שנה 38
ה מדינה
י*חק
נבנצאל
ט״ז אייר תשל״ד8.5.74 ,
מספר 14
המחיר 3.00 :ל״י
מבקר המדינה ידע על
מחדלי צה״ל -ושחק!
סקירת העתונות היומית
העורך ו ה מיי ס ד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1
ולסיום, הרי ס קי ר ת עיתוני ה בו
ק ר: מרבית העי תוני ם מ תיי ח סי ם ל ביקורו
של שר-החוץ האמ רי ק אי באיזורנו
ודנים בנסיונו ת למצוא נו סחת פשרה שתאפשר
א ת הפרדת הכו חו ת בין ישראל
לבין סוריה.
״נובעי קוריר״ הפולני נוזף ק שות במר
קיסינג׳ר ומייעץ לו ״ל שקול היטב א ת
צעדיו הב אי ם״ .העיתון מז הי ראת שר־החוץ
בפני מ הלכי ם פזיזים שבן סבלנותנו
כלפיו הולכת ופוקעת, ויש סכנה כי שר־החוץ
יי תקל בעתיד בתגובות חריפות מצד
המערכת.
״לעצטע גיי ע ס״ — אף הו א אינו
חוסך שיבטו ממזכיר ה מדינ ההאמ רי ק אי.
העיתון מזכיר למר קיסינג׳ראתת מיכ תו
הגלוייה בבחירתו לשר־החוץ ואת העזרה
שהגיש לו ב שיחות השלום הק שו ת בוויי ט נאם
.״י הי הזה מצער״ — מ סיי ם ה-
לעצטע נייעס — ״באם יכרות מזכיר
ה מדינ האת הענף עליו הו א יושב״ .י חד
עם זאת משאיר העי תון ה אידי ש אי ל-
קיסינג׳ר פתח לחזרה בתשובה ולשיפור
התנהגותו, ומב טי חבת מורה להמ שיך ו לפעול
לקראת שיפור י ח סי ארה״ב-סין.
״ קיזוז נו סטרה״ הרומני מנ ס ה לפנות
א ת שיכלו של שר־החוץ בטרם יאלץ, כדבריו,
לפנות י שירות אל הנשיא ניכסון.
ה קוז ה נוס ט רה מוד ה א מנ ם כי ל פנייתו
העתידה לנשיא ת היי ה השפעה
ישירה על מעמדו של מר קיסינג׳ר, אך
— ״ ב תנאי םאלה״ — לא רואה בי ט אונ ם
של הרומנים — ״כל אפשרות אחרת״.
״דבר לילדי ם״ לעומתו, עדיין מ קוו ה
כי לא יאלץ לנ קו ט באמצעים דרס טיי ם
כלפי שר-החוץ .״ציבור הילדים המפמ״י״,
רומז העיתון למזכיר המדינה ,״עדיין
שוקל אתמ הלכיו״.
״חד שות ה ס פו ר ט״ מלגלג על תי קוו תיו
של מר קיסינג׳ר, ו מכנה או תו בעוקצנות
— ״ פ אולי ס ט״ .עורך העי תון נותן למהלכיו
ה מדיניי םאת הציון ״חל ש״,
ומזהירו מזעם ה ק הל. שפט — שושני.
״בבועה״ — שופרם של מ שווקי ה סודה
בחיפה, פוסל מכל וכל א ת פעו לותיו
ה מדיניו ת של שר החוץ ו מכנ ה
או תן — ״סערה בכוס סו ד ה״ .העורך
קורא או תו לסדר, וטוען כי העובדה שה עיתון
ל א הופיע בשבועיים האחרונים,
אינה עדיין סיב ה לה שתוללותו של הנרי,
״ מ ה עוד שכבר לפני חודש הורינו לו
בפירוש להי מנע מביקור במזרח־ה תיכון״,
מסכם העיתון.
רק ה״ג׳רוזלם פו ס ט״ אינו נוגע בביקורו
של הנרי קסינג׳ר. העיתון מסביר א ת
הימנעו תו בעובדה שהנרי נשא לו א שה
נכרייה, למרות אז הרו תיו, דבר שאינו
מאפשר לג׳רוזלם פוס ט להמ שיך ולהדריך
א ת שר-החוץ האמ רי קני.
זו הי תהס קי ר ת העי תונות היו מי ת.
מזג האוויר י הי החם ויבש. הטמפרטורו ת
ת הייגה הרבה מן הרגיל לעונה זו.
נוער בעולם
אליפו ת ל״ג בעומר
ההתרגשות והמתח בין המשת תפי ם
הצעירים באליפו ת ל״ג בעומר לנוער
י הודי גוברת ו הולכ ת ככל שמתקרב מועד
החג. הצעירים, המייצגים כ מעט א ת כל
ק הי לו ת ישראל בתפוצות, עברו סיד ר ה
ארוכה של מבחני םוהתח רויו ת בארצו תיהם,
קודם שזכו להגיע לשלב הגמר
הניכסף באליפו ת ל״ג בעומר המת קיי מ ת
השתא בירושלים.
שמואל פאייר, צעיר המשת תפים בן
6.5מ או ס ט רלי ה, מספר ב ה תל ה בו ת על
(-המעוך בעמוד ,3טור )4
בוטל עונש המוות
על רו כלו ת ללא רשיון
יומו נמאסו עולם• נמשו המצוד אחו׳ רוכלים משתורלים
מאת כתבנו לענייני צדק
בפסק־דין מרעיש, המחווה תקדים
במערכת המשפט הישראלית, נדון ה שבוע
רוכל, שעסק במקצועו ללא
רשיון, לתשע ( )9שנות־מאסר. למרות
עונש המוות הנהוג כמקרים כאלה, השתכנע
השופט שלפניו מקרה מיוחד ו גזר
את דינו של הנאיטם לקולא.
הנאשם סיפר לשופט שהוא בן ל משפחה
מרובת־ילדים וכי אין בידיו
כל משלוח־יד אחר ולכן החליט להת דרדר
אל חיי פשע -כדי להמציא לחם
לילדיו. עוד טוען הנאשם כי בליבו
פנימה הוא אדם הגון וביקש את רחמי
בית ־המשפט.
כשדמעות חמות -עומדות בעיניו נעתר
השופט לנאשם והודיע שהוא ממיר
את -עונש המוות .״־אין זה נאה״ ,הוסיף
השופט ,״שבמדינה נאורה כמו ישראל,
אוד׳
אוייכ-הציכור מם׳ : 1
״ג׳ק המרטש היה חובב בענייני רוכלות״
תזדקק לעונש מוות, ולו גם כדי ל הילחם
בפושעים מועדים״.
כן חלק השופט מחמאות למשטרת
ישראל ולפקחיה האמיצים של עירית
תל־אביב והודה להם על כי לא חסכו
כל מאמץ בנסיונם לביעור הפשע, ולכדו
את העבריין ״במצוד המשטרתי
המקיף ביותר שנערך אי־פעם ב ישראל״.
לשאלת
כתבים מה יעשה עתה, ענה
הנאשם כי היה רוצה לבקש מכבוד ה שופט
כמה ימים חופש בטרם יתחיל
לרצות את עונשו כדי לשדוד בנק,
לרצוח את אשתו, להבריח אי־אילו
טונות של חשיש ולחסל כמה חשבונות
אישיים קטנים .״חצי שנה יותר או
חצי שנה פחות, זה כבר לא משנה.
אז הייתי רוצה לנצל את הזמן ולהש איר
משהו לילדים״ .כמו־כן הביע ה נאשם
את רצונו ללמוד מקצוע בכלא,
כדי שיוכל עם צאתו מן הכלא בגיל
5ד, לפתוח דף חדש בחייו.
תרדוש
השבוע קיבלו הרחמים שלי צוו-קריאה.
אמרו להם לבוא עם כל הציוד ולהתייצב, מייד עם קבלת הצוו,
לצידם של ישובי רמת-הגולן.
תקופת הגיוס — ״כנדרש״.
אני חייב לרחם עליהם, על הישובים, מכיוון שרשע אחד מארה״ב,
זומם לנשל אותם מאדמתם, או לפחות להושיב את הסורים בתצפית
נוחה על חדר-האמבטיה שלהם. סתם ככה, בלי סיבה. והלא הם מגדלים
שם ילדים חמודים במיקלטים וחמניות עם מלח בשממה, אז איר אפשר
להתאכזר אליהם כל-כך?
אבל ברחמים שלי באיזור הצפון תפושים כבר. הם עסוקים בחיילי
החרמון, באנשי המילואים, במשפחות ההרוגים ולא נשאר לי אפילו
שמץ עלוב אחד בשביל המיטרד הזה, הנקרא — ״התנחלויות רמת-
הגולן״.
אז באמת — אולי תרדו שם?
הלא, בינינו, אף אחד לא ביקש מכם לעלות לשם. אתם בהחלט
לא מועילים, ובמלחמה האחרונה חסרתם לנו כמו חור בראש. אני
משוכנע שגם אתם יודעים שאילולי פינו אתכם בזמן, הייתם עוצרים את
האוייב בגופכם למשך 7ו שניות תמימות, ואח״כ מצטרפים לרשימת
קדושים כלשהי, עם צפירה, דקה דומייה ומשואות.
הי״ ד.
אז ברצינות — אולי תרדו שם י
אני באמת מצטער, אבל אני מעדיף הפרדת-כוחות, והמון שממה
מפורזת וריקה מיישובים, על הצמדת-כוחות וגן־עדן פורח ומלא פגרים.
האמת — הרי תרגישו מאוד רע עם הפרדת-הכוחות והסיכוי לרגיעה
מסויימת, תתעכב בגלל הנטייה המיותרת שלכם לפוליטיקה חלוצית.
אז בכל-זאת — אולי תרדו שם?
תפריחו שממות בנגב, תגדלו ילדים בחצר, תהיו חלוצים במקום
אחר, בו אתם לא מפריעים. הרמה נכבשה כדי להרחיק את המוצבים
הסוריים מיישובי העמק, ולא כדי לאפשר לכם לרדוף אחרי המוצבים
הסוריים. אתם מיותרים שם.
אז תעשו טובה — תרדו משם.
את הארץ
כולם אוהבים את הארץ,
ושמים לה ת׳יד בחזה.
בחיבה על הטוסיק טופחים לה,
אומרים — היא אוהבת את זה.
כולם אוהבים את הארץ,
מברוקלין באים לבקר.
צועקים :״ישראל היא שלנו ! ״
ו״נצח-ישראל לא ישקר ! ״
כולם אוהבים את הארץ,
מקימים נחלות בין רגליה.
בדמעה וברעה הם צובטים לה,
כי להם מונופול על בתוליה.
כולם אוהבים את הארץ,
מפזמים לה על אש ועל דם.
את אזנה הם נושכים — ובטוחים
שהיא גם אוהבת אותם.
כולם אוהבים את הארץ,
ואני משוגע על סלט.
הם אומרים — טיפוסים שכמוך
שיילכו מפה, קיבינימט !
**88888888י,
!111
!1811
. . 111
ווי
(סזקירת־נוותו של גורי)
משירי
החג
(בפרוס ה־ 1במאי)
אריק שרון הופיע בפני ס טו דנ טי ם בירושלים
והקרי א מתוך פ תק א ת ״ ה אני
מ א מין״ שלו, אשר נשמע בערך כך :״ חוב ה
עלינו לחזור מיד אל ערכינו ה ל או מיי ם
ואל ה אידי אולוגי ה שאבדה ו מ הי
ה אידיאולוגי ה ה אבודה ו — ״עמל-
כפיים״.
ה אינ ט רנ ציונ ל
קו ם ה תנ חל ה עם חלכה,
אור לגויים ועם נבחר,
בכל מ קו ם דרכה רגלך,
אל תוותר, אתהנ שאר!
מלכות דוד על מכונה נ קי מ ה,
מארץ פרת עד היאור,
ומצעדנו רק קדי מ ה
אף לא על שעל לאחור !
זה היה קרב
לשיחרור ה שטחים
ואם תרצו שוב אין זו אגדה,
אנ חנו ממ שיכים!
נכון. עמל־כפיים זו אידיאולוגיה של
ממש. עמל־כפיים זה אה״דה״גורדון. עמל-
כפיים זא ת שיבולת בשדה. עמל־כפיים
הוא האספירין של הדמאגוגים לכל תח לו
אי ה או מ ה. ועמל־כפיים הי א תרופתו
של מ מצי א הליכוד למכאובינו ה ל או מיי ם
— דבר היוצר אצלי, או טו מ א טי ת, כמה
ספקו ת.
למשל, איז ה סוג עמל־כפיים הוא עמלם
של כמהמע מודי־ ה תוון במפלגה
הליברלית אשר בנויים על עמל־כפיהן
של פועלות״הסרט״הנע (כי לפועלות משל מי
ם פ חו ת ולערביות אף למטה מזה).
או אולי ני ק ח דוגמה מקבלני עבודות-
הנ קיון אשר גרים בארמונות, מ ע סי קי ם
מ או ת עמלי־כפיים, גובים קו מי סיון שמן
עבור כל שעת עבודה ומצביעים גח״ל
כדי ל מו טטאתההס תד רו ת.
(לזר)1972 ,
* מלא את החסר
ברכ ת־ע ם ( ת חז קנ ה)
לעושים ב מל אכה בניר ובמפעל פועלי ישראל
ביום חגם ה 1-במאי
ת חז קנ ה ידי בני דודינו ה מ חוננים
עפרות ארצנו באשר ה ם שם,
אל יפול רוחכם — ערבים מתרוננים
הטו שכם אחד לעזרת העם !
הן סופרים אנחנו א ת נודכם וחובבים
נטפי הדמעות וזיעת האף,
היורדים כטל לישראל ומשובבים
נפשו היפה וכיסו הרחב.
אתם ערבים הבונים המולדת,
בחרמש, במגל, בבטון ובטיח.
אתם אנשי ״ישראל העובדת״,
מני גולן ועד שדמות רפיח.
ובראותנו מפעלכם, זיעתכם הניגרת —
בלב הומה, נירגש, נקרא ב קול — תודה.
כ סי ס מ תו של ברל כצנלסון האו מר ת
״אין כיבוש הארץ בלי כיבוש העבודה״.
אז יאללה־יאללה, אימשי, תזוזו כבר,
מוחמד בוא הנה — תעל הון.
מגיעים לכאן עולים מחר —
צריך לגמור ת׳שיכון.
שמא נאמץ כ אידי אל א ת עמל־כפיהם
של יישובי הספר החקלאיים־ל שעבר עם
בתי־הקוביות והקוצים, אשר התנוונו
לפני כ״ ה שנים והצביעו בעד הליכוד
כדי למרוד בסוכנות הי הודי ת, שנואת
נפשם.
יי תכן שכדי ל היו ת אידי אלי ס ט־ מג שי ם
כדאי ל ה חזי ק חוו החקל אי ת של כמה
אלפי דונאם, אי־שם בסביבו ת רוחמה,
ולעבוד או ת ה כפיים בהפס קו ת שבין עצ־רת־עם
למסיבת־עיתונאים.
עמל־כפיים
יקרים.
ן ןן ^||1
המבחני ם ה מו ק ד מי ם :״ היינו 20 נציגים
מבל רחבי א סי ה ביניהם אלוף ק מבודי ה
בשריפת נזירים בו ד הי ס טי ם לשנת 73
ג׳ו מ אניי א ק. אני הגעתי לתחרו תאח רי
ששרפתי 3גננות בארבעה גפרורים בלבד.
משד התחרו ת ה תנ הל בינינו מ אב ק צמוד
בשג׳ו מקדי ם ב״ 40 דונם מירעה טבעי.
בשלב הגמר ״נשרף״ ג׳ו ו אני עליתי״.
פאייר ה ק טן מקדי שאת פל אחר הצה-
ריים שלו ל אי מוני ם. אשר להתר שמו תו
מישראל — הו א מלא התפעלות מיערות
בן־שמן.
אבות אכלו בו ק סר !
ד״ר זוארץ
כפיים
נעים
--מ מי שנ תו של מייסדו --
לכולכם,
מ אזיני ם
דבר המערכת
שי קסע!
שוב צללו אזנינו משמוע פעמיו של
משיח־השקר ה. קיסמג׳ר, המתדפק על
דלתותינו ובפיו אבטחות שווא .
אך נבוכים היינו ומשתוממים ש ב ־
עתיים להיווכח כי הגב׳ האמיצה
ג. מאיר השפילה עיניה ׳בפני יהודי
מומר זה ואף נשאה לו ברכתה ליום
כלולותיו — וזאת למרות שאותו
גלוח בא בברית הנישואין עם גויה
גמורה ועכו״מית. ואם לא די בכד הרי
היא צעירה ממנו, ומהלכת גבוהה
שורן ז־צעיר פאייר
32.05 נזירים־בודתיסטים לשעה
שלהבת דינ שטיין מארה״ ב נציגת ה מין
החלש בו טחת בכוחה .״יו קדת בליבי אש
ה א מונ ה״ הי א או מרת. שלהבת הי א מ צאצאי
ה אנו סי ם שעלו על ה מו קד בספרד.
מ א חו רי ה 4פרברים עשנים בניו־יורק,
סופר מרקט ומיבני ציבור רבים .״ אני
מתא מנ ת כל בוקר עד שיוצא עשן״ או מרת
שלהבת הדינמי ת.
שורפת דינשטיץ
״אשרי הגפרור שנשרף והצית ארנבות׳׳
גבוהה.
־זוכרים כולנו את הכרזתה הנבונה
של נ. מאיר, בה קבעה כי יהודים הבאים
בנישואי־תערוכת, כאילו הצ טרפו
אל ששת המיליונים! ייתכן וה.
קיסינג׳ר רואה עצמו כמי שאינו יהודי
כלל, שאם לא כן היה ודאי מתמלא
י יר א ה מחמת קצף הכרזתה של רה״כל.
ואם אינו יהודי — מה לו כי יתווך ז
וכבר אמרו חכמי טשרנוביל :״אשרינו
שיפה כוחו של כלב מכוח זנבו,
שאם לא כן היה הזנב מסשכש בכלב״.
ולננסי ייאמר: נוסי לך!
(אליפות ל׳ע בעומר — המשך)
הספר ה אירו טי ששיגע א ת העולם
! 101ת 1וכי -אהבה
בלווי צילומים מרהיבי עין
מדבר ומזמר עברית
נורי רשף (רשבסקי) ,בן ה ,10-המייצג
את ישראל, נשמע לי צנוע ב מקצ ת. הו ריו
עודדו או תו להירשם ל תח רו ת ל אח ר
שבמסכת חנוכה, בה שימש כנר ג׳ ,שרף
א ת השמש ואת המורה להתע מלו ת. הו ריו
מלווים או תו בדרכו העשנה .״ א בי
הוא ממציתי אבו-רודס״ מציין נורי בגאווה.
נורי זוקף לזכותו א ת בניין צי״ ם
ואת חי סול מעברת בנימינה. האי ש ה נערץ
עליו הוא נירון קיסר .״עבודה נ קי ה.
כל הכבוד״ הוא מ מל מל בהערכה.
כרגע, יו מיי ם לפני התחרות, מ שוכנים
הצעירים בבנייני אז בסטשה קי מו על
י סודו תיו ה מ פו ח מי ם של מרכז הנופש
ביער ירושלים לשעבר.
האליפו ת תחל בשלוש אחח״צ. אורח
הכבוד י הי ה מיי קל רוהן שהגיע ב מיו ח ד
מ או סט רליה. אתהטקס תלווה תזמורת
מכבי אש וה מנצח יתכבד בשריפת מצדה.
המדובר הוא בהצעת פיתרון לגבי סלע־ד,מחלוקת
העיקרי בתוכנית הפרדת־הכוחות בין ישראל לסוריה :
מעמדה של קונייטרה ושלוש הגבעות שמסביבה. כאשר
התברר כי ממשלת ישראל מוכנה לוותר על קונייטרה
אך אינה מוכנה לנטוש את הגבעות החולשות עליה,
התהלכה בדיחה כי קיסינג׳ר עשוי להציע
פתרון משלו: לחלק את שלוש הגבעות כך
שכאחת מהן יחזיקו הפורים, כשנייה ישראל
ובשלישית יישב כוח או״ם. הבדיחה צוטטה
כראשית השבוע במעריב.
למחרת הסתבר, ממקורות אמריקאיים, כי קיסינג׳ר
אינו צוחק כלל מהרעיון, והוא עומד להציעו לישראל
ולסורים.
דו ב ה צי בו רנגד
״מיסמב וייאמן״
מתערערמ*ומגד
ועדתאג רנ ט
מעמדה של ועדת-אגרנט מתערער והולך.
הן בחוגי המישפטנים, והן בחוגים של אנשי-
ביטחון, עוררו צעדיהם האחרונים של חברי הוועדה
תמיהה, הגובלת בתדהמה.
נראה שמנוי וגמור עם הוועדה לחפות
על מחדליה המשוועים כפרשת מיסמכי
סימן־טוב, על־ידי הטענה ש״לא הוכח״ פי
המיסמכים הם מזוייפים. למעשה לא נותר
גם שמץ של ספק לנכי הזיוף — ומאחר
שהוועדה כיססה עליהם כלכד את מסקנותיה
נגד סגן־אלוף דויד גדליה, מוטלת עליה
החוכה להוכיח שהם אמיתיים.
במקום לחקור נימרצות את חזיוף והאחראים לו,
מנסה הוועדה, בעזרת השילטונות, לגלות כיצד הגיעה
הידיעה להעולם הזה.
גם סירוב הוועדה להעניק לדדו, לגורודיש ולאנשי
המודיעין מעמד של ״אדם העלול להיפגע״ ולאפשר
להם להגן על עצמם לפני פירסום הדו״ח הבא, הרעיש
את חוגי המישפטנים, המאוחדים בדיעה שזה נוגד
את רוח החוק.
מתקכל הרושם שהוועדה מנצלת את
וכדה שכראשה עומד נשיא כית־המישפט העובדה סיכוי
העל
שהרכב כלשהו
העליון, ושאין כית בית-המישפט העליון יוציא צו-על־תנאי נג
׳החוק כצורה
£ת החוק
דה, כדי לפרש את
בצורא המעוררת
ספיקות חמורים.
דייו עו שה ״ 91וחאר
פ פי שרד ־ ה בי ט חון
שר־הביטחון משה דיין עורך כבר את כל ההכנות
הנידרשו׳ת לקראת עזיבתו את מישרד־הביטחון, וזאת
בשעה שעדיין לא ברור אם תוקם ממשלה חדשה.
בימים האחרונים העבירו עוזריו של דיין חומר רב,
מיסמכים וניירות, ממישרד־הביטחון.
.נראה כי דיין דואג לשמור לעצמו העתקי
מיסמכים חשובים, שיסייעו לו לכתוב את
זיכרונותיו, אותס הכטיח לסיים תוך שנה
וחצי, למו״לים שרכשו ממנו את הזכויות.
עז ר !ונפן חזור
ל פ עי לו ת פו לי טי ת
קרוב לוודאי כי אלוף (מיל ).עזר וייצמן
יחזור כעתיד הקרוב לזירה הפוליטית, אם,4
כי לא כמיסגרת הליכוד.
עזר, שנעלב מאוד מהערתו של אריק שרון עליו
כי הוא ״עריק פוליטי״ ,ושבשעתו גמלה בו החלטה
לא להשתלב עוד בחיים הפוליטיים — חזר בו, ככל
הניראה. לא מן הנמנע, כי אם יוכרז על בחירות
חדשות, ינסה וייצמן לעמוד בראש תנועה פוליטית
חדשה. כמה בעלי־הון גדולים, ולא מראשי החברה
הימית בה מועסק עזר וייצמן כמנהל, הבטיחו כבר
לתמוך בו באמצעים כספיים.
ב די חההפכה
ד חו כני ת־ הפרדה
בדיזחיה שנפוצה בשבוע האחרון בחוגים מדיניים
בירושלים, אומצה על־ידי שר־החוץ האמריקאי והפכה
להצעת־תוכנית.
סקר דעת־קהל שנערך בשבוע שעבר על־ידי מכון־
המחקר של חברת ״דחף״ העלה, כי 62.6אחוז מה־נישאלים
׳סבורים כי אין בגילויים על התמוטטותו של
יצחק רבין בימים בהם כיהן כרמטכ״ל, ערב מילחמת
ששת־יהימים, כדי לפסול אותו לכהונת ראש־ממשלה.
רק מיעוט של 22.8אחוז סבורים, כי רבין אינו מסוגל
להיות ראש־ממשלה, בשל אותם גילויים.
יחד עם זאת מצביע אותו סקר על כך
שהנהגה בראשות יצחק רכין, שמעון פרס
ואכא אכן נראית כיום פופולארית כיותר.
76.4אחוז מהנשאלים בסקר הביעו תמיכה בהנהגה
כזאת, בעוד שהנהגה בראשות גולדה, דיין וגלילי,
זכתה בתמיכה בשיעור של 13.2אחוז בלבד.
גולדה נוז פ ת
ברב! ב פו מ בי
למרות תנ ^ז ה, כביכול, במועמדותו של יצחק
רבין להרכבת הממשלה הבאה, אין ראש־הממשלד,
המתפטרת, גולדה מאיר, מסוגלת להסתיר את זעמה
וכעסה על רבין, הנובעים כנראה מ״העזיתו״ לרשת
את מקומה. רק השבוע התפרצה גולדה פעמיים בפומבי
כלפי רביו, בצורה שגרמה תדהמה לכל אלה שהיו
עדים לכך.
בפעם הראשונה היד, הדבר כאשר שרי הממשלה
המשתתפים בשיחות עם הד״ר קיסינג׳ר, נפגשו עם
שר־החוץ האמריקאי ופמלייתו בלישכתה של גולדה.
לפתע החלה גולדה להשמיע דכרי־הערכה
על נשיא מצריים אנוואר סאדאת, על שהיה
לו האומץ לפטר מתפקידו מייד, וללא היסוסים,
רמטכ״ל שהתמוטט. למרות שלא קישרה
את רבין לדבריה, הבינו כולם את הרמז.
כפעם נוספת, כעת ארוחת־ערב שנערכה
ככיתו של שר־החוץ אכא אכן, התפרצה
גולדה כלפי רכין, כאשר נכנם לחדר. היא
התריסה כלפיו, בטון של נזיפה :״מה זה 1
אתה הולך להקים לנו ממשלה שתסתמך
על שולמית אלוני ז״ רכין שתק ולא הגיב.
ת עדו ה אנטי שמי
בסירט ההקדטה
ש ל 1יכ סון
נשיא ארצות-הכרית, ריצ׳ארד ניכי
סון, עלול למצוא את עצמו כמוקד
המימסד היהודי כסד של ארצות-הכריית,
כאשר יסתבר כי כין
סרטי ההקלטה שלו, הוקלטו גם מיס פר
הערות אנטישמיות.
מסתבר כי מתוך הפרוטוקולים של
אותם סירטי-הקלטה שבחר ניה
להגיש לסנאט, נמחקו כין שאר ה*
הערות המביכות, גם ביטויים אנטישמיים
שהיו עלולים לפגוע ביחסיו
של ניכסון עם שר-החוץ היהודי שלו.
עתה מנסים אנשי הליגה למניעת*
נה, לגלות את תוכנן של הערות
ל״ע ור״צ א!!
דו ר שו ת ב חי רו ת
הדיבורים של ל״ע ור״צ על חצורך בבחירות
הדשות ב־ 1974 אינן בגדר דרישה פוליטית, אלא רק
מחווה כלפי תנועות־המחאה.
שתי הסיעות לא יציגו דרישה זו כתנאי
להצטרפותן לממשלה החדשה של יצחק
רביו•
למעשה אין לשתיהן עניין בבחירות חדשות, נייח
שאינן סבורות שבבחירות כאלו ישיגו הישגים נוספים.
גורן משתלט
עדהר בוו ח
הרב הראשי שלמה גורן מגביר את מאמציו להשתלט
על מנגנון הרבנות הראשית. השכוע פתח
גורן כמילחמה נגד הממונה על הכשרות
כרכנות, הרם שמעץ אפרתי האחראי למתן
היתרי־כשרות לספקי שירותים ומזון
לארץ מחו״ל. לאחר שתביעת גורן מאפרתי להתפטר
לא התקבלה, פתח ינגדו במילהמה גלריה, אסר עליו
יא ש
הסדרו שלו
חשכת 11.5774 ,כשעה 11.00ל55ה״צ,
ייערך מיפגש המוני ליד גשר הירקו־
(דרך חיפה) על נושא זה, כהשתתפוו
אור אסנר׳
שולמית אלוני
נסים אליעד
ירמיהו ינבל
רן כהו
נחו יל־דמיר
שלו כהן
מחי פלד
אמנון רובינשטיין עמוס בינן
אור שפריר
כתוכנית האמנותית:
אריק לבי א
מירי אלוני לוליק יבי
הדודאים
לנסוע לחו״ל לצרכי עבודתו. יהרכ אפרתי הודיע
למישרד־המיסחר־והתעשייה, כי עד שלא
יותר לו לנסוע לחו״ל, לא יהיה אחראי לכשרות
מישלוחי הכשר שיישחטו כעתיד
הקרוב
חימ שו הי רי ד ה
ב מ חי רי המד ליו ת
הירידה במחירי המדליות, אשד החלד, לפני שבוע,
תימשך ביתר מרץ. סיבה נוספת לירידת המחירים:
כתוצאה מחקירות מבקר־המדינח, יחוייב בנק ישראל
למכור את מרבית המדליות ששמר אצלו, כעודפים
לחלוקה כמתנות לנכבדים.
מקורה של הירידה כמהירים הוא כמים־
פר העצום של מדליות שמתכוננת החכרה
הממשלתית למטבעות להנפיק כשבועות הקרובים.
קי רהנגד סגן
ראש העי ר בת־מישטרת
חולון סיימה חקירה !נגד סגן ראש־עיריית
בת־ים, אוריאל פלח, בעיקבוית תלונה על פרשה שאירעה
בסוף שנת ,1969 בעת שפלח היה מנהל רשת בתי־הספר
״מיפתן״.
כאותה תקופה התלונן משרד־הסעד כי
חכילות־מזון, שנשלחו על-ידי חכרת ״קאר״
האמריקאית אל כתי-הספר ״מיפתן״ כבתים,
לא הגיעו ליעדן. כשעתו נגנז המיסמך.
עתה, אחרי שפלח נטש את חכריו־לשעכר
והצטרף לקואליציה בראשות הליכוד, הצליחו
אנשי המערך להכיא לפתיחת חקירה
נגדו כאותה פרשה. מישטרת חולץ העכירה
את תוצאות החקירה לפרקליטות מחוז ת״א.
^ז 0ק \ 1 £ 0ז
השמסו ר,מי1צר
על בסיס
תמצי 1ת צמחים מרוכז יעיל!חסכוני
י 0ה זה
נאוסון
ותחזק א ת הוגניער
> ,ו[1זז[ש
חזסח זש
חש!זח
הפולס הזזז 1914
״ העולםהזה ״ ,שבועוןהחדשותהישראלי. המערכת
והמינהלה: תל־אכיב, רחוב קרליבך ,12 טלפון .260134 תא־דואר
. 136 מען מברקי: עולמפרס .״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רה׳
בן־אכיגדור. הפצה: גד בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה כספי
בע״מ. העורך הראשי: אורי אבנרי. המו״ל: העולם הזה כע״מ.
הייתי רוצה לספר לכם השבוע על ראש־עיר מסויים בישראל, שחולל תוך זמן
קצר מהפכה, אם לא בשירותים המוניציפאליים שמקבלים אזרחי עירו, אז לפחות בסיג־נון
היחסים והדו־שיח שראש־עיר נבחר מקיים עם תושבי העיר•
!אותו ראש עיר (שכל מה שאני יכול להגיד עליו בשלב זה. שהוא אחד מראשי
הערים בגוש דן) ,שרק חודשים מעטים חלפו מאז !נבחר לתפקידו, השכיל להבין כי
אחד משורשי הרע במערכת המוניציפאלית בישראל, מקורו בניכור הקיים בין תושב
העיר לבין אלה הנבחרים לנהל את העיר למענו.
המסורת המקובלת בישראל מורה על כך שאותם הנבחרים, שערב הבחירות נל חמים
על קולו של האזרח ומתרפסים בפניו, מנתקים עימו כל קשר מייד אחר הבחירות.
הם הופכים מנבחרים לשליטים, ממשרתי־-ציבור לאדוניו. הם נסגרים במגדלי השן
של בנייני מועצותיהם, עורכים סיורים.ברחובות רק אחרי הכנה מראש ומול מצלמות
הטלווקזיה ונשמעים רק כשהם מטיפים מוסר לאזרחי עריהם על חוסר יחס
לעיר ולפועסיזה.
אחד הסימפטומים למסורת קלוקלת זו הוא יחם הנבחרים המוניציפאליים לביקורת
— הן זו הנשמעת מפי סיעות האופוזיציה במועצותיהם והן זו המופיעה באמצעי
התיקשורת. בעיניהם כל ביקורת היא ״הש מצה״
וכל גילוי על מחדל הוא ״פיר־סום
בזוי שאין להתייחם אליו.״
והנה, בא אותו ראש־עיר מסויים וקובע
תקדים מהפכני בתחום זה. כאשר הועל תה
נגדו ביקורת, הוא שקל אותה לגופה,
והפתיע את מבקריו בהודעה פומבית:
״הצדק איתכם. אשתדל לתקן את המעוות.״
זהו סי׳גנון כל כך בלתי מקובל
בחיים הציבוריים בישראל, עד שמתעוררת
תיקווה שמי שהעז לחולל מהפכה
בתחום זה, עשוי ומסוגל לחולל תמורות
גם בתחומים אחרים.
למרות הניסיונות הנואשים שלי להס תיר
את זהותו של אותו ראש־עיר מעיני
הקוראים, ברור לי שכל מאמצי הם לשווא.
מפיר,סומים בעיתונות היומית ומבתבה ש הופיעה
בהעולס הזה ( )1913 למדו הקוראים
ודאי שהמדובר הוא באלוף (מיל).
שלמה (״צ׳יץ״׳) להט, ראש־העיר החדש
של תל־אביב, שהגיב במהירות ובתקיפות
על כתבה בעיתון זה (העולם הזה )1912
שחשפה את התפשטות נגע הפרוטקציד
אחד מראשי־העיר תל־אכיב
גיזם המיפלגתי, שהוא התכוון לעקרו,
הסגנון החירש
בעירייה הנתונה לשליטתו.
צ׳יץ׳ מיהר להוציא גילוי־דעת לעיתונות
בו מסר, כי בעיקבות הפי׳רסום הורה להפסיק את ,״שיטת הפתקאות״ של העסקונה
המי-פלגתית בעיריית תל־אביב. הוא טחח אף ושיגר מכתב אישי למערכת העולם הזה
(פורסם בגיליון הקודם)1בתגובה על הכתבה, שהוכיח שלפחות מבחינת הרגישות לדעת־הקהל
עולה צ׳יץ׳ על כל ראשי הערים שקדמו לו בתל־אביב.
למה אם כן ניסיתי בתחילת !סיפור זה להסתיר את זהותו של צ׳יץ׳ בהקשר חיובי זה?
הסיבה פשוטה. באותו גילוי־דעת שנמסר לעיתונות, בו הודיע ראש־העיר על ההד
יראה שהוציא לחיסול ״שיטת הפתקאות״! ,נמסר כי עשה זאת בעיקבסת פירסום ״באחד
העיתונים״ .למרות שבאותו זמן כתב צ׳יץ׳ מכתב תגובה לפירסום להעולם הזה, שהבהיר
שהוציא את ההוראות בעיקבות פירסום כתבתו של יגאל לביב, הרי ההודעה לעי תונות התייחסה לעיתון אלמוני.
אני משוכנע שבעיקבות הערה זו, המצביעה על שריד של מסורת העבר שדבק
גם בסיגנון החדש של צ׳יץ׳ ,ידע ראש־העיר לתקן גם נוהג פסול זה של התייחסות
סתמית, ללא כתובת
כלים
ורוח של מרד -מפעמת בהם. הסיבה
איננה כמובן המכות -שקיבלו הדרוזיס
בקריית־שמונה או גירוש הרוכלים הדרוזים
מרמת־הגולן- .מיקרים אלה רק פתחו
את השסתום, של סיר הלחץ של בני העדה
הדרוזית. כדאי שתעלו בעייה זו מעל
דפי עיתהנכס, אותו אני קורא בקביעות,
כדי שידעו בארץ מה באמת חושבים הצעירים
הדרוזים.
נמאס לנו להיות כלב השעשועים של
העדה היהודית ודרוזים־של־שבת. מטפחים
אותנו ומלטפים אותנו כ״בני העדה הנאמנה
ביותר בישראל״ ומעלים על נס את
תרומתנו למדינה• תמורת זאת נותנים לנו
פרס: גיוס חובה לצה״ל, הצריך לשמש
הוכחה שלדרוזים בישראל יש שיווי זכויות
ואין הבדל בינם לבין היהודים. זהו
שקר גמור. הדרוזים אומנם מגוייסים,
אבל רק ליחידות של ״שואבי מיס וחוטבי
עצים״ כמו מישמר־הגבול ועוד יחידות
שיעשו את העבודה השחורה והמסוכנת.
האם מישהו שמע פעם שלדרוזי יתנו
להיות טייס בחיל־אוויר, או חייל ביחידה
״מובחרת״ אחרת? ומה היה אומר הציבור
היהודי אם בדוור דרוזי היה רוצה
להתחתן עם בחורה יהודייה?
זאת צביעות לטעון כי לדרוזים יש
מעמד של שווים בישראל וכי בגלל היותם
״טובים״ מהערבים, הם זוכים לפרסים
ולזכויות־יתר. כדאי היה שמישהו יקדיש
מחשבה גם לבעיית הדרוזית לפני שיום
אחד היא תתפוצץ בקול רעש גדול.
אבקשכם למנוע את פירסום שמי לבל
יתנכלו לי השילטונות•
ע.א( .חשכו שמור במערכת),
דלית־אל־כרמל
ק שק שת
הפעל את דמיונך ונסה למצוא כותרת
מתאימה לציור שלמטה, שתסגיר
מה אתה תאה !בו. הצעות לכד
תרות יש לשלוח לפי הכתובת: ת.ד.
,136 תל־,אביב, עבור ״קשקשת״ .ההג־דרות
הקולעות ביותר תפורסמנה.
קשקשת 1912
קריאה זצ׳יץ ! ,
קראתי בעיתונכס (העולם חזה )1912
כי מופעלים לחצים על ראש עיריית תל-
אביב, לסגור את בתי־הקולנוע המציגים
בלילות שבת. אני תיכוניסט מתל־אביב
ורוצה לפנות בזה לראש־העיר שלמה
(״צ׳יץ להט מעל דפי עיתונכם: אל
תיכנע ללחצים! מאז שעלית לשילטון ב־תל־אביב
יש לנוער מה לעשות בלילות
שבת, גם בסרטים וגס בערבי ראיונות. אל
תפסיק פעולה זאת !
יעקב מזמר, תל-אביב
ב 9קלפטומנית
שסחבה תפוז
סופרמרקט.
יהודית שיף, רמלה
>• ״נמאס לי כבר מההורמונים
9האמא של השלישייה.
רם״ל נפתלי לכיא, צה״ל
• ״אל תוציא את הראש! בעלי
מגיע !״
משה עזוז, באר־ שבע
הוכחה?מחשבה
כשעיינתי •בכתבתכס על ישיבת מרכז
מיפלגת העבודה, בה נבחר יצחק רבין
כמועמד לראשות הממשלה (העולם הזח
)1912 לא יכולתי שלא להביט זמן ממושך
בתמונתו של פינחס ספיר, היושב
כשראשו נתמך בידו (דאה תמונה) .אני
חושב שזאת ההוכחה הראשונה הקיימת
בכלל שפינחס ספיר הוא איש־רוח ולא רק
איש מעשה. אשתי אמרה לי שהוא סתם
ישן ואילו אני טענתי שכאיש המעשה
הוא מוכיח שסוף המעשה במחשבה תחילה.
האם הוא לא מזכיר לכם מישהו.
יוחנן ספיר, רמת-גן
למשל.
-בהחלט. את ״ההוגה״ של רחץ,
אישיות אטומה
סוף־סוף קריאתי הערכה על גולדה
מאיר (העולם הזה )1911 התואמת את דעתי
זה מזמן. מודה אני שבכישרון מיוחד
במינו ניתח אבנרי את אופייה האמיתי של
״שליטה״ שלצערנו הביאנו לאסון גדול.
אך שאלה אחת לי אל אורי אבנרי: ישבת
מכת בי ם
דרוזים שד שבת
בזמן האחרון, מאז הרצח השפל בקריית־שמונה,
עלתה על הפרק בעיית המעמד
של העדה הדרוזית בישראל. על אף הכאב
הקשור בנסיבות הופעת הבעייה,
טוב שהיא הגיעה לידיעת הציבור הישראלי,
כי הגיע הזמן לטפל בפצע פתוח
זה, ,שמכסים אותו כל הזמן בתחבושות
כדי להסתירו.
פתאום התגלה לערה היהודית כי צעירי
העדה הדרוזית הס ממורמרים וסתוס־
ההוגים סוף מעשה במחשבה תחילה
העולם הזה 1914
...מאחל לכם שלא תצטערו על תמיכתכם
ברבין.
ניסים מבורך, פתח־תקווד.
ג7ג? -המתגלגלות
התפלאתי לקרוא בגיליון 1910 את כתבתכם
המתגלגלות. כשכותבים על ״הקבוצה
הראשונה בארץ״ או1על ״ענף ספורט חדש
בארץ״ ,חייבים לדעת שזה כעשר שנים
כבר פועלות בחיפה שלוש קבוצות גלגליות
(מחליקות על סקטים) בהדרכתו של
מר אהרון יורדן ובחסותן של עיריית חיפה
ואגודת הפועל בעיר. מתוך שיגעון לדבר
החל מר יורדן את החוג לגלגליות בתנאים
פשוטים ביותר. היום, אחרי.הרבה
שנים של עבודה קשה, עומדים לרשות
החוגים מיגרשים בכמה מקומות בעיר וכמו
כן ציוד משוכלל. אני לא יודעת מה מקור
האינפורמציה שלכם על נושא זה, אך
עלי לציין שהכתבה שפירסמתם אינה
מדוייקת.
בלה לכדו, קייבוץ מגן .1.1 ,הנגב
! 8העולם הזה שסח לשמוע שגם בתחום
הסקטים השיגה חיפה את תל־אביב.
בעייה פילוסופית
בעייתנו עם הערבים, נראית מבחינה
פילוסופית, כך: כל אדם יקום על חברו
להרגו, במידה, ואך ורק במידה, והאחר
יהווה סכנה לקיומו. לערבים יש הרגשה
שלקחו להם אדמות. ומאחר ואצל הערבי
בעייה של לקיחת אדמה מהווה את רום
מערכת הערכים שלו — הרי שאם לקחת
ממנו את אדמתו איימת על קיומו ואיימת
על פיסגת הרעיון שהוא מכיר. אבל גס
לישראל לקיחת שטח היא איום על הקיום.
משום כך נאלצת ישראל להתגונן
מפני שכנותיה אם אלה מתנפלות על שטחה.
כלומר: יסוד כל המילחמות הוא
בהיווצרות המדינות.
יוון -ארץ 1000 האיים מציעה לך את כל
תענוגות אירופה בחצי מחירו
אוצרות תרבות. אתרים היסטוריים. חופי רחצה
חלומיים. מוערוני צלילה ויאכטות. איים משגעים
ביפיים המרהיב, מעינות מרפא. בידור בילויים מהנים
ומרכזי קניות תוססים.
אכן. ביוון תוכל ליהנות ולבלות ביד רחבה
מתוך כספי ההקצבה ־ ועוד ישאו לך כסף רב לקניות1
כי ביוון כספך שווה יותרו
פ)פן 3ן@פ[פ[פן ו^ן פן פ[ן פ[פן 3ן פן [3פ[פ) [3 )3פן@ 3ן@ 3ן@@פ[פ[@@פ)פן פן
צביר,ה הזרוכיץ, צה״ל, ד.צ1465 .
חזרה לאורגאזמה
מאמרה של אביבה עין־גיל (העולם
הזה )1908 אינו משקף מסקנות
אישיות שלה בלבד. כל מה שהיא
מציינת הוכח זה מכבר באופן מדעי. נסיו־נות
מדעיים שנעשו ע״י זוג החוקרים האמריקאים
מסטרס וג׳והנסון במשך מיספר
שנים הובילו למסקנה ברורה שהאורגאזמה
באשה מקורה בקליטוריס (דגדגן) .השמצות
אישיות אודות אשה זו או אחרת אינן
רלבנטיות כיוון שמדובר בבדיקות שנערכו
על מאות נשים בכל קבוצות הגילים בשרת
אלקטרודות המספקות מידע אובייקטיבי.
העובדות המדעיות האלה מנפצות את
המיתום על הכוח הצפון באבר המין הגברי.
כלומר, אורכו, רוחבו ושאר מידותיז
של הפנים, אינם בעלי חשיבות לגבי הסיפוק
המיני של האשיה. גם גבר המשותק
במחצית גופו התחתונה יכול להביא אשת
לידי אורגאזמה, ויש להניח אפילו שהוא
יתאמץ יותר ולכן גם יצליח יותר. הקרירות
המינית של הנשים היא תופעה נפוצה
במידה מדהימה. אך למעשה אין נשים
פריג׳ידיות. ייש רק נשים ׳שהן ובני־זוגן
חסרים מידע על מיניות האשה. אין להטיל
את אשמת הקרירות המינית של היאשה לא
על הנשים ולא על הגברים כפרטים, אלא
על החברה הרואה את הסיניות של הנשים
׳בצורה מעוותת.
ד״ד א. כהן, גבעתיים
העולם הזה 1914
סקנדל משפחתי נגרם בגל ל הליידי והלורד
המריבה הקולנית בין שני בני הזוג הסתיימה בהפי־אנד...
מאת: ל .בנימין
החשד של צבי ב. פי אשתו בוגדת בו עם הלורד — היה מבוסס כראוי.
זה במה לילות הוא שומע את אשתו מדברת בשנתה על הלורד,
כשהבעת אושר על פניה; ״כמה שהוא יפה אני אהיה ממש
מאושרת אתו״ וכדומה.
צבי ב. אינו קנאי מטבעו, או לאתר
שהדברים חזרו על עצמם כמעט כל
לילה — התגבר חשדו והוא החליט
לנקוט מייד אמצעים מרחיקי לכת.
בוקר אחד העיר את אשתו וציווה
עליה לומר לו מייד מה יחסיה עם
הלורד ומיהו בכלל אותו לורד ן אש תו
פרצה בבכי מר וניסתה תחילה
להכחיש את הכל.
כל הפרשה עלולה היתד. להסתיים
בכי־ רע אלמלא השפנה שפגשה בב
עלה
ושאלה אותו בתמימות :״למה
שלא יהיה לורד גם לאשתך?״
תדהמתו של הבעל גברה והשכנה
הוסיפה :״מה יש? גם לי יש לורד
בבית ואבי ממש מאושרת אתו!״
סאן הגיעה סקרנותו של הבעל
לשיאה.
הוא פרץ לבית השכנה וראה את
הלורד בפעולה...
גם את יכולה לראות את מכונת
הכביסה לורד בפעולה!
קחי לבית את ליידי קריסטל או
לורד קריסטל מכונות הכביסה הטובות
והחסכוניות מכולן — ותגלי מייד
שאין יתרון שאינו נמצא בהן — גם
את תהיי מאושרת אתן...
כל ׳תוכניות הכביסה לכל סוגי הכביסה,
הרתחה עד 100 מעלות, ציפוי
אימאייל המונע חלודה, עיצוב אקס קלוסיבי
ועוד שכלולים טכניים בל עדיים.
אין
פלא שאשתו של צבי התאהבה
׳בלורד קריסטל — ממבט ראשון.
הכניסי את הלורד לביתך לשבועיים
נסיון ללא כל התחייבות.
את לא תוציאי אותו לעולם.
] 615 1ן|1316ו|13|13 כו|טן ב 1ן|13נ1ן טן 13ן15 ן כ 1ן נ1ן|13 וט|ב11ב|13|1כ1311ן1315113ן|13ב|1ב|1ט|ב|1כ 1ן13ן1[3ח11 חז
שתי קדנציות בכנסת, למה שתקת? בטוחני
שיש בין חברי הכנסת החושביס כמוהו׳
למה נתנו לאישיות אטומה כזו לנהל
עניינים?
בלה זוקין, חיפה
8את אותם הדברים שכתב אבנרי
בחודש שעבר הוא אמר בכנסת בעת
בחירתה של גולדה מאיר כראש־הממשלה
ובעשרות. נאומים אחרים לאחר מכן.
...הדו־שיח, שציטטתם בין גולדה ונשיא
המדינה בקבלת הפנים שנערכה בבית־הנשיא
ערב יום העצמאות (העולם הזה
)1913 מוכיח שלשניים נותר עדיין חוש
הומור, אס לא נקבל ברצינות את דבריהם
שהם מוכנים ש״לא להחליף את העם״.
זה מעודד לראות את הזקנים האלה שאחרי
כל מה שעוללו לנו הם מסוגלים עדיין
לצחוק על חשבוננו.
מאיר סימן־פזוב, תל־אביב
...אילו הייתם מפרסמים שאבנרי היה
הראשון שהציע את יצחק רבין לראשות
הממשלה, לפני הבחירות במרכז במפא״י,
אין לי ספק כי שמעון פרס היה זוכה ברוב
מוחלט.
עזרא חדפון, ירושלים
ת מ רו רי ם
נהוג. יום־ד,ולדתה דד 76 של ראש־הממשלה
הרביעית של ישראל, גולדה
מאיר, במסיבה אינטימית שערך לכבודה
מאיר וייסגל בביתו אשר ברחובות. מאיר,
ילידת קייב, היגרה לארצות־הברית עם
מישפחתה בהיותה בת שומונה, הינד, בוגרת
סמינר למורים במילווקי ועלתה לישראל
בהיותה בת .23 בעבר עבדה במרחביה,
היתד, מעובדות סולל־בונה, חברת מועצת־
גולדה
בת 76
הפועלות והוועד־ה&ועל של ההסתדרות,
שליחת ההסתדרות לאח־,״ב ואנגליה, מנהלת
חברת אוירון, יו״ר הוועד־הטנהל של
קופת־חולים, נבחרה בקונגרס הכ״ג ליו״ר
המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית,
שימשה כשגרירת ישראל בבריה״מ, כ־שרת־ה,עבודה,
ובשרת־החוץ.
נחוג. יום־הזלדתו ה־ 46 של מנכ״ל
מישרד־התיקשורת שמחה סורוקה, מי
שהיה ממונה על התקציבים סמישרד־האוצר.
סורוקה, יליד ירושלים, משמש
אף ביו״ר מועצות־המנהלים של חברות
שונות הקשורות במישרד־התיקשורת. למד
כלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים.
נחוג. יום־ד,ולדתו ד,־ 70 של פרופי-
סור כגימין אקצין, מרצה למשפט קונסטיטוציוני
באוניברסיטה העברית בירושלים.
בעבר היה פרופיסור אקצין פקיד
בספריית הקונגרס !האמריקאי, פקיד ב־ומישרד־ד,פליטים
האמריקאי, יו׳׳ר !ועדר,ד,צלה
היהודי בארצות־הברית, רקטור האוניברסיטה
של חיפה ומרצה בכיר באוניברסיטאות
שונות בעולם. אקצין, חתן
פרס־״שראל! ,נולד בריגה ורכש את השכל תו
באוניברסיטאות וינה, פרים והאווארד.
נחוג יום־הולדתו ד,־ 55 של אלוף
(מיל ).אהרון רמז, מנהל רשות־הנמלים
בישראל. רמז׳ יליד תל־אביב, ובגו של
מי שהיה שר־התחבורה הראשון של ישראל,
דויד רמז, טייס בחיל־האוויר המלכותי
הבריטי, חבר קיבוץ כפר־בלום, מפקד
חיל־ר,אוויר הישראלי, חבר מישלחת הקניות
של מישרד־הביטחון בארצותיהברית,
מנהל סולל־בונה ותעשיות כור, חבר הכנסת
השלישית מטעם מפא״י ושגריר
ישראל בלונדון.
נחוג יום־הולדתו ה־ 68 של אלוף
(!מיל ).יום?,אכידר, כיום סטודנט באוניברסיטה
העברית בירושלים. אבידר,
הנשוי לסופרת הילדים ימימה אביזר-
טשרנוביץ, היה בעבר מפקד בכיר בהגנה,
מפקד פיקוד־הצפון בצד,״ל, מפקד
פיקוד־המרכז, ראש אג״ם, שגריר ישראל
לברית־המועצות, מנהל מ״שרד־ד,עבודה,
שגריר ישראל לארגנטינה, מנהל רשות
החברות הממשלתיות, ומבקר ההסתדרות.
פרש. לאחר 37 שנות שירות ביטחוני
ניצב־מישנה עזרא גולדכרג, מפקד
ודובר מרחב המרכז של מישטרת יש ראל.
גולדברג, אשר שימש נוטר במהומות
של שנת 1937 ביפו, היה מאוחר יותר,
החוקר היהודי היחידי במישטרת רחובות.
הוא היה ממקימי ׳המדור, המרכזי
המפורסם של מישטרת מחוז תל־אביב,
ושמו ׳נקשר בגילויי פרשת תל־גיבורים
ומעצרו של ר׳ב־המרגלים ישראל־בר.
נפטר. בגיל 67 יונה הרמוני,
מוותיקי העובדים במישרד־החוץ. הרמוני
היה נהגה של ראש הממשלה בעת שהיתר,
שגרירת ישראל במוסקווה ומאז שימש
כמקבל הפנים של אורחי מישרד־החוץ
בנמל התעופה לוד.
העולם הזה 1914
מה יכולנו להשיג מהערבים לפני שנה. אילו הצענו להם
כיוזמתנו את אשר אנחנו מציעים עכשיו לקיסינג־ר?
^ אינו אותם בטלוויזיה, ממתינים לבואו של
| קיסינג׳ר, ליד השולחן הערוך לסעודזו.
עומדים בעצבנות, מתנועעים בעצבנות, פוסעים אנה־ואנה
בעצבנות, ומחליפים מילים בעצבנות.
האיש הגדול !איחר לארוחה. שרי ממשלת ישראל
עמדו והמתינו. המתיחות גברה מרגע לרגיל.
כך המתינו יהודים בכל הדורות. ראשי־העדה בחצר
המלך. גבאי בית־הכנסת אצל הפריץ המקומי. נציגי
הקהילה בפני לבלרו של השליט.
חבורה של שתדלנים.
ך* יכונו של עולם, ואיך הגענו לזה?
רצינו במשא־ומתן לשלום. אבל איננו מנהלים משא־ומתן
לשלום.
את השלום יש לעשות עם הערכים. איננו
מנהלים משא-ו׳מתן עם הערכים.
את המשא־והמתן ׳מנהלים הערבים עם האמריקאים.
קיסינג׳ר ׳פה, קי׳ם ינג׳ר שם. קיסינג׳ר ׳מציע. קיסינג׳ר
מבטיח. קיסינג׳ר נותן. קיסינג׳ר מקבל.
ואנחנו מנסים להשפיע על קיסינג׳ר.
להשפיע עליו. לשכנע אותו. להוכיח לו את צידקתנו.
להפגין בפניו את נאמנותנו .׳וכאשר יש צויד בכד —
להפציר בו להעביר את רוע הגזירה.
במו שעשו שתדלנים יהודיים ככל הדורות
— כגיטאות של אירופה, כרחוכות־היחודים
כארצות האיסלאם, במושכות היהודיות כימי
התורכים.
ל דיפלומט מנסה לשכנע, להשפיע על עמיתיו,
להתחנף אל נציגה של מדינה ׳גדולה יותר.
אכל קיים הבדל תהומי כין דיפלומט וכין
שתדלן.
הדיפלומט מייצג !כוח מדיני. הוא, פועל למען אינטרס
של מדינתו, ומנסה להוכיח שזהו גם האינטרס של הצד
השני .׳כל !משא־׳ומתן דיפלומטי הוא ניסיון לשלב אינטרסים
של מדינות.
ואילו השתדלן מדבר בשם עדה ח׳סרת־,אונים. אין
הוא יכול לאיים, כי אין לו במה. אין הוא פונה אל
אינטרס של צד שני, קטן או גדול ממנו.
השתדלן משתדל אצל השליט הכל־יכול,
המחזיק בידיו את גורל הקהילה, העלול להסיר
ממנה את הגנתו ולגזור עליה גזירות.
דרוש לכם ׳מול הטילים הסובייטיים. אל תקוו לקבל
!מאיתנו את הכסף, כדי לשלם בעד הנשק הזה. ואל
תקוו ליהנות מכוח־ההרתעה שלנו, שרק הוא יכול למנוע
התערבות סובייטית ישירה נגדכם.
״ליבנו יהיה עימכם. נתפלל למענכם. נעקוב
כעניין אחרי קורותיבם. ישמרכם האל.״
ך* יתה לנו עצמאות מדינית. היא
1 1בלתי־׳מוגבלת. לאיזו מדינה ביזמינו
היתה לנו עצמאות ׳ניכרת, והשתמשנו
לעתים לטובה ובתבונה, לעיתים לרעה
מתי איבדנו אותה ז
לא היתה מעולם
יש ׳כזאת ז אבל
בה לא פעם —
ובשחצנות.
אי־אפשר, כמובן, לקבוע תאריך מדוייק. זה היה
תהליך. אך אם רוצים לאתר מועד שבו עברנו על פני
תמרור חשוב, אפשר לקבוע יום באוקטובר ,1974 סמוך
למחצית !מיל׳חימת יום־ביפור.
לפני שעברנו את הקו הסגול, כצפון ובדרום,
עברנו את הקו האדום המסמן את גבול העצמאות
המדינית. .
׳במהלך המילחמה הוכח בצורה חותכת שאיננו מסוגלים
עוד להגן על המדינה בלא מישלוחים מאסיביים של
,נשק אמריקאי לאלתר, ושאין לנו הכסף לשלם עבורם.
הוכח שרק הכוננות הגרעינית של הצבא האמריקאי
מונעת הפעלת עוצבות של הצבא הסובייטי נגד צה״ל.
והוכח שישראל עומדת חסרת־אונים מול העוצמה ה־כלכלית־הפיסית
האדירה של הנפט הערבי.
היתה דרושה התערבות זרה מאסיכית —
צבאית, כלכלית ומדינית — בדי לשמור על
קיום המדינה.
של תהליך משא־ו׳מתן — לא בינינו לבין האמריקאים,
אלא בינינו לבין הערבים.
התערבות זיו יכלה לבוא דק ׳מצד ממשלת ארצות־הברית.
לא נותרה לנו כתובת אחרת. כל האופציות נעלמו.
משא־ומתן אמיתי עם השכנים, מתוך עמדה
של כוח, עם בל אפשרויות התימרון, כשכל האופציות
פתוחות — ולא שתדלנות כפני פריץ.
למדינת־ח׳סות אין דיפלומטיה. יש לה דין־ודברים
רק עם גורם •אחד ויחידי — סעל־החסות. ומכיוון שאין
מקום למשא־ומתן בין בעל־החסות לבין בן־הח׳סות,
נותרת רק השתדלנות.
כי מה עושה קיסינג׳ר, עכשיו? הוא לוקח את
הוויתורים שלנו, הכפויים עלינו, ומוכר אותם לערבים.
את התמורה הוא גובה בעצמו, לטובת האינטרסים
האמריקאיים: נפט ערבי לאמריקה, חיזוק ההשפעה האמריקאית
בעולם הערבי, ברית אמריקאית־מצרית, דחיקת
רגלי הסובייטים.
תמורת כל ׳אלה ׳משקיעה אמריקה עצמה רק את
!מחיר כרטיסי-הט״סה של האדון והגברת קיסינג׳ד ד
פמלייתם. כל ש׳אר ההשקעה באה מידינו.
כף הפכנו למדינת־חסות.
כמו ליהודי־החסות ככל הדורות, יש לנו
שוב שתדלנים.
אם אין כל ברירה? האם מצב זה נגזר עלינו,
1 1ואין לשנותו?
י־ש ברירה.
בדרן• של שתדלנות מנסים מנהיגינו להשיג,
בחסד, חלק קטן ממה שיבלו להשיג כזכות:
הסדר מדיני, סידורי-ביטחון, תיקוני-גכול, הפסקת
הלוחמה, הפרדת הכוחות.
לכן אין השתדלן מנהל משא־ומתן. הוא בא לשמוע
מה החליט הפריץ. ואם ההחלטה היא קשה ואכזרית,
מנסה השתדלן להעביר את ׳רוע הנגזר. הוא ׳מדבר אל
לב הפריץ ובני,-פמלייתו. הוא ׳מנסה לעורר רחמים,
לפגות אל רגשות, לרכוש אהדה.
וכאשר הוא ומצליח, וחוזר אל הגיטו כדי להביא
את הבשורה הטובה, הוא הופך גיבור לאומי. שמו
נחרת בלוח־הזיכרון של העם היהודי לדורותיו, יחד עם
כל השתדלנים הגדולים, מאז ימי מרדכי היהודי ועד
קום המדינה.
חשבנו שעם התרחיש ׳מאורע זה, לפני 26 שנה, נסגרה
הרשומה. האמנו שבא הסוף לשתדלנות היהודית.
טעינו.
אנחנו יכולים לוותר על
אויבינו.הנשק, הכסף, כוח־ההרתעה, אילו מכרנו בעצמנו את אשר יש למכור, יכולנו לגבות
ולהתייצב לבדנו מול
מחיר מלא — ויותר. כיום קיסינג׳ר מוכר במקומנו —
׳כך עשו אבותינו לפני 1900 שנה.
על הר־הבית. חורבן וגובה, למען אמריקה, קומיסיון בגובה ״ 907 מן המחיר.
הסוף היה עטור־תהילה. הקרב
בית־המיקדש. מצדה. נאום נהדר של אלעזר בן־יאיר.
גם הפעם יהיה לנו סוף נשגב, אם נלך בדרך זו.
!מצדה חדשה. נאום נהדר של מנחם בגין, שיישמר לזכר
ך* אם אבדה הכרירה המדינית שלנו סופית, בעיק־הדורות.
| בות מילחמת יום־הכי׳פורים?
** דברים על לחץ אמריקאי. האם נעמוד בפני ה־לחץ,
או ניכנע לו.
זוהי שטות. אין שום לחץ. אין צורך בשום לחץ.
.יש לנו קלפים מצוייגים למישחק עם הפלסטינים.
יש לנו קלפים טובים למישחק עם המצרים, ואפילו
עם הסורים.
אלא שלשם כך דרוש שינוי מהותי אצלנו. לא רק
שינוי בהרכב הממשלה, אלא בכל גישתה.
הממשלה האמריקאית אינה מאיימת עלינו.
אין לה צורך כאיומים.
היא מדברת אלינו באהדה, ברוח טובה.
והוא אומרת לנו, יום־יום:
״יש לנו עצות. אינכם צריכים לקבל אותן.
״אתם חופשיים בהחלט לעשות ככל העולה
על רוחכם.
.,אתם יכולים להחזיק בכל, סיני, ולעבור את התעלה,
ולכבוש את קאהיר.
״אתם יכולים להחזיק בקונייטרה, ובשיא החרמון,
ובמובלעת, ולהתקדם לעבר דמשק.
״אתם יכולים לעבור את הקו הירוק של אתמול,
׳האת הקו הפגול של היום, ואת הקו הצהוב של •מחר,
ואת כל קוד הקשת מחרתיים.
״אכל כמיקרה זה, אנא אל תסמכו עלינו.
״אל תקוו לקבל מאיתנו את הנשק המתוחכם, ש־היח
אנחנו יבולים להגיד לאמריקאים :״לבו
לעזאזל 1״
אך מי שמעדיף את החיים על פני נאומים
יפים, ואת הקיום הלאומי על פני התהילה הקודרת
של מצדה שנייה, מוטב שיחפש לו
אופצייה אחרת.
ך• כדירה האמיתית -והיחידה -היא בין
1 1שתדלנות אצל האמריקאים ובין יוזמה מדינית עצמאית
כלפי הערבים.
!אפשר להציג: אופציה זו באמצעות •שאלה פשוטה :
מה יכולנו להשיג מן הערכים, אילו הצענו
להם לפני שנה, כיוזמתנו, את אשר אנחנו
מציעים עכשיו לקיםינג׳ ר כעל־בורחנו ז
אילו הצענו אז למצרים נסיגה מן התעלה, העברת
הגדה ה׳מיזרחית לידי הצבא המצרי, ומשא־ומתן על
סיני לפי החלטת — 242 מה יכולנו להשיג?
אילו הצענו אז לסורים, נסיגה מקוניי׳טרה, ופתיחת
משא־ומתן על רמת־הגולן — מה יכולנו לקבל?
היינו חוסכים לעצמנו את הקורכנות היקרים
של מילחמת יום־הביפורים, ואת ההסלמה
הנוראה של מערבות־הנשק, האוכלת את התוצר
הלאומי שלנו.
אך למעלה ׳רזה — היינו ׳נמצאים עכשיו בעיצומו
בהחלט לא. מצכנו המדיני הורע. אך עדיין
יש בידינו קלפים טובים — אילו היינו מסוגלים
ומוכנים לנהל מישחק ישיר עם הערכים.
לא די כסילוק הצוות הממשלתי, שכיזכז
כמשך שש שנים יקרות את הסיכוי לנהל מדיניות
עצמאית, מתוך אמונה מטופשת בעליונו*
תנו הניצהית. לא די גם כטיהור מישרד־החוץ.
יש צורך, בחשיבה ׳מדינית הדשה. יש צורך בכלי
לגיבוש גישה אחרת ולביצועה — מיניסטריון חדש
לענייני העולם הערבי. ומעל לכל, יש צורך ברצון נחוש
להשיג !מחדש את עצמאותנו המדינית.
אין כל רע במאמצי ק״סינג׳ר, להיפך, הם יכולים
להבוא כרכה רבה. בתנאי שהם ישתלבו כמדיניות עצמאית׳שלנו,
ולא יבואו במקומה.
לשם כך דרושה לנו הנהגה מדינית — במקום
עדת השתדלנים העצבניים, שאותה ראינו
השבוע בטלוויזיה.
חנה מרון העניקה קונצרט מיוחד של נ ו שיריה הישנים במסיבה שנערבה בשבוע
עבר את התופת של ימי־המיל-
חמה הראשונים וקדבות־הבלי-
מה, נפצע וחזר להילחם. הסיפור,
בגוף ראשון, פורסם כ־ומיסמך
העומד בזכות עצמו בספר
1המחדל, שהופיע אחרי
המילחמה. מאז הוא מנותח ונלמד
גם בכמה חוגים לסים־
רות עברית באוניברסיטאות,
כדוגמה לסיפרוודהמילחמה החדישה.
מאחר שכותב הסיפור
היה אלמוני, החלו רבים טוענים
בי הם שכתבו את הסיפור.
כדי למנוע אי־הפנות וטענות-
שווא: סיפורו של קצין־השיר־יון
נכתב בידי הגרפיקאי יזה-
קריקאטוריסט יו סף (״ג׳קטי״)
ג׳קסץ, שנילווה במילחמת
יום־הכיפורים לחטיבת שיריון
שלחמה ברמת־הגולן.
שעבר, לאחר הצגחיהבכורה של ״השהו
ערב בואו של הגרי
קיסינג׳ר לישראל נזבר ד־שבוע
המשורר חיים גולי
בסיפור על שעותיו האחרונות
של מנהיג אחדות העבודה
יצחק טכגקין, איש עין־
חרוד, אותו שמע מפיו של
משה טכני,ץ, בנו־בבורו
של יצחק. היה זה באשר קרבה
שעתו של המנהיג הקשיש
למות. הוא שכב על ערש־דווי
ומדי פעם היה מקיץ, פוקח
את עיניו ואומר משהו בקול
קטוע ועמום. והנה לפתע החל
מספר מעשה שאירע לו בעת
שנכלא בכלא וארשה, שם מצא
את עצמו בין אסירים פליליים
ששיחקו בקלפים. אחד מהם,
׳שראה אותו, אמר :״אני משחק
על מעילו של הז׳יד הזה.״
נזכר יצחק טבנקין :״אמרתי
לו, :אל״ף ׳אינני דיד. בי״ח,
שחק על המעיל שלך ולא על
המעיל שלי.׳״ משח טבנקץ
לא הבין מדוע מספר לו אביו
הנוטה למות דווקא סיפור זה.
ואז, לדבריו, הרים אביו את
קולו ואמר לו :״אמור לגולדה,
לישראל, ליגאל ולמשה ש
יאמרו
לרוג׳רס ולסיסקו שישחקו
על המעיל שלהם, לא
על המעיל שלנו. ארץ־ישראל
היא המעיל שלנו.״
׳ הרמטכ״ל, רביאלוף מרדכי*
(״מוטה״) גור, נפגש השבוע
לראשונה עם קבוצת
כתבים צבאיים. בתום הפגישה,
איחל לו אחד הכתבים
הצלחה ומזל-טוב בתפקידו החדש.
מוטה העלה חיוך על
שפתיו, ואמר :״בפעם האחרונה
שבירכו אותי בהרבה מזל
— זה לא עבד!״ הוא התכוון
לברכה שבירכיו אותו עורכי
העיתונות היומית בישראל במסיבה
שערכו לכבודו לרגל
כניסתו לתפקיד הרמטכ״ל.
!מייד אחרי אותה ברכה החלה
תקופה של אסונות ותקלות ב-
צה״ל. אמר מוטה לכתבים ה צבאיים
:״כדאי שתמצאו איזה
נוסח-ברכה יותר טוב מ,מזל־טוב
!׳ זה מזל, זה ו״
8אחד מקיטעי הסיפרות
של מילחמת ׳ יום יהכיפורים,
הוא סיפורו של קצין־שיריון
צעיר, שנלחם ברמת־הגולן,
! 11 המילחמה השפיעה על
קציני צה״ל בתחומים רבים.
אבל הגדיל לעשות מכולם האלוף
(מיל ).רחכעם (״גנדי״)
ז!אכי, מי שהיה עד המילחמה
אלוף־פיקוד-המרכז, השתחרר
מתפקידו ימים מיספר לפני ה-
מילחמה, חזר לשרת כראש
אג״ם והשתחרר שוב לפני
מיספר חודשים. בחודש הקרוב
עומד גנדי להשיא את בנו הבכור,
יפתח־פלמ״ח. מסי-
בת-הכלולות, בה ישא יפתח-
פלמ״ח לאשה את עליזה
זיסקין, תיערך ברוב-עם ב-
גני-התערוכה בתל־אביב. אבל
דבר אחד בטוח שלא יהיה
בחתונה הזאת: תזמורת. גנדי
החליט שבשנה כזאת מן הראוי
להימנע ממנגינות עלי זות,
אפילו בשימחה כמו חתו נה.
8אגב,
יורשו של
גנדי
בפיקוד־המרכז, האלוף יוגה
אפרת, קיבל מגנדי בירושה
ב״מצודת כפיר״ :שני אריות,
שהוחזקו בבור מיוחד והיו
סמלים חיים של הפיקוד. מעש הו
הראשון של יזנה היה להיפטר
מהאריות. הוא לא ידע למי
לתיתס, לבסוף מסרם לפארק
הלאומי ברמת־גן.
8 !.על סימני-מזל מיוחדים
המופיעים ברגעים קריטיים
אצל המיועד לראשות הממש לה,
יצחק רגיל, סיפר הש בוע
העיתונאי שלמה גקדי־מון
נ ״פעמיים ביקש השר
רבין לשתות בוס-תה וזו נשב רה
בדרך־מיקרה. פעם אירע
הדבר קודם שיצא לישיבת
מיפלגודהעבוז־ה, בה נבחר כמועמד
להרכבת הממשלה. ובשנייה,
קודם שיצא לפגישה עם
הנשיא, לקבל יממנו מנדט
להרכיב ממשלה. זהו, פסקו
מקורביו, סימן־טוב ומזל-טוב.״
סח׳ אבן אסרה על אשתו של
השגריר ד**1ץ לבוא לארץ
0תקלה !מסוג אחר אירעה
לרבין בתחילת הקאריי־רה
הדיפלומאטית שלו: הוא בא
לראשוגה לבית־הלבן, להגיש
את כתב־האמנתו לנשיא אר־צות־הברית.
בתום הטכס דד
רישמי: נערכה: מסיבה קסט*״
בה הוגשו ׳משקאות: .הביו1 ,כדרכו׳
הצית סיגריה בסיגריה,
עד שהבחין לפתע באיש מיש-
רד־החוץ שלמה ארגוב, ש נכח
באותו !מעמה כשהוא רומז
לו בבהלה ובעיניו ובידיו,
ומצביע לעבר הסיגריות. הבין
סבר ׳תחילה כי אסור לעשן במעמד
הנשיא. אבל אז הצביע
ארגוב בידו לעבר השטיח, והבין
הבחין כי בהיסח הדעת
כיבה ברגלו אחת מהסיגריות
שעישן, על השטיח.
1העיתונאי האמריקאי
סידני זיון, אחד מבכירי הכתבים
של ניו־יורק טיימס,
שוהה עתה בארץ כדי לכתוב
ספר על ישראל. השבוע ביקר
במועדון של פרדריקה ודוס
סגל ביפו, ושקע בשיחה ארוכה
עם דוב על הבעיות הפוליטיות
של ישראל. סגל. הידוע
כאחד מידידיו הקרובים ביותר
של הרמטכ״ל המודח דויד
(״דדו״) אלעזר, סיפר לזיון
על העוול שעשו, לדעתו, ל-
דדו. בו במקום כתב זיון שיר,
להדיח את המ״ם, וכדי להגיע
לדרגת מ״פ, הייתי צריך להדיח
את המ״פ. רק פעם אחת
עליתי בדרגה בקלות. זה היה
כאשר הייתי כבר אלוף, והונהגה
בצה״ל דרגה הדשה : :תת-
אלוף. כתוצאה מכך עלו כל
האלופים אוטומטית מדרגה של
גנרל בעל שני־כוכבים לדרגת
גנרל בעל שלושה כוכבים.״
לפני 48 שנה. כשאחי התחתן,
הוא פנה קומה שנייה וגר בה
עם רעייתו. כשאחותי נישאה,
היא ובעלה בנו קומה שלישית,
ושם הם ומתגוררים, כשאני
נישאתי, קיבלתי את הגג, עליו
תל-אביב עמיקם שפירא1 .
שפירא פנה אל ארצי־האב וביקש
ממנו להשפיע על בנו
לכתוב שיר על תל־אביב .״זוהי
הפירסומת הטובה ביותר
שתל־אביב יכולה לזכות בה,
תזף בקיץ האחרון כהוגן, וניראה
כבן־המיזרח, ביקש, לאחר
ביקורת הדרכונים והמכס,
שניות מועטות לפני עלייתו
למטוס החונה, לגשת לשירותים.
לשם כך היה צריך לעבור חז־
0על מאבק בין נשות
הדיפלומטים ידעו לספר השבוע
במיסדרונות ן מישרד־החוץ.
כאשר הודיע השגריר
שימחה דיניץ כי הוא עומד
להביא עימו את רעייתו ויוו*
יאן לארץ כדי ללוותו בעת
שיקבל את פני הנרי קיסיג
ג׳ר, התרגזה פחי אכן, רעייתו
של שיר־החוץ, ודאגה ש־מישרדשזחוץ
ישלח לדיניץ
מיברק האוסר עליו להביא עמו
את רעייתו. סוזי הסבירה לאנשי
מישרד־החוץ, והסברה התקבל
על דעתם, כי אשת שר־החוץ
הישראלי צריכה להיות
האשד, היחידה שתקבל את פני
אשת שר־החוץ האמריקאי. די-
ניץ התעלם מהמיברק של
מישרד־החוץ, הביא את רעייתו
עימו.
! 0בשיחה שנערכה השבוע
קנת קיטינג
שגריר ארצות״הברית בישראל, הידוע כ שחקן כדורגל ו שחקן גולף מצטיין,
הוכיח כי גם בכדורסל ידו רב לו. בעת שקבוצת הכדורסל האמ רי ק אי ת
אשפי־הרלם ביקרה בארץ, הזמינו חבריה א ת קיטינג ואת ראש עיריית רמת־גן הד״ר ישראל פלד,
לבקר עימם א ת פצועי צה״ל הנמצאי ם במרכז״השיקום שבבית״החולים על־שם שיבא בתל־השומר.
הקבוצה האמ רי ק אי ת ערכה בפני הפצועים מופע״ראווה אשר צולם במצלמת״קולנוע. אשפי־הרלם
ה קי מו קרן מיו חד ת לטובת בי ת־החולי ם תל־השומר, והם מתכוונים, בעזרת מופעים והצגת הסרט
שצולם בבית״החולים, לגייס בארצות״הברית כספים רבים למען הפצועים. קיטינג התבקש על״ידי
שחקני״הכדורסל לקלוע לסל, ני ס ה — אולם ה ח טי א. ה שחקנים האמ רי ק איי ם הורו לו להסי ראת
מיקטורן החליפ ה שלו, ולפני שהספיק לסרב, הפשיטו מעליו א ת המי קטורן. הפעם הוא קלע בול.
היד חדר־בביסד״ בניתי לי שם
דירה, בקומד חרביעית, ואנחנו
גרים שם עד חיום.״
אוץ־ סיגל
מחבר ״סיפור אהבה״ ,הי ה אורח במ סיב ה
שנערכה בדירתה של מירי זיכרוני, ערב
צאתו א ת הארץ, בתום ביקור בן חמי שה י מי ם. סיגל, שהצהיר
עם בואו כי בא לחפש לו כלה ישראלית, מצא במ סיב האת נערת־חלומותיו,
גילה אלמגור. רק לאחר ששקע עימה בשיחה ערה,
הציגה בפניו גילה א ת בעלה, המפי ק יעקב (״יענק׳לה״) אגמון,
וסיגל נאלץ, בלית״ברירה, ל טו ס חזרה לארצו ללא כלה.
הסוקר את המצב הפוליטי הפנימי
אחרי ועדת אגרנט,
והמשמח את דדו.
! 0״אף פעם לא קיבלתי
איזשהו מינוי בקלות,״ התוודה
האלוף (מיל ).אריק שרון.
״כדי להיות למ״מ, הייתי צריך
העולם הזה 1914
על שיכון לזוגות צעירים, סיפר
ח״כ אריה (״ליובה״)
א לי א ב כיצד נפתרה בעיית
השיכון שלו ושל אחיו, כשהיו
צעירים. סיפר ליובה :״הורי
בנו את הבית שלנו, בו אנו
גרים עד היום, ברחוב קרל
נטר במרכז תל־אביב הקטנה,
מסתבר
הברונית
אלן מארי דה־רוטשילד,
המבקרת עתה בארץ עם בעלה,
הברון גי דה־רוטשילד,
היא רעייה סובלנית ביותר. הזוג
דה־רוטשילד בנו לעצמם
דירת פאר סשמנת־היוקדה ה-
ירושלמית מישכנות־שאננים.
בקומה הראשונה של הדירה
נמצא תדר, הקרוי ״׳חדר-הרוו-
קים״ ,של גי. הכניסה אליו
אסורה לברונית, זרק בעלה הברון
רשאי להשתמש בו.
! 0הזמנה מיוחדת לכתיבת
שיר, קיבל בשבוע שעבר יצחק
ארצי, חבר מועצת עי-
ריית־תל-אביב ואביו של הזמר
שלמה ארצי, מדובר עיריית
מין כזה ג׳ומילי תל־אביבי,״
הסביר שפירא לארצי המופתע.
0דיעה חיובית ביותר על
המישמעת הסיעתית הביע בשבוע
שעבר ח״כ יורם ארי־דור
מסיעת הליכוד, בתוכנית־הרדיו
דעת הקהל — הייד־פארק
רדיופוני. אמר ארידור
באותה תוכנית :״כשחבר־כנ־סת
מצביע נגד סיעתו, לפי
מצפונו, וסיעתו יוצאת נגדו
על כך, אין זה סימן שחבר-
הכנסת הנ״ל איבד את המצפון
— אלא שהסיעה איבדה את המצפון.״
ארידור, אגב, לא הצביע
מעולם נגד סיעתו.
י 0מיקרה לא־נעים אירע
לעורך־חדין התל־אביבי צ בי
לידסקי, בעת שהתכונן לעלות
על מטוס בי־אי-איי בנמל
התעופה היתרו בלונדון, כדי
לחזור לארץ. לידסקי, שהש
יאת דוכני הביקורת, דבר
שעורר את חשד אנשי־הביט־חון
בנמל. הם המתינו ללידסקי
ליד היציאה מהשירותים, ערכו
עליו חיפוש כשהם מפשיטים
אותו עד לעורו.
0ואילו לעורך־הדין ייטע
ייהו לזיט, אירע מקרה עוד
פחות נעים, לא בלונדון אלא
בבאר־שפע. לויט ניהל מישפט
ארוך ומייגע, בו יצג אישה
שתבעה פיצויים מרופא-שי-
ניים, על כי חתך את לשונה
בעת שטיפל בשיניה. לאחר
שעות רבות של דיונים באורך
הלשון ובמבנה, יצא לויט את
בית־המישפט ונכנס למיסעדה
סמוכה לאכול ארוחת צהריים.
כששאל את המלצר :״מה י>ש
לאכול היום?״ השיב לו המלצר
:״יש לנו לשון מצויי-
נת.״ לויט נתקף בחילה עזה,
ועזב את המיסעדד. במהירות.
עש או ת ם בריא הזק
והאושר
היוגורט שלי
מישמש...
ככר טעמתי
עם תו ת שדה ואם
אתה שואל או ת
איזה אני מעדיפה ..ד
א ת מכירה משהו טעים, בריא ועשיר בויטמינים יותר מאשר יוגורט
עם פרי טרי ו טבעי? זהו דנונה של שטר או ס -ממשטעםה טבע.
היוגורט היחיד ב אר ץ ה מכיל פרות טריים טבעיים;
מישמש ותות שדה. מתנתהטבע שכולה בריאות.
האם זה לא מגיע לילדיך? ועוד כמה דברים טובים בדנונה.
הוא ת מיד מוכן לאכילה-אין צורך לבחוש אותו.
ד ל שו מ| 1.570בלבד!
ארוז בגביע סטרילי כמו אחיו הנפוץ בכל אירופה.
דנונה שלשטר או ס,
•וגורס 11 סר•
טע• וטבס• .
0ץ0ז3
העולם הזה 1914
במדינה
יפה או רא?
אחת השאלות שריתקו השבוע את אזרחי ישראל, ובעיקר
את צופי ׳הטלוויזיה, היתה: האם נאנסי קיסינבר היא
יפה? בעו׳ד שהתמונות בעיתונים הצביעו על תשובה שלילית, הופתעו צופי־הטלוויזיה
להיווכח כי רעייתו הנוצרית של שר־החוץ האמריקאי היא נחמדה, ולעיתים גם יפה. הדבר
תלוי, כנראה, בזווית הצילום. נראה גם ש׳החן המייוחד של נאנסי טמון בחיוכה
ובתנועותיה, המצולמים בטלוויזיה, ואינו בא לידי ביטוי מלא בתצלומי־עיתונות דוממים.
העם המידחמד. המיותרת
המילדומה נטושה בצפון —
מבזי שאיש יידע
מדוע; וע? מה
אסא קדמוני, המוחה־המיקצועי, הקים
השבוע ערימודגרוטאות על אי־תנועה ב־תל-אביב,
כדי להפגין נגד קו בר־לב.
הוא רצה למשוך את תשומת-הלב ל עובדה,
שהוכחה מזמן: שאיש לא החליט
,מעולם על הקמת קו בר־לב. הקו צמח
כימעט באקראי, בשורה ארוכה של איל־תורים,
ללא מחשבה יסודית.
כמו כל אנשי־המחאה המיקצועיים, דיבר
אסא קדמוני על העבר. אולם באותה
שעה קורה אותו דבר בדיוק — ׳בהווה.
איש מאנשי-המחאה לא מחה על כך.
ללא שינוי. בצפון נטושה מילחמה
חמה. עשרות חיילי צה״ל כבר ניספו בה.
אולם איש אינו יודע מי החליט על מילה־מה
זו, על ומה היא נטושה, ומה הם שיקוליה.
במילחמה
זו מתגלות שוב, ללא שינוי,
כל אותן מחלות־יסוד שדבקו בישראל
מלפני יום־הכיפורים: הקהל מקבל את
שטיפת־המוח הרשמית ללא שאלות, העיתונות
הולכת ככלבלב נאמן אחרי ה״הסב־רה״
הרשמית, החיילים ממלאים פקודות,
והממשלה אינה יודעת מה היא עושה.
הכל מוכנים לקבל אוטומטית ,׳כאמיתה
מובנת מאליה, את הטענה שהסורים הם
שהחליטו על המילחמה, ושהם לבדם יזמו
אותה׳ כקלף במשא־ומתן על הפרדת הכוחות.
שוב — ״אין ברירה״.
אלא שהאמת איבה פשוטה כל־כך. לישראל
יש חלק בייזום מילתמה זו, לא
יפחות !מן הסורים, והמערכה קשורה רק
בעקיפין בבעיית המשא-ומתן להפרדת-
הכוחות.
כתר החרמון. ליכאורה מתנהלת ה־מילחמה
על פיסגות החרמון.
החרמון הוא מקום פיוטי מאד, יפהפה,
משאת־נפשם של משוררים מימי התנ״ך
ועד ימינו. אולם עד לפני זמן קצר מאד,
לא חשב איש שיש לו חשיבות מכרעת
גם לגבי ביטחונה של יישראל.
בכל 19 שנות קיום־המדינה בגבולות הקו
הירוק, שבהן לא שקט הגבול הסורי
אף לרגע, לא דיבר איש על הצורך בשליטה
על החרמון. לאחר־מכן, במשך שש
שנות הקיום לאורך הקו הסגול, הסתפקו
גם הקיצוניים ביותר בשליטה על ״מוצב־החרמון.״
איש לא דיבר ולא חלם על
שיא־החרמון ושאר המוצבים שנפלו בידי
צה״ל, כימעט במיקרה, בשעות האחרונות
של מילחמת יום-הכים ורים.
העולם הזה 1914
אולם לפתע נסתבר כי השליטה בשיא-
החרמון יחיא חיונית בהחלט. מושגים כמו
״עמדת־תצפית,״ שהיו שייכים בעבר למילון
הטאקטי של חיילים, הפכו לפתע
למושגים מקודשים של עיתונאים ופוליטיקאים.
בגלל עמדות־תצפית אלו נהרגים
עתה חיילים בסיטונות.
מי החליט. מי החליט על כך? הממשלה
המפוטרת, שחבריה עסוקים עד
למעל הראש בסיכסוכיהם האישיים? שר־הביטחון,
הכופר בעקרון האחריות המיניסטריאלית?
הרמטכ״ל החדש, שנכנס
זה־עתה לתפקידו, ושנתמנה לתפקיד מבלי
שאיש בחן מראש את השקפותיו הצבא יות?
קרוב
לוודאי שבעתיד יתגלה׳ כי איש
לא החליט על מילחמת־החרמון, כשם ש איש
לא החליט על מילחמת־ההתשה ועל
בניית קו בר־לב. זה פשוט קרה.
הצד המחריד ביותר בפרשה.זו הוא שאין
כימעט ספק שישראל תרד בקרוב מ-
פיסגות החרמון, במיסגדת הסכם הפרדת־הכוחות.
מעולם לא נדרש מחיילים בקלות־דעת
רבה יותר, בחוסר־מחשבה מזעזע יותר,
לחרף את נפשם למען מטרה מפוקפקת
יותר.
מדיניות
על חילים וטילים
הכרייה היא פשוטה :
הסרדת-כוהות או
מילחמה חדשה בשתי החזיתות.
בסודי-סודות ניהלה הממשלה המפוטרת
את המשא־והמתן עם הנרי קיגזינג׳ר בעניין
הפרדת״הכוחות. שיקוליה ומחשבותיה —
אם ׳אומנם היו לה ׳כאלה — הגיעו לאוזני
הציבור רק מכלי שני.
גולדה מאיר נאמה על ״עמידה איתנה״,
בסיגנון שמלפני יום־הכיפורים.
אנשי ״אף שעל״ איריגנו מסע גדול ל־
״הזעקת הציבור״ .ישובי רמת־הגולן יצאו
למאבק, בעזרת הליכוד, נגד הצעות קייסינ-
מחנה״השלום המפוצל וד,מפולג לא נש מע
כלל. הל״ע לא יכלו לדבר, מפני שהם
עצמם הקימו ישובים ברימת-הגולן, והפכו
עתה שבויים של מעשיהם.״ פלגי השינוי ו המחאה
התרכזו בנושאים פחות מסוננים.
על הנושא החשוב ביותר לגורל המדינה,
לא היה השבוע שום ויכוח הגיוני שפוי.
צעקה מונעת. זעקת היישובים ברמה
היתד, בבחינת מערכה־מונעת! .כי קיסיגג׳ר
לא הציע לסלק, לפי שעה, אף ישוב ישראלי
אחד.
הטענה שנסיגת צה״ל מקונייטרה ומן
הגבעות הסמוכות תסכן את היישובים —
* השבוע החליט העובד־הציזני, הזרוע
ההתיישבותית של ל״ע, להנזישיך בהתנחלות
בכל השטחים המוחזקים.
אינה מבוססת על עובדות .׳איש אינו מציע
למסור את הגבעות לצבא הסורי .׳מחייבי
הנסיגה מציעים למקם יאת כוח־האו״ם בין
הצבאות, לדלל את הקו הסורי הראשון ולהרחיק
את התותחים. מכל הבחינות ה אלה,
תגביר הפרדת־הכוחות המוצעת את
ביטחון היישובים, בהשוואה למצב הקיים.
׳אולם היישובים אינם לוחמים, בעצם, נגד
ההפרדה. הם חוששים, ובצדק, כי ההפרדה
תהיה רק הצעד הראשון — ושבעיקבו־תיה
יבוא משא־ומתן לשלום, שיביא בהכרח
להחזרת האוכלוסייה הסורית לאדמת
הגולן. היישובים רוצים לסכל מראש את
ההתקדמות לקראת השלום, והליכוד פועל
מתוך אותו שיקול.
הפאראדוכס: ישובי הגולן הוקמו, כביכול,
כדי להגן על ביטחון המדינה. עכשיו
הם תובעים ימן המדינה יכולה לשפוך
את דמה כדי להגן עליהם.
תילי־תלים של מלל. הטענות נגד
ההפרדה הן בלתי־רציונאליות ,׳מפני שהם
מתעלמות מן הברירה הבסיסית, שרק עליה
ייתכן ויכוח הגיוני.
אם לא תהיה הפדדת-נוחות בצפון, אין
כל ספק שתפרוץ מילחמה חדשה. קרוב
לוודאי כי במיליחמה כזאת לא תוכל מצרים
לעמוד מסגד, והמילחימה תהיה שוב
דדחזיתית, ואולי גם תלודיחזיתית. ייתכן
מאד שבימילהמה כזאת יתערבו הסובייטים,
כדי לבצר שוב את מעמדם בעולם הערבי.
אין ביטחון שארצות־הברית תחוש לעזרת
ישראל, אם יזו תסכל את יוזמת קיסינימר.
השאלה ההגיונית היא: מה חשוב יותר?
החזקת תילי קונייטרה, המאפשרים ״תצ פית״
— ואו מניעת מיליחמה, שבה יופעלו
טילים נגד ערי ישראל?
הממשלה הכד חדו׳ במהירות השינוי
האמ איבד יצח קרבין
את ׳התנופה?
עוד לפני •שבוע היה נדמה שיש ליצחק
רבין סיכוי גדול לחולל מהפכה, או לפחות
הפיכה, במערכות השילטון.
הדרך היתד, פתוחה בפניו. בברית עם
שימעון פרס, יכול היה להקים מייד ממש לה
חדשה, בתמיכת ל״ע ור״צ, אפילו כ־ממשלת-מיעוט
של המערך בלבד. הוא יבול
היה לסלק מן השילטון את כל הגווארדיה
הזקנה וד,משומשת, להקים ממשלה שתהיה
כולה חדשה, רעננה, טרייה.
היוזמה היתד, בידיו. אילו פעל במהירות,
בתנופה ובהחלטיות, לא היה איש מעז
לעמוד בדרכו.
בתאוצת החידוש יכול היד, להגיע לבחירות
חדשות, תוך כמה חודשים, ולהציג
בפני הבוחר את עצמו כראש מחנה
מתחדש.
כתוך הביצה. ככל שעברו השעות
יוד,ומים, פחת וקטן סיכוי זה.
רבין נרתם לכל המהלכים השייגדתיים ה
ישנים.
הוא נכנס להידברות חסרת־שחר
עם הימפד״ל, שאינה מסוגלת עוד, בגלל
ביעיייותיה הפנומיות, להיכנס לקואליציה.
למעשה כבר הפכה המפד״ל לגלגל החמישי
של הליכוד.
אחרי שהפסיד כמה ימים בצורה זו, כבד
עליו יותר ויותר הלחץ של זקני מיפלגהו.
פינחס ספיר, אבא אבן ושאר הוותיקים
פתחו במגעים כדי להבטיח את המשך
כהונתם בממשלה, למרות !מערכת החתי־רות
וההשמצה ־שנפתחה סגדו. שולמית
אלוני ניסחפה למערכת ההשמצות נגד
רביו ,׳מבלי לדעת איך ומדוע. ל״ע פזלו
לעבר פינחס ספיר, נזהרו שלא לקלקל את
היחסים הכדאיים עיומו.
כך, מיום ליום, שקע רבין יותר בתיך
הביצה הישנה. השבוע עוד היו האופצדת
פתוחות בפניו. אבל הן נסגרו במהירות —
ויחד עימן הלך והצטמצם הסיכוי לחידוש
הגדול.
מיפלו״ות
למי איכפת
שהמדינה ת תר סק?
משה דיין פוגע
בקולקטיביות הרעיוגית
של מפ״ם
מה שלא הצליחו לעשות סטאלין, גולדה
והמפד״ל, עלול לעלות בידיו של שרד,ביטחון
משה דיין: הוא עלול להבקיע
חריץ בחומת הקולקטיביות הרעיונית של
מפ״ם. המנהיגות ההיסטורית של המפלגה,
נחלקה השבוע בפומבי סביב השאלה כיצד
יש להעריך את אישיותו של משה דיין
וכיצד יש למדוד את תרומתו להיסטוריה
של עם ישראל.
העלה את הבעיה לראשונה מרדכי מטוב,
מי שהיה בין השנים 61־ 1955 שר־ד,פיתוח
בממשלת ישראל מטעם מפ״ם. מ טוב (,)74
חבר קיבוץ משמר־העמק, פירסם לפני
שבועיים בחותם, המוסיף השבועי של על
המשמר, מאמר התקפה על משה דיין תחת
הכותרת מדוע לנפח סוס מת. בין השאר
נכללה באותו מאמר פיסקה חריפה ביותר
בה האשים מטוב את דיין בהאשמה, ההולכת
ונפוצה יותר ויותר מאחורי־ד,קלעים
הפוליטיים בישראל, לפיה מתכונן משה דיין
להשאיר אחריו — אחרי שינטוש את
מישרד־ד,ביטחון אדמה חרוכה, במגמה ל הכשיל
את שר־ד,ביטחון שיבוא אחריו,
מבלי לשקול כלל את הנזק העלול להיגרם
כתוצאה מכך לביטחון־ישראל.
לזרוק לבלבים. רשימה זו של בנטוב
העלתה את חמתו של מנהיגה הרשמי של
(המשך בעמוד )15
מבקר המדינהוחבוועדתאגרנטידעלפ ני המילחמה
שהטנקים במחסני ה חיוו ם אינם מוכנים ללו חמה ־ ושתק
^ לפיט מחיילי צד,״ל חטפו!את השוק
במילהמת יום־ד,כיפורים שעות רבות
לפני שהגיעו לשדות־הקדב.
עוד קודם שהבינו מה מתרחש, קודם
שתפסו כי מתחוללת מילחמד! ,כוללת ועוד
לפני ששמעו שריקת כדור או פגז, הסתבר
לאלפים רבים ׳מחיילי־המילואים, שהוזעקו
ביום הכיפורים אל נקודות־הכינוס של יחידותיהם
— כי איו להם במה להילחם, פשד
טו במשמעו.
היום אין זה עוד סוד כי במילחסת יום־
הכיפורים לא יכול היה צד,״ל לספק אפילו
נשק אישי לכל המגוייסים. היום כבר אין
מסתירים כי חסרו פריטים רבים של נשק
ותחמושת, שהיקשו על חיילי צד,״ל את
ניהול המילח׳מה. אולם המחסור בנשק ובציוד
לא היה נורא כל־כך. הרבה יותר
שעווו״ת הסנפיס
המקולקלים במחסניס
גרוע היה הגילוי, שגילו חיילי־המילואים
שמיהרו אל ומחסני־החירום של יחידותיהם,
כי גם הציוד הקיים לא היה — במקרים
רבים — תקין וראוי לשימוש.
טנקים של הקו הראשון, שהוחזקו ב־מחיסני־החירום
והיו אמורים להיות מוכנים
שם להפעלה !מיידית וליציאה מהירה ל חזית,
התגלו בפגומים ובלתי־כשירים. בעוד
שבחזיתות הצפון והדרום היתה משמעות
לכל טנק יחיד שנשלח לבלום את הפלישה,
הרי ביטחסני־החירום נתקעו עש רות
ופאות !טנקים של חיילי־המילואים עוד
לפני שהספיקו לנסוע קילומטרים אחדים.
היו טנקים, וכלי־רכב קרביים אחרים, ש כלל
לא ניתן היה להתניעם. בטנקים !אח רים,
שניתן היה להתניעם ולנסוע בהם,
חסרו אביזרים חיוניים לניהול קרבות־אש.
למפקדי־הטנקים לא תמיד היו משקפות.
חסרו גם אמצעים לתיאום כוונות תותחי
הטנקים! ,כך שניתן יהיה נם לפגוע במטרות.
אין
ספק כי התקלות שאירעו לציוד-
הלחימה שבמחסני־החירום, עיכבו את יציאתן
של חלק מיחידות-המילואים לחזיתות
בשעות רבות — שעות שהיו גורליות בשלבים
הראשונים של הלחימה.
לזה חלה בבחינת הפתעה, ומשום
^ כד כה גדול היה ההלם.
כאשר התבררו, בתום המילחמה, מימדי
המחדל בתחום זה, חיכה הדבר בתדהמה
את הפל. היו ויכוחים וח״לוקי־דיעות על
הסיבות שהביאו למצב, אולם ההפתעה
היתד, נחלת הכל, כולל מומחים צבאיים
ומפקדים בכירים. בצד,׳׳ל, שלא שיערו כלל
את היקף הביזיון .״!אילו רק ידענו זאת
מראש הי׳כו רבים מהם על חטא ,״היו
פני המילחמה ניראים אחרת.״
והנה, השבוע, הסתבר כי לפחות אדם
אחד בישראל ידע על המצב האמיתי השורר
במחסני־החירום של צה״ל עוד חודשים
רבים קודם המילחמה. היתה לו תמונה
ברורה, מדוייקת, מדודה ואובייקטיבית,
על המתרחש לאמיתו ביר׳^מים (יחידות
דכב־המילואים) .הוא לא יבול היה, כמובן,
לדעת מה מתרחש בכל המחסנים ובכל היחידות,
אבל על-יסמך נתונים שאסף במרוצת
השנים האחרונות, צריך היה להיות
ברור לו, למעלה מכל ספק: חלק
ביכר !מהרק״ם (הרכב הקרבי המשוריין)
הנמצא במהסני־החיירום של צה״ל, ושאותו
אמורים חיילי-המיליואים לאייש בשעת־חירום,
אינו כשיר ואינו ראוי לפעולה.
האיש הזה הוא מבקר־המדינה — ד״ר
יצחק אדנסט ניבנצאל.
בדו״ח השנתי של מבקר־המדינה, ש נמסר
לפירסזם בשבוע שעבר, נכלל גם
פרק על פעולות־הביקורת שביצע מישרד
!מבקר־המדינה בצה״ל. בין השאר נכללים
בפרק זה !מימצאי־ביקורת על בדיקה ש ערך
מישרד ומבקר־המדיגה בחודשים מרס
עד יוני ׳( 1973 ארבעה חודשים לפני פרוץ
המילחימה) באחת הסדנאות של פיקוד-
המרכז, שבין תפקידיה: אחזקה ותיקון של
רכב !קרבי משוריין, המאוחסן במחסני-
החירום של וחידות הכפופות לפיקוד, או
החונות במרחבו.
אומר מבקר המדינה בדו״ח שלו :״הבדיקות
התקופתיות והתיקונים ביעיקבותי־הן
נועדו להבטיח עשירות טכנית של ה־
1וויו
המבקר רכב ברמת כוננות דרושה.״ והנה, זה מה
שגילו מיימצאי־הביקורת :
>• תופנית־העבודה שהכינה !מופקדת פי-
קוד־יהימרבז עבור הסדנה ׳לשנת ,1972 הקיפה
רק ! 6\0/0מכלל הרכב שהוחזק במחסני-
החירום.
י• במשך השנה חלו שינויים בימיספר
כלי־רכב שהיה צורך לבצע בהם בדיקות
תקופתיות, כיוון שחלק מהרכב שאוחסן ב־מחסני־החירום,
הוצא מהם כדי לשמש יחידות
שהתאמנו, ולאחר-מכן הוחזר לכשירות.
בפועל נעשו הבדיקות ב־0׳ל 44 מהרכב.
!• גם בביצוע בדוקות תקופתיות בטנ קים
היה פיגור של 150/0עד 20
! ! 0בשנת 1972 החליפה הסדנה ! 149 מנועים
מהסוגים שנבדקו 55 :לטנקים 61 ,ל-
זחל״־מים ו־ 33 לרכב אחר ...ב־ 15 מנועים
נתגלו תקלות עוד תוך כדי הרכבתם ברכב,
ונד 68 מנועים — לאחר שעוודפעו־לה
ספורות של המנוע, או לאחר נסיעה של
קילומטרים אחדים.
י• 35 מנועים, מהם 17 לטנקים, הוחלפו
לאחר !מייספר ׳גדול יותר של שעות־מנויע
וקילומטרים, אך גם חלק ומאלה לא הגיע
לניצול בהיקף הדרוש. מנועים משוקמים
הוחלפו לרוב לאחר מיספר מועט של שעות־פעולה
של המנוע.
!• לביקורת נמסר!סקר, אותו ערכה מים־
קדת קצץ-חי־מוש-ראשי במאי ,1973 בדבר
הסיבות שגרמו להשבתת מנועים לטנקים.
בין השאר נאמר בו ששיטת־ההרצה של
המנועים לטנקים גורמת עומס־יתר על המנוע,
ובלאי מוגבר.
מעבר לפרטים הטכניים, שאינם מובנים
לקורא ההדיוט, מזדקרת כאן תמו
מזעזעת: רבב־קרבי המיועד ללחימה
שוכן בימחסני־החירום כשרק מחציתו עוברת
בדיקות כשירות ׳כנדרש. עוד יותר מזה :
גם רכב שימתוקן ומשוקם אחדי שנמצאו
בו ליקויים — מתקלקל תוך זמן קצר בגלל
טיפול רשלני, בלתי-אחראי ושלא בהתאם
להוראות.
׳משמעותה של תמונה זו, האופיינית למה
שאירע גם במיחסני-יחירום אחרים, היא
מחרידה. פירושה הפשוט הוא שלאחוז ניכר
של חיילי־המילואים של צה״ל אין במה
לצאת למילחמה, במיקרה שתיפרוץ. חיי-
אדם רבים, פשוטו כמשמעו, תלויים בכשירותו
או אי־כשירותו של הרכב הקרבי הזה
לצאת לקרב.
י 1י
ף הנה מה אומר המבקר אחרי שהוא
1מגלה את הגילויים הנוראים האליה:
״בדיונים, שקיים מישרד מבקר־המדינה
עם המפקד הממונה על הסדנאות ועם נציגי
מיפקדת הפיקוד, באוגוסט ,1973 הוא
הצביע יעל החומרה הרבה שבאי־ביצוע הבדיקות
התקופתיות ברכב במשך שנים
׳מיספר! היה בכך כדי לפגוע בכוננות הרכב,
שאוססן סמחסני-יהחירום, מלבד ה בלאי
המוגבר, שנגרם לרכב עקב בך. עוד
עמידה הביקורת על הצורך לשפר את סדרי
המיגהל בסדנה.״״
לא הייה זה מיקרה שכאשר התייצב השבוע
מבקר־המדינה בפני העיתונאים, הפכו
מימצאי הביקורת שבדו״ח שלו, לגבי
המתרחש במחסני־החירום של צד,״ל, ל נושא
העיקרי, מתוך אלפי הנושאים שדו״ח
המבקר ומטפל בהם.
כאילו !כדי להגן על עצמו מפני ביקורת
אפשרית, סיפר הד״ר נבנצאיל כי!כבר ליפני
12 שנה ציין בדו״ח שלו ליקויים בתחזוקת
טנקים במחסני חירום, והצבעה על
ליקויים דומים הופיעה בדו״חות נוספים,
במשך השנים. הוא טען גם כי העביר את
המיימצאים שלו בנושאים אלה לועדת הכספים
של הכנסת.
,״אם ארגיש שבדעת־הקהל רווחת סתירה
בין תפקידי כסבקר־המדיגה לפני מילחמת
יום־ד,כיפורים, לבין חברותי בוועדת־אגרנט
החוקרת את מחדלי המיילהמה, אפנה את
מקומי בוועדה,״ אמר הד״ר נבנצאל.
היתד. זו הצהרה !מוזרה ביותר, לאור העובדה
שמתוך הדו״ח שלו־עצמו! ,מזדקר
מחדל נוראי, מחדל ההופך אותו שותף לכל
האחראים למה שאירע במילחימת יום־הכיפו־דים.
מבקר־המדינה מגלה שמערכת חיונית
בה תלוי ביטחון המדינה לקויה, ואינה פוע לת
כשורה, והוא אינו נוקט אלא צעדים
שיזגרתיים בלבד, מבלי שירעיש עולמות
ויזעיק. את ׳כל מוסדות המדינה, תוך תביעה
בלתי־ומתפשרת שהמיעוות יתוקן ׳מייד
— הריהו הרבה יותר !מאחראי בלבד למחדל.
הוא עשה בדיוק את אותם הדברים,
שבגללם ביקר כחבר ועדת אגרניט את
קציני צה״ל הבכירים וגרם לסילוקם.
!אין יזה מחדל גרידא. זוהי רשלנות ואטימות.
׳מבקר־המדיינה
אינו צריך לפנות את מקומו
בוועדת אגרנט. עליו להשאר בה וכחבר
ועדת אגי־נט לפטר את ׳מבקר־המדי־בה
מתפקידו, כמי שנושא גם יכן ׳באחריות
למחדלי המילחמה.
ץ* בקד ׳המדינה, לא באופן אישי אלא
כמוסד, התגלה בשנים האחרונות כחלק
בלתי־ניפרד מהימישטר ואורח־החיים
ששררו במדינה בין שתי המילחמות. אם
הפכה השחיתות לחלק ומנוף־החיים החברתי
בישראל, לתופעה הראוייה אומנם לביקורת
אך שיש להתייחס אליה כאל חלק
מצודת־החיים בישראל — מוסד מבקר-
המדינה אחראי לכך לא מעט.
הביקורת, בידיו של הד״ר ארנסט
נבנציאל, הפכה ממכשיר של הוקעה ואזעקה,
למכשיר של הקציעה והחלקה. הוא
הפך יאת הביקורת למוסד אבסטרקטי, ה מטיף
מוסר בדרכי־נועם, בודק אפילו את
מעשי השחיתות וד,עוולה הנוראים ביותר
בצורה ידידותית, ומסכם את הגילויים הנוראים
והמזעזעים ביותר בדו״ח חלקלק,
יכתוב בשפה רכה.
במקום להתייחם לגופם של הדברים ולמשמעותם,
ולפעול לתיקונם המיידי ; במקום
להתריע ולהזעיק, ולקרוא לדברים
בשמם — הוא הפך את מוסד מבקר־המדי־נד.
לאמצעי המחפה, למעשה, על המושחתים
.׳כאשר הוא מכנה מעשי שחיתות ו־מירמד.
בשם ״אי־סדרים מסויומיט״ או ״לי קויים
שיש לתקנם״ או ״חריגה מהנוהל״,
ועות אגרנט צוינה
ונטו את המבקר
הופך !מבקד־הדמינה למעין דחליל, שהגנן
מסתמך עליו שיעמוד על הימישימר, אך הציפורים
מצפצפות עליו ולועגות לו.
ואבל הפעם, עיבר מיבקר־המ׳דינה את הגבול
בהתאפקותו הקיצונית. הוא התגלה
כחלק מהמיימיסד השילטוני, הנושא באחר יות
למד, שאירע במילהמת י׳ום־הכיפורים.
על הסכמתו להשתתף בוועדת־אגרנט, אח די
ולאור !מה שידע — יש רק לתמוה. איש
כזה אינו יכול, מטבע הדברים, לדרוש
אחריות מישרדית משרי־ממשלה כמו שרד,ביטחון,
למשל! ,כאשר הוא עצמו אינו
מכיר באחריותו המישרדית על מישירדו־שלו.
על־פי
עדותו שלו, כפי שהיא מתגלה
בדסח האחרון החדש של ומבקר-המדינד״
ניכשל מבקר־המדינה בתפקידו.
אם הוא לא יגיע בעצמו למסקנה כי
עליו להתפטר, יכולה הכנסת לעשות זאת
עבורו.
רוב של ׳שני־שלישים בכנסת — 80
אנשים אמיצים שלא יסבו פניהם מפני מה
שמשתמע מדיו״ח מבקר-ד,מדינה בנושא
צד,״ל — יכול לומר למבקר־המדינה —
בדיוק ומה שאמרה הממשלה לרמטכ״ל רב־אלוף
דוד. אלעזיר.
ו־רועץ המשמט לממ שלה
חבל; ש
ל ק בו ע:
במדינה
(׳תמשך מעמוד )13
מפ״ם כיום, יעקב חזן, שחגג לפני חודש
את יום־הולדתו ה־ ,75 ושהוא בן קיבוצו
של מרדכי בנטוב. חזן יצא ברשימת הגנה
לוהטת על משה דיין.
עם שהוא מביע מספר הסתייגויות מדרכו
המדינית, טוען !חזן :״אין זה נכון שדיין
הוא מדינאי פרגמאטי, חסר חזון, שהדבר
היחיד המכוון את מעשיו, היא הקאריירה
האישית שלו׳ שהיא מעל לכל והיא המטרה
המקדשת את האמצעים.׳ יש לדיין אמונה
בסיסית! ,בה חדורה כל ישותו, והיא ה־מילחמה
על ביטחונו ועל עתידו של העם
הזה — עמנו...
״גם דיין מבכר להגשים את הציונות בדרכי
צדק, ללא פגיעה בזולת. אנחנו איננו
מאמינים שהציונות יכולה להתגשם אחרת.
לא כן דיין. אם אי־אפשר כך — טובה
בעיניו כל דרך אחרת. והמגביל כאן הוא
רק כוחנו הלאומי — יכולתנו להגשים את
הדבר.״
ממשיך חזן ומסנגר על דיין :״דיין מוכן
להקריב את חייו כדי שהעם חזה יחיה!״
בנטוב לא נשאר חייב לבן קיבוצו
ולחברו להנהגה ההיסטורית. באותו גיליון
בו פורסמה תגובתו של חזן פורסמה גם
התגובה על התגובה של בנטוב. קובע
בנטוב :״העובדה היא שדיין הוא היחיד
שאינו מוכן לפנות את מקומו למרות כל
מה שקרה בארץ. הוא מוכן לזרוק לכלבים
את דדו ואת זעירא ואת פיקודיו האחרים.
הוא מוכן להפיל את גולדה — ובלבד
שהוא עצמו יישאר במקומו. היכן כאן
האם שתו
לעשות חאלשרה?
כא שר ..העולם הז ה־ פ־דססזאת ־ שתקו נ ד
המקטרגים שיצאו השבוע מעורם נוי לשים לו וג ל
צר ת רבץ -
ח צי נחמה!
חזן י
לא לבעוט —
**י בדיחה העממית היהודית מספרת
| 1על אדם שנראה מתכופף ומחפש משהו
בלילה, מתחת לעמוד חשמל. ראו אותו
ידידיו ושאלו אותו למעשיו. הסביר להם
היהודי :״איבדתי את ארנקי בקצה ה
רחוב.״
״אז מדוע אתה מחפש אותו כאן
ולא בקצה הרחוב?״ שאלו הידידים.
״מה זאת אומרת?״ תמה היהודי ,״שם
חושך וכאן יש אור.״
השבוע דמתה שורה שלימה של עיתונ
095
3ו? 66ו 31 0גו ה ח 5 , 3ה 0ו? 1/60ח׳
0110) 1.ח6 1׳\ 3ו! ? 011911 גו ס ץ 0 ? 100
/6י/י 5,ט ו^ 9ע 0ז ו ) 6 0 9 3 9 6 3 50031) 6 ) 1ו 0 1ץ? 031011! 1/71160ס? 6306
ח 6ו !$ 11ר 101ר 6 ) 1316, \0/1ו? 0.01631• ? 1ץ56) 50 0311ן ו דו!ו )511006 1ץ 10) 1!3 ? 61ס 1ס1
6 0 3 60 )? 3ו? 1
5631<6 5 50116) 11116.ן 101016) 113) 617 0 0 ? 116 5ג< 6ז? 6ח 6
6 ) 1613115 3001,1/1/1160 7 0 0 ) 0 0 0 1 ) 301 ! 5ו ¥1/11)1 311 ? 1־ו 0 0 0 ) 1) 01109 16? ? 6
־ 0)1) 51ץ 01ץ 3 0 ) 1 ) 611006 ) 1 ? 0 0 5 , 006 00)3טסץ 51906) 1 6 7
906)1
€001) 36) 15560) ) 0 )!165)3631) 6 10 301) 00^ 160965 ) 6061)3) 0) ))16
11 7011 ?0ב[*)*1*7£1
כנטום בסוס מת!
,ההקרבה העצמית׳ כדי, שהעם הזה יחיה,׳
כדברי חזן ז היכן כאן הפאטריוטיות של
דיין? כלום זוהי המילחמח על עתידו של
העם היהודי שמדבר עליו חזן?״
פגמים מוסריים. מסביר בנטוב, מי
שחיה בשעתו עורך על המשמר, את עמדתו
:״הדבר שהתקוממתי ינגדו הוא רמת
ההתנהגות המוסרית — או א־מוסרית,
כפי שקרא לזה יצחק שדה — של דיין
בנסיבות הקיימות. בעיית ההתנהגות המוסרית
אינה בעיה תיאורטית, אנונימית, אלא
היא מוכרחה להיות קשורה באדם מסויים.
לכן אין ברירה — יהיה הדבר מעליב כאשר
יהיה.״
שואל בנטוב :״האם אדם בעל פגמים
מוסריים כאלה ראוי להימנות עם מנהיגי
ישראל?״
והוא מסכם זמנית את הוויכוח, שעוד
עשד אולי לפלג את מפ״ם :״קצרה בינתי
להבין מדוע דווקא חזן התגייס להגנתו
האישית הטוטאלית. ייתכן שידידי חזן הוא
רומנטיקן בנפשו ורואה דימויים רומנטיים
בעיני רוחו, אך הזמנים הללו דורשים
מאיתנו ראיה מפוכחת, חדה ומציאותית
של המאורעות, גם אם היא מחייבת להיות
אכזרית במקצת.״
18*8י!—!,י11118.11-111111)•1-1
16116) 0 ) )311006 , 0 0 0 0 6 ) 0109 311 ) 16? 3 ! 15ץ1/1/1111 ? 116 5)5631) 6 611116) 13
.ס סי ע 615 6 0 9 3 9 6 0 1 6 0 1 1/1/116ס 1060
חזאי החוזה
שני קטעים אלה לקוחים מתוך הקטלוג של חברת־האמרגנות
הארי וולקר בניריורק, שהיא אמרגנית של
נואמים ומרצים. בין המרצים אותם הציעה החברה ללקוחותיה נמצא גם שמו של השגריר
יצחק רבין. הקטע העליון מוכיח כי היחסים יבין המרצים ומזמיניהס הם יחסים
ימיסחריים, וכי ההרצאה תיעשה תמורת תשלום. הקטע התחתון מציג את רבין כ״דמות־מפתח
בכותרת המיזרח־התיכון, ראש־המטה־הכללי של צה״ל לשעבר, איסטרטג מבריק
ומסור לשלום.״ למעלה משמאל: צילום עמוד העולם הזה ( )1829 מחודש ספטמבר .1972
0 8ס 41\/18/ \ 5 5 £
1< 8£811 \ 1ג ¥ 1 7 2 9 /
. 5 .ט 6ר 1ז 3553010) 10כ 1ודז \ 5 /׳ 15) 361
6 1\/ 11010116 £351:ר 11ח 1911) 6 1ז ץ 3 1<6
״ 6 ) 01ו ו 0 )) 0 6 ) 01ז 6 5 ,וז 630111ו1
6 15) 361 0 6ו 1ן ^ 0 6 )16) 31 51311 0• 0 ) 065 6 ) 111130* 51) 316־16056 1
6 3 0 6 .כ[ 9151 016011031601 10
אים, אישי־ציבור ובעלי שררה לאותו יהודי
חלמאי. הם הצטרפו למערכה יזומה ומודרכת
היטב שנועדה לבדוק את טוהר־הכפיים
של מנהיג ואיש־ציבור ולבקר אם לא עבר,
הס ושלום, על אחד התקנות או החוקים.
הקורא התמים עלול ודאי לחשוב שאותם
מחפשי צדק נטפלו לפתע למשה דיין,
כדי לשאול לפחות בפומבי אם יש בעסקי
שוד העתיקות ומסחר העתיקות שלו משום
עבירה על החוק? אותו קורא תמים עלול
גם לחשוב בטעות שמדובר במערכה נגד
ראש־הממשלה גולדה מאיר, שבעודה מכה נת
כראש־הממשלה מכרה תמורת טבין
ותקילין למו״לים פרטיים את הזכות לפרסם
את זכרונותיה, או לשר־החוץ אבא
אבן שפירסם זכרונות, ספרים ותקליטים
בעודו מכהן כשר בממשלת־ישראל.
אבל לא• איש מאלה שהתגייסו השבוע
כדי לבדוק בציציותיו של שר־העבודה
יצחק רביו, מועמד מפלגת העבודה להרכבת
הממשלה, לא העז לא השבוע ולא
קודם לכן למתוח ביקורת כלשהיא או
להציג שאלות בלתי נעימות למשה דיין,
גולדה מאיר ואבא אבן.
מעולם לא התפרסמה באף יומון ישראלי
התביעה לבדוק אם שר־הביטחון משה דיין
משלם מס הכנסה כדין ואם איננו מעלים
מס מהכנסותיו הענקיות ממסחר העתיקות
או ממכירת הזכויות לראיין אותו ולצלם
אותו•
אבל לפתע פתאום ׳נטפלו כולם ליצחק
רבין. פרשת התשלומים שקיבל עבור הרצאות
שנשא בארצות־הברית בימים בהם
כיהן שם כשגריר, הפכה לנושא החם ביותר
על סדר יומה של הציבוריות הישראלית.
למה?
פשוט מאוד. שם — אצל גולדה, דיין
ואבן — חשוך. גם מסוכן. לכן חלילה מלפגוע
בהם או להטרידם בשאלות מביכות.
אצל רבין אור — הוא ניצב עתה לאור
הזרקורים, כשעתידו עדיין לוטה בערפל.
לכן קל לתקוף אותו.
היה זה רק אופייני שבאותו יום עצמו
בו העלו כמה מעיתוני ישראל שאלות לגבי
כשירות התשלומים שקיבל יצחק רבין
עבור הרצאות בתקופת כהונתו כשגריר,
הם פירסמו את העובדה שמשה דיין, המכהן
כשר־הביטחץ, מכר את הזכויות לפירסום
(המשך בעמוד )16
15י !
צרח ולבין חצי נחמה
(המשך ׳מעמוד )15
זברונותיו (בסכום המתקרב לשני מיליון
ל״י) .איש מאלה שחיפשו את טוהר המידות
אצל רבין, לא העלה בדעתו כלל
לפקפק ולערער על העיסקה שעשה משה
דיין בעודו שר־הביטחון. איש לא העז
לשאול אם משה דיין כשר־ביטחון לא קיבל
עבור הזכות לפירסום זכרונותיו יותר כספים
מאשר היה מקבל כמשה דיין, שר־הביטחון
לשעבר.
הבל תלוי
בטיב העיתוי
^ לא שאין זו ההקבלה היחידה בין
הבדיחה על אותו חלמאי לבין פרשת
רבין כפי שהתפוצצה השבוע.
הפרשה שעמדה השבוע במוקד ההתעני-
נות פורסמה לראשונה דווקא מעל עמודי
עתון זה. הייה זה העולם הזה שפירסם לפני
כשנתיים (העולם הזה ,)1829 בספטמבר
,1972 את הגילוי כי היועץ־המישפטי למנד
שלת־ישראל יתבקש לקבוע האם מותר לשגריר
ישראל בוואשינגטון לעשוית חאל־טורות
— הופעות פרטיות תמורת תשלום
מחוץ לשעות עבודתו.
העולם הזה היה גם העיתון הראשון והיחיד
שפירשם את הרקע לאותה פרשה.
גילה אז העולם הזה: שמו של שגריר
ישראל בוושינגטון, יצחק רבץ, מופיע ברשימת
הלקוחות של חברת האמרגנות
הארי וולקר, המייצגת כ־ 200 מטובי המרצים
והנואמים בארצות־הברית ומציעה
את שירותיהם בהרצאות ונאומים לכל דיכ־
את הגילוי המרעיש, לא התייחס אליו איש.
אף עתון ישראלי לא ציטט את גילויי
העולם הזה ולא התייחס אליהם. אף איש־ציבור
לא מצא לנכון אז להפנות לרבץ
את השאלה בפומבי ולבקש ממנו תגובה.
אף הבר־בנסת לא הגיש אז שאילתה לשר
כלשהו וביקש ממנו להגיב על הפרשה.
רק אחרי שרבין נטש את משרד השגריר,
חזר לארץ והשתלב בחיים הפוליטיים
של מפלגת העבודה, נזכרו מספר אנשים
באותה פרשה ומצאו בה חומר לנגח את
יצחק רבץ. אז רק הוגשו שאילתות לשר־החוץ.
רק כאשר נבחר רבץ כמועמד מפלגת
העבודה להרכבת הממשלה, נזכרה
גם העתונות הישראלית באותה פרשה שפורסמה
בהעולס ׳הזה לפני שנתיים, והחלה
לתמוה אם אין בכך כדי לפסול אותו לראשות
הממשלה.
פרט מאלף: כל העתונים הזכירו כי ה פרשה
פורסמה לראשונה לפני כשנתיים.
אף אחד מהם לא טרח לציין מי פירסם
אותה אז.
לא צריך
אויי בי ם!
ץ* סתבר די לאחרו;־ נוצרו במדינה
נורמות מוסריות חדשות והגדרות
מעודכנות למושג שחיתות.
חשוב מי עושה את המעשה ומתי הוא
עושה אותו.
זוהי צורה בלתי נסבלת של הקסדה על
טוהר המידות של איש־ציבור.
לעצם הענין, אץ ספק שרבין שגה
פרק 1בסידרה
עד וקע והתנכצות האגדה שד.,אחוות
הלוחמים־ בקצורה הבכירה בצה״ל
* דצמבר ע 196 פרש במפתיע מ!
תפקידו ראש אגף־המטה־הכללי ב־צה״ל,
האלוף עזר וייצמן. עזר, מפקדו
לשעבר של חיל־האוויר ואחת הדמויות הססגוניות
ביותר בצה״ל, חולל בפרישתו
סערה בחיים הפוליטיים בישראל, שכן הוא
נטש את צה״ל כדי להצטרף למחרת היום
לתנועת החרות ולכהן מטעמה כשר בממשלת
הליכוד הלאומי.
ידידיו של וייצמן מבין לובשי המדים,
הבינו את טעמי פרישתו. למרות שהיה
מספר 2בצר,״ל אחרי הרמטכ״ל דאז, רב־אלוף
חיים בר־לב, היה ברור לכל שסיכוייו
של וייצמן להתמנות כרמטכ״ל הם
קלושים ביותר. אבל חבריו האזרחיים של
עזר לא יכלו לרדת לפשר צעדו, שנראה
בעיניהם נמהר ופזיז.
״איך אתה יכול לנטוש את צה״ל כדי
להיכנס לליכלוך של הפוליטיקה ז״ שאל
אותו אחד מידידיו.
״תשמע,״ השיב לו וייצמן בסיגנונו הצברי
ובדיבורו הישיר האופייני ,״אתה
דברים הגיעו לשיא לפני שלושה שבועות,
כאשר פירסם עזר וייצמן את ״מיסמכי
רבץ״ שלו.
מבלי להתייחס לתוכנם של גילויי וייצ־ומן,
הרי עצם הנכונות לפרסם ברבים
טענות מעין אלה׳ היתד, מכת־מוות לשרידי
התדמית של ״אחוות הלוחמים״ בקרב
אלופי צה״ל.
לאזרחי ישראל נדמה היה לפתע כי
״המשפחה הלוחמת״ של צה״ל, זכתה לכינוי
זה משום שאנשיה לוחמים זה בזה.
אינטריגות, ק לי קו ת
מ ח לו קו תוהד חו ת
י* י היה לקרוא את מה שהתפרסם ב(
עתוינות בשבועות האחרונים כדי ליצור
תמונה נוראית על היחסים השוררים
בקרב מי שהיו מפקדיו הבכירים של
צה״ל. עזר וייצמן היתגלה כאוייב בנפש
שיל יצחק רבץ, שבמשך ישנים שימש לידו
כראש אג״ם.
ממלא-מקום הרמטכ״ל, האלוף יצחק
(״יחקה״) חופי, שהתפטר משירותו הצבאי
אחרי שהאלוף מוטה גור מונה כרמטיכ״ל,
טען בפומבי כי התפטר משום שאין לו
שפה משותפת עם מוטה. באותה הזדמנות
חלק גם ״׳שבחים״ לאלוף שרון, שבשעתו
היה הוא, חופי, סגנו. הוא צייר אותו
כתככן וכמי שאינו מסוגל ליחסי אנויש
תקינים.
ואלה היו רק הדברים שהתפרסמו בפומבי
אחרי שעיברו את ביקורת הצנזורה.
מאחורי-הקלעים. ,בשיחות אישיות עם
מפקדים בכירים שפרשו מצה״ל, אפשר
היה לשמוע דברי ביקורת חריפים יותר
שהשמיעו אלופים לשעבר זה על זה.
למי שהורגל לראות בצה״ל גוף
הומוגני, ולקפל את. הפיקוד העליון
שלו כגוף כעל קולקטיביות רעיונית
ומשמעת צופית, זהו ודאי מצב
מזעזע. אולם אם סכור מישהו כי
זהו מצב שנוצר כעקכות המילחמה
האחרונה ובגלל תוצאותיה — אין
טעות חמורה מזו.
ו״צמן מחכה לרבין
תמונה רישמית ש־הופצה
על־ידי צה״ל
אחרי מילחמת ששת־הימים המראה את הרמטכ״ל, רב־אלוף
פין תמורת תשלום.
טען אז העולם הזה :״מבחינה פורמאלית
רשאי כל עובד־מדינה לעסוק בשעות הפנאי
שלו בעבודה נוספת תמורת תשלום,
במידה שהוא מקבל אישור לכך מאת הממונים
עליו. אם אפשר להגדיר את הופעותיו
של רבץ בהרצאות־תמורת־תשלום
כ״עבודה נוספת בשעות הפנאי״ ,הנה
מסתבר כי רביו לא ביקש ולא קיבל כל
אישור לעבודה כזאת.״
זה היה הפגם שנחשף באותו גילוי:
שיצחק רבין לא ביקש אישור מהמשרד
שהעסיק אותו, מישרד־׳החוץ, כדי להרצות
תמורת תשלום, כפי שמחייב התקשי״ר,
תקנון השירות של עובדי המדינה.
לפני שפורסמה אותה כתבה, פנה העולם
הזה לרבין וביקש את תגובתו לההאשמות
שהועלו נגדו. אמר אז יצחק רבץ לכתב
העולם הזה :״אינני מופיע מטעם חברת
הארי זולקר ואינני קשור עמם בכל התחייבות
להופיע עבורם• הארי וולקר הוא
יהודי יקר וטוב שסייע לי הרבה בקשירת
קשרים עם כל מיני אישים, ביניהם סינא-
טורים וחברי קונגרס הקשורים עם החברה
שלו. אין לי מגע מסחרי עם החברה שלו.״
על השאלה מדוע, אם כך, מופיע שמו
בקטלוג של ההברה כמי שניתן להשיגו
באמצעותה להרצאות ונאומים, סרב יצחק
רבין להגיב.
והנה, כאשר פירסם העולם הזה בשעתו
יצחק רבין בחדר הרמטכ״ל, כשלצידו שני עוזריו: האלוף עזר
וייצמן, ראש אג״ם (מימין) והאלוף חיים בר־לב (משמאל) .כבר
אז שררו יחסים מתוחים בין עזר וייצמן ליצחק רבץ.
לפחות בצורת טיפולו באותה פרשה. ניתן
להבין מדוע לא ביקש רבץ אישור מ־מישרד־החוץ
לביצוע עבודות נוספות בשעות
הפנאי שלו, ובכך עבר לכאורה על
אחת מתקנות התקשי״ר. היחסים בין רבין
לבין שר־החוץ הממונה עליו, היו ידועים
לכל. אין להניח שרבץ היה מקבל אישור
לבקשתו. קרוב לוודאי גם שעצם הבקשה
היה. נותן בידי יריביו חומר לנגח אותו.
אבל מרגע בה נחשפה הפרשה ואי־אפשר
היה לשמור אותה בסוד, נקט רבץ בצורת
תגובה שהכשילה אותו. תחילה הוא הכחיש
מכל וכל את קשריו עם חברת הארי וולקר,
למרות שאלה היו רשומים שחור על גבי
לבן בקטלוג של החברה המופץ ברבים.
אחר־כך הוא העדיף במשך תקופה ארוכה
להתעלם לגמרי מאותה פרשה, דבר שגרם
רק למסע של לחישות ורכילות. כאשר נש לפה
הפרשה שנית מהמגירה, לפני שבועיים,
היתה תגובת רבץ בלתי משכנעת.
במקום לפרוש בפני הציבור את כל
העובדות, להבהיר את כל הטעון הבהרה
ולהסביר גם מישגים שנעשו — אם אומנם
נעשו, הניח רבין ליועציו הסובבים אותו
לטפל בפרשה. אלה טיפלו בה בשלומיאליות
רבה. משום מה האמינו כי יוכלו
לאתר את האש, ולשכך את הסערה בעודה
באיבה. אין ספק שיועציו של רבין הכשילו
אותו בפרשה זו .״עם יועצים באלה,״ אמר
השבוע אחד מידידיו ,״לא צריך אוייבים.״
חושב שיש הבדל בין צה״ל והפוליטיקה?
זה אותו הדרק, רק שבצה״ל זה דרק עם
צנזורה !״
אם מישהו היה מפרסם דברים מעין אלה
בפומבי עד למיליחמת יום־הכיפורים׳ הוא
היה ודאי מוקע בפומבי יכ״עובר ישראל״
וכ״משמיץ צה״יל.״
מאז המידחמה נדהמו אזרחי
ישראל לגלות. כי הגנראלים של
צה״ל אינם חברי מקהלה המזמרת
יחד בהרמוניה וגם לא סניף של
אגודת כד־ישראל-חכרים. רכים
התקשו להתרגל למציאות חדשה
בה החלו לפתע אנשי הקצונה הבכירה
של צה׳׳ל למתוח ביקורת
זה על זה, לחשוף איש את חולשות
רעהו ומגרעותיו ולהתווכח בפומבי
על דוקטרינות צבאיות ושיטות
לחימה.
היה זה האלוף אריאל (״אריק״) שרון,
שפרץ את הסכר לראשונה, בימים הרא שונים
שאחרי מילחמת יום־הכיפורים, כאשר
בראיונות שהעניק לעתונאי־חוץ ושפורסמו
מבלי שעברו את ביקורת הצנזורה,
מתח ביקורת גלויה, נוקבת וחריפה
ביותר על הפיקוד העליון של צה״ל, בישל
הצורה בה נוהלה המיל׳חמה.
אבל אריק לא נשאר בודד. הוא היה
רק הראשון. בעקבותיו הלכו אלופי (מיל).
אחרים, שאחרי שלא היו עוד במדים יכלו
לחשוף בפומבי את אשר עם ליבם. וה-
יריביות אישיות, מחלוקות מקצועיות,
שנאות ואהבות, יחסי הערכה וביטול
הדדיים׳ היו קיימים בקרב הקצונה הבכירה
של צה״ל מאז ומתמיד, במידה פחותה
או גדולה יותר של חריפות. קליקות,
אינטריגות, הדחות והעדפות, היו תמיד
חלק בלתי נפרד מהווי החיים של הפיקוד-
העליון בצה״ל, כמו בכל חברה אנושית
סגורה אחרת. היה זה בלתי נורמאלי אם
פני הדברים היו נראים אחרת.
ההבדל הוא רק בכך שביום שוב אין
הצנזורה הצבאית רואה אסון בכך אם
מתפרסמים בפומבי דברי ביקורת הדדיים
בין מפקדי צה״ל לשעבר. והמפקדים עצמם
מעיזים ביום להתבטא בפומבי בצורה
הרבה יותר חופשית.
איך אמר עזר וייצמן :״זה אותו הדרק
— אבל בלי צנזורה!״
ואין כל אסון לראות את הדברים כמו
שהם, אלא שיש להבין את רקעם ולרדת
לשרשיהם•
__ שיתוף פעולה ם בין הגי סי *1
איכה והיריבות בין עזר וייצמן
| 1ליצחק רבין, לא החילו — כפי שניתן
לחשוב על פי הגילויים האחרונים — ב־
23 במאי ,1967 כאשר האלוף עזר וייצמן
גילה כי מפקדו, הרמטכ״ל רביאלוף יצחק
רבץ, כרע זמנית, מבחינה פיזית ונפשית
תחת עומס ההחלטה על פתיחה במילחמה.
ראשיתה הרבה זמן קודם לכן. מסלולי
הקידום הצבאיים של וייצמן ורבין כמעט
ולא הצטלבו עד שהגיעו שניהם לעמדות
פיקוד בבירות. עזר היה איש חיל-׳האוויר.
רבץ, יוצא הפלמ״ח, עשה את מסלול הקידום
שלו כאיש חיל־רגלים. אבל כאשר
׳נוצרו המגעים ביניהם, כששניהם כבר
מפקדים בכירים, נוצרו מייד גם חיכוכים.
אין ספק כי גרמו לכך בראש וראשונה
ניגודי האופי בין השניים. רביו דויד! טיפוס
מאופק, שקול ומופנם׳ המדבר באיטיות.
עזר הוא הטיפוס האימפולסיבי, חסר המעצורים,
המבריק והמקרין על סביבתו,
המדבר שוטפת בצרורות. מראשית המגע
ביניהם הפגין עזר זילזול ברבין, בו ראה
שריד ארכאי מתקופת הפלמ׳׳׳ח.
מבחינה מסויימת ירש עזר את הזילזול
ברבין מגיסו, משה דיין, שבינו ובין רבין
היה חשבון ארוך. כבר ב־ 1947 היה יצחק
רבץ סגנו של מפקד הפלמ״ח יגאל אלון.
ב־ ,1949 כאשר ניצל דוד בן־גוריון סיור
של אלון בחו״ל 1ומיטה במקומו כמפקד
חזית הדרום את משה דיין — דבר שהביא
להתפטרותו של אלון מצה״ל — סירב
רבץ לשרת תחת פיקודו של דיין. הוא
ביקש העברה מהחזית.
דיין זכר לו מעשה זה כאשר היתמנה
לרמטכ״ל ב־ . 1953 יומנו של שר־החוץ
דאז, משה שרת, המתפרסם לראשונה בעצם
ימים אלה, מגלה כי ערב פרישתו
מתפקיד ראש-הממשלה, כאשר עמד דוד
בן־גוריון למנות את דיין לרמטכ״ל, הוא
הועיד לרבץ את התפקיד הבכיר של ראש
אג״ם. ובכך התכוון להפכו לחייל מספר
2בצה״ל.
אבל דיין חסם בפניו את הדרך. כאשר
חזר רבין מסיור לימודים פארצות־הברית
מינה אותו דיין במקום לראש אג״ם לראש
אגף־ר,הדרכה במטכ״ל. לפני שהתמנה כראש
אג״ם שש שנים מאוחר יותר עוד
הספיק רבין לכהן גם כאלוף פיקוד הצפון.
מלחמת הירושה
ג חי ל־ ה אווי ר
רעים אתמול -אוייבים היום
ך • מ ח לו קתהממ שי ת הראשונה בין
\ 1רבץ ווייצמן פרצה רק מאוחר יותר,
שני גנראלים ששמותיהם קשורים קשר אמיץ בהתפתחותם של
גייסות השיריון בצה׳׳ל: אלוף ישראל (״טליק״) טל, ורב־אלוף
אחרי שרבין התמנה רמטכ״ל ב־ .1964 עזר
וייצמן, שהיה אז מפקד חיל-ד,אוויר׳ אמור
היה ׳להתמנות כראש אג״ם — ,תפקיד
שנועד לכאורה להכשירו לאפשרות להתמנות
כרמטכ״ל בעתיד.
הבעיה שהתעוררה אז במטה־הכללי היתה
מי יבוא במקומו של עזר וייצמן כמפקד
חיל־האוויר. הקצונה הבכירה בחיל־האוויר
היתד, מורכבת אז משתי חבורות: חבורתו
של עזר וייצמן עמה נמנו קצינים כמו
מוטי הוד, ובני פלד. חבורה יריבה היתה
מורכבת מקצינים כמו גדעון אלרום, משה
פלד, אברהם יפה (גיסו של האלוף דה־ח״כ,
נפטר בינתיים) ,ישעיהו גזית ומנחם
תחילתה של אותה חלוקה לחבורות יריבות
נעוצה בימים בהם עמד מפקדו הקודם
של חיל־ד־,אווירי, האלוף דן טולקו-
בסקי לפרוש מתפקידו, ונוצרה מחלוקת
מי יירש אותו. היו שני מועמדים לתפקיד:
שלמה להט (כיום ממנהלי בנק דיסקונט,
להבדיל מצ׳יץ׳) ועזר וייצמן. לקצונה ה־בכירה
של חיל־האוויר נראה היה אז כי
רק טבעי הוא שלהט ימונה כמפקד־החיל,
מה גם שהיה ידידו הטוב של טולקובסקי.
אבל טולקובסקי העדיף למנות את עזר
למפקד החיל. כתוצאה מכך התפלגה הקצונה
הבכירה לתומכי עזר ולתומכי להט.
הפרשה חזרה על עצמה כאשר הוצע
תמונה היסטורית המראה את כל מפקדי
| ל 1 1111 *11111ו׳ 1 \ 1ר 1 1י ח
״מישפחת הצנחנים״ יחדיו. מימין לשמאל :
11 ^ 1 1 1 ^ 11 1111-1111 #1
רפאל (״רפול״) איתן, אריק שרון, דני מט, דב שיאון, מוטה גור ומנו שקד. מאוחר
יותר, אחרי מיבצע קדש ב־ ,1956 אירע קרע בין מפקדי הצנחנים, שכימעט הביא למרד.
חיים בו־לב. תמונה זו צולמה בעת סילחמת ששת־הימיס, כשהיחסים
בין השניים עוד היו ידידותיים. מאוחר יותר, כאשר התמנה
בר־לב כרמטכ״ל, הפכו השניים לאוייבים, על רקע חילוקי־דיעות
אישיים ומיקצועיים. הדברים הגיעו עד לידי כך שחיים
בר־לב הדיח את האלוף ישראל טל משורות צה״ל.
לעזר ב־ 1964 להיות ראש אג״ם. לקצינים
בכירים בחיל־האוויר נראה היה שהמועמד
הראוי לפקד על חיל-האוויר הוא אלוף־
משנה גדעון אלרום (כיום מנהל אחת
ומחברות הבת של אל־על) .זו היתד, גם
דעתו של הרמטכ״ל יצחק רבין. אבל עזר
רצה שעל חיל־האוויר יפקד סגנו, מוטי
הוד. כיוון שלא יכול היה להבטיח מינוי
זה, החליט עזר שלא לקבל את המינוי
של ראש אג״ם ולהמשיך לפקד על חיל-
האוויר. במקומו מונה האלוף חיים בר־לב
כראש אג״ם.
אנשי קבוצת אלמם כמעט והתקוממו
אז נגד עזר. בעקבות כמעט־מרד זה העיף
עזר וייצמן כמעט את כל אנשי הקבוצה
הזאת מצד,״ל. חיל־האוויר איבד כתוצאה
מכך שיכבה שלימה של מפקדים בכירים
מעולים.
רק שנתיים מאוחר יותר נכנע רבין
לתביעתו של עזר, הסכים למנות את מוטי
הוד כיורשו בפיקוד על חיל-האוויר( .מינוי
שהוכיח את עצמו כמוצדק במילחמת
ששת־היימים ).לא מעט היה בכך חלק ל-
ראש־ה,ממשלה, דאז, לוי אשכול. עזר
וייצמן, ה״שייגץ,״ השובב, היה חביבו של
לוי אשכול באותה מידה שהוא כיום חביבו
של פנחס ספיר. היה זה לוי אשכול
שכפה למעשה על יצחק רבין לקבל את
עזר וייצמן כראש אג״ם שלו במקומו של
חיים בר־לב שנשלח ״לגלות,״ להשתלם
באוניברסיטת טורבו! בפאריס.
כך קרה שצוות המפקדים הבכירים של
צה״ל במילחמת ששת־הימים רבידוייצמן,
שכלפי חוץ הפגין סולידאריות, אחוות לוחמים,
ידידות והערכה, היה למעשה בנוי
על יסודות של איבה, חשדנות ותחרות.
על רקע זה ניתן להבין טוב יותר את
מה שאירע בחודש מאי 1967 בין רביו
ווייצמן, ומדוע דאג אז זזר וייצמן לאסוף
עדויות נגד רבין כד׳ להשתמש בהם
בבוא היום.
יריבות בתוך המ שפחו ת
ך* מחלוקות על מינוי מפקד חילן
) האוויר לא הסתיימו עם מינויו של
מוטי הוד. גם כאשר הגיעה שעתו של
מוטי הוד לסיים את תפקידו, היו שני
מועמדים לרשת את מקומו: תתי־האלו־פים
בני פלד ויחזקאל סומך. כאשר נפלה
הבחירה על בני פלד, פרש יחזקאל סומך
מהצבא. כיום הוא משרת כקצין ראשון
:בחברת אל־טל, כשמרבית הקברניטים בהברה
הם חניכיו ופיקודיו בחיל-האוויר.
זהו מצב טבעי בהחלט. לא רק שאין
כל פסול בכך שעל כל מינוי מיועד ב־צר,״ל
יש כמה וכמה מועמדים המתחרים
ביניהם, אלא שהיה זה חמור מאוד אם לא
היה המצב כזה. חוקי התחרות החופשית
הם המכתיבים גם שמי שמפסיד חייב לפרוש.
אבל
כתוצאה ממצב זה נוצרה בצה״ל
תופעה מיוחדת במינה. בעוד שבחילות
אחרים שוררת בדרך כלל היריבות בין
אנשי החילות השונים, הנחלקים בתפיסה
צבאית, בחלוקת התהילה ובמריבות על
סמכויות ותקציבים; הרי היריבות בקרב
הקצונה הבכירה של צד,״ל היא בדרך כלל
בקרב המשפחות ד,חייליות בתוך עצמן.
כך, למשל, עזה היריבות בקרב המשפחה
הלוחמת של מפקדי הצנחנים, יותר מאשר
היריבות בינם לבין קציני השיריון.
(המשך בגיליון הבא).
נושה קפקאית בבית־המישפט העיוו!׳
^ ב א שלי נמצא בבית־סוהר, בדמון,
אמא סיפרה את זה רק לי, האחים
שלי הקטנים יודעים רק שאבא הלך לצבא.
אני אוהב אותו, ואני מנשק כל יום
את התמונה שלו.״
כך סיפר השבוע שמעון אזולאי, בן השש.
שמעון
ההא אחד ׳מחמישה הילדים של
הרוכל שלום אזולאי, בן 33 מבת־ים, אשר
נידון על־״די בית־המישפט העירוגי בתל־אביב
ל־ 3065 ימי מאסר או קצת פחות
׳מתשע שנות !מאסר. אם יצטרך שלום
אזולאי לרצות !את מלוא תקופת המאסר
שנפסקה לו, בכלא, יוכלו ילדיו לחבקו בביתם,
רק ביוני ! 1982 אז יהיה כבר שמעון,
הבכור, בן ,15 וספק רב אם ארבעה
האחים והאחיות שלו, הקטנים !ממנו, יכירו
את אביהם.
השבוע, ביקרה. מסעודי אזולאי, אשתו
של הרוכל, אצל בעלה בכלא דמון, ושאלה
אותו!אם הוא ׳מסכים לתת לה גט.
״אמרתי לו״ ,מספרת מסעודי,, ,איך אני
יכולה לחכות תשע שנים, עם חמישה ילדים
קטנים ז והוא, שלום, אמר לי שאני
לא צריכה לחכות לו.״
חמי שה פעוטו ת
בבית
*** לום אזולאי לא אנס, לא רצח, לא
(£ /שדד בנק, לא רי׳מה, לא הפיץ שיקים
ללא־כיסוי, לא !גנב, לא מעל. הוא רק עמד
במשך השנתיים האחרונות ליד התחגה המרכזית
בתל־אביב, ועסק ברוכלות ללא
רישיון. הוא מכר, על הדוכן שלו, מיטר־יות
-בושם, כפתורים, ודברי־ימאים.
סיפרה !מסעודי ,׳אשתו :״בסוף !חודש ינר
אר הלכתי עם גרשון, הבן שלי בן שנה
וחצי, לבית־חולים איכילוב, לבדיקות. כש חזרתי,
בצהריים, לא מצאתי את שלום בבית.
השכנים סיפרו לי שהמישטרה עצרה
אותו. ההא קיבל תשע ־שנים בבית־המישפט.
נשארתי עם חמישה ילדים בבית, כשהכי
קטנה, היא התינוקת יולנד בת שישה חודשים.
האחרים הם דורית בת חמש, רוני
שדו ומסעודי אזו
הפשע הנורא
מחנים ראבא
מימין לשמאל: שממון, דורית,
גרשון ורונית (התינוקת, יולנד,
בת שישה חודשים, נמצאת אצל מישפחה־אומנת) .הילדים, פרט
לשמעון הבכור, אינם יודעים שאביהם בכלא. בתמונה למעלה :
האם, מסעודי אזולאי, עם שמעון בן השש וחצי. שממון הוא
היחידי מבין הילדים היודע כי אביו יושב בבית־הכלא.
בן שלוש, גרשון בן שנה וחצי, ושמעון,
הגדול. מכולם, בן שש וחצי•
״אני באתי ממרוקו בשנת .1962 גרנו ב־דימונה.
שלושה חודשים אחדי שהיכדתי
את שלום, התחתנו. זה היה ב־ .1965 אז
עוד לא ידעתי שבעלי סובל ממחלת־הנפילה.
נסענו לקריית־שמונה, להורים
שלו. שם, שלום היה מוכר בשר על האש,
על־יד התחנה המרכזית.
״בעלי ביקש ׳מראש־המועצה חנות. הוא
סיפר שהוא חולה, ואינו יכול לעבוד עבו־דה
קשה. אחרי שהרביץ לראש־המועצה,
נשלח לחודשיים לבית־הסוהר. כששוחרר,
׳קיבל אישור לחנות. פתחנו חנות־מכולת.
במשך שש שנים עבדתי עם שלום טחנות
הזו, אבל היו לנו חובות. האנשים לא שיל׳
מו את החובות, עבור הדברים שלקחו ב ׳
!מכולת״2לני•
״לכן, סגדנו את החנות. אני לא רציתי
לעשות יותר ילדים אחרי שנולדה דורית,
שגם היא ׳סובלת ממחלת־הנפילה, אבל
שלום, הוא רצה עוד ילדים. הוא אמר
שהוא אוהב ילדים, והבנים הבאים יהיו
בריאים.
״שלום. מצא מקום, בתל־!אביב, ליד תח־נת
הסוניות לבאר־שבע, והתחיל למכור
שם דברים לנשים, שהימאים היו מביאים
לו. אז התחילו לעשות לו רפורטים, אנשי
העירי לירות
״ל שיהיה עשו ז
קנם•
לירות
^ ל עבור מטפל
400י עי שולב שלום הצטב
ינואר אי עורו־ש׳
חודש
בתל־אביב: אב ל־ 5ילדים נשלח לנלא לתשע שנים
צרים, אם הנאשם אינו משלם את הקנסות.
פקחי־העירייה מטילים קנס בגובה 100
ל״י שגדל ל־ 120ל״י אם אין משלמים
אותו. אנשי־המישטרה מטילים קנס בגובה
150ל״י. לגבי בית־המישפט, אין זה משנה
מי הטיל את הקנס.
כל שופט אשר דן בדו״ח חדש, או
בסידרה חדשה של דו״חות, אינו מתעניין,
מאת
מרסל זו ה ר
גם אין לו מושג, מה התרחש קודם עם
הנאשם. בית־המישפט העירוני אינו מגיש
לשופטים סיכום כללי של הקנסות וימי־המאסר
שהוטלו על הנאשם.
בפני שופטי בית־המישפט העירוני מופיעים
תיקים בלבד, לא בני־אדם, ובמקום
כל תיק, או קנם על דו״ח יחיד, מטיל
השופט מאסר של 5־ 6ימים, אם הנאשם
אינו משלם את הקנס.
כל שופט רשאי להחליט על חישוב
כספי משלו לגבי ימי־המאסר, לפי 20ל״י
ליום, או 40ל״י, או אפילו לירה אחת,
לכל יום מאסר. כך מסבירים פקידי בית־המישפט
העירוני בתל־אביב את התהליך
המקובל על השופטים.
מאסר״עולס
לרוכל
ואי: לנני תשע שנים ־ ועכשיו
.בבוקר, דו״ח 150 לירות, ועוד דו״ח 150
אחרי הצהריים.
היה לשלום רישיון לרוכלות. אבל הוא אמר
מוכן לשלם, כשיהיה לו כסף. אנשי העירייה
עשרות ומאות דו״חות. כל יום — 300 לירות
הגיעו הקנסות בסוף לסכום של בערך 40,000
ה עייי ה תשלם
100 אלף לא שת ה א סיר
צלום אזולאי נאסר, החלה מסעודי אזולאי
:ל מלישכת־הסעד, תמיכה של 600ל״י לחודש,
׳כלתה של המשפחה. הלישכה משלמת גם עבור
בשביל התינוקת, אשר הוצאה מהבית למיש־זנת.
קודם היתה המישפחה מקבלת תמיכה של
בלבד.
הדו״חות, עבור רוכלות ללא-רישיון, שלא
׳הטיל בית־המישפט העירוני בתל־אביב על
חולאי קנם׳ או מאסר תמורתו. גיזרי־הדין
במשך שנתיים, ולבסוף נעצר אזולאי, בחודש
זנה זו, ונכלא.
לא היה שומע על פרשה מוזרה זו, לולא הגיש
•ין חיים סתיו בקשת־חנינה לנשיא המדינה.
:אזולאי יושב בכלא כבר למעלה משלושה
שלום !אזולאי צריך, אולי, לשלם סכום
של 40,000ל״י, תמורת הקנסות שהוטלו
עליו״ אך המדינה תצטרך ל־שלם לאשתו,
בתקופה בה יימצא הרוכל במאסר, קרוב
ל־ 100 אלף ל״י. הוא סך־היכל של 600ל״י
!מדי־חודש לכלכלת המישפחה, דמי איכסד
נה של התינוקת במישפחה האומנת, ועוד
עשרות אלפי לירות שיעלה איכסונו של
שלום אזולאי עצמו בכלא.
סיפר סניגורו של אזולאי, עורך־הדין
חיים סתיו :״קיבלתי מינוי, מהשופט
חיים שפירא להגן על שלום אזולאי, בבית-
מישפט השלום בתל־אביב, כאשר הוא
הובא מכלא דמון בדי להופיע במישפט
אחר, בו נאשם באיום לתקיפת פקיד בעניין
שיפור תנאי הדיור שלו בבת־ים.
אילולא התרחש מישפט זה, לא היה
איש יודע על מה שאירע לשלום אזולאי,
איש לא היה יודע שהוא כבר נידון למאסר
של תשע שנים על אי־תשלום הדו״חות.
״התעניינתי בבית־הסוהר, ורק אז נודע
לי שפסקו לאזולאי לשבת תשע שנים בכלא.
מה שאני יכולתי לעשות, היה רק
להגיש בקשה לחנינה.״
בבית־המישפט העירוני בתל־אביב אין
יודעים, גם אין מנהלים, את החשבון הכולל
של הקנסות או ימי־המאסר של נאשמים.
פסקי־הדין של השופטים נשלחים להוצאה-
לפועל, והמישטרה צריבה לבצע את המע״
ך* ף צכו* לו שלום אזולאי במשך שנע.
תיים עשרות אלפי לירות קנם, ששופטי
בית־המישפט העירוני השונים המירו
אותם במשך הזמן בכתשע שנות מאסר.
אלא שאזולאי ומישפחתו אינם יודעים
עדיין שבכך לא נסתיימה הפרשה, וכי
היא עלולה ללבוש מימדים גדולים וחמורים
עוד יותר.
תשע השנים שנפסקו לו, בינתיים, אינן
אלא סיכום של כ־ 300 תיקים בלבד.
בבית־המישפט העירוני בתל־אביב ממתינים
600 תיקים נוספים על שמו של
נשיסה לאבא
תמונתו של אבא, באמצע הכנת שיעורי־הבית,
כשהוא מתחיל להתגעגע לאביו.
שלום אזולאי, שהדיון בהם עדיין לא נערך
כלל.
כאשר יידונו תיקים אלה, אם ייפסקו לגביהם
ימי־מאסר בשיעור שנפסק לו על
ה־ 300 הקודמים, צפוי שלום אזולאי למאסר־עולם.
נשיא־המדינה לא ייענה בחיוב ל־בקשת־החנינה
שהגיש עורך־הדין חיים
סתיו, לא יזכו ילדיו של הרוכל שלום
אזולאי לראות עוד את אביהם לעולם.
חלומות על אנא
קולנוע כינוסים דרשו את י שראל כמכה
הלנה רובינשטיין
היופי בפעולהריסים ארוכים, ארוכים,
עשירים ובכל זאת טבעיים
בעזרת
א 5ג 0 1.א 1,0
של הלנה רובינשטיין.
1.^59 סאס מיכל גלילי
מהודר להפליא, מגוון את
ריסיך, ומכיל רסיסי שיער
הנדבקים לריסיך ומוסיפים
להם אורך ממשי ומראה
עשיר. העלי את 1 51סאס !
בתנועות סיבוביות קלות
כלפי מעלה באחד מהגוונים
המוצעים לך. מלוי להשגה
בחנויות.
א 1,^5סאס !.ידגיש את עיניך
ויבליט את יופין.
יעוץ והדרכה בסיפוח העור ובאיפור
ניתנים חינם במרכז ההדרכה של
הלנ ה רובינשטיין, שדרות קק״ל , 94
תל־אביב בימים ב /ג׳ ,רד׳ בשבוע,
בין ה שעות 3.30־ 6.00 אחה״צ.
אין זה סוד שמאז פועלים אירגוני־הט־רור
נגד ישראלים ונגד בעלי־קשרים עם
ישראל בחו״ל, פחתה השתתפותה של יש ראל
בירידים, קונגרסים וסימפוזיונים
בין־לאומיים. אט־אט, כצו־הניסיון המר,
החליטו ארצות שונות, ומארגני אירועים
שוגים שביקשו לעצמם שקט ,״לוותר״ על
השתתפותה המטרידה של ישראל. פעמים
עשו זאת בדרך מחוכמת: הם הזמינו את
הנציג הישראלי, ולקראת יום בואו הודיעו
לו לפתע, בכל פעם בנימוק אחר, כי
מסיבה כלשהי לא פוליטית חס־וחלילה,
אין השתתפותו מתאפשרת, למרבה הצער.
כאשר נערך פסטיבל קאן, בשנה שעברה,
כבר הודיעה בו וורד, וולמן, יו״ר אי-
גזד־המבקרים בצרפת, כי יש לתכנן מאבק
חריף בקונגרס־המבקרים הבידלאומי פי־פברסקי
של השנה הבאה. היינו, הקונגרס
שנערך לפני שבוע במילאנו. היא צפתה
את העובדה שישראל עלולה למצוא עצמה
מחוץ למפודהאירועים, אם לא יצליחו
לשכנע את 14 הארצות המשתתפות בקונגרס,
ביניהן רבות מן הגוש הקומוניסטי
ועוד שני נציגים של מצריים ואלג׳יר, ש נכחו
בשנה שעברה בפגישות פיפברסקי
(אך השנה נעדרו משום־מד, ,מן הדיונים),
לקבל החלטה חד־משמעית לגבי זכותה
המלאה של ישראל להשתתף, ככל ארץ
אחרת.
איש מן הנציגים של הגוש המיזריח-
אירופי לא שש לקבל החלטה פרו־ישרא־לית
כזו. להיפר, השמועות שהילכו טרם
היערך הקונגרס, והגיעו ׳ ׳לאוזניה של
וורד, וולמן, לא היו מעודדות לגבי ישראל.
ואז, קמו נציגי צרפת ובלגיה (הבלגי
הוא שהגה את רעיון הקמת האיגוד) והבהירו,
באופן חד־משמעי, כי בדעתם להתעקש
הפעם.
״אין כל טעם לקיים איגוד שכזה אם
אינו נוהג בדרך דמוקרטית,״ הצהיר הבלגי,
ואיים לפרק את האיגוד .״צרפת בולה
תפרוש !מן האיגוד אם לא תתקבל ההחלטה,״
הכריז הנציג הצרפתי.
מבקרי הקולנוע אהרון דולב (מעריב)
ודן פיינרו (שידורי ישראל, העולם הזה),
שייצגו את ישראל באירוע, ראו בייצוג
זד, יותר מהישג חד־פעמי בלבד, באשר
התקבלה לבסוף החלטה פרדישראלית, לאחר
ריכוך הנציגים מארצות הגוש המיז-
רחי ונוכח התנגדותה של נציגת נורווגיה
השמאלנית, סטודנטית המקיימת קשרים
הדוקים עם החזית של עראפאת: אם תש קוד
ישראל, ותפקח עין עיקשת על השתתפותה
באירועים בין־לאומיים, קיימים
סיכויים רבים שתמצא לה ידידים שיעזרו
לה לשוב ולהירשם במפת האירועים הבין-
לאומיים, כראוי למדינה ימן המניין.
תדריך
תל־אביב
פרפר (אסתר, ארצות־הברית)
— מהי מישענתו הנאמנה ביותר של הגבר
בעת צרה ז התשובה הקלאסית היא:
האשה. אך הקולנוע האמריקני אומר בשנים
האחרונות — הגבר.
פרפר, של הנרי שארייר, מתרכז כולו,
כשהוא מועבר אל הצלולויד בידי הבמאי
פרנקלין שאפנר (כוכב הקופים, פאטון,
ניקולס ואלכסנדרה) ,ביחסים ׳שבין סטיב
מקווין ודאסטין הופמן, כשהראשון מנסה
להימלט מאי השדים והשני ומסייע לו ככל
יכולתו.
דגשו של הסיפור המוסרט מושם על
אהבת־החיים והכמיהה לחירות בכל מחיר,
שיל אדם הנחוש בהחלטתו להיאבק למען
ערכים אלה הטבועים ׳בדמו, בבל. תנאי-
לחץ שהם. ומבחינת מילחמת־חופש זו,
המתנהלת משך 20 שנים תמימות, הסרט
משכנע ביותר. תשומת־לב פחותה מוענקת
להתפתחותו ולעולמו הפנימי של ״הפרפר,״
מה עוד שלאור העובדה שתפקיד זה
הופקד בידי סטיב מקווין, מעדיף הקהל
להזדהות עם השחקן הנודע ולא עם גיבור
הסיפור. שיבוצו של דאסטין הופמן,
לעומת זאת, מוצלח הרבה יותר, שכן שחקן
זה מיטיב ללבוש עורן של דמויות
שונות ולטשטש את הגבולות בין השחקן
לדמות, עד־כדי־כך שהוא ניראה ממש
כפיסת־חיים אותנטית.
* * נודניק עם רישיון (;ורדון,
הופמן ומקווץ כ״פרפד״
האנטי־גיבוריס
צרפת) — סרט זה מכיל בתוכו יסודות
השאולים מכל הסיגנונות האפשריים. זוהי
קומדיה מטורפת, וזיהו סרט־מתח, וזו גם
מלודרמה רגשנית, ועוד ועוד. הבל בתוך
סיפור על גנגסטר שמתפקידו לרצוח עד
חשוב, העומד לגלות את קלפיו של העולם
התחתון ׳בפני בתי־המישפט, ועל סוכן-
מכירות שלומיאל המנסה להתאבד מפני
שאשתו עזבה אותו והלכה לחיות עם הפסיכיאטר
שלה.
הבמאי אדואר מולינרו פותח את הסרט
כאילו מדובר בפרשת־מתיח, יאותה צריך
לספר בחיסכון של אמצעים ; הוא ממשיך
אותו עם הופעת הנודניק המאוכזב מ אהביה,
כאילו מדובר לפתע בגירסה חדשה
של אידיוט בפריז. כאשר הנודניק והרוצח
׳נכנסים לחדרים סמוכים באותו בית־ימלון,
הופך הסרט למעין ״סלפסטיק״ המבוסס
על עריכה ותיזמון נכונים של הסצינות,
עם פאתוס בנוסח צ׳אפלין. ההמשך מגיש
דהירת־מכוניות מטורפת, סצינה בחדרו
של הפסיכיאטר !המזכירה לשיניה או שתיים
את פראנקנשטיין, וסיום, אשר לפי מיטב
האופנה ישל היום, מבטיח לגנגסטר ול־נודניק
שנים רבות ביחד( .ראה דחליל,
ופרפר, ועקיצה) שבו הגיבורים ממין זכר
מגיעים לידי הבנה ביניהם, על אף שאין בהבנה
זו כל רמז הומוסקסיאלי.
אם תוסיפו לכל זיאת את נוכחותו של
מי שראוי היום להיחשב לטוב בשחקני-
הבד של צרפת, ליבו ונטורה ,׳בתפקיד הגנגסטר,
ואת ז׳אק בריל, כנודניק שמסבך
את חייו, הרי לכם סרט מהנה בהחלט.
חי פ ה
* * כך היינו (אורה, ארצות־הברית)
(חן — חל־אביב ניסיון להביט לאחור
אל ימי גנרל מקארתי והימים שקידמו לו,
דרך עיניהם של ברברה סטרייסנד ורוברט
רדפורד; היא — יהודיה כשרה וסוערת
המוכנה להילחם בעד כל רעיון הניראה
ליה כצודק: הוא — גוי יפהפה שאיננו
מוכן להתערב. שומר על אמת רומנטית
יותר מאשר על אמת הגיונית.
י רי ש לי ס
התפוז המיכני (ירושלים,
ארצווז־הברית) — אזהרה נוראה למי שנידמה
לו שמדובר בעולם העתיד. העתיד
הזיה שיל אלימות חסרת סיבה, וניסיון
לעוקרה בדרכים של ניתוחי־מוח׳ פלש
כבר להווה.
ז׳אק כרל כ״נודניר,״
הם גיבורים באמבטיה
העולם הזה 1914
השבוע נפל קורבן נוסו למסע הדצח של תדאביב הקטנה ניד׳ הדחפורים
סירות־מיפרש הביאו את
הדי 11ךךןןך * 11ךךןן
השייש מצידון, דלתות־
העץ הובאו מברלין, התריסים עובדו מארזי־הלבנון, שני נזיגדלי־
מדרגות נישאו בחזית: האחד שימש גברים, האחר — נשים.
מישבן מיוחד יועד לכל אחת מנשותיו של השייך. תמונה זו
פורסמה בשבועון גרמני לפני שני דורות, נשמרה על־ידי האדריכל.
ך* עצם ימים אלה עולו־ ,הכורת על
1שריד 1וסף לפארה של תל־אביב הישגה
,״בית חסן־בק,״ שכונה כך על־שום
היותו סמוך למיסגד חסן־בק, באמצע דרך-
החוף בין תל-אביב ליפו.
טירה אדומה זו, שהיתה בשנות־חייה
הארוכות לחלק בלתי־ניפרד מנופה של
העיר, הונצחה בציוריהם של עשרות אמי
נים, ואף והשתתפה בשני סרטים :״מלכת
הכביש,״ בכיכובה של גילה אלמגור, ד
״יאנוש קורצ׳אק,״ הפקה גרמנית־ישרא-
לית, בבימויו של אלכסנדר פורד הפולני.
אך את ההיסטוריה של בית מיוחד־במינו
זה לא הכל מכירים.
במיוחד. התריסים נעשו בידי אמנים מיוח דים
מארז־הלבנון, אשר יובא במיוחד עבור
הבית מהרי הלבנון. לאחר שהעץ עובד,
היה לו ריח נהדר, מיוחד־במינו.
״לבניין היו שתי כניסות — אחת לגברים
ואחת לנשים. שטח אולם־הכניסה היה
שמונה על 12 מטרים, והיו בו חמש קערות
משייש, לנטילת־ידיים. משני צידיו התנשאו
כתריסר עמודי־שייש חטובים להפליא.
באמצעו עמד שולחן ארוך ומהודר,
וסביב השולחן — כורסאות רחבות ונוחות
עם ריפוד־עור. עבודת־הנגרות הופקדה בידיו
המהימנות של הנגר אברהם קריניצי
ז״ל, מי שהיה ראש עיריית רמת־גן.
״בקומה השנייה שיכן השייך את הרמונו.
יהיו לו שלוש נשים, יפות מאד ושמנות
מאד. כולן דיברו צרפתית רהוטה.
לכל אחת מנשותיו היה מישכן משלה.
״אני עצמי. הכרתי שלושה מילדיו של
השייך. בנו־בכורו, יוסוף בדס, היה אוהד-
יהודים. הוא קשר קי׳שרי־מיסחר עם חבריו
היהודים, ובנה איתם בשותפות את
בית־הקפה גן־הוואי שעל הירקון. שנים
(המשך בעמוד )24
האדריכל היה יהודי
ך* טירה האדומה ניבנתה על־ידי
( 1מישפחת שייך בדס אפנדי בשנת
.1925 היתד, זו מישפחת פרדסנים מכובדת
ועשירה מאד, בעלת אדמות רבות בכל
רחבי הארץ, היושבת כיום בביירות, ובניה
עוסקים בעיסקי בנקאות.
באותם ימים של תל־אביב הקטנה ישבו
בעיר שני אדריכלים נודעים, אשר הטביעו
את חותמם הבלתי־מעורער על מפתה.
שניהם עלו ארצה בשנת 1920 והחלו
עובדים כמהנדסים ראשיים בחברת סולל־בונה.
אחר־כך הקימו, בשותפות, חברה
פרטית לתיכנון בתים.
האחד היה האדריכל ריצ׳ארד פסובסקי,
אביו של הבמאי יוסף מילוא, אשר עלה
ארצה מצ׳בוסלובקיה. האחר — יהודה
ברלין, שעלה מפטרבורג, לאחר שקנה לו
שם גדול ברוסיה, כאדריכל קלאסיקאי.
שני האדריכלים הללו תיכננו יחדיו את
בניין קולנוע מוגרבי, את בית־והמלון תלפיות
ברחוב אחד־העם (שאף הוא נהרס
בימים אלה) ,את הבניין של רוטנברג
(חברת החשמל) ,את בית־הכנסת הספרדי
המפואר אוהל־מועד, יאת בית־הלבנים היפה
שבשרירות רוטשילד, ועוד רבים
אחרים.
כאשר שמע האדריכל ריצ׳ארד פסובסקי
הישיש, בן ה־ ,86 על הריסתה של הטירה
האדומה השבוע, נדהם.
״למה הרסו דבר כל־כך יפה י״ שאל
בקול רועד .״מה קרה לעמודי־השייש הנפלאים?
לעץ הנפלא שהיה שם? למה
עשו את זה?״ הוא לא זכה למענה.
משנרגע מעט, סיפר פסובסקי את סיפורה
של הטירה:
״שייך בדם אפנדי, שידוע היה כשייך
מונים, וגר בכפר מונים, בא אלי וביקש
שאבנה את הבית עבורו. הוא היה ג׳נטלמן
!ממדרגה ראשונה, גבר מגודל ונאה מאד.
יהודה !ברלין ואני תיכננו את הבית עבורו
— והוא נתן בנו אמון מלא ושלם — אף
בעל-בית יהודי לא היה נותן בנו אמון
כזה.
״את יסודות הבניין התחילו לחפור פועלים
עבריים, אך כ־סהתחילו כבר לבנות
את קירות הבית׳ העסיק בדס אפנדי בבנייה
רק פועלים יהודיים, והערביים ביצעו
רק• את העבודות השחורות.
בשעת ההויסה
יום קודם יוס־העצמאות ה־ 26 של מדינת ישראל,
הוחל בהריסת הבניין ההיסטורי .״הדחפוריסט
המבצע את עבודת ההרס הוא הטוב ביותר בארץ,״ אמר מנהל־העבודה יהודה לוי.
הבית שנבנה על־ידי יהודים למען ערבי, נהרס על־ידי ערבי למען יהודים.
״כשהתחלנו לחפש חומרי־בניין, הלכנו
ליפו, לבית־מיסחר לשייש אשר נוהל בידי
אנדרלה, סוכן גרמני ונאצי ידוע, שייבא
אז ארצה שייש איטלקי מסוג קארארה,
בדם אפנדי הסתכל על השייש ,־והחליט
שהוא לא די טוב בשבילו. גם מה שמצאנו
בירושלים לא סיפק את טעמו המעודן.
״אז בא אלי בדם אפנדי, ואמר , :בוא
ניסע לצידון שבלבנון. מצידון הביא
שלמה המלך את ארזי־הלבנון לבניין ה־מיקדש
בירושלים — ואני אייבא משם
שייש עבור מיקדשי־ישלי.׳ נסענו שנינו
לצידון. הלבנונים קיבלו את פני השייך
בכבוד מלכותי !ממש. מצאנו שם את ה־שייש
הטוב ביותר שבנמצא, והשייך קנה
ממנו כמות עצומה. שייך בדם הלך אל האנגלים,
וקיבל רשות להביא את השייש
בסירות.
״השייש הגיע מלבנון לנמל מנשייה ב־סירות־מיפרש
ענקיות, ממש כמו בימי שלמה
המלך. הסירות עגנו לרגלי הבית העומד
להיבנות, ואנשי־מכס באו מיפו לקבל
את הסחורה.
״״״״תוך כדי עבודת התיכנון, חיפשנו
גם אביזרים מיוחדים. דלתות הבניין
הובאו במיוחד מברלין. בקומת־הקר־קע
היו שיבעה מטר של דלתות־הזזה מ־עץ־בורמה
יקר־ערך .׳נגרים־מומחים נבחרו
לעבודת־הנגרות והדלתות נעשו עבות
ן דן 1ן ן 1ן טירתו המופלאה של שייך. בדם אפנדי נהרסה תוך שישה ימים. שטח
נוסף של תל־אביב נאסף אל חולותיה. בין ההריסות, לא נותר אפילו 111111 זכר לשייש היקר שמילא את תוגו של הבית. הוא נעלם באופן מיסתורי ביותר.
במדינה
דרכי חיים
וידידה באסדה
האימה ההרה
הלכה לשירותים —
ותוך דקות הפ3ה לאם
מרדני בן־בסט נפרד לשלום מאשתו,
שהיתה בומים האחרונים להריונה, ופנה
לעבודתו. כאשר הזד, כעבור מחצית־השעה,
וצילצל בדלת, פתחה לו אשתו׳ מתי, כש*
בזרועותיה בנו, בן הרגעים הספורים.
״אני לא האמנתי למראה־עיני,״ היפר
מוטקה, האב המאושר, לאחר שנרגע מעט.
״רק הצי שעה לפני־כן, אולי אפילו פחות,
עזבתי את הבית והשארתי שם אשד, בהריון,
חזרתי במפתיע, והנה אשתי פותחת
לי את הדלת והתינוק צווח בין זרועותיה.״
מה קרה בחצי־שעה. באותן שלושים
דקות בהן נעדר מרדכי מן הבית, עברה
רותי, אשתו, האדמונית! ,מורה לאנגלית
בבית־ספר תיכון. בתל־אביב, את ההודיה
המוזרה ביותר בחייה, אותה היא
מגדירה כ״דראמה של היי.״
ביום שני שעבר, בעשר בבוקר, יצא
בעלה של רותי לעבודתו, במיפעל לייצור
בגדי־ילדים, שבבעלותו. רותי נכנשד, ל־חדר־האורחים
שבדירתם ברחוב שפרינצק
בתל־אביב. היא חשה עצמה עייפה מאד.
לפתע החלה חשה כאבים.
כשתבוא לעבוד בנמל אילת...
יולדת כן־כסט
״הדראמה שי חיי״
לנמל אילת דרושים עובדים עד גיל 32
אחרי שירות בבאי ובעלי כושר גו מי
מעולה למקצוע הפווארות.
נמל אילת מציע לך• #עבודה קבועה
ומסודרת במפעל דינמי עם סיכויי קידום
בעתיד #בתקופת הנסיון. מגורים בבית
נמלך•(מלון) עם ארוחות, תמורת תשלום
מינימלי #בשנה הראשונה זכות של 8
טיסות לתל־אביב וחזרה, על חשבון הנמל
?:נ.עזרה כספית ברכישת דירה בתוספת
הלויאה ל־סג שנים ( #יש צורך להמתין
בתור לקבלת דירה באמצעות חברת עמידר
באילת) .הנחה במס הכנסה ומס אחיד.
למחוסרי נסיון בעבודת נמלים, תינתן
הכשרה מתאימה והדרכה בנטל אילת.
אילת הקסומה קוראת לך!
המעוניינים לעבוד בנמל אילת ולהשתקע בעיר,
יפנו למשרד הראשי: ושנת הנמלים, בית מעיא
דרך פתח.תקוה ,74 תל־אביב, קומה ,11 חדר 1121
בכל יום שישי, ביו השעות 12.00—9.00 ויביאו
עמם תעודת זהות ופנקש טלואים! ניתן גם
לפנות בכתב למדור כח אדם. נמל אילת, ת ד,37 .
אילת.
בעבור זמן־מה הלכה לשירותים. לא
חלפו דקות ספורות, ומתוך השירותים בק עו
צעקותיה הרמות, שהזעיקו את השכנים.
אך לא היו אלו צעקות־כאב, אלא קריאות
תדהמה ובהלה.
סיפרה רותי, מאוחר יותר:
״התיישבתי על האסלה. לפתע ראיתי
המון דם, והרגשתי שילדתי. באופן אוטומטי
הכנסתי את היד לתוך האסלה, והוצאתי
את התינוק. אחר־כך פתחתי את הדלת לשכנים
שהתגודדו בחוץ.״
כאשר הגיעו אנשי מגן־דוד־ואדום לדירת,
מישפחת בן־בסט, להוביל יולדת, כפי
שנמסר להם, לא נותר להם אלא להמתין
עד שרוחי ומוטי יסיימו את רחיצת התינוק.
רק לאחר־מכן הועברה היולדת לבית-
החולים אסותא בתל־אביב.
יחם מיוחד בכית־החזלים. עובדי
בית־החולים לא האמינו למראה־עיניהם
!כאשר הגיעה היולדת עם תינוק מן המוכן,
ועוד פחות האמינו לגדשמע־אוזניהם, כאשר
סופר להם היכן נולד התינוק.
היילוד נשקל, ואז הסתבר כי על-אף
שמישקלו היה 3,900ק״ג, לא אירע לו
דבר בעת הנפילה לתוך האסלה, וכי הוא
בריא ושלם .׳מייד הוחלט להקצות לרותי
(ששם-מישפחחה קודם נישואיה היה רמבה,
והיא בת־מישפחתו של העיתונאי המנוח
אייזיק רמבה) חדר מיווחד•
רותי עדיין אינה מצליחה להירגע .״אינני
יודעת כיצד תשפיע הלידה הזאת על
בני, בעתיד,״ היא אומרת בגילוי־לב .״אני
חוששת שיהיו לו סיוטים מזה שהוא נולד
בתוך בית־שימוש.״
אך יותר מכל נחרטו במוחה דבריו של
מוטי, בעלה, מייד לאחר הלידה :
״אני לא מבין אותך, רותי,״ אמר לח.
״את למדת חמש שנים באוניברסיטה, קראת
מאות ספרים וחשבת •את עצמך לבחורה
אינטליגנטית, והנה. בסופו־של־דבר את
יולדת כמו אשד, פרימיטיבית.״
כתבה שלישית בסידוה:
שבוע ימים התלבט ד״ר רויזמן אם יקבל על עצמו
את התפקיד. הוא קיבל מיכתבים וטלפונים עלומי־שם
בהם צויינו בדייקנות מדהימה תנועותיהם ומעשיהם של
בני־ביתו במשך כל שעות היום. הוא הוזהר כי אם ינסה
לשגות את המצב הקיים, יתנכלו למשפחתו. רויזמן, גבר
קשוח, לא נרתע מהאיומים, אך סרב לקבל את התפקיד,
לאחר שבדיקה יסודית של המצב הוכיחה לו כי מילחמתו
אבודה מראש. ההזנחה והמחדלים שנמשכו שנים רבות
השתרשו, ונוצרו אינטרסים משוריינים רבי־עוצמה. רויזמן
הבין כי לא יהיה בכוחו לסלקם.
בינתיים, לאחר עשרה ימי־מעצר, שוחרר ד״ר כורזין
בערבות, עד להעמדתו לדין. אחד מעובדי המחלקה הווטרינרית
התקשר עם מערכת העולם הזה והודיע, כי מייד
לאחר שיחרורו בערבות, חזר ד״ר כורזין למחלקה,
המשיך לנהלה כאילו לא אירע דבר.
עניין זה דווח מייד לראש־העיר להט ולדוברו, עמיקם
שפירא. ראש־העיר התקשר עם היועץ המשפטי של העירייה,
בירר מה מעמדו החוקי של ד״ר כורזין, ובטלפון
חוזר הודיע לד״ר כורזין כי עד לסיום התהליכים הפליליים
נגדו, לא תהיה לו דריסת־רגל במחלקה.
מבתו דעו ^ ס ה 1ה
חושף את גיונגל
הבשר בתדאביב
^ ני לא יכול להאמין שזו המציאות. הרי מה
שמתרחש פה, זה ממש פשע. ברוסיה עבדתי שנים
רבות במיקצוע. לא פעם נישלחתי לעיירות נידחות, אבל
מעולם לא ניתקלתי במצב תברואתי כה מחפיר,״ אמר
ד״ר גדליה קלצ׳קו, עולה חדש מברית המועצות, שנתקבל
לעבודה במחלקה הווטרינרית בתל־אביב.
הוא אמר דברים אלה השבוע, כאשר יצא לסיור־פיקוח
תברואתי ראשון בשוק־הברמל -בתל־אביב.
הסבירו יוסף רוזן ונחום חיטם, שני טכנאי־בשר, עובדי
המחלקה הווטרינרית, שנילוו אל ד״ר קלצ״קו :״ל׳!ס׳90/
מהחנויות והדוכנים למכירת עופות בשוקי הכרמל והתיקווה
אין רישיונות. במרבית החנויות הללו פועלות גם משחטות־עופות
בלתי־חוקיות. העופות נישחטים בתנאים סניטריים
מחרידים. אחרי השחיטה משליכים את העופות על ה־ריצפה,
שהיא לרוב שטופה במי־ביוב.
״לחנויות אחרות מובלים העופות השחוטים במיכלים
מזוהמים, מלאים דם קרוש. קיים איסור חמור להוביל
עופות שחוטים באותם מיכלים בהם מובלים עופות חיים
המפרישים פרש — אבל איש אינו טורח לקיים את
ההוראות. השוחטים ומפרקי־הבשר לובשים בגדים מזוה מים.
מאחר שלמרבית העסקים אין רישיונות, מאות העובדים
בענף זה אינם פונים כלל למישרד־הבריאות לבדיקה
רפואית שנתית, לצורך חידוש הרישיון. מי יודע כמה
חולים במחלות מידבקות מבין העובדים היו מתגלים, אילו
אילצו את כולם לעמוד בבדיקה רפואית קפדנית.
.״אחרי השחיטה, המתבצעת בתנאים סניטריים ירודים,
כאותה פגישה הוסבר לראש־העיר בי ככד
לא די. עוכרי המחלקה חוששים שמא כתום
המישפט יחזור ד״ר כורזין לנהל את המחלקה.
לכן, למרות שגילו, כארבע עיניים, פרטים מדהימים
על הנעשה כמחלקה, על שלוחות-
שחיתות המסתעפות ממנה לעכר לפחות קצין*
מישטרה אחד ועוכר אחד כמכון הווטרינרי כ־בית־דגון,
שם כודקים את דוגמאות הבשר הניל־קהות
מהאיטליזים — הם חרדים למקום
עבודתם, ולא יעידו על כך כפומבי.
הוסבר לראש־העיר כי ברגע שעובדי המחלקה יידעו
כי ד״ר כורזין לא יוחזר עוד למחלקה, ייקל לטהרה.
ראש־העיר הבטיח להחליט בעניין זה בהקדם.
לאחר סירובו הסופי של ד״ר רויזמן לנהל את המחלקה,
ולאחר שד״ר כורזין הוזהר לבל יתקרב אליהה, הטיל ראש־העיר
את תפקיד מנהלה על ד״ד שמואל פליישר, מי
ששימש כסגנו של ד״ר יהודה וולדמן, מנהל בית-
המיטפחיים בחולון.
״אני יודע שהמצב התברואתי בעיר מחריד,״ אמר ראש־העיר
לד״ר פליישר ,״אבל מוכרחים להתחיל להזיז
דברים. אי-אפשר להיכנע, להרים ידיים, לומר כי שום
דבר לא יעזור לשיפור המצב.״
השבוע חודש ימים לאחר שד״ר פליישר נכנם לתפקידו,
הצטרפו מבקר העולם ׳הזה וצלם־המערכת לצוות־פיקוח של
המחלקה הווטרינרית, שיצא לערוך ביקורת במשחטות־
11111111 *111111
הלק גדול מהעופות השחוטים כבר מזוהמים, מסוכנים
לבריאות הציבור. אולם בכך לא מסתיים המחדל. למשל,
את העופות השחוטים יש לשמור בתנאי טמפרטורה
נמוכה. בעלי־החנויות מוסיפים חטא על פשע ומניחים את
כל העופות השחוטים כשהם גלויים על שולחנות־המכירה,
חשופים לקרני השמש.״
מסביר ד״ר קלצ׳קו מה קורה לעופות שחוטים שאינם
נישמרים בתנאי קירור, ומונחים למעלה משעתיים על
שולחן־המכירה החשוף לקרני־השמש ולאבק:
״דרך חתך־השחיטה שבצוואר העוף חודרים לתוכו
חיידקי שחפת, חיידקי אנטרקס שכמעט לא ניתן לגבור
עופות ובחנויות למימבר־עופות בשוק-הכרמל.
במשחטת ״אגודת השוחטים״ ,רחוב יכין ,41 שוק
הכרמל, נמצאו כעשרה פועלים. כולם לבשו בגדי־עבודה
(המשך בעמוד )26
מאת
ואב יפת
עליהם באמצעים הרפואיים הידועים לנו, וחיידקי סנמוגלה.
אני מתאר לעצמי שכל עקרת־בית הקונה עופות בשוק,
מבינה שהם מזוהמים, אלא שכניראה היא סבורה שלאחר
הבישול, החיידקים מתחסלים. כאן הטעות.
״עובדה רפואית היא כי חיידקי הסנמונלה עמידים
כנגד החום בו מתבשל העוף. ולא זו בלבד, אלא שחיידקי
הסנמונלה יוצרים חומרים רעילים אשר אפילו בישול
רצוף בן ארבע שעות לא ישמיד אותם. עקרת־הבית קונה
עוף, ומרמים אותה שהעוף חם משום שנשחט לפני
שעה קלה, בעוד שלמעשה הוא חם רק משום שקרני
השמש חיממוהו, ויחד עם זאת איפשרו לכמות מדהימה
של חיידקים להתפתח בו.
״לאחר־מכן עלולים אותה עקרת־בית ובני־ביתה ללקוח
בזיהומים בכבד, לקבל צהבת מידבקת, או לסבול מתולעים
שיפגעו במערכת־העיכול, ולפעמים גם בשריר הלב.״
חלקי עוף ־ על הארץ
חלקי־הודו מפורקים בתנאים תברואתיים מחרידים
כאיטליז של צבי סנדלר, רחוב חכשוש .40
פני חודשיים ניהל צוות העולם הזה חקירה על
/הנעשה בג׳ונגל הבשר בתל־אביב העולם הזה (,1908
.)1909 במהלך-החקירה אסרה המישטרה את ד״ר יעקב
כורזין, מנהל המחלקה הווטרינרית של עיריית תל־אביב.
סכום־כסף שניתן לו כשוחד, סומן מראש זנתגלה לאחר־מכן
בביתו. הוא נאסר כחשוד -בקבלת שוחד מסוחרי
בשר משחיטה שחורה.
מייד לאחר המעצר מינה ראש־העיר החדש, שלמה להט,
את ד״ר בנימין רויזמן, כמנהל־המחלקה. ראש העיר הבטיח
לו מלוא העזרה כדי לשקם את המחלקה, להפכה לגורם
רציני שיחסל את השחיטה השחורה ואת התנאים התברר
אתיים הירודים באיטליזים, במשחטות-לעופות ובבתי־החרושת
לנקניק.
עד הדוכן־ במקום במקרר
עופות שחוטים, שזוהמו במהלך השחיטה,
מוטלים על הדוכנים, חשופים לקרני־חשמש.
בית חסן בק
תל־ אביב -ניו־יורק
זוכרים את רוזיי נתן, אשתו־לשעבר
של אייבי נתן ז אז היא שוב בחדשות.
באמצעות המדור הזה עקבנו יחד אחר
קורותיה של רוזי, מאז שעזבה את הארץ
והשתקעה בגולת נידיורק הדווייה, לשם
.נסעה יחד עם ידידתה, המולאטית היפהפייה
כריסטין דאכקן, אחרי שהן ניהלו
יחד עם הקינג׳ס־קאב ז״ל בתל־אביב.
אבל ׳זמן־ימה אחרי שהגיעו השתיים ני ד
יורקה, ,פגישה כריסטין בזומרת־הנשמה הכושית
נינה סימון, השתיים התיידדו ועברו
יחדיו להתגורר בביתה של הזמרת
בפריס.
רמי נשארה, אז לבדה, אבל לא לזמן
רב. תוך זמן קצר הגיעתנו הידיעה שהיא
התחתנה, עם אמרגן יהודי בשם ׳הארי
רובינשטיין, ברגילה.
רובינשטיין לא היה ידוע-דווקא בנטייה
•מיוחדת אל הימין היפה, ולכן חשבו הכל,
הנה, זהו סידור אידיאלי, זוג -סכל !אחד
מנהל את חייו זנרצונו, פחות־יאו־יותר, והכל
מרוצים.
אבל מסתבר שהאידיאלי לא היה עד־
ביום שישי הבא עלינו לטויה, בגינת
יאחד הבתים בסביון, יערוך רפי שאולי
סעודה סינית כהילכתה לבערך 200 איש.
זו תהיה !גולת־הכותרת של חופה צנועה,
שתיערך בבוקר !אותו יום ברבנות.
יהיו אלה נישואיו־בשנייה של הדייל הראשי
של אל־על, עמי מור (זיסמן) ,ש־צויין
לשבח על־ידי היחמטכ״ל במיליחמת
ששת־הימים, למי שלא יודע.
עמי, כזכור לרבים !מביניכם, היה פעם
׳בעלה של ימי שנחשבה כאחת הבחורות
היפות בארץ, שרה, בתו של!קבלן־הבניין
קיירשמן. אבל הנישואים האלה הסתיימו
אחרי שנים !ספורות.
האיש הידוע בעיינו הבוחנת, המבחינה ביפהפייה
אמיתית עוד מרחוק, ערשה את
זה !גם הפעם. אשתו מיספר שתיים תחיה
נישואין
ב חג אדעל זיסמן מתחתן פנינה (פינצ׳י) ,דיילת באל־על גם היא,
והפיקנטי מכל — גם עליה אומרים היום
שהיא אחת הבחורות היפות ביותר בארץ,
אם לא היפה מכולן.
רק על דבר אחד אין עוררין — לפינצ׳י
יש הגוף היפה ביותר במיזרח־התיכון! ,אם
לא למעלה מזה. עובדה, אל־על רצתה ל שלוח
אותה לחוץ־לארץ, לצילומי-יפיריסומת
עבור החברה. עוד עובדה: על־׳אף ששני הם
עובדים באל־על, הם נפגשו דווקא על
חוף חים, בזכות העין הבוחנת שלו.
אלא שפינצ׳י לא עושה מעניין היופי
צימעם. יופי זה דבר חשוב, ואומנם, אבל
צריך, שיהיה גם משהו במחלקה העליונה.
לכן היא בוגרת בית־הספר התיכון אליאנס,
ובעוד חודשיים היא מסיימת את לימודי
התואר הראשון בחוג לתרבות צרפת, באוניברסיטה
של תל־אביב, פלוס תעודת-
הוראה. מטרתה — להיות מורה לצרפתית.
ובכלל הי!א בחורה שקטה וצנועה, בלי
ציפורים, וכשאיל־העיתונות הגרמני, אכסל
שפרינגד, ביקש ממנה להצטלם עבור שער
שטרן, היא פשוט סירבה.
וכך עומד הרומן בן שלוש השנים להסתיים
סוף־סיוף בחופה ,׳ולכבוד המאורע
תתקשט הכלה היפהפייה בשימלה לבנה
משגעת, דיור אוריגינל, שהובאה במיוחד
׳מפריס.
ונאמר לדבק טוב.
רוזי נתן מנהלת כדי־כך. רוזי גילתה ׳שהיא ׳וסידורים נו־הים
לא הולכים ביהד.
וכאן יקרה דבר מעניין. יבין כל הדברים
שקרו לרוזי בניו־יורק, הייא יגם הכירה
שם את האמא של כריסטין דאנקן, ש-
!מוצאה בעצם מהאיטי, והיא נחשבת כאחת
הרקדניות הגדולות ביותר בעולם.
הידידות בין שתי הנשים הלכה והעמיקה,
וכתוצאה. סופית מכך עזבה הרקדנית
דאנקן את ביתה ובעלה, לקחה את מזי
איתר, להאיטי, ורוזי מנהלת שם את הבאר
הגדול שלה.
£בל מהמיבתבים העגומים שמגיעים ממנה,
משם, מסתבר שהאיטי זה לא בד־וק
מה שרשם לה הרופא.
מ כו ת ל מז כי ר ה
האל״מ עשה חיים משוגעים.
בצח״ל הוא נודע כאחד הקצינים הצעירים
והמצליחים ביותר. במילחמת יום־
הכיפורים הוא היה שייך לאחד החיילות
ש״התגלו״ לפתע, חלקו של האל״מ שלנו
בגילוי היה רב. כשהיה חוזר הביתה,
המתינה לו שם אשתו הנאמנה והאוהבת.
האשה שמעה על הצלחותיו של בעלה
במלחמה, שמעה ממפקדיו כמה הוא מוצלח,
צפתה בעלייתו המהירה בסולם־הדר-
גות. אך היא שמעה גם על הסמלת־הראשונה,
מזכירתו של בעלה, אשר ליוותה
אותו לכל מקום.
אולם כאשר שמעה כי המזכירה עברה
ליחידה אחרת, אך למרות זאת, סופחה
על־ידי בעלה ליחידתה הישנה, החלה
סוף־סוף חושדת. עם החשדות, יבאו גם
סיפורים של ידידים טובים, וכל מיני סימנים
בדוקים אחרים.
תחילה ניסתה בדרכי־נועם, קראה לנע רה
וביקשה ממנה לעזוב את בעלה. הנערה
סרבה. אחר הלכה להוריה של הנערה
לבקשם שישפיעו עליה לעזוב את הבעל —
חסמר״ית סירבה. היא פנתה למפקדו של
בעלה לבקשו שישפיע עליהם להיפרד —
שניהם סירבו. לא נותרה לה ברירה.
היא נסעה לבסיס של הבעל, ובנוכחות
החיילים והקצינים תפסה את המזכירה,
חילקה לה מכות נאמנות, מבלי שאיש
מן הפקודים יעז להתערב.
כאן הסתבר שבמקום בו לא עוזר השכל,
עוזרות המכות — האל״מ והמזכירה נפרדו.
ההזדמנות באה. ככה זה כשמחכים ו־
•מחפשים עם כל הלב. ג׳יימם עומד להגיע
לישראל בקיץ, לביים בתיואטרון הקאמרי
את המחזה השייקיספירי הנודע ׳מידה כנגד
מידה, שבגירסתו הישראלית הקיצית של
1974 יהפוך למחזמר.
ואם בכך לא די — אז יש לנו בשורות
בשבילו. נעימות או לא — זה עניין של
דיעה אישית,
כי שיטרית הפכה בינתיים למבוקשת לא
סתם, אלא ביותר. את ימיה הארוכים וה בודדים
עד לשובו של הבמאי שלה, היא
מבלה, לסירוגין, בחברתם של הרוצה־להיות-שחקן
יוסי ורז׳ינסלוי, ושל גדיב
אגידן, אחיו של המשודר דויד אבידן.
אבל הפעילות הבילויית הזאת לא !מפריעה
להשיב במרץ על מכתביו של הבמאי
הנילהב.
וכשהוא יגיע סוף־סויף, יאנו עתידים לחזות
או בדראמה מרובעת רבת מתח ועניין,
או, פשוט, בשיבה אל המנוחה.
מה שבטוח — הוא לא יישאר חייב.
הוא יחזיר •מידה !כנגד מידה.
מידה נגד מידה
לפני כמה חודשים סיפרתי לכם איך
שיטרית אור (אורלנד) ,הבת של המשורר
יעקב איורלנד ואשתרלשעבר
של ורדי (״היפר,״) בן־יעקב הפכה לגרושה
מבוקשת, ואיו שהבמאי פיטר
ג׳ייימם, יזה המפורסם, שביים את כטוב
בעיניכם בלונדון, עמד להגיע ארצה ישראל
בגללה, ובגללה בלבד.
אז בינתיים הוא הגיע, והיה כאן כסה
שהיה, ריאיחר-כך נסע. ההתחייבויות הקודמות
חייבו אותו. ולא עזר לו כלום. שיימ־דית
לא הסכימה לנסוע איתו. ישראל היא
הבית שלה, ומפה היא לא זזה.
והוא! ,את האהבה הישראלית שלו לא
־שכח. הוא המשיך ללבות אותה במרץ, ב־מיכתבים,
וחיפש הזדמנות־פז כלשהי לבוא
לישראל ׳ולבלות !כאן מעט, אולי אפילו
לביים משהו, לא חשוב מה.
שיטרית אור
(המשך מעמוד )21
אחדות לאחר־מכן נרצח יוסוף בדם בידי
ערבים בגלל אהדתו ליהודים.
״הבן השני סיים את אוניברסיטת ביי רות,
והיה מיהינדס-יאגרונום. היתד, לשייך
בת, שגם היא סיימה את לימודיה באוניברסיטה
זו. אך שני ילדיו אלה היו אנטישמים
ממדרגה ראשוניה. בכל הפגנה ביפו,
נגד היהודים — צעדיו הם הראשונים !
״שייך בדם אפנדי נפטר חודש בלבד
לאחר השלמת בניין־חלומותייו. לאחר
ימותו, פנה אלי בנו יוסוף וביקש, שאתכנן
מאוזויליאום מפואר משיייש, עבור ארונו
של אביו, העומד עד היום בבית־הקברות
המוסלמי שביפו.״
כואב הלב
* ש מיבנים שתמיד הייתי הולכת
//לראות, כדי ליהנות מהם,״ מספרת
גילה אלמגור .״הבית ברחוב נחמני, למשל,
הבית ׳האיטלקי ברחוב אחד־העם, והטירה
האדומה ברציף הרבט סמואל, כמובן.
כעת, כשאני שומעת ״שהורסים את
שלושתם — כואב לי הלב•
^ 111-1 #טס 1.1-/ 11 ,ווו
עט שותפו, יהודה ברלין, ובים מבתיה
של תל־אביב הקטנה, שחלקם הגדול נהרס.
״תמיד, כשהייתי עוברית ליד הטירה האדומה,
בדרך ליפו, הייתי אומרת לעצמי :
,אילו היה לי כסף, הייתי קונה את הארמון
היפה הזח, וגרה בו.׳ כיום, לצערי,
מאוחר מכדי לומר זאת.״
יום לפני יום־העצמאות יה 26-של המדינה
החלה חברת מילגו להריסות ולעבד
דות־עפר בהריסת הטירה האדומה. עבור
מלאכת־ההריס משלמות חברת עמידר ועי־יריית
תל-אביב, ובסמוך למקום יוקמו שני
מלונות־ענק, האחד של חברת ׳ מלונות
קנאדיאן פסיפיק ,׳ששלט־ענק במקום מכריז
כי יהיה ״׳מלון־היוקרה הבינלאומי הראשון,״
והאחר ייבנה על־ידי חברת רסקו.
השטח עליו ניצבה הטירה האדומה ישמש
למטרת הרחבת רציף הרברט סמואל,
וכגן של אחד המלונות הללו.
יונס רעים הערבי, הדחפוריסט של
חיברת מילגו, נולד בוואדי ערה ב־. 1942
הוא התחנך בקיבוץ שומרת של השומר־הצעיר.
לפני 14 שנה החל עובד בחברת
מילגו, שמונתה על כל הריסות מנשיה.
!,,הרסתי שם לפחות 100 בלוקים — ובכל
בלוק היו עשרות בתים,״ מספר יונס.
״אנחנו עובדים בהריסת מנשיה כבר שימונה
שנים. את הבתים הסמוכים לים הרסנו,
ואת הלבנים שלהם דחפנו יישר לתוך הים.
את הבית הזה, הטירה האדומה, התחלנו
להרוס ביום רביעי שעבר. ביוס-העצמאות
לא עבדנו. הריסת הבניין לקחיה לנו שבוע
שלם, וזה רק בגלל שהוא היה בנוי כלבך
טוב• כל בית אחר הרסנו בכמה שעות.״
הוסיף יהודיה לוי, מינהל-העבודר ה בית
היה במצב מצויין, אפילו לא ׳נצרך
לשיפוץ. כל-כך חבל שצריך יהיה להרסו.
״אני אמנם רק מבצע עבודה, אבל
לי-עצימי כואב הלב על הכל.״
מבלה העולם הזה 1914
טלוויזיה״
מאחר• המסך
1מ9שי 3ים לפרוע!
בשבוע שעבר כתג מדור זה כי שלושה
אנשי־מפוזוח בטלוויזיה עומדים לעזוב. את
הארץ ולצאת בשליחות הטלוויזיה, ובש ליחויות
אחרות, לחו״ל. המדובר היה ב-
עורך־הקרייו יאיר אלוגי, במפיק חיים
גול ובאיש־ד,חדשות יורם רונן.
!מגמת הבריחה ׳מהטלוויזיה במישכית. ש־וסוערת
עקשניות טוענות כי עוד שלושה
עומדים לעזוב את הטוויזיה בעתיד ה־
׳קרוב מאוד ולנסוע לחסל. הביכיר בי-
ניחם הוא הצלם־בימאי צ בי גורן, העומד
לצאת במליחות לדרום־אפריקה. גיורן,
אשר היה צלם־ע״תונ׳ות ירושלמי משך
שנים רבות, השתלב היטב בטלוויזיה
והפך מצלם גם ׳למפיק ולבימאי. השניים
האחרים שעליהם מתעקשות שסועות־העזיבה
את הטלוויזיה הם שני אנשי-
החדשות, יואם מוקיר ואמיר שביב.
הטלוויזיה מתכננת אומנם קורסים לסוגים
שונים של עובדים, אולם נראה כי
החדשים שיתקבלו יזדקקו לזמן !ולאימון
ממושכים עד שיוכלו למלא כהלכה את
תפקידיהם של העוזבים המנוסים.
הנלאבק עד ר*עוות
מערבח־החדשות
כי המועמד המועדף של יצחק לימי,
מנכ״ל דשות השידור, לתפקיד מנהל מע־רכת־החדשוח,
הוא חיים יבין דווקא.
מלו־ ליום אחד
׳סידרה חדשה, העומדת להיות מופקת
בקרוב ולערוך את הופעודהבסורד. שלה
בסוף החודש תיקרא מלך ליום אחד.
בכל אחת מתוכניות הסידור, ייאפשירו לאדם
לבקש דבר שעליו חלם כל חייו,
וישתדלו לממש חלוט/חלומות אלד. משך
יום אחד ולהפכם לתוכנית טלוויזיה.
סוג זה של תוכניות מקובל מאוד בעיתונים
שיונים, בארץ ׳ובעולם (בצורת
מיבצעי-כתבות) ,וסידרה בגון זו אף משודרת
בטלוויזיה באדה״ב בהצלתה מרובד.,
יאת התוכנית ׳תפיק זתביים אסתר די,
מי שהפיקה וביימה את הסרט שהוקרן
השבוע צ׳יץ נגד רבינוביץ, כשלידה תעזור
בהפקה אה רונה דיין. הכוונה היא ל הפיק
תוכנית כזו אחת לחודש.
סעדה בגד אחי^ד
מינויו של מפקד גלי־צה״ל !ובמחנה,
במקומו של יצחק ליבני, מחולל סערה
אותה לא ידעה התחנה הצבאית מעודה.
:אנשי התחנה, אשיר !מרביתם אזרחים
עובדי־צה״ל, דורשים את ׳מינויו של עורך
גלי־צה״ל מרדכי (״מוטקה״) נאור ל תפקיד
שהתפנה, ואילו החמטכ״ל, רב־
סוד כמעט גילוי בטלוויזיה הוא שימון
של צבי גיל, ראש מערכית־החדשות, קצ רים•
גיל, העומד בראש המדור החשוב
ביותר בטלוויזיה, ושולט על מיספר אנשי-
המקצוע הגדול ביותר, נכשל, לדעת רבים,
בתפקידו וניראה יכי פרישתו תהיה !מוק דמת
מאוד.
׳אל !מקומו של גיל לוטשים עיניים שני
אנשים. האחד הוא ׳אליי ני סן, החותר
תחת גיל זה חודשים רבים, ומנהל לסד
עשה את מערכת החדשות, כאשר הוא
נוטל לעצמו כיל !אותם ׳תפקידים ותוכניות
המוציאים חן בעיניו, למרות התנגדותו שיל
הושב שנונה אנרנביו
בת״ א ובה השבוע
ב ״ ט 1ט 1״
352.000י
מינימום כלל חבוסיס
מועמד תדמור
600.000ל
הצנחת קצינים
שדרן יבין
הבטחת תפקידים
גיל. ניסן מרשה לעצמו כל זאת, וסבור
אף כי סיכוייו גדולים, כיוון שהוא מקובל
על מנכ״ל הטלוויזיה, ארנון צוקרמן.
׳אולם התסיסה ׳נגד ניסן במערכת־החד-
שות גדולה למדי. לאחר כישלונו החמור
בהפקת סרט הטלוויזיה מדינת היהודים
שלי, שנגנז ביום שעמד להיות מוקרן,
החלו ׳מתנגדיו מביעים !את דיעותיהם בקול
ירם יותר. גיל, יאשר המגע חושיו
בין צוקרמן לבין ניסן, המתבצע לעיתים
באמצעות יצחק ׳(״צחי״) שמעוני, מנהל
׳מהלקת־התוכניוית של הטלוויזיה, משאיר
אותו פעמים רבות מנוטרל, במערכת עליה
הוא אחראי, חומד דווקא במועמדות, של
המועמד השני, חיים יבין, כיורשו.
יבין, החוזר בקירוב לארץ, לאחר סיום
תפקידו באירצות-יהברית, הוא אחיד מור
!תיקי ׳מערכת־החדשות. כשהיה לפני כחודש
בחופשה בארץ, הובטח לו, במסיבה ש ערך
לכבודו צבי גיל בביתו, כי ימונה
לתפקיד כאשר יפרוש זה ממנו.
׳מחוגי הנהלת רשות־השיידור נימסר גם
העולם הזה 1914
אלוף מרדכי (״מוטה״) גור הביע רצון
למנות דווקא ׳איש־צבא לתפקיד זה.
לפני פריש!ת הדמטכ״ל הקודם, רב-יאליוף
(מיל ).דויד (״דדו״) אלעז׳ר, החליט דדו
להודיות לראש הלישיכה הנאמן של!ו, סא״ל
אבנר, שליו, ולתת לו את המינוי. לאחר
פרישתו של דדו היה ברור כי מועמדותו
של שליו נפלה: ,ואז גדלו: סיכוייו !של
נאור לקבל: את התפקיד. נאור עצמו ממלא
תפקיד זה בהצלחה משך זה לימעלה
מחודש, בממליא־מקום.
עתה נודע שהרמטכ״ל החליט על מינוי
איש־צבא, ,כפי שאוסרים מקורביו ,״כדי
•לתת לתחנה ׳אופי צבאי יותר״ .אחת ההצעות
היא למניות לתפקיד את אל״־מ
ישעיהו (״שייקח״) תדמור, מפקד
הגדנ״ע. בקרב עובדי התחנה קיימת הת-
נגדיות חריפה למינוי זה. ד.ם טוענים כי
תדמור נכשל בניהול הטלוויזיה, באשר
שימש כמנהלה משך חודשים מיספר. כן
טוענים אנשי גלי־צה״ל כי שני אנשי צבא,
אשר היו!מפקדי התחנה לפני יצחק לי מי,
סא״ל בנו צור וסא״ל דן כוהס, נכשלו
לחלוטין בתפקידם, ורק ׳אנשי-ימקצוע כ־לי
מי ונאור הם אלה שנתנו לגלי־צה״ל
את הדחיפה הגדולה לה זסתה התחנה בשנים
האחרונות.
׳עובדים רבים בגלי־צה״׳ל כבד הודיעו
כי אם ימונה איש־צבא לתפקיד מפקד גלי־צה״ל
ובמחנה, הם יפרשו מהתחנה הצבאית;
.מחוגי ציד,״ל נימסר, כי אם יעמדו
העובדים בהתנגדותם ל,מיגר אותו רוצה
הרמטכ״ל, תפורק הימיסגות בוילה וגלי־צה״ל
יופרד מהשבועון הצבאי במחנה,
ובראש כל אחד מהם יועמד עורך ומפקד
חדש לחלוטין.
בעיות ולבטים
בחיי המין
מאמ
תד״ר מרדכי זיד מן
הוצאת רשפים
000 העוף
דנשבץ
העול
£ 1914
(המשך מעמוד )23
מזוהמים. ריצפת המשחטה היתה שטופה דם.
כיתמי דם קרוש כיסו את התיקרה. העופות
הובלו למשחטה במיכלים מזוהמים, ובאותם
מיכלים עצמם, שעל דפנותיהם ניכרו שרידי
פרש ודם קרוש, הובלו העופות לחלוקה
לאחר שחיטתם.
מאוזן :
מאונך :
)1סילק! ,השליך מן המקום )4 .אסף
בשקידה )6 .מחגי־ישראל בעומר.
)8שימלנית, שימלה תחתונה )10 .שיח־נוי
נשיר ממישפחת הדתיים )12 .מידת־שטח,
עשירית הדונם )13 .ירק־מאכל,
אהוב על פופאי )14 .ראשון לכל)15 .
יתואר הולנדי )17 .כלי לאיסוף אשפה.
)19 קודר וזעף )22 .מחלת־עור, אקזמה.
)23 מין בשר שנמאס על חיילי צה״ל.
)25 באיזה מקום? )27 .נקי וצח)28 .
בתוכה )29 .מילת־בקשה )30 .בן דת
ההינדו )32 .נחמד ונוח )34 .קוץ)35 .
ריקבון )37 .מיפלט )38 .כריכה, חיתול.
)40 טופס של עיתון )42 .פירוק קשר)44 .
ממתק מיזרחי דביק )45 .אקח אתי משהו
אל )48 ...היו בהווה )49 .גץ, זיק• )50
גיבור־קולנוע אימתני נודע )52 .דרגה.
)54 מספיק, רב )55 .צמח־ים, משמש גם
למאכל )56 .סופר אמריקאי (ש׳׳מ))58 .
לאן )59 .קרחת־יער )61 .מדינה מעבר
למסך־הברזל )64 .סימן, אות )65 .ברם,
אולם )66 .הרשאה.
חשב?
)1צץ ׳במפתיע )2 .ניד קל )3 .נחל בארץ.
)4יבשה מוקפת ים )5 .בה דרכו ענבים
ליין )6 .אריה )7 .תנועה במים )8 .רעל,
סם־מוות )9 .שוטטה ללא־מטרה )10 .לירה
ארץ־ישראלית (ר״ת) )11! .ישוב בצפון
הארץ )12 .היכן )14 .רינה, שירה)16 .
סתר, מחבוא )18 .מילת־קריאה )20 .חומר
פלסטי מבריק, שעוונית )21 .לא נוקשה.
)24 שמא )26 .״מסטינג״ )28 .בן, צאצא.
29א׳) הכריחו, אילצו 30 .א׳) אבן יקרה.
)31 המתינה לאודיאוס 20 שנה )33 .בעל
פרסות )36 .אוייב, צורר )37 .מחליקי־שלג.
38 דולורוזה )39 .כתמומי )41 .קללה.
)43 צו מגבוה )44 .חושש, ירא)46 .
מילת־תחינה )47 .בד יקר )50 .לחם-
הפסח• )51 מעמיק להרהר )53 .בוסתן.
)55 רדו דבש )57 .עיר גדולה )60 .זמן.
)61 תן! )62 .נהר באפריקה )63 .דיר
חסר־ראש.
4ו 9ו
זוהי חידד. חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סיפנים. בעזרתז
של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.
141
1ס1 ,
נ 26 -
00 המזוהם
כנאי״הכשר נחום חיטס הזכיר ל־
^ מנהל־העבודה במקום כי בביקור הקודם,
שנערך לפני חודש ימים, נתבקש
לחטא את המקום ביסודיות.
״אני מוכן לחטא את המקום בכל רגע,״
היתמם מנהל העבודה ,״אבל אני פשוט לא
יודע איפה לקנות חומרי־חיטוי.״
״כמה זמן אתה מנהל עבודה כאן?״
נשאל.
״ 14 שנה.״
״ועדיין אינך יודע היכן קונים חומרי־חיטוי?״
טכנאי־הבשר
רשם מיזכר, בעיקבותיו
יועמדו בעלי־המשהטה לדין.
משם פנה צוות הפיקוח לאיטליזו של צבי
סנדלר, ברחוב חבשוש .40 בחלקו האחורי
של האיטליז אולם גדול המשמש כמחסן
לפירוק הודו• ריצפת המחסן ה יתה מכוסה
דם קרוש. שישה פועלים, בבגדים מזוהמים,
בוססו בדם. הם פירקו חלקי־עוף, הטילו
אותם על הריצפה. ומשם הורמו החלקים
המפורקים, בהגיע תורם, על־ידי פועלים
אחרים, לפירוק נוסף.
בתום הפירוק נזרקו החלקים למיכלים
גדולים, חלודים, מכוסי שיכבת רפש ודם
קרוש. צחנה כבדה עלתה מהמקום.
צוות־הפיקוח רשם מיזכר, בעיקבותיו יועמד
בעל־המקום לדין.
תחנת־בדיקה שלישית היתה בשתי משחטות
לעופות, סמוכות זו לזו, ברחוב יום־
טוב ,10 בשוק הכרמל. האחת, משחטתו
של יצחק אברהם והשנייה של יעקב יעקו־בוב.
שולחן־השחיטה היה מזוהם, מכוסה
שיכבת בוץ ודם. הריצפה היתה מכוסה
במי־ביוב, חדר־המריטה מזוהם, מלא בוץ
ואשפה. מיכלים מזוהמים ובהם עופות
חיים, המתינו לשחיטה. קורי־עכביש כיסו
את התיקרה.
הצוות רשם שני ממכרים.
בהמשך אותו רחוב, פנה הצוות לאיטליזו
של מנשה יחזקאל. בעל האיטליז לא נכח
במקום• בנו שירת את קהל־הקונים הרב.
הבחור לבש סרבל־עבודה מזוהם, חסר־כפתורים.
חוט דק שניקשר סביב הסרבל
הגן לבדו על מערומיו. חזהו של המוכר היה
חשוף, מכוסה כיתמי־׳דם. עשרות עופות
שחוטים היו מוטלים על הדוכן, חשופים ל־קרני־השמש.
מאות עופות נוספים היו מוטלים
על שני שולחנות מזוהמים, בחלקו
הפנימי של האיטליז. הריצפה היתה מכוסה
שיכבה דם ובוץ.
הצוות רשם ממכר. לאחר שיצאו את
המקום אמר אחד מטכנאי־הבשר :״ישנו
לפחות שיפור אחד בעבודה שלנו. עד
עכשיו, בעלי האיטליזים והמשחטות לא
היו נותנים לנו בכלל להיכנס לעיסקיהם.
לא פעם היו מאיימים על חיינו. עכשיו הם
יודעים שקיבלנו הוראות ברורות להזעיק
מייד את המישטרה.
הבדיקה החמישית נערכה באיטליזו של
נחום גאנץ, בקצהו. של רחוב יום־טוב.
בתוך האיטליז, על הריצפה, ליד ערימת
המצב התברואתי היווו
יגרום והוערודהמונית
אשפה, ניראו מוטלים כ־ 30 עופות שחוטים.
בכניסה, בצמוד לשולחן עמום עופות שחוטים,
ניראה פח־אשפה מזוהם, מלא על
גדותיו. בעל האיטליז הסכים, ברוב אדיבותו,
למלא בזריזות אחר כל הוראותיו של
צוות־הפיקוח, הרחיק את פח־האשפה מ־שולחן־המכירה,
הרים את העופות שהיו מוטלים
על הריצפה המזוהמת.
בצאתם מהמקום העירו אנשי הצוות:
״כל פעם שאנו מבקרים במקום, הוא אומר
נכון נכון, אתם צודקים, יותר זה לא יקרה,
ובכל פעם שאנו חוזרים לכאן, המצב התברואתי
מחריד, ללא שינוי.״
פרשה בפני עצמה היא מש׳חטת־העופות
השייכת לאיגוד השוחטים, בשוק הרצל .53
האחראי על המשתטה הוא משה המבורגר,
פעיל במיפלגה הדתית־לאומית.
במשחטה זו שוררים תנאים תברואתיים
מחרידים. פקחי המחלקה הווטרינרית הגישו
נגדה מיזכרים רבים, אך מעולם לא
הועמד האחראי, משה המבורגר, לדין. בחודש
יולי אשתקד ציינו הפקחים בדין-
וחשבון מפורט :״קירות המשחטה והריצפה
מזוהמים, ומלוכלכים בדם קרוש. שולחן־
השחיטה מזוהם בדם קרוש. השולחן מכוסה
סימני־ריקבון. למשחטה אין חיבור למע־רכת־הביוב.
הדם נישפך על הריצפה. הזבל
נישפך לרחוב. לא פעם שוחטים ממש ברחוב.
המקום מהווה סכנה. מומלץ על סגירתו.
המיידית.״
לאחד שצו-הסגירה לא הופעל,
הגיעו עובדי המחלקה הווטרינרית
למסקנה בי בל מאמציהם לשווא,
דרוש שינוי מוחלט
של השיטה הק״מת
נכנעו, וחדלו לבקר במשחטה זו.
בעת, באשר נכנם ראש־העיר החדש
לתפקידו, הוגש נגדה מיזכר
נוסף.
ף* שוק־הכרמל ובשוק-התיקווה פוע־לות
למעלה מ־ 100 משחטות ללא רי־שיון,
בתנאים !תברואתיים ירודים. חלק
מהמשחטות מוכרות את הסחורה בעצמן,
חלק אחר מספק עופות לאיטליזים ולדוכני־מכירה.
בגלל
מחזור המכירות הגדול, זול מחירו
של כל קילו עוף ׳בחנויות אלה בכ־ 2לירות
לעומת המחיר בסופרמרקטים, או באיטלי־זים
רגילים בערים. אלפי עקרות־בית מתל־אביב
ומהערים הסמוכות, הקונות מדי־יום
עופות בשוקי תל־אביב, אינן יודעות כי
בקניות אלה הן מסכנות את בני ביתן.
בנושא זה של העופות אין מישרד־הבריאות
מקיים מעקב תברואתי, משום־מה.
לכן, אין מיקרי־ההרעלה הקלים (או הקשים)
מתפרסמים בציבור, ועקרות־הבית
אינן מוזהרות מפני הסכנות הצפויות להן.
למרות השתוללות-המחירים ויוקר
מצרכי המזון, המאלצים בל
מישפחה להשתדל לקצץ כבל שאפשר
כתקציכ-המזון שלה, לא נותר
לנו אלא לייעץ שלא לקנות עופות
שחוטים בשוקי תל־אכיב. ה סיכון
התברואתי חמור לאין־שיעור
מן החיסכון כמחיר.
לעומת זאת, מקבלים מרבית האיטליזים
׳במרכז ובצפון תל־אביב, כל הסופרמרקטים
ורשת הצרכניות, את העופות השחוטים
שהם מוכרים ממשחטות העומדות תחת
פיקוח וטרינר יעיל. התנאים התברואתיים
השוררים בהם עונים על דרישות תקן
מישרד־הבריאות. רשת־הצרכניות מקבלת
את העופות ממשחטה גדולה בתל־גיבורים,
ואילו האיטליזים והסופרמרקטים מקבלים
את העופות ממשחטות בשוק־העלייה.
ך* אשר קיבל ד״ר פליישר את תפקיד
מנחל המחלקה הווטרינרית של עיריית
תל-אביב, הודיע לראש־העיר כי ילמד את
הנושא במשך חודש ימים, ולאחר־מכן
יגיש לראש־העיל תוכנית־פעול׳ה מגובשת,
כדי להצעיד את המחלקה קדימה.
בינתיים ערך לעצמו סיכום־מצב, והוא
מסביר :
״ביטלתי את כל שיטות־העבודה שהיו
נהוגות בעבר. איני תולה הודעות היכן
ייערכו סיורי־הפיקוח שבוע מראש. איני
מצמצם את הביקורים בשוקים לימים קבועים.
אני עורך את תוכנית־הביקורת בסודיות,
איש מלבדי אינו יודע אותה. רק
לפני שהחולייה יוצאת לפעולה, היא מקבלת
את הכתובת המדוייקת בה עליה לבקר.
האפשרות שיודיעו מראש לבעלי האיטלי־זים
או לבעלי־בתי־החרושת מתי תיערך
הבדיקה, שוב אינה קיימת.
״בתל־אביב צורכים כ״0׳ 659 מתיצרוכת־הבשר
הארצית. עשרות אלפי נשים מתל־אביב
ומערי־הסביבה קונות מדי־חודש, בשוקי
העיר, בשר, עופות, ודגים. כל צוות־הפיקוח
הווטרינרי באיזור תל־אביב אינו
מונה אלא שלושה רופאים, שני טכנאי-
בשר, ונהג. צוות זה אמור לפקח על למעלה
מ־ 150 משחטות לעופות 30 ,ביתי־חרושת ל נקניק
22 ,מחסני פירוק־בשר, מאות איט־ליזים,
רפתות ודירים.
״רק הוספת גדולה של כוח־אדם תוכל
לשפר את המצב התברואתי בעיר.
״אם רצונו הטוב של ראש־העיר החדש
ימומש בפועל, אפשר יהיה לפחות להתחיל
להפע־ל דברים. אבל גם אז, מי שיצפה
לשינוי בדלילה, יתאכזב. ההזנחה רחבה
מדי. רבים מבין אלה העוסקים בעיסקי־הבשר
פשוט אינם מודעים לעקרונות ההיגיינה
האלמנט,״יים.
״כשיהיה בידי הכוח המתאים, אפשר יהיה
לפחות לנסות לחנו אותם, ובשלב שני
להטיל עליהם עונשים. במצב הנוכחי, עם
כל הרצון הטוב, פשוט אין כל טעם להמשיך
בעבודה.״
והגידה
אריה שחר נשאר בים־המחת
מנכ׳׳ל מיפעלי י ם־ ה מלח ארי ה שחר ה ח לי ט סו פי ת להישאר ב תפקידו כמנכ״ל
המיפעלים, ולא לקבל א ת ההצעה לשמש כראש אג״ א במטב״ל, בדרגת אלוף. שחר
היה אמו ר להחליף א ת ראש אג״ א הנוכחי, נ ח מי ה קיין.
שחר הוא א חד ה מנ הלי ם המוכ שרים ביותר במ שק הישראלי. הוא הבריא בשעתו
א ת מיפעלי תובלה, ש הי ת ה שרויה ב הפ סדי ם כבדים, ו אחר ני ס ה לנהל א ת מפעלי
או טוק רס, א ן פרש כשגילה מ ה קורה שם. כאשר קיבל לידיו א ת מיפעלי י ם־ המלח,
היו הפסדי החברה עשרות מיליוני לירות. מאי, תודות לניהול נבון ועליות־מחירים
בחו״ל, המיפעל מרויח כ־ 50 מיליון לירות לשנה.
אחת התוכניו ת של שחר לעתיד הקרוב — הטסת
ב מ קו םלה סיע ם ב או טו בו סי ם מ מקומו ת״מגוריח ם בערד
אורכת הדרך ב או טובוס כשעתיים, כאשר ז מן הנסיעה
תארך הבא ת העובדים כרבע״שעה בלבד. מ חי ר־ ח טי ס ה
ה טי ס ה.
עובדי י ם־ ה מלח אל המיפעל,
ודימונה. בגלל הכביש התלול
נחשב כשעות עבודה. ב מ טו ס
הגבוה יי חסך בזמן הקצר של
א ת הפרוייקט יז מ ה חברת״התעופה ה אז רחי ת כנף, השייכת במח צי ת ה לארקיע.
כור נ כנ ס ת
ל ע מי לו תמכס
קונצרן בור עתיד ל היכנ ס לעמילות-
מכס. חברה־בת שלו, כור סחר־חוץ,
מנהלת מ שא״ומתן לרכישת אחת מחברות
עמילות״המבס הוו תי קו ת והגדולות,
פ.י.ת. מדובר בסבום־רכישה העולה על
מיליון לירות. כני ס ת כור ל ת חו םזה
יכולה לעורר התנגדות בחברת העובדים,
כיוון שלסולל־בונה חברה אחרת העו סקת
ב תחו ם זה, סחר ושירותי־ים.
בעוד כור ממ שיכה בהתפ שטות, אין
היא מלקקת דבש במיפעלים א חרי ם ש־
מנב״ר עמית
התפשטות בכל מחיר
רכשה. חברה-בת שלה, תדיראן, בה משמש
מ אי ר ע מי ת כיושב־ראש מועצת-
המנהלים, רכשה לפני כשנה א ת מיפעל
הנורות יזרום. לפני הרכישה הי ה זה מיפ-
על ריווחי. מ אז הרכישה הו א הפסיד
למעלה מ מי ליון לירות, למרות שכור
הצליחה להשיג העלאות״מחיר ניכרות
לכמה, סוגים של נורות.
אולם אין ז ה המיפעל הי חידי שכור
מנהלת תוך הפסדים. ח טיב ת ה אלק ט רו ני
ק ה של כור רכשה מיפעל ו שמו ציתור.
כל המחזור של מיפעל ז ה הו א פ חו ת
מ 6-מיליון לירות לשנה, אול ם הו א
מצליח ל הפ סיד מיליון לירות לשנה על
מחזור זה. א ת המיפעל ני הל אחד מאנשי
עמית, סגן־אלוף (מיל ).דויד אשל. ה הפסדים
של ציתור היו בה גדולים עך
שלא נותרה ברירה, ובעת הבי או ב מ קו מו
מנחל מיקצועי ממיפעל אחר של כור,
טלרד.
פריקלאס להצלת ערד
תישלובת ערד ת אזן א ת עצמה מבחינה
תיפעולית תודו ת למיפעל הפריק-
לאס שהחל ל אחרונה בייצור. התישלו-
בת, בה הושקעו קרוב ל־ 200 מיליון לי רות,
הי תהא מו ר ה לייצר עד 150 אלף
טון לשנה חו מצ ה זרחתית. אתה חו מ צה
עמדו לייצר בתהליך א מן מחומצ ת-
מלח, ב מ קו ם מחומצה־גפריתית, כנהוג
בעולם. א ת חו מצ תהמלח היו צריכים
לייצר בתהליך הקרוי המצע-המרחף, שהוצע
על״ידי החברה האמ רי ק אי ת אלייד,
שנטשה א ת המיפעל באשר התברר בי
שני ה רי אק טורים שהיו אמורי ם לייצר
חומצת-מלח ב שיטתה, אינ ם פועלים.
הביקורת על המיפעל הו ש ת תה גם על
העובדה בי הי ה קיי ם תהליך ישראלי
אחר לייצור חומצת-מלח, בו השתמשו
במיפעל הפ רי קל א ס שהוקם לאחרונה,
ואשר מייצר בעיקר מגנזיום, אבל גם
חומצת-מלח, במוצר-לוואי ללא שימוש.
עתה הושלם בין שני המיפעלים צינור,
ותישלובת ערד תקבל מן הפריקלאס א ת
בל חומצ ת -ה מלח שהוא מייצר, ובעזרתה
תייצר חו מצ ה זרחתית, תוך ויתור
על שני ה רי אק טורי םבהם הושקעו למעלה
מ 150-מיליון לירות.
מיפעל הפ רי קל א ס מייצר עתה 70 אלף
טון חומצ ת -מלח כ שהוא עובד ב 70$>-בלבד
מ תפוק תו. מכל 3.5טון חומצת-מלח
מפיקי ם טונ האחת חו מצ ה זרחתית. לבן
תייצר התי שלובת עוד השנה ב־ 20 אלף
טון חו מצ ה זרחתית, כאשר אל כמו ת
זו י תוו ספו עוד כ 20-אלף טון, שייעשו
מ א חד ה רי אק טורי ם העובד במח צי ת ה תפוקה.
בעזרת הייצור הז ה, ו תודות ל מחירי
ה חו מצה הז רח תי ת כיום 300 ,
דולר הטון, תכ ס ה התי שלובת א ת הו צאות
הפעלתה בייצור חל קי זה.
הכוונה הי א להגדיל פי״שניים א ת
מיפעל הפריקלאס, ותוך שנתיים להגדילו
פי־שלושה, כדי לספק לתישלובת
ערד א ת במו ת חומצ ת־ ה מלח הדרושה
לייצור 120 אלף טון חו מצ ה ז רח תי ת
בשנה. כך, בעזרת מיפעל שבתחילה לא
תוכנן בלל בחלק מן הייצור, תעלה
תישלובת ערד על הפסי ם הנכונים.
גם במיפעל ז ה אין כור מלקקת דבש.
קודם הוא נוהל על-ידי מנהל מיקצועי,
שמעון הילד ס היי ם. עמית ה ח לי ט בי מנהל
זה, שקיבל מיפעל בעל מחזור של 15
מיליון והבי או למחזור של 100 מיליון
ורווחים גדולים, אינו מ ס פי ק עבורו. הח ליפו
בתת-אלוף משה גידרון. ז מן קצר
לאחר שגידרון קיבל א ת הניהול, הוא
חוזר עכשיו לצה״ל. ה ת קו פ ה בה ה ס פי ק
לנהל א ת טלרד אינ ה מבשרת טובות.
שלם נחות ־
קבל ותו
כאשר אתה עובד על מחזורים גדולים
— אתה יכול ל הכו תאת המ תח רי ם.
הוכחה טוב ה לבך מ ספ ק ס מי רוזנברג,
מנכ״ל קופל נסיעות, שהיא חברת-הנסי-
עות הגדולה בארץ.
בשנה החולפת , 1973/74 ,היה ה מחזו ר
הכללי של קופל נסיעות 35 מיליון לירות.
מז ה מכרו כר טיסים לישראלים ה נוסעים
ל חו״ל ב 21.2-מיליון לירות, וה-
ייתר שירותים שונים (חדרי-מלון, מכו ניות
ועוד) .א ם לזכור בי החברה מב רה
כר טיסים ל־ 20 אלף איש, הרי שמחיר
כלל הוכתה במירוץ
קונצרן כלל ה מנ הל מז ה שנים מיפעלי
בתים ט רו מיי ם, ל א ירכוש א ת מפעל
שבח ברמלה. הטיפעל הוא בבעלות
ממ שלתית, ולפני כמה חודשים הוצא
מיברז פנימי למכירתו. כלל הי תהב טו ח ה
כי הי א תקבל א ת המיפעל, הגישה הצעת
מחיר של ב 2.5-מיליון לירות. חברה
אחרת, בלתי-ידועה, מציעה 3.7מיליון
לירות, הוא הערך הנבסי של החברה,
לדעת האוצר.
עיס ק ת המכירה תובא השבוע לאישור
ועדת-הכספים של הכנסת, אשר תאשר
א ת ההצעה הגבוהה ביותר.
מנב״ל רוזנברג
ביטוח בלי מחיר
הכרטיס הממוצע הי ה ב 1000-לירות,
וזהו דבר שאינו נכון.
ההסבר לכך הוא, שמיספר ניכר של
נוסעים פטורים ממ ס־נ סיעו ת מ סי בו ת
שונות (אנשי״עסקים הנו סעים ל קידו ם ה יצוא,
למשל) ,או נוסעים בנסיעות קבו צתיות
ב מ חי רי ם מוזלים.
מכל מ קו ם, קופל מנצלת א ת עובדת
היו ת ה בעלת ב מה חברות אחרו ת, במו
חברה להשכרת רכב. כל ה קונ הכר טי ס
באמצעות קופל מקבל ה סע ה חינ ם מ ביתו
לנמל-התעופה, ובן ביטוח-נו סעים
חינם עד סכו ם של 25 אלף לירות, הבו לל
ביטו ח רפואי, בי טו ח חיי ם ובי טוח
חפצים.
השנה מתכונן קופל להגדיל א ת המכי רות
ב 15*-נ טו לפחות, מציע בין השאר
טיולי ם לרודוס ולקורפו, לי שראלים ה מבקשים
להינפש ביוון.
הבשר הקפוא הוקפא
ני סיון של היבואן שלמה גרובר ל הכני ס לארץ כבש קפוא, בניגוד להוראו ת, נ תקל
בהתנגדות עזה של השירות הווטרינארי. השירות מתיר להביא כבשים מארגנטינה
רק מאיזור ארץ״האש, בו לא קיי מ ת סכנת מחל ת-הפה-ו הטלפיי ם. לשירות נודע כי
מישלוח של 40 טון שהיו צריכים לבוא מארץ־האש, ניקנו למעשה ב מ קו ם אחר. מייד
הוציא השירות אי סו ר על הכנסת בשר-הכבש לארץ.
כמות של ב מה מ או ת טונות כבשים מארץ האש, שהוזמנה על-ידי ארנון אילין,
תגיע ארצה תוך ב מה שבועות. איליו הקפיד לרכוש א ת הכבש רק באיזורים ה מ או שרים
על־ידי השירות הווטרינארי.
תעלומת הארגזים
ה מ מונ ה על ההגבלים ה עי ס קיי ם במי שרד-המיסחר-והתע שייה, עורך״הדין מרדכי
הורוביץ (בעלה של נעמי שמר) ,החל בפעולות נימרצות נגד יצרני משק או ת קלים,
שהעלו א ת מחירי הפיקדון שהם לו ק חי ם מנקודות-מבירה עבור ארגזי ה מ שק או ת.
עד בה ל ק חו בפיקדון תמורת בל ארגז ריק 7לירות, ולאחרונה העלו א ת התעריף
ל־ 12 לירות. בחישוב גס — על 8מיליון ארגזים הנ מ צאי ם בשימוש, פירוש הדבר
הוא תו ספ ת הכנ סה של 40 מיליון לירות ליצרנים.
ני מו קי ה ם של היצרנים: הארגזים עשויים פל סטיק, ובגלל ה תיי ק רו ת מחירי
חומרי-חגלם לפלס טי ק התברר כי הארגזים נמכרים לתע שיות־פלסטיק, ונ ט חני ם
מחדש בחומר-גלם תעשייתי למוצרים אחרים. כדי למנוע זאת, ה ח לי טו להעלות
את מחירי הארגזים.
עורך־הדיו הורוביץ לא קיבל א ת הני מו קי ם, מתבונן לפעול בבל תוקף נגד
העלאת ה מחירים, שנעשתה בד-בבד על-ידי בל היצרנים, רואה בכך התארגנות
ק אר טלי ת בלתי״חוקית.
ה בו רסה
הברוקרים מחכים רובין
המ שקיעים בבורסה מ מ תיני ם לשני ד ב רי ם: הקמת ממ שלה חד שה על־ידי
יצחק רביו, ו ה סד ר ת המצב עם סוריה על-ידי הנרי קיסינג׳ר. הציפייה לממ שלה
יציבה ולהסדר בצפון בבר גרמו לתנופה מ סויי מ ת בשוק ה מניות, אבל עדיין מ מ תיני ם
הבל ל תוצאו ת ממ שיות. אין ספק, כי א ם ייווכח הציבור שצפוי הסדר יציב גם
בממ שלה וגם בצפון, יקבל שוק״המגיות תנופה רצינית ביותר.
בין השאר יש שורה ארובה של חברות גדולות, הרוצות לגייס כ ספים בשוק,
ואשר ה קפי או א ת התוכניות עד להבהרת המצב. ב מי ק רה של התבהרו ת ה אופ ק
הפוליטי צפוייה התנפלות על שוק-המניות, בדי לגייס הון חדש לה שקעות במיפעלים.
הגורמים המבק שים לגייס הון ידאגו גם להעל את שערי-המניות, כדי שגיוס ה חון
החדש יצליח.
נתן ילין מור :״לוחמי חרות ישראל
נתן ידיך־מור, או כשמו המחתרתי גרא, היה ממפקדי לוחמי חרות
ישראל, ואחת הדמויות הססגוניות והמענינות ביותר בתנועת המרי
העברית בתקופת השילטון הכריטי כארץ.
יליך־מור, יליד גרודנו, אז כרוסיה, עבר כהיותו כן 0צ לווארשה
מתוך מטרה לחפש דרך לעלות לארץ ישראל.
משך תקופת ההמתנה בווארשה, למד הנדסה אזרחית, היה פעיל
כתנועת הנוער של בית״ר ונתמנה קצין־נציכות־בית״ר כפולין.
בווארשה פגש את יאיר, הוא אברהם שטרן, מפקדו הראשון של
לח״י, שעשה בווארשה כעניני האצ״ל. ילין־מור השקיע עצמו כעבודת
האצ״ל, אירגן כרחכי פולין תאי מחתרת, השתתך כאירגון עליית אך־
על־פי, וערך את העיתון היומי ״די טאט״ ,ביטאון האצ״ל כשפה האירית.
כתחילת 1941 הגיע ילין־מור לארץ לאחר מסע נדודים ארוך דרך
מוסקווה, אודסה, קושטא, הלב וביירות. עם הגיעו לארץ עמד כפני
עובדת הפילוג כאצ״ל, הצטרך לאירגונו של יאיר.
לאחר נפילתו של יאיר, הפך ילין־מור למעשה למפקדו של האירגון
הצבאי הלוחם, עד להקמת מדינת ישראל.
מפקד המחתרת אשר פעולותיה היו עקובות מדם, הן דמם של
החיילים הבריטיים והן דמם של חיילי המחתרת, נמנה היום עם אישי
מחנה השלום, בו הוא רואה את המשכו של לח״י.
להלן קטעים מן הספר, ובהם הערכות על אישים שונים :
נרו! נותר
מנחם בגין
״במפקד האצ״ל (מנחם: בגין) עדיין דבקו
בימים חהם המוגבלות המחשבתיות
והמדיניות, שהנחיל לו החינוך הרוויזיו־ניסטי.
לא היה יספק בליבי, שאם נגלה ל-
בגין את ׳מהות הפעולה ואת מקומה (הריגת
הלורד ימווין בקיאהיר) ,לא יהסס להביע
את התנגדותו המוחלטת ועסה לשכנוע
אותנו, בשלל נימוקים שהיו ידועים לגו
מראש, שנבטל את הפעולה.
״בגין נאחז בצד הפורמלי! ,כדי להאשים
אותנו בהפרת ההסכם (בין הלח״י והאצ״ל,
להודיע זה לזה מראש על פעולות האירגו־נים)
ולהצדיק את ביטולו על־ידי האצ״ל.
ברגיל אין טענות הצד האחר לוויכוח
משפיעות עליו, תהיינה הגיוניות כאשר
תהיינה. היה נדמה לי, כי אף אינן מגיעות
לתודעתו, שכן משוכנע הוא, כי הצדק ה-
׳טוטאלי עמו.
״במקרים כאלה יגם נוטה: בגין להתעטף
באצטלה של •מטיף־מוסר ומוכיח.
״אנו לא נמינינו עם ארגונו של בגין,
ותויכחותיו לא נחשבו בעיני. יסבור הייתי,
כי לאחר שישבע את •מילוי התפקיד ה נעלה,
יחזור אליו שיקול־הדעת, ואז יגיע
למסקנה כי בכל הסכם יש פרצות, המולי
כות
לאי־הבנות.
״׳נראה שבגין וחבריו לא היו ישובים בהרבה
ומבן־גוריון ׳וחבריו בהכרת השלי-
!חות ההיסטורית הרובצת עליהם• .ממילא
לא נותר לגביהם מקום להכרה בקיומו של
גורם אחר הממלא אף הוא שליחות מטעם
ההשגחה העליונה. היתה לו תביעה למונופולין,
כמו לבן־גוריון: לכוון את ענייני
האומה, להדריך ולעמוד בראש ההגשמה.
יאם גודם כמו לח״י מפריע לו בקיום השליחות,
יש לחתור להפסקת קיומו העציב־אי.
בכל האפשר — בדרכי שייכנוע. ואם
לא יצליח לשכנע — ,עליהם להפסיק ולהתקיים
כגוף עצמאי׳ .היחס של אצ״ל
לליח״י ומערכת הטענות נגדו לא שונים בהרבה
מאלה של ההגנה כלפי ה,פורשים/
לא היה מרחק רב בין, הפורשים /כפי
שנקראו הארגונים הלוחמים בפי ההגנה,
ל,חורגים /כפי שנקרא לח״י בחומר הפנימי
של אצ״ל.
״גם העמדתו של בגין בראש אצ״ל לא
עיברה בלי חילוקי־דעות בצמרת הפיקוד.
ראש־המטה של האצ״ל, שהיה ממלא־מקום
המפקד, התנגד למינוי בטענה כי אין זה
ומתקבל על הדעת, שאדם מן החוץ, בלתי-
מוכר, יזכה באמונם של המפקדים הבכירים.
חמישה מפקדים — בהם !מפקדי מחוזות
ירושלים, תל־יאביב והשרון — הביעו
;את התנגדותם החריפה למועמדותו של
בגין וצידדו במינויו של מועמד שגדל בשורות
האירגון בארץ־ישראל. שאד המפקדים
קיבלו את דינו של בן־אליעזר,
שהסתמך על יוקרתו של הוועד העברי
לשיחירור לאומי •מייסודה של מישליחת ה־
׳אצ״ל בארצות־הברית. הם האמינו שבגין
יעלה יאת האידגון על דרך הפעולה ו־המילחמה
בבריטים.
״התבדר יכי אף לצורך זה (שיתוף־פעו־
נ ע מו 26 שנים: נתן ילין־מזו בננס השוום בבן־שמן
לה או תיאום בין הלח״י לאצ״ל) יש ל־בגין
תנאים: הוא הודיענו כי לשם שיתוף
פעולה עלינו לוותר על כמה מונחים ו הגדרות
השגורים בהסבריתגו, כמו, השיל-
טון הזר׳ או ה,׳אימפריאליזם הבריטי/
שאלתיו כיצד הוא מציע שנכנה יאת ה־שילטון
הבריטי בארצנו. הצעת בגין הי־תה,
:שילטון הדיכוי/
״ספק אם התקבלו נימוקי על דעתו של
מנחם בגין. מהכרותנו משך שנים רבות
ידעתי, כי הוא מעריך מאוד את כוח־השיפוט
של עצמו, ונימוקיו של הזולת —
ביחוד בשטח המדיני — חודרים אל תודעתו
לאט ובאיחור.
״עוד תנאי היה בפיו, אולטימטיבי בעיניו,
:הכרה בז׳בוטינסקי בתור מורה־הדור/
״בתנאי
זה של בגין היה טמון עוד עוקץ:
בחילוקי־דיעות, יאשר היו !מתגלעים
בינינו לבטח, צריכים היינו להזדקק תמיד
לכתביו של ז׳בוטינסקי ולשאוב מהם פתרונות
למצבים, שלא היו קיימים בחייו.
ואם יהיו חילוקי־דועות בנוגע לפירוש הכתוב
— מי יכריע י עלה בדעתי כי •מנחם
בגין יראה עצמו ׳כפרשן מוסמך, ישכן מא-
!מין הוא שאדרת המנהע המת נפלה על
•כתפיו.
״למען יהיה הדבר ברור שאלתי את
בגין , :מה יהיה אם יתגלעו!חילוקי־דיעזת
בין שני האירגונים? מי יכריע ביניהם?׳
״בגין לא היסס להציע, אף זאת כתנאי :
במקרה זהיימסר^הע:־ןלהסרע תו ח ^ ^
^ שואל אודו
״בסעיף השני. בפתק שהבריח ׳מיכאל
נאמר , :אל תתן לאלדד להתערב בעניינים
האירגוניים /למעשה לא היתד. קיימת
אפשרות: כזאת. אלדד ידע את צדדיו החזקים
וידע גם את !מיגבלותיו. הוא לא יאץ
•מרצונו לעבודה אירגונית, המחייבת הבנה
טכנית והתמדה שיגרתית. לעומת זאת היה
;אמן בביקורת. אולם גם זאת לא מראיית
הדברים בכללותם ובמורכבותם, אלא מ-
סעוף־הנשר, כאשר הקווים הדקים מטשטשים
ורק התמונה הכללית נתפסת.
״בחודשים הראשונים לאחר מאסרו של
מיכאל נהגתי למסור לאלדד על הפעילות
שמתכננים ועל העומדות להיעשות. לרוב
סבר אלדד, כי בפעולות יאפשר להקד־ם
נעשה לנשמע• .מששמע על תכנית, נדמה
היה לו כי היא כבד מבוצעת. אך במצי אות
זקוקות גם התוכניות היפות ביותר
להכנה מדוקדקת. לעיתים, כאכזר הכל מוכן,
יש ונסיבות בלתי צפויות ׳מעכבות את
הפעולה יאו גורמות לביטולה. בדואר המחתרת
או בפגישות, חשתי בעיצבנותו של
אלדד על שלא •בוצעו כל הפעולות ש סיפרתי
לו עליהן. מדוע לא הוציאו עדיין
להורג את סרטיו ו מדוע לא עשו זאת וזאת
ל יותר ויותר פנה אלדד לכתיבה ל־המעש
(ביטאונה של לח״י) וגם לחוברות
על נושאים •מיוחדים. בתקופה ההיא היתד.
כתיבתו לעיתים קרובות מבריקה. עם זאת
היו דבריו טעונים פיקוח, פן י״גרף ב־סערות־רוחו
לביטויים שיש בהם גידוף ולהגדרות
המחייבות ׳מעשים שאין יכוונה
לעשותם. לאלדד לא היו ישום היסוסים
לגבי הגדרת יריבים מן היישוב המאורגן
בתור בוגדים.
״גם יחליק מן הפגישות עם אנשים מן
החוץ העברתי אל אלדד, שכן לא יכולתי
לעמוד בכולן. הדו/חות שהגיעו אלי מפי
אלדד עצמו או ממקורות מקבילים, לא תמיד
הניחו את דעתי. משוכנע עד הייסוד בציד-
קת דרכנו, יהיה אלדד מתפתה לנימה של
התנצחות ומגיע עד־מהרה למצב שאין
ממנו המשך. לשונו חריפה היתד, לא פחות
•מעטו• .אנשי־שיחו לא תמיד ראו עניין להמשיך
ולעמוד במיקלחת של רותחין ש התיז
עליהם אלדד ברשפי־פיו. לא חבר
פלמ״יח •אחד ששקל ברצינות הצטרפות ל־לח״י,
אחרי התפרקותה של תנועת המרי,
חזר בו מכוונתו, אחרי שיחה עם אלדד.
לא הרעיונות שהביע אלדד הרתיעו, אלא
בעיקר הסיגנון, חסר-הרסן בעיני בן־שיחו,
שעלול לדעתו לגרור את המחתרת להתנגשות
חזיתית עם הישוב.״
^ 1זשה סמן
״לזכותו של סנה יייאסר, שהוא גילה
דוחב־אופקים בהתוויית הקו ובחלוקת הפעולות
בין האיריגונים. רחוק היה מצרות־עין,
ומשנקבע קדו•,פעולה לא ניסה למנוע
מאירגוני־המחתרת •ביצוע פעולות גדולית
ורבות־ירושם• ,מחשש שפעולות אלה יבססו
את מעמדם בישוב ויגדילו את שמם.
,,סנה תפס את עמדתו בזכות עצמו, בתוקף
מיכלול הכישרונות שניחן בהם —
נואם מצויץ, איש-עט מוכשר, אנליטיקן
מזהיר. מיפלגתו, הציונים־הכלליים, שימשה
לו לכל היותר קרש־קפיצה בדרכו. הוא
לא •נתמנה רמ״א של ההגנה בזכות התפקיד
שמילא במיפלגתו.״
)0שואל >דד
״אינני יכול לאמר שגם ישראל גלילי
היה משוחרר משיקולי •מסגרת. ישראל
גלילי היה חניכה של ומיסגרת מיפלגתית
ואת כוחו ישאב •מיצמידותו לתנועה — הד
נוער־העובד, ההסתדרות, הקיבוץ המאוחד,
•אחדות־העבודה. נתוניו הטבעיים הכשי רוהו
למילוי •מקום מרכזי בעבודה ציבורית.
אך הוא גם נדחף אל התפקיד על-ידי
המסגרת. בלעדיה היה •מאבקו להתקדמות
קשה הרבה יותר ומסובך. הכרת מקור-
כוחו וסמכותו הכתיבה גם את עמדותיו
ואת החלטותיו, שנקבעו בהתייעצות עם
חברים.״
(המשך בעמוד )30
במדינה דיעות היית כלב תו עגל הגורד ג 1ד
איד מגלה הפלגה
עזית את דיעותיו
של חרמטכ״ל החדש
משה פגה
בזכות עצמו
מנחם בגין
מורם מעם
דויד כן־גוריון
שחור־לבן
ישראל גלילי
׳מכות המיסגרת
ישראל שייפ-אלדד
ממעוף ׳הנשר
מילחמת ששת־הימים הסתיימה. חיילי
צה״ל ישבו במערכי־הגנה לאורך הגבולות
החדשים, והמתינו לבוא השלום. אולם השלום
בושש לבוא. צבאות־ערב התאוששו
ממפלתס במילחמה, ואט־אט שב אליהם
הביטחון ביכולתם לנצח את צה״ל ולהדפו
לאחור.
במטה־הכללי של צה״ל בטחו בכוחו של
צבאנו, אולם כאחראים על ביטחונם של
העם והמדינה רצו לדעת יותר על כוונותיו
האמיתיות של צבא מיצריים.
גס ביוני 1967 פעלו המיצריס בניגוד
להיגיון, גרמו למילחמה — ואמנם הפסידו.
אך מי לידינו יתקע שלא יחזרו על שגיאתם?
שירותי
המודיעין של צה״ל ישבו על
המדוכה לטכס עצה: כיצד לחדור אל
תוך חוגי הפיקוד המיצרי הגבוה ולדעת
מה תוכניותיו?
ז״אי׳ש שכתב שורות אלה, זמן ריב לפני
מילחמ׳ת יום־הכיסורים, לא היד. סתם סופר
בידיוני. הוא היה קצין בכיר, בשם מוטה
גור.
מקור לא־אכזג. דיעותיו והערכותיו
הפוליטיות של רמט׳כ״ל הדש הן, בדרך
פלל, סוד כמום. כקצין־צב׳א, אין הרמטכ״ל
מגלה אותן לציבור — ולרוב גם אין דנב־רי־הממשלה
יודעים מהי גישתו של האדם
שלו הם מוסרים את הפיקוד על צה״ל.
מוטה גור יוצא מכלל זה. כל המעוניין
בדיעותיו יכול לגלותן בנקל. הוא חשף
אותן בצורה בלתי־מקובלת: בסיפרי־היל־דים
שכתב.
לכן מעורר סיפרו האחרון של גור
עניין מיוחד. עזית בארמונות קאהיר הוא
מקור־ילא־אכזב של הערכות והשקפות. העובדה
שהספר נכתב זמן ניכר לפני מיל־חמת
יום־הכיפורים מוסיפה עניין לנבואותיו.
ואכן,
יתכן שגור יניחן בחוש נבואי. כי
הוא שם בפי אחד מקציניו בעת דיון על
פעוילת־׳מודיעין: מה זה, יום־כיפור היום?
קודם מדברים כל־כך ברצינות, ועכשיו
לא מגישים כל כיבוד? מה זה, צום?׳
״נשבש גיוס המילואים:״ האם
האמין גור שעלולה לפרוץ מילחמה חדשה?
לפחות
בדימיונו היה מודע לאפשרות
זו, כי הוא שם בפי המנהיג המצרי את
הקטע הבא:
״כוח יש לנו. צבאנו אדיר וחזק. מח־סנינו
מלאים נשק ותחמושת. ידידינו אשר
לא זנחו אותנו בעבר, לא יפקירונו גם
בעתיד. יחידותינו מאומנות, ומפי.חיילינו
נשמעת רק דרישה אחת: תן לנו, נאצר,
אות ותיווכח בגבורת הלוחם המיצרי וב־גדולת
כבודו ! תן לנו, נאצר, אות, ונחזיר
לעמנו את גאוותו, שנגזלה מאיתנו על־ידי
הציונים במילחמת ששת־הימים!״
החדר כמו התמלא תנועה בלתי־מורג־שת.
האנשים, מוכים בהתלהבותו של נשיאם,
כמו נמשכו אליו לגעת בו. הגיונם
אבד, וחושיהם שלטו בהם.
נאצר נסחף בשטף דיבורו :
״הפעם נכה אותם ! לא ניתן להם להפתיע
אותנו! טייסינו יגיעו לתל־אביב
יחריבו כל בית בה, נשבש את כל תוכניותיהם
לגיום־המילואים שלהם ! נמטיר
אש וגופרית לאורך הכבישים. ניאלץ אותם
להיכנס למיקלטים ולמחפורות כעכברי־שדה.
ואז נעוט עליהם עם קומנדו וצנחנים
-מהאוויר ומהים, נסתער עליהם עם
טנקים שנוסעים במים — ניפול עליהם
כארבה, ונשמיד כל מה שיעמוד בדרכנו!״
״ראש א׳מ״ן נאנח״ .אולם מוטה
גור עצמו לא התייחס לסכנה זו ברצינות
רבה.
כך נאמר בסיפרו :
״למודיעין הישראלי הסתבר כי יש
.מפקדים רבים בצבא המיצרי, החוששים
מאוד מפני המילחמה בישראל. המפלות
שלהם במילחמות הקודמות השאירו עליהם
רושם עז, וזיכרונות כואבים. ריגשותיהס
היו מעורבים: מצד אחד הרצון לנקום על
העלבונות והמפלות, ומצד שני החשש,
ואף הפחד, מפני מפלה נוספת. מובן שבסיכום
כל שיחה הבטיח המפקד שבכוחו
ובכוח יחידתו להשלים את כל משימותיו,
וכל אנשיו ששים למילחמה.
...אולם המודיעין הישראלי מכיר היטב
(המשך בעמוד )33
הקסם פורה בו
האי שי
שלך
חנן
או ת ך
השבוע בעיני אנ שים
מ סויי מי ם בהפרזה ב-
תפי סתה מצי או ת. עליך
להישמר מ ל היו ת א 3
זר בלפי אהד האנ שים
הקרובים אליך ביותר.
אכזבה ריגשית תי מוג ותיר אה באור שונה.
^811
רומאן סוער,
משוגע
נכון! זה יתחיל בריב,
זה יימשך בסערה, זה
יגיע לשיאו באהבה
גדולה. גם בענייני-
8803X 1391 כספים יש סערות, אבל
לאו דווקא שליליות :
דע לעמוד על שלך, אך ברכות ובאצילות
מסויי׳מת. שמור על עצמך מבעיות קיבה
— ואל תתן למועד סיום הביטוח שלך
לחלוף. זה מסובן. כי הנוהגים — בני מזל
שור חייבים להיזהר השבוע בנסיעותיהם.
השבוע הנן נוט ה ל-
הגזמות, גם בגנדרנות
ובעיקר מילולית. יש
לך מזל שכוכבים מסו-
יי מי ם גורמים ש תהיה
בנוסף לבך חביב ו מ קו בל
על ידידיך, כולל
בנות ה טין השני. אתה
( /בני אי >-
מקיף א ת עצמך בפעו ?0גיגני
לות
רו מנטיו ת שונות
כאמצעי בריחה וכנאו
שגורמת
קמה על הסחבת
אחתהמע סי קהאת מח שבותיך כל היום.
אל תחששי מדברי לעז. ידידים טובים
שומרים עליך, את יכולה
לסמוך עליהם. דעתם
חיובית עליך. בעיות
בחיי הנישואין,
שצצו בעבר הלא רחוק
ייעלמו באותה פתאומיות
בה הופיעו. בנות
מאזניים, הסתכלנה מס־בי׳בכן,
זה מצוי לידכן,
אל תחפשנה לשווא את
המושלם שאינו בנמצא.
לבני מאזניים — צפוי סוף שבוע אידיאלי.
מאזגייס
אלה ימי״שיא א ם ברצונך להגשים תוב-
ניותיך. בשבוע הבא עלול ל היו ת מ אוח ר
מדי. בת עקרב: קשר
ז 17ן₪ 6
6 8 0 8 5 18
לך ה ת חייבויו ת כס-
פיות — שמור על שלא
המו תר,
יעברו א ת
ו סל קאת כל ה חו בו ת
שיש לך עד סוף השבוע.
גם לך בת מזל קשת יש יום אהבים —
אבל הרבה יותר רציני. היום שלך הזא
יום ד /דעי להפיק מ־מנו
את המכסימום.
צרות בעבודה. ליקוי
בריאותי קל שבקלים.
יהיה זה שבוע מלווה
התפרצויות עצבים בעניינים
שוגים, אך. בסופו
יהיה מתוק. בקנותך
תכשיטים או
דברי ערך, קחי איתך
בעל מיקצוע מהימן.
ן!אוחיס
עכשיו כבר מאוחר מדי.
אתה יכול להפיק תועלת
— והנאה — מן
העיסקה או הסיבוך
אליהם נקלעת. זה רק
תלוי בידידיך. לזוגזת
הרומנטיים: אם היא סרטנית — תגיד כן.
אס הוא סרטן והיא לא — חכו.
כושר־השיפוט שלדי ת-
ערפל השבוע לחלו טין,
כתוצאה מפגישה עם
גורמים שאת טיבם
אינך מצליח ל קלוט.
א ת בת לביאה, תני
לחוש ה הו מור שלך חו פש.
צ חקי, הצ חי קי
ונצלי כל רגע. כי ה או שר
שלך הוא רק זמני,
בסופו של דבר• חוץ
מזה, צפוייה לך בשבוע ז ה פעילות בלתי
רגילה, שאינה תלויה במין השני. לבי א
ה — השבוע תשמרי א מוני ם לשחור.
המזלות דווקא לא חיו־בגלל
צירופם של שתי
פלאנטות שחוטות עליך,
* ש שאם תתאמץ ותשקיף
על העבר ועל העתיד
בעין רגועה תתגבר על
ור*ם ףן מזן ד ב ^ כל מיכשול. אל תאמי־
5 9פ!טו! 3פ ני לו: הוא התכוון למשהו
אחר לגמרי ואת
למשהו אחר לגמרי. כסף בא — ואתה
מפסיד אותו שוב, בגלל שגיאתו חסרת־הזדון
של ידידך הקרוב. אל תטיל בו אשם.
השתדל לא להציק לחבריך לעבודה. פי
בעתיד הקרוב מ אוד
תזדק ק לכל רצונם ה טוב.
הי ח סי םהמ תו חים
עם בן זוגך ישתפרו
בעקבות פגישה בל תי
צפוייה עם ידיד
קרוב, או תו לא פגשת
זמן רב. אל תי ק ח על
עצמך סיכוני ם מיו יג
בדצסבר -
><\ ב׳ימאר
תרים בענייני כספים,
ואל תיכנ ס להרפתק
או ת -נפל פיננסיות.
צורת הדיבור הברורה והמרשימה שלך
בימים אלה, תזכה אותך ביתרון ובכושר
לשכנע אחרים לרעיונו־תיך
הבאים עכשיו לידי
ביטוי מעשי, בתנאי
שאתה מאמין בהם בלב
שלם. ידידה ממזל אריה
שתפגוש עשוייה להיות
לך אשת שיחה מעניינת.
אתה עלול להיסחף
בשיחותיך על דת ומוסר
וליצור בה את הרו־ישם
של מטיף דתי המנסה
לחנך את כל הסובבים אותו לערכים
נעלים. זהו הזמן להיערכות לקראת העתיד.
כוכב מארס, שהוא כוכב האנרגיה, משפיע
ביותר על פעילותך, לחיוב או לשלי לה.
משהו, שיש בו
שמץ של הרפתקנות,
מתעורר בך, ולכן מוטב
אולי שתרסן א ת עצמך,
א ם ברצונך ל ה טו תאת
אפי ק הפעילות שלך לכיוון
קונ ס טרו קטיבי.
אתם עלולים למצוא
א ת עצמכם מעורבים
בסצינה של קינ א ה.
תצטרך להקריב מ שהו
בדי לזכות בי ח ס הנראה לך חיוני ביותר.
]1יו1
3סבר ה וזו דע*
(המשך מעמוד )29
דויד בך גוריון
לחתנים, למחותני
ולכל האירועים
חליפות נגיר
בעיאוב $וא 4ק
״בן־גוריון עמד בימים ד,הם באמצע דרכו
לכבוש לו מקום של ראש־וראשון בתנועה
הציונית וביישוב. ברכישת מעמד
זה ראה שלוחות לאומית 1מנעוריו. מעי־דים
על כך יומניו ומכתביו אל אביו ב־פלונסק,
שנתפרסמו באחרונה. הוא היה
בעל חוש ׳מפותח לאיתור היריב התורן,
שסיכן את התקדמותו לקראת המטרה, ועשה
הכל !כדי להביס את יריביו אחד-
אחד. חושיו להערכת המצב היו מושחזים.
תמיד ריכז את מאבקו נגד האחד שעמד
אותו רגע למיכשול בדרכו, בלי להניח
שכל ידוביו יתלכדו בגדו. כך נלחם בן-
גוריון תחילה נגד ז׳בוטינסקי, שהאפיל
עליו בשנות השלושים, ואחר כך היפנה
את מאבקו הסמוי נגד וייצמן, שעטור היה
תהילה או אגדה של דיפלומט מוכשר ו־איש־מדע
דגול.
״לצורך המאבק ביריב החזק, נכון היה
בדגוריוו לבוא בברית עם גורמים חלשים
ולעשותם שותפים להנאות שיפלו בחלקו
של מחנהו לאחר תבוסת היריב.
״בסוף שנת 44 נידאו אירגוני המחתרת
בעיני בן־גוריון יריב עיקרי המסכן את
מעמדו בעתיד, ויאולי יימנע יממנו למלא את
השלוחות, שהאמין בייעודה ללא שמץ של
ביקורת עצמית. ככל בעלי היצרים הפוליטיים
העזים, ראה בן־גוריון את המציאות
בלבן־ושחור בלבד. את אשר שנא — שנא
בכל ריגשותיו.
״אז שנא בן־גוריון את ה׳פורשים׳ שיג־אה
עזה, תהומית. גמור היה -עמו לעשות
הכל, לא במליצות ובעקיפי לשון, כדי ל
אליהו
גולומב
יושר אישי
בעדם, להכניעם, כדי שלא תהיה להם
תקומה.״
^ אליחו גורומנ
מאריגי ה איכות
לה שיג ב:
תל־אביב: רח׳ אלנבי 100
ירושלים: דרך יפו ( 42 ככר ציון)
חיפה: רח׳ הרצל ( 18 בית הקרנות)
ה סו סו ת
ע ם צמר
בוטיק פייר קארדין
תל־אביב, רה׳ אלנבי 94
״הוא (אליהו גולומב) היה נמוך-
קומה ומוצק־גוף. התנהל בכבדות. היה רושם
שעומד לפניך אילן רב־שורשים. ואף
כי אין ר,ש רשים ניראים, כי הם תקועים
עמוק באדמה, אתה מוסיף אותם לקומתו
של העץ! אז הוא נראה הרבה יותר גבוה.
החלק המעניין בדמותו היו פניו. חרושים
היו קמטים וקמוטים, חריצים עמוקים שחילקו
את פניו לפסיפס של מישטחים
זעירים, בעלי צורות הנדסיות לא־סיימטר־יות.
פיצחו הגבוה חרוש היה קמטים אום־
קיים עמוקים. גם מזוויות עיניו יצאו קרני-
קמטים. שערו שהכסיף ׳מסורק היה בפסוקת
צדדית. אפו ושפתיו הרחבות העידו כי
מטיבעו הוא טוב־מזג. בחלק הראשון של
שיחתנו ביקש להעלים זאת והעלה סבר
חומרה.
״הייתי מרוצה מן הקשר שהוקם. וקו-
דם־כל מן העובדה, יאשר נתאשרה אחר-
כך בדברי חבריו של גולומב, בי הוא נופח
לדעת שאין אנו חבורה של בחורים חסרי-
אחריות, המודרכים על־ידי התפרצויות
ר״געיות. הוא דיווח לחבריו שבראש לח״י
עומדים אנשים מיושבים, השוקלים את
דרכם, ואין הם מעוניינים להניח לדברים
שיתגלגלו עד מילחמת־אחים.״
העולם הזה 1914
״בירי״ לא הבין אפילו חצי ׳ממד. שאמרו
עליו. אפילו את הגביע שנחצ׳ה קיבל
בשבילו, נתנו לו לדאוח דק מרחוק.
זה יחס?
וכיוון שהייתי שם, ביער בן־שמן, רק
בתור צופה בהצגה הגדולה, יהיה לי
צ׳אגם לכמה פגישות מעניינות.
היתד. שם עוד שאפה אחת. אפילו לא
הספקתי לשאול אותה איך קוראים לה,
וכבר הבל׳בית שלה סחב יאותה ממני.
פה אולי המקום להגיד לכם, שאני חר
שב שמה שקורה עם כלבות זה גועל־נפש,
פוי! אני רק ניגש אל אחת, מריח
לה ומתחיל להתאהב, וכבר הבל׳בית שואל
אם יש לי תעודות. מה אני יודע
מתעודות? הבל׳בתית שלי אומרת שאין,
אז הוא אומר לה :״מצטער, לא עשינו
עסק.״ מה קורה פה? אהבה זה עסק?
ונגיד אפילו שאין לי תעודות, אז אני
כבר לא יגבר?
שמעתי אומרים שהבוקסרים מכוערים
ומפחידים. הכיעור — זה עניין של טעם
אישי. אבל ״מפחידים״? בחיי, צחקתי יומיים.
הרי אנחנו כל־כך טובים, שאפשר
להשתגע מאיתגו. אנחנו אוהבים בני־אדם,
אפילו שלא תמיד הם שווים את זה,
ובייחוד אנחנו אוהבים ילדים קטנים. זה,
לדעתנו, הדבר הכי גתמד שיש.
י* כר׳ד! ,אני רוצה להניד לכם שמי
ן 1שלא היה בשבת האחרונה ביער בן־
שמן, בתחרות על אלוף־הסנובים של מועדון
הבוקסרים, לא יודע מה הוא הפסיד.
בעצם, אצלי (קוראים לי פופאי, נעים
מאוד) ,זאת היתד. הפעם הראשונה שראיתי
דבר כזה. ואני אומר לכם, הסתר־בבתתי
שם ולא הפסקתי לצחוק בלב.
הדבר היחיד שהפריע לי היה שהדוד שלי,
ז׳תומרת האח של הבל׳בתית שלי, החזיק
אותי כל הזמן ברצועה, ולא נתן
לי לזוז, שלא אתנפל שם על אף אחד.
יזה עיצבן אותי כהוגן. לא פעם נתקלתי
שם באיזה סנוב נפוח, מקושט ב כתמים
לבנים, מסורק ומלוקק, שחשב
שאם הוא חבר במועדון־הבוקסרים, ויש
לו ׳תעודות, אז זה עושה ממנו בוקסר
יותר מוצלח. בחיי, לאחד כזה אני מסוגל
להוריד ביס שהוא ישכח מאיפה הוא
בא, שיראה מי פה הבוס, ושהתעדדה לא
עושה את הכלב.
הייתם צריכים לראות אותם, מענטזים
במו מלכות־יופי, והבל׳בתים שלהם בדיוק
כמוהם, אפילו דומים להם. חבר׳ה כאלה
כמו ׳שהיו שם, עוד לא ראיתי בחיים שלי.
ביריונים אמיתיים. גדולים כאלה, שרי־דיים,
וכמעט כולם עם אוזניים קצוצות
וזקופות. את זה אני לא מבין, נשבע לכם.
מה הם עושים כשהם הולכים לטייל בגשם?
הרי כל המים נכנסים להם פנימה!
אז ככה. לתחרות ביום שבת היו כמה.
חלקים. בהתחלה בחרו את המנצח והמ נצחת
בין הבוקסרים הקטינים׳ .נחמדים
דווקא, השובבים .׳אחר-ביך בחרו את ה־
האלוף
זהו ״בירי׳ ,האלוף נמל
, 1974 עם הבל׳בית שלו הוא נחצ׳ח אבל גביע,
קיבל
לא נתנו לו אפילו לשתות ממנו מים.
ואני גם ישמח לציין שאנשים מתחילים
להיווכח בזה. עוברה. לתחרות בבן־שמן
באו המון בני־אדמים יתומים, בלי כלבים,
שרצו להסתכל על הבוקסרים, ולהתעניין
איפה אפשר להשיג ואיד מגדלים
אותם. זה מראה שהדיעות הקדומות ביחס
אלינו מתחילות לעבור להם, ושהם מתחילים
להבין שאנחנו בעצם נחמדים נורא.
עלי, למשל, הבל׳בתית שלי אומרת ש אני
ממש ״כלב־שעשועים״ .אני לא מסכים
איתר ,.אבל ׳אני יכול בהחלט להבין
אותה.
תעודה
מאת
פופאי שליחנו בתחרות הבוקסרים
הרדרחע זוהי ״דיקמי׳ ,שא־פה
סנומרת בת
11ע /
שלוש• אבל איזה קלאפטע — ישלא תדעו
נוצרות. מי שהתקרב — פתחה ׳עליו פה.
מנצח והמנצחת מבין הבוגרים, ז׳תומרת
שניים מכל ׳סוג, כי אצל בוקסרים יש גם
חומים לגמרי וגם מנומרים, ולכל סוג יש
יפים ויפות משלו.
בסוף ,׳מנהריים, אחרי שעייפו אותם
ואת הבל׳בתים שלהם כהוגן, כי הם כל
הזמן רצו, להראות איזה שרירים יפים
יש להם וכמה יפה הם מתנהגים, בחרו
את האלוף.
אחרי כל השיגועים והעיופים החליטו,
שהבוקסר הכי־הכי יפה ומוצלח לשנת
( 1974 לפי מניין השנים של הבני־אדם)
הוא ״בירי״ (״ביריון״) ,אחד בדיוק בגיל
שלי, בן שנתיים וחודשיים, שלבל׳בית
שלו קוראים נחצ׳ה, והוא מדריד־תיירים.
״בירי״ הוא באמת יפה, וביריון, ו״פרו־פורציונלי״
(איזה קללה זאת?) ,כמו שהשופטת
אמרה כל הזמן. אני בטוח ש
ילד
נושך נלב
כאן אתם רואים את ״הס״ .רק בן 11 חודש, אבל כבר
ענק. הוד הוא בן שלוש, והוא נושך אותו בזנב.
פוי ! אבל שתדעו לכם שזה לא משנה בכלל, כי בוקסרים נורא אוהבים ילדים, יותר מהכל.
סוף לגי רו שין ולפירוד ח ב רו ת!
היא ונשאר שלד ותשיב לך אהבה
בחוברת הסברה שהוצאה לאור ע״י פרופסור בע״מ, יש פתרון לבעיה
המט ריד ה הרבה גברים בריאים ובהחלט בלתי מאו שרים ב תו צאה מי ח סי
מין בלתי מספ קי ם ומאכזבים ( ,ה מ סיי מי םמהר מדי).
חוברת ה ה סב ר ה של פרופסור בע״ מ חו שפת בעיה זו ו מל מד תאתה קו ר א
כיצד להתגבר עליה ול קיי ם חיי מין מ ספ קי ם. לקוראי החוברת י תוו ס ף
מידע חשוב, הכל או דו ת מ שחק אהבהא רון ככל שתרצה ומספק.
ה מחי ר — 15ל״י. להשיג אצל ״ונו ס ״ המפיץ הבלעדי, רה׳ גרונימן ,8
תל־אביב, או שלח/י צ׳ ק /חמחאת דואר לת.ד ,17100 .תל״אביב, ותקבל/י
א ת החוברת לביתך.
מעתה
* 2רבע מיליון ל״י
הפרס הראשון
והגרלת ספחים
לרוכשים כרטיסי
פיס עם ספח
בתכנית הנוספת
של מפעל הפיס
בפיס ברירה
מחיר כרטיס רגיל4.-ל׳־י
מחיר כרטיס עם ספח 6 -ל״
מעתה
/ 2רבע מיליון ל״י
הפרס הראשון
והגרלת ספחים
לרוכשים כרטיסי
פיס עם ספח
בתכנית הנוספת
של מפעל הפיס
בפיס ברירה
מחיר כרטיס רגיל4.-ל״י
מחיר כרטיס עם ספח 6 -ל״י
ו!7ו לעיצוב
ל שכת הפרסו ם המ מ שלתית
העולם הזה 1914
במדינה
(המשך מעמוד )29
את המיצרים, והוא העריך אותם נכונה.
ראש המודיעין נאנח ואמר לעוזריו :
״לו רק יכלו המיצרים לנתח בהגיון
קר, וללא דימיון כוזב, את המצב לאמיתו
ואת מה שהם עצמם יודעים, היו חוסכים
להם ולנו הרבה צרות. אולם הבעייה היא
שהם מתלהבים מדימיון ומאשליות.״
למרבה הצער, לא חשב כך ראש אמ״ן
בראשית אוקטובר . 1973
מי הרמטכ ״ ל? נראה שגם גור לא
היה חופשי מן המחלה שדבקה בצה׳׳ל בין
שתי המילחמות: הזילזול באוייב. הוא
הנחיל זילזול זה גם לקוראיו הצעירים,
שרבים בהם עוד עשויים להספיק לשרת
תחת פקודתו.
הקטע הבא, למשל:
״מי הרמסכ״ל (המצרי) עכשיו?״ שאל
אורי.
״מה שחשוב הוא מי יהיה הרמטכ״ל
(המצרי) בסוף החודש. שם הס הרי מוחלפים
כמו בגדים בארמון־המלך: שש פעמים
ביום.״
מישפט השוטרים שמחו דהיפטו־ח
שו דהב כגי פ ת חורצה —
כיי סהב תו ף גיי ד ת
מי שראה את האשה השמנה, כבדת־הרגליים,
שפסעה לאיטה בשוק הכרמל
בתל־אביב, לא יכול לתאר לעצמו כי דווקא
ידיה זריזות ביותר.
מרים בוטשווילי, העולה החדשה מגרוזיה,
שמעה בבאר־שבע על השוק ההומה
השוכן בתל-אביב, החליטה לנסות
בו את מזלה. אך המזל, מסתבר, לא האיר
לה פניו.
ק חו אווז הממ ני ! את ביקורה בשוק
בסוף החודש שעבר, סיימה העולה החדשה
בפנסיוך החוק באבדכביר. כאשר הובאה,
למחרת היום, אחר כבוד ,׳מבית־המעצר
אל בית־מישפט השלום בתל־אביב, סיפר
התובע המישטרתי לשופט כי היא נתפסה
לאחר שגנבה חולצה מעל אחד הדוכנים.
להגנתה טענה מרים כי קנתה את החול צה׳
שילמה עבורה כסף, ובכלל מה רוצים
ממנה.
כעבור יומיים הובאה מרים שוב בפני
השופט התורן. הפעם היה בפי התובע
המישטרתי סיפור מעניין הרבה יותר.
הסתבר כי בדרך מבית־המישפט לבית־המעצר,
יומיים קודם־לכן, הצליחה הגנבת
הזריזה לכיים 100ל״י מארנקה של עצורה
אחרת, שנסעה עימה ברכב המישטרתי.
הפעם טענה מרים כי היא אם לארבעה
ילדים, וכי אין לה כתובת־מגורים קבועה.
הטענה עזרה לה. השוטרים ביקשו מן
השופט למהר לשחררה בערבות. מה שיותר
רחוק — יותר בטוח.
גם בוו־רב סופד
7 40,000״ י — מ חי ר
י ח סי ם? פגי־ הגי שו אין
שמונה ימים אחרי שעמיקם לוי מגבע תיים
נרשם ברבנות לנישואין עם אביבה
פרץ בת ה־ 24 מתל־אביב, התחרט ולא
רצה לראותה יותר. היה זה בדיוק ביום
בו התפרסמה ההודעה על רישום הנישואין
בעיתון הצופה.
כך סיפרה אביבה בכתב־התביעה שלה,
שהוגש לבית־המישפט המחוזי בתל־אביב
באמצעות עורך־הדין אהרון ברקאי.
על אביבה, אשר הציגה את עצמה כבתו
של רב מטבריה, סופר בכתב־התביעה:
את עמיקם לוי הכירה לפני כשנתיים.
עמיקם החל לחזר אחריה ובא אליה מדי
יום ביומו.
אביבה נתנה אמון מלא בעמיקם, ולא
היה לה צל של ספק בכוונותיו הטובות,
ומשום כך התמסרה לו והסכימה לקיים
איתו יחסים, מתוך הנחה שממילא הוא
עומד לשאתה לאשה.
כתוצאה מיחסיה של אביבה עם עמיקם,
נכנסה בת הרב להריון.
יום אחד, סיפרה אביבה, אמר לה עמיקם
שאינו רוצה לראות אותה יותר בגלל
ששיקרה לו, ולא סיפרה לו שהייתה חולה
ואושפזה בבית־החולים ביילינסון בפתח־תיקווה.
אביבה הופתעה. היא הכחישה את
דבריו של עמיקם, טענה שמעולם לא שכבה
בבית־החולים ביילינסון.
כאשר נוכחה אביבה לדעת, כי חתן לא
יצא מעמיקם לוי, החליטה לפחות להוציא
ממנו פיצויים בסך 40 אלף ל״י, תמורת
החלומות שלא התממשו. המישפט נמשך.
שלוש מ או ת ה חיו ת ה אפ רי ק איו ת, ה מסתובבו
ת חופשי בפארק הס אפ א רי אשר
נפתח ל אחרונה ברמת־גן, זכו ל חווי ה
אשר ספק א ם זכו לה ב היו ת ם בגלות
אפריק ה לפני שהובאו לארץ.
אחת מדוגמניות הצמרת של ישראל,
פנינה רוזנבלום, ערכה להם ביקור. פנינה
בילתה, י חד עם צלמת ״העולם הזה׳/
שעות ארוכות בין ה חיו ת, אשר קיבלו
פנינה רחנבלו
צילומי
אי לנ ה בן ־ א רי
או תה ב ה תל ה בו ת לא פ חו תה מאשר מ קבלים
או ת ה זאבי רחוב דיזנגוף.
אולם א ת עיקר ת שומת־הלב העניקה
פנינה ל מ לן החיו ת, לאריה. מבין למעלה
מעשרה אריות ה מס תובבי ם חופשי בגן,
נדלקה א הב ה מ מבט ראשון בין פנינה
לבין ה אריה זלמן. זלמן ליווה א ת פנינה
מרגע היכנ סה ל מי תחם האריות. א ת
חוויו תי המתארת פנינה בכתבה הבא ה.
איו ואה זרמו
האריה את פנינה
החתיכה, קיבד תיאבון,
ניגש והדון, התחמם
דקואתה והדביק דה
בסוד נשיקה מצדצדת
מה היית אתה עושה במקומו?
אריה הוא החיה הנהדרת ביותר בעולם,
.כולל בני־האדם. כשאריה מחזר, הוא עושה
את זה עם כל הלב, עם כל הגוף. בעיקר
האריות שבפארק הסאפארי ברמת־גן.
נוכחתי בכך כשבאתי לבקר את האריות
בסאפארי.
אמנון ודני, שני עובדי־הגן, הזהירו אותי
עוד קודם־לכן, לא להתיידד יותר מדי
עם האריות.
״חם אמנם נראים המיזמים ונחמדים,״
אמרו לי ,״אבל אצל אריח אי-אפשר אף-
פעם לדעת.״ אמנון ודני מכירים את ה-
אריות, אולי, אבל אני מכירד. את התיזו־רים.
לא קל לחפחיד אותי.
נסענו במכונית הצבועה נמו־זברד, של
הסאפארי. אחרי שנסגרו עלינו השערים
של מיתחם האריות, אמרו לי שצריך לס
גור את החלונות ולנעול את הדלתות. יו
תר מעשרה אריות טיילו להם בין העצים
והתבוננו בסקרנות באנשים הכלואים במ כוניותיהם.
אף אחד מהם לא שם לב ל-
בני״אדם המשונים האלה שהסתובבו שם
בכלובים על גלגלים. אף אחד, זאת אומרת,
עד שזלמן ראה אותי.
זלמן הבחץ בי עוד כשהיה מרחוק, ואז
הוא פתאום הניף את זנבו באוויר ורץ
כמו נמר, ישר אלינו. ניסיתי לפתוח את
החלון כדי ללטף את ראשו, אבל דני לא
חידשה לי :״זלמן הוא בעצם לא־וכל-כך
זלמן״ ,הסביר לי בתוקף.
זלמן כעס על דני שהוא מפריע לרומן
בינינו. אפשר היה לראות את זה בעיניים
חיוו של אויה
העניק האריה זלמן לפנינה רוזניבלום, כאשר גילה
אותה בין!מבקרי מיתתם האריות בסאפארי שברמת־גן.
הרומן בין פנינה לזלמן מתחיל בתמונה זו, כמו כל רומן אחר, בחיוך רב־משמעות.
הינוות מקרוב
עורך זלמן עם פנינה, כדי לא לקנות חתול בשק,
לפני שהוא מתחיל לחזר אחריה. פנינה טוענת
ש״האריות יודעים לחזר טוב י ותר מכל החיות ומבני־האדם, ובעיקר האריה זלמן.״
שלו. הוא הסתובב סביב המכונית, השף
מולי את המלתעות שלו בחיוך של אריה
אמיתי, ואחר־כך הוא טיפס אל החלון
שלי, ליטף אותי דרך השמשה שעה ארוסה.
אני
חייכתי אליו, דיברתי אליו ואפילו
עשיתי לו עיניים. וזה עזר, לא תאמינו.
זלמן כישכש בזנבו, וכשנדמה היה לו ש דני
לא מסתכל, מיהר להדביק לי !נשיקה
ארוכה־אהוכה, שהרטיבה את כל השמשה
של המכונית׳ וצילצלה בקול־תרועה.
עכשיו, שיעיז מישהו להגיד שאין לי
הצלחה אצל ׳אריות.
הנשיקה הלוהטת
לאחר שהכיר את !פנינה היטב (בתמונה מימין),
מטפס זלמן עם שתי טלפיו הקידמיות על
חלון המכונית של פנינה, ומעניק לה נשיקה ארוכה ורטובה, דרך שמשת חלון המכונית.
הסיטו
המדהים
שנה 38
אייר תשל״ד8.5.74 ,
מספר 1914
המחיר 3.00 :ל״י
הוויכוח על
החארטווות שר ובין