גליון 1902 מתאריך 13 בפברואר 1974

קורא
יקר מאוד
אנו, חברי־מערכת ״ 2 0 0הארץ״,
מתנצלים בזאת בפני הורינו, מורינו ומחנכינו
היקרים אשר עשו לילות כימים
כדי לטעת בנו מידות נאות ולהביאנו
למצווה, לחרפה ולמעשים־טובים.
בראש מורכן מודים אנו כי עשינו
מעשי רע כאשר מכרנו, ברוב פחזותנו,
את בכורתנו וייחודנו-הלאומי בנזיד עדשים.
לשיא שפלותנו הגענו משלעגנו למבצע
המוראלי החשוב ״אנו נתגבר״.
אנו פותחים היום דף חדש ומצהירים
בהכנעה: כן נתגבר.

שיר־עם

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלביאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יגל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

דלו טרשוה מ וומו ו״מ הונן וא ליציו ני
ד׳יר זוארץ: ספיר קרא ל ״זוארץ דער־קאקער״
כמסיבת עתונאים בירושלים מסר אמש ד״ר מלפיאל זוארץ על
פרישת מפלגתו מן המו״ט הקואליציוני. לטענתו כינה אותו השר
ספיר כשם זוארץ דער־קאקער כאומרו ש״אחרי חיסול המגעים כין
פ״נ לז״ל יפסיק זוארץ דער־־קאקער לדרוש דרישות.״
כתבנו הפרלמנטרי מוסר שזו הפעם
השלישית בה גורם מר ספיר ג־פליטותיו
לקשיים במו״מ — כזכור
פרשו הל׳׳ע כיוון שמנהיגם מר קול
כונה ״מוישה דער גרויס״ וסיעת ה־מפד״ל
נעלבה עד עמקי־נשמתה כש־

מצרי

השר ספיר כינה בטעות את יצחק רפאל
״דעו־ שפיגל״ .לכתבנו נודע שפרישתה
של ר״ץ היא תוצאה ישירה מהכינוי
אלוני־בלוני שהוצמד לה על־ידי הגב׳
מאיר.
בינתיים נמסר שאין בדעתו של

מר קול להתפשר עם מר ספיר שהוא,
לטענתו ,״צ׳ילבה מתחנפת״ .הגברת
אלוני הכחישה כי הכינוי אונגית ש הופץ
בכנסת הוא פרפרזה על השם
שולמית. לדעתה, הוצמד כינוי זה ל הברה
אחרת של סיעתה. נמסר כי ה עניין
יועבר לדיון בוועדת השמות.
דבר

המערכת

(לידידי, ד״ר ה. רוזנבלום, כברכה)

גיטומניה
ראי ראי
ראי

ר חל ראי,
ריבון־עולם
ר חל ראי
שבו לגבולם
תרגם מערבית :
ד״ר מ. עבד־אל־זוארץ

נולדתי באן, בפתח־תקווה. הלכתי לבית״הספר ולמדתי על הגולה ועל הגיטאות
ועל ארץ־ישראל הרחוקה, ועל הרצל וטרומפלדור. שיחקתי ״אנזפ״ ואכלתי תירס
והלכתי לים ואספתי הגרלות של וופלים ופעם ראיתי את ראש הממשלה בן״גוריון.
ולפעמים הרביצו לי בבית־הספר, אבל הייתי שמח ומאושר כי לא קראו לי ז׳יד.
והייתי ילד צעיר במדינה חדשה — שגילה כגילו. והיינו מדינה עצמאית. ושיחקנו
כדורגל נגד רוסיה וסטלמך תקע להם גול וזה היה ללא ספק הרגע הגדול בחיי.
ותמיד אמרו לי: כשאתה תהיה גדול — כבר לא יהיה צבא.
אז הנה אני גדול, ויש צבא.
ואני אזהר מאוד שלא לרמות את הילדים שלי כמו שרימו אותי. כי היום אני
זקן ועייף ויודע שבסך הכל הקימו לנו כאן, על עפר קדשנו, גיטו מזרח־אירופי
טיפוסי במהדורה ים־תיכונית מורחבת ומתוקנת.
איזה מנהיג עברי יכול היום להיישיר מבט אל תוך עיני הכחולות־לשעבר
ולהסביר לי מה יהיה הלאה. לאן אנו הולכים י יתכן שזו אשמת החינוך הלקוי
שהעניקו לי חיי השלווה המדומה, אבל אני לא רוצה יותר פוגרומים. גם לא רוצה
סיפורים על עם הסגולה שבנו. נכון שהיינו המונותיאיסטים הראשונים והמתקדמים
ביותר, אבל זה היה לפני שלושת אלפים שנה, וזאת לא סיבה להשוויץ היום. אני
לא רואה את ״ייחודיותנו״ ,אודותיה מרבים לאונן אנשי העט. אני רואה רק את
הפער הנורא שמפריד בינינו לבין כל השאר. ואותו עפר הקודש, עליו אנו יושבים,
קדוש לי רק משום שהוא חלק מחיי, היום, ולא מיסטיקות מעופפות ופסוקים
מתופפים. ואני רוצה להסתכל קדימה, ולא אחורה ולצדדים, ולמדוד את העתיד לא
בשבועות וחודשים בלבד, עד ההתלקחות הבאה. ולא מוכן לשמוע על ההתעוררות
הדתית שסוחפת את הנוער, ושבחורי הישיבות גילו את הצבא, ושמלחמת קודש
משתלבת לא רע במערכת־הערכים שלהם. ואני לא רוצה עוד מלחמה בגלל ״מיהו
יהודי״.
אני יודע שיש לנו שכנים קשים ופרובלמטיים. אבל צריכים לחיות לצידם, או
מולם, כמדינה שפויה. לא כגיטו.

הפרוטוקוליםשד צעיר ציון
העולם מתחלק לשני סוגי אנשים: יהודים וגויים.
הגויים מתחלקים לשני סוגים: אנטישמים וחסידי אומות-העולם.
היהודים מתחלקים גם הם לשני סוגים: עניר-ישראל, ויפי-הנפש.

יפה״־נפש

הכינוי יפה-נפש הוא בלשון סגי-נהור. הכוונה
לאנשים שנפשם שחורה ומכוערת.
כל יפי-הנפש מלוכדים במחנה אחד.
תכליתם של יפי-הנפש היא להרוס את או-
שיות-המדינה על ידי חתרנות מבפנים, בכדי
להקים במקומה אימפריה ערבית.
ניתן לזהותם לפי שערם הארור, לבושם המשו נה,
מבטם המסומם וגילם הרף.
על יפי-הנפש נמנים: פרופסורים שמתערבים
בפוליטיקה. משוררים שלא עוסקים אר ורק ב פרחים
ופרפרים. מחזאים שאינם כותבים ״פא-
רודיות עממיות״ מחיי האינסטלטורים.
תמיד יש להם מה להגיד.

אזרחי ישראל שמרו נפשותיכם:
הזהרו מאינטלקטואלים!
התרחקו מסוציאליסטים!
השמרו מסופרים ומבקרי־תיאטרון י
אל תאזינו להסטוריונים!
תרמו למילווה מרצון !
ביטחו בהשם!

רעיון מעני•ן
חזקה עלינו כי אין כשעה זו יפה
לחידוש מלבות בית־ישראל. ראוי
לו העם למלך של־ממש בשעת־מצוקה
זו, עת המפלגות קורעות ומפצלות
,בנו, השביתות הורסות את משקנו,
המעילות מרוקנות את כיסינו, ההפגנות
מערערות את סדרי חיינו,
השנאות מרעילות את יחסינו, ה־הפקרויות
וההתנגשויות ההדדיות אוכ לות
בל חלקה טובה בקרבנו, ההול
לות וההשתוללות משתלטות עלי נו
— איש הישר בעיניו יעשה.
כדאי כי נזכור כיצד נהג נביאנו
הדגול והציוני הידוע שמואל א׳,
עת ראה כי ענייני המדינה בספר שופטים
לא הגיעו לכלל סדר ונחת, וקם
באחת והמליך את ש. כן־קיש. ולא
היסס לעשות זאת בתקופה בה היה
כל חוטב־עצים — ״דמוקרט״ ,כל שד
אב־מים — ״ליבראל״ ,כל דורך־עג־בים
— אםטרטגון וכל דבורה —
״ נביאה ״.
ויפה נהג ה׳ צבאות אשר ראה
בחריפות־שכלו את המצב, ומיד מינה
את שמואל נביאהו להשליט סדר, ול המליך
מלך — על אפם ועל חמתם
של ״שומרי המוסר״ ויפי־ הנפש שבש
ופטים חשקה נפשם. כלום נבחר
בזמנו י. כן־נון בבחירות חשאיות ו יחסיות
ר״ל? ובכל זאת יושבים אנו,
בזכותו, עד עצם היום הזה ביריחו.
אמנם נכון כי היו מלכים טירניים
ועריצים, דוגמת אותו קומוניסט, היט־לר
ימ״ש — אך אין זו סיבה לחשוש,
שכן בני־ ישראל צדיקים כולם ומיוח דים
באינדיבידואליסטיותם ,
וחזקה עלינו כי בשעה שתשקוט ה ארץ,
יקום אותו מלך ויכריז כי הגיעה
העת להשבת הדמוקרטיה על
כנה.
קורא אני לה׳ צבאות לקום ולמנות
לנו מלך! ואם ישמע לעצת הקטון
שבעבדיו יבחר־נא באותו עלם אדמ
וני מן הליכוד, שנשא דברו לאח רונה
בכיכר ־ מלכי ־ יש ראל, לאחר
שהרג את הפלישתי בכף־הקלע אשר
בידו.
שנאמר ״העם ממליכין את ה מלך,
ואין המלך ממליך את עצמו״
(פרקי דרבי אליעזר ג׳).

— ממישנתו של מייסדו —
אל תראוני שאני סחרחורת
ד״ר מ. זוארץ
(בכנס קרוסלות)

אגו
נ תגבר
׳אין זה שיר כבל השירים, ויש לבצעו
אך ורק במקרים קריטיים של חשש לאיבוד
מוראל טוטאלי המתבטא בעוויתות
קשות וצריחות קטועות ומהירות.
במקרים כאלה יש להשכיב את הקורבן
במקום אפל וקר ולזמר באוזניו את הזמר
דנן.
לדוגמא — אשת חייל הנמצאת בחודש
ה־ 13 להריונה והמחליפה את בעלה
בהעלאת פסנתרים לקומות גבוהות וב־פשיטת
עורות חתולים לארנקים. באם
שבהה את זרועה ממהלומות על שולחנות
לשכת הסעד, יזמרו פקידי המשרד את
ההמנון הנ״ל לפניה בשני קולות וגיטרה.
ישנם ביצועים שונים לשיר זה. הפופולריים
שבהם הם אלה של צוות־הווי
משרד השיכון, שלישיית הביטוח־הלאומי
וצמד ההלוואות לעצמאים. ביצועים מניחים
את הדעת הם אלה של מקהלת התחבורה
הציבורית, אכ״א וכר.
נקרא לבם עתה את מילות השיר בקצב
הכתבה :

הסרט המדוני־דמיונ של השוה:

״אנו נתגבר!״
מעולם פה מצבנו
לא היה מדאיג יותר.
פצח ברון ושיר עמנו
אנו נתגבר !

80,000,000ל״י מתחת למים
להחזיר
את החייט למסלול התקין
מאז נסתיימה המלחמה ערס־קים
הבל, באינטנסיביות הראויה,
בנסיון ״להחזיר את החיים למסלולם
התקין״.
כל משרדי הממשלה עושים שמיניות
כאוויר על מנת ״להחזיר את
החיים למסלולם התקין״ .הצבא
חוקר, בודק ומיישם כדי ״להחזיר
את החיים למסלולם התקין״ .ה־עתונים
מלאים כמאמרים ומכתבים
שצריך ״להחזיר את החיים
למסלולם התקין״ .וגם בכית אנו
משתדלים לעסוק ב״להחזיר את
החיים למסלולם התקין״.
זה יפה, זה טוב, זה קונסטרוקטיבי,
זה מלכד, זה מנחם, זה מוראלי,
זה ...אכל כעצם מה זה כ
״מסלול תקין״?
זה להחזיר את העוני, את הפער,
את הזיוף, את האומללות,
את הביורוקרטיה, את השקר,
את הגניבות, את השחיתות, את
כל החרא. החרא, זה מסלולם התקין
של החיים. וככלל לא ברור
לי למה בולם בל-בך רוצים לחזור
אל החרא.
ועוד דבר קטן — מסלולם התקין
של החיים והרי עברנו בבר
את הביורוקרטיה, את השקר,
כיל אותנו למלחמה הזאת, הקד
דמת, הכאה, האחרונה, אחרי האחרונה
ובכלל. ובעצם אין דבר
אחד בטוח יותר שיבטיח לנו את
המלחמה הכאה מאשר ״להחזיר
את החיים למסלולם התקין״.
אז בואו פעם אחת, ואולי לתמיד,
ונישכח את מסלולם התקין
של החיים. בואו נתארגן ונזרוק לפח
את מסלולם התקין של החיים.
בואו וניצור חיים עם מסלול לא•
תקין, עם מסלול לא-נורמאלי, עם
מסלול מטורף. חיים ללא מסלול,
שאולי מסלולם יביא לבך שיותר
אף־פעם לא יהיה לנו צורך להחזיר
את החיים למסלולם התקין.

מכתבים מן הגולה 1
להסמיק. ולכן, אם אני כבר פה, בפריז,
ניסיתי לחקור למה סבי היה מס מיק.
ואכן, הסתבר שפעם, לפני הר בה
הרבה שנים, בתקופת שלגיה פחות
או יותר היתד. פריז עיר חטאים נוראה,
אם כל עוון ופשע. מרכז הוללות
ופריצות עם תעודות והמלצות.
הסתבר גם שהיה פעם בעיר ההול לות
הזאת איזור שנקרא פיגאל, וה־פיגאל
הזה היה נועז ואירוטי עד כדי
כך שרק למישמע שמו, איבדו נזירות
את בתוליהן ונזירים את עורלתם או
משהו כזה.
יאח״כ באו אמסטרדם וקופנהאגן,
והחטא היחידי שנותר בשימוש המוני
בפריז עיר־החטאים, הוא — לא לדעת!
צרפתית.
מגיע להם.

וגע של צונתית

עיו החטאים דל
כשסבי היה אדם צעיר ורב־און,
הוא נהג להסמיק מאד למשמע המילה
פריז, אפילו אזניו נהיו ורדרדות
אך הוא אף פעם לא סיפר לי למה פכה
ואח״ב הוא נהיה חרש והפסיק

אני, למשל, לא מדבר צרפתית, ויש
לי גם סיבות מגוונות לכך, אך בעי קר
בגלל חוסר ההגיון הבסיסי שטמון
בשפה הזאת. לדוגמא: גוש ()§311011£
בצרפתית פרושו שמאל. לא פחות ולא
יותר, ולעומת זאת זונה ( )2002 מש מעו
בצרפתית — מחלת השלבקת. מה
הקשר?
והתוצאות המביכות בולטות לעין,
אם, למשל, אומר דובר העברית הקטן׳
משפט כמו: במפלגת הגוש יש זונה,
המשמעות ברורה והגיונית. אך אותו׳
משפט בצרפתית פירושו: במפלגת
השמאל יש שלבקת. משפט תמוה ל כל
הדעות. אז לכן אני לא מדבר צר
פתית. מה אני צריך את הצרות ה אלה?

פזמון

שירו רונו וזמרו
צאו־נא במחול סוער
מי כמונו!
אין כמונו !
אנו נתגבר !
אם עבר יותר מחודש
והנפט עודו בוער
ועולה מחיר הדלק
אנו נתגבר !
כשתקום הקואליציה —
(המפד״ל לא יוותר)
אין ברירה נחבוש הכיפה
אנו נתגבר !
עוד פעם גולדה, עוד פעם אבן
גם דיין פה ישאר
מה מחדל, ומי נכשל פה !
אנו נתגבר !
והגב׳ ש. אלוני
תלחם, לא תוותר
מה שלומן ישעיהו ז
אנו נתגבר !
כל אחד טרוד-עסוק
נפט, סוכר, ביצים אוגר
אין אסימונים בשוק
אנו נתגבר !
בעל״הון או סתם משקיע
ממיסים הוא משתחרר
תן לי מסטיק, כמה ז לירה !
אנו נתגבר !
ערוד צבאנו מול דמשק
על גבולנו הוא שומר !
— רמת״מגשימים מופגזת —
אנו נתגבר !
ואן דר־יונג, נהג הולנדי
אלפי לירות משתכר
יש משאיות במכס
אנו נתגבר !
כבר 200 יום אנחנו
בחזית, הזמן עובר,
חלק כבר פשטו הרגל
אנו נתגבר !
הממשל זכויות הבטיח
לחייל המשתחרר
אין דירות, נחזור לאוהל
אנו נתגבר !
לא עוצרים יותר לטרמפים
— הו הגבול כבר לא סוער
ושובתים עובדי הזבל
אנו נתגבר !
אריק מלן ישראל הוא
כן׳ רק הוא ולא אחר
במהרה יבוא אלינו
אנו נתגבר !
שירו רונו וזמרו
צאו נא במחול סוער
מי כמונו ז
אין כמונו !
אנו נתגבר !

מישרד־החינוך, שיימסר במיקרה זה ליצחק
רבץ.
אם יתגשם רעיון זה, יהיה אלון סגן ראש־הממשלה
ושר בלי־תיק, אך יקבל כמה תפקידים המסורים בידי
מישרד ראש־הממשלה. ההסברה תעבור אז ממישרד־החינוך
למישחד ראש־הממשלה או למישרד־החוץ.

אריק בע ל באמריקה
נסיעתו הקרובה של אריק שרון לארצות־הברית
מעוררת חששות בחוגי השי-לטון.

ת ט קי ך
גולד ה מחבלת בספיר בצמרת המערך מתגברת ההדגשה שגולדה מאירמחבלת בכוונה בנסיונות ספיר להרכיב עבורה ממשלה.
הודעתה לדתיים שלא תסכים לשינוי החוק
״מיהו יהודי״ להלכה או למעשה, התנגדותה להשמטת
הפריט ״לאום״ מתעודת־הזהות- ,ומעשים אחרים, הפכו
את מלאכתו של ספיר כ״מעט בלתי-אפשרית.

אחת ההשערות: שגולדה רוצה עתה
להסתלק. ומעדיפה לעשות זאת על רקע
״עקרוני״•

הרמן ־ ו״ר הסוכנות
על פי דרישה אולטימטיבית של גולדה,
יתמנה כימים הקרובים אברהם הרמן פיו״ד
הנהלת הסוכנות, כמקום פינקוס ז״ל.
גולדה לא הרשתה אף להזכיר שמות של מועמדים
אחרים. אשתו של הרמן, זינה, היא ידידה רבת־חסות
של גולדה.

ספיר שא ר באוצר
אם תישאר גולדה ראש־הממשלה, יוסיף
פינחס ספיר לכהן כשר-האוצר, למרות
בל ההחלטות הקודמות.
גולדה הפכה את המשך כהונתו תנאי אולטימטיבי
לקבלת תפקיד חאש־הממשלה.

ועדת החקירה ־ נוקשהי בניגוד להשערות קודמות, מסתבר כי לפחות כמה
מחברי ועדת־החקיחה למחדלי־המיל-חמה מגלי יחם
נוקשה ביותר כלפי עדים רמי־דרג.

בין זדטאר סבורים שאריק ינסה לארגן
תורמים ימניים עשירים מכין יהודי אמריקה
כקכוצת־לחץ שתתבע הקמת ממשלת
ליכוד כארץ, ובן שיתקשר עם חוגי הפג־טאגון
כדי לחתור תחת מעמדו של הנרי
קיסינג׳ר.

המישטרה חושדת כי לא רק הטכנאים
שנתפסו לקחו שוחד, ובי חלק מהשוחד הועבר
לדרגים גבוהים יותר במינהל הטלפונים,
כדי שאותם טכנאים אמנם יובלו לזרז
את העבודה.

מטוס חדש
1־ 200ד״לו ת
חכרת ״אל-על״ עברה מעבר פיתאומי
ומפתיע משפל קיצוני לגאות, ושוקלת רכישת
מטוס נוסף. כחודש מארם צפוייה תנו
עת־נוסעים בממדי שיא.
אחרי שהחברה פיטרה עובדים וצימצמה את הצוות
בחודשים -האחרונים, נוצר צורך פיתאומי ב
תלונות
גוון ־־
שוב לשמגר
בדי להתחמק מהחלטה, העכיר הרמטי
כ״ל שוב למאיר שמגר את חוות־הדעת של
פרקליט צה״ל על תביעת האלוף שמואל
גונן להעמיד את אריק שרון לדין צבאי.
שמגר, שכבר חיווה דעתו בעבר שיש מקום למינוי
קצין בודק, ולאחר מכן חזר בו ופסל רעיון זה,
יצטרך להחליט שלישית, והפעם אחרי שהעניין הפך
פומבי ובעל משמעות מדינית ומישפטית ממדרגה ראשונה.
כל זאת למרות שאין לו, כיועץ המישפטי
לממשלה, כל מעמד בעניין זה.

חיילים קרביים
אינם רוצים
לטפל באפסנאות
החלטת שילטונות צה״ל, להשאיר אחוז
מסויים של חיילים, ששירתו מאז יום־הכי
פורים, כדי לטפל בסידורי אפסנאות, אחרי
שיחדור חבריהם ליחידה, מעוררת התמרמרות
רכה כין החיילים הקרביים.
ההחלטה היא
נוספים. הנפגעים זו חיי-לים שלא
משרתים ביחידות

להשאיר את אותם חיילים 21 יום
שואלים מדוע לא יגייסו לעבודה
השתתפו במילחמה, מפני שאינם
קרביות.

מחיר סיגריות. יט״ם״
יעלה ל־

2 .2 0

מחירי הסיגריות יעלו כבר בימים הקרובים בכ־25
אחוזים.

תוספת עובדים. בין השאר מתבוננת החבירה להכשיר
מאתיים דיילות חדשות.

יתחדש הקרב על
רחובות תל-א בי ב
מישטרת תל-אכיב מתכוננת לקרב חמור
נגד הכיריונות והפשע, שהתחילו לגבור
כעיר. לדברי מפקדה, ניצב דויד עופר,
בכנס פנימי של הקצינים הכבירים, צפוייה
עלייה גדולה עם שוב החיילים.
בין השאר נמסר עיל רכישת נשק על־ידי העולם
התחתון מידי חיילים חוזרים- ,תמורת חשיש.

דיין חושש עתה מפני תוצאות החקירה,
והוא גילה למקורבים שייתכן ויצטרך
לפרוש לזמן־מה מפעילות פוליטית, לאור
המסקנות הצפויות. גם גולדה לא היתה
מאושרת מן הייחם אליה, כשעה שמסרה
עדותה כוועדה.

מחיר הסיגריות הנפוצות כיותר ,״טייס״,
יעלה מ־ 1.80ל׳׳י ל־ 2.20ל״י.

קשיים לגיוס בספים

כבר הוחל בהדפסת תוויות־מחיר עם המחירים
החדשים, כדי למנוע רווחי אגירה מסוחרים שכבר
-החלו לאגור סיגריות.

למלווה מלח מה מרצון

דיין פחד

יועלה מחיר

קשיים ניצבים בפני הוועדה לגיוס מילוו-ה מילה־מה
מרצון לממש התחייבויות של אנשי־עסקים וחב רות
כלכליות.

לעבר ל מ*שרד־החוץ

רכ ב מושבר

מתוך חשש מפני מסקנות ועדת־החקי-
רה ובגלל סיבות נוספות, החל דיין מברר
אפשרות של מעבר ממישרד־הביטחון ל-
מישרד־החוץ.

צ-פוייה העלאה במחירי השכרת המכוניות, וזאת
למרות שמישרד־-התיירות הודיע כי לא יסכים לכל
העלאה במחירי השירותים לתיירים.

דיין רמז שהוא מוכן תמורת זאת להעלות את אבן
לדרגת סגן ראש־הממשלה, עם אפשרות שיירש את
גולדה• בכך ישיג דיין כמה יתרונות( :א) יתפטר
לפחות זמנית מכהונת שר־הביטחון, שבה התערער
מעמדו, עוד לפגי שהוועדה תסיק מסקנות( ,ב) יעבורלמישדד המאפשר לו פירסומת מירבית, תוך ניצול
מעמדו החזק בחו״יל( ,ג) יסלק את אלון מתפקיד סגן
ראשוהמימשלה ומסיכויי הירושה.

רב! במקום א לון?
אלון, לעומת זאת, דבק במישרת סגן
ראש־הממשלה. אבל הוא מוכן לוותר על

העלאה הצפוייה היא בשיעור 30 אחוז,
והיא תפגע, כנוסף לתיירים, כעיקר בפקי:
דות הבכירה וכבעלי מיפעלים, השוכרים
רבב אחת לשבוע ביום השבתון שלהם.

פרשת ..שוחד
הטלפונים״ -תתפתח
פרשת טכנאי הטלפון- ,שנתפסו בקבלת שוחד עבור
זירוז התקנת הטלפון בבתיהם של אזרחים שונים,
עומדת להתרחב.

הוועדה היתה אמורה להגיע למיליארד
לירות. עד עתה גוייסו ב 800-מיליון ל״י,
ואנשי עסקים רכים הודיעו שלא יוכלו לעמוד
בהתחייבויותיהם.

עבודת הוועדה תסתיים כנראה ביח-ודש מארס, יועד
אז היא מקווה להגיע ל־ 900 מיליון.

מעדכנים שפות הנופדיס עשרות רבות של עזרכי־דין- ,המוצבים במישרדי
קציני הערים בכל הארץ, עסקו בימים האחרונים בביקורים
אצל מישפחות הנופלים, כדי למנוע טעויות
או שיבושים בשמות או בדרגות של הנופלים, שיפורסמו
בקרוב בחוברת מיוחדת.

לעורבי־הדין המבקרים אצל המישפחות
השכולות, נכונות מדי פעם הפתעות לא
נעימות. הקרובים מתקיפים אותם בשל מחדלי
צה״ל וביטל הטיפול הלקוי בענייניהם.

פרסום ד־־ר יעקבסו!

על כוס קפה

גיוסם של העובדים החיוניים בקו הייצור
המורכב והמסובך של קפה 18 קראט
גרם מחסור בשוק בקפה זה.
אנו מתרכזים עתה במאמץ לחדש את
הייצור של 18 קראט קפה נמס גבישי
ובקרוב יוכלו כל אוהבי הקפה שהתגעגעו
ל־ 18קראט -להשיגו.
עלית מבקשת מכל הפונים אליה להאזר
במעט סבלנות ומקווה כי 18 קראט קפה
נמס גבישי יהיה -בקרוב שוב אצלכם.
עבית רזדן סה רזננדר 13

דנ שב!\

הווו 0 !1הוה

1902

מכול הגלויות והמיכתבים של החיילים, הממשיך להציף
את המערכת, מעיד על כך שאנשי סדיר ומילואים רואים בעיתון
זה את הביטאון המשקף את רגשותיהם.
יש לכך, בוודאי, כמה סיבות. אחת מהן היא שהעולם הזה
היה העיתון הראשון שהחליט לחשוף את מחדלי המילחמה, ובכך פתח דף מכריע.
סיבה אהדת היא שכמה מחברי המערכת, שיגוייסו ביום־הכיפורים, ממשיכים לשרת
׳ביחידות קרביות עד היום, ומבטאים בכתבותיהם את רגשותיהם האישיים — רגשות
שהם נחלת מרבית החיילים הקרביים. בין אלה הצטיינו במי״וחד, יגאל לביב וזאב יפת —
וכמובן הצלם רמי הלפרין ז״ל, שהצטרף ביוזמתו ללוחמים בלי שחוייל ונהרג תוך כדי קרב.
אין הם כתבים צבאיים, ואין להם אף אחת מן הזכויות של כתב צבאי. אבל דווקא
בכך כוחם. מכיוון שהם חיים בקרב החיילים
הקרביים, ומתחלקים עימם בכל, יש בכוחם
לבטא בצורה בלתי־אמצעית את רחישי־יליבם.
ומבלי לדעת זאת, הם המשיכו בכך
במסורת הקשורה בעצם לידתה של מערכת
זו. במילחמת־העצוטאות שירת אורי אבנרי
כטוראי, ולאחד־מכן יפמם-ינף, בחטיבת
גבעתי. מאז היום הראשון של שרוחו, ניצל
כל רגע של פנאי כדי להעלות על הנייר
את חוויותיו, ולשגרם לעיתון־הערב שהוצא
באותם הומים על-ידי הארץ, יום־יום. רשימות
אלה פורסמו במשך כל מהלך המילחמה,
ותיארו לא רק כמה מן הקרבות המכריעים-
של אותה מילחמה כפי שנראו בעיני הלוחמים
עצמם, אלא גם חוויות וריעות שרווחו׳
בחזית.
לביב ויפת בשדה
החיילים הקרביים של אותה מילחמה
לפי המסורת
הסתייגו בצורה בולטת מן הכתבים הצבאיים
הרשמיים, שהיו ברובם פרוטקציונרים של מיפלגת־השילטון. לכן לא יכלו
הכתבים לשקף את רוח גדודי־ההגנה ויורשם׳ צה״יל. שום מיסמך מרשים לא יצא
ומקבוצה זו. ואילו אבנירי, שחי בין החיילים הקרביים והיה אחד מהם, חיבר סידרה
של רשימות שהפכו כבר למחרת הדפסתו לביטוי המוכר של הצבא הלוחם. רשימות
!אלה כונסו בתום המילחמה והפכו לספר בשדות פלשת ,1948 רב־המכר הגדול ביותר
באותם הימים. ההכנסות שימשו לרכישת העולם הזה (יחד עם הלוואה שקיבל אפנדי
ממישרד־הביטחון, במיסגרת שיקום פצועי-המילחמה).

^ו ״זאב, כתוב על זה!״
מאוזן :
תבן.׳ 3לאי׳ כשר .4 .עיר בצרפת, מפורסמת
.1חודש .6 .״מדע״ קדום, העוסק יבך,פי־ במעיינות מרפא .5 .פרשן מדיני שנאסר
כת חמרים לזהב .12 .תבלין .14 .היכן? בעוון ריגול ,.7 .מילת שלילה .8 .קמצן.
.15 טנא .17 .להבה .18 .חטא .20 .ישן .9 ׳,מדינה במזרח הרחוק .10 .מילת שאלה.
.21 מילת שלילה .22 .בו טומנים את. המת .11 .מדעה אירופית ;13 סוחף .16 .י אחד
.24 קיבוץ בדרום הארץ .27 .הארץ בה משני ; גבורי משפט הרצח עליו נכתב בישבו
אבותינו במצרים .28 .מכני נוח .30 .ספר ״כפייה״ .18 .מחצית הדף .19 .שאינו
גוף קטנטן , 31׳ .שמו הפרטי של סופר צרפי׳ שכיח .21 .בירת הנגב( .ר״ת) .23 .אחת
תי מפורסם .32 .קבוצת ארצות באירופה האמהות .25 .בעל חי מימי .26 .אחת ה•34
גורם נזק בזדון 36 מיניסטך -.37׳ .אותיות .27 .שמחה, עליצות .29 .שר ההגנה
אפיק מים .39 .סיים .40 .ילוו?3ר ,.,42 .האמריקאי לשעבר •31 .אחד.המלאכים.32 ,
אות, סימן ..43 .מרד, התקוממות .44 ,כאב. י׳ י• תואר אצולת .33׳ נגזר באופן, סופי,34 .
.45 מילת שלילה .48 ׳.מקודש, מכובד ב אם י הבעל 35 גוויה של בעל חי.36 .
יותר• .50 משבעת המינית .53 בן צאן ,׳אחוריים ,38 .מזכיר האו״ס הראשון.39 .
.54 גבור אפוס שומרי קדמון.57 .׳ מספר •שמחה, גילת .41.מילת בקשה .47 .פלדה.
ימי ספירת העומר .59 .שבכה״ .61׳ .מלך ,48 צפור• ר,נזמה מדגים .49 ,מכרות נחו־ספרד
בימי הגירוש .63 .שרלוק הולמם -שת בדרום.51 .׳ דרום .52 .בעל חוטם
היד. כזה .65 .מונח בחשמל .66 ,בתוכו, פחוס .54 .מתגורר .55 ,ערם זה על זה.
.67 תל 68 .קידימת שם הולנדי•• .73 טס ,56 -עצם קשה בפה .58 .האצלה, השראה.
תן, אסקופה .71 .שוחק גרגירי תבואה .,60 ,73.מפליג .61 ,ירא .62 .בשקט .64 .אדמת
כן לנר .75 .מסדווך .76 בית־ספר תיכון.
חמרה; .66 חוסר כבוד, לעג .69 .אביו של
,יהושע ..71 .היום בו נחוג חג האילנות.
מאונך :
.73 מילת זרוז .73 .״ואף׳ על ...כן, נוע
,1מדינר, בצפון ארצות־הבריח ,2 .מוץ,
תנוע״ .74 מגש,

בימים אלה יישב אבנרי עם החברים המגוייסיס של המערכת, והחליף עימם
רשמים. מוזר עד כימה דומות החוויות, שהיו לו אז לחוויות חברינו היום•
!כך סיפר אבנרי שבאמצע המילחמד, יצאה לפתע פקודה שאסרה על חיילים לכתוב
בעיתונות. הדבר בא אחרי שהוא תיאר המה קרבות שבהם השתתף, תוך מתיחת ביקורת
על החלטות הפיקוד. אבנרי התעלם מאיסור זה, ורשימותיו הוסיפו להופיע. ואז, כעבור
,כמה שבועות, נתקבלה בפלוגת שועלי־שימשון מעטפה שנשיאה את חותמת מיפקדת
החטיבה, ושהיתד, מייועדת לרב״ט אבנרי אורי. במילים ספורות הביע מפקד החטיבה,
שימעון אבירן, את הערנו לכתבה מסויימת של אבנרי — שנכתבה ושפורסמה בניגוד
לפקודה( .יאותה כתבה העלתה על נם את תפקידו של חיל־-החגלים במילחומה, לעומת
ההילה שנקשרה אז ליחיד-ות־השיריון הראשונות).
חברינו סיפרו על חוויות דומות. מפקדים שונים מתייחסים בצורה שונה להימצאות
חיילים כותבים ומפרסמים ביחידותיהם, והדבר הוא גם אימת־מידה לרמתם. כל החברים
סיפרו על חווייד, חוזרת: אחרי שנפוץ ביחידה שהם כותבים, התרגלו חבריהם לפנות
אליהם בכל הזדמנות ולהאיץ בהם :״זאב, כתוב על זה !״ או ״יגאל, תפרסם את זה
ככל שמשהו הרגיז אותם. באוזני אבנרי עוד צילצ-לו המילים, שנאמרו לו פעמים ללא־יספור
פמילחסה אחרת :״;כתוב, אורי ! ״
וגם חודיה טראגית. כיום, כמו אז, נוהגים חיילים ביחידות כאלה לספר להוריהם
היכן הם נמצאים, ומה הם עושים. כאשר חייל כזה נהרג, פונים הקרובים, כמובן,
אוטומטית אל החביר־הכותב — והוא ממלא
אז גם את התפקיד המעציב של מדווח
על רגעיו האחרונים של יקירם.
יכל זה אינו יסויל לקרות, כמובן, לכתב
רשמי, המבקר ביחידה ונעלם. אבל המעורבות
האישית •של כתב במאורעות היא
תכונה אופיינית לשבועון זה.

^ תצלום הרב

חשנץ

19 0 2

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

9 0 1

בשביוע שעבר נבחר חנניה ג״בשטיין
לראש עיריית ראשון־לציון. בישיבה נכח
גם הרב של העיר, יהודה דויד וואלפא,
שבלט ״ בשורה הראשונה- .איני יודיע אם
ראש־-העיר החדש תמה על כך או לאו.
על כל פנים, הוא לא הזמין את כבוד הרב
למעמד זה.
הרב הוזמן על־ידי העולם הזה.
זה קרה כך: הכתב אריה לביא עסק
בדיווח על פרשת הצו־-על־תנאי חסר־התקדים,
שהגיש החב נגד הרבנות הראשית.
הוא הצליח לחקור את הפרטים, אך
חסר לו דבר חישוב: תצלומו של כבוד
הרב.
הרב, המכהן בתפקיד זה זמן קצר־יחסית,
לא הרבה להצטלם. בידעו שהעולם
הרב וואלפא ור״פ שטרנברג
הזה מ-בקש להנציחיו, הוא גם לא יצא
לפי הזמנה
מביתו. הכתב כבר עמד להתייאש, כאשדשמע שבאותו ערב מתקיימת ישיבת מועצת־העירייה החדישה, בה עמד להיבחר גיבשטיין.
יכך צץ רעיון. אחת ממזכירות המערכת טילפנ-ה לכבוד הרב, הזמינה אותו לישיבה
החגיגית; הרב שמח להזמנה, שאל היכן מתקיימת. הישיבה. המזכירה מיסדה לו את
הפרטים, .״אם ירצה השם, אבוא,״ הבטיח הרב.
חצי שעה לפני פתיחת. הישיבה המתין׳ צלם המערכת אליכם ב-רנוב-סקי במיקום.
בשעה שמונה בערב בדיוק הגיע כבוד הריב, התיישב בשורה הראשונה, לייד רב־פקד
גבריאל שטהנברג, מפקד מישטרת ראשון־-לציון. שם צולמה התמונה, שהופיעה בגיליון
האחרון, יהד עם הכתבה.
וכך היו כולם -מרוצים: הכתב, הצלם, העורך, כבוד
הרב וראש־,העירייה החדש, שפתח בתקופת־הכהונה
החדשה שלו כשיחסיו עם רב עידו הגיעו לשיא ידי־

מכתבים

ה דו א ר
הצבא

ממשלה

.הפשע ההמור ביותר הוא זה המתבצע
נשלקורבן אין אפשרות להתגונן. .גנב או
שודד, ויהיו אלה אנושים שבתחתית הסולם
החברתי, לא יבצעומזימותיהם כנגד נכים,
זקנים, ילדים או כל אדם תסר־מגן בצורה
!מוהלטת.
הפעולה האחרונה של ממשלת־ישיראל
הוכיחה מעל לכל ספק כי היא שייכת לסוג
הפושעים הנבזים והשפלים ביותר. העלאת
!מחירי המצרכים הבסיסיים, מבלי להתחשב
בכך שדבר זה פוגע בראש וגחאשוגה
בחלשים ביותר ובפגיעים ביותר, מבלי
ולהתחשב במימדי הגיוס של אנשי מילואים,
ומבלי להתחשב שאנשים נהרסו מבחינה
כלכלית, מראה כי נוסף לעיוורון
וטימטום־חוושים, יש לממשלה זאת תכונות
של פושע מן הסוג הנחות ביותר.
אין זה מעשה הוגן או חינוכי להכות
ילד. אך כשילד זה, ידיו קשורות מאחוריו,
הופך המעשה לחמור ולבלתי נסבל בהברה
מתוקנת.
ירשם מעשה זה של ממשלת־ישראל
לדראון עולם ייחד עם הרבה ממעשיה
האחרים.
דני גדאור, פתח־תקווה

י אם אץ קמח -
אין נר!ני?[
יאז זהו. יצא המרצע מן השק.
החשדות העמומים שלנו התאמתו.
בדאגה רבה אני עוקבת כעת אחרי מחירי
הדודה והסובין. אם יעלו גם מחיריהם,
ידינו לא תשיג עוד לשלם בעד הנקניק.
מצורף קטע שהופיע בידיעות אחרונות
ב־ 29.1.74 המאשר את החשדות:

י • צקניל .,התייקרות מוצח
זה צפויה הואיל והוא מכיל
כמות גדולה של
אדדטה רוזנפלד, תל־אביב
8מעשה בשעועית
למי שלא יודע, מרק מבשלים מכל מיני
דברים וגם משעועית.
והנה, בין כל שאר הקניות לערב שבת,
קילו שעועית בחמש וחצי ל״י. לאהד ניקוי
השעועית, שקלתיה מהדש לפני ש הכנסתי
אותה לסיר הבישול.
השעועית הנקיה והרטובה (שיהוצאתיה
מסיר מלא מים בו היתד, שרוייה) והראוייה
למאכל, שקלה 800 גרם בקירוב.
פנינה גג׳ר, קריית־חיים

ההיסטודיה חוזרת

׳כשם שמדינת־ישראל קמה כהמש שנים
לאחר ששליש מהעם היהודי יבול היה להינצל
בה, כך ב־ 1974 אומצה הממשלה,
באיחור שיל יחמש שינים, את העמידות
!שלכם.
וזאת לאהד התעצמותן של מדינו,ת־יערב,
יפרוץ מילהמית יום־יהכיפורים, נפול למעלה
׳מאלפיים חיילים, אובדן יתרון מיקוח וכל
העשוי לנבוע ממנו.
אין זיו כלל נחמה שלא נכנסתם לכנסת,
אך תיכנסו להיסטוריה.
שולמית ברגר, ירושלים

תופעת אורי גלד

הרשו לי להעיר מספר העריות בקשר
׳לכתבות שהופיעו לאחרונה בעיתונכם על
איורי גלר — בהן הצגתם אותו כנופל זריז
ידיים.
לאחרונה הופיע אורי בסקנדינביה, בהצלתה
מסחררת. הוא הוכרח מעבר לכל
ספק את יכולתו בקריאת מחשבות, עיקום
ומזלגות עבות על־ידי מישיושם בלבד והפעלת
שעונים שחדלו, מזמן לפעול.
בהקשר לכך אני רוצה להעיר כי העם
ו ה חווז ד

רווווו ד

העוו ! 0ה 1ה
ברצוני לציין לשבח מחווה יפה של
המודים הערבים בנצרת, אשר שלחו לי
ולחבר׳ה הבילה יקירת־ערד ושימושית.
אני עצמי מורה ומחנך בבית־יהיספר תיכון
במיגרל־העמק, וטרם זכיתי לחבילה כה
יפה.
אם נתגבר על קנאים צרי עין.ואופקים,
נוכל גם להגיע לשלום באזורנו.
שדמה גולדמן, ד״צ 3153
אני משרת מאז יום־ד,כיפורים ועד ל הודעה
חדשה.
׳מדי פעם אני מזדעזע מחרש לשמע הדרישה
לגייס את בחורי הישיבות. איני
!מעדיף לשבת בקו זמן כפול, ובלבד שיהיה
לי הביטחון שימי ששומר יעלי אינו שייך
לפרצהפים הללו.
אינינו נלחמים בדמנו כדי להפקיר את
השמירה יעל היינו ׳בידי פוניביצ׳ים למיניהם.
׳אני
תובע מינם. להפסיק לדרוש לגייס
נמושות — גם בלעדיהם יש מספיק.
אלדד נתנזץ, ד״צ 2178
״האדמו״ר מלובאביץ ציווה להדפיס את
ספר התניא_בפאיד״ (מן העיתונות).
.וחסידי חב״ד שאצו לבצע את מיצוות
האדמו״ר ונתבקשו להסביר משמ׳עות ה־מעשה,
הסבירו שאין שואלים אחרי הוראת
הארמו״יר.
ההסבר אווילי במו ההוראה והמעשה.
צד,״ל יושבי בפאיד, כמו גם ברוב ה־שטחים
האחרים שכבש אחרי ,4.6.67 כדי
׳שיהיה לו מה להחזיר, אם וכאשר תהיה
׳נכונות לתת תמורה נאותה בעבור החזרה
זיו.
הדפסת ספידים יהודיים במיקום כזה ומתן
פירסום פומבי לזה, משרתת את האינטרסים
של הרואים בציונות תנועת כיבושימ
והתפשטות — והיתד לכן מיותרת להלו־
׳טין.
יוסי להב, ד״צ 2767
הייתי תצר, להסב את תשומת לב האחראי
לכד, על ביזבוז הדלק של קציני צד,״ל
!מדרגת ׳סגן־אלוף ומעלה החייבים להגיע
׳במכוניתם הפרטית עד לדלת המטוס
הממריא דרומה.
ישראל עמק, ד״צ 3030
על התחשבות ש״לטוינות צד,״ל במיצב
הקיים תעיד העובדה הביאה :
ימצד אחד טגוייסים נהגי. מילואים קשי שים
ובעלי משפחות, כולל 18 נהגים
אשר לטענת איגוד מספקי הגז שיחריורם
יכול לפתור את בעיית אספקת הגז בכל
המדינה. מצד שני רואים בחוצות הערים
׳מכוניות של קצינים בכירים נהוגות בידי
נהגיהם הצמודים. בחלק מחמיקרים ראייתי
מכוניות קצינים חונות ליד מספרות ל־
׳נשים כשהן ממתינות לאשת הקצין.
אני סבור שלאור המציב צריכים כל
הקצינים עד דרגת אל״!מ, שלהם נהגים

צמודים, לוותר ,׳בשעת חירום זו, על נדד
גייר,ם. צה״ל יעבייר נהגים אלה לתפקידים
חיוניים יותר וושיחרר נהגי מילואים שיוחלפו
בצורה זו.
יש לזכור כי הקצינים שלהם רכב ונהג
צמוד לא עושים בו מרחקים רבים כי הם
טסים׳ במידה ועליהם לעבור מרחקים ארו־
׳כים.

דוד כהן, ז־י־צ 2319

קיבלנו בשימחה ובסיפוק רב את החוברות
והספרים ששלחתם לחיילינו. מעשה זה
מהווה אות לדאגת העורף האזרחי לבניו
חייליו ׳בהזית.
זוהי תרומתכם לחיזוק רוחם של חיילינו
העומדים במאבק קשה שבו חשיבות עצמת
הרוח היא עליונה.

רס״ן דב גלבוע,

בשם מפקד היחידה, ד״צ ׳3060
תודה לכם עבור פיריסום מיכתבי (חייל
מחפש אח כלבו, העולם הזה .)1896
אבל מלבד זה שהכלב הוא זאב בן שנה,
עונה לשם במבי, עם כתם שיחור על הזנב
וגוון חום על הגב — הוא גם נדיר כ־צייבעו:
לבן.
אני חודר ומבקש מכל מי שיזהה את
הכלב, שיכתוב אלי או יצלצל למ״שפחתי,
725312־ .03 והרבה תודותות•

סרן עופר ירושלמי, ד׳׳צ 3364

מי יתן ויבוא שלום אמת לו אנו מצפים
באמת.
לא ישיא גוי אל גוי חרב ולא נדע עוד
,מילחמה !
סמל מרדכי וינכרג, ד״צ 3082
בכלל לא הוגן להשמיץ יאת אבי הפצועים
שיימחה הולצברג (נכי־צה״ל כאתר תיירות,
העולם הזה .)1897
כרופא-לשיעבר בתל־השומר והיום ב־ציה״ל,
אני יכול להעיד:
על הערבים הרכים, ערבים גשומים וקרים
או חמים ומחניקים, ערבי־שבת ו־ערבי־חג
— בהם היה מופיע בסערה ב־בית־החולים,
עובר ממחלקה למחלקה. עוצרי
ליד בל פצוע, זורק מילה טובה, מרעיף
חיבילות־שי. לעיתים גורר איתן אמן, לעיתים
פצוע־לשעבר לניחום פצוע ההווה,
ולעיתים סתם בחוריה יפה להרמת המורל.
ואלה רק הפעולות הקטנות שבפעולותיו.
ההתלהבות והתרוצצות סביב הפצועים
היינן היום רבד שבאופנה. אד זו אופנה
חולפת שתרעד ותישיפח כסי שאירע בעבר.
ישאר אהד שימשיך בכך ללא לאות —
שמחה.
ד״ר אורי מרטונוביץ, ד״צ 3050
׳משום מה השמטתם בפיריסום מכתבי

אחרי..פרשת הלוף־ -״פרשת הלחס־בעיקבות
פרשת הלוף ברצוני להציע לכם חקירה בנושא שעלול להתגלות
בשערורייה. וכוונתי ללחם הפרוס המסופק ליחידות צה״ל.
סוד גלוי הוא כי. מאפייה ירושלמית ידועה היא המספקת ילחם פרוס לרבבות
חיילי צד,״ל !בסדיר ובמילואים. סוד איחר, גלוי יאף הוא, שלחם ניזרק בטונות
מדי יום גילמו, ואחת הסיבות העיקריות לכד — טעמו התפל.
בזמנו שירתתי ביריחו והיתר, לי הזדמנות להיווכח :
!א) שגם לחם טרי מאותה תוצרת, אינו טעים יותר!
!ב) שקיימת: אפשרות שילחם פרוס עשוי להיות טעים. קיבלנו במשך שבועיים
לערך תוצרת מאפייה ירושלמית אחרת.
נקודות מוצעות לחקיהתכם:
א) מרוע !נמצא מונופול ליצור לחם פרוס לצה״ל בידי מאפייה אחת בארץ?
כ) מדוע לא !נעשה מאמץ לשיפור טעמו שיל הלחם?
ג) ומדוע ילא מייושם יפאן העיקרון המופעל בתעשתיית השימורים:
להזמין בכימיה ובתי־חרושת כדי לתמוך ;בכולם?
גד פאול,ר, ד״ צ 3139

אליכם (העולם הזה )1899 את הפיסקה האחרונה
״שילחו את הפציפיסטים אשר
עובדים במערכת עיתיכנם לצ׳ה״ל, לאפשר
לחיילים חופשות לעיתים יותר. תכופות.״
אי־פירסום מילים אלז אינו ־מזדהה עם
סיסמתכם ,״בלי מורא, בלי משוא פנים.״
אהרון כהן, ד״צ 2667
• ר,פיסקה האחרונה .׳ הרשימטה מפני
שגנובדתיח ארנה נכונה: רוב חברי ה־מערכת
משרתים ביחידות קרביות, נוייסו
עם פרוץ המייסזסה ורבינר מהס; עדיין ממשיכים
לשרת,׳ אתזז החיילים. הקרביים בעבר
ובהווה, במערכת העולם הזה עולה על
אחוז זה בכל עיתון אחר בארץ.
שונאי ישראל ימירו לכם בוודאי תודה
על זריקת המורל שמצאתי בעיתונכם ב־

1ז כו ר
מעליש הכל יעבור,
עוד ניפגש בעיר על כוסית.
ונספר כיו שיר ומיזמור
על הקו ועל החנית.

ולצלילי מיתרי גיטרה
נזכור את ברוך, יהודה יגיל,
שאינם יכולים לשבת איתנו
לשיק כוסית ולפצוח בשיר.
לכבודם נרכין ראשנו
ולא נשבח אותם לער.
ונודה להם על חיינו
אשר לנו נתנו מתת.

ובשנשב יחדיו לבילוי
לשתות, לספר, או לשיר,
נשאיר תמיד מקום פנוי
לברוך, יהודה וגיל.

איתן גתו, ד׳־צ 2652

מייסגרת ״1 22־ 0/1X01 חי וקיים״ (זו
הארץ) העולם הזה .()1898
אני נחשב לאדם בעל חוש־הומור, ה־מסרגל
י להינות אף מבדיחה שיש בה מן
ההלקאה העצמית. אך לרעתי כאן עברתם
על הגבול של הומור ונכנסתם לתחום ה־
׳מאזוכיזם הפתולוגי.
תיבש עטכם !
סרן יוסף רו ט מן, ד״צ 1448
נראה• לי ולחברי כי הקו שבחרתם לאחרונה
לתקוף ברברים רציניים המעניינים
יאת הציבור והכואבים לו — זו דרך
נבונה. י
לפחות ידעו שישנו עיתון אחד בארץ
היודע להגיב. לעניין.
צניי, ד״צ 2548 .
בהעיזלס• הזה 1898 התפרסם מיכתב
בשמי בנוגע לבקשה -לתרום טרנזיסטור
ליחידתי. המיכתב לא נכתב על-ידי וב־ידיעתי.
היות
ובינתיים •באמצעות הוועד למען
החייל, הגיעו אלינו הרכה דברים ר,׳דרושים
לנו להקל ולהנעים לגו את החיים, אינני
חושב שיש מקום והצדקה ליוזמה פרטית
בנדון.
לכן, כל מפשיר שיתקבל בעיקבות פיר־סום
המיכתב הקודם, יוחזר על־ידגו לוועד
למען החייל, עבור יחידות הזקוקות ליו.
דוי דגב אי, ד״צ 2130

מכתבים
(הנושך מממוד )7
הדני הוא עם ישר כמו סרגל, והטלוויזיה
שלו הי!א ממלכתית ולוא מיסחרית, וה־ומראיין
הודיע עוד כתחילת התוכנית שהם
מתייחסים לתופעה כמלוא הרצינות וה אחריות.
ישבו מול אורי שני פרופסורים
שזילזלו בו תחילה, אבל אחר־כך הם הודו
בפה מלא כי הוא ניחן בחושים פארא־פסיכולוגיים
והוא ממש הדהים אותם ביכולתו.
לאור
כל זאת, אני חושב שיש להתייחס
:אל אורי גלד ברצינות ולנתח את התופעה
הסנסציונית הזו.
איציל, ראוכני, דנמרק

היחס המשפיל
לפרוס, לייכוביץ

בימים אלה, ומי הפרדת הכוחות, ומים
1בהם חוזר בו אפילו משה דיין, לפחות
מילולית ומעשית גם אם אין הוא שלם
עם כך בליבו — מתפיסתו המיליטנטית,
העיוורת והנואלת של שש השנים שלאחד
!מילתמה> ימים שאף חלק גדול בעם מבין
שעלינו להמיר את דוקטרינת הקילומטרים
בדוקטרינת כוח המחץ, ואת דוקטרינת אף-
שעל בדוקטרינת הנכונות להכיר, לוותר
!ולהתפשר — כדאי לזכור כי מיד לאחר
!מילתמודששת-הימים, עת עם ישראל היה
שיכור ניצחון, היה איש אחד שהתריע
על הסכנה בטירוף זה, בפטריוטיזם מעורר

שאול פרידלר
הסכנה שבטירוף
החלחלה ובגיחוך של ראיית ה״נאולה המתקרבת״
.הוא הזהיר מפני הנואלות שבראיית
קווים גיאוגרפיים כגבולות אסטר טגיים
בטוחים — איש זה הוא המדען
והוגר־הדיעות הדגול פרופסור ישעיהו
לייבוביץ.
מזעזע הוא היחס המעליב והמשפיל לו
זכה איש דגול זה על דבריו. כדאי שלא
נשכח אותו — הוא חי ויושב בתוכנו.
שאול פרידלר, קריית־שמואל, חיפה
האומץ כפחד
קראתי את אחד, מהמאמרים שלכם בזו
הארץ, כיצד לנהוג במשפחות הנעדרים.
הזדעזעתי מאוד מביטויי הצחוק על המש־
!פחות המיוסרות הכואבות כאבים שאין
כמותם.
תתבישו לכם! מאוד חרה לי איך אתם
כותבים דברים כאלו עליהם :״להכות על
ראשם במכשיר קהה, להשפריץ מים צבועים
בקילוחים עזים,״ וכד.
אתם פחדנים אם לא תדפיסו מכתב זה.
רימונה, תל-אביב

קוראים השולחים מכתפיים
סתכקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן לגזצרסים תמד
נות למכתכיחם.

הווולח הזה 0ה10

^ חת האמונות הטפלות המתהלכות
\ ו כארץ היא שצריכים להקים ממשלה.

לא דובים ולא יעד. אין שוס צורף
פזה.

הכנסת החדשה יגולה להמשיך לדובר,
והממשלה הישנה יכולה להמשיך ולמשול.

מבחינה פורמלית ומעשית, זה
אפשרי בהחלט.

והוי בהחלט

הדתות והסעד.
ץ* י שקורא את זזוק־יסוד הממשלה,
שנתקבל בכנסת לפני כשבע שנים,
ישים לב לחוד ומוזר הקיים בו. הוא מצוי
בין סעיף 10 וסעיף .11
סעיפים 6עד 10 מטפלים בסדרים של
הרכבת הממשלה. הדברים ידועים: הנשיא
מטיל את התפקיד על ח׳^כ פלוני. ד,ה״כ
עוסק בזה 21 יום ועוד 21 יום, הנשיא
מנסה ה״כ שני, וכן הלאה. עד שבא
הרגע המר והנמהר, בסעיף ,10 שבו נאלץ
הנשיא להודיע ליו״ר הכנסת ״שאינו רואה
אפשרות להגיע להרכבת ממשלה.״
כך !אומר סעיף .10 סעיף 11 פותה
במילים :״נתקבל חוק על התפזרות הכנסת...״

פתאום? מי אומר שנתקבל
חוק כזה?

בדי לקבל חוק, דרושים 61ה״כים.
כלומר 61 ,ה״כים צריכים להיות משוכנעים
שעריכת בחירות הדשות כדאית ל־מיפלגותיהם
ולהם אישית.
מה יקרה !אם 60׳חברי כנסת — למשל,
נבחרי המערך והמפד״ל — ל א יהיו
סבורים כך, למרות שאין אפשרות להקים
,׳ממשלה חדשה? לסי הוקי ישראל, ממשיכה
הכנסת לכהן: ,מבלי להקים ׳ממשלה.
אין בה עוד הליכים להקמת ממשלה חדשה,
ואין היא מתפזרת.

כקיצור, המפד״ד
להיכנס לממשלה.

מוכרחה

אבל איו עושים זאת, כאשר יש התחייבות
לשמור על ארץ־ישראל השלמה
— התחייבות בכתב שניתנה למתנחלים,
שלמען קיומה פועלת קבוצת־הלחץ ישל
הצעירים המיקצועיים?
איך, מצטרפים, כאשר יש התחייבות לע־
!סוד על תיקון החוק ״,מיהו יהודי״ ,וגולדה
,אינה רוצה ן

ממשלת־המעכר היא פיתרון
מצויין. נשארים בממשלה, מבלי
שיהיה צורף להצטרף לממשלה.
פשוט אי-אפשר לצאת מממש־לת-מעכר.
אפשר להשתתף כמלוא
המרץ כחלוקת השלל השוטף, מכלי
לשאת בקורטוב של אחריות.

גם מבחינה דתית, אין כל פסול ב־ממשלת־ומעבר.
הרי כל העולם הזה אינו

החיתון ימשיכו להתחתן בקפריסין,
מתנחלים ימשיכו להתנחל, והחריגים
שיכו לחרוג — ול״ע יוכלו להמשיך
קטרג, לגנות ולהציג בפני עם ועדה
הגינותם המיקצועית.
והונד לאת

יופי
אמיתי.

*פץ יא היופי הוא, מצבו של המערך
עצמו בממשלה כזאת.

למערך יש רוב בממשלה. והרוב
קובע.

זוהי הסיבה העיקרית להתנגדות המערך
להקמת ממשלת־חירום, מקיר־אל־קיר. ממשלה
כזאת, שבה ישתתפו כל סיעות הכנסת
מילבד הקומוניסטים — לא יהיה
בה רוב למערך .׳אפילו לא תשתתף בה
סיעת ד״צ, יהוו אנשי המערך בה מיעוט
של ! 54 מבין .112 אף אם לא ישותף בה
גוש אגו״י־פא״י, יגיע בה המערך בקושי

רגע! למה לא, בעצם ץ

לממשלת־מעבר וש המון יתרונות. כל
אחד מהם שווה זהב.

קודם כל, אין היא יבולה ליפול.
להלכה, היא ככר נפלה. אין מצב
בטוח מזה.

פשוט רחמנות עליהם.

המפד״ל אינה יבולה להתקיים
ולתפקד מחוץ לממשלה. השתתפותה
בחלוקת השלל של השיל
טון דרושה לה כמו אוויר לנשימתו
של אדם.

בלי,שליטה במישרד-הדתות, אין תקציב
למאות פונקציונדים של המיפלגה. בלי
שליטה במישרד־הפנים, לא תוכל להכריח
את כל העיריות והמועצות המקומיות לשתף
את עסקני-המפד״ל בחלוקת השלל
המקומות. בלי שליטה בכספי מישרד־הסעד,
לא תוכל המיפלגה לשחד אלפי
בוחרים.
הסיעה המצומקת של המפד״׳ל זכתה
במנדאט שלם ויותר מקולות הערבים.
ערבים !אלה לא היו,מצביעים בעד מיפלגת
השאבעס ו״מיהו יהודי״ ,לולא השתכנעו
בעזרת התקציבים של מישרדי הפנים ו־

הפוליטיקאי,

הפוליטיקאי,

,ואשר לארץ־ושראל השלמה — הדי
שרי המפד״ל הם בסוד העניין, והם יודעים
היטב שמנוי וגמור עם הממשלה לחבל
ביוזמת קיסיגג׳ר הרבה זמן לפני שהפרופסור
יגיע לגדה המערבית. אז למה
לעורר בעניין זד, משברים עכשיו?

אכל ממשלה בזאת — שאין בה
אמון, ושאינה יבולה ליפול — יכולה
לעשות את ב ד המעשים במו
ממשלה רגילה.

נפשם יוצאת אל הכסאות בממשלה החדשה.
אין זה עניין של תענוג ביילכד. זהו
עניין של כורח עליון, הכרה שלא עונה.

^ דם תמים יכול לשאול כאן: אם
הכל מרוצים, ורוצים לשבת ביחד,
מדוע לא תיהפך ממש,לה זו לממשלה סדירה?
מדוע לא תציג גולדה מאיר את
אותה הממשלה בדיוק בפני הכנסת, ומדוע
לא יצביעו חברי הסיעות הממצות למענה.

ישים

״אהההההה!״

אין הכנסת יכולה להביע לה אי־אימון.
:ממשלה כזאת כלל אינה זקוקה לאימון.
עצם מעמדה כמסשלת־סעבר מעיד עליה
שאין לרוב הכנסת אימון בה. אחרת
יכלה הכנסת להכיר בה כבממשלה סדירה
חדשה.

•י* חו, למשל, את השרים הדתיים.

הזאב הבודד יהיה שכע, ורכיב־שות
תישארנה שלמות. הכל יהיו
מרוצים.

אי־אפשר. יש ״:מיהו יהודי״ .וארץ־
ישראל יש.
האיש התמים וכול להמשיך ולשאול :
אז מה? הרי הקרב האמיתי על ״מיהו
יהודי״ כבר נערך לפני ארבע שנים. אז
בגדו כל האבירים הח״לוניים — מל״ע
ועד מפ״ם — בדועותיהם, והסכימו לסעיף
האומר שהתשובה היחידה לשאלה ״מיהו
יהודי״ תהיה דתית: בן לאם יהודיה שלא
המיר את דתו, ואדם שהתגייר גיור דתי.
השאלה אם הגיור צריך להיות גם ב־חו״ל
אורתודוכסי דווקא — היא שאלה
צדדית מאוד־מאוד. היא עלולה להתעורר
פעם בעשר שנים. האם ההתעקשות בנקודה
זו, משני הצדדים, אינה התחסדות
גמורה?

בסורר? מצחיק? לא ייתכן?

היא יכולה לשבת בוועידת ז׳נבה. ולהפריד
כוחות• ולנטוש שטחים• ולהניח
מוקשים אנטי־טיאנקיים מתחת לרכבו הפוליטי
של הגרי קיסינג׳ר. ולבטל סובסידיות.
ולהעלות את המיסים עד לב
השמיים. ולהוריד את רמת־המחייה לתחתית
-שאול.
הכל.
והיא יכולה לעשות זאת ביעילות הרבה
יותר טובה מאשר, ממשלה רגילה.

אבל ליונים שבמערך קשה להפסיק.
ימה יגידו עליהם הבוחרים של ״סכל זאת
:מערך״? מה יגידו חברי מפ״ם?
אבל בממשלת-הסעבד, אין בעייה. כל
אחד נשאר במקומו. איש אינו,מדיח איש.
היונים יישארו נאמנים לעצמם, ומשה
דיין יוסיף לעשות במערכת־הביטחון ובשטחים
המוחזקים כאוות נפשו.

ישיב

״אהההההה:״

והממשלה הקודמת, שהוקמה ככנסת
הקודמת, ממשיבה בתפקיד,
ב״ממשלת מעבר,״ ללא הגבלה.

להדחתי או להעברתי למישרד
ממשלתי אחר — אחרת יתפוצץ
כל העסק.

ישים

״אהההחהה!״

אלא ׳מעין מעבר — פרוזדור — לעולם
הבא.
ך* וא הדין לגבי הל״,ע. גם מצבם טוב
ן | יותר בסמשלה־מעבר-נצחית.
ל״ע אינם שולטים בתקציבי סעד, פנים
ודת.

אין לחם פרה קדושה, שאפשר
לחלוב אותה הרבה. מסרו להם רק
פרה רזה מאד, התיירות, המפיקה
רק כמות צנועה מאד של חלב.

אבל הל״ע ׳מסתדרים, תודה לאל. יש
להם אימפריה ׳כלכלית גדולה מאוד, בהשוואה
לממדי מיסלגתם, .אקט,פריה זו ניזונה
,מעזרה ׳ממשלתית נדיבה, בישקט־בשקט.
והיא מוכיחה את חשיבותה ביום הבחירות
ובארבע השנים שלאחר־מכן. הל״ע אינם
יכולים להתקיים מחוץ לממשלה.

אכל איד יכולים הל ״ע להצטרף
לממשלה, אם זד תשנה את החוק
״מיהו יהודי?״ ואם תקבל קווי
יסוד שיגידו בגלוי שמטרת הממשלה
היא לחבל ולטרפד ולפוצץ
בל הסדר-שלום, שיכיא ל״חלוק־תה
מחדש של ארץ־ישראל,״ זל־פירוז
רמת-הגולן וסיני?
אי־אסשר.

אכל הל״ע יכולים — ואבן, נאלצים
על פי חוק — להמשיף ולשכת
כממשלת-המעבר, יחד עם החברים
הדתיים, ולהשתתף כבל
המעשים של אותה ממשלה, מבלי
לשאת כשום אחריות.
הממזרים ימשיכו להתממזר, ופסולי־

למחצית — 54 מבין .106
המערך יכול לוותר על קווי־יסוד, על
עקרונות ועל מצעים. הוא יכול להסכים
למדיניות שתביא למילחמה תוך חצי שנה.
לא נורא.

אכל המערף אינו יכול להסכים
לממשלה שהוא לא יהווה כה רוב,
ושבו לא תהיה לו שליטה בילע־דית
על הכסף, המישרות, האוצר,
כלי-התקשודת, המישטרה והצבא.

,כל יזה, והרבה יותר מזה, יש למערך
בממשלת־המעבר.

הוא: שולט בה שילטון בילעדי.
הוא עושה כה כבתוך המיטכח הפרטי
של גולדה. למרות שנותרו
לו רק 54ח״כים, ובכללם הערכים,
הוא ממשיך לשלוט באילו היה לו
רוב מכריע כבנסת.

ץ ם בעיית משה דיין מוצאת בימיסגרת
£זו את פיתרוגה האידיאלי.
על פי חלוקת־הכוחות בכנסת הנוכחית,
!משה דיין וחסידיו מהווים את ׳לשון־
המאזניים. אי־אפשר להקים ממשלה הדזשה
בילעדיו, מאחר שגם הדתיים אינם יכולים
להצטרף לממשלה ללא דיין.
דיין מודע לעובדה זו היטב. השבוע נתן
אור ירוק לשניים מחסידיו המושבעים
ביותר — דויד קורן ומרדכי בן־פורת —
׳לתבוע את הקמתה שיל ׳ממשלת־חירום
לאומית. זה היה דק איתות, אבל הוא הובן
היטב.

למעשה אמר דיין: הפסיקו להטריד
אותי כתביעות מגוחכות

הפוליטיקאי,

זוהי פוליטיקה. איש מבין השותפים
למשא־ומתן הקואליציוני אינו חופשי לדבר
לעניין ולהכריע הכרעות ענייניות. הוויבוח
כולו הוא אידיוטיזם טהור, במושגים מקובלים.
אבל לפוליטיקה ייש הגיון אחר,
מטורף, ויקשה להגיע להסכם.
** כל הבחינות, ממשלודהמעבר היא
* ) הפיתרון האידיאלי. הוא יבול להי-
,משו, ארבע שנים. בתיאוריה, זה יגול
להיזמשך גם שמונה ו־ 12 שנים, אם הבוחר
הישראלי יתן את ידו לכך. ולמה לא?

לפי הפיתגם הצרפתי, אין דבר
יציב יותר ממצב זמני. ממילא אין
ממשלה חזקה יותר מממשלת-מע-

הדוגמה הבולטת ביותר לכך הוא ה־מי׳שטר
הקומוניסטי. לפי ההלכה המארג־סיסטית,
השילטון הקומוניסטי הוא זמני
בהחלט. הממשלה הקומוניסטית היא מ-8
שלת־מעבר. כי במישטר הקומוניסטי נעל מים
המעמדים, אין עוד צורך בממשלה
(כי כל ממשלה היא מפשיר־דיכוי של מע מד
אחד בידי השני) ,והמדינה כולד,
״נמוגה״.
בבריודד־,מועצות נמוגה המדינה כבר
׳מזר 56 ,שנים ורבע, וחי,א ממשיכה להימוג
במרץ דב. לפי קצב התהליך עד עכשיו,
יכולה ממשלת־המעבר הקומוינוסטית
להוסיף ולתפקד במשך אלפיים שנים.

זהו פאטנט מצויין. מדוע לא נאמץ
אותו לעצמנו?

אם ראשי המיפלגות לא ייעשו זאת,
הם יצטערו. הקמת ממשלח חדישה היא
הזמנה לצרות. אין בד, שום צורך:

הרי ממילא לא ישתנה הכר.

רס״ר־יצנחן בין חותמי העצומה

אשכנזי שובת מול בניין ראש־־הממשלה
איש החוף פורע חוב

במדינה הע איש המופת מנלוצ החוף

המונים עלו בדגל
אל האיש שהעביר את
מילחמתו מן המוצב המכותר
אל מישרד־הביטחון
״עוד דון קישוט אחד!״ אמר פקיד מתוסכל,
משך בכתפיו והמשיך בדרכו,
״הלוואי והיו אלף כאלה, אז כל העסק
היה משתנה!״ אמר צעיר, שנראה כאילו
חזר זה עתה מאפריקה.
״מי יודע, אולי זה יועיל?״ הירהר בקול
רם סטודנט מזוקן.
אדם בודד. בכל פעם, כאשר התיסכול
הלאומי מגיע לשיא חדש, וכאשר המימסד
הפוליטי מתגלה בכל חוסר־אונו, מתעורר
בארץ אדם בודד למילחמת־יחיד.
כזה היה דויד ניב, הגיאולוג הנחבא אל
הכילים, שהתעורר מול התגברות השחיתות
הכלכלית, ופוצץ את פרשת נתיבי נפט.
תמונתו של אריק שרון, עם התחבושת
המפורסמת, מושכת מייד את העיין
בתערוכת יגאל תומרקין. היא מורכבת
על טקסט בכתב־ידו של האומן.
לא כל מבקרי התערוכה טורחים לקרוא
את הטכסט הזה, אולי מתוך מחשבה שהוא
משמש רק לצורכי קישוט. אותם שטרחו,
נדהמו.
כי המיילים העוטרות את ראשו של
אריק שרון׳ כמו הילה של קדושה, רחוקות
מאד מהילה. הן מהוות מינישר של זעם
נגדו.
כתב תומרקין בתמונה:
...אז התחיל הדיון אם להמשיך את
הצליחה. שר־הביטחזן ביקש שנחזיר את
הכוחות בחזרה ונוציא את הצנחנים ולא
נמשיך ביצליחיה. הוא אמר :״צריך לקבוע
קו אדום. משעה שאין גשר, לא צולחים.״
גם בר־ילב וגם גונן התנגדו לזה• היה
ויכוח שבו נאמר שאפשר היה לא להתחיל.
התחלנו ״עושים צליחה״.
הבוקר מצא אותנו ללא גשר, עם הצנחנים
בצד השני.
מהפיקוד שאלו את אריק: מה קורה ב־ראש־הפשר?
והוא עונה :״הפל בסדר,
אנחנו נבנה את זה, אין מה לדאוג. עוד

כזהו מוטי אשכנזי, גיבור מוצב החוף,
שהרים השבוע את נס המרד נגד שר המח דלים,
משה דיין (העולם הזה .)1901
מוטי לא היה יחיד בהרגשותיו. להיפך:
אין כימעט חייל קרבי, שעבר את יום־
הכיפורים׳ שלא הרגיש כמוהו. זעם נגד
השר, האחראי למותם של כה רבים ושלא
הסיק שום מסקנה אישית. תיסכול נוכח
מימסד שנתגלה בכל מערומיו, והממשיך
להתקיים כאילו לא קרה דבר.
אלפי חיילים נשבעו לעצמם בלהט הקרב,
ליד גופות חבריהם, שכאשר יחזרו הביתה
הם ירעישו שמיים וארץ ויכריחו את
האחראים להסתלק — אם לא גרוע מזה.

לרוץ קדימה.״
נאמר לו :״אריק, עכשיו הבעייה זה
חאש־הגשר. עד שדאש־הגשר לא מאובטח,
והצירים מאחור לא פתוחים והגשרים אינם
מוצבים, אייאפשר לרוץ קדימה.״ והוא
רוצה להעביר את האוגדה.
נניח שהעביר את האוגדה, איך יעביר
אספקה, תחמושת ודלק כשהציר מאחוריו
חסום, וגשרים אין? זהו חוסר אחריות

משווע :

אמנם במילחמת ששודהימים רץ האלוף
גונן קדימה, הג׳ירדי נסגר והיה צריך לפותחו
מחדש, אלא שאז נשבר הצבא המצרי
כבר ביום הראשון, והפיקוד ידע
שזה אפשרי. ביום צליחת התעלה, היום
ה־ 11 למילחמה, הצבא המצרי לא נשבר.
למעשה, החל מן היום השלישי למילחמה

יי ״ז

יי׳ ״א

הפגנות
מ״טריוח ירזשלים

״תדדי מהאוטו, כאן מפגיגים
על אמת!״ קראו המפגיגים
הרטובים בזעם

הגשם השוטף, שפינה את מקומו לברד

שירון כויכב-יעולה של האופוזיציה, ויוכל
לתת גיבוי טוב לדיין כתמורה להפיכתו
לגיבור הבילעדי של מילחמת יום־הכיפו־רים.
ואכן, האלוף שרון אפוף ויעטוף העיתונאים
לא שם מחסום לפיו, השמיץ, התחולל
והשתבח, התראיין בעיתונות המקומית
והזרה. בניגוד למחסום שהושם

ודי׳> •ר.

לפיות האלופים האחרים ט״י שר־הביטחון.

שעה,
שעה וחצי הכר (אצל המצרים)
מתמוטט. אני רוצה להמשיך

ייחודו של מוטי אשכנזי היד. רק בזאת :
כאשר חזר הביתה, הוא נזכר במה שנדר
תחת אש. ובמקום לקטר, הוא יצא לפעולה.
פחדנים בכית. זהו טבעו של האדם
הישראלי: הוא גיבור בקרב, אך פחדן בבית.
הוא עומד כאריה מול טנקים ותותחים,
אך נוהג כעכבר מול נבחריו ופקידיו.
הוא מתגבר על הפחד מפני מוות ופציעה,
אך אינו מסוגל להתגבר על החשש
שמא ייראה מגוחך.
לכן כל ההפגנות בארץ הן עלובות.
הישראלי מקלל, וממשיך להצביע בעד
האנשים שאותם הוא מקלל. כאשד בוערת
בו וחמתו עד להשחית, הוא עשוי במיקרה

הקיצוני ביותר להצביע נגד — בתנאי ש־מועמדי־הנגד
יהיו גם הם אנשי המימסד,
ושלא יגידו, חלילה, דברים חריפים וח__

ריגים מדי.
המיכהן הגדול. דרוש אדם״חריג כדי
לחרוג ממיסגרת זו, ולצאת להפגנה למען
דיעותיו. ודרוש אדם מייוחד מאד כדי לצאת
להפגנת־יחיד, ללא אירגון ותיכנון,
מתוך תיקווה ערטילאית שהאחרים יצ טרפו
אליו מעצמם.
מוטי הוא ׳אדם מייוחד כזה: איש מופת.
השבוע, מול מישרד ראש־הממשלה, עמדה
למיבחן שאלה פשוטה: האם יצטרפו
אזרחי ישראל לאיש־מופת כזה. גיבור-
מילחמה אותנטי, אדם שאינו נושא שום
דגל מיפלגתי או אינטרסנטי?
היה זה המיבחן החשוב ביותר לאזרח
הישראלי מאז יום־ד,בחירות..

מיוע ! !1 1 1 1 1 1 1 1 1

אריק עוד חי כתפיסה של ששת•הימים, ששוברים מהר, וזהו. הוא כל

הזמן צעק ש״המצרים זה חארות,״ אך זה
לא היה כך. הוא צחק מ״בדן״ ,אשר סיפר
שהיו לו קרבות קשים עם המצרים.
לאריק היתה ההרגשה הבלתי־מוצדקת
שרק נעבור לצד השני, והפל יתמוטט.
וכפי שאתה רואה — עד היום הוא
טעה, ולו נתנו לו לבצע את ההעברה
ללא אבטחת ראש־הגשר והצירים, זה היה
נגמר בקטם טרופה. עד סוף המלחמה לא
התמוטט אף מוצב אצל המצרים. על כל
שטח נלחמנו קשה, וכפי שאנו רואים

אריק לא הצליח לפתוח את הצירים
שמאחוריו. למרות שטען בכל יום

״זה לא בעיה עוד שעה, שעה וחצי...
במשך שבוע ימים, הרי היה זה כרן שפתח
את הצירים שמאחורי אריק, והציל
את המשך הפשיטה. ובכלל, כרן הוא

שעשה את מרבית העבודה כמלחמה

אריק פשוט סירב לתקוף את האר־ימיה
השנייה בצד המיזרחי של התעלה.
על־מינת להרחיב את ראש־הגשר לעיתו־

א 1י?5
נות, עשה רוח כאילו שעוצרים בעדו לרוץ

לקאהיר. אך המציאות היתה אחרת.
זה פשוט לא הלך כל-פך קל.

הוא סירב פקודות לאורך כל הדרך, ושיחות
שיכנוע, שניהלו עימו בר־לב ואחרים,
לקחו שעות ארוכות. יותר מ־0׳ל 50 בקשר
היו שיחות עם אריק. התוצאה שיעד היום
הצוואר הצר אשר בין הארמיה ה־ 2וה־3
— הינו נקודת־תורפה מטווחת היטב על-
ידי המצרים. תוצאה של פזיזות של אריק,
שחשב שזה יילד ויישבר מלבד...
זהו קטע מתוך שיחה עם קציו־(מילו־אים)־מטה
בפיקוד דרום. מפקד פיקוד ה דרום
לשעבר, האלוף שמואל גונן, אשר
הועבר מתפקידו. הסיבות אינן ידועות.
הוא לא הואשם אף לא עמד בפני ועדת־חקירה.
יש להניח ששר־הביטחון, שאיבד
ביטחונו בימים הראשונים של המילחמה,
כשהחל להתאושש, חיפש שעיר קל ל עזאזל.
האלוף גונן המחמיר, שאינו אהוד
ביותר, חסד גיבוי פוליטי. על כן קל
להזיזו ללא רעש. בד בבד החל שר הביטחון
להתרועע עם אויבו לשעבר, האלוף
(מיל ).אריאל שרון, מסיבה פשוטה:

תגובתו היחידה של שר־ד,ביטחון היתד: ,
״עוד לא נהרג אף יהודי מראיון עם
אלוף.״ ובזאת נוצר התקדים המסוכן של
״כל דאלים גבר.״ מה שהרשה לעצמו האלוף
שריון בהתפקדות והתנפלות, לא הר*
.שה לעצמו איש בצה״ל. או כפי שהתבטא
האלוף שרון :״אל תצדייעו, תצביעו!״
אין ספק שמילהמר, בה ניצח האלוף הינד,
מילחמת־הבחירות ומילחמת־היהודים, וזאת
בסיוע של כל מייני חסידים שוטים,
ואמצעי־התיקשורת באשר הם• אמר לי
מפקד בכיר :״אריק היה מזהיר בהצעת
רעיונות ותוכניות, אשר רובן לא ניתנו
למימוש, אך היו טובות מאד לעיתונות
הצמודה.״
לעומת זאת הביצוע היה חלש ושפוף,
ולסימוכין אולי אצטט ממיכתב של קצין
שלחם בחזית הדרום אל קצין בכיר ב־צה״ל
:״יסוד המוסר בצבאנו הוא דוגמא
אישית, ואם מפקד אוגדה אינו מבצע פקודות
ומרשה לעצמו לחטוא בחוסר לויאליות׳
שם עצמו לשר ושופט על מפקדיו,
הרי שפתח לכל חייל, מפקד או פיקוד,
לפעול כך• גם אם מדובר היה בגאון שאין
,שני לו, אדם שרמתו גובלת באלוהות והוא
׳הכוכב היחיד בדורו, וכל הסובבים אותו
אינם מגיעים לקרסוליו, שום צבא אינו
יכול לסבול זאת. אך ודאי וודאי שאין זה
׳נסבל אם מדובר באדם שלא הוכיח כישו ריו.
אך דבר חדש הוא בצד,״ל שמסתערים
בסיכוי שרידות נמוך, ללא משימה מוגדרת.
יש חשש שיחידות האוגדה נשלחו
להסתערויות ללא תוכנית וללא הגדרת
משימה, ומד, להרהר אם זו יוזמה פרטיזנית,
הנוגדת את כוונית הדרג הפוקד, ולא
תשיג שום הישג פרט ל״קרע הדדי״...

הישראלי המכוער

יגאל דכים. המשרת עם יחידה הנמצאת כניזרה הדרומית שד
ארץ גושן, מתאר את מראות הנסיגה — כפי שהוא ראה אותם.
מאחר שזוהי עדות אישית, קשה לעמוד עד ממדי התופעה המתוארת,
ואם הדכרים קורים כחלק מן הגזרות או ככולן.
יסמעידיה, כמה ימים לפני לא נפגעה במילחמה, אלא לפני כמד,
הפינוי.
ימים. לא היתה זו יוזמה מלמעלה, אבל

עם חייל דתי במדים
אחרי התופת, מופת
סוחף, יצר ביום השני האחרון תמונה
ציבעונית סביב סרן מוטי אשכנזי, השובת
״עד לפיטורי דייך׳ מול מישרד ראש־הממשלה
בירושלים (ואה לעיל).
גוש של עשרות מיטריות כיסה תחתיו
צעירים ומבוגרים, סטודנטים מהאוניברסיטה
העברית הסמוכה ליד פקידות מישרד
ראש־הממשלה, מיספר חברי־כנסת, כששה
אנשי שרות־ביטחון שהקפידו לשמור על
מרחק-מה מהקהל, אך לבחון כל מצטרף
חדש, ומעל לכל, עשרות רבות של חיילים,
נושאי דרגות שונות ושלל תגי־יחידה,
לבושי סרבלים, דובונים, כובעי־צמר
סרוגים, כובעי־שרות, מצנפות, שכמיות.
כמעט כל הנאספים באו כדי ללחוץ למוטי
את ידו, לחתום על העצומה או
ב״ספר האורחים״.
מוטי עצמו ניצב, לבוש מכנסי ג׳ינס
ומעיל כחול כהה׳ על ראשו שכמיה,
כשהוא חוזר על סיפור המעוז, חוזר על
טענותיו ודרישותיו, כל זה בקול שקט,
באיפוק ובסבלנות — כמרצה בפני תלמידיו.
במרחק 200 מטר ממוטי עמד לו
סרן־מילואים אחר, אסא קדמון. אף הוא
מפגין מול מישרד ראש־הממשלה, וגם
בידו כרזה כתובה ביד. כרזתו של קדמון
אמרה :״על בר־לב לשלם מחיר קו בר-לב
ולהתפטר לאלתר״ .מילבד מיספר סקרנים,
שהתקרבו לקרוא את תוכן הכרזה של
קדמון, לא הצטרף אליו איש.
,הזדהות ד׳ה־לופס. אל מוטי הגיע
מורד אחר, הח״כ הפרובלמטי של המערך
אריה (ליובה) אליאב. הוא ביקש להצטלם
עם מוטי, אך הלה סירב :״אני לא רוצה
לתת להפגנה שלי גוון פוליטי.״ מעשי
יותר מאליאב היה ח״כ מתתיהו דרובלס,
מצעירי תרות. הוא ניגש אל מוטי תפס
בידו ולחצה שעה ארוכה. בדיוק עד
אותה שניה שבה נפסק ה״קליק״ של מצ למות
צלמי־העיתונות שבמקום.
הקהל קרא לעבר מוטי :״איך אתה
לוחץ לו את היד? הוא מהליכוד, והם
עשו יד אחת עם דיין !״ מוטי השיב ב חיוך
:״אם דיין יבוא אלי ויודיע שהוא
מתפטר, אני אלחץ גם לו את היד.״ ח״כ
יוסי •שריד לא פיגר אחדי דרובלס, הצהיר
הצהרות־נאמנות לעניינו של מוטי, בקול
רם ככל האפשר. גם צעיר אחר, חבר-
הכנסת עקיבא נוף מהמרכז החופשי, הגיע.
מרדתונו במיפלגתו ארכה ככל שאורכת
לחיצת־יד חטופה, והוא מיהר להסתלק.
עיתונאים זרים רבים הגיעו למקום. מוטי
עזב את מישמרתו תחת המיטדיות, נכנם
למכונית כל אחד מהם והתראיין. שני
עיתונאים אחרים באו להבעת הזדהות ולא
לשם ראיון: עמום קינן וישעיהו בן־פורח.
אולם מרבית המזדהים עם מוטי בחרו,
בגלל המטר הסוחף, בדרך הזדהות הדה־לוקס.
הם לא ירדו ממכוניותיהם, צעקו
לעברו קריאות״תמיכה מחלון המכונית.
אלה עוררו את חמת המזדהים הרטובים,
שקראו לעבר אחת הנהגות, החתיכה הירושלמית
אסתר (״אסתר הצילו״) מילוא:
תרדי מהאוטו, כאן מפגינים על אמת!״

צה״ל
ג;אר 1ב ל באפריקה

החתיכות מסתערות עד
ארץ־כושן, והמצרים
אי 83 מאמינים דמראה עיניהם
מועד הפינוי באפריקה מתקרב. וכפל
העולם הזה 1902

לאורך תעלת חמים ה,מתוקים מיתמר
עשן. עשרות חושות בוערות. הקירות מלבני
חימר, הגגות מסכך. חושות של איברים.
מצריים, מגורי פלאחים.
האש נראית בכל. מקום. בתי־הפלאחים
אינם מוצתים לפי פקודה, אלא מתוך יוזמה
עצמית של החיילים. כימעט בכל מקום
יש חייל, שכואב לו להחזיר למצרים רכוש
שלפ, והוא משליך גפרור בוער על גג החושה,
המתלקחת מייד.
פלאחים יחזרו תוך כמה ימים לבתיהם,

ימצאו שרידים בוערים.
האם זה הכרחי? אין ספק שאילו דאגו
המפקדים להתריע נגד פגיעה ברכוש אזרחי,
היו החיילים. נזהרים. אבל האווירה
היא של ״הכל מותר״ ,רכוש המצרים הפקר,
הרואים את עמודי האש והעשן, עוצמים
עיניהם. אחרי הכל, החיילים רואים

״ י --מאת

איש לא מנע אותה.
לידה שרידי ספינת־טיול. היא פורקה ושימשה
להסיקה. מנועיה נלקחו שלל. לא
על־ידי צה״ל — יוזמה של חיילים.
בעיר סואץ היה מכון תת־י׳מי, תיפארת
המקום. מישלחת מייוחדת של מדענים יש ראליים
חיפשה אותו ימים רבים, קיוותה
ללמוד רבות על החיים התת־ימיים במים-
רץ סואץ. היא מצאה את המכון. כל ה־
.אקוואריומים היו מנותצים. הדגים, שנאס פו
במשך שנים רבות, הושמדו באכזריות.

לב. מאות חיילים במכוניות מגויייסות, מי־לואים,
שוטטו באחור. כולם מדרג האפסנאות
והטבחים, שזמן רב בידם לשוטט.
הם לא נרתעו מן השלטים המתריעים על
מוקשים, שצה״ל הציב סביב המיפעלים,
לשם הרחקת בוזזים. משך חורש וחצי
נבזז האזור בצורה יסודית, כאשר השלל
מועבר ברכב צפונה.
צה״ל היה יכול למנוע זאת, אילו פעל
בדרכים יותר נמרצות. אילו עצר, אסר
והעניש בחומרה כל מי שנכנס לאזור
שהיה אסור בכניסה.
אבל התייחסו לכך בסלחנות. הצבא ניסה
לשמור, אבל לא כמו שצריך. התוצאה :
רכוש בעשרות מיליונים נבזז והושמד.
יחידות השלל של צה״ל אוספות עתה
את כלי-הרכב, הפזורים באחור פאיד. אלפי
כלי-חכב. קשה למצוא אחד שלם. לרוב

יגאל ל בי ב
כיצד בוערים בית־הקולנוע, תחנת־הכויח
ומיפעלי הפלדה בפאיד. האש בוערת ימים
רבים, ואין מכפה.
ושוב באיסמעיליה. מיבנה גדול ויפה —
שהיה פעם יפה, אין כל סימן לפגיעות
של כדורים או פגזים. אבל הוא שומש
מקום־מגורים לחיילי צה״ל. הריהוט והא־דיונות
שבורים, ושימשו כעצי הסקה. על
הריצפה פזורים דפים קרועים וישרופים.
!מסביב ערומות שרידי מנות-קרב, זוהמה,
צואה.
כך נראים מרבית המיסגדים באיסמע-
ליה. הם לא הושחתו לפי פקודה מגבוה,
אלא ביוזמה של חיולים, שאיש לא מנע
אותה.
בעוד כמה ימים יקבלו המצרים את
המיסגדים, יביאו עיתונאים מכל העולם
להראות כיצד הישראלים מחללים מקומות
קדושים. לצה״ל לא היהי מינימום השכל
שהיה דרוש כדי לדאוג לנקיוו כללי של
המיסגדים לפני מסיחתם.
׳אילו היו המצרים עושים כך לבית־
׳כגסת אחד? העולם כולו היה מזדעזע
מזעקות יהדות התפוצה ! אבל המיסגדים
חם הפקר.

** ואץ. אזור נמל ערכיה ואזור
התעשייה חככדה.
במיפרץ סואץ שרידי ספינה בוערת. היא
שעוברים הימים, כן גוברת ההסתערות על
הארץ שהספה פיתאום רגועה ומושכת.

מדווח זאב יפת, חבר־מערבת
״העולם הזה״ המשרת באפריקה :
׳אדם קם בבוקר ומגלה כי הוא התאהב
באפריקה.
שמש קייציית נפלאה מקדמת פניך. אתה
פוקח עיניך, ומגלה סביבך נוף קסום:
עצי־דקלים גבוהים, מטעי טאנגו, שפע של
.תעלותימים. צפורים, שמימיך לא ראית,
!מצייצות, ולמרגלותיו משייטים בתעלות־המים
ברווזים צבעוניים.
!אחד הבחורים צועק :״!חברה, מה ציר
הטיול היום?״
ההרגשה היא ׳כי אתה, משתתף בטיול
מאורגן לאפריקה, מטעם החברה להגנת
הטבע, אלא שטיול זה נערך חינם, בלי
שביזבזת עליו אפילו אגורה אחת.
לעזאזל, אומרים הבחורים, הרי אנו
חיים במקום זה חודשים ארוכים. תמיד
קיללנו את הרגע שהגענו לכאן. זה היה
המקום המאוס ביותר בעולם. לפתע נת־הפכו
היוצרות. נעלם המתח, סרה הדאגה
!מעל הפגים, אתה טופח על גבו של המצרי
שעד כה הסתכלת לעברו דרך כוונת ה־מיקלע.
עולם מטורף.
ואז נזכרים במעשיה על בת השכן ה־יפהפיה.
כל זמן שהשכן היה טרוד, מעל

הציוד היקר נבזז או הושמד סתם.
לא היתד, זו פקודה מגבוה. יוזמה עצמית
של חיילים, שלא סוכלה על־ידי המפקדים.
אזור התעשייה הכבדה. מחסני-ענק. של
ציוד. מכון־צי׳לום עפרות, השווה, מיליוני
דולר. עברנו בו כמה ימים אחדי הכיבוש.
הכל נקי, מסודר. כעבור שבוע היה המכון
חורבה אחת גדולה. הכל נבזז והושמד.
יוזמה פרטית.
מחסני חלקים של קטרפילר, של חברות־הנפט.
הכל נבזז. מיפעלי תעשייה שלמים
פורקו ונבזזו. אנשי־מיקצוע טיפלו בהם.
קרבורטור של קטרפילר, למשל, נכנס בקלות
לתחמיל צבאי, ועולה מעל ל־10
אלפים לירות. וכך חלקים רבים, רבים.
צה״ל ניסה למנוע את הביזה, הציב
שומרים במקום. אבל השמירה היתר, בחצי

לראש, בעיסוקיו היום־יומיים, לא שם לב
,לחתיכה המשגעת המתגוררת, מולו. כאשר
נרגע קצת והחל לחיות כבן־אדם, גילה
!מה הפסיד והחליט להתהולל, בזמן הנותר,
עם אותה צעירה.
חדר־מורים באפריקה. החייל אלי
אלקעל, באזרחות סגן מנהל בית־׳ספר
עממי, התעורר בוקר אחד, הצטייד במצ־
׳לפתו ופמינהגו בשבוע האחרון עמד לצאת
לטיול. לפתע שמע קול נשי קורא לו.
זה לא יכול להיות, אמר לעצמו. בחורה
קוראת לי, כאן באפריקה! הוא הסתובב
וראה מולו את אילנה, מורה ביאותו בית-
ספר בו הוא מלמד .״תפסתי טרמפים ובאתי
לבקר כאן ידיד,״ אמרה ,״אין היום בחורה
שלא קופצת לכאן לטיול, לפני הפינוי.״
״פנטסטי,״ השיב אלי ,״אפשר לעישות
כאן את ישיבת המורים.״
אותו יום חש החייל משה פריד בסחרחורת.
ההא נסע למוצב הסמוך כדי לבקר
אצל הרופא. כשהגיע למרפאה הקיש על
הדלת.
״דק רגע, לא להיכנס,״ שמע קול נשי.
מה קרה לרופא, הירהר משה, התחלף
לו הקול? __
עד מהרה נפתחה הדלת, ואשתו של הרופא
ניצבה על הסף .״תיאלץ להמתין
לרופא עוד כמה דקות,״ אמרה בהתנצלות,
״הוא הלך להביא לנו ארוחת-בוקר.״

חסר המנוע, או הגלגלים, או חלקים חיוניים
אחרים. החלקים פורקו בידי מומחים.
הם שווים הון. הם הועברו לישראל ברכב,
דרך מחסומים ובדיקות, הצריכות למנוע
הברחות. אלפי כלי־רכב הושחתו בגלל
גנבי־שלל, וצה׳׳ל לא יוכל להשתמש בהם.
התופעה אינה חדשה. כבר במילתמת
ששת־הימים בזזו עשרות מכשירים אופטיים
מטנקי שלל, דבר שמנע לרוב את
השימוש בהם לאחד מכן. הצבא אף סנה
יאז לחיילים וביקש להחזיר את הציוד
האופטי היקר שנלקח.
הפעם היה צריו צה״ל להיות מודע ל־בזיזה,
החוזרת זו המילחמה הרביעית. בין
!מחדלי המילחמה הכוללים, מצטרף גם
מחדל זה של שלילת השלל הגדולה לכתם
מכוער ביותר.

״בהתחלה חשבתי שאני חולם, ורציתי
לשטוף את העינים,״ סופר משה ,״אבל
כשחיכיתי לרופא גליתי לפתע כי המוצב
מלא נשים. אחד הקצינים אמר לי , :ברוך
בואך להילסון מם מי׳ספר הגדוד
שלנו) .נסתיימה הבצורת בענף התיירות.
תראה איך בית־המלון הזה מלא נשים/״
לשמור כמקום הביעל. ואכן, לגדוד
שלנו, כביתר הגדודים שלאורך הקו, הובאו
כל נשות הקצינים. הן שהו במוצב
יומיים, ונערכו להן סיורים מאורגנים. בשבוע
הבא תובאנה לכאן נשות החיילים.
אף הן תבלינה כאן יומיים בטיולים מרתקים.
׳לרון
מגוש, המשרת עימ-נו במוצג, אשה
ושני ילדים. יום אחד תפסה האשה יוזמה
והחליטה לבקר את בעלה באפריקה. ביררה
הוכן הוא מוצב, ובצהרי היזם ראינו אותה
!מדלגת בקלילות בין העמדות וצועקת, ב־מיבטאה
האמריקאי :״רון, רון, היכן
אתה?״
״רון נסע הבוקר הביתה,״ אמרו לה הבחורים
,״אבל אין דבר, חסר לנו אדם
לשמירה. מופנה למלא את מקומו?״
״גשר דיזנגוף״ .לגשר היבשתי שעל
הסואץ, אנו קוראים ״׳גשר דיזנגוף״ .כל
(המשך בעמוד )12

הבורסה

כלל :

במדינה

צפה לי רי דהבשע רי ״ כלל״

מכר ת

לאומי: יפת

פועלים: לוינסון

דיסלונט: ררנאטי

מילחמת הבנקים
מניות כלל, ששערן עתה ב״ ,180 תרדנה עוד יותר.
שערי המניות האמירו בשנה האחרונה הרבה מעל לשוויין
הריאלי, וזאת בגלל התחרות בין בנק הפועלים ודיסקונט
על השליטה בחברה.
לפני שנתיים היה השכם בין הבנקים הגדולים — פועלים,
דיסקונט ולאומי — כי שלושתם יחד יחזיקו במחצית מניות
כלל. לכלל היו אז מניות ב־ 80 מיליון לירות לערך, ולפי ההסכם
הותר לפועלים ולדיסקונט לרכוש כל אחד עד 15
מיליון לירות מניות, וללאומי עד 7.5מיליון לירות. לאחר

נמשכות מכירות
דירות לתיירים
חברת ישראלוס מכרה בחודש ינואר 32
דירות לזרים, במחיר כולל של 1.5מיליון
דולר. סכום זה נמוד עדיין מן המטרד, ש־הציב
מנכ״ל החברה, עוזי רסקין — שני

מכן הוגדל הון כלל עד 140 מיליון לירות, על״ידי המיזוג עם
החברה המרכזית והוצאת אמיסיות חדשות.
בעוד בנק לאומי יצא מן המירוץ, החלה תחרות בין פועלים
ודיסקונט על השליטה בחברה. שתי החברות מחזיקות
עכשיו כל אחת במניות כלל בשווי של 15 מיליון לירות בערך.
קשיי הנזילות האחרונים הביאו את שני הבנקים להסדר
על הפסקת התחרות ביניהם, ושמירת יחסי כוחות בכלל.
פירוש הדבר יהיה בין היתר ירידה בשערי כלל, שעלו בגלל
התחרות על רכישתם.

סרטים: מ׳ הרוויח. מי הפסיד?
הטבלה הבאה נותנת תמונה טובה על תוצאות הפקות הסרטים הישראליים בשנת
.1973 יש להביא בחשבון כי המפיק מרוויח ממכירת הכרטיס בלירה אחת, כנגד כל
לירה שהוא מקבל בהחזר מם. הכפלת החזר המם תיתן בערך את הכנסות הסרט.

שם הסרט
״הבית ברחוב שלוש״
״מתנה משמיים״
״הזמנה לרצח״
״זר ביריחו״
״הצד השני״
״קזבלו״
״המשפנע״
״קוראים לי שמיל״
״הבלש האמיץ שוורץ״
״אורח בעונה המתה״
״אבו אל־בנאת״
״בן-גוריון זוכר״

מיספר הצופים
(כאלפים)

המפיל,
סרטי נח
מתנה משמיים
(גד בן-ארצי)
אסי דיין
וילי גפני
ברין דינר
סרטי נח
המשכנע בע״מ
אריה פילם
הבלש האמיץ ישראפילם סרטי נח
ישראפילם

החזרי המס
(כאלפים)

260
83.5

308
79.4

48.3
32.7
73.5 961 195
290
96.6

87.5

49.6
32.3
86.9
1.33 204 301
100

מכיוון שהוצאות ההפקה הממוצעות לסרט הן כ־ 300 אלף לירות, הרי סרט שקיבל
החזר־מס פחות מ־ 150 אלף לירות, יתכן כי הפסיד.
סכנה לייצוא
עוזי רסקין
מכירות לזרים
מיליון דולר לחודש. בשנת 1973 מכרה החברה
דירות לתושבי חוץ ב־ 20 מיליון
דולר.
ישראלוס הוקמה על־ידי קבוצת חברות
הבניה הגדולות בישראל, כדי למכור דירות
לזרים במטבע־חוץ. בעליה ד,ם סולל־בונה,
כלל, שיכון עובדים, א .פילץ, א.
רובינשטיין.
ידים אחד מענפי הייצוא העיקריים של ישראל׳
הלבידים (דיקטים) ,הוכה קשות בימים
אלו, כאשר חברת־הענק האמריקאנית,
יראם פלייווד (לבידי ארה״ב) החלה בה־צפת
השוק האנגלי בלבידים, במחירי דנד
פינג של פחות מדולר המטר. הסיבה לכך
היא השפל בבנייה בארד,״ב, המחייב את
יצרני הלבידים שם לחפש לעצמם שווקים
בכל מחיר.

שונרורית הגפרורים
כל מי שמנסה כימים אפלים אלו להדליק אש, נתקל כתופעה תמוהה: עליו
לנסות להצית לפחות את מחצית הקופסה, ולרוב את כולה, עד שהוא מצליח
למצוא גפרור שיצית אש.
הגפרורים הנמכרים בצבא גרועים במייוחד. על כל גפרור מוצאים בקושי בדל
גפרית, הנעלם עם השיפשוף הראשון. כדי להדליק מדורה או סיגריה, יש לבזבז
קופסה שלמה ויותר.
קיים בארץ מכון תקנים, שתפקידו החוקי הוא לא להתיר ייצור גפרורים
שאין עליהם די גופרית. מה קרה למכון זה ז האם גם הוא מחוץ לתקן.

אנגליה היא הקונה העיקרית של יצואני
הלבידים הישראליים.
המשבר בבנייה בארה״ב חריף ביותר.
ההשקעות בבנייה למגורים בנובמבר היו
3300 מיליון דולר — לעומת 3580 מיליון
דולר בנובמבר אשתקד — ירידה של 0
גם במיספר בקשות הבנייה יש ירידה ניכרת•
המשך השפל, פירושו המשך הצפת
אירופה בליבידים אמריקאנים.
ייצרני הלבידים הישראלים עומדים חסרי
אונים נוכח ההתפתחות החדשה, לא מצאו
בינתיים תחליף.

הבינסון מנו
את מ״בער
המיצנחים ביוושרים
איד הכספים היהודי משווייץ,
וידיאם רוכינסון. בעד מיפעדי הבירה
בישראל. מכר את חדקו ב־מיפעד
חמיצכחים בירושדים ,״פיו-
ניר״ .הקונה הוא שותפו כמיפעד
ונותן הידע, חברת ״פיוניר״ האמריקאית.
מיפעד המיצנחים מייצר
את מרבית ציוד הצניחה למטוסי
צה״ל.

(המשך מעמוד )10
חתיכה העוברת עליו יואר, חובר, לעצמה
לעצור ולהצטלם. והחתיכות:באות בהמוניהן.
הן באות מהמעות מאורגנות או בטרמפים.
הן באות על משאיות, בטנדרים ולפעמים
אפילו על גבי מובילי־מים.
׳תחילה חיו מחופשות לחיילות, עכשיו
גם זד, לא. ד,ז מגיחות בשלל צבעים, מנצלות
את מזג־האוויר האידיאלי כדי להישאר
בלבוש מינימלי, מתפוגגות ממראות הנוף
על פניו הן חולפות.
אפשר למצוא אותן בפל מקום, והן
מגיעות עד המוצב הנידח ביותר. לפני
חמישה ימים ביקר האלוף אברהם אח,
אלוף הפיקוד, באחד המוצבים, אותה שעה
שהו שם ׳שתי טרמפיסטיות. החברה ניסו
להסתיר אותן עד תום הביקור, אבל ה־טרמפיסטיות
הצעירות, אתי ובתיה, גמי
נזיסטיות תל־אביביות, החליטו שהן מוכרחות
לראות את האלוף, ובאמצע ההרצאה
הופיעו להן שתי השואפות החמודות, ובחנו
את האלוף מקרוב.
האלוף, ותיק קרבות, הרגיש בנראה כי
הפעם מוטב להתעלם מכל העניין מאשר
לנהל קרב אבוד ׳ מראש.
חתיכות וכרנשים מצריים. הסתערות
החתיכות על הגדר, המערבית משגעת
את המצרים.
ובימים הראשונים שלאתר ההסכם ל הפרדת
הכוחות, כאשר החלו להגיע החתיכות
הראשונות למוצבים שבקו הראשון,
היו המצרים קורצים לנו בעיניהם
ואומרים בקינאד, גלוייד הביאו לכם
נשים, האי״ לא הצלחנו לשכנע אותם ש אלד,
מתם מטיילות. אולם, פמשך הזומן,
אפילו המצרי העיקש ביותר החל להשתפנע
גי הישראלים בנראה בכל זאת דיברו אמת.
,אחרת, מד, פיתאום מצטלמים עם הבחורות,
לוקחים אותן לטיולים, עומדים איתן על הסוללה
שעד. ארוכה, ומתבוננים בשקיעה
׳המקסימה של ד,ישמש. הרי זמנן של בחורות,
מהסוג שהמצרים חשבו, קודש לדברים
חרבה יותר בסיסיים.
ככל קארנבל, גם זה שבאפריקה מוגבל
בזמן. ב־ 22 בחודשו זח הכל ייגמר. אז
ועזוב החייל האחרון את התעלה המערבית.
יישארו הזיכרונות הנוראיים של ימי הקרבות
והחוויות היפות של ימי הרגיעה.
תישארנה התמונות הצבעוניות.
האם יהיר, זד, תמים לקוות לחזור ל־
:אפריקה פעם נוספת, כאזרחים, בטיול
מאורגן של החברה להגנת הטבע?

חללים

אבשדום בד 13 ,

״הכר עסר בסדר,״
אמר האב המאושר

״הכל עבד בסדר, תודו, לאל,״ בישר
דויד שהם לכל ידידיו, שבאו לקבלו בנמל־התעופה
ע״ש בן־גוריון בתהילת השבוע
שעבר.
מאות ידידי־מישפחת שהם נשמו לרווחה.
אבשלום, בנו של דויד, אשר נפצע
ברסיס בראשו לפני למעלה משבעה חודשים
בעת שרוחו בצד,״ל, ניצל.
הידידים החבים של דויד שהם, טנכ״ל
בנק כללי בישראל, מנהל חברות והאיש
של הברון אדמונד דד,־רוטשילד בישראל,
הינו דמות מקובלת מאוד בארץ. נוסף
על עיסוקיו הכלכליים, שהם הוא איש*
חברה מקובל, ראש אבירי מיסדר הגריל,
שחקן גולף — חיבר בכיר ביותר במה ש־
;קרוי ״חוג הסילון הישראלי״ ,ועם זאת
איש־מישפחה למופת.
אל ידידים אלה של שהם הצטרפו חבריו
הרבים של בנו אבשלום, אשר קסמו האישי
לא נפל מזה של אביו — נער אשר
היה אהוב על פל ידידיו, ואלה היו רבים.
אותם ידידים עקבו משך חודשים ארוכים
אחרי מילהמתו לחיים של אבשלום.
הוא עבר טיפולים וניתוחים רבים בארץ,
כשמחוג התיקווה לחייו נע מקצה החובה
לקצה הזכות.
לאחר סידרת ניתוחים בארץ הוחלט
לנתח את אבשלום אצל מומחה בעל שם
בינלאומי באמריקה. אבשלום נסע עם
אביו, ובתחילת השבוע שעבר, חזר האב
בגפו ארצה כשהוא מאושר,, .הפל עבר
בסדר, תודה לאל.״
יומיים אחר־כך הגיעה הבשורה. אבשלום
נפטר.
העולם הזה 1902

דמגוגיה שרוחת־וסן שר הליכוד -
מדיניו ת צינית שד המעדך -
והו מהול השדים סביב השבויים
כוחות־המישלוח של עיראק ומארוקו, שחנו
בסוריה געת המילחמה.
על היחס היומיומי לשבויים אפשר רק
להעלות השערות — והשערות אלה אינן
מעודדות.

סערה מכובוקת

** ל כל זה נוסף, הסבל הנורא -של מיש־
> פחות הנעדרים, החיים בין תיקווה
וייאוש, ואינם יודעים אם יקיריהם חיים
או מתים, סובלים או זוכים בייחס סביר.

גולדה

זהו הרקע. קשה לתאר רקע אפל
יותר למישחק פוליטי ודמגוגי.

השבוע השתתפו במישחק זה אנשי הלי־

בנאי כלפיו, והדבר עזר לתמיד להמשיך
במסע. הוא כינס מסיבת־עיתונאים כדי
להשיב לגולדה, זכה לגל חדש של הבלטה
עצמית.
עניין השבויים לא ירד מן הכותרות.
מכיוון שהמערך לא יכול היה להגיד את
האמת בפה מלא — מפני שהוא עצמו
הסתבך בסבר עבה של שקרים וסיסמאות
דמגוגיות — זכה הליכוד בניצחון נוסף,
כשהוא מופיע כמגן על השבויים, על הגאווה
הלאומית ועל הקוממיות המדינית,
מול ממשלה עלובה, תבוסתנית, חסרת
עמוד־שדרה.
האמת היתד״ כמובן, ישונה לגמרי.
הסיבה האמיתית למהומה היה נסיון

ח מי ר

תוקעים סבין נעם!
** זמן לא ראתה המדינה הצגה כה מ־
( /בישה של דמגוגיה צינית על חשבון
החיים והסבל של הזולת — כמו מחול־השדים
שנערך השבוע סביב השבויים
הישראליים בסוריה.

במרכז המחול הזה עמדו, חסרי־ישע
וחסרי-אונים, האנשים האומללים
כיותר בעולם: השבויים ה ישראליים.

שבוי הוא אדם מוכה־גורל. הוא מופקר
לחסד ולשבט בידי שוביו. נוסף על
סבלותיו הפיזיים, הוא סובל מהרגשת-
אשמה (לרוב בלתי־מוצדקת) בגלל עצם
נפילתו בשבי. הוא מושפל, והוא חש בהש פלה
בכל נימי נפשו.
כזהו מצבו של השבוי במיקרה הטוב
ביותר, כשהוא מוחזק במדינה הממלאד.
פחות או יותר אחרי הוראות אמנודז׳גבה.
מצב הישראלים בסוריה חמור יותר לאין
ערוך.
סוריה מתעלמת מן האמנה הנוגעת לש בויים
— בטענה שישראל עצמה מתעלמת
מאמנת ז׳נבה הנוגעת לייחס לאוכלוסיה
האזרחית בשטחים כבושים.

יתר על בן: עצם מיספרם וזהותם
של השבויים הישראליים
נשמר בסוד. סוד זה מהווה סכנה
לחייו של כל שכוי. רק שבוי שעל
קיומו נמסר רשמית, יכול להיות
בטוח שלא יפגעו בו — מאחר שסוריה
תצמיד להחזירו, ביום מן
הימים.
סוריה עצמה הדליפה בצינורות שונים
מיספרים שונים. פעם דובר על 100׳ פעם
דובר על ,28 פעם הושמעו רמזים קודרים
עוד יותר, בתוספת האשמות כלפי חיילי

כוד וחברי הממשלה — כשהם מכנים זה
את זר. בתוארי־הגנאי הגרועים ביותר.

גם אלה וגם אלה צדקו.

גרסה למחול ידיעה שהופיעה בוזארץ.
נאמר בה שהממשלה ״מיתנה״ את עמדתה
בשאלת השבויים. למעשה נאמר שהממשלה
בגדה בשבויים ושינתה את עמדתה
לרעתם, תחת לחץ אמריקאי. כבסים
לידיעה שימש סקופ: מזכיר־ד,ממשלה, מי כאל
(״מייק״) ארנון, גבר רחב־מידות ונוח
לבריות, ערך מישאל טלפוני בין השרים על
הסכמתם לשינוי העמדה.

זה הספיק כדי לפתוח המחול.
מבלי לחכות לבירורים נוספים, קפץ
שמואל תמיר על העגלה. תוך שימוש לרעה
של שיטות פרלמנטריות, שהומצאו בשתי
הכנסות האחרות למען מטרות חיוביות
יותר, ניצל ויכוח על נושא אחר, כדי
לזרוק לחלל הכנסת את האישום הנורא שהממשלה
בגדה בשבויים. תמיר הוא מומחה
לפיברוק סערות׳ תוך שיתוף־פעולה עם
העיתונאים. במיקרה זה היתד. מובטחת לו
תמיכת הארץ, שגילה את הסקופ, וחברי
המערך נפלו לתוך המלכודת.
הסערה התפתחה כמתוכנן. השר שנגע
לעניין (הבלתי־חשוב לגמרי) שעמד על
סדר-היום היה שלמה הילל, שאין לו הכושר
להשיב מילחמה שערה בסערה כזאת,
ותשובתו היתה מגומגמת.

התוצאה: פירסוס רבתי לשמואל
תמיר, כמגן השבויים. הוא

שלא היו כה זריזים, ואת מנחם
בגין, שיע׳ לו מעצורים מוסריים
בנושא זה.

במשך כפה ימים רכב תמיר על גל של
פידסוטת. גולדה מאיר גירסמח כמה דגרי־

נוסף של הנרי קיסינג׳ר לשבור את הקיפאון
שהשתרר בין ישראל וסוריה, ולהזיז
את העניין קדימה.

ברור שהסובלים העיקריים מן
הקיפאון הם השבויים. כל עוד נמשך
הקיפאון, אין הסורים מוסרים
את הרשימות. ובל עוד לא נמסרו
הרשימות — ממשיכה סבנה נוראה
לאיים עד חייו שד כד שכוי
שנותר בחיים.

גיבח הנד׳ קוסמסס
** ביוון שקיסינג׳ר אינו חי מחסדי ה־עיתונות
הישראלית! ,ואינו חייב להשתתף
במיריוץ הדמגוגיה בישראל, ההא יכול
להעלות רעיונות מעשיים להצלת השבויים.
וזה מה שהוא עשה השבוע.
גישתו היתד. אופיינית. הוא העמיד זו
מול זו את שתי העמדות דבלתי־מתפשרות :
!• עמדת ישראל, שהיא לא תנהל
שום משא־ומתן עם סוריה לפני שזו תגיש
את רשימת־השבויים ותסכים לביקור הצלב
האדום אצלם. עמדה זו היא הגיונית
והומאנית.
•,עמדת סוריה, שלא תגיש את
רשימת השבויים אלא במהלך משא־ומתן,
לפינוי אדמה סורית (או, לפי גירסה אחרת,
אחרי שיבת צה״ל לפחות לקו הסגול).
הסורים סבורים שעניין השבויים הוא הקלף
שבידיהם, והם מנצלים אותו בלי היסוס.

קיפינג׳ר ניסה למצוא נוסחה,
שבל צד יובל לקבלה מבלי לוותר
רשמית על עמדתו המוצהרת. כף
נולד הרעיון שסוריה תגיש את
רשימת השבויים לממשלת אר•
צות־הברית באותו רגע שבו תגיש

לה ישראל את הצעותיה להפר־דת-הבוחות
בחזית הסורית.
כך יוכל כל צד לטעון שנשאר נאמן
לעצמו. ישראל לא תפתח במשא־ומתן ולא
תגיש הצעות לפני שהסורים יגישו את
רשימות־ד,שבויים, והסורים לא יגישו את
הרשימות לפני שנפתח משא־ומתן. ביצת
קולומבוס.
יש ברעיון זד. נסיגה אחת מן העמדה
הישראלית המקורית: ביקור נציגי הצלב
האדום אצל השבויים יידחה בכמה.ימים.
אולם ויתור זה שקול כנגד החשיבות העצומה
שבעצם הגשת הרשימות, שישימו
קץ לסבל המישפחות ויבטיחו את חיי השבויים
עצמם.

על רעיון זה נעיר המישאל ה טלפוני
של מייק ארנון, לפי בקשתה
של גולדה. רוב השרים חייבו
את הרעיון. בל החלטה אחרת הי•
תה פגיעה חם רת*מצפון בשבויים
ובמישפחות.

הועדו פוחד
ץ* דוע לא הסבירה זאת הממשלה, ב-
* ) מילים פשוטות ובגילוי־לב 1

הממשלה פחדה.

היא פחדה, קודם כל, מפני מישפחות
השבויים והנעדרים. אלה נמצאות במצב
נורא מזה ארבעה חודשים, והן מלאות כרימון
בטרוניות מוצדקות כלפי הממשלה
וצה״ל, בגלל הטיפול המחפיר בהן.
במצבם הנפשי, ביו ייאוש ותיקווה, אין
מישפחות אלה יכולות לדון בעניין בקור-
רוח. מה גם שהן נפלו קורבן למישחקים
ווליטיים של עסקגצ׳יקים של המערך וה-
ליעוד, שניסו להשתלט על ציבור אומלל

תוקעים סכין ננג ס!
(המשך מעמודי )13
זה ולהשתמש בו למטרותיהם. עסקני המערך
רתמו את המישפחות בצורה חסרת־מצפון
למערכת־ד,בחירות שלהם, והם מצאו
שותפים מקרב ההורים. הליכוד הצליח בזה
עוד יותר. אלה גם אלה הגבירו את ההיסטריה,
תוך התחרות ביניהם.
הממשלה פשוט פחדה להגיד למישפחות
מהי הסיבה הסבירה למאמצי קיסינג׳ר, ולהיענות
ישראלית לרעיונו הנוהלי. היא פח-
.דה גם מפני דעת־הקהל, אחרי ששרי הממשלה
התחרו ביניהם בהבטחות רמות
וחסרות־כיסוי, איש־איש לשם פירסומו העצמי.

פי השיטה השגורה בממש
לה, היא התחילה לשקר, להפיץ
חצאי־אמיתות, לפרסם הכחשות
מתוחכמות שנועדו ליצור רושם
מוטעה.

זה היה קל בשבילה, מפני שהממשלה
ממילא אינה מעוניינת כלל שקיסינג׳ר
יצליח במאמציו לקדם את המשא־והמתן עם
סוריה. להסכם על הפרדת־הכוחות עם סו
ישראלית
בגולן, כביקעת־הירדן
או כסיני.
היישובים הוקמו, בשעתו, בתירוץ שהם
דרושים לביטחון. תירוץ זה התפוצץ בגולן
ביום־הכיפורים׳ כאשר היישובים העמיסו
על היחידות השותתות־דם של צה״ל עומס
בלתי־נסבל נוסף.

עתה הגיעו הדברים לאבסורד
גמור: היישובים, שהוקמו דצרכי
ביטחון, תבעו לפוצץ את מאמצי-
השלום ולגזור על המדינה מיל-
חמת-נצח, כדי להמשיך בקיומם.

כל זה היה ברור מראש, כאשר הוקמו היישובים.
אולם גם למתנחלים לא יכלה
הממשלה להגיד את האמת. גם להם נאלצו
לשקר ולמסור חצאי־אמיתות, כמו למיש־פחות
השבויים. ומאותה הסיבה: שטיפת־המוח
של הממשלה מתנקמת בה עכשיו.
היא לא יכולה להתכחש בגלוי לכל מה ש אמרה
במשך שש שנים, וגם אחרי יום-
הכיפורים.
בגבור סערת המתנחלים, מסרה להם השבוע
גולדה מאיר הצהרה פוליטית ראשונה

ייטית מאסיכית ואסון שלעומתו
תיראה מילחמת יום־הביפורים בתרגיל.

ברור, כמובן, גם לקיסינג׳ר. לכן הוא
עושה את מאמציו העילאיים להביא להש תתפות
סוריה בוועידודהשלום — וקודם
כל להביא להסדר — בינתיים עימדי.
הצורה היחידה שבה אפשר להשיג זאת
היא לפתוח ׳בפני סוריה אפשרות שישראל
תיסוג מן השטחים שכבשה ב־ — 1967 או
לפחות מחלק מהם.

אם ברור מראש שישראל לא
תיסוג משום שטח, בשום פנים
ואופן — אין לסוריה כל סיבה להיכנס
לבל משא־ומתן שהוא.
העובדה שצה״ל מאיים על דמשק אינה
סיבה מספקת — כי לסוריה מובטחת הגנה
סובייטית מוחצת, עד כדי איום אולטימטיבי
בשימוש בטילי־הפצצה קרקע־קרקע
נגד ערי ישראל — במיקרה של פעולה
מילחמתית מצד צה״ל לעבר דמשק.
במדינה תזלדות
הפורה שחזרה מן הכפור
חייה של דחל מלצקי ניצלו
כימעט בנס. אבל צרותיה
לא תמו
,מצבה של רחל מלצקי, החיילת שקפאה
בטיול האומלל לסנטר. קתרינה (העולם הזה
)1881 החמיר שוב השבוע, לאחר שנדמה
היה לרופאיה ולמישפחתה, כי היא עומדת
כבר להשתחרר מבית־החולים.
בעיות הדם, מהם חששו ביותר רופאיה
בביה״ח ע״ש שיבא בתל־השומר, הסתדרו,

בו אדום לשוו
^ ין ספק שבהשמיעה הצהרה זו, שנו־עדה
כביכול לשיכוך חרדתם של המתנחלים,
התכוונה גולדה מאיר לתקוע
יתד מאסיבי בגלגלי מירכבתו של קיסינג׳ר.

כדי שהרמז יוכן היטב, ניתנה
הוראה למנגנון־התעמודה הממשלתי
להפיץ ידיעות עד הקמת עיר
גדולה ברמת-הגולן, שכינוייה יתחיל
כעתיד הקרוב. שידורי ישראל
חזרו על הידיעה כמשך יומיים,
כימעט שעה-שעה.

היה זה כהנפת בד אדום בפני עיניו של
שור.
גם במצב רגיל, אין ההנהגה הסורית
רוצה — או מסוגלת — לפעול באופן רציונלי.
אך הידיעות האחרונות עשוייות
לשגע אותה לגמרי. ברגע העדין ביותר
של בחירה בין הליכה לקראת שלום לבין
חזרה לקו קיצוני.
ידוע כיום שאנוואר אל־סאדאת החליט
סופית לפתוח במילחמת יום־הכיפורים אחרי
שהמערך קיבל את מיסמך־גלילי, על-פי
דרישת דיין. מיסמך זה הכריז על הקמת
עיר בפיתחודרפיח — ושיכנע את המצרים
סופית שמנוי וגמור עם ישראל לספח את
סיני.

ההכרזה עד הקמת עיר כרמת
הגולן, כתוספת הודעתה של גולדה
שהקו הסגול הוא הגבול הסופי
של ישראל כצפון, עלול לגרום
לתוצאה דומה.

השנויים בסוט־תעדולה שוי בזמן המיוחדה
ריה יש, בעיני גולדה ודיין, כמה מיגרעות
חמורות :

• הוא
פחות מן
מאוד שגם
רמת־הגולן

יביא לנסיגת צח״ל להקו
הסגול — ויתכן
חלק סמלי, לפחות, שד
שמאחורי הקו הירוק.

י• עם השגתו, יעבור הוויכוח להסכם־
ביניים עם ירדן, שיחייב פינוי שטחים בגדה,
ויגרום למשבר עם המפד״ל ולמסע-
צלב של הליכוד.
• אחרי שיושגו כל הסדרי־הביניים בשלוש
החזיתות, תעלה שאלת גורלה של
סיני, ויתחיל הלחץ האמריקאי הגדול לנסיגת
ישראל ממנה.

מכל הבחינות האלה, אין הממשלה
מעוניינת כהסכם עם סוריה.
אבד אין היא יכולה להגיד זאת
כגלוי, בי הכלה כסיכויי הסכם זה
פירושה הפקרת השבויים.

הצחות גורדה
ף עוד שמחור־השדים סביב קש!
בויים היה, על כן, אחיזת־עיניים משני
הצדדים, נעשה מעשה חמור יותר לעין-
שיעור.

הוא עלול לגזור סכלות נוראים
על השבויים.
מזה כמה ימים מתנהל בארץ מחול שני,
שמשתתפיו הם המתנחלים ברמת־הגולן, בגדה
ובסיני.

אדה חוששים, כצדק, שעם השגת
הסכם-שלום יצטרכו להסתלק
מיישוכיהם, ולהחזיר את האדמה,
שהם יושכ^ס עדיה, לכעליה. שום
הסכם־שלום לא יכיר כריבונות

במעלה. בפגישה עם מישלחת מטעם היישובים
הודיעה שאין שום מקום לתזוזה
ישראלית מקו הפסקת־האש של .1967

״הגולן על כד היישובים הוא
חלק כלתי-נפרד ממדינת ישראל,״
אמרה גולדה למתנחלים — ואלה
מסרו זאת מייד דפירסום.

דמיון מדהים
^ שה לתאר הצהרה הרת־אסון יותר
| /מאשר זו בשעה הנוכחית.
כי זהו המצב:
ממשלת מצריים הכריזה שהיא לא תחזור
לוועידת ז׳נבה, אם לא תשתתף בה סוריה.
אין זו הצהרה טאקטית, אלא ביטוי למצב
פוליטי. מצריים פשוט אינה יכולה להרשות
לעצמה להתקדם לקראת הסכם־שלום עם
ישראל, מבלי שלפחות סוריה תעמוד לצידה.
הדבר
נובע ממאזן־ר,כוחות בעולם הערבי.
המדינות הערביות הקיצוניות — ובראשן
לוב ועיראק — מנהלות מילחמת־הורמה
נגד המישטר של אנוואר אל־סא-
דאת, מאשימות אותו בתבוסתנות ובהפק-
רת פיתת־הנצחון של יום־הכיפוריס.

יש דמיון מרתק ומדהים כין נוסח
דבריהן עד ממשלת מצריים
ונוסח דברי הליכוד על ממשלת
ישראל.
סוריה נמצאת בין שני המחנות. אם תעבור
לצד הקיצוני, יישאר אל־סאדאת מבודד
כימעט לגמרי בעולם הערבי, ומישטרו עלול
ליפול. אין ספק שלא יוכל להמשיך ללכת
בדרך לשלום.

פירוש הדבר: מילחמה חדשה
תוך כמה חודשים, התערבות סוב

תחליט סוריה סופית שלא ללכת ל-
דנבה, לא יוכל סאדאת להמשיך בדרך השלום.
תנופתו של קיסינג׳ר עלולה להיעצר.
אויביו בחוגי המימשל האמריקאי,
שהרימו לאחרונה ראש, יוכלו לערער את
מעמדו.
ייווצר קיפאון — ותתחיל התכונה לקראת
מילחמה חדשה. הפרדת־ד,כוחות בדרום לא
תחזיק מעמד במציאות כזאת.

אך הקורבנות הראשונים והמיי־דים
יהיו — השבויים בסוריה. הכרזת
גולדה כשעה זו היתה תקיעת
סכין בגבו של כד אחד מהם, יותר
מאלך נאומיו של שמואל תמיר.

קול השלום נום
^ חד הצדדים המחרידים ביותר של
מאורעות אלה היה חידלונו הגמור של
מחנודהשלום בישראל. פחות מחודשיים
אחרי הבחירות, מתחילות להתברר מלוא
התוצאות של המפלה שספג.
אילו קרו הדברים בכנסת הששית או
השביעית. היתד. מתפתחת פעולה פרלמנטרית
נמרצת נגד הצהרות גולדה. קולו המתסיס
של שמואל תמיר היה צריך להתחרות
בקול תקיף של דוברי-השלום, והיה
נוצר לפחות מצב של תיקו.
שום דבר כזה לא קרה הפעם. סיעת
שולמית אלוני לא חלמה להסתכן בעניינים
כאלה, שאינם פופולריים בין חבריה. ל סיעת
מוקד אין הכושר, ואולי גם לא
הרצון, לנקוט פעולה פרלמנטרית נמרצת.
היונים של המערך, שתקו. פינחס ספיר כבר
הביע תמיכה בהקמת עיר בגולן.
גם מחוץ לכנסת לא יכלה להתארגן
פעולה רצינית, דרמתית ומרשימה, נגד ה־מיפנה
הרה־האסון בעמדת הממשלה. המחנה
כולו היה, כאילו, משותק. הוא מפוצל,
מפולג, חסר מוראל.

גם מחמחדל חזה יסכלו, מעד הכד,
השכוייס בסוריה.

חיילת מלצקי (למטה)*
סכנה לאצבע
אולם אחת מאצבעותיה היא במצב העלול
לחייב את כריתתה.
רחל שוחררה בסוף השבוע מביתר,חולים
ועמדה לצאת בייום הראשון להח למה
בבית קיי בנשריה. אולם היא חזרה
לבית־ד,חולים לשם טיפולים נוספים, ב־נסיון
להציל את אצבעה.
מישפט צבאי? מסתבר כי לרופאים
בארץ אין נסיון רב בטיפול באברים קפואים,
ולכן עדיין לא נפלה ההחלטה הסופית
באם לכרות את אצבעה.
אולם צרותיה של רחל עדיין לא הסתיימו
בבעיות הרפואיות. חוקרי מצ״ח
(מישטרה צבאית חקירות) שביקרו אצלה,
הודיעו לה כי הם ממתינים עד שתבריא
לחלוטין, כדי לחקור אותה בעניין ה ראיון
שערך עימד, העולם הזה בבית־החולים.
החוקרים איימו עליה שתועמד ל־מישפט
צבאי על כך שדיברה עם הכתבים.
בשיחה פרטית אמר אחד ממישפטני
מערכת־ד,ביטחון שהוא מתנגד להעמדתה
של רחל לדין :״אם לצד,״ל היד, ימה
להסתיר, והוא לא רצה שרחל תדבר עם
עיתונאים, הוא יכול יהיה לדאוג לכך שעיתונאים
לא ייכנסו לחדרה בבית-החולים.״

עתונות
3כ בבית־הקברווו

״עמי מבודד בעמים...״
אומר השיר הישראלי
שנבחר לפירסום בעיתון מצרי
״פלירחמנא אל־ריחמן,״ נאמר בשיר הערבי
,״׳אל־שמא אסבחת דאמיה אל
מלא רחמים, השמיים היום אדומים.
לא היה בזה משהו מייוחד. העולם הערבי
מלא משוררים, והוא הדין לגבי
עמודי השבועון הקאה,ירי רוז אל־יוסג<.
המייוחד בשיר זה היד, רק מקורו. מתחת
לכותרת נאמר :״מאת המשורר הישראלי
דידו מנוסי.״
״חטאתי חטא יוהרה מדוע
בחר העיתון המצרי בשיר זה י
יתכן שההסבר לכך טמון במילות השיר:
״אל מלא רחמים / ,השמיים היום
אדומים /והבכי בבית־הקברות /שבעתיים
כואב — להמחיש /איך פיתאום
(המשך בעמוד )19

איו רקח מגן־דויד־אדום תהגה שמעוה לפצועים
-והשתמש בה רגנ ״ ת אולמי ריקודים

זות 11ה נתחנח

ה שוה הריושונה
ן* אופרה של עפולד. כבר הייה? לא?
ובתיאטרון של עפולה? גם־כן לא?
לא פלא. אופרה ותיאטרון עוד אין שם,
למרות כל הבדיהות. אבל אם אתה רוצה
להתחתן דווקא בעפולה — בבקשה. יש
כבר איפה. לא מכבר נחנך בעפולה אולם
ההתזנוה/בריתות/חגיגות/מסיבות החידוש,
״המפואר ביותר בעמק״ .ומוטב שתזדקק
;לשירותיו העליזים מאשר לשירותיו של
הגות שבתוכו הוא שוכן כבוד, הלא הוא
בית מגן דויד אדום החדש, שניבנה בכספי
תורמים מחו״ל.

השבוע, נפגם פתב ״העולם הזה״
מרסל זוהר לתחנת עזרה רא־

גי.״ בנוסף לכך, הודגש :״מיזוג־אוויר
מלא, חנייה נוחה, והעיקר: מיטבזז מעולה.
אנו העמדנו לעצמנו,״ כתב האדון
ז׳ק במודעתו ״כאתגר, להתחרות בהידור
ושרות עם כל אולמי הצמרת בארץ !״
עד שנפגשתי פנים־אל־פנים עם מר ז׳ק
!כהן, התייחסתי לעניין כאל מהתלה. אולם־
!חתונות בבית מגן דויד אדום?
אך מר כהן היה רציני מאוד.
״ואתה מצד. את האולם הגדול או
הקטן?״ שאל אותי .״למתי? 25 בחודש?
מצויין. פנוי. ב־ 24 לא פנוי, אבל ב־25
פנוי. מה אתה רוצה לעשות, ברית־!מילה?חתונה?״
״חתונה,״ אמרתי .״אבל רק ל־ 50 איש.
אני בא מנצרת, במייוחד. כמה זה יעלה

התורמים המופתעים
ץ* נהל האולם שפע כולו חיוכים .״אני
1* 1לוקח 20 לירות לאורח, בשמדובר ב־
200 איש. אם אתה רוצה רק 50 מנות, תתן
כמה שאתה רוצה. אתה רוצה גם תיזמורת?
עוד 500 לירות. איזה תיזמורת יש לי?
ישר מחיפה ! לא־נורמלי ! שירים יווניים...״

אולמי החתונות שד מד״א*
לבני מישפחת לפאו מיספר סיבות טובות
להתרעם על השימוש המוזר שנעשה בכספם.
ב־ 25 בנובמבר 1968 חתמו עי -
הזוג לפאו, הגברת פיי ובעלה המנוח
בנימין, עם ד״ר יוסף קוט, יושב־ראש
מועצת המנהלים של מגן־דויד־אדוס בישראל,
על הסכם לבניית תחנת עזרה
ראשונה בעפולה על שמם, ולצורך זה תרמו
סך 50 אלף דולר. תחנה זו נחנכה
בחודש יולי . 1971
אולם, ב 24-בינואר 1973 שלחו הגברת
פיי לסאו ובנה הווארד אל שר־הבריאות
של ישראל, ויקטור שם־טוב, מיכתב בזו
הלשון :
״בחודש נובמבר ,1972 ,בקרנו בתחנה
ונדהמנו למראיה העלוב ולדלות השירותים
הרפואיים שהיא מעניקה לתושבי העיר.
בזעם רב גילינו שאולם־ההרצאות הגדול
בבית התחנה משמש כאולם־חתועות מקומי,
וכי במיטבה הבית הוצב מקרר־מיסעדה
ענקי. שי׳מוש־לרעה זה בשירותי הבית עומד
בסתירת לכוונתו הראשונית של ההסכם
החתום׳ .
״בפגישה שנערכו, לאחר־מכן עם ד״ר
יוסף קוט ואנשי ציוותו, במישרדיו הראשיים
של מגן־דויד־אדום בישראל, בתל־אביב,
גויללנו בפניהם את תרעומתינו על
האופן המביש בו מחללים את ייעודה ה־חשוב
של תחנת העזרה הראשונה בעפולה.
הם הכחישו את העובדה שבית זד, משמש

יו״ר יוסף ר,וט
למטה זועקים הפצועים —

שונה של מד״א בעפולה, אד לא
כדי לרכל טיפול רפואי אלא כדי
להזמין אולם לחתונה. והרי דיווחו:
המזכירה,
המקיימת תורנות ליד המר־גזיה,
שאלה אותי למבוקשי. אמרתי לה
שאני מחפש את האדון דק כהן. אני רוצה
להתחתן, ואני ׳מבקש לדבר עם האדון
כהן. ראיתי את המודעה בעיתונות, ובאתי.
מי שרואה מודעה כזו, אסור לו להחמיץ
את ההזדמנות. אם כבר להתחתן, אז ש יהיה
בעפולה. בשביל זה באתי במיוחד
;מנצרת. ואם כבר להתחתן בעפולה —
אז רק בבית מגן דויד אדום — שבו
״האולם המפואר ביותר בעמק !״

מיטבה מעולה
וחו״ה נוחה
ך• ך חי ה כתוב במודעה בדבר :״לוא־
^ שונה אין צורך להסיע את האורחים
למרחקים ...לחתונות, בר־מיצווה, ברית־מילת,
חגיגות משפחתיות וכל אירוע חגיי

ז׳ק כהן באולם החתונות
— למעלה צוהלים החוגגים
מגן־דויד־אדום?״

״ומד. יגידו אנשי
התעניינתי בתמימות.
האדון כהן מיהר להרגיעני :״אני המנהל
פד״״ אמר .״אתה נמצא באולמי לחיים.
אתה יודע ממה חתונות אני כבר עשיתי
!פה? למגן־רויד אין מד. להגיד בעניין.
פה אני מדבר ! אחרי כל התוגה או מסיבה,
אני נותן להם תרומה 200 לירות!״
מי שלא נלהבו ביותר לרעיון הקמתו
של אולם־חתונות בתוך תחנת
עזרה ראשונה של מגך דויד־אדוס, היו
הגברת פיי לסאו ובנה הווארד, משדרת
ווסט-אנד ,525 נידיורק.

לצרכים אחרים מאשר לעזרה ראשונה
ולטיפול רפואי.
״היום קיבלתי מוכתב, אליו צורפה מודעה
המכריזה על פתיחתו של אולם-
חתונות בתחנת העזרה הראשונה בעפולה.
דבר זה עומר בסתירה להסכם שנתתם
על־ידינו עם מגן־דויד־אדוס, ולכן יש בכך
משום הונאה ומירמה.
״אנו פונים אליך בבקשה לסיוע לנו
לקבל לידינו בחזרה את 50 אלף הדולרים
שתרמנו לשם בניית תחנת העזרה הראשונה
על־שם פיי ובנימין לפאו, בעפולה.
אנו מתכוונים לגייס לעזרתנו כל
צעד חוקי אפשרי, להחזרתו של כסף זה.

אפילו בעפולה
״כן ברצוננו להודיעך כי נפגענו מאוד
מתדמיתם של ד״ר קוט ואנשי מד״א, ואנו
מתכוונים להביא עניין זה בפני העיתונות.
״נעריך מאוד את שיתוף־הפעולה שלך,
כשר־ד,בריאות, בעניין זה, ואת תשובתך
אלינו בדואר חוזר.״
העתקים ממיכתב זד. נשלחו אל שר-
האוצר פינחס ספיר: ר״ד יוסף קום, יו״׳ר
!מועצת המנהלים של מד״א ! שמשון שחורי,
ראש העיר עפולה ; ומר עמנואל צלר, יו״ר
אגודת שוחרי מד״א.

..לא מבטלי
חחה״
י * לכד יצחק מרידוד, יו״ר הנהלת
> מד״א בעפולה :״הבניין הוקם לפני
שנה וחצי. תרומתו של בנימין לפאו מפסה
רק כשליש מההשקעה. אנו מצטערים ש־
!נאלצנו לעשות חוזה בדבר ניהול אולמי־החתונות
בבניין, אך התחנה לא היחד,
!מסוגלת למסות את הוצאותיה. מר דק
כהן משלם לנו 1,500 לירות לחודש. זה
עבור האישור שנתנו לו, להקים מיטבה
בבניין. הוא השקיע 80 אלף לירות במיטבה
זה. הוא גם מעביר לגו תרומות של הקליינטים
שלו, אחרי כל חתונה.
״הוא גם נתן לנו הלוואה בסך 20
אלף לירות, ללא ריבית, לצורך התקנת
מערכת התאורה באולם( .כלומר, מד״א
השקיע סך של 20 אלף לירות, כדי להפוך
!את אולם ההרצאות והספרייה לאולם-
חתונות).
״!כל הסידורים נעשו באישורם של אנשי
מרכז מד״א בתל־יאביב, ובעיקר בהסכמתו
של ד״ר יוסף קוט,״ הטעים מרידוד .״מכל
!מקום, איננו יבולים לבטל את ההוזה
עכשיו.
״לא נחדש אותו, בעוד שניה וחצי.״
משנשאל ד״ר יוסף קוט על חעניין, לא
הירבה לדבר .״אני לא זוכר מה חיה שם,״
יאמר .״תשאל מישהו אחר.״
ואילו בן־ציון טרזן, מנכ״ל מד״א :״אני
נמצא פה רק כחצי שנה. מי שצריך לענות
לך׳ ,זה ד״ר קוט.״
איך הגיב שר־הבריאות, ויקטור שם־
טוב, על מה שנעשה בתחנת מד״א
בעפולה? מה היתד. תשובתו לתלוגת מיש־פחת
לפאו? האם הורה השר לאנשי מיש־רדו
לחקור בעניין? האם הגיב בכלל?
איזק מורים, דובר משרד־הבריאזת
הגיב :״השר קיבל את המיכתב,״ ענה .״אנו
לא מוכנים לגלות את תוכן המוכתב ש נשלח
למתלונן.״
האם עשה מישרד־הבריאות צעדים ממשיים
כדי להגיב בפרשה?
ענה הדובר :״העניין שייך למגן־דויד־אדום.
אין מישרד־הבריאות אחראי ל־מד״א

* בקומה העליונה — אולמי החתונות.
למטה תחנת העזרה הראשונה. השלט
מורה שהתחנה קרוייה על שס מיש־פחת
לפאר

מומחית צופתיה, יועצת שנוע האופנה
הישדאליו , 1מהבירה מה גום למשבר
הנוער או 1האופנה בעולם ובישראל:

ה | 1)¥| 1י 11 הלו רוף, יועצת
11 1 1 /1 1 /1 1 1אופנה צרפתית ש־הגיעה
לארץ, לשבוע־האופנה הישראלי.

ך ) או פנ ה גוו ע ת — האופנה העילית
| נעלמת — הצעירים הם שנותנים
את הטון — המיני מת — פרים איבדה
את כתר בירת האופנה.״כך פסקה השבוע הלן רוף, צרפתיה,
בת לאב יהודי ולאם אנגליה, שהגיעה
ארצה לשבוע־האופנה הישראלי, שנפתח
ביום א /הגברת רוף, בעלת רעמת שער־השיבה,
שהגיעה. כשהיא מלווה בבנה בן
ה־ ,23 אמנם מוסמכת לפסיק זאת. מזה
20 שנח היא משמשת כמומחית, יועצת
ובת־סמבא לענייני אופנה בעיתונים ובחוגים
שונים באירופה ובאמריקה.
״האופנה !משתנה,״ היא אומרת .״זה כבר
לא מה שהיה פעם. הנשים, שלמעגן נוצ רה
האופנה ובזכותן התקיימה, לובשות

היום בגדי גברים. באותם בגדים שהו הולכות
בבוקר למישרד, הן הולכות בערב
לתיאטרון.
״לשינוי זה הביאו גורמים פסיכולוגיים,
חברתיים, כלכליים ואחרים. מזג־חאוויר.
למשל. האקלים באירופה השתנה מאוד.
שני החורפים האחרונים היו תמים מן
הרגיל. בפינלנד לא ירד השנה שלג אפילו
בדצמבר. לכן ירדו המכירות מאוד.״
״המשברים הכלכליים הקשים, העוברים
כיום על העולם, השפיעו גם הם. לאנשים
יש עכשיו פחות ;מזומנים כנים. אפילו

ח 1 0ע 1י 111ד היא קארין דונסק
בפרוות שועל־אדו
^ \141
לשנת ,1974 עם פומית תואמת. כל זה, בשבוע ו

מיסתווין

שרון שקד, דוגמנית צעירה עולה, בתו של רב ושוחט, ב״מראה
הטבעי״ .חזיה שקופה לפי אופות ה״בלי״ .למטה: ביב, תייר
אמריקאי צעיר, הדוגמן שדמותו נשקפת לאחרונה ממרבית תצלומי־הפירסומת לביגוד
בארץ, ולצידו רוקי הוניגמן, מלכת־המים הישראלית לשנת 72׳ באפודות צעירות ורעננות.

ך 1 1כ 1עו ך ך | בבלי (מימין) דוגמנית כושית ילידת ג׳מייקה, תושבת
ך 1111811
^ 1ש 1 11 1 11 הזמר הכושי חיוג, שעזבה השבוע את הארץ. העו
מוריאל (במרת) ,ונחמה לג (משמאל) ,דוגמנית ישראלית צעירה חטובדת בחו״ל, לחוף ינז־הח?

משבר האנרגיה השפיע, גרם לכך שהחומרים
הסינתטיים, שמקורם בנפט, יפנו לאט-
לאט את מקומם לחומרים טבעיים: עוד,
פרווה, צמר נקי.
שיחדור מתסביכים

נודוגמניות־הצנורת הוותיקות ביותר של ישראל,
רוסי עשירה — בשורת המראה המפנק והמלטף
ופנה הישראלי העשירי בארץ, המתקיים השבוע.

ף ככלל, אווי ר ת החופש מזהשתחר־
״ 1רות ממוסכמות ומריעות קדומות באה
היום לידי ביטוי בולט מאוד בתחום האופנה.
גם הנשים וגם הגברים השתחררו מהתסביך
של ,׳להתלבש כמו כולם,׳ וכל אחד
מחליט לעצמו ימה מתאים לו, בלי להתחשב
במה שהוא רואה ברחוב. למעשה,
הצעירים הם שמכתיבים כיום את האופנה
בעולם׳ וברור מדוע, שהרי הלבוש הוא
גורם־משיכה סכסי, והמתירנות הגוברת
בתחום המין נותנת את אותותיה גם כאן.
היום, אפילו ילדות קטנות מחליטות מה
הן רוצות ללבוש, וזה דבר שלא היה
מתקבל על הדעת עד לפני זימן לא רב.״
״אמנם, בירות־האופניה, ,פריים ולונדון,
ירדו מגדולתן,״ מוסיפה הגברת רוף לספיר,

״׳אך דווקא שם אפשר לראות את השינויים
המתחוללים, ולהיווכח שגם את אלה מנחים
עקרונות מסויומים, בפריס עוד אפשר
לראות נערות במיני, אבל רק כאלו שאינן
יכולות לוותר עליו בשום אופן. בלונדון
היתה השנה ירידה גדולה במכירות, בגלל
המשברים ה־שונים, אבל אפשר לראות שם
שהקו השולט הוא בגדים רקומים, בסיג׳נון
רוסיה־דומניה.
״גם האיטלקים עדיין מצטיינים בצבעי־הטכסטיל
המקסיימים ובמוצרי־העור המעולים
שלהם.״

תחזית
של אופנה
כל הגברת רוף סומכת על הטבע ה־

\ £אנושי, שלא י3זיב
״ובכל־זאת, אינני מאמיניה שהאופנה
תמות אי־פעם,״ היא אומרת בהחלטיות.
״יתמיד, תהיה אופנה כלשהי. לבני-האדם
ייש צורך נפשי לחדש ולהתחדש. זה מה
שעושה את המכוניות, וזה גם מה ׳שעושה
את הבגדים.
״עכשיו, למשל, בגלל אווירת החופש,
יש נטייה כללית לחזירה ליאופנת שינות
השלושים. הנשים מתחילות שוב ללבוש
שמלות רפויות, גולשות, רומנטיות. התחילו
בכד הנערות האנגליות.״
ביקורה הראשון של הלן רוף בישראל
היה לפני שמונה שנים.
״אין ספק שהמשברים האחרונים אצלכם
ובעולם השפיעו גם על האופנה הישראלית,

71* 111 ״111 נחמה לב, תגליתו של
11 1 1 9 111 הצלם בן־לם, ילידת הארץ
וספרית־לשעבר, הכובשת, לה מקום
של כבוד בעולם האופנה הבינלאומית,
בשימלת־ערב ארוכה, כובע ורעלה.
אבל העסק כאן ׳מתחיל להיות הרבה יותר
מאורגן.״

הפוטיקזם
מת חסלי ם
ך* יום א׳ 4הישראלי אביב. באירוע
יכה ישראליים,
העונות ולכל

ונגלית וידידתו של
ז החדשה מצרפת,
במערכת בגדי ים.

נחמה, מוריאל ובבלי בשלוש וריאציות על אותנ נושא: אופנה, יופי, שמש
ויס. באותו דיגוס — ביקיני ״המראה הפתוח״ ,בגדיים שלם ״המראה הצנוע״,
משמאל: קארין דונסקי בשינוי דמות, כילדה טובה.
ומסתירה טיחיינז.

המואר! הפתוח
בשמלת־היס,

המגלה נופח

השבוע נפתח שבוע־האופנה
ה־ ,10 במלון הילטון בתל־זה
משתתפים 90 יצרני־אופ־המייצאים
לחו״ל בגדים לכל
הגילים. כוונתו של שבוע
(המשך בעמוד )18

י כל האוסנה גוססת י
(המשך מעמוד )17
האופנה הישראלי היא למקים מגע בין
קניינים טחו״ל לבין היצרנים הישראליים,
ומטרתו — לעודד את הייצוא בתחום
זה של התעשייה הישראלית.
ומחצית טמיספר הקניינים, שהוזמנו ל-
שבוע-האופנה, לא הגיעו. חמישלחת הגר*
מנית, למשל, לא הגיעה כלל. ליצרנים ה־
.גרמניים. מלאי גדול עוד מן השנה שעברה,
שעדיין לא הצליחו למסרו.
באנגליה התבטל השנה, זו הפעם השנייה,
שבוע-האופנה הישראלי, שאמור
היה להיערך בלונדון.
מפרים הגיעו קניינים, כי שם המצב לא
מזהיר אבל מה שמציל אותם זוהי התודעה
החזקה של אופנה שיש לצרפתיות.
עלייודהטחירים הדוהרת והמשברים העולמיים
מחד, ובעיותיה המייוחדות של
ישראל מאידך, הביאו את שוק האופנה
הישראלי לשפל הסר-תקדים כימעט.
!פעם היו תצוגות־סאופנה אחד הבילויים
והעיסוקים החביבים והמשתלמים ביותר
של נשות ישראל. היו אלה אירועים חברתיים,
שנערכו בחסות מוסדות ומיפעלים
התנדבותיים שונים. נשים.היו באות אליהם
כדי לראות ולהיראות, והיו אף קונות בהתאם.
כיום — תצוגוודהאופנה חדלו כליל.
מדורייהאופנה בעיתונים, שתפסו פעם
מקום חשוב בחומר המייועד לנשים, מצ טמצמים
והולכים. האחוז הגבוה ביותר
של עיתונאיות, שנשלחו לחופשות ארוכות,
הוא זה של עיתוגאיות־האופנה.
אך בצורה החמורה ביותר מתבטא המשבר
באופנה הישראלית במכירות בחנויות
ובבוטיקים. מכירת סוף־העונה, שהחלה
השנה במועד מוקדם מן הרגיל, כושלת
ביותר. תנועת הקונים חלשה מאוד, ומי
שנכנס לקנות בורר היטב, ועורך השוואות,
ומגביל עצמו לדברים הנחוצים לו ביותר.
הבוטיקים הגדולים, אלה הקשורים עם
קניינים בחו״ל, מצליחים עדיין להחזיק
מעמד. אך הבוטיקים הקטנים, אלה שצצו
לפני זמן לא רב כפטריות אחר הגשם ולכולם
נמצאה פרנסה, פושטים כעת את
הרגל בזה אחר זה ומתחסלים.

פטה של הישראלית גיתית זהבי בבית-
מישפט בחונג־קונג. היא הואשמה בחמישה
סעיפייאישום: ניסיון שוד, ניסיון רצח,
החזקת אקדח ללא רישיון, החזקת תחמושת
ללא רישיון ושהייה בלתי־חוקית ב־הונג־קונג.

כל סעיפי-האשמה ביחד קיבלה גיתית
חמש שנות מאסר, בבית־הסוהר לנשים שלהונג־קונג.
היא בוני הישראלית, הנערה בת מי שכימעט הצליחה לערוך את
ר25*,
השוד הישראלי הבינלאומי הנוצץ ביותר?
גיתית נולדה ברחוב שינקין בתל-אביב,
להורים אמידים. אביה הוא יהודי דתי,
היא למדה בבית־חספר העממי בלפור ב־תל־אביב,
אולם סירבה להמשיך את לימו־דיה
בתיכון.
גיתית חשה תמיד שהיא נדחקת הצידה.
שאחותה, המבוגרת ממנה והיפה בעוד ממנה, הלכה במסלול הרגיל של כל בת־טובים:
בית־ספר עממי, תיכון ונישואין,
וזכתה תמיד לשבחים מכל צד, הרגישה
גיתית את עצמה כמעין כיבשה שחורה.
ההורים לא השלימו עם כך שבתם הצעירה
לא המשיכה בלימודיה, וכעונש הגבילו
את יציאותיה מהבית בערבים. .באחת
הפעמים שיצאה מהבית בערב פגשה גיתית,
שהיתר, אז בת ,15 בבחור בן גילה, והחלה
יוצאת אי תו.

ך* צעירה האלגנטית, שנכנסה ל!
ן חנות־חתפשיטים ההדורה ביותר ב־הונג־קוגג,
נראתה לעבד־יאל-קאדר הפא-
קוסטני, בעל החנות, כדג שמן ביותר.
הוא הציגה עצמה מויקטוריה אודה, תיירת
עשירה מרומא.
כשבחנה התיירת העשירה את היהלומים,
הבחינו עבד־׳אל-קאדר ושני עוזריו,
פאקיסטני נוסף וסיני, כי בפניהם עומדת
אשד, המבינה היטב ביהלומים.
ויקטוריה אודה לא היתד, אלא הצעידה
הישראלית גיתית זהבי, שהגיעה — אחרי

רוגים להריונה׳ סר מליבו כל חשד.
אחרי הצהריים הגיע אבד־אל־קאדר,
עם שני ״ עוזריו, למלונה של גיתית.
הם הביאו עימם עשר חבילות יהלומים,
בשמי כולל של 60 אלף דולר. מכיוון שהבחינו
כי לקוחתם מבינה ביהלומים,
הביאו לה את הסחורה המשובחת ביותר
שהיתה בחנותם
אולם בחדר ציפתה להם הפתעה. התיירת
העשירה מאיטליה המתינה להם כשבידה
אקדח אוטומטי שלוף, ודרשה את היהלומים.
היהלומן לא איבד את עשתונותיו.

נערה דתית
וסרטנים
** אשר גי לו זאת ההורים, החליטה גי-
תית המאוהבת להציג את הבחור בפניהם.
לאבא ולאמא ציפתה הפתעה. הבחור
היה בן העדה הספרדית. הם לקחו את חבת
אל דודתה שבאנגליה, כדי להרחיקה מן הבחור,
וחזרו לארץ בלעדיה. היא נרשמה
לבית־הספר המלכותי למישחק.
גיתית גילתה את העולם הגדול, עולם
שהיה כד, שונה מהארץ הקטנה שלה.

\זש\דוז 1ה1זצצז1

אומר יצחק אדלר, בעל שרשרת חנויות
אדלר ברחבי הארץ :״בשרשרת הבוטיקים
שלי היתד. תמיד מכירה עצומה. עכשיו
אני מצליח בקושי להחזיק מעמד, בזכות
הייצוא שלי. לולא זה, הייתי נאלץ לסגוד,
כי ממכירת בגדים היום בארץ אין שום
רווח. תראו אח הבוטיקים הקטנים, איך
הם מתחסלים. היום אשר, קונה דבר אחד
במקום שניים ועוד חושבת פעמיים.
״ואני חושב שאצלי המצב עוד טוב.״

לשגות
את המצב
כרה ם דר, מנהל מכון הייצוא היש־ראלי,
מקווה לטוב. לדעתו, הדרך ל החזיק
מעמד וגם להתמודד בשוק העולמי,
היא להעלות את טיב המוצרים הישראליים
ולשמור על מתח־רווחים נמוך, עד
יעבור זעם. איכות טובה, מחירים נמוכים
— זוהי נוסחת־הפלא.
״ומוכרחים,״ אומרים היום בארץ .״אם
לא כן, למי נופל למכור? לאנגלים או
לגרמנים, שמחסניהם. מלאים עדיין ביתוצ־רתם־שלהם?
או אולי לצרפתים, המכתיבים
את האופנה לעולם כולו?״
אולם, הקשיים בהם שרוי הענף בארץ,
.אינם אלא השתקפות של המצב בשוק האופנה
העולמי.

דרך־גדודים בת חמש שנים, להונג־קונג.
אחד השמות האמיתיים של גיתית היה
אמנם אודה, כיוון ששלוש שנים קודם
לכן נישאה לצייר אנגלי בשם זה, אולם
את השם ויקטוריה המציאה לצורך שוד־יהלומים,
נפלא בתעוזתו, אשר תיכננה,
ואשר הביקור בחנות התכשיטים ההדורה
היה השלב הראשון בו.
גיתית, שדיברה עם מוכרי היהלומים
איטלקית, לא יכלה להחליט אילו מהיד-,
לומים המוצעים לה היא עומדת לקנות,
אולם נתנה להבין כי היא מעוניינת ביהלומים
רבים. היא הציעה לעבד־אל־קאדר
לבוא למלונה עם יהלומים רבים ככל האפשר,
כדי שתוכל לבחור בניחותא את
קניותיה.

החרה לא
היתה הדה
יי* ונג-קונג היא עיר מסוכנת ורבת
1 1מעשי־שוד, ועבד־אל-קאדר הוא סוחר
מנוסה. אולם, כששמע את שם המלון בו
מתגוררת הקונה השמנה שלו, מלון מנדרין,
אחד ההדורים והיקרים בהונג־קונג, וכשהבחין
כי הלקוחה שלו נמצאת בשלבים האח-

הוא חישב מהר, החליט שתגובותיה של
אשד, הרה אינן יכולות להיות מהירות.
טעות זו כמעט שעלתה לו בחייו. הוא
התנפל על גיתית וניסה לתפוס את אקדחה.
תוך כדי מאבק בין השניים התפוצץ בלון
נפוח, שהיה תחת בגדיה של גיתית, ולפני
שעבד־אל-קאדר הצליח להבין כי השודדת
אינה בהריון כלל, נורה בראשו. עוזרו
חסיני, שנחלץ לעזרתו, זכה למהלומת־אגרוף
מידה של גיתית, ונשאר שוכב על
ד,ריצפה. גיתית עצמה נבהלה, השאירה
את שתי הגופות בחדר, יחד עם הפאקיס-
טני הנוסף, שלא העז פלל לעזור לידידיו,
הניחה ליהלומים, ונמלטה מהמלון.
היא נרשמה בשם אחר שלה, גיתית
פורוצ׳י, במוטל צנוע, סמוך לאותו מלון.
מישטרת הונג־קונג איתרה אותה תוך
שעות ספורות ועצרה אותה.
בבית־החולים בו שכב עבד־אל-קאדר,
הוא זוהתה סופית.

חמש שמת
מאסו
ך * מיקרה פולו אירע לפני חמישה
ן | חודשים. בשבוע שעבר נערך מיש-

בעוד שכאן היו ידידיה מעטים, לונדון
הגדולה חייכה אליה. בעוד שבארץ לעגו
לה ילדי השכונה מפני שלא היתר, יפה,
הרי בלונדון לימדו אותה לצבוע את שערה
לבלונד כדי שלא יבחינו בדלילותו, להתאפר
כך שאורך אפה לא יהיה מודגש,
ולהתלבש באופן שיסתיר את מיגרעות
גיזרתה .״הברווזון המכוער״ הפך כומעט
לבדבור.
כעבור שנה חזרה גיתית ארצה. היא
נרתמה משך חודשים אחדים ללימודי־בגרות
אכסטרניים, סיומה אותם בהצלחה.
היא גם חזרה אל החבר ד,ושן שלה, ל-
מגינת-יל״בם של הוריה.
גיתית, שמימיה לא עבדה, קיבלה מהוריה,
כפרס על תעודת־הבגרות, דן מי-
כוס שבועיים, שאיפשרו לה לגלות כי גם
בארץ יש חיי-לילה. הנערה החלה מופיעה
בדיסקוטקטים שונים, ואף יצאה ערבים
מוספר עם סטה מנערי־ד,שעשועים המפורסמים.
כשהגיע
זמנה להתגייס לצד,״ל, הצהירה
גיתית על דתיותה. אולם, למרות שמיש־פחתה
היא דתית אדוקה, השליכה גותית
את הדת !מאחוריה. בשבתות היתד, מופיעה
על שפת הים, וגם פיר׳ות־הים הבלתי-
כשרים נעמו לחיכה.
באותה עת החליטה גיתית סופית כי
היא לא תישאר בארץ. הוריה, שלא הסכימו
לנסיעה נוספת שלה לחו״ל, סירבו לממן
נסיעה זו. גיתית תוכננה להתגנב למטוס,

* היא רצתה להוכיח דתדאניב הקטנה שהצליחה בעודם -
* היא יצרה כותרות עולמיות -בעזרת שוד אלים
אולם חזרה מנמל־התעופה לוד בבו,שתפנים,
לאחר שהסתבר לה כי לא תוכל
לעלות על מטוס, מבלי שיבחינו בה. כעבור
ימים מיספר נסעה לחיפה, הצליחה לחדור׳
לאוניית־נוסעים יוונית. כמה דקות לפני
ההפלגה גילה אותה קצין באוניה, והנוסעת
הסמוייה הורדה אל החוף.
המיישטרה סגרה את התיק לאחד ש־גיתית,
בכושר־השיננוע הרב שלה, הצליחה
להסביר לחוקרים כי היה זה מעשה־ילדות
שלא יישנה.
רעבה ברומא
ץ יתית החליטה לנסוע לחדל בדרך
^ הישר. הוא לוותה כספים מידידים —
כספים אותם הקפידה להחזיר אחר־כך —
וקנתה כרטיים־טיסה לרומא. באותה עת
החליטה להיות במאית״סרטים, והנסיעה לרומא
היתר, בעיניה מחצית הדרך אל ההצלחה.
אולם,
באולפני צ׳ינה־צ׳יטה שברומא
ישנן עוד אלפי גיתיות, מכל רחבי תבל,
והגותית הישראלית מצאה עצמה ללא

מעט יותר. היא התקבלה לעבודה כמזכירה
בחברת־סרטים, והצליחה לגעת בשולי עולם
הקולנוע הקסום.
מבמא לבמאי
ף• מיסגרוג עב,ודתה פגשה ברוברטו
£פורוצ׳י, במאי איטלקי המפיק סרטים
ביפאן, הידוע בעיקר בכמויות הסרטים
שהוא מפיק ומביים בשנה, יותר מאשר באיכותם
של סרטים אלה.
פורוצ׳י התאהב בבחורה הישראלית ולקח
אותה עימו לטוקיו. שם היתד, ל־פילגשו,
כשבאופן רישומי היא משמשת
כמזכירתו.
במיסגרת עבודתה הכירה את במאי-
הסרטים היפני הגדול אקירו קורוסאווה,
גיתית הבינה כי תהיה זו קפיצת־דרך
חשובה בשבילה, יאם תיענה להפצרותיו של
קורוסאווה. היא עזבה את פורוצ׳י, עברה
להתגורר עם עמיתו הדגול.
גיתית, שדיברה כבר מיספר מילים ב־יפאנית,
ואשר שלטה כימעט בשפה האי-
טלקית, קיבלה, בעזרת קורוסאווה, עבודה

גרמי וארוך לסולז־ וזעיר. היא צבעה את
שערה לסלטינה, ובניתוח פלסטי נוסף
1צרה לעצמה שתי גומות־חן בתחתית
לחייה ,״לפי האופנה האחרונה ביפאן,״
בפי שסיפרה.
לפני כשנה חל משבר בחייה של
גיתית. קורוסאווה עזב אותה. היא
חזרה אל פורוצ׳י ואף החלה נושאת את
שמו. אולם זה כבר לא היה אותו דבר
כמו עם גדול במאי־הקולנוע ד,יפאניים,
הגאון העולמי קורוסאווה.
אז אירע לה משבר נוסף. מישהו הלשין
עליה בפני המישטרה היפאנית כי היא
:עובדת ביפאן ללא דישיון־עבודה. היא
,נאלצה לעזוב את יפאן ועברה להתגודד
בהונג־קונג.
פורוצ׳י המשיך לבקרה שם, אולם המרחק
צינן את היחסים ביניהם, וגיתית
מצאה עצמה שוב בודדה וענייה בארץ
רחוקה.
באותה תקופה החליטו הוריה, על-פי
אחת הגלוייות ששלחה אליהם, כי היא
שרויה בדיכאון נפשי. הם טילפנו אליה
להונג־קונג, אולם אחרי כמה מילות־ברכה
נירגשות נותקה השיחה, והקשר של גיתית
אל הבית ואל החום נותק אף הוא.
,אז, כפי הנראה, עלה בדעתה רעיון
השוד, ומובן שבחרה לשדוד יהלומים, ש הרי
את ערכם הכירה.
הגרפולוג שלום שאול, אשר בחן את

במדינה
(המשך מעמוד )14
התהפכו היוצרות /והאב — הוא אומר
קדיש.
״...אל מלא רחמים / ,שוב עמי מבודד
בעמים /ולאחר דור של שנות גאולה /
שוב חזר והפך לשעיר /והדרך כמו רק
מתחילה /והגב, כמו תמיד, אל הקיר...״
״...אל מלא רחמים / ,לא הייתי צדיק
ותמים /כי חטאתי בחטא יוהרה /של

עיתונאי מנוסי
אל מלא רחמים
אני ואפסי אין בילתו / ,ומכרתי נפשי
לשיגרה /במחירים של אכול־ושתו...״
נגד ההנהגה הצבאית. המתרגם
הערבי, שחתם בשם עבד־אל־רחמן עלי
עוף (אך שהנהו, מן הסתם, אחד המשוררים
הצעירים שגדלו בישראל ועברו
למצריים) ,עשה עבודה נאמנה. הוא תירגם
היטב, השמיט רק שורות שאינן מובנות
לקורא ערבי, כגון הפסוק על האב האומר
קדיש על בנו.
הסביר העיתון הערבי, בהקדמה :״שיר
זה הופיע בידיעות אחרונות. המשורר
מביע בו את רגשותיו, בדרך של אופוזיציה
להנהגה הצבאית. אופוזיציה זו
הפכה פעילה ביותר אחרי ה־ 6באוקטובר,
והיא מלכדת את דור הצעירים המשכילים,
הקשור ברחשי-ליבו של האיש ברחוב בישראל.״
דידי
עצמו לא ידע אם לשמוח על
הופעת שירו בעיתון ערבי — או לרגוז
על ניצולו לצורכי תעמולה.

דרבי אדם
1ת, ב ה־סורים שגי תאז״ן
ע 7המסלול היא מחייכת
וזוהרת דק מעמיס ידעו
מה עבר עזיה

גיתית כציור יפאני
אחרי ניתוח האף
מקום־מגורים, כשהיא רעבה ללחם.
הוא החליטה לחזור ללונדון, אותה זכרה
מביקורת הקודם בה.
,בלונדון, התאהבה בצייר מתחיל בשם
סטנלי אודה. השניים רקמו חלומות, משותפים,
כיצד יהיה הוא לצייר גדול ומפור־י0ם,
והיא תהיה לבמאית גדולה ומפורסמת.
,באותה עת נתן לה בעלה מחסכינותיו הדלים,
וגיתית הגיעה לביקור בארץ.
הוא חזרה ממלכה, בהחלטה נחושה לעשות
על בני־מישפחתה רושם של אשת
העולם הגדול, שההצלחה בכיסה. היא סופרה
להם כי היא הצליחה יפה במיקצוע
הבמאות בלונדון. הוא סיפרה על חוזים
שמנים, מסיבות נוצצות, אנשים חשובים.
כעבור שבועות, מיספד חזרה אל בעלה
האנגלי. גיתית, שהאמינה בסיפורים של
עצמה על חייה בלונדון, שבה למציאות האפורה
של דירתחחדר עלובה, בעל עני
ועיר קרה.
היא נפרדה מבעלה וערכה גיחה נוספת
לרומא. הפעם האירה לה ההצלחה פנים

כמזכירת הברת־הם קה איטלקית בטוקיו.
משך כל אותה תקופה היתד, גיתית נוהגת
לערוך מסעוודניצחון לרחוב שינקין
בתל־אביב, שם מתגוררים הוריה. היא
היתד, מגיעה, עדוייה בטבעות מנקרות
עיניים, כיוון שידעה כי אלה ירשימו את
אביה יותר מפל, והיתד, מביאה מתנות
יקרות־עדך לכולם.

הדרו
אל השוו
** צתי״הזהכ הפכו לסמל המיסחרי
* 1שלה בארץ. בכל ביקור בישראל היתד,
מביאה לכל ידידיה מתנות: מצתי־זהב.
גם סמר,איה החיצוני חל שיפור עצום.
היא ערפה ניתוח פלסטי באפה, שהפך מ-

בתב-ידה של גיתית מעל כמה גלויות,
אותן שלחה אל ידידים בארץ, מבלי שיידע
במי מדובר, גילה פרטים מעניינים.
אמר עליה השבוע הגרפולוג :״זו בתורה
מוכשרת, בעלת אומץ וכ״שרון רב, ה־נתונה
למצבי-רוח. יש בה חוש לאמנות
וכישדון לשפות. היא חומרנית ואוהבת
כסף, אולם גם פזרנית גדולה, כשמדובר
בה־עצמה.
״היא גולדה בטעות אשה. לפי תכונותיה
היתד, צריכה להיוולד גבר. בקיץ 1973
היא נכנסה למשבר רציני מאוד, וצפויות
לה שנים קשות, בתוך מוסגרת לוחצת
ומכאיבה, בה לא תהיה חופשיה לעשות מה
:שהיא רוצה.״
הודיה של גיתית יושבים אבלים בביתם
אשר ברחוב שינקין בתל־אביב .״אני
מקווה שגיתית תחזור לארץ אחרי בית-
הסוהר,״ אמרה השבוע אמה ,״וכשהיא
תחזור, היא תמצא את הוריה בחיים.״
״אנחנו אנשים דתיים, ולאנשים דתיים
קשה לסבול החרפה הזאת,״ הוסיף האב.

כמעט כל מי שהתבונן בחודשים האחרונים
בקארין דונסקי, דוגמנית-הצמרת
מספר 1של ישראל, כשהיא פוסעת על
מסלולי״התצוגות ומצטלמת צילומי־אופנה
(ראה עמודים — )16—17 לא הבחין בכל
דבר יוצא־דופן בהתנהגותה.
קארין של החודשים האחרונים לא היתר,
שונה, למראית־עין, מזו שהכירו תמיד. מיק-
צועית עד לפרט האחרון׳ מצויידת תמיד
היטב באביזרים ובתכשירים מיוחדים לכל
תכלית, יסודית, קפדנית, דייקנית ואחראית.
ללא כל שיגעונות וגינונים של כוכבת.
הכל דפק כתמיד, כמו מכונה משומנת,
כי ״ההצגה חייבת להימשך.״
איש לא יכול היה לדעת, כי רק בזכותה
של החיוניות האדירה, הטמונה ב־ 40 הקילוגרמים
הצנומים שלה, הצליחה קארין
לעמוד בכך. הניסיונות בהם העמיד אותה
גורלה בתקופה האחרונה, יכולים היו למלא
דפי ספר.
כעל שב ממילחמה. קארין ובעלה,
שלמה, נשואים מזה עשר שנים. לאחר
פרוץ המילחמה נקרא הבעל אל גדוד־השיריון
בו הוא משרת.
״אני עצמי,״ מספרת קארין ,״לא הייתי
אז בארץ. באמצע המילחמה נשלחתי לחוץ-
לארץ על-ידי מכון הייצוא הישראלי. פתאום
קראו לי לחזור.
״סיפרו לי ששלמה החל מגלה סימנים
של הלם. הסתבר שהציוד של הטנקים של
הגדוד שלו לא היה מורכב, והטנקים לא היו
מוכנים לקרב. הוא לקח את זה ללב באופן
(המשך בעמוד )22

היזהר מפטפוט יתר. שמור בסודי-סודות

את פרטי המיבצע ע-
ליו אתה עובד ברגע.
בדאי שתיזהר דווקא
מזה שאתה חושב שהוא
ידידך חטוב —
הוא ולא אחר אורב
לכל רמז שייצא מפיך,
לכל טעות מיקרית,
או לכל מישגח שתעשה.
אתה בודד, לבו,
יהיה עליך לעמוד באתגר
הזה לבדך, ללא גיבוי של איש. אם
תצליח — זרי הדפנה שיעטרו את קוד־קודך
יהיו חלק ממה שיבוא אחר-בך.

סוף השבוע

נסה מבטיח
חית. שקול
מוך רק על

יחייב זהירות במה שנוגע לעסקים
או לבריאות.
משהו הקשור באש עלול
להעיב על שיח־חתך.
מזלך מצוי בש־בוס
זה בסימן של להבה.
יהיו לך גס הסתבכויות
עם ילדים במשפחתך,
שיולידו ויכוח
חריף בין ההורים.
ייתכן וייראה לך כאילו
נשקף לו מקור הכיותר
מאשר עבודתך הנוכהיטב
את מעשיך ואל תסהאינטואיציה
הפרטית שלך.

המריבה הטיפשית בה הסתבכת, אינה
מועילה לאף אחד, ומקלקלת את מצב-
רוחך. נסי להקדיש
זמן לטיפוח יופייך, ו-
בתחביבייך, לעיסוק במקום לשאת על כתפייך
את כל בעיות העולם
הזה. לקראת
סוף השבוע את עלולה
לנתק קשר אישי
חשוב, בעיקבות בדיחה
מעשית שהושמעה
באוזנייך, בנוכחות אלה
שלדעתך יפרשו אותה בצורה מוטעית.
אל תעשי זאת, בי בסופו-של-דבר,
זה לא ישתלם. בת תאומים, השבוע
אל תצאי לקניות, ורצוי גם לא לבילויים.

אתה יודע לצחוק גס על חשבון עצמך?
השבוע תהיה לו הזדמנות
לכך: תיתקל
במצב מביך שיש בו
הרבה מן ההומור. מלבד
זאת, שבוע מצויין:
הכסף, ההצלחה, האהבה
וסתם אהבהבים —
כל אלה מחזרים אחריך
בן סרטן. הזהר רק
ו 2ביוני -
שזה לא יסובב את רא3!0ביול*

ושלא תנצל את
הכל בצורה מוגזמת. אתה אומנם מוכי
שר, אך גם לאחרים יש מעלות דומות.

חשדות מכוערים שהשמיעו באוזניך שב-
ניד הצעירים, אינם מבוססים, ומצוי
בחם גרעין עלוב מאד
של אמת. אך הנזק
בבר נגרם. עשה מאמץ
עליון לתקנו, בטרם
המצב יהיה אבוד לחלוטין.
זח ילמד אותך
להבא לקח, שלא
להאמין לכל בדותה
המושמעת באוזניך, ולטרוח
לאמת דברים,
בטרם אתה פועל על-
פיהם. בפרט אם מקור האינפורמציה
הוא בה מפוקפק. לביאה — סבנה צפו־ייח
לך השבוע, אם תרחיקי מביתך.

הבעיות המרכזיות שלך סובבות, השבוע,
מסביב לשתי החלטות מרות שיהיה עליך
לקבל: בענייני־כספים ובענייני אירגוניס.
זכור שאינך יכול לעשות
את הכל בעצמך,
ושמור על כוחותיך.
זכור גס שמוטב שתידחה
את ההכרעה הפי־נאנסית
לשבוע הבא,
לכל המוקדם. בת מאזניים,
פגישה בלתי שכיחה
מטרידה את מנוחתך.
היא תידחק על־ידי
אירועים שוטפים.
ובכל זאת — זוהי התחלה של מיפנה.

ן[101

מא 11״0

יהיה זה אחד השבועות הנעימים והמרתקים
ביותר שידעת זה
שנים. קשריך עם בן
זוגך יתהדקז במהירות
בגלל נסיעה משותפת,
או בילוי משותף, שבסופם
תמצאו את עצמכם
מאושרים וקרובים
זה אל זה יותר
משהייתס אי־פעם. בקרב
המשפחה, יהיו
ימי אמצע השבוע נעימים
ומאושרים מאוד. השתתפי בהם.

הקצב הסביר בחייך העיסקיים מתגבר?
לא תקבל את זה ב,
רוח
טובה? כי אינך
אוהב לחץ, אבל אם
תתייחס לזה באל
שלב ריגעי, תצא מן
העניין בהישגים גדולים
וגם בהכנסות רציניות.
איגרת מרחוק
; 1 11איק ^ ונר -תקרב יום גדול בחייך.
בת עקרב: תקב,11.ר.נו
1רזנר
לי החלטה נחושה,
וגם תעמדי בה הפעם, לשם שינוי.

תמרורים

קולנוע

נחוג יום־הולדתו זד 50 של ד׳^ר
מיכאל דיידויס, פרופסור לרפואה מונעת
ומנהל המחלקה לאקולוגיה רפואית
בבית־הספר לרפואה בירושלים.

ישראל

נחוג יום־הולדתו ה־ 66 של נער

השעשועים הניצחי ד״ר פוקה הירש,

עקת

את נמצאת — כרגיל — על פרשת־דר־כים.
אלא שהפעם לא
תוכלי לשבת בחיבוק־ידיים.
הוא ידרוש ממך
צעדים נימרציס. ועצם
הדרישה הזאת

תדרבן אותך לעשות
דברים שישנו את כל
חייו. בן בתולה: אל
תסתבך, דווקא עכשיו.
אתה זקוק לכל חושיך.
זהו שבוע קשה, אם כי
לא מסוכן ולא תהיה כל־כך עצמאי

*0111

ד״ר פוקח הירש
נער שעשועים ניצחי
בעל הסרות אשר נגדו תלוי עתה מקשפט
על עבירות מטבע והעלמות מס.
נחוג יום־הולדתו ה־ 54 של סגן
שר־התיירות יהודה שערי, שהוא עורך-
דין במיקצועו וחבר־פנסת מטעם המיפלגה
הליברלית בארבע הכנסות האחרונות. וליד
רומניה, שם היה הבר ההנהגה הראשית
של הנוער הציוני, עלה לארץ ב־ 1941והיה
חבר בקיבוצים ניצנים, גבע, אשדות־יעקב,
ממייסדי נווה־אבא, ניהל את מחנה
עליית הנוער בחופה והיה מזכיר כללי של
העובד הציוני בתל־אביב, פעל בשנים
1947—1945 בשם בדוי !סשליה הסוכנות
באירגון התנועה החלוצית ועליות הנוער
ברומניה, היה חבר הוועד הפועל של ההסתדרות,
ראש המחלקה המישפטית של
הוועד הפועל וציר בקונגרסים ציוניים.

מוחם גודן *1311־ ד*מר? ,ה
באמצע חודש ינואר הופיע בעיתון תעשיית
השעשועים האמריקאי רב־היוקרה,
וראייטי, מודעה על עמוד שלם, של חברה
חדשה בשם יורו־אמרי, וכתובתה שדרות
ושינגטון בלוס־אנג׳לם.
המודעה סיפרה על עלילותיו ופעלוליו
של מפיק ובמאי־הסרטים מנחם גולן, סיפרה
על עברו עם שמות כל הסרטים שהפיק,
מנתה את התסריטים שהוא מתכוון
להפיק בחברה החדשה באמריקה, וכן בישרה
על הסרט שהוא מפיק עתה, לפקה,
הלא הוא הפושע היהודי הנודע לשימצה
מחבורת מאיר לנסקי — לואיס הוכהלטר,
שהקים יחד עם לנסקי ובגסי זיגל את
כנופיית רצח בע״ם, שעבדה עבור לאקי
לוציאנו.
הכל היה טוב יפה ונהדר, לולא בישרה
המודעה מה שידעו כמה אנשים מזה זמן :
מנחם גולן, גאוות תעשיית הסרטים בישראל,
שמישרד המיסחר והתעשייה שפך ל כיסו
מליוני לירות בצורות שונות, עובר
להפיק באמריקה, ומעדיף את השמש בקליפורניה
על השמש בישראל.
3מיליון רווח רק בשנת 1973 קיבל
מנחם גולן החזרי מס ממישרד המיסחר והתעשייה
בסכום של 1.8מיליון לירות.
רווחיו הכוללים משלושת הסרטים שהציג
בשנה זו (קזבלן, הבית ברחוב שלוש, אבו
אד־בנאת) הגיעו בערך ל 3.5-מיליון
לירות. כאשר דיווח העולם הזה בחודש
אוגוסט כי גולן הרוויח שני מיליון לירות
על קזבלן, מיהר גולן לשלוח הכחשה נמרצת.
עתה מתברר כי קיבל על סרט זה

נחוג. יום־הולדתו ה־ 54 של הסופר־מחזאי
יהודה האזרחי, איש ירושלים
והלוחם הירושלמי למען ארץ־ושראל יפה.
בכוח האינרציה מוטב לזוז קדימה מאשר
תוך־כדי הפעלת
בל השרירים, כל הזמן.
זוהי תקופה בה
מוטב לחשוב, הרבה,
לפני כל צעד. ואומנם,
אם כן תעשה ולא תירתע
מן המסקנות המפתיעות
שתסיק —
תגיע רחוק השבוע. יש
סיכויים לחעלאת-שבר
או להכנסה גדולה יותר.
צפוי לך שבוע רומאנטי במיוחד.

הזעזוע שעברת מתחילת החודש מוסיף
לתת את אותותיו. אולם
לא די לחשוב לך
— אתה חייב גם לעשות
משהו כדי לשנות
אותו מצב. זכרי
את יכולה ליפול בפח,
בייחוד עם בן מזל
קשת או עקרב. אל
תהססי לנתק את הק20
בינואר -
*ן בפברואר
שר לפני שיהיה מאוחר
מדי.בגד בצבע
בהיר ירומם את מצב רוחך הגרוע.

גל חדששל הצלחות פינאנסיות בורך
עימו התמוטטות כו*
חותיך.
אל תהסס ליטול
חופשה קצרה, לצאת
לאוויר השדה,
להכיר אנשים חדשים
— אבל מצד ש,ני, אל
תיכנע לנטיותיך הטבעיות
לחסל את ה?
1גפבסאו ״ ׳הווה בדי להתמסר ל20
בכזרס
מחר *עורפל. בת דגים:
פגישה מיקרית
— תביא אחריה אהבה גדולה ומאושרת.

] 1יס

נפצעה. בתאונת־דרכים בכפר-
שמריהו לייד צומת כביש חיפה, הברת־הכנסת
חיי ק ה גרו&מן שנסעה במכונות
שהתנגשה במכונית שבאה !ממולה. בתאונה
נפצע גם נהג המכונית השנייה.
אושפז בבית־חולים רמב״ם בחיפה,
שחקן הכדורגל הבינלאומי של מכבי
תל־אביב, ויקי פרץ, בעיקבות פציעתו
במישחק קבוצתו עם: מכבי חיפה. פרץ
סובל מזעזוע־מוח קל ושבר בעצם הלחי.
נולדה לעוזרת הראשית של פרק
ליט
מחוז תל-איבייב מרים (״!מיקי״) פו*
קולוב, ולבעלה שהוא סגן־אלוף בצה״ל
אהרון (״אריק״) סוקולום, בת שנייה.
נהרג בתאונת־דרבים לייד באלוזה
בסיני, הזמר רומן שרון 22 עת נסע
במכוניתו הפרטית כדי להופיע בפני חיי-
:לים. תושב חולון, השתחרר לפני שניתיים
מצה״ל, הופיע באחד התפקידים הראשיים
בהצגת ולילי גס של התיאטרון החיפאי.
ניפ ט ר בבית־החולים הדסה בירושלים,
משטף־דם במוח, בגיל ,48 האדריכל
אורי אפנצלר, שנולד בווינה, נשלח
אחרי סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית
לצרפת, במיסגרת הצלת ולדים יהודים,
הצטרף אחרי כיבוש צרפת בידי הגרמנים
למחתרת אנטי־נאצי־ת, נתפס ב־ 1944 בידי
הגסטאפו ונידון למוות. הצליח להימלט,
עלה לארץ ב־ 1945 והצטרף ללח״י, בו
היה אחד הלוחמים המפורסמים, שירת ב־מילחמת
תש״ח בצה״ל. אחרי המילחמה
מילא תפקידים: ממלכתיים בארץ ובחו״ל,
למד אדריכלות בפריס, חזר לארץ והקים
מישרד אדריכלים.

מנחם גולן
לאן הלכו המיליונים?
בלבד החזר מס של 1.3מיליון לירות, ולכן
סך הכנסותיו בארץ היו 2.6מיליון לירות.
לזה יש להוסיף כחצי מיליון דולר ממכירות
בחו״ל, ומזה לנקות הוצאות כוללות של
2מיליון לירות. נשאר רווח של מעל 3
מיליון לירות מסרט זה.
קולנועים ריקים. אם גולן הרוויח כה
יפה, מדוע עבר לקליפורניה, ומדוע יש
בעיות עם צ׳קים ושטרות שלו בישראל?
הסיבה פשוטה: הוא לקח את הכספים ש עשה
מסרטיו, כולל מה שקיבל ממישרד
המיסחר והתעשייה, קנה בתים ומיגרשים
בצורת בתי-קולנוע. תוך שנה קנה גולן ב־
2.5מיליון לירות חמישה בתי-קולנוע ב-
תל-אביב.
בדיוק כאשר סיים להשקיע בהם, פרצה
המילחמה, ומאז בתי-הקולנוע הם קבר אחד
גדול. ההכנסות שהוא ציפה לקבלן מהצופים
בקולנועים שקנה לא באו. נוסף
לכך, לפני המילחמד. קנה גולן את זכויות
הפצה חברתידוסרטים מטרו־גולדויך םאיר

בסכום המתקרב למיליון לירות (הרוב ער בויות)
,לפני זמן מה נסגרה חברה זו,
והזכויות אין להן ערך.
האמריקאי האוזל
שחקנים הגבר הנש ביותר
ג׳ף ברידג׳ס הוא בדרן מכובד ואהוד מאד
באנגליה. בשנת 1969 זכה לתואר ״בדרן-
השנה״ מטעם מועדון ואוייטי. ב־ 1970 נבחר
ל״אישיות הבימתית״ של השנה, על-
ידי בחירי עולם השעשועים הבריטי. במשך
שנים ארוכות היה בעל אחד ממועדוני
הלילה המכובדים ביותר של לונדון,
שעל: אורחיו נמנים בני מיישפחת המלוכה,
וכל השמנא והסלטא של האנשים
היפים בבריטניה. צ׳ארלי צ׳פלין, הנסיכה
מרגרט, פול סקופילד והמלך חוסיין נמנים
על מעריציו, והופעותיו בטלוויזיה, זוכות
לצפייה שאין דומה לה.
כל זאת, משום שג׳ף מיטיב ללבוש שמלות,
ולהופיע כאשר. לכל דבר. ולא סתם
אשה, אלא אפילו אשד. נאה מאד, בעלת
רגליים חטובות, חמוקים משגעים וחיוך
מצודד. באנגליה הוא ממש מוסד בפני
עצמו׳ אם כי לא בשמו המקורי, אלא
כ״דני לא־רו״ .בישראל יזכו להכיר אותו
בקרוב, כאשר יוצג כאן סרטו הראשון
משחק המינים,
לא־רו, בנה החמישי(במישפחד. בת ששה
ילדים) של אחות רחמניה, אירית, שברחה
מן הבית בגיל 17 כדי להינשא לחייל,
התאלמנה כשהיה ג׳ף בן .6הוא לבש
לראשונה שימלה בתוכנית־בידור בה השתתף
כאשר שירת כמלח בצי הוד־מלכותה.
״הייתי לבוש בסדין לבן בלבד, תפקיד האשד.
לא הטריד אותי במיוחד, הפריע לי
הכפור שבאולם,״ סיפר לאחר מכן.
דני לד!*דו• לאחר שיחתרוי, ניסה להשתלב
ולהופיע בכל מיני להקות־תיאטרון וב-
הצגות־בידור ללא הצלחה ניכרת, עד ש נתקל
באחד מחבריו מן הצי. זה, שזכר
את הופעתו כאשד. עטופת הסדין הציע לו
לחזור ולנסות תחפושת של אשה, לבידור
הופעה שלמה. דני הסכים, בתנאי שיורשה
לו להופיע בשמו האמיתי וזאת כדי שלא
יהיה ספק בכך שהוא אומנם גבר והתחפושת
היא מישחק בלבד, ולא עניין של
סטייה נפשית. החבר הסכים׳ אולם בערב
הבכורה נתקל דני בכרזה שהודיעה על
הופעת ״דני לה־רו״ .כששאל לפשר הדבר,
הסביר לו החבר :״בשימלת־ערב אתה
ניראה ארוך כמו רחוב שלם״ (רו —
פירושו, רחוב׳ בצרפתית).
מאותו רגע והלאה, הלכה הקריירה שלו
ושיגשגה. בין הצלחותיו הבולטות היו הופעתו
בתפקיד הראשי בדודתו של צ׳ארלי
בטלוויזיה הבריטית, ובתוכנית־בידור ש הוצגה
במשך שנתיים רצופות בלונדון,
ומשכה קרוב למיליון וחצי צופים.
נסיונות פיתוי. אל הקולנוע הגיע מאוחר
יחסית (הוא כיום בן ,)45 בעיקר
משום שלא הסכים להופיע בתפקידי נשים.
מישחק המינים, בו הוא מגלם בדרן בריטי
שנאלץ להתחפש לאשר. עם פרוץ מיל-
חמת־העולם השנייה, כדי להימלט מן הצבא

המירוץ הגורלי ותל-אניג,
הל״אביב) :״אז איפה איפה הם,
שרים וחוזרים
הגברים החם
ושרים סרטים אמריקאיים רבים, בזמן האחרון.
נעלם הגבר האמריקאי הבריא, הגבר האופייני, גבה־הקומה,
השרירי, בעל המבט הבוטח והצדק המוחלט. הגיבור
האמריקאי, אוהב המרחבים והחופש, הפוריטני
מעט ביחסיו עם נשים, אך מלא הפעילות הגופנית התו*
ססת, הגבר המפתיב לסביבה את תנאיו בבישרון טבעי,
ובשכל ישר. את הגבר הזה מבכה גם המירוץ הגורלי.
שמו המקורי — אחרון הגברים האמריקאיים — הולם
יותר את כוונתו.
אלרוי, בנו הצעיר של מזקק ויסקי בעיירה קטנטונת
בדרום ארצות״הברית, הוא האמריקאי הטהור הנדון ל־כלייה.
אביו יושב מדי כמה שנים בכלא, באשמת ייצור
ויסקי ללא רשיון, זכות שהחברות הגדולות בעלות הממון
וההשפעה רכשו אותה. הבן חולם להשיג את עצמאותו
בעזרת נצחונותיו במירוצי מכוניות. אך עד מהרה הוא
נוכח לדעת כי המכונית איננה עוד הסוס. ולא מספיק
שיהיה מהיר, בשרוני ובעל שכל ישר, כדי להכתיב את
תנאיו בג׳ונגל המודרני והממוכן.
אם כי לפעמים תופשים את מקום המרחבים צילומי

הנאצי שפלש לצרפת, מדגיש את עצם
היותו גבר בתחפושת ולא אשד ..זאת, למרות
שהסצינות המשעשעות ביותר הן כמובן
אלה שבהן לובש דני חצאית, וצריך
לעמוד בפני נסיונות הפיתוי של קולונל
נאצי שתוי, או בפני ליטופיו,ן מימיהן של
כמה גימנזיסטיות מפוחדות.
״אמי לא רואה את הבגדים שלי, אלא
רק אותי,״ מציין דני בגאווה ומסביר ש בתוך
כל אירי טמון בדרן, ולכן מישפחתו,
לא זו בלבד שאינה רואה דופי במעשיו,
אלא אפילו מתגאה בהם.
ואם אמא מרשה, כנראה שהכל בסדר.

סרט*ם
הסרט ה! 93 עדך ביותר
הסרט המגעיל, המפחיד המדובר והמצליח
ביותר (וכל זה בנשימה אחת) בארצות-
הברית היום, הוא סרט בשם ״מגרש השדים.״
תוך כדי מהלכו, מפיצה נערה בת

אלתי ברידג׳ס — אחרון הגברים
קלוז־אפס ענקיים, ללא סיבה, המסגירים את לטונט ג׳ונ-
סון בבמאי בעל עבר טלוויזיוני, הרי יש פיצוי מלא באווירה
המשכנעת של הסרט, ובעיקר במישחק המשובח של
שחקניו: ג׳רלדין פיצג׳רלד, ג׳ס בריג׳ס ולייף אריקסון.

לוותר על מקומו בתור. וחברת ״וורנר״ מזמרת
שירי רינה, מצפה לכך שכל שיאי
״הסנדק״ יישברו במהרה, וסופרת את המצלצלים.
סיפור
אמיתי ז בל המהומה הזאת
מקורה בספר של ויליאם פיטר בלאטי שהיה
רב־מכר לפני כשנתיים באמריקה
״מגרש השדים.״ הסיפור על בתה של
כוכבת־קולנוע שהשטן חדר לגופה, ועל
מאמציהם של שגי כמרים ישועיים להוציאו
משם. היה זה שילוב לא רגיל של הצלחה
מיסחרית, מעשיית מתח עם כל מיני פרשנויות
פילוסופיות, תיאולוגיות ופסיכולוגיות
הקשורות בעולם הדת וחמיסתורין.
בלאטי שאב את השראתו ופרטים רבים מן
הסיפור מתוך פרשה אמיתית, הרשומה ב־כתבי־העת
הדתיים: פרשת גירוש רוחות
מנער בן ,14 שקרתה במדינת מרילנד ב-
ארצוודהברית, בשנת . 1949
בערך באותה התקופה שבה הצליח הספר,
זכה במאי הקולנוע ויליאם פרידקין
לפרס אוסקר על ״הקשר הצרפתי״ וחיפש
נושא מסעיר עוד יותר לסרטו הבא .״מגרש
השדים״ ניראה כבחירה אידיאלית, מה
עוד שפרידקין דרש בכל תוקף כי בלאטי
יהיה גם התסריטאי וגם שותף בהפקה. זאת,
כדי להבטיח שאותם נתונים אשר עזרו
לספר בהצלחתו, יישמרו גם בסרט.
נוסף לבלאטי, כינס פרידקין סביבו אוסף
מרשים של שחקנים. לי ג .,קוב מגלם
בסרט בלש יהודי משוגע לקולנוע; ג׳ק

ג׳ף ברידג׳ס בחיים
אמא מרשה

ג׳ף בסרט
איך לעמוד בפני —
העולם הזה 1902

12 ביטויים מסמרי־שיער שכמותם לא ספג
הצלולואיד מעולם ; היא טובלת בנחלי קיא
יריק נגנזזליא ; היא מאוננת עם צלב ; מנסה
להתעלם עם שני כמרים ועם אמה, גם יחד;
רוצחת במאי-קולנוע; עיניה יוצאות מחו ריהן,
פניה מכוסים בפצעים נוטפי־מוגלה
ומגואלים בדם. כל התענוגות האלו בצבעים
טבעיים ובשחקנים חיים על הבד.
ובחוץ: תורים ארוכים משתרכים לפני
קופות בתי-הקולנוע, בהם מוצג הסרט. רבבות
אנשים ממתינים בסבלנות ומוכנים
לשלם עד 50 דולר, בשוק השחור, כדי
לצפות במחזה המלבב הזה. מנהלי האולמות
מצוידים במלאי גדול של אמצעי עזרה־ראשונה
לטיפול בנשים ובגברים המתעל פים,
מפעם לפעם בהצגה בהתקפות בחילה
המוניות, ובמקרי הלם. ישנם צופים רבים
הבורחים מן הקולנוע לפני סוף ההצגה,
אבל איש מן הממתינים בחוץ אינו מוכן

ג׳ף כ;ערת*מועדון
— ליטופי קצין נאצי

מקגאוורן, שנלחם בוואמפירים בסרט של
רומן (הערפדים) פולנסקי, מופיע באן כבמאי
בריטי, חסיד הטיפה המרה, הנופל
קרבן לשדים השולטים בילדה (מקגאוורן מת
זמן קצר לאחר סיום הצילומים) ; אלן בור-
סטין מ״הצגת הקולנוע האחרונה״ (שחקנית
המשנה של העולם הזה )1973 היא אם
הנערה ; מאקס פון סידוב הוא המבוגר שבין
שני הכמרים, מגרשי השדים.
י לד ה קרת־רוח. לצד וותיקים ומנוסים
אלה, מכיל הסרט שתי׳ הפתעות. האחד,
ג׳ייסון מילר, המופיע כדמות המרכזית של
הכומר הישועי הצעיר, הלוחם העיקרי בשטן.
מילר אינו שחקן למעשה, אלא מחזאי,
ואלופי העונה שלו הספיקו כבר להיות
מוצגים על מרבית ׳בימות העולם, כולל בישראל.
הפתעה
גדולה יותר היא לינדד. בלר,
נערה בת 14 המופיעה בתפקיד הראשי, ומתייחסת
אליו בקור-רוח מדהים ובשלווה
גדולה יותר מכל המבוגרים הסובבים אותה.
״אולי זה משום שאיני מאמינה לסיפור״
אומרת לינדה, שהיא תלמידת תיכץ חרוצה,
בעלת נסיון מצומצם למדי בתפקידים
דרמטיים, ובלי ספק טיפוס בעל כוח פיסי
רב ושקט נפשי עילאי.
את לינדה הרשימו לאוו־דווקא נושאי הסרט,
אלא הזוועות שצריכה היתד. לסבול
תוך כדי הסרטתז. למשל, האיפור המורכב
שהותאם לה במשך שעות בכל יום וגרם
לה גירויי-עור על הפנים, או עדשות המגע
שהכניסו לעיניה ואשר צרבו אותם
עד כדי כך שהיתר. זקוקה לסמי הרדמה
מקומיים. באחד המעמדים מקפיאים את
הילדה כדי להבריח ממנה את השטן, והמלים
״הצילו״ מצטיירות על בטנה הח שופה.
שעה שצילמוה למעמדים אלה סבלה
כל-כך מן הקור, עד שבכל הפסקת צילום
היו צריכים לחמם את ידיה ואת רגליה
בבקבוקים חמים.
לינדה חזרה לשעויויי הרכיבה החביבים
עליה, אחרי ההסרטה כאילו לא קרה דבר.
צופי הקולנוע באמריקה אינם מסוגלים
לקבל את העניין בשלווה כזאת. הארונות
והרהיטים המעופפים לפני עיניהם בסרט,
הגוף שמסובב ראשו ב 180-מעלות לאחור
(אחת התכונות המזהות את אלה שהשטן
השתלט על גופם) ,לשון־הנחש הנפלטת
מפיה של הילדה, כל אלה, גם אם אינם
משכנעים לגמרי את המבקרים המקצועיים,
מרתקים את קהל הצופים האמריקאי, וגורמים
לו חווייה מיפלצתית שהפסיכולוגים
מרבים לעסוק בה היום על דפי העתונים
ובכל כלי התקשורת. ובנתיים, הסקנדלים
תופחים. כי ההפקה התייקרה עקב השערוריות
שהעלתה סביבה והסרט כבר עלה
למפיקיו כפליים ויותר מן המצופה.
האולפן שנסגר בפני הסופר בשלבים ה אחרונים
של הצילומים, פיטוריהם של כמה
מחברי הצוות המקורי, והקפדנות המפורסמת
של פרידקין, אשר עמד בתוקף על
השגת כל האפקטים עד לפרטיהם האח רונים,
כל אלה הועילו רק לגרות את
סקרנות ההמונים. וכך הצליח השטן להפוך
סוף סוף לכוכב־קופה.

במדינה
(המשך מעמוד )19
קשה מאד, והתחיל לשלוח דו״חות לדיין,
לגולדה ולבנין.
״החברים הכי טובים שלו נהרגו. המפקד
שלו, רן גודפריד, בעלה של יהודית (גוט־ליב)
מיצירות יהודית (גוטקס) ,נפצע קשה.
״ההלם שלו התבטא בזה שהוא התחיל
לראות אי־צדק בכל דבר. הוא התחיל גם
לקרוא בתנ״ך ולנסות למצוא שם הצדקות
לכל מיני דברים שהרתיחו אותו.

מינ ימ ום
הכוס הראשון
השבוע ב״טוטו״

200 אלף י־

זיו

ודדנום כור הפרסים

475 אלף ר
זיר

דפי הסגר מחוקת הכדורגל
גתחצות ה״טוטו״

ביום ה׳ המועד האחרון למסירת טפסים

עשה זיך מנהג 7ן בו- 1/
מ/יאטוטוכ7־ שבועי

כל מה ששמעת
על הליידי ווזלורד

איתו לשלושה פסיכיאטרים לבדיקות.
״אז אישפזו אותו סופית, בכוח, בבית־חולים
ממשלתי. הוא יצא אחרי שבועיים.
להמשיך ככל מחיר. לפני כשנה
חלתה קארין בדלקת־ריאות, ממנה לא הצליחה
להירפא כליל. מאז היא נושאת עימה
דלקת־ריאות כרונית, ובריאותה רופפת.
בימים כתיקנם היה שלמה דונסקי מנהל
את העסק המישפחתי, הבוטיק לצעירים
צ׳ק־מייט, אך בעיקבות מחלתו והפסקת
עבודתו החמיר המצב בעסק, וקארין נרתמה
להצלתו. בד־בבד עם הטיפול בבעלה ועם
עיסוקיה האחרים, נחלצה לנהל את הבוטיק,
והצילה אותו מחיסול מוחלט.
היא אף מצאה פנאי להצטלם לחוברת
שהכין מכון הייצוא לקראת שבוע האופנה
הישראלי. הצלם סמי בן־גד החליט ליצור
עבור קארין דמות חדשה, כמוה לא הופיעה
עדיין בגלריית הדמויות העשירה שגילמה
עד כה. הוא איפר אותה בכושית, וכך היא
אף מופיעה בתצלומים לאורך החוברת.
שנה מקוללת. הפעילות היחידה בה
לא יכלה לעסוק כמקודם היתה ניהול בית-
הספר לדוגמנות. העול היה כבד מדי.
״זו היתד, השנה הנוראה ביותר בחיי,״
אומרת קארין .״הנה, לפני שבועיים יצאתי
בבוקר מהבית, נכנסתי למכונית והתנעתי,
אבל היא לא נדלקה. הסתבר שבלילה גנבו
לי חצי מנוע. רק זה היד, חסר לי.״
וכאילו לא היה די בכל אלה, החלו גם
הלשונות הרעות מתגלגלות. לפני שנים
אחדות חל משבר בחיי־הנישואין של קארין
ובעלה, אך הוא נסתיים בטוב. כעת, לאחר
שחלה בעלה, החלו מרננים :״נו, עכשיו
היא כבר בטח תתגרש.״
אבל קארין אינה נבהלת .״מה פיתאום
להתגרש? אני אוהבת אותו מאוד ! ובכלל,
איך אפשר להתגרש מבעל, שאחרי עשר
שנות נישואין עוד כותב לך שירים?
אחד השירים, אותו כתב הבעל לאחרונה,
נושא את השם ״לקארין באהבה״:
למענך — אייבש ימים~1וימווד״״״
בשבילך — אזיז הרים מרמות,
עבורך — השמיים אצבע כתום,
איתך, אהבת־נפשי, שלום.

דוגמנית קארן בכושית
אבכה, כגשם דמעתי

ארדוף כצבי — אהבתי,
איוושת אהבתך — סופה,
אבכה — כגשם דימעתי,
חיוכו — עבורי — ברכה.

זו אינה רכילות!
זו אמת!
בכל מפגשחבלתי, בכל מסיבה, בכל מקום שבו נפגשים אנשים,
נושא השיחה היחידי הוא עליה.
גברת מכובדת אחת סיפרה שהיא יפהפיה אירופאית אמיתית,
ובעלה הוסיף, שאין יתרון שאינו נמצא בה.
שכנה העידה שהליידי ממלאת את כל הדרישות, וגברת אחרת טענה
שהיא יציבה להפליא.
בבית קפה קטן ומהודר לחש גבר לחברו שהוא משתמש בליידי שלוש
פעמים ביום והיא עדיין כמו חדשה. להפתעתו הגדולה סיפר לו חברו
כי הוא משתמש בה כבר מספר שנים, ובכל פעם הוא נהנה ממנה כמו
בפעם הראשונה. בטורי הרכילות כתב מישהו שראה את הליידי
והלורד מסתובבים בדיזנגוף.

היה גם אחד שנשבע כי, לעומת כל חברותיה, אצל הליידי הפתח
הוא מלמעלה ...בעתון ערב ידוע הופיעה מודעה זו בלשון ״התאהבתי
לליידי ממבט ראשון״ — אחר, זריז יותר לקח אותה לשבועיים
נסיון בביתו, והתוצאה — הוא ממש מאושר איתה. מכאן המסקנה היא
ברורה כשמש, מכונות הכביסה ליידי ולורד קריסטל _
אכן הטובות מכולן.
אין יתרון שאינו נמצא בהן, כל השכלולים והמעלות האפשריות נמצאות
בהן.

ועוד יתרון — חברת קריסטל בטוחה בתוצרתה, לכן היא מעניקה
לך תקופת נסיון חינם ללא כל התחייבות.
קחי עוד היום את הליידי או הלורד לביתו !

שלמה וקארץ דונסקי״
להתגרש? מה פיתאום?
״זד, מה שמצאתי כשחזרתי ארצה,״ ממשיכה
קארין .״שלמד, התנהג בצורה מוזרה,
כאילו היה ב,טריפ׳ .במין עליזות תלושה
מהמציאות, .חוץ מזה, הוא החליט ששום
דבר כבר לא שווה כלום, והתחיל לבנות
מצבות בשביל החברים שלו. זה הדבר
היחיד שהוא עשה.
כרכט דח״רים
״יום אחד קראו לו למשפט, על עבירה
קלה. הוא הופיע בפגי השופט לבוש בגדמחזה
7אישי:רוד בכיני -
ים׳ עם גיטרה, והכריז, :מה זה המדינה?״
תיאטרון יבובות
זה שום דבר! העיקר זה מוסיקה וים.׳
״זה היה כבר אחרי המילחמה. ניסינו ל אי־שם
בסיני. עשרות חיילים עייפים
דבר איתו, אבל הוא לא האמין שהוא
חולה. אחר־כך הפסיק לגמרי לעבוד. הלכתי * במרכז: הדוגמנית בתיה בנדיקט.

השיר בכתב־יד מנוקד כראוי, חתום:
״שלמה 16.1.74״ .בתאריך זה היה שלמה
דונסקי מאושפז.

בידור

העולט הזה?190

:1שוות איוב לכלבי נדאביב: ה סנויות שלהם ו1ם1קות
נ: מילחמות הכלבים, והמישטוה נקראה להתע וב
או משהו כזה. פנסיון כזה היה עולה
17 לירות ליום.
״סיפורים לא חסרים,״ נזכרה נרדה.
״פעם מצאנו בבוקר כלב קשור ליד
הדלת. מצאנו שם פתק שבו כתוב :״קוראים
לי כושי. תספרו אותי יפה. אני אחזור
לבד הביתה.״ זה היה פודל שחור, ש שייך
לבחור צעיר בשם צבי שווייצר.

בד בי החברה
הגבוהה

ך* ״דיוגסטוס״ שבקצה רחוב דיזנגוף
1 1גתל־אביב הפד, מאז נפתח, למיקדש
עלייח־לרגל ליקיריהן דשעירים הולכי-על-
ארבע של מישפחות רבות בתל־אביב ומחוצה

את מכון־היופי לכלבים הקימו לפני ש
בתל־אביב,
כשאחזור ארצה. אחרי שחזרתי,
הכרתי את אילה, והחלטנו להקים את
העסק בשותפות. לימדתי אותה כל מר,
שידעתי.
״טיפול בכלבים זו עבודה מעניינת ונד
לאת־חוויות. היינו לוקחות 30—40 לירות

ך* קליינט המרוצה שלנו היה פודל
1 1 / /מסוג קינג ענק, בשם ג׳יל. הייתי נוסעת
להביא אותו מהבית. הגברת שלו היתר,
אומרת לו :״ג׳יל, לד תשתה מים, אתה
הולך להסתפר.״ הוא היה ניגש, שותה,
יוצא איתי, נכנס לבד למכונית, בא איתי
ועולה לבדו על שולחן התיספורת. הוא
אהב את הטיפול, והיה תמיד מבסוט.
״לברוריה צוורן, אשתו של צוורן החייט,
יש פודל לבן, שהיא סורגת לו בגדים
לבד. יש עוד אחת, גברת נדיה זוסנר,
אשה מטופחת שבעלה מהנדס. יש לח פודל
לבן. לכלב יש מילתחה שלמה של מעילי-
פרווה. זה הכלב הכי גנדרן שהיה לנו.
מזה קיבלתי את הרעיון והתחלתי לתכנן
מעילים לכלבים. מעיל כזה יעלה בערך
45 לירות, לפי הגודל.
״דוגמנית אחת, שיש לה פודל לבן, צו בעת
לו את הציפורניים בלק צהוב, או
לפי הבגדים שלה.
״הכלב הכי יפה שייד לאלמה בן־פורת,

לוש שנים שתי בחורות צעירות, נרדה
פויארברג ואילה לסמן, מתוך הכרה כי לא
תיתכן עיר מודרנית גדולה כמו תל־אביב,
המכבדת את עצמה ובעלת תודעה
כלבית מתפתחת, ללא מוסד מבוסס מסוג

לטיפול. טיפול כזה כולל רחיצה, סירוק,
תיספורת וניקוי שיניים, אוזניים וציפורניים.
כל טיפול אורך בערך שעה עד
שעתיים. הכלבים האפגניים, למשל, מתול תלים
ושעירים מאד. כלב כזה, אם מזניחים
אותו, זקוק אחרי זה לטיפול של 10
שעות. כלב זקוק בדרך־כלל לטיפול כזה
אחת לחודשיים.
״בקיץ אפשר להספיק יותר, כי מגלחים
אותם. בחורף, כשמספרים את הכלבים, יש
יותר עבודה, ואז הם מקבלים ארוחה
בחנות.
״לטיפולים מביאים אלינו כלבים מכל הגזעים,
אבל תיספורות עושים בעיקר לפו־דלים.
יש 50 מיני תיספורות לפודלים. יש
תיספורות שמיועדות רק לתערוכות, ואז
צריך לגדל את השיער שנה, עד שהוא
מגיע לאורך המכסימלי. אז עושים תיס־פורת־אריה.
״הנשים
בדרך־כלל מגדלים פודלים.
פודל עם תעודודיוחסין טובה עולה היום
עד 800 לירות. אבל גם היורקשייר־טרייר
מתחיל להיות באופנה.
״יש גם תאונות־,עבודה,״ מודה נרדה.
״לפעמים מקבלים נשיכות מכלבים. מה יש,
חשמלאי לא מקבל לפעמים מכת־חשמל?
״והיינו נותנות גם שירותים נוספים.
עבדה אצלנו עולה מרומניה, רולנדה ג׳יימם.
יש לה שלושה כלבים משלה, אבל לפעמים
היא היתד, לוקחת אליה לפנסיון כל בים
של קליינטים טובים, כשהם נסעו

אשתו של העיתונאי שייקח בן־פורת. זהו
פודל ננסי-אפור.
״ליוסף קרמרמן יש קולי יפהפה, ולדויד
קרמרמן יש 2אפגנים.
״לאבי אברמוביץ, הדייל של אל־ על, יש
פקינז לבן, היחיד מסוגו בארץ.
״יש כלב בשם לוצ׳יק, ששייך לתימני.
הכלב הזה נותן את היד שלו בכבדות,
ואחר־כך מנשק את היד של האדם שאוחז

״אשד, אחת מביאה את הכלב שלה להסתפר
בבוקר, כשהיא נוסעת לעבודה. היא
מביאה איתר, ביצה קשה ופזלקע, ומשאירה
לו כדור לשחק, שלא יהיה לו משעמם.
״עוד פודל, השייך לאשה, הולך עם צמיד
מזהב טהור על הצוואר.״
מתחיל להיות כדאי להיות כלב בארץ.
אבל גם לחוויות משותפות יש כנראה
גבול.
״ככה עבדנו יחד,״ מספרת נרדה ,״ואחר־כך
הסתכסכנו. הייתי עצבנית מאד, והר גשתי
שהעצבים שלי עוברים לכלבים. שום
ספר־כלבים אינו מסוגל להתמיד בעבודה
הזאת בלי מנוחה מפעם לפעם. אבל אילה
טענה שהיא סידרה לי חברים שלה, כדי
שלא אהיה עצבנית בעבודה.
״נסעתי לשלושה חודשים לאירופה, ל חבר
שלי, וכשחזרתי ידעתי שאנחנו צריכות
לפרק את השותפות ולהיפרד, ושכל
אחת מאיתנו תתחיל מחדש. הסכמנו על זה
ועמדנו לפרק הכל.

^ ילה לסמן חזרה מחו״ל לפני יומיים.
גם היא נסעה להירגע, כדי שהכלבים
לא יקבלו עצבים.
״רבנו ונפרדנו, כמו שקורה אצל הרבה
שותפים,״ מסבירה אילה .״היא בסך־הכל
אילצה אותי לעזוב, אחרי שבמשך שלוש
•שנים נתתי ממש מדמי לחנות הזאת. חוץ
מזה עשיתי לה טובה ומכרתי בשבילה
כלב, אבל את הכסף מזה עוד לא נתתי
לה, כי היא חייבת לי כספים.
״נכון שהוצאתי דברים מהחנות. אבל אלה
היו דברים שלי, ומכרתי אותם. היא הגישה
נגדי תביעה פלילית. אני חושבת שהיא
בחורה מיסכנה, שזקוקה לטיפול.״
פי שעובר היום ליד הדוגסטופ אינו יכול
עוד להציץ פנימה, ולסקור את ה״אריות״
שהיו קשורים שם תמיד ללולאות הקבועות
בקירות, ומגזתינים בסבלנות לתורם
לקוסמטיקה התקופתית.
מאחורי חלון־הראווה המאובק והמזוהם
תלוי שלט קטן המסביר:

״סגור־ לרגל שיפוצים.״

במוצבי צה״ל בקווים,״ מבטיחים תלמידי
החוג לאמנות ותיאטרון באוניברסיטת תל־אביב.
החוג, בשיתוף עם קרן התרבות של
עיריית תל־ואביב וקצין־חינוך ראשי בצד,״ל,
החליטו להעלות את רמת הבידור
לחיילים. לא שהבידור הקודם בצד,״ל היה
ירוד, אבל הוא היה מסוג אחר לגמרי.
ההצגות תלוונה בהרצאות של מורי ה־

חוג, על תוכן המחזה שיוצג.
הוא והיא. הניסיון הראשון, הללר
והיוצא מן הכלל בבימויה של רינה ירו שלמי,
נחל הצלחה בקרב החיילים. עתה
עורכים הסטודנטים חזרות על ארגז החול
של אולבי, שילווה בהרצאה של ד״ר־תום
לוי.
תוכנית נוספת: מיבחר קיטעי דרמה

בנושאי הוא והיא, פבימטוישל דויד שריר.
אך ההפתעה שנכוגידלהיילים, תהיה ל־לא־ספק
הופעת. תיאטרון הבובות של החוג,
שיציג אול׳פאוסט.
ולאור^הכלל שקבעו, כי סתם הצגה זה
ילאמגז&יק, תלווה את פאוסט הרצאה של
הד*ד למישפט בינלאומי אביגדור אלדן,
-המשמש בחוג כמרצה לתיאטדון־בובות.

נרדה פויארברג
״העצבים שלי עוברים לכלבים !״

״1וח*4 1

ן! רדה כת ה* 27 היא צברית, בתו
4של בעל בית־חרושת למוצרי פלסטיק.
היא זוכרת היטב כיצד נולד הרעיון וכיצד
קרם עור וגידים .״גרתי תשע שנים
באנגליה,״ מספרת נרדה .״היה לי שם חבר
בשם אנתוני, שהתעסק עם כלבים. היה לו
הניסון הרב ביותר באירופה עם כלבים.
עבדתי כמנהלת־החשבונות שלו. שם למדתי
כימעט כל כה שאני יודעת היום.
״אני עצמי משוגעת לכלבים. ההורים
שלי תמיד ד,ירשו לי לאסוף כלבים, כמה
שרק רציתי. אני והאחות שלי היינו מטפלות
בהם ומגדלות אותם.
״ככה בא לי הרעיון להקים דוגסטופ
ומאובקים יושבים על ההול. שני קומנדקרים
מאירים במה מאולתרת מארגזי תחמושת.
על הבמה׳,שחקנים ושחקניות. התמליל
שבפיהם, מתוך המחזה הכלל והיוצא
מן הכלל לברטולד ברכט.
מחזה כלל לא־שיגרתי בסיני.
״מהיום והלאה זד, יהיה מחזה שיגרתי
העולם הזה 1902

אילה לסמן
״היא פשוט בחורה מיסכנוו !״
״היא חתמה לי שהיא משאירה את הטלפון
על שמי, ותמורת זה נתתי לה
כסף. חצי שעה אחרי שהיא קיבלה את
הכסף, היא הודיעי, לדואר, וניתקו לי את
הטלפון. היא גם הוציאה דברים מהחנות.
הלכתי למישטרה והגשתי תלונה נגדה.
״הזמינו אותה לחקירה, אז היא טענה
שהיא בחודש השלישי להריון, והיא לא
יכולה לצאת בגשם. אחר־כך, כשנפסק ה־

גשם, היא טענה במישטרה שחתמה על הוויתור
על הטלפון תחת לחץ.״
הגירסה שכנגד

הממהר. על הבנס 1ת המדינה
אסר על אשתו ל ערוך קניות ב סופר מר ק ט
ארנון צוקרמן, שקבע כי רז
יכול להופיע כמגיש עוד באותו
ערב. אך מגישי חדשות אחרים,
שראו את הגשתו של רז,
מתנגדים למינוי החדש שקיבל,
טוענים שיש לו פרצוף צעיר
מדי לתפקיד מגיש חדשות.

! 38 9ח״כים חדשים —
זהו מיספר מרשים. אבל
מדהים יותר הגילוי שלפני ה־גחירות
לכנסת השישית שירתו
בבית־המחוקקים רק 38 מבין
הח״כיס הנוכחים. את המסלול
הארוך, שראשיתו בט׳ץ בשבט
,1949 צעדו לאורך כל הדרך,
שישה בלבד: גולדה, מאיר,
מנחם בנין, ד״ר יוחנן באדר,
חיים לנדאו, הרב קל־

מן כהנא ותופיר, טובי.
ישראל ישעיהו נכנס ל
כנסת
הראשונה כמחליף, בעוד

ישראל נלילי, יצחק גן־
אהרון, ד״ר יוסף בורג,
זרח ורהפטיג, מאיר ויל4
נר, וסייף־אל־דין זועבי

חברי הכנסת הראשונה המשרתים
בכנסת עד היום, נמצאו
מחוץ לה במשך תקופות שו־ .
נות.
9כל תינזק בישראל לומד
בבוא השעה על מגילת העצמאות.
אולם רק ׳מעטים זוכרים
את גיבורי העלילה 37 ,
החותמים על המגילה ההיסטו רית.
מתברר שבמשך 26ה ישנים
מאז, מתו 25 מהחותמים
>ומה־ 12 שנותרו בחיים, עודם
עוסקים בפוליטיקה במלוא
עוצמתם, למרות גילם המתקדם,
רק נולדה מאיר, זרח

ורהפטינ, משה קול, קל־מן
כהנא ומאיר וילנר.

בפעילות חלקית בתוך מיפלג־תם,
עוסקים עדיין השרים ל שעבר
מרדכי בנטוב ופנחס
רוזן, וכן בדל רפטור

ורחל כגן. סעדיח כובא־שי,
נציג התימנים, ירד מהכותרות,
ואיך בעצם ניתן להגדיר
את ׳מעמדו של נציג ״!מים־
לגת המדינה היהודית״ ,ד״ר
הרצל רוזגכלום שחתם בשם
״ורדי״ — הפסדונים שלו
בעיתון הבוקר, בו כתב אז?

! בתום מילחמת יום־
הכיפורים מונה הרב הצבאי
הראשי תת-אלוף, מרדכי פי״
רון לרשות מוסמכת לנפגעים.
במיסגרת תפקידו החדש, הוטל

י 1ן 1| | 1ך ך 1 ״1 1 1 1ע ראש עיריית תל־אביב היוצא, בתמונה בלתי־רגילה, כשהוא כאילו
111ש 1 . 1 1 1 . 1 1 1 1משתחווה בפני ראש העיר החדש אלוף (מיל ).שלמה (״צ׳יץ׳״)
להט, בטקס חילופי התפקידים שנערך בעיריה. הכיבוד שהוגש בטקס עלה עשרות אלפי לירות.
עליו לשלוח מיכתבי־תנחוימים
לכל מישפחות החללים. תחילה
חתם הרב על המיכתבים בכתב
ידו, אחר כך דרש שיכינו חותמת
של חתימתו. המיכתבים
החתומים בחותמת הרגיזו כמה
ממישפחות החללים, שהתלוננו
על־כך. פנו לרב פירון וביקשו
ממנו לשוב ולחתום בכתב־יד.
הרב סירב, ובמקומו מונה ל תפקיד
קצין אחר, המשרת ברבנות.
9ביטול
הסובסידיות גרם

קשיים רבים לחנה ניוידרפר,

אשתו של הממונה על הכנסות
המדינה משה נוידרפר. יומיים
לפני ביטול הסובסידיות,
סיפר לה בעלה על־כך, דרש
ממנה לא להיכנס לסופרמרקט,
מחשש שיאשימו את מישפחיתו
באגירת סזון. כאשר בוטלו הסובסידיות,
הביעו מכרותיה
של חנה בפניה את זעמן.
:ראש החוג לארכיאולוגיה
באוניברסיטת תל-אביב,
פרופסור יוחנן אחרוני,
הטיל על אחת מתלמידותייו
להכין עבודת-מחקר. הסטודנטית,
שלא הבינה את נושא העבודה,
העתיקה מילולית מתוך
אחד מספריו של אהרוני, הגישה
לו את ההעתק כעבודת-
מחקר מקורית. כעבור מיספר
ימים החזיר לה הפרופסור את
בתוספת הערה :
העבודה,
״מבולבל, לא בדור.״

סודות כמוסים מראשו

של נשיא ארצות־הברית, רי״
צ׳ארד ניבסץ, גילה השבוע
ספרו של הנשיא בארבע ה שנים
האחרונות, מיולטון
פיטם :״ניכסון אינו צובע
את שערותיו. אני מכיר פוליטיקאים
רבים הנוהגים לצבוע
את שערם — אך לא ניכסון.
שערותיו הן בעלות איכות
מצויינת, ולשנינו יש אותו
טעם: הנשיא מבקש לשוות
לשערו צורה רכה וטיבעית,
ואני מסכים איתו וממילא את
מבוקשו.״ כמה עולה לנשיא
טיפולו של פיטם, שהוא הספר
הראשי במלון שרתון קארלטון
בוושינגטון? ״אני גובה מ-
ניכסון את אותו המחיר שאני
גובה מכל לקוח: חמישה דולר
לתיקון פיאות ועורף, ותישעה
דולר לתיספורת מלאה. הנשיא
מזמין אותי לטפל בשערו פעם
ב־ 10 ימים.״

שימחה דיניץ

(מימין) ,שגריר ישראל בארצות־הברית,
בתמונה בלתי־שיגרתית,
ללא החליפה והעניבה שהם חלק בלתי־נפרד מתפקידו, יחד עם
נשיא המגבית המאוחדת פול צוקרמן, במסיבה בקיסריה.

! גם שר־החיוץ האמריקאי
הנ רי לן יסינג׳ר מסתפר אצל
מילטון פיטם .״קשה מאוד לטפל
בראשו של קיסינג׳ד,״
גילה הספר .״יש לו שיער
צפוף ומתולתל. אך גם הוא

אינו לקוח קשה. הוא תמיד
מרוצה, ואין לו תביעות יוצ־אות־דופן,
בתנאי שתיסירוקתו
תיראה מסודרת. הוא גם נותן
טיפ ביד רחבה.״
שר־המיסחר-והתעשיה 0 חיים בר־דב עורר זעם רב
בין יצרני ציוד אלקטרוני יש ראלי,
עת ערך ביקור בתע רוכת
הטכנולוגיה בתל־אביב.
השר ביקיר אך ורק בתצוגות
של הייבואנים, לא נכנם אפילו
לביתן אחד שיל יצרן ישראלי.

9עורך הארץ גרשום
שו קן מקבל אינפורמציה ממקור
ראשון על הנעשה בין החיילים.
בנו הבכור, עמוס,
שגויים ביום־הכיפורים, משרת
עד היום כקצין ביחידת נ״מ
לייד הגשרים בתעלה.
איך הפך כתב הטלוויזיה
מנשה רז למגיש חדשות?
בטלוויזיה לוקחים מדי פעם
כתבים למיבחני־מסך, כדי לראות
איך הם נראים כמגישים.
אחרי שערכו לרז מיבחן, הראו
את התוצאה למנהל הטלוויזיה

9מגן חדש לזכויות הנשים נולד לפני שבועיים בדמותו
של מפקד גלי־צה״ל
יצחקל בני. בשיחתו השבועית,
נושאים שמחוץ לחדשות,
דיבר לבני בזכות שיחדור האשד,
והשיוויון האמיתי, ש לדבריו
עדיין לא קיים בארץ.
אחרי התוכנית הוא קיבל תגובות
חיוביות מנשים רבות. השבוע
הקדיש לבני שיחה נוספת
לנושא, ציטט הוגי־דיעות
מפורסמים על שני המינים.
מדבריו -של הסופר הבריטי
תו מםחאר די :״זהו הבדל
משונה בין המינים, שזמן ונסיבות
המרחיבים את אופקיהם
של רוב הגברים מצמצמים
אותם אצל הנשים.״ הסופר
ר דו ארד קי פ לינג :״מיחוש
של אשד, הוא הרבה יותר מוודאות
של גבר.״ ולסיכום
הביא סיטטה של הסופר הבריטי
ט. ס .א ליו ט :״אינני
מכחיש שנשים הן טיפשות !׳
האל הכל-ימול בחר לעשותן
ראויות לגברים.״
האופנאית ובעלת־הבו-
טיק רוחק׳ה כרזין מרבה
בחודשים האחרונים לארגן
בהתנדבות תצוגות־אופנה ל־חיילי־צה״ל
בקמים ביוזמת
העולם הזה. השבוע אספה
רוחק׳ה כמה מאות לירות אצל
ידידיה, קנתה בכסף מפירות
העונה, עלתה לרמת־הגולן,
הגיעה ליחידה בה ערכה בזמנו
תצוגת־איופנה וחילקה את ה־פירות
לחיילים ,״כדי שירגישו
שהיום ט״ו בשבט.״

פסוקי השבוע
• ׳השר לשעבר עקיבא
גוכרין, על שר־האוצר
פינחס ספיר :״רוטשילד היש ראלי.״

הם ופר-משורר-מח
זאי יחונתן גפן :״מיהו
ממזר? ממזר זד, אחד ששואל

תמיד מיהו יהודי.״

• המראיין שמואל שי,
על שכר ׳ועונש :״אחרי מיל-
חמת יום־הכיפורים נוכחנו
לדעת שאין עונש. ואחרי ביטול
הסובסידיות, נוכחתי לדעת
שאין גם שכר.״

ט ט459 צזזו7ן, צחוק, אבל...
0בשלב זה דיוני הקואליציה הם סוב -יהודיצה.
0מסתמן מצנ נו תקום ממשלה על קגי יסוד !
• יש המוכנים לקפוץ לתיקרה בשביל קואליציה
מקיראל קיר .
• בחיילי צח״ל נשאר אלמנט ילדותי: יש שאינם
נרדמים בלי דובון .
0עליית מחירי העוף היכתה את עקרת הבית שוק
על ירך .
0בתל״אביב: שוב יישב שלמה (לחט) בכיכר מלכי
ישראל.
0בטלוויזיה: יותר מדי פעמים פסהקול !
0עורך אות שלח טלגרמה לחסניין חייכל :״ אנו
נתגבר!״
0בירדן: הלגיון דורש סובסידיות.
0אורי גלר: מי שעושה את העקום בעיניו.
0השיירות מאפריקה ארצה נעות בכוח הקיטור .
0ט״ו בשבט למכבי תל־אניב: סלינועלכת פינו...

העולם
הזה 1902

המשך ההירהורי הפרט״ שלאחר הבחירות
** יתונאי ידוע שאל אותי לפני כפה
2ימים :״יתאר לך שאורי אבנרי חדש
היה נפגם עכשיו לכנסת. לאור נסידנך, מה
היית מייעץ לוז׳,
חוששני שעניתי לו במרידות מסויימת:
״יפשוט מאוד. הייתי אומר לו שאין לו מה
לעשות !בכנסת בשלוש השנים הראשונות
של הקדנציה אפילו אם יזיז הרים של
שחיתות וישנה את פני הארץ — ישכחו
זאת ערב הבחירות הבאות. זיכרונו של
הציבור אינו מסוגל להחזיק יותר מכמה
חודשים.
״לכו, במשך שלוש השנים הראשונות,
יכול הח״ב הצעיר לטייל בעולם, ליהנות
מן החיים. די אם יופיע בכנסת פעם בשלושה
חודשים, ויעשה סקנדל יקטן שיקבל
כותרת בעיתונות, כדי שלא ישכחו
אותו. אפשר תמיד לדבר על השבויים בסוריה.

״כדאי
שילד לחתונות ולחגי

קולות. לא בדאי לו להסתכן.
״אם ימכור את עצמו לאחד הגושים
הגדולים, יקבל כיסא בטוח מידי ועדת־המינויים,
וייכנס לכנסת הבאה בכוח מחוזק.
מאותו רגע יהיה פטור מכל הבעיות.
די אם יבוא לכנסת פעם בשנה. כל עוד
יחייה בשלום עם מנהיגי הגוש, עתידו
מובטח. בעצם, כמה שיופיע פחות בכנסת,
ויעורר פחות תשיומת־לב, כן יוטב.
כך ירגיז פחות את הבוסים.״

זהו המירשם המושלם למהפכן הצעיר.

הקללה
שובצה ו1לי1ו
^ ין זו חוכמה שלאחר מעשה. ה־אמת
היא שהייתי מודע לדבר כל
העת. לא פעם, אתרי יום עבודה קשה על
חוק משעמם במיוחד אך חשוב, ישבנו —

שלי בעיתון זה, לא הקדשתי לעניין יותר
משיתיים־שלוש שורות, ביודעי שרוב רובם
של הקוראים לא יתעניינו בנושא זה.
כמה מחברינו הטובים ביותר אמרו לנו:
״עזבו את זה! זה לא חשוב! תפסיק
לבוא לכל ישיבה של הכנסת• די אם
;תבוא פעם בשבוע. .במקום זה, לך והסתובב
בארץ. ערוך חוגי־בית. תופיע בפגי
קהל. מבחירות זה יהיה יותר חשוב מכל
פעולתך בכנסת.״

לא פעם חשכתי שזוהי עצה
נכונה. היום אני בטוח בכך.

אלא מה — לא הייתי מסוגל למלא אחריה.
אני משתגע להסתובב בארץ, אני
בהחלט נהנה כשאני מופיע בחוג־בית בפני
קבוצת אנשים אינטליגנטיים. אבל לא
הייתי מסוגל לזנוח את התפקיד שאליו
נבחרתי, ,ולהפר את ההבטחה שנתתי ערב
הבחירות.
חותה זאת קללה ממש, שרבצה על סיעתנו.
לא יכולנו להרפות משום עניין שיעלה
על סדר־היום (שלא לדבר כלל על
מאות הנושאים, שאנחנו עצמנו העלונו
אותם) .כל נושא עניין אותנו. מכיוון שלנגד
עינינו עמד דגם אחר של ישראל,
דגם שלם, היה לנו מה לומד על כל
ונושא. הנושא ה״ימשעמס״ ביותר לא שי
לימד
אותי פעם מניין בא המושג הזה.
לואופולד פון־זאכר־מאסוך היה מחבר רומאנים
ארוטיים במאה שעבירה, ברוח הפוכה
מזו של המרקיז דה־סאד).
על הסבל הכרוך בנוכחות ברוב ישיבות
המליאה אין צורך להרחיב את הדיבור. יש
בכנסת כתריסר אנשים שתמיד מעניין
לשמוע אותם, ולא חשוב על מה. יש עוד
כמה עשרות שיש להם מה לומר על נושא
מסוייים, ואין להם מה לומר על כל נושא
אחר. אבל יש בכל כנסת כשישים נואמים
כרוניים, שאין להם מה לומר על שום נושא,
עסקנים מייקצועיים יבשים שאם תגיש להם
רעיון מקורי על צלחת, לא יידעו מה זה.

כרום ימות השנה, הכנסת היא
שממה אינטלקטואלית, ישימון ש־בימעט
לא ייאמן. אתה יכול לשכת
כמשך ארבע שעות רצופות,
לשמוע נאום אחרי נאום, ולא להיתקל
אה במילה חדשה אחת,
שלא הופיעה לפני בן כמאמר ראשי שיטחי של עיתון המוני.
(לאדם הרגיל למיסגרות של מחשבה
שיטתית — כמו אוניברסיטה או צבא —
זוהי חודיה די מזעזעת. השבוע סיפר לי
אריק שרון שאיחד הדברים שהדהימו אותו
בכנסת הוא שבוויכוח עולה נואם אחרי

ההננווו

שלה היה
עמם אותנו, מפני שראינו את הקשר בינו
ובין דמות ׳המדינה וצורת החיים בה.
לא פאתי לכנסת כנואם. השתדלתי ללימוד
זאת במשך מזמן. חיתוד־הדיבור שלי,
כפי שטרח מושחו להזכיר כנימוק נגד
!בחירתי, ריחוק מלהיות מושלם. אך נדמה
לי שמותר לי להגיד שמבין אלף הנאומים
שנאמתי מעל דוכן הכנסת — בממוצע
!אחד בכל ׳ישיבה — לא היו רבים ששיעממו
את הנוכחים. כשניתנה זכות־הדיבור ל־סיעתנו,
לא קראו הח״כים עיתונים.

היתה לכך סיכה פשוטה: הנושא
כאמת עניין אותנו תמיד,
התבוננו לז ברצינות, והיה לנו מה
לומר עליו, שהיה שונה מדברי כל
שאר הנואמים. מפני שגישתנו היסודית
היתה שונה.

!בחיי, אינני מאשכיסט!
גות כר־מיצווה, ינשק תינוקות ויוכיח
לכולם שהוא איש עממי, נחמד,
פשוט.
״רק בשנה הרביעית, כדאי לו להתחיל
לעבוד בכנסת ברצינות. אל יתמסר לע בודת
החקיקה האפורה, היממלאה את מרבית
זמניה של הכנסת. זיר. משעמם את
הציבור, והעיתונות לא תקדייש לו מילה.
׳תקציבים של מיליארדים, הבאים מכיסי
משלם־המיסים, אינם מעניינים את משלם־
המיסים. חוקים דראקויניים, העלולים לה־ובייא
את האזרחים לבית־הסוהר, אינם מעניינים
את אותם אזרחים.
עליו להתמסר כולו, לשערוריות, לעג־יונים
העושים רעש. הוא לא ישנה שום
דפר, אבל יקבל פיירסום רב. ביעזרת ה־פיריסום
הזה, ימכור את עצמו לאחד הגושים
הגדולים. אם ילך לבחירות לבדו,
הוא שם את נפשו בכפו. הוא יוכל בנקל
ליפול קורבן למצב־רוח חולף של הציבור.
מישהו יכול לצוץ, שיעניין את הציבור
למשך חודש־חיודשיים, והוא יקפל את ה
אמנון
זיכרוני ואני — בחדר־הסיעה, עיי פים
ורצוצים, ושאלנו את עצמנו :״בש ביל
מיה אנחנו עושים את זה ז מי בכלל
יידע מה עשינו? ואם יידעו — למי זה
איכפת?״

הצרה היא שפשוט לא יכולנו
לנהוג אהרת. לא מתוך שיקולים
פוליטיים, אלא מתוך נטייה אישית.

ינ יח נ ו ידענו שהחוק הנדון הוא חשוב.
שיאם לא נצליח לשנות אותו, הוא יפגע
ברבבות אזרחים, ויסלף את סידרי־השילטון
במדינה. ידיעה זיו נתינה לנו את המרץ
ללמוד אותו בעל־יפה ; לשיקול ניסוחים
אלטרנטיביים; להכין נאום שיישמע —
בהעדר העיתונות — באולם ריק, על־ידי
שילושה־אירבעה ח׳וכים מנומנמים; להכין
הסתייגויות ולהילחם עליהן, להחליט איך
להצביע. ואחרי כל זה לא הופיעה על כך
מילה בעיתונות (או שהופיע הפסוק :״כן
נאמו ח׳^ב אורי איבנרי וח״כ ואפילו
׳אני עצמה כשיחיברתי את הדו״ח השבועי

^ יולי זוהי ההזדמנות להשיב על
;שאליה, שהוצגה לי מאוית פעמים במשך
השנים :״האם אתה לא משתעמם
עד מוות, כשאתה יושיב בבל ישיבות המליאה
ומקשיב לכל הנאומים?״

התשוב הנכונה היתה: בהחלט
בן, ובהחלט לא.

,בימים הראשונים שליי בכנסת, כשנוכח
ח׳ב יזהר הררי שאני נוכח בכל הישיבות,
הוא הסתכל בי ברחמנות ואמיר :״גם אני
הייתי פעם כזה. החזקתי מעמיד במשך
ארבעה שבועיות. גם אתה תישבר אחרי
יחודש.״ לאחר מכן האריך את התקופה
לחודשיים, ולמבסימום של ארבעה חודשים.
אחרי שבע שנים, כשיראה אותי יושב
שם, עדיין, אמר בפסקנות :״אתה פשוט
מאסוכיסט !״

נואם על הדוכן, מדבר ארוכות, מבלי ל התייחס
לנושא הממשי או לדברי המתווכ חים
האחרים. כ״מעט כל ויכוח בכנסת הוא
אוסף של מונולוגים, ללא. אירגון ושיטה,
שאונם מבררים עניין ואינם מאפשרים
כלל דיון שיטתי ותכליתי בנושא כלשהו.

טלדת מתחת וגי
לז• ל רד יש להוסיף את האוויר. כן —
> אח האוויר, פשוטו כמשמעו.

האוויר של הכנסת הוא פרק
כפני עצמו.

הבניין שיוכן על גבעה שטופת־רוח, והוא
מוקף באוויר הנהדר ביותר בארץ.
אך אף משיב־רוח אינו חודר לתוכו. הבניין
אטום כימו צוללת מתחת למים. האוויר ביו
מזכיר מוזוליאום. אחרי שבע שנים, עדיין
אין יודעים להשתמש בו במיזוג־האוויר.
כאשר נמשכת ישיבה שעה אחרי שיעה,
נעשה האוויר יותר ויותיר דחוס. איני סבור
שהוא גיורם לעייפות ולבאב־יהראש הכרוני,
שרוב חברי־הכ׳נסת סובלים ממנו ורואים
יבו תירוץ נאות לעבור למיזניון, שיביו ה־
׳אוויר איינו הרבה יותר טוב.
ישבתי באלף ישיבות. כאלה, שמעתי נאומים
במשך 4000 שעות. לכאורה — מאסו־כיזם
טהור.
(כשאני כותב דברים אליה, איני נזכר בבדיחה
על סמאסוכיסט, שיהייכד. את ראשו
בקיר־אבן. שאלוהו: האם אין זה כואב?
השיב: זה כיואב נורא. שאלוהו: אם כן,
מדוע אתה עושה זאת? השיב: אהה, אתם
יודעים איזה תענוג זה כשאני מפסיק?)

אני רוצה להצהיר באן, בהן
צדק: באמת, אינני מאסוביסט.

מבחינה זאת, לבל הפחות, יצא
מתוק מעז. כשאני קם עתה ביום
שלישי בבוקר, ביודעי שאיני צריך
לשמוע אף נאום אחד, זוהי הרגשה
די טובה.

(מנחם יפגין, שהיחסים האישיים בינו וביני
היו, משום מה, מצויינים במשך כל
השנים, למרבה התדהמה של כמה מחבריו,

לימה, אם כן, אני לא הפסקתי לשבת בישיבות
אליו? ולמה איני מצטער בכל זאת
(יאם לומר את האמת) שלא נבחרתי מחדש?

מפני שכד נושא היה, כאמור.
חשוב כעיני.
יש בכנסת (ובכל פרלמנט) פער משווע
בין דברים מעניינים לבין דברים חשובים.
יש ביניהם ניגוד כימעט מוחלט. אידיוטיזם
טהור כמו פרשת ארלוזודוב, יכול לספק
לכנסת ישיבה סוערת ומרתקת, שתמלא
עמודים בעיתונים. תקציב של 20 מיליארד
לירות, החודר לתוך חייו של כל אזרח
בכל יום, יוצר שיעמום נוראי. חוק המאפשר
למישטרה להכניס כל אזרח לבית־הסוהר
(למשל: סעיף השוטטות, שניסיתי
לשווא לבטלו) מעניין רק קומץ מישפטנים.

כמו כדורי פינגעג
מכיוון שמחצית עבודת הכנסת היא
מישפטית־ימיקיצועית, נמצא לא־מישפטן
מחוץ למיסגדת במחצית הזמן. כי בין
ההיגיון המי׳שפטי ובין ההיגיון הנורמלי
רובצת תהום.
לי היה, מבחינה זו, מזל מייוחד. בגיל
,14 כשהייתי נאלץ להרוויח את לחמי,
הלכתי לעבוד כפקיד במישרד של עורו־דין.
מעולם לא למדתי מישפטים, אך במשך
חמש שנות־עבודה בבית־המישפט תפסתי
את הפרינציפ. אחרת לא היו עוזרים לי
גם חוות־הדעת המישפטיות המצויינות של
זיכרוני על הצעות־חוקים.
כשאתה סיעת־יחיד, או שייך לסיעה
קטנה, אתה צריך להיות דרוך תמיד,
כמו חייל בתצפית במוצב. גם בישיבה ה־
׳משעממת ביותר, אינך יודע אף פעם אם
לא תזדמן לך לפתע הזדמנות ליזום מהלך
פרלמנטרי מפתיע. כמו שחקן כדורגל, אתה
יגול לפעמים לתפוס את הכדור ולגלגל
אותו לחלק אחר של המיגרש. אתה יכול
לנצל ויכוח על עניין של מה־בכך כדי
׳לעורר בכנסת מחשבה חדשה, להניח לפניה
רעיון חדש.
!זרקנו לחליל הכנסת מאות רעיונות לשינוי
פני הדברים, לתיקון עיוותים, לישיב־
׳לול סידרירהשילטון, בצד הרעיונות לשינוי
המדיניות. כיום אני נהנה להיווכח, תוך
קריאת דיווח על דיוני הכנסת החדשה,
.׳שרעיונות אלה ממשיכים לקפוץ באולם,
כמו כדורי פינג־פונג — כגון הרעיון לחלק
מחדש את תפקידי המימשל בין מישרדי־הממשלה,
על פי שיטה רציונלית, או הרעיון
למחוק בסליל את הפריט הטורדני
״׳לאום״ מתעודות־הזהות.

זרענו ככנסת זרעים שאחדים
מהם ינכטו רק כעוד שנים.

הרגשה זו, שמילאנו תפקיד כמיטב
יכולתנו, שקולה כנגד טונות של שיעמום
טהור. כיום, כשאיני מביט איחורה על
שימונה שנים של מאמץ רצוף, איני מצטער
.אף על יום אחד של עבודה. גם לא לאור
ומה שקרה ב־ 31 בדצמבר. אחרי היכל, לא
ביקשנו למצוא חן בעיני הציבור בכל
מחיר. היה חשוב לנו יותר להרגיש ש אנחנו
שלמים עם עצמנו.

איו לעלוח על הסוס
**4מור עימי פסל־פלאיסטיק קטן של
* /קנגרו, שקיבלתי כמתנה מידידי פרץ
עופר למחרת בחירתי הראשונה. קנגרו זה
מסמל משהו.
;באותם הימים, אחרי הישיבות הראשונות
של הכנסת הששית, שאלו אותי בכנס־ניצחון
תנועתי איך מתייחסים אלי עמיתי
החדשים. עניתי שאני מרגיש את עצמי

פוליטיקאי מיקצועי הוא בעל־מלאכה,
כמו כל בעל־מליאכיה אחר. המלאכה שלו
היא לקבל ולהחזיק במישרה ציבורית.
לשם כך הוא צריך למצוא חן בעיני הציבור.
מציאת־החן בעיני הציבור אינה
חלק צדדי שיל מיקציועו• זהו העיקר. אם לא
יימצא חן, לא יצליח במיקצויעו.

לכן פועל מוחו שד הפוליטיקאי
האמיתי כך :״מה הולך חיום כשוק
ץ מה מוצא חן כעיני הצי־כור?
מה רוצה הציכור לשמועץ״
אחרי שהחליט מה פופולרי, הוא
ממשיך :״איך אני אעלה על הסוס
הזה? איך אני אפקיע — ל־טוכתי
או לטוכת מיפלגתי — את
העניין הפופולרי הזה?״

הסחורה ההולכת היום בשוק הפוליטי
היא פרשת השבויים הסוריים. לפני שנה זה
היה סקנזזלים כלכליים. בעוד שנה זה יכול
להיות עסקי עדות. לא חשוב. הפוליטיקאי
המיקצועי המצליח יהיה תמיד מזוהה עם
העניין הפופולרי של הרגע — עד שבא
רגע חדש, ועניין חדש, והוא ימהר לתפוס
כדור זה ולרוץ עימו.
זיהו מיקצוזע, ואפילו מיקצוע נחוץ.
!איחרת, מי יאייש את המישרוית הציבו ריות?
האטד במשל יותם בספר שופטים
— הדוגמה המושלמת לפוליטיקאי מיקצו־
.עי — היה דרוש, מפני שעצי־הפרי לא
ריצו לעסוק במלאכה זיו.
הפוליטיקאי הימיקצועי אינו עץ־פרי. אין
הוא מניב ענבים אינטלקטואליים, אשכולות
של רעיונות חדשניים. מיקצועיו הוא
ליטול לעצמו פירוית מחשבתיים של הזולת,
ברגע שהם הופכים לפופולריים. עליו ל שיבת
בישיבות עד בוש, לחזור בנאומים
ואינסופיים על מחשבות מקובלות שהפכו
כבר שיגרתיות. רק מחשבות כאלה, שהתרוקנו
מתוכן חדשני והיו לסיסמות ול־מיליציות
שגורות, יכולות למצוא חן בעיני
המונים המקבילים את מזונם הרוחני ה־בילעדי
מסלי־התיקשורת ההמוניים.
סיעה קטניה ופעילה, הרוצה ללכת בדרך
וזו, יכולה להצליח בנקל. היא תקרא את
הכותרת של עיחון־הביוקר, תנאם עליה
נאום נרגש, ואותו עיתון־בוקר ידווח למחרת
היום עיל נאום זה בהרחבה, מתוך
גאווה רבה. היא תקרא ידיעה בעיתון־
הערב, תגיש עליה שאילתה (עם העתק
לכתב אותו עיתון) ,והעיתון יפרסמה ל״
ומחדת היום בהרחבה, כעדות חותכת להשפעתו
על גורל האומה. הסיעה תשנה
את דיעויתיה בהתאם למשב הרוח, תהיה
נוזלנית היום ותבוסנית מחר, מתקדמת ו־ריאקציונית
חליפות, לפי הצורך.

יש שפע של דוגמאות כאלה ככניסת.
ככל כנסת. ככל פרלמנט.

כל מיני ועש
.ו בי מעז לומר -ואל ייחשב לי
הדבר ליוקרה בלתי-ינסבלת — שאילו
הלכנו בדרך זיו, היינו מצליחים בה יותר
מפל סיעה אחרת. פשוט מפני ששלטנו
׳בטכניקה הפרלמנטרית יותר מכל גוף
יאחר, והיינו מהירי־החלטה ויסושר־ביצוע.
אלא מה — זה לא עניין אותנו. הסר
ילינו התיאבון להיות פוליטיקאים מיקצועיים.

לעולם לא היה עולה על דעתי
״לרוץ״ לכנסת כמיקצוע, למען
הככוד והמשכורת הזעומה. כוודאי
לא היה לאיש מאיתנו עניין
להקים אימפריה כלכלית-פוליטית,
אפילו קטנה כמו זו של ל״ע, פא״י

--ומאח --

אור א ס רי
כמו הקנגרו בסיפור על האיכר, שביקר
לראשונה בגן־יהחיקות. האיכר עימד לפני
׳כלוב הקנגרו, הביט בו ארוכות, ולבסוף
יאמר :״אין חייה כזאת!״

הייתי קנגרו, ונשארתי כזה עד
הרגע האחרון ככנסת. כגלל סיכה
פשוטה: אינני, ולא רציתי להיות,
פוליטיקאי מיקצועי. למרות שהכנסת
היא, כראש וראשונה, כנס
שד פוליטיקאים מיקצועיים.
כאשר הכריז השבוע משיה ברעם, פוליטיקאי
מיקצועי מובהק, בראיון עיתונאי:
,״אורי איבנרי לא חסר לי בכנסת!״ —
הבינותי לרוחו. בשבילו ובשביל עמיתיו,
הבוסים של מנגנון מפא״י בגילגוליו ה־
׳שונים, וגם הבוסים של מנגנוני שאר ה־מיפלגות
מחרות עד ל׳^ע ומק״י, היינו ונשארנו
חיה מוזרה, מרגיזה בעצם קיומה.
יאנסה להסביר זאת:

או מק ״י.
הצרה הגדולה שלנו היתר, שהלכנו ל כנסת
סדי לייצג גישה מסוייימית מאד. לא
דוקטרינה, לא אידיאולוגיה דוגמטית נוסח
המאה ד,־ ,10 אלא גיישה עקרונית לענייני
המדינה, הפנימיים והחיצוניים — דגם של
ישראל אחרת, הומאניסטית, שבה יהיה
טוב ונעים לחיות.
גישה זו הכתיבה לנו פיתרונות לבעיית
השלום, ליחסי דת ומדינה, לסידרי-שילטון
׳ודמוקרטיה, ולאלף עניינים אחירים. כש־יפיתרונות
אילה היו פופולריים — זה היה
טוב לנו. אבל כשהם היו בלתי־פופולריים,
לא יכולנו לשנותם.
׳פוליטיקאי מיקצועי באופוזיציה שואל
את עצמו: איפה הסקנדל השמן, שאני יכול
לפוצצו היום? למחרת היום, כשיד׳עת־הקהיל
מתחלפת, הוא יכול בהחלט לעורר סקנדל
הפוך( .שמעתי ח״כים מסויימים מרעישים

אבנו׳ לא חסו וי!״ אמו משה בוע
שמיים וארץ נגד שיטת הסובסידיות, המש־היתה
והמושחתת — ואותם ח״כים היו הראשונים
שזיעזיעו את הארץ בנאומים נרגשים
נגד הממשלה המשחיתה והמושחתת,
שביטלה עכשיו את הסובסידיות).

אגחנו לא היינו מאושרים כאלה.
עוררנו לא פעם רעש ככנסת. ב־החלט
לא סלדנו מפירסומת. ידענו
שהפירסום הוא חלק השום של
פעולתנו, אמצעי להפצת דיעותינו
כציכור. אכל כאשר עוררנו רעש,
זה היה על עניין שהאמננו כו. ולא
פעם היה זה רעש שקומם נגדנו
את הציבור.

עולה בזכרוני אחיד ממאבקי־היחיד הנרגשים
ביותר שלנו — הסערה שיצרנו,
׳בכוונה תחילה, במליאת־הכנסת למחרת
הפלת המטוס הלובי. כשהחלטנו לתבוע
מעל הדוכן את פיטורי דיין והרמטב״ל,
ידענו שזה לא יהיה פופולרי. היום, בדיעבד,
לאור מחדלי יום־הכיפורים, אולי
יסכימו עימנו רבים שצדקנו, ושדם רב
הייה אולי נחסך, אילו נבדקה אז כל שיטת
קבלת־ההחלטות במיערכת-הביטחון.

אכל מישקע השינאה שעוררנו
על עצמנו כאותו יום — נשאר
אי־שם כתת־ההכרה של רכים ומוכים,
וכוודאי התנקם כנו.

עשינו הריבה מעשים פופולריים (למשל :
גילוי פרשות נתיבי־נפט וקרן־ספיר) .אך
חוששני שלבסוף השאירו מאבקינו הבלתי-
פופולריים את הימישקע העמוק יותר.

פינחס וזימו־,
ן* אם יש להצטער על כך? האם לא
1 1כדאי הקד. לוותר על הרבה מן המאבקים
האלה, ואף להגיד מדי פעם את
ההיפך מדעתנו האמיתית, כדי להישאר
כוח יעיל בכנסת?
׳בוודאי יהיו שישיבו בחיוב. אבל אילו
נתקבלה אי־פיעם החלטה כזאת במוסדות

תנועתנו, הייתי נאלץ לומר :״הברים יק רים,
חפשו לכם נציג איחר בכנסת. פשוט
אין לי שום עניין לשבת בכנסת בתנאים
כאלה• התענוג אינו די גדול.״
מדוע מתנגדים הבריות לזנות? הרי
זה מיקצוע עתיק, שיהיה לא פעם מכובד,
׳ושהוא לדעת רבים נחוץ ורצוי. היחס השלילי
נובע, כך נדמה לי, מן העובדה
!שיבמיקצוע זה נמכר, תמורת כסף, דבר
שהטבע האנושי קושר אותו לאהבה, או
לפחות לחיבה או ליחס רגשי דומה.
כזו דעתי גם על העיתונות. אדם המוכן
לכיתוב, תמורת כסף, דבר שאינו מאמין בו,
אינו שוינה מזונה• בהקשר זה דיברנו פעם
על מיקצוע ששמו ״עיתוזניות״.

הוא הדין, בעיני, לנכי הפוליטיקה.
במכשיר כידי אדם המאמין
כמה שהוא עושה, המכטא
אמת שלו, הפועל מתוך אהכה,
זהו אקט יפה — אחד העיסוקים
היפים כיותר כהכרה האנושית.
אך קח ממנו את האמונה, את זיק
האהכה — ולא תישאר אלא זנות
מיקצועית, מכחילה למדי.
מי שמחליט לעשות מעשה פינחס, אינו
צריו לדרוש שפר של זיימרי( .לא, זאת
אינה טעות דפוס. בעולמנו, שכרו של זימר,
עולה תמיד בהרבה על שכרו של פינחס,
מה גם שפינחס משלם מס־הכנסה
ומ״לווה־מרצון בעוד שזימרי מוצא כל מיני
טריקים כדי להשתמט מהם).

אם ספגנו מפלה כליל־הסילווס־טר
מפני שעשינו את הדכר הנבון,
והיינו נאמנים לעצמנו — אל לנו
להתלונן. מפלה בזאת אינה כו
שה, אם כי גם אינה מקור לשיט
הה רכה.
כדברי החוכמה היהודית: העוני אינו
בושה, אבל גם אין מה להתפאר בו.
(בהמשך סידרה זו ינסה אורי
אבנרי לנתח את הסיבות המעשיות
למפלה בבחירות).

5 1 18 9 1 /1 1 .1 8 0 1 1נ ג 6

בוא וראה עוצמה זו במו עיניך, אם תרצה תוכל גם לחוש בה כשתקח את הלנצ׳יה לנסיעת גסיון חינם.
בהזדמנות זו תוכל גם להשוותה לאחרות. לנצ׳יה אינה חוששת. תיווכח בכך לאחר מספר בדיקות ותבין מה היא המשמעות של
68 שנות נסיון 68 .שנות נסיון מכני עצום, אצילות מסורתית ועוצמה שלא תמצא דוגמתה.
זוהי הלנצ׳יה־ המכונית באירופה. מכונית אשר מספר השעות המוקדש בה לבקורת זהה למספר השעות הדרוש לייצורה 52 .מומחים
בודקים כל מכונית וכל חלק (המקובל בתעשית המכוניות הוא לבדוק כל מכונית חמישית) .לאחר בדיקות אלו עוברת כל לנצ׳יה
מסלול מכשולים מיוחד שלאחריו היא נבדקת שוב,׳ ורק לאחר שכל 52 המומחים אשרו אותה היא מקבלת את סמל-הלנצ׳יה,
זוהי הלנצ׳יה.מכונית היוקרה בעלת אמצעי בטיחות מצויינים, נוחות שלא תמצא דוגמתה ומנוע אדיר. כשתתחיל להשוות את
הלנצ׳יה בדוק את ארבעת הגורמים החשובים במכונית:
^ •1 1 1 1 1 80 הבטיחות מתהילה בדפנות המכונית אשר ממש עטופות
ומוגנות ע״י פגוש מיוחד. כל גוף הלנצ׳יה מחוזק במסגרת של מוטות פלדה
היוצרת הגנה מירבית כנגד מכה או האונה. מעצורים כפולים ובלמי דיסק
לארבעת הגלגלים מעניקים בטחון מושלם למערכת הבלימה. בתוך המכונית
עצמה אתה חש עוד יותר את הרגשת הבטהון סביבך. זה מתחיל מההגה״הנשבר״
במקרה של תאונה וכלה בריפויים העוטפים אותך ומגינים עליך.
מערכת האורות בלנצ׳יה
מווסתת אוטומטית
בהתאם למשקל ותנועת
המכונית ...פנסי ההלוגן החזקים שוטפים באור יום את הדרך לפניך.
צמיגים רדיאלים, חימום בחלון האחורי ואביזרי בטיחות נוספים משלימים את
הבטיחות בלנצ׳יה.
.הכנס ללנצ׳יה, שב בכורסה האורטופדית ותרגיש את הנוחות
שתוכננה בכל פרט. הגה הניתן להגבהה לפי רצונך, מערכת שעונים מפוארת
לבקרה מושלמת, מד סיבובי מנוע, מנורת בקורת מיוחדת לבלמים,מערכת
איוורור גם לנוסעים מאחור וכסאות הנוטים למצב שכיבה.
.11132211131 כאן מצפה לך חויה אמיתית, חויה של עוצמה אדירה בה הנך שולט בקלות. תאוצה שאין לה מתחרים מ־ס ועד 100
קמי׳ש תוך 10.5שניות; (לנצ׳יה 5 )1800 הילוכים קדמיים סינכרוניים למהירות מקסימלית של 175 קמ״ש ללא כל מאמץ. שיטת
הילוכים מתוחכמת המאפשרת למנוע להגיע לניצולת מירבית ללא כל מאמץ ואתה מרגיש זאת היטב בעוצמת השקט של המכונית.
במיוחד היום כדאי לך לבדוק את צריכת הדלק של המכונית החדשה שאתה עומד לרכוש.
בדוק במכוניות האחרות מהי צריכת הדלק והשוה אותה עם הלנצ׳יה. אחד הדברים המיוחדים בלגצ׳יה הוא כי למרות צריכת
דגמי לנצ׳יה 1974
הדלק הנמוכה עדיין כושר הביצועים שלה עולה על מרבית הדלק המכוניות המקבילות. אוחו יחס של חסכון בצריכת
תאוצה מ־ס מהירות סוס כוחות
תמצא בהשואה, גם בלנצ׳יה 1600 ובלנצ׳יה . 1400
מקסימלית מחיר
דג ם
לבלימה עד 100ק״מ קמ״ש.
השוה בעצמך עם היתד. הלנצ׳יה אינה חוששת. ובנוסף לכך,
כשאתה רוכש מכונית לנצ׳יה אתה מקבל אותה
40,850ל״י
165
13 שניות 100 לנצ׳יה 1400
מכונית
עם מיכל דלק מלא (האם קנית אי פעם
45,900׳׳
170
11.4שנוית 110 לגצ׳יה 1600
חדשה עם מיכל דלק מלא?)
49,800״
175
10.5שגוית 122 לנצ׳יה 1800

נוחות

חסכון בצריכת דלק.

11816
לנ ציי ה -עו צחהשהת חי להב1906 -

חל אביב -רח׳המסגר ,64ט ל 03—37538 : .י ירושלים -אזור התעשיה, תלפיות. טל • 02-65566 : .באר שבע -דרך חברון, אזור התעשיה,
חיפה — רח ירושלים ,20 טל • 04-645822 :.נתניה -עד לפתיחת המשרד הסגור עקב הגיוס תתקבלנה הזמנות בשאר סוכנויות המכירה.

3624־ 0 5 7

חי לו ף ־נ שי ב שו לוו ל ד
לפני כחודש וחצי ערכה שלישיית שוקולד, מנטה, מסטיק סידרת הופעות במלון
שרתון. השלישייה המקורות. כללה אשד. נשואה אחת — ירדנה ארזי, ושתי רווקות
עליזות -תמי עזריה ורדתי הולצמן.
יום אחד הכירה תמי במלון סחור אמריקאי צעיר, שבילה כארץ חודש ומחצה
ואמור היה לחזור לארה׳׳ב תוך ארבעה ימים. את ארבעת הימים הגורליים הללו בילו
יחדיו, ולאחר שחזר למולדתו החלה מרכזת הטלפונים ״ 18״ עובדת שעות נוספות.
רומן־הבזק הטלפוני הסתיים בכך שתמי נסעה לניו־יורק, להתחתן.

תמי, ירדנה ורותי
אסון בשרתון

חתונה
1 01286411בגלל אהבה

את העניינים
לכל אשה ואם המכבדת את עצמה
יש חוג של חברות, שעל״פיהן יישק דבר.
הן רוקחות את התבשילים, הן משדרות
כל נתח־חדשות טרי לכל הכיוונים, והן
גם מחליטות, לאחר דיונים חשאיים
ממושכים, מה טוב בשביל כולם, ביחד
או בנפרד.
כאלו חברות טובות יש גם לאשתו
הנחמדה־מאוד של א ר כי טקט חיפ אי
ידוע, פלייבוי מן הוותיקים בעיר־הפוע־לים.
סיפורי בגידותיו של האיש באשתו
הפכו לשם־דבר מימים־ימימה. ובין כל
הסיפורים האלה, הצליח הזוג המודרני
לגדל גם שני ילדים.
באחד הימים נסעה האשה לפריס, עם
חבר׳ה מאל־על, לבלות את זמנה בנעימים.
ומה נעים יותר מאשר להתאהב
בקפ טן אל־על ידוע, שהוא — כדרכם
של קפטנים — קצת נשוי וקצת אב ז
וכדי לערב את הנעים עם הנעים, התאהב
גם הקפטן, מצידו, באשת הארכיטקט,
והאהבה שהלכה שם, אומרים,
היתה מהסוג שכותבים עליו ספרים.
חזרה אשת הארכיטקט המאוהבת חיפתה,
וכינסה את החברות הידעניות להתייעצות
דחופה. ומי אם לא הן ידעו
מה הכי טוב בשבילה ז יום אחד הגיעו
אל ביתה בחוליית־מחץ מאורגנת, בהעדר
הבעל, עזרו לה לארוז, והסבירו לה
שאם לא עכשיו, אימתי.
אבל בזה רק מתחיל הסיפור. הקפטן
המאוהב עומד להתגרש מאשתו הסקנדינבית,
אשת הארכיטקט עומדת להתגרש
מבעלה, והזוג המאוהב מתכנן להעמיד
לעצמו חופה.
וכל החברות הטובות מחככות ידיים
בסיפוק. יד האהבה קמה והיתה על העליונה,
ככתוב ברומן הרומנטי, ולפחות
אחד מהם קיבל את המגיע לו.

הילדים מעל לכל

לאה, ירדנה ורדתי
אתגר בגניגר
שינוי חפוז זה חייב מייד שינוי בהתאם גם בהרכב השלישייה. המחליפה נמצאה
במהרה. היתה זו לאה לופטין ,23 ,יוצאת להקת הנח״ל.
וכיוון שסימן הנישואין הוא סימן טוב ומדבק, נסעה לאה ב־ 6בחודש זה לקיבוץ
גניגר, להינשא שם לקייבוצניק־לשעבר היפהפה שלה, יוקי נהוראי.
מה שמשאיר לזאבים רק נחמה אחת — הצלע השלישית במשולש הטעים, מתי.

עופרים בקול דממה דקה

אבי עופרים
אחרי בועת־הסבון
מי שמכיר את שיגעון־הפירסומת של
אבי עופרים, פער פיו בתימהון בעיצומם
של ימים אלה.

השחקנית יעל אביב, שביקרה אצל
אבי בגרמניה, הביאה עימד, לארץ את
הידיעה שהאיש התחתן. בניגוד להרגלו,
ביצע עופרים את החדשה המרעישה ביותר
של חייו לאחרונה, בחשאי ובצינעה.
הוא התחתן עם צלמת־העיתונות ביאטה,
ששימשה כבת־זוגו הצמודה במינכן בשנתיים
האחרונות.
אבי, כזכור, נמלט מן הארץ בעור־שיניו
בשעה 4בבוקר, ביום השני למילחמת
יום־הכיפורים. להצדקתו הסביר שהוא
חתום על חוזה־הופעה בגרמניה, וכי עלולים
לתבוע אותו לדין על הפרת חוזה.
אולם, כנראה היה לו די זמן לחשוב
על כך, ויש לשער שהדי התגובות על
צאתו מן הארץ אף הם עשו את שלהם.
אין ספק גם שהעובדה שאסתר עופרים,
הלשעביר שלו, קנתה לה שם של סופר״
ציונית והופיעה ברחבי הארץ במרץ במשך
כיל תקופת המילחמה ולאחריה, גם היא
לא חסכה שמן מן המדורה.
גם הרומן המהיר והאינטנסיבי שניהל
כאן עם איריס דווידסקו בו־זמנית עם
הרומן עם ביטה, התנפץ סבועת־סבון.
כך הגיע אבי עופרים למסקנה המתבקשת,
ועשה מה שלא מתאים לו לעשות
— עשה מה שעשה בשקט.

לכל אלד, שעקבו בחרדה, אחר גילגוליו
של המשבר החמור בחיי הנישואין של
עודד קוטרר, וליאורה ריבדין, מצפה
ההפתעה של העונה.
השניים חזרו אל קינם המשותף, בהח לטה
הדדית נחושה לאחות את הקרעים
ויהי־מה.
בנם ובתם התאומים המקסימים של בני־הזוג
קוטלר הם שחוללו את המיפנה. עודד,
האוהב את ילדיו אהבה מטורפת, היה בא
לראותם יום־יום גם במשך השנה הארוכה
בה לא התגורר בבית, כאשר יחסיו עם
אם־ילדיו היו על סף התפוצצות.
לבסוף החליט, כנראה, שר,נסיעות היומי

מניו־יורק הגיע בימים אלה דינדון פעמוני
חתונתה של עליזה יצחקי, שחקנית
הקאמרי לשעבר.
עליזה, שעשתה בזמנו את אשר־לא-
ייעשה, והניחה לבעלה אריה יצחקי
לתפוס אותה ואת יוסי גרגר במצב
עדין ביותר, ניהלה עם יוסי רומן ממושך,
בהפסקות, כשהוא אינו חדל מלהפציר בה
להתגרש מבעלה. כתמורה הבטיח לה יוסי
לשאת אותה לו לאשה. לבסוף לא עמדה
בהפצרותיו, ועשתה את זה.
הרומן הממושך יזד,׳מקוטע דילג על־פני
מעלות ומורדות אין־ספור, עד שלבסוף
נסעה עליזה לנוי-יורק. יוסי נסע אחריה.
שם לחצה עליזה את הגבר לפינה ואמרה
לו: זהו. אז כן או לאי יוסי אמר לא.
אז התפנתה עליזה לדברים בטוחים
יותר, ניהלה רומן עם צעיר אמריקאי
יהודי עשיר, בעל בית־ספר לשסות, ועכשיו
יש לה טבעת.

כסף הולך לכסו
בחיפה המעטירה חיה לה אשה חסרת-
דאגות בשם רושת שפירא, רעייתו של
הקבלן שלמה שפירא.
הגברת שפירא המטופחת, אחת הנשים
האלגנטיות בארץ, היא אם ל־ 4בנים :
יידון — ,21 אייל — ,17 עידן — 5ותמיר

בוקר־בוקר, בגשם, רוח, סערה, במצב-
רוח טוב או רע, עוטפת רישא שפירא את
53 הקילוגרמים החטובים שלה בביקיני
זעיר, ויורדת לרחוץ בים.
משם היא חוזרת לחווילה המשפחתית
המפוארת, שבדרך הים, ומתחילה להרהר
בפנטהאוז בן שיבעת החדרים של המיש־פחה,
ההולך וניבנה ליד דניה.
לקבלן שפירא יש תחביב משלו. הוא
משוגע לכדורגל. אשתו, לעומתו, שונאת
כדורגל. זה קורה במישפחות הכי טובות.
וכדי להוכיח לאשה שהיא טועה, קם לו
שפירא וזוכה ב־ 200 אלף לירות בטוטו,
לפני זמן לא רב.
כך נחסכה מהגברת שפירא דאגה נוספת.
״אני שמחה שזה 200 ולא ,250״ היא
אומרת .״תארו לכם שהיה זוכה ב־250
אלף. הייתי צריכה לעשות ילד חמישי.
ככה הסכום מתחלק בדיוק 50 ,אלף לכל
ילד.״
מסתבר, שמי שאמר שמרבה נכסים —
מרבה דאגה, שכח להוסיף שתלוי מאיזה
צד מסתכלים על זה.
יומיות האלו זה לא עסק, בייחוד ביום־
השבתון, והמסקנה שהתבקשה מכך הביאה
הקלה גדולה, הן למשתתפיו והן לקד,לצופיו
של המחזה המותח הזה.

עודד קוטל ר וליאורה ריבלין
בגלל יום השבתון

סינווו האישי שד האיש, שהמישטוה
רואה בו את.,השודד הבינלאומי מס1.״
של ׳שואל ושהוסגו עדיו׳ ההולנדים:

בחדר ובארץ

שני פרצופים של אלי זדה: בתצלום משמאל כפי
שהוא מוכר למישטרת ישראל, בתצלום מימין כפי
שנראה ערב מעצרו בהולנד, באשמת גניבת מכונית, שנועדה אולי לביצוע שוד.
אשדוד 13.7.72 .שעד 10.30 .בבוקר. מכונית נעצרת
בחריקת בלמים בפתח בנק לאומי. שלושה צעירים
חובשי מסיכות נכנסים בריצה לבנק. בידי כל אחד מהם
תת־מיקלע עוזי. צעיר רביעי נשאר לייד המכונית. בדרכם
פנימה, יורים השלושה לכל עבר.
כעבור שתי דקות: שלושת הצעירים מאיימים על
פקידי הבנק בנשק שבידיהם, דורשים את הכסף. הפקידים
טוענים כי אין בידיהם מפתח הקופה. השודדים מצידם
מודיעים להם כי יהרגו אותם. אז מופיע מנהל הבנק עם
המפתח. השלושה מוציאים מהקופה 46 אלף ל״י, מתחילים
בנסיגה מלוות יריות, לתוך הבנק והחוצה׳ לעבר קהל
המאות שהתאסף במקום. התוצאה: שני פצועים.
נהגי אוטובוסים, שעברו במיקרו. במקום, מנסים
לחסום את דרך הנסיגה של השודדים. צרור יריות מסכל
את פעולת החסימה, ומכונית השודדים מצליחה להתחמק.

היה זה אחד ממיקרי השוד הקשוחים ביותר שאירעו
במדינת־ישראל. השבוע, שנה וחצי אחרי המיקרו ,.הובא
לבית־המישפט המחוזי בבאר־שבע, חשוד בהשתתפות
בשוד ובניסיון לרצח.
.החשוד, אלי זדה בן זד ,24 הוא דמות ידועה בקרב

אנשי העולם התחתון. בסוף 1972 עלה שמו לכותרות
כאשר נעצר בגרמניה כחשוד בביצוע שוד היהלומים
הגדול בפראנקפורט. לפני חצי שנה התכר שמו פעם
נוספת, עת נעצר על־ידי מישטרת הולנד. היה זה כאשר
אלי וחברו נתפסו במכונית גנובה, ניסו לדרום שוטרים
שניסו !לעוצרם. השוטרים פתחו באש, פצעו את אלי
בגבו וברגלו ועצרו אותו.
בכלא ההולנדי, סיפר אלי לחוקריו כי השתתף בשוד
הבנק באשדוד. האינטרפול דיווח על כך למישטרת־ישראל,
שביקשה את הסגרתו. אחרי ישיבה של שישה
חודשים בכלא ההולנדי, הוסגר אלי זדה לישראל.
להגנת בנו, יצא השבוע אביו של אלי, קבלן הבניין
חיים זדה :״בני רצה לראות את אשתו רחל שביקרה
בהולנד כשבעלה היה בחקירה. אז הוא הסכים להודות
בכל מה שמישטרת הולנד הטילה על גבו. אפילו את רצח
קנדי לקח בני על עצמו.
״הם לחצו על רגלו הפצועה,״ הוסיף האב במרירות,
״והוא התגעגע לאישתו. לאלי לא חסר כסף בארץ. הוא
היד, מרוויח כ־ 400 לירות ליום בעבודתו בעבודות בניין.
היו לו 200 אלף לירות.״ ולמד. הוא נסע לגרמניה? ״כדי
לקנות מועדון־לילה,״ גילה האב.

״א״ אלי 1ד ה
ף, ולדתי כשנת 1950 בטהרן, בפרס.
*5לאחר שהוכנסתי בברית אברהם אבינו,
עלו הורי ארצה, והשתקעו בשער
עליה. לאחר כשנה עברו הורי לאבו־כביר.
באבו־כביר הייתי בגן־ילדים. אמי ז״ל,
שהיתה חולת־לב, לא יכלה לטפל בחמישה
ילדים. הוחלט להעביר אותי, הבכור, למוסד,
כדי להקל עליה בעבודת משק-
הבית. מה עוד שהייתי ילד שובב, וגרמתי
הרבה כאבי־ראש להורי. במוסד הייתי
שנה אחת, ולמדתי בביה״ס דוגמא שבצפון
תל־אביב.
בינתיים הורע מצבה של אמי, והיא אוש פזה
בבית־החולים איכילוב. מדי יום ביומו,
כשכל ילדי המוסד הכינו שיעורים,
נהגתי ללכת רגלי עד לבית־החולים, ול בקר
את אמא. אחרי שנה הפסדתי הרבה
שיעורים, כתוצאה מביקורי אצל אמא, ואז
החליט אבא להעבירני לכפר הנוער מאיר
שפיה, ליד זיכרון־יעקב. שם למדתי עד
לכיתה ח׳.
כשהייתי בכיתה ו /נפטרה אמי, וזוע־זעתי
קשות. המהלומה היתד, כה קשה,
שלא התאוששתי ממנה תקופה ארוכה. ועד
היום קשה לי להשלים עם זה. אבי נשא

לאשר, את אחות אמי, כדי שאנו לא נרגיש
בחסרון האם. אבל הבית לא היה שוב
אותו הבית, שהיה מלא שימחת־חיים ועליזות.
לאחר
גמר לימודי העממיים החלטתי
לעזוב את כפר־הנוער, למרות שהיה לי
טוב שם, כדי לעזור לאבי בעול הקשה
שהיה כרוך בפרנסת המישפחה. כיום אני
יודע שהיתר, זאת טעות מצידי, ואני בטוח
שאם הייתי ממשיך בלימודי בשפיה, לא
הייתי מגיע לאן שהגעתי היום.

מאסר ראשון
וגשואין
* צאוגי לעיר, ואבי שלח אותי לעבוד
במכונאות רכב. לא התאקלמתי, ועברתי
לעבוד בפחחות וצבעות רכב, אך גם
זה לא משך אותי. למדתי תקופה קצרה
אצל צורף לכלי-כסף, ולא נמשכתי לכך.
בשפיד, הייתי רפתן, ואהבתי זאת. אך בעיר
לא יכולתי למצוא עבודה כזאת.
אבי, שהיה קבלן להרמת חומרי־בניין
וראה שאין אני מתאקלם בעבודות השונות

כתב האישום שהוגש נגדו השבוע, מתבסס גם על
עדותו של דויד צרפתי, שהפך לעד מלך. צרפתי טען
בבית־המישפט המחוזי בתל־אביב כי זדה השתתף איתו
בחמישה מיקרי-שוד באיזור תל־אביב.

גילה סכן פרקליט מחת תל־אביב, עורך־הדין סברין
שראטר :״צרפתי נתן עדות שלפיה אלי זדה היה שותף
לחמישה מיקרי שוד בבנקים באיזור תל־אביב. לא
הגשנו כתב־אישום נגדו, מפני שהיה בחוץ־לארץ.״
על האשמותיו של צרפתי, אומר האב, חיים זדה:
״אלי וצרפתי רבו על בחורות. אלי תפס את צרפתי עם
חברה שלו, והיה ריב גדול. צרפתי רצה לנקום בו. זה
הכל. לאלי לא היה שום קשר לשוד.״
גם לאלי עצמו יש הסברים להאשמות נגדו :״הודיתי
בפני מי״שטרת הולנד שביצעתי את השוד באשדוד רק
בגלל שהבטיחו לי כתמורה לראות את אישתי. הייתי
בודד, הייתי פצוע והתגעגעתי למישפחה.״
איך אדם כזה רואה את עצמו? השבוע, בבית־הסוהר,
על־פי בקשה מיוחדת של העולם הזה, כתב אלי זדה את
סיפורו. העולם הזה מפרסם את הסיפור כלשונו:

שהציע לי, החליט לקחת אותי תחת פיקוחו
האישי, והכניס אותי לעבוד בבניין. העבודה
היתד, קשה, אבל אני אהבתי זאת
ודבקתי בעבודה. בשנת 1966 התחיל לתת
המיתון את אותותיו וענף הבניין התמוטט,
ואבי לא יצא מהכלל. הוא עזב את עבודת
הבניין, קנה משאית ועבד בהובלות. מובן
מאליו שאבי לא הזדקק לי.
הייתי אז צעיר, וככל בני הטיפש־עשרה
חיפשתי להתפרק ולבלות. נהגתי ללכת
למועדון־הנוער בקריית־שלום. שם הכרתי
לראשונה חבר׳ה מהעיר, ונהגתי להסתובב
עימם. נהגו לבקר שם חברי מילדות. הם
נהגו לעשן סיגריות, ולספר על הרפתקאו־תיהם.
זה סיקרן אותי ונמשכתי לזה.
פעם דיברו על התפרצות למיסעדה, כדי
לקחת סיגריות. לקחנו את זה בתור מעשה-
קונדס. לרוע המזל נתפסנו, משפטנו לתקופות
מאסר של 4עד 6חודשים. אני
שנישפטתי לארבעה חודשי-מאסר השתחררתי
והחלטתי להתרחק מכל זה. כי
ראיתי שזה לא בשבילי.
מאחר שהעבודה בבניין היה עדיין חלש,
הלכתי לעבוד בקטיף מישמיש. שם הכרתי
בחורה, ולאחר שנה התחתנו. התחתנתי
מפני שהרגשתי את עצמי כזר בבית, וגם
מפני שאהבתי את אשתי, וחשבתי שאיתה
אמצא את החמימות שהייתי כל־כך זקוק

לה. אבל התברר שזה לא היה כך.
אשתי שהיא היתד, בעצמה בחורה צעירה,
חיפשה לה מישענת, ולא ידעה גם
איך לנהל את משק־הבית. אני לא מאשים
אותה, מאחר שהיא היתד, נערה בת ,15
והראש שלה היה בבילויים, ולא לשבת
בבית ולתכנן תוכניות איך להתקדם בחיים.
אני, שמטבעי אדם שקט וביישן, לא אהבתי
זאת, ותמיד היתד, בינינו מחלוקת. לא
הצלחתי להסביר לאשתי שאני שקוע בחובות,
ואין לי זמן לכל הבילויים.
החלטתי להקים קבוצה עצמאית להרמת
חומרי־בניין וכך עשיתי. כאן נפתח דף
חדש בחיי, והתחלתי להתקדם ולהרוויח
טוב. הכל היה שפיר. עבדתי טוב, הרווחתי
טוב והייתי גאה בעבודתי. היו לי בין
10 —8פועלים, שלושה מנופים להרמת
חומר, וכן טנדר וילים להובלת המנופים
!והפועלים. חשבתי שנגמרו שבע השנים
הרעות, והתחילו שבע השנים הטובות.

״אין גימוס
לפושעים״
** ד שכיום בהיר אחד נעצרתי על-ידי
׳ 3מישטרת ראשון־לציון באשמת קטטה,
למשך שבעה ימים. לא היד, לי שום קשר

לעניין הזה, ועובדה ששוחררתי ובמישפט
זוכיתי מבלי להשיב על האשמה. אבל הנזק
נבר נעשה. קבלני הבניין הפסידו כסף
בגלל העדרי, והם מסרו את העבודה לסבלים
אחרים. כשהשתחררתי הם דחו אותי
בנימוס, ואין אני כועס או מאשים אותם.
מובן מאליו שלאחר שקרה הפנצ׳ר הזה,
הם פחדו להסתכן בהפסדים.
לאחר שנסתם מקור פרנסתי זה, חיפשתי
דרך חדשה להתקיים. החלטתי לפתוח
מועדון למישחקי־קלפים וקוביה. העסק דפק
מבחינה עסקית, אבל בו בזמן התחילו הצרות•
אין זה סוד שרוב העבריינים משחקים
בקלפים. בגלל עבודתי הייתי צריך
לתת יחס ולהתנהג איתם בצורה ידידותית,
ככל בעל־עסק שמחפש קליאנטורה. אבל
מתברר שבארץ אין לעבריינים האינטליגנציה
והנימוס שיש לכל אדם בעל
דרגה ג׳ בחו״ל, מפני שפה בארץ אדם
שמפסיד אינו מסוגל לעכל זאת, ואחרי
כל הפסד של שחקן הייתי חייב להלוות
לו כספים, שבדרך כלל לא ראיתי אותם
חזרה. כל זה גרם, כמובן, להתמרמרות
ולסיכסוכים עם חלק מהשחקנים. גם זאת
היתה אחת הטעויות שעשיתי, שפתחתי
קלוב למישחקים. אני בטוח שאם הייתי
ממשיך לעבוד בבניין, לא הייתי שוב חוזר
ונפגש עם אותו חומר שהיו באים לשחק
אצלי בקלוב. אני חושב גם שאם לא
הייתי פותח קלוב, לא הייתי מגיע לכך
שאסתכסך עם אנשים כתוצאה מכך נחטפתי,
וניסו להתנקש בחיי.
הפשע בארץ, לדעתי, הוא ממש מגעיל,
מפני שאותם עבריינים, שמחייכים לך
מאוזן לאוזן כשהם רואים שאתה מסתדר,
מוכנים מתוך קנאות לשתות את הדם שלך,
ולהעליל עלילות על אותו אדם שמסתדר,
שלא היו ולא נבראו. חוץ מזה, אם עבריין
רואה שאדם מסתדר ומתקדם, יש לו האומץ
ובלי שום בושה לבוא ולבקש ממנו
משכורת חודשית, בכדי שלא יגרמו לו
צרות במקום עבודתו ופרנסתו. מרוב מעילות
בין אדם לחברו, אין העבריינים
עצמם מאמינים איש ברעהו. ולכן בזמן
מעצר פוחדים אותם עבריינים אחד מהשני,
ועושים ביניהם תחרות מי יהיה
עד מדינה על השני (חברו).
הישראליות בבארים בגרמניה
^ ני חושב שלישראלים הרבה יותר
טוב לחיות בחו״ל, מפני ששם אין לך
קשרים עם אנשים שמסוגלים להעליל
עליך, וללכלך את שמך רק מפני שאתה
מצליח להסתדר, והם לא. שם כל אחד

יייי

האשו!הידידה

בלגיה• חבריו הישראליים בוודאי היו מתקשים להכיר באינטלק־טואל
צעיר זה את האיש שמישטרת ישראל חיפשה אחריו כדי
להביא להסגרתו. אלי נשא את אשתו כשהיה בן ,17 והיא בת
שים 2או 3מרקים, כדי שיהיה להם מה
לאכול. אני חושב שאותם אנשים עדיף להם
לבוא לארץ ולעבוד, מאשר לחיות שם,
כשאינם יכולים לעבוד כי הם צריכים להוציא
ניירות־עבודה ואת זה קשה כיום
להשיג בגרמניה.
לעומתם ישנם ישראלים שבאו לגרמניה
בקושי עם 50 דולאר׳ וכיום הם בעלי עסקים
וחיים בכבוד. אומנם רובם מלשינים,
אבל אם הם לא יעבדו עם המישטרה לא
יתנו להם לעבוד.
בגרמניה ישנן הרבה בחורות ישראליות,
שהגיעו בלי ברירה לעבוד בבארים. אני
בטוח שאם אותן בחורות היו בארץ, הן
לא היו עושות זאת. אבל שם הן הושפעו
מהבחורות הגרמניות, שאצלן לעבוד בבאר
זה כבוד, ואין זה מעשה מביש. כשפעם
נכנסתי לבאר וראיתי בחורה ישראלית עובדת
שם, וכוונתי לא למישכב או יחסי-
מין, אלא עובדת בקונסומציה (המרצת
שתייה) ,היא הסמיקה כרימון.
באנטוורפן הכרתי ישראלים שהם בכלל
שונים מהישראלים בגרמניה. רוב היש ראלים
שם עובדים, מסודרים וממש נהנים
מהחיים. רובם עובדים ביהלומים, והשאר
במיסחר עטים, מציתים, שעונים וכר. יש
ישראלים שטוענים שטוב להם בחו״ל, מפני
שאין להם את כל הצרות עם המישטרה
בארץ, וזאת מפני שהם לא מוכרים שם.

.15 אביו טוען עכשיו שהודה בהולנד בביצוע פשעים, רק כדי
שיאפשרו לאשתו לבקר אצלו^ .ולם עוד לפני כן התיידד אלי
עם קונסטאנס (שמאל) ,אחות הולנדית, הכותבת לו עכשיו
שהיא תחכה לו ,.אפילו עשר שנים,״ אם יצטרך לשבת.
אלי זדה מבטיח לחזור לאירופה, אס יזוכה במישפסיהשוך,

יש כאלה שאומרים בגרמניה זה טוב, או
בצרפת זה טוב. אני הייתי בגרמניה וגם
בצרפת. לדעתי ישראלי שרוצה לחיות חיים
שקטים ושלווים וליהנות מהחיים, כדאי
לו לחיות בהולנד או בלגיה כי בהולנד
וגם בבלגיה — אבל בייחוד בהולנד —
יש חיים, ואפשר לבלות ויש מה לראות.

איך תפסו
אותי במכונית
ך* •היותי כגרמניה, או •בכלל באי-
רופה, כימעט ולא היה לי קשר עם
ישראלים, וכל זמן שלא היה לי קשר עם
ישראלים הייתי בשקט ובשלווה. בגרמניה,
למשל, היה לי כמה חבר׳ה שהכרתי
מהארץ, ושם ממש הצרות רדפו אחרי.
בצרפת לא היד לי שום קשר עם ישראלי,
וחייתי בשקט. אותו הדבר בספרד
איטליה, שווייץ ובלגיה.
בהולנד פגשתי ישראלי שהכרתיו מהארץ,
והוא היה בשבילי כמו שטן מה שמים.
מיום שראיתי אותו, התחילו לי
הצרות• .בגרמניה היה לי צרות בגלל
הישראלים, מפני שנהגתי לשחק איתם קל פים,
ובאחד הפעמים ששיחקתי איתם
תליתי את מעילי על הקולב ונכנסתי לשחק
קלפים. באותו יום נגנב לי הדרכון, ובגלל

התךךףוןן צבי לידסקי, שקי
7 17 1_111 בל על עצמו את ה־הגנה
על אלי, בתנאים קשים ביותר.
לו במה לקנא בך. רובם כשם
להסתדר. פרט לזה אין
על הפשע בחו״ל מפני שלא
קשר עם אנשי העולם ה
מסתדר,
ואין
כולם יודעים
לי מה לספר
היה לי שום
תחתון שם.
בזמן שהותי בחו״ל פגשתי הרבה ישראלים,
שלא הכרתי אותם מהארץ, והאמת
היא, שאני מתבייש לספר מה שראיתי.
ישנם כאלה, בגרמניה, שאין להם מה
לאכול ואיפה לישון, ועד היום אני לא
מבין מה הם עושים שם. במקום לחזור
לארץ, יושבים הם במיסעדה ישראלית,
ומכל ישראלי שנכנס לאכול, הם מבק-

אלי (באמצע) ,כפי שצולם לפני חמש שנים בחגיגה מישפחתית,
ןךןו \ ך
בחברת אביו וידידה בשם מלכה. אלי היה תמיד מוקף נערות

יפות. בסיפורו הוא רומז שפושעים ישראליים רגילים לפתות את נערות חבריהם הכלואים,
ואביו סבור כי ;עד־המלך דויד צרפתי, הסתכסך עימו על רקע רומנטי.

שהמישטרה מצאה את דרכוני בדירה שהיא
חשדה ששם היו השודדים, חשדו בי בשוד.
בהולנד פגשתי את הישראלי כשהוא
נוהג במכונית. אני מכיר אותו מהארץ,
וידעתי שיש לו רשיון נהיגה לכן נכנסתי
למכונית ללא חשש. אם אותו ישראלי היה
אדם, היה אומר לי שזאת מכונית גנובה,
ומובן מאליו שלא הייתי עולה. אבל הוא
לא סיפר לי זאת, ולאחר שישבתי במכונית
כשלוש דקות, הופיעו שני בלשים
וקפצו על המכונית. לאחר מירדף מלווה
יריות, הצליח אותו ישראלי לברוח רגלי.
אני, שנשארתי במכונית כי נפצעתי מכדור,
יצאתי החוצה עם ידיים מורמות. הבלש
הורה לי להסתובב, וכשהסתובבתי, וגבי
היה מופנה אליו, הוא ירה בי כדור שני
ברגלי הימנית, לאחר שקודם לכן נפצעתי
ברגלי השמאלית.

טוב בבית-הסוהר
בחו״ל
ף* ביתרהפוהר בהולנד הבנתי מדוע
^ •אגשים שם לא עושים בעיות לסוהרים.
ומתנהגים בנימוס. זאת מפני ששם אדם מקבל
את כל מה שנחוץ לו, ואני חושב שכך
זה צריך להיות גם בארץ. לדעתי, מספיק
ששוללים לאדם את הדבר היקר ביותר
שיכול להיות, החופש. מדוע נוסף לכך
צריכים להתעלל באסיר, להשפיל אותו ולגרום
לו שיתמרמר? בהולנד אסיר מקבל
יחם, לכן הוא מחזיר יחם. מדברים בנימוס
עם הסוהרים, ויש הבנה בין אדם לחברו.
בארץ אי-אפשר לבקש כמה פרוסות-
לחם נוספות בזמן האוכל. הייתי עד למקרה
שאסיר ביקש מיספר פרוסות־לחם, והוא
נדחף בגסות כזאת, שהוא איבד את עש תונותיו
ותקף סוהר.
אני חושב שלא נכשלתי בחיים, ואם
המישטרה לא היתד מתערבת בחיי לאחר
שהתחתנתי, איני מאמין שהיה לי איזה
כישלון שהוא, כי עבדתי תמיד וחייתי
בכבוד, ואילו המישטרה לא היתד מתערבת
בחיי, לא היה קורה לי כל זאת.
פה בארץ אדם שרוצה לקנות דירה
צריך לעבוד הוא בנו ונכדו בכדי שיגיע
לבית שלו פרטי. ואנשים שנולדו בארץ
ושרתו בצבא בארץ צריכים להוציא את
הנשמה עד שיקבלו דירה, ואילו העולים
החדשים שאין לי כל טענות כלפיהם, באים
מקבלים דירה, מכונית ותנאים נוחים. אני
חושב שהממשל בישראל היה צריך לדאוג
קודם כל לוותיקים שהיו בארץ, וששפכו
דם במלחמות, ורק אחר כך לדאוג לעולים
מחו״ל. לדוגמה, אם יש לי עשרה ילדים,
ואין לי מה לתת להם לאכול, אני לא אלך
ואתן לאנשים אחרים לאכול, ואחסוך את
הלחם מילדי.

1- 31

בת מי שפחה ד תי ת מרח׳ שינקי! בתל־אביב

פי לג ששלגח לי הקזלנזע ב רו מ א 1ט 1קי1

ת שבת