גליון 1905 מתאריך 6 במרץ 1974

פ־דטד הגסיסה עול האחראי למחדל
תוך נס* נואש להציל מעמד

--אנשים רכים הופתעו בוודאי מששמעו במהדורת החדשות של
יום ב׳ בחצות על התמוטטות אגף מבניין מגורים בשיכון בבלי בת״א׳
אך ידוע כי לפחות קבוצת אגשים אחת לא ראתה בתקלה זו תופעה
מקרית, או בלתי־צפוייה — וכוונתנו לציובור קוראי ״העולם ה־ס20״.
התהליך האיטי שהצביע על ההתמוטטות הצפוייה, היה גלוי לעינינו,
למרות ישיסבת הטיח העבה אשר ניסו למרוח על היסודות הרעועים
כל אותם עסקנצ׳יקים ופרוטקציונרים
דתיים, וכבר בחודש מאי שעבר (״העולם
ה־ 200״ 242644־ )03 יצאנו ב־סידרת
גילויים אשד חשפה את השערורייה
בכל עוצמתה. היה צפוי כי
פקידי מישרד־הביטחון ייחלצו לעזרתו
של משה דיין, אשר להיטותו אחרי
נשים עתיקות מנעה ממנו לפקוח עיין
:אל הסכנה האורבת, ויטילו מערכת
!איפול כבדה אשר תשתיק מייד כל
מחאה עיתונאית בנושא.
וכך הופתעו קוראי ״העולם ה־200״
למצוא לפני שבועיים (״העולם ה־200״
33450־ )053 ידיעה מקוטעת אושר ביש רה
ברמזים על ההתמוטטות הצפוייה.
מאחר ולא יכולנו להשתמש בשם המפורש
שיכון בבלי (כיוון שכל מילה
שכללה את הפועל בבל צונזרה באכזריות)
,השתמשנו באליגוריה והזכרנו
פרשה ידועה שאירעה בשלהי
המאה ה־י״ט — פרשה הקשורה בהתמוטטותה
הנודעת של קשישה אל מונית
בפינת הרחובות הרצל-לוינסקי,
:סמוך לתחנה המרכזית. לבד משם הגליון
91592־02
רחוב, שהוסווה מטעמים מובנים, דייקאומץ
בזול ניוון
נו בכל העובדות והפרטים, והקורא
הנבון הצליח ללא ספק לקלוט את
משמעות השחיתות שנחשפה בפרשת בבלי>-יין.

* \ 7שר הע\ת>קה
מוכן כי איש לא הזכיר את העובדה כי היה זה הד״ר זוארץ
הראשון שחשף ב״העולם ה־ס20״ את הפרשה — שכן קשר השתיקה
עודנו בעיצומו, וחיילינו ממשיכים לקבל למוצבים את על־המשמר והצופה.
אך אנו התנחמנו במכתב שקיבלנו מחייל אלמוני, ואלה דבריו :״ד״ר
זוארץ היקר, כמי שלחם תחת פיקודך (כיתד )2 .בסיירת הנודעת זאבי
דלילה בתקופת מילחמת הצפון והדרום, מילחמה בה נפצעת, אך
המשכת להילחם, הריני מודיע כי אני קורא את עיתונך בעניין, ואף כי
איני מסכים עם דיעותיך, אני איתך.״

ך כו כתוף. שתי המלים הן
1מסמלות תקופה.
הכו בתוף. שתי מלים רוויות דם
וכאב. כאבו של התוף. דמו של
המכה.

מכתבים

אנשים

׳ 8נראה
אותכס לאורי אבנרי הזד.
אתה אפילו יותר גרוע מהערבים
ימ״׳ש. נצח ישראל לא ישקר,
אבל אתה כן. העם היהודי ניצח
דברים יותר גרועים ממך.
צערא לפום אגרא מייא קיש־קיש
בלגינא.
תלך מפה!
נראה אם יהיה לכם האומץ לפרסם את מכתבי זה.
כורה, נם־ציונה

פר!חתם
את עיני

הפעם באמת
התעליתם על
עצמכם. פקחתם
את עיני. תודה.
המשיכו.

כלינדר
י. כלינדר, רמת־פיזלון

להד״ם מעולם בגליונכם מם׳ 1974 נמסר כאילו
תפסה אותי אשתי עם המאהבת
בדירת־גג בצפון תל־אביב, וכי
אמה של חמתי תלשה את אחת
מאוזניה של פילגשי הלסבית, דבר
(המשך בעמוד 3טור )3

כשגילה אכינועס גרפעם,
מנכ״ל שיהוק־ופיהוק, התול-סיאמי
בכוסית המרטיני שלו, לחש לאש תו
חיותה :״אף פעם לא ידעתי
שזית עושה מייאו
! 8בכנס קציני חינוך של
פיקוד־המזרח שאל קצין המטה
צבי (צביקי) תופת :״מה ההבדל
ומה המשותף בין ד״ ר לי*
ווינגסטון לבין המח״ט אכרהם
(אברשה משלא נמצאה התשובה,
סיפר צביקי שהמשותף הוא
ששניהם באפריקה וההבדל הוא ש־ד״ר
ליווינגסטון אמר ״סטן־לי״
והמח״ט אברהם אמר ״קלצ׳ניקוב־לי.״
המסובים פרצו בצחוק רם.
1קורת־רוח נגרמה השבוע
לצופים במישפט ,,והמדינה נגד
יוסקה״ ,עת קם התובע וקרא ברגש
רב :״הצילו נפש בישראל!״.
הנתבע, יוסקה אכדיה, שהוא
מציל במיקצועו פשט בגדיו וזינק
למים הצלולים: .אמר השופט נחמן
אונטערוולט בחיוך :״לא
כל טובע הוא גם תובע.״ הצופים
הגיבו בצחוק רם.
81 למערכת חדשות הספורט
נכנם באחת הלילות השיכור הידוע
מקם (אקסטרה) פיין וביקש
כוסית קוניאק. לעורך-הלילה המופתע
פזי שלושער הסביר מקם

ך* אשר ישכנו בכנסת, אמר
לנו ח״כ צימבלברג )2״למה
אתם מתעקשים ן מה עשינו לכטו״
ענינו לו באימרתו המפורסמת של
פליניוס( )3מאה 2לפנה״ם) :
״השיירה נובחת — הכלבים עוברים.״
לאחר מכן, במזנון, לחץ
הח״ב את ידי בחמימות. בחשאי.

ידענו ככר אז.
אמרנו לא פעם שלהבות בתוף
הוא נישקם של הפחדנים. של
התבוסתנים האמיתיים. אך כרגיל
אין נביא בעירו. אלה שישבו קרוב
לצלחת אטמו אוזניהם והתמוגגו.
השמש זרחה והתוף הוכה.

כרגיל.

כרגיל.

מר, כזמנו, המרשל פון־
ו 1קלאוזביץ )1״המכה בתוף
אינו שומע את חצוצרות האדיב.״
בשינוי קל תהלום האימרה את המצב
הפוליטי בישראל — ״המכר.
בחצוצרות אינו שומע את תופי
י) מצביא גרמני ידוע, ממציא
האסטרטגיה.

האדיב.״ אנשים זקנים לא מבינים
זאת. אנשים צעירים מבינים.
כרגיל.

^ ך אנו נרים קולנו.
יירשם בהיסטוריה שהיה מי
שהרים את קולו. הרמנו קולנו אז.
נרים קולנו עתה. נרים קולנו גם
בעתיד.

תושבי מונפלייה מכים
בתופים עם הפרחת
הכדור הפורח הראשון
במאה הי״ט.

נכה כתוף.

־) ח״ב מן הליכוד, שחרף חילוקי
הריעות שררו בינינו יחסים
אישיים מצוייניס.
י) היסטוריון רומי. אבי האפולוגטיקה
המודרנית.

ה תו ב ע זעק להצילו ,,הדג מילא
פיו מים, אבל

ז׳אק־איכ אז נתגלה
שניץ־אל וינאי,

שחשב בטעות כי נכנם למערכת
חדשות הספירט. עובדי הדפוס פרצו
בצחוק רם.

! מאורעות מרתקים אירעו
לפרשן הנודע
שעה שנסע בלאנצייה 6000 ההד־שה
שלו לחפש בנקומאט פנוי.
להפתעתו הרבה היו כל הבאנקו־מטיס
בעיר מקולקלים .״אפשר
לחשוב שספיר הגיע גם הנה,״

אמר וינאי, לקול צחוקם הרם של
הבאנקומטים.

מי שלא שמע על ההעלאה
האחרונה במחירי השמפו היד, דווקא
ספר הצמרת הנשי
ששון, ספרם ואיש־סודם של יפה פיות
דיזינגוף. הוא ניגש לקנות
שמפו־ביציס בחנות בתל־אביב ו־כשהגיש
למוכרת שטר של עשר
ל״י פרצו כל הנוכחים בצחוק רם.
! 8פגישה מרגמות היתד,
ה שבוע
בין המשורר הבוהמי לוי
לוי לבין הסופר הנווד כהן כהן
שלא התראו מזמן. הנוכחים פרצו
בצחוק רם.

צחוק, צחוק, חבל...
• שינוי ערכים — כאשר של הכלכליות תוכניותיו לגר
הופכות
כ ר־ ל ב

הפרייה מלאכותית —
התיזמורת הפילהורמונית.

ךןןןן בן־משה חגגה את
111 1ברית המילה של בנה
בכורה איתן (איננו בתמונה) .במסיבה
העליזה השתתפו (מימין לשמאל)
התעשיינים דן ברוב ומשה
(מויש) גנן הזמר־בדרן אבנר בראשי
וכן דוגמנית הצמרת לילה בן־
יום והשחקן הידוע דן אלידן.

• ממשלת מיעוט —
כאשר ח״כ אחד הולך פי ״
שען, הולכת כל הממשלה

קאקען.
• מדוע מחדל ז — כי
המח דל.

ך* זבנית בסופרמרקט הגדול
1 1לא האמינה למראה עיניה[
מנהל־המכירות, אמנון לוקוס (,)38
עמד במכנסיים מופשלות מאחורי
שולחן העבודה שלו ובעל במר׳(
קרפיון צעיר. הזבנית, דינה מושט
( )17 פרצה בצרחות.

* תביעת־גירושין

ל העניין לא היה מתגלז
סלל, שכן לוקוס השתיק או
מושט בהעלותו את משכורתו, ב־
״0/סל. אולם כשהגיע באותו יונ
הביתה גילתה אשתו, דיצה ()29
קשקשים במכנסיו.
בחקירה שערכה לו נישבר הבעל,
גילה את האמת המרה. ה־אשד,
פתחה מייד בהליכי־גירושין
וכך יצא המעשה לאוויר העולם.

* מי הוא
הקרפיון?
ך* מיבצע מיוחד עלה ביד
צוות הסיקור שלגו למשוו
את הקרפיון שנאגם ממיימי היר

האח רו ת התייא שו
ו הי א ציפתה וזכ ת ה
ך• א תמיד האירו וזחיים ללקר־
/דה ויטגנשטיין. היום, שעה
שיושבת היא בפתיח חנותה, יכולה
לקרדה להשקיף אל עיברה ולחייך.

מי היפוה את ביצית הצמות?

חמישקאית דחטונית
לחייך ולזכור בתוגה את כל אותן
,שינים ארוכות ומרות שחלפו בלי
שוב.

איך, איך, איך תיראה רוחק׳ה
בן ידיקט, הדוגמנית הדקיקה, ב

גורל איום

חליפת הריון?
מתפלאים, אה? הרי רק לפני
חודש סיפרנו לכס על החתול השחור
שעבר בין רוחק׳ה ובעלה
יוסקה קטרפיליר, בעל רשת
הבוטיקים לעבודות עפר, והיום
בעל עז באמסטרדם. אז מה פתאום
היא בהריון?
אז הסיפור הוא כזה: רוחק׳ה
שנפלו פניה, כמו שאומרים, מצאה
תנחומים בזרועותיו של תעשיין
ידוע מענף.הנעליים, ומזה חודשים
מיספר לא נראתה בבית־המרקחת
הסמוך לדירתה. גניקולוג יודע־דכר
לחש לנו באוזן שמחזור

^ גשתי לראשונה את הנרי
( 2 הרנציו גליקשטיין — יבואן
הפלאטפוסים הידוע, כפי ש־לקרדה
מכינה אותו היום בחיבה)
בעם חורף. היה זה יום חורפי
׳ורטוב במיוחד• ממש גשום. כל
הזמן טיפטף וטיפטף, ואז קרה
הדבר,״ מסבירה לקרדה בגילוי הלב
האופייני ליה ,״אז קיבלתי ויזה
וזכיתי לעלות לארץ — אני ילידת
עפולה, כפי ׳שוודאי ידוע לך.״

ה מ שו ל ש הניצה בחיי שזהו הסיפור הרומנטי
ביותר ששמעתם עד היום ועד
בכלל.
זה משהו מאוד משולשי ומאוד
מאוהב. וככה הוא הולך: צלע
(^) במשולש הניצחי היא צלעו
של שחקן ידוע 8אשר נראה
לאחרונה מסתובב עם אשתו ( )0
של חברו הטוב ביותר 8אם
ניקח בחשבון את היחסים המעורערים
בין פילגשו הקבועה

קון. הקרפיון שלמד*,׳ בן למשפ־הה
דתית אמידה, אינו בה תמים
כמו שניתן היה לחשוב.
חקירה מיוחדת שלנו העלתה ש־
׳הקרפיון התמיכדלמהאה נהג מזה
* בגלל היותו קטין — השם בדוי.

לכל נערה: מה שחשוב בחיים זה
האופי ולא השייכל.״ כך הגיעה
לקרדה מאשפתות לגאולה ומשבח
ליום־טוב.

^ חלום ופישרו

ך 1מרות התנכלותם של ה־
שילטונות הבריטיים הצלח תי
לקבל עיבודה, הודות להשבלתי
ולנימוסי הטובים, וכך החילותי
לעבוד בתור פועלת בקיוסק. עבודה
קשה ומייגעת מאוד. מכרתי
גזוז חמוץ וגזוז מתוק. באותה שנה
זכיתי בפרס שלישי בהחלקה על
הטוסיק, בתחרות שנערכה בפתזד
תקווה. כששבתי לתל־אביב, ניגש
הנרי לקיוסק וביקש גזוז מתוק.
מייד ידעתי שהוא מאוהב בי.״

הצמרת של דוגמנית־הצמרת מבושש
לבוא. אז מה עוד צריך בן־
אדם בשביל להתחיל לחשוד במשהו?
מה עוד שהבחורה העלי־גם
החלה לעיין בזמן האחרון
בספרות מיקציועית, ואף הזניחה
את טיולי הצהריים עם כלבתה האהובה
וימפי.
ועל זה כבר נאמר: צוחק מי
שצוחק אחרון.
לביו אשת הבמאי 0הנמצא
בחו״ל (״לרגל עסקים״) ,נוכל
לנסות ולגלות את היחס שבין

ועכשיו נוסיף לתמונה את ה משיק
113 שנראה לאחרונה
מעמיד חוצה״זווית, ולא נותר
אלא לנחש איזה זווית הוא חצה...

כימה שנים לפתות גברים מכובדים
ונשואים ולאחר מכן סחט מהם
כספים באיימו שאם לא כן יגלה
הכל לנשותיהם.
כשנודע הדבר לדיצה לוקוס
ביטלה מיד את תביעת הגירושין
שהגישה.

קשקש

ן* ן ניראתה לקרדה ככל אישה
\ 11 עמלה בישראל, ובילתה
ימים כלילות בבכי־תמרורים על
מר גורלה כאישה, כאם, וכקיוסק־אית
בישראל. גופה הקמוט מסמל
את מצבה הנפשי הרעוע בימים אלו.

ך* יום לקרדה היא אשת חברה
| 1ידועה ובעלת חגות מליחים
משגשגת .״הגרי קנה לי טבעת
יהלום, וכתבו עלי בשני עיתר
נים. אם תשאל אותי, אני אומר

(המשך מעמוד ,2טור )1
שהביא לגירושי ולמסירת ילדי למיסיון.
ובכן,
לתשומת ליבכם: מזה
שנתיים אני נמצא בריו דה־דנירו
בשליחות קופת־חדלים. מעולם לא
הייתי נשוי, והנני ותום. וחשוך־
ילדים. אימה של חמתי נפטרה
בשנתה כתוצאה מחלום־בלהות.
אבקשכם לפרסם התנצלות מיידית.

פאכלו דל־פלאטה,

כף התיקווה הטובה.
העובדות המופיעות בכתבה
נבדקו בקפדנות, ואנו חוזרים
ואומרים: למרות אי־דיוקים בלתי-
משמעותיים אלה, שיקפה הכתבה
את רוח המציאות.
תמרורים ניפטר •

.בבז ב בס

* המנוחה והנחלה

ך! 11ן ן *לקרדה היא אשת חבו
! 1רה מן המעולות המקפידה
על לבוש אופנתי (הכובע שעל
ראשה הוא מתוצרת פקס מק־טור
פריז) ומגדלת את בנותיה ברוח
התקופה המתירנית. כמובן, שהשינוי
במעמד גרם גס למיפנה
חיובי ומשמעותי בצחות עורה.

מאשתו,

לאתר

מחלה ממושכת, ד״ר עמנואל
שפיץ (קודקוד) .ממקימי ה-
תלפ״ב בתקופת הבריטים. נותר
ערירי ועשיר.

נישא. להתאבד, איש ה־

תברה האיטלקי ויטוריו דה־שמונצם
47 לאחר כישלון גירושיו
עם הרזנת דונה־פינצטה

התאבדו. בשנית, רומיאו
ויזליה קאפולט >קפלן)
לאחר ביקוד בהביטה.
הקיא • ברכבת, בדרכו מחיפה
לנהריה, ליד קיבוץ כברי
(מאוחד) כלבו האציל של זלמן מראשוני קצלנבוגנרבורגר,
מבקרי הכרטיסים בקו חיפה בה־ירייה.
קיאו כלל חתיכות תירם,
קליפות עגבניות ורקיקי בונזו.
חלה • מתוקה עם צימוקים
וסומסום הרבה יותר טעימה מסתם
הלה.

** י שקורא את ״דברי ימי אנגליה״ לצ׳רצ׳יל, חש בנימת הספ־קנות
המפעמת בין דפיו. כמוהו כמוני חש האיש הזה כיצד עם
כפוי־טובה וקצר־זיכרון פונה לו עורף.
כמוני כמוהו שואלים אנו למה ז (ראה תמונה).
כשנכנסנו לכנסת ידענו כי תקום מולנו קואליציה אדירה שתבקש
את דמנו. רבים מבין חברי הכנסת ראו בדמיונם מעין מפלצת אשר
תחדור אל מתחת למסווה השקר והצביעות ותחשוף את ריקנותם.
שלוות־רוחם נהרסה, אך לא יעל ידי מפלצת, ותעדנה החברויות
הרבות שנרקמו בינינו ובין ח״כים אחרים.
הרסנו את שלוות רוחם משום שהיינו חייבים להרוס זאת.
כמי שהרובה אינו זר לו וכמי שלחם כנגד האוייב המצרי במשלטי
הדרום, היינו מחוסנים בפני מלל ריקני וקנוניות שפלות. אני זוכר
שבן־גוריון הסב אלי את מבטו, הרים גבותיו ותהה. חייכתי לעומתו
(המשך בעמוד )336

כעבודת הוועדה ויוצרים אווירה לא נוחה
סביבה.

קיף

ש ב תון הרכב
בוטל ה ש בו ע
שבתון הרבב שבשבוע שעבר הוגבל
ל־ 12 שעות ליממה. יבוטל גליל החל מיום
שישי השבוע, ה־ 8כחודש.
ההחלטה על-כך התקבלה כישיבת הממשלה
כראשית השבוע.

ו עד תאג רו ט ־
ל פ חו תעד אוגו ס ט
עבודתה של ועדת אגרנט לא תסתיים
לפני חודש אוגוסט, לכל הפחות.
חמשת חברי הוועדה ככר הספיקו להתמחות כחומר׳
בצורה המדהימה את אנשי־הצבא המיקצועיים
המופיעים בפניהם. מאחר שמנוי וגמור עימם לרדת
עד לעומק העניינים שנמסרו להם, כפי שנהוג במיש־פסים,
אין כל סיכוי שיסיימו את עבודתם לפני מועד
זה — וייתכן שעם התרחבות מעגל־התענייינותם יארך
הזמן עוד יותר.

הא הוז הר
טשהד**ן*
שמועה עקשנית (אך כלתי־מאושרת)
עשוייה להטיל אור חדש על החלטתו ה־פיתאומית
של דיין לפרוש מתפקיד ישר־הביטחון.
לפי
חוק !ועדוודזהחקירה, חייבת הוועדה להזהיר
אדם המופיע !בפניה, אם הגיעה למסקנה שעבודת
הוועדה עלולה להטיל בו דופי חמור. במיקרה זה
נאמר לאיש שהוא זכאי למנות לעצמו פרקליט,
שישתתף בעבודת הוועדה כדי להגן על ענייניו, לחקור
עדים. וכד.

השמועה אומרת שאזהרה בזו נמסרה
למשה דיין.

חוג א קד מ אי ם
ד מ ען אי חוד
לפחות בשתי אוניברסיטות התחילה פעילות של
אנשי־סגל, במטרה להקים תנועה ציבורית שתלחץ
על תנועות־השלום השונות להתאחד במיסגרת תנועה
פוליטית משותפת.

כוונת אנשי־הרוח היא שלא להשאיר
את היוזמה כידי מנהיגי המיפלגות והתנועות
המאורגנות, אלא להפעיל את דעת
הקהל לאיחודן.

אפויה פ רי ש ת מפ״ם

הבוק עלו האשרא

מהמ ער ךבהסתד רו ת

ל קו ״וו דלק

ראשי הגוש בהסתדרות עורכים עתה התייעצויות
קדחתניות כיצד לשמור על עמדותיהם בהסתדרות.
תוצאות הבחירות נתנו 58 אחוזים למערך העבודה—
מפ״ם כשגם לרפ״י וגם למפ״ם יש 12 אחוזים שלמים
בתוך המערך. פרישתה האפשרית של אחת מסיעות
אלה מן הקואליציה הממשלתית, משמעותה המיידית
היא נקיטת עמדה אופוזיציונית נם בהסתדרות.
למפא״י ואחדות־העבודה ישארו רק 46 אחוזים
אם תפרוש אחת מהסיעות. יחד עם העובד הדתי
והליבראלים העצמאיים יופלו -אמנם להחזיק ברוב
מיספרי, אך לא לזמן רב.

לשכחהשל גו לדה
מחוגי ועדת־אגרנט החוקרת את מחדלי מילחמת
יום־הכיפורים, פנו אל ראש־המטשלה בתלונה חריפה
על ראש לישפתה, אלי מזרחי.

נגד מזרחי הועלו טענות, בי הוא מפיץ
שמועות, המוצגות בהדלפות מדיוני ועדת־אגרנט,
אשר לטענת המתלוננים פוגעים

כקרוב יוכלו כעלי־רכב לקנות דלק ב
תחנות-הדלק תמורת המחאות בנקאיות עד
לסכומים של 70ל״י.
עד פה נהגו הבנקים לכבד המחאות שניתנו
לבעלי תחנות הדלק עד לסכומים ישל 40ל״י, אפילו
אם החשבונות של !בעלי ההמחאות היו ביתרת חובה.
מאז העלאת מחיר הדלק, טענו בעלי התחנות, כי
הסכום אינו מספיק לבעלי הרכב, תבעו להכפילו.
הפנקים הסכימו להסתכן ולהתחייב לכבד המחאות
עד לסכום של 70ל״י בלבד.

הלחץ העצום של ועדי העובדים הגדולים,
הנמצאים תחת שליטת רפ״י כסקטור
של התעשייה הצבאית, האווירית
ומישרד-הכיטחון ושל מפ״ם כגוש דן ובריכוזי
התעשייה הגדולים — עלולים למוטט
את הוועדה המרכזת ואת הרוב הזעום עליה
היא נשענת.

מקור סכנה נוסף לרוב זה נשקף מחוגי האיגוד
המיקצועי המושפעים ע״י אחדות־העבודה והנאמנים
עדיין ליצחק בן־אהרון.

ייתכן מאוד, כתוצאה מתחזיות אלה,
שירוחם מיטל ינסה לשכנע את הבוסים
במיפלגתו לצרה לוועדה המרכזת את הליכוד
הימני ולאנה ע״י כך את רפ״י, שתאלץ
אך היא להישאר בוועדה.

התוצאה הבטוחה ממהלך זה: מפ״ם תפרוש מן
המערך בהסתדרות והאופוזיציה השמאלית והרדיקלית
תהווה כ־ 20 אחוזים מול ריכוז ימני־סוציאלדמוקראטי-
דתי של כ־ 80 אחוזים. מסיעות ההסתדרות.

התר בו
גני בו תהדלק
מאז העלאת מחירי הדלק, התרבו התלונות של
בעלי מכוניות על גניבת־דלק ממיכלי מכוניותיהם.
המתלוננים הם בעיקר בעלי מכוניות גדולות שמיכלי
מכוניותיהם מכילים דלק שווי של מאה לירות
ומעלה•

גנבי הדלק שהסיבון הפך להיות להם
בדאי, עוברים בין חניוני המכוניות, גם
לאור היום, ומרוקנים כעזרת צינור ומיכל־דלק
ממכוניות שמיכסי מיכלי-הדלק שלהם
הם ללא מנעולים.

40אלףל׳׳ -

מי ב רו למוהל*
התא חדו תדבדורגל
ההתאחדות לכדורגל בישראל עומדת לפרסם בימים
הקרובים מיכרז חיצוני (בניגוד למיכרזים הקודמים
שהיו פנימיים) למישרה של מנהל ההתאחדות
לכדורגל !אשר יבוא !במקום תפקיד מזכיר ההתאחדות.
את המיכרז תפרסם ועדת המיכדזים אשר היו״ר
שלה עתה הוא אלי דקל.

במועמד רציני למישרה מוזכר שמו של
יוסי דגן, המזכיר הנוכחי של ההתאחדות.

מ ש בו רתמ מוצע ת

מאמני הכדורגל

בבל״ל

תובע* ה כר ה

צפה לסערת רוחות כאשר יתברר בימים הקרובים,
עם פירסום מאזן בנק לאומי לישראל, כי המש כורת
השנתית. הממוצעת לעובד בבנק מסתכמת בשי עור
של כ 40-אלף ל״י -פי שניים יותר מאשר

משכורת ממוצעת ב״בנק הפועלים״ למשל,
שהוא השני בגודלו במדינה אחרי ״בנק
לאומי״.

ה־הלומו־םמא״ מי ס
ב בי טו ל תרו מו ת

תלונה 1גדראש

עתה, כשאנשי מם ההכנסה הודיעו להם על כוונתם
להגדיל את שומותיהם, הם רואים בכך הפרת הסכם.

ל מילוו ה המילחמה
אנשי ענף היהלומים בישראל הודיעו לאוצר, כי
יבטלו את התחייבותם לתרום סכום של כ־ 50 מיליון
ל״י למילווה המילחמה מרצון ,׳נוכח הפרת הסכם
מצד האוצר.

לטענת היהלומנים הובטח להם, בי אם
יתרמו סכום זה למילווה, לא יערכו להם
שומות חדשות של מס־הכנסה לשנת
המס .1974

נציגי מאמני הכדורגל פנו להתאחדות לכדורגל
בתביעה להכיר יפהם כאיגוד מוכר לכל דבר, כמו
איגוד השופטים. הפנייה !נעשתה כדי להבטיח למאמ נים
ייצוג הולם, סעד מישפטי וקביעת תקנון־שכר
׳בהתאם למעמד והוותק של המאמן! .ההתאחדות טרם
דנה בפנייה.

ט ס לו ל
לט־רוא או פנ״ ס
ב ד רו םתל ־ א ב ־ ב *
מסלול מיוחד למירוצי אופניים, ראשון
מסוגו כארץ, עשוי להיבנות כדרום תל־אביב
על־פי יוזמתם של אנשי אגודת
״מכבי״ יפו.
לשם ביצוע תוכניתם כבר ניפגשו הוגי הרעיון
עם מנהל מחלקת הנוער והספורט החדש בעיריית
תל־אביב, יצחק ארצי, תוך ניסיון להשיג את תמיכת
העירייה בהקמת המיתקן, או שילובו במיסגרת מרכז
ספורט קהילתי שיוקם ׳בדרום תל־אביב.

פרסום ד־ר יעקבסון

אישי

השכונה עצרה את נשימתה...
הוא התקדם לבד
במעלה הרחוב...
הוא היה בטוח בעצמו
הוא סמך על נישקו האישי
שוקולד !

1 נ עילית השוקולד
סו^ סוב סבילו
חסולם הזה 1905

ו 1ט 1ץ

ה עול ס

1905

החיילים החלו חוזרים הביתה ובתוכם גם אנשי המערכת
המיגוייסים. חלקם כבר קיבלו צווי־קריאה חדשים, ואת החופשה
בין שירות מילואים אחד למישנהו הם ״מבלים״ בעבודה במע רכת.
קשה לומר כי החיים חזרו למסלולם. עקבות המילחמה
ושירות המילואים הממושך עדיין חרותים בהם, בדיוק כמו אצל חיילי המילואים האח רים.
ההבדל הוא רק בכך שהם עיתונאים, ואצל עיתונאי כל חודיה היא סיפור.
׳בנימין זאב יפת, למשל — מחיילי החטיבה הירושלמית ששירתה עם יחידת הצנחנים
בגדה המערבית מול איסמעיליה — אף פעם לא ראה את עצמו חייל מקצועי,
ועכשיו הוא כמעט בטוח שיהיה מועמד לפרסוביטחון־ישראל.
מספר ייפת :״׳בראשית חודש ינואר, באמצע
הלילה, צץ לפתע במוחי רעיון,
שלא הבנתי איך לא השבתי עליו קודם
ואיך לא חשבו אודותיו אחרים. עם כל
הצניעות אני חייב לומר שזה היה רעיון
גאוני — מצאתי פתרון מצויץ בתחום
אמצעי הלחימה.
״למחרת הת״שבתי, העליתי את הרעיון
על הכתב ושילחתי אותו למפקד הגדוד
לעיון. כמה מחברי שראו אותי שקוע בפירוט
פיתוח אמצעי הלחימה החדש ש המצאתי,
ביקשו לדעת מה העגין. כשהסברתי
להם שאני רושם המצאה צבאית
הם פרצו בצחוק גדול, .מסכן,׳ אמרו עלי,
,׳תביטו מה המילואים עושים לבנאדם/
״המכתב הועבר למג״ד. הוא לא צחק.
,מעניין, מעניין,׳ הימהם. הוא העביר את
הצעתי למחלקת המיבצעים של הגדוד. שם
התרשמו שיש משהו ברעיון והעבירו את
ההמצאה למחלקת המיבצעים של החטיבה.
״בינתיים השתחררתי. לפני שיחרורי קייפת
באפריקה
בלתי אישור שההצעה נמצאת בטיפול וכי
רעיון גאוני
ידווח לי בעתיד על המשך הטיפול בה.
צחוק, צחוק, אבל בסופו של דבר אולי יצא מזה משהו.״
ביקשנו מיפת לפרט את פרטי ההמצאה המהפכנית שהמציא, כדי שיהיה לגו ״סקופ״.
הוא סירב. אפילו לא ברמז. העיתונאי שפו נקבר לגמרי מתחת להרגשת החובה
הצבאית. עוד משהו שיהמילחמד, ושירות־המילואים עושים לבנאדם.

חוויה מתחת לגייפ
מאוזן :

תם •69 .מנצח נודע (ש״פ) .70 .עיר ביפן.
.71 כסף קטן.

.1שאיפה .7 .״יו 1ת תשלום״ תאמרי־קאית
.114 .בידת אנגליה .16 .בן המעמד
הבינוני .17 .שמו תפרטי של כוכב
״טנגו אחרון בפרים״ .18 .נגד,
נוכח .20 .קנים המשמשים לתעשיית רהיטים
.21 .ואדון .22 .מינים .24 .כינוי לשם.
.25 חומת מים .27 .התיפך מ״גדול בתורת״
28 .בשבט •29 .בהמת עבודה.
.30 לאוו .31 .מחצית אשתו הראשונה של
אחשוורוש .32 .קריאת כאב )33 .בתמה
גסת .35 .תכשיט חוטם .36 .שוקת.38 .
מאכל ׳נוזלי• .39 הופך לבן .40 .בעל אופי
מתקומם .41 .בושם תנ״כי .42 .תעלת־שו׳פכין
.44 .דרגה !במשמרת ישראל.45 .
הסתיר מפני תשמש .47 .חס־יוחלילה (ר״ת).
.49 שמו הפרטי של מנהיג־מורדים קובני.
.50 נהר באפריקה .52 .מטבע ישראלית.
.53 בילה את הלילה .54 .שרויים בהסכמה
מלאה .56 .מנעול פטנטי .57 .ניגש אל..
.58 סרח־בר, דומה לפרג .59 .תואר הולנ די
.61 .בת של הוריהם .64 .התאים, הלם.
•65 אעניק בנדיבות, אשפיע .67 .לעליצו־

מאונך :

.1פלמונית .2 .בושם תנ״כי .3 .צלם־
חתיכות ישראלי .4 .זוג גפיים .5 .רצון
בלי ראש .6 .מטבע יפני .8 .עיר עתיקה
במצריים .9 .הסתובב .10 .מנביאי התנ״ך.
.11 קיבוץ בנגב .12 .מין ציפור .13 .בירת
׳איסלנד .15 .עובד־אדמה .18 .הופך רכוש
המדינה .19 .מלכת־היופי של ישראל
(ש״פ) .22 .סופר רוסי, גורש מארצו.23 .
עבודת שתי־וערב• .26 סוג חדש של סר־טי־מין
.28 .ממציא הברומטר .34 .עובר
שיצא לאוויר העולם .35 .בן־שפה.37 .
ציפור־שיר קטנה .38 .׳נתח, חלק .41 .ציפור
המבשרת את החורף• .43 .היפופוטם.
.44 מצילים, גואלים .46 .ארץ הגמדים.
.48ד,תכעסו מאד .51 .בלוי, מהוה.55 .
חיל ורעד .57 .אודם פנים .60 .מקיץ
משנתו .62 .הרגישו .63 .נפטרה .65 .רדו
דבש• .66 הפעילו את כלי־גישקם.68 .
האות הי״ג סאלף־בית העברי .69 .מידת
שטח.

19 0 5
זוהי חידד. חשבונית. כל ריבוע מססל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק, יש למצוא אחו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

״שכבתי מעוך כולי, כאשר מוחי צלול ואני חושב משום מד. על תמונות
מסיפרו של אלייסטייר מקליין, הספינח יוליסס, המספרות על מלחים שנלכדו בספינות
בוערות. פעלי רבץ ג׳יפ הסיור שהיה הפוך. לא יכולתי להזיז אף אבר, וגרוע מכל!
לא יכולתי כמעט לנשום. חלק מן הג׳יפ לחץ את ראשי כלפי הקרקע, כאשר בנזין
קולח על ראשי ממיכל הדלק של הג׳י־פ ההפוך. הבנזין ׳ניגר בעוצמה על עיני, אפי ופי,
חדר לריאותי והכריחני לאטום את אפי וכמעט לא לנשום. שמעתי כיצד אבישי ואורי,
שהיו עימי על הג׳יפ לפני ההתהפכות,
קוראים לי. אולם כאשר ניסיתי לפתוח
את פי לענות, חדר הבנזין לגרוני וחש־תיקני.
כך שכבתי ללא יכולת להניע עבר
כשאני מונה את השניות וממתין להתפוצצות
הג׳יפ המוצף כולו בנזין, ומדמה ל עצמי
מה יתרחש לגופי בהתפוצצות זו.
לא חשתי כל כאב, אבל חוסר יכולתי
להזיז אפילו אבד כדי לנסות לצאת מהמלכודת
גרם לי לחשוב כי נפגעתי.״
תיאור דרמתי זה היה קטע הפתיחה של
סיפור מתח שהביא למערכת יגאל לביב,
ביום בו שוחרר משירות המילואים שלו.
יגאל הוא הכתב לענייני כלכלה של ה מערכת•
המילחטה הפכה אותו בעל כורחו
לכתב צבאי. אבל למרות זאת זה
נראה קצת משונה שיגאל יביא סיפור
רגשני, מפורט לפרטי פרטים, על תאונת
דרכים שאירעה ממעריב לתעלה, ימים מיס־פר
לפני שצה״ל נסוג משם.
הסיפור עסק בג׳יפ סיור שנתקע בעת
עליזה למצוק, התדרדר לאחור, התהפך ולביב
על הג׳יס
נהגו נקבר תחתיו. המשכנו לקרוא כיצד
סיפור רגשני
חולץ הנהג בשלום וכיצד סיפר בהתרגשות

המתנתי להתפוצצות או התלקחות הג׳יפ, כאשר אני מנסה בכל כוחי להי חלץ
מהמלכודת, לשווא. איזה מוות נורא, הרהרתי, להיות לכוד ככה בלי יכולת לעשות
כלום, כאשר טונה של ברזל לוחצת אותי והבנזין מצטבר ומצטבר לשלולית
בד, קבור פי ועוד מעט ואיחנק אם לא אמות קודם מהדליקה הצריכה לפרוץ. במעומעם
שמעתי ׳קולות הקוראים לבוא מהר, להרים את הדופן כדי להוציאני. הבנזין החל
לשרוף ולצרוב, ובאומה חשבתי על כאבי הכוויות שאסבול כאשר תפרוץ האש.
״פתאום הרגשתי כי המשקל מעלי מוקל, ואני יכול להרים את ראשי. מהדתי
להניפו למעלה כדי לנשום אוויר ובלעתי תוך כדי כך הרבה חול ובנזץ שהיו בפי.
שמעתי קריאות אלי למהר ולצאת, ניסיתי לצאת וראיתי כי מולי נוצר חלל כשהרימו
את הג׳ים כמה עשרות סנטימטרים באוויר. מיהרתי לזחול במהירות החוצה.
״התרחקתי מן הג׳יפ כמה מטרים, וישבתי על תלולית לזפת את פני בידי ומנסה
למחות מהם את הבנזין. מעיל הרוח שלי היה ספוג כולו בבנזין וכן חולצתי. מצאתי
מטפחת בכיסי והתחלתי לנגב בה את פני. מעשה טפשי, שכן שערותי המשיכו להזרים
בנזין על פני מחדש.
״פתאום נעצרה לידי זלדה. העלו אותי עליה ותוך דקה הייתי אצל הרופא אשר
שטף את פני, טיהר את העיניים בעזרת טיפות ומצא כי יצאתי בשלום ללא כל פגע.
שמעתי רעש ג׳יפ. הסתבר כי אבישי ואורי הגיעו עם הג׳יפ, וסיפרו כי ניצלתי אחרי
שההגה והמיקלע בלמו את המכה: ההגה נשבר וכנת־המיקלע המוצקה התכופפה
לחלוטין.״
״סיפור לא רע,״ אמרנו ליגאל ,״!אבל ממתי מפרסם הטולנז הזה סיפורים על תאו־נות־דרכים,
ועוד כאלה שאינן קטלניות?״
״מה זאת אומרת?״ נעלב יגאל ,״הרי הסיפור
הזה אירע לי! אני הייתי נהג הג׳יפ ש ניצל
ממוות!״
וזאת עוד דוגמא מה שהמילחמד, עושה לעיתונאים.

מכתבים

ז כ יהודי?
יהודי צריו להיות קודם־כל: בן־אדם.
כ. ברנד, טבריה

קו 1ח לאידיוטיזם !
״העולם הזה 1903 הנדון —
האידיושיזם משתולל׳ /על העיסוק
העיקרי של מרביבי הקוא ליציה
הממשלתית.

המאמר הוא נכון ולעניין. הכפייה הדתית
היא אחד הכתמים המכוערים בנוף הדי*
מוקראטיה הישראלית.
כיוון שאני סבור שיש לעשות צעד
דרסטי בכיוון של שבירת המוסכמות הללו,
אשמח לשמוע מכל בחורה המוכנה
לעשות צעד נועז ומהפכני בכיוון של
הנהגת צורת נישואין חדשנית בישראל.
כל מה שעליה לעשות, זה להתקשר ל-
אקדמאי בן ,36ת.ד ,4569 .חיפה.
מ. פ ,.חיפה

•׳; 8כ לדיין מצורפת מודעה שהתפרסמה בעיתונים :

ז היל ה גדולה
:דרו ם אמריקה

מ שוינ ת בדיין
בעל הס מכה מטעם הרבנות
הראשית לישראל.
יש לו כבר ג׳וב, לבחור.
ר. צ ,.גבעתיים
פוגרומים אנטיי־נוצריים

לנושאת דגל המימסד הדתי בישראל,
גולדה מאיר, ולסוחרי הדת זרח ורהפטיג,
יוסף בורג, יצחק רפאל ולאחרים ממינם,
האחריות לאקלים של פוגרומים אנטי-
נוצריים במדינודישראל.
מאיר זלמן פרייז, נתניה
שיפוט אובייקטיבי

כחילוני ומפר גמור, שהתייאש סופית
ממדינה זו עד כדי החרמת הבחירות, אני
יכול לשפוט אובייקטיבית בוויכוח מיהו
יהודי? :כמובן שהדתיים צודקים, ולא
החילוניים ! כי התואר ״יהודי״ וכריתת
הברית עם אלוהים, הנחתמת על-ידי חיתוך
העורלה — מחייבים לחיות על־פי
חוקי התורה. כל סטייה מהכתוב בתורת
משה, היא מעשה בגידה, זיוף ושקר.
הישראלים קצו בתורתם. וזוהי זכותם —
בתנאי שיחדלו להעמיד פני יהודים. ש ימחקו
את התואר ״יהודי״ בתעודותיהם
ושיפסיקו לחתוך עורלות ולהתחתן אצל
רב! או־או. אי־אפשר לרקוד בשתי חתונות.
הנן
גודדגרט, חולט

סוד

ל ג אין זה סוד יותר• נאצר רצה להיפגש
עם ד״ר נחום גולדמן, לשם מציאת הסדר
מדיני, עם מדינת־ישראל.
הציבור רוצה לדעת מי עיכב את הפגישה.
מאיר בלומכרג, ראשון־לציון
ה ש תיי ה
הרועמת מדברים רבות על התדמית של יגאל
אלון, כדבר החורג לעיתים מן העובש הכל לי
שדבק בכל מוסדות המערך. עתה דומה
כי אף מן התדמית לא נשארה אלא

ה דו ארהצבאישל
עצור אחחמד׳נ ה.
אני רוצ הלרדת !
אני מאוכזב ! אני ממורמר ! אני מתוסכל

• אס כל אלוף בצבא, הינו שר בממשלה,
למה שגולדה לא תהיה רמטכ״ל?
י• אני שונא את אלה שהוליכו אותי
שולל בקשר להבטחות שנתנו לחיילים
משוחררים. למה מרמים אותי ז
• אני שונא את אלה שהתעשרו על
חשבוני, בזמן שהותי במילואים !
• אני שונא לשלם מילווה־מילחמה מ־
״רצון״ !
• ׳אני שונא את המיספר הלבן שלא
עצר לי טרמפ!
׳ • אני שונא לראות את עשרות כלי-
הרכב המגוייסים, בשירותם של רס״רים
וקציני שירותים !
• אני שונא את האפסנאי, עובדי רס״ר
ושאר אנשי השירות, שלקחו חבילות־שי
הביתה !
>• אני שונא לראות אזרחים עם דובונים
בחותמת צה״ל!
!• אני שונא את זה שתפס את מקומי
בעבודה, בזמן שהותי במילואים!
!• קראתי את המחדל וראיתי אותו,
ואני עדיין שונא לומר ״טוב למות בעד
ארצנו״ !
• דיין חייב להתפטר ! עצור את המדינה,
אני רוצה לרדת!
חייל מאוכזב, צה״ל

ביז סז
כחייל המשרת בסיני ונזקק להסעות של
שירותי האוטובוסים, ראיתי כי יש ביזבוז
רב בניצול האוטובוסים.
לעיתים יוצא אוטובוס מהיחידה או ל־היפך,
עם שלושה חיילים בלבד. וזאת ל נסיעה
של מאות קילומטרים.
יקותיאל דליננר, צה״ל

0 ^ 111:1חה

חודשים ויותר של סיוט. אולם אי־אפשר
להשתחרר בלי להגיד לכם תודה רבה.
תודה רבה עבור כל הגיליונות שהגיעו
אלינו בנאמנות מדי שבוע בשבוע, ועזרו
בהעלאת המורל.
אתם הייתם העיתון היחיד אשר שיקף
את הלך הרוחות ביחידה, ומתוך כך העי־

מיהו יהודי י
יהודי זו חיה המחווה כ־־108
מעם ישראל, דוברת אידיש, המצדיקה
את חייה בהתדבקות על העבר
בלבד, ושולחת את אלה שאינם
יהודים מ 90 הנותרים) להילחם
ולמות למענה ולמען תובל להמשיך
ולעסוק בשטויות ולהרבות במלל
(ממשלת ליכוד לאומית).
אני כבר לא בטוח ברצוני להיות
נכלל בקטגוריה זו.

אמנון תמרי, ד״צ 2340
תון היחיד שניתן להזדהות איתו יחידים
אשר לא כתבו על ״חיילינו האמיצים
בעלי מורל מרקיע שחקים״ ועוד הרבה
דוגמאות מציאותיות כאלה: הלוף, מנות
הקרב, הטרמפים ועוד ועוד ועוד.

חיילי ד״צ ,3339 צה׳׳ל
סיפו ק והו 1רסה
לנוכח הגל הגואה של תלוגות חיילים על
הציוד והמזון, שצה״ל מספק להם, ברצוננו
לציין כי אנו -חיילי יחידה קרבית ששירתה
בקו הראשון מאז יום־הכיפורים ועד

גולדה אמנו, ריין אבינו, הלוואי והיינו
יתומים !
לכו להפגין עם מוטי אשכנזי.
מישה מישאלי, צה״ל

האיצו גורודי ש
הרשו לי לביד אותכם על היותכם היחידים
שנחלצו לעזרתו של האלוף גורו־דיש
— על העוול שנגרם לו (עימות שרון־
גונן, העולם הזה .)1900
כחייל שלו לשעבר, בזמן שהיה מ״ס
שלי, הנני מביא לידיעתכם כי הסיבה היחידה
שאני עדיין טנקיסט ומשרת בצד
המערבי של התעלה היא — גורודיש.
הוא האיש שהדביק בחייליו את אהבת
הטנק, אמונתם בכוחם ובכלים שברשותם,
ואת רוח הקרב.
לכל אלה הטוענים בי הוא ״עריץ״,
אומר זאת: עם עריץ כזה אני מוכן ללכת
באש ובמים.
יעקב כן־־כסט, צה״ל

אחדמ־ * 2א חוז
בהתייחס למיכתבו של רב״ט אברהם
מלר (מיכתב גלוי לחברי החיילים, העולם
הזה ,)1901 ברצוני לציין כי אני הייתי
אחד מ* 42 אחוז אשר ל א הצביעו בעד
המילחמה הבאה!
אני חייל בצה״ל (סדיר ומילואים) מאז
שנת .1960 במשך • 14 שנות שירותי, הש תתפתי
במיבצע נוקיב, מילחמת־ששת־הימים,
מילחמת ההתשה וכמובן במילחמת
יום־הדין. איני טבח, אפסנאי, נהג או איש
מיפקדה (עם כי לעניות דעתי אין כל
פסול בהם) .בכל המיבצעים והקרבות היי תי
חייל קרבי. טעמתי אש ועופרת. כדי לא
להילחם להבא, שמתי בקלפי חל־טע״ט,

אס תרצו -באגדות הוצל תספרו

עודועו נקודו ת

הכל התחיל כשהרצל (שפיר) אמר לי,שאני יושב על כסא. למה? מפני שיש
כאלה שנפלו בין הכסאות. אחר*כך ניסיתי לספור את הנופלים, והתברר שבין
הכסאות ״ש הרקה כאלה.
חוץ מזה, יש עוד בעייה להרצל. גם מי שנפל על הכיסא, לא נפל בדיוק
על הכסא שלו.
לדוגמה: יצחק בטיטו, פרופיל ,97 חזק, שרירי, יפה, נפל על כסא של הג״א.
למה? למה עשית לו את זה, הרצל? בטיטו לא יודע למה והוא מוכן מחר ללכת
לסיני. אבל מי שנופל על כסא אצל הרצל׳ לא קם כל־כך מהר ממנו.
בטיטו ממש נעלב. הג״׳א? מה פתאום? אני זקן? אבל מה לעשות? ככה זה
אצל הרצל.
או חב״ט כהן. תותחן סוג א /בן ,28 שלחו אותו לקורס קשרים. למה עוד
קורס? למה? התותח של רב״ט כהן לא יצא מהתקן! אחרי הקורס שלחו אותו
להיות קשר ביחידה של ג׳ובניקים, ואחר״כך הרצל סיפר שחסרים תותחנים.
למה, הרצל? למה?
פעם הרצל אמר שהוא לא כל־כד אשם׳ אבל המחשב ההוא, הגולם ההוא,
לפעמים טועה. אז אולי נזרוק אותו לפח? או נעמיד אותו לדין ונוריד לו סרט
אחד? או אולי סתם נעשה אצלו סדר, הרצל? מה דעתך?
ואתה, העולם הזה, למה פעם לא תעזור להרצל בצרות שלו? למה לא תיקח
על עצמך פעם לבדוק את הבעיות אצל הרצל? תמצא שם המון אגדות, תאמין לי.
טוראי א.ש. קרן, מיקצוע אזרחי מהנדס מכונות, מיקצוע צבאי ש.ג״ ד״צ 2704

• לחיילת החמודה שלקחתי טרמפ לירושלים,
ובכלל לכל חיילת משועממת
(למה דווקא ״חיילים
משועממים״) —
מחכה שתתקשרו
אלי, אני כל־כך בודד!

מדוע אנחנו,
אני וחברי ברמה,
עדיין לא קיבלנו
דובונים? רק לחיילים
המצולמים בעיתונים
מגיען אז
הנח גם תמונתי.
׳ • בקשר לאורי
גלר — הריני להעיד
שהוא כופף את
טבעתי (הזולה) בעודנה בידי ממש.
דני שניאור, צה״ל

תן טרמ 3ליח״ד
לימים האחרונים, מלאים סיפוק והערכה על
המאמצים הרבים שעשה צה״ל בדי לנפק
לנו ציוד מתאים ומזון מגוון, משובח ובשפע.

אני
רוצה להגיב על הכתבה תן טרמפ
לחתיכה (העולם הזה :)1901
אני גר באשקלון. בעירנו קיים מועדון
רוטרי. רוב חברי מועדון זה בעלי מכו־ניות.
הם עושים תורנות של כל אחד פעם
בלילה, עומדים בכניסה לעיר, לוקחים כל
חייל עד לביתו.
זה בניגוד, כמובן, לנהגים אשר לא
לוקחים חיילים כטרמפיסטים.
סמ״ר אריה מוסקוביץ, ד״צ 2579

יוכל חרט, בשם היחידה, ד״צ 2131

ל ה פגין סם מוט
כקורא מתמיד של העולם הזה ושותף
לתנועה מאז המילחמה המזורגגת הזו,
אני מאשים את ראשי השילטון ברצח
המוני של חיילים.

תו ד ה
ובכן, סוף־סוף משתחררים, לאחר ארבעה

המיסגרת המוזהבת החותמת את הריקנות
וההתבטלות העצמית של השר.
מדוע שותק יגאל אלון? מדוע אין שומעים
את דעתו המוסמכת בפר-שת מחדלי
שר־הביטחון? מדוע הוא — שהתחנך
וחינך את פיקודיו לאור מופת היחיד הנוטל
אחריות אישית למעשיו — אינו
משמיע קול?
עדן רוזנברג, באר־שבע
רוטציה כתשקידיס

אני מציע את סרן (מיל ).מוטי אשכנזי
לתפקיד שר־הביטחון. סבורני שהוא ימלא
את התפקוד בצורה הטובה ביותר, מעל
ומעבר לאלה שמילאו אותו בעבר.

משום שהצבעה עבור מיפלגות קטנות רדי-
קאליות, היתה מביאה אותנו לא למילחמה,
אלא להרס המדינה היהודית.
הצבעתי עבור שיקול הדעת, עבור הראייה
המפוכחת. הצבעתי עבור אדם אשר
ב־69׳ חזה את מילחמת יום־הדין. לא הצבעתי
עבור אנשי המחדל מצד אחד ועבור
התבוסתנים המוכנים למכור את ארץ־ישר־אל
עבור קליפת השום. לא הצבעתי עבור
אלה המצדדים במלכת האמבטיה.
אני משוכנע שהמיכתב הזה לא יראה
איר!

סמ״ר (מיל ).סימן־טוב שגיא,
חולון

גם את שאר שרי הממשלה יש להחליף
בהקדם בטובים מהם — והם ישנם.
רבים מהחבר׳ה הטובים שמילאו חובתם —
יכולים גם ראויים לשמש שרים בישראל,
במקום אלה שתמיד נכשלים ומחפשים תירוצים
אובייקטיביים כביכול.
עטי ליבנה, עין־חרוד מאוחד
(המשך בעמוד )10

הצעה שאי־אפשד לסרב לה...

מ תכ שירי ״דבלון׳ המבוקשים ביותר:
תכש>ר> ג1ואל?\ ושיער

תבש>ר> >\7פול בעור־הפמם

במחיר אחיד של

מערכת שלמה במחיר מיוחד של

(במקום מ.-וג ל״> עד ^ 40.ל׳׳י)

(במקום מ־ 55.ל״> עד 57•-ל״י{
בכל

12 0 2 .א 0ו £ 1.07מ ט 5 7ו *10ז מ 8ק ט 4 /\ 7 £ 5זו 7א* 1
תחליב־לחות מבו שם בני חו ח אינטימי -לבל הגוף.
.מ ס 57 50ו*1ז ׳!ט/מק 1_£ 7 7 £ 5ו 0 £ 7 0ע ** 7 £ £טוו 7או *
ת ר סי ס או־דה־טואלט בני חו חאק סו טי -לכל אירוע.
12 0 2 .א 0ו _0 7ו £מ ט 5 7ו 4 0ז מ 8£ט ^ 5מ ^ ז ^ ט ס ^ *
תחליב־לחות מבו שם בני חו ח עדיו ומרענן ־ לכל הגוף.

ו. לעור >בש ורגיל:
4 0 2 .מ 5£א\1_£/ב< 0א 121מ ט 57ו 4 0יז י *5ז 0מ 0א 4 0 0ז־
4 0 2 .א 0ו 1_ 0 7ס או א ס־ ד י 5ק 0מםאס סו א׳
_\1 1 0 2 .ו^ £ 8מ ט 57ו10׳א י 5ק 0מסאסס טז׳

.2לעור שמו:
4 0 2 .א 0 £0710א51א\ 01_£/ימ £ 0 א\׳ 0££ /
/\55£7 4 0 2 .ם 1ט 1_ 10י 5ק 0מ 0אססו׳יז•
£ 8 * 5£ 1 0 2 .מ ט 40157ז 4ז/ט י 5ק 0מ 0אסס ^ז׳

ת ר סי ס א דד ה־ טו אל ס בני חו ח עדיו ומר ענן -לכ ל היו ם.
0 0 12 0 2 .ק\4ז£מ 7 5א 7 \ 1£מ 7
שמפו טיפולי, לשיער בריא. מכיל פרוטאין ובאלזם.

12 0 2 .מ £א סו 7וסאס 0מ ט /מ 7א * 57 או
מייצב טיפולי, ע ם פרוטאין ובאלזם. משך הטיפול 1דקה.

מערבת }

תכשיר>ם: ל*3קו> ,לתוודה ולחזגה

לעור רגיל:
4 0 2 .מ 5£א\ 0 01_£/או 2ומט 57ו 0טז י 5ק 0מ 0אססטז־
£ 845£ 1 0 2 .מ ט 5 7ו 0טז 1א/ט י 5יז 0מ 0אססו^ז׳
4 1 0 2 .ז4״£מם 7א 0ו א 0אוא 5ומט 0א י 5ק 0מסא 4 0 0א׳

אנו מזמינים אותךללא ־ תשלום -ל צוו תלימודאשר בו תנתןהדרכהאישיתכיצדלטפלב עו רךולטפחאת יופייך -בביתך. כמדכותנתנה
דוג מאות תכ שירים חינם. ההרצאותתמשכנה 3שעותותתק ׳ ימנה — :בתל ־ א בי ב, ב״בית רבלור, רח• חובבי ציון ,6 $בימים -רא שון ו שלי שי
לו-סס* ע ר £ 0 0אחה ״ צ • וביו ם ש שי מ 0.00 -ע ד 12.00 לפנה־צ. בחיפה. ב ־ יביתויצו ־ ,ש ד ־ מו רי ה , 50בכל יו ם רבי עי מ 9.00 -ע ד 2.00ו לפנה־צ.

ח״ 3לשעבר הוות! פרח
אוסף הרצל״ם וביאד?
8יום השישי שעבר.
שעד. תשע וחצי בערב. קפה
אקסודוס בצפון תלקאביב. בפגים
חם ונעים. בחוץ קר ׳ורוח.
הדלת נפתחת. השר ישראל
גלילי וח״ג אהרון יריב
נכנסים. מבט מסביב מגלה לשניים
כי נותרו עדיין מיספר
מקומות פנויים. אך לא מספיק

מיספר ה״כים צעירים שהספיקו
להיות בגדנ״ע. כתב במחנה
גדנ״ע יגאל רמות, הלך אצלם
כדי לשמוע איך זה היה בזמנם.
אז התברר לו כי ח״כ המפד״ל
אהרון אכוחצירה 35שהוא
גם ראש עיריית רמלה, התחיל
את קאריירת המנהיגות שלו
ב־ ,1953 בגדג״ע. הוא עבר שם

להקת הגדנ״ע שהוקמה אז.
ח״כ התנועה לזכויות האזרח,
בועז מואב, עבר גילגולים
רבים בגדנ״ע. תחילה הצטרף
לקורס טכנאי־אוויר, אחר ל־קורם־קשר
ולבסוף לגדנ״ע-
סיירים. לח״ב הליכוד אהוד
אולמרט 28 זכורים בעיקר
שיעורי הקפא״פ, ואילו ח״כ ה
חברות
שלישיית שוקולד, מנטה, מסטיק,
ל י ^ ל ו * 11111 7 1 1 1 1י
לאה לופסידנהוראי, ירדנה ארזי ודותי
ייייי* יי
; 1111/
הולצמן (לפי הסדר בתמונה הימנית מימין לשמאל) ,מרבות להופיע בפני ילדיס. לקראת
כנראה להסתודדות. הם יוצאים
החוצה, מתיישבים לייד שולחן
ומנהלים שם את ענייניהם.
! 8ראש !׳מועצת שדרות
לשעבר, יהונתן יפרח, מתגאה
בכך שהוא האיש היחידי
במדינה שיש לו שלושה ״מיל.״:
ח״כ (מיל ,).ראש מועצה (מיל).
וסרן (מיל .).כאשר נישאל במה
הוא עוסק עכשיו, השיב :״בציונות
ובשירה. אני אוסף הר־צלים
וביאליקים!״

׳בכנסת השמינית ישנם

קורס מפקדייכיתות. ואילו ח״ב
המערך מיכח חריש פיתח שם
את החוש המוסיקלי שלו: הוא
ניגן בכינור ויבוויולה בתיזמורת
הגדנ״ע. לח״כ הליכוד עקיבא
נוף 38 זכורים בעיקר אימוני
הנשק :״היינו מתכנסים ב־שייך־מוניס.
מובן, שלא ירינו
ממש. היינו אוחזים בחרדת־קר
דש את הצ׳כי, ולומדים לפרק
אותו. הסיפוק מעצם אחיזת הנשק
היה עצום. והשיא היה כיש*
החזקנו את הבריח, שהיה קודש
הקודשים.״ אחרי שעסק במלאכת
הקודש, הצטרף נוף ל

חג הן מתאימות עצמן. עתה הן מתכוננות לפורים, הצטלמו בסירות תמונות כשהן
מחופשות כנשים בתקופות שונות: פרוצות של הימים הטובים החס (מימין) ,זקנות
חביבות במושב־זקניס (במרכז) ושומרות חלוצות מתחילת המאה בארץ־ישראל.

מערך, יופי שריד 33 זוכר
את התחלת שירותו הצבאי ככתיב
במחנה גדנ״ע, עת נחשב
ל״מותחן של העיתון.״
8״פושע ! רוצה ! רצחת
אותם! שלחת את הילדים למוות
!״ אפילו שר־הביטחון
משה דיין, שהכריזמה שלו
נותצח מאז מילחמת יום־הבי־פורים,
אינו רגיל לשמוע קריאות
כאלח המופנות אליו. אך
בטקס האזכרה לנופלים שמקום
קבורתם לא נודע, שנערך
ביום החמישי האחרון בהר-
הרצל, לא יכול היד, אחד האבות
השכולים להתאפק, התפרץ
בצעקות באמצע דבריו
של השר, שהתאמץ להמשיך
בדברים למרות הקריאות הכואבות.
8ח״כ
הליכוד א לי עז ר
שוסטלן מצא מכנה משותף
לבעיות שיש למפד״ל ולרפ״י
בעניין ההצטרפות לממשלה החדשה
.״אצל אלה זד, בגלל
ר ב, ואצל אלה זה בגלל
דיין.״

8ואילו ח״ב ל״ע יהודח
שערי שאל מד, ההבדל בין
חנרי קיסיננ׳ר והרב יוסף
כר סולוכייצ׳יק. קובע שערי
:״שניהם מתערבים בענייני
המדינה — אבל קיסינג׳ר בא
לעיתים יותר קרובות.״
! 8ואת פעולת הכנסת השמינית
עד כד, סיכם ה״כ המערך
(רפ״י) דויד קורן:
״היא עושה שמיניות באוויר.״
חן ן 24( | 1הדוגמנית האנגליה המפורסמת, המציאה יחד עם
הארוס לשעבר והמנהל שלה יוסטין דה־וילנף ()35 1111ח מתכון תדש: פודינג של מילון שאפשר ללבוש אותו כמבע.
העולם הזה 1905

יש הסבר: כנראה בגלל הז דהותו
עם דרכו של מנהיג ה-
מפד״ל המנוח משה חיים
שפירא שהיה משופם, היא ש הביאה
אותו לכך.
׳ 8עם סגירתו של מליון
עדן הירושלמי, העלה מנהל המלון
פאול נדאי, זיכרונות.
אחד האורחים החשובים בימים־

נים רבים. פורצים שחדרו לדירתו
דרך מירפסת ביתו, נכנסו
לחדר עבודתו, נתקלו בתיק
שהיה מונח על השולחן, פתחו
אותו, גילו מי הקליינט שלהם,
החזירו את כל מה !שאספו,
עזבו -את הדירה בלי לקחת
דבר, פרצו לדירה שפנה והריקו
אותה.

8תופעה בלתי־רגילד, לגילו,
אך בכל זאת מציאות:
שר־הסעד מיכאל חזגי מחל
מגדל בשבועיים האחרונים שפם.
למקורביו, שנדהמו מצעדו זד״

עדת המלוז היד. שר־האוצר
פינחס ספיר, לו נשמר שולחן
קבוע. ספיר, הידוע בתאוות
האכילה שלו, למרות הדיאטה
שהוא חייב לשמור, היד, נוהג
להזמין עוף בגריל עם הרבה
בצל ושום. אך נדאי, שדאג לבריאותו
של השר, היה נוהג להגיש
לו, במקום העוף, דג
מבושל, המכיל פחות קלוריות.
8 :אחד הדברים המקוריים

בסיפרו החדש של דן כן״
אמוץ, יופי של מילחמה, טמון

בדפי הספר. לראשוינד, בארץ
הוצא לאור ספר כשדפיו. מחוברים,
כפי שנוהגים השבועונים
בישראל. זאת כדי שקונים
פוטנציאליים לא יוכלו לקרוא
את הספר ואחר כך להחזירו
לחנות. הדבר נהוג בצרפת.

8לכוכבת האיטלקית סו״
פיה לוין, היד, מד, לגלות
השבוע. הפעם הגילוי קשור ב־סקס־ואפיל
:״האמת היא,״ אמרה
ליורן ,״שיש בניו רק 50
אחוז מזה, בעוד ש* 50 האחוזים
הנותרים זד, מיד, שהקהל מדמה
שיש לנו.״ 8 עיסוק
פנים,

משה

פרקליט פלילי — זד,
משתלם. בזאת, על כל
נוכח השבוע !עיורך־הדיו
אדוני, המייצג עבריי־

למפקד

מישטרת

באר־שבע, רבקפקד בצלאל
לינה רד, יש בעיות עם עבריינים.
היה זה ביום החמישי ש עבר.
מטוס סילון שעבר את
מהירות הקול והשמיע בום
על־קולי, הרעיד את בניין התחנה,
גרם לשבירת חלון מעל
לשולחנו של מפקד התחנה. הזכוכית
פגעה בשולחנו של ליג־הרד,
שיצא אותו דגיע מהחדר
וניצל. התלוצץ הדב־פקד :
״פושעי באר־שבע מנסים להתנקש
בחיי.״

פסוקי השבוע

מפ״ם

יעקב

חזן :״המערך הוא כמו מיש־פחת
היונקים, שיש בה מהעכבר
ועד הפיל.״

• ראש הממשלה גולדה
מאיר, על רשימתה של
שולמית אלוני :״רשימה שזוכר,
בפייס, עדיין איננה תנועה.״

ס סנן

שר־התחבורה

גד יעקבי :״דיין הוא כמו
צוללת: איפה שהוא לא יעלה,
תמיד ייתיליו עליו כולם.״

9מנהיג הליכוד ח״ב
מנהם כנין, על דרך הרכבת
הקואליציה :״כך מרקיבים ממשלה.״

3פ<31
צחוק, צחוק, אבל...

ליגנו הולך שני אחרי קיסינג׳ר.
דתות, סעד, פצים: מישרדים סגורים ,

תיקים

פתוחים.

התשובה לרנגות: ממשלת מיעוט ־ יהודי.
המישטר בישראל: דימוקרייזי.
גישת ישראל לאינפורמציה: ה ס ״ברה.

ו הדר ה
קנ ה, קנה, ישראל!
אניני־טעם חבים הפוקדים !את חנויות המעדנים בצפון תל-אביב, אינם מעלים כלל
בדעתם כי הם משלמים מאות אחוזים יותר, תמורת מיצרכים שניתן להשיגם באיכות
דומה או אף משופדת, מתוצרת הארץ.
קחו למשל את הצלף, תבלין הכרחי להכנת סטייק טארטאר. חפיסה של צלף יבוא
עולה 8לירות. צלף ישראלי כעל איכות זהה, מחירו לירה אחת. או למשל, גבינות.
היבואנים מוכרים כאן גבינות צרפתיות העולות בחנות בצרפת 2פרנק, במחיר של
15—18 לירות! ואמנם נכון כי גבינות רבות מתוצרת הארץ אינן משתוות בטיבן
לתוצרת הצרפתית, אך כמה סוגי גבינות של תנובה ושטראוס (כמו קממבר
ולימבורגר — משתוות בהחלט לרמה הצרפתית ועולות עשרה אחוזים בלבד ממחיר
הגבינה המיובאת.
בידה מכבי הישראלית נחשבת כבירה טובה בהחלט. נכון כי למי שרוצה לשתות
את הגינס השחור, אין ברירה והוא נאלץ לקנות יבוא. אבל מדוע לשלם 3לירות תמורת
בקבוק של בירה רגילה מיובאת, שמכבי משתווה לה בטיב ומחירה מחצית? כך גם
כשינקן קונים משלמים פי־שלושה תמורת שינקן מיובא בקופסאות, כאשר ד,שינק!
הישראלי משתווה לו ואף עולה בטיבו על היבוא — ומחירו כשליש ממחיר
השינקן המיובא.
יין, למשל. אם דורשים 40 לירות לבקבוק מוטון רוטשילד, אפשר להבין, אבל
כאשר ישראלים משלמים מחיר כזה עבור יין רוזה איטלקי פשוט, אשר איכותו
נופלת בהרבה מאיכות הגראנאש, או שושנת הכרמל, העולים כ־ 6לירות הבקבוק —
זאת איחאפשר להבין! כך גם לגבי השוקולד. נכון כי השוקולד השוויצרי המעולה
עולה על הישראלי, אבל לרוב קונה הישראלי שוקולד אנגלי או גרמני, במחיר של
4 5לירות החפיסה, במקום מכסימום של 2לירות, לתוצרת עלית הטובה יותר.
ואולי השיא הוא כאשר הישראלים קונים חסילונים (שרימפס) יבוא, בעוד שהחסי־לוגים
הישראליים מבוקשים בעולם כולו. בקצרה, לא כל המיובא טוב יותר -אך
ודאי •שהוא יקר יותר.

מכתבים

עסקי גולן
מעולם לא הי׳ד. מצבו של מנחם גולן
טוב יותר, טוענים נציגיו בישראל /המראים
כי מאז המלחמה החזיר חובות במיליון
לירות, ועוד ידו נטויה. השמועות
על ההתערערות־כביכול של עסקיו, טוענים
אותם נציגים, נובעת מכך כי בעת
המילחמה שהה גולן בארה״ב, שם עסק
בהשלמת הגירסה האנגלית של קזבלן,
ולא נמצא בארץ נציג שישיב לנושים. אולם
מאז השתלט על המצב, וההכנסות
השוטפות והצפויות עתידות לעלות על
ההתחייבויות. בין ההכנסות הצפויות: רבע־מיליון
לירות מהטלוויזיה הישראלית, שקנתה
עשרה סרטים ישראליים שעשה;
100 אלף דולר הכנסות צפויות, המובטחות
בחוזה ממפיצי הסרט מלכת הכביש; 175
אלף דולר צפויים ממכירת הסרט קזבלן,
שזכויותיו נמכרו ב־ 350 אלף דולר.
לפני פרוץ המלחמה השקיע גולן בסך־
קארגבל כאפריקח
״העולם הזה״ ,1902״קארנבל
באפריקה״ ,על סיורי נשות קצינים
וחיילים בעבר השני של
תעלת-סואץ.

בהקשר לכתבה על נשו,ת הקצינים
והחיילים שהוזמנו לסיורים מאורגנים ב אפריקה,
טוב היו עושים אילו היו מז מינים
גם את בנות זוגם של חברי
הנופלים והנעדרים.
!אם הלוחמים אינם מוכנים לספר לנו
איך יקירינו נפלו, לפחות היו מראים לנו
על מה!
אסתר מ ,.תל־אביב
אחרי חנפינח

שמעתי כי בחוגי הליכוד גובר החשש
שמא לאחר הנסיגה הבאה יהיה צורך
להעלות את עצמות בן־גוריון ז״ל למדינת־ישראל.
יעקב
טימכרג, תל־אביב

י קלשון
מניב

ה א חי מנ ד ד בו׳
כל מי שחושב כי אם יש שני אחים,
שהאחד מהם תעשיין והשני פקיד בכיר
במישרד המיסחר-וד,תעשיה, אז הדבר מפריע
להם להתקדם בחיים — טועה טעות
מרה. הדוגמא של האחים •שימחה ומשה

לגביהם, נוצר כאשר באנו אנו והכינו כאן
שורשים קבועים.״ כאשר שימחה !אומר
אנו, הוא מתכוון לחברה שהקים, בשם
אמינפא, אשר, לדבריו ״זוכה לאימון מצד
הפקידות הממשלתית.״
ובכן, כאשר יש למשקיעים מנהל עם
^,אמון מצד הפקידות הממשלתית,״ הם
משקיעים בכל מה שקשור בתחומים עליהם
משגיח בעל האמון בהם. כמו, למשל, מג־דניית
עוגות זמיני־מאפד, בירושלים בשם
אורה. או קריה תעשייתית בירושלים, בד,
שוכנו 50 מיפעלים שונים. הייפלא, איפוא,
כי תוך שנים ספורות הגיע מחזורה של
החברה ל־ 30 מיליון לירות?

שימחה מנדלכוים
זוכה לאמון
מנדלבוים — תוכיח. שניהם דוקטורים.
שניהם מוכשרים. שניהם מתקדמים בתפקידים.
האחד בממשלה, השני בסקטור
הפרטי.
האח החשוב והבולט מביניהם הוא, כמובן,
ד״ר משה מנדלבוים, ד,מישנה למנכ״ל
מישרד המיסחר־והתעשיה והמיועד להיות
מנהל כללי. עד לפני שנים אחדות היד,
רק מנהל חטיבת המזון, אולם לאחרונה
התמנה כמישנה למנכ״ל, מפקח על המחי רים
ואחראי לכל הביזיונות של חוסר־הפיקוח
על העלאות מחירים. ביזיונות, מ־נקודת־מבטו
של הצרכן. אבל מנקודת־המכט
של התעשיינים, משה מנדלבוים הוא
דווקא בסדר גמור. הוא מבין אותם היטב.
וכיצד לא יבין, כאשר יש לו אח תעשיין
במשפחה?
האח אף הוא דוקטור, שימחה שמו. כל
זמן שאחיו היה פקיד לא גבוה, שהה
שימחה בארד,״ב. והנה, בד־בבד עם עלייתו
של האח משה לגדולה, חזר שימחה לארץ.
ומי פונה אליו אם לא משקיעים זרים
שהשקיעו בארץ כמה מיליוני דולרים?
ומדוע פנו אליו?
בפי שסיפר בשעתו שימחה עצמו :״ב־מיקרים
רבים הם נחלו אכזבה ורשמו
הפסדים. מסתבר כי בעוכריהם היתד, שי־טת-קשד
שלא ענתה על הצרכים ...המיפנה.

משה מנדלבוים
מיועד למנהל כללי

המודעות יעל!
למרות שלאחרונה הועלו פעמיים
מחירי המודעות בעיתונות היומית, תובעים
חמו״ליט העלאה נוספת במחירים,
בגלל התייקרויות הנייר, הדפוס והצבע.
נתונים שסוכמו לאחרונה מראים, בי
למרות שבשטח המודעות חלה ירידה ניכרת
(בינואר 1974 היה שטח הפירסום
בכלל העיתונים 252 אלף אמץ 31.4£ /
פחות מחודש זח אשתקד) ,הרי בהכנסות
בפועל לא חלה בל ירידה. בינואר
1974 היו הכנסות כלל העיתונים ממודעות
9מיליון לירות, ב־* 1.7יותר מאשר
בינואר .1973
השוואת חכנסות העיתונים בכל שנת

מפיק גולן
סרטים על העולם התחתון
הכל כ־ 6מיליון לירות. בקולנוע ירון 1.5
מיליון לימת (בשותפות עם האחים אלה),
בקולנוע אורלי מיליון לירות, בקולנוע
כלל כירושלים 150 אלף לירות מיפרעות
על החשבון. כן עלתה הפקת קזבלן כ־2
!מיליון לירות. עוד כמיליון ורבע לירות
השקיע באבו־אל־בנאת (ההפקה עלתה 700
אלף לירות׳ והצגת הסרט תחודש בחופש
הגדול) ,ובחוזים בילעדיים להקרנת סרטים
בקולנוע הוד או בסינרמה.
מול התחייבויות אלו מציג גולן את
ההכנסות מקזבלן — 2.5מיליון לירות בארץ
350 ,אלף דולאר בסך־הכל מחו״ל,
שהם כ* 2מיליון לירות, והכנסות מהפצת
סרטים. גולן הוא המפיץ הבילעדי של
סירטי מ.ג.מ ,.והוא משלם להם תמורת
ההפצה 75 מההכנסות. בשנה הראשונה
להפצה היו ההכנסות 1.5מיליון לירות,
וחלקו של גולן חצי מיליון לירות. השנה,
ולמשך עוד שלוש שנים, עד תום החוזה,
הוריד את חלקה של ם.ג.מ. ממיליון לי רות
מינימום לשנה ל־ 700 אלף לירות.
הסיבה: מ.ג.מ. יצאה מעיסקי הסרטים,
ואינה שולחת ארצה סרטים קופתיים.
מ.ג.מ. הבטיחה לגולן 25 סרטים לשנה, אך
שלחה רק .20 כן מפיץ גולן גם את סירטי
הקונגלומראט נשיונאל ג׳נראד, השרוי בקשיים.
חברה זו, שבין ראשי בעלי־המ-
ניות שלה !מצויים פרנק סינאטרה ועוד
אישים הקשורים קשר הדוק עם עולם ההימורים
בארה״ב. ייתכן שבאמצעות קש ריו
אלה הגיע גולן לעיסוקו הנוכחי ־
הפקת שני סרטים על העולם התחתון ב־ארה״ב
(ואה עמודים 35־ )34 האחד, לפקח,
יושלם תוך שלושה השבועות הקרובים
ויוצג בקאן, ובמקביל הוא מפיק עוד פוש־עון
עם ג׳ק פאלאנס וריצ׳ארד בנג׳מין.
1973 לעומת 1972 מגלה בי ידיעות אח רונות,
החל מתקרב במידה מסובנת למעריב.
בשנת 1973 פורסמו בידיעות
אחרונות 940 אלף אמץ׳ ,לעומת 1.1
מיליון במעריב. ההכנסות ממודעות בשנת
1973 בידיעות אחרונות חיו 31 מיליון
לירות ובמעריב 40 מיליון. בשנת
1972 היו ההכנסות בידיעות אחרונות
21 מיליון לעומת 32 מיליון במעריב.
הכנסות הארץ ממודעות בשנת 1973
היו 21 מיליון לירות, לעומת 15 מיליון
לירות ב״ .1972 יש להביא בחשבון כי
בשנת 1973 היו ארבעה חודשי שיתוק,
בגלל המילחמח. השוואת הכנסות הארץ
בינואר 1974 ממודעות ( 1.45 מיליון לי רות)
לעומת ינואר 1.5( 1973 מיליון לירות)
,מראה בי הארץ חולד ומתאושש
ממשבר חמילחמה בתחוס המודעות.

״חעולם והלידה הרוויח,
הסרטים

הזה״ ,1903״אתה
— סרטים : 73 מי
מי הפסיד״ ,על מצב
הישראלים ב״.1973

בכתבה הופיעה ד,פיסקה הבאה :
״כאשר, למשל, סרטו של אפרים קישון
השוטר אזולאי הוצג בניו־יורק, משך חמישה
ימים, היד, זה מזל גדול ששלושה ימים
היה הקולנוע סגור
לרגל שיפוצים, שכן
כמעט איש לא
בא. יתר על כן :
הביקורות היו קטלניות,
ושאלו כיצד
מעז מישהו להביא
דברים כאלו לפני
אנשים תרבותיים.״
קטע זה מהווה
הוצאת־דיבה, שכן
הוא מעמיד אותי ל נגד
עיני הציבור כיצרן
סרטים נכשל
בעולם הן מבחינה
פיננסית והן מבחינה תרבותית.
להלן העובדות:
)1הסרט השוטר אזולאי הוצג באחד
טבתי-הקולנוע המכובדים בנידיורק סינמה
,11 במשך חמישה ־שבועות, בין 6.4.72ו־
,9.5.72 ולא במשך 5ימים.
)2הסרט הוצג כל יום 5 ,הצגות ליום,
בלי •הפסד של יום אחד.
)3הביקורות באמריקה היו מצויינות.
מצורפים העתקים.
)4הסרט הוצג ביותר ארצות בהצלחה
גדולה מאשר כל סרט ישראלי אחר עד
היום, וזכה במספר הפרסים הבינלאומיים
הגדול ביותר בין כל הסרטים הישראלים.
אפרים קישץ, תל-אביב
טעות לעולם צודקת
״רשומת המיצרכים שהקורא מונה מספקת
1ס/״ 140 מכמות החלבון המומלצת למשפחה.
לכן ניתן להפחית בצריכת הזוגות כמו
גשר, עוף ודגים, שהם אשר מייקרים
את התפריט.״ (מעריב.)24.2.74 ,
מנחם בקר, גבעתיים

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנפח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למצרשים תמו־נות
למבתביחם__ .י
העולם הזה 1905

רעיות האדמה
בוששה לבוא -
או הגיעה באיחור של החישה חודשים

״מה אתם
1׳וצים מאשה
1ק 1ה וחולה,״
התרועה גורדה
אחדי שטעון״ביה
נעצו סכין בגבה
השאלה..מיהו שד הביטחון?״
חנסה את מקומה של
השאלה ״מיהו יהודי?־־
שום מאורע בישראל נשנים האחרונות לא חית טבעי, מובן מאליו ומתבקש
מעצמו כמו הצהרתה של ראש־חממשלח גולדה מאיר, על אי נכונותה לחרכיב את
הממשלה הבאה. ודווקא משום שהדבר חיה כה מיוחל, הוא נפל ביום הראשון
השבוע כרעם ביום בחיר. משום שאזרחי ישראל לא העוו להאמין שדבר שהוא
מחוייב ההיגיון וההגינות עשוי להתחולל בצמרת ההנהגה המדינית. התגובה הכללית,
בניגוד לתגובה המיוייפת של עטקני המערך, היתה תגובה של רווח והקלה .״סוף־שוף״
היו שתי המילים שהיטיבו להביע יותר מכל תיאור את תחושתם של אזרחי ישראל.
הידיעה שפשטה במהירות על פני כל הארץ גרמה לחתגודדויות והתקהלויות. לא
חיו צהלות שמחה, אבל גם לא התפרצויות כאב. הרגשת האכזבה והצער, המלווה
נדרן כלל את הודעות ההסתלקות של מנהיגים דגולים, לא איפיינח את התגובות
על הסתלקותה של גולדה מתפקיד מרכיבת הממשלה. ואולי לא יכול היה לחיות
עלבון ועונש צורב מזח, מאשר הרגשת ההקלה הכללית כמעט שליוותה את המיועדת
להרכיב את הממשלה הנאה גולדה מאיר׳ במה שנראה כימי שילטונה האחרונים.

יי מי שחק סורים״ שד גולדה -א ו התמוטטות סופית?

* ולדה ...גולדה ...אל תלכי ! גולדה
* 44 גולדה השארי! גולדה חזרי!״ הידד,ך
קולו הנואש של מזכ״-ל מיפלגת העבודה,
אהרון ידלין, באולם הישיבות של
מישכן הכנסת שם התכנסה צמרת המערך.
אבל גולדה אפילו לא הסבה את ראשה
לעבר כשישים חברי צמרת מיפלגתה, שהתכנסו
שם ביום הראשון השבוע, כדי
לשמוע מפיה את הרכב ממשלת־המיעוט
שהחליסה להקים. בפנים מכווצים מזעם,
כשהיא כפופה ושחוחה יצאה לבדה מהאולם,
בהותירה מאחוריה את חבריה המומים
ופעורי־פה נוכח הודעתה הבלתי צפויה
כי היא עומדת להחזיר לנשיא עוד באותו
לילה את המנדט להרכבת הממשלה.
ואם היה תהליך הרכבת הממשלה החדשה
בישראל בחודשיים האחרונים אחד המחזות
המבישים, הנקלים ומעוררי הסלידה שהוצגו
אי־פעם על הבמה הפוליטית בארץ, הרי
למה שהתחולל מרגע זה אי־אפשר למצוא
כינוי אחר מאשר ״קארקוז!״
נדמה היה כי מה שמתרחש אינו מתחולל

רק שלושה ימים קודם לכן נית
נה לה הזדמנות כלתי חוזרת
לבוא כמגע ישיר עם רחשי הלב
של העם עצמו. היה זה כטכס
האזכרה לחללי צה״ל שמקום קבורתם
לא נודע. כשתי רבכות אנשים
כאו לטכס. גולדה יכלה שם
לחוש כצורה כלתי אמצעית את
האיבה הכללית ומכטי האשמה
שננעצו כה. היא יכלה לשמוע
את קריאות הגנאי והבוז שהטיחו
כפניה הורים שכולים ככאכם.
אלא שגם מחזות מזעזעים אלד, לא הצליחו
לשבור את חומת האטימות שלד, ואת
ניתוקה מהמציאות. מוקפת בחבר יועצים
מתרפסים וחנפנים, עדיין האמינה גולדה
כי התמונה המלאכותית שאלה מוסיפים
לצייר בפניה היא תמונת המציאות. גם
כשבאה לסכם את מפעלה עד להצגת הממ שלה
החדשה בפני צמרת חרטומיה, הוכיחה
כי הצביעות וההתחסדות לא נטשו אותה
עד הסוף. ואז קרה מה שהמלכה לא היתה
רגילה לו. חבר יועציה אומנם לא התייצב

האימה והפחד על פני כל הטוענים לכתר
המנהיגות. בכולם אחז הפחד הנורא פן
חם וחלילה תלך גולדה. והיו להם סיבות
טובות לפחד. משום שרבים ידעו כי אחרי
גולדה — ישטוף המבול את מפלגת העבודה
ועלול לסחוף גם אותם ולטאטא אותם
מעל הבמה הציבורית.

מתח
ו חרד ה
ך* משד עשרים וארבע שעות החזי-
6קה גולדה את חצר המלכות שלה ב מתח
ובחרדה. עד לכתה אל נשיא־המדינה,
שם הודיעה כי נתרצתה ונעתרה להפצרות
העם לנסות ולהרכיב ממשלה תוך יומיים,
לא ידע איש, אפילו מאלה המכונים מקור ביה,
לאיזה צד תיטה המלכה.
אנשי חצרה יצאו מביתה, כמו סינאטורים
רומאיים מחדר השינה של קיסר רומי הגווע,
כשהם ממלאים פיהם מים, והמדינה כולה
מנסה לנחש את צו המלכה לפי הבעות
פניהם. פנים קודרות עם ניצנוץ של אושר,
די היה בהם כדי להיות חדשה מרעישה
לאמצעי התיקשורת.
אם היה צורך נוסף בהוכחה לאיזה שפל
מדרגה וטימטום הגיע המימסד השילטוני
במדינה — סיפקו אותה מחזות הימים
האחרונים.
מדוע עשתה גולדה מה שעשתה?
היו לכך ללא ספק סיבות מצטברות רבות,
שנערמו זו על גבי זו מאז מילחמת יום-
הכיפורים. אם הסכימה גולדה בכלל ליטול
על עצמה את תפקיד הרכבת הממשלה
אחרי התבוסה שנחלה מפלגתה בבחירות
האחרונות בהנהגתה, היה זה רק משום
שלא רצתה להסתלק מעל הבמה הפוליטית,
כמי שביזבזה את פירות ניצחון מילחמת
ששת־הימים, גרמה למילחמה כושלת מרובת
קורבנות, וקיטבה את מיטעני השינאה בתוך
העם.
!גולדה קיוותה שניתן.יהיה לה לשפץ את
תדמיתה ההיסטורית באמצעות שיחות השלום
בז׳נבה לפחות כמי שתרמה לקירוב
השלום בין ישראל ומדינות־ערב. עד כמה
קובע שיקול זה בחיישוביה של גולדה,
ניתן היה להיווכח השבוע, כאשר בהופעתה
בפני צמרת מפלגתה, ייסרה גולדה את
עצמה על שלא החליטה להתפטר עוד בחודש
אוגוסט אשתקד ״במצב יותר טוב מבחינה
אישית וגם מבחינת תדמיתי.״
הדחף, הבלתי מודע לפעמים, שלא להיזכר
בהיסטוריה כמי שהביאה על המדינה
את תקופת כישלונותיה הגדולים ביותר
ודחפה אותה כימעט אל סף שואה, הוא
שמילא את מצברי העקשנות של גולדה,
גס כשמצפה הפיזי והנפשי הפך להיות קשה
יותר מאשר אי־פעם.

א כז ב ה
מ ן הנשיא

במדינה דמוקרטית מתקדמת במחצית השניה
של המאה העשרים, בעידן האלקטרוניקה
וטיסות החלל. מלבד התלבושות והתפאורה
הזכיר הכל דראמות מחצרות המלוכה
של ימי הביניים או מטרגדיות הדמים
של שקספיר.

איב ה
ב ל ליוו
* ראה היה כאילו אלה דימדומי חצר רד
למלכו ת של המלבה גולדה. מוקפת בחבר
יועצים חככניים וחורשי־מזימות, שהיריבות
האישית והקנאה הגושית מ-שחקים עבורם
תפקיד יותר מאשר ענייני המדינה, ניסתה
המלכה הזועמת להכתיב כדרכה את רצונה
לאנשי חצרה.

נגדה, אבל היא יכלה לשמוע מהם נימה
של אי-יהסכמה וביקורת.
״אנהנו אומנם נגד ממ-שלת מיעוט, אבל
נצביע בעדה,״ אמרו לה אנשי רפ״י.
״אנחנו אומנם נגד ההרכב האישי של
הממשלה שבחרת, אבל בגללך, באופו אישי,
נצביע בעדה,״ אמרו לה היונים במפלגתה.
הזה הבהיר סוף־סוף לגולדה שלמרות
מחזה ההתרפסות והחנפנות, אין עונים עוד
אמן אחריה בצורה עיוורת. המלכד, הזועמת
הענישה את יועציה בעונש החמור ביותר :
היא איימה להשאיר אותם לנפשם.
מרגע זה החל מסע שידולים ועלייה-
לרגל, שאפילו הכס הקדוש ברומא לא היה
מתבייש בו. אפילו. מתנגדיה הקשים ביותר
בתוך מפלגתה, אפילו אלה שהשמיצוה
מאחורי גבה והעזו לטעון בפומבי כי הגיעה
שעתה ללכת, נרתמו למסע ההפצרות שנועד
להשפיע על המלכה לחזור בה מחרון
אפה ולרחם על נתיניה.
אי־אפשר היה שלא לראות את הבעות

ץ את הסיבה לבך, שהיא נסוגה בה בשבו!
עות האחרונים פעם אחר פעם מהצהרות
אולטימטיביות שלה, עד שהסכימה לבסוף
לנסות להקים ממשלת מיעוט פת 58 הברים,
אפילו מבלי שחברי חטיבת רפ״י במפלגתהישתתפו בה.
אלא שביומיים האחרונים, לפני שזרקה
את הודעת הסתלקותה בפני חבריה, אירעו
כמה דברים. הסתבר לגולדה בכמה מישורים
שחבריה הקרובים ביותר בגדו בה
ונעצו סכין בגבה.

• ראשון המאכזכים היה
דווקא נשיא המדינה אפרים קציר,
האיש שלא יכול היה להגיע לתפקידו
הרם הזה ללא הסכמתה של
גולדה. והנה הסתבר לה בי בפגישתו
עם קבוצת פרופסורים שבאו
לתבוע ממנו פעולה למען ממשלת
חירום לאומית, ובן כשיחה שקיים
עם שר־הכיטחון משה דיין, הביע
קציר את תמיכתו הגלוייה בהקמת
ממשלה כזו, שהיא עכור גולדה
מאיר כבחינת טאבו מוחלט. כעיני
גולדה נראה הדבר לא רק כחריגה
מסמכויות הנשיא ששום

נשיא לא הירשה אותה לעצמו עד
כה, אלא בכפיות טובה ׳אישית
לעצמה.
•:התנהגותם של משח דיין ושמעון
פרם בכנס רפ״י שנערך במוצאי־שבת, ש התפרשה
בעיניה כי הם מתנגדים לכל מה
שהיא עושה, אולם יתמכו בה בכנסת רק
כטובה אישית שהם עושים לה.
• תמיכתם הגלויה והנסתרת של אנשים
מרכזיים בצמרת המערך בהקמת ממש־לת־חירום
לאומית, דבר שהיה בעיני גולדה
כמו ניפנוף מטלית אדומה בעיני שור.
• שתיקתם -של חבריה הטובים בעת
ההתקפות האי-שיות שנערכו עליה בישיבת
צמרת מיפלגתה אחרי שהציגה את ההרכב
המוצע של הממשלה החדשה.
לפי כל הסימנים הגיעה גולדה אל ישיבת
הצמרת בבנין הכנסת כשבליבה כבר החלטה
נחושה להתפטר. מה שאירע בישיבת הסיעה
והלישכה רק חיזק את החלטתה. שכן עוד
בבוקר אותו יום אמרה לקבוצת הפרופסורים
שבאו להפציר גם בה להרכיב ממ־שלת־חירום
רהבה :״עזבו אותי ...מה אתם
רוצים מאשח זקנה וחולה?!״

הקרב 11ל
מי שרד־י הבי ט חון
ך* מחריד ככל המחזה הדוחה הזה
} ) היתה העובדה שכמעט כל גורמי ה משבר
היו סיבות אישיות ואינטרסים פרסו נאליים.
כשבשום חישוב לא. לוקחים בחש בון
את טובת המדינה ׳או את העניין הציבורי.

שאירע במדינה במשך חמשת החודשים
האחרונים, לא שינה דבר ולא הזיז
דבר לחבורת הגבאים, שהוסיפה לראות
ב-שילטון מכשיר לחלוקת טובות הנאה
וכיבוד, במקום אמצעי לקידום החברה וה מדינה.

עצם העובדה, שהשינוי הראדיקאלי היחיד
שחוללה גולדה מאיר בממשלה החדשה
שבחרה- ,היה הצבתם של אישים כמו
יהושע רבינוביץ׳ ,אהרון אוזן, או שלמה
רוזן בתפקידי מפתח המיועדים לפתור
בעיות בוערות של המדינה, היתה סטירת־לחי
מצלצלת לאינטליגנציה של כל אזרח
במדינה.

הם הבינו שענייני הביטחון בימים אלה
זקוקים לשר מלא שיוכל להתמסר למשרד
כולו ולהכריע בעניינים גורליים.
נוכח עמדה זו העלו אנשי דיין הצעות
אחרות. הם היו מוכנים שמישרד־הביטחון
יופקד בידיהם של אנשים חלשים, שאין
סיכוי כמעט שיצליחו בתפקיד ושסילוקם
במקרה שדייו ירצה לחזור למישרד לא
יהיה בבחינת עלבון. דיין עצמו תמר במינויים
של אישים כמו חיים בר־לב או יוסף
אלמוגי לתפקיד.

אולם כסופו שד דכר התמקד
המשכר החדש סכיב איוש תיק
אחד עיקרי: תיק מישרד־הכיטחון.
הקרב סכיכ איוש תפקיד זה הוא
שהיה כסופו שד דכר הקש ששכר
את גכ הג&ל. וגם פאן הסתכר כי
הנושא הרגיש והחיוני כיותר
כמדינה משמש אף הוא בסחורה
כשוק התככים והקנוניות המיפ־דגתי.

היוקרה

לפני
שבועיים, כאשר הרגיש משה דיין
כי חרב דמוקלם של ועדת-אגרנט מרחפת
מעל לראשו, הוא הודיע במפתיע כי לא
יכהן עוד בשר־ביטחון בממשלה הבאה.
החשבון מאחורי הודעה זו היה חשבון
פשוט: אם ועדת־אגרנט תבקר. אותו על
אחריותו למחדלי מילחמת יום־הכיפורים,
לא יהיה עליו להסיק את המסקנות ולהתפטר
מתפקיד שר־יהביטחון, כיוון שלא יהיה
שר־הביטחון. אם תנקה אותו הוועדה מכל
אשמה, הוא יוכל תמיד לחזור ולקבל את
התפקיד חזרה לידיו.
כל שאר הנימוקים שהעלה דיין לפרישתו,
מטיעונים על ״איכות החיים״ במפלגה ועד
החתירה נגדו, לא היו אלא תירוצים לאחר
מעשה שנועדו להסוות את הנימוק האמיתי
שלו.
היה זה משחק מחושב. אבל בחשבונו של
דיין, שאילץ את חבריו ברפ״י להמציא
אידיאולוגיה לפרישתו, נכלל חישוב אחד
שהיה תנאי יסודי לכל המהלך: שמשרד־הביטחון
יישאר כפיקדון שמור עבורו עד
שיחליט כי השעה פשרה לקבלו חזרה.

צעית אלה לא נראו לגולדה. חיים
} ) בר־לב, הרמטכ״ל לשעבר של צה״ל
הוא אומנם אישיות המשרה ביטחון ורגיעה,
אבל הוא מעורב יותר מדי בוויכוחים על מה
שאירע בצה״ל בשנים האחרונות ועל חלקו
למחדלי מלחמת יום־הכיפורים.
אלמוגי אומנם יכול להיות מקובל הן
על אנשי דיין והן על צמרת המערך, אבל
במדינה כישראל כבר נקבעה הלכה ששר־הביטחון
חייב להיות מומחה לענייני צבא,
וזאת בשעה שאיש אינו מעלה על דעתו,
למשל, ששר־הבריאות חייב להיות רופא.
גולדה הבינה שכדי להציל במעט את
יוקרת ממשלת המיעוט •שהיא עומדת להקים,
היא חייבת למנות לפחות שר־ביטחון
שיהיה מקובל הן על הצבא, הן על העם
ושיוכל לחדש את אימון העם בצבאו.
יצחק רביו היה המועמד האידיאלי לתפקיד
זה. נכון שבעבר הסתכסכה גולדה עם
רבץ בצורה חריפה שאיימה על המשך
הקאריירה שלו. אולם בתנאים הנוכחיים

הצלת

יום־הכיפורים ודיעותיו הפוליטיות אינן
ברורות די הצורך, כך שגם היונים וגם
הניצים במפלגה יכולים לתמוך בו בשקט.
מינויו •של רבץ כשר־הביטחון היה עשוי
לזכות גם בתמיכת האופוזיציה, שכן האלוף
אריק שרון הביע כבר בגלוי את תמיכתו
במינויו •של רבין כשר־הביטחון.

לא רבץ!
ין ספק שעיבור צה״ל יכול הבין להיות
\ >1שר-הביטחוו הטוב ביותר. כל הקצונה
סביינונית היתד. מקבלת אותו כאיש •שניתן
לבצע תחת פיקודו את שיקומו של הצבא,
תוך הפיכה יסודית בסדריו, טיהורי האווירה
והחזרת יסוד החשיבה הצבאית המקורית.

רק לאיש אחד היה מינוי אפשרי
של רכין דתפקיד שר־הכי־טחון
כבחינת אור אזעקה אדום
— למשה דיין. שכן היה ברור
שאם ימונה איש כרבין לתפקיד,
אי־אפשר יהיה לסלקו כעוד חצי
•טנה או שנה בדי להחזיר את
דיין. יש גם סכנה שתוף זמן קצר
עשוי רכין להצליח כתפקידו עד
כדי כך שיישבח ככלל שדיין היה
פעם שר־הכיטהון.

לשם כך היה צורך שלא יתמנה יורש
לדיין בתפקיד שרשזביטחון. המוצא האידיאלי
עבור דיין היה שגולדה עצמה תיקח
לידיה את מישרד־הביטחון, תמנה אדם כמו
האלוף (מיל ).אהרון יריב כסגך שר, כך
•שתוכל להחזיר לדיין את הפיקדון בבוא
העת.

לרבץ יש עד היום אוטוריטה רבה בצה״ל.
הוא מקובל בקרב כל •שכבות הפיקוד בצבא
כאדם רציני בעל כושר ניתוח מבריק,
נעדר שיקולים מפלגתיים, העשוי לשקם
מחדש את צה״ל.

וכך, מרגע שהתברר כי גולדה עשויה
למנות את רבץ נשר־הביטחון, הזעיק דיין
את צבא הרפאים שלו — רפ״י, כדי לערער
את סמכותה של גולדה ולהבהיר לה כי
•שילטונה ייהיה מבוסס על רצונו הטוב.
לשם כך כונסו כינוסי אנשי רפ״י לשעבר,
בהם הועלו אפשרויות הפילוג, כשדיין
עצמו משחק ׳את ״הילד טוב״• ,שנאמנותו
האישית לגולדה אינה מוטלת בספק, ורק
חבריו דוחפים אותו, כביכול, לצעדים
דראסטיים.

אלא שפיתרון זד. לא נראה לא לגולדה
ולא לאף אחד אחר מאנשי המערך. אפילו

לרבין מיו יתרונות נוספים: הוא לא
היה מעורב בוויכוחים על מחדלי מיילחמת

ברגע האחרון ניסו אנשי רפ״י לעשות
מאמץ כדי למנוע את בחירתו של רבץ

הוא היה המוצא הטוב ביותר עבורה.

כשר־הביטחון. הועלו שתי הצעות אלטרנטיביות

@ ש־שמעון פרס ימונה כשר־הביטחון
במקומו של דיין, ועל־ידי כך יובטח גם
ייצוגם •של אנשי רפ״י בממשלה.
• שמשה דיין יתמנה בממשלה כשר
לענייני שטחים. במקרה כזה לא יהיה עליו
להתפטר במקרה של מימצאים שליליים של
ועדת־אגרנט ולמעשה הוא ירוקן גם את
תפקיד שר-הביטחון מחלק ניכר מתוכנו
וסמכויותיו.

מיתרון

׳ 13111
י< ולדה דחתה •שתי הצעות אלה, עמדה
^ ע ל מינויו של רבץ כישררהביטחון, כשהוא
מקבלת בעניין זה גיבוי מוחלט מחבריה
׳במערך. שכן, מינויו של פרם כשר־הביטחון
עלול היה לבשר טרגדיה לאפשרות
שיקומו של צה״יל. פרס, שבשר־תחבורה
התגלה ככישלון, חסר את הכישורים הדרושים
כיום לתפקיד. הוא יכול להצליח כ־סוחר־ינשק,
אך לא כמי שצריך לבנות
׳מחדש את צה״ל ואת המוראל של חייליו
ומפקדיו.
על רקע זה הבהירו דיין ופרס לגולדה
שהם יכולים בכל רגע לטרפד את ממשלת
המיעוט שהיא עומדת להקים. הם היו מוכנים
לקבל הכל, מלבד את מינויו של רבץ
כשר־הביטחון. גולדה לא יכלה לוותר בנקודה
זו, ולמעשה היה זה הגורם העיקרי
להחלטתה להודיע על החזרת המנדט להרכבת
הממשלה לנשיא.
גם אם בשלב הנוכחי יצליחו אנשי החצר
של גולדה להתגבר על הסבך, לישר את
ההדורים, ולהבטיח תמיכה של דיין בממ שלת
מיעוט •של גולדה, יהיה זה פיתרון
זמני ורעוע. גולדה תהיה תמיד תלויה
בחסדיו של דיין, שיוכל לטרפד את ממשל תה
בכל שעה שתיראה לו.

0 ׳ 1י׳ 1ן ין 1 1 1 11ז דוב תיאודוריס, מזכיר מועצת פועלי באר־ישבע, נימה
י לשכנע את חבריו כי אין מעס להצביע נגד ממשלת

מיעוט אחרי שכבר הוחלט על הקמתה .״אנחנו נהיה בדיוק כמו ליובה אליאב ובן־אהרון !״

¥ 7 ] 11 111 #ן* 11 עובדיה פורת, מ״אנשי המצפון״ הוותיקים של מפא״י
י י י 1ההיסטורית, מדבר בלהט נגד הפרישה מממשלת מיעוט, יי כשחבריו מנסים לעצור את ההבעות החייכניות. מימין עומד משה נצר.

ך* יה זה רגע האמת, כישאלקנה גלי, עין
1תוגאי לשעבר וכיום דובר התעשיה
האווירית, קם לשאת את דברת־!בכנס חברי
דפ״י במרכז מיפלגת העבודה. בפאתוס
רב, כשהוא בורר את המילים הראויות
למעמד היסטורי, אמר גלי :״מאז קום
מדינת־ישראל לא חיכו רבים כל כך למוצא
פיהם של מעטים כל־כך...״
כתשעים חבריו, שנאספו במוצאי־שבת
בקומה השלישות של בנין מיפלגת העבודה
ברחוב הירקון בתל־אביב, אחרי ש נאלצו
לטפס לשם ברגל (״המפא״יגיקים
חיבלו במעלית״ העירו כשהתברר שהמעלית
התקלקלה) ,הרחיבו את חזיהם מרוב
גאווה. כולם חשו שהנה סוף־סוף הם
הפכו לחשובים ועיגי המדעה כולה נשואות
אליהם. שכן בידם לקבוע ברגעים אלה
את גורלה של מדינת־ישראל לשבט או
לחסד: אם תמשיך להתקיים עם דיין ב־שילטון
או בלעדיו.
והיה זה דווקא משה דיין שרוקן בבת
אחת את האוויר מהבלון שניסה אלקגה
גלי לנפח, כשהעיד :״אולי אפשר לסדר
שמוצא הפה לא יהיה של מעטים כל כך ן״
ואף על פי כן, יכולים אותם עשרות
מעטות של עסקנים אפורים, רובם בלתי
ידועים׳ להתגאות בעובדה אחת: הם הצליחו
לעיסות מה שלא הצליח עד כה שום
כוח ציבורי אחר בישראל — לגרום להתמוטטותה
של גולדה מאיר.
היה זה מחזה שנראה כאילו שלא מהעולם
הזה. אולם במחזה האבסורד הסוריאליסטי
המתחולל מזה חודשיים לעיניהם
של אזרחי ישראל בידי אלה שנועדו כאילו
בצו ההשגחה העליונה להנהיג את
העם, היתה זז סצינה שהשתלבה כראוי
בחיזיון התעתועים הכללי.

פרטית שלו לזירה הפוליטית, כשהוא מכריז
שלא יכהן יותר בממשלה הבאה, גזעקו
פתאום כולם ורוח הרפאים של רפ״י, המהדהדת
כמקהלה מדברת מאחורי דיין,
הפכה שוב למציאות.
היו אלה חיילי הצבא הפוליטי של
משה דיין, שתחושת הכוח שלהם
נבעה תמיד מהסתופפות בצל הכאריזמה
של המנהיג הג׳ערץ. צריך היה לשמוע אותם
בכנס זה, ובכנסים שקדמו לו בשבועות
האחרונים, כדי להאמין שתופעה מסוג
זה עדיין אפשרית.
חרדת הקודש שאחזה בהם מעצם הישיבה
בצוותא במחיצה אחת עם דיין,
שכאילו כינס אותם כדי להתיעץ בהם
ולשמוע בקולם! ההתרגשות בכל פעם ש ניתן
להם לקרוא לדיין בשם ״מושה״ ולפרס
בשם ״שמעון״ ,עד שהם עצמם לא
הרגישו כי הם הופכים את עצמם לבדיחה.
במהלך הוויכוח, למשל, התלהב אחד הנואמים
עד כדי כך שאמר :״ואני רוצה

בעד ונגד
פילוג

תראו מ׳ מדבר!

משה דיין מופיע בפני פיקודיו בנאום מבולבל
ונרגש, בו טען בין השאר, כי הוא חרד מהסימנים
לפיהם יש הירתעות בנוער ובקרב החיילים המשוחררים מפני המילחמה הבאה• כאילו
אין לו חלק ביצירת תופעות אלה. מימין נראית ח״כ מתילדה גז, ואילו
משמאל יושבת בטי, מזכירתו של משה נצר, סגן מזכ״ל מיפלגת העבודה מטעם רפ״י.

* •1כא שאינו קיים, צץ לפתע מתוך קב־
*0רותיו הפוליטיים לתקיעת החצוצרה
של המנהיג, וכמו הג׳ין מתוך הבקבוק של
הגנב מבגדאד, החל להתנפח ולהלך אימים
.״ממש חזון העצמות היבשות,״ העיר
אחד העיתונאים למראה רוח ההתלהבות
המהפכנית שאחזח בעסקנים הקטנים, מנופחי
החשיבות העצמית, שנקראו לפתע
לחרוץ משפט היסטורי.
עד לפני שבועיים הם לא היו קיימים
בכלל. איש לא שאל אותם לדעתם על
ממשלת מיעוט או ממשלת חירום לאומית.
איש מהם גם לא העלה בדעתי
לערער או לפקפק בהמשך כהונתם של
משה דיין ושמעון פרם בממשלה שתקים
גולדה מאיר.
אבל רק זרק משה דיין את הכפפה ה
מצע
וק״ח

מוחזק בידיו של
סופר ספרי הריגול,
הד״ר מיקי בר־זוהר, במהלך ישיבת
חברי רפ״י, כשמאחוריו מציץ אהרון הראל.

אוי לעיניים!

עובדיה פורת מסתיר את עיניו בייאוש לשמע דבריהם
של חבריו בחטיבת רפ״י התובעים ללכת עד הסוף,
אפילו עד כדי פילוג. לידו ינשב נציג רפ״י בדבר, העיתונאי מאיר (״מוריק״) בראלי.

מזכירו של ביגיי

אלחנן ישי, מי שהיה מזכית של דנד בן־
גוריון עד יומו האחרון, ולשעבר ראש אגף
הנוער והנח״ל במישרד־הביטחון, תובע לקבל רצון הרוב במיפלגה וללכת לממשלת מיעוט.

פלג, ולעומת זאת רוצה שסולם ידעו שאפשר
שיהיה פילוג.
יאי־אפשר היה לדעת אם דיין מהתל
באנשיו או מנסה להבינם כאשר דיבר,
בטון של נביא־זעם כמעט על ״מה שקורה
לנו פה במדינהז״ הוא סיפר על אובדן
האמונה העצמית אצל הנוער, על כך שגילה
תופעות בקרב החיילים המשוחררים
המעידות על הירתעות מהמילחמה הבאהו״וש מקום לחרדה מפני הירתיעות זו.״
אבל חם וחלילה, הוא לא חיכה על חטא.
לא היה בליבו צל •של ספק שהוא נקי
מהחטא שגרם לנוער הישראלי לסלוד ול-
הירתע מהמילחמה הבאה.
זאת יכולה היתה להיות פארודיה נהדרת׳
לוליא היה המחזה עצוב כל כך. ולרגעים׳
בתוך המהומה הגדולה, נדמה היה
שרק איש אחד נהנה באמת מכל ההמולה
ותוצאותיה: משה דיין, שבין נימנום, פי-
י הוק, הערה סאדקססית ובדיחה, לא לקח
כל כך ברצינות את עדר החסידים השוטים,
שאיש מהם לא העז להעלות אפילו
מילה אחת של ביקורת או ספקנות נגדו,
גם לא כשהציע לכונן ממשלת־חירום לאו מית
בה יהיה רוב למערך. איך אפשר
להקים ממשלה כזו, כשלפי כל הישוב
אריתמטי יהיה המערך במיעוט בממשלה
פזו, לדיין פיתרונים. אבל לגבי איש כמו
דיין, נראה שאפילו חוקי המתימטיקה
אונם תופסים.

כל מהלך הישיבה התנדנד בין מצבי־רוח
של שיעמוס נשעשוע, ניצל הפסקה
קצרה בדיון כדי לטלפן לאשתו, רחל.

הדפוק הנצחי

שר־התחבוהה שמעון פרס, כשהבעת ייאוש על פניו
מקשיב לנאומו של משה דיין. בכנס ניסה פרם לטעון
כאילו אינו גרור של ריין וכי הוא המתייצב מול דיין ומנסה למנוע ממנו פרישה
מאחריות. לידו יושב סגנו, גד יעקבי, הנראה כמי שנהנה מהמצב אליו נקלע פרס.
לומר למשה ולדיין שהם לא צריכים לע־זוב!״
קרא לעומתו דיין בשמץ של לעג
שרק הוא הבינו :״גם שמעון ופרם לא
צריכים לעזוב!״
^או כשהד״ר מיכאל (״מיקי״) בר־זוהר
העלה בסוף הדיונים הצעה להצבעה. דיבר
ודיבר ונימק את הצעתו, עד שדיין קרא
לפתע לעברו :״מה שאתה מציע זה בדיוק
ההייפך מההחלטה הקודמת שכבר קיבלנו.
כמה שאני מנומנם אני עוד תופס מה
שקורה!״ בר־זוהר, נעלב עד עומק נשמתו
מהנזיפה הפומבית שקיבל מרבו, ניסה
להתגונן :״אבל משה ...הרי אתה בעצמו
אמרת את זה...״
אולם זה לא עוזר לו. שבן בסופו של
דבר ברור שלא חשוב מה יגידו כל אנשי
צבאו הפרטי של הגנראל דיין, חשוב מה
שהוא ירצה ויחליט. הם לא יקפלו שום
הצעה בניגוד לדעתו. וגם אלה שניסו להסביר
ולשכנע את דיין לחזור בו מהחלטת
הפרישה שלו ולהמשיך לכהן כשר־הביט־חון,
ידעו שחם יצביעו בסופו של דבר

בעד מה שירצה דיין, אפילו תהיה זו
החלטה לתבוע בכל תוקף הקמת ממשלת־חירום
לאומית, אך לא להתנגד להקמת
ממשלת־מיעוט. אולי זה אבסורדי, אבל
זה מה שרוצה דיין: לאכול את העוגה
וגם לשמור עליה.
ולא היה זה האבסורד היחיד .״הצבעה
בכנסת נגד ממשלת המיעוט שתציג גולדה
מאיר פירושה פילוג,״ אמר דיין לחייליו
הממושמעים ,״ואני נגד פילוג. אם
איננו רוצים לעזוב את המערך ולהתפלג
צריך להחליט במפורש על כך.״
וכולם הסכימו עימו שצריך להיאבק,
,אבל אסור בשום פנים להביא לפילוג.
אבל קצת אחר־כך, בקריאת ביניים תוך
כדי דבריו של הד״ר בר־זוהר, אמר דיין
בדיוק את ההיפך :״אם נחליט שלא לתמוך
בממשלה בכנסת, פירושו של דבר
שמחליטים על פילוג. אז נחליט על פילוג.״
וכולם הספימו איוזו גם הפעם. מפני
שדיין רוצה פילוג אבל אינו רוצה להת־

ההצבעה

אנשי צבאו הפרטי של הגנרל דיין מרימים את ידיהם בתום
דיונים מייגעים שנמשכו יותר מארבע שעות, כשהס מצביעים
בעד חזזלסה בנוסח ״חצי תה וחצי קפה״ ,הקוראת לחקמת ממשלת חירוס לאומית,
אך לא להצביע נגד ממשלת מיעוט, אם גולדה מאיר תקים ממשלה כזו.

אס אתה דו ג ל בשינוי שיטת הבחירות:
ע״ן ב תו צ או תהב חי רו ת בברי טני ה!

בדיחה אונוית
לשנות, את שיטת־הבחירות —
ומייד: השיטה הקיימת היא כל*
תי־דמוקרטית ובלתי־נסבלת: שי
טת־הכחירות הקיימת עושה את
רצון־הכוחר פלסתר: שיטת־הב•
חירות הקיימת אינה מאפשרת
שילטון יציב:
מזה שנים נשמעה קריאה זו
בישראל, מפי עסקנים ואנשי־רוח,
שמאסו בשיטת־הכחירות היחסית
הקיימת כישראל. הם הציגו לעומתה
את השיטה האידיאלית :
הבריטית.
השבוע נשמעה אותה קריאה
עצמה מפי בל — אנשי ימין,
שמאד ומרכז — בבריטניה עצמה.

לגת־העבוד אולם השמרנים זכו
296 מנדאטים, לעומת 1טצ

מנראטים של מיפלגת־העבודה :

$המצב: נראה אבסורדי עוד יותר
אם משווים את אחוזי הקולות עם חלוקת
האחוזים בפרלמנט החדש. השמרנים, ש־

• שערורייה זו נראית חמורזז עוד
יותר, אם משווים את הישגי הליברלים
עם הישגי המיפלגות הקטנות האחרות.
מיפלגות אלה זכו רק 1.5*1מיליון קולות,
לעומת 6מיליוני הקולות הליברליים.
אולם הם זכו ב־ 24 מנדאטים,

אנאטומיה של סילוף אחוז כפרלמנט

בדיחה
של ב חירו ת
ילו רצה במאי בעל חוש־הומור
להציג פארסה, שתחשוף, בתמונה
,אחת את כל האבסורד שיבישיטה הברי־
:טית, לא יכול היה לארגן בחירות אחרות
מאלה שהתקיימו השבוע באיים הבריטיים.
השיטה
הבריטית. היתה תמיד מסלפת.
אך הפעם הגיע הסילוף לשיא.
׳בריטניה הקא מולדת שיטת־הבחירות
האישית־האזורקת, ללא פישרה. בכל, אזור־בחירה
!נבחר אקש אחד — המועמד הזו־בה בקולות הרבים ביותר. לא דרוש לו
רוב. בכל אמור ׳אובדים כל הקולות הניתנים
לכל המועמדים האחרים — אף אם
אלה מהווים, את רוב הקולות באמור.
לכן קורא לעיתים קרובות בבריטניה
שמיפלגה אחת זוכה במיעוט הקולות, אך
ברוב המנדאטים ובשילטון — ואילו יריבתה,
שקיבלה -את רוב הקולות, זוכה
ליברלים אחרים
זכו ב־ 38.370 של הקולות, זכו ב־6ל46.6
של הכסאות בפרלמנט. מיפלגת־העבודה,
שזכתה ב״ 37.50/0של הקולות, זכתה ב־
6ל 47.4-של הכסאות בפרלמנט!
י• הקורבן העיקרי -של השיטה הוא
הגוף שזכה ׳בבחירות אלה בהישג המרשים
ביותר. הליברלים זכו ב~ 19.3<?0מן
הקולות, עלייה !של פי שניים וחצי. אולם
הם זבו רק ב־ס 2.20/מן הכסאות בפרלמנט
— 14 מנדאטים. כלומר: למעלה
מחמישה מיליון קולות ליברליים אבדו !

מה קרה לקולות הליברליים ז
כעשרות איזורי־כחירה, הגיעו הנציגים
הליברליים למקום השני —

במיעוט ;של מנדאטים. לא כל כך חשוב
כמה קולות קיבלה מיפלגה, אלא איך
מפוזרים הקולות האלה.
השבוע הודגמה תופעה זו בצורה חותכת:

• מיפדגתו השמרנית שד
ראש-הממשדה היוצא, אדוארד
הית, קיבלה 11.9מיליון קולות,
לעומת 11.6מיליון קולות שד מיפי

__ 4X1

במי,ספר הקולות, הגיעו הליברלים למחצית
קולות !מיפליגת־העב-ודה• אך ב־מיספר
המנדאטים, הגיעו רק ל־ ,14 לעומת
301 של !מיפלגת־,העבודה !

!?הודים עגס־רפרו
עינוייו של טאנטאלוס
האגדתי היו כאין וכאפס
לעומת סיבלם של כמה עסקנים
לפי האגדה היוונית, העניש האל צאוס
את טאנטאלוס, מלך לוד, על עוונותיו
בצורה אכזרית במייוחד.
טאנטאלוס נאלץ לעמוד בנחל, שמימיו
הגיעו עד צווארו. מעל לראשו היו תלויים הפירות האסיסיים ביותר. אך בכל פעם
שהתכופף כדי לשתות, נסוגו המיים. וכל
פעם שהרים את ידו כדי לקטוף פרי,
התרומם הפרי אל מחוץ לטווח זרועו.
כמה אנשים בישראל דמו השבוע למלך
מעונה זה.
,שולי הפיסגה. עלה על כולם, בלי
ספק, ח״כ יצחק רפאל.
כמה פעמים בחייו הגיע רפאל עד לשולי
הפיסגה, שאליה הוא שואף: להיות שר
בישראל. ובכל פעם, ברגע האחרון ממש,
נשמטה רגלו, והוא התגלגל במידרון.
כאשד היה עסקן מצליח, באו הפיר־סומים
על חייו ומעשיו, קילקלו את הסיכויים.
דויד בן־גוריון לא הסכים לכללו
כשר בממשלתו.
לאחר מכן הגיע לדרגת סגן שר־הברי־אות,
והיה לכל הדיעות שר־בפועל מצויין.
באה פרשת־השוחד של בית־החולים תל־גיבורים,
והרסה את סיכוייו להיות לשר.
השבוע הגיע, סוף־סוף. רגלו האחתכבר דרכה בפיסגה. ואז נשמט שוב.
,דוח רפאים. יום לפני המינוי הצפוי
התעוררה רוח־רפאים מעברו. יהודה שפי-
גל, נאשם תל־גיבורים, שיגר מיכתב ל גולדה,
תבע ממנה לבל למנותו לשר. ה
לעומת
14 מנדאטים -של הליברלים!

האליל
__ שהכזיב
י״הצדק הטמון בעצם מהותה של
ד שיטת הבחירות וזאישית־איזורית אינו
בגדר חידוש, אם כי תוצאות אלה מבליטות
אותו באור -חזק במיוחד.
אולם מצדיקי השיטה הביאו, כנגדו, נימוק,
אחר: השיטה הזאת מאפשרת שיל-
טון יציב, ומונעת פיצול הכוחות. הצדק
מוקרב על מיזבח היציבות, הדרוש לשיל-
טון דמוקרטי.
טענה זו הופרכה פעמים ללא־ספור בארצות אחרות. למשל: בצרפת ובאיטליה
קיימים, זה בצד זה, שיטת־בחירות אי־שית־איזורית
וריבוי מיפלגות, שאינו נופל
מזה הקיים בישראל.
למרות העיוות הגמור המתבטא בחלוקת
המנדאטים בפרלמנט בעל 635 החברים.
לא השיגה אף מיפלגה אחת את
הרוב הדרוש של 318 מנדאטים !
אך לא ידי בכך. הבוחרים הצליחו להקים פרלמנט כזה, שגם שתיים מבין שלוש
המיפלגות העיקריות אינן יכולות להקים
!ממשלה• גם ואם יצטרפו הליברלים לקואליציה
עם הלייבור ( 315 קולות) או אם
השמרנים 310 אז לא ייווצר רוב.
לשון־המאזניים הוא בידי מיפלגות קטנ טנות
וח״כים בודדים — לאומנים הרוצים
בפרישה של סקוטלנד או ווילס מן
הממלכה, או בשילטון־בית אמורי, או ב־שילטון־דיכוי
פרוטסטנטי בצפון אירלנד.

כיטהם דוחקים הצידה את המועמד
שד אחת משתי המיפלגות הגדולות.
אך רק כ־ 14 איזורים הגיעו
הליברלים למקום הראשון.

העם

מדוע? מיפלגות קטנות אדה הן
כעלות אופי מחוזי מובהק — לאומנים
סקוטיים, וולשיים וצפון־אי•
דיים. ריכוז הקולות כאיזורים בוחרים
נתן להם ייצוג מעבר לכוחם
שד הליברלים. אולם גם הם
קופחו: לעומת * 5של הקולות,
הם זכו רק כ 3.8*-שד הכסאות.

עכשיו הופרכה הטענה כבריטניה
עצמה.

חבורים הבריטים שגרמו לבחירות המגוזונות

במדינה

כה כשעה שישראל אחוזה כידי
משכר ממשלתי הגובל כגיחוד, נוצר
אותו המצב עצמו כבריטניה.
שתי שיטות בחירות — והתוצאה
היא אותה התוצאה כדיוק.

יש רק הבדל אחד: בושראל לפחות
ניתן ייצוג ישווה לכל הבוחרים (מילביד
אליה -שרשימותיהם לא עברו -את אחוז־החסימה)
.בבריטניה חוגגות האינדרלמוס־יה
ואי־היצ״בות, את ניצחונן על ערימה
ענקית של מיליוני קולות אבודים.

הצדק הוקרב על מיזכה שד
אליל שהכזיב.

מאשים שפיגל
פרצוף בראי
מיכתב, שלא פורסם, הכיל האשמות אפלות
נגד רפאל.
היה זה מעשה נבזי למדי — מכיוון
שאותו שפיגל עצמו סירב להעיד נגד
רפאל, כאשר הובא למישפט. שתיקתו גרמה
לזיכוי רפאל. הכל האמינו אז ש־המפד״ל
שיחדה אותו בהבטחות או בצורה
אחרת.
אחרי שהכשיל את מהילד הדין, התעורר
שפיגל לפתע השבוע, כדי לנקום את נקמתו
ברפאל, על רקע מעורפל אך שפל.
נראה שרפאל התגבר גם על כך. הוא
התכנס עם חבריו־לסיעה במרתף הכנסת,
להחליט סופית על הצטרפות לממשלה,
למרות הוויכוח על ״מיהו יהודי״ ,התנכלות
הרבנות הראשית וצו מטעם בית־דין
רבני שני. המיכשיול האחרון נעלם —
כאשר...
,לפתע נפוצה שמועה איומה• באולם הסמור׳
בו התכנסה סיעת המערך, הודיעה
גולדה מאיר שהיא לא תרכיב את -הממשלה.
הטלוויזיה הנציחה את הבעת־פנייו
הנדהמת ברגע שנודע לו על כך מסי
אברהם עופר.
מלכה בשר ודם. במצב דומה היו עוד
כמה יהודים טובים.
• יצחק רבין עמד על סף מישרד־
(המשך בעמוד )21
העודס הזה 1905

הנדו1

ך א הצטרפתי אף לאחת העצומות,
/המישלחות דשיבות־התחנונים, שנד
עדו לשדל את הגברת גולדה מאיר לחזור
בה, מהחלטתה לפרוש מן השילסון.
;אוני יודע מה היו מניעיה הריגשיים,
המוסריים והמצפוניים — אם היו.
די לי ;במנועים הפוליטיים:

הכנסת השמינית. שקטה כליל
הסידכסטר, אינה מאפשרת שיל
טץ תקין.

ל נשכח איך נבחרה כנסת זו.
;חודשיים אחרי מילחמה, שהיתר. רעי־דת־ואדמה
לעם כולו.
הידיעות על המחדלים הומטרו אז על
ראש הציבור, כאבני־בליסטראות, מבלי
שהיתר. לו היכולת לבחון ולשקול את הדברים
בקור־רוח.
לא רק האמון בהנהגה הפיסית גת־
!ערער. מושגי-יסוד, נישברו, והתנפצו תחת
,מטר הפגזים של יום־הכיפוריס.

הציכור היה אחוז־הלם. הוא
סכל מדיס־אוריינטציה גמורה —
אי־היכולת לכנות לעצמו כין־לי*
לה תמונה כרורה של המציאות
החדשה.

הרשימות !שהתייצבו לפניו !בקלפי היו
מלסני-המבול — צירופי כוחות ואישים
שהיו מיושנים כבר ערב יום־הכיפורים.
הבוחר הלך ואל הקלפי, ובחר כפי שבחר.
אנשי־שמאל שוחרי־שלום הצביעו ביעד
הליכוד, כדי להעניש את המערך על
מחדלים, שהליכוד אחראי להם לא פחות.
שונאי־דיין הצביעו כעד דיין, בהשלותם
את עצמם שהם מחזקים את ליובה אליאב
.׳מיואשים הצביעו על פי קפריזה של
רגע. מוסלמים אדוקים הצביעו בהמוניהם
,בעד המפד״ל, ונתנו את ידם להגדרה האורתודוכסית
של .,מיהו יהודי״ 75 .אלף
קולות — שישה מנדאטים חשובים —
אבדו בגלל אחוז־החסימה.

ומהצד השני — רסיסי כוחות, מפוצלים,
חלושים. ללא יכולת להשפיע, ולא־כל־שכו
להכריע.
־ממשלת המיעוט שהוצעה — אף היא
תהיה, קטנה מדי, רופסת מדי, פתוחה מדי
לסחטנות, מופקרת לחסדי דיין ושות /מכדי
שתוכל לנהל ברצינות מדיניות לאומית.

ככל הגן הזואולוגי הזה, אי־אפ־שר
למצוא צוות של כעלי־חיים
שיסחכו את העגלה הלאומית ככיוון
כלשהו.
ץ ץ שום = ד צץ הרעיון לקשור את כל
החיות האלה יחד, ,בממשלת,-חירום.

זהו רעיון מפתה, מפני שהוא
מהסל את הכעיות הפנימיות. ומי
יעז להתנגד לאחדות לאומית ז
אולם כל הדוגלים ברעיון זה מופעלים
על־ידי שיקולים כיתתיים( .בכלל,
תחת דגל האיחוד נוח מאוד לטפח אינטרסים
!אנוכיים).

הליכוד הימני רוצה כממשלת
חירום, מפני שהיא תפלס את הדיר
לממשלת הימין. היום גולדה•
דיין־כגין, מחר דיין־כגין־אריק, מהדתיים
כגין־אריק־מושכיץ.
הדתיים מעונייינים בממשלה כזאת, מפני
שהוא תהיה דומה לשלושת האנשים השוכבים
מתחת לשמיכה צרה. הדתיים ישכבו
באמצע, והם יהיו מכוסים תמיד.
אנשי רפ״י מעוניינים בה בגלל אותה
סיבה.
כמה מיפלגות אחרות חרדות מפני בחי-

אסור שטיוטת־ההסדר תכוא
מכחוץ. עליה להתגכש כמאמץ
רצוה של הידכרות, עימות, התמודדות,
והילופי־יוזמה — ולצורף
זה דרושה ממשלה פעילה, יעילה,
כעלת תנופה וקו כרור.
ממשלת־חירום לא תוכל לעשות דבר.
כל מרכיביה ינטרלו זה את זה. ההאר־מוניה
היחידה שתיתכן בה ה״א ההארמו־ניה
של חוסר־המעש, חוסר־ד,מחשביה.

היא תהיה ממשלת-חוסר. חוסר־ממשלה
כאיצטלת אחדות לאומית.

וא הדין לגבי המשך כהונת ממן
• וששלת־המעבר במשך תקופה ממושכת.
כאשר הסברתי במדור זה, לפני כמה
שבועות, שיעל־פי חוקי ישראל יכולה ממ־שלת־מעבר
להמשיך בכהונתה עד־איו־סוף,
לשביעת־רצונם של כל חבריה, התכוונתי
לכתוב ׳סאטירה.
עתה מתברר שכמה מראשי המדינה
קיבלו !את הבדיחה כפיתרון אידיאלי.
יש להזהיר בפני פיתרון־מדומה זה.

ממשלת־מעכר פירושה — ממשלה
ללא סמכות, ללא אוטוריטה
רוחנית, ללא מנהיגות, ללא קו.
כל חכר כה יעשה ככל העולה על
רוחו. כל אחד ממרכיכי׳ה ישחק כה
מישחק פרטי, כשעיניו נשואות
אל הכחירות הכאות.
לא זו בילבד שממשלה בזאת לא תוכל
לנהל מדיניות יעילה כלשהי — תהיה לה
השפעה הרסנית על המוראל הלאומי. שר־

המערך מוכרח להתפרק. פשוט אי־יאפשר
יהיה ללכת אל הבוחר ברשימה שיהיו
בד, חסידי־שלום ושוחרי־סיסוח, מחייבי
׳סובסידיות לעניים ומעניקי סובסידיות ל־מולטי־מיליונרים,
כולם בכפיפה אחת.
המערך יצטרך להחליט היכן הוא עומד.
ייתכן שאנשי דיין יתפלגו ויצטרפו לליכוד,
וחד עם, צעירי המפד״ל •.וייתכן גם
ההופך — שדיין יכרות ברית עם ראשי
המערך, שוחרי השררה-יבכל־מחיר, ויכריח
את היונים לפרוש.

כך או כך, תיווצר חדוקה סכי־רה,
שתאפשר לכוחר להכריע עלפי
היטקפתו ומצפונו.

1א אסתיר שהקריאה לעריכת בחי/רות
חדשות קשורה בליבי בתיקווה
שגם מחנה השלום והקידמה יתייצב בבחירות
אלה בצורה חדשה.

מחנה זה, על כל חלקיו, ניכשל
ככחירות האחרונות, מפני שלא
מצא כתוכו את הכוח הדרוש לריכוז
משאכיו ומאמציו.

אנשים רבים וטובים תמכו במערך, מתוך
תיקווה שזה יחזק את היונים. כמה
רשימות התייצבו לחוד, בצורה שלא נתקבלה
על דעת הציבור ,׳מפני ;שהיה ברור
שאף אחת מן הרשימות האלה לא תוכל
להשפיע על מהלך הדברים באופן מש מעותי.

כתוצאה
מכך חסר ככנסת השמינית
מרכיכ חיוני — מחנה
ליכרלי-סוציאלי מאוחד, שיש כ*

מאות אלפים שאלו את עצמם כ־1
כינואר, כתמיהה :״מה עשינוץ״
* תוצאה מכך קמה כנסת שהיא, מ•
כמה בחינות, קוריוז מדיני.

אין כה רוכ כרור לשוס מדי
ניות,
לשום שילטץ.
ומשה דיין, האיש האחראי יותר מכל
אדם אחר למחדלי יום־כיפור השחור, הפך
ללשון־המאזניים. על פיו יישק דבר.

על כל פנים, כלי פיו לא יישק
דכר.

רבים פיקפקו בכך, כאשר נאמר הדבר
למחרת הבחירות. השבוע זה הוכח.
במרכז הבמה רובץ המערך, אותה חייה
משונה: מעולם המדע־הבידיו׳ני — רבע
עוף, רבע דג, רביע יונק ורבע זוחל. קצת
דיין, קצת אליאב, קצת אלון, קצת ספיר,
קצת בן־אהרון, קצת בני מהרשק.

חייה שאינה יכולה לזוז לשום
עכר — לא קדימה, לא אחורה, לא
אל על, לא מטה. היא יכולה רק
לרכוץ כאפס־מעשה.

לידה רובצת חייה שנייה, מוזרה לא
פחות. כיפה על הראש, יד אחת בכיס ה־ומדינה,
יד שנייה בין שיני המלקחיים
של הרבנות. ריגל אחת על קרקע המציאות
של תיקים ותקציבים ורגל שנייה
על אדמת־הקודש של א״י השלימה. וכתר
צאה מכך — בלתרמסוגלת לזוז•

מימין — הליכוד. הוא יודע מה
הוא רוצה. הנסיכות המיקריות
נתנו לו תוספת כוח• אך הן לא
נתנו לו את האפשרות להקים שיל
טון. הקואליציה• הימנית היחידה
האפשרית — מכגין עד דיין, מ־כורג
עד פרוש — תהיה חלושה
מדי, רופפת מדי, פתוחה מדי
לסחיטה של כל אחד מחכריה,
מכדי שתנהל את ענייני המדינה.

1י י

רות חדשות, ומוכנות לכל מעשה־אונס,
ובילבד שלא להסתכן בהן.
מפא״י מתנגדת לה, מפני שהיא ובנות־בריתה
יהיו בה, בפעם הראשונה מאז קום
המדינה, במיעוט. יהיה זה הצעד הראשון
לירידתה מבמת השילטון.

כל הנימוקים האלה הם הגיוניים.—..א״
אין להם _ולא_כלופ_עם
עתידה ושלומה של מדינת-ישראל.

* נימוק הלאומי נגד ממשלת־חירום
( | הוא, שהיא תהווה מוקש בדרך לשלום.
הפוליטיקאים, שעניין זה מטריד אותם
פחות מאשר שלומם הפרטי והמיפלגתי,
,מצאו, כביכול, קפנדריה לעקיפת מוקש
זה. ממשלת-החירום — כך הם מספרים
לציבור — תנהל רק את המשא־ומתן להסדר.
כאשר תהיה מונחת טיוטא של הס בם
על השולחן, יילכו אל העם.

זוהי שטות גמורה. גרועה מכך
— זוהי אחיזת־עיניים.
רק ימי שרואה את הדרך אל השלום
:כסידרה של תכתיבים אמריקאיים, יכול
לקבל תיאוריה זו. שהרי לפיה, אין מט־שלת־ישראל
אלא תיבת־דואר, שלתוכה
משלשל הנרי קי־סינג׳ר מדי פעם את האולטימטום
התורני שלו.
ואך מי שסבור כי ממשלת־ישראל צריכה
לנמל מדיניות, שעליה ליזום מהלכים
מדיניים ופסיכולוגיים, שעליה להיות גורם
קובע בדרך, אל השלום — אינו יכול אלא
להתייחס בזילזוז לגישה זו.

ביטחון־בדימוס יגרום להעמקת !כל התהליכים
השליליים בצה״ל. הממשלה כולה
תפיץ סביבה ריח של ריקבון והתפוררות,
אווירה של תיסכול וייאוש.

היא תהיה מונחת כמרכז הכמה
כמו פגר שלא נקכר — מוקד •למגיפה
של דפרסיה לאומית.

ול כל פיתרונות־הפזב האלה ,׳מזדקר
הפיתרון היחידי שהוא ממשי :

כחירות חדשות. כהקדם האפשרי.

יצד יועילו בחירות חדשות? במה
^ ישנו את המצב, לעומת הבחירות הקודמות

על כך יש כמה תשובות.

ראשית, הכחירות החדשות תת•
נהלנה כאווירה שונה מהקודמות.

ההלם הראשון של המילחמה עבר. יש
מרחק מן המאורעות. הדברים נראים בפרספקטיבה,
והבוחר יוכל לשקול אותם
בכובד־ראש.
במקום אירועי האתמול, ששלטו בבחירות
האחרונות, יימלטו בבחירות הבאות
סיכויי המחר•

שנית, הכהירות הכאות ימריצו
את כל התהליכים המדיניים, הדרושים
עתה.

אני משוכנע שלא יתייצבו בהן אותם
הכוחות, ובאותו הרכב, כמו בבחירות האחרונות.

או ׳אחרת, הסופרמארקט הגדול של

יכולתו להתייצכ מול הליכוד הימני
וללחוץ על המערך המרכזי.
הבחירות הבאות יכולות — ואכן, חייבות
לשנות מצב זה.
ריכוז ליברלי־סוציאלי כזה, שיאגד בתוכו
את כל התנועות, החוגים והאישים
החותרים לשלום ולקידמה, יכול להוות בבחירות
הבאות את המחנה השלישי, שיח זיר
לחיים המדייניים את שיווי־המישקל,
ויאפשר מימשל תקין. מחנה פלוראליסטי
כזה, שתהיה לו הקרנה ישירה על היסודות
המתקדמים במיפלגות האחרות, יוסיף
לתמונה את המימד החסר לד, כעת.

ריכוז שלישי — מעיד מול מערד,
ליכוד מול ליכוד.
ני יודע
פופולרי.
ולמי לא? אבל
רופא הוא זה,
פופולריותה?

שיאני מציע שוב דבר שאינו
לציבור נמאסו הבחירות.
הגוף הפוליטי חוליה. איזה מין
הבוחר בתרופה על פי מידת

ככהירות האחרונות כחרנו ככנסת
שאינה יכולה לספק לנו

מימשל תקין, דווקא כשעת־מיפ•
נה כתולדות עמנו, המחייכת מיבד
של כזה יותר מתמיד.
אין ברירה אלא לעיבור מחדש התהליך
הבלתי־נעים׳ כדי להתקין כנסת אחרת.

המיספר 9הוא מיספר־מזל.
תישעה חודשי הריון. אולי תלד
הכנסת התשיעית את ישראל האחרת.

מעצבת מרכות־ היוני והכרות, בערת ס
״כשאמא היתד, צעירה היא היתה רגילה
לחיי זוהר. לפי סיפורים מגברים היא היתד,
יפהפייה בלתי רגילה, והיתד, לה הצלחה
עצומה בשטח זה.״
או, כפי שמעידה אנטה, על עצמה :״מהיום
שאני מכירה את עצמי, בלטתי מכל
הבנות. היה לי טוב בחיים.״ אנטה נישאה
לבריטי נוצרי, ילדה לו בן, הנכד הראשון
למשפחת לייבוביץ. כשנפטר הבן, היתה
זו טרגדיה איומה בשביל אנטה. לראשונה
בחייה עמדה בפני עובדה שאין לרככה.
״היה לי אז משבר גדול,״ היא מספרת,
״והחיים שלי עם בעלי התערערו. כעבור
שנתיים נולדה דפנה, ואחרי שהיא נולדה,
החלטתי להתגרש מבעלי הראשון.״
אחר־כן־ נישאה אנטה למקם נויברט, כל כל
באוניות־נוסעים, שכיום, לאחר חיסול
ענף אוניות הנוסעים, נותר מחוסר־עבודה.
״היחסים בין אבא לבין מקם היו נהדרים,״
נזכרת אנטה ,״לא ייתכן שזו הסיבה שהוא
נישל אותי מהירושה .״תקופה קצרה לפני
שאבא נפטר, חזר מקס מחו״ל והביא לו
הרבה מתנות, ביניהן מכונת־גילוח, ואבא
שמח עליהן כמו ילד קטן.״
כשנישאה אנטה למקם, נתן לה אביה
דירה במתנה, והשקיע סד 5500 ,ל״י .״זו
היתה המתנה הראשונה שקיבלתי מאבא,״
היא אומרת .״המתנה השנייה היתד, לפני
22 שנה. זה היה סכום של עשרת אלפים
לירות כדי לפתוח בו את הסלון שלי. מאז
לא קיבלתי כלום מאבא, וגם הילדים שלי,
ואפילו דפנה, שהיתד, אהובה עליו מכולם,
לא קיבלו ממנו שום דבר.״

ה 1191־ * 1 ! 11 111ע 1לןך 1התעשיין חיים לייבוביץ ז״ל, בעל בית־ע
1החרושת עץ הזית, חילק את ירושתו
ש ! \1111 1

11/111
בין שלושת בניו ובתו תיקווה, והותיר לבתו הזוהרת אנטה חלק קטן ביותר מירושתו.
למרות שהיתה, לדבריה, בתו האהובה. מעסקי ׳עשרות המיליונים, קיבלה חצי מיליון.
^ נטה, בעל ת סלון־היופי הידוע ה־קרוי
על שמה, הוכתה בתדהמה.
זה עתה נפתחה צוואתו של חיים ליי־בוביץ,
מי שהיה אחד האנשים העשירים
בארץ, מייסד בית־החרוישת עץ הזית.
לייבוביץ הזקן חילק את רכושו, הנאמד
במיליונים רבים •של לירות, בין שלוישת
בניו ובת אחרת שלו, תיקווה מאירי, בעוד
שלאנטה השאיר רק חלקים זעירים בשלושה
בתים להשכרה שהיו שייכים לו,
בתל־אביב.
״אני לא מבינה מדוע הוא עשה את זה,״
אמרה השבוע אנטה לכתב העולס הזה,
״הוא אהב אותי יותר מכל הבנים, אני
נתתי לו כבוד יותר מכולם. את דפנה בתי
הוא אהב יותר מכל הנכדים שלו, ודפנה
היתה זו שהביאה לו את הנין הראשון,
וזזוא תמיד הודה לה על כך. אני בשום
אופן לא מבינה מדוע הוא ע־של! לי את זה.״
.אנטה היא אחת הגשים היפות והזו־

הו׳]׳ שסופחו

הרות בתל*יאב״ב. למרות 51 שנותיה,
ולמרות העובדה שהיא כבר סבתא לשני
נכדים, נראית אנטה כך, שהיא מעוררת
קינאת צעירות ממנה בהרבה.

כפית כסף
ג 3ה

^ נטה קשורה לעולם־הזוהר של ת״א
מזה 30 שנה ברציפות. תחילה כצעירה
יפהפייה ועשירה, אשר ידעה תמיד את
מעלות יופיה וייחוסה, אחר־כך כאם, צעירה
ויפהפייה, ועתה כסבתא, זוהרת ויפהפייה.
כבת
למישפחה עשירה, היה לאנטה תמיד
כיל מה שביקשה. עזר לד. בכך גם יופייה
הרב, או כפי שמעידה עליה בתה הבכירה,
מי שהיתר, נערת־זוהר תל-אביבית ידועה
וסגנית מלכת היופי, דפנה נוי־רסקין :

בתה של אנטה, נערת הזוהר וסגנית מלכת־וזיופי
לשעבר, דפנה נוי, עס שני בניה, ניניו של ווייס
לייבוביץ אלה חס הנינים שקופחו, לדעת סבתס הזוהרת אנטח, בצוואת המיליונר.

הכל למען הבת
ך* דפנה כתה, השקיעה אנסה את כל
1חלומותיה אשר לא התגשמו. היא הפכה
אותה לנערת־זוהר, נלחמה את מיל-
חמתה לכתר מלכודהיופי לפני כעשר שנים,
ואף התערבה בפרשות אהבותיה של דפנה.
טכס בחירת מלכת־חיופי, בו ר,שתתפח
דפנה, הפך להיות האירוע החשוב ביותר
לגבי אנטה. והיא השקיעה בו ממיטב אונה,
והרבה מכספה. דפנה התחרתה אז על
הכתר עם רונית רינת, יפהפייה חיפאית,
אף היא בת עשירים ובת לאם יפהפייה.
המאבק בץ שתי האמהות הפך את הטכס
להרבה יותר מתחרות יופי רגילה. אנטה
לא עסקה בשום דבר אחר באותה תקופה,
לבד מניסיונות לרכוש עבור בתה את
הכתר המיוחל. היא אפילו תרמה סכום
ניכבד של כסף לבית־כנסת, כדי שמתפלליו
יתפללו למען זכייתה של דפנה.
סיפרה אז דפנה :״לתחרות הלכתי בגלל

אבא 110
אמי. אמא רוצה שאהיה מפורסמת, ואני
חייבת לה את זה. אמא רואה ביופי את
הדבר החשוב ביותר בחיים. כשאמא הלבישה
אותי בשמלת התחרות, הרגשתי כאילו
היא מלבישה את עצמה, כאילו זו
היא עומדת להשתתף בתחרות, ולא אני.״
אולם אנסה הובסה. רונית, היא שזכתה
׳בכתר המלכה׳ ודפנה — רק בתואר של
סגנית ראשונה. חודשים אחדים אחר־כך
חידשה אגטה, במרץ האופייני לה, את
המילחמה, מילחמתה של בתה. דפנה הכירה
רופא־נשים אמריקאי בשם ג׳קי. רונית
חפפה לה אותו. הסילחמה בין השתיים,
או למען הדיוק בין שתי האמהות, היתה
רצחנית ממש.
גם בתחרות זו זכתה רונית, וחתונחה
עם ג׳קי, שנערכה בדן־כרסל בחיפה, היתה
מפוארת ורבת־משתתפים. בין הנוכחים היו
גם אנפה, ובתה דפנה. אמרה אז אנפה
המובסת :״אני שמחה שדפנה לא התחתנה
עם מקי. רא-שית, אין לו דירה גדולה, כפי
שאמא של רונית מספרת. יש לו דירה
פיצפונת, וזה לא בשביל הבת שלי. ובכלל,
רופא זה לא בשביל דפנה.״
לאחר מילחמות הבת, בהן שימשה דפנה
בעצם כצופה בלבד, חזרה אנפה לחיי-
חעבודח שלח. למרות היותה בת למשפחה

עשירה, עבדה קשה מאוד בסלון ישלה,
הקרוי על -שמה, לעיתים אף עשר או שתים-
עשרה שעות ביום. למרות שבסלון עובדות
ספריות רבות, אין מוציאים ממנו אף כלה
אחת מבלי שאנטד״ הכוהנת הגדולה של
כלות ישראל, תבחן אותה אישית, תעניק
לה את מגע־הקסם: הסירוק האחרון- ,
נופך־הצבע האחרון, יישור ההינומה.
תעשיית היופי של אנפה התעצמה. כל
כלה שכיבדה את עצמה, ראתה לה כחובה
להגיע לאולם החתונות היישר מסלון אנטה.
אולם כאשר ראו אחרים כי טוב, צצו לפתע
מכוני כלות ומיספרות־פאר נוספים, מפוארים
יותר ובעלי תקציבי־פירסום גחלים
יותר. ואנטה חדלה להיות היחידה בתחומה.
עסקיה אינם עוד כפי שהיו בעבר, אם כי
גם כיום ניתן להבחין במספר רב של
מכוניות מקושטות בפרחים ובבלונים צבעוניים,
החונות מידי־ערב ליד הסלון שלה,
ברחוב מאפו בתל־אביב.
הרמז הראשון לאנטה, על בך שהיא
מועמדת ״לעוף״ מירוישת המיליונים
של אביה, ניתן מיספר חודשים קודם
שחיים לייבוביץ נפטר .״הייתי זקוקה אז
מאוד למאה חמישים אלף לירות, באופן
דחוף,״ מספרת אנטה .״•ניתי לאבא, והוא
חסכים לתת לי את הכסף, אבל פתאום
עינוגיו בשניי!

׳ 11״אנטור, הודחה מירושת אניח, בער ״עץ הזית

,מאירי, עובדים בביח״ר, ואבי הסיק מזה
שלא מגיע לי שום דבר פביח״ר. שלושת
האחים, והבעל של אחותי, כולם עובדים
בבית־החרושת. הם בעצם ניהלו אותו. יצחק,
הבכור, היה המנהל, יהושע עסק בייצור,
וזלמן היה בצד הכימי. גם בעלה של
תיקווה עבד בבית־החרושת.
״אבא כנראה חשב בלבו, כי מאחר שאני
לא קשורה לבית החרושת, אז לא מגיע לי
כלום בירושה, בכל מה שנוגע לבית-
החרושת. את זה אני יכולה אולי להבין.
את עץ־הזית העריכו ב־ 15 מיליון לירות.
אבל לאבא היו גם אדמות בערך של 15
מיליון לירות. מדוע הוא לא השאיר לי את
החלק שלי באדמות, שהן לא קשורות כלל
לבית־החרושחו זה אני לא מבינה!״
על כך טוענת המישפחה, כי ״למעשה
לא השאיר חיים לייבוביץ שום ירושה
,שהיא, מלבד בתים שהיו שייכים לו,
ושאת ערכם חילק בירושה בין כל הבנים,
שווהחבשווזה. כי, למעשה, את כל שאר
רכושו העביר כבר מזמן לידי הפנים.״
לעומת זאת קיבלה אנטה בירושה 20?/,
מבית־דירות ברחוב הירקון ,92 רבע ממניות
חברת בי״ג, חברה שהיא בעצם בית־דירות,
ורבע מחברת ברכת יעקב, שאף
היא בית בתל־אביב. אנטה מעריכה את
שיעור חלקה. בבתים אלה בכחצי־מיליון
לירות, אולם גם כסף זה אין היא יכולה
לממש ללא הסכמת אחיה, המחזיקים בשאר
המניות של חברות אלו.
לדברי המישפחה, יש הגיון בכל הפרשה.
עץ הזית אמנם נשא את שמו של חיים
לייפוביץ, ששום סבוד אב, אך למעשה
הוקם ונוהל כל הישנים על־ידי האב והבנים
ביחד• האב העביר את חלקו לידי
הפנים כבר לפני שנים
לאחר פתיחת צוואת אביה, ניסתה אנטה
לבקש מאחיה מכומי־כסף, נוסף על מה
שציווה לה אביה. האחים סירבו .״הם אמרו
לי שהם לא רוצים לפגוע ברצון האחרון-
של אבא, והם לא ישנו כלום בצוואה,״ היא
אומרת. כעת עומדת אנטה במו״מ מתקדם
עם אחיה, למען ירכשו ממנה את חלקה
בשלושת הבתים, כך שתוכל להפוך חלק
זה לכסף מזומן.

הס נשאר עיקר הרכוש של האימפריה הכלכלית
המישפחתית של המיליונר וילדיו.
תמונותיו של אביה באלבום מיוחד, בו
שוכן במקום כבוד גם המיכתב האחרון של
לייבוביץ.
״גם עם האחים שלי אני בסדר,״ מספרת
אנטה .״אנחנו נפגשים כולנו כימעט כל
שבוע, בדרך־כלל אצל אחותי, משום שלה
יש וילה בהרצליה פיתוח.״

י ח סי ם
טובי ם
ך! כעדה שד אנטה, מקס, יש דיעה
/משלו על כל הפרשה .״לייבוביץ כתב
את הצוואה שלו בשנת .1969 אני לא יודע
מדוע הוא כתב אותה כד, אבל ברור ש-
אחר־כך הוא התחרט על מה שכתב. אבל
יהודים מאמינים באמונות טפלות, אחת

שאיר ו, ב1־\ם ז
אנמה ובעלה מקם (במדים),
ן ן 1ץךןק
מרימים כוס בעת הפלגת־ 1111 ושערכו בשנת , 1958 כאשר נישאה אנטה,
ן לידס עומד חיים לייבוביץ המיליונר.

ביקש ממני לחתום על מיסמך. אני לא
זוכרת בדיוק מה היה במיסמך, אבל הוא
אמר בערך שבחתימה על המיסמך הזה אני
מסכימה לוותר על החלק שלי ברכו שו,
אשר יגיע לי בירושה. היו לי אז
דמעות בעיניים. לא רציתי לשאול את אבא
מה פתאום הוא עושה לי את זה, כיוון
שפחדתי להרגיז אותו. הוא היה יהודי זקן
וחולה־לב, ואסור היה להרגיז אותו.״
וכך עשתה אנטה בערך מה שעשיו עשה
בשעתו: מפני שהיווה רעבה לכסף, כמו
שעשיו היה רעב לנזיד העדשים, היא
ויתרה — אם לא על הבכורה, לפחות על
הירושה.
אנטה האם והסבתא הזוהרת, שמכון-
היופי שלה חינו שם נירדף לזוהר, כלות
יפהפיות ואופנה, היא סמל הטיפוח העצמי.
על אלה מעידים האלגנטיות המדוקדקת
שלה, שערה הבלונדי, והופעתה, שאינה
מרמזת כלל על 51 שנותיה.
לכל ידידיה של אנטה היה ברור כי היא
עתידה לרשת מיליונים רבים מרכושו של
אביה. איש לא העלה בדעתו כי חיים ליי-
בוביץ יחליט אחרת- .
״אני חושבת שאני יודעת איך זה קרה,״
אמרח השבוע אנטה .״האחים שלי, יצחק.
זלמן ויהושע, וכן בעלה של אחותי, גחמן

מאלו ׳אומרת שאם משנים צוואה, זה מביא
מזל רע, אז לכן הוא לא שינה אותה.״
הצוואה של אביה לא הפכה את אנטה
לרעבה ללחם. למרות שבעלה אינו עובד,
הרי הסלון שלה מכנים לה כסף רב, אם כי
לדבריה המצב הוא עכשיו רע. בתה דפנה
נשואה לאדריכל מצליח, יורם רסקין. שני
בניה האחרים, לומדים עדיין בתיכון.
״אבל יש לי הרבה חובות,״ אמרה הש בוע
,״שאני אצליח להפטר מהם אם אקבל
מהאחים שלי כסף, ואז אוכל לישון בשקט.״
למרות הכל, יהדי היחסים, במיש־פחת
לייבוביץ, לפחות הפורמליים בהם,
טובים. לאחר שחיים לייבוביץ נפטר מצאו
הבנים מיכתב, שלא היה קשור בצוואה,
ובו פורטו הנחיות כיצד לקבור אותו, כא שר
ימות. אולם ברור כי לייבוביץ חשש
שבעיקבות צוואתו תפרוץ מריבה בין יור שיו,
ולכן הוא פותח את המיכתב בבקשה,
בציווי לצאצאים לשמור על שלום־בית
ביניהם.
למרות שנושלה מהירושה, מכבדת אנטה
את זכר אביה, ומדברת עליו בהערצה גלו־ייה.
תמונתו של לייבוביץ המנוח נמצאת
על כוננית בחדר האורחים שלה, בדירתם
המפוארת ברחוב מאנה בתל־אביב, ואילו
בימים אלה עצמם עסוקה אנטה בסידור

אשת ^ 11־111

נויט־ס
לייבוביץ, זוהרת, לבושה באלגנטיות קפדנית,
מעצבת תסרוקותיהן של מלכות היופי
וחמים ורבות מהכלות הישראליות.

עכשיו י1תר מתמיד
קדלס טוו

נותן את הטון

י ( /צ פ יוי/י ־

נפתחה ס טק י ית
״ דומינו ״
ברחוב אבן־גבירול ,3תל-אביב.

ס טיי קי ם מו ב ח רי ם

תו ס פו ת וכו ס יין חינ ם

פתוח משעה 11.00 עד .24.00

חעולם חזה״ ,שבועוןהחדשותהישראלי
המערכת והמיגהלת! תל״אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון 260134׳
תא־ידואר * 136 טען מברקי: עולמפרם, הדפו החדש״ בע״ם׳
ח״א, רה׳ בן־אביגדור הפצה: גד בעיט • גלופות: צינקוגרפיה
פספי בע״ט • העורך הראשי: אורי אבנרי • הם ו׳ל: העולם הזח בע״ם.

במדינה
(המשך מעדת )16
הביטחון. מינויו כשר־הביטחון היה בטוח.
הודעת גולדה טרקה לפי שעה את הדלת
בפניו.
• לפני כן התענה שימעון פרס. חבריו
הציעוהו כשר־הביטחון, כממליא־מקום לדיין
(ראה עמודים .)12—13 אולם דיין
הכריחו לנטוש את הממשלה, והחלום נגוז
לפחות זמנית.
• יהושע רבינוביץ׳ ,שאיבד זה עתה
את עולמו בעיריית תל־אביב, התנחם בכך
שיהיה שר. שמו כבר נכלל במקום בטוח
ברשימה, כאשר לפתע...
• אפילו יוסף אלמוגי ראה לשעה קלה
את גן־עדן בעיניו. מישהו הציע אותו
כשר״ביטחון, מישהו אחר הציע אותו אפילו
כראש־ממשלה. הכל פורסם שחור על
גבי לבן בעיתונים. ואז, לפתע...
• לשעה קלה היה גידעון האוזנר ה־ליברל־העצמאי
שד־בדרך. אמנם לא הוצעה
לו הגשמת חלומו — להיות שר־המישפ־טים,
תפקיד שהיה פעם בידי מנהיג־מים־
לגתו פינחס רוזן. אולם הוא יכול היה
להיות לפחות שר בלי־תיק. ואז, לפתע...
אך הקוריוז הגדול ביותר נפל בחלקו
של ח״כ משה ברעם. אחרי מאבק קשה,
בו הופעל סניף ירושלים של המיפלגה,
הובטחה לו מישרה של שר .׳
איזה שרי החליטה גולדה: ישאירו שלושה
תיקים לרפ״י — תחבורה, עבודה,
הסברה. מתוך שלושה אלד, ניתן לרפ״י
לבחור בשניים ,׳והשלישי ימסד לבר׳עם.
לפיכך יכול היה ברעם, שאינו ידוע
כאינטלקטואל מובהק, להתעורר בוקר אחד
ולמצוא את עצמו כשר־ההסברה של ישראל.
אך תחת זאת, לפתע...
טאנטאלוס נענש על־ידי צאוס. כל היהודים
הטובים האלה עונו על־ידי מלכה
בשר־ודם, על לא עוון בכפם.
צ ה ׳•ל

גל שפטהא דו מי ם
האם יועמד ח״ב
אריק שרון כפני
כית־מישפט צבאי —
זמרות חסינותו?
לחבר־הכנסת אריק שרון יכול לקרות
משהו׳ ,שעדיין לא קרה לשום ח״כ: ש
יוסי
גרסיאני ז״ל
להשתיק את המתים
חסינותו תוסר כדי לאפשר לו לעמוד ב־מישפט
צבאי.
לחבר־כנסת יש שני סוגי חסינות. כל
מעשיו בתוקף תפקידו כח״כ — מחוסנים
לחלוטין, וחסינות זו אינה ניתנת לביטול.
אך אם נאשם ח״כ במעשה שעשה שלא
העולם הזה 1905

בתוקף תפקידו כח״כ, יכולה חסינותו ל התבטל.
לשם כך דרושה פנייה של היועץ
המישפטי של הכנסת, החלטת ועדת״הכנסת
לקבל את הפנייה, דיון• במליאת הכנסת,
והחלטת המליאה ברוב קולות.
חמשה סעיפי־־אישום. כדי להביא
את היועץ חמישפטי לפנות בדרישה כזאת
אל הכנסת, דרושה קביעה של קצין בודק,
או ועדת״חקירה צבאית, שאכן יש מקום
להעמיד את אריק שרון לדין.
ב־ 13 בנובמבר ,1973 עוד בטרם היבחרו
של אריק שרון לכנסת, הגיש אלוף פיקוד
הדרום דאז, האלוף שמואל (״גורודיש״)
גונן, קובלנה רשמית נגד מפקד־האוגדה
האלוף אריאל (״אריק״) שרון, שהיה כפוף
.למרותו. הוא תבע מינוי קצין בודק —
כהכנה להזנמדת אריק לדין.
האשמותיו של גונן: ארבעה מיקרים של
אי־ציות לפקודה, בשלבים השונים של
המילחמה, ומיקרה אחד של עקיפת שר־שרת־הפיקוד
ופניית ישירה לשר־הביט־חון,
כדי להמריצו לבטל פקודה חוקית
שהוטלה עליו.
טענותיו המפורטות של גונן היו:
)1(,שהאלוף שרון לא מילא פקודה,
.ביום ה־ 8באוקטובר, להעביר כוח מסויים
לרשות האלוף אדן (ברן) ,בעת קרבות
הבלימה במיגזר גשר פירדאן. כוח זה לא
הופעל כלל, והפעולה נכשלה תוך אבי־דות
כבדות.
( )2שהאלוף שרון פתח בלי אישור
בהתקפה ביום ה־ 9באוקטובר, תוך מסירת
הודעות בלתי־נכונות לאלוף הפיקוד.
בהתקפה זו אבדו כ־ 20 טנקים על צור
תיהם, ולא הושג דבר.
( )3שהאלוף שרון לא מילא פקודה
מפורשת שקיבל ערב הצליחה, ובכך הש פיע
על כל מהלך המילחמה. הפקודה היתד,
לכבוש גיזרה של ארבעה ק״מ לאורך
התעלה, ליצור ראש־גשר, ולהבטיח את
שני הצירים המובילים לראש־הגשר, יה־מוצבים
הסמוכים.
מתוך להיטות לעבור את התעלה ולהבטיח
לעצמו את המעמד של כובש מע-
דב־התעלה, חיבל אריק בתוכנית־המיב־צע.
לפי תוכנית זו היה עליו להבטיח
את הצירים, ולאפשר לאוגדת ברן לעבור
את התעלה ולכבוש את השטח ממערבה.
כתוצאה מאי־מילוי פקודה זו, ומסירת
הודעות בלתי־נכונות על המצב בשטח
ועל היערכות הכוחות, תפסו המצרים שוב
את הצירים וחסמו אותם, והיד, צורך ל כבשם
שנית, תוך אבידות כבדות. תפקיד
זה בוצע על־ידי אוגדת ברן. כתוצאה
מכך התעכבה אוגדת ברן ב* 36 עד 40
שעות — עיכוב שהיו לו השלכות מרחי קות
לכת על המצב בעת הפסקת־האש.
( )4שהאלוף שרון ••לא ביצע פקודה
לכבוש מוצב מסויים ממיזירח לתעלה, ושלא
מילא את תפקידו כראוי נאשר ניגש
לבסוף לכיבוש מוצב זה, ב־ 20/21 באוק טובר,
על-ידי כך שלא תיגבר את הכוח
התוקף כראוי, לא סיפק לו כוח־אש ארטילרי
מתאים, זלא פיקח על התוכניות.
מוצב זה לא נכבש, דבר שסיכן את כוח
צה״ל ממערב לתעלה•
( )5שבאותו תאריך עקף את אלוף־
הפיקוד, התקשר במישרין עם שר־הביטחון
וגרם להתערבותו לשם שינוי הפקודה ש ניתנה

.העב רו ד עונ ש. להאשמות חמורות
אלה היד, גורל מוזר.
אחרי שהדמטכ״ל קיבל את הקובלנה
הרשמית, הוא ביקש חוות־דעת מטעם
הפרקליט הראשי. הלה יעץ, כמובן, למנות
קצין בודק. חוות־דעת זו הועברה לידי
היועץ המישפט לממשלה, מאיד שמגר
(שאין לו סמכות רשמית בנדון, אך שכיהן
בעבר כפרקליט הצבאי הראשי, והנחשב
לבר־סמכא) .שמגר אישר את חוות־הדעת.
.אולם הוות־דעת נפולה זו לא החזיקה
מעמד. בצורה תמוהה שינה הפרקליט הצבאי
את דעתו. נקבע שד,קובלנות לא
תבוררנה בדרך רשמית, אלא שהנושא
ייכלל בתחקיר צבאי שיגרתי — בו אין
נאשמים ואין אישום.
באותו זמן הועבר גונן מתפקידו, נשלח
לתפקיד זוטר במרחב־שלמה. הדבר התפרש
על־ידי כל כעונש על העזתו לפגוע
בשרון, שנחנה מתמיכת משה דיין.
״ פרשתד ריי פו ס״ .כך היה העניין
נקבר, לולא התקוממו כמה חיילים פשוטים
נגד העוול שנעשה, לדעתם, לגורו-
דיש. הם פנו לכתב העולם הזה, רעו
צרור, שהשתתף במילחמה ולחם בדרום

אלופים גונן ושרון
חסינות?
בצד צלם העולם הזה, רמי ד,לפרץ, שנפל
בחווה הסינית.
רינו נזעק, הביא את הפרשה לידיעת
אורי אבנרי. אחרי בירור יסודי, פנה אבנר(
,שהיה אז עדיין ח״כ) אל כל חברי
הממשלה, הביא את העובדות לידיעתם.
אותה שעה פירסם מאמר מעורפל על פרשה
זו במדור הנדון, תחת הכותרת :״פרשת
דרייפוס״ .כתוצאה מכך פורסם העניין
ברחבי העולם.
בכך החל סיבוב חדש. הממ-שלה ניסתה
להתחמק, העבירה את העניין לוועדת אג־רנט
— אף שאבנרי ציין במיכתבו של-
וועדה אין כלל סמכות לגבי רוב ההאשמות,
מפני שהן מתייחסות למאורעות ש קרו
בשלב הצליחה, אחרי המועד שנקבע
לוועדה כגבול חקירתה (״גמר שלב הבלימה״).
אחרי
שהוועדה עצמה העמידה את הממשלה
על כך, הוחזר הכדור לרמטכ״ל.
הוא פנה׳ שוב לפרקליט הצבאי, ולאחד
מכן ליועץ. הפעם חיוו שניהם את דעתם
בזכות מינוי ועדת־חקירה.
כך, באיחור של ארבעה חודשים, נעשה
מה שצריך היה להיעשות מייד, בהתקבל
קובלנה של אלוף. השבוע מינה הרמטכ״ל
ועדת־חקירה רשמית לבידור ההאשמות.
בפעם הראשונה יוכל גורודיש לנסות להוכיח
את האשמותיו — ואילו לאריק שרון
עצמו נותן הדבר את האפשרות למסור
לחוקרים את הגירסר, שלו לגבי אותם
מאורעות.
אריק עצמו לא הגיש שום קובלנה
מצדו.
עיתונות ומו 1ר ה עד המלתים
עיתון חיילי ישרא?
פירסם יומן ש 7טגקיסט שגפ?
תיך השמטת ביקורת על מדיגאים
הטנק של יוסי גרסיאני, איש מילואים
מכפר־שמדיהו, נפגע ביום ה־ 12 למילחמת
יום־הכיפורים, ממערב לתעלת־סואץ. הוא
ספג פגיעה מתותח נ.ט. בחלקו האחורי של
הצריח ושלושה מאנשי הצוות שלו נפצעו
וניכוו באש שהחלה להתלקח בו,
היה זה ליד תחנת הרכבת של סרפאום,
בדרך לאיסמעיליה, שם נתקל כוח צנחנים
שהיה מלווה -בשני טנקים בהתנגדות
קשה. שלושת אנשי הצוות של הטנק הפגוע
חולצו ופונו לחצר אחד הבתים בתחנת
הרכבת. יוסי גרסיאני, מט״ק שלא
נפגע, חיפש מים עבור הפצועים. הוא
זינק לעבר הטנק שנפגע, ניסה להוציא
ממנו ג׳ריקן מים כדי להביאו אל הפצועים.
בדרך חזרה, כשהג׳דיקן בידו, הוא
מעד ונפל. הוא נפגע בכדור בראשו ונהרג
במקום.
דק אחרי שהגיעה תיגבורת אל הכוח
חזר אחד הפצועים אל הטנק. הוא הוציא
ממנו, בין שאר החפצים האישיים, גס

מחברת ׳קטנה, מיוחדת במינה. היה זה
יומן אישי שכתב החייל יוסי גרסיאני,
החל ביום שישי ד,־ 12 באוקטובר, בו שיח זר
את שעבר עליו מפרוץ המילחמה.
מיפמף נדיר. מיסמך מיוחד במינו
זה, שנכתב בתוך הטנק ׳תוך קרבות דמים,
אבד לחייל שאסף אותו מהטנק. הוא עבר
גילגולים רבים עד שנמצא לבסוף, הגיע
לידי משפחתו של יוסי גרסיאני בכפר־שמריהו.
הוא
נמסר לפירסום לבמחנה, שבועון
חיילי ישראל. אין ספק שזהו מיסמך אנושי
נדיר, מרטיט באוטנטיות שלו, המש קף
את מה שעובר על חיילי צוות טנק
הנלחמים עד כלות כוחותיהם בחזית הדרום׳
מימי הבלימה ועד לצליחת התעלה
מערבה. ללא כחל ושרק, וללא מליצות
מיותרות, מתאר גרסי׳אני בלשון צברית
אופיינית את כל מה שעבר עליו. הוא
הפסיק לכתוב ביומן זמן קצר לפני מותו.
הנה הטע מהיומן, שנכתב ביום ראשון
ה־ 14 באוקטובר, היום התשיעי למילחמה:
ליס אומר :״שרק לא נחטוף איזה שנזל.״
יטענו. אש. יורה קצר. פגז שני למטרה.
ליס מתמרמר על הביזיון ומאשים את עצמו
על שביזבז פגזים ולמטרה כל־כך רחוקה.
ג׳וקי מבצע מלאי מחדש ובינתיים
נותנים להם להתקרב כדי ׳שנוכל לדפוק
אותם.
כרגע מתחילים להרביץ בארטילריה. את
מיקרא תפסו טנקים ׳ממארב מטווח של
300 מטר. כרגע הוא נחלץ לאחור. נקווה
שיצא משם שלם ובריא. כרגע, מכל עוצמת
הקרבות, אני מת לפשתן. אף על פי
שפישנתי כבר פעמיים היום. אין דבר,
כנראה שמדגדג לי משהו בפנים. בדרך
כקל, אין זמן לצאת לפשתן עושים זאת
בתוך תרמיל של פגז — גס זה הולך.
מיקרא מתחיל להסתבך קצת ומרגיש שמנסים
לדפוק אותו מכיוון צפון...
חנטריש גדול ! היה זה. רק טבעי
שבמחנה, שנטל על עצמו לפרסם את
יומן הקרבות של חייל שנהרג, יפרסם אותו
כמו שהוא, ללא השמטות ׳וללא צנזורה.
אולם נראה שכאשר מדובר במילחמת ה-
גנראלים, אפילו קדושתו של חלל צה״ל
אינה קדושה עוד. שכן קצין חינוך ראשי,
בהוצאתו מופיע במחנה, לא היסס להפעיל
צנזורה פוליטית על יומנו של החייל.
בין שאר הפרטים שכתב יוסי גרסיאני
ביומנו בימי הקרבות, הוא תיאר גם את
מחשבותיהם ורגשותיהם של הלוחמים לגבי
ההנהגה המדינית והצבאית של המדינה.
כך, למשל, כתב ביום שלישי, ה־ 16באוקטובר,
היום ה־ 11 למילחמה, היום בו
צלח הטנק של יוסי את תעל׳ודסואץ מערבה
:״כרגע נותנים הוראות לגבי ההעברה
על הדוברות. כל הגדה מליאה בכוחות
׳שלנו. מימין לנו תותחי נ.מ. וציוד הנדסי
כבד. כרגע לביא מזהה את אריק
שרון ואת צ׳יץ׳ לפני הכלי שד נעים
משוחחים עם המח״ט.״
אחרי ׳שתיאר את הצליחה, כתב גרס־יאני
ביומנו: לביא מכריז :״אריק שרון
(המשך בעמוד )23

מבקר העול הזה, ואב יפת, באל בי קו ר ב כי 1ר ת:

התרפה ת פו1¥1י

ן ן 1

4 8 8 1

יליון נופשים ישראליים ותיירים,
)₪1ו־ 50 אלף תושבי טבריה וסביבתה אינם
יודעים זאת, אך הם צפויים לסכנת מגיפה
פתאומית. מקור המגיפה: מי *הכינרת.
העובדות המדהימות :
י• תושבי טבריה והסביבה שותים מים
מורעלים.
י• קיבוצי האיזור מזרימים את מי-
השפכים שלהם לכינרת, ושואבים אותם
בחזרה כמי־השתייה שלהם.
המעקב אחר תנודותיו שיל מיפלם
הכינרת הפך לספורט הפופולרי ביש ראל.
אחת לכמה ימים מפרסמים העיתונים
בכמה עלה המיפלס, כמה מיליוני מטרים
מעוקבים מי־גשמים התווספו לכינרת מאז
תחילת עונת הגשמים, ובכמה סנטימטרים
יוסיף המיפלס לעלות עד תום הפשרת
השלגים בחרמון.
ואולם, שתי עובדות־יסוד בכל אותן
ידיעות אינן נמסרות כלל לציבור. האחת :
מי הכינרת מזוהמים, אינם ראויים לשתייה
ללא טיהור: השנייה 200 :מיליון הממ״ק
מי־גשמים שהתווספו השנה לכינרת, ועוד
100 מיליון הממ״ק הצפויים להתווסף עד
האביב, לא ישפרו את איכות המים. המים
יישארו מזוהמים!

התו שבים
הזדעזעו

** וד כשנת 1971 מה הכנסת בנושא
׳ ג ״סכנת זיהום הכינרת והרעלת מימיה״.
הכנסת העבירה את הנושא לוועדה לאיכות
הסביבה (אקולוגיה) ,אשר דנה בבעיות
קיומו של האגם והגגתו מפני זיהום.
מסקנות ועדת־הכנסת נשארו על הנייר.
שום פעולה דרסטית לא נעשתה לתיקון
המצב.
ב־ 23.2.72 דנה הכגסת שוב בעניין הכינרת.
הפעם, בנושא ״נגיפים וחיידקים בירדן
ובכיגרת״ .הנושא הועבר לוועדה
לאיכות הסביבה. כעבור מיספר חודשים
פירסמה הוועדה את מסקנותיה.
הוועדה קבעה, על יסוד מחקר בראשותו
של פרופסור הלל שובל, כי בירדן (על
יד גשר חורי) ובאשד כינרות (לידי תחנת
השאיבה של המוביל הארצי) ,נתגלו
נגיפים כבדיקות מי הכינרת. כן
גילה המחקר כ י ״חיידקי־מטיים אח
רים
מזהמים את הירדן ממקורות־שופבין
והחיידקים הללו מגיעים
לכינרת.״
הוועדה קבעה, כי ״חדירת שפכין
ועימם נגיפים וחיידקים פותוגניים
לירדן ולבינרת מהווה בעייה בריאותית
חמורה לאלה השותים את
המים ללא מידת טיהור מספקת.
כיישובים השואכים את מימיהם
ישירות מהכינרת, בגון טבריה
ומשקים אחרים שעל גדות האגם,
נדרש חיטוי המים המוזרמים לצרכנים.
כעבר לא הופעל הכלורי־נטור
חלק גדול של השנה.״
דו״׳ח אחרון שפורסם לפני המילחמה
באוגוסט , 1973 שמיה דו״ח פנימי ש־

שתי הוכחות: המי !גועים
לענתהב רי או תהמ חוזי ת

כרטיס מעקב למי שתיה
2ר מו ת ם;ינזי ת

^י ^ מ ע לוי.

תיאור הגזקיר

סקוס הסזנאית רלוקיי־

זהו כרטיס מעקב מי-שתייה. בדיקות מי הכנרת נערכו על־ידי מישרד
הבריאות, מחוז הצפץ. דגימת המים נלקחה מכרזי מיסעדה ידועה.
תוצאות הבדיקות מגלות כאחד בינואר 73׳ ,בבדיקה מיספר ,113
נתגלו במים 180 חיידקי קולי לבל 100מ״ל מים. כ־ 7ביולי 73 צויין
ככרטיס, בי בדיקה נוספת גילתה ,,מעל 150״ חיידקי קולי ל־ 100מ״ל.
בתמונה התחתונה — פירוט של ברטיס־מעקב אחר. מי הבדיקה נלקחו
מכית-ספר א ר לי ד כטבריה. הבדיקות נערכו על-ידי מישרד-הכרי-
אות, והן מורות בי כ־ 13 בפברואר 73 נתגלו למעלה מ־ 150 חיידקי
קולי ל־ 100מ״ל מיס. ב 13-במרס, אותה שנה, נתגלו 160 חיידקי קולי
ל-סס! מ״ל. כ 15-במאי 73 שוב נתגלו מעל 150 חיידקי קולי ל־ 100מ״ל.

הוזמן על-ידי מישרד־חפנים ונערך על־ידי
דויד סליק, קבע כי ״ריכוז בקטריות קולי
במי הכינרת נע בין 2ל״ 11 קולי ל־100
מיליגרם מים, כאשר ריכוזים מכסימליים
שנימדדו הגיעו ל 300 קולי ל־ 100מ״ל.
התקן הבינלאומי, הנהוג אף בישראל, קובע
כי מים הראויים לשתיה, הם מים המכילים
לא יותר מ־ 2או פחות חיידקי קולי
ל־ 100מ״ל. לאור קריטריון זה אין לספק
את מי הכינרת ללא חיטוי.״
כאמור, העיר טבריה וישובי הסביבה
אינם מקבלים מימיהם מהמוביל הארצי,
אלא שואבים היושר מהכ״נרת.
כתב טבריה השתיה תושבי

״העולם חזה״ כיקר בכדי
לבדוק את איכות מי
המוזרמים לבתיהם של
טבריה ויישובי הסביכה.

כאשר הגעתי לטבריה, פניתי אל מזכיר
העיר אליהו ענתבי. בשיחה עימו ציין
המזכיר, כי בצמוד למבון־השאיבה העירוני,
השואב ישירות את מימי הכינרת,
מופעל גם כלורינטור המטהר את המים.
כמו-כן הדגיש מזכיר העיר, כי מישרד־הבריאות
בודק במעבדותיו דוגמאות של
מי־,שתייה, וכי הבדיקות ״מאה אחה.״
לאחר השיחה עם מזכיר העיר ניג־שתי
למכון השאיבה, המוקף גדר גבוהה. שער־הכניסה
היה נעול. במכון לא נימצא איש.
מכונות־ד,שאיבה האוטומטיות פעלו כסידרן.
הגדר ליד שער־הכניסה חיתה פרוצה לרווחה.
נכנסתי פנימה ובדקתי את הכלו־רינטור.
למיתקדהטיהור היה צמוד

מיכל ריק. המגופה, בחלקו העליון
של המיתקן, היתה סגורה. מיתקן־
הטיהור, החייב לחסל נגיפים הנמצאים
במים המוזרמים לתושבי
העיר, לא פעל.

חזרתי למרכז טבריה. פניתי לעוברים־
ושבים, ביניהם מוותיקי טבריה, נופשים
ותיירים, וביקשתי לשמוע חוות־דעתם על
מי־השתייה.
רובם ככולם היו משוכנעים כי מי-
הכינרת ראויים לשתייה אף ללא טיהור.
הם !הזדעזעו בשומעם כי המים מזוהמים.
התושבים טענו כי בחודשים יוני, יולי ואוגוסט
מי־השתייה מסריחים וקשה לשתותם
בגלל הריח. היו כאלה שהתלוננו כי
לא פעם מצאו תולעים במים.
משם המשכתי וביקרתי ביישובים האחרים,
השואבים את מימיהם ישירות מה־כינרת.
לא נמצאו מיתקני־טיהור כ־

עין־גב, האון, תל־קציר, גינוסר וכמושבה
כינרת. בקיבוץ בית-זרע

•היה מיתקן־טיהור, אך הוא לא פעל. שני
חברי־קיבוץ, שעבדו לא הרחק מהמיתקן,
סיפרו כי אחד מחברי המשק הוא האחראי
על הפעלתו, ו״כאשר מתחשק לו ויש לו
פנאי, הוא מפעיל את המיתקן.״
הרעלת התו שבים
ך* מצב בחניונים מזעזע לא פחות. רק
ן \ באחד מהם, חניון מעגן, פועל מטהר־מים.
במרבית החניונים, וביישובים האתרים

מתבצע פשע כפול: איז מי וזקני טיהור
מים, ושפכי החניונים והישובים מוזרמים
לכינרת. בחניון שלדג, השייך למיכאל
רחמים, מצב ההפקרות מגיע לשיא — פי-
הביוב של החניון מוזרמים היישר לתוך
שטח הרחצה של הנופשים.
!בסקר פנימי, שנערך על־ידי חברת תיכנת
המים לישראל (תה״ל) על־ידי נחום
מינצקר וגבי שחם, קבעו שני החוקרים
כי ״קיימת אוכלוסיה זמנית של תנועת
מטיילים, בעיקר בחופי הכינרת, שמיספרם
מוערך בכמיליון נפש לשנה. הווה אומר,
כ־ 3000 נפש ליום בממוצע, כאשר יום־שיא
מוערך בכיססס 100,נפש.״
בסיור לאורך הכינרת נתקלתי בתופעה
פנטסטית, שהתקשיתי להאמין לה. קיבוצים
ותיקים שואבים מי־שתייה, ללא־טיהור,
לא הרחק מהמקום אליו מוזרמים מי־הביוב
של אותו ישוב.
כך למשל המצב בהאון, הנמצא בחלקו
הדרומי של חוף הכינרת, במרחק עשרות
מטרים ספורים מן החוף. לייזשוב זה מער-
כת־ביוב מרכזית המסתיימת בשתי בריכות,
הנמצאות במרחק 50 מטרים מהכינרת.
המערכת סתומה, מצב־התחזוקה שלה למטה
מכל ביקורת. מהבריכות גולשים הקלחים
(מי־השופכין, כלשון הרו״׳חות) ישירות לכינרת.
קיבוץ
תל־קציר נמצא בחלקו הדרומי של
חוף הכינרת המזרחי, במרחק כקילומטר
אחד מן האגם. לקיבוץ בור־רקב הנמצא
בערוץ ואדי, מערבית למשק. הבור מלא,
והביוב זורם לערוץ ומשם לכינרת.
לא פחות חמור הוא המצב בצפת וב־קריית־שמונה.
אומנם, שתי ערים אלה
אינן שואבות מימיהן ישירות מהכינרת,
אבל בהתאם לסקר ״טיפול וסילוק •של שפכים״
,הרי למעלה ממחצית השפכים הבל־תי־מטוהרים
מרוכז בצפת, שאין לה עדיין
מיתקני טיפול בשפכים, ובקריית־שמונה —
שמחציתה אינה מחוברת למערכת־ביוב.

מי שרד-הבריאות
יודע
^ פי חילן רישוי עסקים 1968 חייב כל
/ספק־מים בישראל, אזרחי, עירוני או
ממשלתי, להצטייד ברשיון. מישרד־הברי־אות
מוסמך לקבוע תנאיו לגבי הנפקת
הרשיון.
גיליון־הדרכה שפירסם מישרד־הבריאות,
מהווה מעין תקן לגבי איכויות המים המותרים
לשתייה. תקן זח משמש בסיס לרישוי
ספקי־המים.
!באופן תיאורטי, אין מישרד־הבריאות
חייב לבדוק את מי־השתייה. את הבדיקות
חייב לבצע הספק עצמו, ולמסור אותן,
ס טומס קיץ, האחראים בתוקף תפקידם גם
על הנעשה בטבריה. סיפרתי להם כי יום
קודם־לכן גיליתי שמיתקדהטיהור בטבריה
אינו פועל וביקשתי את תגובתם.
המהנדסים לא ניראו מופתעים במייוחד.
״זה קורה אצלם לא פעם,״ השיבו .״אגו
מקיימים בטבריה לפחות שתי בדיקות מידי־חודש.
כל בדיקה מתבצעת ב־ 15 נקודות
שונות, כולל מאגרי־המים והרשת עצמה.
כשיש כלוריזציה, אנו מגלים זאת מיד. במקרי*
זה המים ראויים לשתייה. ספירת
הבקטריות נמוכה. כשאין כלוריזציה, הספירה
גבוהה מאד, ואז המים מזוהמים.״
כזכור, טען מזכיר העיר טבריה ביום
הקודם, כי כל הבדיקות אצלם הן ״מאה
אחוז.״ שאלתי את מהנדסלהתברואה הראשי
ואת סגנו מהי תגובתם כאשר הם מגלים
כי מי־השתייה המוזרמים לבתים מזוהמים.
״כאשר לא מוצאים סימני כלור במים
וספירת הבקטריות גבוהה, אנו מודיעים
מייד לעירייה כי המצב רע. יש עימנו עש רות
העתקים של מכתבים כאלה, ביניהם
מכתבים חריפים עד־מאד. נראה שראש-
העיר אינו מודע דייו לבעייה. אנו מסבירים
שוב ושוב כי טבריה, נוסף להיותה עיר
רגילה, היא גם עיר־תיירות. אם תיפרוץ
מגיפה, שמה ייצא לרעה, והעיר תימחק
ממפת התיירות. אבל התשובה שאנו מקבלים
היא אחת — מה אתם באים עם עצות י
בואו עם צ׳ק!״

מי ס
מ ב חילי ם
ך* אס אתם מקבלים מתושבי טבריה
/ /ן | תלונות על טיב המים?״ שאלתי
אותם.
״כן. יש תלונות רבות מאד,״ היתה התשובה
.״הצרה היא שבתוך טבריה המים
עוד יותר גרועים מאשר בכינרת. הצנרת
גרועה. יש קווים מתים ללא זרימה קבועה,
כלומר קווים המובילים מים לשכונה, ומסתיימים
בה. שם המים עומדים, ומובן ש מייד
מתפתחים בתוך הצינור אצות, בקטריות
ותולעים. גילינו את הדבר בבדיקות.
קיבלנו תוצאות של זיהונרמים גבוה יותר
בטבריה מאשר בבדיקות שנערכו למי ה־

במידה מסויימת. למרות כל ההתלהבות
שהם משקיעים בעבודתם, התוצאות הממשיות
דלות. כל מה שהם יכולים לעשות
הוא לשלוח שוב רשוב מיכתבים חריפים
לראש עיריית טבריה, לציין כי מי־השתייה
שהוא מספק לתושבי עירו מזוהמים ומסכנים
את בריאות התושבים והתיירים.
עיון ב״כרטיסי מעקב לשתיית מים״,
בהם נרשמות תוצאות הבדיקות המעבדתיות,
מגלה עובדות מדהימות. כנקודות

כדיקה ליד כתי־ספר נתגלו 180
חיידקי קולי כבל 100מ״ל מים.
ליד מלון ״גינתון״ נספרו 250 חיידקי
קולי. ליד המסעדה ״גלי גיל״
נמצאו כמיספר כדיקות 240 חיידקי
קולי.

יזש לזכור כי התקן של מישרד-הבריאות
קובע שמעל שני חיידקים בכל 100מ״ל,
המים כבר חשודים ומעל 10 חיידקי קולי
— המים — מזוהמים.

החולים פוריה, שביקש להישאר בעי־לום־שם,
ציין כי דבריו של ד״ר מתן, בכל
הקשור למירפאות, נכונים בהחלט, אולם
ביחס לבית־החולים פוריוז אין דבריו מדו־ייקים
ביותר .״מים מזוהמים גורמים

לא רק להרעלות,״ אמר ,״הם מזיקים
לגוף האדם כצורות שונות,
לעיתים עקיפות.

איך למנוע
מגיפה
ך 1א פעם אני מטפל בהולים בעלי
כבד נפוח. הטיפול בהם קשה וממושך.
ברור לי כי הכבד שלהם נפגע כתוצאה
משתייה ממושכת של מים מזוהמים,
אבל בסטטיסטיקה של ביה״ח הדבר לא
ייראה כך. לא יוזכר כל קשר בין הסיבה
האמיתית בגללה אושפז החולה, לעובדה
כי האיש נפגע בכבדו. כך הוא המצב גם
לגבי חולי־בליות ולגבי חולים הסובלים
מדלקות חריפות במעיים. כל המיקרים בהם
אפקט ההשפעה של המים המזוהמים על
גוף האדם הוא איטי מצטבר, ולא חד-
פעמי, אינם מופיעים בסטטיסטיקה של
מישרדיהבריאות כמיקרי-הרעלה.״
אומר בעצב דיד ליבוביץ, אפידמולוג
ידוע, מי שהיה רופא נפת טבריה ופרש
לגימלאות :״אתה יכול לעשן בתחגת־דלק
עשר שנים וכלום לא יקרה. אבל ביום בהיר
אחד תפרוץ השריפה, ואתה תישרף למוות.

1ה ו 1ך ן זאב יפת, המבקר של העולם הזה, מצביע על הכלורינטור
; 111111 1הריק, ועל המגופה הנעולה שבקצה המיכל. מיתקן טיהור־מים זה
אינו פועל, רשת צינורות המים העירונית רקובה בחלקה, לצרכנים מוזרמים מים מזוהמים.

11 111י ך | 1 זהו מיתקן־הנסאיבה,
יי ״ י • 1השואב מיס ישירות
מהכינרת. את מיתקן־חשאיבה מקיפה גדר־תייל
גבוהה, הפרוצה ליד שעו־הכניסה.
לפי דרישה, לביקורת. כך המצב בחברת
מקורות, אשר לה מעבדות משוכללות.
היא מעבירה דו״חות קבועים למישרד־הב-
ריאות. לכל שאר ספקי־המים בישראל אין
מעבדות, וממילא אינם יכולים לקיים בדיקות
איכות מים. לכן מקיים מישרד־הבדי-
אות, באמצעות ארבע מעבדותיו המחוזיות,
את הפיקוח על איכות מי־השתייה בארץ.
למחרת סיורי בטבריה ובסביבתה, פניתי
ללישכת הבריאות מחוז הצפון, השוכנת
בנצרת. שם שוחחתי עם מהנדס-התברואה
הראשי, בנימין סמסונוב ועם סגנו, המהנדס

כינרת עצמה. בהתאם להוראותינו עשתה
העיריה שטיסה למספר קווי־מים וניקתה 8
בריכות־מאגר, אשר גם בהן התפתחו תנאי־זיהום
קשים.״
בקשר לטעם מעורר־הבחילה של המים,
הסבירו שני המהנדסים כי בחודשי הקיץ
קיימת תיפרחת גדולה של אצות בכינרת,
ואיכות המים נעשית אפילו ירודה מהרגיל.
לו היו מפעילים את הכלוריזטור בתקופה
זו בשיטה יעילה, ומספקים כמות נכונה של
כלור, היו מסלקים את הבקטריות וגם
מחסלים את הצחנה. אך מאחר שהבדיקות
מוכיחות כי לא תמיד הכלורינטור מופעל,
וגם כאשר הוא מופעל — אין מקפידים על
הפעלה תקינה, מתקבלות בשעת בדיקת
המים תוצאות חמורות. זו גם הסיבה מדוע
מורגש בחודשי האביב ריח דוחה במי
הכינרת.
מן השיחה עם המהנדסים סמסונוב וקיץ,
נציגי מישרד־הבריאות, התרשמתי שהשניים
עושים כמיטב יכולתם על-מנת להתריע
ולחסל מיפגעים תברואתיים במחוזם.
אך השתי גם כי השניים מתוסכלים,

שוחחתי עם ד״ר אליעזר מתן, רופא־נפת
טבריה. ביקשתי לברר אצלו אם שתיית
המים המזוהמים גורמת לתושבי טבריה
וחברי הקיבוצים שלשפת הכינרת ללקות
בהרעלות-קיבה יותר מכפי שמשתקף בממוצע
הארצי.
השיב ד״ר מתן :״בבית־החולים פוריה,
המשרת את איזור טבריה, אין סימני עלייה
בהרעלות־קיבה. אבל זה בעצם לא שייך
לעניין. בבית-החולים מאשפזים רק מקרים
קשים. הרעלה ממים מזוהמים נמשכת לרוב
שלושה־ארבעה ימים, ומלווה לפעמים
בחום ובשילשולים עם הקאות. מיקרים אלה
מקבלים טיפול בקופות-החולים השונות ב עיר,
ועליהם אין מישרד-הבריאות מקיים
סטטיסטיקה, אבל אני בטוח שמדובר במקרים
רבים. לפנינו ביזבוז של מיליוני
שעות־עבודה מידי-שנה. כאשר אדם משל-
.של, או מקבל חום, הרי זה הגיוני שייגש
לקופת־חולים, והרופא ודאי יאשר לו חופשת
מחלה, וכך — המשק מאבד ימי עבודה
רבים מאד.״
אחד הרופאים הבכירים של בית-

זוז מדהים י

אה הראשי של לישכת־הבריאות דזזוז
הצפון, מזועזע בעצמו מתוצאות הבדיקות.
אותו דבר נכון גם לגבי מים מזוהמים.
כך בעצם קרר, בכל המגיפות הגדולות.
אתה שותה מים, ובדרך־כלל לא קורה
כלום. אתה יכול לסבול מכל מיני מכאובים
ומחלות, שאיש בעצם לא יקשר אותם
בתחילה עם העובדה ששתית מן המים
הללו. אנשים ממשיכים לשתות מהם, אבל
יום אחד ייסגר המעגל — ואז תפרוץ
המגיפה.
״זו תהיה מגיפה איומה, ומנהיגי המדינה
יקללו את יומם על שלא קידמו את פני
הסכנה בעוד מועד.״

7וו?נוע

ספורט

סרטי ם

שח קני ם

איר !רוגח סוד^ניצין

היכר. גדעון

ב עו ל ם החופש

> 13 יגדל״ם
שיבעה שערים כטישחר! אחד
מרגלי הבינלאומי
גדעון דמתי

״אתם גרועים מהקג״ב,״ צעק אלכסנדר
סולז׳ניצין, עייף, טרוד ועצבני, לעבר לה קת
צלמי עיתונות שלא ר,ירפו ממנו לרגע,
בשבוע שעבר. אם, וכאשר יראה את ה־גירסה
הקולנועית לספרו מדוך הראשון,
הוא עשוי לחשוב לא ירק שהב׳מ׳אי אלב־סנדר
פורר שייך גם הוא ל״גרועים מן רד
קג״ב,״ אלא שהעולם הקיאפיטליסטי שומר
באמתחתו עינויים מתוחכמים לאנשי ספרות
ואומנות, שאפילו ארכייפלג גולאג לא
ידע כמותם.
האיש שכתב כי ״אין לעצור עט של
סופר כל עוד הוא בחיים,״ ודאי יתקשה
לתפוס כיצד אפשר להתעלל בדברים ש הוא
כתב — דברים שלמענם היה מוכן ר לעמוד מול פני המוות.
סופר סולז׳גיצץ
עולב ביאזיקים. המדור הראשון, למי
עינויים מתוחכמים
שאינו יודע, הוא הספר שכתב סולז׳׳ניצין
אחדי יום בחייו של אמון דיניסוביץ /והוא
מתאר את השלב הראשון, העליון והנוח תוך קרב) ,מקושטים בכמה גברות עירו מוקדמת ראשונה עם המדור הראשון ב־ביותר,
שבשלבים השונים בהם מדורגים מות לעידוד הקופה, בכמה סיסמאות אני גהינום של העולם אשר בצד השני של
מחנות עבודת הכפייה ברוסיה הסובייטית. טי־סטליני׳סטיות בוטות שנשמעות !כמו הוד מסד הברזל.
תוך ארבעה ומים במחנה כזה, בו מוע ליוצצויות במקום הדים של ׳נפשיות שסו־סקים
מדענים בעבודת מחקר בשירות ה־ עות, הרבה מאוד מאתוס, ואף לא טיפה
מישטרה החשאית, חולפים תחת עטו של ׳אחת של נשמה רוסית. וכאשר מדובר
סולז׳ניצין שלל של טופוסים מטיפוסים בכתבים של סולז׳ניצין, אשר הישווה פעם תל־אביג
ושונים, אסירים שהגיעו לשם מכל מיני הרחקתו של סופר רוסי ממולדתו לסירוס,
צ׳ארלי ווארילן (אלנבי,
״סיבות״ ,וכולם ביחד מספקים מעין בבואה אין חטא גדול, מזה.
ארצות־הברית) — וואלתיר מתאו, אחרון
מפחידה של עולם באזיקים. ואכן, המחנה
אלא ׳שסאן מסתתרים פלאי העולם הבמדור
הראשון הוא פבית-הביריאה למי חופשי, וכל יסבך זכויות היוצרים של העצמאיים בעולם הפשע, מצליח להערים
שהכיר את תנאי חייו של איוון דניסוביץ׳ .סופרים כמו !סולז׳נייצין, שיצירותיהן מוב על המישטרה ועל המאפיה בעת ובעונה
אבל, כותב טולז׳ניצין במדור הראשון, רחות מעבר לגבול, וכל אחד ׳כטוב בעיניו אחת, בפישיעון מבריק של דון (הארי ה״אם
כי נוטים להגזים בזוועות של חיי יעשה. כאשר יצא המדור הראשון לאור מזוהם) סיגל.
יו א ל (תכלת, ארצות־הברית)
כלא, הרי בסופו של דבר יש דברים מח באנגלית, התחרו ביניהם תירגזמים שורידים
יותר מן הזוועות עצמן. מחריד מ נים, כמה מהם מחרידים ביותר, וסולדני־ — דו־קריב מרתק יבין משאית ענקית ל-
יכל, זו השייגרה שאינה משתנה, שנה אח צין עצמו מחה, מעבר למסך הברזל על מכונית פרטית קטנה, על כבישים צדדיים
די שנה. האומה היא בכך שאתה שוכח התופעה. עתה התגלגל הספר לעולם ה בערבות אמריקה. חווייה יומיומית של הו־כי
חייך — היחידים שניתנו לך — חול קולנוע, ישוב: מבלי שיסולז׳ניצין נתן על־יכך יסר אדיבות בדרכים הופכת לסיוט סורי־פים
וכלים, האימה הוא בכך שאתה מוכן דעתו, כאשר במאי הדובר פולנית בלבד, אלייסטי יוצא־דופן. כדאי לראות.
אדי ׳הבלש (פריז, אנגליה) —
לסלוח לסוהר החזירי והמכוער ביותר, ה מדריד להקת שחקנים שנילקטו מכל הבא
אימה היא בכך שכל. מה שנותר לד הוא ליד, שעם מרביתם אין לו כל שפה אלברט פיני, כמעריץ של בלשים פרטיים
לחלום על חתיכת לחם גדולה יותר, או משותפת, בסרט שצולם בדנמרק, אותה נוסח בוגארט בשנות ה־ ,40 מוצא את
על זוג תחתונים אנושיים כאשר מרשים הוא אינו מכיר, והמדבר אנגלית, כדי עצמו בהדיפתקאה הראוייה בהחלט לגיבורו
הקולנועי. סרט־ימתח המשלב בתוכו
להגיע לקהל רחב ככל האפשר.
לד להתרחץ.״
אפילו במקרה של יום אחד בחייו של מידה רבה של נוסטאלגיה לקולנוע הארומנים
למשרתות. את ׳זאת ניסה
סולז׳ניצין להמחיש דרך כל ׳אחת מן ה איוון דניסוביץ׳ ,למרות שהעיבוד הקול מריקאי הישן והטוב.
דמויות המאכלסות את המדור
הראשון נועי של קאספר רד היה רציני וקורקטי, ירושלים
ישלו. אולם !כאשר הבמאי אלכסנדר פורד, ולמרות דמותו המרשימה של טום קורטני,
עם כל היוקרה של היום השמיני בשבוע לא היה הסרט אלא צל חיוור של החווייה
טנגו אחרון בפריז (סמואבירי
הימיסדר הטיאוטוני, מניסה לתרגם האנושית שבספר. כי אצל סולדניצין, דר, צרפת־איטליה) — ברנירדו ברטולוצ׳י
את האימה לשפת הקולנוע! ,כל מה שיוציא הזוועה אינה יבמה שעושים לאנשים פי מעמיד יזה מול זה שיני דורות, אחד שפניו
לו הוא אוסף של רומנים למשרתות, מל זית, אלא בימה שקורה בהם פנימה, כ יאל המוות והשני, פניו אל החיים, בעימות
אים וגדושים כשיגרה (אשה זועקת את תוצאה מן ההתעללות הפיזית. ומה שה־ נועז ומזעזע. סרט עצוב ומדכא, למי ששם
בעלה בקולי קולות, בראש גבעה ב ,סרט הזה יעשה לסולז׳ניצין, הוא הכרה
יכול להציץ דרך החמאה.

תדריך

אז מה
מצח>ק?
ה שו טר ה צו ח ק (תל-אביב, תל-
אביב, ארצית־הנרית) — וואלתר
מתאו (צ׳רלי וואריק) ,שוב ב-
פישעון. הפעם כבלש גמישטרת סן־פרנציסקו, שהיא ללא
סיפק חמישטרה הפופולרית ביותר של התקופה (ראה :
איירונסייד, הארי המזוהם, בוליט ועוד) .מה שמייחד
אותו, את השוטר הצוחק, לאורך פל הסרט, היא העובדה
שהוא אינו מחייך אפילו פעם אחת.
ופי על מה נעצם יש לו לחייך ן על הרצח ההמוני שבו
ניפתח הסרט, כשאלמוני מחסל במכמת״ירייה אוטובוס
שלם ן על ששותפו לשעבר בעבודה הוא אחד הקורבנות ן
על ששותפו החדש אינו מבין לרוחו בצורה מטמטמת
למדי ז או שמא חזונות, המסוממים, הפושעים, הרוצחים
וסוטי המין למיניהם, המאכלסים את העולם שבו
מסתובב בלש״מישטרה, הם שצריכים להצחיקו ז בקיצור,
שמו של הסרט הוא הבעת אירוניה־מרה על חוויותיו של
איש מישטרה בכיד בן ימינו.
מסביב לחקירת הרצח בקבלנות, סוקר הבמאי סטיוארט
רוזנברג את פני אמריקה המכוערת, זו של מענות ואלי מות,
ומנסח לחגיש בעת ובעונה אחת תעודה סוציאלית
ועלילת מתח. אבל הטיפוסים החולפים לפני המצלמה
למטרות סוציאליות דוחים את התפתחות המתח, ואילו
הצורך להיות, פחות או יותר, צמוד לעלילת מתה, מקשה

מתאו: אפילו לא חיוך אחד
על העמקה בענייני החברה.
מצילים במידה מסויימת את הסרט, מיקצועיותו של
רוזנברג, ונוכחותו של מתאו, הבונה את דמותו מכל מיני
פרטים קטנים בחליפה, בדיבור ובהתנהגות, פרטים שהם
אנושיים הרבה יותר מן המילים שבפיו.

״אל חשאי אוחי. אני לא יודע, לא
יודע מה להגיד לך. איך בכלל עונים על
שאלות? אחרי המישחק לא הצלחתי להבין
מה עשיתי. לא ידעתי. רק אנשים ברחוב
אמרו לי :״גדעון, יופי. לאט לאט הצלחת
לעכל׳.״
צנום, שחרחר, פיאות־לחיים ארוכות,
אינו יודע כיצד לתרגם את תחושותיו
למילים. כזה הוא גדעון רמתי, חלוצה
׳המרכזי של שמשון תל־אביב, שחזר לש־יחק
לאחר שלושה חודשים בהם נאלץ להפסיק
את פעילותו, בגלל פציעה באזור
המיפשעה.
גדעון, בן ה־ ,22 נשוי ואב לילדה, רואה
בכדורגל את תמצית חייו .״כשלא שיחקתי
אמרו לי שרדתי. רזיתי מצער.״
לפני חודש חזר לשחק, ומאז הבקיע
כבר ארבעה־יעשרה שערים, שער אחד
של בני נצרת, שיער של הפועל הרצליה,
חמישה שערים של הפועל נה־דיה
ו׳שייבעה שערים בחשת מיגדל העמק•
לאחר שהבקיע חמישה שיערים ב־

כדורגלן דמתי
תשאיפה: לאומית
רשת נהריה, אמריו לו :״רק אל תתחיל
לחשוב את עצמך. זהו מיקרה שלא יחזור
שנית.״ גדעון לא חשב שהוא מי יודע
מה אבל שבוע לאחר־מכן הבקיע שיגעה
שערים. דווקא.
הוא יעשה את זה. כשחקן בנבחרת
הלאומית, הוא מרגיש עצמו מעט
נחות מחבריו, המשחקים בליגה הלאומית.
״לא משנה כמה שערים אתה מבקיע בליגה
א/״ הוא אומר ,״אנשים רוצים לראות
מה אתה יכול לעשות בליגה הלאומית.
אני רוצה כבר לשחק בלאומית,
זו השאיפה של כל שחקן. כאן, הכל צדדי
ולא ממשי. אבל אנחנו נגיע.״
בשבת הבאה עולה קבוצת שמשון לשחק
נגד הפועל רמת־גן, השוכנת בצמרת הליגה
.״זהו מישחק קובע ואנחנו ננצח
בו. יש לנו שחקנים שמסוגלים לעשות
את זה. אנחנו הולכים לנצח, ואחר לרוץ
ללאומית. אני מאמין בקבוצה. אם לא,
אני לא יודע מה יהיה.״
מנהלה החובב של הקבוצה, עמי פזטל,
מהנהן בראשו ׳בהסכמה .״הקבוצה לא
תוכל להחזיק את עצמה שנה נוספת בליגה
א׳ .יש לנו אולי 500 אוהדים, ול עומת
זאת כשליושה־עשר אלף לירות הוצאות
לחודש. אם רמתי לא יעזור לנו
לעלות, לא נעלה. אני מאמין בו.״
רמתי עובר בכרם התימנים, מקום־מגו-
ריו לשעבר, וסופג את מבטי מעריציו,
האומרים לו :״תעשה את זה בלאומית.״
אין ספק. הוא יעשה את זה בלאומית,
חה לא יקה הרבה זמן. הוא הבטיח.
1121.ו.ד ח __ בזז1 0 0 5

במדינה
(המשך מעמוד )21
הגבר של צה״ל, מחוספס, נוקשה, אבל
בן־אדם, איש צבא צריך להיראות.״ ואז
מתחיל ויכוח על אנשים בממשלה יוצאי־צבא,
בר־לב ועוד. ליס מודיע :״מי שהוכיח
את עצמו גס בצד המדיני הוא
ובין.״ וג׳וקי מודיע שחיים בר־לב בחיים
הפוליטיים הוא ״חנטריש גדול.״
קטע זה לא הופיע ביומנו של יוסי
גרסיאני, שפורסם בבמחנה.

מי שפט
עבי1רה ש ד?דון
מעשה מנוגה שנעשה
כיחידה צבאית כימי המילחמה
חופן• לשערורייה פוליטית
ב־ 15 באוקטובר ,1973 התכוננו כוחות
צד,״ל בחזית הדרום לחצות את תעלת־סואץ
ולתקוף את המצרים ממערב לתעלה.
בצפון עמדו כוחות צה״ל לחצות את הקו
הסגול ולהתקדם לעבר דמשק. יואילו בחזית
עיירת העולים שדרות שבנגב, ניסה
קצין הג״א סרו (מייל ).יעקב אלקבץ לתקוף
את בתו של רס״ר היחידה שלו.
בתוקף תפקידו היה אלקבץ אחראי לפעולות
ההתנדבות של הנוער בשדרות.
בין המתנדבות היתד, גם בתיו בת ה־17
וחצי של הרס״ר. נראה שמתח המילחמה
השפיע על סח אלקבץ, שכן בתיו שיל
הרס״ר האשימה אותו כי ניסה לבצע בכוח
מעשה־מגונה בגופה.
עבירה משמעתית. בעקבות חקירה
שנוהלה על־ידי המשטרה הצבאית הועמד
אלקבץ לדין בפני בית־דין משמעתי. הוא
הושעה מתפקידו ׳וקיבל נזיפה.
אולם אביה של הנערה לא הסתפק בכך.
הוא סבר שאי־אפשר לדון בעבירה מסוג
זה כבעבירה משמעתית קלה. בליבו קינן
החשש כי אלקבץ נהנה מיחס מיוחד, שכן
הוא ידוע בעיירה שדרות כאחד מעסקני
המערך, ניצב ברשימת המערך בבחירות
המקומיות במקום השני, מיד אחרי ראש־המועצה
לשעבר, יהונתן יפרח.
האב פנה לנציב קבילות החיילים חיים
לסקוב, התלונן בפניו על עיוות הדין ש־
,נעשה, לדעתו, בטיפול בתלונתה של בתו.
על סי הוראות נציב קבילות החיילים,

נאשם אלקבץ

ף החיות בתל־אביב כלוא זה למע-
לה משנה כלב־צייד !מגזע סויטר! .מזונו
מוגש לו בשעה קבועה, אך אפילו לטיול
של צהריים: ,המוענק לכל אסיר־עו־לם
ירגיל, אין הוא זוכה.
פישעו היחיד של הפוינטר הוא בכך

שמוצאם של הכלבים ימן הזאבים.
מבקרי גן־החיות׳ הורים עם ילדיהם בטיול
של שבת, או בני־נהער חובבי חי,
המטיילים לתומם ובשבילי הגן, ומגיעים
לקירבת סוגרה של הזאבה המנומרת.
יידהמו לפתע למישמיע יללה מקפיאת־דם,
ולאחריה טפיחת חבטות רמות.
מבט מקרוב, אל תוך הסוגר, יגלה לעיניהם
ומחזה ׳שאינו מקובל אפילו בגן-
חיות. במחיצת הזאבה המנומרת, הרובצת
בתאה, שוכן !כלב ׳פוינטר גדול, שחור־לבן.
הכלב, משחש בהתקרבותם של בני־
!אדם אל הכלוב, נתקף טירוף. הוא נוהם,
מיילל! ,מזנק יעל הסורגים ונחבט בהם,
משתולל שעה !ארוכה עד שאוחז בו ה ייאוש,
ואז הוא ׳מצטנף ׳בפינתו וטומן רא־

בגו החיות בת־־א
גר זאב עם נלב-
מאונס !
שו יבין ׳כפותיו. המבט העצוב! ,מבע ההש ״׳מביט
של !כלב,״ כפי
למה עם הגורל
שמכנים ׳אותו בני־האדם! ,אינו ימש ימעל
פניו אף לרגע.
גל מי ׳שגורלו המוזר של הכלב נוגע
ללייבו, הגם שאינו מבין את המתרחש,
אינו יכול לעצור בעצמו, עובר בדילוג
מעל גדר־הביטחון המפרידה בין השביל
לבין הכלוב, למרות האיסור המפורש,
קורא לכלב ומנסה להרגיעו בליטוף, או
במילה טוביה. הכלב ומפגין !מייד שיטחה
גלוייה, ,מכשכש בזנבו בעליצות ומלקק
!את ידו של האיש.
י * זאבה רובצת יכל העת בפינה, ער
| | יקבת בעירנות יאחר המתרחש. הש־תוללותו
של הכלב, המסתער על הגדר
ונופל, וגופו נחבט בריצפה הקשה, אינה
מזיזה אותה ממקומה, .אך, כאשר ניגש
מבקר כלשהו ללטף את הכלב! ,מייד היא
מתנערת מריבצה, מזנקת על הכלב ומניסה
להפנות ואת שימת־ליבו אליה. ממש,
אהבה ני^זבת נוסח זאבים.
מאשר פונה המבקר המשתומם ללכת מן
התא, ניתקף הפוינטר השתוללות מחודשת,
מסתער על הגדר גאחוז־יאמוק, מז-
הקף !על רגליו האחוריות ומיילל כמטורף.
אינך יצריך להיות מומחה לבעלי־היים

על־מינת להבין כי הכלוב בודד ונואש,
,כמה להברת בני-אדם, כטבע הכלבים.
יברור גם שהוא ׳סולד מיכל ומגע עם הזאבה!
.מריחה ומנוכחותה הפיסית.

ץ־* תב ״העולם הזה״ ,שנדהם אף
הוא מן המחזה, שאל יאחד העובדים
בגן לפשר העניין. העובד, שביקש להישאר
בעילום־שם, סיפר :

יחס מיוחד?
הועבר העניין לטיפולו של הפרקליט הצבאי
הראשי, אלוף־מישנה צבי ענבר.
זה בדק את התיק, הגיע למסקנה כי יש
ראיות לכאורה להעמיד את אלקבץ בפני
בית־דין צבאי באשמה של ביצוע מעשיה
מגונה בכוח לפי החוק הפלילי.
לחץ לביטול התלונה. בינתיים נערכו
הבחירות. המערך איבד את השלטון
במועצה המקומית בשדרות. אבל אלקבץ
נבחר כמזכיר מועצת־הפועלים המקומית.
אם יורשע בדין בבית־הדין הצבאי, כנראה
שיצטרך לוותר על תפקיד זה, שכן העבירה
היא מסוג העבירות שיש בהן קלון.
עתה מנסים אנשי המערך בשדרות. להשפיע
על אביה של המתלוננת לבטל את
התלונה שהביאה להעמדתו של אלקבץ
לדין. השבוע טען אלקבץ כי כל הפרשה
מקורה בתככים מפלגתיים מקומיים בשדרות.
אבל אם לא היה זה כך עד עכשיו,
נראה כי עתה היא אומנם תהפוך
לכזאת. המעשה המגונה שבוצע או לא
בוצע בגופה של הקטינה, יכריע את ה-
קאריירה הפוליטית של העסקן אלקבץ.

הזאבה והבלב כבלוג
אהבה ׳ניכזבת

״הכלב נמצא: כאן: כבר למעלה משינה.
מנסים לזווג ביניהם, בכוח. לא יוציאו
אותו מהכלוב עד שהוא ייזדווג איתה. אבל
מאז שהוא שם, הזאבה עברה כבר כמה
עונות־ייחום, ועוד לא יקרה שום דבר. הכלב
בורח ממנה. לפעמים הוא אפילו ״שן
מחוץ למלונה, רק כדי לא להיות קרוב
אליה.
״הוא סובל נורא. אם יוציאו אותו מהתא,
הוא, כבר לא י״גע בה לעולם. לכן
החליטו לכלוא /אותו שם, עד שהניסיון
יצליח, אפילו אם זד, ייקח הרבה זמן. בסוף
לא תהיה לו !ברירה. סשהם יצליחו,
נראה: מה יהיו התוצאות.״
בינתיים, הכלב מתענה. הוא אינו יכול
לדעת ׳שגן־החיות התל־אביבי מבקש ל התברך,
באמצעותו, ביצור־כלאיים מזן
חדש.
״לא יהיו. דברים !מעולם,״ טוען מנהל
גן־החיות, הד״ר משה אבדם .״לא מת-
!אכזרים לכלב, ולא נעשה כאן שום דבר
יוצא־דוסן. הכלב הזה אוהב׳הברת זאבים.
״׳מדוע הוא !מזנק על הגדר בטירוף ו
פשוט !מאוד, הוא !אוהב גם הברת בני*
אדם. בכלל, יש ביניהם יחסים ידידותיים
,מאוד. איין מקום לדאגה ביחס למצבו ה־נפשי,של
הכלב.״
גם הרופא הווטרינרי של אגודת צער־בעלי־היים
הודה, גי ידוע לו על ניסיון
הכלאה בין הפוינטר לזאבה, הנערך בגן-
החיות, ,׳אבל כדי להרשיע !את האשם באכזריות,
צריך להוכיח זאת,״ אמר.
כל מבקר בגן יוכל לספק לו הוכחה זו.

במדינה
תאונות
האב חז ה ת אונ ה ל בנו

התשובה ״ ה טו ט אלי ת״
להשהשים

רוכן חזר חביתה מהכן —
אף גדיד מצא את מותו

קריזן״ השחסו החדש של ״וולה״ נגד קשקשים

חריקת־בלמים נוראה החרידה את חלל
האוויר. הפועלים והעובדים בבתי־המלאכה
שלאורך רחוב הרצל בראשון־לציון מיהרו
אל הכביש. לעיניהם ניגלה מחזה מחריד.
גם אסתר מיילי שמעה את הצווחה. תחו־שת־אסון
עמומה מילאה לפתע את ליבה.

קורבן רונן מיידי
המוות — בדרך הביתה

1ק נ 1ו 5 0 1ח ׳ ^

תרה מתיעץבי 1ר א 1מיר 1ן 1םחטי 7ן ת

מ ל ^ ^ן ך70ך>0ס!>

ה שי ע ר

^ חיי אישות /
ח פ שיי ם

ללא

מונע נשירת שער י
מחזק את השורשי !
ממריץ גידול השער !

תיאדיזין 1ו $1ץ 31ץ13

ד אג ה!
עם ההמצאה השוויצרית המשוכללת
בקשי עלון הסברה חינם
אודות שיטת 0.0.אינדיקטור
הבדוקה והמקובלת כיום
בעולם כולו

0:0אינדיקטור(ישראל) בע״מ
ת.ד 26300 .ת׳׳א
עוד מוצר יוקרה של

כרס /סתגא

כתובת:

׳סנדדר מיידי
להקריב עוד ילד?
היא נטשה בבהלה את עיסוקיה ורצה החוצה.
כאשר הבחינה בהתקהלות הקטנה במרכז
הכביש החלו רגליה נושאות אותה
לעברה במרוצה מטורפת. כשקרבה למקום,
פעו לה האנשים דרך, בדממה. בהגיעה
למרכז ההתקהלות הרכינה אסתר ראשה,
ובעיניים לא־מאמינות הביטה בגופה קטנה
ששכבה מצונפת על הכביש.
היתה זו גופתו של בנה בן הארבע, רונן.
בית עד הכביש. ממש על שפתו של
הכביש הסואן המוביל מתל־אביב לראשון-
לציון ניצב ביתם של אסתר ואליהו מיילי,
וארבעת ילדיהם, כיום שלושה בלבד, ה־מישפחה
היחידה המתגוררת במקום.
אליהו מיילי מתגורר עם מישפחתו בבית
תירזה, הבית היחידי ברחוב זה.
ברור שבמקום בו מצוי בית מגורים אחד
בלבד, לא יסומנו מעברי־חצייה. לעומת
זאת, נימתח גדר־ביטחון באמצע הכביש.
התוצאה: מי שרוצה להגיע, אם בכלל,
לבית, חייב לדלג מעל לגדר-הביטחון.
תוצאה נוספת: בני המי,שפחה נאלצים
לחצות את הכביש הסואן פעמים אחדות
1.11:ר* ח __זעזוע __;זר/ס \

ביום, ללא הגנה מינימלית, ולצעוד מרחק
של כשני קילומטרים עד למכולת או לכל
מרכז־שירותים אחר.
השר אשם כמוות .״שר־השיכון אשם
במותו של בני!״
האשמה כבדה זו הטיח השבוע האב
השכול, אליהו מיילי.
מיילי, סנדלר במיקצועו, שעלה לארץ
ממצריים בשנת ,1950 הוא נכה מלידה ב׳
שתי רגליו, ונקבעה לו נכות בשיעור של
80 אוחזים. דווקא נכותו, היא שגרמה לו
לנטוש את מיקצועו המקורי, לעבור לתחום
בו יוכל לסייע בשיקומם של אחרים.
הוא עבר קורם מדריכי־נגרות, ומאז הוא
משמש כמדריך במוסדות לעבריינים צעירים
של מישרד־הסעד.
לפני 12 שנה נשא מיילי את אשתו,
שילדה לו ארבעה ילדים — הגדול כיום בן
,10 והצעיר בן שנתיים וחצי.
אחרי שהתחתן, והוא אז מחוסר־אמצעים
לחלוטין, בדיוק כמו היום, נודע למיילי כי
לא הרחק מראשון־לציון יש דירה בשבילו.
באותה עת היה זה איזור נחמד, ואפילו
ציורי. הבית היה מרוחק מהכביש, ולידו
עבר שביל להולגי־רגל ולאופניים. הוא רכש
את הבית, באמצעים הדלים שעמדו לרשותו.
אולם, אט-אט הלכה הסביבה והתפתחה,
לשימחתם של פרנסי העיר ראשון־לציון.
סביב ניבנו מיפעלים שונים, שצחנתם ושאונם
ממלאים את חלל האוויר 24 שעות
ביממה, והמישפחות האחרות שהתגוררו בסביבה,
נטשו אותה.
גם הכביש המוביל לתל-אביב לא הספיק
עוד לצרכיה של התנועה הגוברת. מע״צ
סללה במקומו כביש חדש, מודרני.
״חיי ילדיי כסכנה״ .בדאגה גוברת
והולכת עקב מיילי אחר התפתחות האי־זור
בו התגורר. בד־בבד מחל !מנהל חלי*
פת־מיכתבים עם מישרדי-ממשלה שונים.
את הפנייה הראשונה שלח בשנת ,1971
לשר־השיכון זאב שרף. במיכתבו ביקש
מהשר לאם־שר לו לרכוש דירה במקום
,אחר, לא מבודד, גם לא מסוכן בל־כך.
בין השאר, כתב :״הבית נמצא בשולי
הכביש הבינעירוני תל־אביב ראשון־לציון,
ותנועת המכוניות -מסכנת את חיי ילדי.״
חלפו שלושה חודשים, ושר-השיכון לא
השיב על המיבתב. איש ממישרדו אף לא
טרח לאשר אם אכן המי-פתב נתקבל. אז
ישלח מיילי מיכתב נוסף. בתשובה, נענה
כי מיישרד־השיכון !מוכן להעניק לו הל וואה
בסך של 20 אלף לירות, לצורך רכישת
דירה. באופן פרטי.
מיילי שב וחריץ מיכתב למישדד־השי-
כון, והסביר בו כי , 20 אלף לירות אינן
מספיקות לרכישת שום דירה שהיא, וחזר
על טענתו שצורת־מגוריו ׳מעמידה את
חיי ילדיו הקטנים בסכנה.
תחינתו נתקלה בקיר אטום. בצר לו,
פנה נם אל שר-האוצר פינחס ספיר. זה
העביר את הפנייה אל יוסף שרון, מנב״ל
מישרד-השיכון. לא הייתה כל תגובה. הוא
הריץ מיכתבים גם אל שר־הסעד, מיכאל
חזני, אך השר אפילו לא טרח להשיב,
למרות שמיילי ציין כי הוא עצמו עובד
!מישרד־הסעד.
קורבף שווא. התכתבות־הסרק נמשכה
שלוש שנים. יום אחד, ליפני כשלושה חודשים,
,חזר רונן בן הארבע מהגן, .כאשר
החל הפעוט. חוצה. את הכביש הסואן, לעבר
ביתו, הגיחה לפתע מכונית ופגעה
בו. מעוצמת החבטה נהרג במקום.
במישפט שהוגש, נמצא נהג המכונית
הדורסנית זכאי.
בתום ימי האבל שלח מיילי, באמצעות
עורך־דין אלכסנדר רינון׳ !מוכתב נוסף
לשר־השיכון, לשר־האוצר ולשר־הסעד.
שלושה חודשים חלפו מאז, ואיש -מן ה-
!שרים לא הטריח עצמו להשיב על פנייתו
של האב השכול.
״!אם היחס של שר-השיכון לבעיות שלי
היה אחר,״ מקונן אליהו מיילי ,״בני היה
עכשיו שלם וברוא, וחי.
,למה צריך לקרות כדי שהם יענו לי,״
הוא שואל בכאב ,״שעוד ילד אחד שלי
ייהרג ן״

לנמל אילוג דרושים עובדים עד גיל 32
אחר* שימת צבאי ובעלי כושר גופני
מעולה לטקעוע השווארות.
נמל אילת מציע לך # :עבודת קבועה
ומסודרת במפעל דינמי עם סיכויי קידום
בעתיד #בתקופת הנסיוך• מנומק בבית
נמלו(מלון) עם ארוחות, תמורת תשלום
מינימלי #בשצח הראשונה זכות של 8
טיסות לתל־אביב וחזרה, על חשבון הנטל
.#עזרה כספית ברכישת דירה בתוספת
הלואה ל־ 16 שנים ( #יש צורך להמתין
בתור לקבלת רירה באמצעות חברת עמידר
באילת) .הנחת במס הכנסה ומס אחיד.
למחוסרי נסיון בעבודת נמלים, תינתן
הכשרה מתאימה והדרכת בנטל אילת.

אילת הקסומה קוראת לן !

המעונייצים לעבוד בנטל אילת ולהשתקע בעיר,
יפנו למשרד הראשי: רשות הנמלים, בית •מעיא
דרך פתח.תקוה ,74 תל־אגיב, קומה ,11 חדר 1121
בכל יום שישי, ביו השעות 12.04—9.00 ויביאו
עטם תעוות זהות ופנקס מלואיסן ניתן גם
לפנות בנתב. לטוור כת אדם. נטל אילת, וס ד!37 .
אילת.

ב 11.3.74-מתחיל
באולפן גרג(כר־הן מא)
קורם בוקר וקודם ערב
של שבועיים בלבד ל

צ 1־ 1 1י !
עברית ו/או אנגלית.
הצלחת מובטחת! הרשמח:
ת״א 1גורדוו ,5טל 224532 .
אישים תותח! שלר.ר 31א 91גדדה
אילו;תקבדה תוכגיתו
חיתח קמח מדיגת־ישדאל
5שגיס יותר מוקדם —
על״ידי הפיגה צבאית
התוכנית היתה נועזת בפשטותה.
באותם הימים — בראשית — 1943 היו
(המשך בעמוד )30
העולם הזה 1905

בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת
הד״ר

מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

להשיג בחנויות המפרים הגדולות

מוכרי העיתונים בארץ החלו למכור נתבי־עת מכובדים ־
כשהם מצונזרים ועמודיהם אזורים באונן שדירות

וזז ק אל ס טי מצק *
ך 1איש שקנח בקיוסק־העיתוגים את
( \ כתב-העת הלועזי המצוייר, לא האמין
למראה עיניו. בעודו !ממתין שמוכר-העי-
תוניס ימסור לו עודף מהשטר ששילשל

לידו, עלעל האיש בעמודי המאגאזין המצוייר
שקנה, הבחין בי כמה מעמודי התמונות
שבו גזורים.
״העיתון הזה חתור,״ סנה בתלונה
למוכר ,״תן לי עיתון אחר!״
״מצטער אדוני, השיב המוכר ,״כולם
חתוכים.״
״מה זאת אומרת?!״ התמרמר הקונה,
״אני משלם בשביל עיתון שלם ואני רוצה
שיתנו לי עיתון שלם !״
המוכר לא התרגש :״יש לד ברירה,
לא לקנות. בכה מוכרים את זה היום —
חתוך! אתה לא מוברח לקנות!״
מזה כמה שבועות שמחזות מעין זה
מתרחשים כמעט מדי יום ברוב דוכני
מימכר העיתונים בארץ. קונים נזעמים
מגלים כי בתבי־העת המיובאים שקנו בכסף
טוב, הם גזורים וחתוכים וחסרים
בהם עמודים.
כד הצטרפה ישראל אל שורת המדינות
שאזרחיהם אינם יכולים לקנות באוסן
חופשי כתבי-עת זרים מיובאים שלמים.

בשנה הבאה את יובל החמישים להקמת
בית-מימכר-׳הספרים הראשון שלו בארץ.
סטימצקי, בנו של סוחר־יערות רוסי,
בוגר אוניברסיטאות מוסקבה וברלין, הכשיר
את עצמו להיות עורך־דין. אולם בתקופת
לומודיו בברלין עבד בהוצאת הספרים
הגדולה אולשטיין כדי להרוויח את
לחמו. כשעלה לארץ ב־ 1925 הקים חנות
ספרים ברחוב יפו בירושלים׳ ליד כיכר
ציון, הקיימת שם עד עצם היום הזה.
מאז נשאר בענף הספרים, המו״לות ויבוא
העתונים הזרים.
רשת חנויות סטימצקי מקיפה כיום 30
חנויות ונד 250 עובדים, כשלעתיד הקרוב

מכר באופן אישי ספרים לגדולי המדינה
מדוד בדגוריון ויצחק בן־צבי ועד הפרופסור
אפרים קציר — שבתקופת היותו
סטודנט גאלץ לקנות אצלו ספרים בהקפה
— מייבא כיום כ,-־/ס 90 מיבוא הספרים
והעתונים לי,שהאל מארה״ב ובריטניה.
האיש, שהקים את האקמפריה הכלכלית
שלו במו ידיו, והחי עד היום בצניעות
תוך עבודה מאומצת והתמסרות למפעלו,
הוא סיפור בזכות עצמו. היו ימים בהם
היה יחזקאל סטימצקי מלך מוכרי העיתונים
והספרים במזרח־התיכון, כשרשת חנויות
הספרים שלו השתרעה מבגדד ועד
קהיר. חנות הספרים סטימצקי ברחובה

זדז אסור

^17111
71717* 3־1
/ 7 *117 £ 1

מצריים השכנה היא אחת הבולטות במדינות
אלה. אזרחי מצריים התרגלו מזה
שנים לכד ששבועונים וירחונים זרים המיובאים
לארצם חתוכים וכי חסרים בהם
עמודים ומאמרים. אלא שבמצריים נעשה
הדבר על־ידי הצנזורה הפוליטית הרשמית
של המדינה׳ הגוזרת כל ידיעה או מאמר
הנראים לה כעלולים להזיק מבחינה פוליטית.
בישראל
אין מדובר בצנזורה פוליטית.
כתבי-העת החתוכים הנמכרים בקיוסקים
הם כולם ידחוני־יוקרה יקרים כמו הפנטהאוז,
הויוה והפלייגירל, כתבי־עת בדוגמת
הפלייבוי. אלה הם עיתונים שמחירם נע
בין חמש לשבע לירות הגיליון ולמרות
תמונות העירום הנועזות המתפרסמות בהם,
הם נחשבים בכל רחבי העולם המערבי
לכתבי-עת מכובדים, שגדולי הסופרים והעיתונאים
מתגאים לפרסם בהם.
והנה, מסתבר בי מזה כמה חודשים,
נמכרים כתבי-עת אלה לציבור הישראלי
רק אחרי ׳שעברו צנזורה מוסרית ואחרי
שתמונות הנראות בעיני המצנזרים כ־
׳נועזות מדי, נחתכות מהם.
הסתבר גם כי הצנזורה החדשה אינה
מעשה ידיו להתפאר של הצנזור הישראלי
הממונה על,ביקורת הסרטים והמחזות בארץ. היא פרי יוזמה פרטית של יבואן
העיתונים האלה ומפיצם בארץ, יחזקאל
סטימצקי.

מלך העי תונים
במזרח התיכון
הבלתי אפשרי — תמר
נה זו, שפורסמה בגליון
4 1 / 1 1 1 1
האחרון של הירחון פנטהאוז שהופץ בארץ,
מכוונת אולי לשאיפתם הכמוסה של
הצנזורים בארץ — עירוס ללא עירום.

— ישם סטימצקי הוא אחד השמות
) 1המפורסמים בארץ. הוא מזוהה עם
רשת חנויות הספרים והעיתונים הפזורה
על פני כל הארץ. רק מעטים מכירים את
האיש העומד מאחורי השם ובראש אימפריה
כלכלית המנוהלת כעסק משפחתי,
שהיא אחד העסקים המשגשגים בארץ.
זהו יחזקאל סטימצקי ,75 ,העומד לחגוג

מה חותכים?

שתי תמונות מתוך שני כיתבי־עת שהופצו בישראל על־ידי
סוכנות סטימצקי. התמונה למננלה לקוחה מתוך פנטהאוז
והושארה בחוברת כיוון שהגבר לובש תחתונים ואין מגע בינו לבין האשה. התמונה
העליונה משמאל נחתכה מתוך הירחון לנשים ויוה, המוצא אף הוא לאור על־ידי בעלי
פנטהאוז, כיוון שהיא ״יוצרת אסוציאציה של מגע מיני ועלולה להרגיז את הצנזור.״
היא מתוכננת להתרחב בעוד תריסר חנו יות
לערך, בבתי-המלון החדשים ובתחנות
המרכזיות הנבנות בחיפה ובתל-אביב. לפני
שבועות מספר התפרסמה באחד העתו־נים
ידיעה כי חברת ״משקיעי-חוץ״ עומדת
לרכוש את חברת סטימצקי. לידיעה
לא היה בל יסוד, שבן לא התנהל כל משא-
ומתן בין החברה לסטימצקי. אולם באותה
ידיעה היתד. כלולה גם הערכת שווי עסקיו
ורשת חנויותיו של סטימצקי, שנאמדו
בשווי של 22 מיליון ל״י, וזה לא היה
דחוק מהמציאות.
כי סטימצקי, מי שהיד. בשעתו במשך
שנת מזכירו של זאב דבוטינסקי, ומי ש
הראש,
של ביירות, התחסלה רק בשנת
.1956 עד אותה שנה ניהל את החנות
עבור סטימצקי פקיד לבנוני שעבד עבורו
עוד לפני מלחמת העצמאות. אחת לשנה
היו השניים נפגשים בקפריסין׳ כשהפקיד
מוסר לסטימצקי דו״ח על העסקים וההכנסות.
הוא יכול היר. להחזיק ולנהל את
החנות בביירות עד היום, לוליא הוגשה
נגדו תביעה לפינוי החנות. סטימצקי נאלץ
אז למכור את החנות, דרך חברה אמריקאית,
לפקיד הלבנוני שניהל אותה מאז
הקמתה,. .והוא שילם לי מהכספים שהוה
גונב ממני כל השנים,״ נזכר סטימצקי
בצער.

ביגלמן הואשם כי החזיק בהגותו תוגר
רות ובהם תמונות עם צילומי גברים ונשים
עירומים בשלבים שונים של מגע.
בית־משפט השלום זיכה אותו מאשמה
תוך טענה שהתמונות הוחזקו אמנם בחנותו
אך לא הוצגו לציבור. פרקליט מחוז
תל־אביב הגיש ערעור על פסק־הדין ו־בייודהמשפט
המחוזי, בהרכב של שלושה
שופטים, פסק כי עצם החזקת חוברות
שיש בהן תמונות ״תועבה״ מהווה עבירה׳ .
אין צורך שמישהו יראה תמונות פורנוגרפיות
לאחרים, קבע בית־המשפט, די
שקיימת אפשרות כזאת כדי להרשיעו.
״הבנתי שפה לא מסתכלים על תמונות
כאלה טוב,״ אמר יחזקאל סטימצקי ,״וש־תמונות
כאלה המתפרסמות בעתונים כמו
הפנטהאוז והויוה יכולים לגרות את כל
האנשים השומרים על המוסר בארץ. אנח נו
לא רוצים להתקוטט איתם. לא רוצים
!שיגישו נגדנו משפטים. לכן׳ במקום שיגרמו
לנו נזקים גדולים, נתתי הוראה שיגזרו
מהעתונים שאנחנו מוכרים כל תמו־נה
שוש חשש שתרגיז את שומרי־המוסר.
״אם זאת בחורה בעירום — זה בסדר.
אם זה בחור בעירום — זה גם כן בסדר.
אבל אם זה בחור ובחורה יחד בעירום,
אפילו שלא רואים שום דבר, זה לא בסדר
ואת זה אנחנו גוזרים. אבל יש הוראות
לכל הקיוסקים להודיע לקונים מראש, ש עמודים
מסויימים בעתון גזורים. אם ירצו
יקנו — אם לא׳ שלא יקנו. מי שרוצה
יקבל את כספו בחזרה. מותר לי לעשות
בעתונים שלי מה שאני רוצה, וזה עולה לי
החבה כסף והרבה כאב־ראש לחתוך את
כל התמונות האסורות האלה.״

תמרורים
מצפיםלתינוק. הזמרת־שח-
קנית אתי גרוטס> ובעלה שהוא בעל
סובנות-אמנים דן שמי. לזוג תינוק
בן שנה.
נולי בבית-
החולים ליולדות ב־כפר־סבא,
בניתוח לאתלטית קיסרי,
הישראלית היחידה
שהגיעה ׳ לשלם
חצי-הגמר האולימפי
(ב־ 1972 במינכן)
אסתר שח־מורוכ-רוט,
ול בעלה
פטר רוט,
בן בכור: ירון, ש שקל
בשעת הלידה
3.800ק״ג.
שחמוח־כ

גולדה. ל
אפי
אכרם ופיץ /רב-דיילים באל-על,
מיסעדן, שותפו של רפי שאולי בפיאנו־בר
ובדראגסטור, ולאשתו מלכה, בת שנייה:

רינה.

נישאו בחצר האדמו״ר מוויז׳ניץ,
הרב אליעזר הגר, בחיפה, בנוכחות אלפי
מוזמנים, בתו הבכורה של האדמו״ר רחל
הג ד 19 ונכדו של האדמו״ר מג׳יקוב
ראוכן נפתלי קורנייד ( )20 שהוא בנו
של סוחר מארצוודהברית.
נישאו בגרמניה, הזמרת הישראלית
ניצה טוכי, אחותה של הזמרת אסתר
טובי׳ ומעצב־ד,אופנה הצ׳כי רדף ריינר

גזירים ואגשי
מאה־ שערים

זה נח־ורנד־את
אשתו הניר סטימצקי פשעה שבאה
לקנות ספרים בחנותו הירושלמית, וגם
שתיים משלוש בנותיו, שענדו המוכרות
הספרים שלו, הכירואת
ספרים בהמיות
בעליהן בעת שהציגו בפניהם ספרים. שלא
לחפר כבר על עשרות מעובדות רשת
חנויות סטימצקי, שמצאו אף הם בעלים
מבין הקונים .״זה עסק שמביא מזל!״ נוהג
סטימצקי לומר. עתה הוא מעביר את
ניהול האימפריה הספרותית שלו, לידי בגו
יחידו, ערי סטימצקי, קצין מילואים ב-
צה״ל הממשיך בדרכי אביו ופועל להר חבת
הרשת.
לסטימצקי — שמלבד היותו יבואן ומפיץ
ספרים ועתונים לועזיים הוא גם מו״ל
בזכות עצמו — לא היו מעולם יומרות
להיות צנזור או אחראי לשמירת המוסר
בין קוראי העתונים בארץ. אם הפך לצנזור
ובפקודתו עוברים פקידיו על כל
כתבי־העת שהוא מייבא, תולשים מהם
את תמונות ה״תועבה״ ,גוזרים אותן ומעלים
אותן באש, נעשה הדבר בעל-כורחו
וכמעט בניגודי לרצונו

שומרי ה מו ס ר!
ין לי יטוס אמביציות להיות
.צנזור,״ אמר סטימצקי השבוע .״אני
בעצמי מסתכל בתמונות האלה שהפקידים
שלי גוזרים מהעתונים. הייתי יבול להיגות

מהן, אלא שאני קצת זקן בשביל זה ואין
לי גם הזמן הדרוש לכך. אני לא חושב
שהתמונות האלד, שאני נותן הוראה לגזור
אותן — תמונות של בחורים ובחורות
בעירום ביחד — פוגעות במוסר. אבל גם
אם היתה בהן פגיעה במוסר, אני לא רואה
את עצמי כמופקד על שמירת המוסר של
אחרים. אני עושה את זה בלית ברירה,
מפני שאני רוצה לשמור על עצמי ועל
הפירמה שלי.״
יחזקאל סטימצקי לא קיבל הוראה משום
אדם ומשום מוסד לתלוש מהעתונים שהוא
מפיץ תמונות שהן בבחינת ״תמונות תועבה״
.אם החליט לעשות זאת על דעת
עצמו, הרי זה רק מפני ״שבארץ אין
הגדרה ברורה של תמונות פורנוגרפיות
וכל שופט יכול למחליט על דעת עצמו
מה זה דבר תועבה ומה אינו דבר תועבה.״
לפני כשנה שיגר סטימצקי טפיתב ל־משרד-המשפטים,
בו ביקש הנהיה ברורה
מה מותר לו להפיץ ומה אסור. המדובר
אינו בחוברות פורנוגרפיות זולות, אלא
בכתבי-עת מכובדים הנפוצים במיליוני
עותקים בכל רחבי העולם, כדוגמת הפלייבוי
והפנטהאוז, שבשנה האחרונה החלו לפרסם
תמונות נועזות יותר מאשר בעבר וש חלקו
הוא על גבול הפורנוגרפיה.
עד היום לא קיבל סטימצקי תשובה.
בהעדר הנחיה החליט ללכת בעקבות פסק־הדין
האחרון שפסק בית-המשפט המחוזי
בתל־אביב, במשפטו של יאיר ביגלמן,
בעל בוטיק־המין ארוס.

יכר כיחזקאל סטימצקי, כי למ-
^ רות 75 שנותיו הוא מצר על שאחרי
50 שנות עיסוק במקצוע הוא נאלץ למכור
ללקוחותיו סחורה מצונזרת ופגומה.
אומר סטימצקי, בטון דיבורו המאופק
והענייני :״אני לא מוכר ספרים רגיל.
סיימתי שתי אוניברסיטאות. אני אדם עם
השפלה, חזון ומרץ. כל מה שבניתי בארץ
הזאת עשיתי בעבודה קשה של ימים
ולילות. אז אני לא רוצה שיצא לי שם
באילו אני מרמה את הלקוחות שלי. וכבר
היו מקרים שאנשים באו בטענות על שמכרו
להם חורנאלים גזורים וחתוכים.
אפל מה אני יכול לעשותו אינני רוצה
להתנגש לא עם דעת־הקהל ולא עם ה־מישטרה.
״ומעניין,״
נזכר יחזקאל סטימצקי ,״ש מי
שדווקא להוט ביותר אחרי הסחורה
הזאת הם דווקא שומרי המוסר, כביכול.
לפני חמישים שנד. הייתי עומד בעצמי
מאחורי הדלפק בחנות הספרים שלי בירושלים.
אז עוד לא היתד. צנזורה. והקונים
הכי טובים של העיתונים מסוג זה היו
דווקא אנשי מאד,־שער ים והנזירים מכל
המיגזרים שבסביבות ירושלים. הם, שומרי
המוסר והדת, חיו הקונים הכי טובים
של הסחורה הזאת.
״עכשיו אני כבר לא יושב יותר בחנויות
שלי ואינני בא במגע ישיר עם הקונים.
אבל לא אתפלא אם יספרו לי שהקונים
הכי טובים עדיין נשארו אותם
האנשים. והם ודאי הכי מצטערים על זה
שאגי נאלץ לגזור את התמונות מתוך
הז׳ורנלים.״
מנקודת מבטו שלו, אין ספק שהצדק
הוא עם יחזקאל סטומצקי. העובדה שמאז
המילחמה האחרונה עלתה תפוצת ירחוני־העירום
הזרים נוכח הביקוש הקיים להם
בין החיילים( ,הפלייבוי נפוץ בארץ בנד
4000 עותקים והפנטהאה ב־ 2500 עותקים)
והעובדה שרעיית הנשיא עצמה הציעה
כתבי־!עת מסוג זה לחיילים, אינה צריכה
לעניין אותו.
אפל העובדה שהעדר חוקים ותקנות
ברורות בתחום זה במדיגת-ישראל, מאלץ
אנשים פרטיים להפוך את עצמם בעל־כורחם
לצנזורים, היא שערורייה החייבת
לקומם את דעת-הקהל.
לא ייתכן שבמדינת־ישראל, בה הפצה
אפילו הצנזורה הקולנועית לליבראלית ו מאפשרת
הקרנת סצינות מישגל בסרטים,
ייאלצו אזרחים לקנות עתונים מצונזרים
וגזורים. היום מדובר. אומנם רק בגזירת
תמונות אירוגויות \ ,ך מחר יוכל יבואן
עתוגים, לפי אותך׳היגיון לגזור גם מאמ רים
פוליטיים או ידיעות, שיש בהן לדעתו
להרגיז,את השלטונות ולקומם אותם
נגדו.

ניצה טוכי ורק? שטנמן
ירח־דבש בישראל
שטג מן 30 ניצה, שיצאה לפני שלוש
שנים לסידרת הופעות בעולם, הכירה את
רלף במועדון שלום במינכן. השניים החליטו
לחוג את ירח-הדיפש בישראל.
מונה. לנשיא־כבוד של אוניברסיטת
בן־גוריון בנגב, פרופסור ארנסט דויד
;כרגמן, שהוא חתן פרס ישראל במדעי
הטבע, יו״ר הוועדה לאנרגיה אטומית וממייסדי
קריות המחקר הגרעיני בנחל-שורק
ובדימונה.
מונה. לתפקיד מנכ״ל הברת קו צי-
נורדהנפט אילודאשקלון, במקומו של ישורון
שיף שניפטר לפני מיספר שבועות,
אלוף (מיל ).אכרהם כוצר שהיה בזמנו
מפקד חיל-׳הים.
התאבד. במעונו הקייצי שעל גדת
נהר בצפון קליפורניה, מי שכיהן במשל
13 שנים כמנהיג הדוב והמיעוט הרפוב-
ליקאי בסינט האמריקאי, ויליאם נולנד,
שהיה גם המו״ל של העיתון אוקלנד
טריביון.
נפטר. בתל-אביב, בגיל ,64 פרופסור
פריץ דרייפוס, שהיה מנהל המחלקה
הפנומית בביודז׳־,חולים איכילוב
בתל־אבייב וראש החוג לרפואה פנימית
באוניברסיטת הל-אביב.
נפטר. בגיל ,67 מנהל כפר-הנוער
הדתי בכפר-חסידים, אכרהם אויגן
מייכאליס, שנולד בגרמניה, למד באוניברסיטאות
היסטוריה, סיפר־ות גרמנית׳ ערבית
ועברית והשתלם בחינוך. עלה לארץ
ב־ ,1935 פעל במיסגרת עליית־הנועד הדתית,
והיה ב 1936-מיוזמי ומייסדי כפרד,נוער
הדתי.

נראה שעזרתך תידרש, יותר מאשר ב־עכר,
כדי לסייע לאח־ריס.
כמה דגריס, חס־רי־חשיבות,
לא יעלו
יפה. צפויות דאגות
הקשורות כמקום העבודה.
נראה שהשא לה
:״האם אני עושה
את הדנר הנ!.־*רס
כון
היא שתטריד
אתכם במיוחד. תיאל 70,י אפר*ל.
צו להיעזר בתכונות האופייניות
לבני מזל טלה: סבלנות, יושר.

נא, עוד שבוע מאומץ שכזה. אבל אס את
עושה את כל המצווה
עלייך על־ידי ממונייך
או הבוסים שלך —
יבוא הפסדך (בזמן) על
שכרך (ביוקרה זבהתי
קדמות) .אל תבזבז !
עד לשבוע הבא אתה
חייב לקמץ בהוצאות
ובהחלטות. לעומת זאת,
זוהי תקופה מצויינת
להגות תוכניות לחשוב
דברים חדשים. לבשי אדום בצאתך לרחוב.

צרתן הגדולה שאתה רוצה המון, מוכן
אפילו לסבול לשם כן,
אן אינך יודע ללכת
עד הסוף, מתי שצרין.
השבוע תיפול בידן
הזדמנות להתגבר על
חולשתן זו ; אם תח מיץ
אותה הפעם, מי
יודע מתי שוב יעלה
בידן לעלות על דרו
המלן. במישור חיי־האהבה,
אתה נכנס
החודש לחילון גבוה. טעם ונגוס ככל
שתוכל, חיים רק פעם אחת. גם את, בת
תאומים, השבוע יחיה רומנטי עבורן.

זכית בהצלחה, ואתה עתיד לזכות בעוד
כמה. זכור כי חדינד
יון והמקוריות חייבים
לשמש נר לרגלין, הרבה
יותר מן הזהירות
והתיכנון הקפדני. אם
זאת; אל תתעלם מדרישות
הרגע ודאג לא
לריב לחינם עם ידי־דין
ומתחרין. רכישות
ציוד, או דברים הדרושים
לעבודתן, כדאיים
מאוד, השבוע. לביאה, העדיפי הבהיר על
הכהה. לבשי משהו המתאים לאופיין.

העננה הגדולה שעלתה והוסרה מעלין,
עדיין מאפשרת לן לזוז
כמלוא החופשיות
הרצוייה לגני-מזל-עק-
רב אופיניים. על כן
דע לקחת את הכל בשקט,
בשלווה יחסית,
וללא חיפזון. זהו שבוע
של תיכנון ושל
זכרון, שבוע של עבו־דת-בית
ולא של בי־צוע
חוץ. ידידים יפ*
קדו
את ביתן. קבלי אותם בסבר פנים.

חודש חזק ומלא התנגשויות המתחיל בשבוע
אלים, ממש. אל תריב, למען השם:
אתה יכול לגרום לאדם
לא שלילי ביותר נזק
רציני מאוד. ואל תיכנס
לתאונות: אתה עשוי
לגרום לאסונות,
מבלי להתכוון לכך. אבל
אין ספק שלא תוכל
להימנע מכל מיני
סיכסוכים אישיים, במישור
הכלכלי, האישי
והאינטימי. ייתכן גם
במישפט לא סימפאטי, שאפשר לפתור רק
בעזרת הבנה והתחשבות. גלה הבנה רבה.

דווקא משום שאת חופשייה בהשקפתך,
ובלתי־קשורה במעשייך,
קל מאוד לתפוס
אותך במלכודת או לחייב
אותך לעשות מה
שאינך רוצה. זה מביא,
אומנם, לאוזלת־יד ולאפס
מעשיה מצידך —
אבל מי רוצה בכל הצרות
הללו? לכן מוטב
שתחשבי יחד איתו מה
אתם רוצים באמת, מתוך
ויתור הדדי או לפחות אי הסכמה הדדית.
דברים ברורים יחסכו לכס צרות.

בת זוגד נמצאת במבוכה נוראה, ואולי
אפילו במשבר. ממש מוזר שלא הצלחת
להבחין בכך עד כה.
כדי לנסות לחלצה ממצבה
הקשה, אותו היא
מתאמצת להסתיר ממך,
אל תסתער עליה חזיתית,
כי אם בחר באיגוף
ממושך, תוך ביצוע
פעולות הטעייה והסחה;
כך תגיע אל היעד
בעזרתה ממש, ויחד
תלבנו את המצב. י
אם לא תפעל למען זוגתך, המשבר עלול
לפרוץ החוצה כבר השבוע ביום ראשון.

משונה מאוד. אתה מגלה הבנה נהדרת
לבני אדם השבוע. גס האחת שפגשת שפכה
את ליבה בפניך
מהר מדי בהתייחס לזמן
הקצר שאתם מכירים.
ובמקביל אתה מגלה
חוסר הבנה לנצי־;,
גים הרשמיים של החוק
והסדר ומוצא עצמך
מסתבך איתס בדברים
שהתחילו במת בכך.
אל תניחי למתחרה
הסמויה להפר את מנוחתך•
את מייחסת לה יותר ממה שמגיע
לה. עוד תגיעי למסקנה שאין מה לדאוג.

מה ששנוא עלין — אל תעשה לחברן.
אם לא לימדו אותן
זאת בילדותן, מוטב
שתיזכור זאת עכשיו,
ותשנן זאת היטב. מלבד
השינון, עליך ליישם
אמת חיים זו בכל
הקשור ליחסיו עם
חברן הצעיר התולה
בן תיקוות, והטעריצן
הערצה־עיוורת ממש.
אל תתייחס אליו כמו
אל נחות״דרגה וחדל כבר מעכשיו להציק.

בכלל לא יזיק לך, אס תתכנן בקפדנות
את המשך פועלך ה־עיסקי
— ותשמור את
תוכניותיו לעצמך בלבד.
אם אתה זקוק לכסף
— קרוב משפחה
או אפילו אשה מבוגרת
עדיפים על ממון מבחוץ,
שמוגש לך לכאורה
תוך כדי הטרדות
קטנות יותר. אם את
רוצה באהבתו — מוטב
שתתענייני, לכאורה, גס באחרים.

במישור חיי האהבה שלן בת דגים, לא
יחולו שינויים מרעישים.
אל תידחי בגסות
את מחזרן הנלהב,
למרות שאינך חשה
כלפיו כל משיכה. תני
לזמו לעשות את שלו;
או שהרגשתן תשתנה
בכל זאת, או שהוא
יתייאש מטן. בן דגים,
למרות אופיין הנוח,
אתה נוטה להתפרצויות
פרועות. קח עצמן בידיים.

במדינה
(המשך מעמוד )27
אלפי צעירים עבריים מארץ־ישראל מגו־ייסים
בשורות בצבא הבריטי, וחנו ברחבי
המיזרח התיכון. מאות אחרים היו מגויי״
סים בפלמ״ח וביחידות אחרות של ההגנה.
גרעיני אצ״ל ולח״י היו מדולדלים אחרי
הפילוגים ונפילת מנהיגיהם, אך היו עדיין
קיימים.
התוכנית היתה זו:
• ׳תקום ממשלה עברית זמנית.
י• הממשלה תכריז מייד על הקמת
שילטון עברי בארץ, תוך הגדרת המדינה
החדשה כדומיניון בריטי, וקבלת המלך
הבריטי כריבון.
י• הממשלה תקרא לגל היחידות היהודיות
בצבא הבריטי להצטייד במירב הנשק
ולחזור לארץ, להתאחד עם יחידות
המחתרת שיתקוממו, ולהשתלט על הארץ
כולה.
החשבון: בריטניה החלושה, שעמדה במאבק
לחיים ולמוות עם הגרמנים בצפון
אפריקה, לא תתנגד להפיכה, אם יניפו
מחולליה את הדגל הבריטי ואת תמונת
המלך ג׳ורג׳ השישי.
כך תקום המדינה היהודית מייד, במים־
גרת האימפריה הבריטית.
הדומיניון השביעי. האיש שהגה
רעיון זה היה רופא ממושקף מגדרה, מ מנהיגי
התנועה הרביזיוניסטית. הוא גשא
שם מוזר, שהתאים יותר לאציל גרמני:
ד״ר וולפגאנג פון־וייזל.
בראשית 1943 עבר בין חוגים מצומצמים,
השמיע בסודי־סודות את תוכניתו, שהיתה
בבחיינת בגידה. את הדברים רשם במיסמך
קצר, שנשא את הכותרת ״מצע האקטיביסטים״*
ובו נאמר, בין השאר:
״אנחנו מאמינים כי מתקרבת שעת־ההגשמה
של הציונות — תפיסת השילטון
בארץ־ישראל על־ידי ממשלה עברית...
כלפי אנגליה: התקשרות ברורה ברוח מדי יניות
הדומיניון השביעי — ארץ־ישראל
נשארת חלק בלתי-נפרד מהאימפריה הבריטית,
אף נגד רצונה של ממשלת אנגליה
...כלפי המיפלגות: נכונות לשיתוף-
פעולה לבבי עם כל היסודות הפטריוטיים
ביישוב, מתוך ויתור על הניגודים המים־
לגתיים.״
דגל בריטי. אילו העלה פון־וייזל על
דעתו שבאותם הימים היתד, השמדת מיליוני
יהודי אירופה בעיצומה, בוודאי היה
מציג את תוכניתו כאמצעי להצלתם. אולם
פון־וייזל לא ידע זאת, כפי שלא ידע זאת
איש בארץ. מחשבותיו היו נתונות לחולשות
האימפריה הבריטית, ולדרך הטובה
ביותר לניצולה.
השלב הראשון היה, בעיניו, ליצור ברית
בין הרביזיוניסטים ובין אנשי מפא״י שיכלו
לתמוך בתוכניתו. וכך התקיימה, באחד
מימי אביב .1943 פגישה במישרדו של
אליעזר ליבנה (אז ליבנשטיין) ,ברחוב
נחלת־בנימין בתל־אביב, סם שכנה מערכת
אשנב, כתב״עת שהיה קשור בהגנה. ליבנה
שמע את דברי פון־וייזל, הביע את דעתו
שלא ימצא תמיכה במפא״י.
אולם התוכנית מיתה לכשנתברר לפון*
וייזל שחבריו שלו, בתנועה הרביזיוניסטית,
לא יסכימו לה. הם התחלחלו כשנודע להם
שדגל המדינה המתוכננת יהיה דגל בריטי,
ושריבונה יהיה המלך האנגלי.
;של, דז׳בוטינסקי. היתד זאת רק
אחת התוכניות הרבות, שעלו בדעתו של
וולפגאנג פון־וייזל לאורך דרכו הארוכה.
את שמו האצילי ירש מאביו, שהיה הפרקליט
הצבאי הראשי של צבא הקיסר־המלך
האוסטרו-הונגרי. לשונות רעות טענו
שהקיסר לא הספיק לחתום על מיסמך
הענקת התואר, שכבר היה מונח על שולחנו,
כאשר ברח מווינה עם פרוץ המהפכה
של .1918 אבל אין זה חשוב. פון־וייזל
דבק בשמו. מדי פעם השתמש בשם פרטי
עברי (בנימין־זאב, על שמו של הרצל) אך
השם וולפגאנג נשאר חביב עליו עד הסוף.
בשפת־אימו הגרמנית היה נואם מזהיר.
הוא ויתר על כל גינוני הדמגוגיה, אלא
הימם את -שומעיו בשלל רעיונותיו הבלתי-
שיגרתיים על כל נושא שבעולם. השקפתו
היתד, שמרנית ביותר (במצע אחר שחיבר
בראשית שנות יד 40-,׳ תבע לחסל את
הזנות, למנוע הפלות מלאכותיות, לאסור
שביתות, וכר) .אך ליישום השקפותיו מצא
תמיד רעיונות חורגים. למשל: שלמדינה
היהודית שתקום יהיו מושבות מעבר לים,
או שהעם היהודי יוכפל על-ידי גיור המוני.
למחרת מילחמת־העולם הראשונה הציע
* העותק היחידי של מיסמך זה נמצא
בידי איורי אבנרי, אשר בידיו הפקיד פון־
וייזל את העתקי המיסנוכים של אותה תוכי

לזאב ז׳בוטינסקי לקנות את הנשק והציוד
של אוגדה אוסטרית מתפרקת, כדי לצייד
בהם את הלגיון היהודי שז׳בוטינסקי חלם
עליו אז. בצורה זו התקשר פון־וייזל, ש אביר
היה ידידו של הרצל, עם ז׳בוטינסקי.
מכיוון שז׳בוסינסקי האפיל עליו בכל
התחומים, לא ניתן מעולם ביטוי מלא ל־כישרונותיו
של פוך וייזל. הוא העריץ את
ז׳בוטינסקי, נשאר נאמן לו למרות חיכוכים
מפעם לפעם, כאשר ז׳בוטינסקי הפגין זיל־זול
מסויים כאינטלקטואל הייקי שופע־הרעיונות.
התנקשות
בחיים. במילסמת־היעולם
הראשונה היד, פון־וייזל תותחן בצבא האוסטרי.
נסיון זה עמד לו במילחמת־השיח־תר.
הוא התגייס לצה״ל כאחד הקצינים
הקשישים ביותר, פיקד על סוללת ״נפו־ליונצ׳יקים״
בקרב על נגבה, להתפעלותם
הרבה של חיילי גבעתי שיצאו מן הפרדסים

וולפגאנג פון־וייזל
בשס המלך, נגד המלך
השכנים כדי לראות את הפלא הכפול של
תותחים מימי מתושלח וקצין קשיש, המפקד
עליהם במיבטא ייקי מצלצל.
את שמו רכש לעצמו לראשונה כסופר
הוצאת אולשטיין הגדולה, האימפריה העיתונאית
היהודית בגרמניה, ששלחה אותו
לארץ ב־ .1922 יחד עם סופר אחר כתב ספר
פופולרי רב־מבר על העולם הערבי, אללא
אכבאר, כאשר נפצע בהתנקשות מידי ערבי
צעיר, מצא פון־וייזל מעפיל צעיר מהונגריה,
שהתנדב למלא זמנית את מקומו
כשליח עיתוני גרמניה. כך החלה קאריירה
של סופר, שהתפרסם ברבות הימים הריבה
יותר מרבו: ארתור קסטלר.
שכיתת הרעב. דבר אחד לא רצה
פון־וייל להיות לעולם: עסקן מיפלגתי.
לכן סירב להיות איש־מנגנון, גם נאשר
נתמנה לזמן־מה כיו״ר ההסתדרות הציונית
החדשה (הרביזיוניסטית) בארץ.
פעם עורר התפעלות כללית בארץ. הוא
נאסר עם מנהיגי היישוב ונכלא בלטרון.
שם הכריז על שביתת-רעב ל־ 28 יום. ביום
דד 19 שיחררו אותו הבריטים. אולם פון-
וייזל לא נכנע, המשיך בשביתת־הרעב שלו
בחוץ, עד לתום היום ד,־.28
את פרנסתו מצא בבית-הבראה שהקים
בגדרה, וכפרקטיקה פרטית בתל-אביב. אל
הרצאותיו היה בא כשבידיו תיק־ד,רופאים
השחור הגדול, ואת בני־שיחו הפוליטיים
הזמין, לא פעם, אל מיריפאתו, שם חיכו
בין החולים.
כא־שר הלך לעולמו, לפני שבוע, בגיל
,77 כימעט ונשכח. הוא היה שייך לתקופה
אחרת, לא רק בגלל גילו, אלא גם בגלל
אופיו. הוא לא מצא את מקומו בתנועת־החרות,
שהוקמה על-ידי מנחם בגין אחרי
קום המדינה, או בגילגולים השונים של
גח״ל והליכוד. הלאומנות ר,וולגארית של
היורשים לא מצאה חן בעיני האריסטוקרט
האוסטרי-ר,יהודי, שהיה עמיתו של ז׳בו־טינסקי,
ושתיאודור הרצל היה אורח בבית

מ ה יותר קל מלה שתתף בהגרלת הלוטו.
ת מורת לירה אחת תוכל ל ס מן 6מספ רי ם בכל אחת
משתי טבל או ת שבטופס.
עשה חישוב פשוט, פעולה בת שניות ס פורו ת
מבי א ה לך סיכויי ה שתתפות בפרס הראשון,
בסך 150,000 לירות מיני מו ם,
ובאלפי לירות ביתר הפר סי ם
* פרס ראשון מצטבר עד חצי מליון לירו ת

זה כלכך פש1ט.. .

לשנת הפרסום הסנושרחיוז

במדינה מילואים
! 8ד ה1

אנו חוזרים למסלול
חיוו לשחרר1

,,אי אפשר
ענתה הוועדה
?שיחדור מילואים
לחיי? שהשתחרר
חודש קודם לכן

אנו חוזרים למסלול ושמחים להודיע
על הארכת זמני השוות בשעות הלילה

להלן הפרטים :
ה יעד
הדר יוסף
חולון
בת־ים
רמת־אביב ירושלים חיפה
באר־שבע אשקלון הרצליה
זכרון יעקב
פרדס חנה חדרה נתניה
כפר סבא לוד רמלה ראשודלציון רחובות
אשדוד

מתל־אביב
21.00
21.30
21.30
21.30
21.30
21.30
21.30
21.30
21.30
21.30
21.30
21.30
22.00
22.00
22.00
22.00
22.00
22.00
22.00

לתל־אביב
21.30
21.30
21.30
21.30
21.30
21.30
21.30
21.30
21.00
19.00
19.20
22.00
21.00
21.00
21.00
21.00
21.30
21.30
21.30

באזור חיפה פועלים הקודם עד שעה .21.30
בירושלים עד שעה .22.00
במוצאי שבת: יצא אוטובוס מחיפה לירושלים בשעה 19.00
מירושלים לחיפה בשעה 20.15

כרטיסי מינוי

כרטיסי מינוי שבידי הנוסעים במחיר הקודם ושהותל בהם השימוש, יהיו בתוקף
גם אחרי ה 1.3.74-אולם יהיה צורך להוסיף עליהם את הפרשי המחיר בזמן הנסיעה.

מאז המילחמד, הפך ההגיון שבקריאת
אנשי מילואים לשירות־מי׳לואים־פעיל ל־בדיחה
מרה. מערכת גיוס המילואים, שהיתר.
גאוותו של צד,״ל, התגלתה במערומיה
כמערכת בלתי יעילה, מפלה ופוגעת
במשק.
עד כמה יכולה מערכת זו להיות מגוחכת.
זאת גילה האזרח ר.ז( .השם שמור
במערכת) באשר קיבל צו־קריאד, לשירות
מילואים: פעיל •ביחידת המילואים שלו.
ביוון שהמיפעל בו עובד האיש תשב
כי גיוסו עלול לפגוע במיפעל, הוגשה בק שה
לוועדה לתיאום שירות מילואים שליד
קצין העיר בתל-אביב לשחרר אותו או
לדחות את גיוסו.
כעבור שבוע התקבלה תשובה כי את
.הבקשה יש להפנות לנציבות שירות המדינה
לוועדה הענפית לשירותים עסקיים,
הבודקת איזה עובד הוא חיוני למשק
ואיזה היוני יותר לצה״ל.
•הבקשה נדחתה. האיש היה צריך
להתייצב ביחידתו באמצע חודש ינואר.
זמן קצר לפני גיוסו הוא שלזז לוועדה
את מכתב הבקשה, הסביר כי הוא חיוני ל־מ
יפעל וכי הוא מבקש לדחות את שירות
המילואים שלו.
בתחילת חודש פברואר קיבל האיש
אישור כי בקשתו התקבלה. באמצע חודש
פברואר הוא ׳קיבל הודעה כי בקשתו נידונה
בוועדה •וכי הוחלט לדחות את הבקשה
כי אין לצה״ל כל אפשרות לשחררו.
ההודעה התקבלה בחודש אחרי שהאיש
התייצב ביחידתו, שם נמסר לו כי אין
צורך בו וכי הוחלט לשחררו.

ו עידו ת
ההנהלה

מ קו ם
1133 •310־

ועידות בינלאומיות —
קרן אדר כודדה באפלת
יחסי־חחוץ ש? ישראל

סקנדל משפחתי נגרם בגלל הליידי והלורד
המריבה הקולנית בין שני בני הזוג הסתיימה בהפי־אנד...
מאת: ל .בנימין
כי אשתו בוגדת כו עם הלורד — היה מבוסם כראוי. זה
החשד של צבי
כמה ׳לילות הוא שומע את אשתו מדברת בשנתה על הלורד, כשהבעת אושר
על פניה ; ״כמה שהוא יפה אני אהיה ממש מאושרת אתר׳ וכדומה.
צבי ב. אינו קנאי מטבעו, אך לאחר
שהדברים חזרו על עצמם כמעט כל
לילה — התגבר חשדו והוא החליט
לנקוט מייד אמצעים מרחיקי לכת.
בוקר אחד העיר את אשתו וציווה
עליה לומר לו מייד מה יחסיה עם
הלוח* ומיהו בכלל אותו לורד? אש תו
פרצה בבכי מר וניסתה תחילה ל הכחיש
את הכל.
יכל הפרשה עלולה היתד. להסתיים
בכי־חע אלמלא השכנה שפגשה ב

בעל
ושאלה אותו בתמימות :״למה
שלא יהיה לורד גם לאשתך?״
תדהמתו של הבעל גברה והשכנה
הוסיפה :״מה יש? גם לי יש לורד
בבית ואני ממש מאושרת אתו!״
כאן הגיעה סקרנותו של הבעל ל שיאה.
הוא
פרץ לבית השכנה וראה את
הלורד בפעולה...
גם את יכולה לראות את מכונת
הכביסה לורד בפעולה!

קחי לבית את ליידי קריסטל או
לורד קריסטל מכונות הכביסה הטובות
והחסכוניות מכולן — ותגלי מייד
שאין יתרון שאינו נמצא בהן — גם
.את תהיי מאושרת אתן...
כל תוכניות הכביסה לכל סוגי הכביסה,
הרתחה עד 100 מעלות, ציפוי
אמאייל המונע חלודה, עיצוב אקסקלוסיבי
ועוד שכלולים טכניים בלעדיים.
אין
פלא שאשתו של צבי התאהבה
בלורד קריסטל — ממבט ראשון.
הכניסי את הלורד לביתך לשבועיים
נסיון ללא כל התחייבות.
את לא תוציאי אותו לעולם.

גם תרנגולת עיוורת מוצאת לפעמים גרגיר
בשדה, והגרגיר של מדינת־ישראל הוא
הוועידות הבינלאומיות. במפולת שפוטמה
את יחסי־ההוץ של ישראל, בודדה אותה
בעולם, יכולה ישראל להתנחם, בלית
משהו אחר להתנחם בו, במקום הכבוד
שהיא תופסת בעולם באירגון ועידות בינלאומיות.
יותר
מנידיורק. ב־ 1972 נערכו בישראל
• 51 ועידות בינלאומיות ועידה
לשבוע כמעט. להשוואה: בניו־יורק נערכו
רק ,30 בוואשינגטון ,48 בטוקיו ,40 במק-
סיקדסיטי ,31 במאנוס־איירס ,34 בלאס-
וגאס המפורסמת .15
ערים נוספות שישראל הקדימה אותן :
אמסטרדם ,42 מדריד ,33 מינכן ,45 ציריך

השיגו את ישראל: וינה, המפורסמת בכך
שהיא מחזיקה צבא מארחות במיוחד
למען ועידות כאלה 54 רומא (,)52
פאריס 141 לונדון 129ג׳נבה (.)105
* 28 בירושלים 23 ,בתל־אביב
העולם הזה 1905

ע ל טעם 1ריוז
מ הפכ ה בב ת־ שב ע
כאשר הגיע הרקדן־הכוריאוגרף האמריקאי הנודע וויליאם
(כיל) לותר לארץ, לפני כשנה, לושמש כמנהלה האמגותי של
להקת בת־ שבע, ציפו הכל שיצליח לעשות למען הלהקה כל מה
שלא עשו וארבעת מנהליה הקודמים, שהוחלפו זה בזה בקצב
!מסחרר, תוך ארבע ישנים.
כי להקת־המחול בת־ישבע, מייסודה של הברונית כת־שבע
דה״רוטשילד, החלה את דרקה תוך הצלחות רצופות, אך
לאחר שיאים אחדים החלה מידרדרת, ובמהירות. חילופי־ד,מנהלים
התכופים לא הועילו בלל לשפר את מצבה.
הברונית, שנפלה על מציאה חדיפעמית מסוגו של לותר,
חשבה בוודאי: זוהי התשובה לכל הבעיות. האיש הזה יביא
ללהקה את הגאולה.
לותר, שלמד ריקוד אצל אנתיני טיודור, בג׳וליארד, ורקד

1811111

כיל רותר
הכושי עשה את שלו, ויותר

בלהקות מפורסמות רבות, כולל ׳להקתה של מדתה גראהם,
הגיע לארץ סשבאמתחתו מיטען נבבד של פירסום בינלאומי,
אשר זיכה אותו בכיסוי, נרחב ונלהב בעיתוני ישראל.
לא היה כימעט ספק !שהכושי התמיר, הנימרץ, והגאה בצבע־עורו,
יעלה את הלהקה מחדש על שביל־הזהב.
זמן קצר לאחד הגיעו ארצה, הכיר לותר את תמר, תימניה
שחרחורת יפהפייה, אותה פגש במי׳קרה בחנות־המתנות דרוויש
בתל־אביב. תמר ׳עברה לגור עם הכושי הנאה, וחייתה בידיעה
שכאשר יסע מכאן, תיסע היא יחד איתו.
הוא התייצב בפני הלהקה, ,והכריז :״העבודה קוסמת לי.
רקדני בת־שבע מוכשרים ומבריקים! .אני שמה על ההזדמנות
להתערב בחיי הלהקה, ואוסיף להתערב — כל זמן שאביא תועלת.״
קחו שתי ילדות טובות מבתים רגילים,
עם קוליות יפים, ללא אמביציות כלשהן,
ומה קורה ז
לאילנית (חנה־דבורה צח, כשמה ה־
אילנית ידידות אחרי הגירושין

והוא הוסיף והצהיר :״מה שאני מנסה לעשות היום בלהקה,
זה — לגלות ניצוץ ולהשפיע על הרקדנים להיות הם־עצמם.״
ניבא, ולא ידע מה גיסא. בי את הניצוצות שעפו שם —
רק מים רבים יכלו לסבות.
אלא שלותר לא השתמש יבמים. הוא השתמש באלכוהול,
ובכמויות עצומות.
את תחילת דרכיו בלהקה עשה מינם, בקול־ענות תרועה,
העביד את חבריה בפרך, החזיר ׳אותם ממסע־הופעות בפאריס
על זר עלי־דפנה, כך שלזמן־מה נשמו הכל למוחה. זהו זה,
חשבו. אבל איפה!
תוך זמן קצר נתגלה, בי המאור, הגדול, תיקוותה הגדולה של
הברונית, אינו אלא ׳אלכוהוליסט כרוני, שההיגיון והשכל הישר
אינם, בשום פנים ואופן, הצד החזק ובהחלטותיו ובמעשיו.
ליותר, שהחליט, כנראה, כי מטאטא חדש מטאטא טוב יותר,
התייחס אל עצמו ברצינות חבה מדי.
מתוך ענן האלכוהול התמידי בו היה שרוי, החל מקצץ
לל׳א־׳רחם בצוות רקדניה הראשיים של הלהקה.
לפני חודשים ׳אחדים עמדה הלהקה להופיע ערב יאחד בפרדס־חנה.
לפני תחילית ׳ההופעה התמרדו הרקדנים, והודיעו כי לא
יופיעו. הסיבה: הפסה לא מתאימה• נראה שגם במרד זה הייתה
ידו של מנהל־הלהקה החדשני.
מייד אחרי אותו ״מרד״ פוטרו רוב חברי הלהקה, וביניהם
גם אחת הרקדניות הראשיות, נורית שטרן. רינה גמלו,
לעומת זאת, נוטרלה. פירושו — שמה אמנם הופיע בראשי המודעות׳
אך רק לעיתים רחוקות התיר לה המנהל להשתתף באופן
מעשי בהופעות עצמן.
במקביל, נכנסה הרקדנית רינה שינפלד להריון, ואילו יאיר
ורדי, גם הוא מרקדניה הראשיים של הלהקה, גויים למילואים
עם פרוץ המ״לחמה, וישב סל !אותה תקופה ממערב לתעלה.
כך נשאר המנהל הכושי עם רקדן ראשי אחד בלבד, אהוד
כן־דויד. אשתו שיל אהוד, לינדה הודם, היא מנהלת־החזרות
של להקת בתישנע, וכנראה ידעה לשמור היטב על האינטרסים
של בעלה׳.
בימעט איש מן הרקדנים הראשיים לא הצליח להימלט מלהט
החרב המתהפכת.
אך לעומת זאת, הזמין הכושי את הרקדן השוודי קנט נוס
ט פס ץ, כרקדן־אודח.
התסיסה בקרב חברי הלהקה גברה והלכה.
אולם ,׳נראה שדווקא הברונית בת־ישבע, מייסדת הלהקה ופט־רוניתה,
לא יידעה על המתרחש, ואם ידעה — לא עמדה על
חומדת המצב.
לותר, שזכה באמונה המלא של בת־שבע מלכתחילה, פעל זמן
רב בחופש מוחלט. אך כאשר החל מסית את חברי הלהקה
אפילו נגדה־היא, נדלק לה אור אדום.
הברונית הגיעה !במהירות, עמדה מקרוב על המתרחש, ושמה
קץ להשתוללות.
ליפני שבועיים ״התפוטר״ ביל לותר מתפקידו, ומייד נעלם
מן הארץ.
לתמר, חברתו הישראלית, ישטיפלה בו במסירות משך כל
חייהם המשותפים הקצרים, ופיביחה אותו מהתקפי־האלכוהול התכו פים
שליו, ואשר היתה משוכנעת כי ייקח אותה איתיו, לא טרח
אפילו להודיע על נסיעתו.
הברונית בת״שבע החזירה מייד את כל המפוטרים לעבודתם
וליצירתם, כמקודם, ונראה שכעת עומדת הלהקה בפני
בנייה־מחדש.

ז מ רו תממשפ חו ת טו בו ת
אמיתי) ,ולריכקיה זוהר, קרו דווקא דברים
טובים.
הן הפכו, למשל, לזמרות ידועות, זה־קאריירות
שלהן פרחו.
שתיהן בנות למישפחות פשוטות, לא
עשירות, לא זוהרות. אילנית — בת ל־
!מישיפחת חייטים, שאביה נושא עימו בכי סו
תמיד חבילת־יתמונות משל בתיו, ומת־
!גאה בהן. ריבקה, בת למישפחה עכואית,
המשתגעת אחר מאכליה של סבתא.
שתיהן החלו מופיעות ומתפרסמות ב גיל
צעיר ,׳שתיהן דהרו במהירות אל ראש
מיצעדי-יהפיזומוניס.
אך כאשר נישאו לאנשים, החלו מתגלים
הבדלים גדולים. בעלה של אילנית,
שלמה צח, דחף את רעייתו הנאה מע־לה־מעלה,
האיץ בה להתקדם, לשפר את
יקולח ואת הופעתה. והעובדות מדברות
בעד עצמן — ראו היכן הוא כיום: זמ רת
ששיריה נישאים בפי כל, הנשלחת
לייצג את ישראל בפסטייבלי־זיימרה בחו״ל,
ומקיימת רצף־הופעות קבוע.
יגם לאחר שהתגרשו האילן והאילנית,
לאחר ארבע שנות נישואים, הוסיף הבעל
לשמש !כאמרגן וכאיש יחסי־הציבור של
גרושתו.

״זהו האדם היחיד שעל כתפו אני יכולה
לבכות,״ אומרת אילנית היום .״אנחנו
ידידים כל־כך ׳טובים, שאני לא מתארת
לעצמי שנתחתן שוב יחד אי־יפעם. הוא
קונה לי תכשיטים יקרים! ,מפנק אותי,
דואג לי שלא אהיה לבד. הוא אומר עלי
שאני מלאך. כיל מה שאני היום, אני
חייבת לו.״
כהוכחה ניצחת לידידותם הגדולה קנו
חנה ושלמה צח, בימים אלה, שני קוט־ג׳ים
צמודים, קיר אל קיר, בסביבות תל־
!אביב. יכך יהיה לו קל יותר לשמור עליה
שלא תהיה לבד.
אלא שאילנית, בעצם, לא־כל־כך לבד.
!מזה שנה וחצי יש ליה חבר, דופא־ילדים
עליו היא מסרבת לחלוטין לדבר .״הוא
יותר מדי יקר לי,״ היא אומרת ,״כדי
שאהפוך !את הוחסים בינינו לח׳ומר פיר־סומי.״

׳כאשר התחתנה ריבקה זוהר, עם
כיל קרנסקי, טכנאי־חשמל אצל פשנל,
חל בחייה שינוי בכיוון הפוך לחלוטין.
היא חדלה להופיע, התכנסה בד׳ אמות
ביתה, הקדישה עצמה לאהבתה אל בעלה,
ולמאמצים ללדת ילד. גם לאחר הפלות
אחדות, לא התייאשה.

ליפני שלוש שנים הוציא היפיריסומאי
משה דיין לשוק בושם חדש, ושמו בישראל
׳משה דיין. השר משה דיין נז עק
׳כנגד העלבון הריחני, הגיש מייד
דרישה לביטול הפצתו של הבושם החדש,

רות דיין
גס לדיין —

משה דיין כ׳
— וגס לגולדה
בטענה כי געשה שימוש לרעה בשמו.
הוא לא הסתפק בכך. השר שלח, קונ־טרה,
מיכתבים בהולים לחוץ־לארץ, בהם
הודיע כי הבושם ששמו משה דיין הוא
יבעל ריח דוחה, ובכלל — ההא עצמו אינו
;מעלה אפילו בדעתו להשתמש בו. הזמנת
הבושם ׳מחו״ל, בוטלה.
אך ׳כיוון שבאגדות דיין!מתחוללות תמיד
התפתחויות בלתי־צפויות, יש אחת גם
סאן.
בימים אלה לקחה רות דיין, את משה
דיין הפירסומאי לנהל את יחסי־הציבור
של משכית.
יכך נסגר, למעשה, המעגל.
אד לא לפני שנוספה ליו חולייה פיקג־
׳טית: משה דיין — האיש, לא השר —
עושה, יבין השאר, יהסי־ציבור גם לבית־מי׳סחר
למיסכר טפטים, בשם גולדה.
בעלה האוהב של ריבקה זוהר, לעומת
גרושה האוהב של אילנית, אינו מעוניין
כלל שתמשיך להופיע. טוב לו כך, כשהיא
יושבת בבית.
אך בימים אלה עומד ליפול דבר בחייהן
של שתי הזמרות הצעירות.
ביום ז׳ הקרוב, ה־ 2במרס, עומדת אילנית
לצאת לפרים, לתוכנית משותפת עם
אנריקו, מסיאם באולם אולימפיה. הם
עומדים להופיע יחדיו משך כשבועיים.
גם אצל ריבקה זוהר יקרו דברים חדשים.
האמרגן פשנל, המכיר בכישרונה
של זמרת־הטיפוחים שלו, אינו מסכים ש תבזבז
אותו על סילסולים במיקלחת, מתכנן
עבורה בימים אלה, תוכנית־יחיד חדשה,
בבימוי של צדוק צרפתי.

מנחם גורן מנציח
בסוס את הגנגסטו
היהודי שהיה מראשי
הנשע המאורגן ־ או
מעלים את מאיו לנסק׳

11 !15^11

השחקן

לואיס ״לפקה הנמר״ בוכהלטר, מראשי׳
הפשע בארה״ב ויד־ימינו של לנסקי בפעו״|
י י 1 לותיו הבלתי־חוקיהת, כפי שצולם על־ידי מישטרת ניו־יורק.

ף* ימים אלה זוכה היהודי מאיר לנסקי,
^ מראשי אימפריית הפשע של ארה״ב,
לטיהור מוחלט של שמו, ממקור בלתי-
צפוי.
את החסד המפתיע הזה עושה עימו לא
אחר, ,אלא הבמאי הישראלי מנחם גולן.
גולן, אשר העביר את תחום־פעילותו הקולנועי
אל הבירה הבלתי־מעורערת של
הקולנוע, הוליווד, מפיק שם כעת, בהשקעה
של 700 אלף דולר, סרט על חייו של
מנהיג כנופיית רצח בע״ם לואיס ״לפקח
הנמר״ בוכהלטר. אך היסטוריית הפשע
האמריקאית, כפי שהיא משתקפת בסיפור
סירטו של מנחם גולן, מקבלת בו מימדים
משונים מאד.
הסרט נפתח בתיאור דמותו של
לפקה (המגולם על־ידי טוני קרטיס
היהודי) הנער, כייס ברחובות האיסט־סייד
בניו־יורק. אביו מת עליו בחיותו בן ,15
ותוך זמן קצר הוא מידרדר ומגיע לבית־הכלא,
.בשנת ,1919 בהיותו בן ,21 הוא
משתחרר ממאסרו, פוגש, את ידידו הטוב
גורא שפירו, וזה מפגיש אותו עם חבורת
שוברי־שביתות. חמש שנים לאחר־מכן הופך
לפקד! למנהיג החבורה. כך הוא מייסד
את הכנופייה הברוקלינית, אותה עתיד
לכנות העיתונאי וולטר ווינצ׳ל, במועד מאו־

ודווח ח 0 0 1 3וח 6ו 31ח 40

חד יותר, רצח בע״מ. היחסים בין כנופייתו
של לפקח לבין סנופיית־פשע סיציליאנית
מקבילה, בהנהגתו של לאקי לוצ׳יאנו,
מתוחים מאד. אך יחסיו של לפקה עם
לוצ׳יאנו ועם אלברט אנסטאסיה, מנהיג־כנופייה
סיציליאני אחר, מתפתחים בהדרגה,
ולבסוף הוא מתקבל להנהלת סינדיקט
הפשע ומגביר את עיסקי־החרג שלו. הוא

האיש שהוצא והווג

לפקח הנמר, שלישי משמאל, יחד עס
ראשי הפשע בשנות השלושים, כפי
שצולמו על־ידי המישטרה. יחד עימו, משמאל לימין: בנימין סיגל (״באגסי״) ,אל טייטל־באום,
לפקה, הרי גרינברג (״ביג גריני״) ,לואיס קראביץ, גורא שפירא ופיל קובוליק.

טוני קרטיס (משמאל) ,שחקן־הקולנוע היהודי
הנודע, המגלם את דמותו של לפקה בסרט המבוסס
לוחץ את ידו של מנחם גולן במסיבה לפתיחת ההפקה.

מתחיל לעסוק בסחר סמים, והופך למולטי-
מיליונר.
התובע המחוזי השאפתני של ניו־יורק,
טום דיואי, נלחם בלפקה, אך ללא הצלחה.
כעבור זמן־מה נמצאים שני עדים, טננבאום
ורובין, המוכנים להעיד בפני בית־מישפט
כי לפקח הרג מלשין. לפקד, מסתתר מפני
דיואי משך שנתיים. אך תוך תקופה זו

האיש שנעלם

מתחילה ממלכתו להתפורר. לוצ׳יאנו מורה
לו להסגיר עצמו למישטרה — אחרת יחוסל.
באמצעות העיתונאי ווינצ׳ל, המשמש
כמתווך, מגיע לפקד, להסכם עם אדגר
הובר (ראש ה־אפ.בי.איי ,).לפיו יהיה
מוגן להידון ל 12-שנות מאסר, בתנאי
שהובר לא יסגיר אותו לידי דיואי. אולם,
ההסכם אינו יוצא אל הפועל, לפקח נשלח
למישפט לניו־יורק, ונידון למוות. הוא מוצא
להורג בכיסא החשמלי, באחד מימי השבת
של שנת ,1944 והוא בן .47
אין ספק שרבים מצופי הסרט ייצאו
בשליבם הומה ללפקה, היהודי, האומ לל,
שסבל מילדות עשוקה, ישנאו את לו־צ׳יאנו,
האיטלקי שבגד בו, ויראו בסרט
זד, הוכחה ניצחת נוספת לכך שתמיד מתעללים
ביהודים, ואילו כל הגויים אנטישמיים.
אולם,
מי שמצוי, ולו במעט, בפרטיה
היסודיים של היסטוריית־הפשע האמריקאית,
יבחין מייד בדבר מוזר מאד. חוליית־מפתח
חסרה.
צופה כזה לא יאחר לגלות כי מנחם
גולן, שנטל על עצמו לגולל את תולדותיו
של אחד מראשי הפשע בארצות־הברית —
לא רק שהציג בו את לפקד, באור חיובי,

שותפו וידידו של לפקה, מאיר לנסקי, שנעלם
לחלוטין מהסרט של מנחם גולן, בצילום עס ראשי־הפשע
בארצות־הברית, שצולם אף התא על־ידי המישטרה. משמאל לימין עומדים :
פול ריקה, סילבסטר אגאליה, לאקי לוצ׳יאנו, מאיר לנסקי, ג׳ון סננה, הרי בראון.

כיהודי הנירדף — אלא שהתעלם כליל
מן העובדה, הידועה כימעט לכל אחד, כי
לפקד, עצמו לא היה אלא יד־ימינו והעזר-
כנגדו של קיסר הפשע האמריקאי, הנמצא
כעת בארצות־הברית, וקיסרותו קיימת עד
עצם היום הזה, הלא הוא מאיר לנסקי.
במציאות, היו חייו של לפקד, קשורים
קשר בל־יינתק בלנסקי, יו!שב־דאש סינדי־ק!
1הפשע. ויותר מכך, עובדה שאין עליה
עוררין היא שמאיר לנסקי, הוא־הוא שבגד
בו והסגירו למוות.
הסיפור האמיתי היה שונה, שונה מאד.

צמרת

המיפגש

הפשע

הראשון
ך* מציאות, שנה לאחר שהשתחרר מן
הכלא, ב־ ,1920 כרת לסקר, ברית עם
לנסקי. שניהם, יחד עם הפושעים היהודיים
אבנר צווילמאן ואייב ריליס, כרתו
ברית נוספת עם הכנופייה הסיציליאנית,
בהנהגתו של לאקי לוצ׳יאנו (ששמו הא מיתי
היה סלוואטור לוקאניה) ואנשיו ג׳ו

שלט יסד עם באגסי סיגל (שעבר מאוחר
יותר לע״סקי־הימורים סליוס־אגג׳לס, היה
הראשון שהנהיג הימורים בקנה־מידד, גדול
בלאס־וגאס והתפרסם באהבתו לשחקנית
וירג׳יניה היל, ובקשריו עם השחקנים
ג׳ורג׳ ראפט ופרנק סינטרה. סיגל נרצח
כעבור שנים, בעיקבות סיכסוך עם לנסקי
ולוצ׳יאנו).

ך* שם שניתן לכנופיית לנסקי וסיגל
ן 1היה באגס את מאיר. לאחר פגישות
בין לנסקי. סיגל. ולפקוח! ,בביתו של לפקד״
הוחלט על שיתוף־פעולה עם לוצ׳יאנו,
למטרת השתלטות על עיסקי ההימורים,
המשקאות והאיגודים המיקציועיים ברובעים
היהודיים והאיטלקיים. פגישת־הסיכום נערכה
במלון פרזידנט באטלנטיק־סיטי, והש תתפו
בה האנשים שעתידים היו להוות
מאוחר יותר את צמרת עולם הפשע הא־

מחסן נשק
משוריינים,

המכונית המשוריינת המיוחדת, שהוזמנה על־ידי מנהיג הפשע
בשיקגו, אל קיאפונה, והמכילה נוסף לגוף־פלדה וחלונות
גם מחסן כלי־נשק. תצלום היסטורי זה צולם בשיא ימי־הפשע.

ויותר. לפקח נודע אז כראש כנופיית רצח
בע״מ, שעסקה בביצוע הוצאות־להורג על
בסיס עיסקי.
!בשנת 1933 נעצרו במקרה אחדים מראשיה
של מאפיית פשע זו, במלון
פרנקוניד, שבשיקאגו. בין הנעצרים: סיגל,
לפקד״ שפירו, פילים קובליק (״פיל בעל־האלה,״
נהגו ושומר־ראשו של לנסקי) ,אל
טייטלבאום, לואיס קראביץ (״הצל״) וג׳ו
סטאשר — אז, האחראי על עיסקי־ההימו־רים
של לנסקי, וכיום אזרח ישראלי מכובד.
הפושע מס1.

גיבור ישראל

לואים ״לפקה״׳ בוכהלטר, כפי שהוא מגולם בסירטו
החדש של מנחם גולן, המופק בארצות־הברית, על־ידי
השחקן היהודי טוני קדטים! ,שהתמחה בר בגילום חפקידי, פושעים מפורסמים.
אדוניס, אלברט אנסטאסיה, פרנק קוסטלו
וויטו געובזה. המיפגש הראשון נערך ביוזמת
חלוץ הפשע כתעשייה, היהודי אר-
נולד (״המוח״) רוטשטיין, שהיה הראשון
שהבין את האפשרויות הגדולות הטמונות
בפשע, כעסק.

עיסקי הימורים

י* פל!ה היה אז בן ,22 ולנסקי בן .19
/ללנסקי היתד, כבר כנופייד, משלו, בה

מריקאי: אל קאפונה, אדוניס, קוסטלו,
לוצ׳יאנו, לנסקי, לפקח, מו דאליץ, צוויל־מאן
ואחרים. באותו מעמד החליטה הח־בוהה
לכלכל את מעשיה מהירות רבה, ועל
היהודים שבתוכה הוטל להכין אקדחנים,
לצורך ביצוע מעשי טרור ורצח.
היו אלה שנות האבטלה הגדולות ב־ארה״ב,
ראשית ההתארגנות המיקצועית וניסיונותיהם
של התעשיינים לשבור את
הפועלים המתארגנים, באמצעות טרור.
חבורתם של לנסקי־לפקה־סיגל עסקה בשבירת
שביתות, חיסול מארגני עובדים,
והשתלטות על האיגודים המיקצועיים. תוך
שנים אחדות השתלט לפקד, על כל תעשיית
הבגדים והמאפיות בניו־יורק. השתלטות
זו בוצעה על־ידי חיסול פיסי, פשוטו כמשמעו.
הרציחות הפכו מיקצועיות יותר

^ ף הם שוחררו במהירה. תוך זמן קצר,
לאחר ביטול החוק האוסר על שתיית
משקאות חריפים בארד,״ב, נכנסה החבורה
לעיסקי־הסמים. בשנית 1935 חיסלה ה־מישטרה
בניו־יורק מיפעל, ששימש להפי כת
אופיום להרואין, והיד, שייך ללנסקי,
לפקח, יעקב קצנברג (יאשה) ,שפירו ואח רים.
לנסקי החל חושש, וסיכם עם לפקה
על פרישתו מעיסקי־הסמים המשותפים.
ואמנם, כעבור שנתיים י חשפה המישברה
רשת מאורגנת, ותפסה שישה מישלוחים
של הרואין, אשר נשלחו אל חבורתו של
לפקד, משנחאי והונג־קובג. לפקה נעצר,
וכדי שיצליח להשתחרר, הורה לחברו
אלברט אנסטאסיד, לחסל את העדים נגדו.
עניין הרשעתו של לפקד, הפך לנושא
מיספר אחד בארה״ב. הובר כינה אותו
״הפושע המסוכן ביותר בארד,״ב״ ,וטום
דיואי, התובע המחוזי,של ניו־יורק, נשבע
כי יעלהו לכיסא החשמלי. האווירה הציבורית
התלהטה, ולנסקי נאלץ לעבור לזמן־
מה לקובה.

שהיטעה את כולם בהבנת הודעתו של הובר,
ונורה למוות ברחוב.

לנסקי
לא בעסק
ף* פקה הו רשע ונידון ל־ 30 שנות מאסר
על עיסקי הבגדים והמאפיות שלו,
ואחר־כך הובא למישפט בניו־יורק, על רצח
דימפלס. באגסי סיגל הואשם אף הוא ברצח
המלשין. נגד לפיקה העיד אל טננבאום.
אך אייב ריליס, האיש שאמור היה להעיד
נגד סיגל באותו מישפט, נפל באורח מיס־תורי
מחלון חדרו במלון, אשר היה מוגן
על־ידי דלת ברזל ושישה שוטרים, זמן
קצר לאחר ביקורו של לנסקי בניו־יורק.
לפקח הורשע בדין ונידון למוות. סיגל
שוחרר מחוסר הוכחות.
כך יושב לו הבמאי מנחם גולן בלום-
אנג׳לס ומשסתב את היסטוריית הפשע האמריקאית,
כיד הדימיון הטובה עליו. מדוע
הוא עושה זאת? לו ולשותפיו בהפקת הסרט
— הפיתרונים.
מחת ברחוב
ף* די להשקיט הרוחות הציע לנסקי ל-
לפקה כי יסגיר עצמו. אך אנסטאסיה
התנגד — הוא ביקש להיעזר בלפקה, כדי
להפיל את שילטונם של לנסקי־לוצ׳יאנו.
לפקד, הסתתר שנתיים רצופות, אך לבסוף
הצליח לנסקי לשכנעו, באמצעות העיתונאי
וולטר ווינצ׳ל, כי יסגיר את עצמו. איש־הביניים
שייצג את לנסקי בעריכת הסכם-
ההסגרה בין אדגר הובר לבין לפקד, היה
מואי דימפלס, אשר הואשם לאחר־מכן בכך

אל קאפונה

רבותו בפשע הצליחו שילטונות ארצות־ :
הברית להכניסו לכלא רק על עבירות מם־
הכנסה — וגם אז רק אחרי ששוכנע לכך 1
על־ידי ראשי הפשע, מאיר לנסקי ולאקי
לוצ׳יאנו, שהבטיחו לו עונש קל,

1- 35