גליון 1916 מתאריך 22 במאי 1974

ראן

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל ווארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל׳׳א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב ווארץ 1

נטייל
ה שסע
האי שלנו ב הבא נ ה
בקיצור :

אבומו־אבולו־מבולו
אבולו) הוא אי קטו באוקיינוס השקט,
בחצי מיליון קילומטר מערבית להבאנה,
בירת קובה. שטחו דונאם אחד והוא מו*
קף ביס בחול מאוד. כדי להגיע לאבולו
יש לצאת מפרישמן־פינת״הירקון ולנסוע
מחדלטורים יותר מכל דבר אחר, חביבים עלי המחדלטורים. אלו שהמציאו את
י 4י[
המילה מחדל.
אני מתכוון במיוחד לכל אותם עיתונאי־פלא אשר יודעים את כל השאלות
לכל התשובות — כלומר, יודעים לשאול את השאלות הנכונות. לאחר שהתשובות
מונחות לפניהם.
אצו־רצו מחדלטורים בעטים מושחזים אל העיירה מעלות, וטרם יבש הדם
החלו למנות אחת לאחת, ובאותיות גדולות, את המחדלים המחדליים הקשורים
בילדים ובטיולים ובעיירות־פיתוח ובאזורי־ספר, ובכלל. הם גם יודעים
לספר, בכישרון אנאליטי מדהים, שאין תאורה ביטחונית מספקת ואין מיקלטים
והילדות לומדות תפירה במקום ביולוגיה. יופי.
מצער רק שלפני רצח־מעלות, היו המחדלטורים עסוקים במחדלי האסונות
הקודמים ולא הספיקו לבדוק את בעיית שיעורי התפירה לאור מצבנו הביטחוני.
מי יחקור את מחדלם של המחדלטורים?

האי הכי רחוק כעולם
אבולו־נובולו ממבט פאנסום
ישר״ישר במשך שלושה״ארבעה חודשים.
אח״ב לפנות ימינה — והאי לפניכם.
באבולו אין ילדים. אין גם פלשתינאים.
באבולו כולם דגים, או זברות, או
דובי-קרח לבנים, או גמלים. המועצה ה
תנו

מזי מרת
הארק

העם רוצה נקמה, העם רוצה עונש-מוות, העם רוצה דם.
אז תנו לו. תנו לעם דם.

לא לאבד את שפיות הדעת, רבותי. לתת לעם את רצונו.
למלא את רצון העם.
הממשלה תספק את הדם והעיתונים יגישו אותו לעם. הנה
הדם המוגש לכם בכותרות הראשיות של שלושת העיתונים
הגדולים :
כל הארץ דקלים דקלים
אין שיכונים לזוגות צעירים
מייעצת, השולטת באי מזה אלף שנה,
מורכבת מאצות ואגוזי-קוקוס. עורכת
העיתון המקומי היא תולעת״משי אוכלת
דקלים ובל עיסוקיה מצטמצמים בכתיבת
טור רכילות שבועי העוסק בעיקר
ברבייתם של דגי הטונה (או על איזה

עשרות הרוגים בהפצצות
חיל האוויר על
מרכזי מחבלים בלבנון

וזה טוב וזה נכון וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים עכשיו.
דם דם ודם.

הפרלמנט המקומי
בשעת דיון בענייני חוץ וביטחון
לוקוס שנראה מסתובב לאחרונה עם שו־שנת-ים,
אלמנתו של סרטן נזיר אשר
נפטר לאחר מחלה קצרה).
פיצוצים לא נשמעו באבולו מאז נוצר

(המשך בעמוד ,3טור )4

הרב יהודה צכי קוק :
״ממשלה זו הכושלת ונסחבת עם
תסבוכת הצרות וחילול השם של, בעל
הגויה *,הממיט חרפה על עמנו ועל
נחלתנו.״
״מלך העולם, העמים והארצות, ש ציווה
לנו בפקודת תורתו את שלטוננו
על נחלת אבותינו. רק צו זה יקום
ויהיה במלוא ניצחו לעד ולעולמי עולמים.״
רכ-אלוף
מרדכי גור:
(למפגינים נגד נסיגה מהגולן)
״אתם יכולים לישון בשקט. לא ניתן
כלום.״

נזק כבד ועשרות הרוגי
בהפצצה על לבנון
כ־ 200 נהרגו ונפצעו אתמול בהפצצה בלבנון

כל הזמן אומרים לי ומשננים
שאסור להיכנע לסחטנות, כי סחטנות
מולידה סחטנות ואם ניכנע,
ולו פעם אחת, לטרור, אז
הטרור יימשך ואסור להיכנע לטרור,
שכן טרור מכיא לסחטנות
וסחטנות אחת מולידה שמונה טרודים
וטרור מכיא לחרורקס פלומ
קישלטררר פרררר סחחח מזזזלל•
קופפפ ופו׳ וכו׳ וכו׳.
וכאמת, עד עכשיו, העוכדות
מוכיחות את התיזה הזאת מעל
לכל ספק — ממשלת ישראל לא
נכנעה אף פעם (איזה נכרים, כל
הככוד לטרור או סחטנות ואמנם
כמשך הזמן, וכתוצאה ישירה
מכך, הלך הטרור ושכך — מיספר
הפעולות ירד, קטן מיספר הנפגעים
— עד שהטרור, כידוע, נעלם
לחלוטין.
ומי שלא מאמין — שיקרא עיתונים.

הכל
לפי כללי השוק החופשי — העם רוצה דם ורק דם
והממשלה יכולה לספק דם ורק דם.
ואם אפשר היה לשפוך לנו דם מתור מכשיר הטלוויזיה אל
הסלון שלנו, היינו באמת מרגישים נפלא והכל היה טוב ויפה
ונהדר.

שר התיירות משה קול:
(בטקס איזרוח ״נחל משואה״)
״אנחנו מקימים יישובים ומאזרחים
אותם מתוך מגמה להשאירם שם לעד,
שכן זוהי מפת העתיד של המדינה
ויש לה ג.ם טעם ביטחוני.״
הרכי מלוככיץ:
״כיבוש דמשק במילחמת יום הכי פורים
היה מונע את כל הבעיות אלי הו
נקלעה ישראל. הפקודה להיעצר ולא
לכבוש את דמשק היתה מוטעית. כיבוש
העיר היה מאפשר, בין היתר,
לשחרר את השבדים.״
* ר״ל: קיסינג׳ר.

--מ מי שנ תו של מייסדו —צ׳ין, בוק הי ם!
ד״ר זוארץ
(בתקופת היותו מפקד פייב־או)

הגולן הוא חלק בלתי נפרד מהמדינה
(כרוז שנשאו מפגינים סוריים, לשעבר תושבי רמת־הגולן,
בהפגנה בדמשק נגד הוויתורים הסוריים לישראל בגולן)

טי רו ף

(האי שלנו בהבאנד — .המשך)
האי ע״י הר־געש משתולל. נראה כאילו
הסכם הפסקת״הלוחמה בין איתני הטבע
לא הופר עד עצם היום הזה, לשמחתם
של השימפנזים המשתזפים על החול
הלבן. אפילו הדי הפיצוצים האטומיים
הצרפתים אינם מגיעים לכאן.
כולם צבעוניים באי אבזלו, ואף על
פי כן אין פערים עדתיים. שחור
זה יפה, וגם אדום וכתום וצהוב
בז׳ .הצפרים מצייוירוק
ואפילו
צות כל היום ללא צנזורה ובלי דבר־המפרסם
בין ציוץ למשנהו. את גלי צה״ל
שימחת ניתיהשואבה
מי שלא ראה שימחה לאיד, לא ראה
שימחה מימיו.
ועד לכך המחזאי הדגול יוסף־טומי
(״תפוס את הגנב״) לפיד, שקפץ מעורו
מרוב שימחה על כישלון מחזהו
של חנוך לוין ״יעקובי רלידנטל״ בלונדון.

פעם
סיפרו לנו שחיי־אדם הם ערן מקודש. אמרו אפילו שחיי-
אדם ה ם הערך המקודש ביותר.
חונכנו לאור הדברים. גדלנו אי תם.
אבל פת או םאתה מגלה שמשהו השתבש. משהו לא בסדר. חיי-
אדם נדחקו אל ת ח תי תו של ה סול ם ואת מ קו מ ם תפסו ערכים אחרים.
יום בהיר אחד הרבה יותר חשוב ש״לא נכנע לטרור״ מאשר
חייהם של ילדים.
שהרי אנחנו גיבורים ו חז קי ם ואנחנו לא נכנעים. ועל המזבח
הזה הקדוש של ״אנחנו לא נכנעים״ ,אנחנו מובנים להקריב הכל,
בולל חיי־אדם שהיו פעם מקודשים.

לפיד, המקבל כידוע את דעתם של
האנגלים בכל עניין ועניין (בייחוד
בשטח הפוליטי — ראה הופעתו של
הנ״ל בתוכניתו של דווויד פרוסט ש הוקלטה
בארץ) מקבל את דעתם גם
בעניין זה.
הוא, הקורא לכל המתנגד לישראל
״אנטישמי״ ,לועג לאלה הקוראים
״אנטישמים״ לאנגלים בגלל שמשתו
ישראלי לא מצא חן בעיניהם.
ללמדך שאין כמו שימחה לאיד בש ביל
הבן־אדם.

שלג ללא חריצי זזזל״מיס
לא קולטים בכלל. אין פקקי תנועה ואין
ריח של נפט, או ריח אדם.
על מחדלים בכלל לא שמעו באי שלנו.
השוטר המקומי, חלזון כחול-לבן עם
פנס-אדום מהבהב על קונכייתו, מחוסר
עבודה מזה שנים. הפשע, כנראה, אינו
משתלם. גם לא מפצחים גרעינים ואגוזים
בבתי-קולנוע. אין קולנוע. החלזון

ובסופו של או תו היום הבהיר אתה מבין שכשטירוף נלחם
בטירוף אין פלא שמנצח הטירוף.

דבר המערכת

תליין ע ב רי

אל: כבוד הרמטכ״ל,
האופוזיציה המלוכדת,
אנשי־הרוח השובתים רעב,
נושאי״כליו של ה׳ צבאות; מקדשי תילים אסטרטגיים,
ומתנחלים,
חלוצים

תנועות נגד שואה מדינית,
חזיתות למען מניעת שואה צבאית,
שר התיירות וההתנחלות,
נושאי־שם ״דם בנינו״ לשווא,
מפגינים, שונאי־קיסינג׳ר ובלתי־מפלגתיים.

הנידון:

אבולו בחורן?

תזכורת

בסוריה יושבים שבויים.
הם רוצים הביתה.
בתודה מראש.

דומה, כי אין מתאימים יותר מימים
טרופ ים אלו כדי לחרוץ למוות את
גזר-דינם של המתאבדים הפלשתינאים
ואין כשעה זו יפה להשמיד אותם
חייתו־אדם, כפי שנאמר בכתובים:
״הוא ישופד ראש, ואתה תש רפנו
עקב!״ שן תחת שן, עין תחת עין.
ייתכן כי נתבשר בקרוב על כי הגיעה
שעתו הגדולה של התליין העברי,
לאחר שבעל־מיקצוע מכובד זה שבת
ממלאכתו שנים הרבה. אשרינו שנזכה
לעמוד ולחזות בפלאי התגשמותו של
חזון עמנו עתיק־הימים: שוטר עברי
לנו, וגנב עברי — ועתה גם תליין
עברי, יהודי יכשר אשר בא בבריתו
של אברהם אבינו.
אשרינו, שבקרוב נזכה לתליין עברי
זקוף־קומה משלנו. עלם־תלתלים תכול-
עיניים, אשר בידיו החסונות יבצע את
גזר-דין הצדק של שופטי ישראל.
ואין תלייננו ככל התליינים. וודאי
שלא כתלייני הגויים נכי־הנפש וגסי־הרוח.
כוחו של התליין העברי יהיה
בצ ד קת ו, ובכוחנו המ וסר י. ו־שחור־דמם
של הרוצחים לא יזהם את
טהרת־נפשה של האומה.
ימי ייתן: ונוכל לחיות באושר ועושר
בארצנו הנבנית, בעוד רוחו של
תלייננו תשמש כמ ג ן לרוחו היוצרת
של העם ותסוכך על עצם קיומנו.

המזון הלאומי
מימין (מוסתר במקצת) עץ פלאפל
הממלכתי משמש גם ברמטכ״ל, כראש
אג״ם, כשר ההסברה וכרב ראשי —
ובכל זאת מספיק הוא לזחול רק על
עלה־בננה אחד במשך יום עבודה. אין
בעיות של גיור כהלכה. כולם יהודים
כשרים. גם הפרפרים.
״מוטה גור שואלת זיקית ירוקה
״מי זה בכלל ז״ .״קיסינג׳ר ז ערפאת !—
לא שמעתי אף־פעם,״ היא אומרת בפסקנות
וממשיכה לחפש את זבובוגיה.
איזה מזל, שבאיזשהו מקום, בין נורבגיה
להבאנה קיים אי שכזה. איזה מזל.

דווקא אנשי הליברלים העצמאיים עלולים
להציב קשיים בלתי-צפויים בדיד להרבבתה
של הממשלה.

צפוי ה מי לחמח
טו היגי ס מ תי ם

תוגזנזי ף
היה מיד ע מו סדם
ע ל 011113המחבלים
בידי גורמים ישראליים שונים חיה מידע מוקדם
כי אירגוני הטירור הפלסטיניים מתכוונים לבצע מעשד•
חטיפה של ילדים ב־ 15 במאי. בנוסף למידע הכללי
על כוונת המחבלים לבצע סידרה שלמה של פיגועים
ביום זה, היה מידע מפורט יותר על כוונת התנכלות
לילדים ישראליים בארץ ובחו״ל.

בתוצאה ממידע זה ננקטו אמצעים
להבטחת שלומם של ילדים

הגילויים מאחורי־הקלעים, הנחשפים בפרקי הזב־רונות
של מי שהיה ראש־ממשלת ישראל ושר־החוץ
שלה, משה שרת, עלולים להוביל לפתיחת מילחמה
בין המתים.

בתגובה עד דברי הביקורת הקשים המתפרסמים
ביומן שרת על דויד כן־גוריון,
ועד אישים רכים אחרים שהיו בצמרת המדינה,
יש כוונה לפרסם מיסמכים ופרקי זב־רונות
של אישים שהלכו לעולמם, שנגנזו
עד־כה בדי לא לפגוע בתרמיתם שד מנהיגים
חיים ומתים. פירסומים אלה יבללו, בניראה,
גם ביקורת חריפה על משה שרת עצמו.
בינתיים נודע כי שאול אביגור, גיסו של שרת
המנוח, מי שהוגדר במשך שנים כ״מצפוך של מפא״י,
הוא אחד המתנגדים החריפים לפירסום יומנו של שרת.

נגד לחץ הליכוד המוליד למילחמה
בעד הסכמת הממשלה להפרדת
הכוחות, למען הסדר

1דחתההגשת ימוק*
1ונ ד ח ־ א ג רנ ט
ועדת־אגרנט עמדה להגיש השבוע את דו״ח ההנ מקה
המלא למסקנות־הביניים שהגישה באחד באפריל.
דו״ח זה כולל את הנימוקים המלאים למסקנות,
אליהן הגיעה הוועדה באותו דו״ח. אולם מסיבות שד
נות, כנראה גם בגלל הטבח במעלות, נדחתה הגשת
הדו״ח.
הדו״זו, שיובא גם לידיעת ועדת־החוץ־והביטחון
לא יפורסם ברבים, ככל הניראה. בהתבטאויות

עצרת על נושא זה תתקיים כיום
חמישי ,23.5.74 ,בשעה ,19.00 בביבר
מלבי ישראל, תל־אכיב
בהשתתפות :

אורי אבנרי, א.ב. יהושע, שלום
כהן, יגאל עילם, אלוף (מיל).
מתתיהו פלד, ח״כ מאיר פעיל,
ח״כ מרשה פרידמן, יאיר
צבן, ח״כ אליעזר רונן.

פרטיות של אחד מחברי הוועדה נרמז. בי
ההנמקות הן עוד יותר קטלניות מאשר
המסקנות, לנכי האישים המאוזכרים בדו״ח.

רב! בשער, ט״

ס פי ר מו ב א: ם פל!

צעדו הראשון של יצחק רכין להברה
בינלאומית כמנהיג ישראל: השבועה ״טייס״
מכין עליו כתכת-שער. צילום ציבעוני של רבץ

בהרכבת הממ שלה
שר־האוצד פנחס ספיר ניבא השבוע, בתום ההצ בעה
במרכז מיפלגת העבודה, שם אושרה הקמת
ממשלה במתכונת של 61 חברי כנסת, בי אישור
כזה עדיין אינו מבטיח את הקמת הממשלה ע׳׳י רבץ.

ספיר גילה למקורביו כי הוא סבור ש־

יופיע בשער השבועון.

מ ה עו שה ד דו?
רב־אלוף (מיל ).דויד אלעזר מקדיש עתה את כל
זמנו לחיבור דו״ח על מילחמת יום־הביפורים, שלא
יפול בהיקפו וברצינותו מדו״ח ועדת אגרנט.

דדו מתכוון להגיש את הדו״ח שדו לממשלה
כד־ככד עם הדו״ח הסופי של ועדת
אגרנט, בדי לבסס את תביעתו מן הממשלה
לא לאשר את מסקנות ההערה הממלכתית.
ייתכן שלא יהיה זה המיסמך היחידי מסוג זה
שיונח על שולחן הממשלה באותו מועד.

המי;גופחה הלוחמת מפאת מאורעות מעלות, נדחה
פירסום המשך הפידרה לשבוע הבא.
הפרק הבא:
אגדת התאומים היוגוסלביים

ב חי רו ת -ר ק
סוור שנה
אם תחזיק הממשלה הכאה מעמד, תיערכנה
הבחירות לכנסת התשיעית לכל המוקדם
בעוד שנה.
שוחרי השינוי במיפלגת־העבודה רוצים לערוך קו-
דם־כל בחירות פנימיות במיפלגתם, כדי להדיח את
המישמרת הוותיקה ולבטל את מישטר־החטיבות בד״
הם רוצים שהרשימה לכנסת הבאה תורכב כבר על-
ידי המוסדות החדשים, שבהם ישלטו — כפי שהם
מקווים — הצעירים.

ההתקפות האנטי־שמיות על הנרי קיסיגג׳ר בארץ

(״יהודון״ ,״בעל הגוייה״) עוררו בכמה חוגים את
הרצון להפגנה נגדית, שתהווה מעין התנצלות בפני
קיסי׳נג׳ר.

הכוונה היא לשאת באחת ההפגנות הקרובות
כרזות כנוסח ״כולנו יהודונים״.

ישראל מנ ע ה ציוד
אלקט רוני מהמחבלים
נציגים של תנועת-השיחרור הפלסטינית
של יאסר עראפת עמדו לרכוש בהונגריה
מיתקנים אלקטרוניים, שהיו מיועדים לשיבוש
אמצעי-הכיקורת האלקטרוניים המותקנים
ביום כרוב נמלי־התעופה כעולם.
ברגע האחרון נרתעה הונגריה להוציא את העיס־קד,
אל הפועל, אחרי שגורמים ישראליים, להם נודעה
העיסקה, איימו לפרסמה ברחבי העולם, ולהאשים את
הונגריה בסיוע לטירור בקווי־התעופה הבינלאומיים.

מי שרד־ ה בי ט חון
ב לי חיים
ראש לישבת שר־הביטחון, חיים ישראלי,
עומד לפרוש מתפקידו עם פרישתו של
דיין, אחרי שהודיע כי לא יהיה מוכן לשרת
תחת כד שר-ביטחון אחר.
ישראלי, שכיהן בלישכת שר־הביטחון גם בתקופת
בן־גוריון ואשכול, עומד לעבוד בקרן הנגב, שם יהיה
אחראי על קיבוץ ואיסוף כל החומר שבן־גוריון השאיר
בכתב, במטרה להוציא לאור כל כתבי בן־גוריון.

,.מגר ש ה שדים״
יגור ש מי שראל?
לא מן הנמנע שהסרט מגרש השדיס, שעורר תגו בות
ניסערות של הצופים בכל מקום בו הוצג ברחבי־העולם,
ושלו מנבאים כי יהיה רב־המכר של כל
׳תולדות הקולנוע, לא יוקרן בישראל. למרות שהמועצה
לביקורת סרטים ומחזות לא פסלה את הקרנת
הסרט בארץ, טרם נמצא בעל-קולנוע שייאות להקרץ
את הסרט באולמו.

כמה כעלי בתי-קולנוע ישראליים, שחזו
כסרט, הזדעזעו ונגעלו ממנו, עד־כדי־בך
שהביעו סירוב מוחלט להקרין את הסרט
ככתי־הקולנוע שלהם.

לב־ אר -
ל ט לוויזי ה?
שדרן־הרדיו הפופולארי גדעון לב־ארי, עומד כנר אה
לנטוש את הרדיו ולהצטרף לטלוויזיה. ללכ״ארי

הוצע להפיק ולהגיש תוכנית־ראיונות עם
אישים שונים, מסוג התוכניות של שדרן־
הטלוויזיה הבריטי, דייויד פרוסט, וכן להפיק

סידרה טלוויזיונית מסוג התוכנית הנושא בטיפול,
אותה מפיק ומגיש לב־ארי בשידורי ישראל.

״מאיר נ תיב״ נפסל
מטו1מ ב טי חו ת
אחד המימצאים הראשונים שיובאו
לידיעת ועדת־החקירה, שמונתה
לחקר טבח התלמידים כמעלות, יהיה
מיכתב שנשלח חודשיים לפני האסון,
מטעם משה נויכרגר, מפקח בטיחות
של המוסד-לבטיחות, שערך ביקורת
במיכנה בית-הפפר ״מאיר נתיב״ במעלות.
נויברגר קבע, כי בניין בית-
הספר פסול לשמש בבית-ם פר ואינו
יכול לשמש גם ללינת מטיילים, מאחר
שיש בו חדר-מדרגות אחד כלבד, ולא
שניים כנדרש בחוק, אין בו מדרגות
חירום, הוא אינו מוקף כגדר ואין לו
שער נעול.
דו״ה זה נשלח למנהל בית־הספד
כמעלות, לראש-המועצה המקומית
מעלות ולמישרד־החינוד, אד לא זכה
לתגובה כלשהי.

סאה ושתים־עשרה שחת נסיח...זה משהו!
פפאף הי א מכונת תפירה מיו חד ת במינה. יש בארץ מכ מו ת תפירה
פפאף בנות 60ו־ 80 שנה שעדיין תופרות והנ שים או מ רו ת שלא היו
מוכנות להחליף או תן בשום מכונת תפירה אחרת, אפילו פפאף מודל
1974 אבל הן עדיין לא ראו א ת פפאף : 1974
פפאף, מכונת התפירה הי חי ד ה בעולם בעלת 1000 דוגמ אות רי קמה
או טו מ טיו ת ובעצם מספר בלתי מוגבל של דוג מ או ת כאלה וכל זאת
על־ידי הזזת כפתור.
פפאף המכונ ה הי חי ד ה בעולם עם מ שחיל חו ט או טו מ טי. המכונ ה
מ שחילה אתה חו ט בעצמה וכל א שה תופרת במכונה תדע להעריך זאת.
יתרה מכך, ה חו ט לא נתפס בתופסן (גרייפר) .ה חלפ תהמחט והרגלית
נעשים ביד (אין צורך במברג) וכן וי סו תהמ תי ח ה בבית הסליל.

פפאף תופרת במהירו ת כפולה מהרגיל הודו ת לתופסן (גרייפר) ה מ היר
עם הסיבוב המלא.
פפאף תופרת ישר, ק די מ ה ואחורה, תופרת מונוגרמים, זיג זג, לולאות,
כפתורים, תפר נסתר, רוכסנים, תופרת ו מקפל תאת קצות הבד ושוליו,
תופרת עם מחט זוגית. יש לה שלושה מצבי מחט, ימין, אמצע ושמאל,
מ ת קנ ת גרביים.
פפאף תופרת על כל סוגי הבד, מן הדק עד העבה ביותר, תופרת על
עור, ריפוד, ספוג, ברזנטים ומה לא.
פפאף נמכרת ב־ 140 ארצות ב־ 5יבשות תבל.
פפאף נמכרת בישראל בחמ שה דגמים שונים.
פפאף מכונו ת התפירה ה מו בי לו ת בתעשיית ההלב שה.

...וה שמלה גמורה י

סוכנים ויבואנים בלעדיים ל. טאובה בע״מ. רחוב לילינבלום ,15 תל״אביב, טל 54231 .
רשימת ה מפיצים: תל־אביב — יפו: מ הנד ס נח הירשנזון, רזיאל ,12 יפו
• דב אלגביש, שינקין ,16ת״ א • צבי ברגמן, בן־יהודה ,10ת׳יא •
ישראל קרני, פלורנטין , 12ת״ א * כרמל, הרצל ,81ת׳׳ א • מרכז
מכונות תפירה, בית ל חם ,8ת״ א • צבי ניסנבוים, נחלת בנימין , 23
בחצר, ת״ א • פרילן, פלורנטין ,12ת״ א • צפלסקי, בית לחם ,2ת״ א •

דב הירשנזון, עולי ציון ,3יפו • קסטרו, יפו — תל־אביב ,17ת״ א •
מרדכי בירנבוים, רזיאל ,11 יפו • חיפה: טרויב, החלוץ • 55 ששה
הלוי, שפירא • 10 ראשון־לציון: קרניצמן, בנין ת חנ ת ״אגד״ •
נתניה: הנריך, שטמפר • 4באר״שגע: ק מנ מן, פסג• אוני קו •
רחובות: א .פולק, הרצל . 115

הדרכה פרטית חינם, שירות מעולה, אחריות.

ושלב שלישי, הגרוע מכולם, הפריצה של
כוחות הביטחון לבניין בו היה כלואים
כ־ 90 בני־ערובה צעירים.
וזאת למרות דבריה של ראש־הממ־שלה
כי ממשלתה התכוונה להיכנע לדרישות
החבלנים, כדי ״לא להילחם על
גבם של ילדים,״ כדבריה.
והנה, מתברר גם מדבריו של שגריר
צרפת בישראל, כי הממשלה אפילו
לא חלמה להיכנע לחבלנים, ומזה נובע
שלא מוצו כל הצעדים האפשריים למניעת
הקורבנות.

דב כרין, חיפה

אפילו לא היו כל מחדלי יום־הכיפו-
דים, רק בגלל מחדל מעלות, היתה צרי כה
הממשלה לעוף!

יעקב שומרון, גבעתיים

״ העולםהזה ״ ,שבועוןהחדשותהישראלי. המערבת
והמינהלה: תל־־אביב, רחוב רן יליכד ,12 טלפץ .260134 תא־דואר
. 136 מען מכרמי: עולמפרס .״הדפום החדש״ כע״מ, תל־אכיב, דה׳
כן־אביגדור. הפצה: גד כע{׳מ. גלופות: צינקוגרפיה כספי
בע״מ. העוין• הראשי: אורי אכנרי. המו״ל: העולם הזה כע״מ.

היום, כשכולם תוקפים את המישטרה וכוחות־הביטחון על מחדליהם וכישלונם
בפרשת הטבח במעלות, אני רוצה להיות יוצא־דופן ולהגיד כמה מילים טובות על
המישטרה.
בניגוד לכל מה שחתפרסם עד כה, היתגלתה מישטרת־ישראל ביום השחור של
מעלות בשיא יעילותה, מסירותה ותושייתה. שוטרי ישראל וקציניהם, שחשו למקום
הפורענות, הבינו מייד כי הבעייה הניצבת בפני עם ישראל אינה איד לחלץ את התל מידים
המוחזקים כבני־ערובה בידי המחבלים בבית־הספר בעיירה הגלילית, אלא איך
למנוע מעשרות הצלמים והעיתונאים שהשר למקום, לסקר ולתאר מה שמתרחש במקום.
מרגע שתפסו כי המשימה הבלעדית המוטלת עליהם היא להרחיק צלמים ממקום
ההתרחשות, הם לא חסכו מעצמם כל מאמץ והקרבה, וחרפו נפשם במערכות ישראל
כדי למנוע מהצלמים להביא לידיעת העולם בתמונות את מה שאירע במעלות.

הוא ירגיש בטוח רק כשמסביבו יהיו
שומרים מזויינים ז

יחל שפירא, רמת־גן

מכתב גלוי לאגואר אל-סאדאת
אדוני הנשיא, שלום רב,
הנני אזרח במדינת־ישראל וחייל ב־צה״ל,
מוסר לך בזאת בתום־לב ובמלוא
הכנות, את תודתי האישית על עמדתן
האמיצה בעולם הערבי כלפי השלום ב־מיזרח
התיכון.
רבים כמוני המשרתים בצבא מייח לים
לבוא השלום.
עקב צעדיך הפוליטיים בחודשים האח רונים,
בטוח אני כי פניך לשלום. מי
יתן וכך יהיה.

נעם כן־יזסף, ד׳־צ ,1503 צה׳׳ל

צער כעדי חיים

מכתב גלוי לשד קול

״העולם הזה״ ,1913״חיות —
הכלבים ניצלו״ ,על שלושת הכלבים
שנכלאו בתחתית בור
וניצלו.
לאור העזרה הרבה שהושטתם בעבר
ובהווה לבעלי חיים סובלים, ולאור נכונותכם
עד כה להחלץ ולהוקיע כל עוול
ואכזריות כלפי בעלי חיים, ובעיקר לנוכח
הפירסום האחרון שנתתם למיק־רה
של חילוץ הכלבים שנפלו לבור

משה קול, שלום,
עד היום לא ידענו כלל שיש לן
דיעות, והנה להפתעתנו אנו קוראים בעיתון,
שאתה מתנגד בחריפות לכל
״נסיגה מעבר לקו הסגול.״
משום מה החלטת להרחיב את תחומי
פעילותן אל מעבר לסחיטת תיקים
ומו״מים קואליציוניים. אנו מבינים שזה
פופולרי היום להתנגד ל״נסיגה מעבר
לקו הסגול״ ,ונדמה לן שאתה ומיפלגתן
העלובה תקבלו בזכות זה כמה קולות
נוספים בבחירות המתקרבות, ואולי גם
תצליחו לסחוט תיק נוסף, אן ודאי
תסכים איתנו שזו עדיין אינה סיבה
שחברינו ואנחנו ניהרג על הגבעות והכפרים
של סוריה, או אולי למוישה גרויס
יש היגיון משלו ז

רפי בריד, אורי כן־מאיר,
חיילי מילואים במובלעת, צה״ל

פסול רעדות
הייתי מוכן לקבל את כל מה שאמר
עזר וייצמן על התמוטטותו של יצחק

(המשך בעמוד )8

ק שק שת
הפעל את דמיונן דנסה למצוא כר
תרת מתאימה לציור שלמטה, שתסביר
מה אתה רואה בו. הצעות לכותרות
יש לשלוח לפי הכתובת: ת.ד.
.136 תל-אביב, עבור, קשקשת״ .ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמגה.
ריגגד חברה שד תעודות

שוטרים וחיילים מגרשים צלמים מחצר בית־הספר כמעלות*
שיא של יעילות
אומץ ליבם של השוטרים המסורים עמד להם שלא להיכנע בפני העובדה שלמקום
הגיעו עשרות מצלמי העיתונים החשובים ביותר בעולם, וגם לא בפני הפצרות אנשי
מישרד־ההסברה שחשו למקום וניסו להסביר לשוטרים שהעיתונאים והצלמים משרתים
במיקרה זה את ענייני ההסברה של ישראל. בגסות רוח ראויה לשבח, בהפעילם שרירים
ואגרופים, החזיקו השוטרים את הצלמים במשך שעות ארוכות במרחק קילומטר
מבניין בית־הספר, במקום בו לא יכלו לראות דבר, כדי לא לגלות, חס ושלום, לאוייבי
ישראל, מה באמת קרה במעלות. בנפצם בקתות רוביהם מצלמות ומצלמות טלוויזיה.
הוכיחו שוטרי-ישראל כי לא ינום ולא יישן שומר ישראל.
ועל כך יבואו על הברכה.
קצת יותר ברצינות: אפשר להבין את ההוראה שניתנה לשוטרים למנוע מאזרחים
להתקרב לבית־הספר כדי לא לסכן חיי־אדם לשווא. אבל הגיע הזמן שמישטרת ישראל
תלמד סוף־סוף שצלם עיתונות הוא חייל בשירות אמצעי התיקשורת. אם הוא רוצה
לסכן את עצמו, על אחריותו, כדי לדווח לציבור בצורה היעילה ביותר על התרחשויות
שהן מעניינו של הציבור, אין זה תפקידה של המישטרה למנוע זאת ממנו. זהו הסיכון
שבמיקצוע, המוכר ומכובד בכל מדינה נאורה בעולם.
נמאס כבר לחזור על זה, אבלי^פקדי מישטרת ישראל
חייבים להסביר זאת שוב לשזסריהם: התפקיד לשמור
על שלומו של הציבור, אינו כו^ל גם את משימת מניעת
המידע ממנו.
* קיצוני משמאל, דויד רובינגר, צלם הטיים בישראל.

מכתבים
על גכם שר ילדים ;
מבלי להפחית במידת הברבריות של
מבצעי השבח במעלות, יש להאשים גם
את האחראיים על ביטחוננו, במחדל
נוסף.

מחדל זה יש לחלק לכמה שלבים. השלב
הראשון קשור בהוראות המוקדמות
שלא ניתנו, כנראה, למטיילים. השלב
השני הוא זה שאיפשר השתלטות המחבלים
על הנערים והנערות, כשהנשק
של המלווים היה מנוטרל בתוך המכוניות,

(לאחר שעיתונים אחרים נמנעו מלפרסם
את הפרשה ״מחוסר עניין ציבורי״),
ברצוננו להביע לכם את הכרת תודתנו
העמוקה על כל פעולותיכם עד כה ועל
מה שעוד תפעלו בעתיד להקלת הסבל
של בעלי חיים חסרי״מגן.

חלדה פרידשטיין, יו׳ר אגודת
צער בעלי חיים בישראל, תל־אביב

וילדע חייעם
בזמן האחרון יש בהעולם הזה יותר
כתבות על חיות מאשר על בני־אדם...
האם התייאשתם כל״כן מהגזע האנושי!

קשקשת 1914

יואל רקם, חיפה

קראתי את כתבתו של פופאיי על ה״
בוקסרייאדה (העולם הזה <1914 ואת
זה שהוא נגד בוקסרים שמסתובבים עם
תעודות. זהו אומנם חיקוי של המין
האנושי, אבל מה אפשר לעשות, ככה
זה בעולם, בלי תעודות אי אפשר להתקדם
בחיים. ולא חשוב אם זאת תעודת-
בגרות, תעודת־חיסון או תעודת יוחסין.

רינגו, בוקסר עם תעודה, ראשון־לציון

שתי ברירות
בפני אזרחי ישראל גיצבות בדור האחרון
שתי ברירות :
א) להגיע להסדר עם הפלסטינים
ודרכם עם מדינות ערב ;
ב) לחיות על החרב עוד שנים רבות.
הברירה הראשונה יוצרת פתח, אפילו
קלוש, לחיים פחות או יותר נורמליים.
על הברירה השנייה, לאור הפעולות
האחרונות של הפידאיון, אני פוחדת
אפילו לחשוב.
שלא לדבר רק על הקורבנות בנפש
שהיא גורמת, היא מביאה גם לנזקים
פסיכולוגיים עצומים לאזרחי המדינה.
איזה מין אזרח יגדל ילדי, כשמגן
הילדים דרך בית״הספר העממי והלאה,

;• המכשיר שעושה את החורים
בגרושים.
שאול יהישלום, פוזח־תיקווה
#נעץ למאזוכיסטים.
רחל פדני, רמת־גן
!• ;נעץ בעל אישיות חצוייה.
אלי מזרחי, אפקה
#בתולה במבט מהצד.

רם ״ל נפתלי לביא,

,3368

צה״ל

העולם הזה 1916

״ובלון״ מדריכה אותר :
כיצד להצליח כאיפור־עינ״ם
מבלי להתאמץ...
איפור־עיניים אופנתי מצריך ידע בסיסי בעיצוב הקוים הנכונים ובבחירת הגוונים להופעה
נאה התואמת את אישיותך. תכשירי איפור העיניים של ״רבלוף׳ הם כה אמינים,
עדינים, וקלים לשימוש -אפילו מתאפרות מתחילות נראות בהם כדוגמניות מקצועיות.

, 1עינייך הן מוקד פנייך .״ובלון״
תדריך אותך כיצד ליפות אותן
באיפור־בזק...

. 2חמשת איוורי איפור העיניים
הבסיסיים הם: גנות, עצס-הגבות,
העפעף־העליון, העפעף־התחתון,
הריסים...

. 3א ת הגבות עליך לעצב בצורת
קשת. הסירי מהן את השערות
המיותרות...

.$משחי במברשת המלוכסנת של
׳ 1.ט 1£ז ט 8££עע 8 8 0י קו-איפור
במקביל לפינת הפנימית של
העין, המתמשך כ־ 3 /4ס״מ אחרי
פינת העין החיצונית...
לאיפור בצלליות
. 6השתמשי
ולעיצוב עפעפייד ל״ובלוו״ מבחר
צלליות. אבקה ׳:א 10ח £8ק ט ׳3

, 7משחי א ת הצללית האהובה
העליון.
העפעף על עלייך
התאימי את הגוון להופעתך
וללבושך...

לצביעת קו־ריסייך, הורידי את
מבטך אל טול הראי. משחי קו
אחיד — תוך השענת־מרפקך
להשגת יציבות...

. 1 1הגיע תורן של
ט 3טוז 8י

ט8 /ג1/\ 3 0 /ע1
— לתוספת צנע לריסייך.
׳א 1_£ 3ט 8ו 7לתוספת שיער
לריסייך...

סוי-הריסים. לעיצוב ועתה, תכשירי מבחר
ל״רבלין״
סוז ^ סז טג;/
״אייליינר״ :

. 1 3לצביעת ריסייד דמחתונים —
החזיקי את מברשת המסקרה
בצורה מאונכת ומשחי על
הריסים מהזוית החיצונית של
העין כלפי פנים...

המאסס רו ת :

. 1 4ל״רבלון״ מבחר ריסים ״אישיים״ . 1 5 ,להרכבת הריסים, אחזי בקצותיהם,
שימי עליהם דבק בעזרת
אופנתיים ובלתי שיגרתיים. בחרי
סיכה והדביקי לקצת קו־ריסייך...
א ת הריסים התואמים לעינייך,
מבנה פנייך ואישיותך...

. 4השתמשי באבקת־איפוו־דחוסה
בכדי
׳ 1.ט 1£ז טג 8£ /על 8 8 0י
ליצור קו־גבות אופנתי. לבחירתך,
גוני החום והאפור...

, 8מישחי א ת הצללית הכהה קרוב
לקדהריסים, ואת הבהירה יותר
״־־ קרוב לקדהגבות...

, 1 2לצביעת רי סיי דהע ליוני ם
החזיקי את מברשת המסקרה על מאוזנת ומשחי בצורה הריסים מהזוית החיצונית של
העין כלפי פנים״.

31<61׳$חו6ץ £ח6¥10א

אנו מזמינים אותך ללא־תשלום -לצוות לימוד אשר בו תנתן הדרכה אישית כיצד לטפל בעורך ולטפח את יופייך -בביתך. ההרצאות תימשכנה
3שעות ותתקיימנה: גתל-אביג, ב״בית רבלון״ ,רח׳ חובבי ציון ,65 בימים י -ראשון ושלישי מ־ 3.00 עד 6.00 אחה״צן ובכל יום ששי מ־•12.00- 9.00
בחיפה: ב״בית ויצו״ ,שד׳ מוריה , 50 בכל יום רביעי מ־ 9.00 עד . 12.00 בירושלים: ב״בית ויצו״ ,רח׳ מאפו , 1בכל יום רביעי מ־ 9.00 עד .12.00

8 2 3 6 93410 4

8236931410 4

** 1101,1 ^ 11נ נ 5נוננ \ 1י 11נ 0 ^ 12

0 00001723 4

יוון -ארץ 1000 האיים מציעה לך את כל
תענוגות איחפה בחצי מחירו
אוצרות תרבות. אתרים היסטוריים. ח 1פי רחצה
חלומיים. מועדוני צלילה ויאכטות, איים משגעים
ביפיים המרהיב, מעינות מרפא. בידור בילויים מהנים
ומרכזי קניות תוססים.
אכן. ביוון תוכל ליהנות ולבלות ביד רחבה
מתוך כספי ההקצבה ־ ועוד ישאר לך כסף רב לקניות₪ 1

כי ביוון כספך שווה יותרו

מכתבים
(המשך מעמוד )6
רביו. אבל פתאום נזכרתי שעזר וייצמן
הואשם לפני כמה שנים בדריסת אדם
זקן למוות. הוא אומנם יצא זכאי מאותו
מישפט, אחרי שהתברר שהזקן הנדרס
הוא שהיה אשם. אבל אם מי שהתמוטט
פעם כתוצאה ממתח פסול לכהונת ראש־ממשלה,
אז מי שדרס אדם למוות, פסול
בפני לעדות על איבוד שליטה־עצמית של
אחרים. כך שלצערי אינני יכול אפילו
להתייחס להאשמותיו של מר וייצמן.

ז. ל,ושניר, תל-אביב

ישבנים עירומים
אני אדם בלתי־מיפלגתי אשר הרבה
מרעיונות העולם הזה דיברו לליבי ולמוחי.
ברם, תמיד תמהתי מדוע המאבק
על רעיונות והשקפות פוליטיים חייב
להיות מלווה בתמונות של ישבנים עירומים
וחיטוטים בניבכי החיים הפרטיים
של אישים השנואים עליכם. הנה קמו
תנועות מחאה מרשימות, אשר מנהלות
בהצלחה את מאבקן הציבורי בלי ״פיצול
האישיות״ .התלמדו לקח 1

יצחק שוקי, חיפה

עונש פרימיטיבי
״העולם הזה״ ,1914״הפשע הנורא:
רוכלות״ ,על אב לחמישה
ילדים שנישלח לכלא לתשע שנים
בעוון רוכלות ללא רישיון.
הכתבה על הרוכל מוכיחה, מעל לכל
ספק, שהצלחנו להגיע לצורת החשיבה
של מערכת המישפט באחת ממדינות
אפריקה ״המתפתחות״ ,שם כורתים את
אבריהם של פושעים למיניהם.

אלי מזרחי, אפקה

פימפטום לתרבות החרא
לאלוף־מישנה מחיל־האוויר הנוהג ב־וולוו
מס׳ צ׳־ 16851 והמעשן סיגאר :
ביום שני , 1.4.74 ,פנית שמאלה לכיוון
כביש גהה מצומת הכפר־הירוק. לא פנית
כאחד-העם מהמסלול שנועד לפנייה
שמאלה, אלא פנית מהמסלול לנסיעה
ישר. כתוצאה מכך עוכב כל הטור ש היה
אחריך (הירוק בפנייה שמאלה נדלק
לאחר הירוק לנסיעה ישר) .נהגים
רבים צפרו ונוצר מצב מסוכן בצומת.
התנהגות יהירה זו היא סימפטום
אופייני לתרבות החרא בה אנו שוקעים.
א ח די העם, נווה־נזגן
מנ ר מני הבאהבה
מכיוון שאנחנו מתעניינים בארצכם,
היינו רוצים להכיר כמה צעירות נח מדות•
לכן אנחנו מבקשים אתכם לע־זור
לנו על־ידי פירסום שורות אלה :

אנחנו שלושה צעירים גרמניים, בני
28 ,26ו ,34-תמירים, בלונדיס״כהים,
גובה ,174 בעלי כושר־הסתגלות רב,
עוסקים בעסקי בארים. ,תמיד עליזים ומוכנים
לכל דבר שמכניס עניין לחיים. אי זה
נערות ישראליות, בנות ,20—25 חיו
רוצות ליהנות מגרמניה בחברתנו ו
כל מיכתב בשפה הגרמנית, גם של
נערה יחידה, יזכה לתשובה מיידית.
רפ אל שניי ד ר, קייסהייס, גרמניה
הכתובת :

£11(£8.א?£11\££ 3011ג£/

לסי הנוער מעולות מצלמות
במחירים נוחים מאד
וקלו ת לתפעול.

מעתה הגדלות ״טריפרינט״ גם
בשחור־לבן
צלומי פספורט — בן־רגע !
העתקת מסמכים בו במקום !!

ני 1נו 1

ד 1ד

חיפה ״ רחובהחלונץ 31

סוף לגירושיו ולפירוד חברות!
היא תשאר שלן ותשיב לך אהבה
בחוברת הסברה שהוצאה לאור ע״י פרופסור בע״מ, יש פתרון לבעיה
המטרידה הרבה גברים בריאים ובהחלט בלתי מאושרים כתוצאה מיחסי
מין בלתי מספקים ומאכזבים( ,המסיימים מהר מדי).
חוברת ההסברה של פרופסור בע״מ חושפת בעיה יו ומלמדת את הקורא
כיצד להתגבר עליה ולקיים חיי מין מספקים. לקוראי החוברת יתווסף
מידע חשוב, הכל אודות משחק אהבה ארוך ככל שתרצה ומספק.
המחיר — 20.ל״י. להשיג אצל ״ונוס״ ,המפיץ הבלעדי, רח׳ גרונימן ,8
תל-אביב, או שלח/י צ׳ק/המחאת דואר לת.ד ,17100 .תל־אביב, ותקבל/י
את החוברת לביתך.

8851 £ .3151161111
140{§3836 40
ץ 1311מ׳ 651;-061 זף\
1<1ז06114301113

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למצרסים תמד
נות למכתביחם
העולם הזה 1916

הציירת העניקה לקיסיעו־ ציור וביקשה
שיברר גודל קרוב משפחתה בשבי הסורי
! אחד האורחים בטכס
בירית-חמילד, שערך אגרה ם
(״אברשד,״) אהרוגסון לנכדו
הראשון, היה שר־החוץ יאכא
אכן. השר הגיע לאולם בית
המהנדס בו נערכה הברית,
בחברת מנהל לישכיתו איתן
כן־צור. ודוברו גדעון שגיא•
׳אורח נוסף שעורר התרגשות
היה חרימיטיכ״ל-לשעבר
דויד (״דדו״) אלעזי, ישהוז־ימן
להיות סנדקיו של הרך ה נולד
.׳כאשר החזיק דדו יאת
התינוק, הזמין המוהל איל הבמה
גם את שמעון א סידן,
מי שהייה במ״ל־חמת השיחריור
מפקדה הנערץ של הטייבת
גבעתי, בה שיירת ׳אברישיה כ־קצין־יחבליה.
אחרי!שהמוהל הכריז
;מיספר פעמים ברמקול את
שמו של אבידן, הפסיק אבן
את שיחתו עם העיתונאים ש התגודדו
סביבו, הפטיר, ספק
ברצינות יספק בצחוק :״ה־שומעות
אוזני ׳נפוחה ו האם
הוא יקרא בשמו של ׳משה
דיין ״¥העיתונאים מיהרו
להרגיעו, כי המדובר באבידן
ולא, בדיין.
! 0אחרי שאביא אבן. סיים
להדליף לעיתונאים, יאמר ׳להם,
ברמזו למינהגיו של שר־החיוץ

רץ, גדעון סאימט, היה
מבסוט. בשבוע שעבר הגיעה
למערכת הארץ הזמנה לשלוח
כתב ׳לקפריסין, על־ומנת ׳שיכת־בותיו
יעודדו ישראלים לבוא
לבקר באי. רצה הגורל, ויום
לאחר שכתב העיתון אכי
ולנטין הגיע לקפריסין, נודע
כי במקום ׳תיערך הפגישה בין
הנרי קיסינג׳ד ׳ושר־החוץ הסובייטי
אנדריי גרומיקו.
כאשר נודע לעורגי־העייתונים
האחרים כי עיתונאי מיוחד של
הארץ הגיע למקום, מיהרו אף
הם לשלוח שליחים מיוחדים.
הגדילה לעשות רשות השידור,
אשר חכרה מטוס מיוחד כדי
להטיס צוות לקפריסין. אך אף
אחד מהעיתונאים הישראליים
לא הצליח להתקרב אל מקום
המיפגש.
; 0לאחר פירסום פרישת
המרגל המיזרח־גרמני גינטר
גידם, שגרם להתפטרותו של
הקנצלר הימערב־גירמני וילי
בראנד, גילה הנרי קיסינג׳ר
לישראלים שניפגישיו׳איתיו בירושלים,
כי גיום ידע הרבה
יותר סודות ביטחוניים מוילי
בריאנד :״כל המיסמכים אשר
היו מיועדים לקאנצלר, היו
עוברים את ידיו שיל גייום, והוא

העסיקו השבוע גם את עורך־
הדין חייט משגב ואת ח״כ
המערך יוסי *טריו* .השניים
נפגשו במיקרה ליד אחד הרמזורים
בדרך לירושלים. קרא
משגב !ממכוניתו לעבר ;שריד :
״׳אז ימה, עוד נראה אותך בתור
שד?״ שריד הוציא יאת ידו
׳מחלון מכונייתו, אמד וסימן :
״אהיה רק חצי ישר.״
! 0מגדיר עזר וייצמן את
השינוי הנדרש ממנו :״בל חיי
המבוגרים לחמתי נגד הערבים
וחייתי בשלום עם יהודים. עכשיו
אני צריך להתרגל להילחם
נגד יהודים ולחיות בשלום
עם הערבים.״

0אלוף (מיל ).אחר, יוסף
גבע, סיפר השבוע על חוויי׳ה
שהיתר. לו כאשר נשלח לקודם
בצבא הצרפתי :״היד. זה תוך
כדי תרגיל שהיד. מבוסם על
ההנחה שכל צרפת הושמדה
על־ידי פצצות גרעיניות. נותרו
רק יחידות בודדות באי
קורסיקה ומעבר לים, ועל אלה
הוטל בתרגיל לכבוש את צר פת
מחדש. הקצינים הצרפתיים
טיפלו בזד, בכל הרצינות ואני
חשבתי לעצמי שאין להם מושג
מד. זד. שואה במציאות.״
! 0אחרי מיספר חודשים
בהם לא מצאו כנראה פנאי
לכך, ביקרו השבוע דויד
(״דדו״) אלעזיר ׳ואישתו ת,למה
במוערון־הלילה של פרדרי־קהי
(״פרדי״) סגל ביפו. בני-
הזוג עוררו תשיוימת־לב כללית,
ואחד האורחים ישלח לש׳וילחנם
בקבוק־יויסקי, שהתקבל על־ידי
דדו בהתרגשות גליוייה.

לצחוק כללי גרם סגן

מפקדת

השוטרות במחוז

תל־אביב, המשמשת גם כסגן נשיא אירגון השוטרים הבינלאומיים,
סניף ישראל, אירגנה בכליף מסיבה לפצועי צה״ל, שכללה
מלבד התוכנית הרגילה של המועדון, גם תצוגת אופנה, כשבין
שאר הדוגמניות הופיעו גם מירי אורן, משמאל) ופנינה רוזנבלום.

מנכ״ל תנובה כנימיין שני,

במסיבת־העיתיונאים בתוספת
׳ארוחת צד,׳דיים שערכה תנובה
במלון דן בתל־אביב, במסדה
׳לעודד את צריכת מוצרי החלב
ישלה. שני התיישב לייד השולחן,
אמר בקול רם :״נו,
עכשיו תביאו בשר!״
01 ביום השישי שעבר
התקיימה בטלוויזיה ישיבה של
׳אנשי החדשות, שדנו בתיכנון
דמות חדשה למהדורודהחד-
ישות היומית האחרונה בטלווי־זיוה.
הרעיון שהועלה היה ש־מהדוירת־יד,הרשות
של ׳השעה
8.30 תהיה מעמיקה יותר. ,ותעסוק
בעיקר בכתבות, יואילו במהדורה
האחרונה ישדרו צרור
ידיעות !מצולמות בלי הרבה
מלל. מריץ התוכנית בסיגנונר,
החדש, עמס, א,רבד, הציע
לסיים כל מיהדורת־חדשות אח רונה
בפירוט הכתבות שיוקרנו
למחרת היום בחדשות של
.8.30 כל המשתתפים התייחסו
לדברים ברצינות, פרט לאחד,
ששאל :״׳רגע, איזה מין חד־שיות
עושים כאן, אם יודעים
עליהם מראשי״

זוכה לה. פורצים פרצו לדירתו של חייט״העלית התל״אביבי ישראל
צוורן, שהוא גם אספן־אמנות, גנבו את תכשיטי אשתו ברוריה,
וחפצים שונים. אולם מאוסף התמונות שלו גנבו רק תמונה אחת —
זו של משה ינוקא. עכשיו, ערב פתיחת תערוכתו החדשה של ינוקא
בגלריה לים בתל־אביב, הוא חושש שהגנבים ירצו עוד תמונות
שלו, דואג לבטח את הציורים. בתמונה נראה ינוקא עם קמיע־מזל
שהעניק לו רפי נלסון, איש אילת, לקראת פתיחת התערוכה.

האמריקאי הגרי קיסינג׳ר
להתכסות בעיתונות כ״פקיד
בכיר בפמליית קיסינג׳ר״ :״אם
!תירצו ׳לצטט את היושבים ליד
שולחן זה, תאמרו שהדברים
במסרו על־ידי שלושה חוגים
מוסמכים ושני יודעי־דבר.״
כשהירפו העיתונאים מהשר,
ניסה לפתור עם עוזריו בעייה :
היה עליו להופיע למחרת, יום
שישי, בבית הפרקלינו בתל־אביב,
בשעה אחת. אולם בשעה
שתיים היה עליו לקבל
בנמל התעופה בלוד את פניו
של קיסינג׳ר, בשובו מדמשק.
כשהעלה אחד מעוזריו יאת ׳ההצעה
שיבקש מקיסינג׳ר לבוא
בשעה שילוש במקום, בשתיים,
השיב אבן בלצון :״לבטח הוא
לא ייאות. לאחר הרעלת־הקיבה
בה לקו בדמשק, הם לא
יוותרו יעל ארוחת־צהריים !בישראל.״

0עורך־המישנה של הא־המודם
הזה 1916

שהחליט איזה מיסימך להראות
לו ואיזה לא.״

י הציירת הקשישה רב־פה
ינאי, קרובתו של המחזאי
יונ׳ין יונפקו, חיכתה בשבוע
שעבר בפתח מלון המלך דויד
להנרי קיסינג׳ר, כשבידה ציור
של השר, מעשה ידיה. ליד
המעלית הצליחה להתקרב
אליו ולהראות לו את הציור.
קיסינג׳ר הורה לאחד
מעוזריו לשלם לה 100 דולר
עבור הציור, אך הציירת סירבה
,׳וביקשה כתמורה שיברר
עבורה מה עלה בגורלו של
קרוב מישפחה, ח,בר קיבוץ
מעגן־מיכאל, הנמצא בשבי הסורי.

0ניסיוניות הרכבת הממשלה
על-ידי יצחק רכין,

שמעון בו

המופיע עתה בהצגת השחף, בכיכובן הנשי
של חנה מרון וגילה אלמגור, במסי-
בה לצוות ההצגה. כטוב ליבו ביין, נתן בר הופעת־פנטומימה.

0לקונצרט חגיגי האזינו
ביום השישי לפני שבוע, דווקא
בשעות הצהריים, כל באי
בתי־הקפד: ,שברחוב דיזנגוף
בתל־אביב. את הקונצרט נתנו
השחקן יוסף שילוח והצייר
אורי ליפשיץ, כששניהם
שיכורים כלוט. חם פתחו בשירים
רוסיים, עברו לשירי
מולדת, וסיימו, את הקונצרט
בשירת מעוז־צור אדירה.

ת מ רו רי ם
נחוג • יום־הולדתו ה־ 46 של דידי
מנוסי, בעל טור בידיעות אחרונות ותוכנית
קבועה בגלי צה״ל, יליד גבע, הידבר.
במסעות בעולם, נשוי לגרפיקאית צילה
מנוסי, אב לשתי בנות המוזכרות רבות
בפיזמוניו הסאטיריים, מחכה לילד נוסף.
נחוג • יום־הולדתה ה־ 61 של הרופאה
הראשית בביודיהחולים איתנים בירושלים,
יהודית שאדתיאל (לבית שיינשטאט),
אלמנתו של אלוף דויד שאלתיאל שהיה
מפקד ירושלים במילחמת השיחרור.
נחוג • יופ-הולדתו ה־ 70 של מי שהיה

היו״ר הראשון של בית״ר אהרון פרופס,
שנולד בלטביה, סיים את הגימנסיה העברית
בריגה ואת בית־הספר למורים שם,
למד משפטים באוניברסיטה בצ׳כיה, היה
ב־ 1921 יז״ר התאחדות התלמידים של
הגימנסיה העברית בריגה, נפגש ב־1923
לראשונה עם זאב ז׳בוטינסקי והציע לו
לארגן תנועת נוער חדשה על-שם יוסף
טרומפלדור, קיבל בכינוס היובל החמישי
של בית״ר מדבוטינסקי את התואר הבית״רי
הראשון. ב־ 1929 מונה לנציב בית״ר בפולין,
הוחלף בתפקיד על־ידי מנחם בגין ב־.1939
השתקע בארץ 1־ ,1948 אחרי עשרות בי־קורים_
קודמים. י __
נחוג • יום־הולדתו ה־ 80 של רב־החובל
אדמוני שגי, זקן הימאים היש ראליים,
שנולד בהונגריה, הגיע לדרגת
רב־חובל בצי המילחמה האוסטרו־התגרי,
היה במילחמת העולם הראשונה המפקד
הצבאי של נמל פולה בים האדריאטי, עלה
לארץ ב־ 1934 והצטרף לחברת לויד ימי
ארץ־ישראל, פיקד במילחמת העולם השנייה
על אוניות סוחר בשירות מילחמתי והיה
רב־החובל הראשון שנכנס עם אונייתו
לנמל טוברוק המשוחרר, ממוקש אז על-
ידי הגרמנים, הצטרף עם הקמח המדינה
לצים, שירת בחברה 18 שנים עד פרישתו
לגימלאות.
מונה • לשגריר ישראל בבון, במקומו
של אלישיב בן־חורין העומד לעבור לתפקיד
שגריר ישראל בבריסל, סגן מנכ״ל מישרד־החוץ
הממונה על ענייני אירופה יוחנן
מרוז, שהיה בעבר מנהל ליישכתח המדינית
של גולדה מאיר כשהיתה שרת־החוץ,
ואחר־כן־ ציר ישראל בפריז.
מנהליםר ומ ן. הכוכבת האי-
טלקיה בת ה 46-ג׳ינה לולוכריג׳ידה
והשחקן השוודי הצעיר כרטיל אוהלסון.
השניים נפגשו לראשונה לפני כשנה, כאשר
שיחקו בסרט־טלוויזיה, וכעת עבר אוהלסון
להתגורר בווילה של לולובריג׳ידה.
פורש. לאחר 37 שנות שירות ב־

מישטרת ישראל, ניצב-מישנה עזרא גולד־סרג,
שהחל את שירותו במישטרת רחובות
כשוטר חוקר, הקים ב־ 1948 את מיש-
טרת לוד, מונה ב־ 1952 לראש המדור ללחימה
במיסתננים בנפת השפלה, כיהן
בתפקידו זה כחבר ועדות שביתות־הנשק
ישראל־מצריים וישראל־ירדן. ב־ 1957 נת מנה
לראש האגף לתפקידים מיוחדים ב מחוז
המרכז והיה ממקימי המדור המרכזי
של מחוז תל־אביב.

בטורה אחת עם הסיגריות
המפורסמות ביותרבעולם
ס 1פרקינג ס״ז
תערובת אמריקאית
תוצרת דובק

סס 40\^¥1ס68
¥י1ז 11¥1,1ן) ם ^ אסדד ^ מפז ׳ א !

נפטר • בבית״החולים הדסה בירושלים,
בגיל ,69 מי שהיה בזמנו מנכ״ל
מישרד־החוץ ויו״ר רשות השידור, חיים
יחיל, מראשי ה תנועה
למען ארץ-
ישראל השלמה. יליד
צ׳כיה, למד באוני ברסיטאות
פראג ווינה
והוכתר בתואר
דוקטור למדעי המ דינה,
עלה לארץ
ב־ ,1929 עבד במועצת
פועלי תל-
אביב, מונה לראש
מחלקת ההשכלה של
הסתדרות העובדים יחיל הכללית בחיפה, היה
בין השנים —1948
1945 ראש מישלחת ישראל בגרמניה.
ב־ 1951 מונה לראש מחלקת־ההסברה ב־מישרד-החוץ
וב־ 1953 לסגן ראש מישלחת
ישראל בקלן. היה שגריר ישראל בשוודיה,
שליח וציר מיוחד לנורבגיה ואיסלנד.
במשך חמש שנים שימש כמנכ״ל מישרד־החוץ
ואחר כיו״ר רשות השידור. לאחר
פרישתו לגימלאות עסק בפעילות ציבורית.
העולם הזה 1916

בניו ל שילטח
ך* אש החזית העממית הדמוקראטית לשיחרור פלסו
טין, נאיף חוואתמה, שיגר שלושה מאנשיו לתוך
שטה ישראל.
!משימתם היתר. להגיע אל בית־הספר נמעלות, ולצייר
על קירותיו, באותיות של דם־ילדים את הסיסמה:

בגין

לשילטון!

הם ביצעו את המשימה בהצלחה נוראה.

* ה לא קרה כך, כמובן, אבל אין זו אגדה. אין
( זו אפילו הגדרת התוצאות של מעשה, אשר !מבצעו
אינו יודע ומה הוא עושה.
נאיף חוו,אתמה יודע מה הוא עושה. הוא בקי היטב
במציאות הישראלית. היו לו יועצים יהודיים! ,ואולי גם
י׳שדאליים.

הוא ידע בדיוק כיצד ישפיע מעשה־הזוועה
על המצב הפנימי בישראל.

היה ברוד לו שממש׳לת־ישדאל לא תשתרר את ה־פידאיון
העצורים, ושיהמיבצע כולו היה מוכרח להסתיים
בטבח המוני של הילדים.
היה ברור לו שכתוצאה מכך יתערער עוד יותר
מצבה של מיפלגת־השילטון, ויגברו עוד יותר סיכויי
הליכוד הלאומי להגיע לשילטון.

היה ברור לו שהמעשה ינחית מכה מוחצת
על מחנה־השלום כישראל, ויפגע כמיוחד
כאותם חוגים מעטים ואמיצים המטיפים להכרה
בזכויות העם הפלסטיני.

היה ברור לו שבקרב המערך, הל״ע והמפד״ל יגדל
כוחם של מתנגדי הפשרה, החזקים בלאו הכי, הקוראים
להקמת ״ממשלת ליכוד״ ולפיצוץ מאמצי״השלום של הגרי
קיסינג׳ר.
הוא ידע שרק אדם אחד ויחידי בישראל יפיק תועלת
פוליטית מקציר־ד,זוועה :

מנחם

בגין.

לא היתד, זו תוצאה מיקרית. היא היתד, מכוונת.

81 8

ץ וג, מוזר, שאינו מתקבל על הדעת: נאיף חוואתמה,
( מארפסיסט מדופלם, קומוניסט קיצוני, חסידו של
ימאיו — ומנחם בגין, יאנטי־!מיארכסיוסט מדופלם, איש
הקמין הקיצוני, ידידו של הנרי ג׳קסון.
אולם האינטרס המשותף מזווג לא־פעם צמדים מוזרים
כאלה.

חוואתמה רוצה כעליית בגין לשילטון בישראל.
השגת הדבר הזה עומדת עתה בראש
מטרותיו.

הדבר גובע משיקול קד והגיוני לגמרי:
לדעת חוואתמה, קיימים עתה סיכויים חזקים ביותר
להשגת הסדר־שלום בין ישראל וממשלות ערב, בלחץ
אמריקאי.
הסדר !זה יחזק את גוש המדינות המתונות והפרו־אמריקאיות
בעולם הערבי, ובראשן !מצריים וסעודיה.
למחנה ׳זה הצטרפה לאחרונה גם אלג׳יריה, והפרדת־הכוחות
בצפון תכנים אליו גם את סוריה.

בל ראשי הפידאיון חוששים שהסדר אמריקאי
כזה ייעשה כלי הפלסטינים, ומכלי

לשתף אותם במפה החדשה של המיזרח התיכון.
כמיקרה בזה חם יעמדו מול במעט כל
העולם הערכי, ומילחמתם תהיה קשה לאין
ערוד יותר.
בליבו של חוואתמה מנקר פחד נוסף: שמא ישותף
יאסר עראפאת בהסדר, על סמך פשרה שתושג בין
הנשיא סאדאת, המלך חוסיין וראש אירגון פתח. במיקרה
כזה יחוסלו האירגונים הפלסטיניים הראדיקליים יותר —
ובראשם החזית העממית הדמוקראטית.

בך או כך, הצלחת מאמציהם של קיסינג׳ר
וסאדאת תהיה פסק־דין מוות לאירגונו של
חוואתמה. לבן הוא מגייס את בל כוחו הדל
כדי לפוצץ אותם בעוד־מועד.
הוא שאל את עצמו: היכן 1בעזרת מי? איך?

81׳ 8

ך* יכן? ההגיון הפשוט הכתיב
1 1התשובה :

לחוואתמה

כי ש ר אל.

הדרך הקצרה ביותר לפיצוץ מאמצי קיסינג׳ר ולשבירת
הגוש הערבי המתון מובילה דרך ירושלים.

אם תקום בישראל ממשלה של הליכוד
הימני, או ממשלה בשותפות עם הליכוד ה ימני,
או ממשלה שתהיה. משותקת !מפחד
הליכוד הלאומי — יהיה זה סוף מאמציו של
קיסינג׳ר.

ממשלה כזאת לא תוותר בצפון, וממילא לא תקום
הפרדת־הפוחות עם סוריה. המשך מצב־ד,לוחמה בגולן
יקצור לחץ פסיכולוגי בלתי־נסבל על אנוואר סאדאת,
הנתקל גם עתה בביקורת חריפה ברחבי העולם הערבי.
׳מכאן תוביל הדרך לקראת ההסלמה הבלתי־נמנעת.
הקרבות בגולן יחמירו. ייתכנו פעולות־מילחמה מצד
סוריה ומצד ישראל. לבנון תיגרף לתוך המאבק, בצודה
זו או אחרת. הפרדת־הכוחות בדרום תתמוטט. הברית
האמריקאית—סובייטית תתבקע, לשימחת הסינים. הגוש
הערבי המתון יתפרק, היוזמה תחזור למיש׳טרים הערביים
הקיצוניים.

ילד בהלם רץ מבית־הספר

הדרך מובילה למילחמה כללית חדשה —
מילחמה שתותיר אחריה הורכן ואבידות•
בנפש בשיעור שהמרחב עדיין לא ידע כמותו.
זוהי מטרתו של נאיף חוואתמה.

לשם כך הוא זקוק למנחם בגין.

8 8 ! 81

ך* וואתמה קורא את דיווחי העיתונות ,׳ורואה את
ן 1סיקורי הטלוויזיה, המתארים את התגובות הישראליות
על הזוועה.
הוא שמע את הקריאות :״בגין לשילטון!״ שפרצו
מפי ההמון הנזעם בעת ההלווייה בצפת. הוא שמע את
הצעקה :״תקום ׳ממשלת ליכוד !״ שנישאה בפי מפגיני
מעלות בשערי הכנסת.
מנחם בגין עצמו הזדרז עוד ביום־הזוועה עצמו לדרוש
את שיתוף מיפלגתו ׳בממשלה, כאילו קיים קשר ומובן־
מאליו בין רצח הילדים לבין השתתפות הליכוד בחלוקת־הכסאות
בממשלה.

זוהי מוסיקה, באוזניו של חוואתמה.

ריח עול ד ס
ך 1איטר רי ח של דם עולה בנחיריים, ותמונות
של זוועה מחרידות את הלב, מגיעה שעת המיבחן
העליון לציבור.

אחרי מסיתי־ההמון באים הפוליטיקאים. הם ממהרים
לעלות על הגל ולרכב עליו. נאומים נוטפי־דם, קריאות־נקם
׳מצלצלות, דרישות להרג ולהשמדה — בוקעים מפי
עסקנים עלובי־נפש, הזוכים בעזרתם להצטלם בטלוויזיה
ולודזכר בעיתון.
״פרופסורים נכבדים, התובעים להשליט במדינה את
שפיות־הדעת, מאבדים בעצמם כל צל של שפיות ונגררים
אחרי הקריאות ההיסטריות של הפוליטיקאים והעיתונאים.

בי כשעה כזאת פורצים האינסטינקטים
העמוקים ביותר ממצולות הנפש, ונקרא דרור
לייצרים אפלים, הנצורים כשאר ימות-השנה.
תאוות-חנקם, אחת התגובות האנושיות הפרימיטיביות
והחזקות כיותר, מערפלת את החושים.
הגיונו של פרופסור צולל לתוך ים הייצרים
של ההמון המשולהב, וליברל שוחר-שלום נאחז
בהיסטריה כמו לאומן דתי.

כשעה כזו דומה צלילות-חדעת לבגידה. דיבור
עד שרום נשמע כדכר-כפירה. השינאה
חוגגת את ניצחונה.

ך • עיתונות ההמונית רצה תמיד בראש. היא ניזונה
( 1מן ההיסטריה ההמונית, והיא מזינה את ההיסטריה
בהל כוחה העצום. ההתלהבות העיתונאית נישאת על זרם
של דם, דיו וכסף.

!מעשהו של איד׳גון קטן, אחד הופך לנחלת כל הפלסטינים,
כל הערבים. איך אפשר לחשוב על שלום
עי,מם? אין עם !מי לדבר! כולם רוצחים! כולם פראי־מידבר.
צריכים
להפציץ ! להפגיז ! למחוק מעל פני האדמה !
להרוג את ילדיהם, כשם שהרגו את ילדינו! להקים
כנופיות־טרור !משלנו, שיילחמו ברחבי העולם בכנופיות־

דווקא בשעה כזאת, כאשר יש צורך עליון בשמירת
שפיות־הדעת ובשיקול רציונלי תכליתי, משתתק קול
ההגיון כימעט כליל.

ילדה פצועה בורחת מבית״הספר

(המשך מעמוד )11
הטרור שלהם, באותה אכזריות ובאותן שיטות.

להוציא להורג: להוציא להורג: להוציא
להורג :

** כל הסימפטומים של אי־השפיות הזמנית, הפוקדת
*•)את המדינה אחרי בל מעשה־זוועה, האופייני ביותר
הוא הקול הקורא ליעונש־ימוות.

הוא האופייני כיותר, מפגי שהוא המטורף
ביותר.

יפעם היתד .׳אגדה ש״ערבים אינם מתאבדים״ .׳אגדה זו
מחה, מזמן ,׳כמו הרבה אגדות נוחות אחרות, מאז יום־
׳כיפור.
רוצחי קריית־שמיונה היו מתאבדים. רוצחי מעלות
היו מתאבדים.
כל אדם חמוש העובר את ׳הגבול כדי לבצע בישראל
מעשר,־ראווה טרוריסטי — יודע שהוא מתאבד. סיכוייו
לחזור חי הם אפסיים.

לאיים על מתאבד בעונש-מוות — הרי זה
אבסורד כה בולט, עד שרר, אדם שנפרד מהג־י
יונו יכול להעלותו על דעתו.
הפעלת עונש־׳מוות בישראל יכולה לשנות את המצב
רק בסוג אחד של מיקרים: אותם מיקרים שבהם מתפתים
כיום פידאיון חמושים להרים את ידיהם ולהיכנע. כיום
יכולה התיקווה לחיים לחסוך לנו הרבה קורבנות משלנו :
בהיעדר כל תיקווה יילחמו כל הפידאיון עד הסוף, יקטלו
אזרחים וחיילים ככל האפשר ,״ימכרו את חייהם ביוקר.״

זהו היגיון פשוט, המובן לכל חייל.
פידאיון בכלא ישראלי, הממתינים לביציוע גזר־דיך
מוות, יהפכו למוקד של דראמה עולמית, ירסקו את כלי-
התייקשורת בעולם כולו, יגרמו להתערבות ראשי־ימדינות,
יהפכו גיבורים לאומיים ברחבי העולם הערבי, יביאו
מתגייסים נלהבים חדשים לאירגוני־טרור.

כל הנימוקים האלה מובנים מאליהם. אכל
אין הם מסוגלים לעמוד אה רגע אחד מול
קריאת־הנקם של המון נסער, הנאכל בלהבות
הזעם הצודק.

^ פשר להכין את תאוות־הנקם של אנשים, שיקיריהם
נפלו קורבן לפשע מחריד, ושכל יתא בגופם זועק
להנהגת עיונש־מוות.
אפשר להבין המון פרימיטיבי המגיב כך מעומק זעמו.
אפשר לסלוח לאנשים נבונים ושפויים, המצטרפים
לקריאה זו בהתקפה של היסטריה חולפת.

אבל אפשר דק לכחול כפוליטיקאים, ה מבקשים
לטפס על חבל־התלייה אל מרומי
הקאריירה האישית.
עסקן המצטרף לקריאה זו בתום־לב, מעיד על עצמו
שהוא פרימיטיב ללא־תקנה, היסטריקן מסזכן בשעת־מיבחן,
ויש להרחיקו בעוד־:מועד מכל עמדה של ׳אחריות
ציבורית.
עסקן העושה זאת מתוך חשבון ציני, פוסל את עצמו
מבחינה מוסדית.
גידעון האוזנר, שהצטרף השבוע לקריאה זו, פסל

את עצמו לצמיתות לכהונה של שר־המישפטיס. לא
יעלה על הדעת למסור כהונה זו לאדם שזוהי תפיסתו
המוסרית, הפוליטית והמישפטית.
שלמה הילל, שירק לפני שבוע הסביר בהיגיון רב
מדוע הפעלת עונש־ימוות היא טירוף, גילה לפתע ש־
״צריכים לשקול״ אותה מחדש. פחדניות? שחייה עם
הזרם? חוסר עמוד־שדרה? ׳ניסיון לחפות: על כישלונו
האישי הנורא באחראי על המישטרה?

לפסיכולוג פיתרונים.

ך 4עת הוויכוחים המרים על עונש־־המוות במדיניות

אחרות, יקבעו פסיכולוגים שהדרישה לעונש־מוות
היא !סימן מובהק שיל מופרעות אישית קשה, סימפטום
הקשור במערכת שלימה של סימפטומים חולניים אחרים.

כאשר ריח של דם עולה בנחיריים, וזעקות
של ילדים לכודים מהדהדות באוזניים,
אפשר להכין אוכדן־חושים זמני. ייתכן שרק
קומץ קטן מסוגל לשמור על שפיות-הדעת כשעות
כאלה, ודווקא קומץ זה מנוטרל, כמציאות
הישראלית.
ביטול עונש־יהמוות במדינת־ישראל
התעלות נפשית ומוסרית, רגע של חג
אי־הפעלת עונש־יהמוות (מילבד
בהיסטוריה של אדולף אייכמן) נשארה
הדעת: ,מיזביח לתבונה הטהורה.

נתקבל ברגע של
למדינה היהודית.
במיקרהו האחד-
אנדרטה לשפיות-

האם יפילו נאיף חוואתמה וגידעון האוזנר
את ׳המיזכח הזה ץ

הפיקוד הרביעי
ץ* אשר נתברר בבוקר בי חוליית פידיאיון חצתה את
הגבול להוד שטח ישראל, ניתן אות־אזעקד. כללי.
הביצוע היה חמור מן הרגיל, מפני שהידיעות וההערכות
של המטה הימייויחד נתנו !מקום לחשש שלקראת ה־15
במאי — יום־השנה להקמת המדינה בעיני הערבים —
תבוצע פעולודראווה מייוחדת
עם מתן האזעקה, פעלה רשת־התקשורת המייוחדת.
כל הנוחות המיייוחדים הועמדו במצב־הכן. גם המישטרה
הועמדה במצב כוננות. כל האירועים הפגיעים בוטלו.
בשקט, ללא דרמתיות. טיולי התלמידים והנוער הופסקו

זו, וממילא אין להן הציוד •המייוחד הדרוש — כגון
!מסוקים צמודים.
אין אחראי .

במיסגרת זו יש אולי ערך כלשהו גם למישמר אזרחי.
במצב הנוכחי זהו גוף חסר־ערך, המוקם רק כדי לתת
לתושבים הרגשה שהם עושים משהו.

^ העדר כל אלה, באה החלטורה הנייציחית.
׳משה דיין, הפועל לעת־מצוא כמומחה לשייחרור
מטוסים ובתי־ספר. הרמטכ״ל, שנבחר לתפקידו על־פי
בקיאותו בענייני איסטראטיגיה, והעסוק: בשיקום צה״ל
למילחמה הבאה לאורך כל הגבולות .׳אלוף־הפיקוד, המנהל
בומים אלה מילחמה חמה רחבת־מימדים בגבול הסורי,
ושעליו להיות מוכן להתקפת־פתע של הצבא הסורי.

44ד כאן מצטמצמת ההצעה בתחומי צה״ל. אלוף
הפיקוד הרביעי יהיה כאלופי שאד שלושת הפיקודים.

ביום שלישי כערכי נפתחו יריות על אוטובוס,
שהסיע פועלות. שוב פעלה רשת־התקשורת המייוחדת.
תוך הצי שעה נסגר שטח ברדיוס של --י ק״מ
מסביב למקום הפוגוע. בתוך השטח הזה הוכרז על
מצב־כוננות עליון. הכוחות המי״וחדים הקימו ׳מארבים
והתקינו סידורי־יאבטחה מייוחדים --
כשעות הקטנות של הלילה נתקבלה הידיעה
על רצח המישפחה במעלות. תוך דקות ספורות הובילו
מסוקים את בויח־החירום המייוחד למעלות. על־פי הסידורים
הקבועים, הוכרז עוצר כללי במקום. יחידות-
האבטחה, שמוקמו בערב בבתי־הספר ובשאר הבניינים
הפגיעים, היו מוכנות לפתיחת אש על כל חולייה מתקרבת

׳מביחיגה מיניסטריאלית, אחראיים ברגע זה שר־הביטחון
ושד־המישטרה. שניהם היו צריכים להתפטר
ביום הרביעי בערב — אילו אפשר היה להתפטר בכלל
מחבורה זו של פושטי־רגל מעשיים ומוסריים, המהווה
את ממשלת־חמעבר.

בשעה ארבע בבוקר נתקלה חוליית שלושת
המחבלים בכוחות צה״ל, בדרכה לבית־הספר. ביום הרביעי
בבוקר שמעו על כך אזרחי ישראל בשידורי הרדיו, בסוף
מהדורת החדשות. היתד, זאת ידיעה שייגרתית קטנה,
אחת מני רבות --

*4פיתרון הוא כימעט ומובן־מאליו.
\ ן אני מציע כזה להקים בצח ״ל פיקוד רביעי
— נוסף על פיקוד הצפון, המרכז והדרום.
הפיקוד הרביעי יהיה פיקוד ללוחמה כפי
דאיון, ותחום־אחריותו ישתרע על כל מרחב
השליטה של מדינת-ישראל.

ך• ד זה יה
יכול היה להיות. וכך זה לא היה.

לאלוף פייקוד זה יש לתת יאת כל הסמכויות, הכוחות
והציוד הדרושים למילוי ׳משיימה: מייוחדת וו. צריכה
להיות לו הסמכות ליטול לידיו את הפיקוד על המישטרה
באמורים מייוחדים, להורות למוסדות אזרחיים על פעילות
מייוחדת, לעקוף את הצינורות הביורוקרטיים הרגילים
במצבי־כונינות (למשל לגבי שידורים ביכלי־התקשורת,
סדרי תחבורה ,׳ועוד ועוד).

מדוע?

התיאור עצמו מסביר את הדבר.

אין מטה מיוחד, האחראי למאבק כפידאיון
ברחבי, המדינה, ומחוצה לה.
אין רשת־תקשורת !מייוחדת למטרה זו.
אין תיאום מיבצעי רצוף יבין המוסדות והשרותים
הנוגעים בדבר, כגון המישטרה, מישרד־החיינוך, הרשויות
המקומיות. .
אין יחידות מייוחדות, המאומנות ללוחמה מייוחדת

ני מצטער שעלי לחזור, כמו נודניק, לנושא שאני
\ £חוור עליו ללא־הרף !מאז סתיו .1956

אני מתכוון להצעתי להקים ״מטכ״ל לבך׳
— מטה כללי מדיני, מיבצעי ומודיעיגי לעניינים
ערכיים, שיעסוק בענייני השלום כמו ש•
מטכ״ל החאקי עוסק כענייני מילחמה.
האפתעה של יום־הכיפורים הוכיחה כי העדר מטכ״ל
כזה, המסוגל לעקוב בצורה מיקצועית אחרי המתרחש

אבסורד הוא לצפות מכל אלה ניהול מיב־צעי
מעשי של המילחמה כפידאיון, על כל שלבי
המניעה, הכוננות, האיתור והקרב.

המילה השחוקה — ״מחדל״ — היא חסרת
משמעות במיקרה זה. לא היה אפילו מחדל.
המצב כולו הוא כגדר חידלון.

פיקוד זה יאמן כוחות מיוחדים, ויפקד עליהם•
הוא ישכלל את הציוד המיוחד שיהיה
דרוש לו מבחינת הנשק, כלי-תוכלה, רשת•
תיקשורת-חירום.

בעולם הערבי ולהניח על שולחן הממשלה הערכות
מוסמכות עצמאיות, יכול לסכן את עצם קיום המדינה.
האפתעה של יום־מעלות מוכיחה כי העדר מטכ״ל כזה
גורם לאסונוודזוועה.

אילו היה קיים מטכ״ל בזה, הוא היה מודיע
לכל הגופים האחראיים, ככר לפני כמה
שבועות, שיש להתבונן בחומרה קיצונית ל
מעשי-זוועה ראוותניים מצד אירגוני הפידאיון
— כולם או חלקם.

אף יש לעורר את השאלה אם אכן צריך
פיקוד זה להיכלל כמיסגרת צה״ל.

הצבא אחראי לתפקידו המיוחד — הכוננות למילחמה
כוללת ׳וניהול מילחמה ז ,1זהו תפקיד גורלי — כי סו
תלוי עצם קיום המדינה. ממילא תתפוס בו מלוחמה
בטרוריזם מקום נמוך יחסי בסולם־הקדימויות. עם כל הזוועה
שבו, אין להשוות את יום־מעלוית ל־ 6באוקטובר.
התפייסות המיוחדות של הצבא, התכונות הדרושות
מהקצינים הבכירים, דרבי המחשבה והביצוע — כל אלה
אינם מותאמים לנושא המייוחד של לוחמה בטרוריזם.
רק ;מפקד בלתי־שיגרתי יכול לעמוד בהצלחה במשימה
זו (כפי שעמד בה בשעתו אריאל שרון, כאשר הוטל
עליו לשים קץ לטרור ברצועת־עזה — אם כי יש מקום
לוויכוח חמור ביותר על שיטותיו).
מאידך, איננו רוצים ב״כויחות בלתי־סדיירים״ ,לחבורת־טרור
משלנו, ובוודאי לא בפלוגת־יסעד ניאדינאצית! ,כפי
שהוצעה השבוע על־ידי כמה פרשנים אחוזי־היסטריה.

לבן יש לבדוק את האפשרות שהפיקוד
המיוחד יפעל מחוץ לצה״ל, ויהווה גוף סדיר
מיוחד הכפוף לשר-הביטחון.

** כאן עוד צעד לרעיון כולל יותר :
)2הקמת פיקוד למילחמה בטרור שלא יהיה
אחראי רק לנושא זה בתוף תחומי המדינה
והשטחים המוחזקים, אלא גם ברחבי העולם.
הציעה כזאת היא מסובכת, והיא מחייבת את בדיקת
מערכת־ד,יחסים בין הפעולה הימיבצעית הצבאית נגד
הטרור בשטח המדינה ובין הפעולות החשאיות של
המדינה ברחבי העולם. יש הרבה ימה לומר למען ריכוז
טוטאלי כזה של המאמץ ביד אחת — אך יש גם כמה
וכמה שיקולים הפוכים, כגון: ההבדל המהותי בין
השיטות, של התפיסות הדרושות, של הכוחות העוסקים
במשימות וכר. קשה להרחיב על כך את הדיבור בפומבי.

ההערכה המודיעינית של המטכ״ל הלבן — היתד, קו בעת,
באחד במאי : 1974

עם התקרבות הסכם הפרדוזרהבוחות עם
סוריה נוצר כאירגוני-הפידאיון לחץ חזק לביצוע
פעולות גדולות.
הפלסטינים חוששים כי עם הירגע החזיתות בדרום
(המשך בעמוד )20

האם משה דייו השתגע ז חאם חוא איבד את עשתונותיו עד לטירוף חושים ן
שאלות אלה צצו השבוע מאליהן׳ נוכח התפרצותו ההיסטרית של שר־הביטחון
הכושל של ישראל, אשר עלה על במת הכנסת, ובנאום רגשני ופרימיטיבי, ניסה למצוא
צידוק רעיוני להימור בשבוע שעבר על חייהם של 85 ילדים.
לא חיה ספק: משה דיין איבד את שיווי״חמישקל הנפשי שלו. ההתפרצות
הרגשנית שלו — שהביאה אותו ביום רביעי בשבוע שעבר לתבוע מהרגע הראשון את
ההימור המחריד בחייהם של תלמידי בית־ספר תיכון ודחפה אותו השבוע לכפור
במינויין של ועדות־חקירה, עליהן מוטל גם לבדוק את טיב מעשיו ושיקוליו —
הוכיחה זאת לעיני כל.
אבל דיין אינו נושא באחריות בלעדית להימור הנורא במעלות. שותפה לאח ריות
זאת ממשלת־ישראל כולה, שהסתמכה באותו יום זוועות על טיב שיקוליו

של אדם כזה, קיבלה בשלב מסויים את המלצותיו והניחה לו להוליך אותה שולל.
משה דיין דמה השבוע למהמר בתום ליל־הימורים ארוך׳ שכבר איבד את כל
רכושו. מישהו נתן לו אסימון והוא משליך אותו על שולחן ההימורים באומץ*
לב שמקורו בייאוש. ההימור האחרון. הכל או לא כלום. ההימור ניכשל — אחרים
שילמו את המחיר והוא יוצא מגידרו כדי למלט את עורו.
ועדתיחחקירח שמונתה השבוע לחקר הטבח במעלות, תבדוק ודאי את כל המחדלים
שנחשפו בפרשת מעלות, שאיפשרו לכנופיית רוצחים להשתלט על 100 תלמידים.
הוועדה תפרסם את מסקנותיה ותצביע על האשמים. אבל ספק אם ועדה זו תתייחס
גם להיבט המחריד ביותר של הפרשה: איך וכיצד נגררח ממשלת־ישראל, כמעט
בניגוד לרצון כל חבריה׳ להימור הנואש של מנהיג שעולמו חרב עליו, שאיבד את
כושר השיפוט שלו, והניחה לו לשחק בחייהם של ילדים ן

ך* משך 14 שעות ביום הרביעי
שעבר, ה־ 15 במאי, חיו 90 ילדים,
תלמידי בית־הספר התיכון הדתי בצפת,בצילו של סיוט נורא, מול לועי תת־מיקלעים
של חבלנים חמושים, כשהם נתו נים
בחרדה ובאימת־מוות. רק מעטים ובו דדים
מהם הצליחו להיחלץ בתום הסיוט
כשהם שלימים בגופם ללא כל פגיעה• 21
מהם -נרצחו. כ־ 60 נוספים נפצעו מקליעי
כדורים שנורו אליהם מטווח קצר -ומרסיסי
רימונים שהתפוצצו מתחת לרגלי-הם.
אבל באותן שעות חרדה, בהם חיו חייהם
תלויים מנגד, היה כל עם ישראל שרוי
עימם באותה כיתת־לימוד בקומה השנייה
של בית־הספר ״נתיב מאיר״ במעלות.
מעולם לא התרחשה בישראל דרמה כה
אכזרית שאזרחים כה רבים נטלו בה חלק.
הזוועה התרחשה מול עי-ניהם ואוזניהם
של כל אזרחי המדינה, שבעזרת הרדיו
והטלוויזיה עקבו אחר הטרגדיה משעות
הבוקר המוקדמות ועד שהגיעה לקיצה
קרוב לשעה שש בערב. הזוועה הדרה לכל
בית ולא היה כמעט אזרח שלא הפך
באותן שעות -חרדה שותף לתקוות ולפחדים
של התלמידים הכלואים בידי החבלנים.
במצב כזה, כשהדרמה התרחשה כביכול
לעיני כל, נדמה שאין גם פרט אחד בר
תי ידוע שלא פורסם ולא הובא לידיעה
הציבור. אדא שהיתה זו אשלייה

1ל | 4יךךך 1ן פאטמה בארנאווי,
11 1 1 1 #111 הכושית -,ממניחות
הפצצה בקולנוע ״ציון״ בירושלים, מובלת
קשורת־עיניים אל בית־הספר במעלות.

כלבד. כתוצאה מהאינפורמציה
המודרכת, והמסולפת כחלקה. שזרמה
אליו השכוע, נוצרה כעיני
הציכור הישראלי תמונה מעוותת
של השתלשלות המאורעות שהביאו
לסיום טראגי ומחריד כל כף
של הפרשה.
כאשר נדמו היריות במיסדרונות וכיתות
בית־הספר במעלות, ועשן רימוני־היד
התנדף, מסרה ראש־הממשלה המתפטרת
גולדה מאיר הודעה לאומה, בה הכריזה
מבלי להניד עפעף :״הועמדה בפנינו
השאלה החמורה מאוד, וכל אחד בארץ
יודע את חומרת הבעייה, האם לשחרר
מחבלים. אבל הממשלה החליטה שעל גבם
של ילדים איננו מנהלים מילחמות. הח לטנו
לקבל את דרישת המחבלים ולשח רר
20 מחבלים כרצונם.״
אם להתבטא בלשון עדינה, היתד. זו
הודעה הרחוקה מאוד מאוד מהעובדות.
למעשה, מבלי שהתכוונה לכך בהכרה
מלאה, נגררה ממשלת־ישראל לניהול מיל-
חמה על גופם של ילדים. כדאי מאוד
לשחזר את העובדות, כדי לבסס את
הקביעות החמורות מאוד הנובעות מכך.

ויכוח של
שעתיים וחצי

ך ךןןי|| ךעומארמחמוד
קאסם,איש
״יי י* ״ יהחזית העממית של ג׳ורג׳ חביש, אסיר־עולם
שגם את שיחהורו תבעו המחבלים.

את הנעליים שלי כשלפתע ראיתי שניים
מהם מו לי
״מהכיתה שלי השתתפו בטיול 13 ילדים
וילדות,״ סיפרה יעל רדון, בת ,17 תושבת
העיירה חצור, הלומדת בבית־הספר
התיכון בצפת. כאשר נכנסו המחבלים
לחדר, ישנתי. הם התחילו לבעוט בכמה
מהילדים שהיו עטופים בשמיכות ושקי-
שינה וצעקו לקום. קמנו ורצנו כולנו
לפינת הפרוזדור ושם נפלינו האחד על
השני. התחלנו לצעוק. שאלנו אותם :״מה
אנחנו אשמים ז אנחנו רק ילדים ז אף
פעם לא נלחמנו! למה אתם רוצים להרוג
אותנו? אנחנו לא שונאים ערבים!״
להפתעתנו הרגיעו אותנו המחבלים בעברית,
.הכל יהיה בסדר,׳ אמרו לנו, .אל
תפחדו, אנחנו לא נהרוג אותכם! ,אנח־

עונש. הוא אפילו איים שאם נמשיך
להפריע, הוא יריץ אותנו ב״ריצת לילה״
מסביב לביודהספר. נשארנו בחוץ
עד 12 ורבע בלילה ואז הירשה לנו
המורה לחזור חזרה לבניין. כנראה שהיה
עייף ורצה לישון בעצמו• בקושי
נרדמנו בשתיים בלילה. בארבע בבוקר
האירה אותי חברה ואמרה לי שיש
מחבלים בבית־הספר. לא האמנתי והתהפכתי
לישון על הצד השני. אחרי כמה
דקות התעוררתי לשמע צעקות. ראיתי
את כל הילדים עומדים בפינת הפרוז דור
ורק אני לבדי נשארתי שוכבת
באמצע הפרוזדור. תקפה אותי חדדה.
רצתי אל המורה ושאלתי אם אומנם
יש מחבלים. הוא השיב לי בחיוב.
״זה היה המורה היחיד שנשאר אי־

ך רדמתי כערך בשעה 11.30ב-
4 / /לילה, הייתי עייפה,״ סיפרה מרגלית
עמרוסי, תלמידת בית־הספר התיכון
הדתי בצפת, שיצאה עם חבריה לטיול
הגדנ״ע .״ישנתי בכיתה בקומה השלישית
של בית־הספר במעלות מתחת ל חלון.
בערך בשעה ארבע בבוקר באה
חברה שלי, הסתכלה דרך החלון החוצה
ואמרה שיש מחבלים בחוץ. כעסתי עליה,
אך מסתבר שהיא הבחינה בחבלנים ה־מזויינים
כשנכנסו לבניין. התחלתי לנעול

מחול האלונסות

ילד פצוע מובל אל תחנת איסוף הפצועים שהוקמה
במרחק כמה מאות מנורים מבניין בית־הספר,
שם הוכנו עשרות אלונקות, אך לא במיספר מספיק כרי לקלוט את כל הפצועים.
כשהאלונקות האחרות תפוסות על־ידי פצועים אחרים, פורש שוטר בלית־ברירה
שמיכה כדי לקלוט את הפצוע. ברקע מטפלים חובשים ורופאים בפצועים שמצבם קשה.
נו רק רוצים שישחררו את החברים שלנו
ואז נשחרר אותכם.׳
״באותו לילה נרדמתי רק בשתיים לפנות
בוקר,״ משחזרת רינה מלכה, בת
,16 מצפת, את מאורעות יום האימים.
״אני והחברות שלי לא יכולנו להירדם.
הרי זאת חווייה לא לישון בטיול. בש ביל
מה יוצאים לטיול בכלל אם לא בש ביל
לשמוח, לצחוק ולהינות? ובכן, כששאר
הילדים הלכו כבר לישון, ישבנו
חבורת בנות וסיפרנו בדיחות. המורה
צעק עלינו בקולי־קולות שנשתוק. לבסוף
הוא העניש אותנו. בשעה 11.30 בלילה
הוא פקד עלינו לצאת מבית־הספר, לצאת
החוצה למיגרש הריק ולהישאר שם בתור

תנו. כל שאר המורים קפצו מהחלון החוצה.
נשארו איתנו רק קצינת־צה״ל חו בשת׳
מורה אחת ומורה אחד. אמרתי
לעצמי :״טוב שלפחות המורים נמלטו
והצילו את חייהם. זה הגורל — מ-ה
שהשם רוצה.״
ראש־הממשלה גולדה מאיר קיבלה את
ההודעה על תפיסת התלמידים כבני״ערו־בה
בבית־הספר במעלות, בביתה בירושלים,
בסביבות השעה 5.00 בבוקר. באותה שעה
עצמה כבר הוזעקו שרי המישטרה והביטחון
בבתיהם, והחלו לקבל דיווחים מקוטעים
ובלתי ברורים שהגיעו מכוחות הבי טחון
במעלות.
ב־ 6.30 בבוקר, כאשר שלושת המחב־

לים׳ חברי החזית הדמוקרטית לשיחרור
פלסטין ריכזו את 85 התלמידים בכיתה
אחת בקומה השנייה של בניין ביודהספר,
כבר היו שר־הביטחון משה דיין והרמטכ״ל
במעלות, כשהם מתמקמים בקירבת בית-
הספר כדי לצפות על הנעשה בו.
חצי שעה אחר־כך כבר היתה ראש־הממשלה
בלישכתה בירושלים, קיבלה דיווחים
שוטפים על המתרחש במעלות מפי
שלישה הצבאי, תת־אלוף ישראל ליאור.
אז גם הסתבר לראשונה מהי דרישת ה חוטפים•
שלושת החבלנים שיחררו את
קצינת צה״ל שהיתה עם התלמידים, מס רו
בידה מכתב ובו פירוט תנאיהם לשיח־רור
התלמידים המוחזקים בידיהם כבני־ערובה.
במכתב
נאמר, כי ממשלח־ישראל נתבעת
לשחרר 20 חבלנים הכלואים בבתי־כלא
בישראל. אבל ברשימה היה פירוט
של עשרה שמות בלבד.
יחד עם זאת צויינז שני מחבלים מתוך
עשר השמות שהופיעו ברשימה, כמי ש רשאים
להוסיף ולצרף עוד עשר שמות
על דעתם הם. את 20 האסירים דרשו החוטפים
להטים מייד לדמשק. רק אחרי
שהאסירים יגיעו למקום מיבטחים, נאמר
במכתב, אפשר יהיה להיכנס למשא־ומתן
לשיחרור התלמידים. כן ננקבה במכתב
השעה בה יפוג האולטימטום: שעה שש
בערב.
אחד אחרי השני, החלו השרים לזרום
ללישכתה של גולדה. בסביבות שעה תשע
בבוקר כבר החלה ישיבת הממשלה, ש זומנה
מלכתחילה כדי לדון בהסכם הפ רדת
הכוחות בסוריה. עתה נדחה הכל
הצידה. הממשלה נקראה להחליט אם למלא
אחר דרישות החבלנים ולהיכנע לאולטימטום,
או לאשר פעולה צבאית בה ינסו
כוחות־הביטחון לשחרר את הילדים בכוח.

האח שחילץ את אחותו יייי״י
פצועה מרסיסי רימון שהטילו המחבלים ופגועה בעמוד־ה׳שידרה
שלה, אחרי שקפצה מחלון החדר בו היו התלמידים כלואים, נישאת

בידי אח־ה גלי מיימון, נכה צה״ל, שתוך כדי יריות הצטרף לכוח
צה״ל טפרץ לבניין בית־הספר, מצא את אחותו מוטלת בתוך
שלולית דם לרגלי הבניין. ציפי מיימון זועקת מכאב,
שעה שאחיה רץ עימה אל תחנת איסוף הפצועים.
לנים, או לדחותן ולהחליט על פעולה
צבאית לשיחדור התלמידים, תוך העמדת
פנים של כניסה למשא־ומתן.
אילו היתד, הממשלה מחליטה על מילוי
תביעות החבלנים ושיהרור האסירים
שאת שיחרורם דרשו, תוך הבהרה שהיא

!(חסום חי לזיין

שר־הביטחון משיה דיין,
שפיקד אישית על ניסיון
שיחדור התלמידים מידי המחבלים, עושה דרכו בתוך מחסום חי
של שוטרים ואנישי־ביטחון, שסוככו עליו וניסו להגן עליו מפני
מרגע זד, החל ויכוח שנמשך במשך שעתיים
וחצי, שעתיים וחצי שיש להם משמעות
גורלית לגבי חיי הילדים שהיו מונחים
על כפות המאזניים.

החלטה מוזרה
}}ץ ר״חכיטחון משה דיין לא השתתף
בישיבה. הוא נמצא כל אותן שעות
במעלות, כדי לשמש לממשלה עין צופיה
על המתרחש במקום ולמסור לה דיווח
שיאפשר לה להגיע להחלטה זו או אחרת.
כמה פעמים, במהלך ישיבת הממשלה, התקשר
משה דיין טלפונית ממעלות, כשהוא
מביע את דעתו באוזני גולדה, ששוחחה
עימו ישירות.

למשה דיין לא היה ספק כגר
כשעה 9.00 ככוקר: אין להיכנע
לדרישות הטירוריסטים. יש לנסות
לשחרר את הילדים מידיהם ככוח.
הוא כיקש שהממשלה תחליט על
מתן הנחיות לכיצוע פעולה כזו,

זעם ההמון במעלות. הורי התלמידים והמון גיסער הטיחו לעבר
דיין צעקות :״רוצחד האשימו אותו באחריות לטבח שנערך
בילדיהם .״למה לא שיחררתם את-המחבלים?״ זעקו ההורים,
שילדיהם נקצרו במטחי יריות ורימונים על־ידי המחבלים.

שתוכניתה תיערד כשטח על דעת
המפקדים הצכאיים והיועצים הנמצאים
כמקום.
גולדה מאיר הביאה את הצעתו של
דיין לאישור הממשלה. מלבד שר אחד,
לא תמך בשלב זה אף לא שר אחד בקבלת
החלטה לפתוח בפעולה צבאית. כולם
היו מודעים לסיכון הרב הכרוך בכך
לחייהם של הילדים בני־הערובה .״אם
הפעולה יכולה לסכן אפילו חיי ילד אחד,
אסור לבצע אותה,״ התבטא אחד השרים.

השר היחיד שתמך כהצעת משח
דיין לפעול ככוח לשיחרור הילדים
היה שר-המישטרה שלמה הילל,
שכמיקרה מסויים זה הוא אחראי
אחריות מיניסטריאלית יותר מכל
שר אחר למחדלים ולהזנחות ש־איפשרו
את השתלטות החבלנים
על 85 מטיילי הגדנ״ע מצפת שנטו
ללון כמעלות.
אבל ממשלת־ישראל, שחיי בני־הערו־בה
היו מוטלים בידיה, לא קיבלה גם
החלטה מנוגדת׳ אחרי שעתיים וחצי של
דיונים וויכוחים עקרים, בשעה 11130ג־

צהריים, קיבלה הממשלה החלטה מוזרה
ותמוהה ביותר.
ההחלטה היתר .״למסור לפירסום״ כי
ממשלת־ישראל החליטה כי למען שיח דור
התלמידים הנמצאים בידי המחבלים
במעלות ,״מוכנה״ ממשלת־ישראל לקבל
את תנאיהם של המחבלים ולשחרר את
חבריהם המבוקשים. ההחלטה אמרה, כי
ישראל תמצא את כל האפשרויות כדי
לשחרר את הילדים באמצעים דיפלומטיים.
החלטה זו וצורת ניסוחה, הם המשקפים
יותר מכל את חלקה של ממשלת־ישראל
באחריות למה שהתרחש בהמשך הטרגדיה.

הדבר הקובע:
אי כניעה לסחטנות
?דל ממשרה אחראית ונורמלית,
^ היתד. מקבלת אחרי שהיתר. ניצבת
מול הכרעה גורלית כזאת; אחת מהאפשרויות:
או למלא אחרי תביעות החב־

המתווך שלא תיווך
שגריר צרפת בישראל, דאן הדלי (כסוף
שיער) ממתין לשווא ליד גן־הילדים במעלות,
לרשות לנסות לדבר אל המחבלים
שבבית־הספר השגריר; שלפי דרישת
המחבלים היה צריך, יחד עם שגריר רומניה,
להביא אליהם את מילת־הצופן
שתאשר כי אכן שוחררו המחבלים שאת
שיחרורם דרשו, תגיע למעלות אחרי שניתנה
כבר ההוראה להתחיל במיבצע לשיח־רור
התלמידים. השגריר הצרפתי האשים
את ממשלת־ישראל כי הוליכה אותו שולל

(המשך מעמוד )15
נאלצת להיכנע לסחטנות כדי לא לסכן
שלומם של ילדים, היה ההמשך ברור
לחלוטין.
הממשלה היתה צריכה לקבל את ההח לטה
במהירות האפשרית, כדי לא לבזבז
זמן. היא היתד. צריכה להוציא הנחיות
לרכז מייד את האסירים הנדרשים. לאסוף
אותם מבתי-הכלא בהם הם עצורים ולהביאם
לנמל־התעופה בלוד. שם היו צריכים
לתת הוראות להכנת מטוס שיאפשר להטים
את המחבלים המשוחררים לדמשק או.לכל
מקום אחר. במקביל היד. צריך להמשיך
ולנהל את המשא־ומתן עם החוטפים לגבי
שיחרורם של הילדים. היה צריך להבטיח
ולדאוג מראש שכאשר תינתן ההוראה
להטיס את האסירים מחוץ לגבולות
ישראל, ייעשה הדבר במהירות האפשרית,
כדי לא לבזבז את השעות המעטות
שנותרו עד לתום מועד האולטימטום.
אף אחד מהדברים האלה לא נעשה.
בעוד משה דיין לוחץ כל הזמן טלפונית
ממעלות ״למשוך זמן״ ולאשר לו להורות
על שיחדור התלמידים בכוח, פסחו שרי
הממשלה על שני הסעיפים. אחד השרים
העלה את החשש כי אם ישוחררו החבלנים
הכלואים, עלולים הפידאיון במעלות להציג
תביעות חדשות. שרים אחרים טענו כי גם
אם ימולאו תביעות החבלנים, אין שום
ערובה שחיי הילדים יגצלו. זה היה הרקע
להחלטה, שפירושה המעשי, כדברי שר-
ההסברה שמעון פרם, היה ״לפתוח במשא-
ומתן״ .כלומר: לא קבלת תביעות החב לידי כך שבשעות הצחריים, כאשר
לנים, אלא ניסיון להתמקח איתם, למשוך היה נדמה כי ממשלת־ישראל אומזמן
ואולי לשכנע את מיפקדותיהם, בדרכים נם תחליט על שיחדור החבלנים
דיפלומטיות, להורות להם לשחרר את הכלואים, הוזהר השר ישראל
גלילי מפורשות :״אל תניחו לדיין
התלמידים.
אחד השיקולים המכריעים שהביאו לקבלת להתחכם! היזהרו שהוא לא יוהחלטה
כזו, היה החשש מפני ביקורת ליך אתכם שולל.״
העלולה לצוץ מצד האופוזיציה, אם ״תיכנע״
למרות כל האזהרות המוקדמות, עלה
הממשלה לאולטימטום של חבלנים. והנה, בידי דיין להטעות את הממשלה, לאחז
דווקא בנקודה זו היתד. זו האופוזיציה את עיניה ולגרור אותה לתוך אבנטורה
שהסירה כל מיכשול מצידה לממשלה. שהסתיימה במותם של 21 ילדים.
שעה ששרי הממשלה התייעצו בלישכתה
של גולדה, נערכה במקביל ישיבה של
ועדת החוץ־והביטחון. חברי הוועדה קיבלו
מידע שוטף מהממשלה. הם ידעו בדבר
האופציות העומדות בפני הממשלה והתווכחו
ביניהם אם צריך לקבל את תביעות
החבלנים. בשעות לפני הצהריים של יום
^ שעה ששרי הממשלה גמרו אומר
רביעי, היה ברור לנציגי האופוזיציה
^ להיכנס למשא-ומתן ולהסכים לתביבוועדה
כי חששה של הממשלה מתגובות עות החוטפים, ישב דיין במעלות ותיכנן
מבית הוא שמכתיב לה קבלת החלטה שורה של מעשי תרמית והונאה, שנועדו
בלתי מחייבת.
להוליך שולל את החבלנים המחזיקים
היה זה מנהיג הליכוד, מנחם בילדים, ולאפשר להתגבר עליהם.

בודדות בלבד. אילו היה מיבצע כזה מצליח,
כפי שתיכנן דיין, אין ספק שהוא היה
הופך מיד מחדש לגיבור האומה.
בדיוק לפני שנתיים, במאי ,1972 פקד
משה דיין על מיבצע דומה. היה זה מיבצע
שיחרור נוסעי מטוס סבנה, שנחטף בידי
ארבעה מאנשי אירגון ספטמבר השחור,
נחת בלוד, שם תבעו החוטפים לשחרר
מאה חבלנים הכלואים בישראל.
גם אז הימר משה דיין על חייהם של
90 הנוסעים ועשרה מאנשי הצוות שהיו
כלואים במטוס, כאשר ניצח על פעולת
הפשיטה, שעלולה היתד. להסתיים בטרגדיה
מחרידה. אלא שאז הצליח ההימור. שלושה
מהחוטפים נפגעו ממטח היריות הראשון
של הפורצים למטוס, לפני שהספיקו להפעיל
את רימוני־היד וחומרי־הנפץ שהיו בידיהם.
החוטפת הרביעית נתפסה כשרימון בידה.
משה דיין היה אז גיבור האומה, כולם
דיברו בהערצה על כישרונו להוליך שולל
את החוטפים במשך 20 שעות, לבלבל
אותם ולרמותם עד לחיסולם.
האם יכול היה משה דיין שלא להתגעגע
אל אותו מיבצע שקשר הילת־גבורה לראשון
האם יכול היה שלא להשתוקק לחזור
על אותו הימור, מתוך אמונה עיוורת
שמזלו לא יבגור בו גם הפעם?
הדברים היו ברורים לכל הנוגעים בדבר.
ניתן היה לחוש מדוע דוחף דיין לביצוע
פעולה צבאית ולוחץ למנוע כל משא־ומתן
עם המחבלים. הדברים הגיעו עד

סתירה בין
שתי גירסות

בגין, שהכחין כסכנה הנשקפת
כתוצאה מרד לחיי הילדים. הוא
כיקש למסור לידיעת הממשלה, על
דעת כל חברי הליכוד, שהליכוד
סומך את ידו על החלטת הממשלה
לשחרר חבלנים כלואים תמורת
התלמידים.

לא רק זאת. אחרי שחברי הוועדה היו
מודעים לנוסח הבלתי מתחייב של החלטת
הוועדה, התקשר יושב־ראש ועדת־החוץ
והביטחון, יצחק נבון, עם ראש־הממשלה,
וביקש למסור לה כי חברי הוועדה מבקשים
להבהיר, שבהחלטת הממשלה יהיה ברור
שמדובר בהחלפת מחבלים תמורת ילדים.

הממשלה הוזהרה
מפני דיין
מה מחברי ועדת החוץ־והביטחון
היו מודעים למצב שנוצר, כאשר
שר-הביטחון משה דיין, הפך למפקד בפועל

הרמטכ״ל, רב־אלוף מרדכי גור,
שהיה עימו, לא התלהב מהתוכניות
שהועלו לשיחרור התלמידים.
הוא היה מודע לסכנה הנשקפת לילדים
והתנגד לכל פעולה שיש
עימה סיכון לחייהם. כאשר נודע לדיין
על החלטת הממשלה, שהתקבלה
בניגוד לעצתו, לא יכול היה
להשלים עם כך. הוא נטש את זירת
ההתרחשויות ובמסוק מיהר
לירושלים כדי לנסות לשנות את
החלטת הממשלה. באותה שעד, כבר

החלו המגעים הדיפלומטיים שנועדו להפעיל,
כדרישת החוטפים, את שגרירי צרפת
ורומניה בישראל כמתווכים, באמצעות
ממשלותיהם.
ברבע לאחת נחת מסוקו של דיין ליד
מישרד ראש־הממשלד. בירושלים. במשך
שעה שלימה הסתגר דיין עם גולדה בליש־כתה,
כששאר שרי הממשלה נמצאים
בהפסקה. לשווא ניסה דיין לשכנע את
גולדה כי אין להיכנע לסחיטה. לשווא
ניסה להסביר לה כי הצלחת מיבצע

השנייה של בניין בית־הספר. כתמי־דם נראים כבירור גס על קוות־הבטון של הקונוה
הראשונה. חלונות החדר משם קפצו התלמידים מנוקבים בקליעי כדורים. חלק זה של
מיבנה בית־הספר נמצא בפינה הימנית העליונה של השירטוט (משמאל) ,המתאר את
הצורה בה התמקמו המחבלים בבית־הספר, את המקום ממנו צפו אליהם הצלפים ומשם
שוחחו עימם ברמקול, ואת כיווני הפריצה של יחידת צה״ל ׳שיצאה לחלץ את התלמידים.
גירסה אחת היתה הגירסה שהתקבלה
באמצעות שגריר רומניה בישראל, יון
קובאץ /ושהגיעה מנציג האירגון ברומניה.
נאמר בה שהשגריר הרומני מוסמך לנהל
עם ממשלת־ישראל את המשא־ומתן על
שיחרור 20 החבלנים שנדרשו על-ידי
מבצעי הפעולה במעלות. אם יקבל את
הסכמת מטשלת־ישדאל לשיחרור ויודיע על
כד לדמשק, הוא יקבל את מילת הקוד
״שתאפשר לו ניהול משא־ומתן עם החוטפים
על שיחרור התלמידים.״
כחצי שעה מאוחר יותר התקבלה באמ צעות
מישרד־החוץ הצרפתי הגירסד. הצרפתית
לפעולת החליפין, שהגיעה משגרירות
צרפת בדמשק. בניגוד לגירסה הרומנית
הבלתי ברורה, שד,יתד. מנוגדת לתביעות
החבלנים במעלות כפי שהועלו על ידם
בכתב עוד בבוקר, ד,יתזז הגירסה הצרפתית
מפורטת ותואמת למיכתב.
נאמר בה בפירוש כי החליפין יבוצעו

התלמידים ויורשו לרדת.

השום לשים־לכ: לא חיתה כל
תגיעה להטיס את התלמידים לדמשק,
כפי שנטען אחר-כך.
היתה רק דרישה להעלותם למטוס יחד
עם החבלנים, כדי להבטיח שהחבלנים לא
ייפגעו בדרך למטוס. התביעה, כביכול,
לשלוח את התלמידים עם החוטפים ל דמשק,
צצה רק שעתיים מאוחר יותר,
בשעה חמש ועשרה, בהודעה משובשת
נוספת שהועברה על-ידי השגריר הרומני.

שררה של
מעשי עורמה
ף פני ממשלת־ישראל עמדו בשעה
3.00 4בצהריים שתי תביעות. אחת,
משובשת, שהגיעה מרומניה, ושלא נקלטה

הר מטכ״ל התנגד ליוז מ ת דיין לשחרר אתהתל מי די ם בכוח * בגין הב טי ח לממ שלה אתת מיכ ת הליכוד
בהחלפת הילדים במחב לי ם * ועד ת־ החו ץ־והבי טחון התריעה לממ שלה: לעשות הכל למנוע מיבצע צבאי
של כוחות הביטחון במעלות, וכאשר הוא
תובע ללא הרף לא להיכנע לתביעות
החבלנים ולאשר לו לפעול בכוח.
לא היה צורך להרבות בניחושים כדי
להבין מה מניע את משד, דיין ברגעים
אלה. היה ברור לכל אדם בלתי משוחד
כי אי־אפשר לסמוך על שיקוליו של דיין
במצב כזה.
דיין ניצב באותן שעות בפני הזדמנות
בלתי חוזרת להציל את יוקרתו שהושפלה
עד עפר, להחזיר לעצמו את כתר הפופולאריות
ולהפוך מחדש, בין־רגע, לאליל
ההמונים. מה שהיה דרוש לו לשם כך היה
פיקוד על מיבצע קומנדו צבאי מהיר,
שהיה מצליח לחסל את החבלנים, ולשחרר
את הילדים ללא פגיעה או במחיר פגיעות

החילוץ, על פי תוכניתו, היא מובטחת
ואין כרוך בה סיכון גדול מדי לחיי התלמידים.
כאשר יצא דיין מלישכתה של
גולדה היה ברור שמוטלת עליו החובה
לבצע את החלטת הממשלה.
מרגע זה היה דיין אחראי להכנת שיחרור
החבלנים הכלואים בישראל ולקיום המגעים
עם שגרירי צרפת ורומניה, כדי להתקשר
באמצעותם ולנהל משא-ומתן עם מנהיגי
החזית הדמוקרטית העממית בדמשק.
הקשר עם מיפקדות אירגון הטירור,
שנעשה דרך פאריס ובוקרשט, היה מסובך
ומייגע. בסופם של המגעים, קרוב לשעה
שלוש אחר הצהריים, היו בידי הממשלה
שתי גירסות שונות לגבי צורת החליפין
שתובעים החבלנים.

כדלהלן :
• ישראל צריכה לשחרר 20 חבלנים
ולהטיסם לדמשק.
• כאשד יגיעו המשוחררים לדמשק
תימסר מילת קוד לשגרירות הצרפתית
בדמשק וזאת תעבירד, לשגריר צרפת
בישראל, ז׳אן הרלי.
• השגריר הצרפתי ימסור את מילת
הקוד לחוטפים במעלות ואלה ישחררו מיד
את מחצית התלמידים שבידם.
• אחר-כך יועברו החוטפים עם מחצית
התלמידים שבידיהם באוטובוס לשדה-
תעופה אזרחי. שם יעלו כולם למטוס
שיוזמן על־ידי הצלב האדום ובו יהיו גם
השגריר הצרפתי ונציג הצלב האדוס.
כאשר יהיו כולם במטוס, ישוחררו שאר

כנראה במלואה ולא הובנה. שניה, מפורטת,
שהגיעה דרך פאריס, ותאמד, את הדרישות
הראשוניות של החבלנים במעלות.
היו אלה אנשיו של דיין שניהלו את
המגעים בשלב זה עם שתי השגרירויות.
הם הצביעו על הסתירה הקיימת כביכול
בין שתי הגירסות, נאחזו בה כדי לבטל
את החלטת הממשלה ולתבוע להכריע
בכיוון של פעולה צבאית.
גם אילו רצתה הממשלה באותה שעה
למלא אחר התביעות שבנוסח הצרפתי,
היא לא היתד, מסוגלת לעשות זאת.

הסתכר שמשה דיין לא הורה פלל,
בפי שמחוייב היה לעשות, לרכז
את החכלניס ששיחרורם נדרש
ולהכין מטוס כדי לחטיסם לדמשק.

גלילי הוזהר ב צ הריי ם: אל תתן לדיין להתחכם! *

אבל דיין הערים על הממ שלה והכשיל ב מי תכוון

אתה תוכני תלהחלפת בני־הערובה * השרים בורג ו קול התנגדו עד הסוף לפעולה צבאית * ט כ סי סי
* גולדה נאלצה לשקר כדי ל ח פו ת על דיין

ה הונ א ה של דיין נכשלו

,שיטים את החבלנים המשוחררים לדמשק
או למדינה ערבית אחרת. הטענה שהושמעה
אחר־כך כאילו לא נמצא מטוס
למטרד, זו היא אווילית ומגוחכת מכדי
להתייחם אליה. רק לשם דוגמא: מטוסו
של ד,נרי קיסינג׳ר חנה אותה שעד, בלוד.
צוות המטוס מטים אותו מדי יום בקו
דמשק—תל-אביב. קשה לתאר שאילו היתד,
ממשלת־ישראל פונה לקיסינג׳ר ומבקשת
ממנו להשאיל את מטוסו לשם העברת
החבלנים המשוחררים לדמשק, כדי להציל
חיי ילדים, הוא היה דוחה פנייה כזו.

תירץ ראש אמ״ן, ,האלוף שלמד, גזית,
שהיה מופקד מטעם שר־הביטחון על ניהול
המגעים הדיפלומטיים, את הקשיים שנוצרו
לכיצוע החליפין :״היד. צורך לרכז את
המועמדים לשיחרור מתוך עשרה בתי־כלא
!ברחבי המרעה שבהם היו מוחזקים. נתעוררו
בעיות סבוכות שגזלו זמן. דק
בארבע נמצא מטוס של האדם שבא
בחשבון כדי לשמש למשימה זו.״
לא חסרו תירוצים וטענות מרוע לא
ניתן לקיים את דרישת החבלנים. אולם
בעוד שהממשלה האמינה ששר־הביטחון
עושה הכל כדי לבצע ולממש את החלטתה,
המשיך משה דיין במעלות, לתכנן את
!מיבצע השיחרור הצבאי שלו, כאילו לא
היתד, כלל החלטה אחרת.
שלושה מחבלים, מאלה שכל כך היה
קשה לרכז אותם ולהביאם ללוד, רוכזו
והוטסו במסוק למעלות. היו אלה פאטמה
בדנוואי, ממניחות הפצצה בקולנוע ציון
ב־ !1967 עומר מחמוד קאסם, מאנשי החזית
הדמוקרטית העממית, השפוט בישראל ל מאסר
עולם ואניס דאולי. קשורי עיניים
הם הובלו אל קירבת בית־הספר במעלות
מתוך כוונה לשכנע את הפידאיון שם

״אני בוכה
רק בלילות״
* ארבע וחצי אחר-הצהריים היה
ברור לממשלה כי לא ניתן עוד לבצע
את תביעות הפידאיון על פי לוח הזמנים
שהציבו: דהיינו עד לשעה 18.00 בערב,
המועד בו פג האולטימטום. אותה שעד,
התקבלה באמצעות השגריר הרומני הודעה
מדמשק כי אין שום אפשרות להאריך או

תלמידים

+מחבל
0מחבל

ף ״יו׳/

מטבח

כני ס ה

חיי לי ם

?־־ 11ס

•1•34•4

ר מ קו ל

שהנה מתממשות תביעותיהם. שלושה אלה
היו צריכים לנסות ולדבר עם החוטפים
בבית־הספר, אבל אלה לא רצו כלל לדבר
עימם. הם עמדו על ביצוע תנאיהם המוקדמים.

נעשו
עוד מיספר פעולות שנועדו
להטעות ולהוליד שולל את החבלנים
המחזיקים בילדים, ולשכנעם
באילו נעשה הבל למילוי תביעותיהם.
ובל זה — בשעה שהממשלה
האמינה באילו פועל דיין
למימוש ההחלטה שהתקבלה. לא
ניתן לפרט מעשי עורמה אלה, כדי לא
לפגוע בקשרים הדיפלומטיים של ישראל
וכדי שבעתיד לא יסרבו דיפלומטים זרים
לשמש כמתווכים בין ישראל לאירגוני
הטירור.
בינתיים התקדמו מחוגי השעון בקצב
מהיר. בסביבות השעה ארבע וחצי

אחר־הצהריים ניצבה ממשלת-יש-
ראל בפני עובדות מוגמרות: שום
דבר לא נעשה לשיחרור החבלנים
הכלואים. אף אחד מהם לא הובא
ללוד. יתר על כן, מאוחר יותר הסתבר
שעל פי הוראה מיסתורית, הוצאו מתאיהם
בשעה 4.00 אחר־הצהריים כל האסירים
ששיחרורם נדרש, כולל האסירים היהודים,
רמי ליבנה ולדמן, מאנשי רשת הריגול
הסורית, שנחשפה לפני שנה.
אבל הם לא רוכזו יחד ולא הוצאו אל
מחוץ לבתי-הבלא. כל אחד מהם נלקה לתא
מבודד ונכלא בו. אי־אפשר לדעת מי יזם
פעולה מהרה זו. אחת הסברות ש
הועלתה
היא שהאסירים הורחקו
כמיתכוון מתאי מאסרם הרגילים,
כדי שאם ינסו לחפש אחריהם כדי
לשחררם, ייתקל הדבר בקשיים
ויגזול עוד זמן.
לא נעשתה גם שום פעולה להכנת מטוס

ח• בו ר ת
ה פי קו ד

לדחות את מועד האולטימטום וכי בשער,
שש יפוצצו החבלנים את בית־הספר
במעלות על התלמידים הכלואים בתוכו.
דיין תבע אז לקבל החלטה, שתאשר׳ את
פריצת כוחות צה״ל אל בית־הספר, כדי
להציל את הילדים. לממשלה לא נותרה
ברירה אלא לקבל את תוכניתו. עתה תמך
בתוכנית גם הרמטכ״ל, מוטה גור, שהבין
כי אין כל ברירה אחרת להצלת הילדים.
למרות זאת לא קיבלה הממשלה מיד
את הצעתו של דיין. ההחלטה שהתקבלה
אמרה שאם עד שעד 5.30 ,לא תושג בצורה
כלשהי הארכת האולטימטום. יש לפרוץ
לבית-הספר בכוח. שני שרים הסתייגו

גם מהחלטה זאת, משום שראו כה
הימור על שלומם של התלמידים
הכלואים ככית-הספר. היו אלה
השרים יוסף בורג ומשה קול.
אכל משה דיין לא המתין לשעה
,5.30 בפי שדרשה החלטת
הממשלה. על פי עדותו של ה־רמטכ״ל,
ניתנה כבר בשעה 4.45
אחר-הצהריים הפקודה לפתוח בהכנות
לביצוע תוכנית ההצלה.
צד,״ל לפתוח באש
ב* 5.25 החלו
לעבר הבנין בו התבצרו החבלנים מאחורי
החלונות. אותה שעל, החל כוח משימה
מיוחד, מורכב מחיילי יחידה מובחרת,
להסתער לעבר בנין בית־הספר.
״ברגעים מסויימים, כאשר נדמה היה
לחבלגים שישראל עומדת לקבל את תנאיהם,״
סיפרה התלמידה רינה מלכה ,״הם
הניחו את נשקם בצד ובאו אלינו. הם
ישבו לידינו ושוחחו איתנו בחביבות.
שוחחנו איתם שיחות אישיות על נושאים
שונים. ברגעים מסויימים חשתי ברורות
שהם יתנו לנו לחיות. אמרתי אז בליבי :
,כאשר אצא מפה בריאה ושלימה אספר
לכולם איזה אנשים נפלאים הם.׳ במשך

היום לא אכלתי כלום וכמעט התעלפתי.
ביקשתי שיתנו לי רשות ללכת עם המורה
לשירותים. אחד המחבלים נתן לי רשות.
כשהיינו בנוחיות הסתכלה, המורה דרך
החלון ואמרה, :בואי !נקפוץ למטה!׳ אך
אני פחדתי וסירבתי, .מה איכפת לך?׳
ניסתה המורה לשכנע אותי, ,לכל היותר
.נשבור רגל.׳ אומץ ליבי לא עמד לי.
חזרנו לחדר. התחלתי להעמיד פנים כאילו
אני חולה. קיוויתי שהמחבלים ישחררו
אותי. התחננתי בפניהם שיניחו לי ללכת.
הם לא הסכימו.
״אחר כך, כאשר מסרו להם ברמקול
!שישראל קיבלה את תביעותיהם והם הודיעו
לנו שנשוחרר בקרוב, צעקנו ושרנו.
גם אני צעקתי מרוב שימחה. אחד המחבלים
ניגש אלי ואמר, :הרי היית חולה
מקודם כן, אבל המורה נתנה לי כדור
שיקרתי.
״מדי פעם הם לקחו קבוצת תלמידים
והעמידו אותם ליד החלון. אחר-כך לקחו
קבוצת בנים, העמידו אותם ליד דלת
הכניסה וירו להם בין הרגליים. כששמעתי
את היריות, פחדתי שירו בהם והרגום.
!אבל הם לא פגעו באף אחד. היו רגעים
שפרצתי בבכי. ידעתי שהכיל אבוד. שיש ראל
לא תחזיר את השבויים שהמחבלים
דורשים — ידעתי שיהרגו אותנו. אבל הם
הבטיחו שלא ירו בנו ושיתנו לישראל
ארכה עד שמונה בערב. הפסקתי לבכות
וישבתי בשקט.
״פתאום התמלא ר,בנין אש תופת: עשן,
יריות, צעקות, זוועה של ממש. הכל
התפוצץ מסביב. נפצעתי מיד, ביד, בכתף
וברגל מכדורים ורסיסים. אבל הייתי בהכרה
מליאה. רציתי לרוץ לחלון ולא יכולתי.
זכוכיות החלונות התנפצו ונפלו עלי ונכנסו
לי לעיניים. כולם מסביב קפצו וברחו
והשאירו אותי לבד עם הגוויות. צעקתי:
,הצילו! עיזרו לי!׳ אבל לא היה מי
שיעזור. כולם ברחו החוצה.
״אחד המחבלים, שהיה נורא פחדן, מסכן
— מת מפחד. כשראה את חיילי צה״ל
מתקרבים, הוא ידה בעצמו. מחבל שני,
שהיה בפרוזדור ליד הדלת, נהרג. אבל
נשאר עוד חבלן אחד שלא נפגע והתחבא
בין הגוויות וזרק משם רימונים. ראיתי
אותו, לקחתי שמיכה והתכסיתי בה. פתאום
הגיעו חיילים שלנו לחדר. הם צעקו , :הנה
מחבל! תהרגו אותו!׳ הם הצמידו אקדח
לגבו ודרשו שיקום. הוא לא קם. ירו בו
והוא נשאר שוכב שם בין הגוויות.
״רק אז נוכחתי שאני עדיין חיה. צעקתי
לחיילים שיצילו אותי. עכשיו אני לא
יכולה לבכות ביום על החברים והחברות
שלי שנהרגו. אני בוכה רק בלילות.״

״לא רוצים
למות!״
ך* יפרה התלמידה יעל דדון מחצור :
״בצרור הראשון שירו המחבלים, לא
נפגעתי. רק בצרור השני שירו לעברי
קיבלתי כדור. שכבתי על הריצפה וחשתי
בזרם נורא ברגליים. התחלתי לצרוח.
שמעתי מישהו צועק, :לקפוץ! לקפוץ!׳
וניסיתי לזחול אל החלון. רסיסי הרימונים
פצעו את רגלי. כאשר הגעתי אל אדן
החלון, נאחזתי בו בציפורני, התרוממתי
וזרקתי את עצמי מהקומה השניה למטה.
״הכרתי את כל אלה שנהרגו — את
כולם ! ראיתי כמה מהם מתים כאשר זחלתי
פצועה אל החלון. ניסיתי לא להתבונן
בהם. אבל כאשר נשענתי על החלון כדי
להתגלגל החוצה ראיתי בת אחת בבירור,
ותמונה זו אינה משה ממני. פניה היו
מעוכות והיא היתד, מכוסה באבקה לבנה.
זו הפעם הראשונה שראיתי אדם מת.
ראיתי אותה — ומיד קפצתי דרך החלון.
זה כואב שכל החברים שלי הלכו ...אחרי
שזה נגמר, אני חושבת שזה היה צריך
לקרות. שום דבר לא יכול היה למנוע
את זה. אני אפילו לא מסוגלת לבכות על
זה. יש אנשים שקראו את הסיפורים בעתו־נים
ובכו. אני — לא בא לי לבכות. לא
יודעת למה.״
ומרגלית עמאוסי, בת ה־ 17 וחצי מצפת
סיפרה :״כאשר החלה הפריצה הישראלית
ראיתי את המפקד שבין שלושת החבלנים
פונה לעברי ויורה בי כדור. נפגעתי בירך.

שלוש מחברותי שלא נפגעו גררו אותי
לשירותים. נעלנו את הדלת ופתחנו את
הברז. טיפסנו על החלונות וזעקנו לחיילים
שלנו שיבואו להציל אותנו. הכל נראה
לי לא מציאותי. נדמה לי שכשאחזור לצפת
הכל יהיה כמו שהיה מקודם ואהיה עם
כל חברי הטובים שאני אוהבת ...אבל אני
יודעת שזה לא נכון...״
״כמה דקות לפני שהחלה התקפת החיילים
שלנו,״ סיפרה שולה בנימין בת ה־,16
״נתנו המחבלים את הרמקול לאחד התל מידים.
הוא צעק ברמקול, :תעשו משהו
מהר מהר! אנחנו לא רוצים למות! ,זה
היה יעקב קבלה. הוא מת.״

״שר השלום״
ו״שר המילחמות״
ך• יו במה תוכניות אלטרנטיביות
1 1ל!מיבצע הצלת התלמידים. בגלל ה־מיבנה
המיוחד של בית־הספר, ומשום
שהחבלגים, שהתבצרו בו, שלטו על כל
דרכי הגישה אליו, ניתן היה לבצע את
מרבית התוכניות בחסות החשיכה.

זאת היתה המטרה שד הניסיון
להאדיר את מועד האולטימטום,
גם כשהיה ברור שאין כל כוונה
ויכולת לשחרר את החבלנים הכלואים.
באשר הסתבר שבגלל החשש
שהחכלנים יפוצצו את
הבניין בשעה שש, יש לבצע את
מיכצע ההצלה לאור היום. נבחרה
תוכנית, שמשום מה נראתה כיעילה
ביותר.

לרבים מאזרחי ישראל היתד, שיטת
מוכרת. הם ראו אותה לפני פעולה שבועיים בסידרה הוואי חמש אפס ששודרה
בטלוויזיה הישראלית. בפרק שהוקרן לפני
שבועיים, היד, מק-גארט צריך להתגבר על
פושע שהסתגר בחדר עם בני ערובה,
כשהוא מאיים לפוצץ מטעני חומר־נפץ,
שחייו על גופו, בשעה מסויימת. הדרך
היחידה להתגבר עליו היתד, לפגוע בו
באמצעות יריית צלף שיכוון לראשו, כדי
לא לפוצץ את חומר־הנפץ שעליו.
בקולנוע זה עבד. אבל החיים אינם
קולנוע ומשה דיין אינו מק־׳גארט. במטח
לעבר המחבלנים
הראשון שירו
נפגעו רק אחד או שניים מהם מבלי שאיש
מהם חוסל. כישלון ראשוני זד, הוא שהכשיל
את חמיבצע הצבאי כולו. לכוח הפורץ
היו דרושות יותר מעשר דקות כדי לפרוץ
לבנין ולחסל את החבלנים. בעשר דקות
אלה ערכו החבלנים מרחץ דמים, הפכו את
בית־הספר לבית־מטבחיים.
ההימור של דיין נכשל. כאשר נודעו
תוצאות המיבצע לגולדה היא זועזעה עד
עומק נשמתה. היתר, לה תחושה שדיין
רימה אותה שוב. בלית ברירה הופיעה
עוד באותו לילה בשידור לאומה, הסתבכה
בשקרים שנועדו לחפות על אחריותו של
דיין לכישלון — שהיא אחריות הממשלה
כולה. אבל למחרת סירבה לראות את דיין.
כדי לא לשהות עימו במחיצה אחת, נפגשה
עם הד״ר ד,נרי קיסינג^ר בנפרד, כששר־המדינה
האמריקאי נאלץ לפגוש לחוד,
במשך יומיים את גולדה ואת דיין עם שאר
השרים .״לוא הוא היה מצליח,״

אמרה גולדה למקורביה ,״היינו
כולנו הולכים. אבל העם היה דורש
אותו גם בשר השלום וגם בשד
המילחמות.״

גם הצהרותיהם של שאר שרי הממשלה,
הרמטכ״ל וראש אמ״ן, סתרו זה את זה.
לא ניתן היה לכסות על התפרים הגסים
שבגירסה הישראלית שנועדה להצדיק
מעשים שלא היתד, להם כל הצדקה, ולנקות
את ממשלת־ישראל מאחריות למותם של
בני־ד,ערובה.
הראשון שקרע את ומסכת השקרים ש ניסתה
ממשלת־ישראל לרקום, היה שגריר
צרפת בישראל, ז׳אן הרלי, שהגיע למעלות
חצי שעד, בלבד לפני שהחלה ההסתערות
(המשך בעמוד )21

תלמידה בצועה עד אלונקה ממררת ב

תלמידה ללא רוח חיים מוצאת על אלת

6*11

יחד ושותת דם
בדדו אד החופש
חיירים צופים דעבר הקרב המתמשך
בבית־הספו נשחבום נושא עד כתפיו
גופה שד תלמידה פצועה שקפצה

דם בהודצה נקובה

חיוו שד פצועה הסוד: תיירים מור שרט ״זהירות,ידדיסד

הנדון
!1111111
מינימום הנוס הראשון
השבוע ב״טוטו

275.000

מינימום כלל הפרסים

(המשך מעמוד )12
ובצפון׳ ועם סלילת הדרך להסדר מדיני
בין ישראל ובין מצריים, סוריה וירדו.
ייסתם הגולל על שאיפותיהם•
לקראת חידוש ועידת ז׳גבה הם ירצו לבצע
פעולות גדולות, שיוכיחו לכל שלא
ייתכן שלום ורגיעה במרחב ללא שילוב
הפלסטינים במציאות־השלום החדשה.
יתכן מאד (וייתכן שיהיו על כד ידיעות
מודיעיניות מייוחדות מצד אגף־המודיעין
הפוליטי של המטכ״ל הלבן) שגם נשיא
מצריים ו/או נשיא סוריה רמזו לפלסטינים
שכדאי להם לבצע פעולות גדולות, כדי
לשכנע את קיסינג׳ר וישראל שיש להביא
את הפלסטינים לז׳נבה.

משום כד: אור אדום לכל הגופים
הביטחוניים, ובייחוד לקראת
ה־ 15 במאי.

ך• ו״ח מודיעיני מייוחד של המטכ״ל
\ הלבן היה מתייחם, בוודאי, לחזית העממית
הדמוקרטית לשיחרור פלסטין. וזה
תוכנו :
בפני אירגון זה, ודומיו, עומדת סכנה
כפולה. לא רק הסכנה הכללית של הוצאת
הפלסטינים מן ההסדר הצפוי — אלא גם
הסכנה המייוחדת שהמימסד של עראפאת
ישתלב איכשהו בהסדר, וישאיר את הגופים
הקיצוניים מבודדים ומחוסלים.

בבל שמתקרבת אפשרות זו, גוברת
האפשרות שמנהיגות פתח
תפתח באחד הימים במיכצע-

לעשות כדי להילחם בנגע זה ד איד
להגיב עליו, בדי למנוע את הישנותו

מכל צורות התגובה, היתה זו שבוצעה
הגרועה ביותר. היא העידה על קהות
מוסרית, אובדן התושייה, אדישות מדינית.
היתד, זאת תגובה של פושטי־רגל: תשלום
מס לתאוות־הנקם ולצימאון־לדם, ללא
פיתרון וללא תשובה לאתגר.

שיגור חיל-האוויר להפצצת מה•
נות-פליטים, בדי להרוג, ללא אפשרות
של אבחנה, פידאיון, אזרחים,
נשים וילדים — הוא הפי
תרון הפשוט והזול כיותר. אין הוא
מחייב מאמץ של מחשבה, וללא כל
שכן הברקה של דימיון. במקום
איזמל המנתח באה מבת הפטיש
על הראש.
מבחינה מוסרית, זוהי דרך פסולה מעיקרה.
אפילו הכלל היהודי ״עין תחת עין״
אינו אומר ״ילד תחת ילד״.
מבחינה תעמולתית, היה זה מעשה־שטות
מאין כמוהו. הידיעות על ההפצצות
רדפו את הידיעות על מעשה־מעלות. הזוועה
השנייה אמנה את הראשונה, סטרה
את העולם כולו מאחריות מוסרית. המסקנה
שנתבקשה בעולם היתה :״שניהם
ברברים.״
המטכ״ל הלבן, אילו היה קיים, היה
מגיש מראש את חוות־הדעת הבאה. הפצצות
כאלה יחזקו את הזרם הקיצוני
בקרב הפידאיון. איש אינו משווה את

יום חמישי — המועד האחרון
למסירת הטפסים

עשה זי ך מנ הג קבוע -
מלא טו טו בוי ש בו ע י

מישפחת ילד הרוג בהלוויית הקורבנות בצפת
חיסול נגד הגופים ה״פורשים״ ,ו־תחסל
פיסית את חבש, חוואתמה,
ג׳בריל ושאר הטיפוסים החותרים
תחת המנהיגות הכילעדית של
קבוצת-עראפאת.

נאיף חוואתמה נתון במצב מסוכן ב־מייוחד.
הדברים שמסר לפול ג׳ייקובס, וש פורסמו
בידיעות אחרונות, עוררו את הרושם
שהוא מוכן להתפשר עם ישראל.
הוא הואשם כבוגד וכתבוסתן. אירגונו,
הקטן בלאו הכי, בודד עוד יותר. מה גם
שלא באה מצד ישראל שום תגובה חיובית,
שיכלה להקנות לו מעמד מדיני הדש.

משום בד מעוניין חוואתמה לבצע
פעולת-ראווה גדולה, שתוכיח
מחדש את קיצוניותו הבלתי־מת
פשרת, ותהפוד אותו לגיבור בעולם
הערבי. הדבר דרוש לחיזוק
אירגונו מחדש. וגם בדי למנוע מראש
בל נסיון מצד אנשי פתח לחסלו
פיסית.

אילו הגיע לדמשק המטוס עם 26 הפי־דאיון
המשוחררים מכלא ישראל, היה הדבר
מעלה לשחקים את יוקרתו של חוואתמה.
שלושת מבצעי-הפעולה במעלות היו מת קבלים,
בשובם כמנצחים, בגיבורים לאומיים.
לכך קיווה חוואתמה.

מבאן: בוננות מיוחדת לקראת
אפשרות של פעולה מצד אירגון
זה, והפעלת אמצעי-מודיעין מיוחדים
כלפיו.

** ד באן הצד המודיעיני המונע של
׳ ג המטב״ל הלבן במצב זה. אך חשוב
עוד יותר הצד המיבצעי החיובי.

בליבו של בל אדם בר-דעת, ניקרה,
למחרת מעלות, השאלה: מה

הזוועה הנעשית לו לזוועה שנעשתה לאחרים.
חוואתמה וכנופייתו ייצאו מחוזקים
מתגובה זו. האפשרות לפגוע בדרך זו
בפוטנציאל שלהם לבצע מעשי־זוועה נוספים
היא אפסית.
^ ם כן, מה אפשר לעשות כדי לשים
קץ לזוועות?
יש רק -שיטה אחת המבטיחה הצלחה:
לנצל את הפוטנציאל הפוליטי העצום של
ישראל כדי לשחק בין אירגוני-הפידאיון,
לבודד את הקיצוניים ולנתק את מקורות־היניקה
שלהם.

בקיצור: לייבש את הביצה,
כמקום לצוד את הזבובים.

בה בשעה שישראל לוחמת, ביתר יעילות,
באירגונים המבצעים מעשי־זוועה —
עליה להבהיר בצורה חד־משמעית כי היא
מוכנה לפתור את הבעייה הפלסטינית
ולשתף פעולה עם כל גוף פלסטיני הפונה
עורף לטרור והמוכן להכרה הדדית מלאה.

צריך להיות ברור שמי שנוקט
בנשק הזוועה לא ירוויח דבר, וסופו
בידוד וחיסול. אד צריך־ להיות
גם ברור שמי שעולה על דרד ההסדר
המדיני ייצא נשבר, ויהיו לו
חלק ונחלה במציאות החדשה של
המרחב, שתקום עם השגת השלום.
כל עוד אין לישראל מדיניות ברורה
וגלוייה לפיתרון הבעיה הפלסטינית, היא
עומדת חסרת-אונים מול הפידאיון. ככל
שתהרוג בהם, יבואו חדשים. אחרי כל
תגובה מוחצת, תבוא זוועה נוראה עוד
יותר.

כרגע שתתגבר בצמרת ישראל
הברה זו, יהיה נאיר חוואתמה
מחוסל.
העולם הזה 1916

ו הגי ד ה

עיר ה ה ריג ה
(המשך מעמוד )17
על בנין בית־הספר ושלא ניתן לו ישם.
לפגוש את שר־הביטחון או הרמטכ״ל.
אמר הדלי :״במעלות כולם שאלו אותי
אם יש לי מילת צופן. אבל אני הבהרתי
להם שמילת הצופן תועבר רק אחרי
שהאסירים יגיעו לדמשק. לא היתד, יכולה
להיות בידי כל מילת צופן כשהגעתי
למעלות. חשבתי שבכל זאת צריך לעשות
משהו. הצעתי לתודאלוף משה לוי, אותו
ראיתי שם, לומר לפלסטינים שאנחנו
במקום. הצעתי שאקים מגע ישיר עימם
ואמרו לי שאין צורך ...אז התחילה האש.״
הדלי אמר למעשה כי טענתה של
ממשלת־ישראל כאילו היה צריו לקבל
מילת צופן לשם ניחול מגעים עם החבלנים,
מבלי שישראל תשחרר אסירים, אינה טענת
אמת. למחרת היום נקרא שגריר צרפת
אל שר־החוץ אבא אבן שנזף בו בזעם
על הפרכת הגירסה הישראלית. הרלי
הסתייג מהפרשנות שהיתלוותה בעתונים
להצהרתו, אך לא חזר בו מדבריו.

,לא להיכנע!״
ך* יחיד שאמר את האמת היה האיש
ו 1שנשא באחריות הגדולה ביותר לטרגדיה
במעלות: שר־הביטחון משה דיין.
אמר דיין, לאחר מעשה, כאשר ההורים
השכולים קברו את ילדיהם :״הדבר הקובע
הוא לא להיכנע לסחטנות ולהרוג
במחבלים ...בחשבון ההיסטורי שלנו עם
המחבלים, אסור שיגיע מצב שהם יקבלו
את מבוקשם וייצאו חיים. אינני מצטער
.שהאירוע נגמר בלי שהמחבלים שוחררו.
הם קיבלו הרוגים ולא קיבלו מה שרצו
לקבל. אולי זאת הדרך, וייתכן שאותם
קורבנות שסבלנו אנחנו, יצילו מאות
ילדים אחרים.״
צריך לקרוא את הדברים שאמר דיין
שוב ושוב כדי לתפוס את המשמעות
הנוראה שלהם. רק אדם נטול כל רגש
וכל הערכה לחיי־אדם, יבול להתבטא בצורה
צינית כל־כך, להפוך את אי־הכני*
עד, לסחטנות לערך מקודש, העדיף על
חייהם של תלמידים. בדיעבד יש בדברים
אלה שאמר דיין כדי להסביר את הקלות
בה קיבל דיין את ההחלטה להמר על פעולה
צבאית י העלולה לסכן חיי התלמידים.

זוהי צורת מחשכה מזעזעת וחולנית.
היא שקוממה נגד משה דיין
וממשדת-ישראד את תושבי
לות וצפת, שהטיחו כפני דיין או
השאלה הכלתי נמנעת: אס היה
מדוכר כתלמידי בית-ספד מצהלה,
רחכיה, או צפון תל־אכיב, האם
גם אז היה נוטל על עצמו להמר
על חייהם של תלמידים?

ייי

דחליל מקודש

ך* דאי וראוי לבדוק פעם נקודה זו
של כניעה לסחטנות, כדי לא ליצור
־חליל מקודש חדש.
אין ספק שכעיקרון מוסרי פסולה כל
:ניעה לסחטנות. גם מבחינה מעשית נכו־
:ה הטענה שכל כניעה כזאת מעודדת
זעשי־סחיטד, נוספים. איש אינו חולק על

אתה תשלם את
מיפעל״טבסטיל בית־שאן שוב גורף
הפסדי מיליונים בגלל הניהול הכושל.
תפוקת המיפעל ירדה מ״ 14 טון חוטים
ליום, ל־ 8טון חוטים — במות שאינה
מכסה את הוצאות ההפעלה.
ההפסדים הנוכחיים צריכים להדאיג
במיוחד את בעלת המיפעל, חברת כלל.
שבן, עד לפני כמה חודשים היתה כלל
רק מפעילה את הטיפעל, ואילו הפסדי
העבר נזקפו לחובת הממשלה. לפני שנתיים
החל לנהל את המפעל ליהוא
ויסר, שהעמידו על רגליו. אולם לאחר
שלא מצא שפה משותפת עם האחראי
על תעשיית הטכסטיל בכלל, בן־ציון
שפירא, עבר ויסר ללבידי אשקלון ונחל
שם הצלחה מפליאה. הפסדי הטיפעל
לפני בואו של ויסר נבעו בעיקר מהסכמי-
המכירות שחתם בן־ציון שפירא עם חברה
אמריקנית גדולה, יונייטד מרצ׳נט. הוא
מבר להם את תוצרת המפעל במחירי-
הפסד, ואילו חברות אחרות, במו סיבי
דימונה, סירבו באותה עת למכור במחירים
אלה. באותו זמן שהו בתו של שפירא
ובעלה בארה״ב. החתן עבד בחברת
יונייטד מרצ׳נט בניו-יורק, ומאות הדולרים
שקיבל מהם מדי-חודש עזרו לו
לסיים את לימודיו בארה״ב.
היחסים ההדדיים בין שפירא לחברה
שקנתה את תוצרת מיפעלו, נמשכו. באשר
פרש שפירא מניהול המפעלים, התמנה
להיות נציג יונייטד מרצ׳נט בישראל.
את ההפסדים שניהולו הכושל של
שפירא גרם בבית״שאן, מכסים משלמי-
המיסים: כלל קנתה ממדינת-ישראל את
המיפעל, והבעלות המלאה עליו, לפני
כשנה בסכום של 620 אלף לירות, שהם
פחות ממחצית הערך הנקוב של המניות.
כדי לפצות את כלל על לקיחת המיפעל,
החייב ב 60-מיליון לירות לממשלה בגין
הפסדים והצטברות חובות, נתנה הממשלה
לכלל 20 מיליון לירות בריבית של 4£
ללא הצמדה וכן מחקה 5.5מיליון
צרות לאורה בהרב
ראתה

הנהלת מישרד״התיירות לא
בעין יפה את מינוייה של אורה בהרב
במנהלת מלון המיגדל במקום המנב״ל
הקודם, יורם גורדין. אורה בהרב
היתה שנים רבות מזכירתו האישית של

:ך. ישנה רק ה ס תייגו תאחת: הכל טוב

יפה, אלא אם כן מחזיק הסחטן בידו
:ורל חיי אדם. מרגע שהסחטן מחזיק
נידו, לפי הביטוי הצברי, את הנסחט
,בביצים״ ,נוצר מצב של חוסר ברירה.
צריך למנוע שסחטנים וחבלנים יגיעו
׳מצבי סחיטה כאלה. אם אותה מידה של
חושות החלטה שגילה דיין שלא להי-
:נע לחבלנים, היתד, מתגלית גם בתפילת
כוחות הביטחון כדי למנוע מהם
1השתלט על טיול בית־ספר, לא היה צר
]ך כלל לשקול כניעה כלשהיא• אבל
:רגע בו הגיעו חבלנים למצב שבו אין
ל עמדת מיקוח עימם, חובה להעדיף
,צל ת חיי אדם, ובמיוחד אם אלה חיי
לדים, על כל שיקול אחר.
כל מדינות העולם עושות כך. אין זה
שום שכל המדינות הן פחדניות ורק
שראל אמיצה ומוכנה להקריב. זהו שי־ול
הגיוני הנעשה תוך חשבון קר והע־פת
חיי אדם.
נקודה נוספת היא שאי־ד,כניעה לסח־נות
טירוריסטית לא הוכיחה את עצמה.
עובדה שישראל לא נכנעה עד כה ל־ביעות
הטירוריסטים ולא שיחררה (להר
יא מיקרה אחד, של חטיפת מטוס אל־על
זלג׳יר) חבלנים תמורת בני״ערובח, לא
:עד, מאנשי אירגוני הטירור לחזור ולתם
בני־ערובה, לחזור ולנסות לאלץ את
זראל להיכנע לתביעותיהם.
ספק אם מה שאירע במעלות, ימנע

1דצזוי מחיטה דומיה של חדורלנימ רעהיד.

קשיי בג-וס
כ ספי לי שראל
ממשלת ישראל ומוסדות כספיים נתקלים
בקשיים גדלים והולכים בקבלת
הלוואות לישראל או למוסדות הקשורים
בה. לאחרונה היה צורך בהקמת קונ-
סורציום של כל הבנקים הגדולים, כדי
לקבל הלוואה של 36 מיליון דולר למוסד
ממלכתי איתן. בעבר לא נתגלו חששות
באלה בשוקי הכספים הבינלאומיים,
מפני מתן הלוואות לישראל.

שדחה בבינלאומי

חילוקי-הדיעות בין בעלי־המניות של
הבנק הבינלאומי הראשון יושבו על הצד
הטוב ביותר. מקורות מהימנים מסרו בי
המשקיעים מארה״ב, המחזיקים ברוב
המניות, הביעו אי־שביעות-רצון מן התוצאות
העיסקיות של השנה שחלפה, שלא
ענו על ציפיותיהם, אולם בימים האחרונים
קיבלו הסברים מניחים את הדעת
ממנכ״ל הבנק, דויד גול 0גולן עצמו
הכחיש כי אירעו בכלל אי־הבנות כלשהן.

מנב״ל שפירא
הפרט ישלם בשביל כלל
לירות מחובות המיפעל.
כלל הסתפקה בכך שהאוצר פיצה
אותה על ניהולו של שפירא וההסכמים
שעשה, לא חקרה את הפרשה, הסתפקה
בסיום עבודתו של שפירא בחברה. אגב,
כמנב״ל המיפעל בעת מכהן יחיאל
מלדפארב, מקודם מנהל סיבי״דימונה.
למרות שכלל קנתה את מניות המיפעל
בפחות ממחצית ערכן הנקוב, הרי מייד
לאחר קבלת השליטה בחברה עשתה
תרגיל חשבוני נאה: היא העריכה מחדש
את שווי המיפעל, הגדילה את ערכו
בספרים ב־ 16.7מיליון לירות. הגדלת
השווי על הנייר מאפשרת לחברה מתן
ערבויות נוספות, כנגד מימון נוסף.
הצלחה לאלפא־סוד
מישפחת
איליו, יבואנית מכוניות
האלפא, שבעת-רצון. הלהיט האחרון,
אלפא־סוד, נמכר כלחמניות טריות במחיר
של 30,900 לירות המכונית. בחודש מארס
בלבד נמכרו 151 מכוניות אלפא״סוד,
ונראה בי בשנת 1974 תימכרנה כ2000-
מכוניות כאלו. מקווים למכור גם 300
מכוניות אלפא רומיאו מדגמים אחרים.
המתחרה של אלפא רומיאו, רמי
אונגר, יבואן חלאגצץ ז, מסיים בעת
משא-ומתן על יבוא מכונית האוטו-
ביאנקי, המקבילה למיני-טיינור הבריטית.

הסתבכות שטרן
ופאן לון
כבל שהדבר ייראה מגוחך, הסתבכות
קונצרן הנכסים של ויליאם שטרן
(וילשאר) באנגליה, תעזור לפאן־לון,
חברת־הבנייה שלו בישראל.
פאן-לון קיבלה אשראי של ב־100
מיליון לירות מגופים ישראליים, בערבויות
של חברות של שטרן באנגליה. פאן־

כעל שטרן
בלון?
לון משלמת ריבית גבוהה על ערבויות
אלו. עתה צפוי בי נותני הערבויות יממשו
אותן בחו״ל, יעבירו את הסכום שהילוו
לפאן־לון 100 ,מיליון לירות אליהם,
לישראל.
כתוצאה מכך צפויה מהלומה קשה
לשטרן, שספק אם יוכל לעמוד בה באנגליה.
על פאן־לון, לעומת זאת, יקל
הדבר, שכן יקטין את הוצאות הערבויות
שהיא משלמת ביום.
שטרן הוא קרוב״מישפחה של איל־הבנקאות
טיבור רוזנבאום משווייץ,
בעל הבנק הבינלאומי לאשראי בז׳נווה.
שניהם קרובי״מישפחח של מנהיג ח־מפד״ל,
יצחק רפאל.

השגריר התחוב, חבשו אושר
מנהלת בהרב
נזיגדל באוויר
מנב״ל מיגדל שלום ובעל מלון המיגדל,
המיליונר מרדכי מאיר. לפני כמה
חודשים מינה אותה מאיר במקום גורדון,
אולם מישרד״התיירות תובע, כי לפחות
לאחד מאנשי הנהלת בל מלון שהוא,
תהיה תעודת-הסמבה ממשלתית.
לאורה אין תעודה כזו, וגם לסגנה
לא היתה.
בעיקבות מיכתב חריף של מישרד-
התיירות נלקח מנהל רשמי למלון, בעל
תעודת-הסמכה, ושמו יורם ויסבראן.

התערבות של שגריר ארגנטינה בישראל אצל ראשי טישרד-המיסחר-והתעשייח,
גרמה לביטול החלטה קודמת על איסור יבוא 40 טון כבש קפוא, שנשחט שם.
הסיבה לאיסור: רישיון״הייבוא התיר להביא רק כבש מפטגוניה, הנקייה ממחלות,
ואילו הכבש האמור נשחט ליד בואנוס-איירס. הכבש נפסל לאחר שמומחה מיוחד
של מישרד״החקלאות טס לארגנטינה לבדוק את הכבש, והורה לא להביאו ארצח.
עתה, לאחר התערבות השגריר, שינתה הממשלה את עמדתה לגבי חכמות שבבר
נשחטה.
בחודשים הקרובים יובלו אזרחי ישראל לאכול לראשונה פילה-בקלה מארגנטינה.
חברת אטלנטיק תייבא 400 טון, וכמות דומה יביאו החברה לקירור ואספקה,
והסוחר שמואל נייזר. המחיר המשולם בארגנטינה הוא 760 דולר לטונה, מחיר
נמוך בחרבה ממחיר הפילה הסקנדינבי.
כמות נוספת של 150 טון בקלה יביא עזריאל עינב. עינב פתח בימים אלה
במיבצע של הוזלת מחירים בשיתוף רישתות השיווק והוא מוכר לצרכנים כבד, לשון
ומוח קפואים במחירי הקרן. המיבצע מעורר תרעומת רבה אצל היבואנים האחרים,
שייאלצו גם הם להוריד מחירים, למרות שהם קנו את הבשר במחירים יקרים יותר.
מעריכים כי ההפסד הצפוי ליבואני הכבד הקפוא מצפון-אפריקה, כתוצאה מהורדת
המחירים חללו, יגיע ל 3-מיליון לירות.

1 21

״םדניאלבו ־ יגןופולמאיר

שבוע לפני ביצוע סעשה־הזחעה במעלות הצהיר חוואתמה באוזני
שני ר א שי תנועת השלום האמריקאית :״אני מתנגד לטרור!״

״ נאיר חוואת 71ה
ריחה אונסו׳
״האחים ברען״ הם שם־דבר בארצות־הברית וברחבי העולם. הם
הפבו שם נירדה לאקטיביזם למען השלום, לפאציפיזם, לאי־אדימות
מוחלטת ולאידיאליזם כלתי־־מתפשר.
שני האחים — פילים ודניאל בריגן — הם כמרים ישועיים, שהפבו
למנהיגי המאבק נגד מילחמת ויאט-נאם. שניהם נאסרו בעוון הצתת
לישבת־יגיוס ושריפת ניירותיה. דניאל כריגן ישב שנתיים בכית־הסוהר
כעוון זה. פיליפ כריגן נאשם גם בתיבנון חטיפתו של הנרי קיסיגג׳ר,
אד אישום זה בוטל ככית־המישפט. פילים נשא בכלא לאשור נזירה
קאתולית. שפעלה לצידו כמאבק נגד המילחמה, ולאחרונה נולד לזוג
ילד. כתוצאה מכד גורש פיליפ בריגן מן הכנסייה, אף דניאל כריגן
מוסיח להיות כומר ישועי פעיל.
באוקטובר האחרון נשא דניאל בריגן נאום שעורר תגובה נרגשת,
בייחוד בחוגי המימסד היהודי האמריקאי. בנאומו תבע בריגן יחס
מאוזן יותר בלפי בעיית ישראל-פלסטין, מותחי הביקורת עליו טענו
שהשתמש במילים משמיצות.
בתוצאה מסערה זו החליט דניאל בריגן, שהוא גם משורר ידוע•
שם, לבוא כעצמו למרחב ולהתרשם באופן בלתי-אמצעי מן הנעשה
כישראל, בארצות-ערב ובציבור הפלסטיני. נילווה אליו פול מאיר, יהודי

שהפן• לכומר קאתולי. מאיר מגדיר את עצמו גם ביום כיהודי, ואינו
רואה סתירה כין יהדותו ובין אמונתו הנוצרית .״בל מישפחתי הושמדה
כאושוויץ,״ הוא אומר אך יש לו קרובים בארץ.
דניאל כריגן ופול מאיר סיירו תחילה במצריים ובישראל. אחרי
ששוחחו באן עם במה אישים במחנה־השלום, וביניהם יצחק בן־אהרון,
לובה אליאב ואורי אבנרי, הם נסעו ללבנון ולסוריה, ונפגשו שם עם
ראשי הפידאיון. לאור ההתרחשויות לאחר־מכן, מעוררת עניין מיוחד
פגישתם עם נאיף חוואתמה.
השבוע חזרו השניים לישראל, לביקור קצר, כדי למסור על פגי־שותיהם
לבני־שיחם הישראליים. על פי בקשתם נפגשו עם במה עיתונאים,
כביתו של אורי אבנרי.
השניים הקליטו את כל שיחותיהם, והם מקווים לפרסמן בצורת
ספר. הם הבטיחו לשקול את בקשתו של אכנרי לפרסם בהקדם את
הטכסט המלא של שיחתם עם חוואתמה, כדי להביא את הדברים
לידיעת העולם.
להלן נוסח ההצהרה שחיברו השניים עם תום ביקורם במרחב,
ושאותה ביקשו מאבנרי להביא לפירסום. אחריה— תשובותיהם לשאלות.

ך* א־מכבר השלמנו סיור במיזרח־התיכון, שהוקדש
/לגילוי עובדות. בין השאר סיירנו בישראל, לבנון,
סוריה ומצריים. במהלך סיורנו שוחחנו עם מנהיגים
מהפכניים, אישי־דת, אינטלקטואליים וחברי־כנסת. אף
שברור כי איננו מומחים לבעייה, לאחר ביקור כה קצר,
בכל־זאת יש ברצוננו, לפני נסיעתנו, להביע ברבים
את ההשקפות שתובאנה להלן.
אחת: אנו עומדים על החשיבות המכרעת במציאת
פיתרון לבעייה הפלסטינית, פיתרון שיקח בחשבון את
זכויותיו של עם זה לגבי ארץ־מולדתו. ללא פיתרון כזה,
ייקלע הדור הבא בישראל, בדיוק כמו דור־העבר, לאותו
מעגל־קסמים של אלימות, שפיכות־דמים ופעולות־תגמול.

שתיים: אנו מגנים את החזקתם של תלמידי
בית־ספר כבני-ערוכה. שום דבר אינו
יכול להצדיק פעולה מעין זו. יחד-עס-זאת, יש
להדגיש בי הפצצה חסרת־הבחנה של מחנות
פליטים היא, למעשה, התקפה ברברית, כאותה
מידה, על ילדים, ולא עד לוחמים. שני
הצדדים, העוסקים בפעילות כזו, מטילים צד
כבד על מטרתם, קבל העולם בולו.

שלוש: נאמר כבר, ובמידה גדולה של צדק, כי במיל־חמה
— האמת היא החלל הראשון. בחודש שעבר הציג
מר נאיף חוואתמה, בראיון שצוטט בהרחבה, מיפנה
בגישתם של הפלסטינים כלפי ישראל. לפני שבועיים,
במהלך שיחה עימנו, הצהיר כי הוא עומד בתוקף על
אותם דברים.
יותר מכך, בתשובה על שאלתנו, בדבר המוסריות
שבפעולות פלסטיניות מסויימות, אמר כי הגוף שהוא עומד
בראשו התנגד לטרוריזם בפומבי מאז שנת .1969 ייתכן
שאיננו צודקים בצפותנו למידה רבה של אמת מצד מג־היגי־מהפיכה.
מאידך, אהבת־האמת והטרור אינם יכולים
להתקיים צד־בצד, במכשירים שימושיים להשגת הכרה או
תמורות אנושיות.

כלומר, מר חוואתמה אינו יבול לאחוז בחבל
כשני קצותיו. או שיתנגד לטרור, או שימי
שיך לנהל מילחמה כילדים. אם אומנם יבחר
בדיד השנייה, דעתנו היא שלא רק ילדים ימצאו
כף את קיצם, אלא אן? החזית הדמוק•
ראטית עצמה, בתנועה אותנטית שמטרתה
לעשות צדק עם הפלסטינים. פעולות-טרור
באלה יביאו רק לניכור דעת־הקהל העולמית,
העשוייה לשמש גורם עיקרי בהשגת הצדק
עכור העם הפלסטיני.

ארבע: בגנותנו את גל־הטרור האחרון משני הצדדים,
ברצוננו לעמוד גם על תמיכתנו בעם הפלסטיני בישראל
ומחוצה לה. תביעתם לחוק־שבות, שייושם גם לגביהם —
צודקת, ויש לבוא לקראתה. פיתרון זה התאחר ב־ 26 שנה.
אין להעלות על הדעת כי שיחות ז׳נווה יתנו תוקף,
על-ידי התעלמות או פחדנות, לאי־קיומו, כביכול, של
עוול ושל העם שסבל ממנו. העם היהודי נשא כבר על
גופו טיפול כזה, ואי־קיומו אושר כעיקרון והופגן בחיים

הכומר פול מאיר
״מישפחתי הושמדה באושוויץ
המדיניים. השרירותיות והנימה המוסרית המפוקפקת של
לא־שלוס ולא־מילחמה חייבת להסתיים. יאיר האור על
הכל, או תכסה החשיכה את הכל.

+מר בריגן ומר מאיר, האם אתם משווים
את הפצצת המחנות למעשה-הטרור במעלות?
ישראל הודיעה שהפציצה מיתקנים
של אירגוני-טרור. האם ראיתם מיתקנים כאלה
בעת ביקורכם במחנות?
לא נלקחנו לסייר במיפקדות של המהפכנים במחנות,
לכן איננו יכולים להעיד כי ראינו את הדברים האלה.

ישראל מצהירה בתוקף כי כך הדבר. אינני מאמין כי הם
יראו לזרים מהו המצב לאישורו. לא ראינו את שלושה
המנהיגים בתוך תחומי המחנות, נפגישנו איתם בביירות.
לכן אין לנו כל עדות על האמת שבדבריכם. אנו יודעים,
למשל, שהאנשים בלבנון חמו־שים בכלי־נשק, אך אינני
סבור שלכך אתם מתכוונים.
לדעתי, יש לשקול שני גורמים. ראשית, נפגשנו עם
יאסר עראפאת מייד לאחר שובו מהגבול הלבנוני, שם
נערכו הפצצות כבדות מאוד על כפרי־הגבול ועל כמה
מהמחנות. הוא הטעים, בהיגיון רב, כי מיתקניהם הצבאיים
ושיטחי־האימונים שלהם ניידים מאוד, לא קבועים
במקומם, והם שרויים בתנועה בלתי־פוסקת, וכי הפצצת
הכפרים האלה לא כוונה למטרות צבאיות ממשיות.
הגורם האחר הוא — ואיני מצדיק אותו בהכרח, אלא
מתכוון פשוט לה&ביר. הפלסטינים חיים בתנאי־דיכוי,
יחסית, אפילו במדינה כמו לבנון, בה הם נהנים מחופש
רב יותר מאשר, נאמר, בגדה המערבית. הם נמצאים תחת
פיקוח צמוד ומתמיד, והם מדוכאים.
בחודש מאי שעבר הופגז המחנה שבו ביקרנו קשות,
על-ידי חיל־האוויר הלבנוני, בעת המערכה בין ממשלת
לבנון ואירגוני הפידאיון. ביקרנו במחנות בהם נהרגו
אנשים. ראינו את הבתים שהופצצו. נאמר לנו כי מישפד
חות איבדו אחדים מבניהן בהפצצות הלבנוניות. כך היה
בכפר אחד, היחידי שהופצץ מן האוויר. בכפרים אחרים
התנהלו קרבות־ארטילריה, רקטות וצלפים.
עורך־דין אחד נסע לבקר כמה מלקוחותיו במחנות,
וצלפים לבנוניים ניסו להרוג אותו. נראה שזו היתה
מדיניות־הטרור של ממשלת לבנון.
הנקודה שאני מנסה להבהיר היא שלאנשים הנתונים
במצב כזה אין המותרות הכרוכים בקיום מיתקנים צבאיים
קבועים, כמקובל בצבאות סדירים, כפי שיכולים להיות
לישראליים, למשל, או לאחרים.
אני מניח שזהו חלק מהטכניקה של כל תנועת־גרילה.
הייתי אומר, אפילו, כי גם במיקרה שמה שאתם טוענים
נכון — אינני יודע אם יש בכך כדי להצדיק הפצצות
של מחנות־פליטים, מדי־פעם, רק מפני שאתם קוראים
להם בסיסי־מחבלים. אני יודע רק שהמחנות שראינו
הכילו אוכלוסיות גדולות, ובהן נשים וילדים.

• מה רוצים מנהיגי הפידאיון שדיברתם
איתם? איך הם הסבירו את עמדתם?
דיברנו עם יאסר עראפאת, ג׳ורג׳ חבש ונאיף חוואתמה.
כל השלושה גינו באוזנינו פעולות־טרור. היה נדמה לי
שכל השלושה היו כנים בדבריהם.
אני סבור שהם רוצים בהסדר שיכלול מדינה פלסטינית,
ויש להם השגות שדנות לגבי המקום בו עליה להימצא.
רק חבש לא רצה לדבר על מדינה פלסטינית לצד
ישראל. חבש הביע את ההתנגדות החריפה ביותר לדעה
שמדינה כזו תוכל להתקיים כיישות נפרדת, מבחינה כלכלית
או צבאית, או מכל בחינה אחרת. האחדים דיברו על

האפשרות שמדינה כזו תהווה מעין מצבור של עבודה
זולה, וכנושא לניצול בידי ישראל וירדן, דבר שיחסום כל
אפשרות להתפתחותה בעתיד.
מאחר ששיחות אלו התנהלו לפני השלב הבא של
ועידת ז׳נווה, קשה היה להפריד בין טענותיהם לבין
השקפותיהם האמיתיות. טבעי •שאנשים כאלה יציגו במצב
כזה תביעות נוקשות מאוד, כבסיס למיקוח. רבים מהדברים
שנאמרו לנו, נאמרו לאור שיחותיו החשובות של
קיסינג׳ר, המתנהלות כעת. עליהם להגיע להחלטות
מסויימות ביחס לכך. אך כל מה שיש ביכולתנו לדווח
הוא מה שנאמר לנו.
איני זוכר שד״ר חבש אמר כי הם מגנים את הטרור,
אך זוהי שאלה אותה העלינו בצורה רצינית מאוד בפני
כל השלושה, על רקע אמונתנו העזה באי־אלימות ובכוחו
של המאבק הבלתי־אלים. דומני •שחבש היה נכון לומר,
כי הוא חש שבעבר הסתמכו אנשיו יתר על המידה
על סוג זה •של מאבק, והוא חש כי הם עשו מישגים, וכי
הם פתוחים לביקורת, בייחוד מצד אנשים בהם הם רואים
ידידים.

הוא אמר זאת, וגם אנו אומרים זאת, כמובן, על
יסוד ידיעתנו ונסיוננו עם מדיגיות־החוץ של קיסינג׳ר
במילחמת הודו־סין, הנמשכת עד עצם היום הזה, על־אף
הסכם־השלום שהושג, כביכול.
אנו מברכים על העובדה ששפיכות־הדמים בוויאט־׳נאם
שככה במיקצת, תודות להתערבותו, אך יחד-עם־זאת אנו
גם חרדים מאד — יפמו כל מי שלמד את האידיאולוגיה
של קיסינג׳ר ומי שעקב אחר תפיסתו את מאזן־הכוחות,
ומכיר את יחסו לנשק גרעיני טאקטי, כאל מכשיר מתון
ביותר לפיתרון סיכסוכים מקומיים.
במשך שיחות פאריס, שעבודן קיבל את פרם נובל
לשלום, הרי על־יפי מקורות מוסמכים הוא איים על
הצסון־וויטנאמים 14 פעם בשימוש בנשק גרעיני טאקטי
מסוג זח. כשזה נוגע לשאלה של צדק, ובייחוד לעם
אלמוני כמו הפלסטינים, אנו סבורים שלאנשים פמו
חוואתמה יש סיבה טובה מאד לחרדתם.

האס חבש נראה בריא זו

בהחלט. הוא אדם מרשים מאוד, אינטליגנטי ובעל
לשון צחה. מבחינה גופנית, הוא ניראה ב־׳דר גמור.
•שמעתי שהיה חולה. נפגשתי איתו בביירות.
אשר לשיחות ז׳נווה — חבש מתנגד להן, כמובן.
מדברי עראפאת קיבלנו את הרושם שאינו יכול להעניק
גיבוי ברור לנוסחה הטריטוריאלית •שמסר חוואתמה,
בהצהרה שמסר לפול ג׳ייקובס (הפנייה לישראלים, שפורסמה
בידיעות אחרונות כיוון שחש שאינו יכול לדבר
בשם אירגון־השיחרור הפלסטיני כולו. אולם, אנחנו חשנו
שיש בו נכונות מסויימת לכך, וכי דבר זה יוכל להיות
נדון באופן רציני בפגישות שתבואנה.

• עד־במה מייצג עראפאת את אירגון־
השיחרור הפלסטיני ץ
ייתכן שהדבר ק־שור בתגובתו האיטית על הצהרתו
של חוואתמה. הוא אמר שהדבר חייב להיות מובא בפני
הוועידה הפלסטינית, האמורה להתכנס בקרוב (אחרי
שנדחתה השנה כמה פע!מים).
אחת הדיעות שהועלתה בפנינו, והנשמעת מעניינת,
גורסת שחשיבות הצהרתו של חוואתמה היתד ,׳בכך שביטא
את עמדתו של עראפאת, אך שעראפאת עדיין אינו יכול
לאמ׳רם בפה !מלא.
מישהו סיפר לנו זאת, ולאותו אדם יש מהלכים בתוככי
הרשת הפלסטינית. אך קשה לוודא דברים אלה.

י• האם מוכנים הפידאיון לבוא בעצמם
לז׳נווה, או רק להעניק את ברכתם למישהו
אחר?
עראפאת לא היה עדיין !מוכן לדבר על כך. זוהי
נקודה שבה יש עדיין לדון. אין ספק שזוהי אחת השאלות
העיקריות. כשדיברנו עם אנשים במצריים, למשל —
או עם הדובר המצרי שהיה בז׳נווה, תחיסין באשיר,
ניראה לנו בי הוא חש שבסופו של דבר יצטרפו הפלס טינים
למשא־דמתן בז׳נווה, והוא אמר שהם מלאי־תיקווה.
ברוד שדיברנו לא רק עם מנהיגיהם הראשיים של
הפלסטיניים, אלא גם עם אינטלקטואלים ותיאורטיקנים
פלסטיניים רבים. גילינו אצלם תחושת חדדה כללית
מפני המישטרים הערביים, ופחד שמא יהפכו הפלסטינים
לבלי־מישחק על לוח השח־מת של ז׳נווה.

• עם מי נפגשתם מקרב הפלסטינים ה
אחרים בביירות?
דיברנו עם רבים, וביניהם אותו עורך־דין, שהוא ערבי־ישראלי
שגורש, אדם מרשים מאד. כן נסענו למחנות,
ונפגשנו עם רבים מהמנה״גים המקומיים בתוך המחנות,

..חוגאתמה איה יגול לאוזזו
בחבל בשל קצותיו
ודיברנו גם עם אנשים מן המחנות, אנשים צעירים.
התרשמנו מאד, הן מתנאי־החיים הקשים מאד בתוך
המחנות, והן מהחלטתם הנחושה של האנשים, להעניק
למצב ציביוו אנושי מאד, על-אף הנסיבות הבלתי־אנושיות.
הם מקיימים גני־ילדים, ושולחים את בניהם
לאוניברסיטאות. שיעור הסטודנטים מקירבם גבוה במייוחד.
המישפחה כולה חוסכת פרוטה לפרוטה, בדומה מאד
ליהודים, ושולחת את הבן לאוניברסיטה.

• האם דיבר עראפאת על דו־קיום בין
אירגון־השיחרור הפלסטיני לבין ירדן?
עד כמה •שזכור לי, העלינו את השאלה פעמים אחדות,
אך לא קיבלנו עליה תשובה ברורה. דומני שפעם אחת
אמר שאין לו הזכות לפלוש לתוך הריבונות הטריטו ריאלית
הירדנית, אך אינני בטוח. כל הזמן חשתי כי
דבר זה ייכלל לבסוף בפיתרון כלשהו, שחלקים אחדים
* מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה.

הכומר דניאל כריגן
״הזדעזעתי עמוקות

של ירדן יימסרו לפלסטינים, אך איני זוכר אם קיבלנו
הבהרה כלשהי לכך.

• מה דעתכם על חוואתמה, אחרי התקרית
כמעלות?
זה היה הדבר האחרון לו צי,פינו. זה היה מזעזע.
כשהודיעו על כך, לא האמנו למישמע־אוזנינו.
שיחתנו עם חוואתמה היתר, באמצעות מתרגם, עורך-
דין. הוא מדבר אנגלית, יאך רצה להיות בטוח.
עם הוואתסה נפגשנו בביירות. זו היתד, הפגישה
הראשונה שלנו, והוכנסנו לשם תחת !מישמר כבד. זה
היה ׳מרשים מאד. המון נשק, וכל זה. אבל קשה היה
שלא להתרשם מחוואתמה, וזה היה הדבר שהגביר עוד
יותר את התדהמה לאחר־מכן.
שאלנו אם נוכל להקליט את שיחתנו איתו, והוא אמר :
״כמובן. אין לי שפה אחת בשביל הודעות פומביות
ושפה אחרת בשבילכם.״
סיפרנו לו ששמענו דיווחים סותרים על דעתו על
ההצהרה שמסר לג׳ייקובס, ושאלנו אם אומנם חזר בו
!ממנה. הוא השיב בשלילה. אחר־כך דיבר על כך שאיך-
גונו!מתנגד לטרור מאז .1969 זה נאמר באופן יפשוט מאד,
וכל !מה שאמר, נאמר במישפטים פשוטים וישירים כאלה.
התמורה המפתיעה שחלה במצב, לאחר התקרית במעלות,
הדהימה אותנו !כליל.
חוואתמה היה שקט מאד, מהורהר מאד, כימעט עדין.
הפעולה במעלות מתווספת לכל מה שראינו, ולניסיון־

העבר.
אני סבור שבקרב הפלסטינים קיים פחד גובר והולך,
והייתי אומר שהוא גם מוצדק במידה מסויומת. עם
נדודיו הנימרצים של קיסינג׳ר בין דמשק, קהיר, ירושלים
וכו׳ — עלול עתידם של הפלסטינים להישחק.

הוא אמר זאת?

• חוואתמה הוא, מבחינה מסויימת, יקירו
של השמאל החדש באירופה ובארצות־הברית.
למרות העובדה שהוא מנהיגו של
אירגון־הפידאיון הקטן ביותר, הרי הוא המפורסם
כיותר, והמצוטט ביותר מכין המנהיגים
הפלסטיניים, ברחבי ׳העולם המערבי. האם
אינכם סבורים שתנועת השמאל החדש, ותנו־עות־השלום
במערב, כאמריקה ובאירופה, חייבות
להגיב כתוקף על פרשת מעלות?
שלחתי מיברק לז׳אן־פול סארטר, וביקשתיו
להגיב על בד בחריפות. הדבר שאירע כמעלות
מהווה מכה נוראה למחנה־השלום הישראלי.
זה גרוע כהרבה מקריית־שמונה.
העובדה שחוואתמה עשה דבר בזה, מייד
לאחר שהצהיר בי הוא כעד הסבם של שלום

״שום ובר אינו ׳נזל להצדיק
השקת תלמידים נבני־עחבה...
עם ישראל, מערערת את אמונו של הציבור
הישראלי ככל העולם הערבי. גולדה מאיר ממש
זרחה מאושר, כדברה כאותו ערב בטלוויזיה
וברדיו על אסון מעלות, באשר הדגישה שנאיף
חוואתמה הוא האחראי לזוועה.
אנחנו חשנו שבגדו בנו. דבריו של חוויאתמד, בשיחה
עימנו, על כך שהוא !מתנגד לטרור מאז ,1969 נראים לנו
עכשיו כהונאה.
הרי אנחנו לא באנו לשם כעיתונאים ! באנו כאנשים
רציניים מאד, וגם קיבלו אותנו בתור שכאלה. הם הביעו
בפנינו את דיעותיהם על אלימות ועל ערך החיים.
העניין הזה זיעזע אותנו עמוקות.

• האם דיברתם גם עם פלסטינים כשטחים
המוחזקים?
דיברנו עם פלסטינים כאן! .מרביתם ׳מפחדים להביע
את דיעותיהם בגלוי, או להרשות שיצטטו אותם בשמותיהם.
איננו סבורים שעלינו לגלות את שמותיהם. הם
אמרו שהדיבור הגלוי על תנאי־יחייהם של הפלסטינים
בשטחים המוחזקים, על מדיניות־הדיכוי, ועל המצב
הכלכלי שלהם יזיק להם, והם יואשמו בחתירה תחת
השילטון הישראלי.

• האס הפלסטינים כשטחים המוחזקים
אמרו לכם שאירגון־השיחרוד הפלסטיני מייצג
אותם?
איני יודע אם ניסחנו את השאלה כך. אני זוכר אחד
שאמר זאת, וביקש שלא יצטטו את הדברים בשמו.
הרושם שקיבלנו הוא שהם חשים כי האירגון מייצג את
מטרתם, מבחינה מסוייימת. הם דיברו גם על אי־יכולתם
ליצור לעצמם אירגון פוליטי משלהם כאן.
כל ניסיון כזה נחשב מייד בהתמרדות, אמר לי
מישהו.

• האם אתם סבורים שהם היו מעוניינים
להקים להם נציגות משלהם, שאינה תלוייה
כעראפאת — או שלא נגעתם בנושא זה?
כאיזו מידה מייצג אירגון־השיחרור הפלסטיני
את הפלסטינים היושבים כשטחים המוחזקים?
אלה הן שאלות פוליטיות שקשה מאד להשיב עליהן.
אני קיבלתי את הרושם שהם הזדעזעו מהטבח במעלות,
בדיוק כמונו.

• בלומר, השיחות שלבם עם האנשים כשטחים
המוחזקים נערבו אחרי הטבח?
כן. והם הזדעזעו בייחוד מהדברים שאמר חוואתמה,
אותם מסרנו להם. אבל זהו רק הרושם שקיבלנו. יש
לי רושם שהם חשים כי בעיותיהם כה מיוחדות למצבה־שלהם׳
תחת מיימשל ישראל, עד שהיו רוצים באידגון
כלשהו משלהם, שייצג את דרישתם לזכויות אזרחיות
ואשד ימנע שורה ארוכה של פגיעות בזכויות-האדם שלהם.

במדינה י
העם גרג-ד החולי
חול הו 7כבשהג דו ל
7חץ אמריקאי כביר
השי; את הכרדת
הכוחות — אך המשפד
הגדול צפוי מהר
המאבק הגדול על הפרדת־הנוחות בצפון
התקרב לסיומו. המכבש של קיסינג׳ר
סולל את הדרך ומוחץ כל התנגדות.
במאמץ נואש למנוע !מבעד המכבש
להתקרב אליהם, נקטו המתנחלים שיטות
של פרישה. הם ״התנחלו״ בקונייטרה, מתוך
תיקווה שאיש לא יעז לסלקם משם.
כגנכים כלילה. תיקווה זו ינקה מ־נסיון
העבר.
במשך שש שנים, הצטיינו כל שרי הממשלה
בפחדנות עילאית !מול יפני המתנחלים.
.ממשה דיין ועד יגאל אלון, הם
התקפלו לעיני מתנחלים שהתייחסו ברצינות
לנאומיהם הדמגוגיים, ושאנסו אותם
לנהוג על פיהם.
קריית־ארבע הוקמה על־ידי קבוצה ש באה
לחברון בגניבה, תוך הונאת המושל
הצבאי. אחרי מעשה זכתה הרמאות באישור
׳ממלכתי! ,כאשר דיין ואלון מתחרים בי ניהם
מי יהיה הפטרון של המרמים.
השבוע שלחו דיין ואלון את המישטרה
כדי לסלק את הרב משה לווינגר, ראש
קבוצת קריית־אדבע ,׳מחזית בניין ראש־הממשלה.
״;כנעתי
לכם!״ בהפגנה זו נתגלה,
במיקרח, שלא היתד, זאת ״הפרישה״ היחידה
מסוג זה.
!כאשר יצא הרמטכ״ל, רב־אלוף מוטה
גור, אל המפגינים, התפתח ביניהם דין-
ודברים. בלהט הדברים הפליט גור, מי
שהיה אלוף פיקוד הצפון :״רגע אחד!
אנחנו מדברים ביזנס? אז אחד הדברים
המעטים שאני מצטער עליהם, הוא שנכנעתי
לכם. ותודו שצדקתי. זה בקשר
למיקומה של רמת-מגשימיס. אמרתי לכם :
תישארו ואל תעברו כל כך קרוב לגבול.
רמתימגשימים נמצאת ליד הגבול, בעוד
ששאר היישובים נמצאים במרחק של ששה־שבעה
קילומטרים ממנו!״
לקראת המשכר. השבוע לא היה סיכוי
למתנחלים ולשותפיהם להצליח במאבקם.
הלחץ האמריקאי הכביר היה חזק
מכל התנגדות פנימית.
הרוב הגדול של הציבור רוצה בהפרדת-
הכוחות, כדי לשים קץ ללוחמה ולקורבנות.
הוא נתמך על־ידי !כל אנשי־הביטחון
הרציניים, היודעים שצה״ל זקוק לכמה
שנים של רגיעה, לשם שיקומו מחדש.
אך המשבר־זוטא של הנסיגה הקטנה
הראשונה בצפון הוא רק .׳מקדמה קטנה
על־חשבון המשבר הגדול, שיזעזע את
המדינה עד ליסודותיה, כאשר יבוא השלב
הבא — בסיני, בגולן! ,ומעל לכל !בתחומי
ארץ־ישראל עצמה.

הממ שלה
הכס אודו המוסיקלי
מי הולד ומי
כא7 ,אן ולמה?
נאיף חוואתמה רצה לחזק בישראל את
הכוחות הלאומניים, השואפים להכשיל את
ההסדר המתקרב (ראה הנדון) .הוא הצליח
לחזק את הקריאה ל׳ממשלת־ליכוד־לאומי.
אך התוצאה היתד, הפוכה: המתנגדים
לשיתוף הליכוד בשילטון הבינו שעליהם
למהר ולקבוע עובדה קיימת של !ממשלה
חדשה, לפני שהגל הלאומני יציף את
הבמה הציבורית. מחדלי ממשלת־המעבר
הגדישו אף הם את הסאה.
סוף דיין. ההצבעה במרכז ברוב של
302( 9074,נגד )36 היתה יותר ׳מאשר
הכרעה עניינית ׳חשובה. היא היתד, בגדר
קריאה להפיכה.
בהצבעה זו נקבר מעמדו הפוליטי של
משה דיין, אחרי שפרשת מעלות כיבתה
סופית את הילתו הצבאית. כל תומכי
שמעון פרס ׳מחוץ לחטיבת רפ״י הצביעו
בעד ממשלת* — 61 ובכך המליכו את פרם
על ירושת דיין.
באותה שעה העבירה ההצבעה את הירושה
מפינחס ספיר ליצחק רבין במפא״י

— ולפחות סללה את הדרך למעבר דומה
באחדות־ד,עבודה.
הגווארדיה הקשישה במיפלגת־ד,עבודה
לא חוסלה סופית. אבל כוחה המדיני נש בר.
אין לה סיכוי להחזיק בשילטון, אלא
אם כן יעשו היורשים שגיאות קטלניות.
המישחק הוזגיכ. עם הצבעה זו,
התחיל שוב מישחק ד,כסאות המוסיקליים
— ציוות כסאות הממשלה. זהו המישחק
החביב ביותר על כל העסקנים והפרשנים
הפוליטיים בישראל.
כמה מן המאבקים המרתקים ביותר :
• תיק הכיטחון. כימעט ואי־אפשר
למנוע אותו משימעון פרס, לאור עליית
כוחו במי׳פלגה, למרות התנגדות חטיבת
אחדות־העבודה למינויו. אין מועמד סביר
אחד, מאחר שמוסכם שמעמדו של רבין
אינו די חזק, אחדי ״מיסמך וייצמן״ ,כדי
שיחזיק בעצמו בתיק זה, נוסף על תפקיד
ראש־ו־,ממשלה.
אולם ייתכן שפרס עצמו יסכים שב־מישרד
אחד זה הצטברו תפקידים רבים
מדי, ויציע להוציא ממנו כמה תחומים.
במיקרד, זה ייתכן שהשטחים המוחזקים
יימסרו לשר אחר.
• יעקדכי—נכון. קרב חשוב יתלקח
סביב איוש התיק השני שיימסר לרפ״י.יצחק נבון, שהוא פופולרי הרבה מעבר
לתחומי רפ״י, מתחרה עליו עם גד יעקובי,
נאמנו של !משה דיין. נבון בא בודשבון
לתיק ההסברה או החינוך.
• אחדות־העבודה. סקמן־שאלה דומה
מרחף על התיק השני של אחדות-
העבודה. הקיבוץ המאוחד תבע אומנם מגלילי
להמשיך ולכהן בממשלה, אבל יגאל
אלון עצמו אינו רוצה בכך ואילו לגבי
גלילי ספק אם רבין יוכל להרכיבו בממש לה,
מאחר שהוא מזוהה עם השלישיה
גולדה—דיין—גלילי. מועמד אפשרי לרשת
אחד מהם הוא משה כרמל, שרבים רואים
בו אדם שקול ומאוזן, שיוסיף יציבות
לממשלה החדשה.
!• !תיק המישפטיס. חיים צדוק!מח זיק
בו בחוזקה, ומקווה לחולל בעזרתו
רפורמה חשובה בסדרי־השילטון. אין כל
׳סיכוי שהמערך יסכים למסור תיק זה
למיפלגה אחרת — למרות שגידעון האוזנר
ושולמית אלוני לוטשים עליו עין.
• שולמית אלוני. שיבוצה מעורר
בעיות רבות! .מכיוון שמעולם לא עבדה
במישפטים, אין לה תביעה חזקה על תיק-
המישפטים. היא באה בחשבון לתיק-
העבודה (משום שהוא כולל את הביטוח
הסוציאלי) .יהיה זה פיקנטי, כי תיק זה
היה פעם בידי גולדה מאיר. תיק סביר
אחר, מישרד־הפנים, יהיה כנראה חסום
בפניה, בגלל ההבטחה לשמרו לדתיים.
׳ • אהרון ידלין. צירופו לממשלה
כי׳מעט מובטח, אחרי שעבר ברגע הנכון
מגולדה מאיר ליצחק רביו. הוא יכול
להיות שר־חינוך — אחרי ששימש שנים
רבות כסגן־שר ב׳מישרד זה. אפשרות אח רת:
שר בלי־תיק והמשך כהונתו כ-
!מזכ״ל !מיפלגת־העבודה, דבר שימנע מאבק
קשה על כהונה זו.
• שלמה הילל. אין מועמד בולט אחר
שיוכל להדיח אותו כנציג ״עדות המיזדח״
בממשלה. אין קופצים על תיק שר־המיש־טרה.
אבל גורלו של הילל תלוי במסקנות
שתסיק לגביו ועדת-ו!חקירה שהיתמנתה לחקירת
הטבח במעלות.
• מישרד^האוצר. זוהי, כמובן, שא-
לת־המפתח. אם ירצה, יוכל ספיר להמשיך
לשלוט בו. אם יילד, ירצה למוסרו לאיש־אמונו.
מילבד יהושע רבינוביץ אין מועמדים
סבירים רבים. אך אפילו כדי לעבור
משילטון־היחיד של ספיר להנהלת־צוות,
דרוש אדם בעל שיעור־קומה. ספיר עצמו
התעייף, אינו רוצה להמשיך בתפקיד החשוף
לביקורת מתמדת, מעדיף את העמדה
הפחות-׳מסוכנת של יו״ר הסוכנות, שיש לוט
ממילא יגם על השיכון והקליטה.
׳• יג׳אל אילץ. אם יישאר בממשלה,
יהיה, מעמדו פרובלמטי. דובר על שיבוצו
כשר־החוץ — דבר שיגרום להתנגשות
חזיתית עם אבא אבן, שאין לו חשק
לוותר על עמדה זו. סד, גם שאין בשבילו
תפקיד בכיר דומה.
׳• תיק ההסכרה. אין כנראה נטייה
לבטלו, אם כי רבים סבורים שיש להפוך
את שר־ההסברה לדובר־הממשלה בילבד.
המועמד הסביר ביותר: אהרון יריב,
שאין לו חשק להישאר במיטה החולה של
׳מישרד־התחבורה. מי מוכן להיכנס למיטה
זו? ייתכן שאחד ממועמדי העבודה החדשים,
כמו אברהם עופר או משה ברעם,
שייכללו ככל הנראה בממשלת רביו.

1 1 1 1 1 1 1 * 11111 ן ןן ןי ת ן * ו ו 1״אני מגרש את שדי נעורי,״ הסביר
פליני לעיתונאים שגמרו את ההלל

1 11111ע/ 1

על סירטו אמרקורד. בסרט מופיעה בעלת חנות־טבק שמימדיה הענקיים מדהימים.
בתמונה משמאל: פליני הצעיר צועד בין שורות תנועת הנוער הפאשיס־טית,
בת־זוגו בצעיף כלה, ופניהם אל פסל ענק של בניטו מוסוליני.
• קלוד ללוש ז ״פסטיבל קאן יסבול
השנה. הבחירות לנשיאות יגנבו את ההצגה״.

מורים כסי (מנהל הפסטיבל):
״היו לנו צרות הפעם, לא בגלל הבחירות
אלא בגלל הסרטים שהוגשו לתחרות.
כל שנה מפיקים יותר סרטים, כל שנה
הרמה יורדת.״
• ז׳אן פול ראסאם (״ילד נורא״,
מפיק סרטים, לבנוני הגאה בערביותו,
גובה — 1.60 מטר) :״הם רוצחים את הפסטיבל.
מזמינים מבקרי־קולנוע מטיט־בוקטו
ומנהלים אותו כמו הרצאה באוניברסיטה.
אפילו רציפי מארסיי זוהרים
יותר.״
9פאכר להייכרה (נשיא כבוד של
הפסטיבל) :״לא הפסטיבל הוא שנשתנה,
כי אם הקולנוע כולו. פעם חיפשו זוהר,
היום מסתכלים בסרטים.״
• ריימון דדן (המפיץ שפוצץ זוז־עתה
את איגוד־המפיקים הצרפתי) :״פעם
היו באים לכאן כדי לעשות חיים. היום
באים לעבוד. בסן־טרופז יש הרבה יותר
נערות חשופות שדיים מאשר כאן. למרות
שאין שם פסטיבל.״

כך הם מדברים, האורחים שבאו
עם תיקוות להתפרפר, והמארגנים שציפו
לפרפרים נוצצים. כל מי שאינו מתמצא
בעניינים יכול לחשוב שקאן הולכת למות.
צלמי־ד,עיתונות מדברים בערגה על ה ימים
בהם היו הכוכבניות מעניקות להם
מחסדיהן על כל מיזרן, תחת כל עץ
רענן, ואפילו במעבדות־ר,פיתוח, כשלא
היה זמן לדלג עד המיטה.
עיני המפיקים מתערפלות בנוסטאלגיה
לזכר התקופה בר, היו הנערות לבושות
בענק־פנינים בלבד, והיו מוכנות גם לע בור
מיבחני־צילום בפני מצלמות ללא־פילם.
בעלי
טורי־ד,רכילות מתגעגעים לימים
בהם יכלו, פ־שוט, לשבת באולם־הקבלה
של קרלטון ומדסטיק, ולאסוף חומר לשישה
טורים ביום.
ואף־על־פי־כן — כולם באים 35 .אלף
אורחים 1,300 עיתונאים. המוני סקרנים
מצטופפים על הטיילת. העסקים הנחתמים
כאן מגיעים עד 70־ 60 מיליון לירות. כל
מי שיד לו בעיסקי הבד רואה לעצמו
חובה להימצא כאן.
כולל, כמובן, ישראלים. הדבר הראשון

להרטיב את המשסה

קלחים בטלן מדופלם ׳שהשתחרר מהכלא, עם ישני ידידיו, אחרי שמילאו,כריסם במשקה.

ארה הסוטים שידהימו אותו השש!
בו נתקלתי בכניסה לארמון־הפסטיבלים,
היה פירסומת לפישעון שביים מנחם גולן,
בארצות־הברית: לפקה. במדרגות המובילות
למעלה, אל האולמות, מפרסם סם
דובינר את היער הקסום, סרט־הנפשוז שביים
עבורו שלמה צוריאנו, בו השתמש
בפיסלונים בני אלפי •שניט.
על הטיילת מציעים למכירה, בפירסומים
ומעל לוחות־המודעות, את חכם גמליאל,
זהדגל הישראלי מתנוסס בגאון, שהרי
אבו אל־בנאת משתתף בתחרות.
כששמע מבקר ערבי אחד את שם הסרט,
תמה :״מה פתאום אתם מציגים כאן סרט
עם שם ערבי?״ כאשר סיפרו לו מהו נושא
הסרט, התרגז:
״למה אנחנו, העמים השמיים, צריכים
להציג דווקא את הפריטייביות שלנו?״
נעים לדעת שיש מי שחושב כי היהודים
והערבים הם חטיבה אחת, ועוד יותר
נעים — כשהדובר הוא ערבי.
למעשה התקבל סירטו של משה מזרחי
באיחור כה גדול, עד שלא הספיקו לכלול
אותו בחלק מן הפירסומים הרשמיים. אולם

הערביות. לעומתה טענו במאים ועיתונאים
המכירים אנשים אלה, כי אין זו אלא
בדייה: למי להאמין?

ברז למאהלר
^ ך כאשר אתה פוגש עיתונאים
מארצות ערב, הרושם הוא שונה.
אתה מספר להם את פרשת הבמאית הלבנונית,
והם מושכים בכתפיהם :״יש אנ שים
סתומים לגמרי,״ הם אומרים. השיחה
קולחת. ישנן נקודות רבות משותפות,
ונדמה שאין שום מניעה מפני חיים משו תפים,
שלווים ורגועים. אינשאללה.
אבל, מובן שלא יחסי ישראל־ערב הם
המעסיקים את רוב הנוכחים כאן. הרבה
יותר מרתק בעיניהם, למשל, לנחש מדוע
לא הגיע לכאן סירטו החדש של אנטוניוני.
הוא הצהיר, אומנם, שהסתכסך עם הר שויות
האיטלקיות ולא הסכים לייצג את
איטליה בקאן, אך השמועות המקומיות
אומרות כי חשש מפני ׳תחרות מסוכנת,
עם פליני שפתח את הפסטיבל.

111111ווןן* ךןןןןך 1*111911 לא נמצא מי שיערער על הגדרה זו לסירטו
1111 של הבמאי קן ראסל על חיי המלחין
#111 1\ 111ווו !
מאהלר. ראסל, האוהב להדהים, מציג בגאווה מגן־דויד ענק שהופך בידי מאהלר
המתבולל לחרבו של זיגפריד — מעבר שסחף אחריו קריאות־בוז רמות מן האולם.
הסיוט, חולפת לחלוטין כל תקווה לרצינות.
למראה סיוט אחר, בו מוותר מאהלר
על יהדותו, והופך את המגן־דוד שלו לחרב
של זיגפריד, בה הוא מקודש על־ידי
אשתו של ואגנר, המחופשת לברוג־הילדה,
פרצו שריקות־בוז באולם בולו.
לעומת מאהלר, היו סרטים אחרים
ראויים לשבח. אמרקורד של פליני (שייקרא,
בהצגתו הקרובה בארץ: זיכרונות),
מלא וגדוש רגעים נפלאים. נעשה לך
חם בלב, והיופי של התמונה כובש אותך
כליל. הסרט, שהוא כולו זיכרונות מיל דותו
של הבמאי, מחזיר שוב את הדמויות

חברתית על מצבה הכלכלי של ברזיל.
וכך אנו רואים, כי אף שהמין על הבד
מתחיל לפשוט את הרגל, ובמרץ, הרי אם
מה שקורה פה יכול לשמש אמת־מידה
למתרחש בעולם כולו, אזי יש עוד תיקווה
לאנושות.
ונאמר אמן.

הולד

קאן?

מי שרצה לחפש טענות, דווקא,־ יכול
לעשות זאת: אבו אל־בנאת הוצג ביום־
הבחירות בצרפת, שהוא כמובן היום החלש
ביותר מבחינת מימדי הצפייה. אבל,
אולי יותר טוב דווקא כך. אבו אל־בנאת
איננו בדיוק שיא בקאריירה של משה
מזרחי, של שייקה אופיר, ובוודאי לא של
הקולנוע הישראלי.
אבל ישראל, לפחות, בחברה טובה.
הסרט הערבי היחידי המוצג בקאן, במים־
גרת שבוע הביקורת, נקרא יום חופש
הגיע״ ,.והוא מציג את מילחמת־השיחרור
של העמים בדרום חצי־האי ערב. את הסרט
עשתה נערה לבנונית ב־שם הייני
סדור, והוא נראה כתעמולה השקופה והבוטה
ביותר שאפשר להעלות על הדעת,
אם גי יש בו נקודות מעניינות, כמו,
למשל, טיפוח דמות האשה בחברה הערבית
החדשה, או טיפוח הרמה ההשכלתית
של בני השבטים בעדן או בעומן.
כל המרואיינים בו אינם מדברים, אלא
נואמים. ומשום מה, כל הנערות החולפות
לפני עדשת המצלמות חטובות ויפות־מראה.
כשורת משתתפות בתחרוודיופי.
פרטים מסוג זה אינם מעוררים אמון רב
ביותר בכנותה של הבמאית.
כשניסיתי לדבר איתר. על אפשרות שכל
שבוע הביקורת, כולל הסרט שלה, יוצגו
חד־פעמית בישראל, ניתקפה הנערה פחד
איום׳ סירבה לדבר איתי או לשמוע, חס
וחלילה, על האפשרות הנוראה שסירטה
יגיע לתל־אביב. כשנשאלה על־ידי הצר פתים
מדוע ניסתה להתחמק השיבה •שהיא
מפחדת מפני חבריה, בתנועות המהפכניות

לא פחות מרתק לנחש אם הבמאי היו גוסלבי
הגולה, דודן מאקאבייב, שיבקר
כנראה בקרוב בארץ, יצליח לשכנע את
הכוכבת הקנדית שלו, קארול אנדרה,
להתיר את הצגת סירטו החדש סרס מתוק.
בין השניים פרץ ויכוח חריף, מאחר ש-
השחקנית טוענת שהסרט, בסך־הכל, פור-

מאח

דן פיינרו
נוגרפי בעיניה, והיא אינה מוכנה להיראות
כך בעיני העולם.
שחקנית שאינה דואגת כלל לבעיות
כאלו היא ג׳ורג׳ינה הייל, שחקנית־תיאט-
רון בריטית המופיעה כאלמה מאהלר, ב סרט
על חיי המלחין .,אותו ביים קן
(צ׳ייקובסקי, שדים, נשים אוהבות) ראסל.
אם*כי הגברת הייל אשמה, למעשה, רק
בחלק קטן מאוד מן המיון הגדול של
הסרט, שהוא אנדרטת־נצח לטעם הרע
ולהגזמה הגרוטסקית.
״למן המעמד הראשון, כאשר גולם־פרפר
בדמות אשה עירומה זוחל ומנשק את
דמוודהאבן של מאהלר, מתחילות השערות
להסתמר* לאחר־מכן, כשאותה אשה מזדווגת,
בסיוטי בעלה, ומקונדהמיפגש בין גופותיהם
של השניים הוא פרצופו של בעל־

הרודפות אותו מאז תחילת הקאריירה
•שלו.
״אני מגרש את שדי נעורי,״ הסביר
פליני. ובין השדים כמה נשים אדירות־מימדים,
תופעות־טבע ממש. אחת, מוכרת
סיגריות, מדהימה במיוחד. היא: נראית
כארון מהלך, והיא המעניקה מנת־חינוך
מיני לפליני הצעיר. ענקית זו
תמחוק מתולדות־הקולנוע אפילו את סר־גינה
המפורסמת משמונה וחצי.
ברזיל, אחת הארצות המקוריות ביותר
היום בעולם הקולנוע, אף שבישראל אין
מודעים לכך כלל וההפסד כולו שלנו,
שלחה לפסטיבל שלושה סרטים. הם מוצגים
מחוץ למיסגרת התחרות, כמו סרטים
יוצאי־דופן אחרים. אחד מאלה, לך לעבוד,
בטלן, הוא שיר של חדווה ואהבת חיים,
ספוג פולקלור, טבעי, פשוט וקולה, ממש
תענוג לנשמה. הבמאי, הוגו קארווינה,
שהוא גם השחקן הראשי, מזכיר במיקצת
את טופול בארבינקה, בתוספת עסיסיות
עממית תוססת מתוצרת שכונות-העוני של
דיו, אותן שכונות שהיו רקע לאורפיאו
נגרו.
זהו סיפורו של בטלן המשתחרר מן
הכלא, לשם הגיע בגלל מעשים מגונים.
על עבודה אינו מרשה לעצמו אפילו לח שוב,
והסרט עוקב אחריו בגילגוליו בשולי
החברה, כשהוא מתעלס עם דוגמניות־עירום,
מארגן תחרות־ביליארד, מסדר רמ אים
מן החברה הטובה. ומפתה גברת על
עוזרתה גסייחד. הכל, לצלילי קצב בר־זיליאני
משגע, המון חיוכים וקריצות עיניים,
היכולות בהחלט להתפרש כביקורת

פורנוגרפיה טהווה |

קארול אנדרה הקנדית, באחד המעשים־ 1׳
שלא־ייעשו בסיוטו של הבמאי היגוסלבי1 ,
דודן מאקאבייב. השחקנית אסרה על הבמאי
המוכשר להקרין את הסרט, בטענה ר
שלדעתה הוא נראה כסרט פורנוגרפי1 .

במדינה
סט!דנג1ים
הדגמס רי ח ־
ג ב או 1יברס* טה
פעולה נימרצת ננד
מיסזגתיות בקמפוסים -
ערוגה לסידוק מהלימודים
כשניגש שמעון כגן, תלמיד לתואר
השני בחוג לתיקשורת באוניברסיטת ירושלים,
למיכרז על הברות במערכת פ י־האתון,
היה ברור לו שיתקבל, שהרי
בבר עבר שני מיכרזים קודמים ועבד
בעיתון למעשה. אלא שלמרבה תמהונו
גמצא הפעם פסול.
התנגדותה של רוני קמין, ממלאת־מקום
יושב־ראש הסתדרות הסטודנטים וחברה
בוועדת־המיכרזים, היא שהביאה לכך,
לאחר שבשני המיכרזים הקודמים תמכה
בחברותו של שמעון במערכת־העיתון.אין פלא לכן, שסקרנותו של שמעון
התעוררה, ובהזדמנות ראשונה העלה בפניה
את חשדותיו :״האם זה בגלל הב־

מאוזן :

מאונך :

)1בהרת־קייץ )4 :תאווה׳ רצון עז:
)6זרבובית; )8בית־נכאת )10 :מוסלמי
המאמין רק בקוראן )12 :סכום הנגבה
כתשלום־חובה )13 :פצע מפריש מוגלה:
)14 בירית )15 :נושא קולו ברון)17 :
אחד השבטים ; )19ה״תחתית״ של חיפה ;
)22 בייגל׳ה; )23 המופקד על המרגמה:
)25 ראוי, מתאים )27 :מטבע יפני)28 :
צאצאה; )29 מזל! )30 מערה קטנה המשמשת
מישבן לחיות )32 :ברור, שאין בו
ספק )34 :גומה בסלע, בה ניקווים מי־הגשמים!
)35 תואר הולנדי )37 :אחד
משני ההרים הקדושים לשומרונים 38 :א),
תוכניודדיונים בטלוויזיה )40 :אסיפה ל דיון
בעניינים שונים; )42 הרחק; )44
עץ־פרי ממישפחת הקיטניות; )45 רע,
עמית; )48 טין; )49 אש; )50 מגיבורות
עם־ישראל בעת החדשה; )52 ארה דבש
מהכוורת ; )54 מזונם של בני־ישראל
במידבר ; )55 נוגה, אור )56 :חצי היממה:
)58 ינצח; )59 בן־תחתת )61 :קיסרות;
)64 מיספרם של הצדיקים; )65 מישטח
מוגבה, משמש להופעות )66 :נשא קולו
בשיר.

חשבץ

)1מילת זירוז )2 :וילון ; )3קניין של ;
)4חס־וחלילה (ר״ת); )5עצם בפה; )6
קיר־מגן צבאי; )7עליך לדעת!; )8
טרדיציה; )9בנף־עוף; )10 שביתה, הפסקה;
)11 מנביאי ישראל; )12 ביצע את
פעולת המילה; )14 ללא תמורה כספית;
)16 התכופף, גחן; )18 תר מיצוות;
)20 שהפכוהו לרכוש המדינה )21 :שלו־שים־ושלושה
; )24 קוסם, אשף ; )26 מאורת
היות־טרף )28 :בן ; 29א׳) עץ נשיר גדול
ונאה; 30א׳) מעשייה, סיפור דימיוני;
)31 איזור גבוה ושטוח ; )33 שם־מישפחתו
של מחבר ״אקסודוס״; )36 אביהם של
שם, חם ויפת; )37 בדעיר; )38 תעלת-
שופכין )39 :מקור־אור; )41 כלומר;
42א׳) בהשאלה: מרכז )43 :מועל-יד
צבאי )44 :חומר־נפץ מרסק (ר״ת))46 :
תואר צרפתי; )47ג׳ינס, בעברית)50 :
שיש לו נושים )51 :כלי המשמש לתקיעה
)53 :בת־קול; )55 עץ-פרי ירוק-עד
ממשפחת הדתיים 57 מורנו ורבנו; )60
רחמנא ליצלן~(ר״ת) )6 1מילת״תגאי:
)62 מכינויי האל; )63 כמו 27 מאוזן.

9ו 9ו

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע פסטל סיפרה. לאותן הספרות יש אותם סיפנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור וכפל, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

\ 11ט איי ¥ £

סטודנט כגן
נגד מיפלגתיות
טחתו של יו״ר ההסתדרות, יגאל לנקר,
שתהיי יו״ר ועד הבחירות בתנאי שתצ־ביעי
נגדי, עשית כך?״ שאל אותה.
״זו אחת הסיבות העיקריות,״ השיבה.
מדי-שנה, בהגיע מועד הבחירות להסתדרות
הסטודנטים, הופכים הקמפוסים ל־זירות־קרב.
מבחינה זו אין העסקנות ה־סטודנטיאלית
אלא השתקפות מדוייקת של
הפעילות הציבורית והמיפלגתית בארץ.
כשהחליטו שמעון כגן וחבריו ערב הבחירות,
שהיו אמורות להתקיים במאי
אשתקד, לצאת נגד תופעה זו, הם לא
ידעו במה הם עתידים להסתבך.
מיכרזים כשרשרת .״כשהסתיימה
המילחמה,״ מספר שמעון הגבוה והממוש־קף
,״נפתח מיכרז לחברות במערכת פי־האתון.
באותה תקופה בבר עבדתי במע־רכת-החירום
שהוקמה בתקופת המילחמה.
ניגשתי למיכרז, והתקבלתי.
״כשיגאל לנקר, שמלבד היותו יו״ר
ההסתדרות הוא גם חבר במועצת מיפ־לגת־העבודה
באוניברסיטה, שמע על זה,
הוא אמר, :שמעון, גם אם זכה ברוב ב״
מיכדז, לא יהיה חבר־מערכת, בגלל מה
שעשה בשנה שעברה נגד הסתדרות הסטודנטים.׳
עורך העיתון שאל אותו :
,ומה אם ייבחר?׳ ,אני כבר אמצא דרך
להקשות על כך,׳ היתר, תשובתו של יגאל.
״בינתיים הוא נסע לחו״ל, ואני התחלתי
לעבוד כחבר״מערכת. השבוע, ביום
שחזר, הוא צילצל לבית־הדפוס, והורה
להוציא אותי מהעיתון. כדי לתת לבך
אופי חוקי, הוא הכריז על המיכרז הקודם
כבלתי־חוקי, ולמרות התנגדות עורך
העיתון וסגנו, החליט על הוצאת מיכרז
חדש. כשעברתי גם את המיכרז הזה,
הוא הודיע על מיכרז שלישי. הפעם כבר
דאג שלא אזכה ברוב. היה זה אחרי שיגאל
הודיע על התפטרותו מתפקיד היו״ר.
הוא הבטיח תפקיד זה לרוני, עד הבחירות,
בתנאי שתצביע נגדי. ברור שהיא
עשתה כך.״
נגד המיפדגתיות. לפני כשנה,
קבוצת תלמידים מהחוג ליחסים־בינלאו־מיים
באוניברסיטה החליטה לרוץ בבחירות

להסתדרות הסטודנטים, תחת הסיסמא של
סילוק המיפלגתיות מההסתדרות. הרעיונות
העיקריים שהיגחו את הקבוצה, ש כונתה
מאה שמונים, היו הקמת מועצת־תלמידים
נבחרת בכל חוג, שתשלח נציגים
למועצת־על, מועצת־הפקולטה, וזו
תשלח נציגים למועצת־הגג — מועצת-
הסטודנטים.
גופים אלה יעסקו בענייני הסטודנטים
בלבד, ואילו הפעילות המיפלגתית
תרוכז בגוף נפרד, שייקרא פרלמנט־הסטודנטים.
אין פלא, איפוא, שעסקני-
הקמפוס הוותיקים, בולם פעילים בדרך
זו או אחרת באחת המיפלגות, היו מודאגים
נוכח הפופולאריות העצומה לה זכתה
קבוצה מאה שמונים בקרב הסטודנטים.
שבוע
קודם הבחירות פורסמו בקמפוס
שני כרוזים: באחד מהם נזכר בפירוש שם
מיפלגת העבודה כאחת האחראיות להפצתו,
ובו זוהתה קבוצת מאה שמונים עם מצפן
ושי״ח׳ ובשני, כרוז שחובר, ליכאורה,
על־ידי מאה שמונים ומצפן עצמם.
דץ־משמעתי. נוכח הסכנה שעמלו
ועמל חבריו, שכולם עבדו בהתנדבות,
יירד לטימיון בשבוע האחרון קודם הבחירות׳
נקט שמעון כגן אמצעי אחרון.
הוא יצא להזים את הכרוזים באמצעות
רמקול, מעשה שהביא להעמדתו לדין
משמעתי, ולהרחקתו מהלימודים לשנדד
על־תנאי.
בינתיים נידחו הסחירות, ולא התקיימו
עד היום הזה. אבל שמעון לא שקט.
״דיקרהסטודנטים התחייב מעל דפי פי-
האתון להעמיד את האחראים על פיר־סום
הכרוזים לדין. לא נישקוט עד
שיועמדו לדין,״ אלה היו דבריו המפורשים•
״אבל עד היום לא געשה דבר ב־נדון•
פנינו למישטרה, שאומנם פתחה בחקירה,
אבל הפסיקה אותה.
,׳בעיקבות זה החלטנו להגיש תביעה
מישפטית נגד האחראים על הפירסומים,
ביניהם מיפלגת העבודה, באמצעות עו־רך־הדיז
אליקים העצני, אבל המישפט
נדחה שוב ושוב. מאוקטובר נידחה לדצמבר,
לינואר, לאפריל, ועכשיו נקבע
לאוקטובר.״
בינתיים מוסיף שמעון כגן לשלם את
מחיר העזתו דאשתקד•

אירועים
ה<> 18ו ת עדייו חז גגח
התותחיס רועמים —
אך המוזות בכל״זאת
איגן שותקות
בסימן קדחת״של־אביב נפתחו ביום רביעי
שעבד חגיגות האביב ברחבי הארץ,
כאשר רעמי־התותחים בצפון מאפילים עלי־הן,
יאבל אינם מצליחים להפר את השמחה.
בתל־אביב
החלו הדוכנים השונים לטרוח
בסידור דוכניהם עוד בצהרי יום שלישי,
יום פתיחת יריד־יהססר־והאוימנויות. שבעים־
ושישה מוציאים־לאור השתלטו על הרחבה
שלפני בניין עיריית תל־אביב -׳ומאה
וחמישים ציירים ואומנים השתלטו על
שדרות־חן.
בתוך אלה התבלטו במיוחד הנערות ה־נאות,
אשר כל מו״ל וכל אמן דאג לספח
אליו, כדי לפאר את דוכנו. ואומנם, אלו
גרמו לפקקי־תניועה רבים ,׳כאשד נהגי-
מכוניות שעבדו במקום נעצרו, לטשו עיניים.

אמן יכול היה לקנות לעצמו דוכן
למשך שבוע האירועים, תמורת תשלום
של 250 לירות. המו״לים קיבלו את דוב־ניהם
ללא תשלום -אך תמורת מרומה
של •חמישה עותקים מכל •ספר שהוציאו
לאור בשנה האחרונה. אוסף ספרים זה
׳ועד למלא את מדפיהן של ספריות יאשר
;,וקמנה בשכונת התיקווה, בעיירה שלומי
ובקדיית־שמונה.
י הכיסים התמלאו. בין האמנים ניתן
היה להבחין בכמה עשרות ציידים, עולים
חדשים, בעיקר מרוסיה, אשר חסכו פרוטה
לפרוטה כדי לרכוש את דוכניהם. אחת,
אשר אין ספק שלא התקשתה כלל לעמוד
בהוצאה זו, היתה רבקה מאיר, אשת המיליונר
שלום מאיר.
היא ניצבה לפני דויכנה, שידלה את ה־עוברים־והשבים
להתעניין בציוריה, ורש מה
את תגובותיהם ביומנה .״זה מושלם —
ממ־ש מושלם !״ היה כתוב שם, ו״גם יפה־פיה
— וגם מציירת״.
בין האנשים שהסתובבו ובחנו את ה־

תמונות בעניין בלטה דמותו של הפסל אהרון
אשכנזי, אשר התפעל במיוחד מציוריה
של הציירת חנה מישקינסקי ומהמותה של
סימה ארלוזורוב! ,אשר החליטה שברצונה
לאמץ לה כבת את הציירת הרוסיה הצעירה
ז׳וספינה ידושביץ׳.
השמחה גדלה והלכה עם רדת החשיכה.
אמהות הביאו את פעוטותיהן למקום, כדי
להאכילם באווירה אמנותית־אינטלקטואלית.
ישישים וישישות באו לטייל טיול״של־ערב.
בחורים הביאו את בחורותיהם לבילוי
״בלש״ .השוטרות ״תקעו״ דו״חות במרץ,
ובעלי המיסעדות הסמוכות טפחו על כיסיהם
המלאים בעונג.
איש לא הפסיד ימן האירוע. עמך־ישראל,
בניגוד לכל התחזיות הקודרות, שנלחשו
מפה־לאוזן בדממה, נגד עין־הרע, קנה
וקנה.
עסקים איפה האימפריה>־

סיסור עלייתו ונכידתו
שד הפקידיזשעבר,
שהקים אימכריה
עשרות לקוחותיו של משה אליעז (,)30
בעליו ומנהלו של מישרדוזד־רם לשירותים,
מנסים לשווא, בשבועות האחרונים לגלות
אותו באחד משני מישרדיו, בבירה ובת״א.
התשובה המתקבלת בטלפון היא תקליט
של הדואר, המודיע כי הטלפון מנותק
זמנית.
הלקוחות, מרביתם עורכי־דין ומנהלי
בנקים וחברות, סבורים משום־מה כי הטלפון
מקולקל, וודאי יצליחו לאתר את אליעז
בעוד ימים אחדים. אך ספק אם יוכלו לראות
את הצעיר בעל השיער המקורזל והמצח
הרחב בזמן הקרוב, שכן אליעז עזג את
הארץ זמן קצר אחרי שהשתחרר משירות-
המילואים שלו, ולאיש לא ברור מתי יחזור,
אם בכלל.
אליעז נאלץ לעזוב את הארץ, לאחר
!שהסתבך בקשיים כספיים. ידידיו טוענים
כי אלמלא המילחמה ומשך־המילואים הממושך
שלו, ביחידה מובחרת של גולני,
לא היה נאלץ לכך.
״המילחמה הרסה אותו,״ הם אומרים.
״הוא שירת חודשים ארוכים, והמישרד
שהקים פשוט גהרס. חוץ מזה, הוא היה
בשירות מילואים עוד לפני שהמילחמה
פרצה. הוא היה בין אלה שהכינו את כנס
גומי, שלא התקיים בגלל המילחמה.״
רא אהבו אותו. אלה שלא אהבו את
אליעז, וכאלה היו רבים, טוענים כי ׳נפילתו
הכלכלית היתד. צפויה, וגם לולא המילחמה
היה מסתבך ושוקע.
העולם הזה 1916

אשת-מיליונר מאיר מוכרת תמונותיה
— וציירים — בכפיפה אחת
כיצד הקים משה אליעז, פקיד־זוטר
במישרד־החוץ, אימפריה כלכלית שנקראה
בשם הצנוע מישוד הד־רם לשירותים?
ייתכן שהחל בכך בעת שלמד באוניברסיטה
העברית בירושלים, ונטל חלק בהכנות
לקראת יום הסטודנט .1970

אז הבין לראשונה הצעיר, שלמד מדעי-
המדינה ועבד בתפקידים זוטריים במישרד־החוץ
מאז היותו גער, כי יש לו חוש-
לעסקים. אחרי שנטל חלק באירגון חגיגות
יום־הסטודנט, ביקש חופשה־ללא-תשלום
ממקום־עבודתו, ופתח מישרד קטן לשלי
חויות
בסימטת החבצלת במרכז ירושלים.
לא פעם היה אליעז מבצע את השליחויות
בעצמו .״העיקר שלמי׳שרד יהיה שם טוב,״
נהג לומר.
שעתו הגדולה. בעבור זמן־מה הגיעה
שעתו הגדולה של אליעז. דוודי-הבירה
פתחו בשביתה, סירבו לחלק דואר רשום.
אליעז ניגש להנהלת הדואר והציע למסור
לו את חלוקת דברי־הדואר הרשומים,
תמורת 80 אגורות למיכתב, כשבידי הדואר
נשאר רווח של 35 אגורות.
משך שבועות אחדים חילק אליעז את
הדואר הרשום בירושלים, עד ששביתת
הדוורים הסתיימה, לא מעט בזכותו של
אליעז. מנהיגי השביתה לא היססו להאשים
את אליעז בכישלון השביתה.
״אלמלא שובר־שביתה זה, הדואר היה
נכנע לדרישות שלנו,״ אמרו.
שר־התיקשורת דאז ושר-ההסברה כיום,
שמעון פרם, לא שכח לאליעז את חסד
נעוריו, והעניק לו רישיון מטעמו לחלוקת
דואר באופן פרטי. היה זה הרישיון הראשון
מסוגו שהוצא על־ידי מישרד־התיקשורת.
אליעז פתה מישרדים חדשים במרכז
העיר, ומי׳שרד נוסף בתל־אביב. כן הצליח
לקבל את חלוקת בל דברי־הדואר של
מישרדי מס־הבנסה בירושלים. מאוחר
יותר קיבל ממישרד־המישטרה את הזיכיון
לחלוקת דו״חות־תנועה. מישרדים עם
היקף־עבודה קטן יותר נפלו לידיו כפרי
בשל. בעזרת קיסמו האישי הצליח להשיג
כימעט הכל, בכל מישרד ממשלתי או
ציבורי.
״מה שאחר היה משיג ממישרדים ממשל תיים
בחודשים ארוכים, היד, אליעז משיג
בשתי פגישות,״ סיפרו השבוע מתחריו
בירושלים, כאשר נודע להם כי נסע לחו״ל.
מכאן עבר לשלב הבא. הוא הושיב את
אחד מפקידיו במישרדי־רשם־החברות,
במישרד-המישפטים בירושלים. כך החל
מספק הוא דיווחים על המצב הרשום של
החברות. כך התרוקנו כימעט מכל תוכן״
כל המישרדים האחרים, שעסקו ׳בכך שנים
רבות.
אליעז הצליח להפוך את מרבית עורכי־הדין
בבירה ללקוחותיו. הבנקים, מערכות
העיתונים הכלכליים וכתבים כלכליים בשאר
העיתונים, הצטרפו גם הם. תוך שעות
מרגע הקריאה שקיבל, היה מונח אצל
המזמין דו״ח מפורט על מצב החברה
שביקש לבדוק. המצב הגיע לידי כך שהממון
הכלכלי שער אף נתן לאליעז מדור
קבוע שם נהג לפרסם את החברות החדשות
שהוקמו. אפילו מחחריו הודו בכך שאליעז
הקים אימפריה.
אישיותו של אליעז׳ והאמצעים בזכותם
הגיע להישגיו, היו שנויים במחלוקת. גם
עזיבתו את הארץ שנוייה במחלוקת. ידידיו
טוענים, שיציאתו זמנית בלבד, ונועדה
לגייס כסף, אז יחזור. האחרים טוענים
שאליעז עזב את הארץ, וספק גדול אם
יחזור אי־פעם.

1זזד ^

ע11״1י 0נעל מרחם

דויד אמיתי, סוכן־הביטוח של חברת ״מנורה״,
שמישרדו במיגדל־שלום. כדי להשיג ממנו את
הביטוח, שהוא למעשה חסר־תוקף, נאלצתי
לעשות אצלו גם ביטוודחיים.״

^ מי !פעם שאני דואה שוטר־יתנועה, נעשה לי
ושהלר על הנשמה,״ אומר גדי הופמן, נער
תל־אביבי גבה־קומה .״ניקלעתי למצב מטורף. יום אחד גי ליתי
שמישרד־התחבורה הפך אותי לעבריין תנועה.״
לפני !מחצית השנה ומומש גדי !את הלום היוו. הוא
עמר במיבחן־נהיגה, והורשה לנהוג.באופניים !בעלי מנוע-
עזר• בהתאם לתקנות מישרד־התחבודה רשאי גדי לנהוג
בכל כלי־רכב שנפח מנועו אינו עולה על 50 סמ״ק.
,מאז־ומתמיד לטש גדי עיניו אל אופנועי הונדה
היפניים, דגם סי.די ,50 .שנפח מנועיהם 50 סמ״ק, ולכן
הם !מותרים בנהיגה לבעלי רש״ץ־נהיגה מתאים.
גדי נעזר בחסכונות הוריו וקנה אופנוע חדש. לתמיד,ונו,
נירשם ההונדד! ברשיון־הרבב שלו ׳באופנוע, ולא כ״אופניים
בעלי !מנוע עזר.״ הוא ניסה לברר את העניין אצל בוחן
מישרד־הרישוי, אך זד. שילחו!מעליו ׳בתניועת־יד !מבטלת :
״ככה זה נרשם אצל כולם,״ אמר לו.
שבועיים לאחר־מכן נעצר גדי, בשעת נסיעה, על־ידי
שוטר־תנועה. הוא התבקש להציג תעודות. לתדהמתו פסק
השוטר, שאסור לו לרכב על האופנוע שלו.
רשיון־הנהיגה מתיר לו לרכב רק על אופניים בעלי
!מנוע־עזר, ואילו: ברשיון־הרבב נירשם חהונדה באופנוע.
גדי הנבוך שיכניע את השוטר !כי נהג בתום־לב, לא
ידע שהוא עובר על החוק.

פני כשנה וחצי החלה הברת לווינסון בע״ס לייבא
ארצה דגם נוסף של אופנועי הונדה ס.ס( .סופר־ספורט)
.50 מנועו זהה לזה -של ה־ם י.ד .50 .בית־החרושת
הכניס בדגם זה מיספר שינויים, שאינם מאפשרים לאופנוע
לפתח מהירות העולה על 50 קמ״ש.
מאחר שנפח המנוע אינו עולה על 50 סמ״ק, ומהירות
הנסיעה !מוגבלת, נרשם הדגם פרשייון־הרכב כ״אופנים
בעלי מנוע־עזר.״ במיקדה זה אין בוחני !מישירד־ד,רישוי
מעוררים כל בעיות.

אלא שאלפי הצעירים הקונים מדי שנה את
ה־״ס.ס50 מערימים על החוק. על־ידי הגדלת
מעבירי הדלק בקרכורטור, הפיכת המיש־קלות
במגנטור והחלפת גלגלי-שיניים, הם מחזירים
לאופנוע את מלוא מהירותו הטיכעית,
המגיעה ל־ 100 קמ״ש.

״סדר את העניין.״ יעץ לו השוטר .״זוהי
עבירה הגוררת שלילת רישיון. חוץ מזה. אם
תהיה לד תאונה, חברת־הביטוח לא תשלם.
כי הביטוח אינו תוסס.״

עד־ומהרה גילה גדי כי ניקלע, שלא־בטובתו, למבוי
סתום. בוחני מישך ד־הריישוי פועלים בשרירות־לב, מתעלמים
מתקנות מישרד-יהתחבורה, רושמים כלי-רבב שנפח
מנועיהם אינו עולה על 50 סמ״ק באופנועים.

בכך הפכו את גדי ואת אלפי הצעירים
האחרים שקנו, כתום לב, אופנועי ״הוגהה״,
לעברייני־תנועה.

^ פני כחמש שנים החלה חברת האחים לווינסון
/בע״נז לייבא ארצה אופנועי הונדה יפניים סי.די.

הברירה היחידה

נוכח דויד ששון בסתירה הגורלית שבין רשיון־הנהיגה
שלו לבין רשיון־הרכב. הברירה היחידה שנותרה
בפניו — למכור את האופנוע החדש, להפסיד אלפי לירות.

בוחני מישרד־הרישוי אינם בודקים אם אמנם בוצעו
שינויים אלה במנוע.
יכך נוצר מצב מגוחך — בוחני מישרד־הרישוי פועלים
בניגוד לתקנות־התעבורה, רושמים ברש״ון־הרכב כי דגם
ה־סרדי 50 .הוא: אופנוע. כשר למהדרין, אך: אין הם
בודקים אם בדגם דדס.ס 50 .בוצעו. במנוע שינויים
המבטלים את הגבלת המהירות. הם רושמים את הדגם
מנוע־עזר״ ,למרות שלאחר ביטול
כ״אופניים בעלי
!הגבלת המהירות, שני דגמי הרכב זהים בכושר־ד,ביצוע.
כך לומדים אלפי צעירים המתקנים את אופנועיהם
כיצד להערים על החוק מבלי להיענש, בעוד שאלפי המסווג צעירים אחרים,הקונים בתום־׳לב כלי־ירכב
כ״אופניים בעלי מניוע-עזר,״ מוצאים עצמם עבריינים.

ך* עלי האופנועים! ,רובם צעירים. הורוהם עזרו להם
1לממן את קניית כלי־הרכב. כאשר הס נאלצים לבקר

מבקר העול היה ממשיר לסייר בגיונגל המוסבים ומגרה
איר מרמים את הצעירים הרוכבים על אופנועים וקטנועים
שנפח מנועיהם לא עלה על 50 סמ״ק. היו אלה אופנועים
מצועצעים שפיתחו מהירות נסיעה בת 100 קילומטר
לשעה.
עד אז הוצעו למכירה במיסגרת ״אופניים פעלי!מנוע-
עזר עד 50 סמ״ק,״ רק טילונים. מהירותם המכסימלית
הגיעה ל־ 50 קילומטר־שעה בלבד. בשל מהירותם הנמוכה
וצורתם, שדמתה יותר !לאופניים מאשר לאופנוע, הורשו
גם צעירים, גילאי ,16—18 לרכב עליהם.
ההונדות שינוי את המצב, אך מישרד־התחבורה לא
טרח לשנות את התקנות, המגדירות מהו כלי־רכב בעל
מנוע-עזר. דגמי סי.די 50.נמכרו מדי־שנה באלפי יחידות.
מאות צעירים בעלי רשיון־נהיגה מתאים, העדיפו אותן
על פני המילונים המיושנים.

בתחילה לא עשו כוחני מישרד-הרישוי
בעיות. לפי התקנות, רשמו כרישיון־הרכב את
ה״הונדות״ כ״אופניים כעלי מנוע־עזר״ .אד
בגבור הלחץ החליטו הבוחנים, על דעת עצמם,
לסווג אותן באופנועים.

הבוחנים נוהגים בעניין זה לפי שרירות ליבם. בעל-
רכב המקים שערורייה במישדד־הרישוי ;זוכה לכך שה־הונדה
שלו יסווג כ״אופניים בעלי סנוע־עזר.״ אך בעל־רכב
שאינו מתעקש, היוצא את מישרד־הרישוי בשברישיון־
הרכב שלו רשום הווונדה באופנוע אינו יודע כי נפל לתוך
מלכודת.
.מספר דויד ששון 17 המתגורר באור-יהודה :
״קגיתי את ההונדה בכספי. חסכתי גרוש לגרוש. יצאה
לי הנשמה ער שקניתי ׳אותו. אז לימה נותנים לי עכשיו
את ההרגשה שאני גנב? ירק !חודשים: אחדים אחרי שקניתי
את הרכב הבנתי שאין התאמה בין רשיוך הנהיגה לבין
!דשיוו־הרכב.
י״כל פעם שאני רואה שוטרי־תנועד״ אני משאיר פס
ובורח. לחבר שלי עשו מישפט והוא קיבל שלילת: רישיון.
הברירה היחידה שלי היא למכור את האופנוע החדש שלי
!ולהפסיד אלפי לירות. וכל זה, רק בגלל שהבוחנים
׳במישרד״הרישוי משתוללים, ועובדים נגד התקנות. רק
בגללם, אני וחברים 1רבים שלי מרגישים את עצמנו כמו
עבריינים, למרות שלא עשינו שום דבר רע.״

בניגוד לאזרחים תמימים, הקונים אופנועי
״הונדה״ כמיטב כספם ולאחר־מכן מגלים כי
נקלעו למלכודת, מכירים סוכני-הכיטוח את

ס*ג.ג

במוסך, ההורים משלמים את החשבון.

אא רפב רע

הצעירים משמשים טרף קל לכעלי-מוסכים
ממולחים. השיטה פשוטה, ואכזרית — מתייחסים
אל הלקוח הצעיר במלוא הרצינות, כאילו
היה כעל מכונית לפחות. נוטעים כו את ההרגשה
שהוא לקוח מכוגר. לאחר שהכיא את
האופנוע לתיקון, מתכקש הצעיר לחזור כמועד
שנקבע לו, מאוחר יותר.

נפיז המגיע

כיעיידל כו ל ל
>^גי 5י^ור-

^9 7 1
הרגד ה~ ~

תקנות מיישרד־התזזבורה מגדירות
כל כלי־רכב שנפח מנועו אינו עולה
על 50 סמ״ק, כ״אופנוע בעלי מנוע עזר.״ במציאות,
מתעלמים בוחני מישרד־הרישוי מהתקנות, רושמים
ברשיון כ״אופנוע,״ גס רכב בעלי נפח מנוע קטן יותר.

הבעייה, ואחדים מהם אה מנצלים את העניין
לתועלתם.
מספר ייוסף גל, צעיר תל־אביבי מזוקן בן : 22
״רציתי לקנות טילון׳ לכן הוצאתי רישיון לאופניים
עם מנוע־עזר. לפי הקנייה, התחרטתי והחלטתי לקנות
הונדה סי.די ,50 .הנראה הרבה יותר יפר, מד,טילון! ,ואפשר
להגיע בו למהירות־נטיעה גבוהה. אחרי הקנייה פניתי
למיספר סוכני־ביטוח, אבל הם לא הסכימו לבטחו. הסבירו
לי, כי במיקרו! של תאונה, הביטוח לא יתפוס.
״פדשיון־הרכב שלי כתוב ,״אופנוע״ ,אבל ברשיון־
הנהיגה שלי כתוב שאני רשאי לנהוג רק על אופניים בעלי
מנוע־עזר. כלומר, המצב הוא כזה שיאני נוהג ללא
רישיון. בסעיף שמונה בתעודת ביטוח הרכב, נאמר
שהביטוח תופס רק :״׳בתנאי שהאדם הנוהג חינו בעל
רישיון בר־תוקף לנהיגת כלי־רכב כזה.״

״בסופו של דכר ביטח לי את ה״חונדה״

מספר נתן גולדמן :״ההונדה שלי חדש׳ עדיין בתוך
תקופת ד,אחריות. כשבאתי למוסך אבי, ברחוב דרך פתח־תיקווה
35 בתל־יאביב, נתקבלתי שם בכבוד גדול, כאילו
הייתי לפחות מנהל־בנק. אבל: אחרי כל הכבוד הגדול
הזד, חייב אותי בעל־המוסך בתשלום עבור שירות 5,000

״כעבור כמה ימים היד, לי זיוף בקרבורטור. המוטך
היזז חייב לתקן את ד,קרבורטור ללא תשלום, אבל גם
עבור תיקון זד, לקחו ממני תשלום, למרות האחריות.
לא יודע למה שילמתי. פשוט, לא היד, לי נעים להתווכח
׳איתו.״
אבי משעלוב, בעל־המוסך, אינו מתעסק ב״כסף קטן״
בלבד. הוא מצליח לסבך בחורים צעירים גם בסכומי־כסף
גדולים.
אופנועו של יוסי גיא נפגע בשריפה. הוא הזמין את
;אבי משעלוב לביתו, ישם נמצא האופנוע. הנזק הוערך
ב־ 1.200ל״י וסוכם שהתיקון יארך ארבעה ימים.
מקץ ארבעה ימים בא יוסי! ,למוסך, וגילה בי עדיין
לא נגעו באיופניועו. שבועיים !תמימים נידחה בלך־ושוב.
׳לפתע נעשתה העבודה תוך יום אחד ובעל־האופנוע
נתבקש לשלם 2.500ל״י>!) הוא נדהם.
״הרי סיכמנו על 1,200ל״י,״ התרעם ,״וגם את הסכום
הזה בקושי הצלחתי להשיג. מד, פתאום הספלת לי את
הסכום ו מי ד,ירשה לך? מדוע לא אמרת לי לפני
התיקון ו הייתי לוקח את האופנוע בחזרה !״
״אל ׳תתנהג פסו ״לד,״ נזף בו משעלוב .״מה יש י
אז טעיתי כמחיר, אסור לטעות י תשלם את זד 2,500 ותקח
את האופנוע.״
נחום שרם, בעל קטנוע הביט, נוהג בשעת ביקור
במוסד ׳בצורה נבונה, הוא אינו זז מקטנועו כיל זימן התיקון.
״לא פעם נידפקתי בגלל תמימותי,״ הוא מספר ,״פעם
קניתי מצבר יחדש ב־ 180ל״י. אחרי שבועיים, המצבר מת.

התברר:שבמוסד הכניסו לי מצבר ישן. פעם אחרת הכנסתי
את הקטנוע לניקוי־ראש. מאוחר יותר התברר לי שכלל
לא נגעו בו. תפסתי את הפרינציפ. אסור !לזוז מהקטנוע
בשעת התיקון.
״כאשר אתה עומד ליד הקטנוע, בזמן התיקון, בעל*
המוסך לא יכול לדחוף לד חלק־חילוף ישן ולחייב אותך
במחירו של חדש. הוא לא יעז לבקש 1ממך כסף עבור
תיקונים דימיוניים, שכלל לא בוצעו.
״אומנם, נכון שבעלי־מוסכים רבים עושים הכל כדי
לסלק את הלקוח מהמקום בשעת התיקון, יאבל עדיין
ניתן למצוא מוסכים בהם ירשו לד להישאר שם !ולהשגיח.
אני, למשל, מצאתי עכשיו אחד כזה, ברחוב נחמני 64
בתל־אביב.״
בעלי־המוסכים משמיעים באוזני לקוחותיהם תירוצים
שונים ומשונים, באשר הם מבקשים מהם להשאיר יאת
אופנועיהם, ולחזור במועד !מאוחר יותר:
״המנוע חם, לא יכול לעשיות כיוון־מנוע לפני שיתקרר,״
;כך מסביר בעל־הטוסך ללקוח, מדוע עליו להשאיר
את אופנועו במוסד.
תירוץ מקובל לא פחות: עכשיו אני עסוק. במשך
היום אתפנה לאופנוע, עוד לא יודע מתי.״
צעירים שאינם בניימיליוינרים, הנאלצים לממן את
תיקון אופנועיהם מדמי־הכיס שלהם, או בעזרת הוריהם,
חייבים לדעת כי עליהם לדחות את כל התירוצים דללו,

״כל התענוג שלי הולד כשאני יודע שאני לא יכול
להשאיר את ההונדה שלי אפילו לרגע,״ אומר דני
שמואל .״שלשום למשל, גנבו לי את הפנס ממש מתחת
ליד. אני לא אקנה פנס חדש, אלא אסחוב אותו מאופניוע
אחר.
״אני נמצא כאן, במוסך גולן, ברחוב השפלה ,1כבר
שלוש שעות, בקשר !לתיקון המעצורים. במשך הזמן הזה
היו כאן ארבעה חסדה שבאו להתעניין במחי׳ריהם של

ל ה ^ 1111י

1 1\ 111 11 1

בשעת התיקון הוא
לא יוכל לרמותו,
שכלל לא החליף,

ע * 1ך לקטנוע -זאת למד
נחום שרם על בשרו.

צמוד אל קטנועו, כדי שבעל־המוסך
לחייבו בתשלום עבור חלקי־חילוף
עבור עבודה שלא ביצע בקטנועו.

סתירהברישוםרשיו 1ו ת
הרכבהופכת את
בעל־ה אופנוע לעב ריין

בעלי־ מו סכי םמש תפי
פעו להע כנופיות
ש ל גנב חלקי ־ חילוף
חלקי־חילוף. רק אתמול גנבו מהם פנסים, מראות, ומיכסי־דלק.
הצעירים האלה הם פראיירים, עוד לא למדו שהכי־טוב
לגנוב בחזרה, או לקנות מגנבים בחצי־ימחיר.
הניסיון מלמד כי תלונה למישטרה, על גניבת הלק
מהאופנוע, היא בבחינת ביזביוז זמן. אין כל אפשרות
לזהות את החלקים הגנובים, המורכבים בדרך־כלל על
כלי־רכב אחרים מייד אחרי הגניבה. זו הסיבה שבסט־טיסטיקה
המשטרתית, אין נושא כאוב זה משתקף כראוי,
וממילא אין ׳המשטרה מקדישה לו את תשומת־הלב
הראוייה.

סיור במיספר מוסכים רתיקוני-אופנועים
מגלה, בי ניתן לזהות ללא קושי מיוחד את
כנופיות הנערים, העוסקים כגניבת חלקי־רכב
ומכירתם למוסכים כזול. גם כעלי־האופנועים
עצמם מכירים אותם, ולא פעם קונים מהם חלקים
גנובים כמחצית המחיר.

אחרת ישלמו ביוקר. אם בעל המוסך מתעקש, יש לחפש
מוסך אחר. .בשום מיקרה אין להשאיר את האופנוע בשעת
התיקון, ללא השגחה.
בתום התיקון יש לדרוש מבעל המוסך קבלה, המפרטת
עבור מה שולם הכסף. בעלי־ד,מוסכים נוהגים לרשום
בקבלה כי הכסף ניתקבל עבור חלקי־חילוף ותיקון.

^ זכר !המשטרה מכחיש את דבר קיומן של כנופיות
( אלו. המשטרה, מצידה, אינה עורכת פשיטות על
מוסכים במטרה לגלות חלקי־אופניועים גנובים, ובינתיים
משגשגים העסקים השחורים. נערים צעירים, אשר למרות
כל זהירותם נגנבים חלקים מאופנועיהם בזה־אחר־זה,
נאלצים, בעל־כורחם, להפוך לגנבים. הם נוכחים לדעת
כי רק בדרך זיו יצליחו להחזיק את אופנוע״הם במצב
כשיר לנסיעה.
כאשר תתחיל הימישטרה להקדיש השומת־יליבה לנושא
זה, תערוך פשיטות וסיורים קבועים במוסכים, תעמיד
לדין פלילי קוני חלקי רכב גנובים — ייפסק, או לפחות
יקטן, סחר בלתי־חוקי זה, המתנהל כיום בגלוי.
בה־בשעה יושם קץ למעגל־הקסמים של גניבות־בשרשרת
ונערים צעירים, מרביתם תלמידי בתי־ספר
תיכוניים, לא ייאלצו לעסוק בגניבות.

באשר לא מפורט כה מה היה התיקון ה־מדוייק
וכאילו חרקי־חירוה השתמשו, אי-אפשר
לפנות, כמימרה של תלונה על מחיר מוגזם,
למישרד־התחבורה או לוועדת־התלונות של איגוד
המוסבים. רק כאשר ניתן פירוט מדוייק,
אפשר לבדוק את התלונה ולקכוע אם המחיר
ששולם עכור חלק־החילוף או התיקון, אכן גבוה
מהמקובל.

*** למה צמח נוהג בהונדה 175 מפואר. הוא שומר
עליו כעל בבת־עינו. בנסיעותיו בעיר, לעולם לא
ישאיירנו ללא השגחה, אפילו לדקה אחת• באשר הוא

עבריין שלא בטובתי

ייי

הפך על־ידי בוחני מישרד־הרישוי לעבריין. את ה״יהת־דה״
שקנה רשמו באופנוע, למרות שלפי תקנות מישרד־התחבורה
אלה הם ״אופניים עם מנוע־עזר.״ לכן, לפי
החוק, אסור לו לנהוג באופנוע שהוא קנה באלפי ל״י.

אישיות חשובה

אילו היה אישיות חשובה ביותר. לאחר־מכן, כאשר מוגש
לו חשבון־התיקון המנופח, פשוט לא נעים לו להתווכח.
תחבולה זו מקובלת על בעלי־המוסכים לתיקוני אופנועים.

מחליט לבקר בקולנוע, הוא משאיר את האופנוע בבית,
נוסע באוטובוס.
״בארץ משתוללת מגיפת גניבות,״ מסביר שלמה.
״חלקי־החילוף של ההורדה עולים הון־תועפות. צינור־המפלט,
למשל, עולה 300ל״י. במחיר *מגי צינורות־מפלט,
אתה יכול לקנות בחוץ־ליארץ !אופנוע שלם.
״האופנועים היפניים בנויים בפשטות, ואין דבר קל
וותר מאשר לפרק מהם !חלקים. כדי לגנוב ׳גלגל שלם,
אתה צריך רק לפתוח בורג אחד, להוציא את הציר —
והגלגל בידיד. זה עניין של שתי דקות. כידון שלם של
האופנוע אפשר לגנוב בפחות מחמש דקות עבודה.
״כיוון שמחיר חלקי־ז־,חילוף כה גבוה, קיים פיתוי עצום
לעבריינים צעירים לגנוב חלקים, ולמכור אותם למוסכים.
בצורה זו הם יכולים להרוויח כסף קל. לרבים מבעלי־האופנועים
אין כסף לקנות את החלקים שניגנבו בהם,
והם עצמם גונבים אותם מאופנועים אחרים. כד התפתח
בארץ ג׳ונגל של גניבות.״
בשיחות עם צעירים, שהתגודדו ליד מוסכים לתיקון
אופנועים, נשמעה שוב ושוב הטענה שהמצב הנוכחי,
בו אינך יכול להשאיר את ההונדה שלד אפילו לרגע
אחד ללא השגחה, ממש ממרד את החיים.

מנת הגניבות

״בארץ משתוללת מגי־פת
גניבות,״ מספר
שלמה צמח ,״אין דבר יותר קל מאשר לפרק חלקים
מהאופנועיסד׳ כנופיות של גנבים צעירים מוכרות את
החלקים הגנובים למוסכים ולבעלי אופנועים מהם נגנב חלק.

הליידי עבדה בלילות
מאת ל. בנימין

חקירת המשטרה הופסקה באופו מפתיע לאחר
שהליידי נתגלתה
מזה ימים אחדים מניעות ידיעות למוקד המשטרה שבשכונת תל־אביבים,
על הליידי שכבשה את השכונה השקטה והסולידית.
ידיעות נוספות אמרו כי אין בית בשכונה שבו לא עובדת הליידי
במשך בל שעות היום ואפילו בשעות הלילה.
המפקח ד. שמונה לחקור את הנושא
העלה כל מיני אפשרויות בראשו ואף החל
להתבונן לאפשרות ששכונה זו הידועה
כשקמה תגרום לבעיות באיזור כולו. המפקח
ד. לא הפסיד זמן, ושלח את בלשיו
לגלות את הליידי.
הם הסתובבו ברחובות כדי לעצרה, אך
לא מצאו אותה ואז הגיעו למסקנה בי
הליידי עובדת כנראה רק בבתים.
לילה אחד הגיעו השוטרים לאיזור, הם
עברו מבית לבית ולא שמעו דבר, עד אשר
החליט המפקח ד. לפרוץ לאחת הדירות.
הפקודה ניתנה והשוטרים הסתערו לעבר
הדלת, הם פרצו לדירה ואמנם הם ראו
את הליידי בפעולה...

כעת יודעים גם המפקח ד. וגם חבר

עוזריו בי מכונות הכביסה ליידי ולורד
קריסטל עובדות בשקט רב עד כדי כך

שאי אפשר לשמוע אותן ובנוסף יש להן
כל היתרונות האפשריים במכונות הכביסה;
כל תכניות הכביסה לכל סוגי הכביסה,
הרתחה עד 100 מעלות, חסכון מירבי
במים, חשמל וחומרי כביסה, ציפוי אמאיל
ובקיצור אין יתרון שאינו נמצא בהן.
קחי גם את את הליידי או הלורד
לשבועיים נסיון חינם בביתך — ללא התחייבות.
תני לה לעבוד ביום או בלילה —
אליך המשטרה כבר לא תבוא...

בכל יום חמישי
הגרלת מפעל הפיס
הפרס הראשון

2 5 0 ,0 0 0

ועוד אלפי פרסים אחרים

העולם הזה 1916

במדינה מישטרה אחר ה ח תונ ה -
שימחה ב מי שטרה
הס עמדו ליד
הספוגית כדי זעשדת
את צרביהם, ואז
באה חמישטרה
בשובם מבילוי בחתונה, ב־ 18 ביוני
,1973 בשעה 3לפנות בוקר, נסעו יואל
אהרוני ויאיר צבי עם נשותיהם, וניסים
ירמי, למיסעדת־הדגים בתל־ברוך.
בדרכם חזרה ירדו אהרוני זירמי לתומם
לעשות את צרכיהם. כשחזרו, מצאו
כי ליד מכוניתם חונה ג׳יפ ללא אורזת
ובתוכו שלושה אנשים. היו אלה שוטרים.
שני שוטרי מישמר־הגבול ירדו מן ר,־
ביס וביקשו מאהרוני תעודת־זהות. אך
עוד לפני שהספיק להוציא את התעודה
מכיסו, התנפלו עליו השוטרים, היכוהו
מכות נאמנות, גרת אותו בכוח אל ה־ג׳יפ
וכבלו אותו באזיקים.
במהלך התקיפה קראו השוטרים לעבר
הגברים :״סרסורים!״ ,ואל הנשים שהיו
במקום, קראו :״זונות!״
מכות עד איכוד־ההברה. ניסים
ידמי, שסבור היה כי נפלו קורבן להת קפת
ביריונים מחופשים, יצא מן המכונית.
השוטרים התנפלו גם עליו והיכוהו.

״הנאשם ( 2נימים ירמי) ,בזדון ושלא־כחוק,
שבר זוג אזיקים בכך שנתן מכה
עליהם ושברם, רכושה של המישטרה.״
עורך־הדין זיכרוני ביקש מבית״המיש־פט
לזכות את הנאשמים מכל אשמה,
ולהמליץ להקים ועדת־חקירה שתחקור את
התנהגות השוטרים.

תעזפה
דו פ ט הנז הנגד
סוכגי־הנסיעוזת
מהמילחמה בין
חברת התעופה הגרמנית
לבין בוכגי-הגסיעות הישראליים
ירוויח רק הגוסע
סוכני הנסיעות שהתכנסו ביום ראשון
בערב במלון שותון סתל־אביב היז יניס־ערים.
נוסח ההודעה שקיבלו מהתאחדותם
היה חד־משמעי :
.״׳לאור מיספר התפתחויות חמורות אשר
הלו ביחסים בין סוסני־הנסיעות בישראל
לבין חברת לופטהנזוו, נקראים סוערים
להשתתף באסיפת־ח״רום מיוחדת. לאור
חשיבותו המכרעת של הנושא הנדון, אנו
מבקשים השתתפותו של מנהל־המישרד או
בא־כוחו בלבד. ההשתתפות חובה.״
הנושא הבוער הקה הודעת לופנוהנז׳ה על
עזיבתה את חברת איירטורס, חברת־הגג

הוויכוחים והמריבות
שאתה שותף להם לא
יעזרו להפגת המתח,
אלא רק יגרמו לך ל-
דפרסיה. במיוחד הי מנע
מאי״נעימויות עד
יום ראשון. אז תתחיל
להרגיש בהפגת המתח.
21במרס ־
התאזר בהרבה סב?0י
ארריל
לנות. לך לראות סרט
טוב, רציני, לבד, או
עם חברה, ותיווכח שצפוייה לך הנאה.

10 ון

הקסם האישי שלך יסייע
לך להיחלץ ממצב מביך.
הדימיון הפורה בו חנן
אותך מזלך עלול להיראות
השבוע בעיני אנשים
מסויימיס בהפרזה
בתפיסת המציאות. עליו
להישמר מלהיות אכזר
כלפי אחד האנשים הקרובים
אליך ביותר.
אכזבה ריגשית תימוג
ותיראה באור שונה. בת שור, לבש תכלת.

שב בשקט, בייחוד ביום
ד׳ זה לא כדאי
להסתבך בגלל רצונן
הטיבעי לבלוט. גם ה-
פירסומים האחרונים
לא עשו לן דווקא טו בה.
מוטב שתתרכז ב־ובענייני-
ענייני-הלב
כספך.
במישור היצירה
— אתה ממשיך
לחוש בבצורת מסויי-
מת, אן השינוי תלוי בן. אם את רוצה
בהישגים, דחי זאת עד שתראי אתבן־זוגן.

נאומיס

קטטה או מריבה עם אשה, יעכירו את
מצב רוחך, ואם אתה נשוי, היזהר מלבגוד.
השבוע הוא בסימן
כישלונות עבורך. אתה
בהחלט יכול לנצל את
השבוע הזה למטרות
מועילות ופוריות יותר.
את יכולה להיכנס לתקופה
של חוסר פעילות,
אם תבואי בקשר
> 2בסג׳.טמבד
עם הארס הלא נכון.
22ג ^ו ^וגר
עבורך חוסר פעילות
היינו אסון. הישמר מגניבה,
בייחוד אם אתה עומד בפני נסיעה.
מישהו מידידיך הקרובים זומם להע־יביך
אליו חלק מהרכוש השייך לך.

אומנם ממבט ראשון נראח השבוע כ-
שיגרתי ומשעמם. אן הוא טומן בחובו
את תחילתן של קבלת
הכרעות חשובות, בעיקר
בתחום האישי.
מחלה קלה שתיפקוד
אותן השבוע, בן עקרב,
תגרום לן לזעזוע
קל, שיחלוף. העיקר
הוא לעבוד, הרבה
וטוב, ומבלי להתעייף.
במישור העבודה או
העסקים: אל תהסס
להתחנף לבוס או לממונים עלין ; כולם
עושים זאת, והרי בסופו של דבר זה
רק יועיל לן. בת עקרב — שימרי
על הופעתן, וליבשי עדיין בגדים חמים.

חודש זה אינו מתאים לפעילות רוימנטית,
בת קשת. ואתה בן קשת — אס הבוס

צועק עליך או נוזף בך
— אין זה אומר שהצדק
איתו. לכן אל תסכים
לעבור על־כך לסדר־היום.
מאידך, תגובה
כלשהי, בעיקר השבוע,
תהווה עבורך קץ הקריירה
המיקצועית שלך.
חשוב היטב כיצד לפ25
בנובמ בר ־
עול, ואל תהיה פזיז.
20 בדצמבר
החודש כדאי גם שתימנע
ממגע ממושך עס בני־אדם.

1ן ש0

.מתלוננים ירמי ואחרוני
מכות עד אובדן־וזהכרה
בינתיים הפעיל אחד השוטרים את ה־ג׳יפ
והתחיל לנסוע, כשהוא גורר אחריו
את אחרוני, הכבול למכונית. במהלך ה גרירה
נותקו האזיקים.
כל אותה עת המשיכו השוטרים להכות
את אהרוני ואת ירמי, עד שהגיעה למקום
מכונית קורטינה מישטרתית, ובתוכם
שוטרים • בעלי־דרגה, ביניהם סמל־ראשון
חדד.
אחרוני וירמי הובאו לתחנת המישטרה
מרחב ח. פעם אחת הוכו שניהם באחד מחדרי
התחנה על־ידי שוטרים, באלות, פעם
אחרת הוכה אחרוני, נגרר בשערותיו לחדר
המעצר, שם בעטו בו והוכה באלות. פעם
שלישית הוכו שני הגברים בחדר־המעצר
על־ידי שוטרים אחדים.
במשך זמן התקיפה איבדו אהרוני ויד־מי
את הכרתם כמה פעמים. הם חזרו
וביקשו להיבדק על־ידי רופא, אך בקשתם
נתמלאה רק אחר־הצהריים למחרת.
״אחרוני זירמי טוענים, כי אם היפו
את השוטרים, ופגעו בהם, עשו זאת כדי
למנוע מעצמם נזק וחבלה, וכדי להגן על
הנשים שהיו במקום.״
להקים ועדת־חקירה. גירסה זו הביא
השבוע עורך־הדין אמנון זיכרוני בפני
בית־מישפט השלום בתל־אביב, בכתב־תשובה,
כסניגורם של אחרוני וירמי.
בכתב־האישום שהוגש נאמר :
״סיור מישטרתי ׳נתקל ברכב עם דלתות
פתוחות. כאשר ביקשו לזהות את
אנשי הרכב, תקפו הנאשמים (יואל אה־ימני
וניסים ירמי) בתגובה את שלושת
השוטרים, שלום אברג׳יל, יצחק עמיגה
ויוסף מרציאנו, בכך שחיכו אותם באגרופים,
ובבעיטות בכל הלקי גופם וזה
בעת שהיו ממלאים תפקידם כחוק.
העולם הזה 1916

של יכל וכני־הנסיעות בישראל, שבידה
מונופול מוחלט על טיסות קבוצתיות לזזו״ל,
והסכם חדש בין לופטהינזה לחברה אחרת,
פרופיטורם, שהחלה מוכרת טיסות קבוצתיות
שלא באמצעות איירטורס.
׳מונופול ׳דיווחי. הברת איירטורס
שייכת במחציתה לאל־על, והשאר מחולק
בחלקים שווים בין כל סוכני־ד,׳נסיעות בישראל.
יעל כל טיסה הניתנת לאל־על,
ניתנת טיסה מקבילה לחברה הלאומית של
ארץ הייעוד. תודות למונופול שבידה, היא
גובה מכל הנוסעים מחיר מופרז.
מחיר פרטים קבוצתי ללונדון, למשל,
צריך להיות (ללא מיסים) 1,299ל״י.
בתוספת עם 740 לירות מיסיס צריך מחיר
הכרטיס לנוסע להיות 2,039ל״י. אולם
הנוסע משלם 2195 לירות, היינו 156 לירות
למעלה מהימהיר.
הריווח הנוסף מצטבר באיירטורס, ה־ומחלקת
אותו בסוף כל שנה בין סוכניה ואל על. בשנה שעברה היו רווחיה שחולקו
5מיליון ל״י — עודף־רווח כתוצאה מד-,
:מונופול, לרעת הנוסעים.
אייוטורס מוכרת תמורת מחיר הפרטים
הקבוצתי טיסה בלבד. לופטהנזה הציעה
לאיירטורס כי ׳תמכור טיסות קבוצתיות,
ותתן לנוסע גם שידותי-קרקע כגון הסעד,
מהבית לשדה־התעופה, ומהשדה למלון.
איירטורס סירבה, ואז הודיעה לופטהנזה
על עזיבת איירטורס ׳והקמת חברה מתחרה.
ההודעה ׳נמסרה בעל־פה לכל הסוכנים: לא
מוכרים ׳כרטיסים לחברה הגרמנית.
׳מגרמניה הוזעק לישראל מנהל המכירות
האירופי, והוחל במשא־ומתן קדחתני, ש הוביל
לקריאת הסדר:
לופטהנזה תחזור לאיירטווס, ותוכל גם
לשפר את שירותיה לנוסעים.

אתה בטוח שאתה מסוגל
לעמוד לבדך בלחץ:
אין זו אלא אשלייה.
סרטן או גדי עשוי
לעזור לך — אבל אס
תסרב להראות לו את
המצב לאמיתו, זה אבוד.
יום א׳ רב׳ בתחילת השבוע,
יביאו לך שפע
;11 ביוני -
__ כ< 2ניויי
__ של הזדמנויות. צריו
רק לעשות מאמץ קטן
— אבל לעשות אותו באמת. אחרת
אתה תישאר קירח מכאן ומכאן.

סוגו1

הבעייה העומדת במרכז
השבוע, בן אריה,
היא בריאותן. כל אשר
תעשה לשיפורה —
מצויין. כל אשר תעשה
העלול לפגוע בה —
מסוכן מן הרגיל. גש
לרופא, לבדיקה שיג-
רתית. ואל תזניח את

פוליסת הביטוח בגלל
הצלחתן העיסקית ו-
האמנותית. נכונו לן הפתעות גם במישור
הפינאנסי — אן התגבר על ביי-
הדרמטי.
שנותן ונצל את כשרונן

__ הרגע לו אתה מצפה
חודשים כה ארוכים
יגיע השבוע, ביוס חמישי
או ביום שישי. הוא
גם יהווה עבורך סימן
לפתיחת תקופת־חיים
חדשה. אין צורך למחוק
את העבר, אך היש־
22גאנגוסט ״ תדלי לבנות עתיד טוב
22בספטמבר
יותר. כוח השיכנוע
שלך גובר. אתה אומנם
מוצא את עצמך מבודד, אך יחד עם זאת
מאושר ובעל כוח בלתי־רגיל. אפילו יריבים,
עלייהם תשפיע בנושא מסויים,
יכבדו אותך ולאו־דווקא מתוך אהדה.

תיווכחי לראות שהוא מוכן לקראתן
ולגלות הבנה בכל הנוגע לן. הוא לא
יוכל להסתיר את
מבוכתו כשתבחיני שהוא
נמשך אלין. יום
רביעי הוא יום השיל-
טון הבלתי מעורער
שלן. הוא עשוי ביום
זה להסכים לכל מה
שעולה על רוחן. אפילו
לקבל את חיציין
21בדצמבר
><ו בינו א ר
השנונים. אל תספרי לו
על הידיד שהיכרת.

צפוי לכם שבוע מעניין וסוטר הן מבחינה
פינאנסית והן מבחינה
רומנטית. אפשר שתעשו
כסף בעזרת או כתוצאה
מקשר רומנטי
ואפשר שהרפתקה רומנטית
תעלה לכם בכסף
רב. השתדל לא
להמר ולא לסכן כספך
שלא לצורך, כי אתת
עלול להיגרר להוצאות
כספים לא כדאיות.

תקופה עדינה, רגישה ורבת-התפתחויות.
מוטב לשקוע לגמרי בתון המאורעות,
מאשר לעמוד מן הצד.

אם זאת, תיכנון קצר־טווח
ובהיר־עיניים ביום
ד׳ יאפשר לן לק צור
פירות זמן ממד־שן.
בת דגים: את
מסוגלת להשפיע עליהם,
השבוע, כמה שוד
1ק:ז:וקורו^ רק תרצי. בתנאי שתהיי
אדיבה, מכונסת
בתוך עצמן, מלאת״הו־מור
— אן שלא יהיה גלוי מדי. הרבי
בטיולים בחיק הטבע על אף העייפות
שאת חשה בזמן האחרון, אל דאגה,
זוהי תוצאה של מזג האוויר המתחלף.

חלבה רובינשטיין מגישה

מסכה מצוירת במכחול
אני מורחת את המסכה
א ^5ז^ן £1£ _ 0 £ £ק־1א 0ו-ו 5ט מ 8
הרגשה מוזרה אבל נעימה-קרירה ומרעננת.
המראה מצחיק. פני כאילו עשוים זכוכית.

עור פני נולד מחד ש
? 8 * 0581 01\1-*£1£. 08 מיידית.
פעולתה של מסכת
אפשר להרגיש זאת, התחלתה בקרירות מרעננת, המשכה בדקירות זעירות ונעימות.
ולאחר עשרים דקות את מקלפת את המסכה
ומשליכה אותה עם כל תאי העור המתים ושאריות הלכלוך.
במשיכת מכחול של <ו 1^ 5א 088א 1 0־8 * 051
את מעלה מסכה שבעזרתה עור פניך כאילו נברא מחדש.

הלנה רובינשטיין ־ היופי בפעולה

חגילגיג׳ זין אי ל 1ן

ייעוץ קוסמטי ניתן חינם במרכז ההדרכה של הלנ ה רובינשטיין שי׳ קק״ל 94ת״א
בימי ב׳ הד׳ בשבוע בין השעות 03.30 - 06.00 אחה״צ.
לבנות הנעורים בימי ג׳ באותן השעות.

העזלם הזה 1916

שני זוגות יונים
את סיפור חייו של השחקן יוסי ידיו, מי שהיד. נשוי פעם
לחנה מרון, מכירים כולם. אבל לא קרבה יודעים שכשהוא התחתן
עם אשתו השנייה, שושנה, הוא אימץ לו לבת את בתה
מנישואיה הראשונים. שושנה היסה אז אלמנתו של טייס שנהרג.
הבת, שהיא כיום פת 20 בערך, היא שהפגישה, למעשה, את
יוסי עם אשתו הווינאית הצעירה, אדי השתיים התיידדו,
ז׳הבת־המאומצת הציגה בפני יוסי את חברתה, שהפכה מאוחר
יותר לאשתו.
כשאשתו של יוסי הגיעה ארצה, לפני נישואיהם, למשל, הר
דיעה שבאה לבקר את בתו דווקא.
יוסי ידין התפטר מהתיאטרון הקאמרי לפני כשנה. לאחר
שהתעורר סיכסוך בגלל סרט שהוזמן לעשות בקנדה, ואשד ה
קאמרי
לא התלהב לשחררו לטובתו. יוסי עמד על שלו, ועזב
את התיאטרון. אלא שהסרט ההוא, שהיה הגורם לחיכוכים
ולהתפטרות, עוד לא הוצג עד היום.
כיום מופיע יוסי בתיאטרון חיפה, והוא מתגורר עם אדי במיב־מורת,
בבית בו התגורר בזמנו עם שושנה.
אבל החדשות הטריות ביותר באות דווקא מצידה של שושנה

התנצרות נננ
מיכל סדאדם
גיום 26.7.72 פירסס ״העולם הזח״
( )1821 כמדור זה, תחת הכותרת ״כולם
אוהבים אותך, רוזה״ ,כתבה כה התייחסנו
לגב׳ מיכל בת״אדם.
התברר לנו כי נכשלנו בפירסום זה,
וכי הדברים שפורסמו בכתבה היו בלתי-
נכונים.
אנו מתנצלים בפני גב׳ מיכל בת״אדם
על פירסום הכתבה.
בעיקבות הכתבה הגישה גב׳ מיכל בת-
אדנ< תביעה בבית״המישפט בת״א על
לשון הרע נגד ״העולם הזה״.
כשהגיע מועד המישפט, ומאחר שהכתבה
נתגלתה כבלתי-נכונה, המליץ בית-
המישפט בפני ״העולם חזה״ לפרסם את
ההתנצלות הנ״ל, ולשלם את ההוצאות
המישפטיות, ו״העולם הזה״ הסכים לכך.

גם בארזים
גפלה שלהבת
ידין עם אשתו השלישית
בחוף במיכמודת

ידץ עם אשתו השנייה
יד ביד

רווק,
רשת משד1
יש בחורה אחת, בעצם אשה, כי היא
עברה כבר את השלושים. והיא מפורסמת.
לא־כל־כו בחוגים רחבים, כמו בחוגים
המצומצמים שלה, אבל שם יש לד. מוניטין
— או־הו!
קוראים לה תמי ויינבורג. צברית,
ילידת תל-אביב ובת למישפחה — לא,
לא ניחשתם! — דווקא בכלל לא ענייה.
עובדה. היא גדלה ב״בתי השוקולדה״
שמול היכל ׳התרבות בתל־אביב. ומי שגדל
שם, לא יכול להיות עני.
לאבא של תמי היה בית־חרושת לטכסטיל.
אמא שלה נפטרה בלידת אחיה הצעיר,
זה שמנהל היום את בית־החרושת ה־מישפחתי.
תמי
היא רזונת, בעלת שיער קצר שהוא
אקם־בלונדי, ועכשיו אדום, והיא התחנכה
באנגליה .׳ויש לה גם חולשה אחת, אם
אתם מוכרחים לדעת — היא מתה לקלפים.
את הפירסום שלה בחוגים המצומצמים
רכשה כבר כשהיתה בת .17 אז זכתה
לתואר ״ידידתו הצמודה״ של פו ק ה
הירש. ואתם יכולים להאמין לה, כי עד
היום היא מראה בגאווה טבעת־יהלום ש קיבלה
ממנו אז.
אז ככה. קשה להגיד שהיא יפהפייה
עולמית. ככה זה בחיים. יש לה פנים
נעריים כאלה. אבל מספדים עליה אגדות.
מסתבר שכדי לדעת את רזי העניינים
לא מוכרחים להיות מלכת־יופי, או אפילו
משהו שמתקרב לזה.
על תמי מספרים גם, שבזמנו היתד,
הידידה של אחד התעשיינים הידועים והעשירים
ביותר בארץ. פעם הוא עיצבן
אותה, כמו שקורה אצל כל זוג מיודד

ידין. מזה כשנה היא חיה עם שחקן התיאטרון הקאמרי לשעבר,
זלמן לכיוש, שיצא לפנסיה, וכל מי שראה אותם פוסעים יד־ביד,
מוכן להישבע שזוג־יונים כזה הוא לא ראה כבר הרבה זמן.
מה שמוכיח שלסיד אחד יכול בהחלט להיות יותר מ־פיכסה
אחד.

המכבד את עצמו, ואז היא החזירה לו,
עם כל הכבוד, טבעת־יהלום־שיבעה-קא-
ראט שנתן לה פעם במתנה. אבל קשה
לדעת אם זד, מפני שהיא בחורה עם
פרינציפים, או פשוט מפני שיכלה להרשות
לעצמה הפסד קטן כזה.
לפני זמן־מה היא נסעה לאנגליה, ומדי־פעם
היא קופצת לבקר במולדת. בביקורים
האלה היא מספרת לידידיה שבלונדון
היא לומדת בקורס לניהול־גלריות. אל
תשאלו אותי מה זה.
על־כל־פנים, יש מי שיודע לספר שבאחד
הביקורים שלה הביאה איתר, ציור
של ראובן רובין, ובלהט הוויכוח הסתבר
שהנ״ל אינה מבחינה בין רפרודוקציה
לבין אוריגינל. מה הם בכלל מלמדים שם,
בלונדון?
הנה, הנה, כבר מגיע הצימוק של כל
הפרשה.
באותה אנגליה יש גבר אחד, יהודי
עשיר מאוד ואחד הרווקים המבוקשים
ביותר בלונדון. קוראים לו כזיד שרפן,
והוא קבלן המתקרב לשנות ה־ 50 שלו,
גבר לא יפהפה במיוחד, אבל בעל קסם
אישי, עיניים כחולות והמון אספרי.
לשרמן יש בית משגע בעל שלוש קומות,
ובו אוסף של עתיקות וחפצי־אמנות,
בדיוק מול בית השגרירות האמריקאית
בלונדון — בית שהוא שיא השיכלול המודרני,
עם כל הפיצ׳יפקעס. חוץ מזה,
הוא גם אוהב־ישראל נודע.
ישראלים רבים, שביקרו בלונדון, זוכרים
לו לטובה כיצד איכסן אותם אצלו
ודאג לכל צרכיהם.
אז בימים אלה נכנסת לבית המשגע
הזה של שרמן דיירת חדשה — תמי
זיינבורג, הצברית המפורסמת, שלכדה
בקסמיה את הרווק היהודי המבוקש, העד
מד להלביש לה טבעת כדודוכדין.
מה שמשאיר את מכרי ומוקירי הזוג
בפה פעור. איך היא הצליחה לעשות
לו את זה?

בלט הפיצויים
גם בלהקות בת־שבע ובת־דור מתחוללות
בימים אלה תמורות. מרעישות,
אפילו.
החדשות האחרונות מבשרות שבעוד זמן
קצר עומדת להגיע ארצה מלכת הבלט
המודרני, מארונה גר,האם, מי שד,יתד,
משך שנים ארוכות ידידתה הקרובה של
פטרונית הבלט, הברונית אלישבע דה־רוטשילד,
וזכתה לכך שהברונית תסייע
לה במימון פעולותיה לעידוד הבלט הישראלי.
לפני
עשר -שנים הקימה מארתה בארץ
את להקת בת־שבע, הקרוייה על שמה
של הברונית, והיתד, גם היועצת האמנו־תית
של הלהקה. אך כעבור זמן לא רב
הופיעה בתמונה הרקדנית ז׳נט אורדפן,
ואז החלו מתעוררות בעיות.
הברונית ואורדמן התיידדו מאוד, ובת־שבע
הקימה עבור ידידתה, באותה הזדמנות,
את להקת בת־דור, כי במהרה
הסתבר ששלוש הידידות לא תוכלנה לנהל
את ענייניה של להקה אחת בשלום ובשלווה.
אחרי
תקופת־מה עזבה מארתה גרהאם
את הארץ, חזרה לארצות־הברית. היא
חדלה לשמש כיועצת האמנותית של להקת
בת־שבע. אך לא רק זאת, אלא שהזכויות
על הכוריאוגרפיות שיצרה עבור להקתה
שמורות לאותה להקה בלבד, וללהקת
בת־דור אין כל זכות להופיע בהן.
מארתה גרה,אם היא כימעט בת ,80
אך ליחה לא נס עדיין. היא עומדת להגיע
לישראל, למייבצע מיוחד: ליצור כוריאוגרפיה
חדשה עבור להקת בת־שבע,
לתוכנית חגיגית שתציין את יובל העשור
ללהקה.
אולם מסתבר שגחלי החיכוכים הישנים
עדיין לא כבו. העובדה שלהקת בת־שבע
עומדת בפני מאורע חגיגי כל־כך, גרמה
לברונית בת־שבע רצון לפצות במשהו
את ז׳נט אורדמן ואת להקת בת־דור.
לכן החליטה בת־שבע לשלוח את בת־

׳ביום חמישי השבוע, באולם בנירברית
בתל-אביב, יתרחש מאורע הראוי-לציון.
ייערך שם טכס־גישואיה של התאומה־הזהה
רינה רמץ, אחותה של תמי.
ד-,שתיים הזהות הללו, בנות ד,־ 34 בערך,
למי שזוכר, היו חביבות הבוהמה משך
שנים ארוכות. אז עכשיו, במזל טוב ד
מוצלח, הגיעה רינה אל המנוחה ואל
הנחלה.
החתן המאושר הוא אנדי ניוורט,
אמריקאי־מלידה, בן למישפחה יהודית
עשירה בקליפורניה, בעל שרשרת מיזנוני
סנדוויץ׳־סינר בתל־אביב, שהיה נשוי פעם
לבחורה אנגליה.
אנדי הוא טיפוס של היפי, זאת אומרת
חתיך, עם שיער בלונדי ארוך, עיניים
ירקרקות־כחולות וזקן מותאם.
מספרים שהשניים האלה מאוהבים לפי
מיטב מסורת בני הטיפש־עשרה, ואם לש מוע
מה שיש לרינה לומר, הרי הם מתכוונים
להקים להם בית בישראל, עם
ילדים וכל מה שנדרש מזוג ישראלי ממוסד
ממוצע.
ומי ששומע את רינה המאושרת, בת
למישפחה ספרדית, כשהיא מצהירה :״אני
כלה! אני כלה!״ אינו יכול שלא להאמין

כליה ;רינה רמץ
יאל וזמימסד

דור לפסטיבל אדינבורו בסקוטלנד, שהוא
הפסטיבל המוסיקלי החשוב ביותר באיים
הבריטיים. ועוד יותר מכך — היא שכרה
עבור הלהקה תיאטרון בלונדון, לתקופת־הופעות
בת שבועיים.
עבור פיצוי כזה — זה כימעט כדאי.

יפה, אשתו הנוכחית של ברון גימילי, מגיבה במיכתב אישי
לכתבה של נאורה, בתו של ג׳מיל׳ ,שפורסמה לפני שבוע

אמעל׳נד. לכחכוח
באבא כזה!
אחרים במדינה הזאת. אבל, כשאביך לובש
מדים, הוא נושא עליהם שיבער. אותות
המעידים על השתתפותו בכל מילחמות
ישראל, מאז היותו בן 18 שנים. אני גאה
בבעל כזה, ונדמה לי כי לכל בת, גם לך,
נאורה, מותר להיות גאה באב שכזה.
בכתבה את מתארת כיצד אביו חיזר
אחרי אמך, וכאילו הכריח אותה להינשא
לו. אני יודעת כיצד אביך חיזר אחרי,

האשה השנייה ״?׳

אשתו השנייה של ברוך ׳ג׳מילי ואם שלוש
בנותיו, תשיבה בכתבה זו לטענותיה של
נאורה, בתו של ג׳מילי, מנישואיו הקודמים.
בתמונה נראית יפה יחד עם בעלה ברוך.

אין גסלגוח בת לנתוב
על אביה בסיגנון מוז?

קראתי את ימה שכתבת על אמך, ברוך
ג׳מילי, בשבוע שיעבד, בהעולם הזה מיספר
.1915
למרות שבעיתון צויין שאביך יגיב, הוא
אינו מוכן להגיב. לא שאין לו מה להגיד.
יש לו הרבה, ואת יודעת את זה יפה מאוד.
אבל לאבא שלך כואב שבתו־שלו, בשר-
מבשרו, יכולה לכתוב בך על אביה. בעצם,
לאביך כואב על כך שאיזושהי בת יבולה
בכלל לכתוב על אביה בס״גנון כזה כמו
שהבת שלו־עצמו כתבה על אביה.
אני מכירה את אביך למעלה משבע
שנים. אני ׳נשואה לו, אם לשלוש בנותיו
(אחיות שלך, נאורה) ,ואני מכירה אותו
אחרת לגמרי מאשר את טוענת שאימך
ואתן מכירות אותו. אדם אינו יכול להש תנות
בצורה כה קיצונית. אדם אינו יכול
ליהפך מחיית־טרף, ואת טוענת שכזה הוא
אביך, לבעל ואב מסור, נאמן ואוהב, כפי
׳שברוך ג׳מילי הוא מזה שבע שינים.
לכן, אני, והמישפחה כולה׳ כולל המיש־פחה
של אמך, ומאות רבות של שכנים
וידידים, יודעים עד כמה לא נכונה התמונה

בתו של ברוך ג׳מילי מנישואיו הקודמים, אשר כתבה
11^ 1 ״0ך 111( 1 ?1ן ן * ן
בשבוע שעבר כתבה בהעולם הזה כנגד אביה. אשתו
3 11 14 11 11111
הנוכחית של ג׳מילי, יפה, משיבה לבתה החורגת במיכחב אישי, בו היא סותרת את
כל האשמותיה של נאורה ומהללת את בעלה, ברוך במילי, מכנה אותו אב למופת.

ואני מאחלת לכל בחורה שיחזרו אחריה
בצורה כה עדינה, יפה ואוהבת, כמו שברוך
ג׳מילי מחזר.
אי-אפשר להבין איך בת מסוגלת להש מיץ
כך את אביה, אבל הרבה יותר קשה
להבין איך מישהו מסוגל בכלל להשמיץ
בגסות־רוח אדם שאיגנו כבר בחיים. אני
מתייחסת למה שכתבת על סבך, אביו של
ברוך ג׳מילי.
אני זכיתי להכיר את סבא שלך. הוא
היה אדם נשוא־פנים ומכובד, והתכונה
שאיפיינה אותו היתד. דווקא עדיינות־הנפש,

שציירת בכתבה שלך, ומה גדול החטא
•שחטאת לאביך.
כשהתחתנתי עם ברוך ג׳מילי ידעתי על
אמך ועל אחותך. ידעתי עד־כטה הוא היה
אומלל בנישואיו הקודמים, עם אמך, וידעתי
עד־כמה הוא אומלל בגלל התנכרותן של
שתי בנותיו מנישואין אלה.
אם תעצרי רגע ותנסי להסיר את מעטה-
השינאה, אותו הצליחה אמך לבנות אצלכן
כלפי אביכן, תיזכרי בכל אותם ניסיונות,
התפתלויות, תחינות־ממש של אביך, להתקרב
אליך ואל אחותך, לנסות לעזור

הזוג המאושר

ברוך ויפה ג׳מילי בתמונה משותפת לאחר נישואיהם.
יפה, הצעירה מג׳מילי ביותר מ־ 25 שנים, ילדה לו
שלוש בנות, אחיות־למחצה לשתיים מאישתו הראשונה, וטוענת במיכתבה כי ג׳מילי
הוא בעל למופת, עדין ואוהב, מאשימה את אשתו הראשונה ובנותיה בסיכסוך המשפחתי.

עם ומטכיל

ברוך ג׳מילי עם רב־אלוף חיים לסקוב ,׳בעת שהאחרון
ביהן כרמטכ״ל. זוהי אחת מסידרה של תמונות של ג׳מילי
יחד עם מפקדי צה״ל ואישים שונים במדינה. תמונות אלו הן ההוכחה של יפת
כנגד טענתה של ואודה על השתמטותו של ברוך ג׳מילי מישירות בצה״ל.

ברגעים הקשים, לנסות להשתתף ברגעים
היפים ולנסות לנחם בריגעי־התוגה.
אני זוכרת איד אביך היה חוזר הביתה,
מוכה ומושפל, לאחר שניסה להציע עזרה
כפי שהוא צריך היה לעשות כאבא —
ואתן, את ואחותך, דהיתן אותו בגסות.
את כותבת שאביך אינו גיבור לאומי.
נכת, ברוך ג׳מילי אינו גיבור לאומי, והוא
גם אף פעם לא טען לכתר זה. הוא בשר־ודם,
אזרח נאמן ולוחם, כמו רבים־רבים

אותה עדינות־נפש שהוא הוריש לבנו,
ברוך. חבל, נאורה, שהוספת חטא על פשע
בהשמיצך אנשים שאינם עוד בחיים ואינם
יכולים להתגונן בפנייך.
את מתארת, כאילו מפי אמך, את היחסים
בין הורייך עוד לפני שנולדת. את מספרת
כיצד אביך נאלץ להינשא לאמך פעמיים,
בגלל שהוא הצהיר, כביכול, ערב גיוסו
לצבא הבריטי, שאינו נשוי. נאורה יקירתי,
אביך כלל לא היה מאושר מהעובדה שנשא

המישפחה

מישפחתו של ברוך ג׳מילי,
הידועה באורך־החיים שבה.
במרכז התמונה, סבו של ברוך ג׳מילי, אשר נפטר בגיל
.130 מימין, אביו של ברוך ג׳סילי, סבה של הבת נאורה.
את אמך לאישה פעם אחת, אז את באמת
חושבת שהוא היה עושה את זד! פעמיים?
את גם סיפרת בכתבה שלך כיצד אביך
נכנס מתחת למיטה, והתחבא, כדי לא
להתגייס לצה״ל במילחמת השיחרור. אני
לא הייתי אז, גם את לא, אבל שתינו
מכירות את אלבום התמונות של אבא
שלך. הרבה משרי ומצביאי ישראל שמחו
להצטלם איתו, ותמונות אלה לא צולמו
מתחת למיטה, אלא בהפוגות בין הקרבות
בהם נלחם אביך, בין השאר גם כדי להגן
על משפחתו ועלייך.
החוט המנחה בכתבה שלך הוא הטענה
על מכות־יהרצח שאביך לא היה מפסיק
לחלק לכל הסובב אותו, כולל לאמך,
לאחותך ולך. במשך שבע השנים האחרונות
לא הרים אביך עלי, או על שלושת
בנותינו, את ידו מעולם. הוא לא פגע
אפילו בזבוב. אדם אלים אינו מסוגל להפוך
פתאום לשה תמים.
אביך נזכר עד היום, בכאב רב, כיצד
הרים פעם יד על אחותך חפציבה. הוא
סטר לה אז, כיוון שחפציסה הפסיקה את
לימודיה, חודשיים לפני קבלת תעודת־הגמר,
כדי לצאת עם ׳בחור, אותו בחור
שאת תיארת אותו בכתבה שלך כקיבוצניק
ממוצא פולני, וניסית להסביר שאבא שלך
התנגד לו רק בגלל עובדה זו.
אני ילידת עיירת פיתוח, ומוצאי אינו
בדיוק מוצא תימני, כמו זה של אביך, כך
שהרושם שניסית ליצור בכתבה כאילו
אביך הוא בעל דיעות קדומות, ולכן סטר
לאחותך, לגמרי לא נכון.
קמצנותו של ברוך ג׳מילי תופסת גם
היא חלק תשוב בכתבתך. ברוך ג׳מילי
אינו מיליונר, ועד כמה שאני יודעת, אף
פעם לא היד, מיליונר. הוא אדם שעובד

לברוך גימילי לא היו
דיעות קדומות, ו1ובדר.
שהתחתן אתי

1 111י׳י ד >10ס 4ג׳מילי החל את דרכו במערכות־
1 9 4 0הביטחון עוד בהינתו נער צעיר.
1 - 1 1\ 11
בתמונה הוא נראה כגאפיר, החובש את הקולפאק המפורסם.
ג׳מילי נושא שיבעה אותות השתתפות בכל מילחסות ישראל.

המנוח להיכנס לביתכם, שבוע לפני חתונתך.
זה נכון, אבל את כל האמת את הרי
יודעת אפילו יותר טוב ממני.
האמת היתד, זו שאביך בא לביתו ומצא
שם גבר זר ישן במיטתו. את לא טרחת
לספר לו כי זהו בעלך לעתיד, אפילו לא
טרחת לספר לו כי את עומדת להינשא
בקרוב. ומה רצית שיחשוב אדם שחוזר
לביתו ומוצא שם גבר זר שוכב במיטתו?
כאשר גישאת לאיש, כבר ה״כרתי את

אין בוזזלם מחזו א1ריב
1111־ ,1או אב מסור
ונאמן מב חן!!דלי

אביך. אני זוכרת את כאבו, כאשד סיפר
לי על זמרת שהופיעה יום אחד בפני
חיילי יחידתו׳ וסיפרה לו כי התמנה לאותו
ערב להופיע בחתונת בתו. אביך נדהם.
הוא לא ידע כלל שאת מתחתנת, ובוודאי
לא באותו ערב.
אותו סיפור ממש התרחש עם אחותך
חפציבה. אחד ממנהליו של אביך, שעבד
אז במכם, סיפר לו כי ד,חמן לחתונתה של
חפציבה, אך הציבו בפניו תנאי: שלא
יביא עימו את ברוך ג׳מילי, אבי הכלה.

אחיותיה־החורגות של נאורה, אשר טענותיה החמורות כנגד אביה חמוכחשות על־למופת.
ובעל אב הוא

בעלה הטוענת ידי י אשתו ׳הנוכחית,

ועוד !מהלומות מסוג זה, אשר הדירו
שעה מעיניו לילות רבים, ניחתו על אביך
בעת הברית של בנך, ומסיבת פדיון הבן,
ואת ודאי יודעת עד־כמה אירוע כזה חשוב
במשפחות תימניות, ואותו דבר — כאשר
נולדו שתי בנות־אחותך.
אינני רוצה להיכנס לפרטי ההשמצות
בהן השמצת את אביך. הוא עומד מעל
לזה, והאנשים שמכירים אותו ואותך יודעים
כי אין בהן אף מילה אחת של אמת.
אני רק רוצה לסיים את מכתבי זה אלייך,
ואני בטוחה שאני אומרת זאת גם על

קשה כדי לפרנס את אשתו וילדיו, ובטוחני
שכך נהג גם כאשר אמך היתר, אישתו.
ייתכן שלא ידעת זאת, אבל במשך כל
התקופה בה היה אביך נשוי לאמך, הוא
החזיק חשבונות פתוחים בשורה של חנו יות
ליד ביתכם, בהם יכולה היתד, אמך
לקנות כל מה שרצתה, בכל כמות שרצתה,
בדיוק כמו אשת מיליונר. יש בידינו אי שורים
מכל בעלי אותן חנויות, המעידים
על כך, ואת מוזמנת לבוא ולראות אותם.
את סיפרת, ואף הוכחת זאת בתצלום
של מיסמך, כיצד אסר אביך על בעלך

ויוון• -י * מ * ג׳מילי כחייל בצבא הבריטי.
נאורה טענה
1 9 4 0

בכתבתה כי הוא נאלץ להינשא לאמה פעמיים,
כיוון שבשעת התגייסותו טען כי הוא רווק.

אנו נקבל אותך ואת אחותך בברכה
ובאהבה, בכל פעם שתבואו אלינו, לביתנו.
כמו שאני ׳מכירה את אבא שלך, הרי
גם היום, אחרי פירסום הכתבה, הוא יהיה
מוכן לצאת מעורו בכל פעם שתצטרכי
לעזרה כלשהי, בין אם תפני אליו ובין
אם לאו.

ך? ך ־ ךןןךי \ ן 19ף ך יפה גימילי, הצעירה אפילו מיבתה־החורגת נאורה1 ,
11 1 11.111 1 1 1 .1 1 1משתזפת על גג ביתה. יפה טוענת כי נאורה חייבת,
להיות גאה באביה, במקום לשנוא אותו, ומזמינה את נאורה לבוא אל ביתם בכל עת.

1. 35