גליון 1904 מתאריך 27 בפברואר 1974

את ארצך
צעירים רבים מתלבטים בימים אלה.
צעירים מחפשים, צעירים בוהים, צעירים
תוהים.

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

העם: א 1י חו שבש ...א ה...

ובפי כולם השאלה הנוקבת — לאן ז

הצעת השבוע היא איפוא

ניו־זילוד
(מדינה בחבר העמים הבריטי, לא
רחוק מאוסטרליה).

מאת כתבנו ציג ל ה -מ ה
במישאל־נמם שנערך ביוזמת ״ 2 0 0הארץ״ ע״י מ מן בור״י (בהנהלת ד״ר גד
רעוע) נבדקה תגובתו של העם להכרזתו האחרונה של שר־הביטחון. לצרכי המישאל
פקדו אלפי בוחנים את המידגם המייצג ׳שנבחר ־מבין האוכלוסיה הבוגרת בריכוזי
אוכלוסין ובאזזו. התוצאות היו כדלקמן:

ע. מחמוד

ע. זלדה
(נגמ״ש)32 ,
.מה יש? למה
הוא צריך להתפ טר?
בגלל המלח מה?
סד, הוא בכ לל
עשה במלחמה?
הרי הוא לא עשה
כלום במלחמה, אז
למה שיתפטר דו ד
קא הוא?

(שולי׳ה)84 ,
זה יהיה יום ש חור
לערבים אם
דיין יילך. הלא הוא
האיש שהחזיר לנו
את הכבוד הלאו מי
שלנו.

מאת שמעון ששת

ע. שפיץ
(אנס:) 27 ,
כל הזמן חשבתי
שדיין צריך להת פטר,
אבל זה היה
לפני שהוא התפטר.
עכשיו כשהוא הת פטר,
אני חושב ש הוא
לא צריך להת פטר.
מה פתאום?

תושבים 10 :מיליון.
שטח 260 :אלף קמ״ר.
ביטחון: אין פעיות.
מטבע: טובה (דולר ניו־זילנדי).
מקורות פרנסה מורים לעברית
עזרה כבית ׳ ילידים. חומים וזריזים
להפליא. היליד המקומי מבונה בשם מאור.
הנקבה — מארה. התינוק — מריו.

מחיר נסיעה מהארץ 10.000 :ל״י
(הזמנות והנחות בטלות).

ממר או ת הארץ

ע. צאננברג
(רועה)51 ,
אני תמיד רעיתי
שהוא לא בסדר.
יותר טוב שיהיה
שר החקלעות.

חוקי נירנ-בורג
פ ר שנו ת

בחוק זה — ״יהודי״ משמעו בן לגזע הנבחר שנולד לאם
יהודייה, או שגוייר כהלכה האורתודוכסית ביותר.

( 31 יהודי ׳ניז־ז״לנד זועקים למעט אידיש־קייט).

בחוק
זה — ״גוי״ משמעו כל היתר.

ייחשב כ-״יהודי״ גם מי שאם־אימו יהודיה, או אם־אם־אי-
מו, או אם־אם־אם־אימו, עד עולם.

מי שהוא ״יהודי״ ,ירשום אותו פקיד-הרישום (להלן — הפ קיד)
בתעודת-הזהוי כיהודי.

מי שהוא ״גוי״ ,ירשום אותו הפקיד במקום בולט בתעודה-
הזהוי כגוי.

כל מי שהוכר ונרשם כיהודי, ייחשב כבן ללאום היהודי.

גם מי שמעיד על עצמו שהוא בן ללאום אחר, אך נרשם
כ־״יהודי״ ע״י הפקיד, ייחשב כבן ללאום היהודי לצרכי
גיוס, מירשם, נישואין, גירושין וקבורה.

זכויות אזרח אוטומטיות וזכויות עולה-חדש תינתנה רק למי
שהוא ״יהודי״ כמשמעו בחוק זה, ותישללנה מ-״גוי״ או
ממי שרואה עצמו כיהודי שלא על פי חוק זה.

נישואין בין בני-זוג, כמשמעותם בחוק נישואיו וגרושין,
יותרו רק למי שהוא ״יהודי״ כמשמעו בחוק זה.

מי שיבוא ע״י מעשה או מחדל בקשרי-נישואין עם ״גוי״,
יואשם בקיום נישואי-תערובת ויהיה צפוי לקנס של —2500.
ל״י, למעט מס-גסיעות ודולארים שחורים.

שר המפד״ל מופקד על ביצועו של חוק זה.

ת חול ה

מיום פרוץ הקואליציה עם המפר״ל.
גייזר זרם מים הפורץ מבטן האדמה במועדים
קבועים. הילידים נוהגים להתאסף
ארבע פעמים בשנה סביב מפל מים זה
ולהכין גייזר מרוסק. הגייזר שבתמונה
ניקרא ״גייזר וייצמן״.
(המשך בעט׳ ,3טור )4

חיי ע ם רובינזון קרוזו
ששת ורובינזון־קרוזו הלכו תמיד
ביחד.
״דוכי״ בראש צעד,
ושיטת מאחור.
ששת ורובינזון־קרוזו חיו תמיד בנחת.
ששת היה נחמד —
ו״רובי״ הניכור.
לא ׳בששת נהנה מן המצב,
אף הוא פשוט חייב ל״רובי״
את חייו.
ככה זה כחיים,
מה יש להגיד.
״דוכי״ אדון —
וששת יליד.
ששת ורוכינזון־קרוזו חשכו תמיד
כיחד.
כלומר ,״דוכי״ היה חושב —
רכשת מרוצה.
שיטת ורדבינזון־קרוזו עשו דכרים
כנחת.
דוכי היה עושה —
וששת מרוצה.
אם כי כל חייו נלחם מרות
כדי שיזכה ג 0הוא בכותרות.
אז יש סיירת,
ויש שבתון.
והופ, עוד קטע
כעתון.

ששת ורוכיכזון־קרוזו עזבו שניהם
כיחד.
״דוכי״ נורא נפגע —
ומסקנות הסיק.
עכשיו שיבואו לנשק להם כתחת.
ל״רובי״ ינשכו
לששת זה מספיק.

בטלים

הפרקים המתאימים בתורה ובתורה שבע״פ.
נתקבלבפ רל מנ ט הישראלי הדמוקרטי
ביום שחור לדת ולמדינה.

לא שששת לא רוצה נשיקות
אד הוא אומר:
״אם דוכיכזון מבסוט,
גם אני גומר.״

--ממישנתו של מייסדו --

(המשך מעט׳ 2טור )1

מרבה נאחסים — מרבה דאגה

ד״ר מלכיאל
(בקיבוץ נאחסון, התרפ״ט)

שחצנות

׳כתובת

הקצין הבכיר של זזיל־האוויר,
שפיקד עי. שדה*
התעופה בפאיד מאז נכבש
על־ידי כוחותינו, השאיר
מכתב פרידה יס,פקד המצרי
של הבסיס.
במכתב שתורגם לערבית
נאמר :״בסיס אוויר זרי
הופעל בחודשים אוקטובר
73־־־ פברואר 74 על־ידי
חיידהאוויר הישראלי. אילו
ראית את קצב הטיסות, סוגי
המשימות ורמת הטייסים ש ביצעו
אותן, לא היה נותר
לך אלא להיכנע. אישית,
אני מעריך, שלעולם לא
תגיעו לרמה זו. צר לי ש השארתי
לך עבודה רבה
בשטח, אך עם זאת אינך
יכול להתלונן שלא הצבתי
בפניך אתגר. עשרות פגרי
מטוסי קרב והליקופטרים של
חיל־האוויר המצרי. שהושארו
בשטח, מעידים י כאלף
עדים כי בסעדך פרוע זה
לא היה כדאי לכם לצאת
מול טייסי ישראל. אני מציע
לך ולחבריך גם לא לנסות
להתמודד עימנו בעתיד״.

שחצן יקר,
קראתי בגועל הולך וגובר את
מיכתבך למפקד המצרי של פאיד.
אילו היינו כולנו כמוך, לא היה
נותר לנו אלא להיכנע.
אישית, אני מקווה שלעולם לא
נגיע לרמת השוויץ המנופח שלך.

בר־כוכבא על ה א רי ה
פסל מפורסם במרכז וולינגטון. תושבי
האיזור נוהגים משום מה לכנותו ״פסל
הלורד הנקוק״ ואילו את האריה הם
מכנים ״סוס״ .ברברים.

עשרות פיגרי מטוסי הקרב וה-
הליקופטרים של חיל-האוויר מעי דים
כאלף עדים שהגיע הזמן ש מלמד
לסתום קצת את הפה.
ואינך יכול להתלונן שלא הצב תי
בפניך אתגר.
ברחמים אמיתיים

(״ידיעות אחרונות״ ) 21.2

נמל וולינגטון

דשי׳זז

אגד ת
ה־ 2 4

עד״צ

באח״ב
מתוך האזנה לגלי־צה״ל נודע לנו על חידוש לשוני מרתק: דש״ח.
ואין הכוונה לסוג נשק אנטי־טנקי חדש. דש״ח הוא, לפי הקריינית העליזה,
ד״ש חם — להבדיל מד״ש קר. וד״ש הוא כידוע דרישת״שלום, כך שאפשר להניח
בוודאות רבה שדש״ח הוא דרישת־שלום־חמה — או (לפי אבך שושן) ״הודעת
ידידות ושלום בשם מישהו״ ,מתוך לב חם. שערו בנפשכם כמה לוהט הוא דש״ח חם.
תרומתה הנכבדה ביותר של גלי צה״ל לתרבות עם ישראל היא יצירת סגנון
תוסס־ורענן של ברכות אישיות, בין אדם לחברו. כוונתנו לברכות לבביות כמו
״עלייה מהירה בסולם הדרגות״ ,או ״לחייל החמוד ביותר בצה״ל או ״לבנות
המין היפה או ״אנו קבוצת חיילים משועממים נדמה לפעמים כאילו כל
ההיכרויות וההתקשרויות נוצרו מתוך שיעמום) .ופזמונאים, מאלה שטופחו וגדלו
על ברכי המסורת המפוארת של המצעד־העברי, חיברו שיר אינטימי ונוגע־ללב על
חייל ׳הפונה בקריאה נרגשת לאהובתו ״שלחי לי תחתונים וגופיות״.

כבר כ שהיינו בני שלוש אמרה לנו
אמא בקול מוד אג :״פרופיל 24 זה
לא טוב. אחר-כך אי־אפ שר להתקדם
בחיים.״
בכיתה ו׳ סיכמה המורה את מהות
החיים במי שפ טקצר :״פרופיל 24
זה לא טוב. אחר־ כ ך אי־אפ שר להת קדם
בחיים.״
בסוף התיכון כבר שרנו כולנו את
הפיזמון ו הלכנו לצבא.
א חר־כך היו מיל ח מות ומילואים
ומילחמות ועוד מיל ח מות. חלק מ איתנו
התקדמו כל־ כך בחיים עד שהגיעו
.כבר לסופם. אחרים סתם התע שרו ב חוויות
וב צלקו ת וב או תו ת ובכלל.

אבל היום ׳הגענו לשיאים חדשים של יעילות לשונית. כבר לא נזקקים אפילו
לסיסמאות ׳השדופות הללו. היום יש דש״חים. הקריינית המצחקקת שולחת צרורות
אוטומטיים וארוכים של דש״חים תפלים מכולם ואל כולם, וכולם מבסוטים וכל
ישראל חברים.

רק הדפוקים האלו, המיסכנים, ה עלובים
האומללים — אלו שהוציאו
— 24 דר כו כל הזמן במקום — ה סטודנט,
שהתחיל ללמוד יתד אייתנו,
הפך כבר מזמן למרצה בכיר. העצמאי
המיתחרה שממול בנ ה לו עוד וילה.
הפועל, שהתחיל לעבוד אחרינו, הוא
עכ שיו מנהל העבודה.

אז אצלנו בסך הכל ,1974 בינתיים. וכדאי להזהר שבמשך עשר השנים הקרובות
לא נפתח סגנון אישי של ברכות כמו למשל: נגמ״ש (נפשי גוועת מרוב
שיעמום) ; או תול״ר (תודה לך רבקה׳לה) ; או קמצ״ר (קולך מזכיר צלילי רעשן).

אז זהו ילדים, תיז כ רו :״פרופיל
24 זה לא טוב. אחר־כך אי־אפ שר ל התקדם
בחיים.״ ו שתהיו בריאים. צרי כי
ם או תכם!

ג׳ורג׳ אורוול מתאר בנספח ל־״ 1984״ את עקרונות הלשון החדשה שמונהגת
בארצו של האח הגדול :״׳ממציאי שיחדש (שיח־חדש) ראו בצימצומו של אוצר
המילים מטרה ראויה כשהיא לעצמה, ולא הותירו אף מילה שאפשר בלעדיה.
שיחדש נוצרה לא להרחיב, אלא לצמצם את היקף המחשבה, וסיוע עקיף לתכלית
זו היה קיצור מבחר המילים ככל האפשר.״

וניפרד בברכת ״זחל״ם חם ! ״

עיר הבירה של גיו״זילנד נקראת וולינגטון
על שמו של יוסף חיים וולינגטון
(גיטליץ) מראשי יהדות אוקינווה.
יוסף חיים וולינגטון נולד בפלך פאגו־פאגו
שליד עיר המחוז אקו״לנד. למד במשך
9שנים בישיבה ו־ 6שנים נוספות
בעמידה. התיישב בין המאורים וזכה לכינוי
״מאור הגולה״.
כתב את ספריו בכתב יתדות, דבר שעזר
רבות לביעור היערות העבותים ב-
איזורו ולהקמת עיר הבירה. מת שבע
ימים ושבעה לילות.

הר קו ק
הר נישגב בדרום האי, על שמו של
ממציא האי קפטן הרב קוק. הר קוק
הוא השני בגובהו בהרי ניו״זילנד (רמ״ח
מטרים) לאחר הר סולובייצ׳יק (שס״ה
מטרים).

כעתיד לממשלה, כנראה שלא ישוב עוד
למישרד־הכיטחון.
גם האלוף אריאל שרון, האוטוריטה הצבאית של
.האופוזיציה, ,חביוע תמיכה בבחירתו של רבין כשר־הביטחון,
תוך הסתייגות מוחלטת מאפשרות מינויו
של בר־לב לתפקיד, או השארת המשרד ללא שר.

האם ופגש ד!

תטקיף
ג גולד ה
פוחדת מאגרוט
הרעיון שצץ מחדש להשאיר את ממשלת ממעבר
תקופה ארוכה בא בעיקבות הבהלה שהשתררה בחוגי
הצמרת, נוכח הידיעות שוועדת אגרנט תסיק מסקנות
חמורות כלפי ראשי סשילטון אישית.

כמצב זה רוצה גולדה לשמור עד אחדות
בל המעורבים במחדלים, גדי לשמור על
חזית משותפת.

ממשלת־מ־עוט -

עם הרב גורן?
שמועות עקשניות. טוענות כי משה דיין נפגש
עם החב הראשי, הרב שלמה גורן, בטרם פסקה
מועצת הרבנות הראשית לאסור על המפד״ל להצטרף
לקואליציה בל עוד לא ישונה חוק ״מיהו יהודיו״.

לאנשי רם״?

לדברי אותן שמועות לא הושפע הרב
גורן מעצתו שד הרב סולובייצ׳יק, אלא דווקא
מעצתו שד דיין, שהכליל את המהלך
כחלק מטכסים הפרישה שלו, שנועד ללחוץ
את מפלגתו אל הקיר.

לא 110 לאמריק ה
האלוף (מיל ).אריאל שרון ביטל את תוכניתו לצאת
לארצות־הברית ,׳ל״מסע שיכנוע״ בקרב הקהילות
היהודיות ובקרב הממשלה האמריקאית.

אריק השתכנע, כנראה, שנוכחותו דרו-
שה כשבועות הקרובים כארץ.

ההחלטה על הקמתה של ממשלית־מיעוט התקבלה
ובצמרת המערך כרע במיעוטו, תוך נטילת סיכון מחו שב
כי ממשלת המיעוט עלולה ליפול תוך זמן קצר
ביותר !בהצבעת אי־אימון בכנסת.

תצור מ חד ש
באסיפה הכללית הקרובה של הבנק־לפיתוח־חתעשיה
תועלה הדרישה לדון מחדש בפרשת הדירה
.שהעניק הבנק בשעתו למשה זנבר, כיום נגיד
בנק ישראל.

ייתכן שבמה מחברי מועצת המנהלים
יתבעו לנסות לבטל את העיסקה המוזרה,
לפיה הוענקה לזנכר דירת־פאר כתנאי חינם.

אסיר־שלס מסרב

דח״ת האגת

ל קבל חנינה

הממשלה ־ בג ל ל

אסיר־העולם איתן חייא, שנידון לפני כשנתיים
למאסר־עולס על רצח אמנון חדד, מסרב לקבל הצעה
בדבר חנינה מנשיא המדינה.

ביקור קיס״נגיר
ראש־הממשלה !גולדה מאור דחתה את הצגת
הממשלה החדשה. שלה !בפני הכנסת עד ליום השני
בשבוע הבא. למרות שהיתה יכולה לעשות זאת השבוע.

הסיכה: ביקורו שד הד״ר הנרי קיסינג׳ר
כישראל. גולדה העדיפה שבביקורו הנוכחי
עדיין ינהל עימו דיין את המשא-ומתן על
הפרדת הכוחות עם הסורים, ויקבל על עצמו
אחריות לכך.
דיין, שהבין את הטכסיס, הודיע ׳תחילה כי לא
ייפגש עם קיסינג׳ר. רק אחרי שהוברר לו שכשר
בממשלת המעבר איו הוא יכול להפסיק למלא את
תפקידו יעד היום השני הבא, הזד בו דיין והודיע על
הסכמתו לפגוש את קיסינג׳ר.

בחירת רביו -

בביקור ׳שערכו אצל האסיר ליפני ׳שבוע פרקליט
מחת תל־אביב, יעקב ׳קדמי, וסגן פרקליט המחוז,
סכרין שרטר, יחד עם פרקליטו, עו״ד ישעיהו לויט,
נרמז לחייא שאם יוותר על נסיונו לפתוח מחדש
את מישפטו, הוא עשוי לזכות בחנינה מנשיא המדינה.

חייא דחה את ההצעה, כשהוא מוסיף
לטעון כי הוא חף מפשע ולכן אינו רוצה
בחנינה אלא כזיכוי מוחלט.

תחנות הדלק תסגרנה
ב שב תות ו בלילו ת
קרוב לוודאי בי הסנקציות היחידות ש־תינקטנה
על־ידי כעלי תחנות־הדלק כגלל
סירוב הממשלה להעלות את רווחיהם, תתממשנה
כסגירת תחנות־הדלק כשבתות ואחרי
השעה עשר בדילה.

בניגוד לפצח דיין

,בעלי התחנות ׳טוענים כי ׳תחשיבים מוכיחים ש מכירת
הדלק בזמנים אלה אינה רנטאבילית.

בחירתו של יצחק רבין כשר־הביטחון, במקומו
של משה דיין, תיעשה בניגוד לעצתו המפורשת של
דיין, שהציע לגולדה להעדיף את חיים בר־לב.

*צחק נבון פסת״ג

דיין העדיף שבר־לב, שהוא פופולארי פהות מאשר
רביו, והנושא בחלק מהאחריות למחדלי מילחמת יום־
הכיפורים, יכהן בתפקיד.

מינויו שד רכין מכשר את סוף תקופת
דיין כמשרד־הכיטחון וגם אם יחזור ריין

הנאום שנשא אלוף (מיל ).אהרון יריב במיסגרת
ישיבת לישכת מיפליגת־העביודד, יחד עם סיעת המערך

אריק ש רון

סיכון מחושב

ההנחה היא כי ניתן לדחות את עריכת
הבחירות החדשות לשמונה חודשים לפחות.
עד אז, מקווים, תבוצע הפרדת הכוחות כחזית
הסורית, יוחזרו השבויים מסוריה וכלכלת
המדינה תתייצב כצורה בזאת שתהיה
נוחה למערך לעריכת כחירות חדשות.

נראה בי נכון מסתייג מחבריו כחטיבת
רפ״י גם מפני שלא העניקו לו את התמיכה
הדרושה, כדי שיזכה כתפקיד של ראש
ועדת־החוץ-והביטחון של הכנסת.

האם יצטרך ריב

פרשת דירח זנבר

במיקחה זה, סוכם בצמרת, תהפוך ממשלת המיעוט
לממשלת־מעבר זמנית, ללא משה דיין, ותכהן בממ שלה
לכל דבר במשך תקופה שתראה כנוחה עד
לעריכת בחירות חדשות.

נבון ׳נמנע מלהשתתף בכנס אנשי רפ״י, ישינערך
אחרי הודעת הפרישה של דיין. הוא ידוע כ״יונה״
בתפיסותיו המדיניות, וספק אם במקרה של פרישה
יצטרף לחבריו ברפ״י לשעבר.

מחבר! לשעבר
שאלת נאמנותו הגושית שד ח״כ יצחק
נכון לרפ״י עומדת כספק.

סגו-אדוף כצה״ד, שפירסם כשבוע
שעבר מאמר כאחד מעתוני
הערב, בו קרא דשר-הכיטחון משה
דיין שלא להתפטר מתפקידו בשר־הביטחון,
קיבל נזיפה על שמסר
את המאמר דפירפום ללא אישור
מוקדם שד רובד צה״ל.
אולם כעוד שאלוף-המישנה, שקרא
כבנס סגל הפיקוד הבכיר שד
צה״ל למשה דיין להתפטר, קיבל
נזיפה משמעתית מידי הרמטב״ד
עצמו, ניתנה הנזיפה לסגן*אדוף
עד-ידי דובר צח״ל. ההבדל בסוגי
הנזיפה הוסבר בכך שסגן־האדוף
ככר נמצא כתהליך שיחרורו מ*
שירות-קכע כצה״ל, בך שאין טעם
לנזוף מ נזיפה משמעתית.
בכנסת, עורר בקרב כמה מאנשי הגוש המפא״יי
ספקות באשר ל״ינאמנותז הגושית״ של יריב. באותו
׳נאום תבע יריב לבטל את החטיבות במפלגה, וגם
הביע תמיסה בהקמת ממשלת. ליכוד לאומי, בניגוד
מוחלט לעמדתה של אשת־חסותו, גולדה מאיר.

כתוצאה מכך הובעו כקרב אנשי צמרת
הגוש הסתייגויות מהענקת תפקידים מרכזיים
כעלי-סמכות ליריב. הועלתה גם האפשרות
שבמיקרה שרפ״י לשעבר תפרוש
מהמערך, תקים סיעה עצמאית עם משה
דיין כראש או תצטרף לליכוד, עלול יריב
להיות השמיני כמניין, כנוסף לשבעה אנשי
רפ״י המוצהרים כסיעת המערך ככנסת.

יחלו מחירי
הבשר הקפוא
ייתכן כי לקראת חג הפסח יוזלו מחירי
הבשר הקפוא כשיעור ניכר.
במחסני הממשלה הצטברו ב־ 14 אלף טון בשר
קפוא, וייבואו הופסק כמעט לגמרי. בוכה הירידה
בביקוש מוצר זה מאז הועלו מחיריו לצרכן. עתה,
בנסיון להוזיל את מחירי העופות, עשוי מישרד־המיסחר־והתששייד,
להוזיל יאת מחירי הבשר הקפוא,
מתיקווה שתהיה לכך השפעה על ירידת מחירי
העופות.

פרישת דיין — סכנת הליכוד —
סיכויי ליכוד כוחות הקידמה
על כך ידבר

אור אסר

באסיפה מטעם מרי (העולם הזה)
שתיערך

בירושלים

ביום חמישי זה 28 ,בפברואר, כשעה
7.00 כערב, באולם ״נווה שושנה״,
רה, כית־הברם ,5בית הכרם.
חברים ואוהדים מוזמנים.

סוד האשת האינטימית

£י1׳^\]1ידזאנ1
תכשירי ׳ אינטימיים״ מ ע דני םאת גופך מכף־רגל ועד ראש
ואופפים או ת ך בני חו ח בו ש ם אינ טי מי

ש ם £41-1

* שו\ו 3ו ם _ וםםשםו_ו 4ש * ש־ד־ד ש-ווס־דשםו_ו 4ש ׳צ 4מ>=ו * 5ש־1־ 1ש_1ו x 0
* עז ם ו־ ד ם _ 1שתםד 5ום הץ ו משכ!ו_ו 5וו ם 1־1־ 8 4 1ם עווו\/ו =0 4ו *
* משסטטסכז 1־1־ 0 4 1ם ש 1טום=ותש>ק
^ \ ז 4מו בז 3משבז 41x1x1־דעו 0 4םםםשם

אנו מז מיני ם או ת ך ללא־ת שלום ־ לצוות־לימוד ב־־בית ד ב לון־ בתל־אביב, רחוב חובבי ציוו .65 תנ תן הדרכה אי שית
כיצד לטפל בעודך ול טפחאת יופייך -בביתך. כמו כן תנ תנ ה דוג מ או ת תכ שירים חינ ם. ה הר צ או תתמ שכנ הנש עו ת
ותת קיי מנ ה בי מים ־ ראשון ושלישי משעה 3 .0 0ע ד 6 . 0 0אחה־ צ: וביום ש שי משעהמשעה 9 .0 0ע ד 2 . 0 0ו לפנה־צ.

העולם הזה 1904

השכוע שעדר היה לגבי עבודת המערכת אחד מאותם שבועות
אופייניים, בהם אנו מנהלים מירדן עם הזמן עד לרגע מסירתה
של חבילת העתונים הראשונה לידי מוכרי־העתונים.
עמדנו לא פעם על התופעה, שהפכה כבר לגבינו למעין
אמונה טפלה: התרחשותם של מאורעות חשובים דווקא בימי שלישי בשבוע. מנהל-
העיתים כנראה נוטר לנו איבד״ או רוצה להעמיד במובחן את עצבינו, שכן הוא
בוחר להועיד חדשות מרעישות לימי שלישי יותר מלסל יום אחר בשבוע. מי שהיה
מטריח את עצמו לערוך חישובים סטאטיסטיים, ודאי היה מאשר התרשמות זו, .
וכך עמד גם יום השלישי בשבוע שעבר, יום הופעת העולם הזה, בסימן של מתח
וציפקה. העמק הקד, כתוב, ערוך, מסודר ומוכן לדפוס. פועלי־הדפוס המתינו רק לאישור
להתחיל בהדפסה. והאישור התמהמה לבוא.
חשנו באוויר כי משהו עלול להתחולל, שיהיה בו כדי לשים לאל את כל המאמצים
שהשקענו בהכנת העתה בשבוע האחרון, ולהפוך אותו למיושן ולבלתי אקטואלי

דעולס ה 1ה

ה ת סו ט ט!
כנסיון גואש ל ה ציל א ח מעמדו
מפעיל דייו מערבת 3ח1א*ש 1זצאה

שני שערי ״העולם הזה״ 1903
מיסזן עצבים

מאוזן :

מאונד:

. 1חייב בדין .4 .מגיפה .6 .מיכל לנוזלים
.8 .חזית המלחמה של גדוד נהגי
הפרידות . 10 .שירת גיבורים . 12 .משא
כבד . 13 .תבל, עולם .14 .גס הם עושים
גפרורים . 15 .עופף .17 .מטרה . 19 .מראשי
ההגנה .22 .טבור .23 .פיסת בד סמלית
למדינה .25 .יספור .27 .מונח בחשמל.
.28 מספיק .29 .מבניו של נוח .30 .רוחות
המתים בשאול .32 .פרק זמן מסויים.34 .
מוסמך לרבנות .35 .בת קול .37 .קיבוצו
של מרדכי אורן .38 .ללא הכרעה.40 .
פרובינציאלי .42 ,ייפוי .44 .לא פה.45 .
אינו מצביע .48 .עמית .49 .אבי שאול.
.50 משפחה ערבית ירושלמית ידועה.52 .
ניצל ממהפכת סדום .54 .גבעה .55 .אסיפה
.56 .הקדש מוסלמי .58 .מביא בבריתו
של אברהם אבינו .59 .נסתר .61 .מפקדם
של הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה
.64 .בתוכה .65 .המון אדם.66 .
חודש בלוח הנוצרי.

.2צמה רב שנתי חסר
.1כוח עליון.
גזע .3 .מחלקה, ענף 4עני .5 .מילת
בקשה ,6יישוב קטן .7 .תו נגינה .8 .איש
הגלעד .9 .הודאה על אמת . 10 .העלאת
רוחות מתים . 11 .ספינת מעפילים שטבעה
בנמל חיפה . 12 .תל חרבות . 14 .פזיז. 16 .
פס אריג . 18 .בעל זימים .20 .חרף.21 .
קידומת הולנדית .24 .רטוב .26 .דוי.28 .
שופט 30 .א׳ .מלכה האחרון של מצריים.
.31 כתר .33 .בן אחת העדות בארץ.36 .
נוזל החיים .37 .ראש ממשלת בריטניה לשעבר
.39 .פלג .41 .יימלט .43 .מנשיאי
ארצות־הברית .44 .ממנה שותות הבהמות.
המדינה .47 .עדין.50 .
.46 ניכוי לקופת
ללא תשלום .51 .עולם .53 .אלוף שחמט
רוסי .55 .חסל, השמד .57 .נס .60 .ענן.
.61 מילת שאלה .62 .רחמנא ליצלן (ר״ת).
.63 מכינויי האלוהות.

חשב? 904ו
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

עוד בטרם יצא לשוק, כשם שזה קורה לא אחת באשר מאורעות מסעירים מתרחשים
דווקא בימי שלישי אחרי־הצהריים, אחרי סגירת גיליון העולם הזה.
אלא שד,פעם יכולנו לפחות להריח מאין נשקפת הסכנה. היו אלה שני אנשים
שאיימו לעשות לנו זאת שוב: ראש־הממשלד, גולדה מאיר ושר־הביטחון משח
דיין. יכול להיות שחם לא עושים זאת באופן מודע, אבל יש אצלנו במערכת אנשים
המוכנים להישבע שהם עושים זאת במיתסוץ. הם שומרים את סל צעדיהם ומהלכיהם
המפתיעים לימי שלישי דווקא, וכמובן שהם עושים זאת דק מסיבה פשוטה אתת:
לדפוק את העולם הזה.
״או, לא!״ אמרנו לעצמנו בשבוע שעבר,, ,הפעם זה לא יילך להם.״

^ נוי סידר את נוי?
מראשית השבוע, עוד בטרם הסתיימה הכנת הגיליון, ניתן היד, להעריך על סמך
המידע שהצטבר, כי המאורע המרכזי העשוי להתרחש במישור הפוליטי הפנימי, בתחום
הרכבת הממשלה החדשח, יהיח קשור או בגולדה מאיר או במשה דיין. אחת
חגירסות טענה כי גולדה, מיואשת מכישלונו של פנחס ספיר להרכיב עבורה קואליציה
רחבה, עתידה להחיזיר לנשיא המדינה
את המנדט להרכבת הממשלה. תיאוריה
שניה אמרה כי משה דיין הוא שינקוט
את המהלך המפתיע, וכי הוא עתיד לזרוק
לחלל הפוליטי הודעה מרעישה על רקע
הביקורת הציבורית המופנית נגדו וחששו
ממסקנות ועדת־אגרנט לגבי עתידו ה פוליטי.

סמך שתי הנחות אלה הכנו שני
שערים קדמיים אלטרנטיביים, פדי שנו כל,
ברגע האחרון מנדנו, לבחור איזה
מהם להדפיס בשער הגיליון. אחד השערים
התייחס להתפטרותה הצפויה של גולדה.
שער שני היה קשור במשה דייו, נוסח
בצורה שתאפשר את שינוי הטקסט שבו
ברגע האחרון כדי להתאימו לחדשות, אם
אומנם ינסה דיין להתעלל בנו שוב.
לקראת שעות הצהריים של יום השלי שי,
כאשר התקרב מועד שעת השי״ן
להדפסת הגיליון, היה ברור כבר שיהיה
זה משה דיין שיעמוד במרכז חדשות הש ביע•
אולם טרם היה ברור לחלוטין אם
אומנם ינקוט את הצעד ויכריז על סי רובו
להצטרף לממשלתה החדשה של
גולדה. כך ניתן האישור להדפסת העתון
עם השער הקדמי של דיין.
השער האדטרנטיכי
רק התחילה מכונת הדפוס לרוץ, עמד חוש
ריח
נו למרוט את שערות ראשינו מרוב אכ זבה:
הגיעה הידיעה על כוונתו של דיין
שלא להצטרף לממשלה הבאה. האם הוא סידר אותנו שוב?
לא יכולנו להרשות זאת לעצמנו. לא הפעם. עצרנו את מכונות הדפום. בתוכן
הגיליון כבר לא ניתן היד — ,בשעות אחרי־הצהריים אלה של יום שלישי — לשנות
דבר. אבל לפחות על שער הגיליון ניתן היה להכריז על מהלכו הבלתי צפוי הזה של דיין.
(ראה את שינויי הנוסח בשני השערים של דיין בתמונה).
כך קרה שבשעות הערב של יום שלישי שעבר, היה העולם הזה העתון הראשון
שהגיע לציבור עם הידיעה על מהלפו של דיין. רבים, שלא שמעו את הידיעה ברדיו,
התבשרנו על כך משער העולם הזה.
מאה אחוז שדיין לא יסלח לנו על כך. את ה סנסציה
הבאה שלו הוא יז*וק ודאי רק באיזה יום
שלישי בחצות או ביום רביעי כלשהו בבזקר.

>430 $

שער בטוח!
אתה 1 *11911
6 0 0 0ל י

ו מקבל תי ד
מ ענ ק ה!
600ל״י בתובוית ההסבון

של בנק לאימי
יתרונות התכנית:
מענק חינם עם הפקדוו הראשון־ הקרן והמענק נושאים ריבית וצמודים למדד
־ המענק,הריבית והפרשי הצמדה פסורים ממס.
־ אפשרות חסכון בתשלומים.
פח 6000־היא רק אחתו דן ^יי ן ד! וליה
ת־ 7תוכניות החסם! של י

2731ן #לאומ
פרסום א

לי עו דאלבע״מ

הבנק הצועד ע ם הזמן

מכתבים .
דכי!

ברצוני לפרסם את המוצר החדש שלנו :
הדבק הטוב ביותר בעולם. תוצרת הארץ,
שהוכיח את עצמו אפילו בעת רעידת־אדמה.
דבק
״שר־כס״ — המדביק אפילו שר
לכסא.
ישראל עמי! ,חיפה

תגובח לדברי
פדום׳ יובל נאמן

קשה להבין הלוגיקה שלך. פרופסור :

אם בן־גוריון עשד, שגיאות ולא דרשו
ממנו חשבון, מותר גם לדיין ליעשיות שגי־עות
ולא לדרוש ממנו חשבון? זה כמו
להגיד: אם מישהו גונב ולא מקבל עונש,
מותר גם לגנב אחר לגנוב בלי לעשות
לו מישפט.
העיקר הוא: היה או לא היה כישלון !
ה״שגיעה״ עלתה לנו 2600 חללים 5000 ,
פצועים, רבבות אלמנות, יתומים, הורים
שכולים. איך אפשר אחרי זה להגיד
שהאשם בזה, משה דיין, יכול להמשיך?
דיין חייב ללכת דווקא בגלל זה ש־מדינת־ישרואל
היא דימוקחאטיה; יש ל הרחיק
שר אחרי כישלון, אם הוא לא הולך
לבד — זה דימוקראטיה.
לא די להיות איש רפ״י, כמוך, בכדי
(המשך בעמוד )10

ה דו א ר הצבא

0 9 x 1 1 :1
המחדל מתחיל
בגמל התע 31ה
ביום שבת ( )9.2.74 הייתי צריך לחזור
מחופשה לאי־שם באפריקה ,׳מוקדם ב בוקר.
הגעתי לנמל התעופה לוד ולהפתעתי
אולם ההמתנה לחיילים היה מלא בנערות
ונשים (בלבוש אזרחי)! ניגשתי עם עוד
כמה חיילים וקצינים לנציגי החטיבות,
כדי לקבל כרטיס־טיסה לפאיד, והתשובה
של כולם הי תה חד־משמעית :״מצטער
מאוד. הלום לא תוכלו לטוס לפאיד, משום
שיש לנו הרבהמטיילים .״
שאלתי היא: האם מטרת הטיסות היא
לשרת את הלוחמים המגיעים לחופשה
קצרה הביתה, או ׳למטיילים ומטיילות ש חפצה
נפשם לטייל על חשבון צה״ל?
מכאן מתחיל המחדל !
גדליה נוריאל, צה״ל
היסתאבות ברצוני לברככם על הכתבה מי יעצור
את ההיסתאבות בצה״ל? (העולם הזה
.) 1897

רבים ביחידה שלי שואלים שאלה זו,

גם גוויות חדלי אויב -מקודשות!

חי ה

ואין מי שיענה עליה.
להלן מיספר דוגמות לסיאוב:
ביחידתי יוצאים הקצינים, בחלקם סדיר
ורווקים, כל חמישה־שישה ימים לחופשות
של 72 שעות עד שבוע, בעוד החיילים,
אשר סולם במילואים ואבות לשניים עד
ארבעה י׳לדים, יוצאים רק פעם ב־12—10
יום ל־ 48 שעות.
הקצינים טסים הביתה, החיילים עומדים
על הכביש בין 12—6שעות, כאושר האו טובוסים
העוברים אינם עוצרים (יש להם
הוראות לקחת רק בישיבה)?
אם בימים רגילים אפשר היד, להבין
יחס מיוחד לקצינים, הרי בשעת מצב מיל-
חמה של ארבעה חודשים, הדבר אינו
מובן וההסבר היחיד הוא שצה״ל יורד
לרמת המצרים והסורים לפני מילחמת
יום־הכיפורים.
סמד יאיר מיש, צה״ל

ע1לום לר או״ב
גם אצלנו בצנחנים נפגשנו עם החיי לים
המצריים, כמו בכתבה שלום לו אוייב
(העולם הזה .)1900
התרשמנו שהחיילים המצריים סקרניים
לקראת כל פגישה עימנו. אפשר בהחלט
להסתדר איתם.

למוטי אשכנז

כולנו עדים למאמצים הרבים שעושים ממשלת־ישראל ושלטונות צד,״ל כדי
לאתר ולהביא לקבר ישראל את גוויות חיילינו ׳שנפלו במילחמת יום־הכיפורים•
אין צורך להסביר יעד כמה חשוב הדבר למשפחות השכולות. כולנו מבינים
זאת.
וחינה, בימים ׳אלו, כארבעה חודשים אחרי חמיילחמח, ראיתי במו עיני, בתוך
טנק שנפגע, שתי גוויות שלמות ישל חיילים מצריים.
׳הטנק לא עמד בקו החזית, הוא ׳נגרר משם בדרך ארוכה למיגרש ענק ליד
בסיס גדול בסיני.
החליטו על־כך ופיקחו על הביצוע מפקדים בכירים ואיש מיהם לא טרח
לדאוג להוצאת הגוויות ומסירתו למצרים.
אני יודע. קשה לתאר מצב כזה•
צבא בשלנו שקדושת ׳חלליו היא מאבני היסוד שלו. צבא זה מעליה. זילזול
נורא, אישר גובל באטימות לב ומוחין, בחללי אוייב.
חיילים המוצבים בקיריבת מקום מספרים יכי ישנם שם כלים נוספים ובהם
גוויות. ואין מקום להניח כי הדבר לא ידוע למפקדים באיזור.

מה קרה אם כן?
נקל לשער מה חיה קורה אילו נודע לממשלת־ישראל כי במיגרש שליד
בסיס צבאי בקירבת קהיר ריכז האויב ה״ברברי״ בלי־נ׳שק שלל ובהם נמצאות
גוויות חיילנו.
הממשלה הייתה פונה יאל דעת הקהל הנאורה בעולם .׳סופרים והוגי־דעות
חשובים היו מפרסמים בפריז את מחאתם, וכר ובו׳.
אבל דרך מחשיבתו !של האדם ״ההומני״ היא כנראה חד־סייטרית:
קל לנחש ,׳והלוואי ואתבדה, את תגובתם של הגורמים האחראיים, כאשר יובאו
בפניהם פרטי ׳המיקרה המבייש שהזכרתי.
ירימו קול זעקה גדולה. יענישו מפקד זוטר. ימנו ועדת חקירה. כל אלו בלי
ידיעת הציבור כמובן.
,מיעל הכל יתבעו שלא לתת לדבר פירסום מחשש פגיעה ׳בהמשך המגיעים
עם מצרים ומחשש פגיעה בדימויה ישל ישראל.
(העובדה בי הכלים מכילי הגוויות מסודרים משורות, וכל החפץ יבוא ויראה,
היא כנראה חסרת חשיבות).
יתנו ״שלטונות צה׳׳ל״ (מי חם?) את הדעת (ואת הדין?) על מעשה איום
ונורא שנעשה בראש חוצות.
נדרוש קודם מעצמנו את ההומניות שאנו דורשים מאוייבינו!
חברי שיהיו ׳איתי במקום, יעצו לי לא לכתוב .״זה יכול רק להזיק,״ ״למי זה
יועיל?״ מצטער, הייתי מוכרח.
ראובן פדהצור, כפר־סבא
לוא זה היה תלוי בנו לא בפוליטיקאים
משני הצדדים, השלום היה בא כבר מזמן.
אלי חגי, ציה״ל

תרם א׳נמנטיל׳
ברצוני לציין את נאמנותכם העיקבית
לעקרונות שקבעתם לעצמכם בתחילת ה־מילחמה.
נדמה
לי ׳שאין צורך לפרט בפניכם את
ההתעניינות הרבה שמגלים כל חיילי ה יחידה
לקראת ימי רביעי בו מגיע עיתונכם.
מי יתן וצה״ל יגיע סוף־סוף למסקנה
שאין כל ערך לחרם האינפנטילי המוטל
על עיתונכם.
סגן יוסי כורזים, ד״צ 2541

פור 1974

עיתון הביתה
קיבלתי בשימחה את העיתון וברצוני
להודיעכם שב־ 19.2.74 כבר לא נהיה ב מקום.
על כן, האם אוכל לקבל לביתי עוד
עיתון.
יכן ברצוני להודות לכם, בשמי ׳ובשם
חברי ליחידה, על שליחת העיתונים.
שאול שושן, ד״צ 3018
י• חיילים משוחררים המעונינים במינוי
על העיתון, יקבלו הנחה במחיר המנוי.

תודה
׳רציתי פשוט להודות בכמה מילים על
כל הגיליונות המעניינים והמוסיפים גוון,
שליוו אותי במשך ׳החודשים האחרונים.
עכשיו, שהסוף כבר מתקרב, ובעוד
מספר ימים נלך הביתה, רואים כמה טוב
היה לקבל מדי יום רביעי אית חעיתון.
עמרם גולן, ד״צ 2451

תגובת עתודאי
הריני לציין מיספר עובדות לידיעתו
של סגן אהוד ויצמן (מיכתב למערכת, העולם
הזה 1900
א) אחוז מסויים של העתודאים, ובעיקר
רפואנים, מגויים מייום־הכיפורים ועד בכלל.
ב) רוב רובם של העתודאים הנותרים
ובהם אני, מגויים מזה למעלה מחודשיים,
ותאריך שיחרורם עדיין לא ידוע.
ג) אף ליקויי ומוגבלי הכושר שבקרב
העתודאים גוייסו זח לא מכבר, ומיועדים
לשרת תקופה ארוכה.
עקב ׳האחריות הרובצת על קצין בצה״ל,
והדרישה למהימנות מינימלית, היה מן ה ראוי,
אהוד, שתברר ׳ותוודא להבא אינ פורמציה
שהינך מפרסם, ולא תגרום ל פגיעה
בתדמיתו של קצין בצה״ל.
אבי פוגיל, ד״צ 1340

האלוף והבידה

אהוד טול,טדי,

ד״צ 2688

ברצוני להגיב על דבריו של האלוף
נחמיה קין. בתוכנית מבט לחדשות בתאריך
.7.2.74 אולי האלוף הנכבד לא בדק בכל
היחידות באם יש מלאי של ציוד חורף
לחיילים. יש להניח שתלונות החיילים ש־מיכתבייהם
פורסמו בעיתונים, נכונות.
הצעתי היא לארגן סיורים מאורגנים ב־לישכת
האלוף. לראות את הלישכה ה מפוארת,
הטפטים והבידה. מחיר הכניסה
יעלה לידה אחת, והשימוש בבידה שתי
ל״יי נוספות.
ההכנסות קודש לביגוד חורף לחיילים.
מ״א ,.צה״ל

העולם הזח 1901

..היה צריך לפוצץ את. בית־ס 1קול 1בי.
הציע הח׳־כלשעבר עמזס דגני
8בין החיילים ששירתו
בסביבות איסמעיליה, היו נמה
משחקני הכדורגל של קבוצות
הפועל וביתר ירושלים. השח קנים
הקימו קבוצה משותפת,
שיחקו בפני החיילים הישראליים
העומדים בצד אחד וחיילים
מצריים העומדים בצד השני.
באחד המי־שחקים שפט השופט
אריה בן־רובי, שגם הוא
שירת בסביבה. במהלך המיש־היק
עבר אחד השחקנים עבירה.
השופט, שבמישהק רגיל היה
מוציא מכיסו את הכרטיס ה צהוב,
כדי לרשום בו את שמו
של השחקן, הוציא חתיכת נייר
טואלט צהובה, נ״פנף בה ל עברו
של השחקן. בהמשך ה־מישחק
פרץ הקהל בצעקות :
״השופט הביתה!״ השיב לחם
בן־רובי בצעקה :״הלוואי !״

! 8בכנס הפרי רפ״י ל!ש־עבר,
שנערך מייד אחרי הו דעתו
של שר־הביטחון משה
דיין ני אין בכוונתו להשתתף
בממשלה הבאה, תקפו דבים מ־הנואמים
את העיתונות. הגדיל
לעשות מכולם תבר-הננסת לש עבר,
עמום דגני, איש כפר־ויתקין,
שזעמו נגד העיתונות
היה גדול גל־בך עד שטען ב להט
:״לפני ששלחו ואת תעלת־סואץ,
צריך היה לפוצץ את
בית־סוקולוב
בית־סוקולוב !״
הוא בית אגודת־העיתונאים ב-
תל-אביב.
!בתום אותו בנם, היה זה
אלוף־מישנ׳ה (!מיל ).משה
נצר, שהציע לקבל החלטת הז דהות
עם דיין. דיין, בחיוך על
פניו, ביקש ׳מהנוכחים :״אל
תקבלו החלטה, תעשו לי טו בה.
בסוף אני אצטרך עוד להז דהות
עם החלטת ההזדהות של כם...״
אף אחד מהנוכחים לא
הבין את הבדיחה, מילבד העי תונאים.

8מפקד מרחב שלמה, ה אלוף
שמואל (״גורודיש״)
ונתן ,׳אושפז בבית־החולים שי־בא
בתל־יהשומר לטיפול בחול יות
עמוד השדרה שלו. הוא
רותק למיטה מיוחדת, המיועדת
למתוח את החוליות. לצורך
זה חובר ראשו למ״שקולת של לו עשרה קילוגרם. ייעץ
אחד !מחבריו :״תציב שומר
ליד מיטתך, מי יודע, אולי
אריל, שרץ יתגנב בלילה
ויוסיף לך עוד ׳מיש׳קולת של
עשרה קילוגרם!״
8פסטיבל היבחרו של
אלוף (מיל ).שלמה (״צ׳יץ׳״)
להט לראשות עיריית תל-אביב
הגיע לשיאו בשבוע שיעבר, ב עת
מסיבת קבלת־פנים גדולה
שנערכה לכבודו על־ידי הפיר־סומאי
דוד אדמץ, בביתו ש־בדמת־חן.
המסיבה נקב־עה למד
צאי־שבת, בדיוק לשעה בה
מוקרנת בטלוויזיה סידרת״המתח
איירונסייד. למרות זאת ויתרו
עשרות המוזמנים על הסרט,
ובאו לקבלת־הפנים. אמר אחד
מהם לצ׳יץ׳ :״מה הפלא ש ניצחת
את יהושע רבינו־
3יץ׳ ,אם אתה מסוגל לנצח
אפילו את איירונסייד י״
81 לא פחות טשישה רא־שי־ערים
נטלו חלק באותה מ סיבה:
ד״ר ישראל פלד,
ראש עיריית רמת־גן ; שמואל
רכטמן, ראש עיריית רחובות;
דב ברזילי, ראש עיריית חד רה;
יצחק וולקר, ראש עי ריית
בת-ים וחנניה נייבש
טיין, ראש עיריית ראשון־
לציון. מניוון שהמסיבה נערכה
בשטח השיפוט העירוני של יש ראל
פלד, הבטיחו האחרים ל המשיך
את הפסטיבל גם בע ריהם.
אלא שלמרות ד,׳חיוגים,
היו גם ויכוחים במסיבה. כך,
למשל, התנהל ויכוח קולני בין
ח״נ הליברלים ידידיה בארי
וראש עיריית רחובות, איש
מיפלגתו. רכיטמן התמרמר על
הצעת־החוק שהגיש ׳בארי, ל פיה
לא יוכל יח״כ לשאת בתפקיד
ציבורי נוסף, נמו ראש־עיר,
למשל. יודעי דבר אומ רים
שאחרי ניצחונו המכריע
בבחירות המוניציפאליות, מת עתד
רכטמן בקדנציה הבאה ל כהן
כראש־עיר וכח״ב בעת ו בעונה
אחת.
ירוש עיריית

8ראש
לים טדי קוללו החליט לש מור
דיאטה, נסע לשם כך למ נוחה
בבית ההבראה במוצא,
התכונן להוריד חמישה קילו גרם,
הזמין חדר בלי טלפון ו־המולח
הזה 1004

פסוקי ה ש בו ע
* ראש־הממשלה גול
מנהיג
גח״ל נפגש
1 1 1 0111 שנערכה בביתו של י ברשימה עצמאית בבחירות והביס את רשימת
משך את חוטמו במבוכה לשמע טענותיו של

עס ראש עיריית ואשון־לציון חנניה גיבשטיין, במסיבה
הפירסומאי דוד ארמון. גיבשטיין פרש, כזכור, מגח״ל, רץ
גח״ל בראשון• למרות זאת לא נטר לו בגין טינה על־כך,
גיבשטיין. בין שניהם נראית בעלת הטור מירה אברך.

דה מאיר נ ״גם את אחיד, עד
גיל , 150 לא אשתווה למוטי
אשכנזי, ני הוא היה בחזית
ואני לא הייתי.״

ס ח״ב אגו״י מנחם
פ רו ש, על הכרזת משה דיין :

בלי טלוויזיה. אך הכרזתו ה אחרונה
של שר־הביטחון קיל-
קלה לו את כל התוכנית. מייד
כשנודע לו דבר ההכרזה, הוא
מיהר לטלפון ציבורי, השתמש
ב־ 100 אסימונים, ודיירבה לא־כהל
כדי להרגיע את העצבים.
8הכל כבר נאמר על ה ממשלה
העתידה לקום. אבל
שזאת תהיה ממשלה׳ חיננית,
אף אחד עוד לא העיז להגיד.
עד שבא ח״ב המערך הרב
מנחם הכהן, ואמר זאת:
״ממשלה בת 58ח״כים תומ כים,
היא בגימטריה ממשלת

8בגלי־צה״ל ינהגו לשדר
עד השבוע ד״ש עם שיר מאפ ריקה.
את החומר המוקלט מן
העבר המיזרחי של תעלת־סואץ,
נהוג היה לשלוח לתחנה, ושם
היו נדשדרים אותו בלי בדיקה
מוקדמת. באחת התוכניות השבוע
שודרו במשך חצי שעה
שיש דרישות־שלום ותמיכה במוטי
איטבנזי. הדבר עורר
את רוגזם של הקומיסרים, ש הביעו
את ׳זעמם על־כך בפני
מפקד התחנה יצחק למי. ב״
עיקבות הפנייה, התכונן לבני
להקים ועדת-חקירה, שתבדוק
איך זר, קרה, אך גנז את ה רעיון,
מחשש •שזה יגרום ל רעש
-מיותר.
8גציגי המפד״ל במשא־ומתן
הקואליציוני באו בטענות
לנציגי צעירי המיפלגה, הח״׳כים

זבולון המר ויהודה בן־
מאיר, על שפנו מאחורי גבם
לנשיא המדינה אפריים קציר
וביקשו •ממנו שישפיע על גול׳
דה מאיר שתיקים ממשלת לי כוד
לאומי. בייחוד הם כעסו
על הדרך בא פעלו השניים:
תוך כדי אחת הישיבות, ביקשו
המר ובן־מאיר סליחה והודיעו
כי הם חייבים לצאת לחצי
שעה. באותה שעה הם הלגו ל היפגש
עם הנשיא. לשאר מש תתפי
הימיו״מ נודע רק מאמ צעי
התיקשורת לאן נעלמו ה שניים.
אגב, עובדי לישכתו של
קציר נדהמו מהמהירות בה
הסכים לקבל את השניים. הם
טילפנו אליו בשעה שתיים בד
צהריים, ביקשו להיפגש, וכבר
׳בשעה שש התקיימה הפגישה.

של תעלת סואץ. בעת טכס הפרידה הרשמי מאפריקה, כשהחיילים העוזבים ניצבו בפני מצלמות הטלוויזיה,
הסיר הלפרין את בגדיו, ולמרות האיסור המפורש זינק אל מי תעלת סואץ כדי לצלוח אותה
בשחייה אל הגדה (המזרחית .׳בעקבותיו קפצו אל המים חיילים נוספים, בתמונה נראה הלפרין בתום
הצליחה כשאת פניו מקבלת חיילת שחילקה סוכריות לו ולחיילים שצלחו את התעלה בשחייה.
8בימים האחרונים הוזכר
שימו של יצחק רבץ כמועמד
לתפקיד שר־ההסברה בממשלה
הבאה. איל אויביו הפיצו קטע
מהעיתון היהודי הלונדוני ג׳ר
איש טיימס, המבקר את פעולו תיו
של רכין נמסיביר. תחת
הכותרת ״׳חוצפה. שיל דיפלומט״,
כותב העיתון הדתי :״פירסום
רחב קיבלה בדיחה טיפשית, ש נאמרה
בלונדון על-ידי אחד ה דיפלומטים
הבולטים, יצחק
הבין, לשעבר שגריר ישראל ב״
ארצות־הברית. אני לא ׳מתכוו נת,״
ממשיבה הכתבת ,״לחזור
פה על מה שהוא ואמר, מכיוון
שזה מכיל כל־כך הרבה אפי־קוהסיות
וולגרית, אשר אסור
לחזור עליה. אפשר היה ׳לחשוב
שאדם, שתפקידו הוא לייצג את
הטוב ביותר שהמדינה מייצגת,
יימנע מלהקניט. את האמונות

הבסיסיות של אלד, שאליהם
הוא פונה ושל אלה בשמם הוא
מדבר.״
8דוגמה למילחמת הגנר לים,
היבוא השבוע אי,ש הקול נוע
יוסף שריק, לצוות טל וויזיה
הולנדי, שבא לישראל
לצלם סרט תיעודי• אנשי ה צוות
שוחחו עם משה שמיר
ועם אורי א׳בנרי. הם ביקרו
בתחנה המרגזית ובמלונות ה גדולים
שבצפון תל־אביב, נסעו
לרמת־הגולן ולסיני. חברי ה צוות
הופתעו מהניגודים בהם
נתקלו. הסביר להם שריק :״ב ישראל
ייש לנו חילוקת־׳עבודה :
למשל, גנרל אחד, שר־ה׳ביטחיון,
לא מצליח לספק ביגוד הם ל חייליו
הקופאים ברמת־הגולן!
בשעה שגנרל אחר, שר־המיסחר
והתעשייה, נותן את חסותו ל-
תצוגת־פרוות בהילטון.״

״אינני יודע אם זה טריק או
טריקת דלת.״

• ח״ב המעדר אברהם

זילברברג :״אם ייימשכו הד ברים
בקצב גזה, ממילא תהיי נה
בחירות אישיות בעוד ארבע
שנים — כי כל אחד במערך
יילד לחוד.״
• גאולה רפאל, אשתו
של ח״כ המפד״ל יצחק רפאל,
על הדרך בה יש לנהוג בצעירי
המפד״ל :״אילו הייתי במקום
בעלי, הייתי מטלטלת אותם ב ציציות
ראשם ! ״

• הפיזמוגאי דידי מגופי
ז ״יהודי הוא עסקן דתי
— איש מעשה /החולם על
נושא וחושב על כסא.״

• ח״כ הליכוד אלימ
ל ך הימלט :״אינני אורי
גלר.״

מכתבים
(המשך מעמוד )8
מחשבה כיתתית צרה תהיה העיקרון ל*
״דיסוקראטיה״ פצועה.
צר שאיש מדע יבול לראות בכה דברים.
זה הורס את הדימוקראטיה וכל רגש
אנושי. כנראה לא רק למשה דיין אין
רגש זה. כל מי שהולך איתו דומה לו.
מרי ס ומאיר נדר, חדרה

היהודי המכוער

הציור המצורף, מראה על חינוך יהודי
(ציוניסטי) למופת. הציור הופיע לאחרונה
בעיתון הילדים היהודי הנפוץ ביותר ב־ארצות־הבדית,
זש 1<1 0ת 0 בקומיקס
של גבירת ישראל המראה איך נעל ישר אלית
כובשת את יריחו במילחמת־ששת־הימים
ועושה ״באם״ ״קריש״ נהדר ו חינוכי

יוסי פד!,

ירושלים

חייוהסרטיים
של שד-הביגזחץ

בזמנו, כאשר העלתם את עניין הנשים
בחיי שרשזביטחון משה דיין, טענו רבים
שחייו הפרטיים של שר אינם מעניינו של
הציבור.
אולי לאחר מילחמת יום־הביפורים יבין
הציבור את כוונת דבריכם אז.
זה מה שקורה כשנושא מישרה ציבו רית
עוסק בעניינים אחרים, כגון ענייני
נשים וחפירות ארכיאולוגיות: הוא כמעט
והפך גם אותנו לחפירה ארכיאולוגית,
לחופרים הבאים אחריו.
מרים אלץ, כפר־יונה ב
ריגשותיחם

המישפחות השכולות
בתגובה למיכתבה של רימונה (העולם
הזה :) 1902
בוודאי שיש ל התחשב
בריגשות
הורים ומישפחות
שכולות (אני בן ל- שידעה מישפחה
שכול).
אולם יש לבקש
אף מהורים שכולים
ומישפחות שכולות,
לבל יחשבו שמגיע
להפוך את המדינה
על פיה למענם.
כך, על־כל-פנים,
הם מתנהגים בכל
מקום בו אתה פוגש אותם.
המדינה נועדה לכולנו, לא רק להורים
שכולים.
שאול פרידלר, קריית־שמואל, חיפה

לא עשדות-אלפים -
ר? אלפים
בהעולס הזה 1902 הדפסתם צילום של
חילופי גברי בראשות עיריית תל־אביב־יפו,
ומתחת לצילום ציינתם, כי המסיבה
לכבוד ראש עת״א־יפו מר שלמה להטעלתה ״עשרות אלפי לירות.״
הנני מתכבד איפוא, לצרף אל מכתבי
זה העתק מצולם מן החשבון, נתווכחו
לדעת בי מסיבת קבלת הפנים עבור 350
איש עלתה — 6,125ל״י.

יוסן! גולן,

דובר עיריית תל־אביב—יפו

: 11*1111
כי, לכי לשימעון פרס. רובצת עליו קללה.
/לפני תריסר שנים !נראה עתידו מובטח. ממי׳שרת
מנב״ל מישרד־הביטחון עלה לדרגת סגן־השר. היה ברור
שמשם יעלה לכהונת שר־הביטחון — ומי יודע לאן עוד.
מעל לתפקיד שר־הביטחון במדינת־ישראל קיימות רק
שתי דרגות !נוספות — יראש־הממשלה ואלוהים.
ואז התפטר דויד בן־גוריון מראשות״הממשלה ומי
מישרד־הביטחון. הוא השאיר את פרם לבדו. ולא די
בכך — כאשר החליט בן־גוריון לפרוש ממפא״י ולהקים
את רפ״י, הכריח את פרס להתפטר מסד,וגת! סגן־השר
ולבוא עימו למידבר.

פרס לא רצה. הוא התפתל, התחמק, התעוות.
שוס רבד לא עזר. הוא נאלץ להתפטר.

ברפ״י עבד כמו הרקולס. התרוצץ, אירגן. נאם. קמה
מיפלגה. אך כאשר החזיר הצבא המצרי את המיפלגה
הזאת לממשלה — נמסר תיק־יהביטחון למשה דיין.
לבסוף, אחרי החבה מאמצים ונפתולים, קיבל ש ימ־עון
פרס את. תיק הדואר, וגם !את תיק התחבורה. זה
לא ביטחון, אבל זה משהו.
עכשיו בא משה דיין, וחוזר על התר גיל
של בף גוריון. לא די בכך שהתפטר
בעצמו, הוא התפטר גם בשמו של שימעון
פרס.

ובעורף. גולדה, דיין, אלון ואבן הופיעו לעיני הציבור.
שימעון פרס גשיאר בחוץ. לא היה לו תפקיד בהתר חשות
הגדולה. כלומר — היה לו תפקיד מסויים — אבל
את התפקיד והזה הוא היה דווקא מעוניין להשכיח. כי
אירגון התובלה בימי־המילחמה היה פרק עגום מאוד
וכאוב מאוד.
מה עושים כדי שלא להיישכח?
למרבה המזל, היתה המילחמה מלווה במשבר־הנפט
העולמי. הערבים הפעילו את נשק הדלק. באירופה
נעצרו הגלגלים. הנפט נעלם מן המיכלים. הערבים בחרו
במולנד סבקורבן העיקרי. בה וברחבי הייבשת הונהג
יום־ישבתון למכוניות.
ליבו של הישראלי הטוב נצבט. למראה סבלם של
ההולנדים, ידידי ישראל, שנאלצו להושבית את מכוניו-
תיזהם. הוא יישב וכתב מיכתב למערכת: הבה נשבית
גם את המכוניות שלנו, כאות הזדהות.

זה היה רעיון יפה, פופולרי.

לראות במו עיני איך מסתבך מיבצע של שוויץ וראווה.
מול הטעגות היבשות של ההיגיון, שהצביעו על אי וולת
המעשה, הפעילו השר וסגנו את דימיונם הפורה —
וכל במה ימים מצאו תירוץ חדש, שוינה מקודמו, להצ דקתו.
תחילה
אמרו: זהו מיבצע פסיכולוגי-פוליטי. צרי כים
להוכיח להולנדים שאנו עימם בסיבלם.

היה לדרוש מכל אזרח
יון, אפשר הי
כאותו הגיון,
יע אצבע אד
בישראל לקטו;
אחת מידו, כדי להביע
פצוע1
צה״ל. הציבור היה בוודאי
יצועי . ,ל.
הזדהות. .עם...
... ות זאת כשימחה, מבלי להתלונן. כזהו ה־הטה
יבור
הישראלי.

אין לי ספק שיש דרבים רבות להבעת הזדהות עם
ההולנדים( .הייתי יכול להמליץ על כמה מהן, לולא אמר
לי משקיף הולנדי בכיר, בוועידת ז׳נבה :״אנא, תגיד
לישראלים שיתאפקו קצת .׳בגלל ההזדהות שלהם עימנו,
אנחנו נכנסים לבוץ עמוק עוד יותר.״)

שום הולנדי לא דרש מאיתנו לחבל במאמץ
הצבאי והאזרחי שלנו, כדי לעשות
לו טוב על הנשמה.
ך* אחר מכן בא תירוץ חדש: השב ׳
/תון חשוב ודרוש, כדי לחסוך במטבע
זר. יש לנו בנזין אבל הוא עולה ביוקר.
זה יותר רלוונטי. המילחמה התישה את
הכלכלה הישראלית. כל חיסכון משמעותי
יכול היה לעזור.
!אלא שכל החיסכון המקווה הסתכם —
להלכה! — ב־ 40 מיליון דולאר, טיפה ב ים
המיליארדים שאבדו במילחמה. ועם
עליית מחירי הדלק — אולי סכום כפול,
׳שתי טיפות.

בפעם השנייה כחייו, מוצא שימי
עון פרם את עצמו במעמד של
מתפוטר.
מי לא ישתתף בצערו?

ני מוכרח להודות שהשתתפות זו
בצער מהולה ברגש של הקלה.

כי בכל תקופת כהונתו של פרס
כשר־התחבורה, חרדתי לשטח זה.

באשר שר־המקשטרה אינו גאון, מילא.
לישר־המיזשטרד, אין הרבה מה לעשות, חוץ
מאשר להצדיע לפרחי־שוטרים במיסדר ח גיגי
ולהודיע על עליית הפשיעה.
כאשר שר־הדתות נכשל בתפקידו, לא
נורא. אלוהים יסתדר בלעדיו, ונצח יש ראל
לא ישקר• (על כל פנים, לא הרבה).
אבל כאשר שד־התחבוחה אינו ממלא
את תפקידו כראוי, קורים לי כל מיני דב רים.
אין לי מקום באוטובוס. אין לי מקום-
חנייה. אין לי מקום !בכביש.

למרכה הצער, לא היה שימעון
פרס שר־תחבורה מזהיר, וגם סגנו
לא הבריק.

א1ט1ט1

* ש כל מיני שרים במדינת־ישראל.
י׳ש שרים המתמסרים ברצינות למיש־רדים
המסורים בידיהם. שומעים אותם
מעט, והם עושים הריבה.
(מי? קל לבדוק. מיהו השר שלא שמעת על קיומו
במשך חצי השנה האחרונה?)

רעיון שאפשר היה לנצלו לאירגון מסע־פירסומת,
ממדרגה ראשונה.

בדיוק מה שהיה דרוש לשימעון פרס.

ייש ישרים שהם, בסך ׳הכל, קומיסארים מיפלגתיים.
הם המטפלים במיישרדיהם כמו בפדות חולבות, שתפ קידן
לספק למיפלגה כסף, ג׳ובים והשפעה בציבור. זה
נכון לגבי כל שרי המפד״ל.

הוא קם מייד והכריז ,׳בקול עמוק ומרשים, שהוא
עומד להנהיג ביישראל יום־שבתון שבועי לרכב.

יש ישרים המתייחסים אל מישרדיהם כאל מיטרד.
הם נואמים ברחבי העולם, עורכים את מילחמות ישראל,
מנחלים את מדיניות־החוץ ומנהלים משא־ומתן עם שר־ההיסטוריה.
המי׳שרד המיסכן שלהם הוא בן־חורג.

פץ ילו היה פחות להוט אחרי הכותרת, ואילו היה
ץ { לו פנאי וחשק לחשוב בטרם הכרזה, היה מגיע
בעוד מועד למסקנה שהרעיון כולו היה מטופש מיסודו.
האירופים לא הנהיגו יום*שבתון לשם תענוג מאסו־כיסטי.
הם עשו זאת מחוסר ברירה. הערבים סגרו את
ברז הנפט. פשוט לא היה די נפט בהולנד, בגרמניה
ובארצות !אחרות.

ויש שרים הרואים במישרדיחם בעיקר מכשיר
להפקת פירסומת אישית.
כל מחשבותיהם נתונות לפעולות ולהצהרות המב טיחות
כותרות גדולות. כל יום שני וחמישי הם יוזמים
מיבציע לאומי כביר, מכנסים עיתונאים, מופיעים בטל וויזיה.
הם מפרסמים תחזיות למאה ה־ .21 הסטאטיסטי־קות
נוטפות מהם כמו דבש מכוורת־דבורים. הם מפי צים
סביבם את ריח־הזיעה של מאמץ מפרך, וקולם
נשמע כמו טירטור המנועים של מבונה מיניסטריאלית
בלתי-גלאית.

וחבל, חבל שאין לכל הפעילות הקדחתנית
הזאת שוס תוצאה.
השר שימעון פרם וסגנו שייכים, כך חוששני, לסוג
אחרון זה. 1 דוגמה הטובה כיותר לסוג זה של פעילות ן
סרק היא פרשת יום־השבתון לרכב.
ן כדאי לנתח פרשה זו לפרטיה — כי היא
אופיינית לא רק לכל צורת-העבודה של שימי
עון פרס, אלא גם לשיטת-הפעולה של הממשלה
כולה.
היתד, מילחמה. מאורעות הרי־גורל אירעו בחזיתות

בישראל לא היתה כל בעייה בזאת. היה
לה דלק בשפע. מקורות-האספקה שלה היו
מובטחים לטווח ארון•.
לעומת זאת היתה בישראל בעיייה שלא הייתה קיימת
באירופה. היא היתר, שרוייוה במילחמה. האוטובוסים,
המשאיות ׳וחלק ניכר משאר הרכב, היו מגזייסים. שרר
בה מחסור חמור ביותר באמצעי־תובלה מכל הסוגים.

בל מכונית היתה דרושה להובלת אנשים
ומיטעניס. הנהגת יופ-שבתון לא היתה רק
מייותרת — היא היתה חבלה ממשית בצורכי
הציבור והמשק בשעת-חירוס.
אבל מי ישים לב לקטנות כאלה?
השר כבר הכריז. הכותרות כבר הופיעו.

שימעון פרס מצא את עצמו במצבו של רופא
שרשם לחולה שלו תרופה בלתי-נכונה,
מפני שהרופא ממול רשם תרופה זו לחולה
אחר, הסובל ממחלה אחרת.
ואיזה רופא המכבד את יעצמו יחזור בו, יבטל מיר•
שם וירשום מירישם הפוך? מוטב שהחולה ימות!
וכך נכנס המ״בציע הגדול לשלב הביצוע.
וררתי את העניין בכנסת עוד לפני שחולקו
תוויות ימי־ד,שבתון, וכך ניתנה לי הזדמנות מאלפת

כל כלכלן ידע שאת החיסכון
הזה ניתן להשיג בשיטה הרבה יותר
יעילה: עליית המחיר. ואכן
— מייד לאחר מכן באה עלייה
דראסטית במחירי הדלק, שהביאה
מייד לצימצום ניכר בצריכה. בלי
שוויץ, כלי ראווה, בלי כל קשר
למיבצע-הסרק.

לאחר מכן בא תירוץ נוסף. אמנם, סכום
הדלק שרצו לחסוך הוא קטן. אבל באותה
הזדמנות חוסכים גם חלקי־חילוף. פחות
׳נסיעות, פחות בלאי.

לפי אותו הגיון, אפשר להשבית
את הרכב שישה ימים כשבוע.
חיסכון הרבה יותר גדול. הבלאי
יירד כימעט לאפס.

ובאשר כל זה לא שיכנע, ואפילו ה־מאסוכיסטים
המושבעים ביותר התחילו
לשאול בלחש אם יש טעם בכל המיבצע,
באה טענה נוספת: יש צפיפות בכבישים.
אם משביתים את הרכב 150/0מן הזמן,
יורדת הצפיפות ב־. 150/0

מה זה נוגע למטרה שבגללה הוכרז השבתון?
איד אפשר לפתור את בעיית הכבישים
כך, בדיד אגב, כזנב של מיבצע שנועד למטרה
אחרת 1
ומה זה נוגע, למשל, לקטנועים, שהושבתו באותה
הזדמנות — וא״ש לא ידע מדוע?

ני מסופק אס אפילו המטרות העלובות האלה
הושגו. נדמה לי שלא.

כל אנשי המעמד העליון הסתדרו טוב
מאוד. הם פשוט שכרו מכוניות מפוארות בימי
השבתון — כמחיר מפופל, שנרשם על־חשבון
הוצאות-העסק, ונוכה ממס־הבנסה.
הנסיעות

במישפחוית בעלות שתי מכוניות. חולקו
בלי קושי.
עליית המחירים צימצמה את כל הנסיעות למינימום.
השבתת הרבב לא היחה אלא מיטריד חסר משמעות
כלכלית.

ך* שבוע, בימים האחרונים של שר-התחבורה
| 1ישימעון פרם, נמסר כי השבתון יצומצם ל־ 12 שעות
בשבוע.

זוהי, כמוכן, הודאה באיוולת המיבצע בולו.
אם הוא דרוש, אסור לצמצמו. אס אינו
דרוש, יש לבטלו כליל.
אבל לא נעים ׳להגיד שזה היה מיבצע מטופש מל כתחילה,
שהוחל בו ללא מחשבה, ושמשום לא נעים
לבטלו בן לילה. טוב יותר לחסלו בהדרגה, בישקט,
כדי שלא ישאלו שאלות.

אף יש בבל זאת מעלה אחת: כאשר ייכנס
שר הדש למישרד-התחבורה, יובל להשיג
מייד כותרת גדולה בעיתון: השבתון יבוטל
או-טו-טו.

במדינה
העם
ה קו ר פו ס ה ^ ס רי לן א׳
סיסמא ׳שהתנוססה על גגי אחד הזח־למ״ים
האחרונים של צד,״ל שנטשו ב שבוע
ושעבר את הגדה המערבית של תעלת*
סואץ, לפני החזרתה לידי המצרים :״משה
דיין, אל תתפסר — לך הביתה!״

יחסי חוץ
ס ^ ר ת דח
יש ממשלה? אין ממשלה?
?חגרי קיסיגג׳ר
?א איכפת
אם היה דרוש פרט נוסף שיוכיח את
אפיסודהכוחות של מדיגיות ממשלת־יש־ראל,
הרי הוא ניתן השבוע.
ישראל היתד, אחוזה בציפורני משבר
פנימי ממדרגה ראשונה — הגדול ביותר

קיסי;גז ר
משבר? איזה

נישבר 1

מזה שנים. ראש־הממשלה השתדלה לה קים
ממשלת־מיעוט, דיין הודיע שיחרים
אותה, המי&לגות עסקו בתימרונים של
הרגע האחרון.
במצב מעין זה, אין ממשלה רגילה לקבל
אורחים דמי־מעלה, בייחוד כשאלה תוב עים
ממנה הפרעות חשובות. בדרך כלל,
אץ צורך לבקש את האורחים לדחות את
ביקוריהם. האורחים עצמם מבינים שאין
השעה בשרה לביקור, ושיש לחכות עד
להתייעצבות המצב.
לאח שו כי אולם השבוע הודיע ניכסון
שהוא משגר את הנרי קיסינג׳ר למרחב —
לא לשם טיול, אלא לשם השגת הסכם
צבאי חשוב בחזית הישראלית-סורית.
קיסיננ׳ר עצמו ארז על מיברשודהשי-
ניים שלו, יצא לדרך.
הוא לא היה עושה זאת, אילו שרר
משבר ממשלתי במצריים או בסוריה. אך
מכיוון שדווקא במדינות אלה נוצרו הת נאים
להתקדמות נוספת לקראת הסדר
(ראה להלן) ,החליט לבוא.
העובדה שאין בישראל ממשלה יעילה
לא הטרידה אותו. היה זה כאילו אמר:
״תצטרפו ממילא לקבל את התוכנית ש תתגבש
בין ארצות־הברית ומדינות-ערב.
מכיוון שלא 1תוכלו להתנגד, לא חשוב מה
המצב הפורמלי של ממשלתכם.״
קיסינג׳ר אינו מתכוון להרע לישראל.
הוא דק בטוח שהוא עצמו מבין את האינ טרס
האמיתי של ישראל יותר טוב מאשר
גולדה מאיר. ושותפיה לעת־מצוא.
יתכן שהוא צודק בכך.

יחסים מרח ביי ם
ה1ע1ק הסוד, מבויב שו 3
,,אי-אפשר לסמיד עוד
ע 7הערבימ — אפילו
לא על הפורים...״
כל מי שחושש מפני ההסדר־הכפוי המצוי
באמתחתו של הנרי קיסינג׳ר, התנחם עד
כה בנחמה אחת :״אפשר לסמוך על
הסורים.״
זהו הנשק הסודי, שעמד עד כה לממ־מלת־ושראל
בכל מאבקיה נגד הסדר כפוי :
הערבים עצמם חיבלו בהסדר כזה. בגלל
מילחמותיהם הפנימיות, ואי־יפולתם לנקוט
קו רציונלי, לא איפשרו הערבים לוויליאם
רוג׳רס ולגונאד יארינג לכפות הסדר על
ישראל.
אבל המצרים הכזיבו. הם פעלו לפתע
לפי ההגיון, קיבלו את הצעות קיסינג׳ר.
כאשר השיג קיסינג׳ר את הפרדת הכו חות
עם המצרים, נותרה רק ׳תיקווה אח רונה:
הסורים לא יסכימו. ואכן, הסורים
לא באו לז׳נבה, סירבו למסור את רשימות
השבויים .״המצרים נפלו על השכל,״ התנחם
פקיד בכיר בירושלים בקול רם ,״אבל
על הסורים אפשר לסמוך, הם מטורפים.״
השבוע נסתבר שגם על הסורים אי-
אפשר עוד לסמוך.
חוץ מברקים ורעמים. בעוד ש ישראל
היתד. עסוקה בסערותיה הפנימיות,
בברקים של משה דיין וברעמים של ה-
משא־והמתן הקואליציוני, קרו דברים רבי-
משמעות במרחב.
מועמר קזאפי הופיע פיתיאום בקאהיר,
נאם בפני ״מועצת האומד,״ (הכנסת המצרית)
,התנצל בפומבי בפני אנוואר אל-
סאדאת ושיבח אותו.
זאת היתד, תפנית מדהימה. קזאפי היה
המבקר העיקרי של סאדאת. תחילה כעס
עליו מפני שפתח במילחמה מבלי להתייעץ
עימו. לאחר מכן כעס עליו שיבעתיים על
שסיים את המילחמה בהפסקת־אש, תחת
לצעוד בראש הצבא המצרי המנצח לעבר
ישראל.
אולם הגבורה המילולית של קזאפי לא
הנחילה לו עלי־דפנה. משהו קרה בעולם
הערבי. ההמונים שוב אינם נוהרים אוטו מטית
אחרי מי שנוקט בקו הקיצוני ביותר.
תחת ללכד סביבו את העולם הערבי, מצא
קזאפי את עצמו בבידוד גובר והולך. ועי-
דות-הפיסגה התקיימו בילעדיו. הכרזודהאי-
חוד שלו עם תוניסיה נכשלה ומתה.
אותה שעה הלנה וגדלה יוקרתו של
סאדאת, שנראה לערבים כמנצח במילחמה
ובמהלכים המדיניים נאחד. בפעולה סב לנית
הידק סאדאת אל קשריו עם פייצל
הסעודי, בומדיאן האלג׳ידי ואסד הסורי.
נוצר גוש של מדינות, המאפשר למצריים
להתקדם בדרך להסדר — דבר שעבד־אל־נאצר
הגדול לא הצליח להשיגו מעולם.
קזאפי הוא תימהוני, אד לא טיפש. הוא
הסיק את המסקנה, כרע ברך בפני סאדאת,
ביקש ממנו לתווך בינו ובין פייצל ,״המלך
הבוגד״.
עראפאת מתנכר. למהלכים אלה יש
השלכות מרחיקות־לכת לגבי המשך שלי חותו
של קיסינג׳ר. בין השאר:
י • נותרה רק מדינה ערבית אחת המתנגדת
לקו של אל-סאדאת: עיראק. אך
יריבתה המסורתית הזאת של מצריים עסו קה
בסיכסוך עם שכנתה איראן, ואינה יכו-
1לה עוד להפעיל השפעה רבד, בעולם ה ערבי,
כשהיא מבודדת לגמרי.
<• עם הצטרפות קזאפי לקו סאדאת,
אבד הגיבוי הלובי לחלקים הקיצוניים של
תנועת הפידאיון הפלסטינית. הדבר מג ביר
בהרבה את כוחו של יאסר עראפאת
לכפות על אירגון ר,שיחדור הפלסטיני הס כמה
להסדר עם ישראל, והקמת מדינת
פלסטינית בגדה וברצועה. דבר זה עשוי
לאלץ את קיסינג׳ר לשתף את הפלס טינים
במשא־ומתן.
#המצב החדש נותן גיבוי מתאים ל-
מישטר הסורי, שחשש עד כה לד,יצטרף
בגלוי לקו של הסדר עם ישראל. עכשיו,
כאשר כימעט כל העולם הערבי קיבל את
הקו של סאדאת, אין עוד מניעה להסכמת
סוריה להסדר — וכך נוצרו כל התנאים
להפעלת המכבש של קיסיגג׳ר למען הסדר.
הנשק הסודי ׳ביותר של ממשלת־ישראל
במאבק נגד הסדר כפוי — הערבים —
אבד.

^ חת החרבות המפורסמות ביותר ב־היסטוריה
היתד, תלוייד, מעל לראשו
של גבר בשם דמוקלם.
דמוקלס הנ״ל היד, אציל בחצרו של
דיוניסיוס, העריץ של העיר סיראקוס ב־סיצילוה.
הוא החניף לרודן והיעלה על
נס את אושרו המופלג- .
העריץ החליט ללמדו לקח, ולהראות לו
שאין בעולם אושר בטוח. הוא הזמינו ל סעודה
חגיגית.

שם מצא דאמוקלס את עצמו
יושב מתחת לחרב, שהיתה תלוייה
מעל לראשו כשערה אחת ויחידה
של סוס.

החוב שד אגונט
ץ* שה דיין דומה מזה כמד, חודשים
לדמוקלס זה. חרב תלוייה מעל לראשו
— ובה טמון ההסבר העיקרי למעשיו הת מוהים.
מייד
אחרי מילחמית יום־ד,כיפורים, כאשר
גברה התביעה לסלק את האשמים למחד לים,
החליטה הממשלה למנות ועדת־חקירה
שתבדוק את האחריות למד, שקרה. בשעתו
זה נראה בטכסיס מוצלח מאד, כדי להוציא
את עניין המחדלים ממערכת-ד,בחירות. היד,
ברור שהחקירה תהיה ממושכת, ובינתיים
העניין נדחה.

כאשר כאו כטענות אל שר
הביטחון, יכול היה להכריז כגאווה
שאם תמצא הוועדה פגם כמעשיו,
הוא יתפטר. עד אז אין לכוא אליו
כדרישה להתפטרות.
מאז עבר זמן רב. טחנות ועדת־אגרנט
טוחנות לאט. אולם מועד סיום עבודתה
הולך ומתקרב — ולפתע חש דיין שאסון
גדול מתרגש עליו.
תחילה האמין דיין שוועדת־ד,חקירה לא
תוכל לגרום לו צרות רבות מדי. הוא הא מין
שעם הזמן תחלוף הרגישות הציבורית
למחדלים. הוא גם לא השש מפני ועדה ש שלושה
מבין חמשת חבריה הם אזרחים
הרחוקים מן הצבא, ואחד משני הקצינים
בה נטש את צה״ל לפני למעלה מ־20
שנה. באופטימיות הרגילה שלו האמין ש בבוא
העת יחלוף גם עניין זה על פניו,
מבלי להזיק לו יותר מדי.
אולם מזה כמה שבועות יודע דיין שזאת
היתה אשלייה. הוועדה התעטפה במעטה
עבה של סודיות אמיתית, שהיא נדירה
בארץ. גם לדיין לא הודלפו דיוניה. כאשר
הוזמן סוף־סוף למסור את עדותו, הוא
נדהם.
הוועדה התייחסה אליו בחומרה רבה.
השאלות היו נוקבות, ולעניין. השופטים
והקצינים חקרוהו ללא רחמים, עד שהחל
מרגיש את עצמו כנאשם על ספסל-הנאש־מים.

כצאתו
מן הוועדה, לא נותר
ספק לדיין: המסקנות עלולות
להיות חמורות מאד לגביו. הוועדה
עלולה לקכוע שעליו אישית רובץ
חלק ניכר מן האחריות לאסון.
דיין ידע שאם אכן תחיינה מסקנות כא לה,
יהיה עליו להתפטר בנסיבות מבישות,
והדבר עלול לשים קץ לקאריירה הפולי טית
שלו.
פרשת מוטי אשכנזי החמירה את המצב.
בנסיבות אחרות היה דיין מתעלם ממעשיו
של גיבור המוצב הצפוני, מתייחס אליו
כאל עוד תימהוני המטריד את האיש הג דול.
אולם אשכנזי הוכיח לדיין שהרגישות
הציבורית לפרשת המחדלים עודנה ערד,
וחריפה, ושהיא עשוייה לגדול לקראת פיר־סום
דו״ח הוועדה.

הדבר בא לידי ביטוי במאמר שפירסם
השבוע האלוף (מיל ).מתי פלד במעריב,
בו מתח ביקורת קטלנית על הנהגתו של
דיין במיילחמת יום־ד,כיפורים, על סמך
הפרוטוקול של מסיבודהעורכים המפורס מת,
שדיין עצמו פירסמו. בניתוח קר וענ ייני
הוכיח פלד שביום הרביעי של המיל-
חמד, היה דיין אובד־עצות, חסר כל תפיסה
איסטראטגית, עלה נידף שיכול היה לגרום
לאסון גדול עוד יותר, לולא התעלם רד
מטכ״ל מעצותיו.
דיין הרגיש גם כי סמכותו כשר-ד,ביטחון
בעיני המפקדים הבכירים בצד,״ל נשמטה.
למרות שבכנס סגל הפיקוד הבכיר בצה״ל
העז רק קצין אחד לדבר גלויות נגדו. זכה
קצין זה, אחרי שסולק מהכנס בהבעות
הזדהות רבות מצד חבריו, קיבל ברכות
וזרי־פרחים על אומץ־ליבו הציבורי.
הגילויים של עוינות כלפיו בצמרת מים־
לגת־העבודד, עוד הגבירו את החשש של
דיין מפני המסקנות ההולכות וקרבות.
דיין ידע שלא זו בילבד שחרב דמוקלס
תלוייה על ראשו, אלא ששערת־הסוס הד קה
הולכת ונשחקת.

הוא החליט שלא לחכות עד שהשערה
תיקרע, והחרב תרד על
ראשו.

חתיווץ ־ שרא תירוץ
ך* חייל ותיק יודע ידיין שכאשר הוא
^ נקלע למצב־ביש, כדאי לשנות את המ צב
על־ידי פעולה יוזמה ומפתיעה.
את זאת עשה השבוע. הוא הודיע שלא
יהיה שר בממשלה הבאה.
הדבר נעשה, למראית עין, ללא כל קשר
לפעולת ועדת־אגרנט, שנשכחה זמנית ב המולת
המשא־ומתן הקואליציוני. דיין עצ מו
המציא סיבה אחרת לגמרי: הפעולות
החתרניות נגדו בצמרת מיפלגת-ד,עבודה
ובסיעתה בכנסת. כאשר התפוצצה הפצצה,
הצביעו חסידיו במייוחד על שאילתא של
ח״כ המערך הצעיר יוסי שריד, איש־אמונו
המקורב של פינחס ספיר. שריד שאל את
שר־ד,ביטחון על סילוק קצין בכיר מפורום
של קצינים, אחרי שהעז לתבוע שם את
פיטוריו של דיין, בנוכחותו (העולם הזה
, 1903״מישחק המחניים״).

הצרה היא שזה אינו מסתדר
עם העובדות. השאילתא של שריד
הוגשה יומיים אחרי שדיין הודיע
לגולדה על אי-הצטרפותו לממשלה
הכאה, ואיש לא ידע עליה
קודם לכן.
גם שאר הטענות של דיין וחסידיו לגבי
החתירה ינגדו במיפלגה היו בלתי-רציניות,
בבואן ממנו. שחרי דווקא דיין זילזל מאז
ומעולם בחבריו במיפלגה, התעלם מכל
צורך לשתף עימם פעולה לטובת המיפלגה,
ובכלל הפגין את סלידתו מהמערך.
כך, למשל :
• סירב דיין, בבחירות האחרונות, ל השתתף
בתעמולת־ד,בחירות של המערך,
ולא חסתייג אף מחסידיו, אנשי ע״מ, ש קראו
בשמו להצביע בעד הליכוד.
י• אמר דיין לפני הבחירות שלדידו
אין הבדל בין יהושע רבינוביץ ובין שלמה
(״צ׳יץ״׳) להט בראשות עיריית תל־אביב,
וכך נתן הכשר לחסידיו להצביע בעד מו עמד
הליכוד. עוד לפני שנכנס להט לתפקידו,
הוזמן על-ידי דיין להשתתף במסיבה
שנערכה בביתו לכבוד הנרי קיסינג׳ר —
בעוד שרבינוביץ, איש הגוש, לא הוזמן
לביתו מעולם.

• דיין הכריז שהוא קדוכ יותר

למנחם בגין מאשר למאיר יערי.
חברו כמערך.
יש דוגמות כאלה למאות, מן הזמן האח־רון.
אבל גולדה מאיר וחבריה, ותיקי המים־
לגה והממשלה, זוכרים גם פרשות ישנות
יותר, כגון החתירה השיטתית של שימעון
פרם, אז סגן־שר־הביטחון, תחת מעמדה כ־שרת־החוץ,
בימים בהם ציפצפו דיין, פרס
וחבריהם, מקורבי בן־גוריון, על האחרים.
היחסים המתוחים בתוך המיפלגה לא
שימשו לדיין אלא כתירוץ. מה רצה להשיג
באמת בהסתלקותו מן הממשלה?

במו בל פעולה פוליטית מוצלחת,
היתה גם זו בעלת יעדים
שונים, הקשורים זה כזה.

יעד ראשון: הגנה
בפני אגונט
** ל־ידי התפטרותו עתה, מנע
> דיין מראש את הצורך להתפטר
כעיקכות הדו״ה של אגרנט.
כאשר יתפרסם הדו״ח, לא יהיה דיין
חבר־הממשלה. גם עם יכיל הדו״ח מסק נות
חריפות נגדו, לא יוכל איש לתבוע
ממנו להסיק מסקנות כלשהן. המכה של
הוועדה תתבזבז בחלל האוויר, מבלי לפ גוע
בדיין ישירות.
ייתכן שדיין מקווה שעצם התפטרותו
תביא את הוועדה לניסוח מתון יותר של
מסקנותיה כלפיו, בבחינת: אל תכה באדם
השוכב על הארץ.
יתר על כן, בבחירת מועד זה להסתלקות
מונע דיין התקפה חריפה עליו. שום אדם
בצמרת המדינה אינו יכול להרשות לעצמו
ברגע זה לתקוף את דיין — כל עוד לא
פורסם דו״ח הוועדה. שהרי לא ידוע כיצד
תתייחס הוועדה לכל אדם אחר בצמרת.

אפילו אם גולדה מאיר מרוגזת
מאוד על דיין, אין היא יבולה להתקיפו
אך כמילה חריפה אחת
— מפני שגם על ראשה תלויה
חרכ-דמוקלס של הוועדה. בל האחראים
למחדלים — הגדולים וה
הקטנים — נאלצים ביום לדבוק
יחד, כמו הכורת גנבים אחרי
מעשה-שוד, מתוך חשש שאם תתפרק
החבילה, ירוץ כל אחד מהם
להלשין כמישטרה עד האחרים.

יעד שני: וטו
ער הממשלה

הו, כלי ספק, הייעד החשוב ביותר
העומד לעיני דיין.

הבחירות האחרונות נסתיימו כ•
פאראדוכס: בעוד שהמערך ירד
כגלל מחדלי דיין, ניתנה לדיין
עמדת-הכרעה כמישחק הכוחות.
המערך המוכה פשוט אינו מסוגל עוד
להקים ממשלה בלי הסכמתו של משה דיין*.

דווקא על-ידי הודעתו שלא יצטרך
לממשלה הכאה, הבליט דיין
עובדה זו כצורה חותכת.
גולדה מאיר רוצה להקים ממשלודמיעוט,
שתתבסס על 58 חברי המערך (כולל נס פחיו
הערביים) ול״ע. מיעוט זה כולל שבעה
אנשי רפ״י — שלפחות ששה מהם בטוחים
לדיין. יתכן שבמיקרה של משבר יצטרפו
לדיין שניים־שלושה ח״כים נוספים.

אם יצביעו אנשי דיין נגד ממשלה
זו, כבל שלב שהוא, היא
תיפול. לא יעזרו לה אז גם ארבעת
הקולות של ר״צ ומוקד, ואפילו
ארבעת קולות רק״ח.

המצב ל א ישתנה באופן מהותי אפילו
אם יצליחו ראשי המערך לשחד את ראשי
המפד״ל, ולצרפם לממשלה זו. כי ראשי
המפד״ל אינם שולטים עוד בצאן מרעיתם.

זה הוכח כשבוע שעבר, באשר
נאלצו ראשי המפד״ל להביא את
הפרשה האומללה של ״מיהו יהודי״
כפני הרבנות הראשית. שם
שולט שדמה גורן — ובבד ההמולה
נשכח בי הרב-האדוך הוא סוכנו
של דיין כמתנה הדתי.
על פי רמז מדיין, פוצץ גורן את האפש רות
של הצטרפות המפד״ל לממשלה —
וכך השאירה את הממשלה תלוייה עוד יו תר
בחסדי דייל.
אפילו יצטרפו הדתיים לממשלה, לא
יוכלו להישאר בה אם ידיין יקום עליה.
כי דיין יוכל תמיד למצוא תירוץ לאומני*
ביטחוני לסילוק תמיכתו מן הממשלה. כל
תירוץ כזה יכריח גם את המפד״ל לפרוש.

כך או בך, תהיה לדיין בחוץ

יותר השפעה מאשר לדיין
כפנים. הממשלה לא תוכל לזוז
כלי הסכמתו כשום עניין חשוב.
כל עוד תלוייה חדב־אגרנט על ראשו,
לא יפיל דיין את הממשלה. מאותה סיבה
הוא יצביע בעדה בשבוע הקרוב. אולם
ברגע שפרשה זו תיגמר, יוכל דיין להפיל
את הממשלה בכל עת, להפכה לממשלת־מעבר
ולהכריחה להכריז על בחירות.

יעד שרשי: אופציה
דוינוו ותה שעה פתח לעצמו דייו אופצייה
בכיוון לליכוד.
לא במיקח־ ,קשר דיין את הסתלקותו
בדרישה להקמת ממ-שלת ליכוד, דבר שגול דה
וכל ראשי המערך מתנגדים לו בצורה
קיצונית.
מאז המילחמה קיימת הברית ליכוד־רפ״י,
המתגלמת בשותפות דיין־אריק.

הפגנת־העצמאות שד דיין באה
להזכיר לכל בי ככנסת השמינית
ישנה אפשרות להקים ממשלת־ליכוד
כדי המערך, עד-ידי צירוך
)51 הקולות שד רפ״י, הליכוד, ושתי
הסיעות הדתיות, כתוספת כמה
קולות בודדים מן המערך שיצטרפו
לדיין כמיקרה זה.
אופצייה כזאת פתוחה גם במיקרה של
בחירות חדשות. אם יפרוש דיין מן המערך,
יוכל להקים מעין ליכוד־רבתי, שבו יש תתפו
הסיעות הנוכחיות של הליכוד יחד
עם רפ״י וצעירי המפד״ל. בסיטואציה מת אימה,
יכול ליכוד־רבתי כזה לקבל רוב
בקלפי, בייחוד עם במרכז מערכת־הבחירות
יעמוד הסדר שיחזיר לערבים את הגדה
המערבית ורמת־הגולן.

יעד רביעי: בחירות
חדשות
**• ל היעדים האלה מצטרפים למעשה
לעמדת־הסחיטה המכרעת: דיין יכול
להכתיב בסל עת בחירות חדשות.
ברגע שתיפול הממשלה החדשה, לא יהיה
מנוס מבחירות חדשות. אמנם, כפי שאמרה
גולדה לדיין השבוע בפומבי, אם תיפול
הממשלה היא תישאר קיימת כממשלת-
מעבר, כל עוד לא יימצא בכנסת רוב
לעריכת בחירות חדשות. אך בעוד שמבחי נה
פורמלית יכולה ממשלת־מעבר כזאת
לכהן בלי סוף, תהיה נאלצת מבחינה
פסיכולוגית ופוליטית להחזיר את המנדאט
לבוחר.

דיין יוכל להכתיב בחירות כאלה
במועד שלא יהיה נוח למערך, ושיהיה
נוח לו עצמו. ככל מצב
כזה יובל לסחוט מן המערך את כל
הרצוי לו, תמורת מתן ארכה נוספת
לממשלה. המערך לא ירצה
ללכת לבחירות, כלי גולדה, כמצב
של אינפלציה דוהרת, או כשעת
כניעה להסדר כלתי־פופולרי, או
כבל מצב אחר שישפוך שמן על
מדורת הליכוד.

דיין יוכל לתמרן בהתאם לכך, כשכל
האופציות שלו פתוחות. הוא מקווה שאם
יהיה לו מזל, יוכל להשיג בדרך זו את
ראשות־הממשלה — אם על־ידי הצטרפותו
לליכוד־רבתי, שיהיה תלוי בקולות שלו.
או בדרך של סחיטה מן המערך, שיחשוש
ללכת לבחירות בלעדיו.

חוג מער וראש המעוך
ךיל החשבונות האלה יכולים, כמובן.
^ להתבדות. הדבר תלוי בגורמים רבים
— הדו״ח של אגרנט, מצבי-הרוח המשת נים
;של הציבור, טיב ההסדר שיוכתב על־ידי
קיסינג׳ר, המצב הכלכלי.
אך בינתיים, על־ידי מעשה מפתיע אחד,
החזיר דיין לעצמו את חופש־הפעולה.
הוא לקח את חרב־דמוקלס, שהיתה תלו־ייה
מעל לראשו, ותלה אותה מעל לראש
המערך.

הוא הכריז על כללי המישחק
החדש שלו: הכל או לא כלום.
גלות או ראשות הממשלה.
* מייד אחרי הבחירות הצביע העולם
הזה 1897 בכתבת־השער ״ריין השתלט
על המדינה״ ,על משמעות זו של התוצאות.
הערכה זו נתקלה אז בהתנגדות כללית.
רק השבוע נוכחו המפקפקים לדעת שהע־רכה
זו היתה׳ מדוייקת.

בוג ר ת תיכון
נמ שכת
ההר שמה
לבת המדר ש

ל תו רו ת
ל תזונ ה
ובלבלת בי ת.

לימד מקצוע
בו תוכל להסיק תו על ת והנאה
גם בחיץ־ הפרטיים

ביהמ״ד הממלכתי למורות לתזונה וכלבלת-בית בירושלים, הקריה, רוממה
ביה׳׳ס לחינוך והכשרת מורים — ויצ״ו חיפה, רח׳ חנה סנש 12
ביה׳מ״ד הממ״ד המאוחד תל־אביב, רח׳ מלצ׳ט 29
ביהמ״ד למורות מקצועיות ״אור החיים״ בני־ברק רח׳ עזרא 51

524037־02
81479־04
281461־03
767113־03

פנימייה

משרד החינוך והתרכות /המחלקה להכשרת עוכדי הודאה
510121111ר1ה;זש?תי וכ

במדינה

א ח71

והרוח
הסברה איך לאסור דולארים

בעזרת תעמוזרדזוועה
מ; 0י? 8הגביר את תרומות
יהודי ארה״ב זישרא?
להפסקת־האש

מדוע הסכימה ישראל
פמילתמת יום־הכיפורים 1
היו הרסה ניחושים וגירסות כדי להשיב
על שאלה זו. אולם ההסבר המקורי וה מעניין
ביותר ניתן השבוע :״ישראל נתנה
.את הסכמתה להפסקת־האש. משום שב אותה
שעה היו ברמת-הגולן בילבד 177
טנקים ישראליים מול 1,300 טנקים סו ריים,
ו־ 40 קני ארטילריה של צה״ל מול
854 קני ארטילריה של הסורים.״
האיש שנתן הסבר מאלף זה היה נציג
רשמי של צה״ל, סגן־אלוף דויד נהרי.
נהרי, קצין קישור של צה״ל עם כוח-
החירום של האו״ם בצפון, שוהה עתה
בארצות־הברית, שם הוא משתתף במסע-
הסברה מטעם המגבית-היהודית־המאוחדת.

נבנסת

הבורסה

מניות המיזרחי ־ כדאיות
שים״לב למניות בנק המיזרחי. שמועות מהימנות מוסרות כי רווחי הבנק היו
השנה הגדולים בבל המערכת הבנקאות, יגדלו במאה אחוזים לפחות, ויתקרבו לסכום
של 14 מיליון לידות! .סביר כי הבנק יחלק, לראשונה מזה שנים רבות, דיבידנד
במזומן לבעלי המניות שלו.
הבנק מנהל לאחרונה מדיניות התפשטות דינמית. בימים אלו סיים מנכ״ל הבנק,
אהרון מאיר, מיבצע שנתן לו, בתנאי כימעט חינם, אחיזה !במרכז ירושלים. מאיר החל
במו״!מ לרכישת הלוואה וחיסכון ירושלים, שלה !בניין בן שלוש קומות במרכז רחוב
בן־יהודה בירושלים, ובו סניף !בנק. נוסף לכך יש לאגודה סניף במחנה יהודה, וכן
לקוחות רבים.

בארבעת החודשים הראשונים לפעולת
סוסני לנצ׳יה בישראל נמכרו כבר 120
מכוניות, במחירים של 40 עד 50 אלף
לירות האחת. בעל החברה הסוכנת, רמי
אונגר, שבע־רצון ומתכונן עתה להקים את
בית לנצ׳יה ברחוב ריב׳׳ל בתל־אביב. ה בניין
יהיה בן שבע קומות, ויושקעו צו 14
מיליון לירות. הוא יוקם על־ידי כור מתכת,
במיסגרת שיטה חדשה ומהירה להקמת ב תים
ממיסגדות מוכנות־מראש, ויימסר ל קונים
בעוד 15 חודש. מצ׳יה תקבל את
קומת־הקרקע, ואולמי־התצוגה שלה יהיו
בבניין.

סא״ל גהרי
במיסגדת הופעותיו אלה הופיע גם בפני
מנהיגי הקהילה היהודית של סאן־
פתציסקו.
׳כסאה ממנהיגי הקהילה נטלו חלק ב אותו
יום־עיון שנועד לבדוק את בעייותיה
של ישראל לאחר מילחמת -יום־הכיפורים.
בין השאר, הופיע באותו מעמד גם הרב
בריאן לוריוא, אחד ממנהלי !מוסדות קהי לת.
סאן־פרנציסקו. בצבעים 1קודרים תיאר
יאת מצבה של ישראל כיום, כפי שמעיד
על כך ביטאון הקהילה :״הזמנים השתנו.
ישראל השתנתה. הרעש וההמולה חלפו.
החנויות ריקות. הפירות נרקבים על ה קרקע.
יש יותר תנועה בתעלת סואץ
מאשר ברחוב דיזנגוף בתל-אביב. רק עכ שיו
מבחינה ישראל כי יהודי ישראל ו יהודי
הגולה הם ׳מישפחה אחת...״
מי התבלפל? ואז עלה קולונל נהרי
לשאת את דברו.
נהרי כבר התפרסם בעבר בדברי ה שנינה
שלו. פעם, כאשד אירח בצה״ל שר
אמריקאי, קיבל את פניו במילים :״אנחנו
חולקים לך כבוד, לא משום שאתה שר,
אלא מפני שהיית סמל במרינס.״ האורח
האמריקאי כומעט ובכה מרוב התרגשות
לשמע הדברים.
!עכשיו הסנה נחרי את חיצי ההסברה
שלו לעבר מנהיגי קהילת סאן־פרנצייסקו :
״ישראל איבדה במילהמה דוד שלם של
צעירים ...הקרבנו את עצמנו ...בגלל ה קורבנות
אין אנו יכולים לומד שניצחנו,
אבל שיחות־שלום מוצלחות יאפשרו לנו
לומר: ניצחנו במילחמה.״
:אז נקב סגן־ואלוף נהרי פמיספרים שבג ללם,
כביכול, הסכימה ישראל להפסקת-
האש.
ברור שלמייספרים אלה אין כל אחיזה
במציאות. או ששוטעיו של נהרי לא הבינו
אותו, או שהוא עצמו התבלבל: המיספ־רים
שנקב היו יחסירהכוחות בין צה״ל ל צבא
הסורי ביום שפרצה המילחימה, ולא
ביום בו הוכרזה חפסק־דהאש.
העולם הזה 1904
להסרטה שותף חדש עומד להיכנס לאולפני ההסרטה
הרצליה — אוניברסיטת תל״
אביב, שתרכוש כפי הנראה 26 ותשלם
סכום נכבד העולה על שני מיליון לירות.
הסיבה לכניסתה היא יוזמתו של יו•
שב־ראש חבר״הנאמנים של האוניברסי טה,
ויקטור קרטר. קרטר היה בעבר

אהרון מאיר היה מעוניין בסניף ברחוב בן־יהודה. כשהחל לנהל את המשא־ומתן
חשש כי בוק לאומי יתחרה בו ויכריעו, שכן בל״ל הראה לאחרונה נכונות לשלם
כל מחיר !תמורת אגודות כספיות קטנות. בל״ל הסכים בי מאיר ירכוש את האגודה
גם בשמם, ומאיר חתם הסכם לרכישת האגודה תמורת ! 14 מיליון לירות. ביוון שלסל״ל
סניף גדול ברחוב בן־יהודה, ועוד משרדים באיזור, לא היו מעוניינים !בבניין נוסף
!ברחוב זה, ומאיר השאירו בידיו תמורת !שמונה מיליון לירות. בל׳ול לקח אליו את
הסניף במחנה-יהודה! ,את הרשיון לסניף ברחוב בן־והודה, וכן את העסקים של האגודה
כולה — תמורת ש״שה מיליון לירות — סכום גדול, לכל הדעות.

לנצ׳יה זו כ ה במירוץ

177 טנקים טול 1300

האוניברסיטה

אונגר טוען כי תחילה הניח כי ימכור
בשנה הראשונה 150 מכוניות בילבד, והופ תע
מהצלחת המכונית. הוא מאמין כי ימ כור
בשנה הראשונה קרוב ל־ 400 מכוניות,
אם לא יהיה פיחות. מכירת 500 מכוניות
מחזירה את ההשקעה הראשונה בסוכנות.
עיקר ההוצאות היו בהקמת מוסד מיוחד
בחולון ׳,הבאת מכונאים מאיטליה לטיפול
בלקוחות, והקמת מחסן ח׳לקי״חילוף.
אונגר קיבל את סוכנות לנצ׳יה תוך
תחרות עם סוכני פיאט בישראל, שרצו
להיות גם סוכני לנצ׳יה. עזרה לו העובדה
כי למרות שמניות לנצ׳יה נרכשו על־ידי
פיאט, הרי משפחת לנצ׳יה, הממשיכה ל נהל
את העסק, רואה בפיאט זרים.

דומי לזיקוק
תת״אלוף חיים דומי, לשעבר קצין־חי־מוש
ראשי, התמנה מישנה למנכ״ל בתי־הזיקוק.
המנפ״ל הוא המהנדס אביגדור
גרטל.
דומי מייועד להחליף את ברטל עם
פרישתו.
קדאוזנר תמורת ,. 2מיליון

למעשה הוחלט עתה בהנהלת פיאט כי
פיאט תייצר רק מכוניות עד 1400ס״ס,
ואילו המכוניות הבינוניות ייוצרו על־ידי
לנצ׳יה. פיאט קנה את לנצ׳יה לשם כך,
אחרי כישלון המיזוג שלו עם סיטרואן ה צרפתית.
מכונית
לנצ׳יה 1800 עולה בארץ 50 אלף
לירות, והיא מקבילה לאאודי , 100 העולה
כאן ב־ 10 אלפים לירות יותר. באירופה
הלנצ׳יה יקרה יותר ב־. 150/0
המכונית הפופולרית ביותר של לנצ׳יה
היא דגם , 1600 העולה 45 אלף לירות
בלבד.

כוח עליון
ל ט מפו
.כאשר נכתב במדור זה כי הבקבוק ל שימוש
הד־פעמי תוצרת טמפו עבר זימנו
בישראל, וכי!מרבית מדינות !אה־,״ב חקקו
חוקים נגד שומוש בבקבוק חד־!פע!מי ,׳קשה
היה להאמין שמישדד־המוסחר־ור,תעשייה
יגיב בה מחר.
!הסיבות להתנגדות בארה״ב הן הזיהום
הסביבתי !הנגרס על־ידי הבקבוקים המוש לכים
החוצה, וכן הביזבוז של חומרי־הגלם
־שהתייקר לאחרונה.
בישראל היה לבקבוק החד־פעמי, דד
מייוצר במפעלי טמפו בירוחם, קונה גדול
אחד, יקבי היין, שחתמו על חוזה המחייב
אותם לקנות אך ורק בקבוק זה. כאשר
נחתם החוזה עלה להם בקבוק 16 אגו רות,
ואילו כיום, בגלל ההתייקרויות, עלי הם
לשלם 45 אגורות לבקבוק. כיוון ש המחיר,
כולל ס 100/רווח, קבוע !אין בעל
טמפו! ,משה בורנשטיין! ,מתלונן. אולם
היקבים ׳מתלוננים. חיפשו דרך לבטל את
החוזה, ומצאו כי ביטול שלא על-ידי מה
קרטר לשם לימוד

נשיא חברת הסרטים רפאבליק, גרף הון
רב מעסקי סרטים. גם עתה הוא הרוח
החיה בהקמת החוג לקולנוע באוניברסיטה.
כיוון שבעתיד יצטרך החוג ממילא
להפעיל אולפנים וציוד, הגה ויקשור
קרטר את הרעיון שבמקום להקים
אולפנים נוספים, ישתמשו באולפנים הקיימים
בהרצליה.
את המניות תמכור ממוט קלאוזגר.

שקרוי כוח עליון יעלה להם פיצוי של
12 מיליון לירות. שכן החווה קובע כי
ביטולו יגרום לתשלום רטרואקטיבי !מ התחלה
עבור כל הבקבוקים, כאילו היו
לשימוש חוזר, וההפרש הוא 12 מיליון
לידות.
לאחר שחיפשו היקבים מוצא, ולהם
קשרים טובים בממשלה! ,עלו. על הפירסום
במדור זח, הפנו למישרד־המיסחר-והתע-
שיוה כי ילך בעיקבות ארה״ב ויוציא צו
נגד השימוש בבקבוק חד־פעמי. צו כזה
הוא כמו כוח עליון, וישחרר את היקבים
מתשלום.
לטמפו עצמו לא ייגרם כל נזק מכך, כי
בידו חוזי־ייצוא גדולים לניגריה.

לסגור ולהרוויח
דומי
עד לפרישה

אלוף־מישנה ברוך גילבוע התמנה מנהל
אדמיניסטרטיבי של מייפעלי ליילנד
אשדוד.

לפי מצב והעיתונות היום, נראה כי דניאל אמריליו תפס את הפרינציפ: לעשות
כסף מסגירת עיתונים -לא מהוצאתם.
אמריליו הוציא זמן רב עיתון יומי ברוסית, שהתחרה בעיתון היומי של מפא״י.
הוא הסכים לסגור את עיתונו תמורת סכום. ניכר! .במקביל איים אמריליו כי יוציא
ובקרוב עיתון יומי בגרמנית, דבר שגם מפא״י עושה. הוא אף פירסם מודעות לגיוס
עובדים.
התוצאה: צ׳ק נאה הגיע אליו, ורעיון העיתון החדש נגנז.

1 15

ויד ימינו של

בנ 1גיטר

סביו מעורב בנויאת חתנו איתן לצ7וי
בבית חולי־רוח המנוהל ע״י חשוד מבוקש

סיפון־ משוגע
הרכנתי ראש בתקופה הראשונה, ונשמעתי
לכל חוראותיו של חותני.
אם למשל הייתי רוצה לראות סרט עם
קלינט איסטווד, וגיטר חשב שמוטב ללכת
לקונצרט בפילהרמונית — היינו הולכים
לפילהרמונית.
אני עבדתי בבנק דיסקונט עוד מ־. 1963
בנובמבר 1972 העביר אותי גיטר לעבודה
בסניף דיסקונט בניו־יזרק. שם למדתי גם
מינהל עסקים.
העיר הגדולה, וקשיי לימוד האנגלית,דיכאו אותי. בד בבד, החילותי מתקומם

נגד הוראותיו של חותני, בעת ביקוריו.
גיטר החל לדבר על ליבי לקבל טיפול
פסיכיאטרי. בארה״ב ללכת לפסיכיאטר
מקובל כמו שכאן הולכים לבית־קפה.
נעתרתי, והלכתי לרופא שהומלץ על-
ידי גיטר.

לבית-
משוגעים

ך* רופאים השונים שגיטר הביא לי
( 1נתנו לי כדורים שהשפיעו עלי לרעה.

מאת

יגאל ל בי ב

^ יתן לצקי חוא אחד מאותם ברי-
מזל מעטים, שזבו להגשים את חלומם
של מיליונים ברחבי העולם: להתחתן עם
מיליונרית: אשתו היא לא אחרת מאשר
בתו של אחד מגדולי עשירי ישראל —
המיליונר משה בנו גיטר, ידידו האישי
של פנחס ספיר.
אם איתן עצמו חלם על כך, גם הוא, או
שהאוצר נפלה לידו מבלי משים — לא
ברור. אולם הו א, ודאי לא חלם מעולם
שחותנו עתיר־ההון יהיה מעורב בהשלכתו
בכות לבית־משוגעים.
ולא סתם לבית־משוגעים — אלא עוד
למוסד שמנהלו היה עבריין נמלט, שהמש טרה
מחפשת אחריו. ייתכן שרק מנהל
מסוג כזה היה מוכן, בהשפעת איל־ההון,

המנהל הוא עבריין נמלט!
:חו1תן**1ז

**סוזיז* אזטס*

מבית־המ שוגעים

1974

1331101

2 3 )1

ת ס 1־1־ 1 1׳

11311131־01

** 113

5 0 1 1 * 11

בדצמבר 1973 הודח לי חותני לחזור ארצה.
סירבתי.
מייד לאחר סירובי צילצל אבי וביקש
׳שאחזור מחר, שכן מחלת הסברת שלו
מחמירה. עניתי לו שאני בא.
כשירדתי מהמטוס בלוד, חיכו לי ליד
המטוס אחיו של גיטר, פרופסור שמעון
גיטר, ועוד אדם זר. הם העבירו אותי ללא
בדיקות מכם או דרכונים, שכן לגיטר יש
השפעה.
לפני שיצאתי לארץ, קניתי לי בניו״יורק
טייפ-רקורדר סוני ומחשב־כיס. חותני
הציע כי הוא יביא אותם. ארצה, שכן
אצלו, כשגריר, לא מחפשים אף פעם.
ביום שישי 4 ,לינואר, שיפגע אותי גיטר
לעבור בדיקה אצל פרופסור בודנחיימר,
אחד הפסיכולוגים המפורסמים בישראל.
באתי לפגישה עם אמי, עם עורך־דין
יצחק שוויגר, שהוא גיסי — נשוי לבת
שגייר, של גיטר, ועובד בכלל — ועם הנהג
של גיטר.
בודנהיימר שיכנע אותי להיכנס לשבוע
למוסד פרטי סגור, שם אחנה ממנוחה
ואקבל כדורי הרגעה. הסכמתי, והוא המליץ
על תל־אסא, מוסד־מרפא ברמת־גן.

31108311

מוזג ! 1־ 1.1
6 1 1 0״ ק110

־ 0 1־1

111

וזוז 1־ 111״ ״
111

* 1 * 1 3־ 3 0 * 1101

0031133* 1 0 3

ץ 1) 3

111

־1111,1 ) 1

3 3 1 1־ 1 3 1
11 1

״ 1 11

ץ־ 0 8 6 1

1 .0 1 1 * 1

ץ* ייד כשנכנסתי למוסד הזה, ראיתי
1*4כי זה בית־משוגעים, לא פנסיון.
הודעתי כי לא אכנס פנימה. תוך שניות

וו ץ א 5 0 1

1111- .

01133838 .

¥01103

0*1.אא 51 06א 00

זהו המיסמך הרישמי שקונסול דרום־אפרימה מסר לממשלת ישראל. כו
אישר כי ממשלת דרום־אפרימה עומדת לכמש את הסגרתו של אושרי.
כתמונה למטה: הסיפור כ״סנדיי טיימס״ הלונדוני. המגלה כי אושרי
(בתמונה מימין) ,שהוכרז כעבריין נמלט מדרום־אפרירה. התגלה כמנהל
מוסד פסיכיאטרי כישראל. כתמונה משמאל: רופא המוסד, ד״ר כראון,
שאישר את אישפוזו ככוח של איתן ללא צו אישפוז.

לכלוא במוסדו בכוח אדם בצורה המפוק פקת
שבה התרחשו הדברים.

משתגעים

ך* חילתן של ההתרחשויות המטורפות
* 1במשפחת המיליונר בשנת . 1968 היה
זה אז שאיתן, צעיר ישראלי שסיים את
לימודי המשפטים שלו, התחתן עם ביקסי
גיטר, בתו של המיליונר.

סיפר לי השסוע איתן את סיפורו
המאלר, המוכיח כיצד אפשר
להשתגע גם אם מתחתנים עם
מיליונרית :

אני בז למשפחה ישראלית רגילה. כאשר
נכנסתי למשפחת הגביר הכל-יבול —

הופיעו חמישה אנשים, כולל מנהל בית-
החולים סלוויו אושרי, וכבלו אותי בכוח.
צעקתי כי אני עורך־דין, וכי אפנה למש טרה,
אולם הכניסו אותי לחדר בכוח,
ונתנו לי זריקה. רופא בית־החולים, ד״ר
ישראל בדאון, הורה לתת לי ליטיום.
משך שלושה ימים קיבלתי זריקות, ואחר
מנות גדולות של כדורים, שהחזיקו אותי
כל הזמן במצב מטושטש.
שלושה שבועות נידחו בל פניותי לצאת
משם. לבסוף הצלחתי, לילה אחד, בשלוש
לפנות בוקר, לפתוח דלת ולהתגנב לטלפון,
וצילצלתי לעורך־דין חבר מתקופת הלי מודים.
למחרת
הוא הופיע, אולם נראה כי
שוכנע על־ידי הרופא, ואמר לי כי יעזור
לי רק אם אסכים להמשך הטיפול הרפואי.

לתל־אסא, מצאתי כבר במשרדו של המנהל
פקיד מטעם בית־המשפט. ביום השישי
מינה בית־המשפט כונם־נכסים למקום —
בגלל סיכסוך בין הבעלים לאושרי!
אושרי הוא מנהל מוזר מאוד: הוא
עבריין נמלט מדרום־אפריקה, החשוד
בשימוש בלתי־חוקי בכספי קרנות, וקונסול
דרום־אפריקה בישראל הודיע, כי ממשלתו
מבקשת את הסגרתו לדרום־אפריקה, כדי
להעמידו שם לדין.
אולם למרות פירסום בין־לאומי נרחב
כזה — ואולי בגללו — לא נרתע גיטר
מלשכנע את אושרי לאשפז את חתנו
במוסדו — בלי צו אישפוז.
לא פחות תמוהה גם עמדתו של משרד־הבריאות,
שעברו המפוקפק של אושרי לא
הרתיע את הפקידים האחראים מלמסור
בידיו את ניהול המוסד.
פקידים אלה גם לא הוטרדו כנראה
משיטות הניהול של אושרי, שגבה 200
לירות ליום טיפול, אך האוכל שנתן הוא
מחריד, גרוע מאוכל לאסירים. החדרים
מוזנחים, הסדינים מלוכלכים. בדור הדבר
כי חלק הארי של 200 הלירות — לא
הוצא לטיפול בחולים.

משכורת של
דולר לשנה

אולם כתוצאה מהתערבותו של החבר
שלי, הותרה לי גישה חופשית לטלפון,
והובטח לי כי אשוחרר תוך שבוע.
עבר שבוע, ולא שוחררתי. החלטתי
לברוח. ב־ 7לפברואר הצלחתי להתגנב
החוצה, ונמלטתי אל ידיד בתל־אביב, סוכן
הבורסה מארה״ב אוסקר גרום.
אוסקר הביא אותי לפסיכיאטר בריטי
ידוע שבא ארצה במקרה, ד״ר רטנר. זה
בדק אותי, והודיע לי כי טוב שברחתי,
וכי עלי להיגמל במהירות מהכדורים.
הגמילה נמשכה חמישה ימי סבל. כש תמה,
החלטתי לנקוט בצעדים משפטיים.

ך התחשב כדמותו של סילויאן
* אושרי, ניתן להבין כיצד הסכים
לאשפז אצלו אדם בכוה ללא צו אישפוז
— ולהסתכן, אם יימצא אשם, במאסר של
חמש שנים. הרבה פחות מובנת נכונותו
של גיטר להיות מעורב בעסקים כאלה.
שכן משה בנו גיטר הוא אחד המאורות
הגדולים בצמרת הכלכלית של ישראל.
מנכ״ל הבנק לפיתוח ומשכנתאות, חבר
ההנהלה המרכזית של בנק דיסקונט, ידידו
האישי של פנחס ספיר, ובעל דרכון שירות
של: שגריר נודד מטעם מדיינת־ישראל :
הדרכונים הרגילים שלו הם של הולנד
וארגנטינה. הוא נמצא בישראל במעמד
של תושב זר — הפטור כמובן ממיסים.
במשך שנתיים וחצי ניהל גיטר את
קונצרן כלל, תמורת דולר אחד לשנה.
בתקופה זו הפסידה כלל כמעט את כל
הונה — 50 מיליון לירות — אולם גיטר
הגדיל את עושרו פי כמה.
גיטר נולד ב־ 1919 בהולנד. גם הוא,
כחתנו, לא היה ממשפחה עשירה, ורק
במדינה חינו ך
סכנה בטס־קודור
איורי סיפורי הי?די— 8
פוגעים כילדים

הדרו מכשיר ההקלטה ו־
| | 1111 מחשב־הכיס של איתן,
שלדבריו הוברחו ע״י חותנו ללא מכס.

ההורים האוהבים, הנכנסים לחנות ה ספרים
כדי לקנות ״ספר מתאים לילד בן
חמש, אינטילגגטי כמו בן שמונה״ — אינם
חולמים מן הסתם שהם מזיקים לא פעם
לילד. הם לא מעלים ודאי על דעתם כי
הספר שהם קונים איננו עוזר להתפתחותו
של הילד. שהעטיפה הצבעונית והאיורים
שובי־הלב, בשלל צבעי טכניקולור — עלו לים
לגרום נזקים כבדים ביותר לילד מב חינת
התפתחותו הרגשית, אהבתו לאס-
טתיקה, ועולם המושגים שלו.
מסקנה עגומה. למסקנה עגומה זו ה גיע
מחקר מדעי שנערך במכון בצלאל
בירושלים בנושא האיורים המלווים את
ספרי הילדים המתאימים לגילים ארבע עד
שבע.
המחקר, שנערך על־ידי חיה בורצקי

שקיבלה מספיר במשך שנים רבות מונופול
על יבוא הבשר מדרום־אמריקה לישראל.
גיטר הרוויח מיליוני דולרים ממכירת
יבשר ׳במחירים גבוהים לממשלת־ישראל. עד
שבשנות ה־ 60 החלה קבוצת עזריאל עינב
— יוסף הראל לייבא יבשר. הבשר שהם
הציעו היה זול בעשרות אחוזים ממחיריו
של גיטר. מאז, דחקה קבוצת עינב כמעט
לחלוטין את קבוצת גיטר מיבוא בשר —
פרט ליבוא מאורוגוואי, שממנה, לפי הור את
ספיר, אסור לאיש -פרט לגיטר, לייבא
בשר.
הקשר הגיטרי
ך* דור איפוא מהקאריירה של גיטר,
4שהוא התרגל לכך שמגיעים לו דברים
רבים שאינם מגיעים לאזרח פשוט. לא
כל אזרח זוכה לקבל מתנות של מיליונים,
על־חשבון משלם המיסים, משר־האוצר.
השאלה היא רק: האם גרמה הרגשת

חוקרת כורצקי
חלטורה
( ,)25 מורד, במכת, מגלה בין היתר שרוב
המאיירים ספרות ילדים בגיל זה מתייחסים
למלאכתם כאל חאלטורה.
לא רציני. המאיירים, גילתה ביורצקי
— שלצורך המחקר בדקה איורים של מאות
ספרי ילדים — הם ברובם אנשים ללא
הכשרה אמנותית מתאימה ,׳ולא תמיד
מגיעים. אף לרמה האסטתית המקובלת ב ארץ.
אי התייחסות רצינית לאיור אופיינית
לרבים מהמאיירים.
בנוסף לזאת, גורמים גם השיקולים ה מסחריים
של המו״לים — נייר ודפוס גרו עים,
נסית לחסוך בכל דבר — לפגיעה
ברמת ספרי הילדים. התוצאה: לא
אחת ספרים בעלי תוכן חינוכי מתקל קלים
עקב האיור הגרוע והרמה הטכנית
הנמוכה של הספר.

נוער

המוסד הסגור

ניגוד לרצונו. המוסך מימין משמש כמישרד המנהל. לדבריו,
האמין שהוא נשלח לבית־מרגוע, גילה רק בכניסה כי זהו
באמצעות עורך־הדין צבי לידסקי אני
מתכונן עכשיו להגיש תביעות על כליאת
אדם, מעצר בלתי־חוקי, תקיפה ועוד.

תנ אי ם
מחרידי ם
*•< ד כאן, סיפורו של איתן.
$לפי החוק לטיפול בחולי־נפש, אסור
לכלוא אדם במוסד סגור בניגוד לרצונו
׳אלא לפי צו אישפוז של הפסיכיאטר ה מחוזי
של משרד־הבריאות. כל מי שגורם
לאישפוז בניגוד לחוק זה — דינו מאסר
חמש שנים.
הרופא של תל־אסא, ד״ר בראון, הודה
כי לא קיבל צו אישפוז, במקרהו של איתן,
אך לדבריו מכתב של פרופסור בודינהיימר
מספיק עבורו.
כאשר הגעתי ביום הראשון השבוע

בית־משוגעים. כאשר התנגד להיכנס, נתפס בכוח וקיבל זריקות
וכדורים שטישטשוהו, עד שהצליח להימלט מהמקום. אישפוזו
של איתן נעשה ללא צו אישפוז, כנדרש בחוק. עם התפוצץ
הפרשה התגלה כי מנהל המוסד היה עבריין נמלט מדרום־אפריקה.

לאחר שמצא לו אשד, בעלת־הון, הגיע
למעמד כל שהוא בחיים.
ב־ 1958 הגיע ארצה כנציג קבוצת מש קיעים
שהקימה את מלון אכדיה. חיש מהר
הסתבך המלון, אך ידידו הטוב של גיטר,
שר־יהאוצר פנחס ספיר, הצילו, ועזר ל קבוצת
מלונות דן לקנות את ד,מלת, להח זיר
לגיטר ואנשיו את כספם.
בשלב הבא של הקאריירה שלו קיבל
גיטר רשיון מספיר להקים בנק למשכנ תאות
— רשיון שהיה שווה זהב. יחד עם
דיסקונט, הקים את הבנק.

רוו חי ם
מופק עי ם
^ א חיתה זו התחלת הקאריירה של
/גיטר בישראל. עוד בשנת 1946 הוא
הקים בארגנטינה חברה בשם ארפלסה,

כוחו לגיטר לעבור את הקו בין המותר
לאסור י
גיטר עצמו הכחיש השבוע את הכל בכל
מכל כל. הוא הכחיש כי העביר את הציוד
החייב במכם של חתנו ארצה ללא מכס.
הוא הכחיש כי היתד, לו יד בכליאת חתנו
בבית־ד,משוגעים :״אין לי שום קשר לכך,״
טען השבוע .״הייתי בכלל בחו״ל באותו
זמן.״
הכחשתו האחרונה, לפחות, הוכחשה
מיד על־ידי המנהל החדש של תל־אסא,
שמונה על־ידי ביית־המשפט. מדבריו, הת גלה
שלגיטר היה דווקא קשר הדוק מאוד
לכליאת חתנו :״גיטר חייב עוד 1,050ל״י
עבור אישפוזו של חתנו, איתן לצקי,
במוסד,״ גילה המנהל השבוע .״כל זמן
שלא ישלם את החוב — לא נשחרר את
חפציו האישיים של לצקי.״
חפצים, הכוללים גם, למרבית האירונייה,
את הטייפרקורדר והמחשב־כיס.

דור המחדל 13 ככג 8שמיניסמים כילו קורבנות
המלחמה הבאה אדישות
מדהימה למלחמה האחרונה
״אינני בטוחה בכלל שארצה לגדל את
ילדי בארץ הזאת,״ הכריזה בהתרגשות
מיכל אמיתי, שמיניסטית מאליאנס .״25
שנה אחרי קום המדינה — הדבר שמסעיר
את כל צמרת המדינה הוא מיהו יהודי.״
מחיאות הכפיים הוכיחו את הסכמתם של
חבריה, כמה עשרות שמיניסטים שנאספו
השבוע לכנס באולם צוותא בתל-אביב.
אולם מוחאי הכפיים לא חשו עד כמה היתד,
התרעמותם שלא במקומה. שבן הם עצמם
נהגו בצורה מדהימה לא פחות מאשר אותה
צמרת.
הקורבנות אדישים. היתה זו קבוצה
שנתכנתה ״שמיניסטים שאיכפת להם,״ והם
התכנסו שם כדי לדון בשאלה ״פני החברה
הישראלית לאן.״
בתום הערב, אי־אפשר היה שלא להבחין
(המשך במנזדד )20

הכאבים, ואמר לי שצריך לחכות לתוצאות
של הצילומים.״

אין צורך
לאשפז

דבורה (ורה) מרכוס, גיסתו של המשורר נתן אלתוסן המנוח,
בגוללה בפני כתב העולם הזד! את סיפור ייסוריו המייותריס של
1 1 4 / 1 / 1\ 11
בננלה, שהזנחת הרופא הביאה למותו בטרס־עת. משמאל: תמונת הזוג בימי אושרם
האזרח •התמים, אתה, והוא, ומשלם את
•מיסיו לקופת־חולים בקפדנות, ומתפלל
יום־יום שלעולם לא יזדקק לשירותיה.
•אולם, באשר הוא חש ברע, דבר העלול
לקרות לבל אחד, היום; ,או סהר, הרי
הוא נוגש אל רופאו האישי• ,מטעם קופת־החולים
!אליה הוא ׳משתייך ,׳וליבו יסמוך
ובטוח שנציג !זה של ה׳מיקצוע האצילי
וההומני ביותר עלי־אדמות, יביא לו רפו אה
!שלמה.
רפואה שלומה 1האמנם 1
אין ספק שמהנדס־הסבסטיל יעקב מר כוס,
שעלה ארצה מפולין לפני 38 שנים,
האמין גם הוא ׳בכך. אולם, מאשר תקפוהו
הכאבים והחליט לגשת אל הרופא שלו,

הקורבן

מהנדס־הטכסטיל יעקב
מרכוס ,62 ,שהתקף־ה־לב
בו לקה אובחן ע״י רופאו ככיב־קיבה.

ציפתה לו הפתעת־חייו.
את סיפור הוויא־דולורוזה הביורוקרטית
שנאלץ יעקב מהכוס לעבור, ואשר נס תיימה
באסון שאין לו כל הצדקה או
הסבר, גוללה בפני כתב העולם הזה
אלמנתו המזועזעת, דבורה (ורה) מרכוס,
שהינה גיסתו של המשורר ׳נתן אלתרמן
המנוח׳ ועונדת סוציאלית במקצועה.

א ב חנ ה
.מו ט עי ת
ף יו ם ג׳ ,ה־ 9באוקטובר, בשעה 4
* אחרי״הצהדיים, שלושה ימים לאחר
פרוץ מילחמת יום־הכיפורים, נתקף יעקב
מרכוס, בן ה־ ,62׳כאבים עזים פתאומיים.
מייד פנה, בליוויית אשתו דבורה• ,אל
מירפאתו של ד״ר ולהמר (יעקב) פרודזינ־
׳סקי, שהינו רופאו האישי מטעם קופת־חולים
לאומית.
הוא ישיב והמתין עד שהגיע תורו. הרופא
בדק !אותו• ,מדד את לחץ־הדם שלו, ופסק
שהוא סובל ׳מכיב־קיבה.
כאשר התלונן מרכוס בפני הרופא שידו
השמאלית •כואבת, יעץ לו זה, בבדיחות־הדעת,
להעביר את שעון־היד שלו מיד
שמאל ליד ימין. בנוסף לכך המליץ ה רופא
על בדיקה, מיצי־קיבה ועל צילום
הקיבה העליונה. כתרופה, רשם לו מלח

אנגלי.
מאבחנתו הפסקנית של הרופא הבין
מרכוס כי מחלתו ואינה קשה ביותר, ול מחרת
היום הלך כרגיל לעבודתו, בתיש־לובת
קשת, שם שימש כמהנדס־הטכסטיל
של המיפעל. אך באמצע העבודה שבו ה כאבים
ותקפוהו, עזים מקודם, והוא חזר
לביתו, ברחוב האשל 2ברמת־גן.
כאשר דאתה אותו אשתו, דבורה, נב הלה.
היא טילפנה מייד לביתו של ד״׳ר
פרודזונסקי. לטלפון עגיתה דופאת־הילדים
ד״ר אוגניה פרודזינסקי, אשתו של הרופא.
כאשר שמעה שמצבו של החולה אינו
מאפשר לו לבוא למירפאה סכוחות־עצמו,
הבטיחה שהרופא יגייע אל ביתו תוך 30
דקות. עברה חצי שעה, עברה שעה, ומצבו
של מרכוס החמיר מרגע לרגע. כאשד
נוכחה אשתו לבסוף לדעת כי הרופא •איבו
חושב אפילו להגיע, השאירה את בעלה
בבית, לבדו, ומיהרה !אל !מירפאתו של ה רופא.
כאשר הגיעה לשם, מצאה את ה־הרופא
מקבל את החולים שלו, כרגיל.
מספרת דבורה מרכוס:
״ד׳׳ר •סרודזינסקי כעס עלי שבאתי.
,את סתם היסטרית ועושה פאניקה,׳ הת רתח.
הרופא ישם לבעלי נרות׳ להרגעת

ך• יום חמישי, בחג הסוכות, חלה
^ החרפה ניכרת במצבו של יעקב מר כוס.
אשתו הבהילה רופא־תורן של ;מגן־
דויד־אדום, שהגיע לביתם, בדק יאת הבעל
והזריק לו זרייקת־הרגעה נגד הכאבים. כן
יעץ לסרכוס לעשות צילום.
סם־ההרגעה שהזריק הרופא של מד״א
פעל משך שעתיים בדיוק. באמצע הלילה
נתקף מרכוס שוב ׳כאבים עזים. מאחר ש האמין
ני הוא סובל מכיב־קיבה, כפי ש קבע
רופאו, שתה הרבה חלב חם.
למחרת היום פגה למירפאה ועשה
צילום־קיבה• .משם חזר לביתו, בשארית
כוחותיו, כשהוא מתייסר בייסורי־תופת.
אשתו המבוהלת מיהרה להתקשר שוב אל
ד״ד •פרודזינסקי, וזה שב וקבע שהיא
סתם היסטרית, והמליץ להמשיך להרגיע
את הכאבים באמצעות נרות, הפעם מסוג
אחר, עד שיגיעו תוצאות הצילום, ביום
ראשון. דבורה ׳מרכוס ׳מיהרה לבית־המרקחת
ברחוב קריניצי ,67 וביקשה לק נות:
את הנרות. הרוקח סירב למכור לה
אותם, בטעינה כי נרות אלה נמכרים רק
באישור מישרד-יהברואות.
דבורה מרכוס פנתה שוב אל הד׳יר
פרודזייגסקי. היא ביקשה ממנו שוב הפנייה
לאישפוז בבית־יחולים, אך גם הפעם סירב
הרופא לתת לה הפנייה כזו.
״התחננתי בפניו לתת לי הפנייה לבית-
חולים,״ מספרת דבורה מרכוס• .״אבל הוא
אמר לי , :תראי, אני יודע ימה שאני ׳אומר.
בשום פנים ואופן אין צורך בהפנייה
לבית־חולים׳.״
אולם, האשד לא השלימה עם קביעתו
של הרופא. היא •חזרה הביתה, וכאשר
ראתה כי בעלה מחזיק מעמד רק בכוחותיו
האחרונים, העבירה אותו מייד במונית
לבית־יהחולים תל-השומר.
פקידת־הקבלה בבית־החולים הבחינה
מייד במצבו החמור של מרכוס, ונדהמה.
״בתל־השומר לא הבינו מדוע לא הבאתי
יאת בעלי לבית־החולים שלושה ומים לפני כן,״
מספרת היום דבורה מרכוס .״הם

ראו עליו שהוא סובל כבר הרבה זמן.״
מרכוס •הועבר במהירות לטיפולו של
הרופא בבית־החולים. בעת שהפשיטוהו
,מבגדיו. קיבל התקף־כאבים נוסף. היה זה
התקף־לב. הוא נפטר במקום.

מי שרד־הבריאות
מטפל
ץ ודש אחרי מות בעלה כתבה דבורה
מרכוס מיכתב נירגש למנהל הכללי
של ומישרד־הברייאות, הפרופסור ברוך
פדה. בין השאר כתבה:
״•אני מרשה לעצמי לכתוב לך •מיכתב
זה, מאחר ומשפחתי מכירה אותך הרבה
מאוד שנים. שניים ממשפחתנו, המשורר
נתן ׳אלתרמן המנוח, וסגן־אלוף עקיבא
עצמון יבל״א, היו הפציינטים שלך בזמנו.
״לדעתי, עשה ד״ד פרודזינסקי מעשה
של רשלנות פושעת, בגללו נפטר בעלי
באופן פיתאומי.
״למען ילדי ולמעני, אהיה ׳אסירת־תודה
לך אם תחקור מיקרה זה.״
שבוע •אחרי ׳פנייתה למגכ״ל מישרד־הבריאות,
השיב חלה שיחקור את הפיק-
רה. ואמנם, הפרופסור פדה העביד את

יעקב מרכוס ז״ל ואשתו

פ רו ם׳ ב. פדה, ה 10הלהכל לי ה עביר
( סכה בו 1 6 .1 2 .7 3 -0אליי ) .
לאחר בירור עס ה רו פאד״ר פרודזינס
בקביע ה אבחנה ובעקבותיו סעה ג ס רו
של ד״רפרודזינסקילגבי בעלך ז ״ ל.
ה ע רנו לד״רפרודזינסקי על ס עו חו ו
עלי לציין שעם כל הסרג יו ח שבדבר -
אנא ק בלי אח תנחוסי על מו תבעלך.

המיכתב הרשמי של מיע

11־ * 1 1

הטיפול והחקירה בעניין לידיו של ד״ר
אליע׳זר !מתן, לשעבר הרופא הראשי של
מחוז הצפון, וכיום הממונה על המיקצו־עות
הרפואיים. ד״ר מתן ערך בירור, וב־עיקבותיו
שלח לדבורה !מרכוס את המיב־תיב
הבא :
״לאחד בירור עם הרופא ד״ד פרודזינ־
!סקי ולדמר, התברר שאכן הוא טעה ב קביעת
אבחנה, ובעיקבותיו טעה יגם רופא
:מגן־דוידתאדום, שהושפע מהמחשבה של
ד״ר פרודזיינסקי לגבי בעלך ז״ל.
״הערנו לד״ר •פרודזינסקי על טעותו. ו הסברנו
לו את הטעות שעשה, אבל עלי
לציין שעם כל הטרגיות שבדבר, עלול
הרופא לטעות.
״אנא, קבלי את תנחומי על מות בעלך.
בכבוד רב, ד״ר א. מתן, הממונה על
המיקצועות הרפואיים.״

ה ת על מו ת
מכוונ ת
ך ש סו עניסה כתג העולם הזה לשוחח
} ן עם ד״ר פרודזינסקי, מומחה למחלות
פנימיות, פמירפאה שלו ברחוב ביאליק
36 בדמת־גן.
״ד״ר פרודזינסקי לא הידבר. לדבר,״
׳מדווח הכתב .״למעשה, הוא השתדל מאוד
להתחמק מלשוחח על כך, בהסתכמו על
דרישות הסודיות הרפואית!, .מי׳שרד־הבריאות
עשה בירור,׳ אמר לי, .פנה ל־מישרד־יהבריואות.
אני לא מדבר על זה.׳
״האם נכון שרשמת למר מרכוס !מלח
אנגלי כתרופה?״ שאלתי.
,״אני לא מדבר. הכל כתוב במיישדד־הבריאות.
תשאל שם,׳ השיב הרופא לבן״
השיער, והוסיף באיום, :אם תכתבו על
זה, אני אעשה מישפט.׳
״בתום ה,שיחה, עם ד״ר פרודזינסקי
נכנסתי למירפאת־הילדים של. אשתו, ב חדר
הסמוך. ד״ר אוגניה פרודזיניסקי, ה־
׳ממושקפת ובעלת השיער האסוף, גילתה,
בניגוד לבעליה, נבונות לשוחח על הפרשה.
״,כשהגברת ציליצליה הנה,׳ סיפרה אשתו
׳אמרתי לה שהרופא איננו. ליא נכון ש אמרתי
שהוא ייבוא בעוד חצי שעה.״
לפתע נכנם הרופא לחדר, .ימה אתה עוד
עושה כאן?׳ צעק על הכתיב. זה הסביר
לו שהוא ׳משוחח עם אשתו. הרופא החיל

לבי רו ר את ת לונ ת ך

• ולד תר התברר שאכן הו א סעה
1מ גן דודא רו ס שהושפע פהמהשבה

ו ב גנ ולו את הסעו ת שעשה, אבל
י בו ל ה רופ אלס עו ת,

צועק על אשתו בפולנית. ד״ר אוגניה
החוותה בידה תנועה של חוסד-אונים,
ואמרה שאיננה יכולה יותר לדבר על ה־מיקדה.
דירתה
של מיש,פח ת מרכוס נמצאת לא
הרחק טמירפאתו של זוג הרופאים פרוד־זיניסקי.
אמרה השבוע האלמנה דבורה
מרכוס, במרירות:
״הוא, הרופא, אפילו לא הטריח יאת עצמו
להתנצל על מה ׳שקרה. שום מילה, שום
דבר. כשהוא ראה אותי ברחוב, הוא ממש
התעלם ממני כאילו לא הייתי קייומת.״

מקדה יחיד
ד״ר א. פ תן /
המ מונה על הסק בו עו תהר פו איי ם

ד ההדיאות לאשת הקורגן

ך* ציפור הישראלי מגלה את קיומם
( ) של סיפורים מזעזועים מסוג יזה רק
לאחר פירסומם בעיתונות, או, במקרה ה־גרוע,
כאשר הוא מתנסה בהם על בשרו.
״ידי שותקה ביעייקבות טיפול לקוי ! ״
מתלונן אזרח.
״׳הרופא השאיר בתוך גופי אגד סופג!״
קובל חולה.
״שבחו זוג מספריים, בתוך בטני בשעת
ניתוח טוען ־ פקיד בתביעת־פיצויים ש
וווונא

ולדמר פרודזינסקי, רופא קו׳פת־זזולים לאומית, שאמר לאשה
שהיא היסטרית. למטה באמצע: מיכתבו של ד״ר אליעזר מתן, בשם
מנכ״ל מישרד־הבריאות, בו הוא מודה שיעקב מרכוס נפל קורבן לטעות טראגית.
הגיש נגד בית־חוילים תל־אביבי.
מרים לוי (השם בדוי) ,בת 37 ואם
לשניים׳ אושפזה ביבית־החיולים רמיב״ס
בחיפה, לאחר שהחלה מתלוננת על כאבי-
גב קשים. לאחר בדיקה הועברה למחלקה
הגניקולוגית, על ייסוד אבחנה !משוערת של
הריודמחוץ-לרחם. רופאי בית־הח׳ולים ביצ עו
בה גרידה. מימצאי הגרידה ! :מרים
לוי לא היתר, בלל בהריון!
כעבור מייספר חודשים נערך ליה צילום
רנטגן, שגילה כי: מקורם של כאבי־הגב
היה בגידול בלתי־יממאיר בעמוד־השדרה,
ואשר עקב האיחור באיתורו גרם להתמו טטות
חוליה, וכתוצאה מכך לשיתוק חלק
גופה התחתון.
מרים לוי הגישה תביעת נזיקין בסך
700 אלף לירות נגד המדינה, בית־החולים
רמב״ס וקופת־חולים. בפשרה, שקיבלה

תוקף של פסק־דין, נקבע שמרים לוי זב־
.אית לפיצויים בסך 575 אלף לירות.
יומיים לאחר הפסיקה במוקדה של מרים
לוי, קבע בית-מישיפט אחר בחיפה, כי
:מדינת־ישחאל חייבת לפצות בסכום של
115 אלף לירות אשד, בת ,33 אחות במק צועה,
אשר שדה נכרת בשל אבחנת סרטן
מוטעית. לאשה זו, אם לשלושה ילדים,
נערכה כיריתת־שד בבית־החולים בנהריה,
למרות ש״לא הייה יסוד סביר לקבוע מימ*
צא של !ממאירות בבדיקה שקדמה ל ניתוח״
— כפי שקבע השופט דויד בכור,
מבית-׳המישפט המחוזי בחיפה.
בל !אלו הן עוללות רפואיות שנגולו ב עיתונות
הישראלית בשבועות האחרונים
בלבד. בשנים האחרונות היינו עדים למק רים
רבים־רבים מסוג זה, רבים מדי.
מדי חודש כיימעט מתפרסם בעיתונות
פסק־ידין כלשהו על פיצויים לאנשים,
:אשד רופאים, אותם המופקדים יעל שלו מנו
ועל ברייאותנו, מכוח שבועתם וייעו דם,
הפכו אותם לאומללים לכל ומי חייהם.
אולם, מרבית המקרים הללו אינם מגי עים
׳פלל לבית־המישפט. מבחינה מיישם־
טית, קשה ׳ביותר להשיג הוכחה ועדות
חותכות לגגי׳ טיפול ואבחנה רפואיים
מוטעים. אחת הסייגות העיקריות לכך היא

שכימעט בלתי-אפשרי למצוא רופאים ש יסכימו
להעיד נגד עמיתיהם.
הופחת אשמתו של רופא, הרי היא ״קשה
!בקריעת יטחסוף,״ ׳כפי שהתבטא עורך־דין
המייצג מיספר לקוחות בתביעותיהם נגד
רופאים ומוסדות רפואיים.
במיקריה ה״טוב״ ,בו מוגשת אמנם תבי עה
בזו, חולפות שנים ארוכות של מאבק
מישפטי מתיש, עד להשגת פסיקתו של
יבית,-מיישפט בעניין.
לא במיקרה אירעו שני המיקרים ה־

אשת הרופא

לכתב העולם הזה מדוע לא בא הרופא,
אבל הושתקה ע״י בעלה שנכנס למרפאה.
׳מסופרים לעיל, בהם ניפסקו פיצויים ל תובעות,
עוד בשנת . 1969 הטיפול ה־מי׳ש׳פטי
בכל אחת מהתביעות חללו ארך
כארבע שנים.
וכר ומנסים להרגיע אלמניה, וילדים
שהתייתמו מאב, או מאם, בתירוץ ש״עם
כל הטרגיות שבדבר, עלול הרופא לטעות,״
כדברי ד״ר אליעזר מתן, ולהסביר שאפילו
את טחנות־הצדק אי־אפשר להפעיל ב מקרים
של טעויות מחרידות מסוג זה,
בגלל כלליה הנוקשים של ;,האתיקה ה רפואית״.

שמיניסטים שידמבסקי, אמיתי וקרן
״אינני בטוחה שארצה לגדל ילדים בארץ הזאת...״

במדינה
(המשך מעמוד )17
בדמיון המזעזע בין השמיניסטים לבין מג־היגי
מדינת ישראל: מלבד קול בודד אחד,
לא התייחס איש בכנס למלחפת יום־הכי-
פורים. לולא קול בודד זה, אי-אפשר היה
לדעת כי המלחמה אכן התקיימה. הצעירים
והצעירות, שיהיו קורבנות המלחמה הבאה
— כלל לא התייחסו למלחמה האחרונה.
לגביהם, היא לא התרחשה כלל, לא הש פיעה
כלל על מחשבותיהם, דאגותיהם,
חלומותיהם. י
שואה חדשה ז מה כן מטריד את
השמיניסטים של היום — ארבעה חודשים
אחרי המלחמה?
! 0מדוע החברה שהיתה אידיאולוגית
עד לפני שנים לא רבות — פסקה להיות
כזו ו (אריאלה קרן, תיכון אנקורי).
! 0מדוע לא התנגדו לביטול הסובסי דיות?
(אורי שידלובסקי, תיכון חדש).
! 0כיצד באה הציונות לידי ביטוי בימי נו?
(עופר שיף, תיכון חדש).
! 0האם יכולה השואה לחזור? (אדיבי
סתיו, עירוני ה׳).
! 0מדוע אין חינוך בישראל? (קריאת
ביניים לעבר ד״ר דן רונן).
! 0למה לא מלמדים על לח״י ואצ״ל
בבית־הספר? (עוזי, עירוני ה׳).
שני מחנות. אלה היו עיקר השאלות
שעליהן ביקשו השמיניסטים תשובות מה צוות,
שכלל את פרופסור ישעיהו ליבוביץ,
ד״׳ר דן רונן, איש סשדדזזחיעוך, והעיתו נאי
יהונתן גפן.
במשך הערב נחלקו השמיניסטים שבאולם
לשני מחנות. חלקם הגדול ניסה להגן
על המימסד, בעקבות דברי הכפירה של
ליבוביץ וגפן. מיעוטם האשים את המימסד
— אך בעיקר בתחום מערכת החינוך.
מרבית המתווכחים בבנם גילו דעות שמ רניות
להפליא. הכרזתו של פרופיסור ליי־בוביץ,
כי המדינה איננה ערך משמעותי,
אלא מכשיר להשגת מטרות — עוררה את
רוגזו של ינקו פז, מגימנסיה הרצליה,
שהכריז כי בשביל ממשלה כדאי אפילו
למות.
כדאי לחתכויל. דברים אחרים של
לייבוביץ — על רבבות היהודים, המתבו ללים
מדי שנה ברחבי העולם — הרגיזו את
בתיה טינה, השמיניסטית היחידה שהגיעה
לערב מירושלים. הגיבה בתיה הג׳ינג׳יתו
״אז אולי כדאי שכולנו נתבולל, והבעיות
שלנו יפתרו.״
השמיניסט היחידי בכנס שהעלה את מל חמת
יום־הכיפורים היה מירון איזקסון,
גימנזיסט מהרצליה החובש כיפה :״הבחי רות
בישראל הוכיחו שלא השתנה בארץ
דבר — גם לא אחרי שנהרגו 2500 בחורים
במלחמה.״
מה איכפת? התעלמות זאת של מש תתפי
הכנס ממלחמת יום־הכיפורים הט רידה
את מארחיו, אנשי צוותא, וביחוד את
מארגנו, מוטי.
מוטי, המבקש להישאר בעילום־שם בינ תיים,
הוא מושבניק לשעבר, עירוני כיום,
טייס הליקופטר במילואים. לאחר המלחמה,
זכה להלם נוסף :״במלחמה, הייתי מוכן
לסכן את חיי כדי להציל פצוע,״ סיפר
השבוע. י׳כשהשתחררתי, גיליתי שהמלחמה

לא הזיזה כלום בעורף. אותה רדיפת מותרות,
אותה אדישות. אותם תורי טרמפיס טים
כמו לפני המלחמה.
״נעצרתי רגע לחשוב, כאשר גיליתי ש גם
אני לא עצרתי לטרמפיסטים.
תוצאות ה״חושבים״ שלו היה הכנס. מוטי
האמין כי בקרב הדור הטרי ימצא אנשים
שאיכפת להם עדיין.
הוא פנה למנהל צוותא, שמעון מנחם,
כדי לשכור את האולם. שמעון הפגיש אותו
עם צעירי סדנת התיאטרון של המועדון,
ובך אורגן הכנס.
הוא הוכיח שאכן איכפת להם, לצעירים.

ימים אחדים אחר־כך החליטה שהיא זקו קה
לנעליים, נכנסה לחנות־הנעליים מיקו־לינסקי
ברחוב דיזנגוף בתל־אביב, וקנתה
לה נעליים בשווי 278 לידות, באמצעות
אחד השיקים הגנובים. עדנה אוהבת את
רחוב דיזנגוף. שם היא מטיילת, שם היא
פוגשת חברים ומכרים, שם היא גם עורכת
את מרבית קניותיה.
השיק הגנוב השני שימש לה לקניית
פריטי־לבוש שונים בסכום של 775 לירות,
בבוטיק סנוב שברחוב דיזנגוף .101 אחר
קנתה לה פרווה בשוק אמתימוס בירושלים.
את תמורת הפרווה 470 ,לירות, שילמה

נאשמת עדנה אונא
״קודם להשיג, אחר־כך המבול״
השאלה היא רק, אם מה שאיכפת להם,
זה באמת מה שצריך להיות איכפת להם.

ד ר כי אדם
כךמ דז דבש, במירנלל.
83 עם שיק
77א כיסוי
אפשר דחתזסש
יש דברים, אשר בכל-זאת עלולים לק רות
בכל מישפחה הגונה. כך קרה גם
לעדנה אונא, בתו של איש משרד־החוץ.
השבוע הובאה עדנה, צברית כחולת-
עיניים בת ,24 בפני בית־המישפט המחוזי
בתל-אביב, כדי לתת את הדין על ״קניי תה״
זד 14 במיספר, אותה ביצעה בסיגנון
זהה לזה של 13״קניותיה״ הקודמות.
רק בדיזנגוף. את צעדה הראשון בדרך
המירמה עשתה עדנה בחודש נובמבר
, 1972 כאשר התארחה בביתו של תושב
דימונה, דניאל אלמוזני׳נו. היא גנבה 3שי קים
מתוך פינקס־השיקים שלו.

בשיק הגנוב השלישי, בו רשמה סך 850
לירות. את ההפרש בין הסכומים קיבלה
במזומן מידי בעל החנות.
עם האוכל — בא גם התיאבון. עדנה
פתחה לה שני חשבונות עובר־ושב, האחד
בבנק הפועלים! ,והשני בבנק לאומי לישראל.
לצורך !פתיחת חשבונות אלה הפקידה
בכל אחד מהם סך 50 לירות בלבד.
ובכן — חזרה לרחוב דיזנגוף. זוג־נעליים
בגלזרס — 180 לירות.
כך הסתבר לצברית הצעירה כי שיקים
חסרי-כיסוי פותחים בפניה אפשרויות בל-
תי־מוגבלות. שלושה ימים אחר־כך נכנסה
למונית מתחנת הצפון, בפינת הרחובות
דיזנגוף וז׳בוטינסקי בתל-אביב, ונסעה בנ סיעה
מיוחדת לטבריה ובחזרה. מחיר ה נסיעה
270 :לירות טבין־ותקילין. את תמו רתה
שילמה בשני שיקים, על חשבונה
בבנק הפועלים השיקים חזרו.
כעבור שבועיים לערך קנתה עדנה פ-
ריטי-לבוש באיווניו, שוב ברחוב דיזנגוף,
בסכום של 394,50 לירות.
מאחר שהיתר, כבר נעולה, לבושה ומ חוממת
כראוי, החליטה שהגיעה השעה
להתקשט. התכשיטים שקנתה בחנות ב
רחוב
אבן־גבירול, עלו 275 לירות. השיק
שנתנה, שהיה משוך על חשבונה בבנק
לאומי, חזר כלעומת !שבא.
בחנות לצרכי־עישון שברחוב אלנבי קנ תה
סחורה בשווי 90 לירות. משם המ שיכה,
עוד באותו יום, לכל־בו שלום, ושם
קנתה לה, בפינת החי, כלב ששוויו 400
לירות.
בחנות. ניני מן שברחוב דיזנגוף קנתה
פריטים בשווי 105 לירות, ובנדי, ברחוב
בן־יהודה בתל־אביב, מלבושים בסך 350
לירות.
בחודש אוקטובר 1973 הורשעה עדנה
אונא על 13 עבירות מידמה״ בעלות אופי
זהה, היא שוחררה בערבות, ובית־המישפט
החליט לשחררה בערבות, ולדחות את מתן
גזר־הדין לחודש יוני , 1974 כדי לקבל
תסקיר של קצידהמיבחן, שיוגש תוך שלו שה
חודשים. עדנה ביקשה מבית־המישפט
לדחות את מתן גזר־הדין לשישה חוד שים,
כדי לאפשר לה להחזיר את סכומי-
הכסף.
אך הפיתוי היה גדול מן האיום. ב חודש
ינואר , 1974 שלושה חודשים בלבד
לאחר הרשעתה בתיק הקודם, קנתה עדנה
סחורה בשווי 280 לירות, בחנות נוספת
ברחוב דיזנגוף בתל־אביב. לשיק שנתנה
לא היה כיסוי. ב־ 6בפברואר 1974 פנה
ד״ר ש. רימד, סגן בכיר לפרקליט מחוז
תל-אביב לבית־המישפט, ביקש לבטל את
שיחרורה בערבות של עדנה אונא (כפי
שהוחלט לגבי הרשעתה הקודמת) ,ולהורות
על מעצרה עד לסיום ההליכים, לאור
העבירה הנוספת שביצעה תוך תקופת
הדחייה.
הצתה, מאוחרת. עדנה היא בתו של
איש מישרד־החוץ, יצחק אונא, מי שהיה
קונסול כללי של ישראל בדדום־אפריקה,
ועמד לקבל מינוי של שגריר באחת ממ דינות
אפריקה, קודם שזו ניתקה את יחסיה
עם ישראל. יצחק אונא שימש לאחרונה
כחבר מישלחת ישראל לוועידת השלום ב-
ז׳נווה.
״הייתי בחוץ־לארץ 13 שנה, יחד עם
אבי,״ סיפרה השבוע עדנה לכתב הטולם
הזה .״הייתי בארצות־הברית, בגרמניה,
באנגליה, בצרפת, ולמדתי בהולנד בפני-
מיה הבינלאומית לילדי הסגל הדיפלומטי.
למדתי שם שלוש שנים. לפני עשר שנים
אבי התגרש מאמי, בלונדון. אמי הת חתנה
שוב, עם רב־חובל, וגם אבי התחתן
שוב.
״איך הצלחתי לצבור 14 תיקים פלי ליים?
פשוט, רציתי שיהיו לי בגדים כמו
לכל בחורה. גם עם שיק ללא כיסוי, אפשר
להתלבש. לא חשבתי בכלל מה יהיה
אחר־כך. לא חשבתי מאיץ אני אשיג את
הכסף, כדי להחזיר. חשבתי כך: קודם
להשיג את הדברים, ואחר־כך, שיבוא ה מבול.
״עכשיו
אני מבינה שלא היה לי כדאי
לעשות מה שאני עשיתי,״ היא מודה :״אני
חושבת שהיה לי מזל שלא הכניסו אותי
לבית־הסוהר. השופט הבין אותי. אני לא
רוצה, אני מתחננת שלא יתנו לי קצין-
מיבחן. אני לא יכולה לסבול את זה. אני
מבקשת שאם כבר, אז שיתנו לי על־תנאי.״
סניגורה של עדנה, עורך־הדין חיים מש גב,
הצליח לשכנע את בית־המישפט שיש
לתת לה הזדמנות נוספת, ולשחרר אותה
בערבות. בית־המישפט הסכים, בתנאי ש אביה,
הוא שיחתום על ערבות זו.

הסולם הזה 1904

קולנוע
סרטים

עוחק אותה

דהד על 1וס 3ה
הר 3
אילו לא נברא יהודי, ד,יו אומרים על
רבי יעקב שהוא אנטישמי. אבל הרי ברא
אותו יהודי כשר הבמאי ג׳ראר אורי, ש למעשה
שמו האמיתי הוא מקם טננבאום.
אילולא שיחק אותו נוצרי, השחקן ל׳ואי
דה־פינס, היו אומדים שרבי יעקב שותה
את דמו של הנוצרי.
אבל רבי יעקב, הוא בטך הכל ד,מצ־חיקון
הקופתי הגדול ביותר שידעה צרפת
בשנה האחרונה והוא צוחק לא רק מהי הודים
ומהנזצרים כי אם מכל הגזעים
והצבעים. ואם לצחוק בנוסח לואי דה־פינס,
הרי אין זה צחוק מעודן, חלילה
יוחס, כי אם אוסף של עוויתות, כירכורים
ופירכוסים, המשתוללים על רקע גזעני.
וכי מי יכול להכחיש היום עובדה פשוטה
אחת: הבורגני הצרפתי הממוצע אינו אנ טישמי
בלבד. הוא שונא כל אדם שצבעו
בלתי־מוגדר, ושהשפה הצרפתית אינה
שגורה בפיו, על טהרת המיבטא.
ומה שעובר על הצרפתי המיסכן בתוך
יום שבת אחר, בסרט רבי יעקב, יכול
בהחלט להעביר אדם על דעתו ועל דתו
גם־יחד: הוא, הנוצרי, הטהור, אציל־הנפש,
האזרח הנאמן השונא מהפכות מגילה ש נהגו
הוא יהודי כשר שאינו מוכן ללכת
מיל אחד נוסף ברגל מרגע כשירדה ה שבת
על העולם. אלא שהשבת בחרה
לרדת דווקא אי־שם, רחוק מעין אדם וחיה,
כשסופת־אימים ניתכת על האדמה -וזד
בורגני נאלץ ללכת בתוך אגם כשהוא
מוביל את מכוניתו על גב היאכטה שלו.
אבל זו רק ההתחלה: אחר־כך מתברר
לצרפתי הטהור שהוא צריך לברוח ממהם־
כנים שהוא בז להם ולצבעם השחום, ישר
לזרועות היהודים שהוא מתעב, וכדי לה ציל
את נפשו עליו אפילו להתעטף ב טלית,
לרקוד ריקודים חסידיים ולעלות
לתורה.
כל הניסים והנוראות שעליו לעבור ב־תחפושתו
כרבי יעקב בגיטו היהודי של
פרים, היו נישטפים ממנו במיקלחת אחת,
לולא נאלץ לדהור אל חתונת בתו על
גבי ווספה ולגלות שהיא בורחת מזרו עותיו
בהליקופטר עם חתן ערבי.
מה שצרפתי הגון צריך לעבור!

ת ד רי ך
ת ל ־ א בי ב
צ׳אהלי ואריק (אלנבי, א־רצות־הברית)
וואלתר מתאו, האינדיווי־דואליסט
האחרון, מערים על מימסד הפשע
ומימסד החוק בעת בעונה אחת, בפלילון
מבריק של דון סיגל.

י דו ש לי ס
בית הזכוכית (ארנון, ארצות
הברית) — בעייתון כתוב ומבויים היטב
על מיישטר בתי־הכלא באמריקה, והקיר
האטום שבו נתקלים המאמינים, בתמימותם,
כי אפשר לשנות את פני הדברים.

אדי הבלש (פריז, תל־אביב,
אנגליה) — אדי גינלי הוא בדחן
מליברפול המאוהב בהאטפרי בו־גארט,
בפלילונים של אמריקה משנות ה־ 30 וה־ ,40 בדאשיאל
האמט, בריימונד צ׳אנדלר ובפיזמוני הימים ההם. בדיוק
כמו וודי אלן ב״שחק אותה, שם״.
אלא, שלהבדיל מאלו, היפן חלומו של אדי למציאות
ביום הולדתו ה־ .31 פתאום הוא מוצא את עצמו עם
אקדח, עם 1000 לי״ש ועם תמונתה של נערה ; ולן שחק
את הבלש הפרטי ...ההמשך הוא סיפור-פשע, קצת מסובן•
וקצת מבולבל, אבל מרתק במידה מספקת כדי למתוח
את הצופים במשך שעה וחצי.
מה שחשוב הרבה יותר, הוא כי בעזרת הסיפור, ניתנת
ההזדמנות לעושי הסרט, וזה כולל את התסריטאי נביל
סמית, הבמאי סטיפן פררס והכוכב (שהוא גם שותף
בהפקה) אלברט פיני, לשקוע בנושטאלגיה עמוקה ומתוקה.
אדי הבלש נראה כמחווה ליצירותיהם הקלאסיות של
הוקס, וואלש ויוסטון. הגיבור לבוש תמיד במעיל־הגשם
הדהוי, שהיה פעם הסמל המסחרי של הבלש הפרטי
ההוליוודי. הוא מבקש באותו מוסר, האומר כי שכר יש
לקבל רק עבור עבודה, וכי השלמת עבודה חשובה יותר מכל
שכר ; הוא גר באותו חדרון מרופט ועלוב, סימלם המסחרי
של גיבורי הימים ההם, מסתובב במועדוני״לילה רעועים

פיני הבלש: אקדח ליום־הולדת
ובחדרי״מלון מפוקפקים.
אלברט פיני, אחד השחקנים המשובחים שהציעה אנגליה
לעולם הבמה והקלנוע בעולם — היא תאווה לעיניים,
ולו רק בזכותו כדאי לראות את גלגוליו של בלש מחודש
שכזה. ומי בימינו אינו דבק באשלייה כי העבר היה טוב
יותר — ובעיקר מותח יותר ן

הו, אילו
רוצחים!
פאט

גארט

ובילי

הנער

ארצות״
תל־אביב,
(סינרמה,
הברית) — פרק זה מן ההיסטוריה
של המערב הפרוע, הועלה כבר פעמים רבות על הבד,
בגירסאות מגירסאות שונות. סם (כלבי הקש) פקינפה בחר
בו, כניראח, לא בגלל להיטותו להיסטוריה. בי אז לא
היה בוחר לתפקיד בקריס קריטטופרסון, זמר פופ ידוע
ונחמד בהחלט, שעבר כבר מזמן את גיל ה״ ,30 לתפקיד
הראשי, בעוד שבילי האמיתי נהרג בהיותו בן .21 מה שעניין
את פקינפה הוא העובדה שבילי, בעיניו, חינו סמל לאותן
ציפורי־דרור אחרונות במערב הפרוע (כמו חבורת הפראים)
שחוסלו בשיטתיות, עם חדירת הממון, המימסד והצביעות
מן המזרח. לעומת בילי, שואף ׳פאט גארט, ידידו לשעבר,
להגיע, בדבריו ל״שיבה טובה״ .משום בך, הוא בוחר למכור
עצמו בשכר, לבעלי״הממון, ומוכן, למרות בל לבטיו הפנימיים,
לצוד את בילי ולסלק אותו מן העולם. בחברה
מסודרת אין מקום ליוזמה פרטית.
כל הסממנים האופיינים לפקינפה מופיעים בסרט
בהבלטה: התפרצויות אלימות, מפורקות למיביביהן בתנועה
איטית, ילדים המשחקים עם המוות (במקרה זה עם חבל־תלייה)
,התעללויות סאדיסטיות, עריכה מרתקת של סצינות
פעילות, ועוצמה בלתי רגילה של התמונות בהן מתמזגים
האנשים עם התפאורה או הנוף שמסביבם.
אילמלא נודעה העובדה שהסרט קוצץ באכזריות עוד

ח*פה
זמנים מודרניים

(שביט,

קוברן וכריסטופרסון: למות בן 21
בארצות־הברית, אפשר היה להאשים את פקינפה בכך שעשה
את הסרט פדי להראותו לאוהליו בטרקלינו. עד״בדי־כך
נושאות הדמויות תוויות מוגדרות, ומהוות יותר סמלים
מאשר אנשים. וזהו חיסכוו בולט, כשמדובר ברוצחים
אכזריים ולא באקדוחנים חמודים סתם. אך כפיצוי לכך
באים הצילום, השחקנים והמוסיקה היפהפיה של בוב דילן.

המכונות המשתלטות על יו;יקום, והמינד
ארצות־הברית) — סירטו המפורסם של
צ׳אסלין על האדם הקטן שמנסה, איכשהו . ,סדים המפעילים אותם. אקטואלי היום, כמו
לפני 38 שנים.
לשמור על זהותו ועל אישיותו בין בדגי

דה־פינס בין הרבנים המתפללים — ומחופש כרבי יעקוב
להסתתר אצל היהודים ולהתחתן עם הערבים
העולם הזה 1904

במדינה
ישרא לי ם בח 1״ י
טרמפ מסביב לעולם
עוני צברים הוכיחו
שאפשר?עכור את העולם
פולו ב״ 350 דולר
ובקצת אומץ־רב
כיצד אוכלים שורשים עם בני־שבטים
פראיים באפריקה, נתקלים בק׳רבות ב״
קמבודיה, משתתפים בציד חיות פראיות
!עם חוואים ברודזיה, ועובדים עם חלוצי
!אוסטרליה בערבותיד. הנרחבות?
כיצד מסתובבים בעולם שנים ׳ללא פרו טה,
עם תרמיל על שכם וללא ידיעות
בסיסיות בשום שפה שהיא, פרט לעברית
הבלתי־שימושית?
דומה שאת הנוסחה הבדוקה לכך גילו
שני בחורים ישראליים צעירים מצויים,
נעימי״הליכות, בעלי רוח הרפתקנית, ה נודדים
סביב העולם זה למעלה משלוש
שנים.

את סיפור נדודיהם של צמד הנוודים
מביא מפיהם מי שהיה
מארחם בכרנקייה אשר כקולומ*
כיה, מרדכי יעקובי נ
ידידותם של אבישי וש (מתחרז עם
דבש) בן זד 25׳ מראשודלציון, ואייל אוהל
בן דד ,24 מהוד־משרון, החלה פורחת עוד
בבית־הספר העממי, בירושלים. אבי שידת
אחר־כך בחיל־ההנד&ה. אייל המשיך ב־בית־הספר
התיכון בדאשזדלציוו, למד
אלקטרוניקה בבית־הספר הטכני של חיל־האוויר
ושירת כמדריך לאלקטרוניקה.
ארוחה על הסכין. בשנת 67׳ נפצע
אבי וקיבל שיחדור מוקדם ׳מהצבא. אחדי
שהסך קצת כסף בעבודתו בחברה לציוד
כבד בסוני, נסע בשנת 69׳ לאנגליה,
טייל באירופה וחזר ארצה עוד באותה
שנה.
!כאשר השתחרר גם אייל משירותו ב־

^ שאלות המרתקות ביותר בר,ים-
( | טוריה מתהילות במילים ״אילו...״
ואמנם׳ מכיוון שאי־׳אפשר לסובב את ה גלגל
אחורה, אין ערך מעשי לשאלות
כאלה. אבל מותר להציגן ככל זאת, כדי
ללמוד לקח לגבי העתיד.

אחת השאלות המעניינות, על
רקע מאורעות השגוע, היא: מה
היה קורה אילו הופיעו מרפיבי
רשימות ר״צ, ק״נ וש׳ ככחירות
האחרונות כרשימה אחת משות•
פת )והן
קיבלו נייחד 67,639 קולות, שהן
חמישה וחצי מנדאטים. הופעה כזאת היתד
מושכת בוחרים נוספים, שנתנו את קולו תיהם
למערך, כדי לבלום את הליכוד: או
לליכוד, כדי להעניש את המערך.
מותר להניח, במידה רבד. של סבירות,
שרשימה זו היתד, זוכה בששה עד שמונה
מנדטים. יחד עם ל״ע, עימד, הייתה בוודאי
מתקשרת בהסכם־עודפים, היתד, רשימה
כזאת מהווה כיום גוש של 10—12 חברי־כנסת.

!הכושי
ברח
צבא־הקבע — החליטו לצאת יחד להכיר
את העולם.
באוקטובר 1971 יבאו השניים בדרכם
לקניה, עם 350 דולר בכים. מאחד שנאלצו
להמתין שם שלושה שבועות לאשרת-
כנוסה לדרום־ואפריקה, ניצלו את הזמן ל טיול
יסודי ברחבי קניה. משקיבלו את
האשרה, יצאו בטרמפים לדדום־אפריקה,
עבדו שם כל אחד במיקצועו, למרות
שלוא היו בידיהם רישיונות־עבודה, ואחרי
מאמץ חמה קנו להם מכונית דנו ,4עימד.
תרו את יוהנסבורג, קייפסאון, דרבן ו־פורט־אליזבת,
וסביבותיהן. לפני צאתם את
דרום־אפריקה מכרו את מכוניתם, והמשיכו
בטרמפים לשמורות־הטבע שבגבול פוזמ־
(המשך בעמוד )24
* ׳מימין: רב השחילה במיבצר
ליפה של קדרזזנח.

׳:אפשר היה להקים ממשלה אחרת, משוח ררת
מסחיטה לאומנית ודתית. משה דיין
היה חדל להיות גורם מכריע. המוראל של
היסודות המתקדמים במיפלגת העבודה ו־במפה׳ל^היה
׳מתרומם.

מחמאה שאפשר
לוותר עליה
ולי מותר לי להזכיר כאן, ש א
! העליתי רעיון זה עוד לפני הגשת
רשימות־המועמדים — הן בפני שולמית
אלוני, הן בפני ראשי ק״נ. הוא לא נפל
על קרקע פוריה.
החששות ההדדיים היו חזקים מדי. איכ שהו
קיווד, כל אחד מן הצדדים שייצא
נשכר מהליכה נפרדת. אלוני ואנשי מרי
פחדו מפני הקומוניסטים של מוקד. אנשי
מק״י סברו שד,קיבוצניקים הנחמדים של
תכלת־אדום ינחילו להם ניצחון מזהיר.
חסידיה של אלוני ביקשו רק להכניס
אותה עצמה לכנסת, ולא היו מעוניינים
בתהליכים עמוקים יותר.

חוששני שבצורה עקיפד, גרמה לכד
לא מעט דווקא הצלחתה הפרלמנטרית של
סיעתנו. המעמד של סיעה קטנה בכנסת
1קסם לרבים — לא רק לגורמים אלה, אלא
גם לפנתרים, לרב נחבא ולד״ר שאקי —
יותר מאשר הצורך להקים מחנה גדול.
מניין נבע קסם ז הו
נוכחות סיעתנו הפכה לסגסציד, עוד
ביום הראשוז של הכנסת חששית. כבר
במעמד בחירת היו״ר נוכח הציבור לדעת
שנוצר בכנסת משחו חדש, המתנהג אחרת.
מדבר אחרת ומצביע אחרת.
עד אז לא היו בכנסת סיעות קטנות
משמעותיות. פה ׳ושם היו רסיסים, יחידים
שהתפלגו מסיעות גדולות, או רשימות
קטנות שהיו קשורות ברשימות גדולות.
כל אלה הלכו לאיבוד. בימים הראשונים
חיה עלינו ללחום במוסדות הכנסת על
עצם ההכרה בזכותנו להוות סיעה — כי
עד אז לא היה קיים כלל המושג של סיעת־יחיד.
יתור
שבועות מעטים הוכחנו שסיעת־יחיד
יכולה להיות גורם חשוב בכנסת,
להכתיב לה את סדר־היום, להעלות בה
נושאים, להשפיע בעקיפין על הכרעת
הסיעות הגדולות, להשמיע בה קול מש מעותי
של מחאה, ליצור בלים לפיקוח
על הרשות המבצעת, ללחום בביורוקרטיה
ובסדרי־שילטון פסולים. הוצאנו מפח-
האשפה את מוסד השאילתא, והפכנו אותה
לכלי יעיל. כעבור חודשיים בילבד הוכנס
תיקון לתקנון הכנסת כדי להגביל את ה שימוש
שלנו בהצעות־לסדר־היוס ׳ונד,צ־עות־חוק
פרטיות.

המשכנו

כמה חודשים אחרי הופעתנו בכנסת,
הסעיר ח״כ אליעזר ש׳וסטק את סיעת גח״ל
כאשר אמר שסיעת־היחיד שלנו עושה
יותר מאשר 26 חברי סיעה זו. חברו
שמואל ׳תמיר, שראה את פע׳ולתנו באי־סבלנות
גוברת והולכת, בעודו כלוא ב סיעת
גח׳׳ל, ניצל את ההזדמנות הראשונה
כדי להתפלג ולהקים סיעה קטנה משלו,
שאימצה לעצמה את כל שיטותינו, מבלי
לגרוע או להוסיף. כאשר חזרה סיעת דפ״י

במצב כזה היה משתנה פל מיבנה
הכנסת השמינית, יחד עם מיבנה
הממשלה ומדיניותה. באחת
התקופות הגורליות כיותר בתולדות
עם ישראל, חיה הבדל זח
יכול להיות מכריע.

התוצאה היתה מפלה למרי, וכישלון
למוקד. שולמית אלוני השיגה
במפתיע הישג נאה מאוד
— אד זה אינו משמעותי לגכי היכולת
להשפיע על הנהגת המדינה.

אכישי
ואייל.

אלה כמשך שמונה שניכ רצופות.
וכמו תמיד, כאשר שיטח מצליחה,
נמצאו לה מחקים רביכ.

לו עוול. רק אנחנו יכולנו לזרוק לתוך
חלל הסנ׳סת את הרעיונות החדשים, שהזמן
חייב את הופעתם. רק אנחנו יכולנו לקום,
אחרי מילחמת ששודד,ימים, נגד השיכרון
המשחית, שהוביל לשואה של יום־הכיפ׳ו־דים.
הכנסת
הששית התחילה בקנוניות של
אזניה־בדר, והכנסת השביעית נסתיי׳מה ב־קבונייה
של בדר־עופר. סיעתנו היתד, לא
רק הקורבן הבולט של קנוניות אלה, אלא
גם הלוחמת העיקרית במצב שאיפשר
אותן. מילאנו, על כן, תפקיד שהזמן
־חייב אותו. כישורי סיעתנו יכלו לשאת

כפיתוח

פדי״יחימה

הגדולים: שני טארבחאוווסים נאבקים
— שהיתר, כישלון פרלמנטרי טוטאלי —
למיפלגת־׳העבודה, קמה ע״מ כחיקוי לנו.
ועברה לשיטה שלנו.
כסוף הכנסת השביעית הגיעו הדברים
כימעט לאבסורד. הוו בה חמש סיעות־יחיד
וחצי תריסר סיעות קטנות נוספות.
בבחירות לכנסת השמינית הופיעו כ־15
רשימות שקיוו להגיע — במיקרח חטוב
ביותר — למעמד של סיעה קטנה.

אומרים שהחיקוי הוא המחמאה
הבנה כיותר. על מחמאה זו הייתי
מובן לוותר.

בואם שר
חיונזן ים הקטנים
יני מאמין שההצלחה הפרלמנטרית
של ס־עתנ׳ו היתד, רק תוצאה של
גישתנו, עבודתנו וכישורי׳נו. בוודאי איני
מזלזל בכל אלה, אך היו נסיבות חיצוניות
שאיפשרו לנו להפעילן ביעילות מירבית.
במשך כל השנים האלה, שלטו בכנסת
שני דינוזאורים שהסתאבו — זה בשילטון
וזו באופוזיציה. הציבור התייאש מכל
סיכוי לשנות. הם דמו לשני סלעים, שאי־אפשר
להזיזם או להפעילם.

במצב זה מילאה סיעתנו תפקיד
חיוני. היא דמתה ליונקים הקטנים
והיעילים, ששיגשגו באשר
גככו חיות־הענק. תחילה לבדה, ולאחר
מבן בחברת המרכז החופשי
וסיעות פחות יעילות, שימשה
סיעתנו ביטוי למחאת הציכור,
תחלי?,לאופוזיציה גדולה, כוח לוחם,
מדרבן, מרענן ומחדש.
(סיסמתנו היעילה ביותר ב־ 1965 היתד:,
״דרושה אלטרנטיבה לאופוזיציה!״)
רק סיעה כשלנו יכלה לחשוף פרשות־ענק
של שחיתות, שהסיעות הגדולות היו
מעורבות בהן. רק אלינו יכול היה לפנות
אזרח הסד-ישע, כאשד הביורוקרטיה עשתה

פרי מפני שהשתלבו היטב בצרכים אוב ייקטיביים.

צרכים
אוכייקטיכיים אדה השתנו.

דוו
ציפור
בשמיים
ך* ל חיי אני עוקב בדריכות אחרי אחת
^ התופעות המרתקות בטבע — הזרימה
של הלכי-רוח ציבוריים.
להקה של דגים שטה בים. מדוע דווקא
בכיוון זה, ולא ימינה או שמאלה? להקה
ציפורים עפה בשמיים. מה מכתיב לה
את הכיוון? ׳מדוע היא מסתובבת פיתא׳ום
וחוזרת על עקבותיה? נדמה לי שחוקרי־הטבע
לא הגיעו עדייו להסבר אחיד, מוס כם
ומשכנע לתופעות אלה.
מאז התחלתי, בגיל , 14 לעקוב אחרי
התיים הפוליטיים בארץ הזאת, מרתקת
אותי תופעה דומה בגזע האנושי.

מה גורם לכד שהמוני בני־אדם
מחליטים פיתאום להאמין כמשהו
או כמישהו, שלא האמינו בו אתמול?
מדוע משנה פיתאום ציבור
שלם את כיוונו?
מייד אחרי מילחמת יזם־הכיפורים, נו־כח׳תי
לדעת שקרה משהו ביחס הציבור
למיפלג׳ות. עמדתי על כך בשיחות אקראי
עם אנשים רבים (ועדיין אין לאדם פוליטי
דרך מוסמכת יותר לעמוד על הלכי-רוח
מאשר שיחות כאלה, המפעילות את האינ טואיציה
שלו).

המיפלגות הקטנות נעלמו לפתע
פיתאום מן התודעה הציבורית. הגושים
הגדולים מילאו שוב את הכמה.
מדוע?
יתכן
שמאורעות המילחאה שיכנע׳ו את
הציבור שיש לחתור עתה לשינויים *הו־

הירהורים אחרי (ואולי לפני)

הבחירות

תיים: במפה !הפוליטית, תחת להסתפק ב קולות
של מחאה.
יתכן שהציבור הרגיש ׳שקיימת עבשיו
אפשרות, שלא היתה קיימת קודם לכן, ל חולל
שינויים מהותיים כאלה, להפוך את
הדינוזאורים לחיות מסוג אחר.
יתכן שתהליך זה התחיל עוד קודם לכן,
ויצר את הרוח הציבורית שאיפשרה יל־אריק
שרון לנווט את הספינות השונות
לנמל הליכוד.
על כל פנים, מיד אחרי הבחירות הפ סיקו
הבריות לשאול את עצמן :.מי יעשה
את העבודה הטובה ביותר בכנסת ה־

הסיעות הקטנות, ובייחוד לסיעה שכוח־המשיכה
העיקרי שלה היה באיכות פעול תה
הפרלמנטרית.
(הצלחת שולמית אלוני היתה תופעה
חריגה במצב זה. היא נבעה בלי ספק מ גורמים
שוליים ועונתיים — הרצון להע ניש
את ד,מערד מבלי לעבור לליכוד ו מבלי
לתמוך בסיעות הקטנות והייחודיות.
רשימת ד״צ הפכה, כיימעט במיקרה, לאגם־
ניקוז קטן ליובלים שלא הגיעו אל הנהרות
— להפתעת הכל, ובמיייוחד ׳להפתעת שו למית
אלוני עצמה).
מייד אחרי המילחמה באו אלי שני

במיספרים הבאים:
בבחירות 69׳ זכו רשימות ש׳ ,ק׳ ונ״ס
ביחד ב־ 03ז 37,קולות, שהיו 2.7696 של
הקולות הכשרים. הן קיבלו שלושה מנדא-
טים (שניים לנו 1 ,לימק״י).
בבחירות 73׳ זיכו רשימות ק״נ וש׳
ביחד ב־ 32,616 קולות, שהיו 2.196 של
הקוליות הכשרים. הן קיבלו רק מנדאט
בודד אחד (למוקד).

השפיע באופן ממשי על הכריעות המדינה.

באה? מי יסכל את מזימות בדר ועופר ן

מרצים צעירים, ושאלו לדעתי על ה אפשרות
לרכז את יכל ביוחות־הישלום ב־מיבצע
חד־פעמי של עצומה למען השלום.
תמכתי ברעיון זה בהתלהבות, וכתבתי בו
במקום טיוטא של עצומה, שעליה יוכלו
לחתום הכוחות המתונים של מיפלגת־העבודה
ויהמפד״ל יחד עם ׳אנשי מרי ושאר
תנועות-השלום. ואכן, חברי כל החוגים ה אליה
יחתימו על ״יוזמת שילום -י עכשיו!״
אבלי נכונות זו לא מצאה ביטוי במע־רכת־הבחירות.
אחד המרצים האלה כינס
בביתו את נציגי מוקד ומרי, בנסיון לכונן
לפחות התחלה של שותפות. אז כבר לא
הייתה קיימת אפשרות חוקית לאהד רשי מות
או לפתוח אותן.

שלושה מנדאטים, למרות הנטייה
הנגדית ביום הבחירות. אפילו זה
היה משנה באופן ניכר את המצב
בכנסת הנוכחית.

אילו חלבו לפחות שתי רשימות
אלה יחד, או אילו הכריזו ברגע
האחרון על רצונן להתאחד — אין
לי ספק שהיו זוכות גם הפעם כברגע
זה חולמים הרכה אנשים
על כוח בזה. גם אני ביניהם.

אני חולם — כיעד עליון — על מחנה
גדול שיקיף את כל הדוגלים בישראל
אחרת, מתקדמת, הומאנית, ליברלית, שו חרת
שלום וצדק סוציאלי. מחנה שיכלול
יסודות של מיפלגת״העבודה, המהנה ה דתי
המתקדם, מפ״ם, ל״ע, מרי, ר״צ
ומוקד, ושימשוך אל עצמו וידרבן לפעולה
את הרבים והטובים המואסים כיום בכלל
בפעולה פוליטית.
מחנה כזה אינו יכול ואינו צריך להיוית
מיפלגה מונוליטית. הוא צריך לאפשר
ביטוי חופשי לכל יובל המצטרף אליו,
לטפח ויכוח פנימי מתמיד, תוסס ומפרה
הדדית, כידי שלקברלים וסוצייאליסטים
יוכלו לגבש ביחד, תוך ויכוח ושיכנוע
הדדי, תוכינית־פעיולה ממשית לשינוי פני
המדינה ולפיתרון בעיות-היסוד שלה ב עידן
הקרוב,

זה לא יקום מחר, אכל אין זו
אוטופיה. זהו יעד שכדאי לעמול
למענו במשך שנים, בסבלנות ובהתמדה,
גם אם יתגשם כתהליך
של שלביפ-שלבים.
אם יקום, יסתדרו החיים המדיניים ב ארץ
על פי קווים הגיוניים, והבוחר יידע
בעתיד בעד מה הוא מצביע. בצד אחד
יעמוד הליכוד, בעל בשורת ארץ־ישראל
השלמה והפער החברתי הגובר. באמצע
יעמדו שרידי המערך הקיים, מדיין ועד
ספיר. בצד השני יעמוד מחנה ליברלי־סוציאלי,
שוחר שלום וקידמה.
כדי שיקום מחנה גדול כזה, צריך לקום
תחילה מחנה קטן יותר, אך די גדול
ומשמעותי כדי להוות גורם מושך ומלכד.
הוא צריך לכלול את היסודות המתבטאים
כיום בר״צ, מרי ומוקד ׳והקרובים להם.

זהו מחנה מינימלי של שישה עד
עשרה מנדאטים, המאגד בתוכו
את שוחרי הרפורמה הליברלית
האמיתית בצד סוציאליסטים, על
סמך תובנית-פעולה שתוכל ללכד
מאה אלך בוחרים ישראליים.

צעיר אחד
ח 1ו לחובת
מי יחשוף שחיתויות?
האנשים רצו להעניש את ההנהגה ה זקנה,
שגרמה למחדל הנורא — וחשבו
שהדרך היעילה היחידה לעשות זאת היא
לתת את הקולות לליכוד הגדול, גם אם
התנגדו לתוכניותיו.
אחרים חשבו שצריכים לחזק את הכוח
המרכזי, בתור הרע במיעוטו, המסוגל
לעשות לפיחות משהו למען השלום. כך
נתנו אנשים טובים ונבונים את ידם ל־מיבצע
״׳בכל ז!את ׳מערך״.
נוצרה ההרגשה שהמישטר הקיים מתחיל
להתבקע. שמשהו מתחיל לזוז בנוף ה־הפוליטי-
.שאפשריות ודרושות התפלגויות
ואיחודים, שישימו קץ לאבסורדים של
הדינוזאורים — האבסורד של הצבעה בעד
מיפלגה שיש בה שוחרי שליום ומילחמה,
קידמה וריאקציה, דמוקרטיה ותיאוקדטיה
וביורוקרטיה, דיינים ואליאבים, בורגים
והאמרים.

וכאותה עת גברה ההרגשה שהפעם
לא חשוב בכלל מי יהיה ב־כנסת
— חשוב מי יהיה בממשלה.
הכנסת נראתה חשובה רק כמי שעושה
את האקט החד-פעמי של
הרכבת ממשלה. כל מה שיקרה בכנסת
לאחר מכן נראה, בהשוואה
לכך, בלתי-משמעותי.
במצב־רוח זה היה צפוי כישלון לכל

ניסיתי להחריד ללב הנוכחים
את הצורך העליון בעשיית מחווה
דרמתית מיידית, שתוכיח לציבור
שנוצרת כתובת חדשה, אמינה,
רחבה יותר, מאחדת ומלכדת.
הצעתי לאחד מייד את הסיעות בכנסת
היוצאת, להבטיח לציבור סיעה משותפת
בכנסת הבאה, הסכם־עודפים, מערכת בחי רות
משותפת, ועוד. הזהרתי שאחרת צפוי
אסון לכל חלקי מחנה השלום והקידמה.
לא הצלחתי לשכנע. התוצאה מתבטאת
* הח״ניס: גולן ושערי, מל״ע, אברמוביץ
ופרוש מאג״י, שוסטק מהמרכז החופשי,
טובי מרק״ח, הוריביץ מע״מ ואני.

גאה אלו
בוחרים
^ ין טעם לבכות על חלב שנשפך,
ולא לצורך זה אני כותב את הדברים.
השאלה היא: מה המסקנות הנובעות מכך
לגבי העתיד?

מה יקרה בבחירות הכאווד׳ג־בעוד
ארבע שנים, בעוד שנה או
כעוד שלושה חודשים?
ברור שגם כיום, טובה בכנסת סיעה
קטנה, האומרת את הדברים הנכונים, יותר
מדמימה גמורה. קבוצה של אנשים הדוגלת׳
בדרך ייחודית לתיקון פני המדינה, וה מאמינה
שדרך זו יכולה להציל את המדינה
מזוועות ומאמונות, חייבת להתייצב
בבחירות. גס נגד הזרם, גם כאשר הזרם
הנגדי הוא חזק מאד. אולם במצב הנוכחי
היא חייבת לעשות את הכל — את הכל
יממש — כדי לשתף פעולה עם חוגים
קרובים, לשם קמת כוח גדול, שיוכל ל

יאם זה באמת חלום? איני סבור כך.
ן | איחוד הימין ביוזמת אריק שרון לא
היה חלום פחות קשה.
נדמה לי שיהשינאות האישיות והבעיות
האישיות במחנה הקידמה הן פחיות חרי פות
מאלה שהיו קיימות בימין. אין שני
אנישים במחנה השלום השונאים זה את זה
כמו מנחם בגין ושמואל תמיר. אבל בימין
נוצר זדם ציבורי יחזק, שהכריח את כל
הגורמים לקבל על עצמם את עול ה ליכוד.
בילעדיו, לא היה מצליח גם אריק
שרון, עם כל ערמומיויתו ומישקלו הסגולי.
כל מחנה הקידמה והשלום (מילבד קבו צתה
של שולמית אלוני, שיש לה בעיות
חמורות משלה) מוכה עדיין בהלם. המו ראל
ירוד. התיסכיול ׳והייואוש שלמחרת ה בחירות
עדיין שולטים בכיפה.

אודם אלה הם מותרות, שאיננו
יבולים להרשות לעצמנו. הקרב המכריע
על מדינת-ישראל עומד
עדיין לפנינו. האם מותר לנו להתייאש,
מפני שהפסדנו קבב?

שריונר בן , 18 שמצא את עצמו ביום־
הכיפורים מול מסיה של שדיון ׳ורגליים,
מול נשק עדיף ויעיל, בי -4הטנקים הבוע רים
שיל חבריו, כשבליבו לעם על מנהיגיו
ובוז אינסופי לממשלתו — האם היה מותר
ליו לומר: די? האם לא פנה שזב לעבר
התופת, כדי להמשיך במאבק?

כהשוואה למה שנדרש מבחור
צעיר זה, כל מה שנדרש מאיתנו
הוא כאין וכאפס. האם לא נמלא
את חובתנו — ולוא רק בדי שצעיר
בזה לא יעמוד מחר שוב באותו
מצב?

במדינה

דפי הסבר מחוקת הכדורגל
בתחנות ה״טוטו״

(המשך מעמוד )22
ביק. זמן־מה שזזו בלורנסדמרקס, בירת
מוזמביק, ומשם הגיעו, שוב בטרמפים,
לרודזיה.
בעיר סולסבורי, בירת רודזייה, קיבלו
׳רישיון־עבודה זמני. כך הבטיחו לעצמם
יאת המשך מסעם, צפונה,
ליד אגם הקאריבא שברודזיה מצאו
בית־מלון, ביקשו לבלות את הלילה על
הדשא שבחזיתו. לפתע פתחו שני נושים,
שהגיהו מעבר לפינה, בתיגדת־סכינים.
צמד הישראלים התערב מייד. הם הפ רידו
בין הניצים, לקחו מהם את סכיניהם
ושילחו אותם לדרכם. אהר־כך נכנסו ל מלון,
כדי לאכול.
אחרי ארוחה דשנה ביקשו את החשבון,
אך בעל־המלון סירב לקבל את כספם, ו הסביר,,
:אתם היצלתם !את היי!״ אמר.
״אחד הכושים האלה בא לרצוח אותי, וה שני
הגן עלי.״
כאשר ביקשו רשות לישון על הדשא,
בשקי־השינה שלהם, סירב בעל־המלון גם
לכך. תחת זאת הציע להם חדר עם שי רותים
ללינת־לילה, חינם.
בבאר של המלון ליד אגם הקאריבא ב־רודזייה
פגשו ׳בארבעה חייאים שבאו מ מרחקים,
והתכוננו לצאת למסע־הצייד ה שנית
שלהם, יב׳סלווזז׳ האפריקאית. מסע־

ביום ה׳ המועד האחרון למסירת טפסים

עמידה, ברכבות דחוסות־אדם, ליד עיזים
ותרנגולות. כך הגיעו לדליהי, והמשיכו ל נפאל
ולכלכותה. בדרכם התארחו במיק־
,דשים בודיסטיים וזיכו להנניסודאורחים
נפלאה מצד הנזירים.
בבורמה שהו שבוע, ומשם המשיבו ל־בנגקויק,
בירת תאילנד. משם — ללאום.
דרך תאילנד ניסו להגיע בטרמפים אל
בירת קמבודיה. אד במרחק 90 קילומטר
מן הבירה הסם הצבא את הכביש, בשל
הקרבות שהתחוללו באייזור. למזלם, פגשו
את שגריר ארצות־הברית, וזה הטייסם ב מטוסו
הפרטי לפנום־פן. במשך שלושה
י,מים היתד. העיר נתונה במצור, אך תודות
לידע שלהם בשימוש בקלאש ניקוב, הורשו
ללוות את כוחות־הצסא בסיוריהם, ואף
נקלעו לפעולה קרבית אחת.
לסי״גון הגיעו אבישי ואייל בטרמפים
במטוסים פרטיים. הם סיירו מעט בווייט נאם,
ויצאו את הארץ למחרת צאתם שיל
האמריקאים משם.
הם הגיעו בטיסה להונג־קונג, ושהו באי
חמישה ימים, אותם הקדישו לסיורים ול קניות.
משם המשיכו לטייוואן, טיילו באי
!בטרמפים עשרה ימים, ולקראת הג־הפסח
הגיעו ליפן, לעיר קובה. בקובה בילו את
חג־הפסח בקרב בני הקהילה היהודית
במקום, והמשיכו בדרכם לטוקיו. היפא נים
שפגשו בדרכם הבינו את השפה ה אנגלית
הבסיסית שבפיהם, אך לא היו
ימסו,גלים לענות להם. כך ניהלו את כל
שיחותיהם ביפאן על-גבי פיסות־נייר.
גשר?}ל הסואץ. מיפאן תפסו הצב ירים
קלי־התנועה טרמפ על ספינה ש הפלוגה
לאוסטרליה. הנסיעה ארבה שבו עיים.
באוסטרליה שהו שישה חודשים,
ימיהם בילו שלושה בעבודה ושלושה בטיו לים.
עבודתם, שוב במיקצועותיהם, באי־זורי
המידבר האוסטרליים, הכנימה להם
ממון רב, וביססה היטב את המשך ׳מסולם.
בעת שהותם באוסטרליה הגיעה אליהם
הידיעה על מילחמת יום־יהכיפורים. הם
מיהרו להתייצב בשגרירות ישראל. ב שגרירות
יעצו לאייל להישאר, ואבי חזר
מייד ארצה, שירת בחיל־ההנדסה והשת תף
בבניית גשר־הצליחה על הסואץ.
אולם, קודם שנפרדו דרכיהם קבעו מיס־גש
:״אחרי המילהמה בפנמה.״ אייל הגיע

אייל בארמון ׳האינקוויזיציה*
אחרי המילחמה, ניפגש בפנמה

הוא ניצל ממוות בטוח
הודות ל חגוו ת הבטיחות
מכוני ת זו סטתהממס לו ל ה במירוץ שהת קיי ם
בסילב סטון, ארה״ בוהתהפכה באוויר כשהנהג,
דיוי ס מ תיו ס תלוי מתח תי ה.
הודו ת לחגורת ה ב טי חו ת ניצל הנהג ויצא ב שריטות
ק לו ת בלבד.

חגור גם אתה חגורת ב טי חו ת בכל נסיעה.
נ סי עו תין ת היינ ה ב טו חו ת יותר
ו מיו ם 1.4.74 גם בהתאםל חו קהמ חיי ב
שימוש בחגורה.
משרד התחבורה

המועצה הלאומית למניעת תאונות

צייד זה היה ישונה לחלוטין!מן ה׳סאפארי׳
לתיירים, המכין ׳אפילו את החיות מראש.
׳אבישי ואייל, שהצטרפו כמובן אל הציידים,
זכו בחוויות בלתי־ניישבחות.
׳משם המשיכו בדרכם, שיני לבנים יחי דים
ברכיבות־משא ורכבוודינוסעים מקו־
;מיות איטיות, בדרכים מסוכנות, עד הגי עם
לפליניסאיר, בירת מאלאווי.
׳אחרי ימים של נסיעה איטית, ואפילו
׳מסוכנת, הגיעו לפלנטאיר, בירת סאלאווי.
יפגשו בבני מיישיפחה ישראלית, שעיבדו ב־
:מקום כטיפנאים והתכוננו לערוך טיול ב מכונית
באפריקה הבלתי־נודעת. השניים
תפסו עליהם טרמפ, כמובן. כך הגיעו
לזאמביה. עבודה במ״כרות־הנחושת ה מפורסמים
מילאה את כיסיהם מחדש.
לקראת ראש־השנה הגיעו בטרמפים ל-
אליזביתוויל שבקונגו, ובילו את החג עם
בני הקהילה היהודית שם. מקונגו המשיכו
למפלי ויקטוריה, עיברו את אפריקה ה־מידברית,
ביקרו באיזורי־הרעב וניסו ל היזון
בשורשים — מזונם היחיד של
הילידים ׳במקום.
מאפריקה לאסיה. אחרי שבועות
׳נוספים אחדים של סיורים באפריקה עלו
על אוניה, בדרכם להודו. לפני הגיעם
לבומביי הספיקו לבקר גם בציילון וב-
דרוסה של הודו. את תת־היבשת ההודית
יעבירו ברכבות, בתיתם למבקרים ״בקשיש״
תחת שיקנו כרטיסים. פעמים ישנו ב *
בעיר קרטוזניה, ליד שריון של חייל
ספרדי נזימי־הביניים.

ליד פסל הנעליים בקרטחנה
בטרמפ לקרנבל בריו־דה־ז׳נירו
באוניית־פרי מאוסטרליה לפנמה, ואבי,
לאחר שהשתחרר, יצא לאירופה ולאיי
הבהאמיה. משם ניסה להגיע לפנמה, אך
לא מצא תחבורה נוחה. כך הגיע לימיאמי
שבפלורידה, התקשר עם אייל והשניים
קבעו להיפגש בעיר ברנקייה, אשר ב קולומביה.

16.12.7נפגשו אבישי ואייל בנמל-
התעופה. הם בילו את חג החנוכה עם
הקהילה היהודית בברנקייה, ביקרו בעיר
קדטחנה, המשיכו למאיקאו, ומשם יש ב כוונתם
להמשיך לעבור את חופה המיז־ריחי
של יבשת דרום־אמריקה, להגיע ל קרנבל
בריו־דזדז׳נירו, בברזיל, לחזור
צפונה דרך החוף המערבי, לבקר בחבל ה אמזונס,
ויאחר-כד ...לכל מקיום אליו תי שאם
רוח הנדודים.

ס פו ר ט
חדו>דת שד אדומה

ענף הספורט המפותח ביותר
ב״הסועל״ ירושלים
הוא ענף הנסיעות רחו״ל
מילחמת יום־הכיפורים עשתה שני דב רים
לאגודת הספורט של הפועל ידו־

דונם ע1ל קריינית הרצף אל המסך וצופה בכוונות השבות
תיקנית בטלוויזיה. קרייגיות־רצף בדליה
מזור או תיקווה מור אינן נחשבות עד עתה
בעובדות הטלוויזיה, והן עובדות על חוזים
מיוחדים. כשהן חולות או נעדרות מה עבודה,
אין הן מקבלות משבורת.
שתיים אלו, בתוספת קריינייחדשות כמו
כרמית גיא או דן בנר, המשמשים גם כ-
קרייני־רצף, מספקות בהחלט אתיכל הד רישות
של הטלוויזיה הישראלית למיקצוע

קריינית אביבה מידבלטר
עוזרת הבמאי
* 6עם היתה הדוגמנות במרכז חלומו־
* * תיה של הצעירה הישראלית הממוצ עת.
אחר־כך היה זה מקצוע הדיילת, שהפך
לשיא המאוויים. היום השתנו כבר מושגי
הזוהר לגבי נערות ישראל. אין דבר מושך
יותר, זוהר יותר ומלהיב יותיר לגבי צעי רה
ישראלית מאשר להופיע בטלוויזיה. לא
כשחקנית, גם לא כקריינית סתם. מעמד
של. קריעית־דצף, המופיעה רק למשך
שניות מועטות על המסך הקטן בין תוכנית
לתוכנית, הוא מספיק בהחלט• די בו כדי
להפוך נעריה רגילה ל״אלילה״ .ומה ש קרה
לדליה מזור הוא דוגמא מובהקת לבך.

לתפקיד, היתר. צריבה לשלם סכום של
50ל״י, דמי־הרשמח שלא יוחזרו אף אם
לא תימצא מתאימה לקורס ההכשרה והה כנה
לתפקיד קריינית־הרצף. ואומנם, רק
125 מתוך 600 הפונות נמצאו ראויות להז מנה
לראיון ולמיבחן מוקדם. אלו טיפחו
ודאי בליבן תיקוות לפני המיבחן, ולאחריו.
הן לא העלו על דעתן שכימיעט לאף
אחת מהן לא היה סיכוי לזכות בתפקיד
הגיכסף.
לקורס ההכשרה לתפקיד קרייני־הרצף
הוזמנו רק 11 איש, מהם שפע נערות. ומ תוך
חשבע היללו — חמש היו קשורות

בצורה זו אחרת לרשות השידור או ל אנשיה.
מתוך 600 המבקשות היו רק שתיים
ללא קשרים וללא פרוטקציה בטלוויזיה,
שהגיעו לקורס מפני — כפי שהתבטא ה שבוע
אחד מאנשי הטלוויזיה — ״הן היו
כלוכך טובות שאי־׳אפשר היה שלא לקחת
אותן.״

קריינית אירית סטיכנסון
אשת האחראי
את התפקיד נבחרו כבר מראש, עוד לפני
תחילת הקורם?
התשובה על שאלות אליה טמונה בימע-
דכית-היחסים העדינה והמורכבת בקרב
עובדי הטלוויזיה עצמם. ומעשיה שהיה, כך
היה. יום יאחד הסתבר לאנשי הטלוויזיה בי
נוצר מחסור בקדייניות־רצף. תיקווה מור
היתה בהריון, דליה מזור התחתנה, ואיש
לא העלה בדעתו אפשרות להתחיל בהק רנת
תוכניות, כנהוג בתחנות טלוויזיה מכובדות
וותיקות בעולם, ללא הודעתו ה מוקדמת
של קריין־רצף. אז הועלתה׳ ה הצעה
להצניח לתפקיד את ברוריה זימרון,
מזכירתו של המנהל.
הריעיות חפווטקציח

קורס למזכירת וזמנכ״ל

משום כך לא היה זה פלא שכאשר פיר-
סמר, רשות השידור מודעות גדולות, הן
מעל גבי מסך הטלוויזיה והן באמצעות
העיתונות, על בקשת מועמדים לקרייני-
רצף לטלוויזיה, ניראה הדבר לצעירות יש־ראליות
רבות כ״שאנס של החיים״.
כ 600-איש נענו למודעות, הגישו את
מועמדותם לתפקיד המרתק של הקראת
לוח המישדרים מעל גבי המסך הקטן, או
ההכרזה על שידורו של פסוקו־של־יום.
הרוב הגדול של הפונים היו נערות שיקמו
בחשאי חלומות כיצד תהפוך אותן הט לוויזיה
בן לילה מאפורות !:אלמוניות, ל־זוהרות
ומפורסמות. שכל בית ישראל נוע צים
בהן עיניים ערב־ערב.
כל מי שרצתה להגיש את מועמדותה

מעמד העליון של קריידרצף, ש !
) הוא המצאה כימעט בילעדית של ה טלוויזיה
הישראלית, אינו אפילו מישרה

מבוקש זה. מדוע אם כן הכריזה הטלוויזיה
על בקשת מועמדים לתפקיד, הזמינה 125
מהם לראיונות אישיים, ועורכת עתה קורם
לתריסר, כאילו מדובר לפחות בתפקיד
מנכ״ל הטלוויזיה, ולא במישרה שבמיקרה
הטוב ביותר יתווספו אליה שלושה אנשים?
מדוע בכלל היה צורך בהצגה הגדולה
של פתיחת האפשריות להופיע כקדיידרצף
בפני כל הרוצה בכך, כאשר אלו שיקבלו

:שלים. הייא גרמה לכך שקבוצת הכדורגל
שלה, תדרדר מצמרת הליגה הלאומית ל תחתיתה.
אבל מצד שני היא חיפתה על
אחת השערוריות הגדולות שאיימו להכתים
את שם מאגודה•
!בדיוק כאשר פרצה המילחמה פורסמו
מי־מצאיו של דו׳^ח ביקורת מיוחד שנערך
על־י״די מבקר ההסתדרות. מובן שנוכח מה
שאירע לא היה לאייש פנאי להתעסק עם
מחדלים קטנים שהתגלו באגודה כמו הפועל

ירושלים. אבל דו״ח הביקורת הקטלני,
שהיד. בו בדי להאיר את המיתרחש מ־
:אחורי־הקלעים של האגודה, יכול היה
להסביר גם לאוהדי קבוצת הכדורגל של
האגודה, איך קרה שקבוצתם התדרדרה.
ידו״ח מבקר ההסתדרות היה דו״ח מסכם
על הנסיעות שערכו קבוצות הכדורגל
והכדורסל של האגודה לחז״ל בשנית . 1972
הוא הצביע על כך כי מכיל ענפי הספורט
׳בהם מתעסקים ספורטאים באגודת הפועל

ירושלים, הרי ענף הנסיעות לחו״ל הוא
ללא ספק המשוכלל והמפותח ביותר.
תרומות פיקטיביות. ביולי 1972
אישרה מזכירות מועצת פועלי-ירושלים
נסיעות לחו״ל של שתי קבוצות ספורטאים
של הפועל ירושלים. י•״־
אושר כי קבוצת הכדורגל של האגודה,
בליווי נציג מזכירות מוצת־הפועלים וחבר
מזכירות הפועל, ייסעו לחו״ל פביקור גיומ־ילין
אצל קבוצת כדורגל גרמנית שהתארחה

מועמחת מבפנים

קריינית ברוריה זמרון
מזכירת המנהל

ך• דזרייה היא צעירה בלונדית, סטו־
* דנטית לפסיכולוגיה שנה שלישית ב אוניברסיטה
בירושלים, המשמשת בשעות
אחר־הצהריים כמזכירתו האישית של ז ד
מנכ״ל, ארנון צוקרמן. אבל היא עבדה ב טלוויזיה
עוד לפניו, היתד. בשעתו מזכירתו
של נקדימון דוגל. מד, פייתאום להפוך מז-
כירה לק ריינית?
ואז הסתבר שברוריה היא בעצם מזכירה
מתוסכלת, שחלומה האמיתי הוא להיות
קריינית-רצף, לחייו אל הצופים מעל גבי
המסך וללחוש להם לילה טוב בעת נעילת
השידור היומי. כמד הרבה צעיתת אחרות,
הייתה גם ברוריה מובנה לקפל בל תפקיד
בטלוויזיה, ובלבד להיות בפנים, תוך
תיקווה שיום אחד יתפנה מקום ,׳תזדמן אפ שרות,
ואז יפלו הסיכויים הגדולים ביותר
בידי אלה הקרובים לצלחת.
היא לא טעתה. כאשר התעורר הצורך ב-
(המשך בעמוד )26

בירושלים ; ואילו ׳קבוצת הכדורסל של ה אגודה,
בצירוף אחד מאנשי מזכירות ה פועל,
יצאו למסע תחרויות באירופה.
מועצת הפועליים אישרה תקציב לנסיעתם
של 23 ספורטאים ומילוים בקבוצות הכדד
דגל ו־ 16 בקבוצת הכדורסל: אולם בבדיקת
ועדת מבקר ההסתדרותי הסתבר בי
:בקבוצת הכדורגל נסעו; ׳ 26 איש במקום 23

(המשך בעמוד )26

״ קר״ניח־ו הפרוטקצ־ה ״
(המשך מעמוד )25
קריינית־רצף, ערך לה הבמאי יוסי צמח
מיביחן, מצא אותה מתאימה לתפקיד. כמה
ידידים, קריינים ועורכים, החלו להכשיר
אותה לתפקיד, והמנכ״ל, שהיד, אז עדיין
ישעיהו תדמור, לא גילה כל התנגדות לכך
שהמזכירה תהפוך לקריינית.
סי שכן גילה התנגדות היה ׳ועד העוב דים.
אנשי הוועד הודיעו שהם רואים ב מימייה
של ברוריה לתפקיד קריינית־רצף,
פרוטקציה אישית של המנכ״ל, וכי אם
צריך קריינית־רצף נוספת, יש לערוך מיב־רז
פנימי בין כל עובדות הטלוויזיה ה,מ־עוניינות
בתפקיד זה.

אביבה מילגלטר, מי שהיתה עוזרת ה הפקה
של יוסי צמח והנשואה עתה לס טודנט
לרפואה, אמרה :״יוסי צמח התנגד
בהתחלה שאהיה קריינית, משום שלקח לו
הרבה זמן לאמן אותי להיות עוזרת-
במאי שלו. אולם אחרי שהבטחתי לו ש אמשיך
לעבוד איתו, ואחרי שנודע לנו
העניין עם ברוריה, הוא הסכים לעזור לי.
בהתחילה רק חשדתי שמשהו לא בסדר עם
הבחירה של הבחורות, אבל אחרי שנודע
לי כי עוד מועמדת שנבחרה לקורס, ליאורה
ברש, גם לה יש קשר למישהו בטלוויזיה,
הבנתי שמשהו כאן מריח לא טוב.״ ליאורה
ברש היא אחותו של כתב-ד,טלוויזיה דן

דרישת הוועד הרגיזה את המנכ״ל עד־כדי־כך
שהחליט: אם מיכרז — אז שיהיה
מיכרז ! !אלא שאז השתתק הענין ונשכח.
רק כאשר מונה ארנון צוקדמן כמנהל הט לוויזיה,
וברוריה זימרון הפכה למזכירתו,
היא העלתה בפניו את בקשתה מחדש. צו־קרמן
החליט: שיהיה מיכדז — אבל לא
מיכרז פנימי אלא חיצוני, אליו תוכל לגשת
כל נערה, גם אם אינה עובדת הטלוויזיה.
לא חשוב מה שם ניתן למיכרז. עובדה
היא שחמש מתוך השבע שהתקבלו ל קורס
ההדרכה לתפקיד, קשורות ברשות ה
מגהל
צוקרמן
קורס למען הנוזכירה

במאי צמח
תפקיד לעחדת־ההפקה
שידור, ושלוש מהן, הנראות כמועמדות ה בטוחות
ביותר להופעה על המסך הקטן,
הן בנות־חסות של דמויות מפתח בטלווי זיה:

ברוריה זיסרון,

מזכירתו

המנכ״ל.

• אירית סטיבגס׳ון,

אשתו

מרכז־ההדרכה של הטלוויזיה.
• אביבה ;מילגלטר, מי שהיתר,
עוזרת־ההסקה של הבמאי יוסי צמח.
ודי היה בעובדה זו כדי להוליד מהומה
וגלי-רכילות בבית הטלוויזיה בירושלים.

משש מריח לא שב

ך* אמור, נוצר קורם ההדרכה לקריי-
ניוודרצף עבור ׳מזכירתו של המגכ״ל.
בגללה זבו עוד שתיים ממקורבות הטלווי זיה
להתקבל לקורס, ובסיכוי לקבל תפקיד
של קריינית־רצף. ואגב, מי שקופחה היא
דווקא קריינית״הרצף הוותיקה דליה מזור.
גם היא נאלצה להשתתף בקורס שנועד
להכשרת טירוניות, כמתלמדת, כדי שתקבל
׳תעודה מרשות־ד!שידור המכשירה אותה
להיות קריינית ,׳ותקנה לה עבודה על־פי
תקן•
שתי המועדפות האחרות, שנבחרו אחרי
שהופעלה מערכת לחצים על המנכ״ל, הן
אירית סטיבנסון ואביבה מילגלטר. אירית
היא חברת להקת פיקוד-המרכז לשעבר, ש החליטה
לוותר על קאריירה בימתית אחרי
שנישאר, לאיש הטלוויזיה ג׳רי סטיבנסון.
דרי היה אחראי עד כד, לכל קורסי-
ההדרכה של הטלוויזיה ולמרכז־ההדרכה
של רשות־השידור בטלוויזיה. הוא טוען
כי בעת שנבחרו המועמדות לקורס, וביניהן
אשתו, שהה הוא בשירות מילואים. כשחזר
מהשירות ונודע לו כי אשתו נבחרה כמו-
עמדו( ,פרש מהדרכת הקורס ובמקומו מונ תה
לתפקיד. תמר מורג.
אמרה אירית השבוע לכתב העולם הזה:
״אני נבחרתי בגלל הכישורים שלי, שהם
טובים מאוד ואני מתאימה לתפקיד. מדוע
׳נבחרו האחרות, אין לי מושג.״

רביב, שמונה השבוע כאחראי על מערכת
תל־אביב של מחלקת־החדשות בטלוויזיה.
אולם נראה שרביב לא הפעיל פרוטקציה. ,כי
כפי שנלחישש מפד,־לאוזן בבית הט לוויזיה,
אין אחותו נכללת ברשימה ה סודית
של אלו שנבחרו לשמש כקדייניות*
רצף, שבועיים לפני שהוועדה הרישמית
עתידה להחליט מי מהמשתתפות אכן מת אימה
לתפקיד.
עוד עובדת של רשות־השיידור, שנטלה
חלק בקורס ושבינתיים הוחלט לד,קפיאה,
היא קריינית הרדיו מילכה למדן. אין ספק
כי למילכה מספד יתרונות על־פני המוע מדות
האחרות, ולו רק בשל העובדה שהיא
קריינית־דדיו. אולם בינתיים נראה, כי
תכונות אחרות חשובות יותר.
שתי המשתתפות הנוספות בקורס, שלא
היה להן כל קשר מוקדם לא לצוקרמן ולא
למישהו אחר בטלוויזיה, הן ענת זינגר
ורות ושדי. לגבי שתיים אלד, כבר הכינו
אנשי הטלוויזיה תירוצים, מדוע לא ייראו
מעל־גבי המסך. אחת מהן, ענת זינגר, נוטה,
כלשון התירוץ, לחייך יותר מדי. ואילו רות
ושדי, שהיא נכת צד,״ל, כרותת רגל,
מחייכת פחות מדי. לא ברור מדוע אסור
לחייך אל הצופים, או לא לחייך אליהם,
וכן לא ברור הקשר בין נכותה של רותי
לבין הופעת החצי העליון של גופה על
המסך.
מה שברור הוא, שפרשת קרייניות־הרצף
עלולה להוסיף ולהסעיר את הטלוויזיה.

במדינה
(המשך מעמוד )24
ואילו בקבוצת הכדורסל 24 נוסעים במקום
. 16 אחרי בירורים הסתבר כי מרבית ה נספחים,
בהם נשות השחקנים, נסעו עם
הקבוצות על חשבונם הפרטי. ואילו שני
נוסעים בקבוצת הכדורגל ועוד נוסע ב קבוצת
הכדורסל, נסעו על חשבון האגודה,
מבלי שנסיעתם אושרה.
מאחר שמצבה הכספי של הפועל ירוש לים
אינו מזהיר והתקציב השוטף מסתיים
כמעט תמיד בגרעונות, תמוהה היתד, ה עובדה
מהיכן נטלה האגודה כספים כדי
לממן נסיעות של עסקנים מלווים נוספים.
תוך כדי מהלך הביקורת התגלו אי סדרים
משוועים בכל ניהול ענייני הכספים ב״
הפועל ירושלים. הנה כמה ציטטות מתוך
דו״ת מבקר ההסתדרות :
• ״מחוז הפועל ירושלים אינו נוהג
להשתמש בפנקסי הכנסות לשם אישור
תקבולים לתורמים ולמישלמי כסף אחרים
לאגודה לא נהגו לתת אישורים או קבלות
על הסכומים ששולמו״.
היו כספים. שהתקבלו במזומנים או
בצ׳ק ולא הוצאו עליהם תעודות הכנסה
כמו על יתר הצ׳קים, אלא הם הועברו
י׳שירות לחברת נסיעות ואפילו ללא קבלות
רשמיות• רק לפי דר״שת הביקורת הומצאו
אישורים על קבילת הסכומים. הביקורת
מציינת שבחלק מהאישורים היו פרטים
לא נכונים ואישורים אלד, הוחלפו על־ידי
החברה באחרים, תוך מהלך הבירורים.״
ס חלק מהתרומות, שהתקבלו מקבלנים
שונים לצורך הנסיעה, לא היו תרומות
אלא תוצאה של קומבינציות שהסניף עשה.
כך לנדשל, התגלה כי המחאה על סך של
6000ל״י, שניתנה כאילו על-ידי קבלן
ירושלמי כתרומה לאגודה אינה אלא המ חאה
של הפועל ירושלים, שניתנה לפקודת
הקבלן ונתקבלה ממנו חזרה כתרומה כב יכול.
האיש
החזק. על גילויים אלה פסקה
ועדת מבקר־ההסתדרות: מימון נסיעת
הקבוצות נעשה בחלקו על־ידי שימוש
בכספים שנועדו למטרות אחרות. בחשבון
הנסיעות נמצא רישום הוצאה שאין לו
אחיזה במציאות ומטרתו ברורה — להסוות
הוצאת כספי הסניף למימון נסיעות ה קבוצות.״
אילו
היה אדם פרטי או מוסד פרטי
נתפס בעבירות מעין אלה, אין ספק שהוא
היה נתבע לדין על־ידי שלטונות המס
׳במדינה. כיוון שכאן מדובר באגודה צי בורית
של הפועל נשאר הדבר בגדר עניו
משפחתי. למרות דו״ח המבקר לא הוסקו
מסקנות אישיות לגבי עסקני האגודה ו איש
מהם לא נתבע לתת את הדין על ה ניהול
הפיקטיבי של מאזן כספי האגודה.
כאשר נשאלו כדורגלני הפועל ירושלים,

מפיצים שמושת
^ מרה השבוע ברוריה זימרון, מזכי-
דתו של ארנון צוקרמן :״נכון ש בגללי
עשו את כל המיכרז הזה, אבל
לא בגלל פרוטקציה של מישהו. ישנה
בחורה אחת בטלוויזיה, סימה •שמה, שצו־קרסו
פיטר אותה מתפקיד המזכירה שלו.
היא מפיצה עלי כל מיני שמועות. אף אחת
מהן אינה נכונה. אני נבחרתי לתפקיד ב זכות
כישורי, ולא בזכות פרוטקציה של
צוקרמן.״
לפרשה כולד, יש היבט נוסף.
אפילו אם נניח שזכותם של אנשי הטל וויזיה
להעדיף לתפקיד קרייניות־הרצף ,׳נע רות
הקרובות לבניין ומוסרות להם, מדוע
היה צורך להוליד שולל 600 נערות אחרות
ולטעת בליבן תיקוותישווא?
יתירה מזאת: מדוע צריך היה לקחת
מכל אחת מהן ״דמי־הרשמה״ בסך של 50
לידות, המסתכמים בסכום כולל של כ30-
אלף ל״י, כשהיה ברור מראש שבתפקידים
הניכספים תזכינה בנ׳ות־החס׳ות של המקו רבים
לצלחת?

עסקן ברוכיאדי
יבורך ברוכיאלי
על המצב באגודתם, היו כולם מוכנים ל הצהיר
הצהרות כבדות מישקיל> בתנאי ש שמם
לא יפורסם. אמר אחד השחקנים:
״בהפוועל ירושלים, כמו בכל קבוצה איחרת,
יש אדם שהוא האיש החזק של האגודה,
האיש החזק אצלנו הוא אדם שאין לו כל
תפקיד באגודה. הוא פשוט מחזיק את
כולם בידיים שלו• זהו יצחק משולם.״
כיצד מגיעים למצב בו אדם ללא כל
תפקיד מוגדר, מצליח לעשות באגודת
ספורט ככל העולה על רוחו?

עסקן משולם
משולם משלם
״זה ענין של שנים״ אמר שחקן אחר,
״עוד הרבה לפני שאני הגעתי לכאן. הוא
חי את הפועל ירושלים, כמעט עשרים
וחמש שנים. עשה כמה טובות לאגודך״
התחילו לשמוע להצעות שלו, וככה לאט
לאט הוא כביש אותנו. היום אין דבר ב אגודה
שיכול לעבור בלי האישור שלו.
ההא בוחר את השחקנים, הוא בוחר את
׳האנשים שיצאו לח׳ו״ל, כאשר רצו להגיש
׳בקשה לדחות את הליגה בכדורגל בגלל
המילחמה, היה הוא היחיד שלא הסכים,
והנה באמת לא הגישו את הבקשה וה עובדות:
תראו את הפועל ירושלים היום.״
יצחק משולם טוען, כאילו הוא יז״ר
נבחר של האגודה מזה שנים רבות• מי
בחר אותו לתפקיד זה? איש מן השחקנים
אינו יודע. משולם, העובד כמנהל בסולל
בונה, אינו מתכחש לתואר של ״האיש
החזק״ באגודה. בגאווה מרובה הוא אומר
״׳אני לא הסכמתי לצרופם של אנשים
מסוימים לנסיעה והם אומנם לא יצאו,
׳ובגליל זה התחילו הצרות.״
אין תגוגה. מזכיר הפועל ירושלים,
אריה ברוכיאלי, אונו. יודע מדוע, ממררים
את החיים דווקא לאגודתו. הוא רוטן על
הביקורות הבלתי הוגנות, ועל שמנסים
להדביק להפועל ירושלים תדמית של רמ אים.
הוא מטיל את האשמה בחלק מן
העסקנים. לדעתו היתד, זו הלשנה של
אחד העסקנים הממורמרים שלא יצאו ל־ח׳ו״ל,
שגרסה לדו״ח מבקר ההסתדרות.
על ממצאי המבקר אמר המזכיר:
״אפשר לחשוב שרק בר,פועל יש מקרים
כאלה. כשהפועל תל-אביב נסע לאוסטרליה
הוא השאיר אחריו חובות של חצי מיליון
לירות. אף אחד לא עשה לא ביקורת,
ולא פירסם את הדברים. אז למה נטפלים
דווקא לד,פועל ירושלים? הם לא בסדר,
אני כבר אלמד אותם, אצעק להם ככד,
שהם ידעו עם מי מדברים!״
על פי החוק, הוד, צריך להעביר את
מימציאי מבקר ההסתדרות לחקירת ה־מיושסרה,
אולם מבקר ההסתדרות לא מצא
לנכון לעשות זאת. הוא העביר את
מימצאיו לידיה של ועדת הביקורת המרכ זית
בהסתדרות על מנת שהיא תשקול אם
וש מקום להסקת מסקנות במישור ה אישי
והחברתי. כשנשאל מדוע לא הועבר
הדו״ח למישטרד, השיב :״אין תגובה״.

תמרורים
נחוג ייום־הולדתז ה־ 48 של א ל״מ
(מיל ).אריה שחר, לשעבר מנפ״ל
לילנד יומיפעלי תובלה, כיום מנכ״ל מיס־עלי
ים ־המל ח.
נחוג ווסתהולדתו ה־ 52 של אלוף
(מיל ).אהרץ (ארדוין) דורון• ,מישנה
לנשיא אוניברסיטת תל־אביב, לשעבר
מפקד הנח״ל, מפקד גולני וראש אכ״א.
נחוג יום־הולדתו ד.־ 60 של מנכ״ל
תע״ל (תעשיית עץ לבוד)
סגן־אלוף במילואים, מפעילי הרכש וה הגנה,
חבר הקוריקטריון של הטכניון, אחיו
של מי שהיה בזמנו מפכ״ל המישטרה
יחזקאל סחר.

אדיהו פחרוכ,

נחוג יום־הולדתו ה־ 69 של פרו פסור
יצחק הנם קדינגהופר, ח״כ
לשעבר שסגר את רשימת הליכוד בבחי רות
האחרונות, פרופסור למישפט חוקתי
באוניברסיטה העברית, היה בשירות מיש-
פטי בעיריית וינה ומנהל חווה חקלאית ב ברזיל.

בואו
לאילת

נחוג יום־הולדתו ה־ 50 של מזכיר
מיפלגת העבודה במחוז חיפה, ח״כ •משה
ורטמן, שהוא חבר דריקטוריון צי״ם,
נכה צה״ל ממיל־חמת
השיחרור.
נבחרה. ל
חברת
ועד הבית,
בבית המשותף ב נווה
׳אביבים שם
יש למישפחתה די־דת־גג,
אשתו של
שגריר ישראל ל שעבר
בארצות־הב־רית
רב־אלוף(מיל).
ח״כ יצחק רבץ,

לאה רבץ.

נישאו ברבנות בתל־אביב, שיא־נית
עולם לספורט נכים בזריקת דיסקוס
ובהדיפת כדור־בחל ציפי רוזנבאום,
ושיאן עולם בשחיית 50 מטר חתירה ל נכים
אריה רובין.
זכו בפרס הבינלאומי לצילום על־שם
הצלמת היהודיה השבדית אנה ריבקין־
בריק, בסך שלושתאלפים קרונות שב דיים,
צלמי העיתונות שלמה ערד ו יוסי
רוט, עבור ״תרומתם המצטיינת ל אמנות
הצילום! ,והבעת הבנה !ואהבה לאדם,
בהתאם לרוחה ואופייה של אנה ריבקין־
בריק המנוחה.״
הועלה לדרגת אלוף, תת־אלוף
יקורדאד (״קותי״) אדם (אדמוביץ) ,בן
ה־ ,47 שנולד בתל־אביב, היה חבר השומר
הצעיר, הצטרף לגדנ״ע, עבר קורם מפקדי
כיתות וקורס סיור, שימש במילחמת ה עצמאות
כקצין סיור בחטיבת גבעתי, במיבצע השתתף
•סיני כמפקד יחידת
סיור, אחר מונה ל־מג״ד
בגולני, פיקד
על קורם מפקדי
פלוגות, היה קצין
אג״ם בפיקוד־דרום,
למד בבית־הספר ל־מילחמה
בצרפת ו אחד
היה ראש מח לקת
חי״ר במחלקת
ההדרכה. במילחמת־ששת־הימים
היה
מפקד חטיבה, פרש
לפני בשנה !מצה״ל, הזר עם פרוץ מיל־חמת
יום־הכיפורים ושירת בפיקוד־צפון.
נפטר בבאזל, בגיל ,70 האוצר
הראשי הראשון של מוזיאון בוונפנזן ל־מיקרא
וארכיאולוגיה במוזיאון ישראל,
ד״ר פנואד פ. כהנא. יליד ברלין, עזב
את גרמניה עם !עליית היטלר לשילטון
!והצטרף לצוות בית־הספר הארכיאולוגי
הבריטי באתונה, עלה לארץ ב־,1938
מונה ב־ 1940 לאוצר במוזיאון רוקפלר,
שידת במילחמת השיחרור בצד,״ל ועם
הקמת מחלקת העתיקות של מדיגת־ישראל
נמנה על עובדיה הבכירים וניהל את
המוזיאון של אגף העתיקות. ב־ 1961 הוז מן
כחבר במכון למחקר מתקדם בפריג־סומן.
מ 1969—1965-שימש כאוצר המו זיאון
לארכיאולוגיה.

להפגת מתח, למנוחה ולהנ אה!
אילת היא המקום המתאים ביותר להפגת המתח ולצבירת כוחות רעננים.
השלווה השורה כאן תעביר אותך אל עולם אחר: אקלים נעים בחורף
( 22 מעלות צלזיוס בממוצע) ,שמש מלטפת בכל שעות היום, אויר יבש
וצח, נופי בראשית הנושקים לים הנפלא ועולם תת־מימי נדיר ביופיו.

האין זה בדיוק האוירה הדרו שה לד כעת?
אילת ומלונותיה מציעים עכשיו שירות אישי בתנאים מיוחדים.
להלן רשימת בתי המלון ומחירים המתייחסים ללינה +ארוחת בוקר
לאדם (שני אנשים בחדר) כולל כל המסים :
המלון :

טלפון :
(קידומת )059

בלו סקי קרואן 3953
כוכב הים 2362 קרואן 2776 סהרה 2128 עציון 2457 סנפיר 3188 5111
בקעת הירח 2111 מלכת שבא

המחיר :

המלון :

טלפון :

שלמה אילת
גני שולמית
הסלע האדום
לרום אילת
נפטון
סט. טרופז
3112 3104
,3122 3171 4111 3131 3977

המחיר

50 3611

הזמנות מתקבלות ישירות בבתי המלון.
פרטים על תכניות נוספות ניתן להשיג אצל סוכני הנסיעות, חב׳ ארקיע, חב׳ אגד וכן בבתי
המלון במקום.

\ חיי אישות ) חפשיים ללא
דאגה!
עם ההמצאה השוויצרית המשוכללת

בקשי ׳ ]171 הסברה חינם
אודות שיטה 0.0.אינדיקטור
הבדוקה והמקובלת כיום
בעולם כולו

0 :.אינדיקטור(ישראל) ב׳ 1׳מ
ת.ד 26300 .ת׳׳א

כתובת__ :

במדינה צהל חבים חושבי כמוני

״אתם צריכים להאמין
?,13״ אמר הקצין המצרי
לעמיתו הישראלי,
לפגי שנפרדו סופית
כשתבוא לעבוד בנמל אילת...

לגמל אילת דרושים עונדים עד גיל 32
אחרי שירום לבאי ובעלי כושר גופגי
מעולת למקצוע הסווארות.

נמל אילת מציע לך! #עמדת קבועת
ומסודרת כמפעל דינמי עם סיכויי קידום
בעתיד #בתקופת הנסיון מגורים בבית
נטלן(מלון) עם ארוחות, תמורת תשלום
מינימלי #בשנת הראשונה *מת של 8
טיסות לתל-אביב וחזרה, על חשבון הנמל
.#עזרת כספית ברכישת דירה בתוספת
רזלויאו! ל־ 10 שנים ( #יש צורך להמתין
בתור לקבלת דירה באמצעות חברת עמידר
באילת) .הנחה במס הכנסה ומס אחיד.
למחוסרי נסיע בעבודת נמלים, תינתן
הכשרה מתאימה והדרכת בנטל אילת.

אילת הקסומה קוראת לך !

המעוניינים לעבוד בנמל אילת ולהשתקע נעיר,
יפנו למשרד הראשי: רשות הנמלים, בית •מעיא
דרד פתח.תקוח ,74 תל־אגיב, קומת ,11 חדר 1121
בכל יום שישי, ביו השעות 12.00—9.00 ויביאו
עמם תעודת זהות ופנקס טלואים! ניתן גם
לפנות בכתב למדור כת אדם. נמל אילת, וג ד,37 .
אילת.

? •הע ולם מזה״ ,שב ועון החדשות מישראלי *
המערכת והפינהלה: תל־אביב. רחוב קוליבו .12 מלסון .260134
הא״דואר 136 מען מברקי: עולספרס •מדפוס החדש׳ בע״ם.
ת״א. רזז׳ בן־אביגדור • חפצה: גד בע״ם גלוסות: צינקוגרסיד.
כספי בע״מ העורך הראשי: אורי אבנרי המו״ל: העולם הזה בע״מ.

אחרון חיילי צד,״ל עבר את הגשר,
מערבה. הכוחות הופרדו — וכך הגיעו
לסיומם, לפי־׳שעה, יהסי־ר,ידידות שנרקמו
במשך החודשים האחרונים בין חיילים
וקצינים של שני הצדדים האדיבים. יחסים
אלה היו אחד הנכסים היקרים ביותר
שנוצרו אחרי המילהמה.
רוב השיחות בין האוייבים היו מאול תרות,
ואיש לא טרח לרשמן. אבל לפחות
קצין־מילואים אחד הביא עימו הביתה
רישום של שיחה אופיינית. היא היתד,
מעניינת לא רק בשל תוכנה, אלא גם
בשל סיגנונה.

להלן הנופר, כפי שרשם אותו
סרן גדעון, ארד הלוהמים גררום:
ג ד עון: מה נשמע היום י
עלי: הדשות טובות.
גדעון: אני מקווה שאכן זה כך, אבל
מה פשר הודעות העתון אל־גומהוריה
בדבר אי־סיום המילוזמר, או ההכרה ב ישראל?
עלי:
זוהי רק תעמולה. האמת היא
שאנו רוצים שלום והולכים לקראת זה.
גדעון: מדוע סאדאת אינו מוכן לומר
זאת בפירוש?
עלי: אתה חייב להבין. סאראת אינו
יבול לומר זאת בפירוש. אני מבטיחך
שהפעם הוא באמת מתכוון לשלום. הוא
מנהיג חדש, ולמרות שחלק מהאיינטליגנציה
תומך בו, הבעייה היא לרכוש את לב
!ההמון הנבער, השבוי בקסם דמותו של
נאצר, שדיבר אחרת לגמרי. לכם, זרים
וישראלים, קשה לתפוס בכלל איזו תפנית,
מהפיכה ממש, זה לדבר עם ישראל על
סיום לוחמה ועל שלום של ממש. קשה
שבעתיים להסביר זאת, לאחר שיצאנו
למילחמת אוקטובר שהיתר ,,לפחות בחלקה,
ניצחון, ופתאום יש תפנית לכיוון השלום.
על סאדאת לעמוד מול מדינות ערביות
שבאמת מתנגדות בתוקף להשלמה עם
ישראל. אנו נאבד את ידידותן על־לדי
הצהרה ברורה של שלום עימכם, וגם
נפסיד את בל הכספים הזורמים מהם
אלינו. כמובן, אנו עלולים להפסיד את
אספקת הנשק המוזרמת כיום מרוסיה.
לקיסינג׳ר אתם מאמינים? מדוע אינכם
מוכנים לקבל מה שהוא מוסר לכם ב־צינעה?
גדעון:
ב־67׳ היו בוהות או״ם בינינו
וביניכם, ובוקר אחד סילקם נאצר, ופתח
בצעדים לקראת מילחמה. ב־ / 69 למחרת
הפסקת־האש, קידמתם טילים לביוון ה תעלה.
כיצד אנו יכולים להאמין לכם
הפעם?
עלי: האמן לי. לפני בשנה וחצי הש תתפנו
בכנס קצינים סגור עם סאדאת.
אני הייתי בעל הדרגה הנמוכה ביותר שם.
סאדאת אמר אז בפירוש שצריך להתחיל
להתעסק באירגונד, וקידומה הפנימי של
מצרים, ואם ישראל היתד, רק מראה סימני
נכונות רצינית לנסיגה מסיני, היינו נדברים
עימה. נקודה זו בדברי סאדאת אז —
הרצון להתרכז בענייניה הפנימיים של
מצרים — קסמה לי, וגרמה לי להעריכו
כאדם חכם.
גדעון: אתה חושב שיש לו סיכוי
להצליח?
עליו תראה׳ לטוות ארוך ברור לי
שלא הכסף של פייצל וקדאפי יבנה את
מצרים, ולא הסיוע הסובייטי. אחרי השלום
אנו נסלק את הרוסים (מראה על נעלו —
״נדרום אותם״) .רק העם המצרי לבדו,
ובמו־ידיו, לאט־לאט, יבנה את מצריים
החדשה, כמו שבונים בית. קודם חופרים
בורות, אחר־כך יוצקים את היסודות, אחר-
בך את הקירות ולבסוף את הגג.
ג ד עון: אבל לפחות משהו בכיוון חיובי
אתם צריכים גם לומר וגם לעשות.

עלי

:זר לא יבול להבין איזה מיפנה
(המשך בעמוד )30
ה חול ת

ר,ז ר,

100,1

מאז היתה גורדה
מאיר שות־החוץ
שד •שואל -ו א
היתה שוה כמוה

>>1וווו* הטחזוה היתד, קצת שחקנית־קולנוע, למדה מיש־והוסמכה
פסים
במיכללת קאמברידג׳,
בעורכת־דין.
אידי. אמין הבין כלל פוליטי חשוב :
האוייב של אוייבי הוא ידידי. בייחוד
בשהאוייב של האדיב הוא אוייבת נהדרת,
ארוכת־רגליים ושופעת קסם שחור. לכן
ביטל את צדהגירוש של קודמו והזמין

ון?*סון 6הוא עשה את זה. הוא הפך
את הפילגש שלו לשרת־החוץ,

את ישראל מייצגת גולדה מאיר. את
הודו מייצגת אינדירה גאנדי. אבל לאוגנדה
יש משהו עוד יותר מיוחד: אליזבת —
שרודהחוץ היפה ביותר בעולם.
אילו ראה אותה שלמה המלך, היה
כותב עליה שיר־השירים חדש. אידי אמין
אינו המלך שלמה. לכל הדיפות הוא קצת
מטורף, קצת פרימיטיבי וקצת מבחיל.
אבל כמו שלמה המלך, כשהוא רואה מישהי

פתח בפניה את הארמון שלו, והיא עברה
לגור במחיצתו.
חיש מהר פשטה השמועה שהיסהפיה
היא האדם המקורב ביותר לעריץ, האדם
היחידי שאמין מאמין לו. הוא מינה אותה
לשגרירה מיוחדת ונציגת אוגנדה באו״ם,
.נתן לה לעמוד לידו בקבלות־פנים רש מיות,
שיתף אותה במשא־ומתן דיפלומטי
מסובך.

__ פדאי
להדקיח סי ם
ך ; 1סי כ ה בת ה 28 לא איכפת שב /אוגנדה
שולט עתה מישטר של טרור.
בשעה שחשודים נרצחים בהמוניהם במח־נוודריכוז,
נשים אסיאתיות נאנסות ב ׳
רחובות על־ידי חיילים, ורבבות בני העדה
האסיאתית גורשו מן המדינה בתנאים
אכזריים, עמדה הדוגמנית ליד העריץ
הנבער ותירגמה את הודעותיו המטורפות
— וביניהן ההודעות בהן איים לפתוח
במילחמה נגד ישראל, ארצות-הברית ושאר
אוייבי העם האוגנדי.

שחורה ונאווה, הוא יודע מה לעשות.
ועכשיו הוא עשה את זה.

למי מ א מין
אמין
ן* וא ראה אותה מייד כאשר הצליח,
1 1בעזרת ישראל (ואולי גם ביוזמתה),
להפיל את השליט הנאור של אוגנדה,
מילטון אובוטה, ולהפוך את עצמו לדיק טטור.
זה היה בינואר . 1971

עכשיו העניק לה את המעמד הראוי
לה. כשרת־חוץ׳ תארח קבלות־פנים דיפ לומטיות
בזכותה־עצמה. כמה דיפלומטים
ישראליים הצטערו השבוע כפליים על
ניתוק היחסים בין אידי אמין כפוי-הטובה
לבין המדינה שהמציאה אותו.

אובוטה היה אדם מתקדם. כחלק ממא מציו
להפוך את אוגנדה לארץ מתקדמת,
הוא גירש את המישפחה המלכותית של
אוגנדה המערבית ,״ארץ הרי הירח״.
יצירת הפאר של מישפחה זו היתר״ לכל
הידיעות׳ בתו של המלך רודיקי השלישי:
הנסיכה אליזבת באגאייה, נסיכת טורו.

היא הגיעה ללונדון, וכאשר ראו האנגלים
את מעלותיה ומידותיה (84־58־ ,)84 הפכו
אותה בו במקום לדוגמנית צמרת. אחר־כך

את הנסיכה הביתה. הביתה ממש: למרות
שיש לו כבר בבית ארבע נשים, כנאה
לגבר מוסלמי החי על פי הקוראן, הוא

״אהה,״ אמר אחד מהם, באנחה עמוקה
וכנה מאוד ,״אילו יכולתי עכשיו לקיים
יחסים הדוקים עם אוגנדה ולמצוא מצע
משותף עם ראש מישרד־החוץ שלה...״

1 29

שבוע שיגרתי ואפור. הוא יימשך כן
הרבה זמן. עליכם ל-
עתידכם

בידי הגורל.

מאדם קרוב אלין תי 3
משן מעבר למצופה 8 | ,טזן ^ מ
אבל בסופו של דבר
הוא ישוב אלין. קבלי
אותו כמו שחוא ו * £1# *83538 -
השלימי עם גורלן. לא
תצליחי לשנות אותו ורק תזיקי לעצמן.

לאחר הפסקה ממושכת, חזרת להיות עצמך.
נצל את השלווה
היחסית ממנה אתה נהנה
כדי לקדם את מעמדך
בעבודה לשפר את
היחסים במשפחה פקח
עין יעל שותפיך ועל
הכפופים לך ואל תתר שם
מדברי חנופה. בת
שור — אס תניחי לו
לרכב עלייך — תגרמי
רק סבל רב לעצמך.

אם תטמון השבוע על האינטואיציה

שלך, ולא תהסט לק־

בל החלטות חשובות

ללא צל של ספק זהו הטוב בחודשי השנה
עבורך. כסף יזרום תודות למאמציך בעבר.
כל יוזמה שלך תזכה ביבול מבורך, בעלי
שררה יקבלו אותך ב־ ן
עין יפה ויתיחסו אליך
כפי שלא התייחסז מזמן
לבני־אדם. רק חיי
האהבה לוטים בצל. הפעם
זה תלוי לא רק
בכוכבים אלא גס בכו חך
להשתחרר מהרגליך
כלפי נשים. אם תשתדל
ותאמץ את כל רצו נך,
יש סיכוי, אם כי
לא בהיר ביותר, שהמצב ישתנה לטובתך.

אחרי שבוע מלא פעילות, מתח וחפת־עות
נסה להירגע, אחרת תיתקף בעצבנות
ייתרה. אתה עלול

משווע יפקוד אותן
בסוף השבוע. רק ב־שטח
אחד צפויות לן
הצלחות: נשים! נסי-
עה לאיזור מרוחק ממקום
מגורין תסב לן אי נעימויות
רבות, ואולי יותר מזאת. היכון לכן.

מצויינת ולהבטיח את

(המשך מעמוד )28
ואיזה משבר זה בשביל המצרים, לשנות
כיוון במגמות התפייסות עם ישראל. גם
בקרב המשכילים, לא כולם מסבימים לכן.
במילחמת אוקטובר סאדאת נקלע למצב
שהיה מוכרח ״לעשות משהו.״ כיום הוא
חזק, ולבטח מעוניין בכיוון של שלום.
אני משוכנע שפעם הוא ייחשב לגיבור
של מצריים.
ג ד עון ו אז איך אתה מתאר לעצמך
שיתפתחו העניינים?
עליו זה מוכרח להתקדם בשלבים,
צעד אחרי צעד. בהתחלה תיפסק המילחמה,
ורק לאחר שנזדשנתיים אנו ניסע לתל*
אביב ואתם תסעו לקהיר.
גדעון ו אמרת דברים חשובים ומעניי נים.
הלוואי ואתה מייצג רבים בעם ובצבא
המצריים.
עלי ו האמן לי שרבים חושבים כמוני.
המדי ה היא שאתם בשלב זה צריכים
פשוט להאמין לנו. באמת, עניין האמון זה
דבר מסובך. בהתחלה, המח״ט שלנו אסר
עלינו לשוחח עם הישראלים. אך לאחר

דרישות, ואנשי הגדוד מספרים כי אין
כמו פלוגת המיפקדה.
חלוקה תחת אש. מספרים מפקד-
הפלוגה, רב־סרן אריה׳ וסגנו, סרן זכ ״כאשר
המג״ד הציע
ריה (ז׳אקו) :
לנו להיות בפלוגת־מיפקדה, רצינו לירות
בו. כאנשי טנקים, הורגלנו כל הזמן להת ייחם
מלמעלה למטה למפקדונים. אבל ה־מג״ד
נכנס לדירתי — מספר אריה —
ונשאר שם ארביע שעות, עד שהסכמתי.
הוא פשוט עיבד על הציונות שבי, ושאל
אם ארצה שגם במילחמה הביאה תחזור
פרשת השואה האפסנאית של מילחמוד
ששת־הומים, עת הגדוד נתקע בלי דלק
ואספקה.״
אריה הוא בחייו האזרחיים מהנדס ה מנהל
חברה הנדסית המעסיקה 50 איש.
ליא היו לו קשיים ריבים באירגון נושא ה אספקה
על בסיס מינהלי טהור. בתחילת
עבודתו קיבע כמה כללי יסוד: עדיפות רא־ישונה
לטנקים — בכל.
בגדוד זה אין מיקרה בו הולבים אפס־
׳נאים בציוד טוב שאיננו לטינקיסטים. כך
גם האוכל, וכל יתר הפריטים. הציוד ה־מייוחד
שהיגיע בתרומות, כמו טרנזיסטורים

השבוע מתחילה תקופה של מיבחן. כמו
בכל מיבחן השתדל להוכיח את מירב יכולתך.
אתה בתוך העניינים
וזה מחייב אותך.
בריאותך משתפרת. מצד
שני — יש מקום
לדאגה בקשר למצב
בריאותו של אדם אהוב.
אל תהיי כל כך מפתה!
הוא אינו האיש המתאים
לפיתויים, ואס יתפתה
יהיה זה רע ומר
בשבילה רדי מהאולימפוס
בו את שרוייה בזמן האחרון. את
מאבדת ידידים שעוד תצטערי על אובדנם.

אם ההחלטה אינה בידן,
הפעל את מלוא
השפעתן על בר העמי
כא, והשתדל לשכנע
אותו לקבל את עמדתן — ואז תצליח.

במדינה

זה שבוע מאוד מעודד לבני מזל גדי.
אם ניצלת הזדמנויות שנקרו בדרכן
בתחילת השנה — תז-

מ״פ מיפקדה אריה
תוצאות מיידיות

השבוע יעמדו בפניך אתגרים חדשים, ועליך
יהיה להתאמץ כדי
להוכיח את כשרונך ויכולתך.
בת סרטן —
היזהרי שלא להסתבך
בסערות רגשיות העלו־לזת
לגרוס לך לאכזבה
ודיכאון. אס תנהגי בקור רוח, תפיקי מהר־פתקאותיך
הרומנטיות
הנאה, במקום הסבל ש היה
מנת חלקך עד כה.

בתחילת השבוע שב בשקט. השתדל לצבור
מנוחה. בשבוע הבא
תזדקק לכל כוחו-
תיך הפיזיים וחנפי
שיים. לן, בת אריה,

כדאי השבוע להפסיק
להתאמץ בין כה וכה
לא תראי עמל בטיר־ 1 *808
חתן. יחד עם זאת
כדאי לכם, בני אריה
להתחיל לחסון לשעת
מצוקה לעומת הבשורות
הרעות, עתידכם צופן בחובו אושר.

מתנה בלתי־צפוייה מקרוב משפחה או מידיד
קרוב. קבלי אותה
והחזירי לו כגמולו. לך
בתולה, מצפה שבוע
מלא חוויות. פעולה אותה
אתה מתכנן כבר
כמה חודשים, תתבצע
השבוע לשביעות רצונך.
סוף השבוע מתאים
לנסיעות קצרות.
זה גם יפיג את המתח
שהצטבר בך. היזהר באופן
מיוחד מן הנסיעות לטווח רחוק. לא
שנשקפת לך סכנה פיזית או משהו דומה,
אלא שהתפתחות דברים שתבוא ־בעקבות
נסיעה כזו — תפריע לך רבות בעתיד.

רר מהגשמיות שלן,
2 )2 3 £ 9 1ס 0את מעוררת דחיה.
עיסוקן האחרון אינו
מביא לן תועלת רבה ופוגם בשמן
הטוב. רצוי מאוד שתעברי לעיסוק אחר.

שהכרתי אותך, התעקשתי ׳!התווכחתי איתו,
על־מנת לשכנעו שמולי יושב קצין קשה
ותקיף אמנם, אך אפשר לדבר עימו, וכך
קצת להכיר אותו ואח הישראלים. כיום
הוא מאשר לי זאת׳ ובידיעתו אני ממשיך
לשוחח איתך כאן.

הציומח שד
מ 3 .״ המימקדה

את מקפידה יתר על המידה בעניינים קטנים
והדבר מעצבן את בן זוגה אל תפריזי
בשמרנותה תני לו להשתעשע
קצת, אחרת
יחול משבר ביחסיכם.
השבוע הוא שבוע טוב
לביגוד, אס היו לך תוכניות
לרכוש לך מלתחה
חדשה, עשי זאת ללא
היסוס. השתמשי באינ פורמציה
׳שקיבלת לניצול
כספך, האינפורמציה
נכונה ואת יכולה
לחסוך לעצמך הרבה מאוד בכתובת ש קיבלת.
מה דעתך על שיפור הופעתך?

נסיונן לשנות את חיי משפחתן עשוי
להצליח, אם תדעי להתמיד בקו החדש
אותו החלטת לסגל

^מה תכונות א^פי, ש•

:ששהזזדהופא באשמתן או שלא ב-
אשמתן — יעלה בהצלחה.
בכלל, הרבה
גשרים שרופים יתוקנו ושוב יצלצל הטלפון
כבימים עפרו. המרה השחורה
שפקדה אותן לאחרונה, תיעלם.

גדוד אחד ידע
?סתור את בעיית
האספקה ללוחמיו —
וגם לנשותיהם ההרות
לפחות גדוד אחד בצה״ל, גדוד שריון
בחטיבה שלחמה בדרום, לא השתתף ב הילולה
הכללית סביב המחסור בציוד או
הבעיות האישיות של חיילי־המילואים ה מבוגרים
של הגדוד• הסיבה: מייד בתום
המילהמה׳ זימן ריב לפני שהתעוררו הדו דות
הטובות של הוועד למען החייל או
קציני־הסעד השונים, אירגן הגדוד לעצמו
מערכת מורכבת של עזרה הדדית ומנגנון
לפיתרון כיל ביעייה. חיילי הגדוד מעידים
כי לא היה רגע׳ מפרוץ המילחמה, בו
סבלו ממחסור כלשהו׳ בין אם זה מזון או
ביגוד או תחמושת ודלק.
בכל הגדוד, האחראים לאספקה הם אנשי
פלוגת המייפקדה. בדרך כלל, מפקדים על
פלוגה זו קצינים שאין להם כל יחס אישי
הדוק לאנשי השריון. אך בגדוד זה עשה
המג״ד מעשה נועז: הוא לקח מ״פ פלוגת
טנקים, הפך אותו למפקד פלוגת המיפקדה.
סגנו — כך קיבע המג״ד — יהיה מ״מ
טנקים.
התוצאות היו מיידיות. מפקדי פלוגת-
המיפקידה, שידעו היטב מה צריך לתת
לטנקים, עשו כל שביכולתם ליעמויד ב־

ושקי-שינה, התייחסו אליו במישמעת בר זל׳
כאשר הכל נספר, ונעשה הכל למנוע
נזילה שלא בתקן.
כליל שני היה ביטול התפקידים כמו
שלם, פקיד־גדודי ועוד בעלי תפקידים,
שבדרך־כילל אינם עושים כלום. בג מ ד זה
היה השלם אחראי לחלוקת תחמושת, וה פקיד
טיפל באוכל. הכליל העיקרי היה
הימצאות המ״פ וסגנו בראש כל כוח ה אספקה,
בעיקר בחלוקת תחמושת ודלק
תחת אש לטנקים, בקו הראשון. הדוגמה
!האישית השפיעה, נוספו לה הרצאות ציו ניות
של המ״פ והמג״ד, שנטעו בחיילי
המיפקדה הרגשת שליחות בחלוקת ה אספקה.
גדוד
שומר הגיון. הפלוגה פיתחה גם
כמה מקורות להשגת אספקה עודפת: כך
למשל, האחראים להבאת אספקה טריה
היו נשארים בבסיסי החלוקה עד גמר ה חלוקה
לכל הכוחות, לוקחים עימם את
העודפים שנשארו בסוף. כך היה לגדוד
כל הזמן שפע של מזון. המ״פ דאג גם
ללחץ מתמיד, תוך שמירת קשרים אישיים
עם הדרגים המספקים ציוד לגדוד, בעיקר
בחטיבה, זכר, תמיד לעדיפות בציוד חורף.
כל חייל שביקש פריט — החל משמיכה
נוספת ועד לנשק — קיבל אותו תוך
שעתיים, ישר לאוהלו או לטנק שלו, על־ידי
רכב מייוחד של המיפקדה.
המג״׳ד, סגן־ואלוף יוסי, גא׳ה ב־
׳תחום אחר: העזרה ההדדית של הגדוד
המונה מעל 500 חייל, הרוב מבוגרים פעילי
בעייוית. מייד עם פרוץ המילתמה הוקמה
קרן לעזרה כספית. כל קצין נתן 30 לי רות,
וכל חייל 15 לירות, וכך נאספו כ־10
׳אלפים לירות. הוקמה ועוזר. מנהלת לקרן,
מורכבת מחיילים בילבד, כאשר ז׳אקו
יושיב־ראש. הקרן נותנת הלוואות ומענקים
לכל חייל נזקק לאחר בדיקה.
הימג״ד עצמו מקבל כל שבוע כעשרה
ראי׳ונות שיל חיילים, מנסה לפתור את
בעיותיהם. למשל: אשתו של אחד ה־העולם
הזה 1904

חיילים חייבת להיות בשמירת היריון; וה־גדוד
מצא לד, אשד, שתשב עימד. ותטפל
,בילדים. לאשת חייל שנהרג במילחמה,
שרצו לפנותה מדירתה, הסדיר הגדוד עזרה
מישפטית שמנעה את הפינוי.
חייל אחר קבל כי בנו בן ד.־ 6חולד,
במחלת־לב, ואשתו מתמוטטת. הגדוד הס דיר
עזרה קבועה בסיוע העיריה. נפתרה
גם בעיית אשה, שחלתה בדלקת־ריאות
דשבביתה שני ילדים רכים•
החטיפה הפקיזן ה רשמית צריך
הגדוד למסור את הבעיות האלו לטיפול,
אולם אין המג״ד סומך על החטיבה ב עניינים עדינים באלו, מעדיף לפתרן ב עצמו.
פרשה
אחרת היא סמל־התרבות אלירז,
שמייד לאחר המלחמה פיתח רשת תרומות
ענפה לגדוד, הזרים לחיילים מאות פרי טים
חיוניים. באשר נודע הדבר לחטיבה,
׳הפקיעה את אליאז, הפסה אותו לאחראי
לתרומות לחטיבה. הוא כה הצליח, שעכשיו
מפקד האוגדה רוצה כי יעבור ויטפל ב נושא
ברמה אוגדתית.

פ ש עי ם
ונד חח־ה עול מחסדח
ריב השנגים האוהבים
הסתיים בצרור
מתולמקזע
״אני אתאבד, אני אהרוג את עצמי!״
צעק בדנארד שיטרית, כאשר בישרו לו
השוטרים כי ידידתו, חנה אלמקייאס, מתה
׳מהפצעים שפצע אותה בעת שירד, לעברה
צרור מתת־מקלע עוזי.
השוטרים ניסו להרגיע אותו .״לא נורא,
זה קורה!״ הם אמרו לו ,״זה לא סוף ה עולם

ברנארד בן ה־ 19 מיאן להתנחם.
הנד, בת ד,־ 24 היתד, שכנתו לביית בשכונה
ג׳ שבבאר־שבע. הוא התגורר עם הוריו
וארבעת אחיו בקומה השלישית של הבניין.
היא התגוררה עם אחותה שולה, בת ד,־, 17
בקומה השנייה. למרות הבדלי השנים ביני הם,
התפתחו בין ברנארד ותנה יחסי רעות
הדוקים. אך מוזרים בעשרת החודשים ה אחרונים.
חנה
ושולה היו יתומות, שאביהן נפטר
לפני שנתיים, ואמן לפני חצי שנה. הן
לא עבדו, ונתמכו על־ידי לישסת־הסעד
העירונית. ברנארד נמוך־הקומה והכחוש,
הנראה כנער בן , 15 קשר יחסים עם שתי
האחיות, ובשלב מסויים אף העביר את
מישבנו מדירת הוריו לדירתן.
רצח או תאונה ז אבל השלווה לא
קיננה בקן המשולש. מדי פעם היו פורצות
מריבות בין חנה אלמקי״אס, לבין ברנארר,
חד, היד, נוטש את הבית וחוזר לדירת
הוריו, קומה אחת לפעלה.
בשבוע שעבר ירד ברנארד שוב לבקר
את ידידתו חנה. סיפרה אחותה, שולה:
״אני הייתי עם חבר שלי, יהושע במט,
בחדר הכניסה, שתינו קפה עם עוגיות.
בחדר השני היו כל הזמן צעקות בין
ברנארד לאחותי. החבר שלי, שהוא חייל,
כבר עמד ללכת. אמרתי לו , :תישאר עוד
קצת ,.אז הוא שם את הרובה שלו על
הכיסא ונשאר.
״פתאום נכנס ברנארד מהחדר של אחו תי,
תפס את הרובה וירה. הם כל הזמן
היו רבים. כל פעם היו גומרים, וחוזרים
עוד פעם להיות חברים. לפני שבוע הם
החליטו שהכול ניגמר ביניהם, אבל ברנארד
חזר. הוא כל הזמן היה מאיים עליה שיהרוג
אותה. עכשיו הוא ידה באמת.״
ברנארד ירה שלוש יריות מד,עוזי. אחת
מהן פגעה בעיינה של חנה .״לא התכוונתי
לירות, רק לאיים עליה,״ אמר ברניארד
לחוקריו ,״ואז נפלט לי כדור.״
אלא שיחוקריחהמיש׳טרה פיקפקו אם לקבל
־את גירסתו. לפי עדויות אחות הנרצחת
וידידה, החייל בעל העוזי, לא היד, תת־המיקלע
טעון במחסנית כאשד היה מונח
על הכסא. לדבריהם הכנוס ברנארד את
המחסנית לעוזי, ורק ׳אחד־כך היפנה אותו
לעבר חנה.
אם הוא רציה רק לאיים, מדוע טען את
הנשק במחסנית ן
ברנארד טען כי העוזי כבר היה חמוש,
כאשר תפס אותו בזעמו. לחיזוק טענתו
הצביע על העובדה שמעולם לא שירת
בצד,״ל, לא ירה בכלי־נשק, ואיבו יודע
כיצד טוענים מחסנית בעוזי.
נראה כי נקודה זו׳ לסשתבורר בבית-
המשפט, היא שתחרוץ את נורלו: האם
הרג את ידידתו בטעות, או בכוונה תחי

העולם
הזה 1904

ודז* וד^י ן
מגנות מוויה
1־ 2ו צבעים נהדרים

מגבות מחה
סופגות היטב

מגבות מוור.
רכות ויעימות

מגבות מווה
קלות להפליא

מגבות מחה
מגבות איכות

מגבות מחה
ידע ונסיון אירופאי

מגבות מחה
חלקות ורד,ומות

ס ״וגמגד!

פוסתז. פ.נ.ס

דןגויסוז

נ>שוא>ו־לא־נ>שוא>ן
אם חשבתם ש״מיהו יהודי?״ היא השאילה הבוערת ביותר
היום, מחכה לכם הפתעה גדולה. יש עוד אחת, בוערת לא פחות :
״מיהו נשוי?״
מוזר? לא־כל־כך. תראו, למשל, מה קרה לדודו טופז.
לדודו, אחד היפים המיקצועיים ביותר בארץ, יש אח ששמו
מיקי. צעיר במיקצת מאחיו המפורסם, אבל לא פחות יפה, והעיקר
— מיספר הרבה יותר חזק.
מזלם של צמד האחים העליזים (שאביהם המשותף הוא שחקן
המטאטא לשעבר, אליהו גולדנברג) שמדי־שנה נפלט לשוק
שנתון חדש של יפהפיות. אחרת! ,היו גומרים וביחד, סבר מזמן, את
המלאי הקיים.
אבל מה — בין האחים מתקיים הסכם ג׳נטלמני בלתי־כתוב,
האומר שזה לא מתעסק עם החברה של זה, ולהיפך.
וכך, בעוד שברשימת הלשעבריות של דודו אפשר למצוא את

הופעה, כשהם שיכורים מאוויר־הפסגות הצח ובודדים בנוף המושלג
— נחשו מה קרה?
לא ניחשתם. דודו טופז, השיכור מאוויר־הפסגות כנ״ל, העלה
לפתע את הצעת־חייו :״בואי נתחתן,״ אמר לקצינית־החן. בלי
ובעיות עצרו את המכונית, וישם, של ירקע הנוף המרהיב כנ״ל, קידש
לו דודו את !הסרן בטיבעת, בדת משה ׳וישראל, בנוכחות שני
עדים: דודו אלהרר, ונהג המכונית.
רק כשהגיעו לבסיס, וביררו אצל קצין־הדת מה, בעצם, קרה
להם, הסתבר שהם נשואים, ועוד איך.
מה עושים עכשיו? פשוט מאד, לא עושים. סרן ורדה מתכוננת
בימים אלה להעברתה לתפקיד חדש, כאילו לא קרה דבר, ואילו
דודו ממשיך בשיגדת־יומו הרגילה.
איזה מין נישואין הם אלה, כשלא חיים ביחד? או. לא רק
שלא חיים יחד, אלא אפילו לא מתראים .״זה מין ברוגז כזה,״

דודו טופז

סרן ורדה
״בואי נתחתן,״ הוא אמר — ואז..

הזמרת חיה ארד, את הדוגמנית חני פרי ואת ורד, אחותה
של יעל מהצמד צחי ויעל, הנה ברשימה של מיקי מופיעה, למשל,
הלי גולדנברג היפהפייה. וכן הלאה. כל זמן שלא תהיה שם
התנגשות, הכל יוסיף להתנהל על מי־מנוחות, בערך.
אלא מאי, לאחרונה ביצע דודו חריגה קטנה מההסכם. הוא
קידש לו יפהפייה אלמונית לאשה, כדין. קידש, לא התחתן. ומזה,
בעצם, התחילו כל הצרות.
מעשה שהיה, כך היה:
זמן־מה לפני המי׳לחמה יצאו שני דודויאים: דודו טופז, והשחקן־
המנחה, ודודו אלהרר, השחקן־הזמר, להופיע בפני חיילים
במוצב החרמון.
שם, במרומים המושלגים, פגש דודו בסרן ורדה, ידידתו
משכבר הימים. קצינת־חן החיננית, הצנומה, של גולני, שחורת-
השיער ויפת־החיוך, הבזה למוסכמות סומכי־הנופלים למיניהם,
טיפלה באמנים הצעירים והיפים כמיטב המסורת.
היא טיפלה בהם כל־כך יפה, עד שבאמצע הדרך חזרה מה

לצטט אותם.
דודו עצמו מסרב לחלוטין להגיב יעל העניין, אבל לוורדה,
האשד, החוקית החדשה, דווקא יש מה להגיד:
״למעשה, אני נשואה לדודו טופז. לא יודעת למה עשינו את
זה. פשוט, הרגשנו טוב באווירה של החרמון. אני אפילו קצת
מאוהבת בו, אבל יש לי חבר אחר, איש־צבא.
״דודו הוא גם נורא דון־דואן, וזה מרתיע אותי. אבל מתי
שארצה, תמיד אוכל להתחתן איתו.״
זה מה שהיא חושבת. להתחתן איתו היא כבר לא תוכל, מפני
שכבר עשתה את זה. אבל אם ירצה מי מהם להתחתן אי־פעם,
עם מישהו אחר, לא יהא עליהם אלא להתגרש, כיוון שגלוי
וידוע הוא שקידושין בטבעת, בנוכחות שני עדים, תופסים כהוגן,
לפי ההלכה.
לדודו, על־כל־פנים, לא תהיה בעייה. הוא מתגורר בדירת־רווקים
משלו בשדרות שאול המלך בתל־אביב, מרחק פסיעה אחת
מבית הרבנות.

שי בו חהועצב
עוד לא הספקתי כימעט לדווח שמירי
אלוני עזבה את הבית, ואת הבעל, וכבר
הם מתגרשים. אבל באופן סופי.
הבעל, נחום שליט, מצידו, נותן
קונטרה. כושר־ההתאוששות המהיר, ה מציין
כל מי שנישואיו הרביעיים עומדים
בפני סיום, לא פסח גם עליו.
כתרופה נגד הבדידות, התחיל כבר
להיראות פה־ושם בחברת בנות-לווייה
שונות, חדשות.
מירי, בת ה־ ,24 חזרה לבית-הוריה, כמו
כל ילדה טובה, ובימים אלה כבר החלה
מחפשת לה דירת־רווקוית. החופש, החופש.
אלא שבבית ההורים חלו בינתיים שי נויים
קלים. אמנם, האח הצעיר מאיר,
מגודל השיער, הלומד בימוי ומישחק,
עדיין מתגורר בבית, אך ראו מה קורה
לאחות הצעירה, שושי, הנראית מכסימום
כמו חברתה הטובה של אחותה המפורסמת.
הדימיון החיצוני בין השתיים מסתכם
בכימעט אפם.

אור
ר בו ע! וליאורה הפעם.

אשת־בשורה אני לכם
שרעבי הצעיר, כלומר
(לבית סחה) ,שבו השלום והשלווה.
לא שזה הלך בל־כך חלק. רק לפני חצי
ושנה צילצלו שם פעמוני־החתונה, וכבר
זימן קצר אחרי־ינך נאלצתי לספר בצער
שהעניינים יגעים ,׳שהולכות שם מריבות,
שלא־יודעים־מה־יהיה. הבלה הצעירה אפי לו
עזבה את הבית למשך תקופה מסויימת.
והנה, מסתבר שכל זוג צעיר עובר
את זה.
״בהתחלה עמדתי על פרינציפים קטנים,״
מספר בועז .״כמו כל גבר מיזרחי. בהת חלה,
כשמתחתנים, תמיד יש חיכוכים על
מי שיתן את הטון בבית. אפילו הגענו
פעם לרבנות, להתגרש.״ אבל לא יצא
מזה כלום.
עכשיו זה נגמר. כל מה שצריך היה,
כנראה, זה רק ויתורים קטנים פה־ושם,
משני הצדדים.
וכמו שאמרתי — שלום ושלווה במעונם.
בועז אפילו החל מנסה את ידו בציור.
וכיוון שיום־השבתון של מכוניתו הוא יום
השבת, הרי לכם יום אידיאלי למעשי־יצירה,
מכל הסוגים.
מומלץ גם לקנות צבע ורוד, לציור

העתיד.

בועז וליאורה

שים לגבי התוצאות.
יהיו שם שמלות תרומות של הזמרות
ריקי נל, ג־׳דזי כץ ומירי אלוני, ושל
השחקניות יונה אליאן וציפי שביט,
ואפילו של האקסית של יהודה ברקן, הלא
היא הזמרת עדנה לב.
יהיו גם חליפות גבריות או דומיהן,
מנידבת־ליבם של המנחים מני פאר
ואבי בהט, הזמרים יגאל כשן וששי
קשת, ושל הגשש החיוור פולי.
אבל הצימוק שבעוגה הוא הפעם צימוק
אמיתי. מיליונר אמריקאי, שנתפס לרעיון,
הבטיח גם הוא לארגן לצורך המשימה
החשובה ממיטב מלבושיהם של, שימו לב:

ריצ׳ארד כרטון, ליז טיילור ודני
קיי, בתור סיפתח.

ובכן, מי בכם, שואפי הזוהר, מוכן,
למשל, לקנות שימלה של ליז טיילור,
המצטיינת דווקא במישמנים ובחוסר־טעם
מזעזע?

} בוטיק

לשושי, הלומדת באיי־בי־אס, והעומדת
להתחתן ב־ 24 במרס, ימלאו 18 שנה
בדיוק ביום החתונה, שייערך במועדון
קרוואן, ביפו.
״החודש יש לי גם צער וגם שימחה,״
סיפרה השבוע אמן של מירי ושושי, הדסה.
״בת אחת מתגרשת, השנייה מתחתנת.״
אבל המעניין שבעניין הוא שהצער
והשימחה בחודש הבא, לא יהיו נחלתה
הבילעדית של אם שתי האחיות.
אותם שימחה וצער עצמם יהיו גם מנת-
חלקם של מישרדי האמרגן פשנל.
כיוון שנחום שליט, גרושה המייועד של
מירי, הוא מנהל ההפקות של בידור־לעם
של פשנל, ואילו בעלה המייועד של אחד
תה שושי הוא יוסי מזור, בן ד ,25-.טכנאי
קול ובמה בהצגה סיפורי פוני, השייכת
גם כן לפשנל.
אז ״מזל טוב,״ ו״עוד יהיה טוב״ —
בחבילה אחת.

המציאות
את פתיחת הבוטיק המשותף של השחקן
יהודה ברקן והדוגמנית
פרב, שעליו בישרתי לפני שבועות אח דים,
יציין כניראה קול־ענות־גבורה.
סוף־סוף עלה מישהו על רעיון שאף
אחד עוד לא חשב עליו.
לחנוכת ביודהאופנה החדש, הבא עלינו
לטובה, מתוכנן מיבצע מיוחד, שלשמו
אורגנו ממיטב ביגדי הנוער הישראלי
והבינלאומי, לצורך מכירה פומבית.
אז קודם־כל, הכנסות המכירה תוקדשנה
למיפעל קרן־אור לצה״ל, וגם זו לטובה.
שינית, רשימת התורמים והתורמות מכובדת
מאוד, וגם, בינינו, מעוררת גל של נייחד

לבית

רחל נולד־

ליז טיילור
׳השימלה הכי מזעזעת

הנעוה מוח, נחדת־ננימין, שנואתה כנסיכה נ אגו ה, ה 3נ ה
את האגדה למציאות: היא ש״נת לצמוח החוג הנוצץ העולמי
על מה חולמת נערה קטנה, שאביה הקפדן, יליד
יוון, הוא כעל חנות קטנה לתבשיטים ברחוב נחרת־בנימין
כתל־אביב ¥
אולי על כעל עשיר־עשיר, ועל המון־המון בסן!,
ועל טיולים כבל העולם, ועל בית מפואר, ועל משרתים,
ועל ידידים השייכים להכרה העולמית הבי־הכי
נכוחה, דוכסים ונסיכים ואילי־הון.
יהודית מיזרחי חלמה על כל אלה. כמו רכות. אבל
כניגוד לרכות, כל זה התגשם בחייה.

האוב׳ -הבוול תוגיליונד
^ ל מורוקו״ הוא מועדון־הלילה
המפואר ביותר בנידיורק. זהו

המקום האופנתי ביותר, אליו באים כוכבי־קולנוע
ומיליונרים לשתות שמפניה, לסעוד
את ליבם ולרקוד לצלילי התיזמורת. כאשר
מישהו נכנס פנימה ומבחין במיקטורן בעל
הביטנה האדומה, המושלך כלאחר־יד על
אחד הכיסאות, נשמעת לחישה על־פני
האולם כולו :״הארבי כאן! הארבי כאן!״
דממה ריגעית נופלת, ואז אפשר להבחין

במילמול מהוסה המתפשט משולחן
שולחן :״הארבי רוניק כאן.״
האנשים הישובים אל השולחנות מפנים
ראשיהם המטופחים לצדדים, יהלומיהם
מבהיקים לאור הניברשות, וכל העיניים
בוחנות את המיקטורן המחוייט המוטל על
המיסעד הקטיפתי המפוספס. כן. אין ספק.
למיקטורן יש אמנם ביטנה אדומה מבהיקה,
ולכן ״אין ספק שהארבי כאן.״ ככלות
הכל, כל מיקטורניו של ד,ארבי, ללא יוצא
מן הכלל, מצמידים בביטנה אדומה מבהי קה.
ביטנה זו היא הסמל המיסחרי שלו,
תומתו, מקור־קיסמו.
הארבי עצמו ביקש שלא נזכיר
!שם מושפחתו .״כיום מסתובבים

כשהיתה נערה, נראתה כדיוק במו הנסיבה כ־ספר־האגדות
— יפהפיה, ותמירה, וכעלת שער בלונדי
הגולש עד למותניה. ואז הפכה למלכה — למלכת-
המים של ישראל. ולאחר־מכן למלבת־היופי של ישראל.
היא נקראה יהודית מזור, ונסעה לאמריקה.
מאז הגיעו הרכה ידיעות על יהודית, וכל פרטיה
הביוגרפיים החדשים התפרסמו כרכים. אף מה חושבת
יהודית על עצמה, על חייה ועל סביבתה ¥
את זאת גילתה יהודית עצמה לפני כמה ימים.

עולם המוני טרוריסטים,״ הסביר .״הם
מבצעים התקפות. אם מזכירים את שמך
בעיתון, זה מזמין צרות.״
הארבי הוא גבר ממוצע־קומד, בגיל
העמידה, בעל ראש מקריח ו״אישיות
כובשת״ .עובדה: אפילו אשתו אומרת
זאת. אשתו היא יהודית מזור.
המונית מביאה אותי אל מגרד־השחקים
שעל חוף הנהר המיזרחי, ליד בניין האו״ם
בניו־יורק. זהו אחד האיזורים היקרים
ביותר במנהאטן, מאחר שהוא משקיף על
הנהר .״כתובת מרשימה״ הינד, צורך חיוני
בעיני האמריקאים, המבקשים להם מקום
בפיסגת הסולם החברתי. כתובת כזו היא
חלק בלתי־נפרד מן המירוץ אל סמל ה מעמד.
אם תאמר לידידיו ,״אגי מתגורר

נערכה על־ידי העולם הזה. זה היה ב־, 1958
וחשבו שאני בת . 17 הם ממש נדהמו
כשסיפרתי להם, מאוחר יותר, שאני רק
יבת . 14 ארבע שנים לאחר־מכן, ב־, 1962
נבחרתי למלכת־היופי של ישראל ונשלחתי
לתחרות מיס עולם שנערכה בלונג־ביץ/
קליפורניה. הייתי אז בת . 18 כמו כל
מלכות־היופי של ישראל, הופעתי למען
המגבית היהודית, ובלוס־אנג׳לס הכרתי
גבר שהתאהב בי, כך נדמה לי.
״כשעברנו עם המגבית לנידיורק, כדי
להופיע שם, הוא טילפן אל הארבי —
הארבי זד, בעלי — וביקש ממנו לפקוח
עלי עין ולהשגיח עלי היטב. ד,ארבי טילפן
אלי, וביקש לקבוע פגישה, .האם נוכל
להיפגש מחר?׳ שאל.

אחדים להיווכח שאני באמת מאוהבת בו.
כשנפגשתי איתו לראשונה התרשמתי שהוא
מאוד, סימפטיקו,׳ חביב ואדיב מאוד,
ג׳נטלמן אמיתי.
״מה שכבש אותי במייוחד היה עקשנותו
הגדולה. כשד,ארבי מחליט להשיג משהו,
הוא משיג אותו, ולא חשוב מה יקרה.
בעצם, הדברים הקטנים הם שהביאו אותי
לכך שאתאהב בו. הוא היה שולח לי פה
פרחים, שם בושם, מטלפן אלי המון, מביא
לי מתנות בלי־סוף, מחלק לי מחמאות.
למשל, במשך התקופה שבה הופעתי מטעם
המגבית, הוא לא ד,ירשה לי לנסוע לנמל־התעופה
במוניות, .המוניות מזוהמות,׳ היה
אומר. לכן העמיד לרשותי את מכוניתו
ואת נהגו יום־יום, וכך הייתי נוסעת לכל

בכיכר האו״ם מספר ,870 בדיוק ליד הנהר,״
מניותיך יעלו בעיניהם מייד. ואם תוסיף
לכך ,״זה באותו בניין שבו גר ג׳וני
קארסון, המארח המפורסם של תוכנית־הטלוויזיה
הלילה,״ לא תאחר להבחין
בהערצה הנשקפת מעיניהם. ובייחוד אם
אתה מתגורר בפנט־האוז של אותו בניין.

,״לא,׳ עניתי, אני עסוקה.
,״ומחרתיים?׳ לא, גם מחרתיים אני
עסוקה 10 .הערבים הקרובים היו תפוסים
אצלי, ברציפות. מאוחר יותר סיפר לי
ד,ארבי שאפילו לא היה טורח להפציר
בנערות בעלות הצלחה כה גדולה. אבל
הוא היה סקרן מאוד לראות מי היא הנערה
הפופולרית הזו׳ התפוסה למשך 10 ערבים
רצופים. לבסוף קבענו פגישה לערב ו 11
ויצאנו יחד.
״בפגישה השלישית שלנו אמר לי:
,אינני הושב שארצה פעם להתחתן או
להתקשר שוב. אבל אני יודע שאם זה
יקרה אי-פעם — זה יהיה איתך!׳
״כעבור שלושה חודשים ידעתי שזהו
זה ! הוא היה עקשן גדול. לקח לי חודשים

מקום אליו הצטרכתי להגיע. לאט־לאט
זה החל לחדור לתוכי. שלושה חודשים
מאוחר יותר ידעתי שאני מאוהבת בו,
וכעבור חודשיים התחתנו בטמפל עמנואל.

פיסגת
ה ה צל ח ה

ך־ שוער לכוש-המדים פתח בפני את
ו 1דלת המונית. הוא הוביל אותי אל
דלת־זכוכית גדולה ופתחה למעני. אחר
כך ליווני אל דלפק־הקבלה, שם ישב שוער
נוסף .״את מי ברצונך לראות?״ בקע
קולו מתחת לכומתת־המדים. מששמע את
׳תשובתי, הודיע על בואי בטלפון הפנימי,
והורה לי לעלות במעלית לדירת הפנט האוז.
נער־ד,מעלית,
לבוש־מדים אף הוא׳ לחץ
על הכפתור, ואנו התחלנו מטפסים אל
קומתו העליונה של הבניין המפואר. חציתי
את המיסדרון הארוך, הגעתי אל דלת
המסומנת ״37א״ וצילצלתי בפעמון. אשה
לבושה מדי־׳שירות שחורים וסינר לבן
פתחה בפני את הדלת. היא הזמינה אותי
להיכנס והוליכה אותי אל הסיפריה .״שבי
והמתיני, בבקשה. הגברת תרד מייד.״
התיישבתי שם וסקרתי את החדר שמס ביבי.
היה זה חדר קטן, ספון לוחות־עץ,
!ובו ספרים אחדים על מדפים, באר סיני
מפואר בנוי בתוך העץ, ספה צרפתית,
פמוטים ספרדיים ושולחן שעליו תצלומים
ממוסגרים רבים. מצידו האחד תמונותיה
׳של יהודית מזור, זוהרת ויפהפיה בכתר
שלראשה. מצידו האחר — תצלומיהם של
הארבי ושל שני ילדיהם.
יסודית פסעה אל תוך החדר. היא נראתה
.תמירה וצנומה מאוד, ופניה חיוורים וזו הרים.
שערה הבלונדי שפע על כתפיה,
והיא היתה לבושה במכנסיים מתרחבים
מפוספסים אדום ושחור. תכשיטים ציבעו־ניים
תלויים בשרשרות־זהב הקיפו את
צווארה, פירקי־ידיה, אצבעותיה ומותניה.
היא קידמה את פני בחיוך. והתיישבה.
ביקשתיה לספר לי את סיפורה.

בחוג
ה סילון
ף• עלי, הארכי, היה כבר נשוי
9 פעם, אבל אלד, לא היו נישואין
טובים. הוא אף פעם לא רצה להיות בבית.
תמיד הסתובב בחוץ. היו לו ילדים בני שואיו
הראשונים, אבל הוא לא מתראה
אי תם. לא. הוא לא שומר על קשר איתם.״
הטלפון צילצל, ויהודית ניגשה ונטלה

נישואין
ב״טמפל״

ף ככן ״,פתחה יהודית ,״הכל ד, החיל
1/ /כשנבחרתי למלכת־המים בתחרות ש־

יהודית א1

ממת הגיס נח 1ד ,14 עם אגה ואחיה

על וקע גובלן מהמאה ה־ 18 יושבת אשת־החבוה בפנטהאוז של ב 1״ן המיליונרים
את השפופרת .״תו, שארלוט,״ אמרה
בגימת־ניצחון, ועיניה זוהרות ,״מה שלו מך?״
אחר החלה מנהלת שיחת-ינשים
ארוכה, רצופת שמות אנשים ושמות מקו מות,
והיכן נפגשו איתם ומתי היו בהם.
״זו היתה שארלוט נאירכוס,״ חייכה אלי
יהודית בהבעה של ניצחון, בהניחה סוף-
סוף את האפרכסת במקומה .״זוהי אשתו
של איל־ד,ספנות היווני. גם צ׳ארלס קלור
צילצל הבוקר, מייד לאחר שהגיע לניו־יורק.
אנחנו יוצאים לסעוד איתו מחר.
״יש לי די הרסה ידידים כאן. בין ידידי
האמריקאיים ישנה גם מישפחת פרקאם,
בעלי רשת החנויות אלכסנדר בניו־יורק.
אנחנו מתראים איתם לעיתים קרובות. גם
פולי ברגן, השחקנית, היא ידידה שלנו.
אבל מרבית ידידינו אינם אמריקאים. בכל
ישנה, בחג־המולד, אנחנו טסים לאקאפולקו.
יש לנו שם בית, שאנחנו שוכרים מדי שנה
לחג־המולד ולראש-השנה. בכל חורף אנחנו
שוכרים אותו בית למשך שלושה שבועות.
יש חוג של אנשים הנפגשים באקאפולקו
בכל חג־מולד, ואלד, הם ידידי הטובים
ביותר. הם באים בעיקר מצרפת, מכסיקו
ואיטליה. אנחנו עורכים מסיבות רבות,
אבל הן אכסקלוסיביות מאוד. לא כל אחד
מוזמן למסיבות האלה.
״אבל את רוב הזמן אנחנו מפלים בניו־יורק.
אני נוסעת הרבה מאוד, בייחוד
בחורף. פעמיים בשנה אני נוסעת לעשות
סקי בשווייץ. אחר־כך, בקייץ, אנחנו
שוכרים בית בווסט-האמפטון, ומבלים שם
על חוף הים. לעיתים קרובות אני גם
נוסעת לתצוגות־אופנה בפאריס. אני גם
נוסעת הרבה למכסיקו־סיטי, אני משוגעת
!אחרי העיר הזאת. כל הנסיעות האלה
גוזלות הרבה מזמני. במרבית הנסיעות
בעלי אינו מתלווה אלי, מסיבות שונות.
הוא, למשל, לא אוהב להחליק, לכן אני
נוסעת לשווייץ לבדי. הוא גם לא אוהב
לשוטט בחנויות, ולכן אני עורכת את
הקניות שלי במילאנו ובפאריס לבדי.
בזכות כל אלה, היחסים שלנו יפים ונוחים
מאוד. בעלי לא יודע מה זה לקנא. אין
בו אפילו שמץ של קינאה !

תיכנון

לבעל

א דכי עוסק בעיסקי־הטכסטיל.
) 1 / /הוא אורג בדים מחוטים גולמיים,
במיפעלים שלו שבקרוליינה הצפונית והד־

רומית. הבגדים שלו נמכרים במחירים
.נמוכים עד בינוניים. לפעמים אני עוזרת
לו לתכנן את הסיגנונות שלהם הוא זקוק.
אחרי שהתחתנתי, עבדתי כדוגמנית בסוכ נות
פורד, והצלחתי מאוד. עבדתי שם
במשך שנתיים וחצי. כשנכנסתי להריון,
למדתי בקורסים תיכנון אופנה. זה מה
שעשה אותי המתכננת של הארבי,
״הגיל של ילדי? נראה ...פתי עכשיו
בת שבע וחצי בערך. בני בן שלוש. ילדי
מדברים אנגלית וצרפתית, אבל לא עברית.
עדיין לא לקחתי אותם לביקור בישראל.
אני חושבת שהם עדיין צעירים מדי.
שאלתי את יהודית על חייה בישראל,
על ריקעה. התעניינתי לדעת אם המעבר

המידות האירופאיות הולמות יותר את
גופי. אני גם מתעמלת פעמיים בשבוע.
זה עוזר לי מאוד לשמור על הגיזרה.
״בצורת־החיים שלנו כרגע, אנחנו מקיי מים
קשר עם הרבה תורמים לישראל, אבל
איננו מקיימים שום גינוני-מסורת יהודיים.
אבי, למשל, בא ממישפחה אפיקורסית
לגמרי. הוא למד בבית־ספר של כמרים
ביוון. זד, היה בית־ספר נוצרי דתי. גם
אחיו למדו באותו מקום לפני שעברו
לצרפת. אף אחד מהם לא ידע הרבה על

מאח

מידה ויינגארטן
מן החיים בישראל אל החיים בניו־יורק
היה קשה לה.
״לא, לא, כלל לא,״ הושיטה בפס קנות
.״לא היה שום מעבר. גדלתי
בתל־אביב, שם סיימתי את בית־הספר
היסודי, ואחר־כך המשכתי את לימודי
בבית־הספר פיטמן. כשהרגשתי שאני צרי כה
לעשות גם תעודת־בגרות, למדתי
בבית־ספר־ערב. לא הספקתי לשרת בצבא,
מפני שבגיל 18 נבחרתי למלכת־היופי של
ישראל. ואז באתי הנה, לאמריקה. זמן
קצר לאחר־מכן התחתנתי.
״בגלל הנסיעות הרבות שלי, והעיסוקים
השונים, אני תמיד עסוקה. אף פעם אינני
משתעממת. גם הטיפול בבית הגדול הזל,
גוזל זמן רב. צייד לקנות כל־מיני דברים,
׳ולזמר למשרתים מה לעשות. אני מארחת
הדבר, בבית. יש לי שלושה משרתים,
שעוזרים לי בהכנות למסיבות ולסעודות־ערב.
אני גם מקרינה סרטים בבית. יש
לי מקלט־טלוויזיה עם קסטות, ואנחנו מר אים
לאורחים שלנו סרטים נבחרים. יש
לי סירטי־מוסיקה מוקלטים משלי, ואני
גם מקליטה בעצמי. יש לי המון חברות
:שבאות מאירופה לבקר, ואני נפגשת איתן
לצהריים במיסעדות, או שאנחנו יוצאים
:בערב לסעודה חגיגית.
״את בגדי אני אוהבת לקנות באירופה.
הבגדים האמריקאיים רחבים מדי בשבילי.

היהדות. כך גדלתי מבלי ללמוד הרבה על
המסורת היהודית מהורי. גם בעלי לא
מחזיק מכל הדברים האלה, לכן אענו
חיים לפי מיצוות הדת היהודית. איננו
מקיימים שום חג מחגי־היהודים ואיננו
הולכים לבית־הכנסת. אני דווקא מאוד
׳בעד זה, מפני שאין לי שום יחם למסורת.״

מ שרתים מגדלים
א ת הילדים

ך* מנו ממושבינו ונכנסנו אל חדר־
\ /המגורים. שם, על הקיר, תלוי היה
שטיח מרוקם בן המאה ד,־ 18 ומתחתיו
ספה צרפתית, שולחן נמוך וכיסאות אחדים.
החלונות הגדולים השקיפו על הנהר. בצד
החדר ניצב פסנתר־כנף, ומעליו ניברשת.
האווירה בחדר היתד, רישימית למדי.
״מעצב־פנים סידר לי את הדירה,״ סיפ רה
יהודית .״את רוב הרהיטים קניתי
בגלריות פארק־בנט. הרבה דברים גם
קניתי באירופה. רק עכשיו רכשתי חדר-
׳אוכל אנגלי. בעצם, זו תערובת של סיגנון

אנגלי וצרפתי. יש לי שם שטיח פרסי.
רוב הרהיטים בחדר־המגורים הם צרפתיים.
אני רוצה לסדר את הדירה מחדש, אבל
אעשה זאת בשנה הבאה. השניה נסענו כל־פך
הרבה, שיפשוט לא היה לי זמן.״
״ומה את עושה עם הילדים כשאת
נוסעת?״ שאלתי.
״הו, הם נשארים עם המשרתים,״ השיבה
בפשטות .״המשרתים מטפלים בהם. פעם
אחת בשנה אנחנו נוסעים עם הילדים
לווסט־האמפטון, מחוץ לניז־יורק. אנחנו
שוכרים שם בית, ושוחים ומשתזפים.
״גם אחי גר עכשיו בניו־יורק. אני גאה
מאוד באחי. כשהוא בא לניו־יורק, בעלי
ד,ארבי נתן לו עבודה במיפעל שלו. אבל
!המשכורת היתד, נמוכה מאוד. חודשיים
אחר־כך הוא בא אל ד,ארבי ואמר לו:
,תודה רבה לך. אני אסיר־תודה על עזרתך,
אבל עכשיו הציעו לי עבודה יותר טובה,
ואני עוזב.׳
״הוא עבר לעבוד אצל אדולפו, מתכנן-
האופנה הידוע, שעוסק בכובעים. הוא
הצליח אצל אדולפו כל-כך יפה, עד
שהציעו לו לעבור לעבוד אצל קנת ליין,
ד,תכשיטן האופנתי. קנת ליין הוא זה
שיוצר את כל התכשיטים היקרים בדמויות
של חיות. אחי מתגורר עכשיו בדירה
גדולה בסנטראל־פארק הדרומי. זוהי אותה
דירה שבה גרנו אנחנו אחרי שהתחתנו,
דירה אלגנטית ומאוד, שיק׳.״

מ סי ג ה
ביום־כיפור
** יצדהרגשת בזמן מילחמת יום הכיפורים?״
שאלתי את יהודית.

״הרגשתי נורא, נורא! באותה שבת של
יום־כיפור היינו במכסיקו־סיטי. ידידינו
המכסיקאים ערכו מסיבה גדולה לכבודנו.
לפני המסיבה הלכתי למספרה, והיו שם
כמה ערבים, ושמעתי אותם מדברים ומז כירים
את ישראל. אבל לא הבנתי על מה
הם מדברים. אחר־כך הלכנו למסיבה.
״בילינו יוצא מן הכלל. לפתע ניגש אלי
ישראלי ושאל אותי, :שמעת משיהו מ אמך?׳
כששאלתי מדוע, אמר, :דיברת
היום עם אמך בטלפון?׳ השבתי לו, לא,
אינני מדברת עם אמי יום־יום. מדוע?
והוא אמר, :המילחמד.,׳ לא היה לי מושג
על מה הוא מדבר, אבל הרגשתי נורא.
״אחר־כך, כשחזרנו לניו־יורק, הרגשתי
עוד יותר נורא.״