גליון 1908 מתאריך 27 במרץ 1974

בעיה
כ או ב ה
א ל: נציב
מאת: חייל.
ה כי דון: עויבור תנאי העיירות.
כחייל המשרת בשירות סדיר והמבלה
חלק ניכר מזמנו במרחקים, אני פונה
אליך בבקשה ובהצעה לבדוק בעייה כאובה
אשר טרם מצאה את פיתרונה.
ידוע כי הצבא משתדל לדאוג לכל
צרכי האישיים, מוופל ועד שרון־געל,
ואף לחומר הסברה מעניין דואגים לנו,
ואפילו מערבונים יש. אך בעייח אחת
שרם נפתרה: כוונתי לסיפוק צרכי-המין
שלי כאדם וכגבר.
נכון אמנם שהגב׳ ראש-הממשלה אמרה
בזמנו :״יצרים מיניים אינם קיי-

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלביאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

הקבילות.
מיצעד הקברים
אבנים צבועות

נתחיל אולי כעובדות מן החיים, בדי למנוע אבנים בחלונות המערכת:
להלן מכתב מלא עלבון, פרי עטו של תושב כני־ברק, שהתפרסם
השבוע ב״מעריב״:

חללי מלחמה מבגי־בוק

בידיעות רעתינות ( )11.3נפסד על מפפד החללים בערים הגדילות. פשרם סה לא ד,יזכרה

בני־ברק, שי 53 מהללי הפלך,כה היו תושביה.

אדיח זיידבל

קשה לבעוט על איש שבזה, לוקאל־פטריוט אמיתי, אשר באב את
באב עירו שנדחקה כמירוץ ההרוגים אל תחתית המצעד. כל מפעל
המבבד את עצמו, כל מושב, בל בית-ספר, בל עיר ואם >שבולה) ביש־ו*אל,
רואה הוכה קדושה לעצמו לפרסם מודעות אבל שחצניות המד
דיעות לציבור את הסיכום המדוייק של הרוגיו. שהרי ברור לבל, שבבל
שמיספר ההרוגים גדול יותר, בן משובח החינוך שהעניקה העיר או
מופד־החינוך לבניו, ובן משובחת תוצרתו של המיפעל שהקריב בה
רכ!ים מפועליו למען העם והתפוקה.
קשה גם להתאפק מלהיות מקאברי ולהציע מיספר הצעות לייעול
התהליך, במו הנפקת תעודות-שבול למיפעלים ומוסדות. משהו כנוסח :
״הננו לאי 2ר כזאת שמיפעל ו /או מוסד מל!א את החסר ידע שבול
כנפח בולל של ימלא את החפר וזכאי לכן להערצת ציבור הצרכנים.״
או אולי דירוג מסודר בהשגחת ההתאחדות לספורט שתעניק
נביע מהודר, מתנת חברא־קדישא לזוכה כמקום הראשון.
ואם אנחנו ככר מקאבריים, אז בדאי לציין שהמירוץ אל המקום
הראשון הוא צפוף כיותר, ומסתמנת נטייה לתיקו כין שתי הפינאלים־
טיות. כמיקרה כזה כדאי אולי לארגן סיבוב נוסף כדי לקבוע את
הזוכה המאושר ...
אז תעשו טובה ותפסיקו עם זה.

בנק

הזרע

לבו

באמצע הלא״כלום, אי״שם בדרום סיני,
עומד אדם לבוש־זית וצובע אבנים בלבן.
יש לו, לאיש הזה פחית־סיד ומברשת
והוא טובל את המברשת בסיד וצובע
בתנועות מדודות אבנים אדומות, או
חומות, או צהובות, או שחורות, בצבע
לבן. אבן, ועוד אבן, ועוד אבן, ועוד אבן.
אבנים צבועות לבן חשובות למאמץ
המילחמתי יותר מאבנים שאינן צבועות
לבן — אחרת לא היו מביאים את האיש
שלנו למרחק של שש מאות קילומטרים
מאשתו ומהילדות שלו. אבל הביאו,
והלבישו אותו במדי־זית ונתנו לו פחית
ומברשת ואמרו לו: תצבע ! והוא צובע.
בהתחלה זה היה קצת מסובך, לצבוע
אבנים בלבן, אבל הוא תפש את
העניין, בי הוא אדם אינטיליגנטי. פעם,
לפני שהחל לצבוע אבנים בלבן ולאסוף
קליפות תפוזים ולפזר סיד במחראות,
היה האיש הזה עוסק בפיסיקה גרעינית
— איזה פרוייקט של מאיץ־חלקי־קים,
או משהו כזה.
אבל עכשיו מילחמה, וצריך לשמור על
נקיון המחנה, ואבנים צריכות להיות
לבנות. ואת החלקיקים הוא יוכל להאיץ
בפעם אחרת, כשיהיה בסדר.

נפתח ה ההר שמה
לפס טי בלהפס טי ב לי ם

פ ס טיבל שירי
מ שוררים לילדים
ח סי דיי ם בסיגנון
עדות ה מיזרח
את השירים יש לשלוח על דפי
מחברת לא יאוחר.

ב ע״ מ

מאזן ליו ם 31 במרץ 1974
סמלת פורקן
מים ! עובדה שלא שמענו עליהם לפני
,1948״ אן לצערי הבלוטות שלי יוצ־אות-דופן
בעניין הזה. ידוע לי כי נעשו
מאמצים על-ידי הוועד למען החייל וע״י
הגב׳ נשיא המדינה לגרום לי לפורקן
מהיר ע״י ספרות מיקצועית מתאימה,
ברם אוננות אינה חביבה עלי והומוסב־סואליות
גורמת לי עצירות.
יתר על-כן יש בה, בהשחתת זרע לריק,
משום סכנה לעצם קיומנו, מאחר ואוננות
גורמת להפסד עצום של כוח אדם
פוטנציאלי לשורות הצבא בעתיד.
ניראה לי שאין מנוס אלא להעסיק
בשרות האומה, בשרות לאומי (חובה או
רשות — כפי שיחליטו הרשויות) נשים,
נערות ובנות המסוגלות, אף יכולות, לתרום
מניסיונן הרב לסיפוק צרכי הצבא.
כל נערה כזאת, שתוכיח שעבדה כבר
בתחום הנידרש, תועסק עפ״י פקודות
מטכ״ל בשעות עבודה קבועות ובפיקוח
רפואי מתאים. ניראה לי שהכינוי ״סמלת
פורקן״ יהלום את תפקידן החיוני.
אני מוכרח לסיים מכתבי זה, ולרוץ
לשירותים. עם הפלייבוי.
להתראות.

31.3.74

31.3.74

מזומנים ויתרות בבנק הזרע

משיכת לקוחות

1,178,223

185,322,755

הלוואה לממשלה

97,561,669

יתרות מוקפאים

477,112

השקעות לטווח קצר (חתונות,

יתרות נוזליים

479,335

ברי־מיצווה וכו׳)

ובמוסדות דומים

6,811,732

התחייבות לקוחות

3,544,127

זרימה שוטפת

423,115

עובר ושב

71,933,812

פתח ובלאי

18,725,564
311,782,115

311,782,115

דו״חהמבק רי ם לבנ ק הזי ע בע״מ
בדקנו את מאזנו של הבנק ומצאנו שהדו״ח הנ״ל משקף את עיסקי הבנק ליום ה־.31.3.74

מ. קליטוריס
רואי זרעים

פ. ספרטה

— ממישנתו של מייסדו --
על חומותייך ירושלים
הפחדתי שומרים

ד״ר זוארץ
(בלילה)

ההצעה נתקבלה ברוב קולות

מכתבי ם
ל מע רכ ת
איןל שמור
על א סי רי ם בי ט חוניי ם
הזדעזעתי באשר קראתי על בריחת
שני אסירים ביטחוניים טבלא רטלח ובי
השניים הגיעו לביירות. אני אסיר ציון,
שישב עשר שנים במחנות המאסר ב-
ברית-המועצות. ואני זוכר שאפילו כ־שהלבתי
לשירותים נילוו אלי שני סוהרים.
הבדיקות נערכו כעשר •עמים
במשך היום והלילה.
אם מישטרת ישראל זקוקה לייעוץ איך
לשמור על האסירים ובמיוחד הביטחוניים,
אני ועוד הרבה אסירי־ציון יכולים
לבוא לעזרתה.
יעקבסרמב, בני־ברק
(״מעריב׳ )21.3
זיכרונות אדץ־י שראל
צדוק סי מן־ טו ב מזרנוגה
מספר על ריצת ה עירו ם
הרא שונה
ריצת העירום אינה חידוש בארץ הקודש
ובבר לפני 65 שנה רצתי עירום את
כל הדרך מטבריה לזרנוגה, מהלך חמישה
ימים. ומעשה שהיה כך היה :

״אצלנו אין מ קו םלא רי ס טו קרא טי ם ולפרי מ אדונות״.
(חה״כ קרגמן י״ב )23

דברהמ ערכ ת

טלטל ה
בולמוס חדש קנה את מושבו בין
אלופינו: .בכתר הרמטסלות חשקה נפשם
— ומייד. ואם חלילה בושש התואר
מלהגיע, הרי הם טורקים הדלת
בחופזה כדי ביזיון וקצף.
ואם מאמר זהו מינהגו של עולם
שהשוליה חפץ להגיע למדרגת האומן
ניחא ; אלא מאי קם אותו סרד ייו ט
ומפזר סביבותיו תילי תילים של הש ערות
וניחושים ופיקפוקי פיקפוקים
משלח בלב העם.
ואם אמת יש בשמועות שמלהגים
:המלהגים שאילו סירב אותו טל, אותו
טלק, אותו אבק־דרכים, להכות באויבינו
ולשחרר עוד הר אהד מהררינו,
למרות ששר ביטחוננו בכבודו
ובעצמו הוראו באפרכסת הטלפון לע שות
כן, הרי חמור ומחומר הדבר. כי
בשעה ששרי הצבא מתחילים לח שוב
ולהרהר אות הוא כי פשע,
גם פשה, הנגע.
ועל כן יש לעוקרו ולעוקרם מן
השורש קודם שיהי מאוחר וחשוך,
כאותה הלצה אידית עממית שנוהג
היה הציוני הדגול י. גימפליץ המנוח
לומר: ככל שיהודי מתגרד, כך
זב הוא דם (ובאחרית מתחרזים המה).

מכתב לתושב רמת הגורן
!חבר יקר,
כחובב מושבע של אוויר צח,
לא הצלחתי מעולם להבין איך
,אפשר לגדל ילדים בתוך מיקלט,
,אבל השבוע הסברת לי, בטל וויזיה,
שילדי המיקלטים שלכם
אינם סובלים משום ״שהם נולדו
במיקלט, גדלו במיקלט והם חוש בים
שכל הילדים בעולם חיים

כל היום ואינם שומעים אזעקות
ו״יציאות״ ופיצוצים, זזאינם מומ חים
לזיהוי כלי־בשק ואינם חיים
בקסרקטין מוקף גדרות תיל. ואז
יחשבו ילדיך שמישהו קילקל להם
את שנות חייהם היפות ביותר
לטובת הסיכסוך הטריטוריאלי. והם
עלולים לכעוס, ובצדק.
ואם אתה חושב, בכל זאת, ש
בדיוק
כמוה מ הם פשוט אינם מכירים
צורת חיים אחרת.״
זה נכון, וטוב ויפה ואפשר גם
לגדל ילדים בתוך עציץ, על זבל
יומים־פושרים, אבל ישנה בעייה
קטנה, בעייה שלך: יום אחד יגדלו
ילדיך, ילדי המיקלט, ויראו
שיש בעולם גם צורת חיים אחרת
ויש ילדים שישנים בחדרם המקושט
והמאוורר והם משחקים בחח

חיוני לגדל ילדים ליד קווי־החזית,
משיקולים אסטרטגיים,
אנא הודיע לי על כך ואני אוריד
גם את ילדי, באן בירושלים, אל
המיקלט. פשוט כדי לאשר את
ההנחה שלך ש״צורת חיים אחרת
לא קיימת,״ וכדי לחסוך תיסכו-
לים מילדיך המתבגרים.
שלך.

באותם הימים התארחתי אצל אחי
יעקב בטבריה ונזדמנתי אצל שבנו, שאישתו
היתה מיפהפיות הגליל ומסעודה
שמה. אותה אישה, שבעולת בעל היתה,
מצאה דרך להזמינני אל חדרה, בדי
לשמוע ממני תיאור ירושלים ובניה. תוך
שהייתי מחזיק בידי האחת את מיגדל
דויד וידי השנייה שלוחה אל ניקבת
השילוח, ניכנס לפתע בעלה. קפצתי מן
החלון בעירומי ורצתי את בל הדרך
לזרנוגה מבלי להיעצר.
כשעברתי ליד יבניאל הצטרף אלי
בחור בשם יצחק, שאף הוא היה נטול
בגדים מסיבות דומות. ובך במגדיאל,
בחור בשם יוסף ובאילניה קלמן ובעפו־לה
ובכפר תבור ובחדרה ובסופו של דבר
רצנו 22 איש, בולם ללא בגדים, לבתיהם.
וכשאני רואה היום את הצעירים ה רצים
בעירום, אני אומר להם כמאמר
חז״ל ,״תתלבשו, חבר׳ה, תתלבשו. שלא
תינוקו מן הקרה,״ כמו שקרה אותי
אחרי אותת ריצה.

! 001

שפעון פרם

חמור לאדם כלשהו• במיקרה זד, רשאי האיש להופיע
בפני הוועדה בעצמו או באמצעות בא־כוח, לחקור
עדים, לטעון, ולשמור על האינטרסים שלו בכל
דרך אחרת.

מתכחשלעצ מו

הודעות כאלה ניתנו בינתיים לאנשים
שהיו קשורים בהערכת המידע על הבנות
האוייב לפני המילחמה, והדבר נובע מהחלטת
הוועדה לייעד את דו׳׳ח־הכיניים הראשון
שלה לנושא זה.

׳שר־מהסברה שמעון פרס נאלץ ה שב ת להתכחש
לדברים שאמר על המידע המודיעיני שבגללו, כב יכול.
חזרו הוא ומשה דיין לממשלה. הדבר היה
אחרי שקצין־מודתין בכיר בצה״ל !מתח ביקורת חרי פה
על השר, שטען בשעתו, כי ״אותו מקור שדיווח
לו ערב מילחמת יום־הכיפורים על המילחמה, הוא
שדיווח עתה על כוונת הסורים לחדש את המילחמה.״

ש ע רו ר ״ הבבר ״ א * דן

בסודי־סודות מתנהל ויכוח חריף על
העניינים הכספיים של אוניברסיטת בר־אילן,
אהרי שהמבקר הפנימי טען שהיו
מיכרזים פיקטיביים ואי־סדרים אחרים.
111181 ׳1<111׳1111׳1ו! 1ווי*!

מתיישב רמת ־ ה גו ל ן

עו מדתלהתמ נו ת

רוצי ל מ חו קאת

ועדח ־ ה ח קי ר ה בענייו

קונ ״ טרה

האש מו ת גונן

אין לזלזל באיומ״הם המוסווים של מתנחלי רמת־הגולן
״ליצור עובדות״ ,שימנעו בעתיד את החזרת
העיירה קונייטרה לידי הסורים.

המתנחלים הגיעו למסקנה כי אם תוחזר
קונייטרה לידי הסורים במיסגרת הסכם
הפרדת-הכוחות, יהווה הדבר תקדים לגבי
מרבית יישובי רמת־הגולן בעתיד. לצודד זה
הגו במה מהם את המחשבה הילדותית
שאם יהרסו את המיבנים שעדיין נותרו
עומדים על תילם כעיירה, לא יהיה מה
להחזיר לסורים וממילא לא יתבעו הסורים
החזרת מקום שאינו קיים עוד.
הידיעות שנמסרו השבוע על ״יצירת עובדות״,
רמזו לתוכנית מעין זו, ולא להקמת היאחזויות חד-
שות. לצורך זה אף ריכזו מתנחלי רמת־הגולן כמות
גדולה של דחפורים וכלים מיכאניים בבדים.

גוודדה איימה *לא
ל בו אלעבודה״

גונן עומד על כל האשמותיו, מילבד אחת, שלגביה

ה ק ציני םהבכידסי

ל הי פגש
עם ונ מי שראל

הסיכה: הסברה שקנתה לה אחיזה, בי
הרמטפ״ל הבא של צה״ל לא ימונה משורות
הקצונה הבכירה, אלא ייבחר מקרב
אלופי המילואים שפרשו מהשירות כשנים
האחרונות. כמועמד הסביר כיותר נראה
בשלב זה האלוף >מיל ).ישעיהו גביש.

עסקני צעיר תמנו
כ ס גני ־ ש רי ם

לשם כך תתעורר כקרוב יוזמה למיפגש
פומבי של חברי אירגון־השיחרור עם אישים
ישראליים. הבלטת לובה אליאב ויצהק
כן־אהרון כדברי חוואתמה, באה לרמוז שגם
אישי־מימסד ציוניים יהיו רצויים במיפ-
גש כזה.

40 מידיו! דאבטחוו
שג די רויו חישראל
קרוב ל־ 40 מיליון ל״י תעלה השנה אבטחת השג רירויות
וד,נציגויות הדיפלומטיות של ישראל ברחבי
העולם. סכום זד, הוא כחמישית מתקציבו הכולל של
מישרד־החוץ. עד כמה גדולה ההוצאה הכספית לצורך
זה, ניתן ללמוד מהעובדה שבשנה שעברה הוציא
מישרד־החוץ לצרכי אבטחת נציגויות סכום של שני
מילית ל״י בלבד.

ההוצאה הממשית לאבטחת נציגויות
ישראל כחו״ל היא גדולה כהרבה גם מהסכום
הנקוב כתקציב מישרד־החוץ. חלק ניכר
מהסכומים המיועדים לצודד זה מוצאים
מתקציבים ביטחוניים ואינם ניתנים
לפירסום.

**יי*דין
קצין זו טרל
3גללח לו ו ה
11וגדק אין גביר

קצינים הוז ה רו
על־״דועדת אג רו
שורה של קצינים קיבלו הודעות מטעם
ועדת־אגרנט, בי הם רשאים להעמיד לעצמם
פרקליטים, שישתתפו מטעמם בעבודת
הוועדה.
הודעה כזאת דרושה על־פי חוק, מאשר ועדת-
חקירה מגיעה למסקנה שמימצאיה עשויים לגרום נזק

דברים אלה של פרם עומדים בסתירה
גמורה לטענתו, כפי שהתפרסמה בראיונות
עימו בעיתונות אחרי שיכו לממשלה.

״מיכתבו״ של נאיף חוואתמה, ראש
״החזית הדמוקרטית לשיחרור פלסטין״ ,אל
כוחות-השלום כישראל, לא יישאר כגדר
מחווה חד-פעמית.

ראש-הממשדה גולדה מאיר
איבדה השבוע את
צתונותיה.
היא איימה ״לא לבוא •תר לעכו־דה״
אם לא ת׳ בטלוויזיה הכחשה מצולמת
ית לידיעה
ששודרה כיום ה
בידיעה נמסר כאילו
הביטחון הסתלקו כתום ישיבת הממשלה
שנערכה ממול
ההפגנה של תומכי מוטי אשכנזי
דרך כניסה צדדית.
גולדה לא הסתפקה כהכחשה
וכהתנצלות, אלא פקדה לשדר
שיחזור מצולם של דיר יציאתה
מהמישרד, כדי להוכיח שעזבה כיום
ראשון את הבניין כפי שהיא
עוזבת אותו מידי״יום.

ידעתי בדיוק מיהו המקור שמסר לישראל על כוונת
הסורים ואמרתי רק בי אני מניח שזח אותו מקור
׳שהודיע לנו גם ערב יום־סכיפורים ...זאת היתד.
הנחה סתמית בלבד.״

חוואתמה החליט לבטא בגלוי את אשר אומרים
יאסר עראפאת ואנשיו בצורה מעורפלת ביותר, בעי דודם
של סאדאת והסובייטים. המטרה היא להכשיר
את הקרקע להקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית
וברצועת־עז׳ה.

סגני השרים הצעירים שייבחרו לתפקידיהם
בממשלה החדשה הם: גד יעקבי,
סגן־שר למדע; עדי אמוראי, סגן־שר החי
נוף; עדי יפה, סגן שר-האוצר; אליעזר
רונן(מפ״ם) ,סצן שר השיפון ; ובו-ציון הל
פון, סגן־שר החקלאות.

חסינותו סהבר־כנסת) ,עשוי הצעד מבא להיות מי נוי
״קצין בודק״ ,שיחליט אם יש מקום להעמידו
לדין צבאי. במיקרה שיחליט על כן, יהיה מצעד
מפא פנייה ליועץ־המישפטי, לבקש את הסרת חסי נותו
של אריק, לשם העמדתו לדין.

מדו ע שותק

נוכח הביקורת הציבורית החמורה על הגיל הממו צע
הגבוה של שרי הממשלה ועל אי־מתן הזדמנות
לצעירים להגיע לתפקידים בכירים ולרענן את ההנ הגה׳
יתמנו עסקנים צעירים של מיפלגת העבודה
לתפקידי סגני-שרים. אולם גם הפעם אין מדובר
בפנים חדשות, אלא בצעירים־זקנים, שכבר שירתו
בעבר בתפקידים בכירים.

בעיקפות האשמה זז התקפל פרם וטען, כי ״לא

ועדת־החקירה הצבאית, שעל הקמתה
החליט הרמטב״ל, לבירור ראשון של האשמות
האלוף שמואל גונן (גורודיש) נגד
האלוף אריק שרון, לגבי אי־מילוי פקודות
במילחמה, תתמנה בימים הקרובים.

הפ״דאיון רוצ

שורה שלמה של אלופי־מילואים, בעלי דיעות
ביקורתיות ביותר על ההנהגה המדינית והצבאית של
ישראל, מבכרים לשתוק בשבועות האחרונים, ודואגים
לבל ייקשר שמם בכל התארגנות, פעילות או הת בטאות
העלולה לעורר את חמת השילטון נגדם.

קצין המודיעין טען כמכתב לשר, בי
הצהרה זו של פרס היא מעשה חסר אחריות,
הפוגע בביטחון המדינה וחושף מקורות
מודיעין חסויים.

״״אגב, לצרכי ועידת חשלום בז׳נווה, שתתקיים
השנה, הועידה הממשלה סכום של 2מיליון ו־750
אלף ל״י בלבד.

קצין זוטר באחת היחידות הקרביות
של צה״ל, יועמד כנראה
לדץ צבאי כאשמת ניסיון לטפול
תלונות-שווא נגד קצין בביר,

חו ק רי ם אי־־סדרים
במשרד הגי ט חון

הקצין הזוטר טען כי התת־אלון
עביר מיטען של רהיטים וה
צים אחרים מהגדה המערבית של
תעלת-פואץ לביתו שבהרצליה.
כתגובה האשים הקצין הכפיר,
כי זה גיסה לסחוט מצזנו העלאה1
בדרגה, ואיים כהגשת תלונה על
ביזה, אם לא תתמלא בקשתו.

חשד על אי-סדרים נחקר לאחרונה ב•
מישרדי ההוצאה־לאור של מישרד־הכיטחון.
בימים האחרונים הגיעו להנהלת מישרד־הביטהון
ידיעות לפיהן קיימים, כביכול, אי־סדרים כספיים תוך
השד למעילה, במישרדי ההוצאה־לאור של המישרד.
בעיקבות זאת החלו מבקרי המישרד לערוך חקירה
בנושא. בין השאר תיערך בימים הקחזבים ספירת־מלאי
במחסניה ומישרדיה ׳של ההוצאה.

תענוג תות־שדה למשל...
טעמו הרענן של תות־השדה
ממלא את הפה מעדנות
כשנוגסים משוקולד צ-ד.
לבחירתכם:
תענוג אננס...
תענוג פטל...
תענוג תפוז...
תענוג דובדבנים...
תענוג פרלינה...
תענוג מוקה..
תענוג קוקטייל...

אנשים אוהבים מביאים
צ ך, יצרני שוקולד*שוקולדממולא.בונבונרדות*שוקולדאגוזים״ופלים.״סוכריות

המולח הזה 1908

זנ שנ ץ

העול הזה

1908

אורי אבכרי ישב בחדר־ד,ישיבות של המערבת והתכוגן
לקראת הישיבה היומית. חברי ׳המערבת עמדו להגיע למישרדי
המערבת ובמה מהם כבר יהיו ׳בחדריהם. בחדר הכניסה ישב צעיר
עצבני שמולל בידיו ללא הרף. היה זה אחד מאותם טרדנים
המסוגלים לשבת שעות בחדר ההמתנה לבלבל את המוח למז כירות
ולכתבים מבלי לרצות דבר•

אכל צעיר זה היה מוכר למזכירת המערבת חנה
נבאי. הוא הופיע לפני שבוע, ביקש להיפגש עם
אורי אכנרי. בשמבוקשו לא ניתן לו, המתין בחדר
המדרגות, חיכה עד שאכנרי יצא מהמישרד. אז הת־י

עיקה טלפונית את המישטרה.
חלפו עשרים רגע והמישטרה, שאנשיה השיבו בטלפון ״באים
מייד״ ,לא הגיעה. לפתע בקעה זעקה מחדר הישיבות. כנשוכי-
ניחש קפצו עובדי המערכת מחדריהם, זיגקו לעביר מקור הזעקה.
הם ראו את אבנירי יושב בכסאו, לכוד בין השולחן ומשענות
הכסא, פניו מוצפות דם. הצעיר, שהמתין קודם בסניסה, עמד
מעליו כשהוא נועץ את ציפורניו בפניו.
מכיוון שאבינרי ידע שהאיש הוא חולה־נ&ש, לא פתח את
המגירה שלפניו — שבח היה מונח אקדח טעון.

התקיפה נמשכה שניות ספורות כלבד. בהרה עין
נתפס הבחור, שניסה לגונן על עצמו ככוח. הוא
השתולל בפראות, היכה על ימין ועל שמאל, כשקצה
ניגר מפיו. רק אחרי שנכבל בידיו וברגליו והושכב
על הארץ, גילה את סיכת ההתנפלות. אנשי מערבת
מטרה
־זו, במו
לא אחת מפי
שימשו ־־־
המערכת עצמה
להתנפלויות ולהתנקשויות. אבל סיכה במו זו שנת
הבחור המשתולל, להסברת התנפלותו, היתה כבי
זאת יוצאת־דופן :״אבנרי השתיל לי כראש מיקרופון.״״
הסביר מכשיר האזנה ..הוא רוצה לדעת
את בל המחשבות שלי.״

מאוזן1

מאונך :

)1מגדולי שופרי ישראל בעת החדשה.
)7ראש־העיר הראשון של תל־אביב{14 .
חומר אורגאני במזון ) 16. .שאינו פיוטי;
נעדר חגיגיות ) 17 .גיא צר ועמוק)18 ..
חבטה )20 .מחליש, מרופף )21 .דיבור של
אזהרה ) 12 .לגימה, שתייה )24 .מטבע
יפני )25 .אחת התוים )27 .פעולת המירט•.
)28 תבנית )29 .מובחר, מעולה — ביטוי
שאול ממשחק קלפים )30 .שני עמודים.
)31 טעם בלתי ערב חריף )32 .נולד טרם
זמנו )33 ,מילת זירוז )34 .סימן להכרה.
)36 חלק קדמי בגוף )37 .הרם )39 .לקח
בחוזקה, תפם בכוח )40 .נפץ, שבר .׳)41
שאינו מעובד )42 .כפה, הכריח )43 .מסמר
מחורץ 46 הרהיב )48 .מטען )50 .מילת
זירוז )52 .ילד ביחס להוריו )53 .פרא.
)55 מפקד מחלקה )56 .מאותיות הא׳׳ב)57 .
היפך; סתירה )58 .לבוש בעל ארבע ציציות.
)59 תריסר )60 .גיל בר־מיצוזה )61 .סעודה.
)63 רטוב )65 .מכוסת פנים )68 .מצב
חודשי של אשה )69 .נוסך תקרה )71 .בעלה
של דבורה הנביאה )73 .התעטפו בבגדים
)74 .עיר של זהב )75 .שנה שיש בה
13 חודש.

)1ממחק מקקאו )2 .משקה ענבים )3 .מעטה:
בגד להתכסות׳ בו )4 .סרט; .רצועה
דקה לקשירת דברים יחד )5 .נכד הבן)6 .
קידומת הולנדית )8 .נעשה יפה )9 .מים
בתנועה )10 .אוהב עירום )11 .גנב, חמסן.
) 12 ואדי שאין לו סוף ) 13 .הוגה דעות.
)15 הזלת דמעות ) 18 .מכשיר השקאה) 19 .
הענקת יתרון לאחד על, פני השני)22 .
קוטל — ביטוי בסלנג ישראלי שהוכנס על
שם מבקר תיאטרון קטלני )23 .הבע מורת-
רוח בפומבי )26 .טבעו של קל הדעת המשנה
דעתו׳ מעת לעת )29 ,שונא יהודים.
)35 המשכיות )36 .צמח בר ממשפחת ה־שושניים
)38 .פצצת התותח )39 .עלה חומו.
)42 בלתי נפרד, אחיד ובלועזית))44 .
עשרת אלפים )45 .מתהדר )46 •.התחייבות
בעל פה )47 .אותה מנתחים
בברית־מילה )49 .שגריר )51 .שמה ׳ של
מדינת מזרח פאקיסטאן העצמאית; )54 הקדים
קנה לושט. אוכלו נתקע בגרונו)60 .
משחק בכדור וגומיה )62 .הבטח. בוזדאות.
)64 לאי מיקצועי )66 .חומר האומה. י )67
חלק בדירה, רצוי שיהיה מואר )69 .שי.
)70 דרסו, רמסו )72. ,תולדות ישראל (ר״ח).
)73 מילת חיוב.

חשבץ

1 ^ 08

זוהי חידה חשבונית. נ ל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים מז ד תז
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק, יש למצוא אחו סיפרה מציין בל ספל של ריבוע.

הסתבר שהצעיר המופרע ניצל שנייה בה: הסיבה מזכירת
חמערסת ראשה ממנו, התחמק למיסדר׳ון וכך הצליח לחדור אל
חדר־ד,ישיבות ולתקוף את אבנרי מבלי שאיש יבחין בו. המיש־טרה
הגיעה לבניין המערכת רק כרבע שעה אחרי התקיפה. יותר
מחצי שעה אחרי שהוזעקה טלפונית .״היו לנו פקקי תנועה
בדרך,״ התנצלו השוטרים. בחקירת המישטרד, התבדר שהצעיר
התוקף קיבל לא מכבר טיפול במוסד לחולי־נסש. בימים האח רונים
בילה בבתי־היקפה ברחוב דיזנגוף, שם שיבנעו אותו אל מונים
כי הוא חייב לתקוף את אבנרי בדי שלא יקרא עוד את
מחשבותיו באמצעות מכשיר האזנה ששתל במוחו. המישטרד,
בודקת עכשיו אם היתד, זו סתם מתיחה או מעשה התנקשות
מכוון, שבוצע תוך ניצול שפל של אדם מעורער.

בינתיים הוחזר האיש למוסד לחולי־נפש, שממנו
שוחרר באילו נרפא — ויש לקוות שהפעם יטפלו בו
כצורה אחראית יותר.

משחק הבוחבואיכו

אפילו אותם מקוראי העולם יהזה שאינם להוטים אחרי
פיתרון תשבצים, נאלצים לעיתים לעסוק יבכו בעל־כורחם, תוך
כדי קריאת העיתון. הצנזורה הצבאית-הפוליטית הקיימת ביש ראל,
מחייבת את העיתונות הישראלית לפרסם ידיעות מסויימות
במעין צופן מיוחד במינו כדי להזרים באמצעותו מידע חיוני
לקוראים, ולהערים בכך על הצנזורה.

במוכן שאין מדובר כסודות ביטחוניים או כעניינים
העלולים לפגוע באינטרסים החיוניים של המדינה.
אכל אם הצנזורה הביטחונית כישראל סבורה
שמחובתה למנוע מהציבור מידע על כך שבכנס הפיקוד
הכביר גצה״ל תבע אחד הקצינים את התפטרותו
של שר-הכיטחץ במי שאחראי למחדלי מילחמת
יום־הביפורים -אין לעיתונות הישראלית ברירה
אלא לשחק עם הצנזורה את המישחק הבלתי
מכובד והילדותי על רמזים גסים או דקים, המעוררים
תגובות נרעשות יותר מידיעה שלימה ומפורטת.
בסופו של דבר מסתבר תמיד כי יד העיתונות היא על
העליונה. אם לאלוף בצה״ל יש ביקורת על הצבא והוא רוצה
להביאה לידיעת הצובור, יכולה הצנזורה לעשות ״שמיניות
באוויר״ ,ובסופו של דבר יגיע המידע לציבור, אם באמצעות
העיתונות הזרה, אם באמצעות עקיפת הצנזורה, אם ברמזים מעור פלים
או כעבור זמן, כאשר מרימה הצנזורה את ידיה.
אני מתייחס שוב לבעייה עגומה זו של יחסי הצנזורה—העיתו נות,
בהקשר לכתבת השער בגיליון האחרון (העולם הזה ) 1907 מי
יטהר את צה״ל. נאלצנו לכתוב קטעים גדולים ממנה בצופן
מיוחד, תוך הסתמכות על האינטליגנציה של הקוראים שיבינו
מעצמם, תוך צירופים, היקשים והסתברויות למד, הכוונה.

באותה כתבה ניסינו להתייחס בעקיפין ל״פרשת
טליק״ ,פרשת פרישתו המיועדת של סגן הרמטב״ל,
האלון? ישראל (״טליק״) טל. הצבענו על בך שעם
חזרתו של משה דיין לתפקיד שר־הכיטחון נחסמה
דרכו של טליק ונחסמה הדרך לקראת ריאורגניזציה
ושיקום צה״ל. ניסינו להסביר, אולי בשפת חרטומים,
את הרקע ואת השיקולים העשויים להביא אדם כמו
האלוף טל לידי פרישה. שבוע קודם לכן( ,העולם הזה
) 1906 באשר רצינו לכשר את כוונתו של האלוף טל
לפרוש מצה״ל, להצטרף לפעילות פוליטית כמיס־גרת
מחנה השלום דווקא, עשינו זאת במדור תשקיף,
בשהתייחסנו ל״אלוף (מיל אלמוני.
עד כמד, שיטי, זו של צנזורה ועקיפה היא מיותרת, הוכח
השבוע. בשעות אחרי־הצהריים של יום שלישי ישעבד הופיע
גיליון העולם הזה ברחובות תל־אביב כישתמונת האלוף טל על
שערו ובפנים הכתבה הכתובה בצופן. כעבור שעות
ת ספורות
בלבד כבר ניתן היה לפרסם ברבים את מה שנחשב
עוד באותו בוקר כסוד כמוס שאסור לציבור לדעת
עליו. שופרות התיקשורת הממלכתיים בישרו על פרי שתו
של האלוף טל ועל הנימוקים שיגרמו לה.

סמל הטיב העליון

מכרי! על
מבצע עולמי
ברט

חיו .

גגגיערעולנה
נכדווגב במינכן(גרמניה) ועוד סם ו פרם׳ עידוד בום,
הנאה כפולה עם מוצרי פשלון
מוצרי ״פשלון״ — הידועים בטיבם העליון — מציעים לך:
* מבחר עשיר של דגמים באיכות מעולה ובעיצוב בלעדי, לאשה,
לגבר ולילד.
* אפשרות זכיה בפרס הגדול כרטיס חינם לגביע העולמי בכדורגל
אשר יתקיים בגרמניה.
תנאי

ההשתתפות :

פרסום •אדטון בע־בל

מלא את התלוש הנמצא בכל אריזה של מוצרי ״פסלון״ ,צרף לזה את האריזה
של המוצר, השלם את סיסמא: פשלון ...העליון, ושלח הכל לת.ד1425 .
תל־אביב, עבור ״מבצע פשלון״.
ההשתתפות היא ללא
הגבלה כמותית. כל השולח
מספר תויות ואריזות
גדול יותר, מגדיל
את סיכוייו לזכות בפרס
הגדול ו /או באהד מ־תוית
זו יכולה להיות
100 פרסי העידוד הנוכרטיס
הנסיעה שלך
ספים.
ההגרלה תתקיים ביום
,31.5.74 בנוכחות רואי
חשבון ונציגי המפעל
ומשרד הפרסום. הודעות
תשלחנה לבתיהם של
הזוכים.

לגביע העולמי בנחוגל

מל הטיב העליון

מכתבים •

במיקרה שאתם מתכוננים לכתוב שוב
על הנושא, אתם יכולים להשתמש בתמו נת
הגמדים המצורפת, המסמלת גם היא
את !אותו מצב.
איחוד מיפלכות חשלום
לפני קבוצת
בשם ותומכי

הבחירות האחרונות יזמתי, עי
ידידים, עצומה הקוראת למיפלגות
השלום להתאחד, מ תוך
אמונה שהאפ שרות
היחידה לת מורה
כלשהי כמדי־נד,
נעוצה באיחוד
מיפלגות השלום.
אני מקווה ׳שתוצ אות
הבחירות הצ ליחו
לפקוח עיני
שאננים, ושתצליחו
ליצור, סו ף־ סוף,
תנועה אופוזיציונית שתמשוך רצינית
אליה את כל אלה
ששואפים לשינוי.
שישים וחמישה חותמי העצומה
הרעיון,
טלילה סטן, תל־אביב

חיים חצב, אנזישטודם
החצי
מנחל״
״העולם הזה״ ,1906״בלה וטייל
— במלונות ישראל״ ,על התנהגותו
הבזבזנית של מנכ״ל מיש-
רד־התיירות, חינוך גיבתון.
קראתי בעניין את הכתבה על גיבתון.
בזמן שהוא היה מנהל קול־ישראל,
נהגנו לקרוא לו ״החצי מנהל״ .מדוע?
כיוון שרק חצי שנה היה בארץ, וחצי
שנה נהג להסתובב בחו״ל (בבתי־מלון
מפוארים ומיסעדות יוקרה, על חשבון
משלמי אגרת הרדיו).

הזיפים כיחד
סמל —

י. מ ,.עובד רשות השידור, ירושלים
בקשת חורים שכולים

אנו הורים שכולים של מילחמת יובדהכי־פורים,
מעוניינים להתכתב עם מישפחות
שכולות.
אנא, כיתבו ונשוחח. הכאב והצער עמו קים.
אולי ביצירת קשר נקל עליכם ותקלו
עלינו.
איתכם בצערכם וביגונכם,

אלכד ורותי שאקי,

גמדים ביחד

ת׳ד , 14 טבריה

— המצב

י במדיגת

ביטוי

הגמדים

״העולם הזה״ ,1906״הנדון —
סטירת לחי״ ,על הרכבת הממשלה
החדשה.
התמונה שליוותה את המאמר, היתר
בול. לא שהשרים בממשלה הם חס וחלי לה
קופים, אבל ההיצמדות הזאת אחד
לשני, ממש מסמלת את המצב של כל
החבורה הזאת.

בהיותנו חיילים בקו הקדמי, ייצגתי
יחד עם חברי הטוב, חיים סופר, את
חיילי ד״צ 2154 וכולנו היינו גאים בקשר
הטוב עם העולם הזה.

חנוך גיבתון
על החשבון

היינו אנשים בעלי קשת רחבה של
השקפות־עולם, ולצערי מעטים מאיתנו

האם הבו הנשיא את החוק?
לעניות ידעתי, הממשלה של היום הורכבה באופן שאינו
עומד במיבהן כוונת המחוקק. המבוטאת בחוק יסוד: הממשלה.
במה דברים אמורים:
ביום ה־ 3.3.74 הודיעה ח״כ גולדה מאיר בישיבת מרכז מיפי
ליגת העבודה, כי היא מחזירה את המנדט להרכבת הממשלה
לנשיא •המדינה. על ההתרחשויות הסמוכות שלאחר מכן נכתב
במעריב 4.3.74״במתכוון מיהרה גולדה לטלפן אל הנשיא. היא
רצתה לחתוך את העניין ...למשלחת שבאר, לשדלד לחזור בה.
יאמרה: מצטערת — בבר איחרתם. הודעתילנשיאכי
איןבכוחילהרכיב ! ממשלה ״ (ההדגשה שלי — ר.ד.).
בשום מקום בחוק יסוד: הממשלה לא •נאמר שהודעה כזו
של מקבל המנדט להרכבת ממשלה אל הנשיא צריכה להיות
!מלווה טקס פורמלי תוך התייצבותו הפיזית אצל הנשיא (טול,
למשל, מיקרה אפשרי ׳שהגב׳ מאיר שברצונה היה להודיע על
החזרת המנדט, היתד, לוקה ומייד ׳במחלה המרתקת אותה לזמן
ארוך למיטתה — האם יגם במיקרה כזה היתה חייבת בהתייצ בות
אצל הנשיא?).
יד,דקלרציה הנ״ל של הגיב׳ מאיר בישיבת מרכז העבודה
ומייד אחר-יכך הודעתה באותה רוח לנשיא היא אקט קונסטי טוציוני
ולאאקטמפלגתי, ואכן להודעתה זו יש נפקות
קונסטיטוציונית המעוגנת בחוק יסוד: הממשלה (להלין: החוק) ;
בסעיף 7לחוק באמיר :״לחיבר-יהכנסת שנשיא המדינה הטיל
עליו את התפקיד להרכיב ממשלה נתונה למולוי ׳תפקידו תקופה
של 21 ימים ! הנשיא רשאי להאריך תקופה זו בתקופות נוספות
ובלבד שלא יעלו יהד על 21 יום.״
ובסעיף ( 8א׳) לחוק, נאמר :״עברו התקופות לפי סעיף 7
וחבר־הבנסת לא הודיע לנשיא המדינה שהרכיב ממשלה, או להרכיב בידו
לו לפני כן שאין
יש יה ודיע
ממשלה, רשאי הנשיא להטיל יאה התפקיד להרכיב ממשלה
אחר של הכנסת שהודיע לנשיא שהוא מוכן
הבר על לקבל את התפקיד״ (ההדגשות שלי — ר.ד.).
הביקורת כלפי האקט של מתן ארכה על־ידי הנשיא לגב׳
מאיר ביום 43.74 מודגשת להלן תוך ניתוח שני אלמנטים
המבוטאים בסעיף ( 8א׳) שלעיל :
א. כאמור לעיל, הודיעה הגב׳ מאיר לנשיא ״כי אין בכוחי
להרכיב ממשלה.״ הודעתה זו היגד, משמעותית ביותר, שכן לפי

סעיף 8האמור מי שעתיד להרכיב את הממשלה צריך שיחיה
בידו הכיח לעשות כן.
אם נראה את חזרתה מההודעה אל הנשיא של הגב׳ מאיר
(לאחר שהודעתה פעלה: במישור המיפלגתי, כפי שהיא אכן ציפ תה)
כדבר אפשרי לפי החוק — נמצא עצמנו מפרשים את חוק
יסוד: הממשלה, באמצעי לפיתרונות פנים־מיפלגתיים ולהכשרת
ידי מרכיב הממשלה להרכבת הממשלה על-אף הודאת בעלת
הדין עצמה ש״איין בכוחי להרכיב ממשלה.״
ב. נאמר בסעיף 8הנ״ל, בי הנשיא ״רשאי״ .לא נאמר
״יחייב״ .אך, לדעתי, יש לפרש, במו בחוקים רבים אחרים הקוב עים
כשאלות של סמבות, את ״הרשאי״ האמור בסעיף 8כחייב .
אם נרצה לבחון את שאלת חוקיות המשך מהלכיה של
הגב׳ מאיר וכבוד הנשיא (מרגע הודעתה האמורה ואילך) במעשה
המרכבה תוך הישענות על שיקול הדעת הרחב המוקנה, לכאורה,
במילה ״דשאי״ — הרי יוצא כי כבוד הנשיא יכול לתת כה
להרכבת ממשלה על־ידי מתן ארכה נוספת לגב׳ מאיר ביום
,43.74 למי שאין בידו כח זה! ואם נתן — הרי בכך הכשיר
חסר־כושר על-ידי מילים וטקסים.
יתר על כן: האם היינו אומרים כי ״הרשאי״ האמור אינו
בבחינת ״יחייב״ ,למשל, באשר— :
. 1חלפו התקופות לפי סעיף 7הנ״ל.
.2הגב׳ מאיר בכל־זאת היתד, עומדת יסהצהריתה.
אין ספק, כי בשני מיקרים אלה אין הנשיא ״רשאי״ לנקוט
בעמדה של ״שב ואל תעשה״ ,אלא הייב הוא בהטלה מעשה
המרבבד, על ח״כ: אחר. כמו כן, לדעתי, לא צריך להיות ספק
שיש לייחס אותה משמעות קונסטיטוציונית להודעתה הטלפו נית
של הגב׳ מאיר לנשיא ביום ה*.3.3.74
נוסף למשמעות הקונסטיטוציונית של המהלכים שהועלו בדב רי
שלעיל, קיימת משמעות נוספת:
מי שמקבל את מהלכי הנשיא וגב׳ מאיר, מיום הודעתה
לנשיא על החזרת המנדט, כעומדים במייבחן כוונת המחוקק בחוק
יסוד: הממשלה — ממילא הכשיר את ראש־ד,ממשלה להצהיר
הצהרות שיאמיתותין תיבחן רק למחרת, או כעבור מיספר ימים,
או לעולם ל א
רמי דמאדי, ירושלים

היו קרובים למחנה השלום.
המילחמה ואשר ראו עינינו, שינו את
:המצב מן הקצה אל הקצה ושמחנו ש העולם
הזה ידע לתת ביטוי קולע להש קפותינו
והרגשותינו.
לצערנו מחנה השלום נמחץ, וצר שכו חות
השלום בארץ ומפורדים, אך דעו שאף
כי פשטנו את המדים, רבים רבים מאי-
תנו שוב לא יחזיקו בדיעותיהם להישנות.
עתה, שוב איננו ביחד ולצערה״ במקום
עבודתי כמדריך־תיירים, אינני יכול לפעול
כמו בצבא, גם אין לי כתובת קבועה.
אבל דעו, שאני בעד אבנרי בכנסת ובמנ היגות
של בל גוף פוליטי למען השלום —
כי •בנפשנו הוא.

עמי גייטהיים, ד׳׳צ ,2154 צה״ל
מכתב לעם אדיוט
״העולם הזח״ ,1906״זו הארץ
— מיכתב לעם אדיוט״ ,על העם
שסופג סטירות לחי מחשילטון
וממשיך לשתוק.

רציתי להביע את התרשמותי הכתבה.
כל הזמן טענתי שהושראלי המצוי יודע
להילחם עבור האינטרסים הפרטיים שלו,
וכשמשתינים עליו מגבוה הוא אומר שזה
גשם.
והנה מופיעה כתבה זאת, שהיא כל־כך
אקטואלית למצבנו בומים טרופים אלה.
יצחק טורם, תל־אביב

חגשק חסודי
של האוייב
״העולם הזה״ ,1907״הנשק הטו־די׳
/מיכתב למערכת של חייל
מילואים, הטוען, כי הצו לחבישת
הכובע וההחלטה להחמיר
בהופעה המסודרת של החיילים,
לא יפתרו את הבעיות של צה״ל.

הידד למילואימניק שפתח במיתקפה חד שה.
הפעם על מפקדו העליון. גסה ובלתי־מרוסנת
— ויותר חשוב, ללא־הגיון ובכוו נה
הרסנית. הרי בלי כוונה כזאת קשה ל הבין
מדוע יש צורך לקשור את כל מעשי
ההתנדבות המפוארים ורוח ההקרבה ב שדה
הקרב, בחייו הפרטיים והמקצועיים
(המשך בעמוד )10
השלם הזה 1908

איר פגעו השבוע בשר
החיקשורח, האוצר והתעמולה
החדש
שר־התיקשורת
אהרון אוזן, נפגע עד עימקי
נישמתו. היה זה כאשר נפגש
עם מנהל מדור הטלפונים נ ־
תל־אביב, אברהם בסכיץ.
גאמצע השיחה יצא. אוזן ל חדר
׳סמור. בסביץ, שחשב ש השר
אינו שומע, אמר :״לא
רק שהוא לא יודע לכתוב את
שמו, הוא גם לא יודע לחייג
לבד. אז הוא רוצה ללמד או תי
איך לעשות טלפונים?!״
8לא רק שר־התיקשורת נפגע
השבוע. גם שר־האוצר פינחס
ספיר, שחיפש בטלפון את
שר-הסעד מיכאל חזני ב-
!אחד מבתי־המלון בתל־אביב,
בפגע ..ספיר ביקש מפקיד־הק-
בלה לקרוא לחזני לטלפון. ה־יפקיד
ניגש לחזני, אמר לו ש יש
שוחה עבורו. חזני השיב
לו כי הוא עסוק ולא. מעוניין
לקבל שיחות. הפקיד חזר ל טלפון!
,מסר זאת לספיר. אמר
לו: ספיר :״אמרתי לד שמדבר
ספיר, אז תלד ותביא אותו!״
חשיב הפקיד :״אדון ספיר, אם
:אתה רוצה, אתה יכול לבוא
ולקחת אותו בעצמך!״
8:גם שר-ד,תעמולה ש מי
עון פרס, נפגע עמוקות. היה
זה בתערוכתו של הצייר משה
קסטל במוזיאון תל-אביב. מנ הל
המוזיאון, ד״ר חיים גמזו,
פתח את התערוכה כשהוא
נוקב בשמות המכובדים שיש בו
על הבמה: נשיא המדינה
אפרים קציר, ח״כ משה
כרמל וראש עיריית תל־אביב
שלמה (״צ׳יץ״׳) להט. אך
על הבמה ישב גם פרם, וגמזו
פסח עליו, בטעות. כעבור מים־
פר דקות תפס גמזו את ראשו
בידיו, ואמר :״אוי, שכחתי את
שר־ההסברה, שכמובן יושב
כאן איתנו על הבמה.״
8״הראש היהודי ממציא
לנו פטנטים.״ אחד כזה הוכן
לקראת הגשת חוק חגורות־הבטיחות
שהוכן על־ידי שר־התחבורה
הקודם, שמעון פרם,
והורד בינתיים מהפרק על-ידי
שר־ד,תחבורה החדש, אהרון
ירים. בתוכנית הלילה ששודרה
השבוע בגלי־צה״ל, אירחה
עדנה שביט, את נציג מיש-
רד־התחבורה יוסף אריכא,
שדיבר על נושא חגורות־הב-
טיחות. עדנה הביעה ספק, אם
אמנם הנהג הישראלי הזלזלן
ור,משתמט ייאות להישמע ל חוק.
אז גילה מפיק התוכנית,
מיכאל הנדלזלין, בקריאת-
ביניים :״בתי־האופנה בארץ
עסוקים במרץ רב בייצור חול צות,
שעליהן: מודפסות חגו רות.״ הקולנוע 8איש
שריק,
שהוא גם היסטוריון,
ערך מחקר היסטורי על נשים
וגברים ששלטו בעמם, למרות
(או בגלל) התפטרותם: הראשון
היה פרעה, שהתפטר 10 פע־
:מים, אחרי כל מנה מסידרת
עשר המכות. השני היה משה
רכנו, שאיים להתפטר, אחרי
!מיקדה עגל־הז׳הב. גמאל
ענד־אל-נאצר איים להת-
יפטר אחרי הפסד המערכה בי
מדלחמת־ששודהיומים, ובאותה
חבורה נמצא גם משה דיין
— שאיים לד,תפטר, בעיקבות
המילחמה, וגילה להפתעתו ש רבים
בארץ: מאמינים לו. גולדה
מאיר איימה להתפטר,
לאחר שהכריזה שלא היא ולא

•יוסף

העולס הזה 1908

משד, דיין אחראיים למחדל,
וגילתה להפתעתה שאיש אינו
מאמין לה.
8אין ממשלה דמוקרטית
בעולם, שבד, יושב רמטכ״ל,
שכיהן עד לא מכבר בצבא.
אך בממשלת־ישראל יושבים
שני הרמטכ״לים האחרונים

(יצחק הכין, חיים בר־

לם) בצד רמטכ״ל־לשעבר
שלישי (משה דיין) .בסך הכל,
מכל שיבעת חרמטכ״לים־לשע־בר
החיים עדיין, מכהנים שלו שה
׳נשרים בממשלה. יחד עי מם
מכהנים שם גם!שני אלופים
לשעבר אחרים (יגאל אלון
ואהרון יריב) ,מהם אחד
ששירת עד לאחרונה.

אצל ילדים קטנים. צוקרמן
הביא, לבנו עשרות רבות בלו־קים
של נייר עם השם של
רשות השידור, כדי לחסוך
כסף בקניית נייר. אותו ידיד
הודיע ;לצוקרמן כי הוא עומד
להתלונן עליו. צוקדמן צחק לו
בפניו, אך הידיד התלונן בכל
הרצינות.
8מילחמת תרבות פרצה
בשבוע שעבר בקפה פראק ב־

צייר יגאל גרא, אכל עם
אשתו נעמי במיסעדה איטל־קית.
אחרי המנות המסורתיות,
חשקה נפשה של נעמי בסלט
יחסה, דווקא. היא פנתר, למל צר,
אך הוא התנצל שאין סלט
חסה. נכנס הבעל למיטבח דד
מיסעדח, מצא הסה, שלומה,
הכין בו במקום סלט לאשתו.

מתיהד, אישית ליותר מ
יונה
אליאב ואורי לוי;
דרך א,הרוגה דיין ובתה
עמליה בת השנתיים שהגיעו

8הולד לה לשחקנית
פרידלנד, שנסעה לחמישה
שבועות לארצות־הברית כשלי חת
המגבית היהודית. דליה,
שלימדה בזמנו בבית־הספר דד
׳ממלכתי הגבוה לדרמה בלונ דון,
התיידדה שם עם השחק נית
ג׳ודי כנץ, הנחשבת ל-
אחת משחקניוודה,תיאטרון ה חשובות
בארצות־הברית, מו פיעה
כעת בתפקיד ראשי ב־שלאגר
הניו־יורקי הזאב. דליה
פגשה אותה מאחורי הקלעים
של ההצגה, הכירה דרכה את
.במאי ההצגה פינק הוי׳זר,
מנהלת איתו משא־ומתן להבאת
ההצגה לישראל, כשהיא תו פיע
בתפקיד הנשי הראשי.

דלית

8מהו ההבדל בין השפעות
הספים השונים — אופיום,
קוקאין וחשיש, למשל? על כך
סיפר הרוקח אכרהם טור־גאו,
בערב־ראיונות של גירעון
לב־איי בדיחה: שלושה
מסטולים באים הביתה. ומוצ אים
את דלת דירתם נעולה.
לססטול הראשון, המכור ל אופיום,
לא איכפת כלום והוא
אומד :״:מילא, אז נישן בחדר-
המדרגות.״ המסטול המכור ל־קוקאין
מאמין ישיש לו כוחות
אדירים, ואומר :״אני אפרוץ
את הדלת!״ והמסיטול המכור
לחשיש, ההוזה: הזיות, אומר:
״מד, הבעיה? ניכנס דרך הור ד,מנעול.״ כדורגלן הולד 8ומדוע להיות
שופט־כדודגל? על כך
השיב השופט שמואל הנד־דרדק
5״מאותה סיבה שאדם
מעל לגיל מסויים משחק דק
עם הנכד שלו, ולא עם ה־
׳עוזרת.״

! 8נגד מנכ״ל הטלוויזיה
ארנון צוק המן הוגשה על-
ידי אחד מבאי ביתו תלונה ל-
מבקר-ר,מדיניה, הד״ר ארגסט
נבנצל. בנו בן השנתיים של
צוקרמן. מקלקל עשרות רפו,ה
של דפים לבנים מדי יום ביומו
מתוך תאוות־ציור, המקובלת

8והעיר אילת צהלה ושמ חה
בשבוע שעבר, מפני ש־כי,מעט
כל תל־אב״ב היתר, שם.
החל בכוכבי הסרט הישראלי
שלושה ועוד אחד, אפי דיין,

לבקר את הבעל השחקן, ב חברת
אירית לוי ובתה דנה
בת הארבע, אשתו ובתו של
הזמר אושיק לוי; האום-
נאית תמרה יוכל ; מנהל
אולימפיק בארץ זאב קייס ש בא
לבדו לנוח, שאול וייצ•
מן, בנו של עזר וייצמן, ש עוזר
זה מכבר לרפי גלס;ון
בניהול הכפר שלו, מרבה לצאת
איתו לדוג, כשיתר האורחים
עומדים לפני צאתם ליד הסי רה
במיסדר הצדעה היתולי, ה מפיקה
ואשת יהסי־הציבור
מירי זיכרוני, שנסעה לפוש
!מפסטיבל שירי־משוררים ליל דים.
יסדר היום של הנוכחים:
אחדי השקמה בשעות הבוקר
המאוחרות, תיכנוו המסיבה ל אותו
ערב.

8מאז 1חזר לממשלה, נמצא
שר־הביטחון משה דיין ב מצב
של גירוי !מתמיד. בעבר
הפגין דיין כלפי יריבים יחס
של זילזול שווח־נפש. אך ל-
אחרונה הוא מרשה לעצמו מדי
פעם התפרצויות, אישיות. יכך,
בעת הצגת הממשלה החדשה
בכנסת, חשיב דיין על דברי
הביקורת שר ח״כ מאיר
פעיל ז ״ח״כ פעיל מסביר ש צר,״ל
הוא צבא־כיבוש, מיד, ש לא
הפריע לו ללמוד על חשבון
,צר,״ל שנים, פלוס מכונית!״
ואילו על נאומו של ח׳׳ב אריק
שרון השיב :״הפעם האחרו נה
׳שאני זוכר ׳נאום כזד, כאן
היה זה נאומו של חבר־הכנסת
אורי אבנרי.״

8על שופט כדורגל: אחר
׳סיפר הנדוודק :״לשופט הזד,
היתד, פילגש, אז הוא סיפר
לאשתו שאסור: לו לבוא במגע
.מיני במשך ארבעה י!מים לפני
כל מישחק. הוא גם ביקש מכל
ידידיו לאשר זאת.״ אולם הנד-
ודקר שפח, וכאשר האשד: ,שאלד,
אותו, הוא אמר לה :״:אסור
במשך יומיים.״ הנדוורק עצמו
הולך לישון ׳מוקדם בערב לפ ני
כל מישחק.

שערך דני לכבוד הולדת בתו
וחנוכת הווילה שלו, המשתרעת
על שטה של שני דונם ליד ה ווילה
של ד״ר פוקזז הירש.

עבודה וחסר כתובת קבועה, ירה לעבר המכונית בה נסעו היא
ובעלה, הסרן מארק פיליפס, פצע קשה ארבעה איש, ביניהם את
שומרי ראשה של הנסיכה• אן עברה בתקופה האחרונה צרה נוספת :
היא סקרה, בסיור מלכותי, מיסדר. משב־רוח העיף את החלק האחורי
של שימלתה. צלס חובב תפש אותה בעדישתו, והפיץ את התמונה.

תל־אביב. העיתונאי מנחם כן
ניכנס לקפח, נתקל במשורר
המחאה י 3י, קרא לעברו
״מזוהם !״ יבי לא נשאר חייב,
הרים את ידו והעיף לו מכר,
שהשכיבה אותו על ד,ריצפה,
הפליט לעבדו ״קרביה פשיס טית!״
והמשיך לדרכו.
8אין דבר העומד בפני
רצונה של האשה. כד גם היה
כאשר מנהל פז תל-אביב, ה־

שלוש מאות איש, ערך הש בוע
הקבלן החדרתי
דלי דני, רס״ר בצנחנים בת קופת,
פעולות־התגמול, הזמין
באורח אישי כל אחד מידידיו
ומכריו לבוא לביתו ״לכוס תה״
בשבת ד,אחרונה.׳ כל אותם ש קיבלו
את הזמנתו ברצינות
ובאו לשתות תה בביתו שב שכונת
הווילות בקוסריה! ,מול
האקוואדוקט הרומי, הופתעו
למצוא את עצמם במסיבה המו נית,
עם קטרינג כיד המלך,

דגי זיי״

! 40 8מיליון צופי־טלוויזיר,
אמריקאיים חזו בשבוע שעבר
בהצגת הסאטירה העברית ה־מילחמה
האחרונה (שם זמני)
המוצגת בקאברס הסאטירי ב־תל־אביב.
ההצגה הוקרנה ב עברית
בתוכנית הטלוויזיה של
מייק ואלאס, עם תירגום
לאנגלית בגוף הסרט. גם 20
מיליון צופים גרמניים ראו את
התוכנית, וכ־ 15 מיליון !מצופי
הטלוויזיה האיטלקית, ששידרה
קטעים ׳מההצגה במשך 45
דקות רצופות .״רק בישראל,״
נאנח מפיק ההצגה ל עק ם
אגמון ,״ראו ׳אותר 20 ,אלף
איש בילבד. אין שיום סיס,וי
שהטלוויזיה הישראלית תקדיש
תוכנית לסאטירה שתחנות-
הטלוויזיה הגדולות בעולם הק דישו
ליה דקות שידור כל-כך
רבות !״

פסוקי ה שכ1! 1
• ח״כ המעיד אריה
(״לובה״) אליאב, על מיס-
לגת העבודה :״מיפלגה
החמצן הולך וכלה בגופה.״

העיתונאי שלום רו
זנפלד
נ ״סיעת העבודה ב־בכנסת
החליטה לא להוציא
מתוכה את בן־יאהרון. ולובי,
אליאב. שניהם עומדים להגיש
עירעור על העונש.״

מכתבים
(המשך מעמוד )8
שלו ושל רבים אחרים, דווקא בתנאי בל-
יעבור עם הופעה מרושלת והזנחה כללית.
מדוע צריך לקשור תיקון דברים רבים
המחוייבים במציאות דווקא עם אי־ביצוע
תיקונים אחרים שאף להם מקום במער כת
בדק־בית של צה״לז לו, כמילואימניק
שפעל רבות, בוודאי ידוע שההזנחה ב הופעה
האישית התפשטה לשטחים רבים
אחרים שאפילו הוא יחשיב אותם כחיוניים !
לכן — לא הכובע (שהרמטכ״ל בינתיים
לא הזדהה עקמו) השערות והגילוח, אלא
הסימפטומטיקה שברישול החיצוני היא ה סכנה
שנגדה החליט כנראה צה׳׳ל לצאת,
וטוב יעשה.
אך החמור בכל אלה שמילואימניק
מוצא מקום לצאת בלשון השוק נגד מפק דיו
הבכירים ומצא אכסניה לדברים ש-
בצורתם — ללא כל קשר להערכות איש יות
לגבי איש זה או אחר — מהווים
באמת נשקסודי (או גלוי) — אבל
עבור האויב.
דברים אלה נכתבים בלב כבד על-ידי
מילואימניק אחר, ששירת ימים רבים ב משך
חמש שנות מילואים ו־ 28 שנות שי רות
סדיר במיסגרות שונות.
מילואימניק אחר, צה״ל

מי מכיר.
מ יודע

¥ 100 גוו ם ו 880/

בשורה אחת עם הסיגריות המפורסמות ביותר בשלם.
סופר קינג סייז, תערוב ת אמריקאית,תוצרת דובק.
מצאתי את התמונות המצורפות באפריקה.
איני יודע מה לעשות איתם. או לי
תוכלו לאתר את בעל התמונות ולמ סור
לו אותן.
משה תורג׳מן, צה״ל
• בעל התמונות מתבקש להתקשר עם
המערכת והתמונות יישלחו אליו.
העולם הזה 1904

ב שקט, ב שקט, נכנס ה חזיד ל היכל -מיני ש טר מו התע מול ה
שאין כדוג מתו ג שו ם מי שטר ד מו ק ר טי בעול ם

התעמולה

ך* שקט, בשקט ,׳נכנס החזיר להיכל.
* 1המדונה הייתה עסוקה. חברי-הכנסת
היו טרודים. היה משבר קואליציוני. גול דה
כמעט הלכה. דיין כמעט הלך. מי היה
יכול לשים לב ליצור הקטן שנכנס על
ארבע, מבעד לדלת צדדית?
׳ועכשיו הוא ישנו.

חזיר בהיכל. פיגול במישטר
הדמוקרטי.
מיגיסטריון התעמולה.

ן י• לא״איכפתיות הכללית שבה נת־
( 1קבל יצור זה בציבור, בעיתונות וב כנסת,
היא תופעה מזעזעת כשלעצמה.

רוצים במיניסטריון להסברה?

ימה יוש? לא נורא. זה בסך־הכל עוד
כיסא יאחד, שאפשר לחלק אותו לעס קנים.
עוד שר. עוד לישכה. עוד מכונית־פאר.
עוד דירית־ישרד. אין דבר.
כשנשאל אותו ארכי־ידמוקרט, פינחס
׳ספיר, מדוע הסכים להקמת מישרד זה,
ענה בתמימות: למר. לא? הרי כולם דיב רו
כל הזמן שאין די הסברה, שזה לא
בסדר. אז עכשיו יש.
יאם היה הדבר דרוש כדי לשכנע את
משה דיין להישאר על כס שד־המחדל,
ולא לעזוב את ביטחון־המדינה לאנחות,
הרי זה מחיר קטן. פרס־תנחומים לרפ״י.
סרס לשימעון פרס.

יש כל־כד הרכה מיניסטריוגים.
שיהיה עוד אחד.
לא מישרד למדע. לא מיישריד לטכ נולוגיה.
לא מישרד לרווחה. לא מישרד
לנוער. לא מישריד לשלום. לא מישרד
לעניינים ערביים. לא מישריד לספורט.

מישרד לתעמולה.

ך 1אורכו ולרוחבו של העולם ה /דמוקרטי
אין אף מישרד אחד להסברה.
יהיו למר פרם, בתפקידו החדש, עמי תים
רבים. בקהיליות־הבננות של אמרי קה
הלטינית. במישטרי הדמוקרטיה ה עממית.
אולי בפורמוזד, ובספרד.

אד לא יהיה לו אף עמית אחד
במדינה דמוקרטית כלשהי.
אין — וגם לא יכול להיות•

כי עצס הרעיון שהממשלה
רשאית או יכולה להשתלט על זרם
המידע וההסברה הוא תועבה. הוא
נוגד את אחד מכללי־היסוד של
החברה הדמוקרטית.
המיישטר הדמוקרטי איינו יכול לפעול,
אם אין בו זרם חופשי של מידע ופר שנות,
ואם אין הממשלה עצמה עומדת
בכל עת לביקורת חופשית. כשם שיש
במישטר כזה רשות מיושפטית חופשית
ששום גוף ממשלתי אינו יכול לתת לה
הוראות, כך יש בו כלי-תקשורת חופשיים.
כל בתי־המישפט, כל העיתונים, כל תדר
נות־השידור, צריכים להיות בלתי־תלויים
בממשלה, חופשיים מכל התערבות מבחוץ.

הממשלה עושה. מעשיה עומדים
לדיון חופשי בציבור ובכלי־התק
שורת. יש התמודדות של דיעות,
כעד וננד. כך נקבעת דעת־הקהל,
החורצת את דינה של הממשלה
ביום הבחירות.
לכן אין לשום ממשלה דמוקרטית
״ביטאון״ רשמי, כפי שיש לממשלה ה סובייטית
והמצרית. לכן חופשי כל אזרח
כמישטר דמוקרטי להקים עיתון, או תחנת־טלוויזיה.
באותן ארצות דמוקרטיות שבהן
נמסר מונופול לרשויות־ישידור ציבוריות, הן
משוחררות מהתערבות ממשלתית.

* * י שמקים ״מישרד־הסברה״ ,כדי
שיפעל בתוך המדינה, שולל גישה
דמוקרטית זו מעיקרה. אחרת — לשם
מה המישריד?
הקמת מישרד כזה מבטאת את ההש
קפה
שהממשלה צריכה ״להסביר את עצ מה״
— כלומר, שאינה יכולה לסמוך על
ההתמודדות החופשות של דיעות. מיש-
רד־הסברה יבקש, מטבעו, להדריך ולכוון
את זרם המידע. הוא ירצה להשתלט על
כלי־התקישורת.

ואכן — כשהוחלט להקים את
מישרד־הסברה בישראל, היה זה
מובן מאליו שיקבל לידיו את
רשות־השידור ״העצמאית״.

טבעי שהמישרד החדש יקבל לידיו את
הגופים המטפלים בעיתונות. את לישכת־העיתונות
הממשלתית, המוציאה תעודות
לעיתונאים, והחולשת על הזרם העצום
של מודעות ממשלתיות לעיתונים — מכ שיר
יעיל ביותר לשיחוד ולהענשה, ואחד
הגורמים המרכזיים לשחיתות במדינה.
מכאן נגיע במהרה לקולנוע, לתיאטרון.

הסיסמה תהיה: לתאם, לכוון,
להדריך.
מילים יפות. בייחוד בשמתריגמים אותן
חזרה לגרמנית.

** י זוהי עובדה מעניינת: כל אוצר־המילים
של מישרד-ההסברה לקוח,
איכשהו, משפת אשכנז•

אם ינסה מר פרס לתרגם את
שם מישדדו לאנגלית או לצרפתית,
הוא לא יצליח. פשוט אין
מילה אנגלית או צרפתית ל״הס•
כרה״.
כאשר שרי־התעמולה של המדינות ה־טוטאליטריות
— קומוניסטיות או פאשיס־טיות
— מנסים לתרגם את תואריהם
לאנגלית, הם משתמשים בדרך־כלל במילה
התמימה ״אינפורמציה״ .תירגום זה הוא,
כמובן, שקר גס. שום שר־תעמולה אינו
שר לאינפורמציה, אלא לדיס־אינפורמציה
(כלומר, הפצת מידע כוזב).
כאשר החלה הדמוקרטיה הצרפתית שו קעת,
ונולד המישטר המלוכני של שארל
דה־יגול, מיינה הגנרל־המלך שר־תעמולה.
אבל הוא לא העז לקרוא לו בשם שר-
הסברה. עד היום נושא שר זה את התו אר
התמים ״דובר הממשלה״ .הוא מעמיד
לפחות פנים שאין תפקידו אלא למסור
הודעות ממשלתיות.

חייבת המדינה ״להסביר״ לאדם
ימה עליו לחשוב ולעשות. האזרח
הוא צרכן של הסברה. המסביר־לצרכן
הוא שר־התעמולה, הפרו•
פגנדה־מיניסטר.
** דוע קם מישרד־־תעמולה הישראלי
1* 1דווקא עכשיו? מדוע נמסר לרפ״י?
מדוע לשימעון פרם?
הכל ניראה מיקרי, המצאה שיל הרגע,
פרי משבר בלתי־צפוי. אך מאהורי המיק־ריות,
בולטת השיטה•

המישטר הקיים בישראל זקוק
למישרד־הסברה, מפני שהוא נמצא
במצב של התמוטטות.

.כל עוד היה זה מישטר יחזק, בוטח
בעצמו, לא היה זקוק לשר־תעמולה. מנג נון
שטיפת־המוח פעל אוטומטית, ללא
צורך בהנחייה מרכזית. העיתונים ה״בלתי-
תלויים״ שירתו אותו בהתנדבות, יאו ב מחיר
סביר. הפרות הקדושות של ״בי־טחון־המדינה״
,״עם סגולה״ ושאר ראשי־בקר
וניכסי־צאן אידיאולוגיים, הספיקו
כדי להבטיח את הערצת ההמונים.
אבל הפרות גוססות מאז יום־הכיפורים.
המשטר הסתאב, התנוון ומתחיל להתפרק.

כשאין לו ביטחון עצמי, כשאין
לו ערכים חזקים, כשאין לו כשר
רה של אמת — זקוק מישטר לבשורה
מפוברקת, לערכים מדומים.
בקיצור: לתעמולה.
ך* אם מיקרה הוא שמישרד זה נמ סר
דווקא לרפ״י? שמכל חלקי מיפ־לגת־היעבודה,
המערך, הקואליציה, זכה
דווקא פלג זה בשלל?

בבריאות, וכשם שכל המומחים לענייני
המינהל המקומי חובשים כיפות.

חיבור שני מוצבי־מפתח אלה —
מישרד-הביטחון ומישרד־התעמו־לה
— הוא מסוכן ביותר. הפלג
המחזיק בהם חולש על מצבור-כוח
מיוחד־במינו, חדש מסוגו כארץ.

* מכל אנשי רפ״י

-שימעון פרס.

ן למה דווקא הוא?
ליכאורה — שוב מיקרה.
להחזיר את דיין. הגיע לו.
בתחבורה. היה צורך למצוא
חדש. מישרד־התעמולה הייה

הוא עזר
הוא נכשל
לו מישרד
פנוי.

מכל אישי המדינה. שימעון פרס
הוא המתאים ביותר להיות הפרו־פגנדה-מיניסטר
היהודי.

פריס הוא גאון לפירסום. זיהו הדבר
היחידי המעניין אותו באמת. בשעתו קרא נו
לו ״שימעון פירסומת״ .מי מתאים יותר
להיות שר־הפירסום ׳העצמי והממשלתי?
עוד בראשית צעדיו הצטיין פרס ב בניית
רישת עניפה של סוכנים פרטיים
בכלי־התקשורת. רשת זו — בשעתו קרא נו
לה ״יונייטד פרם״ — ניהלה תעמולה
רצופה למען שימעוין פרם, ולמען כל
הקבוצה שהתארגנה מאחרי גבו של דויד
בן־גוריון, ושהפכה לאחר־מכן לרפ״י.
וזה בדיוק מה שיעשה פריס עכשיו.
אין הוא טיפש. הוא לא יזרוק באופן
דרמתי אנשים המפריעים לו בטלוויזיה
וברדיו, ולא יעשה כל מעשה אשר יכיתים
אותו כדיקטטור תעמולתי.

בוודאי* שלא. הגלייכשאלטונג
יבוצע בהדרגה, לאט־לאט, בשקט-
בשקט. סוכני פרס יתרבו בעיתונים.
אנשיו ייסתננו לעמדות־המפ־תה
כרשות-השידור. בלחש תתפשט
הסיסמה :״כדאי להיות בסדר
עם פרס״.
הפרצופים הנכונים ימלאו יותר ויותר
את המסך. הקולות הנכונים יבקעו מן ה רדיו.
האנשים הנכונים יופיעו בכותרות.
היריבים ייעלמו בהדרגה. הקולות הבלתי-
רצויים יידומו.

בהכרה המודרנית, אין צורך

אבל בשפה אחת לא יהיה למר
פרם שום קושי. כשפה זו ישנם
כל התוארים והמלים מן המוכן.
ולא במיקרה.

ך* עולם זוכר את הדוקטור יוזף גבלם,
ן | לדראון־נציח, בתוארו העממי :״שר־התעמולה״
.פרופגנדה-מיניסטר.

אולם תוארו הרשמי של הדוקטור
הקטן היה :״שר ההסברה
העממית והתעמולה״.

בתפקיד זה עסק גיבלם בהסברת־פגים
ובהסברת־חוץ. הוא חלש על כלי־התק־שורת,
הפעיל את רשויות־השידור (למר בה
המזל לא עמדה לרשותו, עדיין, הטל וויזיה)
.הוא הינחה את העיתונות, חלש
על הקולנוע והתיאטרון ,׳ניהל את מאמצי־התעמולה
העצומים של הרייך בחוץ־לארץ.
הכל היה מתואם, מודרך, מונחה. הנא צים
המציאו לשם כך מילה, שכדאי עתה
לתרגמה לעברית :״גלייכשאלטונג״ ,תי אום,
חיבור-יחד.

מדי יום ביומו כינס הדוקטור
עצמו, או עוזרו, את נציגי העיתונות,
כדי להורות לחם מה יש
להסביר, ואיך.

מיניסטריוך ד,תעמולה ינק את סמכותו
מהשקפה חברתית מסויימת, לפיה איין ה מדינה
קיימת למען האדם, אלא האדם
קיים למען המדינה (המייצגת את העם,
הגזע, הלאום, הדת, המעמד, הדם, הרע יון,
או כל מיתוס מופשט אחר).

אם קיים האדם למען המדינה,

גבלש מושר הנ חיו ת לעורכי ה עי תוני ם הגר מניי ם
למריאית־עין — מיקרה. אך יש שיטה
במיקרה.

מכל חלקי המערך, רפ״י היא
הקרובה כיותר לתפיסה טוטאלי
טרית. פולחן הכיטחוניזם (תוך
יחס של חו־סר-אחריות כלפי הביטחון
עצמו) ,כאריזמה של מנהיג,
לאומנות, תאוות־סיפוח — כל זה
מוביל בכיוץ מפויים.
עכשיו השתלטה רפ״י על ההסברה. כל
השמות המוזכרים לפי שעה בקשר למי נוי
מנכ״ל רשות־השידור, הם של אנשי
רפ״י גלויים או מוסווים. תוך זמן־מה
יתרכזו במיניסטריוו־התעימולה יכל אנשי
רפ״י, כשם שכל אנשי מפ״ם עוסקים

במחנות־ריכוז. זה פוייה. זה מיושן.
השליטה כאמצעי-התקשורת
מספיקה בהחלט.
ך* אם יצליח פריס
1 1טוטאליטרי זה?
הדבר יהיה תלוי, מעתה, בכל שדרן
ברשוית־השיידור, בכל עורך, בכל מפיק.
הם הפכו לחיילים בחזית חופש־הביטוי.
וחזית זו היא עתה המיגזר המכריע במא בק
על דמות המדינה.
להגשים

רעיון

השאלה היא מי יתפרק קודם :
המישטר שמינה את שר-התעמו-
לה — או הדמוקרטיה הישראלית.

111111 11311

ה11 ווי א
ו הז ת ס טו
לישכת הנשיא הוציאה כבר סכום ענק זה,
המהווה תוספת של כ־ס 507 מהתקציב ה שנתי,
ואילו עתה היא מבקשת אישור
רטרואקטיבי.

כד-ככד הוגש גם תקציב ליש•
פת-הנשיא לשנת הבספים הכאה.
זהו התקציב הגדול ביותר שהיה
אי־פעם למוסד זה: מיליון ו־750
אלף לירות (עלייה של למעלה מרבע
מיליון לעומת התקציב המקורי
של השנה שעברה).

811

חשבון קרן זו הוציא בית הנשיא סכום ה עולה
על 50 אלף לירות.
מישכן נשיאי ישראל, על כל הכיעור
שבו, הוא מישכן חדש, שבנייתו הושלמה
לא מכבר. למרות זאת נערכו בו, לאחר
כניסת הנשיא קציר, שינויים שעלו 300
אלף לירות. סעיף אחר, הצריך להדאיג,
דווקא בתקופה בה נקרא הציבור לחיס כון,
הוא סעיף הביגוד לנשיא ורעייתו:
עשרת אלפים לירות. סעיף זה אינו מופיע
כלל׳ בתקציב השנה שחלפה׳ אולם הוא
סעיף חדש בתקציב השנה הבאה, וידוע
כי מישפחת הנשיא הוציאה על ביגוד
סכום העולה כבר פי־במה על עשרת אלפי
הלירות.

סעיף חדש לגמרי הוא מיצרכי
מזון לבית. בית הנשיא אוכל בשנה
מיצרכי־מזון כגובה של
14,800ל״י נוסף על תקציב־האי
רוח הגדול והשתתפות מדינת-יש
ראל כהוצאות האירוח של הנשיא
בביתו כרחובות, כגובה של 50
אלף לירות.

811

__ פרשת
דירת אלישבע

על מה הוציאה לישכת־הנשיא עוד שלו־שה־ריבעי
מיליון לירות בלתי־מאושרים ב שנה
החולפת? הפירוט עדיין לא נמסר,
אולם כבר עתר ידועים כמה פרטים, ה-

ך* דשה צורמת היא פרשת עוזרתו
האישית של הנשיא, אלישבע ׳ברעם.
ברעם היתד עוזרת הנשיא עוד בהיותו ב מכס
וייצמן, ובעיקבות הידידות בין ה שניים
החליט הנשיא לקחת אותה עימו ל תפקידו
החדש.
כאשר עובד מועבר מעיר אחת לעיר

ההסתבכות הבספית ש ל בית ה 1שי א הטילה צ ל
על כהונתו שלא פרי ק צי ר ב מי ש כן הנשיאים
* הו הסוד

השמור

ביותר

במדינה

כיום :

לפני שבועות אחדים נפגש
נשיא המדינה, הפרופסור אפריים
קציר, לשיחה אישית בארבע עיניים
עם ראש־הממשלה גולדה
מאיר. שיחתם לא נסכה על ענייני
שילטון, אלא על בעייתו האישית
של הנשיא.
הנשיא הודיע לגולדה, כי הוא
עומד להגיש את התפטרותו ליו״ר
הכנסת למחרת היום.
גולדה נדהמה. לאוזניה הגיעו אומנם
שמועות על המתרחש בבית הנשיא, אולם
לגביה, התפטרותו של הנשיא פירושה
משבר פוליטי חמור, אולי החמור ביותר
שידעה בחודשים האחרונים.
מייד הפעילה גולדה את מערכת־השיכ-

נוע שלה על הנשיא, בניסיון נואש למנוע
ממנו להתפטר. ואמנם, סיכום השיחה
ביניהם היה שהנשיא דוחה את הודעת ה התפטרות
שלו. אולם, יחד עם זאת סירב
הנשיא לנקוב בפני ראש־הממשלה את
משך הדחייה.

100 אלף
לפ ר חי ס
ץ ץ דוע החליט הנשיא להתפטר?
לישכת נשיא המדינה הגישה למיש*
רד־האוצר, לפני שבועות מיספר, בקשה
לתקציב נוסף, בגובה של 750 אלף לירות,
על־פני תקציב 1.3המיליון שאושר לליש-
כה לשנת הכספים המסתיימת בסוף החו דש.
פירושה
של בקשת התקציב הנוסף:

מסתכמים בסאות אלפי לירות׳ אשר מעור רים
לפחות תמיהה.
ההוצאה הנוספת הבולטת ביותר היא
סכום בן מאה לירות ליום לפרחים. מסתבר
כי בית-הנשיא אוהב פרחים, והדבר עולה
לעם ישראל 100 לירות ליום. הוצאה נוס פת
אחרת, הידועה כבר, היא סכום חד-
פעמי לקניית מערכת סטיריאופונית, מכו נת
ייבוש ומכונה לשטיפת כלים: אלה
עלו שלושים אלף לירות יחד.
החיבה לאלמנות של בית הנשיא עלתה
לתקציב המדינה 100 אלף לירות ברכישת
תמונות, וכמה רבבות לירות ברכישת ספ רים,
של סופרים האהודים על מישפחת
הנשיא, לשם חלוקתם.
לקרן שייועדה לעזרה לסופרים, המחק רית
קרן בית הנשיא לסיפריות לילדי
ישראל, היה תקציב בן 20 אלף ל״י. על

אחרת הוא זכאי לעזרה במגורים בעיר
אליה עבר, ועל פי בקשת הנשיא הוצעה
לברעם עזרה בעין יפה. למרות היותה
פקידה בדרג בינוני, הוצעו לה לבחירה
שתי דירות־שרד השייכות לממשלת ישר אל:
דירת־השרד של יו״ר הכנסת המנוח,
ראובן ברקת, ודירת־השרד של מפכ״ל ה-
מישטרה לשעבר, פינחס קופל. שתי הדי רות,
הנמצאות בקירבת־מקום למישכן ה נשיא,
לא מצאו חן בעיני הגברת ברעם.
היא מצאה את הדירה שביקשה לרכוש
דווקא בבית הכרם, שכונה המרוחקת מבית

הנשיא.
אלישבע במום ביקשה מהנשיא לדאוג
לכך שירכשו את דירתה ברחובות בסכום
של 100־אלף לירות. מאחר שהדירה ב-
בית-הכרם עולה 300 אלף לירות, ביקשה
לאשר לה הלוואה בגודל של 200 אלף

הלירות הנותרות, אותה תחזיר בתשלומים
בני 750 לירות לחודש.

הנשיא נטה להיענות לבקשותיה,
אולם אז קמו אנשי-הלישכה
והתריעו כפניו על השערורייה הציבורית
העלולה לפרוץ אם ייוודע
הדבר. כהסכמת אלישבע כרעם
ויתר הנשיא על רעיון קניית הדירה,
אולם לא על הדירה עצמה.
אותה דירה נשברה על חשבון
מדינת-ישראל בסכום של 1100
לירות לחודש, והועמדה לרשות
העוזרת האישית של הנשיא.

אז התעוררה בעיית הריהוט. ברעם
סירבה להעביר את הריהוט שלה מרחובות
לירושלים, ולישכת הנשיא רכשה ריהוט
בסכום של 150 אלף לירות והעמידה אותו
לרשותה.

__ מכוניו ת
וב חורי ם טובי ם
ת נאמנותו לעובדיו הוכיח הנשיא
\ £גם בעניין שני הנהגים ששירתו אותו
ואת רעייתו, בעת שהיה במכון וייצמן.
למרות שבלישכה עובדים שני נהגים,
ששירתו עוד את הנשיא זלמן שז״ר, הביא
הנשיא קציר עמו את שני הנהגים הוותי קים
שלו, כך שאת הנשיא ורעייתו משר תים
כיום ארבעה נהגים, במקום שניים
לפי התקן. לישכת הנשיא מיהרה להודיע
השבוע כי אחד הנהגים המיותרים יוצא
בקרוב לפנסיה, ואילו הנהג המיותר השני
יועבר בקרוב למישרד ממשלתי אחר.
פרשת הנהגים לא נסתיימה בכך.

עברה, היה 46,800ל״י, בעוד תקציב ה שנה
הבאה הוא 58 אלף לירות.
הקרן העומדת לרשות הנשיא, הממומנת
על-ידי המדינה, היתד, בשנים שחלפו בת
25 אלף לירות, והשנה יירד הסכום ל־20
אלף לירות.
ירידה כלשהי בסעיף של הוצאות ה נשיא
קציר, כל סעיף שהוא מעוררת
תמיהה. ההסבר לכך נעוץ בעובדה שמתוך
קרן זו הוציאו סכומים גדולים בהרבה מ אשר
עמדו בה לרשות הנשיא בשנה ה חולפת^
ולכן קצצו בה השנה. אותה תופ עה
קיימת אף בקרן אחרת, קרן בית הנשיא
לסיפרות לילדי ישראל.
סכום תמוה מופיע אף בסעיף הדלק ו האחזקה
של ארבע המכוניות, העומדות ל רשות
מישכן הנשיא. הדלק והאחזקה עו לים
90 אלף לירות לשנה, שפירושן 1878
ל״י לחודש דלק ותיקונים לכל אחת מ המכוניות.

דפי
חישוכ
רעייתו ולעוד
לישכה לנוח
חייבים לנוע

זה אסור לנשיא, לשני
עובדים של ה-
אך רגע אחד. הם
כדרכים ללא־הרך,

ולא באותה מכונית. לסכומי-עתק
אלה מצרפים אך 3000 לירות דמי
שכירת מכוניות נוספות, ו-סס ל״י
אש״ל כעת שהנשיא נמצא מחוץ
לירושלים.
מבט נוסף בתקציב מראה כי כל סעיפי
הרזרבה שהיו תמיד בהצעות תקציב של
לישכת הנשיא — נמחקו. תופעה זו מעור רת
את החשד כי בקשת תקציב נוסף, ל קראת
תום השנה התקציבית, תיהפך ל-
הרגל-קבע אצל נשיא המדינה, אשר יעמיד
את אוצר המדינה מידי־שנה בפני עובדת
הוצאות נוספות.

אם אמנם ינהג הנשיא בשנה
הכאה בפי שנהג השנה, ויבקש
תקציב נוסך כאותו אחוז כו ביקש
השנה, הרי שמוסד הנשיאות יעלה
כשנה הכאה למעלה מ־ 2.5מיליון
לירות.
א ולם הוצאה תקציבית נוספת, אשר

א אינה מופיעה בשום מיסמך, היא ה מעיקה
ביותר על נשיא המדינה, אפרים
קציר.

כמשך השנה הסתכך הנשיא

הנשיא ורעייתו עם בניסתו לתפקיד

בחוזה המיוחד שנחתם עם שמיר
מצויין בי משכורתו השנתית
תהיה 30 אלך לירות, משבורת הנמוכה
באלפיים דירות מהמשכורת
אותה יקבל הנשיא עצמו כשנה
הכאה, והגבוהה כ־ 14.400 לירות
מהמשכורת אותה קיבל הנשיא
קציר כשנה שעברה.

את הכספים הוציא הנשיא מתוך כוונות
טובות ביותר, בנסותו למלא את תפקידו
לפי הבנתו. אך התוצאה היא עגומה.
כך נקלע הנשיא קציר לסבך ממנו קשה
לצאת, תוך כדי שמירה על תדמית ציבו רית
היאה לנשיא המדינה. סבך זה, הוא
שהביאו לפני שבועות מיספר להודיע ל ראש
הממשלה על כוונתו להתפטר, והוא
שיהיה הגורם להגשת כתב־ההתפטרות ה רשמי
ליו״ר הכנסת, אם אכן יחליט הנשיא
סופית על צעד זה.

בעוד שהעם נזרק ממחדלים למעשי־שחיתות
של כל הדרגים המוסדיים במדי נה,
הרי הנשיא עמד תמיד מעל ומעבר
לכל זה, והיה בעיני הציבור המוסד ה יחידי
הנקי מכל רבב, מילבד צדי״ל ובית־המישפט.
כאשר נדמה היה לכמה צופי־טלוויזיה
שאורי זוהר ואריק איינשטיין
לועגים, בטוב־לב אמנם, לנשיא שז״ר,
קמה צעקה גדולה, מפי כל שפבות-העם.
כיום, לאחר הפירסומים השונים על הקורה
בבית הנשיא׳ נדמה כי העם איבד את
עוגן־ההצלה האחרון של אמונתו במנהי גיו.
אי-אפשר
גם שלא להשוות את מישטר
הוצאת הכספים של הנשיא קציר לנשיאים
שקדמו לו, ובעיקר יצחק בן־צבי וזלמן
שז״ר, הנשיא חיים וייצמן היה אדם אמיד
ביותר. היו הוצאות כספיות רבות, אשר
וייצמן, בעל החינוך האריסטוקרטי הברי טי,
ביקש להוציאן, אך הבין כי אין להטיל
אותן על כתפי הציבור, ושילמן מכיסו,
למרות שכיום היה כל אחד מקבל את
הכללתן בתקציב לישכת־הנשיא כדבר טב עי.
הנשיא בן־צבי היה סגפן ממש, בכל
הנוגע להוצאת כספים, בפרט כספי־ציבור,
ואילו הנשיא שז״ר הוא עד היום דוגמה
ומופת לצניעות בכל הנוגע לענייני כס פים.
אולי
ההמחשה הבולטת ביותר לכך היתה
בשבוע שעבר דווקא בתגובת לישכ׳ת ה נשיא
קציר על הוצאת 3000 לירות לחודש
לפרחים. אמרה אז הלישכה :״התקציב ל פרחים
של הנשיא קציר גדל, משום ש הנשיא
אוהב פרחים. בתקופת הנשיא שז״ר
ניתנה לכך פחות תשומת־לב, וכאשר היה
צורך בפרחים, הם פשוט נקטפו מגינת ה נשיא.״

חיי
ם רצופים
טרגדיות
ך* די להכין כיצד קרה שהנשיא קציר
^ הסתבך בכספים באופן כה ממאיר, יש
צורך להבין את הנשיא עצמו, את הצורה
בה הוא רואה את תפקיד הנשיאות ואף
את בעיותיו האישיות. רק מעטות מאלה
ידועות לציבור.

ואמנם, משכורתו של הנשיא הועלתה
השנה באחוזים רבים. לעומת משכורת בת
21,800ל״י, אותה קיבל הנשיא שז״ר בשנה׳
יקבל הנשיא קציר בשנה הבאה
38 אלף לירות.

תולדות חייו של הנשיא קציר
רצופות הצלחות רכות כתחומי
המדע, יחד עם טרגדיות רכות כחייו
הפרטיים.

כל ה מכוניו ת
דו הרו ת

הראשונה שבהן היתיה פטירת אמו, ו־נישואי
אביו עם אשה אחרת, אותה לא
אהב הנשיא. הטרגדיה הגדולה ביותר ש אירעה
למישפחת קציר היתד, מות בתם
האהובה, נורית, בתאונה בביתם ברחובות.
נורית היתד, נערה צעירה, שהקסימה ב־
!אישיותה את כל מי שפגש בה. יחם הוריה
אליה היה יחס של קדושה כימעט. הם
גידלו וטיפחו אותה באהבה הנדירה אפילו
אצל הורים האוהבים ביותר את ילדיהם.

ץ* עניין להשוות את ההוצאות דישו ^
/נות, אשר נרשמו בתקציב האחרון של
הנשיא שז״ר, לעומת ההוצאות המקוריות
שאושרו לנשיא קציר בשנה המסתיימת
החודש, ועם הצעת תקציב הנשיא לשנה
הבאה (השוואה זו אינה כוללת בתוכה את
תוספת התקציב בת שלושודריבעי מיליון
הלירות, אותה לקחה לעצמה לישכת ה נשיא
בשנה החולפת).

התקציב הכללי של הנשיא שז״ר
( )1072 היה 1.1מיליון דירות בשנה,
לעומת תקציב ( )1073 הראשון
של הנשיא קציר 1.3מיליון
לירות, ולעומת תקציב השנה הכאה
( 1.57 :) 1074 מיליון לירות.
סכומים אלה מתחלקים לשניים: תקציב-
הנשיא ותקציב-הלישכה. תקציב הנשיא
שז״ר, וכן תקציב הנשיא קציר בשנה ש

עוד
פרה
קדו שה

אין ספק בי כמיסגרת שחיטת
הפרות הקדושות המתרגשת בחודשים
האחרונים על המדינה, שחיטת
הפרה הקדושה ששמה מוסד•
הנשיאות היא הכואבת מכולן.

תושבי ירושלים רגילים ככר
לראות את מבוניות-השרד של
נשיאם חונות ליד מקומות-שעשו-
עים, כתי קולנוע וקפה כעיר. נהגי
הנשיא משתמשים כרככ-השרד
לנסיעות פרטיות שלהם, הרכה מעל
ומעבר למקובל אצל כל נהג
של פקיד ממשלתי אחר. כשהעידו
על כך פעם לנשיא, פטר את המעיר
:״עזוב אותם, הם כהורים
טובים.״

כמה פקידים בכירים בלישכת הנשיא
מעוררים עניין רב, לפחות מבחינת סכום
הכסף שעולה להחזיקם. עוזר־הנשיא ל ענייני
מיעוטים, כמאל מנצור, עסקן דרוזי
של מפא״י, קיבל משכורת בת 9500 לירות
בשנה החולפת עבור יום־עבודה אחד ב שבוע.
הד״ר דויד חן, יועץ הנשיא לענייני
חברה, פונקציה חדשה לגמרי בלישכת
נשיאי ישראל, יקבל בשנת 1974 משכורת
שנתית בת 6000 לירות עבור יום־עבודה
אחד בשבוע. מקריאת תקציב השנה החול פת
לא ברור כמה קיבל הד״ר חן משכורת
עד היום.
נעלם גדול עוד יותר הוא יועץ הנשיא
לענייני עיתונות, עמי שמיר. שמיר החל
את עבודתו לפני שבועות מיספר, אולם
משכורתו אינה מופיעה כלל בהצעת־התק-
ציב של השנה הבאה.

כחובות כספיים אישיים בסדר גודל
שד כמאה אלך לירות. בייאושו
פנה אל ידידים אישיים, ולווה מהם
כספים כדי לכסות ולו חלק מחובות
אישיים אדה, ובן נגס כקרן
הפנסיה שלו מ,,מבון וייצמן״ .עד
היום הצליח הנשיא לכסות, כעזרת
הלוואות אדה, ברבע מחובותיו
האישיים.

הנשיא ורעייתו בתערובת קסטל השבוע

בשנפטרה נורית מפליטת אדים
מרעילים מתנור שפעל כהדרה כעת
שישנה, היתה המהלומה להו*
היה איומה. למרות שנינה ואפריים
קציר אוהבים מאוד את שני
ילדיהם האחרים, נראה בי עדיין
לא התאוששו ממכת מותה של
נורית.
אחד התוצאות לכך היא הערצת הזוג
(המשך מעמוד ) 16

האסתחודדועדת אג דו מהמבהבמ דינ ה -
ל מ רו ח בחב־ ה מינו ה מונע מ מנ ה
לחקוראחה אירועי ם ה עי ק ר ״ עול ה מי לחמה

תכן מאוד שבעוד כמד. חודשים נתחיל לחלק
תת תולדות המדינה לשני עידנים: לפ״א ולאח״זא.

לפני

אגרנט

ואחרי

אגר:ט.

דו״ח ועדת אגרניט עשוי להוות את פרשת־המיט בנוף
חייבו הלאומיים.

סופה שד תקופת התנוונות ושקיעה, ראשיתה
של תקופת התנערות והבראה.

השאלה העיקרית: היקר חתקיוה
ך* וך כמה ימים

כבר נדע אם עומדת תיקווה זו

1 1להתגשם, אם לאו.
ועדת־יאגרנט תניח על שולחן הממשלה את דו״ח־הביניים
שלה, שיטפל בשני נושאים מוגדרים: הערכת
ידיעות־המודיעין, והכוננות ערב יום־כיפור.

דו״ח ראשון זה יגלה מייד אם יש בכוחה
וברצונה שד הוועדה לרדת לשורשי המחדלים,
לחשוף את מלוא׳חומרת הנגע ולאתר כבירור
את האישים והמוסדות הנושאים באחריות.

א ג רנ ט

לו דו׳

מאותו רגע, יתלקח הוויכוח על המימצאים ועל המס קנות
הנובעות מהם.
הייתי רוצה להקדים מועד זה, ולנצל את הימים
האחרונים לפני הגשת הדוחה הראשון, כדי להפנות את
תשומת־הלב הלאומית לבעייה קודמת:
היקף החקירה.
יש המבקשים להחיש ככל האפשר את הגשת
הדו״ח המלא של הוועדה. בקשה זו מולידה את הנטייה
לצמצם את היקף הנושא, בזמן ובשטיח.
הנטייה עצימה מובנת. עבודת הוועדה תלוייה כחרב
דאמזזקלם מעל לראשיהם של הרבה אנשים וגופים. המ דינה
כולה כאילו עוצרת את נשימתה, עד לסיום המ לאכה.
יפמה מראשי המדינה אחוזים מזה כמה חודשים
פאניקה חרישית, המדריכה את ׳מעשיהם. התפטרותה של
גולדה מאיר, החלטת דיין שלא לחזור לממשלה ושאר
מעשים תיימהוניים צמחו לפחות בחלקם על רקע יזה.

יש הסגורים בי המדינה דומה עתה לאו•
ניית-הפאר ״טיטאניק״ ,ומפליגה לקראת קרחון
קטלני הממתין לה כדרך.
החיילים המשוחררים, על קבוצותיהם השונות, המפ גינים
על הדשא מול הכנסת, מחכים בקוצר־רוח למימצאים
שיצדיקו, כפי שהם מקווים, את המסקנות שהתגבשו אצלם
בשדה־הקרב.

כל זה מוביל למישאלה :״שיגמרו ככר.
שיזדרזו.״

להרחיב בשני הכיוונים !
ם תגרום מישאלה זו להגשת הדו״ח פרקים־פרקים,
נושא אחר נושא — הרי זה טוב. אך אם תוביל
לצימיצום החקירה ולהחלקה על פני הדברים, הרי זה

ועדת אגרנט מגלמת את ההזדמנות החד־פעמית,
ואולי האחרונה, לקבוע כאורח ברוד
ומוסמך מה קרה כמדינה בשנים האחרונות,
מה מקורן של התופעות ההרסניות שנתגלו

כמערכת־הכיטחון, ומה היו המחדלים האמיתיים,
הבסיסיים, הניסתרים.
קביעה מוסמכת כזאת היא התחלה הכרחית לכל תהליך
של תיקון.

יהיה זה עוול למדינה, חטא כלפי צה״ל
ופשע כלפי העתיד, אם תתחמק הוועדה מן
האחריות הכבירה הזו, המוטלת עדיה — לא
מטעם הממשלה, אלא מטעם יצר־הקיוס
הלאומי.

• .ניכון, אין ׳סבלנות. כל אחד היה רוצה שהדו״ח יבוא
במהרה, כדי לטהר את האווירה.
אך חשוב יותר — לאין ערוך יותר! — שהוועדה
תתמחה בכל ההסתעפויות של מחדלי המילחמה, גורמיה,ם
ותוצאותיהם; שתבדוק בסבלנות ובקפדנות את כל ה ראיות;
שתגיש מסקנות מפורטות, שקולות וחסרוודפשרה,
שתעמודנה בכל מ״ביחן של ביקורת.
איני יודע עם דרושים לשם כך עוד שלושה, שישה
אי תשעה חודשים. כל הזמן שיושקע בעבודה זו — כדאי.
כי בשום דרך אחרת, בשום אמצעי איחר, לא נגיע
לעולם לאיתור המחלות המכרסמות בגופנו הלאומי.

1בו צאל
מי שמייעץ לצמצם את היריעה ולהחיש את
המסקנה, עצתו היא עצת אחיתופל. מישאלתי
היא כדיוק הפוכה: להרחיב את היריעה כשני
הכיוונים.

המוקש: כתב־המינו,
ך>* מיכשול העיקרי המונח במוקש בדרך לחקירה
( 1כזאת, הוא כתב־המינוי של הוועדה.
לפי החוק, תחום החקירה נקבע על־ידי הממשלה,
למרות שהרכב הוועדה נקבע על־ידי נשיא בית-
המישפט העליון.
כתב־המינוי ישל ועדת־אגרנט הוא מיסמך מוזר מאוד.

אורי א ס רי
בהתרגשות הרגע, עם הקמת הוועדה, לא שם כימעט איש
את לבו לכך.

הפרט המוזר כיותר כמיסמך הוא קביעת
תחום הזמן שלגביו חלה סמכות הוועדה.

מתי מתחיל תחום־זמן יזה, ומתי הוא מסתיים?
לא נקבע מועד התחלתי מפורש. מאחר שמדובר על
מאורעות מילחמת יום־הכיפורים והימים שקדמו לה,
בוודאי סיברו המנסחים שאין צורך לקבוע תאריך מדוייק.
לעומת זאת נקבע מועד מפורש לסיום משך־הזמן
אשיר לגביו יש סמכות לוועדה: גמר שלב־הבלימה במיל-
חמה.
הריני מביע את הדי׳עה שתחום זה של הזמנים איבו
׳מאפשר כלל,חקירה רצינית ומקיפה, ושיש.להרחיב אותו
•בשני הכיוונים גם־יחד.

אני מציע שהחקירה תשתרע לאחור, אל

ערב מילחמת ששת־הימים.
ואני מציע שהחקירה תורחב קדימה, אל
מועד הפרדת־הכוחות כראשית .1974
ברצוני לנמק בקצרה להלן ,׳מדוע הדבר חיוני להסקת
מסקנות אחראיות, מלאות, שקולות וצודקות.

חזוה וששח הימים
יני יודע ׳מהי נקודת־המוצא, מבחינת הזמן, שהווע־דה
בחרה לעצמה. כתב־המינוי משאיר לה סאן שיקול־דעת
די רחב.
לדעתי, אי־אפשר להבין כראוי את אשר אירע ערב
מילחמת יום־הכי&ורים, אם אין חוזרים אל המילחימה
של יוני . 1967

כי כאותה מילחמה בכר נתגלו הליקויים
החמורים הראשונים, שהפכו למחדלים כה מיס־לצתיים
כעבור שש שנים ורבע.
גם באותה מילחמה היו גילויים של פחדנות והש תמטות
,׳אי־ציות ומחדלים של מפקדים, שלא באו על

דין

ל ס קו ב

עונשם. היו מיקרים של נטישת פצועים — החטא השחור
ביותר ברשימת החטאים של צה״ל.
במילתמת ששת־היימים היו מחדלים נוראים בשטח
המודיעין. היד, כישלון טוטאלי בהערכת כוונות המצרים
לפני ה־ 15 במאי, ויכולתם לרכז ׳במהירות צבא אדיר
בסיני. כאשר תקף צה״ל, נ׳תגלו כישלונות חמורים ביותר
של המודיעין באיתור כוחות האוייב בשדה.

כל המחדלים והליקויים — קטנים, בינוניים
וחמורים — טואטאו אל מתחת לשטיח האדום
של הניצחון. האחריות לא אותרה, האחראים
לא נענשו, על הכל השתלטה אווירת השוויץ
וההוללות של שר־הביטחון החדש.
מכל האסונות שירדו עלינו אז, גדול האסונות היה
מבול האלבומים, שירי־הניצחון ופולחן־האלופים שהציף
את המדינה. השיכרון המבחיל טופח מלמעלה, וימויסחר
בידי סוחרים פוליטיים ופרטיים. הוא מנע כל אפשרות
לבדוק בצורה מפוכחת מה אירע באמת, להסיק מסקנות
ולתקן את הטעון תיקון.

מי שנבשל או •סרח, נשאר במקומו ועלה
כדרגה. דפוסי המוסר והחובה התרופפו. התחומים
כין טוב ורע, כין מותר ואסור, כין נאה
ולא-נאה כצה״ל, ניטשטשו.
היו לכך לא רק השלכות מדיניות וציבוריות, אלא
גם השלכות צבאיות מובהקות, אותן יש לבדוק עתה,
לחשוף, ובמידת הצורך להוקיע.
יכל זה נתון לסמכות הוועדה. היא מוסמכת להחליט ן היכן להתחיל.

אני מבקש ממנה להתחיל מן ההתחלה,
למרות הקושי הברוך כדבר.

שאם לא כן, פשוט לא תיווצר תמונה שקולה. איך
אפשר, למשל, לדון את אלוף אמ״ן של ערב יום־חכיפו-
דים, יאם לא ייבדק תחילה מה היה טיב המכשיר שנמסר
לידו על־ידי קודמו? אם אכן היתד, התומטטות של המו דיעין
בימי כהונתו של האלוף אהרון יריב — האם אין
הדבר שופך אוד שונה על אחריותו של יורשו, האלוף
אלי זיעירא? אם הושפעו הערכות המודיעין על־ידי תפי סות
פוליטיות ופסיכולוגיות כוזבות, האם לא חשוב לברר

כיצד׳ נולדו תפיסות אלה, ומי טיפח אותן?

מילחמת יום־הכיפורים התחילה כיום השביעי
של מילחמת ששת-הימים. החקירה צריבה
להתבסם על עובדה זו.

(!וימה, עד לחנה־ת הנוחות
** ישאלתי השנייה — לכלול בחקירה את כל תקו־פת
מילחמת יום־הכי&ורים עצמה, וגם את השבועות
הראשונים שלאחריה — נתקלת במחסום חוקי חמור

ביותר.
בעת ׳מינוי הוועדה נקבע במפורש שתחום סמכותה
מסתיים בגמר שלב-הבלימה.
זהו סעיף מוזר מאוד. כל־כך: מוזר, שכדאי לתת
עליו את הדעת לרגע.

מדוע נוסח סעיף בזה זמי ניסח אותו 1

טבעי היה למסור לוועדה בפשטות את חקירת המיל־חמה
כולה. הוצאת חלק מן המילחמה מתחום סמכותה
אומרת דרשני.
׳ מ יש ה ו היה מעוניין בכך שהחקירה תסתיים במאו רעות
ה־ 14 באוקטובר — ושכל מה שאירע לאחר מכן,
משלב הצליחה והלאה, יהווה פרק סגור וחתום.
מדוע? למי היה עניין בכך?

מכיוון שהגבלה זו באה ביוזמת שר-הכי*
טחון, מתבקשת המסקנה מאליה. משה דיין
לא היה מעוניין בחקירת התקופה הנדונה.

הדבר נבע מן הברית שנוצרה ב־ 18 באוקטובר בין
משה דיין לאריק שרון. הגבלת סמכות הוועדה מונעת
ממנה את האפשרות לטפל במרבית ההאשמות שהועלו
נגד אריק על־ידי האלוף שמואל גונן (גורודיש).
האשמות אלה מתייחסות בעיקרן לטענה שאריק לא
:מילא את הפקודה שניתנה לו, להבטיח את צירי־חגישה
לאתר־הצליהה, דבר שמנע את ניצולה היעיל של הצ ליחה,
אותה הוא ביצע בהצלחה .׳טענה אחרת של גורו־דיש
היא שאריק לא מילא כראוי את הפקודה לכבוש,
ערב הפסקת־האש, את המוצב מיסורי, שאיים על צירי״
הצליחה עד להפרדת הכוחות.
האשמות אלה נגנזו, על־פי דרישת דיין. אמנם,
:כאשר הבאתי אותן לידיעת ג ל השרים, נאלצה הממ שלה
לדון בהן, אבל היא התחמקה בצורה עלובת־נפש,
בהחליטה למסור אותן לבירור בוועדת־ד,חקירה.
השרים ידעו היטב שאין לוועדה הסמכות לדון לכך,
ושד,ממשלה עצמה שללה ממנה סמכות זו על־ידי הגבלת
הזמן. ואכן, הוועדה קבעה רישמית שאינה, מוסמכת לדון
במרבית האשמותיו של גורודיש.

בינתיים, כתקופת-הדימדומים הקצרה של
דיין כמישרד-הביטחון, כאשר נדמה היה שהוא
מסתלק, החליט הרמטב״ל למנות ועדת־חקירה
צבאית לבירור ההאשמות, שלב מוקדם
הלרוש לעריכת מישפט צבאי.
אפילו התמנתה ועדת־חקירה, צבאית, אין הדבר יכול
לבוא במקום הכללת נושא זה בחקירת ועדת־אגרנט.
כי זה דרוש להשלמת התמונה שלה.

יהיה זה עוול בלפי אריק עצמו, בלפי גו־רודיש
וכלפי צה״ל, אם לא תוכל הוועדה להיכנס
לעובי הקורה של פרשה זו, לשמוע את
בל הטענות, לעיין בכל העדויות והמיסמכיס,
ולהגיע לכלל מסקנה שקולה וצודקת.

אשגה ל״ן: שלב אי

ף אם חשב מישהו שדיין דאג להגבלת תחום
החקירה רק כדי להגן על אריק, הרי טעה.

דיין דואג קודם בל לעצמו. ויש לו סיבה
לדאגה.
הוועדה מוסמכת לעיין בכמה פרקים שחורים, הנוגעים
לאחריותו הישירה של דיין למה שקרה. למשל :

(א) הסכמתו של דיין להערכות המודיעין,
שאין ככוונת המצרים והסורים לפתוח
במילחמה, למרות ריכוז כוחותיהם מול קווי

צה״ל.

(כ) החלטת דיין שלא לגייס את הבוהות,
או חלק מהם, לקראת אפשרות של מילחמה.
(ג) הקביעה השרירותית כיוס-הכיפורים
עצמו, באשר ככר נתקבלה ידיעה מוסמכת על
המיל חמה העומדת לפרוץ כאותו יום, ששעת־האפס
תהיה דווקא כשעה .18.00 לקביעה הרת
גורל זו לא היה ביסוס מספיק.
(דו התמוטטותו של דיין כיום השני של
המילחמה, באשר נתן ״עצה״ לפיקוד הצבאי
לסגת מייד אל הר-סיני. אילו פעל צה״ל עלפי
עצה זו, היו המצרים כובשים את מרבית
סיני.

של מסיבת עודכי־העיתונים שערך ביום הרביעי של
המילחמה. כבר במסיבה זו שלל את רעיון הצליחה,
והתעקש על הצורך ״לבנות קו״).
אין כל ספק שהצליחה היוותה ׳את נקודת־המיפנה
של המילחמה. בילעדיה, היתה חמילחמה כולה מסתיימת
אחרת.
חקירת הצליחה: תאפשר לוועדה לקבוע בבירור מי
הגה את רעיון הצליחה ו׳מתי, מה היתד, דעת המפקדים
השונים על כך, למי מגיעה התהילה על עצם ביצוע
הצליחה, ואילו כוחות הצטיינו בה. קביעה זו חיונית
לטיהור האווירה.

( )3משה דיין תבע בערב הראשון של
הצליחה להחזיר מייד את בוח-הצליחה אל הגדה
המיזרחית, כטענה ש״בל הצולחים
יירצחו״.

״עצה״ זו נתקלה בסירוב מוחלט של הפיקוד הצבאי,
ולכן לא הוצאה אל הפועל. באותה שעה לא היו הצול־חים
נתונים בשום: סכנה חמורה.

>ג) משה דיין התנגד לפעולת־האיגוה
הגדולה באפריקה, זו שהביאה לביתור האר
מיה השלישית.

הוא הציע במקומה פעולה יקרה, חסרת־ערך, לכיבוש
מוצב מסויים בגיזרה הדרומית של הגדה המיזרחית.
הפיקוד הצבאי התנגד להצעה זו ,׳והתעלם ממנה.

(ד) אחרי הפסקת־האש נתן משה דיין
למפקד חזית-הדרום, אלות ישראל טל, הוראות
שנגדו את החלטות הממשלה. כאשר סירב
האלוה טל למלא הוראות אלה, ניסה דיין למסור
אותן ישירות למפקדים נמוכים יותר, אך
הדבר הושם לאל על־ידי הפיקוד הצבאי.
לדברי העיתונות האמריקאית, נגעו ההוראות לחימום
החזית המצרית אחרי הפסקת־האש ופתיחת אש על-ידי
צה״ל. הן היו בלתי־חוקיות, כיוון שדיין ניסה לעקוף
את שרשרת הפיקוד של צה״ל. האדם היחידי המוסמך
למסור פקודות מסוג זה בצה״ל הוא הרמטכ״ל.

כתוצאה מפרשה זו הרחיק דיין את טליק
מחזית-הדרום, והביא בסופו של דבר לפרישתו
של חייל מעולה זה מצה״ל.

עוול ג שו! למנקדים
ני תוכע, על כן, שהממשלה תחליט, מייד לתקן
את כ׳תב־המי׳נוי של ועדת־אגרינט, כך שתיכלל בו
כל התקופה שעד להסרדת־הכוחות. זוהי נקודת־הסיום
הנכונה.
לחיזוק תביעתי זו ׳ברצוני להביא את הנימוקים ה באים:

לא הושמע עד כה שום טיעון שהוא,
שיסביר או שיצדיק את הגבלת תחום־החקי*
רה עד לגמר שלב-הכלימה. הגבלה זו היא
שרירותית, וחסרת ביסוס הגיוני כלשהו.

•:עצם ההגדרה ״שלב הבלימה״ תלוייה על בלי־מה.
ב־ 15 באוקטובר עבר צה״ל למיתקפה לאורך חזית של
4־ 2קילומטרים. לאורך כל שאר 180 הקילומטרים של
חזית־התעלה המשיך צה״ל לנהל קרב-בלימה עד ליום
הפמקת־האש.

• הגבלת תחופ-החקירה עלולה לגרום
עוול משווע למפקדים רבים.

יש לזכור שהוועדה תקבע גורלות של ׳אנשים

רבים, תסתום את הגולל על קאריירות ותקבע את שמם
של רבים לטובה או לרעה.
מה דינו של מפקד שניכשל בשל׳ב־הבלימה, אך שהצטיין
בקרבות שלאחר־ומכן ו איך אפשר לבדוק אם אכן ״קפאה״
המחשבה של צ׳ה״ל ,׳אם אין בודקים אותה לאורך בל
מאורעות המילחמה?

איך אפשר לבחון את הכושר של צה״ל
ושל מפקדיו, אם אין מתייחסים אל המילחמה
כאל יהידה אחת, שלמה ורצופה ץ

לשם כך יש לחקור את התערבותו הרצופה
והרת־הסבנות של משה דיין בפעולת ה
מטכ״ל, הפיקודים והאוגדות ככל שלבי המיל•
חמה; מטר ה״עצות״ וה״הצעות״ שהמטיר;
עקיפת צינורות-הפיקוד והפרעותיו הרצופות
לפעולת הרמטכ״ל ודרגות הפיקוד. הפרעות
אלה נמשכות עד עצם היום הזה.
כל אלה, מחייבים את הרחבת החקירה כחוק, על״ידי
תיקון כתב־הסמכות.

אשמת דין: שלב נ׳

גו ש שותקים תחי ניס?

ולם לפי גתב־הסמכות הנוכחי אין הוועדה מוסמכת
לבדוק את חלקו של דיין בהמשך תמילחמה.
אני טוען בזה שאם תינתן לה הסמכות לכך, היא
תגלה את העובדות הבאות:

^ פ לא תעז הממשלה להתמודד עם משה דיין ול־תקן
בעצמה את בתב־הסמכות, על אפו ועל חמתו,
צריכה הכנסת להיכנס לפעולה.
חוק ועדות-החקירה ההא, בעיקרו, חוק מצויץ. זוהי
גולת־חכותרת של פעולתו החיובית של יעקוב־שימשון
שפירא כש׳ר-המישפטים.
אך כשהובא החוק לכנסת, לחמתי בכל כוחי נגד הסעיף
(חמשו נעמוד ) 16

(דיין עצמו הודה בכך, במסרו לסירסום את הפרוטוקול

ד״ן התנגד לניתור האומיה ה־3

• היו מחדלים והצלחות לאורך כל המילחמה. אין זו
אמת שהיו מחדלים וכישלונות רק בשלב הראשון, ואין
זי אמת שבשלב השני היו רק ניצחונות והצלחות.
כיבוש החרמון בצפון והעיד סואץ בדרום היו מלווים
במחדלים חמורים, כשם שצליחת התעלה היתד, ללא
יספק הצלחה גדולה.
!• אחת המסקנות החשובות ביותר לגבי העתיד,
הצריכות לנבוע ׳מחקירת מילחמת יום־הכיפורים, נוגעת
לקביעת תחום ברור להתערבות שר־הביטחון האזרחי-
הפוליטי בפעולת הפיקוד הצב׳אי־המיקצועי.

את הנושאים האלה רשאית הוועדה לחקור, ואני
מקווה שהיא תביא בפנינו תיאור מדוייק של העובדות,
ללא כחל ושרק, וללא התחשבות בתוצאות המדיניות
הנובעות מכך.

(א) משה דיין שלל מן היסוד את עצם
הגישה שהביאה לידי החלטת הפיקוד לצלוח
את התעלה מערבה.

ד״ן התנגד לצליחת התעלו

ד״ו פקד על טליק לפתוח באש

מוק שבדרך

מד>1ורצה הנ שיא להתפטר
לחלל, מגידור ההוצאות שי הנשיא
אפריים קציר.

(המשך מעמוד ) 13
קציר לשחקנים, אפנים ואנשי־רוח. נורית
היתד. שחקנית מתחילה, אך בעלת כיישרון
רב, שכל אנשי־המיקצוע ניבאו לד. גדולות,
כשהתיאטרון והאמנות בכלל היו לנפשה
הרגישה מקור־חיים.
כימעט־טרגדיה אירעה בבית הנשיא, עוד
כשהיד, פרופסור בזזכון וייצמן, כאשר בנם
הימרה את פיהם ונשא לאשה את עוזרת-
הבית של מישפחת קציר, שהיתר. מבוגרת
ממנו בשנים מיספר ושהביאה עימד. כ נדוניה
שלושה ילדים. מכה אנ*שה לנשיא
המדינה היתר. נפילת אחיו, הפרום׳ אהרון
קציר, בליל־הדמים בלוד. שני האחים־
הפרופסורים היו קשורים מאוד זה לזה,
ועד היום מלווה אלמנתו של אהרון קציר
את הנשיא בכל אירוע ממלכתי.

ייתכן שטרגדיות אדה ואחרות
הכיאו את אפריים קציר לשאיפה
ולפעילות יתרה. כניגוד לדפוסים
שנמנמו לפעילות נשיאי ישראל
עד־ידי שלושת הנשיאים שקדמו
לו, רואה הנשיא קציר את תפקידו
כרחכ ופעלתני הרכה יותר.
צוותי חשיבה

וגמה לכך היא הקמת ציוותי־החשיבה
ליד נשיא המדינה. זוהי תופעה חדשה
התגגדות לאשה

ה יקרה אם וכאשר יממש הנשיא
את רצונו ויתפטר.

באופן חוקי מגיש הנשיא את התפטרותו
ליו״ר הכנסת, וההתפטרות נכנסת לתוקפה
כעבור 48 שעות, גם מבלי שייבחר נשיא
חדש. בתקופת הביניים, עד לבחירת ה נשיא
הבא, משמש יו״ר הכנסת בתפקיד

אולם כמציאות הפוליטית של
היום יכולה להיות תקופת-כיניים
זו תקופה ארוכה כיותר.
הנשיא קציר נבחר בצורה שעוררה
מחלוקת. לאחר שהוחלט למעשה על בחי רת
יצחק נבון כנשיא, בניגוד להצעת
הדתיים לבחור את הפרום׳ אפרים אורבך,
שלפה פיתאום ראש־הממשלה, כאילו מ השרוול
וברגע האחרון, את אפרים קציר,
ואכפה את דעתה על מיפלגתה ועל הכנסת
כולה.
לגולדה היו שני נימוקים טובים מאוד
נגד בחירתו של יצחק נבון, למרות ש־בשיחתה
עימו, ערב הבחירה, טענה כי אין
לה דבר נגדו. הנימוק החשוב פחות, או לם
הקובע מאוד אצל ראש הממשלה. הוא
רעייתו של נבון, אופירה. גולדה לא יכו לה
היתד, להתרגל למחשבה כי היא תצטרך
לכנות את האשד, הצעירה והיפה בשם
״גבירתי אשת הנשיא״.

גולדה
^ ולם היה לגולדה שיקול נוסף, מבוגר
\ 1יותר, נגד בחירתו של נבון. למרות
שאז היה כוחו של המערך גדול הרבה יותר
מאשר היום, הבינה גולדה, שלא כרבים
אחרים אשר ראו בנשיאות תפקיד ייצוגי
בילבד, כי מישרת נשיא־המדינה צריכה
להיות בידי מפא״י. כדאי לזכור את ה יחסים
בין גולדה למשה דיין באותה תקו פה,
כדי להבין מדוע חששה לתת את תפ קיד
הנשיא בידיו של איש רפ״י.

כיום כדור עד כמה צדקה גולדה
כשיקולה. כעוד שכחירת הנשיא
קציר נעשתה כקולות המערך
וגדודיו, וכעזרת הימנעויות של
חכרי-כנסת אחרים, קשה לתאר
היום מצכ כו יוכל המערך לב•
חור כעצמו נשיא הדש. לא רק
שלמערך אין כוח אקטוריאלי לכך,
אלא שגם קולות המערך עצמו אינם
כטוחים לכל מועמד.־ אם לא
תרצה גולדה לכחור נשיא כעזרת
המזל וקולות רק״ח, היא תצטרך
לכחור כנשיא שיהיה מקוכל על
כד הקואליציה, ואז כדור שהנשיא
לא יהיה ממפא״י ואפילו לא מ
מקוכלי המערך.
אפריים ונינה קציר פרחים בנוהל הנשיאותי של ישראל, ונמצאת עתה
בתהליך היוולדות. אולם כבר עתה ברור
כי הנשיא קציר, במידה שימשיך לכהן כ נשיא,
יפעיל סביבו אנשי רוח ומדע מחו גים
שונים, בניסיון ליצור ולהשפיע על
תחומי־החיים השונים במדינה. תופעה זו
מזכירה במיקצת את צורת מחשבתו של
הנשיא קנדי המנוח, שגם חייו היו רצופי
טרגדיות, אם כי ברור לכל אחד כי ה-
מישטר במדינת ישראל שונה מן המישטר
הנשיאותי האמריקאי, מאחר ששם הנשיא
ממלא גם את תפקיד ראש־הממשלה.
פעילותו הרבה של נשיא המדינה מבי אה
אותו אף לארח ולהיפגש עם אנשים
רבים יותר. בעוד שהנשיאים הקודמים היו
מסתפקים בכמה קבלוודפנים קבועות ו מסורתיות
בחודש. מגיע לעיתים מיספר
קבלות־הפנים שעורך הנשיא קציר לארבע
ביום.

כל הפעילות העניפה הזאת עולה
בכפך רכ, והיא מהווה הסכר

תיבת פנדורה
ך* עת הנסיונות השונים להרכבת הממי
1לה האחרונה, היה חשוב מיהו הנשיא.
הוא עזר לגולדה, לא קיבל את הודעתה
הטלפונית על הסתלקותה מתפקיד הרכבת
הממשלה, שיבח אותה בפומבי ונסוג ב מהירות
מההצהרה שפורסמה בשמו, כאילו
הוא בעד ממשלת ליכוד לאומית. הדבר
מוכיח לגולדה, עד כמד, חשוב שנשיא ה מדינה
יהיה אדם המקובל עליה ועל מיפלג-

אם יתפטר נשיא המדינה יחל
מחול־שדים פוליטי מסחרר, כעד
משמעויות פוליטיות מרחיקות•
לכת. תיכת פנדורה שנסגרה כ*
מאמצים רכים עם הקמת הממשלה
הרעועה הנוכחית, תיפתח מהדש,
והפעם כקול נפץ רם.
לכן ייעשה, בלי ספק, כל מאמץ כדי
למנוע משבר, ויינקטו כל האמצעים כדי
לבטל את הגורמים לבעיות הנוכחיות.

במדינה

(המשך מעמוד ) 15

כיום, לאור הניסיון של ועדת־אגרנט,
כרוד לי שיש לתקן את
החוק לפחות כך שכל ועדת-חקירה
תהיה מוסמכת, אחרי התמנותה
כחוק, להרחיכ כעצמה את תחום
חקירתה, אם הדכר ייראה דה
כדרוש להסקת מסקנות סכירות
וצודקות כנרטא •כנמס ר לה.
ביקשתי מידידי אמנון זיכרוני לנסח ה־צעת־חוק
כזאת, והמצאתי אותה לכמה
ח״כים, בתיקווה שיאמצו אותה לעצמם.
חבל שעד היום שותקים הח״כים המת קדמים
בכל הנוגע לחקירת המילחימה, ה האשמות
שהולעו והטיפול בהן.

מסופקני אם היה דיין מעז
להתנהג כפי שהתנהג כימי המשכר
הממשלתי, אילו עמד כאש צו
לכת בכנסת כעניינים אלה.

הסיכוי ההיסטורי
ץ* ילחמת יום־הכיפוהים היתד, צרי •
! כה לזעזע את אמות־הסיפים של המ דינה.
היא לא עשתה זאת. נוצרה ההרגשה
הנוראה שהכל נשאר במקומו. הרגשה זו
היא המקור לדיכאון הנפשי שפשט ב מדינה.

מדוע
לא גרמה המילחמה לשינוי
כדרך של כחירות 7

יתכן שהחלם היה קרוב מדי. היה חסר
המרחק, המאפשר תגובה שקולה. הציבור
היה מבולבל ואחוז־חרדה, ללא מצפן ועובדות
בדוקות.
דו״ח ועדת אגרנט יתקבל באווירה אח רת.
יהיה מרחק מן המאורעות. מצב־הרוח
יהיה פחות רגשני, יותר מפוכח. הדו״ח עצ מו
יספק אח המצפן, את העובדות.
.אם ׳משלה את עצמו ׳מישהו שאפשר
יהיה לשמור את הדו״ח בסוד, הוא יתבדה.
שום תירוץ ביטחוני כוזב לא יעזור ה פעם׳
שום צנזורה לא תצלח. האמת תצא
לאור — בצורה זו או אחרת.
חשיפת התמונה כולה, על כל מוראותיה,
בלי הגזמה ובלי טישטוש, יכולה לגרום
סוף־סוף לזעזוע החיובי, המשחרר. ה כוחות
הבריאים הגנוזים במדינה, ששתקו
ושותקו זימן רב מדי, יוכלו לפרוץ ולפ תוח
בתהליך גדול של התנערות והת חדשות.
במדינה כולה ובציד,״ל בפרט.
להלן נוסח הצעת־החוק, שהוכנה על־ידי
ענרך־הדין אמנון זיכרוני, על פי בק שתי•
העברתי הצעה ח לכמה חברי־כנסת,
מתוך מישאל׳ה שיגישו אותה בשמם.

חוק ועדות-החקירה
תשל״ד — .1974

(תיקון),

מוגשת

על־ידי

הצעת־חוק פרטית,
חבר־הכנסת --
הרחבת סמכויות הוועדה :
מצאה ועדת־חקירה, תוך כדי עבודתה׳
שכדי להשלים את חקירתה עליה
להרחיב את נושא״החקירה, תהיה רש־אית
ועדת״החקירה לחרוג מהגדרת נושא
החקירה שהוגדר על־ידי הממשלה, וביל-
בי שהחריגה תהיה קשורה בעניין שהוא
נושא החקירה.

העם

= 5מיד-ארו־

המקצים אוכל את המדיגה,
הח״כים אובלים כמיזגון
צלמי־ד,טלוויזיה יודעים, בבואם לכנסת:
-אסור להסיט את המצלמה.מותר להם לצלם את הנואם, מבלי להזיז
את המלצמה שמאלה או ימינה. רק בימיקרים
׳מיוחדים ,׳פשאולם הכנסת מלא, מותר להם
לסקור גם אותו.
הסיבה: שילטונות הכנסת אינם מוכנים
להראות איך ניראה, בדרך כלל, אולם ״המ ליאה״.
•טגת״ייטרים.
השבוע נדון בכנסת תק ציב
השגה הקרובה. הוא מגיע לסכום של
35 מיליארד לירות. מבחיגה יחסית אין ל סכום
זה אח־ורע בעולם, מפני שהוא שווה
כימעט לכל התוצר הלאומי של ישראל.
* עובדה אבסורדית זו אפשרית מפני
שחלק •מן התקציב בא ממקורות כספייס
זרינו, ומוצא בחו״ל, כך שאינו בא במגע
עם התוצר הלאומי.
הפעם העיז הצלם לגלוש לתוך האולם.
וכך ראו האזרחים הנדהמים כי בעת נאומיו
של הדובר הראשי של האופוזיציה, ח׳^כ
יוחנן באדר, נכחו באולם ביסך־הכל שבעה
ח״כים. אחד מהם היה הידד, ואחד היה
פינחס ספיר, שישן שנודישרים. הוא לא
התעורר אפילו כאשר ניגש אליו עמיתו,
ח״כ משיה ברעם, וניסה לדבר עימו.
שבעיה הח״כים הקשיבו לוויכוח על 35
המיליארד. אילו חולק הסכום ביניהם, היה
כל אחד מהם זוכה לחמישה מילייארד לי ריות.
השאר
— ובכללם כל חברי סייעתו של
הנואם — אכלו במיזנון. או נעדרו בכלל.

תנועות
הכד תדיו בטיב תש,!(,
הן צצו כביטריות
אחרי הגשם —
האם ייעלמו
כפיטריות בשרב ז
״שר־המחדל — לנהלל!״ צעקו אלפי ה־
.מפגינים בשער מישרד ראש־הממשלה ב ירושלים.
מוטי אשכנזי כינס שוב הפגנה
מרשימה — ובמדינה כולה עברה השאלה:
האם יש לתנועה זו עתידי
מוטי עצמו חדל להיות הנציג היחידי
של מצב־הרוח המרדני שפשט בארץ. כימעט
בכל רחבי הזירה הציבורית צצו תנועות
וחוגים חדשים, כפיטריות אחרי הגשם.
לכל התנועות האלה היה מכנה ומשותף

דכרי-הסכר

כאשר החליטה הממשלה למנות וע-
דת-חקירה לבדיקת אירועי מילחמת״יום-
הכיפורים, הגבילה את התקופה שנמסרה
לחקירת הוועדה. בכתב המינוי
צויין — כי הוועדה תחקור את פעולות
צה״ל ״עד לבלימת האוייב״.
מהגדרה זו נובע, שאסור לוועדה לטפל
באירועי המילחמה החל מיום ה־ 15באוקטובר
,1973 וכך נמנע מן הוועדה
לטפל במאורעות, האשמות וטענות לגבי
תקופה מאוחרת יותר, שלבירורו יש
חשיבות ציבורית חיונית.
אירועים וטענות אלה קשורים, כמובן,
בעניין שנמסר לחקירת הוועדה, אך
נוכח הגבלת הזמן שנעשתה בהגדרת סמכויותיה
של הוועדה על-ידי הממשלה,
אין הוועדה זכאית, על דעת עצמה, לח רוג
מן ההגבלה הנדונה.
...מוצע, איפוא, להעניק לוועדת־חקי-
רה את הסמכות להחליט בעצמה על
הרחבת סמכויותיה, כדי לאפשר לה
לטפל כראוי בנושא שנמסר לחקירתה
בכתב־המינוי המקורי. בד בבד עם זאת
מודגש, שהוועדה תוכל לחרוג מהגדרת
סמכויותיה, רק בתנאי והחריגה קשורה
בענייו שהוא נושא החקירה.
תיקון זה — אם יתקבל — יאפשר
לוועדה להשלים את עבודתה, ולהגיע
למסקנות לגבי ענייו שהוא כיום בעל
חשיבות ציבורית-חיונית.

אלוך (מיל ).עמית
מועצת־קציני־המיל. החופשיים
אחד: הדרישה ל״שיגוי״ ,להחלפת ההנהגה
הקיימת. דרישה זו, שהתמקדד, תחילה ב דרישה
לפיטורי משה דיין, גולדה מאיר
וישראל גלילי, עיברה מזמן גבול זה. כיום
!מקיפה דדישת־ההדחיה את כל ההנהגה ה קיימת
— מימשה דיין עד לפינחס ספיר, מ גולדה
עד יגאל אלון.
השאלה הגדולה היתה: מי ומה צריך
לבוא במקום הקיים?
העולם הזה 1908

למען שרון ושלום. מוטי אשכנזי עצמו
לא נתן כל תשובה על שאיה זו. לחיפה
היה נדמה שהוא מתרחק !מן התשובה.
בראשית צעדיו היה ברור כי!אשכנזי בא
ממחנה השלום, וכי הוא דוגל במדיניות
סוציאלית !מתקדמת. אולם ככל שעלה ל גדולה
כמנהיג אותנטי של תנועת ההת נגדות
העממית, כן הקפיד שלא להזכיר
אידיאלים אלה. הוא השתדל למנוע בעד
יריביו להדביק לו תו מיפלגתי — ומרוב
השתדלות, ברח מכל תוכן מעשי ומדיני.
ימה שהיה תחילה טכסיס, הפד בהדרגה ל-
השבוע צעד הלאה בדרך זו, הודיע ש הוא
מתאחד עם כל קבוצות־החיי-
לים שצצו לאחרונה. קבוצות אלה כוללות
מהגוון רחב של בעלי־ד״עות, וביניהם חסידי
אריק שרון, שוחרי 1מדיניות־סיפוח וקו חב רתי
ימני מובהק.
!אם תתומסד תנועה כזאת — ספק אם
תוכל לגבש תוכנית פוליטית כלשהי. וב היעדר
תוכנית, צפויה לה סכנה של הת נוונות,
או גלישה לכיוון שהוא רחוק מאוד
,מן האידיאלים שעמדו לנגד עיניו של מוטי
אשכנזי, כאשר ישב בימוצב־הצפון והירהר
על עתיד המדינה.
כולם על טל. אותה שמה פשט אי-
השקט גם לאוניברסיטות ולחוגי !אינטלק טואלים,
המרגישים מאז המילחמה שעליהם
לעשות משהו למען השינוי.
גם חוגים אלה אינם מגובשים סביב רעיון
ברור, אלא מסתפקים !במכנה משותף של
״שינוי״ וחילופי־אישים. הם כוללים אנשי
;שלום וסיפוח, שוחרי קו חברתי מתקדם
ואנשי־ימין קלאסיים. הם הודיעו על רצו נם
להתאחד עם קבוצות־החיילים הססגוניות
— נד שתיווצר תנועה מדינית מבולבלת
עוד יותר.
מלוא הבולבול בא לידי ביטוי, השבוע,
!כאשר פרש האלוף ישראל (״טליק״) טל
מצה״ל. עוד לפני פרישתו רמז טליק שהוא
יתייצב נגד !משה דיין, נגד מדיניות הממ שלה,
ובעד קו של שלום וקידומה. אולם
ברגע שפרש, עטו עליו ייוזמי־ד,חוגים ׳מכל
הסוגים — החיל באריק שרון, שניסה ללטף
יאת טליק ליטוף של דוב, וכליה בחונים
סוציאליסטיים קיצוניים, שביקשו לאמץ או תו
לעצמם.
עמיתיו שד עמית. ריח דרישת-השי-
נוי פשט גם בתוך ימיפליגת־יהעבודה, הביא
לתוצאות פיקנטיות למדי.
!כך עלה לפתע על דעתו של האלוף (ומייל).
מאיר עמית, שהיה בל חייו חסידו וגמרו
שיל משה דיין, שהוא ייבול לעמוד בראש
הדרישה לשינוי הנהגת המיפלגה. הוא הח ליט
לייזום מעין חטיבה חדשה במייפלגת־העבודה,
שתחסל את כל החטיבות האחריות.
עמית הזמין אליו למישרדו את אלופי־המיל
המיפלגתיים — חיים בר־לב, אהרון
יריב ויצחק רבין, ייחד עם אנשי־יד,כלכלה
של חבות־העובדים שעימם הוא יקשור ג־
׳טניכ״ל חברת כור. הקצינים התמימים חשבו
שהוזמנו לחילופי דיעות. כשנוכחו שזוהי
התארגנות, נבהלו והצהירו שהם באים
לדבר רק על דברים ״חיוביים״.
יתכן שעמית רצה להקים מעין ״׳מועצת
קציני־ימיל חופשיים״ ,נוסח גימאל עיבד־ואל־נאצר.
אבל לשלושת האלופים לא היה כל
חישק בנסיון-הפיכה נגיד מלד־יפארוק ישר אלי.
הם מחו על הנסיון לסבכם, ומאז הם
אלי. הם מחו על הנסיון לסבכם, הם עסוקים
בהתנצלויות בפני !המנהיגים הקשישים.
עולים ויורדים. אין ספק שכל הנס־יונות
האלה, הפנים והדמיגיויגיים כאחד, מבט אים
מצב־רוח פללי של סלידה מן הקיים,
מן הממשלה החדשה ומן המימסדים חמיגד
לגתיים הוותיקים.
אולם ראשי המייטסדים האלה לא היו מוד אגים
יותר מדי. הם היו בטוחים שהתנועה
תיעלם, כמו הפיטריות אחרי ימי חמסין.
ההערכה הכללית של הבוסים :״התנועות
סאות והולכות, מוטים אשכנזים עולים ויור דים
— אך הכוח הפוליטי והכלכלי העצום
של המנגנונים המייפלגתיים יעמוד לעד״.
אם לא תתגבש תנועה מדינית רצינית,
שתהיה יותר מאשר התאגדות אופנתית של
חובבים — בוודאי תתגשם העריכה זו.

מיפלו״ות
המנהיגים הנלווהג
צעירי המפד״ל איבדו את
השליטה עד תנועתם
ועלולים להיפלט החוצה
הכל התחיל כיימעט בתעלול. שני נציגי
הצעירים של המפד״ל — זבולון המר ו יהודה
בן־מאיר — התחילו להיות עצמאיים,
העולם הזה 1908

להתמרד פה ושם נגד המיפליגיח והקואליציה.
ויראו כי טוב. החבר היה פופולרי, העי תונות
הקדישה להם טאמרים ארוכים, הם
הפכו גיבורי הראייינות בכל אמצעי־התק-
שורת. ההתמרדות הפכה לשייגרה.
מצעירים השיגו היישגים נכבדים בבחי רות
הפנים־מיפלגתיות, יכלו לקוות שהישג
זה ינחיל להם גם קארייירה אישית נכבדה.
ראש או זנב -ואז ביאו מילתמת יום־
הכיפורים, עליית הימין, הפרדת-הכוחות ו־בולמוס־היטיולים
של הגרי קוסינג׳ד.
:סמחגה הדתי גברה ההתרגשות של חסידי
ארץ־ישראל השלמה. המתנחלים, החוששים
בצדק שבהסדר-השלום הצפוי יפורקו כל
מהתנחלויות, החלו, במסע נרגש, תוך שי*
׳תוף־פעולה עם שאר חסידי ארץ־ישראל ה שלמה.
מצעידים עמדו, כמובן, בראש.
לפתע ימצאו המר—בן־מאיר את עצ מם
!במצבם של מנהיגים־מונהגים. יחם אובדו
את השליטה על ־ התנועה, שהם עומדים
כביכול, בראשה. וכמו תמיד בתנועות קי צוניות,
קיומת ביה התחרות ׳מתמדת, שב-
עיקבותיד, עוברת ההנהגה ליותר קיצוניים.
לכגין מגיע. עם הקמת הממשלה הח דשה,
כבר לא יכלו השיניים לעמוד על

מבקרים בתערוכת מילחמתי־יום־הכיפוריס
בשדה החמישית

זמר ניר באמבטיה המקח, להשיג לעצמם הישגים אישיים. הם
׳נאלצו להישאר באופוזיציה — בידעם ש זוהי
דדך מסוכנת. כי במוקדם או במאוחר,
הם יייאלצו, בתאוצת מעשיהם, לפרוש מן
הקואליציה — ומן הטפד״ל.
ראשי חמפד״ל מצפים לקראת אפשרות
זו ביחפץ־ילב ובשוטחה־לאיד. יאמיר, אחד
מהם, השבוע :״!כשביל מיד, אנחנו צריכים
אותם? הם לא הביאו קולות למיסלגה. כל
מיי שרצה באירץ-יושחאל השלימה, הצביע
ממילא בעד הליכוד או בעד הרב מאיר
כהנא. הם יושבים על תקן הקולות שלנו!״
אם יפרשו הצעירים, אמנם יצטמק ייצוג
המפד״ל בכנסת הקיומת — אך שאר שמו נית
הח״כים יהיו ׳סוף־סוף חופשיים. הם
לא יהיו כבולים אפולו על־ידי החלטת ה מוסדות,
האוסרת עליהם להשתתף בממשלה
שתוותר על תלקי יארץ-ישראל. החלטה כזאת
אפשר לשנות תמיד, אם יחסי־הכוההת
מאפשרים זאת. ביייחוד עם זירת ורהפטיג,
שהפך יונה גמורה, יצטרף לממשלה.
מה יעשו אז הצעירים? ומנהיגי המיפלגד,
אינם מוטרדים .״שיילכו לליכוד,״ יאמר אותו
עסקן .״שבגין ייהנה מהם. זד, מגיע לו!״

דרכי אדם
רמי ,1ר כ, מ ד 0
הזמר רמי גיר
פתר בעייה מתימטית
שנחשבה כחסרת-פיתדון
״אווריקה! מצאתי!״ קרא הזמר רמי ניד
וזינק מחוך האמבט .״הצלחתי לפתור את
המדיה הגדולה בתורת הגייאומטריד , ,של
אויקלידס*! בביתי מלבן השווה בשיטתו ב דיוק
לשטח מעגל ׳נתון!״
המתינו לרמי באולם־הד,יציאות של בית
ציוני אמריקה בתל-אביב ביום ראשון שעבר
׳כמד, עשירות טשזזגעים־ילדבר, שבאו לתהות
על תגליתו של הזמר חובב־המתימטיקה.
״כבר 2300 שנה מחפשים הימתיימטיקאים
שיטה מידוייקת לבניית המרובע של המעגל,״
הסביר רמי לקהלו .״בין אם זד, אדכימדס

יאו ניוטון האנגלי, כולם הציעו שיטות שד
גות של חישובים, אבל שיטות אלו נותנות
רק תוצאה קרובה, ואילו אצלי זיהו דיוק
צרוף, סמו שדורשת המתומטיקח.
מעגל זה יפה. רמי פוסל, את השיטות
הקלאסיות של החשבון הדיפרנציאלי והאינ־טגרלי
לחישוב מידות המעגל. הוא שולל
את הדיעיד, המקובלת בין מתימטיקאים, ה גורסת
שהיחס בין היקף המעגל לקוטרו
הוא מיספר אי־רציוגלי (מספר שלא ניתן
לבטאו כשבר פשוט בעל מונה ומכנה).
״ומתוך נאמנות לחוק של המיבנד, הגי אומטרי
המשוכלל, האומר כי יכל הצלעות על
פני היקף ד,מיבנה תחיינה בעלות מייספר
טבעי ושלם,״ ״הסקתי, בי הערך של פאי
יחייב להיות רציונלי, והוא שווה ל־22/7״.
כל זאת הדגים רמי על הלוח ע״י פיתוח
נוסחאות ושירטויט מעגלים, ועל־פי נוסחת
היקף המעגל הגיע לחידוש נוסף, הקובע
יכי 44 יחידות רדיוסים יקיפו תמיד שיבער,
׳מעגלים חופפים ודומים.
״חשבתי שאנשי המדע ישמחו לקבל מומ צא
צרוף ומדוייק, ולכן ניסיתי לעניין בזד,
שלושה פרופסורים, יאבל הם התחמקו. אחד
מחם הסביר לי שהוא לא.מדבר עם חובבים.
הסביר לי שהוא לא מידבר עם חובבים.
״המעגל הוא הצורה הגיאומטרית המ שוכללת
והנאה בייותר,״ יאמר רמי ,״׳והעו לם
הרי בנוי על בסיס של מעגלים. לכן
חשוב שהאדם יבין ויידע לחקור את ה־ומעגל,
ואז יוכל לנהל טוב ייותר את חייו.
׳אלוהים ברא את העולם בסוגו חוג על־פני
תהום, כמו שנאמר בספר משלי.
״׳המעגל ׳מבוטא גם בצורה מופשטת, כמו
מעגלי טוב, מעגלי צדק ׳ומעגלי יושר, ב ספר
תהילים. הסייפרד, שבע גם הוא, כידוע,
בעלת !משמעות מיוהדת, אפילו מיסטית:
שיסעה צבעים לקשת, שיבער, צלילים ב מד
פיקה, היום השביעי הקדוש, שבע שנים
בנח שלמד, את בית־יד,׳מוקדש, ושיבעד, הם
פילאי עולם. הפועל לשבוע והמושג שבי־עות־ירצון,
המורים על שלומות, שייכים
גם הם לשורש זה.
כבוד גדול .״וכפי שראינו את הקשר
בין המעגל למיספר שיבער — ,כשארבעים־
וארבעה רדיוסים נכנסים תמיד על ההיקף
׳שיל שבעד, מעגלים דומים,״ סיכם רמי ,״הרי
בכל הצניעות, זהו גילוי חשוב, ובשבילי
זה כבוד גדול.״
היוץ !מתחביבו עוסק רמי גם בתחום ה שידה,
ממנו הוא מתפרנס.
״׳אני קשור למויסיקה מאיז שהייתי יליד,״
הוא אומר .״אז התחלתי לנגן על כינור.
במתמטיקה התחלתי להתעניין למעשה דק
אחרי הצבא. באוניברסיטה למדתי פסיכו-
לוגיה, ומתומטיקד, כמיקצוע מישני, יאבל
!אחר־כך עזבתי בכלל את לימוד המתי־
!מיטיקד, שם, כי צורות הלומוד והמחשבה
ניראו לי שיגדתיות וממוסדות.״
מד, שפותח פתח לבעיייד, מתימטית ש וודאי
לא הציקה לארכימדס — כיצד מכני *)
מיישם תיאוריות הגיאונזויה הנל מדות
כיום בבתי־הספר.

סים את מרובע הפרנסד, לתוך מעגל ה תחביב.

עיתונות

המ־לחמה
אמריקה מג 7ה
צלם עיתונות ישראלי
מנהלת חג׳ואיש מוזיאון בשדרה החמי שית
של ניו־יורק עצרה בפתח הבניין
כאשר צעיר, ובידו ׳תיק ׳׳תערוכות פנד,
אליה במפתיע .״יש לי כאן איתי תיעדו־כיה
שאני רוצח להציג אצלכם,״ אמר ה צעיר.
מנהלת המוזיאון היהודי, השוכן
ליד הצנטרל פארק, לא הרחק ממוזיאון
גוגנהיים המפורסם, לא היתד, פטייד, לדבר
:איתר .״פתח את התיק ונראה מד, יש
לד שם,״ אמרח לו.
״כאן, על המדרגות?״ תימה הצעיר,
״אני לא מוכר שרוכי נעליים.״ המנהלת
העיפה בו מבט ורמזה לו להיכנס אח ריה.
במישרדה פתח שבתאי טל׳ צלם
עיתונות ישראלי ,׳המייצג בישראל את
׳השבועון הגרמני שטרן, את תיק התע רוכות
שהביא עימו מגרמניה. בתיק היו
צילומים במישקל 25ק״ג. כולם צולמו
.בימי מילחימת ששית-היימים.
הצד האנושי. במילחמד, צילם שבתאי
טל תמונות ׳בכל החזיתות. את הפיל מים
המצולמים שלח מייד לגרמניה, שם
פיתחו אותם ופירסמו מד, שבחרו. רק
לפני כחודש, כשיצא טל 34 להמבורג,
ניתנה לו ההזדמנות לראות את התמונות
שצילם במיליחמה• להפתעתו הסתבר לו
,כי. בלי משים וללא כל תיכנון מראש,
שם את הדגש בצילומיו על הצד האנו שי
במיליתימה: הבעות פני הלוחמים, הבעות
של באב ,־סבול, סבל, יאומץ ושימחת ניצחון.
אז יעלה בדעתו להציג את תמונותיו ב תערוכה
בפני יהודי ארה׳יב שיתוודעו ל־מילחמד,
מקרוב ולא מנאומי התעמולה. ללא
הפנייה וללא המלצה לא היד, לו כל סי כוי
להציג תערוכה במוזיאון היהודי המוק דש
לתצוגות יודאיקה ׳בעיקר. איש. לא
ריצד, אפילו לדבר איתו.
אבל במישדדה, כשראתה מנהלת המו זיאון
את התמונות, התרככה .״אולמות
התצוגה שלנו תפוסים למשך ישנה,״ אמ ריה
,״אבל בעוד ושנה אפשר יהיה להציג
,את התערוכה.״ טל השיב !בפשטות :״או
שתהיה תערוכה בשבוע הבא, או שבכלל
לא.״ כעבור שבוע נפתחה התערוכה. מ סוף
פברואר השנה ועד סוף מרץ יראו
אותה רבבות יהודים בניו־יורק.
לצלם העיתונות הישראלי הצעיר היד,
המאורע בבחינת תגלית. הוא גילה את
צילומי עצמו ואמריקה גילתה אותו. הוא
רואיין בטלוויזיה ורשה, איי.בי.סי. אף
שידרה תוכנית מיוחדת בת 6דקות ׳המוק דשת
לתערוכת צילומיו.
בעיקבות הצלחת התערוכה החליט ה מוזיאון
היהודי בניו־יורק לחפור אותה
לחלק מתצוגת הקבע שלו.

משה קסטל

במחיר־מציאה נזנזש 10 :לירות בלבד .״איך
קסטל עצמו כימעט שלא הספיק לראות את א
חתימות .״לולא חיים גמזו ואשתו — לא היית

נר השמנא־וסלתא באו ר תעווכה
וחטפו את הווי החטיפים והנידות

1ל׳ל 1ת
בתוו]רובה

דליה פן־לרנו
משמאל :

חאלוף

ובעלה בפתיחה.
חיינו חיצוג.

^ מראה ההמונים הלבושים בבגדי /
,שבת, שצבאו על דלתותיו של מוזיאון
ת׳יא שבשדרות שאול המלה קשה היה ל האמין
׳שהמדובר !הוא בפתיחת תערוכה
בלבד. אמנם, היתה זו תערוכתו של הצייר
משה קסטל, אבל בכל־זאת.
יהיה זה האירוע החברתי ׳הגדול, והמר שים
ובמחיר שנערך במדינה מאז מיולוחמת
יום־יהכיפורים, אך עובדה זו ילא הפריעה
ל&קחי הג״א שהמתינו בכניסה, לפשפש
בפל״הם של האורחים הניכבדים.
את פני חבאים קידמו נשיא ׳המדינה,
הפרופסור ׳אפריים ׳קציר, שישב יעל בימה
גבוהה שהוצבה !במיוחד באולם־הסניסה,
כשלצידו •השר שמעון פרס, ראש עיריית
תל־יאב״ב שלמה (צ׳יץ׳) להט, מנהל המוזיאון
ד״ר חיים גמזו, וחתן־המסיבה עצ מו,
הצייר משה קסטל, הנהבא־אל־הכלים
בדרך־כלל, שניראה נבוך ואובד בתוך
המהומה.
לספוד המאורע. הזמינה רעייתו של ה צייר
את כל ׳חבריו ישל משה קסטל מ־

אוטוגרף על־גבי קטלוג שהוצא במיוחד לכבוד
.שמחירו הממשי 15ל״י, נמכר לאורחי־הפתיחה
ו ה תנפלו עליהם סיפר ד״ר חיים גמזו.
זיו. הוא היה מרוד מדי, למרות רצונו, במתן
כאן היום,״ אמר. מצב־רוחו היה מרומם מאוד.

כיבוד כידהמלו

בהתנפלות־אדירים חיסל ההמון המורעב את
ערימות הכיבוד העשיר. לדקות ספורות פרקו
יקירי ׳המדינה ונכבדיה את עול הגינונים !המקובלים, דחפו, הדפו, טיפסו זה על ראשו
של זה, ובלבד להגיע אל הסנדביצ׳יס המיוחלים, אל תילי החטיפס וערמות הפירות.

ראש־העיר החדש, הצעיר והנימרץ של תל־
71ןןןןך ! ךודיון
*11111
אביב רבתי, שקיבל את פני האורחים לצד
( 11 1 111 11 1 1 /1 1 1 1
נשיא המדינה, באירוע החברתי הגדול והמרשים ביותר של תקופת כהונתו, בינתיים.

הסתכם

בכ־3500

ימים־ימימה. המיספר
איש ואשד!.
!הסל והיו מצוחצחים, מחייבים, נוצצים,
והעיקר — העבים. לגן, בשעה 9הגיע
האירוע לשיאו.
האורחים החשובים־פחות נשולחו חביתה
על־יידי הסדרנים התקיפים, ורק. טי שזבה
וינימ׳נה עם קרובי ״מישפהתו של הצייר או
עם ידידיו הקרובים ביותר ,׳נשאר למסי־בת־הקוקטייל
האינטימית, משהו בסביבות
1500 איש, לא וותר.
כאשר ניתן,האות, החל המישתה הגדול.
המכובדים מיהרו להתכבד מכל הבא ליד.
רק סמל צה׳׳ול לבוש־מדים, שנבח ב מקום,
גילה כי! ,בעצם, המלך הוא עירום.
״!בחיי, ב״זבזתי ערב,״ אמר ובצער .״מה
זה, סל הדוחק הזה ו אני, ניתנו לי חופשה
מהבסיס לשלוש שעות. חשבתי ללכת ל קולנוע.
עברתי פה במיקחה, ראיתי את
ההתקהלות, ונכנסתי לראות מה קורה.
״כעת אני מצטער שוויתרתי על ׳הסרט.
הרי כל מה שקורה פה זה זיוף גדול!״

וקטל׳ ותמונתה
הגברת זנט טוקטלי ביקשה להצטלם ליד
הציור השייך לה, בחברת מעליה כהנא.

האשתשהציות

את השונו ת א
עד ותמונת ה\־בור

רעייתו הצעירה של רוני קלדרון, אשר
הביאה לו את השקט, השלווה ויישוב־הדעת
ששינוהו והפכו אותו לאדם ולשחקן מבוגר ובשל יותר, ממהר לעזור, מתחשב
ומסור. היא ליוותה אותו במשך ארבע שנים בחו״ל, והיתה שותפה למאבקו על
מציאת הדרך הנכונה. משמאל: הזוג יעל ורוני קלדרון בדירתם בשיכון הדר־יוסף בת״א,
^;י לא יודע מה קרה לו, הוא
;1 שיתנה מן הקצה אל הקצה. הוא
נעשה שחקן אחר, שממש תענוג לעבוד
איתו. מאז שהתחתן, ממש מהנה להיות
יחד איתר׳.
מזכיר הפועל תל־אביב, אדוארד סגל,
חייך בשביעות־רצון. רוני קלררון, הכיש־רון
שהתבלט עוד בהיותו בן עשר, בקבו צת
הילדים של הפועל תל־אביב, הוכח
כהשקעה טובה.
קבוצת הכדורגל בעלת העבר המפואר,
הפועל תל־אביב, זעקה לעזרה כאשר מצי

יעל, בשיער בלונדי, מכנסי ג׳ינם ו-
מחרוזת לצווארה, עליה מתנוסס שמו של
רוני, אינה הולכת כיום לראות את בעלה
במיגרשי הכדורגל.

״כל פעם שאני הולכת ל$ושחק שלו,״
היא אומרת, אני שומעת מאחורי מישהו
שמקלל אותי. אז החלטתי לעזוב את זה.
״׳נכון, רוני שונה בהתנהגותו ממה ש־

הביע אחד ממנהלי־ההקבוצה חשש, שמא
יעורר בעיות במישחק ובאימונים. אולם
מבטיהם הנדהמים של אלפי הצופים ביציעים
הפריכו את חששותיו.
רוני, שקט ודייקני, דירבן את חבריו,
רץ, עזר׳ עודד והלהיב.
לפני ארבע שנים ארז רוני את מיטל טליו
ויצא לתור מקום טוב יותר מישראל,
לשחק בו כדורגל. איתו יצאה חברתו יעל,
כשגם היא מאמינה בעתידם המשותף וב כשרונו
ככדורגלן.

111׳ קלדרון היה שחקו בעייתי ־
עד אשו מצא
את הנערה ששינתה את ח״ו
אד, עצמה, בעונה זו, נאבקת על הישארו־יתד,
בליגה העליונה.
הפסד רדף הפסד. רק לפעמים, לאחר
מאבק ממושך, זכו כדורגלני הפועל ל תוצאת
תיקו, לא תמיד מכובדת. קבוצת
היוקרה, העשירה בשמות כוכבים ובאמצ עים
כספיים ניכרים, עמדה בפני שוקת
שבורה, בלי לדעת כיצד לתקנה.
רוני קלדרון בן ד,־ 22 נזעק לשורות
קבוצת־האם.
אלפי אנשים חיכו בכיליון־עיניים לרגע
הגדול. האיש שהכל ציפו לו — עמד ל הופיע.
סיפורי העבר שבו לתחייה בזיכרון
ומבטים מתחננים נישלחו אל המיגרש.
עוד רגע, עוד רגע — וזה בא. אלפי פיות
החלו שואגים יחדיו :״רוני ! רוני ! רוני \״
בעבר נחשב רוני כשחקן קפריזי, בלתי-
ממושמע. ימים מיספר קודם שהחל לשחק

בכל מקום בו שהה זכה בחוזים מנופ חים,
במעמד ובהכרה, ולאחר שנתיים נשא
את יעל לאשה בארצוודהברית, שם גרים
הוריו.
שנתיים לאחר־מכן, אחרי ששיחק ב הולנד
ובפריז, החליט לשוב לארץ. לפני
חודשיים הגיע, הוצע לו חוזה בן מאה
אלף לירות מדרום־אפריקה. מועצת־המיש-
פחה ישיבה על המדוכה, והחליטה: לא
נוסעים יותר!
רוני אינו שבע־נחת מן התדמית הקוד מת
שיצר לו. הוא סבור שהיא אינה מדויי־קת.
״הייתי
עולה לשחק,״ הוא אומר, מייד
היו מדביקים לי שחקן צמוד, שלא נתן
לי לעשות משהו. תמיד היה אותו שחקן
מנסה להרגיז, דוחף, מכה, צובט ולפעמים
יורק. הייתי משתדל להבליג, אבל לא
תמיד אפשר, אז הייתי מגיב.״

111׳ בכעורה

במישחק נגד בני ייהודה• פניו המעוותים של רוני מביעים
את גודל המאמץ הנדרש ממנו, כתומכה העיקרי של
קבוצת הפועל תל־אביב. רוני המשחק בארץ זה השבוע השלישי, לאחר ארבע שנות גלות
באירופה, החליט להישאר ולשחק בקבוצת האם שלו, למרות ההצעות הקוסמות מחד׳ל.

הכרתי. פעם הוא היה משתולל מכל דבר.
גם היום הוא עצבני, אבל היום הוא
מבוגר יותר.״
העובדה שרוני התחתן הפכה אותו מחו שב
יותר, עדין יותר, בחור שרבים מבק שים
את קירבתו.

חיי ם ק שים
לכדורגלן
ץ ייו ש ל כדורגלן רצופים מיגבלות.
| 1החל משעות־שינה קבועות וכלה במזון
שעליו לאכול. בערבי־שבת הוא חייב ל הישאר
בבית, כדי לקום ביום־המישחק
עידני ככל האפשר. המישקל חייב להישמר
בזהירות, אחרת יתקשר. לנוע במיגרש.
רוני מייחס לדברים אלה חשיבות מרו בה.
ככדורגלן ששיחק בליגות מקצוענ יות,
הוא יודע מה דרוש כדי להיות בעל-
מיקצוע בשטח הכדורגל. היום הוא ממלא
אחר כל ההוראות, הגם שרבות מהן אינן
נידרשות בארץ.

__טלווידה
מאחור• המסך
האס יתמנה מנב״ד
דרשות חשדור?
למרות שכבר ברור מי יהיה סגן־מנהל־הטלוויזיה(
,ראה להלן) ,עדיין לא ברור
מי יהיה מנהל רשות השידור כולה. שר־התעמולה
שמעון פרס ביקש מהמנהל
הפורש, שמואל אלמוג, לדחות את
פרישתו בשבועות מיספר, כדי לאפשר
ל-שר לבדוק את המועמד הרצוי.
למרות שממקורות גלי צה״ל הודלף ל עיתונים
כי רבים סיכויו של מפקד הת חנה
הצבאית יצחק לבני להיות המנהל,
אין פרס רוצה בליבני. המועמד שהעדיף
פרס היה שגריר ישראל לאדם, יוסף

ליעל אין הדבר קל כל־כך .״כולם יוצ אים
בערבי-שבת לבלות,״ היא מספרת,
״אנחנו חייבים להשאר בבית, מפני שלרוני
אסור ללכת לישון מאוחר בלילה. אני
נשארת, בליית־ברירה, ורואה טלוויזיה.
כשהוא יוצא לשחק, אני דואגת שרק לא
יקרה לו משהו. זה קשה. אפילו שהת רגלתי,
זה ממשיך להיות קשה, אבל רוני
אוהב להיות כדורגלן, וזה מה שהכי
חשוב.״

שאלות
מ טרידות

ההתרגשות אוחזת ברוני לפני כל מיש־חק.
אפילו היום. אחרי 12 שנות מישחק
רצופים הופעות, אוחזת בו צמרמורת כבר
בערב המישחק .״צריך לנסות לא להיות
לידו, לפני שהוא יוצא לשחק,״ מספרת
יעל .״בדרך כלל הוא לא אוכל לפני מיש-
חק. יש מישיחקים שחשובים לו, שלפני הם
הוא מסתובב בבית כמו משוגע. מתרגלים.״
אחרי״״המישחק?
״אם ניצח, ולא חשוב
!באיזו קבוצה שיחק, הוא נהדר. אם הפ סידו
,׳אני לא: מדברת איתו בכלל. זה
מסוכן, לא לי אלא שכל מילה מרגיזה
אותו, אחרי כמה זמן הוא נרגע. עד
השבת הבאה כמובן.״
המושחק טבוע ברוני בכל אבר מאברי
גופו. ליבו דופק בכל פעם שהיריב מסכן
את שער קבוצתו, או כשמישהו משחקני
קבוצתו עשה טעות. הוא מוכן לתת הכל
בשביל הצלחת הקבוצה.
שהד וגרמו היפה להב־

״היום,״
אומר רוני ,״אני יודע
ברים שעשיתי פעם היו מוטעים
לי נזק. אני משתדל לשחק בצורה
והטובה ביותר. זה קשה, כי מנסים
׳שיל, אבל אני מאמין שאצליח.״
הפועל תל־אביב חוזרת ומברכת את
שובו של רוני קלדרון להרכב. לאחר שלו שה
מישחקים זכתה הפועל. בחמ ש נקודות
מתוך שש אפשריות. בכל מישחק מאלה
היה זה רוני שקרא לשחקנים לעבוד קשה
ולזכות.
כבר במישחק הראשון ניתן היה להבחין
בשוני שחל ברוח הקבוצה. משחקנים
היודעים כי נחרץ גורלם, דבר שהתבטא
בצורת המישחק, הפכו להיות לוחמים,
מאמינים ומנצחים.
הקבוצה שגססה לבשה חיים חדשים ב זכותו
של רוני קלדרון, בזכותה של רעיי תו,
יעל.

אחרי ישראל, בכיוון מהסוף להתחלה,
צועדות דרום־קוריאה 907 הונג־קונג
807 גוואטמאלה 507 ודרוס-אמריקה

המחקר, שנערך על־ידי שני מדענים
נריד, ואשיר בו השתתף גם מנהלה הראשון
של הטלוויזיה הישראלית הפרופסור
אליהזא כץ, מגלה עובדות, מעניינות
אף על הסדרות האמריקאיות המוכרות
לצופה הישראלי.
אם תחליט הטלוויזיה להמשיך בשידור
הסרטים מהסידרה אנשי ויוג׳יניה, אשר
אחד מהם הוצג בשבוע שעבר אצלנו,
יעמדו לרשותם 373 סרטים בני חצי־שעה
כל אחד.
בוננזה הזכור לנו לטובה מרכיב סיד רה
בת 359 שעות.
פייטון פלייס, המוקרן בירדן, היניו עד
היום בן 514 שעות. אם תחליט הטל וויזיה
הישראלית להקרין סידרה זו אחת
לשבוע, ועל כך כבר היו אמנם דיונים,
נוכל לצפות בפייטון פלייס משך 10 שנים
תמימות.

סגן שילון ואשתו
כבר

קצצו שעות

ש1י נושאים

השידור 3טדו1יזיה

3מהדורת אחת

שעות השידור בטלוויזיה יקוצצו בע תיד
הקרוב. התוכניות יסתיימו מדי ערב
בשעה 11 בדיוק.
ההצעה לקיצוץ בשעות הטלוויזיה הו עלתה
על־ידי יו״ ר ועדת־הכספים של ה כנסת
ישראל קרגמן, ועוררה התנג דות
כללית של הטלוויזיה.
הפשרה אשר תושג כפי הנראה בנושא
הקיצוץ בשידורים תקבע, כנראה, שחוב־ניות־השבת
לילדים לא יבוטלו, ותמורת
זאת יסתיימו, ,כאמור, ה־שידורים בימי־חול
בשעה .11
מחוגי הטלוויזיה נמסר כי במיסגרת ה תקציב
החדש של הטלוויזיה, שהוא בן

כשיעל שומעת שאוהדים ניסו לפגוע ב בעלה
היא מתמלאת מרירות ופחד .״הוא
יוצא בשבת, ואתה לא יודע מה יכול ל היות.
בחוץ־לארץ זה לא היה ככה. שם
ידעתי שהוא יחזור אלי, בדיוק כמו ש יצא.״

פעמים יושב רוני בחדר־הלבשה, ל /אחר
מיישיחק מייגע או אכזבה כלשהי,
שואל את עצמו :״למה אני עושה את כל
הדברים האלה?״ לפעמים הוא רוצה
לגמור עם כל הטירוף הזה, עם המישחקים,
הכדור וכל השאר, אלא שלאחר שניות
אחדות הוא מתעשת וחוזר להיות רוני
הכדורגלן, ויודע כי זהו הדבר שהוא
אוהב יותר מכל. זהו ייעודו.

שון בעולם בין המדינות הנטולות בושר
יצירת תוכניות־טלוויזיה בעצמן.

עורך מהדורת החדשות בערב־שבת ה אחרון,
דניאל פאר, נשבע בפני כל מי
שיהיה מוכן להקשיב לו, כי לא הייתה לו
כל כוונה בשידור שתי הידיעות במהדו רה,
על שני נשיאי ישראל.
במהדורת־החדשות נמסרה ידיעה על ה תקציב
המנופח של לישנת הנשיא אפרים
קציר, ומייד לאחריה הוקרנה כת בה
בה צולם הנשיא-לשעבר זלמן שז״ר
בבית החולים פוריה. לעומת תוכן הידיעה
על הנשיא קציר, עוררה הכתבה על שז״ר
אהדה רבה לנשיא-לשעבד, שהצניע לכת.

מזכירת המנכ״ד
תדח ה הופעתה
ארנון

מזכירתו של מנכ״ל הטלוויזיה
צדקדמן, כדוריה זימרון, המסיימת
בימים ׳אלה קורס קרייניוית־רצף, תיאלץ
לדחות את הופעתה על המסך הקטן. ל אחי
השערורייה שפרצה בבניין הטלווי-
זיר, בעיקבות גילויו של העולם הזה על
ד,פרוטקציה בבחירת קרייניות״הרצף, בי קש
צוקרמן מברוריה, עמה הוא שרוי
ביחסי ידידות, להסכים לדחות את הופעת-
הבכורה שלה כקריינית, הבטיח לה שב-

מועמד בן־נתן אולי תקוע, המקורב לרפ״י, אולם תקוע הו דיע
שאינו רוצה בתפקיד. נראה כי המו עמדות
הריאלית ביותר היא של השגריר
אשר (ארתור) בן־נתן, גם הוא איש
רפ״י. שם נוסף שהוזכר הוא שמו של
אל׳ימ (מיל ).נחום פונדק, מי שהיה
ראש־המועצה המקומית ערד. וממקורבי
משה דיין.
גם מצירו של חנוך גיכתון, מנכ״ל
מישרד התיירות יומי שהיה ׳מועמד בזמנו
לתפקיד זה, היו גישושים כלפי פרס,
אך השר הודיע למקורביו של גיבתון ב אופן
מוחלט כי לא יסכים לקבלו.

דן שידון
ס מזג יד הטדוויזיה
ראש מערכת־הספורט של הטלוויזיה,
דן שילון, עומד להתמנות כסגן־מנהל-
הטלוויזיה. לדן הובטח גם כי ימשיך ל פקח
על מדור הספורט, אותו הקים ועיצב
בטלוויזיה הישראלית.
על מישרת סגן־מגהל-ד,טלוויזיה הת חרו
מאחרי הקלעים דן שילון ו אלי ניסן,
הידוע כחביבו של המנכ״ל, אולם
הוועד המנהל החליט לבכר את שילון. את
׳מקומו של שילון כראש מערכת־הספורט,
יתפוס בינתיים אחד מעורכי תוכניות־הספורט,
אלפס גלעדי.

95 אחוז בתוכניות
הטלוויזיה -קנויות
מהקר שנערך על ידי המכון לעיתו נות
ולתיקשורת המונית של אוניברסיטת
טמפרה בפינלנד צריך לעניין את מנהל
מחלקת התוכניות של הטלוויזיה, יצחק
(צחי) שמעוני. המחקר, שנערך ־ על־פי
הזמנת אונסק״ו, קובע כי 95 מתוכניות־הטלוויזיה
המשודרות בטלוויזיה הישרא לית,
קנויות מחוץ־לארץ.
בכך תופסת ישראל את המקום הרא

נשיא־לשעכר
שז״ר לעומת 140 מיליון לירות, אי־יאפשר יהיה לשדר
יותר מאשר עד השעה 11 בלילה.
הצעה אחרת, עליה עובדים כעת כמה
מאנשי הטלוויזיה נשמרת בינתיים בסודי-
סודות. ההצעה מביאה רשימה של קי צוצים
במינהלה ובהוצאותיהם של אנשי
הטלוויזיה — בעיקר מן ההנהלה — ועל־ידי
חיסכון זה יתאפשר לטענת מכיניה,
לשדר יותר שעות.
י• הטלוויזיה אינה לומדת משגיאות
העבר שלה־עצמה. כך מסתבר מהשע־רורייה
המלווה את נסיעת חברי להקת
כוורת לייצג את ישראל בתחרוית הארז־וויזיון,
שתתקיים בתחילת החודש ב־ברייטון,
אנגליה.
בשנה שעברה בחרה רשות השידור ב זמרת
אילנית לייצג את ישראל, אולם
סירבה לממן את נסיעתה, והזמרת נסעה
בכרטיסי־תרומה שהעניק לה סוכן־נסיעות
ישראלי, אשר החליט כי חשוב שישראל
תיוצג במיפגש הארוויזיון.
השנה החליטו לשלוח לתחרות את לה קת
כוורת, המונה שיבער, חברים. הטל וויזיה
הודיעה למפיק ד,תוכניית, אכרה פ
(פשנל) דשא כי היא מוכנה לשלם עבור
כרטיסי-טיסה רק לשלושה מחברי הלה קה,
והתוכנית כימעט שנפלה.
לאחר משא־יומתן מייגע החליט פשנל
לממן מכיסו את ארבעת הכרטיסים הנו תרים,
ואילו הטלוויזיה, מצידה, הסכימה
לשלם את דמי האש״ל של בל השיבעה.

קריינית זמרון
עוד לא
יעוד חודשים אחדים תהיה לקריינית־רצף
מן המניין.

חופשת מודדת
דח״ם ׳ 1*3
׳חיים יכין הגיע ארצה ל־ 10 ימי חום־
שת-מולדת. השמועות שנפוצו כאילו בא
יבין לארץ כדי לנסות להשתלב בסידרית
המינויים החדשים, הוכחשו.
ביום השלישי האחרון נערכה לכבוד
יבין, מסיבה בביתו של צכי גי ל, בה
השתתפו חברי מערבת־החדשות ונשותי הם•
למסיבה הוזמנו רק חברי מערכת־ה־חדשות.
לא הוזמן אף אחד ממנהלי ה טלוויזיה.

ילו היה מישרד-הכריאות
מתפנה לערוף כדיקה יסודית
ומקפת בכתי־החולים, בדי
דברר במה אנשים אושפזו בהם
עקב אכילת בשר מורעל. היה הציבור
נתקף הלם.״

״מאז מילחמת ששת הימים החמיר ה מצב
בשטח זה עד־מאוד. אלפים רבים של
סוסים, חמורים וגמלים מוברחים ארצה
מהגדה ומרצועת עזה. חלקם נגועים במח לות
קשות, ביניהן מחלות שלא היו נפו צות
בעבר, בין בעלי־החיים ביישובים ה יהודיים
והערביים בארץ.
״כאשר אנחנו מגלים פרה חולה, אגו
יכולים לברר היכן ניקנתה, להזהיר את ה קיבוץ
או את המושב מפני התפשטות ה מחלה
לעדר כולו. אך כאשר הבקר הוא
גנוב, ונישחט שלא כחוק, ברור שאמצעי
זהירות אלה אינם מופעלים כלל.
״בישול רגיל של בשר, לצורך אכילה,
אין די בו כדי לקטול את מרבית החייד קים,
והתוצאות החמורות אינן מאחרות
לבוא.
״במיקרים קלים של הרעלה נתקף אדם
בהקאות או בשלשולים, אך במיקרים רצי ניים
מועברים לגופו של אזכל־הגשר חייד קי
שחפת. חיידקים מסוכנים לא פחות הם
חיידקי מגמרת (אנטדקס) שכימעט לא ניתן
לגבור עליהם באמצעיים הרפואיים הידו עים
לנו.
״אזרח, הקונה בשר בתום־לב, והמאמין
כי הוא קונה בשר־בקר שעבר בדיקה
ווטרינרית, ולא בשר משחיטה ״שחורה״,
עלול ללקות בזיהומים בכבד, לקבל צהבת
מידבקת, או לסבול מתולעים שיפגעו ב-
שריר־ליבו. לא פחות מסוכנים הם חיידקי
הסנמונלה, העמידים כנגד החום בו מבו של
הבשר.״

הצהרה מדהימה זו נשא ד״ר יהודה
וולדמן, המנהל־בפועל של בית־המיטבחיים
בחולון, בפני צוות־המשימה המיוחד של
העולם הזה, שיצא לערוד חקירה מקיפה
על מקורו ואיכותו של הבשר שקונד. ה־צרכן
באיטליזים.
חקירה זו, שהתנהלה בקדחתנות משך
כחודש ימים, העלתה מומצאים ומסמרי־שיער.
ובראש ובראשונה התעורר חשד ש ידו
של ר״ר יעקב כורזין, מנהל המחלקה
הווטרינרית של עיריית תל־אביב, בדבר.
עשרות האנשים הקשורים לנושא, איתם*
שוחח צוות-המשימה, הדגישו, כי בעיסק
השחיטה השחורה מעורבים ״כסף גדול״
ואנשים אלימים. לדעתם, ללא תמיכה נמר צת
מצד ראש העיר החדש ואנשי המשט רה
לא ישתנה דבר, ועיסקי השחיטה השחורה
יוסיפו לשגשג.
גשר שחור
איגוד הערים תל־אביב־יפו וחולון
/בית-מיטבחיים משוכלל, הפועל ב
יעילות. בית־המיטבחיים מספק שירותי-
שחיטה לסוחרי־הבקר. בל סוחר המביא
בקר, והמוכיח כי הבקר ניקנה כחוק
(ואין הוא גנוב) ,נהנה משירותי־השחיטה
של בית־המיטבחיים. רופאים וטרינריים
בודקים את. הבשר, משמידים חלקי-פגים
נגועים, אם נמצאו באלה. כאשר מוצא ה-

--מאת

ח שדות
רא שונים
** ודת החקירה של המולס הזה התו(
כוון להתרכז בבדיקת שני נושאים.
האחד, חשיפת זהותם של סוחרי ״הבשר
השחור״ .האחר: גילוי אותם איטליזים ה מוכרים
בשר זה.
כצעד ראשון לגילוי האיטליזים המוכרים
בשר שלא עבר פיקוח וטרינרי, ניקנה ב־מיספר
איטליזים מיקריים ברחבי העיר
בשר, בכמויות התואמות את הצריכה ה ביתית.
הבשר
הוכנס לעטיפות פלסטיות, ועל
כל עטיפה צויינו שם בעל-האיטליז ותא ריך
הקנייה.
לאחר־מכן הועבר הבשר למחלקה ה ווטרינרית
בתל-אביב, משם עתיד היה ל הישלח
למכון הווטרינרי בבית־דגון, לבדי קה
מעבדתית. אותה שעה, טרם נתעורר
החשד כי משהו אינו כשורה במחלקה ה-
ווטרינרית בתל-אביב. אדרבא, כאשר
הונחו דוגמאות־מבשר הראשונות לפני ד״ר
כורזין ואנשי-ציוותו, העיר אחד הפקחים :
״אני רואה שיש פה בשר גם מהאיטליז
של עזיז ומססה, ברחוב נוריאלי 7בשוק
התיקווה. אל תשאל מה הולך אייתו,״ אמר.
״פעם, כשבאתי לקחת בשר לביקורת, הניף
בנו את סכין־הקצבים שלו, ואיים שאם
אתקרב לאיטליז, יחתוך לי את הידיים
ואת הרגליים.״
לדבריו הוסיף ד״ר כורזין :״הפקחים
העירוניים חיים ממש בגיהנום. כל הזמן
מאיימים עליהם, לא נותנים להם לבצע
את תפקידם ולקחת בשר לבדיקות מעבדת יות.
לא פעם רצים אחריהם עם סכינים
שלופות.״
אחת לכמה ימים הוספנו להביא למחלקה
הווטרינרית בשר׳ שניקבה באיטליזים שו־

1א ב פח, ונו ר א
חן ויוסי ג ל
בשר אל מחוץ לבית־המיטבחיים הוא מוח תם
כחוק, אות להיותו ראוי למאכל אדם.
ואולם, אחוז בלתי־מבוטל של בשר ה מוצע
למכירה למאות אלפי תושבי תל-
אביב ולאזרחים רבים אחרים תושבי ערים
סמוכות, המעדיפים לערוך את קניותיהם
בתל־אביב, אינו מגיע כלל מבית המיטב־חיים
בחולון (או מבתי־מיטבחיים אחרים,
הנתונים אף הם לפיקוח רפואי) .בשר זה
ניקנה על־ידי בעלי-איטליזים מסוחרי ״בשר
שחור״ השוחטים בקר, סוסים, גמלים ו חמורים
— ללא כל פיקוח רפואי.
תאוות־הבצע מעבירה סוחרים ובעלי-
איטליזים אלה על דעתם. לא מדאיגה או תם
כלל העובדה שהם עלולים לפגוע ב בריאות
הקונים בספקם להם בשרם של
בעלי־חיים חולים, או האסורים באכילה.

דיווחי ה שחי טה
ה שחורה
עולם התחתון גילה כי מעיסקי
1 1השחיטה השחורה ניתן להפיק רווחים
גדולים. ומכירת הבשר ה״שחור״ קוסמת
הן לבעלי האיטליזים, והן לסוחרים הגדו לים,
מכמה סיבות:

י• התחמקות ממם ־ הכנסה.
בית־המיטבחייס העירוני מנהל

מבקר העול הזה חושף את גיונגל הבשר בתל־אביב
רישום מדוייק של כל במות הבשר
המסופקת לכל איטליז ואיטליז.
אנשי מם־ההבנסה מקבלים העתקי
הרישומים, וקובעים בהתאם את
שומותיהם של כעלי-האיטליזים.
אף באשר בעל־איטליז מוכר ״כשר
שחור״ ,לא זו בלבד שהוא קונה
את הסחורה במחיר זול יותר, אלא
שהוא מעלים את מחזור מכירותיו
ממס־ההכנסה.
אחדים מסוחרי־הבשר הגדולים
כיותר כתל־אכיב רשומים בתיקי
מחלקת־הסעד של עיריית
תל-אביב כניזקקי־פעד. אין להם
תיקים במם־הבנסה. כרגע שיתחילו
לעבוד עם כית־המיטכחיים,
,יעלו עליהם/
• פסילת בשר. כאשר שוחטים
בבית־המיטכחיים, קיים תמיד
חשש כי אחדות מהפרות תתגלינה
כחולות, ובשרן ייפסל למכירה.

כ״שחיטה שחורה״ ,אפשרות זו אינה
קיימת.
י• התחמקות מתשלום, אגרת
שחיטה׳ .עכור שחיטת בל פרה
יש לשלם אגרה כסף 63ל״י. מחיר
שחיטת כבש — 31ל״י. סוחרי־כשר
חסרי-מצפון, השוחטים מידי־
.חודש מאות רכות של ראשי־כקר,
חוסכים כדרף זו, על חשבון בריאות
הציבור, אלפי לירות.
• מתח־רווחים. סוס זקן עולה
בשוק 100ל״י. בעל-איטליז המציג
בשר־סום ככשר-בקר, קונה
את סחורתו כמחיר ממוצע של
שלוש לירות הקילו, ומוכרו לצרכן
כ־ 11—13ל״י הקילו. רווח כן
מאות אחוזים. אותו מתח־רווחים
קיים גם כמכירת כשר חמורים או
גמלים.
גם סוחר־הסוסים מרוויח מאות
אחוזים על מבירת כל קילו בשר

סוס לבעלי האיטליזים. סוחר־סו־ו
סיס ממוצע מרוויח למעלה מעשרת?
אלפים לירות כחודש. הוא אינו!
משלם מס־הכנסה.
* בקר גנוב. בית-המיטבחייגן
לא יקבל לשחיטה בקר שאיג
מלווה כטופס רישמי, הנוקב כשכן
המוכר. סוחרי הכשר השחור
מעוניינים רק בכשר. אותם לא
מעניין מי הוא הבעלים החוקי של|

בשין
__ מ סו בן!

!נים. הובטח לנו שהבשר יועבר לבדיקה
|בבית-דגון.
בינתיים התרחבה החקירה. מידע נוסף
1זרם והצטבר. אט־אט החלה מצטיירת ה־
!תמונה כולה. בשוק שכונת התיקווה מרובה
!שחיטה שחורה של בקר, אבל אין מוכרים
|שם בשר סוסים או חמורים. וזאת, לא
!משום שכל בעלי-האיטליזים בשוק ה־
!תיקווה שומרי חוק, אלא מכיוון שגאוות
|אנשי השוק על כך שאינם מוכרים בשר
פיגולים.

,ביפו, כתי־חרושת רכים לכשר,
והמשתמשים ככשר חמורים, סו
|ם ים וחזירים לתעשיית נקניקים.

בצפון תל-אביב השטח נקי, לבד מ-
יעבירות קלות על חוקי־התברואה בכל ה קשור
לצורת החזקת הבשר לאחר הגיעו
מבית־המיטבחיים.

ץ* סביר ד״ר יהודה וולדמן :
( /״הציבור הרחב אינו יודע לאילו מח לות
קשות הוא נחשף כשבעלי-איטליזים ״ -כשוק הכרמל. השוק הגדול כ
מוכרים לו׳ ללא ידיעתו, בשר שלא עבר תל־אביב, המצג מזעזע. קיימת
(המשך בפנווד )24

פיקוח רפואי.

נד אדה מכרו בשו מזוהם או נ שו סוס וחמור!

סוסים וחמורים

עיקבותיהן של בהמות פסולוית־למאכל אלו נתגלו
בבדיקת־מעבדה של בשר שניקרה ב ביוד החחשת
אביב, פרוכטר פסח את פלנ ט ה השייך ליגאל אנסולסקי, ונמצא בשוק הכרמל בתל־אביב,
ברחוב מאיר .40 הבשר נמכר לצרכן כבשר־בקר רגיל, ללא כל אזהרה.

שתי הרשעות

בשר פשר

בעל המיסעדה, ברחוב יפת 101 ביפו. בשר״
קבאב שהגייש נתגלה כמסוכן לבריאות.
למרגו קון יש שתי הרשעות קודמות.

טחון שניקנה באיטליז זה קבעה, שהבשר
מסוכן לבריאות הציבור. בדיקות באיטליזים
לאכילה. פסול בשר גילו נוספים

1 11י 1 1 1ה 1 1־ 91 1ד 111ד ״ ח ! חבמפעל לסטייקים של צבי פשבוזניק,
13 1ברחוב פדויים ,43 שוק הכרמל, תל־אביב,
^ 1 /1 ^ 1/ 11 המוכר את תוצרתו לעשרות סטייקיות בעיר. תושבת נס־ציונה שקנתה בשר ״בקר*
באיטליז זה לא הצליחה לרככו גס לאחר שעות־בישול רבות. כשקנתה שוב בשר
באיטליז זה, כליוויית נציג המחלקה הווטרינרית, נתגלה הבשר כבשר־סום.
ס מתוצרת בית־החרושת ל1111י

נקניק של דב פליישר,

ברחוב בעל־העקידה 43 בתל־אביב, התגלה,
לאחר בדיקה, כמכיל בשר המסוכן
לאכילה. לבעלים שתי הרשעות קודמות.

בשר, שחור־ריאלי

שוק

שכונת

אי טליזי הפיג1לים

נתגלה באיטליז של
יוסף טסה, רחוב נו־בתל־אביב.
התיקווה

איום
ברצח

בנו של עזיז מססה, ברחוב נוריאלי
7בשוק התיקווה, איים לרצוח את
הפקח שביקש לבקר במקום ולעמוד על המתרחש בו במו־עיניו.

באיטליזו של שלמה
ך וון ךוון בשדרות דנציגר,
111 1 1 1 1 .1
ירושלים ,98 יפו: בשר מסוכן לבריאות.
לדנציגר 19 עבירות על מכירת פיגולים.

היגיירה״

הוא שמו של האיטליז השייך
לנבל אייזנשטיין, בי

הכרמל וו, באיטליז נתגלה בשר משחיטה ״שחורה״.

חמור זה שאוו אוכלי
(המשך מעמוד )23

שחיטה שחורה גירחכת. מזכרים
כשר סוסים, חמורים, גמדים וחזירים,
מדירים שאין עליהם פיקוח
וטרינרי.
יש להדגיש, כמובן, שלא נל בעלי-
האיטליזים במקום עוברים על החוק, אך
אחוז אלה המוכרים בשר שלא עבר פיקוח
רפואי — גבוה מאד.
אט־אט החלה מתבהרת הסיבה לריכוז
הגבוה של שחיטה שחורה דווקא בשוק
הכרמל. התברר ששוק זה היווה מעין
״שמורת־טבע״ פרטית של ד״ר כורזין.
במהלך שיחה עם פקח בעיריית תל-
אביב, העובד עדיין במישרתו ולכן ביקש
להישאר בעילום־שם, הציג בפנינו את
ספר־הפיקוח השנתי, בו נרשמים הביקורים
באיטליזים השונים.

הלנה רובינשטיין
— היופי בפעולה
ריסים ארוכים, ארוכים,
עשירים ובכל זאת טבעיים
בעזרת 0 1,^59א1.0
של הלנה רובינשטיין.
1^ 59 סאס״ז ־ מיכל גלילי
מהודר להפליא, מגוון את
ריסיך, ומכיל רסיסי שיער
הנדבקים לריסיך ומוסיפים
להם אורך ממשי ומראה
סאס!
עשיר. העלי את
בתנועות סיבוביות קלות
כלפי מעלה באחד מהגוונים
המוצעים לך. מלוי להשגה
בחנויות.
0 1^ 59א 1,0ידגיש את עיניך
ויבליט את יופין.

מתיר הספר מוכח כבירור
(התצלומים שמורים כמערכת) כי
אחוז הבדיקות כיטוק התיקווה היה
גדוד פי־חמישח משיעור הכדיקות
כשוק הכרמל, וכי גם הכיקורים
שנעשו כשוק הכרמל, לא נעשו ככד
האיטליזים.

סיפורו של ד״ר
רם רביגסקי
ל רקע אי־ההסכמה לשיטות העבודה
> של מנהל המחלקה הווטרינרית של
עיריית תל־אביב, ד״ר כורזין,
התפטרו בשנים האחרונות מ עבודתם
בה אחדים מטובי
הרופאים שעבדו שם. בין ה שנים
1969—1974 פרשו, במחאה׳
ד״ר זאב שניר, העובד
כיום כרופא וטרינרי בבת־ים!
ר״ד יהודי ישראלי העובד ב־מיקצועו
בעיריית נתניה ! ד״ר
רם רבינסקי, העובד כווט רינר
בעיריית ראשון־לציון !
ד״ר עודד שתיל, ושעבר לע בוד
בעיריית לוד, וד״ר אמיר
וובלובסקי שירד מהארץ לארגנטינה.

רם רבינסקי הוא צבר
ישראלי, גבה־קומה, שלמרות
היותו עירוני, הוא ניראה כ־בן־קיבוץ.
בניגוד לרופאים
וטרינרים אחרים, שניאותו ברצון
למסור אינפורמציה, אך
ביקשו שלא לפרסם את שמם,
הסכים ד״ר רבינסקי לפירסום
שמו. ניכר היה בו שהדברים
מציקים לו, אינם נותנים לו
מנוח. להלן סיפורו:

יעוץ והדרכה בטיפוח העור ובאיפור
ניתנים חינ ם במרכז ה הדרכה של
ה לנ ה רובינשטיין, שדרות קק״ל , 94
תל־אביב בימים ב׳ ,ג׳ ,ו־ד׳ בשבוע,
בין ה שעות 3,30־ 6.00 אחה׳׳ע,

חגי לגיגסוו אילה

״הרגשתי שד״ר יעקב
כעכודח,

מהכל
... כורזין מדעת. הוא ניהל אח

!ה כצורה ז!נטד שמנעה המחלקה י הנע׳
כל פיקוח יעיל על הני
--לי,* .זה כאב
שה בעיר.
משום שיד׳עתי שבעירר
משתוללת מכירת כשר
שלא עכר פיקוח רפואי.
המחלקה הווטרינרית
שלנו היתה צריכה
לשרש תופעה זו,
אד בגלל הוראותיו של
ד״ר כורזין לא יכולנו
לכצע את עבודתנו. .

דברי ואמר שילמד את הנושא. שום דבר
לא זז. מקץ כמה שבועות התקשרתי אליו
ושאלתי אותו אם כבר הספיק ללמוד את
הנושא, הוא אמר שבקרוב יעביר המלצות
בעניין זה, אבל העניין נקבר באיזה תיק
בעירייה. שום דבר לא זז. לא יכולתי ל המשיך
כך. התפטרתי ועברתי לעבוד ב עיריית
ראשודלציון.

סיפורו של
דב זי ס מן

ך* כ זי ס מן הוא טכנאי־בשר, עולה
1חדש, בעיריית תל-אביב. זמן קצר
לאחר הגיעו ארצה החל לעבוד במחלקה
הווטרינרית של עיריית תל-אביב. ממוצע
קומה, נמרץ, שאותם חבריט-לעבודה ש עדיין
נותרו במחלקה, מספרים עליו כי
״הוא גבר, שעשה הרבה יותר ממה ש בעצם
ביקשו ממנו, וכמובן שד״ר כורזין
לא הסתכל על זה בעין יפה.״ וזה סיפורו :
״עבדתי במחלקה הווטרינרית של עיריית
תל-אביב, והייתי מתוסכל. מצד אחד
היה עלי לשמור על מקום העבודה, כי זה
עניין של פרנסה. היה עלי לכלכל מישם־
חה. מצד שני הרגשתי, כי כל העבודה
אינה נעשית נכון. כל העובדים דיברו
על זה, לעיתים קרובות.
אתן לך דוגמא — דווקא בשוק הכרמל,
שהוא השוק הגדול, והמסובך ביותר בתל־אביב
מבחינת מכירת בשר שחור, היו לנו

1ז 1111מןןךן צוות־החקירה של העולם הזה
הולבש בחלוקים לבנים ובכו־
1111 11
בעים מיוחדים, בביקורו בבית־המיטבחייס בחולון,
במיסגרת המיבצע לשחיטת ״השחיטה השחורה״,

״ד״ר כורזין דאג שבשוק הכרמל יבואו
לפקח רק בימים רביעי וחמישי. בימים
אחרים היה אסור לפקחים לבוא, או אפי לו
להתקרב לשם. הוא היה מפרסם את
תכנית הביקורת שבוע מראש. כל עובד,
אפילו לא־בכיר, היה יכול לדעת מראש
מה עומד להתרחש, ובאילו איטליזים עומ דים
לבקר. אלמנט ההפתעה נעלם.
״לא היה דבר מתסכל יותר מאשר ל בקר
במקום בימים קבועים, לפי תכנית
ידועה, ולראות לפתע כי הכל נקי ומבריק,
ובעלי־האיטליזים משתדלים למחות את
שרידי חיוכי־הבוז מעל פניהם.
״לא פעם פנינו, כל הרופאים הווטרינריים
במחלקה, אל ד״ר כורזין בבקשה
לחלק את העיר לאיזורים, להצמיד לכל
איזור רופא. הרופא האחראי על האיזור
יוכל לערוך בדיקות־פתע מתי שירצה, ל לא
תכנית ערוכה מראש, בימים לא קבו עים.
אבל ד״ר כורזין דחה את כל ההצעות
הללו.
״הרגשתי שאם אמשיך לעבוד בצורה
כזו, אעשה שקר בנפשי. פניתי לאריאל
עמיעד, שכיהן באותה תקופה כסגן־ראש-
העיר. ביקשתי להתלונן. הוא היפנה אותי
למבקר העירייה צבי אילון. הלה שמע את

הוראות מפורשות לבקר רק בימים קבו עים:
רביעי וחמישי. בימים האחרים היה
אסור לנו לבקר שם. וגם באותם שני ימי-
ביקור היו חוליות־הביקורת שנשלחו לשם
מעטות.
״הרגשנו כמו מתאגרפים היוצאים לזירה
בידיים קשורות. שוב ושוב נאמר לנו ש אסור
לחרוג מהתוכנית. גם באותם ימי-
ביקור היתד. לנו תוכנית נוקשה, קבועה
מראש, לאן כל אחד הולך. זה נתן אפש רות
לד״ר כורזין להודיע, למי שצריך ל הודיע,
שעליו להיזהר.
״הנקמה המתוקה שלנו בד״ר כורזין
היתד, מתבצעת כשהוא היה יוצא לחופשה
השנתית שלו. אז היינו עושים פשיטות-
פתע, שלא בהתאם לתוכנית־ד,פעולה ה קבועה
מראש, וכמובן שהיו תוצאות נפל אות.
למשל: אצל בעלי איטליזים גדולים,
או אלד, החשודים בשחיטה לא חוקית,
מעולם לא היינו מופיעים. בלא שד״ר כור זין
יחפור את העניין למיבצע גדול׳ עם
הרבה פקחים ומכוניות, וכמובן שמרוב
מהומה היה הכל מתפנצ׳ר. כך, למשל, קרה
עם אליהו נחמיאס. יש לו אורווה ברחוב
שימעון בן־גמליאל . 10
״כל הזמן היו ידיעות שהוא שוחט שם
חמורים, אבל בכל פעם שהיינו באים, הכל
העולם הזה 1908

היה בסדר. נכנסתי לאורווה, מכל מבריק
מנקיון, נמו בבית־מרקחת. בקצה עמד
פריג׳ידר. פתחתי אותו, בפנים היו תפר
זים, אבל אז בדקתי את הקאנטים של רד
פריג׳ידר באצבעותי, גיליתי פרודי בשר
ודם טרי. הוא צחק לי בפרצוף. היה ברור
לי כי בבוקר אותו יום הוא שחט שם שחי טה
שחורה, אבל לא יכולתי להוכיח דבר.
ואז, כאשר ד״ר כורזין יצא לחופש, ערכ נו
עליו פשיטה בלתי־צפוייה, ותפסנו או תו
באמצע שחיטת כמות גדולה של חמו רים.
״כשד״ר
כורזין חזר מהחופש, הוא אמר
לי, :אם אתה רוצה לעבוד הרבה זמן, אל
תהיה לי כל־כך אמיץ.׳
״אותו דבר היה קורה ביפו. ד״ר כורזין
היה מודיע שבוע מראש, מתי יש לקחת
דוגמאות מבתי־חרושת ביפו. באותו יום
היינו ניגשים לאיזור, וממש פלא — הכל
מבריק ונקי. כך אי-אפשר היה להמשיך.
מצאתי עבודה אחרת, ועזבתי את המחל קה
הווטרינרית.״

מסדרים את
לפני שבועות אחדים הבאנו בעיתון
(העולם הזה ) 1904 את סיפור רדיפתו של
המיליונר וממנהלי בנק דיסקונט משה
בנו גייטר, את חתנו עורדהדיו איתן
ל צ קי, כיצד גרם לאישפוזו במוסד,
וכיצד ברח החתן הצעיר משם, וגילה ב רבים
את מעלליו של חותנו.
כאשר

נכתב

הסיפור,

אי־אפשר היה
המעגל נסגר
ך* שלב הסופי של חקירת צוות־המשי-
1מה, כאשר הצטברו כבר הוכחות
בדבר חלקו של ד״ר כורזין בעניין החיפוי
על סוחרי הבשר ה״שחור״ ואספקתו ל צרכן׳
פנתה המישטרה למערכת העולם הזה
בבקשה לעכב את פירסום החומר, עד ש תשלים
היא את חקירותיה־שלה בפרשה.
ואמנם, סכום-כסף שניתן כשוחד לד״ר
כורזין סומן, ונתגלה לאחר־מכן בביתו.
ד״ר יעקב כורזין, מנהל המחלקה ה ווטרינרית
של עיריית תל־אביב, נעצר ב אשמת
קבלת שוחד מסוחרי הבשר רד
״שחור״.
יומיים לאחר מעצרו של ד״ר כורזין נת מנה
הווטרינר ד״ר בנימין רויזמן כמנהל
המחלקה הווטרינרית. שלושה ימים לאחר
שנכנס לתפקידו החדש קיבל ד״ר בנימין
רויזמן מכתב אנונימי. במכתב צויינו,
בדייקנות מדהימה, תנועותיהם ומעשיהם
של בני משפחתו במשך כל שעות היום.
בין השאר צויינו בו שמו של. גן היל דים
בו לומד הבן, השעה בה הוא מגיע
לגן והשעה בה הוא יוצא ממנו. המיכתב
נסתיים באזהרה כי אם הדוקטור ״יעשה
בעיות״ ,יתנכלו לו ולבני־מישפחתו.
לאחר המכתב החלו מתקבלים בבית ה רופא
טלפונים אנונימיים, באותה רוח.
ד״ר בנימין רויזמן אינו מצליח להסתיר
את דאגתו. הוא חרד. לדבריו ,״האנשים
העוסקים במכירת בשר משחיטה ״שחו רה״
ובמכירת בשר סוסים וחמורים, הם
אנשים אלימים, המאורגנים לא פחות טוב
מאנשי המאפייה בארצות־הברית.״

האדם הנוסף החייב להושיט
מלוא תמיכתו דד״ר רויזמן הוא
ראש־חעיר החדש, שלמה (צ׳יץ׳)
להט. עצס העובדה שראש־העיר
לא המתין לתוצאות המישפט של
ד״ר יעקב כורזין, אלא ערך בירור
מהיר ויסודי, והורה למנחס שר־מן,
מנהל השירותים העירוניים,
להציב מייד את ד״ר רויזמן כראש
המחלקה, במקום ד״ד כורזין, מעידה
כי ראש־העיר החדש פועל במהירות
ובתקיפות.
זהו הרגע לטיהורה של תל־אביב מנגע
השחיטה השחורה.
העולם הזה 1908

כספו, וכך ייפרדו לדרכם בשקט.
גיטר זינק מכיסאו, פרץ בצחוק היס טרי
ואמר :״ניפגש בביית־המיישפט !״
הפגישה המיוחלת של גיטר עם חתנו,
בבית־הדין, אמנם תתקיים, אד המיליונר־העריץ
לא ידע אז פרט מעניין אחד:
ימים אחדים אחרי שיחתו של איתן
לצקי עם דניאל דקנטי, זומנו לאסיפה
מיוחדת נציגי הוועד הארצי של בנק דיס־קוננו,
לבירור העניין.
עניינו של איתן לצקי הועלה בפני ה נציגים.
לאחר שיחה ידידותית שקולה,
סוכם, בהחלטה דמוקרטית־למופת, להחזיר
את עורך־הדין הצעיר, חתנו של המנהל,
לעבודתו במחלקה המישפטית של הבנק,
בסניף המרכזי שלו ברחוב יהודה הלוי
בתל־אביב.

ווזג>רוש>ו
זוכרים שסיפרתי לכם בזמנו שדליה
פרידלנד ומישה אשרוב חוזרים ה ביתה,
לקן שלהם, לתקופת־ניסיון?
אז איפה. הניסיון ניכשל.
בעצם אותה ׳תקופה שבה דובר על ה ניסיון,
הסתובבה ליה בלהה ׳מס; 1שחק נית
הבימה וידידתו החדשה של מישה,

מועד החזרה: האחד באפריל.
עתה נותר רק לראות מי ינצח במאבק-
האיתנים — הדמוקרטיה של הצעירים,
העומדים לצידו של עורך־הדיו הצעיר יוה-
כישרוני, או החלטתו השרירותית של
בעל־המאה, המנהל־החותן־המיליונר?

איתן לצקי
מסדרים חותניס

יישר כוח לד׳׳ר
בנימין רויזמן
ך אחר שנודע מפי ידידיו של ד״ר
/רויזמן על האיומים האנונימיים ש קיבל,
נשאל אם סיפורים אלה נכונים. הוא
השיב בחיוב, וביקש מאד שלא לפרסם
ידיעה זו. לא הבטחנו דבר, רק אמרנו ש נשקול
את הבקשה במלוא הרצינות.
לבסוף החלטנו לפרסם זאת׳ דווקא משום
הערכתנו הרבה לד״ר רויזמן.
לדעתנו, הוא האדם המסוגל להבריא את
המחלקה הווטרינרית.
ד״ר רויזמן מחזיק בתפקיד ניכבד ו חשוב
ביותר. עליו לדרוש בתקיפות את
עזרת מישטרת מחוז תל־אביב. דרישה
תקיפה מצידו, תוך הצגת מלוא העובדות,
לא תוכל להיתקל בסירוב, מה־גם שב שנים
האחרונות התבלטה מישטרת תל-
אביב בשורה של פעולות מוצלחות לחי סול
קיני-פשע ולביעור הביריונות מרחו בות
הכרל.

מחזלתפפק השיט
דל>ה!
המיליונר

אפילו לנחש איזו השתלשלות־מאודעות
מדהימה תבוא בעיקבותיו.

•לובי היא הדבר האהוב ביותר בעולם.
על ברוריה צוורן, כלומר.

כשביקש איתן לצקי לחזור לעבודתו
בבנק דיסקונט, שם הוא יעובד מאז שנית
, 1963 הסתבר לו כי חיותנו עושה כל שב יכולתו
על־מנת שלא יוחזר לעבודתו. ומי
הוא שיקום נגד המנהל־החיותן הגדול?
מה־גם שבינתיים בישרה פיאטריס
״כיקסי״ .לצקי (גיטר לשעבר) לבעלה,
כי אביה הזועם הצהיר חגיגית:
״אני אדאג אישות לכך שיאיחין לא יע בוד
יותר בשום מקום בארץ, ואת יודעת
שכל ימה שאני רוצה, אני משיג!״
כך הצליח גיטר להשיג גם שבתו תעזוב
את ביתה ותחזור, עם ילדתה בת השלוש,
לבית הוריה, לא תתראה עוד עם בעלה.

לליבי אין מושג ממשבר האנרגיה> ,ומ־מילחמות,
וממדד יוקר־המיחייה הדוהר
כלפי מעלה.

בתביעה שהגיש השבוע איתן לצקי כ נגד
אשתו ואביה, באמצעות עורכי־הדין
גבי לוי ו צ בי ׳לי ד סקי, טוען לצקי כי
ליו ולאשתו היה בבנק דיסקונט חשבון
משותף, שחלקו־שלו בו היה בניידיות־ערך,
וכי הכסף נעלם פתאום, בתקופה בה שהה
במוסד, לא בידור איך.

גנ ב
אח ליב

היא יודעת רק שיש לה כרית שלה,
׳ושמיכת־פוך משלה, ומלתחה סרוגה פר טית
לגמרי, לפי צו־ד,אופנה האחרון, וש־ארוחת-ערב
זה בדרך־כלל כבדי־עוף, עם
כל מיני תוספות טעימות, ושבלילה טוב
לישון בין ישראל לברוריה, במיטה הזו גית,
ולהעיר אותם בבוקר בליקוקים על
המצח.
ליבי גם לא ידעה אף פעם שחיי־כלבי
זה דבר רע. מה -יש, חסר לה משהו?
היא יודעת רק שלהיות כלבת־פודל לבנה
קטנה אצל ברוריה צוורן זה תענוג לא-
נורמלי, ולפעמים אפילו עושים לה קוס*

היה זה כסף משותף של בני־הזיוג, ויה־אשר,
הצעירה ניצלה את העובדה שבעלה
שוהה במוסד סגור ואינו יכול לומר דבר
בעניין, ומשכה את כל הסכום לזכותה.
כשבועיים לאחר שברח מהמוסד עלה
במוחו של איתן רעיון. הוא ניגש לבנק
דיסקונט, לשוחח עם דניאל רקנטי,
שותפיו של גיטר להנהלת הבנק, גבר
שקול, הבודק דברים לגופם.
השיחה התנהלה בארבע עיניים, ובה
שאל לצקי את רקנטי מהו מעמדו הנוכחי
בבנק, והאם יוכל לחזור לעבודתו.
דניאל רקנטי האזין בשקט, קלט את
הדברים והגיב באורח מסוייג. אך בכך
לא הסתיים העניין.
ביום השישי האחרון הלך איתן לצקי
למישרדו של חיותנו, בניסיון אחרון לה גיע
לידי פשרה מכובדת כלשהי, מחוץ
לכותלי בית־המישפט. הוא הסביר לו ש אין
טעם בשימוש בעיורכי־דין לפיתרון
בעיות מישפחתיות, וכי הוא מבקש ש^-י
אשתו וביתו יחזרו הביתה. אפל גם אם
לא — הרי הוא מבקש שיחזיר לו את

ברוריה צוורן וכעלה
מחפשים כלבים
מטיקה וצובעים ליה את הציפורניים ה־כלביות
הפעוטות בלק מבריק.
והיא גם לא סובלת מבדידות. ברוריה
לוקחת איותה איתר, לכל מקום.

כך, למשל, לקח לו החייט ישראל
צוורן את יום־התופשה הקבוע שלו, ב יום
שני שעבר, יואילו ברוריה הלכה ׳עם
אחיה, שהוא רב־חובל, ועם ליבי, לבלות
בפיאנו־בר.
אבל פיאנו־בר זד, לא בילוי בשביל כל-

דליה פרידלנד
מתנחמים בנאומים
וסיפרה שהם מחפשים דירה, לגור יחד.
וכמו שקורה לפעמים במיקרים כאלה,
הסתבר -שדווקא הידידה צדקה הפעם.
בלהה ומישה מצאו להם דירה ברמת־אביב,
ועברו לגיור יחד.
בשבוע שעבר עזבה דליה את הארץ,
נסעה למסע־הרצאות מטעם המגבית, כ הכנה
לקראת הגירושין הצפויים.
אלא שאצל דליה יהיו אלה גירושין
ו״גירושין,״ כי גם דומן־הניחומים שלה,
אותו ניהלה עם איש־צבא מסיויים בתקו פת
פרידתה הקודמת מבעלה, הסתיים בי נתיים.
ונפרדו
הדבקים.

בים. פתאום נעלמה הקטנה. מה זה נעל מה
— לגמרי.
ברוריה איבדה את העשתונות, והקימה
מהומה. אבל מן־הון־להון הסתבר שמי שהו
דאה את נהג־יהמונית-לשעבר, י?ן נ״
קל׳ה קרייזנר, העוסק כיום בעיסקי
קרקעות, כשהוא מחזיק אותה בזרועותיו,
לפני זמן־מה. בכל הפיאנו־בר כולו לא
היה לזוג זכר ושריד.
ברוריה חטפה היסטריה, פרצה בדמ־עות־אימים
ובכל מה שהולך עם זה, עד
שמישהו טוב סיפר לה שיענקל׳ה נסע,
עם הכלבה, למועדון .77
לקחה ברוריה את האח הרב-חובל ו נסעה
ל־ ,77 דחוף. נכנסה, בזעקות־שבר
שהחרידו את כל רחוב הירקון, מצאה את
יענקל׳ה שיכור כלוט. שיכור, לא שי כור,
בכל־זאת ידע לומר:
״ליבי? ימה זה ליבי? לא מכיר דבר
כזה.״
ראו שהאיש באמת חף־מ&שע, ויצאו.
רק יצאו, פתאום הבחין הדב־חובל, על
אדן־החלון של אחת המכוניות החונות,
בדמותה ישל ליבי ההבניה, כשהיא יושבת
לה בנחת שם ומשקופה על הנוף, כהר גלה,
סן המקום $קבוע.
היתה 11.מכיוניתו ׳ של יענקל׳ה. אך
הוא, ל^-זרז היום, היה • מוכן להישבע
בנל קר. לו שאינו זוכר כלום, אין לו
מושג מ ו זה ליבי, איך הגיעה אליו, ומי
בכלל הכניס יאותה למכונית שלו?

קולנוע
י שראל
ה א הב ה התני׳כיח ביותר
אחרי אבו אל־בנאת חוזר משה מזרחי
אל אפוסי הנשים שלו, דוגמת הנער מרחוב
שלוש. הפעם בחר באהבתו המפרכת
של יעקב אבינו אל שתי האחיות המפורס מות,
לאה ורחל.
אכן, איו ספק כי בתוך הפסוקים המע טים
המתארים כיצד הוגנבה לאה לזרועו תיו
של יעקב וכיצד עמדה סבלנותו של
זה במיבחן למען האשה שאהב, ומקופל
סיפור גדול העומד בסימון הדורות והזמן.
מעניינים ביותר סיכויי הליהוק של ה דמויות
הראשיות. מיקי רוני יהיה, כנראה
לבן הארמי, לתפקיד לאה — מועמדת
ריסה טאשינגהם, השחקנית הבריטית שיש
לה הכל חוץ מיופי׳ ואילו רחל — כאשר
מדובר בבחירתו של משה מזרחי, תהייה
קרוב לוודאי מיכל בת־אדם.
סרטים הבונד המכניס ביותו•
מאז פלט הנשיא קנדי, בטעות, שהקרי אה
החביבה עליו בימים טרופי־מתח הם
ספריו של איאן פלמינג, על סוכן־ריגול
בריטי בשם ג׳יימס בונד, הפכה הדמות
הדימיונית הזו לאחד מסימלי התקופה.
מיליוני אנשים התוודעו אל בוגד דרך ה
שחקנית
מיכל כת־אדם
רחל

שחקנית ויטה טאשינגהם
לאה

ספרים, בבקשם לגלות אילו הם הכוחות
הכמוסים בכתוב, העוזרים להרפות את
המתח 1של הנשיא האמריקני. עשרות מיל יונים
התוודעו אליו על בד הקולנוע, לשם
הגיע בתופים ובחצוצרות בעזרתם האדי בה
של זוג מפיקים, הארי זלצמן ואלברט
ברוקולי, שהם ,׳בעצם, האחראים לדמותו

הקולנועית של בונד יותר מכל אחד אחר.
בונד ים כול משיגרון. תחילה הם
נטלו לידיהם שחקו סקוטי אלמוני כמעט,
שעוד קודם סירטו הראשון (ד״ ר נו) היה
כבר בן ,34 והפכו אותו למוצר מיסחרי
מושלם: סוכן־ריגול שכל גבר חולם להיות
ולחיות כמותו, וכל אשה משתוקקת לבלות
פליפר במילואים
יומו של הדולפין (סינמה ,1
תל־אביב, ארצות״הברית) — קשה
להכין מה משך את מייק ני־קולס,
אחרי מילכוד 22 וידע הבשרים, אל המותחן של
רוברט מרל, זה המספר על מדען החוקר מינהגי דולפינים,
ועל הקרן המפוקפקת הממנת אותו.
אומנם, יש כאן רמזים כלשהם המזכירים כי לניקולס
הבמאי היו שנים טוגות. מז־כרים על הניצול לרעה שעושה
האדם בידיעותיו, על חוטר־חאונים של הפרט מול
המימסד, ועל מערכות־ביון מסובכות שבהן אין איש
היודע לטובת מי הוא מרגל ומה יצמח מן הידיעות שהוא
מוסר לממונים עליו.
יש כאן מעמדים מרתקים על היחסים שכין המדען
לבין הדולפינים שלו. כאחד מהם הוא מלטף דולפין ושמו
״אלפא״ בערגה כזאת המעוררת חשדות ממשיים, הגם
שידוע שאותו ״אלפא״ נשך קודם־לכן את רגלה הסכסית
של אשת המדען.
אשר לצמד הדולפינים (נוסף ל״אלפא״ יש גם ״ביתא״),
המככבים בסרט, הם חמודים, לולייניט-בדם, ואפילו מדברים
בשפת-אנוש בקול ילדותי דקיק, הנחרט בסופו של
דבר בזיכרון יותר מנוכחותו של ג׳ורג׳ סי סקוט (המדען)

ג׳ורג׳ סי סקוט ודולפין: לוליינים בדם
או של רעייתו, שריש ואן דוויר.
למרבה האכזבה ונוכח ציפיות גבוהות מן הבמאי
ומשחקנו הראשי נעשה הסרט שיגרתי ככל שהוא מתקדם.

הםה>ו
מ תו ק עז
בד הייני (מוגרבי, תל-אביב,
אוצות־הברית) — נוסטלגיה היא
צו״השעה בהוליווד, וסרט זה
מהווה דוגמה לדרך בה משפשפים עד תום את צו־השעה.
מתרפקים ומתרפקים. על שנות ה״ 40 הטובות, על הימים
הטובים כשאמריקה צעדה בגאון אל מילחמת-העולם,
ושגה ממנה כשהיא תרה, נואשות, אחר אידיאל. מרוב
חיפושים הגיעה ישר לבין זרועותיו של הסנטור מק׳קארתי
וועדתו הידועה לשימצה.
על רקע זה מיקם המחזאי והתסריטאי, ארתור לורנס,
את שני גיבוריו. היא, נערה יהודיה עם קוצים בישבן,
המרגישה כי מחובתה הקדושה לשאת על כתפיה את נטל
העולם וסיבלותיו. הוא, אמריקאי ממוצע, יפה ופופולרי,
החסר את אש-הקודש בעצמותיו, ומסתפק בהצלחה
ממוצעת בתוך המימסד.
אל לשכוח שהסרט בולו נועד לשרת שניים מן הכוכבים
הזוהרים ביותר של הוליווד: ברברה סטרייסנד ורו-
ברט רדפורד. ואף שדמויותיהם בתסריט לא חיו מקופחות
אם היה התסריטאי מעמיק בהן קצת יותר, הרי סטריי-
שנד זוכה ללילה של פאתוט עם טירוף מתוק, ורדפורד

טטרייסנד ורדפורד: טירוף מתוק ופוטן גני
פוטוגני ומקסים את המין החלש. ואם לא להבריק —
אז מוטב להקסים.

מחיצתו לפחות לילה אחד. בד,תחלה היה
השחקן, שון קונרי׳ האושר הן העיסקח.
פירסום, אושר ועושר נפלו עליו משמיים.
אך לאחד שישה סרטים, עם הפסקה אחת
בה ניסו, כלא-הצלחח, בונד אחר( ,גץ רג׳
לאזנבי) ,נישבע שלא יוסיף לחיות עוד
.007 השכר אומנם מרקיע שחקים, אבל
נמאס לו, לבן־אדם, לחיות תמיד מכונה
אלגנטית מושלמת .״אם אופיע בעוד המשך׳
זד, יחיה בתנאי שבוגד יסבול השיגרון ו יוכה
מכות נאמנות בידי שתי עלמות ענו גות״.

מקומו של קונרי על הבד ירש עתה
מי שהיה פעם שחקן־קולינוע כושל, ואחר־כך
שחקן טלוויזיה מצליח, הלא הוא
המלאך פעל הכעך, רוג׳ר מור.
בגיל 45 הוא ניראה, משום מה, כהת גלמות
המושלמת של בוגד, כפי שתיאר
אותו פלמינג. את הסרקזם הפראי של
קונרי הוא ממיר בחיוך לעגני של בן־
אצולה בריטי, ואין כמוהו הולם את צירם
של ׳נערה אלגנטית או שולחן־רולטד, עמוס
מיליוני דולרים•
פנס, סאדיזם וסנוביזס. יהיו כמובן
באלה, שההרגל והנאמנות ידרבנו אותם
לומר ש״אין כמו שוינרי״ ,אולם זלצמן ו־ברוקולי,
שהקפידו מאד בבחירת היורש
לבונד הראשון, מובנים להעיד אחרת. ה שניים,
שניכיוו בזמנו עם לאזגבי (בשירות
יהוד מלכותה היה הסרט הפחות־מכניס מכל
ד,סידרה) ,התלבטו במשך חודשים בקשר
לבחירה. שחקן מפורסם, כמו פול גיומן,
למשל, חיד, מחטיא את מטרתם, כי אז היד,
הקהל בא לקולנוע לראות את ניומן ולא
את בונד. שחקן אלמוני לגמרי היד, מקשר,
על מסע־הפירסום. מור התגלח בשילוב ה מושלם.
ההוכחה: חייה ותן למות הכניס
עד עתר, יותר מכל סרט אחר של ג׳יימם
׳בונד, בפרק־זמן מקביל.
מחו בדיוק הגורם לכל תעשיית הכספים
הזאת, זו שאלה שסיפקה סבר חומר ל מחקרים
סוציולוגיים ופסיכולוגיים רבים
מספור. פידסומאי הוליווד נוהגים לספק
תשובה פשטניות למדי. לרעתם סודו של
בוגד הוא שלושה הסמ״כים: סבס, סאדיזם
וסנוביזם.
אל שלושה ׳המרכיבים הללו צריך להוסיף
את התפאורות הדמיוניות המעבירות את
הצופה לעולם של מישחקי־ילדים, ואת דד
!קריצה המתמדת המזכירה לצופה שאין זה
אלא מישחק־ילרים, לפחות במה שנוגע ל גיבור
הסרט, וכי אין בל צורך לחשוש

לגורלו.
—צכא ״של״יפהפיות.׳*במד, שנוגע ל מתח,
הרי זהו מרכיב שסירטי בונד יכו לים
׳בהחלט להסתדר בלעדיו. ואם לא כך
היד, המצב בתחילת ר,סידרה, הרי חייה
ותן למות רומי, יותר לקומדיה מטורפת,
מאשר לסרט מתח וריגול. בונד מרקד על
ראשי תנינים כאילו היה פרד אסטייר,
מתעופף בסירות־מירוץ, רואד, בעפיפון־
ענק, ולעומת ׳זאת משתמש במטוס כרי ל נסוע
על פני הקרקע. למעשה, הוא עסוק
מרבית הזמן בתעלולים מבדחים מסוג זח
(לזכותו יש לומר שאינו נח לרגע) ובין
תעלול אחר לשני, עומד רום צבא של
יפהפיות, מוכן לשרתו. ויש לו באן מכל
ר,מינים. אחת בחירה לגמרי, עם שם ׳איטל קי
בסרט (ק׳ארוזו) ,ועם שם בריטי לגמרי
ברשימת השחקנים (קוראים לה מדלין
סמי!ת) .השניה קריאולית בסרט, מיסתורית
ומנחשודעתידות בקלפים, אם כי במציאות
היא געחה ׳קנדית בשם ג׳יין סיימור. ואילו
השלישית היא כושית.
שמר, גלוריח ד,נדרי, שפנפנד-,לשעבר ב אחד
ממועדוני פלייבוי, המגלמת בסרט,
לשם שינוי, כושית, אבל מתח׳סלת כבר
בשלבים המוקדמים של המשחק.
זאת, משום שבחייה ותן למות בחר לו
בונד כגזע ׳נירדף — אחרי חסינים, הקוריאנים,
הרוסים והמולאטים — את הכושים
המאיישים את צבא־הרשע, מאיימים לשטוף
את העולם באמבט של הרואין, ורק תודות
לבונד החמוד והמשעשע ׳ניצלת האנושות
מהתמכרות המונית לסם.
זד, היה צריך, אולי, להרגיז את הכושים,
אולם אפילו הפעילים שבהם טוענים כי
׳בונד לפחות אינו ׳צבוע, ועליכן אץ כל
סיבה להחרימו. בך שגם בהארלם, כמו
בבל מקום אחר בעולם, עומדים בתור ל קופה.
וזה ריק מוכיח שבונד הוא באמת
בלתי־מ׳נוצח.

ב עול ם
1113־ קומץ קדימה
שעד, שרוג׳ר מור המלאך ירש את מקומו
בשירות הוד מלכותה בחרפתקאה האחרו נה
של ג׳יימס בונד חייה ותן למות, עורך
שוו קונרי קפיצה של 300 שנה קדימה,
העולם הזה 1908

מדלין סמית

ג׳ין סימור

נלוריה הנדרי

עגלגל זה איטלקי

בתולים זה נבואי

שחור זה מיסתורי

בכל מחיר. וכאשר המוסיקה שלו אינה
עוזרת, הוא משתמש בנתונים הטבעיים של
אשתו החטובה. כך שידידיו, אם אינם
מקנאים בכשרונו׳ מקנאים לפחות בלילו תיו.

הכנופיה הפורטוריקנית

שון קוברי כ״זארדוז״
אקדח זה טוב, מין זה רע
בסרט חדש של הבמאי ג׳ון (ג ב רי ם במלכודת)
בורמן, בשם זארדוז. זהו סיפור
מדע־בידיוני על עולם הנשלט בידי גזע
עליון, שחי חיי־נצח בתוך קומונות המנותקות
משאר העולם, שזזזדהם והורעל על־ידי
הפסולת.
בני הגזע העליון הזה ומנוונים, משועמ מים
וחדלו מזמן להתעניין במין. פרט ל-
קומונות, מכתיבה האלימות את תנאי־החיים
של יצורי אנוש פרימיטיביים לחלו טין,
סשהסדר גשמר על-ידי ״מחסלים־
מטעם״ ,שהם כוהנים גדולים לאל זארדוז,
אל-המוות.
קונרי עצמו מגלם את דמותו של אחד
הכוהנים הללו, המטיפים להמונים שאקדח
זה טוב, משום שהוא יורה הרם, ואילו
אבר-מין זה רע — משום שהוא יורה זרע.
ביום בהיר אחד פורץ קונרי לתוך וזב־העולם
הדה *סלו

רת־הקומונות הסגורה, ונוכחותו מחזירה
את המימד האנושי לבני, ובעיקר לבנות,
הגזע העליון.
מטרתו של הסרט, לדברי בורמן, היא
להוכיח שהדרו לטפל ביצרים האלימים
שלנו, אינה להתעלם מהם, כפי שעושים
אותם בני-אלמוות, אלא ללמוד לחיות אי-
תם, משום שהם חלק בלתי־נפרד מאיתנו.

ת ד רי ך
ת ל -א בי ב
הסימפוניה הארוטית (בן־יהו־דה,
אי ט לי ה ^ שו ב לאגדו בוזאנקה, הפעם
עם שחקנית יפה ומוכשרת במיוחד, לאורה
(איזה מין עוזרת) אנטונלי, בקומדיה בת
שנתיים, על מוסיקאי שרוצה להתפרסם

(אלג־

בי, ארצות־הברית) — תערובת של הקשר
הצרפתי והארי המזוהם, כשהאלימות חוג גת
ומאפילה על כל המרכיבים האחרים
בסיפור. רוברט דובל, כשוטר מושעה מ תפקידו
בגלל שימוש־יתר באקדח, והחוקר
את רצח ידידו, מוצא את עצמו מעורב
במילחמה עם כנופיות העולם־התחתון, עם
העולם השלישי ועם ההתעוררות הלאומ נית
במרכז אמריקה. העניינים מתבלבלים
ביניהם, בסופו של דבר, אבל חסידי ה בלשים
הקשוחים ישמחו לשמוע שיש כאן
גוויות לרוב.
אורות הסיד (לימור, אר־צזת־הברית)
— סרט קלאסי של צ׳אפלין,
בו מציל היחפן הקטן את מאור־עיניה של
מוכרת פרחים ומציג לראווה את צביעו תם
של בעלי הנכסים. חובה!
אהכת החיים (פאר, אנגליה)
— קומדיה רומנטית !שנונה על הרפתקת-
אהבים בין איש־ביטוח לאשת־אופנה. ה דיאלוגים
מלאי עקיצות, הסיטואציות מבד-
חות, והרומנטיקה שבסוף תספק גם גברות
ענוגות. ג׳ורג׳ סיגל וגלנדה ג׳קסון הם
כוכבים במלוא מובן המילה.
אדי הכלש (פריז, אנגליה) —
בדרן, המאוהב בסרטי בוגארט ובספרי-
המתח של שנות ה־ ,40 מוצא את עצמו
חי בתוך אחד הסיפורים הללו. סרט פיקח
ומהנה עם שחקן מעולה׳ אלברט פיני, ב תפקיד
הראשי.

חיפ ה
נשיא על הכוונת (ארמון,
ארצות־הברית) — נסיון דימיוני להתנקש
בחיי ח־,־גול מתואר בצורה יעילה ומרת קת
על־ידי הבמאי פרד זינמן, בעזרת צוות
שחקנים מיקצועיים ועריכת סרט עילאית.

ירו שלים
צ׳ ארליוא דיי ן (עדן, ארצות־הברית)
— הגנב העצמאי האחרון מערים
על העולם התחתון ועל המשטרה בעת ו בעונה
אחת, בסרט-פשע ימבריק של ה במאי
דון ( ה א רי המזוהם) סיגל, עם ואלתר
מתאו בתפקיד הראשי,

לאורח אנטונלי
כ״סימפוניה האידוטית״
כשהמוסיקה לא עוזרת — עוזרת העוזרת

ח!€0׳77

אביבה עין־גיל

צעירה תל־אביבית בת 22 טוענת שהגברים משע בדי ם את האשה
בעזר ת אגד ה המחייבת אותה לחפש סיפ 1ק מיני בצורה בלתי אפ ש רי ת

המיתוס 210

ף• אשר אנשים ונשים בארץ שוט־עיס/ות
על ה תנ ת ה לשחרור האשד״
מיד מתקבלת אצלם תמונת האשה ה־מתוסבכת
מבחינה מינית, השורפת הזיות,
הרוצה לתפוס את מקומם של הגברים ב חברה,
השוכבת עם בל זכר שהיא פוגשת,
או שהיא סתם לסבית. איני מתכוונת ל ענות
על הכל במאמר זה, אלא לדון רק
.בהיבט אחד של הבעיה — המיניות או
חוסר-המיניות של האשה. רבות כבר נכתב
על נושא זה, אך בד ה״כלל היו ה כותבים
גברים, על סמך מחקרים שנעשו

המינית אצל האשה, ומבחינה זו הוא ה־אקוויולנט
הנשי של הפין.
אני חושבת שעובדה זו מסבירה הרבה
דברים :
ראשית, את העובדה שמה שנקרא ״אחוז
הפריגידיות״ בין הגשים הוא גבוה מאד.
במקום לחפש ולמצוא שהפריגידיות היא
בעצם תולדה של הנחות מוטעות בקשר
למיבנה האנאטומי של האשה, העדיפו ה־
״מומחים״ להכריז על הפריגידיות כעל
בעייה פסיכולוגית של נשים. נשים ה מתלוננות
על פריגידיות נשלחות אל

על־ידי גברים, שלרוב לא היד, להם אפילו
שמץ של מושג על מה הם מדברים.

פסיכיאטרים, כדי שתוכלנה דרכם לגלות
את ה״בעיה״ שלהן — המאובחנת בדרך-
כלל ככישלון להתאים את עצמן לתפקידן
כנשים.
העובדות של האנאטומיה הנשית והתגו בה
המינית מספרות סיפור שונה. אף־על־פי
שיש איזורים רבים לגירוי מיני, יש רק
איזור אחד המיועד להגיע לשיא מיני:
הקליטוריס. כל אורגזמה היא תוצאה של
תחושות באיזור הזה. מאחר שהקליטוריס
אינו מגורה בהכרח בתנוחות המיניות ה-
קונוונציונאליות, אנחנו נשארות ״קרות״.
כל זה מוליד שאלות מעגינות על הסכם
הקונוונציונאלי ועל חלקנו בו. הגברים
מגיעים לאורגזמה בעיקר על־ידי חיכוך
עם הוואגינה, ולא עם איזור הקליטוריס,

שהוא חיצוני יותר, ואינו יכול לגרום חי כוך
בדרך שהחדירה גורמת. כך הוגדרו ה נשים!
,מבחינה מינית, כאילו הן ״חייבות״
ליהנות מן החדירה, מפני שכך נהנים ה גברים.
הביולוגיה שלנו לא נבחנה די ה צורך.
במקום זה מאכילים אותנו במיתוס
של ״האשד. המשוחררת והאורגזמה הווא־גינאלית
שלה״ — אורגזמה שבמציאות
פשוט אינה קיימת!
מה שאנו צריכות לעשות זה להגדיר
מחדש את המיניות שלנו. אנו צריכות
לבטל את התפיסה ה״נודמאלית״ של מ
האורגזמה
אל הוואגינה. הוא הגיח שה-
וואגינה מסוגלת להוות מוקד אורגזמה מק בילה,
אבל בשלה יותר מאשר הקליטוריס.
עבודה רבה נעשתה כדי לשכלל תיאוריה
זו, אבל מעט מאד נעשה בדי להוכיח כי
ההנחות הבסיסיות שלה מוטעות מעיקרן.
כדי להעריך במלואה ״המצאה״ פנטסטית
זו שלו, אולי צריו קודם כל לפרט את
יחסו של פרויד לנשים באופן כללי. רק
במאמרו ״הפסיכולוגיה של האשה״ הדגיש
פרויד בצורה ברורה את פחיתות ערכה
על האשח. הוא המליץ לנשים לנטוש את

״המיתוס של האורגזמה הוואגינאולית״ — זו היתה הכותרת
שהתנוססה על גיליון העלון ״אלטרנטיבה״ ,הוצאה חד־פעמית של
״ועד־הפעולה של הסטודנטים בפקולטה למדעי״הרוח באוניברסיטת
תל־אביב״.
תחת המאמר שהוכתר בכותרת מגרה ומסקרנת זו, והמכוון ״לשחוט״
את הפרה הקדושה ששמה אורגזמה ואגינאלית, ולהעניק
לאורגזמה הקליטוראלית המקופחת את המקום היאה לח בחברה
האנושית, מופיעה חתימתה של אביבה עין־גיל.
אביבה 22 שחרחורת, רזה, נמוכת-קומה, שמישקפיה הענקיים
מכסים את פניה ודבריה, על ה״ר״ הפולנית המתגלגלת שלה, חוצבים
להבות, היא אשתו-מזה-כשנה של אחוד עין־גיל 24 סטודנט להיסטוריה,
שנה שנייה, באוניברסיטת תל״אביב. אהוד הוא גם אביו
הרוחני ועורכו של ״אלטרנטיבה״.
לאחר שהכירה את אהוד, גברה באביבה התעניינותה בפוליטיקה,
במהפיכה, ובשינוי הגדול, העתיד לבוא על האנושות במהרה בימינו
אמן, דרך שער מקורי — הקליטוריס (דגדגן) של האשה.
אביבה ואהוד עין־גיל התחתנו, בעצם ,״כדי לסתום את הפיות,״
כדברי האשה הצעירה-מאוד, ו״גם כדי שנוכל לקבל כל חודש את
הריבית על הכסף שלנו, שמופקד בבנק, ממנו אנחנו חיים.
״אנחנו לא עובדים,״ היא מספרת ,״וזה ממש לא-נורמלי״.
את הזמן הפנוי הם מקדישים לפעילות פוליטית שמטרתה
לשנות את פני החברה, וגם לליבון בעיות אישיות. שיחות אלו, הן
שהביאו, בסופו של דבר, גם לליבון הבעייה האישית-מאוד שהטרידה
את אביבה עין־גיל מזה זמן רב.
בשיחות גלויות וכנות עם הבעל הצעיר, שהוא ״טיפוס של אנרכיסט
ומהפכן,״ כפי שמעידה בו אשתו, הגיעה אביבה למסקנה
המהפכנית העתידה, לדעתה, לשנות את פניה של החברה האנושית.

ך* כל פעם שדנים באורגזמה ובפריגיד־
0 4יות (קרירות מינית) הנשית, צצה
הבחנה מוטעית בין אורגזמה קליטוראלית
ואורגזמה ואגינאלית. הגברים, בדרך־כלל,
מגדירים ״פריגידיות״ בכישלונה של ה-
אשה להגיע לאורגזמה ואגינאלית. למעשה,
הוואגינה היא איזור לא רגיש במיוחד, ו היא
אינה בנויה להגיע לאורגזמה. הקלי טוריס
(הדגדגן) הוא המרכז של הרגישות

סכם וליצור קווים־מנחים חדשים, שיקחו
בחשבון הנאה מינית הדדית. סיפרי ה הדרכה
לזוגות נשואים מקלסים ומשבחים
את הצורך בהנאה הדדית, אך אינם מגי עים
למסקנות ההגיוניות המתחייבות מכך.
אנו חייבות להתחיל לדרוש שאם תנוחות
מיניות מסויימות, המוגדרות כעת ב״סטנ-
דארטיות״ ,אינן מובילות לאורגזמה הדדית,
אז שלא יוגדרו עוד כסטנדארטיות. טכני קות
חדשות חייבות להיכנס לשימוש, כדי
שייעלם היבט מסויים זה של הניצול ה מיני
התמידי שלנו.

חיי המחשבה, מפני שחיים אלה יפריעו
להן למלא את הפונקציה המינית שלהן.
כאשר הפאציינט לפסיכואנאליזה הוא גבר,
חייב האנאליסט לעבוד על פיתוח אפשרו יותיו
של הגבר בחיים ; אבל, כשהפאצייג־טית
היא אשה, הג׳וב הוא להחזיר אותה
אל גבולות הפונקציה המינית שלה. לדעת
פרויד, האנאליזה אינה מיועדת לעודד את
האשד, לפיתוח משאביה הרוחניים, אלא רק
ללמדה את השיעור של ויתור הגיוני על
כל השאיפות לבד מן השאיפה היחידה —
להיות אשה.

פרויד טען שהאורגזמה הקליטוראלית
שייכת לתקופת ההתבגרות, וכשהנשים
מגיעות לבגרות ומתחילות לקיים יחסי-
מין עם גברים, עליהן להעביר את מרכז

יחסו של פרויד אל הנשים כאל יצורים
נחותים מן הגברים, הוא שיצר את ה בסיס
לתיאוריות הדימיוניות שלו על ה מיניות
הנשית. כאשר כתב את החוק ה-

במדינה
שירותים
ה מכס הוא ה מסר
אלפי הצירות
מתגוללות הפקר
במהסגי הסכם
בגמל־התעופה לוד

מדעי, כביכול, על טבע המיניות שלנו,
גילה פרויד לפתע בעיר, עצומה של
פריגידיות אצל נשים. דרך הריופוי המומלצת
לאשר, פריגידית היתד, ריפוי פסיכיאט רי.
אשד, כזו סבלה מכישלון להתאים את
עצמה באופן רוחני לתפקידה ה״טבעי״ כ אשד.,
פרויד
לא ביסס את התיאוריה שלו על
לימוד האנאטומיה של האשד״ אלא העדיף
להתבסס על הנחותיו שהאשה נחותה מ הגבר,
ומכאן הנחותיו על תפקידה החברתי
והפסיכולוגי.
בניסיונותיהם לדון בבעייה הנרחבת של
הפריגידיות ההמונית, המציאו הפרוידיא-
נים אפילו ״התעמלות רוחנית״.,בצורה של
ריפוי. מארי בונפרט הרחיקה לכת עד כדי

הגברים הפנו )18
הנשים לפריגידיוח
הצעה לנתח את הקליטוריס, כדי לעזור ל-
אשה לחזור לדרך הנכונה. אבל הנזק ה חמור
ביותר נגרם דווקא לבריאות־הגפש
של הנשים, אשר סבלו בשתיקה או בהאש מה
עצמית, או שהתגודדו ליד דלתות ה פסיכיאטרים,
בחפשן, מתוך יאוש׳ את ה סיבה
החבוייה המונעת מהן להיכנס לגן-
העדן הוואגינאלי.

ת יכולה אולי לטעון בתחילה שאלה
הם שטחים בלתי ידועים, שלא נחקרו
עדיין, אבל בדיקה קרובה יותר תוכיח ש זה
לא נכון כיום, ולא היה נכון גם בעבר.
לדוגמה, הגברים נתקלו תכופות בעובדה
שנשים לא הגיעו לאורגזמה בעת קיום
יחסי־מין. הבעייה היתד, קיימת.
הגברים ידעו תמיד שהקליטוריס הוא
האיבר הבסיסי לאוננות, הן אצל ילדות
והן אצל נשים מבוגרות, הנשים הורו ב צורה
ברורה היכן, לדעתן, נמצא מקורה
של התחושה המינית שלהן. הגברים הם גם
״ידענים״ ,בצורה חשודה, בדבר כוחו של
הקליטוריס ב״מישחק האהבה,״ ברצותם
לעורר את הנשים כך שתיווצר ההפרשה
הנחוצה לחדירה .״מישחק האהבה״ הוא
תפיסה •שנוצרה למען הגברים, אך פועל
לרעתן של נשים רבות. ברגע שהאשה
מגורית מבחינה מינית משנה הגבר אח
התנוחה, חודר אל הוואגינה ומשאיר או תה
מגורית, אבל ללא סיפוק.
ידועה גם העובדה שנשים אינן זקוקות
להרדמה בשעת ניתוח בתוך הוואגינה.
כלומר, הוואגינה היא בעצם איזור בלתי-
רגיש כלל.
כיום׳ עם הידיעה הנרחבת של האנאטד
מיה, קשה לטעון שקיימת אי-ידיעה בנו שא.
אבל יש סיבות חברתיות לכך שידע
זה לא הועבר אל הקהל הרחב. אנו חיים
בחברה זכרית אשר אינה מחפשת שינוי
ואינה מעוניינת בשינוי תפקידה ומעמדה
של האשה.

ף< גלל היכרות לקויה עם האנטומיה
6שלהן, יש נשים המשלימות עם הרעיון
שהאורגזמה המורגשת תוך כדי יח-
סי־מין ״נורמאליים״ ,נגרמת באופן ואגי־נאלי.
הבילבול הזה הוא •תוצאת צירוף של

שני גורמים. האחד, הכישלון למקם ב-
מדוייק את מרכז •האורגזמה, והאחר — ה שאיפה
להתאים את •הניסיון •האישי למה
שמוגדר על־ידי הגברים כ״ינורמאליות מי נית״.
חלקן
הגדול של הנשים, המעמידות פנים
כאילו הגיעו לאורגזמה ואגינאלית, בפני
הגברים שלהן, פשוט מביימות זאת כדי
״לגמור את העניין״ .סופרת דנית שחקרה
בנושא, קוראת לכך ״הקומדיה של הסכס״.
לקומד״ה זו סיבות רבות.
ראשית, הגבר מפעיל לחץ רב על ה אשד״
כי הוא סבור שבכך •תלדה יכולתו
כמאהב — בין אם היא ממשיכה להגיע
לאורגזמה ואגינאלית — או לאו. כך, כדי
לא לפגוע ב,׳אגר שלו, משחקת האשד, את
התפקיד שהגבר הועיד לה, ומבדמת אכס־טאזד,
מינית. במיקרים אחרים _ נשים
שהושארו פריגידיות על-ידי הגברים שלהן
מאסו בסכס׳ והן מביימות אורגזמה ואגינא-
לית כדי לזרז את סיום הפעולה המינית.
אחרות מודות שהן מביימות אורגזמה
ואגינאלית כדי ״לתפוש גבר״ ,ואחר־בך
נאלצות להמשיך בהעמדת־הפנים.
נשים רבות •אחרות פשוט פוחדות ל דרוש
את זכותן להנאה שווה, בראותן את
הפעולה המינית כמיועדת בעיקר למען ה גבר׳
וכי כל הנאה שיש לאישה מכך היא
רק תוספת מיקרית שיש להודות עליה.
נשים אחרות, עם, אגר חזק למדי כדי
להתייצב כנגד התיאוריה הגברית הטוענת
שהן זקוקות לטיפול פסיכיאטרי, סירבו ל הודות
בפריגידיוח שלהן. הן לא היו מוכ נות
להאשים את עצמן בכישלון, אבל גם
לא ידעו כיצד לפתור את הבעיה. כך הוסי פו
לחיות בגיד,נום מיוחד במינו.

ך* תוצאה המרתיחה ביותר והמזי-
ן \ קה ביותר, אולי, של כל המבוך הזה,
היא שנשים שיהיו בריאות לחלוטין מבחי נה
מינית אולצו ״ללמוד״ את ההיפך ה גמור.
כך׳ לא רק נשללה מהן ההנאה ה מינית׳
אלא נאמר להן להאשים את עצ מן׳
שעה שהאשמה כלל לא היתה בן.
בעודה מחפשת פיתרון לבעייח שאין לה
פיתרון, מידרדרת האשד׳ למידתן האינ סופי
של שינאה-עצמית׳וחוסר-בטחון. ה-
אנאליסט שלה מודיע לה שאפילו בתפקיד

שיחדור מאשמה -שוב
ראשון ישיחוור האשה
היחיד שהחברה הגברית מרשה לה למלא
— להיות אשד — ,אין היא מצליחה. מעמי דים
אותה במצב של התגוננות, עם עוב דות
מפוברקות כהוכחה לכך שהיא צריכה
לנסות להיות יותר נשית׳ לחשוב יותר
כאשד״ ובלבד שלא יתגלה את העובדות כ־חוויתן.
העובדה
שלסביות מסוגלות להגיע ל אורגזמה
ללא כל חדירה — מפחידה את
הגבר. מי שאמר שגבר ללא פין יכול ל היות
מאהב מצויין לאשה במיטה, ידע
בדיוק מה הוא אומר.
•הגבר, הגאה בעצמו, והנהנה להתפאר ב פני
עצמו ב״דבר״ הגדול שיש לו בין ה רגליים,
לא יהיה מוכן לקבל את העובדה

כפשוטה שהימצאו של הפין בתוך הוואגי-
נה, מתאים אולי להפריית, אבל אינו יכול
להביא בכך את האשד, לאורגזמה !

להשלמת המאמר, שאל ״העולם הזה״
את אביבה עין־גל מיספר שאלות :

• מדוע את חושכת שיש קשר
כין כעיוות המין של האשה רכין
תיקון המדינה?

אני עומדת לכתוב סידרה על שיחדור
האשה. רק במיקרה התחלתי בנושא הזה.
לדעתי, בל הנושא של שיחרור האשה הוא
•נושא פוליטי.

• ואת חושכת ששיחרור ה־אשה
קשור כאורגזמה נ

זה חלק מהדברים. האשד, מדוכאת בגל
מיני שטחים. אחד הנושאים האלה הוא
הנושא המיני. פרויד נתן לכך את הגושפנ קה,
אבל זה לא התחיל ממנו.

• ממאמרד משתמע שהגכרים
המציאו את אגדת האורגזמה ה־וויגינאלית
כדי לדכא את האשה
ולשעכד אותה לצרכים מיניים גב־דיים.
לגברים,
מבחינה מינית, יותר נוחה האורגזמה
הזואגינאלית. בדרד־כלל הנשים

האורגזמה הוואגינאלית -
המצאה גברית
שותקות, ולא אומרות •אם הגיעו לסיפוק
או לא.

• את חושכת שרוב הנשים
חוששות שהן פריגידיות, רק מפני
שאינן מגיעות לאורגזמה ואגינאי־ליתץ

כי גם כשקורה שהן מגיעות לאורגד
מה קליטוראלית, ואלה מיקרים די נדירים,
הרי הגבר מגיע לאורגזמה ׳בכל פעם שהוא
מקיים יחסי-מין.
!נוסף לזה, כל הסיפורים על הסיפוק ה מיני
הנפלא של האשד״ •שבגללו היא שוב־חח
את כל העולם — זד, מחשיד אותה,
ומביא למסקנה שהיא סריגידית. אינני
יודעת אם כך אצל רוב הגשים׳ אבל בטוח

שאצל רבות מאד.

• וזה גורם לה להרגיש נחותה
גם כשטחים אחרים ץ

כן׳ כי התפקיד מעיקרי שניתן לר, כ אשד״
שאותו משאירה לה כיום החברה,
זה המין, ואם גם זה היא לא מסוגלת ל הגיע
— אז מה הוא •נבר שווה ז

• האם את עצמך סבלת בחייף
מריגשות־נחיתות כגלל סיכה זו?
כן, ולקח לי הרבה •זמן להתגבר על זה.

• האם חיו תגובות על מאמרך זו

היו תגובות׳ •בעיקר בעל-פה, חריפות
מאד.
היו שני סוגים •של •תגובות. היו באלה
שהסכימו איתי ואמרו שזה טוב מאד — גם
נשים וגם גברים. השמאלניים יותר הסכי מו
איתי. היו גם תגובות •חריפות מאד, ש יטענו
שאני לא יודעת על מה אני מדברת,
או שאני סתם אחת מתוסבכת מבחינה מי נית,
שצריכה ללכת לפסיכיאטר.

• מהערתך קודם יבול להתקבל
רושם שהקליטוריס הוא שמאלני
והואגינה ימנית.

עד כמה שאני מכירה אנשים שמאלניים,
אלה פשוט אנשים שאינם מקבלים הכל
•כמובדמאליו, אלא מחפשים דנרים. אחד
הדברים שהגיעו אליהם הוא גם הנושא
•המיני, והם מוכנים יותר לקבל דיעות
רדיקליות בנושא הזה. לא רדיקליות, מהפ כניות.
אני בעד המהפיכה.

ברחבת־המכם בנמל־התעופה בן-גוריון
בלוד התגוללו על •הקרקע ועל גבי קרוב־יות־מסע
מאות חבילות מופקדות. חלקן
הושלכו בערימות תחת כיפת השמים. אי לו
ירד גשם לפתע, היו החבילות נישט-
פות ונישחתות בליל.
את החצר הקיפה גדר פרוצה ובד. שני
שערים שבורים שלא גיתן לסוגרם. מאות
אנשים חלפו אנה־ואנה במרחק מטרים
ספורים מהמטענים. בכל השטח כולו לא
ניראה אפילו שומר אחד לרפואה.
החבילות זעקו לגניבה ולשוד. כל דיב-
פין ייתי וייקח.
קשה היה להאמין למראה העיניים. הבי לות
שהכילו סחורה יקרה מופקדות ללא
שמירה?
אבל, אולי מוצבים שומרי־חרי• בקירבת
מקום והם מפקחים על הנעשה? הדבר
הצריך בדיקה.
רכוש מופקר ״׳נכנסתי אל הרחבה
הפרוצה והתחלתי לשוטט בין ערימות ה חבילות,״
סיפר כתב העולם וזזה ,״נטלתי
חבילות בידי, העברתי אותן ממקום ל מקום
— שום תגובה. איש לא טרח לגשת
אלי, ולו כדי לנסות לברר מה מעשי ב מקום
זה. מדי־פעם •הגיעו למקום אזרחים,
בלוויית פקידי־מכם, במטרה למצוא ול שחרר
את מיטענם. איש לא טרח לברר
מה מעשי במקום.״
בכל זאת, עדיין לא שוכנע הכתב כי
למעשה הוא נמצא ב,חצר ההפקר׳ .אולי
מישהו עוקב אתריו ומתנוון ללוכדו על
חם? גם אפשרות זו צריך היד, לבדוק.
הוא נטל בידו חבילה ויצא עימה אל
הכביש המקיף את בנייו־הפכס, הגיע עד
למכוניתו. איש לא עיכב בעדו, יכול היד,
לקחתה בשקט ד,ביתד״
הכתב נכנם לאולם שיחדור המיטענים.
הוא התיישב על אחד הספסלים ועקב אחר
המתרחש. המקום המה אדם. הריצפה היתד,
מזוהמת. צעקות בקעו מכל עבר.
בקירבת מקום ניצב •זוג בגיל־׳וועמידה.
פניה של האשד, היו שטופי־דמעות. הגבר
ניראה עצבני. מסיפורם הסתבר שהם עלו
לישראל מדרום־אפריקה. זמן קצר קודם
עלייתם שלחו את •חפציהם ארצד״ יומיים
לאהד הגיעם לישראל סרו לבית המכס
בלוד, לשחרר את מיטענם. בתמימותם מניחו
כי שיהרור המיטען לא יארו יותר
משעה קלה.
וויא דולורוזח בבואם למכס התבקשו
למלא טפסים, ורק אחר־כך נאמר להם כי
בשל חוסר מקום הועבר מיטענם לאיחסון
בתל-אביב. הם נסעו למחסנים בתל-אביב,
אך בהגיעם לשם התברר לחם כי עקב
רשלנותו של אחד מפקידי־המבס בלוד, ש השמיט
פרט חיוני בשעת מילוי הטפסים,
עליהם לחזור ללוד. בני־הזוג מיהרו ל חזור
לנמל-התעופה והגיעו לשם בשעה
שתיים וחמש דקות. כאן התבשרו בי קבלת
הקהל נפסקת בשעה שתיים. בל תחנוניהם
היו ללא־הועיל.
למחרת השכימו קום ונסעו ללוד. הפרט
הטעון תיקון תוקן, והשניים נסעו לתל-
אביב. שם בדק אחד הפקידים, לפי הור אות
המכס בלוד, את תוכנה של חבילה
אחת ׳מתוך •המיטען הכולל של בני-הזוג.
תוכן החבילה היד, זהה למוצהר, אך לפתע
התברר, כי בתוך כל המהומה והדוחק •נעל מה
אחת החבילות. היתד, זו חבילה, שפרט
לחפצים בעלי ערך כספי רב הכילה גם
אלפי שיקופיות צבעוניות, בעלות ערך
סנטמינטלי׳ אותן צילמו בני-הזוג במסעו-
תיחם ברחבי תבל.
חם השאירו את חפציהם בתל־אביב ו חזרו
ללוד, לברר מה עלה בגורל אותה
הבילה, שהיתר, יקרה להם עד מאד.
כאשר כתב העולם הדה ניתקל בהם,
המתינו כבר למעלה ממחצית השעה ל פקיד,
שיתפנה לשוחח איתם. ד!,מזה בכ תה׳
הגבר נשבע כי אם עניינו לא יוסדר,
ישלח את מיטענו חזרה לדרום־אפריקה ו־

(המשך בעמוד )30

מגעי הדבר שקשרים
חדשים מדחיקים את
הזכרונות הישנים. אל
תרגישי מוסר בליות
על בך. תחיי את הרגע,
עוד יותר מן הרגיל.
דאג לפרנסתן ן בייחוד
לטווח ארוך. אם אתה
יבול׳ חתום אפילו על
חוזה או על הסבם
קבלני. גרום נחת ל-
מקורביך על־ידי צעד

פינאנסי

נבון.

כמו בשבועות האחרונים,
הבעיות המרכזיות
שלך הן: חוסר־כסף
ושיעמום. בימישור הפי־נאנסי
אין רגיעה. מוטב
שתתחיל לחשוב על
חריגה קיצונית מעיסו קיך
— או אי־עיסוקיך
— הרגילים. אם לא
תשנה את המצב, אתה
עשוי להיתקע לצמיתות.
במישור הרומנטי בת שור, אין עוד טעם
רב לרומנים הקצרים ׳והקלים. שמא תחשבי
על משהו קצת יותר רציני? מצד
שני, האדם המדבר הרבה, איננו מתאים.

גאוותן הרבה מונעת
ממן לבקש טובות או
בקנוניות. להסתבך זכור כי השבוע מילת-
הקסם היא טיפוח-
קשרים. לבן, גם בן
תתקשה להתגבר על
גאוותן, למד לפחות
להחזיק את פיך נעול.
אם הם רוצים להי ׳
טיב
עימד — תן לחם
לעשות זאת, ואל תידחה הצעות העשויות
להכריע עבורך ועבור שאר בני ביתך.

ככוח ההרגל — כן כוח־

האהבה: שניהם מושכים
אותך לפסים בהם התרגלת
ללכת, בעבר, גם
שעה ששברת את הראש
בנתיבות הללו
עצמם. במילים אחרות :
אתה עלול להיכנס ל אהבה
בלתי־נוחה, בל־י
2ביוני -
?_0ביול״
__ תי־פורייוו, מתסכלת —
־ ׳ ולהיכנס אליה עם ה ראש
והרגליים. זיכרי שהאיש שנפגש בדר כך
אינו כפי שאת רואה אותו — זאת
אומרת, אס את בכלל מסוגלת לחשוב.

סוס1

לא אגיד לך להשוויץ,
אבל קצת פירסומת
צנועה לא תזיק בבלל
למעמדך. ואומנם, ה שבוע
הוא המתאים
ביותר לעסוק בעמדתן
הציבורית או ביחסין
עם הסביבה, בו״אריה,
בצורת מיכתב, מיסמך
או רכילות המגיעה מהרחוב.
אי״אפשר להי מנע
מזה ובן אין להתעלם מזה :
אבל מאידן גיסא, מסוכן להגיב בזעם.
היי שקולה ונדיבה. אל תצאי ביחידות.

צורת הדיבור הברורה והמרשימה שלך
בימים אלה, תזכה או תו ביתרון ובכושר
לשכנע אחרים לרעיונו
תיו הבאים עכשיו
לידי ביטוי מעשי, בתנאי
!שאתה מאמין בהם
בלב שלם. ידידה ממזל
תאומים שתפגוש עשויה
להיות לך אשת שיחה
מעניינת. אתה עלול
להיסחף ב שיחו תיו על
דת ומוסר וליצור בה
את הרושם של מטיף
דתי, המנסה לחנך את כל הסובבים אותו.

כוכב מרם — שהוא
כוכב האנרגיה, משפיע
ביותר על פעילותך,
לשלילה.
לחיוב או
משהו, שיש בו שמץ
של הרפתקנות, מתעורר
בך, לכן מוטב אולי
שתרסן את עצמך, אס,.
ברצונך להטות את
היפק הפעילות שלך
לכיוון קונסטרוקטיבי.
אתם עלולים למצוא את עצמכם מעורבים
בסצינה של קינאה. תצטרך להקריב משהו
בדי לזכות ביחס הנראה לך חיוני ביותר
לשיווי המשקל הנפשי שלך, המתעורר
כתוצאה מהפעילות הרבה שלקחת בה חלק.

אחרי שנה רצופה אכזבות וממרים, סוף־
סוף זה הגיע: תוך שבועיים אתה מועלה
בדרגה, וזוכה לשבר
ויחס בהתאם. אם רק
תיזהר מלהפוך ל״עבד
כי ימלוך״ — כי אז
ודאי שהעלייה בדרגה
הבאה תהיה הרבה
יותר קרובה, ובעלת
אפקט הרבה יותר
משכנע. שיחת טלפון
שקיימת בשבוע שעבר
עם מישהו מעיר אחי

תישא פרי כבר בסוף השבוע הבא.

במדינה
(המשך מעמוד )29
יחזור לשם כלעומת שבא.
ניקיון מפוברק. הכתב יצא את אולם־
המכס וסר לתא־טלסון ציבורי סמוך. הוא
התקשר עם יוסף אוסטרוף, דובר המכס,
והודיע כי בכוונתו לסור למחרת היום ל מכס׳
לבדוק כיצד מתנהלים שם העניינים.
״אין בעיות,״ השיב דובר המכס בלוד.
״הכל מתנהל כאן כשורה. אשמח לעזור
לד, אבל עליך להשיג אישור מדויד בר חיים׳
דובר מינהל הכנסות המדינה.״
האישור נתקבל.
למחרת חזר הכתב ללוד. יוסף אוסטרוף
יצא עימו לסיור שניראה בעיני הכתב כ מסע
מתוך עליסה בארץ הפלאות. הכל
היה מסודר ומאורגן. לא נותר כל זכר

לחבילות המופקרות שצולמו בביקור הקו דם.
נוטרים דרוכים ניצבו בכל מקום. ה פקידים
היו אדיבים.
אולם־חמכס נראה נקי ומצוחצח.
ההודעה המוקדמת על הביקור עשתה
את שלה.
׳׳אתה רואה,״ אמר הדובר בגאווה ,״הכל
מאורגן כאן למופת.״
התסריט ניראה מושלם, לכאורה. רק
חבל שבעצם היה מפוברק, טוב מכדי ש יהיה
אמיתי.
רק דבר אחד נותר ללא מענה: אם עלה
בידי יוסף אוסטרוף להחזיק את ממלכתו
מאורגנת כראוי ביום הסיור׳ מדוע אין
הוא מצליח להחזיקה במצב דומה משך
כל ימות השנה?

11)10

חוב ישן וגדול, אשר זמן רב העיק עליך,
ייעלם השבוע. אותו נושה, שבעבר ידע

תוקפני, כה להיות
יוותר לך עליו במפ תיע.
דבר זה ייתן׳ לך. ו / 5
מישנה מרץ, ויסייע לך
להגשים את !שאיפתך

העיקרית בעתיד הקרוב
ביותר. יחד עם זאת, גם
חיי האהבה שלו, עם
בת־זוגך הקבועה, יפרחו
> 2נמבמגד ־-
ויגיעו לשיאים חדשים.
20 בי׳צמנר
משימות שיוטלו עליך
במיסגרת חוג חברי, יושלמו לגמרי.

11111)1

בתב ״העולם הזה״ מפשפש בחבילות -
לפני

העולם נראה השבוע, יותר מתמיד, כשטיח
ולא עגול: באילו שום דבר לא
יבול להשתנות. זוהי
טעות. בל מה שחסר
לן זה היכרויות חדשות,
או עצתם של
ידידים ותיקים אשר
זנחת, כי הם הרפתקנים
מדי לטעמך.
עיסקח טובה תסתיים
* 2בדצמבר -
במסיבה, בימי שבת
10 בינזאד
או ראשון הבאים.
בכלל, הרבה במסיבות:
הן פותחות בפניך דלתות. שמור על עצמך.

אפילו האימרה האמריקאית אומרת ״עסקים
לפני תענוג״• לכן הגיע הזמן שתבין בן
דלי כי לא תוכל להמשיך
עוד זמן רב במיש־חק
הכפול. עליך להכריע,
לכאן או ל כ אן:
או שתבחר בעסקים, או
בתענוגות. רק כדאי ש תעשה
זאת עוד בימים
הקרובים, אחרת אתה
עלול להיקלע למצב לא
נעים. צבע ורוד, ציבעך.

לא. הדרך הנכונה ^אינה להגיד את הבל
בפרצויף לאף לא למקו-
רבות אלין ביותר. עם
חברות את חייבת לנהוג
בדיפלומטיה. על
אף שזה שנוא על בני-
מזל דגים, שמאת-
מוות. גם עם זרים :
בייחוד הבוסים וחט-
>9ב פגוז א ר -
ס /גרן ריז
ספקים עבודות, חייבים
להבין לרוחך, ול-
עדנת־חושיין, אבל את צריבה להבינם.

1יניס

אותו מקום תחת שמירה -אחרי ההודעה על הביקור אחרי העולם ר!זה 1908

תמרורים
נחוג יום־הולדתו ד.־ 55 של ד״ר
ישראל ג לז ר, הרופא הראשי של חברת
אל־על וציוותי האוויר שלה, מנהל מח לקה
בבית־החולים ^נל־שם שיבא בתל-
השומר, יליד רומניה, מרצה בבית־מספר
לרפואה באוניברסיטת תל־אביב.
נחוג יום־הולדתו ה־ 58 של ח״ב
המערך שלום לוין, שנולד בראקוב ש בפלך
מינסק, למד בישיבה ובבית־מידרש
למורים מוילנה, הצטרף לתנועת החלוץ,
עלה לארץ ב־ 1937 והצטרף לפלוגת הים
בחיפה, היה מורה בכפר־יהושע ובדגניה
א׳ ,למד באוניברסיטה העברית והוסמך
למדעי הרוח (יהדות) ,היד. מנהל בית־ספר
בעין־כרם, טשטש מזה שנים סמזכ״ל
הסתדרות המורים.

יעקב

נחוג • יום־הולדתו ה 65-של
זבידק, שהיה בזמנו האחראי על התח מושת
של ההגנה, מפקד ההגנה בחיפה,
איבד אז את כף ידו, כיום בעל חנות
לצורכי ספורט בחיפה.
נחוג יום־הולדתו ה־ 66 של הרב
דוקטור אלכסנדר קרליבן* ,מעורכי
אינציקלופדיה יודאיקה, בעבר רבה הרא שי
של יהדות אירלנד, בן־דודו של הרב
המרקד שלפה קרליבך.

נחוג יום־הז׳לדתו ה־ 67 של יעקב
(״קובה״) רפתין, שנולד בפולין, הצטרף
בגיל 10 לתנועת
הנוער הצופית ה ציונית
השומר, ש הפכה
אחר־כך ל-
השומר הצעיר, עלה
לארץ ב־ , 1929 היה
חבר מזכירות מו עצת
הפועלים בבנ ימינה
ובכרכור, נב חר
לאסיפת הנב חרים
ולוועד הלאו מי,
היה מפעילי הנ הגת
ההגנה וחבר ריפתין ועדת הביטחון דד השתתף ישובית,
במישלחת המדינית למושב עצרת ה אד
מות בלייק סאכסס ב־ , 1947 היה חבר־כנ-
סת, יו״ר לשעבר של ועדת הפנים
של הכנסת, פרש ממפ״ם והקים את ברית
השמאל, נבחר עתה לוועד־הפועל של ההם־
ותודות.

טיפה

כולם מדברים על
חסכון בדלק../

זאב און

נחוג יום־הולדתו ה־ 74 של
(איסרזץ) ,שנולד בגליציה, למד בישיבה,
הגיע בפרוץ מילחפת־העולם-הראשונה עם
הוריו כפליט לווינה, עלה לארץ ב־, 1920
הצטרף ב־ 1921 לראשוני גדוד העבודה
על־שם יוסף טרומפלדור, ממייסדי תל-
יוסף, ייסד ב־ , 1928 יחד עם חברים מגבע,
׳נהלל, מרחביה, דגניה ועוד את האגודה
השיתופית לשיווק תוצרת משקי העובדים
תנובה, ניהל בשנים 1937—1942 את תנובה
בחיפה, היה מנהל מגבית ההתגייסות ב חיפה,
חבר הנהלת בנק הפועלים ובמשך
17 שנים חבר הוועד־הפועל והוועדה ה מרכזת
של ההסתדרות ומזכיר חברת העובדים
כנבחר על־ידי שלוש ועידות הס תדרות,
ממייסדי חברת גמול להשקעות
והיו״ר שלה, חבר הדירקטוריון של בנק
לאומי, חזר ב־ 1966׳לעבודה בקיבוצו תל-
יוסף.
מונה לתפ קיד
קצין הספקה
ראשי של צה״ל,
במקומו של תת־אלוף
יוחנן גור, ש מונה
לתפקיד בכיר
אחר באגף האפ תת־אלוף
סנאות,
פינחס
(״פינייה״)
להב, שהיה עד
לפני מיספר שבר
עות דובר צה״ל,
עסק בעבר בנושאי
שלישות ואפסנאות
והיה בזמנו קצין
האפסנאות של חטיבה .7

מכוניו ת ־רנד הן ב עלו ת מנו עהמפתח עו צמהמ ׳טיפה של בגזע־זו
מ ערכ ת הפלא ש ה מו מ חי ם ה בינל או מיי ם גמרו עליה א ת ההלל:
מגזיו הרכב הגדול באירופה 10116x41 0ז411׳ 1ערך מחקרה שוואתי על
צריכת דלק של מכוניו ת מ סוגי ם שוני ם וב מי מ צ איו קבעש מכוניו ת
־רנד הן החס כוניו ת מן ה א חרו ת. צריכת הדלק ב מ כוניו ת ״ דנו ׳
ק טנ ה ב־ 2095־ 0ו מ שאר ה מ כוניו תבסדר גודל דו מ ה.

רנן4

״רנו־ היצרן הגדול בעולם של מכוניו ת עם הנעה קדמי ת.
ל הג

נפטר בירושלים, בגיל ,89 הצלם
אלפרד כרנהיים, שהתפרסם בצילום
דיוקנותיהם של אישים מפורסמים כארתור
רופין, שאול טשדניחובסקי, מרק שאגאל,
ש״י עגנון, חיים וייצמן והנרייטה סאלד.
נולד בגרמניה, התמחה שם בצילום אמ־
׳גותי, עלה לארץ ב־ , 1934 היה בזמנו ה צלם
של מוזיאון בצלאל, עסק בעיקר
בצילומי פורטרטים ואדריכלות, פרש מ עבודתו
ב־. 1967
העולם הזה 1908

אבל רנ 1עושה זאת!

בו נושה קרסו״
ב אר שבע: ס 1כנ 1ת •ירנ 1־ לנג בלרך הנשיאים 2144
תל־ א ביב: רח• רי ב ־ ל .24 טל 33241 .
ר א שזן ל צי נן: ברניצ קי. לחי הר צל .42 טל 941008 .
•לנשרים: רח׳ הס . 4סל 224491 .
כ 1כ ב הגליל״ .נצרתמר כז. טל 54587 .
רכב חיפה־ רח׳ יפ .3 2 1טל 523359 .נ צר ת :
חיפה :
שר העצ 0א 1ת .12 טל 8840? 2 .
סברד לו ב. רח• הרצל .54 טל 23352 .בת־ים :
נתניה :

סרקזם נלד /״ נן יהוו!!

1ו1וווריו!1ות קוייולוי המכת״ות היחיווח אוו 16111

( ח111:-1ו) 131

דארט. וליאנט או קו רונ ט ־ המכוניות האמריקניות הנמכרות
ביותר בישראל.
לקראת הקיץ מבטיחו ת לד האמריקניות של קרייזלר נסי עה
חלקה וקרירה הודות למערכת מיזוג־ אויר מקורית (א- 1ז 1ש) 8
היחידה במינה בארץ במכוניות ע ם 6צילינדרים.
בדג מי םהחדשים של האמריקניות של קרייזלר
חידו שים ושיפורים: פותחה מערכת פגושים הידראולית
להגברת הבטיחות. עוד חידוש ־־ חגורות בטחון מקוריות
המצויירות בזמזם א ם שכחת לחגור אותן.

יתרונות נוספי ם לאמריקניות של קרייזלר
ידועים לכולם עוד מ שנים קוד מות
הצתה אלקטרונית. מעצורי כוח ע ם בוסטר, הגה כוח,תיבת הילוכים אוטומטית. קניית מכונית קרייזלר א מריקנית
נח שבת ג ם לה שקעה טובה. ערכן ב שו ק, המ שומ שות
גבוה ביותר.

אספקה מיידית

^ בית קר״זלד מבשיר• ת״ ע ה בעיבז

דרר דזו־זו־ו־רזו־־ו. - 1

טלה )

חנ ת ה.

דררר 1.ו ^ ח ^ ו ח

בזמנית טובה מביתננב
יזיחוז-

ב ע לי העק בי ם הג בו הי ם קוראים ל פינ חסס פי ר

טל!עליך!

מוסיף לאישיות £

זמר :״אופנה מאוד לא נוחה, אבל ומחזלאישיות תורמות
נעלי־עקב
ביטחון

זה 1נותן
אותת !
קות

ך* יי זה ממש סקנדל שמייבאים
נעלי־גברים עם עקבים גבוהים!״
כך הצהיר שר-האוצר פנחס ספיר בדיון
על התקציב, בוועדת־הכספים של הכנסת.
על הצהרה ברוח זו מפיו של שר־האוצר
בכבודו ובעצמו, אי-יאפשר לעבור לסדר-
היום.
יצאנו לרחוב דיזנגוף בתל־אביב, לבדוק
על מה יצא הקצף, ומה יש לציבור ה ישראלי
לומר על שערורייה לאומית זו,
המוציאה את שר־אוצרו מכליו.
שמש אביבית שטפה את רחובות העיר,
ובחוצותיה דידו הגברים והגברבריס ה ישראליים
בנעלי-עקב מעץ ועור, בכל
גווני הקשת, כחול־לבן ומיובאות.
לניסים סרוסי, מלחין וזמר, היו דברים־
כדורבנות לומר על האופנה החדשה.
״זה נחמד, זה יפה,״ הצהיר .״לפי דעתי,
לכל אדם בארץ יש הזכות המלאה להח־

אמאקנתה

״אמא שלי קונה לי את כל הבגדים. כל
נעל שאמא תקנה לי — אני אנעל ! ׳

ן ך! 1 1ן טוען יורם לנדסברגר
1 § 1ן 1 המפורסם. בעוד חברו
שלמה ליפשיץ (ראשון נוימין) הוא בנעלי
עקב גבוהות למדי, אומר עליו :
״את שוד הנעליים הגדול — הוא ע שה!״

האופנה בסדו

רוג׳ר
חפץ,
סמל במילואים, חשמלאי בחייו האזרחיים,
נועל נעלי־עקב בכל הזדמנות, אפילו
עם מדי צת״ל .״למי שיש — הנלך איתן ! ״

ליט איך הוא רוצה להשתמש בתקציב
שלו. אני מכיר אנשים שחוסכים את כס פם
ולא יוצאים לבלות, רק כדי שיוכלו
לחסוך מספיק כסף ולקנות נעליים על
עקבים גבוהים.
״הנעליים היחידות מהסוג הזה שמחזי קות
מעמד הרבה זמן, הן אלו המיוצרות
באיטליה. ואני דווקא מבסוט מהן, כי אני
1.62מ׳ ברגליים יחפות, אבל בנעלי-עקב
— 1.68מ׳,״ אמר בגילוי-לב.

כולם יתחשבו בדעתו של ספיר, יהיה רע!״

יורם בן־עמי, מפיק־סרנוים עצמאי(
,המשכנע, נורית, הבלש
האמיץ שוורץ) ואשתו :״זה נותן לי הרגשה נוחה, הרגשה של
ריחוף. אלה נעלי־החתונה שלי. החלטתי לקנות לחתונה נעלי
עקב, לפני תישעה חודשים, ומאז אינני מוריד אותן.״ על
השאלה :״מה דעתך על הצהרת ספיר?״ השיב :״מי זה ספיר ד*

הרגשת ויחוו

ץ נד ךךןו * דויד אבירן, סופר, משורר ועושה־סרטים,
עם חתיכה :״ אילנ היינו צריכים לחיות
| 111 לפי הרפרטואר של ספיר — מכנסי־השק המיושנים, הפרצנף
העגול והקרחת — זו היתה צרה שלמה. מספיק שמכריחים אותנו
לחיות עם התקציב שהוא קובע.״ משמאל: מרקו, לשעבר בעל
המיסעדה האיטלקית מאפיוזו :״הנעליים הס של חברה שלי.״

תמונות אדה
מסוט חסדוויץ יה השווייצית הושמת את
שיטותיו שד
אורי ג לו

אלה הן תמונות מתוך סרט הטלוויזיה השווייצית. מגישים לאורי
גלר כף, אך זו אינה מתכופפת. הוא דוחה מזלג המוצע לו. בסוף הוא
מושיט בעצמו את ידו ונוטל מצקת.

£דוע בחר דווקא במצקת
זוז כאשר מתקרבת המצלמה,
^ 830 ניכר בה שבר שהוכן מראש.

הסרט הסוניח

את הרמאות

ך* אם תהרוג הטלוויזיה את אורי גלר 7
} 1באווירה של הצגה באולם, יכול קוסם
זריז לבצע תחבולות רבות, מבלי שאיש
ירגיש בכך. איש — מילבד קוסם מיקצועי
מתחרה, המכיר את התחבולות.
אורי גלר עצמו מודע לכך היטב, והוא
נוקט אמצעים קפדניים כדי למנוע בעד
קוסמים מיקצועיים להיות נובחים בהצגו תיו,
או לפחות להתקרב אל מקום העלי לה.
פעם, באשר עיתונאי בריטי בא ל-
ראיינו בחברת קוסם שהביא עימו, פשוט
זרק אורי את הקוסם החוצה, באומרו:
״הרי אותך לא הזמנתי!״
כאשר צילמה והטלוויזיה האוסטרית את
גלר, ניסה קוסם מיקצועי גרמני להיכנס

לאולפן. הוא נעצר בכניסה, הובא לחדר
צדדי, ושם נאלץ להרים את ידו בשבועה
חגיגית: שלא יקום ממקומו. כך לא ניתן
לו לבדוק את הדברים מקרוב.
בבירמינגהם שבבריטניה קנו 1500 איש
כרטיסי-כניסה במחיר עשר ל״י האחד.
ברגע האחרון ביטל אורי גלר את ההצגה.
הוא גילה בעוד מועד שבין הקונים היו
במה מגדולי הקוסמים הבריטיים.
לעומתיזאת אין אורי גלר חושש מפני
מדענים. אומר על כך קוסם גרמני :״מה
הפלא 7האם אי־פעם הצליח מדען לגלות
במועדון־לילה איך הצליח קום ם־בדרז ל-
אחז את עיניו?״
אולם לאורי גלד יש אוייב יעיל יותר

זהו סרט שהוכן על־ידי קוסם־לשעבר בטלוויזיה בהאמבורג.
הוא מסיח את דעת העוזרת בשאלת־סתם (״איזה מזלג חם יותר ז״) וכך
הוא בוחר במזלג שאותו הכין מראש.

מבל הקוסמים והמדענים גם־יחד: עדשת
מצלמות הטלוויזיה.

ך• מרוצת הקאריירה הזוהרת שלו,
^ הופיע אורי גלד בעשרות סירטי-
טלוויזיה. את הסרטים האלה ניתן לבחון
שוב ושוב, להריץ אותם במכונת ההקרנה
פעם אחר פעם, במהירויות שונות, להאט
את הפעולה, לעצור תמונות מסויימות. כך
ניתן לגלות הרבה דברים שהעץ הבלתי-
מזויינת אינה מסוגלת לקלוט בהקרנה חד-
פעמית׳ בקצב רגיל.
כך עשה הקוסם הגרמני אוסקאר רומ־באר,
שפרש ממיקצועו והפך למפיק-
טלוויזיה. הוא קיבל סרט־טלוויזיה על אורי
גלד שיהוסרט בשווייץ: ,בדק אותו שוב ו
שוב,
עד שתפס את השיטה. את תוצאות
הבדיקה הדגיש בתמונות אלה מתוך מסרט,
שאותן פירסם בשבועון הגוומפי

שטון.
כדי להפגין עד כמה קל לבצע תחבול*
כזאת, חזר רומבאר עצמו על עלילותיו
של גלר. הוא ערך בטלוויזיה של האמבורג
הצגה, הדומה בכל להצגה רגילה של גלר,
חזר בה בצורה מדוייקת על כל שיטותיו
של גלד, שבר בקלות מזלגות, בחקוחו
אפילו את קריאותיו (באנגלית) של אורי
גלר, המשמשות לו כדי להסיח את דעת
הצופים מן הפעולה הזדהה של ידיו.
טוען רומבאר :״לא הייתי מאמץ שזה
כל־כך קל התחבולה העיקרית: שבירת
המזלג מראש על־ידי כפיפות קלות, כך

במזלג יש שבר דקיק, שלא בלט כשהיה מונח על המגש.
הקוסם שם את האגודל שלו על המקום, ומשפשף כאילו במקום אחר.
8 1ג האגודל מסתיר את השבר לאורך כל הסרט.

כדי לשבור את המצקת על״ידי מגע קל, צריך גלר להסיר
ממקום השבר. עוזרת־ההפקה, המחזיקה בידית המצקת,
לשבר, קוראת :״משהו שבור כאן!״ אבל אורי מעמיד
שומע. בשימחה הוא קורא :״זה כמו פלאסטי \ זה כמו

מגע קל של גלר מספיק, וידית המצקת נשברת. בעיני הצופה, זה נראה
כמו נס. אבל זוהי תחבולה פשוטה מאוד, שקל עוד יותר
לבצע אותה עם מזלג, כפי שמוכח למטה.

?1188

״לאט-לאט,״ אומר הקוסם, בחקוהו אה שיטונו של אורי גלר.
הוא משפשף בעדינות רבה, כדי שהמזלג לא יישבר מוקדם מדי. הוא
אומר למישהו לבדוק אם המזלג ״קר לגמרי״ ,והאיש אינו שם לב לשבר.

שניתן לשבור אותו בנקל בשעת ההצגה.

ך * צגה עו ד יותר רצחנית נערסה בן
| טלוויזיה של עיר־הסמל הגרמנית קיל.
המצלמה נחה באופן דרמאטי על פרצו פו
של איש מזוקן. רב־הבעה, שהסתכל
היישר לתוכה. הקריין ביקש ממיליוני ה צופים
לשים היטב לב מה קורה ברדיוס
של שלושה מטרים מן המקלט, כיוון ש עומדים
להתרחש דברים אל־טבעיים —
כפי שקרה, כביכול, בשעת שידוריו של

לרגע את ידו
שמה לב
פנים כאילו אינו
פלאסטי

אורי גלר.
ואכן׳ דקות מעטות ׳אחרי התחלת התוכ נית
היו כל קווי הטלפונים של התחנה
תפוסים. צופים נרגשים הודיעו שהתכופפו
אצלם בבית מזלגות. וכלים אחרים, ש נשברה
האנטנה של המכשיר, שהחתול
מתנהג בצורה מחרה, שהפסנתר החל מת נועע,
שכנפי-טחנה זזו, וכו׳ .תוך 18 דקות
נתקבלו 42 הודעות כאלה.
אז הסיר האיש את זקנו, והזדהה. הוא
היה שחקן מפורסם בתיאטרון המקומי.

הרגע המכריע: הקוסם לוחץ באגודל על המתכת, ומרים בחוזקה
את ידית המזלג. המזלג נשבר בקלות. הכל דומה להצגותיו של גלר
הקוסמים אומרים :״באווירת האולפן, זה משחק ילדים.״