גליון 1909 מתאריך 3 באפריל 1974

— דגם זה של ״אלפא רומיאו״ נקרא ״אלפא״סוד״.
מכונית עממית הזוכה להצלחה גדולה באירופה
בגלל מחירה הנמוך, וצריכת־הדלק הנמוכה שלה.

ב. מ.11.

— מכונית־השד של ״אמריקן מוטורס״ ,בעלת המיבנה המוזר
והמעניין. הצליחה בארה״ב בעיקר בגלל חסכונה בדלק,
האמריקאים מביאים אותה לאירופה להתחרות באירופיות הקטנות.

קאווואן

אלפא־דומיאו

גומלין

י רולס־וויס

— מכונית״היוקרה הבריטית, אשר יצרנה, מיפעל
״רולסרויס״ פשט את הרגל. הפעם הביאה
לסלון־המכוניות דגם מעניין במיוחד, מסוג קונברטי.

— דגם זה, הקרוי ,525 מצטיין בתאוצה מהירה,
(מאפס ל״ 100 קילומטר תוך 10.1שניות) במנוע חזק
( 2500ס״ס) ,וכן במראה נאה וסולידי המדבר אל לב הנשים.

מכונית זו, של המיפעל השייך ל״פולקסוואגן״,
מיועדת לנסיעות לשפת״הים.
גלגליה רחבים, וצמיגיה צמיגי בלון. פופולרית בעיקר בין צעירים.

אולדסמוביל

— מכונית־יוקרה זו נראית בארץ בעיקר אצל
בעלי״הממון. מחירה כאן מעל 80 אלף לירות —
ממחיר הרולס־רויס באנגליה. מצטיינת בפאר.

1 25

שמעון נו ס הבטיח זאת -זמן וב
רב 1שערה ויוד מנס שרתתחנודס
אבד באיוונה זה התגשם:
אדה הן המנוניות העומדות
ורשות האיוובים בשנת - 1974
כני שנראו בעיני נתב ״העולם הזה״
דגם ,450 שס דגש על נוחות׳ עוצמה ובטיחות\ .
ך 11 כמה מהמומחים מכתירים אותו כ״מפונית השנה׳( בישראל נהוגה
71ך
ה״מרצדס״ בעיקר בידי תושבים זרים, הפטורים מאימת המיסים.

מנופחלבל פועל

זה. מכוניות־חלום ניתנות לקנייה באירופה גם על־ידי
עובדים שכירים ב״ 15—30 אלף לירות ישראליות.
מחירה של אותה מכונית בישראל מוכפל ומשולש בגלל המיטים.

גן עדן לישראלים

ישראלי המטייל
בסלון מרגיש כזר
ולא שיין לגן־עדן

חצי מיליון איש עברו על־פגי 1036
^ המכוניות השונות שהוצבו !באולמות
הענקיים ש-שיטחם 33 אלף מטר ומרובע,
משך עשרה ומים, בין ה־ 14ל־ 24׳במארס,

בסלון המכוניות הגדול בעולם, הנערך
מדי־ישנה בז׳נזוה שבשווייץ, הסלון הזה
הפך למסורת, והוא נפתח השינה, וו הפעם
ה־ 44 ברצופות בז׳נווה, שהייא העיר בעלת

— מכונית״המנהלים הנפוצה בישראל, אינה מחדשת השנה דבר.
דגמי 1974 שמים את הדגש על פאר ולוגסוס.
זוהי המכונית למי שמשבר הדלק אינו מהווה בעיית עבורו.

השיא העולמי במספר בלי־רכב לתושביה.
23 ארצות הציגו את תוצרתן בסלון.
גרמניה הבואה את מספד המכוניות הגדול
ביותר כשהמרשיימה ביותר מביניהן היא

אוטוביאנק

מכונית ב.מ.וו. עם דלתות נפתחות למעלה
ולצדדים, כמו כניפי־ימטוס.
אך ההתעניינות היריבה ביותר הי תה ב מכוניות
הקומפקטיות דווקא ,׳בגלל התייק רות
!מחירי הדלק. זו היתד. גם הסיבה לכך
שרוב הארצות המעיטו במכוניות־יוקרה,
והירבו במכוניות ׳בינוניות.
איטליה היתה המציגה השנייה בגודלה,
להבלטה בדגמים רבים וחדישים: אלפא־רומיאו,
לנצ׳ה אוסוביאנקי ולמבורגיני.
צרפת שמה דגש על מכוניות משפחתיות.
בריטניה הביאה מיבחר גדול יותר, החל
ממכוניות, משפחתיות כמורים נזיני־נזיינור,
ועד לעיצוב חדש ויפה של האוסטין, דרך
;סוגים שונים של טריוימף, יועד לבנטלי
ולמלט־ רויס.
עניין: מיוחד עוררו מכוניות הגוש ה־
׳מזרחי. ברית המועצות הציגה את ה־פיאט
הרוסי, הקרויה לאדה, ואילו׳צ׳׳בום־
לובקיה הביאה יאת הסקודה. ,שומשכה כל
עין ביופיה ובסחיריה הנמוכים, והדומה
מאוד לשילוב של סינזקה ופיאט.
האמריקאים לא הסתפקו הפעם ׳במכוניות
היוקרה שלהם, אלא הביואו גם את ה-
גריוזלין — המכונית הקטינה שיל אמריקן
מוטורס, שזכתה להצלחה מסחררת.
התעניינות מיוחדת בסלון ימשכו 36
מכוניות עתיקות, שנמכרו במכירה פומ בית
ביום האחרון. רבים התעכבו גם ליד
תצוגות של ׳אביזרי־רסב שיונים. ניתן היה,
למשל, לקנות ב־ 95 פרנק מכשיר ושניתן
לכוונו.מראש, כך שיחל לצפור ברגע שה מכונית
עוברת את המהירות החוקית.
שווייץ הציגה בעיקר ציוד לטופול במכו ניות,
החל במכוני רחיצה מהירה, וכלה
במכוני החלפת גלגלים ותיקון תקרים
בשיטה אוטומטית לחלוטין.
המבקר הישראלי יכול היה להיווכח כי
׳ארצו מפגרת אחרי !אירופה בדי עשרות
שנים, בטיפול ברכב.

— מכונית זו עתידה להיות מיובאת לארץ, להתחרות
ב״מיני-מיינור״ .פופולרית באירופה, בעיקר אצל נשים.
חסכונית במיוחד בדלק (נפח מנוע 903ט״ט) ,ומהירות.

רצח הנהר
(המשך מעמוד )20
תהליך זרימת השפכים מהמיפעלים, ולפע מים
אף סוגרים אחדים מהם.
מישרד־הבריאות ממתין עד שתדעך ה סערה
הציבורית, ואז הוא מתיר חידוש ה עבודה
במיפעלים — והכל חוזר לקדמותו.
דוגמה לרשלנות פושעת של מישרד־הבריאות
ניתן לראות מן הנעשה בנחל
שילה. זהו נחל שנזדהם ממיפעלי־התעשייה
באיזור פתח־תיקווה. הוא מפיץ צחנה עזה
על סביבותיו. כדי לעכב בעד מים מצחינים
אלה מלהגיע לירקון, הוקם סכר בנחל.
ליד הסכר אמורים היו המים לעבור אל
צינור־הביוב של איגוד הערים.
אך בניית הסכר נעשתה ברשלנות, והחלק
הארי של המיס מוסיף לזרום בעד הסכר
ולהישפך לירקון. לישכת־הבריאות ברמלה
יודעת על כך. אנשיה ביקרו בשטח וראו
כיצד מסתננים מי־הביוב בעד הסכר, אך
למרות כל זאת לא נעשתה אפילו פעולה
מינימלית כדי לאטום היטב את הסכר ול סלק
מהירקון לפחות מיטרד זה.
בפגישה עם נציגי הרשאיות המקומיות
השוכנות לאורך הירקון, הכריז שר־הברי־אות
ויקטור שם־טוב, כי:
״הממשלה תעניק לרשויות המקומיות את
כל העזרה הכספית הדרושה, ומישרד־ה־בריאות
מוכן להגיש ייעוץ של מומחים, אבל

הפגנה ;גד הסירחון
יותר מ די

הטיפול המעשי בסילוק הצחנה מהירקון
חייב להיעשות על-ידי הרשויות המקומיות
השוכנות לאורך הירקון.״
גם שר־הבריאות, ממש כמנכ״ל מישרד-
הפנים ,׳מנסה להתחמק מהעניין בדרך הקלה
של הטלת האחריות על גופים אחרים.
הצעתו של שר הבריאות חסרת־תועלת, שכן
ידוע לו היטב כי דווקא אותן רשויות מקו מיות
שאינן -שוכנות על גדות הירקון,
הן־הן אלו המזהמות אותו, וממררות את
חיי תושבי תל־אביב ורמת־גן.

היפ הפיי ה
הנרדמת
** נחם קנטור, נציב המים לי-שראל,
הזמין אצל רשות שמורות הטבע סקר,
לגילוי מוקדי זיהום הירקון• .למרות שה אינטרס
הציבור. מחייב דיון פתוח בנושא,
אין קנטור מוכן לשתף פעולה. הוא שומר
את מסקנות הדו״ח בסוד, אינו מוכן לגלותן
בפני עיתונאים. קנטור התמים מתעלם מה עובדה
שכדי לגלות את העובדות המרות
בשטח, די לעקוב אחר ענני הצחנה כדי
לגלות אותן נקודות־מוקד המצויינות בדו״ח
שהזמין.
מנחם קנטור, גם הוא כמנכ״ל מישרד־הפנים
וכשר־הבריאות, מנסה להטיל את
הנושא הכאוב על אחרים. הוא מתעלם
מהעובדה כי הירקון הגיע למצבו הנוכחי
גם משום שהיטו את מעיינותיו העשירים

אל צינור המוביל הארצי, כפעולה חד-
סיטרית, מבלי לדאוג כי פעולה זו, החיונית
כשלעצמה, לא תהרוס כליל את הירקון,
תהפכנו לתעלודביוב.
בישיבת ועדת־הפנים והאקולוגיה של
הכנסת הציע מנחם קנטור להרחיב את
סמכויות איגוד ערים, שבראשו עומד אליהו
שפייזר הכושל, ובכך בעצם ניסה קנטור
להעביר את הכדור לידיו של שפייזר.
באחת הישיבות התעורר לפתע קנטור,
כבאגדת היפהפיה הנרדמת, ובצניעות ה אופיינית
לו הציע לשאוב מי-ישופכין עומ דים
מן הירקון, שהם הגורם הישיר לצחנה,
ולאחר שאיבתם להזרים במקומם מיים
נקיים מהאגם -שבפארק הירקון. הוא רק
שכח לציין כי בשעה שהעלה הצעה זו
כבר ידע שהיא חסרת־שחר.

זירמי המים הנקיים יעלו על־פני
המים את שיככות הרפש ששקעו
כתחתית הירקץ, והצחנה
לא רק שלא תיקטן, אלא תגכר
עשרת מונים.

ה סכנ ההבאה:
יתו שיס
ך* יום סובלים התושבים המתגוררים
^ לאורך הירקון סבל רב מהצחנה העזה.
ואולם, כל אותם תושבים אינם יודעים, או
שמא פשוט שכחו, כי הריח הוא רק הראשון
מבין שתי פורענויות המצפות להם. תוך
שבועים־שלושה, בבוא האביב, יעוטו על
הירקון ענני יתושים, וימררו גם הם את
היי התושבים.
אומנם, כבר בעצם ימים אלה נעשות
ברשויות המקומיות הכנות לקראת פעולות־ריסוס
אינטנסיוויות, אך כל עוד יוסיפו
שפכים לזרום באין־מפריע לירקון, לא ניתן
יהיה להתגבר על בעיית היתושים שיפקדו
את האיזור.
אך התושבים עומדים חסרי־אונים מול
מנגנוני הביורוקרטיה האדישים.
בנימין שמר, מנהל המדור להדברת־הרקים
בעיריית תל־אביב, אמר השבוע:
״איני יודע מה יהיה הסוף, ואם יום אחד
יתגברו על הבעיה הזו. אבל דבר אחד אני
יודע. שנים רבות אני עובד בעירייה, וראש
העירייה הקודם וסגנו מעולם לא התעניינו
בנעשה בשטח, או היכן הם מקורות זיהום
הירקון.
״עם ראש־העיר החדש, שלמה להט,
יצאתי כבר ל-שלושה סיורים. כל סיור כזה
נמשך יום שלם, לאיתור מוקדי־הזיהום, לל מוד
כיצד ניתן להתגבר על הבעייה. זה,
לפחות, צעד חשוב ראשון.
״אם מגלים התענינות אינטנסיווית, אני
משוכנע שיצליחו גם למצוא פיתרון.״
קולנוע ישראל
ליאן הגיע דניאד וא 0 3
קומץ הצופים שהספיק כבר ליראות את
לאן. נעלם דניאל ואקס בהקרנות סג ד
רות, טוען ׳שסרט זה, אשר צילומיו הס תיימו
כבר ׳לפני כשנתיים, הוא הסרט
׳הישראלי הטוב ביויתר שנעשה עד כה.
וזאת, אולי, הסיבה שעד היום לא זכה
להיות ׳מוקרן על בדי הארץ.
,עתה, כך מבשרים יודעי־דבר, זכה סוף-
סוף סירטו של אברהם הפנר לעלות על
בד קולנוע גורדון, בניחאה החל מן ה־13
באפריל, אם לא יהיו ׳תקלות. ואז יצטרך
הקהל הישראלי לעמוד במבחן: האם יו כיח
שבתעשיית הקולנוע הישראלית יש
׳מקום גם לסרטים טובים, או שמא הוא
ומשתוקק רק לנורית וליאחיותיה.
בינתיים מסתבר, שעוד לפני הקרנתו
בארץ, ייוצג הסרט דווקא בניו־יורק. ב־
׳מודעה שפ״רסם מועדון הסרטים שליד
לינקולן סנטר המכובד בניו־יורק, בשי תוף
עם המוזיאון לאמנות מודרנית הת בשר
הקהיל האמריקאי על 10 ימי הקרנה
שיוקדשו לבמאים חדשים פולטים ׳בעו לם.
ישם, במקום של כבוד בין סרטים
אלה, מיופיע גם ״ימיה קרה לדניאל ואקס״
שהוקרן כבר ב־ 31 במארס ובאחד לאפריל.

תדריך

סיימוה כ״חיייה ותן למות״
עד כדי כך
המירדפים של בונד.

ירושלים

תל־אביב
חייה ותן למות (אופיר,
ארצות הברית) — המצחיק והמסדר מבין
כל סרטי בונד. כפי שתג׳ ר מור מגלם
איותו, בונד הוא ג׳נטלמן בריטי חמוד ה עובר
בקלילות רבה את ההרפתקאות ש נועדו
לו, וכדברי פרנרד שאו :״הוא כל
כך טיפש שאינו ייודע מתי הובס, לכן
הוא ממשיך להילחם ולבסוף מנצח״ (שאו
אמר זאת על הבריטים) .המצאותיו הביד־יוניות
שיל התפאורן קן אדאם, מפנות
מקומן להלצות מילוליות, וגיזענותו של
הסרט, המספר כיצד מונע בוגד מכנופיה
בינלאומית של כושים מלהשתלט על שוק
הסמים המשכרים, שקופה עד־כדי־כך ש אינה
יכולה אפילו להרגיז. מתח כמובן
,אין כבר (׳וכי יש עוד מי שמטיל ספק
בכך שבוגד מנצח יתמיד?) אבל חתיכות
ימכל הצבעים, סי ת ת מעופפות ותנינים
הנוקשים בשיניהם בקולניות, ממלאים
את החסר. מוצלח במיוחד קטע של קליפ-
טון ג׳יימס, כשריף דרומי מצחיק, בסערת

* * הכלונדיני המפוזר (פריז, צר פת)
יצירת־,הביכורים הקולנועית של פייר
רישאר, הקודמת לבלונדיני עם הנעל השחורה
בשנתיים. הפעם הישאר עצמו הוא
גם הבמאי, במהתלה על עולם־הפירסום
בצרפת ועל טיפוס מפוזר ומבולבל, אותו
הוא מגלם בעצמו, ההופך עולם זה על
פיו. קומדיית סלפסטיק, עם הרבה הצחקות
חזותיות, הנעזרת לא מעט גם בכישתינו
של ברניאר בלייה, כמנהלו האומלל של
׳הבלונדיני, שמעסיק את הפגע־הרע רק
בגלל לחציה הלא-אובייקטיביים של אהו־ובתו.
חיפה הצגת
הקולנוע ה,אחדד
נ ה (בית־רוטשילד, ארצות־הברית) :פיטר
בוגדנוביץ׳ ,הבמאי הצעיר והמקורי, ניפ רד מאמריקה של שניות ה־ ,50 ומאחחוני
האמריקאים הטהורים בעיירות המרוחקות,
בסרט שהוא לא רק אנושי ומרתק, כי־אם
גם נתח היסטוריה בעיניו של אמן.

ריקבון
של גאון
לי דוויג (אורלי, תל-אביב, איטליה)
— זה זמן רב שוויסקונטי
טרוד כולו, בטרטיו, בתהליכי
הניוון של המין האנושי, בין אם זה בגרמניה הנאצית
(הארורים) ,בסיציליה המתמרדת (הברדלס) ,או באמן רקוב,
נפשית וגופנית, על רקע ונציה הגוססת (מוות בוונציה).
אלא שעד עתה היו תיאורים אלה מעוגנים היטב בתוך
פרקי״ההיסטוריה שתיארו, ופרט לזה הוגשו באסתטיקה
מסנוורת.
בלודוויג החליט ויסקונטי, כפי הניראה, בי פרט לריקבון
לא מעניין אותו דבר. למרות שכתובת יומרנית בתחילת
הסרט מבשרת כביכול על ניתוח של התפתחות פוליטית
בגרמניה במחצית השנייה של המאה ה־ .19 הרי הסרט
בולו אינו אלא תיאור הידרדרותו האישית של לודוויג,
מלך בוואריה יפה״התואר, שהופך להומוטכסואל, אליבא
דוויסקונשי, רק משום שהקיסרית אליזבט (הלא היא סיסי
המפורסמת, אותה מגלמת שוב רומי שניידר) אינה מסכימה
להיות לאהובתו. ההומוסכסואליות מובילה אותו
אל ביבי־השופכין, שם הוא מוצא את שותפיו להוללות,
ומאחר שהשיגעון היה מחלה תורשתית במישפחתו, גם
הוא אינו פוסח עליו.
מתמיכתו של לודוויג באמנות, שגם עליה מבשרת כתובת
הפתיחה, נותרו רק יחסיו עם ריכרד ואמר הקפריזי,
אבל הקשר בין השניים סתום ומעורפל, ולא ברור אם
המין או אהבת האמנות מקרבות את המלך אל המלחין.
אשר למסכת הפוליטית הקשורה בלודוויג, כמה מיש-

ברגר ושניידר: לגברים בילבד
פסים נזרקים פה ושם, בריפרוף, אבל כמו כל שאר המרכיבים
שבסרט, אין התפתחות, אין העמקה ואין רצינות.
המישחק בולו מזעזע במלאבותיותו, ואפילו אותו הדר
חזותי מפורסם אצל ויסקונטי הלך כאן לעולמו. לעיתים
יורד גשם בצד אחד של המסך ואילו הצד האחר יבש,
מזמן לזמן אפשר להשגיח בזירמי הצינורות המתיזים מים
כדי ליצור אפקט של גשם, ויש שדמות מתחילה סצינה
בצד ימין של דמות אחרת, ומסיימת אותה בצד שמאל,
מבלי שתזוז פלל ממקומה. בסרט אחר, מרתק, אולי לא
היו משגיחים בכך, אבל אצל ויסקונטי זה זועק לשמיים.

החולצה ו!ול1 4
כן. עכ שיו £־ 1.1מלבי ש אותך 1:
מכף דגל ועד רא ש| 1
מעתה אפ שר לה שיג בארץ •
גם חולצות של
המיוצרות מאריגי מובחרים,
בגיזדה נפלאה ובגימור מו שלם.
ועל המכנסיים של £££אין צורך לספר לכ ם.
כו לכםכבר מכירים או ת ם)...
בואו לד אות את הדגמים החדי שים של £££
ל אביב ולקייץ -חולצות ומכנסיים
ב צבעים מ שגעים וב מב ח ר עצום
!.££יותר צבעוני £££יותר אופנתי

ונושם אנשיס ימים

,יעי
* חדש
בדיס1!7נט

? גסך

ז גז צטבר״ הגזט ייז צ,

פרטים בכל אחד מ ־ 192 סניפי

דחף

העו ל ם הז ה 1909

מעתה
x 2רבע מיליון ל״י
הפרס הראשון
והגרלת ספחים
לרוכשים כרטיסי
פיס עם ספח
בתכנית הנוספת
של מפעל הפיס
בפיס ברירה
מחיר כרטיס רגיל4.-ל״י
מחיר כרטיס עם ספח 6-ל״

קו לעיצוב

לשכת הפרסום הממשלתית
ה עו ל ם הזה 1909

!השכנים, שהביעו נכונות׳ מוכנים למסור
עדות בפני כל גורם ציבורי מוסמך שהוא,
הודיע הפועל לשלושה הכתבים עימם
שוחח :
״אם מישהו אחר ישאל אותי מי זד.
איסר ,׳אגיד שאני בכלל לא יודע שום
דבר״.
שעה ארוכה סיפר הפועל כיצד שו חטים
את הסוסים והחמורים (תיאור מזע זע
שהנייר אינו סובלו) ,כיצד פושטים
את העורות מעל הבהמות, וכיצד מת נהל
תהליך שיווק הבשר•
הפועל סיפר מה כולל רכושו של אי־סר:
שתי משאיות, טנדר פורד־טרנזיט
ומכונית סובארו פרטית, ושיטחי אדמה.
כל זאת, שעה שביתיקי מס־ההכנסה מו פיע
איסר כעגלון פשוט. האיש גם מסר
מידע מעניין על סוחרי־בשר אחרים•
בין שאר השמות שהועלו, הוזכר זה
של אלברט מגריסו. מגריסו גם הוא נהג
לבצע שחיטה ״שחורה״^ ,עד שנלכד באחד
הימים על־ידי המישטרה. שוב לא חזר
לעיסוקו זה•
;צוות־המשומה שוחח עם מגריסו. למ רות
שאין הוא מחבב את איסר כלל,
לא היה מוכן מגרייסו לדבר אודותיו.
״תראו,״ יאמר ,״׳בעסקים כאלה, אנשים
יכולים לריב ולהילחם אחד בשני, אבל
כל זה נישאר בפנים.״
בכל־זאת ציין מגרייסו, בפליטת־פה סתמית,
שמו של בית־חרושת לנקניק, הקו נה
סחורתו מאיסר.
סוחר־בשר ״!שחור״ אחר, המתגורר לא
הרחק מאיסר, הוא דויד קוצ׳ינסקי,
אותו !שוחט־שחור אשר נתפס על־ידי
המישטרה דרך מיקרה, בשעת חיפוש אחר
סמים. לפני שנים, היה דויד קוצ׳ינסקי
סוחר־בשר ״שחור״ גידול, ואילו איסר
היה סוחר ״מתחיל״ .עם הזמן, עוד קודם
שנתפס קוצ׳יינסקי על־ידי המישטרה, הלך
והתערער מעמידו. ככל שאיסר נעשה גדול
יותר, כך הלכו עסקיו של קוצ׳״נסקי
ודעכו.
הצוות ניסה לשוחח עם קוצ׳ינסקי, אך
הוא סירב לדבר.
״׳בעניינים כאלה אסור לדבר,״ אמר,
תוך שליווה את אנשי־הצוות אל מחוץ
לחצר־יביתו, ואגב־כך העיף מבטים לעבר
אחד הצריפים. הכתבים הביטו לאותו כיוון,
והבחינו בסימני־שריפה ברורים על הצריף.
״ימי שרף את הצריף הזה ז״ נשאל
קוצ׳ינסקי.
״אף אחד, אולי אלוהים,״ השיב בהי־רוק-שיניים.

המצודה

החומה
הגבוהה, המבוצרת והמשונות, המקיפה את
ביתו הבודד של סוחר־הבשר איסר אקין, באבו־כביר
׳שליד תל־אביב, מול שיכוני הזוגות הצעירים החדשים הניב׳נים במקום.

עוות מושיעה
שהיו במקום

הוברחו

11 11111111־ • 111 שניג׳־וו ^עזשת הנזצגש
הניסתרת, לאחר ששלושה חמורים אחרים
לתוך האורווה הסגורה על־ידי הפועל הערבי.

המעקב
א חר ה מכוני ת
חד מאנשי צוות־המשימה תפס
עמדת־מארב סמוך למצודתו של אי־סר
אקין. הוא בילה שם לילה שלם,
ולמחרת דיווח כי בשטח לא אירע כל
דבר יוצא־דופן.
יומיים לאחר־מכן, שוב תפס אחד מ אנשי
הצוות עמדת מארב. הוא הגיע ל מקום
בחצות. בשעה חמש ושלושים לם־
נות־בוקר הבחין במכונית פורד־טרנזיט,
היוצאת את המצודה ופונה לכיוון תל-
אבוב. הכתב התניע את מכוניתו ועקב
אחר המכונית. הוא הגיעה לשוק־הכר-
מל ונעצרה ברחוב פדויים. זהו רחוב
צדדי, בתוך שטח השוק, המוביל עד
לרחוב המרכזי.
במכונית נהג איסר, ולידו ושב גבר
סבן 40־ .35 לפי לבושו היה, כנראה, ער בי.
השניים הוציאו מתוך הטנדר ארבעה
שקים סגורים וקשורים. לא ניתן לראות
מה היה תוכנם. הם העבירו את השקים
לאחד האיטליזים (ישמו של האיטליז שמור
במערכת) .מאחר שרק כתב אחד נכח
במקום, אין העולם ׳הזה מציין את שם
האיטלוז.

מ שימה
למי שטרה
ך* עכור שלושה ימים, בעיקבות
^ מידע ׳נוסף שהגיע למערכת, ואשר
העיד על אפשרות כי איסר מתכוון לבצע
שחיטה נוספת באותו לילה, הגיע אל בי תו
צווודהמשימה כולו, מלווה ׳בצלם ה מערכת
כשבידו מצלמה, ובה סרט ומבזק
!אינפרה-יאדום ליצילוימי-לילה.
הצוות המתין במקום שעתיים תמימות
ולא הבחין בכל תנועה. אך באחת הפע מים
בה התקרב הצוות עד לקיר החי צוני
של המצודה, קלט רעש עמום מבפ נים.
הצוות גיסה לעיבור את החומה, כדי
להגיע לצריף הפנימי האטום, אלא שאז

השויפה המיסתוויוו 5״ 355

1ן ^ ל 1איסר אקין, גדול סוחרי הבשר ה־עשיר
״שחור״
באיזור תל־׳אביב,
בבית השכן לאיסר אקין. עסק בעבר במיסחר בבשר ״שחור״ ,והיה מתחרהו י ״ #י
הראשי של אקין. מאז השריפה גוועו עסקיו, בעוד שעיסקי שכנו פרחו זשיגשגו. מופלג שעשה הון רב מאד מעיסקי השחיטה ה״שחורה״.

הממלכה -במצלמה הנסתרת
פרץ בלב־השמירה בנביחות רמות. גורם
ההפתעה נעלם•
למחרת נאסר ד״ר כורזין, מנחל המח לקה
הווטרינרית, כחשוד בלקיחת שוחד
כדי להעלים עין מעיסקי הבשר ה״שחור״.
סיפור-המעשה נודע ברבים, והיה ברור
כי לפחות בעתיד הקרוב ישסבו סוחרי-
הבשר בשקט, עד שהרוחות ת ת ענ ה.
בינתיים אירעו שתי התפתחויות נו ספות.
איסד אקין החליט שהוא עייף,
וכי זוהי השעה לערוך מסע־נופש בחוץ־
לארץ. השבוע התכונן לעלות על מטוס
שיובילו לארצות-הברית.
ההתפתחות השנייה קשורה ב׳ד״ר בנ ימין
רויזמן, שמייד לאחר מאסר של כו
רזין,
נתמנה לשמש כמגהל־בפועל של המח לקה
הווטרינרית של עיריית תל-אביב.

מ שימה ק שה —
אבל אפ שרית
ך* פי ׳שצויין מייד עם התמנותו, החל
ד״ר רויזמן מקבל טלפונים ומיב־תבים
אנונימיים שאיימו על חייו ועל
חיי בני ביתו ,״אם יעשה בעיות״.
לאחר שבוע של התלבטויות, החליט
ד״ר רויזמן כי אין הוא רוצה לשמש
כמנהל המחלקה, וכי ההתעסקות עם

ביריונים קשוחים היא למעלה מכוחו.
אך ראש העיר החדש והנימרץ שיל תל־אביב
לא הסכים לקבל את ההתפטרות.
הוא הבטיח למנהל המחלקה לפקוח עין,
אישית, על הנעשה, לחסל את כל המח דלים
שגרמו להידרדרות המצב.
הלחימה בג׳ונגל הבשר צריכה להתנחל
בשיטה עקיבה. ברגיע ששר-הבריאות ית פנה
מעיסוקיו השונים כדי להוכיח לשר־המישטחה
גי ההפקרות בשוק הבשר גורמת
נזק בריאותי כיבד לציבור, באותו רגע בו
יועבר כל הנושא לטיפול מישטרתי נימ־רץ,
מלווה בבדיקות תכופות של דוגמאות־בשר
במכון הווטרינרי הממשליתי בבית־דגון
— ייעלם ג׳ונגל הבשר בלא־היה.

ך* שיטה למילחמה בעיסקי הבשר
׳? 1 1ה״שזזור״ הנהוגה בארץ,״ קובע
ד״ר בנימין רויזמן, שנתמנה לשמש כמנהל
המחלקה הווטרינרית לאחר מעצרו של
המנהל הקודם, ד״ר יעקב כורזין ,״אינה
קיימת בשום מדינה מתוקנת בעולם.
״אני רופא וטרינר, מתפקידי לבדוק
בעלי־חיים, לקבוע אם הם בריאים או
הולים, להורות להשמיד בשר־בקר נגוע,
כדי שבריאות הציבור לא תינזק. מדוע
עלי ועל אנשי מחלקתי גם ללכוד עברייני
שחיטה שהיורה? האם רופא למחלות־מין
יוצא ללכוד יצאניות? המישטרה חייבת
ללכוד אותן והרופא רק קובע אם הן חו לות
ומהוות סכנה לציבור.״
ואכן, בנקודה זו טמון המפתה להבנת
הבעייה כולה.
במיסחר בבשר ״שחור״ מעורבים כסף
״גדול״ ,ואנשים אלימים המאורגנים הי טב•
למרבה הפלא, הוטלה המשימה להי־

חשבתי בי אני ממושב, יש לי שלושה
וסוסים ואני רוצה למכור אותם. האם הוא
עוסק בקניית סוסים?
״בן. איפה הם?״
״הם במושב• לא הבאתי אותם, כי לא
ידעתי אם אמצא קונה. שניים מהסוסים
זקנים, והשלישי כניראה חולה.״
״תביא ׳אותם הנה ואני אקנה אותם,״
אמר.
!באותו רגע ניגש אל איסר עגלון. הלה
ביקש למכור סוסה זקנה, ותבע תמורתה
120ל״י. איסר הציע .70 הוא הצביע
על הסוסה, ואמר :״אדוני, ראש יש לה
של שני מטר, ותחת אין לה בכלל.״
״ביום המחרת חזר הכתב לביתו של
איסר. הוא המתין בקיחבת־מקום עד ש־איסר
יצא מהבית במכונית הסובארז ה צהובה
שלו, ואז נכנס פנימה, שם פגש
את אחד הפועלים הערביים. הוא אמר
לו, כי בא לסכם עיסקה שהציע לסוחר
ביום הקודם.״
הסתבר שלאותו פועל קוחאים מוסטא־פה,
הוא מתגורר בחברון, ומרוויח 1,000
ל״י לחודש. פעם בשבוע נוסע הביתה,
למשפחה.
בקול מודאג שאל הכתב את מוסטאפ׳ה,
!אם העובדה שהסוסים שהציע לאיסר חו לים,
עלולה לפגוע בעיסקה.
״לא, זה לא חשוב,״ אמר מוסטאפה.
״חכה לו, הוא קונה הכל.״
״מה הוא עושה ואיתם?״ שאל הכתב.
״בשביל מה אתה חושב הוא קונה
סוסים זקנים שאין להם יותר כוח לע בוד?״
,השיב הפועל בחיוך.

מאת

ואב ימח, ווידא
חן ויוסי ג ל
לחם בביריונים אלה לא על יחידה ניב-
חרת של אנשי מישטרה, אלא על פקחים
עירוניים הנוחים־להיבהל. תוצאות המאבק
ברורות מראש.
,סמיקרה הטוב אין הפקחים מרהיבים עוז
להתקרב לאיטליזים הנמצאים בבעלות
ביריונים. במיקרה הגרוע, מצליחים אנשי
העיולם־התחתון להשחית את הפקחים, ה נמצאים
בתחתית סולם מקבלי־המשכורות
של עובדי העירייה• ואז, לא רק שהם מע לימים
עין, אלא אף משתפים פעולה עם
סוחרי הבשר ה״שחור״ ועם בעלי ה־איטליזים.

סיפורו

השכן

^ ידיעות טזרמו אל צוות-המשימה,
ן | רמזו כי איסר עוסק בשחיטה ״שחו רה״
זה שנים אחדות. תחילה היה סוחר
קטן, אך עם השנים גדל מחזור מכירד
תיו, ורווחיו הרקיעו שחקים•
פקחי העירייה ביקשו לא פעם, לערוך
ואצלו חיפוש, אך מנהל המחלקה, ד״ר
יעקב כורזין, פסק כי איסר מתגורר מחוץ
לשטח־השיפוט של עיריית תל־אביב, ב תחום
עיריית חולון, ולבן מן הדין שאותה
עירייה תטפל ובו.
עיון באחד מחשבונות־המים שהוצמדו
לדלת ביתו של איסר גילה כי הוא,
בכל,-זאת, מתגורר בתחומה המוניציפאלי
!של עיריית תל־׳אביב, משם הגיע החשבון.
ההיגיון מחייב כי העובדה שלא הוט רד
במשך השנים על־ידי הפקחים, הרדי מה
במיקצת את זהירותו. כלומר, הוא
החל שוחט, מטעמי נוחיות לא רק בשעות
הלילה.
עתה נפרש צוות־המשימה בשטח, החל
מבקש בדירות השכנים שממול לביתו
של איסר, אחר כאלה שראוהו עוסק!בשחיטה שחורה.
עד מהרה הניב מאמץ־החיפושים פי-
רות. נתגלתה דיירת אשר התלוננה בזמנו
בעירייה, כי איסר נהג לקבור באדמה,
סבוב ביותו, שרידי סוסים וחמורים. מאחר
שהפגרים לא נקברו בעומק מספיק, הם
הפי׳צו על סביבותיהם רוח מחליא. לתינר
הונה של האשה, לא נקטה העירייה כל
פעולה ממשית נגד איסר.
עדות מפורטת יותר השמיע דייר, ה מתגורר
אף הוא ב׳קירבת ביתו של איסר.
לדבריו !נערכת השחיטה ה״שחורה״ לפ חות
אחת לשבוע. משאית, הנושאת, לרוב,
מיספר־רישוי כחול, כנהוג לגבי מכוניות

אגשים
א לי מי ם
יעה דומה הביע ד״ר יהודה ולד *
מן, אשר קודם שנתמנה למנהל־בפד
על של בית־המיטבחיים המשותף לעיריית
ת״׳א־חולון, שימש כרופא וטרינרי ראשי
של עיריית חולון.
״במצב הנוסחי,״ אומר ד״ר ולדמן ,״עם
כוח־אדם המועט העומד לרשות המחלקה
הווטרינרית, אין בכוחה להשגיח ולבלום
בצורה משמעותית את נגע מכירת הבשר
ה״שחור״ .זו חייבת להיות עבודת המיש־טרה.
את אנשי המישטרה אי־אפשר להפחיד
כפי שמנסים להפחיד ולאיים על ה פקחים
העירוניים. סוחרי הבשר ה״שחור״
הם אנשים אלימים, ורק המישטרה תובל
לטפל בהם ביעילות.
״הנה דוגמה קונקרטית: ידענו כי ב גבול
שטח־השיפוט של עיריית חולון, לא
הרחק ממישרד־הרישוי, מתגורר סוחר־סוסים
החשוד בשחיטה ״שחורה״ של סו-
!סים ואספקת בשרם לאיטליוזים. היו לו
סוסים זקנים וחולים, ומי יודע כמה אנ שים
שרצו לקנות בתום־לב בשר־בקר ב־איטליזים
בשר סוס חולה במקום בשר־בקר.
שלחנו בשעות היום פקחים, לבקר
!אצלו. לא מצאנו דבר.

כלל לא עלה כדעתי לשלוח פקחים
כלילה. הס לא היו יוצאים
משם שלמים.

מבחינה מוניציפאלית, חולון שייסת ל
בקר
העול הזה
נפה הדרומית של המישטרה. כל פעם ש ביקשתי
ליווי מישטרתי לפקחים שלי, ל-
ביקור־לילה, הצריך הדבר תיאום, תיבנון
ואירגון מראש. העובדה היא כי לא הצ לחתי
לתאם סידרי-עבודה שיאפשרו לי
לספק שמירה מישטרתית על הפקחים שלי
בשעות הלליה.
״אותו סוחר, מר דויד קוצ׳ינסקי, שחט
ושחט — ואני לא יכולתי לשים עליו
יד. לבסוף, ממש במיקרה, פשטה המיש־טרה
על המקום בחיפוש אחר סמים. היא
לא מצאה סמים, אבל מצאה שחיטה ״שחו רה״
של חמורים. רק אז שלחו לקרוא לי
וקבעתי, לאחר בדיקה מעבדתית, כי זהו
בשר סוסים וחמורים. קוצ׳ינסקי נישפט,
וקיבל ארבעה חודשי מאסר ו־ 5,000ל״י
קנם. כאמור, הפעולה בוצעה במיקרה,
ולא בתוצאה מעבודה שיטתית.״
עם התרחבות חקירת צוות המשי

חושך את גיונגל חבשובתדאביב

מה של העולם הזה באיטליזים ובמה־
!לקה הווטרינרית של עיריית תל־אביב
(והעולם !הזה ) 1908 החל צוות־החקירה של
!העולם הזה לטפל בחקירת עיסקות סוחרי
הבשר ה״שחור״ .נאסף מידע כללי על
שלושה סוחרי־בשר גדולים, אך הוחלט
לטפל ביסודיות באדם אחד, הנחשב כגדול
הסוחרים הללו׳ איסר אקין.

אי טר
קין, קרח, ממוצע־קומה, בעל מיבטא
פולני כבד זכרם ענקית, מתגורר ב־אבו־כביר,
בבית ערבי גדול הנמצא בקצהו
:של שטח בן שלושה דונמים, השייך לו.
הבית מוקף חומתיאבנים גבוהה ועליה
שיברי-זכוכית. במיספר מקומות לאורך
החומה, בעיקר בשטחים שבמשך השנים

הקימו מולם שיכונים, הגביה איסר את
קירות החומה, הקים קיר־עצום נוסף, בגובה
של שני מטרים. לש־ הבית, בתוך
החצר, מיספר צריפים המשמשים למגורי
פועליו, ערביים מהשטחים. אחד הצרי פים
אטום היטב מכל צידיו. שם מת בצעת
השחיטה ה״שחורה״.
איסר אקיין, מתגורר במצודתו יחד עם
פועליו. אישתו נפטרה לפני שנה. הוא
!אב לחמישה בנים ובנות, שלושה מהם
!נשואים. בת רווקה ואחד הבנים מתגו רר
בחוץ־לארץ.
אחד מאנשי צוות המשימה של העולם
הזה נשלח לבקר בביתו של איסר. הוא
מספר:
״נכנסתי לחצר ושאלתי את אחד הפו עלים
היכן אפשר למצוא את איסר. הפו על
ביקשני להמתין. ,וניגש לקרוא לבום.
כאשר בא איסר, שאלני במה העניין.

השטחים, היתה נכנסת אל תוך מיבצרו
של איסר, פורקת שם מיטען חמורים או
סוסים. באחת הפעמים הללו, כאשר ה שחיטה
נערכה בשעות אחר־הצהריים, ראה
השכן במויעיניו, את הנעשה בחצר. בכל
מיקרה כזה היו שיירי הפגרים נטמנים
באדמה, סמוך לגרוטאות המכוניות הפזו רות
בשטח. אך בחודשים האחרונים שינה
איסר ממינהגו זה, והיה מעמיס את ה פסולת
על אחת ממשאיותיו, ומסלקה מ המקום.

סיפורו

הפועל שעזב
** ווודהמשימד! של העולם הזה הצ־ליח
לקשור קשרים עם פועל שעבד
מיספר שנים אצל איסר, ולאחר־מכן מצא
עיסוק מכניס יותר, ועזבו. בניגוד לשני

במדינה אמנות הפטרון מ 3תח־תי 113ה
אתח צייר ¥
יש 7ך צרות ץ
פנה א? הדוד הטוב
מבית־חרושת ״שמן״
״אני שושבין לכל מיני דברי־עיבידה״
הצהיר בשבוע שעבר בנימין ג׳יבלי, ומגב״ל
הקונצרן שמן ועץ הזית, בפתיחת !התע רוכה
של הצייר שלמה קסום! ,בגלריה
דנה שבדרום תל־אביב.
הצהרה יזו לא היתר. קשורה !כלול ל עסקי
המיסחר של ג׳יבלי, ואפילו לא ל־
׳פרשות מעברו סאלוף קמישיגה בצה״ול, ב תקופה
שהסעירה את המדינה.
״מזה 13 שנים אני נוסע בכל רחבי
הארץ כדי לגלות אמנים צעירים ולעזור
להם,״ גילה נ׳ייבלי ,״וזו גם התשובה ל שאלה
ששואלים רבים, מדוע ׳אי־אפשר
למצוא אותי אף יפעם בבית״.
פתיחת תערוכתו של שלמה קיסוס היתד,
לאירוע האמנותי החשוב ביותר שיל ה שבוע
שעבר, וזאת — לאחר ׳פתיחת תע-
רוכותיהם של ידאו דויד ומשה קסטל,
בחודש האחרון. לאליה ממביני האמנות

מסתכמת בשיעורי־צייור בבית-יהיססר ה עממי
בפתח־תקויה, בו למד, אולם כספו,
והקרנות העומדות לרשותו, יהפכו אותו
לסמיכות אמנו׳תית בקרב חוגי החבירה ה ישראלית
.״אני לא 1מטפל בכל האמנים
שבאים אלי,״ הצהיר השבוע ג׳יבלי ,״רק
באילה שיש להם עתיד, לדעתי.״
לג׳יבלי דיע-ות מוגדרות על הציורים
להם הוא משמש פטרון. על תערוכתו של
קסום ׳הביע דיעיה מפורשת ומפורטת :
״תערוכה נהדרת! .נקיה מאוד ויפה ׳מאוד.״
שניים שנכחו בתערוכה וד,תבקשו להביע
דעתם עליה, הציירים מיכאל יאר׳גוב ו יוסף
זיריצקי, משכו בכתפיהם ושתקו, מתוך
נימוס בפני המארח.
׳לפסל אלי אילן, לעומת זאת, דווקא
היד, ומה לומר :״קסום !מצייר באופן מאד
אישי ומיוחד. כל תמונה היא עולם בפני
עצמו.״
אהבתו הגדולה ישל ג׳יבילי לאמנות
החלה תוך תחרות עם רוכש תמונות ידוע
אחר, אפריים. אילין, ידידו הטוב. אילין,
המיליונר ואיל־המכוניות לשעבר עצמו,
הפך להיות ׳מבין באמנות מאז החלה אשתו
ציפורה לצייר ולמכור את תמונותיה ל ידידיו
הרבים.
פעם נודע לג׳יבלי שיאחד מפועלי בית
החרושת שלו חוטא בציור, בשעותיו כ פנויות.
הוא לקח ׳מהפועל כמה מיצירותיו,

זנ שבץ

היה

מאוזן :

ג׳יבלי בתערוכה׳!׳
40 אלף בערב
בתל־יאביב, שלא ידעו בדיוק מי הוא
הצייד יקסום, נאמר משפט קסם יאחד, יאשר
הביאם בהמוניהם לפתיחת התערוכה ושלו :
קיסום הוא בן ד,טיפוחים של בנימין ג׳ובלי.
שלמה קסום, יליד ׳מרוקו, לשעבר חיבר
קיבוץ החותרים, ואיש־שיריון שיעבר את
׳מילוומת יום־ד,כיפורים לציידו של ואלוף-
מישנה אסף יקורי, למד ציור בישווייץ,
גרמניה וצרפת. לפני עשר שנים עזב יקסום
את קיבוצו והחליט ׳להיות לצייר מפורסם.
תמונותיו המצויירות בסיגנון פיגורטיבי,
מצאו ׳אמנם חן בעיני חברי קיבוצו, אך
לא זכו להצלחה. גדולה בשוק החופשי.
ואז יארע לקסום הדבר שיכל צייר מתחיל
׳מייחל ליו. הוא פגש את בנימין ג׳יבלי.
!באותה תקופה החליף יקסום יאת סוגנונו
לאבסטרקט ׳מוחלט, הוא הסיגנון האהוב
על ג׳יבילי, פטרון האמנים.
תערוכתו הראשונה של קסום נערכה
בביתו של ג׳יבלי בחיפה. הוא הצע בה
32 תמונות, וג׳יבלי גאה לספר כי דאג
׳אישית למכירת 28 מהן.

עסקים ואמנות ככפיפה אחת.
בנימין ג׳״בלי הוא דמות מוכרת לציבור
הישראלי, כאייש־עסקים מזהיר, מנב״ל
מפעלי שמן יועץ הזית ,׳מנהל נזכון־היצוא
הישראלי, ודמות מבוקשת ביותר בכל
מסיבה חברתית. בפתיחת התערוכה ישל
קסוס, כמו ובאירועים ׳אחרים, הצליח
ג׳״בלי להפוך למסמר הערב. קומתו ה־תמירה,
שערו הלבן הארוך ולבושו המטור זן,
ויכן הקסם המיסתודי שבעברו הסודי,
סייעו לו בכך.
השכלתו האמנותית של ג׳יבלי, גדול
פטרוני האמנים ה״תפרנים״ בישראל,
* עם אהובה אילן, רעיית הפסל אלי
אילן.

תליה אותן על קירות מישרדו, והזמין את
אילין לביקור.
״׳החלטתי לסדר את אילץ,״ ספר השבוע
ג׳ייבלי ,״והצגתי בפניו את התמונות !מבלי
לציין את שם הצייר. ליאילין היה לא־כל-
כך נעים, והוא הביע דיעד, חיובית .׳אמרתי
לו: אם אתה קונה תמונה, גם ׳אני •אקנה.
הייתה לו ברירה?? הוא קינה.״
דחיפה למתחילים. כך גילה ג׳ייבלי
את עולם האמנות, ואת הקסם החברתי
האופף אותו. כיום הוא זוקף לזכותו את
הצלחתם של ציירים חבים .״!את ברוך
אלרון, היורש של שמואל בק ,׳אני גיליתי,
הוא ׳מספר. ידידה !משותפת שלנו ׳התקשרה
אלי וספרה לי עליו. הלכתי לריאות את
התמונות ישלו, יאבל מבחינה טכנית, הן
לא !מצאו חן בעייני. אלרוו סיפר לי כי
הוא נמציא במצב ׳כלכלי קשה, יוליכן הטכניקה
של התמונות שליו נפגמת. החלטתי
לעזור לו.
״לקחתי חמש תמונות שלו ונסעתי איתן
הביתה, לחיפה .׳כשהגעתי הביתה, ומצאתי
ישם את אלישבע א־שתי עם. כמה ״וויי-
בערס״ .הצגתי בפניהן את התמונות, ותוך
כמה דקות כולן ׳נמכרו. אז החלטתי, ש למרות
הפגמים הטכניים ,׳אוהבים את
אלריון -.אירגנתי לו תערוכה בגלריה
צ׳מריינסקי בתל-יאביב. ההצלחה היתה
עצומה. מכרתי 20 תמונות שלו עוד לפני
פתיחת התערוכה, יו־ 21 בימשך הפתיחה.
!אלרון עישר, באותו עירב ! 18 אלף לירות.
הוא באמת צייר גדול.״
קירוב לבכות רציור .״המטרה שלי
היא להביא ציירים מתחילים וכישרוניים
לידיעת הציבור הרחב״ ,אומר בנימין ג׳יב-
לי ,״ובסך־הכל — המטרה הסופית שלי
היא שבכל בית בישראל יהיו תמונות.״

1909

.70 ורלפגנג ...קומפוזיטור נודע.

.3פיסת־מצה שמחביאים בליל־הסדר.
. 11 עוגה, סאפה־תנור . 13 .בכורו של
יעקב . 14 .חמור־בר . 15 .שן טוחנת בפי
חיות־טרף . 17 .צייר צרפתי .19 .שקל,
הירהר .21 .עוף־טרף .23 .הנר שלי.24 .
רצוץ, מעונה .25 .מידה קדומה לנוזלים.
.27 נחל חסר־צבע .29 .כואב, מוכרדיגון.
.30 מידבר בארץ .31 .חפץ בעל ערך
סנטימנטלי .32 .קשר, צרר •33 .משך,
סחב .35 .ב׳על-גאווה .37 .תנו! .39 .רשע.
.40 שלו דגים 41 מארבעה הבנים ב הגדה
.43 .פלא, דגל .44 .פגישה בלע״ז.
.46 סעודה חגיגית בליל ראשון של פסח.
.48 חצובה .50 .יסוד כימי אלמתכתי.
.51 אשה שחורת־עור .52 .גופו .53 .עיר
בגדיה המערבית .54 .יטפטף .55 .אשתו
של המן .57 .׳בגד לכף־היד .59 .ניבערות.
•60 יוצא מתוך הנחה .61 .בד־צמר דב לולי
.63 .זו, הלזו .64 .׳שם־משפחתו הקו דם
של משה שרת .65 .מטבע יפני.66 .
ערוץ נחל .68 .ספרו .69 .נרו יאיר (ר״ית).

ח שבץ

מאונך :
. 1רקיק, לביבה .2 .מוסד־גג בינלאומי.
.4מלך מצרי קדמת .5 .נאה, הולם.6 .
חדרך הקצרה ביותר בין שתי נקודות.
.7מלחין גרמני .8 .שמה של אופרה ידו עה•
.9רעל . 10 .מכתש . 12 .עור, קרום.
. 14 דל. ריש . 16 .זכרסעיזים . 18 .תמה,
טהורה .20 .נשיא ארצות־הברית.22 .
מחבר־ולסים נודע .24 .מנהיג ישראלי
דגול שנפטר לא־מזמן .26 .שדה חרוש.
.27 בלילית נוזלים.28 .מרריה, מיץ המופ רש
מן הכבד .29 .שם קיבוצי לדגים.33 .
ירק־ישורש .34 .וכולי. .36 .שמנונית.38 .
ארים .40 .אחי האם או האב .42 .מלך
הבשן הענקי .45 .דממה מוחלטת.46 .
!חללית רוסית .47 .בורגול .49 .קונטסה.
.53״פלריניה״ .56 .רקיע, שמיים .58 .בעצם
יום זה .60 .ירק מר המשמש בליל־הסדר.
.62 שיטח, ריקע .64 .סרט, שרוך ל ק ישור
.67 .אחת־יעשריה .68 .קול הפרה.

19 0 9

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סיפנים מזרוזז
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של רי ב ת.

120

..ישראל היא אור לגו״ם -
אבל חושך ליהודים!״
!! 8ותיקי הכנסת נזכרו! ,ה שבוע׳
בעיקבוית המענות בי
יש יותר מדי גנרלים בממש לה
!ובכניסת, בי !תופעה זו !אי נה
הדשה. מסתבר כי רק !מע טים
!זוכרים שמשה דיין, אז
סגן-יאלוף, נבחר לכנסת הרא שונה
מטעם ׳מפא״י! ,לאתר ש היה
ברשימת מפלגה במקום
ה־ .10 האלוף אסף שמחוני
ז״!ל, מי שהיה לאחר־מכן אלוף
פיקוד הדרום, נכנס !לכנסת
במקום ה־ ,12 ואילו אל״מ
משה נצר, ימי שהיה מפקד
הנחיל, נבחר לכנסת לאחר ש היה
במקום 3־ 29 ברשימת
מפא״י. השלושה התפטרו ומייד
אחרי הבחירות ,׳אולם השאירו
בכנסת נציגות מישפחתיית. את
׳משד, דיין ייצג אביו, שמואל
!דיין, שנבחר במקום ה* , 17 יאת
אסף שמחוני ייצגה ׳אמו, יקהו־דית
שמחונית, וגם את משה
נצר ייצגה ואמו, דבורה נצר.
יאז לא היה יקיים חיוק שימנע
בעד קצינים בישירות יפעיל
לכהן כח״כים.
1להגנתו שיל ׳נשייא־ר,מ דינה
אפרים קציר, נחלץ
השבוע יהונתן גפן, ידידה
׳שיל !אשת הנשיא. גפן, המופיע
עתה יחד עם הזמר דני ליי*
טני בתוכנית שבועית במוע דון
צוותא בתל־אביב, לימד
סניגוריה על כך שהנשיא מו ציא
3000ל״י לחודש על פר חים
.״!מה יש?״ יאמר גפן,
״יותר טוב שהוא יהיה בסו
הנשיא סיאדאת, שמוציא 5000
ל״י לחודש על חשיש 1״
1׳תקרית כליל לא־הגיגית
היתד ,׳בפתיחה החגיגית שיל
תערוכת הצייר ׳משה קסטל,
במוזיאון הלנה ;דובינשטיין ב־

בקול רם לעבר לפיד :״׳אתה
;תראה איזה צרות יהיו לד אי תי
בדקה אחת לפני תשע !״
לפיד לא ידאה, כי מייהר להס־יחליק
מהמקום מייד.
כאז 8הופעת־יהבכורה

היתד, בשבוע שעבר ל אלוף
(מיל ).ישראל (טליק)
ט ל, דווקא כמקום צבאי כינד
עט לחלוטין .׳הוא בא לסעוד
במיסעדה אקרופוליס בתל־אביב,
בד, נוהגים לאכול מדי
צמריים מרבית ׳אלופי צה״ל
הנמצאים בעיר. אולם סליק
לא הצליח לאכול אפילו טינה
אחת. מהרגע בו התיישב, ניג שו
׳אליו קצינים ׳ואזרחים, לחצו
ואת ידו וברכיו ׳איותו .׳כשראה
טליק כי כך לא יצליח !לאכול,
מיהר לעזוב את המיסעדה.
׳ 8׳אלוף מיל. יאחר, מי ׳ש היה
מפקד היל־הים ׳יוחאי
כן־נון! ,כיום מנהל החברה
,לחקר ימים ואגמים, הצטרף
לאחת התנועות החדשות ה דורשות
שינוי. אחד מנימוקיו
של יוחאי ;לכך שצריך שינוי,
הוא חוסר היעילות וניצול ה זמן
בצר,׳יל !של היום .׳סיפר בן-
ינון :״׳בזמני היינו מנצלים כל
דקה. במכונית הצבאית שלי,
למשל, היה היוד בתחתית ה־
׳מכונית, ליד הרגליים של הנהג.
כאשר הייתי צריך להשתין, ליא
הייתי צריך ׳לעצור, ולבזבז זמן.
צחוק הגורל,״ הוסיף יוחאי,
״שכאשר פרשתי מהצבא, קיב־
,לה !את המכונית אל״ר, מטליה
לוי, מי שהיתר, ,אז,קצינת: ח״ן
ראשית! .אני לא יודע איך היא
ניצלה א!ת החור הזה.״
בלתי״רגילה
8׳תושייה
הוכיחו ׳מנהלי בנק. הפועלים

משה זנפר. מארגני הארוחה
שברו ראשיהם במשך שלוש
שעות תמימות, כיצד להושיב
את השניים, מבלי שאף אהד
מהם ייפגע, ומבלי שיהיו קרו בים
זה לזה, כדי למנוע שע רוריות
בארוחה החגיגית. בסוף
הצליחו לסדר יאת השולחנות

׳תל־אביב, לעורר שבועון הנ שים
את, יו ס ף (.מומי״)
ל פי ד. לפיד התקומם ׳נגד ה עובדה
שסדרני המוזיאון עס קו
בסילוק הקהל הנכבד מה־ומוזיאון,
יאמר לו לפיד :״יש
לי!רשות ׳להישאר פה עד ישער,
׳תשע.״ הסדרן התרגז, קרא

בשבוע שעבר, ביארוה׳ת־יעיוב
חגיגית שנערכה במלון ׳הילטון
בתליאביב, לכבוד פתיחת ה בנק
הגרמני החדש בארץ, בו
שותף אף בנק הפועלים.
ישני ׳איורחי־הכבוד בארוחה היו
שר־האוצר פנחס ספיר ו יריבו
התורן, נגיד בנק ישראל

8׳מטאמורסוזה
עבר לאחרונה
בנו של האלוף (;מיל ).׳עזר
וייצמן. שאול, שבילה בחוד שים
האחרונים באוניברסיטה
נוספלת

שאוד וייטמן,

8מאושר גם צייר־תפאו־

ןען * ן ך גילתה את רגישותה לראשונה מיאז החלו ׳הפגנות המחאה. ביום הרביעי
האחרון היא הגיעה עם מכוניותיה לכנסת, והבחינה בקבוצה גדולה של

׳אנשים, לייד פתח הימינהרה בה נכנסות מכוניות חברי־הכינסת והשרים. היתה זו קבוצה מיקרית של
מבקרים, שלא העלו כלל על דעתם להפגין. אולם גולדה נבהלה ופלטה באופן ספונטאני :״אני פוחדת
לצאת!״ מזועזעת יותר היתה גולדה כאשר נכנסה לאחר־מכן לאולם־המליאה ומצאה עצמה בודדה לגמרי.
כך, ישכל אחד משני האישים
יישב בראש שולחן, כשגבו
׳מופנה יאל רעהו.
! 8בכנס־היסוד של התנועה
לשינוי,
הפוליטית החדשה
אשיר בראשה עומד הפרופסור
אמנון ׳תבינשטיין, דייבר
יאחד המשתתפים יעל ׳תופעת
הירידה מהארץ, שהתגברה, ל דבריו,
מיאז מליחימת יום־יהכי־פורים,
וטען כי זה !מצביע על
כך ש״העכברים נוטשים את
הספינה ליפני טביעתה שי סע
׳אותו הפיזיסונאי ידידי
מנוסי ,׳שהיה נוכח במקום:
״אצלנו זה בדיוק ההיפך —
הספינה ׳נוטשת את העכברים.״
! ! 8כשישמע בסוף השבוע
שר־האוצר פנחס ספיר !את
עצמו בריאיון השבוע בקלי
צה״ל, הזדעזע. בראיון ׳תקף
ספיר בצורה הדיפה את ׳מנכ״ל
כור! ,מראשי יחוג. אתגר! ,אלוף
(מיל!).מאיר עמית, אולם כל
;זאת מבלי לנקוב בשמו !של
עמית .״זה לא יכול להיות,״
אמר ספיר לידידים שהיו לידיו,
כאשר האזין לתוכנית .״זה לא
יכול להי ות שלא ׳אמ רתי יא ת
השם המפורש ׳בישום ׳מקום.
צריכים לטלפן !ולהניד להם ש יאמרו
את השם מאיר עמית !״

בשבוע ׳שעבר גילה זהירות רבה, במסיבת
כתבים לענייני כלכלה. כאשר נמסר

לו כי ׳הוכן עבורו זר פרחים, אמר רבין ,׳ברמזו לפהשת תקציב-
הנשיא :״תעזבו אותי עם זה ! בימים אלה מסוכן להתייחס לנושא.״

בבית כור פתל־אבייב, וגדנית
אומנם השתתף בה.

דיאנח רינג. גפן, שזו ליו
עבודת ציור התפאורה הראשונה
שלו, סיפר השבוע :״יש
לי המון בעיות, אבל ׳כשאני
מתגבר עליהן, אני ׳מאושר
כמו ילד.״

׳ ! 8ואילו עמית עצמו סי פר
השבוע !מדוע הצטרף רק
באחרונה לחוג אתגר, הפועל
׳מזה מיספר חודשים בעיקבות
יוזמה שיל מי שהיה ׳ראש מח ולקת
האירגון במייפלגת העבו דה,
אל״מ (מייל ).ישדאיל
נדנית. סיפר עמית :״גרנית
הזמין אותי ׳כמה פעמים ׳אליו,
למועדון בוסתן, שם ׳נערכו
פגישות החיוג, אבל אני לא
הלכתי. אם גרנית רוצה אותי,
שיבוא אלי.״ ואמנם, הפגישה
המפורסמת הראשונה של החוג
נערכה במישרדו שיל עמית,

העבריות ׳בייחוישלים, הסך בה
לאיש מאמין והצטרף לישיבה,
המיר א׳ת עיר־הקודש בעיר
החול, אילת, ואת הכיפה ה סרוגה
בכובע-בוקרים רחב־שוליים.
שאול השתקע ב״כפר״
של !דפי גד;ם׳ון; ,מדרום ל אילת,
שם התמנה ׳לסגך השריף.
!תושבי אילת יבולים להבחין
בו מסייר יעיל גבי סוס ברחו־בוית
העיר ,׳וכאשר הוא רוצה
׳לרדת יממנו, ואין לו היכן לק ישור
את המושכות, הוא בוחר
במכונית חונה, קושר יאת ה מושכות
לפגידש שלה.
׳ 8׳מחזהו של ׳הניד לוין,
יעקובי וליידנטל (שם זמני),
:תורגם לאנגלית ועומד להיות
מועלה בתאטרון שאו בלונדון,
תחת השם דומינו — מחזה עט
שירים. אולם, למתת שיוצג
בלונדון, הפך המחזה להיות
הפקה ישראלית גם בבירה
האנגלית. מביים, אותו חיים
טופויל- ,תירגם אותו לאנגלית
המשודר נו*ן לד, ואילו יאת
כתב לו המלחין
המוסיקה
׳נחום: חיימין. יאת התפאורה
צייר מנחם נפן, שנשא ל-
׳איחדונה לאשה יאת השחקנית

רות אתר, דני קאידוון. דני
הוזמן על־ידי הכורייאוגריאפית
מדתה גדאיהם לצייר יאת
התפאורה !ליצירת בלט חדשה
שלה, וסיים להכין את הסקי צות
הראשוניות לתפאורה. הוא
ביקש לשלוח אותן בדואר אל
גראהם לניו־יורק, ,אולם האגד
נית ׳אינה סומכת, כפי הנראה,
על הדואר. היא שלחה לדני
כרטיס־טיסה הלוך וחזור לני ד
יורק, כדי ׳שיביא אליה ׳באופן
אישי את הסקיצות, ויחזור מיד
׳ארצה כדי לבצע אותן.

פסוקי השבוע
י• הברקת השבוע שייכת
לבדן ראובן צל יק :״מדי נת
ישראל היא אור לגויים —
אבל חושך ליהודים.״
<• נדהם השבוע, עמום
קינן. הוא ניגש אל יצחק
כן־אחדון, בעיקבות מיבתבו
של מנהיג הפידאין נאייף
ח׳וו׳אתמה, ישהזכייר לטובה
את בן־אהרון. קינן ביקש את
!תגובתו של המזב״ל־לשעבר,
וזה השיב :״אני לא יודע מי
זה חוואתמה.״ אמר קינן :״אבל
הוא ייודע מי אתה!״

433552 צחן ק, צחוק, אבל •
אצלנו לאופוזיציה אין ממשלת צללים. הקואליציה
עושה זאת טוב יותר.
• בצה״ל: האמנם מגשרת ירידת ט ל תחילתה של
סער ה ן
• רביו: מי שלא סרל״עבודה״ נעשה ש ר הענודה.
• בכל מקום עובדים כל השבוע ונחים בשבת. באשדוד
עובדים בשבת ונחים בל החודש.
• יותר מששמרו פועלי אשדוד על השבת, שמרה השבת
עליהם.
• יש לנו תותחים בחזית• אין לנו קאליברים
בעורף•
• נמפד״ל תוהים איזה מן שליח צינור הוא חזני .
• הירקון: משחו מסריח נממלבת ד ן מרק.
י• איך לקרוא לחוג ״ אתגר כנר אמך.

העול ם הז ה 1909

חפש את האשה
צדוק קראו,ס, הנמר מבלונדי, אחיו
ישל הזמר שמוליק קראום, חזר לארץ.
דק לפני שבועיות מעטים סיפרתי לכם
איך הוא נפרד ברעש גדול מהדיילת
התימניה היפהפייה שלו, רחל טארי
(בטעות קראתי לה קודם פרי) ,בדיוק
לפני שעמדו כבר או־סדטו להחהתן, ואיך
היא !מצאה לה דירה חדשה וכל זה, ירדה
במישקל יתוך זמן קצר ל־ 50 קילו, כך
שקשה להכיר אותה, ואיך הוא נסע מייד

הדלה.

עדיוז קמחי
שנינות

לגבר>ם בילבד לפני הרבה שנים הגיעה לארץ קוס מטיקאית
צרפתית צעירה ויפה בשם
אוולין. לקח לה קצת זמן, אבל אחר-בד
היא ה תחתנה עם נווט אל־ על — גיד־

עיו-

ומה הוא לא עשה בשביל הצרפתייה
הקטנה שלו — עודד אותה בעבודה, ועזר
לה ,׳וטיפח אותה, והביא לה! ,והכל.

,אז בימים אלה, כבר: ראו אותו מסתובב
בעיר בחזרה. ויש דברים בגו.
מי שאמר שבכל סיפור כזה צריך לח פש
את האשה, ידע מה הוא אומר. גם
בסיפור שלנו יש אשד״ ואפילו שתיים —
זו שהיתה, וזו שישגה.
האשד. שמאחרי התעלומה האחרונה ב חייו
של צדוק קראום אינה אלא
עדית קמחי ואומרים שהאהבה המטו־
!רפת שהולכת שם ביניהם, זה משהו שלא
,ראו בארץ כבר הרבה־הרבה זמן, גם
בחוגים שרגילים לזה.
עדית, דוגמניודצמרת לשעבר, ממוצא
רומני, יבת ,28 מהנשים היפות ביותר ב־ארץ,
נחשבת ל״קלאסה״ בפני עצמה.
:בלונדית ,׳תמירה, ציידת מחוננת, שנו־נ
ת לשון ומוח, בעלת תיאוריות סופר-
מודרניות בתחומי המין והמישפחה, ועוד
ועוד טובין למיניהם, שקשה להבין כיצד
התאספו יחדיו בנערה דקיקה אחת.
עדית הייתה נשואה פעם לבחור טוב
מהיישוב, מרובע כזה עם ידיעות בורגניות.
יאבל יום אחד זה נמאס לה, החליטה ש היא
צריכה קצת להתעגל,י והתגרשה. אז
התחילה התקופה הבוהמית ׳בחייה. מה זה
בוהמית, לא מילה.
היא החלה פוקדת לעיתים תיסופוית את
שוק הפיישפשים ביפו, קנתה שם עדי־!מות אביזרי בית ולבוש ׳משוגעים, אבל
גם ׳מקסימים. עובדה, ארמון כזה כמו דירת
שני החדרים שלה על־יד בית־החייל ב־תל־אביב,
לא רואים כל יום.
יאז התחילה גם לצייר. וגם את זה עשתה
טוב, כמו כל דבר אחר שהיא עושה. עד־כדי־בך,
שיערכה כבר תערוכות בלונדון
ובאיטליה.
לפתיחת התערוכה שליה, בלונדון התלווה
׳אליה בחור אנגלי גבוה בשם פטיט
גיליסטון, שאחרי הגירושין היה חבר
שלה כמה שנים טובות, ויחד עשו חיים
,בו,הימיים משוגעים.
סטיב אהב אותה נורא. הם היו !תמיד
צמודים שאי-יאפשר היה להעביר ביניהם
סיכה, הם גם פתחו יחד חנות לשמונצעס
בתל־יאביב, וסגרו אותה, ובסוף הוא פתח

בייחוד כשהיא פתחה את המכוך ליופי
,שלה בפסז׳ דיזנגוף, הקרוי, כמובן, אוולין,
על שמה.
אבל זה שנולדו להם בן ובת לא הפ ריע
להם לעבור משברים רצופים בחיי-
הנישואין שלהם. כל כמה זמן — משיבר.
והמשברים, לעומת זה, ילא הפריעו להם
לעשות עסקים ׳משותפים.
יכך הם הקימו יהד, לפני כשנתיים, את
מכיוז־היזפי לגברים אסקווייר, ברחוב
שלמה המלך בתל:-אביב, והצרפתייה המ טופחת
והנאה, פעלת העיניים החתוליות,
ניהלה איותו כמיטב ידיעתה.
׳והמכון פרח. זה בדיוק מה שהיה חסר
לגברי ישראל, עד שהוקם. אפשר היד,

ומישפחת שושן צהלה ושמחה 1
זהו. אין מה לעשות.
כל המעריצות — נא לחפש אובייקט חדש.
גבי שושן מתחתן, ויוצא מהמחזור.
את השינוי הגדול חזה בחייו של הפרפר הנודע, שבילה את שנות״חייו המתוקות
ביותר, עד גיל 24 וחצי בערך, גריפרוף מפרח אל פרח, חוללה — מי אם לא הדיילת
המגובסת שלו, מירי עינבר.
את סיפור־האהנה של השניים כבר סיפרנו בהזדמנויות קודמות, איך הוא
התחיל ברגל שמאל, עם תאונה, ואיך הוא המשיך ברגל ימין, כשהם עברו לגור
יחד, ובל זח.
ודווקא גבי, שאהב להצהיר בכל הזדמנות כי הוא לעולם לא יתחתן, נפל
בפח הבטוח מכל.
מסתבר שמייד אחרי שמירי הבריאה והעצמות התחברו לח, והורידו את הגבס,
החליטה לחזור לעבודתה ב״אל״על״ ,ולהמשיך לטוס, כמימים־ימימה.
אבל האיש נבהל. מי יודע מה יכול לקרות לה בחוילארץ הגדולה והיפה, רצופה־הפיתויים
לנערות צעירות וחסרות״מגן.
משום כך הוא נקט את הדרך הבדוקה ביותר לשמור על מציאתו לעצמו, והציע
לה נישואין.
אין צורך לומר שההצעה התקבלה בשימחה הראוייה, ועומדת להתממש במהרה
בימינו אמן.

׳לבדו את החנוית־ילתקליטים נזאנגו בתל־אביב.
אבל
כנראה גם זה לא היה זה, ולפני
חודשים אחדים הם נפרדו.
ובכן, הצימוק הוא שכאשר יצא צדוק
קראום יאת הארץ, וכולם חשבו שהוא
נוסע לשטוף את כאבי הפרידה מרחל,

צדוק קראום חתוליות התברר לפתע שלא דובים ולא יער.
בנסיעתו התלוותה אליו עדית קמחי,
׳והם בילו יחד בגרמניה כשלושה שבו עות.
עכשיו הם חזרו.
יזה מה שעושה האהבה לאלה שמציצים
!ונפגעים בה — היא ׳אפילו מחזירה אותם
למכורתם.

למצוא שם מכיל טוב: קוסמטיקאיות, סאן-
נוות, ובעיקר מסז׳יסטיות. גביר שנכנס
בשערי גן־העדן החדיש ׳והחדשני הזח,
קיבל טיפול מגוון ,׳מכף־רגל ועד ראש.
האמת היא שלא היה קל לנהל מיפעל
מורכב שכזה. בעצם, זה היה עד-יכדייכך
קשה, שמנהלתו ׳הפאר, נאלצה למצוא דר כים
משלה לנוח ולהתרענן מן המתח, יבין
כתליו.
סיפרו, למשל, שאחד הקשיים הגדו לים
ביותר בניהול המכון היה העובדה
שימדי-פעם נקלעו אליו אנשים שחיפשו
בו דברים שלא מקובל לדבר עליהם ב חברה
טוביה, אם להשתמש בשפה עדינה,
ואם אתם מבינים למה אני מתכוונת. או לם,
שם ידעו בדיוק איך לטפל בהם, וזה
הוסיף כמובן לקשיי הניהול.
העסק דווקא הצליח יפה, אבל בהדרגה
התחילו לקרות דברים שונים, שהביאו
בסוף לסיום ׳לא־כל־יכך״טוב.
בימים אלה יחתמו אוולין וגידעון על
הסכם־גירושין, שלפיו הוא יקבל את הווי־
!לה היפה שלהם ׳ומחצית מהמכון, יואילו
היא, מצידה, תקבל גם־כן ומחצית מהמכון,
בתוספת מכונית ו־ 1,500ל״י מזונות. ל חודש,
אלא מה השבתם ן
אבל !תראו מה עושה הגורל העיוור,
שדרכיו מצריכות עדיין חקירה יסודית.
יש בתל־אביב מתכנדיאופנה צעיר ומצ ליח
בשם י?*יר גיליקפ ץ, בעל הבוטיק
הקטן שבכיכר דיזנגוף. רוצה אלוהים, ולא
מזמן התגרש יאיר מאשתו ח^ה, שהיא
כעת הקניינית הראשית של אי־ווניר, ופל
זד, בלי כל קשר גלוי לסיפורה של אוולין.
אבל מה? הקשר קיים בכל-זאת.
בימים אלה נראים ברחבי העיר גירעון,
גרושו־,־העתיד של אוולין, וחנה, גרושתו,
הטרייה של יאיר גליקסון, כשהם צימודים
זר-,לזו, ויש להם המון על מה לשוחח.

ביום השישי האחרון נפל באפקה דבר
שלא נפל שם בבר המון זמן.
נער״הזוהר הוותיק אריה הירש, בעל
בית־החרושת לעורות, בן ה״ 40 בערך,
השזוף והנאה, ערך מסיכה בביתו החדש
לאלף קרואים, טבין־ותקילין.
כן, שכחתי להזכיר שהירש היה נשוי
פעם לבחורה בשם איה, ואחרי שהם
התגרשו, היא התחתנה עם ארכיטקט
בשם אדם, ושהוא אוהב לבלות, בעיקר
במועדון״הים״התיכון שלחוף אכזיב, ושהוא
שימש פעם כיועץ כלכלי של
אונסק״ו במיזרח־הרחוק ובאמריקה ה דרומית.

בבה. הנשף הגדול נערך בצורה שיטתית.
הבית הפרטי המפואר, בן שלוש
הקומות, ששיטחו כ״ 350 מטרים מרובעים
(שלא לדבר על השטח שמסביב),
התחלק למדורים.
בקומה הראשונה שתו. ואיזה כמויות
שהלכו שם ! עד-כדי-בך שבסוף שתו בבר
ישר מהבקבוקים, בי הכוסות לא הספיקו.
בקומה השנייה רקדו, בחסות החושך.
בקומה השלישית, לעומת זה, הגישה
המיסעדה הבמבוק המזמר, היא המיס־עדה
הסינית של רפי שאולי, ארוחה
במיטב הידע, לאלף איש.
גם העילות שנמצאו לעריכת נשף־החשק
היו לא-רעות, כשתיים וחצי כמיספר.
ראשית, חנוכת הבית החדש.
שנית, אירוסיו של בעל הבית, יצא
כבר בימי״חלדו עם מיטב חתיכות ישראל,
ובייחוד עם הסינית וויוייאן
סאן, מי שעיצבה את מוזיאון־השעווה
הישראלי שבמיגדל-שלום — עם מדענית
בלונדית נאה העובדת באוניברסיטה.
ושלישית, וזוהי חצי הסיבה: רק מעטים
מבין האורחים ידעו שבדיוק יום
קודם״לבן ילדה איה, אשתו-לשעבר של
אריה, בן במזל טוב לבעלה הארכיטקט.
ומספרים שאריה הירש היה כל-כך
מרוצה מהצלחת המאורע, עד שהבטיח
חגיגית, קבל עט-ועדה, לחזור על המיב־צע
ביום־העצמאות הבא עלינו לטובה.
אז להתראות באפקה.

״ 3א 3
!בעיר חזאית יש בחורה, שימח ׳שיחיא לא
תעשה — תמיד נשבר ליה הלב מזה, בסוף.
כמה שהיא משתדלת, כמה שהיא מש פיעה
מטוב־ליבר. האגדי, יכמח שהיא ׳מנסה
!לעזור •להביא !תועלת — משיהו ׳מתפוצץ
בסוף.
׳אני מתכוונת, כמובן, למירי מנוח
הג׳יגיג׳ית בעלת בוטיק במיני־סטוו, ב־פסז׳
איבן־גבירול.
על כל האכזבות שעברו על מידי ב הייה
כבר סיפחתי לכם בהזדמנויות שו ניות,
במשך השנים, ולא זה המקום לחזור
עליהן, בייחוד שהסיפור החדש עולה על
סולן.
יום אחד הכירה מירי, בת־קיבוץ ל שעבר,
בחור ,׳תייר צעיר ונחמד מנורבגיה.
והיא, כדרכה, ישר לקהה אותו הביתה
והתחילה לעזור לו בחיים.
עודדה אותו, וטיפחה, ועטפה אותו ב־תשומת־לב
מכל הצדדים.
אחר־כך היא שמעה שעומדים לפתוח
ומתחתיה, כלומר מתחת לפסד, על־יד
צוותא, פיאנו־ביר חדש. שותף אחד כבר
היה, הפסנתרן כני, אבל הוא חיפש עוד.
ימה עושה מירי? כמצווה ביאימרה
״׳ואהבת לרעך כמוך,״ מיהרה ושכרה
את המקום, והכניסה את החבר הנורבגי
החדש שלר, בשותף, למרות שהוא רק
תייר, לפי מעמדו.
ואז היא התחילה לעשות הכל נדי שהוא
יצליח. הביאה אנשים, הזמינה מבקרים,
עזרה לארח, נתניה את כל חלב למען
המטרד — ,כדרכה מאז־׳ומיתמייד.
אסל, בדיוק כשנדמה היה שהעסק ו האהבה
מתחילים כבר להתנהל על מי־מנוחות,
קרח הבלתי־ציפוי.
יום אחד הגיעה חברתו הקבועה של
הנורבגי מחו״ל, ונפלה על מירי כרעם
משמיים.
הוא, מצידו, ככל חבר נאמן, חזר אל
הקבועה שלו ,׳לחדש ימיהם כקדם,
אלא שבנוסף ל כו עשה עוד ׳מעשה
׳גועלי ׳אהד: הוא אסר על מירי להציג
את כף־ויכלה במועדון, בהסתמכו על מעמ דו
כשותף כיו. מירי נשארה קירחת מכאן
!ומכאן.
יש אנשים שלעולם אינם לומדים לקח.

!ולה

1מביאה מפריז
אתא סנ ת ה תסרוקו ת
א בי ב -קי ץ

£11/1

ציבור הספרים בישראל,
התרגל שכל אימת שבעולם
מתחדשת אופנה בתחום הספרות ,
מביאה חברת ״וולה״ בישראל
בשיתוף מועדוני הספרים

ערבי התצוגות יתקיימו:

את האופנה החדישה
בתצוגות ובקורסים מיוחדים

בירושלים 5 -למאי 1974
בחיפה 6 -למאי 974ו

אופנת אביב-קיץ , 1974
תוצג בפני ספרי ישראל
במסגרת ערבי תצוגות וקורסים

בתל-אביב 7 -למאי 1974
בבאר-שבע 8 -למאי 1974

בחודשים מאי-יוני,
בערים הגדולות בארץ.

הקורסים יתקיימו:
בירושלים -
15-12 למאי, בסטודיו ״וולה״ ,דח־* יפתח 5
בתל-אביב -
22-19 למאי, באולם הגדול של ההתאחדות,
ברח־ מרכז בעלי מלאכה 16

בחיפה 5-2 -ליוני, באולם ההתאחדות
הרשמה מוקדמת לקורסים ולהשתלמויות, בסוכנויות ״ודלה״ ובמזכירויות ארגוני הספרים.

״ חלד - .מוני טין בער או חי ד 7ן 171נ 177יקתה שי ע ר

יי$111)11943 /

בבאר-שבע 30-28 -למאי

עד דעתה שד

אביבה עין־גיל

שתי צעירות מגינות על המין הגברי וטועמת: מי שלא טעמה את
טעם האורגזמה הוואגינאלית ־ לא ידעה הנאה מימיה

האומזמה הוואגי]א(ית
שרתה מאראש:
** מורות המינית היא עובדד. קיי-
מת, וזאת למרות שהמאה ה־ 20 היא
״המאה של המין.״
סיסמתו של דור האורגזמה היא :״בל
מה שרצית לדעת והתביישת לשאול.״ אז
אנחנו שואלים, ואפילו זוכים לתשובות,
במיסגרת החינוך המיני של הבית ושל
בית־הספר.

אך עדיין אין אנו יודעים!
מילים כמו אורגזמה ואגינאלית ואור גזמה
קליטוריאלית הן בגדר נעלם מופשט
לגבי האדם הממוצע.
כאשר מדובר במין, נשמעים ציטוטים
אין־ספור, הלקוחים מסיפרות של עוזרות־בית
ומרבי־מכר אופנתיים. מעטים הם ה אנשים
המבינים שאורגזמה היא בעצם
עניין אינדיווידואלי בהחלט שלו, שלך,
שלה וגם שלי.

עושה על־ימנת

״להגיע

•אז מה את
לאורגזמה?״
— עושה הכל!כדי לא להגיע לאורגזמה,
ומקנאה בבן־זוגך על שהגיע.
את מאשימה את בן־זוגך על שנהנה
״באמצעותך״ ! שאת אינך נהנית; על
שהוא אינו דואג להנאתך; השני אשם.
אבל השני הרי הוא אתה! אתה האיש!

נ יר הרזץ :
לוםלד, אביבה.
\1/קראתי בעיון כל מה שהיה לך לומר
על ״המיתום של האורגזמה הוואנגינאלית,״
כפי שכינית זאת.
זד, באמת יפה מאד שאת מבקשת
לשחרר את הנשים כולן משיעבודן לדיעות
קדומות׳ לגברים ולריגשי־אשמה למיניהם
— הגיע הזמן שמישהו יעשה זאת. גם
הדרך שבה בחרת — חיובית.
רק כמה מהעובדות, מן החשובות ביותר,
לא-כל-כך מדוייקות.
מאחר שאני קצת הרבה מבוגרת ממך,
ומעט יותר מנוסה, הרשי לי לספר לך
שגיל 22 הוא באמת ההתחלה של הכל,
ואפילו אשד, שכבר נשואה בגיל הזה,
יכולה עוד ללמוד דברים רבים אחר־כך.
כמו, למשל, שהאורגזמה הוואגינאלית
ליימת. והיא לא רק קיימת — אלא
שהיא באמת כל מד, שמספרים עליה, מפה-
לאוזן ובספרים.
למיקרא קביעותייך, הנשמעות סופיות
כל־כך, עלה בי חשד רציני מאד שמעולם
לא התנסית בעצמך באורגזמה ואגינאלית,
אף-על-פי שאת כנראה מוכנה להודות ש אולי
אשה אחת או שתיים, בטימבוקטו או
בקוטב הדרומי, כן התנסתה בחווייה
משונה ושנוייה־במחלוקת זו.
כבודה של האורגזמה הקליטוראלית
במקומו מונח, אבל היא באמת רק תחליף
עלוב לדבר האמיתי. היא יותר נפוצה,
אמנם, והרבה יותר קל להגיע אליה׳ אבל
אסור להסתפק בה, בשום פנים ואופן! ,מייד
אסביר מדוע.

והרי לקט מתוך ״פיטפוטי נשים״:
— הגברים בורים ! הם אינם מכירים
את גוף האשה, ולכן אין להם מושג מה
עושים איתו !
— אינני מאשימה אותו, חס־וחלילה,
בחוסר־התחשבות. הפעייה נובעת מחוסר-
ידיעה. לפעמים נדמה שאני הראשונה
אצלו, או מעין אמא קדושה שמעליה
נעשים הדברים ב״ריפרוף של תאווה.״
— אם קיים. כבר גבר שטורח לספק
את האשה, ואשר ישמח להיכלל ברשימת
״האהבות שעשו היסטוריה,״ כמאהב-

אם האשה בודה -
ומה הגברים אשמים?
השנה — גבר זה אינו אלא טכנאי, וזונה
ממין זכר!
אז למה את שותקת, אשה? דברי איתו,
ספרי לו, הראי לו איך טוב לך, ואיך את
אוהבת את זה!
אך הנשים שותקות. הן אינן מאזינות
לבטי פרידן, ולשאר משחררות״האשה
למיניהן, שדבריהן נופלים על האוזן ב דפיקות
של אימפוטנט על גג של פח.
האשמה טמונה ׳בשתיקתה של אשר. אחת
ועוד אשד, אחת, ועוד אחת. ובמינזר-
שתקניות זה ניתן למצוא תמיד את דמות

אין לי נוסחה בדוקה עבור נשים שאינן
מסוגלות להגיע לאורגזמה ואנינאלית,
מכל סיבה שהיא. אני רק יכולה לומר
לך, ולהן — אינכן יודעות ומה אתן מפסי דות.
ואם,
כתוצאה משיחרור האשד, מריגשי-
האשמה שלה, לפי שיטתך, תפסקנה ה נשים
להשתדל להגיע לידי אורגזמה
ואגינאלית — זה יהיר. באמת חבל מאד —
גם להן וגם לגברים.

כעת הרשי לי לספר לך על החדירה של
ה״דבר״ הגדול של הגברים. בינינו, אינני
מבינה מה יש לך נגדה.
נכון שבוואגינה, כלומר בנרתיק, אין

כדי והגיע דאווגזמה ־
האשה הוויה נגבו
עצבים וזהו איזור בלתי־רגיש, אבל מה
הוא אשם?
אז ככה: בשעת ההדירה, הוואגיגה אולי
לא נהנית מזה ביותר, אבל החיכוך, בייחוד
כשהוא נימרץ וריתמי, כפי שהוא צריך
להיות, יוצר חום. ודאי תסכימי איתי
שהחום הזה ממלא תפקיד חשוב מאד
במעשד-,האהבה.
ויותר מזה: גולת־הכותרת של החדירה
איננה ההתחככות בדפנות הוואנינה, אלא
דווקא הבאת קצר-,הפין ׳במגע עם צוואר-
הרחם. וצוואר הרחם, לדעת כל המבינים-

הקדושה המעונה, הניסתרת בניבכי ניש־מתה
של כל אשה.
ואני טוענת: זוהי שתיקה של נשים
שאינן יודעות מה טוב להן ואיד הן אוהבות
את זה. האשד. בודה ! אם האשד, אינה
מכירה את עצמה, מדוע זה נדרשים ה גברים
להבין את הפונקציות הפיסיות שלה?
פרויד מגשש בערפל האופף את מיניותה
של האשה. ווילהלם רייך מתעקש לחדור
לעולם מיסתורין זה ובונה תיאוריה :״ה פונקציה
של האורגזמה.״
על־פי סיפרו זה, אורגזמה היא מצב
גופני־נפשי המשחרר את האדם מן המתח
המיני. אורגזמה קליטוריאלית כמוה ב אוננות
; אפשר לאונן אינסוף פעמים,
מבלי להגיע כלל אל ״ההתפוצצות המפ רקת.״
זהו פסוודו־ואורגזמה.
באורגזמה הוואגינאלית, לעומת זאת,
קיים פירוק טוטאלי של מיטען־החשמל ה מצטבר
בגוף כתוצאה מן הגירוי המיני.
סיפוק הניגרם ממגע מיני מבלי שיהיה
כרוך בתהליך הגופני־נפשי, גם הוא אונ נות
:״השתנה לתוך הרחם״ = אימפוטנ־טיות
אורגסטית. רייך טוען שהאימפוטג-
טיות האורגסטית מהווה סימפטום כלל-
אנושי.

שלמתת הסיפרות המינית העניפה הנמ צאת
בהישג־ידנו, אין מוצעות נוסחאות־פלא
בעניין זה.
הסכסולוגיה ׳משתייכת למדע הרפואה,
וכבכל ענף מדעי אחר, גם כאן אין קביעות
מוחלטות והגדרות סופיות. דוגמא אחת:
טוענים כי ״אשד, היא אשד,״ רק לאחר
הגיעה לגיל ה־.30
אני מציעה לאביבה לחכות שמונה שינים
נוספות, לפני שתצא בתיאוריה חדישה,
וזאת מתוך ההנחה:
תיאוריה היא תולדה של בעייה סובייק-
טיווית מטרידה, אותה יש לראות כדבר
גמור.

(כותבת רשימה זו, שרונה מאראש,
,22 היא דוגמנית״צילום לשעבר, בתה של
ציירת״אופנה, בוגרת בית־הספר התיכון
אליאנס בתל־אביב).

אביבה עין־גיל היא צעירה בת ,22
המדברת על אורגזמה קליטוריאלית כעל
גסיר־חלומותיה של כל אשה.
היא צודקת ׳בהחלט כאשר היא קובעת,

בדבר, הוא מקום רגיש ביותר. למעשה,
המיפגש 1בין ראש-הפין לבין צוואו״הרחם
הוא תמצית ההנאה של מעשר,־החדירה
עצמו. הרי לשם כך נוצרו כל אותן תנוחות
מעניינות ומגוונות, המכוונות להעמיק את
החדירה.
והנה עוד סוד קטן: תהליך החדירה
מורכב, כידוע, משורה של ״יציאות״ >-
״כניסות״ רצופות ותכופות. עכשיו, אם
תסכימי אתי שכל מעשה־האהבה על כל
שלביו, אינו אלא ציפייה לרגע הגדול,
הוא רגע־ד!אורגזמה, הרי שכל ד,״יציאות״
הללו בין מיפגש למיפגש של קצה־הפיו
עם צוואר־הרחם הן רק רצף של ציפיות
קטנות, המתגברות לקראת הפורקן הסופי.
ואם זה לא טוב, אז אני לא יודעת מה
כן טוב.
מה שמביא אותנו אל שורש הבעייה.
כדי להגיע לאורגזמה ואגינאלית, תלויה
האישה באופן מוחלט בגבר, לצערה או
לשימחתה, כיוון שהאורגזמה שלה היא
לא־רצונית . ,ואילו זו של הגבר — רצונית
(כלומר, הוא מסוגל לכוון הרבה יותר, את
רגע בואה בתנאי שהוא מנוסה, ואוהב
את האשד, דיו) .האשה לעולם לא תוכל
להגיע לאורגזמה ואגינאלית בכוחות־עצמה
— מכסימום לאורגזמה קליטוראלית. ככל
שהגבר ייטיב להתאפק, להחזיק מעמד,
להרגיש את האשד. ואת תגובותיה, כן
יירבו סיכוייהם להגיע לאורגזמה, אפילו
נדשותפת (כן, נם זה קיים).
כאן קבור הכלב. נשים שהתרגלו לגב רים
ש״גומרים מהר,״ חוששות פן ״יישאירו
אותן באמצע,״ ומתגוננות על־ידי כך
שאינן מגיעות לאורגזמה ואגיינאלית, מדעת.

שרמה מאראש
הנשים אשמות בכל !
ואם נגזר עלי להיות תלוייה לנצח
בגבר שלי, כדי שאוכל להגיע לאורגזמה
הוואגינאלית שלי — אז מי בכלל רוצה
להשתחרר?

(נירה רזיו היא שטוינטית־לשפות,
צברית בת , 24 רווקה, עובדת כמזכירה
בחברה פרטית).
,העולם הזה מקדם בברכה תגובות על
הכתיבוית המופיעות במדור ״דיעה חופשית.״

הוויכוחים והמריבות
שאתה שותף להם לא
יעזרו לחעגת המתח,
אלא רק יגרמו לך
לדפרסיח. במיוחד הי מנע
מאי־נעימויות עד
יוס ראשון. אז תתחיל
להרגיש בהפגת המתח.
תתאזר בהרבה סבלנות.
לך לראות סרש
טוב, רעיני, לבד, או
עם חברה, ותיווכח שתהנה

1ש]זי0

מאוד.

שלך הקסם האישי
יסייע לך להיחלץ ממצב
מביך. הדימיון
המורה ׳בו חנן אותך
מזלך עלול להיראות
השבוע בעיני אנשיס
מסויימים בהפרזה בתפיסת
המציאות. עליך
להישמר מלהיות אכזר
כלפי ׳אחד האנשים הק־רוביס
אליך ביותר. אכתימוג
׳ותיראה מאור שונה.
חמים. החורף עוד לא נגמר.

21גאפו ״ י
70 נליאי

זבה ריג׳שית
לבשי בגדים

שב בשקט, בייחוד בסוף
השבוע. לא כדאי
להסתבך בגלל רצונך
הטיבעי לבלוט. גם ה-
פירסומים האחרונים
לא עשו לך דווקא טו בח.
מוטב שתתרכז בענייני
-הלב ובענייני
2*.גייא״ ־
כספך. במישור היצירה

— אתה ממשיך לחוש
בבצורת מסויימת, אך
השינוי תלוי בך. אם את רוצה בהישגים,
דחי זאת עד שתראי את מצב בו״זוגך.

סשיס

הרגע לו אתה מצפה

חודשים כה ארוכים
יגיע השבוע, ביום חמישי
או ביום ראשון.
הוא !גם יהווה עבורך
סימן לפתיחת תקופת־חיים
חדשה. אין צורך
למחוק את העבר, אך
השתדלי לבנות עתיד
טוב יותר. כוח השיבי
נוע שלך גובר. אתה
אומנם מוצא את עצמך מבודד, אך יחד עם
זאת מאושר ובעל כוח בלתי־רגיל. אפילו
יריבים, עליהם תשפיע בנושא מסויים,
יכבדוך ולאו־דווקא מאהדה. הרבו במסעות.

רומן סוער, משוגע
ממש, נפתח בפניך, בת
לביאה, אם יחיו לך
רק העיניים לראות
את האיש, הנראה כ־בלתי־נכון.
זה יתחיל
בריב, זה יימשך בסערה,
זה יגיע לשיאו באהבה
גדולה. גם ב-
ענייני״כספים יש סערות,
אבל לאט, דווקא
שליליות: דע לעמוד על שלך, אך ברכות
ובאצילות מסויימת. שמור על עצמך מ־בעיות״קיבה
— ואל תיתן למועד סיום
הביטוח שלך לחלוף. זה מסוכן, כי חייבים
אתם בני אריה להיזהר בנסיעותיכם.

י׳הירותך הטבעית, הכרוכה
סזוסר־ביטחון
משווע, תוריד אותך
שאזלה, אס לא תדעי
לרסן את שניהם ולהוסיף
להם מידה אמיצה
של חזש״הומור, שהוא

אחת מתכונותיו היפות
~ באוגוסט -
ביותר. זה לא שהוא
22 בספ>1ר נר
לא רוצה אותך: זה
שהוא בטוח שאת לא
רוצה אותו. אז — קדימה! גלי לו את
האמת. כוח־ההרתעה של מתנגד חזק עשוי
לבלום התקדמותן. היזהר מתרופות חדשות.

גחונה

יום א׳ פותח פרק חדש במאבקו הסיק-
צועי או האישי. אם אתה תדע להסתכל
מסביב לפני שתקפוץ,
לשקול את כל האפשרויות
ולא להיכנס
להתנגשויות עקרות —
״ש לך סיכוייס מצויי־ניס
להרחיק לכת. פגישה
עם נערה בהירת־שיער
תוביל אותך ל בחירה
מביכה. תצטרך
להחליט ומהר: אחרת
תפסיד הזדמנות רומאנ טית
גדולה המזדמנת לעיתים רחוקות.

שבוע מצויין — אם תדעי לנצל אותו ואם
לא תנטרלי את עצמך,
מתוך דווקאיזם. הכוכבים
מבשרים על פגי״
שות״לב ופגישות־כיס,
ובשני המישורים —
על הצלחות קטנות
וגדולות. אתה יכול
למצוא עצמך, לפתע,
במצב חדש בו לא
21ג *ו־ז־• 1י נ>
; 7י ;ן: רעי
רצית. בדוק אותו מחדש.
אתה עלול לגיחדש. משהו לות

1ן ע

אט־אט, מתחילים מאמציך המהוססים לשאת
פרי. דאג שלא יקלקלו לך את העניינים
ועוד יותר — שאתה
עצמך לא תקלקל לעצ^

מתוך הזנחה או
מתוך שינאה עצמית.

זכור ׳שלא רק אתה

אדם עם כבוד עצמי.
בת קישת: הוא אוהב
׳אותך, אבל אם תלכי
׳בדרך שהחלטת, כלפיו,
ננ ע סג ר •
את עשוייה להפסיד או 20
גי ^ י גו
תו. כסף ממקור סמוי
יגיע לידיך. הזיוזר! זה כרוך בהתחייבויות.

י׳11ו1ז

יוייז

שמע לעצת זקנים וחכמים ממך. בדרך
זו תצליח להתגבר על קשיים רבים,
ולהימנע מעשיית טעויות.
זכור כי הטיפש
לומד משגיאותיו־הוא,
ואילו חכם משגיאו-
תיהם של האחרים.
אמת״חיים זו נכונה
גם לגבי חייך הרומנטיים.
וגם אם נראה
לן שספגת אצלה מפ21
בד* 0בר ־׳
>׳י *.1נו*ו
לה — אל תתייאש,
נסה שוב. כוכבין מורים
כי דווקא בסוף -קיימים כל הסי״

תקופת״האושר בה את מצוייה נמשכת —
אם כי ענני־סערה קטנים מופיעים באופק, התחייבויות בצורת
עבודה, פגישות עם נו שים
או מריבות עם
ידידות טובות במיוחד.
אך אל דאגה, עם רצון
י עז את עשוייה לצאת
מכל זה בשלום. אם
את עוסקת בשני רומנים
מקבילים — דעי
לגמור עם אחד מהם,
או לפחות להסוות אותו
כך •שלא יגרום להתפוררות כל החבילה
ולא תצאאי קרחת מכאן וגס מכאן.

1ני

השתדל לא להציק לחבריך לעבודה. כי
בעתיד הקרוב מאוד

תזדקק לכל רצונם הטוב.
היחסים המתו חים
עם בן זוגן ישתפרו
בעיקבות פגישה
בלתי צפוייה עם ידיד
קרוב, אותו לא פגשת

זמן רב. אל תיקח על
עצמך סיכונים מיוב
כ ג רו א ר -

0׳ .ננירס
תרים בענייני כספים
והיזהר מהרפתקאות.

ן]ים
במדינה אירגונים
ו>ידח*1וח הזכי ם
כמה עוסק אירגון
גכי צה״? כמקום
כעבודתו השוטפת?
האירגון היהיד בארץ שאינו שואף ל הגדיל
׳את מספר חבריו הוא אירגון נכי
צה״ל.
למרות זאת, גדל מיספרם של חברי ה־אירגון
׳לאחר מילחמת יום־הכיפורים והוא
׳מגיע עתה ל״ 20 אלף.
תפקידיו של ד״אירגון הם לטפל בבעיו תיהם
של נכים ׳אלה. הן בכל נכה בניפרד
והן בנכים כולם, כציבור בעייתי ומיוחד.
אולם בימים אלה עסוק הואירגון בדבר
׳אחד בלבד: מילחמות היהודים בין עסקניו
השונים .׳בעיות הנכים, חבריו ,׳נדחקו ל-
קרן־זווית, ואילו מילחמות הנכים בינם
לבין עצמם, סוערות לעיתים יותר מאשר
אותן מילחמות שהביאו אותם למצבם זה.
לפני שבועיים נערכה ועידת האירגון.
מנהל פרוייקט בית הלוחם של האירגון
בחיפה והאיש החזק !בסניף חיפה, ראובן
אביגדור, החליט שהוא רוצה להיות המז כיר
הארצי של אירגון נכי צה״ל.
תרגיל פוליטי. בסודי־סודות הכינו
אביגדור וחבריו מחיפה הצעת־החלטד״ או תה
הטילו בפצצה לחלל הוועידה. ההצעה
אמרה ׳כי המזכיר הארצי של האירגון ו נושאי
התפקידים האחרים בו׳ לא יוכלו
לכהן יותר מאשר שתי קדנציות רצופות
•בלבד. הצעת־׳החלטה זו מקבילה להחלטה
שנפלה בוועידה הקודמת של הארגון, ב שינוי
קטן אהד.
•בוועידה הקודמת, שנערכה לפני כשנה,
נאמר במפורש כי תוקף ההחלטה הוא מ רגע
קבלתה, ולא רטרואקטיבי. ואילו
הצעת־ההחלטה החדשה אומרת כי להחלטה
יהיה תוקף רטרואקטיבי.
פירושה של החלטה זו ברור ביותר. ה מזכיר
׳הכללי הנוכחי של הארגון, שלמה
לדור, לא יובל להגיש את מועמדותו ל-
׳בחירות העומדות להיערך בקרוב, כיוון
שהוא מכהן כבר שתי קדנציות תמימות,
רצופות•.
ראובן ׳אביגדור ידע כי לא יהיה לו סיכוי
להעביר את ההצעה ללא תרגיל פוליטי
מחושב. הוא דאג להגיש את ההצעה ברגע
בו לא היו צירים רבים באולם הוועידה,
וגם מרביתם של אלה היו אנשי הסניף
שלו. סניף ׳חופה.
מילחמות פרטיות. ההצעה התקבלה,
ועוררה מייד סערת־רוחות עזה בקרב כל
חברי האירגון. חברי הסניפים החדשים של
האירגון, סניפי תל־אביב התומכים במזכ׳׳ל
הכימעט־מודח, וכן סניפי רחובות ובאר־שבע
דרשו מייד, כינוס ועידה חדשה, ש־
׳תתקן את ההחלטה.
היועץ המ״שפטי של האירגון טען כי
ההחלטה שהתקבלה אינה חוקית, שכן יו״ר
ועדת־חבחירות של האירגון התפטר, ו בלעדיו
אין אפשרות לערוך בחירות חד שות
— וכך ניטרל את ההחלטה שהצליחו
אנשי חיפה להעביר.
עדיין לא ברור אילה משני המחנות
של נכי צד,״ל ינצחו במלחמה. אך ברור
דבר אחר: נכי צה״ל עורכים מילחמות פר טיות
שלחם, וכך סובלים 20 אלף נכים,
שתפקידם של כל אותם עסקנים־ניבחרים
לטפל בהם.
אירגון נכי צח״ל משותק, לאמיתו של
דבר, שעה שבל פעיליו בוחשים בקלחת
הפוליטית הפנימית שלהם ואינם מתפנים
לכל דבר ׳אחר.

תולדות
שכדהג בו ר ה
הוא קפץ ע 7הפלסטיגית
היפה — ובאותו רגע חדרו
כדורים ישראליים לגופו
״ישבתי בשוחה, שלפני־האחרונה. מאתו-
רי ישפה חוטפת, אשה שחורת״שיער ו יפה.
היא קראה לעצמה מרים. בידה ה שמאלית
היא החזיקה רימון־יד, מובן ל זריקה.״

מתאר מנפרד ׳קוריטובסקי, ישראלי־לשעבר
ומפיק־סרטים ממינכן, את המצב
ביום ג ,,ה 8-במאי 1972 בשעה ,16.05

במטוס סבנה שחנה ׳בנמל־האוויר לוד. או תה
שעה התקרבו אנשים בסרבלים לב נים
למטוס — ולפתע הסתערו עליו.
״הם חדרו למטוס• קפצתי ממקומי בדי
לחשוף את הרימון מידי החוטפת. רציתי
למנוע ממנו לזרוק את הרימון בשעת פעו־לת־ההצלה,
מתוך בהלה או זעם. האנשים
בלבוש הלבן פתחו מייד באש. הרגשתי
׳איך הכדורים חודרים לגב שלי. לפני
׳שאיבדתי את ההכרה שמעתי מישהו או מר,
:זה הסוף שלד.״
שישה כדורים כגב. כל זה קרה
בשעה שאנשי־ביטחון ישראליים, בהדרכת
משה דיין, השתלטו על מטוס סבנה
שהובא על־ידי החוטפים ללוד, בנסיון לה שיג
בדרך ׳זו את שיחרורם של 270 אסי רים
פלסטיניים בישראל.
באשר שבה הכרתו של קוריטובסקי,
נשוי ואב לשני בנים, הסתבר לו כי שישה
הכדורים חדרו לגופו ופגעו בריאות, ב כבד׳
בלסת ובידיים. רופאי תל־השומר
הצילו את ׳חייו. דיין ביקר לייד מיטתו,
קצינים בכירים לחצו את ידיו הח׳בושות,
ידידים הציפו אותו במיברקים. הוא היה
גיבור.
אולם לא לזמן רב. קוריטובסקי חזר ל מינכן,
אבל לא היה מסוגל לעבוד. את
מטרת בואו לישראל — הפקת סרט לכבוד
יום־השנה ה־ 25 למדינה — לא היה עוד
מסוגל לממש, למרות שכבר השקיע בו
רבבות מארקים.
אור־ירח מתוק. האיש, שהפיק בעבר
סרטי־קופה ׳גרמניים •פמו אור הירח המתוק
נח על הגבעות ובשעה שבע בבוקר העולם
הוא עוד בסדר, בילה בימעט שנה ב החלמה.
אז התעניין בפיצויים המגיעים לו.
התברר לו שגבורה לחוד, ותשלום לחוד.
חברת סבנה שילמה לו 60 אלף ל״י —
הסכום המירבי שהוא חייבת לשלם במים-

פצוע קוריטובסקי
גבורה לחוד, תשלום לחוד
גרת אמנת-ה׳תעופד. הבינלאומי, עבור תאו נה
בשעת טיסה. קוריטובסקי הגיש חשבון
בסך 400 אלף ל״י, ובכלל זה פיצוי עבור
אובדן כושר־פרנסה במשך 48 שבועות,
אובדן ההשקעה בסרט לכבוד המדינה,
אובדן החנות של אשתו, שנאלצה לטפל
׳בו, ד 200 אלף ל״י פיצוי עבור כאבים.
ציין הגקבור־הקורבן :״חדוות־החיים שלי
צומצמה בהרבה, בגלל הפחדים המתמידים
התוקפים אותי.״
מיכתם למל ך. את הכסף דורש קו־ריטובסקי
׳מממשלת בלגיה, שהיא, השותפה
העיקרית בחברת סבנה. הוא מאשים אותה
׳בכך שלא הקפידה בביקורת ׳על חפצי־הנוטעים,
ושאיפשרה לשתי ההוטפות להג־גי׳ב
אקדחים וחומר־׳נפץ בפודריו׳ת שלהן
ועל גופן. מישראל אינו דורש דבר.
השבוע פנה האיש במיכתב אישי אל
מלך בלגיה — ואם לא ייענה, יגיש תניעה.
הו זודח

הז ה

0ח 10

מאחור המסן
טלוויזיה רשות השידוד

השיוווים בשבת ־ ׳ונסקו!

ה מו כ ״ לתחדש

סכר שהוקם ע להירקון, לעצור מי־ביוב
המוזרמים אליו, הלאה, לכיוון ת״א וו״ג.

מריח במציאות
זמן רב, אבל לצערי טרם קיבלתי אותו.״
מנכ״ל מישרד־הפנים, היים קוברסקי,
מיתמם :״העניין מופקד בידי איגוד ערים
איזור ח. הם מטפלים בנושא, ואנו נעמיד
לרשותם תקציבים.״
אך יושב־ראש האיגוד אליהו שפייזר,
טוען שבתנאים הנוכחיים אין האיגוד ערוך
כלל לטיפול בנושא, המחייב פעולה לאורך
הירקון כולו, בתחומי שיפוטן של רשויות

.ההזדמנות שנפלה בירי שר־התעמולה,
שימעון פרם, הותה בדיחה. כבר שבועות
רבים לפני שקיבל את מינויו זה,
התפטר מנכ״ל רשות השידור, שמואל
אלמוג, מכהונתו. עתה יכול היה פרם
למנות. את אחד מאנשי-שלומו לתפקיד
׳מרכזי וחב־השפעה זה, מבלי שיואשם ב־עריפת־ראשים.
יצחק
ליבני, מפקד גלי צה״ל ועורך
במחנה היה בטוח כי עם מינויו ישל פרס
בשר־התעמולה נגוזו סיכוייו להיבחר לתפ קיד
מנכ״׳ל רשות השידור.
ימינוי פתאומי. הידיעות שהגיעו אל
ליבני, עד יום השלישי שעבר, היו כי פרס
יצא ממש מעות במאמציו למנות אחד
!משני אנשים, המקורבים אליו ואל מפ לגתו,
רפ״י, כמנכ״ל הרשות. היו אלה
יוסף תקוע, שגרירנו לאו״ם, ואשר (אר-
תור) בן־נתן, שגריר ישראל בפאריס.
.פרס ניהל שיחות בינלאומיות ארוכות
עם השניים, וכל יאחד מהם הסכים לקבל
את המינוי המוצע.
בתחילת השבוע שעבר הלך פרס אל
ראשיהממשלה גולדה מאיר, כתל תן
עיסה במינויו של המנכ״ל החדש. הוא
העלה בפניה את שני ׳השמות. גולדה פסלה
יאת שניהם.
לגבי תקוע! ,אמרה :״הוא הרי איש חולה-
לב, איך אתה יכול לעשות לו את זהו״
ואילו לגבי בן־ניתן פסקה גולדה :״הוא
׳שגריר מצויץ בפאריס, וצריך להישאר

פרס ניסה מייד להעלות רעיון אחר,
במטרה להרוויח זמן. ההא הבטיח לה כי
המנכ״ל הפורש, אלמוג, יסכים לדחות
את התפטרותו בחודשיים לפחות, שהות
שתיתן בידי פרם אפשרות לחפש לו יאת
המועמד המתאים והנוח לו בחתר.
על כך ענתה גולדה בפסקנות :״אני לא
רוצה אותו מתר.״
גולדה חשפה את הקלף שבשרוולה, והו דיעה
לפרס כי יש לה מועמד פרטי מ שלה׳
שלתשובתיו החיובית היא ממתי-
!נה. כאשר תקבל תשובה זו. תנקוב בשם
בפני פרם.
״ואני בטוחה שאתה תסכים לו,״ סיכמה.
פרם ערך שיקול מהיר ונקב מייד בשמו
של יצחק ליבני. ל״בני אינו מזוהה עם
׳אנשי רפ״י, וידוע כדמות בלתי-מפלגתית
׳לחלוטין. ככל שידע פרס, הצליח ליבני
שלא להסתבסך מעולם עם גולדה או עם

רבות •שאינן חברות באיגוד והאיגוד אינו
יכול לחייבן לבצע שיפורים בתחומן.
היה זה דווקא אליהו שפייזר, אשר בשעתו
שימ-ש כסגדראש־עיריית־תל־אביב בצד תפ קידו
כיו״ר האיגוד שיכול היה לתת דחיפה
גדולה לשיפור המצב. אך הוא לא נקף
אצבע.
באישורו של שפייזר הוזמן סקר אצל
חברת תושיה — נוהנדסיס ויועצים בע״מ,
למניעת זיהום וצחנת הירקון. הסקר, ש הצייר
עבודת־מחקר מקיפה ויסודית, עלה
כסף רב.
רשלנות פושעת

רק כאשר פורצת התמרמרות ציבורית
עזה, מקיץ משרד הבריאות מתרדמת־החורף
העמוקה שלו. מהנדסי־תברואה איזו-
ריים יוצאים בהולים לשטח, מפקחים על
(המשך בעמוד )53

ההחלטה השנייה קובעת, כי החל מ החודש
הבא תפסיק התחנה הצבאית גלי
צה׳׳ל לשדר בסל לילה, בשעה 2אחר
חצות, ותחדש את שידורוה ב־ 6בפוקר.
קול ישראל ימשיך לשדר ברציפות !משך
בל הלילה.

ד קרי או תטל פון
• המגע הראשון בין המנכ״ל החדש
-של רשות השידור, יצחק ליפני לבין

מנכ״ל ליפני
ממובס למנהל
איש־צימרת אחר. למועמד זה לא יכלה
גולדה לסרב.
למחרת היזם הועלתה ההצעה בפני מליאת
רשות השידור, ואושרה.
ביום ראשון השבוע הצביעה הממשלה,
ואושרה פה־יאחד את המלצת רשות השי דור.
יצחק אבני, בן ה־ ,39 נבחר לנהל
אחת הרשווות בעלות ההשפעה הגדולה
׳ביותר במדינת ישראל.

אדגזוג למפקד הטד־גה
• לשמואל אלמוג, המנכ״ל הפורש
ישל רשות השודור, הוצעה שליחות לחו״ל,
אך אלמוג סירב להצעה, בטענה !ני כל
עוד משרת בנו בצה״ל, לא יעזוב את
הארץ. שתי ההצעות האחרות שהועלו בפ ני
אלמוג, ביניהן עלץ לבחור, הן: הממו נה
על פניות־ד,ציפור במישרד מבקר־המ־דינה,
במקומו של גרשון אפנר, אשר
ימונה למזכיר המממשלה ,׳ומנחל המכץ
ליהסים־בינלאומיים. בינתיים נוסע אל מוג
לטחל בדרום־יאמריקה, וכשיחזור !מ שם,
בעוד שבועות מספר, יחליט על אחת
ומשתי האפשרווות. אם יקבל את התפקיד
במישרד מבקר-המדינה, יהיה עלץ לטפל

שילון

פרם

פלוך

נוסע

כועס

לועג

השר הממונה עלץ, שמעון פרס, אינו
מבטיח טובות. פרס טלפן אל ליבני שבע
פעמים, לאחר ישיבת הממשלה בה אושר
והמינוי, כדי לבשר לו על כך. לי מי דיה
עסוק בנאום בפני מליאת רשות השידור,
וסירב לצאת לדבר עם פרס בטלפון.
אחרי הפעם השביעית התכעס פרם, וחדל
.מניסיונותיו לבשר ללובני את החדשה.

טקיריס טו ב ותר
• בישיבת מליאת מועצת רשות השידור,
בה נבחר א בני במנכ״ל, לעג חבר-
המועצה וכתב דבר דני ם לו ך, לשאר
תבדי־המועצה שתמכו במועמדותו ש!ל
לי מי. טען ב אך. ,שהוא עצמו תומך נולהב
של המנכ״ל החדש :״הרי לפני כמה חודשים
ההא לא יהיה מספיק טוב בשבילכם להוית
מנהל הטלוויזיה, ועכשיו הוא כבר טיוב
להיות מנהל הטלוויזיה והרדיו ביחד?״.
התשובות שקיבל באך היו עוד וותר

.מהרדיו לטלוויזי!ה. משך שיש־!וחצי
שנים היד. יצחק א בני מפקד גלי צה״ל.
מזר, שתים־עשרה שנד. הוא משמש בעורך
השבועון הצבאי במחנה, אך ברור כי מאז
קיבל את התחנה הצבאית לידיו, השקיע
בד. את כל מעיינץ ומאמצץ.

למרבה הפלא, לאחר שהושלם הסקר
ונמסר למזמיניו, לא עשתה בו העירייה
שימוש, ולא הגשימה אפילו המלצה אחת
משורת ההמלצות, לטווח קצר ולטווח ארוך,
הכלולות בו. בדי להסתיר את המחדל,
הועלם הסקר מידיעתה של ההנהלה החדשה
•של העיר.

ך חלק גדול מהצחנה העולה מהירקון
/אחראיים באופן ישיר מיפעלי־התעשייה
המזרימים שפכיהם לנהר. חקירה יסודית
גילתה כי המדובר הוא לא רק במיפעלים
פרטיים, אלא גם במיפעלי התעשייה הצב אית
המצויים באיזור רמת־השרון ושפכים
מזוהמים בכמות גדולה מגיעים מהם אל
הירקון.

י • שתי החלטות חשובות קיבל ביום
ראשון השבוע הוועד המנהל של דשות
השידור. ההחלטה הראשונה קובעת כי
התל מהחודש הפא יופסקו שידורי ה טלוויזיה
בשפת בבוקר. כמו־כן נקבע, כי
שידורי הטלוויזיה שפסקו מידי־ייום בשעה
אחת עשרה וחצי יבערם, מלבד יומיים
בשבוע — בהם יופסקו בשעה , 11 ול אחריהם
יוקרנו מישדרי־שירות.

מבריקות מהשאלה .״ראשית,״ כך נאמר
לו ״עברו כמה חודשים מאז, ושנות —
אנחנו מכירים בבר סוב יותר את שני
המועמדים שהתחרו אז״.

!רבים חולקים על אופייה של התחנה
בראשותו של ליפני. רבים אחרים, בעיקר
׳מקרב החיילים־ד,מאזינים עצמם, המוכנים
להישבע כתחנה זו. אך הבל מודים בפה
!מלא, כי מאז נכנם ליפני לגלי צה״ל, הפכה
תחנודהשידור הצבאית לגורם ניכבד ב־חתר
בכלי התיקשורת ההמונית במדינה,
פאשר סיקרי־ההאזנה מורים על עלייה
!תלולה במיספר מאזיניה, על חשבון ׳תחנות
שידורי יישראל.
ליפני הוא וליד פולין! ,אשר עלה לארץ
עם אמו ואביו, סוהר-הכובעים, בד,ץ תו
בן חצי״שנה. מייד אחרי שהשתחרר משי רותו
הסדיר בצה״ל, לאחר שקנה א שם,
בעיקפות מאמרים רבים שכתב לעיתונות
בבר מגיל , 15 סונר, ליפני לעורך במחנה
נח״ל. משם היתד, הדרך סלולה בפניו
!לתפקיד עורך במחנה ומפקד גלי צה״ל.
בשנים האחרונות התחרה פעמיים על
מישרת מנהל הטלוויזיה, והובס.
א בני הוא הסיד גדול של הרדיו דווקא,

במיספר תלונות שהוגשו למבקר נגד מנהל
הטלוויזיה, ארנון צוקרמן, שהיה עד
השבוע אחד מעובדיו של אלמוג.

שידורים •שידים מגר מני ה
!• אחרי שדן שימן חזר מגרמניה,
ידועה כבר !תוכנית השידורים של מיש-
חקי הגביע העולמי, שייערכו בבל רחבי
גדמגיד. בחודש ץ לי השנית הטלוויזיה תש לה
לגרמניה שאימה כתבים: את דן שילון
עצמו, את כתב-הספודט אלכם גלעדי,
המועמד למלא את מקומו של שילון כאשר
זה האחרון יתמנה נסנן־מנהל־הטלווץ יה,
ואת הכתב יאיר שטרן. בכיל יום־ן מייש־תקים
תעביר הטלוויזיה בשידור ישיר
מישחק אחד, ולשם כך יצטרכו להעתיק
את מהתרת מבט אשעה מאוחרת יותר.
כן ׳תשדר הטלוויזיה מ תי יום־מישהקים
תוכנית מיוחדת, לאחר מהדההת-החדשוית
האחתנה, בר. ייסקרו אורועי אותו יום.

׳וטוען כי לרדיו המודרני יתרונות רבים
על פני הטלוויזיה.
אשר למסך הקטן, ליבני הוא הסיד
של טלוויזיה מסחרית, של גל ב׳ בטל וויזיה.
כן טען בזמנו כי בתהום ההפקה
העצמית, הטלוויזיה ד,וישראלית קרובה ל אפם.
היחסים
בין א בני לבין מנהל-הטאויזיה
אתון צוקרמן אינם יבולים להיות טו בים.
צוקרמן, אשר הביס בזמנו במינרז
על תפקיד מנהל־ר,טלוויזיה, נמצא מופתע
ביותר לדאות את א בני המובס כמנהלו
הישיר. לעומת זאת ברך משר, חובב מנהל־הרדץ,
את א בני בלפבץ ת ירבה, למחות
שהשניים היו יריבים קשים ביותר בתקו פה
בה כל אחד מהם ניהל ׳תחנת־ישידור
משלו, והשתיים התחרו זו בזו.
נטייתו של א בני לד,חפות בהתערבות
בפרטים ובתכניות, ולא לעסוק חק בצד.
המינהלי תביא, ללא ספק, לחיכוכים חבים
בינו לבין המפיקים והבמאים השונים ב־;
דדיו ובטלוויזיה.
אך ניתן לקוות בי דווקא כל אלה ינעחו
במיקצת את ד,דדיו, ד,דודך במקום כבד
שנים רבות, ואת הטלוויזיה — המתבגרת
בחיתוליה ואז יה״ד, מינויו של א בני ל י.
ברכה.

דו ן ך 1ן ך ןן ן

על גדותיהם, נשפכים לנחל
ממררים יאת חיי תושבי

נואגני־השפכיס ב־רמתיים,
העוברים
קנה, המתחבר לירקון,
תל־אביב ורמת־גן.

.2זיהום תעשייתי? ?
התעשייה של הוד־יהשרון, מנזרמים שמנים שחורים
ופסולת מיצי־הדר, הנרקבים במים, ישירות לנחל הדס.

.3סכו פרוץ

מיפעלי־התעשייה
ברשלנות, ניפרץ

ניבנה על נחל שילה,
שנזדהס משפכי ניבנה הסכר
בפתח־תיקווה.
על־ידי זירמי המים הדלוחים.

ארבעה מיספרים על המפה(למטה) ־ וכך 1ה נראה וגם
י ר קון נרצח. הנהר, אשר מאז הי ן
ן ווסדן של תל־אביב וערי אזור דן האח רות
היווה אתר־נוף יחיד־במינו, שמשך
אליו תיירים ונופשים, הפך לתעלה פתוחה
המובילה שפכים. חייהם של מאה אלף תו שבים,
המתגוררים בסמוך אליו, הפכו ל סיוט
ממושך. פינוודתמד לאורך הירקון,
אשר במדינות מתוקנות משקיעים מיליונים
בטיפוחן, הושחתו כליל.
!אזרחים! ,אשר צחנת המים המזוהמים מא־

במישטר הזרימה נוצר בסוף שנות החמישים
מצב, בו זרמו בירקון שפכים בלבד, וצחנתו
עלתה והגיעה לאיזורים נירחבים בתחומי
תל־אביב ורמת־גן.
גם אז, ממש כבימים אלה, הפגינו תוש בים
ניזעמים שסבלו מהקאות ומסחהחורות
עקב הצחנה. כתוצאה מהלחץ הציבורי,
ובאיחור רב, הוקם איגוד ערים איזור ח,
אשר בלל את הערים הראשיות שהזרימו
שפכים לירקון: תל־אביב, רמת־גן, גבע
תיים,
בני־ברק, פתח־תקוה וחולון.
השפכים מערים אלו נאספו בהדרגה
והוכנסו לתוך מערכת צינורות. דרכם הופנו
אל מוצא הים ברידינג, ושם זיהמו את הים.
נוצר מצב מוזר. פעולות איגוד ערים
איזור דן נעשו באיטיות, ברשלנות ביורו־קראטית
ישראלית טיפוסית, וכאשר הגיע
הרגע בו סולקו שפכי ערי גוש ׳ דן מה־ירקון,
נתגלה לפתע כי כמות עצומה של
שפכים ממקורות אחרים, מחוץ לתחומי

לצת אותם להימלט מבתיהם, תובעים :״על
הממשלה להכריז על תופעת הצחנה כעל
״אסון־טבע״ ,ולקבל על עצמה את הטיפול
בחיסולה של הצחנה כטיפול בכל אסון־טבע
אחר.״
אותם אזרחים כנראה אינם יודעים, כי
לפחות שני מישרדים ממשלתיים — משרד־הבריאות
ומישרד־הפנים, הם האחראיים ה עיקריים
למצבו הנוכחי של הירקון.

מישרד־הפנים יכול היה לעכב תקציביהן
של רשויות מקומיות, שלא דאגו להתקין
בריכות חימצון מספיקות, שפכיהן של רשו יות
אלו גלשו מבריכות־החימצון המעטות
היישר לתוך הירקון.

אין גוף
אחר אי

אוזל ת

** שנות הארבעים ואילך חלו בירקון
* 1תמורות מפליגות. אז החלו שפכי ה ערים
השכנות לזרום אליו. בהדרגה גדל
עומס השפכים, ומי הנהר הפכו דלוחים
ומצחינים. הדגה בו ניכחדה.
מיפנה חמור נוסף חל במצבו של הנהר
בשנות החמישים, כאשר היטו את מי ה מעיינות
העשירים, המזינים את הירקון,
להשקייה ולאספקת מים עירונית בדרום
הארץ. פעולה זו גרמה לדילדול המעיינות
ולהפחתת זרימתם.
אך אותה פעולה לא היתר. מלווה בפעולה
מקבילה, תחיקתית, שתאסור על הזרמת
שפכים לירקון. לכן, בעקבות השינויים

איזור דן, מהרמות אליו בהתמדה. מקורות
אלה הם ממרח הוד־השרון, כפר־סבא, רמת־השרון,
ראש־העיין, לוד, רמלה, נמל־התעו־פה
בן־גוריון, אור־יהודה, קריית־אונו ועוד.
באשר קמה זעקה ציבורית, מתעוררים
כל הגופים העוסקים בנושא, מנסים
להטיל את האשם איש על שכם רעהו.
המחדלן הראשי בנושא זה הוא מישרד־הפנים.
המישרד לא טרח להקים במשך
השנים כלים או גופים לטיפול בנושא.

ך* מישרד לא לחץ על מיפעלים תעשיי !
תיים למצוא פיתרון הולם לשפכיהם,
תחת שיסתפקו בפיתרון הקל של סילוק ה שפכים
המרעילים היישר לתוך הירקון, או
לתוך הנחלים הזורמים אליו. ולא זו בלבד,
אלא שבגלל סחבת ביורוקראטית וחוסר-
יעילות, עיכב המישרד אישור תכניות והע נקת
תקציבים לאותן רשויות מועטות שגילו
נכונות לפעול למען שיפור המצב.

אומר פסח בלקין, יושב־ראש מועצת
רמת־השרון :

הנחו המת: הירקון ליו כביש גהה

״זה נכון שבריכות־החימצון שלנו קטנות,
מי־השפכים עוברים על גדותיהן וכמות
גדולה של שפכים זורמת לירקון באופן
קבוע. היגשתי למישרד־הפנים תוכנית ל בניית
בריכת־חימצון גדולה, חדשה, כדי
לפתור את הבעייה. אני מחכה לאישור כבר

גיד

בת ש היתרונות
הטמונים בשיטה זו הם מיספר עצומים. אפשר לצמצם את
טייסי חיל־האוויר עד למינימום. החיסכון
בחיי־אדם ובהוצאות־האימונים הוא כביר.
(בצבא האמריקאי עולה אימונו של טייס־פאנטום
אחד כשני מיליון ל״י).
אך זה אינו הכל. בוני מטוסים מאיויי-
שים צריכים לקחת בחשבון את גבול
כוח־הסבל של האדם. מעל למהירות
מסויימת חדל האדם לתפקד, ומאבד את
ההכרה• ואילו המטוסים הבלתי־מאויישים
מסוגלים לביצועים פנטסטיים, צלילות
וסיבובים שאינם אפשריים לאדם.
בניסוי שנערך לא מכבר במטום חבל-
תי־מאוייש פיירבי 2ניסה מטוס־פאנטום
לרדוף אחריו ולשגר לעברו טילים. זד

מתוך בטן מטוס־ג׳אמבו צבאי יזנק כעתיד המטוס־הכלתי־מאוייש
לקראת מטרתו, כפי שמתואר בציור
זה, הנראה כאילו נלקח ממדע־דימיוני, אך המתאר
מציאות הנוצרת עתה. כתוך הג׳אמסי מטיפן ס כו .
אינג ,.747 שהותאם לצרכים צבאיים (למטה) ,יש
מקום ל־ 24 מטוסי־רובוטים כלתי־מאויישים 4כ־

פעולת מל״ט, המונוזה על־ידי מרכז־הבקרה
ז״תובלה ענקי ( )1נושא מפציץ־בלתי־מאוייש
היעילה של טילי הנ״מ של האוייג, משוגר
צצותיו על המטרה ( )3חוזר המפציץ הרוגוטי
הוא מונחה כל העת על־ידי מרכז־הבקרה (.)5

מרבז־הכקרה שבמטוס ( )1משגיחים הטייסים, כ
אמצעות מסך־הטלוויזיה ( )2על ההזנקה ( )3וער ההחזרה
( )6של המל״ט. בגלל האופי המסוכך של

--ההחזרה-- ,
מיכצע --
--ה־ממונה
על כך משקיף
מטוס החוזר נלכד כאוויר ומוכנס חזרה למטוס.

מטוס הבלתי־מאוייש תתחמק בנקל, בסי בובים
אלגנטיים.
מחירו של מטוס בלתי*מאוייש רב־תב־ליתי
חוא בין : 250 אלף למיליון ל״י.
מחיר זח עשוי לרדת, כי אפשר להכינם
גם מקארטון ומחומרים פלאסטיים זולים.
ואילו המטוסים הרגילים עולים הון. ב־מילחמת־העולם
השנייה עלה מטום־קרב
סטנדרטי כרבע מיליון ל״י. במילחמת
קוריאה כבר עלה מטוס כזה 1.5מיליון

ל״י, מטוסי סטארפייטו הגיעו ל־ 10 מיל יון
ל״י. מטוס פאנטום עולה כ־ 30 מיליון
ל״י, ואילו מטוסחהקרב החדיש ביותר הגיע
בבר ל* 35 מיליון. בסוף העשור יעלה
המפציץ האמריקאי המודרני ביותר, בי־ו,
כ־ 200 מיליון ל״י החתיכה!

ה סטרנית

כמה מטרים לפני המטרה פוגעת הפצצה המעופפת בקרקע
ומתפוצצת. גל־ההדף הורט את דמי המטרה — תחנת־רא־קארטון.
בתנאי־קרב יהרוס נשק זה את תחנות־הראדאר של ההגנה האווירית של
בנשק זה שאינו מסכן את הטייסים או את המטוסים ובמחירו הזול במיוחד.

^ די לתת מושג על עליית מחירי
^ המטוסים, הכין צוות־חשיבה של מכון
ראנד האמריקאי אומדנה. המסקנה ! :בשנת
2000 יספיק כל התקציב הנוכחי של חיל״
ע שרה
האמריקאי לרכישת האוויר מטוסים מאויישים. בסך־הכל, וכעבור 20
שנה נוספות יספיק כל התקציב הנוכחי
בקושי לרכישת מטוס אחד ויחיד!
במושגי ישראל, מגיעים המחירים ל אבסורד
ממש. בסוף המאה לא יספיק כל
תקציב־הרכש הנוכחי של חיל־האוויר ב שנה
שעברה לרכישת מטוס מודרני אחד.
1במצב זה יחולל המטוס הבלתי־מאוייש
מהפכה של ממש: הוא יחזיר את המחי רים
להישג־היד של מדינה נורמלית.
טילי הנ״ט הזולים, שהופעלו במילחמת
יום־הכיפורים, חוללו מהפכה בלוחמה על
הקרקע, בגלל מחירם האפסי לעומת ה מחיר
העצום של טאנק מודרני. פשוט

אי־אפשר להפקיר טאנק שהושקע בו הון
עצום טשדה־קרב שבו הוא כמעט חסר־ישע
מול שלושה טילים זולים של, חי״ר.
מצב דומה שורר בשמיים: טילים זולים-
יחסית וניידים מסוג סאם־ , 7בידי איש
חי״ר, יכולים לחסל מטוס העולה עשרות
מיליוני לירות.
כשם שיש המנבאים את סופו של ה־טאנק,
כך מנבאים את ׳סופו של המטוס.
במצב זה . ,יכול המטוס הבלתי־מאוייש
להחזיר את הגלגל אחורה — או קדימה.

ץ* בחינה ישראלית

יש לכך מש-

**) מעות נוספת:
עליונות חיל־האוויר הישראלי מבוססת
על טיב הטייס — וההבדל העצום בכושר
הטכני בינו ובין יריבו. רבים סבורים
שהבדל זה נעוץ במיבנה החברה והחי נוך,
ואינו ניתן לגישור בזמן הקרוב.
הכנסת המל״ט לשדה־הקרב של המיזרח
התיכון — להפצצת ערים או להפצצת
מטרות צבאיות על הקרקע — יחולל
מהפכה גם מבחינה זו. מנחה ערבי — או
סובייטי — במוקד־בקרה אי-שם בעמק
הנילוס לא יהיה בהכרח נחות מעמיתו
הישראלי אי-שם בישראל.

מידרונז

סופה של עליונות הטייס ה-
ישראלי ; מתחה לכנפי מטוס
״הרקולס ,,של חיל-האוויר
האמריקאי תלויים מטוסי-
סילון גלתי־מאויישים. הס
מוזגקים מגובה דג, ומונחיס
מרחוק אל המטרה וחזרה
טייסי מטוסי־הרובוטים נשא-
ריס במטוס־האס, בטוחים.

המהירות, הגובה ומסלול־הטיסה של ה־מטוס.
המטוס־ללא־טיים
(מל״ט — מתחרז עם
סאלאט) אינו המצאה חדשה. הוא הופעל
עוד במילחמת־העולם השנייה. אולם לאח־רונה
הגיע לשיבלול, הפותח בפניו או פקים
חדשים — ;פשוטו כמשמעו. הוא
עומד עתה לחולל שינוי יסודי בשדזד
הקרב — ואולי מהפכה בכל תורת־המיל־המה
.״לא פחות מאשר פצצת־הגרעין,״
כדעת אחד המומחים.
כאשר המצרים טוענים שהם הפילו מ טוס
ישראלי בלתי־ם אוייש שצילם את

תר: לשלוח מטוס בלתי־מאוייש מעל לקווי ה!
אם להאמין למצרים, הרי צה״ל כבר משתבד
אמצעי זה.
אולם זהו רק שימוש אחד מתוך מיגוון •של
מושים — ולאו דווקא החשוב ביותר. את הנן
האמיתית יחולל המפציץ הבלתי־מאוייש.

ך* מטוס הקטן נישא מתחת לכנפיו של מטח
ן 1בלה ענקי• הוא משוחרר מחוץ לטווח נשק
של האוי״ב, מכוון אל המטרה על־ידי המנחה
מטוס־האם, או ממרכז־הבקרה על הקרקע. אחרי:
המשימה, מוחזר המטוס הבלתי־מאוייש אל ק
שדה־ההמראה. שם הוא צונח בעזרת מיצנח, או
לף על־ידי מסוק בעזרת ציוד מיוחד.
עמדותיהם, הם מזכירים רק את
אחד השימושים של הכלי הזה.

* שרוצים לצלם את מערך
האוייב, יש שלוש אפשרויות.
אפשר לשלוח מטוס רגיל — ואז
מסכנים לא רק את המטוס היקר
עצמו, אלא גם את הטייס, שבאי-
מוניו הושקע הון־עתק. אפשר ל צלם
מתוך לוויין — אבל את זאת
יכולות להרשות לעצמן רק מע־צמות־העל,
ועובר זמן עד שה נתונים
יכולים להגיע לידי המיפ־קדה
הזקוקה להם( .כפי שפורסם
בחו״ל, לא היה לוויין אמריקאי
בשמי המיזרח־התיכון בפרוץ מיל-
חמת יום־הכיפורים, ועברו ימים
יקרים עד שהוזנק. לסובייטים היה

בעזרה מטוסי-הרובוטים הא-
לה יתגבר חיל־האוויר על טי-
לי נ״מ הזעירים והזולים כמו
סאם״ .7ועל ההגנה המאבטחת
ערים גדולות. עם הפעלת
נשק זה, ייעלם גם ביטחונן
של ערים כמו תל־אביב, שסמכו
על עליונות הטייס שלנו.

** ייס־הניסיון התלהב .״טיסה מוש־למת!״
הוא צהל.
ואכן, הטיסה היתר. בלתי־רגילה. מעולם
לא הסתובב, זינק וצלל מטוס, כמו בטי סה
זו. ההמראה והנחיתה היו מושלמות.

.1תחת הכנו

אך למרות כל התימרונים המסוכנים, לא
היה הטייס נתון בסכנה אף לרגע אחד.
כי הטייס לא ישב כלל במטוס. הוא
ישב על קרקע במוקד־הבקרה, לפני מסך־
טלוויזיה שסיפק לו את כל הנתונים על

גרת אל כנף מטוס-חתובלה הענקי. חמיני־מפציץ הקטלני
נשיא לגובה על״ידי מטוס״האם, חמוש בטילים.

לווייו שימושי, אך בגלל הפיגור הטכני
של הלוויינים הסובייטיים עברו ימים עד
שיכלו להעביר לערבים את הנתונים על
מייבצעי צה״ל).
הדרך השלישית, הפשוטה והזולה ביו־

נו זה נוער

שירטוט סכמאטי
שעל הקרקע: מ>
אל הגובה הדרוש. שם, מחוץ לטווח הפעולה
המפציץ הקטן לעבר מטרתו( .<2אחר שהטיל אח
ונוחת על מסלול שדה־התעופה הביתי שלו (,)4

ה 71X1X1 *1ה * 1 1 1 1 ¥ 1ח ח מסוג ״הוגו״ ,משוגרת על-ידי המפציץ הבלתי-מאוייש,

1 1 1 1 1 /1 1 1כשהיא מתוכנתת לביית את עצמה אל המטרה. המפציץ
חבלתי-מאוייש אינו טועה, אינו חושש מפני שום נשק נ״מ, ויכול להתקרב ללא חשש אל טווח
היעיל ביותר לשיגור הפצצה המעופפת. לאחר ביצוע המשימה מוחזר המפציץ לשדה ההמראה.

.3פגיו
דאר חעשוייה
האוייב. היתר!

המחאה של החיילי התכנסו לפגישה ראשונה, ושאלו:
״יש גורמים שהזיקו לתנועה מאד,״ המ שיך
חנניה בדבריו .״הגורם, שהזיק לה
ביותר, הוא העיתונות.״

כדוגמה ניצחת לצורה בה הזיקה העיתו נות
לתנועה, נקב בשמו של האלוף (מיל).
ישראל טל .״כל עוד איננו מגבשים קו
אחיד ומאורגן,״ אמר ,״העיתונים וחפיר־סומים
שאנו מקבלים עלולים רק להזיק
לנו.
״אנחנו, למשל, רצינו מגע עם טל רק
כדי להגיד לו שיישב בשקט עוד כמה זמן.
שהתכוון לעשות, ותדלא, ולומר לו שלפי
רצינו לבקש ממנו שלא יעשה את הצעד

״לוקחים רק צ׳קים — לא מזומן!״
מקסים פרץ, חבר תנועת עודד והפנתרים
השחורים, האשים בדבריו את אנשי תמורה
בכך שלא הצטרפו לתנועות־המחאה שהיו
קיימות עוד לפני המילחמה, כמו הפנתרים,
למשל.
״אני יורק על הזבל שלך!״ צעק אליו
אחד הנוכחים.
מיכאל מנר, מן הישראלים החופשיים,
עמד בדבריו על כך שתנועת התמורה קמה,
בראש־ובראשונה, כדי להפיל את גולדה
ודיין.
״אנשים באו הערב לפגישה הזו,״ טען
בלהט ,״קודבדכל בגלל ה״נגד״! מדוע,

בחירות חשאיות שבעיקבותיהן נביא להת־פטרותם
•של אנשים.״

״מה זאת אומרת אסור?״ התערב אחר.
״ספיר יהודי, לא? אז אני נגד ספיר!״

ב חור ה
הז מינה ב חור

לה שתמ ש
בכוח

** יכאל מנר מיהר לחלוק על דעתם
^ 1בתוקף .״ביום חמישי,״ סיפר ,״היה
חוג־בית של התנועה, ושם דיברו נגד
גולדה ודיין.
״בסוף הערב הזמינה אחת הבחורות ה נחמדות
לביתה בחור שנכח שם, כדי ש

ההצההה האחרונה ליוו תשואות
רמות. האווירה החלה מתחממת במהי רות.
נושא האלימות בהפגנות ליבה את
הרוחות.
חנניה גלובמן אזר את מיטב כוחותיו
בניסיון להחזיר את הסדר על כנו, אך
ללא הצלחה.
״אם אתם מתים לאלימות,״ צעק ,״תפנו
את זה נגד השילטון ! לא נגדנו ! לא פה !״
שוב פרץ
שוב הזכיר
אחר התנגד
,בגלל שבא
להפריד בין
מדינית.

דעתנו עוד יש לו עתיד בצבא. אני, אישית,
חושב שיש עדיין סיכוי.שיחזור לצבא.״

לחץ על
המפד״ל
חד הלחצים שהתמורה מתכוונת
להפעיל, מכוון אל המיפלגות. כדוגמה
לכך הביא חנניה את מיפלגת המפד״ל,
הקרועה כיום מבפנים .״אם התמורה תתן
תמיכה לאותם זרמים במפד״ל המתנגדים
להצטרפותה לממשלה, ותפגין איתם,״ קבע,
״אין ספק שתעזור בכך לטרפד את הממ שלה.״
,״אבל
אלה הם דווקא אנשי ארץ־ישראל
השלמה!״ קרא מישהו מהקהל.
יעקב פוסמן הרים את ידו וביקש רשות-
דיבור ממקומו שבאולם.
״אני מכיר הרבה מאד אנשים העומדים
לרדת מהארץ בעיקבות המחדל,״ אמר,
״אפילו אנשים בעלי מישרות טובות ביותר.
מדוע אינכם קוראים להם להצטרף אליכם,
להילחם, ולא לרדת מהארץ ולברוח מה מציאות?״

כך השיב חנניה :״לא נוכל לקרוא
להם לפני שנתארגן. אם נבקש מהם להצ טרף
לתנועה שאינה מגובשת — זה לא
ישנה את החלטתם לרדת.״
״ומה ב־חס למימון התנועה?״ נזרקה
שאלתו של נימרוד מהקהל.
חנניה השיב מייד :״אם נהיה חזקים —
ספיר כבר יממן אותנו!״

אם כן, מנסחת התנועה את יעדה הראשי
כרפורמה בסידרי־השילטון? מדוע לא להי לחם,
ראשית כל, למען סילוקם של גולדה
ודיין?״
מן התגובה הסוערת שקמה בקהל ניכר
היה כי מרבית הנוכחית מסכימים לדעתו,
ומרגע זה ואילך לבש הערב ציביון של
פולמוס סוער על יעדיה של התנועה.

״לא צריך לקבל הודאות מהעיתונות!״
׳ פסק חנניה.

מוטי אשכנזי
להוריד את דיין

רשות־הדיבור ניתנה לרן ליבנה .״אשר
להפגנות,״ אמר ,״יש לי מידע שקיבלתי
מאנשים העומדים בראש המדינה. הם טוע נים
שאם נמשיך להפגין כשם שהפגנו עד
עכשיו —:ראש־הממשלה תתפטר !
״אבל דווקא בדברים כאלה צריכים להיות
זהירים מאד! כי אם גולדה תלך היום,
ומחרתיים נשנה את שיטודהבחירות —
באותן מיפלגות הקיימות היום — הרי לא
שינינו כלום! בצורה כזאת רק נעלה את
ספיר, והרי הוא עוד יותר גרוע מגולדה !״
גם לאסא קדמוני, מראשי התנועה, ומ ראשוני
מארגני־ההפגנות מול בניין הכנסת
בירושלים, היה מה להוסיף.
״כל הדיעות האלו שהביעו כאן היום —
צריכות לזרום לאפיק אחד, לים אחד, כדי
שנוכל להשיג משהו. אני מבטיח לכם שתוך
חודשיים אתחיל לפעול על כמה נושאים
חשובים: החיילים המשוחררים, ההורים
השכולים ועוד, ועוד. אבל, בינתיים, צריך
להתארגן

דן ארזי
לחפש מכנח משותף

,רן ליכנדז
להיות זהירים מאוד

״אני גם מבטיח שתוך זמן קצר נוכל
לדחוף חוק זה, וחוק אחר. ואז תיווכחו
לדעת שגם גוף שאינו מיפלגתי יכול ויכול
להפוך מדינה ! הוא יכול להפוך מדינה
•שלא באלימות, אלא בהפגנות שקטות !

קרא מי מן

צ׳קים

זה כדיוק אנחנו חותרים,״ השי גו
חנניה .״להפסיק את זרם הכס־

:פים העוברים מיד־ליד מתחת לשולחנות.
אבל לפני שנתארגן, לא נוכל לעשות
כלום.״

עוד אחד העיר שצריך להפוך תנועה
אל־מיפלגתית זו לתנועה מיפלגתית,
ולהצטרף לאמנון רובינשטיין. אחר שב
והדגיש !את השפעתה המזיקה של העי תונות
על הנושא.

״העיתונות,״ אמר ,״היא־היא שהביאה
לאותו מצב מחורבן בקרב הציבור, אשר
בסופו של דבר גרם למחדל של מילחמת
יום־הכיפורים.״

הוסיף נימרוד, מהקהל :״לפי דעתי
אנחנו, בתור תנועה, צריכים להצטרף ל-
מיפלגה שיש לה כסף. למשל, למיפלגה
למען זכויות האזרח יש משאבים עצומים,
אז מדוע שלא נצטרף לשולמית אלוני י
וחוץ מזה נראה לי, שצריך להפסיק את
הקנוניות שהולכות במדינה הזאת מתחת
לשולחן.״
״אז ממה נחיה בכלל?״
הקהל.

ויכוח על מטרות התמורה.
מישהו שצריך כסף. מישהו
לבך שכינו אותו ״ציוני״ רק
לפגישה. אחר הכריז: שיש
הרשות המחוקקת לרשות ה
לצורך
אירגונה החיוני של התנועה
חולקה ארץ־ישהאל לארבעה חלקים :
צפון (צפונית לחדדה) ,מרכז (מחדרה עד
אשדוד) ,דרום (ירושלים ודרומה לה) ,ה התיישבות
העובדת.
דן ארזי, איש הצנחנים, מפיק־סרטים
בחייו האזרחיים, עלה לבימת הנואמים ופנה
אל הנוכחים באולם בבקשה לארגן חוגי־בית,
כמה שיותר, למען התנועה ,״כדי
לחפש את עצמם — ואת המכנה המשותף
ביניהם.״
אורי אלדר, מראשי התנועה, פגה אף
הוא בבקשה — לאסוף תרומות. הוא מסר
לאן להעבירן, והודיע מפורשות :

אסא קדמוני
להפוך את הסדרים
״אנחנו לא חושבים שכדאי להשקיע את
המאמץ בדבר שולי כזה,״ השיב לו חנניה
גלובמן ,״אם־כי הוא חשוב מאד בפני
עצמו. פיטורי גולדה ודיין הם שוליים. בוא
נניח שהצלחנו לפטרם, אז מה השגנו בסך־
הכל?
״כרגע אנו מאמינים שהחלק הזה של
אחריות אדמעיסטריאלית חייב לבוא כחלק
של שינוי השיטה.״
אסא קדמוני, מן הצנחנים, הוסיף אף
הוא וחיזק את דבריו .״לא ייתכן שהמטרה
לא תיקבע על-ידי צוות שלנו,״ אמר ,״ועל-
ידי האנשים שנבחרו לראשות התנועה.
עלינו לקבוע את המטרה תחילה, ואז תהיינה

יוכלו להמשיך לשוחח ולהעמיק בנושא
ביחידות, ללא־הפרעה.״
״זה נקרא לשוחח?!״ הגיב בדבמקום
חיים אליעד, אחיו של חבר־הכנסת ניסים
אליעד מל״ע, והכל פרצו בצחוק גדול.
אך מנר לא נרתע .״בל נשכח את הדחף
שהיה לבחורה,״ עמד על דעתו .״לולא
רצתה לדבר נגד גולדה ודיין, לא היתד!
מזמינה את הבחור אליה.
״עלינו להוריד את צמרת הממשלה, אח רת
אנשים לא יבואו לפגישות האלה. חוץ
מזה, לדעתי אסור להניח להפגנות שלנו
לגווע בשקט, בשירת ההימנון. אם לא
נשתמש בכוח, לא נשיג כלום!״
״אסור לנו להביא למצב של יהודי נגד
יהודי!״ השיב לו מניד,־וביה בחור מתוך
הקהל.

״תוך חודשיים אנחנו, כגוף, נהפוך את
המדינה וסדריה על-פיהם, ונשיג את רצוננו
— אפילו בהפגנות־דומייה !״

מבול
של מלל
^ ני, אישית, רואה את הפגישה
הזו כמלל אין־סופי,״ סיכם מוטי
הג׳ינג׳י מן הצנחנים.
״איש הפנתרים דיבר על האינטרסים
שלו, הכלכלן דיבר על כלכלה, וכנ״ל כל
השאר. בסוף, כולכם תשקעו בתוך המילים
שלכם. תפרוץ עוד מילחמה, ותשקעו עוד.
יעבור זמן, ותשקעו עוד.
וברבות הזמן תישכח התנועה הזו לגמרי,
רק מרוב הדיבורים.״

קציני המידנאי

אנשי קבוצות

(׳המשך מעמוד )13
חון, במקום אחר בסיני, רק 12 לירות
למטר מעוקב.
בשנים שקדמו למילחמת יום־הכיפורים,
השנים בהן הוזרמו כמיליארד לירות לבי צורים
בסיני, זרם הכסף ללא כל פיקוח,
ולפי ראות עיניהם של אנשי משרד־הבי־טחון.
בדיקה של 170 עבודות־בנייה בסיני,
בהיקף של 265 מיליון לירות, העלתה
כי 60 עבודות נמסרו ללא כל מיכרז וה שאר
במה שקרוי ״מיכרז מצומצם״ .היינו,
נותן־העבודה קובע שניים־שלושה מועמ דים
כראות־עיניו, ואלה מגייסים הצעות,
מבלי שיתאפשר לקבלן נוסף להתחרות
בהם.
למעשה ביצעו בפועל את העבודות,
בהיקף של 265 מיליון הלירות 63 ,קב לנים
בלבד. הדרך בה סינן נותן־העבודה
את הרצויים לו היתד, פשוטה: מודיעים
כי הזמן דוחק, וכי יש להגיש הצעת־עבודה
תוך כמה ימים. נותן־העבודה דאג כי
למקורביו ימסר מידע חשאי על הסכום
הרצוי, שכן התברר שתמיד, אחר־כך, ה סכום
משתנה ותוסח תוך כדי העבודה.
בדיקה של עבודות־הביגוי שמסר מיש-
רד־הביטחון לביצוע, העלתה כי קבלן אחד
הוזמן לקבל עבודות 130 פעם, קיבל בפו על
46 עבודות בהיקף של 73.8מיליון
לירות. קבלן שני הוזמן 69 פעמים, קיבל
13 עבודות ב־ 48 מיליון לירות. כימעט
כל מי שקיבל עבודה, שינה את תנאיה
לאחר קבלתה. התברר כי אין שום נוהל
במערכת הביטחון למסירת עבודות בדרך
המקובלת, של משא־ומתן אישי בין נותן-
העבודה לבין מקבלה.
במצב כזה, ברור כי החל צייד של חב רות
קבלניות אחר קצינים בכירים המחל קים
עבודות, תוך חלוקת טובות־הנאה
בהווה והבטחות לתעסוקה בעתיד. קצין
בכיר שדאג לעתידו ידע היטב, כי אם
יחן הרבה עבודות לחברה פלמונית הוא
צפוי לעבודה שם כשיפרוש, וכן לנסיעות
לחו״ל מטעמה ולעוד טובות־הנאה שונות
לפני פרישתו. לחברות עצמן היה כדאי
להעסיק קצינים בכירים לשעבר, בשל
קשריהם הטובים עם עמיתיהם״לשעבר ב־מישרד־הביטחון.

הווילו תהב או ת!
ך* קשרים המוכים בין אנשי החברה
( | לשירותי הנדסה לבין עמיתיהם בצה״ל
אינם מוטלים בספק. כך, למשל,
צה״ל, פרישה משירותו הצבאי לפני כש נה
וחצי. הוא קיבל אז מהממונים עליו
אישור לצאת בשליחות החברה לערוך
סקר הנדסי בוונצואלה. יחד עמו יצא אז
שקיבל אף הוא
אישור מיוחד לנסיעה. באותו זמן זכתה
שירותי הנדסה בעבודות־התיכנון
השבוע אמר מגכ״ל החברה, אורי אבן,
כי החברה אינה משתמשת בקצינים המ שוחררים
העובדים בה כדי להשיג עבו דות
ממערכת הביטחון.
״אנחנו רק נשמח אם נקבל מהם פחות
עבודות,״ אמר. ובכלל, הוא תמה מאוד
מדוע מצאו חברי ועדת־המישנה של הכנ סת
לתקציב־הביטחון להיטפל לחברה המ בצעת
עבודות בהיקף נרחב כל-כך. אשר
לקבלת עבודות ללא מיכרז, הסביר אבן
כי זהו הנוהג המקובל בעבודות־תיכנון.
מוסרים עבודות למי שסומכים עליהם ולא
למי שזוכים במיכרזים.

שר־לשעכר חזני לפני הכניסה
להכות על שני חטאים
במדינה מפלגות
גסאחה, חזנוס?
מיכאל חזני הוא האיש
האחרון המתאים לתפקיד הקדוש
המעונה — מה הכיאו לכך?
״כל הצרות באו לנו בגלל חזני, ועכשיו
הוא מתנהג ככה?״ זעם יוסף בורג, שר־הפנים.
בורג, יבעל ההשכלה הקלאסית, יכול
היה גם להגיד בלאטיגית :״גם אתה, ברו־טוס

כי בגלל חזני רב בורג עם זרח ורד,פ־טיג.
לוורהפטיג הגיע להיות השר השני
או השלישי של המיפלגה בממשלה. מב חינת
הוותק, הוא האיש השני. מבחינת
הכוח של סיעתו במיפלגה, הוא השלישי,
אחרי רפאל. אולם בורג היה נאמן לחזני,
חברו־לסיעה, ודאג שהוא יהיה השר השני
של המיפלגה. למעשה הגיע לחזני להיות
רק המועמד הרביעי.
הדבר הרגיז את ורהפטיג, הוא לא הצ טרף
לממשלה כלל. בכך התחיל המשבר.
מוזר; מוזר. החלטתו של ורהפטיג
היתר. גם היא מוזרה, על רקע מיפלגתי.
כי היה זה דווקא ורהפטיג שקיבל בכל
הרצינות את הטענה שיש להיכנס לממ שלה
בגלל המשבר הביטחוני בגבול ה סורי.
אחרי שנתקבלה דעתו, והמפד״ל
קפצה על המציאה — סירב ורהפסיג
להיות לשר־בלי־תיק.
חזני תמך בדעתו של ורהפטיג שיש
להצטרף לממשלה. אבל הוא הסתבך. הוא
היה בין יוזמי הפנייה של המיפלגה לרבנות
— למרות שאין זה עיסקה של הרב
נות
אם המיפלגה נכנסת לממשלה או לא.
השבוע היכר. על שני חטאים — עצם
פנייתו לרבנות, ואי־ציותה של המיפלגה
להחלטת הרבנות.
ובכך, בעוד הרב מאיר כהנא ואנשיו
הפגינו בחוץ נגד הצטרפות המפד״ל לממ שלה,
יחד עם כמה צעירים ובחזרי־יישי־בות,
קם מיכאל חזני בישיבת המרכז והציע
הצעה שפירושה היה: יציאה מן הממ שלה,
שהוא־עצמו נכנס אליה זזדעתה.
מעדת בהשכון? הציניקאים סבורים
כי חזני פשוט טעה בחשבון, האמין שיש
רוב ליציאה מן הממשלה. אם כן, הוא
התבדה במהרה: כ־,ס/ס 60 מחברי המרכז
הצביעו בהצבעה חשאית בעד הישארות
בממשלה.
אחוז בלתי־צפוי זה כלל כימעט את
כל נציגי סיעת למיפיה (סיעת בורג־חזני),
כימעט את כל סיעת רפאל, אחדים מסיעת
הצעירים, כמר, מסיעת ורהפטיג, ורוב נצי גי
המושבים והקיבוצים.
יש הסבורים כי חזני עשה חשבון לטווח
ארוך יותר: שהוא מאמין כי הממשלה
לא תחזיק מעמד זמן רב, ואז יהיה הוא
מועמד פופולארי למנהיגות המפד״ל.
אך ייתכן מאוד שההסבר הוא הרבה
יותר תמים. חזני אינו איש קנאי, ונחשב
בעבר לאחד האנשים המתונים ביותר ב־מיפלגה.
אך הוא הסתבך בשורה של מהל כים
שהעמידו אותו במצב בלתי-אפשרי.
תחת׳ לחץ דעת־הקהל במיפלגה, פשוט
נשבר.
ואילו השניים חששו — במידה רבה
של צדק — שאם יפרשו הם, יישארו בין
הכסאות, קרחים מכאן ומכאן. לכן מנוי
וגמור היה עימם להישאר בתוך המפד״ל,
לעשות שם צרות רבות ככל האפשר.
מה יהיה גורלו של מיכאל חזני במצב
זה — לא היה ברור השבוע. הנסיון מלמד
שמי שיוצא מן הממשלה החוצה — עלול
להישאר בחוץ לתמיד.

החיילים שחזרו ממילחמת יום־הכיפורים
התלוצצו במרירות, כי מה שנותר מקו
בר־לב הן רק הווילות של הקבלנים.

״התנועה הזו,״ אמר ,״מאחדת את כל
הגופים, אשר מאז גילחמת יום־הכיפורים,
הפגינו נגד הממשלה, ומחו על המחדל.
כלומר: מוטי אשכנזי, והאלפים שנאספו
סביב דיגלו: אסא קדמוני והצנחנים, ה־שיריונאים,
וכל האחרים. כי זוהי תנועה
ציונית !
״קבוצת הצנחנים כוללת בתוכה גם את
הצנחן המדומה, וזה אני,״ הוסיף חנניה,
וחייך מתחת לזקנו האדמדם.

מי ומי
בתנועה
ף* פגישה זו השתתפו כל האנשים ש־
^ נענו למודעות שפירסמה התנועה ב עיתונים,
בשבועות האחרונים. למרות צני עותן
של המודעות, ציין חנניה, היתד,
ההיענות בקרב הציבור עצומה, והרי לכך
נועדה הפגישה: להפגיש את כל אלה
יחדיו, להפעילם באורח מעשי למען התנו עה
החדשה.
מעל הנייר קרא את שמותיהם של המנ היגים
הטריים: רן ליבנה מרעננה: חנניה
גלובמן מפתודתיקווה; אריק חכמון, דן
ארזי, אסא קדמוני ודן שיפטן מתל־אביב :
דליה מרט, מיכה •שגריר, מוטי אשכנזי
(שלא נכח בפגישה כיוון שהוא במילואים)
ויעקב פולק מירושלים ; חיים פרידמן מה-
שיריון: אמנון פורטוגלי ; יוסי מר 1זאב
גור־אריה ! אורי אדלר ! דובי הלמן, מיוטבתה,
וגידעון פלס.
מתוך ראשי־התנועה הללו נכחו בפגישה
הראשונה ליבנה, קדמוני, ארזי, גלובמן,
שגריר ופורטוגלי.
״ביחס לגידעון פלס עדיין איננו בטו חים,״
הוסיף חנניה .״הוא היה איתנו בהת חלה,
אבל עכשיו יש סימן-שאלה בקשר
אליו.״
דן ארזי, מהצנחנים, קם על רגליו.
״שכחת את קבוצת איכפת־לנו מאוניברסי טת
תל־אביב,״ העיר.
״עוד לא בטוח אם הם מצטרפים,״ השיב
לו חנניה.
״תישעים ותישעד. אחוז שכן,״ אמר לו
דן .״הם צריכים להודיע לנו סופית מחר.״

אנ שים
ח שיבתיים

ייתכן שהבדיקה תוכיח כי אין כל ממש
בטענות שהועלו כלפי החבריה לשירותי
הנדסה. אך הסערה שהתחוללה בעיקבות
הדיח בוועדת הכנסת, עשוייה לחולל סוף-
סוף שינוי בפירצה הקוראת לגנבים. ות ביא
לקביעת נוהלים שיאסרו על מערכת
הביטחון חלוקת עבודות במיליונים לפי
קשרים אישיים.

אסור שהחיילים שייסוגו מהקו השני
של צה״ל בסיני, בו מושקעים מיליונים
למרות שברור כי גם הוא יוחזר לידי
המצרים, יתלוצצו כי מה שנותר מהקו
השני הוא הווילות של ראשי האגף-לבינוי-
לשעבר־במישרד־הביטחון.

ולם המועדון היה מלא מפה־לפה.
הכיסאות שבתוכו לא הספיקו, ורבים
מבין 500 הנוכחים באולם נאלצו להסתפק
בהישענות על הקירות סביב. הקלסתרים,
הגבריים ברובם, היו חמורי־סבר, כיאה ל מעמד.
התכנסותה
הרצינית הראשונה של תנועת
התמורה, ביום ראשון השבוע, במועדון
הרצליה ב׳.
הפגישה נועדה לעצב ולייצב את אירגונה
הפנימי של התנועה, המורכבת מחיילים
משוחררים משכבות שונות, בעלי מיקצו־עות
וגילים שונים, ולמצוא מכנה אירגוני
ותוכני משותף, שישמש בסיס ליישום שאי פותיהם
המשותפות.
את הערב פתח חנניה גלובמן, הדתי
שבין שואפי־התמורה, חבוש־הכיפה. חנניה
נחשב כאידיאולוג של התנועה, איש הרוח
ישלה ומתווה המצע הרעיוני שלה.

שרים בורו( .ימין למטה) ורפאל(באמצע למעדדז)
לשבת על ארבעה כיסאות

ך* יעד העיקרי שקבענו לעצמנו,״
! 1 / /המשיך חנניה בדבריו לאחר ההפרעה
הקלה ,״הוא — שאנחנו רוצים להנהיג
רפורמה בסידרי-השילטון. לשם כך אירגנו
צוות של אנשים חשיבתיים, אשר ינסחו את
עקרונותינו בצורה אופרטיבית משמעותית !
״כאשר זה יוגשם — אנו שואפים לבחי רות
חדשות! אך, לפני הכל, חשוב לנסח
את עקרונותינו. כך שנהיה מוכנים לכל
דבר. למשל, כאשר תבוא ועדת אגרנט עם
הדו״ח שלה — נהיה מוכנים, ונגיב מייד !
אנו חייבים לדעת מראש כיצד להגיב!
״צורת הפעולה של התנועה תהיה, אס כן:
אל״ף: מישור של חשיבה במובן
מיקצועי! בי״ת: חשיבה של ביטוי וחי פוש
אחר מה שכואב לציבור, כלומר —
חשיבה עצמית; גימ״ל: יעד מרכזי גדול
של רפורמה בסידרי־השילטון ; דל״ת :
תגובות על תופעות בחברה של היום;
ה״א: אירגון של עצמנו, של תנועת התמורה
עצמה.

במיספר הופעות ציבוריות בשבועות ה אחרונים,
נתגלה משד. דיין בחסר־סבלנות,
עצבני, רגיש ופגיע שלא־כדרכו. הציבור
נטה לייחס תכונות חדשות אלד. של דיין
לצרות הפוליטיות שפקדו אותו מאז
מיליחמת יום־הכיפורים, ולירידה התלולה
שחלה באהדת הציבור, שכה חשובה לו,
בחודשים אלד,
אך רק מעטים ממקורביו ידעו כי דיין
מודאג, מודאג מאוד מסכנה, הגדולה מכל
אלה שאיימו עליו בשנים האחרונות —
הסכנה הנשקפת לעינו הבריאה.
בחודש הבא עומד משה דיין לעבור
ניתוח בעינו הבריאה. מומחים ביניהם
רופאי־עיניים בעלי שם עולמי, הזהירו
אותו כי אם הניתוח לא יצליח, יאבד
את הראייה גם בעין זו,
ויהפוך עיוור כליל.
אד, אותם רופאים הס בירו
לו גם, כי אם
לא יעבור את הניתוח, יא בד,
תוך מיספר חודשים,
את הראייה בעין זו, גם
הנחלשת ׳והולכת ומצבה
חמור.

לא יכולתי. אז ביקש להניח לו, תוך שחשב
כי מוטב •שגוף המישקפת ישאר תקוע ב־
׳ארובה במגופה ויחסום את שטף הדם.״
דיין אמר אז למרט :״איבדתי את העין,
אבל אם אגיע מהר לבית־החולים, אשאר
בחיים.״
מרט חבש את פניו ואת עינו של דיין,
ואת כף־ידו, שנפגעה אף היא מאותו כדור.

ניתוחים נוספים בעינו הפגועה, בעיקר
כדי להקל מעל כאבים שנגרמו כתוצאה
מהפציעה עצמה.
ברור דדה אז מעל לכל ספק כי אין
כל סיכוי להציל את העין, והרטייה השחו רה
הפכה להיות חלק בליתי־נפרד מקלסתרו
של דיין. לפני •שנים אחדות, אחרי מבצע
סיני, קם יהודי־אמריקאי וביקש לתרום

כך הועמד דיין בפני ה החלטה
הגורלית ביותר ב חייו:
לעבור ניתוח הע לול
להביא לעיוורונו, או
להתעלם, מאזהרות רופאיו,
להשאיר יאת המצב הקיים,
כפי שהוא, תוך תיקווה כי
הם טועים ׳!תצפיותיהם ה רפואיות.
דיין
החליט להסתכן, הו דיע
לרופאים כי הוא מו כן
לעמוד בניתוח. עדיין
לא ברור אם הניתוח הא מור
יתבצע בתל־השומר,
שם !מקבל דיין טיפול שו טף
בעינו בשנים האחרו נות,
כשאל רופאי: תל־יה־שומר
יצטרפו רופאים מ־מחו״ל,
או שייסע לארצות-
הברית וינותח *שם.
דיין איבד את עינו ה שמאלית
לפני 33 שינה, ב יוני
. 1941 הוא השתתף אז
בקרב, לצד חיילים אוס טרליים
ויהודים כנגד וי שי,
אשר להם בסוריה לצד הגרמנים. דיין
לחם אז בחברת ידידו ומי שיהיה אחר־כך
סגן־אלוף בצה״ל, זלמן מרט, כאשר נפ תחה
אש חזקה על יחידתם, שהיתר, מור כבת
מחיילים אוסטרליים, בריטיים וערבי

הוא עוסק בעבודה זו, הוא תמיד מסיר
את הרטייה.
דיין למד לדדשלים עם כאב מתמיד בעינו
הפגועה, עד שלפני מיספר שנים התגלה
כי עינו הבריאה נפגעה אף היא.
הסביר זאת השבוע רופא־עיניים ישראלי
ידוע לכתב העולם הזה :״יש אנשים
רבים שחיים רק עם עין אחת, מבלי שה שנייה
תיפגע. אבל סיגנון־חייו האינטנסיווי
של דיין, שעות־השינה המעטות שלו,
המתח הרב בו הוא שרוי ואופיו הפעלתני,
גורמים למעמס רב על עינו, מעמס שהיה
אולי פוגע גם אם היו לו שתי עיניים.״
הרופאים הזהירו את דיין כי אם לא יאט
את הקצב, תיפגע עינו ה בריאה
ללא תקנה. משך
שבועיות מיספר אמנם ניד־,
מיד, יהיה כי דיין שומע ב עצת
רופאיו, אך במהרה
הוא חזר לסורו. בפני רו פא
שנזף בו אז, טען :״יש
לי רבדים חשובים יותר
לעשות מאשר לשמור ש לא
אהפוך ל,בליינדר׳ .יאם
אבלה את כל חיי במנוחה
ובשמירה על העין, לא או כל
לעשות את הדברים ה חשובים
באימת.״
דיין אולי הצליח לש!*
יניע יאת הרופא, אך את
עינו היחידה הוא לא הצ ליח
לשכנע. הכאבים הח לו
לתקוף אותו בתדירות
גוברת והולכת. הכאבים
לא היו בעין עצמה, אלא
היו כאבי־דאש עזים, אך
דיין סירב אפילו לקחת
כדורי־הרגעה נגד הכא בים,
בטענה כי פעולתם
תקהה את בהירות מחשב תו,
ותפחית מכמות העבו דה
שיוכל לבצע. כל או תה
עת המשיך דיין לס בול
מכאבים גם בעינו ה אחרת,
הפגועה, ומשך ה שנים
האחרונות הוא חי,
עובד, נפגש עם אנשים,
מבקר בחזיתות, נואם ב כנסת,
מתחכם, מתבדח ו מתווכח
תוך כדי כאבי תו פת,
עליהם אפילו אדם חזק כמו דיין מת קשה
להתגבר.
לפני כשלוש שנים הפך מצבה של העין
עוד חמור יותר. היא החלה לדמוע והפכה
רגישה לכל שינוי במזג־האוויר, בעיקר

צרותיו האחרות עול
ד״ו מעינה סננה נוואה:
אובדן גוחרט שר הדאייה
אחד.
כאשר ביקש להפעיל מכונת־יריה כנגד
הצרפתים, צפה דיין במישקפת, אותה לקח
קודם לכן שלל מקצין צרפתי הרוג. דיין
עצמו מתאר את אשר אירע:
״בהסתכלי במישקפת כדי למצוא את
מקום חנייתם של החיילים הצרפתיים,
קיבלתי כדור בעין. לא איבדתי את ה הכרה.
ניתנה לי מייד עזרה ראשונה.״
אולם העזרה הראשונה שניתנה לדיין
לא עזרה להצלת העין. קלע־הרובד, פגע
בחלקה השמאלי של המשקפת, ריסק אותה.
רסיסי זכוכית ומתכת חדרו לארובת־העין.
תיאר את המחזה זלמן מרט :״משד, נפל
על הגב. הוא ביקש ממני לחלוץ מארובת־העין
השמאלית את גוף־המישקפת, שחדר
לתוכה, ניסיתי לעשות זאת בכל כוחי, אך

קצין אוסטרלי שהיד, עימם חשב שמצבו
של דיין נואש, והציע למרט להסגיר עצמו
לידי הצרפתים,יחד עם דיין. מרט סירב,
אך נאלץ להמתין לפינויו של דיין משך
שש שעות תמימות, שבמהלכן שכב דיין
בהכרה מלאה, ומבלי שיוציא הגה מפיו.
כעבור שלוש וחצי שעות נוספות של
נסיעה, חזרה לארץ, הצליח מרט להביא
את דיין לבית-ד,חולים הדסה בחיפה.
לאחר שהתאושש דיין מהניתוח שערכו
לו בחיפה, אמר למרט :״אין דבר, חייתי
26 שנה עם שתי עיניים, לא נורא, אפשר
לחיות גם עם עין אחת.״

כעת מסתבר כי אפשר. אולם די קשה,
לחיות בצורת־החיים שמנהל דיין. מאז
אותו ניתוח בחיפה, עבר כבר דיין מספר

את אחת מעיניו לדיין, אך התברר כי אי־אפשר
להשתיל לו עץ. הרעיון שב והועלה
לאחר השתלב־הלב של פרופסור כריסטיאן
:בארנארד בדרום־אפריקה, אך גם אז הת ברר
כי ההשתלה איגה אפשרית.
למרות שקשה היום לתאר את דיין ללא
הרטייה השחורה, לידידיו ולבני־ביתו ידוע
מזה זמן רב שהרטייה היא מיטרד מרגיז
ומכאיב, על־אף העובדה שהוא צמוד
אליה מזה 33 שניה.
כשדיין נמצא בבית לבדו, הוא מסיר
את הרטייה, שומר אותה בקירבתו למיקרה
שמישהו ייכנס הביתה. אחת הדרכים
בעזרתן מרפה דיין,את סתח־העבודה הרב
שלו, היא על־ידי הדבקת חרסים קטנים,
אותם הוא מגלה בחפירותיו, לכדים גדולים
דפים בעלי ערך ארכיאולוגי רב. כאשר

במזג־אוויר קר ובנוכחות עשן. כשדיין
נמצא בחברה מצומצמת הוא מבקש שלא
יעשנו. במקומות ציבוריים, כאשר אי-
אפשר לבקש מקהל רב שלא יעשן, משתדל
דיין לתפוס מקום ליד החלון, כשהוא דואג
קודם־לכן לפתוח אותו לרווחה.
למרות אהבתו של דיין למדגה, בשנים
האחרונות הוא נמנע מלנהוג. המאמץ ה מוטל
על העין בעת הנהיגה הוא למעלה
מכוחה, וכעבור דקות אחדות של ׳נהיגה
אין הוא מסוגל כלל לראות את הכביש.
למרות שרופאיו אסרו עליו לקרוא, אין
דיין נשמע להם. נוסף לחומר הקשור ב עבודתו,
ולעתונים הוא מצליח לסיים בש בוע
2סיפרי־קריאה, מסויג הסיפרות היפה.
״זה התענוג היחידי שאיני מוכן לוותר
עליו,״ אמר פעם.

אתה;:

) 4ו ה (י 1ה

הבורסה

קנה ככל •כול חך!
כל ניי שהפרוטה מצוייה בכיסו, ירוץ וישקיענוז בניירות״עיד.
מי שקרא מדור זה בעיון בחודשים האחרונים ונהג לפי הכתוב, עשה הרבה
כסף, בין אם קנה לפני המילחמה איגרות־חוב, עת המלצנו כמה פעמים על השקעה
בניירות צמודי״מדד, ובין אם קנה מניות כמו של ״המזרחי״ ,״נייר חדרה״ ועוד.
כעת כדאי לחלק את ההשקעה לשניים: במחצית הסכום לקנות איגרות״חוב
צמודות, וביתר מניות. אשר לאיגרות״החוב, הטוב ביותר הוא לרכוש עתה מילוות
מסוג ברירה, בעיקר מהסדרות המתחילות באותיות ר״פ וכן ר״ע. אלו תעמודנה
לפדיון תוך שנתיים. תעודות אלו מבטיחות כעת את התשואה הגבוהה ביותר
למשקיע.
אשר למניות, צפוייה עלייה כללית במחירי המניות במחצית השנה הקרובה,
בהמשך להתחלת הגאות שחלה בשבוע שעבר. הסיבות לעלייה אינן סודיות :
ראשית — כמות הכסף המצטברת בידי הציבור גדלה והולכת, והכסף מחפש
לו אפיקי-השקעות. כל חודש חולף מגדיל את מיספר מחזיקי הכסף שכבר החליפו
מכונית ומקרר והיו בחו״ל, ועוד נותר בידם כסף.
שנית — בחודשי ינואר־אפריל חוסכים בדרך־כלל בהוצאות, בגלל הצורך
ב״ניקוי השולחן״ לקראת סוף השנה התקציבית. החל מן האחד לאפריל נפתחים
ברזי החברות מחדש.
שלישית — השבוע פודה האוצר תעודות מילוות־קליטה וברירה ב״ 250 מיליון
לירות. סכום זה יחזור ברובו ויושקע בשוק המניות, בגלל התייקרות המילוות
החדשים.
ורביעית — השנה צפוי פיחות. יבוא כאשר יבוא — הוא יעלה בתנופה את
שערי המניות.
אילו מניות לקנות ז די לבדוק את שערי״המניות כיום ולהשוותם לשעריהם
שלפני שנתיים .״נייר חדרה״ ,למשל אז על ,700 לעומת 320 כיום. כך גם מניות
הבנקים או חברות תעשייתיות אחרות.
והעיקר: אל תחזיק כסף מזומן.

מיכלי ח חד ש ה
3־ 5 5חידיון
יד״ר צבי דינשטיין, האחראי על ענייני
הנפט במדינה, חתם השבוע על חוזה לר כישת
מיכלית במחיר של 35 מיליון דול רים.
נפח המופלית 103 אלף טון, ו יעודה
להוביל נפט
לאילת.
קניית המיבלית
הפכה כורח המצי אות,
לאחר הטבעת
המיכלית בת 50
אלף המון ״׳סירים״.
ההחלטה לקנות מי־כלית
׳בעלת ינפח
נדול יותר באד,
בגלל הציפייה ל הגברת
ההובלה ב צינור.
מחירה של
דינשטיין
המ״כלית גבוה בג לל
היותה מסויג ״אובד /היינו היא מסו גלת
להוביל גם מיטען לא נוזלי בתים־
חוגים בענף הנפט סבורים כי החזרת
ש׳דות־הנפט של אבו־רודם לא תגרום ל אבטלה
בהעסקת המיכליות העובדות עבור
הצינור. הסיבה :׳במקום להוביל 6מיליון
טון לשינה מ׳אבו־רודם לאילת, יהיה צורך
להוביל כמות ׳מקבילה ממקום אחר,
כלומר, יצטרכו להגדיל
את נפח־ההובלה בהתאם.

בחצי מחיר
לגר מני ה וחזר ה
סוכני הברת:-התעו,פד, המיזהח-גרמינית
״!אינטרפלוג״ פירסמד, בשבועון היהודי ה־מיזרח־גרמני
מודעה, על טיסו׳ת הלוך״
ושוב מברלין המזרחית לישראל וחזרה,
׳במחיר של 700 מרק בלבד.
המחיר לטיסות כאלו אצל חברות מער ביות,
כולל אל־על הוא 1544 מרקים.
!כיצד נעשה הדבר? מסתבר כי החברה
מטיסה את נוסעיה מברלין המזרחית לבו קרשט,
ומשם ממשיכים הנוסעים במטוסי
חברת־ד,תעופה הרומנית ״טארום״ .מאחר
שמחירי־הטיסה בין רומניה לישראל נמו כים
במיוחד ,׳מנצלים חמיזהח-יגרמניים את
ההקלות הישראליות לרומניה לצרכיהם.

14 1

בזרוע נסו>>ה
לקראת חג״הפסח מחפשות מאות־אל״
פי מישפחות ספרדיות זרוע של כבש,
בלעדיה אין השולחן ערוך.
הביקוש לבשר־הכבש גרם להאמרת
מחיריו עד 30 לירות הקילו, כאשר ב־בית־המיטבחיים
המחיר הוא 22 לירות
לקילו. הסיבההעיקרית למחיריו המופרזים
של בשר־הכבש היא התעקשותו של
הממונה על יבוא הבשר במישרד״חמס-
חר״והתעשייה, ד״ר משה מנדלבאום, לא
להתיר יבוא כבש
קפוא.
מחירו של כבש
קפוא כיום בחו״ל
הוא 1,250 דולאר
הטון. מחירו בפתח
הנמל בארץ,
כולל הוצאות ה פריקה
וההובלה,
9,100 לירות לטון,
כולל העצמות. מכאן
שמחיר קילו
בשר נקי אינו צמכדלבאום
ריך
לעלות על 13
לירות הקילו, גם
אם ינוכה שליש הכמות כאילו היה עצמות
ושומן. את ההפרש שבין 13ל״30
לירות, היינו 17 לירות תוספת לקילו,
משלמת עקרת־הבית מכיסה, בגלל סירובו
של ד״ר מנדלבאום להתיר יבוא
כבש קפוא.
ומדוע הוא מסרב 2בגלל התנגדותו
של אירגון הנוקדים, מגדלי הצאן, המבקש
להבטיח לעצמו מחירים גבוהים
בעד הכבשים שמגדלים בארץ.
הניפגעות העיקריות מכך הן המיש־פחות
בנות עדות״המזרח דלות־האמצ-
עים, וכן מישפחות הערביים בשטחים,
הרגילות לבשר־כבש ונאלצות לשלם
מחיר מופרז, כדי שמגדלי הכבשים בארץ
ירוויחו.

כור־ספונדנציוז
אלברט ג׳יגואל הוא והודי דובר״עברית היושב באתונה ׳העוסק בסחר־,חוץ. במילחמת־העצמאות
בא ארצה ונלחם. לאחריסבן, מדי פרוץ משבר, היד. מגיע ארצה, בהתנדבות,
ומחפש דרכים לעזור למדינה.
!סאשד ביקר ׳בארץ לפני. שיבער ,׳חודשים, נוכח בי הכל טוענים שד,ייצוא הוא
עתיד המדינה. אלברט החלים לקנות מישראל תוצרת. היפנו ׳אותו לקונצרן כור, זה
שמנהלו מאייר עמית מציג עכשיו יאת יעצמו כאתגר לספיר.
!אלברם נפגש עם האחראים על הייצוא בכור, קיבל התחייבויות. כי יימכרו ילו יכל
המוצרים שייוצרו וכי הוא יהיה ׳סוכן תוצרת ימיפעלי כור באתונה. הוא לקח עיסו
דוגמאות לסחורה, יוחזר ליוון.
כעבור שבוע שלח מיכתב הזמנה למערכות־אוכל מתוצרת: מופעל ועמן השייך
לכור. עיברו חודש, חודשיים ויותר, ואין מענה. לאחר ושישה חודשי שתיקה מצד כור
הגיע !אליברט ׳ארצה לברר ימה קרה! ,אולי ומיכתב־התשובה ואיבד, או ׳מיכתיבו־שלו לא
הגיע ליעדו.
׳בבואו לבית כור, התברר לו. כי מיכתבו היגיע בשלום, ותריק בתיק המתאים. אך
תשובה עליו לא נשלחה. יאחד העובדים ;אמר לו כי התברר שלנענון יש ׳כבר סוכן
באתונה, ולכן אי־אפשר למכור סחורה דרך מישהו יאחר.
״יפה,״ ואמר אלברט ,״יאבל ׳מדוע לא כתבתם לי ׳זאת י״
״:באמת,״ אמרו לו ,״!זה רעיון.״
הסוכן של ועמן עדיין לא הפיץ יאת תוצרת המיפעל ביוון, .אבל אלברט ג׳גויאל
הגיע למסקנה הבלתי־נ׳מנעת: ואם כבר לעזור לישראל, לא דרך כור.

במדינה
(המשך ומעמוד ) 12
עמידר. עשו זאת במיסגרת תפקידיהם, מ בלי
לקבל ומשכורת, אלדרוטי יהיה יו״ר
במשכורת, פלוס הטבות וחשבון־הוצאדת.
החזקתו תעלה למשלם המיסים כ־ 100 אלף
לירות בשנה.
אבל מה לא עושים כדי לקמץ ולחסוך?

שבויים
טדמםעל המיצווה
חרב גורן מגסה
?התהדר בנוצות
?א לו
הרמקולים רעמו בכיכר מלכי־ישראל ב־תל־אביב,
ששמה הוסב ליום אחד ל״כיכר
׳שבויי סוריה״ .כימה אלפי אזרחים התקבצו
סביב במה מוגבהת, האזינו לדברי הנואמים
בעצרת־ההזדהות יעם שבויי־צה״ל, הבלו־ואים
בסוריה מאז מילחמת יום־ד,כיפורים.
יהיו שם ׳אלוף (מיל ).אריק שרון, וסא״ל
(מיל ).אסף יגורי, הקצין הישראלי הבכיר
ביותר שנפל בשבי המצרים ,׳וביאטה
קליאריספלד, ציידת־הנאצים שנסעה לדמשק
כדי להפגין למען הקהילה היהודית שם.
יאבל הרגע הדרמתי ביותר בעצרית־ד,הז דהות
היה דווקא כאשר הרב הראשי ליש ראל׳
הריב שלימה גורן׳ סיפר לנאספים
כיצד סופקו לשבויים בסוריה המיצרכים
הדרושים כדי שיוכלו לחוג בשיביים את
ליל־ה׳סדר הקרוב.
׳״׳קיבלנו מיכתיב מז׳נווה״ קריא הרב גורן
לתוך הרמקול ,״המאשר לנו כי השבויים
כבר קיבלו את המצות, היין, החרוסת וה הגדות
ששלחנו להם לחג־הפסח.״
כל הנאספים בעצרת, וכל אלד, ששמעו
את דבריו של הרב גורן ברדיו ובטלוויזיה
וקראו אודותם בעיתונים, לא יכלו שלא
להעריך את דאגתו של הרב לשבויים, ואיך
לא ישכח לדאוג לאספקת צרכי־הדת ש להם
גם כשהעסיקו אותו בעיות פרוזאיות
יותר.
־־תיזכורת בבוקר־אלא ־שברוב~צני-
עויתו לא גילה הרב גורן כיצד נודע לו
בכלל על כך שמצות, יין והגדות־לפסח
אומנם הגיעו אל השבויים ׳בסוריה.
באותו בוקר, שעות אחדות לפני שנפתחה
העצרת׳ התקשר חאש־לישכתו שיל ה רב
גורן עם איחד מקציני צה״ל הבכירים
!באגף האפסנאות.
״מה דעתך?״ נועץ בו ראש־הלי׳שכה,
״!אולי ׳כדאי לשלוח לשבויים בסוריה מצות
ויין לפסח?״
הקצין הבכיר הרגיע את מנהל לישכת
הרב, ושנזכר בשבויים רק שבוע לפני ליל

שוב נעלמו יהלומי במדסה
ביום הראשון האחרון הניח אחד מ־מתווכי־ה,יהלומים
שקית שהכילה 1000
קראט יהלומי־גלם ( 80 אלף דולאר) על
שולחנו, באולס-הבורסה המלא יהלומנים,
פנה לשולחן אחר להחליף דברי־רכילות.
כאשר חזר, כעבור דקה, נדהם: השקית
נעלמה.

מייד הוכרז מצב־חירום בבניין, ולא ניתן
לאיש ימן הנמצאים בו לצאת ללא חיפוש.
כ־ 600 איש עברו חיפוש על־ידי פקידי
הבורסה — ללא תוצאות.
כזכור, לפני המילחמה אירעו כמה מק רים
של היעלמות יהלומים מבניין־יד,בור סה,
ועד היום לא נפתרה התעלומה.

שיגשוג בתעשייה האווירית
התעשייה האווירית, שמשך שינים רבות
סבלה חבלי־לידה קשים׳ עלתה על דרך
המלך — לפחות מבחינה כלכלית. עד־כדי״
כר שהיא מייבאת כיום פועלים מיקצועיים
מבריטניה, משלמת להם 5דולר לשעת-
עבודה.
פרט לעבודות השיפוץ והאחזקה הר גילות,
לחיל-האוויר ולחברות ענק כמו
״׳בואינג״ ,׳תחתום התעשייה בקרוב על חו-
זה-שיפוץ ענק עם חברת ״מסרשמידט״ ה
מוסף
מוכרת
החברה את מטוסי-המנהלים לארצות שו נות,
וכן גרפה רווחים נאים מעיסקת־שי־פוץ
13ח״בואינגים״ ,כאשר יכל ההוצ אות
כוסו עם מסירת המטוס ה־.6
׳כאמור, בל המטוסים נמכרו, אולם ה תעשייה
האווירית חתמה חחים עם הקו נים,
לפיהם תתן — חמורת תשלום נאה
׳וניפרד — שירות־אחזקה למטוסים בכל
מקום בעולם.
השינשוג בתעשייה האווירית החל זמן
קצר לאחר כישלון ניסיונו של שר־זהביט־חון
משה דיין להדיח את מנכ״ל החברה,
אל שווימר, על-ידי מינויו של אלוף (מיל).
מוטי הוד כיושיב־ראש ׳מויעצת-הימנהלים.

יחרב גורן
שותף לאחר מעשה
הסדר :״צד,״ל סבר דאג לכך מזמן״ ,אמר.
״לא רק שנשלחו מצות והגדות לשבויים
שבסוריה ,׳אלא שקיבלנו כבר אישור שזה
הגיע אליהם. בכל אופן, תודה על ההת עניינות.״
כתוצאה
׳מאותה שיחה לא יכול היה
הרב גורן להכרח בעצרת כי שלח לשבויים
מצות ויין. אבל לפחות יבול היה לגלות
לציבור שצורכי הפסח כבר הגיעו אל
השבויים, תוך שהוא משתמש בלשון רבים,
משתף את עצמו במיצווה, מבלי שנקף
לשם כך אצבע.
העולם ׳הזיה 1909

ה מי דחמה

אגף הבינוי והנכסים במישרד־הבי־טחון
שולט על חלק ניכר מתקציב־הענק
של מישרד־הביטחון. כל עבודות
הביצורים, בניית הבסיסים וסלילת הדר כים
עבור צה״ל, עוברות דרכו. זהו הא גף
שהעסיק את קבלני קו בר־לב, ואת
בוני הביצורים בגבול הלבנון.

ק שרים
טובי ם
ץ* סתכר כי ראשי אגף זה, שבת־
קופה בה שלטו על תקציבי מיל יארדים,
היו אחראים על מסירת עבו דות
לקבלנים ולחברות, עברו לעבוד כמ נהלים
באחת מאותן חברות שבזמנו מסרו
להן עבודה.
ולא רק זאת, אלא שאחרי שעברו לעבוד
באותה חברה, המשיכה החברה וקיבלה
עבודות מידי אותו אגף במישרדי־הביט־חון
בו עבדו השניים, והדבר נעשה ללא
כל מיכרז.
נכון, אמנם, ששני הפקידים הבכירים

שינ ת ה

דבר!

חמיויונים

היו כבר מיקרים בתחום זה במערכת
הביטחון, שהעידו על שחיתות גלוייה.
שחיתות מסוג זה היא חמורה לכשעצ מה,
כשהיא מתגלה בכל תחום אחר של
המשק הציבורי. על-אחת־כמה-וכמה חמו רה
היא כאשר היא נוגעת למערכת־הביט־חון,
השולטת על כ־ס/״ 40 מהתוצר הלאומי
הגולמי בישראל, שתקציבה מגיעה השנה
ליותר מ־ 14 מיליארד ל״י — כאלף ל״י
לחודש לכל מפרנס בישראל.
השיטה, שהפכה לנוהג כימעט קבוע ב מערכת
הביטחון, לפיה עוברים פקידים
בכירים מצד אחד של המיתרס לצידו
השני כימעט בן־לילה והופכים ממוסרי-
עבודות למקבלי-עבודות בסכומים של מיל יונים,
התגלתה עוד הרבה לפני מילחמת
יום־הכיפורים.

עתיד
ב טו ח

ף* נימין גלילי היה עובד בכיר במיש-
* רד־הביטחון, עובד בכיר מאוד. יום

החברה והאיש:

זהו הפרוספקט הייצוגי של
בחו״ל
המופץ
׳החברה,
ומספר על החברה ומיפמליה. פרק מיוחד מוקדש לנותני־העבודה

*0 ]60־ונן ־*6€1 $60101 וז 01 כן נן 35 3״\

מיפעל בקריית־גח לייצור מסיכות־גז. בש לוש
השנים מאז עזב גלילי את מישרד־הביטחון,
קיבלה חברתו הזמנות בהיקף
העולה על 150 מיליון לירות.
אין זו טעות: מאה וחמישים מיליון
לירות.
הסכום העצום נמסר לו ללא מיכרז,
ללא בדיקת הצעות של יצרנים אחרים
שהציעו לייצר יותר בזול. גלילי לא היה
צריך כלל להתחרות במחיר או באיכות.
לו היו הקשרים. הוא היה אחד מצמרת
המישרד שיצא החוצה, ויש לעזור לו.
היום הוא יכול כבר לעזור לאחרים.
יצחק אלמוג ואיסר פן היו קצינים בכי רים
ביותר בצה״ל, אלמוג היה קצין־קשר
ראשי. כאשר החליטו לעזוב את הצבא,
לא נאלצו לדאוג לעתידם. מישרד־הבי־טחון
שלט על כמה סוכנויות־ייבוא עתי-
רות־רווחים, שסייעו לעבודת מערכת־הבי־טחון.
מישהו החליט למסור לאלמוג ולפן
כמה סוכנויות, והשניים קיבלו את חברת
דלתא, סוכנת של קודאק וכן נציגות חב רת
מכונות־הכתיבה אוליבטי. עתידם הוב־

לחברה, ורובו דן במישרדי־ממשלה ומוסדות. פרק אחר מוקדש
לראשי־החברה, ושס מתואר בן־ציון פיש, כמי שכיהן בעבר
הקרוב במישרה בכירה במישרד־הביטחון•

<1־ו 1$ \^0ו? 11ס ח16*10 נן וזז 0 0חסקע

6ו{ *1ס 3 !0וסס 01 0ח 9^ 3חוס1וס { 6ס 1:ס 6וזז*־ו 3נן 6 0 6ר *1־וס{ ־60910661
* 0 * *113־ 011*60 *01ץ 01:ק 3 35 0 6־631ץ 616¥60־\/601 {01־6 116 561־£ 6 *6006 ¥1/1161

אתמול ה מסרו הזמנות מטעם צה״ל ־
והיו ה מבצעי אותן באופן פרטי
של מישרד־הביטחון, שעמדו בראש אגף
הבינוי, השתחררו מתפקידיהם לפני ארבע
שנים, אולם הקיסר בין החברה אליה עב רו
לעבוד לבין אגף הבינוי והנכסים,
נמשך כבר שנים רבות. הוא היה קיים
׳כששימשו עדיין בתפקידם הממלכתי, ו הוא
שריר וקיים עד עצם היום הזה.
עצם הקשר הזה הוא פסול ושערורייתי.
שכן הוא עומד בניגוד מוחלט לתקנה
עליה החליטה הממשלה׳ לפיה לא יעבור
עובד ממשלתי לעבוד בחברה פרטית עמה
היה קשור בתוקף תפקידו הממלכתי, עד
שנתיים לאחר פרישתו.
הבעייה חורגת מתחום של תופעה מיק-
רית וחז״פעמית, נוכח מה שמתגלה כמ דיניות
של מערכת-הביטחון — למסור
עבודות, נציגויות. סוכנויות וחוזים שמ נים
לעובדים־לשעבר של מערכת הביט חון.

אחד
הגיעה למחלקתו הוראה מהנהלת
המישרד: יש לספק לכל אזרחי המדינה
מסיכות נגד גז, למקרה של מילחמת-
גזים. באומדן זהיר מדובר היה על יותר
ממיליון,מסיכות בשלב ראשון, שלא לדבר
על זריקות נגד גזים. גלילי פנה אל חברו
קציני המיליונים 3
הטוב שעבד עמו, שמואל ירושלמי, וה שניים
ראו את הזדמנות חייהם ניצבת
מולם ומבקשת: קחוני!
הס לקחוה. גלילי עזב את מישרד־ד,בי טחון
כשבידו רק דבר אחד: מכתבי-הכוו-
נה של המישרד׳ המצהיר על הכוונה להז מין
אצלו מסיכות־גז בכמויות אדירות,
בשלב ראשון בהיקף של כ־ 70 מיליון לי רות.
לגלילי לא היה דבר פרט למיכתב,
אבל עם מיכתב כזה׳ ועם הקשרים שב ידו.
רכש עד־מהרה ידידים רבים, בעלי
אמצעים, הקים את חברת שלאון שהקימה

במרוצת השנים נחשפו פרשיות המזכי רות
את הסרט האמריקאי כולס היו בני.
סרט זה סיפר על תעשיין־מטוסים אמרי קאי
שייצר ביודעין תוצרת פגומה, כדי
להרוויח על הייצור, גרם בכך למותם של
חיילים — וביניהם בנדשלו. בישראל טרם
נודעו מיקרים מסוג זה, אולם ועדת־ד,כס פים
של הכנסת דנה פעמים אחדות בדל תיים
סגורות בתופעות של בנייה באיכות
גרועה׳ חוד הונאה ורמאות בקווייהביצו-
רים בסיני.
היה זה בעיצומה של מילמת־ההתשה,
בקו בר־לב. צד,״ל הזמין באופן דחוף חדרי
בטון אטום, כדי להכניסם למוצבים. החד רים
היו אמורים להגן על חיילינו מפני
הפצצות. והנה, לאחר שורד, של הפצצות
על המוצבים התברר כי חלק ניכר מן
המוצבים ומחדרי־הבטון אינו מחזיק מע

בפני הפגזות רגילות. הסערה שקמה
אז הגיעה עד למבקר־המדינה, שבדק את
הפרשה. המבקר לא היה מוסמך לקבוע
אם התמוטטות החדרים גרמה ישירות ל מות
חיילים, אבל הוא מצא כי למרות
שצה״ל הסכים לשלם מחיר גבוה של 300
לירות למטר מעוקב בנייה, לא השתמשו
מקבלי העבודות בחומרים בשווי של מעל
למיליון לירות, למרות שקיבלו תשלום
עבורם. המבקר קבע כי הביצוע היה מת חת
לכל ביקורת, ובאיכות גרועה, יציקת
הקירות לא היתה ישרה, הפתחים לא היו
מתאימים, הדיפון לא היד, נבון. אולם
נוסף להונאה שנעשתה על חשבון הק מת
המוצבים, ותוך סיכון החיילים, רימו
גם בהובלת חדרי־הביטחוו לקו הראשון.
הסתבר כי המובילים קיבלו מחיר שעלה
ב־ס/ס 70 על מה שהגיע להם. עיקר התש לום
המופרז זרם אל קבוצות המנופאים.
הונאה זו את צה״ל, וגריפת כספים תוך
בדי בניית המוצבים לא הצטמצמו רק
בהקמת חדרי-׳הביטחון. כדי להקים את
המוצבים היה צורך בהובלת כמויות אדי רות
של אבנים. התברר כי כמויות האבן
שהובלו למעשה למקום, היו קטנות בהר בה
מאלו שעליהן שולם כסף. מכאן׳ שב-
ביצורים הכניסו פחות אבן ממה שהיה
דרוש לשם ביצור נכון. כבדרך־אגב הת ברר
כי הקבלנים גבו תשלום מופרז עבור
הובלת האבן גם מפני שלא ציינו כי הש תמשו
בציוד שצד,׳׳ל העמיד לרשותם חינם-
אין־בסף.
כסף כמו מי ם
ך* ופעה זד של הונאת צה״ל תוך סי !
1כוו החיילים התאפשרה, ומתאפשרת
גם כיום, תודות לשיטת־ר,עבודה של מע-
רכת־הביטחון. מרבית העבודות נמסרות
ללא מיכרזים, לפי קשרים אישיים, ולא
לפי שיקולי-איכות דווקא. כך, למשל, העל תה
בדיקת עבודות בקו בר־לב, בהיקף
של 50 מיליון לירות, כי חלקן המכריע
של העבודות נמסר ללא כל מיכרז, ולפי
שיקולים אישיים של מוסרי העבודות.
מקבלי העבודות הללו קיבלו, למשל 22.3 ,
לירות למטר מעוקב אבן, בעוד שאותו
קבלן עצמו קיבל במיכרז מישרד־הביט-
(המשך בעמוד )16

במדינה העם סיג א ר >1ר 3 .א 1ה
הידיעה היתה חיונית
זאזרהי ישיא? — אך הס
שמעו אותה אחרי האמריקאים
זאת היתד. פצצה אמיתית: בסוריה חונד,
חטיבה קובאנית.
משה דיין הפליט ידיעה זו כאילו דרך
אגב, בתוכנית־טלוויזיה אמריקנית. הוא
עשה זאת בהיסח־הדעת, כאילו הדליק
סיגאר מהבאנה. אך היתד. זו פצצה מוכנה
היטב מראש. היא הבטיחה לו כותרת שמ נה
בכל עיתוני העולם.
טילים ;יל תד־אכיס. אזרחי ישראל,
שקראו על כך למחרת היום בעיתוניהם,
נדהמו. איך הועלמה מהם ידיעה חיונית
כזאת? מדוע הושמעה לראשונה בשידור
אמריקאי, ולא בכנסת? ואם היתד. סוד
׳ביטחוני, שאסור היה לפרסמו — מדוע
נזרקה כלאחר־יד בחו״ל, כתשלום תמו רת
פירסומת אישית?
היו אלה שאלות מטרידות. אך הן היו
מישניוח, בהשוואה לעצם חומרת הידי עה.
היא
באה על רקע שאגות התותחים,
שחיממו את החזית הסורית־ישראלית. שוב
נפוצה אווירה של מילחמה בכלי־התקשו-

נאנסי והנרי
קבלן השלום יצא לחופשה
רת. וכאילו לא די בכך, שידר הרדיו
סידרה של ״תחקירים״ על השואה הצפויה
לערי ישראל במילחמה הבאה, בה יופעלו
טילים ארוכי־טווח.
הנרי הנודד. היתד. זאת תיזכורת לכך
שסכגת־המילחמה עדיין לא חלפה. רק איש
אחד מונע ברגע זה את התגברותה —
הגרי קיסינג׳ר. וקיסינג׳ר לקח תופש לעש רה
ימים, כדי לבלות ירח־דבש עם ידידה
ותיקה, עימד. ערך זה עתה נשואי־תערובת.
משום־מה נדמה לאזרחי ישראל שהם
יכולים לשכוח את בעיות השלום, משום
שקיסינג׳ר מטפל בהן. אך אם ייכשלו ה מאמצים
של הגרי הנודד, אם בגלל עמדתה
הפאסיבית של ממשלת ישראל או
בגלל סיבה אחרת — לא שר־החוץ
האמריקאי ושלם את המחיר.
תותחי החטיבה הקובאנית, וטילי־המש־חית
של מצריים וסוריה, הם שיפגעו באזר חי
ישראל.

בממ שלה
קו ל היווה נשמע בוו שינגטון
משח דיין הפד שדג
ליונה תורנית,
מה החשבון שזו?
״מוכרחים לשלוח את משה דיין!״ ,פסק
פינחס ספיר, נאשר עלתה לראשונה השא לה
מי ייצנ את ישראל בוושינגטון בשי חות
על הפרדת־הכוחות עם סוריה.
מדוע דיין? פשוט מאוד. במשא־ומתן
זה יוחלט, בלי ספק, שעל צה״ל לסגת
מן המובלעת, ולפחות מחלק סימלי של
רמת-הגולן, באיזור קונייטרה. אם יושג
הסדר זה על־ידי אבא אבן או שליח אחר

כלשהו — יוכל דיין לקום נגדו בבוא
היום, יחד עם אנשי הליכוד.
אבל אם דיין עצמו ישיג את ההסדר
הזה — הוא יצטרך להגן עליו. את זאת
רצו ספיר ושות׳ להבטיח.
סחורה ומחירה. אם כן, מדוע הס כים
משה דיין למלא תפקיד זה, במקום
להשאיר לעצמו אופציה פתוחה?
גם לכך יש תשובה הגיונית: דיין קנה
במחיר זה סחורה החשובה לו.
דיין מודע מאוד לירידתו התלולה בד־עת־הקהל
הישראלית. כל הפגנה של קבו־צות־החיילים
פוגעת עוד יותר בתדמיתו
ובסיכוייו הפוליטיים. הדי הירידה הזאת
הגיעו לחו״ל, מעיבים על זוהרו שם. וח־רב־דמוקלס
של ועדת־אגרנט תלוייה מעל
לראשו.
לכן חשוב לדיין יותר מכל לרכוש לעצ מו
שוב זוהר המעמד. הופעתו בבירת
ארצות־הברית, שיחותיו עם שרי החוץ
והביטחון שם, הופעתו בתוכניות רבות־יוקרה
בטלוויזיה — כל אלה עוזרים ל שיפוץ
תדמיתו בארץ ומחוצה לה.
לשם כך היד. דיין מוכן לתת הרבה.
פלסטינים, אכל לא. מי שמופיע בוו שינגטון,
כעמיתו של הנרי קיסינג׳ר, מוכ רח
להיראות כיונה. ואכן, משה דיין היה,
השבוע, יונת־היונים .׳כבר זמן רב לא
נשמע קול התור בסיגנון כה דייני.
קיסינג׳ד מדבר על פלסטינים — גם
משה דיין הזכיר לפתע את הפלסטינים.
קיסינג׳ר מאמין ברצון־השלום של המצ רים
— גם דיין מאמין בו. אפילו בעניין
הסורי נשמע דיין כימעט אופטימי.
על האמריקאים זד. עשה רושם טוב.
ורק יודעי־דיין מובהקים יודעים שזהו
׳תימרון ריק מתוכן. דיין פשוט חזר על
התרגיל שעשה אחרי מיל׳חמת ששודד,ימים,
כאשר נשמע זמן־מה כיונה.
גם הפעם, בהשמיעו הצהרות יונתיות
מובהקות, לא שכח להכליל פסוקים המ רוקנים
את ההצהרות מכל תוכן מעשי.
הוא הזכיר את הפלסטינים, כאילו הוא
מכיר בהם — אך שלל מייד כל אפשרות
של הקמת מדינה פלסטינית. הוא דיבר
על שלום, אך קבע שיש להמשיך בחת־נחלות
בגדה המערבית, שם יתקיימו ישו בים
יהודיים בצד כפרים ערביים.
זוהי הצהרה סיפוחיסטית מופלגת —
אך באיצטלה מתונה ,׳שסיברה את אוזן
האמריקאים.
חסידיו של דיין לא התרגשו. הם ידעו
שאם יתחזק מעמדו שוב במידה מספקת,
הוא ימהר לחזור אל כל עמדותיו הקוד מות.

מגעו!
החיסכון
מו 1ללקל
כדי לפצות עסקן
שזא גכחר לכנסת
יצרו זו מישרה
הימים הם ימי־חירום, הקימוצים והחי סכון
בכספי־ד,מדינה הם עיקרון מקודש.
ואבל כאשר צריך לפצות עסקן מפלגתי
מקופח, שום עיקרון אינו תקף, קדוש
ככל שיהיה.
רק לפני שלחש שנים נבחר צבי אלדרוטי
( )39 כמנכ״ל חברת השיכון הלאומית עמי־דר.
אלדרוטי, מי שנבחר בגיל 25 כראש־המועצה
הצעיר !ביותר בארץ, במיגדל־העמק,
ויתר על התפקיד הבכיר החשוב
שרבים היו הקופצים עליו, כדי להציג
את מועמדותו ברשימת המערך בבחירות
לכנסת השמינית (במקום ד,־.)58
לרוע המזל זכה המערך רק נ ־ 51 מנד טים.
אלדרוטי נשאר ׳קרח מכאן ׳ומכאן.
אבל המיפלגה לא תשאיר עסקן נמרץ
כמוהו כשהוא מתוסכל וממורמר. השבוע
נודע כי אלדרוטי חזר לעמידר, אבל לא
כמנכ״ל, אלא כיו״ר מועצת־המגהלים של
__ התבדה מאז הקמת״החברה, היה יושב־ראש מ ד
עצת־ה,מנהלים שלה שר־ד,שיכון, שכן מדי ניות
השיכון במדינה נקבעת לא ׳במעט
על־ידי פעילות עמידר. למרות זאת הסכים
שר־ד,שיכון החדש, יהושע רבינוביץ׳ ,לוו תר
על אחד מתפקידיו לטובת עסקן צעיר
ומוכשר.
היה רק קוץ אחד באלייה: שרי-השיכון
שכיהנו כיושבי־ראש מזעצת־המנהלים של
(המשך בעמוד )14

חכר כנסת אריק שרון*
ך} כרי הוועדח המיוחדת של הכנסת
1 1לתקציב הביטחון, זעמו. אפילו אנ-
שי־המערך שבין חברי הוועדה, המורכבת
מחברי ועדת־הכספים של הכנסת ומחברי
ועדת-החוץ־וד,ביטחון, לא יכלו להסתיר
:את התמרמרותם. הם נקטו לשון חריפה
ביותר, ותמכו בתביעה שהועלתה על-ידי
נציג האופוזיציה.
היה זה כאשר במהלך דיוני הוועדה
בשבוע שעבר הוטחה האשמה כבדה ביותר
נגד ראשי מערכת הביטחון. על-פי האש מה
זו נמסרו עבודות תיכנון קדד,׳ביצו רים
החדש המוקם והולך עבור צד,״ל בסיני,
לחברת־תיכנון שעם מנהליה נימנים גם
כמר, קצינים בכירים לשעבר בצד,״ל, שהיו
ממונים בשעתו על מסירת עבודות ביצו רים
לקבלנים ולחברות-תיכנון.
לא היתד, זו האשמת־סרק. היא הושמעה
מפי יושב־ראש ועדת־׳הבי׳ניים המשותפת
לתקציב־הביטחון, האלוף (מיל ).אריאל
שרון, מי שהיה אלוף פיקוד־הדרום בימים
בהם בוצע חלק ניכר מעבודות הביצו רים
בקו בר־לב.
האלוף שרון תבע לעכב את ביצוע הע בודה
הקבלנית, בה עומדת המדינה להש קיע
עשרות רבות של מיליונים, עד לבי רור
השאלה כיצד קיבלה אותה חברה
את העבודה מידי מישרד־הביטחון. הוא
תבע גם לבדוק אם נכונה הטענה שמנה לים
בכירים, בחברה שקיבלה את עבודות
התיכנון, שימשו לא־מכבר כעובדים בכי רים
של מישרד־הביטחון.
תביעותיו של האלוף שרון חוללו סע רה
בקרב חברי-ד,וועדה. עד לכנסת הנו כחית
היה תקציב־הביטחוו בבחינת טאבו.
הוא אושר אוטומאטית, מבלי שחברי הכנ סת
ואנשי ועדות-הכספים־והביטזזון יער ערו
על הנתונים המובאים בו, או יעוררו
תמיהות ושאלות ויחלקו על דעת ראשי
מישרד-הביטחון.
אך מאז קיבל לידו האלוף שדון את
ראשות ועדת־המישנה לתקציב־הביטחון,
הפכה ועדה זו לוועדה הפעילה ביותר
בכנסת, ולביקורתית ביותר בה. לראשונה
בתולדותיה משתתף בדיונים על תקציב-
הביטחון איש־אופוזיציה המבין בעניינים,
שאינו מוכן לקבל שום דבר בענייני בי טחון
כמקודש. הטענות והתביעות לחקי רה
שהעלה אריק שרון בפרשת הביצורים
בסיני, עוררו אף ח״כים מסורים של המע רך,
כמו צבי גרשוני, משה שחל ויש ראל
קרגמן, להצטרף לתביעתו לחקור על פי
אילו שיקולים מסר מישרד־הביטחון
את עבודות הקמת הביצורים בסיני.

הביצורים
ך• מרכז הסערה שהתחוללה בשבוע
^ שעבר בכנסת עמדה חברה הנדסית
שהיא כימעט בל׳תי־מוכרת בציבור הרחב
— החברה לשירותי הנדסה בישראל ב־ע״ט.
מאחרי
שם צנוע זה מסתתר קומפלקס
ענק של חברות, המרכזות בידיהן חלק
ניכר מעבודות־התיכנון של הבנייה האזר חית
והביטחונית בארץ. המערכת המשוכ ללת
של החברות הרשומות על שם בעלי־החברה
וחברוודהבת שבשליטתם, מאפש רות
להם להשתלב ולחדור לכל תחום של
העבודות הממלכתיות והציבוריות ביש ראל.
חברת־הגג
של כל הקומפלקס הזה נק ראת
אינקובה — חברה להשקעות ונאמ
נות
בע״מ. שירותי הנדסה בע״מ היא חב-
רת־בת המפקחת ומנהלת לא פחות מ תריסר
חברות נוספות, החל ־ ב׳חברת־מח־שבים
וחברה ליועצי־תנועה, וכלה בחברה
לייעוץ בינלאומי לתעופה.
בין לקוחותיה של החברה נכללים כימ-
עט כל מישרדי הממשלה בישראל, צד,״ל,
הרשויות המקומיות הגדולות והסוכנות ה יהודית.
בחו״ל ביצעה החברה עבודות־ענק
בזאמביה, אוגנדה, ונצואלה, ברזיל,
איטליה, אירן, קפריסין ופורטו־ריקו.
אחת החברות של קבוצה זו תיכננה, למ של,
את כביש אילת—שארם־א״שייך, בעוד
השייכת לאותם בעלים בדיוק מכרה שי-
רותי־בינוי לבניית הכביש.
תופעה דומה התגלתה גם בתיכנון עבו דות
הכביש מסדום לעין־פשחה. אלא ששם,
בהתערבות מבקר־המדינה, הוחלפה החברה
המפקחת, כדי שלא ייווצר מצב בו
הגוף המתכנן הוא גם הגוף המפקח על
ביצוע העבודות.
עד כמה פסולה תופעה מעין זו, התגלה
לא מכבר בחרמון, כאשר מיבני־ביצורים
שתוכננו על־ידי שירותי הנדסה — הת־
׳מוטטו. בעיקבות ההתמוטטות הוקמה וע-
דת־חקירה, בראשות מי שהיה קצין־הנ־דסה־ראשי
של צד,׳7ל, הילל אלדאג, אשר
הסיקה מסקנות שהועברו לראש אג״ם,
שם הן נחות עד היום.
שירותי הנדסה היא חברה יעילה ובע־לת
יכולת רבה. העבודות שהיא מבצעת
הן בהיקף של מיליארדים׳ כשמכל עבודת
׳תיכנון כזו זוכה החברה ברווח של אחוזים
קבועים מראש, מהסכום המוקצב לעבר
דות״הבינוי של הפרוייקטים עצמם.
בין העבודות העיקריות שתיסננה החב־רה
לאחרונה: תוכנית־אב לרצועת עזה
וצפון סיני, התוכנית להקמת המרכז הא זורי
בימית. מערכות־ביצורים לצה״ל ב*
כום של 50 מיליון ל״י, הכביש המהיר
משער־הגיא לירושלים, והקמת המחלפים
בצומת נתניה בכביש המהיר לחיפה.
בראש החברה עומדים ארבעה אנשים:
אורי אבן (מילשטיין) ,המגהל־הכללי, ש הוזז
הרוח החיה בה, שחבר אל קבוצת יוז*
מים בראשות המהנדס אברהם רייכמן מ חיפה,
יצחק גדיש, וצבי ברדדיק, שפרש
מצה״ל לפני •שהוקמה החברה בשנת . 1962
המשותף לכל בעלי החברה: כולם היו
עובדי־ציבור לשעבר, פרשו מהשירות ה ציבורי
והפכו תוך זמן קצר לאילי-הון
השולטים על אחד המיפעלים ההנדסיים
הריווחיים ביותר במדינת ישראל.
אורי אבן, בוגר הטכניון, היה בעבר
סגן־מנכ״ל תה״ל ; אברהם רייכמן היה
עובד מחלקת ההתיישבות של הסוכנות
היהודית, ואחראי לבניית יישובים לעו לים;
יצחק גדיש היה בעבר מנהל המח לקה
הבינלאומית של המכון לתיכנון ופי תוח,
אותו הקימה ממשלת ישראל לוויסות
הייעוץ ההנדסי לארצות מתפתחות, וצבי
ברדז׳יק היה עד לשנת 1957 אחד המ תכננים
של המיתקנים הצבאיים של צה״ל.
אך לא אל אלה התייחס האלוף שרון,
כאשר תבע לחקור בעניין עבודות הבי צורים
בסיגי. הוא התכוון לכך שבין מנה־לי־החברה
נמצאים גם אלוף־מישנה (מיל).
זאב ברעם, מי שהיה ראש מרכז הבינוי
של חיל־ההנדסה, ובן־ציון פיש, מי שהיה
מנהל לישכת הבינוי והנכסים של מיש-
רד־הביטחון בדרום.
* בהפגנה למען השבויים בסוריה, ליד
ביאט׳ה קלארספלד.

איר הצליח ג׳יימם 1113 הי שר אל
לר חו ס אח חנועות־המחאה ל צו ר כי ה שילטון

ב ש רו ת הנ דחלכ 1ת ה

• אד: סוכן .008
מאת: מרכז־הבקרה.
• הנדון: פקודת־מיבצע. שם־צופן :״יציבות״.
ידיעות: מקורות־מוז־יעין מודיעים על אי־שקט גובר
והולך בחוגים שונים בצבור, בעיקבות מילחמת יום־
הכיפורים, בייחוד בקרב החיילים המשוחררים, האקדמאים
ודומיהם. חוגים אלה תובעים שינוי יסודי במישטר, הח לפת
ההנהגה, וכד.
אם יתלכדו כל הקבוצות האלה, ויתאחדו עם התנועות
הפוליטיות האופוזיציוניות האחרות, עלול לקום כוח
פוליטי גדול, שיחולל בבחירות הבאות שינוי גמור במפה
הפוליטית.
מטרה: למנוע בכל מחיר איחוד זה של הכוחות,
וכן למנוע גיבוש תוכנית פוליטית העלולה להכריח את
הממשלה לשניות את מדיניותה בענייני חוץ ופנים.
שיטה נ הסתננות לתוך הקבוצות האלה, נקיטת אמ צעים
כדי למנוע את איחודן עם תנועות אחרות, זריעת
מבוכה ועיקור התנועה כולה.
מיינהלה וקשר: כרגיל.

• א ל: מרכז הבקרה.
• ,מאת: סוכן .008
• הנדון :״יציבות״.
הצלחתי להסתנן לתוך הגופים הנדונים.
סוכן 009 התחפש למפקד סוללת־תותחים, הקים תנועת־מחאה
של חיילים משוחררים בשם ״חילוף״ ,ומשתתף
עכשיו בישיבות עם הצנחנים, השידיונאים, אנשי־ד,מעו זים
וכד.
סוכן 010 התחפש לפרופסור למיקרו־ביולוגיה והקים
תנועה בשם ״מיפנד,״ .הוא משתתף בישיבות תנועות־האקדמאים
השונות.
ממתין להוראות.
•:א ל: סוכן .008
• מאת: מרכז־הבקרה.
#הנדון: מיבצע ״יציבות״.
תפקידו של 009 הוא לבלבל את יעדי תנועת־המחאה
של החיילים, כדי לסכל כל אפשרות שתנועה זו תגבש
תביעה ברורה למדיניות־שלום. תביעה כזאת מפי חיילים
משוחררים, שעברו את קרבות יום־הכיפורים, יתהווה סכנה
חמודה להמשך מדיניות הממשלה, החותרת להחזקת השט חים
המוחזקים, גם אם יוביל הדבר למילחמה נוספת.
לפיכך, על 009 לבודד טיפוסים מסוכנים כמו מוטי
אשכנזי, ולמנוע כל אפשרות שהתנועה תושפע מאנשים
החותרים לגיבוש מדיניות־שלום יעילה, המנוסים בשטח
זה. לשם כך על 009 לתבוע, שהתנועה תהיה ״אל־מיפלג־תית״-
,שלא תבוא בשום מגע שהוא עם כוחות ״מן
החוץ״.
בה בשעה על 009 להציע לתנועה לקבל מצע מבולבל,
שיהיה מורכב ממליצות נבובות, ושלא יוביל לשום כיוון
מסויים מסוכן.
פעל.

• איל: מרכז־הבקרה.
• מאת: סוכן .008
י #הנדון: מיבצע ״יציבות״ ,תת־מיבצע חיילים
משוחררים.
פעולת 009 נחלה הצלחה מלאה.
תנועות החיילים נפגשו וקיבלו, לפי הצעת ,009 מצע
האומר :״אנו קוראים לכל אלה ׳שאיכפת להם, ואשר
מוכנים לפעול, יחידים וקבוצות, חילוניים ושומרי־תורה,
יונים וניצים, עירוניים ואנשי ההתיישבות העובדת —
הצטרפו, אלינו למחשבה ולעשייה.״
בצורה זו לקחנו בשבי את שוחרי־השלום שבין החיי לים
המשוחררים, לכדנו אותם בתנועה של ״יונים וני־צים״
,ומנענו כל אפשרות של פעולה יעילה נגד מדיניות
הממשלה.
ממתין להוראות.
י • א ל: סוכן .008
• מאת: מרכז־הבקדה.
• הנדון: מיבצע ״יציבות״.
ראש־השרות מציין לשבח את .009 עליו להנדשיד
בדרך זו.

על 010 לפעול כדי שתנועת־המחאה של האקדמאים
לא תסכן את המישטר.
עליו למנוע בכל. מחיר את איחודה של תנועה זו עם
תנועות קודמות, בעלות אותן מטרות. לשם כך עליו
לזרוע חשדות ושינאה בין התנועות השונות לבין הקבו צות
השונות.
לאחד־מכן עליו לפלג את תנועת־המחאה החדשה,
לבודד טיפוסים מסוכנים כמו אמנון רובינשטיין, ולהש תלט
על התנועה בעצמו. את מתנגדי המישטר, אשר
רצו לכפות עלינו מדיניות של יזזמת־שלום, צימצום
הפער הסוציאלי, חילופי־שילטון וכף. תודות לפעולתנו
הם הופיעו בישלדש רשימות שונות, ואינם מהווים כוח
יעיל.
לאוד הסכנות החדשות, לא די בפיצול זח. יש להבטיח
שבבחירות הבאות י׳תפצל מחנה זה לפחות בין שש
רשימות.
פעל.

• איל: מרכז־הבקרה.
• מאת: סוכן .008
י• הנדון: מיבצע ״יציבות״ ,תת־מיבצע פרופסורים.
פעולת 010 נחלה הצלחה מלאה.
תנועת האקדמאים החליטה, בהשפעת ,010 שאסור

כל תנועות־המחאה שקמו לאחר מילחמת יום־הכיפורים,
ולחסל סכנה חמודה שהיתר, צפוייה לממשלה ולמדינ״ותה.
אולם ראש־השרות סבור שאפשר לנצל את התנועות
האלה גם למטרות חיוביות. כלומר: לנצל את קיומן כדי
לקדם את המטרות העיקריות של הממשלה, לחזק את
שליטתה במדינה, ולמנוע מראש הישנותה של סכנה מסוג
תנועות־המחאה !אחרי המילחמה הבאה.
פקודת־המיבצע תהיה מוכנה תוך 24 שעות.
• אל: מרכז־הבקרה.
• מאת: סוכן .008
• הנדון: מיבצע ״יציבות״.
בלתי־אפשרי. כל תנועות־המחאה מאוחדות בשינאה
לממשלה, וברצון להפילה. אין כל אפשרות לנצלן לחיזוק
הממשלה הקיימת.
• אל: סוכן .008
• מאת: מרכז־הבקרה.
פקודת־מיבצע. שם־צופן :״יציבות״,
י• ה נ דון :
שלב ב׳.
ידיעות: כתוצאה מפעולתנו המוצלחת נמנעה הק מתה
של תנועה גדולה, שתרכז את כל הכוחות החותרים
לשינוי, למען יוזמת־שליום וקידמה סוציאלית. אולם לת־נועות־המחאד,
השונות עדיין יש השפעה ציבורית תעמו לתית.

טרה: לנצל השפעה זו כדי לשנות את שיטת־הבחירות,
בצורה שתבטיח את שילסון הממשלה הנוכחית
לעולם־ועד. השיטה המוצעת תמנע מראש כל אפשרות
שתנועה חדשה תקבל ייצוג פרלמנטרי, תיצור למעשה
אחוז־חסימה של / 0,ס ,25 ותבטיח את מונופול שני הגושים
הגדולים, שביניהם ייווצר קארטל.
שי ט ה: על סוכניו להציג שיטה זו כחידוש גדול,
שיביא לשינוי ולתמורה, יגרום להפלת הממשלה ולשבירת
המיפלגות הגדולות.
• אל: מרכז־הבקרה.
* מאת: סוכן .008
• ה נ דון: מיבצע ״יציבות״ ,שלב ב.,
השתגעתם ז
שום אדם נורמלי לא יקבל שיטה זו! כולם יודעים
שאת השיטה הזאת מציע ח״כ משה ברעם, ראש הקו אליציה
וסייעת המערך, המסמל את כל היסודות אשר
למען חיסולם קמו תנועות־המחאה.
מבקש לשקול מחדש. ממתין להוראות.

לה לבוא במגע עם שום גוף קודם, בייחוד אם יש לו
אותן מטרות בדיוק.
היה קל מאוד לזרוע חשדות, ולא היה צורך בזריעת
שינאה הדדית, מפני שזו כבר קיימת בין כל הפעילים
בתנועות השונות, הדוגלות במדיניות של שלום וצדק
סוציאלי.
010 הצליח לשכנע את חבריו שאסור לשתף פעולה
עם תנועת מוקד (״קומוניסטים״ ,יפחידו את הציבור
ההגון) ,עם תנועית מרי (״רדיקלים״ ,יפחידו את הציבור
ההגיון) או עם התנועה לזכויות־האזרח (לא-רציניים, לא
יודעים מה הם רוצים, אי־אפשד לשתף פעולה עם שולמית
אלוני ).הוא הצליח ליצור דימוי שלילי לכל האישים
הבולטים בתנועות אלה.
מנענו את הקמתו של מחנה מאוחד גדול, שיוכל
להכניס לכנסת הבאה סיעה גדולה, שיוכל לשנות את
מדיניות הממשלה. הדבר מונע גם את הצטרפותם של
אישים רציניים, שאין להם חישק להשתייך לרסיסים
פוליטיים.
ממתין להוראות.
• א ל: סוכן .008
• מאת: מרכז־הבקרה.
• הנדון: מיבצע ״יציבות״.
ראש־השרות מציין לשבח את פעולת .010 מזל טוב
והמשך מוצלח.
ראש־השריות הביא לידיעת ראש־הממשלה ושר־הביט־חון
את העובדה שהצלחת, בפעולתו הנמרצת, לעקר את

#א ל: סוכן .008
• מאת: מרכז־הבקרה.
* הנדון: מיבצע ״יציבות״ ,שלב ב׳.
ראש־הרשות מביע את מורת־ירוחו מתוכן השדר האח רון
וסיגנונו.
פעל.
• אל: מרכז־הבקרה.
• מאת: סוכן .008
• הנדון: מיבצע ״יציבות״ ,שלב ב.,
מצטער על ההתבטאות ומודה בטעות.
009ו־ 010 נחלו הצלחה מלאה. הם הצליחו להביא
לכך שכל תנועות־המחאה, הן של הפרופסורים והן של
החיילים המשוחררים, אימצו לעצמן את הדריישה לשינוי
שיטת־הבחירות, כתביעה יחידה שהכל מסכימים לה.
לאחדים מהם תוכניות שאינן זהות בדיוק אם תוכנית
ברעם. אבל הציבור לא ירגיש בהבדל. מציע להעביר
את השינוי בכנסת מייד, כל עוד תנועות־המחאה קיימות
ותומכות בו•.
• אל: סוכן .008
• מאת: מרכז־הבקרה.
• הנדון: מיבצע ״יציבות״ ,שלב ב/
על דעת דאש־הממשלה, שר-הביטחון וח״כ משה ברעם,
מציין ראש־השדות לשבח את כל הסוכנים שהשתתפו
במיבצע זה.

אנו
חוזרים

דחף

רוב קוי ;,אגד״ יפעלו ב ת קו פ ת
חג הפסח עד . 20.30 בירו שלים
יפעל השרות הפנימי ב מספ ר
קוי ם עד חצות.
חדשנו אתה סיו רי ם לסיני ליש ראלים
ול תיירי ם, וכן הופעלו כל
יתר ה סיו רי ם.
בברכת אביב נעים. וחג שמח לכל
נוסעינו.

אגד, המחלקה ליחסי ציבור

ם חזרו

משדה-הקרב, אחרי חודשים ארוכים

| | של שירות.
זה עתה נסתיימה המילחמה, שהיתה החווייה
הגדולה והנוראה ביותר גחייהם הצעירים. הם חזו
במות הטובים שבחבריהם. זעקות הפצועים עדיין מהדהדות
באוזניהם. הם נדרו לעצמם שבשובם הביתה ימשיכו
במאבק, בדי שהקורבנות האלה לא יהיו לשווא.
בפשטם את המדים, נדהמו. הם הביטו סביבם —
והנה שום דבר לא השתנה. החיים הפוליטיים רקובים,
ההנהגה שקועה בשיגרת העבר, האנשים שגרמו לאסונות
— ממשיכים לנהל את הדברים, באילו לא קרה דבר.
הם החליטו להשמיע קול גדול של מחאה, תביעה
גדולה לשינוי ולתמורה. הם החליטו להקדיש את
חייהם למשימה זו.
הם הקימו את המכשיר שנועד לשמש ביטוי למחאה

ץ ץ וטי אשכנזי ! הצנחנים ן השיריונאים י
לא. הנ״ל הוא תיאור מדוייק — אם־כי פא תטי
במיקצת — של מה שאירע לפני 24 שנים בדיוק, באחד
באפריל ,1950 ערב״פסח תש״י.
יש דימיון מוזר, ואולי אפילו מדהים, בין המחשבות
שניקרו בראשינו באותם ימי-אביב שלאחר מיל-
חמת״העצמאות, לבין המחשבות המסעירות בשעה יו
לבבות צעירים כה רבים בארץ, למחרת מילחמת יום-
הכיפורים.

ולאחריה. היה זה ה״אני מאמין״ שלי — ה״אנחנו־מאמינים״
של כולנו, הלוחמים שהשתחררו בימים
החם. זהו תיאור עולמו הרוחני של ״העולם הזה״,
בראשית צעדיו,
לא הייתי נזכר בכך, לולא קיבלתי אתמול מיכתב
של קורא1שאיני מכירו: סמ״ר יורם כהן, דואר צבאי
,1503 צה״ל. איני יודע איזה צירוף מוזר של מיקרים
הניעו לשלוח לי מיכתב זה דווקא השבוע.
במיבתבו מספר יורם שזה״עתה קרא את ,/הצד
השני של המטבע״ — דבר מוזר כשלעצמו, בי עותקי
ספר זה אזלו מזמן. לי עצמי לא נותר אלא עותק אחד
ויחידי, ללא המעטפה המקורית.
במיכתבו העתיק יורם בהן במה קטעים מתוך
הפרק האחרון של הספר, מפני שהתרשם בי הם מתאימים
למצבנו הנוכחי. כך הביא אותי לקריאת הספר
מחדש — דבר שלא עשיתיו מזה 24 שנה.

ף* רעיון שיש צורך במאבק מחודש לשינוי, פני
( ) המדינה נולד בבר למחרת הקמתה. דיברנו עליו
השכם והערב, ביחידות הקרביות, בהפוגות בין מיבצעי
המילחמה. התווכחנו בלי סוף, באוהלי-הסיירים מו-
צפי״הבוץ, ליד מדורה, וסתם בין השוחות, בהמתנה
להפצצה מיצרית.
חזרנו הביתה, לחופשות קצרות, ונחרדנו להיווכח
ששום דבר לא השתנה. שעה שמיטב הנוער רבץ בקווים,
מצוייד בנשק עלוב, לבוש חולצות״קייץ בקור סערות-

^ רשותך, קורא יקר, אצטט כלשונם כמה פסו-
4קים מאותו ספר, שהופיע בחודש מאי .1950
״המאבק טרם נסתיים. המאבק האמיתי רק החל
ביום בו נדם קול התותחים בחזית — המאבק על כל
אותם הדברים, המעורפלים בניסוחם אך הברורים
במהותם, שחלמנו עליהם בשוחות. המאבק על השלום,
על הצדק, על יכולת״היצירה, על חיים של טעם.״
״המילחמה חיתה מהפכה בחיינו. האמנו בי תהיה
זאת מהפכה בחיי העם כולו. האמנו שבחוזרנו הביתה
נמצא עולם חדש, חיים חדשים. אמונה זו לא נתגשמה.
להיפך, חיינו ריקים היום יותר מאשר היו אי־פעם.
מציאותנו אפרורית יותר, מחניקה יותר, דוחה יותר
מאשר היתה לפני צאתנו למילחמה. זה מקורה של
אותה הרגשת־דיבאון, העושה את כולנו — צבא מנוצח.״
״ביום השנה לפציעתי ערבתי מישתה קטן לאחדים
מוותיקי הפלוגה, ביניהם אותם החברים שהצילו את
חיי ...המישתח לא היה שמח. הדברים שהושמעו ליד
השולחן היו קרובים מאוד לדברי הסתה ובגידה.״
״זר כי היה נובח במסיבה הזאת ורושם את דברי

הקרב הגדול, בו פתחנו לפני 24 שנים, ושבו ירינו עד
בה 1259 פגזים שבועיים, נמשך.
משום בך אנו עוקבים תוך השתתפות נפשית עמוקה
אחר רחשי־ליבם ומאבקם של משוחררי יוס״הבי-
פורים. ואם יש לנו מישאלה אליהם, הריהו זו: אל
תסתפקו במחאה. נסו להגיע אל ההגדרות החיוביות —
הנחיות ברורות למאבק לשלום, לצדק סוציאלי, לדמוקרטיה׳
לחיים של טעם — בפי שניסינו אנחנו, כאשר
חזרנו מן המילחמה ההיא.
ץ * כל צירות המחאה של משוחררי תש״ח _
והיו תחילה רבות — נותר ״העולם הזח״ הגוף
היחידי הפעיל בשטח, ביחידה לוחמת הנמצאת בקו-
החזית של מאבקי היום.
מעידים על כך אוייבינו. ביום, בפרוס השנה ה־25
של מילחמתנו, מעורר שמו של ״העולם הזה״ זעם,
שינאה ופחד אצל אנשי המימסד ממש במו ביום
הראשון. היום, כמו אז, יש המלווים אותנו בידידות,
בהבעת־תמיבה, ולפעמים אף בגילויי-אהבה. די להזכיר
את שם ״העולם הזה״ בחברה כלשהי׳ בדי שיתלקח
ויכוח לוהט ונרגש.
האם זה מוזר? כותבי מיבתבי־התמיבה של היום
הם, אולי, בניהם של הכותבים משנת .1950 החיילים
המשוחררים הפונים אלינו, בביטחון גמור שנעזור להם
במאבקיהם, הם בני החיילים שלמענם לחמנו ב, 1950-
כאשר תקפנו את היחס לאלמנות״המילחמה, אל הנכים
ואל המשוחררים בכלל.
גם המערבת השתנתה, כמובן. עיתון זה היה תמיד
פתוח לצעירים ביותר, ואין זה מיקרה שכמעט בל
הכתבים־הבובבים במדינה היום עשו את צעדיהם הרא שונים
בעיתון זה. כמחצית היושבים סביב שולחן המערכת׳
כאשר תוכנן הגיליון הנוכחי של ״העולם הזח״,
הם צעירים שלחמו במילחמת יוס״הביפורים וחזרו למערכת
— שלא במו חברנו, רמי הלפרין, צלס״המערכת,
שנפל בחווה הסינית. נדמה לי ש״העולם הזה״ היה
קרוב יותר ללוחמי יום־הכיפורים, מבחינת ביטוי רג־

השנה הראשונה של המערכת: לוחם תעדיה, היחס לאלמנות ולמישכחזת החללים, בעיות החוזרים
החורף, קם בעורף מימסד של קארייריסטים ופרו-
טקציונרים. לא מימסד חדש, חלילה. אלא המימסד
הישן, שהתבצר עוד בימי היישוב.
כשפשטנו את המדים, ידענו: אנחנו רוצים למחות.
אבל לא רק למחות — אלא גם לגבש משהו
חדש, דרך אחרת, מוסר אחר.
השאלה היתה: איך 1מה יכולה קבוצה קטנה של
צעירים, כמעט ללא פרוטה בביס׳ לעשות ז
תחילה חשבנו על תנועה פוליטית חדשה, על מיפ-
לגה, על הפגנות המוניות. לא האמנו שזה מעשי. ידענו
שנקים קצת רעש, שנהיה באופנה במשך כמה שבועות
או חודשים, ואז הבל ייעלם.
אחרי מחשבה רבה הגענו למסקנה שיש להקים עיתון
— עיתון שיופיע ברציפות, שימתח ביקורת ללא-
פשרה, שיציע הצעות, ובעיקר — שיציג בפני המדינה,
שבוע אחרי שבוע דגם של ישראל האחרת, זו שחלמנו
עליה במילחמה.
בך נולדה המערכת. בבספי״חשיקום שקיבלנו ממיש-
רד-הביטחון קנינו שבועון ישן בשם ״העולם הזה״,
שהיה נחמד ובלתי-תוקפני. הפכנו את דמותו בן־לילה.

^ ח רי כמהש בו עו ת של הכנות קדחתניות הו-
\ £פיע הגיליון הראשון שלנו. הוא נשא את המיספר
.651 התאריך היה ה 13-באפריל ,1950 ,אילו מח שבות
עברו במוחנו, באותו שבוע ז מה היו דיעותינו
הפוליטיות והחברתיות!
במיקרה נרשם הדבר בצורה ברורה וחד-משמעית.
בי באותה עת עצמה — במאי — 1950 הופיע סיפרי
״הצד השני של המטבע״ ,בו תיארתי את הצד השני
של מילחמת״העצמאות( .את הצד הראשון תיארתי בספרי
הקודם ,״בשדות פלשת 1948 אותו כתבתי
במהלך המילחמה עצמה ).בחלק האחרון של ספר זה,
תחת הכותרת ״להרוגי הסיבוב השני״ ,ניסיתי לתמצת
את פרי המחשבות והירחורים שלי בימי המילחמה

החברים, היה בוודאי קובע ...שחלומם של מקימי
המדינה הזאת הוא לצאת את המדינה ...מיטב הנוער
במדינה זאת אינו יודע עוד חדוות־חיים מהי ...מקימי
המדינה מאוכזבים ממנה אכזבה עמוקה וצורבת.״
״...אכזבתנו הקיבוצית הגדולה, אותה אכזבה
ממארת, העלתה על לב כולנו, לא אחת ולא שתיים,
את השאלה הנוראה: האם לשם כך נפלו מיטב חברינו
! האם לשם כך הפכנו לבעלי־מום ! האם לשם בך
עברנו את בל אשר עברנו ! ״
״בשוחות נולדה שאיפת־השלום ...לוחס״החזית הוא
חולס״השלום. מי שטעם את טעם הטילחמה אינו
רוצה לטעמו שנית ...התנחמנו באמונה כי רק באמצעות
המדינה נשיג שלום של אמת ...ומה קרה ! חזרנו
הביתה, זרקנו את הילקוטים והמימיות והחגור
לתוך צריף האיסוף. ואז נתברר שטעינו. אין אנחנו
אזרחים. מודיעים לנו שחיילים אנחנו — חיילים הנמצאים
בחופשה במשך אחד״עשר חודשים בשנה ...מדינה
זו צועדת לקראת מצב אשר לא יהיה ממנו מיפלט,
אלא מילחמה״.
״אותה שחצנות לאומנית, אם תמשיך לשלוט ב־מדינת-ישראל,
תגרום בהכרח למילחמה שנייה, ולכל
מיספר נוסף של מילחמות.״
״דור לוחמים אנחנו: נילחם לשלום״.
״אדישותו של הציבור האזרחי במדינת־ישראל לגבי
המישטר השורר בצבא הוא אחד הסימפטומים המאלפים
ביותר להתנוונות הציבורית הגוברת והולכת. אופיו
של הצבא הוא עניין חיוני לכולנו.״
ך* ל הדברים האלה, בשינויי-נוסח קלים, יכלו
^ להופיע בגיליון השבוע של ״העולם חזה״ ,מיספר
,1909 בביטוי לרגשותיהם של החיילים הנוהרים אל
תנועות-המחאה השונות.
כי הבעיות לא נפתרו, ואף לא השתנו במהותן.

שותיהם וטענותיהם, יותר מכל עיתון אחר.
** בר ע לינו הרבה ב״ 24 שנים אלה. חרבה קרבות,
י ג הרבה רגעי-שימחה, חרבה אכזבות, כמה כישלונות
חמורים, וגם כמה ניצחונות. לא השתכרנו מחניצ-
חונות, וגם התבוסה הקשה ביותר לא דיכאה את רוחנו.
פעמים רבות קברו אותנו — והנה אנחנו חיים
וקיימים.
חוללנו במדינה הזאת כמה שינויים, שלא יימחקו.
תיקנו חרבה דברים. מנענו הידרדרות חמורה יותר
בבמה שטחים. אולם המדינה עדיין רחוקה מאוד מן
הדגם העומד לנגד עינינו.
נדמה לי שמותר לנו לקבוע — בהסכמת ידידינו
ואויבינו כאחד — שנשארנו נאמנים לעצמנו׳ שלא בגדנו
בשליחות שקיבלנו על עצמנו, שאיש לא הצליח
לשחד או להפחיד אותנו. כאשר ניגשנו להוצאת הגיליון
הראשון שלנו, החלטנו לאמץ לעצמנו סיסמה :״בלי
מורא, בלי משוא-פנים״ .בעבור שנתיים צייר לנו שמואל
בק, אז צייר צעיר ובלתי-ידוע, את סמל האריה, שקישט
את העמוד הראשון שלנו במשך שנים רבות.
החלטנו השבוע להחזירו למקומו, אחרי היעדרות
של במה שנים, לקראת מאבקי העתיד.
לא ערבנו השבוע שום חגיגה. אין לנו מצב־רוח
לחגיגות. אנחנו עסוקים.
בימים אלה אנו נמצאים בעיצומם של דיונים על
שינוי פני ״העולם חזה״ ,עידכון צורתו ותוכנו, התאמתו
לצרבי העידן החדש.
עידן שגם בו נעמוד — בעזרתך — בקו-החזית של
המאבק לשינוי.

ת מ רו רי ם
נחוג. יום־הולדתו ה־ 61 של אריה
לייב דולצ׳ין, י׳ו״ר בפועל של הסוכנות
היהודית העולמית
וגיזברה. יליד מכ סיקו
ועסקן ציוני
במדינה זו, ולשעבר
שר מטעם המיפליגה
הליברלית בממשלת
הליכוד הלאומי.

נחוג ׳ יום־
הולדתו ה־ 65 של

פנחס

אילץ,

יליד פולין׳ מי ש־מכהן
כראש עיריית
חולון משך 21ה דולצ׳ין
האחרונות, שנים וכייו״ר
מרכז השילטון המקומי מזה שמו נה
שנים, אשר עורר תסיסה נגדו לפגי
כחודש, כאשר נטען כי הוא משרת את
מיפלג־ת העבודה בתוקף תפקידו כי־ו״ר
מרכז השלטון המקומי, על חשבון טובתן
של הערים והמועצות המקומיות.
נחוג יום־הולדתו ה־ 62 של אלוף
(מיל ).דן אכן, יליד גרמניה, מי שהיה
מפקד אידור עמק חפר בהגנה, רס׳ץ ב־בריגדה
היהודית בצבא הבריטי, מפקד
חטיבת אלכסנדרוני ׳והחזית המזרחי,ת ב־מילהמית
השיח׳רור. באותה תקופה קרא
אבן את אחד, ממחנות צה״ל הגדולים ב יותר
על שם רעייתו, מתנה דורה. אחר־כך
כיהן כיו״ר המועצה הלאומית למניעת
תאונות וכמנהל מינהל התעופה האזרחית,
!ממנו פרש בגלל חילוקי־דיעית עם שיר־התחבורה
בעניינים מיקצועיים.

לא כל היי פיי סטיראו הוא

ההי שגים של מרנץ כיום, י היו אולי, בעוד שנה או שנתיים הביצועים של יצרנים א ח רי ם

נחוג יום הולדתו ה־ 53 של תושב
אילת אשר אז ״ ר, מי שכיהן עד ה בחירות
האחרונות, משך שבע שנים, כ ראש
עיריות אילת. אז״ר, יליד רומניה,
עלה לארץ בשנת ,1938 ולפני ששימש
כראש העור, כיהן בתפקיד סגן וממלא־
!מקום ראש עיריות אילת.

פ ם פתו מכר בכל תחום ייצור יש יצרן בעל פרסטיזיה מיוחדת ושמו של יצרן זה הוא שט נרדף לתכנון מעולה,
אולם מכשירי
ביצוע מדויק ומהימנות מוחלטת, בתחום הסטריאו, הפוסטידה הזו שייכת
*ז או /ק ^ו אינם מיועדים רק לעשירים. למר ות שמרנץ מייצר גם את הציוד היקר ביותר בעולם
נהנה גם הרוכש ציור זול מהתכנון והביצוע המעולים של סרנץ ומאחריות של 3שנים.

נחוג יום הולדתה ה־ 44 של המ שוררת
והמתרגמת
ילידת תל־אביב ובוגרת האוניברסיטה ה עברית
בירושלים, מי שנודעה במתרגמת
יצירותיו של רבינדרנת טאגור.

פועה שלו תורן,

להשיג אצל :
בתדיאביב: זזולטרה־סטריאו — אבן־גבירול
; 23 וידיאטרון — לגלוי — רש״י ; 16 ניו
סאונד — הירקון ; 52 סאונד אללן טרו;יין ט —
בוגרשוג ,; 42ם.ג.ב — .שד׳ רוטשילד ; 31
סטריאו־מרקט — אבן־גבירול ; 188 פוטו פס פורט
— בן־יהודה .8י רו ש לי ם נ מקול בע״ט
— בן־סיחא ; 18 רדיו לוי — שמאי ; 17
גיתית — אבן ישראל .2חיפהו טטרון —
תחלוץ ; 23״צלילים בביתן המגינים ; 54
רדיד זוסמן — מוריה ; 107 רדיו דיבר —
אילות .6הרצל .25אילת: פיקסלר
באר * שבענ סטריאו — השרות האלקטרוני —

העצמאות ,49רמת ־ גן ו כל-אלקטריק
ז׳־בוטינסקי ( 93 מול אואזיס) .גבעתיים: זאב
בונק — סירקין 15א׳ .ע פו ל ה: כרס,

לתינוק. הפיזמ״אי
׳מצפ ים
דירי מנוסי ורעייתו, הגרפיקאית צילה,
לאחר 15 שנות נישואיו ׳ושתי בנות.
פרש מתפקידו כמנכ״ל חברת ה־תמרוקים
ובלון בישראל,
סא״ל (מיל ).בעיקב־ות בניסתו לכנסת, כ־ה״ב,
מטעם הליכוד, מודעי, איש המיפלגה
הליברלית, החליט להקדיש את כיל זמנו
לפעילות בכנסת. מודעי היה לשעבר חבר
מועצת עיריית הרצליה. נשוי למלכת־היופי
לשעבר, מיכל ׳הראל.

יצחק מודעי,

לצליל הטוב ביותר
\^ 6 8011001661161:
פרסום וימר

ת ע רי פון ח מנ 1״ ש ל
החל מי1.2.1974
פספכבבס לשנה בלירות מחיר העיתון

דמי המנוי בארץ
לכל ארצות תבל בדואר רגיל
הוצאות משלוח

ל !/2-שנה

108

108

+ 108
+ 108
108־ 4

הוצאות משלוח
מחיר העיתון

120

125

153 144
184

188 80 213 — 105
208 — 100
233 — 135 258 150

דמי המנוי לארצות חוץ בדואר אוויר

לכל ארצות אירופה ואיראן לקפריסין לארצות־הברית וקנדה
לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה,
קניה, ניגריה, חוף השנהב, תאילנד
למקסיקו ופנמה
לדרום אפריקה, זמביה ורודזיה
ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה, פרו ויפאן
לאוסטרליה וניו-זילנד
108 108 108 108
108

111

97 110 107 125
132

פרש. מתפקידו כעוזר שו־הביטחון,
רב־אלוף (מיל ).צבי (צ׳רה) צור, לאחר
שבע שנות פעולה
בתפקיד זה. צור
( ,)51 יליד רוסיה,
שימש בעבר ב אלוף
פיקוד המר כז,
סגן הרמטכ״ל
ויהרמטב״ל החמישי
של צה״ל. לאחר
פרישתו מצה״ל היה
מנכ״ל מקורות.
נפטר. בגיל
,70 פרוס׳ מיכאל
אבי־יונה, מי ש היה
פרופסור לאר כיאולוגיה
ולתול העברית
דות
האמנות באוניברסיטה
בירושלים. נולד בליבוב, כיהן כממו נה
על הארכיאולוגיה ׳במחלקת העתי־קות
בממשלת המנדט, ניהל משלהוית־חפי־רה
בבית־ירח, גבעת רם, מצדה, עבדת
!וקיסריה. חתן פרס ביאלייק ופרס בן־צבי.
פיירסס רשימה ארוכה של ספרים 1ומאמ רים
בתהומי הארכיאולוגיה, ויכן את אטלס
בוטא. הותיר אשה, בן ־ושתי בנות.
׳ נפטר בגיל ,87 נשיא התאחדות־האיברים
בישראל משך עשיריות שנים, צבי
איזקיסץ. יליד מינסק, עלה לארץ ביל דותו,
לימד במיקווה־ישראל ־והשתלם בחק לאות
בתורכיה, צרפת יוארה״יב. משנת
,1926 פרדסן. כיהן בעבר כי־ו״ר הוועה״פ
של פרדס סינדיקט, היה נשיא לישכת
בני ברית, ממייסדי עיתון הבוקר וממנהליו.
העולם יחזה 1909

) 0 0 1 1 1 *3 1 1הבושם המסוגל לתת בטוי מלא לרחשי לבה של אשה

למען רגשותיך המורכבים
רחשים אלמים
נפש משתנית
גואה ומופנמת
001113111 הניחוח הנענה לתגובות גופך
להלמות לבך
לבוא דודך
הבושם המגיב על חום דמך
על קור רוחך
על אהבתך
001113111 נענה ומגיב למצבי רוחך
לתנודות רגשותיך,
לכל בטויי נפשך

001113111:
משתנה כדי לתת
בטוי מלא לרגשות
כדי להדגיש את עדינותן ויופץ.
למענך

001113111
מי בושם, בושם,

הלנה רובינשטיין
־ היופי בפעולה

מכתבים

8לאן נעלם

גאה דורש

משח דיין?

ולא מקיים
״העולם הזה״ ,1908״מדוע רצה
הנשיא להתפטר״ ,על ההסתבכות
הכספית של בית-הנשיא.
נשיא מדינה ׳שמוציא 36 אלף ל״י
לפרחים לשנה, שמחזיק נהגים, שמש כיר
דירה לעוזרת ב־ 1500ל״י לחודש,
משמש דוגמה רעה לתושבים ואינו רשאי
להטיף להידוק החגורה ולצדק סוציאלי
(הפרחים בגינת הנשיא יכולים להספיק
ל־ 10 בתים! עוזרות יש גם בירושלים;
ואפשר להסתפק בנהג פרטי אחד).
אומרים לנו: אבל הנשיא אוהב פרחים!
שיבושם׳ לו. זה מיש פט נוגע ללב. אני,
למשל, אוהב פילגשים׳ פנטהאוזים, סירות
מירוץ ׳וקיאדיילקים. אבל לאור המצב אני
נדרש לוותר על תענוגות מעין אלה
ולשלם ! 5070 משכרי לצורכי מס וביטחון.
חבל שנשיא המדינה, המבקר במישכנות
העוני חדשות לבקרים ומטיף לשיוויון —
אינו יכול לחלק מתקציבו לצרכים אלה
ואינו ימשמש דוגמה אישית נכונה.
מאיר ממלון, רמת־גן
אם מתקציב לישבית־הנשיא רוכשים עבור
הנשיא ואשתו גם מזון, בגדים ופרחים,
אז בשביל מה צריך הנשיא בכלל מש כורת?
כדי שיוכל ׳לחסוך אותה בבנק
אחרי שלא יהיה עוד נשיא? — בשביל
זה הרי קיימת קרן הפנסיה.
יוכר הירש, תל־אביב
...במה אשם אפריים קציר שהנשיאים
שנבחרו לפניו היו סגפנים, מסתפקים ב מועט
׳וכמעט נזירים?! האם הוא חייב
להיות כמוהם? ! אם הנשיא הקודם, למשל,
הייה פקיר — האם היה גם אפריים קציר
צריך לישון על מיטה של מסמרים?
אילנה גרנר, ירושלים
תרדו מהעניין הזה!

א. הלמן,

תל־אביב

איכיזבתם אותי קשות. הגיליון האחרון
של העולם !הזה ( )1908 גרם לי תיסכול
כזה שרציתי להחזירו למוכר העיתונים
שלי ולבקש את כספי הזרה. איך ייתכן
דבר כזה? גיליון שלם של העולם הזה
.בלי !אף ׳תמונה !אחת של משיה דיין, בלי
אף התקפה אישית עליו, וכיששמו מוזכר
ריק שלוש ארביע פעמים, כבדרך אגיב —
הייתכן? בטח משיהו אירע לכם.
להבא, כשתחזרו על טכסים שפל דומה,
אני מציעה שתזהירו את קוראיכם מראש
בשער הקדמי :״השבוע — בלי משה דיין!״
אתל צפריר, הרצליה

נץ, יונה,
או בת־יענה?
״העולם הזה״ ,1907״במדינה״
— ״העם״ ,״אוהל הדוד
סם״ — על ניסיונו של שר־הבי-
טחון לשנות את תדמיתו הניצית.

אני לא מבין איזה גל ניחושים שוטף
ינץ? האם הוא נעשה יוניה, יונץ, בציון
אתיכם פתאום: האם משיה דיין כבר לא
וכר? האמת היא שמה שהוא באמת מכל
אלה יודע רק דיין עצמו. אולם עם זאת,
לא שמתם לב כי מאז היתגלה מלוא הי קפו
של ה״ברוך׳ במילחמת יום־הכיפו־

ריצת עירום במישורי
רק פחדנים רצים
רים, החליט דיין פשוט להפוך לבת-ייענה?
הטלוויזיה לאות מחאה. פחד אוחז בי
לקראת היום בו יפתח מישרד־ד,הסברה
בראשות חברו הטוב של דיין במיבצע בו
נתחיל כולנו לאכול בבוקר דיין, בצד־דיים
את דיין, גולדה ופרס, ובערב את
גולדה, פרם ודיין. אלוהים שמרנו נא
מהיום הנורא הזה.

י הצ׳ופצ׳י?;

הזכות לבקר את צה״ל
קראתי בעניין את הידיעה כי דובר צה״ל עומד לנקוט באמצעים נגד
אותם חיילים המפנים את תלונותיהם נגד שילטונות צה״ל לעיתונות. מובנת
לי בהחלט דאגתו של דובר צה״ל לתדמית הצבא. זוהי תעסוקתו ועבור זה
הוא מקבל משכורת. אולם אם ירצה לשמוע את דעתו של רב״ט (מיל ,).הייתי
יכול לעוץ לו מיטפר עצות:
הייתי מציע בראש וראשונה לכל קצינינו הבכירים להפסיק לדאוג
לתדמיתו של צה״ל ולהתחיל לדאוג למהשקורה בצה״ל ולמעשים
הנעשים בתוך צה״ל. שום מערכת איסורים ומסעי הסברה לא יועילו לתדמיתו
של צה״ל כאשר העובדות הן כפי שהינן. כאשר חיילים מתלוננים על
ציוד בלתי מספיק ומזון גרוע, לא יועילו מסיבות עיתונאים של ראש אג״א
(אגב, מה עם הבידה !).
כאשר ידיעות על ביזבוז, וגרוע מזה, על גניבות וסחיבות, הן נחלת
הכל, לא יעזרו איסורים על כתיבת מיכתבים לעיתונים.
חוסר הדאגה לחיילי המילואים הנתונים במצוקה, הפער הקיים (לפחות
ביחידות מסויימות) בין קצינים וחיילים בכל הקשור לחופשות ותחבורה, אי
השיוויון בנטל הגיוס ואי-הסדר בתשלום למשפחות המגוייסים, פוגעים
יותר בתדמיתו של צה״ל ובמורל החיילים מאשר כל המיכתבים למערכות
שפורסמו ושעוד יפורסמו (כפי שאני מקווה).
רבותי קציני צה״ל הבכירים: צה״ל אינו רשות היחיד שלכם. כל זמן
שאנו אנשי המילואים נקראים לשרת בו וכאזרחי המדינה לממן אותו, זכותנו
המלאה היא לחוות דעתנו על הנעשה בו. וזאת נעשה.
רב״ט(מיל).

האם אין הוא תוקע כמוה את ראשו ב־עריימת
החסידים ד,מסונוורים שלו בשביל
לא לראות ולא לשמוע את מה שאומ רים
וחושבים עליו בציבור הרחב. הסכנה
אינה רק מצד דיין, אלא מצד כל אותם
אנשי הצמרת מכל המייפלגות שפשוט לא
נעים להם להודות שהסמל המסחרי שלהם
— משה דיין — לא היה אלא בלון נפוח
שהתפוצץ עם מלוא הסאריזמה והרבה
אשליות.
אמנון ארזי, קריית־חיים, חיפה

שער ״העולם הזה״
לפי הצעת צפריר
תיסכול ואכזבה

על מה כל הזעקה. הרי עוד התנ״ך מז היר
זה והיה מיושפט המלך אשר ימ לוך
עליכם: את !פניכם יקח ושם לו
במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו;
ולשום לו שרי אלפים ושרי !חמישים ולח רוש
חרישו ולקצור קצירו שמואל א/
ח ).קציר פשוט קוצר את אשר זרע
שמואל הנביא.

התשו־אל,

רחובות

תיים מיסויימים משתמשים באמצעים כנ״ל
או ׳בהיפנוזה. במיקרים כאלה בוחרים ב אלמנט
חלש ׳אופי, או בלתי מאוזן, כדי
א. להשפיע עליו בנקל; ב. לטשטיש עיק־בות.
קיימת אפשרות שבגלל סיבות פו ליטיות
או איבה אקשית החלו להשתמש
גם בארץ בשיטות הנ״ל לשם הטלת טי־ח
ד אישי.
סא״ל (מיל ).אורי רמץ, קריית־ביאליק

את הטענה בדבר יצירת הפולחן סביב
משה דיין יש לטעון בפני כתבי הטל וויזיה,
הרדיו, והעיותונות. מקבלי טו בות
ההנאה האלה מבין עובדי, אמצעי
התייקשורת דאגו ליצירת פולחן האישיות
סביבו. לא עובר שבוע מבלי שנזכה לר אות
ב״זיו פניו״ מעל המסך הקטן, או
לשמוע את גיבובי המילים חסרי האח ריות
והמשמעות שלו ברדיו. הוא וחבריו לראות רוצים לא נמאסו. פשוט ואותם בטלוויזיה ולא לשמוע את קולו־ת״הם.
דבריהם כבר לא עושים עלינו
רושם ויותר מזה — אין אנו מאמינים
להם עוד. אני מציעה שכל צופי הטל וויזיה
יתארגנו ואם יראיינו לנו עוד פעם
אחת את משה דיין, ניקח את מכשירי
הטלוויזיה על הגב ונצא להפגין מול: בניין

ארי ברדנשטיין,

ד.צ ,251 .צה״ל

אני עובדת במישדד ממשלתי, לכן אל
תפרסמו את שמי.
ציפורה ג ,.ירושלים
כל שרשרת מעלליו של שר-הביטחון
מאז מילחימת יום־הכיפורים היא בניגוד
יגמור לתדמיתו החיובית היחידה שהיתה
לו למעשה במשך כל ׳תקופת עברו הביט חוני.
יחד עם כמה מתכונותיו השליליות
הצליח דיין להתפרסם בעולם כולו כאדם
בעל אומץ לב אישי. ציפיתי מאיש כזה
לאותה דוגמה של אומץ גם בשדה הפו ליטיקה.
האמנתי שאחרי מילחמת המח דלים
שהביאה את מדיגת־ישראל אל סף
שואה, כאשר התברר לכולנו שעמדנו
להיות כפרת-יום־כיפור לנבואת השקר
שלו על שליווה בטוחה לעשר שנים, ית פטר
רב־אלוף הביטחון העצמי ויאמר ל חבריו
השרים: אחרי!
איפה? !!
יפתח כהן, תות־גן
שירוד אישי?
אחרי שקראתי על תקיפתו של אורי
אבנרי, הנחתי אפשרות שהתוקף הופנה
נגדו במתכות. ידוע לי שמוסדות ממלכ

הקומקום
הלו יזה ׳העולם הזה? !
כשקראתי את הגיליון האחרון של העולם
הזיה 1908 לא יכולתי שלא להיזכר
במערכון הסאטירי של הגשש החיוור
״׳הכה את המומחה״ ,בו מסביר מומחה
ללשון, לאזרח המבקש לדעת איך קור אים
בעברית לצ׳ופצ׳יק של הקומקום —
כי לעניין הזה קוראים זרבובית. והאזרח
המיסכן, שאינו מאמון למשמע אוזניו,
היתר ושואל בתמיהה בטלפ ת :״הלו! זה
רדיו? !״
מה קרה לכם? קראתי את רשימתה
של אביבה עין־גיל על המיתוס של
האורגזמה הוואגיינאלית, ושאלתי וחזרתי
ושאלתי יאת עצמי: זה העולם הזה? מה
יש לכם? פתאום נעשיתם ביישנים כאלה
עד שאתם נאלצים להשתמש במילים של
בית־מרקחת במקום לדבר ישר לעניין
בשפה של החבר׳ה? ושאב״בד, עין־גיל
׳תפסיק לדבר לי קליטוריס ודדגנים. אם
היא רוצה ׳שנבין למה היא מתכוונת ש תגיד
שהיא מדברית על הצ׳ופצ׳יק ההוא...
שלמה פריד, באר־שבע
...התרשמתי עמוקות מכתבתה של אבי בה
עין־גיל. גם אני הייתי סבורה כל
הזמן שהאורגזמה היא המצאה של גב רים.
אבל אם כולם אומרים שיש דביר
כזה, מי אני שאגיד שלא. אני סבורה
עכשיו שכל אשד, שמכבדת את עצמה ואת
עצם היותה אשה, חייבת לאלץ את בעלה
לקרוא את הסבריה של אביבה לפני
שתמשיך לקיים עימו מגע מיני.
ניצה ב ,.תל־אביב
שטויות !
אליעזר תמרי, תל־אביב
...כ שקר א תי את המאמר של אביבה
עין־גיל רציתי לצעוק, כמו בקולנוע :
״למה אין תירגום?״
ישראל מזרחי, ראשון־לציט
...זה הזכיר לי את הסיפור על הבחו רה
שניצבה על דוכן העדים בבית־המיש־פט
ואמדה לשופט :״אז הנאשם זיין
אותי גברת,״ העיר לה השופט ,״ככה
לא מדברים בביודהמישפט. תגידי: בא
עימי במגע מיני.״ העדה שמעה את הס בריו
וחזרה על עדותה :״:אז הנאשם יבא
עיימי במגע מיני ואחר־כך זיין אותי...״
מה כל הסבל״ת הזה? מה אנחנו אשמים
שאביבה עין־גיל עוד לא יודעת מה זה
אורגזמה וואגינאלית? שיתגדל, תתבגר,
תמצא לעצמה גבר מתאים ואז נשמע או תה
מדברת.
אלי רוטשטיין, חיפה
ב ושה להדפיס דבר כזה!

תזת־גן

הטולם הזה 1909

בונבוניירות עבית

פרסו ם ד־ריעקב סוז
בסדר לפסח

• למסור את תיק-הסעד לטובה סנהד-

ראית, שלא ניבחריה לכנסת, ובכך למשוך אומד
למתנה־הרוב במיפלגה. סגהדראית היתד, מס׳ 13 ברשי־מה,
והקימה לזמן קצר רשימה ׳נפרדת, שבוטלה מייד.
• למגות כשר את אבנר שאקי, שהלך
לבחירות ברשימה נפרדת וניכשל. הדבר יבול למ שוך
לצד ראשי המיפלגה את אנשי עדות־המיזרח,
ולהחזיר אליה את שאקי, שפרש בשעתו על רקע
״מיהו יהודי״.

הצבאית גדי צה״ל ושבועון צה״ל במחנה,
היה ממונה עליהם עד כה.

שליבני

נראה כי עתה תחול הפרדה בין
״כמחנה״ ו״נלי־צה״ל״ ,אחרי ששר-ההס1
ברה שמעון פרס, שקיבל לידיו את ההד
צאה־לאור של מישרד־־הביטחון, רוצה להש תלט
גם על שבועון צה״ל.

לעומת בל אלה, ייתכן שייבחר דווקא
אחד האינטלקטואלים של המחנה הדתי.

יי ט קי ף

צעיר הפפדייל
אינם רוצי ל פרו ש

מה מתכננת
גו לדה?
שמועות חוזרות ונישנות בצמרת מים
לגת העבודה טוענות בי ראש-הממשלה
גולדה מאיר עלולה להפתיע בהתפטרות
פיתאומית. על־פי שמועות אלה קרובה התפטרותה
של גולדה הרכה יותר ממה
שמשערים, והיא רק ממתינה להזדמנות המתאימה
לכך.
במייפלגית העבודה מייחסים לשמועה זז את עובדת
התארגנותם של הגנרלים של המיפלגה במיסגרת חוג
אתגר, שהוא כביכול חוג רעיוני. העובדה שבמיסגרת
חוג זה התארגנו כל האישים העצמאיים במיפלגת
העבודה, שאין מאחוריהם כל גיבוי של חטיבה או
קבוצת־לחץ, מעידה על כך שהם ממהרים להגן על
האינטרסים שלהם, למיקרה של משבר פתאומי שיחול
עם פרישת גולדה.

ייתכן שהשמועות על פרישת גולדה
נובעות מהערה שהשמיעה לא־מכבר, כי
לא תהסס להתפטר אם ממסקנות״הכיניים
של ועדת־אגרנט תשתמע ביקורת חריפה
כלפיה.

הא ננזפו
אלופי ה פילו אי ם?
כניגוד לידיעות שפשטו, כאילו נזפה
ראש־הממשלה גולדה מאיר כשרים־האלו
פים חיים כר־לב, יצחק רכין ואהרון יריב,
על פגישתם כמיסגרת חוג ״אתגר״ ,טוענים
השרים עצמם כי עניין הפגישה לא אוזכר
כלל כפגישה שקיימה עימם גולדה.
אולם שרים אחרים בממשלה טוענים כי גולדה
עצמה ציינה באוזניהם, כי נזפה בשלושת השרים־
האלופים.
כך או כך, ניראה כי להבא לא יהיו לפחות בר־לב
ורביו בולטים במוסגרת פעילות חוג הגנרלים.

שפעו טענות פתנגדי
תקציב הביטחון
ועדת־המישנה המשותפת של ועדת־הכספים וועדת־החוץ־והביטחון
של הכנסת, החליטה לא להסתפק רק
בהסברי הרמטכ״ל ועוזריו בקשר לתקציב־הביטחון,
אלא להזמין ולשמוע גם את מייצגיהן של הדיעות
׳האחרות במטכ״ל, שלא התקבלו על דעת הרמטכ״ל.

בין השאר החליטה הוועדה להזמין כאלון!
נושא
זה גם
כמטה־הבללי, בדי
לשמוע מפיו הרצאה על האפשרויות האד*
טרנטיוויות של תקציב־הכיטחון.

פי יבוא
בפקום חזני?
המועמד הסביר כיותר להיכנס לממשלה
כמקום מיכאל חזני: שימחה פרידמן, איש
קיבוץ טירת־צכי.
בין מעלותיו, מבחינה מיפלגיתית: אץ הוא חבר־כנסת,
ועם מינויו יתווסף לסיעה אדם נוסף. פרידמן
היה מס׳ 11 ברש״מת־המועמדים.
בין הרעיונות האחרים שהועלו, ושאין להם סי כויים

אינם רוצים לפרוש
צעירי המפד״ל
למרות מפלתם בהצבעת המרכז, לא יפרשו
צעירי המפד״ל מהמיפלגה.
ראשי הליכוד ;אינם מעודדים את המר ובן־מאיר
לפרישה, מתוך הנחה שחסידי ארץ־ישראל השלמה,
הצביעו בעד הליכוד.

הצעירים חוששים שאם יפרשו, ישארו
בין המפד״ל והליכוד, קרחים מכאן ומכאן.

גו רדה מ ה
״לפרק אח

ביקורת על ביז בוז
בתע שיה הצבאית
התעשייה הצבאית של מישרד־הביטחון
מתכננת לקיים כאחד במאי השנה, אירוע
חגיגי לילדי העובדים. על־פי התוכנית ייערך
האירוע החגיגי כגני יריד־המיזרח בתל־אביב,
והוקצב לשמו סכום של חצי מיל•
יץ לירות.
ההחלטה על כך עוררה ביקורת קשה מחוץ למיש־רד־הביטחון.
המבקרים טוענים כי הוצאת סכום כזה
בשנה של קימוצים הוא בייזביוז משווע.

הקואליציה״?
גם השבוע הצליחה הטלוויזיה

לגולדה, בי שרי הממשלה, ויקטור
שמ-טוב, מיטה קול ויוסי! בורג, הסכימו
להתראיין עכור הטלוויזיה
בנושא ועדת״החוץ־והכיטחון.
גולדה תבעה מהשרים לבטל את
הראיונות שככר הוקלטו. השד
שם-טוב התעלם מהבקשה, ואילו
השרים קול ובורג פנו לטלוויזיה
וביקשו שלא לשדר את הראיונות.
הנהלת הטלוויזיה התעלמה מבקשות
השרים, הדאיונות שודרו.

ועדת הכספים
ת תל ב ש על קול
הודעותיו של השר משה קול, על הגיבוי שנתן
למנכ״ל חנוך גופתו! בפרשת ביזבודוהכספים שנתגלתה
על־ידי העולם הזה, הכעיסו את אנשי ועדת־הכספים
של הכנסת, שנזדעזעו למיקרא גילויים אלה
(למרות שאף אחד מהם לא גילה, בזמן הוויכוח, היכן
קרא אותם).

הוועדה מתכוונת לחקור את קול כעניין
זה חקירת שתי־וערב כשעת הדיון על תלך
ציב מישרד־התיירות.

פתח בין הפישטרה
ל עו ר כי־ דין פליליי ם
מתיחות השתררה לאחרונה בין מישטרת מחוז
תל־ואבוב לבין מיספר עורכי-דין פליליים, המרכזים
בידיהם את רוב עבודות הסניגוריה בתיקים הפלי ליים
במחוז תל־אביב.

עורכי-הדין קובלים על לחצים המופעלים
עליהם מצד אנשי-מישטרה, למסור
להם מידע, כניגוד לכללי האתיקה המיק-
צועית.
מיספר עורכי־דין טוענים כי נערך אחריהם מעקב,
וכי הם נאלצים לפעול ׳באווירה של טירור.

ת־קון
בכתבה ״חמור זה שאנו אוכלים״ (העולם הזה ) 1908
הופיעה תטונת איטליזו של הקצב יוסף טסה ברחוב
נוריאלי , 10 בשכונת־היתיקווה בתל־אביב.
בכותרת לתמונה צויין בטעות כאילו היתגלה
באיטליז זה ״בשר שחור״ .למעשה תורשע בעל האיטי
ליו בעוון עבירה על תקנות ההיגיינה. לאנשים המו פיעים
באותה תמונה אין שום קישר לעבירה כלשהיא.

בו טלה היאחזות
השוה ב גו לן
הוועד-הפועל של הקיכוץ־הארצי ביטל
החלטות קודמות שלו, המחייבות העלאת
היאחזות כגשור אשר ברמת־הגולן.
החלטת הביטול יבאה לאחר מסע־לחצים בלתי פוסק
שיל צעירי היקיבוץ־האדצי, שטעינו נגד חוקיותה של
הצבעה קודמת שנערכה מייד אחרי המילהמה. בשורת
מיכתבים לביטאון התנועה, הקיבוץ־הארצי, טענו
הצעירים כי ההחלטה התקבלה כאשר היו מגוייסים,
והועברה בשיטת ״גנבים בלילה״ .ההחלטה הקו דמת
חייבה הקמת היאחזות בגשור.

פיפ קד עד
גל צה״לי•
מינויו של י׳צחק ליפני כימגכ״׳ל רשות־השידור
פתח את מילחמת הירושה על ניהול תחנת הרדיו

אפשרות לחנינה
ל ק טי בי ת
למרות שהוחלט לא להבריז על
הנינה כללית, כפי שאמנם נעשה
כעיקכות מילחמת ששת־הימים,
קיימת אפשרות שתתקבל כממ1
שלה החלטה על חנינה סלקטיבית.
על־פי הצעה שהעלה שר*המיש־פטים
החדש, חיים צדוק, יזכו בחנינה
אנשים ששירתו במילואים
מאז מילחמת יום־הביפורים, ואשד
משפטיהם טרם התבררו, שטרם
הוגשו כיתכי-אישום נגדם, או שטרם
החלו בריצוי עונשם.
החנינה לא תחול עד שפוטים
הנמצאים ככר ככתי-הסוהר.

--מ מי שנ תו של מייסדו —דין פרוטה כדין מארטין
ד״ר זוארץ
(בשיחה עם פראנק סינאטרה)

(המשך מעמוד 2טור ) 1
אכילה, קידוש, זמן, הבדלה ומגרדין.

מה נישתנה
כלום.
קערה סדר הקערה בליל הפסח ניקבע עפ״י
שני נוסחים :

הקערה פמינהג האר״י

דה־ מתו בעת התנצרותמהגב, מאיו

( ה א לו הי לבי יצחק)
__ ביצה
זרוע __
* מרור כרפס חרוסת

רה״מ, הגב׳ מאיר התבטאה אמש ב חריפות
כנגד הדברים שאמרה גולדה
בפני קהל רב, כאילו רב הפיתוי לצאת
ולהפגין כנגד ״האשה הזקנה הזאת״.
(ראה תמונה) .ראש-הממשלה דרשה ב מפגיע
שהגב׳ גולדה מאיר תתנצל בפומ בי
על ביטוי מעליב זה• ,איר זה שיהו-
דייה תגיד דברים כאלה על יהודייה
אחרת,״ שאלה רה״מ (שאלה רטורית),
״זה בכלל חוכמה להשתמש בגיל לצרכי
ויכוח פוליטי בין יהודים?״ ,הוסיפה רה״מ
(הוספה ריטורית) ,״וחוץ־מזה, למה
להעליב אשה זקנה?״ ,התריסה הגב׳
מאיר (תריס רטורי).

הקערה במינהג העיזז׳׳ז
>העילוי ז(ארץ ז״ל<
חמוצים
סטק פיתה

שעועית

צ׳יפס

ממינהגי הפסח
נהוג בקהילות אשכנז לקחת דם נוצרים
בדי ללוש מצות או לארבע כוסות.
המהדרין מקפידין ליטול דמם של ילדים

גולדה מאיר, לעומת-זאת, אמרה
שלא התכוונה להעליב את רה״מ, אבל
היא בהחלט איתנה בדעתה שעל הזקנה
הזאת ללכת הביתה ולפנות את מקומה.
״חוץ מזה הוסיפה גולדה — ״אין
זה בושה להיות זקנה. זה קורה לכל
אחד, אם הוא לא מת קודם.״
כתבנו שיצא למקום מדווח שרה״מ
לא מתה קודם.

מ שפחת זוארץ בשעת הסדר

דבר התערבת

אשכנזי וילדה לפסח
קטנים ותינוקות. מינהג זה ידוע גם בשמו
הלועזי ״עלילת דם״ ותחילתו במאה
הי״ב.

נבדה

חרוסת

מעשה נבלה קם ונהיה ומתהלך
בקירבנו זקוף ראש׳ — מורה עיברי,
בן לעמנו שלנו, ולא חו״ח מן הגויים,
מלמד לדרדקינו את אותה ״הברית
החדשה״ ,ברית־הנוצרים שבצרו נצר
להכחידנו. ובעודמה בא עליהם א •ותו
מורה משומד למחצה ומתרץ מעשיו
הנלוזים באומרו ״למען יידעו, למען
יבינו״.
שטותגמורה. מה
שטות.
יבינו ז מי יבינו? מה יידעו? — והרי
יום־יום, שעה־שעה ורגע־רגע תאים
אנו בעינינו את תוצאותיו של ״ ח י
נוד ״ זה — ספיקות, פקפוקים, שא לות׳
תלישות, יחסי מין שלא בדרך
הנישואין.ועד לכדי בריחה ועריקה מ ארצנו
מגיע הנוער הזה, המופקד בידיהם
צמאות הדם של מומתם שונ אי
עצמם ודמותם.
והוסיף ״ המורה ״ ההוא חטא על
פשע ופשע על פצע ושתת ליבנו דם
— לא בטריפולי חו״ח, לא במוסקבה
ר״ל ואף לא בברוקלין זצ״ל — בירו שלים
אימנו, בירושלים ביתנו, בירו שלים
אבינו. ואכן ׳עווינו
וחטאנו ופשענו.

מימין לשמאל: התאומים אסימון וז׳יטון זוארץ, הד״ר מלכיאל
זוארץ ז״ל, מתוקה נופך־זוארץ, פועה דב (אישתם של התאומים)
,ד״ר הרצל רוזנבלום (עם הגב למצלמה) .הכסא הפנוי הוא
של אליהו הנביא שיצא לשרותים.

החרוטת היא מיצווה מדיברי סופרים
(הרמב״ם) לזכר הטיט שלשו אבותינו
במצריים ,״וחרוסת יעשה עבה —
זכר לטיט״ .חסידים ואנשי מעשה מוסי-
פין טיד וחצץ, סגולה לבטון.

שלושה תבשילין

חז״ל תיקנו לכלול בקערת הסדר שלושה
מיני תבשיליו כנגד מיני מאכל ש-
עתידין ישראל לאכול לעתיד לבוא. הדג
— נגד לוויתן, ביצה — נגד זיו שדי,
הפח — נגד בני-יהודה .1:3שפט
הנדוורג.

חידונים

.1מה בין ״פסח מצרים״ לבין פטח
גרופר (גח״ל) ?
. 2לפניך בדיקת חמץ — מהם מסקנותיך

וכיום קדוש זה, ערבו של חג
פיסחנו, חג הפוגרומים והחירות, אמור
נאמר לבנינו ובגאווה — העושה נבלה
כזאת בישראל היאורה תשליכון!
ואפשר גם לירקון.

. 3מהי מכירת חמץ ומהם אחוזי
ההנחה !
.4השווה בין המצה השמורה ובין
המצע בע״פ ז

חג הפסח -
לקט סזשגים
הקובץ ״חג הפסח — לקט מושגים״
עוסק בנושאים הסובבים את ההגדה
במו: מקורות החג, דינים׳ מינהגים, חידונים
ונו .,אנו מקווים פי תשכילו להפיק
את מלוא התועלת מן החומר המוצע,
שיש בו כדי להדק את קשרינו עם
צור מחצבתנו. וללבות אהבת ישראל בקי
רבנו.
אנו מודים לד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
שליקט וערך קובץ מעט זה והביאו לדפוס.

לחמא עניא

במישפט זה מתחיל הקטע הראשון
של ההגדה ופירושו הזמנה לכל רעב
לבוא ולאכול. בכוונה נאמרת הזמנה זו
בארמית כדי שהעניים לא יבינו.

הגעלת כלים

הגעלת הבלים כוללת את הבלים כולם
ויש להקפיד עד שיהיו מגעילים את
רואיהם. בבל קהילה וקהילה יש מגעילים
מיקצועיים שזה מיקצועם. הנשים

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב..מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

עקרונות ישראל להפרדה בגולן
עם נסיעתו של שר־הביטחון לארה״ב ולקראת אפשרות הפרדת־כוחות בחזית
הסורית אירחנו במערכת ׳את א. י .סטרטג, יועץ ראש־הממשלה לענייני הפרדות.

: 2 0 0שלום.
סטרטג: כן. זה מה שאנחנו חול מים
עליו כבר אלפיים שנה — שלום.

: 2 0 0אנחנו עוסדים כפני
הפרדת־כוחות כחזית הסורית. אולי
תוכל לומר לנו מה הם העקרונות
המנחים את הממשלה?
סטרטג: ובכן, אנו מונחים על־ידי
׳שלושה עקרונות יסוד: א .כדי ליצור
הפרדת־ כוחות צריך לסגת. ב .אנחנו
לא ניסוג. ג .הפרדת הכוחות צריכה
להבטיח את ישובינו בגולן מפני הפ גזות.

לסורים
תותחים ׳המסוגלים לירות ל טווח
של 22ק״מ. מכאן ברור שקו
הגבול חייב להיות לפחות 23ק״מ
מישובינו בגולן .׳בהתאם לעיקרון ה שני
של ההפרדה אנחנו לא ניסוג;
,אולם מאחר שאנו מבינים ומכירים
בכך שאין הפרדת־כוחות ללא נסיגה,
כמו שאומר העיקרון השני, הרי שאין
לנו ברירה, אלא שהסורים ייסוגו ל מרחק
23ק״מ !מהקו הסגול.

: 2 0 0כלומר, שאם הסורים
ייסוגו למרחק שהזכרת ניראה זאת
כהפרדת״כוחות כחזית הצפון וכצעד
ראשון לשלום?

: 2 0 0איד, אם כן, יכוטאו
עקרונות אלו כשטח?

סטרטג: בהחלט לא. מעל לכל ה עקרונות
הללו קיימת בעייה הומא נית
והיא בעיית השבויים. אנחנו אי ננו
מוכנים לשום נסיגה של הסורים
לפני החזרת השבויים ועל עיקרון זה
לא נוותר.

סטרטג: משלושת העקרונות ש מניתי
נובע, מכוח הצדק הטיבעי
וההיגיון הפנימי, הפתרון הבא, שאגב
הינד פשרה לא קטנה מצידנו:
נתחיל דווקא מהעיקרון השלישי —
מגעיל מקהילת מרוקו נוהגות לומר בשעת הגעלת
הבלים ,/כשר בלי ספק״ .הנשים
מגולת בבל נוהגות לומר ״איחס

בדיקת חמץ וכיעור חמץ

נעשים בדרך בלל על־ידי ״סיירת החמץ״
שהוקמה על״ידי השר ש. פרס
והרושמת דו״חות לחמצים -עבריינים.

אחד מי יודע

השיר מכיל 13 שאלות ותשובות בשיטה
אמריקאית, בלומר, על הניבחן לסמן
xבתשובה הנכונה. הפרס הגדול על 13
ניחושים נבונים עומד השבוע על 300,000
ל״י, כולל העברה.

דבר המפרסם
מנהל לי,שכת ראש־הממשלה מסר אמש לפירסום את הדברים הבאים :
״באחרונה הופצו ידיעות כאילו דרשה הגב׳ מאיר שיחזור של
כתבה טלוויזיונית שנגעה להפגנת מ. אשכנזי. עוד נאמר באותן ידי עות
כאילו איימה ראש־,הממשלה, כי לא תבוא לעבודה עד שיבוצע
השיחזור וישודר.
על ־מנת להביא דברים על דיוקם הריני להבהיר שהגב׳ מאיר אומנם
לא באה לעבודתה באותו יום, אבל היתה לה סיבה.״
כהוכחה לטענתו הציג מנהל הלישכה את המיסמך דלהלן:

ירחי בלה

30 יום לפני הפסח דורשים בהלכות
החג. מקור המינהג בגולת בבל, עת ער־

ירכי כלה
כו ראשי הישיבות ודנו בירכיים הללו
לפני ולפנים.

שבת הגדול

״שבת יום הגדול״ ,או ״שבת הגדול״
הוא השבת שלפני חג הפסח. מקור השם
הוא הפסוק ״איזה שבת גדול״ שאמרו
אוהדי בית״ר ירושלים אחרי הניצחון
(ימק״א, י״ב .)7

יקנה״ז

חאשי ׳תיבות יין, קידוש, נר, וזבדלה,
זמן, שחל יום טוב במוצאי שבת. שחל יום
טוב !במוצאי חג אומרין אקזמ״ה —
(המשך בעמוד 3טור )4

׳הדובר חזר והדגיש ,׳כי ראש־הממשלה, הגברת גולדה מאור, בכלל
לא מפחדת ממוטי אשכנזי.

׳ : 2 0 0אס כך, הרי לאחר החזרת
השבויים ונסיגת הסורים —
האם אז יהיה זה צעד ראשון לשלום?
סטרטג:
אני לא מאמין לערבים,
אבל אינני פוסל את התיקווה לשלום,
׳שכמו שאמרתי מפעמת בנו אלפיים
שנה. כן ירפו.

׳ : 2 0 0הסורים ייסוגו, ישובי־נו
יורחקו מטווח תותחיהם, ילדינו
לא ישנו יותר כמיקלטים.
סטרטג: בדיוק כך.

׳ : 2 0 0ובשטח שיפנו הסורים
— האם יישאר מופקר?
סטרטג: חס ושלום. אנחנו ניישב
את השטח בכפרים, בקיבוצים ובמו שבים.
שהרי ללא התיישבות אין
תיקווה לשלום.

: 2 0 0אכל אז יופלו הסורים
להפגיז את היישובים הללו.
סטרטג: וזאת באמת ׳תהיה הסו־
׳כתה לנכונותם לשלום: .ואם אומנם יפ־גיז׳ו
את היישובים החדשים, ובהם עוב די
אדמה שלווים ,׳ויבריחו שוב את
ילדינו לרדת למי׳קלטים, תהיה זו הו כחה
חותכת ׳וניצחת לאי־ רצונם ב שלום:
,וזה הרי מה שאנחנו רוצים.

נוער טוב הוא נוער מת
,אני גוער רע. אתם יבולים לש אול
כל אחד. אני כזה תלוש
וקרייריסט והולך למסיבות ו שמאלו
וציניקן ומכור !לסמים
ולא-אי׳כפתניק וארוך־שיער ונו סע
באוטו ושונא-עצמו ובל, מיני
דברים נוראים. ולא חשוב בכלל
מה ומי אני — אני נוער רע, כי
אני נוער, חי.
בעצם, כשאין,מילחמה (וגם זה
קורה לפעמים) אז הנוער שלנו
הוא תמיד נוער רע. אתם יכולים
לקרוא ׳על זה בכל העיתונים.
לצערי לא נהרגתי במילחמה
הזאת (אבל לא לדאוג — אני
אקבל עוד צ׳אנסים) ולכן נשארתי
נוער רע. וגם אתם, מיסכנים,
לא נהרגתם וגם אתם נישארתם
נוער רע. נישארתם נוער רע, כי
נישארתם.
לעומת זאת, ,אילו הייתם נהרגים
במילחמה — הייתם, מייד
הופכים ל״טובי בנינו״ ול״מיטב
הנוער״ .ובכל העיתונים, שכותבים
עליכם כל הזמן כמה שאתם
רעים, היו כותבים עליכם כמה
שאתם טובים.
ואפילו אני, שכותב דברים נוראיים
שכאלו, אפילו אותי היו
מכניסים לתוך השק הגדול הזה
של הטובים. עוד תיראו.
ועל זה כבר אמר הפיתגם ה עממי
— ״נוער טוב הוא נוער