גליון 1915 מתאריך 15 במאי 1974

היסיער:

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי ורפו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סיוון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

האחזות חדשה הוקמה על שיא החרמון
הסורים הפגיזו • הילדים במקלטים • ״לא נזוז מפה!׳,
מאת כתבנו אילן קפיץ

ורבע) ״אבל נמשיך להתקדם. אנו מגינים על גדות
ועל ראש־פינה וגם על פתח־תקווה,״ שח ילד הפלא.

שיירת הזלדות נעה בכבדות בעיקולי הדרך
ופגזים התפוצצו מכל עבר. שניר הקטן (בו /2י)3
ילד זהוב שיער ותכול עיניים הסיר את קובע־הפלדה
מעל לראשו, והצמיד את עיניו את המשקפת:
״אבא,״ קרא ,״היבני־זונות שוב יורים מאה,־שלושים
מילימטר.״ ואכן, הזלדה בה נסענו רעדה ורטטה
מעוצמת הדף הפגזים.

טכס ההתנחלות היה קצר וענייני: אבא של נמ רוד
(שנתיים) הניף את הדגל והצהיר ,״פינויו של
החרמון יהיה בגדר של אסון לכלכלתה של ההתנחלות
החדשה. לא נוכל להמשיך ולשבת אל מול
תותחי הסורים. השתקענו כאן במטרה לבנות כאן
את חייגו ועתה דורשים לפנות אותנו. ברור שאנו
שואפים לשלום, אך ראשית על הסורים להוכיח את
עצמם ולהפסיק להפגיז ילדים חפים מפשע. אנו
רואים בחרדה רבה את שליטתם של הסינים בהרי
ההימלאיה, משם ישנה תצפית מצויינת אל עבר
פל שדותינו ומקלטינו.״

היתד. זו נסיעה מייגעת ומסוכנת ביותר. הסורים
לא התחשבו כלל בנוסעיד. הבלתי־שיגרתיים של
השיירה, שמרביתם נשים הרות ופעוטים חמודים,
ולעיתים נדמה בי הם מכוונים את תותח״הם דווקא
אלינו .״קצת חוששים,״ הסביר אמיץ (בן שנה

נפרדתי מעל המתנחלים האמיצים ודבריה של
ציפי החובשת — אשר בסערת הקרב טיפלה ב ילדים
הפצועים, הזריקה אינפוזיות ותחליפה חיתולים
— עוד מהדהדים באוזני :״אצלנו המוראל אלף-
בית. אנו מקווים שגם בתל־אביב כך.״

״העפילו, העפילו, אל ראש ההר העפילו ! ״
הידהדה שירתם של קבוצת ילדי המתיישבים
שפילסה לה את דרכה בינות לפגזים כשיערה :
היאחזות חדשה על פיסגת החרמץ.

זחל״ם ילדים בדרכו אל החרמון
מימין (לבושה ורוד) :הגננת סימה

טלפון של מעלה ריבון ונוטל
הכרורוצה

צילצול
הטלפון מקפיץ את
העולמים. המקום קם ממקומו
את השפופרת .״הלו״ אומרת
בית במרכזייה ,״את מי אתה
במפד״ל?״
״את יצחק רפאל,״ אומר המקום,
״אבל דחוף.״
״הוא מתפנה אליך מייד,״ מודיעה
המרכזנית ,״חכה על הקו.״
״יש אלוהים בשמיים,״ ממלמל ה-
קב״ה ולוגם בהיסח הדעת מכוס ה דמעות
שלפניו. המלאך גבריאל עוצר
נשימתו. מיכאל, שרם של ישראל, י ד
צא על בהונותיו מחוץ לחדר .״אל
תעבירי תפילות!״ מבקש ממזכירתו,
״אני בישיבה של מעלה. רפאל על
הקו.״

״יצחק? מדברים מהשמיים. מה העניינים?״
״הצעתי
אתמול שאם לא יתוקן חוק
״מיהו יהודי״ תוך שבה, תתפטר הממ שלה
כולה.״

״לא עבר!״
״מה יהיה, איציק?״
״אל תלחץ. אני מעוניין בזה לא
פחות ממך.״
״אל תעלב, איציקל, מה עם ההצעות
שהעברתי לד?״
״איזה?״
״המכון לגיור אקסטרני.״
״נידחה.״
״;וציון הדת בתעודת הזהות בכתב-
סתרים?״

״איך זה — שאב יהודי ייחשב ל צורך
החוק כאם יהודייה?״
״נדוש.״
״אז אין ברירה?״
״לצערי.״
ריבון העולמים מזדקף ותולה מבטו
בשדיו. גבריאל ומיכאל משפילים עיניהם
.״חברים!״ מכריז הקב״ה ,״מהיום
נשרת את עם ישראל באופוזיציה!״

כל המילים השמחות
פרצו שוב בהורה סוערת

טיפסנו עם כל הרוחות
לפיסגת החרמון הזוהרת!
(מוצי אביב).
(מוגש על־ידי תנועת המחאה ״סוריה שלנו״)

שוב נ שפך
ד ם יהודי
הכי הרבה אני אוהב כשאומרים לי שאסור לוותר על שום דבר
בגלל שבשום דבר נשפך דם יהודי.
אני אוהב את הסיעון הזה כי הוא נורא הגיוני. וחוץ מזה _ מי;
חוץ מאיתנו, יבול להשתמש בטיעון הזה?
אף אחד.
אם הסורים, למשל, יגידו שהם לא מוכנים לוותר על הגולן, כי
שם נשפך דם יהודי, זה הרי נשמע מגוחך. הם מקסימום יכולים להגיד
ששם נשפך דם ערבי ושבגלל זה הם לא מוכנים לוותר על המקום. ואז
זה כבר באמת שטויות — מין טיעון אווילי, ריגשי, פרימיטיבי, חסר
כל היגיון — כי מה זה בסר הכל דם ערבי לעומת דם יהודי?
אפס. לא בלום. מיץ עגבניות.
והנה, בדיוק הרגע, כדי להשחיז את מה שאני כותב חידדתי את
העיפרון ונחתכה לי קצת האצבע. לא נורא, חתך קטן — אבל טיפה
מדמי, דם יהודי, נשפכה על דח הנייר.
וזה, כמובן, מוכיח שאת הדח הזה אסור להחזיר, אסור לוותר עליו.
זהו דח קדוש, דח עליו נשפך דם יהודי.

מחר, יו ם חמי שי 16 ,ב מ אי 1974ת ת קיי ם

העליה לקרקע
של ההיאחזות החדשה

נח״ל צועה
(מקודם תל־חרה)

העלייה לקרקע: בבוקר.
הירידה מהקרקע: א ח רי הצהריים.
המתנחלים מתבקשים להצטייד בסנדגיצ׳ים וכשתיה ליום אחד.
תחבורה חזרה מובטחת.

— ממישנתו של מייסדו --
אין זיוון !
ד״ר זוארץ
(לאחר הפרדת־הכוחות)

סיפור מהחי
הסיפור הבא הוא אמת לאמיתה.
הלכתי באחד מימי השבוע האחרון לראות איך אנשים שובתים רעב. היד,
כיף. גם שלטים יפים היו מסביב, עם המון צבע אדום, המסמל באירועים כאלה
את דם בנינו הנשפך כצבע, וקריאות נועזות לרמטכ״ל להפר את פקודות הממשלה.
,והמון ציורים של טיפות־דם גדולות ועגולות וקיסינג׳ר לחוב.
וכאן, בעניין קיסינג׳ר, קרה הסיפור, שהוא כאמור, אמת לאמיתה.
בינות ל־״דם בנינו״׳ ו־״סכין בגב לוחמינו״ ,ו־״ממשלת בוגדים״ ,עמד איש
אחד, עם ברט שחור, והסביר את קיסינג׳ר :
״אתה מבין,״ אמר הברט השחור למאזינו ,״זה בגלל הדם הגרמני שנשאר
בדם שלו, הוא עושה לנו את זה. נשאר לו קצת דם גרמני בדם שלו.ואז הוא
רוצה לעשות לנו כמו שהגרמנים עשו לגו, כי יש לו דם גרמני בדם שלו.
הרי הוא נולד בגרמניה, ושם הוא קיבל את הדם הגרמני שקצת נשאר לו בגוף
ולכן הוא עושה את וזה.״ וכאן נאנח הברט השחור אנחה עמוקה, אנחה שכמותה
יכול להיאנח רק יהודי נטול־מיצים־גרמניים, והוסיף :״אה, כמה חבל שהוא
לא נשאר שמה בגרמניה במקום לברוח. כבר היו גומרים אותו שם. אההה...״
אח״ב הלכתי, כי לא יפה להקיא על ברט שחור.

ביום רביעי 9.1.74 ערכתי בקשת והמים לה׳ להשכין
שלום בדרום בנוכחות 4נכבדים מתושבי ישראל. לאחר
מכן נעשה הפרדת כוחות בדרום. כעת מהו הפרס שיותן
לי ושוב אבקש רחמים ותפילות לה׳ ולהשכין שלום
בצפון.
ב ב רכ ת

פהן אהיו!/

ג׳בל שופלאק — ה אוזניי ם של ה מדינה
חזרנו אליך שנית!
שיח נגזים
פגז מתון תותח עברי,
אפוף עשן לבן,
פגש חבר, פגז סורי
והתעניין ״לאן י״

רח׳ כצנלסון , 10/4ביו* דגן
״ידיעות אחרונות״ 6.5.74

צו לעיתונות ג/תשל״ד

סופר

שמיר

בהתאם להחלטתנו מיום י״ג באייר תשל״ד מפורסם
כזה הצו הכא :
א בעקבות מעצמה גדולה ונאורה כבריה״מ ראינו גם
אנו. חובה לעצמנו להנהיג נוהג אחיד בהתייחסות העיתונות
בארץ לאלו הקרויים ״בעלי מיקצוע חופשי״.
ב. להלן התארים לשימוש ובצידם ההגדרות המתאימות
לכל בעל תואר שכזה:
.1סופר — מי שתומך ברעיון א״י השלנזת וכותב באחד

אינטלקטואל תלוש
פלד

משני עיתוני הערב.
.2סופר מתוסכל — מי שהוציא לאור כמה ספרים ואינו
תומך ברעיון הנ״ל.

.3אינטלקטואל — כל בעל מיקצוע חופשי התומך ברעיון
הנ״ל.

״אני ״,אמר פגז סורי,
״קופץ אל הגולן,
אל חלוצים ומתיישבים,
בניר ובבניין.

תומך

תומך

סופר מחוסכל

קניוק

״אל רפתות ומטעים,
אל לול האפרוחים,
אל ילדים במיקלטים,
נשים בשדה פרחים.״
״סליחה,״ אמר פגז עברי,
״אתה לא מתבייש!״
״יש לי ברירה,״ ענה ההוא
״זהו מה שיש.״

אינטלקטואל תלוש — כל בעל מיקצוע חופשי שאינו
ברעיון הנ״ל.
פרופסור — מרצה באוניברסיטה התומך ברעיון הנ״ל.
״פרופסור״ (במרכאות) — מרצה באוניברסיטה שאינו
ברעיון הנ״ל.

ג. שמם הכולל של כל המופיעים בסעיף ב־ 5 ,3 ,1יהיה
אנשי־רוח. יש להלל, לרומם, לפאר, לקלס ולשבח את אנשי
הרוח הללו בכל הזדמנות.
ד. שמם הכולל של כל המופיעים בסעיף ב־ 6 ,4 ,2יהי
״אנשי רוח״ (במרכאות) או ״יפי־נפש״ (במרכאות) .יש להוקיע
ולקלל ״ואנשי-רוח״ אלו בכל הזדמנות.
ה. יש לכתוב ולהתייחס לאנשים הג״ל אך ורק בהתאם
לצו זה. מי שיסטה מצו זה הרי הוא בעצמו ״יפה־נפש״,
״איש־רוח״ ,אינטלקטואל תלוש, סופר מתוסכל ו״פרופסור״.

פרופסור

אקצין

ובאנו על החתום
מועצת העיתונות החופשית
כארץ ישראל השלמה וככלל אינטלקטואל לפיד

י״ג באייר תשל״ד,

שנה׳ ר לשיחרור קונייטרה

״פרופסור״
בוכר

קוש״ על הידיעות לפיהן ניהל, כביכול, מגעים עם
המיועד לראשות הממשלה מטעם המערך, יצחק רבץ,
בדבר צירופו לממשלתו של רבין כשר־ביטחון.
ככל הנראה הומצאה הידיעה בחוג תומכיו של
רבץ, כדי לשכך את התקפות הימין עליו.

כשנשאל אריק, מה יעשה אם ככל זאת
יוצע לו להצטרף! לממשלת רבץ כפרט,
הגיב :״אסרב לקבל הצעות אישיות. בל
הצעה כזאת יהיה צויד להפנות למוסדות
הליכוד, והם יחליטו.״

או ספי עדויות
נגד רבין
מסע ההתקפה על המועמד לראשות־הממשלה, יצחק
רבין, נמצא עתה רק בתחילתו. גורמים שונים
עוסקים כעת בפעילות נרחבת בקרב קהילות יהודי
ארצות־הברית, בניסיון לגבות עדויות מיהודים אמריקאיים
נגד יצחק רבין לגבי התקופה בה כיהן כשגריר
בוושינגטון.

מברק ויכסו!
ושל חו נוירו שד־ם
פרשת השדרים המיוחדים ששלח נשיא ארצות-
הברית ריצ׳ארד ניכסון לממשלת־ישראל, ובהם לחץ
לוויתורים מצד הממשלה במשא־ומתן עם סוריה, הסעירו
השבוע את שרי מפשלת־ישראל.
שר־התיירות, משה קול, התמרמר על כך שהמידע
על השדרים לא נמסר לממשלה, והוא נאלץ לקרוא
אותו במעריב, בידיעה של יוסף חריף .״מדוע רק
חריף יודע על השדרים האלה ו״ שאל קול.
על בך השיב שר־החוץ אבא אבן, כי עוד בשבוע
שעבר דיווח לממשלה על השדרים של ניכסון, וכי
למעשה היו רק שני שדרים ולא שלושה ,״הראשון
והשלישי״.

כתוצאה מתנופה זד נערפה ביקורת כ-
סטנוגרמה של ישיבת הממשלה מהשבוע
שעכר והסתכר כי אכן אומנם הזכיר את
השדרים של ניכסץ כדיווח לממשלה, אד
השרים לא ייחסו לכד כל חשיפות עד שהתפרסם
על כך בעיתונים.
מסתבר כי המיכרקים ששלח ניכסון
נוסחו למעשה כירושלים, כידי שר־המדינה
האמריקאי. הד״ר הנרי קיסינג׳ר. הם נש לחו
לוושינגטץ, שם הוסיף עליהם הנשיא
את חתימתו, ומשם הוחזרו לירושלים.

11 אסר עראפאת
למרות ההכחשות החוזרות ונישנות על הידיעות
בדבר קיום מגעים בין נציגי ארצות־הברית לבין ראשי
אירגוני החבלה הפלסטיניים, נראה שלפחות פגי-
שה רישמית אחת מעין זו נערכה מ מן האחרון.
מחוגי מלוויו של שר־המדיגה האמריקאי, נרמז כאילו
נפגש בשבוע שעבר סגנו של קיסינג׳ר, ג׳תף סיסקו,
עם מנהיג אירגון השיחרור הפלסטיני, יאסר עראפאת.

הפגישה בין השניים נערכה, לפי המסד
פר, כעת אחד הכיקורים של פמלייתו של
קיסינג׳ר כדמשק. נושא השיחה העיקרי כין
השניים היה אפשרות הרככתה של משלחת
פלסטינית שתשתתף כשלב השני של שיחות
ז׳נווה, וזאת אחרי יושג הסכם להס־רדת-כוחות
כין ישראל וסוריה.
אגב, פגישה נוספת שקיים עראפאת לאחרונה
היתד. עם מלך ירדן, חוסיין. הפגישה נערכה בגבול
ירדן־סוריה.

ת חו דשהס עי דו ת
החסד וי ת ודו־דן*
לא מן הנמנע בי בעתיד הקרוב תחודש הפעילות
החבלנית מתחום ירדן.

חוסיין מלך ירדן עשוי להתיר לחכלנים
לשוב ולפעול מתחום ירדן, וזאת כמטרה
ליצור לחץ על ישראל שתסכים להפרדת
כוחות ולנסיגה גם כגבול עם ירדן.
חוסיין חושש להפעיל את צבאו לחימום הגבול,
כדי לא לסכן את הפליטים שהוחזרו לעבד את אדמותיהם
בביקעת הירח מאז נרגעה הגיזרה.

ח״כ הליכוד, אריאל שריון, הגיב בביטוי ״קיש־

מתגברים בלייע
העמדה הניצית של השר משה קול, שבלט
כישיבות האחרונות של הממשלה
כמתנגד לקו היוני החדש של משה דיין
(וגרם להערה סרקאסטית של גולדה מאיר
בדבר ״היונים ההופכים לניצים נובעת
משיקולים פנימיים של הל ״ע.
ל״ע שלחה את הברייה להתנחל בבל רחבי השטחים
המוחזקים, ועכשיו מכתיבים מתנחלים אלה את קו
המיפלגה. כתוצאה מכך נאלצה הסיעה המורחבת של

יוחמר ה פי קו חעל
ב חי ־ חו לי ם

ט פגיוי םנגד ־
ו פו עלי םבעד

הפיקוח על הנעשה בבתי־החולים
הממשלתיים לחולי-נפש יוחמר. על
בד החליט מישרד-הכריאות, בעיק־כות
האסץ בו נפטרה חולה בכית־1
החולים בבאר-יעקב לאחר שסיגריה׳
גרמה לדליקה בתאה כעת שהיתה
קשורה ומבודדת.
חקירת המישטרה כמיקרה העלתה,
שלא היתה רשלנות מצד עובדי בית-
החולים כמיקרה זה. מהחקירה התברר,
כי קרוב לוודאי שאחד החולים
הוא שזרק את הסיגריה הדולקת דרך
החלון, לעבר החולה.

כה-כשעה שאנשי הקיבוצים של השד
מר-הצעיר מפגינים בירושלים כעד נסיגה
מרמת-הגולן, מתבוננת תנועתם להקים
יישוב אזרחי כעומק הרמה.
עד כה הקים השומר־הצעיר רק התנחלות אחת
בשולי הרמה, שניר, היושבת באיזור שהיה מפורז עד
.1967 עכשיו הוא עומד להחליט על הקמת התנחלות
ליד רפיד, בתוך שטח הרמה, על מישבצת שלא היתד.
מיושבת עד כה•
כבר בעבר עלתה הצעד. זו, וזכתד, לרוב גדול
במוסדות הקיבוץ־הארצי, אך הדיון נדחה לשבוע
הבא. גם הפעם צפוי רוב, אם כי קטן יותר.

גרעין ה שו מר־ ה צ עיו־ה
תנחלבר צו ע ת עז ה
גרעין של השומר־הצעיר, המיועד להת־

א דווו ת ־ סיי ס
סו לקה
שיבון טייסי
חוגי התעופה כמדינה נסערים
לאחרונה נוכח פרשת סילוקה של אל־מנת-טיים
משיכון שנועד לטייסי חיל
האוויר. המדובר כאשתו של טייס
היל-חאוויר שנהרג במילחמת יום
הכיפורים, שנמסר לה בי לא תוכל
לקכל את זכויות השיכון של בעלה.
הסתבר בי מאחרי הסירוב הזה הס ת
תר הנימוק כי אין לשכן אלמנה כ-
שיבון*טייסים ,״בדי לא להוריד את
האלמנה עצמה פנתה כתלונות
לשר-הביטחץ, לרמטכ״ל ולנציב קבילות
החיילים. בינתיים מעוררת הפרשה
תפיסה רכה נגד אלה שיזמו א ת
ההחלטה המוזרה.
יישב כקיבוץ שדה-יואב, נשלח להחזיק כ
היאחזות נח״ל נצרים שברצועת עזה.

א רי ק שרון אסרב

אנשי ה סי פו ח

ל חו לי ־נפש

מול הטענות שהקיבוץ־הארצי מצטרף
בעניין זה לימין הסיפוחיסטי, טוענים מוסדות
הקיבוץ־הארצי שאם הם לא יקבלו את
המישבצת, היא תימסר לתנועה אחרת.

סי ס קו ופגש

לקבלהצעה אי שית

מסתבר כי מאחורי החקירה המקיפה
כארצות־הברית ניצכ גם מוסד ישראלי,
המנסה למצוא עדויות, לפיהן כאילו קיבל
רבין כתקופת כהונתו כשגריר, מתנות יק רות
מיהודים, דכר המנוגד אה הוא לסעיפי
התקש״יר.

הפרט הפיקאנטי כסיפור זה: עד היום
החזיקו כהיאחזות נח״ל נצרים גרעינים של
תנועת כית׳׳ר, שאנשי השומר־הצעיר הח ליפו
אותם.

עד כד, נשלחו גרעיני־חנח״ל של השומר־הצעיר
להיאחזויות בערבה וברמת־הגולן. מוסדות השומר־הצעיר
לא העבירו לידיעת חברי מפ״ם כל מידע, על
העובדה שגרעין של תנועתם יושב בהתנחלות שהוקמה
בתוך מחנה הפליטים נוסיירת, ומעבד אדמות ברצועה.

הל״ע בכנסת לקבל החלטה נגד נסיגד. מקונייטרח.

כראש שואפי־הסיפוח עומדים מישקי
העוכד-הציוני, המהווים את כסיס כוחו של
משה קול. לעומת זאת הפד יריבו של קול,
גידעון האוזנר, לפתע ליונה — אחרי שבמשך
שש שנים ייצג את הקו הלאומני
כיותר כמיפלגה ובכנסת.
השבוע החליט העובד הציוני להקים התנחלות
חדשה בביקעית הירח.

עיתוני יחבעו
ל מי שפט *
קרוב לוודאי שידיעה זו לא תוכל לקרוא בשום
עיתון יומי. הממונה על המחירים במישרד־המיסחר־והתעשייה,
זאב בירגר, שוקל הגשת בתב־אישום נגד
מיספר עיתונים יומיים, שהעלו את מחירי המודעות
שלהם ללא קבלת אישור מתאים ממישרד זה.
בהתאם לחוק יש צורך באישור של ועדת־המהי־רים
לכל העלאה בתעריפי מוצרים או שירותים.

במישרד המיסחר־והתעשייה חוששים
להגיע לידי עימות עם העיתונים, אולם סבורים
כי התעלמות מהעלאת מחירים זו תשמיט
את הבסיס להגשת תביעות נגד מפי
קיעי-מחירים אחרים.

לו ח צי םעלד ״ו ר
ל״חבו־דו ה עוב ד־ ם ״
ראשי המשק ההסתדרותי חידשו את לחצם על
מנכ״ל קונצרן תיעוש, אפריים ריינר, כדי שיסכים
לקבל את •תפקיד מזכיר חברת העובדים. ריינר היה
המועמד הטיבעי לתפקיד לאחר פרישתו של אשר
ידלץ, אולם הוא סירב בעקשנות לקבל את התפקיד.
בלית־ברירה הועלו כמה הצעות אחרות, שכולן
נפלו, ועתה שוב לוחצים עליו לקבל את התפקיד.

מקורות כהסתדרות רואים בריינר את
האדם היחיד שיובל להתמודד עם ענקי המשק
מאיר עמית, צבי רבטר ויעקב לוינ־
:פון.

גם *תם יכולים להחזיק *ותה...
בהשקעה נמוכה אתם יכולים לרכוש מכונית
משפחתית אשר הוצאותיה מינימליות ביותר
— אגרת הרישוי, הביטוח השנתי, הטיפולים
השוטפים, ומעל לכל צריכת הדלק הקטנה
(כ־ 19ק״מ לליטר) — מאפשרים לכם להחזיק
מכונית משפחתית אשר הוצאותיה ל־ 4נוסעים
ומטענם, נמוכות אף מאלה של התחבורה
הציבורית. ל״פיאט 126״ מנוע חזק בן 600 סמ״ק
המצטיין בכושר פעולה מעולה לאורך ימי ם...

חתיכה רצינית. הוא ביקש מהחולייה לחתום
על הצהרה שהסאפארי אינו אחראי
אם יקרו אסונות, אולם יחד עם זאת הבטיח
להגיש את מלוא העזרה.
אחד העובדים המעולים ביותר בגן, מושבניק
בשם אמנון רוזנפלד, מונה להיות
המלווה שלנו. תפקידו של אמנון היה
אומנם להשגיח שחברי המערכת לא יפריזו
בהסתכנותם, אולם גם אמנון התאהב
בנושא הכתבה, והגיש לנו כל סיוע
אפשרי.
החיה הראשונה שאצלה ביקרנו היתד.
הג׳יראפה. לנו היה ברור כי הג׳יראפה

״ העולםהזה ״ ,שבועוןהחדשותהישראלי. המערכת
והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון .260134 תא־דואר
. 136 מען מברקי: עולמפרס .״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רה׳
בן־אביגדור. הפצה: גד בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה כספי
בע״מ. העוין• הרא שי: אורי אבנרי. המו״ל: העולם הזה בע״מ.

צלמי וכתבי העולם הזה רגילים כבר
לסכנות מסכנות שונות: איומי תקיפה
מצד אנשים, שהמערכת הצליחה לחשוף
את שחיתויותיהם; ניסיונות־תקיפה מצד חו־לי־רוח
למיניהם (כמו זד. שתקף את אורי
אבנרי לפני שבועות מיספר, לאחר
שטען כי אבנרי •שתל במוחו מכשיר־האזנה)
:ניסיונות־הצתה, איומים טלפוניים,
וכדומה.
אולם נדמה כי בפני הסכנה הגדולה
ביותר עמד דווקא הצוות אשר ערד את
הכתבה על פארק הסאפארי ברמודגן בשבוע
שעבר (העולם הזה .)1914
למרות שהסאפארי נפתח כבר לפני שבועות
מיספר, הביא העולם הזה את כתבתו
על הפארק, רק בגיליון האחרון. העיתונים
האחרים הקדימו אותנו, בהביאם כתבות
מצולמות של החיות, מנקודת־מבט
אחת בלבד: החיות בתוך הפארק.
אנחנו, לעומת זאת, רצינו לכסות את
הסאפארי בדרך מיוחדת. החלטנו לצלם

בחורה יפהפייה, יחד עם החיות.
משך שבועות אחדים חיפשנו צעירה
שתסכים להסתכן, לרדת מהמכונית ולהצטלם
יחד עם חיות־הטרף המסוכנות. רק
אחרי חיפושים רבים הגענו אל אחת
מדוגמניות־הצמרת של ישראל, פנינה רו־זנבלום,
שהסכימה לערוך איתנו את הכתבה.
ייתכן
שפנינה היא סתם בחורה אמי־,
צה, ייתכן שפנינה קיבלה אומץ משום
שהתגייסה לצה״ל לא מכבר, וייתכן פשוט
שפנינה סתם אוהבת חיות. מכל מקום,
מה שברור היה, אחרי ביצוע הכתבה,
הוא שהחיות אוהבות את פנינה, ועוד איך.
כאשר פנו חברי צוות העולם הזה אל
מנהל חסאפארי, צבי קירמאייר, והסבירו
לו כיצד הם מבקשים לערוך את הכתבה,
כמעט שזרק אותם ממישרדו :״אל תהיו
משוגעים, פה זה לא גן־חיות,״ היתה תגובתו
הראשונה. אחר־כך ניסה להסביר לנו
כי החיות אינן קוראות את העולם הזה,
ולא איכפת להן אם הטרף המזדמן להן
הוא דוגמנית, צלם או כתב של העיתון,
ובלבד שיהיה טעים.
לאט־לאט התרצה קירמאייר והחל מת אהב
ברעיון לייפות את החיות שלו עם

פנינה מאכילה א ת הג׳יראפה -
40׳מטר באוויר

אילנה. באמצע הצילומים שבחה מוישל׳ה
לפתע את תפקידה כדוגמן, החלה דולקת
אחרי אילנה, כאשר קריאות־האיום של
אמנון מועילות רק לדרבנה. אילנה זינקה
לעבר מכונית המערכת, נעלה עצמה
בתוכה, עד יעבור זעמה של הזברה.
כדי להביא אלינו את הקרנפים, היה
עלינו להשתמש בחבית גדולה מלאה במשקה
האהוב ביותר על קרנפים: חלב.
הצבנו את החבית בשדה הפתוח, קרוב
ככל האפשר לקרנפים, ואת פנינה ליד
החבית. אמנון הבטיח לנו שהקרנפים יתעניינו
בחלב, לא בפנינה, ואנו נוכל לצלם
בשקט.
אמנון צדק, אבל רק עד שסיימו הקר נפים
לשתות את החלב. פנינה, שעמדה
בגבה אליהם, כשאילנה מצלמת במרחק-
מה ממנה, לא הבחינה באחד הקרנפים
שהחל להסתער לעברה.
רק צעקתה של אילנה :״היזהרי!״ עוררה
את פנינה להבחין בסכנה שמאחוריה.
כולנו התחלנו לרוץ לעבר המכונית
שחנתה לא הרחק ממקום האירוע,
ונעלנו עצמנו בתוכה• אולם הקרנף, שהתרגז
על שטרפו נמלט ממנו, החל רודף
אחר המכונית במלוא המרץ. רק אחרי

עם הזברה המסובן
מגפיים אדומים
היא חיה בלתי־מסוכנת, אך אמנון ״הרגיע״
אותנו, וסיפר כי הג׳יראפה הצליחה
כבר להעיף בבעיטה אדם שהרגיז אותה,
למרחק ארבעים מטר•
בהדרכה מתאימה הצליחה פנינה להתקרב
אל הג׳יראפה, ואפילו להאכיל אותה
בענף מלבלב. אמנון עמד כל העת על
המשמר, עם צרור של גבעולי־עשב, כדי
לפתות את הג׳יראפה במידה שתמאס בפנינה
ותחליט להראות לה את נחת־פר־סותיה
— אולם לא היה צורך בכך.
החיה השנייה אצלה ביקרנו היתר. הזברה.
בגן מסתובבות כמה עשרות זברות,
אבל רק אחת מהן, מוישל׳ה (״משך
שבועות קראנו לה מוישל׳ה, ובכל פעם
שהיתר. נענית לשם, קיבלה גזר, וכך התרגלה
לשם״) ,היתד. מוכנה להתיידד עם
עובדי הגן .״אבל מוישל׳ה לא יודעת,״
הסביר אמנון ,״שבעיסה• עזה לגבי בני-
אדם איננה מישחק.״
היחסים בין מוישל׳ה לפנינה התפתחו
בסדר, אבל מוישל׳ה השתגעה למראה
המגפיים האדומים, אותם נעלה הצלמת

מתגנבת אל האנטילופות
התגנבות יחידים
נסיעה מהירה, אשר בתוככי הגן נחשבת
ממש כמטורפת 70 ,קילומטרים לשעה, הצ לחנו
לנתק סוף־סוף מגע עם הקרנף
הרותח.
הביקור הבא־בתוד לא היה מהמסוכנים,
אך היה זה אחד ממיבצעיה המסובכים
ביותר של אותה כתבה. הביקור

— מדגמנת ליד הקרנף
אחרי ה חלב —

האריה מוכן לזינוק אחרי ששבר את החלון*

פנינה מועדת כשעת הבריחה מפני הפיל

עצם ׳בגרון

חדק רב־תכליתי

אצל האנטילופות• חיות אלה אינן מזיקות,
אך הן רגישות מאין־כמוהן, ואינן
מניחות לבן־אדם להתקרב אליהן אפילו
כדי מאוית מטרים.
פנינה הפעילה על האנטילופות את כל
קיסמה הנשי, וזה עבד! בדליגה מעץ לעץ
הצליחה פנינה להתקרב עד כ־ 20 מטרים
מחיות אלה. רק כאשר התחילה אילנה
מצלמת, נבהלו האנטילופות מתיקתוקי
המצלמה ׳וברחו.
בינתיים הצטופפו סביב פנינה רבים מאורחי
הסאפארי, אשר החליטו כי תמורת
חמש וחצי לירות אותן שילמו בכניסה,
מגיעה להם גם פנינה, לא רק חיות הגן.
אמנון החל להתעצבן, ממש כמו !האנטילופות.
לאמנון
יש אלרגיה לקהל, מהסוג המסדים
.״יש אנשים,״ הוא מספר ,״שחוש בים
שכאן זה גן־חיות. הם באים, זורקים
בקבוקים על החיות, מנסים להתעלל בהן.
לא איכפת לי הסכנה שנשקפת לאותם אנשים,
בעיקר לאלה שרוצים להשוויץ

והוא מיסתער עליהבשר

ויורדים מהמכוניות, איכפת לי רק מהחיות
עצמן.״
אמנון יודע לספר על נהג טנדר אשר
ניסה לדרום, כבדיחה, את אחד האריות.
האריה התרגז, התנפל על צמיגי הטנדר
ואכל שניים מהם. ינהג הטנדר האמיץ נאלץ
לבלות ארבע שעות תמימות, ביום חמסין
לוהט, בתוך הטנדר בעל החלונות
הסגורים׳ עד שבאו לחלץ אותו .״יכולנו
לחלץ אותו מייד,״ סיפר אמנון ,״אבל
החלטנו להעניש אותו ולתת להיצלות שם
כמה שעות.״
את אמנון מרגיז עוד דבר, והוא היש ראלי
חמלכלך. לדבריו יש צורך לעבור
את הגן הענקי מיספר פעמים ביום, כדי
לאסוף את הקליפות והניירות.אותם מש ליכים
המבקרים בעד חלונות המכוניות.
״אנחנו הכנו להם מקום־בילוי ׳נפלא, אולי
הכי יפה והכי מעניין בארץ. מדוע הם
צריכים לקלקל אותו?״ התלונן אמנון
בצער.
אחרי שאמנון שפך בפנינו את מרי־ליבו,
יכולנו להמשיך בסיור במלוא־המרץ,
כאשר הקורבנות הבאים לקסמיה של פנינה
הם ;הפילים.
פרשת הפיל היתה אחת המשעשעות
ביותר. אמנון לימד את פנינה להגיש
לפיל אוכל פעמיים. הפיל יכניס את ערי-
מת המיספוא לפיו, ואת הערימה השנייה
יאחז בחדק. רק אז תוכל פנינה לגשת
אל הפיל, ללטף אותו ולעשות בחדק המאיים
שלו ככל העולה על רוחה.
לאחר שצילמנו משך חצי שעה רצופה,
!התבלבלה פנינה, הגישה לפיל רק מנה
אחת של מיספוא, וניגשה אליו. הפיל
ניסה לתפוס את פנינה בנעלה, ורק בשנייה
האחרונה הצליחה לזנק הרחק ממנו.
לדעת אנשי הסאפאדי, החיה המסוכנת
ביותר היא דווקא היען. היען האפריקאי
הצליח כבד להרוג אדם, במכת כפו,
ולא טרח כלל לתחוב את ראשו לתוך
האדמה.
אמנון, שנלהב מהצלחתה של פנינה,
הביא אותנו אל אחד המקומות השמורים
ביותר בגן: מקום־הדגירה של אחת
היענים, על כמה עשרות ביצי־ענק אותן
הטילה כמה ימים קודם־לכן. משום
מה החליט אמנון כי החיה לא תשים לב
אל פנינה ותמשיך לדגור על ביציה ב״
אין־מפריע.
אך איך אפשר להתעלם מחתיכה כמו
פנינה? למרות הביטחון הרב, עימו ניגשה
פנינה אל היען, בעיקבות ההרצאה
הזואולוגית של אמנון, היא התרגזה והחלה
* האריה מחזיק בפיו את העצם ש
חטף מפניגה.

פנינה בורחת מפני היען המסובן
להרוג במסה
לרדוף אחריה, בזנחה את ביציה לגמרי.
שוב חזרה פרשת הקרנף על עצמה, כשכולנו
מזנקים במהירות אל המכונית, וממהרים
לסגור את החלונות.
אין כל ספק כי עיקר החווייה היתד,
אצל האריות. במיתתם מלך החיות הצטרף
אלינו דני, האחראי על האריות,
שהביא עימו ציוד הכרחי: מכונית צבועה
בצבעי ״זברה״ של הסאפארי, אליה
רגילים האריות׳ עצם־סוס גדולה שנלקחה
מה״מיטבח״ של הסאפארי ומכשירי־קשר,
אחד למכונית שלו ואיחד לשלנו.
פנינה עברה. למכונית הסאפאדי, יחד
עם דני, ואילו אילנה הצלמת נשארה במכונית
המערכת. למרות אומץ־הלב הניכר
שגילתה פנינה במשך הסיור, אסר
דני באיסור חמור על ירידה מהמכונית.
כדי למשוך את האריות אליה, פתחה
פנינה את חלון המכונית, דבר האסור
לחלוטין בשטח הגן, והוציאה את העצם
הגדולה החוצה. אחד האריות, זלמן, התפתה
והתקרב למכונית, החל לפלרטט עם
העצם ועם פנינה.
אילנה העבירה לפנינה הוראות דרך
מכשיר־הקשיר :״התקרבי לשימשת המכו
נית,״
״התרחקי משימשת המכונית,״ ״חייכי,״
,״היסתדקי.״
אך לזלמן האריה אי־אפשר היה להע ביר
הוראות. בשלב מסויים, לאחר שזינק
עשרות פעמים לעבר פנינה, אשר
היתד, בטוחה כי היא מוגנת היטב על־ידי
השימשה, נמאס ליו המישחק.
הוא זינק לעבר המכונית, ובהנף־טלף
ריסק את שימשת החלון הצדדי, חטף את
העצם מידה של פנינה, והסתלק לפינה
כדי לכרסם אותה.
פנינה נותרה קרת-רוח ושלווה, אבל דני
ואמנון, שני עובדי הגן, החווירו כהוגן.
לא הצלחנו לשכנעם להמשיך בכתבה.
החלטנו להסתפק במאות התמונות שצילמה
אילנה.
ביקשתי רק לספר לך, כמה מאמצים
ותחבולות אנו משקיעים בכתבה, אשר
כאשר אתה קורא אותה, היא נראית לך
פשוטה וקלה־לביצוע.

,מכתבים
ה^רדו הלוהט
הסכמתי המליאה לדברי העולם הזה
בעניו קיסינג׳ר ורמת־הגולן. כשם שאסור
לממשלת־ישראל להיגרר אחרי לחציו ופיתוייו
של שר־החוץ האמריקאי, כן אסור
לה להיכנע בצורה עיוורת ללחצי אנשי
היישובים ברמת״הגילן. עם כל הכבוד
.למתיישבי עיו־זיון, מרום־הגולן, אלרום
וחבריהם ברמה, אי־אפשר להסכים עימם
שמלבד השיקול הבטחוני קיים גם השיקול
של האדמות החקלאיות הדרושות
לקיומם, ולכן אין לסגת מעבר לקו הסגול.
קיומה של המדינה עומד מעל
ומעבר לקיומו של כל יישוב בפני עצמו.
כאשר אני וחברי לחמנו באוייב הסורי
ברמת־הגולן ביוני ,1967 ידענו שמטרת
המילחמה היא אחת: לסלק מעמדותיהם
את הטנקים והתותחים הסורים,
שאיימו על יישובי עמק־הירדן והחולה.
ההיאחזויות בגולן הוקמו כדי להבטיח
שליטה אפקטיבית ברמה — אבל בוודאי
שלא כדי להרחיב את השטחים החקלאיים
של מדינת־ישראל. אם ממשלת-
ישראל תגיע למסקנה שאינטרס מדיני
עליון מחייב נסיגה מהקו הסגול — אין
להירתע מכן, אפילו במחיר נטישת אדמות
והזזת ישובים.
עמיר הופמן, רחובות
אני מצרף בזאת פרטים על תוכנית-
השלום שלי, שאני סבור כי רבים ימצאו
בה עניין: יש להגיע להסכם לפיו תחכור
ישראל את רמת־הגולן מידי הסורים. יש
להקים רפובליקה עצמאית של שומרון.
את מיזרח-סיני יש לחכור ממצריים, ואילו
בעזה להקים גם כן רפובליקה עצמאית.
את מיסגד״הסלע ואל־אקצה יש להעביר
לחסותה של המדינה הערבית הראשונה
שתקים את השגרירות שלה בירושלים.
בנימין אורוטיה, לוסיאלטוס,
קליפורניה, ארצות־הברית
בקשר למילחמה הישראלית־סורית ולקרבות
המרים המתנהלים לאחרונה על
החרמון ועל שיאו, נזכרתי שבחדשי הקיץ
של שנת 1921 גרתי בטבריה. טבריה של
אז היתה עיירה יהודית־ערבית נידחת,
שמרנית, רדומה, הקופאת על שמריה ושאפילו
קרח אין להשיג בה.
ביצירת הקרח, יותר נכון בייבואו וב-
מיסחרו בעונת הקייץ בטבריה, התעסקו
באותם ימים הבדואים. את הקרת היו
הבדואים חוצבים במרומי״הר־חרמון ועל
שיאו, ובשקים מלאים תבן ועל גבי גמלים,
הובילו את הקרח למכירה בטבריה.
הובלה חד־פעמית כזאת, לחרמון ובחזרה
לטבריה, נמשכה שלושה״ארבעה ימים.
מובן שעל אף עטיפת הקרח בתבן, הוא
נמס ולא נשאר ממנו הרבה למכירה,
ומכאן היה מחירו הגבוה יחסית. בחלומם
הנועז ביותר לא יכלו הבדואים ההם
לחלום, שמחצבת־הקרח הפרימיטיבית
שלהם במרומי החרמון תיהפך במרוצת
השנים לזירת מילחמה לוהטת.
יוסף פליגלמן (כנפי) ,תל־אביב
• עדות קדומה יותר מזו של הקורא
פליגלמן, על הבאת קרח מהחרמון לסביבות
טבריה, מצוייה בספרי ההיסטוריה.
מסופר על צאלח-א-דין, המצביא
הערבי, שכאשר הביס את צבאות הצלבנים
ליד קרני־חיטין ב״ ,11$7אירח באוהלו
את המלך הצלבני השבוי, גיי, ושם כיבד
אותו ב״שרבת״ ,משקה קר שקורר בגושי
קרח שנחצבו בהר״החרמון.

אם עובד מישרד״החוץ עבר על תקנה
שלפיה אסור לו להרוויח כספים מחוץ
למשכורתו, אז יש להענישו על עבירה
זו. אבל עובדת ביצוע עבירה מעין זו
אינה פוסלת אותו לשום תפקיד (אלא
אם התקנון עצמו קובע שהעונש על
ביצוע עבירה מעין זו הוא פסילה לתפקיד
כלשהו).
יוסף ד. כאסט, ירושלים

חרס על דין״ח
בגיליונכם (העולם הזה )1914 כתבתם
על מיפגש שנועד לאחד את כל כוחות-
השלום בישראל. כתבתם מי הם האירגו-
נים שישתתפו במיפגש זה. אבל אני מבין
שאתם עושים חרם על המיפלגה היהו־דית־ערבית
רק״ח, שהיא כוח גדול הנלחם
בעקביות למען שלום צודק ויציב.
גם את מר״י ואת שי״ח לא הזכרתם
בין כוחות-השלום ולפי דעתי זו אפלייה
מרכסיסטית, וכך גם נהגתם בפגישה הקודמת
ב״הייד־פארק״ בבו־שמן. שאלתי
אליכם, מדוע רק״ח, מר״י ושי״ח, שהם
באמת כוחות־שלום הנאבקים במדיניות
הממשלה, אינם מוזמנים למיפגש שייערך
ליד הירקון 1

יעקב גולוכוב,

(סרבן מילחנזה ישראלי) מאלמו, שבדיה
• למיפגש לא הוזמנו מיפלגות כי אם
אישים. אישים ממר״י ושי״ח הוזמנו
למיפגשים אלה. להזמנת אישים מרק״ח
חיתה התנגדות בשאר החוגים שהשתתפו
במיפגשים.
חמחסלים לתשומת לב המחבלים: אנו קבוצת

ק שק שת
הפעל את דמיונך ונסד. למצוא בוי
תרת מתאימה לציור שלמטה, שתם׳
ביר מה אתה רואה בו. הצעות לנוי
תרות יש לשלוח לפי הכתובת: ת.ד,
,136 תל-אביב, עבור ״קשקשת״ .ד,הגי
דרות הקולעות ביותר תפורסמנה.

קשקשת 1912

עדות פסולה
המסע המאורגן נגד מר רביו כמועמד
לראשות־חממשלה הוא אופייני בצורתו
לא רק אצלנו, ולא רק כאשר הוא מכוון
נגד מדינאי. זהו מין מסע שתוכנו בלתי-
רלוונטי לגבי מישרתו של האיש המסויים,
ומטרתו רק להשחיר את האיש עצמו.
המאשים, אשר בא להעמיד את קורבנו
באור קודר, לא תמיד טורח לקשור את
״תגליתו״ עם התפקיד שהאיש הנדון
אינו מתאים אליו, לדעתו. אם עזר וייצמן
ניסה עוד לשכנע אותנו (בלי הצלחה)
שיצחק רביו פסול לכהן כראש־ממשלה,
כיוון שהיסס לפני מילחמת ששת״הימים,
אז שמואל שניצר, במאמרו במעריב
( )4.5.74 ויתר אפילו על ניסיון קלוש
זה. ההאשמה המובעת על־ידי מר שניצר
מתייחסת לעבירה משמעתית של רבין
כלפי תקנון מקום־עבודתו הקודם. נגיד
אפילו שהאשמה זו נכונה. אז מה 1

4מזוודותיו של נוח אחרי המבול.
ניסן פישכאום, חיפה
4היאחזות נח״ל בשיא החרמון.
שאול יהישלום, פתח־תקווח
4בחורה משתזפת בודקת אם השכן
בבית ממול מציץ אליה דרך התריסים
שלו.
פנ ח ס רייף, בני־ברק
י• גברת שדיים קשיחים.
יורם ישראל, בת־^לים, חיפה•
• מישלוח ספרים מגיע לבדואים
בסיני.
מיכאל זיתוני, צה״ל

ה עו ל ם הז ה 1915

אזרחים, המהווה חתך אמיתי מדעת הציבור
בארץ הקמנו אירגון ט.נ.ט( .טירור
נגד טירור) בלתי״מיפלגתי, שמטרתו לחסל
את תופעת המחבלים המחמירה מיום
ליום ונשיב להם באותו המטבע על כל
פגיעה באזרחי ישראל תבוא פגיעה מיידית
ומוחצת מצידנו בצורת פיגוע באוכלוסייה
ערבית בשטח מדינתו או מחוצה
לה. למרות התנגדות ממשלת ישראל לתופעה
מעין זו אנו סבורים כי רק בדרך
זו תיפתר הבעיה ששמה מחבלים על כן
זיכרו היטב המחבלים: טירור מצידכם
יגרור תשובה מוחצת מצידנו בטירור נגדי !
ט.נ.ט( .טירור נגד טירור) ,תל־אביב
• תחסלו מחבלים כמה שאתם רוצים.
אבל, ריבונו של עולם, למה חיסלתם

קודם את סימני הפיסוק ז !

חשלושים כפברואר
יותר משאני מתפלא עליכם, אני מתפלא
על שלמה (״צ׳יץ״׳) להט. על מי אתם
מנסים לעבוד ן בכתבה על השחיתות בעיריית
צ׳יץ׳ (העולם הזה )1912 פירסט־תם
העתק הפנייה מהמיפלגה הליברלית
לעירייה. תאריך ההפנייה הוא מיום
,30.2.74 שהוא כידוע היום השמיני בשבוע
(ראינו כבר שטר שנכתב ליום השלושים
בפברואר, אבל לא מיכתב) .מה
דעתכם על הסבר סביר ו
• יש. התאריך המופיע על חהפנייה
הוא כמובן .30.3.74 אבל ה 3-נכתב בצורה
הדומה ל , 2-כך שניתן לחשוב ב
טעות
כאילו נכתבה ההפנייה חודש קודם־
לכן. תאריך נוסף המופיע על ההפנייה
1.4.74 מציין את המועד בו התקבלה
ההפנייה בעיריית תל־אביב, מוכיח כי התאריך
הנקוב הוא של חודש מארס. אדם
המקבל הפנייה לעיריה לא ימתין חודש
כדי להשתמש בה.
משח ורדינון, תל־אביב

ראשונים תמיד אנחנו !
פירסמתם כתבה מצולמת תחת הכותרת
״פלוגת החוד הולמת שוב״ (העולם
הזה )1913 בה סיפרתם בתמונות כיצד
פלוגת־שיריון שצלחה ראשונה את התעלה
הגשימה את חלומה בנשף יוצא-דופן.
כמי ששרת כסמ״פ בפלוגת השיריון ש
צלחה
את התעלה ראשונה, הנני לציין כי
איש מבין המופיעים בתמונות לא שרת
בפלוגתי. מפקד־הפלוגה היה יוסי ב.
שנפצע אחר־כך והוחלף על־ידי, ולכן יש
גם אי־דיוק בציון בעלי התפקידים. אינני
חרד לכבוד פלוגתי, אך לא יהיה זה
הוגן להכתיר אנשים בכתרים לא־להם, רק
כדי לתת רקע ״מצלצל״ יותר לכתבתם.
דרך־אגב, פלוגתי מצאה לנכון לציין את
שיחרורה בצורה יותר צנועה מזו שתוארה
בכתבה. אבקשכם לבדוק את העובדות
שהוצגו לעיל.
יונתן אדרת, חיפה
• בדקנו. הפלוגה המופיעה בכתבה,
איננה כלל פלוגתו של אדרת. זוהי עוד
פלוגה שצלחה ראשונה את התעלה.

זה כל כך פשוט...

11,•1,3

לשנת הפרסום הנזנושלוזיח
העו ל ם הזח 1915

מה עו שה ננסי קיסינגיר בבזבתית
כאשר שומרי־הרא ש של ה מסתירים אותה?

׳אחת

מיגולוודד,כותרת

של מסעה של ננסי קיסיג׳
ג׳ר לישראל היה, לדבריה, ה
ביקור
אצל משד, דיין. ואמנם,
ליום השישי האחרון נקבעה ל מסי
ולבעליה, זזנרי?)יסיג*
ג׳ר, ארויחת־ערב אצל רחל
ומשה דייו, בביתם אשר
בצהלה. כשהגיעו הקיסינג׳רים
לצהלה הציעה להם רחל דיין
משקה, ואילו משה לקח אותם
לסיור בעתיקות גנו והסביר
את המימצאים.
כשהיה ברור כי הגיעה השעה
להתיישב אל השולחן,
אמרה רחל דיין :״בואו ניסע
לאכול״ .לבני־הזוג קיסינג׳ר
הנידהמים הסתבר כי הארוחה
לא תיערך בבית הדיינים, אלא
שהם מוזמנים ע״י הדיינים לאכול
במיסעדה. רק מאוחר יותר
הסתבר, כי רחל דיין התעצלה
לדאוג להכנת ארוחת־הערב,
והצליחה לשכנע את בעלה לסעוד
עם האורחים בחוץ. השיירה,
בת למעלה מ־ 20 המכוניות,
נסעה למיסעדה האהובה
עיל רחל דיין, קפריצ׳יו, כאשר
במכוניתו של קיסינג׳ר נוסעים
נוסף לאישתו גם רחל דיין
וייויאן דיניץ, רעייתו של
שגרירנו בארה״ב שימחה
דיניץ, ואילו דיין נסע לבדו
במכונית שלו.
׳ 9על חולשה: אחת התוודתה
השבוע רעייתו של הנרי
קיסינג׳ר בפני כמה ידידים
ישראליים, אמרה כי היא אוהבת
להסיר ;את נעליה בכל
מקום אפשרי. ננסי קיסינג׳ר
נוהגת לחלוץ את נעליה
בעת נסיעה במכונית, ושומרי-
ראשיה תמיד מתעכבים דקות
אחדות, לאחר שמכוניתה נעצרת,
כשגבם אליה, כדי לאפשר
לה להתכופף ולנעול את נעליה,
מבלי שאיש יבחין בכך.
9טעם טוב הוכיח השבוע
המפקח־הכללי של ׳מישטרת
ישראל ריב-גיצב שאול רו־לוליו,
שעה שעבר ליד ביתה
של ראש־הממשלה. רוזוליו
הבחין כי שני סטודנטים, ש חמדו
לצון, הציבו מול שוב-
תי־הרעב, הניצבים זה מיספר
ימים ליד ביתה של ראש־הממ־שלה,
שולחן, פרשו עלייו מפד,

לבניה וערכו סעודת-מלכים מול
פניהם של שובתי־הרעב. רו-
זיוליו ניגש אל הסועדים וגירש
אותם מהמקום.
! 9הפתעה בלתי־נעימה אירעה
ללאה רכין, אשת שרד,עבודה
יצחק רבץ, בעת
שביקרה בדיוני מועצת־ד,פועלות.
אל רבין ניגש צלם־ההס־תדרות,
ונתן לה תמונה שלה,
אותה צילם ביום־הדיונים הקודם.
לאה, אשר חשבה כי

שלד,־עצמה. סייפרה השבוע
גולדה, כיצד קיבלו אצלה ב־מ
ישסחה את ההתפטרות :״אולי
הדבר הכי נחמד ששמעתי,
ואולי הכי מעודד ששמעתי
אחרי שמסרתי את התפטרותי
,לנשיא, היה מהמישפחה. הם
סיפרו שישבו ליד הטלוויזיה
בערב יום־העצמאות, והסתכלו
והקשיבו לדיברי, לראיון הזה.
יישב ביניהם ילד בן ,8ואחרי
שזה נגמר, הוא אמר, :למה
פיטרו אותה ד חשבתי: כל־כך

גורדה מתחת לחופה

בעל צעיר — בפי שנדמה בתמונה זו. בחתונת בתו של איל״הכספים
הישראלי שלמה זבלודוביץ. גולדה, שחיתה השושבינית הראשית
בחתונה, לאחר שמשה דיין הבטיח לבוא אף הוא, אולם לא הגיע,
שהתה במקום שעה ארוכה, למרות שהחתונה נערכה שעות ספורות
לאחר שעזבה בטריקת־דלת את ישיבת לישבת מיפלגת־חעבודה.

* 111* 11י 1 11*1*1ןןןןן * אחד מראשי כור, ומי שמצו־
# 1 /1 1 1יין כמועמד לרשת את מקומו

של המנכ״ל מאיר עמית, מברך את אל״מ (מיל ).יעקב נימרודי, מי
שהיה ניספח-צה״ל בפרס משך 13 שנח, וכיום מנהל את עסקיו של
שלמה זבלודוביץ בארץ, בחתונת״הפאר שנערכה לבתו של זבלודו־ביץ,
במלון השרון בהרצליה. נימרודי זכה להצלחה גדולה באותו
ערב, כאשר מרבית האורחים ניגשו לברכו לרגל הולדתו הבן ליצחק
ואופירה נבון. נימרודי ידוע בידידם הקרוב ביותר של הנבונים, ולכן
עטו עליו הכל לברכו. רק כאשר לקראת סוף הערב הגיע למקום גם
נבון עצמו, הניחו לנימרודי והברכות הופנו ישירות לאב המאושר.

נד, את פשר התגובה. הסיבה :
הפסוק של גולדה ניראה כאילו
נלקח מהשיר האחרון של
להקת הגשש החיוור בו מבק שים
גם הם בקשות אבסורדיות
המסתיימות במלה ״שיקום.״
ומסיימים בפיזמון החוזר :״אף
אחד לא קם!״ גם הצירות ב־וועידת־הפועלות
החלו לזמזם,
בעקבות דבריה של גולדה:
״אף אחד לא ק ם...״

טוב לי, שהילד הזה חושב ש זה
לא מגיע ל־ ״

91 על ימה שעושה הדרגה
לאנשים׳ סיפר השבוע ימי ש היה
אלוף בצד,״ל אליהו כן
חור כהן, והודח אחר כך מ דרגתו
על-ידי דויד כן־גור־יון
מסתבר כי כאשר קיבל
בן־חור את דרגת האלוף שלו,
היה נטול־השכלה לחלוטין, ורק
לאחר שהודח מדרגתו,
מצא פנאי לסיים את לימודי
בית־יהספר העממי .״עשיתי את
זה תוך שלושה חודשים,״ סיפר
השבוע בן־יחור! .אחר־כך
למד במשך שניה תמימה לבתי-
נות־ר,בגרות, ורק אחרי ש קיבל
תעודת־בגרות יצא ל-
חו״ל, ללמוד הנדסה.

התמונה היא מתניה, הודתה לצלם
והמשיכה ללכת. אך הצלם
רדף אחריה ואמר לה :״גברת,
אם אין לך יחמש לירות, את
יכולה לתת לי צ׳ק על הסכום
הזה״ .ללא אומר הוציאה לאה
חמש לירות מארנקה והושיטה

9האם גולדח מאיר
התפטרה מתפקיד ראש־הממ־שלה,
או פוטרה ממיניו ו על כך
יש חילוקי־דיעות במישפחתה

׳ 9ריאש־יד,ממשלה המתפטרת,
גולדה מאיר, הצטרפה השבוע
לפסטיבל הגשש החיוור.
היה זה כאשר נאמה בוועידת בו מועצת־יו־,פועלות. ברגע
הגיעה גולדה לפסוק :״מי שיודע
כיצד נגיע לסיום המיל-
חמה — שיקום!״ עבר רחש
באולם. בכמה פינות החלו
לזמזם ׳מנגינה. גולדה לא הבי-

׳ 9וסיפור ׳נוסף היה לבן-
חור השבוע. בעקבות הסערה
שחוללו בארץ זיכרונותיו של
משה שרת, המתפרסמים
עתה, סיפר בן־חור כי שרת
נתן לו הלוואה בת 5000 דולר,
שהיתר, סכום־עתק באותם
ימים, בתחילת שנות החמישים.
בן־חור החזיר לשרת את
כל הסכום בתשלומים, ואף
קיבל משרת קבלות על כל
סכום ששלח לו. אחרי מותו
של שרת פנו אל בן־חור מ-
מישרד־החוץ וטענו כי הוא
חייב להם 5000 דולר, שניתנו
לו כהלוואה ולא הוחזרו. בן-
חור שלח למישרד״החוץ את
הקבלות שקיבל משרת, והעניין
השתתק.

|| ן 1י | ,ך ך ״1 1 1 1הקנצלר המערב״גרמני, שהתפטר השבוע אחרי שהסתבר כי שלישו אינו אלא
1 1 1\ 1 ,4מרגל מיזרח״גרמני, התפרסם השבוע גם כמי שאוהב נשים יפות. אבל הנשים

עימן נראה וילי בהופעותיו הפומביות אחרי התפטרותו, לא היו מרגלות או מאהבות. בראנד נראה בתמונה
עם אשתו, מבקר בהופעתו של הזמר הרוסי איבן רברוף, העומד להגיע בעוד שבועיים להופעות בישראל.

^ 9בתקופות שהייתו הקצ רות
בישראל, אין שר־המדינה
האמריקאי, הד״ר ד,נרי קיסיג-
ג׳ר מוטרד רק בבעיות של
!שלום, מילחמה והפרדת כוחות.
כך, למשל, קיבל באחד הימים
מיכתב מאת הזמר הישראלי

צדוק סדיר, המבקש ממנו
רשות להעניק את שמו לשיר
חדש שחיבר. מסתבר כי סביר
כתב שיר על קיסינג׳ר, הנושא
את השם ״שגריר־השלום.״ המוסיקה
נכתבה בידי הזמר והמלחין
אריס סאן. את הישיר,
המושר במיקצב מיזריח־תיכוני,
מקליט סביר בעברית, אנגלית,
צרפתית וערבית. בין השאר
ביקש סביר מקיסינג׳ר שיטול
עימו למדינות ערב את ׳הגיר-
סד, הערבית של שירו, כדי
״שהשיר הנושא את שמך
יסייע למטרה המקודשת של
השגת ההבנה והשלום יבין עמי
האיזור.״
׳ 9גל הדיכאון והחמלה העצמית
העובר לאחרונה על
אזרחי ישראל, שיכינע את תח־נת־השידור
גלי צד,״ל כי כדאי
לשכנע את העם היושב בציון
שלא-כל־בך נורא. המשימה
.הוטלה על כתפיו של העתונאי
ישעיהו (״שייקר,״) בן־סו*
רת, שקיבל על עצמו להפיק
ולהנחות תוכנית רדיופונית
חדשה הנושאת את השם ״החיים
הם גם יפים.״ פעם בשבוע,
ביום חמישי• ,אחרי
חצות׳ נוטל שייקה את המיק רופון
לידיו, ובעזרת מוסיקה
וסיפורים מהחיים מנסה לשכנע
את ׳המאזינים כי לא הכיל ׳שחור
בעולמנו. נדי לעשות זאת
דרושה לשייקה עזרתם של המאזינים.
לכן פנה אליהם וביקש
שכל מי שיש בידו עדות,
או סיפור, המעידים שהחיים
הם גם יפים, שישלח אותם
אליו לתחנה. השבוע קיבל
שייקד, מכתב מאחד ממאזינייו,
שכתיב לו :״החיים היו יכולים
להיות גם יפים, אילו היו
משדרים את התוכנית שלך
לפני חצות׳ ולא אחרי...״

פסוקי השכ 1ע
י• גולדה מאיר( :בוועידת
מועצת־הפועלות) :״נדמה
לי שאני לא יכולה לשייך את
עצמי לנשים פמיניסטיות.״
הנ״ל ג (באותה ועידה) :״גברים
לא יולדים ילדים.״
ה עו ל ם הז ה 1915

על כל א חד מחבר, הממ שלה היוצאת לכ רוע
ברך בפני המתנחלים ול בקש מהם סליחה ומחילה
ן ף 0ן

ך /וב שאין לנו קושאן מפורש על וזעיר קונייטרה.
^ שערו בנפשכם מה יהיה קורה, אילו --
אילו גילה איזשהו ארכי־פרכיאולוג שקונייטרה
היא, בעצם, העיר קיטרון, המוזכרת בפרק א /פסוק ,30
של ספר שופטים --
אילו הכריז השר ישראל גלילי (זוכרים מי זה?)
על הקמת היאחזות נחל־קיטרון --
אילו התחרו ביניהם השרים אלון ודיין מי יגיע
ראשון לנקודה החדשה — האחד על־גבי סוס מגינוסר,
השני במסוק מתל־אביב —--
אילו הבטיח פינחס ספיר 30 מיליון לירות לפיתוח
המשק, תוך קיצוץ התקציב לשיקום שכונות-
העוני --
אילו נכתבו בינתיים תריסר שירי־סוכרזית לכבוד
המקום הקדוש שנגאל --
אילו זכה במקום הראשון, בפסטיבל הזמר תשל״ג,
הלהיט :״משנויים ציווה הריבון — /שובו, בניס, לקיטתן
! /וגאה קול המון /בין עצגזון וחרמון — /אלייך,
קיטרון ! /הוי אלייך ׳,קיטרון
אילו שמענו ברדיו את רעם הפגזים הסוריים הנוחתים
על בתי המשק, וראינו בטלוויזיה את בית־הילדים
ההרוס, את הילדים המתוקים במיקלט, את מבטי הזעם
והנקם של המתנחלים הצעירים --

--כ י אז היה מתחולל ככר החודשהמשכר הלאומי הגדול, הצפוי לגו כעוד חצי
שנה או שנה, כאשר ממשלת־ישראל תיאלץ
להחליט על פירוק ההתנחלות הראשונה בגו*
לן, או בסיני, או ככיקעח.

ך 1מזלנו, אין נח״ל־קיטרון, ולא עליה אנו נקראים
/עתה בפאתוס ובהתרגשות, לשפוך את דמנו.

אנו נתבעים למות למען העגבניות של עין
זיוון.
לא פחות ולא יותר.
אנו נקראים להקריב את מיטב הנוער למען עגבניות
אלה — צעיר אחד על כל עגבניה.
ואין זו בדיחה, חלילה.

איך זה קרה 1

היו ימים, כאשר ישבנו מאחרי הקו הירוק. יישובינו
ישבו בעמק, והסורים הפגיזו אותם מלמעלה.
(הס יכלו להפגיז אותם גם אילו היה השטח שטוח
לגמרי. תותח יורה גם מלמטה למעלה. אין צורך בתצפית
כדי להפגיז יישוב נייח.
אבל זה לא חשוב. בכלל, המציאות אינה חשובה.
חשוב המיתוס הקשור במציאות. והמיתוס אומר: הם היו
למעלה, ואנחנו למטה, ועל כן סבלו היישובים).
בששודהימים תקפנו את הסורים וכבשנו את הרמה.
כדי להבטיח את הקו החדש, הקמנו בקירבתו יישובים
חדשים, וביניהם עין־זיוון.
כדי לתת ליישוב זה מקור-פרנסה, ניתנה לו מיש-
בצת קרקעית, הכוללת את איזור קונייטרה. שם גידלו
המתנחלים עגבניות•

על העגכניות האלה מאיימת תוכנית הפ־י
רדחרחכוחות.

לכן אין לקבל את ההצעה להפרדת־הכוחות. אין
להחזיר את קונייטרה. יש לסלק את התבוסתנים מן
השילטון, ולומר ״לאת״ רבתי לאותו יהודי מומר, לאשתו
השיקסע ולנשיאו האנטי־שמי.

למען העגבניות של עין־זיוון — קום, נוער
עכרי, היכון לקרב :

נשי עין־זיוון אינם לוחמים, כמובן, על העגבניות
בלבד. חס לוחמים על עצם קיום מישקם.
אמנם, אין איש דורש לפרק משק זה — כעת. תמו רת
גינת־העגבניות שליד קונייטרה אפשר לתת להם
מטע־בננות ליד חירבת מוש־בערף.

אולם המתנחלים אינם כסילים, והם מכי נים
כמונו שחפדדתייחכוחות היא רק ההתחלה.

ממשלת גולדה-דיין אינה מוותרת על קונייטרה מרצון.
כל אחד מחבריה אמר אלף פעמים ואחת שלעולם לא
נוותר אף על שעל־אדמה אחד מאדמת רמת־הגולן. ד״ם
התחייבו בפני שר־ההיסטוריה ובפני שרי־ההיסטריה.

הם מוותרים עכשיו,
כדירה.

מפנישאין

להם

אם לא תהיה הפרדת־כוחות, תהיה מילחמה תוך כמה
חודשים. במילחמה זו יעמוד צה״ל בפני צבאות מצריים

וסוריה, ואולי בפני התערבות סובייטית מאסיבית. במיל־חמה
זו תראה ארצות־הברית את עצמה משוחררת מכל
התחייבות כלפינו. ערינו תהיינה חשופות לירי טילי
קרקע־קרקע משטח מצריים וסוריה. חיילינו יעמדו בלי
נשק ותחמושת מול מאסות של ציוד סובייטי חדיש.
זה נכון היום — ועל כן אין מנוס מהסכמה להפרדת־הכוחות,
אחרי מיקוח קשה על כל פרט.

זה נכון היום, וזה

יהיה

נכון

ע תיי ם מחר.
לכן לא יהיה מחר מנוס מפירוק ההתנחלויות בגולן,
בביקעה ובסיני. ההיגיון המדיני-הצבאי שהכריח אותנו
להחזיר את תעלת־סואץ וקוגייטרה, יאלץ אותנו להחזיר
שטחים נוספים גדולים הרבה יותר, במיסגרת הסדרי־שלום.

שר כממשלה האומר את ההיפן* —
משקר. משקר לעצמו, לציכור ולמתנחלים.
וכל מתנחל, הסבור שעם החזרת קונייטרה
מקיץ הקץ על כל ההתנחלות כשטחים — צודק.

** עולם לא עוררו בי אנשים רגשות יכה מעורבים
כמו מתנחלים אלה•

אם הם שיקרו ביודעין — רב חטאם.

אם שיקרו כלא־יודעין — חמור פישעם
כפליים. כי כמישור הממשלתי — הכסיל גרוע
מן הרמאי.

ך* אמת הפשוטה — והטראגית לגבי המתנחלים —
1 1היא שההתנחלות לא תרמה דבר למערכת־ההגנה
של המדינה, אלא להיפך.
הרמה נכבשה כדי להרחיק, כביכול, את התותחים
הסוריים מטווח היישובים בעמק־החולה. רק בעל מוח
מעוות מאוד יכול היה להציע ״להבטיח״ את הקו החדש
באמצעות ישובים חדשים, שיהיו בטווח התותחים הסוריים.
כדי למנוע מילדי עמק־החולה את הצורך לישון
במיקלטים, הובאו ילדים לרמת־הגולן, והם ישנים שם
במיקלטים.
מי שרוצה להרחיק תותחים, צריך ליצור שטח־הפקר,
ריק מכוח־אוייב. רמת־הגולן תוכל לשמש מטרה זו אם
יהיו בה כוחות צה״ל, או כוחות האו״ם, או כוחות אמריקאיים
— אך לא בשיש בה יישובים ישראליים.

משום כף, הפרדת־כוחות היא פיתרון מצויין
לכעיות הביטחון של ישראל.

עד שיבוא השלום, ויתבסס הלכה למעשה, מצמצמת
הפרדת־הכוחות את הסכנה של התקפת־פתע. השטח שיהיה
בשליטת כוודהאו״ם, או שיפורז בצורה אחרת, ישמש
מרחב־התרעה. הכוח הבינלאומי עצמו ישמש מחסום ראשון,
למניעת אפתעה. אם יפרו הסורים את ההסכם וינסו
להיכנס לשטח זה ממיזרח, יפלוש לתוכו צה״ל ממערב.
ההתרעה המוקדמת תאפשר לו להתגייס ולהיערך בעוד

הם מגלמים, איכשהו, את כל הטוכ ואת
כל הרע שכנו.
הם חלוצים אמיתיים. אנשים שלפחות חלק מהם נטשו
בתים נוחים, כדי לבנות חיים חדשים בספר, ולעבד
את האדמה בזיעודאשם.
אבל הם התנחלו, ללא נקיפת־מצפון, על אדמה שממנה
גורשו זה־עתה הרבה רבבות עובדי-אדמה אחרים, חפים־
מפשע, שהפכו פליטים מרודים. מעולם לא שמעתי מפי
המתנחלים אף מילה אחת על מוכי־גורל אלה, נשים,
זקנים וילדים.
אולם לא המתנחלים החליטו שיש ליישב את רמת־הגולן.
הממשלה, על כל פלגיה — המערך והליברלים-
העצמאיים והמפד״ל — שלחה אותם. האופוזיציה תמכה
בכך בהתלהבות, וקראה להתנחל עוד יותר. העיתונים
ד,יכו בתופים ותקעו בחצוצרות למענם. אפילו רוב־רובם
של ה״יונים״ אמרו שרמת־הגולן צריכה להישאר יש ראלית,
לנצח.
אבל מתנחלים אלה לא נאנסו בעל־כורהם. הם רצו
קדימה. הם שמחו לקבל את הבתים, האדמה, וכל הזכויות
וההטבות, שאין כמותן בתחומי ישראל עצמה.
אמנם, הם יצאו ממרכז הארץ אל ארץ רחוקה ומסוכנת,
בהאמינם שהם ממלאים משימה חיונית למען ביטחון
המדינה.
אבל הם דורשים כעת מן המדינה כולה להסתכן במיל־המה
אין־קץ, בקורבנות ובחורבן כדי לקיים את משקיהם.

״הממשלה מפקירה אותנו,״ הם קוראים —
וליכי עימם.
״אסור לממשלה לזוז מן הקו הסגול,״ הם
צועקים — והגיוני נגדם.

^ פו פו של דכר, המתנחלים הם הקורבנות.

^ קורכנות של שיטה פוליטית מושחתת, ה מאפשרת
לפוליטיקאים ציניים לרמות את העם
ואת עצמם, ללא עונש.
מגיע להם פיצוי.
איננו יכולים להקריב למענם את המדינה, את צה״ל
ואת ערינו.
אבל אנחנו יכולים לתת להם פיצוי מסוג אחר.

אני מציע לחייכ את כל חכרי הממשלה
היוצאת, איש-איש כניפרד, לעכור ככל ההיאח•
זויות, לכרוע כי ד כפני המתנחלים, ולכקש
מהם סליחה ומחילה.

גולדה, גלילי ודיין, שניצלו במאות נאומי-שקר את
נימוקי הביטחון כמסווה להצדקת סיפוח איזורים והרחבת
ההתיישבות.
ספיר, אלון ואבן, שהצדיקו את ההתנחלות, והשקיעו
בה מאות מיליוני לירות׳ בידעם היטב שהם מניחים מוק שים
קטלניים בדרך לע!לום.
וכל החבורה המגוונת — ממשה קול ועד יוסף בורג —
שניצלו את ההתנחלות כדי לחטוף כותרת בעיתון, הו־פעה
בטלוויזיה, דקה ברדיו, וכדי להופיע בראי כלוחמים
נוקשים וקשוחים, מיני־דיינים ללא כובע היטלמאכער.
כל אחדמהם — אשם .

כל אחד מהם צייד לנשק את רגלי המתנחלים,
ולכקש מהם סליחה אישית.

שרידי קונייטרה והתל
מועד, כדי שלא ייכנס לקרב כפי שקרה ביום־הכיפורים —
כשצה״ל עמד על ״גבול-הביטחון האידיאלי״.

זהו הלקח המעודכן כיותר של מילחמת ידם
הכיפורים. הוא היה כרור גם קודם־לכן.

ביום־כיפור הוכח שהימצאות אוכלוסייה ישראלית אז רחית
בשטח אינה אלא מיטרד לצה״ל. ולפי אותו היגיון
אפשר לומר, שהימצאות אוכלוסייה אזרחית סורית בשטח
תהיה מיטרד לצבא הסורי, אם ינסה אי־פעם לפלוש לתוכו.

הפרדת-הכוחות אינה ויתור, ואינה מקרי-
כה צרכי-כיטחון על מיזכח כלשהו. להיפך:
זהו הפיתרון הטוב כיותר, מבחינת ביטחוננו
השוטוז, כשעה שהיא פותחת את הדרך להסדר־שלום
— שרק הוא יכול לכצר את ביטחוננו
כטווה הארוך.

•יי א קל לומר זאת למתנחלים:

7כל התנחלות מהווה מוקש כדרך לשלום.

כשיש מוקש בדרך, ואי־אפשר לעקפו, קיימת ברירה
אחת בין שתי אפשרויות:

אפשר לדרוך עליו, או לפרקו.

המתנחלים מציעים לנו לדרוך על המוקש, ולהתפוצץ•
כלומר: לחבל בהפרדת־הכוחות, ולהביא למילחמה.
מכיוון שעם־ישראל אינו מטורף, ועדיין אין ממשלה
מטורפת שולטת בו, לא תתקבל הצעה זו.
הדרך השנייה היא לפרק את המוקשים.

זה יהיה תהליך ארוך ומכאיב. הוא יגרום
למשבר לאומי שלא היה כדוגמתו. אך אין מנוס
ממנו. ומוטב שכל כוחות־השלום כמדינה יתלכדו
כעוד מועד לכוח מדיני והסברתי יעיל,
כדי להבטיח שהמדינה תצא ממשכר זה בריאה
ומחוזקת.

במדינה

לה הזדעזעה למיקר׳א הפרשה, הוסקה ה.-
מסקנה ההגיונית: מישרד־הביטחון שילם
בעצמו את המכס.
המדינה שילמה לעצמה, והמוח הביו־ר׳וקר׳אטי
בא על סיפוקו.

ר**ו שלי צ חו ק
האב שת 7פיגחס ספיר
אופיום בכן המזון
כדי זסחוס סובסידיות?

מדיניות

העם

הצחוק הוא מיצרך יקר בימים אלה. וו־שבוע
יכול היה האזרח הישראלי לצחוק
לפחות ׳פעם אחת בטה־טלא.
מלון המלך דויד הוא שריד מימי הצמרת
הקולוניאלית של המנדט הבריטי,
מקום־כינוס של הצמרת הישראלית החד שה.
מאחרי הבניין הירושלמי היפה מש תרע
גן מטופח, המצטיין בשלל הגוונים
של פרחיו. בין כל הגוונים בלט הצבע
האדום.
השבוע העיף איש־ביטחון אמריקאי, משומרי
הגרי קיסינג׳ר: ,מבט אחד בפרחים
האדומים — וכרע ברך לבדיקה נוספת.
לאחר־מכן קרא לקצין־ומושטרה ישראלי,
היפנה את תשומת־לבו לעובדה מדהימה:
כל הגן הגדול מלא פירחי־פרג, המשמשים
לייצור אופיום. בחלק מפרחים אלה נמצאו
סימנים שהעידו כי אכן ״נ׳חלג״ מהם החומר
המשמש להפקת הסם.
עניין פנימי לגמרי ! המאורע שי,מש
מקור לבדיחות אידספור.
היו. שהתרעמו, בהלצה, על התערבות
הפמלייה של קיסינג׳ר ב״ענייניה הפנימיים״
של ישראל. אחרי ששר־החוץ האמריקאי
קבע, במיסמך שנוי-במחלוקת,
:כי גורל יהודי סוריה הוא עניינה הפנימי
של המדינה הערבית, אין ספק שהיה אסור
לו לעסוק בפרגי ישראל.
הלצה שנייה היתה מרחיקת־לכת עוד
יותר. היא נוגעת במישרין למדיניוודהחוץ
האמריקאית.
בשנים האחרונות הפעילה וממשלת אר־צות־הברית
לחץ כביר על תורכיה, שבה
גודלו צמחי־האופיום ׳בכמויות עצומות.
תורכיה נאלצה להפסיק את הגידול ,׳תמורת
סובסידיה אמריקאית עצומה. לאחרונה
מבקשים התורכים לחזור בהם מהסכמתם

רגוו >וול אסלת
לא הוגש אולטימטום,
מפני שלא היה
צורך בו. בי —

אבן וקיסינג׳ר אחרי ישיבה״
״שיילחמו לבדם נגד הסורים !״
לכך, כיוון שהסובסידיה אינה מספיקה ל־חקלאים
האם
האופיום של מלון המלך*דויד נש תל
על־ידי פינחס ׳ספיר, כדי לסחוט מ־ארצות־הברית
כמה מאות, מיליוני דולרים
׳נוספים י
פנים אדומות. בינתיים נעקרו הפרחים
האדומים, ונוצרו קרחות בולטות בגינה.
לעומת זאת עבר הסומק לפניהם של
מפקדי המישטרה, שבילו שעות נעימות
כה רבות על מירפסת מלון המלך דויד
מבלי להבחין ׳כלל בטיבם המוזר של ה־פרחים.

געשד 1ם כ
איד קרה שהמדינה
דהמה בכפיס שהקריבו
את נופם זמעגח?
הזעקות מילאו את חלל האולט בנמל־התעופה
בלוד. נכים חסרי רגליים וידיים,
יחד עם קרוביהם, הסתערו על המוכסים.
אלה עמדו בהסתערות והחזירו מילחמה.
נכים התגוללו על הארץ. בחוץ נערך

מירדף על נכה שהצליח להתחמק עם
שללו, כשהוא מדדה על פרוטזות ו׳קביים.
איך זה יכול היה לקרות, שיבער, חודשים
אחרי המילחמה?
טירון? משתולל. הנכים, שחזרו מביקור
באיטליה על חשבון הקהילה היהודית,
הביאו עימם את מכשירי־הטלוויזיה ושאר
המתנות, שקיבלו שם מידי היהודים, כ-
אות־הוקרה על הקורבן שהעלו למדינה.
לא עלה בדעתם שיידרשו לשלם עבורם
מכס•
המוכסים ידעו את החוק. להם לא היתד,
סמכות להרשות את הכנסת המתנות ללא
תשלום.
הכל צדקו. אבל המחזה עצמו ניראה
בהשתוללות של טירוף. רק מדעה מטורפת
יכלה לתבוע מכס מנכים. עבור שי
שניתן להם כתודת העם היהודי.
בושר־האילתור נעלם. המחזה הדגים
תופעה, המחמירה והולכת בישראל :
אובדן העצמאות של הפקיד; החלפת רד
שכל־הישר בהוראות מתות.
הלב והשכל כאחד היו חייבים לצוות
על האחראי במקום להחליט, על דעת עצמו
ותוך קבלת אחריות אישית למעשהו,
להניח לנכים לקחת את המכשירים הביתה,
אחרי רישומם, תוך הו׳דעה ששילטונות־המכס
יבואו עימם בדברים לאחר ׳מיכן.
תחת זאת הוחרמו המכשירים בכוח,
אחרי הקרב. למחרת היום, כישהמדינה כו מימין:
שימחה דיניץ וג׳וזף סיסקו.

צפירה יונתן:

הספק והאשמה
אמו, סבורה שעליהם לפנות את המקומות
את חייהם בתחום המדינה. אם יש להם
יש די וחותר מקומות במדינה. היא מעריצה
שלו, אך החלוציות ברמת-הגולן נראית לה

ילדי המתזחלים באדווס בומת־הגולן
ך 1ימים אלה ביקר אצלי אחד מתלמידי לשעבר, שסיים
4בינתיים את שירותו הצבאי והתיישב ברמת-הגולן. הוא
ערך אצלנו ביקור־תנחומים על מות במו, ליאור.
בשעתו היה גאה מאוד בתפקיד שהוא ממלא. אך לאחרונה
התחיל מנקר בליבו הספק בצורך להיות שם. יותר
מזה: הוא מתחיל להרגיש ריגשי״אשמה, מפני שעצם ישיבתו
שם עלולה, לדעתו, לגרום לעיכוב ההסדרים הקשורים
בהחזרת השטח הזה.
צעיר זה נשא אשה בוגרת, המטופלת בילדים. אין הוא
יכול פשוט לקום וללכת. לגביו, התזוזה קשה במיוחד. יש
לו שם פיתיון כלכלי רציני. הוא אחראי לכל משק הדחפורים
בשטח, ואילו בתל־אביב אין לו מיקצוע ואיו לו דיור.
״אסור היה להושיב ברמת־הגולן אזרחים, עם נשים וילדים,״
אמר .״עד להסדר שיבוא ־״ וצריך לעשות את הכל
כדי שיבוא — צריך לשבת שם רק צבא.״
ך* מה ימים אחרי פגישה זו נתקלתי בעיר במכרה ותי-
=4קח, שתינתה לפני את צרותיח.
בנח יושב באחת ההיאחזויות, רואה עצמו כחלוץ, אידיאליסט
צרוף, ואיננו מוכן לזוז משם. הוא מתכוון להקים שם
מישפחה. יש לו שם נערה.

ואילו היא,
האלה ולבנות
רצון לחלוציות,
את החלוציות
הרסנית.
היא לא הצליחה להשפיע עליו.

**< םכל מחזור הנפרד ממני בבית-הספר התיכון, אני
שמה לב לעובדה שהרציניים והחושבים שבין תלמידי
הולכים לחילות קרביים ולהיאחזויות נח״ל. אותן היאחזויות
שמדי יום ביומו אנחנו קוראים בעיתון שהן הפכו
ליישובים אזרחיים — גיתית, קליח, חרוב, קטורה, שדות,
ועוד הרשימה ארוכה.
יש לי ההרגשה שהצעירים מאמינים בכל ליבם שחם
עושים דבר חלוצי ממדרגה ראשונה. בכתבה שהופיעה לאחרונה
נאמר שחברי נח״ל גיתית, היושבים על אדמת הכפר
הערבי עקרבה (שהתפרסם כאשר צה״ל ריסס את תבואותיו
ברעלים, מנימוקי ביטחון) ,רצו תחילה לפנות את חאדמח,
מפני שהגיעו למסקנה שזוחי אדמת גזל. חם התיישבו עליה
רק במיסגרת השירות הצבאי. אולם אחרי שחמישה מחבריהם
נהרגו ממוקש, לפני כמה ימים, התחזקה בהם חדיעה
שאדמה ספוגת-דם זו מגיעה להם.
לדעתי, אחרי הרג זה, היתה צריכה להתעורר בחם וב-
כולנו ההרגשה הטראגית שכאן נלחמים שני עטים על אותה
אדמה, ושכאשר נלחמים, נשפך דם. המחשבה צריכה לחיות
איך להגיע להסכם, שיאפשר חיי שני העמים בארץ הזאת,
מבלי לגזול זה מזה.
* קום מישהי חכם ויגיד: השטחים זה הביטחון שלנו.
אין כמו מילחמת אוקטובר, לדעתי, כדי להוכיח את
ההיפך.

רגע-האמת הלך והתקרב. האשליות של
שש שנים נגוזו.
בחוץ צעקו, זעקו ושרקו מפגי׳ני ארץ־
ישראל־השלמה, והמתנחלים שחששו מפני
סילוקם מיישוביהם (ראה הנדון) .בפנים
שררה אווירה שהפכה מעיקה יותר ויותר.
הגרי קיסינג׳ר לא ׳איבד משלוותו הידידותית.
הוא לא איים, לא הגיש אול טימטום.
אולם דבריו היו קרים וברורים,
וחמורים מכל אולטימטום אפשרי.
או — או. בשדר שלו לגולדה מאיר,
הזהיר אותה ריצ׳ארד ניכסון בצורה חד־משמעית
שאין ישראל יכולה לצפות עוד
לרכבודאווירית במילחמה הבאה, אם זו
תפרוץ בשל עקשנותה.
לא רק התנאים ה׳גיאוגורפיים השתנו
לרעה, עם הצלחת ר,מהפיכה בפורטוגל
וסילוק הממשלה הדיקטאטורית בליסבון,
שהיתה היחידה באירופה שהתירה מעבר
נשק אמריקאי במילחמת יונהו־,כיפורים. גם
דעת-הקהל באמריקה !מתרחקת מהתערבות,
ונשק־ה׳נפט עשה את שלו.
קיסינג׳ר עצמו תירגם את רוח השדר
לשפה פשוטה, ובסיסית עוד יותר: אם
לא יהיה הסכם על הפרדת־ד,כוחות, לא
יהיה מנוס ממילחמה נוספת. במילחמה זו
יהיו התנאים לישראל גרועים עוד יותר.
הזמן פועל נגד המדינה, ויהיה זה טירוף
אם ממשלת ישראל לא תנצל את הרגע
הזה להשגת רגיעה בחזית הצפונית.
הוסיף השר האמריקאי: מצריים רוצה
באמת בשלום. היא ניגשת ברצינות לשי קום
תעלת-סואץ, שיעסיק אותה במשך
שנה. מעבר האוניות ׳בתעלה יבטיח אווי רה
של רגיעה, ימנע חדירת רוח הרפתקנית
לקאחיר.
בעזרת סעודיה ואלז׳יריה ניתן עתה
להשפיע על סוריה, שגם היא נכונה לרגיעה.
היסודות הקיצוניים בעולם הערבי
מנוטרלים. גם ברית־המועצות מוכנה להסדר
מיזרח־תיכוני, אם יינתן לה חלק פומבי
בהשגתו.
זוהי הזדמנות — אולי חד־פעמית —
לזוז קדימה, לקראת שלום.
הצלחה או הפללה. היו נימוקים
נוספים, שלא בוטאו ליד השולחן.
קיסינג׳ר עצמו זקוק להצלחה מהירה.
מעולם לא היה שילטונו ׳של ניכסון מעור ער
כמו עכשיו. יש אפשרות סבירה ש יועמד
לדין על-פי החלטה של הרוב ב־בית־הניבחרים.
הצלחה מזהירה בהשמת
שלום במיזרחח*,תיכון עשוייה להוות את
לשודהמאזניים לטובת ניכסון, ולהצילו.
!במערך סבורים רבים, שאם אין מנוס
מנסיגה ישראלית ראשונה מן הקו הסגול
— מוטב שהדבר ייעשה מייד, כל עוד קיי מת
הממשלה היוצאת, ולא תועמס החובה
הבלתי־נעימה על הממשלה הטרייה של
יצחק רביו.
ואילו בצמרת מערכת־הביטחון מקווים
רבים להפרדת־כוחות — שתעניק לצה״ל
סוף־סוף תקופודרגיעה בטוחה של שג-
תיים־-שלוש, בד, אפשר יהיה לשקם אותו
מן היסוד, ולאפשר את הסקת הלקחים
האיסטראטגיים וד,טאקטיים ממילחמת יוסד,כיפורים.
ההתיישבות
הבלתי־חוקית של כמה מן
המתנחלים בעיר קונייטרה לא עשתה רושם
על איש. הגיבה אישיות בכירה, ב לעג
:״אין דבר. שיישארו שם אחרי נסיגת
צה״ל, ויילחמו לבדם נגד הסורים.״

מיפלגות
ד ע 1וו תאתה תדסוי ת
ההסתערות החדשה ש?
אריק ע 7הריפוד —
גבזמה זמגית
״אריק שרון הקים את הליכוד, ואדיק
שמן יפוצץ אותו,״ אמר לפני שבוע
אחד העסקנים הוותיקים במיפלגה הלי-
ברלי׳ת. דבריו אלה שיקפו את החרדה
שאחזה בעס׳קני מי׳פלגה זו כימו בעסקני
ה עו ל ם הזה 1915

יספר זוכה
שולמית אלוני: כן או לא?

יצחק וביו: לא או כן?
ר פני שלושה ש ט עו ת ד־ח צ״ק וביו לשווק!-
/כדורגל, שקיבל כדור בלתי־צפוי, שעה שאיש מן
הקבוצה היריבה לא הפריד בינו לבין השער.

הוא יכול היה לחמות את הכדור. לרוץ

ולהשחילו לשער.

אולם רבץ איננו איש כזה. הוא מחושב ואיטי יותר
מאריק שדון או עזר וייצמן. לכן התקדם בזהירות.
התסריט, שהיה מוכן למישחק מהיר, היה כזה:
• להודיע, בצאתו 1מבית הנשיא, שהוא יקים מ!מ־שלה
תוך שלושה קמים — בכל הרכב שיימצא יעד אז.
#למנוע בצורה זו משא־ומתן מתיש, ולאלץ את
השותפים הפוטנציאליים להחליט מייד.
!• להקים ממשלה של 58 ,61 או אף 54 חברים,
שהיה לה רוב מובטח בהצבעת־אמון ראשונה( .היה ברור
שמלבד ל״ע ור״צ, יצביעו בעדה גם מוקד ורק״ח).
>• להוציא ימן הממשלה את כל אנשי מיטבח יום-
הכיפורים — מדיין עד ספיר ומאלון עד אבן, ולהרכיב
אותה ׳מכוחות צעירים ורעננים,
י• לנצל את ירח־הדבש הציבורי, ולהכריז על עריכת
בחירות תוך שלושה חודשים, כשהוא הולד בראש המגד
שלה והרשימה החדשה, ולפני שבעיות״השילטון יעיבו על
יזוהרה.

היה זה הימור — אך הימור זה יכול חיה
להכחיל למערך דוג מוחלט, ודרכיו תקופה שד
שילטון יציב שד ארבע שכיס.

מילחמח הנשי
* 1כין לא פעל על פי תסריט זה, שאינו מתאים ל !
אופיו. הוא עשה פשרה בין שמרנות לבין חידוש
טוטאלי, בין כניעה למימסד לבין חיסול המימסד.
הוא שיתף במשא־ומתן יאת אנשי הגווארדיה הישנה,
ובראשם פינחס ספיר, שעמדתו עדיין מפוקפקת. הוא שעה
לחפצי־־ליבם של כל החטיבות והגושים. הוא פתח במשא-
ומתן רגיל, מסודר ושיטתי.
הגורם הראשון שיצא מן החשבון היה המפד״ל. אין
לכך סיבה חיצונית. המיפלגה, המידרדרת בהתמדה ימי-
נד״ פשוט אינה מסוגלת עוד להצטרף לממשלה ללא פי לוג
פנימי. גם מנהיגיה המתונים חששו מפני פילוג כזה
בעת, שמא דווקא הקיצוניים ייצאו נשכרים ממנו.

נותרו ל ״ע דר ״צ.

החטיבות האחרות המרכיבות את הליכוד,
נופח ניסיונו של אריק שרון לבטל את
החטיבות בליכוד ולהביא להקמתה של
מיסגרת אירגוני׳ת ואופרטיבי ת אחת. כיוון
שידעו כי כאשר אריק מציב לעצמו מטרה,
הוא יעלה עליה בבולדוזר, וכיוון שנוכחו
לדעת כי הצליח גם במשימה בלתי אפש רית
כמו הקמת הליכוד, חששו המנהיגים
והעסקנים המסורתיים מפני היוזמה החדשה.
למעשה ביטאה פעילותו החדשה של
!אריק אכזבת מד, מיציר כפיו הפוליטי
החדש. הוא הביא אומנם להקמת גירש פוליטי
גדול, אבל גילה במהרה שגרש זה,
עם כל ההרמוניה והקולקטיביות הרעיו נית
שלו, הוא דינוזאורוס כבד־תנ׳ועה,
השייך לדור פוליטי ישן. זהו גוף מסורבל
ומפוצל, שאין אפשרות להפעילו במהירות,
ושאין לו כלל ג׳וף אופרטיבי שיארגן
:מבצעים ופעילות אחרת, מלבד אסיפות
ונאומים בכנסת. הודה אריק :״אילו הייתי
צריך להצטרף היום לפעילות פוליטית, לא
העו ל ם הז ה 1915

לצירוף ר״צ היו מתנגדים רבים. גולדה מאיר הטילה
וטו על צירופה של שולמית אלוני, אותה היא מתעבת
אישית. היתד. ז׳ו גולדה שמנעה בשנה שעברה את צירופה
של אלוני לרשקמת המערך — ובכך גרמה להקמת רשי -אולם התעקשותה של ל״ע שלא להיכנס לממשלה בלי
ר״צ, היתד, פצצה תחת מעמדו של רבין ויש שראו בכך
!מתה העצמאית, שזכתה בהישג המפתיע.
את ידו הסמוייה של פינחס ספיר.
הפעם לא נתקבלה דעתה של גולדה, והיא עזבה את
בך, בסופו של דכר, לא ידע איש מה הוא
הישיבה בטריקת־דלת נרגזת. אולם, גם אנשים שאינם
שונאים את אלוני כמוה, חששו מפני שותפות עימה .״אי -רוצה בדיוק — והמישחק כולו דמה לבאדט
אפשר להסתדר איתר, ולחיות עקמה בשלום למשך תקופה מיסתורי, איטי ומוזר.
ממושכת,״ אמר אחד ממקורבי פינחס ספיר .״היא פועלת
לפי -מצבי־דוח אישיים ,׳ואין לה תנועה שתרסן אותה.
תרגיל אריק
כעבור שבועיים תתרגז על משהו, ותטרוק גם היא את
הדלת. אז יהיה משבר ממשלתי. למה להיכנס לכל זה?״

וחוץ ׳מזה — כל עוד אין ר״צ כפנים, יש
תיקווה להצטרפות מאוחרת של המפד״ל.

באלט מיסחור•
יו וצר הרושם ששולמית אלוני עצמה לא ידעה ב־
4דיוק אם היא רוצה להצטרף או לא, פסחה על שני
הסעיפים. הכניסה לממשלה משכה אותה, ויכלה לסלול
בפניה־ את חדרך לשיבה למערך או להצטרפות לל״ע. אך
דרך זו היתד, מחסלת את תדמיתה כלוחמת עצמאית
ובלתי־משוחדת, ואולי היתד, מביאה לחורבן רשימתה בבחירות
הבאות.
תמיכה כממשלה מכלי להצמדת אדיה יבלה
לפתור כעייה זו אד היא גם יבלה להשאירה
קרחת מבאן ומכאן — ללא הזוהר של
שרה, וללא החילה של אופוזיציונרית.
אלוני לא החליטה — ואין ברשימתה מהסד שיכול
להחליט במקומה, היא תבעה שינוי קווי־חיסוד של הממ שלה,
כתנאי להצטרפות אליה. לכך לא יכול היה המערך
להסכים — כי הדבר היה מתפרש כנעילה סופית של
הדלת בפני הדתיים. התנאי עצמו היד, מיותר למדי —
שהרי אין כל ערך ממשי לקווי־היסוד, והם נשכחים בליל
למחרת הרכבת הממשלה.

חיה נדמה שאדוני העלתה תנאי זה כדי
להימנע מהחלטה, ולהשאיר את ההכרעה כידי
המערך.

גם ל״ע פסחה על שני הסעיפים. היא רצתה להיות
בממשלה, ללא שינוי קווי־היסוד, אבל היא רצתה שגם
ר״צ יהיה בפנים. כי ראשי ל״ע רוצים בצירוף ר״צ
ותנועת־שינוי למיפלגתם, כדי לתת לה תדמית מודרנית
יותר. אם ל״ע יהיו בממשלה ור״צ בחוץ, עלול הדבר
להביא להצטרפות ר״צ לגוש פרוגרסיבי חדש, בלי הל״ע,
ולסכן בכך את עתיד הליברלים־העצמאיים.

הייתי מצטרף לאף אחת מהמיפלגות הקיימות.״
כשהשתחרר
אריק מצה״ל לפני שלושה
חודשים, הבהיר מיד למנהיגי ׳מפלגתו
כי אם רוצה הליכוד להינות מפרי התמורה
הרעיונית העוברת על אזרחי המדינה׳ ולהביא
לידי מעורבות פעילה של אישים
חדשים, שהיו רחוקים עד כה מפעילות
פוליטית, יש לבטל את ה׳מיסגרות מחטי-
בתיוית ,״ללכד את הליכוד״ ,ולערוך מחדש
!בחידות כלליות במיפלגה, בכל סניף וסניף,
בהם תהיה הזדמנות שווה לעסקנים
הוותיקים ולחברים חדשים.
לטד׳וך את הקלפים מחדש. עוד
לפני שבחנו את הרעיון, הוא הדליק אור
אדום בעיני מנהיגי כל חטיבות הליכוד.
המנהיגות המסורתית, השולטת בעיקר מכוח
המנגנונים הכפופים למרותה, חששה
פן מנסה אריק להביא לידי הפיכה שתהפוך
אותו למנהיג היחיד והבלעדי של
הליכוד. כתוצאה מכך התארגנה חזית מלו

אילו לא די בבילבול זה, נוספה לריקוד תנ׳ועה חו־
^ רגת נוספת.
ח״כ יוסי שריד: ,איש־אמונו של ספיר לשעבר, התומך
ברבין, העלה רעיון מהפכני: לצרף לממשלה את אריק
שרון בשר־ד,ביטחון.

שריד לא פעל בהשראת שרון עצמו, אך
היה בטוח שאם יציעו לו את התפקיד, הוא
יקפוץ עליו. אין זה סוד שליבו של אריק נשאר
כצה׳יל, וכי עדיין לא התרגל לחיים המי־פ־לגתיים.

הח״כ
הצעיר והממושקף, בעל הקלסתר החד, התכוון
בהצעתו להרוג כמה זבובים במכה אחת:

• להוציא את אריק מן הליכוד, וכבך
לשכור את תנופת התנועה הימנית.

!• למנוע את מינוי שימעון פרם כשר־ד,ביטחון.
י• לאפשר ל׳מפד״ל להצטרף לממשלה.
׳ • להעמיד בראש !מעדכת־ד,ביטחון איש חזק, בעל
תנופה, שיחזק את הרכב הממשלה החדשה. מה־גם שהיחסים
הידידותיים בין אריק ורביו ידועים. אריק הגן על
רביו בתוקף מול התקפת חברו־לליכוד עזר וייצמן, ואחרי
התפטרותו הראשונה של דיין, הציע אריק את רבין כשר-
הביטחון.
אולם הצעת שריד לא עוררה התלהבות בצמרת המערך.
ימול כל המעלות היתד, בה, לדעתם, מיגרעת אחת
מכרעת: על אריק שרון אי־יאפשר להשתלט. אם הוא
יהיה שר״ביטחון, הוא יעשה ככל העולה על רוחו, ואז
יחזור לקדמותו המצב ששרר בממשלה בשנת ,1954 כאשר
שר־הביטחון פינחס לבון ציפצף על ראש־ד,ממשלה משה
שרת, וסיבך את המדינה בשורה ארוכה של הרפתקאות.

השבוע עדיין האמינו רכים שרכין יקים ממשלה
תוך ימים ספורים. אך איש לא היה כטוח
איזה מבין שלושת המיספריס המאגיים יזכה :
58 ,61 או .54

כדת שנועדה להדוף את ההסתערות האריק
ניסה תחילה
חדשה של שרון.
לחזור על כמה מד,תכסיסים שנקט בהם
בעת הקמת הליכוד ושהתגלו כיעילים בשעתו.
הוא עצמו לא אמר דברים מפורשים.
אבל בעתונות החלו להופיע איומי
פרישה בשמו וכינויי־גנאי חריפים על
העסקונה השלטת במיפלגות הליכוד.
;אלא שהפעם לא הצליחו שיטות אלה.
הפעם תששו המנהיגים המסורתיים לכם־
אותיהם והם לא ניצבו תחת איום של
בחירות קרובות. הם היו מוכנים להסתכן,
ולצאת גם להתקפת־נגד על אריק.
אריק הסתגל במהירות למצב החדש,
אילת׳ר כיוון חדש ליוזמתו. הוא יכול היה
להתנער מההצהרות שפורסמו בשמיו ב־עתונים,
ולחזור שוב לחיק העמקתה, כבן
הסורר החוזר בתשובה .׳תמורת זאת גילתה
הנהגת המיפלגה הליברלית נכונות לוי תור:
הסכמה עקרונית לדרישתו של אריק
לביטול לאלתר של חטיבות הליכוד, תוך

מתן אפשרות, בתקופת ביניים, לחברים
חדשים להצטרף לליכוד, גם מפלי להש תייך
לאחת החטיבות.
הסביר אריק :״כל מה שיאני רוצה
לעשות זה להניח את כל הקלפים מחדש
על השולחן ולטרוף אותם מחדש.״
מה שמניע את אריק למעשה, הוא ה־רצון
לשגות את תדמית הליכוד. אחרי
שגם בבחירות האחרונות לא הצליח הליכוד
להגיע לעמדת כוח שתאפשר לו
להוות אלטרנטיבה, הגיע אריק למסקנה
כי ירק שינוי קיצוני של דימוי הליכוד
בעיני הציבור, עשוי להקנות לו יתרון,
לשם כך יש צורך להחליף את ההנהגה
המסורתית ולאפשר לדמויות חדשות לתפוס
מקום בצמרת.
השבוע, הוכרז על שביתת נשק במערכה
הפנימית. אבל אין מדובר כאן בהפרדת
כוחות. אין ספק כי אריק ימתין להזדמנות
הנוחה כדי להסתער מחדש ולכפות על
מנהיגי הליכוד את תוכניתו.

¥ ״1 1 * 1 1 *1הונול הזוז

במדינה

1 1915

הממ שלה
מ מירר!
אתמא רז?
בכמה פסוקים תמימים
גילתה נולדה מאיר
תהום של פודות
גולדה היתה שוב מזוזעת. היא עמדה על
הדוכן בוועידת מועצת־הפועלות, וסיפרה
מה היה הדבר שזיעזע אותה :
״מה לעשות, אינני מקבלת את כל התורה
הזאת של שני צדדים (יהודים וערבים),
שניהם שווים. אינני מקבלת כתיבה של
סופר חשוב, מחנך, ואומרים שמחנך
מצויין, שכותב ששלום יבוא כאשר יהיה
דור בישראל שישתחרר מהטראומה של
אושוויץ, ויהיה דור ערבי שישתחרר מ הטראומה
של .1943״

קרב למרכז מצריים, החלו הבריטים דואגים
לעורף צבאם. הם הציגו למלך פארוק
אולטימטום גס: למסור את השילטון בידי
אדם המקובל על הבריטים, מוצטפה נחאס
באשה* .ולא — יסולק פארוק מכיסאו
ויוגלה לדרום־אפריקה. לחיזוק התביעה,
הוקף הארמון בטאנקים בריטיים, לעיני
העם המצרי כולו.
עד לאותו זמן היה פארוק מלך צעיר,
יפה-תואר ומקובל על הבריות. הוא רכש
את אהדת עמו כאשר עלה לשילטון, ופיטר
מייד את שרי אביו, המלך פואד.
אולם תחת הלחץ, התמוטט פארוק, הוא
נכנע לאולטימטום. באותו רגע איבד את
עולמו. הוא נשבר אישית, ומאז החל
משמין ומידרדר. הנוער המצרי, ובראשו
קציני־הצבא הצעירים, מאסו בו וחיפשו
דרך להחזיר לעצמם את הכבוד הלאומי.

גולדה הבחינה בפליאה בפני מאזינותיה,
ומיהרה להסביר:
״אל תתפלאו אם מישהו לא יודע מה זה
.1943 גם אני לא ידעתי מקודם מה קרה
ב־ .1943ב־ ,1943 במילחמה נגד היטלר,
נתגלה לבריטים שארמון המלך במצריים,
פארוק, וכל הסביבה שלו, זה מרכז של
פרדנאציזם. בבוקר בהיר אחד סובבו את
הארמון טנקים בריטיים. אז זו טראומה
של ערבים — לא נתנו לפארוק חופש

מאוזן :

זמן ; )65 שאינו מעובד ; )66 היכנסו
למכונית וצאו לדרך!.

)1מקל־כביסה, מהדק ; )4עיר אירופאית
בה נערכו הקונגרסים הציוניים ;
)6מידת־שטח השווה לעשירית הדונם ;
)8חג בכחוס ברומא העתיקה; )10 כינויו
של מוסוליני )12 :אות׳ חג; )13
מוסד מישפטי גבוה; )14 מתק, טוב!
)15 סיומת לרבות; )17״מבריקה״ בטו פס!
)19 מספריו הנודעים של נבוקוב;
)22 עיר שנודעה בשוטיה המופלגים ;
)23 שיח־נוי ממשפחת הוורדים ; )25 אחיו
של אברהם ! )27 הומת מים ; )28 אמונה!
)29 נרו יאיר (ר״ת); )30 מדינה אירופית,
ידידה לישראל! )32 פסולת הסוכר;
)34 מכינויי השם; )35 מצבת־זי־כרון
; )37 מכוסה בוץ ! 38א׳) קיבוץ
לחופה המזרחי של הכינרת; )40 אקסי־דנט!
)42 בית־מחסה לעניים ולזקנים; )44
מטבע ירדנית; )45 מן הבגדים שנשא
הכוהן הגדול על הזהו; )48 ודי למבין
(ר״ת); )49 יחידת כסף קטן; )50 מלוא
כל הארץ כבודה; )52 אלמתכת מקבוצת
ההלוגניים! )54 מטבע יפני; )55 כינויו
של אחד מלוחמי דד 101 הנודעים ! )56
לא־כשר; )58 פעיית הכבשה; )59 חוזה
מדינת היהודים; )61 ממציא הרדיו; )64

מאונך :

)1אולם, ברם ; )2לחות, רטיבות ;
)3מדינה בדרום הודו; )4מילת־שבועה;
)5רמז לגוף או לדבר ממין זכר; )6
פליט, שריד מוצל מאש; )7מכלי
השח־מת! )8בערות; )9בדיחות־הדעת;
)10 כלל חייתו-ים )11 :בן 30 מאוזן;
)12 מי שעדיין אינו אלוף; )14 מישמר,
שמירה; )16 מי־דבש! )18 בן־בקר ! )20
אמירה בקול נמוך; )21 קריאת־התפעלות ;
)24 משיבטי ישראל; )26 מעצי־היער;
)28 אם־הפנינה; 29א׳) מרמטכל״י צה״ל
וארכיאולוג נודע (ש״מ) ; 30א׳) בירה
אירופית; )31 תירוץ, אמתלה; )33 אני מציה;
)36 רצוץ, מסכן; )37 עוף דורם
ממשפחת הליליות; )38 כינוי לאלוהים;
)39 יחס־גומלין! )41 יישום; 42א׳) הדרך
הקצרה ביותר בין שתי נקודות ; )43 עיירה
בגליל המערבי; )44 דומיה; )46 קרם;
47א׳) שומר; )50 ממחתרות ישראל; )51
מגן, צינה! )53 קידומת צרפתית; )55
מעט ! )57 חבורה, מכה טרייה ; )60 עמית!
)61 רסיסי־לילה ; )62 סופו של השלום ;
)63 מילת־תנאי.

ח שבץ 5ו9ו
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מספל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סימנים. בזמרתו
של פעולות חיבור, חיסור וכפל, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

ויי +

המלך פארוק ()1940
גולדה לא ידעה

מוצטפה אל־נחאם
סאדאת לא סלח
לעזור לנאצים. והטראומה של הצד השני
זאת הטראומה של אושוויץ.
״מה לעשות? אני לא מקבלת את זה!״
ח־מל במצריים. לא בכל יום מודה
ראש־ממשלה בבורות תהומית לגבי ההיסטוריה
והרגשות של העם, שעימו היא
אמורה לנהל משא־ומתן לשלום. ולא בכל
יום היא מתפארת בזה שהיא מזלזלת בהם.
המאורעות של 1943 היו נקודת־מיפנה
בתודעת העם המצרי. בשביל דור מצרי
שלם — ובכללו גמאל עבד־אל־נאצר,
אנואר אל־סאדאת וכל השליטים הנוכחיים
של מצריים — היתה זו הטראומה המרכזית
של חייהם. אי־אפשר להבין את הת נהגותם
כיום, מבלי לדעת זאת — כשם
ששום ערבי לא יבין את ישראל אם הוא
מתפאר בפומבי שמעולם לא שמע על
אושוויץ.
ב־ ,1943 כאשר הצבא הגרמני-האיטלקי
של המרשל רומל עמד על אדמת מצריים,
באל-עלאמיין, קיוו רבים ממיטב הנוער
המצרי לניצחון הגרמנים. לא האהדה ל נאציזם
הדריכה אותם, כפי שנדמה לגולדה
ברוב פשטותה, אלא הרצון לפרוק
את עול הכובש הבריטי. המצרים האמינו,
בתמימותם, שהכובש הגרמני-איטלקי יסלק
את הבריטים, ויעניק למצרים (ולכל הערבים)
את העצמאות.
רגע שד כניעה. כאשר התקרב ה
ההשפלה
הלאומית הנוראה — קבעה את
דמותו המדינית של דור שלם.
הקיצוניים, כמו סאדאת, ביקשו לעזור
לגרמנים נגד הבריטים, ונכלאו. בכלא
למד סאדאת גרמנית, תוך קריאה בתרגום
הגרמני של רומן בלשי אנגלי. המתונים
יותר הקימו מחתרות למילחמה ב״בוג־דים״
ולטיהור מצריים מן המישטר המושחת.
המהפכה
המצרית של ,1952 המאבק של
עבד־אל־נאצר לסילוק הבריטים מן התעלה
ב־ ,1954 הלאמת חברת התעלה ב־
,1956 ואפילו שיקוליו של סאדאת שגרמו
למילחמת יום־הכיפורים — כל אלה הושפעו,
יותר או פחות, מאותה טראומה של
.1943
היה צריך להיות ברור למנהיגי ישראל
׳שבכל ויכוח מצרי על פתיחת מילחמה —
ימלא הרצון להחזיר למצריים את כבודה
תפקיד חשוב, ואולי מכריע. שום מנהיג
מצרי שחי ב־ 1943 לא יכול היה להשלים
עם כיבוש זר של אדמה מצרית.
אבי המחדלים. לעגה של גולדה
למאורעות אלה מסביר הרבה מן השגיאות
הרות־האם ון של ההנהגה הישראלית.
גולדה היתר. מראשי המחלקה המדינית
של הסוכנות בימי המילחמה — ובכל זאת
אין לה, לדבריה, מושג על מה שהתרחש
במצריים. עמיתיה, והיא-עצמה, ערכו את
העסק־הביש במצריים ב ,1954-כדי למנוע
את הוצאת צבא-הכיבוש הבריטי מאיזור
התעלה. הם תמכו בבריטים ובצרפתים ב־
,1956 על רקע הלאמת תעלת-סואץ. הם
לא הבינו לפני יום־הכיפורים 1973 את
הצורך המצרי ב״מחיקת ההשפלה״.
יתכן שהמחדל הנורא של יום־הכיפורים
היה נמנע, אילו שלטו בישראל אנשים
שהיו מצויים יותר במניעי המצרים וב־תולדותיהם.
אבל
בשביל גולדה, אלה הם דברים
מגוחכים. על כן התפארה השבוע בפני
הפועלות :״גם אני לא ידעתי.״
* שהיה מנהיג מיפלגת. אל־ואפד (״ה־מישלזזת״)
,שהיתה לאומנית במקורה אך
התמסדה במשך הזמן.
העו ל ם הז ה 1915

המישפטים ה אל ה הופיעו ב חו ברת רשמית שד צה״ד:
ג. כאשר כוחותינו נתקלים באזרחים במלחמה או במרדף או בפשיטה, כל עוד אין
הערכה ודאית שאין בכוחם של אותם אזרחים לגרום נזק לכוחותינו, מותר ואף חייבים
ע״פ ההלכה להורגם.
ד. אין בכל מקרה לתת אימון בערבי גם כאשר הוא עושה רושם של בן תרבות.
ה. דינו של סייען לאויב או למחבל כדין אויב או המחבל עצמו__ .

ר ב צבא מטיף
להדי\תם שד אזרחי
ץ ץ יד כתום מילחמת יום־הכיפורים
]* /מיהרה ממשלת־ישראל לפרסם ברחבי
העולם כולו מיסמך, שנועד להוכיח לכל
עד־כמה זדוניות וברבריות היו כוונותיהם
•של שליטי מצריים כאשר פתחו במילחמה.
היתד. זו פקודת־יום שהוציא שר־המילחמה
המצרי לחיילי הצבא המצרי, בה קרא
להם להקריב עצמם במילחמת־המיצווה נגד
ישראל, תוך שציטט מדברי הנביא מוחמד
ומהילכיות הדת המוסלמית, המצווים על
כל מוסלמי מאמין להרוג ביהודים, אפילו
הם נכנעים, ללא הבחנה.
!אילו רצתה, יכולה היתד, עתה ממשלת
מצריים לגמול לממשלת־ישראל באותה
מטבע עצמה: בציטוט של פירסום רישמי
של צד,״ל, הקורא לחיילי צד,״ל להרוג
לא רק חיילים, אלא גם אזרחים של
האוייב. וזאת, בניגוד לכל כללי המוסר
והמישפט הבינלאומי, ובניגוד גמור לאמנת

ז׳נווה, האוסרת מפורשות לפגוע באזרחים
אפילו בעיצומה של מילחמה.
הדברים נאמרים בפשטות, ללא כל ד,צ־טעצעות

+״כאשר כוחותינו נתקלים
כאזרחים במילחמה או במירדף או
כפשיטה, כל עוד אין הערכה
ודאית שאין ככוחם של אותם אזרחים
לגרום נזק לכוחותינו, מותר
ואה חייכים על פי ההלכה להרוג
אותם :״
• ״אין ככל מיקרה לתת אמון
כערכי, גם כאשר הוא עושה דחי
שם של כן־תרכות.״
נוסח זה מופיע, שחור-על-גבי־לבן, בחוברת
שהוצאה לאחרונה, על־ידי הרבנות
הצבאית של מיפקדת פיקוד־הטרכז, תער־ושאת
את השם: בעיקבות מילחנזת יום־
הכיפורים — פירקי הגות, הלכה ומחקר.
לא רק שערה של החוברת מעיד עליה
כי היא פירסום רישומי. בפתח החוברת
מודפס ״דבר אלוף־הפיקוד״ ,בו מציין
אלוף פיקוד המרכז, האלוף יונה אפרת,
כי ״מסכת מחקרים זו ׳מוקדשת לזיכרם

של החיילים אשר נתנו את חייהם למען
המשך קיומנו ...תהי מסכת זו ״נר״ לנש מתם
הזכה של בנינו הקדושים.״
ואילו דברי ההלכה, המורים על החובה
להרוג אזרחים, נכתבו במאמר מיוחד, פרי
עטו של סגן־אלוף הרב אברהם אבידן
(זמל) ,הרב הצבאי הראשי של פיקוד-
המרכז.

הטוב שבגויים — הרוג!
** זהש בו עו ת אחדים מעוררת חוברת
* ) תמימה־ליבאורה זו בצה״ל, סערת־רוחות
עד פדי שערורייה. שום אדם שפוי
בדעתו לא העז עד כה להטיף בפומבי
בישראל להרג באזרחי האוייב. והנה מופיעה
הטפה מעין זו בפירסום הנושא עליו

את חותמת צה״ל, והמעניק ליכאורה היתר
לכל חייל לרצוח אזרחים ערביים.

היתר זה, המסתמן* על צווי
ההלכה של הדת היהודית, מופיע
לא כבדרד־אגב, אלא כמאמר מח ז
קרי מבוסם ומקיף, הנושא את הכו
תר ת :״טוחר־׳חנשק לאור ההלכה.״
וכך
פותח הרב־הפיקודי, סגן־אלוף אבירן,
את מאמרו :״צה״ל מוכר וידוע כצבא
שמחנך את לוחמיו לשמור שמירה קפדנית
על טוהר הנשק. בטרם יציאה לקרב, ב־מיסגרת
התדריכים המיבצעיים, חוזרים המפקדים
ומורים ללוחמים בצורה ברורה
ויחד־משמעית, כי אסור להם לפגוע באזרחים
שלווים שאינם נימנים עם הכוחות
המזויינים של האוייב. בכוונת מאמר זה
לעסוק בהיבטים השונים של נושא מורכב
ואקטואלי זה, מבחינת ההלכה התורנית.״
אחרי פתיחה תמימה זו, המצביעה על כך
שלמעשה מנוגדות פקודות מפקדי צה״ל
לחייליהם להלכה התורנית היהודית, שוקע
הרב אבירו בחקר המקורות ומביא ציטוטים
וסימוכין לרוב לעניין הרג אזרחים
במילחמה. בין השאר הוא אומר:

״עוד נראה, כדעת התום /שכעת
מילחמה, כאשר כוחות ישראל
מסתערים על האוייב, מותר
להם והם א?,חייבים על פי ההלכה
להרוג גם אזרחים מוכים, כלומר,
אזרחים הנראים כטובים. כגון דא
אמרו ״טוב שבגויים הרוג״ ,ואין
לתת אמון כגוי שהוא לא יכיא
נזק לכוחותינו, אלא קיים חשש שמא,
באיזה שהוא שלב מן המערכה המלחמתית,
הוא יביא נזק — אם על־ידי סיפוק אמצעים
או ידיעות לאוייב, דוגמת התקלה
שהביאו יראי ה׳ שהיו במצריים לישראל,
או דוגמת הסיפור המפורסם על הל״ה
במילחמת-השיחרור, כאשר בדרכם לגוש־עצ״ון
פגשו באותו ערבי זקן ונכמרו
רחמיהם עליו, וזקן זה העביד מידע לאוייב,
שבסופו של דבר גרם לרציחת הל״ה ע״י
האוייב...״

מסכם הרב אבירן :״לפנינו מקורות
ברורים המצביעים על כך שאין לתת אמון
בגוי ואפילו לא בגוי מתקדם ובן־תר־בות.
וכן תמיד יש לחשוש שמא אותו
גוי שניראה ליכאורה כגוי טוב, יתן סיוע
לאוייב. ומכאן גם עולה כצורה חו

ת שדינו של סייען כדינו של
אוייכ, כלומר, עצם העוכדה שהוא
מגיש סיוע לאוייכ הופכת אותו ל אובייקט
עויין, ודינו כאוייכ שמותר
להורגו.״

המסקנה, נפי שצוטטה לעיל ,״מותר
ואף חובה להרוג אזרחי-אוייב בשעת מיל-
חמה. כל עוד אין הערכה ודאית שאין
בכוחם של אותם אזרחים לגרום נזק
לכוחותינו אך כיוון שבכל מיקרה אין
לתת אימון בערבי, מכאן שאי־אפשר לעולם
שתהיה הערכה ודאית כי אין בכוחו
של ערבי לגרום נזק, לכן אחת דתו —
למות.
הרב אבירן מוסיף רק הסתייגות אחת
למסקנתו הנחרצת :״האמור בסעיף ג׳
מותנה בכך, שאינן קיימות נסיבות מדיניות
מיוחדות וספציפיות המחייבות שלא לפגוע
באזרחים גם בנסיבות המתוארות לעיל,

שהרי לעיתים ההישג היותר גדול בפעולה
צבאית מסויימת הוא דווקא באפקט ה־תעמולתי־מדיני,
יותר מאשר בביצוע הצבאי
כשלעצמו, כך שאם ייפגעו אז
רחים
רכים, אפשר שייפגע האפקט
התעמולתי-מדיני אשר לשמו תוכננה
הפעולה...״

״ביטויים לא־מוצלחים!״

יך יכלו דברים נוראים כגון אלה,
הנראים כלקוחים מתוך תעמולת־זוועה
של אוייבי ישראל, להופיע בפירסום
דישמי של צה״ל?
מסתבר שהדברים פורסמו, כפי שפורסמו,
מבלי שאיש יתן דעתו עליהם. רק כאשר
יצאה החוברת לאור והופצה ברבים, הגיע

תוכנו של המאמר שכתב הרב־הפיקודי
של פיקוד־זהמדכז, לידיעת חפיקוד־העליון
של צה״ל. קוראי דברי הרב אבידן לפתו
ראשיהם בידיהם. מלבד הנזק העצום שעלול
פירסום המאמר לגרום למדינה, מנוגדים
הדברים הנאמרים בו לחלוטין לר־וח ה־צה״לית,
ולתפיסה המקובלת והמקודשת של
טוהר-הנשק בצה״ל.

מייד ניתנה הוראה להפסיק את
הפצת החוכרת ולפתוח כחקירה,
כיצד יכלו דכרי־פלסתר מעין אלה
להתפרסם כפירסום רישמי של
צה״ל, שכל מילה המתפרסמת
תחת חותמתו עוכרת ביקורת
ובדיקה כשכע עיניים וכזכוכית•
מגדלת.
מסתבר שהיתר, זו יוזמה עצמיית של
הרב אבירן, המוכר יותר בשם זמל. זמל,
ירושלמי ותלמיד חכם, שרכש לו הערכה
בחוגים רבים כבקיא מופלג בתורה, וכרב
צבאי היודע לשלב הלכה ומעשה באופן
מוצלח ביותר, שימש בשעתו כרב הצבאי
של חטיבת ירושלים. לפני כשנתיים מונה
׳כרב הפיקודי של פיקוד־המדכז.
(המשך בעמוד )24

ינה הפגנות איסו •{ 1גא־דו 3ן
דק אדס חריג
מסוכל?בצע משימה
סלתי־אפשרית 7 :אחד
את תגוערדהשלום
כל המהפיכות שאירעו לאחרונה בישראל
באו בעיקבות ׳מעשיהם של אנשים יוצאי־דופן,
בילתי־יתלויים ובלתי־ממוסדים.
מוטי אשכנזי הפיל את: משה דיין. אסא
קדמוני !וחבריו יעזרו לו להפיל גם את
גולדה מאיר. המשורר יבי מבקש לחולל
מהפכה קשה עוד יותר: לאחד את !מחנה־השלום
בישראל.

אמנון רוכינשטיין כ״הייד פארק״
קונייטוו! —

ניסיון, פרטיזני. אנשים טובים וממוסדים
הסבירו לא פעם למשורר המשופם,
שזוהי משימה בלתי־אפשדיית. ראשי קבו־צות־השלום
השונות חוששים איש מרעהו,
וכל אחד מהם סבור שהשני אינו די
מכובד.
!לפני חודש עשה יבי ניסיון פרטיזני:
הוא הזמין אישים שונים ל״הייד פארק״
ביער בן־שמן, לדון יעל הבעייה הפלסטינית
(העולם הזה .)1911 לתדהמת רבים באו
לא רק כ־ 1500 מאזינים, אלא גם שורה
ארוכה שיל אישים, מדויד שחם (עבודה)
עד מאיר פעיל (מוקד) .ממתי פלד (בכל־זאת־מערך)
עד אורי אבנרי (מרי) .חשוב
יותר: בל הנואמים יאמרו בדיוק אותו הדבר,
ונסתבר שעל נושא כה מרכזי ושנוי-
במחלוקת, יש ביניהם תמימיות־דעים
כימעט־מוחלטת.
יבי לא נח על ז׳ריה של הצלחה זו.
השבוע קיים, שוב ביוזמתו הפרטית, מים־
גש גדול עוד יותר, ליד הירקון בתל־׳אביב.
הפעם באו כ־. 3500 איש — ואלפים נוספים
יתעו !בין הפארקים שלאורך הירקון, ולא
מצאו את מקיום האסיפה.
קשת הנואמים היתד, הפעם רחבה עוד
יותר. נוסף על ראשי ״בכל־זאת־מערך״,
מוקד ומרי. ,באו גם שולמית אלוני (ר״צ)
ואמנון רובינשטיין (שינוי) .וגם הפעם בל טה
התופעה: כימעט כל הנואמים דיברו
בלשון אחת: למען הפרדת־,כוחות עם סוריה,
תוך ויתור על קיונייטרה. רק ׳נימים
אליעד (ל״ע) חרג מן הכלל, השמיע נאום
בעל גון ניצי, ברוח התפנית האחרונה
של ל״ע.
הצגעה ספונטאנית. שני הנואמים
האחרונים הסיקו את המסקנות — בשני
מישורים שיונים.
האלוף (מיל ).מתי פלד סיכם את הגישה
לבעיית רמת־הגולן מנקודת־הראות ישל
אייש־הביטחון: קונייטרה אינה חשובה —
השלום חשוב.
עמוס קינן הסיק מסקנה אחרת: אחרי
שהסביר מדוע חיוני לאחד את ׳תנועות
ר״צ, שינוי, מדי, מוקד, הפנתרים, בבל-
זאת־ימעדך ועוד — ערך ב׳רבמקום הצבעה
בקהל יעל הצעה זיו. רוב גדול הצביע בעד,
איש לא הצביע נגד.
פשהתפזר הקהל, נשאר יבי אחרון בשטח
— כשבראשו תוכניות למיבצע הפרטיזני
הביא, למען איחוד תניועות־השלום.

ה מי שפ ח ה בוק 2בסיווה:

ה לו חמת

ע ל היחסי
ה מ עו רער׳

^ חת הפעמים הבודדות בהן עמד
\ £צה״ל על סף של מרידה צבאית,
היתד, כאשר כמעט כל מפקדי חטיבת הצנחנים
קשרו קשר חשאי במזימה סודית.
אבל המרד לא היד, מכוון, חלילה, כדי
לתפוס את השילטון במדינה או להחליף
את הממשלה. הוא נועד לתבוע את הדחתו
של מפקדם הנערץ של הצנחנים באותם
ימים — אריאל (״אריק״) שרון.
זה אירע בתחילת שנת .1957 עם ישראל
היה עדיין מסוחרר ושיכור מהניצחון הצבאי
הראשון הגדול שנפל בחלקו במיב־צע
קדש. הצנחנים, שצנחו במיתלה וכבשו
את חופי מיפרץ סואץ מא־טור בואכה
שארם א־שייך, היו גיבורי המילחמה. שמו
של מפקדם, אריק שרון, שהיה עד אז
מוכר רק למעטים מחוץ לצד,״ל, נישא
בפי כל.
אבל הצנחנים עצמם היו ממורמרים.
במיבצע סיני הקיזה חטיבת הצנחנים את
דמה בקרב המיתלה 38 .הרוגים נפלו בקרב
זה. וכ־ 120 מחיילי החטיבה נפצעו בו.
למפקדי החטיבה ברמות הבכירות וברמות
הביניים היו טענות קשות נגד מפקד ה חטיבה,
אריק שרון.
לא היה זה רק בגלל מה שאירע במיל-
חמה. זו היתד ,׳מרירות מצטברת, שנבעה
מאופיו המיוחד במינו של אריק. המרירות
שהצטברה בלבבות של יחידים פרצה והפכה
להתארגנות זמן קצר לפני מיבצע
קדש, בעיקבות פעולת התגמול שבוצעה
ב־ 21 באוקטובר 1956׳ על תחנת המשטרה
של קלקיליה.
גם פעולת תגמול זו נראתה בעיני רבים
ככישלון צבאי, למרות שתחנת המשטרה
הירדנית פוצצה וקרוב למאה מחיילי הלגיון
נהרגו בפשיטה. כמו היום כך גם
אז היה קנה המידה להערכת פעולה צבאית

בלוצונה הבכירה
ו י וווו

1₪ 1דוווו — יוון

שלצה״ד
כישלון בו, במיוחד משום שדיין סירב
לאשר את התוכנית המקורית של המיבצע.

דיין מא שים
א ת אריק
ך* קרע כין משה דיין לבין אריק
י י הרחיב והעמיק בעקבות קרב המיתלר,
ב־ .1956 בקיצור נמרץ ניתן לשחזר את
׳מד, שאירע בקרב, כך: אחרי שאחד מגדודי
חטיבת הצנחנים, בפיקודו של רפאל
(״רפול״) איתן, הוצנח במיתלה, יצאה שאר
חטיבת הצנחנים בטור משוריין להתחבר
עמו. אבל המטכ״ל עיקב את התקדמות
הטור המשוריין, סירב להעניק לטור סיוע
אווירי. נוצר קצר יבין המטכ״ל ליבין מיפק־דת
החטיבה, כאשר מפקדי הצנחנים חוש בים
כי מפקירים למעשה את הגדוד ש־הוצניח
במיתלה.
אריק שרון נקט אז בדרכי ערמה. הוא
ביקש מהמטכ״ל אישור לבצע סיור אלים
לכיוון מיצר המיתלה. כאשר ניתן לו האישור
הזה, בתנאי שלא ייכנס לקרב עם
המצרים, הפך ׳אריק את הטור המשוריין
של החטיבה ישלו כולו לסיור אלים.
בראש הכוח עמדו אז הסמח״ט, יצחק
(״חקה״) חופי, המג״ד מרדכי (״מוטה״)
גור ומידי. מה שאירע אחר־כך הפך ל טרגדיה.
הטור המשוריין׳ שנשלח תוך
הפרת פקודה, נלכד במלכודת במיתלה,
נקרע לארבעה חלקים ורק אחרי שעבר
את כל מדורי התופת הצליח לחלץ את

צ ה ״ל
אי פההפר חי ם כו ר ם *
רוצח להימלט מעונש?
ספר מח עשית
למען המדינה
האיש שקטף פירחי־בר מוגנים, במקום
המוגדר בחוק כאתר־טיבע מוגן, הבחין
לפתע כי יש מי שמתבונן במעשיו. הוא
הפך פניו והחל לרוץ.
המתבונן לא ויתר, דלק אחריו במהירות.

יכי נואם
— אינה חשובה —

מתי פלד נואם
— השלום חשוב

אך האיש היה זריז ממנו. הוא הגיע אל
מכוניתו, התניעה והסתלק.
קצין הוסב פרחים. ד״ר זאב נאווה
היה בטיול באיזור הקריות בחיפה, כאשר
הבחין בקצין קוטף־הפרחים. נאווה, פרופסור
להנדסה חקלאית בטכניון, ידוע בין
חוביבי־הטבע ארץ כאחד הקנאים הגדולים
לשמירת הטבע.
הוא לא יכול לעבור בשתיקה על מה
שהתחולל לנגד עיניו, החל דולק איחר
האיש. לאחר מירידף קצר ומהיר נכנס
האיש למכונית הצבאית והסתלק מהמקום.
כעסו של נאווה גבר בו עוד יותר
בראותו את המכונית. הוא הבחין שבעליה
הוא קצין בכיר בצה״ל.
׳נאווה רשם את מיספרה של המכונית,
שלח מיכתב־תלדנה חריף לרשות שמורות-
הטבע, בו התלונן על מעשהו של הקצין
ודרש להעמידו לדין.
רשות שמורוית־יהטבע ביררה את הפרטים
והצליחה, באמצעות שילטוינות צה״ל, ל זהות
את ׳נהגה.
היה זה אלוף־מישניה ״שריאל אביר.
בבית־המישפט הודה אביר באשמה. אך
כאשר התבקש על־ידי התובעת,עורכת-הדין
מירד, פרוכטמן, להסביר את מעשהו, ביכר
לפרט את הדברים שעשה למען המדינה.
בין השאר הציג, כסימוכין לטוהר־מידותיו,
עיטור־יגבורה שקיבל מאת הרמטכ״ל.
נראה שטיעוניו שיכנעו את שופט־השלום
יוסף נוימן, שקנס את אלוף־מישניד, אביר
ב־ 75 לירות בלבד.

ה״ידידים״:

אלו פי

של צד,״ל מחיר הדמים ששולם בעדה.
18 צנחנים נהרגו בפשיטה על קלקיליה
וחמישים נפצעו, עובדיה שהפכה את הניצחון
לתבוסה. היה זה אחרי שאחת הפלוגות
שהיתר, במשימת חסימה׳ נלכדה
במלכודת. בנסיונות החילוץ של הפלוגה,
נפלו מרבית הנפגעים.
למשה דיין, מי שהיה הרמטכ״ל באותם
ימים, היו טענות קשות אל אריק שרון
בשל תיכנון הפעולה. למעשה האשים אז
דיין את אריק בכישלון. הוא טען שחייליו
לא עמדו בלוח הזמנים וכי שלח את החסימות
שלו עמוק מדי אל שטח האוייב.
היד, זה למעשה הקרע הגלוי הראשון
בין דיין לאריק שרון, שהיה עד אז חביבו
ובן־טיפוחיו של דיין. אריק לא נשאר
חייב לרמטכ״ל. הוא תלה את אשמת ה
שרון

ווייצמן

בצוותא

עצימו
ולהתגבר על המצרים במיצר.
משה דיין לא הסתיר את זעמו על כישלונו
זה של אריק. בספרו יומן סיני, ביקר
קשות את המיבצע. הוא לא כעס כל כך
על הפרת הפקודה כמו על המישגה הטאקטי
שנעשה בביצוע הסיור, אחרי הפרת
הפקודה. כתב אז דיין את מה שנראה
היה ככתב־אישום נגד אריק שרון :״ה־מ״שגה
העיקרי שעשו הצנחנים בהתקפתם
היד, מיישגד ,׳טאקטי. מיפקדת היחידה
שיערה שבמיתלה אין כוח מצרי גדול
ולכן הירשתה לעצמה להתקדם בשטח
טופוגראפי נחות, בוודאי, כשהאנשים
מרוכזים ברכב הנוסע בטור עורפי. הצנחנים
חישבו כי אם ייתקלו בכוחות אוייב
יצליחו להתפרס ולהיערך ביעוד ומועד
להתקמה ...על השיקולים המוטעים שילמה
יחידת הצנחנים מהיר מלא בדמה.״

חקה ומוסה נואש ניסיון להתמרד 1ג ו
אויק שדון ולהדיחו מתפקידו כמפקדם

דב־־אלוף גור

אלוף חופי

היתה זו למעשה האשמה. מפורשת על
אריק שרון באחריות לקורבנות חטיבת
הצנחנים. מפקדי הצנחנים שנטלו חלק
בקרב, היו בדי׳עה דומה. וכך, זמן קצר
אחרי המיל׳חמה החלה התארגנות חשאית
ביניהם ;שנועדה למטרה אחת: להביא
להדחתו של אריק !שרון. נערכו פגישות
סודיות, שיחות ונחרשו מזימות, למעשה,
ניתן היה בכל צבא מסודר להעמיד את
כל המפקדים האלה לדין בעוון קשירת
קשר להתקוממות. אלא שבסופו של דבר
לא יצא דבר מהקשר.
הקושרים הטילו על אחד מהם, דוידי,
מי שהפך לימים לקצין־צנחנים־האשי, את
התפקיד להתייצב בפני אריק ולהודיע לו
שקציני חטיבתו החליטו על הדחתו, וכי
אם לא יתפטר מהפיקוד על החטיבה, יפרשו
כל קציניו לא רק מהיחידה אלא
מצה״ל בכלל.
אבל דוידי דחה מפעם לפעם את יום
השי״ן. למעשה היתה כאן מעץ חזרה
לפרשה, שאירעה שלוש שנים קודם לכן,
,כאשר משה דיין ואריק שרון הדיחו בעצה
אחת את מפקדם הקודם של הצנחנים, יהודה
הררי. גם אז הביא הדבר כמעט למרד.
אריק, שהיה אז רב-סרן צעיר, מפקדה

עליהם. דוגמא מוחשית לכך היא פרשת
היחסים בין עזר וייצמן לאריק שרון. לכאורה
קורצו השניים מאותו חומר. שניהם
צברים, שגדלו בצה״ל. שניהם בעלי ידיעות
לאומניות ימניות. שניהם בעלי תפיסות
צבאיות וצורת מחשבה בלתי שיגרתיות.
לכאורה הם היו צריכים להיות ידידים.
רק לאחרונה הסתבר לציבור כי בעצם
שוררת איבה עמוקה בין השניים. היה זה
כשאריק שרון הגיב על פיצוץ מסמכי
וייצמן ׳נגד רבין, כינה את עזר בשם
״עריק פוליטי״.
היריבות בין השניים לא נולדה רק עם
הקמת הליכוד, כאשר אריק הצליח במקום
בו, נכשל עזר, ועזר ביטא את אכזבתו
בפרישה מכל פעילות פוליטית. היא הרבה
יותר קדומה ומעמיקה.
היה זה עוד בתחילת שנת ,1967 לפני
מילחמת ששת־,הימים, בימים בהם כיהן
עזר וייצימן כראש אג״ם, ונשקפו לו סיכויים
כי יירש את יצחק רבין כרמטכ״ל,
כאשר החל הקרע בין השניים. כאשר
הסתבר לפיקוד העליון !של צה״ל כי האפשרות
שעזר וייצמן יכהן כרמטכ״ל היא
ריאלית, נקט אריק שרון יוזמה אישית.
הוא התייצב בפני ראש־הממשלה דאז,

אלוף שרון
יודע על מזימתם. הוא הניח להם לשפוך
בפניו את כל טענותיהם נגדו. היתד, שיחה
ארוכה וחריפה מאוד.
המפקדים, להוציא את רפול ודני מט,
הטיחו רובם בפני אריק דברים קשים.
כבר אז הסתבר כי בעת שהחיילים מהשורה
העריצו את אריק כאליל וכגיבור,
שנאו אותו יחלק ניכר מהמפקדים.
הסיבות לכך היו ברורות. אריק הוא
אינדיבידואליסט באופיו. את כל תוכניות
הפעולות שביצעה חטיבת הצנחנים תיכגן
ברובן בעצמו. הוא לא שיתף: את שאר

שה כדי שיפקח עליו. הוא הביע את דעתו
עליו במלה אחת :״נחש״.
כך נוצרה תופעה פאראדוכסלית: דווקא
אנשי היחידה המגובשת ביותר בצה״ל,
שקבעה את הנורמות של צר,״ל הן ברמת-
הביצוע הקרבית והן באחוות הלוחמים,
ובמסורות של ״אחרי״ ו״אין מפקירים
פצועים״ — דווקא אנשיה היו מסוכסכים
ביניהם ורבים ממם היו בבחינת אוייבים
בנפש איש לרעהו. ייתכן שהיחסים האי-
,שיים ינבעו דווקא מכך, שבמשך יותר משלוש
שנים זזיו כל האנשים האלה ביחד,

!דגו־ו־דנגדא רי ת
של יחידת הקומנדו ,101 היה בלתי מקובל
על קציני גדוד הצנחנים, שעמד להפוך
לחטיבה. הם איימו לפרוש מצד,״ל ואפילו
תיכננו תוכניות להגר לקנדה ולהפוך שם
למכבי-אש !מוצנחים. רוב המפקדים אמנם
פרשו.
עתה נראה היה כי עומדים להחזיר ל־אריק
כגמולו, אלא שהפעם עמדו לעשות
זאת אנשיו שלו.

כך ״דוכא״
המרד

י* התקוממות נגד אריק לא הגיעה
( \ לכלל ביצוע מעולם.
הקושרים משכו ומשכו את תוכניתם עד
שבסופו של דבר נודעו פרטי המזימה
לאריק. אז עמדה בפניו הברירה: לא
להגיב, להתעלם מהנעשה ולהמתין עד שינסו
הקושרים להוציא את תוכניתם אל
הפועל, או לזמן אותם ׳ולחסל את ההתארגנות
נגדו בעודה באיבה.
אריק בחר בדרך השנייה. הוא הזמין
אז שני קצינים מחוץ לחטיבה. היו אלה
אהרון יריב, שכיהן אז בראש-המטה של
פיקוד המרכז ואברשה טמיר, מי שהיה
גם הוא קצין בכיר בפיקוד המרכז, וכיום
אלוף, ראש אגף־התיכנון במטכ״ל.
בנוכחות שניהם זימן אריק את כל הקצינים
המורדים לשיחה, גילה להם שהוא

המפקדים בתיכנון ובשיקולים. כיוון שחבורת
מפקדי הצנחנים היתד, מורכבת
כולה מלוחמים צעירים, בני אותה שיכבת
גיל, מוכשרים כולם ואמביציוזים בצורה
בלתי רגילה — לא יכלו לסלוח לו על כך.
אריק לא עשה זאת מחוסר התחשבות.
היתד, לו אידיאולוגיה שלימה מדוע חייב
המפקד הבכיר להחליט את ההחלטות ה־
!מכריעות בעצמו, ולחייב את כל השאר
לציית לפקודותיו.
טענות מסוג אחר הופנו כלפי אישיותו
של אריק כמפקד. אריק לא היה חס על
מפקדיו .״הוא ממש התעלל בנו״ אמר
אחד מהם לימים. הוא היה תובע מהם
ביצוע מושלם של ההוראות. כשהיה מגלה
שאחד מהם התרשל, או לא מילא את
פקודותיו כנדרש, לא חם עליו, היה מת-
,פרץ כלפיו בפומבי, מטיח בו מלים קשות.
כל אחד ממפקדיו עבר למעשה מיקלחת
מעין זו פעם אחת או יותר, כשהיא מלווה
באיומים על סילוק מהחטיבה, שהיתה אז
גאוות צה״ל.
קל להבין מדוע לא היה אריק אהוד
דווקא בקרב מפקדי הצנחנים. במיוחד היו
יחסיו קשים עם חקה ועם מוטה. חקה היה
בבחינת ׳נטע זר בחטיבה. הוא הובא אליה
על-ידי משה דיין. בזמנו, היה חקה ראש
המטה של דיין כשזה כיהן כאלוף פיקוד
הדרום. הוא הולבש על אריק בניגוד לר צונו,
ואריק סבר כי דיין מינה אותו למע-

כמשפחה אחת, ניצבו יחד מול המוות,
הכירו זה את זה מקרוב, על כל החולשות
הקטנות שאין לגלותן בהיכרות שטחית.
זהו הרקע לתופעה שהיתגלתד, רק לאח רונה:
שמפקדי אותה יחידה מהוללת בעבר
מתבטאים זה כלפי זה כאילו לא
שירתו ייחד באותו צבא.
צריך להכיר רקע זה מקרוב כדי להבין
מדוע התבטא חקה בצורה כל כך חריפה
׳כלפי אריק שרון עם פרישתו מצה״ל לפני
שבועות מיספר, ומדוע ציפה כי מוטה גור,
בתפקידו כרמטכ״ל לא ישבע נחת מאריק,
שיחפש את ההזדמנות הראשונה כדי לתקוף
אותו ולבקר אותו.
חקה, שיזם בעצמו את הראיוינות ל־עתונות
עם פרישתו, לא סיפר מה הוא
הרקע לכך שהוא עצמו אינו יכול לעבוד
על גל אחד עם מוטה.

״נחש בעל
שבעה ראשים׳,

ץ* עניין, שהביקורת כלפי אריק
* ) בקרב מפקדים בכירים בצה״ל לשעבר,
היא כמעט בנוסח אחיד. גם רבים
מיריביו המושבעים ביותר יודו כי כלוחם
וכאיסטרטג הוא גאון צבאי. אולם כולם
שוללים את יחסי-האנוש שלו.
אין ספק ני מיה שגרם לכך היא תכונתו
של אריק לומר לאנשים בפנים את דעתו

לוי אשכול, הזהיר אותו מפני מינוי כזה.
היו לאריק שתי סיבות לדרישתו: ה־רמטכ״ל,
לדעתו חייב היה להיות איש
כוחות היבשה. והסיבה האישית: עזר
וייצמן, לדעת אריק, הוא אדם בלתי יציב,
ולכן יהיה מינויו כרימטכ״ל מינוי מסוכן.
יריביו של אריק מוצאים סיבה. שלישית
לפעילות שלו למניעת מינויו של עזר.
לדעתם ידע אריק בי מינוי וייצמן כ־רמטכ״ל
יחסום ממנו את האפשרות לכהן
בתפקיד זה. אבל אלה המכירים את אריק
מקרוב יודעים כי פעל בתום־לב, משום
שהאמין במה שאמר. הוא לא הסתפק בפגישה
עם אשכול, נפגש עם שרי ממשילה
אחרים וגם עם גולדה מאיר׳ שכיהנה אז
כמזכירת מפא״י, כדי לשכנע אותם ש מינויו
של עזר וייצמן כרמטכ״ל, יהיה
מינוי מסוכן לצה״ל ולמדינה.
לזכותו של אריק שרון יש לציין כי לא
פעל במיסתרים כחזרש־מזימות ותככן.
הוא הצהיר על עמדתו זו גלויות, ואף
הודיע לעזר וייצמן מפורשות כי הוא פועל
נגד מינויו, תוך הסברת מניעיו.
זה הרקע האמיתי ליחסים בין השניים,
שמצאו ביטוי חיצוני בפרשת מיסמכי
רבין לאחרונה. זה גם מסביר מדוע הגדיר
עזר וייצמן לאחרונה את אריק כך :״הוא
נחש בעל שבעה ראשים. אתה עורף לו
ראש אחד׳ אבל תמיד יש לו עוד ראשים.״

(המשך הסידרה בגיליון הבא)

נש של גיבור הפיזמון שעורר 1

מ׳ אתה,
של ג׳מילי, ואנחנו יודעות בדיוק מה הוא
שווה.
אבא הכיר את אמא כשהיא היתה
בת .16 היא למדה אז במשק הפועלות
בפתח־תיקווה ,׳והגדר של משק הפועלות
גבלה עם הבית של ג׳מיילי.
למרות כל החיזורים שלו, כד אמא
מספרת היום, היא לא רצתה להתחתן איתו.
אבל הוא עשה עליה ועל ההורים שלה
רושם רב, כאשר היה נוסע לנס־ציוגה
להביא משם את אמא שלד, במכונית. זה
היה אז דבר נדיר, ובכלל, הוא השוויץ
והבטיח כל־טוב.
אחרי שהם התחתנו, התחילה ההתעללות
של אבא וסבא באמא. אמא סיפרה לנו
איד הייתה מקבילת ממת גם מבעלה וגם
מאבא, ישלו. פעם אחת, כשאבא לא היה
בבית, סגר אביו את ׳צינור המים, כשהיא
היתה באמצע מיקלחת. אמא היתה צריכה
להתחנן בפניו, עירומה, שיפתח את ה צינור•
אמא שלי לא ממישפחה פשוטה
כמו אבא, אלא ממישפחה חבשית, עם כל
האצילות שמתחייבת מזה. וקשה לתאר
איזו עוגמת־נפש זה גרם לה.

י יז

מכו ת־רצח

מאח
נא 1רהג׳מילי
ץ* אז יום־׳חעצמאזת אני לא מוצאת
1*1לעצמי מנוח. לא איכפת לי שבחרו
שיר כל־כך גרוע למקום הראשון בפסטיבל
הזמר. איכפת לי רק שנושא השיר, ברוך
ג׳מילי, הפך להיות גיבור לאומי. שרים
עליו, כותבים עליו בעיתונים, מראיינים
אותו לרדיו, עושים ממנו ממש גיבור
לאומי.
אני לא רוצה להתבטא.בגסות, אבל אותו
ברוד ג׳מילי הוא בדיוק ההיפך ׳מגיבור

לאומי, חהיפך מגיבור וההיפך הגמור מלאומי.
הוא בכליל אפס מוחלט. ולי יש
רשות לומר זאת, יותר מאשר לכל ילד
ששיר את השיר עליו ברחוב, י׳ותר מאשר
לכל עיתונאי שמראיין איותו !ואפילו יותר

אליך
פרשי כדלקפן:

פר ב רי ר

ך* שנולדה אחותי הבכירה חפציבה,
התגייס אבא לצבא הבריטי, וכדי
שיובל לברוח ליהו״יל הצהיר אז שאיננו
נשוי. רק לבלתי-נשואים היה הצבא הבריטי
מאפשר לנסוע לחו״ל. התוצאה היתה ש-
אמא נשארה במשך שנה וחצי עם תינוקת,
ללא כל מקור-פרנסה. משהוא חזר, הם
נאלצו להינשא בשנית, כדי להוכיח לבריטים
שהם נשואים, וכדי לקפל כסף.
אביא תמיד משוויץ בזה שהיה דס״ר
ידוע ואחר־כך קצין מפורסם בצבא. הוא
היה הילד עם השפם הגדול שלו, ועם
המקל, וכולו אומר מיליטאריזם. יאבל האמת
היא שהוא היה פחדן גדול, ואת
כל הדס״ריות שלו הוא הראה רק בבית,
על שלוש נשים: אישתו ושתי בנותיו. אמא
מספרת כי ב־ ,1948 כשכולם התגייסו ל-
מילחמה, אבא ׳נכנס, מתחת למיטה. הוא
היה פשוט משתמט. אמא כל־כך נפגעה
מזה. עד שבפעם הראשונה בחיים שלד,

גי קי ל י ־נ קזני

לפנות

כאשר הופיע פרשי פר ג ׳ פילילחופשתו
פצה ״ לפצא שם את כ ב * ישןוזאתללאידיעתו ,
הסכפתוורשותו של פרשי .
בדירת

ברצונילהתרותבךכיבקורך זד.
פרשי הוא בנגודלרצונו ובאם ישנה הדבר
יאל־׳ןפרשילנקושכנגדךבאמצעיםמשפטיים .

מינתב דחתן

צילום מכתב אותו שלח עורך־הדין של ג־נזילי, צבי רוזן,
אל בעלה של בתו, שבוע לפני נישואיהם, בו היתרה
בו שלא ילון בבית שבראשון־לציון, בו התגורר הזוג הצעיר אצל אס הכלה.

מךןן? נאורה ג׳מילי ביום נישו־
1 1איה .״אבא היה בחתונה
שלי בדיוק דקה, ומיהר אל בחורה.״

מאשר לשלמה ארצי, שכתב עליו את
השיר. אני בתו — ואני מכירה אותו
יותר טוב מכולם.
אם הייתי רק סתם ׳מכירה אותו, זה עוד
היה בסדר. אם הוא היה רק אבא, כמו כל
האבות, בוודאי הייתי גאה בו היום, עם
פירטומו הרב. אבל אני, אחותי ואמא שלנו,
היינו במשך שנים רמת נושא להתעללותו

היא התפרצה נגדו, ואיימה עליו שאם
לא יפסיק להתחבא ולא יילד להתגייס,
היא תלשין עליו לצבא, וזו ׳תהיה בושה
לכל מישפה ת גזמילי.
למרות שאני לא גרה עם אבא ואמא
כבר הרבה שנים, יש לי זיכרונות מלאים
מהחיים בבית. הזיכרון הבולט ביותר, גם
שלי וגם של חפציבה אחותי. הוא של אבא

ברור גימילי ־ החיי!
מאחרי המזה? בתו נ

מגיע הביתה בווספה שלו.
הטירטור של מנוע הווספה היה הסימן לה
להרגיש רע. כולנו היינו תמיד בבית, כי אבא
עלינו לצאת החוצה. הוא היה נכנם, מלטף ב
את עשרות התמונות של הנשים העירומות ע
על קירות הבית ומחפש את ההזדמנות להשתול?
כשלא היתה לו הזדמנות כזאת׳ הוא היה
פרץ סתם. הוא היה שובר חלונות, זורק רה
ומרביץ לי ולאחותי מכ׳ות־רצח. אחר־כך הוא
לוקח את אמא לחדר השני, ומכה גם אותה.
זה היה בימים שהוא היה חוזר הביתה מ
נורמליות. אבל היו הרבה פעמים שהוא היה
להעיר אותנו כדי לערוך את הסצינה הזאת, מ
היה חוזר בשתיים אחרי חצות, ולנו היה ברור׳
חוזר אז מאשה או מנשים אחרות. אבא אפילי
טרח להכחיש זאת.
אבא מעולם לא קנה לי או לאחותי מתנה. כש
יוצאות איתו לרחוב׳ הוא אף פעם לא קנה לנו *

נוח שעו במדינה, עונה לשאלה:

בווו גת(׳?
הייתי חיילת. שירתתי רחוק מהבית,
וזה היה על־פי דרישתו המוחלטת של
אבא, מהחברים שלו בצבא, והם שקבעו
היכן אני אשרת. נישאתי לחייל: ,עולה
חדש מצרפת.
שבוע לפני החתונה הגיע אל בעלי,
קראו לו בורג׳ ג׳רבי, מיכתב סהעורך-
דין של אבא. במיכתב הודיע עורך־יהדין
לבעלי, כי אם אביא יתפוס אותו עוד פעם
ישן אצלנו בבית, זאת אומרת אצל ההורים,
הוא יפעיל נגדו אמצעים חוקיים.
אביא לא היה אז בבית. זה היה באחת
הפעמים שהוא הסתלק לחודשים ׳רבים,
!בלי להודיע איפה הוא, ובלי להשאיר
לאמא אמצעי-מיחייה. בעלי ואני התגוררנו
כמה ימים אצל אמא, וכיוון שהבית היה
רישום גם על שימו של אבא, הוא יכול
היה לשלוח מיכתבים מעורכי־דין.
כמובן שבעלי נעלב. אבל הוא עוד יותר
נעלב מההופעה של אבא בחתונה שלנו.
!אבא, לבוש ׳במיטב מדיו, נכנם לאולם כמו
רוחיסעידה, הדביק לי •נשיקה על הלחי,
ולבעלי ׳נשיקה על הלחי, ויצ׳א כלעומת־שבא.
אחר־יכך סיפדו לנו כי במכונית
המתינה לו יתבדה שלו.
אחר־כך נולד הבן שלי, הנכד הבכור של
ברוך ג׳מילי. הוא לא• טיח כלל לבוא
לברית, אם־כי דאג ללכת לביתה של
אמא ולקיחת משם את הסדינים !וההיתויליס
של הנכד, שאמיא דאגה לשמור בשבילי
במשך 19 שנה.
בעלי היה חייל ללא־יטישפחה, יוכל גרוש
היה חשוב לנו. להתחיל עם ילד ללא
היתולים וסדינים, זה חיד, בשבילנו אסון
ממש. מיספר חודשים אחרי הולדת הילד,
נהרג בעלי בתאונה. את ימי האבל עשיתי
אצל אמא. אבא היד .׳מופיע אז, ירק כדי
לפתוח את הרדיו בקולי־קולות, כדי להפר
לנו את האבל.
גם אל אחותי הוא לא התייחס טוב.

כשהיא חייתה בת 16 חיה לה חבר שלא
!מצא חן בעיניו, רק משום שהיה קיבוצניק,
!ממוצא פולני. אנא המיס ליחפציבה מסות־רצח,
ו״שיכנע״ את החבר לעזוב אותה.
היא הלכה ׳להתלונן במישיטרה, אבל כימו
בפעמים הקודמות, זה ליא עזר, כיוון
שאבא ,׳שהיה נוטר, רס״יר ומובס, הצליח
לבטל את כל התלונות בעזרת החסרים
שלו.
לחתונתה של חפציבה, שהתחתנה עם
בחור אחר, הוא בכלל לא בא. כשנולדו
לה יילדים הוא אפילו לא שלח פתק. לפני
בשבועיים ׳נפטרה בודאחותי, דנה !בת
ח־ ,4ממחלה ממארת. כל המישפחה באו
לנחם אותנו• סבא של דנה לא כא.

הגט
ה מיו חל
ך 1פני כשש שגי ם עזב אבא !את
׳ /הבית סופית, והליכי הגירושין בינו
לבין אמא נכנסו לה״לוך־גבוה.
אז הכיר אבא בחורה צעירה! ,ממוצא
כורדי, שהתאהבה בו, ויעבר ׳לגור איחה.
ל!א ידענו אם זה רציני או לא. אבא היה
ומסתובב עם ׳המון בחורות ופעם אפילו
פידסם כתבה בהעולם הזה, עם תמונות
על כל הבחורות שלו, וציין אפילו את
כתובית ׳דירתו, כדי שיבואו לשם בחורות.
יאבל עם הבחורה הזאת, שקוראים לה
יפה, והיא אחיות מעשית במיקצועה, הוא
נשאר עד היום, ובינתיים נולדו להם גם
שלוש !בנות, אבל רק לפני שלושה חודשים
הוא נתן סוף־סוף לאמא את הגט.
את הגט הוא הצליח לדחות כל-כך הרבה
שנים בגלל שנקט שתי שיטות. ראשית,
היה !מופיע יכל פעם, לפני הישיבה של
ביית־הדין הרבני, מכניס לאמא מיכוית־רצח
!ומאיים עליה שלא תופיע לישיבה למחרת.

המונס

מכס ,־בתמונה

ברוך ג׳נזילי, במדים
מצוחצזזיס של איש־ששלח
לבתו למזכרת.

השיטה השנייה: הוא הייה בא אל אמא
הביתה, נשכב על הריצפה ומתחיל לבכות.
אמא שלי אשד, רחמנית, והיא הייתה מאמינה
לו בפעם האלף ואחת, שמעכשיו
יהיה הכל בסדר, ולא מופיעה יותר בבית-
הדין הרבני.
!ברור שבמשך כל !אותן שנים אמא
זכתה לראות ממנו רק פרוטות מועטות
למיחייתה, וגם עכשיו ,׳אחרי שהוא כבר
גתו לה את הגט, גתן לה רק סכום וזד־פעמי
של 20 אלף ליחות.
:זהו ברוך ג׳מילי, שכל הארץ הושבת
אותו לגיבור-לאומי. שיבואו כולם לשאול
אותי, ואני אספר להם, מיהו באמת.

״העולם הזה״ פנה אד ברוד ג׳מילי
והציע דו להגיב על רתכה זו.
תגובתו תפורסם גגליון הבא.

לדוגמה. מה מסתתר
תנת תשובה מדהימה
זיל סר ניו

;וא לא מיו
ילו

כוס סודה. את אחותי הוא זרק מרבית, רק
בגלל שהיא אהבה חלב. אבא היה כל־כך
קמצן, עד שלא עישן, לא שתה ולא שיחק
קלפים אף פעם, למרות שזה התאים לו. הוא
טען שהחלב שהיא שותה בכמויות כל־כך
גדולות עולה הרבה כסף, ושבמקום להוציא
את הכסף הזה, מוטב שהיא ׳תצא לעבוד.
זה היה כשחפציבה היתה בת .15
בגיל הזה יהיו ליחפציבה, וגם לי, יבש ימלאו
לי חמש-עשדה, צדות עם אבא. לא
היינו יכולות להביא הביתה חברות בנותגילינו,
כי אבא הייה מנסה להתעסק איתן.
פעם, כשקראתי לו ברחוב ״אבא״ ,בניוכ־הות
אנשים, הוא כתן לי סטירה וצעק
עלי שמהיום והלאה אקרא לו רק ברוך.
אחר־כך, כשהיינו כבר מסוגרות, הוא בא
בטענות מדוע אנחנו לא קוראות ליו אבא.
אני התחתנתי לפני חפציביו, עוד כש־

המישפחה המונית

ברוך ג׳מידי, עם שתי בנותיה, חפציבח ונאורח, בתמונה מלפני

כ־ 20 שנה, למרות שציונה התגרשה מבעלה רק לפני כשלושה
חודשים, יש לג׳מילי עוד שלוש בנות מאישתו האחרת. נאורח
מספרת כי אביה נהג להכות את בנותיו ואת אישתו מכות־רצח.

המישסוה חועות ראו נערמו חבידות־הסעד לעניי בת־ים

110
חו ש -ה עיו״ ה

יד לפה!

אוריאל פלאח (יושב למטה, באמצע) ׳בישיבה יבוז הוקמה הקואליציה
החדשה של גח״ל והספד״ל. הישיבה וזיתה הסוערת ביותר
בתולדות בת־ים, כיוון שקורס היה צפוי כי המפד״ל יצטרפו לקואליציה עם המערך.

ץ* ח אמור לעשות ׳אזרח, שמידע ׳ליו
1* 1על אפשרות קיומו של מעשה פלילי ז
החוק הוא מדוייק וסחור ביויתר: היוגה
עליו לדווח מייד למישטרה, ואם לא ידווח,
הרי חוא־עצמו עובר על החוק. זוהי לשונו
היבשה של החוק.
אולם נראה, כי יש שיקולים שהם מעל
לחוק.
כסו, למשל, כאשר חושדים בסגן ׳ראש־עירייה
באי־סדרים, ואולי אפילו בגניבה.
החוק הוא ׳חוק, אבל באשר הנחשד הוא

חבר אותה מיפלגה של החושדים — אז
נעצמות העיניים. זכשמדווחים לראש-
העירייה יעל החשדות, הויא סוגר את התיק.
אחרי הפל, השיקולים הקואליציוניים
משחקים ׳תפקיד, חשוב.
גמבות יש הרבה במדינה, אבל רומח
כי, מיקרה כזה טרם קרה.
בעיר בת־ים פועל מזה שנים סיפעל-
תעסוקה לנוער, אחד מרבים בשרשרת
מפת״ן. מוסדות אלה הוקמו על-ידימישרד־הסעד
במטרה לשקם נערים הסובלים קשיי
הסתגלות. בשליש מן הילדים הלומדים במוסדות
אלה אנאלסתיים, מלם מפגרים
בהשכלתם! ,מרביתם מיקרי-גבול !מבחינת
התפתחותם השיכליה.
אחת מקרני־האור בחייהם של ילדים
אלה היא החברה האמריקאית קאר, המחלקת
לנזקקים מזון ומיצרכים !שונים,
חינם. בחודש יולי 1969 חילקה קאר הבי־לות־מזון
וסלי-עביודה לכל המ&ת״נים ג*
!ארץ. בין אלה היה גם המוסד בבת־ים,
שמנהלו דאז היה ׳אוריאל פליאה, מראשי
הצעירים של המפד״ל, ידידם ובא-ביתם של
זבולון המר (סגן שר־החי׳נוך לשעבר) ודניאל
וירמוס ,׳מנהיג הצעירים סגית־ים.
נציגי מישרז״הסעד מסרו לידוו של
פלאח 15 הבילות־וטזון בשווי 10 דולר
החבילה, וכן !מערכת כלי-עבודר! ,לחשמל
ושלוש מערמת בלי־עבודד -לתפירח. פלאח
אישר את קבלת המענק בחתימת ידו.

ך• ע כו רכמח חודשים עזב, פלאח את
המישרה, יצא בשליחות ציבורית לצרפת.
בביקור שיגרתי בחודש נובמבר
אותח שנח, ,סמומד בבת־ים, מדע לראשי

ולחסל את פלאח, יש לחזור חודשים אחי
דים לאחור.

סקרד-מכער
ד.י.ד,ידה. ק כיג נהל י&עק

י ״ גבבמלרה?״ ל _
״ 53בנדב __1 9 6 9 ,

־׳.כבוד
?ירית בת-יס .
לידי המב קר חפניסי
בס -י ם

מרסל יו ה ד
ויג אלרביב

השוד

״ ץגדרן :

זזביליתבתגתסברת ״קר״ לרפ ת״ זבת -י ס .

בתויס •ו לי סנ ההה קייב ה הלוקת הבילות ־ זיזוכ לי ״ ווה, נ ח ב י י״,
ל־> הפפתני ״ סבארז. נ ,ן: ה ״ ואפונולס ־ ה ״ ןפה -יספ 7נ, לפיהפרי ־ י ז - :

15 הבילו תמזון

פועוךע ״ יהבוה ״קד 1 0לכלהכילה

סס כליענווה חססל
ספיםכליענווה תפירה

ם ״ 1נ העתק יפוי -נהשמסרנולפר ־ ל #אוייאל, פנהלהפפה ״ זואז

נההיפהידועלגוףהיפוי -כתלענלההכענקהסהסןה בר ת ״ ע ו ״ .

ואיסור

ל ה ־ כוניהרב ,־ נווע, לב וספיסנהלתה ה ״ ז נ ׳ י 0ן, המסלי ״ ה נ ״ 2ל ״ 1הייד ־ ח
לפוהילצייןחופיההעניןכלפיהחניההאפריקאית, ה בר ת ער, הווו ־ ת
נפפ״ייי.
אישורנפרדסכלמקרם על קבלתהם? נ ק •
לאור ה אפור,
עלחובאוח -ה בד יקה •

נווהלנס אס קופותהספקי ,

ת ת ) פיו אה הענין

ך 1קראת הבחירות האחרונות ל/עיריית
בת־ים (דצמבר ,)1973 ומסדה
גם המפד״ל את רשימת נציגיה. לפי הבחירות
הפנימיות למועצת הסניף, קיבלה
רשימת הצעירים 36 אחוזים מקולות המצביעים,
מנהיג ד,סיעה היד, דניאל ורמוס,
ומישנהו אוריאל פלאח, שחזר בינתיים
מחדל.
את המקום השני השיגה הסיעה המר,כזית,
של השר זרח ורהפטיג, שנציגה המקומי
היה ניסים הרמון, ואילו המקום השלישי
— סיעת לימיפנזז, שנציגה היה
יצחק טורק, שהיה הבר גם בעירייה הקודמת.
מועצת הסניף ד,הליטה כי המועמד
הראשון שלד, יהיר, דניאל ורמוס, השני

חבילות־זזשי לילדים
נעל1מ ללא חסנו

ו תווי עונו

נסים חרמון והשלישי יצחק טורק. החלטה
זו פורסמה ברבים, והוגשה בחוק למישרד-
הפנים.
ימים אחדים לפני הבחורות הודיע יצחק
י. גורי זנם
טורק, כי אם לא יקבל את המקום הראשון
עוזר מקיר ל אפסנ או ת
— יפרוש ׳מרשימת המיפד״ל וייצא סרשימד,
עצמאית. לנוכח איומיו אלה נעשה הסכם
בק סיעת הצעירים לסיעת למיפנה. ורמוס
התפטר מן הרשימה ,׳וטורק הוכנס במקום
זהו המיסמך ששלח פקיד בכיר במישרד־הסעד אל המבקר הפנימי של
הראשון, בנציג הצעירים. בתמורה קיבלו
! עיריית בת־ים. מסקנות המבקר הפנימי מהוות מיסמך חסוי עד היום,
וגס ראש־העירייה לשעבר של בת־יס, מנחס רוטשילד, טוען כי לא ראה אותן. הצעירים מסיעת למיפנה מקום מקביל בעיריית
צפת.
עתה ביקשו הצעירים מן המועמד השיני,
!מישרד־הסעד גי המענק של קאר לא הגיע המערך זהימפד״ל. ראש העירייה דאז היה
כלל אל המוסד. ב־ 23 בנובמבר אותה שנה מנחם: רוטשילד, מי שהסביר בימים אלה חרימון, כי יוותר על מקיומו לטובת פלאח,
שלח העוזר הבכיר לאפסנאות במישרד -בי נמנע מחקירת ד,מיקרה אז כייון ש־ שהיה מזכיר הסניף של המפד״ל. לאחר
הסעד, פריזנט, מיפתב יאל המבקר הפנימי פלאח כבר היה בשליחות בחד,ל, ולכן יגם תקיעת־כף בין חרמון ופלאח, בה התחייב
פלאח בי אם לא ייבחרו שלושה ׳נציגים
של בת־ים, ובו תיאור המיקרה ובקשה לא העביר בזמניו את התומר למישטרה.
של המפד״ל לעירייה, המונה ,21 היו,א
לחקרו.

נקברה הפרשה, בגלל שיקולים
יתפטר לטובת הרמון — הסכים הרמון קבורה תישאר גי היה ונדמה לגתיים,
גיתב פריזנט :״למותר לציין חומרת הלהתפטר.
עניין
בלפי החברה האמריקנית, קאר, ה לעד. ילדי המוסד אומנם לא קיבלו את
ולאחר הבחירות התברר בי רק שני
דורשת אישור ניפרד מכל מקום על קבלת המגיע להם! ,אד בנראה לא הצריך הדבר,
לדעת ראשי־העיר, חקירתו של עסקן צעיר נציגי המפד״ל נכנסו לעירייה, לעומת 10
המענק״.
ומבטיח, כמו פלאח, ולסכן עקב ג ד יאת של המערך ותישעה של יגודל. חרמון תבע
בעיקסות מינתב זה ניסו מפקחי מישרר* הקואליציה. כך שקטו הבל, למשך חמש מפלאח בי יתפטר, לפי ההסכם, שנערך
ביניהם, אך ׳ראשי הצעירים, זבולון המיר,
הסעד לבקר במוסד ולערוך ספירת־מלאי. ישנים תמימות.
במיכתב אל •ריזנט, מיום 26 בדצמבר
יהודה בך מאיר ודניאל ורמוס, ביקשו מפנו
,1969 כתב המפקח ג. הרשטיק בי יניסה
הפרד, צפה ועלתה מהדש! ,בימים אלה, לוותר על תביעתו. הסיבה: הם טענו בי
לבקר במוסד טסת״ן, אולם עיריית בת-ים בגלל ׳תביעה שהגיש למישטרד, יאחד מ ׳בדעתם לעשות קואליציה עם גח״ל, ולא
נתנה הוראה לא לערוך ספיירת־מלאי, ולא נאמני מיפלגת העבודה בבת-ים — אך עם המערך, ובי הם יודעים שחרמון וסיעתו
לנהל רישומים — לא באפסנאות ולא היא לא צפה מעצמה.
יעדיפו את המערך.
בכספים.
על־פנת לחנין מדוע ה חליטה •יפלגת
חרמון סירב לוותר׳ תנע את פלאח
,מאותה עת שלפה *1ת־ים קואליון יה של העבודה לשלוף תיקים ישנים ומוסווים לבית־דין רבני על חפרת הסכם. בית-

סוד

תמרורים

המפלגה הדתית הלאומית

נחוג יום־ד,ולדתו ד 65-,של מזכיר

מועצת פועלי תל־אביב־יפו אורי אל*
פרט. אלפרט, יליד פולין, למד בישיבה
ובאוניברסיטת ירושלים. היה מפקד בהגנה
בירושלים ובתל-יאביב, חבר מועצת־ההסתדרות,
חבר מרכז מיפלגת־העבודה
וחבר מועצות־ו־,מנהלים של האופרה היש ראלית
והתיזמורת הפילהרמונית.
נחוג יום־ר,ולדתו ד 38-,של הכלכלן
מרדכי גרגר, מנהל נמל אשדוד, ה נמצא
עתה בשנת-לימודים בחו״ל! .ברגר,
יליד חיפה, סיים את לימודיו בטכניון בעיר
זו. בעבר כיהן ברגר כאחראי מטעם
מישרד־ר,פיתוח על איזור אילת והערבה,
כיועץ כלכלי במי׳שרד הפיתוח ומנהל נמל
אילת.
נחוג יום־הולדתו ה־ 62 של ד״ר
אכרהם כר״מנחם, ראש עיריית נתנ יה.
בר־מנחם, יליד גרמניה, קיבל את הדוקטורט
שלו בלימודי מישפטים. בעבר
היה חבר קיבוץ גברעס, מזכיר מועצת
פועלי נתניה ום גן־ראש־העיר בתקופה בה
היה עובד בן־עמי ראש־העיר. בבחירות
האחרונות הצליח להרכיב קואליציה כנגד
בן־עמי.

וו נ נוו

נחוג יום־הולדתו ה* 57 של אחד
ממנהלי יצהר, המהנדס יהושע גילדן.
גילוץ, בן למישפחה ותיקה בארץ, היה
אלוף-מישנד, בחיל־׳האוויר .׳ואחרי פרישתו
פנה לעסקים פרטיים. רעייתו, רותי גי-
לוץ הי״ד, ניספתה בהתקפת המרצחים על
נמל־ד,תעופה לוד•

נוח צעיר, שיטה חדשה
פלאקאח הבחירות
של המפד״ל לעיריית בת־יס. כאשר נקראו הבוחרים לתת את
הדיו, בראשות ד,רב י. קוליץ, ערד המד,
ישיבות. פלאה סירב להופיע אליהן. בלית-
ברירה הוצא נגדו כתב־סידוב.
הוצאת כתב־סיווב כנגד אדם דתי, כמוה
כפסילתו בעיני הציבור, והיא פסק !חסוד
ביותר. במקביל גם הפעיל הרמוז את
מוסדות המפד״ל, לכפות על פלאח פרישה
מן העירייה לטובתו, תוך מימוש כתב-
הסירוב הרבני.
ראשי המערך המתינו1כל העת לתוצאות
הדיון הרבני: .כאשר נוכחו כי הצעירים
מסרבים לקיים את הוראות בית־הדין הרבני
(ויחד עם זאת לדרוש ממיפלגתם
לקיים !את הוראות ובית־הדין הרבני העליון
לגבי כניסה לממשלה) ,החליטו להוציא
את התיקים שעמדו נגד פלאח, ולחשוף
אותם.
באיחור ישל חמש שנים תמימות הוגשה
התלונה למישטרה, בכוונה ברורה: הרשעתו
של פלאח בעבירה שיש עימד, קלון
׳תפסול אותו לכהונה בעירייה, ואז ייכנס
ניסים חרמון, שיצטרף למערך, אשר יקבל
כך חזרה לידיו את הרוב בעירייה.

קולם לכוח הצעיר והחדש, לא ידעו כי מייד לאחר הבחירות
יתברר שהשיטות החדשות הו תככים והונאה הדדית, תוך אי־כיבוד
הסכמים. באמצע פלאח, משמאל המאשים נסים חרמון.

יוכל להמשיך בעבודתו, רק אחרי שהורשע
בעבירה שיש עימה קלון.
,מה פירוש המונח ״קלון״ ז כמה מטובי
עורכי־הדין בארץ נבוכו מאד לשמע ה
אחי,
שהאיש בגד
בשותפיו, נחשף החשד שאלה, והסכימו כי הרשעה על דריסת
אדם, למשל, היא עבירה פלילית שאין
עימד, קלון. האם אי-סדרים כספיים, או

זיוף־חשבונות, הם קלון? על כך חלוקות
הדעות.
החוק של פקודת העיריות יודע היטב
לאסור על חולדדרוח, או שוטר, או עובד-
עירייה, לשמש כנבחר ציבור. אפילו ל-
פושט־רגל אסור לכהן בעירייה. אבל לגבי
עבירות פליליות, מסתפק החוק במשפט
הסתום: עבירה •שיש עימה קלון.
בביודהקסטל, במיבצר המפד״ל בתל-
אביב, לא ימתינו עד לתום ההליכים ה-
;משפטיים. שם ידרשו את הדחתו של פלאח
כבר עם הגשת כתב־ד,אישום. ואם הצעירים
לא יסכימו לכך, הרי;ממתינים עדיין תיקים
נוספים הקשורים בשליחותו של פלאח
בחו״ל. כאשר מבקש המערך לעשות חש-
׳בונות, ידו: מתארכת מאוד.

נולד בן־׳בבור לעורך עמודי-הפנים
של מעריב, עידו דיסנצ׳יק, בנו של
העורך הראשי של ד,צהרון אריה (״צ׳יק״)
דיסנצ׳יק, ולרעייתו הדוגמנית בתיה.
נולד. לשלמה (״מומו הגדול״)
יעקוגוג 40 לשעבר מלך הג׳ז של
שכונת התיקווה, וכיום בעל בית־ספר
לנהיגה, בן שישי.
הוקם על-ידי המפיץ הראשי של
מטלית הפלא סקוטש־ברייט בארץ גרונו
לנדסגרג, על-ידי הפרופסור לארכיאולוגיה
באוניברסיטת תל-אביב סא״ל (מיל).
מרדכי גיחון, ותלמיד אותה אוניברסיטה
מיכאל מנר, ועד ציבורי למען יצהלו
רגין כראש-ד,ממשלה.
אושפז בשנית במרוצת השבועות
האחרונים, נשיאה השלישי של מדינת
ישראל זלמן שז״ר, בבית־החולים הדמה
בירושלים, כשהוא סובל מדימום באיזור
הקיבה.
פרש מתפקידו כמהנדס עיריית תל-
אביב אלוף־מישנה ירחמיאל דורי, מי
שהיה קצין־הנדסה-ראשי של צה״ל ופנו
של הרמטכ״ל הראשון, רב-אלוף יעקב דורי.
דורי, אשר מוינה לתפקידו לפני שנח,
על-ידי ראש העיר הקודם של תל-אביב,
יהושוע רבינוביץ׳ ,הספיק לכהן בו רק
חודשים אחדים מאחר שבילה בחו״ל שלושה
חודשים בלימוד בעיות עירוניות,
ואחר־כך נסע שנית לחו״ל, מטעם החברה
המשותפת לעיריית תל-אביב ולמישרד־התחבורה,
נתיבי איילון. במקום דורי מונה
אחד העובדים הוותיקים של מחלקת מה נ-
דס־העיר, אפריים מרק.

ן• גאל, מרכוס, ממלא־ימקום דובר ׳מיש־סרת
ומחוז תל־אביב, היה נכון לאשר
כי :״מישטרית חולון סיימה את החקירה
בדבר התלונה, שהוגשה נגד אי־ד,סדרים
בעבודתו של אוריאל פלאח בשנת .1969
החומר הועבר לפרקליטות מחוז תל-אביב.״
אוריאל פלאח עצמו אמר כי הוא, מסרב

העניין הושתק -בדי
לא לנגוע בקואליציה
לדבר עם עיתונאים, והוסיף :״תפרסמו מה
שאתם רוצים!״
ראש עיריית בודים הנוכחי יצחק וולקר
שסגנו הוא שחקר עתה על חשד זה, סירב
להגיב כלל. ואילו פינחס ואילון׳ יושב־ראש
מרכז־השילטון המקומי, הסכים רק
לגלות כי כאשר מתנהלת חקירה נגד עובד,
על עבירה פלילית, משעים אותו מן העבודה.
באשר ל׳ניבחרים, הוא אינו יודע
מהו הנוהל.
לעומתו, היה דובר מישרד־הפנים, יצחק
אגסי, מוכן לאשר, כי נבחר לעירייה לא

נישאו. פנחס רוטככרג, נכדו
של הזקן־מנהריים, אבי מיפעל החשמל
בארץ, פינחס רוטנברג, ודליה קורדובה,
בטכס שנערך בחוג־המישפחה, בחווילה
בצהלה.

פרש לגימלאות שופט בית משפט
השלום בתל-אבי׳ב ד״ר נחמן יעקוגי,
אשר שימש כשופט אף בארץ-הולדתו
גרמניה, ועם עלותו ארצה עבד במישרדי
פרקליט מחוז תל־אביב קודם שמונה כ שופט.
יעקובי קיבל פיירסום רב בגרמניה
לא־מכבר, כאשר עורך־דין גרמני ביקש
לפסול את עדותו כנגד פושע נאצי שהועמד
לדין, בנימוק שיעקובי הוא יהודי.

ראש־העיוייה לשעבר של בודים, מנחם רוטשילד, בטכס ברית־מילה
7111111171
בו שימש כסנדק. רוטשילד העלים את ׳החשדות על הגניבות במוסד־
1/ 111111
הסעד בבת־יס משך 5שנים, ורק עתה, לאחר שחמפד״ל הצטרפו לגח״ל, הוא מוכן לדבר.

נפטר. בירושלים, בגיל ,71 הד״ד
אדנו גלום, יליד גרמניה, שעלה לארץ
לפני 40 שנה. היה ממונה על רכוש האדיב
בממשלת המנדאט, רשם כללי ב-
משרד־ד,משפטים אחרי הקמת המדינה ומי
שהיה משנת 1962 מנכ״ל מישרד מבקר־המדינה.

הממשלה מבקשת את עוות העיתונות
נדי לרמות את המדינות הזרות
האס מותר למדינה לעזור לאנשי העסקים שלה לרמות 1התשובה הברורה
שלילית. אבל בישראל, נראה, הכל מותר, ובעיקר כאשר מדובר ב״לרמות את
הגויים״ — שהרי העולם כולו נגדנו.
רק לפני שבועיים התפרסם ברבים פסק-דין של שופט בית״המישפט המחוזי
בתל״אביב, בנימין כו>ן, על מקרה בו התברר כי לפקידי מישרד־המיסחר״וה־תעשייה
ידוע שיצואנים מזייפים מיסמכים כדי להגדיל את הייצוא, והפקידים
לא רק מעלימים עין, אלא תובעים את חלקה של המדינה ברווחים המוגדלים.
קבע השופט :״לרמות מכס בחוץ־לארץ זו חרפה. ואף״על־פי־כן יש כניראה פקידים
במישרד״חמיסחר-והתעשייה, אשר במהלך ובתוקף תפקידם גולשים למעורבות במעשים
ניפסדים כאלה, ועוד תוך התיימרות לערב בהם את הממשלה שלנו.״
פסק״דיו זה זכה בעיתונות לסיקור צנוע בלבד, שכן איש אינו מתרגש ממעורבות
הממשלה בהונאות לצורכי ייצוא. אולם עתה באח המממשלה ומבקשת מאג־לחבר

החא

והתע שי ה,

שלום

רביו ומס ההכנסה
בעיקבות פרשת הכנסותיו של השר
יצחק רביו בתקופת כהונתו כשגריר
( 90 אלף דולר הכנסה ממתן 50 הרצאות,
וכן הכנסות נוספות ממתן חסות
לבני״מיצווה) — נתבקש מינהל־הכנסות־המדינה
לספק פרטים על נוהלי הצה־רות-הון
של אח״מ.
המינהל השיב כי החוק מחייב, שכל
אזרח המשתכר למעלה מ 24-אלף לירות
לשנה חייב להגיש מדי-שנה דיו־וחשבון
למס-הכנסה. החוק מחייב בכך גם שרים,
חברי-כנסת ודיפלומטים. דובר המינהל
הכריז, כי השרים וחברי״הכנסת אכן
מגישים מדי-שנה הצהרה. אשר לדיפלומטים,
הנוהג הוא שממתינים עד לשובם
ארצה, עם סיום תפקידם, ואז הם מגישים
דיו״וחשבון לגבי התקופה כולה.

הננו
סו אן.

ל הבי א

לידי ע תכ ם

פניי תו

פ שה
י ו״ד

שלו התא

דו ב ר

משרד

בבר

גפני -ייו״ר

הפסחר

איגו ד המפיק*

מ איר בן גור
ה סזכיר הכללי

״פדי פעם נגר פי ם ל נו ק שיי םבארגוניםבינלאופייםכ דוג פאתגאס ״ ס,
בשל ה שי מו שבעתונותבסונחיםבפו: פרסיותליצואניםותמריצייצוא. כידוע
לכם הביסויה שגור א צ לנו הו א ה חז רסי סי ם ע קי פי םואנופעוניינים כי גם
בעחונותי שתמ שו בביטויזה .

שי-העיתונות לעזור לה לטשטש מעשים כאלה. בימים אלה העבירה אגודת העיתונאים
בתל-אביב פנייה חתומה בשמה, אל כל הכתבים והעורכים הכלכליים, בה
משוטחת בקשת מישרד״תמיסחר-והתעשייה לא לחשוף הונאות ממשלתיות בייצוא.
כידוע נותנת הממשלה עזרה ליצואנית, בניגוד לתקנות המכס עליהן חתמה, ולשם
טישטוש היא מכנה עזרה זו בשמות רבים ושונים. עיתונאים אחדים קראו לילד
בשמו, ועתה מבקשת הממשלה, בהמלצת אגודת העיתונאים, לא לגלות את ההונאה
ברבים.
כאשר חתם מישרד-המיסחר-והתעשייה על פנייתו, ודאי לא חשב כי מי שמבקש
לעזור לו ברמאות כלפי מדינה זרה, יתקשה למנוע מאזרחיו לרמות אותו-עצמו.
כאשר חתם המזכיר הכללי של אגודת-העיתונאים על המכתב, ודאי לא זכר את
תקנות האתיקה של העיתונאים, המחייבות אותם לכתוב את האמת, ואת האמת
בלבד.

נש י ר 1ת

באסיפה הכללית, הסוערת למדי, של
איגוד המפיקים, התחוללה מהפיכה-
זוטא. בהנהלה החדשה יש רוב מוחלט
לנציגי המפיקים הקטנים, אשר נציגם
הבולט, וילי גפני, נבחר כיו״ר ההנהלה.
קודם שימש בתפקיד זה אפריים
קישון, שנבחר עתה לתפקיד חדש —
נשיא האיגוד.
באסיפה מתחו המשתתפים ביקורת
על כך שהנהלת האיגוד מייצגת רק את
מפיקי הסרטים, ולא את המפיקים עבור
הטלוויזיה, או מפיקי סרטים מוזמנים.
המפיק רם רון טען כי מרכז האיגוד,
יצחק קול, שהוא גם מנכ״ל אולפני
הרצליה, מחזיק בעמדה בלתי־סבירה,
בה הוא גם ״דופק״ את המפיקים כמנהל
האולפנים, וגם מייצג אותם בהנהלת
האיגוד. רם רון מתח גם ביקורת
חריפה על פעולות ההנהלה, ובעיקר על
ההתקשרות עם יהודית סלומון, שתהיה
נציגת האיגוד בלוס-אנג׳לס. כן
מתח ביקורת חמורה על קישון, ושאל
מה הוא עשה בכלל למען המפיק הקטן.
חברי ההנהלה החדשה ה ם: וילי

מפאן־לון

בלווין־אפשטיין

גפני, ישראל רינגל, רם רון, מיכה
שגריר, צבי שפילמן, משה
גולן ואפריים קישון.

לא עזרה לו לגיל לוי, מנכ״ל פאן־
אמריקן בים־המלח, העובדה שרק לפני
עשרה ימים התחתן עם הדיילת סנד־רה
הנהלת פאן־לון החליטה כי הוא
מפריז בהוצאות המלון (השייך לחברה)
וסיימה במפתיע את החוזה שלח עמו.
את המלון מנהל בינתיים יהושוע
ש פי ר א, מי שקו ד ם־לכן ני הלאת מלון
פאך אמריקן בבת-ים, זה שעלה באש.
פנייה ליורם מרדון, מנהלו הקודם
של מלון ׳המיגדל, לנהל את המלון בים-
המלח, לא נענתה, למרות התנאים המפתים
5000 :לירות לחודש, ועוד אש״ל
ודירה בערד. הוא התמנה כמנכ״ל מלון
הקאימטרי״קלאב.

דפוס לווין־אפשטיין הוא חברה רשומה
בבורסה, שנקנתה לפני שנה על״ידי החברה
המאוחדת לפרסומים, השייכת ל-
מפא״י, במחיר אפסי. מאז נרכש הדפוס
עשה מנכ״ל החברה המאוחדת, שבתאי
הימלפארב, מאמצים להבראת
המיפעל, שעמד על סף פשיטת-רגל. בשנה
האחרונה גדל מחזור הדפוס ל״6
מיליון לירות, לעומת 5מיליון קודם-
לכן, כאשר הגידול הוא בעבודות חדשות.
הימלפארב מכר את הוצאת-הספ-
רים של הדפוס, שהפסידה מיליון לירות,
וכן חיסל שורה ארוכה של מעשי״
ביזבוז, כגון מתן 11 מכוניות לעובדים
בכירים על חשבון החברה, למרות ש
תפקידם
לא הצדיק החזקת רכב. גם
בתחום הפיננסי השתפר מצב הדפוס.
לעומת המצב הקודם, כאשר הסתובבו
בחוץ שיקים ושטרות בסך 1.8מיליון
לירות, פדה הימלפארב את כולם וכעת
הוא משלם בשטרות של לקוחות בלבד.
במיסגרת המאמץל צי מ צו ם ה הו צ או ת,
החלה החרפת-יחסים עם העובדים, שהגיעה
לשיאה באסיפה-כללית שנערכה
בשבוע שעבר. האסיפה החליטה על ני-
תוק־מגע עם הימלפארב, ופנייה לכל הגורמים
בבקשה להחליפו. כתגובה התכנסה
מועצת״המנהלים של החברה המאוחדת
לפירסומים, והחליטה על מתן
תמיכה מלאה להימלפארב.

נשירתו של גיל לוי היא האחרונה ברשימה
ארוכה של עוזבי החברה. דויד
רוזן, סמנכ״ל החברה לענייני ביצוע נמצא
בטו״מ על עזיבה. אהרון אמיר,
מי שהיה מנהל חטיבת-התעשייה ברסקו
ואחר־כך עוזר מנכ״ל: פאן־1לון, אורי

סמנכ״ל רוזן

נזו״נז על עז״בוו

ה בו רסה
במדינה אורחים
ס בי ב ה עו ל ם -ב או פנו ע
שגי צעירים
מסיירים בעודם —
בעיקבות הסרט
״ארם בעיקבות גוררו״

יויי

״הנד, פיטר פונדה ודנים הופר!״ צעקו
עוברים־־ושביס למראה צמד רוכבי־האום־
נוע המגודלים, שהצו בטיסה וברעם־מנר
עים את רחוב דיזנגוף בתל־אביב.
בחמסין התל־אביבי ניראו הדמויות מוזרות
בתכלית, על 5מבנסי־העור השחורים
והעבים, המגפיים ומיקטורני־העור הכבדים
והמבהיקים שלהם.
דברוח מהשיגרה. הסטודנט וולטר
מארסל ומהנדס־המכונות ביט ריינר, שניהם
ילידי שווייץ, החלו את מסע־האופנועים
שלהם סביב העולם בקיץ שעבר. שני ההרפתקנים
בני ה־ 21 מאסו בחיי-השיגרד,
שלהם בעיר־מגוריהם, ציריך, והחליטו
לראות עולם ומלואו מבעד למשקפי־רוח.
הם עזבו את שווייץ ויצאו לגרמניה,
הולנד ודנמרק. אחר הגיעו לצרפת, סיירו
בארץ, ומשם — העמיסו את האופנועים
על ספינה, חצו את תעלת הלאמאגש והחלו
מטיילים באנגליה ובסקוטלנד.
מיטענם האישי היה מצומצם ביותר,
ורכושם החשוב היחידי — רישיון־נהיגה
בינלאומי.
מן האיים הבריטיים חזרו לתקופה קצרה
הביתה, לשווייץ, ל־שאוף רוח, ואחר יצאו
למסעם הנוכחי — שישה חודשי דהירה
על־פני מדינות הימ״התיכון.
מסע זה, שהחל לפני כחודש ימים, נפתח
באיטליה, ונמשך דרך חופי יוגוסלביה אל
הרי מונטנגרו, וליוון. כאן עלו על אונייה
שהביאה אותם לנמל חיפה.
אחרי שהייה קצרה בישראל, ימשיכו הישגיים
דרומה, לחצי־האי סיני, ויחצו
את תעלת סואץ בדרכם למצריים, ומשם
ללוב, תוניסיה, אלז׳יר ומרוקו. ומאפריקה
— דרך נמל גיברלטר — לספרד, צרפת,
לוכסמבורג, וחזרה לשווייץ. תוכניתם
״לקפוץ״ לתורכיה התבטלה, עקב המצב
באיזור.
חיייהרפתקה .״את הלילות בדרכים
אנחנו מבלים באוהל־סיירים שהבאנו אית־

20$רווח למניות עץ לבוד

הקונה כיום את מניות עץ לבוד, הרשומות
בבורסה האמריקאית, יעשה
תוך חודש רווח של כ-ס/ס ,20 אם יקנה
בשערי המניות של היום, כלומר, פחות
משישה דולר המנייה.
הסיבה :׳עץ^לבוד תחלק דיבידנד של
כ 1.40-דולאר למנייה. הודעת על כך
תימסר עד ה 15-ביוני, תאריך אחרון,
לפי חוקי ארה״ב, בו יכולה עץ־לבוד לפרסם
מאזנים ולדווח על רווחיה. דיבידנד
בשיעור כזה, על מנייה שמחירה כיום
נע בין חמישה לשישה דולר, מבטיח
רווח של לפחות ס/ס , 20 תוך חודש.

בר״רצון, שוחרר מתפקידו. דניאל
גריר, שהיה מנהל מחלקה ברשות״ה-
חופים של מדינת ניו-יורק והובא לפני
שנה לניהול רשת־המלונות של החברה
בארץ, שוחרר מתפקידו.

תביעה נגד

אופנוענים מאופל וריינר
אופנוע בלי חשיש

מלון פל אזה
הוועדה המחוזית לבניין־עיר של הל-
אביב החליטה לתבוע לדין את מלון
פלאזה, על חריגה מאחוזי הבנייה. הוועדה
אישרה למלון כ״ 400 אחוזי-
בנייה, בפועל נבנו — למעלה מ״.412£
בעיקבות החריגה של מלון פלאזה
ביקש גם חיים שיף, הבונה את מלון
דיפלומט ברחוב הירקון בתל-אביב, לאשר
לו אחוזים כדוגמת אלה של מלון
פלאזה. הוועדה המקומית לבנייו״עיר
החליטה לאשר לו רק מה שהותר בזמנו
כחוק למלון פלאזח, חיינו 16 קומות-
מלון בלבד.

נו, סיפר ביט רייינר .״לפעמים אנחנו לנים
במעונות־סטודנטים. בתרמילים האישיים
יש לנו כירת־שדה, מגבות, כלי־רחצה ו מינימום
של בגדים.
״לצערנו,״ התוודה בחיוך ,״החברות
שלנו פחדו להצטרף. הן מפונקות מדי.״
את התיקונים באופנועיהם מבצעים הטיילים
הנועזים במדידיהם .״מחירי־הדלק
בישראל הם הגבוהים ביותר בהם נתקלנו
עד־כה,״ סיפרו ,״אבל לפחות מקבלים
אותנו כאן יפה מאד.
״בכלל, נראה לנו שאדיבות זה עניין של
גיאוגרפיה. למשל, מטרייסט שבאיטליו
ועד דוברובניק שביוגוסלביה, קיבלו אותנו
יפה. אבל מהרי מונטנגרו דרומה, פגשנו
אנשים עניים מאוד וחשדניים מאוד•

במילחמה הבאה ינחתז הטילים על תל־אביב ־ מי יישאר ם בחיים כד ילתבוע את חק י רת מ חדל אי־הבוננות?
ף הי האם תפרוץ מילתמה — ירזום
1האל על תושבי תל־אביב והבאים אליה.
שיגעה חודשים לאחד מילחמת יום־
הכיפורים, נראה, כי לא נלמד ממנה דבר.
אם מחר בבוקר יפתחו המצרים או הסורים
בהתקפת־אוויר על תל־אביב, יפילו עבורם
עשרה טילים׳ תוך דקה, יותר אבידות
מסך־בל חללי ונפגעי מילחמת יום־הכיפו־רים.
כל טיל נוסף שיפגע בעיר, בכל
מקום שהוא — יגדיל את מיספר הניפגעים
במאות ואלפים. וכדאי שלא יהיו אשליות :
במילחמה הבאה, כימיעט שאין ספק כי
הערבים אכן ישתמשו בטילים.
כשם שבמילחמה שהיתר. הכריעו הטילים
האנטי־טנקיים, למרות שצה״ל ידע עליהם
כבר שנים קודם לכו׳ אד לא עשה דבר
לקדם את פגיעתם, כך עלולים במילחמה

מדברי. כדי לספק מחסות לחלק מהאוכלוסייה,
אנו זקוקים לעשרות מיליוני לירות.״
משמעות הדברים ברורה: במיקלט ציבורי
יש !מקום ל־ 250 איש. להט רק מסיים
בניית 26 מיקלטים, עבור 6500 איש, שב-
בנייתם הוחל עוד בתקופה שקדמה לו,
קודם למילחמת אוקטובר. הוא עצמו יתחיל
בשנה הקרובה בבניית 14 מיקלטים ציבוריים
נוספים, עבור 3500 איש. תוכניתו ל גבי
השנה הבאה היא לספק מחסה לאחת
אחד בלבד. מ־ 300 אלף האנשים החשופים
לסכנה. עבוד בתי־הספר הוא יבנה 12
מיקלטים, כאשר קיימים 38 בתי־ספד ללא
כל מיקלט והגנה1

ך* דיקה עניינית יותר של מצב-
01 ההפקר, באמצעות מידע שניתן על־ידי

במילחמה הבאה
שהטעו האויב בטילים
הבאה להכריע טילי הקרקע-קרקע, שכל
אחד מהם מסוגל לגרום מאות ואלפי אבירות,
וכולם יחד ישתקו כליל את לב
המדינה.
העובדה המזעזעת, שיבער. חודשים ל אחר
יום־הכיפורים, היא: במשך שעות
היום מצויים בתל-אביב 300 אלף איש
ללא כל מחסה או, מיקלט, וללא כל סיכוי
למצוא מחסה כזה במיקרה של התקפה.
יתירה מזאת: ל 36-אחוזים מתלמידי בתי־הספר
בעיר אין כל מגן, ובנייני־הלימודים
יהפכו למליכיודות־מוות.
לא־ייאמן, אך זוהי עובדה: לשליש מפל
בתי־הספר והתלמידים שבהם אין מקום־
מיקלט !
ראשי העיר והמדינה יודעים זאת. ב־נאום־התקציב
שלו, ב־ 24 במארס השנה,
אמר ראש־העיר שלמה להט:
״כאשר אנו שומעים מפי מפקדי צה״ל
אזהרות מפני האפשרות שטילי אוייב יגיעו
למרכזי-אוכלוסייה, חובתנו לבער ביתר-
מרץ את כל ההזנחות הקודמות בשטח זה,
בעזרתה הפעילה של הממשלה. כדאי ׳ש נדע
שבשעות־ה׳שיא במשך היום מצויים
בתל־אביב כ־300־ 250 אלף בני־אדם ללא
מחפות ומיקלטים. ל־ 21 אחוזים !מתלמידי
בתי־הספר שלנו אין מיקלט ,׳וכמו־כן, לעוד
157,מכלל התלמידים יש הגנה, מינימלית,
ובפועל יש לראותם כחסרי־מגן.״
אם כן, נראה כי גם להט מכיר בעובדה
שהשואה צפוייה ואפשרית. רק לפני ימים
אחדים הצהיר נשיא מצריים, אנואר א־סאדאת,
כי שלוש ערים בישראל מטווחות
דרך־קבע על-ידי טילים מצריים. כסיוע
לדבריו, יש לזכור כי במילחמת יום־
הכיפורים היו כמה הפעלות טילים לכיוון
שדה־התעופה רמת־דוד, שפגעו גם ב-
מיגדל־העמק, ורק בנס לא יגרמו אסונות
כבדים.
לפני מילחמת יום־הכיפורים היתר. הריעה
הכללית הרווחת כי לא כדאי להשקיע
במקלטים, מאחר שלחיל־האוויד הישראלי
עליונות שתמנע בעד, כל מטוס־׳אוייב מלהגיע
לעריה של ישראל. מאז המילחמה
השתנתה הקונצפציה. אין עוד כל ביטחון
כי אכן ניתן למנוע הנחתת טילים על הערים,
ואין כל ביטחון כי האדיב לא
ישתמש בטילים.
מאז אוקטובר חייבים הכל לפעול מתוך

חיסכון של 4000ל׳
ילד הרוג נוסו!

תתם
ת ל -א בי ב
תבער?

הממונה על משק־החירום בעיריית תל-
אביב, ניורברט זומפף, מעלה תמונה עגומה
עוד יותר.
הנתון של 300 אלף איש חסדי־מחסה
נכון לגבי שעות־הייום, כיוון שבתל־אביב
עובדים ומבקרים אנשים רבים מן החוץ.
אולם, גם בהתייחס לאוכלוסיית־הקבע של
העיר, הסונה קרוב ל־ 400 אלף אזרחים,
יש במחסו ת כיסוי רק ל־ 757 בקי רוב
של התושבים הקבועים. מכאן שבמיקרה
של התקפה בשעה שלוש לפניות־בוקר, כאשר
העיר ריקה מכל הזרים, ל־ 100 אלף
מתושבי העיר הקבועים לא יהיה כל
מחסה ומיקלט !
מצבם של אלה הגרים בשכונות הצפוניות,
טוב יותר. בנווה־אביבים או בתוכנית־ל׳
יש לתושבים כיסוי מספיק, ולמעלה
מזה.

לא יהיה זה נכון לומר כי ראש־העיר
אינו עושה דבר. נורברט זומפף מצביע על
עובדות רפות המוכיחות כי נעשים מעשים.
כך, למשל, בבתי־הספר שאין, בהם מיקל-
טים ואין אפשרות לבנות מיקילט, יציעו
למישרד־החינוך להנהיג לימודים בשתי
מישמרות, בך שרק הכיתות בקומות התחתונות
ישמשו ללימודים. בית־ספר אחר
יאמץ לו כמיקלט מרתף של מלון סמוך.
כיום מדובר ב־ 10 אלפים ילדים ללא
מיקלטים, שמהם 7000 במקומות בהם ניתן
לבנות מיקלט. לגבי אלה קיימת בעייה
תקציבית חמורה. העירייה אינה רוצה,
או אינה יכולה לבנות את המיקלטים ב־כספיה
— שלה. מישרד־החינוך מקציב רק
1500 לירות למטר בנייה, ואילו העירייה
אמורה להוסיף עוד כ־״/ס 40 מהסכום מתקציבה.
להט אינו. מוכן לכך, ומפגיז
את שר־החיניוך במכתבים התובעים תקצי בים
מוגדלים.
כאשר תקום ועדת־חקידה, אחרי ה־מילחמה
הבאה, יוכל להט להראות כי
כתב מיכתב לשר־החינוך, שחור־על-גבי־לבן,
וכי הוא היה בסדר. האמנם?
האם די במישלוח מיכתב, כאשר 10 אל פים
ילדים בבתי־ספר חסרים הגנה מיני־

נעת התקפה יחננו
בתיה־יס למלנורות־מדות

300 אלו איש נ ס
ללא מיקלם בשווות־היום

ההנחה כי בכל רגע עלולה להינחית מסת־טילים
על תל־אביב, עם התרעה מיזערית
כיותר.
מה עושה ראש־עיריית תל־אביב, היודע
כי.׳אין כל מחסה ל־ 300 יאלף נפש ולשליש
מתלמידי בתי־הספר למיקרה כזה? באותו
נאום תקציב אמר, כמו־כן:
״לקראת השגה הקרובה נסיים את בניינם
של 26 מיקלטים ציבוריים, וכמו־כן נתחיל
בבניית 12 מיקלטים לבתי־ספר, וכן ב בנייתם
של 14 סיקלטים ציבוריים נוספים.
אולם, בל נשלה את עצמנו. הבעייה היא
הרבה יותר חריפה מכפי שהיא משתמעת

מלית? כאשר בדיקת העובדות מגילה כי
הצהרת ראש העירייה לגבי בניית המיקל־טים
היא בתוקף לשנים אחדות, וכי לפי
התיכניון, רק בשנת — 1976 בעוד שנתיים
— יסיימו את הקצאת התקציבים לכל
המיקלטים ויגשו לפתרון הפעייה? האם
ערב מישהו לכך שבשנתיים הקרובות לא
תפרוץ מלחמה?
להקמת מיקלטים ל־ 10 אלפי הילדים
בבתי־הספר, דרושים בערך 40 מיקלטים,
שבנייתם תעלה כ־ 40 מיליון לירות —
השקעה של 4000 ליריות לילד.
(המשך בעמוד )24

מנהל שירותי־חחירום נורכרט זומפף (על רקע מפת
הצפוייה׳ ממרום

תל־אכיב יפו) :מה עושים להגן מפני השואה

האסתל ־ א בי ב

רבצבא•

(המשך מעמוד )23
על כל 4000ל״י שמקמצים
יהיר, בתל־אביב ילד הרוג נוסף!
! י פני שנים אחדות נערך וימת ב/ממשלה,
בין שר־האוצר פינחס ספיר
לשר־הביטזזון משה דיין, על גודל תקציב־הביטחון.
ספיר דרש בכל תוקף לקצץ את
התקציב ב־! 100 מיליון לירות. דיין תינה
עד תום דבריו של ספיר, אמר כי הוא
מסכים, בתנאי שיירשם בפרוטוקול כי
ספיר לוקח על: אחריותו כל הרוג שחייו
תלויים בקיצוץ זה. מייד הודיע ספיר על
ויתורו, אמר אחר־כך למקורביו :״אני אקח
על עצמי חיי אדם אחד?״
מה שכנראה לא חדר עדיין להכרתו
של להט, למרות היותו בעבר אלוף היודע
מד, פירושה של מילחמה, הוא ההכרה כי
בהזניחו את בתי־הספר היום, הריהו נוטל
על עצמו את האחריות למה שיקרה ב-
מילחמה הבאה.

(המשך מעמוד )15
אחרי מילחמת יום־הניפורים עלה בדעתו
של הרב זמל להוציא חוברת של מחקרים
הלכתיים בנושאי ההלכה. הוא הצליח ל השיג
מעיריית ירושלים תקציב למימון החוברת׳
אסף מאמרים, כינסם יחדיו, ומסר
את החוברת להדפסה. הוא ביקש מאלוף־
הפיקוד, יונה אפרת, לכתוב דברי־הקדמד.
לחוברת. אפרת בחב מבוא, מבלי שקרא

בלל את תוכן החוברת.
שלטונות צה״ל קראו את דברי אלוף-
הפיקוד ואישרו אותם, אד החומר ההלכתי
של החוברת ״׳נפל בין ד,כסאות״ .איש לא
העלה כי ייתכן שייכתבו דברים כה חמו רים
במיסגרת מחקרים הלכתיים. מי ש אינו
מתמצא בסיפרות ההלכתית, גדושת
הציטטות והפילפולים, לא טרח אפילו
לקרוא את תוכן החוברת.
כך קרה, שכאשר התחוללה סערת-
הרוחות כבר היתה החוברת מודפסת. הרב
זמל עצמו שלח בגאווה רבה עותקים ממנה
לאישי־ציבור רבים. כ־ 250 טפסים חילק גם
למישפחות השכולות של חיילי פיקוד המרכז
שנפלו במילחמד, האחרונה. נותר רק
לעכב את הפצת שאר החוברות.
מי שאמור היה להיות אחראי על הרב
הפיקודי, הרב הראשי לצה״ל האלוף מרדכי
פידון, נקרא לתת הסבר לפירסום המוזר.
אבל פיתן התחמק מאחריות.

היום.

סוף לגירושין ולפירוד חברות!
היא תשאר שלד ותשיב לך א חבה
בחוברת הסברה שהוצאה לאור ע״י פרופסור בע״מ, יש פתרון לבעיה
המטרידה הרבה גברים בריאים ובהחלט בלתי מאושרים כתוצאה מיחסי
מין בלתי מספקים ומאכזבים( ,המסיימים מהר מדי).
חוברת ההסברה של פרופסור בע״מ חושפת בעיה זו ומלמדת את הקורא
כיצד להתגבר עליה ולקיים חיי מיו מספקים. לקוראי החוברת יתווסף
מידע חשוב, הכל אודות משחק אהבה ארון ככל שתרצה ומספק.
המחיר — 15ל״י. להשיג אצל ״ונוס״ המפיץ חבלעדי, רח׳ גרונימן ,8
תל״אביב, או שלח/י צ׳ק/המחאת דואר לת.ד ,17100 .תל־אביב, ותקבל/י
את החוברת לביתן.

מועדון הלילה

פתוח ע רב ערב
(פרט לימי ראשון)
בתוכנית:

*,ריקודים אורינטליים
* חשפנות
* להטוטים
* ריקודים לצלילי תזמורת

רה׳ ז׳כוטינכקי פינת
רה׳ הרצל, רמת־גן
(ע״י בנין אואזיס)

מווה דרך
רוצה לקנות ממורה דרן
מרצדס דיזל 220
7מקומות משנת ,1973 גס
מוכן כחלק מהמחיר לתת,
מיניבוס ; 1970
נא לפנות טבריה ת.ד.150 .

ף אם כבתי-הספר כך, הרי בריכוזי
1האוכלוסייה המצב ממש1מחריד. כל טיל
שיפול במקום כלשהו במרכז המיסחרי של
העיר, יגרום טבח וקטל. באיזורי אלנבי,
נחלת־בנימין, חשמונאים, או לאורך איבך
גבירול איזורים בהם מתרכזים במשו היום
הוא ניסה ללמד סניגוריה עד
נ־ 200 אלף איש, שהמיקלטים והמחסה
מספיקים רק לב־>־ 107 מהם. גם פאן, אומר הפירסום בטיעון כי המאמר עוסק
ככעייה הלכתית מופשטת, שאין
זומפף, עושים דברים לפתרון.
מבררים, למשל, אפשרות להפוך את בתי־ לה השלכה מעשית לחיי יום־יום
הקולנוע באיזורים אלה למיקלטים (הכוונה ואין ככוונת איש דיישס אותה כהיא
לבתי־קולנוע תת־קרקעיים) .יש בעיר עיקרון להתנהגות חיילי צה״ל כעי
כ־ 70 מוסדות ציבוריים עם, מרתפי־חנייה תות שלום ומידחמה.
הרב אבירן ניסה, לטענת פירון, לתאר
המסוגלים לקלוט ריכוזי אנשים. אך בסו ד,כל,
שטח המיקלטים במרכז העיר הוא רק ולבאר בדרך ניסיונית בלבד את התפיסות,
9000 ממ״ר, שיש בכוחם לספק מחסה רק ולא העיקריות, הקיימות במקורות הקדומים
של העם, מבלי לקבוע הנחיות מוחלטות
לכ־,־ 157 מהאנשים הנמצאים במקום.
באחור התחנה־המרכזית הקיימת, למשל, בנושא. שיטת כתיבה ועיון מעין זו מקובלת
בחוגי לומדי תורה. ייתכן שנמר,
מצטופפים דרך־קבע 40 אלף איש.
בכל מקום מהביטויים וההבחנות שבמאמר אינם מוצבו
יפגע טיל, יהיו מאות !ואולי אלפי לחים במיוחד, ועלולים אף לעורר רגשות
מעורבים, אצל קוראים שאינם נמנים עם
ניפגעים.
הצעה הראוייה לתשוימת־לב העלה הבר מביני משפט עברי. ברם, הם אי:ם משקמועצת־העירייה
נחום !רז, המייחס חשיבות פים את הרוח הכללית של המאמר.
הוסיף הרב פירון והסביר :״לא דאינו
רבה לבעיית האוכלוסייה-ללא-מיקלטים. .רז
מציע לגשת מייד להקמת מחסות תת־ :את החוברת לפני פירסומה.״
כאשר הובאו הדברים לידיעת הרמטכ״ל,
קרקעיים ענקיים באחורי שדירוודדוטשילד,
היכל־התרבות, כינר־ד,עירייה, כיכר דיזג -רב־אלוף מרדכי גור, הזדעזע. הסביר דובר־גוף,
וכן באחור גן־החיות. על־פי תוכניתו
יש להתיר בניית מרכזים תת־קרקעיים
מיסחריים או מרכזי־חנייה תת־קרקעיים,
שישמשו גם כמיקלטים.
הוא מצביע על תוכניות לבניית חניון-
ענק: מתחת לשדירות־רוטשילד, שהוכנו
בשעתן ונגנזו לאחר המיתון. חניון ושטח
:מיסחדי באלה ניתן להקים גם בהיכל-
התרבות, בכיבר־העירייה וכן בשטח גן־
החיות, אותו יש לפגות. מימוש של כל
הפרוייקטים האלה יבוא בחלקו הגדול מי
משקיעים פרטיים, שיקבלו כתמורה אחוזי
בנייה־גבוהים, וכן זכויות לשימוש מיסחרי.
הצעה נוספת של רז היא להחל מייד
בהקמת הרכבת־התחתית, בכל העולם בולו
משמשת התחתית מיקלט אידיאלי. לדעתו,
חייב להט לנצל את הצורך בסחטות כדי
לכפות על הממשלה לגשת מייד הן ל־להתחלת
בניית התחתית — דבר שיפתור
את בעיית המחסות ברחוב אלנבי — וכן
לפינוי גן־החיות אל פארק הירקון, והקמת
חניון ומחסה־ענק תחתיו. רז מציע גם
לחפור מתחת לרחובות איבן־גביתל ד
אלנבי מעברים תת־קרקעיים להולפי־רגל,
שישמשו גם שטח מיסחדי וגם מיקלטים.
הדבר יאפשר גם הזרמה מהירה של
התנועה ברחובות !ממעל, בשל ביטול מע־ברי־החצייה,
והשימוש המיסחרי יוזיל את
הוצאות הבנייה.
ח מצביע על שמונה מעברים כאלה
שהוקמו ברחוב אצ״ל בשכונת התיקווה,
המסייעים במידה רבה לפתרון בעיות ה-
הרב פירון
מחסות והתנועה.
בעיית מופשטת — לא מעשית
האפשרויות הן רבות. הסכנה אדירת-
מימדים. דומה כי ראש העיר אינו חש
את מלוא היקפה, כמוהו כמפקדי צה״ל צה״ל, תת-אלוף אפרים פורז :״אין שום
ערב מילחמת יום־הכיפורים•
דימיון ביו מה שכתוב בחוברת לבין מה
שומה על להט לזנוח לשבוע־שבועיים שנהוג ומקובל בצד״״ל. לא רק שצה״ל
את עיסוקיו הרגילים, להקים גוף נימרץ מחנך את חייליו שלא לפגוע באזרחים;
בראשות ׳אישיות דינמית, שתניע את גל לא רק שכך נאמר בפקודות וכד גם
גלי בעיית המיקלטים תנועה רבתי, ולא נהוג הלכה למעשה — הרי צה״ל ספג
תסתפק במישלוח מיכתב אחת לחודש הרבה אבירות דווקא בגלל ההקפדה ד׳חמו־לשד
הממונה. להט מחזיק בידו די כוח דה על החוק המקודש להימנע בכל מחיר
וסמכויות לכפות על הממשלה לתת לו מפגיעה. באזרחים.״
כל תקציב שיידרש למניעת שואה בעיר.
עתה ייערך בירוד, בו ייקבע
שאפ-לא-כן, יחווירו מראות ה,בליץ׳ כיצד יש לנהוג ברב הפיקודי, שעל
של מילחמת העולם השנייה לעומת הצפוי דעת עצמו הטיף לפעול בניגוד ל מסורת
טוהר-חנשק כצה״ל.
לתל-יאביב, כעיר ללא מיקלטים.
ה עו ל ם הז ה 1915

מישחק־ה־מורים
״בי 111״

נבש בסעדה
את ביסחייל

ן דודה לאה 5מ גי*
| כסף שנאסף בערב ה״בינגו״ .שניים מבניה
1של ״דודה לאה״ נפלו במילחמה, ואז
| היא פנתה לעסקנות ציבורית באגודה.

מצויין מיספר. אפשטיין מיהר להכריז על
המיספר בקולי־קולות והמיספר נרשם על
הלוח שמאחוריו. כאשר מילא מי מהמשחקים
את כל לוחיהספרות שלפניו, היד.
קורא בקול :״בינגו!״ ומיהר אל אפשטיין
לקבל את שללו.
הפרסים היו מגוונים: מטרנזיסטורים,
ומכונות־גילוח ( 350ל״י — בלי מכם!״)
ועד לכרטיסי-קולנוע זוגיים וקופסאות
טלק. צ׳ארלי בדקסוס השחרחר, שהיד.
שבוי־מילחמה במיצריים, זכה בתכשירי
קוסמטיקה ואיפור.

האס
זה חו קיי

ך • חוק במדינת־ישראל לגבי מיש ן
1חקים אסורים, הגרלות והימורים נקבע
בשנת תשכ״ד .1964 ,חוק זה מגדיר
מישחק אסור כ״מישחק שבו אדם עשוי
לזכות בכסף, בשווה־כסף או בטובודהנאד.
לפי תוצאות המישתק, והתוצאות תלויות
בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת.״

אם כך או כך — תשאירי את מיספר־הטלפון !״
קרא ויקטור לתוך המיקרופון, כאשר קרבה
אליו אילנה ויין, עולה חדשה מארצות־הברית, שהתמוגגה מנחת לשמע בדיחותיו
העסיסיות, שהפיגו מעט את המתח ששרר באולם שהיה מלא עד אפם מקום.

הוסח או 1שואה?

ה שווה ו 1קד ש1נ
הסטודנטית

סיפרות אנגלית באוניברסינות תל־אביב
— שקעה כל־כולה במתח המישחק.

״מד. ז איו לך מספר? תקבלי אותו אחר-
כד — בלילה!״ הריע ויקטור אפשטיין,
בנצחו על משחקי הבינגו שנערכו בבית־החייל
בתל־אביב, במוצאי־שבת האחרון.
הקריאה היתר. מכוונת אל אחת המשחקות,
שהתבלבלה. נרמה היה לה שזכתה, אד
לא — חסר לה מיספר אחד. היא הסמיקה
והשתתקה.

בינגו
ל ה מוני ם

י* מועדון כקומה השנייה של ביתן
\ החייל היה מלא מסד-,לפה 800 .איש
נענו למודעה שפירסמה האגודדדלמען־
החייל בעיתונות, בה הזמינה את הקהל
הרחב לערב בינגו.
ביריונים רחבי־כתפיים, נשים הרות,
סטודנטיות במלבושים צעקניים, בחורים
ף ן 1,1 1״ ךןן 1 1ויקטור אפשטיין הלונדוני מנצח הסל נשלף כדור שעליו מיספר. הכרוז מודיע על המיספר.
חובשי־כיפות, זקנים וזקנות, וילדים בגי ן
411111 על המשחקים. לצידו — ״סל־ כאשר מצליח אחד תמשחקיס למלא את כל לוח־המיספריס
1 4 1 _1 ״ 11
לים, שונים — כולם נדחקו לתוך האולם
שלפניו, הוא צועק ״בינגו!״ וממהר אל.הכרוז, לאסוף את שללו.
המזלות״ המלא כדורי פינג־פונג צבעוניים. הידית מסתובבת, ומתוך
רחב־הידיים.
עסקניות האגודה, שלא ציפו לקהל כה
רב! ,מיהרו לשאת על כתפיהן שולחנות
וכיסאות נוספים לתוך האולם. ואפילו כך
לא הספיק המקום לכולם. כ־ 200 איש נותרו
בחוץ והציצו פנימה בעיניים כלות.
המאושרים, אלד. שזכו להיכנס, נתפסו
חיש־מהר ללהט המישחק ״ולמתח הרב.
ויקטור אפשטיין הלונדוני׳ אשר זכה זה
החוק מטיל עונש של מאסר שנד. או נערכים במקום מישמקיס אסורים או ב שמחלקים פה התקבלו כתרומות.״
מכבר בכינוי של ״כרוז-הבינגו הטוב ב״אספנו
הערב 3,230 לירות,״ סיפרה.
יותר בעולם״ ניצח על המון המשחקים קנס של 5,000 לירות על המארגנים, או מקום לעריכת הגרלות או הימורים,
החוק גם מציין שההוראות לא יחולו ׳,בפעילויות קודמות, הדומות לזו, אפסנו
אשר לפניו.
העורכים מישחקים אסורים. ע״ל המהמרים
מעל דוכן גבוה, שהוצב למענו בחזית מטיל החוק עונש של מאסר שלושה חוד על סוגי הגרלות או הימורים, אשר לעריכ מאז המילחמה בערד שני מיליון לירות.״
הגיב עודדהדיו אמנון זיכרוני :״כפי
תם ניתן היתר מראש משר-האוצר, או
האולם, ניהל את המישחק במומחיות רבה, שים, או קנם ישל 1,000 לירות.
שאני רואה את הדבר, בדור שהנשים ש־סעיף
)1( 6בחוק זה מציין בי עונשים מאת מי ששד-האוצר הסמיכו לכד.
וכשלוש שפות: עברית, אנגלית ויידיש.
״לא היגשנו בקשה להיתר כלשהו,״ אמי אירגיגו את המישחק, היו צריכות לבקש
לצידו של אפשטיין ניצבה תקווה !מוע אלה לא יחולו על מישחקים אפויים, בלם
הנאה, וסובבה סחור-סחור את ידית מידה שיתמלאו בהם כל הסעיפים הבאים: רה בטי דובינר, אשר אירגגר. את מיבצע רישיון. ליבאורד. יש פה כימעט־עבירה.״
״בשבת הבאה ייערך ערב בינגו נוסף,״
״סל־המזלות״ ,שהיד. מלא בכדורי פינג )1 -עריכתם של המושחקים מכוונת לחוג הבינגו ״אנו רואים מאורע זה כבידור ל פונג
בשלל צבעים. מדי-פעם עצרה את אנשים מסויים )2 .המי,שחקים אינם חור אנשים, והכספים שנאסוף יילכו להקמת הידד,ד קולו של ויקטור אפשטיין בסוף
הסל ושלפה מתוכו כדור צבעוני, שעליו גים מגדר שעשוע או בידור )3 .הם אינם מועדונים־לחיילים ברחבי הארץ. הפרסים הערב .״ואל תשכחו את הכסף בבית!״

שת ה הי שוי ם
215

קולנוע
פעולה, לעיתים מתוך נוחות, לעיתים מתוך
׳אדישות, ובמידה רבה מתוך האנטישמיות
הקבורה עמוק בתוך נישמתם.
לעומת זאת הוא משליך חול לוהט בעיני
היהודים, כשהנערה היהודיה מפליטה:
״נמאס לי להיות יהודיה״ .אז נפגע משהו
ממהימנותה של האגדה על הראש היהודי
הזקוף בדרך אל תאי-הגאזים.
הצצה מזעזעת לא פחות בתופעות ה״
אנושיות־פסיכולוגיות שנבעו ממילחמת העולם
ה־ 2היא שומר הלילה, סיפורה של
פגישה מחודשת, בווינה של היום, בין
קצין אס.אס. לנערה יהודיה שנאלצה
להיות פילגשו בעת המילחמה. עשתה את
הסרט במאית איטלקיה בשם ליליאן קא-
באני, לאחר שביומה לטלוויזיה האיטלקית
סידרודתוכניות ארוכה שנושאה היה: ני צולי
מחנות־הריכוז.

במדינה

נעים יותר וקל יותר, הוא טוען, שכן
דאה אותו במדעיניו בטלוויזיה. ואילו היכרותו
עם היטלר, שנערכה דרך קילומט־

(המשך מעמוד )22
״בהרי מונטנגרו ד,געו לכפר קטן, ו־נעצרנו
שם. פתאום מצאנו עצמנו מוקפים
בקהל של כמאד, איש. הם שמעו אותנו
מדברים גרמנית, ונתקפו אימה. הם פחדו
שאנחנו נאצים. שניים מזקני-הכפר הסתערו
עלינו בקילשונים. ברחנו כל עוד נפשו
בנו.
״עם בחורות יש לגו בעייה. בארצות
אליהן הגענו לא הצלחנו ליצור מגע איתן,
לא דיברנו את שפת־המקום, והיו לנו גם
בעיות עם האופנועים. לא היה לגו זמן
לבחורות. עכשיו אנחנו ׳נוסעים לקיבוץ
געש, אולי שם נכיר בחורות.
הטיול בן שישית החודשים יעלה לצעירים
השווייציים כ־ 8,000 מרקים. אחת ההוצאות
העיקריות היא הטענת האופנועים
על אוניות. מחיר הובלת האופנוע כמחיר
כרטיס־נסיעד, של אדם.
את הרעיון ־שמאחרי המיבצע שאבו השניים
מן הסרט אדם בעיקבות גורלו.
״אבל,״ הם אומרים ,״האופנועים של פוג־דה
וחופר בסרט לא מספיק טובים, לא
יציבים בסיבובים, אפילו שפיטר פונדה
מילא את צוואר־ד,אופנוע שלו בסרט ב־בדלים
של סיגריות חשיש.״

כיסט כ״הלילה האמריקאי״

משפט

צרפת ואיטליה אסרו כגלל מץ.

היטלר־טיסו ואווה־ספריץ
ההצגה —

ב עול ם
ד. ח״יהר,זא;גיח עלהסר
כמות הסרטים השופעת לפתע באירופה׳
שנושאם הוא הנאציזם, מעוררת מחשבה.
לאקונזב לוסייו (לואי מאל)( ,העולם הזה
1910״כל אחד יכול להיות בגסטאפו״)
שומר הלילה (ליליאן קאבאני) ,וצחוק הגורל
(אדוארד מולינרו) הם רק דוגמאות
אחדות 10 .הימים האחרונים של היטלר
(שעורר רוגז רב בפסטיבל קאן בשעה ש עברה)
,עדיין מסתובב ומוצג באירופה,
שעה שהפיהרר משתולל, מצחיק את הפריסאים
עד־דמעות, כשהוא מספר מה
קורה פשחיטלר חוזה בתבוסת ני׳בחרת־הכדורגל
של גרמניה. גם מפסטיבל קאן,
הנערך השבוע, לא ייעדר סרט על הנאציזם
(התסריטאי הוא מישל דראק, כותב-
התסריטים של רומן פולנסקי); נראה ש־עולם־הסרטים
מעוגן היום היטב במצפון
הפוליטי של העולם והוא מנסה בכל דרך
אפשרית להחיות מחדש את חוויות המיל-
חמה, ולהשפיע על מצפונה החולה של
אירופה.
־גמאס לי דתיות יהודית. לאקומב הוא הזח )1910
לוסיין (העולם
סרט אנין טעם ומדהים, המטיח בפגי הצרפתים
את פרצופם האמיתי: משתפי-

שומר הלילה מתאר את היחסים החול ניים
בין שני אנשים ׳שנפגעו במילחמה
עד־כדי־כך !שאינם מסוגלים עוד לאהבה
ומין נורמליים, וחייהם הופכים למערכת
של יחסים סאדו־מאזוכיסטיים. שני דברים
עוררו סערה סביב הסרט: האחד, התיאור
כיצד מנסים הנאצים היום, לטהר את
שמם מוינה ובמקומות !אחרים בעולם׳ על-
ידי חיסול עדים למעשיהם בעבר. ריש־תותיהם
מוצגות כבעלות היקף ועוצמה
כה גדולים המעמידים אפילו את המאפיה
בצל. האחר — היחסים שבינדלבינה, ה מגיעים
לשיא במעמד בו אונסת הנערה
היהודיה את מענה, שהפך למאהבה.
״״ה 0מ 7 1אסרל בינתיים, להצגה בגרמניה
ובאיטליה. רישמית, בגלל ה״מיך .׳לדעת
הבמאית, נאסרה ההקרנה בגלל לחצן של
קבוצות נאציות, המקוות למנוע את גילוי
האמת המזוויעה על הבד.
בסרט אחר, צחוק הגורל של מולינרו.
מתוארים הנאצים, לבד ממיקרה אחד של
חקירה סאדיסטית, כיצורים חביבים ואנושיים
בהחלט, דבר המעורר חלחלה כפולה
ומכופלת. ואילו הפיהרר משתולל, קומדיה
ששחקנה הראשי הוא חקיין, שחקן־לשעבר
בקומדי־פרנסז, העדיף כנראה להעמיד את
היטלר באור של כוכב־קוסה.
מיפלצת תמורת מיפלצת. הנרי
טיסו, מי שזכה לפירסום ותחילה בש חיקה
את הגנרל שארל דדד׳גול ומאז היה
מתוסר-עבודה, למרות שהכל חשבוהו ל־
׳מיליונר, בחר לגלם את דמותו של היטלר
כמיפלצת מגוחכת. הוא מודה שאילמלא
הפצרותיו של הבמאי פילים קלייר, וידיד תו
השחקנית אלים ספריץ /המגלמת את
אווה בראוו׳ היה נישבר בעבודתו על ה תפקיד.
לחקות את דה־׳גול, בשעתו, היה

חייבת להימשך
רים של סירטי-הקלטה בלבד, היתה טראומה
רצינית .״הייתי זקוק לכסף״ ,הוא מודה.
גם זו היא מיפלצתיות.

תדריך
ת ל -א בי ב
הלילה האמריקאי (אור־דן,
צרפת) — הצהרת־אהבה אישית ומיק-
צועית כאחת של הבמאי פרגסואה (400
המלקות, תרגיל בנישואין) טריפו, לקולנוע.
בין שחקניו, הפוטוגניים להפליא:
ז׳קלין ביסט, דני, ז׳אן פייר ליאו, ולנטי־נה
קורטזה, ז׳אן־פייר אומון ואלכסנדרה
סטיוארט.
ו פרפר (אסתר, ארצות־הברית)
— סיפור-הבריחה המפורסם ביותר בעולם
(לפי רב-המכר של הנרי שראייר) מתאר
את אהבתו של האדם לחופש גם ׳כשהוא
כלוא כפרפר ברשת. בימוי יעיל של סרג-
קלין (פאטון) שאפנר, מיישחק מהפנט של
דאסטין הופמן, ובחירה מוטעית של סטיב
!מקווין, שגם בבגדי-אסירים ובתוך צינוק
נראה כאילו בכל רגע הוא עומד לקפוץ
לתוך מבוניודמירוץ מן הדגם החדיש ביותר.

נוגע

הקרח
היורשת במלכודת (אלנבי,

תל־אביב, ארצווז-הכרית) :לכל
מי שמתחשק לו לרעוד לפתע נקיץ
האחרון — בהמלצה חמה. היורשת במלכודת, ששמה
המקורי ״אמי תמצא חן בעיניך״ ,אינו אלא סרט מתח-
פסיכולוגי תפור לפי מירשס מיקצועי בדוק: למן הרגע
הראשון, כשנפרשות למול העין ערבותיה המושלגות של
מינסוטה, כשנתונן מפלס לו דרך אוטובוס שנו נוטעת
אחת ויחידה — חודר חקור לעצמות. נעבור רגע קצר
נמסרים הפרטים הנחוצים: חאשה הקטנה, פטי דיוק,
היא מאלמנות מלחמת וייטנאם, בהריון מתקדם, שנאה
להכיר לראשונה את אם נעלה המת. הנהג שואל לשם
המישפחה, ותגובתו המשוייגת מעבירה זרם של אימה :
אין ספק, האשה הקטנה עומדת להסתבך.
ההסתבכות המצופה והמפתיעה מחדש בלל תזוזה
קטנה של השיפור, איננה אלא שורה של ייסורים גופניים
ונפשיים העוברים על חאשח הקטנה, המוצאת עצמה
כלואה נשירה מיסתורית ועמוסח לעייפה בעתיקות, ללא
כל אפשרות לברוח, כשסופת־שלג חוסמת את המבואות
ואת הדרכים, ותחת שילטונח של אט״מדומה וקרובי-
מישפחח: האחת מפגרת, האחר רוצח חולני.
בהתחשב בהריונה של גיבורת״תסרט, ועליה לחיות
גיבורה באמת לאור כל מה שהוטל עליה לעבור, גולש
המתח, לא אחת, לאכזריות של ממש. אך אם יש מי

יורשת דיוק: עצבים רותחים בשלג
שעצביו נרגעי* בקולנוע דווקא לאחר תרגילי• מותחים
ללא״גבול, וכמובן ללא-רחמים, הרי זוחי מנת־טתח גדושי,׳
מיקצועית, מצולמת להפליא, מנויימת בטעם (למונט
ג׳ונסון) ,עם מוסיקה מרטיטה (גיל מלא) ,ומיטחק מצויין
של פטי דיוק, כשלצידה תגלית חדשה של הנד: סיאן
ברברי אלן, ושחקנית-תיאטרון מעולה, רוזמארי מרפי.

בגד ה 1אשםהחד שי ם
מחי,תיסמוגת;:זר׳,
והאס היא משחררת
מחובת העמידה זמישסט
השופטת חנה אבנאור פקחה עיניה בתדהמה:
הנאשם התפשט במהירות מכל בגדיו
וניצב עירום לעיניה.
המחזה חזר ונישנה מדי־פעם. בכל פעם
שהובא אהרון טובלי לאולם בית־המישפט,
היה ממתין לבוא השופטת. כאשר נכנסה
לאולם, היה ממהר ומתפשט. בעיקבות זאת
היו השוטרים נאלצים לפנות את האולם
מן הקהל שישב בו, ובעיקבותיהם יצאו
גם השופטת, והתובעת עורכודהדין פנינה
דבורין.
אני אלוהים. אהרון טובלי, הנשוי בשנייה
ומתגורר בטירת־הכרמל, הועמד לדין
בפני השופטת חנה אבנאור, לאחר
שפרקליטות מחוז המרכז הגישה נגדו כתב־אישום
הכולל 16 סעיפים, לפיהם הוציא
באמצעות שיקים ללא־כיסוי או גנובים,
סחורות בשווי אלפי לירות, מחנויות.
אלא שמייד עם תחילת מישפטו החליט
טובלי לא לשתף פעולה עם בית־המישפט.
אז אימץ לעצמו את שיטת־ההתפשטות,
ונראה היד, שהדבר עוזר. גם עם הסניגור
•שהעמיד בית־המישפט לרשותו, עורך-
הדין מרדכי שורר, לא הסכים לשתף פעולה.
כאשר ביקש שורר לקבוע קו־הגגה
עם שולחו, הכריז טובלי באוזניו בחיוך :
״אני אלוהים!״ ואחר-כך סירב לדבר עי־מו.
בעיקבות
התנהגותו המוזרה של טובלי,
התבקש ד״ר אברהם הגר, מבית־החולים
הממשלתי לחולי־נפש בבת־ים, לקבוע האם
מסוגל טובלי לעמוד בדין. ד״ר הגר
כתב דו״ח מפורט, בו קבע בי טובלי
בורח מאחריות, אך הוא מסוגל בהחלט
לעמוד בדיו ולעקוב אחר מהלד המישפט.
יחד עם זאת קבע ד״ר הגר, כי קרוב
לוודאי שלא ניתן יהיה לשפוט אותו,
כיוון שהוא יעשה כל מאמץ להתחמק מכד.
על סמך חוות־הדעת הרפואית קבעה השופטת
אבנאור כי טובלי מסוגל לעמוד בדין,
וגזרה עליו שנתיים מאסר.
מי צודק ז׳ בשלב זה נודע לעורך-
הדין שורר כי בבית־המישפט המחוזי בחיפה
מתנהל נגד טובלי מי־שפט בגין
עבירות דומות. אולם השופט החיפני, בניגוד
לשופטת התל־אביבית קבע׳ על סמך
אותם מיסמכים רפואיים שהוגשו לעיון
בבית־המישפט בתל־אביב, כי טובלי איננו
מסוגל לעמוד בדין.
כעבור ימים אחדים עמד להתברר בפני
ה־שופטת אבנאור תיק נוסף גגד טובלי,
על עבירות דומות. עורד־הדין שורר הביא
בפני השופטת את החלטת בית-המישפט
המחוזי בחיפה.
לאור הסתירה בין קביעותיהם של שני
השופטים, הוחלט להזמין חוות־דעת רפואית
נוספת. זו ניתנה על־ידי הפסיכיאטר
ד״ר עימנואל דיאמנט, שקבע כי טובלי
סובל מ׳תיסמונת גנזר.׳ המאפיין מחלה זו
הוא הפחד מפני איום, ובמיקרה זד, האיום
הוא המישפט עצמו. אם לא יועמד
טובלי למישפט — יש סיכוי שיחלים מ־ה
שלם הז ה 1915

מחלתו. אם יועמד לדין — תחזור המחלה.
גילוי קיומה של, תיסמונת גנזר׳ היח
מעניין מאד כשלעצמו. האם אין סכנה
שבעיקבות קביעתו של ד״ר דיאמנט יאמ צו
לעצמם גם עבריינים אחרים את סימניה
•של מחלה זו, כדי להימלט ממישפט?
רופא־פסיכיאטר תל-אביבי סיפר, כי
.תיסמונת גנזר׳ קרוייה על שמו של הפסיכיאטר
הגרמני המנוח זיבר יוסף מריה
גנזר. החולים הסובלים ממנה משתוקקים,
בעצם, להיות חולים. הסיבה היא
פחדם הגדול מפני מישפט. בדרך־כלל
לוקים במחלה אנשים בעלי אישיות היסטרית
(הסיפרות הפסיכיאטרית נוהגת לכנות
מחלות היסטריות בשם ״הסחיטה הגדולה״).
לשפוט
או לא. האם ניתן להעמיד לדין
אדם החולה במחלה זו י הדיעות בנושא
זה חלוקות. בארצות מסויימות משחררים
חולים כאלה מחובת המישפט. החוק
הישראלי מאפשר, אומנם, לא להעמיד
לדין חולים כאלה, על סמך סעיף 6א בחוק
לטיפול בחולי־נפש, אך הדבר תלוי בעוצמת
המחלה עצמה.
כימעט •שאין אפשרות שאדם יאמץ לעצמו
את סימניה של, תיסמונת גנזר׳
ויעמיד פנים כחולה בה. במרבית המיק-
רים יכול הפסיכיאטר להבחין אם הסימפטומים
אמיתיים או מדומים.
השופטת חנה אבנאור הרשיעה את
טובלי, אך קבעה בפסק־הדין כי אין
הדעת סובלת •ששני בתי־מישפט בעלי אותו
מעמד (מחוזיים, במיקרה זה) ,יקבלו,
על סמך אותם מימצאים עצמם, החלטות
שונות בדבר יכולתו של אדם לעמוד בדין.

פסק-דין זה בידו מתכוון כעת עורך-
הדין שורר להתייצב בפני בית־המישפט
העליון ולערער על החלטת בית־המישפט
המחוזי בתל־אביב. אולי •שם יצליחו ה־
•שופטים להכריע כמה תופסת, תיסמונת
גנזר׳ לגבי בתי־המישפט הישראליים.

חיי־אדם
גי רז ש !,ת מו רוו שטר
כדי?התגרש מאשתו
חתם יצחק מדיגה
שישלם דה 7 5,000״י,.
אס יתחתן עם פילגשו
הבקשה לביצוע שטר שהוגשה לבית־מישפט
השלום בקריית־גת, לא היתד, שונה,
לכאורה, ממאות בקשות אחרות המוגשות
מדי־שבוע לבתי־המישפט השונים. נאמר
בה •שיצחק מדינה נדרש לשלם סכום של
5.000 יל״י, בהתאם לשטר־התחייבות •ש-
חתם! ,ואשר העתקו צורף לבקשה.
קשה היה לנחש, כי מאחרי הבקשה ה־רישמית
לביצוע השטר מסתתר סיפור אנושי
יוצא־דופן, המוכיח בעצם כי כתוצאה
מדיני־הגירושין בישראל אפשר, בעצם,
לסחוט הכל כדי לקבל את הגט המיוחל.
׳לא עם ׳רחל. ההסכם המוזר שנחתם
בין יצחק מדינה לבין אשתו מרים, שעה
קלה קודם שהתגרשו, קבע :
״אני הח״מ יצחק מדינה בן יוסף, משדרות
עצמאות מס 37 .קריית־גת, ה.ז.
,945958 מאשר ומצהיר בזה, כי הנני מתחייב
לשלם לגב׳ ׳מדינה מרים, מבית סנאדו,
מקריית־גת ,822/6סך של — 5,000.ל״י
(חמשת אלפים לירות) ,בכל מקרה שאנשא
ן עם גב׳ רחל טייר מבית מזוז, בכל צורה
•שהיא של נישואין, הן נישואין בדין ותורת
משה, והן נישואיו אזרחיים ,׳והן נישואין
נוסח מקסיקו או בכל נישואין אחרים.
במו כן הנני מתחייב לשלם לגב׳ מדינה
הנ״ל אם אחיה עם גב׳ ׳רחל טייר הנ״ל
חיים בלי נישואין, בצורה שתיחשב ה־ידועד,״בציבור.
״לשם
הבטחת תשלום הסכום הנ״ל,
! מסרתי היום לגב׳ מדינר, הנ״ל שטר חוב
על הסכום הנ״׳ל, והיא תהיה זכאית לדרוש
את ביצוע השטר הנ״ל בלישכת ההוצאה
לפועל, בכל מקרה שאפר את התחייבותי
הנ״ל.
״ולראיה באתי על החתום היום 28לחודש
׳אוגוסט •שנת .1972 מדינה יצחק״.
כיצד הסכים מדינה לחתום על הסכם זה,
שהוגדר על־ידי משפטנים כראשון !מסוגו
בארץ ו
דרייטה חדיטה. סיפר מדינה (,)43
מגהל־עבודה בבניין :״אחרי שהפסקתי לגור
עם אישתי התחלתי לצאת עם שכנה
שלנו בשם רחל טייר, בזמן שהיינו גרים
בקריית־גת. אשתי חשבה אולי שבגלל
רחל הפסקתי לחיות איתר, ואני רוצה
להתגרש ממנה. היא החלד, להפיץ עלי
ה עו ל ם הזה 1915

8 23693*410

*8236931410

1*11.1.

ססן

* ^ ד0 00001

יוון -ארץ 1000 האיים מציעה לך את כל
תענוגות איחפה בחצי מחירו
אוצרות תרבות. אתרים היסטוריים, חופי רחצה
חלומיים, מועדוני צלילה ויאכטות, איים משגעים
ביפיים המרהיב, מעינות מרפא. בידור בילויים מהנים
ומרכזי קניות תוססים.
אכן, ביוון תוכל ליהנות ולבלות ביד רחבה
מתוך כספי ההקצבה -ועוד ישאר לך כסף רב לקניות₪ 1

כי ביוון כספך שווה יותרו

> ר פו חדת ^

הגלולה?
רצונך בח״ מין

חסעו״ם ללא דאגה?
השתמשי בשיטת

.ס ס אינדיקטור
ההמצאה השחיצרית המשוכללת והמקובלת בעולם כולו

כתבי לסס אינדיקטור
(ישראל) בע־ימ
ת.ד 26300ת״א
בקשי עלון הסברה חינם

תוך שש שנים תיעלם מן העולם הסיבה הגופנית העיקרית
המפריעה לגבר לקיים יחסי־מין תקינים ולהביא סיפוק לאשה

א ת1בולו נו פ *
^ א ת־ בעלד
בגיליון של חודש אפריל פירסם ירחון־היוקרה האמריקאי ״סנט־חאוז״
,מחקר מדעי על כעיות־־המין של הגברים האמריקאיים כיום.
כעידן המתירנות המינית, ומביא גילויים רכים על שיטות־הטיפול החד־שניות
כהן, המבוססות על מימצאיהם של צמד חוקרי־המין מאסטרס
• 1ראה שהעולם נתקף כיום במגיפר, של אי־תיפקוד-
4מיני, התוקפת אפילו את הגברים החזקים ביותר.
עד־עתה התבססו החקירות בתופעה זו על ניסיונות אישיים
ועל ״רשמים רפואיים,״ כפי שמתבטאים הרופאים.
כמו־כן נראה כי תופעה זו מוגבלת בעיקר למגעים
הטרוסכסואליים (בין־מיניים) בתוך המעמד־הבינוני הלבן,
ובדרך־כלל בין זוגות נשואים. אך גם הבלתי־נשואים
נפגעים מכך במידה רבה. רווקה אחת, שלא התקשתה
כלל להגיע לאורגזמה עם הגבר המצליח והחזק אליו
היא נמשכת, טוענת כי מתוך שישה בני־הזוג האחרונים
שהיו לה, שניים לא הצליחו להגיע לזיקפה, ואילו אחד
סבל משפיכה מוקדמת. האם היד .׳ניסיונה זה יחיד־במינו ן
הסטטיסטיקה הנוגעת לתחום זה מעורפלת. ד״ר וויליאם
מאסטרס ווירג׳יניה ג׳ונסון, מן המכון למחקר הביולוגיה
של ההתרבות בסטדלואיס, טוענים כי שני־שלישים מכלל
הגברים האמריקאיים כיום סובלים מאי־תיפקוד מיני
בתקופה זו או אחרת של חייהם. זוהי עובדה מדהימה,

וג׳ונסון, ומכוונות לפתור את בעיותיו המיגיות הבוערות ביותר של
הגבר תוך השנים הקרובות. מחקר מדעי זה מהווה חתך נאמן למתרחש
אצל הגברים בעולם כולו, ומסמן פריצת הדרך לסילוק הבורות המינית,
הקיימת עדיין, לדברי החוקרים, כקבוצות־הגילים, כולל נוער וסטודנטים.

כל נקודות־הציון הללו מורות על מצב של תסיסה
מינית גוברת. אולם, גם אם עידן חדש זה של מתירנות
ושיחרור עובר משבר מיני עמוק ונירחב, הרי הביא עמו
גם מיספר פיתרונות רעננים ובלתי־צפויים. עד לאחרונה
לא ניתן היה לעשות הרבה בקשר לליקויים המיניים.
אולם, כיום קמים מטפלים חדשניים ההופכים את התהליך
על פיו. הם מטפלים תחילה בגוף ! רק לאחר־מכן, כאשר
היחסים הגופניים משתפרים, הם ניגשים לטפל בשינוי
הגישה הנפשית. הם אינם מאמינים, כפי שהאמין פרויד,
כי בעיות המין הן סימן של פתולוגיה מושרשת.
עיקר הטיפול המיני מבוסס על מחקרם המיני של

מר בית הגב רי כ שי רי
בתות משהאמינו בעבר
בהתחשב בכך שלפני 25 שנה, רק פחות מאחוז אחד
מן הגברים שרואיינו על־ידי מכון קינסי לחקר המין,
אמרו כי סבלו אי־פעם מאי־תיפקוד מיני. ייתכן שהאמת
נמצאת במקום כלשהו באמצע, אך המקומות בתריסר
המירפאות לטיפול־מיני ברחבי ארצות־הברית מוזמנים
חודשים מראש, וציוותיהן עובדים 12 שעות ביממה,
שישה ימים בשבוע. הם מטפלים במיספר רב יותר של
גברים מאשר נשים, ומרבית הגברים הבאים לטיפול,
נשלחים לשם על-ידי נשותיהם או אהובותיהם.
למזלם הטוב 80—90 ,אחוזים מהגברים הלוקים באי-
תיפקוד מיני מהסוגים השכיחים ביותר — שפיכה מוקדמת,
אינאונות (אימפוטנציה) ושפיכה מעוכבת — זוכים
להחלים בהצלחה תוך שבועות ספורים, בעזרת שיטות
חדישות של ריפוי־מיני.
האם באמת, בעידן זה של מתירנות ושיחרור מיני,
גדל מיספרם של הגברים הסובלים מטראומות מיניות?
או שמא מתעוררים כעת הגברים מתרדמתם המינית
הממושכת ומגלים כי בעצם אינם מסוגלים להתמודד עם
הבעיות העומדות בדרכם? החוקרים גילו כי, בניגוד
לדיעה המקובלת, אין הגברים מגיעים ל״שיא מיני״
גופני בין הגילים .18—25 מבחינה פסיכולוגית, אין כל
מניעה לכך שמרבית הגברים ייהנו מחיי־מין בריאים
עד לשנות השמונים לחייהם, כל עוד ישמרו על הכושר
בעזרת מגעים מיניים סדירים או אוננות (לפחות פעמיים
בשבוע) במשך התקופה הראשונה של חייהם.
הבעיות מסוג זה אינן מתחילות ו/או מסתיימות,
בחדר־השינה. הרופאים והמטפלים למיניהם מגלים כי
הבעיות שמתחת־לחגורה משפיעות על מצבו הנפשי הכולל
של הגבר. הם מאמינים כיום כי אי־התיפקוד המיני
עשוי בהחלט להוות גורם לבעיות נפשיות.
הגברים הרגישים ביותר להתמוטטות מינית הם אלה
שלא קיבלו כל חינוך מיני בילדותם ! גברים שזכו לתגובות
של לעג או דחייה בניסיונותיהם המיניים הראשונים
! גברים חסרי ביטחון־עצמי או כאלה הסובלים
מלחצים כבדים ביותר במקומות-עבודתם ! גברים הסובלים
ממודעות או שליטו־-,עצמית מופרזות. יש רופאים
הסבורים כי התנועה-לשיחרור-האשה מחריפה עוד יותר
את בעיותיהם המיניות של גברים חסרי ביטחון־עצמי,
ומגבירה את חרדתם בעת הביצוע הממשי. אם נוסיף
לבך מידה גדושה של בורות מינית — הקיימת אפילו בין
הנוער והסטודנטים של היום — והרי לכם משבר של
קומוניקציה בין בני-הזוג, וסיבה טובה לגבר למצוא
עצמו שוקע בתהום של תיסכול וחרדה.

ליהנות ולחקור זה את גופה של זו (ולהיפך) בחופשיות,
ללא החובה לבצע את מעשה־המין. במירפאות מסויימות
עורכים גם טיפולים קבוצתיים בעירום, כשחוק־הברזל
הוא :״׳ללא מגע מיני ממשי.״ כעבור ימים אחדים
מתחיל הטיפול בבעייתו המינית המוגדרת של כל חולה.
^ צל הגברים, הבעיייה השכיחה ביותר היא השפיכה
^ המוקדמת. גורמיה של בעייה זו יכולים להימצא
בחוויות מיניות מוקדמות עם פרוצות, או עם נערות
״טובות״ על מושביהן האחוריים של מכוניות, מקום
בו המהירות היתד, הגורם החיוני ביותר. מטפלים אחדים
סבורים כי הגבר הסובל משפיכה מוקדמת הוא, תכופות,
תוקפני ושתלטני, וכי הוא משתמש באי-־התיפקוד •שלו
כבאמצעי לשלוט במערכת־היחסים המינית הלקוייה.
״את מרבית אלה הסובלים משפיכה מוקדמת ניתן
למצוא בין רופאים אנשי־עסקים, מנהלים, ואנשים הרגילים
לשלוט בסביבתם,״ אומר ד״ר סלון. בדרך־כלל
נהוג גם לראות את הגבר הסובל משפיכה מוקדמת כאדם
אנוכי יותר ממרבית הגברים, פחות מתחשב בשעת
המגע־המיני, ונוטה להטיל את האשמה והאחריות לבעיותיו
המיניות על אשתו, יותר מאשר לקחתה על עצמו;
זוהי הסיבה שבדרך־כלל האשד, היא זו המשכנעת את
בעלה לגשת לטיפול.
למעשה, לעיתים קרובות מאד קורה שד,אשד, היא
שפונה לקבלת טיפול, מתוך תחושת־אשמה על שאינה
מגיעה לאורגזמה, ואז היא מגלה, להפתעתה, שאצלה
הכל בסדר. היא מגלה שלא הצליחה להגיע לאורגזמה,
רק מפני שבעלה הגיע אל שלו לאחר חדירות ספורות
בלבד לתוך נרתיקה. אולם, יש מטפלים המסרבים לראות
בגברים אלה תוקפנים או שתלטנים .״טיפלתי כבר באילי
תעשייה והון. השפיכה המוקדמת היא רק חוסר אימון
מספיק של הרפלכס, כמו אצל ילד שלא למד להתאפק.״
אומר ד״ר קליפורד סאגר, פרופסור לפסיכיאטריה בבית־

את ה ש פי כ ה ־ ה מו קדמת
תרפאי בשיטת ה..מעיכה״

מאסטרס וג״ונסון מסטרלואיס. צוות של גבר-אשה, המורכב
בדרך־כלל מרופא ופסיכולוג, מנסה תחילה ללמד את הזוג
כיצד ליהנות זה מגופה של זו, ללא מיך הרופאים הופכים
לדמויות סמכותיות חדשות, כלומר למעין הורים חדשים,
השוברים את המוסכמות המייחסים למין אשמה, בושה
ופחד. הם מטפלים תמיד בבני-הזוג כשהם יחדיו, מבלי
להתחשב מי מבני־הזוג הוא הסובל מן הבעייה המינית.
הטיפול מתחיל בבדיקה גופנית ובדיון ממושך בסי בות
שמאחרי הבעייה המינית. לאחר־מכן מורים לבני-
הזוג להתפשט עירומים, ביחידות, ולגעת וללטף זה את
זו, בזה אחר זו, פרט לאברי־המין ולשדיים.
במשך הפגישות הראשונות הללו של ״מיקוד התחושה,״
המגע־המי׳ני עצמו אסור, כיוון שהמטרה היא
ללמוד כיצד לחוש ללא התרגשות מינית. מרבית בני-
האדם לא למדו מעולם לחוש בנוח במצב של קירבה
גופנית — מגע, חיבוק או נשיקה — אלא רק במצבים
שבהם מסתיים הדבר במגע־מיני. באותן פגישות טיפוליות
משתדלים לשבור מתכונת זו, וללמד את האנשים

הספר לרפואה שליד בית־ד,חולים הר־סיני, והמנהל הפסיכיאטרי
של המכון היהודי לישירותי־המישפחה.
בין המומחים קיימים גם חילוקי־דיעות בדבר הגדרתה
של השפיכה המוקדמת. אחדים מגדירים אותה בחוסר-
היכולת להחזיק את אבר־המין במצב של זיקפה בתוך
הנרתיק משך עד שתי דקות, לפני השפיכה. אחדים
סבורים כי אם גבר גומר במהירות, אך בכל־זאת מספק
את בת־זוגו משך 50 אחוז מהזמן, השפיכה שלו אינה
מוקדמת .״ראינו כבר גברים שהואשמו בשפיכה מוקדמת
רק משום שלא הצליחו להחזיק מעמד שעה וחצי,״ אומר
ד״ר סלון. הוא מאמין כי השפיכה היא מוקדמת רק
כאשר היא מתרחשת ״קודם רצונו של הגבר, ואנו מניחים
כי רצון זה כולל מתן סיפוק מכסימלי לבודהזוג שלו.״
הקריטריון העיקרי למין מהנה הוא הסיפוק המיני של שני
בני־הזוג, ובמובן זד, מסכימים הכל כי הטיפול מצליח
במאת האחוזים כימעט .״הריפוי הסופי״ הוא גופני לחלוטין,
ובו מלמדים את הגבר כיצד ללטף את אבר־המין
שלו עד לנקודת־האורגזם ואז לבלום אותו, בדרך־כלל
בשיטה של ״מעיכה.״
בשיטת ״מעיכה״ זו, האשד, יושבת על המיטה בעוד
הגבר שוכב על גבו כשראשו מוסב ממנה, ורגליו כרוכות
על ירכיה. האשד, מניחה את מהנה על צידו התחתון של
אבר־המין שלו, במקום בו מסתיימת העטרה, ואת האצבע
והאמה על צידו העליון, מכל צד של הגשר המפריד
בין העטרה לבין גוף האבר עצמו. כשהוא חש כי הוא
עומד לשפוך, האשה מועכת את האבר, והשפיכה נדחית.
אף שפעולה זו אינה אמורה להכאיב, יש גברים הטוענים

כי היא מכאיבה, ומטפלים מסויימים משתמשים אף
בשיטת ״התחל־הפסק.״
לאחר שהגבר מתרגל להחזיק את האבר שלו במצב •של
זיקפה משד 15—20 דקות בכל פעם, הוא עורך את
,ניסיונותיו הראשונים במגע־מיני ממשי. הוא שוכב
בשקט על גבו, ובת־זוגו יושבת עליו בתנוחת־רכיבה
ומחדירה את אברו לתוך נרתיקה. שניהם יושבים כך
בשקט, עד •שהוא חש כי הוא עומד לשפוך. אז מוציאה
האשה את האבר ממקומו ,״מועכת״ לדחיית השפיכה,
ומחזירה אותו לתוכה. תוך שבועות ספורים מסוגל הגבר
לחזור לחיי־ימין תקינים, אף שעלולה לחלוף שנה עד
שיהיה מסוגל לשלוט בעצמו ללא אותה מעיכה מיוחדת.
מאסטרס וג׳וינסון סבורים כי עד שנת 1980 ניתן יהיה
לבטל כליל את בעיית השפיכה המוקדמת, בתנאי שהכל
יכירו את השיטה, וישתמשו בה.

ך* יפוי האינאונות (אימפוטנציה) ,בעייה מינית ה ן
נפוצה כימעט כמו השפיכה המוקדמת, אינו כה
פשוט. האינאונות היא אי־היכולת להקשות את אבר-
המין במידה שתאפשר חדירה לנרתיק, או, אפילו אם
הוא מצליח לחדור, להחזיקו קשוי זמן מספיק כדי
להגיע לידי שפיכה. גבר המסוגל לשפוך אך אינו מסוגל
להתקשות או להחזיק את האבר שלו במצב של זיקפה,

לשני־־שלישים מהגבר׳ ־
א-־תיפקוד מנ
רווקי
בטי פול מקב לי
במרפאות מטפ לוו 1־ מי 1יות
נחשב גם הוא כאימפוטנט. כמו במקרים של שפיכה מוקדמת׳
נראה כי גם האינאונות מאפיינת טיפוסים מסויימים
של גברים. פסיכיאטר אחד מתאר את החולים האימפוטג־טיים
בהם הוא מטפל כ״שפנים״ ,כלומר גברים החשים
אי־ביטחון במרבית ׳תחומי החיים•
מיספר גדל והולך של גברים בשנות העשרים לחייהם
מתלוננים כיום על אינאונות, תופעה שד״ר וויליאם פרוש,
פרופסור לפסיכיאטריה בבית־הספר לרפואה של אוניברסיטת
ניו-יורק, טבע לה את המונח ״אימפוטנציה חדשה.״
פרוש, ואחדים מעמיתיו, מייחסים את האינאונות של
גברים אלה לתפקידיהן המיניים המשתנים, ההופכים
תוקפניים יותר ויותר של הנשים. פרוש טוען בי גברים של אחת המירפאות, כיוון שתפקידן הוא ״הרבה יותר
אלה מגלים נכונות מוקדמת לגלות עויינות כלפי נשים,
קשה ותובעני מזה של מטפל רגיל.״
סובלים מפחדי־סירוס, או שהם הומוסכסואלים חבויים.
״זהו מיבצע מסובך הרבה יותר, ואורך זמן רב
״הרעיון החביב עליהם ביותר הוא שהחירות המינית
יותר,״ אומר ד״ר ברנארד אפלבאום, פסיכולוג במירפאה
מפחיתה את שיעור הבעיות,״ הוא אומר ,״אך למעשה היא
זו. אך רופאי המירפאה, שטיפלו כבר ב־ 150 גברים רווקים
רק מובילה אל סוגים אחרים של בעיות.״
אליהם הוצמדו מטפלות־מיניות, גילו כי שיעור־ההצלחה
בגברים הסובלים מאינאונות חולפת, קל יותר לטפל
במיקרים אלה גבוה בדיוק כמו במיקרים של הגברים
הנשואים בעלי אותן בעיות. במיקרה של הצמדת בת־זוג
מאישר באלה שמעולם לא הגיעו לידי זיקפה — מצב
הקרוי, אינאונות ראשונית.׳ גברים אלה סבלו תכופות,
חדשה, בלתי־מוכרת, חייב הגבר להיפתח בפניה תחילה,
בילדותם, מחינוך דתי נוקשה, מאימהות סוטות, או
ללמוד לבטוח בה ולחלוק עימד, את חוויותיו, קודם
מחוויות מוקדמות משפילות עם פרוצות. לרבים מהם היו שיוכל לטפל בבעיותיו המיניות. ביסודו של דבר, זהו
חוויות הומוסכסואליות מוקדמות, והם רואים בעצמם
לימוד של התקשרות, של מתן וקבלת סיפוק.
הומוסכסואלים חבויים. אולם, אפילו במרבית המיקרים
הקשים הללו, שישה מתוך כל עשרה גברים מגיבים בחיוב.
האינאונות עלולה להיגרם גם כתוצאה מליקויי־בלוטות,
ך כרים הסובלים משפיכה מעוכבת (ההיפך ממוקד-
פגיעות בעמוד-השדרה, וניתוחים שהשפיעו על עצב־
^ מת) ,הוא אי־התיפקוד המיני השכיח פחות מבין כל
המכושים, המעורר את אבר-המין. יותר ממיליון של גב הבעיות המיניות העיקריות, משתמשים תכופות בדרך
רים חולי־סכרת גם הם אימפוטנטים, מסיבות לא-ידועות. המין לשם התקשרות, אך הדבר אותו הם מעבירים אל
הטיפול באינאונות מתחיל במתן הוראות לא לקיים כל
בנות־זוגם הוא בדרך־כלל תחושה -של הרס־עצמי, מהולה
פעילות מינית עד שייאמר למטופל לעשות כן, בדיונים
בפחדים מפני שתלטנות ומוות. מטפלים רבים מתארים
על גורמי האינאונות, ובימים אחדים של ליטוף הדדי אותם כאנשים נואשים, הנוטים להתאבדות. יש בהם
של כל חלקי הגוף, פרט לאברי־המין. כעבור ימים אחדים אמונה פאראנואידית הטוענת שכל הגברים האחרים הם
מתירים לבני־הזוג לאונן זה לזו. כל אחד מהם מוביל
יריביה,ם־בכוח. הגברים הסובלים משפיכה מעוכבת משי את
ידו של בן־הזוג האחר ואומר לו מהו הגירוי המהנה
גים את הזיקפה בקלות, אך חולפות שעות ארוכות עד
אותו ביותר. המטפלים משתמשים בטכניקה זו לשם שבירת שהם מגיעים לשפיכה — אם בכלל — ובדרך-כלל הם
תיסמונת ה״התבוננות,״ שלפיה אנשים החוששים מפני
מוותרים עליה כליל, עקב תשישות.
כישלון מיני מגיעים לבסוף לידי כך שהם ״מתבוננים״
הריפוי הגופני של השפיכה המעוכבת הוא פשוט למדי.
כאילו בפעולותיהם המיניות, תחת שייהנו מהן.
מורים לאשה לאונן לבעלה באופן המהנה אותו ביותר, עד
משך -שבוע ימים, מדי יום ביומו, מגרה האשה את
שהוא שופך בנוכחותה. מייד לאחר שיחל לקשר אותה
הגבר, עד שהיא מביאה אותו לידי זיקפה! אחר־כך הם עם הנאה, ולא עם איום על ביטחונו, עובדים לשלב הבא.
שוכבים זה בזרועות זו עד שאבר־המין של הגבר שב האשד, מטפסת על בעלה, מגרה אותו כימעט עד לאורגזמה,
ומתרופף. לאחר-מכן מתיישבת האשה על הגבר, ומשתע מחדירה
את אברו לתוכה, והוא מבצע חדירות עד שהוא
שעת באבר־המין שלו עד שהוא מזדקף, ואז היא תוחבת
שופך. המטרה היא לשבור את מתכונת המישגל המקובלת
אותו לתוך נרתיקה. בתחילתם של מרבית הטיפולים המיעליו,
אפילו על־ידי החדרת טיפת-זרע אחת בלבד לתוך
ניים הנעשים לגברים, האשה עולה על גופו של הגבר
הנרתיק. לאחר שהושג הישג זה, והבעל מגלה כי לא
במשך המישגל, כיוון שנבדק ונמצא כי התנוחה המקובלת,
אירע לו כל רע, מלמדים את בני־הזוג להאריך במישגל
בה הגבר נמצא למעלה, היא זו שבה הוא מתקשה ביותר
עד ששניהם יגיעו לאורגזמה.
לרסן את השפיכה. האשה מתנועעת לאיטה קדימה ולאחור,
מאסטרס וג׳יונסון מדווחים על שיעורי-הצלחה של עד
פעמים אחדות, חדלה, ואחר מניחה לבעלה לבצע מיספר
80 אחוז בטיפול בשפיכה מעוכבת, אך מטפלים אחרים
חדירות רצופות. אין מצפים מאף יאחד מבני-הזוג שיגיע
לאורגזמה, ואם הגבר מאבד את זיקפתו, חוזרים בני-
הזוג על הניסיון מאוחר יותר.
* ב רי םכע לי איטדנו ת־ר א שוני ת -כאלה שעדיין
^ לא התנסו בזיקפה מעולם — מציגים גם הם בעיות־טיפול
מיוחדות, כיוון שמרביתם רווקים. מאחר שהטיפול
אינו אפשרי ללא בת־זוג, מבקשים המטפלים שגברים
כאלה יביאו עימם ידידות. אם אין לגבר כזה ידידה, יש
מירפאות — זו שבברקליי, למשל — המשתמשות ב־ממלאות־מקום.
מירפאת ברקליי משתמשת בשלוש ממל-
אות־מקום כאלו, המכונות שם, מטפלות־מין.׳ נשים רבות
העובדות כ,מטפלות מיניות׳ סבלו בעבר מבעיות־מין
שרופאו בהצלחה. כל ממלאות־המקום הללו חייבות להיות
אינטליגנטיות ופתוחות לביקורודעצמית, אומר דוברה

שיחרוו־־־האשה -הדבר
הטוב ביותר לגברי

מגלים ספקנות רבה יותר לגבי ההצלחה הסופית של
הטיפול בסימפטום זד, ללא ססיכואגאליזה ממושכת.
על-אף ההתקדמות העצומה בריפוי־המיני, הרי הידע
המלא של הסיבות והתוצאות של ההרגלים המיניים
הוא עדיין בבחינת אוצר כמום. החוקרים הנועזים ביותר
בתחום זה, עד היום, הם דליאם מאסטרס, ווירג׳ינה
ג׳ונסון, כעת אשתו של מאסטרס, אשר החלו מתבוננים
ורושמים את השפעותיו של המישגל על נשים וגברים
בריאים מבחינה מינית במעבדתם שבסט־לואיס, ב״.1959

הם גילו, בין השאר, כי אין כל קשר בין גודלו של
אבר־המין הזכרי לבין טיב הביצוע המיני. אברי־מין קטנים
תופחים בדרך־כלל הרבה יותר מן הגדולים מהם, בך
שההבדל בגודל בשעת הגירוי כימעט שאינו ניכר. לגודלו
של אבר-המין הזכרי השפעה קטנה מאד על הנאתה
המינית של האשד״ כיוון שהנרתיק מתאים עצמו לגודלו
של האבר. הם גילו שגם אנשים מבוגרים מסוגלים
ליהנות ממין, ואף עושים זאת. אצל גבר העובר את שנות
השישים לחייו, כוח־השפיכה עשוי לקטון, וההגעה לזיקפה
עלולה לארוך זמן רב יותר, אך אין ספק שיש לו הכושר
לקיים מגע מיני ממושך ומספק — והיו אף גברים
שדיווחו כי המין בשנותיהם אלו היה מספק עוד יותר
מאשר בצעירותם. גם נשים מסוגלות להגיע לאורגזמה
בגיל מבוגר, ורבות סיפרו כי הנאתן המינית גדלה דווקא
לאחר תקופת הפסקת־הווסת — אולי מפני שהשתחררו מן
החשש להיכנס להריון.
מאסטרס זג׳ונסון גילו גם שמרבית הנשים מסוגלות
להגיע עד לשש אורגזמות קודם שהן באות על סיפוקן
המלא, ושאין כל הבדל פיסיולוגי בין האורגזמה הקליטו־ראלית
לווגינאלית. שתי העובדות הללו משפיעות, במובן,
על תפיסתו של הגבר את המיניות שלו, ועל הדרכים
הטובות ביותר להביא את האישה על סיפוקה.
כל הדברים הללו מצביעים על כך שאי-התיפקוד־המיני
הוא מחלה בפני עצמה, הנגרמת בשל איסורים
(טאבו׳ס) הקשורים בתרבות מסויימת ובבורות מינית,
יותר מאשר בשל מחלה נפשית או גופנית. למעשה, תכופות
מאד קורה שהבעיות המיניות הן הגורמות לבעיות
נפשיות. העדר שיעור מספיק של מגע, ליטוף או כל
צורה אחרת של מגע מיני עלול להביא בעיקבותיו למחלה
נפשית — והטיפול במעצור הגופני הוא השלב הראשון._

ך* אוננות,״ אומר ד ״ר ליאיון זוסמן, גינקולוג
ומרפא־מין ניו־יורקי ,״היא הפעילות המינית ה־טיבעית
הראשונה שחווים בני־האדם. תינוקות נוגעים
בעיניהם, אפם, אוזניהם ואברי־המין שלהם, אך אפילו
כיום נוהגות האימהות להרחיק את ידיהם מהמקומות
הללו, כיוון שהמגע נחשב עדיין בבחינת איסור. אחד
הסימנים הנפוצים בין גברים אימפוטנטים הוא זד, שמעולם
לא אוננו.״ הרופאים עדיין פוגשים לעיתים חולים המאמינים,
למשל, כי אם ישפכו בנוכחות אשה, יקבלו שיתוק
ממותניהם ומטה. זוסמן ואשתו, ד״ר שירלי זוסמן, סגני־מנהלים
של תוכנית הטיפול המיני בבית־ד,חולים היהודי
בלונג־איילנד, ריפאו לאחרונה בהצלחה 15 זוגות שהיו
עדיין בתולים, אחרי שמונה(!) שנות נישואין.
לאחדים מזוגות אלה היו מעצורים מיניים כד, קשים
עד שלגביהם לא היד, די בטיפול המוצע על-ידי מאסטרם
וג׳ונסון. אצל אחד הזוגות, למשל, שהיה נשוי זה שלוש
שנים, לא הניחה האשד, לגינקולוג לגשת אליה אפילו כדי
לבצע מיבחן 0,אפ׳ (המיבחן לגילוי סרטן־הרחם) ,ובעלה
לא הגיע לאורגזמה מימיו. משך שלושה שבועות לימדו
את האשד, להחדיר לתוכה מרחיבי-נרתיק, החל במרחיב
בגודל של עט כדורי. שעה שלמה חלפה עד שהצליחה
להחדיר את קצהו ההתחלתי של המרחיב הראשון. מדי-
שבוע ניתן לד, מרחיב גדול יותר, עד שבשבוע העשירי

הבעיות המיניות הן
שגורמות לב עיו ת נפשיות
הצליחה כבר להחדיר לנרתיקה מרחיב בגודל של אבר־מין
גדול, והרשתה לבעלה להניח ידו על ידה באשר ביצעה
את פעולת ההחדרה.
בני-הזוג זוסמן לימדו את הזוג הצעיר לאונן בניפרד,
ולאחר־מכן לאונן זה מול זו, באותו חדר. לבסוף ד,ירשו
להם לנסות לבוא במגע מיני, תחילה על־ידי החדרת
מרחיב-ד,נרתיק, ולבסוף על־ידי החדרת אבר־המין עצמו.
שלושה חודשים לאחר־מכן כבר קיימו יחסי-מין סדירים,
וכעבור שנה נולד ילדם הראשון.
אולם, מאמציהם של המירפאוח והרופאים הללו אינם
אלא בבחינת נווים מיקריים במידבר חבורות המינית.
שפע עיתוני־המין, סירטי-ו!פורנוגרפיה, וסיפרי ד,״כיצד
לעשות זאת״ (שאחדים מהם, כמו ״כל מה שרצית לדעת
על המין״ מאת ד״ר דייוויד רובין, מכילים מידע מטעה),
מורים על צימאונו של הציבור למידע בתחום זה.
אולם, אף שהמין קודכדו־,נישואין פורח כיום בין הנוער,
ובעיקר באוניברסיטאות, קיימות עדיין דיעות מוטעות על
המין בכל קבוצות־הגיל למיניהן .״הידע שרוכשים הסטודנטים
מפעילותם המינית האישית אינו שונה בהרבה
מכל הידוע להוריהם,״ אומר פסיכולוג המלמד ומייעץ
במיכללה פרטית .״אני נדהם בכל פעם מחדש למראה
מיעוט הידע של הסטודנטים שלי בנושא. אך היכן בעצם,
יכלו ללמוד על כך? מרבית ההורים של הדור הזה
עדיין אינם מספרים לילדיהם דבר, התוכניות לחינוך
מיני נמצאות עדיין בחיתוליהן, ואפילו הרופאים חסרים
עדיין את הפתיחות הראוייה לכך.״
אולם, הכישלון מכביד על הגברים יותר מאשר על
הנשים, ורבים, כולל אסטרס וג׳ונסון, מאמינים כי חוויות
מיניות שליליות מוקדמות עלולות לקבוע מתכונת של
אי-תיפקוד מיני לכל החיים. לא רק שהלחץ על הגברים
לתפקד היטב גדול יותר, אלא שכיום הם מגלים דאגה
גוברת והולכת לכך שהאשה תגיע לאורגזמה. ד״ר
וויליאם פרוש מאמין כי השקפותיה המיניות החדשניות
(המשך בעמוד )30

סוף השבוע יחייב
זהירות במה שנוגע לעסקים
או לבריאות.
משחו הקשור באש
עלול להעיב על שימחתן.
מזלך מצוי בשבוע
זה בסימן של
1(111
להבה. יהיו לך גם
י* בגור ס -

הסתבכויות עם ילדים
במשפחתן, שיולידו ויכוח
חריף בין ההורים.
ייתכן וייראה לן כאילו נשקף לן מקור
הכנסה מבטיח יותר מאשר עבודתן
הנוכחית. שקול היטב את מעשין ואל
שלן.
תסמון רק על האינטואיציה

כמו בכל השנה, תיווכח
גס השבוע כי שום דבר
לא בא לך בקלות. אתה
נדרש לא אחת להשקיע
מאמצים שאינם
עומדים בשום יחס לתוצאות.
בני מזל שור
שעיסוקיהם קשורים בידיהם,
יהיו ברי־מזל
יותר• ילדים שייוולדו
השבוע יצטיינו בעתיד
בבריאות מעולה ובאינטליגנציה מעל לרמה
של גילם. מאורע הקשור באיבוד ידיד
יעיק עליך השבוע. בן מזל שור עשוי
להצטיין השבוע בספורט ולזכות בהישגים.

תתפלא על שכל־כן
הרבה אנשים מתקשים
להבינן. הצרה איתן,
שאתה נמנה על ה״זא-
ביש הבודדים״ ואינן
מרבה לשתף לאחרונה
את הקרובים לן בבעיות
המעיקות עלין ב ן ₪ו1י 0
אמת. צפוייה לן ה שבוע
פעילות הקשורה
בעבודת-כפיים. מעשהו
של אדם יקר לן יכאיב לן למרות שלא
התכוון לכן. תצטרכי לעודד את בן-
זוגן בפעילות, שבסופו תביא לכם אושר.

ימים קשים, אך טובים
עוברים עליך. אתה יודע
זאת, אבל אינך
מסוגל עדיין להעריך
את מלוא־המאמץ הדרוש
ממך. משום כך,
פזר את האחריות ואת
העבודה על־פני כל 11110 ימות־השבוע. אל תש־
21ג ׳זג*
ויו :
קיע את כל אונך ביום
אחד, ואת כל כספך ב״
נקודה
אחת. אתה תידרש להחליט מה עדיף.

גילויי ידידות ורצון
טוב כלפי מכרים חדשים,
גם אם תיכרת
אותם רק בימים אלה,
עשויים להשתלם במרוצת
הזמן. אל תסרב
לארח מכרים חדשים,
גם אם יביאו איתם
ידיד משלהם, שאינו
2בעי* ־
__ 21 מוכר לן, ושאינו מו-
צא חן בעינין. בעייה
מישפחתית אינטימית ורגישה מאוד עשו״
ייה לבוא על פתרונה בימים הקרובים.

1אויו1

רגש־הנקמנות לא יעזור
לך, ועשוי אף להזיק
לתוכניותיו לטווח רחוק.
מכתב שיגיע
אלייך ביום ב׳ ,בתולה,
יכעיס אותך כל־כך, שמוטב
כי תשקלי ימים
11(1111
אחדים את תוכנו, ב:***
8זו*ג^כו טרם תנקטי פעולה או
תשגרי תשובה, לכאן או
לכאן. לעומת זאת, אין
ספק, שאפשר לנצל את השבוע הזה:
לשקול בו מחדש את כל הבעיות הכספיות
והמישפחתיות שלך, לאור הגילויים
עליהם לא ידעת קודם לכן. אל תנהגי
בצורה בזבזנית — כי את עלולה
לסבול. השבוע כדאי לך להמר.

נראה שעזרתך תידרש, יותר מאשר ב־עבר,
כדי לסייע לאחרים.
כמה דברים, חס־ 1
רי־חשיבות, לא יעלו
יפה. צפויות דאגות הקשורות
במקום העבודה.
נראה שהשאלה :
״האם אני עושה את הדבר
הנכון?״ היא שהטריד
אותכם במיוחד.
תיאלצז להיעזר בתכונות
האזפייניות לבני
מזל מאזניים: סבלנות, יושר וריכוז.

חא)3יים

פגישה עם דמות מן העבר הרחוק מעיבה
על חושין ומעוררת את דימיונן. נצל
זאת לעתיד: לחלום,
ליצור, לתכנן תמורות
בחיין ויצירה מסוג
אחר לגמרי, אם אתה
בין היוצרים. אל תי כנעי
לריגשות״ייאוש או
לדיכדון. זהו עניין של
זמן, לא של אופי. הת1100

22 ויז 17וגו -קשר טלפונית עם אדם
שאתה מכיר ושאינן

נו ו! :י* נ ז
מייחס לו חשיבות
רבה: הואיעזור לן בשטח חשוב לן.

ובכן, הגענו לזה שוב: הדברים האמיתיים
מתגלים, בזה־אחר־זה, מאחרי פרגודי

האשליות, הצביעות של
האנשים הסובבים אותך,
והרצון הבלתי־מציאותי
לעזור. את ניצבת על
פי־תהום, בעיני־רוחך,
והדיכאון עלול לגבור
עלייך. משוס כך מוטב
שתתייחסי למתרחש בהומור,
לא בציניות.
ושלא תשתדלי להגיב
מייד בחוזקה ובכאב,
אלא תחשבי כיצד תוכלי לעזור לעצמך.

*0111
י | 1י5

אתה מרבה לשבת במקומות ציבוריים,
בלי לעשות דברים מועילים. נסה לשנות
מינהג פסול זה,
לפני שיזיק לן. אל
תנסי לחפש את עתידן
בעבר — הוא עזב אותן
וזהו ! לעומת זאת,
תפגשי השבוע אדם,
שיקסים אותן. בגישה
נבונה, תצליחי לרכוש
את חיבתו. בעיות נפ21
בדצמבר
י׳ז נ״ס׳אר
שיות המציקות לן,
אינן מאפשרות לן
להתרכז בדברים נחוצים. התייעצי בררפא.

השבוע עליך לשים קץ לבטלנות ! כמה
זמן תוכל עוד לשבת ולחלום בהקיץ,
ומבלי לעשות אפילז את
אותם דברים המוגשים
לך על מגש הכסף? זהו
שבוע מצויין לתיכנון
לטווח קצר ובינוני, בעוד
שבועיים שלושה
תוכל לעבור למעשים,
ובקצב נמרץ זבלוזי־רגיל.
הקפד על סילוק
מיכשולים מן הדרך,
ושלם חובות קטנים
וטורדניים. בן דלי: מתחרה יצוץ בשטח.

כל מה שסמוי ומעורפל עשוי למשון אתכם
לחקור בו. אן אם
תיסחפו לעירפולי חושים,
שבא כתוצאה משתיית
משקה אלכוהולי,
מוטב שתנקטו באמצעי
זהירות. כוכב״
חלילה הפעיל בימים
אלה הוא חגורם האח ראי
להצלחה הברוכה

של פעילויותיכם היצ•׳*ו•
גפב דו #י ־
לין בי! דין רניות המבוצעות על
ידכם לאחר השקיעה.

1את י סד ה לרפא

במדינה

של האשה אחראיות חלק גדול של לחץ
חדש זה, וכי התינועה־לשיחרור־האשוה יוצרת
מתיחות מינית רבה אצל אחדים מן
הגברים :״בעבר, הגשים היו נבונות לסבול
בדממה, לפי האופנה הוויקטוריאנית,
כאשר לא תיו באות על סיפוקן המיני. אבל
כיום הן תובעניות הרבה יותר לגבי זכויותיהן
המיניות. הן תשות עצמן זכאיות
לסיפוק מיני, והן מפרסמות את ציפיותיהן,
באופן גלוי — לעיתים אפילו בשלבים
המוקדמים של היחסים, עוד קודם שהתבסס
האמון החיוני בין בני־חזוג.״
ייתכן שלאחר שהנשים תקבלנה את
עובדת מוניות! ,תצלחנה להקל מעט מן
הנטל הרובץ על כתפיהם של הגברים.
״שיתרור־האשה הוא הדבר הטוב ביותר
שיכול היד, לקרות לגברים,״ אומר אחד
המרפאים .״פעם היה זה דבר שאינו־מקובל,
ובלתי־רומנטי, כשאשה היתד,
מסבירה כיצד רצונה שיעוררו את הדגדגן
שלח. וכשהיה לד, אייזור־גירוי מיוחד, היתד,
מצפה מן תגבר שיחוש בכך באופן איני
סט״נקטיווי. באשר לא חש בכך, היתד,
מאשימה אותו בחוסר־ירגישות. ריבים מאלה
הבאים לבקש טיפול, מגלים בדרך הטיפול,
לראשונה בחייהם, את השיוויון ואת האחריות
האישית לכישלון ולהנאה המיניים.״

(הימשך
מעמוד )27
ועל רחל כל מיני שמועות כאילו שרחל
לקחה ׳ממנה את בעלה.
״פתאום, אחרי הרבה שנים שהיא לא
הסכימה לתת לי גט, אמרה לי שהיא
מסכימה להתגרש ממני בתנאי שאתן לה
יאת בל הכסף ואת בל הרכוש שהיה לי.
״כשהלכנו לרבנות, היא באה אלי עם
דרישה חדשה, דרשה ׳ממני לחתום על
מיסמך שלא אתחתן עם רחל ׳טייר, ואם כן
אתחתן איתר, אז אני אצטרך לשלם לד,
5.000 ליידות. הסכמתי וחתמתי.
מסע״רכידות. מדינה עלה ארצה בשנית
,1945 מסוריה, והתחנך בקיבוץ הזורע.
את אישתו מרים, שעלתה ׳ממצרים, הכיר

(המשך מעמוד )29

ך* ׳אתגר הגדול ביותר העומד בפני
ן ! 1המרפאים ׳המיניים הוא ללמד את הגברים
והנשים לבטא את צרכיה,ם ׳המיניים
במונחים מוגדרים, כגון ״געי באבר שלי
כך,״ ולאחר־מכן להדגים את רצונם, תחת
שישתמשו בשאלה המקובלת ,״׳טוב לך
כך ז״ שבעיקבותיה באה התשובה הבלתי־נמנעת
,״כן.״ ״רבים מדי מן הזוגות הנשואים
משחקים במישחק־נייתושים, ולעולם
אינם אומרים דבר בקול,״ אומרד״ר
ג׳ויהן או׳קונזד, פרופסור־חבר לפסיכיאט רייה
באוניברסיטת קולומביה.
״אנו מקווים כי יום איחד יתחיל הגבר
לחוש עצמו חופשי בציד המקבל — לא
רק בצד המבצע — ושניהם יבינו כי אין .
בל רע בכך שהגבר הוא סביל ותאשר,
פעילה במין,״ אומרת דאגמאי גחהאם,
שלמדה אצל טאסטרס וג׳יונסון בסט. לואיס,
וביום מנהלית את מחלקת החינוך במרכז
הרפואי לטיפול ולחינוך־מיגי פניו־יורק.
באמצעית הטיפול בסובלים מבעיות־מין,
לומדים המרפאים לפחות כיצד לשמור
על בריאותם המינית של האחרים, חברי־ ־
יאים. לריפוי השיעמום המיני (העלול ל הוביל
למשבר בקומוניקציה) ,המתיחות ו־אי־התיפקוד,
הם מציעים את האורגזמה-
המשתנה .״׳המיתוס הגדול,״ אומר ד״ר
קליפיוחד סאגר׳ ״הוא זה שבגי־הזוג חייבים
להגיע לאורגזמה הדדית. אבל א י ־אפשר
לתת ולקבל בעת־ובעונד, אחת. יש משום
שימחה והנאה בגרימת אורגזמה, לבז־הזוג.
אתה יבול ליחוש בכך במוחך וב־ל״בך,
וליפול בכך חלק.״ המרפאים מצי עים
גם מי״בחר של תנוחות מיניות הדשות.
התנוחה יסד, האשד, שובבית או יושבת
יעל הגבר, למשל, מאפשרת חירוית־תגועה
גדולה יותר. זוהי התנוחה המומלצת ביותר,
בדרך־בלל, לגברים הסובלים מבעייוית־מין,
ביוון שהיא מציגה את האשד, במצב של
שליטה, ומורידה ,׳באופן פסיכולוגי, מעט
מנטל הביצוע מעל הגבר. זוגות רבים
מעדיפים תנוחות שונות רבות.
אשר •לעזרי־המין, מרבית !המעוררים
המלאכותיים פועלים רק באשר אתה מאמין
שהם אומנם פועלים. ד״ר וואהדל פומרוי,
מיעוזריו־לשעבר של ד״ר קינטי, טוען כי
בריאות טובה, אוויר צח, שינה בריאה,
מזון טוב ומיעוט בשתייה העם עדיין
המעורר הבדוק ביותר. שמן־קוקוס, אבקות
שונות, ויובראטורים ומין־קבוצתי גם הם
מועילים לפעמים. אם סל הדברים האחרים
מכיזיבים אותך, מייעצים לך המרפאים ב־דרך־בלל
לבחור בבן־יזויג חדש.
מאסטדס וג׳ונסון סבורים כי מחצית ־
מסל הזוגות הנשואים סובלים מיבעיות־מין
:המצריכות טיפול .״כמובן, מרבית הגברים
כשירים פיחות, מבחינה מיניית, מכל מה
שהאמינו בעבר,״ אומר ד״ר לוני טאייירס.
״בכלי ההברות האנושיות קיים שיעור עצום
של צביעות מינית, כולל בחברה שלנו.״
אך במה גברים סובלים מאי־תיפקו׳ד מיני ז
׳והאם אכן מייספרם גדל ז ניראה שאין כל
סטטיסטיקיה.
המרפאים רק מושכים בכתפיהם ודוח־רים
אל חוליהם, המשתדכים בתורים ארוכים
בחדרי־ההמתנה שלהם.

גרוש מדינה
אס יחתום — גט

שבנה טייר
אס תתחתן — ישלם
בתברת־ד,ילדים של הקיבוץ. אחרי שהתחתנו׳
באוגוסט ,1952 לא נקלטו השניים
בקיבוץ, ועבדו להתגורר בקריית־גת.
כעבור 20 שנה, באוגוסט ,1972 התגרש
מדינה: מאשתו, שיילדה ליו שלושה ילדים.
חודשים אחדים אחר־כך התחתן עם דחל
טייר, גרושה בת ,43 אם לארבעה ילדים.
בגלל ׳מסע־ד,רכילות שנערך נגדם בקדייית־גת
נאלצו לעזוב את העיר.
לא עברו ומים: רבים וגרושתו של מדינה,
׳מדים, הגישה בקשה לביצוע השטר. מדינה
החליט להתגונן, ובאמצעות עוירך־הדין
אהרון עופר מתל־אביב, הגיש התנגדות
לבקשה. בהתנגדות טען עופר, בין השאר,
שמדינה אינו חייב לשלם את השטר
מאחר שלא קיבל תמורתו דבר. עוד טען
שההחתמה על השטר נעשתה בלחץ בלתי־מוסרי.
הדיון
כבקשה נערך בפני שופט בית־מישפט
השלום יואב קטן. השופט שמע
את ישני הצדדים והודיע שיפסוק את החלטתו
בימים הקרובים. המבקשת, מרים
מדינה, החליטה !כנייראד, לעזור לכבוד
השופט להחליט, ואמרה בבית־המישפט ביתום
הדיון:
״אם יצחק ישלם לי 5.000 לירות, אני
מזמינה את טלם לשתות אייתי עיראק.״
ה עו ל ם הז ה 1915

אני תקזע בחזבות עד הראש זבכל זאת
קשה היה לי לעמוד בפני הרעיזן...
ביקשתי מ מחלקת הח שבונות שלנו להעביר
מכל משכורת שלי ססו ל־י לחשבון החסכון
־יתרון ססססו־ של די סקונ ט־ו אני כמעט לא מרגיש
את זה ־ מצד שני, עוד כמה שנים יהיה בח שבוני
סכום רציני וכמה אלפים בבנק לא יכולים להזיק...
במיוחד אם נוסף לי על כספי החסכון גם מענק
(חודשי) והכל צמוד למדד, נושא ריבית ופטור ממס.

שמפו רויאל
מעתה, לבחירתך
שמפו ״רויאל״
ב־ 4סוגים שונים :
ירוק -לשיער יבש
כחול ־ לשיער שמנוני ורגיל
אדום -נגד קשקשים?*
צהוב ־ עם תוספת ;
הלימון הנפלאה
פרסים ־פלד צילום: גברא

1 7ה מי ספרב רי א
פרדריקד!

מלכת
חיי־הלילה ותרבות־הביה־ר בישראל,
די״) סגל, היא (מאמינה !גדולה במזל ׳שמביאה הסיפרה .7
לכן ברור, שלשנה הבאה עלינו לטובה, יש !משמעות גדולה
מן הרגיל בעיניה. בי בימים אלה יממש חוגגת פרדי, יחד עם
בעלה דג! סגל, מלאות 17 שנים טובות ׳ומאושרות לנישואיהם.
צמד הארכיטקטים, שהפך את מיקצוע־הארכ״טקטורה לתח ביב׳
׳ואת תחביב הבידור והאירוח למיקצוע, ידוע זה שנים
כאחד מעמודי־התווך של החברה הישראלית המבלה, וכבעלי
ומנהלי שורה של מועדוני־לילה, שכל אחד מחם שימש מרכז
של פגישות לצמרת החברה הישראלית וצה״ל.
׳מפרדריק׳ה ששכן בקצה רחוב הירקון בתל־אביב, והפך לשם־
דבר, דרך הפאב, שישב על חוף הים, ועד ללו־קלאב, מועדון-
הלילה שפתחו דב ופרדריקה ביפו לפי חודשים אחדים, זמן
קצר אחדי המילחמה.
בלרקראב הושקעו כ־ 800 אלף לירות. גם שמעון עדן, איל
מועדוני־הלילה בגרמניה, היה ;אחד השותפים במועדון זה.
״אבל זה לא זה,״ אומרת פרדריקה .״,מאז שפתחתי את המועדון,
אני בדיכאון. אני לא רואה שום עתיד לחיי־הלילה בארץ.״
פרדי ודב רואים בדרך־חייהם משום ייעוד. לתת לאנשים
״גוד טיים״ והרגשה טובה, לפטפט איתם, לעזור להם לפרוק
את המתח בעזרת ׳כוסית משקה ויחס חם — זה הדבר ששמו
להם למטרה. והאנשים אומנם גמלו להם בהתאם. במשך הש נים
נוצר סביבם חוג ששמר להם אמונים ממועדון אל מועדון.
״אבל הקהל שלי עוד לא התעורר ׳מאז אוקטובר,״ אומרת
פדדריקה בצער, .״אולי רק עשרה אחוז מהם התחילו להתאושש׳
׳וגם זה רק בשבועיים־שלושה האחרונים. הקהל שלי
כולל תעשיינים, אנשי־ממשלה, עיתונאים ושחקנים, אבל הם
לא באים.
״לתעשיינים יש כסף, אבל או שהם חושבים שלא מתאים
בתקופה כזאת לצאת ׳לבלות, או שאין להם מיצב־רוח לצאת,
מכל מיני !סיביות. אנשי־הצבא נעלמו לגמרי, זזה חבל, כי הם
היו הקליינטים הכי טובים. העיתונאים שותים אומנם הרבה,
אבל גם הם לא מרבים לצאת, והשחקנים שותים, אבל לא
!משלמים, אז זה ממילא ילא ׳כדאי.
״אפילו פשה דיין, שהיה יוצא עם אשתו ערב-ערב, ובא
אלינו המון, כבר לא יוצא בכלל. גם את דדו, שהיה אורח
קבוע, כבר לא רואים.״
לפני חודש חזרה פרדי מפרים, לשם נסעה לנוח. בעת ביקורה
בעיר־האורות ביקרה גם במועדון־הלילה המפורסם ח׳ין,
״זאת היתד, הפעם הראשונה בחיי שקינאתי ממש,״ מספרת
פרדי .״זה היה בדיוק ימה שחציתי יתמיד, בדיוק מקום כזה.
צריך להזמין שם מקום שבוע !מראש, ולולא סידרו לי פרוטקציה
דרך המזכירה של הברון רוטשילד, לא הייתי מצליחה
להיכנס.
״הביקור ישם אומנם נתן לי צביטה בלב, אבל לא הביא
אותי למסקנות ניימהרות. למרות שאני בדיכאון בגלל מה שהולך
בארץ עכשיו, לא עולה בדעתי לעזוב אותה. כאן הבית שלי.
האמת היא שהנסיכה האיטלקית של פוקה הירש, למשל,
הציעה לפתוח לי מועדודלילה ברומא, והציעו לי גם לעבוד
בניר״ורק ובפריס, אבל זה לא ׳מושך אותי.״
אומנם ,׳חייי־הלילה בישראל בשפל, ומועדון־הלילה החדש
לא הולך טוב ביותר, אבל לדב זלפרז־י לא צפויות דאגות־
׳פרנסה. שניהם ארכיטקטים, ועבודה במיקצועם תימצא להם
תמיד. בין הבתים האחרונים שתיכננו היו אלה של האקס־רימט־

מאבא

אחד מאיתנו, עם כל היתרונות והחסרונות שיש בזה. כל אחד
מאיתניו נהנה מחופש כומעט־מוחלט! ,וזה רק עוזר לחיים המשותפים
שלנו.״
פרדריקה ודיב !סגל התחתנו. בשנת .1957 ההיכרות הראשונה
היתד, בלתי־שיגרתית לחלוטץ. למסיבה גדולה אצל השחקנית
ליה דוליצקיה, שנודעה בזמנה במסיבות המיוחדות שערכה,
הגיעה פרדריקה עם דייזי, ידידתה האמריקאית. לפתע הבחי־

והרי החדשות ממישפחוג גיטר״לצקי.
לפני חודשיים כערך סיפרתי לכם איזה
בעיות קשות יש לעורך־הדין איתן
לצקי עם החותן שלו, המיליונר בני
גיטר, שירד לחייו ובין השאר גם לקח
ממנו את אשתו בי א טריס (״ביקסי״)
והחזיר אותה לבית״הוריה.
אז מסתבר שמה שלא עושים הכסף
והאבא, עושה הבעל.
בימים אלה החליטה בת-המיליונר שאבא
וכסף זה לא הכל, שבה ועזבה את
בית ההורים, עם כל הכבוד, וחזרה אל
הבעל הצעיר.
וכדי שיהיה סדר, התחילה בתו של
המיליונר הידוע לעבוד, כפקידה.
אולי זהו הזמן לומר להם שיהיה במזל
טוב, ושלא יידעו יותר מצרות.

אשה ראשה -ראי
פרדי ודוב בחתונתם
7ו שנה —

סיכוני־חמיקצוע יחם דבר שאין לחימנע
ממנו. זאת יודע כל בעל־מיקצוע המכבד
את עצמו, והוא גם מתכונן לכך בהתאם.
אבל לא ברור אם גם תמרה יוכל
בעלת הבוטיק, יודעת זאת.
תמרה ידועה בתילבושות יוצאות־הדופן
שלה, באביזרים הפיקנטיים, ובכל מה שדרוש
כדי להפוך למרכז תשדטת־הלב.
כך היה גם ביום שישי האחרון, כשירדה
לדיזנגוף לראות את החבר׳ה, בקפה פינתי,
המהווה מרכז ישל שישי־בצהריים, וגם
להראות — את שימילת־הקטיפה מכסי האדומה
ישלה, שהיתר, הפעם באמת משהו
לא־נורמלי. השימלה הזאת משכה אליה
תשומודלב מיידית.
אבל אז קרה דבר גם משעשע וגם לא-
נעים, תלוי.מי שהסתכל.
דקות אחדות לאחד שהתיישבה תמרח
בפינתי הגיעה לשם שימרית אור, שגם
היא בעלת בוטיק משלה, וגם לה יש מלתחה
יוצאת־דופן ועם אביזרים כנ״ל.
ובאותו יום שישי בצהרייס בא גם ל-
שימרית חשק לצאת לרחוב ולמשוך תשו־מת־לב.
לכן שמה עליה את שימלת־הקסי-

פרדי ודוב במיטבם
— של חיים ושיתוף —
בה בצמד גברים. סיפרו לה שאלה הם ׳צרפתים, שאינם יודעים
אף מילה עברית. היו אלה דב סגל ותבררמילדות, מי שמשמש
כיום ככתב בכיר של אחד מעיתוני־הערב של ישראל.
דב וידידו ׳סיפרו לפרדי ולחברתה על בילוי־יזימן צרפתי,
יחדש כביכול, ההולך והופך לאופנה בעולם :״דה־פרטוזייה,״
והזמינו אותן להצטרף אליהם לאחד בזה.
״הצטרפנו,״ !מספרת פרדי .״אומנם, בתולות לא היינו כבר,
אבל לא ידענו יפה זה.״
ה״דה־פדטוזייה״ העליזה, המרובעת, הסתיימה לאחר זמן בנישואיהם
של דב ופרדריקה.
״אין בכלל גברים בארץ,״ !טוענת פרדי, הדוברת שמונה
שפות על־יבוריין .״!אני לא יכולה לנקוב באף שם איחד של גבר
ישראלי שיכול להיות בסדר גם למיטה, גם לארוחה וגם לשיחה.״
אבל על שאלה אחת, הסכימה בכל־זאת לענות: מי הם,
לדעתה, עשרה הגברים המרשימים ביותר בארץ, כל אחד והתחום
או התחומים המיוחדים לו:
״דב סגל, כמובן, שלא השתנה בכלל מאז הנישואים שלנו,
׳והוא עדיין שרמנטי כשהיה, אלדד שרון, בצלאל שץ,

עודד קוטלר, יעקב אגמון, יעקב רבטר, יצחק ישר,
אורי אבנרי, שייקיה בן־פודת ודת.

פרדי השבוע במועדונה החדש
בשינזחה ובעצב
כ׳׳ל דויד אלעזר, ושל גידה (אל,מגור) ויעקב ׳אגמון. ביחס
לארכיטקטורה יש להם פריינציפים — עושים רק מה שאוהבים.
״אבל בין דב וביני יש חלוקה,״ היא ׳אומרת .״בארכיטקטורה
הוא היה תמיד טוב ממני• ,ובבידוד אני הייתי יותר טובה. כך
שתחומי־ד,עניין והקריירות שלנו לא התנגשו בשום שלב.
״בכלל, המיוחד אצלנו זה החופשיות של המחשבות של כל

ועל הלילה הכי־הכי מטורף בחייה העל״זים ורבי־ההרפתק־אות,
היא מספרת:
״זה היה הלילה שביליתי בפלח שרתון בתל־אביב, עם
פרנק סינטרה, ארבעה משומרי־הראש שלו, רוזי נתן וחברתה
הצרפתייה ז׳וסלין ז׳וסייח. סינטרה התעצבן מה״הצ־גר״״
התחיל להשתולל, שבר את הטלפון ואת הטייפרקורדר,
וזרק את כולנו מהחדר.
״אבל אנחנו קיבלנו התקפת־צחוק. התגלגלנו מצחוק, ולא
יכולנו להירגע. זה היה מטורף לגמרי.״
כי. אצל פרדי יזה ככה — היא לוקחת הכל בקלות. שום דבר
לא שיווה להתרגז בשבילו על־באמת, כי הכל הרי עובר.
ולפרדריקה ודב סגל, שרזה קצת בזמן האחרון, מגיע שיחגגו
את השנה ה־ 17 לנישואיהם בשיתוף מלא, כרגיל, ובמצב־רוח
טוב, כרגיל.

תמרה יובל
סיכוני המיקצוע
פה טכסי האדומה שלה, שהיא באמת משהו
לא־נורמלי, ובאה, בדרכה, לפינתי.
הביטו השתיים כה־ויכה, ולפתע מצאו
עצמן מסתכלות בראי, באמצע הרחוב —
הן היו לבושות באותה שימלה בדיוק.
לא ברור מי העתיקה ממי, או אולי שתי הן
העתיקו מאותו מקור.
מכל מקום, כעבור דקות ספורות החליטה.
שימרית שהפעם זזת ׳באמת מוגזם, קמה
ועזבה את ׳המקום.
ראי יש לה בבית.

ההחלטות מזדקנות מוועידה לוועידה -
וגם המחליטות אינן נעשות צעירות יוחד

10286442 שדה מלצר (מימין) ,אחת מוותיקות מועצת
הפועלות בשיחה ערה עם ידידה. הוועידה הקו דמת
נערכה במלון זזילטון והדבר גרם לסערה ציבורית. השנה ערכו את הוועידה
באולם תיאטרון הבימה, למרות שהמחיר השנה היה פי שניים מזה של מלון הילטזן.

בנה מציאה

מזכירת מועצת הפועלות בבה אידלסון ניהלה ביד רמה
את הדיונים ולא היססה לקרוא לסדרנים־הגברים של
בית הבימה, כאשר היו הפרעות באולם. הוועידה היתה כנס פרידה של המועצה סבבה.

ה 1ך * 11 לאה רבין, רעייתו של המועמד לתפקיד ראש
ד 111X1י 11
1 1 1 / 1 / 1 1 1 11 1111\ 1הממשלה הגיעה לוועידת הפועלות עס הצירה,
שרה דרומי, שכנתה לשעבר של לאה ב שכונת הפאר צהלה, ונכחה במשך כל ימי הדיונים.

ך* מי שנ כנ ס באחד מימי השבוע
< שעבר לאולמות תיאטרון הבימה,
נדמה היה כי הוא צופה במחזה, אן
כזה שהבימה לא תוכל לעולם להעלות
על בימותיה 800 .נשים, מרביתן בגיל-
העמידה המתקדם, שיחקו בינן לבין עצמן
בכיבודים, במחמאות־הדדיות, בהח לטות
/בדיונים, בהפרעות, בקריאות-בי-
ניים עוקצניות על נאומים ארוכים, בהסתודדויות
באכסדראות, ביצירת קוא ליציות,
אופוזיציות, הימנעויות — בבל
אותם רזים קטנים בהם משתעשעים ה-
פוליטיקאים־הגברים. היתה זו הוועידה
ה־ 11 של מועצת״הפועלות.
על כל אלה ניצחה אישה אחת, המתקרבת
לגיל ,80 מזכירת מועצת הפועלות,
בבה אידלסון, או בבה בלבד, בפי הכל.
כשפטיש היו״ר בידה האחת, וידה ה אחרת
מסמנת נו-נו-נו לצירה מפריעה,

עשתה בבה מה שרק גברים מעטים מאוד
יכולים היו לעשות. היא השתלטה על
800 נשים מכונסות יחדיו. בשהפריעה
לה נציגת הליכוד, קראה לעברה בבה
(חוצפנית),
״פסקובצה
ברוסית :
וכאשר הקימו נציגות רק״ח מהומה, לא
היססה בבה להזעיק את הסדרנים בדי
להוציאן החוצה. נשות רק״ח נרגעו מחר
מאוד.
בבה מסיימת את תפקידה במועצת-
הפועלות /לאחר 40 שנה בהן כיהנה
ברמה בתפקיד זה.
על מקומה המתפנה של בבה הסתערו
מיספר עסקניות צעירות״יחסית,
אן ותיקות למדי במועצת״הפועלות.
אולם לבל ברור בי עם פרישתה של
בבה, נשמט עוד אחד מעמודי־היסוד ש-
איפיינו תקופה רחוקה ורבת״מעללים,
המגיעה לאיטה אל קיצה.

הרפ׳ יסטית
בוועידה

מאות

חברות

מפא״י, יעל אומן,
צעירות של רפ״י

ייצגה

לשעבר.

11 11/ 111/111 לניר, צידת ימוקד, אשר היתה לבושה
במיטב האופנה החדשה. ניבה היא חברת קיבוץ עין־החורש.

המשקיפה

אחת הצירות מדרום
הארץ התעניינה ביסו__

דיות בנעשה באולם והביאה עיסה משקפת לכנס.

77/70717 של

הקשישות נעלמות, הצעירות בולטות והבינוניות משתלטות על העסק

למרות שמרבית נציגות מועצת
1,1 71ר|*||1
1 1 1הפועלות היו בגיל העמידה ה מתקדמת,
אפשר היה להבחין ביניהן גם בהרבה
פנים צעירות. הצירות באו לוועידה מכל הארץ.

הנשיאות

לאריסה סילניצקי, עולה חדשה
מבריה״מ, יושבת ליד שולחן
הנשיאות ליד הנציגה הוותיקה בת־שבע ג׳יני.
משמאל, מראה אופייני לישיבות מועצת הפועלות.

הסורונלית

צעירה

ג׳ודי.

אל״מ מסלה לוי, עם תמר מור,
נציגת קריית־גת. מימין צי־ביית־חרות. ממושב ויגודסקי