גליון 1899 מתאריך 23 בינואר 1974

אל חברינו

העורך והמייסד וזראשון :
ד״ר מלכיאל ווארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״ א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
יתובת המערבת: רחוב זוארץ 1

המחנכים*
מלחמת ד,דמים, שכפו עלינו אויבינו ב עיצומו
של יום־ד,כיפורים, מוכיחה שוב
על מזימתם להשמיד את ישראל ול עשות
לאל את מאמצינו לגאולה לאחר
אלפיים שנות סכל. כל התחבולות
רצויות וכל האמצעים כשרים בעיניהם ל בצע
מזימתם זו.

וכה במפתיע, ללא פל רמז שהוא
וללא כל אזהרה פתחו בהתקפה על
י שו בינו ברמת הגולן ועל מעוזינו במד בר
סיני.
בנינו, המתחנכים עלי מסורת ישראל,
תכונותיה וצורה, תמהים לעיתים קשות
וחמורות לגילוי זה של האויבים הרבים
אשר שתו עלינו לכלותנו. וביתר תוקף
הם תמהים על הייחודיות היהודית
אשר מדינתנו מגלה כלפי אויבינו בנוהג
של חסד ורחמים בימי קרב ובימי רגי עה
גם יחד. תופעה זו מושרשת בנפשנו
ואנו מצווים להסביר לילדינו.

בראיון מיוחד עם ראש האופוזיציה

״הפרדת הכוחות ־ סכנה לקיומנו״
שאלה: האם אתה !מאושר מהפרדת
הכוחות?
תשובה: אינני מאושר מהפרדת ה כוחות
כיוון שאינני מאושר בדרך־כלל.
אמנם כי־כן, נראה כי הפרדת הכוחות
פירושה סכנה מוחשית לקיומנו באו־פ״וזיציח
לוחמת. ממשלח זו אין לה
מנדט לחתום על מיסמך כלשהו וצר לי
מאוד על כי הגברת מאיר, יהודיה גאה
שאני מכבדה ומוקירה מאוד ואף מאחל
לה החלמה מהירה ושלמה, אינה שוא לת
לדעתה של סיעה שקבלה כשליש
מקולות העורף וכ־ססס 100,מקולות
חיילינו בחזית.
שאלה: כיצד רואה אתה את מהלכיו
המדיניים של שר־החוץ האמריקאי.
תשובה: עמיתי, שר־החוץ קיסינג׳ר
(שהוא, אגב, יהודי במוצאו) ואני, שו חחנו
ארוכות. יש לי הערכה רבה כלפי
המיניסטר הדגול חזח ושמחתי להחליף
עמו ריעות ולחלוק עמו מנסיוני. אף
כי התרשמנו עמוקות איש מרעהו, צר
לי על כי נקט בדרך עקשנית וחסרת

אך לפני שש שנים הוכפו על ידינו
ב״מלחמת ששת הימים״ ,והנה שוב ע ד
ררונו למלחמת התגוננות. אמנם זקו קים
ילדינו להסבר המלא על יחודיותנו
שאם גם כולה דרוכה לשלום אמת, הרי
לא ניתן עצמנו כשה לטבח ביד אכזרים
אלה. בכוחנו כי עז וברוחנו כי לו
הטת
נכה אותם שוק על ירך.
כגמולם כן ייעשה להם. כה

הג דלנו
עתה לעשות בחזית הסורית לאחר
שפלשו לרמת הגולן ואמרו לקיים הרס
ואבדון בי שובינו כאשר הסכינו לעשות
כן לפני מלחמת ששת הימים, אולם צה״ל

כליבודו ובגבורתו הדף כוח אדי רים
זה, עשה בו שמות ודחק או תו
אל מעבר לקווי הפסקת האש.
ושוב נושמים משקינו אוויר חופשי
מאש והם דרוכים לתיקון הנזקים ולחי דוש
העבודה הבונה והיוצרת.
עם עמידתנו העזה לקרב עם ר,אריב ה צמא
לדם לא נחדל מהשמיע באוזני
ילדינו על מהות יחודנו, בהמשך ה תביעה
לשלום אמת ולחיי אחווה
עם המדינות שכנותינו, לד,מנע משפיכת
דם לשווא ולו גם של חייל בודד, לחדול
מהצמאון להקריב מיליוני

נכונות לויתורים, ממש כקודמו רוג׳רם,
אדם יקר, שאינו ראוי אף הוא לשמש
בפרטנר רציני למשא־ומתן.
שאלה: מהן הסכנות שבחפרדה ז ו?
תשובה: בי־כן, ראוי לה לשאלה זו
שתישאל וראויה לה לתשובה זו שתינ תן.
שתי סכנות עיקריות עומדות בפני נו,
ואמנה אותן אחת לאחת. ברי לנו
כי ידידינו המצרים הפרו בעבר הסכ מים,
לא פעם ואף לא פעמיים. גדולים
חששותי כי הפעם עלולים המצרים
לעמוד בדבריהם, לאוד נסיון העבר,
ואז עומדים אנו על עברי פי־פחת. ש הרי
אם לא תתחדש האש נימצא עצמנו
במצב של לא-מלחמה ולא-שלום —
מצב שטמונה בו סכנה רבה למעמדנו
כאופוזיציה לוחמת. מה גם שכמה מ טובי
בחורינו ולוחמינו לא ימותו ב קרב
מות גיבורים, תוך הגנת על שא־ריה־ר,פליטה
של עם קטן ונרדף. סכנה
חשובה נוספת טמונה, בעובדה שמפרי דים
אנו בין הכוחות שחפצים להשאר
בארץ־גושן לבין אותם שמבקשים ל שוב
לבתיהם. כך נאלץ ידידי הטוב,

לוח ביס לחייל המילואים

2 סיום
הפרדת הכוחות.

גזור ושמור

קורבנות אדם

על מזבח השנאה, לאשר קיום בזכות
ל בל עם לכנות מולדתו כרוחו
וכחפצו.
נצביע

בפני

בנינו על

גילויי הגבורה

של צד,״ל, דבר המבטיח לנו את
מלוא נצחוננו על ערכ*רכ של עמי
ערב.
תהיינה עיני המחנכים, פקוחות
תיהם פתוחים להבהיר ולהסביר

לה וכל תמיהה.

ולבו

רעי,
עמיתי ואלופי הגיבור להיפרד
מכוחותיו, למרות שכוחו ומרצו עודנו
במתניו.
והנה כי־כן, סבורני שדי בשתי סכ נות
אלה׳להצדיק המשך שאיפתנו ל־שלום־אמת
יציב וצודק עם ידידינו ה ערבים.
בתנאי, כמובן, שלא יסכימו
לשבת ולדון עמנו בעניין חשוב זה.
הצרצר והנמלה קיץ רקד הצרצר,
חופשי מאושר.
בשיר התרונן,
קפץ ונגן
ולעג לנמלה
שזחלה לקן.
,,נתראה בחורף 1״
אמרה לו הנמלה,
הפנתה לו עורף
ושבה לעמלה.

חורף

גשם רוח
שלג כפור
זוחל לו צרצרנו
קופא מקור,
את כנורו נטש
שכח את בל שיריו
אל קן הנמלה
הוא פוסע עכשיו,
נוקש על הדלת
בוש ונבלם
שמא תכניסהו
אלי קינה החם.
הדלת נפתחת
יוצאות שתי נמלים
״אוה הצרצר הגיע
בוא הכנס לפנים.״

וכאשר אוזנינו קשובות לידיעות הבאות

מהחזית באמצעות ד,טרנזיסטורים נדע ל שים
הדגש הנבון על נקודה מהותית
לאופיו של העם היהודי ה שב
לארצו ונתון למערכה כבדה
עם אויבים רכים.

הקטעים המובאים לפניכם מצוטטים כל שונם
מתוך דף הסברה של מורים למען
הקק״ל. ההדגשות של ״ 200 הארץ״.

צריך לצלצל פעמיים

קור כלבים בקן
חשכה ומועקה
בגלל משבר הנפט
אין שם הסקה.
מוסר השכל ילדי הטוב —
אל תאמין למשלי קרילוב.

--ממישנתו של מייסדו --

בואו

גם בארזים נפלה שלבקת
ד״ר זוארץ ז״ל
(בשיחה עם אזובי־הקיר)

אז רחישראל!

חסכו!
במסגרת מבצע ההצעות לחסכון ש איימה
מערכת ׳ 200 הארץ״ ,התקב לו
מיליוני הצעות ממאות״אלפי קור אים
נלהבים. להלן לקט של הצעות
נבחרות.

כיצד לחסוך בדברי־מזון

לא לירוק את המסטיק לאחר ה-
הלעיסה. רצוי לבלעו.

לאסוף את שיירי המזון בחורי ה שיניים
ולא להוציאם בעזרת קיס מים
(חסכון גם בקיסמי״שיניים).

את הפירות והירקות הרקובים אין
צורך להשליך. ניתן להכין מהם
קומפוט מזין ומהנה.

אל ניתן
לקיסינג־ר השפן לנהוו. בנו
כבתרנמלות!

כוחו של חסכון יפה לכל דוור
כיצד לחסוך במים

מוגש למודעה על ידי ״התנועה למען שואה מדינית״

לאגור מים בברך.

לעשות פיפי על צמחים.

לכבס במים מלוכלכים.

כיצד לחסוך בחשמל

ים מן הגולה (אי) חושך אחרי שלונדון סבלה תשע מכות, היא הגיעה עכשיו
למכת־החושך. האנגלים מתנחמים בעובדה שנשאר להם
לעבור רק את מכת״הבכורות, ואחר־כך י שובו לשלוט
בימים כמו תמיד, אבל לקנות מכנסיים בכל זאת קשה.
נכנסתי לאחת החנויות ברח׳ אוקספורד־סטריט ה־
,מפורסם, בכוונה טהורה לקנות זוג מכנסיים. בחנות היה
חושך מוחלט. גם בחוץ היה חושך !מוחלט, כי השמש,
כמו כל השאר, עובדת רק שלושה ימים בשבוע. בקיצור
— היה חושך. מעדתי פנימה!מעל גופתו של לקוח אלמוני
(או אולי היה זה זבן) שדפק את גולגלתו כאשר ניסה
לצאת מהחנות מבעד לזכוכית האפלה של חלון הראווה,
וגיששתי את דרכי במעלה החנות. הרגשתי בודד.
״יש כאן ז בן? ״ צעקתי אל תוך הלילה .״י ר הו! אני
לקוח! רוצה מכנסיים!״ וגם מסרתי את מיקומי הגי־אוגראפי
תוך השמעת צפירות ערפל, כדי למבוע תאונות.
זבן אחד חש לקראתי תוך קריאות ״ים פליז, ים פליז,״
חלף לידי בשריקה והתרסק לתוך הראי שממול. חיפשתי
אחר. מצאתי אותו שותת תה, לאחר שניסה לשתות
אותו.
״זוג מכנסי קורדרוי אבקש,״ הודעתי לאיש המהביל.
הוא שלח י ד מגששת במורד פני, והודיע בבטחון ״זכר.״

הודיתי. הוא אמר :״ג׳סט א־מומנט סיר״ ונעלם לשבוע-
שבועיים. הלך לגשש לאורך המדפים. כשחזר, שב
ומישמש את פני כדי לזהות אותי ואמר שמצא משהו
בדיוק בשבילי. למדוד בבקשה. לפחות לא הייתי צריך
לחפש תא הלבשה, אפשר למדוד באמצע החנות ואף
אחד לא מרגיש.
היה משהו משונה במכנסיים האלה. פניתי לזבן
ושאלתי אם תמיד היה במכנסיים אנגליות צווארון במקום
חנות. מסתבר שלא. היה קצת קשה להוריד את הסוודר
מהרגליים, אבל לא התיאשתי ונתתי לו עוד צ׳אנס.
הפעם חזר האיש עם מכנסיים אמיתיות ושאל אותי אם
הצבע מוצא חן בעיני.
״איזה צבע זה?״ שאלתי.
״לא יודע,״ הוא ענה ,״חושך.״
הוא כל כך השתדל המסכן, שהחלטתי לקנות את
המכנסיים. שילמתי בשטרות ישראליים וקיבלתי עודף
פורטוגזי.
״לארוז לך?״ שאל.
״לא,״ אמרתי ,״אני אוכל אותם פה,״!והלכתי לקנות
מכנסיים בשגרירות הסעודית.
שם לפחות יש אור.

לכבות את האור כל אימת שמ-
מצמצים בעיניים. מצמוץ בחושך
אינו מפריע לראיה תקינה. עם גמר
המצמוץ ניתן להדליק את האור
עד למצמוץ הבא.

אם מתפחם אחד מבני הבית, רצוי
להשתמש בו להסקה.

כיצד לחסוך נייר

כדאי להוסיף למרק פיסות נייר-
עיתון משומש. כדי לגוון אפשר לגזור
כל פעם אות שונה. למשל, ג׳
לבשר פ׳ לעוף וכד׳.

שונות

במקום לקנות קסטנייטות, שמחי רן
גבוה, ניתן להקיש בשיניים ה תותבות.
אפשר גם לסתום את חורי
החליל.

רגע
של הזלנדית
והפעם שני משפטים נוספים :
.1אנשי צבאנו עלו על צואה בדרך
לא־זרועה.
בהולנדית: חוחותינו דרחו על חתי״
חת חרה בדרח חתחתים.
.2יוסף המוציא-קולות נדקר בקוצים
דוקרניים.
בהולנדית: חורחה המחרחר חטף חו חים
חדים.

עופר גרמה לשימחה־לאיד אצל כמה מסיעות הכנסת.
הל״ע היו שותפים למאבק הגדול נגד חוק בדר-
עופר בכנסת השביעית, שנוהל על־ידי ועד בין־סי־עתי,
שערך בין השאר מסע־הסברה נרחב באמצעות
מודעות.

כתום המערכה, היו הל״ע הסיעה ה יחידה
שהשתמטה לשלם את חלקה כעד
המסע, והם מסרבים בעקשנות לשלם את
5500 הל״י המגיעות מהם למישרד־פירסום.
!מכיוון שכל המסע התנהל
הדדי, ללא מיסמכים רשמיים,
לגבות מן הל״ע את המגיע.

קיף

על בסיס של אמון
אין כנראה אפשריות

ספר על
ווטרג״ט שראל*

חידוש היחסים עם
בריה״נז ־ ב ק רו ב
המגעים לחידוש יחסי ישראל-בריה״מ
עשויים להתקיים כעתיד הקרוב כיותר. בהתאם
לרמז שהשמיע גרומיקו בשיחתו עם
אבא אכן כז׳נכה, שהדבר אפשרי אחרי
חתימת הסכם ראשון כין ישראל ומצריים.
הטיסות הישירות של קיסיגג׳ד בין יתש לי ם וא-
סואן שיכנעו את הרוסים סופות שגם הם זקוקים
ליחסים עם שני הצדדים, לשם חיזוק מעמדם במרחב,

ועידת דו ב ה *
לא לבני סור מרס

מדווי קיסינגיר עד
עת-קוח ד ״ן
העתיקות שנאספו על־ידי משה דיין בווילה שלו
בצהלה, רובן בניגוד לחוק, היו לנושא-שיחה בין מל וויו
של קיסינג׳ר, כאשר ערך דיין את המסיבה לכבוד
השר האמריקאי בביתו.

פרופסורים ותעשיינים

ה סדר עם ירדן -

למען ההסברה

ב סוף התור

בעיקבות הפעלת ״קומנדו הפרופסורים״ פז׳נבה,
להסברת קו הממשלה (שאחדים מהם לא הסכימו לו),
ייעשה עתה מאמץ שיטתי להשתמש לצורכי הסברה
בחו״ל באנשי־משק, פרופסורים ואזרחים אחרים, ה נוסעים
לחו״ל בתוקף עסקיהם ותפקידיהם.

אריק ש רון ויגאל הורוביץ, יחד עם אחיו עמוס
הורוביץ מאנשי רפ״י במערך, מנסים ללכד קבוצה
בתוך רפ״י-לשעבר שתפעל נגד דיין, בעיקסות הס כמתו
לנסיגה בדרום.

המטרה היא להביא כמה מאנשי רפ״י,
ובראשם ח״כ מרדכי כן־פורת, לפרוש מן
המערך ולהצטרף לסיעת הליכוד.

מ-רוץ השו־-ס
אל בל-־התקשודת
מייד עם השגת ההסכם על הפרדת הכוחות ביום
ה׳ החל המירוץ המסורתי של השרים אל כלי ה־תיקשיורת,
להשגת פירסומת אישית.

אלון זכה כמירוץ בטלוויזיה, אך דיין
היה הראשון שהגיע אל עורבי העיתונים.

דייע משלמים
בצור ה אחרת
העובדה של״ע איבדו מנדאט אחד בגלל חוק בדר־

בעיקר צפוי מחסור במוצרי חקלאות כעופות, פי חת
וירקות. מחסור חמור יורג ש גם בסוכר (בגלל
סגירתו הקרובה שיל אחד משני מיפעלי־הסוכר בארץ,
כתוצאה ממחסור בסלק סוכר) ,איטריות ושימורים.
כבר כיום מורגש בחנויות המכולת מחסור בשמן,

האיש דוחה בינתיים את הפידסום עד לאחר גמר
עבודת ועדת־החקידה, החוקרת את המחדלים.

בינתיים תתבצע הפרדת המוחות בדרום. אם י שיג
קיסינג׳ר בסיס להפרדת הנוחות גם בגבול סוריה,
יתכנו שיחות של קצינים ישראליים וסוריים בעיר ה שווייצית.

לחץ
עד דיין ברפ״י

מומחים להספקת מזון במישרד־החקל־אות
ובמישרד-המיסחר-והתעשייה טוענים
בפגישות סגורות שצפוי ״רעב״ כמיס פר מוצרי
מזון בסיסיים.

האיש אוסף חומר מזה שנים, והפרק ה כלכלי
עשוי לעורר סנסציה מיוחדת.

אבא אכן הוזמן על־ידי קיסינג׳ר לבקר
בארצות-הכרית כראשית חודש מרם. רק
לאחר מכן יתכן חידוש ועידת ז׳גכה.

הערבים מעוניינים בכך, בגלל הקושי בשיתוף ה פלסטינים
במשא־ומתן. בישראל מעוניינים בכך מ שום
שסמיגזר זה צפוייה ההתנגדות החריפה ביותר,
לא רק מצד הליכוד אלא גם מצד חמפד״ל ומשה
דיין, ששליטחו בגדה המערבית היא אחת מעמדות-
הכוח שלו.

צפו מחסור במזון

פירסום ספר או סידרת־מאמרים על ״ווטרגייט יש ראלי״
עשוי להכות גלים בקרוב, אם יחליט בעל ה רעיון
— איש הבקיא בנעשה במיפלגת השילטון וב מערכות
השילטון — לבצעו.

המלווים השוו כגלוי את מעשי דיין עם
הצרות שבהן נתון עכשיו הנשיא ניכפון,
בגלל השתמטותו מתשלום מס-הבנסה, שי מוש
בכספי ציבור לשיפוץ נכסיו האישיים.
ועוד.

קיימת הסכמה כימעט כללית לדחות את
בעיית ההסדר בין ישראל וירדן עד אחרי
פיתרון הבעיות כגבולות האחרים.

הסיבה נעוצה כשיטתו של דיין שלא
להשתתף! כשום מעמד, שאין הוא עומד כמרכזו.
כטענה שקיסינג׳ר אינו מדבר הפעם
על עניינים צבאיים, אלא על עניינים פוליטיים
המסורים בידי אבן, החרים דיין את
המעמד.

אבא אבן בבר ערך כביתו שתי פגישות
לתידרוך לאנשים מסוג זה, שקיבלו על
עצמם להסביר את קו הממשלה כמסעיהם
כחו״ל.

מר מתבונן
לפעול ה חדשה
תנועת מרי תחזור לפעולה פוליטית
מאומצת, אחרי ניתוח סיכות מפלתה בבחירות.
כנס
ארצי של פעילי מרי, שנועד להסקת הלק חים,
החליט על התארגנות מחדש לניהול הסברה אינ טנסיבית
ברחבי הארץ, פעולה בהסתדרות וניצול ה קשרים
הבינלאומיים •של ראשי מרי למען קידום סי כויי
השלום.

לסנה דאבא —1ן *
אי־השתתפותו של משה דיין בפגישתם האחרונה
של אלון ואבן עם הנרי קיסינג׳ר בחוזרו מסוריה,
בנמל-התעופה בן־גוריון, עוררה תמיהה כללית.

למערכת ״העולם הזה״
דרוש כאופן מיידי

צל ם־ ע תר
בעל נסיון כעבודה עיתונאית
ובעבודת מעבדה.
על המעוניינים לפנות למערכת,
טלפץ .260134

קפה, קאקאו, שוקולד ועוד. לדעת מומחים נובע ה מחסור
מחוסר תיכנון, ואומדנים לא־נכונים, לגבי
הצריכה הצפוייה.

דיוני ועדת החקירה
ל הילור גבו ה
אחרי הפסקה של מיספד ימים בדיוני ועדת הח קירה
למחדלי מילחמת יום־הכיפורים, בגלל מחלתו
של חבר־הוועדה רב־אלוף (מיל ).יגאל ידין, התחילו
השבוע להעיד בפני הוועדה מפקד מרחב-שלמה ה אלוף
שמואל גונן (גורודי ש) ותת־אלוף אורי בן־ארי.

צפוייה סגיר ת
תחנות הדל ק
תחנות הדלק עלולות להיסגר החל מהשבוע הבא,
אם מישרד־האוצר לא יענה לתביעת אירגון בעלי
וסוכני תחנות הדלק להעלות את העמלה ממכירת דלק.

האירגון אינו מעוניין לפרסם עובדה זו,
מקווה שאחרי האסיפה הכללית שיערוך,
יענה מישרד־האוצר לדרישה ויעלה את ה עמלה.

תקלות
בהלוואות
לעאמא-ם ]?גו״ס-ם
תקלות רבות מכשילות את ההלוואות לעצמאיים
מהקרן המיוחדת, שהקימה הממשלה למטרה זו. ה קרן
נועדה להעניק הלוואות עד לסכום של עשרת
אלפים ל״י לעצמאיים קטנים, שעסקיהם נפגעו בגלל
שירותם במילואים.
אנשי הביטוח הלאומי, שבידם הופקדה הקרן, איש ית
מאות רבות של הלוואות בסכומים שונים, ושלחו
הודעות למקבלי ההלוואות לפנות לסניף הבנק שלהם
ולקבל הלוואה.

אולם הבנקים אינם מכירים עדיין כקרן
זו, שולחים ריקם את בל מי שפונה אליהם.

מודעה זו היא
1 2 1 1 -1 1־ 3

& ריך

כדי לגופת את עורך כהלכה, את יכולה להתאים
לעצמך את תכשירי הגויפול של ״נגוורל -וונדר״.
הכירי את עור־פנייך, אבחני את סוג־עורך והתאימי
בעצמך את התכשירים המתאימים לך.
איכותם ויעילותם מבגויחים לעורך מראה צח ומגוופח.
שלב טיפול

עור רגיל ו/או יב ש
זהו שרו :
אם עורך חלק ונעל גוון רענו,
אם עורך שכון כלשהו, רק
נאיזור המצח והאף־הר׳ עורך
רגיל או יבש וזקוק לסידרת
תכשירי ״ נטורל וו נד ר ׳ ,
המתאימים לוי, כדי לשמור
על רעננותו וצעירותו.
זכרי, כי אין תחליף לעורך,
טפחי אותו ושמר׳ עליו
בהקפדה.

התכשיר המומלע:
ניקוי

א 0ו ד £ 0ס או א סד. ע\.א

ייצוב

דו-וסוא א\/
מ 2 £וימטד 5ו 10 עו
דו-וסוא סא ם
2£8ו1ז 0ד 5וס\עו

<ו 0ו ד 5ז15£רא££פ .׳\ג.א

זהו עורך:

התכשיר המומלע:

עור שמו ו/או בעיי תי

הרוויה

סאווא ^ סז. ש .א
דוא 0 £א ו 8ד 5ע\.א
א 10ד £ 0
£8ס א כו. ע\ .א
אסודסע יוט£-א^1עו

איזון

דו-וסזא. שי-א
אסו־דסע ד א\ 1£ד קד

עיצוב

א^ 5ועו =^01^ £ז. ש .א
טיפול בפצעונים

א 10ד 5ו-ו 15ז\ .£ו פ. ע\.א

אם עור־פנייך מבריק ונעל
־־שכבה־ שמנונית מתמדת;
אם עוד פנייך מחוספס ובעל
נ ק בו ביו תמורחבות ; אם
בנקבוביות ראשים שחורים.
לבני ם או פצעונים ־ הדי
שעורך שמו או בעייתי וזקוק
לנקוי יסודי וטיפול עקבי,
בסידרת תכשירי ״ נטורל
וונדר״ המיוח די ם לעור
שמו. הקפידי על טיפול עקבי
מספר דקות בכל יום ועורך
יהיה בדיא וצח.

אף־על־פי שתכשיר• ־נטודל ו ונדר־ אינם יקרים, כדאי לך להקפיד על בחידת
התכשירים המתאימים לסוג עורך ולהשתמש בהם בחסכוו בהתאם להוראות.

קסמי הגגבע הקוסמסיים

כתבי אל ״נטורל ווגדר״ דחי חובבי ציוו ,65 תל-אביב,
ותקבלי בדאר חוברת הדרכה על סודות הטיפול והאיפור
האופנתי בתכשירי ״נטורל וונדר־.

העולם הזה 1899

1899

דנשבץ הננולם ה1ה

אין זה סוד שמאז יום־הכיפורים חלה עליה גדולה בתפוצת
העולם הזה. עליה זו נמשכת גם אחרי המילחמה. אחת העובדות
המוזרות, הקשורות במערכת־הבחירוית, היא שבה בשעה שהתנועה,
שנולדה מתוך עיתון זה, נחלה מפלה. הוסיף העיתון לעלות
בתפוצה, לרכוש לעצמו סוג חדש לגמרי של קוראים, ולקבל מהם תגובות בנוסח:
״פקחתם את עיני.״
איני יודע מהו, בדיוק, ההסבר לתופעה זו. יש לה, בוודאי, כמה וכמה גורמים.
הגורם החשוב ביותר, כך נדמה לי, הוא משבר־האימון שפקד את הציבור הישראלי
כולו כלפי כלי־התקשורת הגדולים.
אין אדם בר־דעת שאינו יודע שבימים הראשונים של המילחמה שיקרו הרדיו
והטלוויזיה, בעזרת העיתונות, במצח נחושה, סילפו את המציאות, הסתירו עובדות והפכו
את הכזב לאמצעי ממלכתי. לא רק בעולם הרחב ובארצות־ערב הרגישו בכך — פשוט
מתוך השוואת הידיעות הישראליות עם הידיעות המוסמכות שבאו ממקורות אחרים.
הדבר הורגש היטב גם בישראל עצמה.
העולם הזה לא הצטרף למסע־שקרים זה. ברגע שהדבר ניתן, התחיל לגלות את
האמת. כל ספרות ״המחדלים״ ,המעסיקה את הציבור מזה שבועות רבים, נולדה בסידרה
,סל מה שרצית לדעת על המילחמה, ולא העזו לספר לך״ — אחת הסידרות של
העולם הזה ש שינו את פני המדינה.
נוצר קשר חדש של אימון בין העיתון ובין קוראים רבים. זהו בוודאי גורם חשוב.
הקורא מאמין שאנחנו אומרים את האמת, ואת כל האמת הידועה לנו. ואין הוא מאמין
שיש בארץ כלי־תקשורת כלשהו, שניתן לומר עליו דבר פשוט זה.

עובדות ופירושים

הגורם השני אינו נוגע למידע, אלא לפרשנות.
יתכן שיום־הכיפורים החדיר לתודעת הציבור הישראלי דבר שהיה ידוע עד כה
רק למומחים — שאין ערך למידע, אם אין מפרשים אותו נכונה.
הטוב שבשרותי־המודיעין, המספק את העובדות הנכונות והממצות ביותר, אינו

בראדזן :
. 1גוף מחוקק .4 .לא היתה. לנו לפני
.8 .1948 רגש נאצל .12 .דרגה בצד,״ל.
.14 עבריין .16 .מחתרת אנטי נאצית ב צרפת
. 17 .בה ברו החשמונאים .20 .קיסר
רומי .23 .בן יעקב .25 .מורה זמן.26 .
גדול מאוד. עצום .27 .כת דתית בהודו.
.30 מקצועו של אבי ישו .33 .ארגמן.36 .
פורק עול .40 .אדמדם .43 .לקלס .44 .כלי
עבודה חקלאי .45 .גשם קיץ .48 .ישוב
ליד פתח־תקוה .51 .׳ילקוט .53 .מוסד פי ננסי•
.55 סוג מטוס בידי המצרים.57 .
קץ .59 .הצטלבות .61 .עומד בראש מוסד,
מדינה וכר .64 .שמה של שרת העבודה,
בזמנו .67 .נכנע במינכן .69 .שקט, רגוע.
.70 ממפעלי הברון רוט שילד בזכרון יעקב.
.72 בן ׳הנכד .73 .בירה במזרח הרחזק.74 .
בבוהה של האשה להצמיח לבעלה.75 .
בית מלאכה.
מ או ג ד :
.1 .מי דייסה .2 .גיבור ספר מפורסם של

זול וורן .3 .אי.בים התיכון .5 .סוג תבואה.
.6מטבע יפני .7 .צמח בראשית צמיחתו.
.9סופר אמריקאי ידוע . 10 .מחוז נפט
ברוסיה .11 .פסח על שני הסעיפים. 13 .
רוגז, חתן .15 .מספר מאגי . 18 .״מלטה...״
. 19 נאה .21 .מחולל הנצרות .22 .נהר ב צרבת•
.24 קושט .28 .נמצא .29 .מספיק.
.31 .לאום .32׳ .כלי עבודה חקלאי.34 .
חוף רחצה ליד חררה 35 תל חרבות.
.37 בהמת עבודה .39 .צבע .40 .אף על
פי, למרות .41 ,סח׳ עצמות .42 .בעלן של
עדה וצילה .45 .תו נגינה .46 .שליח
אפיפיורי: .47 .מילא •,יהא כך .49 .חלק
מבריטניה הגדולה . .50•׳.בעל חיים. איטי.
.51 סימן, אות .52 .המרחק׳ הקצר ביו תר
בין שתי נקודות .54 •.צינה .55 .מעונות
השנה .56 .הפו;למעשה,׳ הנשים.׳ .57 כלי
בישול .58 .שלטון .׳60. .צורה ספרותית.
.62 אליו ברח יעקב .־ 163 מוז .65 .שבועה,
קללה .66 .שדה; .67 .חיה קלת׳ רגליים׳,
כמו דואר ישראל .68 .תירוש .71 .בית
הציפור.

ח שב ץ

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן

פעולות

חיסור

וחיבור,

למצוא

איזו

סיפרה

ויי׳׳ י י

מציין

ריבוע.

[י 0סםמ*ו [2

מול מסע השקרים
שווה מאומה אם מפרשים את העובדות בצורה בלתי-נכונה. הרבה מאות בחורים צעירים
נהרגו ביום־הכיפורים ואחריו, מפני שמישהם פירשו את הידיעות בצורה כוזבת.
אבל באותו יום — ובאותה צורה טראגית — הוכחה אמינות הפרשנות של העולם הזה.
העולם הזה לא ״ניבא״ את המילחמה. אין הוא נעזר באסטרולוגים ובמגידי־עתידות.
העיתון פירש מדי שבוע את העובדות *,והוא קבע שעובדות אלה מוליכות למילחמה
קרובה. הוא הסביר מדוע תפרוץ מילחמה, מה יהיו מניעי הערבים בה, ואילו מעשים
של ממשלת־ישראל הופכים מילחמה זו לבלתי״נמנעת.
כל ההערכות של העולם הזה בשטח זה, ללא יוצא מן הכלל, הוכחו כנכונות. כל
ההערכות של כל כלי־התקשורת האחרים בארץ הוכחו כבלתי־נכונות.
זוהי עובדה פשוטה.
זה לא עזר לאורי אבנרי להיבחר מחדש לכנסת. נראה שאין הבוחר רוצה שיהיה
בכנסת אייש שיגיד לו את האמת. הוא מעדיף את השקרנים המיקצועיים, את הכסילים
החיים מיום ליום, את העסקנצ׳יקים המספרים לו מה שהוא רוצה לשמוע.
זה חבל, אבל זה כך.
לעומת זאת, נראה כי שונה יחסו של הקורא. הוא רוצה בעיתון המוסר לו תמונה
נכונה, העוזר לו להבין את המתרחש, להעריך את העומד לקרות.
זהו תפקידו של שבועון זה, אולי החשוב שבכל תפקידיו.

1$ 9 9
ספל

״כל מה שרצית לדעת״ -על גדות התעלה *

״העולם הזה ׳ החדש

יש גורם שלישי, שאנחנו מודעים לו במיוחד, ועליו הייתי רוצה להתייעץ איתך.
העולם הזה רגיש תמיד למצבי־רוח ציבוריים. מכיוון שהוא מתקיים על התפוצה,
ואין לו תומך מילבד הקוראים, הוא צמוד יותר מכל כלי אחר בארץ למצב־רוח הקורא.
מאז יום־הכיפורים, נעשה העיתון הרבה יו תר רציני בהרכבו. חשנו שהציבור מוכן
עתה לעיתון המכיל הרבה יותר חומר רציני, המקדיש כימעט את כל עמודיו לנושאים
הרציניים המטרידים אותו, וממילא הוצאנו מן העיתון חומר שתפס מקום נכבד לפני כן,
מן הסוג הבידורי הקל.
איני מאמין שהציבור יחזור, מחר, לאותו מצב־רוח שהיה לו לפני המילחמה. ואיני
סבור שהעולם הזה צריך לחזור למתכונת הקודמת. גם הציבור, וגם אנחנו, נתקדם
לקראת דפוסים חדשים.
כדי לעצב את צורתו ותוכנו החדשים של העיתון, אנחנו זקוקים למגע הדוק עם
הקוראים בחודשים הקרובים. הייתי רוצה להשתתף בעיצוב העיתון גם איתך.
כתוב לנו. אני יכול להבטיח לך שנקרא כל מיכתב בעיון, ושהוא ישמש לנו
כחומר בהתייעצויות הממושכות שהתחלנו בהן עכשיו.
אם אתה חייל, ויו שב עדיין אי־שם, בוודאי יש לך עוד יותר זמן לחשוב. הקדש לנו
קצת מן הזמן הזה.
המילחמה הוכיחה שאין תחליף להעולם הזה. הוא דרדש כיום יותר מתמיד. בימים
הקרובים הוא ע שוי להיות נושא הדגל של המאבקים
הציבוריים הגדולים במדינה — בהעדר גורם לוחם אחר.
לא תהיה הפרדת־כוחות בינינו ובין השחיתות,
הרודנות והמילחמה. המאבק הז ה יימשך במלוא עוצמ תו.
בעזרתך.
* הקורא לודוביק קליין מאשדוד, ששלח
אוקטובר עם העולם הזה״.

תצלום. זה למערכת, עם

הכותרת ״שמש

הדואר
הצבאי של
ה עוו! ס

די ה

מה שבטוח, שהשיחרור שלי לא נראה
באופק והמילואים ימשכו כנראה לנצח.
מה שכן, אומרים לי שאני חיוני ל-
צר,״ל ואי־אפשר לשחרר אותי, אז אני
מתחיל להרגיש כמו הפרעוש על גב השור
שטוען כל הזמן :״אנחנו חורשים.״
סמל בני דורץ, ד״צ 2125

כמו רבים מחברי המגוייסים הת פלאתי
על החלטת המוסדות להשכלה
גבוהה להתחיל בלימודים ב־.23.12.73
סטודנטים רבים ממשיכים בשירותם
(מילואים, קבע ושירו ת סדיר מוארך)
ומי יודע אם במועד השני יוכלו ל התחיל
בלימודים סדירים במוסדות ל השכלה
גבוהה. לעזרה הרבות
למרות ההבטחות
(שליחת קסטות, סטנסילים ואנשי ה אוניברסיטאות
ליחידות) ,בסופו של
דבר יווצר לחץ עצום על הסטודנט ש עתה
מגויים. הוא יצטרך להשלים את
לימודיו בזמן קצר, ויצטרך לוותר על
חופשותיו ובילוייו בעתיד.
אין לזלזל ברצון הרב שמגלים ה אנשים
במוסדות להשכלה גבוהה כדי
שהמשרתים יוכלו ללמוד תוך כדי שי רותם.
אך רבותי> מי כמונו יודע שב תנאים
כאלה קשה ביותר להגיע ל רמה
הדרושה.
במוקדם או במאוחר יוו צרו שתי
שכבות של סטודנטים באוניברסיטאות
— השכבה הרגועה — סטודנטים ש החלו
בלימודים כסידרם (בנות, תלמי-

תגובה לדבריו של אלוף
במוצב הוכרזה ״כוננות ספיגה״ .בגיזרה סמוכה פתחו
המצרים בהרעשת מרגמות ונתעורר ח־ש־ש שהם עומדים להרחיב
את שטח ההפגזה.
נכנסנו למחפורות האישיות והמתנו. אחד החיילים צעק :
״חבר׳ה, פיתחו את הטרנזיסטורים. אלוף שפיר מדבר ברדיו.״
אלוף הרצל שפיר, ראש אגף כודדאדם בצה״ל ראויין, השיב
לשאלות בנושאי גיוס אנשי מילואים, החלפת וריענון יחידות
המגויסות מאז יום־הכיפורים.
האלוף דיבר. ממשפט למשפט הותיר אותנו יותר ויותר מופ תעים
והמומים. לא האמנו למשמע אוזנינו.
מעל גלי האתר, בקול שליו ובוטח, דיווח ה אלוף
לחיילים חצאי אמיתות שהן גרועות מכל
שקר אפשרי.

עברו שלושה חודשים לישיבתנו בק ווים,
ואין לדעת כמה זמן עוד נשב.
הישיבה פה די קשה ומשעממת, מנסים
להעביר את זמננו בצורות שונו ת: בי שול
אוכל, משחקים שונים, סרטים לעי תים
רחוקות ורוב הזמן קריאה.
.נמאס לקרוא רק עיתונות יומית, ודד
שבועון שלכם מוסיף הרבה מאוד.
סמ״ר יובל גוטמן, ד״צ 2767

ברק
את אלה אנו מטיבים להכיר לפי הליכתם ההססנית, לפי
התדהמה בעיניהם. אלה עם רב אשר האלוף שפיר הגדירם
בראיון ברדיו כ״מספר מועט של צעירים שהתחלקו בין הכסאות.״
האם שמע האלוף שפיר את האימרה האחרונה המסתובבת
בדיזנגוף :״הארטיסטים נולדו לדפוק, הטיפשים נולדו למות
בסיני ! ״
ואז אנו מנסים לשכנע עצמנו שזה לא יתכן, שכל העם
מגויים. אבל שוב ושוב כל חייל החוזר מחופשה מצביע על
ידידים שלא גוייסו. האחד הוריד פרופיל לפני עשר שנים, קיבל
פרופיל נמוך׳ זמני לשנה, ומאז לא נקרא לבדיקה
חוזרת, האחר השתחרר לפני חמישה חודשים
מהצבא, הועבר ליחידת מעבר וטרם גוייס. מצבי עים
על פרוטקציונרים משוחררי גיוס.

הניע הזמן לדבר ג לויו ת: החיילים בקווים
אין היום משפחה בישראל אשר ראשה או
מעוצבנים. זו האמת הפשוטה ומי שמנסה להסתיר
אחד מבניה מגויים, שלא תגאה בה מרירות עמד
אותה או ליפות אותה, הוא נבל.
קה נוכח אי־הצדק המנקר את העין כאשר מצד
לא המצרים גרמו למצב זה. הם לעולם לא
אחד אזרח מגויים לתקופת זמן ארוכה, לעיתים
יתישו אותנו. מה שהורס את החיילים זו ההרגשה
מטה לחמו נ שבר כתוצאה מכך, ומנגד העיר
שנטל המעמס הביטחוני אינו מחולק בצורה צודקת.
מוצפת צעירים שחמקו מגיוס והרושם הכללי
זהו גדול המחדלים שלאחר מלחמת יום־כיפור
הוא שדבר לא נעשה כדי לשפר את. המצב.
והאלוף הרצל שפיר, ראש אכ״א, אחראי ישירות
בחיים האזרחיים הורגלנו למצב ששום דבר
לנושא זה.
אינו משתנה, אינו זז, בלא שתקום צעקה ציבו רית
ולחץ חזק. האם גם בצבא נגיע למצב דו מ ה? להסתיר פנים, בעזות ניסה
ברדיו, בראיון הרצל שפיר
אצלנו החבר׳ה מתלוצצים כל פעם כי בחופ דברים,
לטשטש ולבלבל, למסור דיווח חלקי מטעה.
חצאי אמיתות
שה הבאה שלהם, במקום לנסוע הביתה, הם
אבל המחדל כה גדול ובולט לעין, שכל ההתפתלו יבקשו
מהנהג להסיעם למרכז העיר, שם ירדו
יות האקרובטיות לא תצלחנה כדי להסתירו.
כאן בקווים אנו חיים במתח מתמיד, אבל אנו מאמינים
ויבצעו הסתערות על מיתחם אוייב, יקחו בשבי אזרחים צעירים
וישלחו אותם לאפריקה.
שהעתיד יהיה טוב יותר. זה אולי ישמע מוזר, אבל אנו ציונים
זו בדיחה עצובה המשקפת מציאות מסויימת. כדי לקטוע
במובן היפה והטהור של המילה. זה מה שמחזיק אותנו, אחרת
בדיחות זוועה מסוג זח, לא די בדיבורים ובראיונות בלתי-
הקווים היו מתפוררים.
משכנעים, צריך להתחיל לפעול, כדי לתקן, לפחות, את הנזק
והנה, חוזר אדם מחופשה קצרה והמורל שלו נמוך והוא
העצום שכבר נגרם.
מדביק בעצבונו את כולם. שוב ושוב חוזר הסיפור על צעירים
״יפים״ הממלאים את הרחובות. לא, אין אלה צעירים בחופשה.
ז. י ,.צה״ל

נמל, קוטפי פרי ועובדי תעשיה. מדוע
לא ישלחו את כל אותם סטודנטים ש אינם
משרתים כרגע לשירות לאומי
באותם מקומות הזועקים לידיים עוב דו
ת? כך, תהיה לאנשים אלה תע סוקה
מלאה ויעלם התיסכול של ישי-

פינת הסטודנט המגוייס
די חו״ל, פטורי גיוס ואנשים שהס פיקו
להשתחרר מצה״ל) והשכבה ה לחוצה
— סטודנטים שהחלו ללמוד
במועד מאוחר או תוך כדי שירותם
בצבא (אנשי מילואים, קבע ושירות
סדיר נוסף).
מדי יום שומעים אנו על חוסר ידיים
עובדות. חסרים נהגים, מורים, עובדי

ללים הנעדרים במדור. זה חוסר טאקט,
ניבזות וזילזול בזיכרם.
רן לברטובסקי, ד״צ 1431
כולנו מקווים שתמשיכו במאבקיכם ו מייחלים
לאיחוד כוחות השלום, גם ללא
כניסה לכנסת.
חגי אופנבבר, ד״צ 2684

בה בעורף מבלי לתרום למאמץ הכללי
בו נמצאת המדינה.
אין ספק שדבר זה יעלה גם את
המוראל בחזית כשידעו שם שבעורף
חוזרים החיים למסלולם התקין בעז רת
הידיים העובדות של הסטודנטים
הלא־מגוייסים.
סמ״ר יניב גלעדי, ד״צ 3151

אתמול בוויכוח בין החברה, נאמר ל י:
״זאת פשוט תעודת עניות לאורי אבנרי
שהוא לא הצליח בבחירות.״
דעתי היא שזאת תעודת העניות הגדו לה
של העם הזה, ואני מקווה בכל ליבי
שהמצב החדש לא ירפה את ידיכם.
המשיכו להיאבק כי דרככם נכונה וצו דקת.
אבי
כיקסר, ד״צ 2842

טירי המוצלח, שבו העוקצנות והחריפות
ידועות בחומרתן הרבה. אך נבקש בכל
לשון של בקשה: אל יגעו בנושא הח־

מאוד הצטערתי כאשר נודע לי שאבנרי
לא יכנס הפעם לכנסת. נדמה לי (לפי
ליקוטים פה ושם) שכל אחד היה רוצה
לראותו גם בכנסת השמינית, אך כל אחד

בתי־הקבוות של המירחמות הנאות

אני רוצה לעודד את אורי אבנרי ב־תיקווה
שלא יאבד מכוחו ומירצו, למרות
תוצאות הבחירות.
גם הלאה אני איתו.

נחמיה טופז, ד״צ^2489

לא יהיה במשך ארבע השנים הבאות
מי שיפקוד את הכנסת הריקה או שיאמר
״אדוני היו״ר, כנסת ריקה.״
לא הצבעתי בשביל אבנרי,
רבים אחרים, אני או מר: חבל.

סמל משה לוי,

כמו

ד״צ 1256

דרג נהנא
ולזוומנ ,״אף שעד־אנו
חיילים מיחידת שריון (מילו אים)
הנמצאים בקו בסיני, כותבים
מכתב זה בסיפוק לאחר שנוכחנו
שלא נכנסת לכנסת.
מכיוון שלא נכנסת לכנסת, יש
לך ולכל חבר מרעייך שפע של זמן
פנוי. לכן אנו מעוניינים לראותכם
יושבים כאן בסיני במקומנו, ושומ רים
על אותם קילומטרים רבים של
חול שאינכם מעוניינים להחזיר.
נשמח לפנות את מקומנו לכם.
צעקתכם ״אף שעל״ תישמע קצת
יותר כנה ואמיתית במרחבי המיד בר.
בשם
קבוצת חיילים, צה״ל
כחייל המשרת אי־שם, אני מזדעזע
מתגובתם של חברי לאחר שקראו את עי־תונכם.

ברצוני
להודות על האמת, שכיום אחד
הדברים המהמנים זה לפתוח את העולם
הזה ולקרוא את החומר הרב המסופק בו.
רון יהב, ד״צ 2062

אינכם מתביישים להוריד את מוראל ה חיילים
ע״י כתיבת נאצות וחרפות על
המימסד, על קצינים בכירים להם אנו
מצייתים !
אהרון בהן, ד״צ 2667

לפני הבחירות התערבתי עם החבר׳ה
שתכנסו לכנסת בשלושה מנדטים — ל צערי,
הפסדתי.
אבי כרום, ד״צ 3123

אני כותב את השורות הללו לאחר ש שמעתי
את התוצאות הסופיות של הבחי רות.

נקודות
שהתפר*

העול ם הזה 1899

כשלעצמו סמך על אחרים שיצביעו בש בילו.
לפי
דעתי, היה בכל זאת מגיע לאבנרי
להיכנס לכנסת לפני אחרים, שנכנסו במ קומו
ועל חשבונו.

משה גלכגיסר,

פשוט כמה מילות עידוד למרות האכ זב
ה: לא נורא, המשיכו במאבקכם למען
שלום וצדק.
רכ״ט ערן ריר,ליס, ד״צ 2963

מפריעות לנו מיספר
סמו בעיתונכם.
האחת: פיברוק גלויות של קצינים ו חיילים
בגלויוודתודה הנשלחות אליכם.
יש להבין בבירור כי חייל אחראי היושב
בקווים, לא יפרט את מקום המצאות יחי דתו,
דרגתו והבעת דיעחת פוליטיות.
נוסף לכך׳ אנו נהנים מהמדור הסא־

שפיר

ממי ציפיתם שיצביע בעד השלום ו מאלו שחגגו את נשף איומי סאדאת עוד

ב־ 21.3.72ז
איננו זקוקים לשלום 1אנו זקוקים לשטחים — שאם לא כן, היכן נקים את
בתי-הקברות של המילחמות הבאות י
יצהר, שביב, נתניה
אפרופו בתי-קברות — איך תיראה מעכשיו הכנסת ן

למרות האכזבה הרבה מהתוצאות, אני
מקווה שאורי אבנרי רואה בזאת רק ציון
דרך ולא כישלון גמור.
עליו להמשיך להאבק בשחיתויות, בעד
שיוויון וצדק חברתי וכמובן חתירה ל שלום.
סמל
גדי גבר, ד״צ 2104

מכתבים

יום שחור
לפרלמנטריזם

אני נמצא עכשיו בארץ לביקור קצר
בגלל מותה הפתאומי של אחותי. הצט ערתי
להיווכח שהתנועה לא עברה את
אחוז החסימה והפסידה את ייצוגה ב כנסת.
אני
חושב, כרבים מחברי, שזה הפסד
גדול לכנסת ויום שחור לפרלמנטריזם
הישראלי. אני מניח !שהכישלון בקלפי
גדם לכך שהתנועה הפסידה חלק מהמי מון
הממלכתי למיפלגות. לכן, בשעה קשה
זו, אני חושב שמן הדין שאעלה את
תרומתי בתקווה שלוא גם במעט תסייע
לתנועה. לכן אני מצרף צ׳יק על־סך 200
ל״י כתרומתי לתנועה.
נקווה שהתנועה תתגבר על ומשבר זה
ותחדש את פעולותיה בשיטות חדשות.
עוזי מן, חיפה
המלך עירומ
אני מקווה שתמשיכו גם מחוץ לכנסת
לצעוק ״המלו עירום״.
חיים הלי, ירושלים
זנב שועלי שמשון הוצת ונם להרי חו שך.
ברוך
שפטרנו.
קורא, ירושלים

סיפור הבחירות לכנסת
ולרשויות המקומיות
רפ״י, הפועל המזרחי הכיר את
מר״יהע ״ז (עיראקית — נחמדה)
במקום העבודה. כבר למחרת יצאו
השניים לטיול לשרון. לדעתם לא
חל־טעם בטיול סתם, ובגין זאת
עצרו אחרי יד־וייצמן ונשכבו ליד
ד,שי״ח למרגלות עץ האלון.
רפ״י להט בתשוקה כשראה את
גופה התמיר. כחץ מקשת שלח את
ידו לציץ השמאלי. הוא שם לה
ז, במרכזייה חופשי ו מל״ע ה של
מרי נפלטו אנחות.
לאחר הליכוד חזרו השניים אל
העולם הזה, אגרו כח־חדש ושוב
מתחת לק״ל הציפור להטה ה*

זאת כל האמת, ואם אתה לא מא מין
— תשאל את גולדה, גם היא
תגיד לך שאין דין ואין דיין בישראל.
שאול ואודי, תל-אביב

ם גין ל המערד
בבית־הספר

24 שעות צלום!

בעזרת מכשיר בזק אלק טרוני
(החל נד 85ל״י)
מבחר גדול של מקרנות
ו מסרטות.
מבחר גדול של מצלמות זולות
לנוער ול חיילי מילו אי ם בשדה.
הגדלות גלויה 9/13 שחור־לבן
— 45 אגורות !

צלומי פספורט — בן־רגע ! !

3,1013 הבד
חיפ ה,ל חו* .ה ת לו נן 31

כשבוע לפני הבחירות, הודיע מנהל
התיכון בו אני לומד, כי למעוניינים בע בודה
ביום הבחירות יש אפשרות להשיג
עבודה במיפלגת ה ! מערך בסניף המיפ־לגה
ברחוב בודנהיימר בתל,-אביב.
הודעה זו שודרה ברשת הרמקולים הפ רוסה
בכיתות. היא שודרה בשעות הלי-
!מודים.
השאלה הנשאלת היא האם למנהל ביה״ס
יש הרשות להודיע הודעות מטעם מיפליגה
כל ש הי א? הודעות אלו הן בילעדיזזת
לשילטונות ביה״׳ס שרק להם מותר ל שדר
הודעות ברשת הרמקולים.
תלמיד תיכון, תל־אביב

נ בו א ת
כוחר הכנסת הראשונה הסתיימה לא בזמנה.
הכנסת השניה התחילה לא בזמנה.
הכנסת השלישית התנהלה כסידרה.
הכנסת הרביעית הסתיימה לא בזמנה.
הכנסת החמישית התחילה לא בזמנה.
הכנסת השישית התנהלה כסידרה.
הכנסת השביעות הסתיימה לא בזמנה.
הכנסת השמינית התחילה לא בזמנה.
לכן תתחיל הכנסת התשיעית בעוד ארבע
שנים, ואין סיכוי לבחירות נוספות עו ד
השנה.
שלמה שחר, י ח שליס

העול ם הז ה 1899

ך * ללוייה. ניצחון כביר לדיפלומטיה
ן 1הישראלית. הצלחה היסטורית של
אלון — דיין —אבן.
נותנים לנו את הרשות לצאת בשלום
מאפריקה.
נותנים לנו את הרשות לנטוש את הגדה
המיזרחית של תעלת־סואץ.

מרשים לנו לס גת .
לסגת, לפי שעה,
הג׳ידי.

ר ק עד המיתלה ו־

מיל ה גס ה
לא נראה לה טוב יותר מאשר הישיבה על
גדת־התעלה.

וכד הגענו למילחמה.

ריסים לקרוא לילד הזה בשמו. זהו
הסכם של נסיגה .

כקצה אחד של האימפריה היהו דית,
שקמה כמילחמת ששת ה ימים,
אנחנו נסוגים .
אצלנו הפכה המילה ״נסיגה״ למילה פור-
נוגראפית. אסור להזכיר אותה. צריכים ל מצוא
לה תחליפים בלשניים, כמו לכל מילה
פורנוגראפיה אחרת. לכן מדברים על ״הפר־דת
כוחות״ .על ״קיצור קווים״ .על ״תפי־סת
קו חדש״• על ״קיצור דרכי האספקה״.
על ״הקלת הנטל״ .וכיוצא באלה ביטויים,
נכונים וכוזבים, שעיקר יעודם הוא למנוע
את הצורך לדבר על נסיגה.
אולם בעברית, כמו בכל שפה אחרת, יש
משמעות מדוייקת למילים. כאשר צה״ל
מתרחק מגבולות המדינה, הוא ״מתקדם״.
כאשר צה״ל חוזר ומתקרב לגבולות המדי נה,
הוא ״נסוג״.

ך* מילחמה פרצה, וצה״ל הופתע,
( | מפני שמנהיגי ישראל לא הבינו כמה
אמיתות יסודיות.

הם לא הבינו את החשיבות ה רגשית
המכרעת שיש לתעלת־סואץ
בתודעת העם המצרי.
מי שסבר שהעם המצרי ישלים אי־פעם
עם נוכחות צה״ל על גדת־התעלה, היה
בור. למרבה הצער, שלטו הבורים בממש לת
ישראל.
הם לא הבינו שנוכחותנו ליד התעלה
תהפוך את המילחמה לבלתי־נמנעת, וש־מילחמה
זו לא תישאר בגדר עימות י שר־אלי־מצרי,
מפני שברית־המועצות. תחוש
לעזרת מצריים• הם לא הבינו גם שבעיק־

תעלה ולהיאחז בגדה המיזרחית, השתנו
העובדות בשטח• המעשה הצבאי הזה הפ עיל
את המכונה המדינית, המכריחה אותנו
עכשיו לסגת.
עובדה זו טושטשה על־ידי המכה הנג דית
הישראלית, שהביאה את צה״ל ל־
״אפריקה״ .ניצחון צבאי זה ריכך את תחו־שת־המפלה,
ועזר לציבור להתעלם ממשמ עות
הדבר שקרה.

אולם נוכחותנו באפריקה היא רק
אפיזודה. נוכחות הצבא המצרי כקו
כר-לב היא עובדה מכרעת.
המצב הבינלאומי הוא שקבע בשני ה־מיקרים.

ריק שרץ אומר שנוכחותנו מ א
ג מערב לתעלה היא ״קלף״ ,המאפשר
לנו ״לאיים״ על קאהיר.

כשיחות פרטיות אומר דיין גם
בימים אדה את ההיפך, וחוזה
מילחמות, שואות ואסונות.

ך* שאלה הגדולה היא, כמובן: מה
ן \ הלאה? לאן מוביל ההסכם הזה ן
למרות שהסכם זה נכפה עלינו על־ידי
קיסינג׳ר, ניתן לנצלו כדי להתקדם לקראת
שלום אמיתי.

ן 1רת העובדות היא זו :
ניתן היה להשיג את אותו ההסכם עצמו
לפני המילחמה.

ההסדר הוא, כיסודו, טוב.

לפני שנהרגו אלפי הבחורים ה יקרים,
שרכים מהם נפלו על החו לות
האלה שאנחנו נסוגים מהם
עכשיו.

ידענו אז׳ ואמרנו זאת אז, שהמצרים
מוכנים להסדר*ביניים, בתנאים שסוכמו
עתה.
אמרנו שכדאי לנצל את ההזדמנות וליזום
מצדנו סידור כזה. אמרנו שפתיחת תעלת־סואץ
תהווה צעד חשוב למניעת מילחמה
ולקירוב השלום. אמרנו שהמשך ההיאחזות
בגדת־התעלה תביא בהכרח זמילחמה, ל התערבות
המעצמות, ולנסיגה.

על כף השיבו לנו ראשי המדינה
שאנחנו תבוסתנים, רכי־לכב, חסרי
גאווה יהודית. והמחמירים גם
הוסיפו שאנחנו סוכני נאצר(ואחר*
כך סאדאת).

האוהל בשעת החתימה: להתחפר או להמשיך!
בות ההתערבות הסובייטית, מוכרחה לבוא
התערבות אמריקאית — וכי המכונה ה גדולה
של ההסדר הכפוי תתחיל אז לפעול.

אף אחד מראשי המדינה דא
הביר באמיתות אלה. לא דיין. לא
אלון. לא אכן. לא גולדה. ובוודאי
לא אנשי הליכוד.

כי החזקת קו התעלה, כך אמרו, היא
חיונית להגנת סיני, והחזקת סיני היא חיו נית
להגנת המדינה עצמה.

לכן פרצה המילחטה. לכן נהרגו הבחו רים.

ויתור, כך אמרו, מזמין תוקפנות חד שה,
שהרי המצרים אינם רוצים בשלום עם
ישראל. הם רוצים להשמידנו. ומכיוון ש אינם
יכולים להשמידנו בבית אחת, הם
מתכוונים לעשות זאת בשלבים. השלב ה ראשון
הוא הרחקתנו מן התעלה, קו־הביט־חון
האידיאלי.

* * דוע אפשר עכשיו מה שלא היה
* ) אפשרי לפני חצי שנה, שנה או שש
שני ם?
הנתונים היסודיים לא השתנו. אבל אירעו
שני מאורעות :

מחיים בר־לב עד אריק שרון היו הכל
מאוחדים בדיעה שיש להישאר על גדת־התעלה.
גם מחייבי קו בר־לב וגם שולליו
היו תמימי־דעים על כך• במידה שהיה
ויכוח, הוא נגע לשיטה הנכונה להחזקת
קו זה — באמצעווז ביצורים נייחים או
כוחות ניידים.
אמנם, כאשר הציע אנואר אל־סאדאת
״הסכם־ביניים״ לנסיגה חלקית ולפתיחת ה תעלה,
לא אמרה ממשלת ישראל ״לא״.
היא נקטה טאקטיקה מחוכמת יותר. היא
העמידה פנים־ כאילו מוכנה היא לדבר על
הרעיון. אבל היא השתדלה, על פי השיטה
הבדוקה, לטרפד אותו — כי שום הסדר

לכן היה מצחיק לשמוע את
בטלוויזיה פותח בדברי שירה
השלום המצרי, ומתמוגג לנוכח
עם המצרי ונשיאו לבנות חיים

כל זה נכון, ביסודו. אבל זה היה נכון
באותה מידה לפני ארבע שנים, כאשר
הציע גמאל עבד־אל־נאצר הסדר מרחיק־לכת׳
ודיבר על כינון יחסים עם ישראל.
זה היה בוודאי נכון לפני שנה, כאשר הציע
סאדאת את פתיחת התעלה.

הוא משקר — מפני שהוא משתמש ב־דברי־אמת
כטכסיס גרידא, כדי להתגונן
בפני הביקורת של אריק שרון.

הנובעת מהכ

הרעיונות, הכלולים בהסכם החדש,
הם רעיונות ישנים. די ברנו עליהם, הת ווכחנו
עליהם, רבנו עליהם, לפני האסון
של יום־הכיפורים.

זוהי אמת.

משה דיין
על רצון־
שאיפת ה טובים

הצרה
היא שאדם כמו דיין משקר
גם כשהוא דובר אמת.

ההסכם שהושג השבוע הוא הס כם
של נסיגה. אסור לטשטש זאת,
בי ההברה בעובדות היא חיונית
להיגיינה הנפשית •טלנו, ולקביעת
המדיניות הלאומית כהמשך הדרך.
ך* מסקנה הראשונה

מרצוננו, ביוזמתנו, ולפתוח בצורה זו דף
חדש ביחסינו עם העולם הערבי.
השבוע לא פתחנו שום דף חדש. ה־רמטכ״ל
המצרי אף לא הסכים להצטלם
בחברת הרמטכ״ל הישראלי. ההסדר שהושג
לא בא כתוצאה מהידברות בין הצדדים.
הוא בא בתוצאה מלחץ אמריקאי שאי־אפשר
היה לעמוד נגדו.

היתה מילחמה.
בא קיסינג׳ר.

ד,יתה מיליחמה. ואנחנו הפסדנו אותה.

הדבר צריך להיאמר, בדי להבין
מה קורה עכשיו.
כל מילחמה היא הפעלת אמצעים צב איים
לשם ביצוע מדיניות. לכן קובעות
התוצאות המדיניות של המילחמה מי
ניצח בה, ומי הפסיד.

ערב המילחמח ישכנו על גדת ה תעלה.
כעיקבות -המילחמה נשב
על מעברי המיתלה והג׳ידי.
בינ תיי ם.
ברגע שהמיצרים הצליחו לחצות את ה

מצלצל יפה, אכל אין לזה שום
קשר עם המציאות העולמית.
נוכחותנו באפריקה אינה מאיימת על
איש — מפני שברור כי התזוזה הקלה ב יותר
של צה״ל לעבר קאהיר תגרום להת ערבות
סובייטית מאסיבית. אפילו ניתוק
הארמייה השלישית היה חסר־ערך, בגלל
אותה סיבה. די היה באולטימטום סובייטי
קטנטן, כדי להבטיח לארמיה את האספקה
הדרושה.

חציית התעלה מערכה היתה
דרושה כדי להשיג הפסקת-אש כתנאים
סבירים. אבל באותו רגע
נכנסנו למלכודת פוליטית.
הכניסה לאפריקה יצרה מצב שהיה כה
טעון חומר־נפץ, עד שלא היה מנוס מ התערבות
בינלאומית.
בדרכנו על אדמת אפריקה, הוצאנו את
המילחמה מידי ישראל ומצריים, ומסרנו
אותה בידי ארצות־הברית וברית־המועצות.

צה״ל בא לאפריקה, וקיסינג׳ר
בא למיזרח-התיבון.
הסדר שהושג

השבוע הוא הסדר

) 1כפוי.

הנרי קיסינג׳ר כפה אותו על
ממשלת ישראל.
לפני חצי שנה יכולנו להגיע להסדר זה

הוא יוצר רגיעה צבאית. הוא מונע תקר יות.
הוא מאפשר לכל הצדדים להתמסר
לפיתתן הבעיות היסודיות, ללא לחץ צבאי
מיידי.
שוב יש הזדמנות ליוזמת־שלום ישרא לית
גדולה. שוב ניתן ליטול את היוזמה
לידינו, לגבש ולהציע פיתרונות מרחיקי־לכת
לבעיות הגדולות — הגבולות, סידורי-
הביטחון, מהות השלום והיישות הפלסטי נית.
ישנה
הזדמנות כזאת. אולי בפעם האחרו נה
ישנה.

אולם אין בימעט בל אפשרות ל נצלה,
כגלל התנאים השוררים כישראל
עצמה, מאזן־הכוחות הפוליטי
החדש, והרכב הכנסת וה ממשלה.

ביר
יותר להניח שהממשלה הבאה
תנהג בדיוק כמו הממשלה הקודמת.

היא תנסה להתחפר בקו החדש,
תרתי משמע.
הקו החדש מעניק אשלייה של ביטחון.
לא יהיה איום צבאי ישיר. לא תהיינה
תקריות. חיל-האו״ם יחצוץ בין הכוחות.

אכל המצרים מתייחסים אד הס דר
זה כאל הנסיגה הראשונה
שד צה״ל. ואילו ממשלת ישראל
תשתדל להבטיח שתהיה זאת ה־הנסיגה
האחרונה .
איזו משתי התיקוות תתאמת?

הדבר יהיה תלוי בהנרי קיסינ

כלו מר: בעוצמת הלחץ האמריקאי, ב יחסי
וו שינגטון —מוסקבה, ואולי אפילו ב גורלו
האישי של הנשיא ניכסון.
אם ימשיך קיסינג׳ר בדרכו באותו מרץ
עצום, כשמאחוריו אותו כוח עצום, הרי
אחרי הסדר כפוי ראשון זה יבואו הסדרים
כפויים נוספים, עד להסדר־שלום כולל, ש יהיה
גם הוא כפוי.

אם לא, ישתרר שוב קיפאון. וקיפאון
כזה פירושו: המילחמה ה כאה.

במדינה העם האם ואתפרק ו קי ש טו י
הרעמים שאגו בשמיים. הברקים הבהיקו
באפלה. השלג ניסה את ההרים. אנשים
ניספו בכפור, לראשונה בתולדות המדינה. י
כבלי חשמל נקרעו, ושכונות שלמות שקעו
בחשיכה. טלפונים חדלו !מלפעול. כבישים
נותקו.
אבל לא רק איתני־הטבע פגעו השבוע ב תשתית
המדינה. היה נדמה שגם התשתית
המדינית של המיישטר הולכת ומתפרקת.
תקוע תוקע. אריק שרון לא היה
היתידי שהתעלם השבוע !מסדרי־היסוד של
מדינת־חוק דמוקרטית. בשבוע בו נכנס
לפרלמנט החדש, דרס את הנוהל והנוהג של
צה״ל, כימעט וקרא: במוסמך צבאי לחייליו
להתקומם נגד השילטון (ראה מיסגרת).
ומילחמת האלופים, הסוערת, מתחת לפגי
הקרקע מזה נמה חודשים, ושרק היד הקשה
של הצנזורה הצבאית מונעת את עלייתה
על פני השטח, לא היתד. יחידה מסוגה.
השבוע נדהם הציבור כאשר גם איש מישרד־החוץ
פתח את פיזלמת ח ביקורת קטלנית
על המישטד.
יוסף תקוע נחשב לאיש רפ״י, המקורב
למשה דיין, .אין הוא רודף־שלום מושבע.
להיפך, קולו מסמל את הקו האנטי־יערבי
הקיצוני בזירה העולמית.
השבוע, בפגישה פרטית עם צעירי ה מערך,
חשף תקוע עובדות !מזעזעות. בין
השאר :
• לפני שנה יזם קורט ואלדהיים, מזכיר
האו״ם, פגישה ישירה בין תקוע ובין עמיתו,
הנציג המצרי באדם. מישרד־החוץ של
אבא אבן אסר על קיום הפגישה.
!• לפני -סנה הציע ואלדהיים ועידה של
עמי המרחב, בנוסח ועידת־ז׳גבה — אולם
נתקל בסירוב מוחלט דווקא מצד ישראל.
!• את הדברים שהשיגה ישראל בהסכם
הפרדת־הכוחות ניתן היה להשיג לפני ה מילה,מה
בתנאים טובים יותר, ,ועם הישגים
גדולים יותר, במיסגרת הסדר חלקי (ראה
הנדון), .ממשלת ישראל חיבלה בכך.
קורבנות חינם? יתכן שתקוע רצה
לנקום בצמרת המדינה, כמו אריק שרון.
יתכן גם שהתכוון להאשימה ברפיון־ידיי ם
ובחוסר־,דרך.
!אך במתכוון או שלא במתכוון, השמיע
תקוע אישום הרבה יותר מזעזע: שממשלת
ישראל, בהנהגת גולדה— דיין — גלילי, תוך
שיתוף,-פעולה מלא, מצד אבא אבן, חיבלה
במזיד בסיכויי־שלום שהיו קיימים בפועל,
ובכך גרמה למילחמה שעלתה באלפי קור בנות.
בעזקבות מילחמה זו נאלצת הממ שלה
להסכים לאותם הדברים שניתן היה
להשיגם, בתנאים הרבה יו תר טובים, לפני
המילחמה.
תוך כדי כך אישר תקוע, למעשה, את
הטענות הקיצוניות ביו תר של, שוחרי־השלום,
שתקפו את הממשלה בכנסת הקו דמת
על רקע זה.
,אך מעבר לכל אלה: ,מגלות פרשות ש רון
ותקוע, כמו פרשות גנוזו ת ותופעות בלתי-
ידועות אחרות, שהחלה התפרקות של יסו דות
המישטר במדינה.

הכנסת
ד 1רדע1ומו־ חותנלת חגו#
מבקר־תיאטרון שנטש את הצגת-הבמורה
אחרי הדקות הראשונות, וכתב עליה בי קורת
קטלנית, הצדיק את עצמו במלים:
״אינני צריך לאכול את כל התבשיל, כדי
לדעת שאין לו:טעם.״
השבוע קרה אותו הדבר בישיבה הרא שונה
של הכנסת השמינית. במעשה אחד,
נקבעה דמותה.
תהיה זאת כנסת ללא אופוזיציה ממשות.
האופוזיציה החשובה היחידה, הליכוד, ית להב
רק בוויכוחים על ענייני מילחיפה ו־סיפוח.
עכד
נרצע. הדבר הוכח כאשר ניגשה
הכנסת לתפקידה הראשון: בחירת הי ד ר.
אם היתר. הסכמה אחת בין 119 חברי
הכנסת הקודמת, הרי היא נגעה ליושב־ראש,
ישראל ישעיהו. המעז! היתד, אחידה
— ושלילית.
לישעיהו אין חסרים קסם אישי או פיק חות.
הוא אדם נעים־הליכות, ודובר עברית
צחה ומדוייקת.
יש לו רק צרה אחת: הוא עבד נרצע
של השילטון. בכל עניין — ,גדול או קטן —
(המשך בעמוד ) 14

העולם התחיל רובו על אפשרות שר הנינה צבאית

אריק סואג ־
*** נדירות: של מדינה אירופית ביש־ראל
שיגרה לממשלתה הודעה בהו לה:
תיתכן.הפיכה צבאית בישראל.
הודעה זו גרמה לתכונה גם בקרב שאר
הדיפלומטים, וכמה שרותי״ביון זרים הג בירו
אח התעניינותם בנעשה בישראל.
החשש, שעמד לנגד עיניהם: הנסיגה
של צה״ל מן הדרום, והנסיגות הבאות
הצפויות בהמשך פעולתו של הנרי קי-
סינג׳ר לכפיית הסדר במרחב, תגרום להת נגדות
של קבוצות קצינים, וכי תקום ביש ראל
״מועצת קצינים חופשיים״ שתחולל
הפיכה ותתפוס את השילטון.

קפה זהירה, על עניין מישני. אריק לא
האשים את דיין במחדלים הנוראים של
המילחמה, או בהתמוטטותו האישית ביום
השני של המילחמה — דברים שאריק
מעלים אותם בשיטתיות, ,בשעה שהוא
מטיח בפני אנשים אחרים האשמות פחות
חשובות. הוא הסתפק בגינוי דבריו של
דיין בטלוויזיה, שהמצרים רוצים בשלום.

אריק אמר לחייליו לא רק שהם השיגו
את הניצחון לבדם, כפי שמשתמע מן
הנוסח, אלא גם שמישהו ניסה להכשיל
אותם במתכוון במילחמתם למען המדי נה,
וכי אנשי הפיקוד הצבאי איבדו את
העשתונות והשליטה.

היה זה פגז מתוחכם, שאי-אפשר
היה להשיב לו.

האיש שהדיפלומטים. הזרים יח סו
לו את תפקיד המנהיג המשוער
של הפיכה זו היה דווקא אדם ש פשט
השכוע את מדיו, והפך ל מנהיג
אזרחי: האלוף־כמילואים
חכר־הכנסת אריק שרון.

הברית עם דיי!
** ד כה היה זה מושכל־ראשון שלא
ע תיתכן הפיכה צבאית, או אחרת, ביש ראל.
הדמוקרטיה הישראלית נראתה מבו ססת,
הצבא היה רחוק מהפוליטיקה, איש
לא ר,ישווה את ישראל למצרים ולסוריה.
אפילו כשדפקו האלופים על שולחנו של
לוי אשכול, ערב׳מילחמת־ששת־ד,ימים, והכ ריחו
אותו להתגבר על היסוסיו, היה זה
רחוק מ״פוטש״.
אולם מאז התערערו דברים רבים ביש ראל.
עצם העובדה שדיפלומטים זרים
רציניים מביאים אפשרות של הפיכה בחש בון,
מלמדת הרבה על השינוי הגדול
שחל בדעת העולם על ישראל.

אריק שרון עצמו תרם השבוע
במה תרומות לשינוי זה שד תדמית
המישטר במדינה.

במשך כמה שבועות היסס שרון לגבי
התפטרותו מצד,״ל. הסיבה המוצהרת הי תד,
שאינו מוכן לנטוש את חייליו, שעימם
עבר את המילחמה, ולהשאירם במידבר
בעודו חוזר לעורף הנוח.
אולם היתד, גם סיבה שניה, מוחשית
יותר. היא היתה קשורה במישחק המסו בך,
המתנהל בין שני אישים שיש להם
אמביציות דו מו ת: משה דיין ואריק שרון.
משה דיין היה זקוק לאריק הפופולרי,
כדי לשפץ את תדמיתו, שנפגעה במילחמה.
הוא רצה להבטיח לעצמו חסינות מפני הת קפותיהם
של אריק והליכוד, כשאלה הפ כו
את מחדלי המילחמה לדגל מיפלגתי.
אריק נענה ל חיזוריו של דיין. במשך
כל מסע־הבחירות, כאשר די בר הליכוד
כימעט בילעדית על המחדלים, לא הוזכר
כלל האיש שהיה אחראי יותר מכל אדם
אחר לשואת יום־הכיפורים. סיסמת הלי כוד
יכלה להיות: משה דיין — יוק.
מבחינת הליכוד, היה לכך שיקול ארוך-
טווח. כדי לעלות לשילטון, יהיה הליכוד
זקוק בבוא היום לתמיכת דיין. הקואליציה
הגדולה של דיין־ליכוד־דתיים מונחת ביי סוד
כל התיקוות של אנשי א״י השלמה
להשתלט על המדינה בצורה דמוקרטית.
אולם לאריק שרון היתד, סיבה נוספת
לפלרטט עם דיין. מאז ומתמיד נושא
אריק את עיניו אל תפקיד הרמטכ״ל —
תפקיד המושך אותו יותר מכל תפקיד
של ח״כ או שר זוטר. לפני חודש, כאשר
ניהל אריק את מילחמתו הפרטית בצמרת
צד,״ל׳ ובייחוד באלוף־ד,פיקוד שמואל גו נן
(גורודיש) ,באלוף אברהם ברך) אדן,
בחיים בר־לב וברמטכ״ל דויד (״דדו״)
אלעזר, רמז לו דיין שמינויו לרמטכ״ל
בא עכשיו בחשבון.
בערמומיותו הרגילה, יעץ דיין לאריק
לבל להתפטר עדיין מצד,״ל, להמתין לבי רור
שאלה זו.

אריק חיבה עד הרגע האחרון
ממש -יום לפני כינוס הכנסת ה שמינית.
זמן קצר לפני כן הודיע
לו דיין בצער שאין סיכוי שהממש לה
תסכים למינויו לרמטכ״ל, בגלל
השתייכותו הפוליטית.

אריק כעם על דיין, תקף אותו השבוע
בפעם הראשונה. אולם היתד, זאת ד,ת־

מכיוון שדיין יגיד בעצמו את ההיפך
בהזדמנות מתאימה, לא היתד, זאת הת קפה
מכאיבה.

הברית הכלתי-כתוכה בין אריק
ודיין נשארה גם השבוע בעינה,
למרות איתותי-אזהרה הדדיים.

מ הנשיד את תחתמים?
** וד בעיצומה של המילחמה הזהיר
2אריק שרון את ראשי המדינה שהם
יצטרכו לחבוש קסדות, כאשר יתפנה מ-
מילחמתו במצרים ויפתח במילחמה נגד
הצמרת. השבוע הגשים את הבטחתו.
הפגז הראשון נורה מתותח צבאי.
בפקודודיום חסרת־תקדים לאוגדתו, עם
פרידתו ממנה, התריע אריק נגד מח דלים
וטעויות, כשלמות והכשלות, אובדן
העשתונות ואובדן השליטה״ בזמן המיל-
חמה, אשר על אפם ועל חמתם ״הצלחנו
להגיע לניצחון״.

היתה זאת כימעט קריאה למדידה,
בנוסח שבו השתמשו מהפכנים
צבאיים מאז ימי יוליוס קיסר
ועד השליטים הצבאיים בהווה.

כי באותו יום נפרד אריק מצה״ל, ול מחרת
היום הפך לחבר־כנסת, בעל חסי נות
מפני כל פעולת־עונשין אזרחית או
צבאית. העיתוי היה, כמו תמיד אצל אריק,
מושלם. המטכ״ל יכול היה להגיב רק
בצעד שיג ר תי: העברת אריק מפיקוד
אוגדתו לעתודה, שבה נמצאים כל הח״כיס.
אך פשט את המדים, כינס אריק מסיבת-
עיתונאים, כדי לפתוח בהתקפה קיצונית
עוד יו תר נגד ראשי המדינה וצד,״ל. וכ עבור
שעתיים בילבד עמד בכיכר מלכי
ישראל בתל-אביב, וניסח את הדברים
בצורה חריפח״עוד יותר.

כאשר רקדו סביבו המוני מערי צים,
מהם מאות חיילים במדים ש נופפו
כרובי קלצ׳ניקוב, אכן אפשר
היה לחשוב שנולד טריכון צב
אי-פוליטי, העשוי להטביע חותמו
על המדינה כשנים הקרובות.

הסכין נגב הצבא

חד עם הטריבון נולדה אגדה, שתל ווה
אותו החל מהשבוע. באוזני אנ־

בישראל ־ ובארץ נולדה אגד ה חו ש ה יחד עם מנ היג חדש

שים בעלי זיכרון היסטורי, הייתה לאגדה
זו צליל מוכר ומחריד.

שדבריו מתקבלים
כאלוף החוזר זה
המדבר על דברים
מתיימר לדבר לא
אוגדה — ולמעשה

היא ידועה כתולדות המאה ה־
20 בשם ״אגדת הסכין כגב׳׳.

במילחמת־העולם הראשונה נוצח הצבא
הגרמני, למרות מאבק-איתנים הירואי.
זמן קצר לפני שהחזית עמדה להתמוטט
תחת לחץ העליונות החומרית והמיספרית
של בעלות־הברית, התחוללה בעורף מה פכה
דמוקרטית, והמישטר החדש ביקש
שביתת־נשק.
אנשי הימין הגרמני סילפו תהליך זה,
כדי להגן על הילת הצבא, ובייחוד על
הגנרלים שניהלו את המילחמה. כך נול דה
האגדה שהצבא הגרמני עמד לנצח,
אלא שחבורה של בוגדים ותבוסתנים הש־

בספקנות בריאה, אלא
עתה מקרב, עד־ראייה
שראה במו עיניו. הוא
רק בשמו, אלא בשם
בשם כל חיילי החזית.

לא רק הדברים עצמם, אלא גם
התדמית וצורת הפנייה, מזכירים
את התקופה שלאחר מילחמת-העו-
לם הראשונה בגרמניה.

הגנרלים הגרמניים ניסו באותה תקו פה
כמח פעמים לחולל הפיכה צבאית, אך
לא הצליחו לגבור על הדמוקרטיה החדשה
והאיגודים המיקצועיים. חיה דרו ש תהליך
ממושך, בניצוחו של היטלר, כדי להרוס
את הדמוקרטיה הגרמנית מבפנים, ולכבוש
את השילטון באמצעים דמוקרטיים דווקא.

1000 010$

אינם רוצים בשטחים, אלא בהשמדת יש ראל.
מי שמחזיר להם שטחים, פשוט מקל
עליהם את מלאכת ההשמדה. מי שמדבר
על החזרה הוא תבוסתן, בוגד, עוכר־יש-
ראל, רך־לבב, סמרטוט.
שטיפה זו השאירה בתודעת הציבור
מישקע, שאי-אפשר לבטלו ללא מהפכה
נפשית עמוקה. כאשר דיבר השבוע דיין
על שאיפת־השלום של המצרים, הוא נר
כוד
והדתיים, משה דיין ואריק שרון.
קשה לנחש מראש מה יהיו עוצמתו
וצורתו של משבר זה, האם תהיה אז
סכנה ממשית של הפיכה צבאית או אזר חית?
האם ייעשה נסיון להרכיב קואלי ציה
גדולה של אנשי ארץ־ישראל השל מה,
מין סופר־ליכוד שיכלול את המחנה
הדתי וחלקים מן המערך, ולתפוס את
השילטון באורח דמוקרטי?

) 006ז *) 50ג 1106

ז*8ג

00, 60$ז60

הסכין נג ב

פלאקאט־בחירות של ״המיפלגה הלאומנית הגרמנית״ (שחת־חרתה
בנאצים) ,אומר :״מי נעץ במילחמת־העולם (הראשונה)
את הסכין בגב הצבא הגר מני? מי אשם בכך שעמנו וארצנו שקעו כה עמוק באסון?״
מימין ומשמאל• אריק שרון בעצרת הליכוד שנערכה בכיכר מלכי־ישראל בתל־אביב.

תלטה על העורף ו״נעצה סכין״ בגב הצבא.
אדולף היטלר לא המציא אגדה זו, ש נולדה
בחוגי הגנרלים המובסים ואוהדיהם
הריאקציוניים. אבל היטלר ידע לנצל את
האגדה באופן גאוני. במשך 13 שנח חטיף
נגד ״פושעי נובמבר״( ,על שם החודש
שבו כרתו המנהיגים הדמוקרטיים אה הס כם
שביתת הנשק, בשנת .) 1918

קרוב לוודאי ששרון אינו מצוי
בזיכרונות היסטוריים אלה -אך
דבריו השבוע דמו מאד לאגדה זו.

הוא צייר תמונה של חבורת־לוחמים
נועזת, בפקודתו, שכבשה לבדה את מערב-
התעלה, למרוח שהפיקוד ניסה להכשילה
מסיבות פוליטיות. היא הנחילה למדינה
קלף עצום, שבעזרתו יכלה המדינה להכ תיב
תנאים למצרים. אולם הממשלה חת-
בוסתניח נעצה סכין בגב הלוחמים האלה,
וביז מ ה את פרי ניצחונם, שלמענו נפלו
מאות בחורים. היא מסרח למצרים את
השטח, ללא תמורה וללא צורך, אך ורק
מתוך חולשה ופחדנות. זוהי, כמובן, רק
ההתחלה. אם יימשכו הדברים כך, תוותר
הממשלה על כל פירות הניצחונות, תבגוד
בחיילים שמסרו את חייהם בשתי המילה־מות׳
ותמיט על המדינה אסון מחריד —
מינכן חדשה.
בצורה זו או אחרת נאמרו דברים כא לה
גם בעבר, מפי דמגוגים כמו שמואל
תמיר ומאיר כהנא, ובצורה מתונה יותר
בפי מנחם בגין. אך כשהם באים מפי
אריק שרון יש להם משמעות לגמרי אח רת
— כי אריק אינו מדבר כפוליטיקאי,

אולם אין צורך להיזכר דווקא במאור עות
שאירעו בגרמניה. דוגמה קרובה יותר
— בתמיכה נסתרת של
אירעה בצרפת
ישראל. היה זה כאשר החליט הגנרל שארל
דח־גול לסגת מאלג׳יריה. אז קמה עליו
קבוצה של גנרלים וניסתה לחולל הפיכה
צבאית, שהתמוטטה מייד. את ההפיכה
אירגנה מחתרת האדאה־אם, שהיו לה קש רים
הדוקים עם גופים ישראליים. בראש
ההפיכה עמדו כמה מן הקצינים הפופול ריים
ביותר של הצבא הצרפתי — כמו
אלוף־הצנחנים מאסי, ששיתף פעולה עם
ישראל במילחמת־קדש.

שטיפת מוח הטבה
ה שקרה השבוע היה עדיין רחוק
( /מלסכן את חמישטר במדינה. אבל היה
זה אות לבאות.

מנהיגי המערף דמדו, כפעם ה ראשונה,
שקל לבצע שטיפת-מוח
אבל קשה מאד לבטל את תוצ אותיה. לאחר שהמוח נשטף כהל כה,
פשוט אי-אפשר להחזירו ל מצבו
הקודם.
במשך שש וחצי שנים הפכו ראשי המ ערך,
מדיין ועד אבן, את רעיון החזרת
השטחים המוחזקים לפשע. יום אחרי יום,
בכל כלי-התקשורת, הוחדר לתודעת הצי בור
כי נסיגה מן השטחים היא אסון, הפו תח
פתח לשואה בנוסח אושוויץ. הערבים

אה מגוחך, וקל היה לאריק שרון לייסרו
על כך. הציבור מאמין כיום בשאיפת־ההשמדה
של הערבים, ואינו מאמין בש לום.
הוא השתכנע כי החזרת השטחים
תוליך לתאי־גאזים.

אריק שרון וחבריו אינם צריכים
לפתוח בשטיפת־מוח. הם ממשי כים
פשוט כיטטיפה של גולדה ודיין,
שכל כלי-התקשורת שירתו
אותה במשך שנים.
השבוע, אחרי שנחתם ההסכם הראשון
על נסיגה, התחילו מנחם בגין ואריק
שרון להפיץ את אגדת הסכין בגב. זאת
היתר, רק הקדמה. כל הסדר נוסף שיושג,
תחת לחץ אמריקאי, יגרום למשבר נפשי
עמוק יותר, ולדמגוגיה קיצונית יותר ויו תר
של הליכוד.
המשבר הזה יגיע לשיאו אם יגיעו הד ברים
לידי הסדר על החזרת שטחי הגדה
המערבית — לירדן׳ למדינה פלסטינית או
לחבל פלסטיני בפדרציה ירדנית. אז ית חברו
כימעט אוטומטית כל הגופים והאי שים
המתנגדים להחזרת השטחים — הלי*

דבר אחד ברור: ככל התפתחות
כזאת ימלא אריק •ברון תפקיד
מכריע. הפיכה קיסר יוליוס חולל כאשר צבאית ברומא, ועלה בראש הלגיונות
שלו על עיר־הבירה, הוא חצה נהר קטן
ששמו רוביקון.
אריק שרון ידוע כיום כאדם שחצה את
תעלת־סואץ, בנסיבות שהולידו גם חיילת־גיבורים
וגם האשמות חמורות נגדו.

!השאלה היתה, השבוע: האם אי־פעם
הוא יעמוד בפני רוכיקון מ שלו,
ואם כן -מה יעשה אז זו

יתכן מאד שכל זה היה השבוע עדיין
רחוק מתודעתו של אריק שרון עצמו. אין
הוא אדם המתכנן תיכנונים לטווח ארוך.
השבוע רק התנקם באויביו, ירה פגזים
ראשונים במאבקו הפוליטי, וצעד את הצעד
הראשון כמנהיג מחנה מיפלגתי גדול.

אולם הצעד הראשון מעיד על
כיוון -וגם אם אריק שרון אינו
מודע לכך, עלולה דרכו להובילו ל־רוביקון.

ח״? יוצא דחובשה •
וסו זר ליחידתו נשהוא
מ י 11אשושנוו
מאת

1אב יפת
גזרת המחורבנות. רציתי רק להתרחץ, לי שון
ולשבת בבית עם האישה והילדים.
האשה בכתה
ן * געתי, הכיתה. ד בר רא שון שגילי !
1תי — אשתי עשתה אקסידנט במכו נית.
הגרדניק הרגיל שלי מגויים, והיא
הלכה לאיזה נאחס אחר, שסחט ממנה דמי־קדימה
— ולא נגע בכלל באוטו.
מקופת־חולים קיבלתי מכתב להסדיר את
המס שלא שילמתי כמה חודשים. הייתי
צריך לגשת גם לביטוח־לאומי ולמס־הב-
נסה, למסור להם אישורים שאני מגויים,
כדי שיירדו ממני עם החובות שלי. ונו סף
לזה גם חיכו לי כמה בעיות מש פחתיות.
נהייתי
מבולבל. לא ידעתי מד. קודם.
התרוצצתי הלוך ו שוב מבוקר עד ערב.
ולמרות הכל, דווקא אל הגרז׳ניק הנבלה
הזה לא הספקתי להגיע.
ערב נסיעתי, הוצאתי את התיסכול —
דווקא על אשתי. אמרתי לה שהמכונית
זו בעייד. שלה, שתפתור אותה בעצמה.
אמרתי אמרתי. תלוי גם איד אומרים.
אשתי נפגעה, התחילה לבכות.
ככה גמרתי את החופשה.
עד כאן, סיפור אחד.

סיוט ושחו חופשה
ך • כיס מאיתנו חטפו את אכזבת חיי הם
השבוע, כאשר בי שר הרמטכ״ל

על שיחרור 40 אלף חיילים בעוד חודש
וחצי.
שכן רבים מאיתנו תלו את כל תקוו תיהם,
את כל חלומותיהם, בהפרדת הכו חות.
וכאשר
זו באה, והתברר שהיא תגרום
לשיחרור אחוז כה קטן של אנשי המילו אים
המגוייסים — היד, הייאוש אצלנו כבד
מנשוא.
בעיית החופשות חדלה קצת ללחוץ בי מים
האחרונים, בגלל תקוות ההפרדה.
עתה, חזרה להעמיס עלינו במלוא מועקתה.
אצלנו ביחידה אנחנו נוהגים להניח ל חייל,
שחוזר מחופשה, להיות עם עצמו
כמה שעות, מבלי שאיש י טריד אותו
במאומה. רק כאשר הוא חוזר לאיפוס
ומשתלב בחזרה, הוא שב להיות אחד
מהחברה, לתפקד כהלכה.
שכן בעיית החופשות היא למעשה שתי
בעיות :
י• האחת: פירקי הזמן הממושכים בין
חופשה לחופשה.
החופשה, קוצר בגלל
י• השנייה:
חוזרים רובנו ממנה לא מעודדים וטובי-
לב — אלא מיואשים, מדוכדכים, שפופים,
מדוכאים.
מה שהורם אותנו במיוחד, זו הידיעה
שיש דרכים לפתור את הבעיות הללו, לה קל
על סיוט החופשה — אבל צה״ל אינו
מגלה כל מאמץ רציני בנידון.

בעיות;
בעיות
ך• רגע שגוייסנו, במוצאי יום־כיפור,
6דחקנו הצידה את כל בעיות חיי ה-
יום-יום שהשארנו פתוחות מאחורינו.
המלחמה היתה הנושא היחיד שמילא או תנו.

בינתיים
נסתיימה המלחמה מזמן. הב עיות
האישיות, המשפחתיות, הכספיות, רק
גדלו והתרבו בחודשי הפסקת האש.
והן הוחמרו על־ידי שתי עו בדו ת:
#המידע, שהפך לכללי, עם הזמן, בד בר
אי־השוויון בחלוקת עומס המילואים,
ושבעוד אנחנו יושבים בקו מאז גמרנו
להילחם, ישנם אלפי צעירים שיכלו להח ליף
אותנו — ולא גוייסו בכלל.
9ההרגשה שגם נושא זה כלול בתחום
המחדלים של צה״ל -ובמקום לגשת לפית תן
הבעייה ביסודיות, מאמין צה״ל שיש
לו כיום בעיות דחופות יותר, ומסתפק
באילתורי־רגע. אנשי-הקבע של צמרת
צה״ל, שלגביהם לא הרעד. המלחמה את
תנאי חייהם, והממשיכים להגיע מדי ערב
הביתה, פשוט אינם מבינים את עוצמת
הבעייה, חושבים שהיא מישנית בחשי בותה.
הבניין מתנפץ

מיס ף תקופה ארוכה, קיבלנו, בי *
חידה שלנו — היושבת מול המצרים
באיזור איסמעיליה — חופשה של 48 שעות
אחת לשלושה וחצי שבועות.
אם להוריד מ 48-אלה 18— 16 שעות נסי עה,
ולילה של שינה — הרי שהחופשה
הסתכמה בכך שבאנו הביתה, נגענו בקיר,
וחזרנו בחזרה( .רק לאחרונה השתפר קצת
המצב, כשהתחלנו לקבל 72 כל שבועיים).
בתקופה הראשונה, ניסינו להתעלם עדיין
מהבעיות שחיכו לנו בבית. כשאתה שו כב
בקו, ואינך יודע מתי תפרוץ תקרית
האש הבאה, אתה מתוח לא פחות מאשר
במלחמה של ממש. לגביך, השכיבה בקו
היא אכן מלחמה של ממש — למרות
שבעורף כל תקרית שווה שתי שורות
בעיתון.

בתנאי מתח וחיים חורניים אלה, החופ שה
והבית מצטיירים כשיא החלומות. הא שד.
הופכת לסמל האהבה והיופי, הילדים
לשיא החוכמה. הבעיות בכלל נעלמות
מהתודעה. דבר רא שון כשאגיע הביתה,
חוזה החייל בהקיץ, אתפוס חנייה באמ בטיה
חמה, אשן הרבה בלי הפרעה, ואב לה
עם האשד. והילדים. לא אעשה שום
דבר אחר.
וכך חי לו החייל מחופשה לחופשה —
עד שמגיעה החופשה. אז מתנפץ בניין
האשליות שהקים לעצמו.

״הייתי עייף
למוות״
ך* י ככואנו לחופשה, אנחנו מגלים ש-
במציאות, בלתי-אפשרי הוא להמשיך
להתעלם מהבעיות.
בפחות מיומיים, מצפים מאיתנו לפתור
אלף ואחת בעיות, שאלף ושתיים מתוכן
אינן סובלות דיחוי. אינך יודע במה להת חיל
קודם. הגעת הביתה כדי לנוח ולהת פנק
— ובמקום זה אתה נתקף פאניקה
ומתח נוכח המפולח שגילית.
אחרי שלושה חודשים של מלחמה משו תפת
וחיים בצוותא לא נשארים סודות בין
חברים ליחידה.

סיפר לנו אחד החכר׳ה, למחרת
חוזרו ליחידה :
איך שאני ציפיתי לחופשה הזאת. כש הגיע
סוף סוף התור שלי, אתם זוכרים,
התחילו המצרים להפגיז אותנו, ונכנסנו
למחפורות. כבר ראיתי את החופשה הו לכת.
אחרי
שלוש שעות הם חדלו, ואני יצא תי
בכל זאת.
נשבעתי לעצמי שאני לא אעשה כלום
בעיר. הייתי עייף למוות. מכל • לילות
השמירה, מכל המתח כל הימים, מהד.פ־

תקל דומה אירע לאחד החבר׳ה האחרים
ביחידה.

מה מעיק
על האישה!
* ה סחור שעובד באזרחות במשרד מט !
שלתי, ומשתכר לא רע 1,200 ,נטו. היי תם
צריכים לשמוע את גאוותו על שאשתו
מצליחה לגמור את החודש עם הסכום
הזה — י ש להם שלושה ילדים — בלי
להיכנס לחובות. גם הוא וגם אשתו נולדו
במשפחות עניות, והם פוחדים מחובות
פחד מוות.
נוסף לכך היה מרוויח עוד 300ל״י
לחודש בעבודה צדדית, בלי מס-הכנסה,
ובזה היה משלם את המשכנתא שלהם על
דירת שני החדרים המסכנה שלהם.

סיפר הוא לנו גשכוע שעסר. כ שחזר
מחופשה:

ברור שמאז שהתגייסתי לא יכולתי ל הרוויח
את ה־ 300ל״י השחור שלי׳ וקיבל תי
רק את המשכורת מהעבודה. אז מובן
שלא יכולתי לשלם את המשכנתא, ולמ רות
שהקפיאו את החוב, זה די הטריד
אותי. כי איך אשלם את זה כשא חזור?
העיקר, אני מגיע הביתה אחרי עשר
שעות נסיעה, אני רואה שהחיוך של אש תי
לא בדיוק בסדר. הייתי עייף, מלוכ לך,
ועצבני, התחלתי לשאול מה מי. בסוף
גילתה מה מעיק עלי ה: למרות שאני
בצבא — שזה פה אחד פחות לאכול —
היא לא הצליחה להסתדר עם המשכורת
שלי, ועשתה חובות.

המצפון
לא נרגע
^ ל הנרפים מהצבא יצאו לי — עליה.
^ הרמתי עליה את הקול, בלי לחשוב.

היא פרצה בבכי. פשוט נבהלה. הילדים
ראו את האמא בוכה — התחילו לבכות
גם כן.
ראיתי מה שעשיתי — לא היה חסר

הרבה שגם אני
אכל אותי מה
שלושה, האשה
שאגיע. הילדים

אצטרף אליהם.
שגרמתי להם. שבועיים,
יושבת, מחכה לי בבית
מחכים לי שאגיע. כולם

— וזה מה שאני

מצפים ליום המאושר
מעולל להם?
התחלתי להרגיע אותה ואת הילדים.
אמרתי לה שרק הייתי מעוצבן. שאני יו

שהמחירים עלו בארץ ואי-אפשר להס תדר,
שאני שומע את זה מכל החברים
שלי. אמרתי לה שאני יודע שאין לה עם
(המשך בעמוד ) 29

אדה מגו״ סי ם מאץ יו ם־כיפור -
ואלה לא שירתו
א ף ׳ 1אחד
אחת הסיבות העיקריות לסיוט החופשות הם המש תמטים,
שהיו מאפשרים חופשות ממושכות יותר ל-
מגוייסים, לוא היו מתגייסים גם הם באלפיהם. מדווח
כתב העולם הזה חיים ביאור, כיפורגיק היושב בדרום,
על חופשתו של חברו ליחידה, דני צביאלי :
ס* ני 28 ואורי 2צביאלי הם שני אחים שומרי
מצווו המשרתים מאז יום־הכיפורים בקו הקדמי של 1 החזית. דני, טכנאי־רדיו במקצועו, משרת ביחידת שריון,
אחת מאלו שספגו מכה קשה בקרבות הבלימה עם המצרים.
אורי, עובד־מדינה בחיים האזרחיים, משרת ביחידת צנח נים
בסיני.

* * 111ו ן ! 4ן? שלושה מילואימניקים בשנות
ן הארבעים המתקדמות שלהם.

גילם כפול מגילם של תלמידי הישיבות, אך למרות זאת
הס מגוייסים מאז יום כיפור — ומי יודע עד מתי.

הם הגיעו ליחידותיהם בשעות הראשונות של המילח־מה,
לפני שהגיעו אליהם צווי-הגיוס. הם עברו את זוועות
המילחמה, ממשיכים לשבת בקווים עד היום.
ביום א ,,דד 30 לדצמבר, הם הגיעו הביתה לבני־ברק
לחופשה של יממה וחצי. המאורע: חתונתה של אחותם
דינה — לסטודנט, המשרת אף הוא במילואים. החתן
המאושר עמד לחזור ליחידתו שעות ספורות אחרי החופה.

יי ה סיפורו של דני, באשר חזר ליחידה :

בעירו. רבים
המלחמה כדי
חים, לא ישבו

צעיר בני־ברקי שלא גויים למלחמה
עקב היותו תלמיד־ישיבה, ליד חנות
מתלמידי הישיבה הללו ניצלו את זמן
לעזור לבני משפחותיהם בעסקיהם הפור בישיבות,
ששימשו להם תואנה להשתמטות.

זו היתד. החופשה השלישית• בסד־הכל שקיבלתי מאז
התחלת המילחמה. כל פעם שאני בא לעיר — נראה לי
הכל חדש, בלתי מוכר כמעט.
אבל כשאני עובר ברחוב הראשי, רבי־עקיבא, אני
מבחין, בתוך אחת חנויות הטקסטיל, בבחור שלמד איתי
בתיכון הדתי. הוא הצהיר שהוא איש תורה, ועל סמך זה
קיבל שיחדור מציה״ל. גם ממילחמת יום־הכיפורים הוא
השתחרר, נשאר לשבת בבית.
באותו רחוב פגשתי גם אברכי ישיבה נוספים, שנועדו
״לשמור על ישראל ע״י לימוד תורה, גמרא ודברי חכמים.״
אלא שמצאתי אותם עוסקים בתורת המסחר ובחוכמת
המקח־והמימכר, בחנות של אבא שלהם.

^ ני חש צמרמורת, כעס ועלבון כשאני רואה את
\1המשתמטים הללו, בריאים וחזקים לא פחות ממני,
עושים כסף ונהנים מחיי הנוחות בעורף — בעוד שחברי
ואני, שאנו דתיים לא פחות מהם, יושבים בחזית.
כשאני רואה את המשתמטים האלה, אני לא יודע
בשביל מה אנחנו צריכים ליהרג בקרב. בשביל מיז

בשביל •שמתחמקים כמוהם י שבו במקום בטוח ויעשו עס קים
י הם אפילו לא הולכים להתנדב לאיזה בית־חולים,
לעזור לאחיות ולמתנדבים האחרים, שידיהם מלאות בעבו דה.
איפה המצפון הדתי שלהם?
אני מכיר בחורים רבים שביום־הכיפורים קפצו ממקו מותיהם
בזמן התפילה בביודהכנסת ודהרו ליחידות שלהם,
כשרק שמעו שקוראים לאחרים. הם לא חיכו שיבואו לקחת
אותם.
אבל היו גם אחרים — שגם כן יצאו במהירות מבית-
הכנסת. אבל לא לקרב. הם מיהרו לתפוס עמדה טובה
בישיבות השונות הפזורות ברחבי בני־ברק — החל מישי בת
פוניבז ועד ישיבת האדמו״ר מצאנז — ארי הלברשטם
שליט״א.
אולם אחרי ימים ספורים שם, הם החליטו שיותר טוב
לחזור לחיי שיגרה, כבימים הטובים שלפני המילחמה.
הם הפסיקו ללכת לישיבה, אם כי המשיכו, כמובן, להיות
רשומים בה. צה״ל לא חיפש אותם במיוחד. הוא לא
העלה כמובן על דעתו שבחורים טובים כמותם, בחירי

האל וראשוני האומה, יפסיקו להיות מופת וי עיזו לעזוב
את הישיבות.
ך* ף קרה שכשעיני הארץ היו נשואות לחזית, סגרו
אלה את ספרי הקודש, וניגשו לחנויות אבותיהם.
שם מעניין יו ת ר: פוגשים משתמטים אחרים, חוטפים
שיחות־חולין, מנהלים חיים נורמליים. הרחק מההתמדה
והעומס של הלימוד בישיבה — וודאי שהרחק מן הזוהמה,
הכפור, והבדידות שבמדבר.
לא מדובר פה במקרים בודדים של משתמטים, אפשר
למצוא עשרות כאלה — רק בבני־ברק. כל השנה לא דרכה
רגלם בישיבה — ועכשיו פתאום הם נעשו מתמידים של
ביאליק.
הדבר כואב במיוחד, כשאתה לא יודע כמה זמן זה
יימשך, כשאין לך מושג כמה זמן תצטרך להמשיך לאכול
חמישיות וחול, להחזיק מעמד בפיגעי המדבר.
עד כאן, סיפורו של דני.
הגיב הרב זלמן רייצ׳יק, מאחת הישיבות ב עי ר:
״אי אפשר לדרו ש מהבחורים שיי שבו כאן כל היום,
יותר נכון, אני לא יכול להשגיח עליהם עם מקל ביד,
שיימצאו כאן יום ולילה.
״אבל בכל זאת הם חבר׳ה טובים. אני סומך עליהם שהם
עושים את מלאכת־הקודש באמונה.״

ו ה גי ד ה
בוטלה עיסקת
מלון..קונקורד
התנהגות ציבורית למופת גילה השבוע
יו״ר מועצת המנהלים של חברת ירקון,
משה מן, שהוא גם המנהל הכללי של
בנק טפחות.
מן מונה כאחראי לחברת ירקון לאחר

במדינה

השוק משתולל
בשבועיים האחרונים, השתוללה בורסת המניות ואיגרות־החוב של תל־אביב
בצורה שלא נראתה דוגמתה שנים ארוכות — ומרבית המשקיעים נתקפו בהלה, פעלו
לא נכון.
לאחר התמוטטות השערים והקיפאון, שתקפו את הבורסה עקב מלחמת י׳ום־
הכיפורים, חלה לפני שבועיים התעוררות מדהימה, שהקיפה כמעט את כל המניות.
במיוחד זינקו שעריהן של מניות בעלות סחירות קטנה בדרד כלל: קרוב ואספקה
עלתה ב־ 100 נקודות. ספנות — 30 נקודות. תעל — 60 נקודות. נייר חדרה —
כ־ 50 נקודות. מניותיהם של הבנקים, חברות־הביטוח ומפעלי התעשייה טיפסו תלולות גם

במקביל, עבר על ׳שוק איגרות־החוב, בייחוד הצמודות למדד, זעזוע לכיוון מטה.
גרמה לכך השמועה בדבר כוונת האוצר להטיל מס על הפרשי ההצמדה. השמועה
הוכחשה נמרצות — אולם ההכחשה שיכנעה רק חלק מציבור המשקיעים. רבים אחרים

הבורסה

פטירתו של קודמו, דויד טנה. הוא שימש
בתפקידו החדש זמן קצר ומובן שלא ידע
על כל עישקה שבוצעה בחברה.
כאשר התפרסמה בהעולס הזה בשבוע
שעבר הכתבה אודות פרשת מלון קונ קורד
* לא היסס מן, הורה מייד לבדוק
אם אכן לא עומדים היזמים בתנאי ההו וה.
משהתברר לו, למהרת, כי אכן החוזה
הופר ופרטי הכתבה נכונים — הורה מייד
על ביטול העיסקה.
ראשיתה של העיסקה היתה במתנה
שנתן ראש העירייה הקודם של תל־אביב,
יהושע רבינוביץ, באמצעות חברת ירקון,
ליזמים פרטיים, שהקימו חברה בשם
ריזורט אוף דה וורלד. המתנה 30 :דו נם
בשטח תוכנית ל׳ ,כדי להקים שם
מלון. הקרקע הופקעה לצורך זה מבעלים
פרטיים, שפנו לעורך־הדין אברהם (אייב)
נאמן. זה גילה שיזמי העיסקה שילמו
סכום זעיר בלבד על חשבון הקרקע —
בניגוד לחוזה, חיפשו בינתיים בעלי־הון
אתרים, שיממנו להם את העיסקה. כאשר
פירסום הפרשה הביא עתה לביטול ה חוזה
עימם, להצלת הקרקע היקרה מ ידיהם.

יחזרו לעולם לבטוח בניירות אלה, יעבירו את השקעותיהם לנכסים אחרים.
השבוע שעבר נסתיים בקול ענות חלושה. המניות שטיפסו הכי הרבה קודם לכן —
נסוגו בסוף השבוע כמעט לרמה בה החלו.
מד, גרם לתנודות חריפות אלה?
הסיבה העיקרית היא העובדה שהבורסה נשלטת ע״י הבנקים הגדולים, העושים בה
כרצונם.
בארד,״ב, בה מצוייר, הבורסה המשוכללת ביותר בעולם, אין לבנקים דריסת־רגל בה.
המסחר בניירות״ערך מבוצע באמצעות הברוקרים, הסוכנים, המתחרים זד, בזה ומתאמצים
להשיג את המקסימום עבור לקוחותיהם. אף גורם אינו יכול להכתיב מחיר מסויים למניה.
מצב דומה קיים גם באנגליה. גם שם מבוצע המסחר באמצעות הברוקרים.
אולם בישראל, אין הבורסה פועלת בשוק חופשי, כבעולם. בגלל ממדיה הקטנים,
יכולים הבנקים לשלוט בה, לתמרן את שערי המניות כרצונם.
אולם בעוד הבנקים שיחקו בבורסה כרצונם, הרוויחו בכל תנודה — פעלו המשקיעים
הקטנים, חסרי ד,יידע והייעוץ הנכונים, בצורה מוטעית. כאשר התמוטטו השערים עם
המלחמה — מיהרו למכור בבהלה, תוך הפסדים רציניים. כאשר התעוררו השערים לפני
שבועיים — הזדרזו לקנות — מאוחר מדי. וכאשר שבו ונפלו, בשבוע שעבר — שוב
חזרו ומכרו, בהיעדר עצבים חזקים.
הבנקים, באותו זמן, פעלו בדיוק להיפך — והרוויחו כהלכה.

טבנקין ־ מנב־־ל ״עץ לבוד
יוספלה טביקין, מפקדה המהולל של
חטיבת הראל במלחמת השחרור, שהקים
את מיפעל פלדות עין־חרוד — התמנה
על־ידי קבוצת קרמרמן־יהודאי כמנב״ל
מיפעל עץ לבוד.

טבצקין הטתכסך עם חלק ניכר מחב רי
קיבוצו, על רקע שאיפתו להרחבת ה-
מיפעל וניהולו בצורה מודרנית. אלה מ חברי
קיבוצו שהונחו על-ידי הגישה ה מסורתית
הדוגלת בהדגשת החקלאות,
לא רצו בהתרחבות התעשייתית של יו־ספלה,
הדיחוהו מניהול המיפעל, הביאו
למעשה לפרישתו מן הקיבוץ.

מייבאים 2500 משאיות יגרוף ה׳
מפעל זהב.
המפעל באשדוד, השייך עתה לקרמרמן
ולאחים אלקון, סוכני מאק בישראל, קי בל
הזמנות להרכיב 2000 משאיות תוך
שנה וחצי. עד כה הוא הרכיב 5ליום,
עתה ירכיב .8
נוסף לכך זכה המפעל בתחרות עם

•) אתה והלידה: פרשיה תמוהה !״ תוכ נית

תעשיין טכנקין

*צוני הוהימים
מגרים את אמריקה
בחודשים האחרונים החל מסע של ראשי
מפעלי רהיטים בארץ לארצות־הברית, ב מטרה
לפתח את ייצואם לשם.
ראשון היוצאים היה יעקב פרחי, מנכ״ל
מפעל רהיטי הזורע. אחריו יצאו ראשי
המפעלים בגבעת־ברנר ונצר־סירני.
במשך שנים הורגלו היצרנים לתנאי
החממה של השוק המקומי, אשר קנה כל
תוצרת, בכל מחיר.
היו אמנם מעטים שראו את הנולד, הש קיעו
מאמצים וכספים בבנייה הדרגתית ו שיטתית
שיל יצוא — כדי למנוע שואה
במקרה של משבר, כמו זה שאירע עקב
המלחמה.
מנכ״ל חטיבת העץ במשרד המסחר וה־תעשיה,
זאב בירגר, ספג הרבה מדורות,
על שטיפח במשך שנים חברות ליצוא
רהיטים. הוא נאלץ להיאבק ביצרנים, איל־צם
בכוח לייצא קצת — כדי לשמור על
קשרים בחו״ל.
עתה, כשה׳שוק המקומי נהרס, נראה ש מאמציו
עשויים להציל את המעט שניתן
להציל.

(המשך מעמוד ) 10
נהג בדיוק על־פי הוראות הבוסים של מיפ׳
לגתו, כופף את התקנון, ופעמים רבות אף
התעלם מקיומו, כדי לעזור לסיעת המערך
להתגבר על מיכשול. החל במאבק הגדול
של חוק בדר־עופר, וכלה בעניינים קטנ טנים
של נוחיות הממשלה, נהג כמשרת
נאמן, היודע שכל עתידו תלוי בחסדי ה בוסים.
אפילו
חברי־הכניסת של המערך לא הס תירו
בשיחות. פרטיות את דעתם השלילית
על תפיסה זו של התפקיד.
״נירו לכם ניר״ .בניגוד לדיעה המ קובלת,
אין תפקיד היו״ר מישרה של כבוד
או ייצוג, חוץ מן התקופה שבה ממלא היו״ר
את מקום נשיא־המדינה בהעדרו מהארץ.
ליו״יר הכנסת יש סמכויות עצומות לניהול
עבודת הבית, והוא המחליט היחידי בשורה
ארוכה של עניינים. התקנון מבוסס על
ההנחה שהיו״ר הוא קודם בל מנהיג הכנסת,
המוכן להתמודד עם הממשלה, וכי עם הת מנותו
לתפקיד זה הופך גם עסקן מיפ־לגתי
לדמות לאומית.
מבחינה זו היתד, במשך השנים ירידה
מתמדת, יחד עם יריד ת הכנסת כולה. מש־פדינצק
ללוז, מלוז לברקת, ומפרקת ליש־

קורבן השמרנות

איל־ההון יוסף קרמרמן מהווה לאח רונה
הוכחה ניצחת לעדיפות היוזמה ה פרטית.
כל מפעל כושל שהוא קונה מ קונצרן
כור ההסתדרותי — הופך לתרנגולת
המטילה ביצי זהב.
@ לבידי אשקלון: כור הפסיד שם
8מיליון לירות תוך כמה שנים — כא שר
יתר מפעלי הלבידים בארץ צברו הון.
תוך שנה מאז קנה קרמרמן את המפעל,
מינה את ליהוא ויסר למנהל כללי —
עשה המפעל השנה רווח נקי של כמיליון
לירות.
$ליילנד אשדוד (ליילנד לשעבר) :
מפעל כושל זה הוא כל מה שנותר מ־

לאכול תבשיל שלם?
עיהו, הפך היו״ד יותר ויותר ל״לורד שומר
החותמת״ — חותמת־הגומי שבידי הממ שלה.
היתד,
הפסקה אחת בתהליך זה. כאשר
ניסתה !מפא״י בשעתו לכפות על הכנסת
יו״ר בלתי־אהוד, התאחדו נגדה כל שאר
הסיעות, ומינו לתפקיד את בחום נייר־רופלקיס,
איש סיעת אחדות־העבודה. מאז נשאר ה מושג
״קואליציית־ניר״ איום לשעת־הצורך.
השבוע היתה לא רק הזדמנות, אלא גם
חובה ציבורית, להגשים איום זה מחדש.
אולם הכנסת התמוטטה כבר ברגע הראשון.
הדתים עשו עייסקה עם המערך, האופוזיציה
הימנית הסתפקה בהפגנת־סרק חסרת־תכ־לית,
סיעת שולמית אלוני הצביעה בעד
ישעיהו תמורת עיסקה בעניין סגני היו״ר,
והשמאל השמיע קול ענות חלושה.
הממשלה איש עסקים קרמרמן

מניין לוקזויס ע 1ד כסאות>-

מופת היוזמה הפרטית

ליילנד אנגליה, עומד לייצר עבור מערכת
הבטחון 300 כלים כבדים למשימה מיוח דת.
ליילנד אנגליה דרשה במיכרז 150

.ל״לנד אשדוד־ עלתה על דוו המלך
פשיטת הרגל של מפעלי ליילנד ושוביג־סקי.
המפעל היה בבעלות כור, ליילנד
אנגליה ושובינסקי, הפסיד שניים־שלושה
מיליון לירות כל שנה — למרות המונו פול
שנתנה לו הממשלה על הרכבת מש איות
ואוטובוסים.
לפני שנה קנה קרמרמן את המפעל —
ולמרות שמאז קיים יבוא חופשי לארץ
של אוטובוסים, על־ידי אגד (השנה לבד

יו״ר ישעיהו

אלף לירות ליחידה, אשדוד היתה זולה
יותר, זכתה בעבודה.
שתי הזמנות אלו לבדן תספקנה תע סוקה
מלאה למפעל לשנתיים הקרובות.
* יבוא המשאיות מתחלק כך: תוצרת
מאן — ,600 מרצדס — ,300 פיאט — ,200
פורד אנגליה — ,400 פורד ארה״ב —
,300 מאק — ,300 סקניד, ואבים — .400

.אילו האמין פינחס ספיר באלוהים, יכול
היה לחזור על הפסוק :״אלוהים הגן עלי
בפני ידידי. בפני השותפים הקואליציוניים
אתגונן:בעצמי ! ״
לא חסרו לספיר צרות עם הדתיים והל״ע,
במקח־ומימכר הרגיל להקמת הקואליציה.
אולם הצרה העיקרית באה ׳מתומכי מיפלגתו
שלו.
פשוט אין די תיקים, כדי לספק את הד רישה.
הביקוש עולה בהרבה על ההיצע.
מה תרמו האדיופים ז עסקני המים-
לגר, היו רוצים לחלק ביניהם את ד,כסאות
המעטים שהתפנו, אך לפניהם בתור עומדים
ה״׳גנרלים״.
לאור תוצאות הבחירות, מתמרמרים העס קנים
בפד, מלא :״מה תרמו האלופים ל-
מיפלגה ן איך השפיעו יצחק רבין ואהרון
(המשך בעמוד ) 19

סינורה האישי מבית החולים של
החי ילת רחל מלצקי(העליונה בתמונה
משמאל) שקנאה בדיר לסנטר! קתדינה:
״ נ 1ל 1 11מ ת

*־־ אשר יצאה הקבוצה העליזה, שמג-
^ תה שישה חיילים ושתי חיילות, לדר כה׳
בבוקר יום חמישי האחרון — האמינו
השמונה שמצפה להם טיול נעים.
הם לא ידעו שעם רדת הלילה, יהיו
כולם בסכנת מוות, ועם עלות השחר
החדש — יהיו שלושה מביניהם מתים,
האחרים ניצולים כל עוד נפשם בם.
השמונה, קצינים וסמלים ממטה יחידה
החונה בשארם, יצאו ״לראות שלג״ ,כפי
שסיפר לאחר מכן אחד הניצולים יעדם:
סנטה קתרינה.
השמונה, שדרגותיהם נעו מאלוף־מישנה

ה עו ל ס

עד סמל, תיכננו את הטיול בצורה שנראתה
* ולא, כפי שפורסם בעיתונים, ל״סיור
מטה בתפקיד.״

למעני!״
להם נאותה: לשני הג׳יפים הוכנו שר שראות
שלג. הם לקחו לבוש חם — או מה
שנדמה היה להם כלבוש חם — שקי־שינד,
ומשקאות חמים. בג׳יפ המפקד היה ממות־קן
מכשיר קשר.
.נוסף למפקד היו בחבורה רס״ן מאיר
סלע, קצין אג״ם של היחידה, סרן חיים
דואק, קצין החינוך. חנניה, קצין האפס נאות,
וסרן מרדכי פואזניק, קצין הרכב.
סמל עודד מוזס הנהג. עופרה מאיר,
מש״קית החינוך, ורחל מלצקי, פקידה.
48 שעות לאחר היציאה העליזה לדרך,
שכבה רחל מלצקי במיטה צחורה בבית־

מאשים:

החולים ע״ש שיבא בתל־השומר. זה עתה
הצילוה הרופאים ממוות, בשיטה נסיונית
חדשנית. רגליה של המילואימניקית התל-
אביבית בת ה־ ,24 שעד לפני המלחמה

עבדה כפקידה בחברת הביטוח סהר, היו
נפוחות, עינה היתד, פגועה, מחזור דמה
סבל מהפרעות — אולם היא חיה.

סיפרה היא השבוע על הטיול

הגורלי לפנמה:
אמרתי למאיר סלע, הבוס ש לי :״אני
בין כה הולכת למות. עזוב אותי כאן, וה ציל
את עצמך.״ אבל הוא לא הסכים. הוא
צעק עלי, גרר אותי, אפילו היכר, אותי
פעם, כדי להכריח אותי ללכת. ואני רצי תי
רק דבר אחד — לי שון לי שון לישון.
היום מאיר מת, ואני, שהייתי עם רגל
אחת בקבר, ניצלתי בזכותו. הוא מת למעני.
ביום רביעי האחרון הציע לי חבר שלי
להצטרף אליהם מחר לטיול לסנטה. האמת
היא שלא כל־כך רציתי, כיוון שבשארם
היה חם וטוב, אולם החלטתי כי אני
רוצה לראות שלג פעם ראשונה בחיים.
אני אמנם ילידת פולין, אבל עליתי
ארצה בגיל שנתיים, ואני לא זוכרת מראה
של שלג. בארץ לא הזדמן לי אף פעם
לראות שלג.
יצאנו ביום חמישי בבוקר, בשני ג׳י-
פים. המפקד נסע בראשון, אני בשני.
הצרות החלו אחר־הצהריים. הרגשתי כי
מתחיל להיות לי קר נורא והרגליים שלי
ממש קופאות. לא הייתי לבושה טוב ל טיול
כזה, אף אחד לא אמר לי מה ללבוש.
לבשתי נעלי ז׳מש עם גרבי ניילון, מכנסי
חאקי צבאיות, חולצה צבאית רגילה, סוו דר
ומעיל טיסה. היה לי גם כובע גרב
שקיבלתי מאחותי יום קודם לכן, לפני
שחזרתי מחופשה בבית, אבל נתתי אותו
למאיר סלע עוד לפני שיצאנו.
התחלתי לפחד

צה״ד בשלג: תמוש 11 צולמה בגורן כשאירע האסון בדרום

ך• אמצע הדרן״ התקלקל הג׳ים שלנו.
^ ניסו להלביש לו שר שרו ת שלג, ולא
הצליחו. בקיצור — הוא לא נסע יותר.
אז כבר הרגשתי — בעצם לא הרגשתי —
את הרגליים והידיים. המפקד אמר לי ל הצטרף
לג׳יפ שלו. ישבתי קדימה, מצידי
האחד המפקד ומצידי השני סלע, והיה
לי קצת יו תר חם.
עופרה, החיילת השנייה שהיתר, אית נה
לה לא קרה שום דבר. היא ישבה מא חור
ליד מכשירי־הקשר, על כל הציוד.
אז עוד הייתי במצנדרוח טוב פחות או
יותר, אם כי קצת התחלתי כבר לפחד,
והיה לי גם קר נורא. חשבתי כמה טוב
היה אם היה לי כאן את אחד המעילים של
(המשך בעמוד ) 22

דוגמנית הצמות שהקריבה את רכושה נדי לשחור בערבות
את בעדה החשוו
בהצתת המועדון:
ל״י על ההימור שזזנסון יישאר בארץ,
יתייצב למשפטו, אם וכאשר ייפתח.
כי הפרשה, שהחלה כהצתה שיגרתית,
מהסוג החביב על פושעי תל-אביב — הת פתחה
במהירות לפרשה נוסח ברנשים
וחתיכות של דמון רניון.

מה ידעו
הנשים!
יו שם הברנשים — דמויות נוצצות
מעולם העסקים והבידור הבינלאומי, י שלפתע הוחשדו במעשי־פשע חמורים. של פתע
נתגלה ברשותו של אחד מהם אקדח
עם משתיק-קול — אביזר שאיננו קל כל-
כך להשגה, ואשר רק פושעים מיקצועיים
מקדישים את הטירחה הדרושה להשגתו.
שלפתע נתגלו בביתו של אחד מיוחם פי אות
נוכריות, שהצביעו על השימוש האפ שרי
באמצעי התחזות — למטרת הכנת
תמונות לדרכונים מזוייפים.
והיו שם החתיכות — נערות־זוהר ודוג מניות
י דו עו ת: מנדי שאולי, אשתו של
רפי שאולי, ידידתו של ורנר שטראוב, הח שוד
השלישי, ואשת יחסי־הציבור של ה־מועדת.
ושרה אלי, אשתו של חשוד נוסף.
בברנשיס וחתיכות המקורי היו בר־

פר שת
עי פ אני ס
ך * אשה התמירה, בחליפה הכחולה
1 1והחולצה האדומה מתחתה, משכה את
תשומת־לב כמעט כל הנוכחים באולם בית-
המשפט. למרות חיוורונר״ למרות עצב נותה׳
למרות היעדר כל איפור על פניה —
היא היתה דמות מרשימה ומושכת.
רק מעטים מבין אלה שסקרו את גיז־רתד,
החטובה, הצליחו לזהות אותה: הי תד.
זו שריה אלי, מי שהיתר. אחת מדוג־מניות־הצמרת
הבולטות בזמנו.

הנערה שבסין

שרה אלי מדגמנת מעיל פרווה וכובע תואם.
בתמונה מימין :״נערת טיפאניס״ — הסמל המיס־חרי
של המועדון — מצויירת על קיר המועדון התל־אביבי. הדמיון המפתיע בין השתיים
הוא מקרי בלבד, מאחר שצילום זה של שרה נעשה עוד לפני פתיחת המועדון בארץ.
ורק מעטים מבין אלה שהצליחו לזהות
אותה, ידעו על הסיבה שהביאה אותה,
בבוקר יום השני האחרון, לאולמו של
השופט המחוזי :
שרה אלי הינד. אשתו של ביורן הנסון,
מנהלו הנורווגי של מועדון טיפאניס התל-
אביבי. ביורן הובא באותו בוקר בפני השו פט׳
לאחר מעצר של 16 יום, כחשוד במ עורבות
בהצתת המועדון, ב שי שי לינואר.
(העולם הזה .)1897
התפתחות פנטסטית

החתונה הג ט או ת

תמונה מנשף החתונה המפואר של שרה
ובעלה, שנערך במועדון ״טיפאניס׳ /בהש תתפות
כל דוגמניות־הצמרת ונערות־הזוהר של תל־אביב. ימנית: הדוגמנית חניתה צלטנר.

ך* התפתחות הפנטסטית של הפרשה
1 1לא הרתיעה את אשתו הישראלית של
הנורווגי החשוד. שרה נעמדה בפני השו פט׳
הודיעה כי תיתן עבור בעלה את
הערבות בסך 10,000ל״י שביודהמשפט
ביקש, לאחר שהחרים את דרכונו, וכן
את הערבות הנוספת בסך 30,000ל״י,
שנועדה לכסות את משפטו השני, כחשוד
במעורבות בהעלמת־מם, בסד למעלה מ־מליון
ל״י׳ בו חשודים מנהלי המועדון.
לשרה אלי לא היו סכומים אלד. בכים,
ואף לא בבנק. היא פשוט מישכנד. את
דירתה ואת העסק שלה — ,כדי לשחרר
את בעלה ממעצר.
והיא לא היססה אף רגע :״בעלי איננו
גנגסטר,״ הצהירה בביטחון, לאחר שבע לה
שוחרר, וחזר עימד. הביתה .״אני בטו חה
שלא הוא ולא ורנר עשו זאת.״
ואכן, היה צורך בביטחונה המלא של
אשח אוהבת, כדי לסכן סכום של 40,000

ספסל הסהו

הדוגמנית שרה אלי( ש מאלי ת) צופה בדריכו ת אחרי מהלך
הדיונים, בשיבתה בין הקהל באולם בית־המשפט, בו
השופט על־פי בקשת התובע המשטרתי להאריך את מעצרו של בעלה, הנורווגי ביורן הנסון.

על ספסל החשודים
לדברי השופט.

השמאלי הוא

החשוד

השני,

בעלה של ״שרה, ביורן הנסון (ימני)
יו שב על טפסל הנאשמים, בהקשיבו
מנהל־החשבונות השוויצי אמון רולנד.

אי 111 גאעסטו

נשים שסמכו על החתיכות שלהם, מכניסו
אותם בסוד עסקיהם האפלים. והיו כאלה
שלא סמכו, לא גילו להן מאומה.
מה היה המצב בפרק הישראלי של ה סי
פו רי האם ידעו הנשים משהו על עס קי
הגברים שלהן? ובעיקר — האם ידעה
שרה אלי על עסקי בעלה ז
בתנאי, כמובן, שאכן היו לו עסקים שמן
הראוי היה שלא לדעת עליהם.

^ מר השבוע

הדגשה
לא נעימה
הנסון, אחרי שיחרורו

ממעצרו:
״לא היה איכפת לי כל־כך האוכל הרע
והקור במעצר, כמו ההרגשה הלא-נעימה
שמאשימים אותי על משהו שלא עשיתי,
ושכולם משוכנעים שמנהלי טיפאניס הם
פושעים. אני מקווה שהמשטרה תתפוס במ הרה
את הפושעים האמיתיים.״
על איזה סכום היה המועדון מבוטח —
סכום שאותו היתד, חברת־הביטוח משלמת,
לוא לא היה מתגלה כי השריפה היתד,
הצתה 1
״אינני יודע,״ משיב ביורן .״אני הייתי
רק המנהל הטכני של המועדון, השגחתי
על המלצרים והקהל והמקום.״
המשטרה, לעומת זאת, טוענת כי ד,נ-
סון ומנהל-החשבונות היו השניים היחידים
שבידיהם היה המפתח לקופה — שפרי-
צתה, כפי שנתגלה, בויימר״ ולמעשה היא
נפתחה במפתח.
שותפות ברוכה
*** רה אלי, בת 30 פלוס, היא אחת
הדוגמניות הוותיקות בארץ. היא הי תד,
גרושה, כאשר נישאה לביורן לפני
שנתיים וחצי. היתד, זו חתונה מפוארת,
כשד,דוגמנית היפהפייה, בשימלת שיפון
לבנה, וד,נורווגי הבלונדי מהווים את כוכ בי
הערב, שהיה גדו ש ברנשים וחתיכות
יפים ויפות.
מיד לאחר החתונה, פתחו שרר, ומנדי
חנות בגדים בשותפות. עם הזמן, עזבה
מנדי את העסק המשותף, ושרה נישארה
(המשך בעמוד ) 23

בבית־המשפט
על־ידי כתבת העולם הזה.

שרה אלי, אותות הדאגה ניכרים בפניה, כפי שצולמה
השבוע במיסדרון היכל־המשפט בתל־אביב, מרואיינת
בתמונה מי מין: שרה בתצלום מימי הדוגמנות הזוהרים.

בקילומטר ה־101
חתמו הרמטכיליס
על הסנט התנתה
־ 1ת : 0נ ק די ס
בקווים נקוו :
ץ ץ ישהו ראה את הירח? הוא אמור
( ) לעילות ב־ 4.30 לפנות סוקר. אני מחפש
היטב בכיוון צפון — אבל רואה רק עננים
ועננים, ועוד עננים. הם באים מכיוון
קהיר, נישאים ברוח העזה ודומה כי בדיוק
מעלינו החליטו לרוקן את מיטענם המימי.
הטיפות הכבדות, חובטות בפרצוף בצלי-
פות עזות, הופכות לזרם מים הנוזל מן
הפנים לצוואר ומשם לגוף. אי־אפשר
להפנות את הפנים — כי עליך להביט
לכיוון המיקוש והגדרות, משם עלולים
להגיע אנשי הקומנדו המצריים. אבל לשם
יכך אנו ניצבים לילה לילה על גבעה זו,

אחד החבר׳ה מסתבן בנוחיות, בעת
* 11 * 1 1 1 1 1 ¥1
מקלחת על שפת האגס המר, כשזקנו
11 11 1 1 / 1 1 / 1
המסובן משווה לו דמיון לאברהם לינקולן. חבר אחד נזעק לעזרת

הצניעות, נוכח המצלמה, בעוד שלישי מחכה לתורו. מאחוריהם —
חבל עליו תלויים בגדים מכובסים. משמאל: חייל יו ש ב בכורסה
מתחת לסוכך־שמש ליד השולחן. זוהי פינת השלווה של היחידה.

ו\דת\זמ־-טר\דר\ט
אני לובש תחתונים וגופיה רגילים, עלי הם
תחתונים וגופיה ארוכים, עליהם שני
זוגות סוודרים, שני מעילי רוח — האחד
מצרי עם ביטנה, השני אמריקאי עם
בטנה נוספת.
למרות זאת — אני קפוא ורטוב, הרוח
עושה צחוק משיכבות הבגדים שעלי.

יגאל לביב

אולם הצרה העיקרית היא הנעליים. על
רגלי שני זוגו ת גרביים וכמה גליונו ת של
ידיעות אחרונות. בתחילה היינו יוצאים
רק עם זוג גרביים אחד. אחר הוספנו זוג.
כשגם זה לא עזר, ניסינו להכניס ניירות
לנעליים. הנסיון גילה כי העיתון המחמם
ביו תר את הרגליים הוא ידיעות אחרונות.
מעריב אינו עוזר, משום מה. סופג רטיבות
,מייד. אני נושא בל ערב על נפות רגלי
את עמוס קינן ושייקה בן־פורת. אילו
ידעו שני אלו את העזרה שהם מגישים לי.

אני נועץ עיניים בים האופל שלפני. חוץ
מגשם מתמיד ומטחי ברד לא רואים כלום.

טינופת
ב או הד
ך• ן, כרד. מזה אלפיים שנה, אני סבור,
^ לא ירד ברד בדרום סיני — ודוקא ב לילה
האחרון לפני חתימת ההסכם על
הפרדת הכוחות — כפור וברד.

ברדיו. רוב החיילים שעימי הצביעו עבור
הליכוד. כאשר טענתי כי הליכוד נגד הפ רדת
הכוחות, סירבו להאמין. הצמידו את
הרדיו לאוזן — וקיבלו טיל כאשר שמעו
את בגין מדבר נגד ההסכם. איך הוא
מעיז להתנגד לזה שנחזור הביתה, הת קוממו

מישהו מספר בדיחת ליכוד: מה המעשה
הראשון שתעשה הממשלה אחרי ביצוע
ההסדר הסופי עם מצריי ם? תעלה ארצה
את עצמות בן־גוריון !
׳ביום יותר חם. אני מתעורר משנתי
בבוקר. לפני ארבע שעות חזרנו מן

הרוח מפעילה
תפקידנו לשמור מפני כל נסיה חדירה
של ׳כוחות מצריים. בלשון צבאית אנו
תצפית ומארב. מתחת לגבעה שלנו פלוגת
טנקים, ואנו מאבטחים אותם מחדירות
כוחות מצרים עם טילי סאגר, העלולים
לעשות שמות בטנקים.

מדיו1י 0

מוקשי
ץ * די כמה דקות מפלח צרור את ה (
! אוויר. המצרים יורים בשיטתיות מ־מקלעי
הגוריאנוב שלהם. כוחותינו משי בים
להם מייד. מדי פעם עולה פצצת
תאורה, מאירה את הקווים שלפני המוצ בים.

חול

ניתן להבדיל בקלות מי יורה את הפ צצות.
שלנו מאירות באור צהוב, של
המצרים באור לבן נקי.

הו ני עומד על הגבעה, רק הראש
רו והכתפיים בולטים מעבד לקו האופק,
ומביט לעבר הגדר שלפני. מאחריה שורו ת
שורו ת של מוקשים מכל הסוגים. מוקשים
נגד רכב (תוצרת ארה״ב 700 ,לירו ת מחיר
האחד 10 .אלפים כאלו פוז רו דק בגיזרה
של החטיבה שלגו. דהיינו — 70 מיליון
לירו ת — רק במוקשי הרכב — רק ב־גיזרה
אחת!) בנוסף להם — מוקשים
קופצים, ומוקשי נעל נגד אדם.

ומדי שעה, לערך, מתפוצץ מוקש בשדה
לפני. בתחילה היינו מייד פותחים באש,
מניחים כי המוקש הופעל על־ידי מצדים.
׳במשך הזמן גי לינו כי מוקשי הנעל מופ עלים
על־ידי כלבים משוטטים.

הזמן חולף לאט. הגשם מרטיב ביסודיות
את הגוף, חודר לשכבות העבות שאני
לובש, ומרטיבן מלמטה, מן הצד התחתון.

ואילו מאז פרצה הסערה — מפעילה
הדוח העזה את המוקשים הקופצים. מוק שים
אלה. מופעלים על־ידי חוט ׳מתוח.
כאשר ׳נתקל מישהו בחוט, הוא מותחו,
משחרר את הניצרה. הרוח היא כה עזה,
שהיא מותחת את החוט ומפעילה את
המוקש שמתפוצץ בקול רעש אדיר ומחריד
את החבר׳ה.

המפקד יוסי בודק את תקינות המחסה מעל מחפורת מוקמת.
ן ך1ךןן־ן
ייתכן שמחר יצטרך לסגת מכאן, ואולי אף לפוצץ את בי צוריו
11 11 1 1 1
הוא — אבל היוס הוא עדיין משקיע את כל מאמציו בבניית הביטחון המקסימלי לאנשיו. מכך מתרשמים כלל
המצרים לא
שמחר יחתמו על הסכם הפרדת הכו חות.
מאזור סואץ רואים כל הזמן כדורים
נותבים מפלחים את השמיים האפלים. כא שר
י שבנו באוהל במחנה, לפני שיצאנו
עם חשיבה למארב, הקשבנו לחדשות

המארב. הסרנו את הנעליים, נכנסו לשק-
שינה, ותחת חמש־שש שמלכות, אחרי לגי מת
קוניאק, חטפנו שינה קצרה — שעיקר
התענוג ביה יהיה להסיר את הנעליים.
האוהל שלנו משמש לנו גם מטבח, ב פינה
ערימות של שיירי אוכל ויכלי־מטבח

מזוהמים. טינופת נוראית — אבל
משוגע לרחוץ כלים בקור ובגשם הזה?

שבן

וקשה לו ללכת. יוסי מסביר לו ני הוא
רוצה להגן על ראשו, ולא על רגליו, ולכן
יעמידו לדין.
עוזבים את המוצב החדש. מגיעים לאחת
מפלוגות הטנקים. באוהל המרכזי תור של
חיילים. מסתבר כי גייסו למילואים עורך־
דין — והוא מועסק בהגשת עזרה מש־פטות
לחיילים.

קפוא
^ ף אחד גם אינו מעיז להתגלח בגלל
\ 4הקור. אולם הצרה הכי גדולה היא
עשיית הצרכים: לחשוף את הישבו ברוח
הזו — זה גיהינום. מתאפקים אייפוא במה
ימים, בתקווה שהקור והרוח יחלפו. באשר
מישהו נשבר ויוצא בכל זאת, מתנדבים
כולם, נאשר הוא חוזר לעסות לו את
הישבן כדי לעוררו מקיפאון.
מאידך, בכל רע יש טוב: בקור הזה אין
זבובים. אנו מקווים ני גם הפרעושים
והסינים קפאו ומתו.

אנו עולים לעמדת התצפית, רואים כי
גם המצרים עוסקים בביצורים במרץ רב
— בדיוק מול המקום בו בונה יוסי מוצב
חדש.
אחד החיילים שואל את יוסי מתי נש תחרר,
עכשיו שנחתם הסכם ההפרדה .״זו
שאלה של ימים,״ משיב יוסי .״,200
300 ימים.״

הי סודו ת השתלמה רדיו מודיע על השלמת החתימות
| ן בקילומטר ה־ .101 יוסי כאילו לא שמע.
הוא ממשיך בתפקידו — כאילו נישאר
פה לנצח.
אנו ממשיכים לאורך הגבול. עוצרים בכל
פלוגה. יוסי בודק בדיוק מה עושה כל
כוח, מה הבעיות, מה לא נפתר מאז
ביקורו אתמול.

באחת־עשרה אני מצטרף למג״ד, יוסי,
סיור שיגרתי. יוצאים למוצב חדש שהוא

הוא טיפוס של בעל־בית. מושבניק ב־מוצאו,
מכפר־יהושע. מעולם לא התנגד
לקבל עוד!כוח לגדודו — שהפך בבר במעט

\זא\זח\י

במדינה
(המשך מעמוד ) 14
יריב על התוצאות? מה הוסיף אפילו חיים
בר־לב, במאבק נגד אריק ש רון?
התפרצויותיו האחרונות של אברהם עופר
נגד הקו של פינחס ספיר, עלולות להיות
אות רא שון לקראת האפשרויות של פילוגים
וקרעים נוספים בתוך המיפלגה, ואפילו ב תוך
הגוש עצמו.
התיקים שיעמדו לרשותו של ספיר, ש אותם
יוכל לחלק לחסידיו, הם ארבעה: חק לאות,
שיכון, מישפטים ועבודה. גם במספר
זה של תיקים פנויים, אין הדבר קל. חק לאות
תצטרך להימסר לאיש המושבים או
הקיבוצים, כאשר ישנה גם דרישה שיהיה
זה איש העדות.
שריד ופליט. תיק המישפטים חייב,
על־פי המקובל עד כה, להיות בידי איש־מיקצוע.
לכן חיים צדוק הוא המעומד ה רציני,
במידה וספיר לא יצטרך לתת תיק
זה לליברליים העצמאיים (בפי שכבר היה
בתקופת פינחס רוזן) ,תמורת ויתור על
כמה עקרונות, משלהם נגד הדתיים, שע ליהם
אין ספיר רוצה לוותר גם בממשלה
הבאה. זאת גם ההזדמנות להחניף לגולדה
ולהוציא על־ידי כך את משה קול מה ממשלה.
קול השייך לרשימה הארוכה של
״הלא-נחמדים״ בעיניה. במיקרה זה המועמד
הוא גיר עון האוזנר.
לתיקי העבודה והשיכון מועמדים יהושע
רבינוביץ ויצחק רבץ, שהובטח לו סופית
להיות שר בקאדנציה זו.
חלוקה

זו משאירה את אברהם

עופר,

הקושיים הקיומים בין השותפים המיועדים
לקואליציה הבאה מחווירים לעומת צרות
אלה.

יחסי־חוץ
זנב הומו־
׳ לא היה קץ לזעמם של אזרחי ישראל —
ואזרחים הגונים רבים אחרים, ברחבי ה עולם
— כל אימת שממשלה אירופאית
שיחררה ללא משפט מחבלים ערביים ש ביצעו
מעשי־רצח על אדמתה. פחדן של
הממשלות האירופאיות מפני ניקמת חברי הם
של המחבלים זכה לגינוי חריף.
בימים אלה נדמה כי ישראל הולכת גם
היא באותה דרך — גם אם מסיבה שונה.
המחבלים נלכדו. לאחרונה נידחה
פעם נוספת פסק־הדין במשפטם של עשרה
מחבלים ערביים. המשפט החל ביולי אש תקד,
ופסק־הדין נקבע לתשיעי לאוקטובר,
הוא נידחה ל־ 27 לדצמבר, נידחה שוב, ל שישי
לפברואר, ויש עדייו לראות אם לא
יידחה פעם נוספת, עד אין סוף.
עשרת המחבלים נילכדו על־ידי צה״ל ב לבנון,
בעת הפשיטה לדרום לבנון בספטמ בר
,1972 בעיקבות טבח מינכן. הם הועמדו
לדין בבית־המשפט הצבאי בלוד, הואשמו
בחברות באירגונים בלתי־חוקיים, השתת פות
באימונים צבאיים, והחזקת נשק ב-
מטרד. לפגוע במדינת ישראל. לשמונה
מהם מינה בית־המשפט את עורך־הדין אה רון
ברקאי כסניגור, שניים אחרים קיבלו
שני סניגורים אחרים.

אירופה רוקדת לחליל הנפט: הערבי

הפתעה מוחלטת
אהרון ידלין ולובה אלואב שוב בהמתנה
לתקופה ארוכה, וזה בשעה שהמפלגה מפסידה
מנדטים בבחירות, ותיקים כתוצאה
מזה.

^2 5 ^ 88

החבר׳ה עובדים בשרשרת בחפירת תעלת
וון ךן ן 1ןךןת
צולם ביום בו נחתם החוזה בדבר הפרדת

1 111811/1
ההתרחשויות בק״ם ה־ 101 לא עצרו את פעילות האנשים בקו בכהא
כתמיד לחפור ולשפר את העמדות שלהם — עד הרגע שתבוא
מקים. זה שהבוקר יחתמו על הפרדת
נוחות — אינו נוגע לו. במוצב החדש
עובדים בכל המרץ. אומר יוסי :״רק בגלל
הביצורים שאנו מקימים כאן כל הזמן —
הסכימו המצרים להפרדת הכוחות !״
הוא בודק אישית כל עמדה במוצב ה חדש.
מגסה אם ניתן להפעיל בקלות את
מקלע ה־ .0.5מורה להוסיף בעמדה אחרת
שקי חול.

מיש 3טן

קשר. תצלום זה
הכוחות — אולם
זה, והם המשיכו
הודאת הנסיגה.

לחטיבה. נשמה של איכר, אוהב שיהיה על
ידו הרבה מכל דבר.
במלחמה לא בלט בתחילה. לאחר מכן
התברר כי היסודיות שלו, ההקפדה על
פרטים, הניבו פירות. הוא היה עובר ב־מילחמה,
מטנק לטנק, בודק שלכל אחד
יהיה כרטיס־טיווח לכל נקודה בשטח —
ומכמה עמדות־אש אלטרנטיביות.
כאשר התקיפו המצרים ב־ 14 לאוקטובר,
השמיד יוסי עם השומנים שלו עשרות
סי־ 62 משוכללים. בכלל, הוא חסיד גדול
של השומנים, טוען כי הוכיחו עצמם
יותר מן הפטונים.

באו הל

אנו חוזרים למחנה. השעה בבר ארבע
אחרי הצהריים. עוד מעט יוצאים שוב ל מארב.

* שאית מתקרבת. יוסי זועם. אסור
באיסור חמור להתקרב עם רכב ל מוצב,
כי הוא חשוף לאש המצרים. הנהג
טוען, בתשובה, כי יש לו פצע ברגל

הפרדת כוחות? אולי כשתבוא הפקודה
להיפרד, ניפרד. עד אז, העסקים כרגיל,
עד הרגע האחרון: מתחפרים, מתבצרים,
אורבים.

עסקנים אלה, ובמיוחד עופר, אינם מוכנים
לקבל הסדר זה. עופר חושש שלקראת ה־קאדנציה
הבאה ידהוף ספיד את יוסף שריד
לכהונה יותר בכירה מחבר־הנסת הגיל.
כבר היום שייך שריד לסוג המקורבים ל ספיר,
ויודע סודות !כלכליים וביטחוניים
רבים יותר מחסידיו האחרים של ספיר. כתוצאה,
ממעמדו זה מחפשים את קירבתו
אלופים (מיל ).הממתינים לתפקידים בקרב
הממשלה הבאה, או לתפקידים ממלכתיים
אחדים.
:קמה בגולדה. גם אלון אינו מקל על
התסבוכות, הכרוכות בשיבוצים אלה. לא חרונה
נשמע מחסידיו שאינו רוצה להמשיך
להיות שר־חינוך בעתיד. הוא גם אינו אומר
באופן ברור מה ברצונו לעשות בממשלה
הבאה. חבריו ׳במשק דר שו !ממנו, בשיחה
שקיים איתם ערב־הבחירות, להימנע מכל
תפקיד בממשלה הבאה, אם משה דיין ימשיך
להיות שר-בייטחון, דבר שכיום אינו מוטל
כלל בספק.
היחסים בין גולדה לאלון הם כאלה,
שאין ביטחון שתנסה לשכנע אותו להמשיך
בתפקידו כשר־החינוך או בכלל כשר. במ יוחד
נובע הדבר מהשמועה, שהקיבוץ המ אוחד
רוצה להחליף את ישראל גלילי ב יצחק
בן־אהרון. זוהי ״הנקמה המתוקה״ של
חסידי אלון בגולדה.
לאור כל האפשרויות האלה, אין לדעת
איך יפול דבר בתוך מיפלגת־ד,עבודה, וגל

איך יוצאים מזה? המטרה היתד,
לקבוע תקדים משפטי לגבי מחבלים שלא
ביצעו את פישעיהם בתחומי מדינת י שר אל.
היתד, זו הכנת הקרקע למקרה לכידתם
של ראשי אירגוני המחבלים.
אלא שבעקבות לכידת העשרה, התעורר
ברחבי העולם גל מחאה רציני, שכן העש רה
היו אזרחים, ומערכת ההסברה של
אירגוני המחבלים הצליחה להציג בפני ה עולם
בהצלחה את הצד השני של המטבע
— חדירת צבא אוייב לתחום מדינה שנייה,
וחטיפת אזרחים בכוח ממנה.
בעקבות גל המחאות, גילתה מדינת י שר אל
שהיא לכדה נמר בזנבו: הוא אמנם
נתון בידיה — אבל איך משתחררים ממנו?

משבר הנפט
סוף, סוף מ ש תלבי ם
ההעלאה האחרונה במחירי הדלק, ובעי קר
במחיר הבנזין, הצליחה סוף סוף ל עורר
מאדישותו גם את הישראלי המצוי.
הוא הצליח לקלוט — בהפתעה מוחלטת —
כי מתכוונים גם אליו, במשבר האנרגיה.
השבוע הבין, כאשר נתבקש להוציא מכיסו
100ל״י, במקום ,50 למילוי ד,מיכל — כי
המשבר יגרום ל שינוי דרסטי גם באיכות
חייו שלו.
ישראלים רבים החלו משנים, ובמהירות,
את הרגלי התחבורה שלהם, מחליפים מכו נית,
או מוותרים עליה לגמרי. הלחץ יגבר
עוד יותר אם יוגשם האיום להפסיק להכיר
(המשך בעוז׳ )23

השימסע1ב!₪
ך י< אשר החליטו צמד הנאהבים הצעי־ריס,
רודי ורחל, להימלט מאימת הו ריו
הנזעמים של רודי — לא ידעו כי הם
נופלים מן הפח אל הפחת.
שכן בגרמניה ארץ מולדתם, הציקו להם
רק ההורים. בישראל — התגייס גם מנגנון
המדינה הרשמי, כדי לשים קץ לאהב תם,
להפריד ביניהם בשיטות ברוטאליות,
לפי מיטב חוקי הגזע של גרמניה הנאצית.
לא בדיוק. בגרמניה הנאצית. לא היה איש
מעז להפר את החוק, כפי שהעזו להפר
אותו פקידים ממשלתיים בישראל, בלהי טותם
להפריד את הצעירה הגרמניה מעל
הצעיר היהודי, בן הגזע הנבחר.
וזה — למרות שחוקי מדינת־ישראל מקי פים
דיים, לצורך שמירת טוהר הדם ה יהודי.
כפי שהתבטא בזמנו, בצורה חד־משמעית,
השופט העליון חיים כהן: בעניין
זה, חוקי מדינת־ישראל דומים לחוקי ני ת *
ברג.
לארץ מיפלט
כיו של רוו־ולף, אברהם שוורצ־באום,
הוא איש מפד״ל ותיק ונאמן,
למרות שהוא חי בגרמניה. ניתן אם כן ל הבין
את הרגשתו, כאשר גילה כי בנו בן
דד 18 התאהב בגרמניה נוצריה, עבר לגור
איתה.
אולם זמן קצר לאחר הגיעו לישראל עם
אהובתו, רוזל קורטה — גילה שישראל
היא ארץ מיפלט רק ליהודים טובים. יהו דים
רעים, המעזים לטמא את הדם הנבחר
ביחסים עם גוייה — באים על עונשם ב ארץ
הקודש.
השניים באו לארץ כמתנדבים. רוזל הגי עה
ראשונה, נחתה בקיבוץ מיזרע. זמן
קצר לאחר מכן הצטרף אליה רודולף.
קשרים טובים

אין כניסה

רודי ורחל מתנשקים על רקע תמרור ״אין כניסה״ ,סמלי
במקריותו: האמנם אין כניסה במדינת ישראל להם, אליה
ביקשו להימלט מההורים שהתנגדו לאהבתם? בתמונה למעלה: מבט מהורהר של הזוג.

ף זמן קצר אחרי רודולף — הגיע ב עיקבותיו
אביו.

וזמן קצר לאחר מכן — החלו דברים
מוזרים מתרחשים לשני הצעירים.
כמפד״לניק ותיק, היו לאביו של רו די
קשרים טובים עם ראשי המפד״ל בארץ.
וזמן קצר לאחר הגיעו של האב לישראל,

קיבל רודי הודעה מממשלת ישראל, המבש רת
לו שהוא למעשה אזרח ישראלי.
הסיבה: אמו היא אזרחית ישראלית —
ומשום כך גם הוא אזרח ישראלי, בין אם
זה מוצא חן בעיניו או לא.
אמו של רודי עלתה לישראל מפולניה,
ירדה מהארץ ב־ 1953 והיגרה לגרמניה,
נישאה שם לאביו. אולם מאחר שמעולם לא
טרחה לבטל את אזרחותה הישראלית —
נחשב גם רודי כאזרח ישראלי.
אי לכך, הסבירה ממשלת ישראל לרודי,
יואל נא האברך ויצטרף לשורות צה״ל,
ככל אזרח ישראלי שהגיע לפירקו.
רודי זעק חמם. הוא ראה מיד בצו־הגיוס
את הקשר לביקורו הבהול של אביו בארץ.
הוא הודיע שאינו אזרח ישראלי, אינו רו אה
עצמו כאזרח ישראלי, אינו רוצה להיות
אזרח ישראלי. כי בא לארץ רק כמתנדב,
כי הוא נולד בגרמניה, חונך בגרמניה, אין
לו שום קשר לישראל.
מאומה לא הועיל, והוא גויים בכוח.
תקנות ברורות
ך* יתה ז ו שערורייה מאין כמוה, ש ן
\ תיתכן רק במדינה בא נותן שר־הביט־חון
דוגמה אישית בנושא כיבוד החוק.
הוראות משרד־הביטחון, ביחס למקרים
כשל דודי, הן ברורות ביותר. הנחייה אחת
קובעת :
״אזרח ישראלי שהיגר מהארץ עקב הגי רת
הוריו בגיל 13 או פחות, ומאז מקום
מושבו הקבוע הוא בחו״ל, ואשר רוצה
לבקר בארץ לצורך ביקור קרובים, לצורך
בחינת אפשרות להשתקע, וכדומה — יאופ שר
לו ביקור חד־פעמי לתקופה של שנה
אחת, בלא שיגויים.״
ברור למדי. ולמקרה שמקנה זו בכל
זאת לא ברוחה לבעלי תפיסה כבדה, הוסיף
המחוקק תקנה נוספת. זו אומרת:
״כל מועמד ל שירו ת הביטחון לא ייחשב
למועמד כזה, כל עוד לא בא לארץ או לא
חזר אליה מרצונו בכוונה להשתקע. כוונה
זו של מועמד תיקבע על־ידי הצהרה מפור שת
של המועמד, אם שהה בארץ מעבר
לתקופה שאושרה לו, ואם הגיע לארץ ל אחר
שמיצה את זכויות הביקור שלו.״
הוראות אלה קבעו בצורה חד־משמעית
כי אסור לגייס את רודי.

ל א ״״ 1111111

למרות הקור המקפיא. תה הוגש רק בבוקר
— וטעמו היה בלתי ניסבל. בגלל הקור
העז, היו הבנות יושבות לשולחן האוכל
כשהן עטופות במעילים וכובעים לראשן.
לפעמים לבשתי חמישה סוודרים בנסיון״
שווא להתחמם.

*** ומרת פקדה עלי להתפשט. היה
ץ * יום קר. לא היה חימום בחדר הקבלה.
רעדתי מקור. בדיקה שיגרתיח על גופי.
ניסו לראות אם לא החבאתי דבר מה. החלי פו
את בגדי בבגדי אסירה. שוטרת הובי לה
אותי לתא. הדלת ננעלה מאחורי.
האשמה נגדי היתה הפרת צו גירוש ש הוצא
נגדי על־ידי שר־הפנים. הצו קבע
כי עלי לעזוב את הארץ ב־ .25.12.73 הדבר
לא הובא לידיעתי כלל. ש־בועיים לאחר-
מכן, נילקהתי על־ידי שוטרים לבית־הכלא
לנשים נווה־תירצה.

ך* ימים שלי בנווה־תירצה היו איומים.
( 1ככל הבנות, הייתי גם אני קמה בחמש
בבוקר, מציעה את המיטה ומסתדרת עד ל שעה
שש. אחרי המיסדר, בשש, היו שאר
הבנות יוצאות לעבודה, אבל אני נשארתי
בתא. כך, אילצו אותנו לשבת מבוקר עד
ערב באפס מעשה — שזה ממש עינוי בלי
עבודה, בלי ספרים, בלי עיתונים. הייתי
מבלה את רוב השעות בבכי חסר־מעצורים.

לא ידעתי מה רוצים ממני. איש לא הס ביר
לי מאומה. ניסיתי לדבר עם האחראים
בכלא. כולם אמרו אותו ד בר — במיוחד
מנהלת בית־הסוהר, הגברת אפשטיין :״יש
לנו הוראה — אנחנו לא יכולים להפר או תה.״

על השוטרות לא היתחבבתי. רובן לא
הצליחו להבין אותי• רובן הן נשים קשות
ומכוערות — ממש כמו תפקידם.

ך* כגיסו אותי לתא שהיו בו עוד חמש
( ן בחורות. מיטות כפולות. התא צר ו קטן,
אבל הקור מקפיא. אפילו אני, ש רגילה
לקור, כמעט קפאתי.

אל שאר הבנות היה יחס השוטרות טוב
יותר. ההרגשה בכלל בכלא — פרט לי —
היתד. של מישפחה. כל הבנות חיו יחד.
נתנו האחת לשנייה סיגריות פיטפטו ביחד.
רק אני נותרתי מחוץ לתמונה.

לבחורות בתא היו כל מיני עבירות. אחת
רצחה. שנייה נרקומנית, שלישית אומרת
שאינה יודעת על מה ניכנסה. ישבתי שם
ביניהן, והתחלתי לבכות.

מהיום הראשון ועד היום האחרון ישבתי
שם ובכיתי. ביקשתי חומר לקרוא. אני יכו לה
לקרוא רק גרמנית ואנגלית. לא נתנו
לי. כל פעם שהייתי מבקשת — היו אומ רים
לי מחר.

^ אחר חמישה ימים בכלא נתקפתי
/בהיסטריה. שעה ארוכה צעקתי, היש־תוללתי,
זרקתי חפצים מעבר לחלון, הפכ תי
ושברתי חפצים. העונש על מעשה כזה
הוא צינוק, וכבר הגעתי לפתח הצינוק.
אלא שברגע האחרון קיבלתי חנינה, בגלל
מצבי המיוחד.

בין הבנות היו כאלה שהיו מסוממות.
ממש. אני לא יודעת איך הסם הגיע אלי הן.
זה היה מפחיד. בתחילה, היתה איתי
בתא בחורה שדיברה גרמנית. ישבתי ו דיברתי
איתה, וכך הוקל לי.

כך עברו עלי עשרה ימים איומים —
מהם היומיים האחרונים לאחר שכבר בית־המישפט
ביטל את צו־הגירוש נגדי. סתם
החזיקו אותי עוד יומיים, באופן לא חוקי.

פעם אחת הצלחתי לקבל את הג׳רוזלם
פוסט. יותר לא נתנו לי.

אלא שלמחרת החליט מי שהחליט כי יש
להפריד בינינו. הבחורה עברה לחדר אחר,
ואני נשארתי בתא ללא נפש חיה שאוכל
לדבר איתה. שאר הבחורות לא ידעו שום
שפה מלבד עברית.
מאמציו של רודי לבקר אותי — נכשלו.
לא הירשו לו.
הבנות בתאי התנכרו לי. לא מרצון רע.
פשוט הייתי זרה, שונה. אולי משום שלא
הבינו את שפתי. צורת פנייתי לאנשים
היתד. שונה. הייתי משתמשת מתודה׳ ו־מבקשה
/כפי שאני רגילה. אולם דברים
אלה אינם נהוגים בנוווו־תירצה. שם אסירה
המבקשת משהו בנימוס — לא תיענה. רק

למרות זאת, הופעלו באיזה שהוא מקום,
בניבכי המנגנון, קשרים ולחצים חזקים
דיים, כדי לאלץ פקידים מסויימים לעבור
על החוק, לגייס את רודי בניגוד לרצונו.

סינורה שר הצעירה הגומניה אשר
הושרנה רנדא גנני שאהבה יהודי
אם היא צועקת — היא מקבלת את מבוק שה
מיד.
לא אחת נאמר לי: זהו אינו בית-

נסיון לגרש מהארץ את הבחורה — בלט
לעין. היה זה כאילו ממש מן השמיים נלח מו
לאביו של הבחור, דאגו להפריד את
הזוג הצעיר.

האם המטרה היתד. להוסיף חייל נאמן
לצה״ל — או פשוט להפחיד את רו די ו להציק
לוו

פקידי ממשלה
כגנגסטרים
ך* שערורייה הנוראה, שבמהלכה
( | הירשה לעצמו שר בממשלת ישראל
לשכוח כי הוא פועל במדינת חוק, להפעיל
כוח ללא חוק — ככל גנגסטר פשוט —
לא נסתיימה ברודי. שירותיה הטובים של
אנשים מסויימים הופעלו גם ביחס לרוזל.
באותם ימים שרודי קיבל את צרהגיוס,
קיבלה רוזל הזמנה למשרד־הפנים. שם נא מר
לה שעליה לעזוב מיד את הארץ, כי
תוקף אשרת־הכניסה שלה פג.
היה זה שקר גס — שכן. תו קף אשרת־
.הביקור של רוזל הוא עד אפריל . 1974
יש להניח שעוד תופעל יוזמה לאתר את
הפקיד האחראי לכך ולהעמידו לדין —
כמו את שאר הפקידים העבריינים בפרשה

הקשר בין צו הגיוס של הבחור לבין ה־
אלמנט מסוכן
1ם צורת הפגישה במשרד־הפנים העי-

^ דה על מצפון רע מצד פקידים מסויי־מים.
הפעולה נעשתה בחיפזון, בחשאי, כ יאה
למיבצע גנגסטרי: לרוזל לא ניתנה כל
אפשרות לשאול שאלות, להתנגד, להת ייעץ
עם עורך־דין. לא הוסברו לה זכויו תיה
החוקיות.
ההמשך היה באותו סי מון: מאחורי גבה,
מבלי להביא זאת לידיעתה, הוציא שר־הפנים
צו־גירו ש נגד הצעירה, לפיו עליה
לעזוב את ישראל ב״.25.12.73 ניתן הימים מגויים בארץ

היה להבין את בהילותו של השר :
היו ימי חירום, עם ישראל ישב
כולו בחזית, ואסור היה להשאיר
אף לרגע אלמנט מסוכן כרוזל קור־

חלפו שבועיים נוספים, ובשמיני לינואר
התייצבו בפני רוזל שוטרים, נטלו אותה
ללא גיניונים מיותרים של טקס לבית־הכלא
לנשים נווה־תירצה.

מלון. לא הבינותי מדוע עונים לי כך.
בסך־הכל ביקשתי כוס תה או קפה.
אולם מותרות אלו לא היו בבית־הסוהר,

הסיבה הרשמית: היא לא צייתה לצו־הגירוש.
זה שהיא לא ידעה כי הוצא נגדה
צו כזה — לא הרשים איש. השיקסע, ש העזה
לטמא את הדם היהודי — הושלכה
לכלא.
הטורפים וקורבנם
ך * ל! למחרת מעצרה נודע לפרקליטה,
עורך־הדין אמנון זיכרוני, על כך.

רק כאשר הגיעה רוזל לבית־הכלא, נמ סר
לה צו-הגירוש נגדה.
בשלב מאוחר זה, לאחר שבוצעו נגד
הצעירה כמעט כל העבירות האפשריות,
חששו פקידי משרד־הפנים לבצע עבירה
נוספת, עיכבו את ביצוע גירושה, כנדרש
בחוק, לשלושה ימים מיום מסירת הצו.
למרות זאת, ובניגוד לחוק, בילתה רוזל
את שלושת הימים הללו בכלא.
אולם אותם שלושה ימים הספיקו• כדי
להפר את מזימותיהם של מתכנני הפרדת
הגזעים: עורך־הדין זיכרוני ביקש בבהי לות
מבית־המשפט העליון את ביטול צו־הגירוש,
וכן צו נגד שר־הפנים.
בית־המשפט נעתר לבקשתו, הוציא צו־על־תנאי
נגד השר, ביטל בינתיים את צו
הגירוש.

אני יודעת בדיוק מה הם ניסו לעשות
לי. הם ניסו לשבור אותי, לשגע אותי. הם
ניסו להכריח אותי להתחנן בפניהם ש ישחררו
אותי, ואני אסכים בתמורה לעזוב
את הארץ.
רק כך אפשר להסביר שסילקו את הבת
היחידה שאיתה יכולתי לדבר. שהקפידו לא
לתת לי שום חומר קריאה. לא לתת לי
שום תעסוקה.

״יימגימם״

אולם זה לא עזר להם — ולא יעזור
להם. לא נשברתי, והם גם לא י שברו אותי
בעתיד.
בשום פנים ואופן הם לא יצליחו להפ ריד
אותי מרודי שלי.
אולם בקלות, יומיים סיפורה

הטורפים סירבו להרפות מקורבנם
ורוזל המשיכה לשבת בכלא עוד
תמימים, לאחר ביטול הצו (ראה
במסגרת).

בינתיים, לאחר שדו די סיפר את סיפורו
בפני בית־המשפט, נסוג גם צה״ל, נתן
ל רודי דחיית שירות לשנה (בזכות הידי דות,
העולם הזה .)1898
הקלפים גטרפו
^ רגע, זכו אם כן שני הנאהבים ל־הפי־אנד,
זמני ככל שיהיה. הפרפרים
הם חופשיים — ,ובי חד.
השאלה היא, מה הלאה• אביו של רודי
חזר לגרמניה, לעסקיו, מיד לאחר שבירר
כי דודי מגויים וכי אהובתו בכלא, ערב
גירושה. דהיינו — כי לשניים צפוי פירוד
למשך כל שלוש שנות שירותו של רודי.
ההתפתחות האחרונה, שטרפד. את כל
הקלפים, תזעיק אותו מן הסתם שוב ל ארץ.
ולא
נותר כרגע אלא לצפות ולראות מי
ינצח :
בני־אור או בני־חושך. החוק או חשכת
ימי־הביניים.

! 11111111

וווו
(המשך מעמ׳ ) 15
אבא שלי. אבא הוא יצרן מעילים בתל-
אביב.
ניסיתי לקחת מעילים מאחורנית ולהת כסות
בהם׳ אבל הידיים כבר לא נשמעו

אחר־כך בא השלב הנורא. הג׳ים שנסע נו
בו — נעמד גם כן. אני חושבת שנגמר
הדלק. כאן עשה המפקד טעות. הוא ירד
מהג׳ים ופתח את מיכסה המנוע. תוך
שניות התעופפו משם כל מיני חלקים
קטנים ברוח הנוראה. היה ברור שהג׳ים
הזה הלך גם כן.

פי הוראת המפקד, התחלנו ללכת
/ברגל. אז כבר התחיל להיות לי רע,
רע מאוד. התחלתי לפחד ממש. היה לי
בתיק ספר־תהילים קטן, עם החתימה של
הרב גורן, שסלע נתן לי ימים מספר לפני
שיצאנו לטיול. חשבתי על התהילים, מ־

יכול לעודד אפילו את עצמו. חוץ מעופרה.
היא ממש ג׳דה.
סלע הכניס אותי לתוך השק־שינה שהוא
סחב איתו, ואמר לארבעה חבר׳ה לשכב
עלי ומסביבי, כדי לחמם אותי. אז אי בדתי
את ההכרה.

המפקד שמח

ך• תעוררתי ככית־חולים תל־השו־
1 1מר. הרגליים והידיים שלי הן כמו של
מלכת־יופי. הכי שמנות והכי נפוחות בעו לם,
עם שלפוחיות גועליות. העין שלי נפ געה,
אבל הרופאים אומרים שהיא תהיה
בסדר. יש עדיין בעייה של סיבוך במחזור
הדם. קיבלתי מהמקרה איזו אנמיה, וזה
הדבר היחיד שמטריד את הרופאים. כל
היתר יעבור.
המפקד היה אצלי לביקור, שמח וטוב־לב.
בטח שהוא שמח. כל אחד שנותר
בחיים, מהטיול הזה — זה פחות 10 שנים
בית־סוהר בשבילו.
כשנודע לי על מותם של שלושת החב-
ריה, קיבלתי הלם. ביחוד מסלע. ידעתי

לה בדרכה רגלי במעלה ההר.
מפקד היחידה הכיר את האזור הי טב,
ובשלב זה נמנע מלהזעיק עזרה,
למרות שהחבורה היתה רחוקה עדיין כש שה
קילומטרים מייעדה.
לאחר שעתיים של טיפוס מייגע בקור
עז וברוחות סוערות, בתנאי־ראות אפס,
עצר המפקד, כשהוא חושש כי תעה בדרך.
עתה התקשר עם יחידה סמוכה, ביקש לש לוח
אליו כוח חילוץ.
כוח החילוץ שיצא מיד לדרך, כלל את
מפקד אחת היחידות, שלושה חיילים נוס פים
וחובש. הם היו מצויידים בבקבוקי
קוניאק, שתייה חמה, שקי־שינה ואקדחי
זיקוקים.
מאוחר יותר, בשעות הבוקר המוקדמות,
נשלח כוח־חילוץ נוסף שכלל שלושה חיי לים.
שמונת
המטיילים המתינו לכוח החילוץ
בסופה הנוראה, חשופים לשלג ולרוח. מצ בם
היה בינתיים סביר, אם כי רבים הת אוננו
על הקור. רק מצבה של רחל היה
קשה.
בעשר בערב הגיע כוח החילוץ. בשעה
זו כבר היה מצבה של רחל בכי רע. כוח ה
נוספים

על ההר, נעשו מאמצים
לחלצה. פרט לשתי חוליות החילוץ שניש־לחו,
ניסה גם חיל־האוויר לחוש לעזרה,
אולם לא היה מסוגל להפעיל מסוקים.
הסופה היתה מרסקת כל כלי שהיה מנסה
את מזלו על ההר. רק כאשר התבהר מעט
מזג־האוויר, נישלח מסוק לעזרת האנשים
שהופקרו בשטח.
כאשר הגיעו אליהם, מצא הרופא את סלע
ופואזניק ללא רוח־חיים. דואק ורחל עדיין
נשמו. המסוק לקח בתחילה את שני ה חיים,
בנסיון נואש להצילם. אולם כאשר
הגיעו לבית־החולים, היה דואק כבר חסר
רוח־חיים. רחל היתד, על סף הגסיסה.
הרופאים הכניסו אותה לאמבטיה עם מים
בטמפראטורה של ם ,48 כששני רופאים
מחזיקים את ידיהם במים כדי לוודא שלא
תיכווה. לאחר 45 דקות, היא ניצלה ממוות.
הפרשה כולה יוצרת רושם מזעזע :
רא בצד,״ל
הולכים תמיד המפקדים
שונים — אולם לא כאשר הם משאירים
את אנשיהם למוות מאחריהם — כולל חיי ל
ת! היתד, זו תמונה שעד היום היתד,
יכולה לקרות בצבא האוייב, לא בצה״ל.
אולם הפעם היא אירעה בצד,״ל — כמו

האם הוכתם וגר צה׳׳ל?
שאם הוא לא היה מאבד את כל כוחו תיו
לסחוב אותי ולהציל את חיי — הוא
היה ניצל בעצמו.
עד כאן, סיפורה של רחל.

תקלות,
תקלות

* * ה קרה שם בטיול, שהפך למלכודת־
^ /מוות? מי אשם במותם של שלושה
חיילים — כמעט ארבעה? האם היתד, זו
תאונה בלתי־נמנעת — או תוצאת הזנחה,
שיקולים מוטעים, חוסר מיקצועיות?

חילוץ הלביש את האנשים בבגדים חמים,
הישקה אותם במשקאות החמים והחריפים
שהיו בידיו.
סרן פואזניק שתה כמות גדולה במיוחד
של קוניאק — דבר ׳שחרץ עליו גזר־דין
מוות. הוא היה הראשון — מלבד רחל —
שאיבד את כושרו.
רחל הועלתה על אלונקה, שהובאה על-
ידי כוח החילוץ. היא היתד, כבר ללא
הכרה. היא ופוזניאק עיכבו את כל הח בורה.
בשלב
זה הורה המפקד להשאיר את שני
הנכשלים בשטח, עם עוד שני חיילים

וחי לפני גיוסה למילואים
דרתי בליבי כל מיני נדרים, מה אעשה
ומה לא אעשה אם אצא מכאן בחיים.
הסופה הפכה לגיהנום ממש. גשם ופתיתי
שלג נדבקו לנו בפנים בעוצמה נוראה.
ממש אי-אפשר היה להרגיש יותר את הפ נים.
נזכרתי בחופשה שחזרתי ממנה אח מול.
יומיים של חופש, שהקדשתי כדי
להתייפות. ללכת למספרה, לטפל בעצמי,
להיות יפה ומסודרת לקראת תקופה נו ספת
של מילואים שלא ידעתי מתי תיגמר.
חייכתי לעצמי בלב. בשביל מה להתייפות
אם עכשיו אני כל־כך מכוערת.
המשכנו לטפס על ההר. סלע ואני

היינו בראש, והייתר אחרינו. לעיתים ראי נו
אותם, דמויות מטושטשות בסופת הש לג
המשתוללת.
הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך יותר.
התחננתי לפני סלע שיתן לי לנוח מספר
דקות, אולם הוא לא הסכים. ומשך אותי
הלאה בכוח. רציתי לשבת ולגמור.
לא רציתי לחיות יותר. הייתי בטוחה
באותם רגעים, שאני לא אחיה יותר. הש לג
הגיע כבר מעבר לברכיים.
אבל סלע המשיך להכריח אותי ללכת,
הקים אותי כל פעם שנפלתי. כל הזמן
הוא דיבר אלי, די בר וצעק׳ דיבר וצעק.
התחננתי לשווא
ף* ל עשרה צעדים התחננתי לפניו לע-
שות הפסקה, לעצור אפילו לדקה אחת.
הרגשתי שאני לא יכולה יותר. אבל הוא
לא הסכים — וכך הציל את חיי.
המשכתי ללכת וליפול, לקום, ללכת
וליפול. היה רגע אחד שידעתי שאלוהים
אפילו לא יזיז אותי יותר. נפלתי על
הארץ — ולא רציתי לקום.
סלע סחב אוחי, נתן לי מכה בפרצוף,
אבל כלום לא עזר. הייתי אדישה לחיים,
ידעתי. שאני אמות שם, אבל לא פחדתי.
לא היה לי כח יותר אפילו לפחוד.
בינתיים הצטרפו אלינו היתר, והמפקד
החליט לעשות חנייה, בשביל לנוח ול עודד
אחד את השני. אף אחד לא היה

׳ 01 האסון: ג״פ 11100 בשלג ליו ]גגייש
כדי לקבוע זאת, מינה צה״ל ועדת חקי רה.
השתלשלות העובדות שהובאה בפני
הוועדה׳ היא ז ו :
בזמן היציאה של השמונה לטיול, היד,
ההר מכוסה בשיכבת שלג של כ־0 80״מ.
התקלות החלו כשמונה שעדת לאחר הי ציאה.
כאשר היו כבר בדרך העולה אל
ההר, אירעה תקלה באחד הג׳יפים. שרשרת
השלג נתפסה בציר הקדמי, והוא נשבר.
משניסו להמשיך ולנסוע בכל זאת — נש בר
גם הציר האחורי, מחמת העומס.
המפקד הורה לנטוש את הג׳יפ. הוא המ שיך
בג׳ים השני, עם רס״ן סלע ושתי
החיילות. יתר הארבעה המשיכו לצעוד
רגלי.

מכוח החילוץ. היתר המשיכו לעלות מהר.
תוך זמן קצר נפרדו המטפסים לחול יות
נפרדות. כל חוליה התקדמה ככל שיכ לה,
מבלי לשים לב לשאר האנשים. נפ תחו
רווחים גדולים בין חוליה לחוליה.
כל הזמן צעד המפקד במאסף עם סמ״ר
יגאל, כדי לוודא שאיש לא יילד לאיבוד.
בראש הלכו עופרה ועודד, מלווים בחייל
מכוח החילוץ. אחריהם הלכו חנניה וחייל
מכוח החילוץ שעזר לו. אחריהם הלכו
סלע ודואק, כששני חיילים עוזרים להם.
לאחר זמן החל דואק נשבר. הוא הלך
וקפא, כשל מרגע לרגע. גם סלע הלך
וכשל, לאחר שאיבד את כל כוחו בסחיי-
תה של רחל.

המפקד הסביר זאת, לאחר מכן, ברצונו
להזעיק במהירות עזרה לאנשים שנותרו
ללא רכב.
יתקלח זו, שאירעה במרחק שבעה קילו מטר
מהיעד, לא היתה האחרונה. קילומטר
אחד לאחר מכן אירעה תקלה גם לג׳יס
השני. משאבת המים התקלקלה.
הארבעה המתינו לארבעת ההולכים בר גל.
משהגיעו אלה, המשיכה החבורה כו
בשלב
מסויים חדל המפקד לצעוד במ אסף,
החל מושך קדימה, משאיר את ה נופלים
מאחור. הוא עבר על ׳פניהם של
סלע ודואק, הותיר אותם מאחריו עם שני
החיילים שניסו לשווא לעזור להם.
לדברי המפקד, הוא ראה אותם לאחרו נה
בשעה 4.30 לפנות בוקר — כשעה
וחצי קודם שהגיע למקום מיבטחים.
במשך כל אותו הזמן שהחבורה טיפ־

הפתעות רבות אחרות, שאירעו בו באר בעת
החודשים האחרונים. שלושת החיי לים
שקפאו — הופקרו למוות. רק בנס
לא מתה גם רחל, שהופקרה גם היא.
השאלה הגדולה, שעליה חייב צד,״ל ל תת
את התשובה, היא: האם הוכתם דגל
צה״ל? האם הופקרו החיילים למוות בגלל
שהמפקד ברח משדד,־ד,מערכה, השאיר את
אנשיו הגוססים מאחור, מיהר קדימה כדי
להציל את חייו — או שמא היתד, פה רק
טעות בשיקול, שנבעה מחוסר יידע, חוסר
התמצאות בתנאי שלג?

טעויות;
טעויות
**ץ יקורים מוטעים וטעויות, שהתגלו
לאחר מכן כגורליים, לא חסרו לאו רך
המסע האומלל. לא היה ספק שאיש
מהמטיילים — כולל המפקד — לא ידע
כיצד נוהגים בסופת שלג.
בין החלטות המפקד, שלגביהן תצטרך
להחליט ועדת החקירה:
• 1ההכנות לטיול: המפקד היה היחידי
שלבש דובון, הירשה לאחרים לצאת בל בוש
לא מתאים.
• ההחלטה להמשיך בטיול בג׳יפ אחד,
לאחר שהשני נתקע — במקום לאסוף
את כל השמונה לג׳יפ השני, לסגת מה סוסה
המשתוללת בחזרה למטה.
• ההימנעות מלהזעיק עזרה מיד לא חר
שהג׳ים הראשון נתקע.
י• ההחלטה להמשיך ברגל לאחר שה־ג׳יפ
השני נתקע, במקום להצטופף שמוגה
בג׳יפ אחד׳ ליהנות מהמחסה היחסי שלו
ומחום הגוף, ולהזעיק את העזרה לג׳יפ.
• שתיית המשקאות החריפים שהביא
כוח ה חילוץ: אלכוהול הוא אסון בתנאי
קור, מאחר ׳שהוא ממריץ את זרימת הדם
בגוף, גורם לאיבוד מוגבר של חום הגוף.
• השארתם של הכושלים מאחור, וה־היפרדות
לחוליות — במקום להישאר מגו בשים
בקבוצה אחת, כשד,בריאים מגנים
על החלשים, מעודדים אותם, ועוזרים איש

לרעהו.
איבוד עשתונות!
ך * אםנכעי כל הטעויות האלה בגלל
( 1שהמפקד איבד את עשתונותיו, שכח
את אחריותו לאנשיו, מיהר להציל רק את
עורו — ביחוד בשלב הייאוש האחרון?
גם אם לא — עדיין אין המפקד פטור
מעונש. גם אם נבעו כל שיקוליו מחוסר
יידע וטעויות — כשהשיקול היחיד המד ריך
אותו הוא להיחפז ליעד, במעלה ההר,
על-מנת להזעיק עזרה — גם אז חייב
הוא לשאת בתוצאות.
אלא שבמקרה זה, אין הוא האשם הי חיד.
שותפים לו, בהפקרת האנשים למוות,
גם האחראים בצה״ל, שזילזלו באוייב
השלג, לא דאגו להכין את צה״ל למלחמה
בו — כמו שלא דאגו להכינו למלחמה
באוייב הערבי.

בעל איננו גאנגסטר !

במדינה
(המשך מעם׳ ) 19
באחזקת רכב כהוצאה מוכרת.
לא מפגרים. הנהג הישראלי יכול היה
למצוא, בזעזועו נחמה פורתא בצרת רבים.
הוא נמצא השבוע בחברה טובה. חזיונם
של י שי שי המימסה להפנות את הגב ל אסיה
ולהשתלב באירופה, התגשם: ה ישראלים
אמנם עומדים בראש טבלתי ה מתייסרים
— אולם נהגי אירופה לא מפג רים
הרבה אחריהם.
מחיר ליטר
ל־ 1.70ל״י.

בנזין בישראל הגיע כיום

באירופה, מהזיקה בשיא דווקא צרפת —
הראשונה שנכנעה לחרם הנפט הערבי.
ליטר בנזין מסוג סופר (מקביל ל־ 94 אוקטן
בארץ) עולה שם 1.42ל״י.
אחריה צועדות איטליה 1.33ל״י ל ליטר)
— וגרמניה המערבית — 1.20ל״י.
הארץ בה מחיר הדלק זול ביותר הינה
אירלנד — 82 אד. המחיר באנגליה יקר
רק קצת יותר ( 84 אד).
העלאה תלולה. ההעלאה התלולה ב יותר
במחיר הדלק נעשתה גם היא בצר פת
,44.970! :לעומת ינואר שנה שעברה,
לאחריה באה אוסטריה 42.867 ההעלאה
הנמוכה ביותר נעשתה בבלגיה 10.197
לגבי ימי השבתון, ההגבלה החמורה ב יותר
הינה באיטליה: שם אסור עתה לנסוע
בימי א /וכן חגים. אנגליה, דנמרק והולנד
אסרו על נסיעה בימי א /באוסטריה השי טה
היא כמו בישראל — יום בשבוע לפי
בחירת הנהג.
אשר להגבלות המהירות: כאן טוב ביו תר
המצב דווקא בצרפת ואיטליה, בהן מות רת
הנסיעה באוטוסטרדה במהירות של 120
קמ״ש.
המהירות המותרת הנמוכה ביותר הינה
בדנמרק, אנגליה ואירלנד — 80 קמ״ש
באוטוסטראדות•

תל־אביב מחדל מתחת לג ש ר
גשמי השבוע האחרון גרמו לתוצאות שו נות
במקומות שונים. לתושבי תל־אביב,
הם גרמו להארכת סיוטי פקקי התנועה ב שנתיים
נוספות לפחות.
לפני מספר חודשים, בעיצומו של משבר
המלט הגדול, ערך קבלן פרטי בשם דו ד
אלפרן מסיבת עתונאים, בה הזהיר מפני
הפסקת בניית פרוייקט נתיבי איילון בגלל
חוסר המלט. אלפרן, שהוא בעליה של
רמט, אחת משתי החברות הקבלניות הבו נות
את פרוייקט־הענק הזה (השנייה חינה
סולל־בונה) ,ביקש להפעיל באמצעות ה עיתונות
לחץ על הוועדה הממשלתית ש חילקה
באותה עת את המלט.
טען אז אלפרן :״במידה ולא נוכל ל המשיך
לבנות, ולבנות מהר — יבואו ה גשמים
והשטפונות ויגרמו להרס בהרבה
מליוני לירות. הרס כזה ידחה את סיום ה פרוייקט
במספר שנים.
פיגורים, פיגורים. הלחץ שניסה אל-
פרן להפעיל לא הועיל. סיכסוך שנפל בין
סולל־בונה, הקבלן הבכיר בפרוייקט, לבין
הנהלת נתיבי איילון — הביא לפיגור נוסף.
הבנייה בפרוייקט שהיה גאוותו של ראש
העיר היוצא, יהושע רביגוביץ, התנהלה ב עצלתיים,
ובפיגור ניכר.
תוצאותיו הרות האסון
החלו להתברר רק השבוע.

פיגור

השטפונות שפקדו את נחל איילון בסוף
השבוע שעבר ובתחילת שבוע י זה, תפסו
את החלק הארי של יסודות התעלה הגדו לה,
וכן את היסודות של מספר גשרים
(בפרוייקט מתוכננים חמישה גשרי ענק,
הגדולים בארץ) — כשהם עדיין לא גמו רים,
ופגיעים לשטפונות.
הרס נורא• די׳יקים קרסו, יסודות שנים התמוטטו, ועבודה מאומצת של
רבות ירדה לטמיון. מהנדסי סולל־בונה
מלאו פיהם מים, סירבו לאמוד את הנז קים
— הן בפועל, והן אלה שייגרמו ב עטיו
של הפיגור שנגרם עקב ההרס.
רק אחד מהם, שביקש להישאר בעילום
שם, קבע :״האמת היא שאנו לא יכולים
להעריך עדיין את מלוא היקף הנזק. ברור
שהוא בסדר גודל של עשרות מליוני לירות,
ב רו ד גם כי הפרוייקט התחבורתי, אשר
,נועד לחלץ את תל־אביב מפקקי התנועה
העצומים שלה — נדחה בשנתיים לפחות.״

העולם הזה 1899

(המשך מעמוד ) 17
לנהלו, המשיכה בכך בהצלחה עד היום.
הוויקינג הצהוב של שרה לא הביא עימו
נכסים רבים לחתונה, והזוג המשיך להת גורר
בדירתה הדיזנגופית של שרה מלפ ני
נישואיה. לפני שבעה חודשים נולדה
להם בת, שזכתה בשם נטלי.
ביום ב׳ השבוע, כאשר הובא הנסון
לבית־המשפט׳ הסכימו המשטרה לשיחרו־רו,
בערבותה של שרה. לעומת זאת, ביק שה
המשטרה הארכת מעצרו של החשוד
השני, מנהל־החשבונות השווייצי אמון רו־לנד,
ל־ 15 יום נוספים.
השופט ניאות לעוצרו רק לשלושה ימים
נוספים — וזה למרות האקדח עם משתיק-
הקול, הפיאות הנוכריות, והדרכונים בש מות
שוגים, שנמצאו אצלו.
גם את מעצרו של שטראוב סירב בית־המשפט
להאריך.
האיש שבצל
ך* האשמות שבהן הואשמו החשו־ן
ן דים היו חמורות ביותר: ניהול ספדי
חשבונות כפולים, העלמת הכנסות ממס־הכנסה
ביותר ממליון ל״י, בארבע השנים
האחרונות, הצתת המועדון כדי לטשטש
העלמות אלה.
אלא שביום השני השבוע, בפני שופט־השלום
התל-אביבי אריה אבן־ארי, השתנו
קצת הזמירות. או שהמישטרה גילתה
מידע נוסף — או שאותם השדות שהיו
בידיה התרופפו גם הם:
עתה, התרכזו מרבית האישומים במנהל
החשבונות. החשוד השני, ידידה של מנדי,
נותר חשוד בהעלמת הכנסות והברחת מט בע
חוץ בלבד, שוחרר בערבות של 60 אלף
ל״י, אותה הפקיד עבורו בעלה של מנדי,
של שרה
רפי שאולי. ואילו בעלה
נותר ללא כל אישום ספציפי נגדו —
למרות שהמישטרה סירבה לשחררו סופית,
בגלל שהתמונה לא הובהרה לה עצמה
סופית עדיין.
וכך הזדקרה לפתע, עם תום סיבוב ה הופעות
הראשון, דווקא דמותו של מנהל
החשבונות השקט, המוסתר ברקע — כ דמות
המרכזית.
לפי מיטב מסורת המתח וההפתעות של
דמון רניון, התגלה דווקא האיש שבצל
כברנש הגדול מכולם. מסביב התמונה ש ציירה המישטרה,
לרואה־החשבון, הזכירה את ד״ר ג׳קיל
ומר הייד. השוויצי האלמוני, שמילא ב שקדנות,
הרחק מאור הזרקורים, את תפקיד
הבוכהלטר של המועדון, בשלוש השנים
האחרונות — הצטייר עתה בפני השופט,
בפני המישטרה, כדמות פיקאנטית ביותר.
מבחינה מסויימת, ובדיעבד, נראה עתה
אכן קצת תמוהה העובדה שבעלי טיפאניס
מצאו לנכון להביא מנהל־חשבונות במיו חד
מ שווייץ — עסק יקר לכל הדיעות.
אולם, אם תצליח המישטרה להוכיח את
חשדותיה — כי אז יתברר שהיה אכן
צורך באיש־אמונים מיוחד, למטרות של שמן
הובא.
כי לפי חשדות המישטרה, היה זה דווקא
מנהל־החשבונות שהצית את המועדון.
המטרה: להעלים, באמצעות האש המא כלת,
את הפינקסים הכפולים, שניהלה ה חברה
בארץ, וכך למנוע את גילוי העלמות
המס בסך מיליון ל״י, ואת הברחת הסכו מים
המועלמים לחו״ל.

גניבה כללית
וגניבה אישית
^ ול םלדעת המישטרה לא הסתפק
אמון, בגניבה
איש־הספרים, רונ לד
למען מעבידיו — אלא שילשל משהו
גם לכיסו הפרטי, כיאה לברנש ממולח.
המישטדה גם טענה כי הצליחה להפריך
את סיפור האליבי המוזר של אמון, וכי
חקירתו במכונת־האמת הוכיחה שהאמת
היא ממנו והלאה.
סיפורו של אמון היה, כי בליל השריפה
צילצל אליו מישהו שלא טרח להזדהות,
והודיע לו על השריפה. אמון עזב את ביתו
בחופזה, בלי לנעול את הדלת. כאשר שב
— גילה כי גנבים חדרו לדירה, שרפו
את סיפרי־ר,חשבונות של טיפאניס שהיו
שם, ואפילו גנבו לו 800ל״י.
לא דובים ולא יער, טענה המישטרה,
והוסיפה כי אמון הוא בעל עבר פלילי
עשיר, וכי האקדח, הפיאות, והדרכונים
השונים שנמצאו אצלו — הינם כלי־עבודה
שיגרתיים לגביו.

ה א תי ב ר סי ש ה

העב רי ת. כי רו ש לי ם

לשכה לסטודנט הנוגזייס
אנו חוזרים ומודיעים לסטודנטים המשרתים במילואים, פי
בכל הפקולטאות והמחלקות באוניברסיטה פועלות יחידות
מיוחדות לטיפול בעניניהם.
לסטודנטים הנתקלים בקשיים בטיפול בבעייתם במסגרת
הפקולטה׳ ולסטודנטים שזמן ביקורם באוניברסיטה קצר
ואינו מאפשר טיפול שיגרתי, נפתחה :
לשכה לסטודנט המגוייס הפתוחה בפל שעות היום.
(בימים א׳—ה׳ עד שעה 7.00 בערב וביום ו׳ עד שעה 3.30
אחה״צ).
הלשכה תרופז על ידי הנציב לפניות הסטודנטים במשרדו
ב״מרכז הסטודנט״ בגבעת רם (מעל אקדמון) — ותסתייע
בסטודנטים מתנדבים.

שנועון מחדשות מי שרא לי
< * מיו ל ם מומי,

מפירכת ומלקנהלוע תל״אביג. רחוב קדליבד ,12 סל&וו ,260134
תא־ידזאר 136 גזלן בנגדקי: לולמפרס * ״מדפוס מחדש״ ב?לפ,
ודייג הז׳ גר אג מ מר * הפגה: גד מ״גן גלוסות: לינלוגרפיה
מזפי גע״מ מעודד מראשי: אורי אמרי מפו״ל: העולם מזה בע״מ.

אל תחשוש להציג את דיעותיך ולעמוד

על שלן, אפילו מול
אדם חשוג ורם מעלה.
הסבר את עמדתך ו סמוך
על הבנתם של
האחרים. בת טלה —
אל תחשבי שאת יכו לה
לסדר את כל העו לם,
בסופו־של־דבר יג21־בט
ריס ־
לו האנשים הקרובים
?0נ אגר יל
אלייך את מה שאת
עושה — וינקטו באמצ עים
חמורים. כדאי שתעשי קצת חשבון-
נפש ותחליטי מה חשוב לך באמת. שבוע
זה הוא טוב מאוד לאלה מכם המהמרים.

תתחיל להתרגל להצלחה שזכית בה. אם
תתנהג בקור רוח ובהגיון — תמשיך ל הצליח,
אל תזלזל ב עצות
שתקבל מאדם ש הוא
כימעט ז ר לך, ו תתחשב
בדיעותיהם של
אחרים. לא תמיד אתה
הוא הצודק. נהג בסובל נות
עם חבריך לעבודה,
אפילו אם הם אינם
מחזירים לך יחס כזה.
1 21 נאפר״י -
0׳ג בנזאי
בת שו ר — ,היזהרי לא
להסתבך עם גבר מבו גר
ממך בשנים רבות. בעיות בריאות ייעשו
אקטואליות השבוע, בעיקר לקראת סופו.

שוו

הגיע הזמן שתגלה קצת נדיבות לידידיך,
אחרי כל מה שהם עשו למענך. ייתכן
וייגרמו לך קשיים ב הגשמת
תוכניותיך. אם
אין העניין דוחק —
מוטב שתמתין קצת ו לא
תעשה שום דבר
גורלי. מכתב שיגיע
אליך ישנה את דעתך
על אדם קרוב אליך.
בת ״תאומים״ — אל
תהיי כל־כך ותרנית.
הגיע הזמן שתלמדי ל עמוד
על שלך. זה ישתלם לך בסופו-של-
דבר אנשים מעריכים בעלי דיעות עיקביות.

סאוהיס

י תקופה עדינה, רגישה ורבת־התפתחויות.
מוטב לשקוע לגמרי בחוד המאורעות,
מאשר לעמוד מן הצד.
עם זאת, תיכנון קצר״
טווח ובהיר־עיניים ב יום
א׳ יאפשר לך לק צור
פירות זמן ממושך.
בת מאזניים: את מסוג לת
להשפיע עליהם ה שבוע,
כמה שרק תרצי,
בתנאי שתהיי אדיבה,
מכונסת בתוך עצמך,
מלאת־הומור — אך ש לא.
יהיה גלוי מדי. הרבי בטיולים ברגל
על אף העייפות שאת חשה בזמן האחרון.

הוא לא התאכזב כך שאת יכולה להמשיך,
כאילו ולא אירע דבר.
בכלל — ייתכן שרק
הרגשת בשינוי שחל, ו-
שבעיניו זה טבעי או
שלא השגיח בזה כלל.

תקלות בענייני עבודה :
ספק אם תוכל לעמוד
בלחץ הזה. הקשר ה ידידותי
הופך לחם ו-
22 באוקטובר
7 7.ך.י וד יינ: ו
__ לסימפאטי עוד יותר.
אבל אל תצפה יותר ר מדי ממנה. כוח משיכה מוזר מפנה את
תשומת־ליבך לערים ולארצות רחוקות.

10ן ת

הרגע שאתה מצפה לו יגיע השבוע, ותחיה
לך הזדמנות לנצל אותו
לטובתך. בתנאי שתש-
מור על צלילות דעתך
ועל כושר הניתוח שלך.
לביאה — הפסיקי ל בחור מכל התלהב
חדש
שאת פוגשת, ו 1
להדביק
לו את כל ה תכונות
הטובות שאת
1הנ ביולי -
רוצה למצוא. כדאי ש ן 21 באוגוסט
תקבלי את הגבר שתפ-
גשי השבוע כמות שהוא, ותחסכי לעצמך
שברון לב. הפסיקי לחשוב שכל העולם
הוא נגדך. יש עוד כמה שחם בעדך.

אויה

דתאומוח סיאם
מילתחה של מועדון באמריקה. המקום ריק
מאדם. כושי צעיר נכנס פנימה, מתחיל
להתלבש. כשכמעט סיים, נכנסת אחריו צעי רה
לבנה, עיוורת, שאינה משגיחה בו, פו רמת
את כפתורי ׳חולצתה ומתחילה להת פשט.
קאט!
מה יקרה הלאה י האם הכושי הצעיר
יכריז בדרך כלשהי על נוכחותו, או יסתלק
מן המקום על בהונות רגליו, ושמא סתם
יחשה, יעמוד מן הצד ויתבונן בהצגת ה חינם?
זהו
מישחק־טלוויזיה מן הסוג הפופולרי
באמריקה. סצינת הפתיחה מוצגת על מסך,
בפני הנוכחים באולפן. המנחה מצי׳ג את ה שאלה
לשני ׳מתחרים, והם צריכים לנחש את
התשובה. אחר כד, מוקרן על המסך המשך
הסצינה, ובה הפיתרון.
המתחרים מנחשים: הכושי י ציץ בלבנה.
הלוואי ויראו זאת על המסך ! המנחה חושף

ל מי

הסיאמיות כ״סוד אחיות״
האם הכושי י ציץ בלבנה?

1010

סכין מ, ט 3ח

תשקיע את כל המרץ שלך בעבודה,
אולי תצליח בעבודתך, אך תיכשל ב־חלק
דברים
אחרים.
את תשומת־ליבך בצו רה
הוגנת בין הקריירה
ובין האנשים הקרובים
אליך, מפני שבקרוב
תצטרך את עזרתם ואת
עידודם. יריבים, עליהם
תשפיע במעשה מסויים
— יתייחסו אליך בחו סר
אהדה אבל ברספקט.
בת סרטן — את נמצאת

הדרך הנכונה. אם תמשיכי בדרך זו —
אז קופידון יעזור לך להגיע לליבו.

סרטים

כשחרחורת לוהטת, המתאווה לחיות. ואילו
במארני סובלת הגיבורה מטראומה שעברה
עליה בילדותה: כשהיא בלונדית היא נור מלית
לחלוטין, ועם פי,אה שחורה, היא
גונבת ממעבידיה.
העיתונאית החושדת במעשה־רצח, ואיש
אינו רוצה להאמין בה, היא מעין גילגול
של ג׳יימס סטיוארט מן החלון האחורי.
והגילגול נאמן עד כדי ׳כך שהעיתונאית
בסוד אחיות משגיחה ברצח, דרך החלון
האחורי של הדירה, ממש כמו סטיוארט.
בריאן די־פאלמה, האחראי לכל המיבצע
הזה, אינו בדיוק במאי טירון, למרות שאף
אהד מסרטיו לא הוצג בארץ. באמריקה הוא
הספיק כבר, אחרי שסיים לימודיו, לביים
חמישה סרטים עלילתיים באורך מלא. אחד
מהם קומדיה חברתית, אחד סרט־מתח, שני
סרטי־מחאה נגד המי׳מסד, שנע שו מחוץ
לכותלי האולפנים הגדולים, וסאטירה חב רתית
אחת, עם אור׳סון וולס זקאתרין דום,
שהופקה על־ידי וארנה
חוץ מזה, הוא ע בד תקופה ארוכה במח לקת
התסריטים של יוניברסל, הוא עשה
סרט תיעודי מעניין על התואטרון המודרני
באמריקה, והוא !כונה על־ידי שופרות רד
פירסו׳מת של הוליבוד ״-סופרסטאר של ה־

אחרי הרגיעה באה הסערה. יש אפילו אל מנט
של סכנה, מיום ג׳ עד יום יה׳ הבא.

מוטב, מכל מקום, שלא
תצא מגדרך• זהו שבוע
של מנוחה ושל שיפור
בריאותך, אם היא רופ פת.
שבוע של פגישות
עם אנשים מוכרים, בו
יש להימנע מפגישות
מותחות מדי. אין גס
טעם בקניות יקרות.
בנובייבר ־

הצטמצמי לרכישת ה־
־ יי ד לינ ר
דברים להם את זקוקה י *
באמת. אם יש לך מזל היכנס לשותפות.

קולנוע

אל תהיה שיטחי, אל תתלהב ואל תסתנוזר
מברק חיצוני. אל תאמין להבטחות של
— אדם הקשור בעבודתך,
״ 1ובדוק היטב את העוב דות.
שפל זמני מנע את
התפתחותם של יחסיך
עם אדם קרוב. נצל
את זה, והתקרב לאותו
אדם. השבוע אינו מת אים
לפגישות רומנט יות
עם אנשים שאינך
מכיר היטב, וזמן רב.
בתולה — החברה שלך
מסדרת אותך. במקום לדאוג לעניינים שלך,
היא דואגת לעניינים שלה. החורף בעי צומו,
חדשי מלאי מלתחתך. לבשי ירוק.

את נוטה להסתכל על הקנקן ולא על מה
שיש בו. על כן, היזהרי
מלשפוט את האיש ש ייקלע
השבוע בדרכך
על־פי מראהו המלבב
או התנהגותו המברי קה.
אם עליך לשנות
את מקוס-העבודה או
להתחיל בעסק חדש —
נסה לעשות זאת ביום
21 בדצמבר -
>יז בינואר
א׳ או ב׳ בתחילת ה שבוע.
קח את עצמך
בידיים: בריאותך רופפת, ודווקא ממה
שאתה באמת חושד. הישאר חרבה בבית.
הוצאות כספיות בלתי צפויות עומדות לג רום
לך לעמוד בפני
מצב מביך. אל דאגה :
אומנם המצב קשה, אך
אתה תיחלץ ממנו ב כבוד.
בעתיד היותר
רחוק צפוייה לך צעי דה
ניכרת קדימה במי שור
הכלכלי. יחד עם
20 נינו *ד ־
ההתפתחות הזאת, תבוא
8י ג$נריאל
.התפתחות ניכרת בכל
הקשור להצלחתך בקרב
בנות המין היפה. המכתב שקיבלת — מפתה.

תפסיק לריב עם חבריך לעבודה. בשביל
מה י הבעיה המטרי דה
אותך תיזכה ה שבוע
לתשובה ולהס בר.
אם אתה מעשן — קופסה תגזים. אל אחת ליום זה מספיק.
השבוע תהיה לך הצלחה
רומנטית, בתנאי
שתפסיק לחיות מתוח
;101
111*1188
ועצבני. לך, בת ״דגים״
— כדאי שתשבי בבית.

את שיניו הפוטוגניות בחיוך גדול: ר׳בותי,
טעותם ! על המסך רואים את הכושי מציל
באבירות את הנערה העיוורת מן הבושה
הנוראה.
המתחרים החמיצו את הפרם הגדול, ויצ טרכו
להסתפק בפרס תנחומים.
היצ׳קוקייאדה משעשעת. זהו, ב־מיטבחו
של אלפדד היצ׳קוק הגדול. אמנם,
לא בסרט שהוא עשה בעצמו, אבל בסרט
שהוקדש לו בכל ההערצה האפשרית. כי
הסצינה פותחת את בסוד אחיות, סרט של
במאי אמריקאי צעיר בשם בריאן די־פאלמה,
שלא הסתיר מעולם את ההערכה והאהבה
שהוא רוחש לפרטיו של אשף־המתח הגדול.
סרט יוצא דופן זה, שהוא בחלקו סרט־מתח,
ובסך הכל יוצא־דופן, יוצג בקרוב
בישראל.
מהרגע הראשון אפשר לערוך בו היצ ׳־
קוקייאדה משעשעת: מה אופייני לו יו תר
מאשר מישחק עם ציפיות הקהל? מטבע
האדם להאמין כי הדבר הרע ביותר עומד
להתרחש, ולכן אפשר להפתיע אותו. הוא
מצפה שהכושי יציץ? אז דווקא לא יציץ.
עכשיו, הקהל נרגע. שום מעשים לא כשרים
אינם צפויים לו על הבד. אפילו כושים
מתנהגים שם יפה. אם כך, זה הרגע לדקור
אותו חזק מאחור, ולתת לנערה שי מזרה־אימים:
סכיגי־מיטבח ענקיים, נוצצים ב רשע.
ושוב ׳נגזלת שלוות הקהל.
כית־משוגעים מודרני. מעשה בת-
אומות סיאמיות, שהופרדו בגיל מאוחר יח סית,
על שולחן הניתוחים ! כעיתונאית צעי רה,
החושדת במעשדדרצח שנערך בדירת
שכנתה ואינה מצליחה לשכנע איש באמיתות
חשדותיה; ובמנהל של בית־׳משוגעים מו דרני.
לחובבי היצ׳קוק, כל אלה הם קרקע
מוכרת היטב.
קודם כל, עניין האחיות התאומות והר!מז
לסכיזופרניה. היצ׳קוק חזר בצורה זו או
אחרת על דמויות כפולות עם תכונות הפו כות
בכמה מסרטיו. בורטיגו הופיעה קים
ינובאק בחלק הראשון כיפהפיה בלונדית
מיסתורית, המתאווה למות, ובחלק השני

מחתרת״ ,כרמז לכך שהוא זבה להכרה
דווקא מחוץ למיסגרת של מימסד הקולנוע.
בסוד אחיות סרטו האחרון, רומז שיש
לו סיכויים להיות סופרסטאר גם מעל לפני
הקרקע. ואם סיכויים אלה יתגשמו, אין ספק
שלהיצ׳קוק היה יו תר מאצבע בעניין.

תדריך
תל-אניג
איזה מין עוזרת (פאר,
איטליה) :מצחיקון מעולה על עוזרת יפה־פיה,
אימהית וחטובת־רגליים, הבאה כגשם־
נדבות על מישפחתו של אלמן סיצילי. ב עזרת
מישחקים, שהכנסייה הקדושה היתר,
,מעלה את ש׳חקניהם על מוקד, היא מכניעה
את שלושת בניו של האלמן, ומתחתנת עם
האב.
(אלנבי,
צ׳ארלי וואריק
ארצות־הבוית) :פעולתון רב-ימתח ורב־הו־מור,
מציג את וולתר מתאו, השחקן המחונן,
בדמותו של שודד קטן בעל ומוח של ׳פושע
גדול. בתוך כך מגיש הבמאי, דון סיגל,
כמה טיפוסים אחרים שקשה לשכוח !אותם :
שוטרים מטומטמים, בנקאים פחדניים, יצ אניות
ממולחות, ומאפייה מתפרקת.

ירושלים

טדיסטאנה (סמדר, צרפת) :
לואיס בונואל נוקם שוב בכנסיה, ובתכונו תיו
האסלות של האופי האנושי, בעזרת סי פור
מדהים על רוצחת, יפהפיה (קתרין דנב)
ואפוטרופוס מושחת (פרנגדו ריי).
ארצות־
(ירושלים,

הברית) :מצחיקון אכזרי על מילחמת-
קוריאה, עם השלכות לכל המילחמות.
חיפה

הבלונדי עם הנעל השחורה
(אורלי, צרפת) :מצחיקון פיקחי על
כנר, המסתבך בתעלומת־ביון, ועל שוטרים
חשאיים הנקלעים לבילבולים אינסופיים.

,.אני לא מעננ״ן להינת רק אינסטלטור
של קחי טלפון,״ החרז?.שמענן פרס

בשיתוף המתוכנן בין הליב רליים
העצמאיים, בהנהגתו של
שר־התיירות משה קול, ות נועתה
של שולמית אלוני,
שהמו׳עמדת השלישית ברשימתה
היא מרשה פרידמן, הידועה
בדי׳עותיה החופשיות על יחסים
שבינו לבינ ה :״קול באשה —
ערווה.״

של תשר
מה ׳דעתו
שימעון פרם על הג׳וב שלו י
׳כאשר הוצע, נ מ הלו המו״מ ל הקמת
הקואליציה העתידה, לה קים
העדת־שרים לענייני ביט חון,
שתוציא מידי שאר השרים
את האחריות הישירה לעניינים
ביטחוניים, הגיב פרס ברוגזה :
״׳אני לא מעוניין להיות רק
אינסטלטור של קווי טלפונים ! ״

! 8למרות גילו הצעיר, לא
שבד הח״ב הצעיר ביו תר בכנסת
השמינית, אהוד אולמרט
( ,)28 את השיא של הח״ג הצעיד
ביותר בתולדות הכנסת. השיא
שייך למשה ניסים, שנבחר
מטעם הציונים הכללים בהיותו
בן .24 אגב, בכנסת הראשונה
כיהנו מטעם המיפלגה הקומו ניסטית
שלושה ח״כים צעירים
ל מדי: מאיר וילנר היה אז
בן ,30 אליעזר פרמינגר בן
29 ותופיל, טופי בן .27

0בדיון באוניברסיטת חי פה
התווכחו לובה אליאב ו אורי
אבנרי על כוחם היחסי של
היונים והניצים במדינה. סיכם
את הוויכוח ד״ר שכח וייס,
איש האוניברסיטה :״!אני לא
נץ ולא יונה. שמי שובך.״

כאשר טען אליאב כי לא
דק במערך, אלא גם ;בליכוד
מתוחים היחסים, העיר שבח
וייס :״אדם לאדם — מצודת

8 :מוצאו היהודי של שר־החוץ
האמריקאי
ג׳ר ממשיך לרדוף אחריו. ב אחת
מפגיש׳ותיו עם ראש־הממ־שלה
כדלדדז מאיר, ניסתה זו
להפשיר את קשיחותו, בדברה
על גורל היהודים בתקופת ה שואה.
הדברים הרגיזו את קי־סינג׳ר,
שהשיב לה :״עזבי אותי
כמנוחה עם המעורבות ׳היהודית
שלד. מספיקות לי הבעיות העו לות
בגלל המעורבות היהודית
שלי גם ראש עיריית חברון
שייך מוחמר עלי אל־ג׳אב־רי
הזכיר ל׳שר־הח־וץ האמריקאי
את מוצאו. היה זה במסיבה
שערך שר־תביטחון משה דיין
בביתו בצהלה לכבוד האורח ה־אמריקאי.
ג׳אברי שאל את קי-
סינג׳ר :״מתי תבוא לבקר ב חברון
ו״ ״׳כשאמצא ז מן לכך,״
היתה התשובה. התפלא ג׳אברי:
״מה, אינך רוצה לבקר בקברות
אבותיך הקדושים?״

מזכירת לישכת העיתו נות
בתליאביב,
מנט, החליטה לכתוב רק במי לוי
של עטים כדוריים, אחרי
שסבלה זמן רב ׳ממכת־גניבזת
של עטים. לפני מילחמת יום־
הכיפורים פגש אותה כתב הטל וויזיה
הקנדית סי.בי.סי ,.טוס
ליטש, התעניין מדוע היא מש תמשת
במילוי. בלה סיפרה לו
על מכת הגניבות. בשבוע שעבר
כאשר שב לארץ, מנסיעה ל קנדה,
פגש שוב את בלה, גילה
שהיא ממשיכה כמינהגה .״שלח תי
לך קופסה עם 50 עטים,״
אמר לה ,״׳מדוע את לא מש תמשת
בהם?״ מסתבר שגם ה קופסה
נגנבה.

הנרי קיסינ

׳ 8ועוד: בקרב הקהילה ה יהודית
בארצות־הברית -נפוץ
גל ניחושים כיצד יהגוג שר־החוץ
שלהם את טקס בר־המיצ־ווה
של בנו דייוויד בן ה־ 12י

פסוקי השסע

הרוזנת נויסטינה פאולוצי

נרתמה לעזרת חיילי צה״ל, שלחה גלויית
ברכה לראש השנה האזרחי לאלפי ידידיה
ברחבי העולם, בה כתבה בין השאר :״במשך מילחמת יום־הכיפורים נותרה משפחתנו עם עצב עמוק, על
עבודה שלא נגמרה ...אנו מבקשים עזרה מידידינו בשביל שיקום החיילים הישראליים הצעירים שאותם
ניתח הווארד. האם אתה יכול לשלוח תרומה קטנה בשבילם לקרן על־שם כריסטינה ב לין? ״ על גב הגלריה
מצולמים הרוזנת, כריסטינה פאולוצי, בעלה המנתח הפלאסטי הווארד בלין, וילדיהם הקטנים מרקו ואנדרי.
האם ישאיר את אירגון הטקס
בידי גרושתו ׳אן(פלי׳ישר ל שעבר)
,או בידי אביו לו אי ם

קיפיגג׳׳ר, ויבוא כאורח — או
שהוא עצמו יטול חלק בהכנות?
והשאלה העיקרית: האם תהיה
החגיגה כדת משה וישראל?

כמו לכל אישיות בינ לאומית,
נערך גם להנרי קי־סי׳נג׳ר
מאזן האהבות והשינאות
שלו. התוצאות: הנרי אוהב
ממתקים — בעיקר שוקולד עם
אגוזים — להסתובב עם ידיים
בכיסים, לאכול ציפורניים, לל בוש
חליפות מהודרות, ולשוחח
עם אנשים מעניינים. שונא :
נודניקים, משקאות חריפים,
צעקנים, טקסים ונאומים ארו כים.

כלה
דיא־

׳חזית הדרומית, נפוצה השבוע
הבדיחה :״את הסכם ההפרדה
קברו בארון עשוי עץ ( יגאל )
אלץ, שמו מציבת (אבא) אבן
ואמרו ברוך (משה) דיין אמת.

איפרה אחרת, המיוחסת
לשר־הפנים ד״ר יוסן? בורג,
לקוחה מדברי חזדל, וקשורה

׳• הח ״בית החדשה מ טעם
הטערך, אורה נמיר,
בתוכנית הרדיו לעקרת-הבית :
״גולדה מאיר היא לא על תקן
של אשד

• העיתונאי שלום רו
זנפלד
:״מה שהרגיז את קי-
0ינג ׳ ר במשא־׳ומתן עם השרים
שלינו, הוא שלפעמים הם נהגו
כאילו הם היו האדונים פה.״

• הקולנוען שיש קולר,

בראיון לגלי־צה״ל, על הפרדת
הכוחות :״שטח הדירה שלי לא
גדל כאשר צה״ל כבש שטחים,
והוא לא יקטן אפילו:בסנטימטר
אחד כשיוחזרו כל השטחים.״

סאל שמס

( ) 36 צלמת העיתון הלונדוני סאנד
טיימס, הגיעה לישראל ביונדהכיפור׳
יחד עם הכתב ניקולס טומלין כדי לצלס עבור עיתונה. במהל
הקרבות בגולן נהרג טומלין, ומערכת עיתונה דרשה ממנה לחזו
לבריטניה, מחשש פן יקרה גם לה אסון. בעיקבות המילחמה התנדב
סאלי לעבוד למען המגבית היהודית בבריטניה, חזרה עתה ל או
כדי להמשיך לצלם לעיתננה, השתתפה במסיבת העיתונאים שערו
השבוע ראשי הליכוד אלימלך רימלט, מנחם בגין ויגאל הורבי׳

העולם הזה 1899

חצות. שר החוץ אבא
אבן סיים את אחת מפגישותיו
המרתוניות עם קיסינג׳ר, במלון
המלך דויד בירושלים, נכנס למ כוניתו
ונסע מהמקום. כעבור
שעה: אבא אבן בחברת שגריר
ישראל בארצות־הברית, שמחה
דיניץ, הגיעו שוב למלון. ה כתבים
המופתעים, המכסים את
ביקורו של קיסינג׳ד, התנפלו
על הבאים בשאלות. הסביר להם
די׳ניץ :״אבן שכח ׳את כובעו
למעלה.״ הוסיף אבן בחיוך :
״אל תספרו לאשתי שאני במלון
הזה.״ אד אשתו, סוזי אכן,
ידעה היכן בעלה. דקות ספורות
קודם לכן היא קיבלה טלפון מ אחד
מעוזריו של קיסינג׳ר, ש ביקש
ממנה למסור לבעלה :
״ד״ר קיסינג׳ר מבקש ממר אבן
שיחזור מייד למלון.״

בקרב חברי הליכוד, ה מתנגדים
להפרדת הכוחות ב־

1לוויה 1101110

( ,)75 כוכבת הסרט האילם,
מנסה עצמה עתה בטלוויזיה

בתפקידו של צ׳ארלי צ׳אפלין, עם המגבעת, העניבה והשפם. מלבד
זאת היא חיה רחוק מהפירסומת וחושבת שמילאה כבר את תפקידה.
הכוכבת, שהתגרשה חמש פעמים, כבר קבעה את הכתובת על המצבה
שלה :״היא שילמה בעצמה את כל חשבונותיה. זוהי תמצית חייה.״

הירהורים פרטיים לאחר הבחירות

*•6 *6: 17( 69

< אות פעמים, בשבועות האחרונים, שאלו אותי את

)₪ /השאלה :״אז איך אתר. מ רגי ש? ״
היו ששאלו בנימה מוסווית של שימחה לאיד. היו
ששאלו בסקרנות מתחסדת. והיו אחדים ששאלו בצער,
בזעם, ואף בהתרגשות אמיתית.
למען אלדז האחרונים (ואולי גם למעני עצמי) אנסה
להשיב.

.והו תון העם״
* * עטים האנשים שגיבשו את אופי בני דו רי כמו
( /וינסטון צ׳רצ׳יל. הוא לא השפיע על השקפת עולמנו
ועל דיעותינו. הוא השפיע, בדוגמתו האישית, על התדמית
העצמית שלנו.
רבות האפיזודות בחייו הסוערים של לוחם זה,
שהפכו חלק מעולמנו הרוחני. אך יותר מכולן נחרתה
בזיכרוני תבוסתו הגדולה ביותר.
הדבר היה ביולי .1945 זה עתה חגג צ׳רצ׳יל את הניצחון
ההיסטורי של בעלות־הברית על הרודנות הנאצית, ניצחון
שהוא תרם לו יו תר מכל אדם יחיד אחר. אחרי שנים
ארוכות של ״דם, עמל, דמעות וזיעה״ ,הוביל את עמו
אל מרומי ההצלחה. הוא הפסיק לכמה ימים את השתתפותו
בוועידת־הפיסגה של המנצחים, שם ישב מול סטאלין
וטרומן, כדי להשתתף בבחירות הכלליות שנערכו בארצו.
לא היה לו שמץ של ספק כי אחרי ניצחון כביר כזה,
יביע לו עמו את תודתו בהצבעת־אימון מוחצת. כל מישאלי
דעת־הקהל הבטיחו לו רוב. הוא עצמו קיווה לרוב של
80 עד 120 מושבים בפרלמנט.
בעת ספירת הקולות בקלפיות ישב צ׳רצ׳יל מול טבלת-
ענק שכיסתה את הקיר, ושעליה נרשמו, בזו אחר זו,
התוצאות שהגיעו למטהו. מחוז אחרי מחוז נרשם — ועל
הטבלה התגבשה תמונה של תבוסה נוראה.
באיזור־הבחירה של צ׳רצ׳יל עצמו התייצב מולו מועמד
בלתי־ידוע, איכר תמהוני, שהבטיח לצמצם את שבוע־העבודה
ליום אחד. הוא צבר 10,488 קולות, לעומת
27,688 הקולות שניתנו לגדול הבריטים במאה ו ד.20
אשתו של צ׳רצ׳יל שמעה. תוצאה זו, ומיהרה אחוזת-
בהלה אל מי שרד בעלה. היא מצאה אותו יו שב המום,
כשהוא שולח מבט קפיא אל הקיר שלפניו. לאחר מכן
קם, ופסע אנה ואנה, ללא מנוחה. כשנרשמה על הקיר
התוצאה במחוז שלו, הצטיירה על פניו ההבעה של אדם
שאינו מאמין למראה עיניו.
כאשר קלט

מוחו את מלוא

עוצמת השואה,

הוא

חזר, שוב ושוב, על המלים :״זהו רצון העם ...זהו רצון
העם.״

..זה דא הסוף•
ץ * יפדגתו של צ׳רצ׳יל ובעלות־בריתה איבדו, באותו
1*3יום 193 ,מושבים בבית־הנבחרים. מיפלגת־העבודה,
בהנהגת אדם שצ׳רצ׳יל בז לו בכל לבו (״כבש בעור של
כבש״) זכתה ברוב של . 146
אחרי 1902 ימים בתפקיד ראש־הממשלה, נשאר צ׳רצ׳יל
בחוץ. מי שרדו התרוקן. שותפיו ועוזריו נעלמו. ריקנות
נוראה אפפה אותו. כמה ימים בילה באפם מעשה. אחרי
שחזה בביתו ביומן־חדשות על המשך ועידת־הפיסגה,
אמר בעצב :״זה מה שחסר לי, החדשות ...אין עבודה...
אין מה לעשות...״
כשיצא ממישכנו הרישמי, טירת צ׳קרס, חתמו ידידיו
על ספר־האורחים. הוא חתם אחרון, ובתחתית העמוד
רשם :״סוף״.
בארוחודהערב האחרונה ברחוב דאונינג ,10 מישרד

אור אבנר*
ראש־הממשלה, די בר אחד האורחים בזעם ובאריכות
על כפיות־טובה של ציבור־הבוחרים. צ׳רצ׳יל השיב בדי כאון
:״אני חיזרתי אחריהם, והם דחו אותי ...הייתי צריך
לראות זאת בעיניהם ! ״
בהזדמנות אחרת באותם הימים, אמר לכמה אורחים
צעירים :״המושכות נשמטו מידי ! ״
אחד הצעירים שיסע או תו :״אבל סר, אתה ניצחת
במירוץ י.״
״כן,״ אמר צ׳רצ׳יל במרירות ,״על כן גיר שו אותי
ממיגרש־המירוצים ! ״
אבל אחרי ההלם הראשון, והדיכאון שבא בעקבותיו,
חזר סוס־המילחמה הוותיק לאיתנו.
כאשר נפרד משלישו, שהנציח פרטים אלה ביומנו, אמר
לו, כמו לכל עוזריו :״שמור על קשר. אין זה סוף הדרך ! ״
ואכן, זה לא היה הסוף. צ׳רצ׳יל היה אז בן .75 הוא
נשאר בבית־הנבחרים, כמנהיג האופוזיציה. כעבור שש
שנים חזר לרחוב דאונינג ,10 בראש ממשלה חדשה.

הוא סיים את ש ת תו לעמו רק אחרי שעבר את יום־הולדתו
ה־.80
הבאתי את הדברים באריכות, כי בימים האח רונים
קראתי פרק זה מחדש כמה פעמים. מותר
ללמוד מאיש גדול איך להתנהג בשעת מפלה.
(לא היתד. זאת מפלתו הראשונה. בשנת .1922 אחרי
14 שנים בבית־הנבחרים, בהן כיהן כשר במילחמת־העולם
וניצח על מיבצעים אדירים, איבד צ׳רצ׳יל את מקומו
בפרלמנט. במשך ארבע שנים נשאר בחוץ).

השירינג שד המרו
**/רצ׳יל ד!יה, כמובן, אחד בדורו. יתכן שהיה גדול
הפרלמנטרים בכל הדורות. אך כל אדם, שניקלע למצב
דומה, בוודאי חש משהו ממה שחש אדם דגול זה בשעתו
המרה ביותר.
כולנו, שלמדנו היסטוריה, יודעים שהדיבור על ״כפיות-
טובה״ של ציבור אינו רלוונטי. אנשים מסורים, שהקדישו
את כל אשר היה להם לשרות עמם, נזרקו כימעט תמיד
לכלבים. אין אלה מיקרים יוצאים־מן־הכלל. בהיסטוריה
זהו הכלל. נכתבו על כך ספרים ומחזות ללא־ספור.
ניצלים מגורל זה דווקא הציניקאים הקטנים, הפולי טיקאים
המסתובבים כשבשבת־רוח, המתכופפים בשעת־הצורך
והמתאימים את עצמם לטעמו המשתנה של ההמון.
אחרי המהפכה הצרפתית, שבה הרגו איש את רעהו
גדולי העם הצרפתי, נותר בחיים רק אחד המנהיגים שעמדו
ליד ערש המהפכה. היה זה הכומר עמנואל סייא. כאשר
נשאל מה עשה במשך כל השנים, בהן נערך מרחץ-
הדמים הרצוף, השיב בפשטות :״חייתי.״ הוא לא הרגיז
איש•.
משום כך, ברור לי לגמרי שאבסורד לדבר על ״כפיות-
טובה״ .התייצבתי לבחירת העם לפני שמונה שנים. נבחרתי
פעמיים. עשיתי כמיטב יכולתי. הייתי משרת־שכיר של
כדברי האביר באחד ממחזות שייקספיר :
הציבור.
״לקחתי את השילינג של המלך, איש־המלך אנוכי.״
§׳5 01311.ת18׳ 5 5111111118, 1 3111 1116 !<-1ז1 10015 1116 1£1
הייתי שכיר הציבור, והציבור היה זכאי לסלקני מתפקידי
בכל עת. בוודאי אין הוא חייב •תודה לאיש.
הצרה היא ששכל לחוד ורגש לחוד.
אני מודה שברגעים הראשונים של האכזבה עברו
במוחי המילים המרות ״כפיות־תודה״.
קל לאדם לרחם על עצמו. כדברי האימרה האמרי קאית,
זהו ספורט פופלרי ביותר. הנה, אמרתי לעצמי,
שרתת את העם הזה שמונה שנים. ניסית להיות חבר־כנסת
כפי שלא היו לפניך. במשך שמונה שנים, לא נעדרת
אלא משלוש־ארבע ישיבות של המליאה. עבדת כפי שלא
עבד איש לפניך במוסד זה. דיווחת לציבור על כל צעד
שעשית, לטובה ולרעה. סבלת אלפי שעות של שיעמום
:וראי. טיפלת, יחד עם אמנון זיכרוני, בענייניהם של
אלפי אנשים, שפנו אלינו בצר להם. יזמת תיקונים שנו עדו
לשפר את מנת־חלקם של מאות אלפים.
אם מבין שני מיליוני בעלי זכות־בחירה לא נמצאו
אלא 10,469 שזה היה איכפת להם — אז שהציבור הזה
ילך .--חבל על כל רגע שהקדשת לו.
בשעה ש ע ברו בי מחשבות אלה, ידעתי שהן טבעיות,
אך ילדותיות. הן חלפו חיש מהר. כל איש־ציבור שהיה
במצב דומה, הרגיש בוודאי משהו מעין זה. אפילו צ׳רצ׳יל
הגדול לא יכול היה להתאפק מלחשוב, כפי שראינו,
שהאומה הענישה אותו על כך שהציל אותה מאבדון.
אשה שאיני מכירה כתבה מיכתב קצרצר למערכת
הארץ, ו בו טענה שאי־בחירתי לכנסת היא כפיות־טובה
משוועת. המיכתב נגע מאד ללבי, ברגע קשה. אבל חוששני
שכל הסוגייה הזאת של כפיות־טובה פשוט אינה רלוונטית
לבחירות.
(גם בחיים הפרטיים, לומדים עם הזמן שהדבר הבטוח
ביותר בעולם, מילבד המוות ומס־ההכנסה, הוא כפיות-
התודה של האנשים שאתה עושה להם טובה. כמה מן
החוויות הקודרות ביותר של חיי נולדו על רקע זה.
במיקרה אחד, שהעסיק את הכנסת, ניחם אותי דווקא
יריב, חבר־כנסת דתי, בבדיחה: אדם, שרוצח נעץ סכין
בגבו, זועק בשארית כוחותיו :״למה אתה שונא או תי?
הרי לא עשיתי לך שום טובה!״)

..נחזיק לו אצבעות
ך • ישפר סן הסדירות! .וא המיצווה רראשינד.
1 1לאדם המצוי במצב כזה. המרירות היא האדיב הגדול.
היא הורסת.
עזרו לי להישמר מצרה זו כמה גילויים של ידידות,
דווקא מאנשים שאיני מכירם.
כבר הזכרתי את המיכתב הקטן בהארץ, שאמר כה

הרבה במלים כה מעטות. נגעה ללבי גלוייה צבאית (״עם
ישראל חי״ ,וציור של שמש זורחת על פני נוף מידברי)
שעליה רשם סמל־ראשון טריקי מאיר, ד.צ. ב,2176/
שלוש־עשרה מלים פ שוטו ת :״משתתף בצערך. נחזיק לך
אצבעות ונקווה לייצוג שלך בעוד 4שני ם! בנאמנות
מאיר.״
בכלל, מאות גלוייות החיילים הו מקור לעידוד, וגם
לתמיהה שעוד לא הסתדרתי עימה. גם לפני הבחירות
קיבלנו מרחבי צה״ל מאות הודעות־תמיכה. כשחייל
רובץ בבוץ או בחולות, וטורח לשלוח הודעה לגוף
פוליטי, תוך זיהוי עצמו על פני גלוייה, יש בכך יותר
ממעשה שיגרתי. קיבלנו דברים נלהבים, קריאות מן הלב
ממש, בזכות מאבקנו למען השלום. קיווינו, על כן,
לתמיכה מאסיבית בצה״ל, בייחוד ביחידות הקרביות.
אחד מאלופי צה״ל, הקרוב לחיילים בקו החזית, שאל
אותי יומיים אחרי הבחירות כמה קולות צבאיים דרושים
לנו כדי לעבור את אחוז־ההסימה. אמרתי לו שאנחנו
זקוקים ל־ .7500 הקצין, הרחוק מאד מהשקפותינו הפולי טיות,
אמר בכנות גמורה :״אם כן, אין לך מה לדאוג.״
קיבלנו בצד,״ל אחוז העולה פי שניים וחצי על האחוז
שקיבלנו בעורף. לשום רשימה אחרת לא היה פער כה
גדול בין חזית לעורף. אך זה היה רחוק מלהספיק. מכל
האכזבות, זו היתד, הקשה ביותר.
יש, כמובן, רבים המאמינים שהיו זיופים נרחבים במנ יין
קולות צד,״ל. השטח הזה היה פרוץ לפורענות, וידענו
זאת מראש. אך קשה להאמין כי זיופים אלה — אם אמנם
היו — יכלו להגיע לממדים של 5000 קולות, שחסרו לנו
בסוף לאחוז־החסימה.
למיקרא מיכתבי-ד,עידוד אחרי הבחירות, מצד חיילים
ואזרחים (שלכל אחד מהם אני רוחש תודה עמוקה) הת מלאתי
לא פעם בושה. נזכרתי בכל אותם מיקרים שבהם
הרגשתי גם אני צורך לשלוח למישהו — י די ד או ירי ב —
כמה שורות של עידוד, בבוא עליו צרה, ובסופו של דבר
לא שלחתי, מתוך עצלות נפשית.

מתנה לגזירה
ף* צד מיכתכים

מסוג זה, באו, כמובן, גם תגובות

^ מסוג אחר לגמרי.
סיפר לי עד־ראייד, שבבחירות האחרונות, ב־,1969
שהה במטר,־ד,בחירות של המערך כאשר נודע שחנוך
סמית הודיע (בטעות) שלא עברנו את אחוז־החסימה.
באותו רגע אורו פניה של גולדה מאיר, והיה נדמה שהיא
עומדת לצאת במחול.
(נזכרתי אז בסיפור על המרשל טיטו, שחלה בראשית
שנות ד,־50׳ ועבר ניתוח קשה. אחרי כמה ימים חלפה
הסכנה לחייו. כשברכוהו על כך, אמר :״חשבתי על ד,שימ חה
שתהיה לסטאלין אם אמות, וזה נתן לי אח הכוח
להישאר בחיים!״)
איני יוד ע אם גם הפעם רקדה גולדה כשחנוך סמית
הודיע מה שהודיע, והפעם לא טעה. לפני שלוש שנים
הכריזה גולדה מעל דוכן הכנסת שהיא מוכנה לעלות
על הבאריקדות כדי לסלק אותי מן הכנסת.
בוודאי לא חלמה, אז, שעכדישראל יגיש לה מתנה
זו כפרס על כך שהביאה עליו את השואה של יום־הכיפורים.
גולדה לא היתד, היחידה שלבה התמלא שימחה עד
גדותיו. היה זה יום חג לאזרחים רבים. הייתי רוצה
לצטט במלואו מיכתב אחד שקיבלתי השבוע. הוא היה
כתוב בהקפדה רבה, במכונת־כתיבה, ונראה שהכותב
טרח הרבה כדי לבטא את הרגשותיו בדייקנות, מבלי
להחסיר דבר :

ט״ו בטבת תשל״ד,

,9.1.74

לכבוד אורי אבנרי,
עורך שבועון התועבה ״העולם הזה״,
ת ל ״ אביב.

סוף־סוף העם הקיא אותך מקרבו, וזרק אותך מה כנסת
הנכבדה.
אתה יצור אנטי־ישראלי, אנטי־יהודי, אנטי־ציוני
ואנטיפטי. חלאת־אדם ובזוי״עם.
אתה ליכלכת את הכנסת בשנות כהונתך כחבר בה.
אסור שכף רגלך תדרוך במקום נכבד כזה, המיועד
לנבחרי ובחירי העם.
מקומך בתעלות־השופכין ובין כתלי ״העולם הזה״.
הם ראויים לך, ואתה ראוי להם.
החותם בשם רבים
א. בר״שפר,
מכבי ,3תל־אביב
מכל חמיכתבים שקיבלתי! ,זד, חיה המעודד ביותר.
אם אני מרגיז אגשים באלה ,׳׳סימן שעוד י ש לי מד,
לעשות במדינה הזאת.

ו9ה לעשות(וכשיו?
ף* תיאור הנ״ל של תבוסת צ׳רצ׳יל, הקטע האנושי
4ביותר הוא זה המתאר את החור הפיתאומי שנתהווה
בחייו. יום אחד עסק בגורלו של עולם, קיבל החלטות
ש שינו את פני ההיסטוריה. למחרת עמד בפני האין.
בשבילו, זאת היתה בוודאי הטרגדיה הגדולה ביותר.
״אין מה לעשות״.
היה לו, כמובן, הרבה מאד מה לעשות. הוא נשאר
מנהיג המיפלגה. הוא היה ראש האופוזיציה של הוד מל כותו.
היה עליו לכתוב ספרים, שהיו חיוניים להבנת
התקופה. מבחינה מסויימת, היה זה מזלו ומזל העולם

העימות עם נולדה: אני שנו
שניתנו לו כמה שנים של פעילות פחות קדחתנית.
אבל כשיורדת עליך מכה כזאת, אינך חושב ברגע
הראשון על דברים כאלה. נדמה לך שאתה עומד בפני
האין, שפשוט אין לך מד, לעשות מחר בבוקר. מכאן קרי אתו
הנואשת של האריה הקשיש :״אין מה לעשות...״
בהשוואה לעיסוקיו הקודמים, הכל נראה לו חסר־טעם,
טפל, ריק.
תופעה זו אינה תלוייה בגודל התפקיד.
אחת המחשבות הראשונות שלי, כאשר ראיתי על
המסך את האפס על לוחו של חנוך סמית, היתד, בדיוק זו :
״מה לעשות ע כ שיו?״
במשך שמונה שנים, חייתי במישטר של עבודה שלא
הותיר לי כימעט שעד, אחת של זמן פנוי. להיות חבר-
כנסת, כפי שאני תופס תפקיד זה, ולהיות עורך עיתון
לוחם — הרי זה ג׳וב כפול, היכול למלא את חייו של
כל אדם עד גדותיו. נוספו על כך הקשרים הבינלאומיים
שטיפחתי, שגזלו זמן רב מאד, וענייני התנועה הפוליטית.
באמצע כל זה כתבתי ספר, והשגחתי על תירגומו לעשר
שפות. השתדלתי לקרוא לפחות חלק מן הספרים שהייתי
צריך לקרוא אותם.
במשך שמונה שנים לא הייתי פעם אחת בשפת־הים,
לא היד, לי אף יום אחד של שבת או חופשה. לא היו לי,
למעשה, חיי־מישפחה, או חיים פרטיים כלשהם.
אבל מכיוון שעסקתי בדיוק בדברים שרציתי לעסוק
בהם, בעניינים שאהבתי, שנראו לי חשובים יותר מכל —
לא היתד, לי מעולם ההרגשה שאני עובד יותר מדי.
עכשיו, פיתאום, נתהווה חור גדול. אני יודע שזוהי
אשלייה גמורה. המאבק יימשך, באמצעים אחרים. העיתון
זקוק לכל דקה שאני יכול להקדיש לו, והוא עכשיו חשוב
יותר מתמיד. יש לפחות שלושה ספרים, שמזה שנים נדמה
לי שחשוב לי מאד לכתבם.
ובכל זאת, איכשהו, ברגע הראשון, היתד, הרגשה של
ריקנות, של חוסר־מעש.
ברור לי שזוהי תופעה פסיכולוגית בילבד. יש מעין
דיס־לוקציה, אובדן סדרי־החיים השיגרתיים. כך מרגיש
אדם שמשהו יצא מנוף חייו, ועליו להתרגל לנוף חדש.
זהו תמיד תהליך קשה, כי כולנו הננו, אחרי הכל, יצורים
של שיגרה והרגלים. לא יכולנו לחיות אחרת. גם גדול
ההרפתקנים חי לו, איכשהו, בשיגרה שיצר לעצמו.

119

ואדיס?

*שש י נ וי ־ נ ון ן כז ה יכול להיות בריא מאד. כדאי לו
* /לאדם להיעצר, לפחות פעם בעשר שנים, ולשאול את
עצמו: היי, לאן אתה הולך, בעצם? קוו ואדים, דומינה?
האם אינך ממשיך פשוט מתוך שיגרה 1האם אתה בטוח
שאתה משקיע את כוחך במקום הטוב ביו ת ר? הרי כל
יום שעובר, הוא יום שאין לו תחליף, יום המקרב אותך
אל הסוף.
מבחינה זו, אולי יש איזושהי ברכה בצאתי מן הכנסת.
נכון, יש מד, לעשות בכנסת הבאה, יותר מאשר בכל
כנסת קודמת. אני יודע בדיוק מה הייתי רוצה לעשות
בה, במצב שנוצר עכשיו. נדמה לי (האין זה טבעו של
אדם?) שאיש לא יעשה זאת במקומי.
אבל אולי חשוב יותר, בשבילי, להיעצר ולשאול את
עצמי כמה שאלות. שמונה שנים בתפקיד אחד — זה
הרבה. המשכו האוטומטי אינו טוב.
מאונס או לא מאונם — זהו זמן טוב להערכות-
מחדש, לבדיקה־מחדש.
גם לגבי העיתון.
בשנים האחרונות נפוצה אצל כמה אנשים הדיעה
שהעולם הזה הפך לבד חורג אצלי, וכי אני מזניח אותו.
אחד מידידי, שרצה לנחם אותי למחרת הבחירות,
אמר לי :״הבוחר נתן לך מנדאט לערוך עיתון טוב.״

את הקולות בהצבעת נדרשנו
האמת היא שמעולם לא הזנחתי את העיתון, אף לרגע.
ידעתי תמיד שהוא חשוב לאין ערוך יותר מן הסיעה
בכנסת. אילו הוצע לי אי־פעם לבחור בין סיעה ללא עיתון
לבין עיתון ללא סיעה, הייתי בוחר ללא היסוס של רגע :
עיתון בלי סיעה.
לא מתוך שיקולים סנטימנטליים. אני אוהב את העולם
תזה /אבל גם הוא אינו אלא מכשיר של מאבק, נשק
במילחמח למען הדברים שאני מאמין בהם.
השיקול הוא מעשי. סיעת־יחיד פשוט אינה קיימת
ללא עיתון. גם לא סיעה של שניים. בלא העיתון, המספק
לך מידע, המדווח על מעשיה, המקיים את הקשר בינה
ובין הציבור — סיעה כזאת היא אבודה. אדם הדוגל
בשלום ובקידמה, והנתון לחסדי כלי-התקשורת הכלליים
בישראל — מוטב לו להתאבד.
לא הזנחתי את העיתון אף לשבוע אחד. במשך כל
השנים האלה, הקדשתי לו ארבעה ימים רצופים וקשים
בכל שבוע — 425 שבועות.
אך מובן שכל אדם יש לו רק כך־וכך יחידות של
מרץ, כך־וכך שעות של מחשבה. כשהוא מחלק אותן בין
מיגזרים רבים, כל אחד יוצא קצת נפגע. ערב הבחירות
אמרתי ל מראיין :״אם לא אבחר מחדש, יהיה זה יום־חג
במערכת העולם הזה.״
זד, לא היה יום־חג. היד, נדמה לי, בימים׳ הראשונים,
ששותפי וידידי במערכת נפגעו הרבה יותר ממני. אבל אין
ספק שהעיתון ייצא נשכר מזה שיהיה לו עתה עורך
ראשי שבעה ימים בשבוע.
מאבקנו יימשך. ומאחר שהעיתון הפך עתה לנשק
המרכזי — נשתדל, בכוחות משותפים, להפכו למכשיר
יעיל, חד ומוחץ ככל האפשר.

וגע של אוו
ך * כלמשכר, יש רגע שאתה מרגיש, לפתע, שהוא
* חלף. לפתע אתה שם לב שהשמש זורחת, שהעצים
ירוקים. כל אחד שעבר אי־פעם משבר בחייו, ידע רגעים
כאלה, וזוכר אותם כנכס יקר.
פעם, לפני עידן ועידנים, שכבתי פצוע בבית־חולים.
איבדתי כל עניין בעולם שמסביב. שכבתי שבועו ת ארוכים
כימעט ללא תזוזה, כשכמה צינורות תקועים בכל מיני
מקומות בגופי, מבלי לאכול או לישון.
ואז, בוקר אחד, נכנסה לחדרי אחות צעירה, כדי למדוד
את החום. מבטינו נפגשו. היא חייכה. אני חייכתי. לפתע
הרגשתי: אני חי שוב. אני חי !
הפעם היה לי רגע מסוג אחר לגמרי. כמה ימים אחרי
הבחירות ישבתי ליד שולחן העורך, ובלבי הרגשה ריקה.
שוב חלפו בי המחשבות ההן: היכן היו השגיאות, מה
גרם לתוצאה זו. הופרעתי על־ידי צעיר שרצה לראות
אותי.
הצעיר אמר, בפשטות: לאדם נעשה עוול משווע. כל
העיתונות קשרה קשר שתיקה, כדי לחפות על מעשה-
נבלה. נשארה לי רק כתובת אחת, אחרונה: העולם הזה,
אתה מוכרח לעזור.
שמעתי את הסיפור. לקחתי עט. התחלתי לרשום. ככל
ששמעתי יותר, כן גבר זעמי. הפרשה (שקראתי לה במאמרי
״פרשת דרייפום״) ,נראתה לי מחרידה יותר ויותר. הת חלתי
לחשוב על העוול שנגרם לאיש זה. ופתאום,
באמצע המישפט, הרגשתי שכל אשר קרה לי כלל אינו
חשוב, שהמאבק נמשך, שיש מה לעשות נגד העוול
והעריצות, שיש תפקיד שאיש מילבדנו אינו יכול למלאו,
מפני שאין כתובת אחרת.

(בהמשך סידרה זו אשתדל לנתח את הגור מים
למפלה ואת הלקחים הנובעים מהם).

סטודנט מגויס
דע את
זכויותיך!
התאחדות הסטודנטים בישראל
הסכימה לפתיחתה של שנת
הלימודים תשל״ד רק לאחר התחייבות
מפורשת של ראשי המוס דות
להשכלה גבוהה לשמור על
זכויותיך ולהקל עליך את השתל*
כותך מחדש בלימודים בתוך
שירותך או אחריו.
אנו מצידנו, מתחייכים בפניך
לדאוג לכך פי התחייבויות אלה
יקויימו במלואן.

להלן ההתחייבויות:

מועד נוסף לפתיחת שגד,״ל — בכל הפקולטות ובכל החוגים בלא
יוצא מן הכלל — נקבע לראשון במרס .1974

בנוסף לכך יינתנו שעורים, תרגילים, סמינריונים ושעורי מעבדה
מסויימים יותר מפעם אחת בתוך מועד זה או אחר.

בכל נושא שבו נבחנים יתקיימו שני מועדי בחינה לפחות.

סטודנט מגויים אשר בשל שירותו למד פחות מהתקופה המלאה
שנקבעה בתקנוני הפקולטות השונות לא יושעה השנה מלימודיו
בשל אי הצלחה בלימודים.

בקורסים שבהם יתאפשר הדבר תונהג שיטת ניקוד — לפיה יצברו
הסטודנטים נקודות זכות עבור כל קורס שישלימו השנה.

סטודנטים המשרתים במילואים יקבלו מהאוניברסטאות הדרכה
אישית והוראה בקבוצות קטנות במקום שירותם או בסמוך לו,
במידת המתאפשר מהתנאים בגזרות השונות. כן תשלחנה האוניבר סיטאות
לסטודנטים אלה, חומר בכתב והרצאות מוקלטות.

הסטודנטים המגוייסים יוכלו לפנות ל״נציב הקבילות״ מיוחד שית מנה
בכל אוניברסיטה לטיפול בבעיות שתתעוררנה בהקשר
לביצוע ההתחייבויות דלעיל.

המוסדות יתחשבו במצבם המיוחד של סטודנטים וסטודנטיות שהם
בני משפחות מגוייסים.

ינתנו מילגות קיום ומענקים מתוך מגמה לאפשר לסטודנטים שהיו
מגוייסים לפחות שבעים וחמישה יום להיפנות ללימודים מלאים
עם שיחרורם מהשירות.

. 10 סטודנט ששירת לפחות שבעים וחמישה יום יהיה
לימוד לשנת תשל״ד או תשל״ה לפי בחירתו.

פטור משכר

התאחדות הסטודנטים החליטה על הקמת לשכה מיוחדת לטיפול בתלונות
סטודנטים הנתקלים בתופעות של אי קיום התחייבויות המוסדות.

בברכת חזק ואמץ
דו ד אל ט מן

אנו מבקשים להפנות תלונות אלה לפי הכתובת:

יו״ר התאחדות הסטודנטים

הלשכה לטיפול בתלונות התאחדות הסטודנטים רח׳ רייגס ,3ירושלים.

חנן כן יהודה

או טלפונית :

,02— 524124

.02— 528525

בישראל

סגן יו״ר ההתאחדות

לשנת הכרסום הממשרתיח י

העו ל ם הזה 1899

סיוט ושגגו חופשה
(המשך מעמוד ) 13
מי להשאיר את הילדים, ומשום כך היא
לא יכולה ללכת לעשות קניות בשוק, אלא
מוכרחד, לקנות קרוב לבית, איפה שהמ חירים
יקרים. אמרתי לה שאני מצפצף
על הכסף, העיקר שנצא מזר, בריאים
ושלמים.
הכל אמרתי לה. ובאמת, הרגעתי אותה
בסוף. אבל המצפון שלי לא נרגע. כל
הלילה לא הצלחתי לעצום עין, למרות
העייפות־מחץ שלי.
חזרתי לכאן מדוכדך לאללה. בחודש
הבא אני בטוח שאשתי לא תעשה גירעון.
אבל אני יודע גם אי ך: היא פשוט לא
תאכל.
ובשביל זר אני צריך לשבת להירקב
פר י

הבעל
לא משתלב
** ד כאן, סיפורו של חבר שני.
¥ועדיין מצבם של אלה טוב יחסית.
שכן מצבם של החבר׳ה שהם עצמאיים
הוא קטסטרופלי, יחסית לשכירים.
לשכירים לפחות ממשיכה לרוץ המש כורת,
למרות כל הצרות. לעצמאיים —
אפילו זה אין. הם חוזרים מהבית, ונר אים
כאילו חזרו ממחלה קשה. למושבני-
קים הלכו המשקים. לעירוניים הלכו הע סקים.
ואם זה לא מספיק — הם רואים
את שכניהם שלא גוייסו עושים עסקי־זהב.
הם רואים את רחובות הערים מלאים חב-
ר׳ה צעירים ובריאים — ולא מגוייסים.
פלא שהם חוזרים שפופים?
אבל

בעיות ההכנסה אינן הכל.

השכן שלי משרת ברמר. היה סרן, קיבל
רב־סרן עכשיו. גם לו וגם לאשתו יש
מישרות בכירות, שתי מכוניות, בקיצור,
אין דאגות פרנסה.
ולמרות זאת — משהו לא דופק. החייל
החוזר הביתה לחופשה כה קצרצרה —
פשוט אינו מצליח להשתלב לתוך חיי
המשפחה. המחשבה על כך שהוא חייב
לחזור למחרת — הורסת אותו.
סיפרה אשתו לא שתי :״כשהוא למעלה,
אני מקבלת ממנו מכתבי אהבה כמו לפני
שהתחתנו. כשהוא בא לחופשה — זה בן־
אדם אחר. הוא מתוח, עצבני, צועק עלי
כל הזמן. אף פעם לא היו בינינו דברים
כאלה. בחופשה האחרונה שלו רבנו כל
כך קשה, שהוא נסע בלי להגיד שלום.
״אני מרגישה שהוא פשוט לא מוצא את
מקומו. הוא בא מעולם רע, וחייב לחזור
לשם מהר מדי. החופשה איננה חופשה,
אלא גי רוי מעצבן.״
עזרה פסיכולוגית
ך* פיתרון הנראה לנו — ואנו, בסו !
1פו של דבר, היחידים המוסמכים לק בוע
מהו הפיתרון הנכון — הוא:
>• השקעת מאמצים רציניים מצד צה״ל
להארכת החופשות. ברור שאחרי הפתעת
המלחמה האחרונה, חושש כל מג״ד ומע לה
לעורו, ומעדיף לשחק על בטוח, להח זיק
מקסימום של אנשים במקסימום של
כוננות, כדי שלא להיתפס שוב בלי מכ נסיים.
מיזוג עסקי
התהליך
של מיזוג עסקים קטנים, העו בר
על עולם הביזנס הבינלאומי, לא פסח
גם על ישראל. לאחרונה, נקטו בצעדי
ייעול אלה גם השחקן יהודה ברקן וה דוגמנית
רחל׳ה גלפרב.
בכך שהרומן של יהודה ורחל׳ה הוא
ממושך — אין כל חדש. כל רומן של
יהודה הוא ממושך. אלא שהפעם מגלה
יהודה סימנים מדאיגים — או מעודדים,
תלוי מהיכן אתם מתבוננים — שלא גילה
בעבר.
דהיינו, רחל׳ה החלה מופיעה לאחרונה
פחות ופחות על המסלול, בתצוגות אופנה.
בהתחשב בכך שהיא דוגמנית פופולארית,
מובן שהעדרה עורר תמיהה.
מסתבר, אם כן, כפי שהיא גילתה לחב רותיה,
שיהודה גילה שהוא לא אוהב שהיא
תלך לעבוד, ותעמוד בודדה, חסרת מגן,
מול כל־כך הרבה עיניים זרות.
מה ע וש ים? א ו: ליהודה היתה חנות
מתנות, בלונדון נזיניסטור התל־אביבי.
אז עכשיו הוא ממזג אותה עם רחל׳ה:
הוא הופך אותה לבוטיק, רחל׳ה תתרום
את כישרונה והיידע שלה בתחום האופנה,
תעבור לנהל את הבוטיק, וכך תישאר
פחות חשופה לעין הציבורית.

שמחה בבת־ים
אין בת־ימי אחד, בטוחתני, שלא הש תתף,
לפחות בליבו, בשמחת ראש העי רייה
שלו, יצחק יולקו״ ,כאשר זה
השיא את בנו, הרצל, ביום השני ה אחרון.
השימחה,
שנערכה בטקס מקיף, כמו
שאומרים, בבית־החייל, באה, כדרכן של
שמחות, מיד לאחר שמחה קודמת — זו
של יום הבחירות, כאשר התברר כי וולקר
יהיה ראש העירייה הבא של העיר ה תוססת.
היתה
זו שימחה כפולה ומכופלת, כי
בהתחלה לא היה בטוח שהיא תהיה.

ההורים, מסתבר, לא התלהבו כל״כך
בהתחלה מהרעיון שבנם יתחתן. אמנם
הוא יצא עם החברה שלו, יפה, העובדת
כפקידת״בנק, מזה שלוש שנים — אבל
זה לא אומר שצריך לרוץ לחופה כל״כך
מהר, כבר בגיל .21
יפה והרצל הכירו עוד כשגרו בנווה-
שרת, השכונה התל-אביבית הפרובלמטית
הגובלת בצהלה. הצעיר הווזווז והצעירה
בת העדה המרוקאית התאהבו ממבט רא שון.
לקראת
הבחירות, נטשו הוולקרים את
השכונה, עברו לבת-ים, כדי שאבי המיש-

הלם המ לחמה
לא תאמינו מה שהמילחמה יכולה ל עשות
לזוג, שנפרד ונדבק הלוך וחזור מזה
שלושים שנה. אני מתכוונת לצמד הזמרים

איקקה ואביבה רווה.

השניים היו אחד הצמדים הפופולא־

אולם מחיר הכוננות הזאת מתחיל לה יות
תענוג יקר מדי.
אם צה״ל יקבל זאת כאקסיומה, שאנשי
הקו חייבים לקבל, לדוגמה, שבוע חופש
אחת לשלושה שבועות — הוא יצליח לבצע
זאת. הצרה היא, שהוא אינו חושב שזה
חיוני.
• הזרמת פסיכולוגים שיסבירו לחב-
ר׳ה למה לצפות בחופשות, איך להתמודד
עם הבעיות שאינן ניתנות לפיתרון. הכרחי
לשכנע את האנשים שהאשה בעורף מנ הלת
מלחמה לא פחות מעיקה ומתישה
מהגבר בחזית — גם אם יש לה דירה
חמה ומיטה נקייה. שהיא בהתמודדה לב דה
כל החודשים הללו, הינד, גיבורה לא
קטנה מאשר הוא.
השלכתו של החייל לתוך סיוט החופ שה,
ללא הדרכה מתאימה — גורמת
להרס המוראל. אם יכיר צה״ל בחומרת
הבעייה ויפעל לפיתרונה — ייתכן שפחות
חבר׳ה יחזרו ליחידה מחופשות, ויגלו ביי או
ש :״נכנסתי עם אשתי למיטה — ולא
הצלחתי לשכב איתה, מרוב עצבים.״

רחל׳ה ויהודה
בעקבות האהבה — עסק משותף
אילקה בעיקבות העסק המשותף

אהבה

רים עוד לפני כעשרים שנה. אולם מאז,
מאז. היום אביבה היא זמרת בדימוס,
כשרק הוותיקים זוכרים לה חסד נעו ריה,
ואילקה עדיין מצליח לשיר בפני
תיירים, המתרפקים על קול הבס שלו
ושיריו הרוסיים־עתיקים.
חיי הנישואין של השניים עלו על שירטון
עוד בימי זוהרם. הרומנים של אבי בה
רדפו זה את זה, ואף אילקה איים
עלינו פעם בנישואין עם איזו תיירת אנגליה
צעירה.
כל זה לא הפריע להם כמובן לגור
ביחד, בווילה שלהם באפקה — גם אם
בהפסקות, לפעמים ארוכות מאוד אפילו.
המילחמה תפסה אותם בברוגז ארוך־
ארוך. אולם ברגע שהמולדת קראה, הם
חזרו והתאחדו כצמד זמרים, הפכו ל־אמנים
הפעילים ביותר במלחמה, כשהם
חורשים את חזית הדרום ומופיעים כ־10
עד 15 פעמים ליום.
מה שהם לא ידעו, זה שהאהבה חזרה
אליהם גם כן, באותה הזדמנות. מי שלא
ראה את הדאגה והמסירות בה טיפל
אילקה באשתו, מי שלא ראה את החום
ששפע ממנה אליו — לא ראה זוג צעירים
מאוהב בחייו.
עכשיו מסתבר כי הלם המלחמה לא
פג מהם עדיין, אפילו שהאש נפסקה, והם
חיים עד היום כצמד יונים, לשימחת
הכל.
אני מאחלת להם שלא יצליחו לבצע
שוב הפרדת־כוחות.

פחה יוכל להיחשב כמועמד לראשות ה עירייה
שם. אולם הקרע הגיאוגרפי לא
גרם לקרע הרומן בין שני הצעירים.
אך כיום, ראש העירייה החדש כבר
שכח שהיו לו הסתייגויות אי-פעם :״אני
לא מתנגד לחתונה,״ גילה השבוע .״מה
פתאום מתנגד? נכון, בעבר היו לי הס תייגויות,
על רקע הנימוסים בין אשתי
לבין יפה.״ אבל זה היה, כאמור, בעבר.
כנ״ל גם רעייתו של ראש-העירייה :
״נכון, התנגדתי, אבל רק מפני שרציתי
שהרצל יתבסס קצת קודם מבחינה פיננ סית,״
הסבירה ,״זה הכל.״
טוב, איך אמר קיסינג׳ר י אילי פאט
מאת. שיהיה בשעה טובה, ומזל טוב. ולא
לפנק את הנכדים יותר מדי.

חצי מדיון
למען המאהבת
המלונאי ה״

הרומן הלוהט תפס את
מיליונר לא בדיוק בז מן המתאים — אבל
לא היה מה לעשות בנידון. תפס תפס, אז
הוא נתפס.
שכן בדיוק באותו זמן פתזז המלונאי את
המלון החדש שלו, שבנייתו עלתה 17 מיל יון
ל״י. המלון המפואר נמצא באתר־נופש
ידוע דרומית למטולה — או צפונית ל שארם
— ומדרך הטבע היה שהמלונאי
ישקיע את ראשו ורובו בהרצתו הנכונה.
מה גם שהוא נטל על עצמו את ניהול
המלון בפועל.
אלא שדווקא באותם ימים הוא פגש את
הזמרת הצעירה, בת העשרים פלוס
קצת, ואיבד את ראשו.
לזמרת יש, מלבד קול טוב, כנראה עוד
כמה נתונים מתאימים — והראייה, היא
היתה פרק זמן ידידתו של איש־עסקים
יהודי בינלאומי, המפורסם בחתיכותיו —
והסתחררותו של המלונאי היתה מוחלטת| .
הוא הפסיק לבוא לחופשות לתל־אביב, אל ן
האשת והילדים, נשאר במלונו כדי לשיר )
דואטים.
ובימים אלה הוא משלים תוכניות להש קעת
חצי מיליון ל״י נוספות, כדי להקים !
מועדון־לילה במלון שלו — במיוחד כדי
שלזמרתו.יהיה מקום משלה להשמיע את ,
זמירותיה.

״הצמידי אותו אל חזו.״
המבוגרת מוסרת לשנת 74׳ הצעירה את מתנתה
פרח שעליו התאריו ״ 6לאוקטובר׳

(מודעת

קוח לבעל חנות המכולת ) :
ש לו קצת חול מסיני?׳׳

שמור

שיחשיך לנגן בהלכה

111111 $:

(החייל המצרי לחייל

האו׳ס ) :
״אינני מבין איך אתה
מסוגל למלא את תפ קידך
בלי דבר כזה?׳׳

הנרגילה המודרנית

ייי

ועמ מי:

׳ גי: לז 38

אקדח ע משתיק־קול
פיאות נוכריות לדרכונים

1111

׳>5888$

חשוד נ>ורן דונסון
ודוגמנית שרה אלי

תשל״ד,