גליון 1911 מתאריך 17 באפריל 1974

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

המועמד האידיאלי לראשות הממשלה
אוזניים קשובות לרחשי העיבור
פנים חדשות

אשכנזי
לא יותר גרוע מאף אחד אחר
גם קעת ספרדי
שפה משותפת עם קיסינג׳ר

לא מתגלח בספירת-העומר.
מקובל על החוגים הדתיים 0

לא קשור למחדל

חזה שעיר וכאריזמטי
הולך ברגל לעבודה

סלל כבישים ולכן מקובל
על תנועת העבודה

סו״ס מישהו מתאים

הן שינוי

לסיכוי

במיסגרת תוכניתנו ,,הכה את השינוי׳ /אנו גאים להגיש את הראשון בסידרת מיבחנים שנועדו
לבחון את התאמ תן לשינוי פני המדינה. המיבחן הוא בשישה א מרי ק אי ת ואתה מוז מן לסמן כעיגול
את התשובות, או השאלות הנראות לך.
בהצלחה.

מי א מר את ה מי שפ ט הבא :״ אנ חנו בעד סי ד רי שי ל טון

וגם עינינו דימעה

תנועת ״לשינוי״

צעירי וקליכוד

״לשינוימיפנהתמורהשלנו״-

אפריים חייט (שוסטר)

תנועת ״למיפנה״

מר״י

גאולה כהן

שמעון פרס

תנועת ״ישראל שלנו״

מוקד

מאיר פעיל

הרצל רוזנבלוס

תנועת ״לתמורה״

אפריים שוסטר (חייט)

צעירי המפד״ל

אתגר

לעולם לא נשבחך

למומר מול עינינו

מי תו מך בכל תו קף ב־ ״נ כונו תלפ שר ה ט רי טו רי א לי ת
תוך

שי מ ת

דגש על

העיקר הבריאות

״לשינוי״ ,״למיפנה״,
״לתמורה״ ,״ישראל שלנו״

מנוחה לא נמצא

זיקני המפד״ל

אחריך נקרא ״אויה״

ידלין יקרא ״שובי ש ובי״
ליק עולמנו

הוא

לערכי ם״ ?

ו מי משלת קי ני ם ״ ?

גופנו רועד מבכי

הר שו מי ם־ מטה

בעד

״ חינו ך

זיקני

הליכוד

בי ט חון

ה מ די נ ה ״ ?
משה

פאפוריש

מי מן הבאים חו שבש הגי ע הז מן ל שי נוי?

בגין

קדמוני

ורהפטיג

כהנא

קול

ליובה

׳ה ,.אבא

שלי

אבנרי

אבא

שלך

אשכנזי

דיין

מרציאנו

אליאב

תמר

הרבי מלובביץ׳
כולס
אף אחד

הענק לעצמך חמש נקודות על בל תשובה נכונה ותשע נקודות על בל תשובה בלתי־נכונה. באם
קיבלת שלוש נקודות ומעלה, אתה עובר לשלב הבא. לבש ורוד, והיזהר מכייסים.
פרסי ב ארי קדות יוגרלו בין הפותרים נכונה.

ממישנתו של מייסדוהמתחיל במצווה —
אומרים לו ״גמור בחוץ״
ד״ר מ. זו ארץ
(בשיחה עם שר־הפנים)

ראש האופוזיציה:

יש להקי ממשלת לי כוד לא1מי מיד
איו מנוס מהקמת ממשלת ליכוד לאומי 0גם אם לא תקום ממשלת ליכוד
לאומי, יש לכונן ממשלת ליכוד לאומי פו נישאר עם מוצא אחד בלבד: ממשלת
ליכוד לאומי ...מה היתה השאלה?
גם אלפי שנים
ואפילו יותר
לא ימחו דמעותינו הזורמות
מדוע, הוי מדוע
אכשיו דווקא
יצאת לפנסיה
רחמנא ליצלן

ניפגשנו עם מד ראש האופוזיציה במלאת 35 שנים

לכהונתו

כמנב״ל האלטרנטיבה. מר אופוזיציה הקביל פנינו ברגש, כיאה לאדם

הזמן

ו הגיע

: 200

כמעמדו. ישכנו בכורסאות הפח כלישבתנו הצנועה ושאלנו.

שיי ל כו
שיי ל כו

או פוזי צי ה:

ו מייד.

ל אל תר
ל אן?

לי כו ד

לממ של ת

ל או

מה וד תההשאלה?
: 200

או פוזי צי ה, מה דעתך

על הקמת ממשלת

לי כו ד

ל או מי?

או פוזי צי ה: ב טר ם אענה על השאלה
ב ר צו ני ל שו בולה דגי ש את ה צו רךה נעלה

או מי

ה ע ליון בהקמת
ל אל תר,

ל שאל תך

ת מי ד

— א ני רו צ ה

גי ש את
הקמת

ה צור ך

ה מיי די
לי כו ד

ממשלת

והת מי די ב ל
או מי

ע ליון

ונעלה.
: 200

ההנהגה

האם

הקיימת

ממ שלת

לי כו ד

ו מיי ד.

בא שר

או פוזי צי ה: לאלתרו מיי ד ויפה שע ה

ל שו בול הד־

אחת קודם. י די די, ע לי ךלה בין ו אי ת ך
כו לו שההנהגה הנוכחית וברא־

נציבות שירות המדינה
מודיעה על

(1ו!וו1ת פנויות

ב שירו ת המדינה
- 5/74 ראשי ממשלות
מס׳ המכרז
* 343 שם המישדה: ראש ממשלה.
היחידה: ממשלה.
תיאור התפקיד: טיפול וניהול משק בית של מדי-נוז עצבנית. פיקוח על
ההוצאות. מזכירות כללית• שונות.
הכישורים הדרושים- :שמונה שנות לימוד, ניסית בהדפסה על מכונת
כתיבה, שליטה טובה ובעברית וביידיש, יכולת התבטאות נאותה, ידיעה
בסינית באותיות לטיניות.
תנאי -המישרה - :המועמד שייבחר יזכה לקביעות בעבודה. תנאי שכר טובים.
-אתגר מיקצועי ואווירה -נעימה.

- 6/74 שרים
שם המישרה: שר בלי תיק.
היחידה: כבמכרז .343 — 5/74
תיאור התפקיד: תיוק, טיול- ,תיור ו-טיוח.
הכישורים הדרושים - :ניסית בטייחות או ברצפות בניין, תעודת יו שר (בלי
תיק).
תנאי המישרה: בבמכרז .343 — 5/74

- 7/74 תפקידי פיקוד ומשמעת
•* 345 שם המישרה: ראש המטה הכללי.
היחידה: צה״ל.
תיאור התפקיד: פיקוד וניהול צבא בסדר גודל של מעצמה בינונית.
הכישורים הדרושים: אחרי צבא, ניסיון -בהוראה ובהדרכת נוער.
תנאי המישרה: תנאים סוציאלים נאותים. אפשרויות לקידום אישי. עזרה
בשכר דירה. סודיות מובטחת.
*•346 שם המישרה: מפקד גייסות השיריון.
היחידה: צה״ל.
תיאור התפקיד: פיקוד על גייסות השירית ביחידה האמורה.הכישורים הדרושים: כבמכרז .345 — 7/74
;תנאי המי׳שרד : ,כבמכרז .345 — 7/74
במישרה מועסק עובד באופן ארעי.
העבודה בתנאי פנימיה.
אין הסדי-נה מתחייבת לקבל את ההצעה הזולה ביותר או כל הצעה שהיא.

י כו ל ת

התוכל

וב סיס

מו ס רי

להמ שיך

לי כו ד

לי כו ד ל או מי?

שאלה

נכון.

טובה.

מ ר או פוזי צי ה, זמנ נו תם.

לו מ ר

לי מה השעה?

או פוזי צי ה:

שותה ר א שי ה אי בדה כל סמכות, אח ריו

: 200

ממשלת

או פוזי צי ה :
: 200

צרי כ ה ללכ ת?

העם

344

ול הנ היג את העם. הם ע שו את שלהם

השעיה

ל או מי...

ממשלת לי כו ד

להקים

ממשלת

השעה

לאומי ...יביפ...

להקים ממשלת לי כו ד לאומי...
להקים השעה

השעה להקים ממשלת לי כו ד לאומי...

שבוע הענקים

העיר ירושלים צוהלת. בירתהנצח שלנו שמחה. עיר דוד,
יהמרבז הרוחני של העם היהודי
חוגגת — שבוע שלם, המוקדש
בולו לענק הרוח של העם בישראל
בפרט, העם היהודי בכלל והעולם
כולו בכלל-בכלל — מר אפרים
קיטון.

בירושלים ״שבוע של מר טי! בו-
בר״ חו׳׳ח, או ״שבוע אל תר מף׳
ר״ל, או בל שבוע אחר — רק
קישון, קישון, קישון.
מה שמוכיח, כמובן, את כוחה
של הסאטירה -המוחצת.

ואני מעולם לא -שמעתי שעשו

מנתב למערכת
אחת ולתמיד
סוף־סוף, ברוד השם, נוכחנו כולנו
לדעת עם מי יש לנו עסק. ראינו כו לנו
שאלו שאנחנו רוצים לעשות איתם
״שלום״ הינם רוצחים הגרועים שבג-
רועים.
אלו הם אנשים, אם אפשר לקרוא
להם כך, המוכנים לעשות כל רבר ש בעולם
— מרצח וער טבח ילדים —
למען ״מטרתם״ ומוכנים אפילו להת אבד
למען כך.
לכן, נוסף לכן שהטבח שביצעו הוכיח
לנו מי הם וסתם סוף־סוף את הגולל
על אפשרות השלום, הרי ברור שרק עו נש
מוות למחבלים ימנע בעתיד מעשי
התאבדות כאלו מצידם.
כי כשיידעו רוצחי-הילדים הללו שאם
ייתפסו צפוי להם עונש מוות, הרי אז
לא ייעזו לבצע פעולות-התאבדות ראוו תניות
כמו זו של קריית״שמונה. והלא
ברור לכל שמוגי-הלב הללו עושים מה
שעושים רק מייין רכות״לבבנו, ביודעם
ההתאבדות שלהם
שבתגובה למעשי
ייזבו אצלנו לבית הבראה לכל חייהם
על חשבון קורבנותיהם.
אם יידעו שצפוי להם עונש מוות יבו או
בהמוניהם ויתמסדו לידי כוחותינו
ללא ירייה אחת.

גיבורה היית ויהודיה למה, למה, למה
די, די, די
הויה, הויה, הויה

מי ימלא מקומך -
אלמוגי?
ישעיהו?
רחמנות ! :י

על־ידי
ריסין ברביעיות, כשהם מוטסים
צביי ם, אחרי חניית־ביגיים ביוגוסלביה.

טייסים

כסיפרי שדה־התעופה של ניקוסיה ניר־שמות
מדי־שכוע שתי רביעיות החונות שם,
כדרבן לעיראק .׳המטוסים הם דו־־מושביים,
מדגם ״ל־29״.

תוכן רשימת חיילי

שלא שירתו במילואים

קיך

ראש אכ״א לשעבר, האלוף הרצל שפיר, הורה
להכין רשימה של כל חיילי המילואים של צה״ל
אישר לא גויי סו במילחמה האחרונה, או ששירתו יזמן
קצר ביותר.

ספיר ־ נייר הנהלת

לגבי כל אחד מחיילים אלה תיערף בדי קה
מדוקדקת, מה היו הסיכות לאי־גיוסו
או לשיחרורו המוקדם של החייל, ואלה
המסוגלים לשרת ייקראו מייד למילואים,
בדי להקל את הנטל על החיילים המשרתים
זה זמן רב.

הסוכנות היהודית?
פינחס ספיר מתעתד כבל הנראה ליטול
לידיו את תפקיד יושב־ראש הנהלת הסוכנות
היהודית.

המש טר ה תחקור

!ספיר, הנחוש בהחלטתו !שלא להיכנע להפצרות
חבריו במיפלגה ולא להיות מועמד לריאשות־׳הממ־שלה,
רוצה לפרוש גם מתפקידו בשר־האוצר. בחוג
מקורביו התבטא ספיד בי באשר תוחסב ממשלה חדשה
אחרי הבחירות הבאות, הוא ישמח לא להיכלל בין
חבריה, ולהעביר את תפקיד שר־האוצר לאדם אחר.

התנהגות קצין

איד דג!וו 0
גם אם יצליחו אנשי המערך לבחור במועמד מוסכם
להרכבת ממשלה חדשה, עדיין תישאר הבעייה איך
לשכנע את המפד״ל להצטרף לממשלה החדשה.
במקביל לדיוני ם !בתוך המערך מל בחירת המועמד
להרכבת הממשלה, כבר החלו השיחות עם ראשי
המפד׳׳ל !בדבר התנאים להצטרפותה לממשלה החדשה.
בפגישה שנערכה השבוע בין פינחס ספיר לבין שד־הדתות
יצחק רפאל, הבטוח ספיר לרפאל ללכת לק־יראת
המפד״ל בכמה !נושאים.

!גפו״ה התמוטטות
ב שו ה־ ה מדדיו ת
ציפה להתמוטטות מחירים כשוק־המדליות.

השוק

ביקורה ב די בו ר
עד ש מו אל המיר

נראה שקבלת הפנים הסוערת בה נתקל הילל
בקריית־שמונה נגרמה בשל התנהגותו של ק צץ זה.

בקרב ראשי הליכוד הועלתה ה טענה
בי התבטאויותיו של תמיר
מחסלות כל סיכוי להקמת ממשלת
ליכוד לאומי, ועלולות לפגוע קשה
בדימוי הליכוד כאלטרנטיווה לשיל־טון,
דווקא כשעה שהוא זקוק לדימוי
של מיפלגה רצינית ומיושבת.

ה מרכז החקלאי

בין השאר נשמעו טענות כי תמיר
מכשיל פעילות של נציגי הדיבור
בוועדות הכנסת, תוף רדיפת פירסו*
מת לעצמו. עם מבקריו של תמיר, נינד
נים גם כמה מאנשי סיעתו.

נגד כור

לממשלה.

30 אלה ל״י מכספי משלמי מיסי ההס תדרות
הוצאו לצורכי מילחמת-יוקרה של
ראשי המרכז החקלאי. הכסף התנא בדי
להתקין שלט-כטון דקורטיבי ענק בחזית
בית המרכז החקלאי, בשדרות שאול המלף
בתל־אביב.

ספיר חושש מדיון מחודש בטפד״ל בשאלת ההצ טרפות
לממשלה, העלול לי צור רו ב ל שוללי ההצטר פות.
משום כך מנוסים לשכנע את ראשי המפד״ל
שלא להביא כלל את בעיית ההצטרפות לממשלה החד שה
לדיון, מתוך טענה ׳שמדובר בחילופי שדים באו תה
ממשלה, ולא ובהקמת ממשלה חדשה.

ראשי המרכז החקלאי החליטו להתקין את השלט,
אחרי שהסתבר להם בי למרות שהבניין ניבנה על־ידי
המרכז החקלאי, הוא גורע ב צי בור ב״בית כור״ .הברת
כור ההסתדרותית ,׳שמשרדיה ׳נמצאים באותו בניין,
התקינה בחזיתו קוביית־עינק עם סמל החברה. מאחר
שאין אפשרות לסלק את קוביית המתכת הגדולה,
הות!קן שלט־הבטון הענקי, בחזית הבניין, כדי להכ ריז
על השתייכותו למרכז החקלאי.

כי שלון ר א שו!
ל מיש ר ד ההסברה
מישרד־ההסברה של שמעון פרם גחל השבוע את
כישלונו הראשון, כאשר לא הצליח להביא במהירות
וביעילות לידיעת דעת־הקהל העולמית את עמדת יש ראל
לגבי הטבח בקריית־שמונה.
מכל ר חבי העולם מגיעות הודעות מנציגויות יש ראל,
על כך ׳שעיתונים ותחנות־רדיו מיהרו להביא
את גירסת אירגוני החבלה על הטבח בקריית־שמונה,
יואילו התגובה הישראלית אוחדה ב־ 24 שעות, אחרי
שכבר נוצר הרושם הראשון בדעודהקהל העולמית.

בף, למשל, התלוננה השגרירות הישרא לית
בלונדון בי נציג הכי.בי.סי. בישראל,
שדיווח על הטבח, מסר את הגירסה של איר
גוני הטירור, משום שלטענתו לא היה מי
שימסור לו כזמן את עמדתה הרישמית של
ישראל.

מעבר לסובייטים
קפריסין הפכה לבסיס מעבר סובייטי

לעיראק. בשבועות האחרונים משתמשים הסובייטים
בקפריסין בבסיס !חנייה, לינה ותידלוק לטייסות שהם
שולחים להיל־האוויר העיראקי. המטוסים מגיעים לקס־

נשלט על־י׳די כמה סותרי-מטבעות גדולים בישראל,
הקובעים את מחירי המטבעות והמדליונים ושולטים
גם על מדורי המטבעות ׳בעיתונות, באמצעות עיתו נאים
המשקיעים !את כספם ׳במדליות.

לאחרונה מתנגדים והסוחרים לכוונת
החכרה המנפיקה את המטבעות להוציא ל שוק
150 אלף יחידות של מדליה מסויימת,
בטענה בי השוק אינו יכול לקלוט כמויות
כאלה.
בדי להוכיח את צידקתם הם עשויים לגרום במת כוון
לירידת מחירי המדליות.

מדוע לא בי קר

100 דירו ת ריקות

הנשיא

ממתיוות

ב קרי ת־ ש מונ ה?

לעולי

ביקורת חריפה כיותר נמתחה ב־י:
חוגים רישמיים על כית־הנשיא, עד
שנשיא המדינה, אפריים קציר, לא
מצא לנבון ליטול חלק בהלוויית חללי
הטבח בקריית־שמונה. אישיות בכיין
רה בממשלה התבטאה אף כנוסח:
״זהו מחדד של חוסר־טאקט״.
אחד מאנשי לישכת-הנשיא הסבירו
כי נשקלה השתתפותו של הנשיא כ״
מסע ההלווייה, אולם ״מטעמי ביה
טחון״ הוחלט לבטל את הרעיון.

קפריסין -בסיס

השוטרות המשרתות במישטרת ישראל עומדות
לקבל מדים הדשים ,׳נשיים יותר. צוות מתכגני־אופנה
לנשים שוקד עתה על מלאכת עיצוב המדים החדשים,
במטרה לשוות לשוטרות הופעה רעננה יותר.
׳נראה שבמקום צבע החאקי של מדי השוטרות
כיום, תקבלנה השוטרות מדים בצבע יחי יותר. כמוכן
׳תשונה גם צורת הכובע של השוטרות.

מישטדת ישראל תמנה ועדה לחקור בהאשמות
שהעלו תושבי קריית־שמונה נגד קצין המישטרה מ צפת,
חיים אברמוביץ, שכביכול פגע והעליב את תו שבי
העיירה ביום הטבח.

מילחמת־שלטים:

בין השאר הוסטה למפד״ל לתקן את חוק
״מיהו יהודי״ כצורה שתספק את הרבנים
הראשיים. ספיר גם הציע לרפאל לאייש

ד שו סרו ס

נכרו הקולות כקרב עסקני הלי כוד,
מכד המיפלגות המרכיבות את
הדיבור, המבקרים את צורת־פעילותו
של ח ״כ שמואל תמיר, ראש המרכז*
החופשי. הביקורת על תמיר נמתחה
בפומבי, כעיקבות נאומו במליאת ה כנסת
כשבוע שעבר. בו האשים את
גולדה מאיר באחריות לקורבנות מיל*
חמת יופ-הכיפורים.

כפטיציה שהגישו תושבי קריית־שמונה
לשר־המישטרה, שלמה הילל, כעת מסע
ההלווייה של קורבנות הטבח, נטען כאילו
קרא הקצין לעבר התושבים הנסערים כיום
הטבח :״מה אתם משתוללים ץ אתם ככלל
לא שרתתם כצבא:״

אח הטפד״דז•

מדים חדשים

מאה דירו ת לעולים, שניבנו על־ידי מישרד־ר,שי כון
במיצפה־רמון ונמסרו לסוכנות היהודית כדי להפ כן
למרכז-קליטה איזורי, עומדות ריקות מזה שבו עות
רבים, מאחר ׳שמישרד־הקליטד, העדיף לשכן עו לים
בבתי־מלון בערים ׳אחרות, מאשר לשלחם ל־מיצפה-רמץ•

הסוכנות בבר עשתה את בל ההבנות
להפעלת מרפז-הקליטה, אולם אנשי מיש־רד־הקדיטה
הודיעו שהמקום אינו מתאים
לקליטת עולים.
בסוכנות טוענים כי מאחרי החלטה זו של מיש*
תחרות וסיכסוכים
עומדים ושיקולי
רד־הקליטה
אישיים.

פרסום ד״ד יע קנ ס ח

ש׳שית־הימים עד לאחרי הפסקת־האש של
מילזזמת יזם־הכיפורים. האמת היא שיש
לדרוש שתחולת הזמן המשמש נושא ל מחקר
הוועדה יהיה ׳משנת 1949 עד שיחות יומי מילחמת
ההפרדה בשנת .1974
הכיפורים כמו מילחמית ששת־היסים הן
תוצאות מדיניותו של דוד בן־גוריון, מדי ניות
שגירסתה היונה: ביטחון קודם לכל
— השלום יבוא מאליו. מדיניות זו היא
אס חוסר השלום ואי־הביטחון.
שאול פרידלר, קרית־ישמואל, חיפה
מיד אחרי ׳מילחמת יום־הכיפוריס הצהיר
משה דיין שהוא מרגיש את עצמו אחראי
עבור המחדלים ישל ערב תמילחמה לא רק
כישר הביטחון אלא גם כרמטכ״ל לשעבר.
ועדת אגרנט ניקתה את משה דיין מכל
אשמה. תארו לעצמכם כמה מדוכא צ רי ו
משה דיין להיות! .האם הוא הולך לבקש
צו יעל תנאי נגד ועדת־אגרנט ! אם יעשה
זאת, תהיה כל ישראל מאחוריו כפי שלא
הייתה מעודה•
יוסף שריק, תל-אביב

מה לא קחה ׳בשבוע האחרון ל
הממשלה !התפטרה. טבח מתועב בוצע
!ביודי היות־אדם בקריית־שמוגה. בגבול
מצפון נמשכה מילהמת ההטרדה וסכנת
חידוש ממילחמה עם הסורים עדיין דיזזפד,
באוויר• מוואשינגטון הגיעו ידיעות מדאי־
!גזת על עיכוב בהזרמת הדולוארים ל-
ממשלת־ישראל כאמצעי לחץ, וממוסקבד.
הגיעו ב שורו ת איוב על צימצום מעליה.
ובכל זאת, על אף כל מה ש ע בר על
המדונה הזאת !בשבוע אחד, למתת כל
הקדרות, התוסכול, מחרדה ותחושת חוסר־האונים,
אני מעז לומר שמוה זה שבוע
מעודד. מעודד מאוד.
מעבר למשמעות המיידית של המאו רעות
שאירעו משבוע — בקצב מטורף,
כמו בשבועות מאחרונים, שאינו מותיר
!שהות לעכלם ומשאיר כל מאורע אקטואלי
לשעות ספורות בלבד, לפני שצילו של
המאורע מבא מכסה אותו — קיימת ה משמעות
ארוכת-הטווח שלהם, כמעט הייתי
;אומד: ההיסטורית. ומבחינה זו, למרות
׳שהיגון והזעם שמילאו את לבבות אזרחי
ישראל השבוע הסתירו זאת, אירע השבוע
משהו שהשלכותיו לגבי עתיד המדינה
מזו הן נוסכות תיקווה.
אני מתכות להתפטרותה של ראש־הממשלה
גולדה מאיר. לא לעצם מאקט
של ההתפטרות ולעובדה שאחרי שממשלת
ממעבר תגמור את כהונתה לא תהיה עוד
גולדה !מאיר ראש־מממשלה שלנו שגורלנו
יהיה נתון בידה. יותר מעצם הבשורה
על הסתלקותה של גולדה מאיר מהזירה
הפוליטית, חשובה הצורה !בה התפטרה
גולדה מאיר. יו תר מאשר הבעיה מי יי ר ש
את גולדה מאיר בשילטון, חשוב מה מביא
ומה גרם למתפטרותה !של גולדה מאיר.
שכן, המישטר והשילטון שיהיו בישראל
אחדי גולדה מאיר שוב לא יהיו כמו ב תקופתה.
ממש כמו שהסתלקותו של דו ד
בן־גוריון מהשילטת חוללה תפנית פסיכו לוגית
וחברתית עצומה במישטר בישראל
(ללא קשר לעובדה שגמדי׳ם פוליטיים הם
שיר שו את מקומו של מענק המדיני) ,כך
עשויה למתחולל מהפכה שלימה בכל מע רכות
מחיים בארץ אחרי גולדה מאיר.

* של החשיבות שכהתפטרותה
גולדה מאיר משבוע נעוצה -בכד שלא
היתד. זו עוד קאיפריזה של אשה זקנה.
לא הקה עוד אקט הענשה של ״דמות מ המאה
ה־ 19״ ,כפי שהיטיבה גולדה עצמה
לתאר השבוע את דמותה. ההתפטרות היתה
תוצאה ישירה של המושג מערטילאי ה־כונה
דע׳ת־הקהל.
׳דווקא העובדה שגולדה מאיר נאלצה

להתפטר שבוע אחד בלבד אחרי שוועדתי
חקירה ממלכתית קשרה לה ביתרים של
מנהיגה היסטורית אמיצה עשויה ללא הת,
ועשתה לה ביעור-חמץ כללי.מפל השד של
.אחריות למחדלי מילחמת יום־הכ״פורים,
היא המגבירה את חשיבותו של הגורם
המופשט שהביא להסתלקותה של גולדה.
לעומת !ההפגנות האלימות של מחד ה סטודנטים
בצרפת או מצעדי המחאה ה המוניים
נגד המילזזמה בוי״ט־נאם בארצות־הברית,
היו ביטויי דעת־הקהל בישראל
׳מאז הפילחמה !חיוורים וקלושים. הם הת בטאו
בתנחעות-המחיאה, במאמרי העתדנות,
בדיעותיהם של אישים בלתי תלויים וב תחושת
המועקה הבלתי ניתנת למדידה
של ההמון, שלא מצאה כל אפיק מעשי כ די
לבטא את עצמה•
יקשה היד. להאמץ שיהיה בכוח המרי
הפאסיבי הזה להשפיע על שילטון שה־ואטימות
וחוסר הרגישות הם שהיו מ מאפייניו
הגדולים ביותר. לא היה ד בר
מתסכל יותר, מייאש יו תר ומרפה ידיים,
מאשר המצב בו ניתן היה לכתוב בל ד בר
כמעט נגד השיליטון, לחשוף ולגלות את
בל מחדליו וביזיונו תיו, לדבד בחופשיות
ולבקר בצורה החריפה ביו תר — מבלי
שזה היה מזיז משהו למישהו שם למעלה.
התופעה של ״דבר אל הקיר״ היתה אהד
הדמוקרטיה־של
מסימניה
המהבהקיס
ד,טוטליטארית, כפי שהגדירה בשעתו ה פרופסור
יעקב סלמון.
יאבל אחרי שבמשך שנים התעלמה ה צמרת
השלטונית של ישראל מתנועות
מחאה שקמו נג ד מעשי עוולה וקיפוח, נגד
תופעות של שהיתות ההסתאבות, היא נאל צה
השבוע לקרום ולהתמוטט בשל תנועת-
המחאה הכללית שהתעוררה על רקע מחדלי
המילחמר, האחרונה. העובדה שזה קרה —
ושרעת-׳קהל ללא ד״וויזיות מוטטה את ה ממשלה,
היא הפותחת פתח לתיקווד, של
תקופה חדשה.
.אין ספק — אייל־חברזל שמוטט את
חומת הקשיחות, ההתבדלות וההסתגרות
של המנהיגות בראשותה של גולדה — היו
חנועות-המחאה החדשות. אבל הכוח ש הטיח
אותם אל החומה, היו גלי המחאה
הקודמים, על גילוייהם השונים, שהתנפצו
בשנים האחרונות אל !אותה ׳חומה טבלי
לזעזעה.
!אני מאמין שלמוסד כמו ׳העולם הזה,
שהמשיך יכל אותן שנים בעקשנות ׳וב התמדה,
למחות, להתריע, לבקר, לחשוף
ולהאשים — היד, חלק, ולוא קטן, בהפיכה
חברתית זו, שתוצאותיה יורג שו ודאי
היטב מעתה ואילך.

מכתבים מלפת חמיטבח
ס מ נו הזדעזעה הארץ מן הסאטירה ה־
׳מרגיזה ׳מלבת האמבטיה• תוצאות מלחמת
יוס־הכיפוריס מציגות בפנינו מחזה חדש,
שהוא לא רק הרבה יותר ׳מרגיז ומזעזע
אלא גם מאיים מל עצס קיומנו: מלכת
המיטבח.
יפעת גורן, דאשוז-ליציה
...שוב הוכיחה גולדה כי היא הגבר ה׳

יחיד במדינה הזאת, כמעט הייתי אומר
עם ...יש ליה באצבע הקטנה יו׳תר אומץ־
לב אי׳שי מאשר בכל דיין הנוראי הזה.
מ. קנטור ,׳תל־אביב
...ברוך ש פ טרנו!
זיוה חננאל, ירושלים

טובה לבדו
אורי אבנרי הציע להרחיב את תחולת
ותכולת חקיירית ועדת אגרנט לימלחמת

...עזות המצח של משה דיין עוברת כל
גבול. מדוע הוא לא מוצא לנכון להסביר
לעם איו מיד אחרי פרוץ המילחמה הגיש
את התפטרותו לגולדה, שלא רצתה לקבלה,
ואילו עכשיו הוא אינו סבור כלל שהוא
צריך להתפטר? !
נחום מזרחי, תל-אביב
׳מדוע לא נתן אייש, מכל אלה השולטים
באמצעי התיקיש׳ורת, את האבחנה הפשוטה
הגלויה, הנכונה וססמרת השיער, והיא כי :
המחדל הביטחוני — יותר מכל שאיר ה מחדלים
שהיו במדינה בכל שנות קיומה —
אשכנזית טהורה ו
הוא עבודה

שאיל קוץ,

חל-אביב

יד בר-לב
לא מאמין לכתוב במדור אנשים (העולם
הזה ) 1910 כי אסא קדמוני, הלוחם לפי טוריו
של חיים בר־לב על חלקו באחריות

בין מכתבי הקוראים מכתבים ׳שיביעו דיעה
הזהה לדעתי, ואיני מוצאת. האם אתם
צנועים ומעבירים ׳מכתבים אלה לתיוק, או
שהקוראים לא מסריחים את עצמם ל הגי ב?
נעמירץ, חל-אביב
כשעורכי ז ו הארץ יפרסמו מכתבי שבה
ל״העולם הדה״ ,נפרסם גם מיבתבים ב שבחם.
שסתי־לב
לתופעה מעניינת: אנשים ה מתנגדים
לכל מה שנאמר מהעולם הזה,
מתמוגגים מנחת למקרא החומר הסאטירי
מ ו הארץ. ניסיתי לשאול את אחד החברים
מדוע הוא מזדהה עם הנכתמ מזו הארץ,
לחירות שהאידיאולוגיה המונחת מיסודה של
הסאטירה זהה לזו של העולם הזה, והוא
השיב לי ; ״אבל זה מצחיק.״
י. מ ,.נען

לא לירות ביהודים;
בסחבה שפורסמה בגיליונכם (העולם
הזה ) 1909 על פגישת
קבוצות המחאה נכללו
סילופים גסים ומכוונים
של דברי, בבחינת העמדת
דברים על ראשם.
האס יישב כתבכם על
אוזניו בשעת הסיפגש
שהתקיים מהרצליה, או
שהמשכתמ שטיפל מ מראיה לקה חומר
מטושטשת
7לא קראתי
להפלת הממשלה מכוח.
מפירוש אמרתי שלא
לכך אני קורא, אלא ממשלה שבין הפלת
בכוח לבין הסתפקות
בשירת ההימנונים קיים עדיין מירווח ניכר,
ולדעתי יש לפעול בתחומו של מירווח זה.
את המשל שציטטתם מדברי לא הבאתי בהקשר
שציויין בכתבה ולא הוספתי לו את
הנמשל האוילי שמכר בנתבה.
מיכאל מנר, תל־אביב
סדי למנוע אי־הבנד, הנד, פיעינזח מדויייק
של ד ברי מנר כפי שהוקלטו ע״י כוזב
העולם הזה באותה פגי ש ה^, :גדמה לי
;שבהפגנד, הפאר, לא צ רי ך להתפזר בשקט
ב שירת ההימנונים. ב רו ד שי ש גבול. אני
רוצה להדגיש שי הודי לא צריך להרים
נשק על והודי ולא צריך ליריות ביהודי.
יש לכל מרי גבול ואנו צריכים להודיע
זאת מרא־ש. זיו לא דרכנו. אבל בין הגבול
הזה לבין ליבוא ולשמוע שלושה־יאחבעה
מרצים מנומסים וללכת הביתה ב שיד ת
ההימנוגים, יש עוד מרחק די גובר. אם
נשתמש במרחק הזה הרי הממשלה באמת
תיפול ! ״

ויוה ואנינה !

אסא קדמוני לוחץ את יד בר־לב
למחדלי מילחמת יוס־הכיפודים, לחץ את
ידו של בר־לב•
ז. פלט ר, חל־אביב
מי שלא מאמין, שיתבונן בתמונה: חיים
בר־לב ובמדי הרמטכ״ל לוחץ את ידי אסא
קדמוני הפצוע ב־.1968
בראי שתשימו לב: בגימטריא ערכן של
האותיות המרכיבות את המילים ״ועדת
אגרנט״ שווה לערכן של המילים; ״אין
דוד אל שר״.
לילי פ ,.רא שון־לציון

התפלאתי על כך שכל המיכתבים השול לים
שפורסמו בעיתונכם בתגובה טל מא מרה
של אביבה עין־גיל מ כו ת האווגאזם
הקליטוראלי, היו מיסתבי גברים. לדעתי
אין ערך לדעתם של ׳גברים בנידון, אלא
אם כן הרגישו אי־פעם אורגזמה ואגינאלית
או קליטוריאלית. בקשר למיכתב התגובה
של נירה רזין (העולם הזה ) 1909 נראה לי
שהוא נכתב בידי גבר.
נילי גרוסמן, באר-שבע
קשקשת הפעיל את דו מיונ ך ונסה להמציא
כותרת מתאימה לציור למסה, שתסביר
מה אתה רואה בו. הצעות לכותרות
יש לשלוח לפי הכתובת: ח.ד,136 .
תל-אבייב, עבור ״קשקשת״ .ההגדרות
הקולעות ביו תר תפורסמנה.

.,.חסד עשתה ועדת אגרנט עם הרמטכ״ל
רב־אלוף דוד אלעזד, שמיצתה עמו את כל
חומרת הדין בשעה שהתעלמה מאחריותו
של משה דיין למחדל. כך הפכו אותו חברי
הוועדה לגיבור לאומי, ולקורבן ש״נעשה
לו עוול.״ אילו היו מחילים גם על דיין
אותה אמת מידה בדין, היה דדו הופך
לבוז ולקלס בעיני כל העם, במקום לזכות
ב רג שי רחמים והשתתפות בצער.
מ. יעקובסץ, חולון

צחוק, צחוק, אבל..
העבירו נא בשמי צרור של מחמאות ו דברי
הלל לעורכי זו הארץ. ממש אין לי
מילים לשבח אותם. כל ׳שבוע איני מחפשת

העולם הזח 1911

מפעל הפיס

פיס עם ספח־ סיכוי מיוחד
רבע מיליון במכה אחת!

לן 1ל1/י<ניב בייל אי כי׳נ ס־ מ

יש 1130
יש רעננות

באק ״ ספריי דיאודורנט
מרחיק ריח גוף ומעניק
לך הרגשה של רעננות לכל
היום. לבחירתכם 4סוגים:
י11, £>11¥
(^ 1002101

£ס8 1 ,

לשכת הפרסים הממ של תי ת

תמרורים
נחוג. יום הולדתו ז!־ 63 של הרב
צימח זי מ פ רו כ ס קי, ייושב־יראש המרכז ה עולמי
של המיזרחי והפועל המיזוחי. הרב
זמברובסקי, יליד ורשה, הוא בער סמינר
לרבנים באוהיו, אהד המנהיגים הבכירים
של התנועה הציונית בארצות־הבריית !ר
׳ממייסדי הפדרציה הציונית בקנדה. במים*
גרת ׳תפקידו זה ׳נלחם בממשלת קנדה כדי
שתכיר בשחיטה הכשירה. זמבורבסקי מכהן
כחבר מועצ׳ת־׳המנהלים ישל בנק המיזחחי,
׳מוסד הרב קוק, יד הרב הרצוג מומנה
עם ׳מייסדי -אוניברסיטת בר־׳אילן.
נחוג. יום הולדתו רד 63 של ׳ש׳ופט
׳בית־המישפט המחוזי בתל-אביב,
בנטל. בנטל, יליד פולין ,׳כיהן בעבר
כעורך־דין בעל פרקטיקה פרטית, כשופט
בית מישפט השלום ושופט ׳ראשי של פית
מיש׳פט השלום. למד מ״שפטים באוניברסי טת
ורשה והיה פעיל בתנועה הציונית־חלוצית
בפולין.

חיים

נחוג. יום הולדתו ה־ 62 של ראש
עיריית הרצליה ו ראש
יחוג מיפלגת אתגר העבודה,
אלוף־ימישנה (מיל).
יו בן? נבו, בוגר
המוסד לדיפלומטים
של הסוכנות היהו דית׳
מפקיד חזית
בצפון ירושלים ב־מילחמת
השיחרור
וסגנו של משה דיין
שהיה מפקד ירו שלים
אז. ניבו שי מש
גם כקונסול
בניו־יורק ישראל ובקנדה וכפר שן צבאי בטלוויזיה ב־.1968
נחוג. יום הולדתו ה־ 59 של פרופסור
משיה מקםלמר, פרו־רקטור של אוני ברסיטת
פר־אילן ופרופסור לפיסיקה ול פילוסופיה
של המדעים באותה ׳אוניברסי טה.
ימר, יליד ברלין, היה בעבר הרקטור
והנשיא שיל אוניברסיטת בר-אילן ו׳טרופ-
סור באוניברסיטאות הרווארד, אוקלהומה
והמכון הטכנולוגי של שווייץ. בשנת 1961
קיבל את פרם האקדמיה האמריקאית ל מדעים
בפיסיקה.
נחוג יום־הולדתו ה־ 57 של הריב,
ד״ר ועיו״ד משה אברהם יפה, סגן
יושב-ירא׳ש הוועד הפועל של היכל שלמה
בירושלים ונ שיא !איחוד בתי־הכנסת ב ישראל.
יפה שימש בעבר כרב הראשי ל־בריגדה
היהודית ׳ולצבאות הבריטיים ב־מיזירח־התיסון,
המיזרח־הרחיוק ואירופה, כ סגן
נשיא המיזרחי באנגליה וכחבר מיפקדת
הג״!א בירושלים.
נחוג יום־הולדתה ה־ 55 של נשיאת
ויצ״ו העולמית רעיה יגלום. יגלום, ילי דת
רומניה, היא גם חיברת ההנהלה הציו נית,
הנהלת הקונגרס היהודי העולמי, הבר
הנאמנים של אוניברסיטאות ׳תל־אביב ו ירושלים,
והנשיאות הארצית של המועצה
ליהדות רוסיה. בעבר כיהנה כגתברי ת יו־ייושבת־ראש
ההנהלה של ויצ׳יו. בשנת
1970 קיבלה עיטור-כבוד גבוה מנשיא
איטליה.
נהוג. יום־הולדתו ה־ 48 של מזכיר העבודה מיפלגת
חלב אהרון יד־לין,
חבר קיבוץ
חצרים. ידלין כיהן
בעבר כמורה, חק לאי
ונשיא התאח דות
לכדורגל ויו־שב־ראש
בית ברל.
לפני שנתמינה כ־ח״ג
ומזכ״ל העבו מזכיר־דה,

היה
פנים ומרכז קיבוץ
הצרים.
מונתה. כידליד
באו
ולספרויזת
ראש
׳המיכון לשפות
פרו בירושלים העברית ניברסיטה
פסור
אלים שלוי, אם לשישה ילדים.
שלוי, מוסמכת אוניברסיטת קיימברידג׳
בסיפרוית אנגלית היא. חברת סגל האוני ברסיטה
בירושלים מאז 1950 ושמונה
שנים לאחר־ימכן זכתה בפרס השנתי ל-
עקרת־הבות המצטיינת. ידועה ׳כמומחית
ליכיתבי שייקספיר ועוסקת כעת בהוצאה
לאור של ספר העוסק בנימים שבכיתבי
שייקספ״ר.

העולם הזה 1911

השר בל״ תיק
בתיק של ראש הממשלה
צופי הטלוויזיה ביום
חמישי האחרון נדהמו לראות
כיצד השר־בלי־תיק ישראל
וגלילי ומחטט בתיק־הניירות גולדה ראש-הממיש׳לה, של ומאיר. הטלוויזיה שידחה שי דו
ר י שיר מישיבת הכנסת, בה
הודיעה !מאיר על התפטרותה,
והמצלמה המשיבה להיות מ כו ר
גת על אולם־המליאה גם לאחר
שנסתיימה הישיבה, בשעה 11
בלילה לערך. השניים האחרו נים
שנ שארו באולם המליאה
היו שר-ד,עבודה יצחק דבין
והשר־בלי־תיק גלילי. לאחר ש ניהלו
שיחה ערה ביניהם, או תה
לא יכלו הצופים ׳לשמוע,
ניראו שניהם יוצאים מהאולם.
בדרך עבר גלילי לי ד מושבה
הריק של ראש־הממשלה, הת עכב
לחטט בתיק־הניירות ש היה
מונח על השולחן, והמשיך
!אחר-כך בדרכו, מפלי שיידע
כי הוא מצולם ב שידור הי,
׳ 0מסתבר כי !מה ש ש בר
את גב הגמל והביא את ראש־הממשלה
גולדה צאיר להת פטרות,
לא היה דווקא הפגי עות
בה מצד חברי מיפלגתה,
ואפילו לא הודעת ההתפטרות
של שר־התחבורה אהרון
(״אהרלה״) יריב, יאשר עליה
הדליפו מקורבי השר בסוף ה־
׳שבוע. גרמו לכך דווקא שלושה
פרופסורים ו מ שורר אחד. שלו שה
הפרופסורים הם אפריים
אורגה מי שהיה מועמד ל־
׳תפקיד נשיא המדינה, בני,מין
אקצין וצבי יעכץ, והמשורר
חיים גורי גולדה התבוננה
בתוכנית מוקד, ,בה השתתפו
,שלושת הפרופסורים, אשר אי נם
ידועים דווקא במתנגדיה
!או כמיתנגדי הקו, אותו היא
מייצגת במיפלגיתה, וזועזעה !מ כך
שכל השלושה הסכימו כי
עליה להתפטר. ואם לא היה
די בכך, הרי למחרת בבוקר
קראה בד בר 1את רשימתו של
המשודר, אותו הגדירה פעמים
•רביות כ,״׳איש המצפון״ ,חיים
גורי, ,אשר אף הוא קבע יכי
עליה להתפטר.

1מסוקי חיל־האוויר כבר
שימשו בתפקידים רבים: סוור,
התקפה, הצלה, צילום. אך מ עולם
עדיין לא שימ שו בחדר-
הלבשה — כלומר עד ליום
׳חמישי האחרון: .שיר־הביטחון,
משה דיין, אשר עזב את
ישיבת הכנסת כשהוא לבוש
בחליפה ועניבה, עלה כך יעל
המסוק, שהטיס אותו לקריית־שימונה
לבקר במקיום־הרצח ו ־
׳להצטלם בטלוויזיה. כשירד ה שיר
מהמסוק בקירייית-שמונה,
הוא היה לבוש במעיל־האקי
ובכובע ההיטלמאכר שלו. מם-
הבר כי עוז ריו של דיין לקחו
עימם ׳ממכוניתו בירושלי ם את
פריטי החאקי, והשר החליף
בגדיו בעת הטיסה יאל העיירה.
1ראש-ד,ממשלה. גולדה
,מאיר ישבה משך רוב שעות
הדיון בכנסת, ביום חמישי האחרון,
באולם המליאה. במשך
בימעט כל שיש השעות ישבה
בודדה ליד שולחן הממשלה,
האזינה ׳לנאומים אשר רק, מע טים
ומהם די ברו בשיבתה. רק
יפעת נאומו הקיצוני של ח״כ
שמואל תמיר יצאה למיזנון,
וערפה סקנדל למיספר חברים
ממיפלגתה שי ש בו שם, כרגיל.
בפנותה אל שר־האוצר פינחס
ספיר, שר־העבודה יצחק רבין,
שר־המ״שפטים חיים צדוק, ח״כ
ווסי ש רי ד ומזכיר המישמרת
הצעירה של מפלגתה יחיאל
לקט, צעקה אליהם :״כאשר
משמיצים אותנו שם, בפנים,
אתם לא יכולים להיכנס ול עזור
קצת?״ יחיאל ילקט, א שר בגלל
הווטו שהטיילה גולדה לא הוצב
;במקום ריאלי ברשימת מועמדי
המערך, הזכיר לגולדה כי הוא
ואינו הבר־כנסת פלל ,׳ולכן לא
יוכל להיכנס למליאה ולהגן
עליה. השיבה לו גולדה :״אפי לו
אם היית יחבר כנסת, לא
היית נכנס לשם.״

ש רון
דודג׳
קטנה,

ח״כ אלוף (מיל ).אריק
החליף את מכונית ה־הגדולה
שלו במכונית
מסוג אלפא־סוד. אולם

מסתבר כי המכונית הקטנה לא
מונעת משרון לגמוע מאוית קי לומטרים
;בחודש. שרון עשה,
משך חמישה השבועות האח רונים
11 אלף קילומטרים —
300 קילומטרים ביום, בממוצע.
בעל בית־קפה הקריה
בתליאביב התרגז השבוע, כא שר
אישה יפהפייה, בשלבים
.מאוחרים שיל הריונה, תפשה
את הטלפון שבקפה שלו משך
חצי־שעה רצופה. כשרצה לגשת
אליה ולהפסיק את שיחתה, עצר
אותו אחד !מאורחי בית־הקפה
בדרך .״עזוב אותה, היא מוע מדת
להיות ׳אשת ראש־הממ־שליה
אמר. היתה זו אופירה
; כ ץ, רעייתו של אחד האי שים
ש הוזכרו השבוע ;כמוע מדים
למישרת ראש־הממשלה,
יו״ר וועדת־יהח׳וץ-יוהבימיחיון, יצ

גבון.

י ואילו נבון עצמו, כש נשאל
השבוע ב מיזנון הכנסת
אם יילך עם חטיבתו רפ״י, אם
יהיה, פילוג, השיב !תשובה ה משתמעת
לשתי פנים :״רפ״י
עשתה שתי שגיאות בחייה. ה אחת
שיהתיפלגה ממפא״י, וה שניה
— שחזרה אליה.״
בפגישה בינלאומית ש נערכה
לא מכבר ברומא, גרם
איש תנועיות־השלום, ומי ש יהיה,
מפקד לח״י נתן יולין־
מור ,׳לתקרית בינלאומית .׳ב נאומו
ציטט ילין־מור את ה מימרה
הלטינית העתיקה :״אני
מפחד מהיוונים כאשר הם ׳מבי אים
מתנות.״ כש תירגם י לי ך
יסור ;את הפסוק לאנגלית, נעלב
הנציג היווני-קפריסאי שהיה
במיפגש! ,ומחה בפני הנואם, ש נאלץ
להתנצל בפניו.
מה רוצה יופישריד ,
הח״ב הטרדן שיל ׳מיפלגת ׳ה עבודה?
על שאלה זו קיבל ב יום
שי שי האחרון ראש עיריית
חיפה, ידסן? אלמוגי, תשובה
בדורה. בעת ששוחח עם ראש־הממשלה
גולדה מאיר בטלפון,
אמר לה אלמוגי :״גולדה, גם

שלומציון קינן

בתס הצעירה של עמוס קינן ונורית
גרץ, גנבה את ההצגה משלל
האישים שנאמו בהייד פארק השלום שנערך בשבת האחרונה ביער
בךש מן. שלומציון, שהופיעה עם הנמרח חנה רוט בשירה, לא הסכימה
לוותר על המיקרופון שמצא חן בעיניה, וכאשר עלה אחר־כך אביה
עמוס לנאום, ניסתה לחטוף ממנו את המיקרופון, לצחוקו של הקהל.

את ראשך הם ירצו אמרה
לו גולד ה :״אתה מספר ליי
ראית את יוסי שריד בטלווי זי
ה?״ גולדה התייחסה לראיון
,,עם שריד, בו דרש האחרון את
ראש- מתפקיד התפטרותה

ממשלה, והוסיפה :״זה לא רק
שריד, זה גם שולחיו,״ בהת־ייחסה
לשר״חאוצר, סיג ה, ם
ספיר, א שר ש רי ד ידוע כ־דו
ב רו ונושא-כליו.
1ניראה יכי מנכ״ל מישרד־

התיירות חנוך גיבתץ אינו
׳מתרגש מהביקורת הציבורית
שהוטחה נגד בתפוז אלפי לי רות
על חשבון משלם־חמיסים
בבתי-ומל׳ון ובמיסעדות־פאר. ב עוד
ששר-חתיירות יכן שה קול
אסור לעמוד בשבוע הביא בפני
חברי ועדת הכספים של הכנסת
כדי להסביר את ביזב׳וז הכס פים
של מנכ״ול מי שרדו, בילו
גיפתון ור עיי תו יאת חג־הפסח
במלון היקר ביו תר בארץ, מלת
קיסריה. עתה ממתינים אנשי
לראות אם
!מישרד־ד,תיירות
יגיע חשבון מהמלון, עבור ה גי
לוי של המנכ״ל ורעייתו.
1אחד מרא שי ׳תנועות־המחאה,
מפיק הסרטים דן
ארזי, תסתובב לאתר ההפגנה
שערכו התנועות ביום ד,חמישי
שעבר ׳כשהוא מחפש ׳משהו. כ ששאלו
אותו ידידי ם ימה הוא
מבקש, השיב לחם :״׳איפה
יאפשר למצוא. פסיכיאטר ולתנד.
עד, שלימד?,״

שמואל שי

צביסה פיס

חזר בשבוע שעבר ארצה, בלי אישתו אומנם,
אך עם סידרת־תנזונות מרהיבה, אותה הזמין
עבורו אמרגנו החדש קני גרינגרס, שהוא גם אמוגנם של אידי גוו מיי,
פראנק סינטרה וסטיב לורנס, אמרגנו של פיק מתכנן עבור צביקה

העולם הדה 1911

״שאו״ דוגמית זה של הכוכב דויד בואי,
צוות ישלם של מומחים להעמדה, תפאורות,
כי שינה את נראה שלפי התמונות
רבות״
ישמעו
״עוד כי מבטיח

ולשם כך תילבושות תדמיתו
ו״זו

העמיד לרשותו
וצילום. צביקה,
מקצה לקצה,
התחלה״.

9המנחה ביקר השבוע בבורסת העיתו נאים
בבית־סוקולוב ונטל ל עצמו
עוגה טהמיזנון, מבלי•
שהמלצר הבחין בכך .״אני אכ תוב
עליך שגנבת עוגה,״ הת לוצץ
אחד העיתונאים שראה
את שי לועס את העוגה .״רק
שלא !תעשר, לי !את זד״״ הת חנן
שי ,״׳אם !תכתבו בעיתון
שאני גנב, תיכף יציעו לי
להיות !מיניסטר.״

במדינה הע ז11 עה רב־תכדיחיס
חקדרכגות היו גשים וירדים
בקריית״שמוגה, אך הייעד
האמיתי היה במקום אחר
*ביצענו פעולה ז ו 1ג ד הציוניות ודד
תבוסנות!״ הכריז דו בר החזית העממית
— המיפקדה ׳הכללית, בהעלותו על 01
!את הרצח ההמוני בקריית־שומונה.
הפגיעה ב״ציונות״ היתד ,׳מובנת. אך
למה התכוונה המילה ״תבוסנות״ ל

אין

יכל ערבי הבין ואת. הדברים היו מכוו נים
נגד ייאסר עראפאת ואנוואר אל־סא-
דאת,
הדבר ׳מצלצל כיימעט כבדיחה מיאקאב־ירית
— !מעשה־זוועה בקדיית-שמונה ב ר
וצע כדי לפגוע קודם כל בראש אל־פתה.
פגישה עם אלון. בחודשים האחרו נים
התקדמה במהירות !טהפופה תת־קר־
׳קעית במחנה המחבלים.
עוד ׳לפני שנדדשנתיים דחו יכל אירגוני
היפידאיון בשצף־קצף את ההצעה שיסתפקו
בהקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית
דברצועתחעזה, תוך הסדר־שלום עם יש ראל.
הדבר נראה להם במלכודת ציוני ת *,

גם כסף •כול להתרבווו
סהר
אם אתה יודע היכן להשקיע אותו
״צ מד צ מי ד -
ביטוח ח עם השקעה

וזולק^ ,לעומת *9^,כ הנו
ב״צמיד״ ,שהיא קרן הממזקעת
כ אגדו ת הוב צ מודו ת בל בד ( ב מו מי ה
בהצמדה למטבע חוץ וכבחצ־ת ב הצמדה
למדד יו קר המחיה) ,גדל
ערך ההשקעה ב* ( 1973 כו ל ל דיוידג•
די ם ש הושקעו מ חד ש) ב-״ 31.6</ע *
הם התשואה הכוללת הגבוהה ביו תר

ערך ההש קע ה ב ״ צ מי ד ״ עלה
ב שנת 1973ב־ , 31.60/0אחרמס.
מי ה רווי ח מכך ז כל מי ש בי ט ח
א ת חייו ב ת כניו תהבלע דיו ת ש לנו
״ מדד ־ צ מי ד ״ א ו ״ צמד ־ צ מי ד ״.
ת כניו תאלהמשל בו ת בי טו ח חיי ם צ מוד,

מתאבלת כקריית־שמונח
זוועה — נגד מי?
שנועדה לשים קץ ל״מיהפכה הפלסטינית״
ולהביאם להכרה בקיום ישראל השנואה.
אולם בחודשים האחרונים התהפך ה גלגל
ב־ 180׳מעלות.
רק אחדים ימן הדברים התגלו בציבור,
כגון :

ההשקעה ב״צ מיד״ כ אז הווסדה ב מ
אי 1968 גדל ה בד^י 128.4נ טי, גי דו
ל השתה לרי בי ת שנתית ממוצעת

נ טו של

כול ל כי סוי מלא לכל סי כו ני מל חמה,
והש קע המשתלמתב ״ צ מי ד ״ ,ק רן השק עו ת
בנ א מנו ת בנק ל או מי לי שראל.

האד ״,י

לאח רונ ה ר אי תכמה בי טו ח חיי ם ח שו ב.

י• מיכתבו של נאיף חוואתמח, ריאש
החזית העממית הדמוקרטית לשיחרור
פלסטין, אל הציבור הישראלי, שנמסר ל-
יסופר האמריקאי פול ג׳ייקובס. בימייכתב
יזה קובע הוואתמה בי הקמת מדינה פלס טינית
בגרה וברצועה היא השלב הרא שון
בהידברות ישראלית־יפליסטינית. חווא־תמה
מייצג אירגון יקטן, בעל ציביון שמא-
לי־קייצוני, אך לדעת מומחים נכתב >מיכ-
תב זה בהסכמתו, ועל דעתו של עראפאת.

ע כ שיו אתה רו א ה שזו גם השקעה טו ב ה.

ס 111ז

—1:=11-1ר ש

ולב טו ח

בבנ בז

גזור ושלח-לכבוד: מעוז חברה לביטוח בע״מ, ת .ד 29854 .תל-אביב.

אבקשכם לשלוח אלי את נציגבם, ללא התחיבות מצדי,
לשם קבלת אינפורמציה על תכגיותיכם ״צמד צמיד״
השם :

טלפון

ו״מדד

צמיד״.

הכתובת
השעות הנוחות לביקור :

י• ראיון שהעניק דובר אירגון השיח־דור
הפלסטיני בלונדון לשבועון יהודי,
ובו קביע בי אירגונו, המהווה כיום ׳מעין
׳ממשלה פלסטינית זמנית, מקבל את ז ד
׳פיתרון של הקמת מדינה פלסטינית בגדה
וברצועה. לואחר־מיכן פורסם בביירו ת ש האיש
הביע רק את דעתו האישית.
י• דוברים מצריים ויסוביייטיים תבעו
שאירגון השיזחרור ישותף בוועיידת־השלום
בז׳נבה, והודיעו כי האירגון יסכים ׳להש תתף
בה, אם יוזמן.
• בהארץ גילה דן מרגלית שנעשה
נייסיון להפגיש את וגאל ואלון עם ׳סגנו
(׳המשך בעמוד ) 12
• במאי 1971 הופיע בביירות ספר ערבי
בשס אורי אבנרי והציונות החדשה, שבו
הזעלתה האשמה ז ו נגד אבנרי, הנחשב
אצל הפלסטינים כאבי הרעיון הזה.

העולם הזה 1911

: 11^171
דווקא מפני שהיא צדקנית. מתחסדת. אטומה ופשטנית.
היא הפכה לרב־החובלת של ספינתיהשוטים

בדנו־ ע1פב1ו־]1

הו הרגע להגיד מילה טובה על גולדה מאיר.
מילה ושל הערכה אישית, ציון תרומתה לעם הזוז.

זה תמיד פופולרי. זה עושה תמיד
שם טוב.

מראה על גדלות־נפש. אחרי הכל, איגד רוצה להיות
אדם קטנוני.
זה מוכיח שאינך שטח־לאיד. והרי השימחה־ליאיד היא,
לכל הריעות, מידה מגונה מאוד.
אפילו באדם שרוב מעשיו לא ניראו לך, אתה מוצא
כמה קווים חיוביים !בדמותו.

כאשר אדם כזה מגיע אל פון! דרכו, טוב
לציין זאת.

1צערי, איני מסוגל לנהוג בך כלפי גולדה מאיר.
ולא, חלילה, משום שאני נוטר לה איבה.

אומנם, היא התייחסה אלי !תמיד בשיסאה תהומית,
ובמשך שמונה שנים של ויכוחים בכנסת, אמדה עלי
הרבה דברים, שלא היתר, בהם אף מילה אחת שלא
ביעבעה בה שינאה אישית וארסית.
אבל לא שנאתי אותה, ואיני שונא אותה עכשיו.
השינאה היא התייחסות רגשית, ומעולם לא היה בי רגש
כלשהו כלפי גולדה מאיר.

ערב בחירתה, היתה בלתי־אהודה על הציבור כולו.
בסקרי דעת־הקהל עמדה בקירבת האפס. היה לציבור 4
אינסטינקט בריא כלפיה.

אכל די היה כבמה שבועות של שילטון,
בדי להזניק אותה לשחקים של הערצה
לאומית.

מדו ע? האם ר!ק בגלל הניכנעות הטבעית של הציבור
הישראלי, המוכן להעריץ כל אדם אשר מנגנון אלמוני
מעמידו ברא שו?
אינני מאמין שזהו ההסבר המלא. יש משהו בג ולדה
מאיר, שגרם ל שינוי פיחאומי זה ביחס !אליה.
משהו, שבו התמצה כל אופייה וכל כישרונה,המיוחד
של אשה ז ו :

הפרימיטיביות העילאית.

דווקא מפני שהיא צדקנית, מתחסדת, אטומה, פש טנית,
אגו־צנטרית ובלתי־אינטלקטואלית, יש לה הכי-

אני סכור שהיא היתה אסון למדינת־־יש־ראל,
מיום עלותה על כס ראש־הממשלה ועד
ליום בו נאלצה לרדת ממנו.
*יי אשה הזאת

אכל כשאדם כזה הוא מנהיגך הלאומי, זה
מהדיר.

יך הצליחה אשר, בזאת להגיע למעמד ציבורי
\ > כה מסחרר? מה הפך אותה לשליטה בלתי־מעורערה׳י׳
במשך ארבע שנים ארוכו ת?

דם יש ספיקות,
הבריות.
משעבד

פרימיטיבי יכול להיות בעל כוח אישי רב.
לו בייטחון־עצמי מוחלט. דווקא מפני שאינו יודע
ואיינו מפליג בים של מחשבות, הוא משפיע על
עקרותו המאובנת נראית ככוח, והכוח חזר,
אנשים ופחות בטוחים בעצמם, פחות מאובנים.

אבד כמשך ארבע שגים לא היה כימעט
איש שהעז למתוח עדיה ביקורת כלשהי, להת קומם
נגדה או להזהיר כפניה. היא לא היתה
מלכה כילכד. היא היתה מלכה אבסולוטית.

1 1תכונות אישיות.
הצדקנות. האמונה העיוורת בכך שהיא צו דקת
תמיד, צדקה תמיד ותצדק תמיד. הביטחון המוחלט
שכל יריביה הם, במיקרה הטוב ביותר, כסילים — ובמיק־דה
הרע ביו תר בוגדים, אנטיושמים, או יהודים חסרי
כבוד עצמי•
ההתחסדות. הכישרון הנורא להעמיד תמיד
פני צנועה, ענוותנית, מסורה לעם ולמדינה בילבד, שו־נאת־שררה,
מתעבת״שילטון, משתוקקת להיות, אידישע
מיאמע׳ אלמונית — ועד לדיבורים האחרונים על צוואה

בכספת.
השינאה. היוצר הרע, המוביל אותה לראות בכל
יריב ומתנגד י צור שפל ונתעב, שיש לרדפו עד־חורמה,
וללוות אותו פשינאזז בלתי־נלאית עד ליומו האחרון.
״הדבר היחידי שהיא יודעת לעשות טוב זה ל שנו א!״
אמר עליה בן־גוריון, שהיה מומחה לא־קטן לעניין זה.
האטימות. אי־היכולת הטוטאלית להבין לנפש
הזולת, להשתתף ברגשותיו, לחוש מה כואב לו — על־אחת־כמה־וכמה
כשהזולת הוא מעבר לגבול.
הפשטנות. עולם רוחני שאין בו אלא שחור
ולבן :״הם״ ו״אנהנו גויים״ ו״יהודים״; חברי־המיפלגה
וכל האחרים; אנשי־שלומנו ולא־נחמדים. לרובספייר, רב־הטבחים
של המהפכה הצרפתית, הדביקו את התואר:
״המפשט הנורא״ .התואר הזה תואם גם את גולדה. שממה האינטלקטואלית. העקרות מחשבתית, שאין בה מקום לשום רעיון חדש, לשום
אידיאה שלא היתד, מוסכמת ושדופה עוד בבית־הוריה,
בסוף המאה ושעברה. שמעתי ואת נאומיה עד־בוש, שנים
על גבי שנים, ומעולם לא נתקלתי בהם אף בקורטוב של
מחשבה עצמאית, ,בצל של רעיון שהעיד כי קראה אי־פעם
ספר, או דבר כלשהו מילטו־ כותרת של עיתון.
לא נעים לפגוש באדם כזה בחיים הפרטיים. בוודאי
לא היית רוצה שיהיה שבנך בבית, חברך־לפלוגה בצבא,
או תברך־לתא בבית־הסוהר.

זה בא לה כקלות. גולדה מאיר לא היתה
צריבה להתחפש, כדי להיראות פרימיטיבית.

את הממשלה הפכה לגן־ילדים. משה דיין ויגאל אלון
עמדו לפניה כנערים נזופים. פינחס ספיר הגדול התקפל
מולה פאולר. הכנסת הפכה בנוכחותה למקהלה,־מדברת.
כיום, אחרי שהכריזה על ירידתה מן היבמה, כאילו
מקיצים העסקנים מתרדמה מסוממת. מלחכי־הפינכה מז דקפים.
החנפנים תוקפים אותה. הכלבלבים׳ שעמדו את מול
על הרגליים האחוריות׳ והתחננו לשיבת בחיקה, הפ כו
פתאום לכלבי־טדף החושפים את שיניהם כלפיה.
זד, טבעי. זה אנוישי. אם־כי אין זר, מחזה המרומם
את הלב.

מעולם לא גיליתי בגולדה מאיר אפילו תכונה חיו בית
אחת•
מכל האנשים שבהם נתקלתי מעודי בזירה הציבורית,
ידידים ויריבים כאחד, זוהי הדמות היחידה שהיא, בעיני,
כולה שלילית.

איחדה באופייה מזיגה

איבדנו ואת כל י די די נו? זה מפני שאנחנו יהודים
גאים. המדיניות שלנו מביאה לאסון? בכל דו ר ודור
היו לנו אסונות, זה נגזר עלינו. הגענו לקיפאון גמור
במחשבה ובמעשה? עמידתנו איתנה, שהם רוח לא תזיזנו.
גולדה הפכה ואת הפרימיטיביות לעיקרון מדיני. דבריה
מצאו הד ברבדים הפרימיטיביים של נפשנו הלאומית.

זהו, לדעתי, סוד כוחה האישי המופלא שד

גולדה מאיר.

איני מסוגל לשבח אותה, היום, בגלל סיבה
אחת ויחידה: איני מוכן לשקר.

נדירה

מעשה ומחדל. היא מהווה חומה כצורה כפני
כד ביקורת עצמית וחיצונית. מה־גם שהיא
מציגה את עצמה בשיא של גאווה לאומית
וזקיפות-ראש יהודית.

ך ורל אכזר מטר את יהגה המדינה דווקא לידיה של
* אשח זו. ודווקא באחת התקופות הקריטיות כיותר
בתולדות עמנו.
למראית־עין, היה זה מיקרה עיוור. שיקולים מיפלג־תיים
הפכו יאותה באביב 1969 למועמדת היחידה לרא שות
הממשלה.

אך ההיסטוריון יאמר שהמיקרה אינו מיק רה,
וכי היא התאימה כדיוק למצכ-הרוח
הלאומי.

גולדה בתום נאום ההתפטרות
ש רון להוריד כל ד בר אל המכנה המשותף הנמוך ביותר,
ולפנות אל הרבדים העמוקים 1ביותר ובתת־ההכרה ה־לאומיוז.
יהודים
אנחנו. תת־ההכרה שלנו עוצבה בדורות של
רדיפות, סבל והתבדלות• כל מי שמסוגל למצוא את
הדרך אל הרבדים העמוקים האלה של הלא־מודע הקולק טיבי
שלנו, הצלחתו הפוליטית מובטחת.

ובין כל מנהיגי הדור, לא היה איש שהצליח
כזאת יותר מגולדה מאיר.
יא עושה זאת

בתשוקה, ובחוסר־בושח, בחוש שאי

\ נו טועה לעולם.

יהיה נושא־הוויכוח כאשר יהיה — גולדה
מובילה אותו אל הפוגרומים, אל ששת המיל יונים,
אל הגויים, אל הגורל היהודי. שפוך
חמתך על הגויים. שבכל דור ודור קמו עלינו
לבלותנו. מי ימלל גבורות ישראל.
לכן ד?,א מנצחת בכל ויכוח.
בנפשו של כל אדם וכל עם יש מקור לא־אכזב של
רחמים־על־עצמו. בשביל גולדה, זהו מעיין של מים חיים.
מישהו ז ר מותח ביקורת על מדיניו ת ה? מה הפלא?
העולם כולו נג דנו! העולם שונא יהודים גאים ומנצחים.
מישהו ישראלי מותח ביקורת על נול ד ה? בוו ד אי!
תמיד היו יהודים השונאים־את־יעצמם, מומרים, חסרי
כבוד־עצמי־יהודי.

גישה כזאת היא אופיום להמונים. היא פוטרת
מכל אחריות. היא מצדיקה מראש כל

1־ 1969 דמתה המדינה יכולה לספינת־שוטים. ניצחנו
ניצחון עצום. נראה היה שאין גבול לכוחנו, שהיד, ביכול תנו
לעשות ככל העולה על רוחנו. לכיבוש, לספח, להתנחל,
לבוז לערבים ולהתגרות ׳בעולם כולו. להתעשר, להסתאב,
לרמוס כל אמת־ימידה של צדק חברתי, ובכל זאת להי שאר
חסונים וחזקים ׳וצודקים.

לספינת־השוטים היה נווט• ,טהתאים לתפ קידו
להפליא — משה דיין, המצפצת הגדוד,
המחייך הניצחי, קל-הדעת השוכב, חסר־האח־ריות
המלבב, מפר״החוק הנערץ.
אחרי מותו של לוי אשכול, שלא התאים
למציאות זו, היתד, ר,ספינה זקוק?־ ,לריב־חובל.

בל־כך

זהו מקומה האמיתי של גולדה מאיר בהיסטוריה
של עם ישראל: היא היתה רב־החו•
כדת של ספיגת־השוטיט, כמשך ארבע שנים
של הפלגה מאושרת אל תוך התהום שד יום•
הכיפורים.
ך* מסע הגיע

אל קיצו. ספינת־ז־,׳שוטים התנפצה אל

| | השירטון.

הקברניטח לא טבעה עם ספינתה, כמו ב סיפורי
האגדה. במשך חצי־שנה השתדלה לש מור
עד שילטונה. עכשיו זה נגמר.
איני מוכן להצטרף אל התנים והצבועים, המשסעים כעת
את גופתה הפוליטית, אחרי שהיו מובנים לטרוף עו ד ׳את מול
את כל מי ׳שהעז למתוח עליה ביקורת.
יאבל אין בפי אף מילד• ,אחת טובה עליה. היא גרמה
לאסונות גידולים מדי.
אני מוצא ׳בלבי רק סיכום אחד :

כרוך שפטרנו.

במדינה
(המשך מעמוד ) 10
של עדאסאת, אך וממשלת ישראל סירבה
לאפשר זאת.
• המלך חיוסייו הודיע יש״ל!א יעמוד
למיכשול״ .אם הפלסטינים רוצים במדינה
משלהם בגדה וברצועה, הסכים להשתת פותם
בוועידת ז׳נבה במועמד עצמאי, ו רמז
שהוא מכיר בעובדה שאין תושבי
הגדה רוצים להיכלל עוד בממלכתו.
מילחמה פנימית. אלה היו רק סי מנים
!גלויים, בדומה לקצה הקרחון ה בולט
ומעל לפגי המים .׳בדיווחים סודיים
ובשיחות פרטיות, נתקבלה תמונה הרבה
יותר שלמה.
על פי תמונה זו, קיים בתנועת הפי-
ד,איון ׳מאבק ופנימי. החלק המרכזי של
התנועה, בהנהגת עראפאת, מוכן למדינה
פלסטינית בחלק !מן הארץ, תוך הכרה
בישראל. החלק הקיצוני של התנועה !מת נגד
לכך.
מאבק זה הוא חלק מן המאבק הערבי
הכללי. עראפאת נתמך בעמדתו על־ידי
,נשוא !מצריים, שהשפעתו בעולם הערבי
הולכת וגוברת ומאז המילהמה, זעל־ידי ה־
!מדינות הערביות המתונות. הקיצוניים נת־
!מכים על־ידי לוב ועיראק, וגם על־ידי
!סוריה. זו! משתמ שת בהם כדי להגביר את
עמדת־המיקוח שלה בשיחות על הפרדת-
הכוחות.
קיצוניים למען קיצוניים. על רקע
שסוע זה, יזמיה הנזיפקדה הכללית את ה רצח
בקריית־שמונה.
המיפקדיה הכללית היא הפלג הקיצוני
ביותר בתנועת הפידאיון, ופעולת קריית־שמונה
היתד, רבת־תכליתית ,׳מבחינתה:
;• לערער את מעמדו -של עראפאת
ואנשיו, על־ידי הצגתם כתבוסנים ורודפי-
!מישרות, לעומת הלוחמים של המיפקדה,
>• לסכסך ביו עראפאת וממשלת לב נון׳

לחוק את הכוחות הקיצוניים ב ישראל,
המתנגדים להסדר עם הפלסטי,נים,
+לעורר את ישראל לתגובה נז ע מת,
שתרחיק אפשרות של הידברות י ש־ראלית־פלסטינית.
נראה
שכל המטרות הללו הושגו, לפ חות
חלקית. ממשלית לבנון ועראפאת סיר בו
לגנות את המעשה- ,שמא ייחשזן ו כ מש
תפי-פעולה עם ישראל. תחת זאת בא
התירוץ המגוחך כאילו מבצעי-חפעולד, לא
ובאו משטח לבנון.
בטווח הקצר, השיגה פעולת־ההתאב־דו
ת !את בל אלה. אך !מעשה־זוועה זה,
יכסו כל !מעשי־הזוועה הקודמים, ישפיע
רק !במעט על מהלך הדברים, הנובעים מן
המצייאות המדינית החדשה במרחב.

מי שפט
המוצא ה^דגזט׳
איד ייצאו שלושת שופטי
בית-המישפט מן המבוך?
המישפטנים לא שאלו את עצמם, ה ש
בו ע :״האם הם יקבלו את העתירה?״
אלא :״איך הם ידחו אותה? ״
אילו קיבלו שלושת שופטי בית־המ״שפט
העליון את עתירתו של האלוף שמואל
(״גורודי ש״) גונן נגד ועדת אגרנט (העולם
הזה ,) 1910 היה המוסד המי׳שפטי העליון
,נמצא במצב בלתי־אפישרי. כי קבלת הע תירה
היתר, מתפרשת כקביעה שוועדת
אגרנט, הכוללת את נשיא בית־המישפט
העליון ואת אחד משופטיו, הפרה את ה חוק.
ספק הוא אם שניהם היו יכולים ל המשיך
לאחר־מכן בתפקידם המישפטי.
רק ׳ 25ל״י. גונן טען !שהוועדה הפירה
את חוק ועדות־החקירה, כאשר לא הזהירה
אותו רשמית שהוא עלול להיפגע ממסק נותיה,
ושהוא רשאי למנוח פרקליט ש יחקור
עדים ויעיין במיסמכים.
הסעיף בחוק, בעניין זה, הוא חד-משמעי.
איך יכלו השופטים העליונים יואל זוסמן,
צבי ברנזון ויצחק קיסטר ליי שב את
נוסח הסעיף עם התנהגות הוועדה?
המוצא שמצאו ה״ה אלגנ טי: הם לא
נכנסו כלל לשאלה אם הוועדה הפרד,
את החוק או לא. תחת זאת דחו את
העתירה על הסף, בטענה פורמלית: שדו״יח
הוועדה אינו סופי, אלא רק חלקי.
זוהי טענה דחוקה. בי אין זה דו״ח
ביניים, שיכול להשתנות בהמשך העבודה.
הדו״ח החלקי הוא סופי, לגבי התקופה
והנושא בהם הוא דן.
גם הטעינה השנייה, שהוועדה לא המליצה
על גירוש גונן מצד,״ל, אלא רק על הש

* ל אחד דיבר על טובת המדינה, ועל,
^ גורל האומה בשעה היסטורית זו.
וכל אחד גילה כי טובת המדינה מחייבת
את אותם המהלכים, המועילים לקאריירה
האישית שלו ולאינטרס מיפלגתו.

כד נסתגר כי מוכת המדינה
מחייכת עריכת בחירות חדשות
לאלתר ו/או באוקטובר ו/או אח רי
גמד עבודת ועדת אגרנט ו/או
המשך כהונת ממשלת המעבר
ו/או הקמת ממשלת ליכוד לאו מי
ו/או הקמת ממשלה חדשה במתכונת
היוצאת.

הריבוד: סיט ר שדמון

איון? (מיד ).פלד
אוי ק־ שרון של השלום?
עייתו מתפקיד פעיל, היא דחוקה. לגבי
קצין בכיר׳ השעייה כזאת היא פסק־דין
חמור ביוו!ר.
רמזו השופטים: אם גונן יפנה לוועדה
שוב, בוודאי תאפשר לו זו לממש את
זכויותיו בהמשך העבודה. חייך זוסמן :
״אם לא יסכימו לכך חברי־ה,וועדה, יוכל ה עותר
לפנות שוב לבג״ץ. זה עולה רק
25 לירו ת!״
דיעות חיד הישע דהצלוו תנ?די1ה
אדון? אחד ריכז את
כוחות הימין האם
יקום אלוף אחר
?רכז את כוהות-השלום?
הכותרת היתד, תמימה :״נגד אי־בהירות
מדינית״ .דבר לא העיד על כך שבמאמרו
של האלוף (מיל ).מתתיהו פלד, שהשתז־ע
על שליש עמוד של מעריב ביום הששי
האחרון, טמונה פצצה.
פצצה זו עישוייה — אולי — לחולל
התפוצצות־רבתי במפה הפוליטית של יש ראל.
פסק״דין
של חייל. למראית־עין, הוק דש
המאמר של האלוף כסוף־השיער לניתוח
תנועות־המחאה של החיילים והאזרחים.
מסקנתו: תנועות אלו מאוחדות רק בענ יינים
מישניים, שגם עסקני המיפלגות ה וותיקות
יכולים לאמצם לעצמם. מאחר
שהן מפולגות בכל העניינים החשובים,
הקובעים את דמות המדינה ועתידה, לא
תצמח מהן תועלת.
היה זד, פסק־דין חמור מצד חייל מיק-
ציועי, שנימנה עם קבוצת האלופים־המנצ־חים
של מילחמת ששודר,ימים, ואישר נבו אותיו
לגבי ד,״קונצפציה״ של צה״ל מאז,
התאמתו ביום־ד,כיפורים.
אולם זו היתד, רק תחילתו של המאמר.
מי שטרח להמשיך ולקרוא בו, נוכח במה רה
לדעת כי מטרתו היתד, שונה לגמרי.
כי במחציתו השנייה של המאמר מתווה
פלד תוכנית נו עז ת: לרכז מחנה פוליטי
גדול חדש, המורכב מתנועות־המחאה, אשר
יהווה ״חיל־ישע״ להצלת המדינה.
לאומי־פרוגרפיכי. כותב פלד:
״השאלה הגדולה מבחינת ההיערכות ה פוליטית
אצלנו עכשיו היא — האם ניתן
לרכז את כל הכוחות הפוליטיים, המבינים
מה היא סיבת ההדרדרות המדינתי־מוסרית
שלנו, ולהביאם לכלל הכרה, כי היחלצותם
לפעולת־הצלה לאומית דחופה עכשיו וחשו־
!בה יותר מכל שיקול מסורתי אחר.
״,אין כל קושי לאתר !את הכוחות הפולי טיים
הקיימים ש ב רור שתפישתם הפוליטית
הבסיסית מעניקה להם את היכולת להמנות
על ברית של ״כוחות־ישע״ לאומיים־פרוג־רסיביים
בשעה גורלית זו. תמיד נמצא כי
חרדה לחירויות -של הפרט. הכרה בסכנה
לחירויות של הפרט, הכרה בסכנה שבפער
החברתי העמוק החוצה את החברה הישרא לית,
הבנת הצורך במדיניות חוץ ובטחון
המבוססת על צרכיה האמיתיים והמוסריים
*יישל ישראל, כל אלה באים כרוכים יחדיו.
״על פי קני מידה כאלה, ניתן היה לאמר
כי מצוי בארץ מחנה פרוגרסיבי רחב מידות,
שנמנים עליו ארגונים פוליטיים שנהוג ל־

מקמט הן משמאל והן מימין לאורך הקשת
הפוליטית המקובלת.״
כוח־מרשים. כקצין־מטה ותיק, רגיל
מתי פלד לחשוב במושגים •של כוחות.
ממאמרו מבצבצת השאלה: האם ״חיל־הישע״
המוצע הוא גדול למדי כדי למלא
את המשימה המייועדת לו?
משיב פ לד:
״למרות מימדיו המרשימים של מחנה
זה, ולמרות שהנימנים עליו בדר ך כליל גם
מזהים עצמם כשותפים לעיקרים חברתיים
ותפישות מדיניות, אין רישומו של מחנה
זה ניכר בדרכה המדינית של ישראל ב שנים
האחרונות.
״בימים אלה של תסיסה חברתית, של
התעוררות המונית •שלא ידענו כמותה, יכול
היה מחנה זה להציע לעם דרך ושיטה ש יש
בהן כדי לחלץ אותנו מן המבוך ומן
המצוקה שנקלענו לתוכם•
״הבעיה שמקשה על אותם גופים, העשו יים
באורח טבעי להימנות על גוש פרוג רסיבי
כזה, בדומה אולי לבעייתם של גופי
המחאה, היא שיש ביניהם הבדלים בכמה
וכמה תחומים חשובים. אולם בעוד •שאצל
תנועוודהמחאה המשותף הוא הטפל ואילו
המפריד הוא העיקר, הרי לגבי הגופים
הפוליטיים הפרוגרסיביים אצלנו, המשותף
הוא העיקר ואילו המפריד הוא הטפל.
!,,גופים אלה מסוגלים ללא קושי להסכים
על קווי מדיניות חוץ ובטחון, או על בעיות
הכרוכות בשאלת מעמדו של הפרט ביחס
למדינה, או על חומרת הפער החברתי וה צעדים
תמידיים הדרושים לטיפול בו.״
״גופים אלה״ .בשום מקום במאמר
אין פלד מאזכר בפירוש את הגופים ש עליהם
הוא מתכוון. אולם הדבר מוצנע
בין השיטין: התנועה לזכויות־האזרח, מרי,
מוקד, הקבוצות מסוג ״בכל־זאת מערך״
(שמתי פלד עצמו היה אחד ממנהיגיה ב בחירות
האחרונות) וקבוצות הקיימות ב־מיפלגות
הוותיקות.
כותב האלוף־המיזרחן, בשפת רמזים :
״גופים אלה, שרובם מהווים מפלגות
מאורגנות ומיעוטם ארגונים מוגדרים בתוך
מפלגות קיימות, היו מסוגלים בשעה חמורה
זו להשפיע על כוונה של מדיניותנו הלאו מית,
אילו גילו מידה כלשהי של הכרה
בכוחם המשותף, ואילו הראו נכונות להפ עיל
את השפעתם המשותפת במקומות בהם
נופלות ההכרעות״.
ליטול אחריות: מסכם פ לד:
״אין דבר גרוע עתה למרכיבי המחנה
הפרוגרסיבי בכוח מאשר לעמוד מנגד,
ולא להתכונן ליום בו חייבים יהיו ליטול
אחריות לעתידה של ישראל כמדינה וכ חברה.
״עתה
הזמן לבדוק ולהחליט אם אמנם
יש בקרבנו כוח פרוגרסיבי גדול דיו להת מודד
על אופיה של החברה הישראלית
נוכח האפשרות שמפלגת העבודה תאבד
את תפקידה המסורתי כשותף הבכיר ב שלטון.״
לכאורה,
זהו ניתוח עיוני. אולם הדב רים
נקראו בעיון במרכזי כל המיפלגות.
לפני קרוב לשנה יצא אלוף אחר — אריק
שרון — בהכרזה דומה בעל־פה, במסיבת־עיתונאים
סנסציונית. מאותה מסיבה צמח
׳הליכוד הימני.
פלד הוא טיפוס שקט ומחושב יותר
משרון. רבים שאלו את עצמם השבוע:
האם מאמר זד, נועד לשמש אות ראשון
ליוזמה דומה בקצה השני של הבמה?

^ גכי סועד הכחירות, היתר, דעתו
/של כל גורם כפופה לשתי שאלו ת:
(א) מה יהיה גורלו־ שלו בבחירות אלה?
ו(ב).מהי הדרישה הפופולרית ביותר בשעה

הדרישה הפופולרית היתה, לדוב הרי עות,
עריכת בחירות בהקדם האפשרי. לכן
דגלו בכך כל הגופים אשר דעתם על נושא
זה אינה משפיעה ממילא על ההכרעה.
המיפלגות הקטנות יכלו להרשות לעצמן
להגיד את הדבר הפופולרי, מבלי להסתכן,
גם אם הן חוששות מפני הבחירות.
המיפלגות היותר גדולות, לעומת זאת,
היו נאלצות לשקול אם יעלו או יי ר דו
בבהירות שתיערכנה ב עוד 100 יום —
המינימום הדרוש מבחינת החוק. הן קבעו
את עמדתן בהתאם:
י• הליכוד הימני משוכנע. שצפוייה
לו עלייה גדולה נוספת בבחירות קרובות,
בהן יוכל הוא לבדו לנצל אית אווירת־המחאה,
הזעם על המחדל, מישקע דו׳׳׳ח
אגרנט וההתכתשות במערך. הליכוד מקווה

מ עגל המועמדים
לר א שו ת הממשלה מצטמצם -תותר
1־ 3מועמד
סביר א חד
להפוך לסיעה מס׳ 1בכנסת, ועל כן הוא
דור ש בחירות בהקדם האפשרי.
+הגופים הרציניים כמעיד היו
ערים לסכנה זו, ועל־כן ניסו לדחות את
הבחירות עד כמה שאפשר. פינחס ספיר
דיבר על אוקטובר.
#ל״ע הציע לערוך בחירות ״בהקדם״
— אך לא לפני סיום עבודת ועדת אגרנט.
כלומר: קרוב לוודאי רק בשנה הבאה.
• המפד״ל, רפ״י וגופים אחרים ב מערך
ביקשו למנוע ׳בכלל עריכת בחירות.

עמדות אלה משקפות תחזית.
המיפלגות הדתיות חוששות שהן
תאבדנה קולות רכים עוד יותר
לליכוד הימני. רפ״י חוששת מפני
כחירות שיעמידו אותה כפני ברירה
אכזרית: לנחול כישלון חרוץ
בהופעה עצמאית, להצטרך כגל גל
חמישי לליכוד, או להישאר במערך
כעמדה נחותה.

הכישוון אינו תשוב
^ ולס השאלה המעשית ביותר, ש־עמדה
השבוע במרכז כל החישובים,
היתה: מי יעמוד בראש הממשלה הבאה
— והאם אפשר בכלל להקים ממשלה
חדשה?
התשובות על שאלות אלו יקבעו במידה
רבה את מועד הבחירות.

אם תקום ממשלה יציבה, לא
יהיה בלל צורך בבחירות מוקדמות.
אם תקום ממשלה סבירה כלשהי,
אפשר יהיה לדחות את הבחירות
עד אוקטובר והלאה, מתוך תיקווה
שעד אז ישכבו הרוחות. אם לא
תקום שום ממשלה, והממשלה ה יוצאת
תמשיך לכהן בממשלת־מע־כר,
לא יהיה מנוס מבחירות מוק דמות.

התמקד הכל סביב השאלה: מי י רכיב
את הממשלה?

לגבי מקומו המדוייק של רבין במפת
היונים ו מיצי ם, יש ספיקות. בתחילת דרכו
הפוליטית נחשב רביו ליונה מופלגת. אך
עמדתו אינה חד־משמעית. היה זה ר בין
שהמליץ על הפצצת מצריים לעומק, והב טיח
לכך תמיכה אמריקאית. במשך זמן
רב הוא נחשב למתנגד ההחלטה מם׳ .242
ספיר ואנשיו, שהתרחקו מר בץ במרוצת
השנים, טוענים כי לא פעם השפיע על
גולדה מאיר דווקא בכיוון של הקשחה.

השאלה המכרעת: מי מסוגל
לנהל את המדינה כחודשים הלך
רודים ץ
על הגבול הצפוני ייש מילחמה חמה. על
הפרק עומד המשא־דמתן עם קיסינג׳ר. ב חודשים
הקרובים ייקבע אם תתקדם ה מדינה
לקראת שלום, או שתפרוץ מילחמה
חדשה בשתי החזיתות — אולי עוד ב־
. 1974 במדינה עצמה יש משבר של מוראל,
שלא היה כדוגמתו מאז הקמתה.

התנגדות רפ״י לרבץ כאה על
רקע החשש שרכין עשוי לרשת
את מקומו של משה דיין כתודעה
הציכורית, ומכאן ההתנגדות ה מוחלטת
של רפ״י למועמדותו.

במצב כזה דרו ש ראש־יממשלה מוכשר,
בעל כישורים אישיים בלתי־רגילים, ה נהנה
מאימון כללי.

למרות ההודעות האמריקאיות, לא היו!
סיכויים רבים למועמדות זו.

איש לא חיפש אדם״כזה!
השאלה שנשאלה למעשה, היתה: מניין
לוקחים עסקן שאינו מרגיז אף אחד׳ שלא
אמר או עשה מעולם משהו נועז שהרחיק
אותו מן המרכז־המרכזי, אדם המקובל על
כל פלגי המערך ז

ברודרזו־נבחנו המועמדים האפי

שדיים. התהליך היה תהליד של
חילוץ (אלימינציה) מחיקת מוע מדים
כזה־אחר-זה, עד כדי צינד
צום האפשרויות לאחדים —
ולאחד.

ספיד: דימוי גוו ע
מועמד הראשון שעלה על הדעת,
| | היה, כמובן, פינחס ספיר.
אין ספק שומבחינת כוח אישיותו עולה
ספיר על כל מועמד מיפלגתי אחר הבא
פחשובון. שילטונו במיפלגה איתן, שיל-
טונו במשק הוא טוטאלי.

אילו אירע המשכר לפני שנה,
ועל רקע אחר, אין ספק שספיר
היה נכחר אוטומטית לראש־המכד
שלה, תוך כרית כלשהי עם משה
דיין. אולם הנסיכות השתנו.

צדוק: אום וכד עת
סביר

הבהיר שהוא מתכוון בהחלט להמשיך ו לשלוט
מאחורי הקלעים.

אלמוגי: הברווז החינא׳
ן * רשה מייוחדת בפני עצמה היתר,
מועמדותו של יוסף אלמוגי. נמצאו
לה תומכים שונים, ואף משוני ם: היומון
הארץ, שולמית אלוני, ועוד.

הצרה היא שמועמדות זו לא
היתה רצינית אף לרגע אחד.

אמנם, אלמוגי הוא ״מקובל״ .הוא פרש
ממפא״י עם בן־גוריון, אך חזר למפא״י
׳לפני שחזרה רפ״י. כמו־כן הוא נמנה
רישמית עם מפא״י (למרות שהחודש הו פיע
לראשונה בפגישה רישמית של מוסדות
מפא״י) ,אך יחד עם זאת לא ניתק את
יחסיו עם רפ״י, והוא מקובל עליה.
מאחר שרפ״י דרושה להרכבת ממשלה
חדשה בעלת בסים מינימלי, היתד, זאת

!מעלה גדולה.
אולם גם ידידיו של אלמוגי התקשו
מאד להציג ברצינות את מועמדותו לתפקיד
ך אש־הממשלה, שיצטרך לנהל משא־ומתן
עם קיסינג׳ר, להחליט על מילחמה ושלום
ולהעניק השראה למדינה ולצה״ל.

לספיר יש מיגבלות חמורות. הן נוגעות
לדימויו כעסקן מיפלגתי מובהק ,״בוס״
מן הסוג הישן. הוא מייצג את ההנהגה
ה״וותיקה״ .הוא היה שותף לקבוצה ה מרכזית
של מישטר־גולדה ,״המיטבח״ ה־ומפורסם.
אף שלא השתתף בהכרעות ש קדמו
ליום־הכיפורים, קשה לו לשחרר את
עצמו מן האחריות להמלכת גולדה ולקיום
המדיניות של משה דיין.

המועמדות כולה היתה, כעי
קדה, מלאכת-מחשכת שד יחסי
ציכור.

השבוע הודיע ״סופית״ שלא יקבל מינוי
כמועמד לראשות־ד,ממשלה, ושהוא מעדיף
מישהו איחר ממפא״י. אך תוך כדי כך

בשטח זה, אלמוגן הוא אמן. כבר ב תפקיד
שריהעבודה, תפקיד שהוא כימעט
נטול סמכויות של !ממש, הצטיין בפירסום
רב וחיובי. יש לו ידידים בכל העיתונים,
ואין לו אוייב אף באחד מהם.
קבוצה זו של עיתונאים־ידידים המציאה

לספיר אין תפכיכי-נחיתות,
אכל הוא ער למיגכלותיו — אולי
כניגוד לרוכ העסקנים האחרים.

את הברווז החיפאי, הצליחה ליצור במשך
כמה ימים את הרושם שאלמוגי הוא מועמד
רציני בעל־סיכויים.

ובין: הונעה *מויסאץ ו
ך כא כתור הוא יצחק רבץ — ה־
1 1רמטכ״ל המנצח של מילחמת ששת־הימים,
אדם שאין לו שום קשר י שיר
עם מילחמת יום־הכיפורים. מעלתו הגדו לה:
הוא מהווה ״פנים חדשות״ ,הוא צעיר,
התדמית שלו מתאומה לאווירה שנוצרה
בארץ בעיקבות תנועות־המחאה.
גם לרבץ נמצאו תומכים שונים, וגם
מ שוני ם: ממשלת ארצות־הברית וסיעת
מוקד.
ושינגטון הושיטה לרבץ עזרה מוחשית :
ידיעות של סוסנויות־ד,ידיעות האמריקאיות
הכריזו, בהשראת מישרד־החוץ האמריקאי,
כי הוא־הוא המועמד בעל הסיכויים הטובים
ביותר.

מכחינה אמריקאית, רכץ הוא
מועמד אידיאלי. הוא עשוי לפזר
את הדאגה העמוקה שהשתררה
כמישרד-החוץ האמריקאי עם פרישת
גולדה ומשה דיין, שהיו קשו רים
כיוזמת קיסינג׳ר.
הואשם בוושינגטון, כהונתו בשנות
רבץ על-ידי י רי ביו בכך שהוא ״ שגריר
אמריקאי בישראל יותר מאשר שגריר יש ראלי
באמריקה.״ ואכן, ר בין י צר יחסים
הדוקים ביו תר עם חוגי הממשלה האמרי קאית
בתקופת ניכסון, ונחשב לאחד ה אדריכלים
של הברית האיתנה שנוצרה
בין ו שינגטון וירושלים,

ך, כדרך של חילוץ, התקרבו השבוע
מרבית החוגים אל אדם שעוד לפני

שנה רק מעטים חשבו עליו: חיים צדוק.

לצדוק יש הרכה מעלות. הוא
אדם אינטליגנטי מאוד, מתקדם כ.תפיסותיו,
מתון כיסודו, אך מסוגל
לאמץ לעצמו ולהצדיק כמעט כל
עמדה. הוא פיקח, גמיש, כעל חוש-
הומור, ורחוק מן הדימוי השיג־רתי
של עסקן.
כ עורך־דץ מדופלם, שלקוחותיו שילמו
לו ברצון שכר־טירחה אגדתי, מסוגל צדוק
למצוא טיעון משכנע גם לעניין הבלתי־סביר
ביותר. כך הצטיין בנאום־הגנד, על
חוק בדר־עופר, שהוא התנגד לו באופן
פרטי( .השבוע, לתדהמת רבים, יצא פינחס
ספיר בגלוי ובחריפות נגד חוק זה, ותבע
את ביטולו).
צדוק הוא בסדר עם כולם. כל פלגי
המערך יכולים להסכים לו, אם כי בלי
התלהבות. אין הוא יונה מוצהרת, וגם לא נץ
רישמי. ביו״ר ועדת־החוץ־ותביטחוו קיבל
גושפנקה ביטחונית ומדינית, המועילה
מאוד למועמד לראשות־הממשלה! .מכיוון
שוועדת אגרנט מתחה עד כד, רק ברמז
ביקורת על ועדת־החוץ־וד,ביטחון, נראה
צדוק בלתי־קשור למחדלי יום־הכיפורים.

כמשך כמה ימים השכוע נראה
צדוק כמועמד היחידי שהיו לו סיכויים
יטל ממש להקים ממשלה,
שתוכל לפחות לכהן.

לפתע צץ שם שכאילו נשכח במשך כל
הזמן: אבא אבן.

לאכן יש מעלה גדולה אחת כ עיני
הפלגים השונים של המערך :
הוא נחשכ לאיש חלש. כלומר:
(המשך בעמוד ) 16

במדינה
טרפו למסכת אחת, אף שאיש לא חילק
את הנושאים מראש. בין השאר :
פרופסור חלטה גראב :״יש

שיתוף־פעולה ׳מצויין בין הקיצוניים ב שני
המחנות. הלוואי והיה קיים שיתוף־פעולר.
כזה בין ׳שוחרי־השלום שב שני המחנות!״
י• אדרי אבנר,י :״הפלגים הקיצוניים
•של הפדא״ון מבצעים ׳מעשי־טיר׳וף. מפני
שהם מרגישים שהקרקע נשמטת מתחת
לרגליהם. הגוש המרכזי של העם הפלס טיני
מבין עכ שיו שאי־אפשד לחסל את
ישראל, והוא ׳מאמץ לעצמו את התוכנית
של מדינה פלסטינית ׳בגדה המערבית וב רצועת
עזה.״

הקהל ב״הייד פארק״ בכן־שמן
יש רכיבת שנייה
כינוסים סנונית ראשונה בחורשה
מאחורי המטרה הנלוייה
הסתתרה מטרה שנייה :
להשכין שלוס בין
שוחרי־השלום

י• ח״ב מאייר פעיל :״אומרים שה פלסטינים
׳איחרו את הרכבת כשלא הקימו
את מדינתם. אבל כשמאחרים רכבת, עולים
על הרכבת הבאה — אפילו יאם היא פחות
טובה.״

• עורף ״אות״ דויד שחם :״לא
׳משותפת. אחדים מהם נאלצו להתגונן ממש
בפני לחץ אוהביהם.
הנאומים עצמם היו קצרים ותכליתיים.
אמיר יאחר השומעים ,׳בתום הכנס :״׳אילו
רשמו מראש את כל הנאומים ומסרו לכל
נואם את הנאום של הבא אחריו, לא היק
זה משנה, במאומה.״ ואכן, הנאומים הצ־

ההנהגה הישראלית ולא ההנהגה הפלסטי נית
ע שו, די כדי לשכנע את הצד השני
שהיא רוצה באמת בשלום.״
• הפרופסור אורי ראיפ :״יש רק
שלוש אפשרויות — מדינה קולוניאלית,
:מדינה דו־לאומית או חלוקת הארץ בין
ישראל ומדינה פלסטינית.״

ערב לפני־כן עו ד טילפנו היוזמים ׳איש
לרעהו, שאלו בדאגה: אולי פראי לדחות 1
האם אפשר להמשיך בעניין אחרי מה
שקרה י
מה שקרה היה, כמובן ,׳מעשה־הזוועה
בקריית־־שימונח• ,שבוצע ׳בידי פלסטינים, יד
שקו׳רבנותייו הובאו לקבורה באותו בוקר.
העניין המתוכנן :׳כנס בנוסח ״הייד פארק״,
לדיון על ״ישראל, השלום והבעייה ה פלסטינית,״
שנקבע מראש לשבת בחורשת
בן־שמן.

יוזם יבי

נואם שחם

אם אפשר לעשות שלום בין ישראל והפלסטינים —

לחץ האוהבים. זה לא היה מפתיע,
׳אילו השתייכו תריסר הנואמים לתנועה
אחת, .אולם המיי׳וחד בכנס היה דווקא
המיגוון האירגוני של המשתתפים: מאיר
פעיל יורן ׳כהן ממוקד, אורי אבינרי ׳ממירי,
אורי ראפ מתנועת השינוי, לצד אישים
בלתי־תל׳ויים כמו נתן ילין־ימור, ההיס־ודיון
הפרופסור ולסר גראב, המתיימטי־קאי
פרופסור ושאול פוגל, הסופרים יעמוס
קינן ויורם קנייוק .׳שולומית אלוני, שנתנה
את שמה לכנס והשתתפה ׳במימונו, לא
יכלה להגיע, בגלל נסיעתה ל חסל —
אך לעומת ז׳את בלטו בנוכחותם עורך בי טאון
מיפלג׳ת העבודה, דוי ד שח׳ם, ובנו
של שר־הביטחון, אסי דיין.

סיכם זאת עמ׳ום קינן, בנא׳ום־הנעילה ש זכה
׳לתשואות כלליות :״שום ד בר ׳אינו
מפריד בין התנועה לזבויוית־האזרה. ,סוקר,
מ׳רי, ושאר התנועות המייוצגות סאן, חוץ
מדברים איד״וטיים.״
ביזה השדר ר,נ?תוד, באגם המד
הסחורות המוברחות
הציפו את השווקים -
וקציכי״צה״ל התעשרו
ריכוז כזה של סחורות מגוונות וזו לות
לא פקד את השוק הישראלי מזמן.
זה כמה חודשים חשו אנשי מחלקת
החקירות של המכס כתל־אביב בזרם בל־
׳תי־פוסק של •סחורות מוברחות שהגיע אל
שוקי הארץ ממקור בל׳תי־מזוהה. בימים
כתיקונם לא היה הדבר מפליא ביותר,
שכן הברחה האוניות המגיעות ארצה
קיימת כל העת, ואנשי המכס יודעים כי
כל במה שייתפסו רי׳שתות־הברחה מ אד
ניות אל החוף, תמיד יצוצו חדשות. אך
הפעם החל זרם הסחורות מגיע אל השוו קים
כחודשיים לאחר תום המילחמה, עוד
טרם חודשה תנועת הספנות הסדירה ליש ראל,
ואילו האוניות שהגיעו הביאו עימן
בעיקר ציוד מילחמתי.

הסחורות היו מכל הסוגים, מטרנזיס־וכלי־מתגת
טורים
ועד אריגים יקרים
מכל הסוגים, ואפילו פריטי־רייהוט ומכו־
׳נדת. הכל היה מסוג מעולה, אומנם מ דגמים
מיושנים במיקצת, אבל הכל שמור
היטב.

1500 הגברים, הנשים והילדים, שישיבו
על הארץ בין העצים, ברוח החמסינית,
קמו על רגליהם לז כר החללים. לאחל״
מכן שמעו בסבלנות את נאומיהם של כ תריסר
נואמים, שחזרו כימעט •בדייקנות
איש על דברי רעהו, כשרק שיריהם של
אריק לביא יוחנה רוט מפרידים ביניהם.

יבי וש׳אר היוזמים לא רציו רק לי צור בין חברי
תקדים רא שון של ויכוח
אנשי הפלגים השונים ,׳ולהוכיח שההבדלים
ביניהם אינם מהותיים. חם ירצו גם להראות
שחברי כל הפלגים שואפים לאיחוד כוחות־השלום.
הדבר בלט המיוחד כאשד היוש בים
על הארץ ליוו בקריאו׳ת־עידוד את יכל
הנואמים שתבעו איחוד זה. גם אחרי שה־כינוס
נסתיים רשמית, הסתודדו מאות מן
הנוכחים, המשך שעה נוספת, מסביב ל ראשי
הפלגים השונים, לחציו עליהם ל הכריז
על פעולה !מיידית ליצירת חזית

״דברים אידיוטיים״• .אם היתד ה כוונה
לשכנע את הנוכחים שצריכים לחפש
פיתירון לבעיייה הפלסטינית, הדי היה הכנס
מייות׳ר. כימעם כל הנוכחים היו כבר
משוכנעים .׳אולם אם היתה כוונה לשכנע
אותם שהפילוג ביניהם הוא אבסורדי, ה׳וא
היה ׳חשוב ־מאד.

היה ברור גם כי זרם הסחורות מגיע
מן הדרום, מ׳איזור סיני. מאחר שנמל אי לת
היה סגור, היתה ההנחה היחידה כי
מאוד
,המקור הוא מצריים, ד בר תמוה
כשלעצמו.

לקח הזוועה. הנואם הראשון בכנס
הסביר •את הנימוק שהכריע, :״מדוע יש
צורך ככ״נוסי־של׳ום? מפני שיש מי׳לחמה.
מדוע יש מעשי־זוועה 1מפני שיש סילחמה.
יאסור שמעשה-זוועה ירפה את ידי הלוחמים
למען השלום. להיפך, עליהם להכפיל את
׳מאמציהם, כדי !שמעשים כאלה ליא יהיו
עור ׳אפשריים מ חר!״

אולם הדימיון בין הנאומים ׳לא הרגיז
את הקהל. להיפך — :תמימות־דעים זו
גרמה אצלם לשימחה בולטת. ויו תר מכולם
שמח יוזם הכנס, המשורר יבי, יבעל השפם
השחור. כי !זו הייתה •מטרתו הססוייה: ל הוכיח
שאין, למעשה, כל הבדל בין מש תתפי
הפנס בגישתם !לאחת הבעייות ה קשות
ביותר העומדות בפני המדינה.

נואם פעיל

נואם אפנדי

— מדוע אי־אפשר לעשות שלוס בין שוחרי־השלום?

כאשר עלו סוף־סוף חוקרי־המכם על
המקור, נתברר להם כי איחרו את המו עד.
הם הגיעו אל האגם המר, בלב מצ ששת־ריים,

בו עוגנות מאז מיל׳חמת
הימים במה אוניות־סוחר שנתקעו שם עם
סגירת תעלת סואץ. האוניות, שהיו ב שליטת
חיל־הים הישראלי, נמצאו ריקות
בימעט. הן הורקו, נ שדדו ונ בזזו על-
ידי ישראלים, מייד עם תום מילחמת יום-
הכיפורים.
ריווחי־מילחמה. לא היתד, זו חקי רתו
הראשונה של המכס התל-אביבי, ה קשורה
׳בהברחות של אנשי־צבא. בימים
אלה נסתיימה העמדתם ל דין של. אנשי
רשת־מבריחים שפעלה בחיל־ה׳אוויר היש ראלי׳
בשותפות עם סוחרי צרבי בתיבה
ומישריד. החוקרים שחתמו את פרשת הב רחות
חיל־האוויר ,׳פנו עתה אל חיל־הים.
בימים אלה הסתיימה החקירה, ותוך זמן
קצר יוג שו ביתבי־אישום נגד ב־ 40 אנשי
חיל־הים מכל הדרגות, כולל רב־סרן וסגן־
אלוף. חלקם כבר הודחו מתפקידיהם, לאחר
׳שהודו באשמה, ואילו נגד השאר יאמר
המישפט את דברו.
כמו בחקירת הברחות חיל־האוויר, גם
כאן שותפה המישטרה הצבאית החוקרת
בפרשה, במקביל לחקירות המכס. אחת ה בעיות
היתה הערכת כמות הסחורות שניב־זזה.
היתד דרך קלה מאוד לברר זאת:
לפנות לבעלי־האוביות או לחברת-הביטוח,
לבקש את הרשימה. אך דר ך זו לא היתה
רצוייה, שבן הכוונה היתד להסתיר את
המעשה מעיני העולם.
ההנחה היתר שב׳עלי־האוניות לא יבואו
׳בטענות, ,״שכן פוצו מזמן על-ידי איגוד-
הביטוח הלונדוני לוידס. בכך הפכו האו ניות
לרכוש לוידס, שקיווה להחזיר לעצ מו
חלק מהנזקים על־״די מכירת הסחורות
עם תום המילחמה.
כאשר ייוודע לסוכני לוידס מה אירע
לאוניות למעשה, אין ספק שיתבעו מיש ראל
לעמוד בנזק.
המכס הישראלי מעריך כי מדובר ב סחורות
ב שווי של כ־ 10 מיליון לירות, חודשים שהוברחו ונמכרו תוך שלושה
בלבד.

העולם הזה 1911

דיין ניצח שוב ־ כל
מתנגדיו הרימו יד
ך• פעם הראשונה בתולדות צד,״ל לא
4התמנה המפקד העליון שלו בטכס
המסורתי של חילופי רמטוכ״לים. כאשר
!נכנס השבוע רבראלוף מרדכי (״מוטה״)
גור ללישכת הרמטכ״ל ׳בבניין המטכ״ל
בתל־אביב, לא היה זה אחרי שקיבל את

ביקש ממנו חוות־דעת מישפטית כיצד יש
למנות את הרמטכ״ל.

הממשלה מתפטרת
ונכנעו ריח של שערורייה ליווה את צורת
;בחירת הרמטכ״ל העשירי, השבוע. השע רורייה
לא היתה בבחירה שנפלה. מבלי
להתייחם כלל לכי שוריו של האיש שמונה
כרמטכ״ל, לאישיותו ולהשקפותיו, היתה

עצם צורת המינוי שד הרמטב׳׳ל,
וממנה מנר, שמעולם לא הגיש חוות־דעת
מישפטית שלא תאמה את השקפות
דיין, הגיש יגם הפעם דו״ח, ממנו הש תמע
כי הנוהג המקובל עד היום במינוי
הרמטכ״לים היה בזה ששר־הביטחון מציע
לממשלה את האיש הנראה לו כמתאים
ביותר לתפקיד הר׳מטכ״ל, והממשלה היא

המאשרת את המינוי ומעניקה אותו הלכה
למעשה.
כך יכול היה משה דיין לבוא השבוע
לישובת הממשלה, ולהציע לה למניות
את המועמד המקובל ע ליו: אלוף־פיקוד־הצפון,
מרדכי גור.

מועטד טל
פרישה מוקדמת

כאשר הוכא המינוי לאישור ה ממשלה,
היה זה ככר אחרי כל
המאבקים הגלויים והחסויים שהתנהלו
בשבועות האחרונים, על תפקיד
הרמטכ״ל.
היה זה אחרי שלשרים, להם היו מוע מדים
משלהם לתפקיד הרמטכ״ל, היה
כבר ב דור כי אין כל סיכוי למועמד שלהם,
וכי אינם יכולים עוד לערער על מוע מדו
של שר־הביטחון. משום כך, לא הת נהל
עוד כל מאבק בישיבת הממשלה, וכל
השרים, גם אלה שתמכו עד לפני ימים
מיספר בתקיפות במועמדים אחרים, איש רו
פה־אחד את מינויו של מוטה גור.
מוטה גור יכול להיות קצין ומפקד
מצויין, והמועמד הטוב ביותר שיש במדי-
נת־ישראל כיום לתפקיד הרמטכ״ל, אולם
צורת בחירתו השבוע — הייתה בבחינת
שערורייה.

כי המינוי החשוב הזה נעשה
על-ידי ממשלה מתפטרת, שהעו*
מדת כראשה נאלצה להתפטר ב הכירה
בכך שאינה נהנית עוד מאמון
העם: האיש שמונה לתפקיד
הרמטכ״יד הוצע לתפקידו על־ידי
שר־ביטחון כושל, שדעת-הקהל
רואה בו אחראי למחדלי מילחמת
יום־הכיפורים, ושכמעט ברור כי
לא ימשיך כתפקידו כשר-הכי
טחון.
למינויו של מוטה גור לא קדם ־״!ם
בי רור ענייני של הממשלה בין המועמדים
שהוצעו לתפקיד הרמ׳טכ״ל, ועל הבל —
מוטה יגור מונה לתפקיד הרמטכ״ל בעיתוי

מועמד וייצמן
חזרה בתשובה

גומרה 1111י11י
הפיקוד על צה׳׳ל מקודמו בתפקיד, רב־אלוף
דו ד (״דדו״) אלעזר .׳אחרי שבועיים
׳בהם לא עמד בראש צה״ל מפקד־עליון
ממונה, אלא ממלא־מקום, קיבל מוטה את
המינוי מידי שר־הביטחון עצמו, כשאת
דרגות רב־האלוף עונדים לו ילדיו בביתו,
ללא. נוכחות צלמים ׳ועיתונאים.
השוני שבטכם הפורמאלי !במינויו של
הרמטכ״ל העשירי של צ׳ה״ל, לא היה
המאורע החריג היחיד שליווה את מינויו־של
מוטה לרמטכ״ל. היתר. זו הפעם הרא שונה
בתולדות צה״ל שלמינויו של ה־רמ׳טכ״ל
קדם ויכוח חריף ,׳נוקב, ופומבי
בחלקו הגדול, כשהמאבק על כס הרמטכ״ל
ונערך בגלוי, ללא צנזורה! ,תוך חילופי
האשמות והפעלת לחצים.

היתה זו גם הפעם הראשונה
שלמרות שהממשלה אישרה פה-
אחד את מינויו של הר׳מטב״ל. לא
היו כל השרים שלמים עם המי נוי,
וגם לא הסתירו זאת.

בפי שנעשתה, וכזמן שנעשתה,
כבחינת ביזיון — וחלק בלתי-נפרד
מהתמוטטות מערכת השילטון במדינה.
איך
נבחר רמיטכ״ל בצ ה״לי מי מציע,
מי ממנה ומי קובע מי יהיה המפקד־העליון
•של צ׳ה״ל?
רק לפני שבועיים, בעי׳קבות מסקנות
הדו״ח החלקי של ועידת אגרנט, הסתבר
לפתע ג י לא רק ׳שתפקיד הרמ׳טב״ל אינו
מעוגן באף אחד מחוקי המדינה, אלא
שגם הליכי־הבחירה של אחת מהמישרות
החשובות והאחראיות ביו תר במדי׳נה, לא
׳נקבעו מעולם, בשום חוק שהוא.
כאשר התפוטר רב־אלוף דו ד אלעזר
מתפקיד הרמטכ״ל, בעיקבות דו״ח אג־רנט,
נמצאו שעירערו על סמכותו של
שר־הביטחון לקבוע ולהחליט מי יהיה
יור שו בתפקיד. שר־הביטחון משה דיין פנה
אז ליועץ־׳המישפטי־לממשלה, מאיר שמגר,

אומלל — חמישה ימים בלבד אחרי ש בפיקוד
שלו בוצע טבח קריית־שמונה,
הנחשב בעיני רבים כמחדל ביטחוני יחמוד.

צה״ל בלי
רמטב״לז
שאלה הראשונה המחייבת תשו ו
| בה, היא: מדוע היתד. דחיפות כזאת
למינויו של הרמטכ״ל החדש י מדוע אי-
אפשר היה להמתין עוד תקופת־מה, עד
שיתייצב המצב הפוליטי הפנימי במדינה
ועד שיתבהר האופק ה מדיני?
מחייבי המינוי המיידי של הרמטכ״ל
טוענים: בלתי-אפשרי ואסור להשאיר את
צה״ל ללא מפקד־עליון. בראש הצבא חייב

השגיאות, בקהות־חושים, באטי מות
וכטימטום שהביאו כעבר ה-
לא־כל־בך רחוק למחדל הגדול של

מועמד שרון
ההזדמנות הוחמצה

הכד חזרו• בשיטת המינוי
לעמוד. אדם שיתיז! בעל סמכויות שיאפ שרו
לו לקבל החלטות מתירות. תיעדר
רמטכ״ל יוצר מצב, שלמעשה. לא עומד
בראש צה״ל מפקד־עליון!אחד המוכן לקבל
על עצמו את האחריות האישית העליונה
לכל המתרחש בצה״ל. מצב זה עלול לער ער
את המישמעת ׳גם בדרגי־הפיקוד הנמו כים
יותר, לפגוע במוראל הצבא ולהביא
לאנרכיה.
לעומת טוענים אלה היו שטענו טענות
א חרות: אין כל הכרח במינוי בהול של
רמטכ״ל. מינויו הזמני של האלוף יצחק
(,״חקה״) חופי, ראש אג״ם, כממלא־מקום
הרמטכ״ל, חופו אותו לרמטכ״ל־למעשה.
הוא ממלא את כל הפונקציות של רמטכ״ל,
עם כל הסמכויות ועם כל האחריות הנו בעת
סכך.

מאחר שהמצב הצבאי כיוס הוא
נזיד, רא ניצבות ברגע כפני העומד
כראש צה״ד בעיות מיידיות של
תיכנון לטווח ארוך או קביעת
דוקטרינות צבאיות חדשות. את
אדה ניתן לדחות למיספר חודשים.
על המשימות השוטפות העומדות ביום
בפני צה״ל, היה יכול האלוף חופי כממלא

מי* מ?־

לרצונו, בצורה מעליבה ומביישת מבחי נתו
האישית, מכס שר־הביטחון, הצליח
דיין לכפות על הממשלה המתפטרת
רמטכ״יל ברצונו.

רים בעלי משמעות היסטורית —
גם אם אין מדובר רק כצורת ני הול
של מילחמה או בהערכת ה סבירות
לפריצת מילחמה חדשה.

חזרה לשיטת

חוות־הדעת של הרמטכ״ל היא, לכאו רה,
סיכום דיעותיהם של מומחי המטכ״ל.
אולם למעשה זוהי חוות דעתו של אדם
אחד: הרמטכ״ל• כי בצבא אין מחליטים
בדרך דמוקרטית, בהצבעה. בכל דרג צבאי
יש מפקד המחליט ׳את ההחלטה הסופית,
ומשום כך הוא הנושא באחריות האישית
לגביה.

המחדלים
ץץה היה פסול בצורת הבחירה של
1*1הרמטכ״ל השבוע, ומהי השערורייה
הכרוכה ב כך?
ראשית, קיים החטא הקדמון של בחי רת
רמטכ״ל שלמעשה אינו מוכר לרוב
שרי הממשלה! ,שאין הם יודעים מה הם
תפיסותיו הצבאיות, ושלאיש מהם לא
ברור מה תוכניותיו לגבי צה״ל. מבחינה
זו מקבלת הממשלה כולה את דעתו של
שר־הביטחון, המציע את האיש.
שר־הביטחון, שלפי טענת ועדת אגרנט
— שמשה דיין וחסידיו מיהרו להיאחז בה —
אינו חייב להיות מומחה ביטחוני ואינו
אחראי אישית למעשי צה״ל, מציע לממ שלה
לבחור רמטכ״ל שהממשלה כולה
תהיה אחראית אחריות קולקטיבית למה־דליו
— אם יהיו כאלה חס וחלילה —

עמדתו של הרמטכ״ל היא, למעשה,
עמדת צה״ל.
משימה בלתי אפשרית
טוס כך, החלפת רמטכ״לים, גם בעי־תות
רגיעה ושלום, כשאין עומדות
בפני צה״ל בעיות מיוחדות, אינה עניין
שיגרתי.

למעשה מוחלפת תמיד, יחד עם
האיש, גם שיטתו, גישתו, הש
ממונה
גור
האיש של דיין

(המשך מעמוד ) 13

לאדם שאפשר יהיה להפילו בבל

כשר-חוץ, אבן הוא מועמד סביר לרא־שות-הממשלה.
למרות שמעטים מאוד אוה־חבים
אותו, אין איש שונא אותו. אין
הוא מסכן איש.
בעיני רפ״י, יש לו מעלה: כל ממשלה
בראשותו תהיי, חלושה מאוד. יתר על כ ן:
בצורה זו תוכל רפ״י לקבל את מיישרד־החוץ
— כששימעון פרס או אף משה
דיין עצמו, יהיה שר־החוץ. ואילו הפלגים
היריבים במערך סבורים שיש לאבן הסיכוי
להחזיק מעמד לפחות עד לבחירות, ש תיערכנה
במיקרה זה ,׳בעוד כחצי שנה.
עד אז, קיוו רבים במערך, תישכחנה
תנועות־המחאה׳ יירגעו הרוחות, החיים יח זרו
למסלולם המוכר, והסכנה לניצחון מכ ריע
של הליכוד הימני תהיה פחות מעשית.

ד״ן: מיוחוזת עאניס
ך* אפיטרות של הקמת ממשלה כזאת
נ 1היתד, תלוייה, כמובן, בעמדת רפ״י.

רפ״י פוחדת מפני כחירות,
והיתה רוצה כממשלת־ליבוד, שכה
תהווה היא עצמה את לשון־חמאז־ניים
בין המעיד והליכוד הימני.
בממשלה בזאת ניתן היה לשפץ
את דימויו של משה דיין.
הליכוד השתוקק לממשלה כזאת. היה זה
פאראדוכס יסודי בע מד תו: הוא התכוון
לרכב בבחירות על גל של זעם על ה מחדלים,
אך עד אז היה רוצה לכהן ב ממשלה
בראשות אנשי המחדלים.
מאחר שרוב המערך אינו רוצה בממשלת־ליכוד־לאומי,
העלולה להוות פ רוזדור ל ממשלה
של הליכוד, אין רפ״י יכולה ל הגשים,
ככל הנראה, את תיקוותה זו.
השבוע נדונו מאחורי הקלעים כל ה אפשרויות,
שצצו כבר בשבוע שעבר. בין
השאר :

• מסירת תיק הביטחון ל
שימעון פרס, כשומר־פיקדון מטעם
רפ י.
• הפיכת משה דיין לשר מיוחד,
שיקבל לידיו את המשא-ומתן
עם קיסינג׳ר וישמור בידיו את
השילטון כשטחים המוחזקים.
אולם פינחס ספיר וחבריו היו עדיין
רחוקים מלהסכים לפשרה כזאת — ואילו
משה דיין וחבריו טרם הסכימו לה.

היתה זו מילחמת-עצבים במ לוא
מוכן המושג.

ספיר יודע שרפ״י פוחדת מפני בחי רות,
והוא מקווה ללחוץ עליה כך שתסכים
למעמד נחות, ובילבד להינצל מפני סכנה

דיין, לעומת זאת, יודע שאי־אפשר ל הקים
ממשלה סבירה בלי רפ״י, והוא רוצה
להשיג בה עמדת־וטו, אפילו לא יהיה בה
שר־ביטחון.

מקום הרמטכ״ל לענות היטב, לא פחות
טוב מרמטכ״ל חדש שזה־עתה מונה ל תפקידו.

היה ׳שום צורך בו ער למנות מייד
רמטב״ל חדש, מלבד הקרקע הבוערת מ תחת
לרגליו של משה דיין.
הממשלה. הכריעה בעד מינוי רמטב״ל
מייד. היה זה ניצחונו של משה דיין,
שכפה בכך את דעתו על הממשלה, תוך
שהפחיד את השרים כי הם יישאו באח ריות
לתוצאות העלולות לנבוע מהמצב
הביטחוני, כשלצה״ל אין רמטכ״ל רישמי
קבוע.

אכל לא היה זה ניצחונו היחיד
של דיין. משה דיין הצליח גם לכפות
על הממשלה את המועמד ה אישי
שלו — וזה היה אולי הפא־ראדוכם
הגדוד כיותר.
בימי כהונתו של משה דיין כשר־הבי־טחון
מונו שני רמטכ״לים לצה״ל: ר ב־אלוף
חיים בר־לב ורב־אלוף דוי ד אלעזר.
שניהם לא היו מועמדיו של משה דיין
לתפקיד. למרות שהיה ברור שבראש צה״ל
צריך לעמוד אדם שיוכל לעבוד תוך שי-
תוף־פעולה עם שר־הביטחון, ושתהיה לו
שפה משותפת עימו — חששה צמרת
מיפלגת־העבודה ממצב בו יהיה גם ה״
רמטכ״ל. איש־דיין מובהק. משום כך היו
בר־לב ודדו מועמדים של פשרה, שדיין
נאלץ להסכים להם למרות שלא הוא
בחר בהם.

כשיא ימי זוהרו לא יכול היה
משה דיין לכפות עד ממשלת-יש-
ראד לבחור רמטכ״ל כרצונו.
והנה, דווקא בשעה שהוא הידרדר לשפל
המדרגה מבחינה אישית ופוליטיות, כאשר
הקאריירה שלו כשר־הביטחון הגיעה אל
סיומה, כאשר הוא עומד להסתלק, בניגוד

לכשלונותיו, וגם להצלחותיו.
והנה, למרות הלקח הטרי כל־כך של
ועדת אגרנט, לא מצא איש מהשרים
לנכון לדרוש להזמין את כל המועמדים
לתפקיד הרמטכ״ל לראיון עם הממשלה,
לשמוע מה ׳בפיהם, מהם רעיונותיהם לגבי
שיקומו של צה״ל, מה הן תפיסותיהם
הצבאיות. במקום להחליט על בחירת ה־רמטכ״ל
מבין כל המועמדים, אחרי ויכוח
ענייני ואחרי בדיקת כישוריהם של המוע מדים
לתכונות ולתפקידים הנדרשים מהם
— •שוב מקבלים את דעתו של שר־הבי־טחון׳
שאין לו אחריות אישית, כפוסק
בלעדי ואחרון.

החבורה הזאת פשוט אינה יכולה
ללמוד שום דבר מהעבר. שוב
חוזרים אותם אנשים על אותן
השגיאות בקהות חושים, שהביאה
למחדל הגדול של יום־הכיפורים.
נקודה זו מחייבת ניתוח מעמיק יותר,
שכן היא מהווה את עקב־אכילס של כל
השיטל — אותה שיטה שהיא אבי־אבות
כל המחדלים.
במיבנה המיוחד של המימשל הישראלי,
תופס הרמטכ״ל מקום חשוב ביותר. הצבא
אינו מכתיב מדיניות לממשלה. הממשלה
האזרחית היא הנותנת את הפקודות לפי קוד
הצבאי, ,באמצעות הרמטכ״ל.
אבל, כפי שהיטיב הדו״ח החלקי של
ועדת אגרנט לתאר — פקודות הממשלה
לדרג הצבאי מושפעות במידה לא מעטה
מחוות־הדעת המיקצועיות, מהקונצפציות
ומההערכות של הדרג הצבאי, כפי שהן
מובאות בפניה על־ידי *הרמטכ״ל.
לא תתואר כימעט החלטה ממשלתית
בענייני ביטחון שלא תביא בחשבון את
חוות־דעת הרמטכ״ל.

חוות־דעת זו משפיעה על דב
קפתו.
במקומם כאות תפיסותיו
ושיטותיו של הרמטב״ל החדש.
צה״ל בפיקודו של כר־לב כרמטב״ל
לא היה אותו צה״ל כעת שרב
אלון? אלעזר כיהן כרמטכ״ל.
לכן, כשהממשלה מחליטה לבחור ב־רמטכ״ל
חדש, היא אינה בוחרת רק ב־
׳אדם, היא בוחרת בגישה מסויימת, ב שי טה
צבאית, בתפיסה איסטראטגית. הדוקט רינה
של צה״ל, המשפיעה השפעה מכ רעת
על קביעת מדיניות המדינה, נק בעת
על־ידי מינויו של חרמטכ״ל החדש.
כך זה בשנים כתיקונן. על אחת כמה
וכמה יפה הדבר כאשר מדובר בצר,״ל
אחרי מילחמת יום־הכיפורים.
הדרך הסבירה ביו תר למינוי רמטכ״ל
בימים אלה היתה לבדוק מה הן הדרי שות
שהרמטכ״ל החדש שימונה לצה״ל
חייב לענות עליהן• מלבד כל התכונות
שהרמטכ״ל
והכישורים האחרים, ברור
החדש חייב למלא שלושה תנאים:
׳• כושר פיתוח קונצפציה חדשה ל-
צה״ל, שתענה על התנאים החדשים,
הפוליטיים והצבאיים, שנו צרו בזירה ועל-
פיה תיבנה עוצמתו של צה״ל בשנים
הקרובות.
שיוכל
• כו שר מנהיגות יוצא־דופן
להפיח מהרגע הראשון למינויו כרמטכ״ל
רוח חדשה בצבא, שתשקם את המוראל
ותצביע על כך שנפתחה תקופה חדשה.
• הכושר להינות מאימון כללי, הן
של המפקדים בצבא והן של העם.

ברור •טזוהי כמעט משימה־בל
תיייאפשרית למצוא אדם שיענה
על דרישות אלה בצורה האופטימלית.
אולם מה שאירע בשבועות האח רונים,
במאבק מאחורי־הקלעים שקדם ל-
(המשך בעמוד )20

וזוך בדי בד נתגלתה השבוע
עובדה מדהימה: ספיר גילה שהציע
לדיין את תיק האוצר, כממ שלת
גולדה מאיר, לפני שזו הת פטרה.
הוא גם הציע שגד יעקו־כי
יהיה סגן שר־האוצר.
במשך שנים הטיפה רפ״י לתיקונים
כלכליים. בשנות ישיבתה באופוזיציה, לפני
מילחמת ששת-הימים׳ היו כימעט כל נאו מיו
של דיין בכנסת מוקדשים לנושאים
כלכליים, על פי עצותיהם של אנשי רפ״י
ברוך בר ואברהם שוייצר, חברי מערכת
הארץ דאז. גד יעקובי ביקש להוציא
לעצמו שם של כלכלן, המציע רפורמות
יסודיות במיבנה הכלכלי־חברתי של ה־מדינה.

והנה
הסתבר בי השניים ויתרו
בקלות על הסיכוי הגדול לבצע את
הרפורמות דהן הטיפו — דבר
שהטיל אור מוזר על כל רצינות
גישתם גם כנושא זה.

אין נביאים
^ יזו מכל

האפשרויות תתגשם, בימים

הקרובים י
השבוע לא היה אף אדם רציני אחד
במדינת־ישראל שהיה מו כן.ל הינ ב א על
העתיד להתרחש.

אמר עסקן מרכזי של המערך־ :
״איך אפשר ץ המדינה כולה הש תגעה.
אין טעם לחשוב כמושגים
הגיוניים. אין ביום כמדינה אה
גורם אחד המתנהג כצורה סבי רה.
וכאשר גורל המדינה נקבע
על-ידי עדת מטורפים — החל כראשי
המיפלגות וכלה כאנשי תנו-
עות-׳המחאה — איך אפשר להס־תכו
בנבוא ה? ״

הטבח בקרית־שמונה ]ינץ עוד קתצפציות בטחוניות בישראל
ף עדת אגרנט, שהתחקתה על סיבות
הכישלון המודיעיני של מילחמת יום־
הכיפורים, הגיעה בדו״ח הביניים שלה ל מסקנה,
כי ביסוד הכישלון מונחת דבקותם
העקשנית של כל גורמי ההערכה בצה״ל
ב״קונצפציה.״
אילו מונתה ועדת־חקירה לחקירת ה גורמים
שאיפשרו את הטבח שערכו בשבוע
שעבר שלושה מחבלים, שחדרו מלבנון ל־קריית־שמונה,
קרוב לוודאי שהיתה מגיעה
למסקנה דומה: שביסוד המחדל הבטחוני
היתד, מונחת דבקותם של גורמי הביטחון
בישראל ב״קונצפציה״ .הפעם היתה זו ה קונצפציה
הנוגעת לפעילותם של אירגוני־הטירור
הפלסטיניים.
קונצפציה זו היתה מבוססת בשנים ה אחרונות
על שתי הנחות־יסוד.
י• אירגוני-הטירור הגיעו למסקנה כי
אינם מסוגלים לפעול בישראל, ולכן הע תיקו
את פעילותם למדינות זרות.

י• אנשי אירגוני־החבלה הערביים אינם
מסוגלים לפעולות התאבדות, כיוון שההת אבדות
היא בניגוד לטיבעו של האדם
הערבי. במידה שיחליטו על פעולות־התאב־דות,
יימסר הביצוע לידי טרוריסטים זרים,
יפאנים או אחרים.
וכשם •שהקונצפציה הבטחונית הכוללת
לגבי נכונותן של מצריים וסוריה לפתיחת
מילחמה כוללת נגד ישראל גרמה למחדל
של יום־הכיפורים, כך גרמה הקונצפציה
המוטעית לגבי פעילות אירגוני־החבלה,
למחדל המונח מאחרי הזוועה של קריית״
שמונה.
הדימיון בין •שני -המאורעות הוא הרבה
יותר ממיקרי בלבד. מסתבר כי גם הפעם
היו בידי גורמי־ביטחון ידיעות מהימנות
ומבוססות, כי אירגוני־החבלה הקיצוניים
מתכננים פעילות עניפה וראוותנית בתוך
תחומי ישראל בשבוע הפסח. ולא רק זה,
אלא שהיו גם

הסיבה: ב־ 10 באפריל , 19173 נער כה
פשיטת צה״ל על ביירות, בה הותקפו
מיפקדות אירגוני־החבלה, וכמה מראשי
מנהיגי-הפידאיון הוצאו להורג בבתיהם.
אירגוני־הטרור נהגו כבר בעבר לציין
יום־שנה למפלה, תבוסה או מכה שהוכו
— בפעולת־נקם. היה ברור, על סמך לקחי־העבר
בי גם השנה יבקשו הפידאיון לציין
את יום־השנה לפעולת ביירו ת בפעולת-
גמול. אכזרית.
אולם, אלה שעליהם מוטל היה התפקיד
להעריך כיצד עלולים המחבלים לפעול,
טעו בהערכותיהם. בהסתמכם על הקונצ פציה,
לא העריכו נכונה את ההעזה הדרו שה
לשם חדירה לליבו •של יי שוב עירוני,
ואת האפשרות •של פעולת־התאבדות.
המערכת המסובכת המופעלת. לחסימת
הגבול פעלה כשורה. לא היה שום ליקוי
בגילוי החדירה, באיתור כיוונה ובפתיחת
המירדף. העובדה שב־ 50 הדקות מאז הת גלו
הפירצה בגדר הגבול ועיקבות המ חבלים
ב שבילי הטיישטוש שליד הגדר, הס פיקו
הרוצחים להגיע אל קריית־שמונה,
היא תקלה שכמעט אי-אפשר להתגבר עליה.

אשה זועקת כדפי
הממשלה ־
והשר הילל מ צ טד ק
עיקבות חדירה
בגילוי קושי רב יש בלילה, לפני עלות השחר.
אלא שכישלונה של המערכת במניעת
חדירת הרוצחים לקריית־שמונה, אין בה
כדי להקל מעל אחריותם של הנוגעים
בדבר. מישהו חייב היה לקחת בחשבון
שניתן לחצות את הגדר בלילה ולהסתנן
למקום־יישוב הקרוב לגבול עוד לפני ש יתגלו
העקבות בבוקר. מישהו צריך היה,
לנוכח הידיעות שהתקבלו להעריך כיצד
עלולים המחבלים לפעול, ולנקוט צעדים
כלשהם לקידום פני הרעה. תיגבור מיש־מרות
בעיירה כמו קריית״שמונה או הג ברת
מצב הכוננות בסביבתה, היו צריכים
להתחייב מתוך הנסבות.
בשעתו זעמה ישראל על ממשלת גר מניה,
על שלמרות הידיעות המוקדמות על
כוונתם של מחבלים ערביים לפגוע כ ספורטאי
ישראל באולימפיאדת מינכן, לא
הצליחה משטרת בוואריה למנוע מחבורת־המרצחים
לחדור לכפר האולימפי.

גורמי הביטחון של ישראל נפלו השבוע
קורבן לכישלון דומה. אין כמובן כל אפ שרות
לחסום הרמטית את הגבולות ולמ נוע
פיגועים ומעשי־חבלה — אבל צריכה
היתה להיות דר ך לקבוע את מקומות ה תורפה
— אחרי התרעה מתאימה על כוו נת
המחבלים לתקיפה — ולהתכונן לפיה,
לקראת פיגוע אפשרי.
ממלא־מקום־הרמטכ״ל מינה קצין בודק,
לחקירת נסיבות המחדל •שגרם לזוועת קר-
ית״שמונה. עוד קודם •שהסתיימה הבדיקה,
כבר הופקו לקחים והוצאו מסקנות. ושוב:
האיש הצריך להיות אחראי למחדל בטחוני
זה ׳ניקה את עצמו מכל אשמה.
אבל לפחות הפעם הכיר משד. דיין סוף*
סוף בעיקרון של האחריות המיניסטריא לית
— הוא הטיל את האחריות על מעשה
הזוועה על שרי ממשלת־לבנון.

הגבעה, במרחק שיבעה קילומטר מגבול לבנין, ממנה ירדו שלושה
המחבלים־הרוצחים, שחדרו ביום חמישי, ה־ 11 באפריל,
לקריית־שמונה, במטרה לרצוח ילדים רבים, ככל שיעלה נידם.

״שהממשלה תבוא ל גו ר ב קרי ת־

השד נווה

מאימת ההמון המשתולל, שאיים לערוך בו לינץ /נאלץ שר־המיישטר׳ה
שלמה הילל, נציגו היחיד של המימשל באירוע
מחריד זה, להסתלק מהמקום כל עוד נפשו בו, מוקף באנשי מישטרה ומישמר־הגבול.

להארץ בכתר, השבוע עם קריית ^
שמונה•
ההלם ׳והחרדה שתקפו את תושבי עיירת־הספר
הגלילית בעיקסות הטבח לאור־היום
שהתחולל במרכז עיירתם, היו נחלתם של
אזרחי המרינה כולה.
;משום כך נהרו אלפים !מרחוק לקריית*
שמונה ביום השישי האחרון, לחלוק את
הכבוד האחרון ולהשתתף בהלווייתם של
16 בני העיירה, מתוך 18 הקורבנות שנט בחו
בה, .אלפים אחרים שלחו מיברקים,
מיכתבי־הזדהות, זרי־פרחים. מאות אלפים
אחרים קיוו לחלוק את הכאב, היגון וה זעם
עם תושבי קריית־שמונה באמצעות
מכשיר התיקשורת ההמוני — הטלוויזיה —
שיביא את ההלוויה לכל בית בישראל.
אלה, האחרונים, התאכזבו. ביום שישי
האחרון לא שידרה הטלוויזיה את טכס־ההלוויה
ההמוני שנערך סקריית־שמונה.
בגלל קדושת־יהשבת, נאמר, נידתה השיחור.
אולם ;מלבד קטע קצר וסתמי, שנמשך
שניות ספורות, לא שו ד ר !תיאור ׳ההלוויה
יגם במוצאי־שבת. הייתה לכך סיבה טובה.
הטלוויזיה לא יכלה לשדר את המעמד,
שהפך להפגנת זעם ומרי, מהחריפו׳ת ביו תר
שנערכו אי־פעם בישראל — נגד ממשלית
ישראל ומנהיגיה.
׳אלפי תושבי קדיית־שמונה, שטבח ה־

השיירה הטראגית £

האחרונה בבית־העלמין של עיירת־יהספר. הכאב ה

חיבוק שר כאב, זעקת אב ש שו ט את פניו עד !ו בי ד ם, צעקת

0תחנתם הראשונה של הרוצחים היתה בית״הספר היסודי
על־שם קורצ׳אק, אליו בוונה משימת־הרצח המקורית שלהם.
4אלא שתודות לחופשת חג־הפסח היה בית״הספר ריק.

משגילו כי בית־הספר ריק, חצו הרוצחים בריצה את
רחוב יהודה הלוי, נכנסו לבית מיספר ,13 שם רצחו
את אסתר כהן ובתה שולה, בקומת־הקרקע, ויצאו לאחר
זמן קצר להמשך דרן״הדמים שלחם.
בחזית הבית חור חדירה של פצצת בזוקה.

מבית מס׳ 13 עברו הרוצחים לבית
מיספר ,15 הרגו בו בשיטתיות,
התבצרו בקומה העליונה הנראית
בתמונה אחרי ההתפוצצות.

שמונה!״ -זעקו ה אבל׳

אלפים איש המומים ליוו את 16 קורבנות הטבח
שארונותיהם כוסו בדיגלי־הלאום, אל מנוחתם
ור הפך במהירות להפגנת־זעס כנגד השילטון.

סידאיזן שבוצע בקירבם עורר בחם דיג־שות
תיסכול על נטישתם והפקרתם, צעדו
אחרי 16 הארונות ד.מם וסים בדיגלי-חלואום,
שנישאו על כתפי חיילים ושוטרים ,׳כשהם
בוכים וזועקים: .אבל חם חיפשו כתובת
להפנות אליה את. זעקות כאבם, שילשימען
התעלפו גם חיילים, מד,קשוחים ביותר.
כתובת כזאת לא נמצאה להם.
כאשר גילה החמון שטוף־חזעם, כי סמ־שלת־ישראל
כולה לא טרחה לשלוח ל-
מלוויין* .אלא את. אחד .׳מאחרוני שריה,
יאת השר הבלתי־ובכיר־ביותר !שלה, שר־המישטרה
שלמה הילל — וזאת כנראה ירק
בשל היותו בן עדוודסמיזרח, שלהם נצי גות
נכבדה בקריות־ישמיונה — התפוצץ ה מתח
שנאגר בעיירה במשך השעות שחלפו
מאז הטבח ועד להלזוייה — ;והפך להפגנת־מחאה
אדירה נגד חשילמון.
ייום קודם־לכן ישפכו בני קריית־שמונה
את זעמם על ש רי די גופות הרוצחים, ש התרפקו
לרסיסים: בתוך הדירה ממנה קצרו
את קצידי הדמים שלהם. הם התנפלו על
השוטרים: שהוציאו את שרידי הגופות על
אלונקות, שרפו אותן באמצע הכביש.
בהלווייה נידמה היה שההמון אחוז־האמוק
עומד לעולל לנציג וממשלת־ישראל
מה ־שעוללו לגופות המחבלים. באגרופים
קמוצים ובזעקות־שבר התנפלו •בני־העייירה

המשתוללים על הבמה, עליה ניצב שר־המישטדה,
זמן קצר. אחרי שהחל לשאת
את ונאום ההספד שלו. ואומנם, היה זד.
נאום שיכול היה להרגיז. כנאום כתוב
מראש, הפריח השר מעל ראשי המתאבלים
מיילים שרק הבהירו להם ער־ימח אטומה
הממשלה לכאבם ובעוותייהם.
רק תודות לאנשי: מישמר־הגבול, שגוננו
עלוו והצליחו לחלצו ומהמקום במחיתית,
ניצל השר הילל מליינץ׳ בטוח.
גם תפילת אל־מלא־רחמים, נבלעה ברע מים
אדירים .״איפה דיין? — שיבוא
ליגור כאן זעקו ברזו ת ׳בהמון .״איפה ה פרחים
של הנשוא — גם היולדים שלנו, או הבים
פרחים זעקו נשים היסטריות.
״נהרוג כל ערבי שנתפוס איימו הפרח חים
בצווחות.
זעם ההמון, ,ממנו ׳נחלץ השר הילל, לא
היה ׳מכוון נגדו!אישיות. אבלי קריית־שמונה
מצאו בו את הכתובת היחידה: אליה יכלו
להפנות את זעמם: ממשלת־ישראל. אך
וממשליודישראל לא היותד. ישם. חבריה, ש שלחו
׳נציג זוטר לייצגם בהלווייה, אולי
חששו לנסוע, אחרי שהגיעו אליהם הדיוו חים
על הרוחות הסוערות שם.
ואולי היתר, זו ׳תחושת־האשמה, שמנעה
מהם להראות את פניהם !מול עיניחם ח־מאשימות
של. תושבי קריית־שמונה.

פרידה

שלום אחרון לענת בי טון
הפעוטה, בת ה־שנתיים־וחצי,
שנרצחה בכדורי המרצחים.

הבל חדו־ בשיטת המ׳נו
(המשך מעמוד ) 16
מינוי הרמטכ״ל, מעיד על בך שההנהגה
המדינית והביטחונית של המדינה אפילו אדם למצוא
לא עשתה ני סיון קלוש
שייענה על התביעות שמציב התפקיד
עבורו בימים !אלה. ההכרעה באתת ה שאלות
החשובות ביו תר בחיי מדינת־יש־ואל
- ,שתהיה לה אולי השפעה גורלית
לטווח ארוך על גורל המדינה, נפלה בצו רה
מיקרית על־פי שיקולים אישיים ובי־תתיים
צרים, תוך מאבק אנוכי !בו הועד פו
אינטרסים אישיים על פני האינטרס
העליון של האומה והמדינה.

2חיילים בשרות חובה
זבו בפרס הראשון
000

250

יותר מאשר אי פעם הוכיחה השיטה
זו הפועלת בבל מערכות החיים במדינה
וגם במערכת הביטחון — עד כמה היא
פסולה, גרועה והרת־אסון.

מה שאירע הוא שבדל לא נעשה
ניסיון להציב לתפקיד את
האדם המתבקש לפי דרישות ה תפקיד.
נבחר המועמד (מבלי
להתייחס כלל לתכונותיו וכישוריו
של האלון? גור) שהיתה הכי פחות
התנגדות למינויו.

השסע עדה מינימום
הפרס הראשון ב ״ טו טו ״
000

8111

275

בדיוק כמו בתהליך בחירת ראש־הממ־שלה
החדש למידינת־ישראל (ראה עמודים
,) 12— 13 נבחר האיש שבחירתו היתד, ה פחות
מרגיזה.
מועמדים מחוץ ^צה״ל

^ אשר הוחל בבירור רשימת המוע-
^ מדים לתפקיד הרמטכ״ל העשירי של
ציה״ל, נוצרו שני גושים עיקריים של
מועמדים: מועמדים מחוץ לצבא ומוע מדים
מתוך צה״ל עצמו.

יום חמישי — המועד האחרון
למסירת הטפסים

עשה לן־ מנהג 7ץ ב1ע1 -
מלא טוט 1כל שב 1ע !

מספר נבואות ותשזבות מנתב׳ הקודש לזמנינו
בתקופתנו מדבר ה׳ לאנושות כולה על־ידי התגשמות
ברורה של נבואות שבכתבי הקודש. נביא מספר
דוגמאות :
תקומת מדינת ישראל בולטת מאוד. ב־( 29.11.74 ההח לטה
באו״ם להקים את מדינת ישראל) התגשם ישעיה,
פרק: ס״ו פסוקים .8-9דגמי עליה ישעיה: י״א
! 11—12כ״ז ,12מ״ג .5—6ירמיה: ל״א 6-10 .ועוד.
אבל כאן נשאלת השאלה: הבאמת רוצה ה׳ שזה יהיה
על חשבון אחרים. תשובה לכר נמצאת ביחזקאל: מ״ג
,22—23 ובישעיה: א׳ ,27 ובדברים כ״ז .19
ומה בקשר למלחמת בני אברהם: ישעיה: י״א 14
וזכריה: י״ד .21
אבל גם כן דברים אחרים של זמנינו חזו הנביאים
לדוגמה ראה נחום עיר עם תנועה סואנת ברחובותיה
(ב׳ )5 ,ועובדיה ראה בפרק שלו חללית (פסוק)4 :
בחזון יוחנן כתוב על התקפות מהאוויר (ח׳ )7ומלחמה
גרעינית (ח׳ )8—13 בפסוק 10 :יש תיאור מדוייק
של טיל גרעיני עם התוצאות הקטלניות.
יתכן שהתאולוגים המקצועיים לא יכולים לראות את
זה. אבל אכן איש מדע אחד בשם ברנרד פי הגיע
לאמונה אחרי שהוא קרא את חזון יוחנן.
כאמור אלה רק דגמים, יש עוד הרבה פסוקים שאת
התגשמותם ניתן לראות כבר בצורה פחות או יותר
ברורה.
כך יכולים כתבי הקודש בהחלט לעמוד במבחן מציאות
הוגן ועובדתי. בעתיד נביא תשובות על השאלות העמו קות
שבחיי אדם.

לאלוהים הכבוד והתפארת לעולמי עולמים

שוב, היתד, זו הפעם הראשונה בה היה
צורך לחפש מועמדים לתפקיד הרמטכ״ל
מחוץ לציה׳׳ל ,׳בקרב המפקדים שפרשו
בשנים האחרונות משירות פעיל. הסיבה
לכך היתד, פשוטה: שיכבת המפקדים ה בכירים
בצה״ל התדלדלה בצורה ניכרת
׳בתקופה האחרונה! .בגלל מדיניות מחזות,
פרישות מטעמי גיל וחיכוכים אישיים,
נוצר מצב בו לא נותרו כמעט בצה״ל
מועמדים ודאיים לתפקיד הרמטכ״ל.

יש בצה״ל קצינים מצויינים
ומפקדים בכירים מעולים. יש ב־צה״ל
מועמדים מצויינים רבים
לתפקיד הרמטכ״ל האחד-עשר של
צה״ל. אולם נוצר מעין פער ביולוגי
בין דור המפקדים הבכירים
•טקמו עוד בתקופת המדינה ש בדרך
לבין דור המפקדים שנולדו
וצמחו על ברכי המדינה.
גם אותם מועמדים מעטים בתוך צה״ל,
שאוזכרו כבאים בחשבון לתפקיד ה־רמטכ״ל,
עמדו בצל סימני השאלה הרבים
המרחפים מעל מסקנות ועדת אגרנט. צה״ל
לא יכול להרשות לעצמו להעמיד בראשו
רמטכ״ל שייאלץ אף הוא להתפטר, אם מסקנות תימתיח עליו ביקורת בהמשך
ועדת אגרנט.
בך התגבשה קבוצת קצינים בכירים ש פרשו
לאחרונה מצד,״ל, שראו את עצמם
!מועמדים לתפקיד הרמטכ״ל, ואף החלו
להפעיל לובי פוליטי כדי להגדיל את
סיכויי מינויים. הבולטים ביותר בין אלה
היו אלוף (מיל ).ישראל טל, שפרש רק
לפני שבועות אחדים מתפקיד ראש אג״ס!
אלוף (מיל ).אריאל שרון, ממנהיגי ד,לי בוה,
שנאלץ פעמיים להתפטר מצד,״ל
משום שהרמטכ״ל הקודם לא רצה בהמ שך
שי רו תו! אלוף (מיל ).עזר וייצמן,
שאחרי שצנח מתפקיד ראש אג״ם ב־מטכ״ל
לשירות !בממשלה, נטש את ה חיים
הפוליטיים והחל לנהל פלירט עם ישעיהו ראשי המערך; האלוף (מיל).
גביש, מי שהיד, אלוף פיקוד הדרום ב תקופת
מילחמת ששת־הימים, ושהיה בשע תו
מועמד לרשת את תפקיד הרמטכ״ל
מידי חיים בר־לב, ליפני שדדו הועדף על
פניו; אלוף (מיל ).מאיר זורע, ראש מיג־הל
מקרקעי ישראל, שנאלץ לפרוש מ־צה״ל
בשנות ז־,־ 60 המוקדמות בשל כיש לונו
בתרגיל גיוס מילואים•

שישה שרים
בעד טל
* 1עוד שד,אלופים גביש וזורע לא נטלו
חלק פעיל במאבק, המתינו לראות איך
יפול דבר ,׳ובעוד האלוף טל מאמין כי

מובטחת לו תמיכתם ישל לפחות שישה
׳שרים ׳בממשלה מבלי שיהיה עליו לנקוף
אצבע למען מינויו ,׳ניהלו האלופים שרון
ווייצמן מערכה לקידום סיכויי בחירתם.
אריק שרון הציג בגלוי את מועמדותו
לתפקיד הרמטכ״ל. למרות שהיה יברור לו
כי !בקונסטלציה הקיימת במדינה אין כמ עט
סיכוי שראשי הימערך יאשרו את
בחירתו, הוא נפגש עם שר־הביטחון משה
דיין, יניסה לשכנעו להציע את מועמדותו
לממשלה. נערכו גישושים אצל שרים במו
שמעון פרס ויצחק רבין כדי להבטיח
את תמיכתם בבחירתו של האלוף שרון.

ההפתעה הגדולה במאבק מאחו רי
הקלעים היותה דווקא פעילותו
של מפקד חיל־האוויר לשעבר. ה אלוף
(מיל ).עזר וייצמן. גם וייצ־מן
ניפגש עם משה דיין ולחץ עליו
להציע את מועמדותו לתפקיד
הרמטכ״ל. אלא שוייצמן לא הס תפק
בכך. הוא ניהל מגעים שוט פים
עם פינחס ספיר וחיים בר
לב, ובשלב מסויים האמין כנראה
בכל לב שהוא מועמד ריאלי לתפ קיד
הרמטכ״ל, כשגם תמיכתו של
השר חיים צדוק מובטחת לו.

__הברית בין
בר-לב לוייצמן
ץ * אז הקמת הריבוד ומאז מילחמת
₪1ו יום־ד,כיפורים שינה עזר וייצמן את
עורו הפוליטי בצורה קיצונית. הוא הפך
למתון יותר בדיעותיו, הסתייג בשיחות
עם ראשי המדינה ממנהיגי הליכוד, ואף
הירשה לעצמו למתוח ביקורת על האלוף
שרון. ק שריו עם פינחס ספיר היו יתמיד
טובים, בתוקף היותו מנהל בחברה הימית
•של יעקב מרידוד. אבל לשם קידום האפ שרות
למינויו כרמטכ״ל, כרת עזר וייצמן
ברית עם חיים בר־לב.
בר־לב נפגע קשות מהעובדה שבעת
שמשה דיין עמד לפרוש ממישרד־הביטחון
לפיני כחודש, היד, המועמד הטבעי של
מיפליגת העבודה לתפקיד שיר-הביטחון ר ב־אלוף
(מיל ).יצחק רבץ ולא הוא. למ רות
שהוא שר ׳בכיר יותר, שהקדים את
רבץ בהצטרפותו לממשלה, הועדף ר בין
על פניו כשריד,ביטחון במקומו של דיין.

בגלל הטינה האישית השוררת
בין עזר וייצמן ליצחק רבין, הייה
ברור לעזר בי אם יהיה רבין שר־הביטחון,
לא יוכל הוא לכהן ב־רמטכ״ל.
לבן ברת ברית עם בר
לב, אותו הירבה לבקר בעבר, שעל
פיה יתמוך הוא בבר-לב בשר־הביטחון
ואילו בר־לב יתמוך בו
ברמטכ׳׳ל.
אולם כל הלחצים והשיקולים מאחורי
הקלעים התנפצו השבוע אל סלע המצי אות.
יהיה זה כששר־ד,ביטחון משה דיין
קבע בפסקנות כי אסור למנות על צר,״ל עלול רמטכ״ל מבחוץ, משום שהדבר
להוות פגיעה במוראל המפקדים הבכירים.
ידיין עשה זאת מסיבה פשוטה. מכל
מפקדי המילואים, ייתכן בי היה מעדיף
למנות דווקא את האלוף ש רון כרמטכ״ל,
לנוכח היחסים שנרקמו ביניהם מאז מיל-
חמת יום־הכיפורים והשבחים שמחלק לו
האלוף שרון בפומבי. אבל הוא ידע

שברגע שיציע את האלוף שרון ל ממשלה,
ייתקל הדבר בהתנגדות
כדלית ועשוי לגרום למינויו שד
האלוף טל כרמטב״ל. האלוף טל הוא
עתה ממבקריו החריפים ביו תר של שר־הביטחון
ומינויו כרמטכ״ל היה מתפרש
כסטירת לחי מצלצלת לדיין. דיין רצה
למנוע מצב זה, לכן הציע לבחור רמטכ״ל
משורות הצבא.

חופי— המועמד
של גולדה
* ^ ביןבל המועמדים ששמותיהם הח ג/כרו,
נותרו לבסוף שני מועמדים סו פיים:
האלוף מוטה גור והאלוף יצחק
(״חקה״) חופי, מי שהיה אלוף פיקוד הצפון מקום וממלא
במילחמת יום־ד,כיפורים
הרמטכ״ל אחרי התפטרותו של דדו. שני הם
נראו מועמדים ריאליים לא כל כך
משום שהם עונים לדרישות שמחייב כיום
׳תפקיד הרמטכ״ל, אלא בגלל ״חפותם״
ממחדלי המילחמה• מוטה גור כיהן כנס פח
צבאי בווא שינגטון בימי מילחמת אוק־

העולם הזה 1911

בכלל יגאל גם גרם לנזק רב לכיכר מלכי
ישראל. מומחי העירייה מעריכים שהנזק
מגיע ל־ 40 אלף לירות. הפועלים שעבדו
מטעמו של תומרקין שברו את המרצפות
של הכיכר וזרקו אותן לתוך בריכת ה מים.״

טובר
והאלוף חופי נראה כמי שעשוי
לצאת 1קי ביותר, מכל מפקדי צה״ל
בדו״ח ועדת אגרנט.
עוד לפני שנפלה ההכרעה, הבהיר חופי
כי יראה ב מינויו של האלוף גור כ־רמטכ״ל
הבעת אי־אימון בו וייאלץ להת פטר
משירות פעיל בצה״ל. ראש הממ
העירייה

בסיס צבאי

שלה, גולדה מאיר, תמכה מלכתחילה
במועמדותו של האלוף חופי.
אכל משה דיין העדיף את האלוף
גור.

בשבת האחרונה, כאשר נראה היה כי
דייו עומד על מינויו של האלוף גור,
הסתמנה מגמה לדחות את הדיון בבחירת
הרמטכ״ל- .נראה היה כי ייעשו מאמצים
למנוע מדיין להכתיב לממשלה את ה־רמטכ״ל
הבא. אלא שאז נפלה ההפתעה.
בישיבת הממשלה ביום הראשון ה שבוע
הועלה לדיון נושא בחירת ה־רמטכ״ל.
כמעט לכל אחד משרי הממ שלה
היה מועמד משלו. אבל רק משה
דיין הציע את האלוף גור כמועמדו.
״האם יש למישהו מועמד אחר ז ״ שאלה
גולדה מאיר.

ת1מרק!:

״צייץ, מתנכל לאנדרטה,
מטעמים אישיים נגדי!

איש לא ענה, .יגאל אלון הציע אמנם לד חות
את ההצבעה, אבל ב א שר התגרה בו
משה דיין ו ש אל :״האם יש לשר־החינוך
מועמד א חר?״ השתתק אלון והסיר את
התנגדותו לבחירת הרמטכ״ל.

** יץ׳ מתנכל לי שוב,״ התרתה
* 9 //הפסל יגאל תומרקין, כאשר נודע
לו כי ראש־העיר החדש של תל-אביב,
שלמה להט, שוקל את הפסקת הקמת אנ דרטת
השואה בכיכר־מלכי־ישראל.
על״פי תוכנית שנקבעה מראש אמורה
היתד, לקום השנה לקראת יום השואה
והגבורה, בכיכר שברחבת עיריית תל-
אביב, אנדרטה ענקית עשויה זכוכית ו פלדה,
שנועדה לסמל את השואה והתקומה
ואף זכתה להקרא בשם זה. את האנדרטה
תיכנו יגאל תומרקין.

ההכרעה נפלה וצה״ל איבד עוד אלוף
בכיר, אחרי שהאלוף חופי הודיע על
פרישתו. כך !נקבע תקדים נו ס ף: בפעם
הראשונה מונה רמטכ״ל שלא היה קודם
לכן ראש אג״ם, וסאשר מונה כראש
אג״ם האלוף הרצל שפיר, היתד, זו הפעם
הראשונה שלתפקיד זה מונה מי שלא
כיהן קודם כאלוף פיקוד.

אנדרטה

כשנערכה ההצבעה הצביעו כל ה של
אוייביו
המושבעים כולל שרים,
שר־של
בעד
הצעתו
דיין, משה הביטחון. כדי למנוע מצב, העלול להש פיע
על מוראל הצבא, בו ימונה רמטכ״ל
תוך התנגדות, העדיפו יריביו של דיין
להרים את ידיהם ולהיכנע, בנו שא כה
גורלי ומכריע.

חזרה על תרגיל
בך גוריון
ץ * ה שאירע השבוע מזכיר בדיי-
* ) קנות את תרגיל מינוי הרמטכ״ל של
דוד בן־גוריון בשנת .1953
כראש־ממשלה
בן־גוריון, שכיהן אז
ושר־ביטחון, עמד לפרוש לשדדדבוקר.
הוא מינה תחתיו את פינחס לבון, מי
שכיהן עד אז בשר־החקלאות, כשר־הבי־טחון•
אבל ביג׳י לא היה מוכן למסור לשר-
הביטחון החדש את צה״ל סתם כך. יום
אחד לפני פרישתו מינה רמטכ״ל חדש
לצה״ל. הוא החליף את רב־אלוף מרדכי
מקלף במשה דיין.

משה דיין היה בבחינת פצצת־זמן
מתחת לכיסאו של לבון, נו עד
להבטיח את חזרתו של כן־
גוריון למישרד־הכיטחון. מה שאירע
אחר-כד, שהוביל לפרשת לבון
המפורסמת, היה תוצאה ישירה
של מינוי רמטכ״ל לפני הפרישה
ממישרד־הכיטחון.
כתלמיד נאמן של דוד בן־גוריון,
משה דיין על התרגיל של רבו. הוא
ששעותיו במישרד־הבימחון ספורות.
ימים מיספר או תוך כמה חודשים,
ייאלץ להיפרד מתפקיד שר־הביטחון,
שהוא אינו רוצה בו. הוא רואה
חזר יודע תוך הוא
דבר
את עצמו כשר־הביטחון הנצחי של
ישראל. הוא רוצה שהעם יידע, גם
אחרי שלא יהיה עוד שר-הביטחון,
כי כתנאים של ישראל הוא שר־הביטחון
האפשרי הטוב ביותר.
אולי הוא אינו מושלם. גם הוא
עושה טעויות ומחדלים. אכל הוא
הטוב שבאפשרויות. כדי להוכיח
זאת ובדי שהעם יפול על ברכיו
ויקרא לו לחזור לתפקיד שר־הבי־טחון,
דרוש שמי שיבוא כמקומו
של משה דיין לא יצליח בתפקידו.
בחוג מקורביו אמר דיין על בחירתו
האחרונה :״אין לי ברירה אחרת.״ כ שבעיות
גורליות !של המדינה מונחות על
כף המאזניים, עושה דיין הכל כדי להכ שיל
את שר־הביטחון הבא.

הווודוז_12ב __

בג״צ נגד

ף* כיכר מלכי ישראל נערכו כל ה !
הכנות לקראת הצבתה של האנדרטה,

1יגאל תומרקין עצמו נודע הדבר
/בדרך מוזרה. מספר יג א ל:
״כאשר נודע לי שצ׳יץ׳ יהיה ראש עיריית
תל־אביב, פניתי אליו במיכתב וביקשתי
לדעת מה קורה עם האנדרטה. ביקשתי גם
לעזור לי לשחרר מצה״ל שני אנשים,
חיים פיסריק ווילי הרשקוביץ, שעובדים
איתי על הקמת האנדרטה. חשבתי שיהיה
זה מן הראוי כי ביום השואה והגבורה
תעמוד כבר האנדרטה בכיכר מלכי ישראל:
״בנוסף לכך גם חשדתי בצ׳יץ׳ שהוא
עויין אותי, ורציתי לבדוק את הדופק.
קיבלתי ממנו מכתב שהעניין נמצא ב בדיקה.
למען האמת, חשבתי שהעניין ש נמצא
בבדיקה הוא עניין שיחרור האנשים
מצה״ל ולא עצם הקמתה של האנדרטה.
לא תיארתי לעצמי שהדבר יגיע לידי כך.
״לפני כמה ימים, כשהאנדרטה כבר היתר,
מוכנה, עברתי בכיכר מלכי ישראל וראיתי
שהשלט המכריז עליה. נעלם. התבוננתי ב מקום׳
וראיתי שנעשו שם כל מיני עבודות
לא ברורו ת לי. התקשרתי עם הקבלן ־•שלי
לעבודוודהבטון, בנימין זילברמן, ואז נודע
לי שהוא לא עשה במקום דבר.
״התברר שצ׳יץ׳ שלח פועלים, וללא כל
רשות ביצע במקום עבודות שאסור היה
לו לבצע. הבנתי שהוא מתכוון לנהוג
בעיריית תל־אביב כאילו היתד, בסיס
צבאי, שהוא מפקדו. אומנם ידעתי, שצ׳יץ׳
עויין אותי, אך לא תארתי לעצמי שהוא
יחליט למנוע את הקמת האנדרטה, שעליה
הוחלט עוד לפני שנבחר כראש־העיר.
״זה לא היה הסיכסוך הראשון שלי עם
צ׳יץ׳ .לפני הבחירות, כאשר נודע כיצד

״יגאו מקריו רק מה
שנעשה עס שינאהר
לראש־עיריית תל־אביב, שלמה להט
גירסה שונה על הפרשה. הגיב ראש־העיר
ה שבוע :״הסיפור של יגאל ...מה שם-
המישפחה ש לו? כן, תומרקין, הוא רק
20 אחוז מהאמת. כל מה שהוא אומר זה
בילבול־מוח. בכלל למדתי מר,עניו הזה ל דעת
שיגאל מעריך דברים רק כאשר הם
נעשים עם שינאח. לעצם הדבר •,אני פשוט
החלטתי להעלות את העניין הזה לדיון
בעירייה. הסיבה לכך היא המחלוקת ש נוצרה
סביב האנדרטה. הגישה האישית
שלי לנושא האנדרטה היא חיובית.
כן, המועצה רשאית להחליט על אי־הקמת
האנדרטה, אבל אינני יודע איך ה מועצה
תחליט. אם אני אצביע בעד הקמת
האנדרטה? אינני יודע. אולי בכלל לא
אעלה את העניין להצבעה. אני פשוט
אבדוק שוב את הנושא.״

המוובח סביב
שנועדה לעלות כחצי־מיליון לירות. יו תר
ממחצית הסכום באה מכספי קרן־תל-אביב,
שבראשה מוסיף לעמוד מי שהיה ראש־עיריית
תל-אביב, שר־השיכון יהושע רבי־נוביץ.
יתר הכסף בא מתרומות בחו״ל.
*״מייד עס״תחילת העבודות ״,לפני׳כשנ ה,
עוררה הקמתה של האנדרטה סערה. הת ברר
שמיספר אזרחים הגיעו למסקנה כי
האנדרטה המתוכננת אינה מסמלת דייה
את השואה והגבורה, שלושה מהם אף
פנו לבית־הדין הגבוה לצדק, ודר שו להורות
לעיריית תל־אביב להפסיק כל פעולה ל הקמת
האנדרטה.
השלושה, הצייר משה ברנשטיין, עורך-
הדין אהרון פפו והרב יוסף הלפגוט מ סביון,
טענו כי ד,מיבנה האמור לקום ב כיכר
המרכזית של העיר מכוער, ומחטיא
את מטרתו.
למתנגדים הצטרף גם מנחם סבידור, מי
שעמד אז בראש האופוזיציה לעיריית תל-
אביב, שטען כי ההחלטה היתד, בלתי-
חוקית, כיוון שהוא לא הוזמן לישיבה בה
הוחלט על הקמתה של האנדרטה. לאחר
דיון ממושך דחה בית־המישפט את ה עתירה.

בכל זאת לא הסתיימו תלאותיה של
האנדרטה שבדרך. עם הביחרו של איש
הליכוד שלמד( ,צ׳יץ׳) להט לראשות עיריית
תל־אביב, החליט לשקול את התוכנית
מחדש. וזאת, למרות ׳שהמועצה הקודמת של
העיר החליטה על כך סופית, ומסרה לקרן
תל־אביב את הנאמנות על האנדרטה.
בשבוע שעבר נשלחו פועלים של ה עירייה
למקום שבו אמורה האנדרטה
לקום, וסילקו את השלט הענקי שהכריז
עליה.

הסביר דוברה החדש
אביב, עמיקם ש פיר א:
״שלחנו לשם פועלים לנקות את השטח.
בין השאר הם גם סילקו את השלט שב מקום.

ניהל
משא־ומתן עם פינחס ספיר על הצ טרפות
למיפלגת־ד,עבודה, התרגזתי וכתבתי
מיכתב למערכות־העיתונים, בו הסברתי
בדיוק את מה שאני חושב עליו. אחרי
כל זה, ברור שהוא החליט להתנכל לי.

בילבול-

עיריית תל-

״הוחלט להעלות את העניין לדיון מחו דש.
המועצה מוסמכת לבטל את ההחלטה
הקודמת ולהחליט כנגד הקמת האנדרטה.

•ש בינינו טינה, אך לא תיארתי לי
//י שהיא תגיע למימדים כאלה מצידו.
הוויכוח בינינו מתנהל דרך מיכתבים. אני
כותב לו בכתב־יד, והוא משיב לי במיכתב
על טופס של העירייה מודפס במכונת
כתיבה.

לפחות אדם אחד, פרט לתומרקין, איננו
שלם עם הסיכוי שהאנדרטה לא תוקם.
האיש, שר־השיכון יהושע ר בינו ביץ הח ליט
להילחם נגד מגמתו של להט לא
להקים את האנדרטה.
״על ההחלטה של צ׳יץ׳ נודע לי רק
לפני ימים מיספר. סיפר .״עוד לא הספקתי
לבדוק הנושא. בכל אופן, בדעתי לפעול
למען הקמתה של האנדרטה. לדעתי, האנ דרטה
הזו חיונית לתל־אביב.״

״שלא יבלבלו לי את המוח,״ אמר השבוע
הפסל יגאל תומרקין .״האנדרטה עצמה לא
משחקת שום תפקיד בעניין הזה. צ׳יץ׳
החליט לבטל את הקמתה מסיבות אישיות
נגדי בלבד.״

טלווידר; .
מאחרי המסך
קשה דנלצוא מנהד
• קשה למצוא מנהל ל רדיו ולטלוויזיה,
בכך נבחו השבוע עובדי שתי תחנות אלה.
מנהל הרדיו, משה חובב ,:יצא לפני
•שבועיים לכנס של איגוד השידור האירופי
בפורטוגל. כמנהלת־בפועל מונתה מיכל
זמורה, רעייתו של השופט חיים כהן.
אולם זמורה החליטה לנסוע לחו״ל, עם
בעלה, ובך נאלצו למנות לרדיו מנהל
שלישי, תוך שבועיים, הוא עמוס גור״
דון, ראש מערכת־החדשות של הרדיו.
גם בטלוויזיה נערכו בשבוע שעבר חי-
לופי-מנהלים זמניים. ארנון צוקרמן
נסע לזזו״ל, ומינה במקומו כמנכ״ל הטל וויזיה
בפועל את יצחק (״צחי״) שמעוני.
אך שמעוני חלה, וכיום מנהל את
הטלוויזיה כולד, סלים פתאל, מנהל מח לקת
התוכניות הערביות בטלוויזיה היש ראלית.

חדשות
בסגנ !1חדש

מאונך: עניו, שפל,-דוח ) 2 .שם־נירדף
ל״טמבל״ ) 3 .״סופר־סטאר,״ בעברית)4 .
ה ב! ) 5האות השלישית בא״ב העברי.
)6איבדה את נוזליה ) 7 .נערה )8 .חולשה,
רכרוכית )9 .מהפרשות הגוף ) 10 .רסיסי־לילה
) 13 .גבעה קטנה ) 14 .נהר באפריקה.
) 17 מידת־לח קדומה ) 19 .מספיק לי! ) 20
צבירה ) 22 .אות, סומן ) 24 .ערומה קטנה,
בדרך־כלל של אבנים ) 25 .סוודר ) 27 .כעס
גדול )28 .כוחו )29 .מין משקה )30 .מידת
יבש ולח קדומה ) 33 .כיב מוגלתי )34 .סי דור
במקום משלו )37 .הניזכר לעיל)38 .
מקל־יכביסה ) 40 .מורסה )41 .״פנצ׳ר״)44 .
שבעלה נטשה )48 .סל הנשים בעולם) 49 .
אויב ) 50 .נתינה ) 51 .מילת־אזהרה)52 .
תן ! )53 תזמורת, בלע״ז )54 .ידית) 56 .
שערה עדינה בקצה העפעף ) 57 .מושם
באף הבהמה )59 .שר 60 .דולורוזח.
)62 שוחק גרגידי־תבואה )63 .בודק עניין
לפרטיו )65 .ההיפך משקר ) 66 .תלמוד־
,תורד( ,ר״׳ת) ) 67 .עשדים־ושש ) 69 .אחת
הגפיים )71 .תעלתחמים סבוב חומה)72 .
הכד ) 73 ! ,נגמר, נשלם )74 .תואר הולנדי.

מאוזן ) 1 :שליטות מונרכיות ) 5 .שמו
הפרטי של דה־מ׳ופאסאן )7 .משקר! ,מסורתי
העשוי מסלק ) 11 .הומר, ל ) 12 ...דרכים,
וגם שמה של עייירת־פיתוח ) 15 .קלע,
שזר ) 16 .כך ) 18 .לדוגמה ) 19 .חוק )21 .קן
משפחתי ) 23 .מסולם סתווים ) 24 .אחי
הבעל או האשה. )26 .תורת הגזע ) 29 .קי־ובוץ
מעמק יזרעאל )31 .עז־הדים ) 32 .ציה,
ומדבר )35 .בהמת־משא ממשפחת הבקר.
) 36 גבוה ) 37 .האות החמישית בא״ב ה עברי
) 39 .מילת־קריאה קסאב ) 40 .כיתד,
דתיות ) 42 .בת־קול ) 43 .ובשת קרח) 46 .
,מטבע צרפתיות )47 .תבואה )49 .דמות,
צורה )51 .חיוודבי ת גסות )53 .מוסד פי ננסי
)55 .קיבוץ לי ד ירושלים )58 .המחוז
השייך לברון )61 .נאמר ש )62 ...משח
בטיח ) 64 .מפוניי ת־,מיש טרה )65 .כלי־ח פי רה
)66 .פישור !בין צדדים )68 .אציל)70 .
לקיחת סחורה במחיר )72 .עיקוב אחרי.
) 74 ירחון־אופנד, אמריקאי )75 .מינה,ג ב־
!ראש־סשנר,
שיטת

העברי) 76 .

מאור קטן)77 .

ניהול.

חשבץ 1ו 9ו
זוהי תידזו חשבונית. כל ריבוע מססל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סיפנים• בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

ט וז ס 111 וע0

יזיי ^י

;• נסיון חדש לעיצוב מהדורת חד שות
בטלוויזיה, הוצג בתחילת השבוע
׳בפני ראשי מחלקת החדשות. יוזמי ה ניסיון
הם עמוס ארבל ועמירם ניר,
שעיצבו מהדורת־הדשות מסכמת (המהדו רה
האחרונה) ,כשהיא מבוססת על הגשת
החומר ועריכתו על-ידי הכתבים עצמם,
כאשר כל כתב ישמש כקריין־עורך ביום
אחר, בתורנות.
השניים טרחו והכינו מהדורה לדוגמה,
המבוססת על עיקרון של י׳חידסת־חדשות
קצרות הבנויות חטיבות־חטיבות ובאולפן
דמוי חדר־חדשות חי וסואן.
הדגם, אותו הציגו השניים השבוע, זכה
להדים חיוביים ביותר ויובא לאישור סופי
כבר בשבועות הקרובים. זאת, לאחר ש הסתבר
כי השינוי המוצע לא ידרו ש תו ספת
כוח-אדם או תקציב.

מרוץ ח״כיס אל המצלמה
• לאחר כישלון מערכת החדשות לפ ני
שבועיים, בעת פירסום דו״ח אגרנט,
נראה כי לגבי כיסויי האירועים הפולי טיים
של השבוע שעבר מגיע למערכת זו
צל״ש קטן. הדיווחים זרמו לאולפנים ב ירושלים
ובתל־אביב בשטף, ו שודרו ב מהירות,
כמעט במו ברדיו.
אולם עיקר השבחים מגיעים למערכת
תל־אב״ב• ביום התפטרות הממשלה זומנו
לאולפן בתל־אביב תישעה חברי כנסת.
אך לראש מערכת החדשות של תל־אביב,
ד ן רכיב, התברר כי 1ב,אולפן המיושן
העומד לרשותו אי־אפשר לצלם תישעה
אנשים בעת ובעונה !אחת. המצלמה באול פן
קבועה, ומכוונת לעבר ספסל עליו
יכולים לשבת רק שלושה איש ביחד. בגלל
קוטנו של החדר אין כל אפשרויות ל אלתר

דן ערך עם מרואייניו משך חצי שעד.
חזרה בר, שיננו הח״בים הנ״כבדים מילות
קוד, אשר לפיהן יידעו מתי עליהם להי כנס
מהחדר הסמוך מבלי שירגי שו בהם,
ומתי עליהם לצאת — שוב מבלי שיר גישו
בהם, כך אירע שבעוד חברי־הכנסת
מתרוצצים פנימה והחוצה על קצות־אצ־בעותיהם,
נדמה היה לצופים בבית כאילו
הם יושבים כולם יחד באולפן.
רק תקלה אחת קרתה, בעת שח״ב שו למית
אלוני שכחה את הקוד שלה ולא
עזבה את הספסל שמול המצלמה. רק ל אחר
שאותתו לד. סימנים נואשים, יכולים
היו הצופים בבית לראות את מחצית גו פה
של ח״ב ״מתפלח״ מהאולפן.
נמסר, כי בעקבות ההיכרות שעשו ה־ה״כים
עם האולפן הנמצא ב בניין בן 75
!שנה בקרייה בתל־אביב, החליטו כמה מהם
להעלות שאלה יזו, בוועדת הכספים של
הכנסת. אולם בינתיים החליטה הטלוויזיה,
׳שכתביה התלוננו כבר ׳מזמן על האולפן
התל־אבקבי, שאונו תואם את הצרכים,
למצוא פיתרון־ביניים, ובעוד חודש עומ דים
להרוס את אחד מקירות האולפן, ב מטרה
להרחיב אותו.
,אולי כך, נותן יהיה סוף־סוף להעמיד
באולפן שתי מצלמות במקום אחת, להג דיל
את כושר־התימרון, לצלם משתי זוויו ת
שונות לפחות, ולהפשיר את הקיפאון ש אפף
עד היום את הראיונות המצולמים.

גד צה״ד מערערת

החלטת

מועצת

רשות

השי
דור
בדבר הפסקת השידורים בתחנה ה צבאית
מידי-לילה בשעה שתיים אחר
חצות וחידושם בשעה שש, מערערת תח נת
גלי צד,״ל.
המפקד בפועל של התחנה, מרדכי
נאדר, פנה בעניין זה אל ראש אכ״א,
אלוף הרצל שפיר, אשר העביר את ה פנייה
לשר־ד,ביטחון. נמסר, כי בפגישה
שתיערך בנושא זה בין שר־הביטחון לבין
שר־התעמולד, שמעון פרס, יחליטו ה שניים
להעביר את הנושא לדיון חוזר ב מועצת
רשות־ר,שידור.

מ־מגש א1ל1ים •חזור
׳• תוכנית הבידור ב שידור ישיר, מ יפ־גש
אמנים, א שר על הפסקתה נמסר לפני
שבועיים, תחדש את ימיה כקדם, אם כי
תחת שם אחר. זאת, לאחר שהטלוויזיה
הגיעה למסקנה כי שידור י שיר מאולפן
חסכוני הרבה יו תר מעריכת תוכניות.
אך בינתיים לא נשאר מנחד,־התוכנית,
אהוד מנור, מחוסר עבודה. יחד עם
הבמאי יעקב אסל הם מחדשים זנת ה תוכנית
הערב עם, א שר הוצגה פעמיים
לפני המילחמה, עם הרשל (ארני) כרנ

דיי וחוזה א׳לכרשטיין.
דליה לכיא, הנמצאת

עתה בארץ,
כבר הסכימה להופיע בתוכנית אחת כזו,
והכוונה היא להציג בעתיד תוכניות עם
אסתר עופרים, גדי יגיל ועוד. שתי
התוכניות הראשונות תארחנה את יוסי

כנאי ושושנה דמארי.

;מזורה עד ניקו״־ראש
׳• התוכנית שעדיין לא נולדה, ניקוי
ראש, נמצאת בסכנת גניזה עוד קודם
שהוקרנה התוכנית הראשונה.
התוכנית, שכוונתה היתה להיות תוכ ני
ת־והסאטירד, היוקרתית של הטלוויזיה
הישראלית׳ היתד, צריכה להתחיל החודש,
אולם בהודעה של הטלוויזיה נמסר כי היא
תידחה לחודש הבא, משום שעורך התוכ נית
ומפיקה מרדכי (מוטי) קירשנם
אום החליט לצלם מלאי מספיק של תוכ ניות
לפני התחלת ההקרנות.
אולם האמת היא שלקירשנ׳באום נמסר
כי על התוכנית להיות תוכנית הומוריס טית
ולא סאטירית, ולכך הוא מסרב ל המשיך
בהכנות. עד שלא יוחלט ב בניין
היהלומים אם לניקוי־ראש מותר להיות
סאטירה או עליה להיות עוד תוכנית״בי-
דור אחת, לא תוצג התוכנית.

רושת דיס ד1ל אה״ד
!• המנהל החדש של רשות השידור,
יצחק ליכני, חילק את זמנו בשבועיים
האחרונים בין בית רשות־השידור בירוש לים
לבין תחנת גלי צד,״ל ביפו. הסיבה

לכך היא שליבני החליט להשאיר ירושה
גדולה למי שיחליף אותו בגלי צד,״ל, ועבד
משך השבועיים הללו על הכנת רשימה
בת 40 תוכניות חדשות לתחנה הצבאית.
בין היתר הוציא מידי מני פאר את
המונופול על התוכנית המשודרת יום־יום
בין השעות שתיים וארבע אחד,״צ, ושיתף
את גילה אלמגור ורם עברון בהגשת
תוכניות אלה. גם אל התוכנית ציפורי
חדשים,
עורכים־מגישים
לילה יצטרפו
ביניהם שייקח כן־פורת, אשר יקדיש
את תוכניתו, שתשודר אחת לשבוע, חצי
שעה אחר חצות, למעשים טובים.
התוכנית בימת רדיו תחזור. השידורים
הראשונים יהיו שלושה המשכים של אמ ריקה
מאת פראנץ קפקא. ירחון הספרות
והאמנות אמות, אשר שבק חיים בעת ה־מילחמה,
יחזור אף הוא לגלי צה״ל.
תוכנית חדשה לגמרי היא תוכניתו של
העיתונאי לוי יצחק הירושלמי, אשר
תיקרא שני צוותימ. באולפן יי ש בו שני
צוותים. האחד של מדינאים, פרופסורים
ואנשי־רוח והשני של אנשים אשר ייבחרו
באופן מקרי ברחוב. הצוות של אנשי ה רוח
ידון בנושאי חולין, ואילו הצוות של
ר,״עמך׳ ידון בבעיות העומדות ברומו של
עולם, כאשר לכל אחד משני הצוותים
תינתן זכות לקרוא קריאות־ביניים. מגלי קשה להיפרד
נראה שלליבני
צה״ל, והוא אף ימשיך להיות בעליה של
פינה קבועה בתוכניתו של יוסך (טומי)
לפיד, הערב.

העולם הזה 1911

ו בו נרתי־אנשו קרה לבמאי
הסידוה ״משימה בלתי־אפשוית־ -
הוא אולץ להסתלק מהקתווה ומהארץ
^ ימו אותי לאורך כל הדרך,״ וזב־ריז
השבוע במאי־ר,טלוויזיה האמרי 1//
קאי
הדגול דון ריצ׳רדסון, כשדמעות בעי ניו׳
״ולא זו בלבד !אלא שהם רימו גם את
הסטודנטים שלהם ! ״
האשמה המורה זו כיוון הבמאי היאמרי־קאי־יהודי
בן ה־ 56 אל שילטונות אוניבר סיטת
הל־אביב, יאשר בחוג לקולנוע ול טלוויזיה
שלה בא ללמד לפני כשנה וחצי,
כאשר עלה לישראל מארצות־הברית עם
אשתו לו,רה, הצעירה יממנו ב־- 30 שנה.
בומים אלה מתכונן דון ריצ׳דדסון, שתיק-

היחידה החבה את הצלחתה לרי צרד סון.
בין בני־טיפויחיו נמצאים עשרות שמות
נודעים אחרים, וביניהם הבמאי ג׳והן קא-
סאווטים (מיני ומוסקוביץ׳) ,השחקנים ברט
לנקאסטר, אן בנקרופט, זירו מוסטל, ליזבט
סקוט ו עוד דבים־רבים אחרים.
ריצ׳דדסון הדריך את צעדיהם הראשונים
של אלה בטלוויזיה האמריקאית, ובכך
פתח בפניהם את הדרך אל קריירה משג שגת
בהוליווד ואל פירסום עולמי.
כאשר הגיע הבמאי המהולל לישראל
והחליט להקדיש עצמו ולחלוק מניסיונו

בתפקיד
צ׳רדסון, שעלה
נכנע למציאות

דון ריצ׳רדסון נזביים את אנדריו דאגן בסידרת הטלוויזיה
,בתמונה מי מין :׳במאי־הטלוויזיה הנודע וי ־
״15ס 0תנב1
ארצה בתיקווה לשפר את רמת הקולנוע והטלוויזיה בישראל,
האקדמית הישראלית ׳האכזרית, החליט לחזור לארצות־הברית.
על ריצ׳רדסון
ביים
ד,־40 בשנות בימות ב רודוויי מחזות דרמאטיים ב כיכובן
של גדולות ׳כוסבות־הבמה של ה תקופה,
,ועם המצאת הטלוויזיה עבר מייד
לעבוד בתחום־התיקשורת החדש, שנתגלה
כבעל אפשרויות בלתי־מוגבלות כימעט.

שש־מאות
סרטים
*יין וךזמן קצר הפך להיות עמוד־התווך
1 1של תעשיית הטלוויזיה האדירה ב ארצו,ת־הברית.
במשך 35 שנים תמימות
— עד לעלייתו לישראל — ביים לא פחות
מ 600 סירטי־טלוויזיה, יאשר הוצגו בכל
רחבי העולם. הישגיו עלו על אלה של סל
במאי־טלוויזיה אחד.
בין הסדרות שביים, אשר ז נו להצלחה
ומיוחדת וחילקן הוצגו כבר בארץ, ניתן
למצוא את משימה־בלתי־אפשרית, ארני,
בוננזיה, הנוקמים, ועוד רבות אחרות.
על פעולתו הברוסד, בתחום הטלוויזיה
זכה ריצ׳רדסון באחדים ימד,פרסים הגורעים
ביותר בעולם ,׳וביניהם פרס האמי(האוסקר
ש י הטלוויזיה) ,הפיבודי והסילווניה.
את שירו תיו כבמאי הספיק ריצ׳רדסון
׳להעניק כבר לחבריות־ר,סרטים הגדולות. ב יותר,
כמו האחים ווונ ר, אוניברסל, פוקס
המאה־העשרים, פאראמונט ומטת־גו לדווי ך
מאייר. הוא נם שימש במרצה באוניברסי טאות
של ׳קולומביה וניו־יורק, ולימד ב־בית־יספר
לאמנויות במה שיל אמריקה,
הנחשב כמוסד המיקצועי המעולה ביו תר
ללימוד הקולנוע באדציות-הברית.
נראה כי דק אוניברסיטת תל־יאביב לא
ידעה להעריך כהלכה את האוצר שנפל
בחלקה כמתת־משמיים.
מסכת תככים
וותיו הגדולות התנפצו אל סלע המציאות
הישראלית האכזרית, לעזוב את הארץ.

מלאכת־בראשית

ןקצי לאחר עלייתו של ריצ׳רדסזן
1לישראל דווח בעיתוני ישראל, בהב לטה
רבה, על תרומה כספית גדולה ש נתקבלה
לטובת אוניברסיטת יתל־אביב.
היתד, זו תרומתה של גרייס קלי, נסיכת
מונקו ושחקנית-הקולניוע לשעבר, כאות״
הוקרה לאיש אשר לימד, חינך והדריך
אותה בצעדיה הראשונים בהוליווד, והיה
אחראי במידה לא־,מבוטל,ת לשם העולמי
שקנתה לה.
אך ׳גרייס קלי אינה שחקנית־הקולגוע

הרב עם הסטודנטים של אוניברסיטת תל־אביב,
זנתה בכך האוניברסיטה בנכס יקר־המציאות,
ויחד עיסו — גם בתמיכתם של
כיל ־אותם אנשי־שם שיהיו תלמידיו בעבר.
״אני רוצה לעסוק במליאכודיבדאשיית ! ״
הכריז דון ריצ׳רדסון עם הגיעו לישראל,
כאשר ירואיין בידי אנשי הטלוויזיה וה עיתונות
הישראליות .״פה, בישראל,״ אמר,
״הטלוויזיה נמצאת בראשית דרכה. באתי
לעזור. ו עוד יו תר מכך, הייתי רוצה ללמד
ולחנך את הדור הישראלי הצעיר באמצ עות
הטלוויזיה והקולנוע. איני מאמין שי ש
סאן חומר נפלא למטרה זו, ו צרי ך ירק
לעזור לו להתפתח בכיוון הנכון!״
דון ריצ׳רדסון בא לישראל כשיאמתחתו
מלאה תיקוות, אידיאלים ורעיונות חלוציים.
החלוציות-לשמה לא היתר, זרה כלל לרוחו
שיל במאי ותיק ושביע-ניסיון זה.

ך* אוניברסיטת תל־אכיב נמצא מי
^ שהחליט׳ כי ניתן להסתדר גם ללא
עצותיו של הבמאי המנוסה הזה. כאשר
ניבנה אולפן יד,טלוויזיה בפקולטה התל־אביבית,
לא נועצו בו. ואומנם, האולפן
־שניבנה גרו ע ביותר, אינו !מתפקד ׳כראוי.
כאשר רר ש ריצ׳ידדסון, בי שיבת המרצים,
איכות מיקצועית גבוהה יו תר ברמת לימודי
הטלוויזיה באוניברסיטה, זכר, בנזיפה קול נית מצד מרצה ישראלי, בנוסח :״שתוק!
אין לך ׳מושג ב טלוויזי ה!״
צעקה זו, שבאה ומפי ;מרצה צעיר, ב שנות
ד 20-,לחייו, שאפילו תלמידיו מעידים
בו בי הוא חסד ניסיון מיקצועי, היתה ה קש
האחרון. האיש הגאה נפגע עד עומק
נישמיתו, הגיש ואת התפטרותו.
באשר נודע לסטודנטים ד בר התפטרותו
של ריצ׳דדסון, החליטו מייד על שביתת־אזהרה,
בדרישה להחזירו.
החלטתם של הסטודנטים לשבות לא ביאה

בג לי עיניו היפות של ריצ׳ירדסון בלבד.
האמת הכאובה היתד, שמאז החל החוג
פועל, ליפני שינה !וחצי, יגילו, תלמידיו הת מרמרות
רבד, על רמת־ד,לימודים הנמוכה,
על הוסר־האיזון בין המיקצועות, על תום־
גית־ד!,לימודים הלקוייה, ועל המחסור, בציוד
!מתאים. את התמרמרותם הביעו הסטודנטים
בשורה שיל עצומות שהגישו לדיקן ה פקולטה
ולמרציו — ובנד עזר להם
ריצ׳רדסון — או ללא־־הועיל. כל בקשו־
!תיהם לציוד אלמנטרי, נפלו על אוזניים
!אטומות.
לבסוף נאלץ ריצ׳רדסון להיכנע .״במושך
כל שנויתי בהוליווד לא נלחמתי כשם
שלתמתי למענכם בשבר, האחרונה,״ אמר
לתלמידים שבאו, אל בי תו לבקשו לחזור
אל הקתדרה שלו .״!אם אני עוזב, הרי
זה בגלל סיבה אחת ביל בד — חוסר־היושר

לאחר שהחלטתו לעזוב הפכה סופית,
יכול הייה דון ריצ׳רדסון המאוכזב לגולל
בפני תלמידיו את סיפור, מאבקיו הנואש
במסכת התככים של האוניברסיטה.
הזמגה לעזור
^ שוני ואני ״,סיפר ריצ׳רדסון.
״הגענו ארצה ׳מתוך תיקווה לשינוי.
נישאנו בניו־״ודק חצי שנד, לפגי עלותבו
ארצה ,׳וחיפשנו דרך־חיים ׳חדשה, מרגשת,
אפילו הרפתקנות! .מייד לאחר שעלינו אר צה
נכנסנו למרכז־הקליטה באשדוד, לל מוד
עברית.
״!באותה תקופה הקרינה הטלוויזיה ה ישראלית
את הסידרה אוני, אותה ביימתי
באדצות־הברית, .אנשי־הטלוויזיה באו ל־
׳ראיין אותי, ובעיקפותיהם הגיע פרופסור
ימשח לזד, דיקן הפקולטה לאמנויות ו־תיקשיורת
באוניברסיטת תל־,אביב, לשוחח
אתי.
״פרופסור לזד סיפר לי שמטרתו ה חשובה
ביותר היא לקדם ככל האפשר את
רמת הטלוויזיה !והקולנוע בארץ. חלומו
הגדול, כך ים יפר לי, הוא להקים באוני-
בירסיטה חיוג מעולה למיקצועיות אלה, ל הכשיר
צעירים לעבוד בתחום זה, .אין
לך ׳מושג כמה אתה, מד דיצ׳רדסון יכול
לעזור בכך!׳ אמיר לי.
״׳אומנם, שמחתי ׳מאוד יעל ההזמנה, אך
אמרתי לפרופסור לזר שלא אוכל לקבל
את הימישרה המוצעת, אלא־יאם־כן. אקבל
פרופסורה מלאה, כפי שהולם את מעמדי
ואת נסיוני החב. בנוסף, ביקשתי מינוי
שיעמיד אותי, מעל לכל המרצים האחרים
בחוג. פרופסור לזר הבטייח לי את קיום
שתי הדרישות, גם־ייחד.
״בעיקבות הבטחות אליו עברנו, אשתי
ואני, מאשדוד לתל־ואביב, להתגורר בסמוך
לאוניברסיטה. בינתיים בדק פרופסור לז ר
את כל ההמלצות שהבאתי. גם !זאב בירגר,
(המשך בעמוד )26

אן יי נ !

ונראה לך א ת •תר הלבצ׳יה
תראה אותה במלוא יופיה, תוכל גם לקבל
אותה לנסיעת נסיון חינם ולהשוות אותה
לאחרות. בינתיים הנה, לפניך מספר פרטים
חשובים אודות הלנצייה:

מחיר
בל העדויות מראות כי הלנצייה הינה הקניה
הטובה ביותר בארץ.
דגם

מהירות מקסימלית
קמ״ש

מחיר

לנצ׳יה 1400
לגצ׳יה 1600
לנצ׳יה 1800
165 170
175

40,850ל״י
45,900ל״י
49,800ל״י
בטיחות תתקשה למצוא מכונית בעלת דרגת בטיחות
גבוהה יותר. היציבות שלה היא חלום בפני עצמו.
וזה הודות לשילוב המתוכנן של גורמים רבים;
צמיגים רדיאליים, מבנה מיוחד של השלדה, הנעה
קדמית, מבנה אוירורינמי של גוף המכונית
והחשוב ביותר, איזון מושלם של משקל המכונית.
...בכל מהירות אתה מרגיש כי הלנצ׳יה ממש
צמודה לכביש. היציבות שלה הינה רק פרט
אחד מתוך מערבת העושה את הלנצ׳יה לאחת
המכוניות הבטוחות ביותר.
בל גוף הלנצ׳יה מחוזק במסגרת של מוטות
פלדה היוצרת הגנה מירבית כנגד מכה או תאונה.

2מערכות בלמים עצמאיות לחלוטין
אפטקשס א?£נ 51 ובלמי דיסק לארבעת
הגלגלים מעניקים בטיחות מושלמת.
בתוך המכונית אתה חש עוד יותר את הרגשת
הבטיחות. זה מתחיל מההגה ה״נשבר״ במקרה
של תאונה, חגורות הבטיחות המקוריות ובלה
בריפודים העוטפים אותך ומגינים עליך.
מערבת האורות בלנצ׳יה מווסתת אוטומטית
בהתאם למשקל ותנועות המכונית ...פנסי ההלוגן
החזקים שוטפים באור יום את הדרך לפניך.

מאירופה הובאו מכונאים מוסמכים אשר
ישארו בארץ על מנת לפקח ולהבטיח את
השרות המבוקר לבל מכונית לגצייה.
לנצ׳יה בישראל מבטיחה באופן, רשמי לעשות
כל מאמץ על מנת להעניק את שיא השרות
לכל בעלי הלנצ׳יה.
יד ביד עם השרות הוקמה גם מח׳ חלפים
אשר גם בה הושקעו מאות אלפי לירות.
לנצ׳יה בישראל מאפשרת אספקה מיידית של
כל חלף ברגע הנדרש.

נוחוח

צריכת הדלק

הכנס ללנצייה, שב בכורסה האורטופדית ותרגיש
את הנוחות שתוכננה בכל פרט. הגה הניתן
להגבהה לפי רצונך, מערכת שעונים מפוארת
לבקרה חיונית, מד סבובי מנוע, מנורת בקורת
מיוחדת לבלמים, מערכת איורור גם לנוסעים
מאחור וכסאות הנוטים למצב שכיבה.

במיוחד היום כדאי לך לבדוק את צריכת הדלק
של המכונית החדשה שאתה עומד לרכוש.
בדוק במכוניות האחרות מהי צריכת הדלק
והשוה אותה עם הלנצ׳יה. אחד הדברים
המיוחדים בלנצייה הוא כי למרות צריכת
הדלק הנמוכה, עדיין כושר הביצועים שלה
עולה על מרבית המכוניות המקבילות. אותו
יחס של חיסכון בצריבת הדלק תמצא בהשואה,
גם בלנצייה ,1600 וב.1400-
השוה בעצמך עם היתר. הלנצ׳יה אינה
חוששת. ובנוסף לכל כשאתה רוכש מכונית
לנצ׳יה אתה מקבל אותה עם מיכל דלק מלא
(האם קנית אי פעם מכונית חדשה עם מיכל
דלק מל אי)
שרות נציגי לנצ׳יה. בישראל מבינים כי אחד הגורמים
החשובים ביותר לקניית מכונית הינו השרות
שילווה אותה.
עוד לפני שהמכונית הראשונה הגיעה נקבע כי
הלנצייה בישראל תקבל את הטיפול והשרות
המקסימלי היאה למכונית מסוגה. הוחלט
להשקיע מאות אלפי לירות ולטפל בנושא
חשוב זה בצורה הרצינית והיסודית ביותר.

לנצ׳״ה-עוצחה שהתחילה ב1906-

48090

תל-אביב ־ רח׳ המסגר ,64 טל 37538 03 ירושלים-״ינוע״ -אזור התעשיה תלפיות, טל 65566 02 באר שבע־ דרך חברון
אזור התעשיה טל 3624 057 חיפה־רח׳ המגינים (,53 בית רסקו),טל .04-645822.מוסך אייבי את עזריה, חוף שמן,
רה׳ אופיר 8טל 04-660456 .נתניה עד לפתיחת המשרד הסגור עקב הגיוס תתקבלנה הזמנות בשאר סוכנויות המכירה.

העולם הזה 1911

נערת הדבויה

ן * פתעה עצומה תיגרם בעוד שבועות
! ) אחדים לרבים מצעירי חיפה׳ כאשר
יגיע לידיהם גיליון חודש אפריל (המגיע
לישראל באוניה בדרך־כלל כחודשיים ל אחר
הופעתו בשוק) של ירחון־העירום ה אמריקאי
הנועז פנטהאוז.
מתוך עמודיו הפנימיים של העיתון
תחייך אליהם דמות מוכרת, יפה לבן,
(על מישקל תבן) כשהיא לבושה בחמוקיה
החשופים בלבד.
יפה ילבן הייתה חתיכה חיפאית ידועה,
ילידית אירופה, מבקרת קבועה בדיסקו-
טקסים אקדמון ודניה, בת־ליווייתם של
רבים מנערי־הזוהר של העיר, תושבת קבו עה
בקפה כרמל, הוא הכסית של חיפה.
לפני כחמש שנים נעלמה יפה מנוף ה כרמל,
בדרך לאמריקה הגדולה ,׳וכעת היא

עומדת לחזור אליו מעל דוכני־העיתונים.
בכתבה המלווה את תמוינות־העירום ה נועזות
שלה בפנטהאוז, מכחישה יפה את
עובדת היותה ישראלית, טוענת בי מוצאה
מניו־יורק, לעומת זאת היא מספרת על
שנתיים נפלאות אותן בילתה בקיבוץ ב ישראל,
בקטיף לימונים ובגידול תרנגולי-
הודו, ואילו ידידי ה מוכנים להישבע, כי
לביד משירות לאומי במיסגרת הגדנ״ע,
לא שמעה על קיבוץ אלא מסיפורים.
חמש השנים אותן בילתה יפה בארצות-
הברית, גיב שו אצלה דיעות מתירניות,
להן היא מטיפה בחופשיות וללארהיסוס
מעל דפי הירחון.
״מעולם לא הייתי אשה־ישל-גבר־אחד,״
מתוודה יפה בגילוי־לב, לצד תצלומיה,
הגלויים עוד יותר .״תמיד רציתי להתנסות

בחוויות רבות ושונות ככל האפשר, עם
גברים שונים. יחסי אל העירום היה, והינו
עדיין, שמרני למדי.
״אני באה ממישפחה בעלת רקע אירו פאי
נוקשה, ,בה היה נהוג להסתיר את
גופך תחת בגדים גדולים בשני מיספרים.
גישתי לנושא השתנתה, כפי שאתם רואים,
אך אני מרגישה שהגוף הוא מתנתו הגדולה
ביותר של האדם, וי ש להתייחס אליו ב התאם,
ולטפל בו כבאוצר.
״גישתי למין ליברלית ומתקדמת ב יותר,״
סגלה יפה .״גופך הוא המתינה ה יקרה
ביו תר שתוכל להעניק לאדם אחר.
עליך להיות חופשי לעשות כל מה שאתה
רוצה, בכל עת שאתה רוצה בכך — אך
רק בתנאי שזה גורם לך ו ל בדזנג ך אושר
באותו רגע.

״לא משנה כלל אם זה על בסיס של
אשה־אשה, או אשה־גבר. אני סבורה ש המין
הוא הביטוי הטוב ביותר של עצמיותו
של האדם, ויש להביע אותו כפי שנראה
לך באופן אישי, ולא כפי שהחברה רואה
זאת.״
לדברי ירחון־העירום, סיירה יפה
במקומות רבים בעולם.

כבר

״הנסיעות הן הבילוי האהוב עלי ביותר.
ביקרתי כבר בכל העולם, מהוואי ויעד

נעוה מתיבה צאח
לכבוש את העולם
ונבשה את עמודיו
של יוחון־עיוום בינלאומי אפריקה, בניסיון ללמוד להכיר את חייהם
של עמים רבים ושונים ככל האפשר.
״תמיד הייתי טיפוס של מורדת, ואני
עדיין כזו. ככל הזכור לי, לא לבשתי
שימלה כבר חמש שנים.
״אני אוהבת לנסוע בטרמפים, לרכב
על סוסים, ו לי רו ת! עסקתי כבר במלאכות
שונות ומשונות, וכימעט את כולן ביצעתי
על הצד הטוב ביותר.

יפה ובן, בשניים מהתצלומים הפחות־נוענים ב״פנטהאוד

״אני משתגעת אחרי אתגרים, ומייד ל אחר
שאיני עומדת בכל אחד כזה, אני
עוברת אל הבא-אחריו.״
לנו לא נותר אלא לקוות שהאתגר הבא
של יפה לבן יכבוש את חיפה בשנית.

ועכשיו — השגוע הגו רלי.
עד כה התכוונת
הקרקע.
להכין את
השבוע תצטרכי להלום
— כל עוד הברזל הוא
חם. מגע חברתי הולם
את תוכניותין. בייחוד 1110 ביום א׳ בתחילת ה 21ב
מרק ״
שבוע, שהוא גם הירח
20כ אפר •י
החדש. אבל טוב תע שי
אם לא תסמכי
יתר״על-המידה על אחרים, ובייחוד לא
על חברותייך הטובות יותר. על בחורים
וכה, למ כה בין סומכת
אינך

תתפלאי
מהם, שאחד רות
מוע,
הוא מהימן ונאמן יותר מהאחרים.

׳השומע מסוכן מאוד ל־בנות״ישור:
הן יכולות בהרפתקאות להסתבך
העלולות לגרוס לסי־בז־כים
אישיים ובריאו תיים,
ז מן רב לאחר
שתשכחנ׳ה את התקרית
עצמה. מוסב, איפוא לא
להרבות בקשרים חברתיים
ולהגביל את ה מגע
עם אנשים חדשים
בייחוד בסוף השבוע. לבשי צבע אדום.

הצטברות יתר של עצ בים
עלולה לגרום לך
להתפרץ ולהזיק לעצ מך.
גלולות ארגעה או
בבית־הבראה מנוחה ישפיעו עליך לטובה.
נטייתך הטיבעית, ל המר
על דברים חסרי
ממש,
סיכויים של
עלולה להפילך השבוע
בפח. פקח עיניך והי שמר•
מחלה קלה עלולה לפקוד את ביתך.
טפל בה לפני שתדביק את בני הבית.

(!^1וזיס

בעייתך העיקרית השבוע, תהיה איך לש מור
על שלוות נפשך, נוכח התקריות
הפוליטיות האחרונות.
לא יהיה זה עבורך
השבוע הטוב ביותר.
הרבה לכתוב ובמיוחד
ענה על מכתבים. תוכ תיכננת אותה נית
לבצע
מזמן אין סיכוי
אל אך שתתגשם.
ן ם1י ז1ע ^ 8ו ייאוש, החיים לפניך.
היזהר בנהיגה בלילה.

עקת

סוס1

בחירה בלתי מוצלחת
— תיגמר ברע. היזהר! ללכוד רוצה היא אותך, לכן היא מת נהגת
כל-כך יפה. אבל
אין זה פרצופה האמי תי.
זאת לא היא. הפר צוף
האמיתי יתגלה לך
בזמן הקרוב. לכן, עוד
הפעם: היזהר ! אם
אתה אמן — החלף
מהר את המיקצוע ! אחרת עוד תגווע
למד לצייר.

ברעב. ברירה אחרת
לא עתה הזמן לדרוש העלאה ב להזדמנות. בסבלנות המתן
דרגה׳

1111111

בספסל׳ נ ד

קציה.

בתולת
הדיקו הנעדר
^ וםאחד צילצל הטלפון בביתי. היתד,
//ז ו אישתו של פרופסור לזר, שביקשה
מאשתי כי אחזור בי מהחלטתי, .מורה
אמיתי מלמד לשם הלימוד עצמו — לא

כפוי
כלכלז,ה עדיין לא הספיק. לפני
כחודש התקשרה שו ב אשתו של

לזיר עם אשתי, וביקשה לשוחח אייתה
ביחידות. ליורה נסעה לבייתה, והגברית לזר
הבהירה לה שאקבל תואר של מידצה־בכיר
רק בתנאי שאביים סרטים ע בור האוני ברסיטה.
וזאת, לאחר שהתואר הובטח לי
כבר שלוש פעמים, וללא כל תנאים ! אך
אם כל זה לא הספיק, הלבה גברת לזר
למיטכחה, אספה ערימת־יבגדים מלוכלכים,

גוו הסטודנטים

המהולל למישרתו, מנהל אורי
גרי, בתו של איש־הצנזורה

מישהו שחשבת אותו כל השנים לידידך
הטוב, יתגלה השבוע כאוייב בנפש, ה מסוגל
לכל על-מנת ל השמיץ
אותך בעיני ה ממונים
על שניכם.
התאפקות מצידך תק דם
את עניינך, לכן
היזהר מכניעה לדחפים
בלתי מרוסנים. הרבו
בנסיעות מחוץ לעיר בשבוע
זה. שם יש לכם
21בדצמבר •
>׳ 1ג״ני אר
סיכוי טוב לפגוש אדם
שישפיע לטובה על המ שך
חייכם. לבשי הרבה ירוק ולבן השבוע.

היזהר מאודמלהיכנס להתחייבויות כס לען
סקות חדשות בלי
פיות. אלתיכנס
אותן היטב.
לבדוק
עם זאת, הזמן מתאים
לעריכת תוכניות כס פיות
לטווח ארוך. סמוך
על עצתו ותבונתו של
ידיד, בעיקר אס נולד
במחצית הראשונה של
חודש 1א פ רי ל. אתה
לשאוב סיפוק עשוי חברתי.
רב מאירוע

באוגוסט -

אל תהססי להגיד בתוקף את מה שיש
אל ליבך לומר ל ו: בייחוד אם הוא ממ שיך
כמינהגו הנלוז. אל
תהיי כלבתא — אבל
אל תהיי גם קורבן־עו־לה
לשיגעונותיו. עסק
בלתי־רגיל מושך את

התעניינותך. לשווא, זה
לא בשבילך, ואם תגע
בו — תיכווה. ביום הגס
לא כדאי לך לצאת
או לקיים קשר טלפוני
עם חו״ל. זהו יום להת בודדות
ולהתבוננות עצמית• לבשי בהיר
ואל תהיי מגונדרת יתר על המידה.

(המשך מעמוד )23
ראש מחלקת הסרטים במישרד־המיסחר־והתעשייה,
בדק את המיסמכים שהגשתי,
בקפזעות־ייתר.
״ערב אחד הוזמנתי לביתו של בירגר,
ליארוחת־ערב. לאותה, ארוחה הזמין בירגיר
גם את המפיק של הסידרה הטלוויזיונית
בוננזה, אותה ביימתי בארצוית־הבדית.
בירגר לא סיפר לו, בכוונה תחילה, כי גם
אני אהיה ניוכח במקום. ודאי חשב שאכנס
לבית, ואותו מפיק יראה אותי ואפילו לא
יידע מי אני. כאשר נכנסתי, והמפיק רץ
אלי לחבקני, בשימחה גלוייה, פקח בודגר
את עיניו בתדהמה גדולה.
״רק לאחר שעברתי לגור בתל-אביב.
קיבלתי יום אחד מיכתב הרקטור אוני ברסיטת
תל־אביב, פרופסור שילמה סי!מונ־סון,
בו הודיע לי בי התקבלתי לאוגיביר־סיטר,
כפרופסור־אורח בלבד. זה הפתיע
אותי מאוד. הרי פרופסור לז ר הבטיח לי
פרופסורה מליאה! ולא רק זאת — אלא
גם דרגה גבוהה יותר משל שאר המרצים
בחוג !
״בעיקבות זאת, החלטתי לא להצטרף
׳לחוג המרצים של האוניברסיטה.

ברסיטה ללמוד — לא לשחק ! הסטודנטים
עצמם באו אלי וביקשו שאי־אבק למענם,
באותו כ״יון עצמו.
״כאשר ביקשתי למן בתוננית־הלימודים
שהי׳גשתי למיקצוע הטלוויזיה, פטרו אותי
בטענה שאין לי מושג ב טלוויזי ה!
״ואז קרה הדבר הנורא ביותר, מבחינתי.
לפני כחודשיים השתחרר הסטודנט הנרי
דוטמן, תלמיד בחוג, משירוית־המילויאים
שלו. מאחר שאין לו סישפחה ולא היה מי
שיקדם את פניו בשובו — הוחלט לערוך
לכבודו קבלת־פנים צנועה באוניברסיטה.
ביקשתי מפרופסור לזר — אשר אינו,מסו גל
לגקוב אף בשלושה שמות של סטיו-
דגטים שלו, מפני שלא טרח להכירם —
להשתתף בקבלת־הפנים. לזר התחמק, ב תואנה
שהוא עסוק. יאז ידעתי כביר בבירור
שאין עם מי לדבר — שזהו אדם קשוח
וחסר־לב.

מוף־סוף אתה רואה בר כיה
בעמלך. אתה עומד
חדשה.
בפני תקופה
אם תצליח ל שמור על
מצב־רוח מרומם, תי פתחנה
בפניך כל ה דלתות•
אס לא תעשה
בעיות, גם תדע להסתגל
לשורה שלמה של מצ־
21 ביוני- .
באי״

__ בים חדשים, שאי־גמי־

שותך מנעה ממך ל מצות
קודם לכן. סרטנית — לב שי תכלת
וססגוני השבוע. כמו־כן אל תרבי בשחייה.

יחסים רומנטיים אינטימיים עשויים להאפיל
השבוע על כל התרחשות אחרת בחייך.
אם אתה חושב שהגיע
הזמן להתייחס ברצי נות
רבה יותר לעתידך,
ולקשור את עצמך לחיי
משפחה, זה השבוע ׳ה מתאים
לעשות זאת. אל
תמתין רגע נוסף. טוב
ליבך עלול להיות לך
>^ 81 זש*הד.ר^ם
לרועץ. השתדל להרגיע
את עצביך המתוחים ב שבוע
זה. בידור לא
יזיק לך, למרות ההוצאה הכספית הג דולה.
השבוע כדאי לשמור על הבריאות.

רימו אותי !

יום השבת יביא לד את
הכוח להגשים את תוכ ניתך
הישנה ורבת ה היקף.
לעומת זאת, התעלס
מן התככים ה בזויים
והקטנונייס של
כמה מן הסובבים אותך:
הס לא שאחרים את טו בתך.
אל תעשה עסקים
ביום א /כי ביום זה
תיתקל בקשיי קומוני־
-הישמרי מעקרבים.

היומיים הראשונים של השבוע מתאימים
לעריכת חשבון נפש
ולהצהרת מטרות ל טווח
ארוך. דאג לכך
שתימצא בחברתם של
ידידים מהימנים ורי אליסטיים,
שיוכלו ל-
הדריכך ולסייע לך ב קבלת
החלטות חשו בות,
היה זהיר בכל ה סו
בפברואר -
20 במרס
נוגע להוצאות כספיות
שתקבענה את עתידך.

.1ניס

את המרד בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוני ברסיטת
תל״אביב, למען החזרתו של הבמאי
פלד, בנו של הפיוסומאי חיים פלד. ברקיע: דיט׳ה
קראו הסטודנטים.
לוי גרי .״רוצים את דון ! ״

לשם ׳תואר־הכבוד ׳,אמרה, .לאדם במעמדו
של דון ליא ׳נאה ללימד לשם הכסף בלבד.׳
״גבירת לזר הבטיחה לאשתי כי ברגע
שייווכחיו בפקולטה איזה. מורה נפלא אני
— אקבל מייד תואר של מרצה,-בכיר. זה
יקח לכל היותר שנה.
נכנעתי להפצרותיה של אשתי ,׳והס כמתי
לקבל תואר של מרצה־אורח, לשנה
׳אחת בלבד.
״התחלתי ללמד ׳באוניברסיטה, והתאהבתי
בסטודנטים. התאהבתי בכם בשל הצמא
העצום שלכם לרכוש השכלה ׳מיקצועיית.
המשכורת שקיבלתי לא כיסתה כלל את
ה־וצאזת־יהמיחייה שלי בארץ — אבל זה
לא היה איכפת לי ! גם אילו הייתי מקבל
משכורת של ׳מרצה־ביכיר, ילא הייה הסכום
מכסה יאת הוצאותי.
״בישיבות המרצים לא היה דיקן ה פקולטה
נוכח. עוד לפני שנפתחה שגת־הלימודים
הודיע לנו פרופסור לזד כי
אינו מבין בקולנוע או בטלוויזיה ד בר ו־חצי־דבר
,׳ולכן לא יהיה נוכח בישיבות.
משברים לא חסרו בחוג. חבר־יהמירצים
התפצל לשניים .׳מצד. אחד — אני ו עוד
שני אנשים בעלי ניסיון מיקציועי, ומצד
שיני — התיאורטיקנים, שהיו הרוב. בכל
פעם ש פרץ משבר כזה — שהה הדיקן
בחוץ־לאדץ, במטרה ״לאסוף כספים״ .אלא
שתמיד חזר משם בידיים ריקות.
״בינתיים קיבלו שיני מרצים אחרים
דרגות גבוהות משלי, למרות שהייו חסרי-
ניסיון במיקצוע. כעת הכתיבו הם את
התנאים בחוג ! הסיסמה שלהם היתה :
,אנחנו רוצים לחנך אנשים ׳תרבותיים ש־ייזרעו
קצת על קולנוע וטלוויזיה — יאך
אין זה מתפקידנו להעניק להם איימון
מיקצועי.׳ ואומנם, בישיבוית־המרצים הס תבר
שאף אחד מהם אינו מאמן יאת
הסטודנטים ברמה איכותית — ורמת החוג
לא ׳עלתה על זיו של גן־ילדי ם!
״אני התקוממתי נגד זה ודרשתי תלה
אמייתית. ידעתי שהסטודנטים באו לאוני־

וביקשה מא שתי, :מיסרי אותם עבורי ל־ניקוי־יבש.׳
״חמתי
בערה בי כאשר שמעתי את
הסיפור. לא רק שפרופסור לזר השתמש
באשתו, שאינה, אלא עקדת־בית פשוטה,
כדי להגיע אלי באופן עקיף ;לסידור עניי נים
אוניברסיטאיים, אלא שזיו התייחסה אל
א־שתי כאל שליחה עלובה.
״בעיקביות זאת שלחתי לרקטור האו ניברסיטה
את מוכתב־ההתפטרות שלי.
״׳אז פרצה השביתה שלכם, הסטודנטים.
למעשה, אין דבר אליו אני משתוקק ייותר
מאשר ללמד אתכם. בארצות־הכרית קי בלתי
משכורת של 70־ 60 אלף דולר לשניה
— ובארץ אני מקבל תשעת אלפי דולרים
בלבד ! אם יש עוד מישהו המעלה בדעתו
שיאני עובד עבור הכסף או התואר, זה
עצוב מאוד.
״אבל ב רו ר לכולנו שיאם לא אקבל את
התואר, ואת הכוח שיעניק לי, לא אובל
להילחם את מילחמת הסטודנטים, הראויים
לרמת־ילימיודים גבוהה הרבה יותר. אין
טעם שאחזור לאוניברסיטה, אם לא אוכל
ללמד אתכם כר אוי! אם אמשיך ללמד
בימיסגרת־הלימודים שמכתיב פרופסור לזר
— ׳אגרום עוול לכם ולעצמי.
״רימו אותי — וגם אתכם. לפני שאני
עוזב את הארץ — ואני עוזב אותה — אני
רואה חובה לעצמי לפרסם את הדברים
כי אחרת, אדע ׳ששנתיים מחיי בוז בזו
לריק.
״אני ייודע שאתם אינכם יכולים לחדשות
לעצמכם להשמיץ את האוניברסיטה ב פומבי,
לכן נטלתי תפקיד זה על עצמי,
לצערי.
״הדביר המטריד אותי יותר מכל הוא,
שכאשר ביאתי לאוניברסיטה, מצאתי שם
סטודנטים הצמאים ללמוד, מלאי רצון טוב
ומרץ. כיום, כולכם באים אלי עם שאלה
אחת ב ל בד:
״על איזו אוניברסיטה בחוץ-יליארץ אתה
ממליץ 1״

קולנוע
הסרט
סרטים דראקודה והכרוודוח
אנדי ווארהול הוא, כידוע, קיסרה של
המחתרת הקולנועית הבינלאומית. משך
שנים ארוכות עשה סרטים משונים ושונים
זה מזה. כמו הסרט ש בו שוכב אדם וי שן
במשך שמונה שעות רצופות, או סרט אחר
המנציח את האמפייר סטייט בילדינג במשך
שש שעות, תמימות, ללא כל שינוי של
זווית־הצילום במשך כל הסרט.
לאחרונה נטש ווארהול את הגה־הבימוי,
והוא מסתפק היום בהפרחת רעיונות והפ־ק
תם, כאשר את הבימוי המעשי נטל לידיו
אחד מחניכיו, צלם לשעבר בשם פול מ ד
ריסי. אחדים מסרטים אלה, כמו להט,
הצליחו אפילו לעבור את מחסום שוקי
המחתרת וזכו לביקורות חיוביות ביותר,

שחקן אודו קיר ב״דראקולה״
לבטל את הבתולין

ה>ע\ראל>
לאן

נעלם

דניאל

ואקס

( ייייין, תל־אגיב, ישראל)
אחרי דיו רב שנשפך, מוצאים
אותו בקולנוע, בישראל ! זהו הסרט הישראלי הטוב ביותר
שנעשה עד היום. ואם אין זה נישמע כמחמאה גדולה
במיוחד, צריך להוסיף כי זו הפעם הראשונה שנמצא יוצר
קולנוע ישראלי, אברהם הפנר שניגש ברצינות להלכי״רוח
בארץ, כפי שהם משתקפים במה שמקובל לקרוא ״הרוב
הדומם״ ,אותם בורגנים מן השורה המהווים את מרביתה
של האוכלוסייה העירונית.
הדמות הראשית בסרט הוא זמר ישראלי שירד לאמרי קה
לפני 15 שנה, עשה שם קאריירה (כלומר: לא מת
מרעב) ,והוא בא לביקור בישראל עם אשתו האמרי קאית,
כדי למצוא את האנשים ואת אווירת נעוריו. הסרט
כולו הוא מסע אל העבר, דרך פגישות עם הגימנזיסטים-
דאז, שהפכו בינתיים לרופאים, לחקלאים ולעקרות״בית,
תוך כדי חיפוש מתמיד אחרי דניאל ואקס, ה״גיבור״ של
אותם ימים.
סופו של המסע בכך שהדמות הראשית מגלה כי הנעו רים
חלפו ללא-שוב, שהתקף־לב קורץ מעבר לפינה של
גיל השלושים, שהארץ אינה עוד אותה ארץ שהכיר פעם
(״הרחובות מלאים באנשים טרודים ומדוכאים״) ושגיבור
נעוריו אינו עוד גיבור, גם לא נער.
ברגישות רבה. תוך שימת-לב לכל הדמויות המישניות
החולפות עד הבד, בונה הפנר את המציאות הישראלית
של ימינו, כפי שהיא משתקפת בעיני מי שניתק ממנה
לפני 15 שנה. אין ספק שלאחר יוס-הכיפורים האחרון,

מים על רוזן בשם דראקולה, המתגורר
בטירה מפחידה בעומקי ההרים של ט ת־סילווניה,
וניזון מדמם של בני־תמותה
חפים מפשע. באותו סיפור של סטוקר,
מתאהב הרוזן הערפד בנערה, וזו מצילה
את העולם מקללתו על־ידי כך שהיא מר תקת
אותו בחברתה עד הנץ השחר, ואז
נופה הערפד את נשמתו.
מאז עבר הרוזן הטרגסילווני הנודע גיל־גולים
קולנועיים אין־ספור, החל בסירטו
הקלאסי האילם ישל מורנאו, נוטפראטו
וכלה בפארודיה הסרקסטית של פולנסקי,
סליחה, אתה נושך את צווארי. כל זאת
כדי להגיע בסופו של דבר לידי המחתרת.
ווארהול ומוריסי מובילים את דראקולה
אל שנות השלושים באיטליה. הוא הופך
צעיר בשנים רבות, יפה־תואר, וצמא לדם
בעולם ש בו ד״מיצרך הנ״ל געשה וקר
המציאות. הוא יוצא אל ערי־השדה של
איטליה לחפש בתולות טריות ׳שיספקו לו
מזון, וניתקל בגיבור המעמד הפועלי,
העוזר לנערות להיזהר מפני הסכנה, פשוט
על־ידי כך שהוא מבתק את בתוליהן.
בתפקידים הראשיים בסרט מופיעים ה שחקן
הגרמני אודו קיר, כדראקולה, ג׳ו
דאלסנדרו, שחקנו הקבוע של ווארהול,
כמנהיג־הפועלים, ווי טוריו דה סיקה ורומן
פולנסקי בישני תפקידי־מישנה.

יומן החדשזת
תריסר כוכבים

זבקו וליפקין: היכן נעורי?
יישמעו חלק מן ההערות על הבד צורבות ואמינות במיוחד.
הדיאלוג כתוב בתבונה, צילומיו של אמנון סלומון
מסייעים להשרות על הסרט את האווירה הקאמרית האינטימית
הדרושה לסיפור, והשחקנים מיכאל ליפקין( ,רופא
עם בעיות משפחתיות) ואסתר זבקו (אשתו של הזמר),
מגישים מישחק טבעי, פשוט ומשכנע מאוד. בחירה פחות
מוצלחת הוא ליאור ייני, בעיקר משום שחיצוניותו אינה
הולמת את הדמות, ומשום שהבעותיו קפואות מדי. אבל
אין זה אלא פגם יחיד בסרט היכול בהחלט להביא כבוד
לקולנוע הישראלי, כבוד בה״א הידיעה.

ולבסוף: כוכב נוסף, בתפקיד בלתי־רגיל.
הצלם המנציח את תמונות ה״סטילס,״ שא לו
המנסרות לפירסום ומלווה את ההפקה
כולה עם מצלמתו, הוא לורד סנאודן,
בעלה של הנסיכה מרגרט.

מחזמד כוכב עדייו!
אחד המעשים האחרונים של הקולונל
קאדאפי, לפני הדחתו, היה מתן הסכמתו,
יחד עם שלושה שליטי־ערב עשירים אח רים,
מלך מארוקו והשייכים של בחריין
וכוויית, למימון סרט על חיי הנביא מוח-
מד. הסרט, שיעלה כשמונה מיליון דולר,
ויכיל את התפאורה הגדולה ביותר ב תולדות
הקולנוע מאז קליאופטרת של
טיילור-ברטון, יצולם בעת־ובעונה־אחת ב שתי
שפות, ערבית ואנגלית, עם שני צוד
תים של שחקנים. זאת משום, שהסתבר
כי את תנועות השפתיים של השפה ה ערבית
אי-אפשר להעביר לשום שפה אח רת
בסינכרוניזציה.
כוכב הגירסה האנגלית של הסרט יהיה
אנתוני קווין, וזאת לאדרווקא בגלל הש קפותיו
הדתיות (קווין, י ליד מקסיקו,
הוא דווקא קאתולי במקורו, למרות חמישה
גירו שין) אלא משוס שהערבים מכירים
לו תודה על הדמות הסימפטית של שיי ך
אנדה, אותה גילם בילורנם איש ערב. קווין
לא יגלם את הנביא עצמו, משום שלפי
הדת המולמית, אסור לבן־תמותה להופיע
בתפקיד זה, אלא רק את דודו של הנביא.

חוק הובוט
סרט אחד הזוכה בדרום ארצות־הברית
להצלחה גדולה יותר מהסנדק הוא הסרט
הצועד זקוף. זהו סיפור־חייו האמיתי של
אדם בשם באפורד פאסר, ששימש עד
לאחרונה כ שריף באחת מעיירות מדינות
מיסיסיפי והטיל אימתו על כל הסביבה.
פאסר, ברנש המתנשא לגובה של שני
מטרים, התנגש לראשונה עם העולם התח תון
בהיותו בן 19 בלבד. אז האשים את
אחד מבתי־ההימורים שבאיזור במעשי-
רמאות, והתוצאה היתה שאושפז בבית־חולים
ונזקק לעשרות ׳תפרים התיקונים
פלסטיים. כשחזר לאיתינו נטל פאסר נבוט,
יצא לשלם למהמרים באותה מטבע עצמה,
ומאז מינה את עצמו כמטהר, מרכזי-
הקניות לחוטאים׳ ,כפי שכינה את בתי-
ההימורים במדינת מיסיסיפי. הטיהור נע שה׳
כמובן, בעזרת הנבוט, והוא עצמו
הודה שלא פעם ״כופף״ את החוק לפי
צורך השעה. אחרי קאריירה פורחת שכללה
מיספר בלתי־מבוטל של קטטות, חילופי־אש
וקרבות־אקדחים, נפל פאסר קורבן
למלכודת, שעה שנסע עם אשתו במכונית.
האשה נהרגה, ואילו גופו ובעיקר פניו
׳נפגעו בכדורים רבים וצורתו הוחזרה לו
רק לאחר 16 ניתוחים פלסטיים שונים.
!בגירפה הקולנועית, יאותה מגדיר ׳פאיסר
כ״ 80 אחוז יאמת ו־ 20 אחוז די מיון קולנועי,״
מוצג השריף הקשוח באור סימפטי וחיובי
הרבה יותר מכפי שהוא במציאות.

ברכב ת אחת

שחקן במאי דודסיקה ב״דראקולה״
דרך

מעמד הפועלים

אפילו מצד מבקרים המסתייגים בדרך כלל
מניסיונות. חידוש נוסף בדרכי ם: ווארהול
ומוריסי עברו לאיטליה, להפקת כמה
סרטים שאחד מהם פראנקנשטיין, הזב דם,
זוועות ורעיונות מטורפים, יצא כבר לאור.
כעת, לאחר יצורי־הפלצות פרי דימיונה של
מרי שלי, סיימו מוריסי וווארהול את טיפולם
בייצור־פלצות אחר, פרי דימיונו
של הסופר האמריקאי בראם סטוקר.
בתחילת המאה כתב סטוקר סיפור אי
העולם
הזה 1911

הסרט היומרני ביותר שתפיק אנגליה
השנה, הוא עיבוד קולנועי לאחד מספרי
המתח היותר־ידועים של אגאתה קריסטי.
הספר רצח באוריינט אבספרס, הוא סיפור
המתרחש בשנות ה־ ,30 ברכבת המפורס מת
הנוסעת מאיסטנבול לפריז.
מיליונר ׳שטני נירצח בה, ואוסף שלם
של טיפוסים, ביניהם מיסיונרית שוודית,
רוזנ ת יפהפייה, דיפלומט הונגרי, קולונל
בריטי ועוד, חשודים במידה שווה בביצוע
הרצח, והרקול פוארו, הבלש המפורסם,
חוקר את הפרשה.
יאת הסרט מביים בימים !אלד. סי דני( ה שוד
המוקלט) לומט, והתסריט נכתב על־יידי
פול (המרגל שחזר מן הכפור) דהן ; הצלם
הוא ג׳פרי (אודיסיאה בחלל, קברט) אנס־וורת,
ורשימת השחקנים דומה לספר ה״מי
ומי״ בעולם הקולנוע: שון קונרי, איניגריד
ברגמן, ז׳קלין ביסט, אלברט פיני, מייקל
יורק, לורן בקאל, מרטין בלאם, ואנסה
רדגרייב, רחל ריוברטס, ז׳אן־פייר קאסל,
אנתוני פרקינם וריצ׳ארד ויידמארק (כ קורבן
הרצח) .כולם זוכים לתפקידים שווים
בח-שיבותם, כשאת פוארו מגלם אלברט
פיניי.

כיסט ויורק כ״אוריינט אקספרס״
גם היפים חשודים ברצח

המשקאזת

מות ־ ותו לחיות להסתדרות בסיסמה חדשה זו, נוסח סירטו ה חדש
של ג׳יימס בונד, מגייסת כעת ה הסתדרות
הכללית של העובדים העב ריים
בישראל כספים בחו״ל. מגבית ה הסתדרות
עושה חיל, במאמציה לשכנע
יהודים טובים לכלול את ההסתדרות
בצוואתם, ולהבטיח לעצמם הכנסה שנ תית
נאה עד יום מותם, בגבולות של
״/״ 8.5מהסכום אותו יורישו להסתדרות.
אבי מגבית זו הוא יהושוע לוי, גיז•
בר ההסתדרות, שהגה את הרעיון לנצל
את הקלות־המס הרבות הניתנות למע-
ניקי מתנות וירושות. כך נולדה קרן ה הסתדרות,
הקוראת בפירסומיה בארצות-
הברית ליהודים לברר, האם לא שכחו
לכלול בצוואתם את אחד מיקיריהם ה קרובים
ביותר, את העם הישראלי 2ואם
אכן שכחו, מציעה הקרן לכלול בצוואה
פיסקה מתאימה שתביא לבעליה הכנסה
שנתית של 8.$עד 18.5בהתאם
לתנאים המיוחדים של כל מוריש ומו על
הצלחת התוכנית תעיד מאזנה של
הקרן, המורח בחמישה החודשים שבין
אוקטובר 1973 לסוף פברואר ,1974 היו
הכנסות הקרן מצוואות 1.2מיליון דו לר
(נטו) .קרוב למחצית ההכנסות באו
ממיאמי, שהדביקה את ניו״יורק בתפו-
במשך שנות קיומה של הקרן, מאוק טובר
1960 ועד היום, נחתמו 893 צוו אות
המורישות לה 22 מיליון דולרים.
בנוסף לכך קיבלה הקרן מתנות בצורת
נכסים, וסך־הכל הכנסותיה חיה 33
מיליון דולר טביו״ותקילין.
מהו סוד הצלחתה של הקרן ז ב-
פרוספקטים שלה מצויין כי הסכום הני תן
במתנה הוא, כמובן, מותר כולו ל ניכוי
ממס-הכנסה. אדם בן ,70 למשל,
המוריש להסתדרות 10 אלפים דולר,
זכאי לזיכוי במס-ההכנסה שלו בגובה
40.2או כ 4000-דולר. סכום זה יוכל
לקזז מתשלומי־המס שלו, כך שלמעשה
הוא נותן רק 6000 דולר. פרט לכך יק בל
עד מותו 850 דולר לשנה (אדם המו ריש
בגיל 70 מקבל לשנה 9.75 מה
הבורסה

סכום
שהוא מוריש) וסכום זה לא יש תנה
עם עליות וירידות הריבית בעולם.
בנוסף יונצח שמו — מציין הפרוספקט
— בתולדות בניית עם ישראל, גם זה
חשוב.
אך מיפעל״צוואות זה לא נעשה חינם.
לפני זמן־מה נערכה הוועידה השנתית
של מגבית ההסתדרות, ודווקא במקום
היקר ביותר בארצות־הברית — במלון
פונטינבלאו שבמיאמי״ביץ׳( ,השייך, אגב
לקבוצת מאיר לנסקי) .אורח הכבוד ב וועידה
היה הגנרל מאיר עמית.
התקציב מוכיח כי העסק כדאי ביותר.
לעומת הכנסות של כ״ 2.5מיליון
דולר במשך חמישה חודשים, היו הוצ אות
המגביות רק 183 אלף דולר, מזה

העיקר משכורות בארצות־הברית (70
אלף דולר) ,ועוד 20 אלף דולר תמריצי
הגברת תפוקה.
מעניין עוד יותר על מה מוצא הכסף:
בניגוד להצהרת הפרוספקט כי הכסף יבנה
את ישראל, מוצאת מרביתו על אח זקת
בית הוועד-הפועל של ההסתדרות.

הכשות הישוב לא תיתנו

אומנם, טרם פורסם שהתנחל משא-
ומתן כזה, אבל הוא כבר נפסק: החברה
הבינלאומית לפיתוח (הידועה בכי נויה
החברה לישראל ב׳) לא תרכוש
חלק בחברת הכשרת״היישוב.
להכשרת־היישוב
הסכימה למכור

סק בגלל ויכוח על מידת ההשפעה ש תהיה
לבינלאומית בהכשרת־היישוב.
הכשרת־היישוב היא חברה״בת השיי כת
במלואה לסוכנות היהודית. היקף
מאזנה האחרון (לשנת )73 היה 115
מיליון לירות. הכנסותיה היו 17 מיליון,
מזה 12.4ממכירת נכסים. יו״ר מועצת
המנהלים של החברה הוא עמינדב אש-
בל, ומנהלה הכללי שלום דורון. עיקר
רכוש החברה הם קרקעות שקיבלה ב שעתו
במחירי-אפס מן הקק״ל. כן הקי מה
החברה רשת-מלונות עניפה. הסיבה
האמיתית להפסקת המשא־ומתן היא
סירובה של הסוכנות היהודית לוותר על
מניית השליטה הבילעדית שבידיה׳ ה מקנה
זכויות ראשוניות במינוי מנהלה.
אהרון רובינשטיין התמנה כיו״ר ה חברה
יחד עם הנריך מנדלמאן, תעשיין
ציוד אופטי מברלין, שקנה עד בה ביש ראל
את מלונות סמואל בת״א, הסלע
האדום באילת וכן יש לו מיפעל למשק פיים.
רובינשטיין הוא גם המנכ״ל של
חברת הבנייה רובינשטיין ושות׳ וכן ה רוח
החיה בחברת-הבנייה הרשומה ב בורסה,
ישפרו.

של כור
קונצרן־החשמל הגרמני הידוע א.א.ג.
ייכנס לשותפות עם כור במיפעל ציתור,
ויבטל את מעמדו של סוכנו בישראל
יחזקאל דגן. גם במיפעל אחר של כור,
רמים, תיכנס חברה גרמנית ידועה לשו תפות
בעיסקי מתכת.
כור השלימה לאחרונה את האיחוד
עם מיפעלי טמפו של משה בורנשטיין.
לפי ההסכם הוקמה חברה חדשה ש תרכוש
את מיפעל הזכוכית והמשקאות
של בורנשטיין בירוחם ובחולון. מיפעלי-
המשקאות שבחולון יעברו לשטחים חד שים
בראשון־לציון, וינוהלו על ידי חטי בת
המזון של כור. מיפעל-הזבובית של
טמפו בירוחם ימוזג עם מיפעל-הזבובית
של כור בירוחם. בורנשטיין ישאיר ב ידיו
את מיפעלי״הקירור ואת שיטחי-
הקרקע שלו.
כור ערבה בימים אלה שינויים במיב-
נה חברות הייצוא שלה, חיסלה את ה מנגנון
הכפול והמיותר. עד בה היו לכור
כמה חברות שעסקו בייצוא: אלדא,
סולדא, כור סחר־חוץ, סולכור. הכפילות
נגרמה בגלל שגיונותיו של מנב״ל כור
סחר חוץ, משה אלפן, שרצה במנגנון
גדול. עתה, אחרי הוצאתו מכור, בוטלו
בל החברות הללו ומוזגו ליחידה אחת,
שתיקרא כור סחר.
היחידה חולקה לחמש חטיבות. חטי בת
סחר הפנים תנוהל על ידי זאב מי-
כאלי, חטיבת אסיה והמיזרח הרחוק
תנוהל על״ידי יוסף הראל, חטיבת אפריקה
תנוהל על-ידי אליעזר חרותי, ה-
טיבת אירופה על-ידי רפי יוגב, חטיבת שלמה תנוהל על״ידי
ארצות״הברית
שטיינפלד.
שמעון גינת, מקודם מנהל פרדס״מוצרי־הדר,
מונה במנהל מיפעלי השימורים
והדגים של יונה, השייכים לבור.

פרנסה מחיים

בינלאומית 26 מהון המניות שלה בסכום
של כ 20-מיליון לירות. יושב־ראש
מועצת המנהלים של הבינלאומית אהרון
רובינשטיין, אישר כי המשא-ומתן הופ

אגודות הסי1י
כאן!
רוצה דבסדע דסץ?
קח אוטובוס
וסע לשכונת
שנחאי בתז־אפלב
כמה יהודים נשואים לסיניו ח? שיבעח.
נמה סינים חיים בי שר א ל? — סינית
אחת.
!כמה מיקרים של נישואי־תערובת היו
בין סינים ליהודים? — כשבעה.
שאלות אלו ואחרות, הניראות כלקוחות
מעולם אחר, מטרידות ביו תר את איגוד
יוצאי־סין בישראל.
האיגוד אינו עוסק רק באיסוף פרטים
על היי היהודים בסין. זהו עיסוק צדדי
שלו, ואולי גם לא ר ש מי ביותר, אך מי כאל
קילאבר 79ד,ניראה צעיר בהרבה
מגילו ומלא מרץ־נעורים, והמשמש ב־
!מזכיר האיגוד, אוסף פרטים על היי ה יהודים
בסין בשקדנות רבה.
כך למשל, יודע קילאבר, מנהל־חשבו־נות
במיקצועו, לספר שרק אחד !מהיהו דים
שהיו בסין עד שנת 1948 ונשא לאשר,
סינית מקורית, הגיע לישראל. היהודי

קופ״ח?ונרי
בחי־מלון
נראה בי הפיתגם העממי ״מרבה נכ סים
— מרבה דאגה״ ,אינו משפיע על
מנכ״ל קופת־חולים, אשר ידלין. בימים
אלה קנה נכסים — יחד עם בור — 30
דונם פרדס הגובל בבית־החולים בילע־סון.
המחיר לדונם היה 28 אלף לירות,
ומטרת הרכישה, לדבריו, לדאוג לרזרווה
לבית-החולים.
נוסף לבך קנתה קופת־חולים מחצית
ממלון עין־בוקק ( 100 חדרים) במחיר
של 4.5מיליון לירות, ובעת נבדקת רכי שת
מלון באילת.

״י כלל לא תרכוש
את אלו,.ים
הפירסום עוזר לפעמים. מנכ״ל בלל,
אהרון דברת, כנראה שם לב למה ש כותבים
עליו. כאשר פורסם לפני כהו-
דש, במדור זה, בי כלל עתידה לקנות
חברה עתירת-מדע בשם אלג׳ים, בצירוף
סיפור מלא על החברה, ומדוע לא בדאי
לקנותה׳ קשה היה לתאר בי ההשפעה
תחיה בה מהירה.
מכל מקום, לפני עשרה ימים החליט
דברת שלא לקנות את אלג׳ים.
אם הפירסום תרם במשהו להחלטה
(והיה זה הפירסום היחידי בנושא זה
בעיתונות) ,הרי הדבר חיה כדאי.

החברה הימית מכרה * 9׳בליות
קפלן רובינשטיין

במדינה

לאחר משא״ומתן ממושך מכרה החברה הימית להובלת פרי (השייכת למילה
ברגר וליעקב מרידוד) תשע מיכליות שהיא במה באנגליה.
החברה הזמינה 20 מיכליות במספנות סוון״האנטאר באנגליה, בתנאים מצויינים,
והן נמכרו למדינה גדולה באמצעות חברה רשומה באיי קאימאן.
מבירה זו תותיר לחברה הימית רווח העולה על 20 מיליון דולאר שיתבטא,
קרוב לוודאי, בחלוקת-הרווחים השנתית.
אגב, מחיר מנייה של החברה הימית (ניתנת לרכישה רק על-ידי תושבים זרים
או באמצעותם) בבורסה של ניו־יורק נע סביב 14 דולר. לחברה חמישה מיליון
מניות, ורכושה הנקי נאמד, לפי הערכה זהירה ביותר, בלמעלה מ 500-מיליון דולר.
מבאן שערך המנייה הוא לפחות 100 דולר, בעוד השער ביום הוא 14 דולר.

מזכיר קילאכר
להיזכר בסין
עצמו, שנולדו לו !מנישואים אלה, שני
בנים( ,קילאבר שומר: את שמו בסוד) ,כבר
נפטר, אך אשתו ומתגוררת עדיין באחת
הערים בצפון הארץ.
שישה היהודים האחרים שנשאו להם
נשים !סיניות בחרו להגר לארצות־הברית.
מרוסיה לסין. קילאבר הגיע לסין מ העיר
נגיורה שבסיביר. תחילה עבד כ־מנהל־חשבונות,
אך מאוחר יותר החל ל עסוק
במיסה ר כשכיר. בטינזין, עיר מגו ריו
בסין, היו לו שני שכנים שהפכו
לשמות ישראליים ידועים. היו אלה יוסף
תקוע, שגריר ישראל ב אד ם, ושמואל
כיסלו! ,מנהלו־לשעבר של נמל־התעופה
בן־גוריון, ואלוף מישנה (מיל ).בחיל ה־אוויר.
אולי רק מעטים יודעים זאת אך
שני אלה הם חברים באיגוד יוצאי סין,
וכמוהם עורך־הדין אריה מרינסקי.
בין יוצאי סין בישראל קיימת אחווה
שאינה מוכרת ביותר בציבור. מרביתם
מוסיפים להתראות בהזדמנויות שונות.
אך לא רק הם, אלא גם בניהם, שנולדו
בארץ, ממשיכים להיפגש, להחליף רש מים,
ובעיקר להעלות זיכרונו ת מארץ סין
שאותה, קרוב לוודאי לא יראו עו ד יותר
לעולם.
פית כנסת סיני קיים ריכוז גדול של
יוצאי סין ב שיכון סלע בת׳׳א. רבים מכ נים
את המקום ״שכונת שנחאי״ .יש בו
גם בית־כנסת שבו מתפללים יוצאי סין.
גם מושב עמיקם
ביוצאי סין.

מאוכלס

רובו־ככולו

״ 12 אלף חברים יש באיגוד כולו,״ מג לה
קילאבר .״כמה חבל שהוא איננו יכול
להמשיך ולגדול, אלא להיפך. אנחנו יו ד עים
שהאיגוד שלגו הולך וקטן מדי שבוע
בשבוע, ואילו את בניהם של יוצאי סין
אין הפעילות המשותפת מעניינת ביותר,״
הוא אומד בצער.

כך תיראה התערוכה העולמית שתיבתח בעוד חודש:

הינן הניתן קיווול*נ?,
ך 1אם יש לישראל מד לומר על
ן \ איכות הסביבה? נראה שלא. אחרת,
כיצד ניתן -להסביר את העובדה שבגדולה
בתערוכות העולם, אקספו ,74 הנפתחת
בארבעה במאי בעיר ספוקיין שבמדינת
ואשינגטון, ארצות־הברית, נפקד מקומו
של הביתן הישראלי, אשר השתתף כבר
בהצלחה בתערובות הקודמות?
השנה -תהיה התערוכה מוקדשת לנו שא
״!לקראת עידן של סביבה -משופרת וטובה
יותר,״ וזהו כנראה נושא שהדיו עדיין
לא הגיעו לאסיה הרחוקה.
באקספו 74 ישתתפו עשרות מדינות, וה תערוכה
!תימשך כחצי שגה. העיר ספוקיין
מצפה ליכחימישה מיליון מבקרים, מכל רחבי
העולם, כפי שהיה באקספו ,73 שנערכה
במונטריאול, קנדה.
המבקרים הישראליים בתערוכה עתידים
לחפש את ביתנה של -מדינתם, ולו מתוך
גאווה לאומית -גרידא! ,אך הם יתאכזבו
קשות.
״שאלת השתתפותה של ישראל בתערו כה
נשקלה היטב,״ -אומר יעקב יגאי מ־מ״שרד
ראש־הסמשלה- ,האחראי לנושאיהאקספו בישראל ,״וההחלטה הסופית היתד
שלילית.״
״׳ראשית, המרחק -הרב מכאן -והסיבוכים
הביטחוניים יהיו מייקרים א-ת השתתפות
ישראל בתערוכה במידה ניכרת. אני סבור
שההחלטה לא להשתתף היתר. נבונה, כי
נראה לנו שהתערוכה -הזו -תמשוך -הרבה
פחות מבקרים מאשר האקספו במונטריאול
בשנה -שעברה, בה השתתפה ישראל.
״ולבסוף — הנושא. אימות הסביבה: אינה
נושא בו יש לישראל !מה לומר.״׳לעומת זאת, נראה שבתחום -האמנות ישר
ש לישראל מה לומר. אך גם זאת, באופן
עקיף ביותר, ממש -בדלת האחורית- ,תודות
ליוזמה פרטית -ברוכה של ישראלי יחיד,
שאינו מקבל כל תמיכה ממשלתית או צי בורית-
,לפעולתו.
יוזמה פרטית
ף* לוס״.אנג ׳,לם -פועל ישראלי בשם דוד
1לאנגר 33 רווק המנהל. חברה בשם
הנדקראפט־-אינזפורט. בנוסף לניהול חווה
לגידול סוסיהמרוץ, מיפעל -תעשייתי -וחברה
להפצה בלאס־׳ואגס- ,מייבא לא-נגר מישראל
מזה שנים !אחדות חפצי־אמנות ועבודות־יד. באקספו 74 קיבל את הזיכיון הבלעדי
למ״מכד חפצי־חן !ותכשיטים י די ד של
לאנגר׳ -אתרן מייסון 38 ממיאמי־ביץ׳ ש בפלורידה-
.מייסון גרף 7מיליון דולר מ
מכירות
בזיכיון שקיבל בשעתו באקספו
שנערכה במונטריאול. כעת הוא המוכר ה-
בילעדי בספוקיין, והוא הזמין גם אצל
לאנגר מוצרים, למכירה בביתניו באקספו.
ההזמנה המקורית היתד. בגבולות של 250
אלף דולאר, ורק מהודו, לבנון !ומכסיקו.
לאנגר החל לוחץ, הצטרף לשותפות ב זיכיון
באקספו! ,וכך הכניס לדשודה׳חנדות
גם -מוצרים ישראליים, שיימכרו כנראה
בהיקף של כ־ססז אלף דולאר.
זה יהיה ייצוגה היחיד של ישראל ב תערוכה
עולמית זו.
הישגי העולס
תערוכה הענקית, המשתרעת עלז 5שטח ש-ל 400 דונם, וא שר הושקעו
בה למעלה מ־- 200 מיליון דולר, תהיה גם
מרכז תרבותי כלל־-עו-למי, ויופיעו בה מיטב
להקות העולם! ,מריקוד (להקת טוס-אייב
הסובייטית) ופוס (כל להקות הצמרת) ,ו עד
לאופרה ומוסיקה קלאסית (כן, גם באן
תיוצג ישראל בעקיפין, בקונצרט־יחיד של
הכנר יצחק פר׳למן) .ייעודה של התערוכה
— להראות את הצפוי בעולם בע שר ה שנים
הקרובות- ,בתהום שי פור הסביבה.
ארצו-ת־-הברי-ת, למשל, השקיעה 11.5
מיליון דולר בביתן -ענקי בגובה 14 קומות.
הביתן בולל את ההיסטוריה של שיפור
הסביבה, כולל השימוש בחומרי-פסולת ל מטרות
בנייה.
בדית־המועצות תשתתף השנה לראשונה
מאז - ,1939 והביתן שלה יהיה הגדול ביותר
בתערוכה, גדול עוד יותר משיל ה אמרי קאים.
החברות
הגדולות תראינה את עוצמתן
בכל הסדור בטכנולוגיה. הביתן של באל
יראה כיצד מקשרים אמצעי התיקשיורת בין
בני-האדם ומשפרים את -תנאי־הייהם. הב רת
פורד תראה את ההיסטוריה של הטבע.
ג׳נראל־מוטווס תראה את מכוני-ת־העתיד
הנעה ללא פליטת גזים- ,וכן שורת מכשירים
מהפכניים בתחום השימוש הביתי, העתי דים
לשניות את -חיי האדם.
ומה, באמת, יש לישראל לומד בנו שא
מורכב זה של איכות הסביבה, כשאתר
יחיד־במינו כמו הכינרת גווע במהירות,
בשכשליש !מתושבי -המדינה סובלים קשות
מזיהומו של נהר יקטן יאחד, כשר,שפכים
משחיתים בה כל חלקה טובה, כשההרים
היפים בהם היא מתברכת נאכלים אט־אט
לצרכי בנייה ותע שייה?
ייתכן שדווקא באקספו 74 יימצאו ל י
שראל מיספד תשובות על שאלותיה.

הכיתן של ארצורדהכרית
חומרי־פסולת ל בניין

* * ועד כיקורן של משתתפות תחרות
מלכת המים בחברה הלנה רובינשטיין,
נקבע במקורו לעצם אותם ימים בהם
פרצה מילחמת יום־ד,כיפורים. המילהמד,
דחתה את הביקור הניכסף.

היתד, זו מעין החלטה בלתי־כתובד, של
הנשים כולן לשמור על עצמן, לטפח את
עורן ומראיהן, למען הבעלים והחברים
החוזרים הביתה, וגם, פשוט, כדי לשמור
על המוראל.

היום, לאחר שהוציאה החברה לשוק את
המראה החדשה שלה ,״מראה האקוורד״,
הוחלט כי זהו הזמן המתאים ביותר
להוציא את הביקור אל הפועל.

עובדה מעניינת נוספת היא, שמוצרי־הטיפוח
שניקנו באותה תקופה, היו דווקא
מן היקרים ביותר.

את פני היפהפיות הצעירות קיבל אברהם
נוסו, המישנה למנכ״ל חברת הלנה רובינ שטיין,
ומי שעתיד להתמנות בימים אלה
כמנכ״ל החברה בארץ.
במחלקת ההדרכה של החברה התקבלו
הנערות על־ידי אלישבע חיימובסקי,
מנהלת המחלקה. היא התאימה לכל אחת
מהן את מראה האקוורל האביבי החדש,
המורכב מצבעים חכים ועדינים, כך
שיהלום את גון פניה ושערה.
במהלך ביקורן שמעו הנערות דברים
על פעלה של החברה ועל חידושיה בתחום
היופי בישראל ובעולם כולו.
בהזדמנות זו גילו כי ההתאוששות בישראל
בתחום מכירת מוצרי הקוסמטיקה, היא
מוחלטת כימעט, אמנם, בהודשי אוקטובר־נובמבר,
בתקופת המילחמה ומייד לאח ריה,
היה שפל גדול במכירת התכשירים
השונים, כמו בכל תחום אחר, אך זמן
קצר לאחר־מכן החלו נשות ישראל קונות
בעיקר מוצרי־טיפוח ,,כלומר קרמים
ומישחות למיניהם.

כיום, חודשים ספורים אחרי השפל הגדול,
כימעט שלא ניכר כי קרה דבר־מה.
המכירות כרגיל, זד,עלאות־ד,מהירים אף
הן כימעט שלא שינו דבר. הסתבר כי
מוצרי־היופי הם דבר ששום אשה אינה
מוכנה לוותר עליהם לאחר שהתרגלה
אליהם, ויהיה מחירם אשר יהיה.
אחרי שצויידו במידע מאלף זה, ולאחר
שבילו את כל שעות הבוקר באווירת
הטיפוח והיופי, קיבלה כל אחת מן
הנערות תשורה מחברת הלנת רובינ ש טיין
— מערכת איפור וטיפוח מותאמת
לצרכיה.
לסיום המאורע החגיגי הוזמנו כל הנערות
לארוחד, מפוארת במיסעדת הדראג־טטור
באותה סעודה הצטרפו אליהן כל אנשי
צוות החברה שטיפלו בהן בביקורן,
וביניהם מר אברהם נוסן, אריה שפירא,
מנהל־ד,מכירות של החברה בישראל והלן
גיד,לי, יועצת־היופי הראשית של החברה
ביוון, שנמצאה באותה עת בביקור בארץ.
היה זה יום מהנה ומרגש, שאם־כי בא
באיחור, מילא את כל הציפיות שלו בו.

רונית בלנק, מלכת־המים לשנת ,1973
עם מוצרי החברה .״יש לה יופי
של נערת־טבע,״ אומרת אלישבע
חיימובסקי ,״וחן־נעורים משגע.״
לכן איפרו את רונית במינימום צבע,
להדגיש את חינה הטבעי.

משתתפות תחרות מלכת״המים מיהרו לנסות על עצמן את מוצרי־האיפור של
״הלנה רובינשטיין״ ,לשוות להופעתן את מראה״האקוורל החדש,
הרך והעדין, התואם את האקלים הישראלי.

אלישבע חיימובסקי מאפרת את כוכבה
מוזט, נסיכת ים־סוף .״יש לה יופי
חם ולוהט וצבעים חזקים מאוד.״
״פעם היו מחווירים לנערה כזו את
הפנים, אבל היום מדגישים
את צבעיה.״

בטיומו של הביקור בחברת ״הלנה רובינשטיין״ העניק סמנכ״ל החברה
ובקרוב המנכ״ל, אברהם נוסו, מערכות איפור וטיפוח לנערות. איתו בתמונה :
נסיכת ים־סוף כוכבה מוזס, מלכת״המים רונית בלנק והסגנית הראשונה רונית מקובר.

במדינה
עי תחח!
׳דישדים, שיסנים סביב דה
התצדוס המיסלצתי בעיתון
הגדמגי נראה בפומומוגמאד —
אך הוא רא היה כזה
גיסשח־העיתוגות הנמרץ ב שגרירו ת מ ישראלית
בבץ, יהודה מילוא, הסתכל ב תצלום,
מזעם. כעבור רגע, שמח. סוף-
סוף היד. בי דו האמצעי להתנקם ב שבועון
הגרמני, ש עו רר את רו גזו מזמן.
ש רוי זה- שטרן שבועון־המיליונים
!מסבר!במצב מילחמה עם שילטונות ישראל,
הנוגע, יש אומרים, מן היחסים הסדוקים
1הקיימים ב ץ מנגנח־סהסברה הישראלי לבין
השבועון המתחרה בשטרן, קוויק.
מזה !כמה חודשים עוקב מילוא בזעם
גו בר אחר הכתבות של שטרן, הנראות לו
אנטי־ישראליות, ואפילו אנטי־שמיות.
התצלום שלפניו הגדיש: את הסאה.
שקרגם •־ היתד. ז ו תמונה שהתיימרה
להיות תצלום של ירושלים. היא הופיעה

בנימין בהן, זקף עיניים תמהות.
התובע ביקש הפסקה קלה
קהל־ססקרנים נידר ך במקומות.

סמישפט.

היד. זד. שעד. שעורך־הדיו אריה סריג־סקי,
יסניגורם של יצואנים שהואשמו
בהוצאת תמריצים ומהממשלד. בתואנות־שווא,
ביקש לצרף לתיק מיסמך רישמי של
מישרד־האוצר, המעודד יצואנים אלד.
לזייף מיסמבים.
השופט נדהם. השופט הפך שו ב
ושוב כמיבתב, שנ ש א את חתימתם של
האדונים מיזר חי ובן־ש״מחון ומאגף !מטבע-
החוץ באוצר, וא שר הופנה להברת מרוט,
שבעליה י שבו אותה שעד. על ספסל
הנאשמים, והתקשה להאמין למראו־,־עיניו.
במיסמך האוצר נאמד בין השאר :
״אנו מבעי ם שנתתם ללקוחותיכם הנחה
ארעית ב שי עור של ! 50 אחוז, על־מנת
להקל עליהם את !תשלומי המיסים בארצו תיהם,
ולא הנהר! .ממשית שתקטין את
התמורה שתועבר ארצה. בא להעביר אלינו
את מלוא סכום המס.״
׳במילים אחרות, הפיכתב קובע בי ידוע
לאוצר ־שחברת מרום לייצוא טכסטיל ו
תצלום
כירושלים ב״שטוץ״
פוטומונטאד?
על־גבי שני עמודים שלמים של שטרן,
והראתה כיצד עולים ומטפסים שיכונים
על הר־הבית ועל כיפת־הסלע.
!מילוא הכיר את ירושלים די הצורך כדי
לדעת שתצלום זד! .אינו יכול להיות אמיתי.
.הפעם! ,סך חשב, תפס את שטרן סוף־סוף
בשקר אנטי־ישראלי גס.
הוא ישב והכתיב מ״כתב חריף למערכת.
״אנו רואים בפוטומונטאז׳ זד. הטעייה
מכוונת של הציבור.״ כתב ,״נראה ש רציתם
לעורר את הרושם שהישראלים
פוגעים ׳במקומות הקדושים למוסלמים,
מבלי להתחשב ברוגשותיהם. אך העובדה
היא, שהשיעונים החדשים מרוחקים מן ה־
!מקומות הקדושים לפחות עשרה ק״מ...״
זה ל א זה. המיכתב לא דיכא את
רוחם של עורכי שטרן. להיפר, קל היד,
להם לסתור את ד ב ריו של הניספח הזריז,
שאינו בקיא בצילום.
ד,ם פירפמו את הדברים במלואם, הו־ם
יפו רק הערר. קטנה משלהם :״התמונה
שר,ניספח הישראלי חושב אותה לסוטו־מונסאד,
אינה ימו. הצלם !מקם שלד צילם
את ירושלים בעדשה טלסקופית מקירבת
מטר, האו״ם. משם ניתן לראות: את העיד
העתיקה ואת השיכונים החדשים בצורר,
המרשימה ביותר.״
טיבר. של עדשה טלסקופית הוא שהיא
מקרבת את הדברים, מעוותת את הפרספק־טיזוד.
מבלי להיות פוטיומונטאז.,
שטרן הניח לקוראיו להסיק את ה־ומסקנה
שרבים !מן הישראלים הסיקו כבר
ומזמן: שילטונות ישראל !משחיתים את
נוף ירושלים ללא תקנח.
מנגנון גניבה בשם התו?
המדיגוז מעודדת יצואגים
?דמות, ואחו״־גן• מעמידה
אותם לדין
שופט בית-המיש!פט המחוזי בתל־ואביב,

העולם הזה 1911

מנהליה אברהם שמאי ( )50 מתל־אביב,
,בעבר ומנכ״ל בנק קרדיט, נימים שרעבני
( )57 ויוסף צורסאום 47 זיי פו מיסמכים
המועברים לארצות מערב־אירופה, לשם
נשלח מישלוח הטכסטיל, אך למדות זאת
דור שים שלטונות האוצר תשלום מם
על ערכה המלא של הסחורה.
!כאן הכין עורך-יהדין מרינסקי הפתיעה
נוספת לבית המשפט כאשר סעלד. לדוכן
•העדים, כעד-הגינד״ את אריה בן־פלאי,
במישרד־המסחר-
ביו תר
פקיד בכיר
והתעשייה, ש אי שר בפני בית־המישפט, כי
אכן מעודד מ שרד המסחר והתעשייה
וצואנים לרמות את שילטונות־המם באר צות
!אחריות. סיפר בן פלאי בין השאר
!בעדותו :
״׳נתקלנו במקרים כאלה בהם הקטינו
יבואנים את החשבונות, כדי שהלקוח
בחו״ל ישלם פחות יפכס. לממשלה ידוע,
יכי יש יצואנים •שגדי לעמוד בתחרות
סחו״ל חם מפחיתים מד,חשבונות. יש מיק רים
בהם הממשלה מאשרת •מראש ליצואן
לשלוח חשבונות מופחתים.
״עם זאת,״ הוסיף בן־יפלאי. ,״לגבי תמ־רוצים״
— העבירה, פד. הואשמו הנאשמים
— ״חייבים לכתוב את הערך האמיתי.״
בהסתמך על המיסמך, ועל עדותו של
קבע
׳מישרד־ר״מיסחר־וד,תעשייה, פקיד עורך־ הדץ מריינסקי, בנאום־חהגנד, שנשא :
ללא קשר עם הנאשימים והאשמה נגדם
התגלח והונח לבית־יהמישפט, מעבר לצל־צילו
של יספק, כי ״שולחיו״ של המאשים
אינם בוחלים מלעורר ולאשר ״גניבות״
:וזיופים ממש זהים, יפאשד המדובר בכספי
ומדינה ידידותי ת כלשהי זולת ישראל.
הבראת המשק הישראלי ועידור היצוא
מקדשים, ימן הסתם, את כל האמצעים.
התרעומת של בא־כהח היועץ המשפטי
לממשלה כלפי הנאשמים הינה, איפוא,
תרעומת סלקטיווית •ביותר, הניישענת על
ערכי-ימוסר דו־יסייטריים :
״׳כיוון יאחד: כיוון התרמית בלפי חוץ.
נאמר לאזרח: זיי ף וסייע לגניבה סאוות־
(המשך בעמוד )32

שבועוו החדשות הישראלי •
־׳ .ה עו ל ם הזה״,
המערכת והפינהלוז: הל־אביב. רחוב קדליבך .12 מלשון ,260134
הזדדואד 3 • 136 ען מברקי: עולמסרם * .הדפוס החדש״ בע״מי׳
ת״א, רח׳ בן־אביגדור • חפצה: גד בעיט י גלופות: צינקונרס־־ה
כספי בע״ם העורך הראשי: אורי אבנרי הפו״ל: העולם הזד. בע׳׳ם.

במדינה
(הנושך מעם׳ )31
נפשך, ותבוא עליך ברנד; .,כאן, בבית,
אתה מוגן בפני בל אישום או נזיפה בגין
אלה.

הלנה רובינשטיין
— היופי בפעולה
ריסים ארוכים, ארוכים,
עשירים ובכל זאת טבעיים
בעזרת
א 0 1, ^ 5א 1,0

״כיוון ש ני: לגניבה כלפי פנים. הנקמה
שונ ה: כאן עליך לשמור, בקפדנות, על
סולם־ערכים מקובל, שאם לא כן — ידנו
תשיגך בעיקבות מעשים נפסדים.
קבע השופט בנימין כהן בססק־הדין :

ואת

״סתם הכנר. ב ארץ לרמות: טכס 1בחוץ
לארץ, היא חרפה ...ואף־על־פי־כן יש
במישרד״המיסחר־והתע־כנראה
פקידים
שייה: ,אשר — במהלך ובתוקף תפקידם —
גולשים למעורבות כמעשים ניפסדים כאלה,

של הלנה רובינ שטיין.
1.^ 514סאס מיכל גלילי
מ הודר להפליא, מגוון את
הנדבקים לריסיך ומוסיפים
להם או ר ך ממ שי ומרא ה
0א 1 ,0

בתנועות סיבוביות קלות
כלפי מעלה באחד מהגווגים
המוצעים לך. מלוי להשגה

״אני ׳עכשיו כת 13 וחצי,״ אמרה אורלי,
״ואני לא יודעת איך אני אסתדר עם השח
בעוד כמר, שנים. בי ׳בחורה, אם היא תשחק
שח, אולי זד, יפריע לה לצאת עם בחודים
:ולהתחתן.״

אביב ניצח בשניים מתוך שיבער, גד ש־הקים
שבחם השתתף ,״וזד. הישג יפה

בחנויות.
סאס!.

״גם השנה השתתפתי באליפות הזואת
ושיחקתי מישחקים מאוד יפים, ב לי ל השוויץ,
אבל לא הלך לי וקיבלתי רק
מקום, שישי. אבל החשוב חוא שניצחתי
אחת רוסייה, מדיד, וולפר, שזכתה במקום
שלישי, ,וגם את אנה פרנק, שהיא בת
82 ניצחתי.״

שח־מת כגן .״אמא שלי הפסיקה לשחק
איתי שח בי אני סבר מנצח גם אותר״״
סיפר צעיר־המישתתפים, אביב בושינסקי
יבן השש וחצי מסביון .״!אני עכשיו בכיתה
אל״ף׳ ומשחק שח שנה, שנתיים, לא זו כר
בדיוק. תמיד שהייתי מביא שחמת לגן
הילדים היו מתנפלים עלי ב שביל שאני
אלמד אותם. אותי לימד האח שלי שי, ו אני
לימדתי את גיא ואת רון ואת מיכל. ואני
משחק גם כדורגל ואוהב ג׳ולים, אבל בשח
אני מרוויח הכי הרבה.״

ריסיך, ומכיל רסיסי שיער

עשיר. העלי את

סיפרה — ״וסתם ככה התחשק לי ללסת.
התקדמתי יפה ואז התחלתי להשתתף ב תחרויות.
כשהייתי פת ע שר זכיתי במקום
ראשון בתחרות שהיתר. במרכז־הנוער בתל-
:אביב ואז קיבלתי את הדרגה החמישית
(הדרגה האחרונה בסולם־הדרגות של ה־שחמתאים)
.את הדרסה הרביעית קיבלתי
לפני שנתיים באליפות הנשים הארצית.

ידגיש את עיניך

ויבליט את יופץ.
יעוץ והדרכה בטיפוח העור וב איפור

בנימין כהן
׳נרעשתי

ניתנים חינם במרכז ההדרכה של
הלנה רובינשטיין, שדרו ת קק״ל .94
תל־אביב בימים ב׳ .ג׳ ,ו־ד׳ בשבוע,
בין השעות 3.30־ 6.00 אחה״ע.

ועוד תוך התיימרות לערב בהם את ה ממשלה
שלנו. נרעשחי לשמוע את עדותו
של אריה בן־פלאי, ממונה על מחלקה
במישרד״המיסחר־והתעשייה.״
אך אם השב מישהו שקמה סערה
לשמע ד ב ריו של השופט, מעות בידו.
העיתונים הקדישו לעניין שורו ת !ספורות
בלבד, בעמודיהם הפנימיים. אף מאמר
אחד לא נכתב על שייטה פסולה זו. שום להגיש עצמו
לא הטריח
חכר־יפנסת
שאילתה ל שרי האוצר, המיסזזר והתע שייה,
בעיקפות העניין.
אך ד בר אחד כי־מעט ודאי. הניספחים
המקסחריים של המדינות הסוחרות עם
ישראל שמו לב בוודאי ל שורו ת הספורות
שפורסמו ודיווחו עליהן למישרדיהם ה נוגעים
כדבר.
בשלב מאוחר יותר תנסה ישראל, מן
הסתם, להגביר את הייצוא למדינות אלו.

ננער
ל*ד העוח
למד את ירדיד
שח — כדי שיראו
את הנודד
״לבנים אין יותיר, שכל מאשר לבנות.
נכת ־שאין הרבה בנות שמשחקות שח, אבל
זה אולי כגלל שהכניסו להן לראש שזה
מישחק נכרי,״ אמרה אורלי קופמן מפתח־תיקווה,
הבת היחידה ס בץ חמישים ה־מישתתפים
באליפות הארץ כשה־מת, ליל דים:
עד גיל . 14
האליפות, אותה יזם לפני שנתיים האיגוד
הישראלי לשח־מת והימתקיימת זו הפעם
השנייה ברציפות, אורגנה השינה על־ידי
חברי קיבוץ פלמתים, לזי כרו של בן המשק
א ח לבנון, שחמתאי מצטיין שנפל במיל־המת
יום־הכיפורים. התחרויות נערכו בבית
יד־לבנים ברחובות, נמשכו חמישה ימים,
ובמהלכן התאכסנו הילדים, שהגיעו מכל
רחבי הארץ, בפנימיית ויצ״ו בעיר. החל
מהשנה הבאה תיערך האליפות בכל חג-
פסח בקיבוץ פלמחים.
הכי חשוב לנצח רוסייה. אורלי,
תלמידת בקתה ח׳ בבית־ספר סלונזון ב־פתח־תיקווה׳
למרד. שח־מת כשהיתד. ב כיתה

דוג׳ לבינסחא*למ

״פתחו אצלנו!בבית־הספר סוג לשחמת,״

אורלי קופמן
ניצחתי
׳מאיור,״ ציין דו ד בן־ציון. מדריך שחתמת
ותיק בחונים בבתי־ספר ברמת־גן ובפתח־

תי׳קווח.
,,חשוב שילדים ילמדו וישחקו הרבה
שח־מת״ אמר ב ך ציון והסביר: זהו קודם-
בל ספורט שמעניק לי לד את חודית החפסד
או הניצחון, וחוויית חני צ חו ן דוחפת ל־אמביציה,
ו לר צון להגיע להישגים גם ב תחומים
אחרים בחיים. זד. מפתח כו שר
חשובה וניתוח, והשאיפה בשח־מת, שהיא
לחשוב תמיד במד, מהלכים קדימה, מפתחת
את בו שר ראיית־זעולד.״
אלפי קלוריות .״;אני כבר עכשיו לא
מסתדר עם הזמן,״ התוודה האלוף הטרי
רן שבתאי, תלמיד כיתה ז׳ בבית־ספר
אורה בדמת־גן ,״בי אני בל הזמן צריך
לשחק עם ׳אבא שלי וסבא שלי, שרוצים
כל פעם לנצח אותי ולא מצליחים. וחוץ
מזה אני מ ען על פסנתר: וגם הולך
לצופים.״
״;אבל בשביל להיות טוב בשה צ רי ך גם
בו שר גופני,״ אמר ת .״מישחק-שח ש נמשך
שעתיים־שלוש זד, מאמץ קשה ש לוקח
אלפי קלוריות. בשביל זה אני עושה
הריבה התעמלות ומשחק גם כדורסל.״
בתום התחרות מילמל לעצמו עובד־הניקיון
יוסף בן־חמ׳ו, בשטפו את ריצפת
האולם:
״ווללא, הקטנים האלה, כמה שהראש
שלהם ימה פיצפוני, בפנים הוא ממולא
רק עם שכל.״

העולם הזה 1911

אשם
ביום שני שעבר נערכה באילת, במו־עדון־הלילה
של מלון גני־שוליסית, מסי בת
יוס־הולדת לישראל דנוף.
פתחו שם שולחן גדול, עמוס בכל־טוב,
וסביבו הסבו ידידיו ומוקיריו של יש ראל,
בולל !אשתו, כוסי מחה, ינוקא
ועוד רבים אחרים.
עוד הם -מיטיבים !את ליבם במאכל וב משקה,
נכנסו למקום צמד־הספרים ליז-ה,
המיני־יפהפייה, ובעלה דויד.
רק ראו אותם החבר׳ה, הזמינו אותם
!מייד -אל -השולחן, ל עזור בחיסול השפר
פניה. דוי ד ולימה -נענו. ברצון, עזרו, שתו,ברכו- ,אמרו תודה ולהתראות, והלכו.למחרת בבוקר -פקחה ליז-ה את עיניה,
פתחה את ארנקה — וראו ! שו ד ו שבר !
כל תוכנו של הארנק נעלם .׳בירור קצר
העלה שהתוכן הנ״ל, שהכיל לא -פחות
מאלפיים לירות במזומנים, זזמיסמכים, לא
יכול היה להיעלם אלא ובשעת המסיבה.
ליזה -מיהרה להתלבש, לנעול -נעליים,
-ולרוץ אל -המועדון, לבדוק אולי מצאו את

משבר של צועני
ואין כיומעט אמן כ ארץ שאפשיר להגיד
׳עליו כל־בך הרבה דברים טובים במו
על יוסי בנאי.
שחקו־זימר־בדרן, העומד בשורה הרא שונה
של -אמני ישראל מזה שנים, עוסק
בכל תחומי הבידור, קל !פכבד, ושמו ממ לא
את הקופות ללא־הרף. ,בכל ד בר בו
הוא מופיע.
אבל על יוסי אפשר להגיד עוד ד בר
טוב- ,חשוב לא -פחות: יחסית לפירסוומו,
ולמשך־הזמן בו הוא ניצב באותה שורה
ראשונה של -אמנים וכר, הופיע שמו ב־טורי־ד,רכילות
פעמים מעטות בלבד.

עיים באירופה, לשם נסע עם בנו. מטרת
הנסיעה המוצהרת היתד — ,לנוח, להיות
עם עצמו, ולהרהר.
הלבטים -האישיים היו כנידאד, רציניים
למדי, אחרת לא היד, יוסי בנאי, הידוע
כאדם שמתייחס לעצמו ולקריירה שלו
ברצינות, עוז ב הצגה באמצע.
ומשחזר !מטיול-ההירהורים, הירש את
הופעותיו. א שר למשבר — לא ב דו ר מה

כבן למיש-פחת הבנאים המפורסמת, ה ספרדית
הטהורה, ששמות בניה, החל ב אב,
יעקב בנאי, וכלה בצעיר־האחים,
׳גברי הגשש, ומפארים את ביומות ישראל
מזה שנים רבות, מתיקחס גם יוסי אל !מו-
סד־הנישואין והמישפחה, ואל הייו ה־פרגדים-
,כאל ד בר שאין מקודש ממנו.
אלא מ אי ן אפילו התייחסות -מקודשת
אינה מחסנת אדם מפני !משברים.
ומי שהבחין כי הצגתו האחרונה של
יוסי, פרצוף של צועני, שהחלה רצה על
טורים גבוהים מיומה הראשון -ומילאה
^נפסקה לפתע,אולמות בזה אחר זד,
לשבועיים בערך, ללא אזהרה מוקדמת,
ודאי ישאל את עצמו ימה קורה -כאן.
ויש דברים בגו.
בימים אלה הזר יוסי -משהות של שבו
היה
או מד, יהיה בסופו.
על־כל־פנים, זה לא הפריע לו למכור
את הקומג׳ הרמת־אביבי שלו, השכן ל אלה
של הבמאי יואל זילברנ ושל ה שחקנית
ריבקה מיכאלי, ולקנות פנט האוז
חדש- ,ב* 400 אלף לירות טובות, ב אחד
הבניינים רבי־הקומות הניבנים כעת
בקרן הרחובות וייצמן־-פיגקס בתל-אביב.
זר, לא הפריע לו גם לערוך סידרה של
תוכניות. בעתיד הלא־חחוק הוא עומר ל השתתף
בהצגתו של גיסים אלוני,
אדיפוס ׳המלך, בהבימה, ואילו הקאמרי
מתכנן למענו הופעה בוזמלט, בתוספת
כוונות לצרפו -לתיאטרון בשהקדמן־המנ־יין.
ימה
שמוכיח שמשבר, ואפילו רציני, זר,
עוד לא סוף העולם.

יוסי בנאי
על הגבול

הבוש באלעשות את שלו
למי שעוד לא יודע, אז -ביום שי שי האחרון הגיע לארץ
הכושי תכי 2.18מ ׳ שפקד את -מדינת ישראל הקטנטונת
ליז;ה בביוף
אי־פעם.
על -השמפניה
אני !מתכוונת, כמובן, לריי פליקס, מי שנחשב עד לפני
כחמש -שנים לאחד הכדור-סלנים הגדולים בעולם, שהגיע עם
האבידה- .לשם יכך היה בהאי ואפילו לדחות
קבוצת־ד,כדורסל אשפי -הארלם, קוסמי־הסל שמהווים תשובה
את הנסיעה לתל-אביב.,ניצחת להארלס גל-וב טרוטרס, אלה ששיגעו את עם ישראל
היא -ניגשה, אל בצלאל מזרחי, בעל
בזמנו ל-פני שנים.
המלון, ושאלה אם נודע, סמיקרה, מה
הוא כבר לא משחק, בעצם. הוא הגיע רק כדי לתת הופעת-
קרה לתוכנו של ארנקה.
אורח של -כמר, דקות בהופעתה הרישמית של הקבוצה, שתי מזרחי
שלף -מעטפה מקופלת יפה ,ש ערך
ביום־ד,עצמאות בתל־יאביב.
הכילה את כל הכבודה הנעדרת, ו ש אל:
׳כיום משמש דיי בן יד,־ 37 במדריך-כדורסל במועדון־ס-פורט
״תגידי, קוראים ילד -במקרה בכיו
בניו־יורק, ונח על זרי-הרפנד, שלו ,׳אותם צבר משך שנים
כך יצא מן השמפניה -סוד, והתברר של־ארוכות
של הופעות ופעילות ספורטיבית עניפד .,ותאמינו לו,
דויד וליזה, שעד־עתד, נודעו רק בשמו שאם
הוא אומר ש עדיין ל-א שכחו אותו, אז הוא יודע מד,
תיהם הפרטיים, יש גם שם־מישסחח.
הוא אומר.
״׳חיפשנו בכל בתי־המלון באילת את
הלכתי אל דיי -פליקס לשאול, סתם יכפה בשביל הסקרנות,
השם בביוף,״ -סיפר לה בצלאל מזרחי,
פה יש לו להגיד על הגובה ישלו בפרט, ועל המין בכלל, והס ״ואף
אחד לא ידע מי זה.״
תבר לי שאפילו שהוא יפתור סימפטי מאוד, ו ביי שן מאוד, הנה
אך ׳כיצד נמצאו האלפיים, מהם לא חס בכל־זאת
יש לו: כמד, דברים־כדוירבנות באמתחת, למסור ל־דה
!אף פרוטה, והמיסמכים שנילוו אליהם 1
חבר׳ד, בישראל.
הסתבר שלאחר -לכתם של ליזה ודויד,
״אני גרו ש,״ סיפר לי ידיי .״התחתנתי בשנת ,1967 כלומר
גילו הנוכחים במועדוד-הלילר- .כייס ז ריז
:כשהייתי בן ,30 עם בחורה כושית גש ם ג׳ורג׳יה לי, שכל
ידוע ,׳שנכח במקום. אחד המלצרים הב הגובה
שלה מטר וחצי, אבל ׳סכסית — משהו ליא־נורמלי. יש
חין בו בשעת פעולה, דיווח׳ לחבריו, וה־לנו
בן, שהוא בן המש היום. התגרשנו לפני שנה.
;איש נתפס. בכליו נמצאו גם הכסף וה ״שזה
לא יפתיע אותך. מאז־ומתמיד היתד, לי חולשה לב תעודות
שלקה במשיכה.
חורות קטנות !מאוד. ריק בזמן האחרון זה התחיל לעבור לי.
ועכשיו מספרים באילת ומחוצה לה,״אני משתגע על נשים- ,חהו ,׳כמובן, הדבר הראשון שאליו
שהכייס דנן זכה, בעיקבות מעשהו הח ׳שמתי
לב מאז שהגעתי לישראל .׳מייד הבחנתי שיש לכם כאן
צוף, לטיפול כזד. ומידי דנוך רשות /ללא
נשים גבוהות ׳מאוד, לפעמים אפילו יותר גבוהות מהגברים.
עזרת המישטדה ח-ם־וחלילד״ שהוא כבר
זאת תופעה מעניינת.
לא יביים הרבה זמן.
נשים שחורות ללבניות.כל
בין
״לדעתי, אין שום הבדל
של הגברים הל רק
המצאה
ההבדל הזה שמדברים עליו, הוא
בנים. ההבדל היחיד, מבחינתי, הוא ירק באופי ובטיפוס של
האשד .,׳וזה, בעצם, כל ימה שמשנה. השאר לא חשוב.
״לגובה הנוכחי שלי- 2 ,מטר ו־ 18 סנטימטר- ,הגעתי דק
בגיל .21 אני מכיר בניו־יורק עוד עשרה גברים בגובה שלי,
ולאף אחד ׳מאיתנו זה לא ׳מפריע במיוחד לחיים הפרטיים שלו.״עם נשים התחלתי ירק -אחרי -שהגעתי לגיל ,21 די מאוחר,
לפי המושגים של היום- .אולי בגלל שהייתי יבן יחיד- ,והיו לי
וחמש ׳אחיות בבית. הייתי גם עסוק ׳מאוד בספורט, ולא היה לי
זוכרים שלפני חודש בערן (רחל המי
ראש לרבדים אחרים. אבל אני לא יחושב שהפסדתי משהו.
רחלת, העולם הזה )1907 סיפרתי על
הגובה שלי עוד
רינה דווידסקו, אמא של איריס דווידסקו. תמיד היד, לי -כל -מד, שרציתי, ולשום אשד,
לא הפריע.
אז לצערי, התברר לי שבסיפור הנ״ל
״׳אומנם, עד היום עוד לא נטפלה אלי שום אשד, דווקא
נפלו שתי טעויות בלתי״נעימות.
בגלל הגובה שלי, אבל לא היה איכפת לי אם זה היה קורה,
האחת: לבעלה השני של אמא־דווי־כי
אני חושב שדווקא בגלל המידות המיוחדות שלי, יש לי
רסקו קראו שמואל לביא, לא לוי.
ומד, להציע, אולי הרבה יו תר מגברים אחרים.
והאחרת: שמואל לביא הוא מנהלה
״רגע, רגע, שלא תביני אותי לא נכון. למרות מד, שמשתמע
של חברה לעמילות־מכס בשם דפנה־
!מהדברים שלי, ומר, שעלולים -להבין ׳מהם, אני בעצם גבר־של־וייסמן־לביא,
ואילו לחברת דפנה טורס
אשד,־אחת, וכל מה שאני רוצה בחיים זה להתחתן ולהקים בית
אין כל קשר לעניין.
יציב. יאבל בימים האחרונים אני -רעב, משהיו לא-נורמלי.״
וכיוון שלטעות זאת תכונה אנושית
רוצות עו ד ׳כמד- ,סרטים פיקנטיים ן בבקשה. דיי נועל
מאוד, אז סליחה.

נעליים מיספר ,50 ובבית, יש לו מיטה ׳שאורכה 2.5מטר.׳במלון רמת־אבייב, שם מתאכסנת הקבוצה, חוברו עבור
ריי פליקס שתי מיטות, שיהיה לו ינוח ׳בלילה.
יושם, במלון, בחדר ,662 הוא פתוח בהחלט להצעות.

דא נר רו׳
הוא גם לביא

ריי פליקס וקנה־מידה
על הגובה

האסטרונאוטים שכבשו את ! 1חלל
באו לאילת ־ וגילו את מעמק 1הים
אם יש ככוחה של הטיסה במללי ! לחדש את נעוריו של גבר בשניות
ז ד 40 פלוס לחייו — כקדם י נראה שנן.
גם סקוט קארפנטר וגם אדגר מיטשל, ה אסטרונאוטים
האמריקאיים שביקרו בימים
אל!ה בארץ, יוכלו להעיד על בך. ממקור
ראשון, שכן כל אחד מהם נשא לו לא־מכבר
אשה שנייה, צעירה יממנו בהרבה
שנים טובות, וכל אחד, מהם עוסק כיום
בעיסוקים שאינם מזכירים כלל את אלה
שבזכותם התפרסמו.
אהבת הים

* ץ קדה ק׳ארפנטר ואדגר מימשל הו ד
^ מנו לבוא לארץ?תישעני. ימים, כ אורחי
מישרד־החוץ. לביקורם היו שיתי

יא ירח, יא ירח, מה עשית?

המטרה הפרטית, החשובה לא־פחות —
לצלול למעמקי ים־ס׳וף, לגלות את עולם-
הטבע המופלא הצפון בהם. שני האסטרד
נאוטים הם צוללנים־חובבים נלהבים, ו אחד
מחלומותיהם מאז־וסתמיד הייה לגלוית
את סודותיו של ים־סוף.

בלילה מואר, בעת בי קורם
באילת, מראה
האסטרונאוט סקוט קארפטנר לאשתו הצעירה מריה, כיצד הוא מקיף את הירח בכפות־ידיו.
כאשר ייצא קארפנטר לטיסת־החלל הראשונה שלו, היתה מריה בת 12 בלבד.

״כבר עשרים שנה שאני צולל,״ סיפר
סקוט קארפנטר התמיד, הנראה צעיר מ־48
שנותיו .״בשנת 1965 שהייתי 30 יום מ תחת
למים״ על מיבציעו זה הוענק לו

במכונית, בשובם משעות חטופות של צלילה
במימי ים־סוף, אמרו בני הזוג קארפנטר :״צללנו
כבר במקומות רבים בעולם, אבל אתר כזה כמו שיש לכס כאן — עדיין לא ראינו.״

הזוג מיטשל

בין העוקבים אחר המתרחש הדחק בחלל
באותה עת היתד, גם מריה !חוץ׳ בת ד,־,12
שעקבה אחר המיביצע מבותה שבלוס־אני׳לם.
מריה, בתו של מפיק ובמאי הסרטים
הנודע האל ת ץ׳ ,שהתפרסם בעיקר
בזכות הפקתו את סירטי לורל והארדי.
עדיין לא חלמה שיום יבוא, והיא תינשא
לסקוט קארפנטד, האיש שהפך לגיבור

חן חשחון ס
111 המצויות
מטרות — ציבורית ופרטית. המטרה הצי בורית
— לסייר ברחבי הארץ ולשמש
בנושאיו של הסרט אותו מפיקה חברת
סי.בי.אם. סרט. זה עתיד להביא לעולם
בשורה בנוסח :״אנשי החלל מבקשים
להביא שליום גם אל האדמה,״ כדברי אריה
אגרון, איש מישרד־החוץ שליווה אותם
בסיוריהם.

הזוג סאופנטו

עיטור־הכבוד

ארצות־הברית.

כאשר עזב קארפנטר את מעבדת־החלל
של נאס״א, כדי לעבור לעסוק במחקר
חת־ימי, זכתה הידועה לכותרות שמנות
בכל עיתוני ארצות־הבירית. מיליוני אנשים
ברחבי העולם זכרו היטב כיצד נצמדו
אל !מקלטי־הטלוויזיה והרדיו שלהם בשנת
,1962 מלאי ציפייה וחדדה לגו רלו של ה אסטרונאוט
קארפנטר, שחג בספעית־החלל
שלו מרקורי־,אטלס גבוה־גבוה !מעליהם.

לאומי, והיה אז נ שוי לאשת־ינעוריו רני,
אם ארבעת ילדיו.
סקוט קארפנטד, הנראה צעיר מכפי 48
שנותיו, פגש במרוד, רו ץ׳ בת ד,־ 23 על
בימת הצילומים של סרט על בעלי־חיים
נדירים. הם נישאו לפני כשנה ׳והצי.
״חברת־הסרטים לא הצליחה למכור או
להפיץ את הסרט שע שעו,״ !מספרת מרקה
היפה ,״אבל דביר טוב !אחד יצא מזה —
פגשתי את סקוט.״ השניים מצאו מייד
עניין ירב זה ביזו — האהבה הגדולה לים
-לצלילה היתד, ומשותפת לשניהם.
אהבת הרוחות
יםא מר מיטשל המזוקן, עמיתו של
ו * קארפנטר ,״ שרוף״ לצלילה, אם־כי לא

אניטיה ואדגר מיטשל בחנו בעניין את הסיכות, האחת עם
סמל העיר, והאחרת משובצת אבני־אילת, שקיבלו מראש
עיריית אילת, גד כץ, בקבלת־פנים שערך לכבודם, כאשר באו לצלול בימה של אילת.

עד־כדי-׳כך. לעומת זאת, זזו׳א יבול לזקוף
לזכות עצמו הישג בו זכו עד כה רק מתי־מעט
— הנחיתה על הירח.
בחודש פברואר 1971 יצא אדגר מיטשל
עם מישלחת־התלל של אפולו .19״אנחנו
היינו הראשונים שהצליחו להפעיל מצלמת־טלוויזיה
בצבעים על הירח,״ הוא מספר,
ועיניו החומות מחייכות בגאווה.
מיסשל, בן ה־ ,44 נשא לפני חמישה חו דשים
את אניטה, בלונדית דוהרת בת ,33
אותה פגש בסן־פרנציסקו, כאשר שימשה
כמנחה בתוכנית־טלוויזיה. מנישואיו הרא שונים
יש לו שתי בנות הלומדות כיזם
באוניברסיטה.
לאדגר מיטשל, דוקטור לאווירונאוטיקה,
היה כבר קשר עם ישראל בעבר. הוא
שומש כיועץ בהפקת הסרט האמריקאי
אודות כוחותיו הניסתרים של הישראלי

אורי גלד. מזה בשמונה שנים הוא ועוסק
במחקר פאראפסיכולוגי .״היראייה העל-
סושות,״ הוא טוען ,״הפכה כיום למדע
חדש, זאת בבר לא תורה המבוססת על
אמונות תפלות, אלא על עובדות המוכיחות
את קיומה!״ התוקף בו הוא אומר את
ד ב ריו מוכיח, בי הוא מאמין בהם באמונה
שלמה.
אושר בים־סוף
ף -מען מחקר זה הקים מיטשל באוני ה
ברסיטת סטאנפורד בארה״ב מוסד מיו חד
בו הוא עורך את ניסוייו והסיאנסים,
ההתקשרוי׳ות עם עולמות !אחרים, גוזלים
ממנו כל רגע פנוי.

מן המעמקים

עולים אנשי־החלל אוהבי התהומות, לאחר שגילו כי
מיכמיניו של ים־סוף עולים לאין־שיעור על אלה של ימים
אחרים שאת תוכם חקרו. השעות החטופות !שבילו בעימקי הים היו שעותיהם המאושרות.

מריה הצולדת

האהבה לצלילה ולמעמקי הים משותפת לנדריה בת
ה־ ,23 ולבעלה סקוט קארפנטר, המבוגר ממנה ב־25
שנה. את ירח־הדבש שלהם בילו על אי בודד, בלב האוקיינוס, שם ניזונו מדגים ומקוקום.

כאשר קיבלו קארפנטר ומיטשל את לבקר הישראלי
מיישרד־החוץ הזמנת בישראל, הביעו מישאלה אחת ויחידה:
לבקר בים־סוף. המישיאלה אומנם ניתנה
להם, אך בצימצום רב.
!מתוך תקשעה הקמים שהוקצבו לביקורם,
הוגבל הסיור באילת ליומיים בלבד. אח
•שאר הזמן הועיד מישרד־החיוץ להתירוצ־צויות
קדחתניות ברחבי הארץ, לקבלות־פנים,
לפגישות עם ראשי־ערים ולארוחוח
חגיגיות רבות ושונות.
כשירדו אנשי־החלל האמריקאיים ונ שותיהם
בי׳ום שני שעבר מהמטוס, בשדה-
התעופה של אילת, נ שמו לרווחה. הם הת אכסנו
במלון לרום במקום, וקיוו לבלות
בנעימים.
משימת האירוח האילתי הופקדה בידיו
של דלי ישראלי, נציג מועדון־הצלילה
הוגי בשארם־א־שייך, שבסיסו במלון נעמה
שבמקום. אל מועדון זה, היחיד־במינו ב ארץ,
נוהרים ״משוגעים״ לצלילה מפל
רחבי תבל.
אך גם באילת ציפתה לאורחיט אכזבה.
במהרה הסתבר כי מישרד־החוץ הכין
עבורם סדר־יום דחום ורישמי גם עבור
ביקור זה. הם גילו כי השעות אותן יצליחו
להקדיש לצלילה עצמה יהיו ספורות בל בד.
רק בקושי הסתירו את אכזבתם.
למחרת היום, יום שלישי, התישעה ב אפריל,
בשעה שש, בבוקר, היו הכל נבו נים
לצאת למיבצע הצלילה. שייר ת ה מכוניות,
המצויירות בכל הדרוש, פילסה
את דרכה אל המקום המכונה, גן־העדן ה יפני,׳
אתר תת־ימי !מיוחד־במינו, דרומית
לנביעות.
עליצותם של האורחים גברה מרגע ל רגע
.״אילו היינו אדונים לעצמנו בביקור
זה,״ אמר קארפנטר בצאתו מן המים וכולו
אחוז התרגשות ,״היינו סבלים את יכל
תישעה הימים אך־ורק כאן, מתחת למים ! ״
במטוס •שהובילם לתל־אביב הציץ מיטשל
יללא־הרף בשעונו .״צריך להזדרז לחזור
לתל^אביב,״ אמר .״יש לי הערב סיאנס
מיוחד אצל הגברת מרגוט קלאוזנר.״ לגביו
היה סיאנס זה גולת־הכותרת של ביקורו-
שלו בישראל.
״אתם יכולים להיות בטוחים שנחזור

הנה,״ הבטיח קארפנסר לפני צאתו מה ארץ
.״מריה ו אני מוכרחים לחזור לישראל.
נבוא לצלול בים, ולצפות בשמיים. הירח,
מחוף ימה של אילת, הוא באמת משהו
מיוחד ! ״

בכפו הנופש־

של רם
|נלסון, באילת,
בילו האסטרונאוטים שעה קצרה בלבד.
לאחר שחייה קלה מיהרו אדגר מיטשל
ואשתו אניטה לחזור לת״א, לסיאנס חשוב.