גליון 1918 מתאריך 5 ביוני 1974

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

רוקנו שד שו־חינון־
כתלמ*ו צעיר
עם מינויו של שר־החינוך והתר בות
אספנו כמה מחבריו לספסל הלי מודים
על מנת לשמוע מהם על שר־החינוך
כתלמיד.
מספרת פסיה לוטן שחבשה איתו
את ספסל הגן: הוא היה נחמד מאוד.

אר אחרי הלימודים, מנקה את הלוח,
משקה את העציצים ומרים את ה־כסאות.
תמיד קפץ ראשון להביא גיר
ואהב מאוד לקבל זריקות. היה פעיל
גם באגודת־הבריאות. באמת היה ילד־פלא.
מוסיף
חברו מאותה תקופה אשר
שוורץ: הוא היה תלמיד חרוץ והיה
הכי טוב בכיתה, ואולי בכל בית־הספר,
בלמידה בעל־פה. הכל למד
בעל־ פה והמורים נורא אהבו אותו.

בתיכון, בביה״ס הריאלי המהולל,
חל קידום במעמדו של שר־החינוך ה צעיר.
יצחק לכ״ארי: הוא אהב לל מוד
ובייחוד אהב משמעת, ועוד יותר
אהב לקבל משמעת. אף פעם לא הפריע
ולא דיבר. ובגלל זה המורים
אהבוהו מאוד. ואולי גם בגלל שהיה
עוזר להם לסחוב את התיקים וללבוש
את החליפות ולמחוק את הלוח ובכלל
— הוא אהב מאוד לעזור. והוא עזר
לכל המורים, בלי הבדל. הוא כל־כך
אהב ללמוד שכשהיינו לפעמים בור חים
לים או משהו כזה, הוא היה תי־א־שיינער
קינד
כף רץ למורים להגיד להם שברחנו,
דעו־ יונגער קולטור־מיניסטער
כי הוא נורא אהב ללמוד ולא רצה
להפסיד אף שיעור. ותמיד המורים היו
בגיל ארבע וחצי הצטרפנו, הוא ואנו נותנים אותו כדוגמה לאיד צריך להיות
כי, למישמרת הצעירה של מפא״י דאז. תלמיד טוב. וטוב שעכשיו הוא שר
אני עזבתי בכיתה ה׳ ,אבל הוא המ החינוך,
המלשן הזה !
שיך. תמיד היה לו כוח התמדה, והנה,
ומסכמת צילה עין־דור, ידידתו האתה
רואה, הוא הצליח.
אינטימית: פעם, בכיתה ה /כשהמו יוסף
פנחסי שלמד עם שר־החינוך רה זהבה כעסה על הכיתה ויצאה
ב״גאולה״ :הוא היה בסדר גמור. תמיד
בטריקת־דלת — רץ אחריה וצעק:
בא לשיעורים בזמן ונורא אהב להיות ״זהבה! זהבה! חזרי זהבה!״ באותו
תורן. מכיתה ג׳ עד סוף כיתה ח׳ היה• שבוע קפץ כיתה. אז מה הפלא שהיום
כל הזמן תורו־הכיתה ותמיד היה ניש־ הוא שר־החינוך?

ילדי ה קונ צר טי ם
קונצרט חגיגי נערך בתיאטרון ירושלים, בל הכספים שנאספו,
חמישה־עשר אלף, הוקדשו לילדי מעלות וקריית-שמונה.
אנשים יפים ומשכילים ולבושים־בטעם ואינטלקטואליים ותרבותיים
ועשירים ואירופאיים ונאורים ורחמנים בני-רחמנים באו
לשטיחיו האדומים של תיאטרון ירושלים, הקשיבו באנינות להירו-
איקה של בטהובן ונתנו צדקה לילדים המסכנים של מעלות וקריית-
שמונה. בל ישראל אחים. כמעט.
וילדי מעלות וקריית-שמונה יגדלו ויפרחו, בי בתיאטרון ירושלים
מנגנים להם את ההירואיקה של בטהובן. התרומות תגענה
בוודאי, בדואר-נע, אבל בטהובן לא יסתובב בדרבים המשובשות של
הגליל העליון. הוא יישאר בתיאטרון ירושלים. שם ח ם ונוח.
והילדים של אביבים, אבן־מנחם, אליפלט, אלקוש, דובב, דישון,
חוסן, יערה, ברם בן־זמרה, מעונה, מרגליות, עלמה, צוריאל, שלומי
ושומרה — הילדים הללו לא קיבלו אפילו תרומות מתיאטרון ירושלים.
בי בשביל לקבל קונצרט, ציין קודם מחבלים.

משח קי ילדים
(משירי אחדות העבודה -פועלי ציון)

נחום -תקום
יש אלפים של מישחקים בכל קצווי עולם,
אך המישחק ״נחום־תקום״ ידוע לכולם —-
בובה קטנה בדמות אדם ולה בסים עגול
והיא איננה יבולה בשום פנים ליפול.
אתה משכיב, אתה מרביץ, אתה לוחץ, נייער —
״נחום־תקום״ בלי בעיות שוב קם ומחייך.
בכל צורה בבל מצב
״נחום־תקום״ תמיד ניצב.
הוא לא יפול ״נחום־תקום״
הוא כבר בממשלה כמו בלום.
שקט, שקט אדום וצח —
נחום חוזר אל המיטבח.
חד וחדק* בניסוחים,
ראש וראשון למיסמכים.
יבורר האל בארץ־ישראל,
תבורכי פיסה של שמש,
אר ג׳מילי —
מה עושה השר גליליי
איר לא עף השר גליליי
מה פתאום השר גלילי י

בלי שותף ובלי חותף
הלוקח הוא גנב
אלון, אלון, אייר?
שברו את הכלים —
תצא בבר בחייר !
תגיד כמה מילים !
אלון, אליו, אייר י
הכל ניגמר מזמן —
אל תתחבא חמודי,
אתה נישאר הסגן!

אתה חשוב, אלונצ׳יק!
אתה הכי נחוץ.
אתה הסגן, חמודי —
וגם־כן שר החוץ !
אלון, אלון, אלוגצ׳יק!
אייר, כבוד השרי
כולם יצאו מן החורים —
ורק אתה נישאר ייי

אבא אבן גמר בחוץ
ונזיין לא בווו אם בורג ג מו בננים
(סוכנות עתים) .לאחר תשע שנות
שירות כשר־ ה חו ץ סיים מר אבא אבן
את עבודתו. בטקס הפרידה הודה מר
אבן לחבר העובדים המסור שניפרד
ממנו בדימעה וברינה.

לעומת זאת עדיין לא ברור אם אכן
סיים הדוקטור יוסף בורג את תפקידו
כשר־הפנים ועובדיו המסורים של ה־מישרד
מחכים בקוצר־רוח לראות איך
יפול דבר.

— ממישנתו של מייסדו --
האוכל הוא מזונו של האדם
ד״ר מ. זוארץ
(אלול תרפ״נו, בשעת הסעודה)

הנר קינחגיו, שלום.
קצת לא נעים שאדם דסטרוקטיבי כמוני יכתוב מכתבי-תודה,
אבל לפעמים משהו לוחץ בבית־החזה ומכריח לשבת ולכתוב.
אז דע לן, הנרי קיסינג׳ר, שאתה מטורף. מטורף אמיתי. הרי
יכולת לנהל חיים נעימים ובריאים אי-שם בהרווארד. להרצות פע מיים
בשבוע, לפלרטט עם סטודנטיות מעריצות, לפרסם פעם בחודש
מאמר מתוחכם ב״ניו-יורק-טיימס״ ,לחבר ספרי היסטוריה שיכללו
ברשימות ביבליוגרפיית-חובה בכל האוניברסיטאות — ובכלל, המון
אוויר-צח ודשא ושקט ושלווה.
ובמקום כל זה מכניס מטורף שכמיד את ראשו הבריא למיטתה
הנגועה של הפוליטיקה הבינלאומית, ותוחב את חוטמו לכל מיני
סכסוכים אנושים בין מדינות משוגעות, למרות שכולם יודעים שאין
לד שום סיכוי ושאין בכלל עם מי לדבר.

באמצעות לווין
ערב טוב, כאן נרדימון דורגל.
כפי שאתם, צופים יקרים, יכולים לראות מן השקופית מאחורי, אני נמצא
בז׳נווה ומסקר עבורכם את חתימת הסכם־ההפרדה בשיטה ד,אודידויזואלית
הידועה.
בצד ימין של השקופית אתם יכולים לראות את צד ימין של אגם ז׳נווה
ובצד שמאל את צד שמאל של אגם ז׳נווה. באמצע אתם רואים שפם. זה אני.
ועתה לחדשות במלואן :
היום הגיעה המישלחת הישראלית והשתכנה במלון. מחר תגיע הנה המיש־לחת
הסורית. גם היא תשתכן במלון. נשאלת השאלה: מדוע? מדוע לא צי־

אבל אתה השתגעת, כאמור, והתחלת להתעסק עם פנאטים
ואינטרסנטים וקרייריסטים ומשמיצים וסתם מטומטמים. היית
״יהודי ונציג-האימפריאליסטים״ מחד, ו״גוי-גמור ומתכחש-למסורת
ומקריב-אינטרסים״ מאידן. ובכל זאת חייבת והיית אופטימי ואדיב
ומנומס ושקט וסובלני — ועקשן עד כדי שיגעון. הסברת, בניב
הגרמני שלן, שבשביל לחיות צרין פשרות ובשביל פשרות צריכים
ויתורים, וויתורים אינם מנוגדים לצדק, ושבכלל יש הרבה סוגי צדק.
והצלחת.
ישנם פרשנים שיסבירו שמשטרו הרופף של ניקסון זקוק להי שגיו,
ושאתה מעוניין רק באינטרסים של אמריקה, והישגים מרשימים
נחוצים לאגו השאפתני שלך כאוויר לנשימה. שיגידו, לא
איכפת לי.
איכפת לי רק שיהיה שקט בגבולות, ויהיה קצת זמן לחשוב,
וחיילים לא ייהרגו מטפטופי ארטילריה, והשבויים יחזרו לבתיהם.
נדמה לי שאתה, ורק אתה, עשית זאת במו ידיך המטורפות.
כולנו חייבים לן תודה אישית מעומק הלב, וגם אני. אז תודה.
תודה רבה.

נ 1ק

ה בו ע ל

למתי את המישלחת הישראלית, את המלון, את ארמון האומות זאת התכונה
לקראת הטכס?
ועניתי — שאילו צילמתי כל זאת, הרי מן הדין היה שאשדר את הסרט
במקום לשדר את פרצופי. והרי אין כמו פרצופי להמחשת הסיכסוך המיזרח
תיכוני. עלי לציין שתשובתי לא סיפקה אותי. לא הרפיתי. אך כששאלתי אותי
״ובכל זאת?״ עניתי — ״אין תגובה״ .מדוע הקרירות הזאת? אולי בגלל
מזג האוויר הסגרירי השורר כאן לאחרונה.
האמת היא, צופים יקרים, שבהחלט יכולתי להפסיק ברגע זה את השידור
ולעזוב את הלוויין לנפשו, אך ההרגשה שברגע זה משוטט שפמי בחלל —
משכרת ממש. סוף־ סוף לא כל יום נולד שפם אסטרונאוט. ולכן אמשיך לדבר
על ריגשותי הגואים ביום היסטורי זה, על התלבטויותי, חששותי, תקוותי הר הורי
הנוגים ועליצותי הטבעית, שחוטים נוגים של עצב שזורים בה. רק עוד
שלוש־ארבע דקות. לא יותר. כסף לא קובע,
ולסיום, צופים יקרים, רגע של גילוי לב. האמת היא שאני כלל לא׳
בז׳נווה וגם בפריז אינני. אני יושב לי בנחת במחסן קטן מאחורי בניין הטל וויזיה
עם שקופית של פריז, שקופית של ז׳נווה, עיפרון מחודד היטב ושפם.
איך עבדתי עליכם?
כאן נרדימון דורגל, מחסן־תיפאורות, רוממה.

חדשות ימי־הביניים
ן הג ב לו ת ה תנו ע ה, ש חו ט לו באחרמה על תו ט ג חטט חי ם, אי נן מ ר תי עו ת או תםמל בו אלעגודה /ישראל.
תמונה: פו ע לי םער ביי םממ תי נים, ל פ גו ת בו ק ר, ב תו רלאוטונוט, שי סי ע ם מעבר ל ,,קו הי רוק ״ .

1לן השטחי

הרוזן משה ברעם, מרקיז מיפלגת
העבודה בירושלים, התמנה לקרדינאל
בחצר האפיפיור על־פי צו הכס־הקדוש.
במקומו יכהן כ&רקיז סניף ירושלים
בגו עוזי ה־ 14 לבית ברעמסבורג
(שהוא איש־מפתח במנגנון הסניף ב זכות
עצמו) .הבחירה אושרה על־ידי
מועצת האריסים והסריסים.
המרקיז החדש קיבל לידיו גם את

כל נחלות אביו בבירה ובסביבותיה,
רכוש הכולל את סניף מבשרת־ציון,
את תא הסטודנטים של העבודה בשכו נת
שיח׳־ג׳ראח 600 ,עתים וכבשים,
סניף הגבעה הצרפתית 200 ,פרות 40 ,
כלבי־צייד 15 ,סוסי־רכיבה אצילים, את
סניף נחלאות ו־ 2400 נושאי־כלים
ופרוטקציונרים.
כן קיבלה אשתו את מועצת הפו עלות
ו־ 350 שפחות.

״משחרר צפת״ ,ושהוא גם אזרח־כבוד של העיר, שלא
להשתתף בטכס־האזכרה שייערך ביום השלושים ל רצח
תלמידי בית־הספר של העיר במעלות.

מבק שלהחזיר
אוג דהלא רי ק
תיגווןיך
וסיון לצרף

הרמטכ״ל רב-אלוף מרדכי(״מוטה״) גור,
מקבל לאחרונה פניות כהן הוא מתבקש
להחזיר לאלוף (מיל ).אריק שרון את מי־נוי־החירום
שלו כמפקד אוגדה במילואים.
כזכור, נלקח מינוי־החירום של אריק ממנו אחרי
1שהשתחרר משירות־המילואים, בתום הנסיגה מהגדה
המערבית של סיני. צעד זה ניראה כעונש על שהעז
לבקר את הרמטכ״ל והמטה הכללי בנושא ניהול
המילחמה. עתה, למרות בחירתו לכנסת, נראה כי
טובים סיכוייו של אריק לקבל את המינוי חזרה.

ה לי ב ר לי םלממשלה
עוד קודם שממשלתו החדשה של יצחק רבין זב־הה
באמון הכנסת, החלו כבר המגעים מאחרי־הקלעים,
שנועדו להרחיב את הקואליציה ולהבטיח לממשלת
רבץ רוב בכנסת עד לתום הקדנציה שלה.

כין השאר נערפו מגעים שתכליתם הייתה
לכרר אפשרות של צירוף המיפלגה הליברלית
לממשלה — תוף פרישתה של זו
מהליכוד. לאנשי הליברלים הוצעו הצעות
קוסמות, ובעיקר נאמר להם שעל־ידי הצטרפותם
יחזקו את הצד הניצי של הממשלה,
ויאפשרו גם את הצטרפות המפד״ל
ללא בעיות.
כאשר הועלתה האפשרות שצירוף הליברלים עלול
לגרור את פרישת מפ״ם מד,קואליציה, התבטאו אישים
בכירים בממשלת רבץ בנוסח :״לא יזיק להם לנוח
קצת בחוץ — הרחוב עייף מהם.״
במקביל נמשכים המאמצים לאפשר את הצטרפות
המפד״ל לממשלה. נראה שחוק מיהו יהודי יתוקן
תוך שלושה חודשים בנוסח כזה שהגיור במדינת־ישראל
ייעשה כפי שהיה מקובל מדורי־דורות. נוסח
זה יאפשר את חזרתה של המפד״ל לממשלה.

א בן רו צהלפקח
עד המט שדה
במיפלגת העבודה מסתמנת נטייה כללית לתמוך
בבחירתו של שר־החוץ הפורש, אבא אבן, כמזכ״ל
מיפלגת העבודה.

רוב המועמדים לתפקיד זה ככר הסירו
את מועמדותם, כדי לא להתחרות כאבן. נראה
שהמועמד היחיד שיתייצב נגדו יהיה
ישראל גרנית, הנהנה מתמיכת רפ״י.

אבן מתכנן לשנות את מעמר המזכ״ל במיפלגה.
הוא מתכוון להקים ציוותי־חשיבה בנושאי ביטחון,
חוץ ופנים, בהם ישתתפו מומחים ואקדמאים, שיקבלו
החלטות אשר יחייבו את שרי מיפלגת־העבודה בממשלה.

בצורה
זו מתכוון אכן להצר את צעדיו
של אלון כמישרד־החוץ, ולהערים מיכשולים
גם על דרכו של יצחק רכין, שיצטרף להביא
להכרעת המיפלגה עניינים רכים עוד לפני
שיעלה אותם בממשלה.
אבן, המכין את עצמו לקרב על ראשות הממשלה
הבאה, עומד לצאת עם אשתו לחו״ל, לחופשה, יחזור
לארץ רק אם יסתבר לו שהנשיא ניבסון, בעת ביקורו
הקרוב בארץ, ייאות לכך שהוא יהיה מארחו.

ספיר אי שרלאלון
אתמשרד־ ה חו ץ
שר־החוץ החדש, יגאל אלון, מתגונן בתקיפות
רבה נגד המיתקפה הכללית שנערכה עליו אחרי שהס כים
לקבל את מישרד־החוץ, וגרם בכך לפרישתו
של אבא אבן מהממשלה.

אלון מחזיק בכיסו פתק כתוב כידי פנחס
ספיר, שניתן לו לפני כחודש ימים, בו טוען
ספיר כי לדעתו הוא סכור שאלון מתאים
כיותר לכהן בשר־החוץ בממשלתו החדשה
של רבץ.
כך מנסה אלון להפריך את הטענות כאילו עשה
מה שעשה כדי לפגוע במפא״י.
בינתיים יש השלכות שונות לפרשת אלון־אבן.
כך, למשל, התבקש אלון, הנושא את התואר של

ונכש-ו זלותר דגדווו :

ה ק צו נההבכירה
וגד דייו
פרשה שנשמרה עד בה בסוד :
מייד אחרי המילחמה, באוקטובר
,1373 נאלץ משה דיין להודיע לממשלה
שצפוייה התנגדות חריפה ב•
קצונה הבכירה, אם תתגשם החלטה
שנתקבלה על-ידי הממשלה.
עילת הפרשה היתה הסכמה שהושגה
בין דיין והמצרים, באמצעות האמריקאים,
כדבר הוצאת הפצועים
המצריים מתהום הארמייה השלישית
המכותרת, ללא תמורה.
מפקדים בכירים רכים התמרמרו
על הסכמה זו, מפני שלא היתה מותנית
כהחזרת השבויים הישראליים
הפצועים ממצריים. אחרי שדיין העמיד
את גולדה על חומרת ההתנגדות,
בוטלה ההסכמה.

כתבי ׳ שרא ליינו
יוחאי 3ן־1ון
נאלץ להתפטר
למרות שתנועות־המחאה גוועות והולכות. הרי
האלוף (מיל ).יוחאי בן־נון, אשר עמד בראש אירגון־
גג של תנועות אלה, עומד לפרוש מתפקידו כמנהל
החברה הממשלתית לחקר־ימים ואגמים, בגלל פעילותו
בתנועות הללו.

כן־נון נקרא לשיחה עם שר כביר כיותר
בממשלה החדשה, ונאמר לו בי עליו
לנתק את הקשר עם אותן תנועות. משסירב,
הסביר לו אותו שר, כי הממשלה החדשה לא תראה
בעין יפה את המשך כהונתו. בן־נון יצא מייד לחופשה
לקיבוצו, מעגן־מיכאל, ודחה את התפטרותו הסופית
עד אחרי הכנס הבינלאומי בנושאי דגה, העומד
להתקיים בארץ.

טי שטרהצבאית
ד או ״ םבחל ־ אביב
כודדהחירום של האו״ם יתחיל בימים הקרובים
להפעיל מישטרה צבאית במרחב העיר תל־אביב.
תפקידם של אנשי המישטרה־הצבאית של האו״ם,
המונים כמה עשרות חיילים ושייסיירו בעיר על גבי
ג׳יפים לבנים, יהיה לפקח על התנהגות הולמת מצד
חיילי כוח־החירום הבאים לבלות את חופשותיהם
בתל־אביב.

לאחרונה הסתבכו חיילים של כוח האו״ם
כבמה תיגרות כמועדוני־לילה כרחוב הירקון.

ד שי ם בוו שינג טון
תחלופה עומדת להיערך במושבת העיתונאים הישראלים
בוושינגטון. את מקומו של כתב ידיעות אחרונות
שם, יוחנן להב, עומד למלא ניסים קיוויתי,
ולא איתן הבר, כפי שחשבו תחילה.

גם ״הארץ״ מינה כתב מיוחד לוושינגטון
— את כתבו המדיני, דן מרגלית.

ק בו צתהכ דו רסל
שלמכ בי ת״א
מחפשת טאטץ
אלופת ישראל בכדורסל מכבי חל־אביב, מנהלת
עתה משא־ומתן לאימוצה על־ידי חברה מיסחרית.

עבור האימוץ דורשים מנהלי הקבוצה סכום
של רבע מיליון ל״י.

הקבוצה הראשונה שאומצה בידי מיפעל מיסחרי
בליגת הכדורסל הלאומית היא מכבי רמת־גן, שאומצה
בידי חברת האלקטרוניקה מץ, ששילמה סכום של
75 אלף ל״י תמורת האימוץ. מכבי רמת־גן התחיי בה,
תמורת סכום זה, להופיע במשך שנה במישחקי
הליגה כשהסמל המיסחרי של חברת מץ מתנוסס על
חולצות כדורסלניה.

״מבכי״ תל־אכיב מנהלת את המשא־והמתן
שלה עם חכרת הממתקים ״עלית״,
וכן עם חכרות-ההלכשה ״לי״ ו״לוי׳ס״.

מסט רוי אנ׳ ,ניבן 1x11־!11
האם ת תפר ק
ו עד ת אג רנ ט *
שמועות עקשניות טוענות כי לפחות
שני חברים של ועדת אגרנט
שוקלים את התפטרותם מהוועדה.
האחד הוא רב־אלוף (מיל ).יגאל ידין,
אשר אמר למקורביו בי הוא רוצה
להתפטר מהוועדה, אף ממתין עד שתורכב
הממשלה החדשה, בדי שלא
יחשדו בו כי הוא רוצה תפקיד בממשלה

החבר האחר של הוועדה המעיין
בהתפטרות, הוא שופט בית-המישפט
העליון משה לנדוי, הטוען כי הסערה
הציבורית שקמה סביב ועדת אגרנט,
אשר שניים מחבריה הם שופטים עליונים,
פוגעת בבכור כית־המישפט
העליון.

ל הסר ט ה בארץ
בעיקבות פגישות שנערכו בקאן, החליטו חברות־הפקה
בינלאומיות גדולות להפיק בארץ, בשיתוף עם
אולפני ברקי־פטיה־המפריס, שלושה מתוך תישעה סרטים
שתוכננו מלכתחילה להפקה בקנדה. בין הכוכבים
הבינלאומיים שיגיעו לארץ להפקת הסרט אחרון
הגיבורים: מרצלו מסטרדאני, דייוויד ניבן ולי ממוין.
כן יופק בארץ סירטו של אוטו פרמינג׳ר, רוז־באד.

ה ט לוויזי התבקר
אחה עי תונו ת
בקרוב תחדל הביקורת העיתונאית על הטלוויזיה
והרדיו להיות חד־סיטרית.

מנב״ל רשות השידור, יצחק לבני, הודיע
בסימפוזיון על העיתונות, שגם בטלוויזיה
וגם ברדיו יוקמו מדורים לביקורת על העיתונות.

פרסום דיר יעקבסון

כמה פעמים

י כו ל? 7
בסכין הגילוח
דיפלומט״-
אתה כול להתגלח הרבה פעמי

ועוד בעם...

100. - 4ל־י

...ועוד ב מב צע מ חי ת ה מו ל
בכל יום תסופק לעוול! חפיסת סכיני גילוח
״דיפלומט״ עותכלול תווית מיוחדת עותזכוז אותך
ב -ססו ל״י,
עולח אותה ל״דיפלומט״ת.ד. ל8ו4ו תל-אביב. ותקבל מיד

בדארחוזר. חפעו בכל יום את תווית המזלעול דיפלומט !

דיסלומט חד יחיד ומיוחד

העולם הזה 1918

מכת בי ם
שיטח חריגה

״ העולםחזה ״ ,שבועוןהחדשותהישראלי. המערכת
והמינהלה: תל־אכיב, רחוב הרליבד ,12 טלפון .260134 תא־דואר
י . 136 מען מבדקי: עולמפרם .״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רה׳
בן־אביגדור. הפצה: גד בע)׳מ. גלופות: צינקוגרפיה כספי
בע״מ. העורף הראשי: אורי אבנרי. המו״ל: העולם הזה בע״נ4

שש״עשרה הנערות, שזכו כבר לשאת על ראשיהן היפים אוי בתר מלבת־המים,
מהוות חתך נאמן של היופי הישראלי במיטבו.
תחרות בחירת מלכת־המים, בה החל העולם הזה לפני 16 שנה, הפכה כבר לשם־
דבר. שרשרת המופעים המלווה את האירוע עד לשיאו, הכתרת המלכה, במקומות
שונים בארץ, מלווה בקהל־שיא, ומצטיינת ברמתה המיקצועית הגבוהה.
אלא שאפילו מיבצע זה אינו מנותק מן המאורעות. רונית בלנק, מלכת המים
של שנת ,1973 נבחרה זמן קצר ביותר לפני פרוץ מילחמת יום־הכיפורים. המילחמה.
שהשפיעה באורח ישיר על האירועים שלאחר־הבחירה, העיבה על שימחת המלכה
וסגניותיה.
בך נאלצו לדחות את הביקור המובטח בהלנה רובינשטיין לחודשים אחדים, ובך
גם נדחתה הפלגתה המובטחת של המלכה לאירופה.
הפרם הגדול בו זכתה רונית היה הפלגה באוניית ציס, אלא שבאותה תקופה

העובדה שהרצח במעלות עלול להישנות,
מחייבת שינוי לא רק באמצעי-
המניעה, כי אם גם בדרכי־הפריצה שחייבות
לבוא בחשבון באפשרות של
הרגע האחרון.
מתוך מה שראיתי בטלוויזיה, התרשמתי
שצה״ל עדיין פועל על־פי שיטות
סטנדרטיות של לחימה בשטח
בנוי.
צה״ל הניח למחבלים את יתרון הזמן.
הפרש של שניות עלול לחרוץ גורל
מערכה מעין זו. הרשוני להציע הצעה,
שייתכן שאיננה מעשית בלל, אך לדעתי
עצם הגישה לחרוג מן המיסגרת —
היא הקובעת. ייתכן שהצעתי זו תביא
לייזום הצעות אחרות טובות בהרבה.
דאונים יכלו לדאות בביוון בית־הס־פר,
מכיוון שלא יבול היה להיסקר על־ידי
המחבלים (מצד הקיר של הבניין
ולא מצד החלונות) ,לדאות במהירות
מינימלית מעל גג הבניין השטוח ולהנחית
צנחנים (באותו הזמן אפשר היה
לדבר ברמקול עם המחבלים בכדי להבליע
את חבטות הנחיתות).
במידה שאפשר היה לרדת לקומה השנייה
מן הגג, מה טוב. במידה שלא,
קיימת אפשרות שנייה: לשלשל בחבלים
חיילים מן הגג בכיוון החלונות
באופן ששניות לפני פתיחה באש מן
הכוחות המקיפים, החיילים היו נמצאים
במרחק אופטימלי מן החלונות.
מספיק רחוק בדי שלא להיפגע, ומספיק
קרוב בך שהחיילים שעל הגג יכלו
לקרבם במהירות אל תוך החלונות
המנופצים מייד עם הפסקת האש.
החיילים התלויים (מצויידים בכפפות
למניעת היפצעות ׳מרסיסי הזגוגיות)
היו פורצים אל תוך הקומה
ומטהרים את השטח.

א. זילברכרג, ניו־יורק

ההיגיון שד קו?
״העולם הזה״ ,1916״מיכתב
גלוי לשר קול,״ מיכתב למערכת
של רפי ברוך ואורי בן־מאיר,
שני מילואימניקים המשרתים
במובלעת והתוקפים את דיעו*
תיו הניציות של שר״התיירות
משה קול.
לרפי ואורי שלום,
ברצוני להתייחס למיכתבכם התמים
בו פניתם, במהלך חיפושיבם אחר ההיגיון,
אל השר משה קול.
תמהני עליכם, על שאתם מחפשים

דבריך אל המכנה המשותף הנמוך ביותר
— השאר כבר יבינו...״

אץ, ירושלים

בדיחה אקטואלית
גולדה ודיין !מתווכחים בשעת טיסה.
אומרת גולדה :״אם אשליך מכאן
שטר של 100 לירות, ישמח אזרח אחד
מישראל לכל הפחות.״ אומר דיין :״אם
אשליך 10 שטרות של 10 לירות, ישטחו
10 אזרחים.״
פונה אליהם הטייס, ואומר :״לו
הייתי משליך מכאן את שניכם, שלושה
מיליון יהודים ייצאו מכליהם מרוב
שימחה ז״

אהרץ מאורוב, חולם

מתי צולם דיין?
1״העולם הזה״ 4916״עיר ה!
הריגה,״ על זוועת מעלות.
בתיאור זוועת מעלות, התפרסמה
תמונה, תחתיה ההסבר :״מחסום חי
לדיין.״
כמי שהיה עד למחסום הזה, אני כופר
בתיאור שלכם. לא המון נסער ולא
צעקות ״רוצח,״ ובוודאי שלא צעקות
בנוסח ״למה לא שיחררתם את המחבלים

ומדוע לא ו
מפני שהתמונה צולמה בשעה 9.00
בבוקרו של אותו יום מר וימהר, היינו
בתשע שעות לפני שהתרחש האסון,
וליד מישרדי המועצה המקומית.
אותה שעה יצא שר־הביטחון את
מישרדי המועצה המקומית מעלות, שם
האזין לקובלנות פרנסי העירייה ואחרים,
אודות סידרי הביטחון.
אכן נקהלו סביבו אנשים, והיו אלה
בעיקר עיתונאים מקומיים ונציגי סוב־ניות
זרות, שביקשו לשמוע מפיו על
המתרחש.
לא ״המון זועם,״ אלא כמה מתושבי
מעלות צעקו לעבר דיין (שאכן היה מוקף
שומרים, ובדין שיהיה בך במצב
כזה) קריאות במו :״דיין, איפה הביטחון
שלנו ז״ פה ושם קלטתי גם קריאות
גנאי, אך איש לא האשים אותו
בטבח או באי־שיחרור מחבלים. מן הטעם
הפשוט: באותה שעה עדיין לא
יכול היה איש לדעת כיצד יפול דבר.

צבי טל, חיפה

#צלם העולם הזה אלבס ברנובסקי,
שהגיע למעלות רק בשעה 42.30 צילם
תמונה זו בשעה ,17.50 כשדיין יצא מ-
בית־הספר, מייד אחרי סיום ההסתערות.
הוא שמע במו אוזניו קריאות:

מלכת המים 73׳ וסגנווזיה
המלחמה העיבה
מכרה החברה את אוניוודהנוסעים שלה, ולבן — נוסף לדחייה בהפלגה עצמה, יוצאת
המלכה להפלגתה רק בימים אלה, באונייה זדה.
סיפורי־ההצלחה של מלפת־המים הפכו גם הם לתנ״ך הפרטי של כל נערה
המבקשת להנציח את יופייה. היפהפיות הצעירות עוקבות בנאמנות אחר דרכיהן של
יהודית מזור, שהפכה לחברה בחוג־הסילון העולמי ולאשת־חברה מבוקשת בניו־יורק,
של חני פרי, שהפכה לדוגמנית עולמית המופיעה על שעריהם של הגדולים בעיתוני־העולם,
ואחר התקדמותה של דוקי הוניגמן, המלכה של שנת ,1972 שהפכה גם היא
לדוגמנית־צמרת מבוקשת ביותר.
בעוד זמן קצר ייפתח סיבוב חדש של מחרות מלכת־המים, מיבצע־היופי הישראלי
של העולם הזה. והשנה, נקווה, יעמוד המיבצע שוב בסימן של חגיגה אמיתית, של
ניצחון היופי, הנעורים והאביב על מוראות המילחמה.
מלכת־המים של שנת 1974 תהיה, כך אנו מאמינים, מלכת השלום המיוחל, בשורת
היופי והשלום המיוחל.
מי תהיה המאושרת ו

נערות המבקשות להציג את מועמדותן לתחרות מלכת־המים,
וכאלה המבקשים להמליץ על יפהפיות המייצגות, לדעתם,
את היופי הישראלי הטיפוסי, מתבקשים להתקשר למישרדי
העולם הזה, טל6 .־5־ ,260134 מדי־יום בין השעות 10—12 בבוקר.

חליצת דיין במעלות
״את הראש שלו !״
קשר בין מויש׳ה קול ובין ההיגיון המקובל.
צאו
וחישבו — מויש׳ה קונה את עולמו
בזכות הליברלים העצמאיים, ואילו
מיפלגה זו — שום ניתוח הגיוני לא יגלה
את עצמאותה ובוודאי לא את זכותה
לשם ״ליברלית״ — אולם היא את
הקולות הדרושים לישיבה בכנסת מקבלת
מן הבוחר הישראלי, ולא מן ההיגיון.
מויש׳ה
קול, באיש פוליטי, פונה אל
הבוחר הישראלי ולא אל ההיגיון —
קשה מאוד להגיע ברכיבה על גב ההיגיון.
הרשו
לי לסיים בציטוט שעושה רושם
כי גם מויש׳ה קול קרא אותו :״כאשר
אתה פונה אל ציבור רחב, כוון

״בן-זונה,״ ״את הראש שלו רוצח !״.
באותה שעה פשטה שמועה שמישהו
חטף רובה מחייל ואיים לירות בדיין.

סכייה לטרמפיסט
ביום 2.5.74 הסעתי חייל מרחוב
וייצמן בחולון, ועל נדיבות־ליבי זו הוא
גמל לי בגניבת המסרטה שלי מהמכונית.
למען
המוסר, ההגינות, הסדר הטוב
והמוראל של צה״ל, אני מבקש חייל
כפוי־טובה זה שיתייחד עם מצפונו,
יפשפש במעשיו, יחזור בתשובה ויחזיר
לי בדואר את המסרטה (או לפחות את
הפילם).

ד״ר יוסף כספי,

רח׳ קדושי קהיר , 11 חולון

בוג ר ת !!ומינית
רבו!ו• מ ק צו ע
מעניו ומ שתלם
ומ שכת ההר שמה
לבתי ,,ממשלת ״
לאחיות מו ס מ כו ת
פית-ספר לאחיות ילין, ליד כי״ח הממשלתי רמב׳׳ם, חיפה,
טלפון)04( 52 82 71 :
בי״ס לאחיות ליד המרכז הרפואי ע״ש ד״ר ח. שיכא, תל־השומר,
טלפון )03( 75 52 25 :
כית־ספר לאחיות ליד בי״ח הממשלתי אסף הרופא, צריפין,
טלפון)03( 96 3131 :
טלפון)051( 4105 :
כית־ספר לאחיות, אשקלון
כית־ספר לאחיות ליד כית־חולים הממשלתי הלל יפה, חדרה,
טלפון )063( 2 33 35 :
כי״ס לאחיות ע״ש שיינכרון, ליד בתיה״ח הממשלתיים
עירוניים תל־אכים, רה׳ הכריטה סולד ,17 טלפון )03( 25 8417 :
כית־ספר לאחיות ע״ש ד״ר זיידה, ליד כי״ח רוטשילד, חיפה,
טלפון )04( 66 44 81 :

מעודד הבריאות/יחידת האחיות

עם הרשמתן לבית־ספר לאחיות, מתגייסות ה מות לעתודה
האקדמית.
עולות חדשות זכאיות לתמיכה במשרד לקליטת עליה/מיגהל
הסטודנטים.
מתקבלות מועמדות גם ללא תנאי פנימיה.

צתום יעקב

לשכת הפרסום הממשלתית

א 1111י ם
0לאן באמת נעלם יגאל
אלץ, שעה שכל המדינה
חיפשה אותו י שליחים מטעם
פינחס ספיר ויצחק רכין

יצאו לחפש את אלון בקיבוצו
גינוסר, בביתו אשר בירושלים
המזרחית ובמיספר מלונות־פאר
בתל־אביב, כדי לשכנע אותו
לוותר על סגנות ראש־הממשלה,
ולמנוע משבר בין החטיבות
במערך. אולם אלון, שציפה
להתפתחות זו, ולא רצה לוותר
על תפקידו, הסתגר משך שלושה
ימים במלון המיגדל אשר
במיגדל שלום, השתזף לו בהנאה

״אני ר 1צ ה לחז 1רלשד 1ת !למידעה.״ אמר
אלון לרבץ. וקיבל את סגנות רא ש־הממ שלה

״רבי המהלך בשמיים,״ וזאת
משום שאלון נעלם למשך
שלושה ימים, בעת הרכבת
הממשלה.
׳ 0ח״כ אכא אכן מצא
הגדרה לממשלה בה אינו משתתף.
אמר השבוע אבן :״פעם,
בעת הרכבת הממשלה היוצאת,
אמר משה דיין שהממשלה
מהווה קומבינציה של הגוש ודד
פלמ״ח. עכשיו הממשלה1מהווה,
פשוט, מאפיה של הפלמ״ח.״
י עם בחירתו של יצחק
רבין כראש־הממשלה, נמשכה

פות :״הנשיא ! הנשיא !״ גולדה
קלטה את הרמז, המשיכה בדבריה
בדברי-תודה גם לגיכסון.
השבוע

! 0כאשר נבחר
ראש הקואליציה ח״כ משה
כרעם, כשר־עבודה בממשלתו
החדשה של יצחק רבץ, ואילו
אבא אבן נשאר מחוץ לממשלה,
נזכרו רבים בפסוק שאמר
ברעם בעת נאום שנשא בהפגנת
האחד־במאי בירושלים, לפני
15 שנה, וראו בו מעין נבואה
לימה שאירע עתה. באותו נאום,
בעת שנסחף בהתלהבותו, אמר
ברעם, שהיה אז מזכיר מועצת־פועלי־ירושלים
:״זוהי אבן ש אין
לה שופכין!״

שבוע ומיכתב, על נייר־מיבתבים
הנושא את הכותרת ״לישכת
ראש־העיר,״ בזו הלשון :״א״נ,
כבוד דאש־העיר ביקשני לאשר
קבלת מיכתבך מיום .29.4.74
רשמנו לפנינו הערתה בברכה,
יומן? גלוזמן, עוזר ראש-
העיר.״ למרות ההערה, השתמש

איש תנועוודהמחאה, השדרן
מיכה שגריר. כשנתקבל לעבודה
בעיתון על המישמר,
נאמר לו, לדבריו :״תביא לנו
מאמרים אובייקטיביים נגד הממשלה.״

חינוך
אחר לאובייקטי

0שר המיסחר והתעשיה
חיים כר־לכ ממשיך למלא
את התפקיד אותו מילא בממשלה
הקודמת, אך בכל־זאת
בהבדל אחד: בר־לב עומד
לקבל מכונית סאאב 99 חדשה,
בעלת אלפיים סמ״ק, הנחשבת
לדגם המפואר של מכונית זו,
ומחירה למעלה מ־ 50 אלף ל״י.
0מי אשם במהומות האחרונות
שפרצו באתיופיה?
העיתונאית בעלת הגלריה רוית
חפר, שחזרה בשבוע שעבר
מביקור באתיופיה, פגשה שם
את הקונסול-לשעבר של אתיופיה
בישראל, יפתח דימיט־ריום,
שגילה לה :״הישראלים
אשמים.״ כשהתעניינה מה פתאום,
הסביר לה :״אומרים
שאלוהי ישראל מעניש את
האתיופים על שניתקו את היח סים
עם ישראל.״

אהרון ידלין

למד בשבוע שעבר בי לא תמיד טוב
לקנות מכונית חדשה, אפילו אם זה
על חשבון מיפלגת־חעבודה. ידלין הגיע עם ה״וולוו״ החדשה שלו
לישיבת מרכז מיפלגת העבודה, לא הצליח להחנות אותה וגרם
לפקק עצום. השוטרים לא העזו לגשת אליו, אך אחד
מסדרני מיפלגתו ניגש אליו, הציע לעזור לו להחנות את המכונית.

בבריכה שנמצאת על גג המלון,
וקיבל מסג׳ים מהמעסה שבמלון.
רק פעם אחת משך כל
התקופה הזו, ערך אלון גיחה,
לקפה אנגל בתל־אביב, שם
נפגש עם שני האנשים היחידים
שידעו היכן הוא מסתתר: השר
ישראל גלילי ועוזרו האישי
של אלון, חיים כראון.
׳ 0באותה שיחה סיפר אלון
לגלילי על מה שוחח עם יצחק
רבין, עוד לפני ׳שאלון ינעלם.
סיפר אלון על מגעיו עם רבין :
״יצחק שאל אותי, מה אתה
רוצה?׳ אמרתי לו, :יצחק,
מבחינה אמוציונאלית אני רוצה
לחזור לשדות, למשק, למירעה.׳
אחר־כך נתתי לו את סיפרי
החדש, בית אבי, ואמרתי לו:
,אלד. היו הימים הטובים בחיי.
הם לא יחזרו עוד.׳״ מה שרבץ
הסיק, כמובן, משיחה זו, היה
שאלון רוצה להיות שר-החוץ
וסגן ראש-הממשלה גם־יחד.
0את דעתו של פינחס
ספיר על עזרתו של שררהחוץ
וסגן ראש־הממשלה יגאל אלון
לשיחות הפרדודהכוחות עם הסורים,
השמיע השבוע ספיר
באומרו :״מה הדברים הגדולים
שעשה אלון חוץ מאשר לקרוא
לקיסינג׳ר בשמו הפרטי הנרי?״
ספיר אף כינה את אלון בשם

מסורת הגיסים בין ראשי המדינה.
אשתו של רבץ, לאה,
היא אחותה של אכיכה יפה,
אשתו של ח״כ הליכוד אלוף
ומיל ).אברהם יפה. צמד
הגיסים הזה ממשיך את מסורת
הגיסים שהיתר, אצל שר-
הביטחון לשעבר, משה דיין,
בעת שהיה נשוי לרות. רות,
ואשתו של אלוף (מיל ).עזר
ויצמן, ראומה, הן אחיות.
אולם את מסורת קישרי־הגיסים
לא התחילו דיין ווייצמן, אלא
דווקא משה שרת, מי שהיה
שר־חוץ וראש־ממשלה, ומפקד-
ההגנה אליהו גודומב. אשתו
של גולומב, עדה, היא אחותו
של משה שרת.
! • 0י אחד התפקידים האחרונים
׳׳.אותו מילא אבא אבן
יפשר־הו$ן, היה להזכיר לראש-
הממשלה׳ גולדה מאיר להתייחס.
בדברי־בירכתה להנרי
קיסינג׳ר, גם אל חלקו של
נשיא ארצות-הברית ריצ׳ארד
ניכסון בהשגת ההסכם לד,פ־רדת־כוחות
עם הסורים. היה
זה במסיבה שנערכה בלישכת
ראש־ד,ממשלה בירושלים. גול דה
סיימה את דברי-בירכתר,
והתכוננה למסור את רשות
הדיבור לקיסינג׳ר. אבן, שעמד
לידה ,׳מיהר ללחוש לה בתקי

0הסופר יורם (״סוסעץ״)
קנייוק, התלונן השבוע בפומבי
על הפיחות שחל בשם הפרטי
״יורם״ .השם, שהיה פעם מקור־גאווה
לבעליו, משמש כיום,
לדבריו, ככיגוי-גנאי. באותה
הזדמנות גילה יורם, שהיה אחד
הראשונים מבני תל-אביב שנקרא
בשם זה, מי העניק לו את
השם: חיים גחמן כיאליק.

׳ 0תושב חיפה, איתן חד
לנד, כועס. איתן, סוכן־ביטוח
ממושקף, כתב מיכתב לראש־עיריית
חיפה, יוסף אלמוגי,
היפנה את תשומת־ליבו לכך
שתוארו הוא ״ראש־עירייה״ ולא
״ראש־עיר״ .בתשובה קיבל ה

האלוף במילואים,
מי שרגיל היה ב־מירדפים
בביקעת הירדן בעת שירותו בצבא׳ חיה קורבן מירדף
שערבו עליו צלמים בפתיחת התערוכה של משה ינוקא. צלמת־העיתונות
אלה זוהר רדפה אחרי מדי לצלם אותו, ובעוד
הוא מסתיר את פניו, הצליח לצלם את שניהם צלם־עיתונות אחר.

העוזר שלוש פעמים בתואר
״ראש־העיר״.
׳ 0מחדל חמור התגלה בשבוע
שעבר בנוהל־ר,שמירה של
בני מישפחת ז׳קדין קנדי־אונאפיס.
בשידור־טלוויזיה
רואיין מפעיל המעלית בביתה
הגידיוריקי של ז׳קלין, שגילה
כי השמירה על ילדיו של הנשיא
המנוח ג׳׳ון קנדי היא לקוייה
ביותר :״אותי, למשל ,׳משאירים
הרסה פעמים כשומר יחיד על
ג־׳דהן, בנה של הגברת קנדי.
אבל איש לא טרח לגלות
שהייתי בעבר מאושפז בבית־חולים
לחולי־רוח.״ בעיקבות
השידור פוטר האיש מעבודתו.
׳ 0על הימים הטובים של
מפ״ם. באופוזיציה סיפר השבוע

ביות נותן לבתו אלוף! הר־אכן,
איש!מישרד־החוץ. אשתו,
הסופרת שולמית הר־אכן,
מלמדת את הבת לנתח את
המודעות בעיתונות, כדי שלא
תיפול קורבן לגירויים הפסי כולוגיים
של הפירסומאים,
! 0המומחה לעניינים ער ביים,
הפרופסור שימעון
שמיר, סיפר על חווייה שהיתה
לו אחרי המילחמה. קבוצה של
חיילים, ששירתו בחזית הדרום
וששוחחו בימים הראשונים של
הפסקודהאש ארוכות עם המצ רים
שממולם, ביקשו לשוחח
עימו והתלוננו :״המצרים של מדנו
עכשיו להכיר הם שונים
לגמרי מן המצרים שעליהם
סיפרו לגו בעיתונים שלנו!״

עורכת״הדין, זכתה למסיבת״הפתעה ל מל יום־הולדתה מבעלה ושותפה
נידה
למישרד עורכי״הדין צבי לידצקי. אולם לידצקי התגלה באן במאמן מסיבות
| / 818 3
גרוע, ובתחילה זחלה המסיבה בעצלתיים׳ עד שגילתה נירה לידצקי יוזמה ושלחה את בעלה להביא
מיספר חתיכות. בתמונה מימין לשמאל: חנה שמש, יועצת־ביטוח, צבי ונירה לידצקי ויגאל מוסינזון.

העולם הזה 1918

משה דיין

8איך משפיעים ויכוחי
הטלוויזיה, מסוג בונזראנג, על
קהל־הצופים? על כך יש ל-
מננ״ל רשות־השידור, יצחק
ליבני, דיעה מקורית .״אחרי
כמה ימים אין איש זוכר מה
אמר מי,״ הוא טוען ,״ולכן
הוויכוחים אינם משפיעים על
הריעות. אבל הם משפיעים על
תרבות־הדיבור. הקהל ׳נוכח ל דעת
שעל כל עניין יכולות
להיות ריעות שונות, והוא זוכר
את אופן־רידיבור ומינהגי-הווי-
כוח של המשתתפים.״ בהקשר
זה הזכיר ליבני את סיסמת
צבעי טנזבור :״את השמש לא
נוכל לצבוע בשבילכם, את
הפרחים בגן לא נוכל לצבוע
בשבילכם, אבל את הרהיטים
נוכל לצבוע בשבילכם.״ ההיקש:
הטלוויזיה אינה משנה את ריעות
הציבור, אלא את צורת ההתייחסות
שלו לבעיות.
׳! 8אגב, ליבני מכחיש ששידורי
ישראל היו אחראים
לידיעת־הכזב, כאילו זרקו ה־פידאיון
במעלות ילדים ררד
החלון. הידיעה אמנם שודרה
ברדיו, וגרמה להזדעזעות
כללית. אבל לא כתבי שידורי
ישראל המציאו אותה, לדבריו,
אלא כתב סוכנות עיתים, שמסר
אותה באותו בוקר לשידור.
1את תפקיד העיתונות
הגדיר העיתו׳נאי־הפרופסור ירמיהו
יובל בצורה די שלילית:

״זהו מיקצוע שעיקרו חנופה.
העיתונות מחניפה למנהיגים למעלה,
ולציפיות הקהל למטה.״
! 8בערב בירה ומצב רוח,
שנערך בשבוע שעבר במועדון־
התיאטרון בתל־אביב וששודר
אחר־כך בקול ישראל, תקף
ח״כ המרכז החופשי, שמואל
וזמיר, את הממשלה החדשה
שהורכבה על-ידי יצחק רבין.
לאחר שסיים לתקוף את הממשלה,
הוסיף תמיר :״אבל יש
לממשלה הזו יתרון אחד, ששר-
האוצר פינחס ספיר הולך
לסוכנוודהיהודית.״
׳ 8באותה תוכנית התייחס
המנחה, יעקב אגמון, לפרשה
האחרונה של שר־החוץ יגאל
אלון. אמר אגמון :״אלון הוציא
לאור את הספר בית־אבי. עכשיו
הוא יכול לכתוב חלק שני:
בית אבא אבן.״ ואילו הפיז־מ״אי
דירי מנוסי אמר
באותו נושא :״אחרי הרכבת
הממשלה הסתבר שאבן הוא
יתום — הוא נשאר בלי אבא.״
! 8בהופעה שנערכה בשבוע
שעבר במלון הילטון בתל־אביב,
נפרדה הזמרת רבקה מיכאלי
מראש־הממשלה גולדה מאיר בדרך
מיוחדת במינה. לרבקדרלה
יש קטע, בו היא מחקה את
גולדה בדיאלוג בין גולדה לבין
אוהד קבוצת הכדורגל של
בית״ר תל־אביב. אחרי שנתנה

את הקטע, הסבירה דבקה׳לה
לקהל שזו הפעם האחרונה
שהיא מציגה קטע זה, בגלל
התפטרותה של ראש־הממשלה,
וכי היא מודה לראש־הממשלה
על שאפשר היה לחקות אותה:
״עשיתי על הקטע הזה הרבה
כסף,״ הסבירה רבקה׳לה .״כל
הטפטים והווילונות אצלי בבית,
הם רק מהקטע הזה.״
! 8נראה כי פרשה חדשה
ישנה עומדת להעסיק את המדינה,
פרשת אליעזר ליבנה.
הפובליציסט הימני הוצא משורות
מפא״י בשנת 1954 על
שבנה וילה בירושלים, ועסקני
המפלגה החליטו כי לאיש
מעמד־הפועלים לא נאה שתהיה
וילה כזו. כשלא עזר הלחץ
על ליבנה להיפטר מהבית, הוא
הוצא משורות המפלגה. בישיבת
מרכז מיפלגת־העבודה האחרונה,
הזכיר דויד הבה! בנאומו
את מיקרה ליבנה, ותקף את
אלה שזרקו את ליבנה ממפא״י.
אולם בזאת לא נשכח הנושא.
בדיוק עשרים שנה אחרי ש אירע,
ביומנו של משה שרת,
שהתפרסם בשבוע שעבר, מספר
שרת כי ביקר בביתו של ליבנה,
וציין אף כי הריהוט דל. שרת
טען כי ביתו של דויד הכהן,
על הר־הכרמל, הרבה יותר מפואר
מבית־המריבה של ליבנה.
׳ 8במכירה הפומבית שנערכה
במלון הילטון, למען
נכי צה״ל, התחרו על אחת
התמונות, בינם לבין עצמם,
שני האחים מולדבסקי, וזכה
בה האח מנדל׳ה, בסכום של
1200ל״י. כדי לא לפגוע ביחסי
המישפחה, תרם אותה חזרה
למכירה הפומבית ונתן בכך
הזדמנות לאחיו מנשה לרכוש
אותה בשנית, בסכום של 1250
ל״י. סך־הכל של המכירות
באותו ערב היה מאה אלף
לירות, אשר תוקדשנה לבית
הלוחם בתל־אביב.

על אחת התמונות הת
חרה
אף בעל-המיזללה ג׳קי
רונן, עם הפירסומאי נחמן
קורן. כשראה דקי כי המחיר
עלה, הפסיק להתחרות. שמואל
שי, שהיינחה את המכירה, הציע

לג׳קי :״תמשיך להתחרות על
התמונה, קנה אותה, ואז נסמן
יבוא אליך למסעדה להסתכל
עליה, ויוציא אצלך את הכסף
שעלתה לך התמונה.״

מון מנשק את ידה של כלת־המסיבה, עורכת-דין נירה לידצקי.

שלח למפירה הפומבית שנערכה בשבוע שעבר
למען אירגון נפי צה״ל במלון הילטון נתל-
אביב, פד משנת 1200 לפני הספירה, בחתימת ידו בעברית ובאנגלית.
שמואל שי, שהינחה את המכירה, הציע את הכד במחיר
התחלתי של 2000 לירות. מקרב הקהל לא נשמעה כל הצעה,
אולם אחד הנוכחים קרא לעבר שי :״היום החתימה לא שווה
הרבה, תוריד מהמחיר.״ שי התרגז והחליט לבטל את מכירת הכד,
אולם ברגע האחרון הציל את המצב תייר מקנדה שקנה את הכד,
ששוויו 6000 לירות, ב־ 2200 לירות. באותה מכירה נערכה תחרות,
כמעט על כל תמונה, בעיקר בין שני שולחנות. ליד שולחן אחד
ישבו היהלומנים דויד רחמימוב (ראשון משמאל בתמונה האמצעית)
,הוגו שונינו והאחים מנדל׳ה מולדבסקי. בשולחן האחר
ישב סוחר מכשירי-הכתיבה מרדכי (״מוטי״) מרום (בתמונה
הימנית) .אולם בעוד היהלומנים קנו ״תמונות שמוצאות
חן בעינינו,״ הצליח מרום לקנות תמונות של ציירים מפורסמים.

8אין כל ספק שאת הקנייה
הטובה ביותר באותו ערב
עשה היהלומן פסח כרמן,
מי שידוע כאחד הנדבנים הגדולים
בארץ למען נכי צה״ל. הוא
קנה שיר שתשיר לו על-פי

11ןךן \ ןןך רין אלוף־פיקוד־המרכז ידוע כמי שאינו מבין
| | ן גדול בציורים, אך בכל זאת השתתף

בפתיחת תערוכת־הציורים של סוזי רוסק-אושרוב. אפרת מצא לו
זמן פנוי לבוא לתערוכה, משום שהציירת גם כותבת שירים, והיא
האחראית למרבית שירי התוכנית החדשה של להקת פיקוד־המרכז.

בקשתו רבקה מיכאלי, שהופיעה
באותו ערב. התענוג עלה ל ברמן
600ל״י, אותן שילם בו־במקום.

8רעיית ראש־הממשלה החדש
של ישראל, לאה רבין,
סיפרה בשבוע שעבר על חווייה
שאירעה לה ערב בחירתו של
בעלה, יצחק רבין. באחת המסיבות
ניגש אליה ידיד ובירך
אותה במילים :״שלום, אשת
ראש־הממשלה מישהו, שעמד
מאחוריה, תמה אז :״מה?
לגולדה מאיר יש אשה?״
^ 8אחד הדברים הראשונים
שעשתה לאה רבין, לאחר שהובטחה
בחירת בעלה לתפקיד
הרם, היה להצטרף לאופנה
החדשה של נשות החברה התל־אביביות,
להירשם ללימוד טניס
במיגרש הטניס שבמלון הילטון

בתל-אביב, וכן לרכוש מנוי
לבריכת־השחייה של המלון. לאה
ויצחק רבץ ממתינים כעת ל אירוע
חשוב יותר מאשר בחירתו
של האב כראשיממשלה.
בתם הבכורה, דליה, נמצאת
בחודש השישי להריונה. בעוד
חודשים ספורים יהיה צעיר
ראשי־הממשלה של ישראל,
לסבא.

פסוקי השבוע
• העיתונאי עמוס קינן :
״דיין נמוג. מה שנשאר ממנו
זה רק החיוך בדמותו של
שמעון פרס.״
• העיתונאי שלום רוזנפלד
על חלוקת התיקים בממשלה
החדשה :״עתה עומדים
אנו כלאחר איוש.״

מכת בי ם
מילחמת תרבות
״העולם הזה״ ,1914״תרבות
החרא,״ מיכתב למערכת עול
קורא מנווה-מגן שחתם נשם
אחד העם, על אלוף־מישנה מ
היל־האוויר שנהג במכוניתו, עי שן
סיגר וענר ענירת״תצועה.
לדעתי מיכתב זה הוא סימפטום נוסף
של התרבות שאותו כותב שולל, ואני
רואה בו ניסיון כושל של אזרחות טובה.
וכל־כך למה ז
אחרי חמילחטח נוצרה אופנה של
ירידה על כל דבר הקשור לצח״ל. אזרחים
שונים ממש מחפשים הזדמנויות
כאלה. מה הקשר לדרגתו הצבאית ולעובדה
שאותו אל״מ עישן סיגר, לבין
עבירת־התנועה אותה ביצע ז
אמנם אינני בא ללמד סניגוריה על
אותו אל״מ, ואם חייתי נמצא במכונית
אחריו חייתי ודאי מזכה אותו בקללה,
אן אני משוכנע שאילו חיתה זו מכונית
אזרחית, לא היה מתפנה אותו נותב
לכתוב לכם על כף, כי הרי עבירות
כאלה מתבצעות יום־יום לנגד עיניו
ועינינו, ומדוע אינו מוקיע תופעה זו
באופן כללי ז מדוע איננו מתגייס לשורות
המישטרה, הסובלת ממחסור ב־כוח־אדם,
ומסייע בפיקוח על התנועה י

מנשה מני, תל־ אביב

טירוריזם בינלאומי
לדבר על טירוריזם כתופעה ספונטא נית
הוא טעות פאטלית.
אם לנתח בקור־רוח רצח המונים
בקריית־שמונה, מעלות והבירה של ה־רפובליקה
האירית,

אפשר להגיע למסקנה
מקפיאת־דם.
ערבים, יהודים
ואירים הם אנשי
המיבצעים. המוחות
מאחרי רצח
אחים זה יושבים פראג במוסקבה,
ומיזרח-ברלין.
עקב החרפת ביהבטיחות קורות בנמלי
התעופה בעולם׳
ניכנס ה־קג״ב
לעיסקי הרצח
הבינלאומי, וחם שמנחיתים חומרי־נפץ
ונשק על חופים עזובים הקרובים
למטרות שנבחרו, לחבלות סלקטיוויות.
אימת סחטנות הנפט מונעת מהמערב
לארגן ביון נגדי למניעת טירוריזם בינלאומי.

קופל, אנטוורפן, בלגיה

מי אתה בדיר ג׳מיליז
״העולם הזה״ 1915׳ ״מי אתה
ברוך ג׳מילי תשובתה של
נאורה ג׳מילי, גתו של גיבור ה-
פיזמון שעורר ויכוח, ו״חעולם
הזה״ ,1916״את צריכה להתגאות
באבא כזה!״ תגובתה של
יפה ג׳מילי, אשתו הנוכחית של
ברוך ג׳מילי המשיבה לנאורה.
בעיקבות המחקר הביוגרפי שערכתם
על ברוך ג׳מילי, צצו אצלי מיספר אי-
הבנות בקשר למיהו ג׳מילי, שיצרו אצלי
חלל אינטלקטואלי שגרם לי למבוכה
רבה.

:שורה אחת וגם הסיגריות
י־,וזפורסלזותנ־יותרבעולם
סופר קינג ס״ז
תערובת אתריקאית
תוצרת דובק

האמנם היה ג׳מילי ״מחור אוהב ועדיו
ואב מסור ונאמן״ כדברי יפה ;
או שמא היה ג׳מילי ״אפס מוחלט״
כדברי הבת נאורה 1האמנם חיה איש־מילחמה
העשוי ללא״חת, או שאכן רכש
לו ספה רחבת־ידיים שתשמש לו מיס־תור
ומחבוא מצח״ל שבא לחטפו ולצרפו
לשורותיו ן
מלבד זאת׳ איך אחיה שקט עם עצמי
כל זמן שאין המחקר הנ״ל מושלם דיו
ומזכיר גם את הרגלי אכילתו של ג׳מי-
לי, סיגנון נחירותיו והאם נקודת החן
שבישבנו היא כתוצאה מבעיטה או
סתם תוצאה נוספת של יצר־ההנצחה
הטבוע בדמו 1

רג״ט איימלך־ מוזס,

ד״צ ,5128 צה״ל

אילו הורכבה כך הניבחרת הלאומית ל בדנ רגל ־
ל א היתה מסוגלת להת מו ד ד אף עם ליכטנ שטיין

הרבץ במיעוטו
ילו התעוררנו בוקר אחד לפני חודשיים ומצאנו
\ 4שיש לנו !ממשלה בלי גולדה, בלי דיין, גלי ספיר
ובלי אבן — היינו מאמינים שהגיעו ומות המשיח.

הנה קמה ממשלה כזאת.

גם בדי&יוגנו הפרוע ביותר לא תיארנו לעצמנו שזה
יכול להיות:
ממשלה שבראשה עומד צבר, הצעיר בדור שלם
!מקודמתו.
ממשלה שכל ארבעת תפקידי־המסתח שבה — ראשות־הממשלה
ותיקי הביטחון, החוץ והאוצר — בידיים חדשות.
!ממשלה שגורשו ממנה כימעט כל האישים הבכירים
של המימסד הקודם.
ממשלה בלי חמפד״ל,
ממשלה שסגני־שריה הם בני .30—40

עכשיו יש לנו ממשלה כזאת.

אם־כן —

י מדוע ככל־זאת אין ממשלה זו מעוררת
התלהבות?
מדוע היא נתקלת כתגובה כללית של חד
סר-חדווה, ספק והסתייגות?
ומרים: בגלל פרשת אבן. השערורייה מעיבה על
החיוב.
אולי. אבל זהו פגם של צורה, יותר מאשר של תוכן.

אי־אפשר לכפות על ראש־ממשלה לצרף
לצוות שלו שר בכיר, שאין הוא מסוגל לשתף
עימו פעולה. והרי כין יצחק רכין ואבא אכן
שוררים יחסי־איכה עמוקים וממושבים.
כאשר החליט דויד בן־גוריון, ערב מילחמת־טיני,
שאינו ׳סומך על משה שרת, הוא פיטר אותו בן לילה
ושם קץ לקאריירה שלו.
כאשר תבע יעקוב־שימשון שפירא לפטר את !משה
דיין, למחרת מילחמת יום־ד,כיפורים, הוא התפטר ופרש
!מממשלת גולדה־דיין. אף שר אחר, וגם לא אבא אבן,
אמר אז מילה אחת בזכותו.
אבא אבן עצמו לא יכול היה לקוות, ברצינות, לשרת
כשר־החוץ בממשלה של רביו.
כל זה נכון.

אכל היה זה נאה ויאה מצד רכין לקרוא
לאכא אכן, ולהודיע לו פנים־אל־פנים, כלשון
חד־משמעית, שאין לו מקום בממשלה שתקום.
התימרונים, ד,טכסיסים, ההתחמקויות והקנוניות, שבאו
במקום ההודעה הפשוטה, הם שהעכירו את האווירה. הם
לא יצרו תדמית של מנהיג חדש, צעיר, נמרץ והחלטי.

ך* תמונה כולה היתד. נראית אחרת, אילו קם
ן /יצחק רבין לפני חודש ואמר לשרים הבכירים:
״רבותי, נא ללכת.

״קיבלתי מנדאט להקים צוות חדש. הציבור
רוצה לסלק מן האחריות את בל האנשים
המרכזיים. שהחזיקו כשילטון ערב יום־הכי•
פורים. אז במטותא מכס, יאללה ג״

במיסגרת כזאת, היתד. גם הרחקתו של אבא אבן
מובנת ומוצדהת.

כי אבא אבן היה שותף למיטכח, שבו הבשיל
התבשיל של יום־הכיפורים.
הוא נושא באחריות מלאה לכל התקופה שבין ששת־הימים
ויום־הכיפורים. אם אכן נתקבלו החלטות רבות
בניגוד לדעתו, אין זה מקטין את אחריותו, אלא להיפך.
הוא טיהר את השרץ, ביודעו שזהו שרץ. הוא קישט
בכנפי־יונה כוזבות את המדיניות הדורסנית של הניצים.
בתחומים שונים — !כגון שלילת פיתדון לבעייה הפלסטינית
— נמנה עם הקיצוניים ביותר. לא פ5ם ניצח
על מסעי־השמצה נגד שוחרי־השלום ומעולם לא נתן יד
למחנד,־השלום.
אבל כל זד. נכון, במידה שווה, גם לגבי יגאל אלון,
ויגאל אלון ירש אותו.
כל זה נכון שבעתיים לגבי ישראל גלילי, אשף־המיטבח
של גולדה, האיש המסמל יותר מכל אדם אחר את
תקופת־השיברון שבין שתי המילחמות.

באשר קיבל רביד את גלילי לממשלתו —
נשמט הבסיס הרעיוני והמדיני מתחת לטיעץ
נגד אבן. נותר רק הטיעון האישי.

תחת תמונה של שינוי־ערכים, נצטיירה תמונה של
מר יבות פרטיות וקנוניות סיעתיות.

אין זד תמונה מלבבת, ובוודאי לא מלהיבה.

ץ ם המריבות והקנוניות לא היו מפריעות כל־כך,
^ אילו יצאה מן התהליך, בסופו של דבר! ,ממשלה
מרשימה מבחינה אישית.
למרבה הצעד, אין היא מרשימה איש.

וזה מוזר, לכאורה.

מעולם לא היחד. בישראל ממשלה בעלת חברים חדשים
כה רבים. יש בה חמישה שרים טריים לגמרי (ברעם,
ידלין, יעקובי, עופר, אלוני) ,ושישה שרים כמעט חדשים
(רבין עצמו, צדוק, יריב, אוזן, רבינוביץ, האוזנר).
יש בממשלה רק שמונה ותיקים (אלון, גלילי, פרם,
בר־לב, הילל, קול, שם־טוב, רוזן מהם רק ארבעה
שנמנו עם עימודי־התווך של המישטר (אלון, גלילי, פרס

וקול איד ככל זאת נוצרה ההרגשה הכללית
שזהו הרכב חלש, בלתי-זוהר, בלתי־מכטיח?
יש בו כמה אנשים בעלי כישרון בלתי־מפוקפק, המתאימים
לתפקידיהם. אבל נדמה שהסך־הכל הוא מאכזב.
בראותנו את התמונות, איננו יכולים להתאפק מלשאול
את עצמנו: האם זוהי הניבחרת הלאומית החזקה ביותר ן
האם 19 יהודים טובים אלר. הם הטובים ביותר
לממשלה, שתצטרך לקבל את ההחלטות הגורליות ביותר
בתולדות המדינה — לקנות שלום תמורת שטחים, להכיר
או לא להכיר ביישות הפלסטינית, לשקם -את צה״ל, לשנות
את נוהלי המשק הלאומי, לפתוח במהפכה ׳חברתית
לסתימת הפער, להנהיג סדרי־שילטון חדשים.

מטושטש מאד. מה מאחד את גלילי ושם־טוב, יעקובי
ועופר? האם משה קול הוא כעת נץ או יונה? היכן
ניצבים כיום רביו עצמו, יריב ובר־לב על מפת הוויכוח
הלאומי?

נדמה שממשלה זו, כמו קודמתה, אינה מסוגלת
ליזום מהלכים מדיניים, או לפתוח דף
חדש כהתפתחות הסוציאלית. היא תהיה ״פרגמטית״
— כלומר תבכה שריפות, תיענה ללחצים,
תצלע אחרי המאורעות.

המבט חוזר אד התמונות, והשאלה נשארת.
קול ורכינוכיץ. כדעם וידדין. הילל ויעקו־כי.
האם הם יחליטו?

אין לה היכולת המדינית, הכושר האינטלקטואלי
והמיבנה האירגוני הדרושים כדי לגבש קווים עקרוניים
חדשים, ולתכנן תוכניות לטווח ארוך.

ין זו, כמובן, שאלה המייוחדת לרבין, או למדינתו
ישראל. זוהי שאלת־יסוד של מישטרים רבים בעולם:

ך יו ל הליקויים האלה לא היו בולטים כל־כך, אילו
היתד. ממשלה זו מגדירה את עצמה כממשלת־ביניים
— ממשלה שנועד לה מראש התפקיד המצומצם
לנהל את המדינה אחרי נפילת מישטר גולדה—דיין, ועד
להקמת ממשלת־קבע חדשה.

מדוע אין הניכחרת הלאומית כוללת את
מיטב הכישרונות השיכליים והמעשיים ץ

מדוע מורכבות רוב הממשלות בעולם מאנשים ממוצעים
ואפורים• ,ומדוע שורצים האידיוטים בכל הפרלמנטים?

מדוע
הנרי קיסינג׳ר הוא החריג, וישראל
גלילי הוא הכלל?

אלה הן שאלות גדולות, ואולי אין זה הוגן להציג
אותן דווקא ליצחק רבין.

כי רבץ אמו מקים מימסד חדש. הוא ירש
מימסד קיים.

בסימסד זה יש טכניקה קבועה להרכבת הניבחדת
הלאומית. אילו היתד. קיימת טכניקה כזאת בהתאחדות
לכדורגל, לא היתד. ישראל מסוגלת להתמודד במיגרש
אף עם ליכטנשטיין או מאלאווי.
רביו לא ניסה לשבור את השיטה הקיומת. הוא לא
אמר לכל :״אני מרכיב ניבחרת. אני אקח את האנשים
הנראים לי מוכשרים ביותר — אפילו לא יהיו שייכים
למיפלגות הנכונות, אפילו לא השתייכו למיפלגות כלל.״
הסיעות והחטיבות הגישו לו עסקנים, והוא לקח אותם.
אחדים מהם טובים, אחדים מהם רעים ,׳אחדים מהם רעים
מאד. לא היתד, לו ברירה. הוא לקח את כולם. וכאשר
התנגד לאחד מהם — אבא אבן — היה נאלץ ליזום
תיימרונים סבוכים כדי להרחיקו.

אלא שהציבור אינו מעוניין בטכניקה. הוא
רואה רק את התוצאה. והתוצאה היא ממשלה
הכוללת אנשים חדשים רכים, אף שהיא
כסן־״הכד ניכחרת חלשה.

^ ולי ז ח לא היה בולט, אילו,היו האנשים לפחות
מעור פוליטי אחד.
רבץ יכול היה לומר :״איני שם את הדגש על
הכישורים האישיים, אלא על התפיסה המדינית. אני מקים
צוות שיש ליו פיתרונות מוסכמים לבעיות הגדולות,
והמסוגל לגשת במרץ ובתנופה לביצוע פיתרונות אלה.״

למרבה הצעד, גם זה אינו נכון.

מבחינת התפיסה המדינית והחברתית, זהו צוות

אולם אין הממשלה מתנהגת כך.

תחילה דיברו כמה ממרכיביה על בחירות חדשות
בהקדם. ר״צ ול״ע אף העמידו זאת כתנאי להצטרפותם
— לפחות ביחסי־הציבור שלהם. אולם דרישה זו נשתתקה
במהרה, כשהיה נדמה שהציבור שכח אותה.
וזה הכל.
יש משום אמת בטענה שהמערך לא קיבל בבחירות
מנדאט לנהל את המדינה אחרי סילוק !מרבית ראשי
הרשימה, כשם שר״צ לא קיבל מנדאט להצטרף למימסד,
ולא כל שכן על סמך קווי־היסוד של המערך והמפד״ל.

מה שקרה קרה — וטוב שקרה. אכל זה
יכול להיות דק שלכ-מעכר.

יש הסבורים שיש לערוך בחירות תוך 100 יום. יש
הסבורים שכדאי להמתין עד לאביב הבא, מתוך תיקווה
שעד אז ייערכו במיפלגת־ד,עבודה בחירות פנימיות, וש־תיתכנה
התארגנויות פוליטיות חדשות לקראת ההכרעות
הלאומיות הצפויות.

אבל על דבר אחד לא ייתכן ויכוח: מוטב
היה לממשלה זו להבריז לאלתר על מועד סיום
תפקידה ועד עריכת בחירות חדשות כיום
קבוע מאוד.

בהעדר החלטה כזאת ילווה את הממשלה מן הרגע
הראשון ענן כבד של אי־ודאות, ניחושים בלתי־פוסקים
על נפילתה הקרובה, לחצים מתמידים להקמת ׳ממשלה עם
הליכוד הימני, וציפייה כללית למשבר לאומי.

ץ והי מנדטלה חלשה. אבל זוהי הממשלה היחידה
( שישנה. אין אחרת.

היא תהיה זקוקה לכל העזרה שהיא יבולה
להשיג.
יש להגיש לה עזרה זו.
לא מפני שזהו הטוב במידבו. אלא מפני
שזה הרע כמיעוטו.

במדינה

ך* הראשונים שפרשו מממשלת גולן
ן דה מאיר היו שני הדוקטורים. שרי
המפד״ל ד״ר יוסף בורג וד״ר יצחק
רפאל. בעוד שכל חברי הממשלה הקודמת
ישבו במשך כל ישיבת הכנסת, בה ניבחרה
הממשלה החדשה, לייד שולחן הממשלה,
עד הרגע בו נערכה הצבעת־האמון בממשלת
יצחק רבי] — עזבו בורג ו־רפאל
עוד בשעות הצהריים את שולחן הממשלה,
התיישבו לייד חבריהם לסיעה.
העם 113113 רביו

?כ? ממשלח חדשה
יש סיסמה. הסיסמה
ש 7ממשלת רסין
היא :״ 7במה זמן?״

ך* מתח שליווה את הקמת הממשלה
ן | של רביו התפרק בישיבת הכנסת ש נערכה
ביום השני האחרון. הנואם הראשון
בישיבה היה ראש־הממשלה, שבאותם רגעים
עוד כינוהו ״אדוני המייועד״ .רבין
נאם במשך שעה תמימה, נאום מעייף,
מייגע, מלא מליצות נדושות. בסיום הנאום
לא התאפק הד״ר בורג, ותמה בקול
רם :״בשביל נאומים כאלה -שילמו לו
בארצות הברית 2000 דולר?״
כל אותה עת הסתובבו במישכן הכנסת,
שהיה מלא באורחים מהארץ ומחו״ל, בעי תונאים
מכל העולם ובעסקני מיפלגות —
גם שתי כלות. האחת היתד, לאה רכין,
לבושה בשימלה פירחונית ולעיניה משקפי־שמש,
אשר טיפלה בעשרות האורחים של
מישפחת רבין שנכחו שם, חלקם ביציע
הקהל וחלקם ביציע האורחים החשובים.
הכלה השנייה היתד. מזכירתו מזה שנים
רבות של רביו, רס״ן רוחמה צפריר,
לבושה במדים מגוהצים, זוהרת זיפה מתמיד.
היא שוטטה בין שער מישכרהמסת
לבין מיזנון חברי־הכנסת, לדאוג שיתירו
את הכניסה לכל מיודעיו וידידיו של ראש־הממשלה
החדש.

מעולם לא קמה בישראל ממשלה ישעם
לידתה ניבאו לה כה רבים סוף כד, .מהיר.
יש לכך סיבות רבות. הבסיס שלה צר
מזה של כל ממשלה קודמת. האופוזיציה
גדולה, מאוחדת וחזקה מכפי שהיתה אי״
פעם. בין ;מרביבי הממשלה יש ׳מרחב רב
לסיכסוכים אישיים ׳ומיפלגתיים פוטנציא-
ליים. והל אחד מן המרכיבים האלה מסוכסך
בתוך עצמו.
היו שניבאו לממשלה חודש־חודשיים,
לכל היותר. היו נדיבים יותר, שקבעו
בפסקנות :״חצי שנה !״ רתבי-לב עוד
יותר הקציבו לה שנה תמימה, מתוך הנחה
שעד אז יסתיים המשא־ומתן על עתיד
הגדה המערבית, ויהיה צורך בבחירות.
׳רק הציניקאים הגדולים ביותר ניבאו
לממשלה זו שלוש שנים ושליש — עד
למועד הקבוע לבחירות.
הממשלה דאן ׳( 1311התדם?
האס, אפן,
קו? חתור ;שמע בארצנו?
״שובך יונים!״ קרא מנחם בגין, בהצביעו
על הממשלה של יצחק רבין.
אולם נאומו של יצחק רבין, שהושמע
שעה קלח לפני־כן, היה דחוק מלהצדיק
כינוי זה, שהוא, בפי בגין, תואר־גנאי
קיצוני.
מי שציפה שראשיהממשלה החדש יש מיע
רעיונות נועזים חדשים, או אף יזרוק
לחלל ׳רמזים כלשהם על מגמה חדשה,
נוכח לדעת כי טעה. נאומו של רבין
חזר במדוייק על כל הסיסמות, הדוקטרי נות
והאמונות התפלות של ממשלות לוי
אשכול וגולדה מאיר. בין השאר:
׳ • שלילה טוטאלית של הקמת ;מדינה
פלסטינית בגדה המערבית וברצועת־עזה.
• התנגדות מוחלטת לשיתוף הפלסטינים
בוועידת־השלום: ,גם אם ירצו בכך.
• המליצה הגדושה שרק מדינה ערבית
אחת יכולה להתקיים ממיזרח ליש ראל
— וכי הפלסטינים ימצאו את ביתם
במדינה ״הירדניודהפלסטינית״ הזאת.
• קביעה כימעט-מפורשת שלא תהיה
שום יוזמת-שלום ישראלית עצמאית וח דשה.

רמז ברור לכך שרבין דוגל כיום,
כמו בשנים האחרונות, בפרספקטיבה של
״שלום בשלבים״ ,שיתגשם רק במשך
שנים רבות.
כל הדברים האלה נאמרו כבר פעמים
ללא ספור על-ידי גולדה מאיר ומשה
דיין, יחד עם ישראל גלילי — והעלו
כבר ביום הראשון את החשש, שעם חי-
לרפי האישים לא התחלפו השיגדה המח שבתית
והרעיונות העייפים שפישטו את
הרגל מכבר.
השילוש החדש. הדבר אינו נובע רק
מהרכב ממשלת רבין, או מתפיסתו של
רבין עצמו. יש לכך גם סיבה העלולה
להטביע ׳את חותמה על כל תקופת בהוג־תה
של ממשלה זו.
;מולה עומד גוש אופוזיציוני גדול, השופע
ביטחון עצמי, והמושיט את ידו אל
השילטון. גוש זה כולל, כמו בהצבעה
הראשונה, את הליכוד והדתיים, כשבפיו
בשורת ארץ־ישדאל השלמה.
לעומת זאת אין לממשלה זו שום אד
פוזיציה יעילה מהצד השני. שם קיימות
רק רק״ח. שאין לה השפעה על דעת*
הקהל היהודית, וסיעת־היחיד של מוקד,
שהצביעה בעדה.
במצב כזה׳ מובילה התאוצה הפוליטית
ימינה. הממשלה תצטרך לתפוס עמדות
ימניות ככל האפשר, בעוד שאינה צריכה
אף לחשוב על רכישת לב המחנה השני.
היא תנסה להתפשר ימינה, להתכופף ימינה
,׳ותיעשה דומה יותר ויותר לימין עצמו.
אם לא יקום כוח ציבורי נ*די, שיוכל
ללחוץ על הממשלה מבחוץ, עלולה ממשלת
רבין־אלון־׳גלילי להתחיל להידמות
במהרה לממשלת גיולדה־דיין־גלילי.

הרי רפין עלה על בימת הנואמים
\ £מנהיג הליכוד, מנחם בגין. הוא
ערך לכנסת חידון, אשר עורר את צחוקה
של המליאה. בגין הביא ציטטות מדברי
גולדה, דיין ואבן נגד הממשלה החדשה.

ה מלכה נפדה.

בגין ]הנה

מנהיג הליכוד מנחם בגין לא הפסיק
ליהנות מהחוכמות שלו־עצמו משך
נאומו וקריאות־הבינייס שקרא בזמן הדיונים. את עיקר חיציו הפנה
בגין לעבר שריד הגווארדיה הוותיקה בממשלה, יגאל אלון.

וביו לבד

ראש־הממשלה יצחק רבין ישב בודד ליד
שולחן הממשלה משך מרבית שעות הדיון
על הממשלה אותה הציג בפני הכנסת. האם יש בכך סימן לדרכו
הפוליטית בעתיד 7השאלה לגבי ממשלתו הייתה: לכמה זמן 1

וסגנו אלון עלה אהרון אוזן אדיר-
המידות, בחולצה קמוטה מחוץ למכנסיו.
אחריו שולמית אלוני, אשר נדמה היה
כי יותר מ-שהתרגשה למינוייה כשר, שמחה
לעזוב אח המקום בו יישבה קודם־לכן.
אלוני יישבה משך כל הישיבה ליד ח״כ
המערך אסתר הרליץ, כאשר לשתיהן
אירע האסון הגדול ביותר שיכול לקרות
לאישה כלשהי: שתיהן לבשו בדיוק אותה
שימלה.
בר־לב, שעלה אחרי אלוני, עקף את
היושב־ראש מאחוריו — כדרכו מאז
הצהיר בפעם הראשונה אמונים כשר והחליק
בשיפוע שלרגלי דוכן הנואמים.

111ך ן ! ן ן•!! ן יו ן \ ח״כ

בעת־האמון בממשלת רבין, ועבר
תוך כדי קימתו בשאט־נפש ביגאל

את העט האישי שלו, כדי לחתום על ההצהרה.
שימעון
פרס היה היחיד אשר הצליח
לשוות לקולו נימה חגיגית בעת שקרא את
ההצהרה. מייד לאחר •שירד מהדוכן, מיהר
אל עבר ספסלי חברי־הכנסת, ולחץ את
ידה •של גולדה מאיר.
כשנקרא ישר-המישפטים, חיים צדוק,
אשר קיבל אף את תיק הדתות, נשמעו
לעברו קריאות :״איפה הכיפה?״ ויקטור

משה דיין, היה הראשון מחברי הממשלה היוצאת
קם מכיסאו ליד שולחן הממשלה, מייד דאחר הצ׳
לספסלים האחוריים של חברי הכנסת. דיין מביט
אלון אשר נשאר יושב בכיסאו, ובממשלה החדשה.

בסוף כל ציטטה שאל בגין ; ״מי אמר
זאת? הליכוד? לא! האופוזיציה ז לא!
אמר זאת חבר ניכבד של המערך!״
אחרי שתי הציטטות הראשונות, כשהבינו
חברי־הכנסת את הפרינציפ, ענו כולם
במקהלה לבגין :״הליכוד? לא! האופוזיציה?
לא!״ ולאחר הצחוק הכללי קרא
שר־יהביטחון, שמעון פרם, לבגין :״שתי
נקודות עבור החידון.״
הבדיחות טישטשו גם את התחום בין
האופוזיציה והקואליציה. כאשר טען ח״כ
יהדהה שערי מהל״ע, בנגד בגין, כי
גם הקואליציה יכולה להביא ציטטות מדברי
בגין על שמואל תמיר ולהיפך, קרא
לעברו ח״כ יצחק נכון, מהמערך:
״למשל?״ שערי נדהם מהקריאה של חברו
לקואליציה, אולם נבון המשיך להתעקש:
״למשל, תן לי ציטטה של מה שאמר תמיר
על בגין!״
אבל שערי שכח את כל הציטוטין, כמו
דברי בגין על תמיר :״הוא נושך שטיחים
!״ ודברי תמיר על בגין :״אלוהים
ירחם על המדינה אם הוא יגיע לשילטון !״

בדר״עופר !״ ואומנם ניגש. ,אחרי שהצהיר,

ישירות אל בדר, ולחץ את ידו. אהרון
ידלין דחה את העט שהוצע לו על־ידי
מזכיר הכנסת, נתניאל לורך, ושלף

* * ילכד כעת נאום הפתיחה של רבין
4ן ונאום האופוזיציה של בגין, היה אולם
הכנסת כימעט ריק, במשך כל הזמן. לייד
שולחן הממשלה ישב רק יצחק רביו עצמו,
שיצא פעם אתת, בעת נאום של ח״כ ערבי.
השרים וחברי־הכנסת ישבו במיזנוני הכנסת,
או ערכו גיחות לעבר מישפחותיהם,
שישבו ביציע האורחים. במיזנון אפשר
היה לראות את שר-החינוך-והתרבוח
אהרון ידלין מסמיק עד שורשי שערותיו
כשהרכילאית טירה אגרף העניקה לו
נשיקה הפגנתית: את שר-התחבורה גד

חקלאות נדי תיק

יעקוכי רב עם סדרני הפנסת על שלא
התירו למישפחתו להיכנס למיזנון ה׳
ח״כים: את בגין עצמו מחפש את העיתונאים
כדי להעניק לחם ראיונות בלעדיים :
ואת חברת-הכגסת מרשח פרידמן, מ־ר״צ,
אשר לבשה שימלה ארוכה עם חריץ
נועז במרכז חזיתה.
לאחר שבע שעות של ויכוח התמלא
שוב אולם המליאה, והכנסת נגישה להצביע
אימון לממשלה החדשה 61 .בעד
ממשלתו של יצחק דכין 51 ,נגדה.
חמישה חברי כנסת (ארבעה מרק״ח ומרדכי
כן־פורת, מהמערך) נמנעו.
בז־פורת הגיב בחיוך מבוייש. לאחר שנקראו
לעברו קריאות :״מגיע לך להצביע
יחד עם רק״ח!״
** ייד עם תום ההצבעה קם ח״כ
( /משח דיין, נגע בכתפו של ספיר
וסימן לו באצבע :״החוצה״ .אחרי שניהם
מיהרו לקום ח״כ גולדה מאיר וח״כ
אכא אכן, לפנות את מקומותיהם ליד
שולחן הממשלה. גולדה התיישבה בשורה
הראשונה של חברי־הכנסת של המערך,
ליד יצחק גכון, ואילו דיין, ספיר ואבן
מיהרו לשורה האחרונה, ליד אחת מדלתות
היציאה. לפניהם ישבו מרדכי כן־פורת
והח״ב הבדווי חמד אכו־רכיעה. לרגע
התחשמלה האווירה, ונדמה היה שמישהו
יקרא לעברם :״חיזרו!״
את אותו רגע היסטורי קטע יו״ר הכנסת
ישראל ישעיהו, כשקרא לרבין ולחברי
ממשלתו לחתום על הצהרת־האמונים שלהם,
כשרים. אחד-אחד עלו השרים, הצהירו
אמונים לעם ולכנסת, ותפשו מקומות
לייד שולחן הממשלה. לאחר רבין

שר־החקלאות החדש אהרון אוזן (מערך) ליד
השרה נטולת־התיק החדשה שולמית אלוני
(ר״צ) ,אצל שולחן הממשלה, דקות ספורות אחרי ששניהם הושבעו. אלוני, מוקד שינאתה
של גולדה משו שנים, היא זו הממלאת את מקום גולדה בממשלה באיוש התיק הנשי.

לכסא, שלום!

סדרן־הכנסת הוותיק מרדכי ציגלר מושיב את ראש־הממשלה
החדש יצחק רבין בכס ראש־הממשלה,
נשראיש הממשלה הקודמת, גולדה מאיר, אשר פינתה את אותו כיסא דקות מועטות
קודס־לכן, צופה בהם ממושב חברי־הכנסת. ליד שולחן הממשלה יושבים ישראל גלילי ומשה
קול, כאשר שר־הביטחון החדש שמעון פרס מתרומם מכיסאו. ליד גולדה, יצחק נבון.
משה כרעם, כמו יתר השרים שזו להם
בחירתם הראשונה, רץ ממש לעבר הדוכן,
כאילו פחד שמישהו יתחרט על מינויו.
לאחר שירד מהבמה, מיהר אל ברעם ח״כ
יוחנן כדר, ונישק אותו לקול צחוקם
•של חברי־הכנסת, שנזכרו בנשיקה המפורסמת
של בדר לגולדה.
בהצהרתם של גלילי, האוזנר והילל ניכר
היה שזו רק חזרה נוספת על ההצהרה
שהשמיעו לפני חודשים ספורים, עת נבחרו
לממשלה הקודמת. גד יעקוכי, שר-
התחבורה החדש, היה נרגש ביותר, ומיהר
ללחוץ דווקא את ידו של מתחרהו על
תפקיד השר בממשלה יצחק נכון, לאחר
שירד מהבמה, אכרהס עופר נתקל בקריאות
ביניים רמות :״נשיקה לבדר, חוק

סוו הדרו

•טכ־טזכ הבולגרי, שר־הבריאות, לא
שכח לקוד קידה עמוקה לעבר הידר,
לפני שחתם על ההצהרה, וזכה לקריאת
ביניים :״האציל מבלקן!״*
* שיכרדהכנסת ננעלה. הממשלה החדשה
מיהרה לעבר בית הנשיא להרמת
הכוסית המסורתית. חברי-הכנסת,
שיצאו מהאולם, הבחינו, במזכירתו של
רבין, רוחמה, כשהיא מתייפחת משימחה:
״לא האמנתי שהוא יהיה ראש-ממשלה!״
אמרה רוחמה.
אחד מחברי-הכנסת השיב לה :״את
יכולה להפסיק לבכות. זה לא יהיה להרבה
זמן !״

חברי־כנסת מכל חלקי הבית ממהרים לעבר ראשי הממשלה
היוצאת והנכנסת, גולדה מאיר ויצחק הבין, כדי להיפרד
ולברך, מייד עם נעילת הישיבה. בתמונה, מימין לשמאל: ח״ב מאגדי מנחם פרוש
וחבר־הכנסת יהודה מא ־ר אברמוביץ. אולם מליאת הכנסת היה מלא מפה־לפה.

במדינה
כשתבוא בנמל
אילת

הכנסת
המ־זנוו היה מלא
המצג החדש נבגסת
עדו? זנסן את
הדיאטה ש? הח״כים
״המנצחים האמיתיים במאבק הפרלמג־טרי
׳הקרוב יהיו בעלי מיזנון הכנסת,״
אמר ח״כ ותיק ממיפלגת העבודה, כששתה
קפה, שעה קלה לפני ההצבעה על הקמת
הממשלה החדשה.
הוא ידע מה צפוי לו בחודשים הקרובים:
שעות ללא־ספור במיזנון, בהמתנה
להצבעות.
תחת מיטרייה אחת. הכנסת ידעה
מצבים פרלמנטריים שונים, שנבעו מהרכבים
שונים של הקואליציה השולטת.
המצב הקיצוני ביותר, עד כה, היה עידן
״הליכוד הלאומי״ .כאשר כמעט כל סי עות
הכנסת, מחרות ועד מפ״ם, ישבו
יחד מתחת למיטריית הקואליציה הרחבה,
התרוקנו הדיונים וההצבעות מתוכנם• רוב
גדול היה מובטח תמיד — ולא היה כל
צורך לחברי הקואליציה להטריח את עצמם
לבניין הכנסת.
סיעת־ד,קואליציה העיקרית היתה אגו־דת־ישראל,
שהצביעה באופן קבוע בעד
הממשלה, בתיאום הדוק עם פינחס ספיר
ותוך פזילה לעבר תקציב המדינה. האופוזיציה
היעילה היחידה באה מצד סי־עות־הננס
של אורי אבנרי ושמואל תמיר,
ששלטו בוויכוחים וחלשו על היוזמות
הפרלמנטריות.
לכרנם פה ושם. השבוע החל עידן

לגמל אילה דרושים עובדים עד גיל 32
אחרי שירות צבאי ובעלי כושר גונגי
מעולה למקצוע ה שוואתה.

נמל אילה מציע לך• #עמדת קבועח
ומסודרת במפעל דינמי עם סיכויי קידום
בעתיד #בתקופת הנסיון• מגורים בבית
נמלו(מלון) עם ארוחות, תמורת תשלום
מינימלי #בשנה הראשונה זבות של 8
טיסות לתל־אביב וחזרת, על חשבון הנמל
.#עזרה כספית ברכישת דירה בתוספת
הלויאה ל־ 10 שנים ( #יש צורך להמתין
בתור לקבלת דירה באמצעות חברת עמידר
באילת) .הנחה במס הכנסת ומס אחיד.
למחוסרי נסיון בעבודת נמלים, תינתן
הכשרה מתאימה והדרכת בנטל אילת.

אילת הקסומה קוראת לך!

המעוניינים לעבוד מבול אילת ולהשתקע בעיר,
יפנו למשרד הראשי: רשות הנמלים, בית •מעיא
דרך פתח.תקוח ,74 תל־אגיב, קומה ,11 חדר 1121
בכל יום שישי, ביו השעות 12.00—9.00 ויביאו
עטם תעודת זהות ופנקס מלואים! ניתן גם
לפנות בנתב למדור נח אדם. נטל אילת, וב ד,37 .
אילת.

ח״כ גאולה כהן במיזנון
מוכרחים לכרסם

סקנדל משפחתי נגרם בגלל הליידי והלורד
המריבה הקולנית בין שני בני הזוג הסתיימה בהפי־אנד...
מאת: ל .בנימין
החשד של צכי כ. כי אשתו נוגדת כו עם הלורד — היה מכוסס כראוי.
זה כמה לילות הוא שומע את אשתו מדברת נשנתה על הלורד,
כשהבעת אושר על פניה; ״כמה שהוא יפה אני אהיה ממש
מאושרת אתו״ וכדומה.
צבי ב. אינו קנאי מטבעו, אך לאחר
שהדברים חזרו על עצמם כמעט כל
לילה — התגבר חשדו והוא החליט
לנקוט מייד אמצעים מרחיקי לכת.
בוקר אחד העיר את אשתו וציווה
עליה לומר לו מייד מה יחסיה עם
הלורד ומיהו בכלל אותו לורד י אש תו
פרצה בבכי מר וניסתה תחילה
להכחיש את הכל.
כל הפרשה עלולה היתד, להסתיים
בכי־רע אלמלא השכנה שפגשה בב
עלה
ושאלה אותו בתמימות :״למה
שלא יהיה לורד גם לאשתך?״
תדהמתו של הבעל גברה והשכנה
הוסיפה :״מה י שו גם לי יש לורד
בבית ואני ממש מאושרת אתו!״
סאן הגיעה סקרנותו של הבעל
לשיאה.
הוא פרץ לבית השכנה וראה את
הלורד בפעולה...
גם את יבולה לראות את מכונת
הכביסה לורד בפעולה!

קחי לבית את ליידי קריסטל או
לורד קריסטל מכונות הכביסה הטובות
והחסכוניות מכולן — ותגלי מייד
שאין יתרון שאינו נמצא בהן — גם
את תהיי מאושרת אתן...
כל תוכניות הכביסה
כביסה, הרתחה עד 100
אמאייל המונע חלודה,
קלוסיבי ועוד שכלולים
עדיים.

לכל סוגי ה מעלות,
ציפוי
עיצוב אקס טכניים

אין
פלא שאשתו של צבי התאהבה
בלורד קריסטל — ממבט ראשון.
הכניסי את הלורד לביתך לשבו עיים
נסיון ללא כל התחייבות.
את לאי תוציאי אותו לעולם.

הפוך. הוא יתן את אותותיו בכל החיים
הפרלמנטריים.
מול הקואליציה, החולשת באופן פורמלי
על 61 חברי־כנסת, עומדת אופוזיציה,
שבמרכזה יעמוד גוש של הליכוד
והדתיים, המונה 54 חברים. יחסי־כוחות
אלה ישתנו מנושא לנושא, ועלולים להגיע
לידי שיוויון.
התוצאה הבולטת ביותר: בהצבעות
רבות לא יהיה ניצחון הממשלה מובטח,
בלא גיוס טוטאלי של חבר״ה. האופוזיציה׳
מצידה, תגייס לעיתים קרובות
את כל חבריה, מתוך תיקווה להפיל את
הממשלה בהצבעת־פתע, או לפחות להביך
אותה קשות.
הדבר לא יביא, כמובן, לנוכחות המו נית
של הח״כים באולס-המליאה. אבל
הם יצטרכו לבלות שעות ארוכות בכו-
ננות־ספיגה, במיזנון ובחדרי-המנוחה, נכונים
להזדעק לאולם בהישמע הצילצול המבשר
הצבעה.
בעלי המיזנון יכולים לצפות לעסקים
משגשגים, י ולח״כים השומרים על דיאטה
צפוי קייץ קשה. פשוט אי־אפשר לשבת
זמן רב במיזנון מבלי לכרסם מפה ומשם,
מפאת השיעמום והתיסכול.
כעכים וכיני,וויטיס. לא פחות
חמור יהיה המצב בוועדות הכנסת.
כאליבי להיעדרות הח״כים מאולם דד
(הטישך בעמוד )16

ו ה גי ד ה
משול ריקליס בצרות
איל־הכספיט הישראלי-לשעבר, משולם
ריקליס, ניקלע לצרות צרורות, והכל
בגלל ניסיון לבליעת חברת־ענק נוספת.
ריקליס הוא כיום יו״ר מועצת־המנהלים
של תקונגלומארט ״ראפיד-אמריקן״ ,המחזיק
ב 62*-ממניות רשת בתי״המכירות

איל־פספים ריקלים
שלום לידיד
מק-רורי. ריקליס וחברו הישראלי, שמואל
נאמן, השתלטו על מק-רורי והפכוה
לעסק משגשג, ולפני זמן מה איחדו את
מק-רורי עם ״ראפיד״.
לאחר האיחוד החלו ריקליס ואיזידור

בקר, נשיא ״ראפיד״ ,ללטוש עין על
חברת־ענק בשם ״אינטר״סטייט״ ,אף היא
בעלת רשת־חנויות, אשר הפסידה בשנתיים
האחרונות יותר מ 100-מיליון דולר,
ריקליס ובקר, אישית, הילוו שלושה
מיליון דולר ל״אינטר-סטייט״ ,וקיבלו
תעודות-אופציה לרכישת 600 אלף מניות
בה, בסכום של 3דולר המנייה. במקביל
הכינו תוכנית לבליעת ״אינטר״סטייט״
והבראתה על-ידי מיזוג עם ״ראפיד״ .לפי
התוכנית היתה ״אינטר״סטייט״ מקבלת
1100 חנויות של מק״רורי, ונותנת תמורתן
מניות מבוכרות בסך 150 מיליון
דולר, נושאות ריבית של * 4.5לשנה.
מה שיישאר ממק־רורי ימוזג לחלוטין
לתוך ״ראפיד״ ,וכן תיעלם מק-רורי. למעשה
תקבל ״אינטר־סטייט״ 1100 חנויות
ריווחיות תמורת תשלום מינימלי,
וכך תצא מן הבוץ. אילו היה התרגיל
מצליח, היה שווי מניות ״אינטר־סטייט״
קופץ בעשרות מונים, ושווי מניותיהם
של ריקליס ובקר היה קופץ, כמובן, אף
הוא.
בהתאם לתוכנית המקורית היה על
שמואל נאמן לקבל את ניהול ״אינטר־סטייט״
,אולם הוא דרש מיליון מניות
ב־ 3דולר, ולזאת סירבו הבנקים הנושים
של ״אינטר־סטייט״ ,שנמצאת בינתיים בפירוק.
ריקליס החליט לוותר על ידידות
של שנים, ולא על 3מיליון דולר, ונפטר
מנאמן. כדי לשכנע את הבנקים־הנושים,
העלה את הריבית על חמניות המבוכרות
ל־* ,7וכן הוציא מ 1100-חנויות מק״רורי
כמה מאות חנויות מפסידות.
החל ויכוח בין הבנקים־הנושים ל-
חברות״הביטוח, ואז התערבו כמה מ-
בעלי״המניות של מק״רורי. בשורה של
תביעות מישפטיות ביקשו לבטל לא רק
את חיסול מק־רורי על-ידי מכירתה ל-
״אינטר״סטייט״ ,אלא גם את מיזוג מק-
רורי עם ״ראפיד״ .הם טענו כי ריקליס
ובקר מנצלים את החברה לתועלתם ה אישית.
תוצאה ראשונה של התביעות :
ריקליס ובקר ביטלו את תוכניתם. האם
יפסידו את שלושה מיליון הדולר שהילוו,
או יותר מכך 1

העירייה לווה בריבית קצוצה
ועדת־הכספים של עיריית תל־אביב
אישרה בחודש שעבר קבלת הלוואה מ מלווה
בריבית קצוצה, אליהו ראובן
שמיע, הידוע היטב למבקשי הלוואות
בריבית-קצוצה ברחוב לילינבלום. שמיע
הקים קונסורציום שנתן לעיריית תל-
אביב 10 מיליון לירות למיספר שנים.
העירייה תשלם ריבית של * 9צמוד למדד,
כלומר, הדבר יעלה לעירייה יותר
מ״* 30 לשנה !
בנוסף תשלם העיריה לשמיע עמלה של
אחוז ורבע מראש, תמורת ״השגת ה הלוואה״
.עמלה זו מסתכמת בסך של
115 אלף לירות.
כאשר יהודי פשוט, חסר-קשרים, פונה
למלווים־בריבית, הדבר מובן. אבל האם

אין לעיריית תל-אביב דרכים לגייס כספים
שלא דרך מתווכים ן
באותה ישיבה של ועדת״הכספים, בה
הוחלט על לקיחת ההלוואה בריבית
השחורה, אושרה גם הוצאת כספים.
סגן-ראש-העיר מטעם הל״ע, פרץ אוני-
קובסקי, שזה״עתח נבחר לתפקידו, קיבל
הלוואה לרכישת מכונית, בסך 20 אלף
לירות, בריבית של * ,6.5כאשר מרבית
ההלוואה אינה צמודה כלל — היינו,
מתנה על חשבון משלם־המיסים.
ועל־מנת שלא ישתרר הרושם כי ה עירייה
אינה מתעניינת בסיפרות, אושרה
גם רכישת ספרים 70 :ספרים ״בית״ר״
חלק ב׳ ,ולשם איזון — 70 ספרים מאת
ברל רפטור.

איו לא לשדם מס־ הכנסה על שנרדיוה
כמה בעלי בתים ודירות פיתחו לאחרונה
טכניקה מיוחדת, כדי לא לשלם מס-
הכנסה על שכר־דירה שהם מקבלים בדירות
השייכות לחם.
נאמר שאדם משכיר דירה תמורת 500
לירות לחודש. באופן רגיל יהיה עליו
לשלם כ״ 250 לירות מתוכן מס״הכנסה,
ביחוד אם יש לאותו אדם עוד עסקים.
כל מה שעליו לעשות הוא לקבוע כי
שכר הדירה יחיה רק 150 לירות לחודש,
ועל סכום זה אינו חייב במס.

בנוסף יפקיד השוכר בחשבון־הבנק של
המשכיר 30 אלף לירות, פיקדון אותו
ימשוך בחזרה בתום השכירות. הריבית
על הפיקדון תיכנס לחשבון המשכיר.
כל מה שעל המשכיר לעשות הוא לדאוג
כי הריבית תהיה תמיד בסכום הקטן
מהגירעון שלו בחשבון, וכך היא תקטין
את עודף״המשיכה שלו, ותהיה כולה
פטורה ממס-הכנסה. התוצאה: השוכר
ישלם פחות, כי הוא משלם נטו, ואילו
המשכיר יקבל הכנסה פטורה ממס.

המחסור בנייר -עליית מחירי העינווניס
״הארץ״ יעלה שוב מחיריו — ללירה
ביום רגיל, ושתי לירות ביום ששי. היומון
״הארץ״ סובל קשות מהתייקרות הנייר,
שמחיריו יגיעו בקרוב ל 2500-לירות הטונה,
ומאי־יכולתו להעלות את מחירי
חמודעות. כיום הגיעו למעשה ״הארץ״,
״מעריב״ ו״ידיעות אחרונות״ למסקנת

כי ההכנסות מן המודעות אינן מכסות
את הוצאות הנייר וההדפסה. שלושה
העיתונים האלה שוקלים הגבלה-מרצון
של כמות המודעות והעמודים בכל עיתון.
לשלושה העיתונים תחסר עד תום ח-
שנה כמות של 10 אלפים טון נייר, שלא
הצליחו להשיג בשום אופן.

המיתון בשער
יותר ויותר אנשי-עסקים מתלוננים למיתון בעסקים, שיהיה חזרה על המיתון
של .1966 לדעתם, לא תהיה דרך אחרת לפיתרון גירעון־הענק של ישראל בין הייצוא
והייבוא, ללא צימצום דראסטי של הייבוא והקטנת הפעילות הכלכלית.
כמה אנשי-עסקים בכירים לוקחים עכשיו הלוואות לכמה שנים, בריבית ממוצעת
של * 30 לשנה (לא-צמוד) ,ומשקיעים את הכסף בתעודות צמודות סחירות. כוונתם
להיות מוכנים למיתון, כשמי שיחזיק בידיו כסף נזיל, יוכל להחזיק מעמד ברווחה
ואף להתרחב.
מה שקרה לוויליאם שטרן באנגליה, משמש להם אות״אזהרה מפני הצפוי
בישראל.
אותם שמצפים למיתון מוציאים את כספם מן הבורסה התל-אביבית, בהנחה
כי תהיה ירידת שערים גדולה. חלק מהם אף משקיע בבורסה האמריקנית, הנמצאת
עכשיו בשפל, בהנחה כי תחול שם גאות, עם סיום משבר הדלק.

5ולידיו!
ל 3 >1א׳״
קופת־החולים של ההסתדרות, באמצעות
מנכ״לה אשר ידלין, קנתה את בית
דפוס מפא״י, ברחוב הרכבת בתל־אביב,
בסכום של שלושה מיליון לירות. הבניין
שייך לחברת״הנכסים של מפא״י, בית
ארלוזורוב. כיום שוכנות בבניין כל מערכות
העיתונות הלועזית של מפא״י, אשר
יעברו לדפוס ״לווין־אפשטיין״ בבת-ים.
קופת־חולים תפתח במקום מירפאה
איזורית לשכונות הדרומיות של תל״אביב.

מפיל, גולן
הצלחה לסרט

גולן על ה7זו7ז
״פאן־לן ך
לבית ״הארץ־
משרדי חברת ״פאן-לון״ ,השוכנים כיום
במיגדל-שלום בתל-אביב ומשתרעים על
קומה שלמה, יעברו תוך חודש לבית
״הארץ״ הישן .״פאן-לון״ רכשה את הבניין
מידי ״הארץ״ לפני כשנה. המיש-
רדים החדשים של ״פאן״לון״ יחיו ליד
משרדי חברת ״כלל״׳ הקונה עכשיו שליטה
ב״פאן־לון״.

ה בו רסה

המפיק והבמאי מנחם גולן עשה זאת
שוב — יצא מן הבוץ שבו שקע אחרי
חמילחמה, ועכשיו הוא שוב משופע בכסף,
ריווחי סרטיו. הסרט ״קזבלאן״,
שבהקרנתו הוחל בארה״ב, נמצא במקום
ה 22-בין 50 הסרטים גורפי״הקופות ב-
ארה״ב. לפי עיתון־הבידור ״וראייטי״,
הכניס הסרט בעיר אחת, בה הוא מוצג
ב 14-בתי״קולנוע, משך 4שבועות 180 ,
אלף דולר. הסרט הכניס בשבוע האחרון
יותר מאשר ״סרפיקו״ ,למשל.
גולן מכר בקאן את סירטו ״לפקה״
לחברת ״פאראמונט״ בתנאים מצויינים.
החברה הבטיחה לו מינימום הכנסה
של 1.6מיליון דולר. הפקת הסרט עלתה
כ״ 800 אלף דולר. כן מכר את סרטו ״אבו-
אל-בנאת״ ב־ 200 אלף דולר.

ו חווה ומנוע״ואנקד־

הגורם העיקרי להצלחת מניות מיפעלי ״נייר-חדרה״ בבורסה של ניו״יורק,
הוא הזיכיון שרכש המיפעל, בשעתו, על מנוע ה״ואנקאל״ המהפכני. מנכ״ל מיפעלי
״נייר-חדרה,״ יששכר חיימוביץ, שילם מיליון דולר מראש כדי לשים יד על הזיכיון
למה שנראה היה לפני שלוש שנים כמנוע-העתיד.
במרוצת הזמן הצדיק הדבר את עצמו. החברות הגדולות בעולם, החל ב״רולס־רויס״
וכלה ב״פורד״ ו״ג׳נראל מוטורס״ או ״מאזדה״ הייפאנית, שילמו עשרות
מיליוני דולרים תמורת הזיכיון, וניגשו לייצור מכוניות מצויירות במנוע החדש.
גם ״נייר־חדרה״ הקים חברה נוסיפת, בשיתוף עם קבוצת בנק ישראל-בריטניח,
ביוזמת מנהל הבנק יהושוע בן־ציון, וניגשו להקים מיפעל לייצור מנועי ״ואנקאל״
קטנים למיזחלות־שלג, עבור חברת ״קרטיס־רייט״ האמריקנית, המחזיקה בזיכיון
הבילעדי לארה״ב למנוע זה.
והנה, בשנה האחרונה חלה ירידה גדולה במניות ״נייר־חדרח״ וכן במניות
״קרטיס״רייט״ ,שירדו משיא של כ״ 60 דולר לרמה של 24 דולר המנייה. חברת
״מאזדה״ ,שמכרה קודם 13,500 מכוניות עם מנוע ״ואנקאל״ לחודש בא רה ״ב,
מוכרת עתה כ־ 7,500 מכוניות לחודש בלבד .״פורד״ ,״שברולט״ ו״ג׳נראל מוטורס״
הודיעו על הקפאת התוכניות לייצור מכוניות עם מנוע-העתיד.
הגורם לבריחה מן ה״ואנקאל״ הוא משבר הדלק. מנוע ה״ואנקאל״ צורך,
לדעת מומחים, דלק רב יותר ממנועים רגילים. מכון בלתי-תלוי פירסם חוות״דעת
כזו, וכך נגרם משבר במכירת מכוניות בעלות מנועי ה״ואנקאל״ .״מאזדה״ היפאנית
ביקשה מיבחן־דלק שני למכוניותיה, והיא מבטיחה כי תוך שנתיים תחסוך
המכונית 40$מכמות הדלק שהיא צורכת עכשיו, שהיא, לדברי החברה 8 ,קילומטר
לליטר( .להערכת המכון, הצריכה היא 4ק״מ לליטר).
הכל, כולל בעלי״המניות של ״נייר־חדרה״ ,מצפים כעת לתוצאות הבדיקה
השנייה בארח״ב ולסיום משבר הדלק. מנוע ה״ואנקאל״ יוכל לשוב ולזרוח, ועימו
מניות ״נייר-חדרח״ ו״קרטיס-רייט״.

השבוי עמירם גיא קופץ מדלת המטוס, רץ לעפר הקהל -
להורי סופר־ססאר, הורי הרקולס וה״יהודוך׳ —

במדינה
(המשך מעמוד )14
מליאה, נפוצה האגדה כאילו נוכחים זז־ח״כים
בהמוניהם בישיבות הוועדות, שבהן
״נעשית עיקר העבודה של הכנסת.״ כמו
אגדות רבות, אין גם לזו אחיזה דבה
במציאות.
בימים כתיקונם, חשובות רק שתיים־
שלוש ועדות, ובראשן ועדת־החוקה־חוק־ומישפט,
המכינה את רוב החוקים. לכמה
מן הוועדות אין כל חשיבות. מדי פעם
אוחזים היושבי־ראש באמצעים מיוחדים
כדי להבטיח שלפחות שניים־שלושה חברים
יהיו נוכחים בישיבה שבה עומד
להופיע איש חשוב מטעם הממשלה או
גוף ציבורי.
כל זה עשוי להשתנות עתה, כאשר
ברוב הוועדות תהיה לקואליציה החדשה
רוב של חבר אחד מתוך ,19 ובאחדות
מהן תהיה הקואליציה במיעוט. האופוזיציה
תנסה עתה להשתמש בוועדות כדי
להביך את הממשלה, וכדי להפוך את
מעמדה הפרלמנטרי לבלתי-אפשרי.
המסקנה הראשונה: הח״כים יצטרכו
להיות מוכנים להזדעק בכל רגע כדי לד,צ־

ביע בוועדות, גם אם אין להם חשק
להאזין לדיוניהן, ולאכול בהן כעכים
וביסקוויטים•

הפסקת האש
!ץ*א£א, טסץ )1א 4אז
החיילים לא
ייהרגו -תו מ ת לו
השבוי הראשון קפץ מן המטוס ורץ
לתוך זרועותיה הפרושות של חברתו.
הפצועים חזרו הביתה, ולהקלת לב רבים
נסתבר, כי הטיפול הרפואי בשבי היה
כראוי. המישפחות התכוננו לשובם של
השבויים האחרים. איש לא שלח מיברק
לקיסינג׳ר, ובו.המילה האחת :״תודה!״
הרגע הגדול של השגת ההסכם על
הפרדת־הכוחות כימעט ונשכח בהמולה.
הדבר שניראה כבלתי־אפשרי חודש ימים
לפני שהושג, ניראה כמובן־מאליו כבר
יום״לאחר־מכן.
האדם השלישי. בעולם כולו, וברחבי
המרחב, חזרה והידהדה השאלה: איך הוא
עשה זאת?
גונאר יארינג בא והלך, ולא השאיר
אחריו זכר. ויליאם רוג׳רס בישר את
תוכניתו המפורסמת, על דעת הנשיא ניב־סון,
נאלם ונעלם.
הנרי קיסינג׳ד, הנרי סופר־סטאר, הנרי

הרקולס, ה״יהודון״ הפרופסור המלומד,
הצליח במקום בו נכשלו כל קודמיו.
מדוע?
את חלק-הארי של ההצלחה יש לזקוף,
כמובן, על חשבון הנסיבות הבינלאומיות
והלאומיות.
מילחמת יום־וזכיפורים וחרם־הנפט נתנו
דחיפות חדשה לחלוטין לבעיות המרחב
בעיני האמריקאים. בעוד שעד אז רמזו
חוגי הפנטגון, באמצעות יצחק רבץ, ל ממשלת
ישראל, שלא כדאי לה לזוז מעמדותיה
הנוקשות — נתקבלה לפתע הוראה
חד־משמעית, על ידעת המימשל האמריקאי
כולו, לתזוזה. הצורך הלאומי האמריקאי
בהסדר מהיר הפד לעובדת־יסוד. נוספה
אליה עובדת־יסוד שניה: ההזדקקות החיונית
של הנשיא ניכסון להצלחה בינלאומית
גדולה ובולטת.
התוצאה: בעוד שמאחרי יארינג לא עמד
אלא או״ם החלוש וחסר־הכוח, ובעוד ש-
רוג׳רם זכה רק בגיבוי הפכפך מצד ניב־סון,
קיבל קיסינג׳ר את כל הגיבוי הדרוש.
בידו היה מקל גדול.
לכך נוספו התזוזות במצבי־הרוח ובעמדות
של ממשלות מצריים וברית־המועצות.
מצבם של כל גרמי-השמיים היה
נכון.
סיוט בדילות. אולם בכל אלה לא
היה די, לולא אישיותו המייוחדת־במינד,
של קיסינג׳ר עצמו.
כי באדם זה קיימת מזיגה שהיא נדירה
בכל הארצות ובכל התקופות: יכולת
אינטלקטואלית נדירה, כישרון פוליטי מעשי
וכושר-עמידה גופני. כל שלוש ה תכונות
הללו הועמדו במשא־ומתן זה
במיבחן קיצוני.
ייתכן שהשלישית, היא שהכריעה. כי
לקראת היום ה־ 30 של המשא-והמתן היו
הישראלים והסורים מותשים. בדמשק ובירושלים
שבתו הממשלות. אי־אפשר היה
לטפל בשום ענייו אחר. השרים והקצינים
נפלו, פשוטו כמשמעו, מן הרגליים. רק
הנרי המעופף היה טרי ורענן, כאילו היה
מוכן להמשיך בלי-קץ. גולדה ואסד ודאי
ראו בסיוטי-הלילה שלהם את קיסינג׳ר
ביום דד 300 של המשא־ומתן, כשהוא ממשיך
בסיבוב היומי שלו בין דמשק וירושלים,
כשראשי סוריה וישראל שוכבים
כבר בחדרי־התאוששות.
כאשר טס הביתה, רשאי היה קיסינג׳ר
להיות מלא־סיפוק. הוא נחל הצלחה אישית
נדירה. הוא השיג את ההסכם הישראלי-
הסורי הראשון מאז הסכם הפסקת־האש של
.1949 יתכן שיכול היה לקוות אפילו לפרס-
נובל שני לשלום.
אך מכל מקום יכול היה לומר לעצמו:
אם מחר בבוקר לא ייהרגו חייל סורי וחייל
ישראלי ברמת־הגולן — הרי זה
תודות לי — ולי בילבד.

מדיניות
הז 1מהל רי קו ד
מתי יתחיל המחוז
הבא ש? קיסינדר?

צומת קונייטרה 1999 ,

״כמה
השבוע. כהונתה התכוונו

זמן?״ שאלו מאות אלפי ישראלים
חלק מהם התכוונו לאורך תקופת
של ממשלת יצחק רבץ. האחרים
לאורך תקופת הפסקת־האש, ש
ומחבק את הכרתו
— פוס־נובד שני?
נכנסה לתוקפה ביום הששי האחרון —
שעה קלה אחרי שנהרג הקורבן האחרון
של מילחמת־ההתשה בצפון, החייל יזהר
חופשי.
אולם בחוגים מצומצמים יותר שאלו את
אותה השאלה לגבי נושא אחר: כמה זמן
יינתן לממשלת־ישראל, לפני שמחול-
השדים הבא של הנרי קיסינג׳ר יתחיל
להסתובב?
ק ״מ תמורת זמן. מנהלי המשא-
והמתן בירושלים הישלו את עצמם, בסתר
ליבם, שעל־ידי הפרדת־הכוהות בצפון קנו
תקופה ארוכה של קיפאון מדיני. העיסקה
נראתה כמיסחר פשוט: כמה קילומטרים
תמורת כמה שנים של שקט צבאי ומדיני.
מאחורי ההפרדה, כך קיוו, נוצר סטא*
טוס־קוו חדש, שיוכל להחזיק מעמד זמן
ממושך, מבלי שתידרש מישראל תזוזה
נוספת. צה״ל יוכל להתארגן מחדש בשקט,
המערכת הפוליטית הפנימית תוכל
להיכנס לשיגרה חדשה. בינתיים ישתנו
הנסיבות בעולם, וישראל תחזיק כימעט
בכל השטחים שכבשה ב־.1967
אולם קרוב לוודאי שזוהי אשלייה גמורה.
ניכסון וקיסינג׳ר, כמו שליטי מוסקבה,
קאהיר ודמשק, מודעים בהחלט לאפשרות
זו, ומנוי וגמור עימם למנוע
אותה.
המכבש יחזור. לדעת מיטב המוחות
בירושלים, עומד הנרי קיסינג׳ר לחזור
לזירה תוך תקופה קצרה ביותר, כדי
לשמור על התנופה שהשיג.
לפי הערכה זו, צפוייה יוזמה מדינית
אמריקאית חדשה כבר תוך כמה שבועות,
כדי להביא לחידוש ועידת ז׳נבה בחודש
יולי. המכבש הקיסינג׳רי יצטרך לדרוס
קודם כל את המכשול הראשון, שבו תולים
ישראלים רבים את תיקוותיהם למניעת
התקדמות: העניין הפלסטיני.
לכאורה, זהו אתגר חמור ביותר. מצריים
(המשך בממוד )20
הוו רלח

הז ה

* 1ם1

מ ב קו המורם הזה בודק מה
מתרחש מאהוד׳ מבור מודעות
המסג, המציבות את העיתונים
״א״ 1א 3פח
ך* תפשט, תישאר עם תחתונים,״
״ 1 1אמרה הנערה. היא היתד, שחרחורת,
חמודה, בעלת שיער ארוך, נשית
מאוד. חלוק לבן, מכופתר בכפתור אחד
בלבד, כיסה על בגדיה הצמודים לגופה.
היה זה מכון־העיסויים בית המסג׳ ,השוכן
ברחוב הנביאים 34 בתל־אביב, בקו-
מת־הקרקע. הצעירה, כבת 17־ ,16 כיוונה
אותי לעבר כוך קטן שבתוכו מיטה מוגבהת.
בכוך שררה אפלולית. מוסיקה חרישית
עלתה באוזני. העפתי מבט על סבי-
בותי. לאורך כל קומת־הקרקע נראו מיס־פר
חדרונים, מופרדים זה מזה על־ידי
וילונות בד.
היא שאלה אם ברצוני לקבל מסג׳
כללי. השבתי שאני סובל מכאבי־גב וברצוני
בטיפול המתאים.
״באת בדיוק לכתובת הנכונה,״ אמרה.
״אני מומחית לטיפולי־גב.״
שכבתי על בטני והבחורה החלה לע סות
את גבי. במרחק כחצי־מטר מראשי
היו תלויים שני וילונות, שהיוו מחיצה
יחידה בין החדר בו שכבתי לבין החדרון
הסמוך. הווילונות לא היו צמודים

אחר מגבת .״איזה מין בן־אדם אתה?!״
אמרה לו.
המסג׳יסטית יצאה את החדרון. הבולגרי
המבוגר קם מן המיטה. הבעה של
שביעות־רצון מהולה במבוכה ניכרה על
פניו. כעת יכולתי לראותו בבירור. הוא
התלבש לאיטו, ויצא את המקום.
בל אותה שעה נימשך העיסוי שלי.
״את חושבת שהעיסוי יעזור לי?״
שאלתי את הנערה.
״בטח,״ השיבה, והוסיפה הסבר:
״המסג׳ מריץ את הדם ומשחרר סתימות
בעורקים. כדאי שתדע את זה. כשאין סתימות,
אז הדם יכול לזרום לכל הגוף בלי
הפרעה, ואז נפסקים הכאבים...״
בינתיים החלה הבחורה להלום קלות
בפפות־ידיה על גבי, תוך שהסבירה:
״עכשיו אני ממריצה לך את קצות העצ בים•
אני לא עושה לד את זה חזק• רק
כשבאים הנה מרימי־מישקולות או כאלה
שמתאמנים בקאראטה, אני עושה להם את
זה הרבה יותר חזק, כי קצות־העצבים
שלהם שרופים לג מ רי
לאחר הסבר ״מדעי״ מפוקפק זה הוד

עי שי 111 גירוי?
ביותר זה לזה, נותר ביניהם רווח קטן.
עתה, כאשר הפקרתי גבי לחסדי המסג׳ים־
טית, גיליתי שאני יכול בהחלט להיות
עד גם לטיפול המעניין שהתרחש בחדרון
הסמוך.
גבר כבן שישים, בעל מיבטא בולגרי
כבד, שכב שם פרקדן על גבו .״כן, כן,״
הוא נאנק ,״התכווצות־השרירים שלי היא
בשוקיים ובחלק התחתון של הבטן.״
הנערה עיסתה את שוקיו במרץ. מדי
פעם היתד, אומרת לו :״מה יש לך? מס פיק
כבר להתרגש!״ אגב כך ראיתיה
מושכת כלפי מעלה את תחתוניו של הגבר,
שהיו קטנים עליו בשני מיספרים לפחות.
באשר סיימה את עיסוי השוקיים והחלה
מעסה את החלק התחתון של הבטן, תכפו
נאקותיו של הגבר והעמיקו. לפתע,
כעבור דקות אחדות של טיפול, נדם קולו.
עתה בקע מאחרי הפרגוד קולה הכעוס של
המעסה. היא נזפה בלקוח, תוך שחיפשה

חלתי לחשוש לגורל גופי ברצינות• הטיפול
בגב נסתיים, והיא החלה מעסה את
כתפי. לשם כך היה עליה לעבור ולהתייצב
למראשותי. תוך כדי הליכה נפתח
הכפתור היחיד שרכם את חלוקה הלבן.
שעה שגהרה עלי, בשעת העיסוי, ראיתי
את חזה מתקרב בצורה מסוכנת, ונרתעתי.
חלוקה נפרש לצדדים בשל תנו־עות־העיסוי
של הידיים.
ברור שהכל נעשה כאילו דרך־מיקרה,
אגב העיסוי. אך דומני שגברים לא־מע־טים
היו מוכנים לשלם את 25 הלירות
שעלה תענוג זה בבית־המסג׳ ,רק עבור
חלק זה של הטיפול.
בתום המסג׳ הוצע לי משקה קל. ניצלתי
את ההזדמנות ושהיתי במכון שעה
ארוכה ככל האפשר. סקרתי את קהל
הלקוחות שנכנס לקבל טיפול. המבקרים
נחלקו לשניים: גברים מבוגרים, ביניהם
דתיים רבים שחמקו פנימה כגנבים־במח־

תרת, ולעומתם צעירים מטורזניס.
שוחחתי עם בחור כבן ,25 העובד כנהג
משאית השייכת לאביו. היה זה לו
ביקורו השני במקום.
״בפעם הראשונה שביקרתי כאן,״ סיפר׳
״קיוויתי שאוכל להגיע למגע אינטימי
עם המסג׳יסטית. לא הצלחתי, אבל
אני בחור עם סבלנות. החלטתי לבקר
כאן עוד ארבע פעמים, אחת לשבוע. אני
רוצה להיות מוכר כאן, להיחשב אצלם לקליינט
קבוע, שלא יפחדו ממני, ושלא
יחשבו שאולי אני מהמישטרה• רק אז
אוכל לדעת אם זה הולך. בינתיים, אני
נהנה מהמסג׳ים. הם מגרים אותי כהוגן.״
^ מחרת ביקרתי במכון־עיסוי נו/סף,
נזכון־יחודה, ברחוב אוסישקין
54 בתל-אביב. גם מכון זה מרפה להש
תמש
בפירסומיו במילים אירוטיות, כאמצעי
למשיכת קהל-הלקוחות.
בחורה שחומה מאוד, בעלת שיער צבוע
בלונד, פתחה בפני את הדלת. נורות אדומות
וצהובות דלקו בחדר והפיצו אור
עמום. מוסיקת־רקע חרישית נישמעה
סביב.
״מסג׳ כללי?״ שאלה.
״לא, כאבי־גב.״
״כאבים׳ כאלה זה מסובך מאוד. בעל-
המקום יטפל בך,״ אמרה לי.
בעל־המכון, יהודה גרינברג, הכניס אותי
לאחד החדרים ד,אפלוליים. לאחר שהתפשטתי
ונשארתי בתחתוני, נגע בגופי
בידו, וקבע מייד :״גופך רותח, יש אצלך
מעצורים בזרימת הדם. טוב שבאת לטיפול
ולא הזנחת את זה.״
הוא הזעיק לעזרתו את המסג׳יסטית הצבועה,
והורה לי לעמוד על ויבראטור

71ד 1111ן ן חכות לטיפולה המסור
| | של המסג׳יסטית ב־

מכון־העיסוי יפעת. היה זה העיסוי היחיד שלאחריו
זכה מבקר העולם חזה ברעננות ממש.
(המשך בעמוד )17
חשמלי. לאחר־מכן בדק את רגלי הימנית.
״הרגל משוחררת?״ שאל.

״מצויץ.״
אחר בדק את הרגל השנייה, וחזר על
שאלתו. הפעם השפתי :״לא.״
״מצויץ,״ אמר גם הפעם.
במהלך הטיפול גיליתי כי אץ זה משנה
כלל מה תהיה תשובתי — התגובה תהיה
תמיד :״מצויץ.״
משך שעה ארוכה תירגל איתי תרגילי
״השתחררות״ .הוא היה בלתי־מיקצועי
עד־להחריד, אפילו בעיני אדם כמוני, חסר-
ידע בנושא. ידיו הסתבכו זו בזו ללא-
הרף. באחת הפעמים, כאשר אחז ברגלי

* ןןןןןך :־ ך י ך ציון קוראי, בעל־המכון הנמצא
.1 1 \ #11 1 1 0 1ברחוב ארלוזורוב 20 ברמת־מ

רכש את המקום לאחרונה מהזמר ששי קשת, שהשקיע
בהקמתו הון־תוטפות. התפאורה מזכירה בית גיישות יפאני.

וביקשני ״לבעוט״ כלפי מעלה, לא הצלחתי
לעמוד בפני הפיתוי ו״בעטתי״ היישר בחוטמו.

ראה זה פלא — גם המהלומה העזה

• לגבר 1פסנ׳יפטיית ! י פו ה
וצעירות! בטיפול ם הנד 11ר
משחרר 1פרטיות סוחלסת;
הזמנות 03—245957
שספג לא עזרה .״מצויץ,״ קרא בהתפעלות.
לאחר־מכן
הורה למסג׳יסטית, שניצבה
לידנו כל אותה עת, להפעיל את ״המכונה
החשמלית.״ אני נתבקשתי לשכב על

7111111171 מסג׳יסטית צעירה במכון־העיסוי גיישה־קלאב

11111 | 1 11 בפעולה על גבו הכואב של לקוח. לרשות הלקוחות
עומדות במכון זה שלוש נערות, במישמרות מבוקר עד ערב.
מכוני העיסוי מפרסמים עצמם במודעות וזוכים ללקוחות רבים.

המיטה, ומכונה חשמלית מיטלטלת משו נה,
שהובאה וכוונה לעבר גופי החלה
משמיעה תיקתוקים צרודים מוזרים.
על שאלתי המבוהלת ,״מד, הדבר הזה י!״
השיב גרינברג בגאווה :״זאת מכונה נפלאה,
היחידה מסוגה בארץ.״ ואילו ה־מסג׳יסטית
הוסיפה :״היא עולה אלפיים
לירות. התפקיד שלח לסלק את הזוהמה
מהגוף. משהו יוצא־מהכלל, משהו שלא
רואים כל יום!״
כעבור כחפדש דקות השבית בעל-המכון
את המכונה, ושאל אותי איד אני מרגיש.
״שום
שינוי,״ עניתי.
״מצויץ,״ הגיב, כדרכו־בקודש.
״ועכשיו, מסג׳ כללי,״ פקד על הבחורה.
הוא יצא את החדר, ואני -נותרתי ביחי
דות
עם הבחורה. ליכאורה, הכל התנהל
לפי הספר: אתה שוכב על גבך, תח תוניך
מתוחים על גופך, ואולם — תוך
כדי מהלך עיסוי השוקיים והבטן מחליקות
לפתע האצבעות הנשיות, שלא במיוד
כוון כמובן, לעבר חלקי-הגוף האינטימיים.
כל גבר נורמלי, החש בכפות־ידיים
נשיות מרוחות בשמן־עיסוי, המעסות ב כוח
את גופו, ומלטפות מדי־פעם, במהלך
הטיפול, חלקי־גוף אינטימיים, יתגרה
בנקל.
הטיפול עלה 40ל״י, ובסיומו נלקחתי
לשיחת־הדרכה עם בעל־המקום. גרינברג
הסביר לי שהיה זה ממש נס שבאתי
אליו בדיוק ברגע האחרון, לטיפול. הוא
הורה לי, למשך השבוע הקרוב, לש הות
מדי־לילה שעתיים תמימות באמבט
חם. בלילות עלי לישון עם שני כרים
מתחת לרגלי, והעיקר — כעבור שבוע
עלי להתייצב במכונו להמשך הטיפול.
בפירסומים בעיתוני־הערב גיליתי כי
אותו מכון־יהודה פירסם שתי מודעות.

• לאש ה 1הפתעה? מסג׳
מהגה מצעיר כגיתר. ת״ד
באחת פורסם כי המכון מספק שירותי-
עיסוי, ואילו באחרת, הוצעח עבודה ל־מסג׳יסטיות
מיקצועיות.
מזכירת־המערכת צילצלה למכון, הציגה
עצמה כבחורה המחפשת עבודה, אך
חסרת ידע כלשהו. היא ציינה בי איננה
מסג׳יסטית ומעולם לא היתד׳ כזו.
״אין בעיות,״ השיב בעל המכון מייד.
״את יכולה להתחיל לעבוד אצלי כבר
ממחר.״
״מה גובה המשכורת?״ התעניינה.
״בלי כסף,״ אמר .״אני אלמד אותך
מיקצוע מעניין, וזה יהיה שווה לך יותר
מכל משכורת שתצליחי לקבל בכל מקום
אחר.״

דן ו \ ןךןו * ן 1חו ןוע 11ו ן מבקר העולם הזה (בחזית),
11 #1שתי מסג׳יסטיות ובעל
1\ 11 11
מכון־חעיסוי יפעת, המבהיק בניקיונו, ברחוב פריישמן 29 בתל־אביב.
ניקיונו של מכון זה, וטיפולו המיקצועי היעיל של צוות־

העובדים המאומן, עמ1ו בסתירה מוחלטת למה שניגלה לעיני מבקר
העולם הזה בסיוריו במכוני־העיסוי הקיקיוניים האחרים, בהם
ביקר .״אינני משתמש בפירסומת מגרה,״ אמר בעל־המכון,
״ואלי לא באים סוטי־מין. אני לא ׳מוכר אשליות,״ הוא סיפר.

ך 1מחרת חשתי גירוי קל בגבי. חת-
/בוננתי בראי — ועיני חשכו. כל
גבי היה מכוסה בפריחה אדומה מפחי-
דה. לאותו יום נקבעה לי שיחה עם ד״ר
אליעזר מתן, הממונה הראשי על המיק־צועות
הרפואיים במישרד־הבריאות. הת כוונתי
לשוחח עימו בעניין מכוני־העי־סוי,
אך שאלתי הראשונה נגעה, כמובן,
בעניין הפריחה האדומה הפתאומית שצצה
על גבי. רופא מישרד־הבריאות ציין, כי
ייתכן שתשתמשו בשעת המסג׳ בחומרי-
שימון לא־מתאימים. אפשרות אחרת —
המסג׳יסטית לא רחצה ידיח לאחר טי־פול
קודם.
כעבור *שלושה ימים החלד׳ האדמומיות
שעל גבי להתפוגג. מצוייר במידע שמסר
לי ד״ר מתן, סרתי למכון־עיטוי נוסף,

התרעננות, הוא עלול להתעלף באמצע
הטיפול.
״בכלל, הטכניקה של מסג׳־להתרעננות
או של מסג׳־להרפייה — שונה לחלוטין.
אינני חושב שיש אפילו אחת מבין הצעירות
העובדות במכונים הללו, שיודעת
זאת.״
ך* ביקורים התכופים במכוני־העי-
1 1סוי האפלוליים, המזוהמים, החליאו
אותי. בוקר אחד החלטתי להקדיש, לעומת
זאת למכון שפירסומיו בעיתון ניראו
סולידיים, לא הבטיחו הבטחות מפוצצות.
טילפנתי למכון יפעת, ברחוב פרישמן
29 בחל־אביב. להפתעתי, השיב לי גבר.
בכל ההתקשרויות הטלפוניות הקודמות
שלי ׳ענו צעירות בקול לחשני ומפתה.
הגעתי למקום, וגיליתי מכון־עיסויים מבהיק
בניקיונו, מואר כבאור־יום, נעדר הסממנים
הזולים שאיפיינו את כל מכוני־העיסוי
האחרים.
מסג׳יסטית ייקית מיקצועית טיפלה בי
ביעילות. למרות שכל גופי כאב מהלם

מסנ׳יסטית מדופלמת 11־
משחררת מכאנים התקשר •1
לא י תתחרט פרטי ות מובטחת
ט?פו! 22*822 גם בשבת!!
העיסויים בהם התייסרתי בימים האחרו נים,
הרי עיסוי זה גרם לי להרגשת רעננות
של ממש.
שילמתי 40ל״י ויצאתי, על-מנית לשוב
כעבור שעה קלה בליוויית צלם־המערכת.
הפעם הצגתי עצמי בפני המנהל בזהותי
האמיתית.
״אני לא מוכר אשליות,״ אמר מנהל
מכון יפעת .״אלי באים אנשי־עסקים,
שחקני־תיאטרון — אזרחים מהרמה הממוצעת
לפחות. אני מעסיק צוות של מסג״ס־טיות
מיקצועיות יפות.
״מבחינה אסתטית חשוב שהן תהיינה
יפות. גם אילו הייתי בעל בית־קפה, הייתי
מעוניין שהמלצריות שלי תהיינה יפות.
״המקום שלי נקי מפני שאני משוגע
לניקיון. הנה לא באים כל מיני סוטי-
מין• מודעות־חפירסום שלי בעיתונים אי נן
מעודדות אותם לכך.״

ך* יקי רום — היא סיפור שונה. טי!
פול יחיד במכון־העיסוי המפואר שלה,
ברחוב בלוך בתל־אביב, עולה 100 לירות•
היא טוענת בפה מלא כי אצלה ב מכון,
המסג׳ הוא דבר מישני. הרגשתו
הטובה של הלקוח — זה הדבר החשוב
ביותר.
אומרת ריקי :״אצלי הלקוח מקבל הרגשה
נפלאה. יש לי צוות של מסג׳יסטיות
(המשך בעמוד )22

דר־החלומות

וילונות מפוארים וניברשת סינית
מבהיקה מעטרים חדר זה, במכון־
סוי של ריקי רום ברחוב בלוד בתל־אביב .״הדבר זזחשוב ביותר
־שם, ברחוב אמסטרדם ,1דירה מס׳ 3בתל־אביב.
שני לקוחות צעירים המתינו למסג׳יסטית היחידה
נקום. התיישבתי באולם הקבלה והמתנתי לתורי.
ז אחדות לאחר בואי צילצל הטלפון. המזכירה,
,דית בעלת חזה מזדקר ומכנסיים הדוקים, הרי־את
השפופרת.
,לא, אדוני,״ השיבה ,״אנחנו לא מוסריט אינפור־
! בטלפון. בטלפון אנו מוסרים רק כתובת.״
,לא, אדוני, לא עושים אצלנו מסג׳ בפה, רק

לא, אדוני, את מה שאתה מחפש תוכל למצוא רק
וב הירקון.״
:שעה שישבתי שם, השיבה על כ־ 30 שיחות טל־ות
כאלו. מרביתן נסתיימו בטריקת השפופרת.
:הגיע תורי, נכנסתי לחדר. מאחרי הפרגוד ניצי
ניטה מוגבהת. על הסדין שכיסה אותה ניכרו כתמי־רבים.
בצד ניצב טייס קסטות ולידו מכשירי־
!ל רפואיים. כאן עבדה חמסג׳יסטית בבגדיה, ללא

אצלנו,״ היא אומרת ,״הוא ההרגשה הטובה של הלקוח. העיסוי עצמו
הוא רק דבר מישני• אנחנו עוזרות לגברים להתפרק בעזרת הידיים.״
בתמונה משמאל: ריקי רום בתנוחה אופיינית בשעת מסג׳ ללקוח.

חלוק, אולם ראה זה פלא — טכ ניקת
עבודתה דמתה באופן חשוד
לזו של הנערה בממן־יהודה. אותו מסג׳
מכף־רגל ועד־ראש — תוך ריחופיט קלילים
על חלקי־גוף אינטימיים.
בצאתי גבתה ממני המזכירה הבלונדית
40ל״י דמי־טיפול.
ממכון העיסוי חסר־השם סרתי אל גבריאל
גולדמן, אחד מחשובי הפיסיותרא־פיסטים
בתל־אביב, המשמש, בין שאר תפקידיו,
גט כמעסה ניבחרת הכדורגל ה
לאומית.
תיארתי בפניו, בפרוטרוט, את
מהלך העיסוי שעברתי זה־עתה. הוא לא
הופתע.
״ההשתוללות בשטח הזה ידועה לי היטב,״
אמר גולדמן ,״למסג׳יסט מיקצועי
אסור בהחלט לטפל באדם המתאונן על
כאבים, ללא הוראות ברורות של רופא.
כאשר מסג׳יסט לא־מיקצועי מטפל, ב־מכוני-העיסוי
המפוקפקים האלה, באנשים
שסובלים מכאבים מוגדרים שונים, הוא
עלול להביא עליהם אסון ממש•
״כאשר אדם בא לעיסוי רגיל, לא רפואי,
הרי המסג׳יסט הטיקצועי חייב, קו־דם־כל,
לברר אם הלקוח שלו בריא מבחינה
גופנית. במכוני־העיסוי האלה לא
מבררים זאת ואחד־כד, כאשר אדם בעל
לחץ דם גבוה, למשל, עובר מסג׳ של

־ במדינה
(המשך מעמוד )16
וסוריה אינן רוצות ואינן יכולות לזוז בלי
השתתפות הפלסטינים. הפלסטינים עצמם
חלוקים בדיעותיהם על כך, כשהם נקרעים
בין הרצון לקבל לידיהם את הגדה המערבית
ורצועת־עזה ובין אי־הרצון להכיר
לאלתר ובגלוי בקיומה של מדינת״ישראל.
מלך ירדן לא השלים עדיין בלבו עם
השתתפות הפלסטינים. ואילו ממשלת־ישראל
החדשה התחייבה בפירוש שלא
להסכים להשתתפותם.
יהיה צורך בכל כישרונו של קיסינג׳ר
כדי למצוא נוסחה חדשה, שתסלק את
המכשול ותפנה את הדרך לשלב הבא.
אבל האיש שהביא את הסורים לחתימה
על הסכם עם ישראל, יהיה מסוגל גם לכך.

דרכי־אדם
נלבצע דהצלתח״ם
בעדה שד ציפי שביט —
לניתוח-השתלה, כמאמץ
?חציל את חייו
בשרשרת הופעותיה של הזמדת־הבדרנית
ציפי שביט בפני חיילי צה״ל, בתקופת
מילחמת יום־ד,כיפורים ואחריה, היה לה
מלווה צמוד וקבוע: בעלה, משה פרי־פז.
ציפי ומשה הם זוג צעיר ואוהב, ובעיקר
עליז, כפי שידוע היטב לכל מכריהם ד
מוקיריהם. אלא שבימים אלד! ,מעיבה על
אושרם סכנה גדולה.
זמן קצר לאחר המילחמה חלה הבעל
הצעיר בצהבת, מחלה הטומנת בחובה סכנות
בלתי-צפויות למי שנדבק בה בגיל
מבוגר. הוא אושפז בבית־ד,חולים איכילוב,

משה פרי־פז (לפני 5חודשים)*
להשתלה יחידה־במינה

המקור לחלקי
= תכ שיטים
להרכבה עצמית
(אביזרים, חרוזים ועוד)

ישר מן היצרן
קישוטי שי-לי
בע׳־מ

(מול בית מעריב)

רח׳ יצחק שדה 5

פתוח 08.00 עד 17.00

סוף לגירושין ולפירוד חברות!
היא משאר שלן ותשיב לך אהבה מידע מאומדי). עליה הכל

בחוברת
הסברה שהוצאה לאור ע״י חברה להוצאה והפצת ספרי
בע״ט, יש פתרון לבעיה המטרידה הרבה גברים בריאים ובהחלט בלתי
שרים כתוצאה מיחסי מין בלתי מספקים ומאכזבים( ,המסיימים מחר
חוברת ההסברה חושפת בעיה זו ומלמדת את הקורא כיצד להתגבר
ולקיים חיי מין מספקים. לקוראי החוברת יתווסף מידע חשוב,
אודות משחק אהבה ארוך ככל שתרצה ומספק.
המחיר — 20.ל״י. להשיג אצל ״ונוס״ ,המפיץ הבלעדי, רח׳ ד״ר ש.
גרונימן 8רמת־אביב, או שלח/י צ׳ק/המחאת דואר לת.ד ,17100 .תל־אביב,
ותקבל/י את החוברת לביתך.

למשך חודשיים. מחלתו היתד, חמורה מאד.
רק לפני חודשיים־שלושה יצא את בית-
החולים, ונראה היה שעם טיפול טוב ומסור
יבוא הכל על !מקומו בשלום. אלא
שכאן אירע הבלתי־צפזי.
לפני כחודש ימים הובהל !משה פרי־פז
לבית־החולים הדסה בתל־אביב. חששותיהם
של הרופאים נתאשרו. אובחן אצלו
סרטן בכבד.
כאן נחלצו הכל לפעולה !מהירה. הוחלט
להטיסו לארצות־הברית. חברת אל־על,
כדרכה, תרמה את כרטיסי־הטיסה עבור
משה ואחיו, המתלווה אליו לניתוח מסובך
וקשה, בו ינסו הרופאים האמריקאיים
להשתיל בגופו •של משה ׳חלק מכבדו של
אחיו, במאמץ להציל את חייו.
שיכזן דירות כתכסיסב חי רו ת
ראש־העיר הכריז עד
מיבצע־כגייה — והפסף
זד 8לחשכוגו הפרטי
״אני האמנתי לראש־העיר! האמנתי גם
(המשך בעמוד )25
* נושא בזרועותיו את אשתו ציפי
שביט, בהצגת־ילדיס.
ה מו ר ח

הז ה

* 101

01811*11

\דם זב*1ס

דעה מופיעים כמה מיספרי־טלפון, וכן
שמות פרטיים כגון איציק, צביק׳ה וכדומה.
אך הפונה אל אחד הטלפונים המצויינים,
יופתע להיווכח כי לא יקבל כל מידע,
אלא יתבקש להשאיר מים פר*טלם ון וכתו־בת,
וייאמר לו כי יתקשרו אליו.
המייסתורין נעוץ בעובדה פשוטה אחת :

אבו יבקר בכל המקומות שהובטחו לו

מלכתחילה.
מזה שנים אחדות פועלים לצד סוכני-
הנסיעות הרישמיים !גם סוכנים !״חשאיים.״
מרביתם של אלה הם שלוחים בלתי־ריש־מיים
של הסוכנים המורשים, ותפקידם
לאסוף נוסעים פוטנציאליים בחוגים רח־

קבוצה של בתורות ממתינה לקבלת
הנחיות ממארג! הטיול נתן סטודיאו -
חלק ממאות הנשית המובנות לשלם
5000ד י תמורת טיול עם גברים
מודעות שהופיעו בחודש ינואר
( | השנה בעיתונים, היו מפתות ביותר.
מודעות אלו בישרו כי נדבן אלמוניהחליט להרים את המוראל של ׳משתחררי
הצבא, ולכן מתפרסם בזה ;מיכרז, שסימנו
א .2/כל מי ששירת במילואים אחרי ה

יגאל לבי
מילחמה רשאי לגשת למיכרז, ואם יעמוד
בו — יקבל נסיעה לחו״ל בחצי־מחיר.
התגובה היתד, צפוייה: אלפי צעירים,
שנפשם חשקה בנסיעה לחו״ל במחצית
המחיר, ניגשו לכתובת הנקובה במודעה,
מילאו שאלון ושילמו 400 לירות מיפרעה,
כל אחד. כעבור שבועות אחדים קיבלו
חלקם תשובות המודיעות בי זכו במיכרז,
וכי כעת עליהם להשלים את המחיר ל־
2.600ל״י, תמורתן מכו ב־ 20 ימי־טיול
בחו״ל, בחברת עלמות ישראליות עליזות.
כאשר התפרסמו המודעות הללו בעיתונים,
פקחו סוכני־גסיעות רבים את
עיניהם בתמיהה גדולה.
בדיקה קצרה העלתה, כי מאחרי ״הנדבן
האלמוני״ מסתתר בחור ישראלי חריף
וזריז, נתן סטוליאר שמו, שהוא גם בעל
בוטיק מצליח, ברחוב פרישמן בתל-אביב,
בשם מיספר אחד. סטוליאר היה פעיל
זה כמה שנים בשורות הסוכנים־החשאיים,

כלומר באימון בלתי־חוקי של קבוצות
מאורגנות לנסיעות לחו״ל. אלא שבשלב
מסויים החליט ״לעשות !מכה״ ולגרוף את
כל השמנת לעצמו, בעצמו.
תוכניתו של סטוליאר היתד, מבוססת על
עובדה פשוטה אחת: הצרה העיקרית בכל
הנסיעות הקבוצתיות הללו היא שלמעלה
מ־ 90 אחוז מחבריה של ;כל קבוצה (המונה
כ־ 40 איש בדרך־כלל) ,הם נשים דווקא.
ואילו ׳מיספר הגברים בכל קבוצה פזו אינו
עולה על ;מיספר אצבעותיה של יד אחת.
התוצאה, הבלתי־נמנעת בדרך־כלל,
היתה: הגברים היו חוזרים עייפים אך
מרוצים, הנשים — מאוכזבות.
המסקנה המתבקשת: כל מישרד־נסיעות
שיצליח להבטיח מיספר גדול יותר של
גברים בקבוצה כזו, ימשוך אליו שיעור
גדול יותר של נשים, שהן־הן הקונות הפוטנציאליות
של טיולים אלה.
עובדה זו היתד, ידועה היטב גם ל־סטוליאר.
כך הגד, את -רעיון הקרן המיס-
תורית לאספקת גברים לטיולים, במטרה
להשתלט על שוק־הנסיעות, בסיוע הביל־עדיות
שירכוש בדרך זו על המוצר המבוקש
ביותר: גברים צעירים הנוסעים
לחו״ל.
מעיין כמודעות הקטנות בעיתון
) נים, במדור ״טיולים לחו״ל״ ,ימצא
מדי־יום !מיספר ניכר של -מודעות כדוגמת
:״חבורה עליזה של סטודנטיט/ות
צעירים/ות ד,דסתקנים/ות מתארגנת ל טיול
מטורף באירופה.״ בצמוד לכל מו־

מרבית הפעילות הזו, הזוכה לפירסום גלוי
בעיתונות, היא בלתי־חוקית.
סעיף 6בחוק הפיקוח על מיצר-כים
ושירותים קובע, כי :״לא יעסוק אדם
בהסעת תיירים או סוכנות, לא יפרסם ולא
•יציג עצמו ולא יתחזה כעוסק, אלא אם
הוא בעל רישיון של סוכן מורשה מטעם
מישרד־ד,תיירות.״
מזכיר התאחדות סוכני־ד,נסיעות, פינחס
מולד, מספר, כי כיום קיימים בארץ כ־200
סוכנים מורשים כאלה. כל אחד מהם חייב
להפקיד ערבות בנקאית על,-סך 50 אלף
לירות, לכל מיקדה של נזק שייגרם ללקוח
שלו. כמו־כן אסור להם למכור
נסיעות מחוץ לכותלי המישרד המורשה,
כלומר באופן פרטי.
מטרתו של החוק הזה היא להגן על
הנוסע מפני אפשרות שייפול קורבן ל
17544737

התפרש
בכרטיסי הבחור,
נוכלים, אשר ימכרו לו נסיעה לחו״ל בצירוף
הבטחות מרקיעות־שחקים, ואילו
בהגיעו לחוץ־לארץ יתברר לו כי רומה.
קניית כרטיס לנסיעה מאורגנת אצל
סוכן מוסמך מבטיחה לנוסע כי יקבל את
מלוא השירותים, המפו-רטים בחוברת־ההם־
בר הניתנת לו במישרד־הנסיע-ות, כי לא
ימצא עצמו תקוע במלון סוג אפם, וכי

בים כגון אוניברסיטאות, או מופלגות ו־אידגונים
-שונים.
השנה הגיעה -פעילותם של הסוכנים־
החשאיים לשיא שעדיין לא היה כמותו.
התאחדות סופני־ד,נסיעות -אף פירס-מה מו־דעות־ענק
בעיתונים, בהן הזהירה את
הציבור כי מוטב לו לנסוע רק באמצעות
הסוכנים המורשים. ההתאחדות אף דאגה
לכך שמישרד־ד,תיירות יפנה בתלונה ל־מישטרת
ישראל, אשר החלה חוקרת את
הפרשה.

ף* עוד התאחדות סוכני־הנסיעות
4מפרסמת מודעות כנגד נסיעות שלא
באמצעות סוכנים רישמיים — הרי הבדיה,
הסיר,ם המסתתרים מאחרי המודעות הקטנות
בעיתונים, באמצעות אותם סוכנים־
חשאיים שלהם.
בין הפעילים ביותר בתחום זה ניתן
למנות, את מישרדי־הנסיעות אופיר, הלל
טורט ואינטונשיונל. זה האחרון עוד
הגדיל לעשות.
בעיקבות מודעה קטנה שהופיעה בעיתון
הגעתי אל אליעזר רוזנברג, שפתח
מישרד בביתו, ברחוב זימנה,וף 6בתל־אביב.
הוא מחלק פרוספקטים עליהם הוא
חותם כסוכן, ושם הוא כותב כי הינו בעל
מישרד לשירותי נסיעות ותיירות. בצד
חותמת זו מופיעה גם חותמתו של מישרד־הנסיעות
אינטרנשיונל.
אך התאחדות סוכני־הנסיעות הודיעה
כי אין בין חבריה הרשומים סוכן ששמו
(המשך בטמוד )24

ס עיסוי או גירוי

ת שבץ

הננו לסה

מאוזן :

מאונך :

)1עיר־קייט בארצות־הברית ! )5אחד
ממצבי־הצבירה ; )7גידול מלאכותי של
חיידקים! )11 בליטה בקרש בצורת שן*
)12 מין דג! )15 קול נשי! )16 בושם
הנזכר בתנ״ך! )18 מין נמר! )19 זלזל
יבש! )21 ייעשה בעל טעם דוחה! )23
בשבילי! )24 ללא־תכלית ! )26 שר־הב־ריאות
(ש״פ)! )29 בעל־חיים אוסטרלי!
)31 כלי־קיבול לפירות! )32 חבל־ארץ
בצרפת, על שמו משקה מיוחד ! )35 בעל-
חיים ממערכת זזסרי־החוליות ! )36 מטבע
יפני! )38 אחד הכפים! )39 חצי צחוק!
)40 רסיסי־לילה! )41 מנעול פטנטי! )42
מתגורר! )43 עצם בפה! )44 תבואה!
)45 בר־דעת! )49 צאצא! )51 התרחץ,
נזדכך ! )53 שרידים, יתרות! )55 מכסה
את האנדרטה ! )57 משמותיה של ירושלים!
)59 עיר באיטליה! )61 תפר
עיטורים בחוט ומחט! )62 נישא! )64
אהבה בלע״ז ! )65 אריה ! )66 מפריע
לפעולה תקינה! )68 מידת־לח קדומה!
)70 שייך לי! )71 לא יפה לצווח כמוה!
)73 פתח באדמה! )75 מסירת מידע חסוי
בחשאי! )76 מין עוף־טרף! )77 זרימה
המונית.

)1זז, נע! )2יגונן! )3תושב ה־
״סטייטס״! )4קיים, נמצא! )5תחום!
)6נחלק לשניים! )7מין משקה! )8
חוות־נוער בערבה! )9צאצא! )10 תתן
שיכמה )13 :בהמת־משא טיבטית! )14
שוקל, מהרהר! )17 חברה המייצרת אבי־זרי־אמבטיה!
)19 צמד! )20 שבט של
פראים במערב־אפריקה ! )22 ארס, רעל!
)24 מידת זמן! )25 בירת ארצות־הברית*
)27 כמו 36 מאוזן! )28 מישור מוגבה!
)29 אות כזה על המצח הוא דבר לא־נעים!
)30 גבוה! )33 נהר באיטליה!
)34 מאור קטן; )37 שדה חרוש; )39
נשק קר; )44 קיבוץ בנגב! )45 דרש
בפני קהל; )46 בן, נצר! )47 קריאת-
כאב; )48 לך לישון! )50 תושב העיר
הגדולה בישראל; )52 גבעה נישאה!
)53 תפקיד צבאי! )54 גדר קוצנית! )56
תואר הולנדי! )58 מטבע עברי קדום;
)60 אחת מנשות יעקב! )62 לח כהוגן!
)63 ליבו של דבר; )65 מערכת העצמות;
)66 אדון; )67 מספיק׳ רב; )69
מין מאור; )70 הרך בכבשים; )71 כך ;
)72 מילת חיוב! )74 מתווי הנגינה.

ח שבץ $ו9ו
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה, לאותן הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן
של פעולות חיבור, חיסור וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

8כו

(המשך מעמוד )19
יפהפיות. אני מקבלת את הלקוחות בחלוק
שקוף. יש מוסיקה נעימה, ומי שרוצה
לוגם משקאות חריפים. בשעת המסג׳ ,אם
הלקוח מתגרה מאוד, המסג׳יסטית עוזרת
לו ביד, להתפרק.
״אנשים שבאים אלי בפעם הראשונה
נעשים חברים של המקום. אנחנו, אני
והבחורות שלי נהנות לעשות את העבודה
שלנו. לולא היינו נהנות, הלקוח היה
מרגיש זאת ולא היה חוזר פעם נוספת.
״לפעמים באים אלינו אנשים חביבים,
אבל בהחלט מוזרים. יש כאלה שלאחר
המסג׳ מבקשים שיכו אותם׳ וכך הם מתפרקים.
אחד, למשל, אוהב להתפשט רק
לקול צלילי מוסיקה פאסאדובלה. הוא בא
הנה עם תיק ג׳יימס־בונד, ובפנים יש לו
טייפריקורדר עם מוסיקת פאסאדובלה,
הוא מתפשט לצלילי המוסיקה, רוקד
איתי וכך הוא מגיע לשיא. מעניין שהאנשים
האלה הם נשואים וחיים באושר
עם נשותיהם, אבל אלינו הם באים רק
כדי לספק את טעמם המיוחד.
״לפי החוזה שלי עם המסג׳יסטיות, אסור

תמרורים
נחוג, יום־הולדתה ה־ 50 של שחק
נית
התיאטרון הקאמרי אורנה פורת,

ומנהלת תיאטרון לילדים של הקאמרי.
פורת, ילידת קולון, בוגרת ביודספר לדר־
׳מה שיחקה בתפקידים ראשיים במחזות
שייקספיריים, במחזות ברנארד שאו, בר־טולד
ברבט ועוד רבים. פורת היא כלת
פרסי כינור דויד ופרם רמח״ל של עיריית
תל־אביב.
נחוג. יום־הולדתו ה־ 55 של הארכיאולוג
פרופסור יוחנן אחרוני, דיקן
הפקולטה לארכיאולוגיה באוניברסיטת
תל-אביב. אד,רוני למד ארכיאולוגיה באוניברסיטת
תל־אביב, ואף שימש כמרצה
.באותה אוניברסיטה. כתב ומספר ׳ספרים,
ביניהם :״.ארץ התנ״ך אטלס כרטא״ !
״האטלס התנ״כי מקמילן״; ״דרכים ואתרים,״
ועוד.
נולד, בן שישי לשלמה יעקו־גו
ב, אשר נודע יותר בשמו המיסחרי
״מומו הגדול״ ,אמרגן תזמורות הקצב ה־

- 1 41 1*11 *11111ן \ ןןןןךן ולבוש צנוע מאפיינים את צוות המעסות של מכון
111.11171 יפעת, שבעליו מעיד על עצמו כי אינו משתמש
בפירסומים אירוטייס, וכי הוא משתדל לשמור על המכון שלו כשהוא נקי מכל המזינות.
להן באיסור חמור לקיים יחסי־מין עם
הלקוח בשעת המסג׳ .אני מקפידה על
כלל־ברזל זה. אבל עם זאת, אם הלקוח
מתגרה מאוד־מאוד, אנחנו עוזרות לו
להגיע לפורקן בעזרת ידינו.
״מה שהבחורות עושות אחרי שעות״
העבודה, בחייהן הפרטיים, זה עניין
שלהן. הן כבד לא ילדות קטנות. אם אחד
הלקוחות מוצא חן בעיני בחורה והיא
מחליטה לבלות איתו גם בערב, זה כמובן
עניינה הפרטי.״

* שואלים דגים למדו את הפטנט,
7ו״ תפסו טרמפ״ על הסום החדש לעשיית
רווחים קלים, בנושא שבו כל
מיספר זוכה. אלה מעסיקים נערות צעירות,
אחדות מהן קטינות, חסרות ידע
וכישורים מינימליים, בטיפול בנכס היקר
ביותר שיש לאדם — גופו.
אין ספק באשר לכוח־המשיכה שיש
ל״מכונים״ אלה לגבי הגבר הממוצע, הרואה
בטיפולים שהם מעניקים לו בילוי-
זמן שמחירו אפסי, יחסית לשכר שבצידו.
״כל טיפול כזה, אם הוא נעשה ללא
צורך, או בצורה לא-נכונה, עלול להביא
נזק לגוף,״ אומר ד״ר אליעזר מתן.
״במיוחד חמור הדבר לגבי מסג׳ ״רפואי״
,המתיימר לשחרר אדם מכאבים באי׳
זור מסויים בגופו. טיפול בלתי־נכון בכאב
שמקורו בחוליות עמוד-השידרה,
למשל, עלול להיות מסוכן ביותר.
״אנו מודעים לעובדה שבארץ קיימים
כיום מכונים פרטיים רבים הפועלים ללא
כל פיקוח רפואי, שהשירותים המוצעים
בהם עלולים בהחלט לסכן את בריאותם
של המבקרים שם,״ הוא אומר בצער .״אך
לדאבוננו, אין לנו די כוח־אדם לפקח על
הנעשה במכונים אלה.
״רק כאשר לקוח מתלונן על נזק שנגרם
לו, רק אז אנחנו נכנסים לפעולה,
כי מוטלת עלינו החובה לבדוק כל תלונה.״
נראה כי גם כאן, כמו בתחומים אחרים
שאין עליהם פיקוח — יתעוררו לפעו־לה
ממשית רה לאחר שיקרה אסון.

ראשון בארץ, ומי שדאג לקבל פני אורחים
חשובים בנמל־התעופה בן־גוריון עם תיז־מומתיו.
לבן הנולד קראו ״מדמו הגדול״
ואשתו רעיה בשם חן, וערכו לו ברית־מילה
עם הופעות של תזמורות ואמנים.
נ י ביח ד. לדיקן הפקולטה לחקלאות
באוניברסיטה העברית1 ,במקומו של פרופסור
יאיר סונדלק, סרופססור יצחל!
הרפז 50 מנהל המחלקה לאנטי׳מולו׳גיה
בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה ה־עיברית,
נחשב לאחד החוקרים החשובים
בארץ בשטח הגנת הצומח, פידסם כמאה
פירסומים מדעיים.
נפטר. בבית־החולים 0ט.־לוקאס בטוקיו,
בשל שטף־דם במוח, עורך היומון
בשפה האנגלית ג׳רוסלס פוסט, טד לור־י
א. לוריא בן ה־ 64 עשה בטוקיו כמשתתף
באסיפה הכללית ה־ 23 של מכון העיתונות
הבינלאומית• אשתו ובתו הגיעו ל־מיטת־חוליו,
לאחר שמצבו הוגדר כאנוש.
נפטר. במכון הבריאות הלאומי ב־בחסדיי
שבמרילאנד מסרטן־הדם, בגיל
,60 בעל בעל הטור והפרשן האמריקאי
סטיוארט אולסוס, שסיפרו האחרון,
ב׳מצב של הוצאה להורג, היה חיבור רפואי
מרגש על מותו המתקרב. החל את ה־קאריירה
שלו כעיתונאי יחד עם אחיו
ג׳וזף, וכתב טור שהתפרסם ב־ 160 עיתונים
ברחבי ארצו׳ת־הברית. אחר מונה לעורך
סאטודיי אייוונינג פוסט בוואשיינגטון.
במילחמודהעולם־השנייה שירת בצבא הבריטי
באפריקה, וב־ 1944 עבר לחיל המודיעין
האמריקאי, צנח מאחרי הקווים הגרמניים
בצרפת. בשש השנים האחרונות
שימש כפרשן ניוזורק בוואשינגטון.
נפטר. בבית-החולים על־שם שיבא
בתל-השומר, בגיל ,81 פינחס שניאור־סון,
שהיה ממגיגי תל־חי, נולד באוק ראינה,
עלה לארץ ב* ,1908 מראשוני
אירגון השומר, קיבל את הפיקוד על תל־חי
לאחר פציעתו של יוסף טרומפלדור.
ממייסדי כפר־גלעדי בשנות ה־ ,30 גורש
בתקופת מילחמת־העולם־הראשונה על-
ידי התורכים מהארץ ועם חזרתו היה מראשוני
המתיישבים בגוש־עציון. חיה ׳מרכז
מפ״ם ונציגה במוסדות ההסתדרות וב-
?!ונגרסים ציוניים__ .

טלוויזיה צליש שרת ל ד ארצי

מגיעים להדסה, להראות להם כי אפשר
להתגבר גם על נכות קשה בזו.
רותי טוענת כי היא סולדת מכל הסובב
את תפקידה החדש .״אני פוחדת מכל
העולם הזה, מכל הכרוך בהופעה על המסך.
אינני יודעת כיצד אצליח לעמוד
בהחלטתי, אבל אני מתכוונת לבוא, לעבוד
כמה שצריך וללכת הביתה, מבלי
להיות מעורבת בדברים הסובבים את ההופעה
על המסך. אינני רוצה לחפור לדמות
זוהרת, אינני רוצה שיצביעו עלי ברחוב,
אינני רוצה שיכתבו עלי. אני לא מתכוונת
להעניק ראיונות לעיתונאים או
לספר על עצמי,״ אומרת הכוכבת החדשה
של הטלוויזיה הישראלית,
למרות עשרות מכתבי־ההערצה שקיבלה
כבר אחרי הופעותיה הספורות בטלוויזיה,
יש בפיה של רותי בשורת־איוב
לכל המעריצים. יש לה חבר קבוע, חייל
צעיר העונה לשם דויד פרמינגר לדויד
יש דיעה מסויימת מאוד על המיקצוע
החדש של חברתו. הוא אינו מאושר כלל
מכך שעליו לחלוק את נערתו עם כל

הנעדה שעלתה ער
מוקש עודה השבוע
עד ה מ סו העטו
ך* חל מהשכוע שעבר אפשר היה כבר
( | להבחין בתוצאה הראשונה של קורס
קרייניות־הרצף שנערך באחרונה בטלוויזיה
הישראלית ועורר סערות כה רבות. רות
ושדי 20 נערה יפהפייה ממוצא תימני,
בת ירושלים, ערכה את הופעת־הבכורה
שלה על המסך הקטן, ובהצלחה מרובה.
לרות ושדי יש כל היתרונות האובייק טיביים
להצליח כקריינית רצף או כל
דבר אחר, בטלוויזיה. היא, ללא־ספק, הקריינית
היפה היחידה בטלוויזיה היש־

צל״ש לתוכנית השנייה מסידרת שרתי
לו ארצי, אותה הינחו דן אלמגור (בתמונה)
ואליהו כהן. ניכר היה בתוכנית
כי היא צולמה לאחר עבודת־מחקר מעמיקה
של המפיק רפי שחר, בויימה
בצורה נקייה, ללא רבב׳ בחן רב ובמידה
נכונה על־ידי דניה אכיאל, כששמעון
כהן, המנהל המוסיקלי, תורם לאיכות
הגבוהה בבחירה נאותה, ובעיבודים המתאימים
לרוח התוכנית.

מאחורי המסך
הור אהמלמודה
תקרית בלתי־נעימה אירעה לצוות של
הטלוויזיה מתל־אביב. ביום א׳ האחרון
הוזמן צוות של הטלוויזיה, על־ידי דובר־צה״ל׳
לכסות את ביקור ראש־הממשלה
לשעבר גולדה מאיר והרמטכ״ל, רב־אלוף
מרדכי (״מוטה״) גור, בבית־החד
לים על־שם ׳שיבא בתל־השומר.
כעבור דקות צילום אחדות, לאחר שהותר
להם לצלם את גולדה כשהיא לוחצת

ר 1תי התימניה
ראלית, ואין צורך ״להתרגל״ ליופיה,
כמו לזה של הקרייניות הוותיקות. מוצאה
התימני, וההשכלה האוניברסיטאית
שלה (רותי היא סטודנטית לסוציולוגיה
וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים),
היקנו לה אף היגוי נכון ולשון עברית
צחה, בהם ניתן היה להבחין כבר מן
המילים הספורות אותן הספיקה לומר לצופים
עד היום.
קרייניות־הרצף מופיעות כשרק פלג־גו־פן
העליון נשקף מבעד למסך, אולם גם
אם היו רואים את מלוא הגוף, לא היו
צופי הטלוויזיה יכולים לנחש כי רותי
קסועת־רגל.

אולם נתקל בהתנגדות •של השבויים להצ טלם
ולהתראיין. ההתנגדות הפכה במהרה
למהומה כללית, והצוות נאלץ להסתלק
מהמקום, אך לא לפני שהטייס הסורי
בדרגת סא״ל, שהיה מנהיגם של ד,פצו״
עים־השבויים, טען באוזניהם כי :״הרופאים
הישראליים כרתו את רגלי והשתילו
אותן לטייס ציוני פצוע.״

סחימח־ פ ה

אחראית מור
אסור להתראיין
את ידי הפצועים, נידרשו על״ידי שומרי-
הראש לצאת החוצה. הצוות, שהתמרמר
על כי הוזעק כימעט לשווא, נדחף על־ידי
הגורילות החוצה, במכות ממש.
מערכת תל־אביב החליטה לא לפרסם
כלל את הכתבה, אולם הוראה שירדה
ממישרד ראש־הממשלה למנהל־הטלוויזיה
ארנון צוקרמן, הביאה לידי שידור קטע
קצר ודליל על הביקור, במהדורת מבט
של אותו יום.

השחלה צי 1ניח
תקרית בלתי־נעימה נוספת אירעה ל צוות
כתבי וצלמי המחלקה הערבית של
הטלוויזיה. הם הוזמנו לצלם ולראיין את
השבויים הסוריים הפצועים, יומיים לפני
החזרתם לסוריה.
הצוות הגיע לבית־החולים באר־יעקב,

למרות התלונות הנשמעות מצד כתבי
ועורכי הטלוויזיה על הגבלות שונות
המוטלות עליהם על־ידי השילטונות, כמו
בכיסוי אסון מעלות ובאירוע קבלת השבויים
הישראליים שחזרו בשבת האח רונה,
מסתבר כי גם בבית־הטלוויזיה עצמו
לא יודעים בדיוק מהו חופש־עיתונות
לשמו.
בין שאר ההוראות שקיבלו הקריינים
החדשים, שזה־עתה סיימו את קורם קר־ייני־הרצף,
נכללה הודאה חמורה ביותר
של האחראית על המגישות בטלוויזיה,
דליה מור, האוסרת עליהם לשוחח עם
עיתונאים. גם ניסיונותיו של דובר רשות־השידור,
ארי אכנר, להסיר את רוע
הגזירה, לא הועילו — ההוראה נשארה
בתוקפה.

בהיותה בת ,13 יצאה רוחי לטייל עם
חבריה, מביתה שבשכונת תלפיות בירושלים
לעבר בית־לחם, כדי לקטוף פרחים
ולהתבונן בשרידי מטוס ירדני שהופל ב־מילחמת־ששת־הימים.
מוקש שנותר בשטח
התפוצץ, ורותי איבדה את רגלה.
משך שמונת החודשים אותם בילתה
במחלקה האורטופדית של בית־החולים
הדסה, הצליחה רותי לשקם עצמה לחלוטין,
וכיום היא רוקדת, רצה, מטיילת, שוחה
ומשחקת כדורסל, מבלי שאיש יוכל
להבחין בנכותה. שיקומה היה כה מופלא,
עד שרופאי בית־החולים משתמשים
בה כדוגמה ומופת לפצועים החדשים ה־

וויזיה ישירות מהאנובר את המישחק בין
ניבחרות אורוגוואי והולנד.
בימי שישי ושבת ישדרו דן שילון,
אלכם גלעדי ויאיר שטרן גם מה-
דורת־סיכום לאירועי היום במישחקי הגביע
העולמי. מהדורת־הסיכום, שאף היא
תועבר בשידור חי, תתחיל ביום שישי
בשעה 11.20 בלילה ותסתיים בחצות,
ואילו בשבת תתחיל בשעה 10.50 בלילה
ותסתיים 20 דקות אחרי חצות.

חשבת חוז ר ת
תוכניות השבת לילדים תחזורנה אל
המסך הקטן החל משבת, ה־; 15 ביוני, על פי
החלטת מליאת מועצת רשות־השידור.
השידורים יתחילו בשעה עשר בבוקר,
בתוכנית שהופקה על-ידי צלילה רוז

הציבור הישראלי.
מוצאה של רותי, האסון שאירע לה
והחינוך שקיבלה בבית הוריה, אומנם
מביאים אותה לידי כל אותן הצהרות
של אנטי־זוהר והצניעות, אך נראה כי
היא לא תוכל לעמוד בהחלטתה זמן רב.
כבר עתה אימצה אותה עיתונאית של
שבועון־נשים ובעזרתה של זו, בעזרת
כל העיתונאים שלא יוכלו להתעלם מיופייה
ומהסיפור האנושי המסעיר המסתתר
מאחרי פגיה היפים, אין כל ספק
שרותי ושדי תהפוך, תוך תקופה קצרה,
לאחת מנערות־הזוהר המבוקשות ביותר
בארץ.

ובאנגליה, ושידורי הצהריים יסתיימו בסרט
הקרוי אבא אמא ואנחנו — קורות
מישפחה אחת.
החל מאותו שבוע ימשיכו בהקרנת סר-
טינדלילדים, אשר יעניינו בדרך־כלל גם
את המבוגרים.

דו ב ר
גל״־צהייל
למרות שעדיין לא מונה כמפקד במחנה
וגלי צה״ל, החל כבר מרדכי (״מוטקה״)
נאור, ממלא־המקום הזמני ואחד הנאבקים
על התפקיד שהתפנה, לערוך מי נויים
משלו.
את המינוי הראשון קיבל העיתונאי, מי
שהיה אחד מעורכי שבועון־הפופ להיטון,
אורי אלוני. אלוני מונה כדובר גלי
צה״ל, והתקבל לעבודה כאזרח דובר
צה״ל. הוא בא במקומה של מי שהיתר,
עד היום דוברת התחנה, סמלת אפרת
גלעד, העוברת לעסוק בהפקה ובעריכת
כתבות במיסגרת יומן צה״ל.

ל בי ב ה
היא ריבקר.

מישדודו׳
הגב׳;! העולמי
התחלת השידורים* ממישחקי הגביע
העולמי ,1974 שייערכו בגרמניה, תהיה
ביום חמישי ה־ 13 ביוני, בשידור ישיר
מפרנקפורט, שם ייערך טכם־הפתיחה של
המישחקים, ומייד לאחריו המישחק בין
ניבחרות־הכדורגל של ברזיל ויוגוסלביה.
פתיחת השידור תהיה בשעה 4אחרי-
הצהריים, וסיומו המשוער ברבע־לשמונה
בערב.
למחרת, יום שישי, ה־ 14 ביוני, תעביר
הטלוויזיה בשידור ישיר מברלין את ה־מישחק
בין מעדב־גרמניה לבין ניבחרת־הכדורגל
של צ׳ילה. שעת תחילת השידור
4.55 אחר־הצחריים, והסיום המשוער
— 6.45 בערב• למחרת היום, שבת,
זד 15 ביוני, באותן שעות, תשדר הטל סוסו לביבוז
דרני
ובויימה על-ידי חגי מאוטנר, הצריף
של תמרי — תיאטרון־בובות לילדיס. חצי־שעה
לאחר-מכן יוקרן פסטיבל שירי
הילדים מיספר ארבעה, בהנחייתו של
מני פאר. במאי הפסטיבל הוא כארי
לנגפורד. בהמשך יוקרן סרט של ה־בי.בי.סי.
על ציפורים נדירות בברזיל

לאחר לחץ חזק ביותר מצד הצופים
הצעירים של הטלוויזיה, חזרח אלינו לפני
מיספר שבועות התוכנית הערבית ב־תירגום
העברי, סמי וסוסו, תוכניתם של
המפיקה אסתר סופר והבמאי אנטואן
סאלח, על־פי תסריט של בינה אופק.
הילדים החוזים בתוכנית מעריצים את
סמי, הוא השחקן ג׳ורג׳ איברהיס,
ואת הבובה סוסו, אולם רק מעטים יודעים
כי את עיקר הצלחתה של התוכנית
יש לזקוף לזכות לאישה ערביה׳ עובדת
בית״השידור הישראלי (קול-ישראל בערבית)
,לכיפה דרני.
לביבה, אשר לצורך התוכנית עיברתו
את שמה לריבקה, היא עובדת ותיקה
בשידורי־הערבית ברדיו, ואילו בטלוויזיה
היא שמפעילה, מאחורי הבימה, את הבובה
סוסו, ואף קוראת את הטכסט
ששמה התסריטאית בפי סוסו.

מי לחמח הסוכני םהחש אי,
(המשך מעמוד )21
אליעזר רוזנברג, ואילו בעליו של מישרד
אינטונשיונל, אלי בלאו, טוען כי רוזנברג
קשור עימו בתחום אירגון הקבוצות.
רוזנבת הוא אך דוגמה אחת. קיימים
סוכנים־חשאיים רבים כמותו, וכולם נאבקים
היום על שוק הטיולים הקבוצתיים.
מימדי השוק הזה ־מצומצמים למדי. מדי
שנה נוסעים לטיולים מאורגנים בחו״ל ב־
5000 ישראלים, בקבוצות. טיול ממוצע
עולה כ־ 5000ל״י לאדם, כשהמוח של
סוכן־הנסיעות הוא 1000ל״י לפחות.
מילחמתם של הסוננים־תחשאיים מתנהלת,
אם־כן, על רווח שנתי של כ־ 5מיליון

הסוננים־החשא״ם מפירים
את החוק -בגדו,
לירות, כשכל אחד -מהם מבקש לחטוף לו
נתח גדול יותר.
לכל סוכן־נסיעות מורשה כדאי לשלם
לסוכן־החשאי שלו עד 500ל״י, על כל
נוסע שהוא מביא אליו, שכן הרווח הנותר
בידיו הוא עצום. פרט לכך, תמיד ניתן
להוריד את דרגת המלונות הניתנים לנוסעים
סחו״ל, ובכך להגדיל את הרווחים
בנקל בכמה ימאות לירות, מבלי שהנוסע
יחוש בדבר כלל.
קייימים מישרדים, כמו קופל־טורס, המתחייבים
מראש, ומוסרים לנוסע את
רשימת שמות בתי־המלון בהם יתאכסן
בכל עיר, וכן את רשומת מקומות־הבידור
אליהם יילקק בכל עיר כזו. אך טיפול
נאמן כזה מהווה חריג בולט בפעילותם
של !מישרדי־וונסיעות ככלל.
על דיווחיהם של הסוכנים ניתן ללמוד
גם מן הפער הענקי הקיים במחירי הטיולים
בין המישרדים לבין עצמם.
כך, למשל, תמורת 28 ומי-חווייה באירופה
גובה איחפה־טורס מן הלקוח

לשום ״נדבן אלמוני.״ ה״נדבה״ הגיעה
כאילו מעצמה. הוא טען כי הטיול שהוא
מציע דרך תור־ עולם עולה לו 5000 לירות.
כל צעיר (סטודנט) משלם ,2400 או 2600
לירות (לא־סטודנט) ,ולכן — הוא ומממן
לו את מחצית הכרטיס.
אד חקירה יסודית של התמחיר במישרד
תור־עולם מגלה עובדות שונות סמיקצת.
מאיר גרייבר, בעל המישרד, מספר כי
הוא סיכם עם סטוליאר על מחיר של
4100 לירות לבל נוסע, שעד, שסטוליאר
יקבל עמלה של עד 250 לירות לנוסע, לפי
מיספר הנוסעים שיביא.
כלומר: על 100 הבחורים שמביא סטו־ליאר,
ועוד 100 בחורות, הוא יצטרך לשלם
לתור־עולם כ־ 3750ל״י לנוסע. מ־100
הבחורות לוקח בעל־הבוטיק 5000 לאחת,
לכרטיס, היינו 1000 למעלה מהמחיר המקובל
של טיול כזה, ו״ 1250 לירות יותר
׳מכפי שעולה לו הכרטיס לאמיתו של דבר,
לדברי גרייבר. הכל תלוי בטיב לינת-
הלילה, אך הצעירים היוצאים לטיוליו של
סטוליאר אינם יודעים כלל מה יקבלו
תמורת כספם.
ל היוצאים לטיולים אלה נפגשו
^ בימים האחרונים עם המארגנים, במלון
גואנד־ביץ׳ בתל־אביב. אחדים מן הצעירים
והצעירות סברו, כי הכסף ששילמו
כולל גם את הקצבת מטבע־החוץ בת 450
הדולר, אותה יקבלו לידיהם עם היציאה.

סוכן רוזנברג
או הולכת שולל 7

השבוע הפרסים הגדודים
כיותר העוגה

מינימום הפרס
הראשון

העברה) יי׳
550.000
(פורל
מינימום כלל הפרסים

העברה) ל
900.000
(כולל

יום חמישי — המועד האחרץ
למסירת הטפסים
עשה לך מנהג !7ב- 1/1
מלאט1ט 1בכל שסע!
המת&נה להסדר ההימורים בספורט

סובן גרייבר
נדבן אלמוני
2995 לידות ויעוד 595 דולרים (׳סך־הכל
5494ל״י) ,טיולי דמיה גובים 3090 לירות
ועוד 730 דולר (סך־הכל 6176ל״י),
תור־עולם לוקח 3090 לירות ועוד 675
דולר ( 6925ל״י) ,ואילו קופל־טורס לוקח
2680 לירות ועוד 710 דולר ( 5662ל״י).
ן* ל עוד פעלו כשטח רק הסוכנים-
** החשאיים של המישרדים עצמם, עצמו
הכל עין. אך כאשר החל נתן סטוליאר,
בעליו של בוטיק מיספר אחד לפעול
בשם עצמו, קימה מהומה.
כתוצאה מן חמיכרז שפירסם סטוליאר
בעיתונים, ולאחר דילול, נשארו בידיו 120
גברים צעירים, מחוך כ-־ 5000 פניות. לאחד
דילול נוסף — נותרו .100 עתה היה עליו
למצוא את הצעירות. הוא החל מסובב
בין מישרדי-הנסיעות השונים, עם הסחורה
בידו, ולבסוף הגיע להסכם עם מישרד
תור־ עולם,־ השייך למאיר גרייבר.
מבחינה חשבונית לא היה סטוליאר זקוק

סטוליאר הגיב על כך באומרו כי לא יקבלו
דבר, וכי למטבע הזר יהא עליהם לדאוג
בעצמם.
באותה פגישה שנערכה במלון גראנד־ביץ׳
שאלתי אחדות מהצעירות מדוע הן
משלמות את הסחיר המופקע. הסתבר כי
מרביתן לא ידעו כלל שהמחיר מופרז.
אחרות אמרו שהבחורים מוצאים חן בעיניהן.
נראה שדי היה בעובדה זו כדי
להצדיק את המחיר הגבוה שנדרשו לשלם.
אם בחורות מוכנות לשלם יותר מהנחוץ
׳כדי לבלות עם גברים — זהו עניינן
הפרטי. אבל יחד עם זאת רצוי שתדענה

הצעירים אינם יודעים
מה יקברו תמורת כספם
את הדבר, וכי הן אלו המשלמות את הפרש
כרטיסיהם של הגברים — ולא שום ״נדבן
אלמוני.״
התעוררותם של סוכני־הנסיעות לזעוק
חמם, בעיקבות רעיונו הפרטי המוצלח של
סטוליאר, עומדת בסימן הצביעות. אם
המישטרה תסתפק בחקירת מיקדה זה
בלבד — הרי תעשה בפך את מלאכת
הסוכנים, לא את מלאכת הצדק.
אם מישרד-התיירות אכן !מבקש להילחם
בסוכנים־החשאיים, בבקשה. אבל
בכולם — עד יאחד.

במדינה
(המשך מעמוד )20
לעורך־דין הלל אשכנזי. איך אפשר לא
להאמין לאנשים כאלה? לכן רשמתי את
בתי, והכנסתי לבנק 5000 לירות, כפי
שנדרש ממני. זה היה עוד לפני הבחירות
של .1973 משעברו קרוב לשישה
חודשים, ולא יצא כלום מכל ההבטחות
שלהם, ביקשתי את כספי בחזרה, ויתרתי
על הריבית.״
כך סיפר לכתב העולם הזה פקיד בחברת
עמידר בלוד, אחד מ״ניצולי״ תוכניתו
של ראש־עיריית לוד לרכישת דירות
בבתים משותפים.
מציאה נורמלית. במיסגרת ההכנות
לבחירות לכנסת (׳לעיריות בשנת
73׳ ,הודבקו בחוצות העיר לוד כרוזים
ענקיים ש׳חישמלו את ׳אוכלוסיית העיד.
על המודעות היה חתום צבי איצקו־ביץ
/ראש־העיר בכבודו ובעצמו. נאמר
בהן שכל אחד יוכל לרכוש דירה במרכז
העיר החדשה, יאם ישלם במזומן דמי-
הרשמה בסך 5000 לירות.
מחירי הדירות, כך ׳נאמר, ותנאי המש כנתא
לתקופה ארוכה, מבוססים על סיוע
ממשלתי ומתן סובסידיות גדולות ומיוחדות.
מחיר הדירה — קבוע וסופי (ללא
הצמדה); משכנתא לתקופה ארוכה וברי בית
נמוכה; ערך הסובסידיה יגיע לסך
של 18,000 עד 23,000ל״י (לפי שטח
הדירה ומיספר החדרים); הענקת הלוואה
עומדת בסך 4,500ל״י אשר תהפוך למענק,
לאחר שרוכש הדירה יגור בה
במשך חמש שנים לפחות! משכנתא רב-
שנתית מבוססת (עד 17 שנה) ולא־צמוד׳ה,
נוחה ובריבית נמוכה, בסך 39,500 עד
— 50,000׳־/ס 50 ממחיר הדירה.
ראש־העיר איצקוביץ׳ הבטיח במודעה
הרישמית :״התחלת הבנייה. הנ״ל — ׳תוך
חודשיים.״
המציאה ניראתה טובה מכדי להיות
אמיתית.

השופט הסתער על הצלמת מאחור
ותנק אותה ברצועת מצלמתה
היתה זו פרשה שהחלה באורח תמים
ורגיל למדי.
לאחר הדגשתו המחודשת של שר־המיש־פטים
חיים צדוק על תקנותיו שעניינן סידר,
עבודתם של שופטי ישראל, אשר הדגישו
את ההקפדה על זמני ניהול־המישפטים
(האמורים להתחיל בשעה שמונה וחצי
בבוקר ולהימשך עד אחת וחצי בצהריים),
החליט העולם הזה לבדוק את המתרחש
לאמיתו בבית־המישפט. וזאת, לאור תלונותיהם
של אזרחים רבים, הנאלצים ל המתין
שעות ארוכות לתורם, להפסיד
שעות וימי-עבודה, בשל נוהגם של השופטים
לאחר לבוא ולהקדים לצאת, בנוסף
לעשיית הפסקות תכופות גם בתוך
שעות־העבודה המקוצרות שלהם.
כך נשלח צוות, ופו הכתב מרסל זוהר
והצלמת אילנה בן־ארי, לבדוק מתי בדיוק
מגיעים השופטים לעבודתם.
**ץ וטרי מישטרת מרחב הירקון היו
אובדי־עצות. היתד. זו הפעם הראשונה
בתולדותיהם בה הוגשה בפניהם
תלונה כנגד שופט, ועוד באשמת תקיפה.
הם פשוט לא ידעו מה עושים במיקרה
כזה, שלא היה לו עדיין כל תקדים.

חשבונו הפרטי שר ראש־העיד.

עם הפתקים שקיבלו, ממזכירתו של איצ-
קוביץ׳ ,פנו ומאות ׳אזרחי לוד הנילהבים
לבנקים, שילשלו את הסכום הנדרש.
׳איש מהם עדיין לא ידע שהחשבונות
הללו, בהם הופקד בסך־הבל סכום של
למעלה ממיליון לירות אינם אלא חש־בונותיהם
הפרטיים של צבי איצקוביץ׳,
ראש־העי׳ר שלהם, ועורך־הדין הלל אש כנזי,
מנכ״ל־לשעבר של מישדד־הקליטה.
עורך־הדין אשכנזי מייצג בפרשה זו את
הראש, חברה לנכסים ולהשקעות בע״מ,
אשר הוקמה בחודש יולי ,1973 וכתובת
מישרדה אצל הלל אשכנזי. אחת מנהלו*
תיה הרשומות של החברה, והמחזיקה בנד
ניית־היסוד שלה, היא רות אשכנזי, רעייתו
של עורד־הדין.
על השאלה, מדוע היפנה איצקוביץ׳
את תושבי העיר ׳להפקיד את דמי־החר־שמה
בחשבון הפרטי שלו דווקא, השיב:
״רציתי להבטיח את הכסף של האזרחים
שנרשמו לדירות, כך שאף אחד לא יוכל
לגעת בכסף שלהם, ואם נצטרך להחזיר
את הכסף, שיהיה ומה להחזיר.״
האם היה לראש־העיר השד כלשהו לגבי
כוונותיה הטהורות של חברת הראש, או
לגבי נציגה הדישמי, עורך־הדין אשכנזי,
ולכן שמר את ׳כספי ׳תושבי עירו בחש בונו
האישי?
׳לנרשמים לרכישת הדירות נאמר !מראש,
שאם יבקשו את דמי־ההרשמה שלהם הז רה,
לא יקפלו עליו ריבית.
לדירות החדשות נרשמו קרוב ל־300
אזרחים. אז פרצה מילחמת יום־הכיפורים.
התוכנית נגנזה. אך בחודש נובמבר 73׳
חזרה עיריית לוד ופירסמה מודעה חדשה,
אף היא בחתימתו של צבי איצקוביץ׳,
בה נאמד כי :״מחירי הדירות יהיו קבועים
וסופיים. התחלת הבנייה: תוך חודשיים.״
שישה
חודשים •אחרי פירסום מודעה זו,
עדיין לא החלה הבנייה.
כן ריבית -ר א ריבית. בתחילת
חודש אפריל 1974 שלחה העירייה ממד
תבים לנידשמים, בהם הודיעה על ומחירים
׳חדשים. ההפרש — כ 40-אלף ל״י, לעו־
׳מת המחיר ה״׳סוסי.״
כתגובה על קבלת המיכתב החדש הח ליטו
ומרבית הנרשמים לבקש את כספם
חזרה. הכסף הוחזר, אך ללא ריבית.
כאשר התבקש ראש־העיר להסביר כמה
כסף הוכנס לחשבונו המשותף עם עודך־
הדין אשכנזי, ומה דינה של הריבית המגיעה
לנרשמים שקיבלו את כספם חזרה,
כחוק, הגיב:
״׳איני יודע מה גובה הסכום שהוכנס.

השופט לוכנברג בא לעבודה
״איפה נשמע כדבר הזה? !״
מי שביקש את כספו חזרה, קיבל. כעת
נשארו 56 תושבים שעדיין רוצים לרכוש
את הדירות במחירים החדשים, ואלה
השאירו את ד׳מי־ד,הרשמה שלהם בבנק.
השבוע ערכנו את ההגרלה. הבנייה תתחיל
בקרוב.״
ראש־העיר גילה גם, כי באותו יום בו
שוחח עם כתב העולם הזה, הזרה לבנקים
לשלם ריבית לאזרחים שגבו את כספם.
״רק עכשיו,״ אמר צבי איצקוביץ׳ ,״אחרי
שערכנו את ההגרלה ועשינו חשבוניות,
החלטנו לשלם. את הריבי׳ת. נכון,
בהתחלה אמרנו שלא נשלם ריבית, אבל
זה ׳כדי שהתושבים שנרשמו, לא יבקשו
׳אחרי ׳נמה ׳חודשים את כספם בחזרה.״

עסק כושל או חבסיס־כחירות ז.

להגנתו הכין ראש־העיר אישורים מהבנקים,
להוכיח שלא הוציא מהחשבון את
הנספים שהופקדו בו. אך עובדה זו אי נה
פוטרת אותו מהאחריות שנטל ע׳ל עצ־
!סו, כאשר הבטיח דירות במחירים סופיים,
התחייב שהבנייה. תתחיל תוך חודשיים,
וריכז את הכספים בחשבונו הפרטי.
ראש־העי׳ר לא שמר על עדך הכספים
שהופקדו בבנקים, הן לפני המילחמה
והן לאחריה. הריבית שתשולם לתושבים,
כנהוג לגבי חשבונות ע׳ובר-ושב, היא אפסית.
מי יפצה אותם על הנזק שנגרם להם,
כאשר כספם היה ׳מוקפא, שעה שיכלו
׳להירשם לדירות בתוכניות אחרות, במ
השופט

7תקף במפתיע
ך* שעה היתיה 8,40 בבוקר. הכתב
) 1והצלמת ניצבו ברחבת חניון בית-
המישפט, בהמתינם לשופטים המגיעים,
כדי לצלמם ולרשום את שעת־בואם ה־מדוייקת.
לפתע
הגיח במהירות מתוך ׳ היכל בית־המישפט
גבר נמוך־קומה, לבוש חליפה ו ענוב
עניבה, מלווה בשלושה שוטרים, זינק
על הצלמת מאחור, לפת את רצועת מצלמתה,
שהיתר. תלוייה על חזה, הידק אותה
בכוח וצעק :״אתם עצורים!״
הכתב הסב את ראשו לשמע הצעקה,
ולתדהמתו הבחין כי התוקף אינו אלא
שופט בית־המישפט המחוזי בתל־אביב,
השופט הבכיר שלמה (הלמוט) לובנברג.
הוא שאל את השופט :״מה פשר ההתנהגות
״זהו ביזיון בית־הדין!״ השיב השופט
בקצף.
הכתב ביקש מהשופט להניח לצלמת,
לשחררה מהלפיתה החונקת. בינתיים תפס
אחד השוטרים־המלווים את המצלמה בידיו,
והשופט שיחרר סוף־סוף את צווארה.
״אתם מצלמים את השופטים ורושמים
את השעה שהם באים לעבודה!״ צעק
השופט .״איפה נשמע כדבר הזה!״
הוא הסכים לשחרר את המצלמה רק
לאחר שקיבל את הסרט שנמצא בתוכה.
כן הורה השופט לשוטרים להחרים את
פינקם־הרשימות של הכתב, ומאחר שהד
תקרית הקהילה למקום סקרנים רבים,
הורה למעורבים בדבר להיכנס למישרד
של יחידת־המישטרה, שבשער ההיכל.
על השאלה מדוע החרים את הסרט ורד
פינקם, השיב הקצין אשר החל כותב
דו״ח .״׳אינני יודע. קיבלתי הוראה מדד
קומות אחרים?
דאש־העיד מסביר זאת בכך שחל שינוי
במחירי הדירות, עקב ההתייקרויות בתחום
הבנייה, כתוצאה מהמילחמה. על העירייה
היה לבחור בין נטישת הפרוייקט,
לבין הוצאתו לפועל בתנאים החדשים,
והיא בחרה באפשרות השנייה. חברת סולל־בונה
תתחיל בבנייה בימים הקרובים, עבור
56 הנרשמים המקוריים, המבקשים להמשיך
לפי התוכנית.
יהודה ליש, דובר מישרד־השיכון, טען,
׳לעומת ־זאת, כי מישרד־׳השיכון אכן אישר
בזמנו את התוכנית, יאך לאחר צי׳מ־צומח
חזר ואישר בנייה לזוגות צעירים
האט פרשת הדירות בלוד, היתד .׳רק
עסק ׳כושל של דאש-העיר, צבי איצקוביץ/
או שמא היא תוצאה של הפעלת תכסיס־בחירות
שקוף, שהפך לשערורייה ציבורית
ממדרגה ראשונה?

מינן״
מגן הק טינו ת
מי שביצע סעשי 8מכוגים
בקטינות — יגן עליהן
מפגי?3רע
מילח׳מת־זוטא מתנחלת בי׳מים אלה ׳בג השופט תקיפה
פתאומית
התערב השופט, וצעק אל הכתב :״תשתוק,
פירחח!״
כעבור כרבע־שעה -נרגע השופט לובד
ברג, הורה לשוטרים להחזיר לעיתונאים
את הסרט והפינקס.

תלונה יחידה־במיגה

ד הבתב והצלמת לא היו מוכנים
י 1לעבור כשתיקה על התנהגותו של
השופט. הם הגישו תלונה למישטרת מרחב
הירקון. הם התלוננו על תקיפה, עלבונות,
מעצר בלתי־חוקי, והפרת חופש־העיתונות
על-ידי השופט שלמה הלמוט לובנברג.
התלונה חסרת־התקדים גרמה לתדהמה
כללית בתחנת־המישטרה. משך חצי שעה
תמימה לא היה איש מוכן לקבלה, ונאמר
למתלוננים להמתין.
קצין בדרגת פקד סירב לרשום את
התלונות, ביקש לשמוע קודם את כל
הסיפור. רק לאחר התייעצות בדרג גבוה
נרשמו התלונות.
האמת נתגלתה בדבריו של אחד השוטרים
שנכחו במקום :״זאת הפעם הראשונה
מאז שאני עובד במישטרה, כבר 20
שנה, שמגישים תלונה נגד שופט. אני לא
יודע מה לעשות.״
עתה נותר רק להמתין ולראות מה יהיו
גילגוליה של תלונה זו.
ליל המערבי.
המאבק, הפעם, הוא על ׳תפקיד מפקד־הכבאים
באיזוד הגליל המערבי. עד לפני
מיספר חודשים כיהן בתפקיד זה משה
שרון (שולץ) ,תושב עכו. אך לאחר
שהורשע בדין על ביצוע מעשים מגונים
בקטינות, הושעה מתפקידו.
למעשה, צריך היה לפטרו מתפקידו הציבורי
מייד, אלא שישיבת איגוד ערים
לכבאות בגליל המערבי, שהתכנסה לפני
׳כחודש ,׳נמנעה מלפט׳רו, ובמקום דיון
בהדחתיו בחרה להקדיש יאת ישיבתה לב חירות
לראשות האיגוד.
כממלא־מקומו -של שרון שימש בינתיים
צבי וינטר.
אלא שבימים אלה מגיעו בכל־זאת
לידי החלטה. שירון ״ד,תפוטר״ ימן התפקיד
הקודם, שעדיין לא נלקח ממנו ׳כחוק
על-אף הרשעתו בדין, כיוון שעיניהם של
עמיתיו היתד״ כנראה, צרה ב״חופשד,״
הכפוייה לה זכה, החליטו להעניק לו מינוי
חדש.
מעתה יהיה שרון, מי שהורשע על בי צוע
מע-שים מגונים כקטינות, אחראי על
השמירה בבתי־הספר באיז׳ור.
!כך תינתן לו ההזדמנות לחזור בתשובה.

קומת! לרעוד בוונציה
המכס (סטודיו, תל־אביב, אנגליה)
:מגרש־השדיס וגל-חסדים
המוסרטים שהוליד אחריו, נראים
היום כגורמי־אופנה. האמת היא שגם הם תוצאה של רוח
הזמן, כשגן המאה ה 20-מחפש לו פיתרונות, אמונות
וכוחות עליונים שמעבר לתחום האנושי. אל תביט עכשיו,
טיפורה של דפנה דה־מוריה (רבקה, הציפורים)׳ שייד לעו־לם־הרוחות.
לא לאותם רוחות המשתלטים על בני־אדם
נגד רצונם, אלא לרוחות שהאדם עצמו מבקש את המגע
איתם בדי לפתור לו בעיות שמעבר לגבול־השגתו. וזהו
גבול ברור מאוד, לעת״עתה — המוות.
זוהי השאלה המרחפת בין נפתוליו של מותחן, שאפשר
ליהנות ממנו (אם לרעוד ולהימתח זו ההנאה האמיתית
מסרט״מתח) ,גם בלי להתעמק יתר על המידה. השיפור
פשוט, ליכאורה: זוג שבתו הצעירה טבעה בנהר ליד
ביתם, בא לשנת-עבודה בוונציה. הגבר התאושש מן המכה,
אך האשה חיה באטימות מוחלשת למיתרחש. הם פוגשים
בשתי נשים מוזרות׳ שהאחת מהן ניחנה בכושר לראות
את הנולד ולקיים קשר עם עולט״המוות. מרגע זה
ואילך נוצר קשר בין האשה (ג׳ולי כרישטי) לבין ילדתה
המתה, וכל חייה מקבלים משמעות חדשה. אך מאותו
רגע ואילך מרחפות שכנות חדשות על בני הזוג. השאלה
העיקרית היא, וזאת אין טעם לבאר למי שלא ראה את
הסרט, האם הן מוחשיות באמת, או מתאמתות רק

ישראל
מ וקש קולנועי
נ/תוונרת ׳עוראל
פג חדש נולד לתעשיית־הקולנוע הישראלית,
ושמו בישראל שרית. הוא מתחיל
בסצינה מקוצצת מתוך אותלו, כש־בובמן־בחחפושת
חורק-שיניים, ופרידלנד
בפיאה צהובה צוחקת בעיניים עצומות. ההמשך
— במעשייה אווילית על שחקנית־רוצחת־עוזרת,
ועל עוזרת־מתעכזת־בדר־נית,
ועל הבן של הראשונה שגודל על־ידי
השניה, ואומץ על-ידי שלישית, והכניס
להריון רביעית ז ...וכן הלאה אבסורדים.

ג׳ולי כריסטי: להאמין ולהיאמן
בבוח״המיקרה.
מישחקם של ג׳ולי כרישטי, ודונאלד שאתרלנד בבעלה,
צילומיה הנפלאים של ונציה, ובימויו של ניקולס ראג,
שהוא עצמו בעל עבר של צלם־קולנוע׳ שרויים באווירה
ובצבע אחידים: חוס״אדמדם, עמוק, חם ומשרה-עצבות.
ונציה מקבלת כאן את אהד הטיבולים האסתטיים ביותר
שיבלה להעניק לה הנצחה כלשהי.

הע\וגור המשוגע סרפיקו (דקל, ארצות-הברית) :
יש גם שוטרים טובים — לוחש
הסרט סרפיקו. הוא מתבייש לומר
זאת בקול רם׳ כי ידוע גם לו, או ליתר דיוק לבמאי
שחתם על הסרט, כי שוטרים טובים במישטרת ניו״יורק הם
או מטורפים, או אידיוטים, או שניחם גם יחד. בקצרה,
השוטרים הטובים באמת, שכמותם מעטים מאוד —
בעירו, הם דון־קישוטים.
המציאות הסדום־עמוראית נחה לה בשלווה במיש-
טרת ניו״יורק. כאן — כולם מרוצים, ג׳ונגל הפשע, והמיש־טרה
גם־יחד. הפושעים מבריחים סמים באירגונים מסודרים,
השוטרים גובים שוחד בסדר מופתי ומאזנים בכך את המשכורת
העלובה הניתנת להם בעובדי־חציבור -הכל טוב
ויפה. עד שביום בהיר אחד מופיע פרנק סרפיקו, מעין
צדיק היסטרי, נאמן לשבועת־השוטר שלו עד בדי טיפשות,
מסבן את עורו, ומתעקש לא לקחת שוחד.
ואז, במובן, מויפרת שלוותם המשותפת של המיש-
טרה ועולם הפשע, ועוד יותר מהם מוטרדים מחממי-
כיסאות שונים בכל סולם־הדרגות במישטרה וברשויות הנוגעות
בסדר ובמוסר. התוצאה: סרפיקו חייב — או לשתוק
או לסבן את מישרתו, פרנסתו וחייו.
סידני לומט׳ הבמאי המיטיב למזג מחאה, תעודה,
אנושיות, ועבודת-מצלמה משכנעת, בחר בדרך הקשה. הוא
אינו שופט את סרפיקו, בי״אם משתדל לעקוב אחר הפרשה׳
שהתרחשה במציאות, מכל זוויות־הראייה האפשריות.
העובדה שהסרט מסתיים בהבהרה, בי כיום חי סרפיקו
בשווייץ, מצביעה על כך שאין מקום לדון־קישוטים כמיס-

פ ריד לנ ד ו פו ר מן
זה סרט זה 7

אל פאצ׳ינו: אידיוט או דון־קישוט
גרת החברה שלמענה הם רוצים לפעול. מאידך, הבמאי
אינו מרחם על בעלי״חדרגות למיניהם׳ הנוקטים בשיטת-
החיפוי המפורסמת, יד רוחצת יד, ומשום כך לעולם אי-
אפשר לחשוף את כל האמת. לרגעים נדמה שלומט קרא
במשך השנים האחרונות את העיתונים הישראליים. אומנם,
הביריונות בתל-אביב טרם הגיעה למימדי ניו-יורק
וזאת אולי משום שאין באן כל-כך הרבה משאבים כספיים
נוזליים שאפשר להשתלט עליהם, כמו בארצות־הנרית. אבל
בוועדת״חקירה ציבוריות, בפרשות ובמחדלים, מגלח ישראל
מומחיות של ממש. האם אמר מישהו שהקולנוע עולה
בדימיונו על המציאות ן

תדריך

הגנגס טרים
היפים
ה עו ק ץ (אלנבי, תל־אביב, אר־צות־הברית)
:סוף־כל-סוף׳ תענוג
קולנועי אמיתי. בולם מותחים
את כולם. הגנגסטר הטרי מותח את הגנגסטר הוותיק,
שניהם ביחד מותחים את הגנגסטר האיום, שלושתם מותחים
את המישטרה, וכולם באחד מותחים את הקהל.
זה מה שמתרחש, ברוח טובה ובמיקצועיות עילאית, בסיפור
העוקץ, שזבה, בשיבעה אוסקרים שמנים. הבמאי,
ג׳ורג׳ רוי חיל׳ זבה בו בשל הבימוי היעיל, ובעיקר בשל
ציור האווירה המסויימת מאוד של סירטי-הגנגסטרים, על
עולם הברנשים בשנות המשבר הכלכלי באמריקה. הוא ליחק
את סיפור הנובלות־העילאית שלו בשלושה שחקנים, שדי
גם באחד מחם כדי למלא בד שלם: רוברט שאו, כגנגסטר
קשוח, חסר-הומור וגאוותו ; רוברט רדפורד, היפהפה התורן
של הבד האמריקאי, המזכיר לצופי-הקולנוע שבוכב-קול-
נוע במלוא מובן המילה הוא גם יפה וגם שחקן, בתפקיד
הגנגסטר בשלבי התמחות; פול ביומן, שניראה במעדן־
קולנועי מנוסה ומומחה בכל תנועת־עין׳ עד כדי כיוון
המיצמוץ הנבון ברגע הנכון, כגנגסטר המושלם.
אם להוסיף לשלישייה מעולה זו גם דיאלוגים ממו־

כדי להעריך נכונה את גדולתם של
הקילומטרים האחרונים של צלולואיד ששרף
ג׳ורג׳ עובדיה, צריך ברא־ש־וברא־שונה
לציין שהסרט כולו מזוייף בדיוק
כמו ההתחלה שלו ,״שבה הכושי לבן, הבלונדית
היא אדמונית והמסך יורד בדיוק
כששייקספיר מתכונן לבשר את מוסר-
ההשכל. אבל ימי זה שייקספיר, כשלנו יש
עובדיה?
חוץ מזה, יש לשבח את הסיכרוניזציה
הלקוייה, ואת ההמשכיות הפגומה, שגורמת
לכך שסצינה אחת אינה בהכרח המשך
טבעי של סצינה אחרת, את הבמאי שמלמד
את השחקנים לדבר אל תוך המצלמה
במקום זה־אל־זה, ואת האחראים
לתפאורה ולתלבושות, שהכינו בתוך הכלא
בית־חולים שניראה כבית־יולדות לעשירים,
והלבישו רקדנית־בטן בגרבוני־סטרץ׳
שתפריהם בולטים לעין.
וכדי להדגיש שאין כאן עסק עם איזה
בור ועם־חארץ, יש בסרט אפילו סמל פאלי
אחד (מיגדל של מסגד) ,וסצינה דרמטית
סוערת ללא כל סיבה (אני לא יכול יותר,
אמא, אני לא יכול
ואם יש מי שנדמה לו כי זהו סרט
תורכי, או פרסי, או יווני או הודי, מוטב
שייזהר בלשונו. התורכים, היוונים, הפרסים
או ההודים, יתבעו אותו על הוצאת דיבה
— ויזכו, ללא״ספק, במישפט.

ת ל -א בי ב
פרפר (אסתר, ארצות־הברית):
למי שקרא את סיפרו של הנרי שארייה
צפוייה אכזבה חד־משמעית: הסרט, המתחיל
באווירת דכיאון ומחנק אמיתית,
הופך בהמשכו למעין טרזן בהרפתקאות
חסרות משמעות מיוחדת, ובעיקר בלי
מימדים של זמן או קשר אמיתי למאורעות,
ולהתפתחותו הנפשית של הבורח המפורסם
ביותר בעולם, שנסיונות בריחתו ארכו כעשרים
שנה. אך כדאי לראות, בשל מי־ש־חקו
הנפלא של דאסטין הופמן.

ידושליס

רדפורד מיומן ז מותחים את הקהל
לחים משובצים בפניני-לשון גנגסטריים, תמיד קצרים
ותמיד מובנים לאדם הנכון, מוסיקה נהדרת, נוסטלגיה
והומור — הרי זהו חג לאוהבי הבידור הקולנועי.

סוד הקסם רוגורגכי (י רושלים,
צרפת) :אחת הסאטירות האלגנטיות
והנוקבות ביותר של הקולנוע המודרני,
המתקיף את אחד מנושאי החיידקים העונתיים
באירופה: הבורגנות. בוניואל מפליא
בכל איכויות הקולנוע, כולל הצגת צוות־שחקנים
מרנין.

חי 3ה

צ׳ א ד לי וו א די ק (פאר,
ארצות־הברית) :מיקצוען־במאי ומיקצוען־
מזדן דד.

דו ד

חיול*

יו*צי*חד

ילרזראו

רדיימרו-

סוט פורנו־ פוליטי מסעיר את העולם

ך* איזו זוועה אפשר עוד להדהים
4בן־אדם שהדייאטה היומית שלו מספקת
לו שמונה קרבות-אוויר לארוחת בוקר,
שואה לארוחת־עשר, מילחמת־התשה ל־צהריים,
פוגרומים למינחה, מעשי־טבח פה
וישם לערב — ואם רעבונו מציק לו בלילה,
הוא מתענג על כמה ניסויים גרעיניים
שופעי־נשורת. והכל, לא רחוק מן הבית,
ובמיקרה הטוב ביותר על מסך הטלוויזיה
הפרטי שלו.
אך מיסתבר שעוד אפשר. לשם כך

טור ,״איזו יצירת-אמנות מרהיבה! ממש
שושנה!״ הוא מכריז בהתפעלות.
מעמד שני: ספיגה שטה בתעלות אמסטרדם.
על חרטומה דיוקן ענק של קרל
מרכס. רב״החובל הוא ״אנה-פלנטה״ (זה
שם הגיבורה בסרט) ,כלומר, אמא־אדמה,
המובילה את ספינתה קדימה. על החוף,
רכוב על אופניים לבנים רודף אחריה לב
באקונין, ספן מאניית־הקרב פוטמקין.
מעמד שלישי: ליל־הכלולות של סיס־עולם
ומר־קפיטל. כמרים פראבוסלבייס
מרננים זמירות, כשהכלה מקבלת כמתנת*
נישואיו בית: ארוז בנייר־צלופן מבריק;
הזוג נשאר ביחידות. החתן רוחץ את גופו
מכף־רגל ועד ראש. הוא מניח את כלתו
העירומה, כשזר-פרחים מקושט בנורות
דולקות — בין רגליה, ורוחץ גם אותה
בזהירות. אחר-כך הוא שולף את אבר־המין
שלו, העשוי זהב, מכוון אותו למטרה, ומטיל
את מימיו על הכלה.

פיצוץ־ביצים על הראש. שלושה
מעמדים קצרים אלה אינם אלא ההתחלה
בלבד. בהמשך, מתנהל הסרט בשני פסים
מקבילים: האחד, קורותיה של מיס עולם
( 1984 אותה מגלמת קרול לור); השני
— מסעה של הספינה, בהנהגתה של אמא־

הישבן החינוכי

אמא־אדמה חושפת את עצמה לפני ילדים, ומגלה
להם את ניסיונם המיני הראשון בפרטיס האינסי־מיים
ביותר .״הילדים הס כולנו,״ טען מאקאבייב כנגד הטענות כי זוהי פורנוגרפיה.
אדמה, אותה מגלמת אנה פרוצנל, שחקנית
וזמרת־אופרה, שלאחר תפקידה בסרט זה
ספק רב אם תוכל לחזור אי-פעם למולדתה,
פולין.
מיס־עולם מגיעה לפריס ופוגשת שם ב*
אליל־זמר (סמי פריי) .הוא ניצב לו במיגדל
אייפל ומזמר בספרדית כמו רוחו של
רודולף ולנטינו. המראה מטריף את דעתה
של הנערה. היא מנפצת על ראשה ביצים
טריות, ואינה נירגעת אלא לאחר שאליל-
ההמון משגל אותה, בעמידה, שעה שנזירות
תמימות, החולפות במקום, מבקשות ממנו
אוטוגרפים.

ליקוק ומוות

אנוא־אדנזה (אנה פרוצנל) רוצחת את הנזלח־המהפכן (פייר
קלנזנטי) אחרי שטבלה איתו במיטת־סוכר, וליקקה אותו
מכף־רגל ועד ראש. האס המהפיכה באמת מכלה את בניה 7כיליון מתוק מאוד.
מתכננים לו מכות־הלם כאלו, שאפילו
מהדורות־חדשות בצבעים טבעיים מחווירות
לעומתן.

התוצאה היתה פורנו. השנה, בקאן,
עשה זאת סירטו של הבמאי היוגוסלבי
הגולה, דושן מאקאבייב, סרט מתוק, ש־הזלילה
הגדולה יכולה להיחשב כתרגיל
עדין, לעומתו. שיטות של הלם־חזותי,
ותמונות מגעילות. האדם שרקח את הדייסה
המהממת הזו הוא אחד היוצרים
המקוריים, הנועזים והמעניינים שיש היום
לעולם הקולנוע.
הכוכבת הקנדית הידועה שלו, קרול
לור, מאיימת על מאקאבייב במישפט,
אם יציג את הסרט .״לא ידעתי שהתוצאה
תהיה סרט פורנוגרפי,״ הצהירה.

כתר כין הדגלייס. מעמד ראשון:
תוכנית־טלוויזיה. הגבירה מרחה, נשיאת
מיפעלי ״חגורות צניעות״ ,מפקחת על
בהירת מים־עולם .1984 ,הנתונים הדרושים
למלכה הניבחרת: המועמדת חייבת להיות
בתולה. הפרט המכריע ביופייה: צורת
אבר-המין שלה. דוקטור ״אצבע שלישית״
(״מיטלפינגר״ ,בסרט) בודק את המועמדות,
המפשילות את תחתוניהן, אס יש
להן כאלה. לפתע, אורות עיניו של הדוק-

מיס עודם

אמא־־אדמה מתפשטת. אמא־קומונה
עורכת מישתה. אנשים שמראיהם כבהמות
מתנפלים על ערימות־אוכל כחיות־טרף,
זוללים, אחר־כך תוחבים אצבעותיהם לגרונותיהם
ומקיאים. מטילים מימיהם לתוך
כלי האוכל ! מורחים זה את זה בזוהמתם,
מתעלסים בתוך פרשי-עצמם, ומגיעים ל שיא
כשהם עושים צרכיהם בתוך צלחות.
אם ניראה הדבר כמגעיל ודוחה —
אמת ויציב, רבים סברו כך בפסטיבל,
ועזבו את האולם באמצע הקרנת הסרט,
כשהם מודיעים בפירוש שקיבתם חלשה
מדי. אך הדימיון הסרקאסטי וההומור ה־מאקאברי
של מאקאבייב מתפרעים בכוונה־תחילה.
הוא בונה מערכת של סמלים בעלי

תפקידים מדוייקים ביותר. הוא מתריע על
הנהגת העולם, כיום.

להגזים או לשכנע? מאקאבייב מודיע
על פשיטת־רגל טוטאלית של האידיאל
הקומוניסטי והאל הקפיטאליסטי גם יחד.
הצביעות המוסרית של מלכת חגורות־הצניעות,
והאימפוטנטיות של בנה, בעל
אבר-הזהב, הטירוף ההמוני לאוכל — כל
אלה, הם־הם מברכות המלוות את דרכה של
מיס־עולם 1984 במסעה על פגי המערב, עד
למותה, חניקה בעירום, בתוך אמבט-שו״
קולד, תוך צילום סרט־פירסומת.
זהו חסרונו הגדול של מאקאבייב. ההגזמות
ה! בעוכריו.
ההגזמות המיניות: מיס־עולם, עירומה,
מתפתלת בתוך אמבט של שוקולד, המכסה
את גופה כליל וחונק אותה למוות. המצלמה
עוקבת אחר כל פרט באנטומיה שלה,
ומצלמה אחרת מנציחה את המעמד מן
הצד, עבור סרט־פירסומת למעדן.
במיקדה אחר, המישתה המבחיל של
חניכי התיאטרון התיראפאוטי. זהו מעמד
מבחיל ודוחה עד־כדי־כך, שרוב הצופים
בו פשוט עצמו את עיניהם. יש להניח שאף
אלה המוכנים לקבל את העובדה שזה
אמצעי המקודש על-ידי מטרה, יפקפקו
אם אמנם כדאי ללכת עד סוף הדרך כדי
לגלות את המטרה.

המיטמחה הלוחמת -

13ק 4נסיורה:
ע ל הי ח סי ה מ עו ר ע רי ם
בקרבהק צו נההבכירהשלצה ״ ל

שאפתנים בינריח
גנוז: המיפקדה נגנבה

בראוי. ואשיח הקריקות

שפיו: בכל מינוי -אריב

ד יוייז של שנת • 1952 רו מ ־ ל
את אחד התימרונים הגדולים שלו,
שנערך במתכונת של מילחמה בין פיקודית,
בין ״הכחולים״ ו״ד,אדומים״ .באותו
תימרון נטלה חלק חטיבת השיריון הרא שונה
והיחידה של צה״ל: חטיבה שבע.
חטיבת השיריון היתד, מורכבת אז מ גדוד
טנקים אחד שמנה 28 טנקי שרנזן,
שתי פלוגות חרמ״ש וכמה פלוגות סיור.
מפקד החטיבה היה אז שמואל גודר (גורו-
דיצקי) ,סגנו היה אורי בן־ארי, ואילו מפקדי
הגדודים היו אולק נחשון(כיום מנהל מיפ־על
מנועי ביודשמש) ,בודקה ואריה שחר
(מנכ״ל מפעלי ינדו־,מלח) .והנה, בשעת ה־תימרון,
אירעה פרשה הזכורה היטב לוותיקי
החטיבה.
המח״ט, גודר, איבד לפתע במהלך ה*
תימרון את המיפקדה שלו. הוא פשוט ניתק
ממנה ולא יכול היה למצאה. מי שנטל
אז את הפיקוד היה סגנו, אורי בן־ארי,
שהוליד את החטיבה לפריצה לעומק מערבי
הכוח האדום בתימרון ושיבש את בל
מהלכיו. לכאורה היתד, זו תקרית מיק־רית.
אולם בחטיבה הילכו אז בין החיילים
לשונות רעות שטענו כי המיפקדה פשוט
״ניגנבה״ מגודר.
גודר, שנולד בפינסק שברוסיה ב״,1917
היה מאיור תותחנים בצבא־האדום במיל־חמת־העולם
השנייה. כשהתגייס לצד,״ל
מייד עם עלייתו לארץ ב־ ,1948 התמנה
למפקד התותחנים בחזית הצפון. אחר־כך
הפך למפקד התותחנים של חזית המרכז,
וב־ 1950 קיבל לפיקודו את חטיבה .7אורי
בן־ארי (בנר) יליד ברלין, היה צעיר
מגודר בשמונה שנים וגם ותיק ממנו
בארץ. ב־ 1948 בבר היה מפקד פלוגה
בפלמ״ח, בחטיבת הראל׳ אחר־כך לחם עם
גדוד 7של חטיבת הנגב כמפקד פלוגה
משוריינת. היה זה רק טבעי שבין שני
המפקדים שררו חילוקי דיעות חריפים.
בן־ארי כפר אז בכושרו של המח״ט שלו
לפקד על חטיבת שיריון, ראה את עצ מו
כמתאים וראוי יותר לתפקיד. כל חיילי
החטיבה היו עדים לקרב שהתנהל בין
השניים על כתר המנהיגות בחטיבה
וזכורה להם היטב הצהרה שהטיח גודר
בפניו של בן־ארי לעיני כל החיילים:
״איתי צריך להילחם — אני שומר על
מעמדי !״
ובן־ארי נלחם. לא רק המיפקדה ״ניג־נבח״
מגודר במהלך התימרון, אלא גם
התהילה וההיסטוריה. כך, למשל, בספרו
של שבתי טבת חשופים בצריח, שהופיע
אחרי מילחמת ששת־הימים ושנחשב בעיני
רבים כספר תולדות ד,שירמן בצד,״ל,
מוזכר גודד רק כבדרך אגב, פעם אחת,
למרות שהיה מפקד חטיבה 7במשך ארבע
שנים• כל מעללי החטיבה באותן שנים
נזקפים לזכותו של הסמח״ט שלו, אורי
בן־ארי, המתואר בספר כמי שעיצב לראשונה
את דוקטרינת ד,שירמן של צד,״ל.
עד אותו תימרון בו נעלמה מיפקדתו
היה גודר המנהיג הבלתי מעורער של כל
חיילי ומפקדי החטיבה. החיילים פשוט
העריצו אותו כמפקד בעל ניסיון, שלחם
כבר בשורות הצבא־האדום. אבל מרגע
שהתברר שבן־ארי משתלט על הפיקוד,
החלו קציני החטיבה לתמוך בו. בסופו
של דבר, ב־ ,1954 נאלץ גודר לנטוש את
החטיבה ונשלח להשתלמות לצרפת יחד
עם המג״ד שהמשיך לתמוך בו, בודקה.
באשר חזר גודר לארץ, כבר לא היתד.
חטיבת שירמן. גדודי החטיבה פורקו והפכו
לגייסות ד,שירמן בפיקודו של אלוף״
מישנה יצחק פונדק, שזכה בתואר מפקד
גייסות השיריון. עם שובו לארץ התמנה
גודר כסגן מפקד הגייסות. לא עברה תקו פה
ארובה והוא ניסה לעולל לפונדק מה
שאורי בן־ארי עולל לו.

יום אחד נסע פונדק לחו״ל לכמה שבועות.
המטה הכללי בחר דווקא אז לערוך
ביקורת בגייסות השיריון. והנה הסתבר
למטכ״ל שהטנקים של גייסות־ד,שירמן
אינם נמצאים במצב תקין. היה זה גודר
שהוכיח למטכ״ל שתחת פיקודו של
פונדק נוצלו הטנקים לאימונים יתר על
המידה ולצד,״ל אין כלל טנקים שמי־שים
במצב של כוננות.
כאשר חזר פונדק מחו״ל פקד לתקן
מייד את הטנקים. תוך זמן קצר הסתבר
שכולם תקינים ופועלים כראוי. גודר נא-
לץ לעזוב את גייסות־ד,שירמן וקיבל פיקוד
על חטיבת חי״ר. גורל דומה עלה
בחלקו של אורי בן־ארי.

השחיתות הטהורה

*** תי פרשיות אלה, סימלו את
4/י תחילתה של מסורת המאבקים הפנימיים
בין קציני גייסות ד,שירמן של צד,״ל,

שהפכה לחלק מההווי הפנימי ומאורח החיים
של המישפחה הלוחמת המשוריינת.
המוטיבציה של אותם מאבקים על עמדות
פיקוד וכוח, לא היתה חלילה שינאה
אישית. היא נבעה ממקור אחד, חיובי
ביותר כשלעצמו: השאפתנות ללא רסן
של מפקדי ד,שירמן.
הסביר אחד מאנשי ד,שירמן הוותיקים:

״זו היתד, התמודדות של זהב טהור —
של עופרת טהורה. בסלנג של החטיבה
היא זכתה לתואר, השחיתות הנקייה׳ .המוטיבציה
של בל קציני ד,שירמן היתד, להת קדם
ככל האפשר בצמרת הפיקוד• משום
כך לא היו קליקות של מפקד זה או אחר.
הקולות של הקליקות היו קולות ניידים.
כאשר הסתבר שמישהו עולה וכוכבו דורך
— פתאום היו לו הרבה חברים. אם
הסתבר שמישהו עומד ליפול, מייד היתד,
הקליקה שלו עוברת לתמוך בשני.״
לימים השתרש נוהג זה והפך כמעט
למסורת. במידה מסויימת היתד, בו ברכה
רבה. שכן השאפתנות והרצון להוכחה עצ מית,
סחטו ממפקדי השירמן התמסרות,
פיתוח עצמי והקרבה ללא גבול. בינם
לבין עצמם היו מפקדי השיריון מסוכסכים
פחות מאשר מפקדי הצנחנים, למשל.
אולם הצנחנים הופיעו כלפי חוץ בחזית
אחידה ומשום כך נאכלה צמרת הפיקוד
של ד,שירמן הרבה יותר בשל היריבות
האישית על הרקע המיקצועי והאידיאולוגי.
ליחסים אלה בין המפקדים היתד, הש
לכה
ישירה על צורת הלחימה שלהם. כך,
למשל, היתד, מקובלת בשיריון התורה של
סיוע הדדי בשעת הקרב, שלא היתה
קיימת בין הצנחנים. הצנחנים פיתחו תי-
זה שגרסה בי יש חשיבות למי באופן
אישי מניעה התהילה עבור הצלחה או ניצחון
בקרב. כתוצאה מכך, אם מפקד צנחנים
לא היד, מבקש תיגבורת בשעת

קרב, גם כשהיה זקוק לד״ היא לא ניתנת
לו. בשיריון, לעומת זאת, לא היתה
כמעט השיבות לתהילה האישית בקרב
עד למילחמת ששת־הימים. המפקד הבכיר
הוא שהיד, שוקל וקובע, מי זקוק
לתיגבורת ולמי צריך לסייע בכוחות נוספים.
רקע
זה חשוב להבנת היחסים שהתפתחו
בין קציני השיריון בתקופה מאו חרת
יותר. המפקדים שצמחו על גייסות
השירית והגיעו לעמדות פיקוד בכירות
בצה״ל, כמו הרמטכ״לים חיים בר־לב ודוד
אלעזר, וראש אג״ם ישראל טל, לא צמחו
אומנם יחד עם השיריון. הם היו אנשי
חי״ר שהגיעו לשיריון רק בסוף שנוח
החמישים. אבל ללא ספק הם הושפעו ממסורת
היחסים הפנימיים שהיתה מקובלת
בגייס, לפיה מהמרים המפקדים הזו טרים
על ״סוס״ זה או אחר, ולפעמים,
על פי הסלנג המקובל ״היו נופלים בין
האוכפים״.

כך נולדי
הקליקות

** י שסייע ל אווי רתד,תככנות ה-
פנימית בשיריון היה משה דיין, בתקופה
בה כיהן כרמטכ״ל צה״ל. דיין

עימו לגייסות כמה מקציני המטה שלו
לשעבר, שהיה רגיל לעבוד במחיצתם.
אז החלו להיווצר גם בגייסות ד,שירמן
קליקות — אגודות קצינים ששמרו אימונים
למפקד זה או אחר, והשמיצו בגלוי
את כל מתחריו.
התככים הפנימיים היו בעיקר בין מפקדי
חטיבה ,7חטיבת השיריון הסדירה,
הטובה והמהוללת ביותר של צד,״ל. אחרי
אורי בנר, היתמנה אולק כמח״ט ,7כ־שהמג״דים
שלו היו אברהם (״ברך) אדן
(שהוחלף אחר־כך באלחנן סלע) ,ישראל
גרנית והרצל שפיר. כל אחד מהמג״דים
שאף להגיע יום אחד להיות מפקדה של
חטיבה .7כתוצאה מכך עורערו היחסים
ביניהם. יום אחד, כשערך אולק מסיבה
לצמרת הפיקוד של החטיבה, הופיעו רק
קציני המטה שלו וישראל גרנית. ה־מג״דים
האחרים החרימו את המסיבה.
היריבות פשטה גם על עניינים שוליים
לכאורה. כך, למשל, רכש צד,״ל בשנת
1958 עבור אלופי־ד,מישנה מכוניות אמריקאיות
חדישות מדגם פלימוט. מפקדי החטיבות
עמדו לקבל לשימושם מכוניות
אלה, שחולקו לחטיבות ולא למח״טים אישית.
רק אולק לא זכה לנסוע בפלינזוט,
והמשיך לנסוע בטנדר שלו. הפלימוט של
חטיבה 7נמסר לשימושו של דוד (״דדו״)

טליק: זלזול פומבי ומופגן ברמטכיל

ברן: להטביע בתוך כפית של מיס
לא סבל את פונדק והחל לחתור תחתיו
כאשר קירב אליו את אותם קציני שיר־יון
שהתנגדו לפונדק. הוא הדיח את פונ דק
בהתקפת־זעם פיתאומית בשעת תימ־רון,
מינה במקומו את לסקוב• כאשר הודח
פונדק, יכול היה אורי בן־ארי לקבל
לפיקודו את חטיבת .7
כעבור מיספר חודשים כבר מונה אורי
בן־ארי, שנחשב לקצין שירמן מעולה, כמפקד
הגייסות. אלא שגם הוא החזיק
מעמד שמונה חודשים בילבד בתפקיד.
שמו השתרבב לפרשייה בלתי אסתטית,
והוא נאלץ לוותר על תפקידו לטובת חיים
בר־לב שהוזעק לצורך זד, מהחי״ר.
בתקופת חיים בר־לב החלה ההצפה ההמונית
של גייסות השיריון במפקדי חי״ר
שעברו הסבה וקיבלו עמדות פיקוד בכירות
בגייסות שהתרחבו. באופן טבעי נוצרו
אז יחסי איבד, אישיים בין מפקדי
השיריון הוותיקים לבין המפקדים החדשים.
הוותיקים ראו בצדק כיצד אנשי
החי״ר לשעבר תופסים את עמדות הפיקוד
הבכירות וחוסמים על-ידי כך את
אפשרויות הקידום שלהם, מה עוד שכל
מפקד בכיר שהוסב מהחי״ר לשיריון הביא

אלעזר, שבועות רבים לפני שהיתמנד, כמפקד
החטיבה. פרשה מעין זו העכירה
את רוחו של אולק, שנחשב כמפקד יוצא־דופן
בעל מנהיגות סוחפת ולוחם רציני
— ועירערד, מייד את היחסים בינו
לבין מחליפו.
המרד נגד דדו

* מן קצר אחרי שדדו אלעזר הית-
1מנה, ב־ ,1958 כמפקד חטיבה ,7נעשה
ניסיון להדיחו. המג״דים של החטיבה התכנסו
לשיחה ויזמו פנייה מאורגנת להח ליף
את דדו. טענתם העיקרית היתד, שדדו
אינו שיריונר ולא ייתכן שמפקד חטיבה 7
יהיה חי״רניק. המוטיבציה היתה ברורה.
אם לא יופקד דדו על חטיבה ,7עשוי
אחד מהם לזכות בתפקיד. אולם הם ניסו
להלביש את התנגדותם לדדו בנימוקים
אידיאולוגיים. באמצעים שונים ניסו להו כיח
כי דדו אינו מסר לתפקיד מבחינה

מיקצועית.
לצידו של דדו התייצב אז במפתיע קצין
האג״ם החטיבתי, שמואליק גורודיש, ש
היד,
קצין אג״ם עוד בתקופתו של אולק
והיה אחד הקצינים הבודדים בחטיבה ש עשה
בה את כל הדרך מראשיתה, ממפקד
טנק ועד למפקד החטיבה מאוחר יותר,
ערב מילחמת ששת־הימים. המג״דים של
חטיבה 7ניסו אז לשתף את גורודיש
בהתקוממות נגד דדו. כא-שר סרב לשתף
פעולה עימם, הטיחו כנגדו :״אתה הורס
את ד,שירמן.״
לגורודיש היו השקפות אחרות על הצבא
מאשר לחבריו המג״דים. הוא ראה
את עצמו לויאלי למח״ט החדש. המג״דים
ידעו שאם גורודיש עומד לצידו של דדו,
הוא עשוי לסייע לו בתחום המיקצועי בו
רצו ״לעלות״ עליו. הבהירו לו שאם יתמוך
ב״חי״רניקים״ ,לא יקבל גיבוי ובסופו
של דבר הוא עלול לאבד את מקומו בצמרת
הפיקוד של השיריון, אם יצאו נגדו.
אבל גורודיש לא נכנע. יחד עם קלמן
מגן, שהועבר לשיריון מהצנחנים, הכינו
_ — תוכנית האיעבור
דדו
מונים והשיעורים המפורטת לאימון חטיבת
שירית — המהווה עד היום את הבסיס
לאימוני השירית של צד,״ל.
מאז אותה פרשה החלה מסכת של
חתירה נגד גורודיש מצד רבים מקציני
חטיבה ,7שראו בו ״בוגד״ .אבל מצד
שני רכש לו גורודיש ידיד בדמות דדו.
בין שלושת אנשי החי״ר האחרים שהתבססו
בצמרת השירית — בר־לב׳ דדו
וטליק — התפתחה מערכת יחסים מורכבת
ומסובכת. בין בר־לב ודדו היו יחסים
קורקטיים, של הערכה מיקצועית
הדדית. בין טליק ודדו התפתחו יחסי חברות
הדוקים, בייחוד כאשר היו שניהם
צריכים לעבור את בחינות הבגרות. טליק
למד והתכונן לבחינות בחופשה מיוחדת
שקיבל לצורך זה. דדו המשיך לשרת
בגייסות, והיה נעזר בלילות בטליק שהדריכו
בחומר שלמד -במשך היום. בין טליק
ובר־לב נוצרו יחסי איבה וחוסר־אמון
הדדי, מהתקופה בד, שירת טליק כסגנו
של בר־לב שהיה מפקד הגייסות. יודעי
דבר מיחסים את הקרע ביניהם לתכונתו
של בר־לב לדכא את האנשים העובדים
במחיצתו וכן לשיטת פעולתו. טענו כאילו
היד, שולח ״מרגלים״ ,מאנשיו, כדי
לבקר את המפקדים שמתחתיו ולוודא אם
הם מבצעים את הוראותיו.
הקרע בין טליק ובר-לב הלך והעמיק,

עד שטליק נאלץ לעזוב מנית את גייסות
השיריון והלך לשמש כעוזר ראש אג״ם,
בעת שיצחק רבין היה ראש אג״ם ב־מטכ״ל.
טליק לא הסתיר את דעתו על בר־לב,
בז לו בגלוי. גם בשנים הבאות —
כאשר בר־לב כיהן כראש אג״ם ובר
דמטכ״ל, וטליק הפך להיות מפקד גייסות
השיריון, היו ביניהם חילוקי דיעות חריפים
קבועים. שלוש פעמים עמד טליק
על סף התפטרות מצד,״ל בגלל בר־לב
והוא הפך להיות לאחר־מכן לאחד המבק רים
הנוקשים ביותר של תפיסת ההגנה
בסיני, שנודעה בשם ״קו בר־לב״,

מילחמת
ה,,גמדים״
ן* נקודה זו נכנס לתמונה גורם
נוסף: אברהם (״ברך) אדן, כיום
אלוף פיקוד־הדרום.
ברן, בן כפר גלעדי שהתגייס לפלמ״ח
עוד ב־ ,1943 היה כבר במילחמת העצ מאות
מפקד פלוגה בגדוד 8של חטיבת
הנגב. הוא היה אחד מראשוני חיל־ד,שירמן
בצד,״ל, כשמייד אחרי המילחמה מונה
על־ידי סגן. אלוף שאול יפה, קצין
ר,שירמן הראשי הראשון של צד,״ל, לפקד
על קורס השיריון הראשון.
אחר־כך נטש ברן את הצבא, חזר
לקיבוצו — נירים. לצבא ולחיל-ד,שירמן
חזר ברן רק ב־ ,1956 כמג״ד בחטיבה 7
שאורי בן־ארי היד, מפקדה. ברן עבר בגייסות
ד,שירמן את כל שלבי הקידום.
במיבצע קדש היה מג״ד, אחר־כך יצא
לשנת השתלמות בארצות־הברית. שנתיים
שימש כקצין אג״ם של גייסות ד,שירמן
ואחר־כך הייתמנה כמפקד חטיבה• כשדדו
היה מפקד גייסות השידיון, היה ב ה
מפקד הטיבה .7גורודיש היה אחד ה-
מג״דים בחטיבה. לא עבר זמן רב ובין
ברן לגורודיש עבר חתול שחור.
תחילה היו היחסים ביניהם מצויינים.
שניהם היו אנשי שיריון ותיקים. אולם
המחלוקת התגלתה ביניהם דווקא בשאלה
מיקצועית. באחד הימים הורה ברן לגר
רודיש לשנות את שיטת תיקוני האש בתותחי
הטנקים. גורודיש התנגד לביטול,
טען ששיטתו של ברן פסולה. הוא סרב
(המשך בעמוד . )30

שאפ תני בצריח

8 23693410

823693*4106

1 * 0 1מ 0112נמןו3כ 1מ 6נ 0$ס

* 5 6 0 6 1 7 2 3־0

יחן -ארץ 1000 האיים מציעה לך את כל
תענוגות אירופה בחצי מחירו
אוצרות תרבות, אתרים היסטוריים, חופי רחצה
חלומיים, מועדוני צלילה ויאכטות. איים משגעים
ביפיים המרהיב, מעינות מרפא. בידור ב לויים מהנים ₪

ומרכזי קניות תוססים.

אכן, ביוון תוכל ליהנות ולבלות ביד רחבה

מתוך כספי ההקצבה ־ ועור ישאר לך כסף רב לקניות₪ 1

כי ביוון כספך שווה יותרו

ץ חיימין^ חפשיים ללא
דאגה!
עם ההמצאה השוויצרית
המשוכללת

!חינם
אודות שיטת.ס 0 .אינדיקטור
הבדוקה והמקובלת כיום
בטול כולו.
0 . 0 ( 1אינדיקטור(ישראל) ב׳1״כז\\
ת.ד 26300 ,ת״א

(המשך מעמוד )30
למלא אחרי הוראתו של המח״ט. מאחר
שלא יכול היד, להפר פקודה בגלוי, ביקש
לתת לו חופשה ארוכה מהגיים. ברן התעקש
וסרב להעניק לו את החופשה המבוקשת.
הלך גורודיש למפקד הגייס, דדו,
וקיבל ממנו את החופשה. כך התחיל
הסיכסוך האישי ביניהם, שהשלכותיו יבצבצו
ויופיעו?זגים מאוחר יותר.
גם היחסים ביו טליק לביו ברן מיו
מעורערים מלכתחילה. הם נבעו מניגודי
האופי שביניהם, ומקורביהם אף מייחסים
זאת לסיבות פסיכולוגיות עמוקות יותר —
העובדה ששניהם הם נמוכי־קומה. טליק,
איש מושב באופיו, שנולד במחניים וגדל
בבאר־טוביה, היה חניך האסכולה של הצבא
הבריטי, לחם בגדוד השני של הבריגדה
העברית במילחמת העולם־השנייה.
בטבעו הוא טכנוקראט ותיאורטיקן. לא
היתד, שפה משותפת בינו לברן, איש קיבוץ,
יוצא הפלמ״ח, שהוא איש שדה מטבעו.
ברן האשים את טליק בהיצמדות יתר
לתיאוריה, ליגלג עליו כאילו אינו יודע
לקרוא מפה טופוגראפית. טליק זילזל
בברן ולא פעם פגע בו והעליב אותו
בפומבי, לעיני המפקדים האחרים. השיני
אה בין שניהם הגיעה למימדים קיצוניים.
על ברן אמרו שהוא ״מוכן להטביע את
טליק בכפית של מים.״ לא היה כמעט
נושא שב 1לא נחלקו. גם בשנים הבאות
התנגד ברן בעיקביות לכל נושא אותו
ניסה טליק לפתח.
כאשר התמנה טליק למפקד גייסות השירית
ב־ ,1964 נאלץ ברן לעזוב את
הגייסות, הוא נטש את תפקידו כמפקד
בית־הספר לשיריון ויצא לשנות לימודים
ארומת. רק ב־ 1967 חזר ברן לגייס
כסגן המפקד, כדי להכשירו לרשת את
מקומו של טליק.

היריבויות נעלמו
במילחמה
* * כל קציני העזיריון שטיפסו ועלו
]*) בצמרת הפיקוד של גייסות השיריון,
נשארו רק שניים מחוץ למעגל האינטריגות
והסיכסוכים האישיים שאיפיינו את
הגייס. שניהם אינם עוד בין החיים. היו
אלה האלופים אברהם (״אלברט״) סנדלר,
וקלמן מגן.
כך, למשל, היתה מחלוקת בין גורודיש
לבין שלמה (״צ׳יץ להט. כאשר מינה
טליק את גורודיש כסגנו של צ׳יץ׳ שהיד,
מפקד חטיבה ,7הוא עשה זאת במילים :
״שתדע לך שצ׳יץ׳ אינו רוצה אותך!״
גם גורודיש התנגד למינוי, טען :״מה
כבר צ׳יץ, יכול ללמד אותי?!״ אבל
בסופו של דבר קיבל את הדין והתייצב
בפני צ׳יץ׳ ,שקיבל את פניו במילים:
״שנינו לא רוצים האחד את השני — וזה
יחיה בסדר!״ וזה היה בסדר. הם עבדו
בתיאום במשך יותר משנה.
אבל כאשר הרצל שפיר, כיום ראש
אג״ם ואז סגן מפקד הגייס, נאלץ לנטוש
את הגייסות בגלל חילוקי דיעות עם טליק,
התמנה צ׳יץ׳ כסגן מפקד הגייס, וגורו־דיש
התמנה מפקד חטיבה .7ביגואר 1967
פקד גורודיש על תרגיל התקפה של חטיבה
7בשטח הררי וטליק שיבח אותו
בפומבי על הצלחתו. מאותו יום שוב
התערערו היחסים בין צ׳יץ׳ וגורודיש.
לא עבר זמן רב וקציני המטה של
חטיבה ,7שעבדו גם תחת פיקודו של
צ׳יץ׳ ,נטשו את גורודיש. אבל טליק חשד
בצי׳ץ /סגנו, שהוא חותר גם תחתיו,
סילק אותו.
כאשר עמדה מילחמת ששת*הימים באופק,
רצה ברן לקבל חטיבה תחת פיקודו.
טליק סרב להדיח את אחד מ-
המח״טים שלו ולתת את הפיקוד לברן.
בסופו של דבד קיבל ברן פיקוד על
חטיבה באוגדה אחרת — האוגדה של אברהם
יפה•
במילחמת ששת־הימים עצמה נשכחו כל
היריבויות האישיות והסיכסוכים הפנימיים.
בשדה הקרב היתה שותפות מוח לטת.
גם היחסים בין מפקדי האוגדות היו
טובים. לעומת זאת היו יחסי מפקדי האוגדות
עם אלוף פיקוד-הדרום — ישעיהו
גביש — למטה מגרועיס. אבל בתום ה-
מילחמה שוב התערערה אחוות הלוחמים.
שימחת הניצחון הכללית בתום המיל-
חמה העמידה בצל את היחסים האישיים
המעורערים של המישפחה הלוחמת. לאיש
לא היה פנאי להתעסק בקטנות. דווקא אז
העמיקו הבקיעים, שבשנים לאחר-מכן
הלכו והתרחבו והגיעו עד לקרע גלוי בצמרת
הפיקוד הבכירה של צה״ל.
(המשך חסידרה בגיליון הנא).

ה 11ו ל 1ז

הזה

*101

במדינה חיבוך אקו־ח־ס בגן וגב ־ ת ־ הספר
העירייה מנהיגה שמירח
התנדכותית — ההורים
מתעצלים, מעדי8ימ שומרים•
השכר
את פני הילדים הבאים בימים אלד, לבתי־הספר,
מקדם בצד חיוכם של המורים, גם
מראהו של ושומר חמוש באקדח.
שומרים אלה הפכו לחלק בלתי־נפרד מנוף
מוהדות־החינוך השונים ברחבי המדינה.
השעות, הארוכות לעיתים, שמבלים
הילדים, גם ילדי סגנים, מלוות במראהו
של האקדח, שאותו הכירו עד־עתה רק !מן
הסרטים, מהטלוויזיה או מסיפורי האחים
הגדולים, החיילים.
המזרים ישאו: שק .״לאור פניות
הורים לוועד־ההורים של בית־הספר בנושא
בטיחות בבית-הספר, הוחלט על־ידי ועד־

תי־מוכרת. גם גננות הלכו בעיקבותיהם.
״להורים שלום!״ נכתב בפתק קטן, לא־רישמי,
בכתב־יד, ששלחה הגננת רחל עם
אחד מילדי הגן העירוני בשיכון בבלי
בתל־יאביב.
״לאור המצב ד,בטחוני, החלטנו לפנות ל-
חברת־שמירה ולהזמין שומר חמוש לגן.
החברה דורשת 1,500ל״י עד סוף השנה.
לפי חישוב זה, על כל ילד לשאת בהוצאות
בסך 22,5לירות.
״נא לשלוח את הסכום לגן.״
דובד־ד,עירייה, עמיקם שפירא, מגיב:
״בהתייעצות שנערכה, בה השתתפו ראש־העיר
שלמה להם, ראש אגף חינוך וסגן
ראש־העירייה חיים בסוק ובדוד אביבי,
מנהל אגף החינוך, נקבעה עמדה זו :
״שומרים־בשכר יילקחו על אחריות ההורים
בלבד. עיריית תל־אביב לא תהיה
מוכנה, בשום פנים ואופן, להסכים ש ההורים
ישתמטו משמירה־בהתנדבות.
״השמירה-בהתנדבות היא אחד האמצעים
שהעירייה נוקטת, הן בבתי־הספר והן סגני־הילדים,
ולכן העירייה לא תוותר עליו.״

עיתונות
3 >113>1ו עד ס מ מו
בחורה עירומה ער
שער ש? עיתון —
מזיק?מכירת
משקאות קרים

ילד ושומר בכי״ס בכלי
ההורים מתעצלים
ההורים להעסיק שומר חמוש שישמור ויסייר
בשטח בית־הספר ובמיתקניו מדי־י-ום,
משעה .14.30 — 6.30
״כדי לאפשר ביצוע המשומד״ על בל
תלמיד לשלם סך של 6ל״י לכיסוי ההוצאות
עד סוף שנת הלומודיס.
״נראה לנו שסכום זה לא יהווה קושי,
ונזכה להיענותך.
״העסקת השומר היא בנוסף לתורנות
של שני הורים, שנקבעה על־ידי בית־הספר.

נאמר במיכתב שנשלח על־ידי ועד־ההורים
של בית־הספר הממלכתי ב ב לי
בתל־אביב. טופס דומה שלח להורי־התל-
מידים גם ועד־ההורים של בית־הספר הממלכתי
גרץ בתל־אביב.
הגיב על מיכתבים אלה! ,כאשר הוצגו
בפניו, דובר־העידייה עמיקם שפירא:
״נדהמתי ממש. זאת הפעם הראשונה ש אני
שומע על דברים כאלה. גבדוק אותם
בדחיפות, מקבע את עמדתנו בנדון.
״שמירה־בשכר אנחנו מנהיגים בכמה
מוסדות־חינוך, שבהם, מסיבות שונות, לא
ניתן לסדר שמירה בהתנדבות. השמירה
שם מתבצעת על חשבון העירייה.
״פרט לכל זה, כלומר לשמירה ההתנדבותית
בבתי־הספר וגני־הילדים, לפי רשימה
שהרכבנו, אנו מפעילים גם סיירת־ג׳יפים
ופקחי־עירייה הפוקחים עין על
המתרחש בקירבת מוסדות אלה.
״ד,קצבנו מיליון לירות לצרכי בטיחות,
וכסף זה ישמש את הצרכים השוטפים.״
ראש עיריית תל־אביב, שלמה להט, העלה,
לדברי דוברו, בפני גורמי־ד,ביטחון
שתי בקשות בדבר אמצעי־הביטחון אותם
יש לנקוט.
האחד, שהמורים המחזיקים בדישיון ל־להחזקת
נשק, יורשו לשאת אותו בשעות־העבודה
שלהם, והאחר — להפעיל יחידות־ביטחון
שיוכלו לחוש במהירות לכל מקום
בו יצטרכו להם, ברגע שיצטרכו.
הגננת רוצה שומר. אלא שוועדי-
ההורים של בתי־הספר לא היו היחידים ש־

״מה קורה, לדעתכם, לאדם צמא שניגש
לקיוסק, מבקש טמפו, ומקבל במקום
בקבוק צונן — עיתון?״
כך שאלו אנשי חברת טמפו למשקאות.
בכתב־ד,תביעה הארוך והמסובך, שלווה
במיסמכים רבים, הביאו פרקליטי החברה
הסברים וטענות, מחם ניתן היה להבין
כי קיומו של עיתון בשם טמפו, עלול
להקשות על ההברה לשווק את מוצריה.
גיליון ראשון ואחרון. כשקיבל
נוח לוי את אישור מישרד־הפנים, חשב
כי הנה, כל הדרכים פתוחות בפניו. יתר־על־כן,
רעיונו להוציא לאור דו־שבועון
בשם טמפו, קיבל תמיכת־מה כאשר נענה
בחיוב גם על־ידי החברה המייצרת
משקאות קלים, הקרוייה באותו שם.
חברת־המשקאות שלחה את בירכתה
לעיתון החדש במיכתב, ונראה היד, כי
המו״ל הוותיק אמנם עתיד להוסיף לשוק־העיתונות
הישראלי עיתון חדש.
כך הופץ גיליונו הראשון של טמפו
ברחבי־הארץ. אלא שהיה זה גם הגיליון
האחרון. עורכי העיתון וכתביו נדהמו, כ אשר
נקראו לפתע אל בית־המישפט המחוזי
בתל־אביב, שם הוגש על־ידי חברת
טמפו למשקאות קלים צו לעיכוב הופעתו
של העיתון, בצורתו הנוכחית.
פשרה כדאית. אולם, בכתב־ההגנה
שהגיש לבית־חמישפט פרקליטם של הנתבעים,
עורך־הדין חיים משגב׳ גילה
הוא אודות מיכתב־הברכה שנשלח על-
ידי חברת טמפו לכבוד הולדת העיתון
החדש, וכן הביא עשרות דוגמאות של
שמות אחרים, המתנוססים על עיתונים
ומיפעלים שונים גם־יחד.
כך הזכיר את טייס — שהוא עיתון,
ולהבדיל, סוג של סיגריות! את קשת
— עיתון ושרשרת־מכבסות, או סטאר
— עיתון־נוער ומיפעל לייצור מאווררים.
השופט לבנברג חייך .״ברור,״ אמר,
״שהשם טמפו אינו יכול להיות נחלתה
הבילעדית של חברה זו או אחרת. זהו
שם, או מילה, בינלאומי, שאי־אפשר
לאסור על איש להשתמש בו.״
כאן פנו עורכי־הדין של חברת־ד,מש קאות
לשופט והודיעו, כי הושגה פשרה.
טמפו, העיתון, ימשיך להופיע באותו
שם, אך האותיות המרכיבות את שמו
יהיו שונות, וכן תתווסף אל השם הכותרת:
עיתון מיוחד,
״הפשרה היתה כדאית לי,״ אמר נוח
לוי .״אחרי הכל, ניצחתי אחת החברות
הגדולות בישראל, זזה מה שחשוב לי.״
העירוס מוכר כמרץ. אך הצדדים
שכחו לציין את העובדה הפשוטה, שמה
שהרגיז את בעלי חברת־המשקאות היה
דווקא תמונת״העירום, שהתנוססה על
שער גיליונו הראשון של העיתון.
״בעל חברת־המשקאות, מר בורנשטיין,
הוא יהודי חרדי,״ סיפרו פרקליטיו.
״תמונה של בחורה עירומה על שער עיתון
בשם טמפו עלולה רק להזיק לו.
״פרט לכך, את מיכתב־הברכה, שנשלח
כביכול אל העיתון, שלחה חברת־המשק־אות
בחתימת המזכירה בלבד, מבלי ש־

צרתך הגדולה שאתה רוצה המון׳ מובן
אפילו לטבול לשם בך, אך אינך יודע

ללכת עד הסוף, מתי
שצריך. השבוע תיפול
בידך הזדמנות להתגבר
על חולשתך זו ן
אם תחמיץ אותה הפעם,
מי יודע מתי שוב
יעלה בידך לעלות על
דרך המלך. במישור
חיי-האהבה, אתה נכנס
החודש להילוך
גבוה. טעם ונגוס ככל
שתוכל, חיים רק פעם אחת. גם את,
בת טלה, השבוע יהיה רומאנטי עבורך.

בסך הכל, נכנסת לתקופה טובה מאלו
שקדמו לה. אם את
רווקה — אין הרבה
סיכויים שתישארי בודדה,
השבוע, או שתהיי
רווקה, בעוד חודשים
מועטים. בן־שור:
הישמר מהוצאות ניכרות,
העלולות להיגרם
21 בספריי ־
על־ידי צעד פזיז או
20 בלזאי
על״ידי ליאות־ממחש־בו!״
מצד שני, מעולם
לא היית כל-כך אקטיבי. לבשי תכלת.

בכלל לא יזיק לך, אם תתכנן בקפדנות
את המשך פועלך ה __ 1
עיסקי — ותשמור את
תוכניותיו לעצמך בלבד.
אם אתה זקוק לכסף
— קרוב משפחה
או אפילו אשה מבוגרת
עדיפים על ממון
מבחוץ, שמוגש לך לכ21
בנו *י -
אורה תוך־כדי הטר20ב
יוני
דות קטנות יותר. אם
את רוצה באהבתו —
מוטב שתתענייני, לכאורה, גם באחרים.

הבעייה העומדת במרכז
מאזניים, היא בריאותך.
כל אשר תעשה לשיפורה
— ממויין. כל
אשר תעשה העלול לפגוע
בה — מסוכן מן
הרגיל. גש לרופא, לבדיקה
שיגרתית. ואל
תזניח את פוליסת הביטוח
בגלל הצלחתך ( 2געזפטלינר -
22 חסונו
העיסקית והאמנותית.
נכונו לך הפתעות רבזת
לא צפויות גם במיישור הפינאנסיו

0ז1ן נ״0

החודש מתחיל עם זינוק קדימה אך
השבוע אינו, בהכרח,
חיוני לתוכניותיך.
בייחוד יום א׳ :אם
אתה מתכוון לבצע
תוכניות ביום זח, מוטב
שתיזהר. נסיעה
קצרה תסתיים בסיבוכים
ואולי באסון. אל

תיתן לילדים לצאת
2/באוקטונו •
לטיולים, דווקא הש-
2 2ביו למנר
בוע. בת עקרב: הפני

את מרצד לשיפוצים והיזהרי מרכילות.

1101

העבודה בוערת ויש אפילו תוצאות די

לעבודתך, מפתיעות אבל ההמולה שאתה

מקים סביבך, מחשידה
אותך שאתה מדבר יותר
על העבודה מאשר
מבצע אותה. הדבר היחידי
שבולם ומרסן
אותך היא בעצם שות־פתך
המצביעה בפניך
כל הזמן על נקודות
התורפה שלך. יש הר־

שו 11

(!*וסיס

מצבך הנפשי מוסיף להשתפר — וזאת,
מכות היכרויות חדשות,
ועל־יסוד כמה
התפתחויות המוכיחות
לך, כי יש לך כל הסיכויים
לפענח את הקשרים
שקשרו אותך
למצב סטאבטי. כיש־רונו
יתגלה ברבים, למבוכתו
ולישמחתך. אל
21 בי ת * -
תהיו שוטים, בני סרטן:
20 גיול״
נצלו זאת לפרנסה.
מאמץ בעבודה יביא תוצאות טובות.

[1111

הוויכוחים והמריבות שאתה שותף להם
לא יעזרו להפגת המתח
אלא רק יגרמו לך
לדפרסיה. במיוחד הימנע
מאי-נעימויות עד
יום ראשון, אז תתחיל
להרגיש בהפגת
המתח. התאזר בהר1

סבלנות. לך לראות
סרט טוב, רצי ;
בן ויי ״־
21 באוגוסט
ני, לבד, או עם חברה,
ותיווכח שצפויה
לך הנאה גדולה, נעימה ולא רגילה.

וויוו!

אתם מחפשים אתגר שיתן לכם הזדמנות
להוכיח את עליונותכם.
התלהבותכם תשרה השבוע
אווירה של התלהבות
על אלה הסובבים
אותכס, כדאי
להזכיר שהשנה היא
שנה טובה לבני מזל
בתולה החושבים להי12ג
א 1ג 1ס ע -נשא. לכן, מוטב או22ב
ספטמבר
לי להזדרז לפני שהשנה
תגיע אל סיומה.

בכוח האינרציה מוטב לזוז קדימה
מאשר תוך־כדי הפעלת
כל השרירים,
כל הזמן. זוהי תקו פה
בה מוטב לחשוב,
הרבה, לפני כל צעד.
ואמנם, אם כן תעשה
ולא תירתע מן המסקנות
המפתיעות שתסיק
— תגיע רחוק,
השבוע. יש סיכויים
להעלאת-שכר או להכנסה
גדולה יותר. צפוי לך שבוע רומנטי.

שינוי לטובה במצבך
במקצת. אתה תמצא
ידידים במקום הפחות
מתקבל על הדעת• עם
זאת, דע שהם מתייח£
סים
אליך בחוסר״הת־חשבות.
היזיהר מהפכ־פכים,
ועוד יותר, כמובן,
מנשים הפכפכות.

נטייתך לחולמנות ול-₪ -ו>ו/-וווזזום ו
רומנטיקה תסבך אותך,
השבוע, במריבה לאל
ן. אזי, אס כבר תכניס את האף לענייני
הזולת — סיים את המלאכה בכבוד.

הכלכלי

המסובך

אחרי מסע

ארוך ומפרך, אתה חוזר
למצב של רגיעה. השלווה
תחדור, אט־אט,
לתוך חייך ותמצא
עצמך בעמדה של
כוח. בת דגים: אל
תהססי להתפטר, אם
הבוס עושה לך צרות
במישור האישי. זה
לא כרוך בחוזה״העבו-
דה. בן דגים: יום ה׳
ו־ו׳ לא נועדו לעסקים.

0׳11

* 1בפברואר
20 גרורס

יום שכולו אוליביה
יום של הרגשה רעננה, נפלאה,

שעות רבות של ניחוח עדין
האופף אותך לאחד הרחצה ב׳אוליביה 24׳.

׳אוליביה 24׳ הסבון עם התוספת המיוחדת
של ־דס חומר הפלא השומר את ריחו למשך כל היום.
׳אוליביה 24׳ ב־ 5סוגים וריחות שונים להרגשה רעננה ונפלאה.

סבון

היוקרה של * נ ץ * 1*1 : 1

לנהל את תיאטרון

היור ש ל בי תקר או ס
אשת־בשורה אני לכם מיום. ולא סתם.

נולד להם. בן. במזל טוב. ג׳וזי ושמוליק
קראום הפכו בשבת אחרי הצהריים, בשעה
טובח ומוצלחת, לאבא זאמא מן
השורה.
אחרי איזה - 13 שנה של ציפייה דרוכה,
זה קרה סוף־סוף. ג׳וזי, שהיתה יפהפייה
ממש בתקופת ההריון, נהנתה אז מחברתו

הצמודה של שמוליק, שבחודשים האחרונים
נמנע מלהופיע בלעדיה.
במקום להופיע, הוא הקדיש חלק גדול
מזמנו לתפילה שזה יהיה בן. לא תאמינו
— אבל התפילה עזרה.
קראוס הקטן הוא אומנם רק בן יומיים
וחצי בערך, ברגע זה, אבל אין ספק
שזה הקטן גדול יהיה׳ ולהשומע ינעם.

המגד -

עיסוקיה האחרים
באר־שבע הצעיר.
מפעילות קדחתנית אמנותית כזו מוכרח
מישהו לסבול. הרי לא ייתכן אחרת.
הריחוק הגיאוגרפי העתידי גם הוא
תורם קצת לעניין. לכן, ברור שמשהו
יקרה שם.
יותר מזה — ציפור קטנה לחשה לי
שהמשהו כבר קורה.

ונאמר לדבק
תחשבו

זהו דווקא פיתגם נכון,
עליו רגע.
אבל למה לחשוב, כשאפשר להוכיח ז
הדוגמה הטובה ביותר לכך היא חייו
הפעילים האינטנסיביים של אחד הזוגות
האמנותיים ביותר שקיימים אצלנו ברגע

לבמאית־המנהה עדנה שביט יצא כבר
מזמן שם של א שה עסוקה מאד. עסוקה
זה לא מילה. היא גם מביימת, גם מרצה
באוניברסיטה, גם יש לה תוכנית קבועה
בגלי־צה״ל, וגם וגם.
חוץ מכל העיסוקים האלה היא גם
נשואה לשחקן־בן־שחקן אלכם אנסקי,
שהוא מצידו עסוק לא פחות. הוא מגיש
תוכניות ליליות־רוגעות, גם־כן בגלי־צה״ל,
ובימים אלה הוא מתחיל לנהל את מועדון־
התיאטרון. שנפתח לאחרונה על־ידי יעקב

אגמון.

טוב מ אד
מי שעוקב בנאמנות אחרי מדור־הרחילות
שלי, זוכר בוודאי את שתי התמונות
הניפרדות המופיעות, כאן, שהתפרסמו כבר
לפני חודשיים וחצי, באותו מדור, באותו
יום, אך בסיפורים שונים.
נכון, סידרתי לכם מתיחה קטנה. אבל
היא הצליחה, תודו.
אז זה היה ככה. באותו מדור סיפרתי
לכם על דליה ויינשטיין, הגרושה בת
ה־ 38 שעובדת במישרד־הפירסום דחף, ועל
איך שהיא התגרשה כבר פעמיים, אבל
בדיוק ביום הגירושין השניים -שלה פגשה
חתיך חדש והתאהבה בו צ׳יק-צ׳ק.
ולא רחוק משם, במרחק של שלושה
טורים, סיפרתי לכם על הקבלן העשיר,

עדנה, מצידה, עוברת — למרות כל
תרי״ג מיצוות, וכל מילה שנייה שלו היא
בנוסח ״ברוך השם,״ ״בעזרת השם,״
ולשם שינוי־ — גם ״תודה לאל.״
הכיפה הפכה לאביזר בלתי־ניפרד גם
מראשו של מי שהיה בדרן־שדרן־מראיין־
שחקן דורי גן־זאב. גם הוא פרש מהמולת
העיר הגדולה ומתענוגותיה המפוקפקים,
עבר לגור בקיבוץ ולהתייחד
עם הטבע, כמיצוות האופנה האחרונה.
והנה בא עוד אחד. דיי גן־עמי,
שהיה פעם ידידה של רינה גנור, אשתו־לשעבר
של ׳שליש־הגששים, פולי. דדי
הוא ז׳מר־לשעבר, שהשתתף פעם במקהלה
של הצגת מריאה בתיאטרון הקאמרי. ברדיו
אפ*שר לשמוע אותו שר את השיר
דסדמונה. אבל הזמירות היחידות שהוא
שר היום הן זמידות־חב״ד דווקא, כי הוא
עבר לגור שם, בכפר־חב״ד, והוא מסתובב
עם שטריימל על הראש, באופן קבוע.
שלא לדבר כבר על איקא ישראלי,
שעשה את זה עוד לפני המילחמה, ובכל
הקיטור. גם הוא הפך דתי אדוק, גידל

אמא ואבא
התפילה עזרה

חוזר־בתשובה כן־זאב
בחזרה אל הדת
אחד־אחד ובאין רואה, כמאמר המשורר,
קורים פה במדינה הזאת דברים שפעם
היו בטח מעוררים סערה ציבורית אם לא
חברתית, ואילו היום מתייחסים אליהם
כאל דבר מובן־מאליו, תוצאה ישירה של
הרוחות המנשבות ביישוב.
כל מיני אנשים, יפים וידועים, שפעם
היו רואים אותם מסתובבים בכל אירוע
חברתי ראוי־לשמו, נעלמו מן האופק ולא
׳נודע כי באו אל קירבו.
ומה -שקרה להם — מטאמורפוזה זה
לא מילה•
קחו, למישל, את המשוררת רינה שני,
אשתו לשעבר של הארכיטקט דן איתן,
שהוא בעלרדלשעבר של הסופרת (ברקיע
החמישי) ׳רחל איתן, שחיה היום בגלות
אמריקה עם איזה בעל מיליונר.
אז רינה, כמו שהוא משוררת ואשה־לשעבר,
תפסה אהבה לא-נורמלית לעיתו־נאי־הסטיריקן
של הארץ, יעקב רוט*
כליט, שנפצע במילחמת־ששת-הימים. ו-

מאותו רגע נסגרו להם השניים באיזה
בית בהרצליה. כך הם חיים להם בחיק
הטבע, פחות או יותר, הרחק מהמולת
הפוליטיקה והאווירה -של אחר־מילחמה,
והוא אפילו הפסיק לכתוב. המוזות שותקות.
המוזות
השתתקו גם אצל השחקן אריה
יצחקי בעלה־לשעבר של השחקנית־גם־
היא עליזה יצחקי. מי שמשתדל מאוד
יכול לראות אותו בימים אלה בירושלים,
לשם עבר לגור, כשהוא חובש כיפה, מקיים

מנחמי

דיינשטיין

כל אחד לחוד —

זקן ופיאות, ואפילו ייצג כבר את ׳דרכו
החדשה בטלוויזיה.
ובל נשכח את אורנה בנאי, אשתו־לשעבר
של צעיר האחים בבאי, גברי,
שליש־גששים בפני עצמו, שנטלה על עצמה
למלא את כל מיצוות התורה ככתבן וכלשונן,
ואפילו התחתנה עם בחור דתי
וגרה במושב בדרום הארץ.
נראה שאופנת־הפרישה החדשה אוכלת
כל חלקה טובה בנוער. אולי מישהו יכול
להסביר לי מה קורה פה?

התמונה השלמה

חדשות מן השלום
המוני הדברים שקרו מאז המילחמה הש כיחו
כימעט לחלוטין דמות אחת, שמשך
שבועות ארוכים ישבה בתוך ספינה קטנה
מול חופי המדינה, עם עוד חבורת מ שד
געים־לדבר, ועשתה כאב-ראש רציני להרבה
אנשים טובים בארץ הזאת.
וזה באמת לא יפה ששוכחים אותו. כי
אייכי נתן, יונת־השלום הפרטית, מסתובב
כיום בניו־יורק והוא מלא כרימון
רעיונות טובים ותוכניות חדשות.
לכל מי שמעוניין להטות לו אוזן מספר
אייבי, בגאווה בלתי־מוצנעת׳ איך שהה
במילחמת יום־הכיפורים בנמל ביירות. להוכחת
דבריו, הוא מציג ׳תצלומים בחברת
מישמר־פבוד לבנוני המצדיע לו.

והתוכניות — מגוונות. אייבי מתכונן
לחזור ארצה, עם אונייתו — ואיך אפשר
אחרת? — וכאן, או שימשיך בשידורים,
כתחנה מיסחרית, או שיהפוך את האונייה
לבית־קפד, צף, כפי שכבר סיפרנו.
הוא יודע גם לספר שכבר פנו אליו,
אנשים רישמיים מאד, ורמזו לו שייתכן
מאד כי ירשו לו אפילו להפוך את התחנה
לתחנה מיסחרית, עם פירסומת, ובלבד שיתחייב
להפסיק את שידורי התעמולה.
בינתיים׳ אפשר לראות אותו ערב־ערב
במועדון־הלילה הניו־יורקי אל־אברנזי. הוא
לא מופיע שם, וגם לא שותף. פשוט,
יש לו חברה, נערה ישראלית בלונדית
המכהנת כנעדודהמלתחה של המועדון.
וביחד היפה והמוצלח יגאל מנחמי, העומד
להתגרש מאשתו, הציירת ממוצא אוסטרלי,

חנה.

ופה עשיתי תרגיל קטן. כיוון שיגאל
עדיין לא היה גרוש אז, החלטתי לפרגן
לכל המעורבים־בדבר, כדי לא לקלקל להם.
זו היתד, המתיחה הקטנה. את תמונתם
המשותפת של הזוג דליה־יגאל, שצולמה
במסיבה, פשוט חילקתי לשניים, הוא לחוד
והיא לחוד, וסיפרתי עליהם שני סיפורים
שונים, שלכאורה לא היו קשורים זה בזה.
אבל לפני כשבועיים קיבל יגאל את
הגט שלו, ואין רגע יפה מזה לגלות
לכם את הסוד, ולהראות גם את התמונה
השלמה -של הזוג הטרי.
מה יהיה בסוף הסיפור הפרטי שלהם,
זה עניין שעוד מצריך בירור — אבל
העיהר שהמתיחונת הצליחה__ .

מרוב יפהפיות אי־
:שר היה לראות
משפנטס טי איך שתיאמתי עם
( <₪קיסינג׳ר בעניין הפרדת־הבוחות בגולן,״
חייך ינוקא בסיפוק, בפתיחת תערוכתו
.״הסכמנו בינינו שההפרדה תיפול
בדיוק עם הפתיחה שלי — וכד גם היה.
קיסי לא איכזב!״
;אין פלא, אם־כן, שביום רביעי האחרון
מילאו את אולמות גלריית לים בתל־אביב
כ־ססד איש, לכבוד פתיחת תערוב ת־הציו-
רים החדשה של משה ינוקא, הצייר, שידידיו
רבים מספור והנערות נמשמת
אליו כפרפרים אל האש, אשר הפך כימעגו
לאגדה בחוש-ההומור העסיסי שלו ובכיש־רונו
לרכוש לו ידידים.
לכן היה הקהל גם מגוון ביותר —
מקציני־צה״ל גבוהים, אנשי־חברה ואילי-
מיסחר, וכלה בנערות היפות ביותר בתל-
אביב. ינוקא קידם את פני כולם בחיבוקים
ובנשיקות. הערב הפך לאירוע עליז ומר שים
כאחד — כשעל הכל שולט קיסמו
הרב של האיש.
ינוקא בן ה 42-הוא ירושלמי ״גיזעי,״

תעחנח ד״קת״סת
היצירה וההשראה

ינוקא׳ מראה אחד מציוריו לאשתו של
הבמאי דויד לוין (מימינו) ,למרים גילמן
התיירת ולספרית לידה .״ליוה היא מעריצה כל־כך גדולה שלי, עד שבעלה מסתכל עלי בעין
עקומה,״ צחק ינוקא. למטה: הדוגמנית מחי לרמר ומלווה, יצחק דנין, בעל מוסך רנו ביפו.

הסבר צמוד

מעניק י נוקא לחובבת־הציור דינה אפטר• ״אני בוחר
בדמות,״ הוא אומר ,״ואד אני בונה את הסיפור מסביבה
או בתוכה. כל הנופים שלי דימיוניים — אני יכול לחבר נוף ירושלמי עס יפואי,
למשל. התמונה תופסת חיים תוך כדיי עבודה.״ ינוקא החל לצייר רק בשנת .1969

עם עליזה

ה״פייטר״ של הצנחנים הפך
להיות אדם המחפש שלום,
שלווה ונשים יפות! ״מה שלא יקרה,״ הוא אומר בפתיחת
תערוכתו החמישית ,״האשה היא תמיד העיקר בציורי.״

עם עדה

עדה מלווין, אמרגנית־אמנים מאוסטרליה,
הגיעה אף היא לתערוכה .״מה אני יכול
לעשות,״ אומר ינוקא ,״הנשים פשוט, נדבקות׳ לתוך התמונות.
בכל התמונות שלי מופיעות נשים, אפילו יותר מאשר פרחים.״

עם שוה

מור (קירשמן) ,מנערות־הזוהר
הישראליות הידועות;
העובדת כיום כמוכרת בגלריה ביפו .״אני מצייר
נשים בגלל שהגברים לא יוצאים לי הכי טוב.״ 1

בפי שהוא אוהב לומר. בהיותו בן 15
הצטרף לשורות ה״הגנה״ ,ונשאר במדים עד
שיחרורו, בדרגת רב־סרן. במהלך שירותו
הצבאי נטל חלק במילחמת־השיחרור, ב־מיבצע־סיני
וכן בפעולות קרביות אחרות,
כמפקד בצנחנים.
לאחר שיחתרו מהצבא העלה את רשמיו
מתקופת המדים שלו, כלוחם ומפקד בסיפרו
״מקיביה עד המיתלה.״
בשנת 1962 החל ינוקא בסידרה של
גץ בים כמנהל תיאטראות ומועדונים שונים
.״אני ינוקא של הסגירות,״ נהג להתלוצץ
.״תמיד, כשהבעלים ראו שאיזה
מועדון לא הולך — היו נותנים לי לנהל
אותו.״
כתום שורה של סגירות כאלו, ירד ינוקא
לאילת, לנהל במשך שנתיים את מועדון־
הלילה נפטון.
תחילת דרכו בציור היתר. מאוחרת
למדי. רק בשנת 1969.החל מושך ב

11ך ך ןווך ן 1ךךן ינוקא בסיסגרת הטיבעית שלו
— 11 11111/1.1 1 1המשמשת לו גם השראה
לציוריו. נשים יפות מעטרות תמיד את סביבתו המיידית של ינוקא,

תערוכת של ינוקא עם ידידה, המיסעדן
רפי שאולי, ניראתה זוהרת יותר מתמיד.
לזכותו חמש תערוכות מוצלחות, וגם
קהל־מעריצים גדול ונלהב.
את הדחיפה להתחיל לצייר נתן לו
הצייר יוסל ברגנר, לאחר שראה כמה
מרישומי־הבוסר שלו. כאשר חזר לתל־אביב
מאילת, לפני כשנה וחצי, החליט

ינוקא להקדיש את כל זמנו לציור.
״איך צייר יודע שהוא מתחיל להצליח 1״
שואל ינוקא שאלה, ומייד משיד עליה בעצמו
:״כשמוסדות באים לבקש ממנו תמונות,
כתרומות. ואז, כל מה שאתה תורם
— חוזר אליך כפול.״
״אבל זה קשה,״ הוא מודה .״למשל,
אחד הדברים שמהם אני פוחד הכי הרבה
זה לחקות ומישהו אחר. אסור לעשות
מציור טוטו. צריך דימיון ! ציור זה כמו
בישול. כשם שלאשף־ימיטבח טוב אין רצפט
מדוייק לשים שתי כפיות־מלח וחצי־כפית
פילפל בתבשיל — כך גם בציור, אין נוסחה
לעירבוב הצבעים.״
אך מי שטעם בבר ממעשי־ידיו של

הצייר־יהצנחן העליז. כאן הוא נראה עם עליזה (מימין) ועם
שרה מור (משמאל) .״היום אני שולט במישפחות הכחול והאדום,״
אומר ינוקא .״כשאשתלט על שאר הצבעים, אדע שאני צייר טוב.״

ינוקא, דווקא בממלבת־הסירים, יוכל להעיד
על בך שהצייר־הצנחן הוא גם טבח
הראוי להתכבד אצלו.
על סוד הצלחתו אצל בנות המין היפה,
הוא אומר :״כעיקרון, אני אוהב נשים
יפות ! מה שלא יהיה — אצלי האשה היא
תמיד העיקר ! בכל התמונות שלי מופיעות
נשים, הן פשוט, נדבקות׳ אליהם — אפילו
יותר מפרחים.״
אגב נשים, הוא מוסיף :״זה לא בסדר
שבממשלה החדשה נשארו יותר מדי שרים
בלי־תיקים. אני מציע ששולמית אלוני
תהיה שר־הדתות. שיהיה סדר.״
״יש כאן, למשל, בתערוכה, תמונה ש
הקדשתי
במיוחד לדני מט, איתו שירתתי
בצנחנים. ציירתי אותו עם תעלת־סו־אץ,״
הוא מספר.
״היום אני איש־השלום,״ מצהיר איש־המילחמה־לשעבר
,־שסיפורי־הגבורה שלו
היו כבר לשם־דבר .״פעם הייתי קיצוני,
אבל במשך השנים השתנו המושגים שלי.
גם התפיסה השתנתה. זה קרה עוד לפגי
מילחמת יום־הכיפורים.
״במשך כל המילחמה ציירתי, אבל לא
הכנסתי אותה לציורים שלי, חוץ מדבר
אחד — השעון. השעון, שמחוגיו מודים
על השעה שתיים — שעת פרוץ מילחמת
יום־הכיפורים, הפך להיות לי למעין־סמל,
מעץ־תווית.״