גליון 1898 מתאריך 16 בינואר 1974

המחיר 2.75 :ל״י

מספר 1898

שנה 38

כ״ב טבת תשל״ד16.1.74 ,

קומדיית המראלים השלומיאל

פר שיה
צבאית געלמה

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

לאן נעלם האלוף?
נורמנדיה, יוני .1944 לילה של פריחות
ירד לאיטו על כוחות הציר שהתמקמו
בכפר הבלגי ליליפוט (כפר גמדים
קטן, צפונית ללייאז׳) .אובר־לויטנט
אדולף שפאכטל ירד בזריזות מעמדת התצפית
והכין עצמו לשנת לילה. זהו
לילו הרביעי של אדולף כתצפיתן, למרות
שהוא טנקיסט במיקצועו. בגלל
פנצ׳ר בפאנצר שלו הוסב לתפקידו זה,
והשתדל לבצעו כמיטב יכולתו.
רעם יריות חטוף קטע את הדממה.
אובר־לויטנט שפאכטל פשט את נמנמת
החורף שלו והרכיב בזריזות את מסיכת

מילכח־ים

בגליל המערבי העליון ישנו יישוב חקלאי קטן. הוא
יושב בסמוך לגבול, בנקודה אסטרטגית. האדמה בגליל
העליון היא די בסדר באופן כללי, אבל באותה נקודה
אסטרטגית שעליה יושב היישוב החקלאי הקטן הזה, מור כבת
הקרקע מסלעי גיר. המטעים אינם מתפתחים כראוי
ויש לעקרם מדי פעם.
כדי שתושבי היישוב החקלאי־איסטרטגי יוכלו לפרנס
את עצמם ולקיים את יישובם, הם מצטרפים למשמר הגבול
ושומרים על בתיהם תמורת שכר. הם מקבלים ־שכר כדי
שיוכלו לגור במקום האסטרטגי ולשמור עליו כדי להת פרנס
וכדי להמשיך לשבת במקום האסטרטגי ולהמשיך לש מור
עליו תמורת שכר כדי לשבת ולשמור ולשבת ולשבת
ולשמור.
כי יישובי־הספר הם ביטחון המדינה.

מאוד כדי לשפר את רמת הלוחמים, כדי לשרת את התע שייה
הצבאית ולהעלות את המוראל, וכל זה כדי שהצבא
יהיה מספיק חזק כדי שיהיה ביטחון כדי לשגשג כדי
צבא טוב. כדי בטחון. שיגשוג. צבא. ביטחון.
כל המדינה צבא. כל העם חיילים. כל העם שומר על
כל המדינה כדי שכל העם יוכל לישון בשקט בזמן ש הוא
שומר.

אי־שם על דיונת־חול באפריקה הרחוקה יושב חייל
שנשבר לו. הוא שונא חול ומילחמה ושטחים. הוא שונא
את ההנהגה שהביאה אותו לשם.
הוא נקם בהנהגה. הוא הצביע עבור הליכוד.
עכשיו הוא יישב על הדיונה שלו לתמיד.
והוא לא יחיד. הוא 420/0אחוז מקולות החיילים.

22 ווסז^ס חי וקיים

בלב המזרח התיכון ישנה מדינה קטנה. לא חשובה
במיוחד ולא עשירה במחצבים או בחומרי גלם. תכלית
קיומה של אותה מדינה היא לשמש מקום מקלט לעם
נירדף — מקום בו יוכל לחיות חיי שלווה וביטחון, וזאת
ללא ספק תכלית חשובה ביותר. אבל כדי להשיג את
התנאים המתאימים לחיי שלווה וביטחון, על תושבי המדי נה
להחזיק צבא גדול וחזק אשר יבטיח את שלומה
וביטחונה.
כדי להחזיק את הצבא הגדול והחזק הדרוש לשמור
את השלום והביטחון, מקדישים תושבי המדינה את כל
מירצם, משאביהם, מאמציהם ואף מקריבים את חיי בני הם
— הכל כדי שלעם הנירדף יהיה סוף־סוף מיקלט
שליו ובטוח כדי שיוכל להתקיים ולשגשג. והשיגשוג חשוב
האבוקדו שנופקה ליחידתו, נגד פב״ח
(פצעי־בגרות, חצ׳קונים) .אינסטינקטיבית
נשלחה ידו אל המסרשמידט שהיה
אמור להיות לצידו ואז נוכח כי ה־תמ״ק
נעלם.
שפאכטל נאלם־דום אף הוא. זהו מיקרה
ההיעלמות השני ביחידתו. לפני חודשיים
נעלם מפקד החזית. אלוף מילחמת
הטנקים הקודמת ומפקדה של חטיבת
הפנצרים השביעית המהוללת, האלוף ש.
גודריאן (שם בדוי) .כל נסיונותיו של
שפאכטל ושל אחרים להבין את פשר
היעלמו נתקלה בחומת שתיקה. היה
אלוף, והופ — איננו ...מספרים כי נשלח
לאוקיינוס השקט, לאיי שלמה, אלא
שגם שם שרוי גודריאן באלם, ואיש
אינו יודע למה.
מדוע נעלם, איו זה כמובן עניינו של
אובר־לויטנט שפאכטל, שהרי זוהי פרשיה
צבאית נעלמה (ראה תמונה).
ולכן עצם שפאכטל את עיניו ושקע
בשינה עמוקה.

דבר המערכת
״כי טוב האב המת מן הבן החי״

בי מי ם ט רו פי ם א לו, כ שגובר הלחץה אנ טי ש מי
ה בינ ל או מי ל ה בי א או תנו לנ סי ג ה מי הו דהו שו מ רון,
נחלת אבו תינו, ת מו ר ת שלו ם מ דו מ ה, אנו פוני ם
ב ק רי א ה נירגשת לע ם הי הו די ב א רצו ובת פו צו תיו:

למען אבותינו לא נחשה!
למען אבותינו נקריב את בנינו!
ולהא דון
נאמר כו לנו :

הוראות מאלפות לאזרח הישראלי
התמים היוצא מגבולות מדינתו לסיור
בפרובינציות, מצאנו במדריך למטייל
,1973 המופץ ע״י סוכנויות הנסיעות. אנו
מביאים להלן קטע מתוך המדריך ככתבו
וכלשונו :

(המשך בעמוד ,3טור )4

ה מי ת בו ל ל

קי סינג׳ ר נ בי א

״ ה ש לו ם ״

לא ניכנע! גם תמורת חיי בנינו
לא נוותר על נחלת אבותינו!

כיצד לרכוש ידידים?

והטיל טיל יעקב

(דבה״י ג ,,י״ח ) 12

ד ע את הע 1ל ם

בארץ אתה אחד מתוך רבים. בחו״ל,
אתה הישראלי ועל״פי התנהגותך ישפטו
זרים את דמותה של המדינה.
כאשר אתה בחו״ל, לבד או בקבוצה,
ראה שהכל יתרשמו משתיקתך. ככל
שתהיה שקט יותר׳ ידברו האחרים
בקול רם יותר• יכיר ,״דברי חכמה
בנחת נשמעים.״
אל תנסה להתנצח בדיבורים, כאשר
לאחר יש יתרון. במקום שלך הית־

אצלנו ביחידה כולם מתים ללכת לקב״ן(קצין בריאות
נפש) כדי שהוא יכריז עליהם כעל משוגעים ואז יוכלו
להשתחרר. אבל מאחר שהם רוצים להשתחרר, אז תיכף
הקב״ן יראה שהם בעצם נורמאלים ולכן הם, שרוצים
להשתחרר׳ לא יכולים להשתחרר.
לעומת זאת יש לנו אחד שהוא משוגע אמיתי, עוד
מלפני המילחמה, ואותו הקב״ן ישחרר באמת. אבל, מאחר
שהוא משוגע, הוא לא רוצה ללכת לקב״ן, כי הוא, שיכול
להשתחרר, לא רוצה להשתחרר.
וככה הוא ניראה הצבא שלנו עכשיו — חלקו האחד
אנשים נורמאלים שרוצים להשתחרר וחלקו האחר משוגעים
שרוצים להישאר.

אנו מו כני םלהק רי באת בנינו, עד האח רון שבה ם,
ל מ ען יו כ לו א בו תינו, עד הרא שון שב ה ם, לנו ח ב שלו ם
על מי שכ ב ם.

צעירי המפד״ל
ו מ טו ר פי ם בל תי״ מיפלג מיי ם

״עלי באר, באר עלי״ ,שורר משו־ררנו
הגדול ח. ש .והתכוון ודאי לאו־תה
באר־נפט עבריה שהציתה עצ מה
שלא תיפול ביד אוייב. חשה
עלובה זו שעומדים אנו להחזירה
ולהסגירה ביד פרעה וגזרה על עצ מה
מיתה מ שונה — בבחינת ״תמות
נפשי עם פלישתים.״
צא ולמד מה גדול כוחה של באר
אחת, קל וחומר של טילי ישראל־סבא,
שהרבה מטרות להם בארץ מצריים,
ודווקא בבאר זו בחרה נפשם להצי תה
באש אמונתם היוקדת ולהצמיתה
מתחת שמי אלוה.
ורק חשש אחד מתגנב אל ליבותינו,
שכן ימים קשים אלה לישראל, תרתי
משמע, והדלק בצימצום, ובא וקפץ
עלינו רוגזם של השיח׳ים המוסל
מים למיניהם. ויש לבדוק איפוא
באם אותו טיל שהתלטל והטיל,
לא הפר את ימי השבתון שלו. שכן אם
נסק ביום שחובה להשביתו, הרי זהו
חטא בל־יכופר. ברם, אם לא הפר
מצוות ״אל תעשה״ זו ועשה את
המוטל עליו — יבורך.
ויבורכו כל בית ישראל.

דע את העולם -החשד

--מ מי שנ תו של מייסדו --אנא פרנק
ד״ר זוארץ ז״ל

רון, ותר תון חיוך,
ידידים.

נסה ללמוד ולהבין את מנהגי המדינה
בה אתה מבקר. באם הצלחת,
הרי הרחבת את השפלתן. באם לא,
חפש את האשמה בך.
בנסיעותיך בחו״ל, היה חסכן ומחושב,
אולם לא קמצן וצר מוחין.
אם אתה חושב, שבחו״ל הבל רע
ומסדרים תמיד את התייר הישרא לי,
הישאר בבית. אל תיסע עם דעות
קדומות.
אל תשבח להלל את מארחיך.
מנהגיו, מדינתו ובו׳ .זכור כיצד אתה
בועס, באשר זרים באים אלינו ומותחים
עלינו ביקורת,, ,איזו זבות יש
להם להגיד לנו מה טוב ומה רע.״
בחו״ל, מושגים ודירוג ערכים יכול
להיות שונה ממה שאנו רגילים.
״טוב״ יבול להיות אצלם ,״טוב
מאוד״ או ״רע מאוד.״ לכן, נסה
להבין ולהסתגל לרמת המושגים
שלהם והתאם עצמן למסגרת המקומית.
ה״טיפ״
הינו ביום מינהג בינלאומי
ואין מדינה באירופה, שבה אפשר
לזוז ולקבל שירות בלי מתן
״טיפ״ מתאים. גם בישראל נפוץ
ביותר המנהג, אולם במדינות מסויי-
מות, למרות שזה ״בניגוד לחוק,״
מעריכים אותן יותר ודרבן תהיה
סוגה בשושנים בעזרת ״טיפ״ מתאים.
זכור, בי הרושם אשר אתה משאיר
אחריך הוא לא הרושם של ״משה״,
או ״חיים״ ,או ״מאיר״ ,אלא של
ישראלי התורם תרומה חשובה, לשמה
הטוב או הרע של מדינת־ישראל.

(בשיחה
עם ד״ר שאקי)

חייל ישראלי בטרמפ עם כתבת ״ 200 הארץ׳! ,

נורא״
מאת כתבתנו

עפרה יגון־ שכולניקוב
אספתי את הנער אל מכוניוני בצומת
גהה. מדיו מלוכלכים, שערו רן ומתולתל
ועיניו, כרגיל, תכולות כעומק האוקיינוס
— עיניים שידעו מילחמה
״נו י״ פתחתי בשיחת הרקע ,״מה
דעתן על המילחמה ז״
הילד זן־המבט פער את עיניו
ונעץ את מבטו עמוק בלבבי :״מיל־חמה
זה דבר נורא לחש בשקט שאיים
למוטט אושיות ה עו ל ם...
״מדוע שאלתי את עיניו הירוקות.

״מתים מזה השיב
״מתים מזה כך אמר ...איזו פשטות,
איזה הוד נורא זועק מן המלים.
״מתים מזה איזה חייל נפלא. איזה

״מילחמה זה דבר נורא,״ המשיך החייל
הנפלא שלי, סימלו הדומם של
נצח ישראל, למלמל. אלפיים שנה דוברות
מגרונו הניחר. מי כמונו שונא מיל־חמות.
מי כמונו אוהב שלום. מי כמונו
באלים ה׳.
״מילחמה זה דבר נורא,״ המשיך בשלו
עם־ישראל המתולתל, עם העוזי
ביד והעיניים הלחות.

מי האישי

עצרתי את מכוניתי לצד הדרך. אספתי
את הנער האומלל אל ליבי וזרועו־תי.
נשקתי על עיניו הסגולות, על פיו
הצח, על אוזניו המתולתלות ועל שערו
הירקרק. נער נפלא, חזק, איתן, אוהב,
רגיש — עם ישראל חי !
״מילחמה זה דבר נורא,״ המשיך הנער
להזות, תוך שאני מסירה מטנו את
בגדיו המלוכלכים ומגלה את גופו השזוף
והטהור ואת חוסנו הרוחני.
״מילחמה זה דבר נורא ! מילחמה זה
דבר נורא ! מילחמה זה דבר נורא
קראנו שנינו בקצב — ״מילחמה זה דבר
נורא ! מילחמה זה דבר נורא ! מילחמה
זה דבר נו ראא !״ סיימנו.
...גם לאחר שהמשכנו בדרכינו נינוחים
ופרועי־שיער, המשיך עם־ישראל
ההמום למלמל :״מילחמה זה דבר
נורא ! ״
וראוי שנזכור זאת כולנו לקראת ה־מילחמה
הבאה.

תזכורת
לא זכיתי בעוד מן ההפקר
ויש לי אחד _ לא יותר.
ובגלל זבולון ה מר
ועוד ברנ שים
לא בא לי עליו לוו תר.

תרבוש

בידורז! לחייל בעריכת שושנה עמק־חוחיס

א. זהה את כלי הנשק

אנשי ״ה שומר״
היו א מי צי ם
וזבולון ה מר _ גיבור.
אני סתםאחד,
אנוכי, אגו אי ס ט
_ לא מוכן לוו תר על
העור.

בריגדיר־גנרל טאנוקו קוקוי סוכארו -מפקד הצי היפאני המלכותי
במאה הי״ח. השתתף בקרב טרפלגר לצידו של האדמירל נלסון והטביע שש
ספינות טילים רוסיות. מדבר ערבית, עברית ואידיש. נראה לאחרונה
לובש וורוד.

.2רבי (רבינובי׳ך) עקיבא — רב ידוע. נכלל בעשירייה הראשונה של
הרוגי מלכות. מראשוני מרד בר־כוכבא, הידוע גם בשמו המרד על הבאונטי.
אשתו רחל היתד, עובדת בכירה בשק״ם.

ליאון דיציאן — עו״ד וכלכלן. סגן פרקליט המדינה לשעבר. חבר המוסדות.
המרכזיים של המיפלגה הליברלית ויו״ר מועצת הסניף בתל־אביב. חבר
הוועד,״פ של ההסתדרות. חבר הכנסת ה־ 39 ברשימת הליכוד. נבחר על־ידי
קולותיהן של הרשימות ל״ע, מוקד ומפד״ל. ידידם הטוב ביותר של
באדר ועופר.
אדמונד ד׳אמיצ׳יס — סופר איטלקי ידוע. כל ילדי העולם מכירים
את היומן שכתב בשמו של ילד איטלקי ״הלב״• (מוצג עתה בארץ בסרט
הנושא את השם יומנה של בתולה).
שמואל״יוסף קטשופ (מקודם ש״י עגבון) — ממציא החרדל, סופר
ומדינאי. על שמו נקראים כפר־חרד״ל ורחוב ארלוזורווב בחיפה.
האג׳ אמין אל קיוסק — מוותיקי המואזינים בירושלים. עורכו ומייסדו
של העיתון מואיזינים יקרים. אלוף העולם בתפילה לגובה לשנת .1948/49
התשובה במהופך:

כל אחד
והתפ קי ד שלו בשאתה בא, כבה קצת ממורמר,
ושואל :״למה xשוחרר ודמה ¥לא
גויים ולמה אני ככר באן יותר משלושה
חודשים ״,אז תמיד יש מישהו
מלמעלה שתיק? דואג להרגיע
אותך ולהסביר ש״בל אחד והתפקיד
שלו״.
בי הרי בבה נוצר העולם — האחד
נוצר לדפוק והאחר להידפק,
האחד נוצר לשלוט והאחר להישלט,
האחד נוצר לאכול והאחר
לרעוב — בל אחד והתפקיד שלו.
ויש גם באלו שהתפקיד שלהם
זה לומר לך ש״בל אחד והתפקיד
שלו״.

(רמז: משאית הובלה דו-מושבית. נמצאה
בעבר בשימוש ״תנובה״).

ב. תשבץ שלד

שכב עם אבותיך

(שעשועי תנ״ן וחידודי-לשון).
.1מהו גבולה האמיתי של ארץ־ישראל
התנ״בית לפי השיר ״אנו נושאים
לפידים״ ז פרט וציין שמות 3מערות
בארץ אשר בהם בוצעו מעשי
האבות והאמהות.
. 2מאבל לאומי לעשיר ולעני ע״ש משורר
לאומי לעשיר ולעני.
.3מנה לפחות 6אנשים שלקו בצרעת
בנביאים ראשונים. מי נדבק ממי ז
צייר והסבר ! התוכל למצוא קשר בין
צרעת ותבוסתנות ו

את הפתרונות יש לשלוח לרח׳ ז״ל .1
בין הפותרים נבונה תוגדל קופסת שימורי
אפונה.

יינגו

לוועדה הגיעו קרוב לשלושת אלפים בקשות
למסירת עדויות, והיא הקימה ועדות־מישנה רבות
כדי לבדוק את טיבן ולגבות את העדויות הנראות להן.
כבר נראה כי בהכנת מסקנותיה של הוועדה יהיה
קולו של מבקר המדינה. זזד״ר יצחק נבנצאל, הקול
המכריע. סבורים כי בעוד שרבי-האלופים במילואים,
יגאל ידין וחיים לסקוב יחייבו הסקת מסקנות כלליות
מבלי להצביע על אשמים, יעמדו חברי הוועדה, השופטים
שמעון אגרנט ומשה לנדוי על מיצוי כתב המינוי
כלשונו. עמדתו של נבנצאל היה העשוייה להכריע
לכאן או לכאן.

א גו ד ת ישראל
ת ת מו ךבממשלה

מחפש ד ר כי
לנטרלאת דיין
ראשי חטיבת מפא׳׳י-לשעכר כמיפלגת
העבודה מחפשים אחרי אפשרויות לנטרל
את השפעתו של שר־הביטחון משה דיין,
שגדלה כתוצאה מיחסי הבוהות שהתגבשו
בתום הבחירות לכנסת השמינית, ולמנוע
ממנו אפשרות לאיים בפרישה עם אנשי
רפ״י, בדי לא לאפשר הקמת ממשלה כה
לא יהיה הוא שר״הכיטחון ושלא תקבל
את תכתיביו.
אחת ההצעות״ שהועלתה כבר בפומבי על־ידי ח״כ
אברהם עופר, היא לחייב את כל השרים ברוטציה
בתפקידיהם — כלומר, שכל שר יקבל תפקיד אחר
מאשר היה לו בקדנציה הקודמת. בצורה זו, לא תיראה
העברתו של משה דיין מתיק הביטחון לתיק אחר
בהדחה, אלא חלק מריפורמה כללית. במיקרה כזה
עשוי פינחס ספיר לקחת לידיו את תיק המיסחר והתעשייה,
במקום תיק האוצר, ולהפכו לתיק הכלכלי
החשוב ביותר, כפי שהיה כבר בעבר׳ בעת שכיהן
בתפקיד זה.

כמעט ברור לחלוטין שדיין לא יסכים
לצעד מעין זה.

הצעה אחרת היא להעביר במוסדות המיפלגה
החלטה, לפיה יתפטרו כל המועמדים לחברות בממשלה
מחברותם בכנסת, כדי לאפשר להכניס לכנסת
ח״כים נוספים מרשימת המערך. אפשרות כזאת קיימת
רק לפני הקמת הממשלה, והיא תצמצם, לדעת מציעי
ההצעה, את אפשרויות התימרון של דיין.

חו ש שים מ!וצרוח״ ש ד
א רי? שרון בוו עדת
ה חו ץ־ו הבי ט חון
צמרת מיפלגת העבודה מוטרדת מהכללתו של
האלוף אריאל (״אריק״) שרון, בוועדתרהחוץ והביטחון
של הכנסת.

ברור לחלוטין כי האלוה שדון יהיה
אחד מנציגי הליכוד כוועדה, והוא עשוי
להפוך את הוועדה לגוף מפקח על מישרד
הביטחון והמטב״ל. כיוון שבעבר היה ה
אלוך שרון ״עושה צרות מיקצועי״ כבל פורום
בו היה חבר, חוששים בצמרת המערך,
בי האלוה שרון עלול להפוך את ועדת החוץ
והביטחון למעין טריכונאל לבעיות הביטחון
כמדינה, בפי שהיתה ועדת הכלכלה בשנתיים
האחרונות לגבי הבעיות והשערור
יות הכלכליות.

לא מן הנמנע כי לכשתקום הממשלה החדשה,
יהיה אחד מצעדיה הראשונים למנוע חקירות מוועדות
הכנסת ולהגביל את סמכויותיהם, וזאת למרות שדיוני
ועדת־החוץ והביטחון חסויים בלאו הכי.

ועדתאג רנ ט ת סיי ם
ע בו דתה
תו ך חוד שיי ם?
כניגוד לתחזיות המוקדמות, לפיהן עלולה
עבודתה של ועדת אגרנט — ועדת החקירה
הממלכתית שהתמנתה לחקור במחדלי
מילחמת יום־הביפורים — להתמשך כשנה,
נראה עתה כי הוועדה תסיים את כל גביית
העדויות תוך חודשיים.

כבר עתה נראה כי גם אם לא תצטרף הסיעה
המאוחדת של אגודת־ישראל ופועלי אגודת־ישראל
לקואליציה, היא עשוייה לחתום על הסכם עם המערך
לפיו תתמוך בממשלה בשאלות חוץ־וביטחון. במגעים

די כ דו ךגולדה
מ ח מי רמצבה
מצב רדהה הקודר והדיכדוך ה נפשי
בו שרויה ראש־הממשלה
גולדה מאיד, מאז הבחירות לכנסת
השמינית, מקשים עליה להחלים
ממחלתה — טוענים כמה ממקורביה
המבקרים אותה בביתה בירושלים,
שם היא מאושפזת.
המחלה ממנה מהלימה עתה
גולדה, שהוגדרה על-ידי רופאתה
הפרטית כ״ווירום שפגע בעצב,״
אינה אלא מה שמכונה בפי העם
״שושנה״ — מחלת עור מטרידה
ובלתי נעימה הגורמת לסכל רב.
בצמרת המערך יש ככר הכנה
נפשית לאפשרות שאחרי שגולדה
תחלים ממחלתה היא עשוייה
לסרב לקבל על עצמה הרבכת הממשלה
בהסתמך בנימוקי בריאות.
בין השר פנחס ספיר לראשי אגודת־ישראל הסתבר
כי קיימת תמימות־דעים בין המערך והאגודה בשאלות
אלה.
ראשי מועצת־גדולי־התורה התבטאו לאחרונה בפומבי
בשאלות הנסיגה מן השטחים בצורה הרחוקה
מאוד מהעמדות הקיצוניות של צעירי המפד״ל.

התמיכה השקטה של סיעת האגודה
ככנסת עשוייה להבטיח למערך עוד 5קולות
ככנסת, גם אם לא תצטרך׳ האגודה
לקואליציה. תמורת התמיכה בממשלה כבעיות
חוץ-וכיטחון יעשו לאנשי האגודה
ויתורים מסויימים כנושאים דתיים.

מזה כמה ימים שהחיילים־הסכלים מבצעים
את עבודות הפריקה והטעינה לעיני
חיילי צה״ל תוך שירה בלתי פוסקת, שנועדה
כנראה להפגין את מצב רוחם.

העלאה 1וםפתבמ חי ר
הדל? ־ תו ך חצי שנה
ההחלטה שהתקבלה במישרד־האוצר להעלות את
שיעור מחירי הדלק בארץ ב־ס׳ל 50 במקום ב־ס,1007
נבעה מחשש להשפעת מרכיב הדלק באינדכס יוקר־המחייה.
הכלכלנים הגיעו למסקנה כי ההעלאה בשיעור
של ס 100<7שתוכננה תחילה, עלולה לגרום לעליית
מחירים דרסטית, שתעלה את האינדכס בחצי שנה —
עד לחודש יולי, בכ״ 1270 בקירוב, עלייה ללא תקדים.
מאחר שבגלל מלאי הדלק הגדול בארץ כל העלאה
במחיר הדלק היא הכנסה נטו לממשלה, וכמוה כהעלאת
מיסים, הוחלט לפצל את ההעלאה לשניים.

ההעלאה הכאה במחירי הדלק כארץ,
בשיעור נוסה של כ־ 50$תיעשה כין חודש
אפריל לחודש אוגוסט, בך שתהיה לה השפעה
מינימאלית על חישובי האינדבם כחודש
יולי.

צפוי ההעלאה
ב מ חי ר ה סיג ריו ת
העלאה נוספת כמחיר הסיגריות צפוייה
כשבועות הקרובים.
ההעלאה תיגרם הן בשל עליית הוצאות הייצור
ועליית מחיר הטבק והן בשל הנטייה במישרד־האוצר
להעלות את הבלו המשולם על סיגריות. בעיקבות
המילחמה קפצה תיצרוכת הסיגריות במידה ניכרת
והאוצר רואה בהעלאת המס על הסיגריות אמצעי
למימון וספיגת כספים מהציבור, תוך הנחה שאפילו
העלאה בשיעור ניכר, לא תוריד את הצריכה.

ח ש לו םבהמח או ת
ע בו ר דבר דו א ר
מנהל הדואר בתל־אביב הורה לכל בתי הדואר
בעיר לאפשר לציבור לשלם בהמחאות בנקאיות עבור
דברי־דואר.
עד כה ניתן היה לשלם בדואר בצ׳קים רק עבור
חשבונות. לפי ההוראה החדשה, שניתנה על־ידי מנהל
דואר תל־אביב בחוזר מיספר 1לשנת ,1974 אפשר
יהיה לשלם בהמחאות גם עבור דברי דואר בסכומים
מעשר עד 200ל״י. ההוראה מתייחסת לתקופת ניסיון
של שישה חודשים.

החוזר המודיע על בך מבקש מעובדי
הדואר לא להודיע על ההוראה החדשה
כרכים, אכל לאפשר לאלה הרוצים בכך
לשלם בצ׳קים עכור דברי הדואר שהם
קונים.

האר ¥3י ה

ה ת חי ל ה
ל שי ר
חיילי הארמיה השלישית
הנצורה של צבא
מצריים קיבלו הוראה
להפגין מוראל גבוה בכל
מיפגש שלהם עם
חיילי צזז״ל או אנשי
היאו״ם. כתוצאה מכך
הוקמה מה שמכונה בפי
חיילי צה״ל ״מקהלת
הארמיה השלישית.״
אלה הם אותם החיילים
הנמצאים ממזרח
לתעלת־סואץ, החוצים
את התעלה מערבה, כדי
לפרוק את שיירות האספקה
המגיעות אליהם,
ולהטעינן על הדוברות
והטנקים האפר
פוביים הנושאים אותם
לצד המזרחי.

הפרדה

בכל קופסהמכולת להרכבה
״פיצפוצי אורז״ של עלית
ארוחה שהיא משחק
ובתוך הקופסה-הפתעה!
מכונית להרכבה .
1זנאה כפולה לילדים
עם ׳׳פיצפוצי אורז״ של
עלית ־ קנו ותהנו!

המוסדות להשכלה גבוהה
בישראל
מ 1דיעי
לסטודנטים מגוייסים אשר שרתו או משרתים בצה״ל במשך
75 יום (ברציפות או לסירוגין) בין 6בספטמבר 1973
ואילך, כי הינם זכאים לתשלום שכר לימודים ע״י אוצר
המדינה, וזאת עבור שנת הלימודים תשל״ד או תשל״ה
ע״פ בחירת הסטודנט.
סטודנטים המבקשים להנות מזכות זו בשנת הלימודים
תשל״ד צריכים להמציא למוסד שבו הם לומדים אישור
משלטונות צה״ל המעיד על שרות של לפחות של 75 יום
כאמור לעיל, עם המצאת האישור יזכה המוסד את הסטו דנט
מתשלום שכר לימודי
הטכניון -חיפה
האוניברסיטה העכרית בירושלים מכון וייצמן למדע -רחובות
אוניברסיטת אוניברסיטת אוניברסיטת אוניברסיטת

תל־אביב
בר־אילן
חיפה
בן־גוריון בנגב

כל מה ששמעת
על הליידי והלורד

זו אינה רכילות!
זו אמת!
בכל מפגשחברתי, בכל מסיבה, בבל מקום שבו נפגשים אנש^,
נושא השיחה היחידי הוא עליה.
גברת מכובדת אחת סיפרה שהיא יפה פי ה אי רו פ אי ת אמיתית,
ובעלה הוסיף, שאין יתרון שאינו נמצא בה.
שכנה העידה ש הליידי ממלאת את כל הדרישות, וגברת אחרת טענה
שהיא יציבה להפליא.

בבית קפה קטן ומהודר לחש גבר לחברו שהוא משתמש בליידי שלוש
פעמים ביום והיא עדיין כמו חדשה. להפתעתו הגדולה סיפר לו חברו
כי הוא משתמש בה כבר מספר שנים, ובכל פעם הוא נהנה ממנה כמו
בפעם הראשונה. בטורי הרכילות כתב מישהו שראה את הליידי
ו הלורד מסתובבים בדיזנגוף.

היה גם אחד שנשבע כי, לעומת כל חברותיה, אצל הליידי הפתח
הוא מלמעלה ...בעתון ערב ידוע הופיעה מודעה זו בלשון ״התאהבתי
בליידי ממבט ראשון״ — אחר, זריז יותר לקח אותה לשבועיים
נסיון בביתו, והתוצאה — הוא ממש מאושר איתה. מכאן המסקנה היא
ברורה כשמש, מכונות הכביסה ליידי ולורד ק רי סטל _
אכן הטובות מכולן.
אין יתרון שאינו נמצא בהן, כל השכלולים והמעלות האפשריות נמצאות
בהן.

ועוד יתרון — חברת ק רי סטל בטוחה בתוצרתה, לכן היא מעניקה
לד תקופת נסיון חינם ללא כל התחייבות.
קחי עוד היום את הליידי או הלורד לביתן !

דוגמה מוחשית לאחד הפאראדוכסים המגדחים של העיתונות
הישראלית, ניתן היה לגלות במוסף יום השבת של הצהרון
ידיעות אחרונות לפני שבועיים. אותו עיתון רכש את זכויות
הפירסום בעברית של גילויי צוות כתבי העיתון הלונדוני סאנדיי
טיינזם על מילחמת יום־הכיפורים, הנושאת את הכותרת ״כך הופתעה ישראל״ .והנה,
בין שאר ״הגילויים״ של אותו צוות שפורסם לפני שבועיים, מסתבר שהכתבים הלונדוניים
מסתמכים, בין השאר, גם על גילויי העולם הזה שפורסמו בימי המילחמה ומייד
אחריה. בניגוד לעיתונים ישראליים, ציינו כתבי הסאנדיי טיימס את המקור, והזכירו
כי הדברים לקוחים מתוך העולם הזה.
כך נוצר מצב שהוא יותר ממגוחך: עיתון ישראלי משלם כסף לעיתון זר תמורת
הזכות לפרסם מתוכו ציטוטים
מתוך העולם הזה.
לא הייתי מזכיר אפיזודה
עיתונאית פאקינטית זו לוליא
הפך פאראדוכם זה לתופעת
קבע בעיתונות הישראלית. השבוע
קיבלה תופעה זו מישנה
תוקף בשתי פרשות שונות
לחלוטין זו מזו, שעורורו סערה
בעולם, ושגילויי העולם הזה
היו קשורים בהן בעקיפין.
באוסלו, בירת נורבגיה, נפ תח
מישפטם של נאשמי ״רשת
לילהמר״ ,שהואשמו על־ידי
התביעה הכללית הנורבגית ברצח
המארוקאי אהמד בושי-
קי. התובע במישפט זה, תיאר
את הנאשמים כאנשי שירותי-
הביטחון הישראליים, טען כי
הם רצחו את בושיקי בטעות,
אחרי שטעו בזהותו והחליפו
אותו באדם אחר. בין השאר
טען התובע, כי ייתכן שאנשי
הרשת התכוונו בעצם לאחד
1111

מראשי אירגון הטירור ספטמבר
השחור, עלי חסן סלמה,

בנו של מנהיג הכנופיות מימי
מילחמת־העצמאות חסן סלמה.
כאפשרות לגירסה זו הגיש
התובע לבית־המישפט את גיליון
העולם הזה שפורסם ב ׳־

אוגוסט השנה, מייד אחרי
הרצח (העולם הזה ,)1874
והכיל למעשה תיאור ראשוני
אמיתי למה שאירע בלילהמר,
כפי שהסתבר מתוך עדויות
רצח בושיקי :״העולם הזה״ 1.8.73
הנאשמים בביה״ט השבוע.
ואילו בארצות־הברית, פיר־אמתלה
מפוקפקת —
סם כתב רשת הטלוויזיה
נ.בי.סי ,.דוד בינגטון, גילוי
מסוג אחר: הוא טען כי באר
הנפט הימית באבו־רודס, עלתה
באש כתוצאה מפגיעת טיל
הוק נגד מטוסים, שנורה אל

מיגדל הקידוח הימי מכיוון החוף
הישראלי. גירסה זו קיבלה
אחרי פירסומה בארה״ב

את אישורו של דובר צה״ל.
כדי לפרסם עובדה זו נאלץ
ברינגטון לעקוף את הצנזורה
הישראלית, לצאת מגבולות
ישראל ולפרסם את הידיעה
בחו״ל. העיתונות הישראלית
יכלה לפרסם את הידיעה רק
אחרי שפורסמה בחו״ל. כתבת
העולם הזה שפורסמה בשבוע
שעבר בנושא זה, תחת הכותרת
אבו־רודם — הוק ! ,וש־הופיעה
לפני שפורסמו גילוייו
של ברינגטון, לא יכלה׳
מטעמי צנזורה, לפרסם את
העובדות המלאות בקשר לתק לה
הטראגית שאירעה באבו־רודס.
האפשרות
הניתנת לאזרחי
ישראל לקבל מידע חיוני בנושאים
המכריעים לגבי גורל
המדינה, רק באמצעות ציטו טים
של עיתונות חו״ל, מאירה
באור קודר את האשליה
ישריפת אכו־רודס :״העולם הזה״ 9.1.74 של עיתונות חופשית במדי-
נת־ישראל. באמתלד. המסוק-
—של נימוקים ביטחוניים
בי ט חו -

4ד 0וקול

ע׳׳ן ו*

ביטחו-
נימוקים של פקת
ניים, נטלה בידיה בישראל קבוצה קטנה של מנהיגים את הזכות להחליט מה מותר ומה
אסור לציבור לדעת, לא רק בנושאים ביטחוניים, אלא גם בנושאים פוליטיים כלכליים
ואחרים. מאחר שניתן להחיל את תירוץ ה״ביטחוך על כל אחד מתחומי החיים בישראל
נוצר מצב האופייני רק למדינות טוטאליטריות, בו מועבר המידע לציבור דרד מסננת
קפדנית, הבוחרת להזרים את המידע לפי האינטרסים של עצמה בלבד.
זוהי לא רק שיטה פסולה המנוגדת לאורח החיים הדמוקרטי, אלא גם שיטה בלתי
יעילה. מה שאירע במילחמת יום־הכיפורים צריך היה להוכיח לנוגעים בדבר עד כמה
נואלת וחסרת־ערו היא שיטה זו, שאינה פוגעת באוייב אלא באזרחי המדינה עצמם
אבן הפינה של כל מישטר דמוקרטי היא זכותו של כל אזרח לדעת׳ לקבל מקסימום
של מידע שעל פיו יוכל להכריע ולבחור בצורה חופשית ביום האחד בו נמסרת ההכרעה
בידו. תנאי יסוד זה אינו קיים כלל בישראל. הפירסומים הרבים בעיתונות חו״ל
על נושאים שונים הקשורים בישראל, שבחלקם הם מוטעים ומסולפים, יכולים רה ללמד

הנעשה באמת בישראל
את הציבור בארץ עד כמה מעט הוא יודע על
בישראל. שה מילחמת יום־הכיפורים לא לימדה דבר ולא שינתה ־
דבר. כמו בתחומים אחרים, כך גם בתחום חופש הפיר׳
סום והעיתונות, נשאר הכל כפי שהיה: אותם האנשים,

א בווו ד ס הו ק!

*.ידייירי*

מכתבים
__8חג
לדמוקרטיה? !
כשאמר אהרון ידלין בליל הבחירות
״יום זה היה חג לדמוקרטיה״ ,היה לי
חשק לצחוק. אבל הוא לא התכוון לבדיחה,
הוא דיבר ברצינות, במלוא הרצינות, ללא
שמץ של אירוניה.
ליל הסילווסטר היה יום הלוויתה של
הדמוקרטיה. הדמוקרטיה לבשה תכריכים,
היא נישאה אל הקבר בתהלוכה חגיגות,
כשגולדה, דיין, בגין ורפאל הם נושאי
הארון.
אם -אלה הם המנהיגים שבחר העם,
כנראה שהוא לא שווה יותר. העם הזה
העדיף ללכת שולל !ביודעין מאשר לספוג
את האמת המרה הישר בפניו.
אני תקווה, אורי אבנרי, שלא תפרוש
מהחיים הפוליטיים, למרות שעם זה הוכיח
שאינו שווה יותר שתשרתו.
אני מקווה שבכל זאת, תרוץ בעוד ארבע
שנים לבחירות! .עד !כמה שזה יישמע ציני,
לא תצטרך כמעט לתעמולת בחירות, חמל-
(המשך בעמוד )8

א ח רי מי לחמתה כי ס או ת...
אחרי מילחמת הבענקלאך חזרו כל החיילים האשוריים, איש איש וכיסאו עימו (בולט במרכז שר-
הביטחון האשורי שבניגוד לאחרים לא הסתפק בכיסאו וגרר עימו ספת עינוגים ג דו ל ה
יוסי סדן, יתשליס

הדואר הצבאי
בשמי ובשם חיילי היחידה ברצוני להודות
לכם על כל שעשיתם למעננו.
כפי שוודאי נוכחתם לדעת בעת תצוגת
האופנה (העולם הזה ,)1895 חיילינו נהנו
מהמופע.
כמו יכן, תודתנו לכם על התמונות ששלחתם
לנו מהמופע, ועל 500 הגיליונות
של שבועה כם.מפקד היחידה, צה״ל
אנו חיילי היחידה שבה נערכה התצוגה
שאודותיה נכתבה הכתבה בשבועונכם, רוצים
להודות למערכת, על 500 הגיליונות
ש תרמתם ליחידתנו.
חיילי היחידה, צה״ל
אם יבוא השלום או לא יבוא,
לפחות ניסיתם להביאו.
אז באמת בהצלחה.

אתם

קבוצת ״יונים״ ,אי־שם

קיבלתי בצער רב ובמורת־רוח רבה את
הבשורה העצובה שאבנרי לא נכנם לכנסת.
אני מודה לכם על החומר ששלחתם לנו.
חזק ואמץ. אני תיקווה שגם להבא ישלח
החומר, עליו אנו מודים לכם מקרב לב.
דויד לגיא, ד״צ 2044
עלי לציין ששמחתי מאוד על קבלת
סיפרו של אורי אבנרי מילחמת היום
השביעי.
הופתעתי מאוד על השי הנאה: שמאוד
מתאים למאורעות היום.
אברהם כרמי, ד״צ 2522
ברצוני להביע לכם את הערכתי ותודתי
על אספקת חומר קריאה לחיילים בקווים
הקדמיים.
ביהוד תודתי על סיפרו של אבנירי יוזיל־חמת
היום השביעי. התחלתי לקרוא אותו
בזמן הפנוי- ,ואני מקווה לסיים אותו בקרוב
עם השיחרור הבא עלינו לטובה, אם יבוא י
רב״ט אביגדור לדי, ד״צ 2737
אני רוצה להודות לכם על שנענתם

לבקשתי לשלוח לי את העיתון שלכם. לפי
מיטב ידיעתי, לא השבתם־ריקם אף בקשה
מחיילים עד כה. כל הכבוד.
השבוע קיבלתי מכם גם את סיפרו של
אורי אבנרי. תודה רבה.
אני מקווה שנשמור על קשר.דויד שושן, ד״צ 3090

הזה .)1894
אני מסכים לחלוטין עם דעתו של הכותב,
כי הכתבה מכת בכורות הינד, ניסיון
לנצל את הדם השפוך למטרות פוליטיות.
והיה זה שפל ומכוער מצידיכם לפרסם
את שמו של הכותב בניגוד לבקשתו המ פורשת.
ריח של נקמנות זולה עולה מן
המעשה.
אשר לי, אינני חושש מפירסום שמי,
תחת מנתב זה. אדרבא!
סגן דוגי כר־אל, ד״צ 2040

חיילים מבק שי

מודה לכם מאוד על משלוח גליון העולם
הזה. מי יתן ותמשיכו בכך עד תום מערכה

בימים אלה נתקלתי בכתובת על קיר
בבסיס אי־שם בדרום, ובו כתוב :״עד

אנו קבוצת חיילים במוצב אי־שם
בדרום הארץ.
היה לנו פעם טרנזיסטור גדול.
משום־מה הוא השתתק בהפגזה
אחת, כך שכרגע אנו נורא משועממים
ועצובים. אם יואיל אחד האזרחים
או אחת החברות הקוראים
מודעה זו לשלוח לנו טרנזיסטור
גדול שקולט את תחנות העולם, נודה
לו מאוד.

סמ״ר דודו גבאי, ד״צ 2130

הרגע האחרון — עוד יום אחד״ .רמי חל־פרין
.211525
תמה אני אם זהו אותו רמי צלמכם
שנהרג במילתמה, כי זה משרה מן אווירה
מוזרה של רגע אחרון.
רב״ט עירן ריקרים, ד״צ 2963
• המספר האישי הוא של רמי ז״ל.
היום נערכות כאן הבחירות וסביב ד,שבד
חד, רבה: חיילים וקצינים מסתובבים כשיעל
חולצותיהם כתובות בנוסח :״לגולדה באהבה״
.מחכים במתח לתוצאות...
קיבלתי את הספר המעניין מלחמת היום
השביעי. נעזרתי בו בדיונים הפלוגתיים.
תודה !
אליאב צרפתי, ד״צ 3339
ברצוני להגיב על המכתב שפורסם בש־בועונכם
תחת הכותרת ערפדים (העולם

דאגה אמיתית
כסמ״פ גם אני נתתי את הפקידה ה״משפילה״ וה״מזכירה את מעשי הנאצים״
—לגלח את הזקנים. חבל רק שיונתן זילברשטיין מד״צ ( 1492 העולם הזה )1895 לא
ציין שהסיבה לפקודה זו היא בטיחותית ממדרגה ראשונה: הזקן אינו מאפשר
הידוק הרמטי של מסיכת המגן (ביחידות שבהן יש חשש שיזדקקו להשתמש
במסיכה כזו).
אני מבצע מעשי כפייה נוספים מסוג כזה: מחייב בליעת כדורי קמוקין,
מאלץ לחבוש קסדות בעת הימצאות בתפקיד ובנסיעה ברבב פתוח, אוסר עריכת
קומזיץ מתרנגולות שלל נגועות.
הסיבה אגואיסטית לחלוטין: אני מעדיף מאה תלונות של אמהות על
שאני מאלץ את הילד שלהן לחבוש קסדה, ולא תלונה אחת של אם שכולה
על שהנחתי לבנה להתהלך ללא קסדה.
אגב, גם ״זקן התפארת״ שלי היה קורבן לאותה פקודה.

סגן יעקב הלשטיין, ד״צ 1484

הררררי ח

הז ה

העה! 0הו ה

סגן יאיר דוידוכסקי, ד״צ 2502

אנו קבוצת חיילים המשרתים באותה
יחידה ושייכים למחנה הפוליטי בו אתם
עומדים בראש. אנו מזדהים עם המצע
המפלגתי והרעיוני של תנועת מרי.
אנו חשים צער עמוק שמסע הבחירות
לא העלה תוצאות נאותות.
חבל מאוד שתנועה עם מעוף לא תבוא

אני שונא
אני

שונא את צבע החאקי.
יציאות הפגזים.
הפנס המזעיק לשמירה.
מבשרי ביטולי החופשה.
הסולר, את הגריז.
בעל הקיוסק

כקורא נלהב של העיתון אני מוצא לנכון
להציע הצעה שאי־אפשר לסרב לה, והיא:
מדורספורט. חושבני שאם מדור
זה יתווסף לעותונכם, ודאי יתווספו אליו
קוראים רבים, וזו עוד הצלחה.
אשר רדון, ד״צ 1034
בזמן האחרון מרבים לפרסם במרבית
העיתונים על המורל הגבוה בצבא.
לדעתי פירסום זה אינו משקף את המציאות.
אני,
למשל, מיואש מאוד. אחרי כשלושהחודשים במילואים אפשר נבר להשתגע.
ואני מקווה להגיע הביתה בחזרה במצב
נפשי מאוזן. אולם לפי -מה שנראה לי,
היפוכו של דבר יהיה הנכון.
רוני מוזס, ד״צ 2784
אנו קבוצת חיילים המבקשים להישאר
בעילום שם מסיבות ברורות, מבקשים
להודות לכם על כל מה שהתנועה עשתה
במשך השנים לקידום השלום. היום הוא
יום הבחירות, יום גורלי מאוד עבור האומה,
יום שיקבע אם פני האומה הם לשלום
אם לאו. אנו, שמשרתים אי־שם במערב־
,אפריקה, מרגישים היטב על בשרנו את
כל מה שלא נעשה עד היום לקידום
השלום ותקוותנו הגדולה שהעם כולו ידע
בדיוק כמונו במי לבחור על־מנת שלא
ניאלץ לבלות בכאלה !מקומות את מיטב
שנותינו.
קנדצת חיילים, צה״ל
שמחנו לקבל את גליונכם האחרון, בכמה
עותקים. תודה.
האם נמשיך לקבלו גם לאחר הבחירות?
נקווה שכן, בהסתמך על מדורכם דואר
צבאי.
סמל משה פינד, ד״צ 2081
חן חן על תשומת הלב: על העיתון,
המעטפות ועל הפתקאות שחילקתם לנו.
בהעדר מספיק עצים למדורה שלנו,
שימשו הנ״ל חומר בעירה מצויין לשביעות
רצוננו המלאה.
בפעם הבאה תשלחו גם עוגות. טו בו!
אסא דברת, ד״צ 2256

אברהם שיין
את הנהג שלא עצר טרמפ
שלא נתן לטלפן הביתה.
את הצמיג שנתקר בדרך אליך.
את הפרצופים הקבועים בעיתון.
את הנהג שלא עצר לי טרמפ.
את המטורזנים בסטייקיח
שהסתכלו על רגלי האשה.
את החבר שהצביע החיפך.
ואת עצמי.

אברהם שיין, ד״צ 2531

לידי ביטוי בכנסת השמינית.
אנו מבקשים להמשיך ולשמור על קשר
עם התנועה ואם יתאפשר לשלוח לנו
את העיתון שלא ניתן להשיגו בתנאים
שאנו שרויים בהם.
סמ״ר דויד ל,גפו, ד״צ 1449
אנחנו מוחים בתוקף כנגד כפיה מוסרית
של ח״כ זבולון המר המתנגד למשלוח
שבועוני פלייבוי לצה״ל.
לא ח״כ נכבד זה היושב לו בכסא
הכבוד בכנסת, יקבע מה מוסדי עבורנו.
קבוצת חיילים, ד״צ 3058

מכתבים
(המשך מעמוד )7
המות הבאות (שללא ספק ימיו) ,הכפייה
הדתית ,׳ובראש וראשונה הכנסת, שתהפוך
בלעדיך לבית־קברות גדול, יכל אלה יהוו
את תעמולת הבחירות הטובה ביותר.
העם הזה פנה לך כעת עורף, העם הזה
(או לפחות, מה שישאר ממנו לאחר המלחמות
הבאות) ,ירוץ בעוד ארבע שנים
לקלפי לשים את ה״ש״ ,זאת, כמובן, אם
תהיה עדיין מוכן לשרת כפויי טובה אלה.
ציון דלל; פתח־תקווה

נופלים ההולכיס ראשונים

אורי אבנרי, לוחם השלום הוותיק, לא
נבחר לכנסת השמינית, ומאידך עלה כוחו
של הליכוד דווקא בשעה היסטורית זיו,
אשר בה יש סיכוי סביר לשלום. בהצבעתו
זו חשף הציבור את כוונותיו האמיתיות
לאמור: שלום, שלום, אך העיקר הם
השטחים.
ניסינו, אנו הישראלים,
במשך ש נים
רבות לייצר
תדמית של שוחרי־שלום
אמיתיים וכנים
,׳אולם כאשר
הגיעו הדברים למעשיות
ולא 1מילוליות,
פשטו המליצות
את הרגל ובמקומם
נחשפו הציהניציות פורניים במשך שהסתתרו מרטין
זמן
רב במסווה של
שלום.
״נופלים ההולכים ראשונים״ אמר אבנרי
ואכן צדק. אין כישלון בליבנו. עשינו
כמיטב יכולתנו להתריע נגד מדיניות ״אף
שעל״ של הליכוד וה״סיפוח בשלבים״ של
המערך.
עם ישראל ישמע את אשד רצה. האזהרות
התכופות בדבר שלום כפוי ומילחמות
ממושכות לא גרמו דאגה לאיש, להוציא
קובץ אנשים אשר תודתי נתונה להם.
עוד יבוא יום והציבור ילמד לדעת
ולהבין מה רבה חשיבותו של השלום
ומה מאושרים האנשים שהשיגו ׳אותו.
מיכאל מרטין, תל־אביב

!8שלמות הארץ
ושלום העם
לאורי אבנרי, ימח שמו וזיכרו :
אני ישמח מאוד שנפלת כבר מהכנסת
ונכשלת כישלון חרוץ כמו שמגיע לך,
אבל אני,מצטער על דבר יאחר שהרב מאיר
׳כהנא לא הצליח להיכנס לכנסת, ושלא
השיג הליכוד ניצחון מלא על המערך,
ושהמערך עוד יכול להרכיב ממשלה, שהיא
בוגדת במדינה.
אני בין אלו שהצביעו עבור הליכוד
הלאומי חל־טעמ ואני גאה בזה שתמכתי
בליכוד לאומי, הלוחם. כל ימיו לשלמות
הארץ ושלום העם.
אתה עוכר ישראל שונא דת, ושונא
המדינה. אפשר להשוות אותך ליוליו־ס
שטריכר ימח שמו עורך השטירמכ ,׳והשיבו-
עיון העולם הזה שלך זהה עם השטירמר.
קורא, תל־אביב

יהודי

יקר

תו צרת דו ב ק, הסיגריה ה מו בחרתה צו עדת ברא ש, הרחק לפני כל סיגריה אחרת

באמת שיאני לא מבין אותכם. אתם
מפרסמים סיפור נגיד ׳אבי הפצועים שמחה
הולצברג (נכי צה״ל כאתר תיירות, העולם
הזה ,)1897 בו אתם מתעלמים לגמרי מכל
פועלו הברוך של האיש במשך השנים.
הרי שמחה הוא יהודי יקיר שהקדיש את
כל חייו למען מטרה אחת: לעזור ליהודים
באשר הם. אז על סמך סיפור אחד יאתם
צריכים להשמיץ אותו?
זאת לא הדרך שלכם !
משה כלו!־ ,תל-אביב

קוראים השולחים מפתכים
מתבקשים לנסח אותם כקצרח.
עדיפות תינתן לבוצרסים תמונות
לסכתכיחם.

עסקים בתיל
1פעמים נדמה שחבל שעדיין לא המציאו מכשיר,
/הקולט מחשבות ורושם אותן.

אילו היה קיים, ניתן היה לדווח על המשא•
והמתן הקואליציוני הנוכחי כנאמנות רכה
יותר.

באמצעות המכשיר, ניתן היה לרשום את מחשבות
מנהיגי המיפלגות, בצד הדברים הנאמרים בקול רם.
למשל :

הכוחרים הטילו עלינו לפעול להקמת מט־שלת־־חירום
ל או מי ת...
ואל תחלמו על זה שהפעם תגמרו איתנו בשניים—
שלושה מיליוני לירות עלובות

אנחנו עומדים על פך שכענייני מצפון יהיה
רחכרי־הכנם ת חופש־הצכעה
נראה אם אוכל להשיג הפעם כסא של שר תמורת
המנדאטים שלי

הכרעות לאומיות גורליות צריכות להתקכל
כמועצת־כיטחון עליונה, על־פי סידרי־שילטון
מתוקנים
נמאס לי התיק המחורבן שהיה לי. הפעם אני רוצה

ת קקוויי־היסוד החדשים צריכים להכחיד שלא
נוותר על נחלת אכו תינו...
הבנקים שלנו זקוקים לאשראי של כמה עשרות

ליתר דיוק: יש כמה בעיות, אבל הן בהרבה פחות
קשות מכפי שנדמה.

יי יקה, למשל, את מה שקוראים אצלנו ״ענייני חוץ
1וביטחון״.

שלום ומילחמה, נסיגה וטיפוח. נשק אמריקאי
והסדר כפוי. מילואים לנצח או לשנה אחת.

לכאורה — בעייה קשה מאוד.
אלה התחייבו ל״פשרה טריטוריאלית״ .אלה התחייבו
לארץ־ישראל שלמה ומושלמת. מה עושים?

פשוט מאוד. אומרים לאלה ולאלה: ילדים
נחמדים, שכו כשקט ותנו למכוגרים לעכור.

(מבחינה מעשית, אין הבדל גדול בין שתי התפיסות.
אין אף ערבי אחד המוכן להסכים ל״פשרה טריטוריאלית״,
כשם שאין אף ערבי אחד המסכים לארץ־ישראל השלמה.
כל הערבים סבורים שישראל כבשה ב־ 1967 שטחים השייכים
להם. אין הם מוכנים ״להתפשר״ על השטחים
השייכים להם, בנוסח :״טאייב, אז אתם תיקחו את
אלכסנדריה ואנחנו ניקח את קאהיר.״ או :״אתם תיקחו
את יריחו ואנחנו ניקח את שכם.״)
העיקר הוא, שבממשלה הבאה לא ישאל איש את
הל״ע, וגם לא את המפד״ל.

ענייני החוץ והכיטחון יהיו גס להכא נח

ל כק שר עם חוק, מיהו יהודי׳ ,יש לקכוע כפירוש
שהגיור יהיה לפי ההלכה
כקשר עם החוק, מיהו יהודי /אסור לקכוע
שהגיור יהיה רק לפי ה הלכ ה...
על כל פנים, זה יעלה לכס ביוקר

הה, רק תנסו להשאיר אותנו בחוץ !

הצדה היא שהתמקחות זו טוכעת תמיד
כדייסח של צכיעות. והפעם, כך נדמה, הדייסה
דכיקה יותר מתמיד.

לכן תקום קואליציה שכה יישכו כולם, שכת
אחים ואחיות גם יחד. מיוסך כורג עד שולמית
אלוני, ואולי אפילו ממנחם פרוש עד
מרשה פרידמן.
אין בעיות.

כתנאי אחד: ששום דכר לא ישתנה.

למשל: ל״ע יעלו מחדש את חוק־האוזנר. נישואין
אזרחיים לחצי תריסר אזרחים, שהרבנים אינם מוכנים
להשיאם, והמשך נישואי־הכפייה הדתיים לשאר שלושה
המיליונים.
האוזנר יציע. אלוני תנאם. הדתיים יילחמו בגבורה.
הבית יזדעזע. ואז תיערך הצבעה מצפונית חופשית. די
בקולות מיפלגת־העבודה, הדתיים וחרות כדי להוריד את
העניין מסדר־היום, והכל יבוא על מקומו בשלום.
כנ״ל לגבי ״מיהו יהודי,״ מילים יתנופפו כחרבות.
הקירות ירעדו. הטלוויזיה תצלם כמטורפת. ואז תהיה
הצבעה חופשית. די בקולות המערך, הליברלים השונים
ושרידי השמאל כדי להוריד את העניין מסדר־היום.

ושלום על ישראל.

לגכי הכעידת המכריעות של המדינה, הפער
כין גולדה והשולמית, כין האוזנר והלוי, כין
משה דיין ואריק שרון, הוא מינימלי.

הסחורה היא ידיים מורמות ככנסת. המחיר
הוא חלק כשלל של השילטון.

אכל ר ק כתיאוריה.

הוא יפעל כלהלן:
לכל אחד יהיה מותר לדבר. לכל אחד מותר להצביע.
לכל אחד יהיה מותר להרעיד את אמות הסיפים.

ך* י זוהי עובדת־חיסוד לגבי הכנסת השמינית, כפי
שנבחרה על־ידי בוחרי ישראל מתל־שאמס ועד
סואץ־ומיזרח :
אין בה אופוזיציהאמיתית .

ץ* ל משאדמתן קואליציוני מתנהל בשוק הפוליטי.
ע זהו תהליך של מקח־ומיימכר.
יש סחורה, והיא נמכרת במחיר הגבוה ביותר האפשרי.

לקואליציה האחת יש 64 או 69 קולות, לשניה 61
או .62 זה מספיק להלכה. יש ממשלות בעולם המתקיימות
איכשהו עם רוב כזה.
אך לא בישראל, שבה נמצא תמיד שליש מחברי הכנסת
בנופש בחו״ל, והשליש השני בא רק כאשר מונפת
המאכלת על המיפלגה והפרנסה.
לא יהיה נוח לשלוט בשנה הקרובה בעזרת רוב
זעום. לא יהיה נוח לל״ע או למפד״ל להישאר בחוץ.

אני מציע את הפשרה הכאה, שמותר לכנותה
כשם ״העיקרון האכנרי״.

אה אחת מן הכעיות הגדולות-כאמת לא
תתעורר ככלל.

רק למען הצלת המדינה נוותר על התענוג
לשכת כאופוזיציה

מציאות. היא שתוצאות הבחירות מכתיבות קוא-
ן | ליציר, שבה יהיו שותפים גם חסידי הכפייה הדתית
וגם מתנגדיה, גם החסידים הדתיים של ״נחלת אבותינו״
וגם החסידים החילוניים של ״פשרה טריטוריאלית.״
בתיאוריה תיתכן קואליציה עם הדתיים בלי ל״ע, או
קואליציה עם הל״ע ושותפיהם בלי הדתיים.

בקיצור, דרושה פשרה. פשרה הוגנת, שתתקבל על
דעת כולם.
אין דבר קל מזה.

הכל ניתן לפיתרון, בגלל סיבה פשוטה אחת:

לא נתפשר על עקרונותינו המקודשים...

כדאי לחדור כעדו, כדי לראות את המציאות.

מדוע לא ימשיכו לחיות, כעזרת השם
והתקציב הממשלתי ז

העיקר הכריאות. של גולדה.

אל תחשבו שאני לא יודע שאתם תלויים הפעם
בקולות שולנו

אולי זה בגלל רוח הזמן. הכל מרגישים שכמה
מאות אלפי חיילים מסתכלים במחזה מרחוק, ולא נעים
להגיד להם את האמת, כל־פך מהר אחרי הבחירות.
הפער בין היומרה והמציאות, בין הסיסמאות של ערב־הבחירות
והמעשים שלמחרודהבחירות, גדול מדי.
לכל העניין מתלווה, על כן, מין דגש של בושה.
פגזים של עשן מילולי מסתירים את הנוף הקואליציוני.

אילו רצו הליברלים למסור את נפשם על מיזבח ״חוק
האוזנר״ ,הם יכלו להילחם בגבורה עוד בכנסת הקודמת.
אבל הם העדיפו אז את הנוחיות על הגבורה, ובוחריהם
הוכיחו שהם יודעים להעריך זהירות זו.
מדוע יחרפו את נפשם עכשיו?
כנ״ל ידידינו הדתיים. אילו רצו למות למען קידוש
השם ד״מיהו יהודי״ ,יכלו להחזיר את נפשם לבורא כבד
לפני ארבע שנים, כאשר נתקבל חוק זה. אבל הם העדיפו
לחיות למען השם, ולחיות לא רע.

^ ך ניתן לפתור את כל הבעיות. באחריות גמורה.
^ תהיינה כמה בעיות של תיקים וחצאי־תיקים, מישרות
בכירות ואולי גם רשיון־בנק אחד או שניים.
בעזרת השם ופעחס ספיר, כל זה יבוא על תיקונו.

אל תחשבו שאני לא יודע שאתם תלויים הפעם בקולות

ככה זה. ואילו היה הדבר נעשה בגילויחלב, כמו אצל
סוחרי הזהב ברחוב לילינבלום או בבורסת היהלומים,
זה לא היה מרגיז.

תפרוץ מילחמת״אחים.
לא תייפול.

סוכת־דויד

הנופלת

לתם הכילעדית של גולדה מאיר ומשה דיין,
כתוספת כמה מידידיהם שיזדמנו למיטכח.
השילטון יהיה בידי גולדה, והיא לא תתייעץ עם
שולמית אלוני או טובה סנהדראי איך להתמקח עם
קיסינג׳ד. היא תשאל רק את משה דיין, מפני שבלי דיין
אין ממשלה( ,ממילא אין הבדל ניכר בין תפיסות גולדה
ודיין.
בעיית הל״ע והדתיים מצטמצמת, על כן, בתחום הניסוח.
ובשטח זה אין שום בעיות.

ישראל גלילי חי וקיים, והנייר הוא סכלני.

מראית עין, הבעייה הדתית קשה יותר.
/בענייני ביטחון ישלוט דיין. זה מוסכם, פחות או יותר.
מאז שהפסיד את מילחמת יום־הכיפורים, יש לו סמכות
בלתי-מעורערת.
אבל מי ישלוט בענייני דת?

איך ליישם את הדרישות של שותפים קואליציוניים,
שהתחייכו ערב הכחירות לחתוך זה
לזה את הגרון ^
הכנסת הקודמת העבירה לכנסת החדשה ארגז של
עניינים בלתי-גמורים, המכיל כמה מוקשים. פסולי-חיתון.
גירד כהלכה. ניתוחי-מתים.
יכולנו להתייאש, לולא היטבנו כל-כך להכיר את
הנוגעים בדבר.

אך מכיוון שאנחנו מכירים אותם, ולא
מהיום, אין צורך להתאכד. הכל יסתדר. לא

הבעיות הסוציאליות הגדולות פשוט ירדו מן הפרק.
איש אינו מדבר עליהן כלל. הוויכוח הוא בין ימין מתון
וימין קיצוני, בין ידו השמאלית וידו הימנית של פינחס
ספיר.
וגם בעניין המכריע באמת — עניין המשך המילחמה —
ההבדלים הם טאקטיים, לא מהותיים.
יש הדוגלים בנוקשות גמישה. יש הדוגלים בגמישות
נוקשה.

אין ככנסת אך סיעה רצינית אחת, המאמינה
ברצינות שניתן כיום להשיג שלום, והמוכנה
להילחם ברצינות על יוזמה כזאת.
בהיעדר אמונה בשלום ודרך לשלום, מצטמצמים כל
הוויכוחים על עניינים של מה־בכך — על ״הסברה״,
על נימוחים, על השיטה חטובה ביותר להוביל את
האמריקאים באף.
מי שרוצה לטרפד את קיסינג׳ר בעדינות, בטורפדו
המרוח בוואזלין, אינו יכול להרשות לעצמו ממשלת-
ליכוד־לאומי. זוהי הסיבה העיקרית לכך שממשלה כזאת
לא תקום עכשיו.

לולא כן, יכלו חזן וכגין לחיות טוב מאוד
בממשלה אחת, כפי שעשו.בעבר. כאשר גולדה
עומדת כראש, ודיין עומד לצידה, קכועה המדיניות
ממילא.

ן * א פ מי קדח מדברים על ״!מישחק קואליציוני״ .זהו
/באמת מישחק.
אין זה מישחק מיותר. אחרי חכל, צריכים להקים
ממשלה. ולממשלה דרוש רוב בכנסת. ומי שרוצה להשיג
את הקולות הדרושים לרוב, צריך לשלם בעדם. ומי שרוצה
למכור קולות כאלה, סותר לו לדרוש מחיר גבוה ככל
האפשר.

זה כהחלט כסדר.

אבל אין לזה שום חשיבות לגבי עתיד האומה. וגם
לא לגבי השאלה: מתי יחזרו הבחורים הביתה. או לגבי
השאלה: מתי תפרוץ המילחמה הבאה.

שאלות אלה הוכרעו כיום הבחירות.

האם אחרי הפרדת הכוחות יחזרו א1שי המילואים
במדינה העם
גשםשל חי קחת

•י* אמריקאים חשבו שחבל מסודר. אך יעברו הבחירות
| ) בישראל, יתקבל תוך יומיים־שלושד. המסכם להפרדת־הכר
חות, כפי שנקבע על־ידי קיסינג׳ר, והוא יבוצע תוך כמה
ימים נוספים.

אולם הם גוכחו לדעת שגם הפעם, כמו תמיד,
לא הפיגו גנון את הטאקטיקה של ממשלת־־ישראל.
הבחירות עברו, המשא־ומתן בז׳נבה התחדש — ואז נתברר
כי המישלחת הישראלית כלל אינה חולמת להגיע להסכם מהיר,
על־פי ההנחיות האמריקאיות הידועות. להיפך, היא התכוננה

צעים של שיכנוע גלוי ואיומים גלויים־למחצה.

ריקון ועידתייז׳נבה מתוכנה האמיתי, והפיכתה
למוסד המאשרר הסכמים שככר הושגו.

סוף וושטויות
ן• שבוע פעלה השיטה הישנה־חדשה של קיסינג׳ר לעיני כל.
} ! הוא נסע למצריים, הציע לנשיא המצרי הצעה אמריקאית
וקיבל את תגובתו.
לאחר־מכן טס לירושלים, כינס את שרי ישראל, הודיע להם
מהי העמדה האמריקאית, והתגובה המצרית עליה.

הוא הודיע לישראלים, כלשון דיפלומטית עדינה
:״תפסיקו את השטויות. זוהי ההצעה שלנו. נא
להודיע אם אתם מקבלים אותה.״

תוך כמה שעות, התגבשה ״הצעה ישראלית״ ,שלא היתה
אלא ההצעה האמריקאית בשינויי־דגש קלים. עיקריה:
!• הדרישה להפסקת מצב הלוחמה — נעלמה.
י• ישראל תיסוג לקו המיתלה והג׳ידי.
!• הגדה המיזרחית של התעלה תישאר כולה בידי המצרים.
י• המצרים יגבילו את סוגי הנשק שבאיזור התעלה.
• יובהר שאין זה הסדר סופי, אלא רק שלב בדרך אליו.
• כוח האדם יתפוס את האמור שבין הקווים.
התנאי של הגבלת הנשק אינו משמעותי ביותר — מכיוון
שהמצרים יוכלו תמיד להעביר את סוגי־הנשק הדרושים על פני
התעלה, שתהיה מוחזקת בידיהם, אם יחליטו לפתוח מחדש באש.
כדי להמתיק את הגלולה, הבטיח קיסינג׳ר ערובות אמרי קאיות
להסדר, דבר שיתבטא, בין השאר, במישלוחי נשק.
בישראל עצמה היו הדיעות על הפרדת־הכוחות מחולקות.

צמרת הליכוד, וכראשה אריק שרון, התנגדו כחריפות
לכל הפרדה.

היא טענה שנוכחות כוחות ישראל בדרך לקאהיר חשובה
לישראל יותר מאשר קו־הגנה נוח יותר. למעשה הציע אריק
להשתמש באיום הצבאי על קאהיר כדי להשיג מן המצרים
תנאים טובים יותר במשא־ומתן לשלום.

זה היה הגיוני — לולא היה ברור מראש שכל
איום על קאהיר יביא במעט אוטומטית להתערבות
צבאית סובייטית מאסיכית.

קיסינג׳ר ודיין
חיבוק של דוב

למשא־ומתן ממושך, בעצלתיים, עם כל טכסיסי ההשהייה האפשריים,
כדי למשוך את העניין.

בקודה לד״ן
^ ולס הגרי קיסינג׳ר אינו מהדורה חדשה של יארינג או
> £רוג׳רם, והטכסיסים של אתמול שוב אינם מצליחים לגביו.

ברגע שנסתכר לו כי כז׳נבה נוקטת ישראל כטב
סיסי השהייה, פשוט כיטל קיסינג׳ר את ועידת-ז׳נבה
כגורם רציני. הוא העכיר את המשא־והמתן אל עצמו.
כשלב ראשון הזמין אליו את דיין לוושינגטון, עם רמז דק:
״נא להביא לי את ההצעות הישראליות להפרדת־הכוחות.״
כאשר הגיע דיין, הוחלפו חיוכים ולחיצות־ידיים. אולם ברגע
שקיסינג׳ר החל חוקר את שר־הביטחון חקירת שתי־וערב, בלי
חוכמות, נסתבר כי ישראל נקטה שוב בטאקטיקה של השהייה.
דיין לא הביא הצעות רציניות, אלא רעיונות לשיחח.
בין הרעיונות האלה היו כמה שהיו בלתי־מציאותיים לחלוטין,
ושלא נועדו אלא לגרום לעיכובים נוספים.
כך, למשל, דרש דיין שתמורת הנסיגה הישראלית לקו המיתלה
תכריז מצריים על ״הפסקת מצב הלוחמה״ ותפתח את תעלת־סואץ.
העוקץ: מצריים מסתמכת על קיום מצב חוקי של ״לוחמה״
כדי למנוע מעבר אוניות ישראליות בתעלה.

למעשה הציע דיין שתמורת נסיגה של 30ק״מ
תסכים מצריים למצב של שלום־למעשה, ובכלל זה
פתיחת התעלה למעבר ישראלי.

בעיניים מצריות (ואמריקאיות) ,נראתה הצעת־דיין בטכסים
מחוכם, שמטרתו לאפשר לישראל להחזיק לצמיתות כמעט בכל
חצי־האי סיני. כי אחרי כינון מצב של אי־לוחמה ופתיחת
התעלה, אילו קלפים יישארו בידי מצריים להשגת נסיגה ישראלית
נוספת ו
היה ברור שגם דיין אינו מצפה להסכמת אנוואר אל־סאדאת
להצעה כזאת. וממילא: היה ברור כי ממשלת־ישראל מעלה רע־יונוודסרק
שונים כדי להרוויח זמן, לעכב ולהשהות, עד שיתעייפו
האמריקאים, כמו בתקופת רוג׳רס.

גסיסת זינבה
ף* שלב ז ה החליט קיסינג׳ר כי יש צורך בשיטה נוקשה
^ יותר, אם הוא רוצה להשיג משהו. וכך, בו במקום, החליט
שהוא חוזר למרחב, וכי ידפוק בעצמו על דלתות ישראל ומצריים.
למעשה התגבשה השבוע שיטה חדשה, שתשלוט מעתה והלאה
בכל מהלך המשא־ומתן:
נסיעותיו של קיסינג׳ר מצד אל צד, תוך כפיית הרעיונות
האמריקאיים (בשיתוף עם הסובייטים) על שני הצדדים, באמ
סופות
הגשמים, הברקים, הברד והשלג,
שפקדו השבוע את ישראל, הזכירו לאזרחיה
כי בעולם כתיקונו, עלול גם משהו בנאלי
כמו מזג־האוויר לשמש מיטרד ומקור לתקלות,
חששות ודאגות.
שוב, כמו בימים הטובים, הוצפו הרחו בות
בערים, נותקו הדרכים, נגרמו הפסק),,
חשמל, וסידרי־התחבורה השתבשו גם ללא
סיועו של מצב החירום. מהחרמון ועד
לאזורי החייץ החקלאי ממערב לתעלה,
התערבו הברקים בהבהקי התותחים והמרגמות.
סופות
הגשמים האפילו מעט על הסופה
המדינית שהתחוללה השבוע בישראל, עם
שובו של שר־החוץ האמריקאי, הד״ר הנרי
קיסינג׳ר לאיזור. בקצב רצחני חסר-׳תקדים,
דילג קיסינג׳ר מדי יום בין אסואן לירוש לים,
חולל סערה של רעמי-לחצים וברקי-
שידולים.
כמו ממטרי השמיים שלאחדים הם קללה
ולאחרים הם ברכה, כך יכלו אזרחי ישראל
להתייחם גם לסופה המדינית בשמיה של
ישראל. לרבים היא בישרה חורף לאומי.
אבל רבים אחרים ראו בה את גשמי הברכה
שבאו סוף־סוף, אחרי,תקופת בצורת
ארוכה: גשמים של תקוות העשויים להרוות
את קרקע האיבה הצחיחה באיזור, ול-
הנביט את נבטי השלום.

מיפלגות
נ1,גרוון גדול (>ד
״קיבלנו יותר מדי קולות,״ נאנחה שד
׳למית אלוני, ברגע של תיסכול. ואכן,
העיקרון של ״מרבה נכסים, מרבה דאגה״
כבר הטיל את צילו עליה.
לא אלוני, ולא שום אדם אחר, האמינו
ברצינות שה״תנועה לזכויות האזרח״ ,ש קמה
בבהילות ברגע האחרון, תזכה בשלושה
מנדאטים בכנסת. מטרתה היחידה
היתר• להכניס את שולמית אלוני עצמה
לכנסת, אחרי שנתברר ברגע האחרון שה-

כנגד הגישה המיתקפתית של אריק עמדה הגישה של ראשי
המשק, שידעו כי פשוט אי״אפשר להחזיק לאורך ימים בקווים
הנוכחיים׳ מבחינת הנטל הכלכלי שהגיוס ׳הטוטאלי מטיל על
ישראל. התערבותו הישירה של קיסינג׳ר חיזקה אגף זה.

המילואים וא ׳שוחווו
ם יושג ויבוצע הסדר זה של נסיגה — האם פירוש
\ 4הדבר שיחרור מיידי של חלק־הארי של מגוייסי המילואים ן

בענייו זה שוררות כקרב המגוייסים כמה אשליות•
הפרדת־הבוחות אי ן פירושה שיחדור אוטומטי,
טוטאלי ומהיר.

• עצם הנסיגה היא תהליך די ממושך. יהיה צורך
לפנות מאות אלפי מוקשים, להעביר ציוד וכוחות• זהו שלב
עדין, שיחייב כוננות.
הקו החדש אינו קו בטוח כשלעצמו, כפי שנדמה
לרבים. אמנם קל להגן על מעברי חמיתלה וחג׳ידי, אך מצפון
למעברים משתרע שטח מישורי בלתי־מוגן, שהוא אידיאלי
להתקפת־שיריון. על השטח הזה יהיה צורך להגן בעזרת כוחות
חזקים וביצורים.
• כהיעדר שלום, יהיה צה״ל נאלץ גם להבא להיות
דרוך לקראת התקפה מצרית מחודשת. איזור־החיץ ודילול הכו-
חות המצריים לא יהוו ערובה בפני התקפה כזאת. כל עוד תעמוד
מול צה״ל מלוא העוצמה של הצבא המצרי, על ציודו החדיש
המאסיבי, לא תיתכן עוד רגיעה מן הסוג ששרר בין מילחמת
ששת־הימים ויום־חכיפורים.
• העמדה המצרית היא שאין לתת למצב הצבאי
החדש לקפוא, אלא יש להשיג הסדר־שלום כולל, שיחזיר לערבים
את השטחים המוחזקים ויביא לפיתרון הבעייה הפלסטינית. אם
לא תהיה התקדמות סבירה לקראת יעד זה, תתחדש המילחמה.
מכיוון שממשלת־ישראל כלל אינה חולמת ללכת — ולא כל
שכן לרוץ — לקראת הסדר כזה, יהיה על צה״ל לשמור לטווח
ארוך על כוננות הרבה יותר רחבה מכפי שהיתה קיימת ערב
יונדהכיפורים.

מבד הסיכות האלה, אין כד אחיזה רתיקוות
הוורודות עד שיחדור מרבית בוהות המילואים למחרת
יום חתימת ההסכם על הפרדת-הכוחות —
תיקוות שמגוייסים רבים נתפתו להן. הקצב יהיה
הרכה יותר איטי.

נוצר כאן פאראדוכס מסויים: רבבות מגוייסים שהצביעו
בבחירות בעד הליכוד, או שנתנו את קולותיהם להנהגה של
גולדה ודיין, מקווים עכשיו שמלאך כל־יכול בשם קיסינג׳ר
ישחרר אותם מן התוצאות של הצבעתם, ויאפשר להם לחזור
הביתה. אולם קיסינג׳ר אינו מלאך בעל־כנפיים. הוא טס בין
בירות המרחב, והוא יכול להשיג הסדר — אך גם הוא אינו
יכול לחולל פלאים.

הדיר דשיחרור ארובה, ארוכה. ואין בל ביטחון
שהנגמ״ש של מדינת-ישראל לא יסטה ממנה, ויפול
לתוף התהום של מילחמה חדשה.

ח״כ אלוני
מרבה נכסים
מערך מסרב להציב אותה במקום ריאלי.
!כתוצאה ׳ממצב־רוח מיקרי, שלא היה
צפוי בעת הגשת הרשימה, זכתה הרשימה
לפתע בניצחון משולש. הדבר מעניק יתרונות
רבים — אך אלה קשורים בבעיות.
הזכות לאורנאזם. הבעיה הראשונה
קשורה בהרכב הרשימה עצמה.
מכיוון שאיש לא חלם על מנדאט שני,
הורכבה הרשימה בצורה מיקרית לגמרי.
דקות מעטות לפני גמר המועד להגשת
הרשימות, עוד עמדו שולמית אלוני וגיסה,
רם רון, בחדר סמוך בקומת־המרתף
של הכנסת, ורשמו את סדר המועמדים.
רם רון עצמו, מי שהיה מפקד הגדג״ע
וניספח צה״ל באמריקה, הוצב רק במקום
הרביעי. במהום השלישי חיצגו־ .מרמזז

בעקבות פרשת ה״בידה״ בלשכת האלוו במטכ־ 7־ פרשה
חושה: מ׳ שידם עבור האמבט׳ה שקנה שרהביטחון?
האם יחקור מבקר־ המדינה (מימין1 <1כפרשיות החושות?

מבקרהמוינה נמצאו
(א• ני אנשי מידואים במדי צה׳׳ל,
\1/עמדו השבוע על ספסל הנאשמים באולם
המעצרים בבי׳ת־משפט השלום בתל־אביב.
יחד עם שני אזרחים בלתי מגוייסים,
הוחשדו שמואל פרץ ומשה אזולאי, המ שרתים
במילואים בחזית הדרום, בכך ש גנבו
ארבע מאות קילוגרם של סוטי נחושת,
שנאספו על ידם בסיני, העבירו אותם
לתל־אביב, כדי למכרם שם לסוחרי מתנות.
מכיוון שחיילי המילואים נתפסו עם חוטי
הנחושת שבמכוניתם בתל־אביב, ביקשה
המישטרה להוציא נגדם צו־מעצר על
החזקת רכוש־גנוב.
״מה פתאום רכוש גנוב ד׳ התפרץ הח שוד
שמואל פרץ, בעל זקן השיבה, מעל
דוכן הנאשמים .״בכל הדרך מסיני לתל-
אביב עברנו דרך. מחסומים של המשטרה
הצבאית, ואף אחד לא האשים ׳אותנו
בהעברת רכוש גנוב. אז מה פתאום המיש־טרה
האזרחית בתל-אביב עושה לנו בעיות?״

חשד שחוטי הנחושת שהיו בידם
הם מרכוש צה״ל בסיני,״ הסביר נציג
המישטרה.
אבל חייל המילואים שמואל פרץ לא
נרגע :״מה עשינו? מה גנבנון״ שאל,
״האם גנבנו טנק? בסך הכל לקחנו חוטי
נחושת שלא היו שייכים לאף אחד. למה
השוטרים הצבאיים לא אמרו לנו אף
מילה?״
השופט לא התרשם כל־כך מהטענה.
הוא פסק לשני חיילי המילואים, ולשני
שותפיהם האזרחים, שלושה ימי מעצר
אזרחי לחקירה.
כאן לא יכול היה עוד החייל שמואל
פרץ להתאפק. כאשר ניגשו אליו השוטרים,
כדי להוליכו למעצר, זעק כלפי
השופט :״נו, אז אחרי זה אנחנו עוד
צריכים להילחם בשבילכם?״
באולם קמה ׳מהומה. פרץ וחבריו הנזעמים
ניסו להתפרץ לעבר דוכן השופט. זה
קם ממקומו ועזב את האולם.

ת קו פ ה חדשה,
מ לן חדש
ך* צינה דראמטית זד, שהתחוללה
^ בבית־המשפט בתל-אביב, סימלה אולי
יותר מכל, לא רק את הפער ההולך ונפער
בין החזית והעורף, אלא את הפער בין
העם ומנהיגיו. כאשר הובאו להוצאת פקד
דודטעצר נגדם, לא הבינו שמואל פרץ
וחבריו, מה פסול באיסוף חוטי נחושת
בסיני ומכירתם בשוק האזרחי?
במדינה בה מותר לשר-ו־,ביטחון, המופקד
על אותם חיילי מילואים, לחפור עתיקות
בניגוד לחוק, ולסחור בהם, אין זה
פלא שישנם חיילים שאינם מבינים מדוע
מה שמותר לשר ,׳אסור להם?
אבל מדוע להיתפס לעתיקות כמו עסקי־העתיקות
של משה דיין, כאשר נולדה
כבר פרשה חדשה, מסעירה לא פחות,
שבמרכזה עומד שוב שר-הביטחון.
לכל תקופה הסמל שלה. כל תקופה
והמלך שלה. תקופת מלחמת ההתשה, ל משל,
עמדה בסימן ״מלכת האמבטיה״.
היה זה אז שר־הביטחון משה דיין, שהצטרף
למגנים את הסאטירה בשם זה שהוצגה
בתיאטרון הקאמרי, והכינוי שהודבק

בעקבותיה לראש־הממשלה גולדה מאיר. והנה,
בעקבות מילחמת יום־הכיפורים, הסתבר
שישראל זכתה גם למלך האמבטיה.
המלך הוא דיין, והאמבטיה — אינה סמלית,
אלא אמבטיה של ממש, עשויה לתפארה
׳מחרסינה איטלקית.
במשך שנים רבות עמדה בבי,תו של
משה דיין בצהלה, בחדר האמבטיה, אמבטיה
רגילה כמו בכל בית אחר בישראל.
בכל השנים בהם היה משה דיין נשוי לרות
דיין, הלמה האמבטיה הצנועה את הרוח
הנהללית בה ניהלו את ביתם.
,אולם מאז נשא משה דיין את רחל
כורם לאשה, ומאז הפך את ביתו לבי!ת
הארחה וקפלות־פנים לאורחי המדינה, הסתבר
כי האמבטיה הישנה אינה עונה עוד
לצרכים החדשים של שר־הביטחון.
איש, גם אם הוא נמנה על יריביו

אמריקאיים לצרכי עסקים, ושאת אחת הפגישות
עם קיסינג׳ר לא האריך כפי שיסול
היה להאריך, משום שנקבעה לו במועד זה
פגישה עם סוחד־עתיקות, אינו משנה ל פרשיה

לאותו ביקור, בו טס דיין לארצות-הברית
וחזרה במטוס מיטען של אל־נגל ולא
במטוס נוסעים בטיסה שיגרתית, לקח עימו
השר גם את אשתו !רחל. והנה, מסתבר,
שהביקור — שכמה פרשנים הגדירו אותו
כ״׳מסע קניות״ של שר-הביטחוו — כלל
לא רק קניות לצרכי המדינה, אלא גם
קניות פרטיות לצרכי משפחת דיין.
בעת מסע הקניות הפרטי שלהם, נתקלו
השר ואשתו גם באמבטיות חרסינה ש-
מצאה־חן בעיניהם. היתד, זו אמבטיה מפוארת
מתוצרת איטלקית. בו במקום רכש
אותה הזוג דיין בתוספת אריחי חרסינה,

מדד

1שילם דיין תמורת האמבטיה מכספו, או
שמא נעשה התשלום על-ידי משלחת הקניות
של משרד־הביטחון בארצות־הברית?
• האם קיבל שר־הביטחון הקצבת מט״
בע-חיוץ לרכישת אמבטיה בארצו׳ת־הברי׳ת,
מהסוג שניתן לרכוש אותה בישראל?
׳• האם שילם שר־הביטחון לחברת התעופה
הממלכתית אל־על, תמורת הטסת האמבטיה
מארצות-הברית לישראל?
• 1האם שילם שר־,הביטחון את המכס
ד,ניגבה ממוצרי יבוא של סותרות מסוג

השאלה האחרונה היא בעלת חשיבות
מיוחדת. שכן בעבר, כבר אירע לפחות
מקרה אחד, בו ראה שר־הביטחון את עצמו
פטור מלשלם את המכס החל על כל אזרחי
המדינה. היה זה בחודש נובמבר ,1973
כאשר ראש־הממשלה גולדה מאיר יצאה
לישיבת האינטרנציונאל הסוציאליסטי שנערכה
ברומא. דיין הגיע לנמל-ר,תעופה
לוד כדי ללוות את גולדה, ובהזדמנות זו,
׳רכש מוצר כלשהו בחנות הפטורה ממכס
שבבית-הנתיבות שבנמל-התעופה.
מן הראוי להזכיר כי החנות הפטורה
ממכס שבנמל התעופה, מסוג חנויות ה־
״דיוטי פרי ש׳ופ״ המקובלות ב׳כל נטל־תעופה,
מיועדת רק לשימושם של היוצאים
את הארץ. המוצרים הנמכרים בה, תמורת
מטבע זר בלבד, הם זולים במיוחד כיוון
שהם פטורים מכל תשלום מכס.
עתונאי שהיה נופח באותו מעמד, פנה
אל אחת הזבניות בחנות ושאל אותה
כיצד היא יכולה למכור ממוצרי החנות
לאדם שהגיע לאולם הנוסעים היוצאים רק
כמלווה, אפילו אם הוא שר בממשלת
ישראל? הוא נענה כי אין זו הפעם
הראשונה, ששר מבצע רכישה מעין זו.
אבל כאשר פנה כתב העולם הזה לחברת
אשקר, שהיא בעלת החנות הפטורה ממכם
בגמל־התעופה בלוד, הוא קיבל הכחשה
טוטאלית .״מעולם לא מכרנו מוצר ממוצרי
החנות למר דיין ולא לכל שר אחר,״
נאמר לו.

הקץ ל שמועות
__ הזדון!
האמבטיה המושבעים של שר-הביטחון, אינו יכול
לבוא בטענות על כך שדיין רוצה לשפר
את תנאי ההיגיינה בביתו. זהו, ללא ספק,
עסקו הפרטי והאישי בלבד.
האמבטיה הפרטית של משה דיין הופכת
לענץ ציבורי, רק כאשר מתעורר חשש
שסיפוק צרכי ההיגיינה הפרטיים שלו, נעשה
על חשבון ההיגיינה הציבורית.
בתחילת חודש דצמבר ,1973 ערב
פתיחת ועידת ז׳נבה, יצא שר-הביטחון
משה דיין לארצות-הבדית, בין השאר כדי
להיפגש עם מזכיר המדינה האמריקאי הד״ד
הנ׳רי קיסינג׳ר, ולתאם עימו את עמדות
ישראל וארצות־הברית לקראת מהלכי הוועידה.

שבין פגישה אחת עם קיסינג׳ר ל שניה,
נפגש דיין גם עם סוחרי-עתיקות

אף הם מתוצרת איטליה, שיהלמו את
חדר האמבטיה המשופץ שתיכנן הזוג להקים.

כאן הכל טוב ויפה. אלא שמכאן
והלאה מתעוררות מיספר שאלות ששום
עתונאי ושום חוקר אינו יכול למצוא להן
תשובה. יש רק אדם אחד במדי,נד. היכול
להמציא את התשובות המוסמכות שיסירו
כל ספקות בענין. זהו מבקר המדינה,
הד״ר יצחק נבנצאל. אחרי שיתפנה מישי-
בותיו בוועדת החקירה החוקרת את מחדלי
מילחמת יום־הכיפורים ומעיסוקיו הרבים
האחרים, מן הראוי היד. שמבקר־המדינד,
יחקור בפרשה ויתן, תשובות ברורות לשאלות
הבאות:
• 1מי שילם עבור האמבטיה שרכש שר־הביטחון
משה דיין בארצות־הברית: האם

ך• שאלות ש,הוצגו לעיל ראויות לו
0חקירה ולתשובה מצד מבקר־המדינה,
שהוא האדם היחיד היכול לבקש ולבדוק
את המיסמכים והקבלות אצל הגופים הממלכתיים
הקשורים בעניין. שכן, אם הכל
נעשה בגדר החוק והסדר הטוב, מן הראוי
לשים קץ לשמועות הזדון ד,׳מכתימות
את שמו הטוב של שר־הביטחון.
קרוב לוודאי שימצאו אנשים שיטענו
כי פרשת האמבטיה היא פרשה שולית
וחסרת חשיבות, וכל חיטוט בה אינו אלא
היטפלות חסרת־טעם לאדם עסוק וטרוד
כמו שר־הביטחון, הנושא על כתפיו את
גורל האומה. אלא שאם כך הם פני
הדברים, הרי אין גם כל חשיבות לעובדה
שראש אגף־האספקה במטה הכללי של
צר,״ל, האלוף נחמיה קין, התקין לעצמו
״בידה״ (מיתקן שטיפה נשי) בלשכתו
שבבנין המטכ״ל (העולם הזה ( )1893 אגב,
למרות הפירסום על הקפת ר,״בידה״ בלשכת
האלוף, ולמרות התגובות השליליות
בצה״ל בעקבות גילוי זה, שוכן המיתקן
עד היום כבוד בלשכת האלוף ומשמש
כמקום עליה לרגל לקצינים רבים הבאים
לחזות ב״פלא״).
אין גם כל חשיבות לעובדה שאותו
אלוף, בעת שכיהן כנספח צד,״ל ברומא,
עסק, בין שאר !תפקידיו, בקניית כלבים ל־רמטכ״ל
דאז, רב-אלוף חיים בר־לב ; או
לכך שדאג באותה -תקופה להעסקת בתו
במיסגדת אחת משלוחות הביטחון בחו״ל,
תוך הבטחת אחזקת מכונית צמודה לבת
על חשבון אותה שלוחה.
לפי אותו קו מחשבה אין חשיבות גס
לעובדה שאלוף אחר בצה״ל, האלוף מרדכי
(״מוטה״) גור, עסק, לפי עדות עצמו, במשך
שנתיים וחצי בתקופת שירותו הצבאי,
בחיבור ספר שינציח עבור ההיסטוריה
את פרטי הקרב של חטיבתו בכיבוש
ירושלים במילחסת ששת־הימים.
רק דבר אחד חשוב: שהזזיילים יהיו
בסדר.

השבוע יתק״ס נקאהיר ״קונגרס באזל־ הפלסטיני העשוי וגרום ומיטה היסטורי

מדינת הפוסטינים
קריאתו הנרגשת ביטאה את עמדת אירגונו: נגד מדינה פלסטינית
כחלק מן הארץ, שתחייה בשלום עם מדינת-ישראל.
מאז עברו כמה שנים — והכל השתנה.

בעוד כמה ימים תתבנם כקאהיר ועידה לאומית כל־פלסטינית.
יוזמיה רוצים לקבל בה אישור להקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית
וברצועת־עזה, ולהשתתפות כוועידת־השלום הישראלית בז׳נכה.
בשיחה עימי בז׳נבה הודיע נציג סובייטי שעל פי,תדון זה בבד הוסכם בעת ביקורו
האחרון של יאסר עדאפאת במוסקבה — וכי ברית־המועצות תוססת בו.
אין זה סוד שמצריים ומדינות ערביות אחרות חותרות לפיתדון זה, כדי להוריד

מאח

אור אסר
את ״הבעיה הפלסטינית״ !מן השולחן. ומקורביו של הנרי קיסינג׳ר אינם מסתירים
שלדעתו אין עוד מנוס מיצירת ישות פלסטינית. רעיון זה ריחף באולם הדיונים של
דנבה כבר בשלב הראשון.

כל זה מוזר, אם זוכרים שעוד לפני שש שנים היה זה אחד הרעיונות
הכלתי-פופולריים כעולם. ממשלת־ישראל ואירגוני הפידאיון, אר־צות-הברית
וברית־המועצות, ירדן וסוריה היו מאוחדות בהתנגדותן.
כיום ניתן לומר על רעיון זה :״אבן מאסו הבונים, היותה לראש־פינה.״
הוא עבר דרך ארוכה מאוד.

שיחה משורשח בחיפה
ן• ראשית ,1949 כשעוד לבשתי את מדי צה״ל, השתתפתי בפגישה קטנה בדירה
^ ערבית יפה בחיפה.
ימים מעטים לפני כן השתחררתי מבית-החולים, בו ביליתי -כמה שבועות בעיקבות
פציעתי. שם, בין הפצועים והגוססים, בלילות ללא שינה, היתד. לי הרבה שהות לחשוב
על הדבר האחד שנראה לי חשוב בחיים: השלום.
בחזרי הביתה פגשתי את טוביה שלונסקי, שעבד אז במימשל הצבאי. הוא הבטוח
לארגן פגישה עם צעירים ערביים, להחלפת דיעות. וכך נתקיימה אותה פגישה. השתתפו
בה, בין השאר, רוסטום בסטוני, ערבי מוסלמי צעיר שבביתו נתקיימה הפגישה, וג׳אבר
מועדי, צעיר רמזי, מכפר ירקה.
אז היו שניהם בחורים צעירים, מלאי להט ורצון טוב.
דיברנו על המילחמה שנסתיימה זה עתה, והסקנו את המסקנה שרק גורם אחד
ך * ערבי הצעיר שישב, מולי נופף את ידיו בהתרגשות. עיניו נצצו .״לא ! לא !
מסוגל לשמש גשר לשלום: העם הפלסטיני. העם שהפסיד את המילחמה, שאיבד את
1 1לעולם לא ! לעולם לא נסכים למדינה פלסטינית קטנה, מיני־פלסטין !״
הכל, שנשאר ללא מדינה, ללא ארץ, ללא זהות לאומית. אם ישראל החדשה תציע
זה היה לפני שלוש שנים. סיימנו זה עתה ויכוח פומבי ברדיו ז׳נבה. בן־שיחי
לעם זה בסיס לקיום לאומי עצמאי, אפשר לקשור ברית־אחים בין שני עמי־הארץ,
היה סטודנט פלסטיני, נציג בלתי־רשמי של ״האירגזן לשיחרור פלסטין״ .כעבור זמן
שתאפשר את השתלבות ישראל במידקם המרחב.
מה מת ומסרטן — ואז נתברר שהוא היה מעורב בתיכנון הרצח במינכן.
!לא ידענו אז שמעבר לקו החזית נרקמת !מחשבה דומה. כיום אנחנו יודעים
שמישלחת פלסטינית יצאה ללוזאן, שם
ישבה ״ועדת הפיוס״ ,והציעה לאליהו
ששון, נציג ממשלודישראל, הסדר-שלום
ישיר בין ישראל והפלסטיגים. ממשלת־ישראל
דחתה רעיון זה מכל וכל. היא
היתה בטוחה שתשיג שלום זול עם המלך
עבדאללה, בעזרת הבריטים והאמריקאים.
כד ירד הרעיץ מן הפרק כגורם מדיני.
גחודש שעבר הופיע ב״שיימס״ הלונדוני מאמר מח-6
הממלכה ההאשמית״ שהיתה סוכנות בריעבור
ישראל, זהו רגע האמת. בפעם הראשונה, מאז נוצרה
טית, השתלטה על הגדה. מצריים השתל בני,
בחתימת שעיר חמאמי, הנציג הרשמי של יאסר מדינתם, המנהיגות הישראלית והציבור הישראלי מוצאים את
טה על עזה, הקימה שם גופים ״פלסטי עראפאת
בלונדון. הובעה בו בפעם הראשונה ההפרה עצמם מול שאלת השלום והמילחמה בצורה רצינית. עד כה
ניים״ לשם צרכיה הפרטיים.
הרשמית של ״אימון השיחרור הפלסטיני״ במדינת -לא התמודדו עם בעייה זו, מפני שהיא לא חדרה לחייהם. הם
ישראל, והנכונות לעשות עימה שלום. העיתונות הישלשיחה
בחיפה לא היה המשך משמעותי.
ראלית התעלמה ממנו. להלן המאמר במלואו :
רוסטום בסטוני הצטרף למפ״ם, היה חבר־כנסת
מטעמה, נשבר (כמו כל ערבי לאומי
** יל חמת אוקטובר פתחה פרק חדש בהיסטוריה המודרנית
שהסתבך אי־פעם עם מפ״ם) ,התדרדר
)₪/של המיזרח התיכון. היא סימלה את מותה של תקופה, בה
והיגר מן הארץ. שייך ג׳אבר הפך לסוכן
שיחקה ישראל את תפקיד האלוהים בבמה המיזרח־תיכונית.
הדרוזי הראשי של מפא״י, ומכהן כיום
ניתן לקבוע בצורה סבירה את תחילתה של תקופה זו.
כסגן שר־התיקשורת.
התקופה בה מילאה ישראל תפקיד של כוח מיני־אימפריא־אבל
היתד לשיחה תוצאה אחת. כאשר
ליסטי באיזור החלה בפברואר ,1955 כאשר חזר בן־גוריון לשיל־קמה,
כעבור שנה, מערכת העולם הזה,
טון אחרי תקופה של התפטרות, בה ניסתה ישראל, בהנהגת
הפך הרעיון הפלסטיני לאחד מעקרונות־משה
שרת, אמנם בהססנות ובחצי־לב, לבוא להסדר עם שכ היסוד
של העיתון הלוחם החדש.
ניה הערביים.
וכף כעולם בודו, היה רק גורם
שבועיים אחרי שיבת בן־גוריון, ב־ 28 בפברואר ,1955 ערכו
אחד שהמשיף לדגול בשלום יש
שני גדודי צנחנים ישראליים התקפה פראית על מחנה בעזה.
ראלי־פלסטיני: שבועון מסויים ב36
קצינים וחיילים מצריים נהרגו במיטותיהם. באמצעות התישראל.
קפה
זדונית זו, שבאה ללא פרובוקציה, דחה בן־גוריון בצורה

ברוטאלית את מאמצי גמאל עבר־אל-נאצר להשיג הסדר עם
ממשלת שרת, והנהיג את מדיניות הפשיטות והשימוש בכוח
כדי ״ללמד את הערבים לקח,״ מגבולות בטוחים — מדיניות חשים בטעם המר של האמת• אכן, הטעם הוא מר — כפי שלמדו
שהתמוטטה ב־ 6באוקטובר.
הפלסטינים — אך הוא מרפא את הכל.
שה היח לתאר רעיון פחות סופר
המילחמה האחרונה הרסה הרבה מיתוסים והפיגה הרבה
\ /לרי בישראל של אז, מאשר הפיתרון
״רגע
אשליות. היא החדירה למוחות הישראליים את המציאות של
הפלסטיני שדגלנו בו.
האמת ״ מצבם, כמדינה קטנה התלוייה בצורה מוחלטת בארצות־הברית,
רוב הציבור ראה בו רק מזימה זדונית
המבודדת מבחינה־ פוליטית ופסיכולוגית משאר העולם, והנת־להחזיר
פליטים פלסטיניים לשטח ישראל.
ך י* מילחמה האחרונה היתד. חשובה מבחינה היסטורית כמו מכת רק על־ידי אדצות־הברית, דרום־אפריקה ופורטוגל. לא הר בכל
שלב של קיום ישראל מהלך בה
1 1מילחמת •1948 כתוצאה ממילחמת 1948 צויירה מפה חדשה בה ישראלים יכולים לחוש בטוב בשל כך, או להיות מלאי אופאימים
מיתוס של השמדה• בימים ההם לבש
טימיות ושימחה. לפני המילחמה האחרונה יכלה ישראל להכמיתוס
זה את הצורה הבאה: ביום בהיר
של המיזרח התיכון. אומה חדשה נולדה, ומדינה צעירה הותיב
את האופציות של השלום, כיוון שהיה לה המונופול על
אחד ייפתחו הגבולות, ומיליון פליטים
פיעה• דומה כי מילחמת אוקטובר יכולה, בצורה דומה, ליצור
אמנוודהמילחמה, ויכלה לקביע את תוצאותיה של המילחמה.
פלסטיניים יזרמו ארצה, יציפו את המדינה
מפה חדשה של המרחב, ובה מדינה חדשה — פלסטין — המצהיהודית
כנחשול שחור, ויהרסוה.
טרפת למישפחת העמים.
(המשך בעמוד )20
היה זד. סיוט אווילי. אבל היתד. לו השפעה
עצומה על הכל, ומכשירי שטיפת־המוח

במחנה: אמו של אחד המתנקשים שנהרגו במיננן

״אם נוצה, איו ! 1אגדה!

י סעיד חעאמי ב״ט״מס״

ועיון בלתי־פופולרי

יגאל לביב מסכם מגעיו עם פלסטי] ,בז׳נבה
תוכנית בילטמור
הפלסטינית
** אשר יכתוב ד״ר ואליד האלידי, הנשיא המייועד
של מדינת פלסטין העצמאית, את סיפחו מדינת
הפלסטינים, ודאי יתחילו במישפט: בקאהיר ייסדתי את
מדינת הפלסטינים.
הקונגרס הלאומי הערבי העליון, המתכנס ב־ 18 בחודש
זה, יהווה עבור האומה הפלסטינית מה שקונגרם באזל
ובילטמור גם יהד היוו עבור העם היהודי.
שכן, בקונגרס זה עתידים הפלסטינים להודיע על שלוש
החלטות. האחת: נכונותם להשתתף בשלב השני של
ועידת הנבה, כמישלחת המייצגת של העם הערבי הפלס טיני,
בנפרד מירדן. השנייה: הכרתם במדינת־ישראל,
כמדינה בעלת רוב יהודי, בתנאי כי תמלא את החלטת
מועצת־הביטחון .242 השלישית: תביעה להקמת מדינה
פלסטינית־עצמאית בגדה המערבית ורצועת־עזה.

הגו ה, אצל ולח״׳
ך* נכונות הפלסטינית לתוכנית־החלוקה מהווה מעין
1 1סיום של תהליך חיקוי של התנועה הציונית, העובר
על התנועה הלאומית הפלסטינית מזה עשר שנים.
המיפנה החל כאשר את ראשות התנועה תפסו בוגרי
אוניברסיטות מארצות־דברית, אירופה וסוסקבה. הם תפסו
את מקום ראשי המהנות, שהנהיגו קודם לכן את האירגון-
לישיחרור־פלסטין.
הגל החדש של צעירים בוגרי אוניברסיטות הכניס
דרכים חדשות במאבק הפלסטיני. ראשית לכל, החליטו
ללמוד כיצד השיג העם היהודי עצמאות. לשם כך הוקם
בפאריס מכון מייוחד, ,בו עובדים יותר מעשרה אנשים,
וכל תפקידו הוא לחקור עבור האירגון־לשיחרור-סלסטין

את הנעשה בישראל. במקביל החלו ראשי האירגון ללמו,
עברית, ושקדו על הבנת דרכי הפעולה של התנועה
הציונית.
המסקנות המעשיות הושפעו במידה רבה משני גורמים :
• קבוצת־לחץ מרכסיסטית: תוססת המרוכזת בעיקר
סביב אירגונו של נאיף חאוותמה, אשר, אנשיו שולטים
בכל מערכת־ההסברה של אירגון השיהרור (הפלסטינים
משווים את אירגונו של חאוותמה ללח״י).
• מיספר ניכר של בוגרי אוניברסיטות מערביות,
המתווים למעשה את הקו הפוליטי המעשי של התנועה.
עם אלה נמנה גם הנשיא המייועד של המדינה, ד״ר ואלי ד
חיאלידי, ממישפחת החאלידים הנודעת, שראשיה היו מן
המתונים בוועד הערבי העליון, שהתנגשו עם המופתי.
אחיו של ואליד היה שד בממשלת חוסיין. הוא עצמו יושב
בביירות, והוא חבר הנהגת האירגון.
דוגמה למורה־דרך מארכסיסטי הוא עפיף לחדאר,
מורהו הרוחני של חאוותמה. לחדאר הציע, לא מזמן,
להקים מיפלגה מארכסייסטית יהודית-ערבית, ולכנס בקפריסין
כנס־יסוד לשיחרור המיזרח התיכון.
לצד שתי קבוצות אלו מורכב האירגון־לשיחרור
מפתח, בראשות יאסר עראפאת, שאותו משווים לאירגון
ההגנה, ומאירגונו של ג׳ורג׳ חבש, החזק ברצועת־עזה,
שאותו משווים לאצ״ל. גם עראפאת וגם חבש עיקר
כוחם במחנות, ואצל ראשי הפליטים. ארבעת הגורמים,
יחד עם כוחות נוספים, חברו יחד להקים את האירגון־
לשיחרור-פלסטין, המהווה מיסגרודגג כתנועת המרי העברי
בתקופת הבריטים.

אסר עואפאת: ציונות אגטי־צימית
ורווחיהן, בה השינוי המהפכני בעמדות האירגון־לשיחרור־פלסטין.
גילוי
פומבי ראשון לכך בא ב־ 17 בדצמבר זה,
במאמר בטיימס הלונדוני, החתום בידי סעיד חמאמי,
הנציג הרשמי של האירגודלשיחרור־פלסטין בלונדון.
במאמר חשוב זה שלא צוטט אפילו על־ידי עתון ישראלי
אחד (ראה מיסגרת) ,קובע חמאמי כי המטרה של ״מדינה
פלסטינית דמיוקראטית״ אינה נותנת להשגה, והדרך היחידה,
הפתוחה עתה, היא הכרה הדדית של הישראלים
והפלסטינים בשתי מדינות לאומיות. הכרה הדדית זו,
לדבריו, צריכה להיות מלווה בהקמת מדינה פלסטינית
עצמאית חברה באו״ם.
זוהי אותה ״תוכנית אבנרי״ ,שאירגון-השיחרור ניהל
נגדה תעמולה חריפה במשך שנים.
כצעד לכך הכינה ברית־המועצות פילוג במפלגה הקומוניסטית
הירדנית, תוך הפיכת אירגונו של חאוותמה
למיפלגה קומוניסטית פלסטינית עצמאית.
למעשה, רק ממשלת־ישריאל מתנגדת לתוכנית זו,
המקובלת עתה על הכל, וסביר כי תהיה הפיתרון לבעיות
המרחב. בוועידת השלום בז׳נבה היה אורי אבנרי הישראלי
היחידי שתמך ברעיון זה, לו הוא מטיף מזה עשרים שנה.
אם ממשלת־ישראל לא תלך בעיקבותיו, הרי תיאנס
לכך על־ידי הכל.

לחץ הנ פ ט
ך* חמש השנים האחרונות חלו שינויים בקבוצות
1עראפאת וחבש, שקודם לכן היו המתנגדות לכל
רעיון של הסדר מדיני.
הגורם המרכזי הוא שנות השיגשוג במחנות, ועליית
רמת־המחייה של חברי חאירגון בשטחים המוחזקים, מול
הצעדים היעילים של ישראל לחיסול הפידאיון בשטחים
אלה.
המעבר לפעילות בח׳ו״ל בא לאחר חוסר היכולת
להכות בארץ, והביא לתגובות חריפות מצד מממני האיר-
גו,נים — מסעודיה, לוב ואלג׳יריה. נוסף לכך הגבירו
הדוסים את השפעתם גם על עראפאת.
לפני כחודש ביקר עראפאת במוסקבה, עם חוואתמד.
ועם ודיע חדאד, מייסד ספטמבר השחור. הרוסים הפעילו
בפגישה זו לחץ כבד למען פיתרון מדיני.
כתוצאה מכך, וגם מן העובדה שגם ארצוודהנפט
החליטו כי המשך הטרור זהמילחמות מסכן את מעמדן

הממלכתית (שהיו כבר אז, מפותחים למדי) דאגו שלא ייעלם.
מחשבתנו, במציאות של אז, היתד, זו:

מבל עמי ערב. רק העם הפלסטיני יש לו עניין אמיתי בשלום עם
ישראל, כי בשלום כזה יוכל לזכות בעצמאות לאומית, במדינה משלו
ובחיסול הטרגדיה של הפליטים.
לשום עם ערכי אחר לא היה אז, כעצם, אינטרס מוחשי כלשהו
לעשות שלום עם ישראל.

יש לנו מה להציע לפלסטינים. אם נעזור לחם להקים תנועת־שיחרור, ונספק לה
בסיס בטוח בישראל, תוכל תנועה זו להפיל את השילטון ההאשמי ולהקים מדינה משלה.
היחסים שיירקימו בינה ובין ישראל במהלך המאבק יבטיחו יחסי ידידות בין המדינה
הפלסטינית והמדינה הישראלית. אלה ימצאו ביטוי בשיתוף־פעולח כלכלי וביטחוני.

הכעייה העיקרית של ישראל היא השגת השלום. הצעד המכריע
לקראת השלום הוא יצירת יחסי ידידות עם מדינה ערכית אחת. יצירת
ברית עם מדינה פלסטינית חדשה תשיג מטרה זו, ותסלול את הדרך
לשלום עם שאר מדינות ערב.

פיתחתי רעיון זה בעשרות מאמרים בהעולם הזה, במרוצת השנים. בשנת ,1957
ערב חג השבועות, פירסימתי לראשונה תוכנית ׳מפורטת, תחת הכותרת ״איחוד הירדן״
(העולם הזה .)1025 בראשי־הפרקים של התוכנית נאמר, בין השאר :״אוץ־ישדאל היא
יחידה אחת — ארץ־ישראל היא מולדתם של שני עמים — המילחמה מובילה למבוי
סתום — לא יקום איחוד הארץ אלא בדרך של שותפות — השותף יהיה פלסטין
המשוחררת — הצעד הראשון לאיחוד הארץ הוא שבירת הממלכה ההאשמית הירדנית —
איחוד הארץ יקום על־ידי פדרציה של מדינת ישראל ומדינת פלסטין, שתשא את השם
,איחוד הירדן ,,ובערבית, איתיחאד אל־אורדוך.״
ניסחתי רעיון זה ביתר פירוט במיסמך הקרוי ״המינשר העברי״ ,שהשתתפתי
בחיבורו בסוף אותה שנה.
מובן שממשלת־ישראל, בהנהגת דויד בן־גוריון, פסלה את הרעיון לחלוטין. בעיקבות
מילחמת־קדש ׳שרר שקט לאורך הגבולות. המדינה שקעה בענייניה הפנימיים. היה נחמה
שהבעייה נפתרה, שלעולם לא תהיה עוד מי,לחמה. רעיונות לפיתתן מרחיק־לכת נראו
אז מגוחכים, תרגילים אינטלקטואליים עקרים של יושבי-קרנוח.

ואז, כמו רעם כיום בהיר, בא המשבר של מאי .1967 נסתבר
ששום דכר לא נפתר, ושצפוייה סכנה של השמדה לישראל.

דיכתב ללוי אשכול
* אשלייה שהכעייח נפתרה גבעה מן הרצון להתעלם מן הפעייה הפלסטינית.
> 1המדינה כולה עסקה בסוגסטיה עצמית, וחזרה באוזני עצמה בלי הרף אין
פלסטינים, אין פעייה פלסטינית.״

למרבה הצער, לא שינתה הסוגסטיה את המציאות, אלא רק את
ראיית המציאות.

ב 1963-קרה ׳מאורע חשוב: נולד איירגון פתח! (ראשי התיבות, במהופך, של ״התנועת
לשיחדור פלסטין״ ,בערבות ).היישות הפלסטינית מצאה לה ביטוי. התיסכול שהצטבר
במחגות־הפליטים הפך לכוח היסטורי. אולם בישראל לא שם גימעט איש את לבו
למאורע זה.

!סמוך לאותו זמן נוסד ״האירגון לשיחרור פלסטין״ ,כנציג העם הפלסטיני בליגה
הערבית. דגל פלסטין התנוסס בין דיגלי האומות, לפחות בפורום בינלאומי אחד.
המשבר של 1967 היה תוצאת המאורעות האלה. אנשי פתח החלו פועלים -משטח
סוריה. הגבול הסורי התחמם. ישראל איימה בגלוי בפעולה צבאית מאסיבית נגד סוריה.
מצריים תשה, כביבול, לעזרת סוריה. בן לילה עבר המרחב מרגיעה כימעט טוטאלית
למצב של ערב־מילחמה. יישראל נאלצה להכות בריכוז המאיים עליה.

בך פרצה מילחמת ששת־הימים.

ביום החמישי של מי,לחמה זו, ב־ 11 ביוני ,1967 כתבתי מייכתב ללוי אשכול. הוא
פורסם באותו יזם.
זה עתה כבש צה״ל את ירושלים, רצועת־עזה והגדה המערבית כולה. הקרבות עוד
נמש&ו בחזית אחרת. אבל במערכת העולם הזה היה ברור לנו שרעיוננו הישן קיבל
לפתע משמעות !אקטואלית בוערת.

כמיכתב זה* הצעתי ללוי אשכול לפנות מייד אל העם הפלסטיני
ביוזמת־שלום דרמתית, להציע לו את עזרת ישראל כהקמת מדינה
פלסטינית בגדה וברצועה, ולערוך לאלתר מישאל־עם בקרב הפלסטינים
על אפשרות זו.

׳כיום, בדיעבד, ברור לכל כי ישראל החמיצה אז הזדמנות היסטורית בלתי-יחוזרת.
היא הייתה בשיא כוחה המדיני והצבאי, העולם !כולו רחש לה אהדה. העולם הערבי
היה המום, .הפלסטינים היו במצב של הלם. רעיון מהפכני חדש יכול היה לשנות
מיסודה לא רק יאת המציאות הפוליטית, אלא — ובעיקר — את המציאות הריגשית,
הנפשית, בין העמים.
מאז ומעולם היה שדד!-,הקרב המקום האידיאלי להפיכת אדיב לידיד.

אשכול לא קיבל את הרעיון. הוא, איש ההתיישבות, היה מד!ופנט
על־ידי השטחים שנפלו לידינו, ושאפשר היה להקים בהם התנחלויות.
׳אמנם נמשך בינינו ׳מעין דו״ישיח. פעם ישלח אלי יועץ בכיר, משה ששון (כיום
שגריר ישראל ברומא) ,כדי לברר אילו פלסטינים רוצים במדינה עצמאית. ששון חיני־דו״ת,
בו קבע שהוא מסכים עם הערכותי, אך פוסל את מסקנותי מסיבה אחת ויחידה :
לא תיתכן מדינה פלסטינית בלי בירה בירושלים, והרי ממשלת״ישראל אינה מוכנה
להעניק לערבים מעמד מדיני. כלשהו בעיר זו.
(׳דו־שיח זה היה אפשרי רק מפאת הי,חסים המוזרים ששררו בין אשכול וביני.
בניגוד חותך ליורשתו צרת־המוח, הפגין אשכול כלפי אהדה גלוייה, ושוחח עימי לא
פעם. כמה שבועות ליפני מילחמת ׳ששת־היזמים ניסיתי לשכנעו להקים מחסום אלקטרוני
לאורך הגבול הסורי, כדי למנוע הידרדרות מילחמתית. הוא הקשיב תמיד באדיבות
׳ובעניין, אך מושגיו היו קבועים ונוקשים, והנעשה בעולם הערבי היה מחוץ לתחום
התעניינותו).

אשבול לא קיבל את הקו הפלסטיני.
בשנים הראשונות שלאחר מילחמת ששת־הימים היה נראה כאילו אפסו התיקוות
לפיתרון פלסטיני .״העולם כולו קשר קשר נגדנו,״ אמר לי במרירות אחד מראשי שכם.
ממשלת־ישראל התנגדה בחריפות לכל פיתרון כזה, ושיחקה עם הרעיון (המגוחך
(המשך בעמוד )22
* הרעיון לשגרו היה של אורי סלע, שעבד אז בדף, הצהרון שהוצאנו בימי המילחלזה
ואחריה.

משהו מצחיק קרה להם בדרךללילהמר

1 5בעיקבורו 1

^ יש קטן ואפור! ,בחדר קטן ואפור,
בבניין מישדדים רב-קומות ׳האנונימי
בתל־אביב.
כאן התחילה הפרשה״ שחצי שנד. לאחר
מבן התפוצצה ברחבי העולם בסרשת ליל־המר.
האיש
הקטן והאפור היה אחראי

ידועה רק לאיש הקטן והאפור, ולחבריו,
אולם ארבעה חודשים לאחר מכן, כאשר
תפרוץ מילחמת יום־הבופורים, תיוודע גם
לישראל ולעולם כולו:
העובדה שקהיליית הביון של ישראל
הידלדלה בצורה מסוכנת. אמונתו של שר־הביטחון,
משה דיין, כי אפשר לזלזל

דיים אולי לנצח, בצורה נאה במשימתו.
מאז טבח הספורטאים במינכן התרחשו
ברחבי אירופה, בולל בקפריסין ,׳תריסר
מקרי רצה של ערבים. עיתוני אירופה
תיארו את הנרצחים, בצורה חד־משמעית,
כקשורים באירגוני המחבלים הערביים,
ואת הריגתם כמעשה ידיו של הביון היש ראלי.
עתה,
עמד האיש הקטן, האפור, בפני
מי׳בצעו ד 13-.מאז רצח ומינכן.
לידיו הגייע מידע כי עלי חיסן סלמה,
מפקד ספטמבר השחור בכבודו ובעצמו,
עומד להגיע לשטוקהולם. המיבצע שתיכנן
איתורו וחיסולו.
עתה

האיש הקטן החליט לגייס מכל הבא ליד.

מוכר
המק רוגי ס

ך* ף, החל מתגבש כוח־המשימה המוזר,
^ שהפך את המיבצע לטרגדיה של טעויות
וביזיונות, שלאורה נראו אפילו טיב־צעי־הביון
המוקיוניים בסרט הבלונדי עם
הנעל השחורה, כמקצועיים בהשוואה.
כאשר התפוצצה הפרשה וחלק מגיבוריה
נתפסו, טענה העיתונות באירופה כי קבו צה
זו אחראית גם לחלק מתריסר מעשי
החיסול הקודמים, כמו של איש אל־פתזז
עבד זועייתר ברומא, באוקטובר ,1972
ואחרים.
משטרות איטליה וצרפת ביקשו את הס גרת
הנאשמים ,׳כדי לחקור אותם בדבר
פרשיות חיסול שבוצעו בארצותיהן.
והיו עיתונים שאף קבעו כי למעשה
חיסלה החולייה את האדם הנכון, כאשד
רצחה בלילהמר את המלצר המרוקאי איחמד
בושיקי.
אולם לאור התנהגותה של החיוילייה לפני,
בשעת, ואחרי ׳מעשה הרצח — קשה להאמין
בכך.
סיפורי אלף לילה ולילה שלהם בלילהמר
מראים את ההיפר, למרות שאין ספק שהיה
ביניהם גרעין של בעלי ומקצוע.
התנהגותו הפנטסטית של אחד מחברי
החוליה, דן ארבל, כאשר נעצר, שמה בכיס
אפילו את עלילות הברון מינכהאוזן:
מאחר שפחד לשהות בתא המעצר המבודד.
והעדיף לשוחח עם חוקרו — המציא
ארבל סיפורי מעשיות שלא היו ולא נבראו׳
מסר בין היתר את מיספר הטלפון
התל־אביבי של חברת אסם, שהוא היה
סוכנה — כאילו היה זה מיספרו של המו סד
המרכזי לביון. אין ספק שחברת אסם,
לפחות, עשתה עסק טוב, כאשר שכרה
את ארבל: הוא התגלה כמוכר לוקשן
מיקצועי.

ששת הנאשמים כבית־המישפט*
טרגדיה —

או מנ ת
ל בו ס
אולם המישפט
— של טעויות
למשימה בלתי־אפ־שרית
:׳מלחמה באירגוני המחבלים הערביים,
בפעולותיהם מחוץ לגבולות ישראל.
המשימה היתד. בלתי־אפשרית לא רק
בגלל השתכללות ר׳מת-הביצ׳וע של חוליות
המחבלים הערביים ׳באירופה ואמריקה,
אלא בגלל עובדה נוספת, שכרגע היתד.
* מימין לשמאל: מיכאל דורף, צבי
שטיינברג, דן ארבל, אברהם גמר, סילביה
רפאל ומריאן גדלניקוף. מלבד ארבל וגדל־ניקוף,
מרכיבים הנאשמים אוזניות מיקרופונים
לתירגום.

בערבים ואין נשקפת מהם שום ;סכנה,
גרמה לקיצוץ בתקציבים,
בתנאים אלה, נתבקש האיש הקטן והאפור
לקצץ את נחש הטירור הערבי בעולם.

המיבצע
ה־13
מריות זאת, הצליח האיש הקטן,
/האפור, שזהותו ׳ומעלליו יישארו סו

יתד! זו חולייה ססגונית ביותר.
ו • 1המפקד היה זקן בן 60 בשם
גוסטאב פיסטאואר. היה זה אדם חולה,
שבקושי עמד על רגליו, סבל מהתקפות
סחרחורת, ולא היה מסוגל להזמין לעצמו
אפילו סעודה במסעדה בלי עזרת חבריו.
״הייתי צריך לשמש לו אומנת,״ סיפר
לאחר מכן דן ארבל, שהואשם בחבר אחר
כחולייה.
• נאשם יאחר בחברות בחוליית החיסול
היה לסלי, הלא הוא אברהם נמר (,)36
שהוזעק ממישרדו במישרד־הביטחון.
גמר שימש בשנים 67—׳ 65׳ במזכיר
ראשון בשגרירות ישראל בפאריס. הגדיר
עצמו כסטודנט, דיבר אנגלית בהיגוי הצברי
הידוע.
י• צבי שטיינברג ( )30 הוא אזרח ישראלי,
שעבד בזמנו גם הוא בשגרירות
ישראל בפאריס. היתד. לו גם נתינות ברזי
לאית.
הוא עלה ארצה ב ,1955-עבד בחברה
תל־אביבית, הגדיר עצמו כאיש־עסקים.
התביעה הנורווגית וטענה, בי בפאריס
הוא התגורר תחת השם ולדמאר אנריק
שטיינברג. גם לנורווגיה נכנם בדרכון
בשם זה.
בדירה שבה התגורר בפאריס מצאה
משטרת: פאריס, לאחר שהתפוצצה הפרשה,
מפתחות ומספרי טלפון שהיו שייכים לח ברים
אחדים ברשת.
׳ • דן ארבל ,)37( ,אזרח דני, בן למשפחה
עשירה, נשוי לישראלית מאז ,1965
עלה אז לארץ. חולה קלאוסטרופוביה. עסק
במסחר רהיטים (רכש, בין היתר, מניות
בחברת דניש אינטריורס) ובייצוא, התרוצץ
והתגורר ׳ברחבי אירופה — לכאורה, במסגרת
עבודתו.
׳בגלל ׳מחלתו, נאלץ לטוס קטעים קצרים,
מאחר שלא יכל לשהות זמן רב מדי
במטוס סגור. כך, נהג גם בצאתו לנורווגיה
למשימתו האחרונה.
לדברי הנורווגים, היה קשור בהברחת
ספינות שרבורג, במסגרת עבודתו בשירות
החשאי הישראלי. שמות נויססיס שבהם
השתמש: ארט, ארטשיק, ועוד.
• ,מיכאל דורף ,)28( ,ישראלי יליד
הארץ. רווק. סטודנט לכלכלה ומדעי המדינה.
והיו
!כמובן גם חתיכות כחולייה. אחת
הנאשמות היא מריאו גלדניקוף ( )29 מתכנתת
מחשבים ילידת שטוקהולם, פעלת
אזרחות ׳שוודית, ישעלתד. לארץ. אביה
ואחיה, מראשי הקהילה היהודית בשטוק-
הולם, שירתו !בישראל במלחמת ששת
הימים.

ידידתו
של חו סיין
ס סילביה ׳רפאל ,)37( ,הופיעה בנורווגיה
כפטרישיה רוקסברג. ילידת דרום-
אפריקה. חתיכה, בעלת ביטחון עצמי רב,
אינטליגנטית !מאוד. הגדירה עצמה במורה
וכעיתונאית. עבדה בין היתר כצלטת-עי-
תונות בפאריס. חבר בריטי למיקצוע הגדיר
אותה כמסעירה. לטענת עיתונים בנורווגיה
עבדה גם כצלמת בחצרו של חוסיין מלך
יירה, עימו התיידדה בפאריס, ניצלה את
ההזדמנות ואת הידידות עם המלך לפעולות
ריגול.
זה היה ׳חלק, מהחבורה, שמנתה, לדברי
התביעה הנורווגית 15 ,איש, ושמשימתה
הייתה חיסולו של !חסן סלמה — ׳אולם
שבפועל חיסלה את !אחמד בושיקי.
אלא שעד ששירות הביון הישראלי התארגן
לפגוע בו, עזב כבר סלמה, מפקד
ספטמבר: השחור, את שטוקהולם — אם
לרגל עסקיו, אם בגלל שהריח משהו.
הצליח לגלות כי הוא עבר לאוסלו.
כן הצליח לעליות על ׳אלג׳ירי בשם כאמל
בן־עמאנה, שאמור היה ליצור קשר עם
סלמה.
יכך, הוחלט לעקוב אחרי בן־עמאנה, להגיע
דרכו למטרה.
חמישה עשר המוסקטרים הגיעו לאירופה
בדרכים שונות, בדרכונים שונים,
ויצאו להרפתקתם המוזרה.
׳כדאי לעקוב אחרי הרפתקאותיהם באמצעות
אחד מהם, דן ארבל.
דן הגיע לעסק באמצעות פיסטאואר,
שהזמין אותו למסע קצר לאירופה לעבוד
עבורו כמתורגמן. דן ניאות, מאחר שחשב
לנצל את הנסיעה גם לעסקיו הפרטיים.
הוא הכיר את פיסטאואר מעסקים ׳משותפים
קודמים.
כך, הגיעו ארבל ופיסטאואר לשטוק-
הולם, בעשירי ליולי, ניירשמו במלון
גראנד.
למחרת הגיעם, ביקש פיסטאואד, מארבל
לקנות עבורו את העיתונים המקומיים,
לתרגם לו!מתוכם את הידיעות הפוליטיות
וכן מודועות בדבר דירות פנויות. הוא
ביקש לשכור דירה לעצמו ואחת לארבל.
דן עשה כמבוקשו, שכיר דירה על שמו,

שאל את פיסטאואר אם הוא חופשי נבר
לחזור ארצה.
אלא שרב־המרגלים נזקק לעוד כמה
שירותים מדן: סדינים ומגבות לארבעה
אנשים, מפתחות נוספים בשביל הדירות.
דן ביצע, ביקש שוב לחזור ארצה.
אז גילה פיסטאואר כי הוא חייב לנסוע
לאוסלו, ביקש מדן להצטרף אליו, מאחר
שהוא יזדקק גם שם לתרגומיו. בשלב זה,
מסתבר, נודע לפיסטאואר כי בן־עמאנה
שוהה באוסלו .׳ח ניסה, לדבריו, להתנגד.
היה זה גבר יומו השביעי מחוץ לבית,
ואשתו היתד. בדיכאון ובהריון.
לבסוף נעתר לבקשות הזקן.
הם המריאו לאוסלו ב־ 17 ליולי. בשלב
זה, הכיר כבר דן גמה אנשים נוספים
שהיו קשורים בפיססאואר.
באוסלו, הם נרשמו במלון ריץ ,,ופוס-
טאואר ביקש מדן לשכור לו מיד מכונית.
דן ניגש לה רץ, אלא ושהם יגלו לספק לו
מכונית רק למחרת. פיסטאואר האיץ בו
לגשת לאווים. שם, קיבל דן מכונית על
המקום.
אחדי הצהריים, הביא פיסטאואר לדן
רשימה של כל בתי־המלון באוסלו, ביקש
ממנו, כמתורגמן, לטלפן לכולם, לגלות
באיזה מהם מתגורר בן־עמאנה. הוא סירב
להסביר לדן מה פשר החיפוש.

נמרץ

** ן התיישב על הטלפון, ולאחר שעה
| של חיפושים מצא את מבוקשו במלון
פאנורטח.
למחרת, הורה פיסטאואר לדן לעבור

הסצינה הקומית הזו נמשכה עד חצות,
שאז החליט פיסטאואר שמספיק להיום.
דן הספיק בקושי להעלות בחכתו שם
אחד מתוך הרשימה.
למחרת המשיד דן בעבודה, הפעם מתוך
!מלון קונטיננטאל עצמי׳ אד העלה חרם
בידו.
במשך הבוקר הגיעו אליו למלון סילביה
רפאל ובחורה נוספת בשם נורה הפנר.
פיסטאואר ביקש ממנו להסיע את כל
החבורה ללילהמר.
רק כשהגיעו לליהמר, והתיישבו לאדר
חת־צהרים במלון טוריסט, גילה פאסטאואר
לארבל גי הם נמצאים בעקבות בן־עמאנה,
שאותר במלון סקוט בעיירה.
פיסטאואר שלח את דן ואת סילביה
לאותו מלון, הורה להם לשבת על ספסל
בחוץ, להמתין לבואו.
השניים מילאו!את ההוראה, אלא שבינתיים
החל לרדת גשם, והם נכנסו למסעדה
סמוכה .״אנשים •נורמלים לא יושבים בגשם,״
שיכנעה סילביה את דן לנטוש
את תצפיתו.

עתה תשומת־ל׳ב העוקבים על בעל המוס־טאש.
אולי הוא מטרתם הנכספת והחמק-
מקת?
היתד, זו צורת פעולה מדהימה בפרימי־טיביותה
— לעקוב אחרי כל מי שאיש
הקשר נפגש עומו. מה גם שמאוחר יותר
הוברר, שבן־עמאנה לא היה חרש, לא
עיוור ולא מטומטם: הוא העריך נכונה
את הצוות שעקב אחריו — וניגש ברחוב,
בכוונה תחילה, לכל בעל הופעה מזרחית,
עיכב אותו לשיחה סתמית — !כדי להפוך
את ההוא למטרה נוספת לעיקוב, לשבש
את מהלכי העוקבים.
אולם חזרה לימיירפסת מסעדת קרונן:
בעל השפם !מאתמול לא הופיע, והחבורה
התפזרה.
בשלב זה, יצא פיסטאואר מהמשחק.
!תוכניתו המקורית היתד, לצאת לפנסיה

המטרה: ערבי
עם שפם
ך שעות הקרובות נמשל העיקוב
1המגוחך. הקבוצה הענקית של הישראלים
הזרים שוטטה בעיירה הקטנה בעיקבות
בן־עמאנה. העוקבים השתמשו במכוניותיהם
השכורות, שוחחו ביניהם במכשירי־קשר
שהביאו עיומם.
בן־עמאנה עצמו אולי לא הבחין בעיקוב
אחריו — ביהוד אם היה עיוור חרש ואילם
— אולם לא היה כמעט תושב בלילהמר,

סילכיה רפאל
ידידתו של חוסיין
׳מייק מודיע לו שהוא הגיע לחינם, כי
אין בו צורך. מאוחר יותר מניעה שאר
החבורה — גמר, רפאל, ג׳יומס, גלדניקוף
— והחבר׳ה מתפזרים בכתי־מלון שונים.
שיכשוכיס סגי ב הקורבן

צבי שטיינברג
איש השגרירות הישראלית

דן ארבל ושוטר נורבגי
חולה קלאוסטרופוביה
מריץ׳ לפאנוהמה, לקחת !חדר באגף שבו
התגורר בן־עמאנה. בצהרים, אסף פיס־טאואר
את דן והם נסעו לבית השגריר
הישראלי באוסלו. כאשר הגיעו למקום, ראו
מכונית משטרה חונה בחזית הבניין. הם
חזרו למלון, תוך שפיסטאואר ומעיר כי
מסוכן לשגריר לגור בבית כזה, יחשוף
מכל צדדיו.
יאחר, חזרו על שיגרת שטוקהולם: דן
תירגם לפיסטאואר מאמרים פוליטיים ומודעות
דירות מתוך העיתונים המקומיים.
הם בחרו לעצמם דירת־יוקרה.
משם !נסעו למסעדת טיבולי, שם הכיר
פיסטאואר לדן את צבי שטיינברג, הסביר
לו כי שטיינברג ישלם לו, לדן, את הוצאות
שכירת הדירה.
פיסטאואר, למרות גילו ומחלתו, גילה
מרץ בלתי-נידלה. הוא מסר לדן רשומה
חדשה, שכללה מספד שמות של ערבים,
ביקש !ממנו לחזור ולחפש אותם בכל בתי־המלון
של אוסלו.
דן התבצר בתא־הטלפון הציבורי ש ממול
מלון קונטיננטל, והחל מחייג.
מדי פעם, היה מגיע אליו פיסטאואר כשידו
מלאות מטבעות של חצי כתר, המשמשות
שם לחיוג.

שלא תהה למראה המחזה המוזר. היה זה
כאילו קבוצה של 15 נורווגים היתד. מתחילה
לשוטט במטולה במכוניות שכורות,
ישאנטנות של מכשירי אלחוט מזדקרות
מתוכן.
ארבל קפץ לאוסלו להסדיר את עניין
הדירה ששכר שם, חזר לליהמר, שם הורה
לו סווגיה, חבר נוסף בחבורה, לסור למסעדת
ק רונן.
שם, התאספו החבר׳ה — דן, אברהם
גמר, סילביה ונורה — ציפו להופעתו
של ערבי עם שפם.
היתר, זו נורה שהכירה את הערבי עם
השפם, והיתה צריכה לזהות אותו, לכש־יופיע.

עמיר,
לא מ טו מטם
ץץה רצו העוקבים מתופעת הטבע
*) הנדירה הזו — ערבי עם שפם1
בעודם ממתינים, הסבירה נורד׳ ל ח כי
יום קודם לכן גילו העוקבים שבן־עמאנד,
נפגש עם אותו ערבי עם שפם, והשניים
החליפו מיסמכים ביניהם. כך, התרכזה

לאחר מיבצע זה, אולם כוחותיו לא עמדו
לו, והוא התמוטט באמצע. במקומו, נטל
את הפיקוד אחד בשם מייק.
כך נראתה התמונה כפי שביכר לספר
אותה דן. מעניין לראותה מזווית הראייה
של מריאן:
היה זה ב־ 17 ליולי, כאשר אלמוני התקשר
עימד, בתל־.אביב, ביקש ממנה לבצע
שליחות בנורווגיה ״למען ישראל,״ ״בענייני
שפה,״ הסביר לה. הוא ניאותה, למרות
שלא ידעה כל פרטים נוספים.
בנמל־התעופה לוד פגשה את סילביה.
בנימל־יהתעופה בציריך פגשו השתיים שניים
נוספים: את לסלי וג׳יומס.
מציריך לאורלי, מאורלי לאוסלו. לאוסלו
הגיעה נד 18 לחודש. היא נרשמה במלון
פאנורמה, בשמה ובדרכונה. האמיתיים.
למחרת פגש אותה ג״ימס במלון, והיא
השתלבה במעגל הרדיפות, ד,נסיעות, העי־קובים,
הכניסות והיציאות מבתי־מלון, מסעדות
ובריכות־שחייה.
במהלך המעקבים ;אחרי בן־עמאנה, עליו
נודע לה מפי חבריה, הוביל אותה זה אל
המשופם — שהיה, כפי שהוברר לאחר
מכן, אחמד בושיקי, בסך־הכל.
התרוצצות טלגרפית
ף* אופן טלגרפי, נראתה התרוצצותה
^ של חבורת העוקבים כך בערך:
ב־ 10 ליולי יוצאים פיסטאואר, ארבל
וסבנייה מלוד לפרנקפורט. למחרת, ממשי כים
לשטוקהולם, שוכרים שם דירה, אך
מתגוררים במלון. ארבל אינו יורע היכן
מתגוררים השניים האחרים. יש לו רק את
מספר הטלפון של פיסטאואר.
ב־ 17 לחודש עוברת החבורה לאוסלו,
וארבל מאתר את בן־עמאנה. למחרת הוא
עובר למלון שלו, שוב שוכר דירה. באותו
יום מתברר כי בן־עמאנה התנדף ללילהמר.
שטיינברג מגיע מאמסטרדם, מתקשר עם
יגאל אייל, קצין־ד,ביטחון של שגרירות
ישראל באוסלו.

ך 1מחרת יוצאים ללילהמר בעקבות
/בן־עמאנה. מגיעים במכוניות השכורות,
מתפזרים במלונות שונים בעיירה.
שטיינברג, דורף ופיסטאואר נשארים באוסלו.
לפונד, ג׳יימם ואיניגלבי נשארים
!בכתובת לא ידועה. ראול, קוזין, דני ומ־ריאן
נרשמים במלון סקוט.
שם, הם נתקלים למטה, בחדר הטלוויזיה,
בבן־עמאנה בכבודו ובעצמו.
למחרת — ד,־ 20 ביולי — מגלים העוקבים
את בן־עמאנה מנהל שיחה עם ערבי
בעל שפם — הלא הוא בושיקי. מתחיל
מעקב מסובך אחרי שניהם גם וחד, תוך
תיאום אלחוטי!בין החוליות השונות.
למחרת, ה־ 21 לחודש; ,מגיע רופא ;אל
פיסטאואר, השוכב חולה במלון ריץ׳ באוסלו.
פיסטאהאר נוטש את המשחק !ואת
נורווגיה, מייק תופס את מקומו.
בן-עמאנה נעלם, ולעוקבים לא נשאר
אלא בושיקי, הם מאתרים אותו !בבריכת-
השחייה בעיירה, וימריאן מתבקשת לזהות
אותו מקרוב. היא נכנסת לבריכה, שוכרת
בגד־ים !ורוד! ,ומתחילה להשתכשך במים
סביב המלצר המארוקאי המשופם.

רצח ליד
הא שה בהריון
אחר מבן, מציג בפניה מייק צילו״
? מים של המטרה — חסן סלמה. מריאן
מביעה דעתה שאין זה אותו האיש. מתקיימות
התייעצויות טלפוניות קדחתניות
עם אייל, באוסלו. לבסוף, מחליטים אלד,
המוסמכים להחליט, בניגוד לדעתה של
מריאן, כי המשופם הוא כן האיש — ובכך
נגזר דיניו למוות.
בין השעות 16.00ו־ 17.00 משולמים יכל
חשבונות המלונות של החוליות השונות.
בשעה 19.00 עוקבים העוקבים אחרי בושי*
קי ואשתו הנכנסים לקולנוע. מייק מנצל
את הזמן, מקיים שיחה טלפונית נוספת
עם יגאל אייל.
הסרט ניגמר. בושיקי ואשתו יוצאים
מהקולנוע, עולים לאוטובוס הביתה.
השעה היא 22.40 כאשר הם יורדים
מהאוטובוס, מתחילים לצעוד לעבר ביתם.
ממכונית מזדה שכורה, החונה בסמוך,
יוצאים שני גברים, דופקים בבושיקי 13
כדורי אקדח, חוזרים למכונית, ונעלמים
לתוך הלילה, משאירים ליד הנרצח את
אשתו מוכת־ההלם, הנמצאת בחודש השמיני
להריונה.
לאחר שעשו כמעט כל טעות אפש רית
בשלב העיקוב — החל מצורת
ביצוע העיקוב, וכלה בזיהוי המטרה —
המשיכו 15 המוסקטרים במסורת, עשו
ביזיון בשלב הנסיגה, אחרי ביצוע הרצח.
משיחיזוד התנהגותם, אפשר ממש להאמין
(המשך בעמוד )18

נגבה בתא הנהג של טנק פטון, חבושה
קסדת טנקיסט קלופת צבע .״לנהוג בטנק?״
״זה לא יותר קשה מלשבת במספרה.״

ןטןן* 1רךןךנד נגבה במספרה, מייבשת את שערה לאחר חפיפה
וטיפול, להס נזקקה כדי להיפטר מחולות
11111 # 1 /1
המידבר שמילאו את ראשה, אחרי מסע ההרפתקאות שסברה בחולות סיני.

ץ* וטי הוכר חיה עייף. כמעט שבוע
)₪1חלף כבר מיום הכיפורים השחור,
ועתה חנה עם יחידתו בטסה, מזרחית
לתעלה. מאחורי הצעיר החדרתי היו כבר
ימים ארוכים של מילחמה מבולבלת, קשה,
ללא ארוחות, ללא שינה. משום כך,
היה בטוח שהוא הוזה בהקיץ, כאשר נדמה
לו ששמע קול קורא בשמו.
היה זה קול שלא יכול היה בשום פנים
ואופן להיות שם, בלב המידבר, באמצע
המילחמה. היה זה קול שהוא השאיר
מאחוריו בארץ, לפני המילחמה.
הוא סבב לאחור, ונכח שאכן טעה. רק
איזה חייל קטן, חמוש בעתי, שחקסדה
כיסתה כמעט מחצית פרצופו, היה שם.
אלא שהחייל היד בתנועה, ולפני שמוטי
התעשת, זינק עליו בחיבוק פרוע.
״מוטי,״ קרא החייל בקול נשיי.
״נגבה,״ נדהם מוטי בקול גברי.
מתחת לקסדת הפלדה מכוסת רשת ההסוואה
המרופטת, נשקף אל מוטי פרצופה
החייכני של חברתו.
בבעיטה צפונה
ך* ק כשהוא הרגיש אותי בין זרועותיו,
הוא הבין שזאת באמת

השאפה הגיזעית, שחורת השיער ולוהטת
העיניים, הפכה לסנסציה מיי־דית
בבסיס. אלא שמוטי, אחרי התרג־שותו
הראשונה, עמד על כך בתוקף ש־היא
תחזור לאחור.
יחידתו עמדה להמשיך להתקדם מערבה.
במ נג1

הגדוד המאומץ

״אני אימצתי אותם, והס אימצו אותי,״ מסבירה
נגבה את הליכי האימוץ ההדדיים בינה לבין גדוד
השיריון שבקירבו נחתה — הליכים המשביעים את רצון שני הצדדים, כפי
שניתן לראות. בתמונה למטה: נגבה על אחד מגישרי התעלה, מסמנת ״וי״ בידה.
אני ״,חזרה והתחייבה השבו׳ 2גגבה בד
דויד, התל-אביבית בת ה־ 22 שיצאה אל
המידבר, עם פרוץ חמילחמה, כדי למצוא
את הברה.
והיא מצאה אותו — ועוד גדוד שלם
של שיריונאים.
בשלב ראשון של המהומה, עם פרוץ
המילחמה, היו הכל טרודים מכדי לשים
לב אל נגבה וחברתה שהצטרפה אליה.
השתיים פשוט התקדמו בטרמפים לתוך
סיני, תוך שנגבה מנסה לגלות את יחידתו
של מוטי. בדרך חטפו שתי הבנות
כמה הפגזות, עד שאיזה מפקד הבחין
שיש לו בנות בתוך האש, והעיף אותן
בבעיטה אדירה חזרה צפונה, כל עוד
נפשו בו.

נסיגה
והתקד מו ת
ך גכח לא נרתעה, התחילה את האו־
4דיסיאה שלה מחדש. הפעם, אירגנה ל עצמה
בגדי עבודה של צה״ל, קסדה ועוזי.
בהסוואה זו לא הבחין איש, במהומה ש־עדיץ
נמשגה, כי היא בת.
כך הגיעה עד טסה, איתרה שם את
יחידתו של מומי׳ גרמה חתקות-ל* ל-
אהוב-נפשה.

נגבה וידיד במיקלחת משות
) 1 ) 1 *1 ; 1114
מיס בסיני. מיזן לחת כזו, אחו

מידבר חצחיח, שווה כל חון שבעולם. ואכן, סנצליס

וחבר שרה במרחבי סי! ,במלחמה ־ ומצאה גדוד שרם באפריקה

ופה בצריח
אר במיון של הדואר. אחר, החלה עוקבת
מטווח־ביטחון אחרי התקדמותו של
מוטי, חצתה את התעלה, חדרה לאפריקה.
בכל מקום שעצרה, התעכבה קצת,
עזרה פה עזרה שם, רכשה ידידים, והמשיכה
הלאה בנדודיה.

צוותי טנ ק
נשיים
ף דודיה פסקו כאשר נחתה לתוך גדוד
1שיריון, שסירב לאפשר לה להמשיך
בדרכה .״הם פשוט אימצו אותי,״ מספרת
נגבה .״בלית־ברירה, אימצתי אותם בחזרה,
ונשארתי איתם.״
אולם לא אחת כנגבה תשב באפם מע שה.
אם כבר בגדוד שיריון — לפחות
ליהפך לשיריונאית.
היא ביקשה מהחבר׳ה ללמוד נהיגה
בטנק, ותוך זמן קצר היתד. כבר מעבירה
את הפטוניס מהחניון למיסדר וכן הלאה.
״נכנסתי נורא לאמביציה,״ היא מספרת.
״רציתי להיות הבחורה הראשונה שנוהגת
בטנק בצה״ל. לא היה לי איכפת כמה זה
מסובך. היה לי כל הזמן בעולם, מה שלא

בה (״אבא שלי, יהודה, נלחם עם יצחק שדה
ביום־כיפור, והמישרד היה שומם. בימים
!מת השיחרור, וחזקו ביקש ממנו לקרוא לי בשם
הראשונים התנדבה לעזור בבתי־חולים, אך
אם אוולד בת״) נעתרה לפקודת הגבר במשאחר
החליטה שהיא חייבת למצוא את
אך רק למראית־עין. לא היה לה מה לעשות
חברה•
,כאשר הגברים נלחמו בדרום. לאחר שיחרורה*
עתה, בעיקבות הוראתו של מוטי, נסו״
עבדה כפקידה בתל־אביב• הבוס שלה גויים
גה לעבר רפידים, עזרה שם במרכז הדר

במידבר

נגבה כנערת המידבר:
שיער פרוע,
בגד־ים ושורטס (למעלה משמאל) וחשופה
(לרוח ולשמש) בצריח (למעלה מימין).

הייתי מספיקה ללמוד היום, הייתי לומדת
למחרת.״
היא גילתה שחששותיה היו לשווא :
״לנהוג בטנק זה הדבר הכי קל בעולם,״
היא מדווחת .״החבר׳ה לימדו אותי בהתלהבות
וקלטתי את העניין במהירות.״
״למען האמת, אינני יודעת מדוע ש-
צה״ל לא יבקש עוד בנות מתנדבות כמוני.
אני בטוחה שהמון תסכמנה להתנדב.
ואז, בעזרתן, אפשר יהיה לשחרר
את צוותי הבנים לחופשות יותר ארוכות,
ואולי בכלל להוציא אותם הביתה —
לפחות כל יזמן שצריך רק לתחזק את
הטנקים ולנהוג בהם, ולא להילחם בהם.״
והיא אפילו בטוחה שזו שיטה טובה.

בנקודת מילוין
שהייה ארוכח בוס
כל טיפת מיס.

1ן* 111ן -ן־י וין 1ן נגבה בן־דויד שעברה מסע ארוך לתוך
1111 # 1 1111 סיני כדי למצוא את החבר שלה המשרת
במילואים, בת״א, מתגוננת מתזזת למינוויח מטיפת־גשס מיותרת.

בחברת 1
שלושה קצינים צעירים תופסים שלווה ;חברת
נגבה, בנוף שנראה כחוף־יס זהוב וחלומי.י. או 1
זלומי1 .
למסשח אינו אלא המידבר האינסופי — זהוב גס הוא, אן כלל לא חלומ

מנוחת הרשמים

1 17

15ב ע־ ק בו ת 1

¥31*111 הווולס

(המשך מעמוד )15
כי אכן לא ידעו כלל על הרצח, ואם
ידעו — לא נגע להם הדבר.
ברגע שקבע מי שקבע כי בושיקי,
המהגר המארוקאי שעבד כמלצר בעיירת
הנופש הקטגה, הנמצאית 200ק״מ צפונית
לאוסלו — הוא הוא הסן סלמה המבוקש —
נסתיים כמובן תפקידה של קבוצת העוקבים,
והם החלו נסוגים לעבר אוסלו.
דן ארבל הגיע בפדו השכורה, יחד עם
מריאן, לנמל-התעוסה של אוסלו, יצא לסדר
כמה עניינים. בדעתו, כבדעת שאר
חברי הקבוצה — שמצאו להם זמן להחזיר
את המכוניות השכורות כדת וכדין, כדי
לקבל בחזרה את דמי־הפיקדץ — לא עלה
׳כלל שהמשטרה מחפשת מכוניות אלה, לאחר
שמספריהן נרשמו, בעקבות הסתובבו־יותיהן
החשודות בעיירה.
•־שני שוטרים ניגשו אל מריאן, ביקשו
אותה לבוא עימם לתחנה.

1898
נפילת הדומינו

מאוזן :
)1אחראי למשטרה.ישראל )7עיבודה
מ אונ ך:
של סנדלר )14 ׳.בן. כ ת נוצרית )16 .על
)1כיס דק בגון* החי )2 .משבטי ישראל.
שניהם אין ננתווכחים )17 .חוה )18 בא
אחרי לילה )26 ..צום )21 .׳תבלין מזרחי. י )3מזהיר )4 .עיר ליך תל־אביב )5 .הרי.
׳ )22 תואר• הודי )24 .נטה ׳ליפול )25 .יום • )6לעצמי )8 .כמו 24 מאוזן )9 .חוכמה,
טוב )27 ,מבצע לישוב. יהודים בצפון •)28׳ .השכלה 10 כדי שלא )11 .רימון רובה
בית הציפור• )29 .מכינויי אלוהים )36 .מי נגד. טנקים )12 .קריאת כאב מתמשכת)13 .
• .לת זירוז )31 .גש למטה ! )32 מילת כאב ..צריכה לד,מצא מתחת לשימלת גברת)15 .
)33 חכם התלמוד )35 ,נסעת בסירה )36 . .משתמש י בעיניו )18 .אחת הדתות )19 .שם
הדר )38 .שעד )39 .קלאסיקן צרפתי׳,ידוע. מתבקעות׳ ביצי התרנגולות ,) 22• .עיר ב־
)40 ישמידו )41 .פלצוה )42 שדה מעובד׳ ,קנדה• )23 עולל +גיאורף ישראלי נודע.
)44 עיוורת׳ ידועה )45. .קפטן )47 .קריאת )26 השמדת עם )28 ,ממדינות ארצות־כאב
)49 .מחודשי השנה העברית )50 .תד הברית• )34 רצו)35.אשמדי )37 .מגיפה
אר הולנדי )52 .מספיק )53 .מכשיר מדידה. נוראה )38 .עבר על )41 .מין מחלה)43 .
)54 סרט נודע של מרלון ברנדו )56 .יחידת בעל נכסים )44 .מדען צ;כי )46 .שאינו
חשמל )57 .קהילה. קדושה בקיצור )58 .נוקט עמדה )48 .פילוסוף יווני קדום)51 .
נאמן בלועזית )59 .קרס )61 .מקוללת )64 .נמצא תחת היפנוזה )55 .מעשה פריצות.
• חית טרף )65 .הבעת• תודה בפומבי (אר־ )57 דבר עשוי מקמח )60 .בעל צבע אדמדם
מית) )67 .איש מדע בריטי נודע בשם. בהיר )62 .מראה • )63 .מור, במהופך)65 .
)69 מונח באנאטומיה׳ — בליטה בקצה כוח )66 .משקה חריף )68 .מילת זירוז.
העצם )70 .שמו הפרטי של אחד הצ׳רצ׳י־ )69 ,כלי קיבול.

׳ לים 71 שייך למזרח ר,קרוב.

חשבץ $ 9 $ו
זוהי חידה חשבונית. בל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. סעזרתן
של פעולות חיסור

וחיבנר, יש למצוא איזד סיפרה מציין פל ספל של ריפוע.

נו 71

ך* מקום לבוא עימם בשקט, פתחה
^ מריאן את פיה, בצורה שאין לה
שום הסבר הגיוני תחת השמש, גילתה
לשוטרים כי הוא ממתינה לחבר.
השוטרים המתינו יחד איתה — וכך
•נפל גם ח ארבל בפח.
דן ארבל לא נהג בפיקחות גדולה יותר:
בתשובה לשאלת השוטרים, גילה ׳מיד את
כתובת הדירה ששכר. השוטרים מיהרו
לשם — וכך נפלו בפח עוד שניים מהחבורה,
סילביה ואברהם גמר.
דן לא הסתפק בכך, גילה לחוקריו כי
הוא וחבריו קשורים עם ממשלת־ישראל.
כך, שירבב גם את שמה של ישראל לבוץ.
כאשר •נשאל מדוע עשה זאת, הסביר
כי השב שיעזור בכך לעצמו ולחבריו, וכי
ממשלת נורווגיה הידידודית תמהר לשחרר
אותם, בהיותם שליחים של ישראל.
תשובתו זו עומדת בערך על אותה רמה
כמו תשובה אחרת שלו. כאשר נשאל
מדוע גילה •מרצונו את כל פירטי המיבצע,
השיב בתמימות :״לא אמרו לי לשמור
את זה ביסוד.״
זאת היתד. רמתם של גיבורי הפרשה.
לא היתד. זו סוף המפולת. בכיסו
של ארבל גילו השוטרים מיספר טלפון.
היה זה הטלפון של יגאל אייל. משטרת
נורווגיה לא היססה. שוטרים פרצו לדירתו
של אייל, למרות חסינותו הדיפלומטית,
מצאו שם את שטיינברג ודורף, צירפו אותם
לערימת העצירים.
אייל הוכרז כאישיות בלתי רצוייה, עזב
את נורווגיה.
בשבוע שעבר ,׳נפתח מיישפטם של
שטיינברג, דורף, גמר, ארבל, ושתי
הבנות. כולם הואשמו בהשתתפות
ברצח בושיקי ׳ובריגול בלתי-חוקי אחרי
זרים. אם יורשעו, הם עלולים לחטוף
מאסר עולם. העונש המינימאלי הצפוי
להם — שש שנות מאסר.
תשעת חברי הקבוצה האחרים נמלטו.
לולא היתד, כל הפרשה כה טראגית —
בהסתיימה בהירצחו של אדם חף מפשע —
ולולא היתה חלק, ממאבק הדמים הנורא
של טרור וטרור־נגדי — היא היתד, יכולה
להיות קומית.
שכן התנהגותם של העוקבים היחד. יכולה
לספק חומר לקומדיית־ריגול ׳מבריקה —
התנהגו בערך
כמו ניברי חסמבה ושמונה בעיקבות אחד.

טעויו ת
מ ד הי מו ת

^ ין הטעויות המדהימות, שאפילו
לחובבים אסור היה לעשותן:
!• העיקוב הגלוי והרעשני בחוצות
עיירה קטנה.
י• איפוס הכוונות על בושיקי דווקא—
בהסתמך על פגישה מקרית של בן־עמאנה
עימו, ללא כל חקירה לתוך הרקע שלו,
ולמרות חוות־דעתה של מריאן כי הוא
אינו דומה לתמונת עלי חסן סלמה.
>• העובדה שכל חברי הרשת הכירו
איש את דעהו.
י• העובדה שהם הסגירו •מרצונם איש
את רעהו.
י• ועל כולן — העובדה שהם לא נמלטו
׳מיד לאחר הרצח.
המחשבה שאלה היו חברי הקבוצה ש ביצעו
עד אז 12 מעשי חיסול של, מחבלים
ערביים באירופה — היא בלתי־נתפסת.
אפילו המחשבה שהם ידעו בכלל מה
הם עושים במקרה ח־ — 13 קשה לעיכול.

במדינה
(המשך מעמוד )10
פרידמן• ,מרצה לפילוסופיה בת ,35 עולה
מארצות־הברית, שיש לה ידיעות רדיקליות
קיצוניות בשטח שיחדור האשה — דיעות
העלולות להבהיל את רוב ׳הבוחרים הבורגניים
הטובים של הרשימה.
חברת־הכנסת פרידמן יצאה לחו״ל לפני
הבחירות, ועדיין לא חזרה. לא בטוח
לגמרי אם היא תסכים לצעדים שננקטו
על-ידי חבריה — ההתקשרות עם ל״יע
והמשא־ומתן על הצטרפות לקואליציה. הדברים
שהיא עלולה להגיד בכנסת גורמים
כבר עכשיו לסיוטים אצל כמה מראשי
הרשימה. כך, בראיון עיתונאי ערב
הבחירות, הרחיבה את הדיבור על זכות
האשד. לאודגאזם.
חצי מיליון י״י. שאלה אחרת היא:
איך תתגבש הרשימה מבחיגה מוסדית?
לשולמית אלוני אין חשק להקים תנועה
ממש, עם מוסדות וועדות והחלטות של
רוב. היא היתיה רוצה להסתפק בלשכות
לטיפול בתלונות האזרחים ,׳ואביזרים דומים,
שאינם כפופים להכרעות מיפלגתיות.
אולם איך אפשר להימנע מהקמת מוסדות
,׳כשיש בידי התנועה מאות אלפי
לירות? האם יסכימו חברי התנועה להש איר
הון יזה בידי כמה אנשים, ללא מיסגרת
תנועתית?
הרשימה הוציאה במערכת הבחירות כ־
120 אלף לירות, אותן קיבלה מתורמים
בעלי־הון. בין השאר הוזכר שמו של
אפריים אילין.
בהתאם לחוק, תקבל הרשימה עכשיו
מימון מלא לשלושה מנדאטים — 540
אלף ל״י. רווח נקי: למעלה מ־ 400 אלף
לירות. סכום כזה עלול בנקל להוות סלע-
מחלוקת.
צרור מגוון. אך על הכל ׳מאפילה,
כמובן, שאלת ההצטרפות לקואליציה.
הרשימה הלכה לבחירות על בסים של
התנגדות למימסד. הצטרפותה לקואליציה
תעורר בעיות אצל רבים מתומכיה.
תומכים אלה הם צרור ׳מגוון. המועמד
השני, בועז מואב, הוא מדען צעיר, שעיקר
התעניינותו היא בשינוי שיטת־הבחירות
— דבר הנוגד לחלוטין את גישת הל״ע,
היודעים כי ־כל שינוי אפשרי יחסל אותה
ואת שאר המיפלגות הקטנות.
איך להחזיק חבילה זו יחד זוהי שאלה
קשה. השבוע, אחרי שחלפה שימחת־הני-
ציחון הראשונה, החלו בעיות אלה להטריד
את המנצחת, שזכתה בניצחון גדול מדי.

משפט
גזכזת הי די דו ת
כאשר הוציא השופט העליון יצחק קיס־טר,
בבוקר יום ג׳ השבוע צו־על־תנאי
נגד שר־הפנים — הוא הכניס את עולם
המישפטנים בישראל, ולמעשה את כל העולם
היהודי, למתח.
שכן לפני השופט הונחה טענה מעניינת.
למה לגרש ץ את הטענה העלה ע ד
רך־הדין אמנון זיכרוני. הוא זד, שביקש
את הצו נגד שר־הפנים. זיכרוני ייצג את
קורטה רוזל, צעירה גרמניה נוצריה, ש־שר־הפנים
ביקש לגרשה מהארץ.
השופט קיסטר נענה לבקשת זיכרוני,
עיכב את פקודת הגירוש, הורה לשר-
הפנים לבוא ולנמק למה הוא מבקש לגרש
את הצעירה.
יהודי בעל־ברחו. לשר-הפנים לא
היה דבר באופן אישי נגד קורטה. ההתנכלות
כוונה למטרה אחרת — לחבר של
קורטה, רודולף שוורצבוים, אזרח גרמני,
והודי במוצאו, שגויים לצה״ל בעל־כורחו
כאשר הגיע לביקור בארץ, בטענה שמאחר
שהוריו הם אזרחים יהודים — גם הוא
אזרח יהודי. על אף שמעולם לא חי בארץ,
ואין הוא מתכונן לעשות כן בעתיד.
(״צה״ל חטף אותי,״ העולם הזה .)1891
ניצחון זמני. בפני בית־המישפט
העלה זיכרוני טענה מפתיעה: לפי חוק
השבות( ,״מיהו יהודי״) זכאי כל בן־זוג
של יהודי לזכויות של יהודי. בן־זוג, טען
זיכרוני, איננו רק בן־זוג נשוי, אלא גם
ידוע/ה בציבור. אי לכך, טען הפרקליט, לא
רק שאין אפשרות לגרש את קורטה מ הארץ
— אלא שחובה גם להעניק לה
זכויות עולה חדשח.
בינתיים, זכה גם גיבור הפרשה, רד
דולף, בניצחון — זמני לפחות: הוא קיבל
דחיית שירות לשנה, וייתכן שאף ישוחרר
לחלוטין, מאחר שטענתו של זיכרוני, כי
לפי הוראות פנימיות של צד,״ל הוא אינו
חייב שירות כלל, נמצאת בדיון בצד,״ל.
העולם הזה 1898

אינה
הפרדסנות באוץ-
לקראת שואה
אחד מענפי המשק שיפסידו כסף רב
השנה יהיה ענף ההדרים.
לפני שלושה חודשים עוד צהלו ראשי
המועצה לשיווק פרי״הדר, כאשר הצליחו
לחתום על כל הסכמי היצוא שלהם
תמורת מטבעות אירופיים.
אותה עת היה שער הדולר בשפל,
ושערי המארקים, הפרנקים, והלירות
שטרלינג היו גבוהים.
אולם מאז התהפך הגלגל: שערי המטבעות
האירופיים ירדו ב־* 20 לערן,
ועדיין ממשיכים לרדת. כל יצוא ההדרים
הנשלח עתה לאירופה — 50 מיליון תיבות
— יכניס לישראל מארקים ולירות
שטרלינג, שערכם * 20 פחות מאשר היה
לפני כמה חודשים.
במצב כזה, ניתן להבין מדוע כל ירידה
של נקודה בשער הדולר גורמת הת-
קפי־לב לפרדסנים, וסביר להאמין כי הם
יבקשו את עזרת הממשלה׳ בהסתמכם
על התמיכה המיוחדת בסך 72 מיליון
לירות שהעניקה הממשלה לענף המלונאות.
והגידה הנבואות
בדבר פיחות הדולר הן חסרות יסוד.
י• הסיבה העיקרית: לישראל יש כיום מלאי של 1.5מיליארד דולר. רובו שייך
לאזרחים פרטיים, המחזיקים אנתנ בפיקדנננת בבנקים בארץ.
חלק ניכר מכסף זה הנא כספי פיצנייס מגרמניה, אן כמה מאות מיליוני דולרים
הם פיקדונות של תושבים חוזרים, עולים חדשים וזרים. פיחות פירושו הגדלת התמורה
בלירות תמורת דולרים אלה. הגדלה זו תביא ללזמרת הדולרים בלירות ולהפצת השוק בהן.
לדוגמה: כיוס שווה פיקדון הדולרים של ישראל 5.3מיליארד לירות. פיחות הל׳׳י
לשטר של 5לירות הדולר יגרום לתוספת של 2.7מיליארד לירות.
יהיה זה פיתוי רב מדי לבעלי הדולרים, מכדי שלא ימירו את כספם. אולם המרה
כזו תגרום לאינפלציה דוהרת, שתבטל תוך זמן קצר כל הישג צפוי של הפיחות.
• סיבה נוספת: הנפגעים מעליית שער הדולר הם היצואנים, המקבלים תמורה
במטבעות לא דולריות. לממשלה יהיה יותר פשוט לפצותם על־ידי תמריצים.
למעשה נהוג כבר עכשיו שטר של 5.25 לירות לדולר ליבואנים (שער הדולר של
4.2לירות ועוד ההיטלים השונים) .היבואנים מקבלים כיום כולם לפחות 5.41 לירות
לדולר, והאוצר כבר הסכים להגדיל את התמורה ליצואנים עד ל־ 6לירות לדולר, כאשר
התוספת תהווה פיצוי עבור היטלי היבוא על חומרי־הגלם, תוספת־היוקר הצפוייה והת־ייקרות
הדלק. הגדלת התמורה ליצנאנים בלבד תמנע המרות פיקדונות מטבע זר, ותפתור
את בעיית ירידת ועליית שערי הדולר וייתר המטבעות.

ב ..תו פ 1י ח די׳

ראשי־עיר יוצא רכינוכיץ
עתה, חשיפה
אחד שבו לא מופיע סעיף זח.
זהו החוזה עם חברה אלמונית בשם
רזרוט אוף די וורלד, ובעיקבות היעלמו
המיסתורי של הסעיף, אכן עומד מישהו
להרוויח מיליונים — בדיוק בצורה
שאותה נועד הסעיף למנוע.
המדובר בחלקת קרקע בת 30 דונם
שהיתה שייכת בזמנו לערבים. הקרקע
נרכשה על־ידי יהודים שונים, עד שיום
אחד הפקיעה העירייה את הקרקע מהם.
לעירייה, מותר להפקיע קרקע למט רות
ציבוריות. אולם במיקרה דנן —

מבטלים ההטבות ל״סיבי דימונה״
מרכז ההשקעות סירב בתוקף לאשר
לקונים החדשים של המיפעל הכושל
סיבי דימונה המשך מעמד של מיפעל
באזור פיתוח.
מעמד כזה, לפי החוק לעידוד ההשקעות,
היה מקנה לקונים החדשים,
תון שנים ספורות, רווח של 7מיליון
לירות, בצורת הטבות
שונות. מאחר
שהקונים, קבוצת
פיוריטאן, אמורה
לשלם תמורת ה־תישלובת
הענקית
9מיליון לירות —
פירוש הדבר, כי ההטבות אישור
היה מחזיר לקונים
את רוב השקעתם
— וזה בנוסף ל-
מנכ״ל סטופר
רווחיהם מהעסלפתע,
ביטול
קים השוטפים.
בגלל התנגדות זו של מרכז ההש קעות,
טס השבוע סגן מנכ״ל סיבי דימונה
ונציג הקונים, דויד ברקת, לאר־צות־הברית
כדי לנסות לשכנע את הקונים
לקנות בכל זאת את הקונצרן.
סיבי דימונה הוא קונצרן של שלושה
מפעלי טקסטיל. מחזורו השנתי מעל
120 מיליון לירות. המייסדים הם קבו-

החד ש ־

דא •היה פיחות!

פ ר שי ה ת מו ה ה
זה למעלה משנה שעורך״הדין אברהם
נאמן, נציגו של אירגון בעלי המיגרשים
באיזור תוכנית לי, נילחם כדי לבטל את
עיסקת קונקורד התמוהה. עד היום,
לא נשא מאבקו פרי. אולם עתה, עם
הסרתו של יהושע רבינוביץ מראשות
העירייה, מקווה נאמן לניצחון.
עיסקת קונקורד היא פרשה יוצאת-
דופן, אפילו בעיר שהצטיינה בפרשות
יוצאות־דופן.
עיריית תל״אביב הטילה את פיתוח
האיזור מצפון לעיר, הידוע כתוכנית לי,
על חברת הירקון, שהוקמה במיוחד לשם
כן, ושמנהלה הוא שמואל (״סמק״)
ינאי.
תנאי בל־יעבור בכל חוזי-המכר של
החברה, מיומה הראשון, היה: כל רו כש
מיגרש באיזור חייב לבנות על מיג-
רשו תון שנתיים. לא בנה — בוטלה
העיסקה איתו.
סעיף זה נועד כדי למנוע ספסרות
בקרקעות האיזור, שהוא הרזרבה הקרקעית
האחרונה בצפון העיר.
אולם בין אלפי החוזים שחתמה חברת
הירקון עם רוכשי מיגרשים, ישנו

הבנק המסחרי

צה בראשות המשקיע היהודי מאיטליה
אברהם גולדשטיין, שהוא גם בעל סוכנות
פיאט בישראל.
הקונצרן אסף עד סוף 14 1971 מיליון
לירות הפסד מצטבר — בנוסף לחובותיו
לבנק לפיתוח התעשייה, בסך כ־
60 מיליון לירות.
למעשה ההפסד של הקונצרן גדול אף
יותר, כיוון שבשנים האחרונות הוא חדל
לשלם לבנק ריבית על הלוואותיו וכן
חדל לנכות פחת, בגובה 4.5מיליון לירות
לשנה, וחדל להפריש לפיצויי פיטורין
(לפחות 1.5מיליון לירות לשנה).
הקונצרן צבר הפסדים כבדים בעיקר
בגלל שייצא את תוצרתו במחירים נמוכים
מדי. חברות-שיווק השייכות לקבוצת
גולדשטיין, כאשר החלו ההפסדים מצטברים,
ביקש גולדשטיין לצאת מן הקונצרן,
העביר את מניותיו לבנק לפיתוח
התעשייה, שקנה אותן בערכן הנקוב —
7מיליון לירות. מסכום זה יחזיר גולדשטיין
לבנק 2מיליון לירות על חשבון
החובות, וכל הייתר יילך לכיסו.
לאחר שהוציא את גולדשטיין מן הבוץ,
החליט הבנק לפיתוח התעשייה למכור
את המיפעל בכל מחיר, עשה את
העיסקה עם קבוצת פיוריטאן — שלה
מתנגד עכשיו ישעיהו סטופר, מנהל מרכז
ההשקעות.

התפתחה ההפקעה למטרה שונה.
העירייה מסרה את הקרקע המופקעת
לחברת הירקון, וזו מכרה אותה לרזורט,
במחיר 6.5מיליון לירות — מהם קיבלה
עד כה 100 אלף דולר בלבד.
בהסכם נכתב כי אם רזורט לא תשלם
את מלוא הסכום עד 21 באוקטובר
— 1973 תבוטל העיסקה. ההסכם נחתם
ב״ 28 באפריל .1972 מאז החלו דברים
משונים לקרות.
חברת רזורט שייכת, כנראה לבעלי
מלון פורטאר המפורסם בהרי הקטסקיל
שליד ניו״יורק, והכוונה המקורית היתה
להקים מלון־נופש דומה גם בישראל.
אולם מאז הכוונה המקורית, חלו
התפתחויות, ושמועות עקשניות טוענות,
כאילו חלק ניכר מהבעלות על רזורט
ניתן לישראלי יורד, בשם משה מקוב,
שחזר ארצה אחרי שעשה כסף רב בעסקי
הפלסטיק. לפי שמועות אלה מחזיק
כיום מקוב כ־* 90 מהבעלות, אולם
מסך הסודיות על כל הפרשה כה סמיך,
שאיש אינו מוכן לאשר או להכחיש דבר.
מיספר משקיעים זרים, מכל מקום,
מספרים כי מקוב הציע להם לרכוש
ממנו את מחצית מניותיו — תמורת 1.2
מיליון דולר. סכום שיותיר בידיו ריוו־חי״הון
נאים.
כן נתפרסם כי גם איש״העסקים אבנר
תומר ניהל משא-ומתן לקניית השטח,
במחיר 8מיליון לירות — מחיר שיעניק
לרוכש הקרקע הראשון רווח צנוע
של *.350
עד כה לא הועברה הקרקע. נראה
כי חמילחמה הישהתה את העיסקות
המפולפלות. עתה מקווה עורן״דין נאמן,
כי ראש-העירייה החדש — שהוא גם
יו״ר מועצת המנהלים של חברת הירקון,
יכניס את איפו לעיסקה מוזרה זו, ויריח
מה טיבה.

בכל זאת יקום

מנכ״ל גד״ל יפת
סוף־סוף, לידה
לאחר שהכול סברו כבר כי הרעיון נקבר
סופית — עומד בבל זאת לקום, בומים
הקרובים, הבנק החדש להשקעות המסחר.
בעליו יהיו בנק לאומי, בנק דיסקונט
וקבוצת סר זיגמונד זרבורג.
הבנק החדש יעסוק בהנפקות של ניירות-
ערך, עידוד מיזוגים שונים, ומימון לטווח
ארוך.

תרגיל
בח שבון
י שראלי
העיתון סנדי טלגרף עולה באנגליה 6
פני. בישראל מחירו 1.80ל״י.
הסנדי־טיימס עולה באנגליה 10 פני.
מחירו בארץ 4.35ל״י.
נובע: ההפרש של 4פני עולה בישראל
2.55ל״י.
הכיצד !

לופטהנזה״ תגדיר מספר טיסותיה רישואד

מנכ״ל ״אל־על״ כן־ארי
לראשונה, תיאום

חברת התעופה לופטהאנזה הפעיל שמונה
טיסות שבועיות לישראל, החל מקיץ ,1974
לעומת שש כיום.
לופטהאנזה גם תחליף את המטוסים בקו
הישראלי. עד כה הטיסה בואינג 727 עם
103 מקומות. בעתיד תפעיל טיפוס חדש
של 727/200 עם 144 מקומות — הגדלת
מספר המקומות ב־ .330/0אל־ על תמשיך
להפעיל בואינג ,707 עם 148 מקומות.
תהיה זו הפעם הראשונה ששתי החברות
מתאמות את תוכניות הטיסה שלהן. לופט־האמה
תקיים בקיץ הקרוב ארבע טיסות
שבועיות ישירות בין פראנקפורט לתל־אביב
— בימים שלישי, חמישי, שבת וראשון.
המטוס ייצא מפראנקפורט ב־9.30
בבוקר, יגיע ללוד ב־ 14.20 זמן מקומי.
גם ממינכן ייצאו ארבע טיסות ישירות
ללוד באותם הימים. המטוס ממינכן ייצא
ב־ ,18.40 ינחת בלוד ב־.22.05
בכיוון ההפוך יטוסו מטוסי לופטהאנזה
בימים שני, רביעי, שישי וראשון.
אל־על מתכננת לקיים בקיץ שש טיסות
שבועיות בלבד, בימים ראשון, שני, שלישי,
חמישי, שישי ושבת. כולן תהיינה
לפראנקפורט. בטיסות של שבת, תפעיל
אל־ על ג׳מבו .747

.,א נר צ ה, אין זו אג ד ה ״
לאחר הפסקה ממי*
שבת, חזרת לחיות עצמך.
נצל את השלווה
היחסית ממנה אתה
נהנה כדי לקדם את
מעמדך בעבודה ולשפר
את היחסים במשפחה.
פקח עין על שותפיך
21 במריש -
ועל הכפופים לך, ואל
20גאפר יל
תתרשם מדברי חנופה.
בת טלה — אם
תניחי לו לרכב עלייך תגרמי סבל לעצמך,
ואת היחסים לא תשפרי במאום.
אל תפחדי להיות תקיפה, בתנאי שתהיי
צודקת, הוא לא יזדרז לברוח, השבוע
יצוצו בפניך כמה אתגרים חשובים. רצוי
להימנע מנסיעות ארוכות״טווח השבוע.

במחצית השנייה של השבוע
צפויים בחייך
כמה שינויים, ולאו דווקא
לטובה. שמור בקפדנות
על בריאותך, כי
היא עלולה להיות הראשונה
שתיפגע בימים
רגישים אלה. דחף
פנימי, שסיבותיו לא
תהיינה ברורות לך די
צרכן, ידרבן אותך
לבזבז הרבה מרץ, זמן וכוח על עניינים
בעלי חשיבות מישנית. מוטב שתרסן את
עצמך ותשמור את כוחותיך לשבוע
הקרוב. צפויים לך הפסדים מסחריים.

השבוע יצוצו בפניך
כמה אתגרים חשובים
ורבי עניין. יש מקום
לצפות כי אתגרים אלה
יהיו קשורים בנסיעות
ממושכות, ובעקיפין גם
בהתפתחות רומנטית.
תוכל להצליח לעמוד
בהם אם אדם קרוב
אליך ובעל השפעת
רבה לא יכשיל אותך.
השתדל, איפוא, להיות חביב וידידותי
בצורה יוצאת דופן לכל האנשים הסובבים
אותך. את מנסח להפיל אחרים —
בפח — בו את עלולה ליפול בעצמך.

אחת מתוכניותיך לשבוע תתקלקל, אך לא
נורא, מפני שבמקומה תבוא אחרת, מוצלחת
לא פחות. ידיד
ותיק, אותו לא פגשת
זמן רב, יביא עימו

הפתעה נעימה. בת
מאזניים — השבוע תפגשי
אותו, סוף־סוף,אם
תתנהגי כשורה, תכבשי
את ליבו. חשבי היטב
על כל מה שאת עושה
או אומרת, זה ישתלם.

אל תשקיע את כספך בעיסקות מפוקפקות.
ובכלל, חכה
עוד קצת לפני שאתה
מחליט מה לעשות
בו. היחסים המתוחים
עם אדם קרוב מטרידים
אותך יותר מדי
— כדאי שתוותר קצת
עד שהיחסים ישתפרו
ושמוחך יתפנה לדברים
חשובים יותר.
עקרב — בריאותך היא

נכס יקר. אל תזלזל.

אל תעשה צעדים דראסטיים. חכה עוד
קצת לפני שתבצע את
החלטתך. בת קשת —
לא תפגשי השבוע את
נסיך החלומות, למרות
שבסוף השבוע יהיה נדמה
לך שפגשת. כדאי
שתנצלי את השבוע כדי
לשפר את הופעתך. התחילי
בדיאטה, שני את
: 1 23נזנסבר -
התיסרוקת, והיי יפה
20 כדצריבד
כמה שרק תוכלי יותר.

(המשך מעמוד )12
נשק הנפט או נפט ללא הגבלה, ועידת־שלוט
או התנגשות צבאית, דיפלומטיה
שקטה או נאומים חוצבי להבות — כל
אלה אינם משנים את העובדות השורשיות
של הסיכסוך, המהוות אתגר לכל הנוגעים
בדבר:
( )1הערבים הפלסטיניים והיהודים הישראליים
היו, ועדיין מהווים, את הצדדים
העיקריים לסיכסוך. ניגוד האינטרסים והשאיפות
שלהם הוא שיצר את הרקע ל-
סיכסוך.
( )2כתוצאה מכך, שני השותפים הללו,
ורק הם, יכולים להניח את הבסיס לעתיד
של שלום במיזרח התיכון. צדדים אחרים
במרחב עצמו או מחוצה לו, יכולים לתרום
לשלום. תרומתם תעזור רק אם אבו־התשתית
שתונח על־ידי שני הצדדים העיקריים
תהיה חזקה ויציבה.
אנו, הפלסטינים, אין לנו כל סיבה
לשנות את אמונתנו כי מדינה חילונית
דו־לאומית, הכוללת את כל פלסטין, שבה
יחיו יחד באורח דמוקראטי כל הערבים
הפלסטיניים וכל היהודים הישראליים, היא
בסופו של דבר חפיתרון הצודק והיציב
לסיכסוך. אבל אנו יודעים כי פיתירונות
כאלה הם מטבעם מטרות לטווח ארוך,
שיש לפעול למענן, ולא נקודת־ד,התחלה
של פיתחון.
אנו גם מודעים היטב לעובדה כי מדינה

101 ועד לעמדתה כלפי רעיון המדינה הפלסטינית,
מוסיף רלבנטיות להצהרתי.
שלושה עקרונו ת
ך • עם הפלסטיני הראה נכונות לן
\ התווכח עם ישראלים על רעיונות
קונסטרוקטיביים להשגת מודוס ויוונדי,
כמו שהוסבר במאמרי בטיימס ב־ 16בנובמבר.
התגובה הישראלית היתד, עמדתה
השלילית והנוקשה הרגילה. אם יורשה
לישראל לכפות את רצונה על המרחב,
כי אז לא יוכל איש להאשים אותנו על
כך שאנו מאמינים כי התעניינות העולם
בזכויות הלגיטימיות של הפלסטינים הי־תה
רק צביעות ומס־שפתיים.
אמת, ועידת־שלום נחוצה, וכל הצדדים
לסיכסוך צריכים לשבת סביב השולחן העגול,
אבל לא רק כדי להתווכח על הנסיגה
הישראלית מן השטחים. הכבושים, דבר
שעליו כבר החליטו האומות המאוחדות
והמעצמות הגדולות. שתי הנקודות, אותן
ציינתי בתחילה, יהיו האתגרים העיקריים
בדיוני הוועידה. איך להביא את היהודים
הישראליים ואת הערבים הפלסטינאים לתנאי
הסכמה — זאת היא המנייה אשר
תזדקק לא רק לכישוריו של ד״ר קיסינג׳ר,
אלא גם להשקפה בלתי־דוגמטית. זוהי שא־

( ן שו 11

]1א(1ן י0

הימים הקרובים יתנו לך
אפשרות נדירה להתקדם
מבחינה מיקצועית,
חברתית וכספית גם
יחד. ימי אמצע השבוע
יזמנו לך סיכויים רבים
ליזום מיפנה חיובי גם
המישפחתי, במישור ואס תחמיץ את ההזדמנות,
תעשה בכך עוול
גדול לנפשות הקרובות

מאוד לליבך. היומיים האחרונים של השבוע
צופנים סיכוי להתעוררות רומנטית
מהירה, שתוצאותיה יורגשו בטווח רחוק.

שבוע שקט יחסית, שיאפשר
לך לנוח מבחי נה
רגשית ולאגור כוח
לקראת אתגרים גדו לים
שיוצבו לפניך בעתיד
הקרוב ביותר.
אתה יכול, אמנם׳ לפתוח
במאמצים ולקצור
הישגים נאים כבר
עתה, אך מאחר שכושר
שיפוטך רחוק משיאו,
והאינטואיציה שלך בוגדת בך לעיתים
קרובות, טוב תעשה אם תימנע מלנקוט
יוזמה בשלב הנוכחי. כדאי שתנצלי את
נטייתך הדרמתית. התגברי על ביישנותך.

למרות האהדה וההבנה הקרובים שהאנשים
אליך מגלים כלפיך, תיאלץ
לפתור את הבעייה
המציקה לך בכוחות עצמך.
ניסיונותיהם לעזור
לך ייכשלו, ויוסיפו
מתח מיותר למצב ש22נ
א 2ג 71ז ע -
הוא גרוע בלאו הכי.
22גספטמבד
וזפתעח נעימה צפוייח
לך לקראת סוף משבוע,
וכן אושרות לגמול טובה תחת טובח לידיד.

111101

אל תהיה כזה בררן. אין בני״אדם מושלמים.
כדאי שתתחיל
לעשות כמה פשרות
רומנטיים. בעניינים נסה להסתפק במצוי
ואל תחפש כל העת
שלימות. ריב עם אדם
שאתה מכבד מאוד
ישפיע על פעילותך.
21בדצמבר ־
כדאי שתבדוק אם הסו
בינו א ר
סיבה לריב אינה נעוצה
בך. מכתב שיגיע
מאדם שלא שמעת ממנו זמן רב, ישמחך.

פרשה ממויימת שאתה שומר בסוד תיוודע
השבוע לאדם הלא
נכון, ועלולה לגרום לך
עוגמת נפש גדולה. אין
טעם שתכחיש את העובדות
כאשר האדם
יטיח אותן בפניך.
השתדל להיות אוהד
אליו, כי אחרי הכל, הוא

זה שסבל מכל העניין.
השתדל לכלכל את מעשיך
בייתר זהירות.

המרץ שיש לך יעזור לך לפתור כמה
בעיות המטרידות אותך מזה זמן רב.
למרות זאת הגיע הזמן
להקדיש קצת זמן
כדי לבחון דרכים להגברת
יעילותך. נדיבותך
ויושרך יזכו השבוע
להערכה מתאימה. אל
תהסס לתת לידידיך
עצות — כאשר תת3ו
1ד.ז?זז: ד ^ בקש לעשות זאת. כ333393
שאת נוהגת היי זהירה
ושימרי על מצב רוחך.

הדון־ אד ההתפכחות: הווו״ח שו גחנו שנחוג
של שותפות יכולה להתקיים רק כאשר שני
הצדדים רוצים בה בכנות ומוכנים לפעול
למענה. עשרות שנים של איבה אינן קרקע
נאותה לצמיחתה המיידית של מדינת שותפות.

הכרה
הדדית״
אני מאמין כי הצעד הראשץ
לקראת זח חייב להיות הכרה
הדדית בין שני השותפים. היהודים
הישראליים והערכים הפלסטיניים
חייבים להכיר זה כזה, כשני
עמים, עם כל הזכויות שיש לעם.
הכרה זו צריבה להיות מלווה בהגשמת
היישות הערכית הפלסטינית
במדינה פלסטינית עצמאית,
בעלת זכויות מלאות, כהכרה כ•
אירגץ האומות המאוחדות.
לשלול מהפלסטינים את הזכות הטבעית
להגדרה עצמית באמצעות מדינה משלהם,
על אדמה פלסטינית, כפי שעושים מנהיגי
ישראל, פירושו להשאיר פצצת־זמן בכל
הסדר שיושג בז׳נבה. עמדה ישראלית זו
אינה רק התערבות בעניין הנוגע רק לשכניה,
אלא גם נסיון להכתיב את המעמד
הפוליטי של העם הפלסטיני בעתיד. מדיניות
זו גם מכשילה את מאמצי העולם
כולו להביא שלום למרחב.
כאשר התחיל ד״ר קיסינג׳ר בחודש ספטמבר
במאמציו לשבור את הקיפאון ב-
מיזרח התיכון, כתבתי בטייטס כי ״כל
עקשנותו, נוקשותו וכשרונו של ד׳׳ר
קיסינג׳ר יהיו דרושים כדי למנוע מישראל
לטרפד את היוזמה, כמו שעשתה
בעבד.״ כל מד, שישראל עשתה מאז הפס־קת־האש,
מטכסיסי־הד,שהייה בקילומטר ה

שאינה יכולה להיות נידונה בהיעדר
הפלסטינים.
אשרטט שלושה עקרונות, אשר עליהם
אין האירגון־לשיחרור-פלסטין מוכן להתפשר:

)1הפלסטינים הם עם אחד, בעל מטרה
אחת. העובדה כי מאז 1948 הם היו כפופים
לכמה מישטרים, אינה הופכת אותם לכמה
עמים. כל האנשים שמוצאם מפלסטינה המנדטורית,
וצאצאיהם, הם פלסטינים, יהיה
מעמדם הנוכחי כאשר יהיה.
( )2האירגון־לשיחרור־פלסטין הוא הנציג
האמיתי היחידי של העם הפלסטיני.
( )3האירגון־לשיחרור־פלסטין שואף ל*
פיתרון צודק לכל העם הפלסטיני, פתרון
שיחזיר את הזהות הלאומית הפלסטינית
ויסלול את הדרך להסדר בר־קיימא במיזרח
התיכון.

__ הזמגה
לוועידת־ה שלום

ץ* אשר עקרונות אלו יתקבלו על־ידי
האומות המאוחדות והמעצמות הגדולות,
כשם שנתקבלו בכנס־הפיסגה הערבי בנובמבר,
ועל-ידי המדינות הבלתי־מזדהות בספטמבר,
אני משוכנע כי המנהיגות הפלסטינית
תיענה להזמנה לוועידת־השלום.
המנהיגות הפלסטינית יודעת איזה תפקיד
קשה הוא לשכנע עם, שגרמו לו עוול
אכזרי כשם שגרמו לנו, לעשות את הצעד
הראשון לקראת התפייסות, למען שלום
צודק שיספק את כל הצדדים. לצעדים אלו,
ולא יותר, אנו מוכנים. הצעד הבא הוא של
העולם.
עד כאן, ולא הלאה, נוכל ללכת. מכאן
והלאה תלוי הכל בעמי העולם.

סעיד המאטי

העולס הזה 1898

קולנוע
סרטים
טב ח כ שד
הוואתיקן רוגש לאוזרונד. כפי שלא רגש
מאז כתב הוכהוט את הכפיל שלו. הסיבה :
סרט חדש בשם טבח ברומא, המבוסס על
מוות ברומא, סיפרו של דוברם כץ —
יהודי כמובן.
ספר זה מעלה פרשה אמיתית שקרתה
בחודש מארם ,1944 כאשר המיפקדה הגרמנית
ברומא הוציאה להורג 335 בני-
ערובה, כעונש על כך שמישמר נאצי נלכד
והושמד באחת מסומטאות העיר על־ידי
פרטיזאנים איטלקיים.
מה שמרגיז ביותר את הוואתיקן הוא
תפקידו בפרשה של כומר, שנלחם על־מנת
לשכנע את האפיפיור פיוס זד 12 להתערב
למען בני־העחובה ולמנוע את הטבח האכזרי.
האפיפיור, אשר לפי כל הסימנים
ידע על כל הפרשה, העדיף, כמו במחזה
של הוכהוט, להישאר מן הצד. מובן שסי פור
המעשה, כיום, אינו תורם במיוחד
לתדמיתה של הכנסיה. מכאן הועלו סידרת
מחאות וחלומות
הפירחחים העליזים (לימור,
תל־אביב, ארצות-חברית) — האנשים
הקטנים מנסים להתמודד
עם העולם הגדול והחברה המסודרת, אינם יבולים להם,
ובסופו של דבר מוצאים מיפלט לעצמם בעולם האגדות.
זהו נושא סירטם החדש של הצמד דונאלד סאתרלנד ו־ג׳יין
פונדה, הנושא את גושפנקאת המחאה ששניהם דוברים
בשמה.
הסיפור: ג׳סי ואלדיני, אחיו של פרקליט מחוז, הוא
פושע לא-יוצלח, שכל מעייניו בחיים להרוס מכוניות ישנות,
לחיות ללא כבלים ולהגיע למקום בו אין בתי-סוחר.
שותפים לחלומותיו גם אחיו הצעיר, חבר מוזר שהוא
ספק מטורף וספק מאחז־עיניים גאוני, מכונאי שמצטיין
במלאכת הכייסות, וצעירים רבים אחרים המובנים להושיט
לארבעה אלה עזרה במלאכתם.
איתם משחק גם התסריטאי דויד וארד, הפוסח על
הסעיפים לאורך בל הסרט, ובמקום להגיש ברזה אנטי-
מימסדית, בפי שנרמז מן התיאור הסרקאסטי של נציגי
החוק, הוא מתעסק בעיקר בהמצאות קומיות, הבאות
בתדירות גבוהה ומשעשעות בהחלט, אבל לעלילה תורמות
אך מעט.
כך, גם אם לא זוכרים מה בעצם פשר המעשייה כולה,
והשליחות הסוציאלית לא משכנעת, עדיין תחייבו עוד
זמן רב לזכר תצוגת בייסות וירטואוזית, בוסית משקה

סאתרלנד ופונדה: נשר זולל זכוכית
קפוא המרוקן לתוך תחתוניו של איש חוק תאוותן, או
מישרד המתפרק בשיטתיות תוך בדי שיחת רעים, כביבול,
בין שני אחים. ומכל השחקנים, אי״אפשר יהיה לשכוח
את פיטר (״ג׳ו״) בויל, בדמות ״נשר״ המטורף, הזולל
זכוכית, מטפס על קירות חלקים, ומחקה להפליא את
מארלון בראנדו.
העקשן מאפטרויני
בדם קר מול לב קר
תביעות נגד הסופר ונגד במאי הסרט,
ג׳ורג׳ פאן קוסמאטוס, במאי יווני שזה
לו סירטו העלילתי המלא הראשון.
קארלו פונטי, מפיק הסרט, ריכז בו
כמה מן הכישרונות היקרים ביותר של
עולם הקולנוע. ריצ׳ארד ברטון מגלם את
הקולונל הנאצי שפקד על הריגת בני-
הערובה, ומארצ׳לו מאסטרויאני הוא הכומר
המנסה להציל את חייהם.

תדריך
תל -אביב
צ׳ארלי וארי(ארצות־הברית,
אלנבי) :פעולתון בעל קצב מסחרר והצח-
קות מטורפות. וולתר מתאו מלהיב בעיצוב
שודד בנקים קטן המסתבך עם הכוחות
הגדולים של המישטדה והמאפייה גם יחד.
איזו מין עוזרת (איטליה,
פאר) :סאטירה חברתיית שבמרכזה עוזרת-
בית המשתלטת על אלמן סיציליאני ושלו שת
בניו. כדי להפוך לגברת הבית היא
נאלצת לרקוד לפי חלילו של הבן האמצעי,
במשחקים סאדומזוכיסטיים הקורעים בלא
רחם את מסיכות הצניעות המזוייפת של
הבורגנות החסודה.
* שלום, תפילת הדרך (ישראל
סטודיו) :ניסיונו של במאי ישראלי צעיר,
יקי יושע, לבדוק מה לא בסדר אצל הישראלי
הלא־מרוצה. הבעיות חריפות ועומדות
ברוטו של עולם, אך הנסיון לחדור
לתוכן אינו מעמיק.
נשיא על הכוונת (ארצות־הברית,
אורדן) :מותחן מעולה על פרשת
התנקשות דימיונית בנשיא דה־גול, לפי
רבת־המכר יום התן.

ירו שליס
מ. א .ש( .ארצות־הברית, ירושלים)
:מצחיקון מפחיד על בית־חולים-
שדה במלחמת קוריאה, המתאר את הרופאים
כקצבים בעלי חוש הומור שטני. הסרט
כה משעשע עד שהוא הופך לחינגת בש רים,
במקום לגינוי חריף של המלחמה .,כפי
שהתיימר להיות.

חיפה
סאטיריקץ (איטליה, בית־רוטשילד)
:תיאור מדהים בחזיונותיו של
דומי המתנוונת, כאזהרה להתמוטטותו ה-
מוסרית של העולם המודרני פליני במלוא

שובר הלבבות (צפון, תל-אביב,
ארצות״הברית) — לן קאנטרו,
צעיר יהודי בינוני, פוגש נערה
יהודיה בינונית, ונישא לה בטכס יהודי בינוני. הם יוצאים
לירח־דבש בפלורידה.
זה לא מקורי ביותר, ותוך כדי הנסיעה לשם, יורדת
הבלה על בעלה בבל כובד מוסד הנישואים הבינוניים.
פרק שני: הבלה הטרייה מתבשלת יותר מדי בשמש,
ויוצאת מן המערכה, מרוחה במישחות, רתוקה למיטה במלון,
מתבוננת בטלוויזיה. נכנסת לבמה אלילה ארית
בלונדית, הזוהר בהתגלמותו, יפה, עשירה, מתחכמת.
החתן הבינוני נדהם מן ההופעה השמיימית, זונח את
בלתו הבינונית ודוהר אחרי החלום.
הסיפור של ניל סיימון יבול להיות פארודיה על מירדף
העושר הבלתי-פוסק של האמריקני הממוצע.
אולם, בדרכו, סיימון ממשיך ומאמין שבריחה טובה
ראוי לספרה יותר מפעם. לבן חוזרות חוכמות על עצמן
שלא לצורך, מתון אמונה שהקהל אינו מסוגל לקלוט
בדיחה בפעם הראשונה.
איליין מאי (שותפתו-לשעבר למערכונים של מייק ני״
קולס) מוציאה מבתה, ג׳ני ברלין, הופעה מבריקה בדמות
הכלה היהודית הדורשת עידוד מתמיד במיטה, וההופבת
רומנטיקה לשיגרה מעצבנת. מולה, סיביל שאפרד (הבלונדית
מהצגת הקולנוע האחרונה) מגלמת להפליא את ה
שפוד,
גרודין ואלברט: נזירדף אחרי החלום
חלום האמריקני הנשי ובהיר־השיער, והופכת משחקי אהבה
לפולחן מיסטי, והתעלסות במיטה להצצה באולימפוס.
צ׳רלס גרודין ואדי אלברט, החתן הנצחי ואבי האלילה,
משלימים צוות שחקנים מעולה, שהוא חיוני בסרט
המצטיין בדיאלוגים יותר מאשר בתמונות.

מן הבפור
אל הפחת
המירדף החשאי (הוד, תל-
_ סרט ריגול
אביב, צרפת)

מתוחכם למדי: מדען צרפתי
שנחטף על־ידי הרוסים לפני 16 שנים, נחטף שוב על-
ידי הבריטים, הרוצים להציל מפיו את שמות הבוגדים
שמסרו מידע לצד שכנגד. המדען מסרב לדבר, משום שהוא
יודע מה מצפה לו מידי חוליות הרצח הרוסיות. מאידן,
מבטיחים לו הבריטים, בי אם ישתוק, יפול לידי מרצ-
חים אנגליים, לשם שינוי. בלית ברירה, מוביל המדען,
שנלכד בפח בפול, את הבריטים אל מטרתם. הסרט כולו
מתאר את המירדף חסר הרחמים של חביון הסובייטי
אחריו.
קיים חשד סביר שמאחורי התסריט צריבות להסתתר
כוונות נשגבות, חלקן אף בא לידי ביטוי על המסך. במו
למשל אפסיותו של האדם הקטן, הנישחק בין מנגנונים
עצומים, חסרי מצפון ורחמים, בשני צידי מסך הברזל.
או כמו הדרמה של אדם המוצא עצמו ללא עבר וללא
עתיך. ועוד כהנה נושאים, שזכו בבר לטיפול נמרץ ומעמיק
יותר לפני זמן רב.
,ואף על פי כן — זח סרט מרתק. הבמאי קלוד פינוטו
^ינו מניח לעלילה לשקוט על שמריה אף לרגע. כל
סצינה מביאה עימה תקרית פעלתנית חדשה, המובילה
בדהרה לזו שאחריה.

זנטורה: ללא עבר, ללא עתיד
למזלו של פינוטו, לינו ונטורה, המגלם את התפקיד
הראשי, הוא שחקן משובח ואמין מאין כמוהו. מספיק
לראות אותו נהנה מכוסית יין צרפתי, אחרי 16 שנות
גלות, או מחייך אל אשתו, אותה לא ראה בל השנים
הללו — בדי להיווכח בכישרונותיו. למראהו, הופכים
אפילו דברים לא מתקבלים על הדעת לאפשריים.

מדיות הפלסטינים

כנש ארצי של פעילי מרי לסיבום לקחי הבחירות, בהשתתפות
אורי אבנרי, יתקיים בשבת זו , 19.1.74 ,ב10.30-
בבוקר, באולם ״מקסים״ (מתחת לקולנוע ״מקסים״) ברח׳
המלן ג׳ורג׳ פינת שדרות חן.
פעילים שלא קיבלו הזמנות בכתב, בשל שיבושי הדואר,
מוזמנים לבוא.

;המשך מעמוד )13
לחלוטין) שהמלך חוסיין: מונו ומסוגל לפרות שלום נפרד, תוך ויתור על ירושלים
וביקעת־הירדן.
הפיהאיון דבקו במצעם, התובע הקמת ״מדינה פלסטינית דמוקרטית, בלתי־כיתתית,
בכל פלסטין״ .כלומר ! :פירוק מדינת־ישראל.
משה דיין ,״הסולטאן של השטחים״ ,נתן לפידאיון מונופול בילעדי על העניין
הפלסטיני, על־ידי כך שאסר כל פעילות מדינית בשטחים, וכלא או גירש כל ערבי
שהעז ליזום פעולה כזאת.

כף נהרסה האפשרות שכשטחים תקום מנהיגות לאומית פלסטינית,
מתונה וריאלייסטית.

ברית־המועצות פחדה מן הפלסטינים, מפני שהשבה שהם נוטים לעבר סין. היא
דבקה ב״יסטאטוס־קוו אנטהיבלום״ ,המצב שלפני המילחמה. לכן רצתה בהחזרת השטחים
לירדן. רק״ח ומפ״ם בישראל קיבלו דיעה זו, והפכו מיפלגות מונארכיסטיות.
החלטת ומועצת־הביטחון ,242 שנתקבלה בנובמבר ,1967 התעלמה !כליל מן העניין
הפלסטיני, ודיברה רק על ״פיתרון ׳צודק של בעיית הפליטים״.
וארצות־חברית תמכה, כמובן, בהמשך שילטונו של חוסיין, שהיה עמוד־התווך של
המערך האמריקאי במרחב, ואיבטח את האגף הצפוני של סעודיה ונסיכויות־הנפט.

הפלסטינים יבלו כאמת לשיר, באותם הימים ,״העולם כולו נגדנו...״

.אסונם הלאומי הגיע לשיאו בספטמבר ,1970 כאשר השמיד חוסיין את הפידאיון
בארצו, תוך עריכת טבח במחנות־הפליטים, והעולם הערבי כימעט בולו שתק. ניסיון
של התערבות סורית לטובת הפידאיון סוכל על־ידי צה״ל והאמריקאים.
אותו מאורע טראגי העניק לישראל שוב את ההזדמנות — האחרונה — לפתח
יוזמה ׳כלפי הפלסטינים .׳כמה פידאיון התדפקו על דלת המדינה, עיברו את הירדן
מערבה, וביקשו מיקלט. הדיבר עשה ׳רושם עמוק בעולם. הצעה ישראלית לפלסטינים,
ברגע שהגיעו לשפל המדרגה, יכלה לעורר תגובה במעמקי הנפש.

אכל בינתיים השתלטה בישראל גולדה מאיר — ראש־הממשלה
האנטי־ערבי ביותר שהיה לישראל עד כה. אצל גולדה, שלילת קיום
הפלסטינים היא אידיאה־פיקס שאינה ניתנת לריפוי. היא פיקדה על
ספינת־השלום, שהפליגה בעליצות לקראת השואה של יום־־הכיפורים.

״הסכנה הניארציונית״
*ץ פטמבר השחור — ספטמבר — 1970 היה נקודת־השפל בדרכו של הרעיון
** הפלסטיני. מייד לאחר מכן החל לעלות במהירות מסחררת ,׳כאילו צמחו לו כנפיים.
מיבצעי־הזוועה של הפידאיון בעולם עוררו לא רק סלידה וזעם, אלא גם הכרה גוברת
׳שאי־אפשר להתעלם מן הגורם הפלסטיני. דעת־הקהל העולמית נפתחה בפני הפלסטינים.
הם הפכו מוקד של חדשות, נושא לכלי־התקשורת. הם חזרו למפה.
באותו זמן התחיל תהליך סמוי במחנה הפלסטיני. דור צעיר, ריאליסטי יותר, צמח
באירגונים. מנהיגי האוכלוסיה בגדה, העומדים במגע עם האירגונים, חיזקו מגמה זו.

המצע הרשמי של ״מדינה פלסטינית דמוקרטית בבל הארץ״ לא
השתנה — אכל יותר ויותר אנשים, ביייחוד בקרב פתח ואירגון־השיח
רור, הכינו שזוהי אוטופיה שאינה ניתנת להשגה.

הוויכוח הפנימי הסמוי מצא לו ביטויים מוזרים. כך הופיע בביירות ספר שנשא את
השם ,,אורי, אבינרי והסכנה הניאדציונית״ ,שמחברו תיאר בהגינות את רעייונותי, ופסל
אותם ׳מפל וכל. הוא טען שזוהי מזימה ציונית לשים קץ למהפכה הפלסטינית, להביא
את הפלסטינים להשלמה עם קיום ישראל, ובכך לסיים את הסיכסוך ההיסטורי.
ספר זה הופיע בערבית, ולא תורגם לשום שפח( .בצרפת הופיע ספר אחר מטעם פתח,
בו הוקדש פרק לוויכוח עם ״תוכנית אבנרי״ באותה רוח, אך יוהד מתומצת).

ממילא נתעוררה השאלה: למי מכוון הספר ץ התשובה הסבירה
היחידה היתה שבתוך פתח עצמו קנה לו הרעיון אחיזה חזקה. בדי להתמודד
עימו היה נוח לשולליו להלביש עליו שם ישראלי.

באותו זמן חל שינוי מהפכני בעמדה הסובייטית. לפני דור החליט סטאלין,
לפתע פיתאום, שיש סיכוי להקמת מדינה יהודיית, ושזו עדיפה על הימשך קיומו של
בסים בריטי בארץ. התוצאה היתד. הצהרודגרומיקו ההיסטורית. עכשיו החליטו יורשיו
שהעם הפלסטיני הוא עובדה קיימת, וכדאי לקשור עימו ׳קשרים ביעוד מועד. עיראפאת
וחבריו הממנו למוסקבה. על המיפליגה הקומוניסטית האיטלקית הוטל לקחת את
אירגיון השיחרור תחת חסותו.

בחודשים האחרונים החלה כרית־המועצות לתמוך כבירור כהקמת
מדינה פלסטינית בגדה וברצועה.

׳מעניין עוד יותיר היה השינוי האמריקאי.
ביוני 1969 ביקרתי בוואשינגטון, כדי לבדוק את סיכוייו של הפיתרון הפלסטיני.
נפגשתי עם ג׳הף סיסקו, ומצאתי אצלו תמיכה מוחלטת בחוסיין. אבל כאשר עברתי
לבית הלבן ונפגשתי עם עוזריו של הנרי קיסינג׳ר, שמעתי צלילים שיונים לגמרי.
ביליתי שעות ארוכות בשיחה עם האדולד סונידרס, האיש שהיה (והנהו גם עכשיו)
יד ימינו של קיסינג׳ר בענייני המרחיב שלנו. הוא חקר אותי במשך ערב שלם על
העניין הפלסטיני, סיכוייו וסיכוניו(הע1לם הזה .)1659 הרגשתי בדבריו את התחלת השי נוי
המהותי — ההכרה במציאות שבה לא ייתכן עוד הסדר בלי השתתפות הפלסטינאים.
בארבע השנים שעברו: מאז, התקדמה המדיניות האמריקאית במהירות לקראת
הכרה ביישות הפלסטינית, תוך נסיון לפשר בינה ובין המשך קיום ממלכת ירדן.

באשר הגיע קייסינג׳ר דשילטון גם כמישרד־החוץ האמריקאי, הפכה
התפיסה הפלסטינית שם לעובדה קיימת. בנאומו בז׳נכה דיבר קיסינג׳ר
על ״תיקון העוול שנגרם לעם שנעקר ממולדתו,״ ועל ״הסדר האינטרסים
הלגטימיים של הפלסטינים.״
היכל הבינו שזוהי התחלת ההכרה האמריקאית במדינה פלסטינית — אולי תוך
קשר פדרטייבי כלשהו עם הכתיר הירדני.
במציאות זו מתכנסת בשבוע הבא הוועידה הפלסטינית.
נוצרו כמה עובדות בשטח, שיאי־,אפשר עוד להתעלם מהן :

#הפלסטינים הפכו גורם עצמאי, ושוב אינם כדור־מישחק
בידי מישהו.

!• בשנים האחרונות הפך אירגוך השיחדור־הפלסטיני לנציג הבילעדי של עם זה.
החלטתו של משד. דיין!לאסור על מנהיגי הגדה והרצועה לנסוע לוועידת קאהיר, ולמנוע
את שיבתם של מפירי איסור זה ־־ אינה משנה דבר. בשנים האחרונות הצטרפו לאש״ף
כיימעט, כל הגורמים, האירגונים והאישים של העם הפלסטיני בארץ ובתפוצות. אוכלוסיית
השטיחים המוחזקים תהיה מיוצגת בוועידה, על פי מישקלה היחסי בעם הפלסטיני
(כי,מיעט מחצית).

+שתי מעצמות־העל הכירו במציאות זו, ורוצות לשלב את
הפלסטינים כפיתרון הכללי שהן רוצות לגבשו בז׳נבה.

!• ירדן אינה יכולה להגיע להסדר עם ישראל בניגוד לדעת מצריים וסוריה.
מצריים וסוריה אינן יכולות להגיע להסדר עם ישראל ללא אישור הפלסטינים. לא ייתכן,
על כן, שום הסדר ישיראלי־ערבי לילא השתתפות הפלסטינים.

• כקרב הפלסטינים גוברת המגמה המתונה, והזמנת נציגי
השטחים באה לחזק מגמה זו.

אולם אם תאשר הוועידה הפלסטינית קו של משא־ומתן והסדר, תיווצר חזית עולמית
אחידה — כשרק ממשלית־ישראל והמלך חוסיין עומדים מולה.

כמיקרה זה יתדפקו הפלסטינים על דלתות ועידת ז׳נכה, ואי״אפשר
יהיה להשאירם בחוץ.
(בגליון הבא ינתח אורי אבנרי את הטענות נגד
הקמת מדינה פלסטינית, ואת הסיכויים להקמתה).

אי־שם, צנונית מקאהיו, מתחפרים ומחנים להפרדת הכוחות

חו חו שי וזיזי
מוועידת ז׳נבהלג ׳ אבלג׳נייפ ה ־
יגאללביב חז ר ל קווי םומ דוו ח
הרוג ראשון

ך• מה קילומטרים אחורה, במטה
^ היחידה, נשך המפקד את שפתיו
עד זוב דם. היד. זה ההרוג הראשון
מאז הפסקת האש. ביחידה שיצא לד,
מוניטין בקנאות לשמירת חיי חייליה על־ידי
המפקד.
כפנפילוב האגדי, גם המפקד מימש יומיום
את האימרה: לחוס על החייל —
משמע לא לחוס עליו בטרם קרב. לחום
על החייל — פירושו לרדת לחייו שית־חפר,
שיתאמן, להכריחו להציל את עצמו.
יומיים קודם לכן הופיעה להקת הגשש
החיוור באחד המוצבים בקו. עמדתי בין
מאות חיילים שנהרו למקום מכל המוצבים
בסביבה, מחכים להופעת אלילי הצבא.
באמצע הקטע על החכם ׳מיימון, נראה
מרחוק במוצב הסמוך עשן שחור עולה,
וכמה שניות לאחר מכן נשמע פיצוץ מוכר.
מרגמות 120 של המצרים .׳תוך שתי שניות
— עוד פיצוץ. המצרים החלו, סתם פת
__200

רופאי־עיניים

(תמונות:
תלי שפירא)
ן* יום חמישי בבוקר נהרג חייל.
^ דובר צד.׳/ל יודע, קרוב לוודאי, כי
אותו חייל נהרג בחילופי־אש דרומית־מערבית
לפאיד. כמו שאומר שלמה !ונציה,
הסייר: סוף־סוף אני יודע איפה אני נימצא.
אחרי ששמעתי את דובר צה״ל ׳מודיע כל
פעם על הילופי־אש דרומית־מערביית ל־פאיד.
אבל
אותו חייל, בן קיבוץ משאבי־שדה,
לא ידע כל זאת. הוא ישב במוצב,
לאורך הגיזרה של היחידה, בקו הראשון
מול קהיר 60 .קילומטר מקהיר, ליתר
דיוק. בערך בעשר בבוקר הוא יצא לכיוון
הגדר שלפני המוצב, לתקן פיירצה בה.
המצרים, כשני קילומטרים ממול, מן הצד
השני של הכביש, ניגשו לעמדות המיקל־עים
הבינוניים שלהם, הגוריאנוביס, פתחו
באש לכיוון החייל.
גם זה חיה שיגרתי. כל יום הם יורים,
אנו משיבים, וחוזר חלילה. אבל הפעם
קרה משהו שונה. הצרור הראשון פילח
את חזהו של החייל.

כוחות. הוראות הביצורים שלו יוצרות
דימוי כאילו אנו נשארים לנצח באיזור

אום, להפגיז את המוצבים — בשיטתיות,
ביסודיות.
פצצות המרגמה שלהם נפלו בין האוהלים
והעמדות. החיילים, שרק כמה ימים קודם
לכן קיללו וגידפו את המפקד שירד לחייהם
על שלא התחפרו מספיק, הודו עתה ל מפקד,
ולכל סנטימטר נוסף שיכלו להכניס
את ראשם לאדמה. למות כאשר שיחות
ההפרדה בעיצומן — אין איש רוצה.

^ וזרים מהופעת הגשש, שנמשכה
1 1בבונקר. אחד ממטיר בדיחה: שמע־

לבדיקה אצל הרופא, כשהוא חבוש חגור
מלא, כובע פלדה ונשק — אבל ללא
כל בגד, עירום כביום היוולדו. לאחר
בדיקה נוספת הוא הועבר לטיפול בעורף.
כל זה מתרחש אצל אנשים השוהים
כבר 90 יום ומעלה בקו, כל יום —
בסכנת מוות או פציעה. כל יום —
מקווים לשלום, המותנה בשיחות בירושלים.
אני חש זאת על בשרי. בכל מקום
אליו אני מגיע, שואלים אותי על סיכויי

כגיס ה
לעמדות
ך ! גששים הפסיקו את הופעתם. סגן
ן | המפקד חשש כי ההפגזה תעבור גם
למוצב שבו התקיימה ההופעה, הורה על
פיזור וכניסה לעמדות.
אותה עת עלה המפקד על ג׳יפ, מיהר
למוצבים המופגזים. כאשר עבר בין החיילים,
שאל באירוניה: נו, גם עכשיו
אתם חושבים כי העמדות הן נגד המפקד?
עכשיו, לאחר שנפגע החייל במוצב,
החליט המפקד כי יש לנסות ולמנוע גם
פגיעות כאלו.
גם המצרים וגם אנו הבאנו צלפים
לעמדות. מדי פעם, כאשר החיילים בעמדות
ה תצפיית היו צופים, היו מסתכנים
ביריות מדוייקות, המפקד נזכר בימי יל דותו,
עת שיחק עם חבריו בפריסקופים,
הורה לקצין־המוד״עין שלו להשיג פרים־
קופים — בכל מחיר. למחרת חזר קצין־
המודיעין עם שלל: חמישה פריסקופים
בשלל צבעים .״צעצועים אלו יצילו חיים,״
אמר המפקד.
מי שעובר כיום לאורך הקו, לא יכול
שלא להתרשם מעוצימת העבודה המושקעת
ביחידה שלנו בביצורים
מבקרים זרים
מציינים,
מיבנה הקו הראשון ועוצמת הביצורים
אצלנו. זיעה חוסכת דם, חוזר המפקד
בלא הפוגה, ומעביד את צוותות
ההנדסה בפרך ביום ובלילה, להעמיק ולחפור
כמה שיותר.
נדמה כי אין הוא מודע כלל לאפשרות
שתוך כמה ימים עשוייה להיות הפרדת

זה שפירא על נדנדה מאזלתרת שהקימו וזחבר׳ה —
המסמלת את השיחות בדנבה: פעם מקווים לנסיגה ושיח־תר,
פעם מתייאשים. מלבד התבצרותם, מנסים החבר׳ה בקו לשפר את תנאי החיים.

נדנדת דנבה

יתם כי הורידו 200 רופאי-עיניים לסיני?
גילו כי אף אחד לא רואה אית הסוף...
שני מספר כי אחד החיילים במוצב,
סמוך הצליח לקבל קו טלפון הביתה ב־2
בלילה, לטלפון ענתה בתו בת החמש,
שאמירה כי אמא יצאה וטרם חזרה. החייל
המשיך בשמירה, כאילו לא קירה דבר.
חברו טילפן אחריו, קיבל צעקות מאשתו
מדוע הוא מעיר אותה בעועות כאלו.
במוצב אחר התייצב חייל לפגי יומיים

שלום• און גיי ־הכל, אומרים לי, אתה היית
בוועימ^השלום בז׳נבה. אתה בטח יודע
אנו נמצאים עתה במרכז שטח המשתרע
סביב ג׳בל ג׳גייפה. מז׳נבה ישר לג׳נייפה,
הרהרתי לעצמי ,׳משיחות שליום לפצצות
המלחמה.
בז׳נבה שואלים למתרחש בג׳נייפה. ב־ג׳נייפה
שואלים למתרחש בז׳נבה.
מדי יום מתחיל קיסיגג׳ר בשיחות. מדי
יום מתחילים המצרים בהפגזות.
8יי

..אנ עוד לא הספקתי לקום מהשולחן,״ התרונן השבוע
קיסינג׳ה״ואבא אבן כבר וץ למסור הודעה לעיתונות.״
כאשר הגיע השבוע ישיר־החוץ
האמריקני הנרי קיסינר
גז ר לארץ, היתד, לו בקשה
!מיוחדת !לאנשי מישרד״החוץ
הישראלי :׳שלא ידליפו לעיתונות
את ׳תוכן שיחותיו !כאן.
הסיבה לבקשתה, לדבריו, היתד,
כי לאחר הישיבה של שירי־החוץ
בז׳נבה, הוא ראה יאת
,שר-החוץ הקשיראלי אבא אבן
ניגש לדובר שלו אבי פרי*
מדיר ומוסר לו הודעה לעיתונות
על תוכן השיחות. אמר
קיסינג׳ר :״,אני עוד לא הספקתי
לקום: מהשולחן, ואבן כבר
מוסר הודעות לעיתונות. אני
מקווה שכאן לא יקרה דביר
כזה !״
י במיסיגרת מדיניות החיס כון
!בדלק שהונהגה בארצות־הברקת,
יטיס ׳בשבוע ישעבד הנוי
קיסיינג׳ר לקליפורניה בנוסע
רגיל במטוס נוסעים ולא
כמנהגו בתקופה האחרונה במטוס
המיוחד של הנשיא רי*
צ׳ארד ניכסון. לאחר הטיסה
נש אל קיסי׳נג׳ר מד, הי תה הר גשתו
׳כנוסע ירגיל ו תשובתו :
״!ההבדל העיקרי הוא, שבמטוס
הנשי&־איו דיילות.״
; אחת מפעולות ההכנה של
המיועד לתפקיד ראש עיריית
תל־אביב אלוף (מיל ).שלמה
(״צ׳יץ׳״) להט, היתד, פנייה
למי׳ספיר אישים שישתתפו בצוות
!שייפגש איתו פעם בש בוע
בדירה ברמת-יאביב ׳כדי
לדון בבעיות מוניציפאליות ש הוא
אינו מתמצא בהן. בין
השאר הוא פגה למתכנן הערים
אלישע גת. ומים ספורים לפ גי
הבחירות, אמר לו ג ת:
״שמע, אם אתה עדיין יכול
,איך שהוא לסגת, אם על־ידי
תעודד, מרופא שאתה לא יבול
להיות ראש עירייה או משהו
דומה ,׳כדאי לך לוותר על ה־ג׳וב.״
״מדוע?״ התעניין צ׳יץ׳.
השיב ליו ג ת :״תראה, אם לא
תיבחר, וזאת האפשרות הטובה,
אז ׳תשב ארבע שנים, כראש

האופוזיציה. יהיו אלד, ארבע
שנים !אבודות. אבל מה שבאמת
יהיה נורא, זד, אם בן תיבחר.
אז!תעמודנה ביניך כל הבעיות
עליהן;שוחחנו, ואז רק אלוהים
יעזור לך.״

בעלה של הח״כית

אמה תלמי(לוין).

! מבין 44 החאנים מחדשים,
שישה חחרים לבית*המ־חוקקים
אחרי מקופת רגיעה
מחוץ לו: :מלבד שלושת הש רים
ד״ר ידסן 5בורג- ,זרח
ורהפטיג ומשה קול שהת-
פטרו בראשית הכנסת השביעית
ולטובת הברים אהרים מ־מיפלגיותיהם,
יהיה עתה גם
השר שלמה הילל שוב חבר־כנסת
לאחר שהיה נבר ח״כ
׳בכנסת השנייה ׳והתפטר לרגל
התמנותו לשגריר באחת מארצות,
אפריקה. שני •חהזרים נוספים,
אמנם במי סגרת שזנה,
הם שולמית אלוני שהופיעה
הפעם ברשימה עצמאית וחברה
לשעבר בסיעת מפא״י עו״ד
אמנון לין שנכנס הפעם ל כנסת
כחבר הליכוד.

י עקיצה למנהיג הליכוד
ח״כ מנחם בגין, השמיע השבוע
שר־האוצר פינחס ספיר:
בראיון לעיתוני דס
גולדשטיין הוא מאמין
במה שהוא אומר. בין שזה
׳מצייאות, בין שזה דיימיון. בזמן
האחרון הוא חזר לשנותיו הצ עירות
יותר, והוא מדבר דמגוגיה
יותיר מאמיתות.״
! ואילו יריביו של פינחס
ספיר, היידוע בכד שאינו יבול
לבטא את האות ל׳ מחליף א ד
תה ינדו /מסבירים בהלצה את
הסובר, לכך שהוא החליף את
מכונית השרד שלו לפיאט, בכך
שהוא אינו יכול לומר וולבו,
אומר וובו.

פירוש למצב בו נמצאת
עתה מדינת־ישראל, נתנה הש בוע
העיתונאית יואליה ה רשפי
ו ״איו ספק שאלוהים אוהב
את הארץ הזאת — כבר
אלפיים שנה הוא דופק אותה.״

0 ,את הקשיים שבהסעות
החיילים, חש ביום השישי האחרון
על בשרו איתמר ור״
הפטיג, בנו של שר־הדתות
זרח ורהפטיג, המשרת ביחידת
צנחנים. איתמר הגיע
לנמל התעופה הצבאי בפאיד,
המתין יחמש שעות עד שסודר
לו כרטיס טיסה.
יטיל בלתי־צפוי, נחת על
צעירי המפד״ל המנהלים מאבק
למען ממשלת הידום לאומית.
את הטיל שיגר ראש ישיבת
!מרכז היריב שהוא הסמכות הרוחנית
העליונה של המפד״ל הרב

צכי יהודה הכהן קוק,

יאשר שלח מוכתב בו כתיב
שיש להיאבק נגד ״ההצעה ה־מגותפד.״
של הקמת ממשלת
ליכוד לאומי. כאשר נודע הדבר
למצדדי ממשלת הלייכוד בימפ־ד״ל,
הביעו אחדים מהם את
הסבירה !כאילו הוצא המוכתב
מהרב ברמייה! .כדי לברר זאת,
ביקר אצלו יו״ר המרכז לחינוך
דתי כרוך דובדמי שלמרות

לשעבר

שלמה(צ״ד״) להט ״״ייו״ 4
אביב ,׳השתתף השבוע בקבלת־פנים שערך בבית ציוני אמריקה ח״כ
הליכוד אלימלך רינולט, לנבחרי מיפלגתו בכנסת ובעיריות. כשביקש
צלם עיתונות מצ׳יץ, שיאסוף את שאר ראשי העיריות מטעם הליכוד
לתצלום משותף, סירב צ׳יץ׳ והתנצל :״אני ממהר מאוד. משה דיין
הזמין אותי לביתו למסיבת קוקטייל עם שר־החוץ הנרי קיסינג׳ר.״
!שייחד, של שלוש שעות, לא
הצליח להחזירו מעמדתו. בין
השאר אמר לו הרב קוק:
״גולדה מאייר היא גדולה
ואילו אתם מחבלים. אם היא

לא רוצה ממשלת חירום, לא
צריך להקים ממשלת חירום!״
01 הבדיחה האחרונה הנשמעת
בקרב הבירי המפד״ל :״ה־בעייה
אצלנו איננה יהודה ד
שומרון — אלא יהודה וזבולון,״
כשהכוונה היא לראשי
הצעירים במי,פלגה חברי-הכנסת

יהודה בן־מאיר וזבולון
המר.

0אחרי ׳מייספר שינים, נש מעים
שוב שלושה שמות ישנים
במישכן הכנסת: הח״בית החד־שח
אורה נמיר, אשתו של
הח״יב לשעבר מרדכי נמיר
שחיה בזמנו שר־העבודה, ראש
עיריית תל־אביב ושגריר יש ראל
ביברית־ר,׳מועצות ! צעיר
חברי-הכניסת אהוד אולימרט
שהוא בנו של היח״ב לשעבר
מטעם !חירות מנחם אולמרט
שהסתכסך עם הנהגת מיפלגיתו
ואיבד ׳כתוצאה מכך את מקומו
בכנסת, ומזיכ״ל מיפ״ם מאיר
תלמי מקיבוץ מישמיר העמק,

0קוריוז !מטאורולוגי שהת־יפרסם
השבוע בהארץ, גילה כי
כל שנית מילחמה במדינת־יש־ראל,
היתר. נם שנה, גשומה,
כשהכוונה לשנים ,1956 ,1948
1967 ואולי גם .1973 בתוכנית
הרדיו שלו יום שישי הקצר,
שידר דירי ׳מנוסי את הידי עה,
הביע את התיקווה שלא
יתחילו להשתמש גמילחימות ׳כאמצעי
למניעת בצורת.
יצירותיו של הסופר-ה-
עיתונאי יג א ל לב רודפות
אחריו. לאחר חודשיים של
שהייה בקו הדרומי, הגיע סוף-
סוף יסרט ליחידתו. הייה זה
הסרט אסירי החופש שהוא כתב
לו את התסריט.

פ סו קי השכ 1ע
• ח ״ כאברהם עופ ר :
״...אני מאשים את גולדה בכך,
שבפעם הראשונה בתקופתה יש
ספק אצל אנשים שונים, אם
ישראל באמת רוצה בשלום.״

• אלוף (מיל ).יושן?
נבעג ״לממשלה אין תוכנית,
מחליטים מרגע לרגע. בשיטה
הזאת, או שד,פריץ ימות, או
שהכלב ימות, אבל יכול להיות,
חס וחלילה, שהיהודי ימות.״
ש ר ־ ה תיי רו ת
• סגן
ח ״ כ י הו דהשע רי :״הממשלה
פועלת לפי דפוסי המאה

• כתב ״ דבר ״ דני
בלוף :״שיטת־הימיטביח לא
!תשתנה, עד שלא תוחלף המבשלת
הראשית.״

< 2239 צח 71ן, צדזולן, אבל...

הכבשה השחורה של אריק

אלוף י אריק שרון בתמונה לא־רגילה שצולמה
בצד המערבי של תעלת־סואץ. חיילי
אוגדתו של אריק תפשו כבשה שחורה, הביאו אותה לאלופס החקלאי כדי שיבדוק אס היא כשרה למאכל.
באותה הזדמנות אמר אריק שרון, שהוא בעל חווה חקלאית גדולה :״אנו אנשי המילואים החקלאים, נפגענו
(צילם נחום גוטמן).
מהמילחמה קשה מאוד. המשקים שלנו סובלים מאוד כשאנו פה״.

• לחקירת השריפה באבו־רורט תמונה ועדה א ד ״ הוק.
• אצלנו: למען הנפט, באשובמים
• מוטי פרידמן: יש נביא נעירה !
• מאפיין את הפרדת הכוחות: עקשנות פרד !
• ישראל דורשת נשק: קיטינג׳ר קיבל עליו את הריין !
• בארץ: מדלק נשאר ל ק.
• חלוקת התיקים: צרת רבין
• מול האיטלקים לא עירה אף ידאליהו .

העולם הזה 1898

אוו׳ גרו משגע את השכר באנגליה ובצרפת
^ פשר להוליך שולל את כל האנשים
ובמשך זמן מה. אפשר להוליד שולל
חלק מהאנשים כל הזמן. אבל אי־אפשר
להוליך שולל את כל האנשים כל הזמן.
נראה שה״טלפאט״ הישראלי יפה־התואר
אורי גלד, למד אמיתה זז, באותה קלות
בה למד את שיטות ההונאה ואחיזת העיניים
שלו. שכן, אחרי שלפני שלוש שנים
שיגע יאת כל ישראל והעמיד את אזרחיה
פעורי־פה מול הכוחות העל־טבעיים והאל־

יונית עד שאפילו סוכנות ידיעות
כוויטרס, מצאה לנכון לדווח עליה.
כתב כתב הרויטוס :״או שאורי גלד
הוא הבדרן ומאחז העיניים הגדול ביותר
,מאז הוריני, או שהוא אלוף העולם שהפא־ראפסיכולוגיה
מחפשת אותו כל השנים.
אם כל זה אינו אלא אחיזת עיניים, זה
יהיה מביך למדי לגבי כמה, אנשים ומיושבים,
וביניהם כמה כתבים מדעיים.״
ואילו העיתון בעל התפוצה ההמונית,

נ!כ 31דהב 111ח

אנושיים שכביכול טמונים בו, בחר אורי
גלר ,27 ,להעתיק את פעילותו לאזורים
אחרים של העולם.
במשך יותר משנה ערך גלד, סיבוב
הופעות בישראל, בו הציג לראווה, את
כוחות ה״טלקינזיס״ שלו, בעזרתם הוא
יכול לכופף מתכות במבט עיניים בלבד,
לקרוא מחשבות בעיניים עצומות ולהניע
שעונים שחדלו לפעול בכוח התרכזותו
ונתוניו המאגיים בלבד. אבל הסום הישראלי
׳נגמר. ה״טריקים״ בהם השתמש אורי
גלר — שאין להתכחש לגאוניותו כשחקן,
מתחזה ומעמיד־פנים — נחשפו בזה אחר
זה. הקוסם התורן של ישראל גמר את
תפקידו בארץ.
אחר־כך, בעזרת אמרגן ממולח• ,יצא
אורי גלד, דוגמן הלבנים לשעבר, לכבוש
בסערה ולשגע גם את האמריקאים. הוא
הצליח בכך במידה לא מבוטלת. הוא זכה
לפירסום רחב, גרף כספים, ואף העמיד
במבוכה ׳מיססר לא קטן של מדעינים בעלי-

התופעה הישראלית ששמה אורי גלר.
את מסע כיבוש אנגליה שלו החל אורי
גלד בראיון רדיו בו טען כי הוא ניחן
באיזה כוח בלתי מוגדר המאפשר לו לכופף
!מתכות מבלי לגעת ׳בהן. באותו ׳ראיון,
הדגים בפני מראייניו כיצד הוא מכופף
כפית־מתכת פשוטה בכוח התרכזות בלבד,
כשהוא מקרין לעברה קרניים מסתוריות,
מבלי לגעת בה.
ייתכן שאיש לא היה זוכר את הראיון
הרדיופוני לוליא תגובת המאזינים לאותו
שידור. תוך דקות ספורות אחרי שהסתיים
הראיון המשודר, החלו להציף עשרות קריאות
טלפון את משרדי הבי.בי.סי — .תחנת
השידור הבריטית הממלכתית. מאזינים
נרגשים טענו יכי בשעת הראיון, כאשר
התרכז גלד כדי להקרין את קרניו לעבר
הכפית באולפן הטלוויזיה, התכופפו גם
הכפיות בבתיהם. אחרים טענו כי לא רק
כפיות התכופפו להם, אלא גם חפצי מתכת
אחרים. נהג מכונית, שהאזין במכוניתו

״ * 7 1מ 6״׳ €1מ 1ו מ

1/3 *2

לכופף מתכות — תותחיהס מופנים לעבר צוותיהם. קאריקטורה זו ממחישה את יחסה של
העיתונות הבריטית לגלר: התלהבות מביצועיו וספקנות לאמיתות שבכוחותיו העל־טבעיים.
שם, שנטלו על עצמם לבדוק את תכונותיו
העל־טבעיות.
אלא שגם הסוס האמריקאי נגמר. אבל
העולם הוא גדול ורחב, ועכשיו הגיע
שעתם של האנגלים. אורי גלד משגע
עכשיו אותם, ונדמה שבשום מקיום יקודם
לכן לא זכה בהצלחה כל־כך גדולה כמו
באנגליה, מה שמחזק ־ שוב את הטענה-
שאלה ״האם ככל האדם האנגלים י״
מזה כמה שבועות שעיתוני בריטניה
אינם פוסקים לכתוב בהרחבה על

לריאיון המשודר, טען כי מפתח מכוניתו
התכופף בשעת השידור. ואילו שוטר במשטרת
לונדון התלונן על כך שתריסר
סכיני אוכל התכופפו בביתו כתוצאה מה-
קרניים של גלר.
בעקבות הצלחה סנסציונית זו, זכה גלד
מיד גם לראיון טלוויזיה. ראיון זה רק הגביר
את עוצמת התהודה לכוחותיו הנסתרים
של אורי גלר. בפעם הזאת הפעיל גלה את
׳כוחותיו לגבי אוסף שיל שעונים ישנים,
.שכולם חדלו לפעול מזה שנים. בכוח מב
טיו
בלבד הצליח להפעיל את כולם.
ושוב, עשרות אנשים טילפנו בעקיבות
הראיון הטלוויזיוני ודיווחו כי שעונים
ישנים ומקולקלים בבתיהם, החלו לפתע
פתאום לשוב ולתקתק.
גלד זכה לראיונות עתונאים. צילומיו
פורסמו בכל העתיונים החשובים. בפני כל
יאחד מצווחות העתיונאים והצלמים שבאו

מירור, פירסם קאריקטורה, בה נרהדייל,
אים
טנקים מצריים אחרי שאורי גלר הפעיל
עליהם את כוחותיו — כשתותחיהם
מופנים כלפי צוותיהם (ראה תמונח).
מר. שקרה בבריטניה אינו מפתיע. זה
קורה בכל מקום בו מגלים את אורי גלר
לראשונה. מה שמפתיע הוא שבעקבות
הפירסומים בעתונות הבריטית, החלו יש־

לראיין אותו, הפגין גלר, מימש כמו שעשה
בארץ, את אותם תרגילי ״טלקינזים״ ,עד
שכתבי המדע ביעתונים האנגלים החשובים והרציניים עמדו מופתעים וחסרי־יאונים
לפתור את התעלומה.

ראליים רבים, שהפכו להיות ספקנים לגבי
התופעה ששמה אורי גלד, להתחיל להאמין
בו מחדש .״אם הוא מצליח לשגע אח
הבריטים, ולכפוף להם מזלגות וסכינים —
אולי בכל זאת יש בו משהו,״ הם ׳אומרים.
בסופו של דבר חוזר אורי גלר בכל
מקום יעל אותם תכסיסים אותם הדגים
בישראל. רוב הסודות של תכסיסיו כבר
ידועים בארץ. כמה מהם הם עדיין בגדר
סוד, שרק מטעים יודעים אותו. אבל אין
ספק שהוא מאחז עיניים ולהטוטן מוכשר.
׳איך להסביר את התופעה שאחרי ריאייד
נות הרדיו והטלוויזיה שלו, צילצלו אזרחים
בריטים רבים ׳וסיפרו גי בפיותיהם
התכופפו? ההסבר הוא אותו ההסבר כמו
לגבי הישראלים שהיו קמים לפתע באולמות
בהם היה גלד מופיע בישראל, ומכריזים
כי גם שעוניהם עצרו מלכת פתאום.
היו אלה אנשים שהוכנו מראש למטרה זו.
מילחמת יום־הכיפורים ניפצה הרבה מיתוסים
שהיו קיימים ברחבי העולם לגבי
״הסופרמן״ הישראלי. אבל העולם מוכן
עדיין לקנות ״סופרמן״ בדמותו של הישראלי
אורי גלר, למרות שיכולתו לכופף
מתכות בכוח התרכזותו בלבד היא אגדה
מסוג האגדה על מכופף־היבננוית בשירו המפורסם
של אריק איינשטיין.
סופרמן חדש
**• ריאן סילקוק, כתבו המדעי של ה־
**£סאנדיי טיימס, החליט לבדוק את גלר
בעצמו. גלר נענה להזמנה. הוא נטל מפתח
מתכת משולחנו של סילקוק, העבירו
לידיו של הצלם בריאן וורטון. כעבור
שניות מעטות טען וורטון כי הוא חש
בחום החודר דרך כפות ידיו. כאשר פתח
את ידיו הייה המפתח מכופף בזווית של
עשר מעלות.
״אם בני־אדם יכולים באמת לכופף מתכות
באמצעיות כוח מוחם, פירוש הדבר
מהפכה לא רק במדע אלא בכל דרכי החשיבה
שלגו יעל העולם בו אנו חיים,״ כתב
סילקוק בעקבות אותה הצגה .״זוהי התגלית
החשובה ביותר מאז הפד ניוטון את התבל
למשהו מיכאני לפני שלוש מאות שנה.״
תופעת אולי גלר הפכה כה סנסצ־

ה ו 1ב א קנוו את
מוח האשה, חוקו׳
המישסוה שיחודו
את ו! התאבד 1ת ,
מוביל ה מת י ם
קוב או הגופה- 1,

צחי ואשתו
אף אחד לא הראה —

במדינה
צה־־ל
ה פ צו ע

רו צ ה
ל ה תנ צ ר
כאשר נפצע שמעון צחי, ביום הרביעי
למילחמת יום־הביפורים, היה עדיין יהודי
דתי. ביום, שלושה חודשים לאחר פציעתו,
הוא רוצה להתנצר.
אולם בניגוד לכל אותם יהודים שביקשו
להתנצר, ושהתנצרו, בגלל מצוקה כספית
ופיתויי מיסיונרים, אין לצחי כל תביעות
כספיות. מצבו הכספי אמנם עגום, ואר בעת
בני המשפחה חיים בדירה בת חדר
אחד, אולם לא זה מה ששבר את רוחו
של צחי.
שבר אותו הזילזול במשפחתו מצד המדינה,
מאז שנפצע.
המלחמה נסתיימה. אמונתו הדתית
לא הפריעה לשמעון ( )37 להשתתף בארבע

פצוע צחי
— שאיכפת לו
מלחמות ישראל. בין מלחמה למלחמה,
פירנס את משפחתו מעבודתו כפועל בבית־חרושת.
כרבנות בני־עמו הוזעק ביום־

הכיפורים, נזרק ישר אל מול פני המלחמה.
בבית מאחור נשארו אשתו, בחודש התשיעי,
ובנו בן השמונה.
ביום הרביעי, בקרבות הבלימה בסיני,
התפוצצה לידו פצצת־השהייה, ועבור שמעון
נסתיימה המלחמה.
כאשר שב להכרתו, אחרי ימים רבים,
גילה כי נקלע ממילחמה אחת למיל-
חמה שנייה.
לחישות ומילמולים. כיום, שלושה
חודשים לאחר פציעתו, מאושפז עדיין
שמעון, שוכב בבית־החולים נווה־און בבני-
ברק. זהו בית־חולים לחולי־ריאה וחולים
כרוניים, אולם מאז המלחמה מאושפזים
שם גם פצועי צה״ל.
שמעון אינו מסוגל להתיישב או לעמוד.
ברגע שהוא מנסה, הוא נתקף סחרחורת
ונופל. הוא לוקה עדיין קשות בזכרונו,
מתקשה בדיבור, משמיע לחישות ומילמו־לים
לא מובנים מדי־פעם.
אולם למרות מיגבלותיו, הוא יודע יפה
מאוד מה עשו למשפחתו. יותר נכון, מה
לא עשו לה:
״מאז שנפגעתי,״ הוא מספר, תוך שהוא
מנסה להתיישב במיטתו ואינו מצליח ,״לא
בא אף אחד, אף פעם, לבקר אצל אש תי
בבית.
״היה לה הריון קשה. היא שכבה חודש
וחצי בבית־חולים.״
נ ד כו ת .״מאז שהתעוררתי מהפציעה,
התחננתי שיעזרו לה, שיילכו לבקר אותה,
לראות מה אפשר לעשות בשבילה. כשהביאו
אותי לבית־החולים, היא היתה
הולכת אלי כל יום שעה וחצי, בחודש
התשיעי: ,ואף אחד לא עזר לה. אף אחד
לא הראה לה שהיא לא לבד, שתומכים

״כתבתי לקצין־העיר, לוועד למען־החייל.
כולם ענו לי שיהיה בסדר. שיעשו מה
שיכולים.
״אבל לא עשו כלום. רק איזו אשה מהוועד
למען החייל ניתנה לנו במתנה עגלת-
תינוק הרוסה לגמרי, כאילו נדבות אני
צריך.״
׳הקש חאחרון. הקש ששבר את גבו
של שמעון נפל כאשר כתב את תלונתו
לשר־הביטחון משה דיין :״אתה יודע מה
דיין ענה לי?״ זועם שמעון .״,אני מאחל
לך החלמה מהירה,׳ הוא כתב לי. זה מה
שהיה לו לענות לי.
״היחס הזה של המדינה, אחרי שנתתי
לה, כל־כך הרבה, הוא יותר מדי בשבילי.
אני אתנצר.״

^ כרחם שיוגיץ קרב אל הגופה ש ר
! שכבה במיטה * ,החל מסיר מעל ידיה
את הטבעות, כדי למוסרן לבני־המשפחה.
היתד, זו עבודה שיגרתית לגבי האיש,
שבעשר השנים האחרונות מצא את פרנסתו
בהובלת מתים באמבולנס הפרטי ה כחול
שלו. הוא זרק מבט בשעונו. השעה
היתד, אחרי שלוש אחר־הצהריים, ביום
השישי לפני שבועיים. מוטב שיזדרז, חשב
לעצמו. אם לא יספיק להגיע עם מיטענו
אל אנשי החברה־קדישא לפני היכנס השבת,
יהיו גם הוא וגם מיטענו בצרות
צרורות.
מלבדו ומלבד הנפטרת היה בדירה גם

האשה

ולא הגיע —

הדו 9א

ביל-המתים :״היא חיה. היא חיה. היא
נושמת.״
השניים זינקו לעבר המיטה — ונדהמו:
שיוביץ עמד רכון על הגופה, ידו האחת
אוחזת עדיין באצבעות ידה, ידו השנייה
מצביעה לעבר שפתותיה.
השפתיים נעו חלושות .״מיהרתי לטלפן
לרופא שקבע את מותה,״ נזכר מאוחר
יותר אינבילדר .״הוא לא היה בבית. אמר תי
לאשתו שהמתה חיה, ושעליו לבוא
מיד. אולם האשד, לא יכלה לאתר אותו.
מיהרנו להזעיק רופא אחר, את ד״ר אפשטיין.״

אפשטיין הגיע מיד, בדק את ה־

הירטנותו של מוביל המתים הצילה את חייה של המתאבדת. בבית־החולים,
לשם הובהלה במכונית המתים, במקום באמבולנס — שהוזמן
קיבלה האשה טיפול נמרץ, שבה לאיתנה, לפחות מבחינה גופנית.

צוות חוקרים, שעסק בשיחזור התאבדותה
של הנפטרת. זמן קצר לפני כן עזב את
המקום ד״ר טיבור גנזל, שבדק את המנוחה
ואישר את מותה, הוציא על כך תעודה
מתאימה.

המתה

^ 7גושמת
ך* מד יפה וצלם מישטרת חיפה, יעקב
^ אינבילדר, עסקו בעבודתם, כאשר
שמעו לפתע את זעקתו המבוהלת של סו*
שס המתאבדת מוסווה לפי בקשת ה־משפחה.

מתה
החיה קצרות, הורה להזעיק אמבולנס
כדי להעבירה לבית־החולים רמב״ם.
בינתיים הגיע גם ד״ר גנזל.
ממגן דויד אדום ענו שאין ביכולתם לש לוח
אמבולנס .״לא היתד, ברירה,״ סיפר
אינבילדר .״העברנו אותה למכונית המתים
של שיוביץ, ונסענו לפניו בניידת,
מפנים עבורו את הדרך. מרגע שגילינו
שהיא חיה ועד שהגענו לבית־החולים
לא עברה יותר מחצי שעה.
״עשרים שנה אני עובד כבר במישטרה,
ולא נתקלתי במקרה דומה.״
״טעיתי. טעיתי,״ הודה בהתרגשות
ניכרת ד״ר טיבור גנזל, כשחזרו
את המקרה המזעזע בפני כתב
חפולס הזח.
ד״ר גנזל הוא רופא בעל ותק של 28

מו בי להמ תי

שנים. בחמש השנים האחרונות הוא עד
בד במרפאת לילוסבורגר, שברחוב הב*
נים, של קופת־חולים הכללית.

״טעיתי, טעית
הווה בהתרגשות
נינוח הוונא
שקבע את מותה
שו המתאבדת
שנשארה בחיים

סיפר הוא כמה ימים לאחר ה*
מקרה, עדיין נרנש ונרעש

לא אשכח את המקרה הזה עד סוף ימי.

הבו שרה נה וג

ה שו ט ר

אני היכרתי היטב את המתאבדת, וגם את
משפחתה. גם בעלה היה אצלי בטיפול.
הוא סבל מסרטן.
יום לפני שהיא התאבדה, הזעיקו אותי
אל הבעל. בדקתי אותו וראיתי שמצבו
אנוש. הזמנתי מיד אמבולנס, ושלחתי אותו
לבית־חולים. מאוחר יותר באותו יום,
כשהתעניינתי במצבו, הודיעו לי שהוא
נפטר בדרך, מהתקף־לב.
למחרת, בסביבות השעה שתיים, קראו
לי שוב לאותה כתובת — הפעם אל אשתו
של הנפטר. המישטרה כבר היתד. במקום.
השכנים הזעיקו את השוטרים כאשר גילו

במידת מת ששת־ה
ימ ים. הבעל
חווה הסום! נבטו
מהתקו־וב, האשת
ניחתה להתאבד

במילחמת ששת־הימים, ועתה הלך בעלה.
היא השאירה גם קבלה על שתי חלקות-
קבר שרכשה בבית־הקברות, עבורה ועבור
בעלה.
לא היה ספק שהיא התאבדה. אולם הטעות
שלי היתד, שהתפתיתי להיות חוקר,
במקום רופא.
נשארתי במקום כשעה. ראיתי שהשוטרים
רוצים לסיים את החקירה, ולבקשתם
נתתי להם אישור פטירה.
עד כאן סיפורו של הרופא.
כשעה לאחר מכן חזר ד״ר גמל
לביתו — ואז שמע מאשתו את דד

מוביל המתים אברהם שיוביץ ליד מכוניתו. היה זה הוא שהבחין
כי המתה איננה מתה, הצילה ממוות מחוסר עזרה ראשונה, או
מה שנורא יותר — מקבורה בעודה בחיים. שיוביץ, שעלה ארצה לפני 23 שניט, פתח חנות
מכולת, ולפני 10 שנים עבר לעסקי ההובלות, מקווה לזכות ברישיון להובלת אנשים חיים.

הוא דאה

אותה שוכבת במיטה ללא רוח חיים.

שגי מכ תבי
ה ת אב דו ת

נו היא ואתה אותו?

כך, מן הסתם, נראתה למתאבדת דמותו
של הרופא, ברגע שהעיר אותה
מעלפונה: מטושטשת, מעורפלת — הדמות הראשונה מהעולם שממנו ביקשה להימלט.

** יניד! ב ל טו מחוריהן, והיו זגוגיות.
׳ ב לשונה היתד, שמוטה, ועל שפתיה היה
קצף. לא מצאתי אצלה כל דופק, ולא היו
שום סימני נשימה.
על הריצפה ליד מיטתה היו צדורים
שונים, ניניהם סמים; היו אלה התרופות
שרשמתי לנעלה לפני כמה ימים, לפי
הוראות בית-החולים ששם היה מאושפז
לפני שהוחזר הביתה.
האשד, השאירה שני מכתבים, בהם הסבירה
כי התאבדה עקב ייאושה. בנה נפל

בשורה המרה כי המתה לא מתה. כל עוד
נפשו בו נחפז הרופא מיוסר המצפון לבית
המתאבדת. שם, גילה כבר את ד״ר אפשטיין.
שני הרופאים נתנו לאשה זריקה,
העבירוה לרמב״ס.
גיבור הפרשה, מוביל-המתים חד-העין
שהציל נפש בישראל, רואה את מעשהו
כטבעי ביותר, אין הוא מבקש פרם לעצמו,
ולא שום טובת הנאה.
אם כבר, מבקש הוא לעזור לו להגשים
חלום ישן נושן שלו: מזה שנים שהוא
חולט להעביד באמבולנס שלו פצועים וי
חולים, לא גוויות. הוא הגיש את הבקשות
המתאימות למישרד־הבריאות, אולם עד
היום טרם זכה בתשובה .״אולי עכשיו הו כחתי
את עצמי במידה מספקת, ויתנו לי
את הרשיון,״ הוא מקווה.

הצטרפת
לצבא קבע
ונצל א ת! מתך
לקבל כרטיס מ קו מ ט
במובן. אם תתן למת׳יש
הוראה ל ה עבי ר את מ שכור תך
ב אמצעו ת בנק לאומי.
הבנקומט מאפשר לך למשוך בסף
(עד 200ל״י ליממה)
בבל שעה ביום ובלילה
לר שותך שרות חד שני ז ה
ב תל־ אביב :

בירו שלים :

דיזנגוף 100
ה׳ באייר 76 ,
ככר המדינה
מרמורק 4
הרצל 19

רמב׳ץ , 21 רחביה

ברמת־גן :
ביאליק 22
בלוד :

מקומ ט זה פועל :
בימים א׳—ה׳ מ־ 08.00 עד 18.00
מ־ 08.00 עד 16.00
ובימי ו׳

ב חי פ ה:

שד׳ הנשיא 123
הרצל 33

נמל התעופה
בחולון :

סוקולוב 45

בבאר״שבע:
העצמאות 54

ובקרוב ב אי ל ת
כ ל קו ח של בנ ק ל או מי אתהנ הנ ה מי ת רונו ת רבים נו ס פי ם:
* אפ שרות^למ שוך או להפ קי דכסף בכל אחדמ־ 225 סניפי הבנק
מב חר גדול של שרותים בנ ק אי םות כניו תחס כון המוצע לך בבנק
ל או מי שהוא

כל־בו בנק

7 ^733י*וובעי
7ייעודא7יבע ״ מ
ה בנ ק הצועד ע הזמן

פרסום א. טל

1וות ד״ן לחבש ־
כמעט

גדולה על קטנה
ובמקום להציץ לאן שאתם תמיד מציצים,
הציצו הפעם לכיוון אצבעה.
שם, תוכלו לראות, שוכנת לבטח, טבעת
יהלום צנועה, ששווייה 1,800 דולר.
יפה מ הז
זוהי מתנתו באהבה של פטרונה של
סוזי, פוקה הירש.
אלא שבינתיים, נסע פוקה, כדרכו
בקודש, קצת לחו״ל, השאיר כאן את סו-
זי בודדה.
ורק טבעי הוא, בהתחשב באוצר שעל
אצבעה, שהקטנה תבקש לה הגנה, בהיעדר
המגן הקבוע שלה.
במיקרה הנוכחי, להגנה קוראים
איציק, והוא החבר הקודם של פנינה
רתנבלום, שהתגייסה לצה״ל — והשאירה
גם אותו ללא הגנה.

מח אני לא שומעת, וחוזרת ׳ושומעת,
בימים אלד, על רדת דיין. יותר מאשר
על משה דיין. טוב, כמעט.
שהיא מתחתנת. שהיא לא מתחתנת.
שהיא התחתנה בחשאי. והסיפור האחרון —
שהיא עומדת לעזוב את הארץ, להשכיר
את הווילה שלה בהרצליה־פיתוח, הנמצאת
בסמוך לבית הודיה.
אז דווקא שמועה אחרונה זו היתד, נכונה.

רות
או, ליתר דיוק, כמעט נכונה. עד שבא
גור־אריה־יהודד, וקילקל את ׳הכל.
מסתבר שרות באמת היתד, צריכה לנסוע
קצת לחדל, ולא סתם לחדל, אלא
לחבש. זו היתד, הצעה הקשורה במשרד
החוץ, במסגרת פעילותה של ת ת במ׳שכית.
הרעיון היה לצאת לחבש לכמה חודשים,
ולהקים שם סניף של משכית, בהתחשב
בעובדה שעבודות־היד !של חבש מפורסמות
בעולם ביופיין.

אל תיראוה שהיא כזאת קטנה. לזאת
הקטנה, יש טבעת גדולה.
אם תפגשו בימים הקרובים את סוזי
לרמר, תואילו לשנות ממנהגכם הקבוע,

מסיבה סי]ית־קאווקא 1ית
שערי דירתו של משה ינוקא,
עלמה השעה היתה 11 בלילה, ביום השלישי
שעבר, כאשר היפהפייה התמירה,
המתנשאת לגובה שני מטר, נכנסה ב
״אבל
לאחר שקדה מה שקרה ביחסי
חבש וישראל,״ אומרת רות ,״לא יצא כלום
מהתוכנית, ואני נשארת בארץ.
״אני גרה אצל אד,רונה, כי אסי נמצא
כל הזמן בצבא ובקושי מגיע הביתה, ויש
שם גם התינוקת, כך שזה המקום בשבילי
עתה.״
יומה עם כל החתונות הפורחות באוויר?
״זה פשוט מצחיק שאני מצליחה עדיין
להישאר בתודעתם של אנשים.״
מצחיק מצחיק, אבל עובדה.
יותר מזה: אפילו פאקט.
הופיעה בסרפן, כ-
מר שאתם רואים.

הדרה

וקיבלה

את הלם ההווה שלה.
היא הוזמנה על־ידי ינוקא לארוחה
סינית שהוא ערך לכבודה, וציפתה לארוחה
סינית: שולחן ׳ערוד כיאות, נרות,
והיא והוא.
במקום זה מצאה דירה מלאה המון
אדם צוהל ושמח, ובעיקר זולל.
לא שנותר כבר הרבה מה לזלול, ב־11
בלילה. הצלחות היו כבר ריקות כולן.
אפילו סתם 50 ישראלים מסוגלים לנקות
צלחות, לא חשוב כמה, עד 11
בלילה — ועל אחת כמה וכמה כשהם
50 מידידיו של ינוקא.
והיה להם מה לנקות: שכן ינוקא
הכין, במו ידיו העדינות, מין מישמש
מעורפל, אך פיקאנטי, ממה שזכר מבית
אמא — שהיא ממוצא קאווקאזי —
ביחד עם אוכל סיני. כנראה שזה
,היה טוב.
ויויאן — הלא היא היפהפייה ה תמירה
שלכבודה בעצם נערכה השימ־חה
— משכה בכתפיה, והשתלבה במה
שנותר.
ויויאן היא ידידה ותיקה וטובה מאוד
של ינוקא. אביה הוא מראשי הקהילה
של בואנוס־איירס ומעשיריה, והמסיבה
לכבודה היתה מסיבת פרידה, בטרם עוזבה
את הארץ.
בין היתר, נפרדו ממנה שם, שבעים
ומלאים, אריה הירש, התעשיין הגרוש
העומד בינתיים בהצלחה בסטאטוס שלו.
גינדר ושרה אשתו, שאבי
אבוט בול,
שבעלה ניספח
במטוס סוויס־איר
שהתפוצץ, וש־מספרים
לי שהיא להתחתן עומדת
כנראה עם יוסי

ספקטור.

טייס
יגאל שו-
חט, העומד להתחתן
עם אורית
ירקוני (יפה יראשתו
של ה-

קוני חותנת ,״העולם
הזה״ )1894ב רגע
שירק יקבל את
הגט מאשתו. דני
חסידוף, בנו של
אחד מבעלי בנק
דיסקונט, וידידתו
זהבה, שהאכילה
אותו תפוזים קלופים
— סגולה בדוקה
לנישואים, אל
תשאלו. עלמה,
אשתו של שייקה

בן־פורת ואש תו
של טייס שלא מסויים,

ינוקא

רצוי שבעלה יידע
שהיא היתה שם,
ועם מי היא היתה
שם. בקיצור, היתה
זו מסיבה אמיתית,
כמו בימים של לפני
המילחמה.

להשו -היו רה
^ יא משכה תיש ומודל ב בכל מקום :
ן | ברחוב דיזנגוף, בכיכר פיקאדילי, בשדרה
החמישית. הקומה התמירה, השערות
הבלונדיות, הפה הבולט שהזכיר את גץ לי
כריסטי, הלבוש שהיה תמיד מיוחד, הצבעים
המרתקים.
היא נחרתה בזיכרון. מי •שהכירה, לא
שכח אותה. לא את יופייה, לא את אופייה.
שמה היה שושנה רייך.
הכל קראו לה שו.
לפני שבע שנים, הקדיש לה העולם
הזה שני עמודים — אותם העמודים כמו
השבוע, עם אותן התמונות. הכותרת
היתר :.״הנערה שהיה לה הכל.״
ואכן — היה לה הכל: יופי, שכל, רמה
אינטלקטואלית, כישרונות בכמה שטחים.

סיפר אז ״העולם הזה״:

החודש נערכים בכל רחבי אמריקה תע
רוכות
וירידים במיסגרת חודש הים התיכון.
מציגות שם כל מדינות הים התיכון מה
שיש להן להציג. וגם אנחנו.
ישראל תציג בין השאר באסיקים, בדים
מודפסים ביד• ,שהם גם ישראליים וגם ים־
תיכוניים: מלאים בצבעי שמש וים ואדמה
וחול. אפל על מנת שיבינו יוותר טוב
את המוצר הישראלי הזה, צירפו אליהם
מוצר נוסף: את הנערה שציירה אותם,
כדי שתצייר אותם לעיני הקהל. וכך,
בזכות בדיה הנפלאים, הוטסה לארצות־הברית
נערה בשם שושנה (״שן״) רייך.
השושנה הייצוגית הזאת היא דבר מייוחד
במינו: הנערה־שיש־לה־הכל.
כמו שאפשר לראות בתמונות. הפרצוף
שלה בסדר גמור. פני־בובה יפים, אמיתיים,
אבל עם הבעה רגישה של בנאדם.
מתחת לשיער הבלונדי שלה יש לה אפילו
שכל. זה די שימושי, כשלומדים באוניברסיטה,
ומביא לה ציונים מצויינים, פרט
לסטאטיסטיקה.
כלב שהוא כלבה

שושנה מדגימה את נוי הבאטיק שציירה בעצמה

ך* וץ מכל המעלות המשובחות האלה,
( | שהיו מספיקות לשלוש חתיכות, בערך,
הבחורה הזאת יודעת גם לצייר. היא למדה
בארץ, ולמדה בפאריס, שם קיבלה פרסים
עבור המודעות של מארטיני. היא נמנתה
עם חוג האמנים המצומצם, המתלקט מכל
העולם ללמוד באנגליה אצל אוסקאר קוקו־שק,
הצייר הגדול.

מכונית המירוץ

של שו עוררה את קינאת! של כל החתיכות. היא
טסה בה במהירות מסחררת בכבישים — כאילו
היא בורחת ממשהו שרק היא הרגישה בו. גם ידידיה הקרובים ביותר לא ידעו מהו.
שמאחורי הציירת, הסטודנטית שזכתד. בתוארי
מ״א לפילוסופיה ולפסיכולוגיה,
שעברה קורס דוגמנות, שהצליחה בציור,
שסובבה את הראשים.
שו האמיתית. האומללה. הבודדה. זו
שהיתה משוכנעת ששום דבר בחיים אינו
מצליח לה. שהיתר, בטוחה, עוד כתלמידה
בת 12 על הר־הכרמל, שהיא נכשלת
בלימודים. שנישואיה לטייס אל על אברהם
(״קים״) קימחי עלו בתוהו. שנשארה בודדה.

...מה יש עוד לנערה, שיש לה הכל?
יש לה המון בגדים ממשי וקאשמיד, שנקנו
בכל העולם. יש לה מכונית, כמובן, צברה
לבנה, בה היא דוהרת בכבישי הארץ.
יש לה אח נחמד נורא, ששמו מיכאל אוהד,
איש־האמנות של הארץ. ויש לה כלב
מקסים. לא סתם. כלב ששמו אדי, אבל
הוא כלבה.
...מי שחושב שקל למצוא בחורה כזאת
מוצלחת, טועה. דווקא היא לא מתרוצצת
בדיזנגוף, ולא מצטופפת בדיסקוטקים, ובמסיבות,
ובכלל — בקושי יוצאת מדירתה
הרמת־גנית. כי בחורה שיש לה הכל, לא
צריכה להתרוצץ לחפש את זה. הגיוני, לא?
ובסוף, כשכבר מוצאים כזאת, מה עושים?
שולחים אותה לאמריקה.
אבל מה — עוד לפני ששלחו אותה,
היא התחייבה לחזור. סוף־סוף, אם כבר
יש בארץ בחורה כל־כך מושלמת, אז
השתגענו לייצא אותה לחוצלארץ?

שחיתה כל רגע במתח, ושייצדה מסביבה
מתח. שלא היתד, מאושרת אף רגע אחד
בחייה, מפני שלא היה לה הכושר להיות
מאושרת. שהיה לה יצר להרס עצמי.
בשנים האחרונות נעלמה מן האופק
בארץ. היא הסתובבה בעולם.
בשבוע האחרון, בעיירה קטנה ליד סאן־
פראנציסקו, שם היתה גלמודה לגמרי,
יצאה מן הבית, נכנסה למכוניתה ונסעה.
היא לא חזרה בחיים.

יי * ^י
מבט מפוחד

** ד כאן הסיפור מלפני שבע שנים.
¥סיפור אמיתי. אבל הוא לא היה שלם.
רק מעטים הכירו את שו האמיתית —
זו שמאחורי הדמות מעוררת הקינאה. זז

ה 111הווןך וו ן \ ך רק לעיתים רחוקות הצליח
ש . 1 ^ 11 1צלם לתפוס הבעה שחלפה
1111.111
על פניה של שו סהרף־עין, ושנמלמה מייד מאחורי החיוך העליז

של נערה יפהפייה בעלת פני בובה. היתה זאת הבעה של אכזבה
ומרירות, שעיקמה את זווינת פניה כלפי מטה. או מבט מפוחד
של ילדה קטנה מתוך עיניה הבהירות, כמו בתמונה למטה מימין.

שנה 38

כ״ב טבת תשל״ד16.1.74 ,