת א ת פני הישנים.
בקילוף המסכה יורדים תאי העור ה מ תי ם
וכ ל שרידי הלכ לו ך

העלי ב מכחולך שכבה דקה. הסירי א ת עודפי
הנוזל אל פי הבקבוק.
ה מכ סהמ שמ ש כידית למכחול.

עור פני נולד מחדש
??ס £1£ק־ א 51-1 0ט* 1פ מיידית.
פעולתה של מסכת
אפשר להרגיש זאת, התחלתה בקרירות מרעננת, המשכה בדקירות זעירות ונעימות.
ולאחר עשרים דקות את מקלפת את המסכה
ומשליכה אותה עם כל תאי העור המתים ושאריות הלכלוך.
?ז ס £1£ק־ א 51-1 0טאפ
במשיכת מכחול של
את מעלה מסכה שבעזרתה עור פניך כאילו נברא מחדש.

הלנה רובינשטיין ־ היופי בפעולה
חגי לבינקון א

ייעוץ קוסמטי ניתן חינם במרכז ה הד רכ ה של הלנ ה רובינשטיין שד׳ קק״ל 94ת״א
בימי ב; ו־ד׳ בשבוע בין ה שעו ת 03.30 - 06.00 אחה״צ.
לבנות הנעורים בימי ג׳ באותן ה שעות.

תשבץ

1896

המונח ״תחנת הטלוויזיה של האופוזיציה״ הפך לשם
דבר בוועידת־השלום בז׳נבח. אולם לא רק בקשר לטלוויזיה.
צוות העולם הזה, בדנבה היה בין הידועים הן לחברי המישלחות
השונות והן לעיתונאים ידועי־שם.
העובדה שצוות זה הוא, אולי, היחיד מבין נציגי העיתונות הישראלית המתנגד
לקו הממשלה, הפכה אותו למבוקש ביותר על-ידי הכל. עיתונאים ידועי־שם מן
המערב, כמו אריק רולו (לה־מונד) או ארנו דדדבורשגרייב( ,ניוזוויק) ,או מן המיזרח,
כפיטר יגורוב (טא״ס) ,או סרגיי פיודוב (איזבסטיה) ,או מארצות ערביות (ועד לחתימת
השלום יישארו אלמונים) ,נראו כל העת ליד עורך העולם הזה אורי אבנרי, או שליחו
המיוחד לוועידה, יגאל לביב.
על פעולת צוות השבועון בוועידה מספר לביב, שיצא לז׳נבה כמה ימים לפני
אבנרי, להכנת מגעיו עם רוסים וערבים, ושנשאר שם עד תחילת שיחות ההפרדה, כדי
לקבוע לאבנרי פגישות עם נציגים ערביים בנסיעתו הקרובה, להמשך ועידת־השלום.

מדווח לביב:
הפעילות בז׳נבה היתד, צריכה להיות מוקדשת גם להדיפת נסיונות ראשי עיתונות
ישראל להפרעת עבודותינו,
כך, למשל, לאחר שראו העיתונאים שבאו לשם, כולל כמה, מראשי עיתון ישראלי
נפוץ, כי השבועון העולם הזה נהנה מיוקרה בלתי־רגילה בין כל המישלחות, ומקדים
את כולם במידע מהימן על המתרחש והעתיד להתרחש, החלו מנסים לסגור לפנינו
את הדלתות.
יום אחד התכנסו עיתונאים אלה והקימו ועד על דעת עצמם. אחר־כך קבעו כי
הוועד יקבע אילו עיתונים יהיו מייוצגים בטקס הפתיחה של הוועידה. הנהלת הוועידה
הקציבה רק ששה מקומות לעיתוני ישראל. ואילו הוועד החדש החליט כי רק עיתונים
יומיים ייהנו מהזכות לשבת.

הרו סי הבוסתורי

מאוזן :

מאוזן :

)1שר צבא אבשלום )2 .סלק במצלמה.
)8משקה אלכוהולי )10 .איגרת אפיפי־ורית.
)12 בן הנכד )15 .תואר כבוד אנגלי)16 .
אירוע שכולנו תולים בו תקוות )20 .מיכל
הקשור לחנוכה, )22 .ברק, קרן אור)24 .
דינסטיה )25 .מלכה פורימית )27 .סדק.
)29 חבורה נפוחה, פרונקל )30 .כינוי
לחלק מארצות האיסלם )31 .משבעת המי נים
)33 .בירת הודו )34 .אריה )35 .אשנב
צר )36 .אוד בוער באש, פחם בוער.
)39 לכל אחד יש כתובת )42 .אינפקציה.
)43 קיבוץ ליד רצועת עזה )45 .ג׳וק.
)47 מנהיג מרד סודאני בימי גורדון)48 .
אקלים )50 .ברור, מובן )52 .מטבע צרפתי
קטן )53 .משיכה א־נורמלית לגופות מתים.
)56 תבן )57 .להבה )58 .אבן יקרה בממש לה
)61 .קומודה )63 .נגיד בנק ישראל.
)64 חכמה.

)1עיר שכבש יהושע )2 .לפעמים יוצא
מהשק )3 .בן צאן )5 .חיה טורפת)6 .
כינוי חיבה לילד פרוע )7 .תבלין לקפה.
)9עיירת פיתוח בצפון )11 .בית יין)12 .
שכיח, שדובר בו רבות )13 .מחלה חורפית.
)14 אגרת )15 .אומר )16 .שר )17 .נמצא.
)18 נד תמיד (ר״ת) )19 .שקוע במחשבות.
)21 מספיק )23 .חודש )26 .אשת אבדם.
)28 כלי שיט )30 .פח )32 .אות באלפבית.
)33 שביל )36 .קלח )37 .עושה כמעשה
אחר )38 .שר צבא יווני, שרצח את יונתן
החשמונאי )40 .בירה אירופית )41 .צדע.
)42 מהווה, שצבעו החוויר )43 .בעל מפת
שלום )44 .ציפור שיר )45 .מטבע של
חמישה סנט )47 .תשלום לרשות )48 .צונן.
)49 אלוף בצה״ל )51 .אביון )54 .רכוש.
)55 מלך הצור )59 .מתכת יקרה )60 .די,
מספיק )61 .מתנה )62 ,קידומת שם צרפתי.

מיי ד כ שנו ד ע לי הדבר, הלכתי לראשי הוועידה, שגילו כל העת אהדה רבה לנו.
האחראי על ההסדרים של העיתונות, מר גרגואר, שמע בתדהמה רבה את החלטת
העיתונאים הישראליים. הוא אמר כי לא תיתכן החלטה כזו של עיתונים קואליציונים,
המכוונת למנוע מעיתון אופחיציוני את זכות־הכניסה. הוא בדק את הרשימות שהוגשו
להנהלת הוועידה ביוזמת מישרד־החוץ, והתברר כי אכן נפקד מקום העולם הזה, בין
בעלי הזכות.
מייד הורה גרגואר להוסיף את העולם הזה לרשימת הנכנסים, ואורי אבנרי היה
בין הבאים.
לאחר שהתברר לעיתונאים הישראלים כא אורי אבנרי הסדיר את פגישת גרומיקו-
אבן, החלה הקינאה להעביר כמה מהם על דעתם. עוד קודם לכן קיבלנו מחברי
המישלחת הרוסית דיווחים, שכל אחד הוא בבחינת סקופ. הם נגעו למתרחש במצריים
לגבי הוועידה, וכן ליחסים הסובייטיים־ערביים הצפויים. מסרנו מידע זה לעיתונאים
הישראליים, כי ראינו בו מידע חשוב לאזרחי ישראל. אולם כיוון שאיש מבין חברי
המישלחת הרוסית לא הסכים להיפגש אף עם עיתונאי ישראלי אחר, החלו לטעון כי
המצאנו את עניין הפגישה, וכי הדיפלומט הרוסי שישב עימנו לא היה ולא נברא.
רצה הגורל ויום לאחר פגישת גרומיקו־אבן פנה אותו רוסי לפרופסור צבי יעבץ,
שהיה נילווה למישלחת. אותו יעבץ סיפר על הפגישה לשליח ידיעות אחרונות, שייקה

גרגואד יוצא מאולם הישיבה
קואליציה או אופוזיציה?

ח שבץ

8 $ 6ו

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיסור וחיבור, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

בן-פורת, שנוכח כי הדיווח שלגו על הפגישה עם אותו רוסי היה מהימן, והעביר
סיפור טוב לעיתונו. יתר העיתונאים המשיכו לטעון כי הרוסי — יוק.
כאשר החלו השיחות להפרדת הכוחות ביום הרביעי שעבר, היתד, שוב הבעייה
של צילום הצדדים הבאים• האו״ם הסכים להתיר צילומים בפגישות של יום שישי.
כאשר הגעתי למקום, בבוקר, פניתי לגרגואר, שנתן לי אישור לצלם בחוץ את
המישלחוח, ואמר כי הצוות של ״הטלוויזיה של הקואליציה״ (בניהול רזן בן־ישי) קיבל
אישור לצלם בפנים. הוא הדגיש כי כל צוות יכול לצלם או בחוץ או בפנים.
כל הצלמים, כולל רון בן־ישי, ניסו להשיג אישור לצלם גם בחוץ, אולם לשווא.
כאשר הגיעו המישלחות, וגמרתי לצלמם, פניתי לכיוון אולם הדיונים, וראיתי בדרך את
הצלמים, כולל רון, אשר שאלו אותו אם הגיעו כבר המישלחות. כשקובלו אישור, רצו
כולם, ואני עימם, לכיוון אולם הדיונים.
כאן חסמו אותי השומרים, כיוון שלא היה לי אישור לצלם בפנים. קראתי שוב,
לגרגואר, ואמרתי לו: בתור צרפתי, אתה, צריך להעריך את חשיבותה של אופוזיציה,
שאינה נהנית מהעדפות כמו עיתונות הממשלה. לפחות אתה תעזור לנו, מול הממשלה,
שלגו.״
גרגואר חייך, קרא לשומרים, והורה להם להכניסני. כך צילמתי גם את הדיונים
בפנים, לעיניו הנדהמות של רון בן־ישי, אשר הודיע בסוף כי מעתה יציג גם הוא
את עצמו בתור ״הטלוויזיה של האופוזיציה״.

> 400 $

מכתבים

חכרח מתקדמת
וצודקת

״חובתה של ישראל לנופלים במילחמה
להכפיל את מאמציה לקראת השגת המטרה
הלאומית — חברה מתקדמת וצודקת״
— מדברי נגיד בנק־ישראל מר משה
זנבר בקונגרס ד׳אינג׳ינרים.
יכולנו מסכימים!
בתנאי שכל אזרח במדינה יקבל דירת-
שרד, ופיצויים נדיבים, כשמעבירים אותו
מתפקיד ממלכתי אחד לתפקיד ממלכתי
אחר. מניות יקרות במחיר נמוך, שרווח
הגון בצידם זפמובן, רכב צמוד, ארוחות
מנהלים — וכל השאר.
אז נחיה באמת בחברה מתקדמת וצודקת.
ש. ברדא, חולון

מדיניות
לא־הניונית

ממשלת־ישראל נוקטת מדיניות בלתי
ריאליסטית ולא־הגיוגית, כלפי תושבי השטחים
הכבושים. היא מנהלת נגדם מדיניות
הגלייה של מנהיגים בולטים של העם
הפלסטיני וזורקת אותם במידבר ומרחיקה
אותם מחיק המולדת ומחיק המישפחה והעם
בגלל עוול שעשו כביכול בזה שהם נגד
הכיבוש.
זאת מדיניות הרת־אסון
וצרת-אופק הנוגדת
את אמנת
ז׳נבה והחלטות ה־או״ם.
המשך המדיניות
הזאת מעמיקה
את השינאה בין
שני העמים שניגזר
עליהם לחיות בצוותא.
הגיע
הזמן לשתף
את תושבי השטחים
במשא־ומתן, בהיואל־קאדר

שורש הבעייה
והצד המכריע ב־פיתרון
הסיכסוך המסובך.

.לנטל אילת דרושים עובדים עד גיל 32
אחרי שירות כבאי ובעלי כושר גופני
מעולה למקצוע הסווארות.

נמל אילת מציע לך! #עבודת קבועח
ומסודרת במפעל דינמי עם סיכויי קידום
בעתיד #בתקופת הנסיון• מגורים בבית
נמלו•(מלון) עם ארוחות, תמורת תשלום
מינימלי #בשנה הראשונה זכות של 8
טיסות לתל־אביב וחזרה, על חשבון הנטל
.#עז ר ה כספית ברכישת דירה בתוספת
הלואת ל־ 10 שנים ( #יש צורך להמתין
בתור לקבלת דירה באמצעות חברת עמידר
באילת) .הנחה במס הכנסה ומס אחיד.
למחוסרי נסיון בעבודת נמלים, תינתן
הכשרה מתאימה והדרכה בנמל אילת.

מוחמד חסן חגרה

__15 הזמנה

עכד־אל־קאדר, טייבה
לטירור ראש־הממשלה גולדה מאר, חזרה ואמרה
לאחרונה ש״לא נסכים לנהל בז׳נבה משא-
ומתן עם אירגוני החבלה הפלסטינים, כי
אין לנו שום דבר משותף איתם; אנו
מכירים במדינות ואיתן ננהל משא-

לאוד זאת, האם תגובת הערבים הפלסטינים
לא תהיה מעין זו :״נכון! זהו!
כל זמן שאין לנו מדינה — אנו נחשבים
כאבק אדם. ישראל מעידה שהיא לא למדה
לקח והיא לא זזה
מעמדת היהירות השלה... מתנשאת עלינו
להכין עצמנו
בדרך הקשה, המרה
והארוכה בהחרפת
מאבק הדמים והחבלה
בישראל בכל
דרך אפשרית ובכל
רחבי העולם — עד
שכוחנו יגובש וניזכר׳
למעמד שווה
ומוכר.״ זמיר האם מדיניות עיוורת
וקשוחה מצד
ישראל אינה, אחראית לדםבנינו
ואזרחינו הנשפך בידי המחבלים
הפלסטינים והן במילחמות החוזרות ו־נישנות
עם מדינות ערב בגלל הבעייה
הפלסטינית המושארת פתוחה?
שלום זמיר, אמירים

מנחם ז״ל

אהב את המדי?ה
בסידרת מאמריו של יגאל לביב ב־העולם
הזה על בן משפחתנו מנחם כ״ץ
ז״ל, אשר נפל במילחמת יום־ד,כיפורים,
מורגש היטב כאב על אבדן חבר טוב.
ואכן, גם אנו, בני משפחתו הכואבים,
יודעים כי אחת מתכונותיו הבולטות והנפלאות
של מנחם ז״ל היתד׳ יכולתו
להיות ידיד אמת.
מנחם ז״ל אהב אהבה עזה את ידידיו,
(המשך בעמוד )8
ה מול ח הזה 1* 06

אלת הקסומה קוראת לך!

המעוניינים לעבוד בנמל אילת ולהשתקע בעיר,
יפנו למשרד הראשי! רשנת הנמלים, בית •מעיא
דרן פתח.תקוה ,74 תל־אביב, קומה 1ג, הדר 21ג1
בכל יום שישי, בין השעות 12.00—9.00 ויביאו
עמם תעודת זהות ופנקס טלואים; ניתן גם
לפנות בכתב. למדור בת אדם. נטל אילה, רב ד,37 .
אילת.

דרושים נהגים שותפים
חברת תובלה מעונינת בנהגים שותפים
למשאיות חדשות מיבוא, לפתוח עסקיה.

תנאי

מימון נוחים.

אפשרות לחיילי מילואים בשרות,
ונהגי תובלה לפני שחרורם.
נא לפנות טלפונית בין השעות 13.00 — 7.00
260747 תל-אכיב.

מכתבים

צחקב 1יהקטן

(המשך מעמוד )8
את בני משפחתו הגדולה, ואת משפחתו
הקטנה — אשתו ושלושת ילדיו. אך
גם את מדינתנו אהב, אותה כפי שהיא.
ולכן, דברי הסיום של כתבתו על מנחם
שלנו, אינם הולמים את רוחו, גישתו
ותכונותיו ויש בהם כדי לפגוע קשות
בבני משפחתו.

ילדי הקטן — הוא קטן עדיין. רק
בן שנתיים כמעט. הוא אינו יודע מה
זאת מילחמה.
הוא כל הזמן צוחק ומחייך לכל
העולם, וקוראים לו דרור ש״י. ובין
בשורה לבשורה, בין קריאת מכתב למכתב,
עיתון לעיתון שורה בכל דף :
בשורת איוב — הוא צוחק.
שמחת החיים שבו וייצר החיים חזקים
מאוד, ואני צוחקת איתו• אי־אפשר
אחרת. הוא פשוט מכריח אותך
לצחוק עימו.
אך מתחת לצחוקי וחיוכי שוכן עצב,
זעם, מבוכה ותפילה: תמיד תצחק
ילדי הקטן.
איך ומה עלי לעשות כדי שלא תדע
צער מהו, כאב מהו, מילחמה מהי?
מה עלי לעשות כדי שאתה וכל התינוקות
לא תדעו מה זאת מילחמח?
מה עלי לעשות כדי שאוכל לגדל
אותך בשלום, בשלווה ובביטחון?
מה עלי לעשות חוץ מלהתפלל?
אין זמן! עלינו למהר! לעשות דבר

אמו צפורה ג״ץ,

ומתה סנדלר, קיבוץ נחשולים

הסירי חב״ד
ראויים להערמה

כקוראה חדשה של עיתוינכם מצאתי
בו דברים רבים הנראים לי, אולם ברצוני
להתייחם לימיספר השורות שצוינו על
ידכם בסוף הקטע ״16נ 09811ק1מ 1מ^ 19810ן ״,
במדור זו הארץ (העולם הזה.)1893 ,
בשורות אלה הינכם לועגים לפעולות
אנשי חב״ד.
לא נראה לי, כי פעולתם של אנשי
חב״ד ראוייה ללעג. לדעתי ולדעת חיילים
שעימם שוחחתי, יש להעריך פעולה זו
בעיקר בהתייחס לעובדה שגורמים אחרים
כגון: להקות בידור והווי, אינם
מגיעים כלל לקווים הקדמיים מאוד, ומשום
מה גם חבילות שי של הוועד למען
החייל אינו מוצאות את דרכן לקווים אלה.
אי־לכך, עצם יזמתם של אנשי חב״ד
להגיע לחיילים בקווים הקדמיים ביותר,
ראוייה להערכה, בין אם ׳אופי פעיל תם
אינו תואם את השקפתנו מבחינה דתית
או פוליטית.
טובה צרפתי, סביון

דופקים ארנ הדוייליס

ברצוני להתייחס אל קטע מסויים שהופיע
בכתבה דופקים את החיילים ...ואלפיים
איש ייהפכו השנה לסופר־מיליונרים
(העולם הזח .)1893 בקטע זה נכתב:
מושבניקים שומעים בישיבתם בחזית

הדואר הצבאי של
שמחתי לקבל את גיליזנכם האח רון.
חברי ואני ליחידה מודים לכם
ומקווים שתמשיכו לשלוח לנו את
עיתונכם.
העיתון נקרא מילה במילה ועובר
מיד ליד.
אבי ברגמן, ד״צ 2127
ברצוני להודות לכם בשמי ובשם
חברי על גיליונות השי של העולם
הזה.
השבועון מעניין ביותר ומכנים נופך
בין מאות עיתוני דבר ועל המשמר
המתגלגלים אצלינו.
נודה לכם אם תמשיכו במסורת של
מישלוח מנות זה.
סגן ישראל זדר, ד״צ 3063
אני מודה לכם על מישלוח העיתונים•
אני וחברי ליחידה נהנים מאד
מהעיתון.
רב ״ט אורי כפרי, ד״צ 2604
אנשים טובים!
הריני להודות לכם בזח בשם כל
אנשי הצוות שלי, ובשמי כמובן, על
עיתונכם המגיע אלינו מדי שבוע ומ מלא
את דקותינו המשעממות בעניין.
יישר כוחכם!
אבי אדוני, ד״צ 3078
אנחנו, חיילי מילואים היושבים בקו
הקידמי, מרגישים חובה לעצמנו
להגיב על הלכי רוח חמורים
בקרב הציבור. תוך קריאת עיתונים
המגיעים אלינו באיחור, נדמה לנו
כאילו אנחנו בגלות ודעתנו חשובה
פחות מדעת העורף.
איך אפשר לערוך סקרי דעת קהל
בלי להכליל בחם את המוני היושבים
בחזית? בעורף יושבים להם אווזים
מפוטמים מסוגו של אפרים קישון, ש בין
קוקטייל בסביון לבילוי בקאונטרי
קדאב, יוצרים את דעודהקהל. אכן,
חלוקת תפקידים הוגנת: הם יישבו
בעורף וישחקו בפוליטיקה, ואילו עלי נו
לשאת בנטל האמיתי של מלחמה
אפשרית — תוצאת הפוליטיקה המפוקפקת
שלהם.
אין אנו פוחדים ממצרים. צבאנו די
הזק לקדם את פני הרעה. הפחד הא
עלי
להגן עליך ועל כל הבנים הצעירים.
אנו
מתפללים לשלום — אבל מה אנו
עושים כדי שיגיע?
איך אני ואמהות אחרות יכולות להבטיח
לילדים שלנו שלום ן מה אנו
עושות בשביל השלום? איך אני
יכולה לבטוח במנהיגה שלנו, בשר־הביטחון
שלנו שיביאו את השלום לילדינו?
איך
אגדל אותך, ילדי, מתוך ידיעה
שאין שלום ולא יהיה שלום בגלל שהמנהיגים
של המדינה שלך לא מעוג־יינים
בשלום, ועושים כל מה שאפשר
כדי לדכא את השלום.
איך אני יכולה לגדל אותך, ללמד
אותך, לקראת מה? לקראת מילחמה
אחרת — המילחמה הבאה? עוד מיל־חמה
ועוד מילחמה, עוד דור ועוד
דור, עד מתי? עד סוף הדורות? ומתי
יהיה סוף הדורות? מה זאת אומרת
סוף הדורות?
משה דיין אומר עוד מילחמה בדרך,
עוד מילחמה. ועוד מילחמה ועוד מיל״
כיצד הקיבוצים השכנים למושביהם גורפים
הון מהתייקרות הביצים והבשר...״
קטע זה כולו רווי שינאה והשמצה ללא
כל יסוד ובסיס עובדתי, ואפרט:
א) מחירם הרשמי של ביצי המאכל לא
עלה, ואני מקווה שאינכם מנסים לרמוז
שהקיבוצים מוכרים ביצים דרך השוק
השחור.
ב) אמנם מחירי הבשר הקפוא עלו

העולסג 1ר

מיתי שלנו הוא ממעשי שטות של אוכלוסיית
העורף שעלולה להתפתות ול־
׳תת את קולה לתנועה מאובנת שאיננה
מאמינה בשלום, שמכנה את הששהתנגדה
לום
— מלכודת ,
אפילולהפסקתהאש ושקב־רה
של רחל אמנו חשוב לה יותר
משלום עם שכנינו. אנו חוששים
מפני עלייתו לשילטון של כוח הרואה
את גורל מדינת־ישראל גזור מן
השמים: גיטו נצור החי על חרבו.
אנו מאמינים בשלום. השלום הוא
משאת נפשו של החייל בחזית כי הוא
מבין, יותר מכל אזרח אחר׳ מה משמעותו
האמיתית של ל א ־ שלום .

ח״ד וותנש את כרבו
כאשר גוייסתי, ביום כיפור ב־בצהריים,
מסרתי את כלבי לשמירה
אצל חברים.
כעבור מספר ימים הצליח הכלב
לנתק את השרשרת ולברוח.
עתה, כאשר חזרתי לארץ בחופשתי
השנייה, התברר לי שעדיין
לא נמצא.
זהו זאב בן שנה, עונה לשם
במבי, עם כתם שחור על הזנב
וגוון חום על הגב. הוא יקר לי
מאוד, ואם מישהו יזהה אותו, אנא
יכתוב אלי, או יצלצל למשפחתי,
725312־ .03 והרבה תודות.

סדן עופר ירושלמי,
ד.צ ,3364 .צה״ל

אנו מתפללים לרגע בו יידומו התותחים
משני צידי החזית ואנו מאמינים
כי רגע זה קרוב. דווקא בימים
אלו אנו סבורים כי אין ערך מוסרי
כביר יותר מאשר החתירה לש ל
ום והשגתו .
גמישות מדינית, נכונות לוויתורים,
ראית השלום כיעד עליון של התברר
הישראלית — עקרונות אלה צריכים,
לדעתנו, להנחות את הנהגתנו הפוליטית
כמו את האזרח שיבחר בה. שום
מרירות על מחדלים שהיו אינה רש אית
להאפיל על עקרונות אלה.
חובה אזרחית היא לסגור את הדרך
בפני כל גוף פוליטי המגלה נוקשות

מדינית, עקשנות מופרזת, תאווה ל סיפוח
שטחים וחוסר אמונה בשלום.

יגאל ת ,.משה יפת, שלמה
יזרעאל, ישראל לוי. אבנר
שוייצר, יוסה הרי, אבינועם
כפתורי, שלמההמר״שמואל

ברבה נאמן
שלא תהיה עוד נזילחמה
חמה. בקצב הזה לא יהיה מי שילחם.
צחק בני הקטן — צחק וחייך לכל
העולם, אתה תחייה בשלום. אמא מב טיחה.
כשאתה
תגדל לא ׳תהיינה עוד מילה־מות,
אמא ואבא שלך ידאגו שלא תהיה
עוד מילחמה.
צחק בני הקטן צחק אהובי הקטן,
אתה יכול לצחוק — אתה לא יודע
מה זאת מילחמה.
צחק בני הקטן — אתה לא תדע
מה זאת מילחמה.
כרכה נאמן(לוי) ,באנקוק
מאוד, אך מה הקשר באן לרווחי הקיבוצים?
האם אנחנו קונים בחו״ל ומשווקים
אותו בארץ? לכם הפתרונים.
ג) מחירי הבשר הטרי ירדו מאחר והביקוש
ירד מאוד עקב ירידת רמת־החיים
וחוסר תיירות וביקור במסעדות
וכו׳.
ד) מחירי העופות יציבים פחות או
יותר ודווקא כאן היו הפסדים עצומים
ומאחד והעופות לא שווקו מחוסר אמצעי
תובלה ושחיטה וכמו כן ׳ממגיפת הניו־קסל
שפרצה.
ה) עובדתית, התנועה הקיבוצית תורמת
את האחוז הגבוה ביותר בכוח אדם לצה״ל
— מעל ס/ס 40 מכוח העבודה — ולא כאן
המקום לפרט למה חברי קיבוץ נמצאים
באופן יחסי ביחידות קרביות יותר משאר
אוכלוסיית ישראל.
ו) התנועה הקיבוצית, למרות המצב
הנ״ל, ידעה להתארגן כראוי יותר מכל
מיגזד אחר של המשק ומנסה להמשיך
לייצר כפי יכולתה.
ט. יקיר, קיבוץ מגן

יגאל ידיו

לא ביקש
נוגרד, א .עזרא, דן לוי,
שמאי וייספוטר, אהרן דרו־שבסקי,
נתן וינשטיין, צה׳׳ל
ברצוני להודות לכם על מישלוח
הגיליונות ברציפות. יש פה ביחידתי
ממש מילחמה על כל גיליון.
כשאני יוצא לסיור אני משתדל ל החביא
את העיתון, אך בכל מקום שאני
שם אותו, החבר ׳ה מגלים אותו וקרה
לא פעם שאני לא מצליח לגמור
אותו. האם יש אפשרות לשלוח גיליון
או שניים נוספים?
בקשה נוספת לי אליכם: תפרסמו
כי בהיותי במילואים פרצו את דירתי,
גנבו לי טייפ ששווה אלף ל״י ו־20
קסטות. את הטייפ קניתי לאישתי ועדיין
לא שלמתי את מחירו. קניתי
אותו לה כדי שלא ישעמם לה בזמן
העדרי. הודעתי למישטרה וחוץ ממילוי
טופס פורמלי, אפילו לא ניגשו לראות
את מקום הפירצה. אולי תפנו למצפונו
של הגנב, והוא יחזיר לי את הטייפ
לכתובתי האזרחית: נווה יעקב ,29/41
ירושלים.
רכ״ט אריה חן, ד״צ 340ז
מודה לכם מאוד על משלוח חומר
האינפורמציה ובעיקר על משלוח גיל יונות
העולם הזה.
ראויה לציון העובדה, כי בנסיבות
בהן אנו נמצאים כאן, כל קשר עם
העורף, ובייחוד קשר המוליד בעקבו תיו
שי צנוע בדמות עיתונכם, מרחיב
את הלב ופותח את העיניים.
כקורא ותיק של עיתונכם, הנני שמח
לקבל את השבועון היוצא ביום ד׳
בשבוע, סה״כ בהפרש של 4ימים,
דהיינו, ביום שבת, וזאת בהתחשב במרחק
בין תל-אביב ל&ערב-אפריקה...

סמל אבירם מזרח,

צח*ל

בשבועונכם פורסמה ידיעה לפיה ביקש
כביכול חבר ועדת החקירה, פרום׳ יגאל
ידין, לדחות את הישיבה של הוועדה

יגאל ידין
חבר ועדת החקירה
שזומנה ליום הששי (העולם הזה .)1894
לידיעה האמורה אין כל שחר. פרוס׳
ידיו לא ביקש ולא הציע כל דחייה של
ישיבה כלשהי של ועדת החקירה לא ביום
הששי ולא ביום אחר של השבוע.

דוד ברטוב, שופט,
מזכיר הוועדה, ירושלים

׳ 8מוטי הוד
לא שוחרר
בניגוד למה שכתבתם שכאילו אלוף מוטי
הוד גויים לצה״ל עם פרוץ מילחמת
יום־הכיפורים, מוטי בכלל לא שוחרר
עדייו מצה״ל. הוא בסך הכל פינה את תפקיד
מפקד חיל-האוויר לבני פלד, וכש פרצה
המילחמה ניהל את פעולות חיל-
האוויר בדרום כאיש צבא הקבע.
העובדה שאפילו אתם טעיתם בנושא,
מראה כי לא כל הגנרלים היגם רודפי פיר־סוטת
שממהרים לפרסם כל צעד שלהם.
איש חיל־חאוויר, צה״ל

גו לדה סי רגה אפילו להת ״ ח ס
להצעתה שלו של סאדאת
! במצב לא־נעים עמד
מנהל מחלקת ענייני היום של
הרדיו, רפאל אמיר, כשביקש
לראיין את שר־האוצר
פינחס ססדר לאחר שזה
חזר מביקורו האחרון בארצות-
הברית. אמיר ניסה לתדרך את
השר מראש בנושא הראיון, והשר
הרעים עליו בקולו :
״אתה רוצה לתדרך אותי! ל משה
דיין היית מעיז לעשות
דבר מהד׳
! 8כיצד החמיצה ישראל
ב־ 1971 סיכוי לשלום עם מצרים
סיפר השבוע אחד מעורכי
הניחוויק, ארנו דה־בור־שגרייס,
המקורב לצמרת רד
שילטון במצרים, לעיתונאי
ישעיהו (״שייקה״) כן־פו־ר
ת :״בפברואר 1971 העניק
לי אנואר סאדאת ראיון
חשוב, בו אמר לראשונה ש הוא
מוכן להכיר בישראל ולחיות
איתה בשלום. משם טסתי
לירושלים. ניפגשתי תחילה עם
השר שמעון פרם, שהתרשם
מאוד מהראיון, אותו הראיתי
לו לפני פירסומו. אחר־כך נפגשתי
עם שמחה דיניץ, שהיה
אז ראש לישכת ראש־הממשלה
גולדה מאיר. ל-
דיניץ הודעתי ששני דיפלומא־טים
בריטיים, שהכירו אותי,
ביקשו ממני למסור לו, לאמור:
עליכם לקחת את סאדאת
ברצינות. הוא רוצה באמת בשלום.
אל תבשילו אותו. די־ניץ,
לפני שהכניס אותי אל
הגברת מאיר לראיון שהיא
עמדה להעניק לי, ביקש ממני:
תחזור על כל מה שאמרת לי
גם באוזני ראש-הממשלה.
עשיתי זאת. גברת מאיר הקשיבה
בהוסר־סבלנות, לא הניחה
לי לסיים את דברי, הפסיקה
אותי ואמרה, :אם אינני
טועה, באת כדי לראיין אותי.
אז בבקשה תציג את שאלותיך...׳
לדעתי, החמיצה הגברת
מאיר במועד זה את הסיכוי
הגדול ביותר שהיה אי־פעם
למנוע את המילחמה ולהגיע
להסדר־שלום מניח את הדעת.״

אלמוגי
בחיפה, אך שוכנע על-
ידי קולק לעבור לתפקיד הדובר
בירושלים, השאיר את
ראש עיריית חיפה ללא דובר.
81 את תפקיד עזית בסרט
עזית כלבת הצנחנים, על סי
סיפרו של אלוף מוטה גור,
מילא כלב ממין זכר דווקא.
היה זה כלבו של משה אנגל
סרג שהגיע לארץ כעולה חדש
מדרום־אפריקה. אחרי מילחמת
יום־הכיפורים חודש הקשר בין
הכלב לצנחנים: אנגלברג התנדב
עם ריכבו לצבא, סופח
לחטיבת הצנחנים עליה פיקד
מוטה גור במילחמת ששת הימים.
כשהוטלו עליו משימות
שמירה ליליות, החליט שזה
לא עסק לשמור לבד. מהחופשה
הראשונה שקיבל, חזר יחד
עם הכלב, יוצא איתו מאז לכל
שמירה.

עממית, המפתחת לאחרונה
יצוא נירחב של בשר כבש.
הסנדי טלגרף מסיים את סיפו רו
בציטטה מפי עזריאל עינב :
״שנים רבות ניסיתי לייבא
ארצה בשר מסין העממית, ו־סוף־סוף
הצלחתי.״
81 רבים מראשי הליכוד
התפנו השבוע כדי להשתתף
בחתונת אילנה, בתו של איש
העסקים הצרפתי פרידריק
סלומון שהוא גם יו״ר אגודת
הידידות ישראל־צרפת, לסטודנט
אמריקאי אותו הכירה
באוניברסיטה העברית בירוש לים.
בין 600 האורחים בחתונה
שנערכה באולמי גילטון, אפשר
היה לראות את הח״כים מג״

חב בגין ויוסף קרמרמן
מחרות, ח״ב אלימלף וימלט
מהליברלים, מנכ״ל
רשות השידור ושגריר ישראל

תואר הדוקטור שלו. כמו כל
דוקטור צעיר, הוא עדיין מוק סם
מהתואר• בשבת האחרונה
ישב גילת במועדון הגלריה
הקטנה בירושלים, כאשר נכנס
למקום יהודי ושאל בקול
בהול :״יש כאן דוקטור?״
גילת קפץ ממקומו, והשיב:
״כן, אני, אבל אני דוקטור
חדש. רק עכשיו קיבלתי את
התואר.״ ״לא חשוב. בוא איתי
מהר,״ ענה לו האיש ,״יש חולה.״
נסוג גילת :״אבל אני
לא דוקטור לרפואה, אני דוק טור
לפילוסופיה.״

המיליונר ושליט חברת

אי.או.אס. לשעבר, ברני קור״
נפלד, העצור עתה בבית־סו־

הר בז׳נבה בגלל האשמות שונות
בקשר לפעילותו בחברה,
נתון בבידוד מוחלט. האדם היחידי
הזוכה לראותו, פעם ב
הפקת
סירטי פירסומת, שימש

בין היתר גם כעוזרו של פרד

זינ מן, שביים את הסרט נשיא
על הכוונת, נסע מטעמו לבדוק
אזורי צילום בבולגריה, חזר ל ארץ
בתחילת מילחמת יום־
הכיפורים, שימש ככתב הרדיו
באזורי הקרבות, החליט להיש אר
בארץ עד שהמצב הביטחוני
יתבהר, יחזור עתה לתפקידו
הקודם ככתב חדשות.
! 8נס אמיתי התרחש באילת:
נער־השעשועים המקומי
רפי נלסון התחיל ללמוד
תנ״ך ברצינות, והכל באשמתו
של הכוכב האמריקני ברט
לנקסטר, השוהה גם הוא בעיר
לצורך הסרטת הסרט משה.
לנקסטר גילה בקיאות לא-
רגילה בתנ׳׳ך ובהיסטוריה יהודית,
למרות שאינו יהודי. הדבר
גרם לרפי ריגשי־נחיתות,
והוא החליט להשלים את מה

! 8צוות הטלוויזיה היש ראלית
בז׳נבה הגיע כנראה ל מסקנה
כי שיחות השלום
יימשכו תקופה ארוכה. הצוות
שכר בית גדול, סמוך לבניין
האומות המאוחדות, כבסים
קבע לפעולותיו. בקומה העל יונה
יתגוררו חברי הצוות
רון בן־ישי וכתב קול־ישר־אל
מיכאל קרסין, ואילו
במרתף הם ישכנו את הציוד.
8 1הכתב של סוכנות אסר

שיאטד־פרם בישראל, מרכוס
אליסץ, קיבל טיל יום לפני

שחזר לישראל מהוועידה בז׳נ־בה,
כאשר התברר לו כי איבד
את תיק מיסמכיו, שכלל את
דרכונו ואת כרטיס הטיסה לארץ.
במשך שעתיים שוטט בכל
המיסעדות והחנויות בהן
שהה באותו יום, אך לא מצא
את התיק. לבסוף, לאחר התערבות
סוכנות אסושיאטד־פרס,
הוצאה לו תעודת*מסע
ישראלית וכרטינר-טיסה.

8הקרב הראשון בין שני
ראשי העיר, תייי 1יליו הירושלמי
ויוסף אלמוגי ה חיפאי,
נערך על מי שהיה בזמנו
מזכ״ל תנועת הזודג׳ס
בלונדון יונה יחס, שחזר ל ארץ
עם פרוץ מילחמת יום־
הכיפורים, הפך לדוברו של
ה רוו ל ח

הז ה

בס דרת ו ותות לא שיגרתיות שצולמו על־ידי
י הצלם נחו גוטמן ליד תעלת המים המתוקים
י ייי
במערב תעלת־סואץ. דיין חולץ את נעלו, כדי להוציא מתוכה את

8איש הכספים עזוזיאל
עינב הופתע כשהגיע לארץ
הגליון האחרון של הסנדי
טלגרף הלונדוני, ובו פרק נוסף
על מילחמת יונדהכיפורים.
הל?! ניכר בכתבה תיאר את
עזחואל, שהוא מגדולי יבואני
הבשר לישראל ואשר שירת ב־מילחמה
בתפקיד פיקודי באוגדה
של אריק שרץ. מומחיותו
בבשר, מספר העיתון,
נוצלה כאשר הגיעו כוחותיו
של שרון למחסן קירור גדול
מלא בבשר קפוא. עזריאל, שהובהל
למקום כדי לבדוק את
איכות הבשר, הופתע לגלות
כי מקור הבשר הוא בסין דד

לשעבר בצרפת ולטר איתן,
אלוף (מיל ).מרדכי (״מוקה״)
לימון שהיה ראש מישלחת הקניות
של מישרד־הביטחון בצרפת.
כאשר הגיע למקום שר־התחבורה־והתיקשורת
שמעון
פרס, קיבל סלומון את פניו
והוביל אותו לשולחן בו ישב
מנחם בגין. בגין קם ממקומו,
התחבק עם השר ונישק אותו
על לחיו לקול מחיאות הכפיים
של הנוכחים.
81 רק לפני מיספי שבוי־עות
קיבל המרצה לתיאטרון
באוניברסיטה העברית בירוש לים
ד״ר גדעון אפרת את

החול, פותח את השרוכים, וחוזר . 1ועל את הנעל. התמונות מופיעות
באלבום הצילומים הראשון שיצא על מלחמת יום־הכיפורים, כשהם
מלווים בהסברים בעברית ובאנגליו והוא מיועד בעיקר לחוץ־לארץ.
שבוע, הוא החזן המקומי.
׳ 8כאשר ידידיו של השחקן
שייקח אופיר מתעניינים
אצלו ״מה נשמעו״
הם זוכים לתשובה :״בסדר,
אבל בלי כיסוי.״
! 8לדעתו של מי שהיה
עד לפני שלוש שנים כתב חדשות
בטלוויזיה הישראלית,
יוסי סוקר, השתפר המצב
בטלוויזיה מבחינת ציוד ואמצעי
הפקה. יוסי, שפרש לפני
שלוש שנים מעבודתו ככתב
בגלל צנזורה שהוטלה על כת בה
שלו בנושא ילדים מפגרים,
נסע לבריטניה, עסק שם ב־

שלא הספיק
הספר.

ללמוד

בבית־

! 8בעיקבות צילומי הסרט
משה באילת, המיועד להיות
מוקרן בסידרה טלוויזיונית,
אפשר לפגוש בעיר כמה מכוכבי
הקולנוע הבינלאומיים.
את תשומת־הלב הרבה ביותר
מביניהם, מושכת ללא־ספק ה שחקנית
השבדית אינ ג רי ד
טולין, המנצלת כל טיפת
שמש כדי לרוץ לחוף. וכמו כל
הניטים המתרחשים בים, גם
לה נשמט מדי פעם חלק זה או
אתר של הביקיני. אז מה ה פלא
שתמיד היא מוקפת בחבורה
גדולה של חיילים?

במדינה
מ /0מ ד

* /6חרת

ה עם
ב רו ח

קודם כל, מילה של תודה חמה לכל
החברים והאוהדים, הפעילים והתורמים,
שעמדו לצידנו במיביחן קשה: זה. וכמובן —
לכל אלפי הבוחרים, בחזית ובעורף, שנתנו
את אימונם לרשומת מרי.

כדכ רכים מהם מפרסם כרגע
זה הרגש המר של האבזכה, ואולי
נתפסו אחדים מהם לייאוש.

לנו, שעמדנו במרכזו של מאבק קשה זה,
היה קצת יותר קל לעמוד מול הידיעות
הקודרות. ידענו מראש שלמחרת הבחירות.
נמצא את עצמנו בשטח־ההפקר החשוף
בין הצלחה מינימלית וכי׳שלון.
ב״מיכתב לחייל״ ,שהיה מצורף לגליון
האחרון של העולם הזה, כתבתי :״רשימת
מרי תלוייה ביום־הבחירות בקולות החיילים.
בקולך. אין זה סוד.״
ואכן, ברגע זה, בכותבי שורות אלה,
איננו יודעים מה יהיה גורל 1רשימת מרי.
הצבעה מאסיבית למען מרי בקלפיות
הצבאיות, עשוייה להעביר אותנו מעל
הצוק האימתני של אחוז־החסימה. פחות
מזה — לא יספיק.
כמה שברי-אחוזים עשויים להוות את כל
ההבדל בין נוכחות בכנסת השמינית, הזקוקה
לסיעתנו יותר מכל כנסת קודמת,
:ובין היעלמות מן הנוף הפרלמנטרי, עם
כל ההשלכות הכרוכות בכך לגבי מאבקינו
הציבוריים וקשריגו הבינלאומיים.
ההבדל גדול. אך מבחינת האחוז —
ההבדל קטן. כך: או כך, נסתובב בקירבת
האחוז האחד — פחות מכפי שקיבלנו בבחירות
של .1969 ארבע שנים של עבודה
מפרכת בכנסת — כאילו נמחקו.

עט כולם, כאשר נולדו,
אטום של איבה יושינאה.

נתקלו

בקיר

שינאה זו לא פגה כאשר הוכחה
צידקת דכרינו. אולי להיפך: יתכן
שרבים מאשימים אותנו כתת
הכרתם על שנתקיימו הדכרים ה מרים
שהזינו מראש.

ולכן, כאשר נתקבלו דייעותינו לפחות
חלקית, בלחץ המאורעות, היה יתרון עצום
לגופים ״נחמדים״ חדשים, ששום רבב לא
דבק בהם, מפני שלו הלכו לפני המחנה,
שיכלו לחזור על דברינו !ולזכות במלוא
האהדה הנובעת מצידקתם, מבלי שמישקעי
האתמול ירבצו עליהם.
לא היה בכך רע כשלעצמו, אילו:אפשר
היה לסמוך על אנשים טובים אלה שיעמדו
במיבחנים הנכונים עתה. אני מאחל להם
זאת בכל לב. אך אל־נא ייחשב לנו הדבר
כגאוותנות מופרזת, אם יש ספק בלבנו,
האחריות והדבקות במשימה הן נחלתם של
מי שיש להם גישה ברורה ועייקביית. וחוששני
שמבחינה זו, נשארנו •בודדים.
דביר אחד מעציב אותי במייוחד.
איש אינו מכחיש שאמנון זיכרוני ׳ואני
יצרנו מתכונת חדשה של פעולה פרלמג־

נכאת
״אני לא יודע בעד מי להצביע ז״
שח בוחר אחד לחברו בדרכם אל הקלפי,
״תצביע עבור המערך,״ הציע לו הידיד.
״עבור
המערך?״ תמה הבוחר הראשון,
״איך אפשר להצביע עבורם אחרי כל
מה שעשו? הם מגעילים אותי!״
״אז תירק ותצביע בעד המערך,״ יעץ
החבר.
הבוחר לא השתכנע .״אתה יודע מה?״
אמר ,״אני ארק פעמיים ואצביע בעד
הליכוד.״
סיפור היתולי זה, משקף אולי יותר
מכל תיאור אחר את האווירה בה נערכו
הבחירות לכנסת השמינית, ואת תחושת
העם לאחר שנודעו תוצאות הבחירות לכנסת
השמינית.
בהירות עצובות. למרות השיעור
הגבוה יחסית של המשתתפים בבחירות
ולמרות המתח הרב שהצטבר עד לשעת
פתיחת ההצבעה, היו אלה הבחירות ה
ואתה
שואל את עצמו, כוודאי,
כמוני: מדוע ץ

יש כוו ד אי סבך של סיבות שונות.
בעיני, חשובה ביותר סיבה אחת: ההזדמנות
שהוחמצה.
אני מאמין כי למחרת ׳מילחמת יום-
הכיפורים היתד. הזדמנות חד־פעמית ל הקים
חזית־שלום מאוחדת. הציבור איבד
את זיקתו לתנועות קטנות. הוא ראה מולו
את הליכוד הגדול, את המערך הגדול. הוא
רצה שכוחות-השלום הקטנים יסיקו גם הן
מסקנה מן המצב שנוצר, בצורה כלשהי.
חשתי בכך בעומק לבי. הצעתי להחליט
לאלתר על הקמת חזית־שלום, סיעה משותפת
בכנסת, הנהלה: מדינית אחידה, הסכם־
עודפים, הופעה משותפת במ׳ערכת־הבחי־רות
והתחייבות להקים גוש, פרלמנטרי
מאוחד בכנסת הבאה.

אני מאמין שאילו התגשמו הצעות
אלה, היתה נוצרת כתוכת
אמינה, לפחות מכחינה פסיכולוגית,
אם לא כמותית, ושהיתה
מתחילה זרימה משמעותית אליו.

הצעותינו לא נתקבלו. יותר ׳מדי אנשים
חשבו שהם מחזיקים את אלוהים בזקן, וכי
צפוי להם ניצחון מזהיר. הציבור נתן גם
להם את התשובה. איש לא נשכר מן
הפילוג במחנה־השלום, פילוג שהיה מגוחך
בראשית המערכה, ושהפך מכוער בסופה,
כאשר נפתחה בשנייה האחרונה !ממש מית-
קפת־השמצה ארסית נגדנו, שהיתר, בבחינת
תקיעת סכין בגב.
אני שמח שאנחנו, לפחות, לא נגררנו
למערכה כזאת, ושהסתפקנו בוויכוח ענייני
על נקודות־המחלוקת הממשיות, וגם זאת
במיסגרת מינימלית.
אבל הנזק נעשה. אפשר ללמוד ממנו
לקח. אבל אי-אפשר לתקנו.

מחנה־שלום גדול לא הם. לא
היתה זרימה אל פינה זו של הבי*
מה. כמידה שהיתה כזאת ככלל,
היא נקלטה על*ידי רשימה שקמה
כשולי המעיד, ושהזיקה שלה לענייני
השלום עוד לא עמדה כ
מיכחן.

:השאלה היא: מדוע סבלה מרי יותר
משאר הרשימות?
נדמה לי שאת התשובה הקולעת ביותר
נתן לשאלה זו אמנון זיכרוני, בשידור הטלוויזיה.

אפשר
לתמצת אותה כפסוקו
הגדול של שטורמן מעין־חרוד:
נופלים ההולכים ראשונים.

כל רעיונות השלום שהושמעו במערכת־בחירות
זו, וכימעט כל הסיסמות ׳והניסוחים,
נולדו בהעולס הזה ובסיעתנו. וכיט־

חיילו ת קו ר או ת מצעי־בחירות ב ב סי ס צה״ל
טרית. לא היתד, סיעה כמונו. לא היה עוד
חבר־כנסת שהתייחס לתפקידו כפי שהת־ייחסנו
אנחנו.
:והנה נקבע, כאילו, שכל זה היה ביזבוז
אחד גדול. שלציבור פשוט לא איכפת.
שהוא מוכן להצביע בעד כסא ריק, בעד
׳רובוטים פרלמנטריים, בעד אנשים בלי שם
ובלי פרצוף, אם רק ישתייכו לגוש גדול.

לקח זה ייקלט. חכרי־הכנסת
יסיקו >ומי יכול לייסרם על כף?)
שפשוט לא כדאי להקדיש זמן לעבודת
הכנסת. שאפשר להשאיר
את הכנסת לחסדם של כדר-עופר,
הופעות-ראווה להסתפק ככמה --תי ר או־
--מדי פעם לצורכי הכותרות, ולהקדיש
את הזמן לעיסוקים אחרים.
כעוד כמה ימים יתברר סופית מה
עלה בגורל סיעתנו.

אם נחלנו כישלון כזירה זו, נצטרך
להעתיק את מאמצינו למיגז
ריס אחרים של המאבק.
המיקצוע שלנו אינו חבר־כנסת, ו אפילו
לא עיתונאי.

המיקצוע שלנו הוא לוחם.

וכשם שלחמנו כאשר לא נישאנו תואר
זד, או אחר, כן נילחם בילעדיו.
כפי שהבטחנו, זמן רב לפני שמישהו
:חלם על חדירתנו למיבצר זה של הבוסים
המיפלגתיים :

כלי מורא, כלי משוא־פנים.

עצובות

ביותר

בתולדות

מדינת־ישר־

מאות אלפי הבוחרים שזרמו אל הקלפיות,
עשו זאת תוך הרגשה שהם חייבים
למלא את חובתם האזרחית בשעה גורלית
בתולדות המדינה. אולם הם עשו זאת
ללא חדווה, ללא התלהבות, ללא תחושת
הרוממות המלווה בדרך כלל מאורע מעין

הססגוניות, ההומור, הלהט ואפילו ההתנצחות
ההדדית עד לרגע האחרון, ש־איפיינו
מאז ומתמיד את הבחירות בישראל,
נעלמו הפעם. לא היה זה רק צילה של
מילחמת יום־יהכיפורים שריחף מעל לבחירות
אלה שגרם לכך. תחושת התיסכול
והדיכאון שאיפיינה את רוח המצביעים
במרבית המקרים נבעה מכך ש״אין בעד
מי להצביע,״.אבל מוכרחים להצביע הפעם.
מעטים
היו שלימים בכל לב עם הצבעתם.
רבים
מאלה שהצביעו בעד המערך עשו
זאת לא משום שהאמינו בהנהגתו, אלא
משום שחששו מעליית הליכוד. ורבים
מאלה שהצביעו בעד הליכוד, כפרו בדר כו
הפוליטית, אך הצביעו בעדו כדי
להעניש את המערך.
מאלה שהצביעו בעד הליברלים העצמאיים
לא הביעו בכך אימון במנהיגותו של
שר-ד,תיירות משה קול, אלא מצאו בהצבעתם
זו דרך לבטא את רצונם בהחל שת
מעמדו של המערך בתוך הקואליציה
שתקום. ומאלה שנתנו קולם לליכור

עשו זאת משום שכפרו ביכולת המפלגות
הקטנות לחולל שינוי.
אחרים הצביעו בעד מוקד משום שחששו
שלא תעבור את אחוז החסימה, ואילו
ייצוגה של מרי בכנסת מובטח. ואחרים
הצביעו בעד שולמית אלוני, משום שראו
בה חלק מהמערך, אך מורדת מבפנים
כנגד ההנהגה השלטת.
רק מעטים הצביעו מתוך הזדהות שלימה
ואמונה מליאה ברשימות להן נתנו את
קולם.
הצכעה למען מילחמה. כך התקבלה
אחת התוצאות המוזרות ביותר של בחי רות
שנערכו אי־פעם במדינה דמוקראטית
איזו שהיא.
הבחירות כולן התנהלו תחת סיסמת
השלום. כל המיפלגות, אפילו הקיצוניות,
הבינו כי העם רוצה בשלום. באופן מודע
זה היה גם רצונם של הבוחרים שהלכו
לקלפיות. אולם תוצאות ההצבעה בישרו
בדיוק את ההיפך: לא רק את חיזוק
הימין, אלא תזוזה משמעותית ביותר לק ראת
מילחמה חדשה.
כאשר נודעו תוצאות הבחירות הוכו
רבים בתדהמה ושאלו: איך זה קרה?
פרשנים ומומחים עוד ינתחו ימים רבים
את התופעה ואת מה שגרם לה. אלא שכל
אחד מהבוחרים הנדהמים מתייחם אל
התוצאות כאילו מישהו אחר הביא להם
ולא הוא עצמו.
תופעה דומה להמון פרוע הנוטל חלק
במשפט לינץ /כאשר ניתלה הקורבן על
עץ וגווייתו מתנדנדת מול הקהל המתפזר
לבתיו, שואלים רבים את עצמם: איך
זה קרה? מדוע הם עשו את זה?
למרות שהיה להם חלק בלינץ׳ ,הרי אחרי
ההתפכחות, נוטים אנשים לייחס את המעשה
לאחרים.
זה גם מה שקורה כיום כאשר משמעות
תוצאות הבחירות הולכת ומתבררת במ לוא
חומרתה. באופן בלתי מודע הצביע
העם בישראל בעד סיבוב נוסף של מיל-
חמה, למרות שאיש לא רצה בכך, מלבד
קומץ מטורפים מחוגי הרב מאיר כהנא.
ואפילו אם מנסים לכסות על משמעות
זו של התוצאות בהסברים מתוחכמים, הרי
כל אדם בר־דעת בעולם, ובמיוחד בעולם
הערבי, יבין את תוצאות הבחירות בדיוק
בצורה זו.
באופן פרדוכסלי פגעו הבחירות שנערכו
תחת סיסמאות השלום, בכל מי שהיה
קרוב יותר לעמדות השלום, וחיזקו את
אלה שעמדותיהם הן המובילות למילח־מות
נוספות. ייתכן שאילו היו הבחירות
נערכות כיום בסיבוב נוסף, היו תוצאותיהן
שונות לחלוטין.

ממחדל למחדל -בוחנו יגדל:
משום כך היתה קיימת בסוף השבוע,
אחרי ספירת קולות האזרחים, סקרנות ל גבי
תוצאות הבחירות בצר,״ל, שם הצביעו
מאות אלפי אנשי הצבא הסדיר וצבא
המילואים.
בסופו של דבר זהו הציבור הגברי ב-
שיכבות גיל הגיוס, שיצטרך לשאת בעומס
המילחמה הבאה. האם גם ציבור זה,
שיקריב את הקורבנות שיפלו במילחמה
הבאה, יתרם באופן בלתי־מודע להתרחשו תה
הקרובה?
האם יש הבדל משמעותי בין הצבעת
הגברים בגיל הגיוס, לבין הצבעתו של
העורף?
אם אומנם לא יהיה הבדל בהתפלגות
ההצבעה בין העורף לחיילים, וגם הצבעת
החיילים תוכיח את הקשחת עמדותיו של
העם ואת הסחף הבולט לעמדות הימין
הקיצוני׳ עלול הלקח להיות מתסכל מאוד
מאוד.
העם, שרובו רצה להעניש בדרך כל
שהיא את מנהיגיו, על מחדליהם וקוצר-
ידם: שרצה ללמד אותם לקח על אטימותם
— לא מצא דרך כיצד לעשות זאת.
בסופו של דבר, במקום להעניש את
ההנהגה ואת האחראים למצב שנוצר, העניש
העם את עצמו. הסיסמא ההיתולית:
״ממחדל למחדל — כוחנו יגדל!״ הפכה
למציאות פוליטית בישראל.
היתה זו אחת מבדיחותיה המרות של
הדמוקרטיה, שוינסטון צ׳רצ׳יל, הגדיר
אותה כך :״זוהי שיטת המימשל הגרועה
ביותר, מיילבד כל השיטות האחרות שנוסו,
שהן גרועות יותר.״
העולם הזה 1896

ל 11ב ה על ח ב
ילד !הייתי אדם דתי, הייתי אומר:
\ 1כיופ-הביפורים נתן אלוהים אזהרה לבני
ישראל.
הוא אמר להם בלשון אכזרית: תקנו את דרככם.
המירו את פולחן־האלילים של הכוח בתורת השלום. עצרו
את הריקבון הפושט בקירבכם. הדיחו את נביאי־השקר,
המושלים בכם. שאם לא כן, אביא עליכם מילחמה חדשה,
ופורענות גדולה עוד יותר.
אילו הייתי אדם דתי, הייתי מסכם את תוצאות הבחירות
של השבוע כך:

כני ישראל התעלמו מך האזהרה.

ץ* עולם לא נכהרה כנסת ניצית יותר, מאשר ה-
),כנסת השמינית.
הבחירות התנהלו כל־כולן לאור סיסמות השלום. אולם
קרה מה שקורה לעיתים כה קרובות בחיים הפוליטיים:
התוצאה היא הפוכה מזו שאליה התכוונו בעליה.

אולם בעיית רפאל תהיה כאין וכאפס לעומת בעיית
דיין.

המחדלים הנוראים, שמשה דיין אחראי להם
אישית, גרמו לירידת המערך. אכל ירידת המערך
העניקה למשה דיין עמדת-מפתח יחי־דה-כמינה.
אחרי
ירידת כוחו בבחירות אלה, פשוט לא יוכל המערך
להרשות לעצמו פילוג. ומשה דיין יודע זאת.
יתר על כן, במאזן החדש של הכוחות יש לדיין אופציה
— ולוא גם תיאורטית — של הקמת קואליציה עם
הליכוד והדתיים. איום זה מקנה לו כושר־תימרון בלתי-
מוגבל.

פירוש הדכר: משה דיין יהפוך כימעט ל דיקטטור
של הממשלה הכאה.
נגוז כל חלום להדיח את דיין, ולא כל שכן להדיח

שליש מן הנכחדים רוכלים כתורה המונעת
מראש כל התקדמות לקראת שלום, והמובילה
כהכרח למילחמה חדשה.

זוהי דמות הכנסת שנכחדה על-ידי* העם —
כפרוס עידן ועידת-השלום.

ך* וששני שאפילו בקרב היונים עצמן כירסמה אי!
1אמונה עמוקה באפשרות של שלום. שהרי אחרת לא
יכלו להתנהג כפי שהתנהגו בשבועות האחרונים.
אנשים טובים והגונים לא היו קוראים לציבור להצ ביע
״בכל־זאת״ בעד המערך בהנהגת גולדה ודיין, אחרי
שנכשלו לחלוטין בנסיונם החלוש להדיח אותם.
אנשים טובים אחרים, מחוץ למערך, לא היו זורקים
לפודאשפה הצעות לשיתוף־פעולה מינימלי בין פלגי-ה־שלום,
אילו האמינו בעומק ליבם שרובצת עליהם אחריות
היסטורית חד־פעמית.
בהצבעת היונים בלטה מגמה, המשקפת את המצב כולו:

בכנסת זו יישמע קולה של גאולה כהן — הקול ההיסטרי
של הקנאות הצרופה. ישלוט בה הסיגנון הצורמני
של שמואל תמיר, הדמגוגיה הלאומנית שלוחת־הרסן,
המנגנת על הפחדים העמוקים ביותר של אנשים בלתי-
רציונליים. והפעם לא יהיה זה קולה של סיעה קטנטונת,
אלא קולה של סיעה מאסיבית.
הדימיון מתחלחל נוכח תחזית הסערות הצפויות בכנסת
זו, כאשר אך יישמע בה הרמז הקלוש ביותר של
נכונות לוויתורים תמורת שלום. הקירות יזדעזעו.
לא תהיה זאת מהדורה נוספת של גח״ל. לא בכמות
ולא באיכות. יש הבדל בין רבע־מינום לבין שליש־פלוס.
ויש הבדל בין סיעת בגין־רימלט, ובין סיעה עם אריק
שרון, אנשי רפ״י, חסידי דיין ובני ״ארץ־ישראל העובדת.״

כבל שמיפלגה דיברה על השלום כמושגים
סתמיים ונבוכים יותר, בן זכתה בתמיכה רכה
יותר בקלפי.

הממשלה תעמוד יום־יום מול מקהלה זו,
וממילא תידחף לעמדות עוד יותר ימניות, לאומניות,
קיצוניות.

ככנסת ישלוט מישטר של כדר-עופר. כ
ממשלה ישלוט מישטר של דיין־רפאל.
הנהגת המפד״ל היתד״ לאורך דרכה ההיסטורית, גוף
מתון ביותר בענייני חוץ וביטחון. דאג לכך משה חיים
שפירא המנוח, שהיה יונה בן יונים.
אולם מאז מותו, חל במפד״ל חילחול מתמיד. אין זה
רק פרי טכסיסיה של ״קבוצת הצעירים״ ,מסוגם של זבו לון
המר ויהודה בן־מאיר. התהליך עמוק הרבה יותר.
בבית־הספר הדתי בארץ גדל דור חלש, שחונך מינקות
לפולחן לאומני קיצוני, באיצטלד, דתית. בקרב נוער זה
מושרש רעיון ארץ־ישראל־השלימה ויחס השינאה לגויים
אף יותר מאשר בקרב נאמניו של בגין.

אפילו ירצו השרים הדתיים להסתדר עם
המערך, יהיה להם קשה מאוד להתעלם מרוחות
הנושכות במיפלגתם. הם ייאלצו להילחם
על כל שעל של ויתור, על כל פסע של נסיגה.

ואולי אף פוחדים קצת, בסתר ליבם, מפני השלום.
כי השלום הוא יצור בלתי־ידוע. מעולם לא היה לנו
שלום. אחרי שלושה דורות רצופים של מילחמה, קשה
לאדם נורמלי להאמין בו׳ ואף להעלותו על דעתו. וטבע
האדם גוזר עליו לחשוש מפני הלא-נודע. מצב רע אך
מוכה עדיף בעיניו, אינסטינקטיבית, על מצב בלתי־מוכר,
שהדימיון אינו תופסו.

גם אלה לא יכלו להצביע כפי שהצביעו,
אילו האמינו באמת שהשלום אפשרי.

אכל העם הכניס לכנסת סיעה מוגכרת של
הליכוד — סיעה שתהפוך את הכנסת לזירה
של תעמולה ארסית נגד כל סיכוי של שלום.

כלומר: בכל יום של קיומה, היא תהיה מופקרת
לסחטנות כפולה.

הצרה היא שרבים־רבים מן האנשים הטו־כים
הרוצים כשלום אינם מאמינים שהשלום
אפשרי.

רבים הצביעו בעד המערך, מפני שרצו — בצדק —
לבלום את הליכוד, המסכן את השלום. אבל הם ידעו
שהם מחזקים בכך את דיין, שאד,בת־ד,שלום שלו אינה
עולה בהרבה על זו של בגין ואריק שרון.

ס* עם לא כהר בהנהגה של הליכוד הימני. זה נכון.
( | הוא לא נתן אימון לממשלה שבראשה יעמוד מנחם
בגין או אריק שרון.

כדי לשלוט, יהיה המערך זקוק גם לתמיכת
דיין, וגם לתמיכת המפד״ל.

יך ז ה קר ה ! איך אירעה הצבעה כזאת, כאשר
כל העם חשב ודיבר על שלום, ועל שלום בילבד י
אין כימעט אדם בישראל שאינו יכול לומר, בכנות
גמורה :״אני רוצה בשלום.״
אולם לא די ברצון זה.

זוהי,סיכה טובה. אכל ידו של בוחר כזה
היתה רועדת בנטלו את פתק הליכוד — אילו
האמין שהשלום אפשרי. רק אי״האמונה איפ
שרה את הצבעתו.

מחנה־השלום, שהיה חלוש גם קודם, נמחץ בבחירות.

עד כד, יכול היה המערך לשלוט גם בלי הדתיים.
והיונים של המערך יכלו לשלוט עם הדתיים גם בלי דיין.
שתי האופציות האלה סגורות עתה.

רבים הצביעו בעד הליכוד, בידעם שעליית הליכוד
תסכל כל התקדמות לעבר השלום. הם עשו זאת מפני
שרצו — בצדק — להעניש את המערך על שלא סילק
את האחראים למחדל.

ולמעלה מ־ 40 אחוזים של הנכחדים שייכים
לגוף פוליטי שיהיה עתה נתון לחסדי ה־אכף
הניצי כיותר שלו.

כמתכונת הקודמת — אך שונה לחלוטין.
כי כינתיים השתנו כליל יחסי-הכוחות.

ואז, כיוס בהיר, תפרוץ המילחמה הכאה.

הרצון כשלום, ואי-האמונה כשלום, שלטו
בבחירות אלה.

עשירית נוספת של הנבחרים התחייבו הגיגית בפני
בוחריהם ללכת באותה דרך.

^ יזו ממשלה 7
^ אם לא תקום ממשלת ליכוד לאומי — ממשלה
שתמנע מראש את המשך ועידת ז׳נבה — הרי תיתכן
רק ממשלה במתכונת הקודמת, פחות או יותר.

שהו. אבל יש להניח שהרבה זמן לפני כן יפעלו הערבים,
העומדים בפני לחצים פנימיים משלהם.

את גולדה. גולדה תנהיג את הממשלה. והיא תהיה תלוייה
ברצונו הטוב של משה דיין אף יותר מאשר עד כה.

כמילים פשוטות: הממשלה הכאה לא תצטרך
לנקוט כקו של הליכוד הימני — אכל הקו
שלח לא יהיה שונה ממנו כהרכה. יהיה
זה הקו הנוקשה ששלט כין שתי המילחמות.

את הקולות הרבים ביותר קיבל, כמובן, המערך .״תן
מגדאט לשלום״ — בהנהגת גולדה, דיין וגלילי. שלום
וביטחון, והם מלהזכיר איזה שלום ואיזה ביטחון.
אחריו באה הגדולה שבין הקטנות׳ סיעת ל״ע. גם
היא דיברה הרבה על השלום, והקפידה מאוד־מאוד שלא
לפרט למה היא מתכוונת.
את ההישג הנאה הבא השיגה שולמית אלוני, יונה
טרייה וצחורה. שלום ללא פירוט, עם גבולוח־ביטחון בל-
תי־מפורטים.
אחריה בא מוקד, ששיפד רק במיקצת את התוצאות
הקודמות של מק״י. הוא אמר דברים קצת יותר מפו רשים,
אך מבלי להתחייב לשום דבר מפורש.

* 8משלה ז ו תנהל את המשך המשא־ומתן בז׳נבה.
1*1אין צורך בדימיון רב כדי לצייר את התסריט.
הממשלה תוכל להגיע לז׳נבה. לא בריצה. אף לא
בהליכה נמרצת. היא תגיע על קביים.

ואילו הסיעה הרדיקלית ביותר כמחנה־ה
שלום, זו שהיתה העקבית והמפורשת ביותר,
סכלה על כך קשה. זהו, כסופו של דבר, ההסבר
המהותי למה שקרה לסיעת מרי.

היא תוכל, אולי, להגיע להסדר על הפרדת״הכוחות.
בכך היא תהיה מעוגיינת, כדי לשחרר חלק מן המילואים
וליצור חייץ בינה ובין היריב.

ך* כנסת שנבחרה אינה יכולה לשמש בסיס לשום
ן 1יוזמת־שלום ישראלית. היא תהיה ערוכה כולד, להתנגדות
למאמצי-השלום הבינלאומיים. ישלטו בה שני גושים
עיקריים — האחד הרואה בגידה בכל משא־ומתן
משמעותי לשלום, והשני המתייחס אל משא־ומתן זה כ אל
טכסיס.לעיכוב כל חהליך העלול להביא לנסיגה מהשטחים
או להסדר הבעייה הפלסטינית.

הקביים של דיין ורפאל.

אכל לאחר מכן, היא תשתדל להשיג קיפאון
טוטאלי — אותו קיפאון טוטאלי שהתיש
את דוג׳רס ויארינג, ושהוביל במישרין למיל
חמת יופ-חביפוריס.

האמריקאים יפעילו לחץ למען ההסדר. אבל אפילו
התקדמות של מילימטר אחד לא תוכל להתבצע אלא אח רי
מירוץ־מיכשולים אכזרי: התדיינות עם דיין, התכתשות
ן* השרים הדתיים שיצטרכו להתכתש עם חברי
מיפלגתם, ולאחר מכן ויכוח גועש עם סיעת הליכוד בכנסת
ועם העיתונות המתפרנסת מן הדמגוגיה הלאומנית.
יתכן שלחץ אמריקאי מתמיד ומאסיבי — מלווה ב־אולטימאטום
כל שני וחמישי — יוכל להזיז משהו, איכ
יתכן
מאוד שכנסת זו תהיה עדה, בימי
כהונתה. למילחמה החמישית כין ישראל והעולם
הערבי -מילחמה אכזרית מקודמתה.

ואם ישאל אז ההיסטוריון :״מתי פרצה מילחמה זו?״
— הוא עלול להשיב :״בבחירות שנערכו בישראל ביום
האחרון של .1973״

אחדי מילחמת יום-הביפורים, עלולה לבוא
מילחמת ליל־הסילווסטר.

הצטברות ייתר של עצבים עלולה לגרוס
לך להתפרץ ולהזיק לעצמך. גלולות ארגעה
או מנוחה בבית־הבראה
ישפיעו עליך
לטובה. נטייתך הטיב־עית,
להמר על דברים
חסרי סיכויים של ממש,
עלולה להפילך השבוע
בפח. פקחי עיניך והי־שמרי.
מחלה קלה עלולה
לפקוד את ביתך.
טפל בה לפני שתדביק
בה את שאר בני הבית.

השותף שלך לא מרמה אותך. הוא פשוט
עצבני ומרוגז כמון. לכן החיבוכים. מוטב
שתנסה להיות יותר
ותרן. שום דבר לא
בוער. התייחסי בסובלנות
לסובבים אותך
והשתדלי לפייס את
השכנה שלך, או מישהו
המקורב אלייך.
בל בני שור הרווקים
עשויים להיתקל ה שבוע
במיכשולים בשטח
הרומאנטי. אך
אל דאגה, העתיד הקרוב אופן הפתעות.

אט־אט, מתחילים מאמציך המהוססים
לשאת פרי. דאג שלא יקלקלו לך את
העניינים, ועוד יותר—
שאתה עצמך לא תקלקל
לעצמך, מתוך הזנחה
או מתוך שינאה
עצמית. זכור שלא רק
אתה אדם עם כבוד
תאומה: הוא
עצמי.
אוהב אותך, אבל אס
תלכי בדרך שהחלטת,
כלפיו, את עשוייה
אותו. כסף להפסיד ממקור סמוי יגיע לידיך. היזהר, זה כרוך
בהתח יבויות שלא ברור אם תוכל למלא
השבוע.
צבע כחול טוב
תאומה:

נראה השבוע כשיגרתי
ומשעמם. אך הוא טומן
בחובו את תחילתן
של קבלת הכרעות
חשובות, בעיקר בתחום
האישי. מחלה
קלה שתפקוד אותך
השבוע בן מאזניים תגרום
לך לזעזוע קל,
שיחלוף. העיקר הוא
לעבוד, הרבה וטוב, ומבלי להתעייף. במישור
העבודה או העסקים: אל תהסס
להתחנף לבוס או לממונים עליך* ,בולם
עושים זאת. בסופו של דבר זה מועיל.

מאמייס
8₪₪81

הזעזוע שעברת מתחילת
החודש מוסיף לתת
את אותותיו. אולם לא
די לחשוב לך — אתה
חייב גס לעשות משהו
כדי לשנות אותו מצב.
זכרי שאת יכולה ליפול
בפח, בייחוד עם בן
מזל תאומים או עקרב.
אל תהססי לנתק את
הקשר לפני שיהיה
מאוחר. בגד כחול ירומם מצב רוחך הגרוע.

עקת

הגל העכור העובר,
פעם אחת נוספת, על
מחשבותיך עשוי להיות
מוסר על־ידי גורם
בלתי-צפוי: פגישה
עם אדם חדש לגמרי,
או עם איש מן העבר
— אבל מהעבר ה••׳ז״;׳-
רחוק
יותר. אל תתני
2 7־ בנובליבר -
דעתך לצדדים השלי 20ב
דצמבר
ליים יותר של הסובבים
אותך; נסי דווקא להעריך אותם.

חאומיס

בדומה למלח מנוסה, היה נכון לזוז עם
כל רוח. העיקר שלא תיתקע במקום
אחד, שלא תקבל התמרחיקות חייבויות לכת,
ושלא תבטיח
הבטחות. אתה עשוי
לגרום צער לאשה מבוגרת
וגם עשוי להביא
לידי ניתוק עם גבר
השוחר את טובתך.
אין זה שבוע לקשרים
רומנטיים, אבל מסעות
קצרים יביאו הנאה.

אחרי שנה רצופה אכזבות ומרורים, סוף-
סוף זה הגיע: תוך שבועיים אתה מועלה
בדרגה, וזוכה לשכר
ויחס בהתאם. אס רק
תיזהר מלהפוך ל״עבד
כי ימלוך״ — כי אז
ודאי שהעלייה בדרגה
הבאה תהיה הרבה יותר
משכנעת. שיחת טלפון
שקיימת בשבוע שעבר
עם מישהו מעיר
אחרת, תישא פרי בשבוע
הבא. כ 1י שלפרי
יהיה ערך ממשי, עליך לקום ולפעול.

חודש חזק ומלא התנגשויות המתחיל
בשבוע אלים, ממש• אל תריב, למען
השם: אתה יכול לגרום
לאדם לא שלילי רציני נזק ביותר מאוד. ואל תיכנס ל תאונות:
אתה עשוי
לגרום לאסונות, מבלי
להתכוון לכך. אבל אין
ספק שלא תוכל להי 22
באנבזסס -
מנע מכל מיני סיכסו-
;22 בספטמבר
בים אישיים, במישור
הכלכלי, האישי והאינטימי.
ייתכן גם מישפט לא סימפאטי,
שאפשר לפתור רק בעזרת הבנה והתחש־בות.
גלה השבוע הבנה והתחשבות.

שנוו!

אל תחשוש להציג את
דיעותיך ולעמוד על
שלך, אפילו מול אדם
חשוב ורם מעלה. הסבר
את עמדתך וסמוך על
הבנתם של האחרים.
בת גד — אל תחשבי
שאת יכולה לסדר
ז 2בדצמבר ־
את כל העולם, בסופו
בלבזאר
של דבר יגלו האנשים
הקרובים אלייך את מה
שאת עושה — וינקטו באמצעים חמורים.
כדאי שתעשי קצת חשבון נפש ותחליטי
מה חשוב לך באמת בהמשך חייך.

שבוע שקט יחסית, שיאפשר
לך לנוח מבחינה
רגשית ולאגור כוח
לקראת אתגרים גדו לים
שיוצבו לפניך בעתיד
הקרוב ביותר.
אתה יכול, אמנם,
לפתוח במאמצים ולקצור
הישגים נאים בבר
עתה, אך מאחר שכושר
שיפוטך רחוק מ שיאו,
והאינטואיציה שלך בוגדת בך לעיתים
קרובות, טוב תעשה אם תימנע מלנקוט
יוזמה בשלב הנוכחי. לבש ירוק.

המצב הביטחוני אינו
צריך להשפיע על תוכניות
העבודה היומית
שלך. אל תדיר שינה
מעיניך בגלל סיבות הקשורות
בניהול המדינה.
השתדל להתייחס
יותר בכובד ראש ל־מתרחש
סביבך. עשהו
לא נעים יקרה בחוג
המשפחה שלך. דווקא
לקראת סוף השבוע תזכה במעט נחת רוח
— זכייה כספית קטנה, מתנה יקרה, או
משהו דומה. גבר עימו היית קשורה ינתק
יחסיו איתך. אל ייאוש, הוא יחזור בקרוב.

במדינה מנו״נון
״מי 3יק ש
מ מר דהילחם?,,
מודעות הענק בעיתונים זעקו! ״אתו!
הדואג לעתידך האישי — הממשלה, בראשות
המערך, הציגה בפני הכנסת מגילת
זכויות החייל. במגילה ייכללו הסעיפים ה־באים״
והסעיף הראשון היה :״זכות קדימה
לקבלת שיכון בתנאים מועדפים.״
בלוף. עשרות חיילים נהרו בעקבות
מודעה זו למישרד השיכון. ביניהם כאלה
שהגיעו לארץ לחופשה קצרה. הם האמינו
בתמימותם שהנה זז משהו בעקבות המיל-
חמה האחרונה.
הם גילו שלא דובים ולא יער, שהיה זה
בלוף בחירות. שום דבר לא השתנה.
לפחות לא במישרד השיכון. שם, עולם
כמנהגו נוהג: הפסקת התה, שעות העבודה
הקצרות, שומרים שאינם נותנים להי כנס
— אפילו אתה חייל בחופשה .״תח זור
מחר.״ ״כן, אתה זכאי, אבל בינתיים
אין לנו מה להציע...״
פ צו עקשה. שניים שגילו זאת הם
מירד. ובצלאל גלם.
בצלאל ומידה נשואים שגה וחצי, הורים
לילד בן שנה, וגרים בשכירות בעיירה
אושיות שליד רחובות.
בצלאל נפצע במיבצע קדש במיתלה,
הוא נפגע בגב ובשני רגליו, שלוש שנים
היה בטיפול בבית־חולים, עד ששב לע מוד
על רגליו.
במילחמת ששת הימים גויים מרצונו,
נילחם בחאן יונס. גם במילחמד. האחרונה
שירת במילואים.
במשך כל השנים הללו עבד בצלאל ב־בניין,
כשכל הזמן הוא סובל מכאבים ב גבי
ובשתי רגליו. לפני כחודש החמירו
כאביו. הוא פונה לבית־חולים, אושפז שם
כחודש ימים, קיבל הורדת פרופיל, הועבר
ליחידה עורפית.
אץ מזל. או אז קיבל את הידיעה כי
הוא זכאי לקבל דירה לזוגות צעירים. כל
מד, שהוא צריו לשם כך, זה אישור רשמי
ממישרד השיכון.
אלא שאישור כזה׳ מסתבר, אי־אפשר
לקבל — למרות שכל הפקידים במישרד
יודעים כי בצלאל זכאי לדירה.
הסיבה: בדרך כלל מגיע בצלאל לתל־אביב
בימים שאין בהם קבלת קהל. וכל
כך למה ז מפני שהשעות והימים בהם
מקבלים קהל במישרד השיכון — מתחל פים
מידי יום.
חלם? מעשה חלם? מיכשול מבית ן
לך תדע. כך או כך, כאשר כבר בצלאל
מצליח להגיע ביום הקבלה — הולך הפקיד
לביתו לפני שהוא מדבר איתו. לפעמים
הוא הולך באחת־עשרה בבוקר, לפעמים
בשתיים־עשרה, לפעמים אינו בא בכלל.
כשמבקש בצלאל לדבר עם האחראי,
אפריים פלאוב — הוא נענה תמיד שה אדון
אינו במישרד, כשהוא בודק אישית
אם אכן כך הדבר — הוא מגלה את אפריים
פלאוב יושב מאחורי שולחנו.
לפעמים מצלצל בצלאל וזוכה לדבר עם
המזכירה. אך מעולם לא הצליח לומר לה
שלום, תמיד היא ניתקה את השיחה. כדבריה
:״החבר שלי יותר חשוב ממכם,
וחוץ מזה אין לי זמן.״
כשהוא מגיע למישרד ועובר ליד המז כירה׳
הוא רואה את שפופרת הטלפון מונחת
על השולחן, מבין מדוע הקו כל הזמן
תפוס__ .
* אלתעשה רוח. לאחר שקרא את המודעה
הגדולה, ניגש בצלאל שוב למישרד
השיכון. היו שם עוד חיילים. לאיש מהם
לא ניתן להיכנס למישרד. שומר בריון
עמד בפתח הדלת, אסר את הכניסה.
אחד החיילים ישב בכיסא גלגלים, אמר
שהוא סובל מכאבים וביקש להתיר לו
את הכניסה. תשובת השומר :״מה אתה
עושה רוח שניפצעת במילחמה? מישהו
ביקש ממך להילחם?״
איש מהנוכחים לא הגיב. הכל פשוט
ניפנו והסתלקו מיואשים מן המקום.
היום הם יושבים שוב בעמדותיהם, במידבר
או ברמה, וקוראים את מודעת הבחירות
הענקית :״זכות קדימה לחייל לקבל
שיכון בתנאים מועדפים.״

יגאל לביב מדווח
ער שיחות הקצינים
בוועידת ז׳נבה
** שה דיין מנסה לפוצץ את ועידת(
/השלום בז׳נבה, ולהכרית את המצרים
לפתוח במילחמה.
לולא שמעתי זאת במו אוזני, לא הייתי
מאמין. שליחה הבכיר של ישראל לוועי-
דודהשלום, אלוף מרדכי גור, ישב מחייך
בין העיתונאים הישראליים, לאחר שהסכים
לתת שיחת־רקע בילבד. שליחו המיוחד
של ידיעות אחרונות, ישעיהו בן־
פורת לחץ עליו לדעת מדוע המישלחת הישראלית
לוועידה לא הצטיידה במפות
ומיסמכים, כמו המשלחת המצרית.
מוטה גור, ,חייך, והשיב במלוא הרצינות:

״כאשר כתבתי את, עזית כרחובות
קהיר׳ ,למדתי את בל קהיר
כעל פה, ואיני צריך מפה 1״

תשובה זו מבטאת יותר מכל את
לשיחות.
יחס המישלחת הישראלית
יחס של זילזול והעלבה, איחורים לפגישות,
והרחקת כל גורם שאינו מאנשי דיין
מן השיחות. כמו שאמר מוטה גור לעיתונאים
:״אנו כפופים לשריד,ביטחון בילבד,

בצורה חד־משמעית, ומקבלים הנחיות מ־שר־הביטחון
בילבד.״

וכדי להבטיח את שליטתו המלאה
של דיין כשיחות, הורחקו
מן המקום הנציג הככיר של מיש־רד־החוץ
אפריים עברון, וביום
חמישי הורה דיין לגור להרחיק גם
את אבי פרימור, מנציגות ישראל
כפרים, שניהל את ההסברה הישראלית
כז׳נבה עד בה.

כך נשארה המישלחת הישראלית לשי־חות־השלום
המישלחת היחידה, שבראשה
אין עומד איש בכיר ממישרד-החוץ. הרד
סים השאירו במקום את השגריר ולדימיר
וינוגרדוב, האמריקאים את השגריר ר,מ־ייוחד
אלסווד באנקאר, והמצרים את השגריר
חוסיין חאלאף. יואילו משלחת יש ראל
השאירה בראש־המישלחת גנראל, כא שר
במישלחת המצרית השגריר הוא הבום
וחברי-המישלחת, קולונל אחמד פואד הא-
וארי ובריגדיר טאהה אל-ימגדוב, מתייעצים
עימו בכל.

״ כלה קווי ס
לארץ ת פו סי ם! ״

* *ן הרגע בו הגיעו הישראלים לשיחות,
זמן קצר לפני הפגישה הראשונה ביום
הרביעי בשעה חמש אחרי-הצהריים, הם
הפגינו זילזול ושחצנות כלפי המצרים.
עוד בנמל־ה תעופה של דנבה נשאל גור
על-ידי עיתונאים מד, הביא לוועידה, וכבר
אז החל בפירסום ליצירתו, עזית, ואמר
כי הביא ״חומר־רקע לספר הדש על
עזית.״ אולם נראה כי למרות ההתייעצויות
שקיימו גור וחותנו של משד, דיין, אל״מ

מעכב, וכי שיכנע את המצרים
להמתין עד אחרי הבחירות.

דב שיאו! בישראל לפני בואם לוועידה,
הרי קיבלו הנחיות לא להכין כלום.
בראש השולחן דמוי החיית ישב גג־ראל
סילאסוואו ושניים מאנשיו. הוא
פתח ושאל למי יש מה לומר. המצרים
קראו מן הכתב הצהרה בת שלושה עמודים,
ובה הצעתם להפרדת הכוחות, והצעה
ביחס ללוח־זמנים מפורט, למרחקים
ולגודל הכוחות שיסוגו בכל שלב. תמורת
הסדר־שלום בשלבים, תוך מימוש הסיסמה
״יותר נסיגה — יותר שלום.״
הישראלים לא הגיבו כלל להצעות, והודיעו
כי קיבלו סמכות להציע רק ששני
הצדדים יחזרו לקווים שהיו לפני המילחמה,
ללא כל תוספות. הם סירבו להשיב להצעה
המצרית, בנימוק כי אין להם סמכויות לכך.

אחרי שיחתו עם ויגוגרדוב, נפגש פהמי
עם עיתונאים מצריים לשיחה שלא לפיר־סום.
הוא אמר להם כי הוא פסימי ביותר,
ואינו מאמין כי הישראלים רוצים בנסיגה
ושלום. המצרים כבר ניכבו בעבר, כאשר
הישראלים רימו אותם, ולאחר שחתמו בהסכם
שביתת־הנשק כי יפוגו לקווי ה־22
באוקטובר, הם לא עשו זאת. עתה מהווה
הפרדת־הכוחות מיבחן אימון לגבי הישראלים.
לדעתו הישראלים פשוט מנסים להרוויח
זמן, ואם הימין יעלה בבחירות ביש ראל,
לא יהיה מנוס ממילחמה נוספת.
באותה שעה נפגש אלוף מרדכי גור עם
הישראלים לשיהת־רקע בבית המלון קב־ליארי,
אשר ברחוב לוזאן בז׳נבה. הכניסה
למלון — שנשכר כולו על-ידי ישראלים —
המתה אנשי ביטחון ישראלים.

המצרים עמדו להתפוצץ, וסי־לאסוואו
הציע באריכות לישראלים
לטלפן מן החדר הסמור לישראל,
ולבקש הנחיות. הישראלים
נבוכו והלפו לטלפן, ובעבור
חצי שעה חזרו ואמרו כי הקווים
כישראל תפוסים, ואי־אפשר להשיג
את שר-הביטחון.

פגפיו של
גור נשברו

כאשר שומעים זאת, יש שתי אפשרויות:
לומר לצד השני שהוא שקרן, או
להתאפק. המצרים אמרו בחריפות כי כך
לא תהיה כל התקדמות, וגור השיב כי
הישראלים לא צריכים כל התקדמות, וה מצב
הנוכחי נוח להם. ריח פיצוץ עלה
באוויר, וסילאסוואו הציע דחייה ליום המחרת
בעשר בבוקר.

ף ור סיפר כיצד הופיעו כל הצדדים
^ במדים. נאמר להם עוד בתל־אביב
לבוא במדים. המדים שלו עצמו לא היו
מושלמים, כיוון שנשברו לו כנפי הצנחן,
עת ענד אותם (מישהו קרא :״קיצצו לך
את הכנפיים״) .לאחר כחצי שעה, סיפר,
הפטיר סילאסוואו כי הוא רעב ודיבר
בגעגועים על זרם הכריכים של הק״מ .101
גור אמר כי דב שיאוו היה קודם בכל
שיחות ה־ ,101 וכן גם עמיתו המצרי, הקולונל
האוארי. כל צד כותב לעצמו דו״חות.
הוא מטלפן בתום כל שיחה לדיין, ואחר
כך שולח לו דו״ח בן כמה עמודים.
כאשר נשאל גור על־ידי רון בן־ישי אם
הוא מדווח לדיין בשיחה בינלאומית רגי לה,
העיר מישהו כי בין כה אין מה לדווח...
המצרים עמדו לפרוש
ך* כל עזבו את המקום, לא לפני שהח־ן
) ליטו לשמור על סודיות מוחלטת בנוגע
לתוכן הדיונים. למצרים היה עניין רב
למנוע פירסום לחוסר ההתקדמות. אחרי
הכל, הם הסכימו לבוא לוועידת־השלום,
לאחר התחייבות אמריקאית כי תהיה הנד
רדת-כוחות שכמוה כחזרה ישראלית לקווי
ה־ 22 באוקטובר.
הם הסכימו להסתכסך עם סוריה ולוב
ולבוא, רק בנימוק כי ישיגו נסיגה יש ראלית
כל שהיא. עתה, נוכח מה שנראה
להם כהונאה ישראלית־אמריקאית, הם

השיחה השנייה כיום השישי
היתה קצרה, כמו הראשונה. כעוד
המצרים הגיעו עשרים דקות לפני
עשר, באו הישראלים דקה אחת
לפני, והישיבה נפתחה באיחור.
הפעם לא היה מתח. הכל ידעו כי מטרת
הישראלים היא להרוויח זמן. שר־החוץ
המצרי נסע לקאהיר, ולאחר שהישראלים

שית הנלבה נ 1ע ח
מעדיפים להסתיר זאת, עד שישיגו התערבות
של הרוסים והאמריקאים. ואילו
הישראלים, או ליתר דיוק אנשי דיין, רצו
למנוע שבישראל יידעו כיצד הם מכשילים
את שיחות־השלום.
כך הסכימו הכל כי לא תהיינה כל הדלפות
מן השיחות. כדובר מן הצד הישראלי
נקבע נפתלי לביא, דובר שר-הביטחון,
היושב בתל-אביב...
המצרים מיהרו למלון אינטרקונטיננטל
ודיווחו לשר־החוץ שלהם מה קרה.

פהמי החליט להורות למישלח־תו
לעזוב את השיחות מייד, והלף
להתייעץ עם וינוגרדוב הסובייטי.
הלה הפעיל לחצים כבדים על פהמי, דבר
הכרוך בקשיים, בגלל היחסים הלא־טובים
בין השניים.

וינוגרדוב הבטיח לפהמי, פי אם
עד ה 15-לינואר לא יפוגו הישראלים,
יתערבו הרוסים והאמריקאים
לממש את ההתחייבות הישראלית
להפרדה.

הוא הצביע לפני פהמי על העובדה שב־7
בינואר יחזור אבא אבן לז׳נבה לפגישה
שניה של שרי־החוץ של ישראל, מצרים,
ארצות־הברית וברית־המועצות, ואז תצאנה
השיחות מידי משה דיין.

וינוגרדוב הזמין אליו מייד את
אפריים עברון, שעמד לעזוב את
המקום ולחזור לישראל. הוא העמידו
על חומרת המצב, ועל רגשות
המצרים, חופיה כי הוא מכין
שהבחירות כישראל מהוות גורם

הודיעו כי קיבלו הנחיות להסכים להפרדה
בתנאי של הדדיות — היינו שבמק ביל
לנסיגה ישראלית תהיה גם נסיגה מצרית
— הסכימו הכל לדחות את הפגישה
הבאה ליום הרביעי, ה־ 2בינואר.

אין מה למהר. הבל מכינים כי
גורל שיחות השלום מוכרעות בבחירות
כישראל.
המילחמה, אמר פעם איש חשוב, היא
דבר יותר מדי חשוב מכדי להשאירה בידי
הגנראלים.

המצוי: חאלאף, האוואוי ואדמגווב הישואליס: גוו, שיאוו וווו ומין

ל הקלפי בצפון תל־אביב נכנסה
אישה בגיל העמידה, הציגה שלוש
תעודות זהות.
חברת ועדת הקלפי הסבירה לה כי כל
אזרח מצביע לחוד.
״אני יודעת!״ אמרה ,״אבל בעלי התמוטט
מאז שהבן שלנו נהרג ואני יודעת מה
הוא רוצה להצביע, ותעודת הזהות השלישית
היא של בני שנהרג. אני רוצה להצביע
גם בשמו.״
חברי הוועדה הסבירו לה, באדיבות, כי
היא רשאית להצביע רק בשמה שלה. האישה
לבושת השחורים סבה על עקבותיה,
יצאה מהקלפי, בלי להצביע.
בחצר של תיכון עירוני י״א בתל־אביב
עמד זוג מבוגר. הוא בחליפה כהה, היא
לבושה, בשחור. בקול בוכים השיבה האישה
לבעלה :״אני לא יכולה להצביע. לא
איכפת לי מי יהיה בשילטון. העם הזה
הוא רוצח.״
הבעל ניסה להרגיע אותה :״חזקי את
המפלגות הקטנות, שכן הן רוצות בשלום.״
האישה לא השתכנעה, התיישבה על הספסל.
הבעל, שחוח, נכנס לקלפי. זיהה עצמו,
ונכנס אל !מאחורי הפרגוד. כשחזר עם המעטפה,
שאל אותו היו״ר היכן אישתו.
״היא לא מאמינה באף אחד,״ השיב .״הגרמנים
לקחו לה את כל המשפחה, והמדינה
לקחה לנו את הבן היחיד.״

מרירות,
זעם, ת קוו ה
^ ליד ה־ 31 לדצמבר 1973 ייזכר
/לעד כלילה מטורף. זה לצד זה
חברו בו עליצות ויגון, שנאה ותקווה,

הדוגמנית היפהפיה סוזי לרמר
811ד 111ה 1 1 1 1 1
(ראה פנים) בנשף סילווססר.
1111111 111 1141
מאחריה בנו של איל־המלונות פדרמן, בריקוד עם חברתו. חגיגות

הסילווסטר והבחירות, לא פגעו זה בזה, אולס התערובת המוזרה
בייחוד על רקע זיכרונות המילחמה הטריים, לא השתלבה כהלכה,
אך למרות ז,את, יצאו החבלים הוותיקים וחגגו כאילו כלום לא קרה.

הםיל1ו ם טד
12 פחסיס

ההצבעה: היא מילאה את חובתה האזרחית
על הצד הטוב ויותר, ואף למעלה
מזה :״שמתי במעטפה 12 פתקים,״ גילתה
.״בשביל שכולם יהיו מבסוטים.״

>-ו4יג

ה ח 1י ד 1 1י ח 111 *111 1 1אלוף אריק שרון מצביע בב
חירות לכנסת, באוהל שריצ11
#1 \ 111 11 11 1 1
פתו חולות סיני, במיפקדתו ממערב לתעלה. בתמונה מימין: הטירונית
פנינה רוזגבלוס, נ־ערת הזוהר שהתגייסה לצה״ל ל9ני משרת ימיט.

צהלה ואבל. שילובם המקרי באותו זמן
של שני אירועים כה מרוחקים — הבחירות
לכנסת ולמועצות המקומיות, יחד עם ליל
הסילווסטר — יצר אירוע חברתי פסיכו-
דילי, מעורבל, שבו התמזגו מין שאינו במינו.
לאלפיים
׳ארבע מאות משפחות שכולות,
ולאלפים נוספים רבים של חיילים, שמלחמת
יום־הכיפורים הותירה אותם נכים,
בגופם או בנפשם — היה זה ליל הדין.
שעות מספר קודם לכן הגיעו את מרירותם
— או הטיחו את זעמם — או הביעו
את תקוותם — באמצעות הפתק שהטילו
לקלפי.
עתה, עם התקדם הלילה, צפו לראות אם
התגשמה מישאלתם.
לרבבות חיילים קפואים במרחבי סיני
וגבעות הרמה היה זה לילה של תקווה.
כיל חייל, בשוחתו האישית, באוהל הסיירים,
בתצפית ־י3 -ל חייל ותקוותו האישית.

0 0אליהו מזרחי צחור הזקן
הוכנס לקלפי מס׳ 735ב־שכונת־התקווה
על־ידי שלושה יהודים
דתיים, שעזרו לו לשלשל את המעטפה.
האם יהיו התוצאות כפי שרצה? זזאם
יביאו את הסוף לשהותו כאן?
שיגרה וגורליות

העססניות

כוכבות הליכוד עוקבות אחרי זרימת
התוצאות בליל הבחירות, באולם הגדול
בקומה ה־ 14 של מצודת זאב. משמאל, יפה ועייפה, לילי

שרון, אשתו של אבי הליכוד, האלוף אריק שרון שלא נכח במקום.
מימין, העיתונאית גאולה כהן, קריינית לח״י מימי המחתרת,
שנבחרה לחברת־הכנסת, כמועמדת ה״ 35 ברשימת הליכוד.

אלפים רכים נוספים של פעילי
/המפלגות, היה זה לילד, של מתח
אכזרי. נסתיימו שבועות ארוכים של פעילות
קדחתנית. עתה נפל הפור. לא נותר
אלא לשבת באפס מעש, לצפות בתוצאות.
ועם התבהרות התוצאות, התבהרות הגורלות.
אחד מאושר, זכה. שני נפול־פנים,

פיספם.
לאזרחים הפשוטים שנותרו בעורף, או
(המשך בעמוד )22

ך ך* ן ן ין של הבחירות במערך, אברהם עופר, בשיחה עס העיתונאים שלמה
111,111 נקדימון (מימין, ממשוקף, עורף למצלמה) ומשה שמואל מייזלס (משמאלו,
עט בימינו) .השעה כבר ארבע בבוקר, והתוצאות כבר ברורות. בתמונה למטה :
שמואל תמיר צופה בדריכות בטלוויזיה במצודת־זאב. לידו עורך־הדין ידידיה בארי.
עסקני המיפלגות ישבו עד השעות הקטנות של הלילה, מול מסכי הטלוויזיה.

11 *1 111ס 1ך בעוד פעילי המפלגות מבלים את ליל־השנה החדשה בעבודה
1111111 1 11 ועצבים מרוטים, שמרו אזרחים פשוטים על המסורת, חגגו את
ליל ההילווסטר כדת וכדין — כמו מנפרד כץ, בעל הרשת הבינלאומית של פיצריות
רימיני המוזג (כשהוא מחייך) שמפניה לכוסה של העיתונאית זיוה יריב (משמאל).

הצעתו של בזיל לש

בזיל, שעדה
לארץ לחופשת
24 שעות;

ועיד ת
בחלומו

ההתחלה: נציגי הצבאות!נגשים ליו הקילומטר המפורסם
מה עושה חייל ישראלי כשר,
התקוע במידבר או ברמה זה ה חודש
השלישי באפס מעש — או
במקרה הטוב ביותר, בפעילות
שגרתית משעממת ומרפטת עצבים

לוא היה זה חייל סורי או מצרי,
היו כל מעייניו נתונים כמובן
לחזיונות פיגולים ותמונות-עי-

משמאל: גבולות
ביטחון -או
גבולות בני הגנה?
רום נוסח הפלייבוי. אולם כיוון
שזהו צאצא ישיר של דור המכבים,
נתונות מחשבותיו לכיוון
אחר, כפי שיודעים ח׳׳כ זבולון
המר, משה שמיר ושאר שומרי
המוסר של העם הזה: החייל ה ישראלי
— מענייניו נתונים רק
לדברים רציניים. כמו, למשל, לוועידת
ז׳נבה.
חייל ישראלי רציני-כשר-מכבי
כזה הוא יוסף בזיל, קריקטו ריסט
וגרפיקאי בימי שלום, ו-

איש יחידה קרבית ממערב לתעלה
בימים אלה. השבוע, כאשר
עלה לארץ לחופשת 24 שעות,
גייס בזיל את הדוגמנית סוזי
לרמר, העלה בעזרתה על הכתב
את חלומותיו הפרועים לשימצה
אודות הוועידה, משתתפיה, וה נושאים
העומדים בה לדיון,
המממ...

מדגים
הדוגמנית סוזי
לרמר את חלומותיו

צעד ואש ו ן: ההנווההיעילה שר ה כ וח ות

זוהי התגשמות חלום הדודות: הוועידה הגדולה, פנים אר נרים

..ו איתי בתורים צעירים מתים, ואו אחד מהם לא צעק, לפני ע11 בוו.. :ט11ב רמתו
״ווראר; ויורם אתר אמר.. :אל תספרו לאשו וי! היא ויכעס עלי: ל 171 וזייב 1ר ־

ו*וח1ו דה ]ופלים
:ין הכיסאות שלנם!
ני הולך להביט אל הים. ואני
מקווה שהוא עוד גדול וכחול. לפחות
הוא. בודד ומנוצח באתי מן המדבר, ואני
מרגיש רחוק מכל מה שפעם היה קרוב,
אז אני הולד להביט על הים. אולי אגלה
ספינה באופק הרחוק, אבל אם שוב יצוף
לי איזה בקבוק עם הודעה ממשלתית, אני
אפילו לא אפתח אותו, ואידיוט מי שמאמין
להם שוב. אני הולד להביט אל הים, הקצף
הלבן המסמן את קצה הגלים אומר לי יותר
מכל הצהרות המנהיגים, הדגל, המולדת,
העתון, הרדיו, הטלוויזיה. אני הולך
להביט אל הים, וכל דבר לא אומר לי
דבר מילבד מה שהוא באמת, גשם נופל
על המים, ואני לא צריך לבכות, הים הוא
הדמעות שלי.
אני הולך להביט אל הים. במעיל גדול
אשב לי על החול, ואל תרחמו עלי, מספיק
שאני מרחם על עצמי, אתם יכולים לבוא
לשבת על ידי, יש מקום לכולם על שפת־הים.
רק אל !תגידו לי מי מת ומי חי ומי
נפצע ומי ניצה ומי הפסיד ומי צודק ומי
אשם. זה לא מעניין אותי יותר. וזה חשוב
לי שהפעם תאמינו לי, משום שלא תמיד
אמרתי את האמת. הפעם אני אומר את
האמת: אני הולך להביט אל הים. ואני
לא צריך שום דבר שהוא לא ים.
אני חי אבל את מה שמת בי לא תחזירו
לי לעולם.
אני הולך להביט אל הים.

הכל בסדר
חוץ מהפי שפ שיס
ץ ץ טזס־התווכלה הענק נוחת לאט
( /על תל־אביב, וצנחנים מזוקנים מביטים
בעיניים אדומות על שפע האורות ש־למטה.
בתנועה עייפה הם מעבירים ידיים
שרוטות מלילות של חפירת שוחות על
תלתליהם המאובקים.
״אנחנו יפים אהה?״ אומר אחד מהם.
״מי ניצח?״ שואל חברו, ברצינות גמורה.
באפי
עדיין עולה ריח הגוויות השרופות.
כלב רעב מכרסם גוויה של אוייב. בצד
הרגשת הכרת התודה שנשארתי בחיים,
מתגנבת אל ליבי תחושה שהשתתפתי
בסרט פורנוגרפי, והערב אני עוד צריך
לגשת להורים של יורם, לאשתו של
צביקה, לילדים של יואב, לדני ולאריה
אין משפחה בארץ.
״ספר לנו בדיוק איך שזה קרה?״ ישאלו
ההורים, הנשים, האהובות, הילדים, הירח,
השמש, הכוכבים שלי, האלוהים שלי, בקופסא
הקטנה שעל הדלת: ספר לנו בדיוק
איך זה קרה.
מאוחר בלילה, אני אצעק מתוך שינה
״חובש ! חובש !״ ושוב, בפעם השניה
בחיי, אצטרף למפלגת המטורפים הזמניים,
הלומי הקרב, המתים בעודם חיים. אז
יצוצו כל מיני אנשים שפתאום אני לא
מכיר, קרובי משפחה, ידידים עורפיים, והם
יתפלאו שהחיוך שלי טעון בדמעות, ולא
כל שם של מת מעביר בי צמרמורת.
אני הולך להביט אל הים :
אתה הולך לאן 1
להביט אל הים. למה?
למה? למה שאתה חזרת משם, אתה
צריך ללכת אל הממשלה, אל המנהיגים,

אל הכנסת, להצביע עליהם, ולהגיד: אתם
שיקרתם אותי, אתם הרגתם את החברים
שלי !
אבל מה שקרה לי, זה דבר נורא: אני
מוקף בדברים שלא מעניינים אותי. חברי
לנשק, כמעט כולם, נהרגו או נפצעו, או,
כמוני, חיים בעודם מתים, או ההיפר. אז
מי בעצם נשאר כאן בחיים? כמה להקות
צבאיות ששרות :״העולם כולו נגדנו.״
גם אני.
למחרת בבוקר, אני בסיוט אחר הלקוח
מתוך ״הרצוג״ של סול בלו, אחד הספרים
שהיו אהובים עלי במיוחד, כשעוד הייתי
חי. ואני כותב גלויות כתומות שמחלקים
לחיילים. גלויה אחת אני מקדיש לחבר-
כנסת בן אלף, מטומטם אחד שנבחר על
ידי עצמו להיות בוועדת־הביטחון של ד,מ־דינור
הביטחונית שלנו, אני כותב לו מלב
אל לב.
״אדוני,
אתה בטח מתפלא מה פתאום אני
כותב לך את הגלויה הזאת. אני בטח
בסך הכל חייל שמשרת בצד השני של
התעלה ! ואתה חבר־כנטת מחורבן שלא
משרת את אף אחד. לא לא, מותק,
אני לא מאשים אותך בכלל, והדיכאון

שהשתלט עליך בזמן האחרון הוא בהחלט
לא במקום. תאמין לי, שזה בהחלט
לא המחדל שלך. אנחנו הרי ידענו
כל הזמן שאתה אפס וחדל אישים. אז
אל תהיה לי כל כך שבור, ותתנחם בעובדה
שמעולם לא היית מסוגל להתמודד
גם עם הבעיות הצנועות ביותר. אז
איך היית יכול לעצור את המילחמה הזאת?
כאן אצלנו הכל בסדר: חוץ מה־פישפשים.
ואנחנו רק נופלים בין הכיסאות
שלכם ...נופלים בין הכיסאות שלכם...״

אים,
כאילו שיחקנו באיזו הצגה מחור בנת.
אני לא הבנתי בכלל על איזה ניצחון
הם מדברים. אם הם מתכוונים לשלום, הרי
שהשלום מעולם לא היה כל כך רחוק.
אבל האידיוט ההוא, שמשרת כחבר־כנסת,
אמר שזה בסדר, שאני יכול לישון בשקט
בלילה, שמצבנו הביטחוני לא היה מעולם
כל כך טוב. ומצאתי אפילו איזה פראפסי-
כולוג מטורף, שסידר לי לדבר עם המתים
מהגדוד שלנו, שנמצאים באיזה בסים
עורפי בגן־עדן. ומלאך מתרומם מכסה להם
את הפנים בכל לילה.

נופלים בין ר,כיסאות שלכם.
אני בן שמונד-,עשרה, עשרים ושש,
שלושים ושתיים. עשרים ושש זה גיל טוב
כדי לחיות ולמות בבת אחת. בחיים עוד
לא לקחתי טריפ כזה, מלבד, אולי, בגיל
תשע-עשרה במלחמת ״ששת־הימים״ ,ב־רמת־הגולן,
אחרי כיבוש תל־אבו־חרא,
כשאחד משרי הממשלה הגיע אלינו, ובישר
לנו בחיוך דק שניצחנו.
״אתה ניצחת״ אמרו לו אלה שנשארו,
״אנחנו הולכים להביט אל הים.״
ואחרי חודשיים של סיוטים וצעקות ״חובש!״
באישון לילה, התחילו לצאת אלבומי
הניצחון. ובעתון כתבו שהיינו נפל

פני שש וחצי שנים הלכנו להביט
/אל הים, והוא היה כחול כימו שרק ים
יודע להיות. אחר כך התחילו לשטוף לנו
את המוח בחיוכי ניצחון מאוסים. והלכנו
גאים ברחובות השפע, שורקים את ״הגשר
על הנהר קוואי״ ,ומחפשים אשה, דירה,
מקצוע, כסף ...ומנסים להשתחרר מן הסיוט
ולהאמין למנהיגינו הנפלאים המ־פזמים
בראש חוצות :״מצבנו הביטחוני
מעולם לא חיה כל כך טוב״.

ה שלום שלי
וה שלום שלהם

נעד אתנו!״ או..׳ח׳ השזום והביטחון!״ -בנו..אמא!״ נמו תינוקות, הס צעקו
חוויותיו של לוחם בפרק מהספר..המחדד־רצה
בעצם להגיד.. :כל המוותר
מצבנו, מצבם, מצבה, תנצב״ה...
וכמה זמן אתה יכול להביט אל ד.ים?
לפני כל מילחמה ואחריה, אומרים
לנו, שאנחנו הולכים להילחם בעד שלום
וביטחון. אבל היכרתי כמה שנהרגו בלי
לחשוב בכלל על שלום או ביטחון. הם
חשבו על האשד. ועל הילד הקטן שמתעורר
כל ארבע שעות, על ההורים, על הילדים,
על החתיכה ההיא שהבטיחה לתת ולא
נתנה, על הסרט ההוא ש״חובה״ לראות
באלנבי, על הפרדס הירוק ועל ריחות ש״
משגעים את השכל. מי שאהב את הים חשב
על הים ומי שאהב את השמש חשב על
השמש. אני חשבתי רק על המוות, אבל
אני זה לא דוגמא, אני הפחדן שבחבורה.
משום ש״מילחמה למען השלום״ זה לא
מספיק בשבילי. לא אדוני השר — חבר —
הכנסת — המטומטם — האלוף — המחייך
— מעטיפה — של — תקליט — ראש —
מועצת — פועלי — התחת — שלי. בי אני
התבגרתי קצת, וקראתי קצת ספרים, ודי ברתי
עם כמה אנשים, ואני רוצה לדעת
גם על איזה סוג של שלום אתם מדברים
בדיוק. איזה שלום? כמה שלום? ושלום
עם מי?
שלום עם אשתי? שלום עם ריצ׳ארד
ניכסון? ואיזה ביטחון בדיוק? ביטחון
עצמי? ביטחון שלא יגנבו לי את הביצים?
אני רוצה לדעת, כי נוכחתי לדעת שהשלום
שלי זה לא השלום שלכם, והביטחון שלכם
תמיד גדול יותר מהביטחון שלי, כי תמיד
כשמתחילה מילחמה באיזה מקום, אני הולך
למות ואתם ממשיכים ומדברים על שלום
ועל ביטחון.
ב״אנשי פאנפילוב״ ,ספר חובה בקורס
קציני חיי״ר, מדובר על כרם ועל בית, וזה

יהונתן ג פן -

״מה דעתך על הספר המחדל?״
שאל עורר מעריב, אריה (״צ׳יק״)
דיסנצ׳יק, את שר־הכיטחון משה
דיין, כארוחת-הצהריים שערכה
ועדת־העורכים של העתונות ה יומית
כישראל לכבודו של דיין,
ערב הבחירות .״לא קראתי עדיין
את הספר,״ השיב דיין ,״אכל מה
שאגי יבול להגיד הוא שלפחות
אחד המחברים בא ממשפחה טובה!״
דיין
התכוון כבד לכן־אחותו,
יהונתן גפן, שיחד עם שישה עיתונאים
ישראליים אחרים (ישעיהו
כן־פורת, אורי דן, איתן הכר, חזי
כרמל, אלי לנדאו ואלי תבור)
השתתפו ככתיבת הספר המהדל,
המהווה כתכ-אישום חריף נגד ההנהגה
המדינית והצבאית של ישראל
על אחריותה למחדלי מילח־מת
יום־הביפורים.
יהונתן גפן ,25 ,יליד נהלל, סופר,
משורר וכעל טור קבוע במעריב,
היה במילחמה קצין כיחידת
צנחנים שצלחה את תעלת־סו•
אץ מערבה ונלחמה במבואות אים•
עיליה. את חוויותיו האישיות
במילחמה ובעקבותיה, כתב כפרק
הנושא את השם ״מילבוד 73 -׳״
המופיע כסיכום הספר המחדל.

כל ה חיי ם
וכל ה מוו ת

הונתן ג פן
בעמודים אלה מובאים קטעים מתוף
פרק זה כספר, שיש בהם
אולי כדי להסביר את החרם הטוטאלי
שהטילה העיתונות הישראלית
על הספר ועל הגילויים המתפרסמים

חובשים מטפלים בפצועים בתותת איסור בצועים ממעוב לתעלה
כל אידיוט יכול להבין. זה קל. אתה יכול
לנגוע בבית ובכרם, אבל האם מי שהוא
מכם נגע פעם בשלום או בביטחון? הם
פשוט אומרים לך מילים שהם לא יכולים
להסביר לך, ואתר, צריך ללכת ולהילחם,
ואולי למות בשביל משהוא שאתה בכלל
לא מבין.
חברים שלי שוכבים בבתי־הולים עכשיו,
בלי ידים ובלי רגלים. איזה ביטחון יש
להם? ויש כאלו שנהיו מטורפים, והם מתרוצצים
במיסדרונות של בתי משוגעים וצועקים
״חובש״!

האם זה השלום שהבטחתם להם?
אז אני כותב להם עוד גלויה קטנה :

אדוני השר־המנהיג״המחונן־הרמטב״ל-
הגנראל-המחדל-היו״ר־הנבבד-והלאומי!
אני בן עשרים ושש ויש לי שני ילדים
ואין לי דירה. ביטחון ושלום זה בטח
דבר נפלא, אבל החיים שלי חשובים לי
יותר מהמילים שלכם. אני לא מטומטם,
וכשאני נלחם אני רוצה לדעת בדיוק
למען מה אני נלחם. אם שלום, אז איזה
שלום בדיוק ז שלום שחור — לבן? שלום
צבעוני ! שלום עם משבצות ז שלום ל
והריח
של הגוויות, וטופול ניסה להצחיק
אותנו אתמול בלילה, ולמה שלא תקפצו
פעם! הכיסאות לא יברחו לבם

שלושה חודשים! שלום עד שהבן שלי
יתגייס למען הצבא ויילחם למען אותו
שלום בדיוק ! בי אם מדובר בשלום ובביטחון
הפרטיים שלבם, אז תלכו והילחמו
בעדם בעצמכם. בי השלום והביטחון
שלי הם לחיות במה שיותר הרבה,
ולא למות, וגם לא לאבד איזה אוזן
באיזה קרב. ותתפלאו, אני מובן לוותר
על הרבה מאוד בשביל שלום אמיתי
וביטחון אמיתי. גם עליכם. אבל אני לא
מובן למות בשביל מילים שאני לא מבין.
בבה אצלנו הבל בסדר. קצת קר בלילה,

** ן, אני חושב שהיו לנו שש שנים
*4טובות לדבר על שלום וביטחון אמיתיים.
אבל היינו עסוקים במלים, במשמעויות,
בערכים, בפילוסופיה באגורה. הרי
תמיד נלחמו בשביל משהוא :״חופש״,
״אחווה״ ,״עצמאות״ ,״שלום״ ,״ביטחון״,
״דמוקרטיה״ ,והמילה החשובה ביותר —
״חיים״ ,סתם חיים, הלכה ונדחקה לקרן
זרת, מאחורי תילי תילים של סיסמאות
ריקות ומשומשות.
אני ראיתי בחורים צעירים מתים. ואף
אחד מהם לא צעק, לפני שנפל ,״טוב למות
בעד ארצנו״ או ״יחי השלום והביטחון!״
הם בכו ״אמא״ כמו תינוקות, הם צעקו
״חרא״ ,ויורם אחד אמר :״אל תספרו
לאשתי, היא תיכעם עלי כל החיים״ .הוא
רצה להגיד ״כל המוות״ ,הוא רצה להגיד
״אני מת בלי לדעת אם השגתי סוף כל
סוף את השלום והביטחון שלכם״,
בתוך גן-עדן של שוטים התעסקנו לנו
בשטויות הנפלאות שלנו. והצמדת, המדינית
והצבאית, נתנה לנו להבין שאנחנו
מוקפים כל הזמן בביטחון ובשלום, ואין
לנו מה לדאוג, והאורגיה יכולה להימשך
באין מפרע.
ף ולדה מאיר לא מדברת באותה שפה
^ שאני מדבר. הבדיחות שלה לא מצחיקות
אותי. המחשבות שלי לא מעניינות אותה.
והיא אשר. חזקה שיכולה להסתדר יפה גם
בלעדי ובלעדיך. היא יכולה להסתדר בעל-
עדי כולנו. וכראש־הממשלה, היא יודעת
שתמיד, ובכל מקום, מציינים מיליוני אזרחים
בסיפוק עצום שהממשלה לא טובה,
לא מתאימה, לא מוסרית. מדברים עליהם;
על כל אותן נסיכויות פיאודליות שנקראות
גם מפלגות־פועלים, במין בוז מופגן של
התעלמות מוחלטת.
כי הם ״שוברי העצמות״ .הם ״המנצ חים״
.ובכלל, הם לא צריכים אותנו בש ביל
לבחור את עצמם בעצמם בכל פעם
מחדש.
הייתי אומר שאנחנו אפילו קצת מפריעים
להם.
היה להם נוח מאוד לשבת לבד על מאה
ועשרים כסאות, ולהתחלף מדי פעם, בינם
לבין עצמם, כמו במשחק הילדים ההוא,
אתם יודעים, כשהמנגינה נפסקת וכל אחד
צריך לתפוס כסא כמה שיותר מהר. והם
זריזים מאין כמוהם במשחק תפיסת הכס־אות,
וזה בעצם הכישרון העיקרי שלהם.
תנו להם כסא, ותראו איך הם משחקים
אותו עד הסוף. מדי פעם אני רואה את
הפרצוף שלהם בעיתון או בטלוויזיה, וחו שב
לעצמי, כמו בס צינו ת הרדיפה, מערבונים
0וג צ׳8?״ ,ץ!3X6 10 )11086 011ז\\ ״
מי הבחורים האלו? האם זה הצד של
השריף או הצד של השודדים? ואיזה קשר
יש להם איתי? הרי הכי צעיר שבהם יכול
להיות הסבתא שלי. והם לא מדבלים באותה
שפה שאני מדבר, ולא מעניו אותם
מה שמעניין אותי. או, הנה, בעצם כתיבת
שורות אלה אני רואה אחד מהם על מסך
הטלוויזיה, איש זקן זקן זקן, וחיוך שררה
משועמם מרוח על פניו. אני בטוח שבחיים
שלו הוא לא נישק בחורה, אני מתכוון
בפה, יכול להיות שהוא אפילו לא נושם
כמו שאגי נושם. הוא רק עומד לו שם...
כל הזמן...
והנוער, הבוער שאיבד מזמן את האמון
בנבחריו, שמתייחס בבוז לכל מלה שיוצאת
מפיו של כל אחד מהם, הוא צריך, פעם
בכמה שנים, להקריב את נפשו למען מח דליו
של אותו מימסד מוזר ויהיר שנוטע
בנו את הרגשת הביטחון והשלום הדימיו־ניים
שלו, עד שיש מילחמה לא כל כך
מוצלחת, ואז אני צריך לקחת גלויה עם
איזה ציור מסריח של אווירונים ורובים,
ולכתוב דברי תנחומים לנבחרים:
״נבחר יקר!
תפסיק לבבות, הבל יהיה בסדר. ואל
תעיז להאשים את עצמך. הרי בולנו, וגם
אתה ביניהם, ידענו בל השנים שאתה
אדם סנילי ומוגבל, ובשעת מיבחן אסור

(המשך בעמוד )23

!,כאשר

מדברים ־ אין יו רי ם ! ״

דובה בין
עצי ההא]!!
מאת

ואב יפ ת

ך• פגישה נקבעה לשעות ד<צד.ריים.
ן \ יזמו אותה משקיפי האו״ם, ומפקד
הגיזרה המצרי והישראלי הסכימו להש תתף

היד, זד. לאחר שמספר תקריות האש ב־איזור
שלנו, איזור איסמעיליה, גבר. איתו
גבר מספר הנפגעים. מטה משקיפי האו״ם
החליט להציב בשטח נקודת תצפית קבד

״׳וכה׳ בו ק ר אחד — כמובן לאחר תי אום
מראש עם שגי הצדדים — הופיעו
אנשי האדם בשטח ההפקר שבינינו ־ד
בין המצרים, הקימו אוהל כחול, רחב־ידיים,
ותקעו לידו את דיגלם. אחר מתחו
שני קווי טלפון, אחד אל מיפקדת הגיזרה
הישראלית ואחד אל המיפקדה המצרית,
והחנות היתר, מוכנה לעסקים.
צלף מוסווה
ת הצד המצרי ייצג סרן צעיר, שחת־
^ גלד, כתוקפני, גם־רוח וחצוף. אולם במהלך
הדיונים התברר שהוא פשוט נרגש
מאוד. מעולם לא נפגש עם ישראלים
פנים־אל־פנים, ולא ידע איך אוכלים אותם.
במהלך השיחה, כאשר נרגע, נעלמה
גם תוקפנותו.
עם הסרן היד, קצין מצרי אחר, מג״ד,
אולם הוא השאיר את ניהול השיחה לסרן.
שני מצרים נוספים לא נשאו דרגות, אך

הוצגו בפנינו בקצינים. אחד מהם נשא
משקפת־שדה, וכיוון אותה מדי פעם לעבר
עמדותינו. הוא היה היחיד בקבוצה המצרית
שלא דיבר אנגלית,
הוא נתבקש באדיבות, אך בצורה ברורה,
להסיט את התעניינותו לכיוון אחר.

הצדה
ברגעהאח רון
י* סרן המצרי לא הסכים לשוחח
( ן איתנו ישירות. הוא פנה באנגלית
למשקיף האדם, ד,ירצה טענותיו, וזד
או״מניק העביר אותן, גם כן באנגלית,
לנו.
״״הטענה המצרית על סדר־היום היתד,
התנגדותם לכך שנמשיך להפעיל את הטרקטור,
שפעל בגיזרד, מאז הבוקר. התשובה
הישראלית היתד, שהמצרים אשמים
בהפעלת הטרקטור, כי הם אלה שהפעילו
צלפים באיזור, והטרקטור הובא כדי להערים
ערימות עפר בחזית עמדותינו כדי
להסתירן מעיני הצלפים.
המצרי לא השתכנע. אם לא נפסיק את
עבודת הטרקטור — יפתח באש.
בשלב זר״ כאשר נראה היד, שהשיחה
מגיעה למבוי סתום לפני שהתקדמה כלל,
התערב בשיחה אחד הקצינים הישראלים,
בחור בעל אישיות מקסימה, העובד באז רחות
במחקר בשלוחה הרחובותית של
האוניברסיטה העברית:

יאויך סגן איתן, אחד משני המ״מים של המחלקה, מאבטח עם אנשיו
111 11
^ 1 1 / 1את הקצינים הישראליים שיצאו לשטח ההפקר לשיחות עם
1 *4 11
המצרים. לבוש שכפ״ץ, כשמסביבו ארגזי־פעולה, טלפון, מכשירי־קשר, מנות־קרב,
והצמחייה העבותה המקיפה את העמדה, נראה איתן כדמות מסרט־פעולה.
״שנינו• אנשי־צבא,״ פנה לסרן המצרי.
״אם נקבל פקודה, אני בטוח שכל אחד
מאיתנו ימלא אותה כמיטב יכולתו, ובגבורה•
אבל עכשיו אין לנו פקודה להרוג
אחד את השני. עכשיו אנחנו משוחחים.
האם זה לא מגוחך שנשוחח באמצעות
אנשי האדם ז אתה הלא מדבר אנגלית
מצויינת. בוא נשוחח ישירות. אם אתה
רוצה׳ אני מוכן לדבר איתך גם ערבית.״
הסרן המצרי נותר מופתע. לרגע היסס,אחר שלח מבט שואל לעבר מפקדו. הלה
הניד ראשו לחיוב.

!?פגש
ר עי ם
ך נשכר הקרח, ושיחות ז׳נבה בין
עצי המאנגו עלו על מסלול של שלום.

החלה שיחה ישירה. אחו הישראלים
גילה כי הקצין המצרי השלישי, זה שלא
ענד דרגות, הינו יליד אלכסנדריה —
?.1קום הולדתו של הישראלי. השניים סרו
הצידה, החלו מחליפים חוויות משותפות.
המצרי מאלכסנדריה היה מילואימניק
בוגר אוניברסיטה, שבאזרחות הוא מורה
למתמטיקה בתיכון. גם אותו, כאת עמיתו
הישראלי, העסיקו יותר מכל החופשות
והדאגה למשפחה שנותרה מאחור.
אחר עברו השניים לדבר פוליטיקה. הריעות
שהחליפו שני בני־העיר היו רחו קות
מלמצוא־חן בעיני שרי־ד,ביטחון של
מדינותיהם.
זזאפחח

באש! ״
ך* ינתיים, נמשך הדיון בנושא ה-
מרכזי של הפגישה. הסרן המצרי
תרם עתה את תרומתו שלו לשלום :״המפקד
הבכיר שלנו צריך לחזור מחר מחופשה,״
גילח• ״בלעדיו, אין לנו סמכות
להסכים לעבודת הטרקטור. ההוראה שלנו
היא לפתוח באש אם הטרקטור יעבוד.
בואו ניפגש מחר, הוא ישתתף בשיחה,
ויחליט.״
עתה תרם הצד הישראלי את מנת ה־רצון־הטוב
שלו :״אנחנו מוכנים להשבית
היום את הטרקטור, כדי להוכיח לכם ש איננו
מתעקשים,״ אמר .״אבל מחר בבוקר
נהיה מוכרחים לחזור ולהפעיל אותו. כש יבוא
המפקד שלכם, ננסה לשכנע אותו
שהפעלת הטרקטור, בשטח שלנו, לא צריכה
להיות סיבה לפתיחה באש.״
״השתדלו לא להפעיל אותו עד שהמפקד
שלנו יבוא,״ ביקש הסרן .״אני מצטער,
אבל יש לי הוראות לפתוח באש.״
סיגנונו, עתה, היה שונה לגמרי מסיג־נונו
בתחילת השיחה.

״בואו
ל א ניר ה״

עורה חוש

אריה פרידן, עולה חדש מרוסיה הנחשב
לחייל המצטיין במחלקה, צופה
בדריכות לעבר מיפגש הקצינים, בעוד חברו לעמדה עוסק

בבג״צ, משתזף בשמש החמימה. למרות הרצון הטוב שהביאו
שני הצדדים לפגישה, הס לא רופפו את הכוננות כמלוא הנימה,
והאנשים בעמדות חיפו על משתתפי השיחות כל הזמן.

ן* הצדדים הושיטו ידיים לשלום. אחד
1 1הישראלים הגיש למצרים חבילת־שי. המצרים
סירבו לקבלה :״בפעם הבאה נביא
גם אנחנו, ואז ברצון נחליף איתכם מתנות,״
אמרו.

לכאורה, לא הושג בפגישה מאומה.
ולמרות זאת, הושג בה כל־כך הרבה.
באותו ערב פתחו המצרים בהפגזה
על המוצב השכן לגו. מוצב זה היה
שייך כבר לגיזרה השכנה, לא שלנו, וגם
המוצב המצרי שהפגיז היה שייך לגיזרה
המצרית השכנה, לא זו שממולנו. עם
התפוצץ הפגז הראשון, התקשר מפקד ה־גיזרה
המצרי שמולנו עם משקיפי האו״ם,
ביקש להודיע למפקד הגיזרה שלנו כי
בגיזרתו שלו הוא ממשיך לשמור על
השקט, בתנאי שגם אנחנו לא נפתח.
התוצאה: בעוד בגיזרה הסמוכה הוחלפה
אש, נשמר בגיזרתנו השקט.
מובן שלוא היינו מקבלים הוראה לסייע
למוצב המותקף, היינו מבצעים אותה.
אולם האש היתה יכולה בקלות להתפשט
גם לגיזרתנו גם בהיעדר פקודה כזו. זה
טיבעה של אש.
ואילו הפעם, בעקבות השיחה בצהריים,
נמנעו נפגעים בגיזרתנו בערב.

המפקדהק די ם
־ ו איהר
ך• מחרת ככולן ר התקשרו המצרים
/עם אנשי האו״ם והודיעו לנו כי
מפקדם יקדים לשוב מחופשתו, וניתן לקבוע
את הפגישה בעשר בבוקר, לא בצדד
ריים, כפי שנקבע אתמול. התשובה היש ראלית
היתה חיובית.
הוחלט כי עד הפגישה, יושבת הטרקטור.
אם המצרים טרחו להוכיח את
רצונם הטוב על־ידי הזעקת מפקדם מוקדם
יותר מחופשתו, מן היאה שגם אנחנו
נעשה ג׳סטה.

אך הפגישה התקיימה בכל זאת בצהרי
היום, לא בעשר. הסיבה: המפקד המצרי
החליט לקצר את הדרך למקום המיפגש,
ובמקום לנוע לאורך שביל העפר המסומן,
בחר להתקדם, בלוויית פמלייתו ואנשי ה אדם,
כשהוא חותך את השטח. בדרך הוא
נתקל בביצה טובענית שחסמה את דרכו,
ונאלץ לסוב ולעשות את כל הדרך חזרה.
כך הגיע באיחור של שעתיים, מתנשם
ומתנשף לאחר המסע הארוך.

עו״ין
אידיונו
ך* פעם היתד! הפגישה נינוחה יותר כבר
\ 1מתחילתה. הצדדים שוחחו ביניהם ישירות,
אך למרות כל מיטען הרצון הטוב,
לא הגיעו לסיכום בפרשת הטרקטור.
ושוב הציל את המצב איש האוניבר סיטה.
שוב פנה לסרן המצרי :״בוא
נדבר גלויות,״ אמר לו .״יד על הלב. אני
אשאל אותך משהו, ואתה תענה לי בכנות
איך אתה היית נוהג. וכמו שתענה לי, כך
ננהג אנחנו.
״מה היית אתה עושה אם כן, לוא היית
צריך להפעיל טרקטור כדי להגן על חיי
חייליך, והצד השני היה בא ודורש ממך
להפסיק להפעיל אותו, רק בגלל שגם לו

פגישה מצוית־ישואזית

לאיסמעיליה. קבוצת האנשים העומדת ליד טיגדל המים, בקרחת
שבחורשת המאנגו (מסומן בעיגול) הם מפקדי הגיזרה הישראלים
והמצרים ומשקיפי האו׳ם. מאחורי מיגדל המים, בין העצים —

אין טרקטור. האם היית מסכים להפקיר
לסכן את חיי אנשיך בגלל בקשה כזו ד׳
הסרן המצרי לא ענה, תלה עיניו במפקדו
הבכיר. זה הירהר קלות, אחר הניף
ידו בתנועת ביטול:
״כל העניין עם הטרקטור הוא יותר מדי
אידיוטי מכדי שנקדיש לו זמן כה רב,״
קבע .״אתם יכולים לעבוד איתו במוצב.
רק היזהרו שלא לנסות לגנוב שטח.״
וכך נפוגה אווירת המתח, והתפתחה שי חה
חופשית ולבבית. הקצין המצרי טפח
על שכם בן־עירו הישראלי. זה התעוות
בבדיחות־הדעת, כאילו הכאיבה לו הטפיחה
:״וולא, למה תכה אותי?״ שאל.
״אני מכה אותך?״ צחק המצרי ״איך אכה
אותך, ואני כל־כך מבסוט ממך?״

העמדות המצריות. בקידמת התמונה — שק החול של העמדה
הישראלית. בשטח באמצע — גדר תיל. התמונה למטה היא צילום
מוגדל של התמונה שלמעלה, באמצעות משקפת. ניתן להבחין
במשקפי האו״ם החובשים ברטים (השמאלי ביניהם מחזיק בדגל),
בקצינים המצריים (בבגדים בהירים יותר) ובחיילים הישראליים.

אר אתה במקום,״ הציע המפקד המצרי
לישראלי,״ ואז יהיה לנו ביטחון שלא
תפרוץ אש בטעות.״
הפגישה נסתיימה באווירת שלום, כה
מוזרה בין אוייבים.
בימים הקרובים נמשכו תקריות-אש, בעיקר
הפגזות, בגזרות הסמוכות. בגיזרתנו
המשיך לשרור שקט.

במהלך ההפגזות המצריות על כוחותינו

ה ע צי ם
מ תי ם 31ו 3י ם
ך* מילואימניקים מכין שני הצדדים
ן ן החלו משוחחים על בעיות המשפחה
והחיים האזרחיים. אנשי־הקבע החליפו
רשמים בדבר תנאי-השירות. אחר הפכה
השיחה החופשית למעשית יותר: שני
הצדדים ניסו לתאם את לוח־הזמנים של
חופשותיהם :״כשאני אצא לחופשה, תיש־

כך, הוחלט לכרות עצים מעל המוצבים.
גם במוצב שלנו נידונו מיספר עצים ל־כלייה
— דבר שהעציב במיוחד את החק לאים
שבמחלקה.
לקראת מיבצע כריתודהעצים זומנה
פגישה נוספת עם המצרים. לא היה קל
לשכנעם, אולם הפיתרון נמצא בשיטת
התן־וקח: בתמורה להסכמתם לאפשר לנו
לכרות את העצים, בלי לפתוח עלינו ב

— הסכמנו אנחנו לאפשר להם למתוח
גדר־תיל בחזית המוצב שלהם.

ננ ס ה
להש מי ד
ך* לזה התרחש לפני שבועיים. בשבו^
עיים שחלפו, לא אירעה כל תקרית
בגיזרתנו. ויחד עם זה, ביצענו את עבודות
הביצורים במלואן, בלי לוותר כהא־זה
על צרכינו. בעוד שלפני כן היתה ה־גיזרה
שלנו אחת החמות באיזור איסמעי־ליה,
היתה עתה הרגועה ביותר.
לכולנו היה ברור שאם תתחדש הלחימה,
העולם כולו.
לכולנו היה ברור שא סתתחדש הלחימה,
׳תיעלם האידיליה, ושוב ננסה להשמיד
איש את רעהו.
לבולנו היה ברור שאם המפקד המצרי
יקבל הוראה לחמם את האיזור, הוא יבצע
אותה במלואה.
אבל לכולנו גס היה פרור, שבהיעדר
כל האילואים הללו — חלפו על שני הצדדים
שבועיים של שקט, ללא כל הרוגים
ופצועים.
וכל זה, בגלל שהצלחנו להחליף את היריות
בדיבורים.

608

2משתת פי םמתחל קי ם
בפרס רא שון ב ״ טו טו ״

בווירווו הסילווסגגר 1

(המשך מעמוד )15
שוחררו בבר, או נמצאו בחופשה — לאלה
היה זה ליל סילווסטד ככל לילות
הסילווסטר. לילה בז מצווה לחגוג כדת
וכדין.
הם התכנסו בבתי־מלון, במועדוני־לילה,
בבתים פרטיים, וחגגו איש לפי כיסו, איש
לפי כוסו, איש לפי מצב־רוחו.
אולם !לא היה כמעט איש שלא מילא
לפני כן את חובתו בקלפי .׳אחוז ההצבעה
הגדול הפעם הוכיח זאת.
תוצאות הבחירות של סילווסטר 73׳
עלולות להיכנס להיסטוריה של הבית השלישי
כהרוודגורל. אולם במהלכן, הן חיו
שיגרתיות למדי, נורמליות למדי, עם כל
התופעות של קודמותיהן.
אל הקלפי ברחוב יהושע בן־נון ב־תל־אביב
נכנס זוג צעיר מלווה בשלושה
זאטוטים. המחאות של חברי הקלפי
לא עזרו. הבעל התעקש להכניס את ילדיו :
״הבן שלי הגדול, עכשיו בן .13 כשתהיה
לו הזכות להצביע, הוא יהיה בן .21 זה
הרבה זמן, מי יודע אם עד אז לא ייהרג
במלחמה. עכשיו חשוב לנו שיהיה עוד

י״ הרבה עבודה, והוא לא יכול להסיע
אותן. מאדאם אוחאנה פלטה משהו בער בית
לא סיפרותית, ושלוש הנשים חזרו
לקלפי, דרשו.מהוועדה להוציא את המעטפות
שלהן, כי הן רוצות להצביע למפלגה
אחרת.
אל הקלפי בעיריית בני־ברק נכנסה
יהודיה, הציגה בפני הוועדה את תעו־דודהזהות.
יו״ר הוועדה הופתע למצוא
המחאת־בנק על 35ל״י צמודה לתעודה.
״מה זה, גברת סוניה דוייטשר?״ שאל.
הקשישה נראתה נבוכה :״זה קיבלתי ממישהו,
תשאיר את זה בתוך התעודה.״
בשכונת הוסדרה יצאו התושבים לפיק ניק,
לא לקלפי. הם לוו בפמלייה גדולה
של ילדים, והצטיידו בכלי אוכל גדושים.
בחצר בית־הספר התמקמו הקטנים, החלו
,בפולחן האוכל, בעוד הצעירים והמבוגרים
מתייעצים על ימה יצביעו.
מחנה אחד, מורכב מצעירים מגודלי־שער
ותלבושת מצועצעת, קבעו פ׳ .המחנה
השני היה בעד ד.
המהומה גברה כאשיר הגיע דיווח ׳ממישהו
שיצא כי הפתקאות עם האות פ׳ נעלמו

ביום ה׳ המועד האחרון
למסירת הטפסים

עשה 1 *7מנ ה ג 7ן ב 1ע -
מלא טו טו כלש בו ע !

קבוצת סדירניקיות ממתינות לתורן להצביע, כשהן אוחזות בידן
את תעודת־הזהות שלהן ופנקס חייל. בבסיסי צה״ל לא היה אירגון
הבחירות כרוך בקשיים מיוחדים ותהליך ההצבעה התנהל בדרך־כלל בסדר מופתי.

ח״לות

סוף לגירו שין
ו ל פי רו דהחב רו ת!
היא תשאר שלך ותשיב לן אהגה
בחוברת הסברה שהוצאה לאור ע״י ,/פ רופ סור ״ בע״מ יש פתרון לבעיה
המטרידה הרבה גברים בריאים ובהחלט בלתי מאושרים. בעתייט של אלפי
גברים המסיימים מהר מדי, ואינם מהנים את בת־זוגם.
חוברת. ההסברה של ״פרופסור״ בע״מ, חושפת בעיה זו ומלמדת את
הקורא כיצד להתגבר עליה במאה אחוז ולחיות חיים תקינים ומאושרים.
לקוראי החוברת יתווסף מידע חשוב — הכל אודות הבעיה ופתרונה.
המחיר — 15.ל״י, להשיג אצל ״ונוס״ ,המפיץ הבלעדי, רח׳ גרונימן 8
תל־אביב, או שליח/י צ׳ק/המחאת דואר לת.ד 17100 .ת״א ותקבל/י את
החוברת לביתך.

ןןץן!ן!ן *ןךו חיילים בשירות סדיר, בבסיס אי־שס במרכז הארץ, ממתינים לתורם
11 /להצביע. תהליך ההצבעה היווה אתגר אירגוני קשה יותר במרחבי 811 סיני, גושן, והרמה, שס נאלצו חוליות הקלפי לנדוד מיחידה ליחידה, כשיחידה אחת
פרושה לפעמים בעשרות נקודות בשטח, ויש להגיע אל כל טנק ואל כל נקודת תצפית.

־ה?ולפ

היה/

שצועון החדשות

ה ישראל י *

המעועת וה0יגהלה: תל־יאבי־ב, רחוב קדליגד ,12 טל&ון ,260134
מא־דואר 136 מען פברקי: עולכפרה. הדפום החדש״ גע״ם,

ודא, רו! ,בדאביגדור * הפצה: גד 3ע״פ * גלופות: צינקוגרפיה
בס8י בע״ם העורך הראשי: אורי אבנרי הפדל: העולם הזה 3ע״.8

קול למפלגה שלנו. אולי היא תמנע את
המלחמה הבאה.״
מרים אוחאנה ושתי שכנותיה גמרו להצביע
בקלפי של בית־ספד ירדן שבשכונת
התקווה ויצאו החוצה. ליד הפתח עמד
גבר מגוהץ בקפידה וחייו אליהן. הגברת
אוחאנה החזירה לו חיוך סכריני ואמרה,
כמיבטא מאדלקאי ,״שמנו את הנייר שכתוב
במעטפה כמו שאמרת. עכשיו תיקח אותנו
לטיול ׳כמו שהבטחת.״
האיש הסביר לה כי המפלגה תעשה
לכל השכונה טיול מאורגן, אבל לא היום.
מרים אוחאנה ושתי שכנותיה לא הסכימו
לוותר, טענו כי הבטיחו להן טיול ביום
הבחירות.
האיש הזד והסביר כי ביום הבחירות

וצריך לחפות לפחות שעתיים עד אשר
יגיעו חדשים.
״היא שכנה שלי. קוראים לה דינה אזולאי
והיא לא יודעת איך מצביעים. היא
כל פעם שוכחת.״
מזל ועקנין ניסתה לשכנע את חברי
ועדת הקלפי לאפשר לה להיכנס יחד עם
שכנתה לתא ההצבעה.
חברי הוועדה לא הסכימו !ולאחר דין
ודברים קולני ביקשה הגברית ׳ועקנין מ שכנתה
לשבת בצד :״אני אביא את משה,
ואז נראה אם הוא לא יתן לנו להיכנס
ביחד,״ איימה.
שכנתה לא הרגישה בנוח נוכח המהומה,
והציעה שהן ׳תצאנה ביחד :״האנשים כולם
כאן פושעים,״ הכריזה.

803 אנחנו ר ק נו פ ר— 3 ,
(המשך מעמוד )19
בשום פנים ואופן לסמוך עלין. אז אל
תדאג עכשיו, ולא כל כך מהר יזיזו אותך
מהכיסא החם שלו• לילה טוב ושמור
על המוראל בעורף השמן. ממני, החייל
האלמוני, סואץ
״נ.ב : .בכל פעם שאתה צועק בהיסטריה
״אף שעל \ ״
לאיזה שעל אתה מתכוון בדיוק, ל־שעל
שלי או לשעל שלך ן ״

טוב ל חיו ת
בעד ארצנו
* 4.וב למות כעד ארצנו. ואני ידעתי
בגיל צעיר מאוד שמדובר כאן או
באמת נשגבת או בשקר נשגב או בשניהם
גם יחד. כי אם טרומפלדור באמת אהב את
הארץ, מדוע הוא חשב שטוב למות בעדה?
ואם הוא לא אהב, מדוע לא אמר זאת?
זה הטריד אותי מאוד בתור ילד. והגירסה
שלי, שעדיין לא זכתה להיות תלויה בשום
בית־ספר היא :
טו בלחיותבעדארצנו

— להיכנס לשוחות !

— יציאה !

— הזהרו חברה ! זה קאטיושות !
— לשים כובעי־פלדה, ולא להוציא את
הראש !
רגע ארוך של אימת מוות. כבר שלושה
ימים נפגעים לנו אנשים מהפגזות ארטי-
לתות של האוייב. וקאטיושות זה הכי
נורא. אתה רואה את הבהקי יציאות הפג זים,
אבל אתה לעולם לא יודע היכן הם
יפלו. וברגע הנורא הזה מצטלמים כל חייך
בסרט אילם ומהיר.
...אני מקווה שזה לא יהיה העיניים. כי
אם אני לא אראה אני לא אהיה שווה
כלום. כי ככה אני, גם כשלמדתי היסטוריה
קלאסית, אמרתי לפרופסור ההוא :״רומ אים
או לא רומאים, אני לא מאמין עד שאני
לא רואה וחס וחלילה לא הידיים,
לא הידיים בבקשה, עם הידיים האלה אני
ממשש אותך, וכותב שירים, ומלטף ילדים,
ומסבן את הגב, ומכבה את האור. ולא
הרגליים, אני אוהב ללכת, מספיק של-
רוטבליט אין רגל, ואני גם משחק כדו רגל׳
קיצוני שמלי, לפעמים, בשבתות. ולא
הבטן, ולא הגב, ולא האוזניים, ולא --
ואם אני אמות, מה עם כל הדברים שימותו
יחד אתי? השירים שלא כתבתי? המח שבות
שלא חשבתיו הרעיונות שאני מאמין
בהם? האלוהים שלי, בקופסא הקטנה
שעל הדלת, האלוהים האחד בלי הפנים
שליו כי אם אמות, אז כל הדברים שאני
אוהב ימותו יחד אתי, נכון? אני מתכוון,
המשפחה שלי, העולם שלי, החברים שלי,
אין לי הרבה, אבל אלה שבליבי כבר לא
יהיו יותר, נכון? ומוצארטו האם המסד
ארט שבי, זה שאני אוהב לשמוע, יהיה
רלבנטי גם אחרי שאני כבר לא אהיה? ו החיפושיות,
ודילן תומם, ושירה, הילדה
הקטנה שלי, השירה הקטנה שלי, שירה,
אבא כל כך פוחד בשוחה שלו, קודם
הוא התעצל לחפור, ועכשיו הוא מצטער
שהוא לא חפר יותר. והבושה: לשכב כך,
על אדמה שאני לא מכיר ...להתנשק עם
חרא של סוס מצרי ולחכות שיהרגו אותי,
שיחליטו בקשר אלי ש --
זזזזזבבבבום !
הפגזים נופלים, הראשונים די רחוקים,
על הגשר. אבל זהירות, המטח השני יורד
ממש עלינו! לא יותר מחמישים מטר!
אני מנסה להתכווץ כמה שיותר, להיות
גמד, להיות חתול. רסיסים גדולים עפים
מעלי, וההדף מהדק אותי אל האדמה המס ריחה.
עיני נעצמות ופי נמלא בעפר טחוח.
צעקות ״דוקטור!״ ״חובש!״ נשמעות מהחפירות
של פלוגה גימ״ל. ההפגזה הסתיימה,
ואני ממשש כל איבר בגופי, מאושר
על שנשארתי בחיים, ונשבע לברוח מכאן,
לברוח רחוק, לברוח עד לים, ולהגיד:
אני לא רוצה ליפול בין הכיסאות שלכם.
אני מפחד.
אני רוצה לחיות.
טוב לחיות בעד ארצנו!!!
נ י חי ומת בעת ובעונה אחת. ובפי
\ £טעם מלוח של זבל סוסים. וכמעט כל
החברים שלי נהרגו או נפצעו. והדבר ש הכי
פחות מעניין אותי הוא אם ניצחנו
או שהפסדנו. לא רוצה לשמוע תוצאות.
החיים שלי זה לא ׳כדורגל. ועכשיו אני
הולך להביט אל הים. אני חי, אבל את
מה שמת בי לא תחזירו לי לעולם.
אני הולך להביט אל הים.
העולם הזה 1896

ך* יא ניצלה, חשבה לעצמה הילדה
1 1בת ה־. 15
לאחר חודשים ארוכים שהיתה שבוייה
בידיו של הסרסור הנורא, היתד. עכשיו
בדרכה הביתה, במכונית משטרה. זה סוף
הדרך. הגיע קץ לסיוט.
ואז קרה דבר מדהים. לפתע, סטתה מכונית
המישטרה מהכביש, נכנסה אל מאחורי
מוסך בודד, סגור, ונעצרה.
שם, נבעלה הקטינה על-ידי קצין ה-
מישטרה, שהסיע אותה אל ביתה.
היה זה המפקח שמואל בן־יואש, ראש
מדור חקירות במישטרת פתח־תקווה.

ס ר סו ר
אל מוני
* 4לאותיה של הילדה היו ידועות ל ו
1מישטרה זה מכבר. עם פרוץ מלחמת
יום הכיפורים, התייצב אביה * ,תושב ראש-
העין ואב לשישה ילדים, בתחנת המישטרה
בפתח־תקווה, דיווח שבתו נעלמה. הוא
ידע גם לספר שבזמן האחרון נהגה הילדה
להתלבש בפאר, להתאפר בצורה בולטת,
ולשהות הרבה בתל־אביב, שם הסתובב
בקירבתה גבר לא ידוע.
המישטרה נכנסה לפעולה, אולם החקירה
התנהלה באיטיות, בשלב ראשון. אנשי ה מדור
המרכזי וחוקרים אחרים היו עסוקים
בתפקידי החירום שלהם, במהלך המלחמה.

11111X1111 המפקח שמואל בן־יואש הנאשם בבעילת הקטינה בעת שהיתה תחת
חסותו והוא היה בתפקיד רשמי. כרגע מושעה המפקח, שהיה ראש
מדור חקירות בפתח־תיקווה, מעבודתו, עד להעמדתו לדין בפני בית־המשפט המחוזי.

קצין המישוו־ה
| בעל את הקטינה
באתה של הילדה לביתה ופיוס ההורים.
הצעתו נתקבלה, והוא נטל את הנערה
במכוניתו לעבר ראש־העין, לפגישה המר גשת
והמפחידה עם ההורים הנזעמים.
ושם, בדרך הביתה, הוא בעל אותה.
אחר, הביאה לביתה.
לא היה להם זמן לנסות להציל את הילדה.
הסרסור ניצל את תור הזהב, כאשר
לא היה עליו שום לחץ מישטרתי.
הוא העביד את הילדה בפרך, יום ולילה,
עד שזו התמוטטה. כאשר ניסתה להתקומם,
הפעיל עליה איומים, אילץ אותה
להמשיך לעבוד למענו.
עתה, היתד. הילדה מנותקת משני העולמות.
הסרסור, שבתחילה פיתה אותה
בדברי אהבה, התגלה כמפלצת, והיא רצתה
להימלט ממנו.
אולם לא היה לה לאן. היא פחדה לח זור
הביתה, לאחר ששם ידעו על מעלליה.
תיק החקירה נגד הסרסור נפתח בתל*
אביב, שם הצליחו החוקרים לשים ידם על
הצעירה וסרסורה בתחילת נובמבר.
לאחר שהוסר מעליה צילו של הסרסור
והוברר שהילדה אינה מעיזה לחזור הביתה,
הציע המפקח בן־יואש את עזרתו בה *
השם מוסווה להגנת זהות הקטינה.
אליבי מזוייף
י * פרוצה הצעירה לא התלוננה על
( \ כך. בשבילה, אחרי הכל, היה זה
מעשה של שיגרה. רק בהמשך חקירתה
במישטרה, כעבור זמן, היא רמזה על כך
באקראי.
חוקריה הנדהמים וידאו על מה היא
מדברת, ודיווחו מיד לממונים עליהם.
בלי שהות, הקים המטה-הארצי ועדת־חקירה,
והמפקח הוזעק בפניה.
בתחילה, הכחיש את כל הפרשה, מסר
אפילו אליבי. אלא שתוך זמן קצר גילו
החוקרים כי האליבי מזוייף: בן־יואש הסתמך
באליבי שלו על סמ״ר שמואל גרובר.
החוקרים גילו כי גרובר שיקר, כדי לח פות
על בן־יואש.
רק אז נשבר בן־יואש, הודה בבעילת
הקטינה.

בשלב זה, הגיעה לקיצה התנהגותה התקינה
של צמרת המישטרה.
כאשר אזרח סתם מואשם בבעילת קטי נה,
הוא נעצר מיד על־ידי המישטרה, מובא
בפני שופט להארכת מעצרו או שיחתרו
בערבות.
אולם בן־יואש, שעשה את מעשהו בהיותו
בתפקיד — דבר ההופך את העבירה
לחמורה פי כמה — לא נעצר כלל.
בתגובה לשאלת כתב העולם הזה, הס ביר
קצין בכיר במטה-הארצי של מש-
טרת־ישראל את הסיבה ליחס המיוחד לו
זיכה מפקח בן־יואש :
״לא היה כל חשש שהוא יחבל בחקירה
או ישפיע על העדה, ומשום כך לא נעצר.״
גם סמ״ר גרובר זכה ליחס מיוחד. הוא
הורד בדרגה, נקנס, ופוטר מחמישטרה.
אזרח סתם, לוא היה מוסר עדות כוזבת
או מסייע לאליבי מזוייף, היה מואשם ב־בית־משפט.
נגד גרובר לא הוגש כל אישום.
בן־יואש
עצמו, שהמשיך להסתובב חופשי
בינתיים, הושעה מתפקידו, עד להעמדתו
לדין.
כאשר נתבקש למסור את עמדתו בפרשה,
הגיב :״אין לי מה להגיד.״

בהתאם לשינוי עשוי לזכות טופס אחד
במלוא הפרם הראשון
המצטבר.
הפרס הראשון בלוטו מצטבר
עד 500.000ל״י.
פרטים נוספים בדוכני המכירה.

ל שירותך יתרונות הסבו! הישראלי לטובות
הסשסש בסרבו לימוד שפות לקבונת בה ל הססשלה במשרד•
ססננליס וחברות
מרבז לימודי שפות למשרדי
הממשלה, צה׳יל, מפעלים ועוד

לימודים מרוכזים סו ימים או יותר
מועמד לאוניברסמוה!
עבורך אגו
עורכים קור ס הכנ ה
בהתכת בו ת למבחני
הכני סהב אנגלי ת
הבטח כניסתך לאוניברסיטה
קח א ת הקורם של

בהיות המכון יחיד בארץ המלמד בשיטות מתקד מות
ויעילות אלה (ההשקעה במעבדות הלשוניות
בלבד 300,000ל״י) זכה להכרה מצד גופים ומוס דות
ציבוריים ופרטיים כאחד והפך להיות ביז
השאר מרכז להקניית שפות למוסדות הממשלה
וצר,״ל:

מי הם תלמידינו?

/6יו 91ז3קוחס 6 0ע!וס^ £,1.10110

יחיד בארץ עם מעבדה מסוג
£צ 1זו ט,\1יסו 1\׳£ 001ז׳>10 <\0מ^ 1
בשיטת קסטות
המכון הישראלי לשפות הוא בית הספר לשפות
היחיד בארץ, אשר בו הוקמה מעבדה לשונית
אודיו אקטיבית (נתל־אביב וחיפה).

פי חמישה יותר אנגלי ת
ובל שפה לועזית

ר מת לימודים מו תאמת
לבל תל מיד
לאחר בחינה בכתב ובע״פ יסווג התלמיד לאחח מ־סן
רמות לימוד המונהגות אצלנו, המאפשרות
למידה בכל רמת ידיעה. קיימים סידורים המאפש רים
למי שנעדר משיעורים להשלים חומר חסר,
קיימות אפשרויות ללימוד מעבדתי עצמי בבית
ע״י ׳השאלת מעבדות אישיות ומערכות לימוד
הכוללות תקליטים או קסטות.

קיימים סידורים ללימודים מרוכזים לצורך
״ליטוש״ השפה במעבדה, או ע״י השאלת מעב דות
למפעלים ולפרטיים וכן שעורים פרטייך.

שפות הלימוד

לימודים במקום ובזמן
הנוחים לך

כיתות לימוד בכל שעות היום בשפות :
אנגלית, צרפתית, ערבית, גרמנית, ספרדית, איטל־קית.
עברית ועוד.
כתות בוקר מיוחדות לשירות עקרות הבית, עובדי
משמרות ולמי שנבצר ממנו ללמוד בשעות הערב.

קורם אנגלית בהתכתבות מאפשר לך
להתכונן לבחינות הכניסה היכן ומתי
שתרצה מבלי שתצטרך לבוא למכון,
אתה מקבל את כל החומר הדרוש
באמצעות הדואר, עונה על התרגילים
המתבקשים ומחזירם למכון. מורי
המכון מתקנים את העבודות ומחזירים
אליך בצירוף תיקונים ושיעזייים חדשים.

קורסים מיוחדים

לרשותן {!סזיסז׳
מורה מדריך

אנגלית למזכירות. אנגלית מסחרית.
אנגלית טכנית (לרופאים, מהנדסים וכוי).
צרפתית לתלמידי בתי ספר.
אנגלית לתלמידי בתי ספר.
הכנה לבחינות כניסה לאוניברסיטה.

השיטות שלנו שנבדקו ונמצאו
היעילות ביותר ע״י ה מו ס דו ת
המוזכרים לעיל, עומדות גם
לשירותך בבו*ך ללמוד במכון
הישראלי לשפות.

ביכולתך לבוא לביה״ס לשם התייעצות
בע״פ עם המורים.

מאחורי ה קו ר ס עומדים
אנשי אוגיברקיטה היוד•
עים בדיוק מה אתה צריך
ל!*עת כדי להתקבל אריה
רקברת פרטים ומבחן
מיון לקביעת רמתך —
שלח התלוש הרצ״ב.

לכבוי המכון הישראלי?*/מת

וזד 4068 רמת-נן 1 ונא לשלוח אלי פרוספקט גלי התחייבות

]כתובת ...

פרסום מי-טל

במעבדה מסוג זה אתה לומד בשעה אחת פי
חמישה יותר אנגלית (וכל שפה לועזית) מאשר
בכל שיטה אחרת. אתה נמצא באוירה הקרובה ככל
האפשר לשהות בארץ השפה הנלמדת ומקדיש
35 דקות מתוך שעה להתבטאות עצמית במקום
דקה או דקה וחצי בשעת לימוד רגילה, התוצאה —
אחח קליטה גבוה יותר, המגיע ל״£ל 80 ומעלה.

למדו ולומדים אצלנו מפקדים בכירים של צה״ל,
מנהלים ופקידים בכירים של משרדי הממשלה
השונים כמו: משרד הבטחון, משרד החקלאות,
משרד האוצר, משרד התקשורת, משרד העבודה
ועוד. שליחי ומורי הסוכנות העברית, סדנת
ההשתלמות למורים של משרד החינוך והתרבות,
משטרת ישראל, קופת חולים, אלקו, מוטורולה,
תדיראן, אגד, כור, שקם ועוד.

המכון הי שר אלי

לשפות המבטיח ללומדים בהצלחה את
היכולת לעמוד בהצלחה במבחן
הכניסה באנגלית.

במדינה
ד ר כי אדם
בהצטננות לש*ת1ד- ,
כעזו־ח הדומא
הצווחה הנוראה זיעזעה את חלל החדר.
המזרק שהחדיר הרופא לאפה של החולה,
כדי לבצע שטיפה פשוטה — העמיק
לחדור דדך האף לתוך החלק העליון של
הגולגולת, פגע במוחה. החולה הספיקה עוד
לזעוק :״אתה הורג אותי״ — והתמוטטה
חסרת הכרה.
פיגור שכלי. כך, נהרסו חייה ועתידה
של נעמי מדעי. נעמי ,24 ,תושבת ראש העין,
לקתה בהצטננות קלה, שהתבטאה בצ רידות
ובנזלת. היא ניגשה לדוקטור פראנץ
קלופטר, רופא אף אוזן וגרון במרפאת
קופת־חולים הכללית ברחוב רוטשילד ב-
פתודתקווה. הרופא החליט לבצע שטיפה
באפה, והנערה נשארה מרותקת לכיסא-
גלגלים לשארית ימיה, משותקת בכל גופה
וסובלת מפיגור שכלי.
וחמור עוד יותר: נעמי עלולה למות
ממחלתה — אם לא תזכה !מיד לטיפול
שיעצור את התנוונות אותם חלקים בגופה
שיש בהם עדיין -סימני חיים.
סיפר אחיה של נעמי, נתי 27״מצבה
של נעמי מחמיר מיום ליום. אין מי שיטפל
בה כיאות. המשפחה איננה יכולה להעסיק

רנני תולרחמה, הוא הנסיוו והתנסו.
אחריה, הוא המשיך במעלו1
ך * יה זה כדיוק •שבועיים לפני מלחמת יום־הדין, שפנחס
# 1קופל, מפכ״ל המשטרה לשעבר וכיום נשיא התאחדות הכדורגל,
מסר הבטחה פומבית להתפטר.
אלא שאז פרצה המלחמה, ודברים חשובים יותר מילאו את
לב האומה. נראה היה שאפשר לשכוח שטויות כמו טוהר־המידות.
ואכן, למרות הבטחתו, לא התפטר קופל.

שתי גדות
ל תפקיד
נחס (״פיניה״) קופל הבטיח להתפטר בישיבת הנהלת
ההתאחדות, וכן במכתב למערכת דבר. היה זה בעקבות
גילויי העולם הזה (קופל והבלשים )1883 ,על ניגוד האינטרסים
שנתגלה אצל המפכ״ל לשעבר: בתפקידו כנשיא ההתאחדות,
הי׳ה קופל האחראי העליון למסירת עבודות אבטחה -ובלשות
•שמנות לידי חברת החקירות מודיעין אזרחי. ואילו בתפקידו
החדש כמנהל מחלקת האבטחה של מודיעין אזרחי, נהנה קופל
מקבלת העבודות האלה.
.בעקבות פיצוץ הפרשה בהעולם הזה, קיימה התאחדות הכדורגל
דיון בנושא. מספר חברי ההנהלה ביקשו הבהרות מדוע לא טרח
קופל להודיע להם כי נתמנה מנהל במודיעין אזרחי.
כתוצאה מהדיון, הבטיח קופל פומבית, כי אם ההתאחדות
תמשיך למסור למודיעין אזרחי עבודות — הוא יתפטר מתפקידו
כנשיא ההתאחדות.

ג׳ובים
מיו תרי ם

בטיח -ולא קיים.

1 1הוא נשאר בתפקיד נשיא ההתאחדות — למרות שההתאחדות
המשיכה למסור מיכרזים למודיעין אזרחי.
והתנאים החדשים שבהם קיבל מודיעין אזרחי את ההכנסות
השמנות החדשות — הופכים את העניין בולו לחמור אף יותר.
לפני המלחמה, יכול היה קופל לטעון, בי עשה מה שעשה

שער ״העולם הזה״ לפני המילחמה
בדיחה עגומה
אז מה יש לחקור כאן תשלום פרמיות בניגוד לתקנון?
כמו כן, בגלל אותה סיבה של היעדר קהל, אפשר להשיג
כמעט בכל מגרש, מדי שבת, כרטיסים זולים בשפע. מי יטרח
לזייף כרטיסים בתנאים כאלה ו גם כאן, מה יש למודיעין אזרחי
לחקור?
למען האמת, טוענים המומחים, אפילו עבודתה העיקרית של

נשיא ורוח
וגשם של כסף
נעמי אחרי האסון

בתום־לב, כי למעשר, לא היה לו כל קשר לוועדת־המיכרזים,
כי אחריותו למסירת המיכרזים דווקא למודיעין אזרחי הינד
פורמלית בלבד, אך לגמרי לא ממשית, כי אין לו כל יד וחלק
בחלוקת המיכרזים, ועוד כהנה וכהנה.
כל הטענות הללו לא יכלו לתפוס כבר לאחר שהבטיח רשמית
לחדול — או להתפטר.
אולם החמור מכל הוא, שהעביודות החדשות שקיבל מודיעין
אזרחי הינן, לדעת מומחים, מיותרות בעצם.

תאונה בלתי נמנעת?
אחות ופיזיוטרפיסט, הדרושים לה. אין לנו
כסף. האמא שלנו, שולמית, הפסיקה אמנם
לעבוד ונשארה צמודה לנעמי, אבל עד
היום היא לא קיבלה תמיכה כספית מאיזה
מוסד כדי להקל על סיבלה. כשפנינו ל-
משרד־ר,בריאות, כדי שיעזור בשכירת
מטפלת לאחותי — הופנינו למשרד־הסעד.
כשבאנו לשם — שלחו אותנו לקופת־חולים.
משם, הוחזרנו למשרד־הסעד. לבסוף
הודיע לנו משרד־הבריאות ש״העניין
בטיפול.״
עתיד שנהרס .״עד ליום האסון,״
מספרת האחות הבכירה, שרה (,)29
״נעמי הספיקה לסיים סימינר למורים.
היא השתלמה באוניברסיטת תל־אביב בבעיות
חינוך וחברה בשכבות נחשלות.
כולם ניבאו לה עתיד מצליח בשטח ההוראה.
היא התחילה ללמד בביודספר ל-
טעוני־טיפוח בראש־העין. היא אהבה את
העבודה.
״לפני האסון היא היתר, בחורה עליזה
ובריאה, היום היא לא מכירה אפילו את
בני משפחתה. היא נמצאת כל הזמן בדיכאון
נפשי עמוק, אינה שולטת בגופה.
נגזר עליה כל ימי חייה להזדקק לעזרת
אחרים.״

האשמה. מאשימים בני משפחת״מדעי׳:
״ד״ר פראנץ קלופטר הוא כבר אחרי גיל
פרישה. ידוע -לנו שהוא חולה. מאחר שידיו
כבר אינן יציבות, הוא לא היה צריך לעסוק

מ ה יש כאן
ל ח קו ר!

ף* ין התפקידים החדשים שההתאחדות העניקה למודיעין
^ אזרחי:
פיקוח על תשלום פרמיות לשחקני הקבוצות השונות.
לאחר שתשלום פרמיות כאלה הפך לאסור, בעקבות תקנון
התשלומים החדש של ההתאחדות.
* חקירת זיוף כרטיסי־בניסד, למשחקים.הוסכם עם מודיעין אזרחי כי עבור תפקידים אלה היא תקבל
תשלום מיוחד, בנוסף לתשלום שהיא מקבלת עבור הג׳וב העיקרי
שלה בשביל ההתאחדות — חקירת מקרי שחיתות ומכירת משחקים.
אולם הבדיחה העגומה היתד :,בגלל -המצב. מאז המלחמה,
כשד,כנסות הקבוצות ירדו לאפס כמעט, בגלל היעדר קהל — אין
לקבוצות כסף לשלם לשחקנים פרמיות אפילו -כשהם מנצחים.
בסוג זה של טיפולים. האסון אירע כתוצאה
מאי־יציבות ידיו.״
האשמותיה של -משפחת מדעי מקיפות
גם הלאה :״לאחר שנפגעה בשיתוק,״ מספרת
שרה ,״מינה בית־המשפט לנעמי את
עורך־הדין דב הרט כאפוטרופוס. זה, במקום
להפנות את כספי המשפחה לטיפול
שוטף בחולה, הוא רכש בהם ניירות־ערך.״
לאחר־מכן מינה בית־המשפט המחוזי את
עורך־הדין גדעון מרגלית כאפוטרופוס ל נעמי
.״היה עליו לדאוג לכך שמכ-ספי חס כונותיה
יש׳כרו אחות ופיזיוטרפיסטית וש-
תסופק כלכלה לנערה. עד היום הוא לא

מודיעין אזרחי — חקירת מקרי השחיתות — הפכה למיותרת
בעונה זיו, עקב ההחלטה כי הירידה מהליגות תיקבע על־ידי
סשחקי־מיבחן.
מד, עוד, מזכירים מומחים אלה, שבשלוש השנים שמודיעין
אזרחי עוסקת בחקירת השחיתויות הללו, היא לא גילתה אפילו
פרשת שחיתות יחידה שזכתה באישור המוסדות המשפטיים של
ההתאחדות.
לפטר פעס שנייה
ף כף מ מ שי כ ה ההתאחדות, בראשותו של קופל, איש מודיעין
1אזרחי, להעניק רבבות ל״י שמנות למודיעין אזרחי עבור
תפקידים מיותרים.
ואילו בו בזמן, מבקשת ההתאחדות את עזרת משרד החינוך
והתרבות בחילוצה ממצוקתה הכספית- ,ואף לא היססה לקחת
80 אלף ל״י מקרן־חפרישה של הכדורגלנים י -כדי לעמוד
׳בהוצאותיה השוטפות.
אלא שקשה להתפלא על שכזה הוא מצב הדברים בהתאחדות
כיום. שכן ריוב חברי ההנהלה הנוכחית כבר פוט-דו בזמנו על־ידי
ועדת עציוני, שחקרה את פרשת השחיתויות בכדורגל.
פוטרו, והצליחו לחזור לכיסאותיהם החביבים.
לאור ההתפתחויות מאז המלחמה, נשאלת השאלה האם לא
הגיעה השעה לגל פיטורים נוסף?

ביצע שם דבר מכל אלד״״ טוענים בני-
המשפחה.
שבכתי כמו מת. בשיחת טלפון שהתקיימה
בין מרגלית לשרה, אמר עורך־
הדין :״אני לא מעוניין לטפל בנעמי
מדעי. רק עכשיו חזרתי מבית־חולים, אחרי
ששכבתי שם כמו מת.״
שרה :״אז תגיש התפטרות, כי בינתיים
אחותי סובלת.״
׳ עו״ד מרגלית :״את לא תגידי לי מה
לעשות. אני אודיע למשטרה שאת מטרידה
אותי.״
טוען נתי :״קופת־חוליס מעוניינת לגרום

לסחבת. ככל שהימים חולפים — העניין
מתיושן. כעת, נשנואשנו, אנחנו מעוגיינים
לטפל בנעמי בעצמנו, ולא להעסיק אפוטרופוס.״
תאונה.
על הטענה שהוא חולה, הגיב
ד״ר פראנץ קלופטר :״אני בריא ושלם,
ולא ברור לי למה החליטו להחלות אותי
בטרם עת. פעלתי כפי שכל רופא אחר
היה נוהג. היתד, זאת תאונה שאי-אפשר
היה למנוע את תוצאותיה.״
טען פרקליטה של קופת־חוליס :״לאחר
טיפול ושיקום בבית־לוינשטיין ברעננה,
(המשך בעמוד )26

במדינה
מעמוד )25
קפ״ח למשפחה לד,עביר את נעמי
הרפואי החדש ע״ש הרצפלד בשהוא
המשוכלל והמודרני ביותר

(המשך הציעה למרכז
גדרה,
בארץ.
״אולם הם סירבו, ומחזיקים אותה בבית.
כעת הם באים ומבקשים להקדים את המשפט
כי אין ביכולתם לטפל בחולה,
מחוסר אמצעים ! אם הנערה תישלח
לאישפוז — יש לקוות לשיפור מצבה

קול מונוטוני. דיווח ד״ר גדעון ברהם,
מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית־החולים

יצא לפועל. באותו יום ירד גשם שוסף,
ובן־גוריון הישיש נשאר בבית.
קשה לראות זאת, במבט ראשון, אולם
ציורו של אבי מהווה בעצם קלסתר של
הזקן — המבוסס על שמו. מספר אבי :
״החלטתי לצייר משהו שיהיה קשור
בשמו של בן־גוריון ובאהבתו לתנ״ד, ופירקתי
את שמו לחלקים: דויד — בן —
גור — יון.
״וכך ציירתי את דויד המלך מהתנ״ך,
עם נבל בידו. שיער אדמוני וכתר, כמו
שמתואר בכתבי־הקודש. אחר־כד ציירתי
בן קטן, שיושב על חלקו האחורי של

נעמי לפני האסון
״אתה הורג אותי!״
תל־השומר :״דיבורה של ׳נעמי מוגבל ל רוב
לביטויים כמו, תחיה בריא׳ בקול מונוטוני.
היא יכולה להבין פקודה, אבל אינה
מביעה איזו מחשבה ספונטנית. היא צוחקת
או בוכה ללא סיבה. יש לראותה כנכה
במאה אחוז. היא איננה מסוגלת לשרת
את עצמה, וזקוקה מיד לטיפול תמידי.״

ה חי
ה פו רטרטה אחרון
״שנה תמימה שמרתי את התמונה אצלי,
בתקווה שהזקן יבוא לבקר אותנו שוב, אבל
הוא לא בא. עכשיו, לאחר מותו, אתן אותה
במתנה לבני־ביתו, כדי שתקשט את הצריף
בו הוא התגורר בשדה־בוקר.״

האריה, שרעמתו דומה לשערו של הזקן.
הבן מחזיק בזנבו של הגור.
״וברקע המידברי ציירתי יון זכר.״
סוד פרטי. אבי, רווק, תל־אביבי ויליד
הארץ, נמשך אחרי הציור עוד מגיל דך.
כשהתבגר מעט התחיל לפתח את כישרונו
במועדון הנוער לאמנויות ביפו העתיקה.
אחר המשיך בבצלאל שבירושלים וסיים
במכון אבני בתל־אביב.
איש לא היה יכול לעזור לו אפילו
לרכוש חומרי צביעה, שלא לדבר על
מימון לימודיו. הוא חסד ׳כל אגורה פנויה,
נמנע מבילויים ומכל מותרות.
״אני לא משתמש במכחול, אלא במזרקים,
בגדלים שונים, שלתוכם אני מכנים
את הצבע שייצרתי. בגלל המזרקים האלה

לארח את כל המועמדות הסופיות לתחרות מלכת המים. השנה, עקב המצב הביטחוני
בחזיתות המילחמה השונות, נאספו רק המלכה ושתי סגניותיה לביקור מלכותי במיפעל.

צייר אבי והפורטרט של הזקן
דויד +בן +גור +יון
אבי בן־ברוו ( )23 צייר את הפורטרט
של דויד בדגוריון לכבוד ביקורו המיועד
של הזקן כאודחה של תל-אביב. במסגרת
הביקור אמור היה בן־גוריון להיפגש גם
עם בני-נוער תל־אביבים, ואלה החליטו כי
הציור שיכין אבי יהיה מתנתם לזקן.

פורטרט מקורי. אלא שהביקור לא

ניסו לזרוק אותי מבצלאל.
״אני מצייר רק לאורך. כל ציור מורכב
מקווי אורך בלבד.
״אני מצייר על בד, בצבעי שמן שאני
מייצר בעצמי מאבקות ונחלים שונים,
שאינם בשימוש אצל ציירים אחרים. איזה י
זה הסוד המקצועי שלי.״

מסורתהפכה כנר את הביקור למעין אירוע משפחתי: מדי שנה, נהגו

י 1המועמדות הסופיות לתחרות מלכת המים לערוד ניקור, לאחר התחרות,
נמיפעל וולה לתפשירי שיער. ובעוד שהיפהפיות עצמן, בראשן המלכה וסגניותיה,
התחלפו מדי שנה הרי המארחים, ובראשם מיכאל בראוו, מנכ״ל וולה, נשארו באותו
הרכב, קיבלו בלבביות את פני הדור החדש של הנערות.
אלא שהשנה קטעה המילחמה את המסורת. התחרות עצמה נערכה לפני
חמילחמה. הניקור — בעולם אחר, בעולם שאחרי המילחמה.
ואכן, הסיור, שהיה מתאים לזמנים שלווים יותר, נערן בעיקר מבחי*ה
עקרונית — במאמץ לשמור על מיסגרות החיים הנורמליות, לנסות להמשיד, במידת
האפשר במקום שהחוט נקטע.
וכן התקבלו בשבוע שעבר היפהפיות באותה קבלת־פנים לבבית מימים ימימה.

חמד נה ושת
נסיכותיה עונו
בישו נבין דהיוצו
של סוו קיסמן

סגנית שנייה עדנה גלעד
מדגמנת, על רקע
שערה הבלונדי, את אחד ממוצרי וולד!.

וולה חיה המיפעל הראשון שהתאושש,
מבין קבוצת המיפעלים שאמורים היו
לארח את היפהפיות במסע הניצחון.
הוא עדיין לא שב לחיים נורמליים.
רבים מעובדיו ומכלי־ריכבו היו עדיין
בצבא. אן הוא הצליח לחזור לכושר היי צור
שלו, סיפק את דרישות השוק.
ובשבוע שעבר, התפנה אפילו גם לעמוד
בדרישות יחסי־הציבור שלו. רונית בלנק,
מלכת המים .1973 רונית מקובר, הסגנית
הראשונה. ועדנה גלעד, הסגנית ה שנייה
— סיירו באולמות״הייצור של
המפעל, שם אירחו לארוחת־פאר במסעדה
הירושלמית שייח סימון, וקיבלו שי
חבילה של מיבחר מוצרי וולח.
הסכימו המארחים והאורחות גם
יחד :״הביקור יכול היה להיות בזמנים
מאושרים יותר — אבל טוב שהוא היה.״

מלכת־המ 1,היפהפיה מדגימה את שערה
ולו! 1י ר
11.7 #7111 בתנוחה דרמטית. חברת ״וולה,״ שאירחה את
המלכה ושתי סגניותיה לסיור במפעל הירושלמי וארוחה חגיגית

71111׳ 1׳*1הארוחה החגיגית שנערכה לכבוד האורחות במסעדת שייח סימון.
מימין: רונית מקובר, מנכ״ל וולה מיכאל בראון, עדנה גלעד. משמאל,

שנייה מסוף השולחן — רונית בלנק. הארוחה החגיגית נערכה אחרי סיור מלווה
בהסברים ובחבילות שי גדולות של המלכה וסגניותיה במיפעלי חברת התמרוקים ״וולה״.

בעיר, הצליחה במשך תקופת המילחמה לעמוד בדרישות השוק,
לספק את תוצרתה לכל חלקי הארץ, למרות המחסור בעובדים
ובמכוניות. המלכה וסגניותיה קיבלו חבילות שי ענקיות מהחברה.

*1ד 1י 111 מנכ״ל ״וולוד מעניק לסגנית השנייה, עדנה גלעד,
\ 1111 מפואר וחבילת־שי ענקית ממוצרי החברה. ביקורן

הנערות הישרה אווירה חגיגית והכניס קצת צבע לשיגרת כובד־הראש של
השורורת במיפעל שהצליח להתאושש פחות או יותר מקשיי

זר פרחים 1
של שלוש 1
ימים אלה,
המילחמה.

127

10.000ן

( 19,040י,

והה ש/•7׳ 90 נשו 000
תוו 4שנים בלבד
בתכנית ״״11111
״110 90000 911ש1
פתח גם אתה אחד מחשבונות ״יתרון״ המבטיחים לד הכנסה
גבוהה, פטור ממס, הצמדה למדד ואפשרות לביטוח חיים
ונכות ללא כל תשלום. תוכל למשוך את כספך בכל עת,
לאחר הודעה של 30 יום בלבד.
פרטים מלאים בבל אחדמ־ 8 6ו סניפינו ברחבי הארץ.

ל כ בו ד ת. ד1836 .
ת ל־ אביב 61000

אודה לכס אנו תואילו לסלוח אלי את
עלו! ההסברה לתוכניות ייתרו!״ לפי הכתובת:

הכתונת
אם ברצונך לקבל לביתך עלו!
הסברה, מלא גא תלוש זה.

בב ד

8פ 8

מק דיסקונט לישראל״ מק בוקליס ויסקתט

טרוזלת 0 ₪וז 11 ולם
המו

החדש שר שמעון עדן
ופרדי סגל
לה, יורם ליכוביץ.
וד,מיליונר הישראלי רפי רוט. והקבלן
צכיקה ליפוכיץ, גיסו של אפריים
קישון, שבא עם אשתו הטרייה. זדוש,
שבילה את הערב בשיחת־נאהבים עם אשתו,
טוכה פרדו. אפשר היה לחשוב שלא
הספיק להם הרומן הממושך שלהם, לפני
החתונה.
ומי עודו בטח. חיי ם חפר, שאשתו
בחו״ל. ו דידי מנוסי, שהכרס שלו נראתה
צמוקה, ליד הכרס של אשתו, צי ל ה,
המחכה הפעם, לאחר שתי בנות, לילדה
סוף־סוף.
חכו, זה עוד לא הכל. היו שם גם כתב
מעריב אורי דן ואשתו ורדה, שהיתר,
שאפה לאללה בפרווה ושמלה שחורות.
ודליה (״ההגדה לבית פורסייט״) פן ובע לה
המיליונר האנגלי אלק לרנר. וסופר
הארץ יואל מרקוס ואשתו לאה.
את פני כל הקהל הזה קיבלה פרדי סגל,
שהיתר, בערך חצי משקל ממה שהיתר,
כאשר נפרדה, מקהל זה עצמו, בערב סגירת
הפאב הקודם שלה, לפני עידן ועידנים.
לצידה היתד, עירית, בתו של שמעון עדן,
שייצגה את אביה.
וחיש קל הגיעה שעת חצות, ופוקד, דאג
להכריז על כך ברבים, והקהל הנכבד ירד
מהפאב לקומה השנייה, לסעודה ענקית
שכללה לוקוס ענק, סלומון מעושן ועוד.
באחת הגיעו גם סופר ידיעווז שיי ק ה
בן־פורת בלוויית רעיתו, עלמה, שדיווחו
על התוצאות הראשונות של הבחירות.
פרדי
קיבלה המון מתנות מקסימות מ

הודי ב על כו ר חו
בחיי, הצרות שבן־אדם צריך לפעמים
לסבול מצאצאיו. כמו אביה של מנדי
רייס־דייויס־ שאולי, למשל.
כל ימיו היה האיש גוי כשר למהדרין
— ובערוב ימיו הוא מגלה, רחמנא^ליצלן,
שיש לו בית מלא נכדות יהודיות, לא
פחות ולא יותר.
בהתחלה, היתה לו רק נכדה יהודיה
אחת. היה זה לאחר שבתו חביבתו,
מנדי, התגיירה, לקראת נישואיה לרפי
שאולי, ובתה דנה נולדה כבר כיהודיה
כשרה לאם יהודיה כשרה.
ניחא. לפחות אחיה של מנדי נראה
בתחילה כהולך בדרך הישר: נשא לו
לאשה נוצריה טובה, הוליד לה שתי
בנות, גם הן נוצריות טובות, ולפחות
הענף הזה של המשפחה נראה להיות
בטוח מרע.
אבל איפה, לך תסמוך על היהודים.
עתה נתגלה שהסבתא של הכלה הנוצריה
היתה יהודיה, לא פחות ולא יותר. ימה
שעושה כמובן גם את נכדתה ליהודיה

תחו ש ער אמת 1
כשמשה ו שרה ט ל באו השבוע ב-
ברית־הנישואין, בטקס מסורתי על-א-
כיפק, הם היו כבר בעצם נשואים, וזו
היתה כבר בעצם חתונתם השנייה. אבל
לא חשוב, מה שבטוח בטוח.
משה, ששיחק את תפקיד הנער שהתבגר
באני אוהב אותך רוזה, התאהב
בשרה כבר מזמן מזמן. אלא שבאמצע
נאלץ להפסיק את השמחה, כאשר נסע
לארצות״הברית ללמוד משחק.
שרה תפסה יוזמה, הצטרפה ללהקת
כרמון, וכך הגיעה גם היא לאמריקה.
שם היא הצטרפה לאהובה, שאמנם לא
בנה לה בית, אך נישא לה בנישואין אזרחיים.

גמרו את העסקים באמריקה, חזרו
השניים לארץ. אלא שכאן, הסתבר, זה
לא אמריקה. הוריו של משה, יוצאי תי מן
גזעיים, לא הכירו בשטויות כאלה
כמו נישואיו אזרחיים, ותבעו בתוקף
״חתונה על באמת.״
אז הם קיבלו אותה.

מנדי
— וגם את שתי הילדות.
מנדי עצמה, אגב, גמרה את הרומן ה ממושך
שלה עם ורנר שטראוב, מבעלי
רשת טיפניס, והיא עכשיו חופשיה
ומשוחררת, לכל המעוניינים.

הריון בשנה ה־13
פרדי
מה זה מוסד — מוסד זה לא מילד.,
כמו שרואים בסרטים. מסוג המוסדות המפורסמים
של שמעון עדן בברלין. בית
שלם של שלוש קומות. קומה ראשונה
מועדון־לילה. קומה שנייה מסעדה צרפתית.
קומה שלישית פאב.
מובן שמוסד כזה, יאה לו פתיחה הולמת.
והוא קיבל אותה. בליל השנה החדשה,
כאשר עם ישראל גמר לבחור, התכנסו
ובאו לבית העתיק המשופץ ביפו
כל המי ומי של העולם שמלפני המלחמה.
היה שם, בראש וראשונה, פוקה הירש,
שהגיע במיוחד מפריס כדי להצביע, מצוייר
בסמוקינג חדש, שחור עם נקודות,
וזוג ידידים פריסאיים בשם אוחנה.
והיה שם דן כן־אמוץ, עם עלמת־חן
בשם נעמי, שלל מלחמה בת .21 דן, כידוע,
מפסיק לאהוב אותן כאשר הן מגיעות
ל ,21-אולם בימי מלחמה צריכים
כולנו לסבול׳ י ה אינו יוצא מן הכלל.
והיו שם מלכה׳לה ובעלה, עורך־הדין
אמנון רוזנשטיין, שישבו משום מה
אשד, על ברכי בעלה. והשגריר הבריטי עם
בתו, והמלחין דוכי זלצר עם אשתו
גרציאלה. ודפקה ׳לה מיכאלי ובע שמעון אורחיה,
כמו למשל תמונה של הצייר צבי
הקר, או חגורת כסף מד,אדריכלית דורה
גת, אשתו של אפריים בן־ארצי, ועוד
עשרות מתנות.
אבל כל העשרות מתנות האחרות נעל מו
לקראת סוף הערב. מסתבר שמלצר אלמוני,
שהתנדב לעזור לפרדי, התלהב מהן,
ואימץ אותן לחיקו.
אבל מלבד זה היה הערב מוצלח. ביחוד
כאשר ידידו של פוקה, אדון אוחנה מפריז,
נפל מהכורסה באמצע השמחה, ופוקה
התלונן בקולי-קולות :״אני לא יודע מה
קורה לזקנים האלה.״

שמוליק וג׳וזי
לא להאמין, אבל סוף־סוף היא בהריון, ג׳וזי כץ.

בחודש החמישי 12 .שנה היא חיה ביחד עם שמוליק ק ר או ס, ארבע מתוכן
כשהם נישואים — ורק בפרוס השנה ה־ 13 נזכרה לעשות את המעשה החשוב הזה.
טוב, מוטב ב־ 13 מאשר ב״ . 14 שמוליק אמנם טוען ש״בטח ייצא מזה סרדין,״
אבל הוא מוכן לקבל בשמחה מה שיבוא :״לא חשוב בן או בת, העיקר שתהיה
ברית מילה.״
שיהיה, שיהיה.

ח״ליס עתים ימשמיציהס התמהות תארה
ג ב רי נו ־ 1ה לינלון? צויר להיות איז־יוט
בשביל להגיד שהתמונות לא־מוסריות.״

״תמסור כשמי לאשת הנשיא שתהיה כרוכה. היא צריכה להיות
אשה נהדרת, אם היא חשכה כשכילנו על דכר כזה.״
שלמה כניטה הוא מילואימניק כן ,27 תושכ ערד, נשוי ואכ לשני
ילדים. והכרכה שהוא שיגר מעומק ליכו, לגכרת הראשונה כמדינה, על
שיזמה משלוח גליונות ״פלייכוי״ לחיילי צה״ל, הקכורים זה שלושה
חודשים כמידכר וכרמה — כרכה זו נישאה לא רק כשמו. לא היה
כמעט חייל צה״ל שלא הצטרף לה. הנערים כולם, מג׳כל עתאקיה ועד
מיזרעת כית־ג׳אן. הידקו את אשת הנשיא ללככם. למרות הכדלי הגיל,
היא נתגלתה כאחת מהחכר׳ה, שהכינה לליכם יותר מכל שומרי המוסר
המגוחכים כעורף.
חוליית־כיסוי של ״העולם הזה,״ שיצאה השכוע לשמוע את דעת
החיילים עצמם, רשמה את התשוכות הכאות:

ו י ! ך 1ו \ ןוןןןךן רס׳׳ר זאב שרמן בחברת חיילים נוספים נהנים מהסחורה.
) 1 1 1 1 1 1\ 11 1111 מאחוריהם חייל באזרחית. חיוכם של החיילים מעיד על
יחמם ל״פלייבוי ״.״סך־הכל זה מוסיף מצב־רוח טוב,״ אומר שרנזן, שהוא אב לשניים.

נעה!הנערים
• א הרון ליי ׳ ,32 נשוי ואב לשלושה.
גר בהרצליה, עושק באזרחות
בקידוחים. הוא מיהר לדרכו, פתאום
עצר, הסתובב וצעק בתדהמה :״היי !
מה זה, נשים ז אמא, איזה דברים יפים.
אני מבקש מן הגברת קציר שלא תשים
לב להשמצות של האנשים שיושבים ב

בית
ומברברים בראש. נינה, החיילים ינשקו
את ידיך כל פעם שתשלחי להם דבר
כזה. לא 3000 גליונות, זה לא מספיק !
צריך שלכל חייל שרוצה תהיה תמונה
כזו. זה מעלה את המוראל, זה יפה לעיניים,
זה נושא לשיחות. אל תשימי לב
למשמיצים, הגברת קציר. הם לא יוש
בים
איפה שאנחנו
כל חייל. איש צבא קבע או איש מי לואים.
טוראי או בדרגה גבוהה יותר. כולם,
כולם רוצים, להמשיך ולראות. כולם
רוצים להמשיך, לחיות כמו קודם. אם
זה אינו מתאפשר, אז לפחות בתמונות.
• רס״ר זאב שדמן ,27 ,נשוי

^ } 1ר | בתמונה העליונה והתחתו־
׳ ייי #י נה קבוצות חיילים מקבלות
בברכה את גליון וה״פליי־בוי,״ המוסיף צבע
ושימחת־חיים לשימחת המידבר והרמה.

החדר

רס״ר אלברט קדמי, חייל כבר מגיל ,15 מריס
את תמונת ה״פלייבוי״ ״בכדי שכל האנשים
שיצאו נגד מפעלה של נינה ידעו שהחיילים רוצים תמונות כאלה !״

גם הסמל דקי אנטוניו, עוזרו של הרס״ר( ,מימין)
#11111 #מתפעל מנערת־הפנים — וכמוהו חברו• ״תמשיכו
לשלוח,״ הוא מבקש .״כדי לשטוף את העיניים שלנו.״

ואב לשניים, איש קבע :״מאה אחוז.
ממש א״ב. שתמשיך, שתמשיך. אני יודע
מה זה צבא. החיילים צריכים את זה.
לא מוטרי ז שטויות. מה אנחנו, לא־נורמלים!
בחורה זה הדבר הכי יפה
שקיים. וגבר שרוצה בבחורה יפה, זה
הכי יפה בחיים שלנו. יש דבר יותר
שלם ויפה מבחור ובחורח יחד ! ״

• רס״ר אבברט

ק ד מי,

איש מילואים, נשוי +ילדים. באזרחות
הוא שמאי. כטוף־שיער, בריא, שחום.
דממת אלוהים ירדה על החיילים. מה
יגיד הרס״ר ! ״בריאות. ממש בריאות !
זה טוב. טוב לחיילים. אם חייל לא
מביט בדברים כאלה, הוא לעולם לא
יהיה חייל טוב. בן 15 הייתי חייל ב-
פעם־הראשונה, כשהייתי בהגנה. הש
תתפתי בהרבה פשיטות, פעולות תגמול,
מילחמות. הרבה דברים עברתי. ותמיד
היה הדבר החשוב ביותר — בחורה
לחזור אליה. כשאתה לוחם וסביבך אבק
וחול, בוץ וגשם, וקור שמקפיא את ה עצמות,
אתה צריך לשלושה דברים, בש
ביל להמשיך הלאה: מפקד טוב, אוכל
טוב ובחורה.
״אם אין לך את הדבר השלישי, אתה
לעולם לא תהיה חייל טוב ! אתה תח שוב
על זה, כל הלחימה. כל השעות ה קשות,
יהיו קשות הרבה יותר, כשתדע
שאין לך למי לחזור. עזוב את כל האנשים
שאומרים מוסריות, וכל מיני דברים
מפוצצים.
״התמונות האלה זה לא ליכלוך. אלו
תמונות שעשויות בטעם טוב, בחן. אלה
תמונות חמות, מלטפות, נהדרות. כל

|) 1ך רן ן הן לאדלה סוקר אבנר
דבורין, בחברת שמעון
111 1
ראובני (מימין) וחייל נוסף, את החומר
שגרם זיעזוע לכל הצדקנים המיקצועיים.
חייל ששם את התמונה מעל המיטה
שלו, חושב על נערתו לפני השינה. מדבר
עליה עם חברים, בכנות, בחמימות,
זה יפה. אותם משמיצים לא יודעים מהו
צבא, או שהם לא-נרמליים. צריך להיות
אידיוט בשביל להגיד שהתמונות האלה
לא-מוסריות.״
• א לי קדמי /סדיר .22 ,״אח,
זה פנטסטי. אין מילים לתאר.״ ועל
המשמיצים :״אל תיתנו להם לעשות
דברים כאלה ! אלה דברים יפים. למה
תמיד יוצאים נגד דברים יפים בארץ הזאת
! מי משמיץ! אין להם מושג! שנינה
קציר תהיה בריאה על הרעיון ! לא
מוסרי ! מי אומר את הדברים האלה !
אני בטוח שאפילו נשות החיילים לא
מתנגדות.״
• ז׳ קי אנטוניו 21 ,סדיר, תושב
כפר־סבא .״תמשיכו לשלוח. אל תפסיקו
! אם לא יוצאים הביתה, לפחות
לשטוף את העיניים. כל חייל צריך דבר
כזה. כל מי שהוא נורמלי וגם חייל. מה !
רוצים להפסיק ! אם הייתי יודע מי הם
הייתי תולה אותם...״
• שלמה בניטה :״תראה כמה
שזה יפה, באמת, זה ממש דבר מיוחד.
כל״כך נעים לעין. לא, אני לא חושש מאשתי,
היא לא מבינה אותי ! בסופו של
דבר מה יש לנו לעשות פה כל החודשים

אומר קדמי אלי, חייל בשירות סדיר
ד ד ! ר 711111
בן 22 מתל־אביב, המחזיק בידיו את

מים אוקטובר .״כולם יכולים לראות את הדברים היפים האלה.
האלה ! התמונות האלה הם כמו נרות.
רק רואים אותן, אבל לפחות זה נותן
לנו משהו יפה בעין, לא רק חול ואבק
וברזנטים ותחמושת. צריך גם דברים
יפים.

אין כאן דברים מלוכלכים. זה יפה ונעים לעין, וזה חשוב
לחיילים שיושבים רחוק מהבית.״ אלי קרא לאשת הנשיא לא
להיכנע ללחצים הטפשיים, המופעלים נגד משלוח חוברת הפלייבוי.

״ולאותם אנשים ששוללים את משלוח
הגלימות אלינו, תמסרו להם שיבואו
אלינו לכמה ימים. לא יזיק להם, שילמדו
כמה דברים. מה הם חושבים, ה אנשים
האלה, שאנחנו אימפוטנטים, או

חיילים בצבא שכירים!
״אולי הם לא יודעים שדי קשה להיות
שם מנותק מכל תענוגות החיים!
או אולי הם סתם אוהבים לעשות דברים
רעים ! ״