גליון 1906 מתאריך 13 במרץ 1974

מותרון

עם בי טולו של שבתון הרכב, פתח
מישרד־התחבורה במיבצע ״ מו תרון רכב״,
שבמיסגרתו יבוטל שבתון הרכב עד להו דעה
חדשה.
כל נהג שקיבל תווית להשבתת ריכ־בו
באחד מי מי השבוע, י חוייב לגשת ל־מישרד
הרישוי ולקבל תווי ת /,מותרון
רכב״ א שר תודבק על תווי ת השבתון
ותתיר לו לנסוע ביום השבתון לשעבר
משעה 2.00 לפנות בו קר ועד לשעה 2.00
שביום הבא.
על מנת להקל על ציבור הנהגים, תחו לקנה
התוויות גם בתחנות טיפת״חלב
ובסניפי הליגה למניעת כפייה דתית, כל
יום בין השעות. תוויו ת הביטול, או ה-
״ מתירניות״ ,כפי ששר־התחבורה מכנה
אותן בחיבה, תודפסנה בשבעה צבעים
שונים, שיקבילו לצבעי תוויות השבתון.
הן תודבקנה גם בר שיון הרכב של הנהג,
ותוקפנה במיסגרת זרחנית.
כל נהג אשר יימצא כשהוא מחנה את
ריכבו׳ או משבית או תו בכל צורה אחרת

מישרד־התחבורה
מותרון רכב

העורך ו ה מיי סד הראשון :
ד״ר מלכיאל זו ארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זו ארץ 1

סוריה דורשת שר בממשלה
תמורת חימום הגבול בצפון
מבוכה השתררה אמש בתוגי מיס־לגת
העבודה, עת התברר שהסורים
דורשים לקבל תיק בממשלה תמורת
חימום הגבול בצפון. בהסכם המקורי
שנחתם בין מזכ״ל העבודה לבין עמי תו
הדמשקאי, הוחלט שהסורים יקב לו
את בנק המזרחי, שני ראשי מו עצות,
וסגן שר־התיקשורת, אך חו גים
קיצוניים בדמשק הבהירו שאם לא
יקבלו לפחות שר אחד, הם יצניגו את
הגבול ללא הודעה מוקדמת.
עוד נמסר שהסורים מאיימים לח מם
את הגבול עד לטמפרטורה ש תחייב
ממשלת ליכוד לאומית׳ אם
תביעתם לייצוג׳מיניסטריאלי לא תת קבל.
דובר
העבודה הכחיש באוזני כת בנו
את דבר קיומו של ההסכם, או
הפרתו וטען שהסורים מקיימים לעת
עתה את הבטחתם ואף י רו מיספר פג זים
בשבת האחרונה .״אני משוכנע

הדבק תו זה על תו
השבתון שעל מכוניתך
ביום שבו בוטל שבתון הרכב שלו, כלו מר,
ביום ״ מו תרון הרכב״ שלו, יובא
לדין ועלול לשאת בקנס שגובהו נע
בין — 10,000.ל ״י ל — 30,000.ל״י.
המישטרה נקראה להגביר את עי־רנותה
ולמנוע מנהגים לעקוף את תק קבלן
נות
המותרון. חוזה נחתם עם
פרטי אשר התחייב לגרור כל רכב שיש בות
במותרון, וי מ שיך לגרור או תו עד
לצאת המותרון.
שר־התחבורה הדגיש את המשמעות
הפסיכולוגית־חינוכית של המיבצע, ש תחדיר
בציבור הנהגים הרגשת הזדהות
עם טנזניה שבה לא הונהג מעולם שב תון
רכב.
הוכיחו שמיבצע
חישובים שנערכו,
״ מו תרון הרכב״ יכניס לאוצר לפחות 40
מיליון ל״י< חלקם מאגרת המותרון ש-
תיגבה מכל נהג, וחלקם מן התצרוכת
המוגברת של דלק שתיווצר עם פרוץ
המותרון.
בפנים הארץ ישרור יובש.

שאם יחמיר המצב בקואליציה, נוכל
לסמוך על חוגי מיפלגת העבודה ה סורית
שיפגיזו כמה עמדות או יי שו בים.״

השר
המיועד מטעם סוריה הוא
ח א פז אל־ ס עז* (!בתמונה) שיכהן
כנראה כשר הסעד בממשלה החד שה,
או כשר לתיאום בין־מי שרדי.
כמו כן מוזכר שמו של ח א פז
א ל ־ כריאות כמועמד לתפקיד שר
התיקשורת.

ידלין: גו לדה חזרי, גולד ה, גו לדה!
תחזרי,

גולדה, בחייך, חיזרי, אל ן עשינו ל ך! גולדה, חיז רי! ן לא יפה, באמת,
תהיי כזאת, אנא, גולדה, באמת, גולדה, תחזרי, נו!! בחייך, גולדה.
אוך, גולדה, ברצינות, נו!
חיזרי, גולדה, גולדה, מה | עשי טובה, גולדה, נו, זה1

גולדה: לא רוצה, לא רוצה, רא חצה!
תעזוב אותי, לא רוצה, לך ן מר, לא חוזרת, נישבר לי, ן רוצה, לא רוצה. לא רוצה.
מפה, לא בא בחשבון, גמר־ תפסיק לנדנד, לא רוצה, לא רוצה. לא רוצה.
טוב, נו.
נו, מספיק עם זה, די, ניג־ | לא, לא רוצה, לא רוצה, לא |

מכתב לעם אידיוט
בוקר טוב לך עם אידיוט,
גולדה שובי הביתה

סלחנו על הכל
שמעון ומ שה

זו האשה
בעריכת מתוקה
נופך־זוארץ
מערכת ״ 2 0 0הארץ״ גאה לפתוח
מדוד חדש עבורכן הנשים בשם ״ 2 0 0
(המשך בעמוד ,3טור ) 4

למרות ההכחשות נראה שההצעה
הסורית נשקלת ברצינות ואם יכלו
כל הקיצין ייתכן שתיק אחד שהיה
!אמור להיות מופקד בידי המפד״ל,
יועבר לידי הסורים.
מקור יודע דבר בחטיבת־רפ״י ב־מיפלגת
העבודה, הביע. אמש הזדהות
עם הדרישה הסורית, בציונו ששיתוף
פעולה מצד הסורים חיוני ליציבות
הקואליציה הרבה וותר משיתוף ה פעולה
של הליבראליים־העצמאיים,
למשל, ולכן יש להתייחס בחיוב ל פנייתם.
כתבנו
בצפון מציין שהרגיעה ב גבול
הסורי מסמנת -את. החרפת המש בר
ורק התלקחות מיידית יכולה להר גיע
את הרוחות.

אתמול ירקו לך בעין, אתה חושב שזה מזג
האוויר? אתמול מחקו לן־ מלוח השנה חמישה
חודשים. אתה חושב שזו טעות של המחשב?
אתמול השתחררת מהמילואים, היום אתה שוב
ניצב בחמישי באוקטובר ואובל סעודה מפסקת.
אבל אתה ממשיך להילחם במס-הכנסה וב-
שכנים מלמטה, כי הם עושים רעש בין שתיים
לארבע, ואת זה אתה מסוגל לתפוס. אחר־כך
תגיד שאתה בל הזמן אמרת, ותמיד ידעת, וכבה
אי-אפשר להמשיך. אבל כבר לא מאמינים לך.
במסגרת מיפעל משבר האימון, גם האימון בך
נשבר. נשבר ממך.
גולדה כבר זקנה, ודיין הוא מחדלטור, והממ שלה
היא בדיחה, ואותך לא ימכרו, ואתה מכיר
את הטריקים האלה, ואתה הולך למילואים ואתה
נהרג, כי גולדה בבר זקנה, ודיין הוא מחדלטור,

והממשלה היא בדיחה וחוזר חלילה, כמו טאייר
משוגע. כמו תמיד. ואת זה אני אומר לך
בתור טאייר.
כבר שנים אתה יודע שמאכילים אותך ד ש נים.
אתה הרי העם הכי חכם בעולם. אתה העם
הכי בעולם. עם הפסקות. אז למה אתה לא תופש
שאתה הולך לקראת הפסקה?
לכן החלטתי להודיע לך שאתה עם אידיוט.
אין ברירה. זה לא משמח אותי ואני לא אוהב
להעליב, כי אני הרי חלק ממך, אבל כאמור —
אין ברירה. נותרו רק שתי אפשרויות. או שאתה
אידיוט, או שאתה מאזוכיסט. החלטתי שאתה
אדיוט, כי מאזוכיסט הרי נהנה מסבלותיו ואתה
משמיע כל הזמן קולות של סובל.
אז להתראות במילואים, טמבל שלי, ואל תש כח
להביא כלי נגינה ומצב-רוח.

--ממישנתו של מייסדו --עתידו של אדם לפניו,
עברו — מ א חוריו.

ד״ר מלכיאל זוארץ
(בעבר הרחוק)

(המשך מעמוד ,2טור ) 1
הגב׳ תערוך האשה״ .את המדור
מתוקה נופן־זוארץ, הקרובה לבעיות
הנשים (הגב׳ זו אר ץ נחשבה לאשה כבר
בילדותה) והוא יכלול את כל המדורים
להן נזקקת האשה המודרנית.
לאסי שובי הביתה

| שנו! !והוון! שנו! )וחנון! שנוע )והוון! שבוס אהוון! |

הסרט הטורקי הגדול
( מדבר ומומר עברי תבמבטא רוסי)

סלחנו על הכל

רפי״

פינת האופנה

דימעות א

החום ההולך וגובר מדי יו ם ביו מו
הוא הסימן הבדוק לבואו של הקיץ.
ואכן, הגיע העת ל הוריד את החזה מן
ל אווררו
הבוידם, לנערו מן הנפטלין,
ולהכינו לקראת לבוש. האופנה הידיעות המגיעות ממרכזי
מרמזות, כי השגה י חזור לאופנה החזה
הסטנדרטי, המורכב משני חלקים, ה שווים,
פחות או יותר, בגודלם ובצורתם.
החזה השנה נמצא למכירה בשלוש
מידו ת: מיני — לבנות הנעורים, מידי
— עד לגובה הברכיים ומק סי — עד
בכלל.
צבעו של החזה יהיה בדרך־כלל חלק,
תמשכנה
ה קוראו ת
אם כי רבות מן
ללכת בחזה פרחוני או מנוקד.
שייראה
יש לעמלן את החזה כדי לכתפיים מתחת
נוקשה ולענדו מעט
(בכל אופן, לא יו תר נמוך מקו המות ניים).
אשר
לכביסה — רצוי מ אוד לא להר תיחו
ו אין להכניסו למכונת כביסה או
מעגלה. הנכון יהיה לשפשפו קלות ב ידיי
ם ולסחוט בעדינות.
אותן נערות שאינן משתמשות השנה
בחזה׳ טוב תעשינה, אם תחת להשליכו,
תתרומנה או תו ל״וועד למען החייל״.

יתמות! משברים! דלין! התרגשות! מתח! צעד! צה ל!
׳סורים! תווים!

{ אל תאמר ראית -עד שלא בכית ן

מצבנו הבטחוני
רוכב שנית
!השבוע טיילתי ברחוב לתומי, כ

פרובלימטי

הש ב וע

היה מופיע בעיתות משבר ופותר בע
שלפתע
קפץ מישהו מאחורי גבי וכי
יות.
בעיקר התמחה !בבעיות סוצייא-

סה את עיני בשתי ידיו .״דני״ ני
ליות׳
אם כי לא משך ידו גם מעניי
יפה,״

עבד

סיתי,

״יוסקה,

שמיל.״

נים
אחרים. בשנים האחרונות

צחק קול מאחורי ,״נסה שוב.״ הקול

כמו חמור, היה מוזעק השכם והערב.

נשמע לי מוכר להפליא .״מצבנו ה־

במלחמה נפצע ואושפז לתקופה ארו
לזרו־

רק השבוע, כאמור, שב לתפקידו.

בטחוני,״ אמרתי ונפלנו איש
עות רעהו.
מצבנו היד.

לגמנו סוס קפה כשלפתע קם ממו נירגש

כולו

ובקושי

הבנתי
את דבריו ״הזעיקו אותי שוב,״

שבו .״מרכיבים ממשלה,״ אמר ,״עלי
ל חץ.״

״׳מתי

תשוב?״

שאלתי.

״בקרוב,״ א־מר ,״תשאל את מוישה.״

״ 1-10\ 1£ברכתיו ,״חסרת לנו מאוד.״

יש לי הרגשה שהבחור עומד לפני

לתש ״זקוקים

את מצבנו אני מכיר שנים. תמיד

כמה פרוייקטים רציניים.

את הבדיחה הטובה ביותר של
השבוע סיפק לא אחר מאשר
״ידיעות אחרונות״ מיום א 10.3
כשכתב במיסגרת סקירה על ה ממשלה
החדשה :
״הממשלה הפעם תהיה צעירה
מקודמותיה, שכן יותר ממחצית
חבריה הם למסה מגיל .60״
וזו ממש שערורייה — עכשיו,
במצבנו הבטחוני; עכשיו, לאחר
המחדל הנורא ; דווקא עכשיו
ממשלה כל-כך צעיר ה?! דווקא
עכשיו לתת לילדים לשלוט׳ בנו? !
פויה י בחיי.

הד״ר פארבלום
משיב לשאלות קוראו ת
אמת, יצי או ת
• לס ס. ציונה —
סדירות הן צורך חיוני שאין מדברים
עליו בחברה. אם רצונך ביציאו ת סדי רות,
פחות או יותר, פני ל״ אגד״ י רו שלים׳
רציף .6היציאות שם סדירו ת
(כל 5דקות בערך).

קציני מילואים
יגישו תביעות
אורחיות נגד ד ״ן *
קיימת אפשרות שחלק ממערכת היחסים בין שר־הביטחון
ל בין הקצונה הבכירה של צה״ל יגיע לבי רו
ר !בבתי־מישפט אזרחיים.

קציני מילואים מסויימים מבררים את
האפשרות להגיש תביעות אזרחיות נגד
משה דיין, כתוקף תפקידו בשר-הכיטחון,
בנושאים בהם אינו נהנה מחסינות בחבר
כנסת ובשר בממשלה.

אלוך (מיל ).י צ טר ף

ג ד עקוב חותר

למחנה השלום

למשרד־ ה או צ ר

הפתעה עשוייה להיגרם הן בצמרת
צה״ל והן כמימסד הפוליטי כמדינה עם הצטרפותו
של אחד האלופים (מיל ).המפורס מים
כיותר כצה״ל לפעילות פוליטית בשורות
מחנה־השלום דווקא.
האלוף (מיל ,).גיבור־מילחמה ומטובי ה מפקדים
של צה׳׳ל, היה רחוק עד בה מבל
פעילות פוליטית. אולם לאחרונה, נובח ה התרחשויות
כזירה הפוליטית הפנימית,
החליט ליטול חלק בחיים הפוליטיים במ דינה
ולהיאבק כגלוי על דיעותיו כתחומים
שונים, ובבלל זה התחום הסוציאלי והמא בק
נגד משה דיין.

סגן שר־התחבורה לשעבר גד יעקובי, הפסיד את
מישרת סגן ה שד שלו בממשלתה החדשה של גולדה.
!במקומו ייצג ח״כ יצחק נבון את חטיבת רפ״י לשע בר,
כסגן שר־החינוך. אולם אין לראות בחילופים
אלה משום ירידה במעמדו של יעקובי כשלישי בהיר ארכיה
של אנ שי !רפ״י לשעבר, אחרי משה דיין
ושמעון פרם.

ליעקוכי יש יומרות להיתמנות בסגן
שר-האוצר. כהוגי רפ״י בבר הועלתה האפ שרות
שבעתיד רחוק יותר, בקונסטלציה
מסויימת, יתמנה יעקוכי כשר-האוצר.
לשם כך עומד יעקובי להשתלם !ולעסוק בשטחים
שיאפשרו ׳תחילה את מינויו כסגן שר־האוצר.

האלוף שרון סרב

ועידת־בולוניה

להופיע בפני

השניה ־ ביוני

ועדת חקירה

ועידה נוספת כהשתתפות ישראלים וערכים
תתקיים בבולוניה, כנראה כחודש יוני
הקרוב.

ייתכן כי חאלוף (מיל ).א תאל ש תן יסרב לחו־פיע
בפני ועדת החקירה שתפקידה לחקור בקובלנות
של האלוף שמואל גונן נגדו, על הפרת פקודות ב־מילחמת
יום־הביפורים, כאשר תוקם ועדה כזו.

כמיקרה בזה יהיה צורך להעכיר את
תלונותיו של האלוף גונן לכית־דין צבאי,
שיובל לחייב את האלוף שרון, ששוחרר משירות
מילואים פעיל, להופיע כפניו ולמסור
עדות, רק אם הכנסת תסיר את חסינותו.

ד״ן לחץ
למינוי יריב כשר
מינויו המפתיע, ברגע האחרון־כימעט, של האלוף
(מיל ).אהרון יריב, כ שר בממשלתה החדשה של גול דה
מאיר! ,נעשה בעיקבות דרי ש תו הנמרצת של משה
דיין. האלוף יריב, שהיה בשנה האהרדנה בן־הטיפו־הים
של גולדה מאיר, לא היה כלל מועמד לתפקיד
שר בממשלה שהתכוונה להקים.

נראה שדיין דרש את צירופו של יריב,
כדי לחזק את מחנה התומכים בו, כמיקרה
של התמודדות כין יונים וניצים כתוך ה ממשלה.

מאותה
סיבה עצמה רצה דיין שיוסף אלמוגי יהיה
ובממשלה. ביוון שהדבר לא היה אפשרי, הסתפק ב מינויו
של יריזב.

פר ס טפל רק
בהס בר ת פל ס
שר־החוץ אבא אבן הצליח להוציא ברגע האהרון
נתח שמן מהשלל ששימעון פרם רצה בו, בעת שבחר
מכל האפשרויות לכהן כשר־ההסברה דוו ק א:

הסברת החוץ תישאר כתחום שליטתו
של מישרד-החוץ, ולא תועכר אל מישרד־התעמולה
שמקים פרם. גולדה נתנה על כך
התחייבות מפורשת, סנאופ-ההכתרה שלה
השבוע.
׳תחומי פעולתו של מושר!ד־חהם ברה החדש של פרס
יקיפו את התחומים !שהיו בשליטת מרכז־ההסברה עד
כה, לישכת העיתונות הממשלתית ורשות־השידור.

ייתכן שהפעם יתרחב מעגל המוזמנים, ותתאפשר
גם השתתפותם של חוגים ממחנה־השלום שאינם מו כנים
לחתום על כל חלקי מצע בולוניה.

נראה שבכוונתם של !תומכי דוויד ושהם, ביניהם
נמצא גם ח״כ אברהם עופר ,׳להקים סיעה בם יפלגת
העבודה, שתחתור לקראת שיתוף־פעולה עם קבוצתה
של שולמית אלוני.

עיתונאי נפסל לכהונה
בעיריית חיפה
מועמדותו של כתב ״מעריב״ בחיפה,
ראובן כן־צכי, כנציג־ציבור מטעם המערך
כוועדת התחבורה העירונית של עיריית
חיפה, נפסלה, בנימוק בי הדבר עלול לפגוע
באובייקטיביות שלו בעיתונאי.
ועדת התחבורה העירונית של עיריי ת חיפה, ה מטפלת.
גם בנושאי הכבישים, התאורה בעיר ובעיות
הכהנזלית, מורכבת משבעה חברי המועצה ומשמונה

ד״ן עשוי
להתפ טר שו ב
אל תופתע אם ת
כמה ימים
אןש 2י וזה דיין וי ד מתפקידו וזי להתפטר
פקיד על וחוכשד־הכיטחון.
נוכח גלי
הלעג והו

סר האמץ בהם נתקל ״תרגיל״ ה חזרה
שלו __
ודיע דיין
למקורביו כי הוא הזדמנות תאימה לפרוש.
דיין סכור שפרישתו עתה, אח רי
הרכבת הממשלה, לא תהיה
עוד פגיעה כגולדה ולא תחייב את
התפטרותו של פרס ושאר חבריו
מרפ״י. התירוץ שינצל דיין לפרישתו
יהיה בניאה הרגיעה כגבול
הצפון, ותחילת המשא-ומתן להפ רדת
הבוהות כחזית הסורית.

נציגי־ציבור המייצגים מיפל׳גות שונות. מועמדותו של
כתב מעריב חוצגד. מטעם חמערך. אולם בעיקבות
ההתנגדות, הוחלף בן־צבי בנציג ציבור אחר.

רי ב אחים

ל הב להתאחדות

בקרב הפנתרים

ה כ דו רגל *

פרושת היריות המיסתוריות על פעילי הפנתרים
עלולה להוות הקדמה למילחמת־׳אחים מזויינת בין ה אנשים
השונים הטוענים לזכות־ריאשוינים על שם זה.

כין אלה רווחות עתה האשמות הדדיות
קיצוניות כיותר על רקע פוליטי וכספי.

לוב ה אינו
רואה ל עזו ב
הימנעותו ההפגנתית של לוכה אליאם
מהצכעה בעד הממשלה החדשה, לא תביא,
כנראה, לסילוקו מן המיפלגה.
לובה עצמו אינו מוכן ל עזוב מרצונו, כיוון של דעתו
עדיין לא מיצה את כל האפשרויות ל״מאבק
מבפנים״ .יריביו, לעומת זאת, אינם מסוגלים עתה
לטלקו בכוח, בגלל המתיחות הכללית במיפלגה, ופ רשת
צעירי המפד״ל, שנמנעו אף הם.

עורך ..אוח״ ק־ס
שבועון פוליס חד ש
הסופר דוי ד שחם, מי שהיה עורך שבועון מיפלגת
העבודה -אות! ,ושהודת מתפקידו זה לפי -תביעת משה
דיין וגולדה מאיר ההל מהאחד באפריל הקרוב, מת כוון
לחוציא שבועון פוליטי חדש, בעריכתו.

שחם מרכז עתה סכיכו קבוצת אישים
מחוגי האופוזיציה כמיפלגת-העכודה, כדי
להמשיך בביקורת על הנהגת המיפלגה. כין
תומכיו של שחם נמצאים כמה אישים שיבטיחו
את הזרמת הכספים הדרושה להקמת
השבועון החדש.

תת־אלוף פנחס (״פינייה״) להב, מי ש היה
עד לפני מיספר שבועות דובר צה״ל,
מוזכר באחד המועמדים האפשריים למיש4
רת מנב״ל התאחדות הכדורגל בישראל.
להב׳ שהוא הובב־כדודגל מושבע,
לכל !תפקיד אחר מאז שוחרר מתפקידו.

טרם

שובץ

הורם גאון נכנס
לעיסק׳ הלב ש ה
השחקן והזמר יהורם גאון, מרחיב את תחומי ה פעילות
הכלכלית שלו.

לאחרונה הקים גאון, בשותפות עם אופ•
נאית, מיפעל לייצור מלבושי אופנה לנשים.
בשלב הראשון היה הייצור ניסיוני כלבד,
אולם לנוכח ההצלחה, נראה בי גאון מת כוון
להרחיב את המיפעל.

אנשי המילחמה והמחדל
שוו ־ האם יהלכו מחנה
השלום והקיומה?
על נושא זה ידבר

אורי אבנר׳
באסיפה מטעם מרי כיום ד׳ הבא,
20 כמארם, כשעה 8.00 כערב
בחיפה
כאולם ״ביתנו״ ,רה׳ ירושלים 29

כרטיסיות נסיעה בהנחה ניתן לרכוש במקומות הבאים:
הירש וילהלם, רחוב כרודצקי ,14 רמת אביב.:
שרעבני, רחוב דיזנגוף ,289 תל־־אביב.
משיח שלמה, דיזכגדן ש ,280 תל־אביב.
נואמה אהרון, רחוב הכרמל ,16 תל־אביב. י
״עתיד״ ,רחוב הגליל ,5תל־אביב, תחנה מרפזית.
שמדרה אברהם, רחוב אלנכי ,26 תל־אכיב.
קליין גיזלה, רחוב מרגולין ,3יד־אליהו, תל־אכיב.
שאול רחל, רחוב האצ״ל ,67 התקווה, תל־אכיג.
בן חיים נתן, שד׳ קרית שלום ,37 תל־אכיב.
ברקוביץ, שדרות ירושלים ( 7נגה) ,יפו.
סלמן ליאון, רחוב יפת ,254 יפו.
שייער, דרך פתח־תקווה ( 98 שב׳ מונטיפיורי).
מבורך שלמה, רחוב קפריסין ,22 תל־אביב.
אוטרי, שייך מונים.
קמחי, רחוב הצנחנים ,14 גבעתיים.
פרחי רפאל, רחוב ביאליק ,21 רמת־־גן.
מורד מרדכי, רחוב ז׳כוטינסקי ,96 רמת־גן.
יונה דוד, רחוב עוזיאל ,98 רמת יצחק.
קרונברג יוסף, רחוב ירושלים ,35 רמת יצחק.
פישר משה, רחוב עקיבא ,136 כני־גרק.
וינטראוב חוה, רחוב עקיבא ,6בני־ברק.
שטרן יונה, רחוב עקיבא ,100 כני־כרק.
רובינזון שמואל, רחוב חובבי ציון, פתח־תקווה.
קופלמן, פג׳ה, פתח־־תקווה.
גולד, תחנה מרכזית, פתח־תקווה.
״דך /רחוב ארלוזורוב ,17 תל־אביב.
״דן״ ,רחוב הגליל ,3תחנה מרכזית, תל־אביב.
״דן״ ,קופה בפתח־תקווה, תחנה מרכזית.

אנו עושים למען אתור מקוסות מבירה נוספים
הנהלת

^ חיי אי שו ת )
ח פ שיי ם

הופיע בהוצאת ״קליטוריס״

ח מ שירי חמה

ללא

מאת אהרון סתיו, אריה בר

ד אג ה!

עם ההמצאה השוויצרית המשוכללת
בקשי עלון הסברה חינם
אודות שיטת 0.0.אינדיקטור
הבדוקה והמקובלת כיום
בעולם כולו

איורים: יגאל דר
הספר שכל עיתונאי ישראל מחרימים.
להשיג בכל חנויות הספרים או באמצעות הדואר.
שלח — 20.ל״י לת.ד 6302 .וספר יישלח לביתך.
הפצה

מרכז ודרום — ״תמוז״ ,טל ,243224 .ת.ד ,6302 .תל־אביב.
חיפה והצפון — כן שלמה פלפון, הרצל ,6חיפה, טל.668818 .

0.0 .אינדי קטור(י שראל) בע״מ
ת.ד 26300 .ת״א

כתובת__ :

שבועון החדשות הישראלי
• העו לם ה זה״ ,
המעמת והסינר,לוע תל־אביב, רחוב קרליגו ,12 טלפון ,260134
הזרדואר 136 מען מברקי: עולמפרם • •הדפוס החדש״ בע״ם,
ת״א, דוד בן־אביגדור הפצה: גד בע״מ גלופות: צינקוגרפיה
כספי בע״ם העודר הראשי: אורי אבנרי הפדל: העולם הזה בע״מ.

״נמאסתם כבר עם הטפיחות העצמיות שלכם על
השכם. זה מרגיז לקרוא בל פעם את התשבחות העצמיות בנוסח
,אמרנו לבם או, אתם רואים ש צד קנו!׳ דווקא משום שזה
נכון — זה מרגיז. ביזם בו תודו פעם בכישלון שלכם אני מנדב
בקבוק שמפאניה כתב לנו הקורא אבי חסיד מחולון, לפני פטה שבועות.
אני חושב שהקורא הסיד יכול להבין את השמפאניה. אין לי ספק שגיליון העולם הזה
מהשבוע שעבר 1905 הוא עדות חיה לכישלון ואינו צריך הסברים נוספים או התנצ לויות.
החל מהשער הקדמי של הגיליון ( שילזזון גולדה מתפורר) דרך כתבת־השער וכלה
:במאמרי הפרשנות, היד. גיליון זה שייך סבר לפרד,־היסטוריה כאשד יצא לאור.
היה זה גיליון שסתם כמעט את הגולל על שילטונה של גולדה מאיר והוריד את
המסך׳ זמנית לפחות, על הקאריירר, של
משה דיין כשר־הביטחון. כל הדברים ש נאמרו
בו היו טובים ויפים עד לשעה
האחרונה בה הוכן הגיליון. הם הפכו
לבדיחה עוד באותו לילה, באשר התברר
כי לגולדה מאיר אין כל כוונות לפרוש
וכי התפטרותה המעושה בישיבת צמרת
מיפלגתה, ביום הראשון בשבוע שעבר, לא
היתד, אלא בבחינת הצגת־פורים שנועדה
להכריח את מיפלגתה לכרוע ברך לפניה
ולזחול אליה בתחנונים כדי שיתשוב ל־שילטון.
הוא הדין לגבי התפטרותו כביכול
של שר־הביטחון משה דיין, שרק חיפש
את ההזדמנות, ואף סייע ביצירתה, כדי
לחזור מהר אל הסוס לפני שזה יברח לו.

מאוזן::
) 1תיאטרון ישראלי )5 .ביטוי שפירושו
,קטילה״ במובן של ביקורת תיאטרון..)9 .
פיקוד הדרכה (ר״ת) ) 10 .צופן ) 12 .גורל.
) 13 מישבן, דירה ) 15 .בלבה ) 16 צריך להיות
בראש ) 17 . .מחלה ) 18 .נדכא, עשוק•)20 .
במאי תיאטרון ישראלי (ש״מ) )24 ..שחקן
ישראלי המצליח באוסטריה )27 .תיטה על
צידה )28 .מיכל בה ) 29 בקיא במישנה.
)30 כינוי לאיש זקך ונ כבה )32 קנה.הבליעה
)34 .נאספו למקום אחה )35 שמו הפרטי
של ראש עיריית ירושלים )36 .ענף) 38 .
רטוב )39 .שליה )40 .שחקן ישראלי >ש״מ),
מופיע כיום ב״הבימה״ )31 .ציה )42 .רכוש.
) 44 אנקול )46 .שופט )47 .ז׳אק אפשר לכתוב
גם כך ) 49 .תרנגול צעיר ) 51 .פתח.
) 53 לוא לא )55 .עומד בראש הליגה להגנה
יהודית ) 56 .כלי חרם לנוזלים )57 .חדל
לחיות ) 59 .כוכב בעל זנב )60 .שחקנית
ישראלית, מופיעה ב״השושנה• המקועקעת״.
) 62 מילת שלילה )64 .במאי 42 מאונך)65 .
שומן, שומניות )66 .כינוי לסרסור ב״אירמה
המתוקה 67 משא, נטל ) 69 .רז )70 .ה הישג
הגדול ב?ותר )71 .אשפת החיצים) 72 .
במאי תיאטרון ישראלי, ביים בעיקר ב״קא־

ח שב ץ

מרי״ )73 .במאי תיאטרון ישראלי, מ ייים ב*
תיאטרון חיפה.

מאונך:
) 1האר ) 2 .אבר בגוף; )3ה?דש מוסלמי,
בערבית ״ואקף״ )4 ..תקוה. זי אמרגן יש יעה

ראלי• •)6שחקנית ישראלית
) 7חלק ממין מסויים ) 8 .תפאית )9 .וחזר,
של איבסן ) 14 .מחזה המוצ;-ב״הבימה׳ ) 19
מרכז העסקים ־של עיר גדו׳יה ) 21 .זכות
ההתנגדות ) 22 .פאר ) 23 .ק עוז, צלחת ) 25
דמות נשית באחד מג וזות זקספיר)36 .
מילת •זירוז )29 .סימן־ מום קאלי 29 .א׳ )
במאי ישראלי צעיר (ש״מ) ! 31 .מבקר קול־לנוע
ישו ־לי ידוע ) 33 .בינוי )34 .כינוי
לאלוהים הרחמן )37 .התעופפו, טסו) 38 .
קנה דעת ) 42 .מדיר. המוצג ב״קאמרי״) 43 .
קיבלו תשובה )45 .פיהחיה )47 .שם של
רביו מוסיקאלי בתיאטרון ישראלי ) 50 .אות
קריאה של שמחה או תענוג, לפי המידרש.
)51 מכינויי אלוהי ישראל 52 סימן) 54 .
עיסה, בצק ) 56 .פעולת.־הכריתה בשיניים.
)58 ספר מזמורים עתיק ) 60 .אופנה שהיתה
מקובלת החורף ) 61 .מותר לו ) 63 .החלק
החד בסכין )66 .גדוש.

906ו

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות י ש אותם סיפנים. בעזר תן
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של רי ב ת.

אני מודה: נפלנו הפעם בפח. עשינו
את השגיאה הגורלית והפעם, בניגוד לכל
משום מה
הפעמים הקודמות, הערכנו
שהם סנים. נטינו להאמין להם. וכך משכו
אותנו באף אל המלכודת שמבחינה עיתו נאית
היתר. אחד הכישלונות הגדולים של
העולם הזה אי־פעם.
עו ד ביום שני בערב, הלילה של סגירת
:הגיליון, היד, נטוש ויכוח חריף במערכת.
כמר, מאיתנו היו משוכנעים שזהו ז ה:
גולדה גמרה את הקאריירד .,אחרים הציעו
להיזהר ממסקנות חפוזות. חילוקי־הדיעות
גברו כשהגענו לנסח את כותרת השער.
דיין קורע פתק
תחילה התפתינו להדפיס את השער, ש הצגת
פורים
הוכן עוד לפני שלושה שבועות לגילון
,1903 שלא הודפס ושהוצג במדור זה
לפני שבועיים כשהוא נושא את הכותרת: סוף־סוף, גולדה מאיר מתפטרת. נמנענו
מהדפסת שעד זה נוכח תביעתם של אלה מאנשי המערכת לניסוח דוגמת: מישחק־פורים
של גולדה מאיר. לבסוף התקבלה פשרה. ניסחנו כותרת מסתייגת ובלתי מחייבת: שיל־טון
גולדה מתפורר.
אבל גם כך הסתבר כי הגזמנו וחגגנו בטרם עת. המילחמה בגולרר, וב שילטון
המנדט שלה לא הסתיימה.

השר דן ונתן אישור
אני בטוח שלקוראים

רבים יהיר, זה גיליון של הפתעות.

כי הטענה השנייה, שאנו מרבים לשמוע, אחרי הטענה ״תפסיקו להתפאר בציד־קתכם...״
היא ,״מתי תכתבו בבר פעם מילד, טובה על משד, דיין ז ״
טוב, אז גם זה קורה השבוע.
את תמונות ישיבת חברי רפ״י במרכז מיפלגת העבודה שפורסמו בשבוע שעבר
(צבאו הפרטי של דיין) ,צילם צלם המערכת אלכם בדנובסקי. הוא היד, צלם העי תונות
היחיד שנשאר בחשיבה כמעט מתחילתה ועד לסופה בשעה שתיים אחר חצות
הלילה.
בפתיחת הישיבה שנערכה בבית מיסלגת העבודה בתל־אביב, ניסו סדרנים ושומרי־ראש
למנוע מהצלמים להיכנס לישיבה. רק מאוחר יו תר הותר להם להיכנס ״לחמש
דקות בלבד״ לאולם׳ לצלם מי׳ספר תמונות ולהסתלק. אלכם שכה את ההוראה ויחד
עם עוד כמה צילמי־עיתונות נשאר מעבר לחמש דקות בישיבה.
כעבור כשעתיים, כאשר הסתבר לאחר הסדרנים, כי אלכם מייצג את מערכת
העולם הזה וכי הוא היחיד שעוד נותר באולם אחרי ששאר הצלמים הסתלקו, ביקש
ממנו באדיבות לסיים את תפקידו ולהסתלק. אלכם ניסה לבקש רשות להישאר בישיבה
עד תומה. הוא פנה אל בטי, מזכירתו של מזכ״ל המישנה של מיפלגת־דיעבודה מטעם
חטיבת רפ״י, משיה נצר. היא רמזה לו שעליה לבקש רשות ממשה דיין לכך. כעבור
דקה היא פנתה אל דיין וזה התיר אישית לצלם העולם הזה להישאר בישיבד, עד
תומה. לא רק זאת. אלכם נצמד קרוב אל דיין, צילם את הבעותיו ותגובותיו לאורך
כל הישיבה, כש חייו, זעם, פיהק או התלהב. הוא צילם אותו בשיחת הטלפון הפרטית
שניהל עם אשתו, שעה שקובל פתקים סודיים מחבריו וקרע אותם לגזרים (ראה תמונה)
ושיער, שנימנם והשתעמם.
לא שהתנהגות זו היתד, מנוגדת לטיבעו של דיין. אבל לזכותו של דיין י ש לומר
שהוא לא התרגש ולא חרג ממינהגו גם כשהיד, ברור לו שהצלם הפעם הוא איש
העולם הזה.

מוות ללא אבל

אחרי כל הנאמר לעיל, יכולה להתקבל הרגשה שזהו גיליון של הסאד,־פומבית־על־חטא.
כרי להוציא את הטעם המריר הזד, מהפה, בואו ותראו עוד פעם איך, למרות
הכל, שוב צדקנו.
.אני מתכוון לעניין שבתון־הרסב. בזמנו, כאשר אושרה תקנה זו בכנסת השביעית
באחת מישיבותיה האחרונות, היה אודי אבנרי ה:ח״כ היחיד שיצא בגלוי נגד החוק,
למרות שאז היה זה מאוד בלתי פופולארי ואנטי־לאומי. אבנרי בכנסת והעולם הזה
בדפוס, היו בין הבודדים שטענו כי החוק מיותר, לא יביא לחיסכון בדלק ויכביד
לעומת זאת את הקשיים בתחבורה הציבורית.
לפני שבועיים, בדיון שנערך בכנסת, חזרו כמעט כל המשתתפים בוויכוח על טענותיו
של אבנרי חודשיים וחצי קודם לכן. ביניהם
היו כאלה שבשעתו תמכו בשבתון.
השבוע מת שבתון הרכב מיתת נשיקה.
איש, כולל אלה שהגנו עליו בשעתו בחירוף
נפש, לא התאבל עליו.

תכנית חסכון עממית
רווחית ביותר.
בתכנית יתרון 4000 הנך יכול
להפקיד נלד 6,000ד״׳
וליהנות רוכל ההטבות שבתכנית:
מענק של ־( 107 עד 600ל״י)
החסכון בתוספת המענק נושאים
רבית מצטברת
הפרשי הצמדה
הכל פטור ממס.
אם ברצונך לקבל לביתך עלון
הסברה, מלא גא תל 1ש זה.

לכבוד
ח. ד396 .
חל*61000 3 * 3 (1

אודה לכם אם תואילו לשלוח אלי את
״יתר ון 4000״

קלון ההסברה לתוכנית
לפי הכתובת :

בבד

שלפון
פר טי ם מל אי ם ב כל א חד מ ־ 190 סניפי

8ס 8
3 1 :1 4

בנק דיסקננט וישראל״ בנק בוקדיס דיסקננט

מכתבים
הנשמה והשטן

מה קרה וקורה לאנשים במדינה הזאת?
האם מכרו את נישמתם לשטן בגלל אינ טרסים
מיפלגתיים?
י. כ .א ,.רמת־ גן

מתי המחילה
השחיתות בצהיד?
כל מי שחושב שהשחיתות בצה״ל
התחילה רק בשנים האחרונות, עם
פרשות כמו הבי,דה בלישכת אלוף אחד
(העולם הזה ) 1893 והוצאת ספר כיבוש
הכותל של האלוף השני על חשבון
צה״ל (העולם הזה ,) 1897 אינו אלא
טועה לגמרי.
בשבילי, אישית, התחילה להתגלות
המגפה הזו הרבה זמן לפני כן — ליתר
דיוק, באחד מימי חורף של , 1956/7עת
היה לי הכבוד להיות בשירות־חובה
באחד ממחנות צה״ל במרכז הארץ.
אני זוכר עדיין את כל התמונה במ לואה,
כיצד הופיע ביום בהיר אחד,
בסביבות ארבע אחרי־הצהריים, למרבה
הפתעתם של כל חיילי הבסיס, ה־רמטכ״ל
בכבודו ובעצמו, מלווה ב־פמלייה
שלימה, כאשר מפקד הבסיס
מוכן ומזומן לעזור לו בכל הדרוש.
אותו רמטכ״ל הגיע במכוניתו לראש
הגיבעה שבמרכז המחנה, הוציא במהי רות
את־חפירה והתחיל לחפור במרץ
לא-רגיל, כשמאות חיילים וקצינים
מסתכלים בתדהמה ולא מבינים מה
קורה לנגד עיניהם.
אני חושב שלא צריכים הרבה לנחש
שהמדובר ברב־אלוף המפורסם ביותר
בעולם, משה דיין, שכבר בימים ההם
התחיל לגלות ברבים את שיגעונותיו
הארכיאולוגיים, ועוד יותר, את כיש־רונותיו
המזהירים לצפצף על החוק
והסדר בצה״ל ובמדינה.
כך התחילה, לפחות בגלוי ולאור
היום, להתפשט מגיפת השחיתות ב־צה״ל,
והיא נמשכת מאז בשקט, או עם
קצת סקנדלים, אבל בטוח ללא כל ספק.

יזהר דרורי,

גבעתיים
הכסא והדבק

״הם רוצים, את הכסא.״ זה ביטוי עממי
הנשמע לעיתים קרובות בקרב ההמון.
בביטוי זה יש משהו מהאמת המרה.
25 שנה דבוקים ישבניהם לכסא, ולא
יקומו ממנו לתקופה הקצרה ביותר. לא
קל לחם החבר לקום ולהושיב במקומם
אנשים צעירים ומוכשרים מהם.
אלה מנהיגים ששאיפתם שילטון, יוקרה
ופירסומת זולה, בלי כל התחשבות בהמוני
האזרחים. הם התרחקו מזמן מן העם.
הם שכחו כל דרך־ ארץ ומידות יפות
הראויות למנהיגים בכל מדינה נאורה. הם
אינם מוכנים להפסיד בכבוד.
ידאב חסל, בני־ברק

משרד התחבורה • המועצ ה הלאומית ל מני ע ת תאונו ת
ניצוד לרעה

24 שעות צלום!
בעזרת מכשיר בזק אלקטרוני
(החל מ־ 85ל״י)
* מבחר גדול של מקרנות
ו מסרטות.
* מבחר גדול של מצלמות זולו ת
לנוער ול חיילי מילו אי ם בשדח.
הגדלות גלויה 9/13 שחור־לבן

— 45 אגורות 1
צ לו מי פ ס פו ר ט — גן ־ רגע ! !
1ברבד 113ו

בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת

חד״ר

מרדכי זיד מן

1״העולם הזה״ ,1905״שלוש נקו !
דות״ ,מכתב למערכת.
ברצוני להבהיר שהמיכתב שפורסם ב־גליוינכם
האחרון, מכתב החתום כביבול
בשמי, ושאליו צור פה
תמונתי, לא נכ ג.

על-ידי ואין לי
כל קשר לדברים
הנאמרים בו.
נעשה כאן ניצול
לרעה של השם וה תצלום,
על-ידי אל מוני,
למטרה הידו עה
רק לו.

דני שניאור,

הוצאת רשפים

חיפרז,ו חוב ה חלונן ו3

שניאור

תל־אביב
•:הקורא ש ויאור
בא למערכת, הציג
דרכון הכולל את
העולת הזה 1906

אצל גולדה עד הדשא

דיין, פרם וגודדווטר על שערי ״העולם הזח״
הרבה צבע התמונה שנים.

שפורסמה,

שצולמה

לפני

חמש

כסא משוחרר,
לא יוחזר!

אני מקווה כי בהצלבה על דיין, הש תמשתם
בהרבה צבע ולחצתם בחוזקה על
מכבש מבונת־הדפוס, מכיוון שבאחד מן
המיקרים הקודמים, השתחרר האובייקט
וחזר אל הכיסא.
יצחק שגיס, נתניה
!• ההצלבה הראשונה של שער העולם
הזה 1075 היתה ב־ ,1958 אחרי מאבק
ארוך במפכ״ל המישטרה דאז יחזקאל סהר
שסולק ממישרתו בעיקבות הרשעתו בדין.
ההצלבה על גולדווטר פורסמה ב־1964
(העולם הזה ,) 1417 והיא מתייחסת להפ סדו
בבחירות בארצות־הברית.
ב״1965 פורסמה פרס
ההצלבה על
(העולם הזה ,) 1446 כאשר הוא נאלץ להת פטר
מתפקידו כסגן שר־הביטחון, עס פי לוג
רפ״י ממפא״י. פרם חזר לממשלה אח רי
שרפ״י צורפה אליה.

לנו פרופסור אלברט איינשטיין חדש ביני נו,
והוא דו בר מישרד־המסחר־והתעשייה.
אנשים ׳מתלוננים במכתביהם למערכות
העיתונים שאינם מסוגלים לחסוך חשמל,
במחירים הגבוהים הנוכחיים, משום שאין
הם יכולים להשיג מנורות בנות 15 או
25 יואט. מה שהם יכולים לרכוש הן מנו רות
בנות 75 ,50ו־ 100 יואט.
דובר מישרד־המסחר!-והתעשייה הסביר
בתשובתו שהמומחים של הוואטים החסרים
מגיוייסים, ורק מומחי הוואטים הגבוהים
אינם נמצאים בסיני או בגולן.
התגלית החשובה ׳והסנסציונית יחיא ש אנשים
שמתעסקים סמנורות של ! 15ד25
ואט׳ אינם נוגעים בסנוריוית בנות 40 ואט

ץ ץ תקבצת הכורה של 1אנשים צעירים, צנחנים, ונהמה לך שאו־טו־טו עומדים
* 1להפוך את המדי׳גה חלשגיות את פרצוסח.
סקרנות. אני !מתקרב. מאזין, ואחרי סטה דקות !מצטער שלא נולדתי חרש.
כן, הצנחנים, שבאו ממערב לתעלה, והגיעו. הם מול הכנסת על הדשא. ב!מקום
מאות או ואלפים, הגיעו כמה עשרות. ממה ששמעתי, אני מגיע למסקנה שהם
מזמינים את ספיר לחרבן להם על הראש. מעלים דרי שה ולזכויות לחיילים משוח ררים,
טיפול נאות במישפחות נפגעים.
אריק שרון מגיע. האווירה המישפחתית צפה: על פני הדשא. החבריה, שי שבו
עד כה בצד ,׳והעדיפו לפטפט וליהשתזף, מתקרבים לשמוע ד ב רי אלוהים. אפשר
לסכם את ד ב ריו בשלו ש מילים :״הברה, זה נחמד.״ אצלי המילה נחמד מעוררת
אסוציאציות על הסבתא שסצמדת.
מאיר !פעיל, ב טון דומה, יותר מעשי, אומר שמה שעושים בפורום הזה זה
טוב! .מחליף כמה בדיחות עם שרון.
ץ ץ משיכים לדכר, מעלים רעיונות. תכל׳ס — אין. הולכים על בית״החרושת
* /אוניברסל, שפיטר חייל מילואים. דור שים שוב מילוי התחייבויות על תנאים
חומריים שהובטחו. אנשים צעירים שמציעים עצמם למכירה. מישהו סבר אמר
שאחרי המילחמה מאבדים את הביצים, וזה כולל את הצנחנים הנחמדים שעל הדשא.
פוחדים ללכת על דברים גדולים! .שוכחים שהעסק מסריח מלמעלה, שהעם איבד
את איכוח־החיים בעזרתו האדיבה של המיזשטר.
מוטי א שכנזי עומד בצד, מדבר רק כשפונים אליו. דברים סתמיים. עושה
רושם ׳שגם הוא לא מבין לאן הם !רצים•
יוסי לנדאו מזהיר שגם את הפנתרים יקנו בכסף, שזה לא העיקר, שי ש דברים
יו תר ערכיים עליהם צריך להילחם. גומרים עליו מייד. הולכים ביחד לכנסת.
מטרה אין. העיקר להיכנס. מחפשים תשומת־לב .׳ממי? הכנסת ריקה.
הלכתי בהרגשה שהכל נגמז כבר בתחילתו.
יוסי חזון,י רו ש לי ס
הלוואי שאני משקר !

ומעלה יוההיפך. ילכל מיספר יש מומחה.
במלים אחריות, ישראל, לאט אבל בביט חון,
הופכת להיות לעמך של אדיוטים,

אתם חוזרים וטוענים כי הוצאת העולם
הזה לאור ביום השלישי בשבוע גורמת
לכם מדי פיעם אי־מיזיל. כאילו לאשר זאת,
אמנם החמציתם משבוע את חזרת גולדה
ודיין לממשלה.
אני מציע לכם הצעה פשוטה: תתחילו
להוציא את השבועון ביום החמישי בשבוע.
גיל דגגי, גבעתיים

פמישרד־המיסחר

• זה לא יעזור. גולדה ודיין יזיזו גם
את המאורעות שלהם לאותו מועד.

זה הופך להיות ברור מיום ליום שיש

לא שכח, כמובן, להזכיר לי שלפני שאצא
הביתה לא אשכח להשאיר לו את השבועון.
לך ותסביר לאשתי מדוע אינני מביא
הביתה בחופשות את העולם הזה !
צביאס: אכי, צה״ל

הדו אר
הצבא

תגובות עתודאים

ה עוו! ס ה 1ה
סל״חה, טע1ח בדובון

דעתו עוד ח״ד
ברצוני להודות על העיתון המגיע אלי
מדי שבוע.
אני נהנה בעיקר מהכתבות הפוליטיות,

העולם הזה 1906

משכה יוס,
משגה מזל

פרופסור איגשטיין

עלי ל ציין ולאמת את דברי קצין־אספקה
ראשי, שאכן נופקו לנו מהאפסנאות הפרי בגדי-עבודה,
נשק, חגור
טים הבאים :
ומחסניות.
לגבי הציוד המשמש למילחמה בקור,
המצב שונ ה: הסכו״ם פרטי, הסירים פר טיים,
שני תנורי־החימום פרטיים, הכפפות
תרומת כיתן דימונה, הנרות לתאורה —
פרטיים, המיטות — תרומתו הנדיבה של
הצבא הסורי.
השבוע קיבלנו דובונים. למחרת הם
נלקחו מאיתנו, בטענה שהיתר. טעות ב חלוקה,
והם היו מייועדים ליחידה אחרת.
יש לי הרושם שגם התקופה הארוכה
שאנו משרתים בצפון הקר, היא טעות.
טר״ש לאיוש לייבוביץ, צה״ל

היושבים בחשכה, על כל פנים בעיניו
של דובר מיישרד־המסחר-והתעשייה.
יוסף שריק, תל-אביב

שלמה שריי,י,
וביחוד ממדור תשקיף.
לעומת זאת, אינני שבע־רצון מהכתבות
הבאות להציג אנשים שנקלעו למצבים
קשים, עקב טעויות שלהם או כתוצאה
מתנאי הסביבה, כגיבורי דרמות שנקלעו
למצבם באשמת המישטר בארץ.
אריה יהלומי, ד״צ 2032

חי העולם הזה
משרת אני ביחידת שירותים קידמיים,
המרוחקת מיחידת־האם שלה עשרות קי לומטרים,
והנמצאת אי־שם בלב הדיונות
בסיני.
ביום בו אמור העולס הזה להגיע, יש
משום מה מתנדבים רבים להביא דואר,
ותמיד מגיע אלי העיתון ללא מעטפה,

צה״ל

בצירוף חיוך מתנצל של הנהג. לך תכעס
עליו.
למחרת מתייצב אצלי האפסנאי עם זוג
בגדי־עבודה חדשים לגמרי, מוסווים ב סמרטוט
ישן, וברור שאינו שוכח לשאול
אם גמרתי כבר לקרוא את העולס הזה.
את ארוחת־הצהריים מקבל אני בדרך-
כלל מאחרי הקלעים, כשהיא כוללת סטייק
או שניצל דפוק מכל הלב — וכמובן
בצירוף תיזכורת שלא אשכח להעביר ל טבחים
את העולם הזה.
ודשק״ם פתוח עבורי גם בשבת, וה־שק״מיסט
אפילו מוכר לי את הטוויסט
במחיר הישן שמלפני ההעליאה.
בשבוע שעבר נקראתי בדחיפות לבונקר
המיפקדה, ונאמר לי שתורי לצאת הביתה
הוקדם ׳משום מה. הרס״ר הציני והקשוח

יאנו, קבוצת סטודנטים הלומדים ומשר תים
בצה״ל במיסגרת העתודה האקדמאית,
מבקשים להגיב על מכתבו של סגן אהוד
וייצמן (העולם הזה 1900
במיכתבו מתריע סגן וייצמן על עיוות,
כביכול, בגיוס אנשי העתודה האקדמאית.
ובכן, כנראה שהכותב, אותו מכיר חלקנו
אישית מלימודיו בטכניון, לא טרח להת עדכן
בנושא, כיוון שאם היה עושה כך,
היה מגלה כי כל העתודאים בעלי פרופ-ל
קרבי, גוייסו עם פרוץ המילחמה או מייד
אחריה, וחלק מהם נטל חלק בקרבות ואף
היו מיספר נפגעים.
כיום עדיין עוסקים אותם עתודאים ב פעילות
מיבצעית בגזרות שונות ובתפקי דים
יותר רציניים מתפקידי שמירה, אותם
מייעד לנו סגן וייצמן המלומד, ואיש
מתוכנו עדיין לא התבשר על שיחרורנו.
טוראי ;*מירם דגן, ד״צ 1347

ביגת השידוכים
אבקשכם לפרסם שאני מעוניין להכיר
בחורה שחורת־שיער, גובה 0 165— 170״מ,
במידות .90—60—90 שטחי ההתעניינות
הם, לפי הסדר: אהבה חופשית, טיולים,
פסיכולוגיה, גנטיקה והעיקר לעשות חיים
כל הזמן.
רק אחת שתשלח תמונה (כל הגוף)
תיענה.
רצוי שתכתוב בעברית או אנגלית, אך
עדיף צרפתית.
סמל אדוארד דסו, ד״צ 2153
חייל מעוניין להתכתב ולהכיר בנות
חיפאיות בגיל .20— 17 המעוניינות יפנו
לת״ד ,2441 חיפה, ואנא צרפו תמונה.
ראובן, צה״ל

תמרורים

חוג יום־הולדתו ר45-,
פרופסור לפיסיקה בטכניון
שהשתלם בצ׳וק־ריבר קנדה, ובמעבדות
איי־בי־אם בסאן־חוזה ארצות־הברית, כתב
30 פירסומים מדעיים בינלאומיים.

גדעון גילת,

נחוג. יום־הולדתה ה־ 50 של ה רקדנית
נועה אשכול, בתו של ראש
ממשלת ישראל ל שעבר,
שיצרה אס־כולת־ריקוד
חדשה
והמציאה כתב בינ לאומי
לכוריאוגר פיה.

חוג. יום־
הולדתו ה־ 51 של
הממונה הראשי על
יחסי־עבודה במייש־רד־העבודה,
עו רו ־
הד ין גדעון בן־
ישראל. ח״כ לש עבר,
היה מזכיר
מועצת פועלי באר־הנגב
מטעם מפא״י,
שבע ומזכיר מחוז
באוניברסיטאות ירו מרצה
ליחסי־עבודה
שלים ותל-אביב, איש רפ״י שעליו אמר
יעקב־שימשון שפירא, בנאום מפורסם,
שהוא ״ניאו־פאשיסט״.

נ חוג * יום־הולדתה ה־ 57 של רות
דיין, שנולדה במרחביה, בת טישפחת
שווארץ המיוחסת, היתה בין השנים 1934־
1948 תושבת נהלל, עברה בין השנים
1953־ 1950 קורס מיוחד לאריגה בקרפטס
לונדון, מנהלת מ־
1954 את משכית,
נשיאת האגודה ל הבנה
בין יהודים ו ברית
בני
ערבים
שס, נשיאת חוג
ידידות בית־החולים
על־שם שיבא בתל־השומר,
חברה במו עצה
לעידוד השכ בקרב

גבוהה
העדה הדרוזית.
נחוג. יום-
ה־ 63 של
הולדתו
יו״ר הנהלת התנועה
למען ארץ־ישראל השלמה ועורך זאת
הארץ, צכי שילוח, שהוא חבר הנהלת
הליכוד, היה בעבר הבר מרכז מפא״י, חבר
מזכירות רפ״י, חבר מרכז מיפלגת העבודה
ורגו ראש עיריית הרצליה, ערך בשנים
1953־ 1948 את העיתון היומי הכושל של
מפא״י, הדור, עורך כיום את הביטאון
דבר השילטון המקומי.
של אגודת
נבחר. ליו״רהחדש
הסטודנטים באוניברסיטת תל־אביב, במקו יצחק
(״טולי״) סגל שסיים את
מו של
תקופת כהונתו, יצחק אכגי 24 סטו דנט
שנה ג׳ בבית־הספר לרפואה.
להינשא. כוכבת
עו מ די ם
שנות ה 40-וה־ 50 אווה גארדנר (,)51
שהיתר, נשואה בזמנו לשחקן מיקי רוני,
למנצח הג׳ז ארטי שו ולפרנק סינטרה,
והזמר הכושי־אמריקאי פרד דייווים (.)21
השניים נפגשו לראשונה לפני חצי שנה,
במסיבה בביתה של זא־זא גאבור.
נפטר בירושלים, מהתקף־לב, ב גיל
,64 מנהל מיפעל הביבליוגראפי של
ספריית האוניברסיטה העיברית, נפתלי
כן־מנחט, שעלה לארץ ב־ 1935 מטרנסיל-
ווניה, עמד ב־ 10 השנים האחרונות בראש
הצוות השוקד על הכנת פירסום הרשימה
הכוללת של הכתבים העיבריים שנדפסו
אי־פעם, פירסם ספרים בתחום מיקצועו,
התפרנים עוד בנעוריו כשעסק בעריכת
רשימת כיתבי־היד העיבריים הנמצאים ב ספריית
הוואתיקן.
נפטרה. בגיל ,69 עורכת־הדין
תהילה מטמון, מייסדת הליגה לזכויות
נשים בישראל, שנולדה בגליציה, היתה
פעילה בתנועת־נוער ציונית בעיר לבוב,
שט למדה מישפטים, עלתה לארץ ב״,1933
נישאה ב־ 1934 לד״ר אברהם מטמון־כהן,
המדריך הראשון בשאלות מין בארץ ובגו
של יהודה לייב מטמון־כהן מייסד גימנסיה
הרצליה, היתה פעילה בהגנה, בוועד למען
החייל היהודי במילחמת־העולם השנייה,
בהנהלת ברית בינלאומית לנשים, באירגון
הנשים האקדמאיות בישראל וחברת בית־הדין
העליון׳ של הסתדרות עורכי-הדין,
יסדה וערכה את הבטאון האשה במדינה.

הומלס הזה 1906

מעותי כלשהו במערכה זו.
אמנם, בעצם קיומן הן עזרו לגולדה
מאיר למנוע את הקמת ״ממשלת־ד,חירום״
— אך האם יש באמת הבדל גדול בין
ממשלת
•ממשלת גולד ה־דיין־גלילי לבין יכול גולדה־דיין־בגין 1האם היה בגין
לחבל במאמצי־השלום של קיסינג׳ר יותר רימלט היה
מאשר גולד ה־דיין? האם
יכול לנהל מדיניות סוציאלית גרועה מזו
ישל ספיר — בר־ל ב? האם הל שינוי כלשהו
שגח״ל אחרי במדיניות ממשלודגולדה
פרש ממנה ב־ 1970י

סטירתל חי !

משלה זו היא סטירת־לחי מצלצלת
לכל אחד מאיתנו, לכל אדם בישראל.

היא יריקה בפרצופו של כל
חייל קרבי שחזר חי מן הגהינום
כשבלבו זעם לוהט על אנשי המח דל,
וכמיהה יוקדת לשינוי מוחלט.
היא דקירה בל בו של בל קצין שנדר, ל מחרת
המילחטה, להקדיש את חייו לשיקום
צה״ל, לבניית ערכיו ומערכותיו מחדש.
היא עלבון לכל אזרח חושב, שראה את
המילחמה כמו שהיתר : ,אזהרה אחרונה
למדינה לשים קץ להסתאבות ולהידרדרות.

זוהי ממשלת החוצפה. חוסר־הבושה
משמש לה דגל. הציניות
חוגגת בה את ניצחונה.

* 1רגל, הדבוקים מאונס, כשהם שונאים
איש את רעהו אך זקוקים זה לזה.

בראשה עומדת האשה הרת-
האסונות, שהיתה צריכה לכרוע
ברך ליד בל אחד מ־ 2500 הקברים,
לבקש סליחה מכל אחד מהם.
עזת־תחת
זאת היא נואמת בגאווד,
מצח, ומכריזה בפה ׳מלא שהיא וממשלתה
לא טעו מעולם, לא שגו אף באחד ממעשי הן
וממחדליהן, שתפיסותיהן היו נכונות.

מה אפשר להגיד על אשה זו,
העומדת מול נשיא המדינה, לעי ני
מאות אלפי צופי הטלוויזיה,
ומציגה בסיפוק עילאי את ״ממשלתי
החדשה״ — רשימה של כל
פושטי־הרגל, אחד לאחד, איש-
איש במקום שבו בכר הספיק לגרום
למירב האסונות למדינה ץ
* * עולם לא נתקבלה ממשלה חדשה
* 1בישראל: בתגובה כה אחידה של בוז,
כמו ממשלה זו.
הקמת כל ממשלה מלווה אצלנו בק־טטות
אישיות, במריבות על כיסאות, ב־כאילו
היו
מקח־ומימכר של עקרונות,
דגים בשוק הכרמל. זה מבחיל במיקצת,
אבל זד, לא נורא.
גם ההצגה הדתית, שכללה את מחול-
השדים סביב ״מיהו יהודי״ ,הקומדיה של
האנטי-
הרבנות הראשית והססריפ-טיז
אירוטי של עסקנות המפד״ל — לא חרגה
מגבולות גועל־הנפש הרגיל.

התופעה החדשה, המייחדת
ממשלה זו, היא הניסיון השפל
ליצור פאניקה ביטחונית בלב
מאות אלפי אבות ואימהות, כדי
לספק הסוואה לתימרוניהם העלו בים
של עסקנים כושלים.
אחרי פשעיה של חבורה זו ביום הכי פורים,
ניצול חרדות ביטחוניות למטרות
פרטיות הוא חטא שלא-יכופר.

מתוך החטא הזה נולדה הממש לה.
הוא הקובע מראש את דמותה
המוסרית. הוא מסמן את נקודת
השפל שאליה ככר הגיעה ההידר דרות.
מכאן היא תמשיך — כלפי
מטה.
ך* נפיץ לפברק פאניקה, שנתקל ב )
חומה של זילזול ולעג ׳מצד והציבור,
יהיר, דרו ש כדי לכסות את מערומיו של
אדם מוכה־פחד ואובד־עצות.

כידי אדם זה הופקד עתה ביט חון
המדינה, ונמסרו חיי כניה.

דיין החליט שלא להצטרף לממשלה,
מפגי שפחד מפני ועדת־אגרנט. הוא חזר
בו בבושת־פנים, מפני שנפל עליו פחד
גדול עוד יותר י -שמא יבוא במקומו
שר־ביטחון מוסמך, יעיל ופופולרי, יצחק
רבין, וי שלול ממנו לצמיתות את השליטה
על מערכת־הביטחיון.
ב״ 1967 התפאר משה דיין שמאה אלף
חיילים מצריים המיסוד,ו למישרד־הביט־חון.
ב־ 1974 הוא ניסה לרכב לשם על גבי
מאה אלף חיילים סוריים. אולם המהדורה

השנייה היתד, קאריקטורה של הראשונה.
במקום החרדה האמיתית, שנבעה ב*1967
ממעמקי לבו של העם, בא הניסיון המגו חך
לייצר חרדה סינסתית, באמצעות מנ גנון
שטיפת־המוח.

ניסיון מגוחך — אך לא מצ חיק.

מה משמעותה של שיבת משה דיין
למישרד־הביסחון ן
זוהי מכת־מוות לכל תיקווה להתחדשות
צה״ל, הריסת המוראל של בל האנשים
הטובים שהסיקו את המסקנה ממילחמת את יום־הכיפורים והיו מוכנים לבנות
צה״ל מחדש. בעיני כל אלה, דיין הוא
סמל ד,הסתאבות, מופת אישי לשחיתות־המידות
ולדדיפת־הנאות, מוקד של אינ טריגות
אישוות וכיתתייות, דוגמה לקלות־הדעת
ולהתאבנות המחשבה.
איש חדש בראש מישרד־ד,ביטחון יכול
היה, בשעה זו, לתת את האות לזינוק והחזרת חדש, לביעור פירות־הבאושים
צד,״ל לימי זוהרו.

רונות ,׳ולהסתפק במועט. ז ביל בד להיות
בתוך הממשלה׳ בהנהגת אבירי־האסון.

האם זהו המנדאט שניתן ל־ה״ה
בגין ורימלט ז־

גולדה לא התנגדה ׳לממשלת־חירזם מפ ני
שהיא רוצה לנהל מדיניות אחרת. היא שמיפלגתה בממשלה
פשוט לא רצתה
תהיה בה במיעוט. לשם כך היתד, מוכנה
להיעזר אפילו ברק״ח.

^ ך מכל התופעות המדכאות שבלטו
בתקופה זו, המדכאה ב ע תו היתה
בצד השני של הבמה.

אך לגכי טיפה של הממשלה ש קטה
— אם מותר לדבר על ״טיב״
לא מילאו הסיעות הקטנותתפקיד כלשהו.

בל מחנה הקידמה והשלום, על
כל דגליו ותנועותיו, פשוט נעלם.

שום קול ליברלי, שום קול סוציאלי,
שום קול השואף להתחדשות ולהתנערות,
לא השפיע בכל המהלכים המייגעים ש הביאו
להקמת הממשלה.

כל אגף היונים במיפלגת־העבודד״
עליו דובר כה. רבות, התקפל ונדם. בכל
וייי״״״־ייי״י יזחייי*ייי י!יי* י״י׳י״ ייייייי
מ 7י מ מר

*״ו רד,

מי תו.

בשום דיון על הרכבת ממשלת־מיעוט,
או אף על התמיכה בה, לא הוזכרה סיעת
מוקד. היא הושארה מחוץ לתחום.
הסיעה לזכויות־האזרח שימשה כדחליל
בידי ספיר כדי להפחיד בו את המפד״ל,
אך גם היא לא הובאה בחשבון לקוא ליציה,
וממילא לא יכלה להשפיע על הר כבה
ותוכנה.

החזרת דיין למקום זה הוא
אסון, שכולנו נשלם את מחירו.

משלה זו טוענת שיש לה מנדאט
* /מטעם הבוחר.
האמנם?

האם הפוחדים, שנתנו את קולם
המערך, התכוונו להנהגה זוז
אמנם, הם הצביעו בעד רשימה שברא שה
עמדו גולדה מאיר, משה דיין ושאר
פושטי־הרגל.

אך לא היתה להם ברירה. ה רשימות
נסגרו לפני המילחמה.
הבוחרים שמעו את הקריאה להצביע
בעד המערך, כדי לחזק את
היונים ו״לתת מנדאט לשלום״ ו־
״לשנות מבפנים.״

האם הם גתנו את המנדאט לממשלה של
גולדד,־דייו־גלילי 1
בוחרי ל״ע — האם כל מטרתם היתד,
להוסיף את גידעון האוזנר לשלישייה זוז
האם ׳תיאר לעצמו מישהו מבין הבוח רים
בימי המבוכה למחרת־המילחמד״ ש ינתנו
את קולותיהם לאחד ממרכיבי קו אליציה
זו, כי אחרי רעידת־האדמה תקום
אותה הממשלה עצמה, אותה חבורה: מוכה
ועלובה, שהיתר, צריכה לכבוש את פניה
באדמה אחרי כל מה שעוללה?

האם נתקיימו הכחירות בליל־הסילווסטר
כדי לצרך לממשלה
את אחרון אוזן, שהוצג לבוחר
במקום ה 107-של רשימת המע
רך ז

לציין את חלקה העלוב של ה אופוזיציה
במישחק זה.

בבל עשרה השבועות שלאחר
הבהירות לא נשמעה מצד זה אך
קריאה אחת לסלק מן השילטון
את פושטי-הרגל.

עד ליום הבחירות, רכב הליכוד על ה סוס
השחור של המחדל. הוא קפץ ממנו
שניה אחת אחרי שנסגרו הקלפיות.

מאז תבע, ביקש, דרש, הפציר,
התחנך, זעק, והתחנן שיצרפו או תו
לממשלה.
ממשלה ז
איזו
״ממשלת ליכוד לאומי״ .״ממשלת חי רום״
.זה יפה. זד, פופולרי. זה עוושד, רו שם
על הרבה אנשים טונים ותמימים,
המוכנים תמיד לעמוד דום כאשר מריקים
את כיסיהם בשם האחדות הלאומית.

אבל איזו ממשלת ליכוד הי*
תה צריכה לקום ז־ איזו מכד
שלת*חירופ זד,ליכוד
לא הסתיר את נכונותו הנלה בת
ל רוץ לממשלה שבראשה תעמוד גול-
דה מאיד, ששר-ביטחונד. יהיה משה דיין,
ואנשי־המחדל
ושכל ש אר פושטי־הדגל
ימלאו בה את תפקידיהם הקודמים.
הוא הבטיח להיות ״גמיש״ בענייני עק*

יחד! יח ד! יח ד!
הבוסים המעמידים לפניו פני יונים —
פינחס ספיר, אבא אבן, ייגאל אלון —
זחלו על ארבע אל גילדה, ועלז על כולם
בתחנוניהם, שתואיל בטובה לחזור לתפ קיד
ש בו גרמה לאסונות כה רבים. הקריאה
למישדד־לדיין,
שיואיל בטובו לחזדר
הביטחון, נתקבלה במרכז מיפלגת־ד,עבודה
פה אחד, ללא התנגדות וללא נימנעים.
בחלוקת התיקים, החלק היוני של ד,סיפ־לגה
אף לא הובא בחשבון. המקום האח רון
נתפס על־ידי אהרון יריב, אדם המקו רב
לדיין והדובר בלשונו.
׳החלק המרכזי של המיפלבה הוכיח ש שום
דבר לא איכפת לו, מילבד הידבקות
בשילאון. הוא מוכן לקבל את המנהיגות
של גולדה ׳ודיין, כדי להציל את עצמו. מי
שתלה כל תיקווה שהיא בקבוצה זו —
הן לגבי ההווה, הן לגבי העתיד — מוכרח
עתה להתייאש ממנה סופית.
בתחנוניה בפני גולדה מאיר לא נפלה
מפ״ם משאר הולכי־קאנוסה. הרמזים ה־עדיני
של מפ״ם על הצורך להחליף את
דיין, נחנקו בעודם באיבם.

ל״ע לא. השמיעו אפילו רמזים
כאלה. הם התנהגו כשיפחה נאמ נה,
שכל הנעשה במישפחת ה אדונים
אינו נוגע לה.
ך* סיעות הקטנות שמחוץ למערך
ן | ולל״ע לא הצליחו למלא תפקיד מיש-

כף נוצר מצב שכל הגורמים ה שואפים
בצורה זו או אחרת ל•
מישטר של שלום וקידמה — נוט רלו
לחלוטין.
לא רק הסיעות שנכשלו בבחירות, כמו
מר״י, ולא. רק המפגינים ברחוב, כמו מוטי
אשכנזי, אלא גם כל הסיעות הקטנות ש נכנסו
לכנסת, יחד עם כל אנשי הקידמה
במערך, בל״ע ובמפד״ל — יצאו לגמרי
ממישחק הכוחות.
מחנה זה כולו מקיף, בוודאי, כרבע,
ואולי אף כשליש, מן הציבור הישראלי.
אילו התאחד, יכול היה להיות כוח בעל
השפעה רפה. אפילו התנועות והחוגים ה קיימים
יכלו להכניס לכנסת, אילו הת אחדו,
סיעה בת 10 חברי־כנסת, שאי-
אפשר היה להתעלם ממנה.

כל אחד מהם לבד, נידון לחוס דאונים
טראגי.

ם תחדור הכרה זו, תהיה זאת אולי
\ £התוצאה החיובית היחידה של ממש לה

דווקא מפני שעצם הקמתה מהווה סטי׳
רת־לחי לכל אדם טוב ׳והגון במדינה, היא
עשויה לתת את הדחיפה הדרושה לתחייתם
ולאיחודם של הכוחות והמאוויים החיו ביים
הגנוזים בציבור הישראלי, למען ה התחדשות
וההתנערות.

הלוואי.

במדינה העם סורים או כיפורים
האזרח גקדע
כין חגיגות פורים
?שמות החזזים —
ו7א ידע אם
לבכות או לשמוח
״אני בא מהצבא, לפני כמה שעות, אפילו
לא הספקתי להוריד את המדים — והנה,
כאן יש מסיגות וחגיגות, כאילו הכל
פשוט וחלק ושום ד בר לא קרה.
״אסור שיהיה כך, אי־אפשר. ואם יחכו
קצת עם החגיגות, יקרה משהו?״
היו אלד. ד ב ריו המרים של יצחק סלו מון,
בן ,25 עדיין חייל מילואים׳ סטודנט
לכלכלה שנה שנייה .״בכלל,״ הוסיף יצחק
בכאב ,״שום ד בר לא משנה במדינה
הזאת. תראה את אלה שחוגגים כאן. מחד לים,
לא מחדלים, מתים, לא מתים —
הכל נורמלי, הכל כרגיל.״
הזוכרים מול השוכחים. יצחק היה
אחד מעשרות סטודנטים שנאספו ביום ה שי
שי האחרון מול מועדון־הסטודנטים בר־מינן,
באוניברסיטת תל־אביב.
על השביל המרוצף המוליך אל המועדון
המואר, העליז, פסעו מאות חוגגי הפורים
המחופשים והצוהלים. הם העיפו מבטים
חטופים בכרזות שנישאו בידי המפגינים,
השפילו עיניהם או משכו בכתפיהם, ו המשיכו
בדרכם, היישר אל אולם־הריקו-
דים.
״צאו מהאדישות!״ ״כבר שכ חת ם?!״
״מחר רשימת נופלים והיום מסיבת פו רי
ם?״ זעקו הכרזות שנישאו בידי המפ גינים.
אלה ניצבו במקומם וי רו מבטי-זעם
בחוגגים הלא־איכפתיים.
היה זה מעמד עצוב ומטריד, שבבל
אוניברסיטה אחרת בעולם, באותם תנאים,
היה מביא מייד להתנגשות חריפה בין
שני פלגי הסטודנטים העומדים זה מול
זה. אולם הפעם, כבפעמים רבות אחרות,

בין הסטודנטים משני צידי השביל. ה פרופסור
ניגש אל המפגינים וקרא את
הכתוב בברזותיהם, בקול. הוא נד בראשו
בהסכמה.
״יש הרבה צדק בדבריהם של המפגינים,״
אמר .״אילו נערכה החגיגה בבית פרטי,
זה היה שונה. אבל באוניברסיטה? כ שדבר
כזה נערך במוסד רישמי, ולמעשה בהכרה
מלאה של הממונים, זה בלתי־ניסבל.
״אמנם,״ סיכם הפרופסור ,״החיים ממשי כים
וחייבים להימשך, אבל קיום מסיבה
כזו אינו המשכת החיים הנורמליים, בייחוד
לא באוניברסיטה שרבים מתלמידיה ומוריה
נפלו. צריך היה לפחות לכבד את כאבן
של המישפחות השכולות.״
גם מנחם, הסטודנט המזוקן, הרוח החיה
בהפגנה, הגיב בחריפות ובזעם. כל שעת
ההפגנה צעק, התווכח, אך לא יצא מכליו.
״זוהי רק דעתי,״ אמר .״אינני כועס
על האנשים שהחליטו לחגוג. אני רק

היום בו התחרט דייו: חיים גבת׳ מפהק,
ך* שעות הבוקר של יום*הביפורים
הרגשתי שהולך משהו נזכר ה שבוע
חייל מילואים .״לא חשבתי שהו לכת
מילחמה, אבל הבנתי שיש כוננות
וגיוס. לא קראו לי ולא ר מזו לי שום
דבר. אבל לקחתי את המדים והתרמיל
והלכתי ליחידת המילואים שלי. עכשיו,
אחרי מה שקרה השבוע, אני כבר לא
בטוח אם אעשה זאת. בפעם הבאה שתהיה
מתיחות אחפה עד שיקראו לי ...אולי זה
סתם טריק !של הממשלה...״
״אם הם לא מתביישים לנצל משבר
ביטחוני כדי לחזור לשילטון,״ אמר חייל
מילואים אחר ,״אז מה מונע סעדם לי־

הנשע הגדור ביותו שד ההשגה
הוא, שגם בא שו מת סננה
מירחמה חושה ־ אין הציבור
וגם ווא החיילים ־ ומאמינים להם
חמור

מפגינים וחוגגים כאוניכרסיטת תל־אכיב
כבר שכחתם?
באה לידי ביטוי במלוא חריפותה דווקא
אדישותם של הסטודנטים הישראליים, ש אפילו
נושא כאוב כמו זה לא הצליח
לנערם מתרדמתם.
הוויכוחים שהתעוררו בכל־זאת, פה־ושם,
גוועו גם הם, בעודם באיבם.
״אנחנו לא מבקשים מהאנשים להישאר
בבית ולהתאבל על הדברים שקרו, אומר
מוטי ברקמן, ממארגני ההפגנה מול מועדון
בו־נוינן החוגג ,״אנחנו רק מבקשים לעורר
את הציבור שלנו. אין לנו הצעות לשינוי.
כל מה שאנחנו רוצים לעשות זה לנסות
להעיר את הישנים. ישנים פה כבר יותר
מדי זמן.״
יום שחור. כאשר עבר במקום פרופסור
אהרון בודנהיימר, ראש המחלקה הפסיכיא טרית
בבית־החולים תל־השומר, הושלך הס

מודיעיני כדי ל עורר פאניקה ב ציבור ול נפח
תחושת חרדה מפגי אסון העלול ל התרגש
על מדינת־״שחאל אם לא יחזור
משה דיין מייד להיות שר־הביטחון, יש
לחזור לא יאל הלילה בו נפל הפור תוך
דקות ספורות, אלא כמה ימים קודם לכן,
ליום השבת, ה־ 2במרס .1974
באותו יום אירעו שני מאורעות חשו בים
הראויים לציון.
בתל־אביב התכנס כנס חברי רפ״י בו
הסתבר כי שר־הביטוזון משה דיין עומד
על דעתו, בניגוד להפצרות חבריו, שלא
להצטרף כשר־הביטחון לממשלה הבאה.
ואילו בדמשק נפרד מזכיר המדינה ה
מבקש
מהם להיזכר מעט, לנסות לצאת
מהבור העמוק, מהחושך. חייבים לזכור את
חג־הפורים הזה. היום, פעם אחת, צריך
לוותר על החגיגות. כדי שבעוד כמה שנים,
כשישאלו מה עשית בפורים תשל״ד,
תגיד, :לא עשיתי כלום. זה היה יום
שחור.׳ לחזור אל הנורמלי — כן, אבל
האם החיים שהיו קודם היו נור מליי ם?
האם התוצאה היתד, נור מלי ת?״
״אין לי שום דבר נגד אותם אנשים
שמביטים על הכרזות ואחר־כד נכנסים
לרקוד,״ אמר מנחם .״אני רק לא מבין
אותם. שינסו לחשוב, ואז יבינו מה הם
עושים.״
צריף לשכוח. בכניסה לאולם־הריקו-
דים עומדים שני זוגות. הם חלפו על־פני
(המשך בעמוד ) 16

כדי

צור להבא משבר ביטחוני
להישארב שי ל טון? ״
היו אלה שתי דיעו ת אופייניות שנש מעו
השבוע ושביטאו את תחושת הצי בור
לנוכח צורת הרכבתה של ממשלתה
החדשה יצל גולזזה מאיר, על רקע הידי עות
בדבר החמרת המתיחות במול עם
סוריה.
לעצם העניין אין זה משנה כלל באיזו
מידה היו הידיעות על כוונתם של ה סורים
לפתוח השבוע במילחמה חדישה
מהימנות או מפוברקות. לא חשוב גם
מה היה מקורן. עצם העובדה ש רו בו ה ג
דו ל של הציבור בישראל היה בטוח ה שבוע
כי המשבר הביטחוני בגבול הצפון
הומצא על־ידי הממשלה כדי להצדיק את
החלטתם של השרים משה דיין ושמעון
פרם לחזור !בהם מפרישתם מהממשלה ה מיועדת,
די היה בה כדי להעיד מה עצום
הוא פער האמינות שנפער בין אזרחי
המדינה לבין הממשלה.
מה שאירע השבוע, היה השלב החמור
ביותר של הפקעת נושאי הביטחון ב־מדינת־ושראל
לצרכים פוליטיים צרים
ואנוכיים בצורה הצינית ביותר שרק ני תן
להעלותה על הדעת. גל פדיחות הזוועה
שפקד השבוע את י שראל בעקבות קהות
החושים הכללית של ההנהגה המזדקנת,
יבול היה להצביע על מה שעשתה הנהגה
זו השבוע לעם.
!אמרה אחת העדינות שבבדיחות זוועה

אלה :
מה ההבדל בין מדינת־ישראל לבין בית-
משוגעים?
בבית־משוגעים ההנהלה לפחות נורמא לי

לא מסתכנים
כהערכה
ן * דילנתחודחסץ מה בדיוק אירע
^ ב שבוע האחרון, וכיצד נוצל מידע

אמריקאי, הד״ר הנרי קיסינג׳ר מנשיא
סוריה חאפז אסאד, אחרי שיום קודם
לכן, ביום שי שי הביא אליו את הצעות
ישראל לגבי הפרדת הכוחות ברמת־הגולן.
קיסיינג׳ר תגיע ביום שי שי לדמשק, אח רי
ביקור יקצר בישראל, בו הביא עימו
את רשימת השבויים הישראליים המוח זקים
בסוריה. קיסיינג׳ר הצליח להביא ל ישראל
את הרשימה אתרי ששיכנע את
הסורים כי מסירת הרשימה היא ויתור
סורי שיביא בעקבותיו ויתורים ישראליים.
והגה, כשחזר קיסינג׳ר לדמשק, הוא לא
הביא עימו כל וי תור ישראלי בתמורה.
הרעיונות הישראליים לגבי הפרדת ה כוחות
בחזית רמת־הגולן הבהירו לקי־סינג׳ר
עוד לפני שהגיע לדמשק, בי הפער
בין עמדות הסורים והישראלים הוא כה
גדול עד שאינו יכול אפילו להיות בסים
לטשא-ומתן. לשם כך סיכם קיסינג׳ר כי
המשא-ומתן יתנהל בשלבים בניו־יורק
בסוף החודש ביין נציגי ישראל וסוריה.
אסאד דהה בפומבי מכל וכל את רע יונות
ישראל שהביא לו קיס״נג׳ר. לדעת
משקיפים זרים בדמשק הוא ראה בהם
הונאה מצד ישראל, שהבטיחה לו, באמ צעות
קיסינג׳ר, ויתורים תמורת רשימת
השבויים. קיסינג׳ר אומנם הצליח לשכנע
את אפאר כי הוויתורים הישראליים יבואו
במועד מאוחר יותר, אולם הדבר לא שי נה
את ׳תחושת ההנהגה הסורית כי הולכה
שולל.
באותו יום שבת, ה־ 2במרס, בעת ש־קיסינג׳ר
היה בדרכו מדמשק לריאד׳ בי רת
סעודיה, החלה המתיחות ׳בקו הפסקת־האש
בין ישראל לסוריה ברמת־הגולן.
הסורים לא היו צריכים לתגבר את כו חותיהם
בחזית, מכיוון שהם היו ערוכים
שם ממילא במקסימום הכוח שברשותם
וכמצב כוננות גבוה• אולם סימנים שונים
בחזית העידו על החמרה. כך, למשל, הס תבר

משה דיין אדיש, חיים בו־לב נדהם, ב״ננס החרטה־ של מיפלגת העבודה
לזרום לושראל ידיעות בצינורות
שונים, לפיהם הוכרזה בצמא הסורי כו ננות
תקיפה. פירושה של כוננות כזו היא
שהצבא הסורי, הערוך ממילא בכל עוצ־
!מתו על קו הפסקת־האש, יהיה מובן ל הפעיל
את תוכניות ההתקפה שלו תוך
פרק זמן מינימאלי.
לא היו אלה ידיעות מפתיעות או בלתי
שיגחתיות. ידיעות מסוג זה היו ברשות
׳י שר אל גם בחודשים שקדמו למילחמת
יום־הביפורים, הן לגבי החזית המצרית
והן לגבי החזית הסורית. ידיעות דומות,

הכיפורים אין האחראים לנושאי ההערכה
נוטלים עוד כל סיכון, הרי כל ידיעה כזו
מדליקה מייד את האור האדום הדרוש
במקומות הנכונים.
אולם מה שאירע בישראל בעקבות כי שלון
ההערכה המודיעינית במילחמת יום-
הכיפורים מזכיר את חלם• הכישלון לא
הביא לשיפור אמצעי ההערכה, או להקמת
מכשירי בדיקה ואימות. הוא רק גרם
לכך שכל ידיעה מעוררת •תגובה מבלי
להסתכן עוד בהערכה בכלל.
הגיו כל
סיבה
למרות שלא היתה במילהמה שהסורים יפתחו
נית לכך
בשבוע שעבר, שתוצאותיה ברורות להם
עתה כימעט מראש, הרי נימוק זה, של

ומתן להפרדת הכוחות תנאים עקשניים.
ישראל דרשה אז שטחים תמורת שטחים,
תבעה מהמצרים לפגות שטחים בגדה ה מזרחית,
,תמורת פינוי הגדה המערבית. רק
בעקבות סכנת התלקחות האש, התרככו
עמדותיה של ישראל והיא הסכימה להפ רדת
הכוחות כפי שבוצעה עתה_
על כל פנים, זאת היתד, ההערכה כש־הגיעו
הידיעות הראשונות על כוננות
התקיפה בצבא הסורי. הפעם ננקטו אומ נם
כל האמצעים כדי לקדם אפשרות של
פתיחת מילחמה, אולם ההנחה היתה כי
הסורים מתכוונים ליעדים מדיניים ולא
צבאיים באקט הצבאי שביצעו.
אפשר לומר בביטחון מוחלט שהידיעות

בעיקר לגבי המצרים, הגיעו לא אחת, גם
אחרי מילחמת יום־הבופורים, ובעיקר ב חודש
דצמבר ,1973 כאשר הצבא המצרי
כולו היה במערך תקיפה והתלקחות ה־מילחמה
מחדש היתד, צפויה בכל רגע.
למרות זאת, באף אחד מהמקרים הקוד מים,
אחרי יום־הכיפורים, לא נופחה בה לת
מילחמה בישראל. העיתונים אומנם
פירסמו ידיעות מדאיגות. אבל צה׳׳ל נכנס
למצב כוננות כדי לבלום כל מיתקפה אפ שרית.
כל ידיעה מודיעינית מסוג זה
מחוייבת הכרזת כוננות בהתאם להערכת
סבירותה ומהימנותה. מאחר שמאז יום-

העדר היגיון, אינו מהווה שיקול כלל כש מדובר
בסורים. המומחים גורסים כי לסו רים
יש היגיון משלהם, ומה שאינו נראה
הגיוני אינו חייב להוות גורם בשיקוליהם.
להכרזת כוננות התקיפה בצבא הסורי,
יכולה היתה להיות, לפי ההערכה, מטרה
מוגדרת ומכוונת מאוד: להשיג, תוך איום
של חידוש הקרבות, מטרות מדיניות מ ישראל.
לעיני
הסורים עמדה הדוגמא המצרית.
זה נראה כמו פרה־היסטוריה, אבל גם
לפני שהוכרזה כוננות התקיפה בצבא ה מצרי
בדצמבר ,1973 הציגה ישראל במשא־

שזרמו מתחילת השבוע שעבר לישראל,
ממקורות עצמאיים, לא הועלמו מעיניו
!של שר־הביטחון משה דיין. למרות זאת,
לא היה בהם כדי לשכנעו לחזור בו מ החלטתו
לפרוש ממישרד-הביטחון.
׳בינתיים אירע עוד משהו. ביום ראשון
בלילה, הודיעה גולדה מאיר על הסתל קותה
מכוונתה להרכיב את הממשלה ה באר״
הודעתה המפתיעה של גולדה, ש הביאה
להרגשת רווחה והקלה בציבור ה ישראלי,
גרמה לדאגה חמורה בקרב שני
גורמים :
• בין עסקני מיפלגתה שהסתלקותד,

נכנסו

למצב כוננות.
,החלו

של גולדה בושרה עבורם את התפוררות
המיפלגה ושילטונם•
י• אצל הד״ר הגרי קיסינג׳ר, שהיה
בדרכו מהמזרח התיכון לגרמניה המער בית,
עם כל פמלייתו.
לגבי קיסיגג׳ר בושרה הסתלקותה של
גולדה והאפשרות שהיא לא תהיה עוד
ראש־ממשלה בושראל, את כישלון כל מא מציו
לתיווך ולה,שכנת שלום במזרח-ה,תי כון.
מאחר שכל יוקרתו של קיסינג׳ר
מונחת ברגע על הקלף המזרח־תיכוני,
הוא לא יכול להרשות לעצמו את מה
ושהיה צפוי עם הסתלקותה של גולד ה:
לא הליכה לבחירות חדשות בישראל ולא
הקמת ממשלת חירום לאומית.
קיסינג׳ר עצמו אומנם שמר על שתי קה
בנושא זה, אולם כל קורא עיתונים
שי עיין בעיתוני יום ב׳ ו־ג׳ בשבוע שעבר,
ימצא בהם שפע של ידיעות והצהרות מ פי
עוז ריו הקרובים של קיסינג׳ר ואנשי
מישרד־החוץ האמריקאי. כולם התבטאו ב נוסח
א חד :״פרישת גולדה ודיין היא
אסון ...הקמת ממשלת חירום תגרום לפי צוץ
המשא־ומתן עם דמשק.״
והגה, באורח פלא 48 ,שעות אחרי ש האמריקאים
תביעו את חרדתם ממשבר
הקמת הממשלה בישראל, באו על פתרונן
כל הבעיות שכה הפחידו אותם: גולדה
!חזרה אל ראשות הממשלה ומשה דיין אל
מישרד־הביטהון, בדיוק כמו שרצה וקיווה
הד״ר הנרי קיסינג׳ר.

דיין פחד
מרבין
ך • דראמה הגדולה, שהפכה לטראגי !
) קומדיה, התחוללה ביום השלישי ב שבוע
שעבר, בעת שבתל־אביב התכנס
כנס ההכאה־על-יחטא של מיפלגת־העבודה,
,שנועד לכרוע ברך בפני גולדה מאיר ל בקש
את סליחתה ולהתחנן בפניה למלוך
(המשך בעמוד ) 24

ו״ן, נוס ויגאל אלון, בישיבת 1גרנ 1העבודה, ביום בו נודע על המצב בצפון 1
1 13

בטלפון בביתי ואת הוצאות הרכב הפרטי
שלי בסכום המסתכם בעוד 600ל״י בחודש.

וושדומ
ני אזרח מאושר. אני יודע שזה
לא מאופנה להודות גבך היום, ובכל
זאת אני חוזר ומוד ה: אני אזרח מאושר.
אינני יוד ע. א ם הסטאטיסטיקה תמצא עוד
חרבה כמוני במדיגה. אין לי!פעיות. איין ילי

חובה

ז למה שלא אהיה מאושר, אם כל מה
שנשאר לי הוא להמתין לגיל־הפנסיח

רד בתקציב של עשרות מיליארדים ואתה
צריך זכוכית מגדלת כדי לעסוק בתקציב
חודשי של משפחה המסתכם באלפיים לירות
ומשהו. ובכל זאת נחוצה לי הפעם עזרתך
כדי לבחון את התקציב המשפחתי שלי.
משהו בו, כך אני מרגיש, אינו בסדר.
עשיתי ודאי איזו טעות והכללתי בו
הוצאות מיותרות, בז מניו ת ובלתי חיוניות.
אתה מוכרח לסייע לי למצוא אותן.
אז ברשותך, אדוני השר, בוא ניגש ביחד
אל תקציב־המישפחה שלי.
אני

נוהג ׳לחלק

תקציב־המישפחה

ניבוי לקרן פנטיה
ותגמולים

140ל״י

ניכוי לני טו ח־ל או מי

מס רכוש

מיסי עיריה

אגרת רדיו ו ט לוויזי ה
נהיגה

אגרת־רישוי
ולאשתי

מי סי ני ת והשתתפות

וניי ד ררו\1ח את
טענות. אין לי שאיפות מוגזמות. אני מקבל
את הכל באהבה ובטוח שהכל היה עד
עכשיו בסדר, ומד, שקורה עכשיו הוא גם
כן בסדר. יש לי רק מעט ספקות לגבי
מה שיקרה בעתיד.
אני בן ,41נ שוי .4 +יש לי דירה,
אוטו, טלפון, טלוויזיה ומכונת־כביסה. אין
ליי חובות• אין לי משכנתא. אין לי גם
מניות או חסכונות זלכן אין לי דאגות.
אני לא צריך שום ד בר יותר ממה שיש
לי. י ש לי הכל. אני לא רוצה לקנות שום
דבר ולא להעלות, חס וחלילה, את רמת־החיים
שלי.

3ל מה שאני רוצה הוא, שיאפשרו
לי להמשיך לחיות אזרח נא מן
ולשלם כזמן את המיסים. ואני
חושש מאוד שהחל מהאחד באפ ריל
לא-כל-בך אוכל לעשות זאת.
אני לא אזרח ממוצע, בהחלט. המשכורת
שלי, למשל, היא הרבה מעל הממוצע. אני
:משתכר 2500ל״י לחודש ברו טו והרבה
מהחברים שלי מקנאים בי על כך. גם
המשכורת נטו שאני מקבל לי ד היא הרבה
מעל להכנסה הממוצעת של משפחה ב •
ישראל.
מנכים
לי במקור מם־הכנסה בסד 440
ל״י בלבד לחודש בתוספת של 99.16ל״י
מילווה־ביטחון ו־ 99.16ל״י מילווה־מילחמה.
ם ך-הכל מנכים לי מיסיס ומילוות בסך
638.32ל״י לחודש. לפי החשבון הזה הייתי

..אין לי יו מוות
התרגלנו לחיות

צריך
לקבל ליד 1861.68ל״י לחודש. אבל
אני מקבל הרבה יותר.
בתור אב לארבעה ילדים ויוצא־צבא,
אני מקבל מדי חודש תוספות למשכורת
מהביטוח־הלאומי. עבור שני הילדים ה ראשונים
אני מקבל סך של — 92.ל״י
לחודש ממעבידי, ועבור שני הילדים הנוס־פים
אני מקבל מענק מיוחד י שירו ת מה ביטודדהלאומי,
בסך של 154ל״י לחודש.
כך: שמדי חודש י ש לי תוספת הכנסה
נקייה בסך של 246ל״י. סך־הכל אני
ומרוויח ״נקי״ מדי־חודש 2107.68ל״י. אז
מי אני כי אבוא להלין ולהת אונן?!
אני אזרח מאושר גם מפני שאני נימנה
עם אותם אזרחים שמקומות־העבודה שלהם
מכסים את הוצאות החזקת הרכב והטלפון
שלהם. מלבד תשלום ״סימלי״ מצידי,
משלם מקום העבודה שלי את דמי-השימוש
4 41

1101X11100י
ולהתגאות בעובדה שאינני אזרח ממוצע ז !
ובכל זאת, ככל שמתקרב הראשון ב אפריל,
מועד תחילת שנת התקציב ה חדשה׳
מתחיל החשש לכרסם בליבי. זהו
החשש שמא לא אוכל, החל מתאריך זה,
למלא את חובות האזרח שלי למדינה.
אני יודע, אדוני שר־האוצר, שאתה מוט-

לשלושה חלקים עיקריים: צרכי־יסוד, בי לויים
ומותרות. חבה ניגש קודם לבחון
את ההוצאות החודשיות שלי לצרכי־יסוד,
שבלעדיהם אין כיום קיום למשפחה. אלה
הם תשלומי החובה, שאי-אפשר בלעדיהם.
הבה נציץ בחלק זה של התקציב:

בהחזקת הכנין

105ל״י

ביטוח הדירה

תשלום עבור אספקת גז

.10 תשלום עבור חשמל

130ל״י

.11 תשלום עבור מים

.12 תשלום למי ם חמים

.13 ביטוח אביזרי חשמל בדירה 21

.14 תשלום לקופת־חולים

716ל״י
סה״כ
אני מודה שחלק מההוצאות המוגזמות
האלה מקורן ברמת־החיים הגבוהה והטוג-
זמת שלי. אני מתגורר בדירה בת שניים
וחצי חדרים בשטח של 64מ״ר (ברוטו,
כולל מרפסות וקירות) ,בבית משותף ב צפון
תל־אביב. בדירת לוקסוס מדווחת
זו יש לי המון אביזרי־מותרות בלחי-
חיוניים כמו מקרר חשמלי, מכונת־כביסה

להאכיל את ילדי,
בצנע,בלי אוכל...
חשמלית, טלוויזיה, ר דיו ומזגן־אוויר.
ייתכן שאילו היית מייעץ לי, אדוני שר-
האוצר, על מה מאלה אני צריך לוותר,
הייתי יכול לחסוך קצת בסעיפי החשמל,
המים והביטוח. אבל אינני בטוח שהיית
עושה זאת. שכן, ככל שאני משלם יו תר
בעד החשמל, למשל, כך ואני משלם יו תר
מיסיס לממשלה. מכיוון שעל התשלום בעד
אספקת החשמל, כמו שאתה ו אני יודעים,
מוטל היטל־ביטחון למחיר החשמל, ולא
לגודל הדירה או למספר הנפשות המתגו ררות
בה, הרי שככל שהמשפחה גדולה
יותר היא משלמת יו תר לא רק ב עד ה חשמל,
אלא גם בעד הזכות ליזהנות מ-
מיצרך־מותרות זה. כבל שעולה מחיר ה חשמל,
עולה יחד עימו גם היטל־הביטחון
הצמוד למחיר החשמל ולא לכמות הזרם.

בחשבון החשמל האחרון שקיבלתי, ל משל׳
המסתכם בסך ׳של 269.36ל״י, עבור
צריכת חשמל בחודשים ינו אר ופברואר ה שנה
(כשהעלאת מחיר החשמל היתד. רק
לגבי מחצית מתקופה זו, החל מד,־20
בינואר ) 1974 מופיע תשלום עבור בול
ביטחון בסך של 43.73ל״י.

אות. אם הילד הזה יישאר בבית, אז
הנזק שהוא יגרום יהיה בסכום הרבה יותר
גדול.

איר ל כ 1כ1

מאחר שאני מניח, שהכנסה זו חשובה
מאוד לאיזון תקציב המדינה, אינני חושב
שהיית מייעץ לי לוותר על השימוש ב־פריג׳ידר
או במכונת־הפביסה בביתי.

סך כל ההוצאות למותרות — 242ל״י.
וכך הגענו בתקציב הכולל להוצאות בסך
1913ל״י, מה שמתיר בידי מדי חודש
הכנסה פנוייה בסך של 194.68ל״י.

בל קמצנות
ייו עתה נכר המ#י ממשכירוד
> הנטו שלי 1671ל״י. את שארית
הסכום — ועל כך אני מכה על חטא —
אני נוהג לבזבז !מדי חודש על מותרות.
הפעם ׳אני מרגיש צורך להסביר כל הוצאה
והוצאה בנפרד, כדי להתנצל ולהתוודות
כיצד נתפסתי להרגל להוציאה.

בילויים
באלף לירו ת
** כשיו אנחנו מגיעים לקבוצת ה-
׳ פ הוצאות השניה בתקציב המשפחתי,
המופיעה תחת הכותרת ״בילויים״ .ובכן,
אלו הן הוצאות ׳המופיעות בתחום זה במאזן
החודשי ש לי:

תרופות

לחודש.

למרות שאני חבר קופ״ח אני חייב לשלם
תשלום נוסף בסך לירה אחת על כל תרופה
שרושם הרופא לאחד מששת בני ד״מישפחה
בחודש. מלבד זאת יש תרופות שאני חייב
לשלם את מחצית מחירן או את מחירן
המלא, מכיוון שאינן נכללות בקטלוג ה תרופות
של קופ״ח.

תשלוט עבור ילד בגן-ילדים
פרטי

125ל״י

תשלום עגור ילדה בגן
עירוני קדם־חובה

תשלום עבור ג ת במוסד
חינוכי בקיבוץ

200ל״י

תשלום עבור אחזקת בן
בבית־ספר תיכון פרטי

200ל״י

חלקי באחזקת הרכב (דלק,
תיקונים, ביטוח ורי שוי)

250ל״י

הוצאות תחבורה לשאר
בני המשפחה

אני יודע שסעיף זה אינו קיים לא עבור
קופת־חולים ולא עבור מס-הכנסה, שאינו
מכיר כלל בקיומו של מוסד כמו רופא-

השתתפותי הטלפון

עיתונים ושבועונים

ספרים

— 10ל״י לחודש.

כל אחד מבני המשפחה מסתפר אחת
לחצי־ושנה. ניסיתי לחסוך ולדלג על התים־
פורת של הבן הגדול, אבל אז זרק אותו
המנהל מבית-הספר.

רופא-שיניים

100 -ל״י.

למזלי הגדול אני אדם חסכן מטבעי.
הצלחתי להגיע לחיסכון מירבי בהוצאות
למזון לבני-משפחתי: אין לי שום יומרות
להאכיל את ילדי או לאכול בעצמי.
בגלל
כך לא התמרמרתי כלל משום עליית מחירי המזון האחרונה. היא לא ׳פג עה
בי, שכן ׳אנחנו לא אוכלים בכלל. אני
יודע שכל הוצאה על רכישת זו ג נעליים
לאחד מארבעת ילדי או איזו שמלה לאשתי,
ולוא רק פעם בשנה, היא ביזבוז משווע
ופוגעת במשק המדינה הנמצאת במצב
מילחמה.
אין לי שום שאיפות לבלות, לטייל, לר אות
סרט קולנוע פעם בשנה, לארח אורחים
בביתי או לשבת עם ידידים בבית־קפה.
אשתי אף פעם אינה צריכה עזרה בבית.
היא מסתדרת יפה גם מבלי שתיקח עוזרת
פעם בחודש עבור עבודות-׳הניקיון ה שחורות.
אנחנו
פשוט למדנו לחיות בצינעה, חיי
חיסכון. בניגוד לרוב הגדול של הציבור
אין לנו שום דרי שו ת ושום הוצאות על
אוכל, הלבשה, בילויים או אירוח. לכן אני
יכול לרכוש מדי חודש, בסכום של 194.68
ל״י מילווה־מילחמה-מרצון.

אחרי כל אלד, תהיה הכנסתי הנקייה ב חודש
אפריל קטנה ב־ 103ל״י מבחודש
מארס 1947.26 :ל״י!במקום ,2050.68 אחרי
ניכויי הביטוחיהלאומי.
לא רק זאת, אלא נוכח כוונת האוצר
המוצהרת לחייב במס את תשלומי ההוצאות
שאני מקבל עבור אחזקת רכב וטלפון,
אהיה חייב במס ב שיעור של 4״ 48 על
הכנסה נוספת של 600ל״י בחודש — מם
בסכום של 288ל״י. יי שארו לי ביד 1659.26
ל״י, כ־ 250ל״י פחות ממה שדרו ש לי, בלי
לאכול פרוסת לחם אחת או לתת לילדי
לשתות כוס חלב אחת.
אדוני השר: באיזה סכום ארכוש מילווה-
מלחמה־׳מרצון?
במה אשלם את מס-הרכוש?
!במה אשלם את מחיר המים שיעלה ב-
? 330/0
במה אשלם את המיסים העירוניים שיעלו
ב 50י
אולי זה מצחיק, אבל אני באמת מודאג.
אני מבין שאוכל לא צריך, ואין צורך
גם לקנות בגדים חדשים או לבקר בקול נוע.
אבל איך אתה רוצה שאגן על זכותי
לשלם מיסים?

כמו שאמר תי לך, אני אדם מאושר.

כול

אדוני*״ השר, שמחתי לקרוא
והנה,
שהחל מהאחד בחודש נכנסת לתוקפה
הריפורמה במס־ההכנסה וגם אני אזכה

מרמי

באחזקת

.10 תרומות (קק״ל, אילנשי״ל,
מגן״דוד״אדום, האגודה
למלחמה בסרטן)

סה״כ

מספרה

.8דואר 4 -ל״י.
למישלוח מכתבים לקרובי משפחה בחו״ל
או מיבדקים לשמחות מישפחתיות, כדי
לחסוך בהוצאות למתנות.

הלאומי תעלה, החל מהאחד באפריל, מ סכום
של 1500ל״י ׳עד לסכום של 2700
ל״י. במקום 57ל״י לחודש אשלם 95ל״י.
הקיצבה בשיעור של 246ל״י לחודש שאני
מקבל עבור ארבעה ילדים מהביטוח ה לאומי
תהיה חייבת במס-הכנסה בשיעור
של 48׳ וכך אקבל רק 127.92ל״י ל חודש.

יודע שהשעה היא שעת-חירום.
אני מבין שאני וילדי חייבים לשלם
את מחיר המילחמה. אני מכיר בכך שאנו
עם במצור והמשק נמצא במצוקה. אין לי
ספק שמצבנו הביטחוני חמור מאוד —
עובדה, היה צורך להגדיל את מיספר ה שרים
בממשלה.

אבל למרות כד זאת אדוני ה
955ל״י

״איני
מעלה כלל

על ועתי לבזבז

נ סו על מי צונ׳

מותוות במו בגדים

ונעליים לעצמי

ולבז1מישפחת

אני יכול לחסוך גם בסעיף תרומות. אלא
שאז יש סכנה שהגננת תנזוף בבת שלי
בגן, וזה כבר יותר מדי. מספיק שלא
כללתי בתקצוב את הסכומים הנדרשים
!סכל אחד מארבעת מוסדות־החינוך בהם
מבלים ילדי עבור חגיגות, מסיבות, מתנות
למורים ולטיולים. את זה אני לא משלם
בכלל ולא איכפת לי שילדי לא ישתתפו
במסיבות ולא ייצאו לטיולים.
נכון שזה קצת מופרז מצידי לשלוח
׳בן בגיל שלוש לגן־ילדים פרטי, סשעזד
שלוש שנים הוא יוכל ללמוד: בגן עירוני
במיסג׳דת חוק חינוך חובה חינם. אבל
תאמין לי אדוני השד, זה לא יחסוך הוצ

נראה שלא תהיה לי ברירה.
כדי שאוכל לשדם את המי־סיס
שלי, לפרוע חובות לחברת
החשמל, לבעל המכבסה או לגננת
של הבן שלי, אני אהיה נאלץ
לרמות את מס-ההכנסה.

יכול להיות שאני צריך לוותר על הרכב
שברשותי ולהחזיר למישרד־הדואר את מב־שיר־הסלפון
שהתקינו בדירתי. אלא שאז,
קרוב לוודאי, תקטן גם הכנסתי• כי במק צועי
אני זקוק לרכב צמוד, מאחד שאינני
יו שב במשרד אלא נע בכל שעות היום
בכל חלקי הארץ. גם הטלפון משמש עבורי
מכשיר־עבודה חיוני.
אולי כדאי לחסון• בהוצאות לעיתונים.
אני קונה עיתון יומי אחד ליום (ידיעות
אחרונות) ו שבועון אחד בשבוע (העולם
הזה) .פעמיים בחודש אני מרשה לעצמי
לקנות גם שבועון לועזי אחד (ניוזוויק).
אבל אם לא אקרא עיתונים, אדוני השר,
אולי לא אדע כמה טוב יהיה לי החל מה חודש
הבא, ולא אשמע כל יום על ההקלות
וההנחות שאתה מתכנן במס־ה׳הכנסה.

שיניים.
לשיניים.

חבל

שלא

הודיעו

.4תיקונים — 30ל״י לחודש.
הכוונה היא לתיקונים הדרושים לאחז קת
הבית, אינסטלציה, חשמל, תיקון אביזרי
חשמל בנוסף לביטוח, סיוד, צביעה וכד.
.5חומרי ניקוי וכביסה 50 -ל״י.
ההרגל המגונה שדבק בנו כתוצאה מה חינוך
המסולף שהיקנו לנו בבית־הספר,
דוחף אותנו, בניגוד לרצוננו, לבזבז סכום
נכבד כזה על סבון, מישחת־שיניים, אב־קות־כביסה
וחומרי״ניקוי אחרים.

מכבסה

30 -ל״י.

לרוע המזל המציאה הטכניקה המודרנית
חומרים שלא ניתן לפבסם במכונת כביסה
ויש למוסרם לניקוי־יבש. כמו כן נוהגת
אשתי, משום־מה. למדות כל הגינויים, למ סור
את כלי המיטה שלנו לגיהוץ במעגילה,
אחרי שהיא כובסת אותם בעצמה.

.7חניה — 8ל״י.
!תשלום עבור תווי־חנייה במטרה לחסוך
דו״חות-חנייה וקנסות.

להקלות־מס מקיפות. מילווה־הביטחון יבו טל.
שיעורי מס־ההכנסה יפחתו ויהיה בידי
הרבה יותר כסף כדי לרכוש מילווה-
מילחמה־מרצון.

11111

ל שד מיס!
* שבתי לבדוק

את העניין והנה, ראו

,איזה פלא :
!החל מהאחד באפריל לא אצטרך לשלם
עוד מילווה־ביטחון בסך של 99.16ל״י
לחודש. לעומת זאת אשלם מס־הכנסה ב סכום
של 486.5ל״י לחודש. כלומר, החל
מאפריל אשלם בסך הכל פחות מילוות
ומיסים בסכום כולל של 52.66ל״י.
זה היד. יכול להיות נחמד מאוד, לולא
כמה תוספות שוליות, עליהן נודע לי דרך-
אגב.
מסתבר שתיקרת התשלומים לביטוח-

זה אולי לא מוסרי, אבל האוצר ומס ד,הכנסה
מרמים אותי, אז למה שאני לא
ארמה אותם?
תיקרת ההכנסה, לגביה חלים תשלומי
הביטו׳ח-היל׳אומי, עולה מ״ 1500ל״י ל־3000
ל״י. אפילו ההסתדרות העלתה את תיקרת
המשכורת עליה יש לשלם מס־חבר, ל-
1500ל״י. רק תיקרת השכר עליה משולמת
תוספת־היוקר נשארת תמיד 700ל״י. זאת
לא רמאות?
כשנודהמס הבאה יגיעו התשלומים שלי,
למה שמכונה בפיכם ״הוצאות סוציאליות״
(עבור תגמולים, ריפוי וביטוח) ,לסכום של
3.720ל״י ( 1.140ל״י לביטוח־לאומי 900 ,
ל״י לקופת־חוילים ו־ 1.680 לקופת־הגמל).
אבל מס־ההכנסה מכיר רק בזיכוי של
^.״ 25 לצרכי חישוב המס, על הוצאה בגובה
מקסימלי של 1,700ל״י לעצמאי בשנה.
זאת לא רמאות?
לצרכי החישוב בלבד נקבתי בסכום של
100ל״י בחודש ל׳רופא־שיניים לבל המש פחה,
בתקציב המשפחתי. לי לבד עלה
רופא-השינויים 3500ל״י בשנה האחרונה.
׳מס־ההכנסה לא מכיר כלל בהוצאה כזאת.
(המשך בעמוד ) 16

1. 15

צריך לרמות
(המשך מעמוד ) 15
להם לא איכפת כאב השמיים שלי. אז זו
לא ר מאו ת?
במיסגדת מגמת ׳משרדך ל״תיקון עיוו תים״
בתשלומי מס ההכנסה, הוכרז על
׳ביטול מילווה־הביטתון החל מהראשון ב אפריל
הקרוב. אולם במקביל יועלו שיעורי
מס ההכנסה, אם כי לא באותו שיעור
כפי שהיה עד כה מילווה־הביטחון. מסתבר
כי לפי שיטת המיסוי החדשה שהנהיג
משרדך הרי ככל שהכנסתו של אדם
קטנה יותר כך יהיה שיעור עליית הסס
לגביו גדול יותר.
ל מ של :׳אדם שההכנסה החייבת במם
שלו היתר בגובה של 2000ל״י, יהיה
צריך עד כה לשלם מס הכנסה בגובה של
180/0בתוספת של מילוה ביטחון בשייעור
י/0״ .7סך היכל 250/עכשיו ,׳אחרי,ביטול
מיס הביטחון, הוא יהיה ציריך לשלם ירק מיס
הכנסה. השיעור החדש .250 כלומר :
אותו שייעור ימס כמו שהייה יעד כה, לפני
ההקלות, אלא -שמעתה 70/0,׳מהמס לא
ייחשבו לו עוד כמילווה ולא יוחזרו לו
באחד הימים.
לעומת זאת, מי שתהייה לו בשגת המם
הבאה הכניסה חייבת במס בשיעור של
40 אלף ל״י ומעלה, הרי סך הכל המים
המצטבר שלו יהיה פחות, מאשר מס ההכ נסה
ומילווה הביטחון שהיה חייב בהם
עד יכה. ככל שההכנסה עולה יו תר יכך
שיעור המילווה־שהפך־מס קטן יותר, עד
שבנקודה מסויימת, בדרגות ההכנסה ה גבוהות,
הנישום מתחיל לשלם מס הכניסה
פחות מאשר קודם.

אני מפחד
ומרמה
^ ני מכיר, אדוני שר־האוצר, ובעל-
\ 4פה, את כל הטענות שתשמיע כנגדי:
י• אם !כל. כך דע, איך זה שיכל בך
טוב לכולם ורימת־החיים של כולם עול ה?
• ואם כל כך קשה לך, איך הגעת בכל
זאת לדידה ומכונית ׳פרטית מ ש לו?
י• אם אינך יכול להסתדר בהכנסה
נקיה יותר מאלפיים לירות בחודש, מה
צריך להגיד בעל משפחה כמוך שהכנסתו
היא רק 1200ל״י לחודש?
אינני יודע יאת התשובות לשאלות אלה
והדומות להן, ,שאתה והבריך זורקים לעברי
תמיד בדי לייסר את מצפוני. אינני יודע
מה עושים האחרים וזה גם לא מעניין
אותי!כל יכך. אני יודע רק, מה אני עושה.
אני מרמה את ׳מס־ההכנסה.
ואני מניח, שכולם, כולל אותך, עושים
,בדיוק כמוני.
אתה לא רוצה להגיד לי שהאסנת
ברצינות לרגע שאני באמת לא אוכל
ולא קונה ;נעליים לילדי, אף על פי ש־
׳אצלך אף יפעם אי־,אפשר לדעת.
אבל תאמין לי — אגי עושה את זה
בצימצום ובחיסכון. אינני מגזים בדבר.
ובכל זאת אני !מוכרח לרמות את מם-
ההכנסה. לא רק בקבלות פיקטיביות או
בהוצאות שלא היו ולא נבראו. אלא לדמות
ממש: פשוט לא להצהיר על יחלק מההכ נסות
שלי, על תשלומים •שאני מקבל
״מתחת לשולחן״ ועל עבודות צדדיות
שאני עושה.
׳אינני עדשה ׳זאת ברצון ולא בהנאה.
להיפך. אני רו עד מפחד ומחשש יפן אית־פס,
איענש וקלוני יתגלה ברבים. אבל
אין לי ברירה.
אני יודע שזה מאוד לא מוסרי לרמות
את מס־ההכנסה. אני יודע שזה לא מוסרי
לפגוע על־ידי העלמת מם בכושרה הביט חוני
של המדינה. אבל כשניצבת בפני ה שאלה:
מה יו תר לא מוסרי — לרמות
את מם־ההכנסה או לא לקנות נעליים
לילדי — איינני צריך להתלבט. אני חושב
שאתה יודע את התשובה ׳כמוני.
,״הרפורמה במס־ההבנסה״ הנכנסת ל תוקפה
בעוד שבועיים, במטרה לתקן עיוו תים
ולעודד תשלום !מס אמת, איננה א־א
בדיחה. כל ז מן שאתה ומשרד־האוצר שלך
תמשיכו לרמות אותי ולטעון כי כדי
לכלכל, להלביש ולחנך ארבעה ילדים מס פיק
לי ניכוי בסכום של 3000ל״י לשינה,
או 250ל״י לחודש, לא יהיו לי שום
נקייפות־מצפון על כך שאני מרמה אותכם
וטוען כי אני חי, ,מפרנס ומקיים, משפחה
של שש נפשות בהכנסה של 2500ל״י
ברוטו לחודש.
כל זימן שאתה תמשיך לרמות אותי,
אדוני השר, אני אהיה נאלץ להמשיך ול רמות
אותך.
שלך בנאמנות

אסר כר מל

במדינה
(המשך מעמוד ) 12
הכרזות והציצו בהן, אך מייד
מפחד שמא יחמיצו את השמחה.
אבשלום בר-יוסף, סטודנט להנדסה, לא
הבין כלל מה כל הרעש הזה שמקימים
סביב מסיבת־פורים אחת, אפילו אם היא
נערכת באוניברסיטה .״תארו לעצמכם
שהייתי צריך לשבת בבית על כל מת, מה
היה קורה?״ אמר בשיוויון־ינפש. אחר
פרץ בצחוק ומיהר להיכנס לתוך המועדון.
גם פרידה ברקוביץ׳ לא הבינה מה רו צים
ממנה בכלל .״אני מקדח, כי בפורים
צריך לשמוח. מה שייך ד בר אחד ל ש ני?
אין שום קשר. אני רוצה לרקוד, וזהו.
נכון, קרו כמה דברים, אבל עכשיו צריך
לשמוח, ולרקוד, ולשכוח.
״צריך לשכוח את הדברים האלה, אחרת
לא נצא מזה דבר הסטודנט הישראלי
השוכח.

מיהרו,

נשיא לשעבר שזר ומזפ״ל ישעבד כקו־

ההסתדרות

בוז לאינטרנציונל

הקירקס המשעמם
הפתיחה דמתה רקירקס. אולב
מאחורי ההתפרעויות והסקנדליס,
התחבאה ועידה מבויימת
וחסרת־תוכן
קומץ הפנתרים השחורים צעקו :״גולדה,
התפטרי ! ״
אנשי מוקד קר או :״בן־אהרון! בן־
אהרון ! ״
אנשי רק״ח השתוללו כאשר נשא נציג
הבוסים של האיגודים המיקצועיים האמרי קאיים
נאום אנטי־סובייטי קיצוני.
ואנשי הליכוד נטשו את הבמה באופן
הפגנתי כא־שר קמו הצירים לשיר את ה אינטרנציונל,
אחרי שישבו בלי־נוע כאשר
עלו הדגלים האדומים על הבמה.
כך, באווירה של התפרעויות והפגנות,
נפתח הקירקס הגדול של ועידת־ההסתדרות.
אך שלא מרצון סיפקו המתפרעים רק
הסוואה למארגני הוועידה דד 12 של ההס תדרות.
הם עזרו להשכיח שבוועידה זו
נאספו גרוטאות המימסד הישראלי, כדי
לחזור בפעם האלף על סיסמאות שאבד
עליהן הכלח, בהעמידם פנים כאילו יש
תוכן כלשהו להסתדרות שאינה עוד אלא

פנתר צועק בוועידת ההסתדרות
״גולדה, ה תפ טרי!״
הורדת והרמת ידיהם להצבעה. היתד, זו
מכונת ההצבעה האנושית הגדולה ביותר
שהופעלה אי־פעם במדינת־יישראל.
מי קורא החלטות ¥מה שיקרה
אחרי הוועידה — יהיה המשכה המדוייק :
מועצת ההסתדרות, בת 501 החברים, תתכ נס
לישיבת־בזק ותבחר ב־ 167 חברי הוועד
הפועל, בחברי ועדת הביקורת המרכזית
ובית-הדין העליון של ההסתדרות. חברי
הוועד הפועל, שאינם צריכים לפי חוקת
ההסתדרות לד,יבחר מבין צירי הוועידה או
חברי המועצה, יהיו חברי המוסד העליון
של ההסתדרות, בעיני עצמם לפחות, ל משך
התקופה שתחלוף בין הוועידה הנוכ חית
לזו שאחריה, בעוד ארבע או חמש
שנים.

בן־אהרון השותק בשורה הראשונה
״בן־אהרון !
1רוע־מבצעת של מישרד־האוצר.
בולשביזם אנטי־גולשביקי. הצי רים
מחאו כפיים בהתלהבות כאשר גינה ה שליח
האמריקאי את רוסיה הסובייטית —
אך הוועידה עצמה לא היתד, רחוקה ביותר
מאווירה סובייטית. כך, כאשר ניסה צלם-
עיתונות לצלם את הפנתרים הצועקים,
שגם הם צירי הוועידה, התנפלו עליו חצי-
תריסר סדרנים, מנעו ממנו בכוח למלא
את תפקידו.
גם הכנת הוועידה עצמה לא היתד,
מביישת קבוצה בולשביקית אדוקה.
מיליון ומאה אלף חברי ההסתדרות בחרו
ב־ 1501 צירים, שנקראו להתייצב בירו ש לים
כדי לשמוע נאומים של נשיא ה מדינה,
ראש־העיריה, מזכיר ההסתדרות, ו שני
אורחים מחו״ל. אלף וחמש מאות ה צירים
עמדו דום ביזכור והשתתפו בשירת

בן־אהרון ! ״
שלושה הימנונים (התיקווה, האינטרנציונל,
תחזקנה) .על אחד מהימנונים אלה, האינ טרנציונל,
קיימה הוועדה המכינה של ה וועידה
שתי ישיבות מלאות, ואילו המזכי רות
דגה בו ארבע עד חמש פעמים.
לאחר־מכן הגיעו כחמישים מצירי ה וועידה
לרשות דיבור. אלף ארבע מאות
וחמישים האחרים ישתתפו בהצבעות על
טקסטים מוכנים של החלטות והסתייגויות,
בכל נושא שבעולם, מבלי שאף לאחד מה צירים
האלה ניתנה הרשות להכניס, או
לנסות להכניס, תיקון של פסיק או שגיאת-
כתיב בנוסח המוכן שהובא לפניו.
מתוך כעשרים שעות הכינוס של הוועידה
ה־ 12 של ההסתדרות הוקדשו שעתיים
נוספות לנאומים וטקסטים בכותרת ״ישובי
הספר״ ובשמונה־עשרה השעות הנותרות
עסקו צירי הוועידה, במשך רוב הזמן׳ כ
התוצאה:
לבחירות שהתקיימו ב־ 11ב ספטמבר
1973 אין אפילו השפעה קלה
שבקלות על הרכב המוסדות העתידים של
ההסתדרות — יו תר מז ה: אין להן, ולא
היתר, להן, כל השפעה על החלטות הוועי דה,
שיכוונו, כביכול, את פעולות ההסתד רות
בתקופה שבין הבחירות לבחירות ה באות.
התוצאה היחידה של הבחירות:
קביעת יחסי הכוחות במועצת ההסתדרות,
בוועד הפועל ושאר המוסדות, בהן מסכים
הרוב ההסתדרותי של העבודה, המהווה
רק 58 אחתים מכלל המצביעים, לשתף
את יתרת 42 האחוזים המרכיבים את שאר
הסיעות בהסתדרות.
שיטת הכנת הוועידה היתד, פשוטה: ה מערך
הגיש הצעות מנוסחות ברשלנות,
כשרובן מועתק מהחלטות הוועידה ה־, 11
שאיש לא טרח לעיין בהן מאז הוחלטו
ונידפסו בספר עבה. הליכוד הגיש הס תייגויות
שהוגשו כבר בוועידה ה־ . 11 כל
אחד משני הצדדים ידע שלא ישכנע את
הצד השני. הסיעות הקטנות רשמו את
הצעותיהן, לצורך הפעלת מכונת ההצבעה
בוועידה עצמה. מליאת הוועידה התכנסה
בקצב רצחני, הורידה בזו אחר זו את ההם־
תייגויות וכל הצעות־ר,שינוי לנוסח הרוב.

ההצעה שהוגנגה -נפסלה.

(המשך בעמוד ) 21

העולם הזה 1906

המדינה עסקה במשבר המגשרת׳ ודיין עסק בהתמקחות עד ספרו

איך להצליח בעסקים, להנשך

לנדליצד־ ולהישאר באותו זמן
*וא יצא מדעתו •..הוא השתגע...
/ /ן |איזה סכומים שהוא דו ר ש! ימי
משלם היום סכומים כאלה 1״
אלכסנדר גראל, בעליה ומנהלה של
הוצאת־הספרים הצרפתית הגדולה אשט
ואחד מגדולי המד׳׳לים של אירופה, היה
ניסער כולו. מה שהוציאו בי׳מעס מעורו
היה דרישה לתשלום שכר־סופרים, מה גבוהים
ביו תר שנדר שו אי-פעם על-ידי
סופר כלשהו למפרע, עוד קודם שכתב
אפילו שורה אחת של סיפרו.
עד כה ניראה היה כי בעל השיא
בתביעות לשכר־סופרים מופרז בעולם ה-
סיפרות הוא הסופר היהודי-אמריקאי נורמן
(הערומים והמתים) מיילר 51 מיילר,
שהכנסותיו מספריו מגיעות ל־ 250 אלף לגרוף עומד
בממוצע, לשנה דולר
כחצי מיליון דולר מהצלחת סיפרו האחרון,
מדילין, על חייה של מרילין מונרו.
רק לפני שבועות מיספר הגיע מיילר
לשיא נוסף. הוא חתם הסבם עם הוצאת-
ספרים אמריקאית, לפיו יקבל סכום עגול
של מיליון דו לר על כתיבת סאגה אודות
״מישפחה מתקופת ההיסטוריה הקדומה ועד
לחיים בעתיד, בעידן החלליות.״ זהו ה
משה
דיין אוהב כסף, והרבה. זוהי הסיבה
שאינו מדקדק כל־כך בחוקי מס־ההבנסה
או בתקנות־המטבע החלות על אזרחי ה מדינה,
ובלבד שיצבור מה שיותר כסף.
לשם כך הוא מוכר עתיקות בסכומים
גבוהים בהרבה משוויין, על־ידי צירוף
חתימתו. לשם כך הוא תובע מעיתונאים
ומצלמי־טלוויזיה זרים סכומים בעלי חמש
ספרות !תמורת הזכות לצלמו או להאיינו.
כתוצאה מכך הפך משה דיין, החקלאי
מנהלל, המופיע תמיד ברישול, בחולצה
זולה פתוחת־צווארון ובהיטלמאכר לראשו,
לבעליו של הון לא מבוטל. אלא שכל
מה שהצליח דיין לצבור בחשבונות־הבנ־קים
שלו, בעיקר בשש השנים האחרונות,
אינו עונה על צרכיו. דיין שואף להיות
מיליונר.
החודש ניראה היה כי חלומו זה של
דיין עומד על סף מימושו.
אין זה מן הנמנע כי האפשרות שניפתחה
בפני משה דיין להפוך למיליונר תוך שנה
אחת, מילאה תפקיד מכריע בהחלטתו
(ממנה חזר בו בינתיים) — הבלתי-מובנת
לרבים ממעריציו — שלא להצטרף לממש לה
החדשה שתקים גולדה מאיר, ולא

ניראו אז כסכום אדיר אפילו לגבי משה
דיין. אולם ערך הכסף יו ר ד משנה לשנה,
ומה שניראה תחילה לדיין כעיסקה כדאית
הפך במהרה בעיניו לעניין שריווחיותו
מפוקפקת. לא ברור מה קרה אז בדיוק,
אך אחרי שמאה אלף הלירות היו מונחות
בבנק משך כשנה ואף נשאו ריבי ת יפה,
החליט דיין כי אינו מעוניין לכתוב את
הספר שעבורו כבר קיבל את המיקדמה.
עשרת־אלפי הלידות הוחזרו לויידנפלד.
זיכרונות למרבה במחיר
ך* ינתיים חלפו שש שנים טובות.
1מה שלא רצה לעשות משה דיין, לא
התביישה לעשות גולדה מאיר. עוד -היא
מכהנת בתפקיד ראש־הממשלה, נענתה ל הצעה
של הוצאת ויידנפלד, מכרה להוצאה
את זיכרונותיה עוד קודם שהחלה כותבת
אף שורה אחת מהם. היא אף קיבלה
מהוצאת ויידנפלד מיקדמה שמנה בסכום
של 100 אלף דולר, כדי להבטיח את
עתידה לעת זיקנה, כאשר יגיע היום בו

וכי הוא שו מר להוצאת ויידנפלד וניקולסון
את זכות הראשונים לרכוש את הזיכרונות
שטרם נכתבו, בזכות אותה עיסקה שלא
יצאה אל הפועל בשנת .1967
פרט קטן: תמורת הזיכרונות, אותם
מוכן דיין לכתוב תוך שנה אחת, הוא
מבקש את הסכום הפעוט של חצי מיליון
דולר כשכר־סופרים. ההצעה נראתה ל-
ויידנפלד כסבירה. הוא היה בטוח ומשוכנע
בהצלחה המיסחרית המסחררת הצפוייה ל-
זיכרונותיו של משה דיין. אומנם, חצי
מיליון דולר ( שני מיליון ומאה !אלף לירות
ישראליות לפי השער הרשמי) אינם סכום
המקובל כתשלום שכר-סופרים אפילו ל גדולים
שבסופרי העולם, ואכן הוא לא
היה מוכן להוציא סכום זה בעצמו, אבל
הניח שניתן יהיה לגייס את הכסף למטרה
חגיגית זו.
להוצאות־פנתה ויידנפלד הוצאת
הספרים
הגדולות ברחבי העולם, הודי עה
כי בידה האופציה לרכישת זכדונותיו
של דיין, והתעניינה לדעת אם הן מעוניינות
לרכוש את הזכויות להפצת ספר־הזיכרוגות
בארצותיהן, תמורת מיקדמה, כמובן.
בינתיים הודלף הסיפור לעיתונות ה־

\ בתפ קי ד שר־ ה בי ט חון
סכום הגדול ביותר ששולם עד כה עבור
יצירה ספרותית.
למשך זמן־מה קודם שנודע על החוזה
שחתם מיילר, הי .1זה סופר ישראלי שאיים
על השיא של מיי ל ר:
שר־הביטחון משה דיין, שתבע סכום
של חצי מילדון דולר תמורת הזכות לפרסם
את זיכרונותיו.
אפשר היה לספר את הפרשה כאפיזודה
פיקאנטית, לולא התרחשה בעיצומו של
המשבר הממשלתי בישראל, ולולא היו לה,
ללא־ספק, השלכות מרחיקות-לכת על מה לכיו
של שר-יהביטזזון ׳בשבועיים האחרונים.

__דיין רוצה
להיות מיליונר
^ ין זח סוד כי אחת מחולשותיו ה ר
! רבות של שר־הביטחון היא וחסו לכסף.

לכהן עוד כשר־ד,ביטחון.
תחילתה של הפרשה עוד בשנת , 1967
זמן קצר אחרי מילחמת ששת־הימים. משה
דיין היה אז בשיא תהילתו ויוקרתו, הפך
בעיני העולם בולו לגיבורה ומנצחה של
המילחמה עליה ניתלה ברגע האחרון.
היה זה המו״ל היהודי הבריטי הנודע,
סר ג׳ורג׳ ויידנפלד, מהוצאת הספרים ה בריטית
ויידנפלד וניקולסון, שהגה אז את
הרעיון להוציא לאור ספר על המילחמה
מאת משה דיין, בדומה לספר שכתב דיין
על מיבצע-קדש ב־.1956
המתווך בעיסקה בין ויידנפלד לבין משה
דיין היה אז עורך מעריב אריה (״צ׳יק״)
דיסנצ׳יק, שהביא לדיין את הצעתו של
ויידנפלד, הודיע לויידנפלד על הסכמתו
של דיין, ומסר לדיין צ׳ק על סכום של
עשרת אלפים לירות שטרלינג (כמאה אלף
ל״י) ,כמיקדמה על חשבון הספר שיכתוב.
מאה אלף הלירות שקיבל דיין במיקדמה

תיאלץ לפרוש מכס ראש־זד,ממשלה.
איש לא שמע על בך שגולדה, שהת עשרה
לפתע בסכום של כחצי-מיליון ל״י,
תרמה משהו מסכום זה למילווה־המילחמה
מרצון, למשל. ייתכן שעשתה זאת. אבל
אם קרה, נעשה הדבר בצינעה רבה, מבלי
שלציבור ייוודע על כך.
היתד, זו הדוגמא האישית של גולדה
מאיר, או סיבה אחרת, בלתי־ברורה ! על־כל־פנים,
בעקבות מילחמת יום־הכיפורים
הגיע גם משה דיין למסקנה שהוא רוצה
למכור את זיכרונותיו. אומנם, הוא טרם
התפנה לכתוב אותם, אבל ניראה כי הוא
היה זקוק לכסף באופן דחוף. לכן, בעודו
מכהן בשר״הביטתון, בין פגישה עם קיסיג־ג׳ר
לבין תיכנון התעצמותו של צד,״ל,
מצא שר-ד,ביטחון די זמן לעסוק גם ב !
עסקיו
הפרטיים.
באמצעות מתווך הבהיר למר ויידנפלד
כי הוא מוכן להוציא לאור את זיכרונותיו,

ישראלית, בצורה מסולפת. פורסם כי הוצ את
ויידנפלד היא שפנתה אל דיין והציעה
לו כחצי־מיליון דולר תמורת זיכרונותיו,
בעוד שלמעשה היה זה דיין שתבע סכום
זה, ואילו הוצאת ויידנפלד וניקולסרן ה לונדונית
עדיין לא הצליחה לגייס את
הסכום הדרוש.
בין שאר המו״לים בעלי-השם אליהם פנ תה
הוצאת ויידנפלד, היה גם המו״ל ה צרפתי
אלכסנדר גראל, בעל הוצאת אש ט.
אשט היא הוצאה שלרשותה אלפי קיוסקים
וחנויות למימכר־ספרים בב ל רחבי צרפת.
כל ספר המוצא על-ידה לאור בשפה ה צרפתית,
הצלחתו המסחרית מובטחת כמעט
מראש. כאשר הוצע לגראל לשלם דמי-
קדימה למפרע תמורת הזכות לפרסם את
זיכרונות דיין בצרפתית, כדי שויידנפלד
יוכל לאסוף את הסכום הדרוש לקניית ה זכויות
הכלל-עולמיות, גילה התעניינות
(המשך בעמוד ) 26

שוס יוחד

ך* רדז 1מפעמת בליבם של אויבי
1 1ניכסון — שמא ייאלץ להתפטר.
אין זו שגיאת־דפוס. האנשים היחידים,
המקווים שהנשיא ריצ׳ אדד ביכסיוך יישאר
על כסאו עד גמר תקופת־ההונתו, הם אוי ביו
מהמיפלגה הדמוקרטית, התובעים את
הדחתו בקולי־קולות. ו אין איש המתפלל

צים יבחדחתו. גם מבחינה זו דומה ״האיש
הקטן״ האמריקאי לעמיתו הישראלי.
אולם בניגוד לישראלי, רגיש האמריקאי
לעניין. אחד: תשלום מיסיס.
והנה נסתבר שהנשיא הוא רמאי-מיסים
מופלג — למרות הצהרתו המוחצת :״אי נני
נוכל למרות שהוא מקבל את אחת
המשכורות הגבוהות במדינה, וצבר רכוש
של מיליוני דולארים, הוא שילם פחות
מיסים מפועל מיקצועי. כדי להיפטר מן
הצורך לשלם, נקט בתכסיס מחוכם: הוא
״סכר״ למדינה את ארכיוך ד•,ניירות שלו
מתקופת היותו סגן־נשיא. את המחיר ה־די
מיוני ׳שקבע — כימעט - 3מיליון ל״י —
ניכה מן המיסים שהיד, חייב לשלם.
תוך כדי בייחוד הסתבר שהנשיא רכש
כמד, אחוזות פרטיות רביות־ערך בנסיבות
מיסתוריות ,׳ושלקח מיליוני דוילארים מ תקציב
המדינה כדי ולהרחיב את הבניי נים,
כביכול ״מטעמי ביטחון״ — תכסיס
המקובל גם אצל שרי־ישראל, אם־גם ב ממדים
צנועים יותר.

רזהזהסי*

מלך בשר ודם
? ץוחד ישראלי שהיו לו עסקים פור־
^ חים באדיס־־אבבה, הגדיר את ד,מיש-
טר האתיופי בפשטות רב ה :״זהו אותו
מישסר כמו בישראל, רק הפוך. הקיסר
בוחר בממשלה, הממשלה בוחרת את הכנ סת,
הכנסת בוחרת את העם.״
כך זד, היה — עד החודש. ימי־הזוהר
נגוס־נגוסטי (נוגש של
ד,יילד, סלאסי,
י,נוגשים — יאו מלך־המלכים) של את יופיה,
גור־אריד,־יהודה, חלפו ללא שוב.
היו שהישוו !את דרכו של קיסר חבש
לחייו חבי־חתהפוכות של דויד המלך.
ההתחלה היתד, אפלה במיקצת, כימו זו
של דוי ד המקורי. ראס (ראש — נסיך)
תאפארי מאקונן נו לד ב־ ,1891 כנצר -שיל
בית־מלוכה, נינו של היילה מלכות ,׳מלך
שו ע* .אביו היה חייל ודיפלומט מצטיין.
הוא עצמו התחנך בבית־הספר של המיס יון
הצרפתי.
הוא היה בן ,25 כאשר הודח משילטונו
קיסר חבש, יאזו. דודתו של המודח, זאו־תאפארי
דיטו,
הומלכה הקיסרית. ראס
נתמנה לעוצר, ליורש־עצר ולראס-הרא-
סים.
בכך רק החל מאבקו. היד, עליו לנהל
מילחמת־אזרחים נגד הקיסר המודח, אביו.
כאשר ניצח, בקרב ליד עיירה הנושאת
את השם העברי מגדלה, כלא תאפארי את
קרובו המרדני. נותר לו לטפל בדודניתיו

דדח?וסדני הדמוקרטים אחד
ך 4שכוע הודיע
| 1החשובים ביותר בבית־הנבחרים, ויל כוד
מילם• ,שהוא !מכין פצצה.
מילס, יו״ר הוועדה לענייני: מיסוי, כינס
את העיתונאים וסיפר להם שהוא עומד
לסיים את הדו״ח על חקירת ענייני המיסים
של הנשיא. הוא רמז שיהיה זד, דו״ח
״קטלני״ .כיימעט בעצב הוסיף :״אני מר גיש
שפירסום הדו״ח יביא את הנשיא
להתפטרות.״
הדמוקרטים, הרוצים בהמשך כהונתו של רוצים היו
נשיא מושחת וחסר־אונים,
.בוודאי למנוע שואה זו. אך כיצד יוכלו
לבלום את הגלגלים — בייחוד כשהגלגלים
עומדים ׳לרמוס את האיש העומד בראש
הסיפלגה היריבה ו

* השפה העיקרית באתיופיה, אמהאוית,
היא שפה שמית, ומליס רבות בה דומות
מאד לעברית.

ננתוו

זה נפוץ עתה ברחבי מקשט ארצות־חברית,
את דשי־המעיליס של האזרחים. הנזילים
אומרות הדחה עם כבוד״ ,פארנדיה על
סיסמתו המפורסמת של ניכסון בעת בחי רתו
:״שלום עם כבוד״ (בוויאט־נאם).

הקיסרות. הוא כלא גם את האשד, וכאשר 1
ב־ ,1930 ירבו השמועות כי ידו -של ראם תאו
השאפתני היתד, בדבר. הוא המליך את עצמי בק
בכך עבר השלב של הנסיך חורש־המזימות, ז
שלב המנהיג הלאומי הטראגי.
!בסוף , 1935 פלשו!האיטלקים לאתיופיה, והגיעו
כמה ׳חודשים לאדים־אבבה הבירה. הם שמו קץ לזו
אותה ש!ל המדינה •האפריקאית הידידה שלא נ
מעולם בי רי אימפריה זרה. ד,יילד, סלאסי נדד לאיר
הופיע בפני מליאת חבר־ד,לאומים בז׳נבה וזייעזע
מצפון העולם ,׳שעמד מנגד -ולא עשה ד בר לשיר
הארץ האפריקאית המותקפת. היתר, זו מעין פת
למסע האלימות של המדינות הפאשיסטיות, ולחו
האונים ישל יריביהן, שהגיעו לשיאם הנורא בש
היהודית.
ד,יילד ,׳סלאסי עצמו יחזר לארצו בתרועת־ניצ;
בעזרת הצבא הבריטי, יחיידות־הגרילד, של צ׳׳אז

:בכליל ייש להופמן זיקה ׳מוזרה ליתוחכיד : .לפני ע
שינים נאסר שם, בעוון הברחת נשק. לפני־כן ד״
לגרמניה המערבית מן דמיזריח הקומוניסטי, יר ש בי

פירר הופמן כארמון
שפס

וגא׳ ספיג

460210

4 0צרה היא שכימעט אי־אפשר עוד
( 1להימנע מלסגור את המלכודת ישבה
יושב הנשיא.
טחנות ווטרגייט ׳ממשיכות לטחון, וב מצטברת
כמות אדירה שיל הומר הדרגה מרשיע. יכל עוזרי הנשיא עומדים למיש־פט,
וכאשר ינסו להציל את עצמם ותחילו,
ללא ספק, להרשיע את נשיאם.
אולם הסכנה העיקרית אורבת לנשיא
מכיוון אחר לגמרי.
כל אזרה אמריקאי, כמו עמיתו הישרא לי,
בטוח שהשילטון הוא מושחת, ואינו
מתרגש יותר מדי. אפילו הפרטים הנור אים
ביו תר שיל פרשת ווטרגייט, המסמרים
שיער, לא הביאו אותו להאמין בצורך
להדיח את ניכסון. סיקרי דעודהקהל הו כיחו
שמרבית האזרחים מאמינים כי ביב־סון
שותף לפישעי ווטרגייט, אך אינם רו

אריה
בלי שיניים

פ לוג ת ה

להתפטרותו המהירה יותר מחבריו הנאמ נים׳
אנשי המיפלגה הרפובליקאיח.
יש בכך הגיון פוליטי, שהוא עקום ב אמריקה
ממש במו בישראל. אם יישאר
ניכסון בבות הלבן, הוא יהיה הסר־אונים.
אין לו הכוח לכפות ד בר על הקונגרס.
הדמוקרטים יוכלו לנאום נגד השחיתות
וההסתאבות עד ליום האחרון לפני הבחי רות.
המועמד הדמוקרטי בבחירות הבאות
— מן הסתם טד קנדי — יוכל לרכב אל
הניצחון על הסוס של פרשת ווטרגייט.
ב מי קוד זה, ימוגרו רבים מן המועמדים
שייערכו בסוף
הרפובליקאיים בבחירות
,* 1974 ומועמד הפיפלגה לנשיאות, בעוד
שנתיים וחצי, יהיה כבול 1בידיו וברגליו.
אם יפול הנשיא לפני כן, ישתנה הכל :
הנשיא החדש, ג׳ריאלד פורר, הוא נקי-
כפיים, וינחיל פופולריות חדשה למיפלג-
תו. לדמוקרטים המסוכסכים לא יהיה: מה
לומר בבחירות. פרשת ווטרגייט, כמו פר שת
המחדל בישראל, תישכח במהרה.

* בהן ייבחרו חברי בית־הנבחרים, שליש
מחברי הסינאט וחלק ממושלי וזחדינות.

קיסר היילה סלאמי

ך* מנהיג כעל השפם ניצב מול מע ן
\ ריציו. עיני הצעירים נוצצות בהער צה
.״מי ה אדיב ד׳ הוא צועק .״הבולש הצעירים צורחים ביקים
ובעלי־ההון!״
והצעירות.
אין זה סרט מחיי גרמניה הנאצית, או
מראשית דרכו של היטלר.
זד, קורה. במציאות, בגרמניה של ימינו,
בעיר שהיתה פעם בירת התנועה הנא צית
ומולדת חוקי־הגזע: נירנברג.
למנהיג יש שפם, מגפיים, כובע־מיצחיד,
אבל שמו אינו אדולף, אלא קארל־היינץ
הופמן.

נערת הופמן ודגל התנועה
צלב
היטלר אדולף
היד,
האגדה, לפי צבעי( .למעשה היה היטלר צייר כו־ ,
של, שעבד רק לפעמים בצבעות ).הופמן,
ב־לעומת
זאת, הוא נראפיקאי, שעסק
צי׳וד-שלטים. תחילה לבדו, לאחר־מכן כ קבלן,
המע&יק עשרה פועלים תורניים
בציוד השלטי*.

פדוגת־הסער של ז
רובים צ׳ו

אורד וינגייט ויחידת־קחמנדו שברית מארץ־
ישראל, הומלך הנגוס שוב בארצו, והרוד נות
האישית שלו נמשכה, כאילו לא קרה
דפר. הכבישים ומ״פעלי־הפיתוח, שיבנו ה איטלקים,
הוזנחו והתפרקו בהדרגה.
׳מכיוון שהאתיופים הם שונאים מסור תיים
של הערבים, היה היילה סילאסי מאו שר
לארח אצלו ישראלים, ואלה פשטו
בכל מערכות ההשכלה, המשק
של ארצו. הודות להם גם הוכשל המרד
בארצו :
הראשון של שואפי־הריפורמד,
קלט את הידיעה כאשר אלהוטאי שהה הנגוס בחו״ל, וישראלים דאגו להע ביר
את הידיעה.
אבל הנגוס היה כפוי־תודה. הוא נכנע
ללחץ הערבי, אם יכי באי־רצון בולט, כדי
לשמור על עמדתו בקהיליה האפריקאית.

ציון וחח״רים
^ יידם אפילו הקיסר הקשוח, בעל
קומת־הננס, לא יכול היה לעמוד
לאורך ימים מול סוחוית־הקידמה. השבוע
הגיע הסוף.
למזלו הרב, לא יבא הדבר במהפכה ע קד
בה־מדם, והוא לא שילם עבורה בחייו.
׳מרד החיילים פרץ באריתריאה, האיזור
המוסלמי שהיה שייך לאיטליה, ושצורף
לאתיופיה אחרי מילחמת־העולם. החיילים
דר שו תוספת שכר. החיילים בבירה הצטר פו
למרד, כלאו את הקצינים, חסמו את
הדרכים. חיש מהר לא הסתפקו עוד ב כסף,
תבעו ריפורמות. הקיסר נכנע, מינה
ממשלה חדישה, בראשיות חבר אחר של
מישפחת׳ו.
כאשר נתברר שהקיסר הוא חסר־אונים,
התקוממו גם האגודות המיקצועיות הזעי רות,
בעלות 85 אלף החברים. כמו החיי ס
.200 שוב
לים, תבעו גם הן ׳תוספת של ־/
נכנע הקיסר, ומזכיר ההסתדרות, הנושא
את השם העברי ציון תאקי, הכריז :״יש
איחוד ׳יבבות.״
כך נסתיים העניין בכי־טוב. הקיסר נש אר
על כיסאו, הצבא חזר למחנות, השבי שהצליחה

הכלליות הופסקה, אחרי
במידה מפליואה.
אולם שילטון־היחיד של גור־אריה־יר,ו דה
בן ה־ 83 הלך לעולמו.

פ^עירומים וגד הנשיא
ך• מונים

זעו־ צו עד ת שוב
מרזח וחכר מעיריית נירגברג ארמון בן
400 ישנה, שהפך למיפקדת מתנועה.
התנועה מורכבת ממיספר קטן, בלתי־

ידוע, של אוהדים .״גם ישו, היטלר ומוח־מד
התחילו בראש קבוצה קטנה,״ מתנצל
צייר־השלטים המשופם .״אבל אנחנו ׳תנו עת
העתיד.״
איזה ע תי די להופמן יש מושגים מטוש טשים,
המועתקים בגלוי מן התנועה ה נאצית.
צריכים להילחם בבולשביקים ד
בבעלי־ההון (את היהודים אין הוא מזכיר,
לפי־שעיה ).צריכים לפזר את הפרלמנט
ואת המיפלגות הרקובות. צריכים להקים
ממשילה של מומחים. ולהקים מחדש, כמו בן,
את הוורימ׳אכט הנהדר.
אמנם,
הוורמאכט הוא הדוגמה לכל.
הופמן לא הספיק לשרת בו. אבל אנשיו
נושאים נשק של הוורמאכט (שעליו הוצא
להופמן ר שיון כחוק, בתוקף היותו ״אספן
נישק״ ).אלה הם הרובים הידועים בצד,״ל
בשם ״רובים צ׳כיים״ .הם חובשים כובעי־פלדה
של הוורמאכט. פעם בשבוע, ביום
בקרב
ד אחרי־הצהריים, הם מתאמנים
פנים־אל־פנים, הסתערות, ושאר מיקצועות
שיהיו דרושים בשעת-האפס.
גם דגל יש. לא צלב־הקירס, אלא מין
צלב חדש, המורכב מארבעה ראשי־חיצים,

שומו ההינו

!מן כמיסדד

ך * אבזהר צי ני? שילטונות גרמניה
1 1אינם מתייחסים ברצינות להובי של
ד,״סרן״ ,כפי שהיופמן מכנה את עצמו.
ואכן, לדעת ׳מומחים אין הנוער הגרמני
מתעניין כלל בעבר הנאצי — לטוב או
לרע. כאשר הופיע השבוע ירחון חדש,
המוקדש כולו לתיאור התקופה הנאצית
בציורה עממית (בתוספת תקליטים המנצי חים
את קולות התקופה, נאומיה וזעקות-
ההייל שלה) ,הודיעו המו״לים שהם מת כוונים
בעיקר לשיכבת־הביניים של בני
.30—50 הזקנים פוחדים להיזכר בתקופה
זיו, ואילו הצעירים אינם מתעניינים בה
כלל.
בינתיים, טוען נציג עיריית נירנברג,
משרת הופמן מטרה מועילה. הוא שומר
על הארמון חיפה שהיה עלול, אחרת,
לסבול מהזנחה.

׳המתינו בסבלנות בלילה.
נשמעה הקריאה :״הנה הם

1 1לפתע
באים ! ״
האנשים התרוממו על בהונות הרגליים.
הם לא אוכזביו. ב שביל הצר הופיעו לפתע
כ־ 300 גברים ונשים, סולם עירומים כב יום
היוולדם, ועברו על פני הצופים ברי צה
מטורפת.
מדו ע? לשם מה? איש לא ידע להסביר
בדיוק.
זה היד, סטריק — אחד מרבים שנערכו
השבוע באוניברסיטאות ברחבי ארצות-
הברית.

במקום נצצ1ת
מה זה
שתת התקו
״דוק״,

ףאהד אינו יודע בדיוק
\ 1״סטריק״ .זוהי מולה חדשה,
ווסף למילים החדשות הרבות של
פה, שקשה להסבירן, כגון ״היפי״,
״ביט״ ,״פופ״ ו״היי״.
^ 5711£הוא קו ארוך,
לפי המילון,
צר ובלתי־ישר — סטריק של ברק או
צבע, למשל. לפי פיירוש נוסף, זוהי תנועה
מהירה — שוב, כמו ברק.
הסטריק המודרני נולד כתעלול אוני ברסיטאי.
פעם היו הסטודנטים בארצות-
הברית עורכים בהזדמנויות חגיגיות ״פשי-
טת״תחתונים״ — פשיטות של הגברים ב־חדרי־ר,מגורים
של הבחורות, כדי ללכוד
חזיות ותחתונים כשלל. תעלולים אלה
נעלמו בתקופת התנועה הסוציאלית הגדו לה
למען הפושים, ותנועת־ההתנגדות ל־מיליחמת
ויאט־נאם. הסטודנטים נעשו רצי ניים
יותר, עסקו בהפגנות, תגועות־מרי
ופצצות.
הגל הרציני עבר עתה, והיה צורך
בביטוי הדש למרץ המרדני והאנטי־מימס־די.
חסטרייק מהווה את התשובה.
הוא נולד בתעלול בלתי-פוליטי, כבי כול.
אך השבוע הודיעה ועדה זמנית של
״סטריק למען הדחה״ ,כי אלף סטודנטים
וסטודנטיות עירומים ירוצו סביב הבית
הלבן, כדי לתבוע את התפטרות הנשיא.
הידיעה הוכחשה למחרת היום, הוסברה
בתעלול־על־גבי־תעלול. אך האופי האנטי-
מימסדי של ריצודהעירום, המפר את ה־
.מקובלות הבורגניים, בתר. בעיר אחת
כבר התערבה המישטרה, גרמה למהומה
והפעילה גאז מדמיע.

התפשטות האופנה כשריפת־קוצים. ב רחבי
המדינה, ומשם לאירופה, מביאה סיבות אחר
את הפרופסורים לחיפוש
עמוקות יותר. כרגיל, מייד נמצאו פסי כולוגים
וסוציולוגים שנתנו הסברים עמו קים.
אנשים חכמים יו תר פשוט הסתכלו
ונהנו. כפי ׳שעשה נ שיא מיכללת סווים־
סרייאר, כאשר עברו על פני ביתו 50
נערות עירומות. הוא ימחא כף.
במיכללת ג׳ורג׳יה השתתפו 1000 סטו דנטים
בסטריק, שמשך אליו 20 אלף צו פים
.״הלוואי שהיה לי אומץ־הלב להצט*
ירף אליהם,״ אמרה צופה זקנה .״הם נראים
כאילו הם נהנים!״
של סכסאס
ב״איזוד התנ״ך״ האדוק
השתתפו בססדיק 200 סטודנטים, ורקדו
בעירום לפי מוסיקת רוק, להנאת 2000
צופים. מעל לאוניברסיטת אילינוי קפצו
ארבעה צנחני־עירום, כשהם לבושים ב קסדות
ומגפיים בלבד, בסטריק המוצנח
הראשון 6000 .צופים מחאו כף. במיכללת
הנשים האריסטוקרטית המפורסמת, וא-
סאר, רצו חמש בחורות בסטריק נהדר, אך
כאשר הבוזיגו בגברים הרצים אחריהם,
מיהרו להתלבש ׳והספיקו להתכסות בעוד
מיועד.

מת* בירושלים?
ך* ינתיים פשטה האופנה לאירופה.
13 גברים עירומים ערכיו סטיריק לרג לי
מיגרל !אייפל בפאריס, כשהם לבושים
בחולצות של מיבללה אמריקאית. ב עיר
!האנגליות השקטה בורנמאות ערכה צעירה
בודדה סטריק ברחוב הראשי. הנערה ה אלמונית,
ביעלת השיער הבלונדי הגולש,
הזעיקה את הצלמים מראש. היא עצמה
הופיעה במעיל-פרווה, מסרה את המעיל
לצלם. ,רצה עורומד ,׳לאורך הרחוב ההו מה,
נעלמה במכונית שהמתינה לה ב־סיימטה
צדדית.
״היא היתה נהדרת!״ התפעל סטיוארט
פוטר, צופה בן .40״זה מג עי ל!״ אמרה
אשה זקנה ושמנה.
׳עכשיו נותרה רק השאלה מתי תגיע
האופנה לי שראל — ומתי ייערך הסטריק
העברי הראשון אחרי 2000 שנה בקמפוס
של האוניברסיטה העברית בירושלים. למ ש
ל :״סטדיק למען פיטורי דיין,״ ברא שות
קצינידהן פייטריה זועמת.

עכשיו יותר מתמיד
7ן ול סג 11ן ^ 1ן נותן את הט

1111/1

ין ךק^^?ך?6ך >0ס! //
מונע נ שירת שער

מחזק את השורשים י
מחרי^ גידול השער

עוד מוצר יוקרה של

3ד 1110/9

שבועון החדשווו מישראלי
״ מעולםמזמ ״׳
ממערכת ומפינחלזע תל־אביב, רחוב קרליבו .12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולפפרם ״מדפוס מחדש״ בע״ם,
מ״א. רח׳ בן־אביגדור מפצח: גד בע״מ • גלופות: צינקוגרפיה
בספי בע״מ• העורך הראשי: אורי אבנרי • ד.פו*ל: העולם הזה בע*מ.

העולם הזה 1906

במדינה
(המשך מעמוד ) 16
סיעת המערך ייצגו בוועידה ראשי המחל-
קות בוועדה המרכזת, מזכירי האיגודים ה מקצועיים
וכמה פוליטרוקים מההתיישבות
העובדת. הבוסים המיפלגתיים האלה, ש ראשם
ותשומת־ליבם בחשבונות האש״ל
שלהם ומועדי שובם לקיבוצים או לבתים
בעיר, לא שמו לב כלל — למשל — לכך
שראשי חברת העובדים הגניבו להצעות
המשעממות של פרק ״משק העובדים״
הצעת־החלטה. שהיתר, מתקבלת בוודאי, על
שינוי מהפכני במיבנה מוסדות המשק
ההסתדרותי.
היה זה נציג סיעת מרי שהזעיק את
נציגי מפ״ם בוועדה המכינה׳ והיפנה את
תשומת־לבם לכך שחבריהם למערך מתכוו נים
להרכיב את מוסדות חברת העובדים
״על־פי יחסי הכוחות המשקיים״ ,כלומר,
ממנהלי הקונצרנים ההסתדרותיים שכולם,
פרט לאחד או שניים, הם חברי הגוש ה־מפא״יי.
מיקרה
דומה אירע בפרק ״החלטות מדי ניות״
,בהן הכניס חבר הוועדה המרכזת,
איש אחדות העבודה נתן אלמוזלינו, את
״מיסמך גלילי״ בהחלטות הוועידה ד,־,12
ובהן כלל גם ״שבועת אימונים״ לממשלה
— לכל ממשלה שתוקם. גם כאן היתה
זו התערבותו של נציג מרי, שהחזירה את
הצעות ההחלטה של הרוב לניסוח מחודש,
אחרי שהחלה תסיסה בשורות סיעתו ב וועידה.
פרק
אחרי פרק נכתבו החלטות הוועידה
ה־ 12 בדרך זו, ובשיטה אחידה. אפילו החל טות
מדיניות ״אקטואליות״ על הפרדת-
כוחות וועידת ג׳נבה, שנועדו להתקבל
במחצית מארס, נוסחו עוד בסוף ינואר
לפי מתכון ממשלתי מוכן מראש.

המשק
דע הבשרים
מחסני הממשלה
מלאים בשר —
שאינו מגיע לצרכן
כמו בסיפורי פוגי — קשה לדעת — אם
לבכות או לצחוק בפרשה הבאה : הכלליות במיסגרת ד,על׳אות־ד,מחירים
האחרונות העלה מישרד המיסחר והתע שייה
את מחירי הבשר הקפוא לדרגה כזו,
שעתה אין ידה של עקרת־בית ממוצעת
משגת לקנותו.
התוצאה: מחסני הממשלה התמלאו ב בשר
קפוא שאיש !אינו קונה אותו, אך
האוניות מוסיפות להביא בשר, לפי הוזיס
שנחתמו עוד קודם. לממשלה לא נותרה
׳ברירה אלא לאחסן -את הבשר בכל מקום-
אי׳חסון פנוי, וכך נאלץ מי שרד המיסחר
והתעשייה לשלם מחירים נפולים ומשו*
לשים ׳עבור ׳אחסנת הבשר.
אבל מחד המשיך הבשר להגיע, ומאידך
הקטינו הצרכנים את קנייתו.
כל שטח־להוריד
את המחיר:
האיחסון התמלא. אוניות עמוסות־בשד

העולם הזה 1906

עומדות וממתינות בנמלים, מצפות עד
שיתפנה מקום־איחסון. כל יום המתנה
כזה עולה למדינה אלפי דולרים. מזה חוד שיים
שהמדינה משלמת יותר ממיליון דולר
,תמורת המתנתן של אוניות עמוסות, ו־דמי־איחסון
גבוהים ביותר.
כל זאת, במקום לעשות את הדבר ה פשוט
ביו ת ר: להוריד את מחירי הבשר
הקפוא.
שכן, כאשר העלתה הממשלה את מחירי
הבשר ל־ 14.5לירות הקילו לסיטונאי,
חישבה, את המחיר כך שהוא כולל יו תר
מלירה רווח. אם תוריד הממשלה את ה מחירים
בארבע לירות הקילו, יקנו האנ שים
ב שר שמחירו יהיה זול יותר, המחס נים
יתרוקנו, והממשלה תחסוך את דמי־האיחסון
ודפי-ה,המתנה.
היא תרוויח פחות על מכירת הבשר, אבל
תוציא פחות על ׳איחסון והמתנה, והעיקר :
הצרכנים יוכלו לקנות ב שר !
ח ד ־ ג די א. היבט נו סף: בחודשים ה אחרונים
חלה ירידה גדולה במחירי הבשר
הקפוא בעולם. למעשה צריכה עתה ה ממשלה
להוריד את מחירי הבשר בארץ,
במקביל לירידת מחירו בעולם, בדיוק כשם
שהעלתה את מחירו במקביל להתייקרות
בעולם. אבל פקידי מ״שרד המסחר וה תעשייה
אינם עושים זאת, מאחר שלדב ריהם,
טרם הגיעו ארצה מי,שלוחי ב שר
במחירים החדשים.
מפני שד,מחסנים
ולמה לא הגיעו י
מלאים ...ולמה המחסנים מלאי ם? מפני
שהמחיר גבוה ...ולמה המחיר גבוה י מפני

בך נקלע הצרכן הישראלי, שאינו מסוגל
לקנות בשר די צורכו במחירים הנוכחיים,
למע׳גל-קסמים נוסח חד־גדי׳א, שניכפה עליו
ללא כל היגיון כלכלי.
נשק שוים 3ז>ו1וה הסודי
האם משתמשים לוחמי-שיחדור
באסקיים בגשר! ישראלי?
התמונה שפורסמה השבוע בכמה משבו־עוני
אירופה נראתה שיגרתית למדי. ב-
מחנו•-,אימונים אי־שם, כך נאמר בכותרת,
מתאמנים לוחמי־שיחרור באסקיים, לק ראת
המאבק המזויין נגד השלטון הספרדי,
המדכא את ארצם.
ארץ־הבאסקים, מולדתן של הכומתות
השחורות, הידועות באירופה בשם ״כוב עים
באסקיים״ ,מחולקת מזה דורות רבים
בין ספרד וצרפת. הצעירים בספרד פתחו
במאבק מזויין, שבמיסגדתו רצחו לאחרונה
את ראש ממשלת ספרד, קאררו בלאנקו,
בהתנקשות נועזת ומתוכננת להפליא.
רק המסתכל הישראלי יכול היה לגלות
פרט מעניין באותה תמונה: כמה מאנשי-
הגרילה מחזיקים בידיהם תת־מיקלעים מ דגם
עוזי, עם קת מתקפלת. אין ספק שגם
כוחות-׳הביטחון הספרדיים שמו לב לעובדה
זו — ויתעניינו לדעת מה מקורה.

אלוף מגן כמילחמה
המילחמה החמישית
אלופים האלוף שדקח
רק עם מותו
הימגרתה דמותו
של האלוף מגן?ציבור
בשעת בוקר מוקדמת ביום הראשון ה שבוע,
צילצל הטלפון במיפקדת האוגדה.
על הקו היתה רינה מגן, אשתו של מפקד
האוגדה, האלוף קלמן מגן. מביתה שב־מעוד!אביב
ביקשה לשוחח עם בעלה.
״הוא עוד ישן,״ אמר לד, נהגו של ה אלוף.

תעיר אותו,״ אמרה לו רינה ,״!תגיד
שאשתו רוצה לדבר איתו.״
היא היתד, מודאגת. לילה קודם לכן,
כששוחחה שיחה שיגירתית עם בעלה, סיפר
לה כי הוא עייף ואיינו חש בטוב.
הנהג צילצל במכשיר הקשר אל קרון
השינה של מפקד האוגדה. לא היתה תשו בה•
הוא ניגש בעצמו והקיש על הדלת.
קרא ,״׳אשתך רוצה לדבר
״׳המפקד,״

רק אחרי שתשובת האלוף בוששה ל בוא.
העז הנהג ונכנס אל הקרון. האלוף
מגן היה שרוע במיטתו ללא רוח חיים.
הוא מת בשנתו משבץ לב.
טכס עצוב. הידיעה עוררה תדהמה
,בצד,״ל ולוא רק בשל העובדה שקלמן מגן,
אחד המפקדים הידועים בצבא, היה חסון,
!בריא וצעיר יחסית 45 כשנודעה הידי עה
בציבור היא עוררה פליאה. האלוף
ששמו הלך לפניו בצה״ל כמעט ולא היד,
מוכר בציבור הרחב. הוא היה רחוק מזר-
קורי הפידסומת שהאירו ללא הרף אלו פים
אחרים.

כתבת ״העולם, הזה״ ,מירה וייג־גרטן.
ששהתה כמיפקדתו של ה אלוף
מגן כמילחמת יום־הכיפורים,
מספרת על קלמן מגן האיש :
״לא בצורה כזאת רציתי לקבל את דרגת
האלוף,״ כתב קלמן מגן לאשתו רינה
באותה שבת שחורה של המילהמה בה
נהרג אלברט (האלוף אברהם מנדלד),
מפקד גיי׳סות־ד,שירמן בסיני.
הידיעה על פגיעת הפגז הישיר בריכבו
של אלברט ניתקבלד, בחדר־המילח׳מה שב בשבוע
באוקטובר,
ב־13 סיני חזית
לאחר
פרוץ המילחמה. הבונקר, שידע כבר
ריגעי־משבר, מתיחות וחרדה רבים מאז
ה־ 6באוקטובר, נאפף צער כבד. פניהם של
הקצינים והחיילים, שהיו חרושים כבר
קי׳מטי־עייפות ומתח, נפלו עוד יותר. המכה
היתד, קשה.
היה זה האלוף (מיל ).עזר וייצמן שהת אושש
ראשון. הוא שלח ידו אל כתפו,
קרע את דרגות־האלוף ;מעל כתפותיו
בתנועה חדד, והשליכן על השולחן, מול
פניו של קלמן מגן.
״קח אותן, הן שלך!״ יאמר בקול תקיף.
מיפתב עצוב. קלמן נשא עיניו ה בהירות
ימעל השולחן והביט בוייצמן. אצב עותיו
נשלחו אל הדרגות שלפניו:ו מי ש שו
אותן כמבלי־משים ,׳אך עיניו הביעו ספק.
לא. לא כך רצה שיקרה הדבר — לא
כתוצאה ישירה ממותו של חברו ומפקדו
האהוב, אלברט.
באותו לילה, לקול רעמי הפגזים ׳וה פצצות
שנחתו סביב, כתב מיכתב ארוך אל
אשתו רינה. באותו מיכתב השיח בפניה
מהירהורי־ליבו, וסיפר על האכזריות שב־מילחמה,
על חוסר־הברירה שבמצב הכללי

ואת ר״גשותיו המעורבים על שהועלה ב דרגה
עקב נפילתו •של אלברט.
״לא •אנחנו יפתחנו במילחמה — ולא
׳אנחנו רצונו בד״״ ׳כתב .״אך אין לנו
ברירה. לא — לא בצורה זו רציתי לקבל
את דרגת האלוף.״
,״יזהו המוכתב העצוב ביו תר שקיבלתי
בימי-חיי,״ סיפרה לי אשתו של קלמן,
רינה .״כשקיבלתי את המוכתב, בכיתי.״
המילחמה השביחה טבסים. קלמן
מגן •עמד לקבל •את דרגת האלוף שלו בטכס
מיוחד, שנקבע לשיבעה ׳באוקטובר. מועד
הטכס נקבע שבועות אחדים עוד קודם
פרוץ מילח׳מת יום־ד,כי,פורים, ובאותו מעמד
עמד הר׳מטכ״ל דויד. אליעזר להכריז ריש־מית
על קלמן מגן, כתופס־מקומו של ה־
,אלוף ׳אברהם מ׳נדלר בתפקיד מפקד הגיי סות
המשוריינים בסיני.
אך ד,־ 6באוקטובר, יום קודם הטכס
המיועד• ,מצא ׳את קלמן מגן ואת הטנ קיסטים
שלו בגמרה הצפונית בסיני, כש הם
מנסים להדוף את הארמייה השלישית.
בשבוע הראשון של המילחמה מונה
קלמן מגן למפקד •גיזרת בל׳וזה. כוחותיו
היו מן הראשונים שגעו דרומה, והתקדמו
למול הגשר שניבנה ׳מעל לתעלה.
ב־ 16 באוקטובר חצה הוא, עם חייליו,
את הגשר — לתוך ׳אפריקה.
׳במהומת המילחמה וברעם הקרבות ניש־פחו
׳כל הטכסים ׳והמעמדים החגיגיים ש נקבעו
על־ידי צד,״ל קודם־ל׳כן. קלמן מגן
— שזו היתד, מיל,חמתו החמישית במיספר
— הוסיף להתקדם בראש •חייליו לתוך
מצריים, באשר המפקדים הכפופים לו
מפצלים זרועות לביתור העיר סואץ• ,אל
הקילומטר ד 101-,ולכיבוש הנמל עדאבייה.
מפקד נעיץ* חייליו של ׳קלמן העריצו
אותו על חריצותו, על דגש־ד,אחריות העז
שהדריך את מעשיו, עקשנותו, צניעותו,
דאגתו האישית לכל אחד מפקודיו, ענוו תנותו.
הדוגמא האישית והסמל שהיווה
עבורם — וביי,חוד אהבוהו על נועם־
הליכותיו.
צניעותו ניכרה הן בהופעתו החיצונית
והן בתנאים בהם בחר לבלות את י ם -
המילח׳מ׳ה. ב עוד שקרוגותיהם של מפקדי־
•אוגדות ׳אחרים, ובעיקר של סגניהם, היו
נוחים ומרווחים — בילה קלמן לילות
רבים מחוץ לקרונו, תחת כיפת השמיים,
עם חייליו.
אף פעם לא ״אני״ .ב־ 29 באוקטובר,
לאחר שקבוצת המתנדבים ׳שלנו, בילתה
את מרבית זמנה בחלוקת ציוד לחיילים
בחזית הדרום, כולל אפריקה, מאז תחילת
המילתמה, עלינו לתל־אביב במטרה לאסוף
פריטי־ציוד חדשים עבור החיילים.
ב שובנו דרומה לקחנו עימנו גם את רינה,
רעייתו של קל׳מן, שביקשה להפתיע את
בעלה. רינה מגן עבדה, מאז תחילת ה-
•מיל׳חמה, כמתנדבת בבית־החולים וזל־השומר,
שם עשתה ומים כלילות בטיפול
בפצועים, ומפיהם היתה מלקטת רסיסי-
ידיעות על שלומו של בעלה. מן הפצועים
למדה גם ׳מתי ישהה האלוף מגן בבלוזה,
מתי הגיע למיתלה — ומתי חצה את הגשר
לאפריקה.
רינה אימצה אל ליבה את העיתון ה יומי,
בו הופיעה תמונתו של קלמן.
״זהו החבר הכי טוב שיש לי בחיים,״
היתד, אומרת ומנשקת את התמונה.
״את יודעת למה אני כל־כך אוהבת
או תו?״ אמרה לי ,״בגלל שהוא כל־כך
צנו ע! בחייך לא תפגשי אדם יו תר צנוע
(המשך בעמוד ) 22

והדירה
חורבן הבית השני
למנג״ל ומיישרז״האוצר 1אברהם -אגמון
ריעות משונות על ד,נידרש ממנו בתוקף
תפקידו! .מקובל לחשוב בי מנב״ל האוצר
!מופקד על שמירת ניבסי האומה והאדרתם,
אך השאלה היא אם גם אגמון רואה זאת

קשריו עם משקיעים זרים הפנו כבר
לשם־דבר, והמתנות שהוא מחלק להם ביד
החבה, מרכוש המדינה, דומות למדי ל־

מנכ״ד אגמון
הנדיב הידוע
מתנות־הפיוס
לליז טיילור.

שמעניק

ריצ׳׳ארד

בארמון

כך, למשל, הי* יזה הוא שנתן •בתנאים
של מתנה !ממש את שטזז מחנה אלוביבירושלים למשקיעים גרמניים (קבוצת
פרנקפורט) ,שהקימו גם את החברה ליש ראל•
,או! ,ספי שהיא קרויה כיום, החברה
הבינלאומית לפיתוח. אגמון היה גם אחד
המועמדים לניהול החברה בא שר יפרו ש
מן האוצר, והתומך בו לתפקיד זה היה
אותו משקיע שקיבל ממנו את מחנה אלנבי
לצורכי בניה.
באמצע שנת 1970 הנה אגמון ר עיון
מבריק. שעם, לפני עשר־עשרים שנה, ניתן
היה לחלק את אדמות מינהל־מקרקעי־המדינה
למקורבים, בתנאי חינם, ופאות
מקורבים־לצלחת באלה הפכו לעשירים,
בזכות דונמים !אחדים של קרקע.
אד ומנים אלד, חלפו, וחיום יש •מבקר־מדינה,
ועיתונות, ופוחדים משערוריות.
בדי לקבל ביום קרקעות הינם צ רי ך להמ ציא
פטנט. והפטנט החדש הוא •מה שקרוי

הבורסה

בלע״-ז ,״סקגד הום אין ישראל,״ או בעב רית
:״בית שני בישראל.״
עיקר התכנית: המדינה תמכור קרקעות
בזול לקבוצות של יהודים מחו״ל שיבנו
באן את ביתם השני. למה ה שני? כי ה ראשון
יו שאר בגולה, אבל !אם יהיה להם
בית שני בארץ, יש גם ׳סיכוי — שי עלו
פעם לארץ.
התירוץ ע בד יפה, ואברהם אגמון הוצב
בראש הוועדה המקציבה קרקעות לבית
השני. אך איש לא טרח לשאול, למשל,
כיצד למנוע את בונה הבית השני ממכירתו
אחרי !גמר הבניה, או כיצד למנוע את
מכירת הקרקע לאחר קבלתה, אגמון ניגש
בהתלהבות להגשמת הרעיון, בהתאם לכלל:
לא השוב איך, העיקר הרבה.
הקבוצה המאושרת הגדולה ביותר היתד,
קבוצת ישראל־קנדה. במה יהודים מקנדה,
בראשותם של סם טייטלבאום, אפרים דאי-
מאן, רי צ׳רד שי ף ומורטון גרום, באו
בשמד, של הסתדרות ציוני-קנדה, והציעו
כי יבנו כי שראל בית שני לכל יהודי קנדה.
בחודש אפריל 1971 קיבלה הקבוצה 850
דונם כין שכונת מחנה דורה שבנתניה
לבין העיר עצמה• .מזה — 450 דונם ל בניית
מלונות וטיילת — כולל שפת הים,
והשאר לבניית דירות.
מדוע לא התחילו בעשרה דונם, מדוע
לא המתינו לראות אם יש בכלל מהעומדים?
ובכן, כי שראל עושים הכל הרבה, ובבת־אחת,
ואגמון ראה לנגד עיניו את גלות
מונטריאול כולה נוהרת אל תוכנית־הב-־ת-
השני שלו.
המציאות, כמובן, היתד- ,שונה. יהודי
קנדה לא נלהבו כלל לבנות להם בית, לא
שני גם לא ר א שון בנתניה. היוזמים נו תרו
עומדים עם 850-דונם, ללא כטף הדרוש
למי!מוש הבנייה.
לפני ימים -אחדים הגיע לסיומו שלב א׳ :
איש־העסקים היהודי !ממונטריאול, אל
לאטנר, קנה את תובנית־הבית-השני ב־4
מיליון דולר: מזה 2מיליון דו לר במקום,
תמורת קבלת 450 דונם לבנייה מיידית של
דירות, ו עו ד 2מיליון דו לר שהוא אמור
לשלם כשיקבל את שאר 400 הדונם.
לאטנר הוא בעל הברות כניה גדולות
גוייוין
בה היא שהעיקרית בקנדה,
קונסראקשן בילדינג. הוא עומד לבנות
על השטח דירו ת רגילות. אם ימכור 3
מתוך בל 10 דירו ת שיבנה, לתושבים
זרים, יקבל מעמד של מפעל מאושר. מה
זה: מעמד של !מפעל מ או ש ר? זהו מצמד
המקנה פ טור !ממס-הכנטד, ל־ 5שנים, ועוד
דחייה להרבה שנים של תשלומי מיסים
אחרים.
ובכן, במקום הבית השני שנחרב סופית
ייבנו בנייני־דירו ת רגילים. הקרקע נמכרה
במחיר המצחיק של 8.4מיליון לירו ת
ל־ 450 דונם, או סך 18.6אלף לירות לדונם
א חד כאשר למעשה, מחירו המיסחרי
של, כל דמ ם כזה גדול פי 10 עד 20 מסכום
זה, בהתאם לחוזי־הבנייה שייערכו עם
הבונים במקום.

תחיית המתים

במשך שנים רבות היתד! ,הברת הירדן
לחקירות בבחינת ברחמינן. החברה נוסדה
לפני שנים רבות, והיא חברה בעלת זכויות
מלאות בבורסה לניירות-ערך בתל־אביב.
הונה המונפק היה בתחילה 1.3מיליון
לירות, לאחר הפסדים -של 840 אלף לירות,
קטן יל־! 446 אלף לירו ת הון וקרנות. בל
רכושה של החברה הוא מניות של חברות
לפידות־נפטא, וכן צ רו ד ומניות בחברת
דלק ( 100 אלף לירו ת נקוב) .כיוון ש שערי
לפידות־יניפסא היו נמוכים מהמחיר בו
הוצאו, הרי למעשה היו מניות הירדן לחקירות
חיות-ילמוזצה בלבד.
אולם, בימים אלה אישרה ר שו ת ניירו ת־מערך
את •תוכניתם של בעלי־המניות ה חדשים
של ההברה, להחייאתה. מסתבר כי
המשקיע האמריקני לו ברנט, ואי ש־העסקים
הירושלמי דוי ד סופר, החליטו
להפוך את הירדן להברה גדולה, כדוגמת
וזברות־ההשקעה של הבנקים.
לו ברנ ט הוא מהנדס לכימיה שעשה את
כספו בחברות לפלסטיקה, המחזיק עכשיו
ג ־ 4ו 1.5ממניות חברת הנפט סטנדאדד

אויל אוף אוהיו, והוא בעל־המניות הפרטי
הגדול ביו תר בחברת־ענק זו. ברנ ט הקים
בעבר מיפעל למיכלי־פלסטיק בירושלים,
שנמכר לכור! ,והוא גם יו עץ למפעלים ה-
׳פטרוכימיים וכן פעיל בוועדות מיקצועיות
של השקעות זרות בישראל.
דוי ד סופר הוא בנו של !פרופסור ל מדעים
!שמיים בירושלים, שהחל לעסוק
לפני כעשר שנים בביטוחים. הוא עשה
חייל בסוכנויות-ביטוח, ובמקביל החל
רוכש מקרקעין (קומת מישרדים שקנה
•לפני שנתיים •במרכז העיר ב־ 100 אלף
,לירות• ,מוערכת היום בארבעה מיליון לי דות)
וכן בעיסקי־יאוויר (הוא השקיע ב הברת
•אוירום, שבידה זיכיון לריסוסי-
עננים) .לפני!כשנה קנה את חברת הביטוח
דומיניון, שהיקף הביטוחים שלה •מגיע
לכדי 1.5מיליון לירות.
•סופר הגה את הרעיון להעביר את עסקיו,
הכוללים גם את הוצאת־ד,ספרים קדם,
למיסגכת חברת־מניות, סדי להעלותם על
בסיס דיוו חי יותר, ולחמוד ממיסים. הוא
החל קונה בשקט את מניות הירדן, כאשר
מות גשיקה
לפני שבועיים, כאשר נודע כי שר-
האוצר פינחס ספיר הסכים לפטור את
היהלומנים מהגשת הצהרות מס״הכנסה,
תמורת נכונותם לתרום 50 מי ליון לי רות
למילווה-מרצון, רעשה הארץ. אפי לו
סיעת הליכוד בכנסת הזדרזה להגיש
הצעה לסדר״היום, לדיון בהסכם המוזר.
שכן, היהלומנים, שמחזור ייצוא ם ה שנתי
עובר אתה־ 1.5מילי ארד לירות,

במדינה
(המשך מעמוד ) 21
רוב האנשים שפוגשים בחיים
מקלמן!
מדברים •הרבה על עצמם — אבל לא הוא !
מקלמן לא תשמעי כיסעט את המילה
:אני• /אף פעם לא יד בר על עצמו. אפילו
כשהוא רוצה להגיד ״אני אוהב,״ הוא אומד
•דק ״אוהב,״ או ״אנחנו •אוהבים,״ אבל אף
•פעם לא ״,אני.״
״אני גם מעריכה אותו על הדוגמא ה-
•אישית שהוא נותן לפקודים שלו,״ סיפרה
רינה •בגעגועים .״אחרי הפסקת־האש קפצו
כל החבר׳ה הביתה ל־ 24 שעות, לראות את
האשה והילדים. אבל !אני — אני ידעתי
שקלמן יבוא הביתה אהרון. עד שאחרון
החבר׳ה שלו ייסע הביתה — הוא לא
יבוא ! ״
הצבא -לפני הכל. רינה מגן היתד,
•איתנו •כאשר נעצרנו באפריקה, לחלק
ציוד לחיילים באוגדה של אריק שרון
ובפאיד• .משם, פנו !משאיותינו לעבר ה־גיבעה
עליה •התבצרה חטיבה אחרת. כאשר
תחלו •המשאיות מפלסות דרבן בכבדות
בנתיב החולי שנכבש ׳בגיבעה, הבחנו ב מסוק
שהמריא מעליה.
רינה הביטה אחרי המסוק בעיניים כלות
ואמרה ,״!אולי קלמן בתוכו...״
״זה היה קלמן בתוך ההליקופטר בי שר

יהלומן שכיצד
היהלומן המשלט
אינם מוכרים דוו ק א כמקופחים כיו תר
בין ענפי-המשק. אם ליהלומנים נותנים
פטור מהגשת הצהרות״מס, מדוע יופלו
לרעה ענפי-משק א ח רי ם?
מה שקרה עקב כ ן הוא שכמה יה לומנים
גדולים, ובראשם משה שניצר,
הידועים כתומכי הליכוד, כל העת, קמו
והבהירו דברים לפני סיעת הליכוד. ה תוצאה
המיידית: ההצעה לסדר היום
מתה מות-נשיקה.
ככלות הבל, במקום בו העקרונות וה כסף
מתנגשים, ברור מאליו מי מהם
ינצח.

מחירן היה 23׳אגורות המניה. הצרה היתד,
בי בעלי המניות, מוותיקי ארץ־ישראל, היו
מפוזרים בכל העולם. במשך ארבע שנים
ריכז בי דו הבילות מניות.
יאת הצעד המכריע עשה ;כאשר השתלט
על גוף הקרוי חברה ארץ־ישראלית למכי רות,
שהחזיקה ב־!^ 66 ממניות־היסוד ב ירדן•
,ולכן •בידיה, למעשה, יותר !מ־־260/
מכוח־ההצבעה.
מיניות חברתיהטכירות היו •חלקן (.סל) 20
כידי בנק דיסקונט, והיתר •בידי מיישפחות
ראשי הציונות, כמו מייסד מיפעלי ים־
חטלח גובומייבסקי או מזכירו של וייצמן,
סאקר. אחרי ריכוז־מניות זה, שעלה יפה,
התקשר •סופר עם ברנט, ויהד קנו את
מניות הממשלה בי ר דן — 237 אלף מניות
בנות לירה אחת, ושילמו לירה למנייה.
כעת החזיקו סבר השניים ביו תר ממחצית
!מניות החברה, וניג שו לתוכניות.
בהתאם להצעה שהגישו ליושב־ראש ה רשות
לניירות־ערד, מרדכי נגבי, ינפיקו
סופר וברנט • 1.3מיליון ימניות בנות לירה
אחת• ,ובצמוד להן 1.3מיליון •אעמת־חוב
בנות לירה נושאות ריבית של. ס/ס 10 לא
צמוד, והניתנות להמרה למניות לאחר
עשר ׳שנים• .כן יוכל כל הקונה חבילה ז ו
לשלם גם 20 אגורות תמורת ומת לקנות
בעתיד מנייה של החברה, במחיר שייקבע
עכשיו. שיטה זו, הקרויה נתב־אופציה,
מקובלת מאוד באדה״ב. סופר וברנט יהיו
גם החתמים של ההנפקה. היינו, הם מת חייבים
לקנות את בל המניות ואיעירות־החוב
שאחדים לא יקנו.
מה יעשו בכספים שיגיי סו? ראשית,
ירדן •תקבל גם 370 אלף לירו ת מן הממ שלה,
תמורת מניות לפידות. בכספים אלה,
נוסף לכספי האמיסיה •החדשה, תקנה ה חברה
את חברת דומיניון, את הוצאת
הספרים קדס, ובן מקרקעין השייכים אף
הם לדויד סופר. החכרה גם תיכנס ל שיטתי
הפלסטיק והכימיה, ולשם כך •תיעזר
בנסיוגו של ברנש.
כל הפעולות הללו של סופר-ברנט
נעשות בתיאום ובתמיכה חזקה של בנק
דיטקונט. נראה כי גם בעתיד צפוי שיתוף־
פעולה הדוק כין המת שחזר לתחיה, ל גין
דיסקונט.

רינה מגן כמילחמה*
״הצבא — לפני הכל״
בהגיענו.

לנו !מפקד-החטיבה,
לחזור מיי ד! ״ הורה.
קצין־הקשר גיג ש אל המכשיר• ,נדי להו רות
למסוק לחזור על עיקבותיו! .אך כעבור
דקות אחידות נד בראשו בשלילה .״גברת
מגן,״ אמר ,״בעלך פוקד עלייך להגיע
אליו במכונית.״
״כזה הוא קלמן,״ חייבה רינה .״הצבא
אצלו תמיד ראשון• .הצבא — לפני הכל ! ״
•באותו ערב חגגנו בקרון־המיל!חמה של
קלמן מגן את יום־הולדתו ד,־ ,45 שעמד
לחול, למעשה, רק שבוע לאחר־ימכן. ני צלנו
הזדמנות זו, כי ידענו שייתכן כי לא
נוכל להיות וחד בתאריך המדוייק.
אכלנו ושתינו לחייו של קלמן, לחיי
צה״ל• ,לחיי שיחות־השלום. כל הנוכחים
— ביניהם צ׳יץ, וחיים גורי, הרימו כוסיות
ויסקי. קלימן היה היחיד שהרים יכום של
מרק חם.
-,שכחו לשלוח לי לבן,״ התלוצץ .״•הם
יודעים שאני •אוהב לבן יותר ;ממרק.״
•סיגדימ וסיגריו ת !סבבו את השולחן —
קלמן סירב לקחת .״אף פעם לוא עישנתי,״
התנצל.
תוך •סעודת-יהערב החגיגית סיפר לנו
קלמן על השיחות שהתנהלו באותו יום
•בקילומטר ה־ ,101 ועל המשתתפים בהן.
״!מתי תהיה
וכאשר •הועלתה השאלה :
המיל,תמה הבאה?״ הביע בל אחד !מהנו כחים
את דיעו תיו בנידון. רק קלמן —
החייל־בדם, שחזה כבר מב שרו חמש מ-
מיליחמות ישראל — ישב ושתק. ההא לא
הידבר, ,בדיבורים, אך היכל י ד עו: מעשיו
מדברים בעדו.

״קידאו לו

עם האלוף שליה (צ׳יץ׳) להט.

העולם הזה 1906

דרדנסקי כתפקיד פליט גרמני־ בניו־יורק כ״פסולת״
אולי. ב קרו ב בי שר א ל?
שחקנים דדוווו המחודדת
עול רודוס?
ב־ 24 באוגוסט 1974 יחגוג שמואל רות ־
סקי מלאות 50 שנד׳ על הבמה העברית.
חמישים שנד, בתיאטרון, ואך לפני זמן

רודנסקי כתפקיד ויזנטל

טיפוס קשוח המתעב עיתונאים, אבל ל שמואל מישראל היה ״ידיד אמת, פארטנר
פנטסטי ושותף לכוס־קפה של בוקר ש שתינו
יתד בקרון ;של הכוכב המפורסם,״
כדברי רודנסקי. ידידו תו של לאנקסטר נמ שכה
זמן רב׳ כשהכוכב המפורסם אינו
שוכח לחפש את רודנסקי ממינכן ועד סיני.
במינכן, היה זה בשרודנסקי נאלץ לקטוע
את הופעתו בכנר על הגג דווקא כש־לאנקסטר
הגיע לעיר במיוחד כדי לראותו
במחזמר הנודע. ההצגה היתד׳ בשיא־הצל-
חתה, וכרטיסים נמכרו חודשים מראש. אך
אסון מינכן גרם לשחקן הישראלי הלם
קשח, ורק ׳בעצת ר ב מקומי השתתף בד,
שוב, לאחר שגופות החללים הוטסו ל ישראל.
ההצגה נמשכה ערב נוסף אחד
בלבד, גשבאולם נובח ברט לאנקסטר, וב קהל
שר שרות שוטרי־חרש ואנשי־ביטחון.
לאנקסטר היד. מזו עז ע :״לך הביתה!״
צעק אל השחקן הישראלי ,׳,איך אתה
יכול להופיע על הבמה כשמישטרה שלי מה
יושבת על גבך? ״
שושנים מצפות כמינפן. בזה לא
נסתיימה הפרשה. שמונה חודשים לאחר־מכן
חזר רודנסקי למינכן, להפרטת סרט-
הטלוויזיה פסולת על פי סיפורו של קנת
פרסמן.
״ירדתי אל מוכר הפרחים שליד התיאט רון
בו הופעתי,״ נז כר דודגסקי, שעיניו
מעלות לחלוחית של התרגשות ,״ביקשתי
ז ר פרחים, ואז אמר לי הרו בל, :הלא
שמורות כאן ע בור ך 24 שושנים זה שמונה
חוד שי ם!׳ הוא הוציא מכתב. זה היה
מכתבו של ברט לאנקסטר, שנישלח עם

הפרחים, אך כבר לא ה ש עני במינכן,
ושבו הודה לי על החווייה הנפלאה. שהע ניקה,
לו אותה הצגה.״
כשפרצה מלחמת יום־הכיפורים, היו צי לומי
סרט הטלוויזיה משה בעיצומם, מספר
שמואל רודנסקי. צוות ההסרטה, עם לאנק-
סטר בתפקיד הראשי, גאלץ לעזוב ולהמשיך
בספרד. אחדי שבועיים ירד תי לפיני עם
צוות שחקנים, כדי להופיע לפני חיילים.
ואז אומר לי אחד , :היד כאן מישהו ושאל
על רודנסקי,׳ חיפשתי את המישהו, וזה
ד׳יד׳ לא אתר אלא ברט לאנקסטר, שחזר
לארץ עם צוות המסריטים וכבר לא ד,ירפה
ממני, .זה האיש, זה יתרו שלד,׳ צעק אל
הבמאי. כד קיבלתי את התפקיד, כשברוב
המעמדים אני לצידו של •לאנקסטר.״
בינתיים הוצגו סקורפיו בקולנוע ופסולת
בטלוויזיה. בסרטו השני, שנעשה על־ידי
הטלוויזיה הגרמנית בניו־יורק ובמינכן גם-
יחד, שיחק פליט זקן ו עייף מגרמניה, החי
בניו־יורק, כשאמריקני צעיר ו מריר מת עלל
בו. בתום ההסרטה הגיע צילצול טלפון
מלונדון לישראל :״מחפשים אותך.״
הכנר גי לחז קן. הטלפון הביא את
רודנסקי לתפקידו החדש בסרט אנג ל ד
אמריקני, בעל תקציב ענקי, ובמאי מיק-
רונאלד (הרפתל(1ו ב־צועי
ומפורסם :
פוסידון) נים. בסרט, לפי רב־המכר של
תיק אודסה, הופקד
פרדר״ק פותזיית,
בידי רודנסקי תפקיד אפיזודי אך מרכזי,
תפקידו של שמעון ויזנטאל, צייד־הנאצים
הידוע, החי כיום בווינה.
״תפקיד זה קסם לי מיד כשקראתי את
התסריט, משום שזהו היהודי היחידי המו פיע
בסרט. כשהכרתי אותו פנים אל פנים
היתד׳ לי חודיה. אחרי שעברתי את מח סומי
הסטודנטים היהודיים השומרים עליו
ועל ביתו, הראה לי את ארכיונו, ארכיון
ענק של אלפי פושעים, ובעיקר את התיק
הכחול, התיק הניתעב ביותר׳ יבו כלולים
הנוראים שבפושעים. אחד מאלה הוא אותו
רושמן, אחריו דולק העיתונאי הצעיר
(בסרט, ג׳ון ווייס) המגיע בתוך העלילה
אל ויזנטאל ומקבל ממנו מידע טדוייק
על הפושע הנאצי. אמר לי ויזנסאל, :יודע
אתה, המרכז של אנ שי אודסה היום הוא
לא אחר מאשר גרמניה. רבים מהם משר-
!תים היום כקציגים ר מי־דרג במישטרה׳.
״אני מאושר, באופן אישי, לשחק לצד
שחקנים ענקיים באלה,״ מחייך רודנמקי,
כשהוא מתבונן בתמונת עצמו, מגולח
ודומה להפליא לויזנטאל במציאות.
ואמנם, רשימת השמות ניבבדד׳ למדי
ומבטיחה את הפיכתו של תיק אודסה
לרב־מכר קולנועי כדוגמת עברו הסיפרותי.
לבד ׳ מג׳וז( ק אובוי של חצות) ווייט, מופי עים
בסרט גם מכסימיליאן של בתפקיד
רושמן, ומריה של (אחותו של השחקן)
בתפקיד אימו של העיתונאי החוקר. ובמובן,
שמואל רודנסקי מישראל.

כוככנית כ״על מה עומדת הנכרת״
חזייה נשואה קורצת יותר

תדריך
תל-א 1י ג
על מה עומדת הנכרת (אורלי,
דנמרק) :מצחיקון מבדר בשלושה חלקים :
הראשון מתנהל בין שמלות־המלמלה ו-
מיטות־ד,אפיריון של ממלכת הבורבונים,
בנוסח קארולין שוי ; השני — חתר לי מי
הוויקינגים בסיפור דוגמת מעיין ר,בתולים,
אך בעין עקומה; ואילו השלישי תפור
בסיגנון הקומדיות האילמות של תחילת
המאה. הציר המרכזי זהה בבל שלושה
החלקים: כיצד משיגה האשר, את מבוק שה,
על אפו ועל חמתו של בעלה החוקי,
ומבוקשה הרי סבר ב רו ר לכל.

רושללס

טנגו אחרון כפדיז ( סמדר,
מרלון ברנדו ומריה שניידר,
צרפת) :
כשהיא מחפשת מרפתקאת־מיז מרתקת,
והוא מבכה את שנות חייו היפות ביותר.

היהודי היחיד בסרט

נ>חוח שר
מעמד

ויזנטל כחיים
היהודי השמור בורגה
קצר חנך בהצלחה קאריירד׳ חדשה, הוא
גילה את הקולנוע. גילה במרץ, בתדירות
גבוהה כילד המגלה צעצוע, ומעיקר גילה
את האנשים שבקולנוע — וראוה כי טוב.
קפה עם לאנקסטר. בסקורפיו, סיפור
על אחרוני המרגלים העצמאיים, סירטו של
מייקל ויער (שהוצג בתל־אביב) ,הצליח
להוכיח שברט לאגקסטר הגדול, הוא אולי

העולם הזה 1905

אהבת החיים >פאר׳ מל״א־גיב,
אנגליה) נ מצ חי קון רומנטי.
האוהבים הם שניים, מ מין שו ו
,?,גבר ואשה, ואינם חלילה, ניזקקי-סעד. אלה הם אנ שים
יפים שכולם רוצים להיות במקומם, הם חיים ב מקומות
שכולם חולמים לחיות בהם, ו סיפורי אהבתם
חמוצים־מתוקים-מחייכים, פו טו מיי ם תמיד. ומשום מה,
רק על מ סן הקולנוע זה מתגשם.
השותפים לחינגא זו מדיפים ניחוח של מעמד: הוא
(ג׳ורג׳ סיגל) ,סוכן־ביטוח א מרי קני מבריק, בלונדון, נשוי
הגון מאוד. היא (גלנדה ג׳קסון) — מעצבת אופנה, שאם־
כי אינה נמנית עם גאוני הדור׳ הרי היא מיטיבה לגנוב
רעיונות גאוניים ממתכננים פריסאיי ם ולמכרם לצרכני
ניו-יורק. את בעלה האיטלקי זנחה אי-שם בעבר, ו אין
לה כל פחדים מפני ניסוי רומנ טי ק טן עם אי ש הביטוח
המקסים.
הרומן תוסס, מתפרץ, מתנפץ ומתפוצץ בעקיצות, ב־סטירות-לחי,
ב הומור שופע ובקצת פאתוס (רק קצת).
מוקסמי ם ממראות הנוף, ממראה הגיבורים, מאישיו ת ם
המפולפלת של שניים מן המפולפלים בשחקני-חקולנוע,
ומדו״שיח הקולח במיקצועיות עליונה, כ שאין סי טו אצי ה
מגוחכת שאינה מצחיקה עד הסוף. לדוגמה: התקפות-
שיגרון התוקפות א ת המאהב בגיל-חעמידה ברגע הלא־

ג׳קסון ו,סיגל: שיגרון בגיל העמידה

נכון ביותר, אן, התקפי״שיהוק של מכונית אירופאית, כש נוהג
בה א מרי ק אי הרגיל למהלכים או טו מ טיי ם.
אין כאן כל בשורה חדשה על הטבע האנושי, אבל מי
לעזאזל א מר !שצריך תמיד ללמוד 5הרי מרבה צחוק —
מרבה בריאות.

במדינה דת רודו־הקודש בפעזדר. א
כף ריפאה הדוח הקדושה
סוגדיס ודואביס
בבגייגי האומה
״אני מרגישה שאני מודרכת בכל מעשי
על־ידי רוח־הקודש,״ כיפרה ראשל בתה־ ,28 שהגיעה לארץ משיקגו לפני הצי
שנה .״מאז שהיא מלווה אותי, קיבלתי

הכוהנת־הגדורה קולמן
הבשורה העליונה
לב חדש, רך וגמיש׳ וזאת מתנת־חסד.״
אבל סידור כזה, בשביל רוח־הקודש, זד.
רק פרט קטן. היא יכולה לעשות יותר.
כל מה ש ציי ד לשם ׳כד ההא רק להיות
חבר ב״תנועד. למען רוח־הקודש,״ שערכה
בשבוע שעבר, בבנייני־האונזה בירושלים,
׳את הקונגרס העולמי הראשון שלה.
חווייה ספיריטואלית 4500 .מא מינים,
מחמש יבשות ו־ 40 מדינות, מכל
הצבעים והמינים, מילאו את אולמוית בניי־ני־האונזה
מפזדלפה, כשאת כולם מאהדת
האמונה ברוח־הקודש ובנציגה, ישו איש״
נצרת. שלושה ימי-הכנס מלאו תפילה ו שי רה,
דרשות דתיות ווידויים פומביים, ונד
החינוי מכל — החלפת. חוויות ספיריטו אליות.
אלא
שעם רוח־הקודש יש בעייה אחת.
לא תמיד היא פועלת, וגם זה לא בדיוק
׳ברגע שאתה צריך יאותה. אד מי שמסו גלת
להפעיל אותה יו תר מכל המאמינים
האחרים היא הכוהנת-הגדולה של התנועה,
קתרין קולמן 65 מפנסילסגיה שביארה״ב.
מיסדריחולים• את יכולתה המופלאה
הפגינה הכוהנת־הגדולה מעל במת בנייני־האומה,
שידעה כבר פסטיבלים רבים. היא
׳ניצבה על הבמיה, לבושה סשימלת־מישי
ריחיבת־שרוולים, וריפאה חולים בסיטונות,
כשהיא מזמינה את רוח־׳הקודש לעזרתה.
כך, למשל, טיפלה ׳בגברת אחת קשישה
מפינלנד, הצמודה ליחיגורת־יבטו כבר 15
שינה, ונמאס לה מזה. מגיע-יד קליל, מבט
׳חודר, ותיכף־ומייד החלה הפינלינדיית מק פצת
ומדלגת על הבמה כאיילה צעירה.
״את דואה,״ אמרה לה הכוהנת ,״חיזרי
לפינלנד וספרי בכפרים ובערים כי רוח־הקודש
הקא האמת הכל־יכולה.
״וגם את, שם, בשורה ,20 יכולה להוריד
את החגורה, באותה הזדמנות.״

ברווז-אש
(המשך מעמוד ) 17
שוב בחצר הביזיאנטינית.
עוד לפני שהתכנסה ישיבת מרכז הע בודה,
נקבע כי אחרי סיום הכנס תיערך
ישיבת מנדט,לה. אולם בשעות הצהריים
של יום שלישי, הגיע לישראל מידע נוסף
׳בדבר כוונות כוננות התקיפה בצבא ה סורי
ברמת־הגולן. לא היה זה מידע שו קודם

מזה שזרם בצינורות
לכן. הוא לא חידש למעשה דבר.

.היו בו כל ה עובדות
והידיעות שהיו ידועות גם קודם
בישראל. אולם בנוסף להן היתד. בו גם
הערכה חמורה שהכילה אזהרה מפורטת
כי הסורים אומנם עומדים לפתוח באש.
מי שתפס את הרמז שהיה כלול במידע
האמריקאי שהגיע לישראל, היתה ראש*
הממשלה גולדה מאיר. היא הפכיה את י שי בת
הממשלה המתוכננת לישיבת ממשלה
כוועדת־שרים לענייני ביטחון, ישיבה ש אף
הידיעה על עצם התכנסותה היא סוד
ביטחוני חמור ביותר.
אולם אפילו המידע שנמסר בישיבת
הממשלה שהתקיימה בביתה של גולדה,
לא שיכינע עדיין את דיין להאמין שה מצב
הוא כה חמור שיצדיק את חזרתו
מכוונתו להתפטר. רק אחרי שהסתיימה ה ישיבה,
כשעמד עם שמעון פרם במיסד־דון,
נדלק לפתע האור האדום בראשו של
דייו.
לחבריו ולדברי פרס, היתד, זו תחושת
האחריות שהביאה אותם לתפנית של 180
מעילות תוך שניות ספורות. למעשה, ככל
הנראה לעין, היו לכך סיבות אחרות.
מכל ההסברים האפשריים, הרי ההסבר ה בא
הוא המתקבל ביותר על הדעת:
פשיעות אחרי היציהריים של יום שלישי
תפס דיין מה עלול להתחולל אם יפרוש
ממישרד־הביטחון. ייתכן שבאיזה שהוא
מקום האמין כי מי שיבוא במקומו ל תפקיד
ייכשל ואז ייקרא הוא לחזור ל״
מי שרד כגואל ומושיע. והנה, בישיבת ה מרכז,
עלה על הבמה רב־אלוף (מיל).
יצחק רבין, המיועד לכהן כשר־הביטהון
בממשלתה החדשה של גול,דה. הוא נשא
נאום מבריק שהוגדר על-ידי רבים כנאום
הכתר של ריאש־הממשלה בעתיד. הוא היה
היחיד שזבה במחיאות כפיים סוערות ב מרכז.
דיין הבין כנראה כי אם ייר ש הבין
את מקומו כישר־הביטחון, יסתום הדבר
את הגולל על הקאריירה שלו פשר־ביטחון.
מינויו של ר ביו פשר־ביטחון בממשלתה
החדשה של גולדה, יכול היה לענות ל־צרכי
צד,״ל ומישדד־הביטחון, מול כוונות
והזדון של הסורים שנופחו על-ידי הא מריקאים,
בדיוק כמו המשך כהונתו של
דיין. לזא באמת היו הסורים מנסים לח דש
את האש, היתד. בכך סכנה גדולה עוד
יו תר לדיין. במצב הנוכחי, בהעדר אלמנט
ההפתעה, אין כיפעט ספק מד, היו התוצ אות
במילחמה חדשה בצפת. אם יהיה רבין
שר־ד,ביטחון, הוא יכול להינות מזרי ה דפנה
של המנצח, בדיוק כמו שדיין קטף
אותם ברגע האחרון במילחמת ששת-ה־ימים.

יגיש
את דיין?

* איום שד יצחק רכץ הוא שהש |
פיע על דייו יותר מהאיום הסורי,
לבחור בדרך שסלל עבורו הגרי קיסינג׳ר
חזרה לממשלה.
זכוהו של דיין לחזור בו גם ללא צורך
׳ביטחוני כלשהו. הפשע הגדול אינו בעצם
חזרתו, אלא במה שאירע אחר־בך. כדי
להוכיח לעם כי אינו הפכפך וכי רק צו רך
ביטחוני עליון גרם ל שובו לממשלה
כדי להושיע את העם וצה״ל, לא היסס
ידיין לנקוט בשורת צעדים שהיה בהם ה פרת
כל כללי הסודיות, הביטחון והמו די
עין המקובלים במדינה.
כדיי להצדיק את עצמו נקט דיין במע שים
חמורים ביותר, שי ש בהם כדי לסכן
כמה מהאינטרסים החיוניים של המדינה.
לא רלן זאת, אלא שכשראה באיזה לעג
ובזוז נתקלת חזרתו לממשלה, ניפח עוד
ושוד את מימדי המשבר בצפון תוך יצי רת
פאניקה בציבור.
בתקופת בן־גוריון, כשבעקבות תרגיל
גיוס £ומבי שזכה לתואר ״ברווזי־מים״
(על שס אחת מסיסמאות הצופן ש שודרו
ברדיו) *נוצרה בהלת מילחמה בציבור, נא לץ
האחראי לתרגיל אומלל זה, האלוף
מאיד (!,רו״) זורע לעזוב את צד,״ל.
בהלת ״ ב רווזי האש״ של משה דיין ה־
׳שבוע הי&ה חמורה פי כמה. אבל את משה
דיין אין מי שיגר ש.

חשבונות ענקמבחי־מלון
ומיסעדות נאו של
המננ״ל לא אושרו ע׳
חשב המשרד שהנוי!
מלחמה על מנהלו
מילווה־להוריד

שאני צריך
מילחמה, מרצון או שלא מרצון,
מהפקידים בעלי המשכורות הנמוכות ב־מישרה
אני לא יכול לאשר חשבונות
בתי-מליון ומיסעדות־פאר של המנכ״ל.״
הכרזה זו ,׳מלווה במינתב יחריף, יצאה
מעם החשב של מישדד־התיירות, והיא
מהווה חולייה בשרשרת האשמות כבדות
שהטיל החשב, איזידור פרנס, כמנהלו

של רשות השידור, בתקופת המנדט, בקול
המגן העברי של ההגנה, והיד, חבר מיש־לחת
יישראל לאו״ם. אחר־כך כיהן כמנהל
קול־ישראל. אך כשביקש להתמנות כמנהל בהתנגדות נתקל
רשות ה שידור כולה,
חריפה, בעיקר מצד עובדי קול ישראל,

ומועמדותו נפלה.
גיבתון נמוך־הקומה, הלבוש תמיד ב הידור,
ואשר סימן־ההיכר שלו הם קביניו פרישת העבים והסבוכים, נלקח לאחר
רשות השידור על־ידי משה קול, לשמש
כמנהל מיושרדו.
בין מקורביו ידוע גיבתון כתככן, כ־
״אדם שאי-אפשר ׳להאמין לחיוך שלו.״
העניין החל מתגלגל בתקופת מילחמת
יום־ד,כיפורים. בימיה הראשונים של ה־מילחמה
שהה מנכ״ל מישדד־התיירות ב־חו״ל,
הגיע ארצה ב־ 9באוקטובר. מאותו
יום ואילך החלו מגיעים אל חשב המיש־רד
חשבונות-ענק של המנכ״ל, מבתי־מלון
בתל־אביב! ,וממיסעדות־פאר בי רו שלים.
התקף־הביזבוז
של גיבתון לא החל עם
פרוץ המיילחמה. הוא היה יקיים עו ד קודם
לכן ,״אולם לא במי,מדים כאלה,״ אומר
פרנס, חשב מישרדו. לצאת החליט
חשב מישרד־ד,תיירות
חוצץ נגד ההשתוללות הכספית ב׳מ״שרד

הפקיד האמיץ: חשב במישוד פרנס
הכללי של מישרד־ד,תיירות, חנוך גיבתון.
״אספתי את כל החשבונות של גיבתון,״
מספר פרנס ,״מאחר שהיה ברור לי לחלו טין
כי הוא ה בז בזן. ביו ת ר בין שלושת
הבכירים במישרדנז, שהם השר משה קול,
סגן־השר יהודה ישערי, והמנכ״ל עצמו,
חנוך גיבתון.
״גיבתון נהג להתאכסן מדי יום חמישי
בשבוע במלון שרתזן פתל־אביב. קיבלתי
הוראה לשלם את חשבונות המלון, יוכן את
חשבונות ׳ארוחותיו במלון. אולם בתקופת
המילחמה, ואחריה, זה עפר כל גבול.״

המנכ״ל
יעיף? בבניין השוכן
ץ ץ ישרד־התיירות,
סורג׳
הכנסת הישן ברחוב המלך
בירושלים, רוגש כמרקחה בשמיעות האח רונים.
ה״טיוטיו״ המקובל ב מי שרד: האם
יעיף שר־התיירות משה קול, את מנהל
מישרדו חובב־המותרות, או שיוסיף להת ייחס
בסלחנות להשתוללותו של גיבתון
בכל הנוגע לכספי־ציבור?
חנוך גיבתון אינו דמות חדשה בצי בוריות
הישראלית. יליד פולין, בן ,58
נודע כאשר עבד, בעבר, במחלקה העברית

בו הוא משרת.
״קדה אצלי משהו במילחמה,״ מסביר
פרנס ,״כפי שקרה אצל הרבה אחרים. היה
לי זעזוע, והחלטתי כי צריך להבריא כמה
דברים במדינה. אני לא יכול להתעסק עם
כל המדינה, אבל עם מה שנתון בידי אני
כן יכול להתעסק.״ אשר מיהו אותו פקיד־ציבור ׳אמיץ,
החליט להילחם בחוסר־המוסריות הציבורי
של הממונים עליו ,׳ואפילו יעלה לו הדבר
במישרתו ז

__הפקיד
שמרד

פרנס
^ יזידור (ישראל, בעברית)
\ ,)63( 1הוא יהודי יוצא־גרמגיה, ייקר, משקפיים חובש
טיפוסי, גבוה, כחוש,
עבים, מתגורר בדירה צנועה, בקומה ה שלישית
של בית י שן במרכז ירושלים.
הוא ואשתו מנהלים חיים צנועים, כיאה
למשכורתו של פקיד ממשלתי. הדירה בת
שלושה חדרים, מבהיקה בניקיונה, ובד,
ריהוט שמרני, מיושן.
פרנס מכהן כחשב מישרד־ו־,תיירות מזה
שש שנים, כשקודם־לכן שימש בתפקידים
שונים במישרד־האוצר.
חשב שיל מי שדד וממשלתי הוא הממונה
על ההוצאה והחלוקה הנכונה של תקציב
אותו מי שר ה ׳והוא היחיד בין אותו מיש-

זוהי סיסמתו של מנכ״ל מישרד־הת״רות:

בלח וטייל -בחלונות ׳1x1111
אך פקיד אמיץ ניסה לשים קץ להוללות

רד שאינו כפוף למנכ״ל או לשר* ,אלא
לחשב הכללי ולשר־האוצר לבדם.
תפקידו שיל חשב ד״מישרד הוא לאשר
כל הוצאה שנעשית באותו מישרד! ,ולהק פיד
על כך שההוצאות: תהיינה בגבולות
התקציב, ולא תחרוגנה ממנו.
׳ואמנם, כך מבין פרנס את עבודתו כ־משרת־צ״בור,
אם כי ״החוק והתקנות ש ניתנו
לחשבים,״ הוא מסביר ,״מאפשרים
למנכ״לים, לסגני־שרים ולשרים להוציא
כל ססום־כסף שהם רוצים על בילויים,
ארוחות ובתי־מל׳ון.״
״אספתי את כל החשבונות של גיב־בתל-
ופלאזה

רתע
ממל ונות חון הירושל ממיסעדות־הפאר וכן אביב,
מיות
ב׳הן נהג לאכול. גיבתון אוהב מאוד
את הימיסעדה היקרה ביותר בירושלים,
מישכנות שאננים, ואת פונדק הגולש ב־עין־כרם,
שהוא מיסעדה לא פחות יקרה.
״חשבונות אלה הגיעו לסכום העולה
על 8000ל״י, בתקופה ש בין ה־ 9באוק טובר
וה־ 12 בנובמבר 8000 .ל״י בחודש
ושלושה ימים בלבד.
חשבונות ללא אישור

ך* חודש זה, החודש של המילחמה,
1 //היו במדינה אנשים שחסכו מהלחם
של הילדים שלהם ותרמו כסף למדינה,
ואילו המנכ״ל שלי השתולל בבתי־מלון
ובמיסעדות מפוארות. הרגיז אותי גם ש הוא
לא תמיד ג ר לבד בחדרים שלו ב־בתי־המלון,
ואני הייתי מקבל חשבונות
על תפיסות כפולה בחדרים ,׳והייתי אמוד
לשלם אותם.״
על כך גיבתון :״חשבונותי בתקופה זו
היו עבור החדרים בבתי־המלע (שרתון
— מהמלון והוצאות־טלפון
ופלאזה),
1922.15ל״י. הוצאות אוכל ושתייה בבתי־המלון
עצמם — 2338ל״י.
״לגבי המיסעדות, אין לי רישום מדוייק
של הוצאותי בתקופה-זו.״
כלומר, גיביתון: מודה בהוצאת סכום של
4260.15ל״י בלבד על בתי־מלון בתקופת
החודש ושלושה ימים הנ״ל, לעומת 8000
הל״י שעליהן מדווח חשב־מישרדו, וזאת
— מבלי לכלול חשבונות. ממיסעדות.
פרנס לקח את כל החשבונות, שלח או תם
חזרה לגיבתון מבלי לאשרם, ב צירוף
מיכתב בו הבהיר לו כי לא יחתום על
החשבונות, משום שזה בניגוד למצפונו,
ומשום שלדעתו אסור לפקידים בכירים
להיות לא־מוסריים, בעיקר בתקופה בה עו מד
העם על נפשו.
בסוף מיכתבו ביקש פרנס טגיבתון שלא

יקרא לו לשיחה בנושא זה .״יש לי לב
חלש,״ הסביר ,״ואני אחדי התקף־לב, לכן
הייתי מבקש ממך לא לקרוא לי לשיחה
בנושא הזה.״
העתק ממיכתבו זה שלח פרנס גם לחיים
שטסל, החשב הכללי, שהוא ר״,בום״ ה י
שיר שלו.
מחאת האשה

;של פרנס בגיבתון, אך לגבי חשבונותיו-
שלו, שהיו נמוכים בהרבה מאלה של גיב־יתון
— אם כי, לדעת פרנס, חרגו אף הם
מגבילות המוסר הציבורי — טען :
״בכל אשם המערך. אילו נתנו לנו מש כורות
יותר גבוהות, לא היינו צריכים
לנצל את עניין הקבלות.״
ששר-התייחות
למרות שאין כל ספק
משה קול ידע על הפרשה, לא התעניין

ל שינוי בחשבונות חולון פלאזח, אינו נכון.
פרנס העיר את תשונזת־ליבי לכך שיש
הבדלים במחירים שבהם חוייבתי במלון
הנ״ל, עבור החדר, בין לילה אחד לשני. והתברר הערתי את תשומת־לב המלון,
שהם פשוט טעו בחישוב הסכומים, ומכאן
נובעת טעותו של החשב, שחשב ׳שבחד רים
התאכסנו שני אנשים.״
כאשר נוכח פרנס כי מיכתפו הראשון

ף* רשת אי״תשלום החשבונות ש ל
/י* גיבתון היכתה בהלם את עובדי מיש־
:רד־התיירות, אד בינתיים התעוררה פרשה
חדשה.
גיבתון יצא לסעוד, עם רעייתו! ,במיסע־דה
המפוארת והיקרה ביו תר בירושלים,
מי׳שכנות שאננים, והורה לשלוח את ה חשבון
למוש,דד, כאילו היתד. הארוחה ב תפקיד.
החשבון הסתכם בסכום שעלה
על 250ל״י, ואפילו רעייתו של גיבתון
נדהמה.
היא לא נדהמה כלל מהעובדה שסעדה
את ליבה על חשבון הציבור, אלא מכך
שמחירה של הארוחה היה כה גבוה. היא
;אף הבחינה כי במיסעדה לא הוצג !תפריט
הכולל מחירון, כפי שנדר ש, על־פי החוק,
ממיסעדות המומלצות לתיירים.
הגברת גיביתון, כאזרחית נאמנה, שוט־הדחוק,
פנתה בתלונה למישרז״התיירות,
על כך שאין בסישכנות שאננים מחירון.
לאנשי טישרד־התיירות לא נותר אלא
לחבר: אחד לאחד.
אותו !תאריך עצמו שבו, לטענת הגברת
גיביתון, סעדה במיסעדה זו ולא מצאה בה
!מחירון, התנוסס גם על החשבון שהוגש
למישרד לתשלום! ,פאת גיבתון, וא שר מ עצם
קבלתו במישרד אמור היה החשב
להבין כי המנכ״ל סעד שם עם אורחי
המ״שרד.
פרנס עצמו המשיך לאסוף את חשבונו תיו
של גיבתון, ,שהיו מגיעים באופן קבוע,
תוך שהמתין לתשובתו של גיבתון, או
של החשב הכללי. אך איש מהם לא טרח
להשיב לו, אם כי סגן־התשב הכללי,
נורי בר־חווה! ,שלח אל פרנס מיכתב,
שלא היה תשובה על מיכתבו-שלו, בו
הורה לו כי חשבונות המאושרים ע״י המינ־כ״ל,
ככיבודים של המישרד, יש לשלם.
פרנס לא נכנע. הוא המשיך לא לשלם,
בעקשנות, ואז נקרא לשיחה אל סגן־חשר,
חבר־הכנסת יהודה שערי.
באותה הזדמנות טען פרנס בפני שערי
גם על סתירות שהופיעו בחשבונות של
שעדי עצמו. שערי הצדיק את מילחמתו

המנב״ל המתהולל: חנון גיבתון בטנס
בה באופן רישמי.
״בכל פעם שהשר ראה אותי, וזר, היד,
כבר אחרי שהחזרתי את החשבוניות של
גיביתון מבלי לשלמם,״ מספר פרנס ,״היה
מחייך אלי וטופח לי על השכם, כאילו
אנחנו הידידים הכי טובים בעולם. לפני
הפרשה הויא אפילו, לא אמר לי שלום.״
במישרד־התיירות ידועה הטינה השוררת
בין השר וסגנו לביו המנהליהכללי.
שאלות מוסריות

מנהל המלון: אלי גולדשטיין מ״שחזון־־

** ינתיים העכיר גיבתון את החש *
בונות שהוחזרו על־ידי החשב של
מישרדו, לידי החשב הכללי של מישרד־האוצר.
חשבונות המיסעדות שולמו על-ידי
החשב הכללי, ישירות, יואילו חשבונות
בתי-המלון הועברו חזרה לפרנס, עם, תי קונים
שיערכו בהם בתי־המלון עצמם.
״בכל פעם בה התגורר גיבתון עם עוד
מישהו בחדר, ובהתאם לכך חוייב החש בון,״
סיפר פרנס ,״הורד פתאום החשב
הנוסף, והפכו את זה כאילו שגיבתון הת אכסן
שם לבדו באותו לילה. אני ל א׳יו ד ע
אם גיבת׳ון הוא ששילם את ההפרש, איו
שהמלונות וי ת רו לו על הסכום.
״אבל לי זה לא שינה כלום. אני לא
חתמתי על החשבונות האלה.״ פרנס דברי גי ב תון :״הפירוש שנתן

נותר ללא מענה, וכי גיבתון ממשיך להע ביד
אליזו חשבונות תפוחים, כתב ב־ 17ב דצמבר,
מיכתב נוסף, הפעם איל החשיב נציב הכללי, עם העתקים לשד־האוצד,
שירות-המדינה, שר־התיירות, סגנו יהודה
שערי: ,וגיבתון עצמו.
במיכתב זה, שהשתרע על ארבעה עמו דים
צפופים, הציג פרנס עשרות שאלות.
״שאלות מוסריות, ציוניות, חוקיות וממ לכתיות,״
כפי שהוא מגדיר אותן .״עד
שלא תענו לי על שאלות אלד״״ סיים
פרנס את מייכתבו ,״לוא אאשר שיום יחש־בון־הוצאות
של גיבתיון.״
עד היום לא הגיעה תשובה גם על
מיכתב זה .״אבל נראה כי גיבתיון בכל-
זאת למד משהו,״ אומר פרנס .״החשבונות
שלו. אמנם נ שארו מנופחים, אבל על ה חשבונות
של המיסעדוית הוא התחיל לכ תוב
עם מי הוא אכל באותה ארוחה. לגבי
גיבתון, זה, כשלעצמו, הוא הישג ניכר.״
תגובת גיב תון :״הוצאותי בחודש נו במבר
1973 במלון פלאזה היו 1949.95
ל״י, ובמלון שרתון 217.35ל ״י; בחודש
דצמבר — 1973 במלון פליאזה 318.50ל״י,
ובמלון שר תון 716.20ל״י.
״יש לי ע 1ד מייספר נתונים לגבי מיסע־דות,
אס־כי לא כולן, ואני לא זוכר לאיזו
תקופה הס מתייחסים: מיסעדת מלון ה מלך
דויד 257.65ל״י, מיסעדת שה־סיטון
(המשך בעמוד ) 33

(המשך מעמוד 07

כו־ דדס!.

׳01 שני 150.000

אחה״צ המועד האחרון ולמסירת טופס
ההשתתפות
לידות נזיענזו פרס ראשון

האמריקניות טל ק חיזלר

1ע סוידעסוסושק• זוו&ס 000£ם
ז א.14ו\

המנזנ׳1ת ששומרות על ערנ1
יותר מכל מכוגית אמריין אית אחרת

מג 1ע 4צי לי נדר 3700ס מ׳ין
הילוכים אוטומטיים
הגה כוח
מ עצורי כוח
מיזוג אויר

מ סי ר ה

מי די ת

.ו * א 0ו־ד*א ח 7 6או

בית קרייזלר מכשירי תנועה בע״מ, דרך פתח-תקוה ,74 תל*אביב(טל)36115.

מכונית טובה

מבית טוב

רבד. בנושא. בין השאר שאל אם קיימת
אפשרות שהוא עצמו יקנה את הזכויות.
עוד גדולי סטו״לים בעולם עוסקים
בבעייה איד לאסוף את הסכום שיהפוד
את משה דיין למיליונר, החלה שעתו של
משה דיין דוחקת. הוא זרק לחלל הפוליטי
של ישראל את הודעתו המפתיעה כי לא
יוסיף לכהן עוד בממשלתה של גולדה,
וזאת — עוד לפני שהובטח לו כי מישהו
יהיה מוכן לקנות את זיכרונותיו בסכום
שדרש.
רק אחרי שהתפטר מהממשלה המיועדת,
גודע ׳לדיין כי הוצאת ויידנפלד אינה מסוג לת
לרכוש סמנו את הזכויות לפירסום
זכרונותיו באותו סכום שדרש, אבל תוף
כדי כד נודע לו כי אלכסנדר גראל הת עניין
באפשרות לקנות את הזיכרונות.
ואז, שעה שהמדינה כולה היתד, שקועה
במשבר פוליטי, ושעה שמנהיגי סוריה
היו שקועים בהכנת מזימותיהם לתקוף את
צה״ל ברמת־חגולן, עסקה צמרת מישרד-
הביטחון במשימה חשובה אחת: למצוא
מו״ל שייאות לשלם למשה דיין חצי-
מיליון דולר טבין ותקילין, לפני שיעזוב
את מישרד״הביטחון.
כי נישקפת סכנה שמניותיו של דיין
יירדו, אחרי שמישהו אחר יתמנה כשר-
ביטחון במקומו, וכי כשר־ביט חודלשעבר
יקבל סכום קטן בהרבה מכפי שיוכל להר שות
לעצמו לתבוע, ולקבל, בהיותו שר־הביטחון
בפועל.

המו״ל הצרפתי
זכה
* ועציושלדיין במישרד־הביטתון, הם
שחיפשו את הדרך אל אלכסנדר גראל
הצרפתי .׳באמצעות עוררי,׳דין התליאגיבי
תיאו קליין ניקשרו הקשרים הראשונים
עיסו, והוא הוזמן לארץ. גדאל הגיע לשם
כך לישראל יחד עם המו׳׳ל הלונדוני.
פגי׳שת״ד,עסקים המשולשת עם דיין נער כה
בביתו של דיין בצהלה, בעיצומו של
המשבר הממשלתי. גראל שמע אז את
תביעותיו של דיין, התבטא א חר כ ך באוזני
מכרים י שר אליי ם :״האיש הזד, השתגע!
איזה סכומים שהוא דור ש אבל הוא
הבין כי דיין סוחר ממולח, וכי ניתן לעמוד
עימו על המקח.
המשא־והמתן נמשך, ובמהלכו הסכים
דיין להפחית מן הסכום שביקש כשכר־סופרים
עבור כתיבת זיכרונותיו. גראל
הסכים לקנות את הזכויות בעצמו, במקום
ויידנפלד, תמורת סכום בלתי־ידוע הנע
בין 250 אלף דולר ל 400-אלף דולר. מה
שברור הוא, כי הסכום שיקבל נמוך במאה
אלף דו לר לפחות מהסכום שתבע תחילה.
פרט פיקנטי: העיסקה בין דייו לבין
גראל סוכמה לפני המהלך המדיני הדרמתי
ביום השלישי שעבר, כאשר בלחץ האיום
הסורי בצפון, כביכול, הסכים דיין לחזור
בו ולכהן כשר-ביטחץ גם בממשלה ה חדשה
של גולדה. והנה, בהסכם עם גראל,
הופיע סעיף מפורש המעיד כי דיין עדיין
אינו בטוח שלא יהיה שר־ביטחון, וזאת —
עוד לפני שהגיעו אליו ידיעות המודיעין
בדבר כוונותיהם הזדוניות של הסורים.
בהסכם נאמר, כי דיין מתחייב לסיים
את כתיבת זיכרונותיו תוך שנה אחת, אם
לא יכהן כשר־ביטחון, ותוך שנתיים — אם
׳אכן יוסיף לשמש כשר־ביטחון.
הסורים אשמים
ן ך קי קד ד הסורים לדיין את כל תוב-
ניותיו היפות. במקום לנוח ולכתוב
זיכרונות בנחת, הוא ייאלץ כעת לעסוק
בכתיבת הזיכרונות שלו במשך השנתיים
הבאות, כשע׳ניי־ני־ד,ביטחון של המדינה ו משימת
שיקומו של צד,״ל י טרידו אותו
ויבלסלו את !מוחו ללא הרף. איו ספק שזה
עלול לפגום ברמתה הסיפרותי׳ת של ה יצירה
שהתחייב לכתוב.
צחוק הגורל: השבוע הופיע בצרפת
הספר יום הכיפורים, המהווה כתב־אישום
חריף נגד משה דיין, על חלקו באחריות
למחדלי מילחמת יום־ד,כיפורים. זהו תיר־גומדלצרפתית
של הספר המחדל, שחובר
לפני חודשיים בידי שיבער, עיתונאים יש ראלים
ויצא לאור בעברית בארץ.
המחדל יצא לאור בצרפתית בהוצאת
אשם, הוצאת־הספרים של אלכסנדר גראל,
האמורה להוציא לאור בעוד שנתיים את
זיכרונותיו של משה דיין.

העולם הזה 1906

הזמרת הופיעה לירא ח1״ה
וקילקלה את הצילומים לטלוויזיה
8לח״בית המערך נוזהת
קצב, שהיא גם יו״ר המועצה סיבות שתי
לצרכנות, היו
לשמוח ביום החמישי האחרון.
שראש־הממשלה מפני פעם
גולדה מאיר הצליחה להקים
!ממשלה, ופעם שנייה: מפני יש־ניצלה
בנס, עת היתד מעורבת
בתאונת־דרכים בדרכה במכו לירושלים,
מיתל־אביב ניתה נפצעה

8ואם מדובר בראש־הממ־שלה,
הדי נשאלת השאלה ה מספיקה
טבעית:
מתי היא
לנוח י השבוע השיבה גולדה :
״גיליתי שהמושב האחורי ב מכונית
נהדר לשינה. אני מת מתחת
לכל אורכו, עוצמת עי ני
בירושלים ומתעוררת בתל-
אביב.״

לעבר תו׳מרקין את ימה שכיונה
לאחר־ימכן בפי עדי־ראייה כ-
״׳מכת־האגרוף של •חייו.״ ה מהלומה
האחת והיחידה הספי תיומרקין

לאחריה נראה
שוטף את ראשיו המוכתם בדם
מתחת לברז. למחרת, כשנשאל
תומרקין לפשר התנהגותו, טען
כי אינו זוכר דבר.

מי שמע פעם על עיתו נאי
ישראלי הנושא את השם
¥ £ 0 ¥ £א א1־ ? 101 ובכן,
ייתכן שקוראי העיתונות ב ישראל
עדיין לא שמעו את
שימעיו, אבל בוואשינגטון הו

צרות
מסוג אחר אירעו
לצוות שידורי־החוץ של הטל •שתי
וויזיה,
שצילם באילת
תיוכנייות־בידור. לתוכנית הרא שונה,
שתשודר ביום הרביעי
השבוע, הופיעה הזמרת מירי
אלוני רק עם חולצה, ללא
חזייה. עם התחלת הצילומים,
התברר כי היא לא מצטלמת
טוב בלי חזייה. אחת מעובדות
הטלוויזיה מיהרה להוריד את
החזייה הפרטית שלה, השאילה
איותה לזמרת. החזייה היתה
אמנם קטנה, אך איכשהו זה
הסתדר.

אבל

עובדת

הטל

העולם
הזה 1906

נאנסי מיאגניס.״

על המצב במפד״ל אמר
•שר-הדתות זרח ודהפטיג
בישיבה סגורה של מיפלגתו :
״בהליכתנו לשאול את פיה
של מועצת הרבניות הראשית,
חדלנו להיות מיפלגיה פולי טית.
בכניסתנו לממשלה, לא חר
החלטת מועצת הרבנות ה ראשית,
נפסיק להיות מיפלגה
דתית.״ ורהפטיג צידד בעמדה
שיש להצביע בעד הממשלה,
אך להישאר בחוץ.

מתנה הדייל-מיסעדן
ביץ לאשתו
בשבוע שעבר את בתם ה שנייה:
הוא הביא לה עוזרת־בית
מאתיופיה.

לך שמיו לפניו. מסתבר
כתב ידיעות אחרונות בבירה
האמריקאית, יוחנן להב,
הכין לעצמו כרטיס ביקור ו בחר
לכיתוב את שמו באנגלית
:דווקא כך. בגלל מיקרה,
׳ 8בדרך
טעות בתחנת־התיימסורת •של
הטלוויזיה באיתנים, התגלתה
לפני •שלושה שבועות שיטת
שר־פיבריוק
הראיוניות עם
(נכנס
הביטחון משה דיין
העולם הזה
קול יצא סוד,
.)1903 לימי שלא שוכנע אז,
הנה מיקדה ניוסף: כאשר הו דיע
דיין של א ימשיך לכהן
בתפקיד שר־יהביטהון, ריאיינו
אותו עבור הטלוויזיה הכתב
דן רכיב וכתב •של השידורים
בערבית. לפני ההקלטה, הו דיע
דיין כי הוא אינו מוכן
לדבר על המצב עם ירדן, הזם־
כם •שלא יישאל על כך. במהלך החדשות הראיון הזכיר כתב
בערבית את ירדן. דיין התר גז,
א מר :״אמרתי לכם לא
לדבר על ז ה!״ ׳ועזב את ה אולפן.
מירי וויזיה
הפסידה חזייה :
שכחה להחזיר אותה בתום ה צילומים.

באותו
מופע• ,שבויים על־ידי
איידון גוייטין, השתת פו
גם שני להטוטנים מהונ גריה,
אב ובנו, שצעקו משך
אחד
כל ההופעה בהונגרית
לעבר השני. הצופים חשבו •ש הם
נותנים הודאות אחד לשיני.
עד •שגילה אחד התאורנים •של
הטלוויזיה, המבין הונגרית, כי
הם בסך־הכל מקללים זה את

האמריקאי
׳ 8לשר־החוץ
יש צרות
חגרי קיסינג׳ר
לא רק עם עמי המרחב. גם
מיספר חברים בוועדת ההקצ בות
של בית-היניביחרים האמ ריקאי
מציקים לו. אותם חב רים
דר שו שהאוצר לא יכסה
הוצאה בסד 50 אלף דולאר
עבור מסיבה שערך קיסינג׳ר
ל־ 500 מוזמנים. אחד מחברי
ט ען:
הוועדה, ג׳ון דוני,
״הוא ערך את הסעודה מסיבה

אבי אברמו,מלבה,
שילדה

פ ס קי השסע
בפאב מתיחות שררה
בודגה ישבלונדון מיניסטור ב־תל־אביב.
עיני הנוכחים הופנו
לשולחן •שסביבו ישבו •שחקן
הכדורגל של הפועל תל־אביב
רוני קלדרון ואשתו יעיל,
בחברת ידיד. רוני לגם כוסית
מיותרת, והחבר ניסה לשכנעו
ללכת הביתה. רוני סירב, זרק
לעברו :״התחלת להיות עבד
לכסף!״ הידיד נפגע, ה שיב:
״עבד או לא עבד, אני לא
שולח את אשתי לעבוד בשש
•בבוקר ושותה אלכוהול בע ר
ב!״ אחרי •שפג האלכוהול,
נרגע קלדרון, הבטיח כי אשתו
לא תצא יותר לעבוד.
לבנה בן השנה. עתה, כשהילד כבר גדול, חזרה שרית, הנשואה לכלכל
בכיר באל־על, לעבוד כדוגמנית, נראית בתמונה במסיבת פוריס.

מקורית

העניק

! 8הקילומטר ה־ 101 בכביש
סואץ־קהיר ב בר הוחזר לידי
ההיס המצרים,
אבל עבור
טוריה הוא כבר הונצח, זמנית,
היה זה המיסעדן אלי רונן
שהעניק את השם הקילומטר
ה־ 101 לפיאנו־ביר חדש שפתח
בתל־ישראל
בכיכר
מלכי
אביב. השבוע ערך רונן במקום יחידת לאנשי
מ״שתיה־כדת
הקומנדו הימי, מאלה שטיבעו
במילחמת יום־הכיפורים סטי-
האוייב.
לים מצריים בנמלי
הסתבר שאנשי הקומנדו הימי
אינם רק חבלנים מעולים, אלא
גם מוסיקאים טובים. אחרי •ש סילקו
את המוסיקאים המקו מיים
מהמקום, השתלטו על ה אדי

בין
פסנתר במועדון,
ויסקי לבין מיטב החתיכות של
תל־אביב שבאו לארח להם ל חברה,
חגגו עד שעות הבוקר
המוקדמות.

עוד לא נגמרו לו הצ רות
עם השריפה באבו־רודס,
ליו״ר מועצת המנהלים •של

נתיבי־ נפט יצחק
סירקין, וכמעט נקלע ה שבוע
לצרה נוספת. היה זה
כשסירקין שיחק ברידג׳ במוע הצית
דון
דוכס ב׳תל-אביב, הגפרור סיגריה, השליך את
הבוער למאפרה מלאת ניירות,
שהחלו לבעור. העיר לו אחד לך מספיק
השחקנים :״לא
שחצי אבו־רודס בוערת י ״

8 :מי שלא היה מודאג
מהביקורת הציבורית בה הת קבלה
הממשלה החדשה, היה
שר-התעמולה החדש שמעון
פרס. אמר פרס :״זר יעבור...
עוד חודש תיגמר האופנה של
ההלקאה העצמית, וכולם ית רגלו
לממשלה...״

התנגשות חריפה אירעה
באחד הלילות, לפני שבועיים,
בין הפסל יגאל תדמרקין
לבין הסופר דן בן־אמוץ,
׳ולא על רקע אמנותי. היה זה
כאשר נכנס הפסל באחד הלי לות
למיסעדה שליד הפיאנו־בר
ברחוב ירמיהו בתל־אביב,
כשהוא שתוי. במיסעדה ראה
תומרקין את דן בן־אמוץ, וללא
החל
כל התגרות מצד דן
מטיח פו כינויי גנאי. דן, ש הבחין
כי יגאל שיסור כלוט,
התעלם ממנו. אבל תומרקין
לא הירפה. הוא חזר על דב־רי־העלבון
שליו, וכשראה כי
דן אינו מגיב, גם ירק לעברו.
כאן איבד בן־אמוץ את שלוות־רוחו.
הוא קם בשקט ושלח

לעשות רושם על ידי לתפקיד כניסתו את ראש
עיריית נתניה, חגג השבוע
ד״ ר אכרהם בר־מנחם גם
ברכישת מכונית סאאב חדשה.
שלושה אחרים •שרכשו השבוע
מכוניות סאאב, היו סגן ראש־הממשלה
יגאל אלון• ,שר ר,תעמולה
שמעיון פרס, יומנכ״ל
מיישרד־התחבורה דן חורם.
עקב מצב־החירום והדרישה ל חיסכון,
רכשו השלושה סאאב־
99 בעלת 20 כוחות־סוס, ש מחירה
50 אלף ל״י.

׳ 8כאשר פורסם לראשונה של הרכב חממ-שלה החדשה
גולדה מאיר, אותה עמדה לה ציג
בפני הנשיא אפלים
קציר, נעדר ממנה שמו של
האלוף (מיל ).אהרון,יריב,
שהתמנה כשר־התחבורה בממ שלה
החדשה. עד הרגע האח רון
התלבט יריב אם לקבל את
הצעתה של גולדה ולהצטרף
לממשלה החדשה. ההצעה הי יתה
מפתיעה! ,ושמו של יריב
לא נכלל בהרכב הממשלה ש הציעה
גולדה לצמ־ת מיפלג־תה
ביום הראשון לפני שבוע,
כאשר חזרה בר, מכוונתה להר הסביר

הממשלה.
כיב

התלבטותו :
יריב את
אצטרף לממשלה הזאת, ישיי־כו
אותי בעתיד לאלה האחר אים
למחדל אולם־ בסופו
של ד בר לא יכול היה יריב
לעמוד בפני הפיתוי להיות שר,
ונענה בחיוב להצעתה של גול דה.

בנק־ישראל,
מנכ״ל 8 אליעזר
שפר, התבקש ה שבוע
על־ידי המראיין יעקב
אגמון להגיב על הערתו של
התאחדות התעשיינים נשיא מרק מושכיץ׳ כלפיו, לפיה
הוא, שפר ,״גרוע יותר מאשר
יצחק גן־אהרון,״ על שגינה
את סיבסוד ההלוואות למיל יונרים.
אמר על כך המנכ״ל,
שהיה בכותרות בשבועות ה אחרונים
:״זה כבוד גדול בש בילי
שבכלל משווים אותי ל־בן־אהרון
באיזו צורה שהיא.
הייתי תלמידו של בן־אהרון
בקיבוץ המאוחד.״

אחת :
דתו

לים גדעון רייבר, השוהה
עתה בשליחות הסוכנות היהו דית
בבריטניה למשך •שנתיים.
הוא התקשר עם חברת־הפצה
בריטית לשיווק מזון ו אביזרי
כלבים, עומד לחתום עיל עיס־קה
עם בעל חנות תל-אביבי
המתמחה במכירת אביזרי כל בים.
רייכר ישלח לארץ את
הסחורה, יתחלק ברווחים עם
בעל החנות.

דיין, על ישיבת מרכז מים-
לג תו :״תוכניית כבקשתך.״

• ח״כ יצחק כן־אהריון,
על אותה ישיבה :״היא משו לה
לחצר ביזנטית.״

יצחק

• שר־העכדדח

אקס־רימטכ״ל,
״אני
רבץ ז
אקס-שגריר, ועכ שיו הפכתי גם
לאקס־ימייועד לשר-הביטחון.״

אחד, מחברי

גוש״ :״דיין שייך למישפחת
הזוחלים. בעבר הוא היה בעד
סיפוח זוחל, וכעת הוא בעד
פילוג זוחל.״

הרגיש כגיבור גידול
תל־אביב מכבי מגן עצמו שעה
אברהם שטמכרג,
שסיפר בגאווה כי כאשר ביק שו
אנשי מודיעין אזרחי לב דוק
אותו במכיונת־אמת על ה להם:
שכר
לשחקנים, אמר
״אתם יכולים לבדוק אותי אפי לו
במסונת־כביסה.״ אך כאשר
הושמעו ד ב ריו של שטימברג,
שהוקלטו באותה חקירה, הת ברר
כי לא היו דברים מעולם.

• ח״ב אברהם עופר,
על נאומי ההפצרות והתיישב־חות
שהורעפו על גולדה מאיר:
״אני לא יכול לשאת את ה שמאלץ
הזה.״

• השר ייטראל גדילי,
ד ה״ב אברהם עופר:

״אתה

צבוע ! ״

י• ח״ב הליכוד חיים

קדרפי, על הודעות המתיחות
בצפון :״הכוונה בוודאי להת מרדות
סניף העבודה בחיפה.״

׳ 8עיסוק צדדי מצא לו
כתב ידיעות אחרונות בירוש
3פ<£8צחוק,
צחוק, אבל...

יצחק רפאל :
גולדה :

מי שהלך

בתל ועתה

בתלם.

בבל מערך, זאת !

תקשורת :

סוכנות הידיעות של ישראל 0$ :ז.1711101)1 ? 0

סוריה :״מצפון תיפתח הרעה״ — עובדה, יש ממשלה.

אוזן קשבת.

נבחרי ה שי ל טון:
במפד״ל :

הרוצים

מי בשקט ו מי ברעם .
לשבת, מ ול

בני

הישיבות.

בקר העול ה1ה בודק בציציותיו
קודמו,

אינה

מרווחת

אונטרמן,
המיוחדים.
חודשים אחדים לאחר היבחרו, ניצל הזדמנות, כאשר
התפנה בהיכל שלווה אולם רחב־ידיים, ששימש י קודם
כאולם בית־דין. בית־הדיו עצמו הועבר לעיר העתיקה.
הרב גורן החליט כי במקום שנתפנה יקים לו לישפה
חדשה, אך הוא לא הסתפק בכך. אל האולם הפנוי סיפח
שלושה חדרים סמוכים, שבאחד מהם היה מאוחסן ארכיון
הרבנות הראשית. הארכיון הועבר משם מייד.
ובכן, מקום יש, אך בכך לא די. כדי להצדיק את
כבוד המקום והשוכן בו, י ש להכניס בו שיפוצים כלשהם.
ולשיפוצים דרו ש תקציב. עם קשרים כשל הרב גורן, לא
היתה בכך כל בעייה.
באותם ימים, לפני ־שפסק נגד הצטרפות המיפלגה
הדתית־לאומית לממשלה, היה גורן חביבו ובן־טיפוחיו
של שר־האוצר פינחס ספיר. טלפון אישי אחד לשר-
האוצר — והעניין סודר. אך באופן רישמי הושג האישור
באמצעות ד״ר יפה, מנהל היכל שלמה, שפנה במיכתב
לאגף־התקציבים באוצר. התקציב אושר בזריזות מפתיעה.
העיקר שהסדר הטוב נשמר.
תיכנונה של הלישכה נמסר
פרידמן, ובעבודת השיפוצים עצמה
השיפוצים הנירחבת כללה שבירת
ציפויים של כל הקירות החדשים

ומפוארת

לצרכיו

בידיו של האדריכל
זכתה מ.ע.צ ..תוכנית
קירות, בנייה מחדש,
בעץ, פרישת שטיחים

״האישור התקציבי לצורכי השיפוץ מסתכם בשמונים אלף
לירות.״ כא־שר ציינתי בפניו כי כבר כיום, עוד קודם
שנסתיימה העבודה, הוצאו למעלה ממאה אלף לירות,
השיב כי זה אינו מעניינו. עניינו של מי זה. ,אם כן י
שאלתי את יצחק שטרסברג, דו ברו ומנהל־לישכתו
של הרב גורן, מהו הסכום שהוקצב לשיפוצים בלישכתו
החדשה של הרב. הדובר לא ידע את גודל הסכום, אך
הבטיחני :
״הסכום לא יעלה על מאה וחמישים אלף לירות.״
וזאת, לאחר שהוצהר כי התקציב המאושר מסתכם
בשמונים אלף בלבד.

בדיקת נוסח אישור התקציב, מגלה פרט
מדהים. האישור ניתן לצרבי שיפוץ שתי חלש־בות,
של שני הרבנים.
כאשר פניתי אל עורך־הדין דואק, דוברו של הרב
הראשי הספרדי עובדיה יוסף, וביקשתי לבקר בלישכת
הרב, כדי לברר אם גם הוא משתמש בחלק מכספי
השיפוצים, כאמור באישור התקציבי, פקח עלי עיניים
תמהות.
״הרב עובדיה מתנגד לביזבוז,״ אמר בתוקף .״הרב
סבור שהלישכה הקיימת מספיקה עבורו. אנו לא השקענו
אף פרוטה בתיכנון או בביצוע שיפוצים.״
לישכה בתל-אביב
ך* רב גורן הינו היחיד מבין כל הרבנים הראשיים,
1 1שכיהנו במישרה רמה זו עד היום, המחזיק, בנוסף
ללישכתו שבירושלים, גם לישפה שנייה בתל־אביב. לישכה
זו נמצאת בבניין המישרדים היקר ביותר באיזור המרכז,
בית אמריקה.
מבחינה חוקית מכוסה גם עניין זה, ללא פגם. הוסכם
כי אגף התקציבים באוצר, באמצעות ד״ר מאייר, יו שב־

^ תוף תקופה קצרה עתיד הרב גורן, רבה הראשי
^ האשכנזי של ישראל, לשבת בלישכה רחבת־ידיים
ומפוארת, בעיר העתיקה בירושלים. העובדה שהרב הראשי
השני, עובדיה יוסף, יסתופף ממול, בלישכה קטנה ופשוטה,
כעני בפתח, אינה מפריעה לו כלל ועיקר.
כיצד יכול להרשות לעצמו רב אחד מה שאינו מרשה
לעצמו הרב השני, השווה לו במעמד? אחת התשובות לכך:
לפחות בחלק מן המקרים משתמש הרב גורן בתקציבים
המשותפים לו ולרב עובדיה, ל שי מו שד ש לו בלבד.
לישכת פאר
ף * 15 באוקטובר 1972 נבחרו הרבנים שלמה גורן
1ועובדיה יוסף לשמש כרבנים הראשיים לישחאל. מרגע
בחירתו של גו רן לר ב ראשי, החל מיצעד הביזבוז
והפזרנות חוגג.
שנים רבות שימשה את המכהנים במישרת הרבנים
הראשיים לישראל ליישבה אחת, מחולקת לשניים, בהיכל
שלמה בירושלים.
בכל לישכה כזו היה חדר מפואר עבור הרב הראשי,
וחדר נוסף עבור מנהל־הלישכה, העוזר והמזכירה. אך
הרב גורן החליט כי הליושכה שקיבל בירושה מהרב

שדהרב גוון
״א״ 1אב פת

בספות ובכורסאות־עור.
מקיר־אל־קיר, ציוד הלישכה
בהתאם לדרישתו של הרב תותקן בלישכה החדשה גם
מרכזיית־טלפונים מיוחדת, כיוון שניראה שמרכזיית־הטלפונים
של היכל שלמה, שהספיקה עד־עתה לכולם,
אינה מספיק טובה או יעילה עבורו.
עם פרוץ מילחמת יום־הכיפורים הופסקה העבודה
בלישכתו החדשה של הרב גורן, אך בשבועות האחרונים
חודשה, ונמצאת עתה בעיצומה. במאמץ לספק לרב הראשי
בהקדם האפשרי מישכן ההולם את כבודו ואת כבוד
כהונתו.
דובר

מ״שרד־האוצר,

גיורא

מורג,

בדק

ומצא

דמי־

ראש אגף הדיור, יעביר למישרד־הדתות
השכירות החודשיים, הגבוהים, עבור הלישכה.
אם מחזיקים בלישכה נוספת, חייבים להחזיק גם בצוות
נוסף; .אבל ענייני כספים מעולם לא היוו בעייה אצל הרב
הראשי. עניין המשכורות הנוספות, החורגות מתקציב ה־לישכה,
סודר גם הוא.
גם לא הטרידה אותו העובדה כי על־ידי שכירת לישכה
שניה, פגע שוב והפר את האיזון העדין החייב להתקיים
בין שני הרבנים הראשיים לישראל.
לדוברו של הרב גורן הסבר מקורי, מדוע זקוק הרב
ללישכה שנייה. הרב עוסק בענייני גיור, ו״קשה לטלטל
אנשים לירושלים,״ הוא מסביר.
לשאלה אם הרבנים הראשיים הקודמים לא עסקו
בענייני גיור, והאם הרב הראשי השני, עובדיה יוסף,
אינו עוסק אף הוא בגיור, ובכל־זאת הצליחו כולם

רכבישראלו פר שו

ךןך 1ל מכונית־השרד האמריקאית המפוארת של
ר י ¥ 1ד 1 1י ר1
11 1 1 .1 1 1 1 1 1 11 1 1 1 1 1הרב גורן, פורז־ גראן טורינו, חונה מזה
חודש ימים במוסך, וממתינה לחלק־חילוף חיוני, אשר הוזמן במיוחד מחו״ל, בהי עדרו
אין היא מסוגלת לזוז ממקומה. הרב אינו מוכן להסתפק במכונית חסכונית.

במקום. מכוניתו המקולקלת שכר הרב שלמה גורן
ה 111ד 1ר
ז ¥1ד 1 1י ח
מכונית־פאר אחרת, מדגם דודג׳ דארט, שדמי־
| | 1 1 .1 1 1 1 1 1 11 1 1 11
־שכירות שלה עולים למשלם־המיסים אלפי לירות. כאן נראית המכונית השכורה כשהיא
זונה על המידרכה בחזית היכל שלמה בצורה בלתי־חוקית, כנהוג אצל גדולי המדינה.

שד הרב הראש• האשכנזי ־ ומגלה קופות שד שרצי
לבצע את מלאכתם
לדובר כל תגובה.

מלישכתם

שבירושלים,

היתה

הרבנים גם־ייחד. המזכיר הראשי היסס, אמר כי הוא
חייב לשאול לדעתו של הרב הראשי השיני לפיני שיחתום
על המכתב. תגובתו של הרב גורן היתד או שתעשה
מכונית פאר

מה שאני אומר דף, או שאני מפטר אותך.״

תקן לי שכ תו! של כל רב ראשי קובע, כי צוות העוב דים
יכלול מנהל־לושכה שהוא גם דוברה, עוזר ומזכירה.
אך הרב גורן אונו מסתפק בצוות זה. עובדים אצלו
גם החב זליצברג והרב ׳קלמנוביץ. מהיכן מקבלים הללו
את משכורותיהם ז לאלוהים ולרב גורן הפיתרוינים.

ן * אשר החל הרב גורן לכהן בתפקידו כרב ראשי,
דרש משר־האוצר להעמיד לרשותו מכונית ״דומה
לזו של גולדה,״ בגלל כבוד כהונתו; .אך !בסופו של ד בר
הסתפק במכונית־הפאר האמריקאית פורר גראן טורינו.
אחרי המלחמה, כאשר נתקפו מיספר שרים במוסר־כליות
על משתמשם במכוניות־פאר אמריקאיות הצורכות
דלק רב, הגישו בקשות למינהל־הרכב להחלוף את ריכבם,
ביקשו להעמיד לרשותם כלי־רכב קטנים יותר, שאינם
מנקרים עיניים בפארם ואינם צורכים כמויות כה גדולות
של דלק.
בבדיקה נתגלה כי הרב הראשי גורן לא נימנה עם
מגישי בקשות אלו. הוא מוסיף עד היום להשתמש ב מכד
נית־הפאר האמריקאית שלו.
למרות היותה מכונית ענקית, אין הפורד טורינו
מכונית אמינה. נהגו של הרב גורן הציג בפני מסמכים
בחתימת המוסך — כדי שאיש לא יוכל להאשימו בהזנחת
הרכב — המאשרים כי הפגמים הרבים הגורמים לכך
שהמכונית מוכנסת לעיתים קרובות למוסך, מקורם
בפגמי-ייצור, ולא בנהיגה רשלנית.

ללכת
עס החזק
* * ועצת ׳הדפנות הראשית לישראל מורכבת מתריסר
)*4חברים. שניים מהם הם הרבנים הראשיים לישראל.
עשרה הנותרים הם רבנים חברי המועצה. מבין העשרה,
חמישה רבנים אשכנזיים וחמושה רבנים ספרדיים.
למרבה הפלא, מבין חמישה הרבנים הספרדיים תומך
רק ואחד, הרב חיים דו ד ר,לוי, רבה של תל־אביב, ברב
הראשי הספרדי .׳ארבעה הרבנים הספרדיים הנותרים
תומכים ברב גורן, בניגוד להיגיון המחייב, כי הרבנים
הספרדיים יתמכו ברב הראשי הספרדי.
מי הם ארבעה הרבנים הללו, ומה המניע המסתתר
מאחרי נטישתם את הרב הראשי הספרדי י הארבעה הם :

מזה 30 יום חונה המכונית כמוסד ״מאי״

כרהוכ וסרמן צ, תל״אכיכ. חלק חיוני במנוע נשבר,
וכיוון שמעטות מכוניות־פאר כאלה בארץ, אין חלקי חילוף
עיבורן, וכעת ממתינים לחלק הנ״ל שהוזמן מארצות-הברית.
גם הפעם, כבכל שאר הפעמים בהן שוהה מכונית
השרד במוסך, משתמש הרב במכונית דורג׳ דארט שכורה.
לולא היה מתעקש להחזיק במכונית היקרה והבלתי־מהימנה,
היה חוסך אלפים רבים של לירות דמי שכירת
המכונית האחרת.

הרב בנימין אביעד — רב איזור שפיר.

החב ייוסף שרביט — רב העיר אשקלון.

הרב רפאל ציבן — ריב העיירה נתיבות.

מתנה בת חצי
מיליון לירות
** ם היכחרו לרב ראשי, הכריז הרב גורן כי בכוונתו
> להפיח רוח־חיים במוסד הרבנות. לדבריו התנהל
מוסד הרבנות ללא אמביציה ומעוף מספיקים מצד העומדים
בראשו.
הרב גורן הביא בפני מועצת הרבנות הצעת־החלטה
להקים ברבנות שלוש מחלקות חדשות: מחלקה להסברה,
מחלקה לקשר עם דיינים, ומחלקה לקשר עם התפוצות.

בתל־אביב, שבקומתו השנייה מחזיק הרב ג וו ן לישנה
שנייה, נוסף על הלישכה שהוקצתה לו נהיכל שלמה.

חזית אולם בית־הדין שבעיר העתי קה
בירושלים, לשם הועבר מושב
שהתפנה בהיכל שילמה, ובשלושה

חדרים נוספים, מקים הרב גורן לישנה מפוארת.
התל־בבניין־הפאר
הלישנה על נוסף

: כל נוספים.
בסנומי־עתק עולה ששכירותיה
אביבי,

לישנה נוספת 52 3 בימים המשופצת
בלישכיה החדשה
ן ט 11ןךוןןן
1 1 \ 1 1 1 1 / 1אלה, הכוללת כורסאות וספות־עור,
מקיר־אל־קיר וציפויי־עץ על כל הקירות, שטיחים שמחירם מסתכם בכפליים, בערך, מהתקציב המקורי.

הרב ייוסף קפח — דיין בבית־הדין הגדול.

שלושה מבין ארבעה הרבנים לא הסכימו לדבר. הרביעי
הסכים: לאחר מאמצי שיכנויע קשים. הובטח לו כי
ושימו לא יפורסם. לדבריו! ,אין הוא יודיע מדוע הרבנים
האחרים תומכים בגורן. הוא יכול לדבר רק בשם עצמו.
סיבות תמיכתו ברורות. הרב גורן הוא איש השילטון,
הויא יכול להשיג תקציבים. יש לו קשרים במקומות
המתאימים. הוא יכול לתמרן בכסף. הוא יכול לדאוג
למינויים של רבנים, למינויים של דיינים. הכוח בידו.
בנוסף על־כך, לרב גורן ״זיכרון מ צויץ״ .ימי שהולך
נגדו — ניכווה.

בית־הדין
בית־הדין. באולם

מועצת הרבנות אישרה את הצעת ההחלטה, והרב גורן
סיכם :״מד, י ש הרבה לדבר ז אני הצעתי הצעה זו,
ואני מבטיח לכם שאשיג את התקציב לכך ללא קושי.״
שוב הופעל קדהטלפון הישיר לספיר. גורן דר ש
מיליון לירות. מייד סוכם בי יקבל חצי מיליון ,״וכשתגמור
את הסכום הזה, נדאג לעוד חצי מיליון,״ אמר לו ספיר.
וזאת, כשלפי טענותיו החוזרות ונישנות, מתקשה מי שרדו
לגייס את סכומי הכסף הדרושים לחיסול מישכנות־העוני
ולבניית דירות לזוגות צעירים ולחיילים משוחררים.
מובן שגם הפעם דאגו גורן וספיר לכיסוי מתאים.
הוצאה פנייה לאגף התקציבים באוצר, ובה פירוט כל
המחלקות החדשות המיועדות להקמה. עד־מהרד, נתקבל
אישור לתקציב שנ תי בן הצי מיליון לירות עבור
המחלקות החדשות. מישרד־הדתות קיבל סכום זה, אלא
שלפתע התפוצץ כל העניין.
אנשי מישדד־הדתות גילו כי הרב גורן נקט תחבולה.
בדיקת פירוט התקציב שהוגש לאוצר ואו שר על־ידו,
לימדה אותם ׳שבכוונתו !של הרב להקים מחלקות, המק בילות
למחלקות הקיימות ופועלות כבר במייסגדת מיש-
ריד־הדתות. הקמת מחלקות הדשות היתד, יוצרת כפילות
מיותרת, ומרוקנת מכל משמעות יאת ייעודן הראשוני
של המחלקות שבשליטת מישרד־הדתות.

הרכ גורן התכונן להוציא חצי מיליון לירות

רק כדי שיהיה לו פיקוח אישי על המחלקות,
ואילו אנשי מישרד־הדתות לא התרגשו כד־כף
מעצם כיזכוז הכסה הזה, אלא מהעוכדה
כי הוצאת הסכום תרוקן את המחלקות של
מישרד־־הדתות מתוכנן, וממילא ייחלש מעמדו
של המישרד.
אם השב הרב גיורן כי עוד יצליח לגבור יעל ההתנג דות
ישל מישרד־סדתות, הירי בשבועות האחרונים אפסה
תיקווה זו כליל. אחרי ש״בגיד״ במערך, סר חינו אצל
ספיר. כעונש רמז ליו !שר־סאוצד, כי תביעותיו הכספיות
לא תיענינה עוד.

מניין באות
המשכורות !
ץ } יום י היכנסו לתפקיד, טרח החב גורן להפגין
״,נוכחות״ .הוא נהג כאילו קיים רק רב רא שי אחד.
הפגינת־ד,נוכחיות הראשוינה ׳שיל הרב גיורן !התחוללה מייד
עם היכנסו לתפקידיו. הוא ניסח מיכתב, הזעיק ללישכתו
את המזכיר הראשי, הרב גוטליב, וציווה עליו לחתום
על המיכתב ולשגרו. ברגע שהמזכיר היה חותם, היתה
ניתנת למיכתב גושפנקא חוקית, כאילו נוסח על־ידי שני

כך אירע לרב אליהו מלכה, מכרמיאל. הוא נבחר
כרב הספרדי של כרמיאל, ואולם מישחד־הדתות סירב
להעביר אליו פיניקסים לרישום־ינישואין. טעינת אנשי
מיישרד־הדתות היתד״ כי הרב האשכנזי מתנגד. בהתאם
לתקינה הקובעת, כי ריב המקום, הוותיק מבין דרשניים,
חייב להסכים לרישום־הנישואיו של הריב השני, וכיוון
שהרב לא הסכים — לא הועברו הפינקסים אל הרב
הספרדי.
ישני הרבנים הראשיים נחלצו לעזרת הרב מלכה. אך
הגדיל לעשות הרב גורן. הוא זימן לליושכתו את נציג
!שר־הדתיות, עורך־הדין ׳חפץ, היועץ המישפיטי שיל המייש־רד
ואת הרב גור, מנהל המחלקה לרבנות. הרב גורן
הודיעם, כי אם לא יסופקו הפיגקסים לרב מלכה, הוא
ידפיסס ארשית ויישלח לו פינקסי־רישיום.
אך לפני שלושה שבועות עשה הרב מלכד, את טעות
חייו. הוא השתתף בכנס התאחדות הרבנים הספרדיים,
הנוטים אחר הרב הראשי עובדיה. מאותו יום חדל הרב
גורן לטפל בנושא. הלחץ על מושרד־הדתות רפה. סיכוייו
שיל הרב מלכד, לרשום נישואין, י ר דו לאפס.
קשריו של הרב שלמה גורן עם המימסד החילוני,
הקמת הלישכה המפוארת בירושלים ושכירת לישכד, נו ספת
בתל־אבייב, כל אלה — נוסף להתנהגותו המתנשאת
ולבזבזנותו — הביאו עד־מהרה לפיצוץ היחסים בין שני
הרבנים הראשיים לישראל• בהיותם מסוכסכים נסחפו שני
הרבנים, בעל-כורחם, לעבר הקיצוניות, חיפשו תמיכה
בקרב החוגים הדתיים הקיצוניים.
כתוצאה מכך, בהכרח, סובלים כל אזרחי המדינה
החופשיים, הנזקקים לשירותי הרבנות, מהחרפת הנוק שות
הדתית במדינה.

תעלומת חשסחות הניניפיויוע היא פרייליך,
יחנה
׳עורכת־חדין
שהזעיקה את הגבר במדים לבוא לעז רתה׳
כאשר היגיע לביתה כתב העולם הזה,
לברר את פרטיה של פרשה מיסתורית.
עניין פרטי
^ אשר ביקר הכתב במקום, שבועיים
קודם־לכן, והגיע לבית, היה זה לאחר
׳חיפושים נירחבים ברחבי שכונת־היחווי־

דלת,
מיספר הצהובה,
האופל
** כונית
645־ ,325 נעצרה בחריקת־בלמים מח־רישיודואוזניים
בחזית החווילה ׳מייספר 3ב מתוכה
זינקו גבר
רחוב סמדר בסביון.
גבה־קומה ובריא־גוף, כבן 45־ ,40 לבוש
לבושה בגדי־טניס
במדי צה״ל, וצעירה
לבנים.
השניים החלו רצים אל הכניסה ליבית.
או עוד קודם שהגיעו אליה, בפתחה ה שהופיעה
מאחריה הצביעה זהאשה שחנתה ב מורד ה בידה
לעבר מכונית
רחוב, במרחק של כמאה מטר משם•
הגבר במדי צה״ל שינה כיוון במהי רות,
ורץ אל המכונית האחרית. בהגיעו
אליה חיו פניו אדומים מפעם, וקצף עלה
על שפתיו.
הוא תחב את ראשו לתוך חלון הנהג,
שם י שב ליד ההגה כתב העולם הזה, וצעק
אליו בחירוק־ישיניים :

״כן, אני נמצאת פה כבר קרוב לשנתיים.
בסביון יש עוד ארבע בנות, כולן קרו־בות־מישפחה
שלי.
״אתה מתעניין, במיקרה, איך להשיג
בחורה פיליפינית שתעבוד אצלך?״ שאלה
את הכתב. משהשיב בחיוב, אמרה:
״אתה צריך לקבל אישורים ממישרדים
ממשלתיים, אבל מוטב שתדבר עם דוקטור
פרייליך, אני לא יכולה להגיד יותר.״
ביקור נוסף בחווילה שיל מישפחת
פרייליך פגש כתב העולם הזה בבעלת־הבית
בכבודה ובעצמה.
״׳איי לא מוכנה להגיד שום דיבר ביקשר
לבחורה הפיליפינית שעובדת אצלנו,״ הכ ריזה
,״מותר לך רק לדעת שהיא נמ צאת
אצלנו שנתיים. זה הכל ! לא אגיד
לך איך קוראים לה! לא אגיד לך איך
השגתי אותה !
״מה פתאום ׳שאגלה ל ך? ״ התרתחה.
״זה עניין פרטי ש לי! את מי זה מעניין
מה אתה רוצה לדעת על הפיליפיניות
שלי? לא ! ׳אני לא מוכנה לדבר על זה
בשום או פן! ״
״הייא גרה אצלי,״ הוסיפה חניה פריי־ליד
כעבור רגע של מחשבה .״היא לו מדת
עברית אצלנו.״
היא ביקשה את סליחת הכתב לרגע,
נכנסה לתוך הבית ומשם טילסנה והו־ידיעה
למישהו, כי כתב העולם הזה בא
לחקור בקשר לפיליפיינית שלה.
התנפלותו הזועמת של איש־המילואים,
היתד, התוצאה היושירה משיחת־טלפון זו.

קרובות־המישפחה

הנערה
בבית פוייליו

משרתת פיליפינית כבת ,25 עו בדת
מזה כשנתיים בבית הד״ר
טוביה פרייליך ואשתו, עו״ד חנה פרייליך, ברחוב סמדר ,3בסביון .״האס אתת רוצה
לדעת איך אפשר לקבל בחורה פיליפינית לעבוד ב בי ת ך?״ שאלה את כתב העולם הזה.

ך* משרתת הפיליפינית השנייה ש ן
1גילה העולם הזה עובדת מביתם של
שרה וישעיהו שפירא, ברחוב האתרוג
,3סביון•
נעריה צעירה, הנראית כילדונת, בעלת
פנים חמודים והופעה נעימה, היודעת הי טב
ל שמור על לשונה.

05x11:1ר 1ג מגלה פר ש ה הנ שמר ת ב סו ד כמוס
״בוא ש ל משרתות !רוח לב תי גבירי ם בי שראל
״אני ארסק לכם את העצמות ! ״
אחר־כך התרחק מיעט, הרים אגרופים
קמוצים באיום, וצעק שוב, בחימה שפוכה:
״אני אביא ארבעים איש וארסק לכם
את העצמות!״
הכתב הזניק את מכוניתו קדימה במהי רות.
הגבר במדים חזר במרוצה אל מכו ניתו
והתניעה, וכך התפתח מירדף קצר
׳ברחובות עטורי־היירק של שכונת־המיל-
יונרים סביון.
כעבור זמן קצר הפסיקה המכונית ה צהובה
את המירדף, ונהגה שב והיפנה

לעבר החווילה מיסיפר 3

שברחוב
אותה סמדר.
בבדיקה מאוחרת יותר נתגלה כי האופל
הצהובה, מיספר 645־ ,325 שייכת לחברת
מיגדלי דויד המלך, הבונה ברחוב דויד
המלך 45 בתל־אביב.
מה גרם לאיש־המילואים לנהוג בתוק פנות
שלויחת־ריסן ש כזו?
את התשובה לכך יוכלו אולי לספק עו־ובעלה
הד״ר פרייליך רכת־הדין חנה
טוביה פרייליך, המתגוררים באותה חווי לה,
מיספר 3ברחוב סמדר בסביון.

לות, אחר משרתות בנות איי הפיליפינים.
נערות אלו הובאו, לפי המידע שנמסר
לידו, מארצן בתיירות, במטרה לשמיש כ־
״עוזרות־בית״ בבתיהן של מישפחות ב סביון.

הדלת פתחה בפניו, בשעה 12ב־ציהריים,
הנערה הפיליפינית עצמה. היא
נראתה כבת -25 וסירבה להזדהות בשמה.
הנערה ביקשה לדעת מהי מטרת הבי קור,
והסבירה שיבעל־הבית נמציא כעת
במיגרש־הטניס.
על שאלתו של הכתב, השיבה :

לשאלתו של הכתב, מה עליו לעשות
כדי להשיג בחורה פיליפינית לעבודה
במשק־בית, השיבה:
״!אתה צריך רק לקבל את האישורים
המתאימים משילטונות ישראל.״ ויואל טרודי
בחווילה המפוארת של
נויימן, ברחוב הברוש 14 בסביון, מת גוררת
משרתת שלישית, קדובת־מי׳שפחה
של השתיים הראשונות.
כשהגיע כתב העולם הזה למקום, מצא
יאת הנערה הפיליפינית מגהצת במרתף
הבית.

״אנחנו לא מושלמים לה שכר, אבל
כשהיא תחזור הביתה, נעזור לה להמ שיך
בלימודים בארצה.״
האם יודעת טרודי נויימן שהיא מחזי קה
במשרתת בעלת נתינות זרה, בתנאי
ניצול שהם בניגוד לחוק הישראלי ולמו־סר־עבודה
ב כל ל?
״זה בסדר,״ היא משיבה .״אצלנו היא
כמו בת-מישפחה. שמעתי גם שיש סוכ נות
ששייכת לישראלי, המביא את ה בחורות
מהפיליפינים לארץ, ולוקח ></ס50
מהכסף ששולחים להוריהן.״

מה יודע
הקונסול?
יהו אותו ישראלי, היכן נמצאת ה ו
׳ סוכנות האמורה? זאת לא יכלה טרודי
נויימן לספר, ואולי גם לא רצתה.
יאך היא סיפרה פרט נוסף, חשוב לא
פ חו ת:
״ביום רא שון מגיע הנה איש השגרי הבנות
רות
הפיליפינית, אוסף את כל
ולוקח אותן להתפלל בכנסייה ביפו. הקונ סול
יודע הכל על הבחורות האלו.״
בסביון נמצאות כיום חמש משרתות

שנידמה לכם שגליתם, אחקור את ה-
בעייה באופן יסודי. לי עצמי אין מושג
מה הן עושות בבתים האלה למעשה.

השיגהאת

1( 1 3 1
המשרתת

הפיליפינית שלה דרך הנערה העובדת
בבית הד״ר פו־ייליך .״אנחנו רגילים ל סיפרה.
מחוץ־לארץ,״ הבאות בחורות

״אנחנו
יודעים שהן כאן, תה הכל. נכון
שלוקחים אותן מדי־פעם לסיורים במקו מות
הקדושים לנוצרים, לכנסיו ת, אבל
אלה שנוסעים איתן הם ידידים שלהן
מצוות אנשי השגרירות,״ מסביר הקונסול.
עולה יואל נויימן ההא איש־עסקים,
יחדש מדרום־אמריקה, המבלה חלק גדול
מזמנו בחוץ־לארץ. בנו׳ ברעמי, שנמצא
אותה ששה בבית, אמר לכתב:
״שילמנו את ברטיס־הטיסה של הבחורה
לישראל, אבל אני לא יודע יותר. דבר
שם אמי.״
האם, טרודי נויימן, שמרה אף היא
על מידה של דיסקרטיות, אך גילתה נכו נות
לספר קצת יותר.
״הבחורה נמצאת אצלנו סבר שנה וחצי
׳בערך,״ סיפרה טרודי נויימן .״השגנו או תה
דרך הבחורה שנמצאת אצל ד ״ר
,פרייליך. היא לומדת עברית אצלנו• אנח נו
נותנים לה כל מה שהיא צריכה. יש
לה אפילו דיור ניפרד, לא כמו אצל מיש-
יפחות אחרות שמשכיבות את הפיליפיניות
לי שון בסלון.
״מדוע לקחנו אותה? פשוט מאוד,״
מסבירה טרודי נויימן .״זה נעים מאוד
כשהיא בבית. אנחנו רגילים לבחורות
מחוץ־לארץ. קודם היתה לנו בחורה מ ברזיל,
אבל היא כבר חזרה.

גבות פרייליו ״״י
כיצד השיגה את הפיליפינית שלה, והת נהגותה
התוקפנית אופפת את הפרשה כו של
סודיות ומיסתורין.
לה באווירה

משרתת פיליפינית בת פחות מ־ ,20 לפי

מראיה, נמצאת בבית נויימן מזה כשנה

וחצי. לא משלמים לה, היא מקבלת שם את כל צרכיה ו״ימתייחסים אליה כמו אל בת־המישפהה,״
כעדותה של בעלת״הבית .״הן נמצאות אצלינו כבר שנה וחצי.״

האם ייתכן שאנשי השגרירות מקיימים
(המשך בעמוד )32

פיליפיניות,
שונים.

בחמישה

בתים

ישראליים
שהעובדה האם יודע הקונסול גם מתגוררות בנות״ארצו נערות שחמש
בבתי עשירים בסביון, ושתנאי חייהן ומגו־ריהן
כנראה טובים למדי, אינה מחפה
על כך שלמעשה הן משמשות כמשרתות־משק-
שפחות,
המופקדות על עבודות
הבית והטיפול בילדים, ואינן מקבלות
כל שכר?
האם יודע הוא שהן משוללות כל זכו יות
סוציאליות ׳המגיעות להן על־פי החוק,
וישעובדת הימצאן בישראל ותכליתה ה אמיתית
נשמרת ביסוד מעיני ה שילטונות?
האם לא איכפת לו כלל שבנות־ארצו
מוחזקות כאן בתנאי ניצול מחסירים,
ששום ״תנאים טובים״ לא יוכלו להצדיקם?
הקונסול הפיליפיני, חוסה מ.י. דה־מנו-
יאל, לא גילה התלהבות רבה למישמיע
גילוייהם של כתבי העולם הזה, אך את
התרגשותו הניכרת השתדל להסוות מאח רי
חיוך דיפלומטי מיקצועי. של תצלומיהן בפניו כאשר הוצגו
ושלוש מתוך חמש השפחות הפיליפיניות,
שצולמו בפיתחי החווילות בהן הן עוב דות,
התעלם מהן לחלוטין, כאילו היו
אוויר שקוף, והשתדל לעורר רושם שכל
העניין גלוי וידוע, ואף יו תר מכך —
ב שר בהחלט.
״הנערות הן תיירות בארץ,״ הסביר ה קונסול
.״כשהן מגיעות ארצה, הן מקב לות
אשרת־זשהייה למשך שלושה חודשים,
כמו כיל תייר.״
אך כתת־ יסביר את העובדה שאחדות
מהן נמצאות בארץ כבר למעלה משנה,
ואפילו שנתיי ם?
״פשוט מאוד,״ הוא אומר .״כשתוקפה
של האשרה פוקע, מחדשים אותה שוב,
לשלושה חודשים.״
לשאלה, כיצד ייתכן שאיש אינו מת עניין
לדעת מדוע מבקשות הנערות הפי ליפיניות
מדי־פעם להאריך את שהותן
בארץ, ומה, בעצם, הן עושות כאן, השיב:
״את האשרות מאריכים באופן אוטו מטי.
עכשיו, אחרי שסיפרתם לי מה

משרתת פיליפינית כבת ,20 המתגור רת
בבית מיישפחת ישעיהו וישרה
שפירא, ברחוב האתרוג ,20 סביון. יודעת שכדי לעבוד במשק־בית בישראל צריך רק
אישורים מתאימים מהשילטונות. מדבריה מתקבל הרושם שהיא יודעת יפה לשמור סוד.

היזהר מאש כמו מאש, במחיצתך השריפות
הקרובה עלולות להיות
יותר משוכנות מכל
דבר אחר. גם תאונות
בדרך אל עישוקך או
ממנו אינן מן הנמנע.
בת טל ה: תחשבי ש 11 3 הוא
מכריח אותך, אך
ו :1 2מרס -
לאמיתו של דבר הוא
! 20נאפריל
פשוט יודע להפעיל את אך הכמוס. רצונך אסור לו לדעת שאת יודעת את זה.
זהו שבוע בו

זה ׳שובוע הממזג את הנזיסתורין של חייך
הרוחניים גגם כמה וכמה
הישגים מוחשיים ביו תר•
שבוע מוג במה
להיומורי־טוטו שנוגע ופיט, לעיסקי־מניות אנ
להימורי־אהבה. זהו ה שבוע
בו מוטב להי פגש
עם זרות מאשר
עס ידידות מוכרות, בו
כדאי ללכת בשבילים
לא ידועים, ולטייל במקומות
לא כל־כך ׳מוכרים. אלה הפגיעים
השבוע.
במיוחד נא יזהרו
בליבם : אתה המשפחה.
׳מצזיין 1בקרב מצב קטנה.
למתנה
ב קרוב לצפות יכול

אם זכית בימים אלה לחסדו של הגורל,

שמצא דרכו אליך ב־אמצעות
המין היפה,
דע לך, שהגורם לכך
הוא הכוכב שלך המק רין
ישירות על בני
ובנות מזל תאומים.
צפה לוויכוחים לא
צפויים עם מעבידיך
( 2במאי ־־
ביום שלישי. לעומת
20 ביוני
זאת, ביום ראשון ית חיל
להסתמן פיתרון
לדאגה ולסחבת בדברים הקשורים לביתך
ולבית הוריך. אל תצאי לקניות חשובות.

0אומי!_1

סוף השבוע יחייב זהירות במה שנוגע
לעסקים או לבריאות, באש הקשור משהו עלול להעיב על שעז־חתך.
מזלך מצוי בשבוע
זה בסימן של להבה.
יהיו לך גם הסתבכו יות
עם ילדים במש
פחתך,
שיולידו ויכוח
ההורים. בין חריף
;15 גינני -
.ג! 2ביולי
ייתכן וייראה לך כאילו
נשקף לך מקור הכנסה
מבטיח יותר מאשר עבודתך הנוכחית! .שקול
היטב את מעשיך ואל תסמוך רק על ה אינטואיציה
שלך• והרבה במסעות בחוץ.

רומן אהבהבים
פלירט לא־מחייב, או
קצר ומרגש, צפוי לך, בת מאזניים לקראת

סוף־השבוע, או בתחילת
השבוע הבא. השותף
לפלירט או לרומן יהיה
גבר אשר ראית בו עד
כה רק ידיד ותו־לא,
ואשר בתקופת ליבלוב״
האהבה שלכם נידחה.
דעי לך כי זהו האביר־על־הסוס־הלבן
לו את
השנים.
ממתינה כל
בשטח העסקים — אין
בשיגרתיות. יעבור השבוע
חדש.

מאזנייס

זה לא יהיה נוח במיוחד, אבל אם אתה
רוצה, אתה יכול להסתכן. כאב־הראש
הריגעי, הצרות בטווח״
קצר, הפגישות עם שונ איך
— כל אלה שקו לים,
אם רק תדע
להתמיד על-ידי ההי שגים
הרציניים וכוח-
הרצון׳ שתיפתח על-
התפנית. עצם ידי
מיקרה נעים ובלתי-
צפוי עשוי להתגלות,
אם לא תיזהר, כתגלית
של איבה אישית או של קינאה מיקצו-
עית. אל תראי לו שאת נפגעת ממנו.
העמידי פנים של לא־איכפתיות ואדישות.

אויוו!

פגישה עם דמות מן העבר הרחוק מעיבה ומעוררת חושיך

את דמיונך. נצל זאת
לעתיד: לחלום, ליצור,
לתכנן תמורות בחייך
ויצירה מסוג אחר לגמ רי,
אם אתה בין היוצ רים.
אל תיכנעי לריג־שות־ייאוש
או לדיכדוך*.
22 באוגוסט *
זהו עניין של זמן, לא
22 בספטמבר
של אופי. התקשר טל פונית
עם אדם שאתה
מכיר ושאינך מייחס לו חשיבות רבה ;
הוא יעזור לך בשטח מאוד חשוב לך. על
מיקריות.
בני בתולה להיזהר מנסיעות

(תמשך מעמוד ) 31
יד״דות,
יעם הנעמת הפיליפיניות יחסי
ואינם יודעים סליל מה מעשיהן ומצבן
האמיתיים בבתים הישראליים ך
תמוהה מאוד גם העובדה, שהשאלה
׳עליה חזר הקונסול הפיליפיני, הייתה:
״מניין נודע לכם? מי מיסד לכם את
המיידע הזה?״ ולא חירפה, עד שנאמד
לו כי המקור מהימן.
כאשר נמסר לקונסול, כי אחת מ״מ׳עיסי־קותיהן״
של הנערות הפיליפיניות פלטה,
ושכנראה קיימת סוכנות המטפלת בהבאתן
והגורפת מכך רווחים׳ כנראה באמצעות
ואיש־קשיר בפיליפינים, הבטיח כי יתקשר
מייד עם הגורמים הנוגעים בדבר בממ שלתו,
ויודיע על כך.
,׳אני מבקש מאוד, באופן רישמי, לא
לפרסם ד בר על הפרשה, עד לבירורה,
כיוון שהדבר עלול לגרום נזק מדיני.״

— רבה איתך —
היא ׳אוהבת אותך
אוהבת אותך — וזה מה שקובע, על כן
אל תתחשב בסערות
קטנות. את, בת קשת,
פנקי אותו אם הוא
מתקצף: זה חלק מן
העניין. עסקיך: תח זית
ורודה, בתנאי שלא
תתלהב ולא תעשה דב רים
נחפזים. בריאות :
ככה־ככה. אתה יכול
ל שמור על עצמך. החו עובר

עדיין לא
השבוע.
והמזלות עויינים את ריאותיך

במדינה
צה״ל תאוות הבשרי
כשר ה״7וף״ חפף
שם־דבר פצה״?
השבוע נסתבר ש 7א
רק החיילים התלוננו
ע 7הבשר
שנים רפות היו מיפעלי ריכארד לוי
ספקי הכשיר הראשיים של ציה״ל. כאשר
פרצה השערורייה סביב איכות הבשר ׳וטי בו,
המסופק על־יידי בי׳ת־ההזשת זה, הפ סיק
צד,״ל בשעתו זמנית את קניית הבשר
פמיפעל זה.

עקת

לפני חודשים אחדים התם צד,״ל החד,
לאספקת ב שר לוף, בקופסות, עם בית־החרושת
עוז ׳לשימורי בשר.
על יחס
נכתב רביות.

*011/

תודת האומה
הקצין המשתולל כבית פרייליך
נרסק

בסך״הכל, נכנסת לתקופה טובה מאלו
שקדמו לה. אם את רווקה — אין הר בה
סיכויים שתישארי
בודדה, השבוע או ש תהיי
רווקה, בעוד חו דשים
מועטים. בן גדי:
הישמר מתוצאות ני כרות,
העלולות להי גרם
על־ידי צעד פזיז
או על-ידי ליאות-ממח-
שבה. מצד שני, מעולם
לא היית כל-כך אק טיבי.
לבשי לבן וטיילי.

אס חשבת לנסוע ביום שבת — ייתכן גס אבל
ש תתאכזב.
אם עלה הדבר בידך,
זכור שדווקא ימי ג, עד
ה׳ הם קשים ומסוכנים
במיוחד. על־כן מוטב
שתרכז בהם דברים ה ואם
קשורים
בביתך.
אתה חייב לנסוע, נהג
בעצמך. פגישה מיקרית של לרומאן הופכת קבע. הצלחה, בה זכית
לאחרונה מתגלה כעליה.

אם אין אני
חכם עתיק׳

נסונו 11

10 בפברואר
20 במרס

לי — מי לי ו שאל בזמנו
ודבריו עדיין יפים מתמיד, הנוגע במיוחד בכל
לך, אתה באמת מא מין,
שמישהו יעשה
את עבודתך למענך 1
רק יוזמה מצידך, ב צירוף
מאמץ לא־קטן
אך כדאי, יביאו את
המתמשכת, הפרשה גמר. לידי בגללך,
עבורך — בת דגים —
זהו השבוע כוורוד.

ביזיון

העצמות !

על ׳בקשתו זו חזר הקונסול פעמים אח דות.
אך את הבטחתו לדווח להעולם הזה
על הבירורים שערך, לא קיים.

העניין
חמ 1ר

>ייז

החיילים

לב שר

הלוף,

כבר

השבוע הוטל קנס בסך 1,050ל״י על
בעלי בי׳ת־החדושת עוז, שהורשעו בייצור
קופסת פשר-שימורים של ב שר גולש הונ גרי׳
שלא היתד, ראוייה למאכל אדם מפני
שהכילה, בין השאר, עצימות ונ׳וציוית.

8שו

סוסן

השבוע עליך לשים קץ לבטלנות ! כמה
זמן תוכל עוד לשבת
ולחלום בהקיץ, ומבלי
לעשות אפילו את או תם
דברים המוגשים
לך על מגש הכסף ן
זהו שבוע מצויין ל- קצר לטווח תיכנון ובינוני ן בעוד שבו עיים
שלושה, תוכל
21 ביו לי -
ו 2באוגוסט
לעבור למעשים, ובקצב
נמרץ ובלתי״רגיל. הק פד
על סילוק מיכשולים מן הדרך׳ ושלם
חובות קטנים וטורדניים. אך היזהר, בן
מתחרה מסוכן עלול לצוץ
אריה :
בשטח, אם לא תדע לשמור עליה.

יי תעלומת השפחות

מישרד־החוץ
דו בר
ך* אשר נשאל
הישראלי מד, יידוע לו על כך, השיב :
״לא ידוע לנו דבר.״
הב כוכבי, מנהל שירו ת התעסוקה דד
וארצי במישרד־העבודה, א מר:
״העניין חמור. אדבר עם היועץ הימיש־יפטי
-של מישריד־השבודה.״
סגנית המנהל־הכללי של מישדדיהפנים,
מנחלת אגף הרישום והעלייה של המי,ש־רד,
יהודית היבנר, מסרח:
״ואנו מטפלים טיפול יסודי בעניין זה.
בתיקים של המישפחות ד״נ״׳ל לא גילינו
כל בקשות להעסיק גערות מהפיליפינים.
מביאן, שהם לא הגישו בקשות כאלו,
ולכן אנו ממשיכים את החקירה באופן
יסודי. נבקש גם את עזרתה של המיש־טרה
לפירור הנתונים הנוגעים בדבר.״
מישהו מרוויח
ן אחר חקירה גימרצת של העולם
נוספות:
/הזיה, התגלו שתי עובדו ת
קיים אזרח־ילשעבר של ישראל, ששמו
פייר, היושב כיום בברלין המערבית והוא
בעל מועדוני־לי׳לה, העוסק במיסחר ב־
״ובשר חי״ ,ודרכו הובאו השפחות הפי-
ליפינ-ות ארצה, תמורת דמי־תיווך שמנים.
׳ממקור מהמימן גווסף, בשכונת סביון
עצמה, נתגלה שהמישפהות שהביאו את
הנערות הפיליפיניות לעבוד בבתיהן, שיל מו
סכומים גבוהים עבור הארכת אש־רות־השהייה
שלהן.
מי שרד־לעומת
זאת, כדברי סימנכ״ל
הפנים, אין העובדה שאשרותיהן של ה נערות
הוארכו, נזכרת פלל בתיקיהן של
המישפחות, בניגוד למקובל לגבי כל אז בארץ,
אשרת־שהייה

ז ר המקבל
והחייב לדווח על מקום־מ׳גוריו.
כיצד תסתיים פרשת ניצול ועושק ז ו?
אין ספק שעברית — הן כבר יודעות.
חוזר דיין מתנצל —
אף הביזיונות נמשכים
היה זה ביום השלישי האחרון, כששר־הביטחון
משה דיין התנצל בפומבי בכנסת
על הביזיונות שהתרחשו בעת הסעת מיש־פחות
חללי מלחמת יום־הכיפורים לטקסי־אזכרה
לבתי־הקברות ברחבי הארץ.
למחרת, ביום רביעי, חזר הביזיון על
עצמו — למרות ההתנצלות.
שתיקה נוראית. קבוצת הגברים וה נשים
האבלים התאספה בבוקר אותו יום
בתחנת האוטובוסים המרכזית של רחובות
בשעה היעודה. היו אלה בני משפחותיהם
של חללי אחת מחטיבות השיריון שלחמו ב חזית
תעלת-סואץ. אותה חטיבה נשחקה
נוראות בקרבות הבלימה מול המצרים ב יומיים
הראשונים של המילחמה. עתה,
ארבעה ימים לפני שצה״ל עמד להחזיר את
א מורי הקרבות של החטיבה לידי המצרים,
אירגנה מיפקדת החטיבה סיור לבני משפ חות
הנופלים במקומות בהם התחוללו ה קרבות.
בני
המשפחות היו היחידים שהגיעו ב זמן.
נציגי צה״ל, שהיו אמורים לקבל את
פניהם, לא הופיעו.
גם בתנאים הטובים ביותר, לא היה זה
סיור קל, מבחינה נפשית, לקרובים. רבים
מהם היססו קשות לפני שהחליטו לצאת
למסע המזעזע. עתה, משלא הופיע איש
לקבלם, והם לא ידעו מד, עליהם לעשות,
נוספו למועקתם גם זעם ומבוכה.
״1ימאסו. אלה היו כאיין וכאפס לעומת
ההמשך. שכן לבסוף, אחרי איחור ממושך,
הגיע האוטובוס המיועד ובו סגן צעיר.
האוטובוס היחיד לא הספיק לכל הנוס עים
שנאספו, וזה, למרות שנציגי צה״ל
טרחו להתקשר מראש עם כל הקרובים,
לוודא מי מהם חפץ להשתתף בסיור. הסגן
הצעיר לא הצליח להשתלט על ד,בעיית,
ולהזמין אוטובוסים נוספים.
החלו סצינות קשות של הידחקויות ו התפרצויות,
שבסופן הצליחו חלק מהנאס פים
לתפוס מקומות ישיבה או עמידה —
לקראת נסיעה ממושכת לגדה המזרחית —
ואילו אחרים מאסו בביזיון הנוסף, נסוגו
׳בחזרה לבתיהם — מבלי לנצל את ההז דמנות
האחרונה לראות את המקומות ש יבתם
נפלו יקיריהם.

^ ^ 11 בלה וטייל 0
(המשך מעמוד )25
379.50ל״י, וחיובים על נרטיס ה,דיינרמ־קלאב׳
שלי 404.35 ,ל״י.
מחירים מיוחדים

׳ הסרן המפגין

15361432

ך• יצד ומדוע הוציא אדם אחד כל־כך
^ הרבה כסף, כתקופה בה ר׳ק אנשים
מעטים חשבו בכלל על בילויים במיסעדוזת־פאר
ובמלונות יקרים — זוהי שאלה ש התשובה
עליה קשה מאוד.
המחיר אותו משלם גיבתון בבתי־המלון
בהם הוא מתאכסן, נמוך בהרבה מזה ש משלם
כל אזרח ישראלי אחר.
בעוד שחדר במלון ש חזון בתל־אביב,
מלון בו נהג גיבתון להתאכסן, עלה באותה
תקופה לישראלי 138.60ל״י ו עוד 25X1
ללילה, שילם עבורו גיבתון רק 15ל״י(!)
ללילה.
במלון פלאזה עלה באותה !תקופה חדר
ללילה 85ל״י, כולל מיסיס, ואילו גיב תון
שילם עבור חדר כזה 32ל״י בלבד.
גיבתון נוהג להתגורר בסוג החדר היקר
ביו תר הקיים במלון שרתון.
לאלי גולדשטיין, סמנכ״ל מלון שרתח
וידידו של גיבתון ייש גם הסבר, מדוע
בוחר גיבתון להתאכסן דווקא בחדרים ה שגם
יקרים
:״הוא נפגש עם אנשים
אנחנו מעוניינים בהם, אז כדאי לנו לתת
לו חדר טוב,״ הוא מסביר. גולד שטיין מכ חיש
כי גיבתון מקבל הנחה, טוען כי
הוא משלם כסו כל אזרח ישראלי אחר.
״הוא גם לא שותה משקאות חריפים,
׳אלא ׳רק מיץ־אשכוליות כל הזמן,״ מספר
גולדשטיין ,״והוא אוכל אצלנו רק ארוחות
ערב ובוקר.״ גולד שטיין אינו יודע על
כל עיכוב בתשלומיו של גיבתון למלונו.

ע ליו?

שמעתם על המחדל? קראתם
התווכחתס ע ליו? גיליתם דברי ם?
ייתכן. אבל בטוח שדבר אחד בקשר
אליו עדיין לא גיליתם, ואותו אני עומדת
לגלות לכם כעת.
למחדל יש גם מזכירה. כזאת שכותבת
מיכתבים ועונה על טלפונים, עם שיער
פרישה כפויה

^ תחילת חודש יגואר, כאשר נוכח
בבירור כי מילחמתו דון־
^ פרנס
קישוטית, החליט ׳להתפטר.
״הודעתי לממונים עלי כי ב־ 30 באפריל

ן אני יוצא לפנסיה, וכי אני לא מוכן לעבוד
יותר כחשב מישדד־התיירות,״ הוא מספר.
״היה לי ב רו ר כי אי־אפשר לשנות שום
דבר, ובמקום כזה לא יכולתי יו תר לעבוד.
כן נודע לי כי את כל חשבונותיו של
גיבתון משלם החשב הכללי ישירות, כך
שלמילחמה שלי לא היה יותר כל ערך.״
רק אחרי שהודיע על כוונתו לפרוש,
הזמינו גיבתון לשיחה.
״הוא היה נחמד ומנומס מאוד בשיחה
שלגו,״ אומר פרנס ,״וביקש !ממני רק ד בר
אחד, מיכתב שיאשר שלא בגללו אני
יוצא לפנסיה. חתמתי על מיכתב, שבו
כתבתי כי אני יוצא. לפנסיה בגלל מצב
בריאותי ובגלל סיבות אחרות.
״מי שיודע מהן הסיבות האחרות הללו,
יבין היטב.״
ימים אחדים אחרי שיחתו עם גיבתון
לקה פרנס בהתקף־לב נוסף, ממנו הוא
מחלים כעת בביתו.
״אבל אני אחזור למישרד־התיידות ו אשב
שם עד היום האחרון של עבודתי,
ואף חשבון אחד של גיבתון לא יאושר,״
הוא ׳מצהיר בתוקף.

אתי אולמן
המחדל הצילזמי

הכסף לא
ענה את הכל
התחלה־! של אחד מסיפורי־ההצלחה
!מכלום, הצלחה של עשר אצבעות, הגדר[
לים ביותר והאותנטיים ביו תר בארץ, הוא!
סיפורו של קבלן עבודות-העפר ניבים

בדולח.
תגובת המנכ״ל
ך* נוך גיבתון, מנכ״׳ל מישרד־התיי-
1 1רות, אינו מבין כלל על מה כל ה מהומה.
״חלק
ניכר מתפקידי כמנכ״ל מי שרד־התיירות,
ומתפקידו של כל מנכ״ל מישירד
אחר, הוא לארח אורחים חשובים בנושאי
התיירות מחו״ל, ו כן עיתונאים זרים,״ הוא
אומר.
״בדרן־־כלל, כאשר עלי לארח לארוחת-
צהריים או ערב, מחלקת האירוח של ה־מי
שרד מזמינה מקום במיסעדה, ואז מגיע
החשבת י שר למחלקת האירוח, טבלי שזה
יגע לי בכלל.
״בתקופת המילחמה שהיתי רוב הזמן
בתל־אביב .׳מרבית המיסעדות היו סגורות,
לכן הבאתי את האורחים לבתי־המלון בהם
התגוררתי, סעדתי איתם וחתמתי על ה חשבונות.
משום כך, כנראה, נדמה כאילו
ההוצאות הן ש לי בלבד — אבל זה לא
!נכת.
״מישרד התיירות בנוי על אירוח, בעיקר
של עיתונאים זרים. למעשה, לי עצמי
כבר נמאס לאכול את כל הארוחות האלה.״

העולם הזח 1906

ניסים, שנולד בשכונת התיקווה בתל־1
אביב למישפחה יוצאת עיראק, וד,חייתם ן
׳בגיל צעיר, גדל והתחנך במוסד־הנוער.
שפיה, והתגייס לפלמ״ח בהיותו בן * 15
וחצי בלבד.
לאחר שסיים ׳את שירו תו הצבאי, החל
עובד בבניין, כפועל פשוט, התקדם בעבו דה,
ובסוף החליט שמה שהוא צריך זה
עצמאות. החליט — ועשה. הוא הקים לו
חברה !משלו, ו מייד התחיל ללכת לו קלף
:משוגע. הז׳מנות־העבודה זר מו כסו מים,
הכסף התחיל לבוא בגלים.
אבל במיקרה של ניסים בדולח, לא הצ ליח
הכסף לקנות ד בר אחד — את האשה.
״כל מה שהבעל שלי רוצה ממני, זה ש אני
אלמד לעשות מכסף — זבל,״ היתה
הרעייה הנאה והמטופחת, דינה בדולח,
אומרת בכל הזדמנות.
לדינה ולניסים בדולח יש עכשיו ב׳ו־
!מיצווה. זאת אומרת, הם נשואים כבר
13 שנה, שבמהלכן נולדו להם שלושה
ילדים. בתוספת בן ובת שדינה הביאה
יאי׳תה הביתה מנישואים קודמים, יחד —
חמישה. נראה היה שהמישפחה חיה ב אושר
ובעושר.
והנה, לפתע ׳מסתבר שדינה בדולח הש נונה,
העליזה וההדורה, שחייה מאושרים
ומע׳וש׳רים מאין־כמותם, מצטיינת בתכונה
נוספת: היא גם שחקנית מעולה. הבימה
ממש הפסידה. כי, לפני חודשים אחדים,
קם הבעל האידיאלי ׳והמסור כנ״ל, ו עז ב
את הבית. חודשיים תמימים ג ר הרחק
מחיק המישפחה האוהב, ובתחילת חודש

שחור ארוך ורגליים ארוכות וחיוך מוכן־
ומזומן תמיד.
קוראים לה אתי אולמן, והיא גרושה
ואס לבת, והיתה שחקנית פעם, אפילו בקאמרי.
אחר־כך עברו כמה שנים טובות,
ולא שמעו עליה, עד שהיא נהייתה ל מזכירה
של המחדל.
בעצם, לא בדיוק של המחדל, אלא של
מישרד הוצאת־הספרים שהוציאה את ה ספר
בשם הזה לאור, אחרי המילחמה.
זוכרים? הספר ההוא שכתבו אותו שיבעה
עיתונאים וכן הלאה.
אלא שלהיות מזכירה של הוצאת־ספרים
כל אחת יכולה, ואילו מזכירה־של־מחדל
מצלצל הרבה יותר יפה ואכסקלומיבי. אז
זהו התואר החדש שלה עכשיו, אפילו היא
אומרת.
אבל לא התואר החדש והיפה שלה הוא
שהביא לה את האהבה הנוכחית של חייה.
אותו היא סתם הכירה בממיבת־שיחרור
של צנחנים שחזרו ממערב לתעלה אל
החיים האזרחיים.
לאהבה החדשה של אתי אולמן, שאיננה
בורחת מפני הפירסומת, קוראים אבא
קדמוני. כן, זהו מרן־הצנחנים הזה, זזבר־קיבוץ
לשעבר, אתם יודעים, ההוא שהפגין
נגד חיים כר־לב, מול מוטי אשכנזי.
וכמו כל סרן בצנחנים, גם הוא יפה ו חתיך,
והדרגות שלו נוצצות, והוא פייטר
אמיתי, מאלה שאפשר להוציא איתם את
העיניים לאחרות, וגם לאהוב כמו שכתוב.
וככה הגיע הזוג הטרי והיפה הזה ל־מסיבת־פוריס
שנערכה ביום השישי ה אחרון
ב שיכון ח ליד תל־אביב.
בעצם, לאסא לא התחשק כל־כך לחגוג,
בגלל המצב והכל, אבל החברים־הצנחניס
הזמינו במיוחד, וביקשו כל־כך יפה, שהוא
לא יכול לעשות להם את זה, והופיע.
אז כמו שהמסיבה בעיצומה, ורוקדים,
והמוסיקה עושה טוב על הנשמה, מה רואה
אתי פתאום? צלם. אחד כזה שמוכן ללחוץ
על ההדק.
ומה עושה בחורה שאוהבת פירסומת
ומזכרות, ויש לה חבר חדש וחתיך שצריך
להנציח אותו, כשהיא רואה פתאום צל ם?
נכון, היא מחליטה שאם לעשות את זה,
אז מייד, כאן ועכשיו.
ואז התחיל הוויכוח הגדול. היא אומרת
לו: תצטלם איתי,״ והוא :״לא מצטלם״.
תצטלם, לא מצטלם, וכן הלאה, עד שקמה
הקטנה ונשבעה עם יד על הלב :
״אס אתה לא מצטלם איתי, עכשיו, אז
תשלם ביוקר. אני נשבעת לך שלא אדבר
איתך בחיים, ואתה יכול לשכוח ממני. לא
אהיה שלך ! ״
אבל מסתבר שלסרן בצנחנים יש כוח־רצון
יותר חזק מאשר לאשה קטנה אחת,
ובסוף היא הצטלמה לבד.
עכשיו רק נשאר לראות כסה שווה
השבועה שלה.

>הלומ>
פורים
אם תלבו יום אחד ברחוב ותראו פת אום
ניצוצות־ניצוצות שמסנוורים את ה עיניים,
תדעו לכם שאתם הולכים לפגוש
את נעמי לרר, מי שנחשבת היום ל-
מיתחרה רצינית מאוד על התואר: ה-
אשה״המתוכשטת״ביותר-בארץ ויש לה
טיכויים טובים מאוד לזכות בו.
נעמי היא אשתו של איש-עסקים גר מני,
יהודי, מיליונר בקנה״מידה גרמני,
מה שעושה את זה הרבה יותר גדול ו מרשים,
כידוע לכל.
יש להם דירה משגעת ברחוב כ״ט ב נובמבר
בתל-אביב, ושם מבלה נעמי את
זמנה כשהבעל נוסע לחוץ־לארץ לרגל
עטקיו. וכיוון שיש לו הרבה כאלה, ברור
שהוא נמצא בחו״ל די הרבה. אבל ל נעמי
יש עיסוק חשוב מאוד כאן, כש הבעל
איננו. היא מגדלת את בנם בן
ה״.11
התכשיטים של נעמי לרר הפכו כבר
לאגדה. יש נשים כאלה, שגם מאמינות
שהיהלום הוא ידידה הטוב ביותר של
האשה, וגם מממשות את זה. והיא לא
אוספת אותם חס-וחלילה כדי להבטיח
את זיקנתה, אף־על־פי שגם זה חשוב,
אלא פשוט מפני שזה יפה, ומחמם את
הלב, וטוב לדעת שזה ישנו.
היא גם עונדת אותם, בכמויות. אצלה
הם מתאווררים, לא שוכבים במקרר או
בכספת. בעצם, יש כמה בכספת, אבל רק
אלה שהם כבדים מכדי לענוד אותם, וזה
פשוט לא נוח, בייחוד כששוטפים כלים.
במסיבת פורים שנערכה בשיכון דן
בתל-אביב ביום שישי שעבר הופיעה נע מי
עם אצבעות מוקפות אבנים טובות
כמו שצריך. אבל היתה שם אחת, משהו
שלא רואים כל יום, אפילו כאלה שכן
רואים דברים כאלה כל יום.
זאת היתה טבעת שבמרכזה אבן־ספיר
ענקית, וסביבה יהלומים גדולים כמו
ביצים קטנות, אם אתם מתארים לעצ מכם
למה אני מתכוונת. השאלה שרי חפה
כל הזמן בחלל חיתה: חיקויים
או אמיתיים ז
נעמי עצמה, שנשאלה ללא-הרף על
היהלומים, הגיבה רק בחיוך דק וסתום.

ספטמבר הגיש בקשד, לגט. מתם נכד? ,
הטענה: האשד, סוררת ומורדת, וזונחת
את הילדים.
לחלקה הראשית של הטענה יש לו כנר אה
הסברים משלו ,׳מה שלא־כל־כך מתק בל
על הדעת, כיוון שדינה ידועה דווקא
כאשד, שמעריכה את ביתד, ואת חובותיה
כלפי הבעל ו׳ד,ילדים. אלא שחלקה השני
של הטענה, לעומת זאת, מגוחך ממש.
בנה הצעיד של דעה ׳חולה מאד, יועבר
כביר ארבעה ניתוחים קשים בזמן האחרון.
הוסיפו לכך את העובדה שדינה שכבה
בש׳מירת־הרי׳ון רצופה משך תישעה חוד שים
לפני ליד ת כל אחד מילדיה, והרי
לכם תשובה על הטענה המגוחכת.
אבל ניראה שמה שלא עושה השכל —
עושים המרחקים ׳והזמן. לפני ז׳מן־׳מה ביטל
ניסים את בקשת הגט שלו, לביניתיים.
אני רק מקווה, והלוואי שלא אתבזה, ש הזוג
בדולח י׳תפייס. כי בסך־הכל, ילדים
זה הדבק הכי טוב שאני מכירה, וידוע
שכל הצדדים במישפחת בדולח משוגעים
על הילדים שלהם.
כך או כך, בבוקר השבת האחרונה יצ אה
דינה בדולח את הארץ, בדרכה חו״ל׳ה,
״כדי להירגע,״ כפי שהצהירה.
מה שרק מוכיח שגם להירגע צריך לד עת
איך ,׳ואיפה — ושיהיה עם מה.

נעמי לרר
הטבעת הבעייתית

ברור היה שממנה לא יוציאו שום דבר.
אלא שבנוסף לערימת התכשיטים ש כיסתה
אותה והקיפה אותה, היא היתה
מוקפת בעוד דבר: בגבר אלמוני נאה,
שאותו הציגה כשומר־ראשה.
בטוח רק שהוא שמר, בעצם, על ה תכשיטים.
כי הרי עם כובד כזה של תכ שיטים
— אותה שום רוח לא תעיף.

האם ׳1ע דו וגדיים חטובות, שיו:״ם
צחות ועוו חדק? הא 11 את יודעת
מיהו 1עו־השיסן ונמה ח־־כים י ש?
אם נן את ינודה להיות:
ב בד עם פתיחת הקורסים החדשים החזי רה
אל־ על לעבודה 35 מתוך 40 הדיילות
שפיטרה קודם־לבן.
אלא שהחברה הודיעה בפירוש כי אלו
׳שיעמדו בקורסים בהצלחה, יועסקו בע בודה
שלושה חודשים בלבד, אם בכלל,
ואחר־כך יוחזקו במאגר־העתודה שלה, עד
שישוב יצטרכו להן.

ן! 1 :י ן
|י׳| 111

החומר האנושי שנענה הפעם ל מודעד
תיה של אל־על היה ירוד, מכל הבחינות,
מסל מה שידעה החברה מימיה.
מבין מאות המועמדות החדשות נבחרו
רק עשרות ספורות, ולא בכל המיקריס
ברור היה מדוע ניבחרו דווקא הן.
ובחוגי החברה עצמה רווחות שמועות
עקשניות, על כך שגם הפעם חגגה ה־
׳פרוטקציה את ניצחונה המלא, וכי כל מי
ששפר עליה מזלה והכירה מישהו מאנ שיה
החשובים של החברה — בחירתה
היתה מובטחת.
בעיית הפרוטקציה העסיקה גם את
כל 800 הנערות שנענו למודעות אל־

מרים זמיר צ״ * ג

להמיר את מיקצועה מו הר הצפון במיקצוע
הדיילות. סומכת יעל כך ששהתה בארה״ב.

ממתינות על מיופסת צריף־העץ של אל־על, בציפייה לימיבחן־
1*11 *7 ¥1 1111/1
] 111 1 7 1111 /הקבלה לקורס־הדיילות של החברה. המתיחות רבה, אך ניכר
גדולה, כיוון שלמודעות
בהן שהן משתדלות להסוות את התרגשותן. התחרות
שפירסמה חברת אל־על נענו 800 נערות ונערים, בתיקווה לזכות בג׳וב הקוסם.

הממתינות

המועמדת רחל (מימין) ,הבטוחה כנראה בהצלחתה, מחייכת.
לעומת הנערות האחרות שהופיעו למיבחנים לסיקצוע הזוהר,
לדעתן, בלטה רחל לביא בשערה האדמוני, במירצה ובביטחונה העצמי השופע.
עליה. פסחה האחרות,
הנערות כל ישל בהתנהגותן שניכרה
ההתרגשות

חנה נגר
שהוריה מגדרה,
וחברה דחפו והאי צו
בה לגשת למיבחני הקורם, מקווה שתמ צא
דרכו הרבה־הרבה חברים חדשים.

ן התרגשות

רגע׳ה הגכרים ושתי הגשים יש־
\ £יבו מול ׳המועמדת מירסשלים. השישה
רשמו בפניהם ציונים, תוך שהפשיטו או תה
סעייניהם. רג ליי ם .80 :ציפורניי ם:
מטופחות. עור־פנים .70 :אנגלית: בסדר.
הופעה כללית: בסדר גמור.
הייתה זו רק אחת מבן 800 הנערות ש נענו
למודעות הענקיות שפירסמה אל־על
לאחרונה בעיתונים, ואשר קראו לצעי-
רותיה של ישראל לבוא בהמוניהן לקור־סי־דייליות
חדשים של החברה.
הסופה היתה פשוטה: הגידול חבל-
תי־צפוי בטיסותיה של החברה, לא חר
המילחמה, שהקפיץ בפת־אחת את ה דרישה
לדיילים ודיילות, בייחוד לאור
העובדה שהשפל שבא עם המילחמה הביא
את אל־על לפטר רבים מדיילותיה. בד־

ועדת הסברה

מראיינת את מריס זמיר. הוועדה מורכבת מאנשי
אל־על, וביניהם מנהל־המנגנון של החברה, יצחק אייגס
(משמאל) .חבריה בוחנים את צורתן של המועמדות, את פרטי־הופעתן, את השכלתן.

רונית נהן

מטופחת׳

לבושה ל 3י צו האופ ׳
נה האחרונה, באה גס היא לג־סות
את מזלה ולהתקבל לקורס אל־יעל, והתנאים הקשים
אינם מרפים את החלטתה הנחושה לזכות ולהתקבל.

ג׳ינג׳ית יפרו9ייה׳ הולכת לאל־ ע ל

1 1 1 1
כדי להכיר המון ׳טיפוסיס מכל ה־

עולם. ומלאת־מרץ, ואס כבר להוציא אותו, ואז לימה לא באוויר?
בקורם הדיילות. להשתתף רבות
סיבה יבאו
מאותה

הירושלמית, מת־ד

י ד ! 1י

כוונת לעמוד ב־
!• 111 - 1 1 1

כבוד !בדרישות הוועדה והקורס, ובלבד שתצליח
לרכוש סזו ״ ל יאת רשימת־הקניות ׳שהכין לה החבר

דיילת(שלושה הודשיס!
שאלות מסויימות בשפה האנגלית.
ובך, כל מה שאת צריבה סדי להתקבל
לקורס־דיילות של אל־על הוא לדעת להם־
וביר, באנגלית, מדוע ברצונך להיות דיי לת׳
לזכור בעל־יפה את מיספרם של חב־רי־הכנסת,
ולהציג בפני הוועדה רגליים,
ציפורניים ועור־פנים מטופחים.
אך גם אלה, אין בכוחם להבטיח לך
׳את ה״זוהר״ אליו את משתוקקת.

המאושרות שנתקבלו במייבחד*!עדת־הקבלה
של אל־על, ונתקבלו לקורם־תדיילות של החברה, כשהן

על ובאו למייבחני הדיילות. כל מי שהו־דקעז
לה, אחרי המיפדקים, כי לא עברה
אותם, הבריזה מיי ד:
״׳לי לא היתר. פרוטקציה, לכן לא קיב לו
אותי.״
אולם יצחק אייגס, מנהל־המנגנון של
החברה, שישב אף הוא בוועדת־הקבלה,
מכחיש בכל תוקף כי קיימת פרוטקציה
׳בקבלה לקורס.
״יש לנו גיבוי חזק מאוד מהנהלת ה חברה,
ואנו דוחים בל ניסיון ללחיוץ עלי־ינו,״
הכריז איייגס בפסקנות .״מובן שיש נם
אנשים שמבטיחים לבחורות כי יסדרו
להן פרוטקציה ואחר־בך מנסים לדבר אי־חנו,
אבל אפילו אם זה בא ממישהו גבוה
ממני בחברה, אני דוחה אותו מייד. כל
בחורה שתתקבל, תתקבל משום תכונותיה.

לבושות כבר במדיהן החדשים, מובלות על־ידי עובד אל־על אל
הקורס המיוחל. הקורם, שהלימודים בו יימשכו שבועות אחדים,
מבטיח רק ׳שתזכינה להימנות יעם מאגר־העתודה של החברה.

״חברת־התעופה הלאומית שלנו קראה
׳לבנות ישראל לבוא ולהצטרף לשורו תיה,״
הוא אומר ,״אבל מבלי להבטיח
הבטחות קוסמות. האמת היא שחוסר־ה־הבטחות
היה בולט עוד יו תר מההבטחרת.״
לבחורות ברור לגמרי כי הן תהווינה
עתודה לדיילות הקבועות של אל־על :
486 דיילים ודיילות.
׳סשמצרפים לכל זה את המשכורת ה נמוכה
שמקבלת דיילת מתחילה באל־ על
(בסביבות 600ל״י נטו לחודש) ,לא ברור
כלל מה הביא להיענות הגדולה לקורסים
החדשים.
כיום נערכים באל־ על שגי קורסים, וז ד
,שלישי עומד להיפתח בשבוע הבא. בכל
קורם משתתפות 20 נערות, כאשר מה
שניים
האחרונים נשרו פבר 16 בחורות
!מתוך ,40 במרוצת מהלכם.
לעומת זאת, כדי לעבור את מיבחן־

הוועדה של היאיטליגנציה
חייבת להיות גאון. עלייך לדעת כמה
חברים יש בכנסת, מהי בירת קנדה, מי
היה בלפור, מיהם שרי השיכון והעבודה
ומה מסמלת בית־לחם• אם את יודעת חלק
ניכר מתשובות אלו — נתקבלת.
המיבחן בידיעת השפה האנגלית הוא
המפחיד מכל, אך למעשה אין רמתו עולה
על רמת הידיעות של הכיתה השישית ב־כית־׳ספר
תיכון בארץ. מי שנכשלה במיב־יחן
המוקדם, עוד לפני ההתייצבות בפני
הוועדה, נפסלת באורח אוטומטי. מיבחן-
האנגלית השני נערך בוועדת־הקבלה עצ ומה,
שם נדרשת כל מועמדת להשיב על

שב הגבוהה
1.75
חבוך ה,

מטר, ,משתוקקת להוכיח לעצמה שאינה
יודעת פחד, ומסוגלת לעמוד בפני כל סכנה.

המנכ״ל חי חיי מדכי
כזמן המילחמה -הפקיד
התפטר מפני ש סי ר ב

ד א שר את החשבון

סקנדל בנו־שרד