גליון 1912 מתאריך 25 באפריל 1974

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנון מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

שיבושים בספירת
העומר • חשש למעילה
חקירה מישטריתית עניפה מתנהלת
בימים אלה בעקבות שיבושים חמורים
ואי־התאמות שנתגלו במהלך הספירה
השנתית של העומר.
מחוגי המ״שטדה נמסר שקיים חשש
רציני למעילה בקנה־מידה גדול אך
ההיקף המדוייק של העומר החסר
עדיין לא נקבע.

חותיהם ללא אישור מתאים, ובהצגת
קבלות כוזבות על שימוש בעומר ב תפקיד.
מחוגי
מ״שרד המיסחר־והתעשייה
נמסר שנשקלת האפשרות לייבא אב־קת־עומר־משומר
מיוגוסלביה.

שיוך

בין השאיר מואשמים פקידים מסו־יימים
בהנפקת עומר טרי לבני משפ־

עצמאות
כל הארץ דגלים דגלים
הרתעה וכרגיל הצדק איתכם.
אמרתם שמיצעד צבאי ירתיע א ת
הערבים.
ערבתם מיצעד.
והוא הרתיע א ת הערבים.
עובדה.
נגד 1גד נגד 1גד
בעד

י רו ש לי ם עי רי
סיפורם קטנים מן המצור הגדוד
רעב גדול
ב מ חי רי ם של אז
מספר ש. כפן מוותיקי הרעבים
בירושלים :״היה זה בשעת המצור
הגדול באשר לא היו ירקות
בכל העיר ואני לא יכולתי לראות
יותר איך הילדים שלי מסתובבים
!בלי ויטאמינים. החלטתי לשים נפשי
בכפי ולרדת לתל־אביב כדי
׳לקנות כמה עגבניות ומלפפונים
בשביל הפעוטות. התארגנו כמה
!רעבים ,׳לקחנו משוריין פתוח ונס ענו•
אל תשאל מה שעבר עלינו
בדרך: התקפות של כנופיות ו יריות:
ומוקשים, ועיל־ידי רמלה גם
עלינו על מוקש ולקח שעות עד

דגל א דו ם — אז מ ת קני ם
ת׳כביש
דגל לכן — נכנעת, עשק
ביש.
(עבור למחנה שבויים)

מזונם הדל של הנצורים
מימין: חובייזה

פגישה עם
שועלי״שמשון
בירו שלים

דגל שחור — סי מן שיש
גלים

מחו יום הי יום העצמאות
1 אנו

רעם כפן
היו זמנים

שידרנו מימנו. בסוף הגעגו לתל־אביב,
רצנו לשוק, אפל המוכר רצה
6.40ל״י לקילו עגבניות, אז הס תובבנו
וחזרנו לירושלים. בדרך
כבשנו את לוד, וככה התחיל מבצע
״שקשוקה״.

אנחנו: איך היה?
שועלים: אוווו־אווווו
אנחנו: והיה קשה?
שועלים: אווו־אווווו־אווו
אנחנו: דמה אתם עושים עכשיו?
שועלים: תפורים למעילים.
אנחנו: אווו־אווווווו

גירסא ב׳

מפגי] ,

...ה מוכר ביקש 6.40ל״י לקי לו
עגבניות, אז קניתי ארבע־עשרה
משאיות מלאות, עליתי לירושלים,
מכרתי אותם ב־ 160.40ל״י הקילו,
וככה הסתדרתי בחיים.

שועלי־שמשון
אווו־אווו

המיצעד של השנה שעברה
מינוי מקל ף לר מ טכ״ל השלישי
פיטורי לבון מתפ קי ד שר־הבטחון
שביתת הי מ אי ם בשנות הח מי שים
הוצ את אייבמן להורג

י בו טל ה מי צ פד! יפוטר הר מ טכ״ל
מקלף! וח 1רלבוןלמישרד
הבי ט חון! י חו דו הימאיס ל שוו ת
החמישים! שיי קב ר אייכמן בקבר {
ה שחור ש ל הי טלר, טפו! טפו!

שלום אדוני המלך
״שלום ארוני המלך״ אמר העם
״שלום בני החביבים״ אמר פנחס ספיר ״איפה הייתם ומה
עשיתם י״
״היינו בבית״ ענה העם ,״וחיכינו שתגיד מי יהיה ראש־הממ־שלה.״

הבעייה אמר המלך ,״מי המועמדים י״
״זאת הבעייה״ — אמר העם — ״תגיד אתה.״
״הם לא יכולים להציע את עצמם !״ שאל המלך.
״יכולים. אגל למה להם להסתבך!״
״טוב״ — אמר המלך — ״אבל איך אני אדע מי רוצה להיות
ראש־ממשלה ! ״
״מה זה חשוב מי רוצה!״ -התפלא העם — ״תגיד את מי
אתה רוצה.״
״אתם נורא מצחיקים״ — ציחקק המלך — ״ואם אני אבחר
חמור ! ״
״או.קי אמר העם — ״אז סיכמנו.״
״רגע, רגע אמר ספיר — ״אני לא מתכוון ברצינות. יש לי
דווקא מועמד טוב.״
איזה מזל.

פירו ש ה רזז ״ ל
(רבי זו ארץז״ל)
עוצבה — שתי אוגדות חיילים.
וצ״ל: דמותנו הרוחנית — עוצ

נכסי תרבות לאומיים ד
כלל־אנושיים -ומה הם דברים
שיש בהם גם נכסים, גם תרבות
וגם אנושיים? שפריר, עוזי,
גליל, רשף, גבריאל ואימי הגנרלית.
הפריחו נשמות -כפשוטו
— היו מפריחים נשמות ועוד
ידס נטויה. ויש גורסים: מפריחי
נשמות במובן מבריחי נישנמים.
בנו כפרים וערים -ולא פרש
הכתוב שהיו, גם מוחין ומוחקין
והורסין, שכן במקום בו היו מוחין
היו שבים ובונים. במקום עקרבה
— גיתית, במקום בירעם — קיבוץ
ברעם, במקום פיתחת־רפיח —
ימית וכל המרבה הרי זה משובח.
וגס ערי מסכנות היו בונים —
שדרות, אופקים, ירוחם ויעבירו
אותם בפרך. ישוב גדל והולך
— שהתחילו מיצווה זו בקווי החלוקה,
וגדלו והלכו לקו הירוק והמשיכו
וגדלו והלכו לקו הסגול.
וחוזר חלילה. מביא ברכת ה
ל,ידמה
לבל תושבי.הארץ -
כדרך האנגלים להודו, כדרך הפורטוגזים
למוזמביק, כדרך הבורים
לדרום־אפריקה וכדרך הרוסים
לצ׳כוסלובקיה• !שהיו כופין עליהם
קידמה כגיגית והיה ישראל כבחירי
העמים. עצרת האומות המאוחדות
— בלע״ז: או״ם־
שמו״ם. מדינה יהודית בארץ
ישראל — ואומנם גזר אותו
שמו״ם על הקמת עוד מדינה ב־ארץ־ישראל
ונשתכח הענין. הב״

רה זו אינה ניתנת להפקעה
— על הכרה הכתוב מדבר ולא על
אדמות, בתים ושאר נכסי עכו״ם
שמותרים בהפקעה ומופקעין עד
היום. אנו -הס. אנו מכריזים
בזאת — וכך היו מכריזין :״מדינת
ישראל פעם ראשונה. מדינת
ישראל פעם שניה. מדינת ישראל
פעם שלישית״ — ונמכר ! חוקה
— ברייה משונה מעין הסלמנדרה
שפגיעתה רעה. וכל הרואה חוקה
ירקוק ג׳ פעמים ותסור ממנו. ל א

בארץ ישראל* קי ס רענו רידודי ת?וצבה דמותו דן רוח\1דג
הדתית ור מדיני תסס סבר י*ר כפ סי תרפותלאומ ב = ג
ובלילי-אגועיים <2*3וחלו עים מ ^טיכיים ו כזגי פ ם רו פ די חו
ג ש מו תססס בנו כ ע די ם וער־ים ורוקימו י שו.בגדלו רו ^ ךססס
מבי א. ברפת ודקדכזדז לפל ווועעגי היארץ 1^ / 2^ 5*323
ב 2 9 -ב גו ב מבר* ד ±94קיבלת עצרת דאזסו תי מאוחדרת
החלסתרדמ חיי בו תהקמת מדיבת יהודית בארץ־ישראל.

דוברה זו** 0יגדו נייתנת >לרופ 5ך לה* 8£00׳96^ 88

י^פילף גתבנסנו ז*נו תבריבזייגצהג הץ ם,
נציגי הישוב העברי והתנועה רדציוניות,
ביום סיום המבדע הבריטי על אר^ישדא*
ובתויקף מו תנו הטבעית וההיסטוריות וער
יסוד הו למת עצרת האומות המאוחדות
אנומכריזים בזאת יליזגזת בל ד מו ה
יהודית כארץ־ישדאד ודא מדינותיתנרא>
אם־ קובעיססססברזחאס לחוקת שתיקבע על-ידי האספה
המכוננת והנבחרות ל א יאותר בי, 1-באוקפיובר #1948 £
נ^< מדיבת ישרא^סס תקיים שזיון 5כדדית חברי־ד רפיז׳־יכי
י מין סס ס
גמיר לכלא^רחירו.בלי
תשמור על המקומות ודקדושים שלי ב ל הזדחיתססס
אגו קוראים סססהיבכר רעםהעח פי תוענבויי
ב לז ״יגו ת ״יי ש רי א ל־

ל עג בי רו• קן ל

העג לי ם

ר לנוי מ־ *

חלקםבב גין רהפי־ד־יצה׳ ע ל יסי־ד־ אדריהות מל אוי
ומרדה ועל יסוד 4נ ע עו ת מתאיבמהבבל מוסדותיה
ה*ם5גיי 5והקבועיבם ^ ^

בצור יעגרא^ רננו חו ת מי םבח תי מ ת
י דנו?£עדווז עלהכ רז הזו, במושב
מועצת הפידינה רליפיגי-ת, ער אד מ רז
הבדו 4ד ת בעיר תל -אפב.

פירו ש ה רזז ״ ל
(רבי זרארץ ז״ל)
יאוחר מ 1-באוקטובר 1948
— וכיוון שאותו יום חמסין היה
ונתקדת שמיים נתעכבה החזקה
יעד להודעה חדשה. פרטים במודעות.
שיוויון זכויות גמור -
ולמה נאמר ״גמור״ ולא ״מלא״ או
״מוחלט״ ? ללמדך שבאמירת ״גמור״
גמרו את שיוויון רחכויות ו־נסתתם
העוין. לכל אזרחיה —
מכאן שכל הטוען שאין זכויותיו
שוות הרי שאינו אזרח ואידך זיל,
גמור אותו. כלי הבדל דת -
ובלבד שלא יהיה נוצרי, מוסלמי,
דרוזי, קראי, רפורמי, קונסרבטיבי,
קומוניסט או בן־בלי־דת. וגס אס
יהודי הוא — מוטב שיהא לבן.
גזע — במאמר ריה״ל :״הגזע
היהודי הוא המובחר שבגזעים״ .ו־כדאי
שיוולד לאס הנכונה. מין -
בוטל. כלי הבדל דת, גזע ומין
— ויפה עשה הכתוב שלא
מנה עימהם גס ״לאוס״ ,שעל פיו
מפליאים להפלות. תיטמור על

המקומות הקדושים של כל
הדתות — משל למה הדבר דומה?
לאותו בית־קברות מוסלמי
שהיה תקוע בקוץ באליה של צפון
תל־אביב והקימו עליו מלון. ושמו
שוער בפתח המלון, הוא־הוא שומר
המקומות הקדושים. וליטול

חלקם כבנין המדינה _ כ
פשוטו.
הם נוטלים חלקנו בבנין
ואנו נוטלים חלקם במדינה. על
יסוד — ועל פיגום ויש גורסים
חצץ. ושווה -לתחת. מתאימה
— לדרישות הש.ב. מוסדו
תיה
הזמניים והקבועים _
ובעיקר הזמניים. ומי שאינו מתאים
לדרישות הש.ב. יהא הוא זמני
ונציגותו זמנית ומוסדותיו זמניים.

מתוך בטחון כצור ישראל -
ומדוע בטחו בצור ישראל? לפי
שהיו משתפין אותו בקואליציה ונסתתמו
טענותיו. לשון אחרת :
״ביטחון״ ו״צור ישראל״ בנשימה
אחת נאמרו — שנתנבא הכתוב
שיהפוך הביטחון לאלוהיהם. זו —
.200 המדינה הזמנית -כפשוטו.

המוצב, פדי לבדוק אישית אם הוראותיו
והנחיותיו אבן בוצעו.

!קיימת השערה כי הביקוש ללירות ישראליות בקפריסין
מיועד להברחה למדונות־ערב ולאידגוני־הח׳בלה.

י | 1י 11ן * ך

בחיר ת רב!

ליגה קופונ־סטיח

מתסיסה את ה לי כו ד

התארגנה בגדה

׳בחירתו של יצחק רבץ כמועמד מיפלגת־העבודד.
לראשות תממשלי• עשוית* ,לחזק את ידי ד,תובעים
החלפת הצמרת של מיפלגות הליכוד. במיוחד אמורים
הדברים לגבי התובעים את החלפת מנהיגות תנועת־החרות•

גוה
פוליטי חדש התארגן לאחרונה כשטחים
המוחזקים — הליגה הקומוניסטית
הפלסטינית, שהיא אירגון נפרד מהמיפ־

כעתיד הקרוב עשויים להישמע קולות
שיקראו להחלפת הנהנת הליכוד, נוכח חי
לוף־המשמרות שבוצע כמיפלגת־העכודה.

גו לדה״ :רצתת

׳באותה עת תנקוט ההנהגה הנוכחית של הליכוד
עמדה נייטראלית ביחסה אל יצחק רבץ. בסתר־ליבם
מקווים עדיין ראשי הליכוד כי רביו עשוי להציע
הקמת ממשלת ליכוד לאומי, אם ייווכח כי הקמת
ממשלה במתכונת הקואליציה הקיימת היא בלתי־אפ־שרית.

מדוע
שתק
ח״םבר ״ לבי
בין המתגייסים להדוף את התקפתו של אלוף
(מיל ).עזר וייצמן על יצחק רבץ, בלט בהיעדרו שר־המיסחר־והתעשייה,
רב־אלוף (מיל ).חיים פר־ליב, מי
שהיה האש אג״ם במילחמת ששת־ה״מים, כשרבין
היה הרמטכ״ל.
את שתיקתו של בר־לב והימנעותו מד,יחלץ להגנתו
של רבץ, מסבירים על רקע הברית שניכרתה בינו
לבין עזר וייצמן, בה הבטיח בר־לב את תמיכתו במי נויו
של וייצמן לרמטכ״ל.

לא מן הנמנע שלשתיקה זו יהיו השלכות
לנכי היחסים בין רבץ ובר־לב כעתיד.

הדיר ה הי שר אלי ת -
שווה יותר בקפריסין

ב חיר ת הרמ טכ״ל -
בשני סיבובי ם
עתה מסתבר כי בחירתו של הרמטכ״ל רב־׳אלוף
מרדכי (״מוטה״) גור לתפקידו, נעשתה בממשלה בשני
סיבובים. בסיבוב הראשון הצביעו שירי הממשלה על
הצעתו של שר־סביטהון למנות את האלוף גור ל־רמטכ״ל.

הצעת
שר-הכיטחון קיבלה 14 קולות
כלבד, בששר-העכודה יצחק רבין תומן -כהצעה
ואילו השרים חיים בר-לב ואהרון
יריב, אינם תומכים כה.

דק אחרי שהתברר כי רוב השרים הם בעד הצעת
דיין, נערכה הצבעה שנייה, פה זכתה מועמדותו של
גור לתמיכה פד,־אחד.

פיסות מיניסטריאלי
על ההיערכו ת ב חר מון
למרות קביעתה של ועדת־אגרנט כי שר־הביטחון
אינו אחראי אחריות אישית למתרחש בצר,״ל, ד,חל
שר־ד,ביטחון משה דיין לפקח על ד״נעשד, בצר,״ל גם
בדרגים הנמוכים ביותר.

בך, למשל, נתן דיין אישית הוראות
היערכות לבוה צה״ל שהתבסס כשיא החרמון
שנכבש מידי הסויים, באשר כיקר לראשונה
במקום מייד אחרי הכיבוש. דיין לא
הסתפק בכך, אלא חזר למחרת היום אל

ראש-הממשלה המתפטרת, גולדה
מאיר, אינה מסתירה ממקורביה
את אכזבתה ומרירותה מהתפתחות
המאורעות הפוליטיים
במדינה.
באשר פנו אליה מה ממקורביה תפעיל בשבוע שעבר, בבקשהה כי ת5
את השפעתה על פינחס ספיר, במטרה
לשכנעו להסכים לכהן כ־ראש-הממשלה,
התבטאה גולדה
כנוסח הבא :״אינני מובנה לתת
יד לבד שתרצחו אותו בפי שרצח־תם

לגה הקומוניסטית הירדנית.
הליגה פירסמד, והפיצה בשבועות ד,אחרונים מצע
רעיוני, הדוגל בפיתרון הסיכסוך המיזרח־תיכוני על
בסים החלטת האו״ם משנת ,1947 והקמת מדינה פלס טינית
שתכלול בקירבה גם את ריכוזי הערבים בגליל.

?ו דוו ע ..וון־סטומ,,

באי קפריסין ערכה של הלירה הישראלית הוא
הגבוה ביותר — אפילו יותר מאשר בישראל. בעוד
שערכה של הלירה בשוק החופשי בארץ נע בשיעור
של 4.83ל״י לדולר, הרי בקפריסין עומד שער־החלי־פין
של ׳הלירה על 4.53 לירות לדולר, אפילו בבג־יקים
מכובדים.

קולנוע שיציג סרטים ״נון סטופ״ 24 שעות ביממה
יופעל בקרוב בתל־אביב.

ישראלים המוכרים לירות ישראליות בקפריסין
תמורת דולרים, וממירים דולרים
אלה חזרה ללידות כשוק החופשי כישראל,
עשויים להרוויח עד 20 אגורות על בל
דולר.

קצין־חינוד־ראשי משתף פעולה בנושא
זה, ביוון שחיילים יובלו לקבל הנחה ככניסה
לאולם גם ללא רכישה מוקדמת של
כרטיסים אצל קצין־העיר. כקולנוע יוצג
סרט אחר מדי-יום.

יופעל בחל־ א בי ב

ועדת אג ר 1טהתבססה עד
מיסמד מזוייף!
מכובה קשה השתררה בוועדת-אגרנט, כאשר נתברר לה בי הדו״ח הראשון שלה
היה מבוסס כחלקים השובים שלו על מיסמך מזוייף ועל חוסר-מידע. הדבר מטיל צל
בכד על שיטות העבודה של הוועדה, על חוסר האפשרות של הנוגעים כדבר לחקור
עדים חקירת שתי־וערב, וחוסר היכולת של הוועדה לנהל ולחקור כאופן מיקצועי את
אמיתותם של עדויות ומיסמבים.
הגילוי הראשון, שהדהים את הוועדה :
המיסמך של סגן סימן־טוב, שהזהיר כביבול את הממונים עליו מפני המילחמה
המתקרבת, היה מזוייף. התברר בי המקור הושמד על־ידי סימן־טוב עצמו, וכי הוא
המציא לוועדה העתק מצולם, בו הוחלפו עמודים והושמטו קטעים, כצורה ששינתה
את מהותו.
בידוע ביססה הוועדה מסקנות חשובות על מיסמך זה, ונסתייעה בו בדי להדיח
את סא״ל דויד גדליה, ולמתוח ביקורת על האלוף שמואל גונן. סימן־טוב עצמו שירת
כימי המילחמה אצל אריק שרון.
גילוי שני:
התברר בי בהרצאה כפני הסגל הכביר של צה״ל קבע משה דיין, לפני המילחמה,
שלא תפרוץ מילחמה כעשר השנים הקרובות. נמצא שיש לבך עדים, למרות שלא
נמצא רישום של ההרצאה. הדבר מפריך את קביעת הוועדה, בי דיין הזהיר את
המטב״ל שעומדת לפרוץ מילחמה בסוף הקייץ — מסקנה שעליה התבססה הוועדה
כמידה מכרעת לשם טיהור דיין והרשעת הרמטכ״ל.
עדיין לא ברור כיצד ישפיעו גילויים אדה על הוועדה.

יזו י״תנוג מיאונו• גע־מ

אחרי כל גילוח
(תענוג ממש!)

1ו*/נתוו3וסו0ווממ!/ומוית

ת׳׳א וח־ הירקון 52 פינת אלנב• 7

מער כו תסק רי או מקוב* הי צ רני ם ב עו ל ם
• טייפים (גם למכוניות)
• רדיו
• ציוד אלקטרוני • קסטות ותקליטים

נחוח גברי 08 /\000ז 1^ / 00101^4א££מ
באור-ורשבסקי

צומצמוינ 1י
ו־ הג ר ל דנ הביס

מ עבד ה ל תי קוני ם ו הרכ בהבמ קו ם

ה מ כי ר ה
1נ 1נ 7ויי ־ ם

ביום רביעי 2 4באפ רי ל 1974

ב שעה 1 0 0בצ הרי ם
כרטיסי אחרוג• לי ד אול מפעלהפיס, רחהקט מן ,3ת״אעדשעה

ה עו ל ם רוזה 1912

כאילו רצתה גולדה לאשר את התיזה של אורי
אבינרי במאמרו האחרון (הנידון העולם הזה
)1911 על הצורה בה הפכה גולדה את הפרימיטיביות
לעיקרון מדיני בטענה כי נגזר עלינו
שיקומו עלינו לכלותנו בכל דור ודור.
...ניבזות
זקנה !

צפי פרידמן,

תל־ אביב

כזאת

אשה

להתנהג

בצורה

פתח־תקווה

דיין השבוע

גלי ! מ ־ שנא

אחת התבונות המאפיינות את ה קוראים
הוותיקים והמושבעיס של עיתון
זה היא זיכרון ארוך.
לא ואחת אנו.נדהמים כשקורא קבוע של
העולם הזה מתווכח עמנו. בבעיה עקרונית
ומצטט מתוך ומאמרים וכתבות ש פורסמו
לפני עשרים או עשר, שנים. קור אים
רבים אתרים, שצמחו ובגדו יחד עם
העולם הזה, זוכרים בדייקנות ־ צילומים
שהופיע בו לפני.שנים רבות או מה אמרנו
בשנה מסויימת על אישיות מסויימת.
מצב דפרים זה, שקשה לי להאמין ש קיים
כמותו בעיתון אהר במדינה, גורם
ל,נו לא פעם לת־סבולים המורים. לא אהת
!קורה שנושא המוצע לטיפול בישיבת ה־
!מערכת יורד מסדר־היום מהסיבה הפשו טה
ש״בתפנו יעל זה בבר לפני שבע
שנים באופן טבעי, ובלתי צודק כמו בן,
אנו נוטים להתעלם מהעובדה שאו תם
קוראים הזוכרים כל מילה שהתפר סמה
מעל עמודי העולם הזה ב־ 25 השנים
האחרונות אינם אלא מיעוט קטן ומבוטל
בין קוראיו העכשווים של העיתון.
אחד מאותו מיעוט רב־השפעה, טרח
לאחרונה להזכיר לנו כי לפני 15 שנה,
בגיליון 1167 של העולם הזה, שהופיע ב־3
בפברואר - ,1960 התנבאנו לגבי דמותה של
המילחמה שתתחולל בשנת . 1974 הוא הזר
וקרא את אותו גיליון וכשהיה נדמה לו
כי נבואתנו באותה כתבה לא התאמתה,
תבע מאיתנו את פרעון השטר.
!חזרנו גם אנו אל אותו גיליון והופתענו.
הרבה זמן לפני שהעתידנות הפכד, ל־מיקצוע
מדעי מוכר. הנלמד במיכללות,
עסק בה העולם הזה כבמדיום עיתונאי.
אומנם מקובל כי הנבואה ניתנה רק לשו טים,
אך היה זה תמיד שעשוע עיתונאי
לנסות לתאר בצורה עיתונאית על סמך
נתונים מדעיים את המציאות בעתיד.
אותר, כתבת ענק שפורסמה בהעולס
הזה ב־ ,1960 ושנייסתה לתאר כיצד יראו
פני המילחמה שתתחולל ב ,1974-לא היתד,
דווקא פרי המצאתנו. היא היתה מבוססת
על מחקרו של סגן־אלוף רוברט בריג,
יקצין בגיייסות-השיריון של הצבא האמ ריקאי,
שנשא: גושפנקא כמעט רשמית של
צבא אירצות־הברית.
בריג ימצא לנכון להלביש מסקר שערך
בנושא הפיתוח הצפוי לכלי-הנשק בתיאור
של מילחימה ־׳דימיוניית, שתייפרוץ בשנת
1974 בין המחנה הסובייטי־סייני למחנה
המערבי, כשהתיאור משמש בידיו אמצעי
לתאר בצורה מעשית את הטכניקה הצב־ואיה,
דוקטרינות הלחימה ואת !סוגי־הנשק
שיהיו ׳קיימים, לדעתו, בעתיד.
כאשר פורסמה הכתבה נראתה שנת
1974 כעתיד רחוק ומעורפל. מצאנו אז
לנכון לפרסם את אותה כתבה, בגלל הש לכותיה
לגבי העלול להתחולל במרחב.
בדיג, שחיזר. כי המזרח התיכון יהיה אחת
מזירות הפעולה העיקריות של מילחמת

7זביג1

העולם , 1974 הגזים כפי שניתן להיווכח
ביום, במהירות הפיתוח של כלי־המילהמה
החדישים.
הוא ניבא כי מיליחמת 1974 התנהל באמצעות
ג׳יפים מעופפים וטנקים מרחפים,
כשהמטוסים שייטלו !בה חלק ימריאו וינחתו
אנכית על מישטחי המדאה קצרים,
וצנחנים יצנהו אל יעדיהם כשאל גופם
מחוברים טילים פאליסטיים עם מנועי
האטה מיוחדים. הוא ציפה כי במילחמח

ברוך שפמרגו
אודטה רוזנפלד, ירושלים
(בחג פרישת גולדה — עשרים וארבע
שעות אחרי)...

דרור אכן,

תל־אביב

דו״ח ועדת אגרנט חשף את כישלונם של
שירותי המודיעין. הסתבר ששירותים אלה אינם
כה טובים כפי שנטו אנשים שונים לתאר לעצ מם,
ויש בהם הרבה פגמים. אין ספק שהרצון
להשביע את רצון הפוליטיקאים פעל על אנשי
המודיעין וגרם לכך שהדיווחים יתאימו לדיעה
על אפסותם של הערבים. הזילזול בכוחם של
הערבים היה אסון וייתכן כי הערבים עצמם
עסקו בהפצתו באמצעות דיסאינפורמציה. אין

דניאל?ספר,

טאנקיס מעוננים סירס גדעינ״ס וג״ניס מעוננים ׳!נעלו במרחב הוו 15 שנה

אני פונה אליכם כי אני יודע שאתם ערים
לתופעות שליליות הפושטות בציבור. הייתי את מול
בנהלל ועברתי ליד מישקיו של בן שר־הביטחון
אודי דיין. החצר רחשה פועלי בניין
ערביים המקימים וילה מקורית שאינה מתמזגת
לא עם רוח נהלל ולא עם התקופה. בנו של
משה דיין יחייב להיות ער לנעשה בציבור בי
כאשר היישוב ׳והצבא בונים כשלושת אלפי מצ בות
לבנים שנפלו, חייב להיות חוש עיתוי
לבניית וילה מהודרת ויוצאת־דופן.

אב שכול,

• פירו־פימ •:יי־א עז• 1} *ללר ג• ;י־כי. ג— ג !
:ירד* .סין איד• ד! זרי 5י :

א•>6י

דז-יי
איידרר
יד -י
*יייגז־י.איז;
י:לגייריה
•גג״זרג ידימיא ירגיגיס ואלמי.
יזעניהג קל פו>״ #לי**.
סי־יניזיזרל*יי חייו, י•מימיה ימיג-ו קל5יי גמא*,־.

גידו
מג עלי י*ת ;•לני
:קלים* הן ה9יי* 2ימיג״כתז לו ירז< מ מדז רייג, י-ינ-ד י צנ״י י־ז גי: .
ילי*#ל יע״לזוי •יקי י.־רנ׳ נ*עי מדג ג*י<1י׳>ז לי מיייזיו; ״ימי ייי׳וזי) :
*יפן *יד*; יל! .-י -זלי* ד־-י^ 1לימג די* .יגן •איי א ר*ג 1 1ז עכ-די*״

תל־אביב

עוד מחדלו
מהו מחדל ו זהו חג ששמו פסה, שבו מת אפשר
לכוח משימה של 3טון מצות, לחצות
את גופנו לעומק ולרוחב במשך 7ימים תוך
הפרה חמורה של הפסקת־הלחם שהושגה על־ידי
המאפיות.

אילה פ,.

קיבוץ נתיב הל׳׳ה

עלילת־רם
אני מזועזע מהקטע ״ממינהגיי הפסח״ שהופיע
במדור 2 0 0הארץ (העולם הזה .) 1909 אני
תיקווה שאפילו אורי אבנרי יסכים איתי כי
אנטישמיות היא תופעה לא פחות שלילית טבל
סוג אחר של גזענות. התבדחות על רקע עלי־לות־דם
אינה במקומה.

בריסל, בלגיה

המאמר על נביא בעירו שהופיע בגליון מס׳
1910 במדור 2 0 0הארץ מזכיר לי תרגיל ב לוגיקה:
מורה הודיע לכיתתו שבאחד מימי
השבוע הבא ינתן להם מיבחן הפתעה. הכיתה
שהיתר, חזקה בתורת ההיגיון (לוגיקה) עשתה
את החשבון הבא: ביום ו׳ לא יוכל המיבחן
להתבצע מאתר ויום ו׳ יהיה היום האחרון וב הכרח
לא יהווה הפתעה. נותרו 5ימים. מאותר,
סיבה גם יום ה׳ נופל. כנ״ל יום ד׳ לא יבוא
בחשבון. כך הצליחה הכיתה לפסול את כל
ימי השבוע. הבחינה התבצעה בכל זאת ביום
ג׳ דווקא, ואין צורך להוסיף שכל הכיתה נכ שלה
מאחר ולא היתר, מוכנה.
אז היכן הלוגיקה י
לכל החכמים התשובה היא שהפח טמון ב מבשלת
הלשון והיא מקצועם של הדמגוגים למיניהם.

:2* :ד מי, ע;י 5 8ירב 8ע דוי 5#אי פינג -ע מי מ ה עיד:

די יאימ מנ אי ה ש״ד* יז ע־ -די־ ת ינע?.
י רי א•,־ ינ*־*.י מגי־יי ש איד ז מי מי ־ ־ז ־ .יו הי >*.גציי פי
:י מ דיי ע א י ג, דגד איוי ע* ג־י הוד ע־־י־ן ר?י די
ד— ע* כך מ ערי״ מם*•; דע״־— גרד -ד #גו עי מעד די עי*
״ ג ד־זגא ־ 5־ כ״ צי •י עי ת-ז כ:ידיי אד־ מ־גדאמ-־זי די ד. פי ־ ־
:זידעא ;•עשג•־־ כד״ש־~שצ׳ר. ע 8א מוד.־ד*.ד*ו מ

עפדד־ץ ג ־ מי 1971כ• דדיד־ כיי מ״ בי כי ר מז מ ־ נ נ ד

ד אג מ-יין י?י סצגאית י *ז ; י עי ע ד״ ד־ כ ; .מי פי, ב ״ -ג 1זמת
ג ע ת • ד ׳8י* ם י עד י י או ר די מי ת* מ׳דפע, גפ*כ ך, פ.יזז? 5י ו
י עו רי ע•־ ,ע -צ־מ • מי ד אמו ד ע ה -.י צי יעכאי־פרעי ע :הי

ד עי כעע* :ע עי י -גרד יז מ מיב י #עי *- 5־נ־־י

א* כ סד* ש׳ד־׳כ*׳,י ד שי אוי אי די ר,־ ל עי* .-ל שיי ריפ רו־*
ד -ז ב שיסש 5*5־ כ ד מי ה*; 5א*ז־ל ע־ ג י״דצא ד* נ ע? ״ י י,
יע איזד כיד מ י ני יי 5ייע ־ ג דוי.
״ ד ״י ר; י ־ ו ״ צ2י שפ ימיי עי 5ר?ר ני /ג מי ש; .-צ ם* כ ;-
די •יי *.י אז־ד -לז{*ג*
עצ מי פי י ד ,״י גי י ־ כ דדי ־ ר -א
אי ״ ״י די דגע שי ד י ד. כ־גו גמי?ים ד ע צי • :מי גי?י
עי ד -פי בעפ עי י -ע ליי ש אי: ד פ דנ שצאיג דיי רי •ממצ א,־ י־ מ תכד 8 *;.כ; -י *י מ ״ ע ־ ר עי אמפר־צזדד ד כיי לדכץ
אי דיג — י. ד כ די נ דוי ו אי כיי עי ־ א ע״ ר מ עג ר-י, יפד די ב עי׳ *׳
״שר״ לו עגיי עממא״ג.
א; כ* — י מז ימ*רד* 9ער שי?* ז י די* 8כפג׳;! י? ע־ פ אג־

:י י • צ כ איזי •יי פ *;יי י אי ג ם־ ג כיוי ד כיי א די; 5מ-פ־ •י ר ־י

*;־ יכדר?; 5 :שרי ג י פו אי ג ו אי. שגא ע־כ
:א יו־* ר ע־ ע*.י 4מו שצד עז אי דוי מ־ ה כ-י, ע* מ ע מר#ע
אדע-וי עז פ׳־י מי *זזי א ריי־ ע־ כי-י י, כ ד• .יפער־ פיי מ על אדד.

ניא* יזם־ .ו־זז
יה •ס-כסג-י;
*מיי• ד ״ ׳ומי

נאות־אפקת

חוש עיתוי

א. קופל,

ק. ני,

תל־אביב

יוג לו יאלדא. גירו .־י;צ 1יועמ -ז גג יל=
יזד ליו ו.י>,נ 5גג ״יר• יידד־ רשו־ג•

הת?3ה תדס־^ד ח

תחזית מילחמת 1974ב־( 1960 העולם הזה)1167 ,
זו ייעשה שימוש נרחב בטילים גרעיניים
מומניים וביצוללות שישגרו טילים ממע־מקים.
רוב הנחותיו של קריג נראות גם
כיום, למרבד. המזל, כחזון לעתיד רחוק
יותר, אם כי חלקים ׳רבים מתיאור המיל-
חמה שהמציא ׳נראים כבר כתיאור אוטנטי
של המילחמה האחרונה.
זוהי, ללא ספק, דוגמא מובהקת למצב
בו אגו יכולים רק להיות מאושירים שתצ־פית
שהתפרסמה מעל עמודי העולם הזה
לא התאמתה. אלא שכיום כבר •מסוכן ל התנבא
— שנת 1974 עוד רהוקה מסיומה.

רוני ויידנפלד,
גרועה להקים
הידי להע

חיפה

לצאת
כל־כך יבש כפי שיצא דיין מהשיטפון
הלא נורמלי של מילחמת מחדלי יום־כיפדר —
זה צריך לעורר הערצה, לולא היה הדבר כל־כך
מפחיד. העובדות מדברות בעד עצמו: ג׳מיאל
עבד אל נאצר העלה את משה דייו לכם שר־הביטחון
ואנואר א־סאדאת הצליח להוריד משם
את רב־אלוף השחצנות. ואז בא גנרל חאפז אל
אסאד הצליח להחזיר את דייו לכס־הביטחוו.
כעת, אחרי שמתברר לנו שאין לצערנו שום כוח
בישראל היכול לסלק את דייו, האם לא תהיה
לנו ברירה אחרת אלא לחכות שוב לאיזה מנהיג
ערבי שיצליח להפיל בשבילנו את משה דיין ז

הרצליה

...אשמתם העיקרית של גולדה, דיין וגלילי
איננה הטעות בשיקול ערב המילחמה. אשמתם
העיקרית היא המדיניות הכוללת במשך כל
שנות שילטונם. בהתמדה ובעקשנות הם יצרו
דינמיקה פוליטית שהוליכה את מדינות־ערב ואת
הפלשתינים ליאוש. קיימת רק דרך אחת לתי קון
המעוות: ביטול התפיסות המבטלות כל
סיכוי לשלום ואימוץ גישות חיוביות שלפחות
חובקות בחובו סיכוי להגשמת מטרה זו,

משה פז, ברוקליין. מסצ׳וסטס,
ארצות־הברית
(השתתפתי במילחמה. כעת אני לומד

איתכם בחגכם י.

י. כרמל,

ספק שדרך הערכת הידיעות בישראל היא
ויש צורך לשנותה. לשם כך יש לדעתי
מועצה לביטחון לאומי, שתקבל את זרם
עות מהשירותים השונים ותהיה אחראית
רכתם.

נדב צפריר,

מכתבים
״בנפול אוייבך אל תשמח״ — אלא תצרח
״גוועלד ! הם עשו לי את זה עוד פעם !״

שוב נוכחנו לדעת: הייו הפוליטיים של משה
דיין ׳חשובים יותר מחייהם של למעלה מאלפיים
וחמש מאות חיילי צה״ל שנפלו במילחמת
המחדלים של יום־כיפור. עתה אישרה זאת גם
המערכת המישפטית של המדינה: דו״ח ועדת
אגרנט. כל רוחש ואוהב צדק ומוסר חייב לז עוק:
להחזיר את הדו״ח לוועדה — ומייד !
התבצרותו של משד דיין מאחורי כס שר־הביטחון
— כמוה כבגידה בעם, שאינו רוצה
עוד לראותו שם. גם עכשיו, אחרי שגולדה
התפטרה, אסור לאפשר לדיין להמשיך ולשבת
על כיסא זה — גם לא בתקופת ממשלת המעביר.

הזה )1882 ועד הגיליון האחרון ( )1916 הופיעו
על עמודי העולם הזה תמונותיו של שר־הביטחוו
העצמי לא פחות מ־ 62 פעם. מצב זה
אינו יכול להימשך ! הרביד. עליכם לשים קץ
לדבר ! אם אינכם יכולים לבלום לגמרי את
השתלטותו של דייו על העולם הזה הגבילו אותו
לפחות למקום קבוע. פיתחו ליו מדור אשר
יוקדש רק לו, לסיפורי מעלליו והנצחות דיוקנו.

תל־אביב

האזנתי ביום השואה לנאומה של גולדה מאיר,
שהזהירה אותנו לכבוד יום העצמאות הקרב
והולך כי מה שעוללו לנו הנאצים הוא כאין
וכאפס לעומת מד, שעוד צפוי לנה ..היה זה

...עלי להודות שבעקבות קריאה מתמדת ב גיליונות
העולם הזה חליתי במחלה ממארת
וחשוכת מרפא, המוכרת בשפת הרפואה המיק-
צועית בשם :״דייניטיס״ .בטוחני כי רבים מהקוראים
נדבקו כמוני במגיפה. היה מיספר עוב דות
מסמרות שיעד: מתהילת שנה זו (העולם

ה טו ל ם הז ה 1912

נ 7 עוו 1

3־ 1וו 0

ספיר ח ווו זר?

כשהוא מתחיל ל 1ש 3ילדים
אחד מאלה שלא האמי נו
להצהרותיו של שו—האוצר
פינחס ספיר כי איו לו כל
חשק להיות ראש־ממשלח, היה
יצרן הגובלנים מכפר האמנים
עין־הוד, איצ׳ה ממפוש.
ממבוש, בשעתו !מוכתר הכפר,
חושד בספיר מזה שנים. ה חשד
התעורר בו עוד ביום ה־

כירתד. האישית של גולדה),
טופח לה על הכתף ואומר לה :
,אל תדאגי, לא תהיה מילה־מה!״׳
זה היה ביום השישי,
ערב מילחמת יום־הכיפורים,
אחרי שהגיש את דו״ח־המודי־עץ
בו. נקבע שהסיכוי להתק פה
ערבית הוא בעל ״סבירות
נמוכה״.

קים האחרונים של השיר, ה אומרים:
ואז בכוחות האחרונים
הוא חובק בידיו את העמודים
/ואומר: חזקני נא אך
הפעם — לבל תמות נפשי עם
היהודים האם ייתכן שחפר
יפרסם מקאמה בשבחו של
דייו?׳ שאלו מכריו של חפר.
מסתבר שכאשר כתב חפר את

הורי לתמונות אומנות, ואני
שהיתי בסטודיו שלו עשרים
דקות״ ,כתבה .״באותו זמן הוא
ביקש ממני לרשום את דיוקני.
דה־הורי מסר אחר־כך לאחד
מעיתוני־הערב של לונדון על
הביקור. הוא טען שבאתי אליו
במייוחד. כדי שיצייר את ה פורטרט
שלי.״ בשיחה אישית

אייבי להטיל עוגן בחוף יפו,
להפוך את ספינתו למיסעדה
צפה ולדיסקוטק.

£אייש הדיסקוטקים מייל!
(״ג׳וחא״) סטולוביצקי, מי
שהיה עד לפני זמן־מה מנהל
המועדון, עומד לפתוח מועדון
חדש, בעל שם מעניין ביותר:

0זי0 יו.חז)וז

רענן לוויא

הקריקטוריסט הישראלי השיחה כבר שנים רבות בחו״ל, הם־
ביר בשבוע שעבר לקורא האמריקאי את ההתפתחויות הפו־ליטיות
האחרונות בישראל ב״קריקטורה נמשכת״ (הנקראת משמאל לימין) באחד מה

לפטירתו של לוי אשכול.
באזכרה שהתקיימה אז הביאו
שני ילדים תעודה על נטיעת
100 עצים על שמו של אשכול,
ומסרו אותה לידיו של ספיר.
ספיר נטל את התעודה, גחן אל
הילדים ונשק על מיצחיהם.
ממבוש, שהיה נוכח באותו מעמד,
פסק :״ספיר רוצה להיות
ראש ;׳ממשלה !״ שאלו אותו
ידידיו :״מאין לך?״ השיב ל הם
:״ספיר לא מנשק ילדים
סתם ככה!״ לימים סיפרו את
המעשה באוזני ספיר. צחק זה
למישמע הסיפור, ואמר :״ממ־בוש
הוא ממזר !״
בהתקפות חריפות על
אלוף (מיל ).אריאל (״אריק״)
שרון יצא השבוע ממלא מקום
הרמטכ״ל הפורש, האלוף י צ׳
חין (״חקה״) חופי• חופי העז
לומר בגלוי ובפומבי דברים ש אף
אחד אחר לא העז לאומרם
על אריק קודם־לכן. אמר חקה
בראיון לידיעות אחרונות :״עם
אריק שרון יכולים להיות שני
מצבים: או שאתה ממש חבר
קרוב שלו, או שאתה עויין לו.
כך זה נראה לו. הוא חשדן מ טבעו
...לא הייתי ממנה אותו
לרמטכ״ל, בגלל כל מה שקשור
ביחסיו עם אנשים.״ ואילו בראיון
למעריב, אמר חקה :
״אריק אינו בוחל בשום אמצ עים
לנגוח ולפגוע. אמרתי ל־רמטכ״ל
החדש שמי שיירד לחייו
— יהיה אריק. כל התקפתו
של אריק תהיה מכוונת
עתה נגד מוטה גור. הוא
יעשה הכל כדי להרוס אותו,
מפני שזו מערכת־היחסים ביני הם,
ומפני שאריק רצה להיות
רמטכ״ל ולא מונה לתפקיד.״
מהו הסיוט החוזר ופוקד
את ריא׳ש-חממישלה המת פטרת,
גולדה מאיר בחלו-
מות־הביעותים שלה? גילה
אחד ממקורביה :״זהו המראה
הקשור בצירוף המילים, סבי רות
נמוכה׳.״ גולדה עצמה גיל תה
לאנשי לישכתה :״בכל פעם
שאני שומעת את המילים, סבירות
נמוכה׳ — הן גורמות לי
שבץ־לב. חוזרת אלי התמונה
איך אלי זעירא (ראש אמ״ן
לשעבר) ניגש ללו קירר (מז העולם
הוה 1912

ן את ההפתעה הגדולה ביותר
גרם משה דיין לאנשי
מפ״ם דווקא השבוע. היה זה
במיזנודהכנסת, כשדיין עבר ל יד
שולחן אליו נסבו כמה חברי
הכנסת של מפ״ם. כשהבחין
דיין כי לייד השולחן השתררה
לפתע שתיקה, דווקא כאשר
הוא עבר לידו, ניגש אל ח״ב
דב זכץ, טפח בלבביות על
כתפו ואמר לו, לתדהמת כל מי
שישב ליד אותו שולחן :״אתם
עוד תתגעגעו אלי הרבה־הר־בה

י לדיין עצמו נגרמה הפ תעה
כאשר נסע במכוניתו ה שבוע
מצחלה לתל-אביב, וה מכונית
התקלקלה באמצע הדרך.
את מכוניתו של דיין
מלווה תמיד מכונית שנייה, בה
יושבים גורילות. אולם השומ רים
סירבו להמשיך בנסיעה ב מכונית
אחת בלבד. הפמלייה
כולה נשארה על אם הדרך
משך כ־ 20 דקות, עד שהגיעה
מכונית שלישית, שהוזעקה ב אלחוט,
ואז המשיכה בנסיעתה.

עיתונים הנפוצים ביותר בארה״ב, השיקאגו טייטס. בתמונה הראשונה ניראה דיין כשהוא
קורא מעל דוכן הנואמים ,״מלחמה״ ,בשניה קורא ״שלום״ ,בשלישית שוב ״מלחמה״,
והתמונה הרביעית מתארת רטייה הסותמת את פיו ועליה כתוב :״דעת הקהל הישראלי.״

המקאמה אומנם התכוון לדיין,
וסיים אותה במילים :״תמות
נפשי עם היהודים !״ רק אחרי
שהופעלו עליו לחצים הסכים
חפר להוסיף מילה אחת לסוף
השיר :״ ל בל תמות נפשי עם
היהודים״ ,ושינה בכך את כל
משמעות השיר.
כדי להגן על עצמה בפני
ההתקפות שנערכו עליה,
בעיקבות נסיעתה ללונדון לשם
ציור דיוקנה, כתבה השבוע
רחל דיין, אשתו של שר־הביטחון,
מיכתב ארוך לג׳רוס־לס
פוסט. טענתה: היא נסעה
ללונדון יעל חשבונה הפרטי, ל ביקור
פרטי, כדי לבקר גלר יות
לאמנות, בהן היא מתעניינת
מזה זמן רב .״ידיד הציע
לי לראות את העתקי התמונות,
אותן עשה הצייר אלמר דה״

גילתה הגברת דיין כי דה־הורי
ידוע כרמאי וכזייפן תמונות,
וכי רק לאחרונה החיל מצייר
פורטרטים וחותם עליהם, במקום
לזייף תמונות של אימנים
ידועים. במיכתבה לא התייחסה
אשת השיר לעובדה שהיא יצאה
לחו״ל בלוויית שומרי־ראש, ש נסעו
על־חשבון מישלם־המיסים.

המישרד. הסביר מייק, מדוע
׳הוא קורא כך למועדון החדש
§|שלו :״הבעלים שיחזרו מאוחר
״בלילה מהמועדון, יוכלו עכשיו
׳ לספר לנשותיהם שהיו במיש־רד,
בלי להיות לשקרנים.״

6ידיעות שהגיעו ומאר־צות־יהברית
מבשרות כי ספן
השלום, אייבי נתן, עומד ל חזור
אל חופי הארץ יחד עם
אונייתו ספינת השלום, העוגנת
עתה בנמל מרסיי. אלא שייעו דה
של ספינת־יהשלום ישתנה,
מיראה. היא לא תהיה עוד
ספינת־שידור פיראטית. אחרי
שנואש מניסיונותיו לגייס כספים
כדי להפעיל את תחנת־השידור
קול השלום, מתכוון

ברגשות מעורבים קיבי^
חיים ישראלי, ראש לישכתו
של דיין ומי שהיה ראש ליישב־תו
של דויד כן־גוריץ, את
הודעתו הסופית של דיין כי לא
ימשיך לכהן כשר בממשלה הבאה.
ישראלי המצטער על כך
שדיין יורד מהבמה הפוליטית,
יוכל סוף־סוף להיענות להצעה
להיות אחראי על קיבוץ והוצאת
כל כיתבי בן־גוריון לאור׳ מיס־על
אותו הוא רואה כמיפעל
חייו.
ביום שישי האחרון פיר־סם
המשורר חיים חפר מקא מה
בידיעות אחרונות, תחת ה כותרת
:״שימשוך. המקאמה
פותחת בפסוקים: הנה שינושון
מובס, רגליו כושלות, שערותיו
דלילו ת/כו חו פג אף כי שערותיו
לא גזזו הדלילות /והעם
העייף מעלילותיו בימים ובלילות
/אינו רוצה לראות יותר
את צלמיו ביוס־חזל וביום־
קרב ...רבים מקוראי השיר נטו
לחשוב כי חפר מתכוון לשר-
הביטחון משה דיין, אבל חז רו
בהם כשהגיעו לשני הפסו־

יונה אליאן

השחקנית הישראלית הצעירה והיפהפייה
מבצעת בטבעיות סצינות של עירום ואהבה
בסרט החדש המופק עתה באילת, בהשתתפותם של אסי דיין
ואורי•לוי .3+1 ,כשהורה לה במאי הסרט, העולה־החדש מרוסיה
מיכאל קאליק, להתפשט ולערוך סצינת־אהבה עם שחקן אחר בסרט,
אבי אביבי, עשתה זאת יונה, הנשואה בחייה האזרחיים לזמר ששי
קשת, באמנות שעוררה את התפעלותו הרבה של הבמאי־העולה.

|1^ 1ו[1ו 11ח
בונ״ד״ת
1ון י ^ 7ך

זה היה רק 1ל פג 100 יום:
שלט! להט 1נבחר לראש העירייה

כדי לשים קץ למישטר השחיתות, ההסתאבות והפרוטקציה המיפלגתית
ך 1ולא היה הפתק מונח לנגד עיני,
/שחור על־גבי לבן, לא הייתי מאמין כי
הוא ייתכן: בראשו התנוסס ־שמה של ה־מיפלגה
הליברלית והשם של סיעת גח״ל
בעיריית תל־אביב, החטיבה הליברלית.
מתחת, מיספר סידורי של קבלת קהל.
אחר־־כך רשום כי הפתק מופנה אל חבר-
עירייה מטעם הליברלים, והחתימה: של
א. סרוקה, יושב־ראש המחלקה המוניצי פאלית
של המיפלגה.
בפתק נאמר כי פלוני־אלמוני, עובד ה עירייה,
הוא אוהד של המיפלגה, ויש לעזור
לו במילוי בקשתו. התאריך ,30.2.74 :
־שבועות ספורים לאחר שראש עיריית תל*
אביב החדש, האלוף־במילואים שלמה להט,
כבש את ראשות העיר במסע־בחירות ש היה
מבוסס על מילחמה במיפלגתיותם ־של
המערך ורבינוביץ.

שיטה
ב דו ק ה

**ץ יטת הפתקים היתר, מקובלת בשנו *
/תיה הראשונות של המדינה. ומאז,
האמינו הכל, נעלמה לבלי־שוב. לא שאין
הפניות פרוטקציוניסטיות, אלא שמאז למ דו
כיצד לעשות זאת — ;בטלפון, בעל־פה,
לעולם לא בכתב. לא משאירים סימנים.
אולם. אנשי גח״ל, שהיו שנים רבות באופוזיציה,
מחזירים כעת לעירייה את בל
ה־שיטות המיו־שנות, הבלתי־חוקיות, שאבד
עליהן הכלח מזמן. קשה להסביר או להבין
זאת.
שכן, הפתק הנדון (והניראה בתצלום)
עזר ועוד איך. יום לאחר קבלתו כבר זכ תה
הפרשה לטיפול על־ידי אחד מעוזרי
חברי הנהלת העירייה מטעם הליברלים,

וכך קיבל אותו אוהד של המיפלגה, בעזרת
פרוטקציה, דבר שהגיע לו באופן טבעי
פשוט, כאזרח העיר.
כאשר נמסר לי הפתק, ביקשתי לבדוק
במו־ידי אם אומנם הידרדרה העירייה ־של
צ׳יץ׳ עד־כדי־כך שהחזירה ליושנה את
עטרת השיטה המושחתת של הפתקים דד
מיפלגתיים. הלכתי לנסות אותה על עצמי,
להיווכח כיצר היא פועלת.
קבעתי פגישה עם מזכיר מחוז תל־אביב
של המיפלגה הליברלית, מאיר גלוברמן,
־שמישרדו בקומה החמישית בבית המיפלגה
הליברלית, ברחוב אבן־גבירול 68 בתל-

עבורי את השירטוטים הדרושים. אמנם,
הכנת השירטוטים על-ידי הרמן תעלה קצת
כסף, כי למרות שהוא עובד במחלקת־ד,הנדסה,
הוא גם מרוויח מן הצד מביצוע
שירטוטים לאלה הפונים אליו באופן רישמי
כעובד העירייה!
״אחר־כך,״ המשיך גלוברמן ,״אם יהיו
בעיות בוועדה, דהיינו אם הבקשה לא תסתדר
עם החוק, עליך לחזור אלי, ואני אתן
הוראה לנציגי־המיפלגה בוועדת בניין ערים,
להצביע בעד בקשתך.״
ממש כמו הסנדק דון קורליאונה, לא
ביקש ממני גלוברמן שום החזרת טובה.

--מאח

יגאל ל בי ב
אביב, מול בית העירייה. הצגתי עצמי
לפניו בשמי, מבלי להסתיר דבר, וסיפרתי
כי אני חייל משוחרר (השתחררתי
לפני זמן קצר לאחר ארבעה חודשי שירות)
המבקש לסגור מירפסת בביתו. האם יוכל
לעזור לי.
גלוברמן לא השתומם כלל על שבאתי
למיפלגה הליברלית במקום ללכת ישר לעיריית
תל־אביב. הוא שאל מה הקשר שלי
למפלגה, והשבתי כי אני אוהד שלה
(אוהד אינו חייב להצביע עבורה) .גלוברמן
רשם את שמי, וכתובתי ואמר כי תחילה
עלי לפנות לוועדת בניין־ערים, בבקשה
רישמית לסגירת מירפסת. הטוב ביותר
שאגש למחלקת־ההנדסה של העירייה, ל מהנדס
אברהם הרמן, שהוא גם חבר
המיפלגה. הוא ידריך אותי, וגם יכין

אבל היה ברור כי בבוא היום הוא עתיד
לגבות את השטר.
יצאתי מבית המיפלגה הליברלית שמח
וטוב־לב, על שהנה, יש מיפלגה המוכנה
לעזור לאוד,דיה, ואיזה מזל שצ׳יץ׳ הוא
ראש־העיר, ולא רבינוביץ.

\ ט ל פון
מסדר הכל
* כרתי היטב כיצד סירב רבינוביץ
$לתת אישור להקמת מלון למיפלגת
העבודה, שהיא בעלת מועדון בוסתן בכיכר
דיזנגוף, למרות שחברי הגוש התל־אביבי
לחצו כי יתיר הקמת מלון במקום בית
בוסתן( .כעת, שכצ׳יץ׳ נבחר כראש העיר,

הובטח בי יאשרו לבוסתן את הבקשה,
תמורת הסכמת:נציגי המערך בעירייה למתן
אישור?!קביל לאנשי גח״ל).
ניגשתי אל הטלפון הקרוב וציל־צלתי
למחלקת־ד,הנדסה של עיריית
תל־אביב כדי לברר עם אברהם הרמן,
״נציגינו״ במחלקה זו, ,את פרטי עיסקת
המירפסת. למען.האמת, לא האמנתי ביותר
כי עובד העירייה מבצע בגלוי כל־כך עבו דות
עבור לקוחות פרטיים, כעובד־עירייה.
איש לא ענה.
החלטתי לפנות לבית העירייה הנמצא
ממש מול בית המיפלגה הליברלית, לברר
מדוע לא עונים לטלפונים במחלקת ההנד סה.
מצאתי שם שומר מנומנם, שאמר כי
היום חג־הפסח ולא עובדים.
הצצתי ביומני. היה זה יום שישי, ה־12
באפריל, ולפי מיטב הבנתי עתיד היה החג
לחול מחר, ולא היום. עובדה, למשל, ש הבנקים
פתוחים.
השומר הביט בי בהשתתפות, והסביר
כי ראש־העיר החדש לא רצה שעובדי
העירייה (כ־סססד במספר, שמהם, לטענת
צ׳יץ׳ ,עשרה אחוזים מיותרים) יסבלו בגלל
שהחג השני חל בשבת, ולכן הורה
כי לגבי עובדי העירייה יחול החג השני
ביום שישי ולא בשבת.
ביום ראשון שלמחרת חג הפסח הייתי
כבר זהיר יותר וטילפנתי רק אחרי התה
של השעה עשר. הרמן היה במשרדו. כן,
איו בעיות.
״אעשה את השירטוטים הדרושים, אם
גלוברמן שלח אותך,״ אמר מייד .״כמה
זה יעלה? תלוי. אם קווי־הסגירה של ה מרפסת
יבלטו מאוד מן הבניין, אז זה
בלתי חוקי וצריך להצניע זאת. אבל ה הערכה
היא שב־ 300 לירות תהיה לך

בקשה מובנה, להגשה לוועדה שאני עובד

הודיתי להרמן, והבטחתי לבדוק את
הצעתו.

ת מונו ת
מו כי חו ת
** אשר פניתי אל דובר־העירייה, עמי־קם
שפירא, השתומם זה למישמע־אוז־ניו.
״׳פתקים?
כאן בעירייה?״ נדהם .״אין
דבר כזה. ואם יש, אז לא מתיחפיים
אליהם בכלל ודנים לגבי כל פונה כאזרח
רגיל. הנה, ראש העיר הכריז. על מדיניות
של דלת פתוחה, וכל אזרח יכול לפנות
אליו עם בעיותיו. הוא גם מינה עובד
מיוחד לשמוע תלונות של אזרחים. הכל זה
השמצות.
״הנה, אומרים שצ׳יץ׳ הכנים ללישכה
שלו מיטה כמו לואי ה־ .14 בבקשה. הגה
המיטה. מיטה רגילה בה הוא יכול לנוח
לפעמים. אומרים שראש העיר מנפח את
המנגנון? תראה לי איפה!״
זה ששפירא היה קודם דובר המיפלגה
הליברלית ועכשיו מונה כדובר העירייה,
ואילו את הדובר הקודם יוסף גולן מינו
כאחראי לפירסומים, זה טיבעי. וזה שצ׳יץ׳
לקח אליו את ישראל גרבינסקי, עסקן לי ברלי,
ומינהו כמנהל לישכתו, מה רע בזה?
וזה שיגאל גריפל וצבי רנר הם עסקנים
בכירים במיפלגתם, ועכשיו ראשי המנגנון
בעירייה, זה מוכיח על פוליטיזציה?
גם הסיפור על בת־אחותו של אלדו
מגונדולה: מצוץ מן האצבע, טען. הוא, אי שית,
צילצל וחקר, ולא היה דבר כזה
(בשעתו — כך מספרים — הבטיח צ׳יץ׳
לבעל מסעדת גונדולה בה הוא נוהג לס עוד,
להכניס לעירייה את בת־אחותו.
לאחר שהתמנה, ניסה להכניסה בלישכת
פגן־ראש-העיר אוניקובסקי, אבל קמה סע רה
במנגנון והבחורה נעלמה).
״בכלל,״ טוען עמיקם ,״תראה לי ראש־עיר
אחד שיורד לקנות בסופרמרקטים
כדי לדעת מה כואב לאזרחים. הנה אפילו
תמונות המוכיחות זאת.״

עזרה
לי הודי ם
* צאתי מלישפת הדובר, המום כולי.
׳ במיסדרון ראיתי שלט: מחלקת יפו
והשכונות, ובו כתוב חיים טא, יו״ר
הוועדה הציבורית ליפו וחיים ליפקין,
ראש מחלקה. התברר כי למחלקה שיי
ראשים, האחד מחירות, האחר מע״מ.
סיפור דומה מתגלה בוועדות־המיכרזים.
קודם היה בוועדה נציג אחד לקואליציה
ואחד לאופוזיציה, והשאר אנשי־מיקצוע.
עכשיו מינה צ׳יץ׳ שני נציגי קואליציה —
אחד מתירות ואחד מהליברלים, שהרי ב־גח״ל
הולכים הכל תאומים־תאומים.

סרוקה, שהוא יושב־ראש הוועדה המוניציפלית.
של המיפלגה הליברלית בתל־אביב,
מה יש לו לומר בנדון.
סרוקה היה כולו גאווה על הפתקים.
״מה זאת אומרת?״ זעם ,״לא שמים לב
לפיתקאות שלי?״
מייד שלף מכיסו רשימה ארוכה־ארוכה
של מיקרים, שהוסדרו תודות לפתקים שלו.

לו את המים, על שלא שילם את החשבו נות
והוא ניסה ־שעות לשכנע את הפקידים
במחלקת־המים, כי החשבונות הס של אדם
אחר בעל אותו שם. לא הצליח. ולאיש
אשה וילדים. אכל רק סנה אליהם חבר-
מועצה, והפקידים בדקו שוב ושוב, מצאו
כי האיש צודק, ופתחו לו את המים.״
ישבתי מול סרוקה, הקשבתי לדבריו.

בלחץ הדתיים. בדבר אחד הצליח צ׳יץ׳
— להביא את ל״ע לידי כך שיוותרו לדתיים
בכל העניינים עליהם נשבעו לפגי הבחירות
כי לא יוותרו.
בעצם, צ׳יץ׳ אינו חייב להיכנע ל דתיים.
מתוך 31 חברי מועצת־העיר
יש לגח״ל ,14 לל״ע ,2למפד״ל 2ולחזית
הדתית . 1מולו, באופוזיציה 11 :של ה־

זה קווה למחרת הבחיוות: הנווטקציה המיבלגתית
תרמה את ואשה בדי נושה, במיסמך ושתי וחתום

יי ל׳ א בי ב

מ״ייחוז

הכתובת

מקום ח*בוו־ה
תימנה ן־י ־2

ם ססכיס ם*דר*י 0
״ 3י י

בלח

הערות המשרד

זו פתק־הפרוטקציה ששלח אליעזר סרוקה
! 7 1 71ד 11ז 71
אל אחד מחברי הנהלת־העיר, איש סיעתו.
1 1 1 1 ^ 11111
בפתק מבקש סרוקה פרוטקציה לנושא הפתק, שהוא גם אוהד״
המיפלגה. פתקים כאלה הודפסו בכמויות גדולות עבור בקשות

אליעזר סרוקה,
ראש המחלקה
ציפלית של המיפלגה הליברלית,
מגישי־בקשות לסידור בעיות ללא

ינשב־המונימפנה
קושי.

מאחר

שדובר־העירייה עמיקם שפירא כי הכריז !באזני בפסקנות ושכזו
אין בעירייה כל שיטת פתקים, יואט
ישנה הרי אין מתחשבים בה, ניגשתי
לשאול את כותב הפתק המקורי, אליעזר

״תבין,״ הסביר לי .״לא שהפקידים רעים,
אבל הרי הם רק פקידים. אלי באים מיקרים
כאשר הפקידים לא מטפלים מספיק,
או למשל בשהפונה אלי לא יודע מהן
זכויותיו. אני מקשיב לו, מסביר לו מה
הוא יכול להשיג במיסגרת החוק, הכל
במיסגרת החוק, ומפנה אותו לחבר־מועצה
מתאים. ותמיד, תמיד מתברר כי יש שכר
לפנייה והאיש יוצא מרוצה. אז מה זה רע?
זה שאגי עוזר ליהודים להיחלץ מהסה*
בת !של המנגנון העירוני? אני בעצמי,״
אומר מרוקה ,״הייתי חבר מועצת העירייה
ואני יודע מה זה פקידי־עירייה. רק כשפונים
אליהם בשם חבר־מועצד, הם מוכנים
לזוז. הגה, למשל, בא אלי אדם שסגרו

פרוטקציה, שהפכו לחלק משיטות־יהעבודיה של העירייה החדשה.
כדי לא להסגיר את מקור הפתק נמחק שס חבר הנהלת־העירייה,
שס מקבל הפתק וכן המיספר הסידורי שלו. בתחתית נרשם כי
הבעייה הועברה לטיפולו של אחד מעוזרי חבר הניהלת־העיריה.

ומשום־מה עלה במוחי כל העת דון קור־ליאונה,
הסנדק המפורסם, שפתר לאנשים
את בעיותיהם כאשר התייאשו מן המנגנון
העירוני-ממשלתי. גם הוא לא ביקש תמורה.
לא מייד, על־כל־פנים.
דאגה לתלמידי ישיבה
* 6שיצאתי ממקום פגישתי עם סרוקה
(נפגשנו בבית־קפה, מול רחבת העיר ייה)
ראיתי מולי!את המקום בו אמורה היתה
לקום האנדרטה של יגאל תומרקין, שהקט*
תה בוטלה, כפי הניראה, על־ידי צ׳יץ׳

מערך ואחד של בויאר (שפרש מן ה־מפד״ל)
.ביום, כמאה ימים לאחר שעלה
לשלטון, כבר נתן לח״כ וסגן ראש העיר
הרב י.מ. אברמוביץ (חזית) די סיבות לש בח
אותו, ולהכריז :״נקווה ששאיפותיו־
־שאיפותינו לטובת עירנו ותושביה, ית מלאו.״
לאברמוביץ
יש די סיבות להיות שבע־רצון.
ראשית, צ׳יץ׳ הגדיל את תקציב
המועצה הדתית בשליש בבת-אחת, והוא
עומד עכשיו על 13.250 מיליון לירות.
שנית, הוא הסכים להגדיל את ההקצבה
השנתית לכל תלמיד־ישיבה מ־ 200ל־300
ליריות לשבה. הגדלה של יסל.)!(50
אבל העיקר הוא, שצ׳יץ׳ מצליח לחסל

(המ שך מ ע מו ד )9

את מד. שמגדיר אברמוביץ כ״פירצות ב־חומת־השבת״
,או כדבריו במועצת־העיר :
״אנו מלאי חרדה ודאגה להידרדרות
שחלה בשטח *של שמירת השבת בעיר, על־ידי
בתי־הקולנוע ואולמות ציבוריים שונים.
במסווה של מתן תרבות ובידור מנ סים
אנשים רודפי־בצע לפרוץ את חומת
השבת ולהרוס את המתנה היקרה ביותר
שניתנה לעם־ישראל בסיני...

״אני מקווה בי ראש העיר יקיים
במלואו הכטחתו לפעול ככל הו־מר־הדין
נגד פורצי־הגדר המפרים
את חוקי־העזר העירוניים. אני
שמח לציין שכשכתות האחרונות
התחלנו ככר להרגיש שיש תוצאות
מוכות ושכר לפעולות הנמרצות
שראש העיר נקט לריסון
הפירצה.׳׳

ס ר טי ם —
יו ק!
* אכן, כדממה גמורה, החל צ׳יץ׳ ב !
שיתוף סגנו יצחק ארצי ממיפלגת הלוחמים
בכפייה הדתית, לחסל את הצגות
הקולנוע בעיר בערבי שבת. השיטה היתד,
פשוטה: במקום לנקוט מישפטים הגורמים
להזדעקות דעת־הקהל, מוטב לקנות את
הסכמת בתי־הקולנוע מתחת לשולחן. לכן
החליטה העירייה להגדיל את חלקם של
בתי-הקולנוע בהכנסות ממכירת כרטיסים.
מיסמך של ועדת־הכספים העירונית קובע,
כי כיום מקבלים בתי־הקולנוע מן העי רייה
החזר של כ־ 2מיליון לירות מן המי־סים
על הכרטיסים. אך כתוצאה מן ההסדר
החדש יקבלו 3.5מיליון לירות. כלומר,
תוספת של 1.5מיליון לירות לשנה לבתי־הקולנוע
ללא כל מאמץ, תמורת ויתור
פעוט, כפי שמציינת החלטת העיריה :
עליהם למלא אחר כל חוקי־העזר העירוניים.
סגן ראש־העיר, ארצי, התפתל קשות
בניסיונותיו להכחיש כי משמעות ההחלטה
היא מתן תשלום לבתי הקולנוע, כדי ש יסגירו
את שעריהם בלילות־השבת. בתחי לה
ניסה לטעון כי בשמירה על חוקי-העזר,
הכוונה היא לאי־גילגול בקבוקי־זכוכית
באולמות, צימצום הפירסומת, ועוד דברים
טובים.
רק כ-שנשאל ישירות, פעמים אחדות. ,אם
החוקים אינם אוסרים גם הקרנות בלילות־שבת,
הודה כי כן הוא, ונאלץ לאשר,
בחצי־פה, כי הוחלט שבכל מקום בו יפריעו
ההקרנות לדתיים בצורה בולטת הן תי פסקנה(
.ברור לכל כי הרב אברמוביץ הוא
שיקבע מתי הפעילות מפריעה, ומתי לא).
לעומתו היה סגן יושב־ראש התאחדות
בתי־הקולנוע, צבי ברונשטיין, גלוי וענ ייני.
לדבריו, נענו כבר בתי״הקולנוע ל־מישאלת
ראש־העיר להפסיק את ההקרנות
בכמה מקומות בעיר׳ כמו קולנוע מקסים
או אורלי. לגבי השאר מופעל בינתיים
לחץ כבד להפסיק מכירת כרטיסים בקופות
וכן לא להאיר את בית־הקולנוע מבחוץ.
לפי-שעה ממשיכים להקרין במקומות אח דים,
אך ברור כי תוספת של 1.5מיליון
לירות תמורת שמירה על חוקי העזר היא
סכום בלתי־מבוטל.
בצורה קצת פחות מעודנת נהגו צ׳יץ׳
וארצי במועדון־ד,סרטים פרספקטיבה־ג׳סי.
לפני הבחירות נפגש צ׳יץ׳ עם ג׳סי, עליו
פרש אהרון יריב את חסותו והבטיח לו את
מלוא התמיכה בפעולות המועדון. יומיים
לאחר בחירת המועצה החדשה הפסיקה.
המישטרה את ההקדנות, בבית הקיבוץ-
הארצי. המישטרה, הפועלת לפי בקשות
העירייה, מונעת בתירוצים שונים את פעולות
המועדון בבית הקיבוץ־הארצי, בבית
סוקולוב או בבית הרופא. המועדון משותק,
וכלפי חוץ יכולים צ׳יץ׳ וארצי לטעון כי
לא הם שסגרו אותו, אלא — המישטרה,
הפועלת אך־ורק מתוך דאגה לבטיחות.
סגירת המועדון של ג׳סי היתד, חיונית
כדי לשכנע את בתי־־ז־,קולנוע כי עליהם
לסגור בלילות שבת. כך יכול צ׳יץ /לאחר
מאה ימים• בעירייה, לחגוג שני דברים :
החזרת המישטר החשוך של פרוטקציה
ופתקים על כנו, וכניעה לכפייה הדתית,
בחסות אבירי המילחמה בכפייה — הליברלים
העצמאיים.

העול ם הזה 1912

במדינה
העם
השלגהש חור
מהמידחמח סכסו? הצפץ
מרוויחים רק הסובייטים

בעיני אזרחים רבים חמתה ישראל ה שבוע
לרומא הבוערת, כ׳ששליטוז טירון
קיסר, בתסוגן בבעירה !ופורט על 1בל.
ז־אומנם, היום ליום היל&ו ורבו הטימנים
שהעידו, לכאורה, כי ימה שניראה תחילה
כמילחסת־התשה והטרדה של הסורים
ברמת־הגולן, הולך ומתפתה לקראת היל-
המה כוללת. השבוע אף. רבו החששות
כי המילחמה הכוללת עלולה להתלקח ב יותר
!מחזית אחת, דכי גם המלך חוסייך
עלול להתפתות על־ידי התערעררות המצב
הפנימי בישראל, ולנסות להשיג ׳לעצמו
יחיה מדיני בהפגנות של תוקפניות.
פצע פמוח. תחילה נראה היה כי
ההסלמה במילחמת־ההתשה שמנהלים הסיורים
ברמת־הגיולן נועדה רק לשמש לחץ
על ׳שד־החוץ האמריקאי, הד״ר הגרי קי-
סינמר, לקראת ביקורו הקרוב באיזיור, כדי
שילחץ, מצידו, על ישראל לקבל ׳את ׳תוכנית
הפרדת־הכוחות הסורית.
׳אולם בשבוע שעפר הסתבר כי ׳מאחרי
הפעילות הצבאית הסורית, שהגיעה לשיאה
בניסיון להשתלט על מוצב שיא החרמון,
מסתתרות כוונות מרחיקות־לכת הרבה ״ויתר.
בפעולות אלה נחשפה ההשראה ה סובייטית
הישירה.
•שליטי בריית־המועצות, יש נראה היה להם,
ובצדק, כי ׳מעמדם באיזור הולך ומתערער
נוכח הצלחת פעילותו של הד״ר קייסיגג׳ר,
החליטו לשמור על ״פצע פתוח״ לפחות
בגמרה הסורית. מצב זה, שניראה בעיני
העולם כהקדמה לחידוש הימילחמה, נועד
ללחוץ על האמריקאים להחזיר את ה סובייטים
לתמונת התיווך בצורה פעילה,
ולהעמיד את מצריים, ההולכת ונשמטת
מידי ההשפעה הסובייטית, במצב לא-׳נוח.
נוכח סכנת המילחמה בצפון ,׳ונוכח הת־ייצכותן
של מדינות־ערב לצד סוריה,
במלל ׳ובמעשה ,׳אין מצריים יכולה להרשות
לעצמה להמשיך ולנהל את המשא־ומתן
עם ישראל, על הפרדית־הפוהות, כ אילו
דבר ׳אינו ׳מתרחש.
ואומנם, במשך ימים ׳אחדים נראה היה
כאילו נפלו המצרים במלכודת הסורית—
סובייטית. הצהרות המנהיגים המצריים גע שו
הריסות יותר, והשתמע מתוכן איום
לחדש את המילתמה גם בחזית הדרום.
אולם, תוך ימים ׳מיספר הסתבר כי היה
זה מס־ישפתיים בלבד, שנועד לאפשר ל מנהיגי
מצריים להשפיע על משטרו של
חאפז ׳אסאד בסוריה לרכך יאת עמדתו.
מיסצע הנדסי מפואר. מי ששיחק
את המישחק הסובייטי עד הסוף היתד,
דווקא ישראל, שלא יבלה להרשות ל !
עצמה שלא להגיב בעוצמה ירבה על
ההתגרויות הסודיות. היעדר־תגובה עלול
היה להתפרש כסימן של ה׳ולשה, ולגרות
את הסורים לפעולות נידהבות עוד יותר.
כך, לפני עשרה ימים, הוחל ביוזמה
צבאית ישראלית שנועדה להוכיח לסיורים
כי ידיה של ישראל אינן כבולות, וכי
ההיתגרות לא ׳תשתלם להם.
׳תחילה היתד, זו יחידה ישראלית שתפסה
את מוצב שיא החרמון, המוצב הישראלי
העמוק ביויתר בתוך שטח סוריה.
על פיסגה מושלגת וסלעית יזו, בה נוש בות
רוחות עזות ׳והנשימה קשה, בגלל
דלילות החמצן ׳באוויר, לא ישב כוח
ישראלי דרך קבע בגלל התנאים הקשים.
הסורים סוכרים יוחד. בפעולה הנדסית
מפוארת, שנמשכה 36 שעות, נפרצה
דרך אל המוצב. כדי להגן עליה ועליו
! היה ציורך במיט׳דייה אווירית. יכך הוכנסו
גם חילות־האוויר לתמונת המילחמיה ה גלויה
והמוצהרת, המתנהלת על החרמון זה
שבועיים ואשר הפכיה את השלג המכסה
את פיסגותיו לשחור־משחור.
הידיעות על ההפגזות, קרבות־האוויר
והקורבנות בצפון, יצרו תמונה קודרת
למדי של המתרחש בחזיית זו. היתד, זו
׳תמונה הד־צדדית באורח קיצוני. מצבם
של החיילים הסוריים בחזיית זו היד, המור
יוקשה הרבה יוהד ממצבם שיל חיילי צד,״ל.
׳אלא שהיתר, זיו נחמדדפורתא.
לא היתד, כל ערובה לכך שמילחמת ה־חרמונים
לא תתרחב, תתפשט ותתלקח,
מבלי שלאיש תהיד, שליטה על כך, לכלל
מילחמד, כוללת. נראה היה כי הסורים
עצמם אינם מעוניינים בכך. ישראל —
ודאי שלא רצתה זאת. מי שיכול היה
להרוויח מהתלקחות מילחמד, כזו היו רק
הסובייטים.

תומו:
2£51פ 6
האוצר מכין פיחות!
מה שקורה כעת במשק מוכיח דבר
אחד: האוצר מכין פיחות של הלירה,
בעתיד הקרוב ביותר. למסקנה זו אבנר הגיע גם איל־הממון הצעיר
תומר, שמחזור חברות המימון שלו
מגיע ל־ 700 מיליון לירות לשנה.
תומר מצביע, מחד, על ירידת שערי
הדולר השחור והדולר נת״ד, עם העלאת
הרבית על הלוואות בלירות. הדולר
השחור ירד לרמה של 4.83 לירות, וגם
הנת״ד בשיעור דומה. ברור שיש יד
מפוונת הדואגת לירידות אלו.
מאידך, מי שמפקיד כיום כספים בבנקים,
מקבל רישמית 14 ויקבל עוד

שו תו חדש לחדרו!

החברה הבינלאומית לפיתוח בודקת עתה אפשרות כניסה למיפעלי נייר חדרה.
נייר חדרה משקיעים עתה 80 מיליון לירות במיפעל חדש לקרטון, ויצטרכו לגייס
לפחות 30 מיליון לירות הון עצמי, ההון העצמי הנוכחי שלהם הוא כ־ 28 מיליון
לירות. כיוון שהמנכ״ל הדינמי של, מיפעלי נייר חדרה, יששכרחיימוביץ ,
יושב גם בהנהלת החברה הבינלאומית, הועלתה האפשרות כי הבינלאומית תקנה
שליש ממניות מיפעלי ׳חדרה, לאחר שזו תכפיל את הונה. ההנחה היא כי חדרה
תנפיק מניות שיימכרו לבינלאומית במחיר של * 300 לערך, ומשום כך גם עלו
לאחרונה שערי נייר חדרה לרמה זו.
בעוד הבינלאומית נוטה לכניסה למיפעלי נייר חדרה ורואה בכן השקעה
המפתחת פרוייקט חדש, לא ברור אם חיימוביץ יתלהב מכך שיהיה לו משקיע חזק
במועצת״המנהלים. יש הטוענים כי הוא מעדיף פיזור ההשקעות החדשות בין
מיספר רב של בעלי־מניות, כדי שלא יהיה גורם חזק מדי בפנים.
לאחרונה דחתה הבינלאומית הצעה לקנות חלק נכבד במניות אליאנס. הכוונה
היא למניות שבידי המשקיע הקנדי ג׳ קליבו, שהחליט למכור את חלקו בחברה
(בידו מניות ב״ 9מיליון דולאר לערך, שהן ברבע ההון השולט) .ליבו נכנס לאליאנס
כאשר היה הקניין הראשי לקנדה וקובה. לקובה לבדה סיפק צמיגים ב״ 3מיליון
דולר לשנה. לפני כשנה בוטל הזיכיון שלו לקובה, וגם המכירות לקנדה פחות

כדאיות לאליאנס, המשווקת עתה בעיקר לארצות״הברית וגרמניה.

מל מדי םאת הסוס

איד־ממון תומר
על פיחות ורווחים
/0י* 6לערך, השלמה, מן הלקוח אשר לן
נותן הבנק את הכסף. מכאן שעל הפקדות
בבנקים למתן הלוואות מקבלים
ביום ״/ס( . 20 הלקוח משלם הרבה יותר
על בסף שהוא לווה, פי עליו להוסיף
עבור ערבות בנקאית, ובן כפיצוי לבנק
הנאלץ להפקיד חלק מן הכסף בבנק
ישראל, ללא שימוש. הרבית שמשלם
הלקוח כיום מתקרבת אל גבול ה-״/ס.)30
התשואה הגבוהה על הפקרות בלירות
מביאה להוצאת הכסף מאיגרות־חוב
צמודות באשר, במקביל, הורדת מחירי
הדולרים מדרבנת גם היא לעבור ללירות.
קיים, אם פן, לרעת תומר, תהליך הגורם
להעברת המימון הצמוד אל מימון שאינו
צמוד לשום דבר. זהו תהליך שבו
מעוניין רק מי שחושב על פיחות.
הגורם העיקרי לפיחות כיום הוא העובדה
שהתאמת שער הלירה לערכה
הריאלי תביא להורדה מהירח של ה ריבית
ולהאטת האינפלציה. הריבית ה גבוהה
מכוונת לפצות על ירידת ערן הכסף,
בגלל אי התאמתו לערכו האמיתי.
לכן, סבור תומר, אין בל ספק בי שר-
האוצר יכריז על פיחות ברגע שתקום
פחות-או-יותר.
ממשלת״מעבר יציבה
דווקא ממשלת-המעבר היא שתעשה את
הפיחות, כרי שהוא לא ייזקף לחשבון
הממשלה שתקום אחרי הבחירות.

רווחים באש קלון
מיפעל לבידי אשקלון הרויח בשנת
1973/74 שלשה מיליון לירות. הרווח הזה
היה בשנה הראשונה בה נוהל המיפעל
על-ירי ליהואויסר, לאחר שמקנה
על-ידי עץ־לבוד.
קורם-לכן היה המיפעל בידי קונצרן
כור, והפסיד ב 13-שנות קיומו 8מיליון
לירות.
600 עוברי המיפעל יקבלו חלק מן
הרווחים הגדולים. בשנה הראשונה לניהול
החדש גדל המחזור הכספי מ״33
ל־ 51 מיליון לירות, והושקעו 7מיליון
לירות בציוד חרש. הרווח היה יכול

מי מסוגל לקנות בשר כאשר קילו עוף
עולה 10 לירות י ולמה הוא עולה בבה ז
מפני שמחיריהם של שאר סוגי הבשר
האמירו. וזאת למה ז בגלל שתי סיבות :
האחת, אדישותם של פקידי״הממשלה האחראיים
לנושא, והשנייה: הרצון להעשיר
כמה יבואנים, תוך הרעבת מי שאינו
יבול לשלם 20 לירות ומעלה לבשר קפוא.
הלשון, למשל. היבואנים מוכרים לשון
לרישתות״השיווק במחיר של 16.5לירות
הקילו. בלשון אין עצמות, אין שומן —
כל מה שהחנות צריכה לעשות הוא
לקהת אותה במות־שהיא ולמכרה עם
רווח סביר.
כמה אתה משלם לחנות תמורת ה לשון
י 2$לירות הקילו היינו, רווח
של 50׳/זוהי שערורייה שאין כמוה,
ופקידי המנכ״ל החרש של מישרר-המיס-
מנדלבאום
חר״וחתעשייה משה
אינם פוצים פה בנדון.
או, למשל, הכבר הקפוא. הצרכן
משלם כיום 15 לירות לקילו כבר קפוא.
מרוע? ביוון שפקידי״הממשלה צריכים
להבטיח ריווחי היבואנים. וזאת ביצרן
כבד ררום־אמריקאי עולה שם כ״1300
דולר הטון, ובישראל צריך לעלות לא
יותר מ 9.5-לירות הקילו. ניתן למכור
בבד מדרום־אמריקה לצרכן במחיר של
10.5לירות מכסימום, ולהוזיל בכן את
מחירי שאר סוגי הבשר. אלא שמדרום-
אמריקה מרשים כיום להביא רק 1000
טון, וכל השאר — כ־ 2000 טון —
מייבאים מאמריקה הצפונית. זה עולה
1600 דולר הטון, ובארץ מופרים אותו
במחיר של 13 לירות הקילו. ברור כי
אילו ניתן היה לייבא בבד באורח חופשי,
ללא התערבות הממשלה, היו הכל קונים
כבד ררוס״אטריקאי במחיר זול בהרבה
מן חצפון-אמריקאי.
כיצר מונע זאת מנדלבאום ! ראשית,
מתירים להביא מררום־אמריקה בבר רק
מפרות הנשחטות עבור ישראל. מאמ ריקה
הצפונית מרשים להביא כבר ללא
כל הגבלה, שכן אין כל יבוא של בשר
לארץ משם. כך מגבילים את כמות
הכבר, והרי לכל פרה יש רק כבר אחר,
שנית, מטילים מס מיוחד על הכבד ה־ררומ-אמריקאי,
בשעור של 1.75 לירה
לקילו. כרי שלא יהיה זול מרי ביחס
לכבד הצפון־אמריקאי. כך מצליח מני
רלבאום לייקר את מחירי כל סוגי ה כבר
לצרכן ל 15-לירות הקילו.
או המרכיב העיקרי של הפון טאינים,
הבשר הקפוא. הממשלה העלתה את
מחיריו בחורשים האחרונים ב־״/ס.40
התוצאה: צריכת הבשר ירדה ב-״/ס.50

להיות ב 5-מיליון לירות, לולא ארבעה
חודשי השיתוק עקב המילחמה.
לבידי אשקלון פותח בימים אלה מחלקה
חדשה לייצור פורמייקה, בה הושקעו
2.5מיליון לירות. המחזור הצפוי
לשנה הקרובה הוא 100 מיליון לירות.

תושבי ישראל חדלו לאכול בשר קפוא,
כבד קפוא, ולא עופות — 10 לירות
הקילו ! והעם לא אוכל פרוטאינים.
פקידי-הממשלה שבעי-רצון: אין צורך
לקנות בחו״ל בשר בדולרים, אפשר לחסוך
מטבע זר. המעשייה על הסוס שאולף
לצום מתקיימת למעשה בישראל בימים
אלה.
מחסני הממשלה מלאים עכשיו ב״12
אלף טונות בשר קפוא. הצריכה היא רק
1000 טון לחודש. בקצב הנוכחי יתקלקל
מרבית הבשר תוך במה חודשים, ויאלצו
להשליכו. הממשלה מוכרת כיום בשר
קפוא עם עצמות ב 9-לירות הקילו, ובלי
עצמות ב־ 13.5לירות הקילו. מחיר זה
כולל מיסיס שונים שהממשלה מטילה,
בשיעור של כ 2-לירות לקילו. לטווח קצר
חייבת הממשלה להוריד עוד יותר את
מחירי הבשר שהיא מוכרת, אבל במקביל
עליה לפקח על המחירים לצרכן.
הדרן היחידה לבצע זאת היא להגריל
את היבוא של בשר ללא עצמות, המיובא
כבר באריזות עטופות במישקל קבוע, ולפי
סוגים.
סטייק לחוד, צלעות לחוד, גולאש

השר כר־לם
על סוסים ואנשים
לחור. בשר זח יש לשווק באשר המחיר
הממשלתי מצויין על העטיפה, כפי שנהוג
בכל ארצות המערב. כך יכול מישרר-
המיסחר״והתעשיה להכתיב את המחירים
ולגרום להורדת מחירי הבשר ל15-
לירות הקילו, לעומת יותר מ 20-לירות
כיום. אם תעשה זאת הממשלה, היא
תובל לגרום להורדת מחירי הבשר בצורה
דרסטית, ולהוריד את המרד בכמה נקו-
רות טובות. הרווח של הממשלה מהורדת
המרד יהיה שווה לה מאות מיליוני לירות,
האם גם זאת טחו עיניה מראות !
היכן הוא סגן טימן־טוב של שיווק
הבשרי האם לא יזוז כלום ללא ועדת
אגרנט בתחום הרעבת האוכלוסיה 1

יש לעזור לרבץ להקים ממשלה -
בתנאי שיכריז לאלתר על בחירות חדשות

* ה היה בחודש מארס. 1969 ,
1מדעתה נפטר לוי אשכול. במיפלגת־העבודה הסתמנה
הנטייה למנות במקומו את גולדה מאיר, כראש־הממשלה.
בהתאם לחוק, פתח אז נשיא המדינה בהתייעצויות
עם הסיעות בכנסת. במיסגרת זו נקראתי גם אני אל ביתו
;הצנוע של הנשיא, כדי להביע את דעתי בשם סיעת העולם
הזה — כוח חדש.

יפולתי להרשות לעצמי להציע אדם, שלא
היה שיין* למציאות הסיפלגתית האקטואלית.
הייתי חופשי לזרוק לחלל הציבורי רעיון חדש.

זלמן שזר קידם אותי בדברי ברכה חמים, התיישב
בכורסתו, שלף פינק,ם שחור קטן ועיפרון, ואמר :״ובכן,
את מי אתה מציעו״
עניתי :״דעתנו היא שהמועמד הסביר ביותר הוא
יצחק רביו.״

ל 1שאנס !
הישראלי-ערבי, בעל נכונות לקלוט יוזמות־שלום חדשות
ונועזות בעל רצון להעדיף שלום על החזקת־שטחים.
(ד) עליו להיות בעל עבר ביטחוני, כדי שיוכל
ליהנות מאימון בלתי־מסוייג של שלוחות מערכת־הביטחון.
״(ה) עליו להיות בעל שם ומעמד בעולם.
״(ו) עליו להיות בעל נסיון דיפלומטי, בייחוד
במוקד העולם המערבי.
״(ז) עליו להיות שייך למיפלגת־הרוב, מבלי להיות
מזוהה עם קבוצות־לחץ ומאבק סנים־מניפלגתי.״

הדברים מצלצלים כיום כמו מינשר של אחת
מתנועות המחאה והשינוי, שצצו לאחרונה,
כעיקכות מילחמת יוס־הביפורים.

היתה זו הפעם הראשונה שכה הוזפר אי־פעם
שמו של יצחק רבץ כמועמד לראשות
הממשלה.
ך נשיא הופתע לחלוטין מהצעה זו. הוא הצביע
| | מייד על כך שהיא אינה בת־ביצוע, מכיוון שרבין היה
אז שגריר בארצות־הברית, ולא חבר־הכנסת. על פי החוק,
אפשר למטיל את התפקיד על חבר־כנסת בלבד.

לאחר־מכן התעניין לדעת, בסקרנות בולטת,
מדוע הצענו דווקא את המועמד הכלתי־אפ
שרי הזה. קראתי את הדברים מן הפתב.

כאשר אני קורא היום את הדברים, כפי שפורסמו לפני
חמש שנים (העולם הזה ,1645 מיום ,)12.3.69 עולה בדעתי
כי בעצם יכלו דברים אלה להיכתב גם השבוע, ללא
כל שינוי.
הנה הודעתנו, כלשונה:
״ .1הקדמת הבחירות. בחודשים הקרובים תעמוד
המדינה בפני אתגרים חדשים וחמורים, המחייבים גישה
חדשות והחלטות ברורות. לאור זה שולל אינטרס המדינה
את קיומה של ממשלה שתהיה, במהותה, ממשלת־מעבר.
אנו סבורים, על כן, שיש להקדים את הבחירות לכנסת.
גם הסעיף השני של אותה הודעה נשאר אקטואלי
מאין־כמוהו :
״צ. פירוק הליכוד־הלאומי. קיומה הממושך של
ממשלת־ליכוד־לאומי מחבל בסידרי־החיים •של דמוקרטיה
פרלמנטרית. יתר על כן, הוא מונע קבלת החלטות ד,מ״
חוייבות על פי האינטרס הלאומי. אנו מציעים, איפוא,
כי הממשלה הבאה תייצג רוב המסוגל לקבל החלטות
מדיניות עקרוניות.״

* יש עניין, פיקנטי

לפחות, בדברים שנאמרו אז על

גולדה מאיר.
גולדה היתה באותה עת בבחינת נעלם לגבי רוב
הציבור. היא לא היתה פופולרית במייוחד, אך איש לא
סבר שכניסתה לתפקיד ראש־הממשלה תביא לאסון.

אני הייתי בטוח בכד מהרגע הראשון.

בהודעה שקראתי באוזני הנשיא, נאמר :
״ .3נגד מועמדות הגברת גולדה מאיר. אין
אנו סבורים כי חברת־הכנסת גולדה מאיר היא המועמדת
המתאימה לראשות הממ-שלה בתקופה זו, המחייבת גישה
חדשה וגמישה לבעיות הסיכסוך הישראלי־ערבי. לפיכך,
לא נוכל לתמוך במועמדותה, או בממשלה בראשותה.״

כמעט כל המדינה מוכנה היום לחתום על
מילים אלה. לפני חמש שנים הן נראו כדברי־קינטור
מרגיזים.

יני מוצא שעלי לתקן אפילו מילה אחת בסעיף
העיקרי של ההודעה שמסרתי אז לנשיא:

״ .4התכונות הדרושות לראש״הממשלה.

הדרך הנכונה לבחירת ראש־הממשלה היא, לדעתנו, קביעת
התכונות הדרושות, תוך התעלמות משיקולים מיפלגתיים.
אנו מאמינים כי ראש־הממשלה הבא חייב להצטיין ב תכונות
הבאות:
״(א) עליו להיות אישיות צעירה ודינאמית, שתזכה
בתמיכתו הפעילה של הדור הצעיר.
״(ב) עליו להיות בעל לב פתוח לגישות חד־שות
ולפיתרונות חדשים, כך שיוכל להתמודד עם אתגרים
חדשים.
״(ג) עליו להיות בעל הבנה יסודית בבעיות הסיכסוך

דדיה לכזחד

אולם ברבות הימים השמיע רבין לא-פעם ביטויים,
שעוררו ספק לגבי עמדתו העיקבית בשטח זה. חוששנישברגע זד, יודעים אך מעטים מה בדיוק הן תפיסותיו.

אפשר רק לנחש. והכל שיש צויד לנחש.

אל מועמדותו של יצחק רבין לראשות־

** כאן גייטתי

* ) הממשלה.
היא מתבטאת בשלוש מילים פשוטות:

שאנס.

תנו לו

איני מוכן לתת לרבין אשראי בלתי־מוגבל, ובעיניים
עצומות. אבל אני סבור שמגיע לו אשראי מחושב. יש
לתת לו את האפשרות להוכיח את עצמו בענייני פנים

(1134

ד ד 1ש ה אי שיו ת צ עי דהודיואמית, ה 1ה 1יתמא מון חדידח צווי ד,
פעלתלבפתוחלבעיותהשלוםוהבנה סו די תבו**14נ• בטחון

המועחד צחק רביו

לה תקגל
נ י׳ ם עני גצה דיי ס חגי׳ז תירח ע ל?דלת ״יזיגילס ר,זת וח
אל״ידי גשי אהמ5י>מ, גיז מיי #צו מ *להקמתהמט של ח וזיידשה. שלא גמדגה מי יימות
זזויאטוזדז, ל טיז רתהב חי רו ת לכנשת, באשר הו&ילמי אני לבדי, רוזייצצוז וז**ס
מישליזת מ שלט תגגיגת ״תיגולם הז ה ־— בוח חדש״; וצח, ט לג די, ג ם שלום ב הו
י אמ שו יגד מי.
״ח•* באתטב מלוא כי ח רט ״.יחדי הו שיא ג תיי ך, כ א שי קי ב ל או תנו מדיף
וי מי גדח בי ח.
הו שיא שמח אוו ח שי ח ה ברויי שיבת, דיניי לי שגיאו ה ח תיי עבו ת ה קו דמת, לבד
שלוש שדם, ורקחה שיבה ב שעיי. חו א
ה שגיר בי גמתאם לגודל השיינות, א ש
הי א שוג ח בי שי מ ת שי יזו ת־ הי חי ד
קג לו להתיי קבות.

חשבון, אנו סבירים גי, הה7*:סד היחידי
דגיתאיב לגל התנוגו־ז האלה הוא רביאלזף
יצחק י־בץ, רמם כ*ל ב־לחמח עקזדזעלדם
דהצגדיר ועיבוד גארצזזדהברית. אף אם
טהייב הדבר עיני׳ גהיקייבוד׳הממשלה,
מאחר שאיזו יזכר*כ 5סי ,1אני מגירים גי
הגימיקים לגיען מיעגידי־הי של יצחק דבין
הם כה חזקי* ער כי א ע רד מ ^ מדגר ^ ־

מ דו ע; א ש דוגלי םגתת שו ד דו מ ג ין ת*
מ ו׳נש די ם חי ס ז ליי ט, ירמנרעה שתמ שיי
א ת השילשזץ בי די רא ש״ ממ של ס שיבתו
ל ת קו בתאר מוז, ולאי מי ת רא ש״ ממ שלמ
לתקוביד׳מלג ר בלבד.
אל בך האיר הנ שי א ־ מבלי לחת*
״ חיי ליגאם מילי ון של מקדמת

חה*ן

הרעיון הר א שון :״ ה עול ם הז ה״ , 1645 מיו ם 12.3.69
וחוץ של המדינה.

בוי שיקרא בעיון את שבע התכונות שפירטתי, עשוי
להגיע למסקנה שזהו מעין ״מיכרז תפור״ — מסוג
המיכרזים שמחברים פקידי־ממשלה לאחר שהחליטו מראש
על האיש שיקבל את המישרה, הפנוייה, ומתאימים את
המיכרז לאייש.
אני מודה •שזה נכון. וכך אמר גם הסעיף החמישי
והאחרון של הודעתי אז :

״ .5המועמד הרצוי; רכ-אלוף יצחק רכין.

אחרי בדיקת כל המועמדים הבאים בחשבון, אנו סבורים
כי המועמד היחידי המתאים לכל התכונות האלה הוא
רב־אלוף יצחק רבין, רמטכ״ל מילחמת ששת־הימים והשגריר
הנוכחי בארצות־הברית — אף אם מחייב הדבר
ש ונד בזזוק־יסוד־המנזשלה, מאחר שאינו חבר־כינסת.
בינתיים עברו חמש שנים. הבית הצנוע של הנשיא
התחלף במישכן מפואר, ונשיא חדש בא במקום שזר.
גולדה עלתה לגדולה וירדה ממנה. היתה מילחמת־יום־
הכיפורים.

והנה, השבוע, הושמעו אותם נימוקים
בדיוק, למען מועמדותו של רבין, וכגדלם הוא
נבחר.

ץ* אחר שהייתי סנדק הרעיון, עקבתי במשך השנים
( 1אחרי דרכו של רבין.
אודה שלא פעם היו לי פיקפוקיס. כי רבין, כך נראה,
אינו הולך בדרך •שהיא ישרה כסרגל. קשה מאד לתמצת
את תפיסותיו במכנה משותף פשוט.
רבץ ידוע כאדם שקול ומתון, יונה מובהקת. אולם
לא פעם שלח מארצות־הברית עצות •שהיו קשוחות מאד,
ושחיזקו את הניציט.

הוא נודע כאדם המעדיף שלום על שטחים.
השקפה זו ביטא כאימרה שגבולות פתוחים
חשוכים יותר מגבולות בטוחים. נדמה לי
שזוהי הגדרה מצויינת של הכעייה היסודית
העומדת לפנינו.

תהיה זו טעות חמורה, אם שוחרי השלום
והשינוי במדינה יעזרו לזקני המערד להכשילו.
ישכן אז יקרו שלושה דברים:

• ממשלת גולדה־דיין תישאר בתפקידה
משך חודשים ארוכים. היא תוכל לחבל כמא*
מצי־השלום, להסלים את המערכה ולגרום ל־מילחמה
חדשה.
• כל זקני המימסד ימשיכו להחזיק בעמדות־הכוח
שלהם, חילופי-המישמרות ייעצרו, ואולי תחלוף ההזדמנות
הפסיכולוגית לגרום לאלתר לראשיתו של השינוי הגדול.

• המשך כהונתה של הצמרת המסואבת
המכאישה יסלול את הדרך כפני הליכוד הימני
הלאומי.
אין פירוש הדבר שיש לאפשר לרבץ להקים ממשלה,
שתוכל להתקיים לאורך ימים, ללא בחירות.
סיכוי זה הוא קטן ממילא.
אם מתכוון רבץ לכהן, מבלי להכריז על בחירות
;חדשות, הוא ייכשל.

יש לדרוש מיצחק הכין להסיק את המסקנה
ההגיונית והדמוקרטית מן המצב, ולהכריז
מראש שהוא מתכוון לכהן לפי־שעה רק
בראש ממשלת-כיניים — עד לבחירות. כחירות
אלה צריכות להתקיים עוד כ־ — 1974 ולבל
המאוחר בחודש אוקטובר.

אם יקבל רבץ דריישה זו, יש לעזור לו להקים ממשלה.
בממשלה זו אין צורך במפד״ל, ואפילו לא בל״ע. די
שתהיה ממשלת־מיעוט שתקבל הצבעת־׳אימון הד־פעמית
של הסיעות הרוצות בסילוקם המיידי של גולדה ושית׳.

יש עכשיו הזדמנות גדולה.

^ יצחק רבין
/מגיע לו שהכוחות המתקדמים כמדינה
יעזרו לו — אם אבן הוא מוכן לנצל אותה למען
השינוי, השלום והצדק הסוציאלי.

עד שלבסוף התחתנה זו עם ...הדוור!״
נראה היה שימיפלגת־ד,עבודה נושמת
לרווחה, נהנית מהחופש שזכתה לו אחרי
שהוסר מעליה מישטר־החטיבות ושילטיון
הפטריאדכים הישישים שהוליכו אותה בתלמים
שניחרשו עוד בימי העלייה השנייה.
עתה הגיע תורם של הדיאדוכים * לרשת
את השילטון. יומה שאמור הוד, להיות
ניתוח מכאיב, מלווה פילוגים וקרבות־דמים
על חלוקת השלל, הפך להיות — לפחות

מהשייכחה ותעניק לו תפקיד ׳ממלכתי —
הפך בדלילה למנהיגה של תנועה רחבה.
ושמעון פרס, שעוד לפני י ומים ׳מיספר
היה בחזקת נושא־כליו ועושר,־דברו שיל
משה דיין — הפך בן־ייום למנהיג בזכות
עצמו.
אפילו חסידיו המושבעים של פרס היו
מוכנים לפני ההצבעה להמר כי יזכה ב־
3370 מקולות חברי המרכז. איש לא תיאר
לעצמו כי יזכה ב־ ,4670 שפירושם היה

יצחק רבין, דקה אחרי שתוכרז כמועמד מיפלגת־העבודה לראשות

מ ן1ן י 1
הממשלה. רבין, שהיה נירגש וסמוק כולו, קרא אחרי בחירתו נאום
1 1 ^ 4 /1 1 1
מהכתב, אותו הכין מראש למיקרה שייבחר .״הכנתי גס נאום למיקרה שלא אבחר,״ אמר.
** ם קצת פלונים ציבעוניים, ברזות
^ מיאירות־עיניים, משרוקיות וחתיכות
כמיני, יכול היה המעמד להזכיר ועידת־מינוי
של מועמד לנשיאות ישל אחת ה־מיפלגות
בארצות־הברית.
האווירה היתד! כימעט־חגיגית, נעדרת־מתח.
כמו !במשחק כדורסל ידידותי, כש ברור
שלאחת הקבוצות יש יתרון ברור
על יריבתה, והשאלה היא רק באיזה
הפרש יהיה הניצחון. רוח ישל התפייסות,
השלמה וקירוב-לבבות נחה על אולם
תיאטרון האוהל לשעבר — הזירה הקבו עה
להתכנסויות !מרכז מיפלגת־ד,עבודה —
שהשינאח, הקינאה והיריבות האישית היו
התכונות שהתבלטו י0ו בעבר בהזדמנויות
מעין אלו.
עכשיו חירשו לעצמפם ׳חברי המרכז המגולחים
והימסורקים, שרובם ניראו כאילו
יצאו ;מהאמבטיה לכבוד המאורע החגיגי,
׳אפילו להתבדח בקדיאות־ביניים.
״אני רוצה שהמועמדים יעלו לפנינו!

ישבח וקילוס כאלה לא נשמעו ׳אפילו בימי
תור־הזהב של תנועת־ד,פועלים.
ממליציו של יצחק רביו לא היו בבחינת
אפתעה. אולם הכל חייכו לראות מי יהיו
ממליציו של שמעון פרס• שכן פרס, שרצה
להיות מועמדות של המיפלגד, כולה, רצה
שדווקא אנשי חטיבת מפא״י לשעבר ימליצו
עליו בפני המרכז. י
הוא ימציא שיניים כאלה בדמותם של אלוף־
מישנה ישראל גרנית, אב שכול שאיבד את
יבנו במילחמת יום־הכייפיורים ושמשה דיין
ביקש למנותו כמבקר משרד הביטחון ; ושל
מיכה חריש מצעירי המייפלגה, שאיבתם
ליוסי שריר, תומכו הראשי של רבין הע בירה
אותם לצד שכנגד.
גרינית נשא נאום הספד ביויגריאפי לפרס
ואילו חריש עשה מעשה בילעם. הוא מנה
את כל מגרעותיו של פרם כדי לשכנע את
אנשי מפא״י שלמרות ה׳מייגרעות כדאי לבחור
בו• ״הוא בטח סוכן של ספיר,״ קרא
אחד מאנשי המרכז לעברו ,״עוד שני תומ־א

אני
רוצה לשמוע מה ההבדל יבין אחד
לשני!״ יתבע מרדכי סורקים הקשיש בהצעה
לסדר־היום, ומישהו שיסע אותו ב קריאה
:״:מה פתאום? ימה יזה פה, תציו־
׳גת־אופנה? !״
לאחר־ימכן עלתה שורת הממליצים ל ספר
בשיבתם של שני המועמדים, שהית-
!מודדו על תפקיד המועמד לראשות ה־
׳ממשלה מטעם ׳מיפל׳גת־׳העבודד״ ודברי

בים כאלה ורביו יקבל רוב של 100 אחוז.״
מי שהציל את המצב היה ח״ב יצחק
נבון, שבנאום מיקסים סיפר את שבחיו
שיל פרס .״אילו הייה נושא את אותו נאום
על עצמו ולא על פרם,״ אמרו הצירים,
״,היה נבון נבחר כמועמד לראשות הממשלה
בלי כל בעיות.״ ושמעון פרס עצמו אמיר על
הנאום :״זה מזכיר את הסיפור על הבחור
שכתב כל כך הרבה מכתבי אהבה לנערתו,

יצחק נבון, שנאום־ההמלצה שלו על מוע־
1 |( 71ך 1
מרותו של שמעון פרס היה מלאכת־מח־

שבת ריטורית ,׳בארשת אכזבה עם ׳היוודע תוצאות ההצבעה.

המנצח ה ש11

שר־ההסברה שמעון פרס, קורן מאושר למרות שהפסיד
במירוץ עם רבין. העובדה שזכה ב־ 467,מקולות
חברי מרכז המיפלגה, היוותה עבורו ניצחון מרשים, הפכיה אותו לאיש מיספר 2בצמרת,

למראית־עין, לימיפגן של ידידות, רעות
ושיתוף־פעיולה.
יצחק ירבץ, שעוד לפני ׳שבועות מיספר
נחשב כמי שעתידו בירח מפניו, כמי
שזקוק לחסדי ההנהגה הזקנה ש תחלצו
* כינוי שניתן למצביאי צבאו של
אלכסנדר מוקדון ׳שחילקו ביניהם את ה־שילטון
אחרי מותו.

שמחצית חברי חטיבת מפא״י בחרו בו.
המעמד הסופי הזה, בו נבחר רבץ ברוב
של :־ 547 למועמדת של מיפלגת־ד,עבודה
לראשות הממשלה, היה תוצאה של מהלכים
והתפתחויות בלתי חזויים מראש. יום קודם-
לכן, כאשר התכנס מרכז מיפילגית־העבודה
לישיבתו הראשונה, עדיין נראה היה כי
מילחמת הדיאדיוכים תהיה מילחמה עקשנית
׳ומרה.

יצחק רבין (מימין) מול שמעון פרס, רגע לפני ההכרזה על תוצאות ההצבעה במרכז
ך 11:1 111
1 1 /1 1 1 1 1 1111 1מיפלגת־העבודה, כשלשניהם ידועות כבר תוצאות ההצבעה, לפיה נבחר יצחק רבין,
ביתרון קטן על־פני שמעון פרם. חברי כל החטיבות במיפלגה לוחצים את ידי שניהם ומברכים אותם.

למרות הפירסומים המוק־

דמים לא נכנס ראש

עיריית חיפה יוסף אלמוגי, הנראה בתמונה עם איש
ר 9״י יצחק פנאי, למירוץ על תפקיד ראש הממשלה.

קרא מזכיר ההסתדרות לשעבר יצחק בן־
אהרון לעבר הצלמים שניסו לצלם אותו
יחד עם שמעון פרס ויצחק רבין והביע כך את סלידתו מכל
שהתרחש בישיבת המרכז. בן־אהרון לא מילא תפקיד בהתרחשות.

לא לצלם

וו הוי רו ־ינ ל *

האמרגן שמואל צמח חש עצמו בישיבות מרכז
מיפלגת־העבודה, שנערכו בבית האוהל בתל״אביב, כמו
דג במים. הוא ניגש אל חבורת עסקני־המיפלגה, ביניהם
שר־השיכון יהושוע רבינוביץ ושר״המישטרה
שלמה הלל, ושאל אותם, כשהוא מצביע על האולם
המלא מפה־לפה במאות אישים ועסקנים :״תגידו,
אפשר לקחת אותם לסיבוב־הופעות בארץ ז״.
ואומנם, שש״מאות האישים, חברי מרכז המיפלגה
הגדולה בארץ, אשר התכנסו לקבוע את גורל המדינה
למשך החודשים הבאים לפחות, ולבחור, ממש כמו
הקארדינלים בוואתיקן, את ראש־המשלה הבא של
עם ישראל, ניראו כצופים־משתתפים ערים ביותר בהצגת
קירקס רעשנית, צווחנית ופרועה.

נזם באו ספיד

היו שם כולם. כל שרי טיפלגת־העבודה מלבד
גולדה מאיר ומשה דיין, חברי־הכנסת, עסקנים מכל
הדרגים ומכל נקודות-חיישוב בארץ, צעירים פסוודו-
מרדניים, וזקנים, אשר הזכירו את מפא״י הטובה בימי
זוהרה: שרגא נצר, מי שהיה האיש החזק בגוש של
מפא״י ; עקיבא גוברין, מי שהיה שר-התיירות ; דויד
הכהן עם הסיגר הגדול והקול הרועם, ואפילו רחל
ינאית בן־צבי, אשר מיהרה לישיבה ישר מטכס האזכרה
לבעלה, הנשיא השני של מדינת״ישראל, אשר נערך
באותו בוקר בירושלים.
רק מעטים מבין הצירים ישבו על מקומם בשקט.
רובם הסתובבו בין השורות והמעברים, צעקו זה לזה
מקצה אחד של האולק אל קצהו, יצאו אל אולם־

מפגינים קיבלו את פינחס ספיר, האישיות
המרכזית בישיבת ׳מרכז העבודה, כשהגיע
לבית האוהל, בשלטים הקוראים נגד ממשלה בחסות מפיר. אולם ספיר התעלם מהם,

המרכז ימליץ

מה קווה

שואל שר המישטרה שלמה הילל
לאחר שספיר הטיל את הפצצה
שלו וקרא למרכז שלא לבחור מועמדים כלל. לאחר דברי
ספיר מיהרו אליו רבים כדי לשאול כיצד עליהם לנהוג.
הכניסה וחזרו לאולם הראשי. הכל במהירות, כדי לא
להחמיץ מישפט אחרון עם ספיר, כדי להבטיח בפעם
המי־יודע־כמה ליצחק רביו כי יתמכו בו, ולהישבע
אחרי דקות ספורות, בקצה אחר של האולם, בפני
שמעון פרס כי יתמכו דווקא בו לתפקיד מועמד המיפ-
לנה לראשות הממשלה.
האולם כולו ניראה ונשמע ככוורת של דבורים
אחוזות-אמוק. הצירים שינו הבעות כבזק, מחיוכים
משכנעים להעוויות רצחניות. הם התגודדו בקבוצות,
פעם סביב האיש החזק של חיפה, יוסף אלמוגי, ופעם
סביב זה של ירושלים, משה ברעם ן פעם ליד ריכוז
חברי חוג אתגר, סביב השר אהרון יריב ומנכ״ל כור
מאיר עמית, ופעם במיפגש-רעים סביב חיוכו הרחב
וחיבוקיו של טדי קולק, כשלצידו ניצבים יצחק נבון
ואהוד אבריאל.
השורה הראשונה של האולם היתה פחות או יותר
יציבה. ישבו בה שני המיתחרים על הכהונה הרמה,
שמעון פרס ויצחק רביו, ולידם אבא אבן, יצחק בן-
אהרון, חיים גבתי ויגאל אלון.

ויאשר. שלוש הצבעות שלטת נערכו כדי לבחור בין הצעותיהם
של ספיר ואלון לעומת חהצעה לבחור במועמד לתפקיד
ראש הממשלה, באופן בלתי צפוי נפלו הצעותיהם של פינחס ספיר ויגאל אלון בשעת ההצבעה.

לבחירות

קורא סגן ראש הממשלה יגאל אלון, אשר
תמך בהליכה לבחירות במקום בניסיון להקים
ממשלה ועל־ידי כך להשאיר לעוד חודשים רבים את ממשלת
מאיר. באופן מפתיע זכתה הצעתו של אלון לתמיכתו של ספיר.
האחראי על הטקס, מזכיר־המיפלגה אהרון ידלין,
הצליח רק בקושי להתגבר על המהומה. לאמיתו של
דבר הוא התקשה ביותר לפתוח את הישיבה עד
שהכריז על דקת״דומייה, בעמידה, לנרצחי קריית-שמו-
נה, שאז נאלצו הצירים לקום ממקומותיהם ולשתוק.
על מחול״השדים הזה ניצח איש אחד, אולי היחיד
אליו רחש הערב״רב הזה כבוד־מה: פינחס ספיר.
כאשר העז אחד הנואמים להזכיר את תרומתה של
גולדה מאיר לעם ישראל, פרצו צירי מיפלגתה בצחוק
רועם, ואילו אל המועמדים החדשים, פרס ורביו, עדיין
לא ידעו אין להתייחס — אן ספיר היה בעל־הבית
הבלתי״מעורער של הפסטיבל כולו.
כאשר התחלפו הנואמים על הבמה בקצב מייגע,
ודיברו מי בעד עריבת בחירות מייד (ותמכו בכן
בהצעותיהם של יגאל אלון, איש אחדות״העבודה ואורי
אגמי, איש רפ״י ),ומי בעד הצעת לישכת המיפלגה,
התומכת בכינון ממשלה ובבחירת מועמד המיפלגה
לעמוד בראשה — ניהל ספיר שיחות חטופות אן פסקניות
עם עשרות צירים, אשר יצאו אליו לאולם

התעמולה

שר התעמולה שמעון פרס מסביר
למיקרופוניס, לפני שנכנס
לישיבת המרכז, את וזצד שלו בתחרות בינו לבין ובין.

המועמדים

לתפקיד ראש הממשלה הבא שמעון פרס ויצחק רבין, החליטו ביניהם על מישחק
הוגן בבחירות ביניהם, אולס דאגו לשמור מרחק אחד מהשני משך כל הישיבה.
השניים נשארו בודדים במערכה, לאחר שפינחס ספיר, חיים צדוק ואבא אבן לא נכנסו למרוץ על תפקיד
המועמד לראש־הממשלה, ולאחר שהסתבר כי מועמדותו של ראש עיריית חיפה היתה ״ברווז״ עיתונאי

הכניסה או לוקטו על־ידו מתון האולם הראשי בגי-
חות־פתע, אותן ערן פנימה, תון שהוא מפריע לנואם
שעל הבמה.
באותן דקות בהן התיישב ספיר באחת השורות
במרכז האולם, התקבצו סביבו לשיחות מהירות ״על
האוזן״ ,חבריו מהגוש, וגם באלה מחטיבות־המיעוט —
אחדות״העבודה ורפ״י. משך מרבית הזמן ליווה אותו
כצל המועמד המומלץ שלו לראשות הממשלה, יצחק
רביו, כשהוא יוצא אחת לבמה דקות מעם ספיר, כדי
לשלוף עוד ציר לשיחה עם הבוס הגדול.
ספיר המתין עד שיסתיים בימעט מיצעד הנואמים,
ואז עלה על הבמה והטיל את הפצצה שלו, שהדהימה
את הבל, ובייחוד את יצחק רביו, אשר תמיכתו של
ספיר הובטחה לו על-ידי ספיר עצמו עד לשניות ספורות
לפני נאומו של שר-האוצר.
ספיר לא העלה כל הצעה. הוא רק מסר לחברי
המרכז ״מידע״ ,לפיו גם אם ייבחר מועמד לראשות
הממשלה, הודיעו לו שותפיו הקואליציוניים של המע
בעל
הבית

רך׳ המפד״ל והל״ע, כי לא ישתתפו בממשלה הבאה.
״אתם יכולים לבחור מועמד,״ אמר ספיר לקול
צחוקו של הקהל ,״אם אתם רוצים שיהיה מישהו
שיסתובב במועמד כמה חודשים, ויישאר מועמד.״
בבן הצטרף ספיר, בעצם, לעמדתו של יגאל אלון,
חרוצה בבחירות ובהשארת ממשלתה של גולדה מאיר
על בנה לחודשים רבים נוספים, עד לעריכתן של בחירות
אלה. אולם אנשי הגוש של מפא״י מרדו במנהיגם,
וחברי אחדות״העבודה מרדו במנהיגם־שלהם.
אלה, יחד עם חלק מאנשי רפ״י, הצביעו בניגוד לדעת
מנהיגיהם והחליטו על הקמת ממשלה חדשה, ועל בחירת
מועמד המיפלגה לתפקיד ראש״הממשלה.
את שאט־נפשו מהמחזה הפרוע שהוצג משן ארבע
וחצי שעות רצופות בבית האוהל, ביטא בחריפות מז-
בירה״לשעבר של ההסתדרות, יצחק בן־אהרון, שנשאר
מבודד ובלי תפקיד במאבק על השילטון במיפלגה. בסופו
של הערב הראשון, כאשר ניגשו צלמים לצלם אותו כשהוא
יושב ליד פרס ורבין, קפץ ממקומו בקראו :
״אותי לא תצלמו על-יד אלה ! ״

ספיר בשיחה עס המועמד האחר יצחק
רבין באולם הכניסה. ספיר הבטיח
לרבין את תמיכתו, אולם הפתיע אותו כאשר חתר תחתיו.

הנשיסה

אותה מעניק מי שהיה המלך
של הגוש במפא״י הוותיקה
שרגא נצרלאיש־רפ״י נבון, סימלה עירבוב החטיבות.

בשבוע

התרחשבא 93ת

ההכרעה?
הספוגה התחילה עד אשר נתברר, לפתע, שיש
מועמד סביר לרשת את גולדה.

ובין: האיש מהמידבו

גי בוי או סכין בג ב: ספיר ורביו
** עולם לא נתגלו ראשי המימסד
( /הזקן של ישראל במלוא קלונם וביעורם,
כמו השבוע.
ספינתם נטרפה בים. אחרי הנחשול הכביר
של יום־הכיפורים באו גלי המחאה,
וחיכו על הדפנות הרקובים. ספינת־השו־טים
המפוארת, על קברניטיה וחובליד, המפורסמים,
נתגלתה כקליפה שבירה.
לראשי המימסד — אליליו ומנהיגיו ,״האנשים
החזקים״ שלו ואשפי הפירסומת־העצמית
— זהו סוף הדרך. אבל הם לא
רצו להשלים עם הגזירה. הם נאחזו בקורות
צפות ובגגעולי-קש, בכל הבא ליד.

נפוליון, כאשר נשבו ברחבי אירופה רוחות
השינוי וההתחדשות, נולדה ״הברית
הקדושה״ .היתד. זאת קואליציה של מלכי
המדינות היריבות, ששנאו איש את רעהו,
אך שהבינו כי רק בפעולה משותפת יוכלו
למנוע את המהפכה.
בהנהגת השר האוסטרי, הנסיך מטרניך,
נוצר עולם בו פרחו המי-שטרות החשאיות,
בתי-הכלא ודיכוי כל מגמה חדשה. הצאר
הרוסי, שהיה קנאי דתי קיצוני, שיתף פעו לה
עם הקיסר האוסטרי הציני. המלך הפרוסי
הכושל מצא שפה משותפת עם המלך
הצרפתי הכושל. כולם יחד התחלחלו למראה
האידיאליסטים הצעירים, שביקשו
להשליט באירופה עולם חדש של חרות
מדינית וקידמה חברתית.
מה שקרה השבוע בישראל, נראה כ־פארודיה
על תקופה זו.

כל אחד מהם ניסה להיחלץ מגורלו בצורה
משלו. ואף אחד מהם לא מצא בשעה
זו קורטוב של גדולה נפשית, שמץ של
כבוד עצמי.

כן־דילה קמה כרית בלתי־קדו-
שה. שני השונאים־בנפש, משה
דיין ויגאל אלון, נמצאו במחנה
אחד. אבא אבן ועזר וייצמן, הבזים
איש לרעהו מעומק הנשמה,
שיתפו פעולה באופן אוטומטי.
גולדה מאיר, מלכת הניצים, ופינחס
ספיר, מדף היונים, הין כאח
ואחות.

הם היו מוכנים למכור את נפשם
כדי להידבק כשילטון לעוד
חודשיים־שלושה. שום אמצעי לא
היה שפל מדי, שום פוזה לא היתה
מגוחכת מדי.

זה לא עורר רק שאט-נפש, אלא
גם רחמים.

הברית הבדמיקדושה
* התמוטטות הכללית נשכחו השיני
אות, שהאפילו על דור שלם של מאב קים
פוליטיים. אויבים מושבעים עשו יד
אחת, אנשים שאינם ׳מדברים זה עם זה
שיתפו פעולה. מול פני הסכנה המשותפת,
התקבצו ביחד כל הנסיכים המזדקנים שיל
המי-שטר השוקע.

המטרה היתה אחת: למנוע את
עלייתם של כוחות חדשים, לעצור
איכשהו את השינוי הבלתי־נמנע,
ולוא רק לכמה ימים או שבועות.

בראשית המאה הקודמת, אחרי נפילת

הסוחרים הממולחים של המפד״ל שילבו
ידיים עם אנשי המנגנון של הליברלים העצמאיים,
כדי לחוש לעזרת זקני המערך.
אפילו אסא קדמוני מיהר אל גולדה
מאיר, כדי להביא לה זר־פרחים, ופינחסספיר הצליח לנצל למטרותיו כמה ממפגעי-
המחאה, שנשאו שלטים -נגדו.

כאשר מישטר שוקע אחרי דור,
זהו תמיד מחזה מרתק, שבו משתלבים
העצוב עם המגוחך, הטראגי
עם הפאתטי. כד היה גם
השבוע.
הבהלה

האמיתית

הזקנים

** ד אותו רגע האמינו ראשי המימסד
> שהכל יחלוף, איכשהו, מבלי לפגוע
בהם. אמנם, גולדה נאלצה להתפטר, ועל
דיין נכפתה ההסתלקות מתיק הביטחון.
אבל הנסיכים המזדקנים היו כל־כך שקועים
במריבותיהם ההדדיות הישנות, עד
שלא יכלו אלא להרהר :״איך זה ישפיע
לטובתי 1״
חסידי ספיר ביקשו להיבנות מנפילת
גולדה. אלון היה בטוח שעם נפילת דיין
הגיעה שעתו. אבן, שנרדף על־ידי גולדה
ודיין, חלם על ראשות־הממשלה.
ואז, לפתע, נתברר שזהו עולם של
אשליות.
בתהליך של אלימינציה (העולם הזה
)1911 הלך והצטמצם מעגל המועמדים ל-
ראשוודהממשלה. המועמדות של אלמוגי,
שהומצאה על-ידי סוכני-פירסומת הכתהבתמיכת הארץ, נעלמה ונשכחה. פינחס
ספיר היסס, הכחיש, היסס וסירב סופית.
חיים צדוק. נסוג כאשר נוכח לדעת שלא
יהיה מועמד מוסכם יחידי — תפקיד ש למענו
הוא שומר על עצמו זה מכבר. שמ עון
פרס הציג את מועמדותו, אך נראה
תחילה כחסר סיכוי ממשי.

וכך נותר איש אחד: יצחק רבץ.
ראשי המימסד התייחסו לעניין תחילה
בזילזול, בחיוך סלחני. עוד לפני כמה חודשים
רבץ רבין במידבר, במצב של גסיסה
פוליטית. הוא היה צריך להתחנן כדי ל היכלל
בכלל ברשימת המערך לכנסת, במקום
ה־ — 20 אחרי אהרון ידלין (,)13
משה ברעם ( )14 וישראל קרגמן 15 רבים
פיקפקו אם ייכלל בממשלתה של גולדה,
אחרי שזו הפרה במשך שנים את הבטחתה
למנותו לשר.
באיפן מיסתורי עלה רביו לפתע למועמד
!מס׳ 1בין המועמדים — ולמעשה למועמד
הסביר היחידי.
רק אז החלו זקני המימסד לחשוב מה
פירושה של ירושה זו — והתחלחלו.

ממשלה •טל רבין פירושה, אוטומטית,
סילוקם הסופי של גולדה
מאיר, משה דיין וישראל גלילי.
מצבו של אבן, שונא ותיק של
רבץ, יהיה בה בלתי-אפשרי. פינחס
ספיר יכול היה להסתדר עם
רבץ — אף ברור היה שיהיה זה
סידור זמני, וכי כל המנגנון העצום
שספיר כנה לעצמו כמשך דור
שלם יתפרק ויתפזר.
עם עליית רבין, הצבר בן ה־ ,52 נסתם
הגולל הפוליטי על דור בני ה־ 60 וה־סד.
זוהי התחלה של תקופה חדשה, שבה אין
עוד ערך לחשבונות הישנים, ליחסים ההדדיים
הישנים, למערכת ההשפעות הישנות.

גולדה:
רק להישאר!

ול סכנה זו קמה, ללא צורך בהידב־רות,
הברית הבלתי־קדושה.

לא היה צויד בכנס חשאי של
ראשי־המימסד היריבים, לתיכנון
האיסטראטגיה לבלימת רבץ. אץ

פרוטוקולים של זקני המימסד. הכל
הסתדר באופן אוטומטי.
׳במצב האומלל ביותר היתה גולדה מאיר.
האשד, שהיתר, עד אתמול מוקפת עדה
של חנפנים ומלחכי־פינכה מכל הסוגים,
היתד, גלמודה ועזובה. באותה מהירות שבה
עלתה לגדולה, היא ירדה ממנה. אילו היתד,
בעלת נטייה פילוסופית, יכלה להרהר ל עצמה
עד כמה צדקו הקדמונים, כאשר
א מ רו:

?41111)11

13־ 31151!: 0 1 0 1־ 1י ד

510

— כך חולפת תהילת העולם.
אבל לגולדה לא היה שום חשק לרדת
מן הבמה. אמנם ידעה שאין לה שמץ
של סיכוי להרכיב מחדש ממשלה. כל
ראשי המדינה הבינו שהיא אבודה, ושאין
טעם להתקשר עימה.

אבל גולדה קיוותה שתוכל למנוע
את הקמתה של ממשלה חדשה
— ולהישאר בינתיים כשיל
טון. מכיוון שלפי החוק הישראלי
אין שום הגבלה למשך כהונתה
של ממשלת־מעכר ,״בינתיים״ יבול
להיות שבועות, חודשים ואף שנה־שנתיים.
זאת
היתד, האיסטרא-טגיר, של גולדה :
לא לעשות דבר למען בחירת יורש, לסכל
עד כמה שאפשר את הרכבתה של ממשלה
חדשה, ולהישאר בשילטון.

בסתר ליבה קיוותה גולדה שאם
תישאר בשילטון עוד במה הו-
דשים, היא תוכל לבצע איזה להטוט
מדיני — הסכם עם סוריה,
ואף יותר מזה — בדי לסיים את
כהונתה בהייטג כלשהו, שיאפיל
על מפלתה ההיסטורית ביום־הכי־פורים.
הידבקותה
של האשד, הקשישה לכסאה,
אחרי כל אשר התרחש, לא היתד, מחזה
מלבב. אך לפחות נמנעה גולדה מכל מע שה
מביש גלוי. היא הסתגרה בביתה, הסתכלה
בטלוויזיה וקיבלה פרחים מאסא קדמוני.

דיין:
מוקש במגירה
ן* יין היה

במצב עגום עוד יותר מ

גולדה.
האליל־מאתמול, שעדה גדולה של עכו״ם
היו מוכנים לנשק את האדמה שהוא דרך
עליה, האיש שעמד מעל לכל חוק, עמד
עתה מול האפס.
תחילה, אחרי שנכתפה התפטרותו מתפ קיד
הביטחון, יכ-ול היה להשיג בנקל תפקיד
בכיר אחר — שר־אוצר, שר־חוץ או
שר לעני-ני הסדר־השלום. אולם הוא החמיץ
את ה^זזדמנות. הגיע הרגע שבו עצם נוכחותו
בממשלה הפכה בלתי־אפשרית. תוך
כדי כך גרר עימו לתהום גם את גולדה.
שקיעתו של דיין הגיעה אל תחתית התהום
כאשר הופיע בישיבת רפ״י, נאם
והסתלק. התנהגותו עוררה את זעם הנוכ חים,
שהיו עד אתמול מתייחסים אליו כאל
אלוהות. חברה אלמונית מחתה בקול רם —
׳ונדמה שבאותו רגע נשבר צבאו הפרטי
של דיין. חטיבת רפ״י חדלה להיות עדת-
המאמינים של דיין, כשם שחדלה לפני כן
להיות עדת־המאמינים של דויד בן־גוריון.

אבל גם דיין לא רצה להסתלק.
הוא רצה להמשיך כתפקיד כבל
האפיטר. לכן, במו גולדה, קיווה
שלא תהיה אפשרות להקים ממ־

שלה אוזרת, ושהממשלד הנוכחיות
תישאר בממשלת-מעכר.
אויבו הגדול של דיין היה יצחק רבין.
לפני חודש חזר דיין לממשלה, אחרי הת־פטרוהו,
ברגע שנסתבר לו שרבין יירש
את מקומו כשר־הביטחון. כי התחלת רבין
פירושה — סוף דיין.

באמתחתו של דיין היה נשר
סודי — התזכיר שהבין עבורו,
ולפי דרישתו, עזר וייצמן כסוף
.1967 הוא ידע שזהו מורש שאפשר
לפוצצו מתחת לרגליו של
רכין.

אוון: עזוה ודיין
• • גומה בפייויזד

״-תד, עמדתן של

> יגאל אלון.
היה זה אלון שהביא למינוייו של יצחק
רבין לתפקיד הרמטסל, בתקופה מראשו־נה
של כהונת לוי אשכול כראש הממשלה
ושר־הביטחון. באותם הימים היה אלון
מעין יועץ־יבכיר בלתי־רשמי של אשבול
לענייני ביטחון. הוא ראה ברבין, איש
הפלמ״ח, את תלמידו ונאמנו. הוא לחץ על
אשכול למנותו, אחרי שבן־גוריון מנע מ רכין
את התפקיד במשך שנים רבות בגלל
השתייכותו הפלמ״חאית׳ והעדיף על פניו
קצינים מפא״יים פחות בכירים, כמו צ׳רה.
באשר הגיע רביו לכס הרמטכ״ל, הוכיח
את עצמו במהרה באדם עצמאי, שאינו
מקבל הוראות, הנחייות ועצות גם מפי מי
.שהיה מפקד הפלמ״ח. מאז התקררו במיק-
צת יחסי אלון—רביו.
בכל זאת היתר. לאלון השבוע ההזדמנות
להתעלות, לתת את בירכתו הגלויה ל*
רביו, להיאבק למענו ולהפוך למעין מדיג-
אי־בכיר בממשלה בהנהגת איש הצעיר
יממנו( .כך נהג יצחק שדה, כאשר מצא
את עצמו ביוני 1948 תחת פקודתו של
יגאל אלון, במיבצע כיבוש חמלה—לוד.
הכריז אז שדה :״אני׳ מאושר שזכיתי ל היות
פקודו של מי שהיה תלמידי.״)

אורב אדון לא נהג כד. הוא עשה
את הבל בדי לטרפד את רכין —
בידעו שעם עלייתו לשילטון יחוסל
סופית כל סיכוי שהיה לו עצמו
להיות אי-פעם לראש-הממ-
שלה.
אלון דרש בחירות חדשות. זוהי דרישה
נכונה, וגם פופולרית. אולם במקום לדרוש
שתקום ממשלה חדשה עד לבחירות, כפי
׳שהציעו, בצדק, משה כרמל וחיים בר־לב,
עשה אלון דבר שכימעט לא ייאמן: הוא
דרש שבינתיים תישאר במקומה ממשלת
המעבר — שבה שולטים גולדה מאיר ומשה
דיין.

אפילו יריבותו ההיסטורית של
אלון למשה דיין נמוגה מול פני
הסכנה שאדם חדש, שהיה מקורב
לו, ישים קץ לעידן הוותיקים.

אנו: שו נחוץ
ן* א פחות חמורה

היתד. התנהגותו

/של אבא אבן.
לזכותו של אבן יש לומר שהיה לו מניע
חזק ביותר. במשך שנים היו אבן ורבץ
אויבים בנפש. השגריר בוושינגטון לא הס תיר
את הבוז שהוא רוחש לשר־החוץ,
ודיווח במישרין לגולדה מאיר. אבן ראה
בו פקיד מורד. הבדלי הערכות ודיעות
התחדדו ממילא, הפכו למחלוקות תהומיות.

בממשלתו של רבין לא יוכל
אכן להיות שר-החוץ, ויש ספק אם
הוא יובל לכהן כה ככלל. לכן היה
זה עניין של חיים או מוות, כשביל
אכן, למנוע את עליית רבין.
אבן רצה להציג את מועמדותו של עצמו.
במשך שנים רבות נפוצה הדיעה שעם
ירידתה של גולדה מן הבמה, והפוך ספיר
לשליט האמיתי מאחורי־ד,קלעים, ואילו,
אבן יכהן מטעמו כראש־ו־,ממשלה הרשמי.
אולם ההתפתחות הדרמתית אחרי יום־
הכיפורים מנעה מעבר מסודר זה.

ההוגה: פנחס ס ניו לפני ההצבעה
בשבועיים האחרונים שקל אבן את הצגת
מועמדותו. אבל הוא פחד: מפני ספיר. כמו
רבים אחרים האמין שבעצם מתכוון ספיר
להיות ראש־הממשלה. הוא חשש שמא
יעורר על עצמו את זעמו של ספיר, אם
יציג את מועמדותו.

מוכן שמועמדות זו היתה כל
תי-מעשית ממילא. אכן שייך לקבוצת
השרים הבכירים של יום
הכיפורים. הוא תמך־ יותר מדי
כמדיניות גולדה ודיין, הצדיק יותר
מדי את בל מעשיהם, מבדי
שיתקבל על דעת הציבור כשעה

אבל אבן לא יכול היד, להשלים עם עובדה
זו. לכן עשה את הכל כדי-לחסום את
רבץ.

כד מצא את עצמו, לפתע, משתף
פעולה עם עזר וייצמן — אדם
המרוחק ממנו כמיזרח ממערב.

הנבון: שמעון נו ס ממתין לתוצאות

וייצמן פירסם את המיסמך הישן שלו
על ״התמוטטות״ רבץ לפני מילחמת ששת
הימים (ראה עמוד .)21 נוספו לפירסום זה
כסה פרטים שיכלו לבוא רק ממקורות
מישרד-החוץ: הסיפור על ״השחיתות״ של
רבץ, שנתן הרצאות תמורת שכר בארצות-
הברית, ולא הודיע על כך למס־ההבנסה.
גילוי זה פורסם לראשונה על-ידי העו־
.לס הזה, ואז לא עורר שום תגובה רשמית.
שום עיתון אחר לא התייחס אליו. לפתע
נשלף מן המגירה — על-ידי נאמניו של
אבן, שמכר את ספריו תמורת שכר־סופרים
אגדתי, שהיה קשור בתוארו הרשמי כשר-
החוץ של ישראל.
סחבר־ד,ממשלה לא עשר, אבן דבר כדי
להתקומם נגד המיסחר של דיין בעתיקות
גנובות. כאשר הכריזה גולדה שמותר ל שרים
לסחור ולעסוק בעסקים אחרים, ואף
דאגה להוריד מסדר־היום הצעת־יחוק *) ש
באה
למנוע אפשרות זאת מחברי־הממשלה,
שתק אבן. השבוע נתעורר לפתע מישרד-
החוץ — כמה שעות לפני בחירתו של
רבין.

פוס: יורש דיין
ך * אדם היחידי שנהג בתבונה מפתי-
( ) עד״ ובמידה רבה של כבוד עצמי, היה
שמעון פרס.
• פרס לא בגד בדיין לפני חודש, כש הדבר
נראה קל וכדאי. הוא חשב, בצדק,
שבגידה גלוייה כזאת תעורר אליו בוז,
ושהרווח המיידי ייצא בהפסד לטווח ארוך.

אולם כרגע שאיבד דיין את השליטה
כחטיבת רפ״י, התבלט
פרס ביורשו הטבעי. הדבר נעשה
כדרכי-נועם, ללא זעזועים. כבל
שירד כוכבו של דיין, בן עלה כוכבו
של פרס, מכלי שהדבר גרם
למשבר.
ברגע המכריע עשה פרם דבר שמעטים
הבינו את חוכמתו. הוא הציג את מועמדותו
לכהונת ראש-הממשלה — שנראתה באותו
רגע חסרת־סיכויים לגמרי.
תיקוותו של פרס היתה שיצליח לצבור
תמיכה רחבה יותר מאשר זו של רפ״י —
ובכך להפוך לגורם חשוב במיפלגת-העבו-
דה, מעל ומעבר לכוחו החטיבתי. בכך
הצליח מעל לכל המשוער.

בל מי שרצה לחסום את דרכו
של רכין, הצביע כעד פרס. להפתעת
הבל — ואולי גס של עצמו
— הגיע במעט ראשון לקו־הגמר.
כך הפך פרם בן־לילר, לאחד האנשים
החשובים ביותר במיפלגד — ,למס׳ 2או
.3הוא יוכל לשלוח את ידו אל תיק־
(המשך בעמוד )20

״) של אורי אבנרי.

במטר של ש שה־ עשר
כדורי עו 1יכאשר
הקורבן: יוסף טולדז
המישטרה למקום. גם משכנים, ששמעו
את הידיזת, פחדו להיכנס לצריפי, של
מישפחת ועקנין, חששו לטלפן למישטרה.

חי סו ל חשבונות?

וקרי המישטרזז שגילו את גופת
ן ] הגירצח, יוסף טולדו, מיהרו להסביר
כי הם חושדים שהפשע בוצע במיסגדת
חי׳סול־ח׳שבונות בעולם התחתון.
ד,נירצח, י׳וסף טולדו, התחי׳ל את ה־
״קריירה״ שלו כבר בהיותו בן .11 עשרות
פריצות שביצע הביאו אותו לסיבוכים
אינסופיים בין ה״פנסיונים״ לעבריינים
צעירים.
שנים ארוסות מחייו הצעירים בילה
טולדו בחברת פושעים בין כתלי הכלא,
או מחוצה לו, בקרב כנופיות. בין השאר
היה לו .,ברטיס־ביקור״ של ״בנופיית סיל־בר״
,המאפייה שהטילה אימתה על איזור
הרצליה ורמת־השרון.
טולדו רב־המעללים היה עבריין בעל
ניסיון נירחב בכל התחומים: התפרעויות,
גניבות־,רכב, התפרצויות, החזקת רכוש
גנוב. הוא לא חדל להעשיר את ניסיונו
ולשכלל את שיטותיו. הכלא לא הרתיעו
כלל. רק היה משתחרר, מייד היה שב
ומשתלב במעגל הפשיעה. כאשר השתחרר
לאחרונה, אחרי שוועדת־השיחרורים ״מח קה״
לו שמונה חודשים מעונשו האחרון,
ניסו לשקמו. הוא שוחרר על־׳תנאי.

* 11י יי ףןרן דקלין ועקנין, אשר נמצאה בשעת הרצח במיטת־המוות יחד
1 1 4 .1עס יוסף טולדו, בישרטה בלבד מכדורי העתי שחלפו מעל

לראשה וניקבו את ראשו של מאהבה. בתמונה: דקלין עם בעלה״לשעבר אברהם דיין.

חשוד

^ אלי (אליהו) ועקנין,
£אחיה של דקלי! ,נעצר
גם הוא כחשוד ברצח יוסף טולדו.
בתמונה: אלי ועקנין עם אישתו, שולה.

1 11

* שנתי במיטתי הצמודה לחלון
האסבסטון .׳מולי, בצד השני, ליד

הקיר ישנה אחותי ז׳קלין ביחד עם יוסף
טולדו, .שמעתי יריות. היו הרבה יר״ו׳ת.
היה חושך. אחיר־כך נודע לי, שהשעה
היתד, ארבע בבוקר. רציתי לברוח, אבל
לא יכולתי. לא זזתי. היריות באו ׳מהחלון
שעל המיטה שלי. רעדתי מפחד, והתחלתי
לבכות. אחר־כך קפצתי ׳מהמיטה וברחתי
מהצריף.״
כך סיפר השבוע פנחס ועקנין, בן ד,־.15
רק כשעתיים לאחר שנדמו הידיות, העזו
בני משפחת ועקנין, שנמצאו בהדר הסמוך,
להיכנס לחדר בו בוצע הרצח, ולהביט ב־מחזר,־הדמים.
יוסף. טולדו, בן ,24 אשר
שכב במיטה ליד הקיר, נרצח בקליעי הידיות
שחדרו מבעד החלון, ראשו וגופו
היו מנוקבים כדורים. סימני ׳כדורים נתגלו
גם על הקיר, מעל ראשו, בארונו,ת,
וגם על־פני המיטה .׳מעבר לחלון, ,בחוץ,
נמצאו 16 תרמילים ריקים של תת־ימיקלע
עוזי.
יוסף טולדו שכב ׳מת במיטה, וליידו, עם
הגב אל החלון, שכבד, ידידתו, ז׳קלין
ועקנין בת ה־ג ,2אשר ניצלה ממוות באורח
פלא. היא רק נשרטה בראשה. הכדורים
עברו בעד הקיר שמעל מיטת המוות,
וחדרו לארון בחדר הסמוך. בחדר זה
ישנו בני״מישפחתה של דקלין. מחמת הלם
הפחד לא העזו לנוע, להיכנס לחדר בו
בוצע הרצח, כדי לברר ומה קרה.
׳רק כעבור שעתיום לערך הגיעו חוקרי-

כך הם שכבו

השיחזור בחדר־הרצח. אחיה של
דקלין, פינחס בן ה־ 5ו ואח׳ת מאחיו־תיהם,
מדגימים איך שכבו בליל ה־ 8באפריל טולדו וחברתו, כאשר
בקעו היריות מעבר לחלון. על הקיר ועל הארון, סימני הכדורים.

במיטה זו שכב הי
חוקרי המישטרה! .
נה) מצויים סימני־[
ועקנין ששכבה ל!

׳מי יצליח לבגוד יותר בשני. זזס נפרדו
5שנים אחרי שהתחתנו.״
אך המישטרה זניחה בחקי׳רותיה את חש דותיה
כלפי אברהם דיין.
עמרם אשור הודה בפני ׳חוקריו כי אכן
יצא עם ז׳קלין, אך טען :״זה לא אומר
שאני הייתי חייב לרצוח ׳את טולדו״.
הוסיפה אישתו של עמרם :״אני ידעתי
שהוא יצא עם דקלין. אבל הוא נירגע
מזה, ולא ניסה להתגרש. כל יזה אפיס ר
לברר ברבנות.״
ספק רב אם תצליח ד,מיש טרה להגיש
כתב־אישום נגד העצורים הנוכחיים, רק
על סמך החוטר ש׳נימסר בבית־המישפט.
אם לא יצליחו חוקרי מישטרת ׳מחוז
תל־אביב לגלות את העוזי בו נרצח טולדו,
יקוו, בניראה, שאחד הרוצחים האמיתיים

ו ה מי שטרהעצרהאת
האיש הזה, אב
לאחד ־ ונשר לד,
שרצה לשאתהלאשה
עמום אשור

סווי קתח 0וו מ
כצעד ראשון אמור היה ׳להתרחק מהעולם
התחתון. משך ימים עבד בתחנת־הגז
פי־גלילות. אך לא עבר זמן, והוא התוודה
בפני חבריו :״זה לא בשבילי.״
המודיעין המישטרתי מיהר לרשום את
יוסף טולדו ברשימת;סוחרי־׳הסמים.
אז החלה רגיעה מסויימת בחייו. הוא
הכיר את ז׳קלין ועקנין (דיין) ,צעירה בת
,23 גרושה ואם לשני ילדים. הדבר היה
בתחילת השגה, הם עברו להתגורר יחד.

״חשוד
א חד
ץ* ייד א ח רי;י רוי הרצח החלו חוק-
*יזדי המשטרה לחפש את רוצחיו של
טולדו בין חבריו־לפשע. למטרה זו מונה
צוות מיוחד. השוטרים התעניינו לדעת במה
עסק המנוח בחודשים האחרונים, בניס יון
לגלות את המניע לרצח: חובות ל שותפים,
רכוש יגנוב אשר הוסתר, אולי,
ועוד. החקירה הסתעפה, נחקרו בני־מיש־פחתה
ישל ז׳קלין, ולפתע עצרה המשטרה
את עמרם איסור, קבלן משכונת גן־רשל,

הסמוכה למקום הרצח.
לטענת חוקרי המישטרה, ידה החשוד,
אשור, אב ל־ 11 יולדים, את 16 הכדורים
שפילחו את גופו של טולדו, בחשכת
הלילה, לאחר שז׳קלין עזבה אותו ועברה
לגור עם טולדו ב׳אסבסטון מס 7 .שבשכונת
נחלת־עדה.
לפי אותו גירסה ניהל עמרם !אשור
פרשת־אהבה עם ז׳קלין. הם יצאו יחד
תקופה מסויימת, ועמרם רצה להתגרש
מאישתו ולשאת אותה.
׳אחת !מחברותיה של ז׳קלין בנחלת־עדד,
גילתה לכתב העולם הזה :״דקלין היתד,
בהריון מעמרם. שאלתי אותה למה היא
לא עושה הפלה. היא אמרה ׳לי שהיא
רוצה שתישאר לה מזכרת יסמנו. בקשר
ליוסף טולדו, הוא היה בחור טוב. זה
!בכלל לא נכון שעסק בזנות בשכונה.״
מ׳רסל, אישתו של עמרם אישור, אשר,
נאה ש׳עיקבות היופי עדיין ניכרים בה,
אמרה לכתב העולם הזה :
״אני בטוחה שעמרם לא יצא באותו
לילד. ,מהבית, כדי לירות ביוסף טולדו.
אם היה עוזב את המיטה, הייתי מרגישה.
יש לי ילדה קטנה ,׳ואני ׳מתעוררת כדי
לטפל בה. חוץ מזה, אין לו מכונית או
אפילו אופניים, כדי לנסוע לנחל׳ת-עדה
ולחזור משם. השותף שלו, בא אלינו תמיד
בבוקר לקחת אותו לעבודה.
״אבל קודם אני ירוצה לראות את בעלי,״
׳מתחננת מרסל .״לא נתנו לי עדיין לראות
אותו. דק אחרי שאני אראה את הפנים
שלו, אדע בדיוק אם הוא אשם ׳במשהו
בקשר לרצח. הילדים שלי סובלים ׳נורא,
בגלל הפירסום בעיתונים. איך אפשר ל פרסם
•שאבא שלהם רצח, מבלי שיבדקו
קודם טוב־טוב שהוא אשם?״
אך בינתיים עצרה המישטרה חשוד ׳נוסף,
אלי ועקנין, אחיה של דקלין.

אביב ׳של המישטרה :
״מה שהיה למי־שטרה בקשר לחשודים
שנעצרו, נאמר בבי׳ת־המשפט. המישטרה
עוצרת אנשים וחוקרת אותם.״
החוקרים התעניינו גם במעשיו של אברהם
דיין, בעלו;־לשעבר של ז׳קלין.
מדוע, בעצם, התגרשו אברהם וז׳קלין
לשאלה זו, השיבו בני ׳משפחת ועקנין :
״שניהם, ז׳קלין ואברהם, עשו ״התחרות״,

יסכים לשמש כעד־המלך ׳נגד שותפיו,
במידה שאומנם היו רוצחים אחדים.
׳אין להוציא. מכלל אפשרות שיוסף טולדו
נירצח במסגרת חיסול־חשבונות בעולם
התחתון ,׳תחת מסווה מבדים של נקמה
רומנטית ,׳או שאלה שהיו:מעוניי׳נים ״להו ציא״
את יוסף טולדו ׳ממיטתה של ז׳קלין
ועקנין, שיתפו פעולה עם חבריו־ל׳שעבר
של הנירצח.

\ ?1ן ן ןין? ן ן? ן| \ ך ן שולה, אישתו של אלי ועקנין, החשוד מס 2 .ברצח, ולצידה
111 1111 פינחס ועקנין, אחיה של דקלין• אווירת הרצח מוסיפה
להחזיק את בני מישפחת ועקנין במתח, הם עזבו את הצריף מס׳ 7ומתגוררים בצריף סמוך.
חשוד שני

נח מע1ך קרוב לשעתיים עד שהוזעקו למקום
תיקרת החדר, מעל למיטה (לא וראיס בתמר
מפצעי המוות של יוסף טולדו. חברתו, דקלין
ניצלה ממטר כדורי העוזי שירו הרוצחים.

**ץ ולה ו ע קנין, גיסתה של דקלין,
* /שבעלה נעצר, סיפרה :״אנו חיים
פה בשכונה כימו בסוף העולם. אין פה
אפילו טלפון להתקשר למישטרה. אני פוח דת
שהרוצח יבוא שוב למקום. בעלי
לא אשם. בשום אופן. רציתי לקחת עורך־
דין בשבילו, אבל אין לנו כסף. ואם אני
אקח ׳עורך־דין, בטח יחשבו ב׳מישטרה
•שפניתי לעורך־דין בגלל שבעלי אשם.״
:שאל פינחס ועקנין, אחיד, הצעיר של
ז׳קלין, שישן איתם בחדר־הרצח וניצל
בנם מהיריות :״האם אני מוכרח ללכת
לבית־המישפט להעיד? אני לא רוצה ללכת
לשם. כבר חקרו אותי במישטדה, ואמרתי
להם הכיול ׳מה שאני ידעתי. אני פוחד.
אומרים שהרוצח חוזר למקום־הרצח.״
בפני בית־מישפט השילום בתל־׳אביב
טענו אנשי המישטרה שביקשו לעצור
שלושה חשודים ברצח: עמרם אישור, אלי
ועקנין אחיד, של ז׳קלין, וחשוד שלישי,
ששוחרר כבר, נחום דויד מהרצליה — כי
הפשע תוכנן במשותף. אך הם לא יכלו
להצביע על הוכחות ברורות כלשהן.
האם יש בידי ד,׳משטרה עדויות בול טות,
שעדיין לא. נתגלו לציבור? לשאלת
כתב העולם הזה השיב השבוע סגן־ניצב
יגאל מרכוס, סמלא־מקום דובר מחוז ׳תל-

כאן הוא יוה

שליד 1

במד חלון זה ירה הרוצח לתוך החדר, אל המיטה
הקיר ממול. פינחס ועקנין, אחיה של דקלין, מצבי:יע על 3
החלון, מאחוריו שן בליל הרצח, ניצל רק בנס מצרור כדורי העוזי שנורו לתוך החדר. ן

(המשך מעמוד )17
הביטחון, או לפחות אל תיק-החוץ. הוא
ירש את דיין מכל הבחינות.

ספיר: נשיקת אשדקויות
ך* התנהגות המוזרה ביותר היתד, זו
1 1של פינחס ספיר — הבוס הבלתי־מעורער
של המיפלגה עד. לפני שבוע.

בחוברת הסברה שהוצאה לאור ע״י פרופסור בע״מ, יש פתרון לבעיה
המטרידה !הרבה גברים בריאים ובהחלט בלתי !מאושרים כתוצאה מיחסי
מין בלתי מספקים ומאכזבים( ,המסיימים מהר מדי).
חוברת ההסברה של פרופסור בע״מ חושפת בעיה זו ומלמדת את הקורא
כיצד להתגבר עליה ולקיים חיי מין מספקים. לקוראי החוברת יתווסף
מידע חשוב, הכל אודות משחק אהבה אריך ככל שתרצה ומספק.
המחיר __ 15ל״י. להשיג אצל ״ונוס״ ׳המפיץ הבלעדי, רח׳ גרונימן ,8
תל־אביב, או שלח/י צ׳ק/המחאת דואר לת.ד ,17100 .תל־אביב, ותקבל/י
את החוברת לביתך.

ד ב1י ה 1ו ער
מ עולו ת
מ צל מו ת
ב מ חי רי ם נו חי םמאד
ו ק לו ת לתפעול.

בעיות ולבטים
בחיי המין

מעתה הגדלות ״טריפרינט״ גם
בשחור־לבן
צלו,מי פספורט — בן־רגע !
העתקת מסמכים בו במקום! 1

ששבתו

מאת

הד״ר

חיפה,רחוב החלוק 31

תחילה האמינו כולם שספיר רוצה רק
שיפצירו בו לקבל על עצמו את תפקיד
ראש־הממשלה. על רקע זה נהרו אליו ה-
מישלחות.
אולם ספיר סירב. מדוע ן

לפני האולם בו הוצגה מועמדותו של
רבץ. ,נשאו אנשי-המתאד, שלטים ותיארו
את רבין כ״נזס זהב באף ספיר״ וקבעו:
״ראש ממשלה בחסד ספיר — אסון לאו מי״.
בהתקיפם
את רבץ, הם סייעו לפרס —
ידידו של דיין. בהתנגדם לממשלה חדשה
בראשות רבין, תומבו בהמשך כהונתה של
הממשלה הקיימת כממשלת־מעבר — ממש לת
אנשי־המחדל.
נוצר מצב אבסורדי: בעוד שבתוך הר
אולם תקע ספיר את הסכין בגבו של רבץ,
תוך תשלום מס־-שפתיים למועמדותו —
הוצג רבין מחוץ לאולם כסוכנו של ספיר.

הוצאת רשפים

ואז עשה ספיר דכר שהדהים
את הכל: הוא קם להרוס את
רכין בטרם יצא לדרכו.
כאשר התכנס המרכז לישיבתו הראשונה,
ביום הראשון, עוד נחשב ספיר לתומך
של רבץ. אך לפתע, לפני ההצבעה, קם
ספיר ושלף מכיסו פתקים של המפד״ל
ו׳ל״ע שבאו להוכיח שרבין לא יוכל ל הקים
ממשלה. בסיגנון של בוז, כאילו די-
גר על תלמיד בכיתה א /תיאר את רבץ
כאיש שיתהלך במשך חודשים כמרכיב־ממשלה,
מבלי שיצליח.

הפתקים היו אמיתיים — אך
היה כדור לכל שספיר עצמו הזמין
אותם. הנהגות המפד״ל והל״ע
אינם אלא לגיון־הזרים של ספיר,
והן רוקדות לפי חלילו. ספיר גייס
אותן כדי להרוס את רכין עוד לפני
שנכחד.
מד, רצה ספיר להשיג ו כמו גולדה, אלון,
אבן ודיין רצה שהממשלה הנוכחית תי שאר
על כנה — סממשלת-ימעבר לזמן
ארוך.

אולם באשר הורמו הידיים, נם
תכר גם לספיר שחלה מהפכה כמדינה.
נאמניו, שהיו משועכדים
לו כעבדים נרצעים כמשך שנים,
העזו למרוד בו ולהצביע נגדו.
רוב חברי מרכז המיפלגה הם בעלי-
שררה, שכל קיומם ופרנסתם תלויים בהצלחת
המיפלגה. כאשר היו צריכים ל בחור
בין נאמנותם לספיר, איש המימסד
הישן, ובין הצלחת המיפלגה מחר — בחרו
באינטרס האישי שלהם. ספיר עמד, לפתע,
חסר־כוח.
׳אבל זר, לא היד, סוף פסוק. למחרת היום,
בעת בחירת המועמד, התפלגה מפא״י כמ עט
חצי־חצי. סמר, מנאמניו של ספיר הודו
גלויות שהצביעו בעד פרס.

באולפן גרגר (כר־קמא)

אין ספק שכין נאמני ספיר פשטה
השמועה שהכום רוצה כחלוקת
הקולות שווה-כשווה, כדי שיהיה
כדור שלאיש מכין המועמדים
אין הכוח לשלוט כמיפלגה.

עברית ו!/או ׳אנגלית.
הצלחה מובטחת ! פרטים :
ת ״ א: גורדוו ,5טל 224532 .
חיפ ה במעלה״ ,טל 664932 .

ספיר עצמו נאם בזכותו של רבץ —
24 שעות אחרי שהציגו ככלי ריק. אבל
הכל חשו שזוהי נשיקה של יהודה איש־קריות:
בלי עזרת ספיר יהיה קשה לרבין
להקים ממשלה. ובאשר מנוי וגמור עם
ספיר למנוע את הקמת הממשלה — הקושי

ביום א׳ ,5.5.74 ,מתחיל
׳קורס ערג חדש ל

צינו ת

מרדכי זידמן

44ם כחירתו, עמד רבץ מול החזית
י ג האחידה של כל ותיקי המימסד׳ שמנוי
וגמור היה עימם להכשילו.
זה היה, אולי, טבעי. מוזר יותר היתד,
עמדתם של תנועות־המחאה.

במשך כל השבוע שאלו את עצמם
כל עסקני המיפלגה: מדוע
הוא עושה זאת ז מה מריץ אותו?
מהו השיקול הנסתר שלוז

כאשר הצטמצם מעגל המועמדים ונותרה
רק הברירה בין רביו ופרס, הכריז
ספיר לפתע על תמיכתו ברבין. המהלך
נראה הגיוני, ואפילו גאוני.
במפה אחת ניתק ספיר את עצמו מחבו רת
המנהיגים הוותיקים, נתן את ידו ל איש
חדש, השמיט את הקרקע מתחת ל-
תנועות־המחאד, השונות. יחד עם זאת חיסל
את סיכוייו של פרס, שאותו הוא שונא.
הוא יכול היה לקוות שיישאר השליט ה־כלכלי־חברתי
בממשלה שבראשה יעמוד
איש כמו רבין, המסור כולו לענייגי חוץ
וביטחון.

היא ת שאר שלך ותשיב לך אהבה

המחאה: פרחים למי?

התנועות קמו נגד דיין, ותקפו
את ספיר. השכוע היה נדמה שהן
תומכות כדיין, ומופעלות על-ידי
ספיר.

הוא ידע שאם יקבל את התפקיד
עכשיו. כשעה שגואות תנו-
עות־המחאה. ויש כמיהה עצומה
למשהו חדש וטרי, הוא עלול לנחול
כישלון מכריע. גם כימים כתיקונם
לא נטה כפיר על עצמו
את כהונת ראש-הממשלה, כגלל
אי-כקיאותו כענייני חוץ וביטחון.
הוא תמיד העדין! את השילטון
הסמוי, חשב להמליך תחת גולדה
מישהו חלש וחסר כוח אמיתי,
כמו אכא אכן.

סוף לגירושיו ולפירוד חברות!

הוא גדול שבעתיים. עדיין יש בכוחו של
ספיר להפעיל אח השותפים הקואליציוניים.

שאר התנועות, שדגלו כשינוי,
לא נהגו כצורה רציונלית יותר.
הן הצהירו מראש שלא יתמכו ב-
רבץ — ובכך אישרו את טענת
ספיר שרכין לא יובל להקים ממשלה,
אפילו עד לבחירות.
האם מופעלים חלק ממנהיגי תנועות־המחאה
על-ידי אנשי הימין, כפי שחושדים
רבים? האם משמשות התנועות, בעל כור חן
ומבלי להיות מודעות לכך, מטרות ה רחוקות
מאד ממטרתו המוצהרת י
דבר אחד בטוח: השבוע הן הצטרפו ל חזית
לאומית גדולה, שהשתרעה מבגין עד
אבא אבן, בראשות זקני המערך, ושסיסנד
תה האחת והיחידה היתד : ,לעצור את
יצחק רבין.

אסא קדמוני, שהכיא השבוע
פרחים לגולדה מאיר ועזר לה
לכלות את זמנה שנתפנה, הפך
גם הפעם לסמל של מצב.

ונין: האס ׳אדיח?
ול החזית הזאת, י טל רבין יהצ-
!*/יח רק בשני תנאים: שינהג בתבונה
ושיזכה בתמיכה מוחצת של דעת-הקהל
המתקדמת.
הוותיקים רוצים למנוע בעדו מלהקים
ממשלה, כדי שיוכלו להמשיך בשילטונם.
ספיר רוצה שישבור את הראש, בצורה
מבישה. הוא מקווה שאחרי 21 או 42 יום
של מאמץ נואש וכושל להרכיב הממשלה,
יצטרך רביו להחזיר את -המנדאט לנשיא-
׳־מדינה.

אז, כך מקווה בנראה ספיר,
תצטרך המיפלגה בולה לכרוע
לפניו כרך ולבקשו: הקם לנו
ממשלה.
רבץ יהיה אז שבור. כל האישים האח רים
יהיו גמורים או מגומדים. ספיר יהיה
השליט היחידי, הכל־יכול.

כעזרת המפד״ל והל״ע, תנו
עות־המחאה והליכוד הימני, יובל
ספיר להשיג מטדה זו. אלא אם
כן ישוכש החשבון על-ידי הציכור
עצמו.
מאורעות השבועות האחרונים הוכיחו
׳ני במצב הנוכחי, כאשר המימסד הישן
מתמוטט ומאבד את ביטחונו העצמי, יכול
הציבור לחולל שינויים גדולים.

זהו השאנס היחידי של רכין:
לגייס לימינו את הציבור, להיענות
לדרישת הציבור לקיים כחירות
כהקדם, להכריז מראש שממשלתו
החדשה תהיה לפי שעה רק
ממשלת-כיניים, עד לקבלת מג-
דאט חדש בבחירות.
במיקרו־ ,זו׳ יש לו סיכוי להצליח.

סיכוי קטן — אולם כחייל ותיק
צריך רביו לדעת שמפקד כעל החלטה
נחושה יבול להפוך סיכוי קטן
לניצחון גדול.
ה עו ל ם הזה 1912

מה הריץ את 1ו 1ר וייצמן ליצור ״פרשת איגלטון״ ישראלית?
ץ ה שבועיים, מאז התפטרה ראש־
1הממשלה גולדה מאיר מתפקידה, ריחף
מאחרי הקלעים •של החיים הפוליטיים בישראל
צילה של ״פרשת איגלטוך היש ראלית
— כפי שכינוה יודעי־דבר.
לא היה זה סוד. כי אם, ובאשר, תהיה
מועמדותו של רב־אלוף (מיל ).יצחק דבין
לתפקיד ראש־הממשלה ריאלית, עלולה
להישלף נגדו תעודה רפואית מעברו,
שתהיה עלולה אולי לחסל את סיכויי בחי רתו כפי שפרשת הטיפול הפסיכיאטרי
חיסלה בשעתו את סיכוייו של, מועמד ה דמוקרטים
לנשיאות ארצות־הברית.
העובדות היסודיות: של הפרשה, שהוח זקה
כקלף־איום נגד רביו, לא היו הדשות.
הן היו מוכרות לרבים, בגירסות שונות.
כמעט תמיד הובילו החוטים יאל מקור אחד :
אלוף (מיל ).עזר וייצמן, מי ששירת כראש
אג״ם תחת פיקודו של הרמטכ״ל יצחק
רביו•
וייצמן, הידוע כבעל לשון חריפה ושאינו
בורר בביטויים, היה חוזר ומספר במשך
שנים לכל מי שרצה לשמוע :״הבן־זונה
הזה ...אני לא אשכח אף פעם איד הגעתי
אליו הביתה וראיתי את הרופא דוחף לו
זריקה בתחת...״
השבוע, יום לפני ההצבעה הגורלית ב-
,מרכז מיפלגת־העבודה על בחירת המועמד
לראשות הממשלה, מסר וייצמן לפירסום
את התזכיר המלא על פרשת־איגלטון ה
לטענתו
של וייצמן, בתזכיר, הוא הוזעק
לביתו שיל רבין ב־ 23׳במאי , 1967 בשעה
•שמונה בבוקר, וכשהגיע לשם, מצא את
רבין מדוכדך ושבור. לפי התזכיר אמר
רבין לווייצמן :״אני סיבכתי את המדינה
בגלל הטעויות שעשיתי, במילחמה הכי
גדולה והכי קשה שתהיה. תהיה מילחמיה
וההכרעה בה תהיה בחיל־ד,אוויר. היות
שכך, והיות שמי שעשה טעות צריך ללכת
— האם אתה מוכן לקבל את תפקיד ה־רמטכ״ל?״
וייצמן,
לפי טענתו, לא רק שלא הסכים
לקבל על עצמו ׳את הפיקוד על צה״ל,
אלא אף עשה הכול כדי לעודד: את רוחו
של רבין, באומרו :״אתה תהיה הרמטכ״ל
המנצח, ותשב על התעלה ועל הירדן.״
כעבור שעה, כאשר חזר לביתו, הוזעק
חזרה לביתו שיל רביו, שם מצא את
הרופא הראשי של צה״ל, הד״ר אליהו
גילון, שהודיע לו כי רביו סובל ממצב
•של חרדה חמורה.
למחרת היום, טען וייצמן בתזכיר, כאשר
ביקר •שוב אצל רבץ, מצאו במצב דומה.
שוב ביקש ממנו רבין לקבל על עצמו
לדווח לקציני המטכ״ל כאילו לקה רבין
בהרעלת ניקוטין ולספר לדאש״הממ-שלה
על המצב לאישורו.
העובדות באור אחר
^ דבריו של וייצמין, חזר רבין לתפקידו
/׳כדמטכ״ל רק ב־ 25 במאי, אך משך כל
ימי מילחמת ששת־הימים היה ״מתוח,
.מודאג, נוטה־לפאניקה ומחוסר כוח־החל־טה.״

יצחק
רבין, התבדתה. עזר• ,שאחרי שפרש
מתפקידו כמפקד חיל־האוויר כיהן כראש
אג״ם, האמין •שסיכוייו להתמנות לרמטב״ל
— ביחוד אחרי מינויו של משה דיין יכשד־הביטחון
— הם טובים מאוד.
אולם אז ביאה החלטתו של רביו להמליץ
על מינויו של חיים בר־לב כרמטכ״ל הבא־אחריו
— וטפחה על פניו. וייצמן התפרץ
אז בלישכתו של החמטכ״ל, כינהו בשמות־גנאי.
.כאשר מסר את העדות נגד ירבץ
בלישכת שר־הביטהון, היה עדיין ניסעיר
ונירגש נוכח העוול •שגרם לו רבין, לדעתו.
ער רקע זה קשה לקבל את עדותו של
וייצמן כעדות שקולה, מהימנה ׳ואובייק טיבית,
למרות שהתבססה על עובדות
•שאפילו רבץ עצמו אינן מכחישן.
אותה פרשה עצמה — סיפור התמוטטותו
של יצחק רבין שבועיים לפני פי ח מיל־חמת
ששת־הימים, בתקופת־ההמתנה שהכניסה
את כל ׳אזרחי ישראל למצב של
חרדה — ניתן לתאר בצורה שונה לגמרי,
על סמך אותן עובדות עצמן.
קל להבין את מצבו של יצחק רבין
באותם ימים, בהשוואה למצבו של רמטכ״ל
אחר — ׳ריב־אל׳וף דויד אליעזר, ערב מיל־חמת
יום־הכיפורים.
ליצחק רבין לא היה אז מעלי׳ו שר־ביטחון
בעל ניסיון ויידע צבאי. מלוא
׳האחריות לביטחונה של ישראל נח על
כתפיו, מבלי •שיעלה כלל בדעתו בי יש
מעליו מישהו שיטול על עצמו אחריות
מיניסטריאלית. .במצב זה, נוכח סכנת ה־מילחמה
הצפויה, נקט רבין בדיוק אותם
צעדים שבגלל אי־נקיטתם נאלץ רב־אלוף
אלעזר להתפטר מהצבא — הוא הורה על

התזכיר המרשיע ישל וייצימן נגד רבץ,
כקלף שניתן יהיה לשלפו בבוא העת, מול
יריב פוליטי שיסכן את מעמדו.

ה ח לו ם שהתנפץ אמיר, ניתן היה להתייחם אל ה־
!תזכיר שיל וייצמן כאל טענה לגיטי מית,
אילו היה, מציג ומעלה אותו בעיתוי
סביר. אבל משום־מה לא מצא עזר וייצמן
לנכון לפוצץ את ״פרשת איגלטון״ שליו,
גם במועדים בהם יכלה להיות ליה חשיבות
לא פחותה: פזו שהיתר, ילה השבוע.
י• הוא לא העלה את הטענה כאשר
הערכות־׳המצב של יצחק רבץ כשגריר
בוושינגטון הביאו, למעשה, לפיצוץ ׳ממש לת
הליכוד שעזר וייצמן היה חבר בה.
י• הוא לא העלה את הפרשה באשר
גולדה מאיר עמדה למנות את רבין כשר־ביטחון
במקומו של משה דיין.
קשה לרדת לסוף דעתו של עזר !וייצמן
הסבור שרבץ, כשריביטחון, אינו מסוכן
לישראל, אבל כדאש־מ׳משליה הוא מסוכן
גם מסוכן.
הרבה יותר קל להבין מדוע בחר עזר
וייצמן לפוצץ את פרשית רבץ דווקא הש־
הנקמה אלון? עזר ויייצמן
תיסכול ואכזבה
ישראלית, באמצעותו ניסה בשבוע שעבר,
לשווא, לשכנע את ראשי מיפלגת־העבודה
שלא יציעו ולא יתמכו במועמדותו •של
רבין לתפקיד הרם.

סף־שבירה נמוך תזכיר שהפיץ עזר וייצמן השבוע,
ן | היה העתק עדות שמסר בחודש נובמ בר
,1967 אותה העלה על הכתב לפי בקשת
עוזרו של שר־הביטחון משה דיין, חיים
ישראלי, לאחר שסיפר את הדברים בעל־פה.
באותה
עדות סיפר וייצמן על,מה שאירע
ב־ 23 במאי ,1967 ביום בו נודע בי נשיא
מצריים׳ גמאל עבד אל־נאצר, סגר את
מיצרי טיראן, דבר שהיווה לגבי ישראל
עילה לפתיחה במילחמה.
לדברי וייצמן, חש עוד קודם־לכן כי
יציבותו הנפשית של הרמטכ״ל יצחק רבין,
מתערערת. דבר זה הישרה, לדברייו, מצב
•של חוסר־ביטחון בסביבת הרמטכ״ל, ומצא
את ביטויו גם בפגישות עם ראש־ד,ממשלה
דאז, לוי אשכול.

על סמך כל הנאמר בתזכיר זה, טען
וייצמן, אין יצחק רבץ כשר למלא תפקיד
יכסו זה •של ראש־ממשלה, כיוון •שאינו
מסוגל לעמוד בלחץ של נסיבות קשות.
״סף־השבירה שלו הוא ׳נמוך מאוד,״ טען
וייצמן.
העיתוי בו דאג עזר וייצמן לפרסם
את תזכירו, במטרה גלויה וברורה להכשיל
את בחירתו של יצחק ירבץ כמועמד
לראשוית־הממשלה, הוא שהעלה נגדו את
הטענה כי מעשהו הוא: בבחינת ״רצח
אופי״ ,או ״השמצה פרועה.״
מבחינה עובדתית לא היה ׳מעשהו ש׳ל
עזר וייצמן בבחינת השמצה. שכן העוב דות
אומרות שבמשך 24 שעות, החל
בבוקר ד,־ 23 במאי ,1967 אומנם סבל יצחק
רבץ, שכיהן אז כרמטכ״ל, מהתמוטטות
גופנית ונפשית.
מבחינה אתית וציבורית היה זה לגי טימי
לחלוטין להציג בפומבי את ה שאלה,
האם אומנם כשר אדם שלקה
בהתמוטטות כזו, ברגע שכזה, לכהן ב־
׳תפקיד אחראי בו יהיה עליו לקבל החלטיות
הרות־גיורל?
אפשר גם להאמין לעזר וייצמן, למרות
כל חסרונותיו, כי פוצץ השבוע את הפרשה
בתום־לב, מתוך אמונה •שלימה כי
זוהי חובתו הציבורית כאזרח.
אך יחד עם זאת, אי־אפשר היה להתעלם
מכמה היבטים •של הפרשה, שיכלו להאיר
אותה באור שונה לחלוטין מזה שבו ביקש
עזר וייצמן להאירה.
ראשית, קיימת המוטיבאציה האישית •של
עזר וייצמן בעת שמסר יאת עדותו לעוזרו
•של משה דיין — כעדות מרשיעה נגד יצחק
רבץ. התזכיר נמסר ב־. 6בנובמבר — 1967
ימים אחדים בלבד אחרי שנודע לעזר
׳וייצמן כי תיקוותו לכהן כרימטכ״ל אחרי

מצב־כוננות גבוה ועל גיום־מילואים מילא.
מאחר ׳שנקט את כל הצעדים האלה על פי
שיקולו, נדמה היה לרבץ בשלב מסויים
שהייה זה צעד מוטעה — השערה שהופרכה
לאחר־מכן — ונידמה הייה לו, בנ״חאה,
שהוא אחראי לכך שגיוס־המילויאים עליו
החליט גרם להידרדרות ולהסלמה. במצב
זה ׳הוא ניתקף בחולשה זמנית שאילצה
אותו למנוחה בת 24 שעות — תופעה
שהיא אנושית בהחלט• ,שאין בה שמץ של
מחלה ברונית או ׳חיולשת־עצבים ,׳ושאפילו
מנהיגים קשוחים ממנו עלולים ללקות בה.

* * צבז׳ה היה בלתי־נסיבל והרה-אסון,
)4אילו נמנע וסירב רבץ באותו יום להכיר
׳בחולשתו, העלימה מאחרים וקיבל החלטות
מכריעות שהיו מתגלות יאח״כ כטעויות פטא־ליות.
אבל רבין לא עשה כל זאת. מודע
לאחריותו הכבדה ולמצבו, הזעיק את סגנו,
מסר לו את הפיקוד, הוד שגילה לו את
חששותיו ולבטיו. אחרי 24 שעות, משחת־אושש,
חזר רבין לפקד על צה״ל והובילו
אל הגדול בניצחונותיו.
אין ספק — היו לרבץ טעויות בשניות
כהונתו כרמטכ״ל, וגם במהלך המילחמה,
אבל טעויות אלו היו בתחום הטעויות
הסבירות והמיותרות לכל מפקיד. שיום טעות
,שלו לא גרמה לאסון ולא היתר, פרי
בילבול־ח׳ושים או תפיסה מוטעית. רק
אדם אחד אינו טועה לעולם, ואינו מודה
בחולשותיו — שר־הביטחון משה דיין,
שבלישכתיו נשמר ימשך כיל השנים האלה

רמטכ״ל רבץ עם לוי אשבור
אחריות ודאגה
בוע, על רקע מה שאירע לווייצמן עצמו
בשבועיים האחרונים. וייצמן, כשלעצמו,
איונו יידוע דווקא כאיש מאוזן, מאופק
זקד־רוח המסוגל לשמור על עצביו ולשונו
— השתוקק וחתר בכל מאודו למינויו
כרמטכ״ל העשירי של צה״ל.
אחרי שפרש מפעילות פוליטית במסגרת
תנועת החרות, כשהוא מתוסכל וממורמר
על הצלחתו של האלוף אריאל שרון במקום
בו נכשל הוא, החל וייצמן לנהל פלירט
עם ראשי מיפלגת־יד,עבודה. הוא התפייס
עם חיים בר־לב — איבתם המשותפת
לרבץ איחדה אותם, ואף הצליח לשכנע
את פינחס ספיר לתמוך במועמדותו לתפ קיד
הרמטכ״ל.
בשלב מסויים נדמה היה לעזר כי פוב־טהת
לו בכך תמיכתם של בד־לב, ספיר
וחיים צדוק. הוא ניסה לשכנע גם את
משה דיין לתמוך בו, אך ללא הצלחה.
היה זה הסיכוי האהרון ישל וייצמן ל הגשמת
׳מישאלתו מזה שנים ארוכות —
להיות הרמטכ״ל של יצר,״ל. סיכוי זה
התנדף סופית כאשר נבחר רב־אלוף גור
כרמטכ״ל. עזר המתוסכל מצא דרך משלו
לנקום באיש, אותו ראה באחראי לכך שלא
הצליח להגשים את חל׳ום־חייו.

,מבקר
! 1111:1

חי ה

ס ״ו ב קונ גו
המוסבים וקובע:
מאות איני
בערי המכוניות בישראל הם קורבנות שר הונאה שיטתית
ך* זדעזעתי. לא ידעתי מר. לעשות. הדגשתי כאילו [ 1מבקר ״העולם הזה״ .חקר את סיוט זמו־
״ } ן שודדים אותי מוהרי היום. אבל בסוף שילמתי את[ ]סכים. תוצאות החקירה — מדהימות.
הסכום שדרשו ממני, ולקחתי את המכונית. היתד. לי1
ברירה 1״
כך הגיב מיכאל ירקוני, גבר בגיל־העמידה, בעל תפ-ן
קיד בכיר בחברת מרגוע ובריאות בע״מ, כאשר בא[
להוציא את מכוניתו מן המוסך.
יום אחד חש כי מכונית הפיג׳ו שלו אינה נוסעת
כהלכה, אך לא הצליח לברר מה התקלקל בה.
המוסך הקבוע שלו היה סגור. הבעלים עדיין שירתו

ומכיס רכים בארץ תולים על שעריהם שלטים
שיש בהם כדי להטעות את הציבור. סימלה המיס־וחדי
!של חברת פיג׳ו, למשל, הוא האריה השואג. כאשר
|מוסך רדר ביפו, אל־דו באיזור התעשייה בחולון, או
!התאומים ברחוב אבו־כביר ,5תולים על שערם שלט
!שעליו סמל האריה השואג, מוסיפים בלטינית את השם

זד, בדיוק מה שקרה למיכאל ירקוני, המנסה לקבל
את כספו חזרה. מוסך רדר אינו מורשה, אינו חבר באי גוד
המוסכים. לכן, אין מי שיאלצו להופיע בפני הוועדה.
כאן נסגר המעגל.

ך מום ד ״המדייק״ ,ברחוב המסגר 33 תל־אביב,
/שם יומרני. בעליו, אהרון סיגסיג, טוען להתמחות
בתיקוני רכב מדגם סיטרואך. אך מומחיותו האמיתית
של אהרון סיגס״ג היא בהתשת עצבי לקוחותיו. בכל

חודבי ה מ כו1י 1ח
במילואים. בדרכו עבר ליד מוסך רדר, ברחוב שרירא
גאון .9על שלט! ,בכניסה למוסך, ניראה האריה השואג,
סומלה המסחרי של חברת פיג׳ו. מעל האריה היה רשום
באותיות לטיניות גדולות — פיג׳ו. בתחתית השלט צויין
כי זהו מוסך מיוחד למכוניות פיג׳ו.

** ספר ירקוני :״כשראיתי את השלט, הייתי בטוח
( 1כי לפני מוסך מורשה מטעם חברת פיג׳ו. נכנסתי
פנימה. בחור צעיר הציג עצמו בפני במנהל־העבודה.
סיכמתי איתו שאשאיר את מכוניתי לשעתיים וחצי.
תוך פרק־זמן זה יסיים עבודה אחרת, ואז יתפנה לבדוק
את מכוניתי.
״אחר שעתיים וחצי חזרתי למוסך. מנהל־העבודה אמר
לי שסיים את התיקון, וכי החליף מצמד. מחיר התיקון
— 905 לירות.
״שאלתי אותו איך הוא מכניס אותי להוצאה כה
גדולה מבלי לבקש את הסכמתי, הרי סיכמנו שרק יבדוק
את המכונית.
״הבחור השיב לי במטח של קללות. הוא אמר כי
המכונית מוחרמת, והיא תישאר במוסך עד שאשלם.״
כעבור שבועות מיספר, ב־ 23 במרס , 1974 נתקעה

המוסכים גו בי כ סך
על ע בו ד ה של א בוצע ה
מכוניתו של ירקוני באמצע הנסיעה. הבעלים של מוסכו
כבר השתחררו מהמילואים, לכן הורד, לגרור את מכו ניתו
למוסך ניסים ומאיר, ברחוב סלמה בתל־אביב.
תוך כדי עבודה התברר כי המצמד במכוניתו ישן,
ושרוף, לא הוחלף בו כל חלק, וכי מוסך רדר לא רק
שהפקיע מחיר, אלא לא החליף כלל את המצמד הישן.
מצוייד במיסמכים המאשרים, בחתימת בעלי המוסך
ניסיס ומאיר, כי במכונית לא הוחלף כל מצמד, ובקבלה
על סך 905ל״י ממוסד רדר עבור החלפת מצמד, כביכול,
פנה !מיכאל ירקוני בתלונה לאיגוד המוסכים, תבע לקבל
חזרה את כספו.

בודד מיכלול הבעיות המטריפות דעתו של
פל בעל מכונית פרטית בישראל, החמורה
מכולו היא בעיית השתוללות המחירים כמוסבים,
וטיבו הירוד של השירות הניתן שם
ללקוחות.

פיג׳ו ומציינים כי המוסך מתמחה במיוחד בתיקוני רכב
מתוצרת חברה זו, בטוחים בעלי־רכב רבים הנוהגים
במכוניות מדגמי פיג׳ו בי לפניהם מוסך מורשה מטעם
החברה, ובתור שכזה ודאי נתון המוסך לפיקוח צמוד
של החברה.
אריה לוויינסון, מנהל מחלקת השירותים של חברת
פיג׳ו, מכיר היטב את המוסכים הללו.
״הלוואי שלא הייתי מכיר אותם,״ הוא מתרתח.

מאת

1אב יפת
״בעלי־רכב רבים חושבים שהמוסכים האלה קשורים אי־תנו•
אין לזה כל !שחר. כאשר בעלי־רכב אינם שבעי־רצון
מהמחיר או מטיב השירות, הם באים להתלונן אצי
לנו, כאילו יאנו אחראיים לכך. הצרה היא, שמבחינה
חוקית אין כניראה בהצגת שלט מטעה כזה משום עבירה.
ובכל־זאת עובדה שאנשים עדשים אצלנו סקנדלים בגללם.״
תלונות דומות מופנות לחברות פולקסוואגן, פיאט,
פורר ואחרות, כאשר בעלי־מוסכים תולים שלטים מט עים,
גורמים לבעלי הרכב להאמין בי לפניהם מוסכי-
שירות מורשים של החברות המקוריות.
מד. צריכים לעשות מיכאל ירקוני ואלפי בעלי־רכב
אחדים, הרואים עצמם מרומים, ובצדק, כדי לקבל את
כספם חזרה?
הם יכולים לפנות למישטרה, אך לרוב זוהי דרך
חסרת־סיכוי. המגיש תלונה למישטרה, יקבל מקץ כמה
שבועות הודעה כי ״המישטרה בדקה את התלונה ומצ אה
כי אין בד, משום עניין ציבורי,״ כעדותם של עש רות
בעלי־מכוניות שנהגו כך.
אפשרות אחרת היא הפניית תלונה לאיגוד המוסכים.
בארץ יש כ־ 2500 מוסכים מורשים מטעם מישרד־התח־בורה.
בעלי מוסכים אלה הם חברים באיגוד המוסכים.
הם מתחייבים מראש להתייצב, במיקרה של תלונה
נגדם, בפני ועדה המשמשת כסמכות מעין־שיפוטית.
לצד המוסכים המורשים פועלים כ־ 500 מוסכים בלתי־מורשים,
שבעליהם חסרים את הידע והמיכשור המיני מליים
הנידרשים על־ידי מישרד-התחבורה, כתנאי לקבלת
דישיון להפעלת מוסך. מוסכים אלד, אינם הברים
באיגוד המוסכים, כמובן. בעל המוסך יכול פשוט לצפצף
על הזמנת הוועדה, ואין דרך לאלצו להתייצב בפניה.

מכונית הנכנסת למוסכו מפרקים מייד את המנוע או את
תיבת־ההילוכים. המכונית נשארת תקועה במוסך שבועות
ארוכים, עד !שבעלי־הרכב נישברים, מוכנים לשלם
כל מחיר ובלבד שיקבלו את מכוניתם חזרה.
מספר משד. לוי, עובד מישרד־ד,ביטחון :״הכנסתי
את הדה־שבו שלי למוסך המדייק, לשיפוץ בלמים. נאמר
לי שם שהעבודה תסתיים תוך יום. כשבאתי לקחת את
מכוניתי, גיליתי כי המנוע פורק. אמרו לי שם שהמנוע
״הלך״ .טענתי שהמנוע היה טוב מאוד ואיני מבין איך
העזו לפרקו ללא רשות. לבסוף סוכם כי תוך שלושה
ימים ירכיבו חזרה את המנוע.
״!שלושה שבועות דחה אותי סיגסיג בלך־ושוב. בסוף
זה התחיל לשחק לי על העצבים. באתי ואמרתי לו:
,מחר אני לוקח מפד, את המכונית. אם היא לא תהיה
מוכנה, אשבור לך את הפרצוף. במקום שאני אלך
להתלונן במישטרה, אתה תלך להתלונן.׳ ־
״למחרת באתי ולקחתי את המכונית כמו שהיא. רק
הרכיבו בה, חזרה את המנוע שפיריקו ללא צורך.״
לשוא תעלוליו הגיע סיגסיג כאשר פירק תיבת־הי-
לובים של מכונית סיטרואן, השאיר את המכונית במוסך
משך למעלה מחודש, ובתוך פרק־זמן זה מכר את החלק
המפורק לבעל מכונית אחרת.
!בעל הסיטרואן !פנה בתלונה לאיגוד המוסכים, אך
זד, היד, חסר־יאונים, כי מוסך המדייק אינו מוסך מורשה.
אינו חבר באיגוד המוסכים ולא נענה להזמנות הוועדה
להתייצב בפניה לבוררות•
אומר צבי פיק, מזכיר האיגוד :״כן, ד,מיקרה עם
הסיטוואן שתיזבת־ההילוכים שלו נמכרה לבעל מכונית
אחרת, מוכר לנו היטב. בגלל מעשים כאלה, של אנשים
שאינם חברי האיגוד, יוצא שם רע לכל המיקצוע. יש
נגד אהרון ס״גסיג תלונות אחדות. העניין סבר נמשך
זמן רב, ופשוט איננו מסוגלים לחייבו להופיע בפנינו.

מוסכי ב ל תי־ מו ר שי ם
חו לי שלטים מטווים
ואני חושב שבמיקרים מסוג זה יש לנקוט אמצעים דרס :
טיים
יותר.״
השבוע ביקר במקום מבקר העולם הזה. הסתבר שמו־סך
המדייק סבר אינו קיים. בעליו, אהרון סיגסיג, נע לם,
ואי־!אפשר לאתר יאת עקבותיו.

באשר מופנית אל איגוד המוסכים תלונה כנגד
מוסך החבר בו, היא מתבררת בפני ועדה טכנית
המשותפת למישרד־התחבורה ולאיגוד !המוסכים. הוועדה
יושבת בוועדת־בוררות, ושני הצדדים חותמים על שטר
בוררות, המחייבם לפעול לפי מסקנות הוועדה.
!אלא שהרכבה של הוועדה לקוי. מיישרד־התחבורה
צריך היה לדאוג לכך שבוועדה ׳זו יישבו ׳אנשים בעלי־מיקצוע
אך אובייקטיביים, לא מקרב בעלי־׳המוסכים עצ מם׳
על־מנת שלא תהיה להם נטייה לגלות יחס של
איפה־ואיפה כלפי עמיתיהם־למיקצוע, העומדים לבוררות.
דוגמה לאפשרות זו יכול לשמש מזכיר איגוד המוסכים׳
צבי פיק. האיגוד לא יכול היה למצוא לעצמו
מזכיר שייצגו ויילחם עבור האינטרסים שלו בצורה
טובה יותר. פיק עמל לשכנע אותי, שעה ארוכה, עד
כמה בעלי־׳המוסכים הם ׳אומללים, עומדים על סף פשי־טודרגל,
מאושרים ממש כאשר הם מסיימים את החודש
ללא חובות.
פיק מאמין בצידקת מאבקו, למרות שידוע לכל
היטב כי בעלי־המוסכים וגורפים הון.
הוועדה שמעה כבר מאות תלונות מסמרות־שיער, אך
מעולם לא הוציאה צו־סגירה כנגד בעל מוסך, שהוכח
למעלה מכל־ספק, כי רימה את הלקוח וסחט ממנו כסף
ללא מתן תמורה.
המצב כיום הוא כזה, שלבעלי־מוסכים כדאי להס תכן
׳בכך. אפילו אם במיקרה אחד מתוך עשרה ייתפסו,
הרי יחוייבו רק לתקן מחדש את הרכב שלא תוקן
כהלכה, ובינתיים ירוויחו כסף רב במירמה• אין מפ עילים
נגדם סנקציות מספיקות, העשויות לגרום להם
להרהר פעם שנייה קודם !שיחליטו לרמות את הלקוח,
לחייבו בתשלום עבור חלקים שלא הוחלפו, לחייבו
במאות לירות עבור עבודה שלא בוצעה כלל.
ף* שנת 1961 בוטל התעריפון למחירי־מכסימום לתי-
קוני רכב, שהיד, קיים עד אז. כל !בעל-׳מוסך רשאי
היום לגבות מחירים בהתאם לתחשיביו, ולתאוות־הבצע
שלו. את המוסכים ניתן לחלק לשלוש ׳קטיגוריות.

.1מוסכים מרכזיים
המייבאות ו;כם^

השייכים

לחברות

במוסכים אלה מחושב התעריף לפי שעות־הע׳בודה,
ונע בין 37ל״י ל־ 50ל״י לשעת־עבודה אחת ויחידה.
בעלי־הרכב מקבלים שירות אמין, על־י׳די סעלי־מיקצוע.
פאן לא יקרה שוחזקו במכונית !שני ברגים רופפים, אך
יגישו לב׳על־הרכב חשבון על שיפוץ־מנוע.
׳בעלי־המוסכים מרוויחים כסף רב מחישוב שעות
העבודה לפי תעריף קבוע, אבל את הכסף יה״גדול״ הם
מרוויחים, בעיקר על חלקי החילוף. הם מייבאים חלקי
חילוף, קובעים בעצמם את מחירי השוק ומחייבים את
בעלי־הרב׳ב לפי אותם מחירי שוק גבוהים.
עד לפני כשנה היה רשאי בעל־הרפב, שהביא את
מכוניתו לתיקון או לטיפול ,10,000 לעמוד ליד מכוניתו
בשעת התיקון. כיום מתבקשים בעלי-הרסב להמתין ׳ב־מישרד,
או לבוא שוב למחרת היום.
המוסכים עמוסים עבודה. מכונית המובאת למוסך
לטיפול שיגרתי שמחירו כמה עשרות לירות, תופסת מקו־

לנהג שרומה במו סך
אין אל מ׳ לפנות
מה של מכונית שצריך להחליף בה חלק־חילוף העולה
אלפי לירות, עליו מרוויח המוסך המייבא בין 30ל־40
אחוז. בעלי המוסכיק אינם יכולים לסרב לקבל מכונית
הבאה לטיפול שיגרתי, אבל הם יעשו הכל כדי לצרף
לטיפול השוגרתי תיקונים נוספים, כדי להפוך את
העניין לכדאי.
כאשר בעל־הרכב מקבל חשבון־ענק ונידהם, הם מתבוננים
בו בתימהון ואומרים :״מה איתך, אתה רוצה
ליהרג?״ היינו מוכרחים לתקן את הדברים האלה!״
כך קורה שבעל פונטיאק, שהביא את מכוניתו לשירות
, 10,000 יצא עם חשבון בסך 1,200ל״י, בעל סיטרואן
חוייב בתשלום 800ל״י, ואילו בעל פיאט שילם 400
ל״י — תמורת תוספות על תיקונים שיגרתיים( .שמו־
!תיהם של בעלי־המכוניות הללו שמורים !במערכת).

סכים אלה, הוא מר ביותר. הם נתבעים לשלם מאות
לירות, מבלי לדעת אם המחיר סביר או לאו, וזאת —
ללא אפשרות להתמקח עם בעלי־המוסכים, העמוסים
עבודה ׳ומוכנים לוותר בנקל על לקוחות נוספים.
גם !במוסכים אלה מרוויחים כסף רב מעיסקי חלקי־החילוף,
נוסף לרווח הגדול על עבודות התיקונים.
עד לפני שנים אחדות היו בעלי המוסכים הפרטיים
מתקנים כלי־רכב מדגמים שונים ומגוונים. כאשר נזקקו
לחלק־חילוף מסויים, היו נוסעים אל היבואן, קונים את

חל קי־ חילו ף פגומים
נמכרים כחדש
החלק, מקבלים עשרה אחוז הנחה ומחייבים את הלקוח
במחיר מלא, משום שביזבזו זמן־עבודה על הנסיעה.
אך בשנים האחרונות החלו בעלי־הימוסכים מתרכזים
בתיקון כלי־רכב מדגמים מסויימים, מוגדרים. כעת הש־
׳תלם להם לקנות מלאי של חלקי־חילוף, בהנחה ניכרת,
או שהם עצמם החלו לייבא חלפים מחוץ־לארץ. נוצר
מצב שבו, נוסף לרווח על העבודה, הרוויחו עשרות אחו זים
גם על מחירי החלפים.
בעוד שבעלי המוסכים המרכזיים מייבאים חלקי חי־לוף־אור׳גינליים,
מייבאים !בעלי המוסכים הפרטיים לא
פעם חלקי־חילוף מסידרות־ייצור שנפסלו. הם קונים אותם
בפרוטות, אבל מחייבים את בעלי הרכב במחיר המלא.
אומר יהודה הבר, מזכיר יצרני חלקי־החילוף בהתאחדות
התעשיינים :״בעלי־המוסכים מייבאים מ׳חו״ל את
החלפים במחיר הזול ביותר, ומוכרים אותם !במחיר היקר
ביותר• למישרד־התחבורה אין פיקוח על הנעשה. ס/״90
מחלקי־׳החילוף המיובאים !אינם חלקים אוריגינליים, אלא
מייצור מישני-בטיבו, של ארץ אחרת. כיום, היבוא הגדול
ביותר הוא מספרד.״
ך* יוון ש׳החלפים יקרים, התפתח בארץ ביקוש ל-
חלקים ישנים שעדיין ניתן להשתמש בהם. גם על
עיסקות אלה מרוויחים המוסכים הון רב.
לבעל מכונית טריהזפ 1500 התפוצצה תיבת־ההילו־כים.
כיוון שמערכת ׳חדשה עולה כ־ 4,000ל״י, החליט למ צוא
תיבת־הילוכים משומשת. הוא התעניין במחירו של
׳חלק כזה במוסך אוטו־ליט באבדכביר ,3העוסק בתיקוני
טריונזט וסוסיתא. בעל המוסד דרש 1,400ל״י עבור מע־רכת־הילוכים
שהוצאה מרכב צבאי, מדגם חדש יחסית,
אשר נפגע בתאונה ונמכר לגרוטאות. מערכת־ההילו־כים
במכונית לא נפגעה, לדבריו.
משם פנה בעל הטריונזפ למוסך טריו, שירות מוסמך
לטריומפ, ברחוב שתציגו 15 בתל־אביב. גם לבעל־מוסך
זה היו מיספר ׳תיבות שהוצאו ממכוניות שנפגעו בתאו נות.
כמו־כן היו לו תיבות־הילוכים פגועות שהוא שיפצן.
המחיר שנדרש עבור מערכת־הילוכים במוסך זה
היה 2,200ל״י(!).
יש להניח כי גם מוסך אוטו־ליט, ממנו ניקנה לבסוף
החלק, הרוויח יפה מן העיסקה. מכאן ניתן לעמוד על
שיעור הרווח בעיסקיה זו, אילו מומשה, של מוסך טריו.

עצתנו לכעלי-הרכב הפונים למוסכים פרטיים
— לא להתעצל, להיצמד למכוניתם משך כל זמן התי קון.
בדרך זו ניתן לצמצם, ולו במיקצת, את האפשרות
ש׳בעל-המוסך יחייבם בתשלום עבור עבודות שכלל לא
ביצע. אם יידרש חלק-חילוף כלשהו, יש לעמוד על כך
שבעל־הרכב יקנה את החלק במחסנה של החברה המייבאת
את כלי־הדכב, ולא ירשה הכנסת חלק אוריגינלי המצוי
אצל בעל־המוסך.
יאשר לשאלת המחיר — במצב הקיים בארץ, אין לנו,
לצערנו, כל יעצה מועילה• רצוי לסכם מראש את המחיר.
בסיכומו של דבר נתון בעל הרכב לחלוטין לשרירות־ליבו
של בעל המוסך. אין שום חוק המגביל את בעל
המוסך בקביעת תעריפי העבודה.

:6מוסכים כלתי־מורשים -ניתן לזהותם בדרך
אחת: אין על שערם שלט ״מוסך מורשה מטעם מישרד־התחבורה״•
במרבית
500 המוסכים הפועלים בארץ ללא רישיון,
עובדים, סנדלרים /הגורמים לא־פעם למכונית נזק באל פי
לירות, חאת נוסף לסכומי הכסף המנופחים אותם הם
גובים מהלקוחות התמימים עבור, תיקונים.,
מתוך סך־כל הנהגים שהיו מעורבים בתאונות־דרכים
עם נפגעים בשנת > 1972 הדו״ח הסטטיסטי לשנת 1973
טרם פורסם) ,היו 285 מעורבים בתאונה שהגורם העיקרי
!בה הוד. רכב לא־תקין. לפחות חלקם של אותם נהגים לא
ידעו כלל שריכבם אינו תקין, לא שיערו כי לאחר שיצאו
ממוסכים מפוקפקים ושילמו עיבור התיקון במיטב כספם,
בעצם לא תוקן דבר, וכי הם נוסעים על חבית חומר־נפץ.
מיקרזן אופייני אירע לבנימין וולף, בעל מכונית
פרטית. הוא הרגיש כי בלמי־מכוניתו חורקים בשעת עצי רה
וכי הם חלשים. הוא הכנים את המכונית לשיפוץ
בלמים במוסך מרום שבשכונת הרכבת, פינת רחוב המסגר
13ת״א. הוא עשה את הטעות הרגילה, ולא נצמד למכוניתו,
אלא חזר למוסך למחרת היום. אז נאמר לו ש־הבלמים
הוחלפו, ומחיר התיקון 175ל״י. כאשר תמה מדוע
המחיר כה גבוה, הוסבר לו כי היה צורך גם לחרוט
את ה׳דראמים/
בנימין וולף יצא את המוסך, אך להפתעתו המשיכו
הבלמים לחרוק בשעת העצירה. הבלימה עצמה היתה
חלשה מאוד. הוא חזר למוסך, ושם נאמר לו כי יחלפו
מיספר ימים עד שהבלמים החדשים ״יתלבשו״ על הגל גל,
ואז ייסתדר הכל.
כעבור שבועיים ימים נסע וולף עם ידידו הצלם
יוסי גליל לירושלים. בדרך חזרה, ליד מינזר השתקנים,
בעיקול הכביש, חנה אוטובוס שהוריד טיילים. וולף
בלם את מכוניתו במלוא כוחו, אך הבלימה הייתה חלשה
והמכונית המשיכה להתקדם. למזלו, לא איבד את קור־

המוספים מ שלי טי
ב שו ק ג׳ונגל של מחירי
רוחו והיפנה יאת המכונית לעבר שולי הכביש. המכונית
נעצרה במקביל למכונית החונה. לולא השוליים הרחבים
המצויים באותו קטע, היתד. ההתנגשות בלתי־נמנעת.
אומר בנימין :״איני יודע אם המעצורים שלי באמת
תוקנו או הוחלפו. לא הייתי נוכח בשעת ביצוע העבודה.
אני רק יכול לקבוע ׳בוודאות, כי למרות הסכום הגבוה
ששילמתי כדמי־תי׳קון, איני מרגיש כי מצב הבלמים
שלי, כיום, טוב יותר מאשר ברגע שהכנסתי את המכו נית
למוסך.״

עצתנו לכעלי־הרנב הפונים למוסכים כלתי־מודטים
— אל תפנו אליהם, בשום מיקרה.

ץ* ישרד־המיסחר־ההתעשייה מפעיל חוליות-פק-
( /חים העוברות בחנויות־המכולת ובודקות מיקרי ד.פ־קעת־מחירים.
פעולתו הראשונה של שר־התתבורה החדש
צריכה להיות בנושא הפעלת חוליות אנשי־מיקצזע בשטח
המכונאות, שייכנסו למוסכים, יתלוננו על תקלה פעוטה,
וכאשר יוגש להם חשבון בן מאות לירות על החלפת
חלקים שלמים במנוע, יעמידו את בעל-המוסך לדין, י ד
ציאו כנגדו צרסגירה.
השר החדש חייב לזרז קביעת תעריפי־מכסימום לתי־קוני־רבב.
התעריפים חייבים להיות מוצגים במקום מר כזי
במוסך.
כאשר מדובר לא בטיב השירות אלא באמצעי מידמה
והונאה, חייב השר החדש לשלב בנושא גם את המיש־טרה.
אם כל האמצעים האלה יופעלו יחדיו, ביעילות, יוכל
!אהרון יריב להיות השר שיסלק את סיוט המוסכים מעל
מאות אלפי בעלי המכוניות בישראל.

(כתבה ראשונה כסידרה)

עצתנו לכעלי־הרכב המתקנים ריבכם במוסכים
מרכזיים — עליהם לקבוע מראש, במדוייק, מה

ברצונם לתקן, לדרוש כי לא ייעשה כל תיקון נוסף ללא
הסכמתם. בדרך זו ניתן יהיה למנוע תיקון שרירותי של
ליקויים שונים, שאין בהם כדי לסכן את חיי הנהג,
אינם פוגעים ברכב, ואינם מורגשים כלל בשעת הנסיעה.
תיקונם התכוף, ללא כל צורך, אך מרוקן את כיסו של
בעל־המכונית וממלא !את כיסיהם של !בעלי־המווסכים.
על בעל הרכב לזכור כי במוסכים המרכזיים אי־אפשר
להתמקח על המחירים.

צ. מוסכים פרטיים המורשים לפעול על־ידי
מישרד־התחכורה.

יש לנתץ אחת ולתמיד את האגדה כי במוסכים
אלה מחיר התיקונים זול יותר. לבד ממיקרים בודדים,
בהם בעלי־המכוניות הם ידידים אישיים של בעלי המו סכים,
הרי מחיר התיקונים בהם דומה מאוד למחירי
התיקונים במוסכים הגדולים — אלא שטיב התיקון ירוד.
במוסכים אלה קורה לא פעם ש׳בעל־המוסך, שהוא
איש־מיקצוע! ,בודק את המכונית, מאתר את התקלה, אך
מטיל את עבודת־׳התיקון הממשית על פועלים צעירים,
חסרי ניסיון וידע. במיקרים רבים מנפחים את החשבון,
מחייבים את הלקוח בתשלום על עבודה שלא בוצעה.
ניסיונם של אלפי בעלי־רכב, שקיבלו שירות במו
סוף
הדוו: נמה מקו׳ מוות נשגה ]!ומים כתוצאה מליקויים מכניים? 1

במדינה

מי שפ 6
1י 3ושדשדא דו ד ־ ה ב די חו ת

חינוך
נ>ר 3יונים תו ד ה
המורה היכתה במין ל —
השופט קבע :״מוצרי!״
תלמידי בתי־הספר שחזרו ללימודים ב תום
חופשת חג־הפסח, מצאו עצמם במעמד
הדש: כ״סופגי־מכות־מורשים לפי החוק.״
או, כפי שניסח זאת שופט־השלום בחדרה,
מליכייאל סלוצקי :״שימוש בכוח כלפי ה תלמיד
מוצדק, מבחינה מישפטית, אם נע־שר,
במטרה להיטיב את דרכו ולקדם חי נוכו
— מבלי שיחרוג מגבולות הסביר
והמותר.״
כך קבע השופט כאשר החליט לזכות
את המורה ציפורה בורח, רווקה, בת 28
משכונת נוודדאפריים בכרכור, אשר הו אשמה
ע״י פרהליטות מחוז חיפה והצפון
כי במאי. אשתקד, בהיותה מורה ומחנכת
של כיתר, ר בבית־הספר היסודי שילה
בפרדס־חנה, תקפד, והיכתד, שלא־כחוק את
התלמיד מכלוף שבת, שרטה וצבטה אותו
בציפורניה עד לידי גרימת חבלה גופנית
ממש.
בתעודה רפואית שצורפה לכתב־ד,תביעה,
והמפרטת תוצאות בדיקה שנעשתה יום
לאחר ד,מיקרה, איבחן ד״ר שליו סלוי מ־קוסת־חולים
בפרדס־חנה, אשר בדק את
מכלוף שבת :״שריטה בגב עליון, שש
שריטות בכתף הימנית ותשע בזרוע ימין,
•שטף־דם בזרוע ימין ורגישות וכאבים בכתף.״
״ראיתי
מה שכתב הרופא,״ הסביר הש בוע
השופט סלוצקי, שסרב להיצטלם,
״אבל התביעה לא הוכיחה כי פגיעות אלו,
.־שאובחנו אצל המיתלונן, הן אומנם תוצאה
מהמכות שקיבל מהמורה.״
הך מקל עלה וצנח. סיפר מכלוף
בן ה־ ,13 הלומד עתה בישיבה תורנית
בזיכרון־יעקב :״אחרי ההפסקה נכנסנו
לשיעור בחדר־טלוויזיה. כשהיה טלוויזיה
הייתי הולך תמיד לשבת בסוף, שמשם אני
רואה יותר טוב. המורה נכנסה ואמרה
לי שבסוף הכיתה אני רק מדבר ומפריע
ושאעבור קדימה, ליד ילד שאני ברוגז
איתו. לא הסכמתי, אבל היא משכה אותי
ביד. והושיבה אותי.
״,אחר-כך אמרה להוציא מחברות ולא
הוצאתי, אז היא התעצבנה והתחילה לתת
לי מכות במקל שהיא משתמשת להראות
על הלוח. על ידנו יש יער, וכשהיה נשבר
לה המקל היתד, שולחת תמיד ילד שיילד
להביא לה מקל חדש.
״תפסתי לה את המקל ושברתי אותו
על הרגל שלי, אז היא שרטה אותי בצי פורניים
•שלה בכתף, וצבטה אותי. התחלתי
לרוץ בכיתה ולבכות ורציתי ללכת הביתה,
אבל היא סגרה את הדלת במפתח. עמדתי
על־יד הקיר ולא רציתי לשבת. כשנגמר
השיעור לקחתי את הילקוט וברחתי הביתה.״
״אני
חוזרת מהעבודה ורואה מכלוף
יושב בחוץ ובוכה״ סיפרה נזימה שבת,
איימו של מכלוף, העובדת במיפעל למרצפות
בפרדס־חנה .״•שאלתי מה קרה, אמר מורה
הרביצה לי. לקחתי אותו והלכתי לבית־ספר.
אמרה לי המורה שהוא עשה צרות. אמרתי
לד, אני אלך למישטרה, אמרה תעשי מה
את רוצה. הלכתי למנהל זכריה, הורדתי
החולצה של מכלוף והראיתי לז. אמר לי,
,מחר יעבור לו.׳ הלכתי ורשמתי תלונה
למישטרה.״

״רק שלוש מכות וצביטה אחת״.
המורה ציפורה בורה אינה מוכנה ל־שוחח
על ד,מיקרה .״עשיתי מה •שאני צריכה
לעשות, והשופט הוא שמחליט מי כאן
בסדר,״ אמרה מאחרי גדר ביתה, והזהירה
את הכתב :״תסתלק לפני שאקרא למיש־טרה

סיפרה המורה בעדותה בבית־המישפט :
״בכיתות ד׳ דה׳ היה מכלוף תלמיד מצ טיין.
תמיד סיפרתי עליו והתגאיתי בו.
אבל בכיתה ו׳ החל להידרדר, לא ברור לי
מדוע. סיפרתי לאימו שהוא לא לומד ו שהוא
חצוף ומפריע, והיא אמרה לי ש אעשה
לה טובה ואכה אותו. הכותי איותו
באותו יום כשלוש מכות קלות בכתף ימין,
וצבטתי אותו צביטה אחת. הוא אומנם
בכה, אך לא משום שכאב לו — אלא
מפני שנפגע.״

המורה ציפורה (מאחרי השער)
״עשיתי מה שצוין״

תלמיד שבת

אמא שכת

״נתנה מכות במקל״

״מורה הרביצה לו״

על שאלת השופט מדוע לא היפנתה את
הילד לפסיכולוג כאשר ראתה כי הוא מי דרדר,
כפי שדורשות תקנות משרד החי נוך,
ענתה המורה כי מכלוף אינו ילד
בעייתי או מפגר, אלא התנהג כך בכוונה
תחילה.

אומרת עורכת־הדין סטנר :״נוכח ההו ראה
של המנהל־הכללי של מישרד־ו־,חינוך י,
האוסרת שימוש בכוח, נראה שלפחות ב־מוסדוודחינוך
רישמיים, מתערערת הנחת־היסוד
שסמכות האב להטיל עונשי גוף,
ואפילו סבירים ביותר, עוברת אל המחנך.״

״אני יודעת איך להתנהג אל ילדים,״
סיפרה לשופט .״קרה כבר •שנתתי מכה
קלה או משיכה קלה באוזן, וזה לעיתים
עוזר ללמידה בכיתה. יואימו של מכלוף
הרי אמרה שמכות קלות יעזרו.״

פתה להתעללות. מועצת התלמידים
הארצית הזדרזה לפרסם מחאה חריפה כנגד
פסק־הדין.
״חינוך בעזרת מכות,״ קבעה המועצה,
״הוא שיטת־חינוך ניפסדת האופיינית לימי־הביניים,
ובתקופה זו, כשקברגיטי־החינוך
מכריזים השכם והערב על שיטות־חינוך
חדישות, נראה לנו שהיתר משפטי להכאת
תלמיד הוא בגדר עוול, ואין לעבור על
כך בשתיקה.״

לעקור את הרע מנפש׳ הילד. סיכם
השופט סלוצקי :״בידי המורה נתון התפקיד
החשוב של חינוך התלמיד, ולשם הג שמתו
מעניק הדין למורים, כמו להורים,
.את הכלים המשמעתיים הדרושים, שב אמצעותם
תובטח טובת התלמיד וחינוכו.
השימוש בכלים אלה עשוי, לעיתים, להביא
לשימוש בכוח כלפי התלמיד.
״אולם גם הורים וגם מחנכים חייבים
לנהוג זהירות יתירה, ובבואם להעניש,
לא יטילו אלא עונשים מתונים, כדי לעקור
את הרע מנפשו •של הילד ולא לשם
סיפוק תאוות נקם, ולא ממכשיר •שעלול
לסכן את חייו או להטיל בו מום.״
תקנות משרד החינוך אוסרות בהחלט
שימוש בכוח כלפי תלמידים. בחוזר העוסק
בענייני מישמעת ודרכי הטיפול בתל מיד
מפריע, אשר הוצא ע״י המנהל הכללי
•של משרד החינוך בדצמבר 63׳ ,והמו־בא
במלואו בסיפרה •של עורכת־הדין רות
סטנר, היועצת המשפטית של ד,מישרה
נאמר במפורש כי עונשי־גוף אסורים
בהחלט.
אך לביסוס קביעתו מסתמך השופט סלוצ־קי
על פסק-דין עקרוני משנת 53׳ של
ביהמ״ש העליון, שם ציין השופט שניאור
זלמן השין :״אפשר לומר כי האב, במוסרו
את בנו לחינוך, ממלא את ידו
של המחנך להדריך את הילד בדרך טובים
בכל האמצעים העומדים לרשותו •של פדגוג,
ובכלל אלה שוט ורצועה. השאלה היא רק
שאלה של מידת העונש והתאמתה אל חומ *

החטא.״

אץמ קו ם ע בו רפרקש
ב בי ת־ חו רי ם
ד טיפוז חנ מי רהמס מי ם
ביום בו עמד אלוף שמואל (גוירודיש)
גונן בפני ההרכב התורן של בית־המישפט
הגבוה לצדק, וביקש לקבל צו־מניעה נגד
החלטת ׳ועדת אגרנט, ישב לא יתרחק ממנו
אדם נוסף, שביקש גם הוא צו־על־תנאי
— נגד נציב שיריות ב׳תי־הסוהר.
האיש שישיב ליד האלוף גונן היה אלוף־
הבריחות, נחמן פרקש, המוכר לציבור לא
פחות מהאלוף עצמו.
המלצתה שו פ ט. כאשר הסתיים ה דיון
הארוך בבקשתו של גונן, פנו השופטים
יואל זיוסמן, יצחק קיסטר וצבי ברנזיון
לטפל בבקשתו של נחמן פרקש, שהחליט
להופיע בבית־המישפט בעצמו, ללא עזרת
עורך־דין. בבקשה, איותיה כתב פרקש במד
ידיו, ביקש לצוות על נציב שיירות בתי-
הסוהר, אריה ניר, לבוא ולנמק מדוע לא,
ישלח אותו לטיפול־גמילה מסמים. פדקש
הסתמך על החלטת שופט בית־ימישפט ה שלום
בצפת, אשר גזר עליו מאסר לפני 9
חודשים ׳והמליץ לשלוח ׳אותו לטיפול כזה.
לדברי פרקש ,׳אותם פלט בראש מושפל
ובג״מגום ניכר, הרי חרף בקשותיו החוד
רות־יונישנות להישלח לטיפול גמילה מ סמים,
טרם נעשה דבר על־ימנת שיישלח.
כסימוכין לבקשתו הביא פרקש את איש
התיאטרון והקולנוע ג׳סי נחייסי, ידידו
הוותיק, שביק־ש להעיד כי הוא מכיר את
נחמן פרקש מזה דשש־יעשרה שנה. הוא
ביקש לספר לשופטים כי במשך תקופה
זו ניסה פרקש להיגמל מהסמים בהם החל
להשתמש בבית־הסוהר.
׳ללא ע די ם. העובדה שבעת הגשת בק שה
לבג״ץ אין כל אפשרות להעלות עדים
לא הפריעה במיוחד לפרקש ולג׳סי, אך
היא הפריעה מאוד לשופט זוסמן.
כאשר קם ג׳סי לנאום את נאומיו קרא
השופט לשוטר וביקשו להורות כי יכל ימי
שאינו רשאי להימצא בבית־׳המישפט, ייצא
החוצה. ג׳סי התיישב בשלב זה במקומו.
השופטים החלו קוראים את החלטתם,
בה דחו את בקשתו של פרקש. נימוקם :
אין מקום, או נכון יותר מיטה, בביתר,חולים
לטיפול־גימילה. פרקש ניראה בלתי-
מרוצה מן הד,הלטה.
השופט יצחק קיסטר שאל אותו :״לכמה
זמן נידונת לשבת בבית־הסוהר?״
״לשנה,״ השיב פרקש.
״זה לא הרבה,״ פסק כבוד השופט.
פרקש הוציא מן האולם על־יידי שיני שוטרים.
בחוץ המתינו שני שוטרים •של
מישמר־הגבול, אשר סייעו לשני עמיתיהם
לשמור על אלוף־ד,בריחות. השוטרים ימנ עו
מגאולה, אשתו של פרקש, כל אפש רות
לדבר אייתו, ומנעו זאת גם מג׳סי.
בדרך עוד הספיק ג׳סי לצעוק אל פדקש :
״אל תדאג, אנחנו עוד נוציא אותך !״

ועוד נאמר במהאת המועצה :״מידה
,סבירה׳ •של מכות הינד, מושג מעורפל,
הניתן לפירושים •שונים מצד המורים, ובכך
נפתח פתח להתעללות. כן נובעת מה יד,כאד,
השפעה שלילית על יחסי תלמידים־
מורים. מורים •שכוחם כוח הזרוע ולא כוחה
של השפעה מוסרית — לא יכירם מקומם
בבתי־הספר.״
״שלחנו מיכתבים לשר־ר,חינוך ואנחנו
מחכים לתשובתו. איננו מתכוננים לעבור
על כך בשתיקה״ אמר דויד פייגנבלט,
יושב־ראש מועצת התלמידים הארצית.
המנהל :״רק שפת השוט״ .מי
שאינו מבין מה פשר כל ההתרגשות הוא
מנהל בית־הספר שילה; זכריה ספיר, ש אמר
:״אני לא מבין מה אתם באים לחטט
ולחפש פה. לא הייתי ממליץ •שהילד ייבדק
על־ידי פסיכולוג. הוא הפך להיות בעייה,
וצריך היה לחנכו ולהחזירו למוטב. הס ביבה
כאן היא די נחשלת, ויש בעיות.
התלמידים יורדים לחייו של מורה• ,שצריך
למצוא את הדרך.
״לעיתים אין ברירה אלא להשתמש ב אמצעי
זה, של עונשים גופניים. יש לנו
גיבוי מהורי התלמידים, האומרים שאעשה
בבניהם כטוב בעיני. היו מקרים ׳שגם אני
סטרתי וחיכיתי ילדים. מה אגיד — לפע מים
רק שפת-השוט מדברת כאן.״

מתפרץ ג׳סי
ידיד ותיק
העולם הזה 1912

בעבודות־גינה במישטות אוריהווה
אור׳ זוהו מבלה את מאסון
אורי זוהר, אשר נידון בכית־המישפט לשלושה חודשי מאסר על החזרות

סמים, זובח ליחס מיוחד, על־פי הוראות מפקד מחוז תל־אביב של
מישטרת ישראל, ניצב דויד עופר, ומרצה את עונשו בעכודות־חוץ.
זוהר מתייצב מידי־בוקר כתחנת המישטרה כאור־יחודה, ועובד עד
שעות אחר־הצהרייס כעבודות גננות וניקיון בחצר תחנת־המישטרה.
אחרי שמונה שעות־עבודה משוחרר זוהר, חוזר לביתו, שב ומתייצב
למחרת כבוקר לביצוע עבודות כתחנת־המישטחה. כשעות הערב פנוי
ניבוי שליש. האופטימיות של ג׳סי
מתבססת על דיון העומד ל׳היעירך בעוד
בחודש, בבית־הסוהר פו כלוא פרקש .׳בדיון
זה יבקש לנכות לו ישליש מתקופת !מאסרו,
על סמך התנהגותו הטובה. האם תגיע
הוועדה לידי החלטה שאלוף־הבריחיות מת־נהג
כעת למופת?
ג׳סי

הטבע,
לחיות
׳מקומו
סורגים.

נחייסי מקווה לשכנע את האלוף
אברהם יפה, יושב־ראש שמורות
להקציב לפרקש שטח !בו יובל
בטבע! ,וכך תשתכנע הוועדה כי
של פרקש בטבע, ולא מאחרי ה

ש עי ם
ס תי רהתצ־ ד וממאסר
הנאשם חודה שדקר״למוות
את שכנו — וזוכה
ייוסף ביר־הוד שלף את הסכין מחזהו
של שכנו;משה טרבילסקי ,׳שנפל! ,ואז קירב
אליו השכן ייוסף משיניוב. ביר-יהוד לא
היסס. הוא דקר גם את השכן השני שלו,

שם, בחצר־הביות. הבא־בתור, דויד בן־שדה,
׳נפצע יקשה מאותו סכין עצמו, שהיה עדיין
.בידו ישל בר־היוד.
בר־היוד נעלם מהמקום, עם הסכין בידו.
הוא הסגיר את יעצמו למישטרה רק ל-
מחרת היום׳ אף הסכין לא ׳נמצא.
בכתב־האישום שהוגש לבית־המישפט המחוזי
בתל־אביב, הואשם יוסף בר־הוד ברצח
ובניסיון־לרצח.
לטעינת כתב־האיש׳ום, הסתכסך ב׳ר־הוד
עם שכניו, מביית מיספר 11 ברחוב מולדת
בתל־אביב, לאחר ישבניה !תוספות לדירתו
ללא הסכמתם ,׳והתחיל לרצף -סטה מ חצר
הבניין.
הסכין אבד ביום האסון, ה־ 6בינואר
,1973 הצטיידו השכנים דויד בן־שדה, יוסף
משיניוב ׳ומשה סירליובסקי בטוריה, מכוש
זציניורות־ברזל, החלו הורסים את הריצוף.
אחד מילדיו ישל ביר־הוד, אשר לא נמצא
יאותה שעה בביתו, רץ להודיע לאביו
על המתרחש. האב הגיע למקום מייד, ואז
התרחשה סידריודהאסונות.
המיישטדה טענה שבר־הוד הגיע למקום
כשברשותו סכין, ונרתיק של סכין. הוא
דקר את משה טרלובסקי, שהלהב הדר
לליביו והמיתו. אחרי שפצע את שני השכנים
הנוספים, נעלם עם הסכין. אחרי
שהסגיר עצמו לידי המישטרה, סיפר ל חוקריו כי הסכין יאבד לו.
סניגורו של הנאשם, עורך־הדין חיים
קיאזים, טען בפני בית־המאשפט בי לקוחו
דקר את המנוח למוות ופצע את שני האח רים
׳מתוך הגנה־עצמית ,׳וכי הסכין לא הייה
שייך לו. הוא הסביר כי השכנים הכינו
׳מארב ואז, כאשר הגיע למקום, שלף יוסף
בר־יהוד את הסכין מידיו של משיה טרלוב־סקי
המנוח, ודקר אותו.
זיכוי ׳מהיר. בחקירה נגדית שעירך ב־בית־יהמישפט,
גילה הסניגור ׳סתירות ב דבריהם
של העדים, הצליח ׳לשכנע את
השופטים מקם צ׳רנוביילסקי, אברהם חלי-
ימה יודב לווין, כי הנאשם, בר־הוד, אכן
הותקף, יופעל מתוך הגנדדעצמית.
הסניגור ביקש מבית־׳הימישפט למהר ולתת
את פסק־הדין מייד, על־מינת שיוסף
בר־היוד, שיישב בכלא מזה 15 חודשים
תמימים, כחשוד־ברצח, ישוחרר בהקדם
האפשרי.

עציר פרקש (בתנוחת יוגה)
רוצה ׳טיפול־גמילה
העול ם הז ה 1912

בית־המישפט קיבל את טענותיו של ה סניגור,
היורה לשחרר את ביר־הוד ולזכותו.
נימוקיו של ביית-יהימישפט להחלטה זיו

יפורסמו מאוחר יותר.

אורי זוהר להופעות, בבל אמן אחר. חמישטרה נוהגת לאפשר מאפר
כצורה זו, כשהשיקול הוא בידיה, ולא כידי כית־המישפט, לגבי אסירים
שהם אישי־ציכור, ואשר נשפטו בגין עבירות לא־חמורות. במו־־כן
נוהגת המישטרה לאפשר עכודות־חוץ לאסירים כלתי־מסוכניס, אשר
מיקצועם יכול לשרת את המישטרה, כגון סיידים, נגרים, מסגרים וכד/
בדאי שמישטרת ישראל תוסיף להפעיל את סמכותה ותאפשר ליותר
ויותר אסירים, אשר אין חשש שיזיקו לציבור, לרצות עונשם כך.

מי שרד״ הבי טחון
אדנלנת־׳גלילחנלה
דדא זכויות
ידועה-בציבור חזיבת
זקב? הסכמת ההוריס —
אחרוג זא תוכר
כאדמגת־מידהמה
סאלי ומיכאל חיו יחד עשר שנים תמימות,
ללא נישואין.
במילחמת יוכדהכיפורים נהרג מיכאל,
שעה שינייסה לחלץ פצוע. סאלי התאלמנה,
יאך רק להלכה.
כי למעשה, אין היא נחשבת באלמנת־מיליחמה,
כיוון שמעולם נישאו.
~ איליו הכיר מישרד־הבייטחון בסאלי כב־אלמנת־מילחימה,
היתה זכאית לכל אותן
זכויות אותן הוא מעניק לנשים שבעליהן
ניספו בעת שירותם־הצבאי או נפלו בקרב.
אך כדי ש״דועה־בצ״בור תזכה בזכויות אלו,
חייבת היא לקבל את הסכמת הוריו של
בדיזוגה לכך -בכתיב. שאם־לא-יכן, לא יכירו
ביה•
החוק הזה הוא שרירותי, כמובן. במקרים
רבים מאיד אין הזוג יכול להתחתן, דווקא
בגלל אי־הסכמתם של ההורים.
אהבה מ מכ ט ראשון. סאלי בת ה־28
הכירה את מיכאל כ׳שהיתה בת ,14 בהיותה
פעילה בתנועת נוער־לנוער. באחת הפעמים
בהן ביקרה במוסד לעבריינים צעירים,
פגשה שם את מיכאל, שהיה אז בן ,18
ומאותו רגע ידעו השניים שהם נועדו
זה לזו• סאלי שמה לה למטרה לשקמו.
היא דחפה אותו ללימודים, וכאשר בחר
לעסוק בסחר־סמים, הצליחה בהדרגה, במשך
השנים, להשפיע עליו לחדול מכך,
לחזור אל דרך הישר.
הוא החל לעבוד כפועל, ואיחר עבר
לתחום הימיסחר. עסקיו התפתחו והתרחבו,
ואז עבר לסחור ביהלומים, התמחה בהם
וזכה לשבחים רבים.
אחרי מותו, אמר עליו משה שניצר,
נשיא בורסת היהלומים :״מיכאל היה
אדם נפלא. לא היה לו כל ריקע בענף
היהלומים, אך הוא הבין בהם בצורה
פנטסטית. למרות שעדיין לא היה חבר־הבורסה,
נתנו בו אמון מלא.״
יפרט למיסחר ביהלומים רכש מיכאל
זכויות על פטנט אמריקאי והקים את מיפעל
הבובה, היחיד מסוגו בארץ, המייצר בובות
לחלונות־ראווה. ערכיו של המופעל, הנמצא
בירושלים, ויאשר אותו הקים מיכאל בשתי
ידיו, מסתכם ביותר משיני מיליון לירות.

זמן קצר לפני מילחמת יום־הביפורים הש־קיע
קרוב למיליון לירות במיפ׳על־קירור,
אותו עמד להקים יחד עם כמה שותפים.
״׳אחרי שמיכאל נהרג,״ מספירת סאלי,
״־באו אלי חברייו־ליחיידה, שיהיו איתו נש־
׳נהרג, ואמרו לי, :׳סאלי, אנחנו לא יודעים
ימיה הייה ביניכם, אבל דבר אחד אנחנו
יודעים — מיכאל לא הפסיק לדיבר עלייך.
ההא העריך אותך בצורה בלתי־רגילה. הוא
לא הפסיק לספר כיצד את היא שגרמת לכך
שהוא יגיע לאן שהגיע.׳
״כולם שואלים אותי מדוע לא התחתנו.
האמת היא שאני הייתי זו שלא הסכימה
׳להתחתן• תמיד היה לי החשש שהוא
יחזור לפשע, וזאת למרות שעברו כבר
כימעט עשר שינים מאז שהוא הפסיק עם
יזה. בגלל מיכאל איבדתי את הקשר עם
מישפחתי. הורי אינם מכירים בי. אבל
זה לא היה איכפת לי. אהבתי אותו.
אמא רוצה לרשת .״כעת, בגלל
החוק המוזר הזה של מישרד־הביטחון,
׳אני נשארת לביד. לא מכירים בי כאלמנתו,
למרות שאת מחצית חיי ביליתי איתו. כל
הרכוש שצברנו ביחד הולך. אפילו את
הקיציבה אינני מקבלת. האם ייתכן שבגלל
הסיכסובים ביני לבין אמו אני אשאר ללא
פרוטה, ללא אמצעי־קיום?״
׳אומנם, העובדה שסאלי ומיכאל לא נישאו
כדין לא גבעה מאי־הסכמת הוריו, אך בכל־זאת
היו יחסיה עם אמו של מיכאל מורכבים
ביותר, ולא־פעם הגיעו לידי מריבה.
כאשר פנתה סאלי אל האם בבקשה להכיר
בה כידועה־בציבור של בינה, על־ימנת ש תוכל
לקבל את הזכויות המגיעות לה
ממישריד־יהבייטחון, סירבה האם בתוקף. כל
המאמצים שעשו סאלי ׳ויאנשי מישרד־הביטחון
לשכנעה לשנות את דעתה, עלו
בתוהו.
בשיחות פרטיות לא הסתירה האם את
הסיבות האמיתיות לסירובה זה. היא הצ הירה
כי רצונה להיות היורשת היחידה
של הבן, שצבר בחייו הקצרים הון רב.
סאלי אינה מוכנה לוותר. באמצעות
עורך־דין ,׳אליו פינתה, היא מקווה לנסות
להשיג לפחות חלק מן הרכוש שצברו יחד.
האם תצליח במאבקה? דבר זה אינו ברור
עדיין. אך ידוע כי אין היא היחידה.
לסאלי עצמה ידועים עוד ארבעה מיקרים
דומים, של נשים שהיו ידועוית-בציבור,
ויאונן יכולות לקבל את הזכויות המגיעות
להן, רק בגלל אי־הססמתם השרירותית
של הורי הבעל•
׳אומרת סאלי :״אם מיכאל היה יודע
שאחרי מותו אני אשאר ללא כל אמצעי־קיום,
אין סיפק שיהיה מתקומם. אין י לי
גם ספק שאם הייה כותב צוואה, הוא הייה
משאיר לי הכל, ולא 25 אחוז בלבד, כמו
שמגיע לאלמנות־מילחמה.״

הריסת הגירבוע ־
השחתת הסחנה ־
חיסול השמורה ־

ניצור צה״ר ־
הנוות חוק -
אינטריגות מיפלגתיות־הלוחם:
אברהם *פה
ף פני שלושת אלפים שנד, בערך, נשא
/דויד בן־יישי קינה על שאול ויהונתן
שמצאו את מותם מידי הפלישתים, במיל־חמה
עקובד,־מדם שהתנהלה על ד,ר הגיל-
בוע.
״הצבי ישראל על במותיך הלל קונן
אז דויד.
היום, אלפי שנים מאוחר יותר, ממיתים
אנשי קיבוץ בית־אלפא את הבמות עצמן.

ציפצוף
א רון
ך• יכוץ כית-אלפא מצפצף על החוק.
\ /מזה 10 שנים, מפעילים אנשיו מח צבה
המכרסמת באכזריות בהרי הגילבוע,
מותירה בהם צלקות מכוערות, ומשחיתה
את כל הסביבה.
המחצבה משמידה אתר־נוף מהמקסימים
בארץ, פוגעת גם בגז־השלושה( .״סחנה״),
בו מבקרים מידי־שנה כ־ססס 800,נופשים.
מחצבה זו פועלת ללא רישיון ממשלתי.
חקירה מיוחדת של העולם הזה מגלה
כיצד הובדלו כל ניסיונותיהם של. גופים
ציבוריים ומישרדים ממשלתיים להשבית
את פעולת המחצבה, או להסיטה לאתר
סמוך, שם לא תהיה פגיעתה כה חמורה.
בשנת 1964 נסלל כביש מסביבות קיבוץ
בית־אלפא אל מעלה הגילבוע. תוך כדי
עבודה התברר כי השטח נוח לחציבה.
אותר איזור־חציבה במישבצת הקרקע של
קיבוץ בית־אלפא, במרחק של 400 מטרים
מגבול שטח הפארק הלאומי גן־השלושה,
הממונה על המחצבה מטעם הקיבוץ היה

הפצע הפתוח בצילום אוויר: המחצבה ער צלע הגילבוע

אבדחס •סח 711
גבריאל (״בברוש״)׳ רפפורט. המחצבה הח לה
לפעול בתנופה גדולה ובקנה־מידה
רחב אחרי מילחמת ששת הימים. באותה
תקופה הוקמו ביצורים ברמת־הגולן, ומיק-
לטים בעמק בית-שאן. כדי לחזק את הבי צורים
הוחלט לערום עליהם שיכבת אבן
קשה, המכונה שכפ״ץ (שוכבת פיצוץ).
פגז הניתקל באבן זו לא יצליח לחדור דרכה.
הוא יתפוצץ מבלי לגרום נזק לאלה
הנמצאים בבונקר, או במיקלט. אבנים ה מתאימות
לשכפ״ץ נימצאו במחצבת בית-
אלפא.
כל אותו זמן לא טרח הקיבוץ לבקש
רישיון להפעלת המחצבה. בולדוזרים גדו לים
נגסו בהר הגילבוע, והטענה היתר. כי
האבנים, נמכרות אך־ורק לצרכי ביטחון,
טענה שבשלב מאוחר יותר הוכחה כבלתי-
נכונה.
רק ב־ 20 ביוני 1969 הוגשה בקשה לאי שור
המחצבה ולקבלת רישיון על-פי חוק
תיכנון ובנייה .1955 כנהוג במיקרים אלה
הועברה הבקשה לחוות-דעתם של גורמים
שונים. פקיד בכיר באגף התיכגון במישרד-
הפנים, בן־גרשון שמו, הביע התנגדות 1ימ־רצת
לאישור המחצבה, בגלל שלוש סיבות :

• האתר נימצא כמידרון הר
הגילכדע, והציבה פו תהווה פני

עה קשה בנוה הגילבוע.
• האתר נימצא מיזרחית ל
שמורת־הטבע של הגילבוע. ענני־האבק
המיתמרים מהמחצבה יהרסו
את השמורה.
• האתר נימצא כקירכת הפארק
גן השלושה. כפארק לאומי
זה מבקרים למעלה משלושת־ריב-
עי מיליון נופשים מדי-שנה. אבק
המחצבה יפגום בגן, יכריח את
הנופשים.
מטעמים דומים הגישו גם רשות הגנים
הלאומיים ורשות שמורות־הטבע התנגדויות
משלהן.
חברי קיבוץ ניר־דויד, השכן לבית-אלפא,
רגזו ביותר על הקמת המחצבה. הם ראו
בה פצע פתוח בנוף המרהיב של הרי
הגילבוע, וחששו כי אבק המחצבה ישפיע

על איכות החיים בסביבתם. התעוררו גם
חששות שהאבק המתאבך ממנה יהרוס את
הפרדס הגדול של הקיבוץ.

ק שרים
מיפלג תיים
^ 25 בספטמבר ,1969 כתב מנהל
* 1רשות שמורות־הטבע ח״כ ואלוף (מיל).
:אברהם יפה, אל המנהל הכללי של מיש-
רד־הפנים, ודרש להפסיק את העבודה,
המתנהלת ללא רישיון. אנשי בית־אלפא
הגיבו מייד במכת־נגד. הם פנו לעזרת
צה״ל.
ב־ 14 באוקטובר 1969 פנה פיקוד הצפון
אל כל הגורמים שהתנגדו לפתיחת המח צבה,
וביקש הסכמתם לאפשר חציבה ל

מטרות
הסקת שכפ״ץ. ההתנגדות הוסרה,
וניתנה הסכמה לתקופת זמן קצרה, לצורך
הפקת השכפ״ץ בלבד.
ב־ 19 בנובמבר 1969 ביקר פקח של
רשות שמורות־הטבע במקום, ומצא ש־
״המחצבה פועלת במלוא הקצב -ואם־כי
הלק מהחומר הולד לשכפ״ץ, הרי מרבית
החומר נמכר לכל דורש.״
הפקח ערף רישום מדוייק של

מיספר המשאיות שיצאו מהמקום,
וגילה כי ס/״ 60 מהמשאיות העמוסות
עסקו בהובלת אכן לשוק׳הפרטי.
הפקח
דיווח כי ״גברוש כלל אינו מתכוון
לחפש מקום־חציבה אחר, והוא מכין
את המחצבה כך שיוכל לעבוד בה עוד
הרבה שנים״.

כחודש פברואר 1970 פנתה

רשות שמורות-הטבע רקצין־הנד-
כה ראשי, ככל,שה שיודיעה אם
עדיין יש צורך בחומר לשכפ״ץ.
כעבור שבוע הודיע סגן־אלות חיים
כשם קצין־הנדסה ראשי,
כי ״אין מצידנו דרישה המחייכת
קיום מחצבה כמקום זה דווקא.״

נשמעו מספר פיצוצים בשטח המחצבה.
עובד נאמן דיווח לי על כך. כשמשווים
מידע זה עם תיאורו של עורך־הדין על
תכונתו המיוחדת של הסלע במקום המאפשרת,
לדבריו, חציבה ללא פיצוץ, מתקבל
רושם נוגה מדבריהם של אנשי בית־אלפא.״
ב־ 11 בינואר 1974 כתב עזריה אלון,
מזכיר החברה להגנת־הטבע, למנכ״ל מיש-
רד־הפנים :

העתק המיכתב הועבר למישרד־הפנים.
המישרד הודיע כי המחצבה פועלת ללא
רישיון, ומפירה את החוק. כיוון ששוב לא
יבלו להיעזר בצה״ל, פנו כעת אנשי הקי בוץ
להימגזר בקשרים מיפלגתיים מתאימים
והכינו למישרד־הפנים הפתעה בלתי־נעימה.
ב־ 17 באפריל ,1970 הוכו מישרד־הפנים
ורשות שמורות־הטבע בתדהמה, באשר
התברר להם כי הקיבוץ פעל מאחרי גבם,
הגיש בקשה לרישיון לפרנס, המפקח על
המיכרות במישרד־הפיתוח. הרישיון ניתן
לשנה, בניגוד לעמדת הוועדה המחוזית
שהתנגדה למתן הרישיון.
מישרד־הפנים מיהר להודיע למפקח על
המיכרות :״הריישיון שלך אינו תופס לפי
חוק התיכנון. אנו דורשים לסגור את
המחצבה.״
אך המחצבה המשיכה לפעול.
ב־ 5ביולי 1970 נשלח שוב פקח מטעם
רשות שמורות־הטבע אל מחצבה. הוא
ערך רישומים, וגילה כי:

״דפי מיטב ידיעתי יש להפסיק
אחת ולתמיד את הטענה כי האבן
דרושה דשבפ״ץ. לטענה זו אין
שחר. לצורך הניזבר משתמשים
בעיקר כאבן בזלת מלקט שד
שדות, ועדיין מצויות כמויות עצומות
שד אכן מסוג זה. לטיעון שד
כית־אדפא אין כד ביסוס.״

מחצבת בית־אלפא דיווחה ל-
מינהל־־מקרקעי־ישראד על מחצית
כלבד מן הכמות שמכרה כפועל,
וכתוצאה מכך שילמה פחות תמלוגים
למינהל.

קיבוץ כית־אלפא מבטיה שבעוד עשר שנים, אחרי שיגלה את הר
הגילכוע כאוות־נפשו ויסיים את עבודות־החציכה אותן הוא מבצע
כמקום מזה עשר •טכים (בלומר, חציבה שתימשך בסך־הכל 20 שנה
ברציפות) ,ידאג לקישוט האתר על״ידי נטיעת שדירת־עצים.

באוגוסט 1970 חלו חילופי־גברי במישרד־הפנים,
וחיים קוברסקי נתמנה כמנהל-
הכללי, במקום מאיר סילוורסטון. ח״כ יפה,
מנהל רשות שמורות־הטבע, פנה אליו וביקשו
לפעול במישנה־מרץ לסגירת ה מחצבה.

7בספטמבר 1970 הוציא ישראל קינג,
הממונה על מחה הצפון במישרד־הפנים,
צו להפסקת העבודה.
אנשי בית־אלפא התעלמו מהצו, המשיכו
לחצוב.

המציאות

הקיבוץ השכן
מתנגד
ך* מחצכה מיררה את חיי אנשי
1 1הקיבוץ השכן, ניר־דויד. משך שנים
אחדות ניסו אנשי ניר־דויד לפעול לחיסול
המיטרד בדרכי שיכנוע, ובפנייה לוועדת*
בוררות של הקיבוץ הארצי, אך לשווא.
אז החליט קיבוץ ניר־דויד לטפל בעניין
במלוא התוקף. רכז־המשק, גידי ברשי,
שיגר מכתב לבית־אלפא, בו נאמר:
״לאחר שיקול־דעת רציני נוכחנו לדעת
כי המשך העבודה שלכם/במהצבה מביא
איתו שיכבת אבק: ,המכסה את העצים בפרדס
וגורמת להם גזקים חמורים.
״לאחר התייעצויות עם מומחים שהד
עקנו למקום, וניסיונות שעשינו בהתאם ל־המלצותיהם,
הגענו לידי מסקנה כי אין
כל קיום לפרדס שלנו בתנאים אלה,
בשכנות למחצבה.״
כמו־כן ציין רכז המשק, כי קיבוצו מת נגד
להפיכת ייעוד המקום מאיזור חקלאי
לאיזור תעשייתי, וציין כי בהתאם לסקרים
גיאולוגיים שערכה רשות שמורוודהטבע,
קיימת אלטרנטיבה למחצבה — באיזור
נחל־גפת, המרוחק מיישובי הסביבה, ואשר
החציבה בו לא תפגע בנוף.
שוב נחלץ צה״ל לעזרה. ב־ 20 באוגוסט
,1972 הודיע מישרד־הביטחון למישרד-
הפנים, מחוץ הצפון, כי י־ש צורך באבני
שכפ״ץ נוספות. על סמך מיכתב זה הוצא
כעבור -שבוע רישיון־חציבה זמני, מיספר
. 1375
מנכ״ל מישרד־הפנים הודיע כי הרישיון
ניתן לשנה אחת בלבד, בהתאם לבקשת
צה״ל, וגם זאת רק לאחר שנתקבלה הב טחה,
כי בתוך שנה זו נכללים גם כל
שלבי־החיסול הסופי של המחצבה.

שורה של
התגגדויות
ץ ץ ייד לאחר קבלת הרישיון הזמני,
הגישה בית־אלפא בקשה מיספר ,1709
להקים ליד המחצבה איזור תעשייתי ל ייצר
שם אספלט ובטון לכבישים. לשטח
הוכנס מיתקן־אספלט, ללא אישור חוקי.
שירותי תיירות בישראל, קיבוץ ניר־דוד,

זהו מיתקן־אספלט שניבנה ללא רישיון במחצבה שעל הגילכוע. על
ההר הקים קיבוץ כית-אלפא מחצבה הפועלת ללא רישיון. הם מכצ״
עים פיצוצים: מפעילים כולדוזרים: הקימו מגרפות לחצץ ואת
המיתקן החדש. המחצבה משהיתה את הנוף! .האבק העולה ממנה
פוגע כפארק הלאומי גן־והשלושה (הסחנה) ,הורם את שמורת-הטבע.
רשות הגנים הלאומיים, רשות שמורות־הטבע,
ר,חברה להגנת־הטבע, המועצה הא זורית
בית־שאן ומישרד־הבריאות בעפולה
הגישו התנגדויות לבקשה, על-סמך הנקו דות
הבאות:
)1הרישיון ניתן לצרכי שכפ״ץ לשנה
בלבד והקיבוץ התחייב לחסל את המחצבה!
)2מיתקן־האספלט פועל ללא רישיון! )3
הוקמו במקום מגרסות לחצץ, בניגוד לתנאי
הרישיון, המתיר עבודה לשכפ״ץ בלבד!
)4המחצבה התפשטה דרומה ומיזרחה, בניגוד
לאישורים הזמניים! )5הצלקת בהר
הולכת וגידלה, ואינה ניתנת לשיקום !
)6העבודה במחצבה ליד כביש מעלה
הגילבוע מסכנת חיי הנוסעים! )7האבק
מגיע לשמורת־הטבע, המרוחקת כדי 300
מטרים מהמחצבה, ומשחית את הצומח בה!
)8האבק פוגע בגן השלושה המרוחק 600
מטרים מהמקום, פוגע בצמחייה ובמבקרים!
)9המחצבה מחבלת בכל אפשרות של
פיתוח לעתיד של אתר גן השלושה.
אנשי בית־אלפא הוסיפו להתעקש. הם

התעלמו מכל ההתנגדויות.

כשנת 1073 הגיעה ההשקעה
שד הקיבוץ במחצבה לשניים וחצי
מיליון לירות. במקום עבדו
עשרה חכרי-קיכוץ, ו 20-פועלים

שבירים.

^ __2לינ

מתערב

ך 1ית״אלפא החלה טוענת כי לאחר
4שהשקיעה כה הרבה כסף במקום, לא
עולה אף בדעתה לסוגרו. כדי להגביר את
קצב החציבה, החלו להשתמש בשיטת פי־צוץ־הסלעים.

25 בספטמבר ,1973 כתב מהנדס-התב־רואה
המחוזי- ,בנימין סמסונוב, לישראל
קיגג, הממונה על המחוז, והודיעו בי:
״בשעה שהציג עורך־הדין ליפשיץ את
הנושא בוועדה המחוזית, באותה שעה ממש

ב־ 21 בפברואר 1974 ביקר במחצבה פקח
מטעם רשות שמורות־הטבע. הוא דיווח כי
המחצבה מוסיפה לפעול ללא רישיון. בול דוזר
ש״גילח״ את חלקו העליון של הר
הגילבוע, תוך שעבד ללא כל אמצעי־בטי-
חות, ריחף על־פי התהום.
דו״ח על הנעשה במקום הועבר למישרד-
הפנים. ב־ 3במרץ 1974 שיגר מאיר שמגר,
היועץ המישפטי לממשלה, מיברק למנהל
רשות שמורות־הטבע, אברהם יפה, הודיעו
כי פרקליט מחוז חיפה דיווח לו :״ביום
שושי ניתן צו להפסקת העבודה כמחצבת
בית־ואלפא.״

מי לחמת
מי שפחת יפה
ן יי 6שבוע ביקרו כתב וצלם העולם הזה
ן | במחצבה. העבודה התנהלה במלוא
המרץ. הכתב שאל את גבריאל רפפורט,
האחראי מטעם הקיבוץ על המחצבה, כיצד
מסוגלים אנשים מתקדמים כחברי־קיבוץ
לצפצף על החוק, לעבוד ללא רישיון ול הרוס
את הנוף ללא נקיפות־מצפון. רם־
פורט הודה כי המחצבה פועלת ללא רי־שיוו,
והוסיף:
״מה אתם כל־כך מתרגשים מהפגיעה
בנוף? בהמון מקומות בארץ חוצבים ללא
רישיון, ודווקא עלינו התלבשתם? בכל
אשם אברהם יפה, מנהל רשות שמורות-
הטבע. יש לו בן שגר בקיבוץ השכן,
ניר״דויד. הבן הפעיל את האב בנושא, והעניין
הפך למילחמה מישפחתית. אבל זה
לא יעזור לו. אפשר להרוויח כאן הרבה
כסף. אז שיהיה ברור: אחרי שהשקענו
כאן כל־כך הרבה, לא נסגור את המקום.״
בהמשך השיחה אישר רפפורט כי ניתן
יהיה למנוע את הנזק אם תוזז המחצבה
לאתר אחר, לא הרחק משם, מערבה.
״אבל זה ייקר לנו את ההוצאות,״ התלונן.
הגיב דן יפה, בנו של ח״ב אברהם יפה,
חבר קיבוץ ניר דויד, על האשמותיו של
גבריאל רפפורט :
״יש לי חברים רבים בבית־אלפא. בית-
הספר התיכון משותף לשני המשקים ואני
למדתי -בו. את אבא שלי העריצו שם פעם,
והיום לא רוצים לדבר אתו. אבל מה אפשר
לעשות? מי שלא שומר על זכויותיו, זכויותיו
אינן נישמרות. יש רבים אצלנו הטו ענים
שיש לחסל את המחצבה. אני איני
חושב כך. לפחות שיקפיאו את מימדיה,
כפי שהיו בספטמבר . 1972 אנו מתנגדים
לגילוח החורשה כדי להגדיל את שטח
החציבה. האבק יכסה אותנו ויהרוס את
גן השלושה, שהוא פינת־חמד שאין רבות
כמוה בארץ.
״המחצבה הזאת,״ אומר דן יפה ,״היא
כמובן דיווחיה לבית־אלפא, אבל המדיה
היא שגן השלושה, בצל המחצבה, זה לא
יילך. היום יש לך מגרסות ניידות — מחר
יביאו לך מגרסות קבועות, יעשו אספלט,
ירחיבו את שטח החציבה, איכות הסביבה
תידרדר.
״אני מצטער שבית־אלפא רואה זאת כ־מילחמה
של משפחת יפה. אני לא מצליח
לשכנע אותם שאני אוהב את הקיבוץ של הם.
,אבל לא את המדיניות שלו. הוצעה
להם אלטרנטיבה, אך הם מסרבים. העניין
הזד. הפך אצלם למחלה.״
בינתיים, העבודה במקום מוסיפה להתנהל
כמקודם. אנשי בית־אלפא ממשיכים
לכרסם בהרי הגילבוע, ללא־הרף מאז שנת
.1964 הם שמים ללעג את חוקי המדינה.
אם לא יופעל בנושא זה לחץ ציבורי רחב,
כפי שהופעל משעתו בנושא פארק הכרמל
בחיפה, יינזק גן השלושה ללא תקנה, צל קות
מכוערות תכסינה את הרי הגליבוע,
וייווצר תקדים שלא ניתן כלל לשער את
מימדי הנזק שהוא עלול להביא בעתיד.

הפקולטה

למדעי ה]שו4וין
באוניברסיטת בארשנע ח״ם הסטודנטים והסטוחטיות בדירות משותפות
ובחדרים זוגיים ־ ומנהלים ח״ משפחה המבינים אותם לנשואי!
< אס, היום לא הורדת את הזבל !״
1ריאה זו לא נשמעה מפיה של מט רוניתה
נכבדה לעבר בעלה השפוף, לאחר
ושנים רבות של נישואין. היא בקעה
!מפיה של אהובה ארדמן 22 סטודנטית
שנה שנייה למדעי־ד,התנהגות, באוניברסי טה
על שם בן־גוריון בבאר־שבע.
אהובה !מתגוררת יחד עם הסטודנט זאב
וייסמן, בן ה* ,23 באותה דירה במעונות
הסטודנטים שבאוניברסיטה. יחד עימם
מתגוררים• ,באותה דירה, הזוג דורות ברנד
מתל-אביב ודב ויגיסר !מהרצליה.
״דורית ודב הם חברים,״ מספרת אהובה
.״זאב ואני לא חברים באופן רישימי,

לכל אחד מאיתנו יש חבר בבית, אבל
כיוון שאנחנו גרים ביחד, אנחנו חיים במו
זוג נשוי ממש, זאב ודב הם אלה שמורי דים
את האשפה, דורית ואני בדרו״כלל
מבשלות. אבל את הארוחות החגיגיות
מבשלים הגברים, כי הם יודעים לבשל
טוב יותר.״
מעוגות מעניינים

ץ* עונות הסטודנטים החדשים ב-
* ) אוניברסיטה הדרומית, ניבנו על־ידי

מתגורר אותם באותה דידה בת שני ה חדרים
,״אנחנו מסתדרים לא־רע״.
הניסיון להתיר סגורים משותפים של
בחורים ובחורות הוא ללא־ספק ניסיון
מהפכני בקמפוסים הישראליים. בעוד שב יתר
האוניברסיטאות, בירושלים, תל־אביב,
חיפה ובר־אילן, מופרדים לחלוטין הסטו דנטים
והסטודנטיות, בבניינים שונים, כא שר
אם־הבית !מסלקת את המבקרים ב מגורי
הסטודנטיות כבר בשעה 11 בלילה
ונועלת את השערים, הרי אוניברסיטת
באר־שבע• ,מאפשרת להם לגור ביחד, ללא
כל פיקוח.

הבודד

הוא ׳איציק קוסלוב, המתגורר
יחד עם חבר
דווקא, וזאת משוס שאחת הסטודנטיות
לא הסכימה לצורת־החיים המשותפת.

עזרה הדדית

נחום לפרנס מדיח את הכלים, בעוד אחת הסטודנטיות
עוסקת בהכנת אווחת־העוב במיטבח המשוכלל שהע־מידו
שילטונות האוניברסיטה לרשות הסטודנטים שלהם, המשחקים בחדר־מישפחה.
שילטונות האוניברסיטה באופן בזה שיוכלו
להתגורר בהם סטודנטים וסטודנטיות
יחד, כדי להכיר טוב יותר אלה את אלו,
כדי לחיות חיים חופשיים יותר או, כפי
שמגדירה זאת הרכזת החברתית של ה מגורים,
אורה (פסיכולוגיה לתואר שני)
בת ה־ ,24״כדי לחיות באופן טבעי יותר,
בלי מתחים ׳חברתיים ומיניים.״
אורה עצמה מתגוררת באותה דירה
עם שני בחורים, שאול גורי וציון אבידהמי.
שאול הוא החבר ה״רישמי״ של אורה,
אולם כפי שהיא מעידה, הרי למרות שציון

״אנחנו לא פופים את המגורים המשותפים,״
מסביר עידו, סגן יושב־ראש !אגודת
הסטודנטים בבאר־שבע, שהוא האחראי
על המגורים .״היתד, לנו בחורה אחת, ש התגוררה
מספר ימים יחד עם בחורים,
באד, אלינו וביקשה לעבור לדירה שבח
מתגוררות רק בחומת. היא היתה ממיש־פחה
דתית, ופחדה שהוריה יגלו את זה.
כמובן שנענינו לבקשתה.״
הבניין הענקי בו נמצאים המגורים, נראה
!במאורגן, פסיכולוגית, בדי להוביל את
הסטודנטים של ׳אוניברסיטת באר־שבע

לקראת חיי־ינישואין מאושרים. הקומה העליונה
של הבניין מורכבת !מדירות בנות
תישעה !חדרים זוגיים. בדירות אלו מתגוררים
הסטודנטים החדשים, תלמידי השנה
הראשונה.
״אנחנו עוד לא מכירים כאן כל כך
טוב,״ מסבירה בטי פימה 21 סטודנטית
שנה א׳ לגיאוגרפיה וספרות עברית מ מושב
ישרש שליד רמלה ,״לכן עדיין לא
נותנים לנו את הדירות בנות שני החדרים.״
לסטודנטים בשנה השנייה, שבבר מכירים
היטב אלה את אליו, נותנים דירות בקומה
השנייה של הבניין, שם הדירות הן בנות
4חדרים זוגיים, ואילו הסטודנטים של
השנה השלישית ,״הנשואים,״ כימו שהם
מכונים באוניברסיטה, גרים׳כבר בדירות
בנות שני החדרים. יחד עם בטי מתגוררים
!באותה דירה גם ניחום לפרנס 22 הלומד
חשמל! ,ונחום קשב 23 בן שפיים, הלומד

פיסיקה. הרביעית בחגורה היא רעיה
שקיורמן, סוליונית יפהפיוה בת 21 הלומדת
ספרות אנגלית ופילוסופיה.
רעיה טוענת יכי הרבה יותיר טוב ונוח
לגור עם בנים !מאשר עם בנות .״הם שומ רים
על הניקיון הרבה יותר טוב מהבנות,
וגם רבים, פחות,״ היא מספרת.
יש, במובן, גם בעיות עם המשפחה.
מספרת יאהובה יארדמן :״ההורים שלי לא
יודעים שאני גרה ביתד עם בחורים, אבל
החבר שלי יודע. הוא מתרגז אולי, אבל
הוא מתבייש לומד לי את זה.״

משני עברי הקיר ודם יש גם בעיות מהסוג אותו יצירה
הסטודנטית רוחי גלנדר מתל־אביב.
יחד עם רוחי מתגוררים אלון בן־שלמה
( )23 ממושב סגולה הלומד יי!צור, החברה
שלו אביבה צור ( )23 מתל־מנשד, ואיציק
קוסלוב 21 אלון ואביבה ראו אית ׳מגו
רות
:״לקום: בבוקר, או לחזור אחרי הלימו דים
ולראות חצאית ולשמוע קול נשי, עושה
לך טוב על הלב לבל היום,״ הוא מצהיר.
צורת־ר,מגורים המשותפת מביאה את ה סטודנטים:
של ביאר-שבע ליצירת חיים
משותפים באווירה מיוחדת: במינה .״הארו חות
במיטבח המשותף, באמצע הלילה,
הם חוויייה. הריבים הקטנים על הניקיון,
גם הם חווייה. לצעוק על מישהו שמסתובב
באמצע הבוקר עם טרנזיסטור ליד האוזן,
או תופס לשעה ארוכה את בית־ד,שימוש,
זו חווייה — !ממש כמו ׳משפחה אחת גדו לה,
למרות שלכל איחד ימאיתגו יש גם
:את המישפחה הקטנה שלו,״ מסבירה רעיה.
אך לצורת־החיים המשותפת המושלמת
ביותר הגיעה הרביעייה המורכבת מדורית,
דב! ,אהובה !וזאב. כשנכנסים אליהם לדירה
יאפשר למצוא את אהובה מכינה קפה לזאב,
היושב ליד השולחן כשלגופו מכנסיים
קצרים וחולצת פיזומה! ,ומצטרפת אליו
אחר״בך לחזרה אחרונה על חומר הלימוד,
לפני שהם הולכים לישון.

מישפחה

הגברים מבע1רי

משותפת.

ולכן את כל

טוב יותר, טוענת בטי פימה, סטודנטית שנה
ראשונה, המתגוררת עס ידידים וידידות בדי־הארוחות
החגיגיות הגדולות, מבשלים הסטודנטים.

לכל

1 * 111 ן ןי טן ל דאב וייסמן ואהובה ארדמן, המתגוררים באו
תה דירה יחד עם עוד זוג חברים, מנהלים חיי
3 1 /1 1 _ 1
דבר. כאשר זאב מסתובב בפירמה ואהובה מכינה לו קפה.

״שני והזוגות שרויים בידידות רבה
מאוד,״ ,מספרת ;אהובה .״אנחנו ,׳וגם הזוג
השני; ,מרגישים כמו מישפיחה אחת. ה קופה
שלנו משותפת, אנחנו עושים קניות
ביחד, עורכים: תורנויות שונות, יוצאים
לבלות ביחד — היכול ביחד. גם כשאנחנו
יוצאים ביום שישי הביתה, אנחנו לא
שוכחים את המשפחה הבאר-שבעית שלנו,

׳ואנחנו הוזירים וביום ראשון, ,כאילו חזרנו
הביתה.״
׳היחידים שאינם מרוצים מסיגנון־יחיים
זה, הם החוגים הדתיים ביבאר־שבע.
אולם עידו, מאגודת הסטודנטים, מבטיח :
״אנחנו לא ניתן להם להרוס אושר של
במה ימאות סטודנטים החיים ביחד. צורת-
המגורים הזו תימשך לתמיד.״

ריחם יחד ;כדבר טבעי ביותר וביקשו לגור
באותו חדר בדירה !המשותפת שלהם.
אולם ׳רוחי, ליה יש חבר ברמת־גן, אשר
׳אינו לומד בבאר־ישבע ,׳סירבה. וכיוון שאי־אפשר
לכפות עליה לגור יחד עם בחוד,
נאלצים אלון ואביבה להתגורר באותה
דירה, ימשני עברי הקיר.
היתרונות של צורת המגורים המשותפת
ברורים לכל הסטודנטים החיים כך ב-
באר־שבע.
נחום לפרנס סבור כי ״צורת המגורים
הזו ׳גורמת לנו להיות בעלי ביטהודיעצמי
רב יותר.
ואילו ׳חברתו בטי אומרת :״אין צורך
להתאמץ. כשאני חוזרת הביתה ,׳כלומר
לדירה שלנו כאן, הוא תמיד בבית, וזה
נוח מאוד.״ האחראית עליהם, אורה, אינה
מבינה את האוניברסיטאות האחרות שאינן
נוהגות להתיר לסטודנטים ולסטודנט-
ייות שלהן להתגורר יחדיו.
״כאשר לא !מתגוררים ביחד,״ היא אומ רת
,״זה מנוגד לרצונות של אנשים,
זאת כפייה חיצונית, וכך ׳אי־יאפשר לקשור
קשרים.״

טוב
על הלב
>* חום משפיים מסביר טוב מכולם,
^ מדוע הוא נהנה להתגורר יחד עם בזזו־

1י 1ר 1ן1ו | 11ל שני תנחומים, נחום לפרנס מתל־אביב ונ|
| חום קשב משפיים המתגוררים באותה די11

רה, עס ידידותיהס רעיה שקורמן מחולון ובטי פימת ממושב

ישרש .״להורים לא איכפת,״ טוענת בטי, ואילו רעייה אומרת:
״הרבה יותר טוב לגור עם בחורים, הס נקיים יותר ורבים פחות.״
ההתנגדות היחידה לצורת חיים זו היא מצד חוגים דתיים בעיר.

תמרורים
נחוג. יום־הולדתו ה־ 76 שיל אחד
מוותיקי הבמה האהרון
עברית
!מסקין,
יליד רוס יה
הלבנה, שהצטרף
הבימה
׳לתיאטרון
עוד בהיותו ברוס יה,
עלה לארץ עם בשנת התיאטרון
1928 והופיע מאז
בעשרות הצגות, מ הן
כאלו שנכנסו
לקלסיקה של התי אטרון
העברי.
מפקין
נחוג. יום
הולדתו ה־ 64 של
של יו״ר הכנסת ישראל ישעיהו שרעבי,
יליד צנעא
שבתימן, בעבר ׳ראש
המחלקה התימנית
בהסתדרות, הבר-
כנסת משנת 1949
ושר־הידואר לשעבר.
!כתב מחקר על ה פולקלור
התימני ו כתבות
רבות בהפר
על הצעיר ובדבר.
נחוג. יום־
הולדתו ה־ 49 של
ראש עיריית צפת,

טע וטייל
לץ וילת-
טל חשבון
המלכה !

אליהו

״מלכת שבא״ אילת, המלון המהודר והאלגנטי ( 4כוכבים) ,מציע לאורחיו
מכל קצות הארץ, תכנית נופש מלכותית, שאי אפשר לסרב לה...
* נסיעה חינם על חשבון המלון
* בנתיב נופי מרהיב, דרךיםהמלח
* באוטובוס חדיש עם מיזוג אוויר.
וזלין — לאורחים מינימום חצי-סנויון — 3ימים
הלון וחזור — לאורחים מינימום חצי-פנסיון — 5ימים
תחנות הסעה :

פרטים והרשמה :

בימי א /ג׳ ,ה׳ ,בשעה 7.00 בבוקר — יציאה מתל־אביב (ככר הבימה).
בימי א׳ ,ג׳ ,ה׳ בשעה 8.30 בבוקר — יציאה מירושלים
(רחבת בניני האומה).
בימי ב׳ ,ד׳ ,ו׳ ,בשעה 9.00 בבוקר — יציאה מאילת לירושלים ולתל־אביב.
בתל־אביב :״בשמת״ ככר מלכי ישראל 19 טלפונים 2 <230640 :־246211
באילת: מלון ״מלכת״שבא׳ /טלפון 059—2111/2/3 :
ואצל סוכני הנסיעות בכל רחבי הארץ.

11711מ 7ב / 1שבא

סקנדל משפחתי נגרם בגלל הליידי והלורד
המריבה הקולנית בין שני בני הזוג הסתיימה בהפי־אנד
מאת: ל .בנימין

החשד של צבי כ. כי אשתו בוגדת בו עם הלורד — היה מבוסם כראוי.
זה במה לילות הוא שומע את אשתו מדברת בשנתה על הלורד,
כשהבעת אושר על פניה; ״במה שהוא יפה אני אהיה ממש
מאושרת אתו״ ובדומה.
צבי ב. אינו קנאי מטבעו, אך לאחר
שהדברים חזרו על עצמם כמעט כל
לילה — התגבר חשדו והוא החליט
לנקוט מייד אמצעים מרחיקי לכת.
בוקר אחד העיר את אשתו וציווה
עליה לומר לו מייד מד. יחסיה עם
הלורד ומיהו בכלל אותו לורד 7אש תו
פרצה בבכי מר וניסתה תחילה
להכחיש את הכל.
כל הפרשה עלולה היתה להסתיים
בכי־ רע אלמלא השפנה שפגשה בב
עלה
ושאלה אותו בתמימות :״למה
שלא יהיה לורד גם לאשתך י״
תדהמתו של הבעל גברה והשכנה
הוסיפה :״מה יש 1גם לי יש לורד
בבית ואני ממש מאושרת אתו!״
כאן הגיעה סקרנותו של הבעל
לשיאה.
הוא פרץ לבית השכנה וראה את
הלורד בפעולה...
גם את יכולה לראות את מכונת
הכביסה לורד בפעולה!

קחי לבית את ליידי קריסטל או
לורד קריסטל מכונות הכביסה הטובות
והחסכוניות מכולן — ותגלי מייד
שאין יתרון שאינו נמצא בהן — גם
את תהיי מאושרת אתן...
כל תוכניות הכביסה לכל סוגי הכביסה,
הרתחה עד 100 מעלות, ציפוי
אמאייל המונע חלודה, עיצוב אקס קלוסיבי
ועוד שכלולים טכניים בל עדיים.
אין
פלא שאשתו של צבי התאהבה
.בלורד קריסטל — ממבט ראשון.
הכניסי את הלורד לביתך לשבו עיים
נסיון ללא כל התחייבות.
:את לא תוציאי אותו לעולם.

קדוש,

שרטכי

יליד צפת, מי שהיה
פעיל באצ״ל, נעצר על־ידי הבריטים ו הוגלה
לקניה, ראש סניף תנועת החרות
בצפת וחס* עיריית צפת משנת .1962
נחוג יום־הולדתו ה־ 41 של איש ר,עסקים
התל־אביבי אליעזר גרונדמן
מבעלי מיפעלי אגרון, סגך הנשיא העולמי
של הלישכה הצעירה, חבר הנהלת לישבת
המיסחר תל־אביב—יפו, ואיש־השנה של
הלישכה הצעירה.
הוצע. לתפקיד ראש אגף אפסנאות
בציה״ל ,׳מנהל מיפעלי ים-המל:ח תת־אלוף
(מיל ).אריה שחר, במקומו של האלוף
נחמיה קיין, יאשר עורר שערוריה ציבו רית
כאשד הכניס בידה ללישכתיו המפוארת
החדשה.
נגנבה !מכוניתו הפרטית של ה־מפהח־הכיללי
של המישטרה, רב־יניצב
שאול רזזוליו, בעת שחנתה ליד ביתו
ובירושלים. המכונית! ,מדגם פורד?!ורטינה
ונמצאה כעבור יממה כשהיא שלמה וללא
פגע.
נפל. בגיל 43 סמל יוסף האפרתי
׳מגבעתיים, בהפגזה סורית על רמת-הגולו,
בעת שהותו כמרצה בפני החיילים שם.
האפרתי, שהיה ד״ר לסיפרות, שימש
כמרצה בכיר לסי&רות כללית ועברית
באוניברסיטת תל־אביב, והיה מעורכי ה־ריבעון
הסיפוחז, בעבר שימש האפרתי
כראש החוג לסיפרות כלליות באוניברסיטת
תל־אביב וכראש החוג לסיפרות עבריתבמיכללת בית בדל בצופית: .נודע כמומחה
ליצירות ביאליק זטשדגיחובסקי.
נפטר בגיל ,79 הסופר ומפיק־הסר-
טים הצרפתי מרסל פאניול, שזוכה ל־פירסום
רב כמחבר המחזות שעובדו אחר-
כך לסרטים: פאני, קיסר ומאריוס. כמו־יכן
חיבר פאניול שמונה ספרים, ביניהם תהילת
אבי, עת הסודות ואת המחזה טופז,
שעובד אחר־בך לסרט. פאניול נודע בעיקר
כאחד מגדולי המתרגמים של שייקספיר
לצרפתית, ונבחר ב־ 1947 כחבר האקדמיה
הצרפתית
^ , 3״ ,ש בברית־ז־,מועצות, גנרל
אלכסנדר סובורוב. ,מראשי הק.ג.ב,.
׳משטרת הביטחון הסובייטית, אשר החל
את הקריירה שלו גק.ג.ב. בעיצומם של
הטיהורים הסטאליניסטיים בשנות השלד
ישים. על הודעת מותו חתמו מנהיגי ברית-
המועצות ליאוניד ברז׳נייב, אלנסיי קוסי-
גין וניקדלאי פודגיודני, וכן שר־ההגינה
הימשר גרצ׳קו וראש הק.ג^ב. יורי אדרופוב.
נפטר. בגיל ,42 אהד מעסקני ח-
היסתדרות ׳ברחובות ומי שהיה ראש סניף
דבר בעיר אהרון זיו, יליד רעננה, ששי מש
כסרן בצה״ל.
נפטר בגיל ,103׳זקן ישישי העיר
צפת יומי שהיה ידוע כשריד האחרון לדור
הישישים המופלגים בצפת, אברהם
בובנר, הותיר ׳אחריו שלוש בנות, שני
׳׳בנים 41 ,נכדים ועשרות ׳נינים זבני-נינים.
ה עו ל ם הז ה 1912

במדינה
תל־אביב
3׳ מו־דיוג תי פתחה טו ב ה
איד לנצל גורם היהום א׳
לטיהור גורם־זיהום ב,
״אח, היו ימים בירקון ! היינו מסתובבים
שם, בחורים ובחורות, והיה כל-כך נעים,״
נאנח הקבלן יוסף דולגין 55 יושב־ראש
אגודת יו רדי־ ים זבולון.
״אבל היום, זאת ממש חרפה, למה ש הפכו
את הירקון.״
היום, הירקון הוא תעלה רחבה וארוכה
של מי־שופכין, המפיצה ענני־צחנה על כל
סביבותיה, ומהווה מקום אידיאלי׳ להתרבות
יתושים. חייהם של אלפי תושבים, המתגו ררים
בסמוך אליו, הפכו לסיוט מתמיד.
מעז ייצא מתוק .״לכן, כאחד אשר
הירקון קרוב לליבו, צץ לי רעיון שיכול
לעזור לעניין,״ מספר דולגין.
״וזאת, בעזרת תחנת רדינג ד׳ ,שהיא
עצמה כידוע, מקור לזיהום הסביבה. אבל
לדעתי אפשר לנצל אותה לטובה, במיקרה
הזה. התחנה שואבת ופולטת בכל יום כמו יות
רבות של מים, כשבעים אלף קוב

אנו חוזרים למסלול
אנו שמחים להודיע שגם אחרי חג הפסח יפעלו רוב קוי ״אגד״ עד
שעה .23.30

להלן הפ ר טי ם
* השרוהים העירוניים כחיפח יפעלו עד שעה .23.30
* השירותים מחיפה לקריות — לקרית טכעון, לנשר, לכפר חסידים,
לטירה, לעכו, ולנהריה יפעלו עד שעה .23.30
* כל הקוים העירוניים כירושלים פועלים עד שעה 23.30 והקוים
20 ,18 ,9 ,6 ,4פועלים עד חצות.

* ה קוי ם מ תל־ אביב יפעלו לפי הפרו ט הג א :
ה יי ע ד

קבלן דולגין
שהציפורים ייצייצו
לשעה. המים האלה, הנישאבים מן הים
משמשים לקירור הטורבינות המפיקות
חשמל, ובסיום התהליך הם ניפלטים חזרה
לים, כשהם פחות או יותר מזוקקים.
״במקביל לירקון אפשר לחפור תעלה
ברוחב שלושה-ארבעה מטרים, לכיוון כביש
נתניה, ולהמשיכה לאורך הירקון, אפילו
עד שבע טחנות, ושם לחבר אותה אל
הנהר. לתוך התעלה יוזרמו המים הרבים
הניפלטים מרדינג. כמות המים הזו מס פיקה
בהחלט כדי ליצור זרם חזק בירקון,
ולנקות אותו מהשופכין ומגורמי הצחנה.״
מקורות הירקון, מי מעיינות עשירים ב־ראש־העיין,
הוטו בתחילת שנות השישים
אל המוביל הארצי .״מאז,״ אומר דולגין,
זורמים המים בירקון באיטיות, כמעט
עומדים. כל מים עומדים מפיצים ריח, ולא-
כל־שנן מים מזוהמים. הזרימה החזקה ש תיווצר
תביא גם לפתיחת שפך הירקון.
מעגן־הסירות של אגודת יורדי־ים זבולון,
שדולגין הוא יושב־הראש שלה, שוכן על
גדת הירקון, מרחק כקילומטר אחד מן
השפך .״בגלל שהמים רדודים מאד באיזור
השפך,״ הוא מספר ,״אי-אפשר לשוט בסירות
מן הירקון אל הים הפתוח, והילדים
נאלצים לגרור את הסירות אל הים״.
שתי גדות פורחות לירקון. בינ תיים
ממתין דולגין לתשובת ראש־העיר,
אליו כתב והסביר את תוכניתו.
״אני קבלן־בניין, ומתמצא בעבודות הנ דסיות,״
כתב .״לפי הערכתי ניתנת תוכנית
זו לביצוע תוך זמן קצר, ובהוצאות לא
גדולות. אין כאן צורך לפנות תושבים,
ורוב האדמות שלגדות הירקון אינן פרטיות,
אלא שייכות למדינה. המים נישאבים מ מילא
׳על־ידי רדינג, כך שוהיה צורך רק ב־תחנת־הגברה
אחת או שתיים לאורך התעלה,
כדי לשמור על זרם המים.״
״אם ׳תתגשם התוכנית, ייהפך המקום
שוב לפינת־חמד, הדגים יחזרו לירקון,
צמחייה עשירה תכסה את שתי הגדות, וגם
הזוגות ישובו לטייל כאן.״
ה עו ל ם הז ה 1912

תל־אכיב —
תל־אכיב —
תל־אכיב —
תל־אביב —
תל־אכיב —
תל-אכיב —
תל־אכיב —
תל־אכיב —
תל־אכיב —
תל־אכיב —
תל־אכיב —
תל־אכיב —
תל־אכיב —
היפה ירושלים
כאר־שכע (מאסף)
אשקלון, דרף גדרה אשדוד לוד, דרך מחנה רמלה רחוכות
ראשון־לציון
הרצליה, רעננה
כפר־סכא
נתניה (חוף)
זכרון־יעקב

מתל ־ א בי ב
22.30
22.30
22.30
22.30
23.30
23.30
23.30
23.30
23.30
23.30
23.30
23.30
21.30

לתל ־ א בי ב
22.00
22.30
21.30
21.30
22.30
22.30
22.30
22.30
22.30
22.30
22.30
(חוף) 22.30

* השרות מחולון ומכת־ים לתל־אכיב וחזרה יפעל עד שעה .23.30
* השרות מחיפה לנצרת קו 332 יפעל עד שעה 21.30
* השדות מחיפה למגדל־העמק, קו ,338 יפעל עד שעה .23.30
* השרות מחיפה לעפולה, קו ,301 יפעל עד שעה .23.30
* חודש השרות צפת — תל־אביב. מצפת יוצא האוטובוס בשעה 07.45
וחזרה לצפת כשעה .13.00
כן פועל השרות מאשדוד לכאר־שכע כשעה 05.45 וחזרה לאשדוד
כשעה .08.30

..ע ״אגד״
110

ברחבי המדינה״ .

מעולםחזה /שבועוןמחדשותהישראלי *
המערכת ותפיגהלזע תל־אביב. רחוב קרליבן ,12 סלסון >260134
הא־דזאר • 136 מען מברקי: עולמפרם •הדפוס מחדש״ בע״ם.
ח״א> רח׳ בן־אביגדור • חפצה: גד בע״מ גלופות: צינקוגרפיה
כספי בע״ם העורר הראשי: אורי אבנרי * המו״ל: העולם הזה בע״ס.

גם לך בת מזל טלה יש יום אהבים —

אבל הרבה יותר רבי־ני.
היום שלך הוא יום
ג׳ .דעי להפיק ממנו
את המכסימום. צרות
בעבודה. ליקוי בריאותי
קל שבקלים. יהיה
זה שבוע מלווה התפרצויות
עצבים בעניי 1
21״יוריש -
נים שונים, אך בסופו
ייארר׳י
יהיה מתוק. בקנותך
תכשיטים או דברי
ערך, קחי איתך בעל מיקצוע מהימן.

1ווון

ביום ב׳ ייפתרו כמה בעיות עמקים ומוטב
שתימנע מכל הימור,
או סיכון־יתר עד סוף
השבוע. כדאי גס שתשמור
היטב על בריאותך,
ושתנהג בזהירות.
גילוי לב עשוי ל
יישב
אי הבנה חמורה
שהתעוררה שלא באש מתך.
יהירותו של חבר
1 21נאפדיי -ן
0ד ד לו *י
לעבודה מרגיזה אותך
די הרבה, בן שור.

שוו

מאוזן ג )1המש ממערבוג פרוקי־רג־ליים!
)5רב׳ די! )7תיקוות, ציפיית ;
)12 כינויו של אלוף־פיקוד־תצפון ! )15
קשור לעגלת ! )16 נשיא ארצות־הברית !
)19 נוזל החיים! )21 חוק! )22 חומר
מינרלי לבן, טיח! )23 עצם ׳בפה! )24
ליצן, בדחן! )26 דיאלקט! )28 מקל־תמיכה
להליכה! )29 תוקפני 31 שחקן־
קולנוע צרפתי (ש״מ 32 בל דיכפין
)34 בנגד- ,נוכח ! )36 מיבנה מטוסים ! )37
נכרי שהתייהד 38 דמות תנ״כיח! )39
איבדו את צבעם המקורי! )40 אויב!
)41 בוץ, טיט! )44 מין צרעת, שחץ!
)46 בן למעמד גבוה! )48 צורת יישוב
בארץ! )50 תנועה בהנהגת מאיר פעיל!
)52 יתן שיכמו! )54 פווזלץ! )56 היה
מזכיר האו״ם (ש״מ)! )57 רשף! )58
בעירבון מוגבל (ר״ת)! )60 נזר! )62
בעל־חיים מן הזוחלים ! )64 שחקנית־קול־נוע
ידועה! )66 דבר־דואר, יריעה! )68
יורד לעומקו של עניין! )70 שיח־בר מ משפחת
הזיתיים! )71 ניראה כמו! )72
רעש והמולה.

מאונך ג )1חמור־בר ! )2מן הסכו״ם !
)3חפירה עמוקה בקרקע ! )4בן־המקום !
)6מבנותיו של המלך ליר ! )8גוון אתם־
בהיר ! )9ניצב מתחת לחופה ! )10 בשבי לו,
עבורו! )11 בצע תימרונים! )13 רב
וגדול בתורה ! )14 מס על סחורה נכנסת
או יוצאת מהארץ ! )17 קטילת בעלי־חיים
לשם ״ספורט 18 פסולת המתכת ! )20
גיבוב מילים ! )23 יום־המנוחה ! )25
חברת-הספנות הלאומית ! )26 תנודה קלה!
)27 מדמנה! )28 זרע עץ־הקיקיון! )29
מ ...רמא לבירא עמיקתא ! )30 מביא תר
עלת ! )32 זמר ישראלי פופולרי׳(!ש״ם) !
)33 יעביר מלמעלה למטה! )35 מישום
כך! )36 פיטפוט ריקני! )41 עפר לח
ותחוח! )42 חינם, סרק! )43 תרנגול,
שבווי )45 :תרדואר! )47 כינויו של
ראש עיריית תל־אביב ! )49 קיבוץ ימי
בישראל ; )51 מעונות השנה! )53 גל לים!
)55 קיר! )57 מגלה, חוקר! )58
לא׳ אין! )59 כוכב! )60 מורסה מוגלתית!
)61 משליך רימונים! )63 תבונה,
חוכמה! )64 ממלכה קדומה! )65 מורו,
מלמדו! )67 לא עדץ, מחוספס! )69
מיקווה־מים גדול.

ח שבץ 2ו9ו
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סיפנים. בעזרת!
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

את פוגשת אותו, את האחד. את מס״

תכסכת איתו. את ע־לולה
לאבד אותו ביום
ג׳ שבסוף השבוע.
זמן נהדר לצאת לטיול
עם חבר או חברה טובה.
זמן עוד יותר טוב
להכיר את הנעלם׳ להיכנס
להרפתקות ק לות,
לעשות שטויות
ובכלל, להתפרק. לא
זמן מתאים לעסקים
או להחלטות הרות גורל. צווי-המזלות,
לבני־תאומים, השבוע: השתעשעו ! לבשי
בגדים בצבעים עליזים. כמו כן הימנעי
מפירסומת רעשנית, שתבוא אליך מאליה.

השותף שלך לא מרמה אותך. הוא פשוט
עצבני ומרוגז כמוך. לכן
החיכוכים. מוטב
שתנסה להיות יותר
ותרן. שום דבר לא
בוער. התייחסי בסובלנות
לסובבים אותך
והשתדלי לפייס את
השכנה שלך, או מישהו
המקורב אלייך. כל
בני אריה הרווקים
עשויים להיתקל השבוע
במיכשולים בשטח הרומאנטי. אך
אל דאגה, העתיד הקרוב צופן הפתעות.

רצוי לך לשוב ולהיצמד אל ידידיך היש״

נים המתגעגעים לחבר־תך.
לידס תרגיש טוב
יותר. עליך לשכוח את
חילוקי הדיעות שאירעו
ביניכם לאחרונה.
ידידיך יקנו לך ביטחון
שחסר לך מאוד בימים
טרופים אלה. הגיע הזמן
שתפסיק לנדוד ממקום
עבודה אחד לשני.
חשוב על עתידך.

נסיעה קצרה ושיגרתית לכאורה, בעניינים
הנוגעים לעבודתך
או לבעייה משיפחתית
כלשהי, עשוייה לזמן
לך פגישה מרגשת עד
מאוד. אם אתה רווק,
אתה עשוי לפגוש הש בוע,
לגמרי במיקרה,
את אשתך לעתיד. עם
זאת, אל תתפתה להאז
2גיוס •
20 ניזלי
ריך את שהותך במקום,
מכיוון שרק הפתעה
תקסום לה. פעל במרץ רב ובהחלטיות.

וזא ! ו > י

דווקא ביום בו חשב-ת שכבר נשבר הכל,
ושוב אין מוצא ממצב
מסובך — אתה הופך
לאדם אחר. הכל נפתר
בנקל, חלק, בלי בעיות.
זהו שבוע בו טוב
תעשה, אס תרבה בקשרים
חברתיים, בבילויים,
ובפגישות עם
בני שני המינים. השתזף
אך היזהר, במיק־צת,
טל דרכי הנשימה
שלך. בת מאזניים, לבשי בגדים אביביים.

אם אתה חושב על בילוי חופשה קצרה
בעתיד הקרוב, זה ה זמן
המתאים לתכנן
את הפרטים באופן
מעשי. מוטב שתצא לחופשה
זו בחברת קבוצת
אנשים מצומצמת,
ותניח להם את מלא כת
התיכנון וקביעת
התאריך. מכתב רשמי
22באויזעובר •
22ינוגחנר
שאתה עלול לקבל בסוף
השבוע, יגרום לך
אי-נעימות מבחינה כספית מיידית.

יום א׳ פותח פרק חדש במאבקך המיק־צויעי
או האישי. אס
תדע להסתכל מסביב
לפני שתקפוץ, לשקול
את כל האפשרויות ולא
להיכנס להתנגשויות מקרוב
— יש לך סיכוי
להרחיק לכת. פגישה
עם נערה בהירת שיער
תוביל אותך לבחירה
מביכה. תצטרך להחליט
— ומהר, אחרת
תפסיד הזדמנות רומאנטית גדולה מאוד.
היזהר מלהסתכן השבוע יתר על המידה.

אם את מתאכזבת מאוד בתחילת השבוע
זכרי שרצית בזה,
ולא עשית שום דבר
בסיסי כדי למנוע את
הדבר. האיש שפגשת
שוב אינו משאיר בפיך
אלא טעם של אפר:
זכרי שגם הוא איננו
יכול לתת לך אלא מה
שאת מרשה לו לתת.
21ב ד * מיר •
19 ביבו א ד
אל תהסס לצאת לבלות
הרבה, לערוך טיולים
ארוכים, רצוי במכונית ן הרפעתך
היא בעלת חשיבות מרכזית לבריאותך
ולמצבי־רוחך, השבוע. שמור פאסון.

שבוע נפלא מחכה לך. בייחוד ביחסיך
ההולכים ומשתפרים עם בת־זוגתך שהחליטה
להיות בסדר אי־תך.
קבל אותה בזרועות
פתוחות• במישור
הפיננסי הכל מתנהל כשורה.
המשיך לבזבז,
אתה בין כה וכה עומד
לזכות בבת אחת בסכום
ניכר של כסף.
המשך לעבוד בנאמנות
ובמסירות. הבוסים שלך
מעריכים את זה. לך,
בת דלי, מצפה שבוע רצוף תענוגות.

השבוע עומד כוכב הלכת אורנוס להיכנס
לתחום השפעה מעורב בהורוסקופ שלך.
התקופה המצפה לך

צופנת לבטים והסתבכויות
מצד אחד, והתעוררות
נפשית תלולה
מצד שני. בהדרגה תגיע
למסקנה, כי אינך
מרוצה ממעשיך והי־שגיך
בעבר, למרות שיש
לך סיבות רבות
להתפאר בהם. נצל
את הזמן לעריכת חשבון
נפש׳ ואולי יעלה בידך לגלות את
להרגשה מיוחדת זו.
שורשי הסיבה

זני

כ ד אהבות! שד

איל

דווקא, כאילו להכעיס, הלך והתחזק^ .
ואחת השאלות החביבות על חוג־מכריהם 1
הרחב, היתד : ,מה יהיה הסוף?

צחות

ובינתיים ליוותה אותו רותי, בריקוד,
בכל תוכניות־היחיד שלו בטלוויזיה.
יש אנשים שנולדו עם כוכב של מזל
מעל לראש, ורוב הדברים שקורים להם
בחיים הם דברים טובים.
אחד מאלה הוא, כניראה, אילי גור־ליצקי.
אחרת, איך אפשר להסביר את
העובדה שהכל מסתדר לו, כימעט תמיד,
בדיוק כמו שהוא רוצה י
אילי נחשב כבר שנים ריבות כשחקן
כישרוני ומצליח, בחור סימפטי ועליז,
מבוקש וחביב על חוגים רבים, מצעיר עד
זקן.
אחד הזיכרונות הראשונים ממנו הוא
שהוא התחתן פעם עם גילה אלמגור.
אבל אחר־כך הם התגרשו.
עברו כמה שנים, כמה הצגות וכמה
תוכניות־יחיד, והוא שוב התחתן. הפעם
עם דודים, בחורה אנגלייה יפה ועשירה,
והם בינו להם יחד וילה משגעת בהרצליה
פיתוח וגרו בה באושר כמה שנים טובות.
!אחר״כך הכיר את דרתי לדמן.
רותי לרמן הייא לא סתם רותי, אלא
רקדנית בלונדית יפהפייה, אחת הבחורות
היפות בארץ, שחוץ מהיופי יש לה
עוד כהטדובחנה תכונות טובות, כמו ראש
על הכתפיים, ופיקחות, ורעננות כזאת, ישר
מהטבע. וחוץ מזה היא נולדה בשנחאי
שבסין, והיא יתומה מאב, ואמא שלה מס־ז׳יסטית.

דרתי
ואילי
סוף טוב
והם התיידדו, במו שכתוב. זה לקח שנים,
והידידות עלתה כפורחת, ויהיו בה עליות
ומורדות כמו בכל ידידות, אבל אילי ורותי
סידרו את כולם. זה לא עבר להם, אלא

אלא שלא היה חסר הרבה שהם ייאלצו
להפסיק את ידידותם, כאשד התפרסמו בארץ
הידיעות על המטוס התורכי שהתרסק
בנמל־התעופה של פריס וכל נוסעיו ניספו,
הוכה אילי בהלם. לפי הידיעות שהיו
בידו היתה אמורה להימצא במטוס, בין
הניספים, אשתו, דודים, שהיא בעלת
בוטיק בלונדון, שעמידה לנסוע לאיס טנבול,
כניראה לצורך עסקיה. רק לאחר-
מכן, כאשר דיווחו עיתוני אנגליה כי דו דים
גורליצקי החליטה, ברגע האחרון
ממש, לדחות את נסיעתה ביום אחד, רווח
לו. היא ניצלה בנס.
לדותי, לעומת זאת, מצפה יריבה על
ליבו של אילי מכיוון בלתי־צפוי. אילי,
למי שאינו יודע זאת, נחשב לגאון צעיר
במתימטיקה, ומישוגע על העניין. כשעוד
היה נשוי לגילה, לפני שנים, ולמד בפ קולטה
למתימטיקה באוניברסיטת תל־אביב,
נחשב כסטודנט המצטיין של הפקולטה.
יומי שמשכים קום, ורגליו מובילות אותו
לרחוב לילינבלום, יוכל לראות שם את
אילי בוקר־בוקר, באולם הבורסה, כשהוא
משתתף באורח פעיל במתרחש. הבורסה,
האשה והתיאטרון — אלו הן אהבות־חייו
של אילי, בסדר שהוא בוחר לעצמו.
בערבים הוא מופיע כעת בהצגה אולי
תישארי לארוחת־הבוקר? ,המהווה להיט
בלונדון זו השנה השנייה ברציפות.

מי שיאמץ קצת את הזיכרון, ייזכר ב וודאי
בחתונד״־של־השגה של לפני ארבע
שנים, כשאבא חיים לוי, בעל מועדון
כליף, חיתן את הבת הקטנה שלו, מוכה,
עם הזמר־המלחין דני גרנות.
האבא המאושר מילא אז את המועדון
הגדול באיזה שלושת׳לפים איש, והדלי־קטסים
והטיפה המרה נשפכו ישם כמים,
כיאה לשיסחה הגדולה.
כשטובה ודני התחתנו, היו כולם בטוחים
שהדרך שלפניהם סלולה. מה זה סלולה —
מרוצפת בכל הדברים הטובים שרק יכולים
לקרות לזוג טרי ומאוהב.
אבא לוי אינו סובל מחוסר מצלצלים,
כידוע לכל, ויחד עם זה, מה שבכלל לא
מפריע — הוא גם בעל קשרים מצויינים
בהוגי הבידור והאמנות בארץ. אין כימעט
אמן ישראלי המכבד את עצמו, שעוד לא
הופיע בכליף.
הייתם מוסיפים לכך את הזוג הצעיר
עצמו, שהיו יפים ומוצלחים יחד, וכל אחד

מהולנד עם א
טוני בולטיני 47 בעל הקירקם ההו לנדי,
נשוי לאישתו די קי 44 אם הבנות,
זה קרוב ל 30-שנה, שאת מרביתן בילה
בסייורי־הופעות ברחבי־העולם.
לפני שיצא הקירקס את הולנד, בדרכו
לישראל, ביקש טוני לקחת איתו גם את
חברתו פאמי, עימה ניהל רומן סוער.
אך סאן קמה לו ארובת נוספת. איימה
של פאמי החרימה את כל תעודותיה של
בתה, בניסיון למנוע את נסיעתה לישראל.
הקירקס יצא לדרכו ישראלה, ואילו פאמי
הבלונדית נשארה בהולנד, וליבה עורג אל
אהובה, המבוגר ממנה ב־ 26 ישנים בריאות.
אך פאמי איננה מן המתייאשות בנקל,
מיראה. ב־ 5באפריל פנתה לבית־המשפט
האיזורי במקום, והוכיחה שם כי בדיוק
באותו יום מלאו לה 21 שנה. לשופט לא
נותרה ברירה, אלא לקבוע כי הגיעה לגיל-

הבגרות, וכי היא זכאית לנסוע לאן ש תרצה,
ולהיפגש עם מי שליבה חפץ ביקרו.
עוד באותו יום טסה פאמי לישראל.
בנמל־התעופה בן־גוריון ערך לה טובי בול-
טיני קבלת־פנים מלכותית, לוהטת.
העיתונות ההולנדית דיווחה על הפרשה
ועל סיומה המאושר, והעיתון דה־טלגרף
אף ציטט את דבריה של דיקי, רעייתו של
בולטיני, שאמרה :
״בעלי תמיד התעסק עם בחורות צעירות.
כבר איבדתי כל תיקווה שהוא יפסיק עם
זה פעם.״
אך בינתיים גילה טוני בולטיני למקו רביו,
כי בדרך מהולנד לישראל מצויות
כרגע עוד כמה חתיכות הולנדיות.
נראה שנמל־התעופה בן־גוריון צפוי ב עתיד
הקרוב מאד לכמה קבלות־פנים מל כותיות
לוהטות נוספות.

אחיות כולטיני
מה יהיה הסוף?
האנשים החשובים, והחשובים פחות, ש באו
לצפות בשבוע שעבר בהופעת הקירקס
ההולנדי, המבקר בימים אלה בארץ, אשר
נערכה במיוחד עבורם, לא יכלו אפילו
לנחש כי מאחרי הקלעים מתנהלת, באותה
שעה ממש, הצגה מרתקת הרבה יותר.
ההופעה, שנערכה ברחבת האיצטדיון ב־רמת־גן,
עמדה להתפוצץ, בגלל בערה
בלונדית ארוכודשיער בת .21
הבלונדית הצעירה נאלצה לעזוב את
מקומה, מייד אחרי ההפסקה, ולהסתלק מ המקום,
לאחר ששתי בנותיו של בעל ה־קירקם,
טוני בולטיני, אינטראנט ()21
ויזזט ( )27 איימו עליו:
״או היא — או אנחנו.״ כלומר, אם לא
ירחיק את הבלונדינית פאמי דה־חילדה,
מהמקום, תכרזנה הן על שביתה, לא תמשכנה
בהופעתן.

פאמי ואבא גולטיני
התחלת הסוף

טובה ודני
סוף לא־טוב
לחוד, אין ספק שהייתם מוכנים להישבע
שזה הזוג הקטן — גדול יהיה.
החתונה המפוארת שלהם עשתה אז רעש
עצום, כפי שאומנם היתה הכוונה.
אלא שבימים אלה בא לעניין סוף, אבל —
בקול דממה דקה. טובה ודני התגרשו. ואיי
לא מייעצת לכם לשאול את דני למה,
בעצם, הוא התגרש. הוא ממלא פיו מים,
שומר על דום־שתיקה.
לדני בן ה־ 26 ויליד חופה, יש שני
אחים: רפי, שגם הוא זמר, ועוד אח אחד
ששמו גדי, הבכור וה״מרובע״ מכולם.
עובדה — הוא, לשם שינוי, איננו זמר,
אלא מהנדס, כמו האבא של האחים.
אז עכשיו, אחרי שהתגרש, עבר ידני
לגור אצל אחיו רפי, שגם הוא כבר התגרש
פעם, לפני שנים, אחרי ארבע שנות
נישואין.
אבל היה איש חכם אחד, שאמר שצרות
;באות בצרורות.
קחו את דני, למשל. רק הספיק להתגרש,
וכבר קרו לו עוד דברים לא־נעימים. לפני
שלושה ימים פרצו את הב.מ.וו. הלבנה
שלו, וגנבו מתוכה כלי־נגינה בשווי של
4,500 לירות.
ואם זה לא מספיק, אז אתמול אחרי-
הצהריים, ברחוב בן־יהודה בתל־אביב,
הוא התנגש עם אופנוע, נפגע ואושפז
בבות־החולים.
תהיה בריא, דני, ושלא תדע יותר מ צרות.

1ייי ״

ה מ קו ם היחיד*

התפרסות

״באנו להתפרק קצת מנטל הנדלחמה; ולעשות חיים!״ הצהירו
חיילים שניצלו את חופשתם כדי לפגוש חתיכות על חוף
אילת. המיבחר שציפה להם היה גדול וססגוני .״כבר המון זמן לא ראינו כל־כך הרבה
יפות,״ התלהבו. בתמונה למטה: מטרים של חמוקיים על החול החם ליד הים.

מ• ל עם ישראל ציפת א* .בעיניים
בלות — וסוף־סוף היא ויגיעה.
אופנת הטופלס.
היא באה לישראל באיחור של !שנתיים
אחרי הריביירה הצרפתית. באה, ונתקבלה
בסבר־פנים מחייכות, בדיוק בז&ן הנכון.
פה־ושם על חופה של אילת התייצבו
להן נערות נאות, תמירות ושזופות, מרחו
גופן בשמן, הסירו את חלקו העליון של
בגד־הים הזעיר, והשתרעו על החול.
הבחורים הישראליים, שאופנת ה,בלי חז ייה׳
עדיין מושכת מפיותיהם שריקות,
התפעלות או בוז, בהתאם לתכולה, פקחו
עיניהם בתימהון; .מה זה, פאטה־מורגאנה?
רק לאחר שהתאוששו קימעה, אזרו עוז
והתקרבו אל המחזה המרתק.
חיילים כאזרחים באו לאילת כאיש אחד,
לנסות לשכוח, ולו לזמן־מה, את מוראות
המילחמה, את חילוקי־הדיעות הפוליטיים,
את הפגניות־המחאח, את המחדלים למיני הם,
וגם את הבעיות האישיות — ונמלטו
אל השמש, בתיקווה למצוא מעט שלווה.

מבט מאחור 5״שצי

פייה תל־אביבית, שבאה לפקוד את כ9ר־הנופש
של רפי נלסון באילת, וליהנות.

אך הם מצאו שם רק קצת טופלס —
והפתעה גדולה.
כל אלה שנהרו אל חופה של עיר-
המיקלט הישראלית, למצוא בדידות וקצת
שקט: ,פגשו שם את המוני האחדים,
שכניהם ׳וחבריהם ,׳ועוד יותר. פי שחיפש
שלווה באילת — טעה בכתובת.
עד לפני שנים מועטות בלבד שימשה
אילת עיר־מיקלט לסוכי־גורל ולמוקעי־החברה.
כיום, הפכה עורה והרי היא משמ שת
מיקלט לאנשי-החברה הישראלית.
שבועות רבים לפני תחילת העונה הוזמנו
כבר כל החדרים במלונות שבעיר. כיוון
שכך, ומאחר שעמך ישראל הוא עם ספור טיבי,
פרשו הצעירים־ברויחם שמיכות ד
שקי־שינה על החול, וקבעו את מישכנם
בחוץ.
׳אלה שהצליחו לשריין להם מקומות
!במלון, שילמו מחיר •יקר ׳מאוד תמורת
התענוג לראות ולהיראות. מכל המותרות
׳מהם נהנו בחופשתם, רק את השיזוף הנאה
יכילו להשיג חינם. כל השאר עלה בקנה
אחיד עם האמרת המחירים.
מדי־יום, עם בוקר, החל מיצעד היפים
והיפות שהזדירזו להציג את מייכמניהם
קבל עם־ויעדה. מרכז־הפעולה בשבוע החג
היה, כתמיד, בכפר־הנופש של רפי נלסון.
על תהלוכה מתמדת זו פיקח שאולי
וייצמן, בנו של עזר, שלא חדל להצהיר
בגאווה ׳בפני כולם :״אני השריף!״
״:מה כולם רצים לאילת?״ שאל סמל-
מילואים שהמתין לטרמפ בצד הכביש.
״החוף שם מזוהם, המיסעדות גרועות, ה עיר
משעממת. הם רוצים בדידות, ים נקי ז
זהו בדיוק הזמן ללכת לחוף שרתון !״

בריאות ישראלית יופי מאורוגוואי,ג ה״טופלס׳ פולש

״לאשה במצבו אסור ללבוש בגדיים כזה׳,
נזפה בשולח חברתה. אך באילת סותר.
גרושה דרוס־אמריקאית,
אס לשלושה ילדים שהגדול
בחס בן , 11 באה גם היא לאילת, לשמש.

אך באיחור של כמה שנים. סוזאן האמריקאית
הורידה את חלקו העליון של בגד־הים שלה,
ומתחה את גופה התמיר על החוף, היא היתה טרודה בקריאת מיכתב־אהבה מהחבר
שלה, כאשר ניגש אליה בחור ישראלי בלונדי, ונדהם .״מה לא בסדר?״ צחקה סוזי.

טוב באילת

רונית בת ה־ , 18 בתה של מלכת׳לה
רוזנשטיין, העדיפה את הבריכה
על חוף־היס. משמאל ומימין: כיסויי־הראש בשטח היו
בעלי סיגנונות שונים, אפילו מיגבעות נוסח התפוז המיכני.

כך מרמי מוסכי
את כ עדי המכוניות