גליון 1919

הצג PDF מעבר לתצוגת תמונות עוד משנת 1974

עמוד 1

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 1 |

עמוד 2

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 2 | העורך והמייסד הראשון: ד״ר מלכיאל זוארץ ו״ל ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנון מרמרי, קובי ניב, אפרים שידון כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1 חיל האוויר פעל בדרום לבנון

העורך והמייסד הראשון:
ד״ר מלכיאל זוארץ ו״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנון מרמרי,
קובי ניב, אפרים שידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

חיל האוויר פעל בדרום לבנון
כתגובה על הפיגוע במיגרש הפועל פ״ת
לבנון מכחישה כאילו יצאו הפורעים משיטחה
בדקהה־: 90

מטוסי חיל־האוויר פעלו בשעות
אחה״צ נגד מטרות בדרום־לבנון. הופצצו
מחנות־פליטים, מיפקדות ומחסני
תחמושת. הפעולה בוצעה בתנובה על
מעשי הטירור האחרונים כמיגרש
״הפועל״ פתח־תקווה. טייסינו מדווחים
על פגיעות מדוייקות.

חולייה של בית״רינאים השתלטה על
בית־מגורים במוצא ומחזיקה בבני ערו בה.
בכרוז שפיזרו, הכתוב עברית וערבית,
נאמר שבני הערובה ישוחררו רק לאחר
שהגביע יוענק לבית״ר ירושלים שלוש
פעמים ברציפות. כמו־כן דרשו הבית״רי־נאים
את המקום הראשון בליגה, את שפיג־לר
ואת קרקפתו של השופט א שכנזי ב־אריזת־שי.
אנ שי החולייה הטעימו שיאותו
לנהל מ שא־ומתן רק עם שופט־קו נייט־ראלי
או עם ז׳יל רימא (בתנאי שלא ירמה),
ואיימו שאם לא ייענו תביעותיהם יערכו
ג׳אנו־סייד בתושבי מוצא.
שפט — שושני.

בעת התקיפה, כינס ראש־ממשלת לבנון
מסיבת עיתונאים ובה טען שהחבלנים כלל
לא יצאו משטח לבנון, אלא פעלו מתוך
השטחים ״הכבושים״ עצמם. אך ישראל
אינה מוכנה להודות בעובדה זו, ומנצלת
א ת ההזדמנות כדי לבצע פעולות תוק פניות
נגד לבנון.
שר־הביטחון דחה מכל וכל את טענת
לבנון, וחזר והדגיש את כוונת ישראל ל הכות
במחבלים בכל מקום, בכל שעה,
מזוויות קשות ובתוך הרחבה.

בתמונה :

רגע הפריצה: בית״רינאי משליד
את השופט מן החלון.

דיין

ח!ורי

מאתכ תבנו המלקק
דיין הלן ובכל זאת המדינה לא התמוטטה. אב $אסור להתייאש
— היא עוד תתמוטט.
יעבור חודש, יעברו חודשיים, תעבור שנה — הרי בסוף, המדינה
תהיה מוכרחה להתמוטט. ואם היא לא תתחיל להתמוטט אז אנח נו,
אני וחברי המלקקים בשאר העיתונים, נדאג לזה. אנחנו נכתוב
שהמצב חמור ושהשעה קשה ושככה זה לא יכול להימשך ושאוי
ואבוי ושהצילו ושזה נורא. כי אנחנו הרי מבטאים את דעת-הקהל.
ואחרי שכבר כולם יראו ויבינו שהמצב נורא ושהעם נאנק,
אנחנו גם נציע פיתרון — משה דיין. כי אנחנו הרי מבטאים את דעת
הקהל. ואז אתם, דעת-הקהל, תחזירו את דיין לשילטון והכל
יהיה בסדר.
אז תגידו בעצמכם — למה לכם כל הצרות האלו ז תחזירו את
דיין עכשיו ואני נשבע לכם שנעזוב אתכם במנוחה.
ואם לא — אז תראו שאתם בעצמכם, דעת-קהל שלי, א תם
בעצמכם תפגינו בעד החזרת דיין לשילטון. אם לא בעוד חודש, אז
בעוד חודשיים ואם לא בעוד חודשיים אז בעוד שנה.
להתראות.

אלימלך
ר ר רי מאלט

להד״ם
ה ח בי ר ה קו ררד אי םלי

בי ררה

ש דוו ררה

אבן מכחיש שקרא לממשלת רבין ״מאפייה של הפלמ״ח״.
רביו מכחיש שאמר משהו בעניין ויזה לגוש-עציון.
אריק מכחיש שקרא לחיילים לסרב לפקודות שניתנו להם.
בן־גוריון מכחיש שכינה את השמו״ם בשם או״ם.
טרומפלדור מכחיש שטוב למות בעד ארצנו.
הרצל מכחיש שייסד בבאזל את מדינת־היהודים.
משה רבנו מכחיש שהתעסק עם כושיות.
קיין מכחיש שהרג את הבל.
אלוהים מכחיש שהוא בחר בנו.
המישטרה חוקרת.

עמוד 3

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 3 | — ממישנתו של מייסדו ברוד שלא עשני עיסה ד״ר זוארץ (בפגישה עם מק־דיזל גדול) מיומנו של מתנחל 06.00 הבוקר עם הנץ ד! ^3ת! החמה תקענו אוהלנו בעמק המש קיו* על הר

— ממישנתו של מייסדו

ברוד שלא עשני עיסה
ד״ר זוארץ
(בפגישה עם מק־דיזל גדול)

מיומנו

של מתנחל
06.00
הבוקר עם הנץ
ד! ^3ת!
החמה תקענו אוהלנו בעמק המש
קיו* על הר גריזים ושבם. קבענו
את מפת ההתיישבות העברית ל מאה
השנים הבאות. איש לא יזיז
יהודים החוזרים לנחלת אבותיהם.

משרד התיירות

משרד ההסברה

המועצה:המקומית שועאפאת

חיזיון או ר־ קו לי
תחת שמי ירו שלים

08.00
מתארגנים להתיישבות קבע.
שולחן אחד ישמש בגן־ילדים
ושולחן שני בבית־כגסת. מתלבטים
בקשר לשרפרן* .ב 9-בדיוק הונן*
הדגל. עצרנו נשימתנו. היאחזות
״שכמיה״ היתה לעובדה. גאולה
בכתה כמו ילד, רק בקול הרבה
יותר עבה. מחכים לצבא.
11.30
צה״ל לא מגיע. החום בעיצומו,
זבובים, החברים מזיעים, ילדים
בוכים — איפה הצבא?
15.00
אנחנו במקום קרוב לעשר שעות
ושום חייל אינו ניראה באופק.
התבוסתנים המיקצועיים, יפי.
הנפש למיניהם, מפיצים שמועות
באילו אושרה התיישבותנו במקום.
פאניקה נוראית. אחד הבחורים
שהחל לפרק את מיזוודתו ולהת מקם
הוכה מכות רצח. אריק מש רה
ביטחון, אבל אריק חוזר אחה״צ
לתל-אביב ואנחנו עלולים להי תקע
באן כל הלילה. צה״ל אייכה י
18.00
הם באים, הם באים. פלוגת
חיילים מתקרבת באיטיות. קצת
שוונג, חבריא ! עד שהם זזים. או לי
בבל זאת נספיק להצגה שניה.
מה זה? החיילים מתפרסים ומת חילים
לשיר ולרקוד.
18.15
להקת הרבנות הצבאית סיימה
את הופעתה. אין טעם להסתיר
דברים — בחסות ההופעה עזבו
* 75 מהחברים המייסדים. איפה
צה״ל י למה הם לא מתערבים?
20.00

כניראה שלא יגיעו. חלום יפה
ניקטע באיבו. ביד זדונית הרסה
ממשלת המערך ישוב עברי נוסן*
בארץ־ישראל המשוחררת. מא מצים
של שנה ומחצה ירדו לטמ יון.
האוטובוסים עושים את דרכם
חזרה לירושלים. לא לשכוח לצל צל
בבוקר לבגין.

גיל וח בית ש ד חש ודי
ברצח, ב ח בל ה ובה שתייכות לאירגון עויין
בתוכנית האמנותית:
)1ברכות.
)2בולדוזר.
)3גילוח.

חפיפה (חפיף).
עקירת משקופים עם אפי נצר.
מקהלת ילידים בקינות עממיות.

רק בישראל! על־פי דרישת הקהל!
בואו בהמוניכם! לא בכית עד שלא;ראית!

הודעה חשובה לתושבי ישראל
לרגל מינויו של יצחק רבין לראש-ממשלת המיעוט הלאומי — ממשלה הנשענת
על מאיר פעיל, שולמית אלוני, הבדואים ורק״ח — אנו מכריזים עליו בזאת
כעל תבוסתן, קומוניסט, מצפניסט והומו.

אי לכן, ובתוקף פקודה זו, בטל ומבוטל השיר ״נאצר מחכה לרבין״ (היום לפני
שבע שנים) — שיר שיש בו רמזים גסים אודות אהדת העם לחנטאריש הזה.
עבריינים יובאו לדין התנועה !
ירושלים, שנה א׳ לממשלת האסון.

קיסינג׳ר בחונה.

עמוד 4

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 4 | לפיתחו יבואו לכיתו שכצחלה. ,החלים לפתוח לו לישכה פרטית. ס תו ד ש חו ר 3ין רבין לי רי ב? ת 11 ! 1ן. ך א בן דחהאח היחסים בין ראש־הממשלה יצחק רביז לבין שר־ההסברה

לפיתחו יבואו לכיתו שכצחלה. ,החלים לפתוח
לו לישכה פרטית.

ס תו ד ש חו ר 3ין
רבין לי רי ב?

ת 11 ! 1ן. ך
א בן דחהאח

היחסים בין ראש־הממשלה יצחק רביז לבין שר־ההסברה
אהרון יריב אינם עוד כה תקינים כפי שהיו
בעבר, טוענים יודעי־דבר. למרות שהשניים הם ידידים
אישיים ויריב היה מראשי התומכים במועמדותו
של רבין לראשות הממשלה, אירעו ביניהם לאחרונה
חילוקי־דיעות שהרעו את היחסים ביניהם.

כין השאר, טוענים בי יריב התנגד לקבר
את תפקיד שר־ההסברה בממשלתו החדשה
של רכין ושאף לתפקיד כביר יותר,
אולם רכין העמיד אותו אולטימטיבית כפני
הברירה: לקבל את התפקיד — או לא
להיכלל בממשלה.

תפקיד המזכ׳״ל
שר-החוץ לשעבר, אבא אבן, שינה כמרוצת
השבוע האחרון את דעתו, והוא נוטה
עתה שלא ליטול על עצמו את תפקיד
מזב״ל מיפלגת העבודה, גם אם יוצע לתפקיד
זה כתור מועמד מוסכם ובלעדי.
נראה שאבן מבקש להתרכז במה שמכונה ״ביקורת
קונסטרוקטיבית״ על ממשלתו של יצחק רבין,
דבר שיהפוך אותו למועמד אלטרנטיבי לראשות־הממשלה
מטעם מיפלגת העבודה, בבוא היום. במזכ״ל,
.תישלל ממנו האפשרות לבקר את ממשלתו של רבין
בפומבי ובחריפות.
ככל הנראה יזכה מאיר* זרמי בכהונת המזכ״ל,
ברוב קולות. זרמי, לשעבר מזכיר איחוד הקבוצות
והקיבוצים ,׳נחשב כמועמד ישיש ביכולתו להרפות את
המתח הפנימי במיפלגה.

מאבקעל הי רו ש ה
ב ״ ג׳ רוו ל ם פוס ט״
מילחמת־ירושה על תפקיד עורך הג׳רוזלם פוסט
נפתחה אחרי מותו של העורך־הקודם, טד לוריא.

שני המתמודדים העיקריים על התפקיד
הם שניים הידועים בתמיכתם ברפ״י לשע־

גישושי סו ד ״ ם

ת ת עו ר ר שו ב

ע הס!

כ ל אנ שי דיין
ו ש ארו לפר סכניגוד להנחה כי במה מנאמניו האישיים
של משה דיין יפרשו ממישרד-הכיטחון יחד
עימו, מסתבר כי כל אנשי דיין נשארים
בעמדותיהם הקודמות ואין להם בד כוונה
להתפטר.

הדברים אמורים גם לגבי צוות לישכת שר־הבי־טחון,
כמו הדובר נפתלי לביא ובעלי תפקידים אחרים.
שר־הביטחון החדש, שמעון פרס, לא יוכל לבצע שינויים
פרסונאליים במישרד, מבלי שהדבר יתפרש כ ניסיון
להתגרות בדיין.
למרות שכלפי חוץ מפגין פרם לויאליות לדיין,
הרי עצם האווירה במישרד — כאילו ניתן בידיו כפיקדון
זמני בלבד, יוצרת תנאי־עבודה בלתי נו־חים
עבורו.

דיין יפתח לי שכה
ב ^ בי ת ״ א מ רי ק היי
משה דיין יפתח, ככל הניראה, לישכד. פרטית
בבית אמריקה בתל־אביב. לצורך זה שכר כבר שני
חדרים. פתיחת הלישכה מוסברת כרצון לשמור קשר
עם הציבור, גם אחרי פרישתו.

כיוון שאין הוא מעוניין שהמשחרים

מי שהיה עוזרו העיקרי של יצחק הכין
כתקופת המאבק על ראשות הממשלה
ושימש גם בדוכרו, נוסה להיותו דוכר מיפ־לגת
העבודה, יורם פרי, עומד לצאת כשליחות
לחו״ל. הדבר מתפרש כהרחקה, שבן
רכים ניבאו לפרי מינוי בכיר אצל רבין.
גם עוזר בכיר אחר של רבץ עלול לצאת מקופח.
הכוונה היא לח״ב יוסי שריד, שהיה מראשי מטהו
של יצחק רבץ. עם הקמת הממשלה החדשה ציפו
כי יקבל מישרת סגן־שר. בינתיים נערכה מאחרי
הקלעים פעולה שנועדה למנוע מינוי זה, וניראה שכתו צאה
מכך מתעכב מינוי כל סגני־השרים בממשלה.

בלש ה ס71
12 מתוך 20 אנשי מחלק־הסמים של המדור
המרכזי במישטרת ת״א, יפסיקו את
עבודתם כעוד במה שבועות, בדי להשתתף
כקורס־השתל׳מות שיימשך שלושה חודשים.
חודשי הקייץ הם חודשי פעילות קדחתנית של
סוחרי הסמים, המעבירים, באמצעות תיירים, מיש-
לוחי־סמים לארה״ב ולארצות אירופה. עם יציאתם
של 12 הבלשים להשתלמות, עלול מרחב הפעילות של
סוחרי הסמים להתפשט באורח מדאיג.

ה פי שטרהנגד

פרשתהחאל טו רו ת

אכן וגולדה נמנעו מלהשיב עד שאיל תות
אלה, ולפי החוק יהיו חייבים לענות
עליהן עתה רבץ, בראש-ממשדה, ויגאל אלון
כשר־החוץ. ברור שרבין עצמו לא יענה על
השאלות, ויגאל אלון יצמיד להוציא עבורו
את הערמונים מהאש.

ל ש לו חו ת בחוייד

ווגא להשתלמות

ל מג עי

פרשת ההרצאות־בשכר של יצחק רביו בתקופת
כהונתו כשגריר בוושינגטון עשוייה להתעורר שוב,
ולהיות הנשק העיקרי של יריביו נגדו. הליכוד יוזם
להעלות את הפרשה בכנסת כהצעה לסדר־היום, ש תחייב
דיון כללי ופומבי בפרטי העניין.
באותה שעה ממתינות במזכירות הכנסת כמה־וכמה
שאילתות בנושא זה, שהופנו עדיין לראש־הממשלה
הקודמת, גולדה מאיר, ולשר־החוץ הקודם
אבא אבן.

דו ב רו ש ל רבין -

גישושים סודיים שנעשו לאחרונה
מצד סין העממית, לקשור יחסי־מיס
חד עם ישראל, הולידו את הסברה כי
זהו ניסיון ראשון מצד הסינים להפשיר
את יחסיהם עם ישראל.
יש הטוענים כי קשירת יחסי-מיסחר
עם סין העממית עשוייה להוביל למגעים
הדוקים יותר כין שתי המדינות,
על רקע האיבה המשותפת של
ישראל וסין לכרית-המועצות.

כר, וכמשה דיין: סגנית-העורך לאה בן-
דור, ומזכיר המערכת, ארי ראט. שניהם משתפים
פעולה כדי למנוע מינוי עורך שאינו עובד
המערכת.
בתקופתו של לוריא, היווה הוא מחסום להתקפות
החריפות של שניים אלה על מנהיגי מפא״י. עתה
מתכננים השניים להשתלט על העיתון, שהבעלות
עליו נמצאת בידי ההסתדרות, הסוכנות היהודית, אילי-
הון יהודיים מארצות־הברית כמו סם רוטברג ולו
בויאר, וכן בידי דני אגרון, בנו של מייסד־העיתון
ועורכו הראשון, גרשון אגרון המנוח.

ליליוב לו ס
לשמועות ההולכות ומתחזקות על הפיחות הצפוי,
יש השפעה גם על מישטרת תל־אביב.

לאחר מיספר חודשים בהם זבו סוחרי
השוק השחור של רחוב לילינבלום כתל־אביב
לשקט, החליט מטה המחוז הצפוני לערוך
גיחות-פתע על רחוב לילינבלום, להחרים
מטבע זר ולעצור את הסוחרים.

אין ספק שהתנהגותה זו של המישטרה תעלה
את מחיר הדולר השחור.

מורי־־הדרד מחארגו מורי־הדרך לתיירים החליטו להתארגן כ׳נגד מיש־רד־התיירות,
וזאת למרות ניסיונות השר משה קול
להתקרבות אליהם.
מורי־הדרך עומדים לקיים בשבוע הבא אסיפה
כללית, בה יביאו להצבעה החלטות חריפות ביותר
כנגד מישדד־התיירות.
בעיקבות הידיעות שהגיעו למישרד־התיירות על
התארגנותם של מורי־הדרך, פנה השר קול אל ועד*
הפעולה של מורי־הדרך, לדון עימו בחוק התיירות,
אותו הוא עומד להביא לכנסת. אולם הוועדה המשותפת
שהוקמה לשם כך, לא תמנע ממורי־הדרך
לפתוח במילחמתם המתוכננת כנגד קול.

ד ר חי םפהפובלעת

פיצו״ לחבר

מ בי שי םלהשאר

ה קו א לי צי ה

בי שראל

ב עי ריי הסל ־ אביב
עיריית תל־אביב תשלם לחבר־הקואליציה חיים
טסה את הוצאות הנזק שנגרם למכוניתו הפרטית,
אשר הוצתה והועלתה באש. טסה הוא ראש הוועדה
ליפו והשכונות מטעם סיעת גח״ל.

מכוניתו ניזוקה בתוצאה מהצתה והוא
תבע את תשלום הנזק מהעירייה, כטענה
כי המכונית הוצתה כתוצאה מפעילותו בעירייה.
ועדת
הכספים של העירייה אישרה את תשלום
תיקון המכונית ,׳תמורת קבלות.

עשרים מישפחות דרוזיות מהכפר
חדר אשר במובלעת, עומדות לנקוט
אמצעים שונים כדי לאלץ את שיל־טונות
ישראל לאפשר להם לעכור
מבפרן למג׳דל-שאמס, כדי לא להיות
מוחזרות לסוריה.
ראשי המישפחות טוענים בי הם
עלולים להיות מוצאים להורג על-ידי
הסורים, ובי סירובה של ישראל לקבל
אותם פירושו, עבורם, גזר־דין מוות.
המישפחות ניסו לעבור כתחילת ה־
•טבוע שעבר למג׳דל־שאמס, אך פונו
משם בכוח על-ידי חיילי צה׳/ל.

עמוד 5

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 5 |

עמוד 6

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 6 | מכתבים היגון• מעודד הלהלה ״העולם הזה״ , 1915״רב צבאי מטיף להריגתם של אזרחים״, תגובה על מאמרו של סא״ל הרב אברהם אביזץ (זמל) ,בחוברת ״בעיקבות מילחמת יום־הכיפו-

מכתבים
היגון• מעודד הלהלה
״העולם הזה״ , 1915״רב צבאי
מטיף להריגתם של אזרחים״,
תגובה על מאמרו של סא״ל הרב
אברהם אביזץ (זמל) ,בחוברת
״בעיקבות מילחמת יום־הכיפו-
רים, פרקי״הגות, הלבה ומחקר״.

״ העולםהזה ״ ,שבועוןהחדשותהישראלי. המערבת
והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבן• ,12 טלפון .260134 תא־דואר
. 136 מען הגרמי: עולמפרם .״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רה׳
בן־אכיגדור. הפצה: גד כע״ם. גלופות: צינקוגרפיה כספי
כע״מ. העורד הראשי: אורי אכנרי. המו״ל: העולם הזה כע״מ.

אפשר היה לחשוב שחברי מערכת
העולם הזה ילחמו זה בזה בחירוף נפש.
כדי לזכות במשימה שהועלתה באחת מ ישיבות
המערכת: חקירה של התופעה
המתפשטת והולכת בישראל של מכוני
עיסוי. סוף־סוף, לא בכל יום מזדמנת
לכתב אפשרות לסייר על חשבון המע רכת
בכל מכוני העיסוי שבעיר ולזכות

בתב יפת כעיסוי
כף לא נורמלי
בטיפולן של המסורות שב״מסג׳יסטיות
הצעירות והיפות״ ,אותן מבטיחות המודעות
הקטנות בעיתונים ללקוחות.
אבל למרבה הפלא, דווקא על משימה
זו לא היו קופצים. לכל אחד מחברי המע רבת,
לו הוצע התפקיד, היה תירוץ משכנע
ביותר, מדוע אין הוא מסוגל לבצע
את המשימה. לבסוף הוטל התפקיד על
אחד הכתבים. הוא יצא לקבל עיסוי במכון
הראשון שהזדמן בדרכו, חזר כל
עוד רוחו בו למערכת והרים את ידיו:
״לא מוכן להמשיך! תפטרו אותי, אבל
אני מסג׳ים לא עושה יותר.״
עברו כמה שבועות עד שהצלחנו לשכ נע
את מבקר העולם הזה, זאב
יפת, העוסק בחקירות מיוחדות, לקבל על
עצמו את המשימה. שיכניענו אותו ש־הבעייה
היא בעייה ציבורית רצינית, הזקוקה
לחוקר מעולה.
לא ברצון נענה יפה להפצרותינו. יפת
( ,)38 נשוי ואב לשתי בנות, חשש מההש־

לכות העלולות להיות למסע עיסויים נמרץ
על חיי המישפחה שלו. לבסוף קיבל
על עצמו את הדין. תוצאות חקירתו הממושכת
התפרסמו בכתבת השער האחורי
של הגיליון שעבר (העולם הזה .)1918
כאשר ראתה כתבתו אור בדפוס, נשם
יפת לרווחה. אולם הצרות האמיתיות שלו
החלו רק אחרי הפירסום.
מספר יפת :״ידעתי כי כתבה בנושא
המסג׳ים לא, תעבור׳ לי בקלות אצל
אשתי. כל ההסברים ההגיוניים כי זהו נושא
מעניין וראוי לחקירה לא פחות מכל
נושא אחר, לא יסברו את אוזנה. כדי
למנוע שאלות מיותרות החלטתי לעשות
ניסיון ולהעלים ממנה את העובדה שעסקתי
בכלל בנושא מעין זה ושכתבתי כתבה
בנושא המסג׳ים.
״בשבוע שעבר לא הבאתי, כמנהגי, את
גיליון העולם הזה, הביתה. טלפנתי מבעוד
יום לכל ידידי וביקשתי מהם לא להעלות
את פרשת המסג׳ים במיפגשים החברתיים
שלנו. ידעתי כי במקום העבודה של
אשתי, נוהג אחד העובדים בחדר הסמוך
לקנות את העולם הזה מדי שבוע. הסברתי
לו את המצב וביקשתיו לא להביא אותו
שבוע את העיתון לעבודה.
״למרות כל אמצעי הזהירות, כמעט עלו
מאמצי בתוהו. ביום רביעי בשבוע שעבר
ישבנו אצל ידידים, כאשר אחד המוזמנים
עימו אנו ניפגשים לעיתים רחוקות,
ושאליו לא טרחתי לצלצל, פנה אלי לפתע
בקול סקרני וביקשני לתאר בפרוטרוט את
חוויותי מהביקורים במכוני העיסוי. הח זקתי
בידי כוס תה. כיוון שהבחור ישב
לידי, השמטתי את הכוס, כאלו דרך מיק רה,
לעברו ומכנסיו נידטבו. מייד גררתי
אותו לאמבטייה ושעה שעסק בניקוי מכ נסיו
הסברתי לו כי עם ידידים כמוהו,
שוב איני זקוק לאוייבים. ביקשתי ממנו
לשכוח את הנושא.
״פעם נוספת בה כמעט דרכתי על מוקש
אירעה כאשר ביקרנו בחנות לבגדי-
ילדים. אשתי בחרה שימלח ואילו בתי
עמדה לידי. לפתע שאלה אותי הבת:
״אבא, זה לא אתה?״ לא הבחנתי בי
המוכר שישב בצד החנות עיין בגיליון
העולם הזה, בכתבה בה הופיעו צילומי
בשעת המסג׳.
״נאמן לשיטת החינוך האוסרת על הורים
לשקר לילדיהם, הצלחתי בתימרון־
בזק להסב את תשומת ליבה של הילדה
לשימלה שהמוכרת החזיקה בידה• דומני
שמעולם לא גיליתי רוחב־לב כה נדיר
בשעת הקנייה כבפעם זו. סיימנו את הקנייה
ומייד נמלטתי מהחנות כשאני גורר
אחרי את בני מישפחתי.
״אבל כעבור יומיים התפוצץ כל העסק.
הומת הבידוד שהקמתי בנושא זה התפוררה.
כל אמצעי הזהיחת שנקטתי לא
הועילו. ידידה רחוקה של אשתי ציל-
צלה אליה ותוך כדי שיחה נגעה גם בנושא
הכתבה. זעמה של אשתי גאה בה
להשחית. אבל למרבה הפתעתי כעסה לא
על עצם הכתבה ועל העובדה שהפקרתי
את גופי הענוג בידי מסג׳יסטיות בלתי
מוסמכות, אלא על ניסיון־הנפל שלי להסתיר
מפניה את העובדה שטיפלתי בנושא.
כנגד זעם זה לא מצאתי, למרבה המבוכה׳
כל הגנה מתקבלת על הדעת.״

קראתי את הכתבה בהקשר להטפה לרצח
אזרחים בחוברת שהוצאה על־ידי
הרבנות הצבאית, וברצוני להעיר:
כדאי היה להאזין לגלי־צה״ל בערב
יום־השואה השנה. היתה תוכנית על
פרטיזנים וכל מיני לוחמים אנטי־נא־ציים,
שדיברו על רצח נשים וילדים
בצורה המעוררת חלחלה. בין השאר נשמעו
שם ביטויים כגון :״שרפנו את הבית
עם כל הילדים שהיו בו או :
,,את הגדולים חיסלנו עם כדור, אבל
בשביל הילדים הספיק גרזן״.״.
האם יש מקום לצורת חינוך כזאת
על־ידי גלי-צה״ל ז מי האחראי לכך ו
האם אין בכך מתן נשק רעיוני לאוייבינוו

איתן מנחם, חולון

אם כבר מ דברי ם...
״העולם הזה״ , 1917״זו הארץ
— אם כבר מדברים תזכורת
על פעולות האצ״ל ואירגוני המח תרות
היהודיים האחרים.
מראש ייאמר, אינני נגד סאטירה,
להיפך. ואפילו בעד סאטירה יותר חריפה.
אבל איני מסכים לשינאה עצמית ולנטייה
להרס עצמי, וזה מה שאירע לדעתי
בקטע אם כבר מדברים
אז — אם כבר מדברים, נזכיר לרביעיית
השקצים (או נספר להם, אולי הם
פשוט אינם יודעים או אינם זוכרים —
מפאת גילם. אם הם מתעלמים ביודעין,
זו כבר בעייה אחרת, קשה לעיכול) :
בערך ממרס 1936 ועד סמוך לפרוץ מיל״
חמת העולם ב״ ,1.9.39 התחולל בארץ
מה שבני־ישמעאל מכנים המרד הערבי
ובני־ישראל ״מאורעות תרצ״ו—תרצ״ט״.
יש לי בבית אבי כרך זה בהוצאת דבר
וקראתיו בזמנו לא פעם אחת, ועדיין
זכור לי שם הנירצח הראשון ביפו, אלי עזר
בוצוצקי, וגם פרטי רציחתו האכזרית.
העיקר — לא ׳מעניין אותי כלל פרטי
הלקט הכרונולוגי שקובי ניב ומרעיו
אספו ואיני כופר בכנותם, אך אני מלא
הימה על המגמתיות שבקטע. מה אתם
נטפלים לגאולה ולמנחם ו כלל יסודי
אומר: הבא להורגך השכם להורגו, ובאותן
שלוש שנים נרצחו יהודים. ייתכן
שאילו ניקלעו הורי רביעיית חמד זו
ליפו באותן שנים, ללא הגנה, איני
יודע אם זו הארץ היה מופיע בכלל.
רגע, ומי הרג את מי בחברון ב״,1929
ומה קרה בירושלים ב״ ,1921—1920 ואיך
הגיע יוסף־חיים ברנר לגן־העדן ז מותר
אפילו לחשוב שהלקט שלהם קצר מדי,
וחבל שהוא קצר, לנוכח מאורעות 100
השנים האחרונות בארץ !

עובד גשן, חיפה

בנושא

שהתקיימו בכיכר־מלכי-ישראל,
הסכם ההפרדה בגולן.
ברצוני להבהיר: בעוד שמארגני האסיפה
הראשונה פנו לעירייה וביקשו
סיוע טכני, לא עשו כן מארגני האסיפה
השנייה. סיוע העירייה ניתן לכל גורם
הממלא אחר הוראות העירייה בלא
קשר להשתייכותו הפוליטית.

עמיקם שפירא, דובר העירייה, ת״א

• הדובר לא מסביר את העובדה כי
היה זה הערב היחידי במשך כל תחודש,
בו לא הודלקו האורות בכיכר העירייה.

על דו״ח המבקר
אזרחים רבים הזדעזעו והופתעו מ־הדו״ח
האחרון של מבקר המדינה•,
אבל יש מעטים שלא הופתעו. וזאת,
מכיוון שמאז קיומו של מישרד־הביקורת,
דו״חותיו מצטיינים בשפה דיפלומטית
שבדיפלומטית, אבל כמעט אף פעם אינם
נוקטים לשון ברורה ואינם מראים
מי הם האחראים לפעולה פסולה או
מחדל — כאילו הפעולות הניפסדות או
המחדלים הם תופעות־טבע המתבצעות
מעצמן, ואין אשמים קונקרטיים.
על כמה מיקרים בכלל יכול להצביע
מישרד־הביקורת, שלפי הצעתו ודרישתו
הועמדו לדין עובדי מדינה, על האשמה
בפעולה או במחדל 1
מלבד הדרישה למישרדי־הממשלה לעשות
תיקונים בניהול, וכו /לא שמענו
ולא קראנו על העמדות-לדין לפי דרישת
מישרד־הביקורת.
ההסבר הוא פשוט. כנראה לא לשם
כך, כלומר, לפעולות אפקטיביות, נוצר
ופועל מישרד־הביקורת, אלא כדי שגם
לנו יהיה מישרד־ביקורת, כמו לכל הארצות
הדמוקראטיות.

ד״ר זאב שפירא, חיפה
קשקשת תפעל את דמיונך ונסר. למצוא ב ד
תרת מתאימה לציור שלמטת, שתסביר
מה אתה רואה בו. הצעות לכד
תרות יש לשלוח לפי הכתובת: ת,ד.
-136 תל-אביב, עבור ״קשקשת״ .התג־דחית
הקולעות ביותר תפורסמנה.

קשקשת 1916

חפש את האשח
אני בעל סוכת האבטיחים בשדרות
רוקח בתל־אביב. העירייה עושה לי צרות
צרורות, רוצה לסגור לי את העסק.
אני רוצה לשאול את ראש העירייה
שלמה (״צ׳יץ להט :
אשתך, זיווה להט (לשעבר פריצקר),
בבית־הספר
כשהיתה ילדה ולמדה
הכרמל, אהבה מאוד אבטיחים.
למה אסור לילדות של היום גם כן
לאכול אבטיח 1

משה קדוש, תל־אביב

חערב בו בבו האורות

י• הגרי קיסינג׳ר, כשהוא מגיע
סוף־סוף לננסי.

״העולם הזה״ ,1917״במדינה —
הפגנות — הערב בו כבו האורות״,
על שתי אסיפות שנערכו בכיכר־מלכי״ישראל
בתל-אביב, כשהאחת
דגלה בשלום והשנייה במילחמה.
בכתבה טענתם על הפלייה בשירותים
שהעניקה העירייה למארגני אסיפת הליכוד
ולמארגני אסיפתם של אורי אמרי,
מתי פלד, ח״כ מאיר פעיל וחבריהם,

קיבוץ נתיב הל״ה
• 1הנחש וחווה , ,אחרי הפיתוי ב־גו־עדן.

יגאל אלת מתחבא מפני ספיר
ורבינוביץ׳ בשעת הרכבת הממשלה.
חיים גואטה, בת־יס
• 1אורגיה של חלזונות.
סיגלית חן, תות־גן

אילה חמודשווילי,

עמוד 7

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 7 | $*11)110 43 ^ז 0ק \1 £ 0ז השמסו הקיוצר על בסיס תמציות צמחים מ חס י על וחסכוני זז. ע א סי? ס ן • >01ח 3ו- 81ז * ;0וזז 3ו!$181 גווו !0ן השלם הזה 1919 ובריא!

$*11)110 43
^ז 0ק \1 £ 0ז

השמסו הקיוצר
על בסיס
תמציות צמחים
מ חס

י על וחסכוני

זז. ע

א סי? ס ן
• >01ח 3ו- 81ז *
;0וזז 3ו!$181

גווו !0ן

השלם הזה 1919

ובריא!

מחזקאיו $זו**1ו11־

עמוד 8

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 8 | אוירה של טרוירה סריגי טרוירה קלילים ואווריריים מגעם נעים שומרים על צורתם קלים בכביסה מתיבשים מהר אין צורך בגיהוץ מכתבים בתים בלוד ״העולם הזה״ ,1918״דירות

אוירה של טרוירה
סריגי טרוירה
קלילים ואווריריים
מגעם נעים
שומרים על צורתם
קלים בכביסה
מתיבשים מהר
אין צורך בגיהוץ
מכתבים בתים בלוד
״העולם הזה״ ,1918״דירות כשבסיס
בחירות״ ,על סרוייקט ה בנייה
בלוד.
הפרוייקט הנ״ל ניזום על-ידי חברת
״הראש״ בע״מ ועיריית לוד כבר במחצית
שנת ,1973 ולאו דווקא בצמידות
לבחירות האחרונות.
הפרוייקט, על תנאיו המיוחדים, היה
מיועד מתחילה למישפחות ולזוגות צעירים
בילבד, ועל־פי קריטריונים שנקבעו
על־ידי מישרד־השיכון.
פרוייקט זה ניתן לביצוע, על-פי תחשיבים
שונים, בהיקף מינימלי מוגדר,
ומשום כן נתבצעה תחילה הרשמה של
מעוניינים.
המעוניינים הפקידו דמי הרשמה בחשבון
משותף וסגור, שנפתח למטרה זו
בלבד, על־שם ראש העיר כנציג העירייה
והח״מ, כנציגה של חברת ״הראש״
בע״מ; זאת דווקא בשל הגישה כי ביטחון
הפיקדון צריך לא רק להיעשות,
אלא גם להיראות. בכספי הפיקדון לא
נגע איש — אלא לצורך החזר פיקדון
לפי בקשת המפקיד. הריבית שנצטברה
בחשבון פיקדון סגור זה עומדת לזכות
המפקידים בלבד.
רק לאחר הגרלה פומבית, שהתקיימה
ביום 23 במאי ,1974 הועברו כספי הפיקדון
של הזוכים בהגרלה לחשבון חברת
;/הראש״ בע״מ, לקראת חתימת חוזה
רכישת דירה והפעלת הפרוייקט.
בהודעות שנתפרסמו, ובמידע שנמסר
למעוניינים, נקבע כי מחירי הדירות יהיו
קבועים וללא כל הצמדה, אולם הם
עשויים להשתנות בשל התייקרויות שחלו
לאחר המילחמה. בחודש מארס 1974
נקבעו, באישור מישרד־השיכון, מחירי
דירות מעודכנים והם, כמובטח, קבועים
וללא כל הצמדה.
על אף כל הקשיים האובייקטיביים,
לרבות המילחמה האחרונה, הוחל בסוף
חודש מאי 1974 בביצוע הפרוייקט, המאפשר
למישפחות ולזוגות צעירים לשפר,
בתנאים נוחים, רמת דיורם בלוד,
ולדעתי יש בכן משום הישג לכל אלה
שיזמו והשתתפו בהוצאת פרוייקט זה
מן הכוח אל הפועל.

עו״ד הילל אשכנזי, ירושלים
• כתבת העולם הזה לא הטילה דופי
בהילל אשכנזי, מי שהיה מנכ״ל
מישרד״הקליטה, אך מתחה ביקורת על
התנהגות ראש עיריית לוד, שהשתמש
בפרוייקט לצורכי תעמולת הבחירות שלו.
הפקדת הכספים בחשבון על שמם הפרטי
של ראש-עירייה ואיש אחר אינה תואמת
נוחלים ציבוריים תקינים, אן בכתבה
עצמה הובהר שלא נמשכו בספים
מחשבון זה, וממילא אין באן כל חשד
של ניצולם לרעה.

במעלות אחדי הטבח

2000
ה חו טי ם לוינצרים ע״י ג׳ר 1סלםג׳רסי בע״נו

״העולם חזה״ ,1917״במדינה —
מעלות — שעירים לעזאזל —
השכנים״ ,על הנעשה בעיירה מעלות
אחרי תטבח.
כתבתם כי ראש המועצה אלי בן־
יעקב, בליווי אלוף (מיל ).רחבעם (״מ־די״)
זאבי, נטלו נשק ופנסים וירדו ל־מיקלט
שלגביו היתה שמועה כי מחבלים
חדרו לתוכו, ורק אז נרגעו הרוחות.
שאבי, מאחר אוריאל בירן, שוהה
עכשיו במעלות
כדי
(בהתנדבות)
לעזור שם לילדים
ולהרגיע את הרוחות
בין היהודים הריני והערבים,
להודיעכם כי כפי
שהוא סיפר לי,
הוא ירד בעצמו ל־מיקלט
עם פנס,
בעוד בן־יעקב וגג־די
מחפים עליו.
נכון שהשלושה הגיעו
למקום יחדיו.
עוד עלי לציין, כי אבי, כפי שאני
מכירו, לא היה יורד בעד שום חון
שבעולם לאותו מיקלט, אילולא חיה
מדי ליד בן־יעקב, ולא היה מסכן עצמו
ללכת לכל מקום שהוא, כאשר אותו
בן־יעקב ניצב מאחוריו עם נשק בידו.

עופר כירן, חיפה

תמרורים
זכה • בסך 50 לירות ובתואר נד,גזר,יר
לשנת 1974 נשיא המדינה, פרופסור
אפריים קציר. התעודה והפרס הוענקו
לו על־ידי יו״ר המועצה הלאומית למניעת
תאונות-דרכים, השופט שלמה הלמוט

לובנכרג.

נבחר • כיו״ר הקואליציה וסיעת ה מערך
בכנסת, ח״ב משה וורטמן, איש
חיפה, במקומו של משה כרעם, אשר
נתמנה כשר־חעבודה.
נבחרה • למלכת־היופי של ישראל
עדנה לוי, בת מושב גיאה ליד אשקלון.
לוי, בת ,18 שגובהה 0 1,67״מ ומישקלה
נטו 48ק״ג, עוסקת עתה בהשלמוז בחינות־הבגרות
שלה.
נישאו. בטכס צנוע שנערך בארצות־הברית,
שגריר ארצות־הברית בישראל
קנת קיטינג ( )73ומא רי דייוויס (.)54
לדייוויס 10 ילדים משני נישואיה הקודמים
(מהם 5מאומצים) ונכדים רבים. ה־

קיטינג
10 ילדים במתנה
שניים התוודעו לפני כשנה, ערב צאתו
של קיטינג למלא את תפקידו בישראל,
ומאז באה מארי דייוויס פעמים רבות ארצה
כדי לשהות במחיצתו של קיטינג.
התפטרה • מן זברותה בכנסת, ל אחר
25 שנה בהן כיהנה כחברת הכנסת,
מי שהיתה ראש-הממשלה, גולדה מאיר.
מאיר תעבור להתגורר לאחר התפטרותה
בקיבוץ רביבים. במקומה נבחר לכנסת
ד׳אק אמיר 41 סגן־ראש עיריית דימונה
ומזכיר מועצת העובדים של מיפעלי
ים־המלח.
נולד • לדובר עיריית חיפה והאח
ראי
על תיק השכונות, יעקכ כוזגלו,

בן רביעי.

פרש. מהקואליציה העירונית בתל-

אביב, חבר הליכוד (ע״מ) עו״ד חיים
ליפלוין, מי שהיה אחראי על תיק יפו

והשכונות, לאחר שלא נענתה תביעתו ל קבלת
תואר של סגן־ראש-עיר. את מקומו
של ליפקין כאחראי על יפו והשכונות ימלא

שלמה לחט.

ניצלה • לאחר נסיון־התאבדות, ה
זמרת
הצרפתיה ילידת פולין כרכרה.

ברברה בת וד 44 ניצלה, לאחר שידיד
שלה החל לדאוג מאחר שהטלפון באחוזתה
היה מנותק, והזעיק לשם עזרה ראשונה.
למרות נסיון ההתאבדות שלה תופיע
ברברה בעוד ימים אחדים בישראל׳ כמתוכנן.

פטר. קיו סנג קים, שר-ד,חינוך
של קמבודיה, לאחר שתלמידי־תיכון נרגזים
התנפלו עליו עם סכינים שלופים ודקרוהו
בביטנו.
נפטר • בגיל ,66 המלחין והמנצח
שלמה קפלן, מהתקף־לב. קפלן, יליד
פולין, היה מראשוני המרכז לתרבות וחינוך
בהסתדרות, ומנהל המדור למוסיקה שם.
בעבר שימש כמנהל המוסיקלו של ה־זימויה
וחינך דור שלם של קנצחים ומוסיקאים.

פטר • בגיל ,65 פקיד־המודיעין הוותיק
של הוועד-הפועל קל ההסתדרות,
אברהם וורוכל, יליד פולין, היה חבר
ועד-העובדים של הוועד-הפועל, ובעבר
עובד ביודהחולים בצפת וחבר מועצת פועלי
צפת.
הע 1לם הזה 1919

עמוד 9

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 9 | יגאל אלון הגיע למישרד־החוץ תחת ענן כבד. אך הוא יכול להפתיע את המדינה ח 1ע מ 1ו ז *•11 נן ככד רובץ עתה על מישרד־החוץ. ייתכן שמעולם > לא היה נתון במצב־ביש אומלל

יגאל אלון הגיע למישרד־החוץ תחת ענן
כבד. אך הוא יכול להפתיע את המדינה

ח 1ע מ 1ו ז
*•11 נן ככד רובץ עתה על מישרד־החוץ. ייתכן שמעולם
> לא היה נתון במצב־ביש אומלל יותר.
הצורה שבה עבר — אך לא הועבר — המישרד מידי
אבא אבן לידי יגאל אלון, אינה מוסיפה לו יוקרה. בדמה
שאבן זכה, בלכתו, לאהדה שמעולם לא ניתנה לו בעודו
בתפקיד. ואילו אלון הגיע לתפקיד בליווי מקהלה של
שריקות.
יתר על כן, בשנים האחרונות נוצרה בארץ מעין אופנה
אנטי־אלונית. חלק גדול של הציבור מוכן להתייחם
מראש בזילזול ובשאט־נפש לכל מעשיו, יהיו אשר יהיו.
אבל יגאל אלון הוא עכשיו שר־החוץ.

מה יהיה גורלו של מישרד-החוץ בהנהגתו ז

^ ם נתעלם לרגע מן התופעות המכוערות שליוו את
החילופין, ומריקמת היחסים רביו—אבו ואבן—אלון,
יהיה לנו קל יותר לבחון אובייקטיבית את כישוריו של
יגאל אלון לתפקיד מסויים זה.

התמונה רחוקה מלהיות שלילית.

יש לאלון ה״ציחצוח״ הדרוש במייוחד לשר־־חוץ. הוא
השתפשף לא־מעט בהופעות בינלאומיות, בחברת גדולי-
העולם. הוא עבר תקופת־לימודים באוכספורד ומדבר אנגלית
בצורה נאותה, אם כי בניב ישראלי. איני סבור ששר-
חוץ ישראלי צריך לדבר אנגלית במיבטא המלכה.
מעבר לכישורים טכניים אלה, יש לאלון כמה מעלות
חשובות :

* הוא השר היחידי כממשלה הקודמת,
שהעז להציע תוכנית כרורה לשלום ישראלי־ערכי,
ואן? לדכוק כה.

היה יכול לפתח את שלל יוזמותיו
כלפי ברית-המועצות, סין ׳,ויאט־נאם
לולא עמד לרשותו מכשיר החסר לחלוחשיבתי
המשוחרר מכל אחריות ביצו
קיסינג׳ר

הדרמתיות —
והמרחב שלנו —
טין בארץ: מטה
עית.
כי קיסינג׳ר אינו רק שר־החוץ, אלא גם ראש המועצה
לביטחון הלאומי של ארצות־הברית. זהו גוף השוכן
ב״ניספח״ של הבית הלבן.

!י צרה של כל מישרד־חוץ היא, שהוא עמוס באלף
ן ן ואחד תפקידי שיגרה, החשובים כשלעצמם. המגעים עם
השגרירויות הפזורות ברחבי העולם, הצורך להחליט על
נושאים ללא־ספור המתעוררים ביחסים עם המדינות,
הבעיות הסבוכות של ייצוג, מינהל ומשק — כל אלה
בולעים את עיהר המרץ של המישרד.

מרוכ עצים אץ מישרד-החוץ רואה את
היער.

המנגנון השני של קיסינג׳ר פותר בעייה זו. יושבת
שם קבוצה גדולה של צעירים מבריקים, הפנויים למחשבה
שיטתית, להערכת מידע ולגיבוש אלטרנטיבות.
לפני שנים אחדות, בעת ביקור בוואשינגטון, עמדתי
על ההבדל הגדול בין שתי המערכות, המשלימות זו את
זו. שוחחתי במשו זמן קצוב עם ג׳רזף סיסקו במישרד־החוץ,
וביליתי לאחר־מכן כמה שעות עם הארולד סונדרס
בניספח הבית הלבן. בשיחה הראשונה למדתי מהי המדיניות
הקיימת של ממשלת ארצוודהברית (למשל: תמיכה
במלך חוסיין) .בשיחה השנייה גילגלנו באופן בלתי•
פורמלי אפשרויות רבות חדשות (למשל: שילוב הפלסטינים
בהסדר-שלום ).בשיחה זו קפצו הרעיונות כמו כדורי
פינג־פונג, התגלגלו לכיוונים שונים, עברו הלוך וחזור.
היתד. זאת עבודה מחשבתית מרתקת, שנועדה לגבש
ולהאיר אפשרויות רבות ׳ושונות — כדי להניחן, בבוא
היום, בפני מי שצריד להחליט.

לתוכנית זו אין סיכוי להתקבל על-ידי העולם הערבי,
מפני שהיא כוללת סיפוח שטחים נירחבים. אך לפחות
היתד, כאן התחייבות פומבית להחזיר את מרבית השטחים
המוחזקים תמורת שלום.
* הוא היה השר היחידי בממשלה הקודמת, שהציע
יוזמות־׳שלום פעילות. בין השאר נפגיש עם המלך חוסיין
ונקט יוזמות אחרות.

ככל רחכי ממשלת-ישראל אין כגמצא גון?
כזה — ולא רק לגבי מדיניות־החוץ. יש צורך
לכראו — בחינת יש מאין.

>• דווקא בגלל הנסיבות שליוו את בואו לתפקיד זה,
יהיה לאלון מניע חזק מאד להוכיח את עצמו בתפקידו
החדש, על-ידי נהיטת יוזמות חיוביות.

^ ין זה הגוף היחידי החסר במערכת מדיניות־החוץ
של ישראל.
בחלוקה הקיימת של הסמכויות בין מישרדי-הממשלה,
הופקד מישרד-החוץ על כל היחסים בין ישראל והעולם
הערבי, מילבד היחסים הצבאיים. לצורך זה קיימות ב־מישרד-החוץ
מחלהת*החדור, ומחלקת־המיזרח־התיכון.

* כניגוד לגולדה מאיר, משה דיין, אכא
אכן (ולצערי, כנאומו להצגת ממשלתו, גם
יצחק רבץ) לא שלל אלון מעולם את רעיון
הקמתה של מדינה פלסטינית.
זוהי רשימה די מרשימה.

**ץ ר״יחוץ מודרני אינו יכול, כמובן, לנהל מדיניות
עצמאית, כראות־עיניו.
עברו ימיהם של שרי־החוץ הגדולים, הוד מעלתם ש הטביעו
חותמם על ההיסטוריה — אנשים כמו מטרניך
האוסטרי, קאסלרה ופאלמרסטון הבריטיים, טאליראן הצרפתי.
בעזרת כלי־התיקשורת המודרניים שולטים ראשי־הממשלות
בעצמם על המגעים הבינלאומיים ונפגשים איש
עם רעהו. הסכנות הנוראות, הכרוכות במילחמה המודרנית,
מכריחות את ראשי־הממשלות ליטול לידיהם אחריות
ישירה לעיצוב מדיניות־החוץ. בארצות רבות שוב אין
שרי־החוץ אלא שרי-הדואר־הדיפלומטי, ואילו השגרירים
הפכו דוורים־בעלי־צילינדר.

אד חנה כא הנרי קיסינג׳ר, הסופרייסטאר
היהודי, והוכיח שאין זה חייכ להיות כף.

״הנרי המעופף״ ,תלמידו המוצהר של מטרניך, עושה
היסטוריה. הנסיבות הפוליטיות החריגות, הקיימות עתה
בבירה האמריקאית, מעניקות לו חופש־פעולה בלתי-
רגיל בימינו.

ייתכן מאוד שמעמדו של יגאל אלון כממי
שלה החדשה יפתח כפניו אפשרויות דומות.

רבין יהיה, בלי ספק, המנהיג, והוא ינצח על קו
הממשלה. אבל רבץ יהיה עסוק בשטחים רבים, ובראש
וראשונה בשטח הביטחון, הזועק להתערבותו האישית.
אלון יוכל להשפיע בממשלה החדשה הרבה יותר מקודמו
בממשלת גולדה.
לפניו תעמוד הדוגמה החיה של קיסינג׳ר, המפתה
לחיקוי.

השאלה הגדולה היא: האם מישרד-החוץ
ככלל ערדך לכך ץ

מחלקת־יהחקר התדלדלה כתקופת כהד
גתס של גולדה מאיר ואכא אכן, והפכה קליפה
ריקה.

דו״ח־הביניים הראשון של ועדת־אגרנט מצביע, בצדק,
על מחדל הרה-אסון זה, שהותיר את אמ״ן כגוף היחידי
המסוגל להעריך מידע מהעולם הערבי. כאשר טעה אמ״ן
את טעותו ההיסטורית ערב יום־הכיפורים, לא היה מי
שיאזו את המישגה. המחיר שולם בדם.

מחלקת המיזרח התיכון לא היתה מימיה
אלא בדיחה עגומה. ככל הנוגע לעולם הערכי
פשוט אין היא קיימת. יחד עם קודמיו, נושא
אכא אכן כאחריות למחדל מכריע זה.

האמת ההיסטורית היא שמשה שרת עיצב את מישרד־החוץ
כמכשיר ללוחמה פוליטית נגד העולם הערבי. זה
היה תפקידו העיקרי היחידי, מילבד סיפוק צורכי הייצוג
והראווה. שרת־החוץ גולדה מאיר החריפה תיפקוד זה.
אבא אבן המשיך בו, מאחר שהתאים מאד לכישוריו ה־מייוחדים
בפולמוסן מבריק.
כיום מסוגל מישרד־החוץ להגיב על השמצות ערביות
בהשמצות ישראליות, להשיב על זיופים וחצאי-אמיתות
ערביים בזיופים ובחצאי-אמיתות מ-שלנו, ולעמוד בדו־קרבות
פולמוסיים בנוסח ויכוחי הכמרים והרבנים בספרד
-של ימי-הביניים.

אין הוא מסוגל לשום דכר אחר.

נדמה לי שכבר סיפרתי את הסיפור הבא, האופייני
למצב זה: ב* 1966 נקראתי על־ידי שגריר ערבי בפאריס
לשיחה דחופה בשגרירותו. בשיחה זו העלה רעיון שממשלתו
תפעל למען השלום הישראלי־ערבי, תמורת שירות
פוליטי מסויים מצד ישראל. הבינותי שההצעה מכוונת
לממשלת ישראל, ועל כן דיווחתי עליה לאבא אבן מייד
עם שובי. אבן קיבל את פני בידידות, והקשיב לדברים
בתשומת־לב• (לא היו תוצאות).

בצאתנו מהשיחה אמר לי מרדכי גזית, אז מנהל
מחלקת המיזרח־התיכון במישרד־החוץ (וכיום מנכ״ל
מישרד ראש־הממשלה) :״אין כל אפשרות לבצע את
הדבר. אילו החליט אבן לקבל את ההצעה, היה זקוק ל-
חומר־רקע חיוני על מצבה של אותה מדינה ערבית. אין
במישרד־החוץ -שום גוף המסוגל בכלל להכין חומר כזה.״

זוהי האמת הפשוטה והמחרידה. כמות
שהוא, אין מישרדי־החוץ מסוגל למלא תפקיד
כלשהו כמרחב.

ץ* ציאות זו הניעה אותי, ערב מיבצע־קדש ב״,1956
להציע את הקמתו של מיניסטריון מייוחד לעניינים
ערביים, שבמיסגרתו יקום ״מטכ״ל לבן״ של מאות מומחים
לתיכנון ולביצוע יוזמות-שלום.
האיש היחידי בצמרת ישראל שאימץ לעצמו רעיון זה
היה יגאל אלון. בסיפרו ׳מסך של חור, שהופיע כעבור
שלוש שנים, הציע אלון הקמת ״רשות מייוחדת, אשרתפעיל את מיטב המוחות ובעלי־הקשרים בעולם הקרוב
והרחוק, ותופקד על תיכנון המאבק לשלום.״

קשה לדרוש משרי־החוץ יגאל אלון שידגול
עתה כהקמת מיניסטריון מיוחד לשלום, מחוץ
למיסגדת מישרד־החוץ. אך אפשר וצריך לדרוש
ממנו כיום לפרוע את השטר כתוך מיס
גרת מישרד-חחוץ.
המיבחן הראשון של שר־החוץ החד-ש יהיה בביצוע
שינוי דראסטי -של מיבנה מישרד-החוץ, היערכותו וסיג־ניונו.
עליו
להקים לאלתר, ואפילו בחיפזון, גרעין של מטכ״ל
לבן, תוך ריכוז עשרות מומחים לארצות־ערב, לפסיכולו גיה,
למודיעין פוליטי, לתיכנון מדיני ולהסברה, הן כפקידים
מו המניין והו כיועצים חיצוניים.

אני משוכנע שרכים וטוכים יירתמו מרצון
למאמץ זה, כלי משכורת וכלי מעמד רישמי,
כך שלא יתעוררו כעיות תקציביות ומינהליות
מסוככות.

בד־בבד עם הכנת הכלים האירגוניים, עליו לפתח
את היוזמות המדיניות וההסברתיות הראשונות, שיהיה
בכוחן לשנות את האווירה במרחב וליצור אצל הערבים
את הנכונות להעניק יחם חדש לממשלה החדשה.

כקיצור: להוכיח שנפתח מצידנו דף חדש
כיחסי ישראל-ערב.

י ש אינו יכול להינבא אם יעמוד אלון במיבחן זה,
\ § ויפתח דף חדש גם בחייו הפוליטיים. אפשר.רק לאחל
זאת — לו ולמדינה.

כסופו של דכר, לא ייקבע מעמדו של שר
החוץ יגאל אלון על-ידי הפרשות העגומות
שהיו קשורות במינויו.
הוא ייקבע על־ידי• מעשיו — או מחדליו — של אלון
עצמו, בשבועות ובחודשים הקרובים.

אחרי שנים רכות של תיסכול, ניתנה לו
הזדמנות גדולה. ההמשך יהיה תלוי כו-עצמו.

עמוד 10

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 10 | א 1111יבו 9תעשיית־הבדיחות על סגן ראש־ד,ממשלה ושריד,חוץ יג׳ אל אלין משתוללת כהילכתד, בימים אלה, ומזכירה בהיקפה את הילולת־ד־,בדיחות שהילכו בזמנו על שר־הדתות

א 1111יבו
9תעשיית־הבדיחות על סגן

ראש־ד,ממשלה ושריד,חוץ יג׳
אל אלין משתוללת כהילכתד,
בימים אלה, ומזכירה בהיקפה
את הילולת־ד־,בדיחות שהילכו
בזמנו על שר־הדתות המנוח
משה טולידאנו, וראשיה־
.ממשלה המנוח לוי אשכול.
שלוש הבדיחות הבאות נבחרו
בשבוע שעבר במיזנון הכנסת:
91״אלון נתפס ביער המכושף
שליד קיבוץ גנייגר. נדמה
היה לו שהוא עולה, אבל הוא
בעצם ירד.״
9״אלון בעצם הפסיד בא־שר
הסתתר במשך שלושה
ימים, כדי שלא יצליחו לשכנע
אותו לוותר לאכא אכן על
סגנות־ראש־הממשלה. יצחק
רכין רצה להציע לו את ראשות
הממשלה,״
8״אם יציעו ליגאל ׳אלון
להיות ראש־ממשלה, הוא יסכים
— ירק בתנאי שהוא יקבל
גם את תפקיד סגך יראש־ד,ממשלה.״
9כל
מי שנכח בכנסת בעת
נאום־ההכתרה של ראש־הממ־שלה
יצחק רביו, בשבוע שעבר,
שמע את ההערה שהפליט
שר־הפנים־לשעבר, הד״ריד

אתם רוצים ואום מבריק תמורת
3 0 0 0ל״י ל חו ד שי ״ שאל רביו

בחירתו סעד יחד עם השד־ללא־תיק
ישראל גדילי, ב־מיסעדה
טריאנה בתל־אביב. בעוד
שנהגו של גלילי חיפש
ומצא מקום־חניה למכונית השר,
עלה נהגו של רבין על
המידדכה, מול דלת המיסעדה״
ונשאיר חונה שם.

ששודר בשבוע שעבר בגלי
צה״ל, סיפר הנשיא קוריוז משעשע,
הקשור בנשיאה הראשון
של מדינת־ישראל .״כש שאלו
פעם את הייס וייצמן
,מהו, בעצם, תפקידו כנשיא —
השיב , :אני מסמל את עם יש־

שלת־ד־,צללים של הליכוד? השיב
הזז״ב הצעיר של הליכוד,
אהוד אולמרט, כשנשאל
על-ידי עוזרו של שר־המישפ-
טים והדתות, יחיאל (״חי-
ליק״) גוטמן :״לא צריך להקים
ממשלת־צללים. צריך רק

שבוע שעבר בעיתונות, כי
עומדים לפתוח בארץ סניף של
מועדון פלייבוי, ונזכר כי נינה
השיגה לחיילי צה״ל 3000 עותקים
של הירחון. הוא הציע
שאשת הנשיא תחנוך את המועדון
החדש.

׳ 9את דעתו על כושר־הבי-
צוע של צה״ל הביע בשבוע
שעבר הרמטכ״ל, רב־אלוף
מרדכי (״מוטה״) גור, בנמל-
התעופה בן־גוריון, בעת שחזרו
השבויים מסוריה. כאשר התפרץ
הקהל לעבר המטוס, מבלי
שעשרות החיילים יצליחו לבלום
אותו, אמר מוטה :״כמו
כל: מיבצע אצלנו, גם כאן ה־תיכנון
נכשל, אבל בכוחה של
האהבה, אנחנו ננצח.״

9בעוד שהשר שמעון
פרס החליף את משה דיין
בממשלה, הרי את מכוניתו
החליף דווקא עם ראש־הממש־לה,
יצחק רבין. דיין קיבל,
לכמה ימים, את מכונית ה־וקלוו
בה ניסע רבין כשהיה שר-
העבודה, ואילו רבין קיבל יאת
המכוניות הגדולות והמפורס־
;מות שיל דיין. דיין הודיע, כי
כאשר ישוב מסיורו הנוכחי ב-
ארצוודהברית, הוא ירכוש מ כונית
חדשה, ולא יזדקק עוד

וני וינה ניצחון

ניצחו בשבועיים האחרונים על סידרת של מסיגות לרגל פתיחת
הפיאנו־בר החדש שלהם. באחת ממסיבות אלה, ניראה סולימאן
הגדול כשהוא משקה את בעל־המקום, רפי ניצחון (משמאל) ,בעוד יפה משוחחת עם ודפירסומאי
הגיב שמעוני( ,עומדים) ,ואילו רעייתו של סולימאן הגדול מרימה כוס לכבוד המאורע.

ראל׳ .כשהיקשו ושאלו אם הו,א
עסוק מאוד בתפקידו זה, השיב
וייצמן, :בהחלט. כל היום אני
,מסמל, מסמל ומסמל את מדי-
נת־ישראל !׳״
9באותו ראיון סיפר הנשיא,
כי הוא מקבל מיכתבים
׳רבים מילדים, המאחלים לו
איחולים שונים, וגם מבקשים
ומביעים מישאלות שונות. בין
השאר קיבל הנשיא מיכתב מילדה,
המבקשת ממנו :״להמציא
חוק שמותר יהיה לאכול
ממתקים בזמן השיעור.״

מנד וטסה

נער־הזוהר הניצחי ד״ר פוקה הירש שולח
מבט רב״משמעות לעברה של מנדי
רייס״דייוויס, במסיבה שנערכה באכסדרה של קולנוע ״בן־יחודה״,
לאחר הקרנת״הבכורה של סירטו החדש של פדריקו פלמי,
האיטלקי בישראל.
״זיכרונות״ ,שנערכה בחסות השגריר

סף סורג, לאחר הנאום ה,ארוך
והחד־גוני. כפי שפורסם
בוזעולס הזה 1918 הפליט אז
בורג ׳לעבר שרי הממשלה של
גודדה מאיר :״בשביל נאומים
כאלה שילמו לו באמריקה
2000 דולר י״ רבין לא שמע
את ההערה, אך כשקרא עליה,
הגיב בהערה משלו :״בעד מש כורת
של 3000 לירות בחודש
רוצים ממני נאום מבריק יותר?״
8רבין
החל ליהנות ממע־דו
ניראש־היממשלד, כבר שלושה
ימים לפני שנבחר רישמית ל מסרה
זו. ביום שישי לפני

לוולוו של דבין. אך בין דיין
ושומרי־הראש שלו פרצה כיימ-
עט מילחמה. דיין הודיע כי אי-
ינו ירוצה כלל בשומרי־ראש,
ואילו על־פי החלטת הממשלה,
ימשיכו לשמור עליו שילוש
גורילות, ,ונהג מאותה יחידה.
הפשרה שהושגה בין דיין לאחראים
על שומרי״ד,ריאש :
גורילה אחת בילבד, ואילו את
משכורת הנהג ישלם דיין מכיסו.
כידוע, אין דיין נוהג בעצ מו
בישנים האחרונות, בפקודת
רופא־העיניים שלו.
91 בראיון עם נשיא המדי

הפרופסור אפרים קציר,

! 8מילחמת המודעות בעיתונים
הפכה אופנה בארץ. תחילה
פירסם הזמר אריק לגיא
מודעה נגד עזר וייצמן, ב־עיקבות
פרשת גילויי וייצמן על
דבין, בה נאמר :״לעזר, תתבייש
לד!״ למחרת היום הופיעו
מודעות־התגובה של חסידי
וייצמן. עכשיו מתחוללת
מילחמת־מיודעות חדשה. בשבוע
שעבר פידסם עורך־הדין החיפאי
הידוע, יעקוב סלומון,
מודעה בה לימד את יגאל
א לון :״מי שרודף אחרי ה־
.כבוד, הכבוד בורח ממנו !״
ואילו בסוף השבוע פירסם אזרח
תל-אביבי מודעה בזו הלשון
:״לעו״ד יעקוב סלומון
חיפה — לא ייתפס החכם ב־פחזו,
טינתו וכדו.״ בעל-ד&ו־דעה
התייחס. לפרשה שאירעה
בשבוע שעבר, כאשר נתפס
עורך־הדין המפורסם עיל־ידי
מוכסי נמל־התעופד, בניקוסיה
שבקפריסין, כשהוא מנסר, להוציא
מהאי כד עתיק, ללא
רישיזן.
9מדוע אין הוא חבר ממ־

להפיל את, ממשלודהצללים הקיימת
היום.״
! 9בעת התוכנית בירה ומצב
רוח, שנערכה בשבוע שעבד
במועדון התיאטרון בתל־אביב
וששיודרר, אחר־כך בקול ישר־אל,
הציע המנחה יעקב (״יעני
קלה״) אגמון תפקיד לרעיית
הנשיא, נינה קציר. אגמון
קרא את הידיעה שהופיעה ב־

בחיוך רחב
המבקר חיים

91 באותה תוכנית ירי,איין
אגמון את הח״ב־הזמר עקיבא
נזה (הליכוד) .הראיון הופרע
כל העת על־ידי המשורר ייכי,
שקרא לעבר נוף קריאות־בי-
ניים בנוסח :״•אתה שקרן! אל
תקשקש! אתר, פיזמונאי ואני
משודר!״ חפרעותיו של ייבי
תכפו, עד שאגמיון ניאלץ להע-ר
לו :״ייבי, אתד, מתנהג בד-־ול
כימו חבר־כנסת!״

השחקנית, אשר חגגה בשבוע שעבר

את יום הולדתה ה־( 50 מימין) מודה
לחווה, אישתו של מנהל מוזיאון תל״אביב,
גמזו, במסיבה שנערכה לכבוד הסרט ״זיכרוגות״.
העולם הזה 1919

עמוד 11

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 11 | במדינה העם ח״רים א׳נם צריק־ם ד 1א) 0 האם מזתר דרמטג״ד במדיגה דמוקרטית 7גהל תעמולה בנושאים פוליטיים? ״חיילים צריכים ללחום, לא לכתוב!״ אמר הדוכס מוולינגטון,

במדינה
העם
ח״רים א׳נם צריק־ם ד 1א) 0
האם מזתר דרמטג״ד
במדיגה דמוקרטית
7גהל תעמולה
בנושאים פוליטיים?
״חיילים צריכים ללחום, לא לכתוב!״
אמר הדוכס מוולינגטון, המצביא הבריטי
שניצח את נפוליון. הוא רגז על ריבוי
הניירת בצבאו.
אילו חי וולינגטון בישראל, היה בוודאי
מצווה :״חיילים צריכים לדאוג לביטחון,
לא לנאום !״ או בעברית נמלצת יותר :
״גורו לכם מפני הנאמת!״
השבוע יכול היה לכוון את דבריו אל
החייל מס׳ 1של ישראל, רב־אלוף מוטה
גור.
אגשים מתוסככים. ב״כנס מרצים״
שנערך בתל־אביב, הוצגה לגור השאלה
המטרידה ישראלע רבים: האם תרמו ההתנחלויות
ברמזמגולן לביטחון ז אחרי
יום־הכיפורים, שבו היתר. תרומת ההתנחלויות
שלילית בילבד, התשובה ברורה.
אולם גור השיב תשובה אחרת. לפי הנוסח
שפורסם, הצהיר חרמטכ״ל :״יש
להפסיק את הוויכוח אם ההתיישבות מסייעת
או מפריעה להגנה, משום שההתיישבות
היא חלק ממהות המדינה.״
למעשה, השתמש גור בלשון חריפה עוד
יותר: הוא מתח ביקורת על אנשים
״מקומפלקסים״ (מתוסבכים, בעברית פשוטה)
המעלים בכלל שאלה זו, והפליג בשבח
ההתנחלות בשטחים המוחזקים, כמעשה
ציוני ופוליטי.
תוך־כדי־כך הודה, למעשה, שאין להתנחלות
כל ערך חיובי בשטח היחידי שה-
רמטכ״ל מוסמך לחוות עליו דיעה: הביטחון.
האם
מותר? השאלה היא: מחי
זכותו של קצין בכיר במדינה דמוקרטית

בני מישפחת נדסנטי -נפי שצולמו לפני 17 שנה
ך* אקדח של גבריאל כרסנטי היה
1 1הבדיחה של המישפחה. כשניסו בניו
של גבריאל לירות בו לפעמים סתם לשם
השעשוע, הוא מעולם לא פעל. אך למרות
זאת הסתירו בחודשים האחרונים בני ה־מישפחה
את האקדח מפני אביהם, גבריאל,
״רק כדי להיות בטוחים במאה אחוזים.״
ביום חמישי האחרון בשעה אחת ושלושים
בצהריים, נותר גבריאל לבדו, בביתו
שבמושבה הוותיקה מיגדל, ליד
טבריה. אישתו שירתה באותה עת מיספר
לקוחות בחנות־המכולת שלהם, ואילו כלתו
שרה יצאה להביא את בתה מגן־הילדים.
גבריאל הפך את הבית כולו על פיו,
מצא את האקדח, יצא לגינת הבית. הוא
הביט סביב, לוודא שאין איש בסביבה, זעק
מרה :״מוישה! אני בדרך אליך!״ וכיוון
את האקדח לרקתו.
עם נפילתו הפך גבריאל כרסנטי לחלל
האחרון של מילחמת יום־הכיפורים, ולחלל
השני במישפחת כרסנטי. הראשון היה בנו
משה, אשר נפל ביום הראשון של המיל-
חמה בקרב־ד,בלימה על רמת הגולן.
משה כרסנטי ( )26 היה נהג אחד הטנקים
הראשונים אשר ניפגעו ביום־הכי־פורים.
הוא נהג את הטנק של המפקד,
אמנון שרון, כאשר ליד הכפר
נפח, פגע פגז בטנק. משה נפגע מייד ומת
במקום, ואילו אמנון נישבה על־ידי הסורים.
אחד מחיילי הרבנות הצבאית, עמום
ברכה, אף הוא בן המושבה מיגדל, היה
זה שחילץ את גופתו של משה והביאה
לקבורה בקבר ישראל.

במיגדל, משה קליקין, שהיתר. שייכת אז
לציונים עשירים מארצות־הברית. הם דרשו
מקליקין לעבוד רק שמונה עשות
ביממה, במקום 18 השעות אותן עבדו
קודם־לכן. קליקין סירב, השניים אירגנו
שביתה. קליקין איים לפטר את כולם, אך
טרומפלדור וכרסנטי לא נכנעו, והשיגו
את ההישג הסוציאלי הראשון בארץ־ישר־אל:
פועלי החווה החקלאית במיגדל נדרשו,
מאז, לעבוד רק 10 שעות.
גם בנו של מרדכי, מיכאל, ערך יחד
עם בנו גבריאל מילחמה ציבורית. היה
זה לפני 17 שנה, כשנציג הקרן־הקיימת
בגליל יוסף נחמני, ניסה לנשל את בני
.המושבה מאדמותיהם ולקבל מס פרטי, בן
50 אחוז מיבולם. המישפחה יצאה למיל-
חמה של חיים ומוות כנגד הקרן־הקיימת,
במאבק ציבורי שהסעיר את המדינה כולה.
האהבה בין בני־המישפחה היתד. עזה,
לפחות כמילחמותיהם נגד אי־הצדק. לגבריאל
כרסנטי היו 15 אחים ואחיות,
שלכולם אלוהים אחד ויחיד: אביהם,
מיכאל. ולמיכאל, מצידו, היו 16 אורים־
ותומים אהובים ונערצים: בניו.
אותם יחסים שררו גם בין גבריאל לארבעת
ילדיו, שני בנים ושתי בנות. אך
את מרבית תשומת-הלב קיבל דווקא בן-
הזקונים׳ משה. כשנאלץ משה לעזוב את
מיגדל, ולעבור להתגורר בטבריה, שם עבד
כנהג אגד, היתה כל מחשבתו של גבריאל,
כיצד להשיג בית וחלקת־אדמה עבור בנו,
שמשה יוכל לחזור למיגדל, להיות קרוב
אליו. משה, מצידו, טרח לבוא מדי יום

גבריאלכרסוט ( לתעלה ) התאבדהש 3וע. כאשר 113
תשהלא 1תצאביןהחוזרים תן השביהסורי

רמטכ״ל גור

החדל האחר 11

״גורו לכם מפני הנאמת !״
להביע דיעה פומבית על נושא פוליטי
מובהק, השנוי במחלוקת ציבורית חריפה ן
שאלת ההתנחלות מחלקת את המדינה.
יש המחייבים אותה ללא הסתייגות, יש
השולליפ אותה מכל־וכל כסכנה לשלום,
ייש הפוסחים על שני הסעיפים.
למחרת היום בו דיבר הרמטכ״ל, פלשה
קבוצת מתנחלים, בהנהגת האלוף (מיל).
אריק שרון. לאיזור שכם, וניסתה להתנחל
באופן הפגנתי (ראה להלן).
על דבר אחד מסכימים הכול: זוהי שאלה
פוליטית מובהקת, השייכת לוויכוח בין ה־מיפלגות,
ובתוך המיפלגות.
אם כן, האם מותר לרמטכ״ל לנאום
עליה, בהופיעו כראש צה״ל ובמיסגרת
תפקידו?
מחלה ממאירה. אחרי יום־הכיפורים,
סבורים רבים שיש לשקם את צה״ל מן
היסוד ולרפא את המחלות שדבקו בו.
אחת המחלות הממאירות ביותר היא הפוליטיזציה
— השתלטות ההשפעות ה״
מיפלגתיות והפוליטיות על הצבא.
זהו התפקיד המוטל עתה על גור. כאשר
הועלתה על הפרק שאלת מינויו של ה־
(המשך בעמוד )12

ההודעה נמסרה להוריו של משה כעבור
כחודש ימים. בתחילה הוא הוכרז כנעדר,
ורק מאוחר יותר ימ0רו שילטונות צה״ל
למישפחה כי גופתו של משר. זוהתה, וכי
הוא נטמן בבית־העלמין הצבאי בנהריה.
באותו רגע החלה הטרגדיה היוונית הפרטית
של גבריאל כרסנטי. מישפחת כרסנ־טי
היא מישפחד. ותיקה וידועת־שם בגליל.
למעלה ממחצית -תושבי מיגדל הם בני
מישפחה זו, וזוהי המישפחה הגדולה ביותר
היושבת בישוב יהודי אחד בישראל.
משה, שהיה בן 26 בנפלו, היד. דור
שלישי למישפחה במיגדל. גבריאל, ואביב
מיכאל, נולדו שניהם במיגדל וסבו
של מיכאל, מרדכי, היד, ממייסדי המושבה
הגלילית, בשנת .1908
בשתי תכונות נודעה מישפחת כרסנטי
בגליל כולו. האחת, חוש הצדק המפותח
שלהם ויציאתם כנגד כל עוול, והאחרת:
האהבה העזה בין אבות ובנים במישפחה.
שני פועלים הם שאירגנו את השביתה
הראשונה בארץ־ישראל. היו אלה יוסף
טרומפלדור ומרדכי כרסנטי. השניים הופי עו
אצל מעסיקיהם, מנהל החווה החקלאית

משה כוסנטי דל

לבית הוריו, יחד עם אשתו ובנו בן השלוש.
עם התקבל ההודעה מצד,״ל, על נפילתו
של משה, יצא גבריאל למילחמתו האחרונה
— הפעם נגד הגורל. הוא סירב להאמין
כי בנו איננו עוד בין החיים. גבריאל פתח
במיבצע חקירות בין חבריו ליחידה של
משה, חקירות אשר בעיקבותיהן צריך
היד, להתחוור לו לחלוטין כי משד. נפל.
אך כנגד כל אלה עמדו שתי עובדות
שלגבריאל גיראו מספיקות כדי להאמין
שמשה חי. האחת, גבריאל חלם חלום,
עליו היה מספר לכל הסובבים אותו, ובחלומו
נאמר לו כי משה בנו חי. העובדה
האחרת, ריאלית יותר: מפקדו של גבריאל,
אמנון שרון, שהיד, איתו באותו טנק׳ חי
ונמצא בשבי. גבריאל היה בטוח כי בנו
שבוי בסוריה, יחד עם מפקדו.
ביום רביעי האחרון, כאשר נודע כי השבויים
כולם יחזרו למחרת היום, אמר
לאלמנת בנו, שרה :״מחר יגיע משה. נערוך
שימחה שמיגדל לא ידעה כמותה.״
עם הירייה ששמה קץ לחייו של גבריאל
כרסנטי, נפלה על מיגדל תוגה, שכמותה
לא ידעה מימיה.

עמוד 12

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 12 | במדינה (המשך מעמוד )11 רמטכ״ל החדש, היו הנול !מודעים לכך. מוטה גור זכה במינוי תודות ללחצו האישי של משה דיין, יערב סילוקו ממישרד־הבטחון• למעשה מנע דיין מיור־שו

במדינה
(המשך מעמוד )11
רמטכ״ל החדש, היו הנול !מודעים לכך.
מוטה גור זכה במינוי תודות ללחצו
האישי של משה דיין, יערב סילוקו
ממישרד־הבטחון• למעשה מנע דיין מיור־שו
את הזכות לבחור בעצמו ברמטכ״ל
הרצוי לו. הדבר היה צריך להטיל על
גור את החובה לנהוג זהירות כפולה
ומכופלת בעניינים פוליטיים.
הצהרתו על ההתיישבות חרגה ממיסגרת
זו — והחזירה את הגלגל לימים הגרועים
ביותר קודם יום־הכיפורים, כאשר
כל קצין בכיר ראה לעצמו זנות וחובה
לנהל תעמולה מיפלגתית־פוליטית. לשר־הביטחון
החדש יש עתה הזדמנות טובה
לפעול באורח נימרץ כדי לשים קץ לנוהג
ניפסד זה — בדרג העליון.

התנחלות
או האתד־אוים
המיבצע הוכן במחתרת
ובועד להעמיד את
הממשלה החדשה כמיבחן ראשון
המחזה דמה כימעט לקומדיה.
לאורך הגדר המאולתרת התפרשו המתנחלים,
כמו מתיישבים לבנים המתכוננים,
בסרט הוליוודי, להסתערות האינדיאנים.
מפקד־האוגדה האגדתי התהלך ביניהם, נתן

חיילי צה׳׳ל מסלקים את הגדר (מימין) ואת המתנחלים (משמאל)
אתגר לממשלה החדשה
כל. הפעילות בכנסת משעממת אוחו, והמצב
בצמרת הליכוד מעורר בו בחילה.
כל עוד היתה לו תיקווה לזכות בתפקיד

אריק :״זוהי פקודה בלתי־מוסרית, ו־לפקודות
מסוג זה חייבים לסרב. אני לא
הייתי ממלא פקודה כזאת.״
זוהי תורה אנרכיסטית* ,העלולה לפסול
את אריק סופית לכל תפקיד אחראי
בצוות צבאי או מדיני.
לפני חודש בילבד הציע אחד מתומכי
רבין, ח״כ יוסי שריד, למינות את אריק
שרון כשר־הביטחון. השבוע היה שריד
הראשון שתקף את אריק בכנסת.
שלישיה מוזרה. אריק היה רק אחד
משלישיה מוזרה שניצחה על המעשה.
* אחד מאותות הזמן: קבוצה הקוראת
לעצמה ״התנועה האנרכיסטית״ פירסמה
מודעה בגנות התנהגותו זו של אריק.

מימינו התייצב הרב הישיש צבי יהודה
קוק, קנאי דתי־לאומני שזיעזע לא-ימכבר
את הארץ, כאשר פירסם קריאה נגד ״בעל
הגוייה,״ הנרי קיסינג׳ר.
משמאלו בלטה ח״כ גאולה כהן, דמגוגית
היסטרית שלוחת־רסן, השייכת לשולי הימין
הקיצוני, בעל הגוון הניאדפאשיסטי.
משמעות המעשה היתד, חמורה לא רק
בשל הניסיון הברור להרוס את שילטון-
החוק של מדינה דמוקרטית, הפועלת על
פי הכרעת־הרוב, ולחזור לימי הפרישה
שמלפני קום המדינה.
היו למעשה השלכות חמורות נוספות:
• ביצועו ביום ה 5-ביוני, יום־השנה
של מילחמת ששת־הימים, כשכל כוחות-
הביטחון היו בכוננות מלאה לקראת אפשרות
של פעולות פידאיון. מיפקדת יהודה

אריק, קוק ומתנחלים ליד הגדר, מול חיילי צה״ל
עידוד למעשי מיתר
פקודות, עודד את לב הלוחמים וקרא להם
להילחם ״עד הסוף״.
אלא שמולם לא עמדו אינדיאנים צמאים־
לדם. בעלי גרזיני״קרב וחיצים. עמדו שם
חיילי־צה״ל נבוכים, אובדי עצות, שהמתינו
לפקודה.
שם המחזה: ניסיון להתנחלות של ״אלון
מורה״ ליד שכם, בלב השומרון.
הכנה במחתרת. גיבור־העלילה היה
האלוף (מיל ).והח״כ, אריק שרון.
המיבצע עצמו הוכן בקפדנות, לפי כל
כללי המחתרת. שירותי-הביטחון, הערים
לנעשה בקרב קבוצות־שוליים, הופתעו כמו
ביום־הכיפורים. למרות שמאות אנשים היו
שותפים להכנות, לא דלף דבר החוצה.
המטרה היתד, כפולה:
• להעמיד את ממשלת-רבין במיבחן
חמור, להוכיח שאינה שולטת במדינה, וש תחת
הנהגתה משתלט בישראל תוהו־ובוהו.
#לפתוח במסע נירחב של התנחלות
בלתי־חוקית בכל רחבי השטחים המוחזקים,
כדי לכבול את ידי הממשלה ולהשבית את
ההתקדמות לקראת הסדר־שלום.
ייתכן שהיתר למיבצע גם מטרה שלישית,
אישית יותר. אריק שרון הוא מתום-

שר־ד,ביטחון או הרמטכ״ל, התגבר על
אי־המנוחה. אך אחרי שנגוזה תיקווה זו,
גברה בו התשוקה לעשות משהו.
״פקודה כלתי־־מוסרית״ .אולם
מבחינתו של אריק, היה זה חשבון־שווא
מסוכן.
בשבועות הראשונים אחרי מילחמת יום-
הכיפורים, יצר אריק לעצמו תדמית של
אדם פורק־עול וחסר־משמעת, חייל בעל
כושר־מנהיגות והברקות טאקטיות, אך חסר
היכולת להשתלב בצוות ממושמע, כדרוש
במכונה צבאית מודרנית. בראיון מפורסם
טען שאסור למפקד לציית לפקודות הממונים
עליו, אם הוא סבור שזה נוגד
את טובת פקודיו או את טובת המדינה.
לאחר־מכן יניסה אריק לטשטש את הרושם
הקשה שיצרו דבריו, לפרשם כתיאוריה
מופשטת בילבד. אולם השבוע
הוסיף חטא על פשע, בדו־שיח הבא ליד
גדר ההתנחלות:
סרן צה״ל :״אריק, כשנתת לנו פקודה
לחצות את התעלה במילחמת יום־הכיפו־רים,
ידעתי שזוהי דעזאבדות. אך בכל
זאת הלכתי׳ כי זו הייתה פקודה. עכשיו
אתה דורש מאיתנו להפר פקודה של
מפקדנו ן זה מה שהיית דורש מהחיילים
שלך בזמן שירותך הצבאי?״

אם חובקת את בגה שחזר מסוריה
סינון חילופי השבויים
העולם הזה 1919

עמוד 13

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 13 | ר ב !,מחכה דניכ סו! פמת״המילוומוה נשאה את המלה שיצא לביקור !במדינה זרה. בהתקרב הספינה אל הנמל הזר, ירתה מטחים מכל לועי־תוחחיה. הדבר בא להוכיח שקני־תותחיה כבר

ר ב !,מחכה
דניכ סו!

פמת״המילוומוה נשאה את המלה
שיצא לביקור !במדינה זרה.
בהתקרב הספינה אל הנמל הזר, ירתה
מטחים מכל לועי־תוחחיה. הדבר בא להוכיח
שקני־תותחיה כבר ריקים, ואינם
מאיימים על המארחים.
תותחי־הנמל ענו !בכמה מטחים, כדי
להוכיח שאינם אורבים לספינה האורחת.
כך נולד, לפני מאות בשנים, נוהג דיפלומטי
הקיים עד היום: יריית מטחי־תות־הים
לכבודו של אורח ירם־דירג.
השטיח האדום נולד עוד קודם לכן.
מקורו היה במידבר. כששליט ערבי היה
ומקבל פני שולטאן, היה פורש שטיח על
החול: ,כדי שהאורח רם־המעלה לא ילכלך
את רגליו פרידתו מן הסוס ובהיכנסו לאו הל
המארח. השטיח היה אדום, כצבע
המלכות.

כדי להוכיח לציבור ארצו שאסור להדיחו
בשעה שהוא שרוי בתנופה של מסע-שלום
היסטורי.
אחרי משבר־הנפט האחרון, מבין
הציבורי האמריקאי את חשיבותם העצומה
ישל העולם הערבי!בכלל, ושל מצריים
בפרט.
;אם יצליח ניכסון לבצר את הברית הח דשה
שנוצרה בין אנוראר אל־סאדאת והורי
קיסינג׳ר — הערבי מן העיירה המצרית
והיהודי ימן העיירה הגרמנית — יהיה
זה מעשה רב.
לפני עשרים שנה ניסה שר״חוץ אחר,
ג׳ון פוסטר דאלס, להשיג אותה מטרה
בדיוק עם גמאל עבד־אל־נאצר. דאלס
ערך ביקור;במרחב, הגיש אקדח יקר לגנרל
המצרי מוחמד נאגיב (ששימש אז כנשיא־לצורכי־ייצוג)
,שוחח עם עבד־אל־נאצר,
והמריא ללוד. .

ממעמקי הביצה

אולם דאלס היה אדם שונה מאד 5־
קיסינג׳׳ר. היו לו הרגלי־מחשבה של מיסיונר
נוצרי, הוא הטיף מוסר לכל אחד.
כאשר נוכח לדעת כי השליט המצרי מבקש
׳לתמרן בין ארצות־הברית וברית־המועצות,
התרגז!וביטל את ההבטחות לאספקת נשק,
ולאחר־מכן גם את ההלוואה שהבטיח ל בניית
סכר אסואן. המצרי הגיב בהתקפת-

ך* שבוע יירו התותחים בנמל־ד,׳תעופה
1 1על־שם דויד בן־גור״ון, השטיח האדום
יהיה פרוש על המסלול, ונשיא ארצות־הברית
ידרוך על אדמת ישראל. מעולם
לא ביקר במדינה אורח חשוב יותר.

פוטומוגטג׳ אמריקאי על פרשת ווטרגייט
הרשעה פלילית או ניצחון עולמי?

בניקווו במרחב יגבש נינסון תנא השלום
לשם מה הוא בא?
היעד העיקרי של ביקור ניכסון אינו
ישראל, אלא מצריים. בדרך דרמאתית זו
מבקש הנשוא האמריקאי להוכיח לבני־עמו
המרדניים כי הצליח לנחול ניצחון מדיני
ראשון־במעלה: משיכת ומדינת־הלב של
העולם הערבי לצד אמריקה, אחדי שנים
׳ארוכות של סגידתה לברית־המועצות.

רוגזה משלו ,׳והכניס את ארצו למעגל
ההשפעה הסובייטית.
קיסינג׳ר הפרגמאטי אינו ׳מטיף מוסר
לאיש, ואינו מתיימר להיות משיח של
׳אימונה צרופה. הוא משך את אל־סאדאת,
בהדרגה, מתוך החיבוק הסובייטי, ותיקן
את המעוות של דאלס.

בליגה העולמית

ואכן, זוהי הצלחה בעלת חשיבות גלובאלית.
היא !משתווה לשני ניצחונותיו
הגדולים הקודמים של הצמד ניכסון־קיסיג־ג׳ר,
שגם הם באו לידי גילוי דרמאתי ובבי קורים
ממלכתיים מפוארים: ההפשרה עם
מוסקבה, וההתקרבות לפקין.
בשביל הנשיא נייכסון, השקוע בביצת
השערורייה של ווטרגייט, חשובה הוכחה
!זיו !מאד. רוב העם האמריקאי סבור שיש
להדיה אותו מתפקידו, בשל עבירות שונות
יעל החוק, המוסר וההגינות .׳מעולם לא
התקרב נשיא אמריקאי כל־כך אל עברי
פי פחת ישל מישפט פלילי וסילוק מתפקיד.

ך* ישו. זה מעורר דאגה ירבה בירון
| שלים.
לפני עשרים שנה היתה ממשלית משה
שירית אחוזת בהלה, לנוכח ההתקרבות
האטריקאית־ימצרית. עסק-הביש שיל 1954
נועד לפוצץ התקרבות זו״.
כאשר רב דאלס עם עבד־אל־נאצר,
נשמה ירושלים לרווחה. הסכנה נמנעה,
והידידות הישראלית־אמריקאית יכלה לפרוח
שוב. בימי הנשיאים ג׳ונסון וניכסון,
היא הגיעה לשיאה.

ניכסון יכול לרדת לבירא עמיקתא של
ווטרגייט או לעלות לאייגרא רמא של
מדינאות בינלאומית. הוא ׳מנסה לעלות —

* רשת־ריגול ישראלית הניחה אז פצצות
במוסדות אמריקאיים במצריים. ,נדי
לעורר איבה מצרית־אמריקאית.

ושומרון נאלצה להוריד כוחות ממשימה
זו, כדי להפעילם נגד המתנחלים.

אחרי כמה ניסיונות לפשרה במשך היום,
שלא היו מכובדים ביותר, אזרה עוז ופקדה
על צה״ל לסלק את המתנחלים בכוח.
לפני חמש שנים ערכה קבוצה אחרת
תרגיל דומה בחברון. היא הערומה על
שילטוינות המימשל הצבאי, רימתה את
צד,״ל, הסתננה לחברון באיצטלה של קבוצת
מתפללים בפסח, ותקעה יתד במקום.
תחת לסלקה, כפי שדרשו שילטונות צד,״ל,
התקפלה אז הממשלה. משה דיין ויגאל
אלון ערכו ביניהם תחרות על חסדי המתנחלים,
וכך נוצרה עובדה קיימת, המ ביכה
מאז את בל ממשלות ישראל.

י• למחרת היום היו צריכים
השבויים מסוריה — והתפוצצות
ערבית בשטחים המוחזקים היתר,
לסכן את ההסדר העדין שהושג
הצפוני.
לחזור אנטי־עלולה
בגבול

בוועידה הפלסטינית, שהתקיימה באותו
יום בקאהיר׳ יכלו הקיצוניים לנצל
את המאורע כהוכחה נוספת לישאיפת־ד,התפשטות
של המדינה הציונית, לשם חיזוק
דרישתם להמשיך במעשי־טירור, במקום
להסכים להסדר מדיני.
המיכחן הראשון. מול האתגר הגלוי,
פעלה הממשלה החדשה במרץ.
העולם הזה 1919

השבוע נמנעה חזרה על כניעה זו,
ותוך יכך עמדה ממשלת רבין—אלון—פרס
במיבחן הראשון שלה.

בשביל חברי הממשלה החדשה בישראל,
ביקור נייכסון הוא ׳מתנה !מן השמיים. יצחק
רביו, יגאל אלון ושימעון פרס יוכלו
להצטלם בחברתו, לקבל כבר בראשית
׳כהונתם תדמית של ׳שחקני הליגה המדינית
הבינלאומית. מבחינה זו, הביקור הוא
עסק־חליפין הכדאי לשני הצדדים.
יצחק רבין יכול היה, לדרוש עזרה זו
בזכיות. כי פמערכת-הבחירות האחרונה ב־ארצות־הבירית
— זיו שהולידה את פרשת
ווטרגייט — פעל רביו ללא ליאות למען
בחיירת נייכסון. למורת־רויחם שיל כמה מן
השרים בירושלים, ינהג השגריר הישראלי
בוושינגטון באילו הייה חבר !במטה,חד,בחי-
רות של ניכסיון, הפעיל לטובתו את מלוא
ההשפעה של תפקידו ומעמדו.
אחרי שעזר בדרך יזו לבסס את שילטונו
של נייכסון, יהיה זה אך נאה אם ניכסון
ישיב ליו כגמולו, יבצר עתה את שילטונו
בישראל.

אין ספק כי בקאהיר יניח ניכסון את
הבסיס להסדר חדש במיזירח התיכון, שיהיה
מבוסס על ברית אמריקאית־מצרית. אין
גם ספק שהנשיא המצרי ינסה לשכנע את
עמיתו האמריקאי לכלול בהסדר זה גם
את העם הפלסטיני.
ברידתו בכבש־יהמטוס בילוד, כבר יהיו
בראשו של ניכסון רעיונות מגובשים על
ההסדר הדרוש. קרוב לוודאי שיהיה פער
עצום בין רעיונות אלד, לבין הרעיונות
המנקרים בראשם של יורשי גולדה ׳מיאיר.
לפי כל הסי,מנים, יסכים. ניכסון להקמת
מדינה פלסטינית בגדה !המערבית (ראה
מיסגרת) ,ויבטיח למצריים נסיגה כיימעט־מלאה
של ישראל מן השטחים המוחזקים.
הוא גם יבטיח לו, כנראה: ,תאוצה מוגברת
של התהליכים להשגת ההסדר בהקדם —
בז׳נבה ומחוצה לה.
המישחק האמריקאי־מצרי-ישראלי מלפני
עשרים שנה׳ ירחף על מאורעות השבוע
הקרוב. כל השחקנים הראשיים דאז
— דאלס, עבד־אל־ינאצר ושרת — כבר
יהלכו לעולמם. השלישייה החדשה — ניב־סון,
אל־סאדאת ורביו — עדיין אינה יודעת
איך יסתיים המחזה שבו הם מככבים.

תחבורה

כעשרים מטרים ימן הצומת המרומזר, אחד
העמוסים ביותר בארץ. בתוך המכונית ישב
הנהג, סמל, שקוע בספר בלשי.
אוטובוס עבר את הרמזור, ביקש להיכנס
לרחוב קרליבך, אך מכונית הקצין חסמה
את הדרך. האוטובוס נעצר, צפר, נסוג,
צפר שוב, תימרן במשך כמה דקות, עד
שהצליח לעבור. אילו הזיז הסמל את מכוניתו
כמד, מטרים קדימה, כפי שיכול היה,
היתד, ההפרעה נמנעת.
הנהג לא זז.
בא אוטובוס שני, ושלישי. הנהג לא זז.
כמד, אזרחים הסתכלו במחזה בזעם
גובר. לבסוף ניגש אחד מהם אל הנהג.
״אתה קשוח, אה?״ שאל את הנהג.
הנהג הרים לרגע קט את ראשו מן
הבלש .״לא קשוח, רק אדיש,״ השיב.

המשולש החדש
6שאלה, היא: בכמה זה יעלה? ימח
1 1יהיה המחיר?

אדיש, לאק שוח
מחזה קנזן ברחוב תל־אביבי —
ומוסר־חשפד בצירו
התאריך• :יום א 10 /ביוני .1974
השעה .14.30 :
המקום: רחוב קרליבך, פינת רחוב
יהודה ר,לוי, תל־אביב.
קצין־הנדסד, ראשי של צד,״ל׳ תת־אלוף
יצחק בן־דוד, אכל במיסעדת־אולימפיה.
בחוץ המתין לו, כנהוג, נהגו.
המכונית הצבאית, מדגם ואליאנט, מס׳
צ ,16596/חנתה ברחוב הסואן, כששני
גלגליה הימניים על המידרכה, במרחק

עמוד 14

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 14 | > ודאטרון סולן מיקי פלד־דבמו הפקות עמי ארצי ניו-יורק מצוגיס _ : בחסותשגר־זל בדדל.בישראל מרמיגלפרנוסדורזברנקו אסטחד וי לבר טו הזמר הדרום־אמריקא• ותזמורתה דעת

> ודאטרון סולן מיקי פלד־דבמו הפקות עמי ארצי ניו-יורק מצוגיס _ :

בחסותשגר־זל בדדל.בישראל
מרמיגלפרנוסדורזברנקו

אסטחד
וי לבר טו

הזמר הדרום־אמריקא•
ותזמורתה

דעת הקהל על ה סר ט הישראלי

״ שרית ״
בכיכובם של דליה פרידלנד

יגאל בשן

אמרם אוחדם}7:חיפ1קס,להקתל!פלוסובהרכבההחדש)
__לתושבי תל־אביב והסביבה 2הופעות בלגד __

ן ״היבל התרבות״ יים ד׳!9.6ייוסה׳20.6ב־18.30
ירו שלי ם ״ ב ניני ה או מ ה״
שער הנג ב ״ א מ פי״
חיפה קו לנו ע ״ שבי ט״
ק. בי אלי ק ״ ס ביון״ 21.6

יום ד 26.6 ,ב ־8.30
יום ה׳ 27.6ב־9.00
מו צ״ ש 29.6ב ־9.30
צמח ״ א מ פי״ 22.6

שבועיים רא שונים

169,869

צופים

שיא מבק רי ם בקולנוע הישראלי

כרסיסים: יוקיולאן) טל 222445 .וביתר המשרדים

זכרונות
סמססמ ^ז/וו */
עולמו הפנט׳
של פדרימו פליני
שבוע 2

בקולנוע״בן־יהוזה־־ ת״א
למבוגרים בלבד!

ס ר סו פ. ב .ס,

עמוד 15

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 15 | במדינה מיפלגזת ד?.ר 3עלג שו ר ?התגח 7ברממ״דוגודן או 7א? הדוב בקיבוץ הארצי ש 7מפ״ם אומר? :א1 להתנחל או לא להתנחל ו כימעט בכל המיפלגות סוער הוויכוח על נושא זה.

במדינה
מיפלגזת
ד?.ר 3עלג שו ר
?התגח 7ברממ״דוגודן
או 7א? הדוב
בקיבוץ הארצי ש 7מפ״ם
אומר? :א1
להתנחל או לא להתנחל ו
כימעט בכל המיפלגות סוער הוויכוח
על נושא זה. אולם בשום מיפלגד. אין
הוויכוח כד, נוקב כמו במפ״ם. כי מפ״ם
היא, לפחות רישמית ,׳מיפלגת־שלום. אך
מפ״ם היא גם מיפלגה התיישבותית מובהקת.
בשבוע
שעבר התכנס בגיבעת־חביבה
הוועד־הפחנל של הקיבוץ הארצי, הזרוע
ההתיישבותית של מפ״ם, כדי להחליט
על נושא המסעיר את התנועה מזה זמן
רב: האם להקים קיבוץ חדש ברמת־

תעלומת הכספת הנעולה
במה ובמה מחפשי־הזדמנויות שוברים
עכשיו את ראשיהם בשאלה: לקנות —
או לא לקנות ן
המדובר בכספת גדולה נעולה במנעול
חדיש, שאיש אינו יודע מה תובנה. מחיר
בספת כזו במצב טוב, כשהיא ריקה
במובן, הוא ב״ 2000 לירות. אבל במיקרה
זה דורש נציג בית־המישפט 5000 לירות,
טבין ותקילין, בולל מה שבתוככי הכספת
— כאשר איש אינו יודע מה יש בה.
אבל בעצם, יש מישהו שיודע. האיש
הוא ראובן פסחוביץ, אשר הכספת, המוצעת
יחד עם בל ריהוט הווילה שלו
ברחוב הרכס בסביון, היא רכושו.
פסחוביץ הגיע לכותרות לאחר שהונה
בנק שווייצרי גדול בעשרות מיליוני פרנקים
שווייצרים, על־ידי הפקדת תמונות
כאילו-אמנותיות בסניף קטן, ומשיבת
אשראי עצום נגדן. באשר התגלה בי הציורים
מזוייפים, נמצא פסחוביץ בישראל,
כשהבנק רודף אותו ותובע בתביעה ראשונה
2.5מיליון פרנק, ובסך־הבל 16
מיליון פרנק.
בית־המישפט פסק לטובת הבנק, וה מילה
של פסחוביץ בסביון, על כל תכולתה,
הוצעה למכירה פומבית. אנשים
רבים קנו שם מציאות בגון שטיחים פרסיים
ווילונות יקרים. היו שם גם ציורים,
ואפילו רנואר אחד, שנמכר ב20-
אלף לירות — בתור מזוייף, כמובן.
מה שנותר הוא הכספת. בית-המישפט
מבקש תמורתה 5000 לירות והקונה

בעד־כספת פסחוביץ
מה יש בפנים?
חייב להמר: האם הספיק פסחוביץ לה ריק
אותה, או שמא היא מכילה, אולי,
יהלומים ודולרים בבמה מיליונים טובים

שנתם של רבים נודדת בלילות האחרונים,
והם מתענים בשאלה: מדוע, בעצם,
אינם שואלים את פסחוביץ ן

עו ברוממשלתר בין
אגב, את הלקח למד עופר ממיקרהו
של צבי אלדורטי, מי שהיה מנב״ל ״עמי״
דר״ והתפטר בדי להיכנס לכנסת. כעת
נמצא אלדורטי מחוץ לכנסת, ובן גם
במעט מחוץ ל״עמידר״ ,שבן הוא שכח
למנות שם במקומו ממלא-מקום, ומקומו
נתפס על ידי מנהל כללי חדש. אלדורטי
נאלץ כעת להסתפק בתפקיד יושב״ראש
מועצת־המנהלים של ״עמידר״.

אנטי־סיפוחיסט אמיתי
״התנהגות של ליסטים מזרינים״
הגולן *.הקיבוץ נועד לקום במרכז הרמה,

ולהיקרא גשור.
; 44ג ד 5צ. עד כה נדמה היה שיש
רוב גדול בתנועה למען התנחלות זו,
הנתמכת בהתלהבות על־ידי הנהגת מפ״ם,
בהשפעת יעקב חזן. אולם בגיבעת־חביבד,
חיכתה להנהגה אפתעה בלתי־נעימה.
נציגי 44 קיבוצים, המייצגים כ־2300
חברים, התנגדו להתנחלות. רק נציגי 25
קיבוצים, המייצגים כ־ 1500 חברים, תמכו

כדי למנוע הצבעה נגדה, גרמה ההנהגה
לדחיית ההחלטה. היא הועברה לדיון במועצה.
רוט
של אחד. קדם לעימות זה ויכוח
ממושך במיסגרת הקיבוצים וביטאוניהם.
את דגל ההתנגדות הרים מזכיר קיבוץ
גבולות בנגב, יוסי אמיתי, שהיה המועמד
השלישי של רשימת מרי בבחירות האחרונות.
כתב אמיתי המשופם, ממייסדי
קיבוץ־הספר הדרומי :
אני קובע כי יצירת עובדות התייש-
בותיות בשטחים הכבושים, על מנת שאלה
יהוו קו שאין לסגת ממנו לכשתגיע שעת
ההידברות, היא כשלעצמה מהווה התנהגות
של ליסטים מזויינים.
״כשאתה מחייב התנהגות כזאת, משום
שיחיידת-שטח מסויימת כלולה ב,מפת־הביטחון׳
שלך׳ אין אתה רשאי לטעון כנגר
זולתך, ש,מפת הביטחון׳ שלו מעידה על
תיאבון טריטוריאלי בריא יותר. מכאן ואילך,
ההבדל בינך ובין זולתך הנ״ל איננו
עוד מהותי, אלא כמותי גרידא, דהיינו :
כמה לספח.״ י
חכם יפאני. הוסיף אמיתי :״איני
רשאי לכפות את מצפוני האישי על הזולת.
דבר זה נהיר לי לחלוטין. אולם
כבר אמר חכם יפאני אלמוני: מי שחש
(המשך בעמוד )20
* הקיבוץ היחידי, שהוקם מאז מילוזמת
ששת־הימיס על־ידי הקיבוץ הארצי בצפון,
היה בשטח המפורז־לשטבר, שישראל
טענה תמיד לבעלות עליו.

הקיסר נ מכר
השר עופר
מה שבטוח —

מלון ״קיסר״ באילת נמכר, בשעה טובה,
לאחים אלה מירושלים, במחיר של
12 מיליון לירות, בולל ההתחייבויות.
המלון הוקם על-ידי קבוצת שלמה גנון,
שהמשקיע העיקרי בה היה הקבלן שמריהו
סטולר, מי שבנה את בריכת ״גור-
דון״ בתל-אביב.
מלון ״קיסר״ ,בן 110 החדרים, נתקע
באמצע הבנייה.

המדינה תממן ל..נדלי
רכישת..פאוילור
כל מי שחשב כי שר״האוצר החדש,
יהושוע רבינוביץ לא יילד בדרבי מורו־ורבו
פינחס ספיר — טעה. כבר בשבוע
הראשון לכניסתו לתפקידו כשר־האוצר
עשה מעשה פסול: המדינה, היינו משל־מי-המיסים,
וכמוהם יהודי-התפוצות התורמים,
יממנו לקונצרן ״בלל״ את רכישת
חברת ״פאן-לון״ .למעשה תקנה ״כלל״
את ״פאן-לון״ בימעט בחינם, בכספי האוצר.
מעשה
זה הוא אסור, לפי חוקי המדינה
והתקציב, ולבן הוא נעשה בהסתר
ובגניבה. בגניבה — שבן לוקחים בו את
כספי הציבור משלם־המיסים, ומעבירים
אותו לחברה פרטית, המתעשרת על חשבון
הכלל.
בידוע, לאחר שחברת הנכסים של
שטרן באנגליה ,״וילשייר״ ,נכנסה לקשיים,
עמדה ״פאן-לוו״ בסכנה. הבנקים
האנגליים שנשו בשטרן, היו עלולים לח סל
את ״פאן-לון״ בדי להציל את כספם,
שכן שטרן השקיע ב״פאן-לון״ 40 מיליון
לירות הון, ועוד 36 מיליון לירות ערבויות.
מייד
לאחר התמוטטות שטרן באנגליה
חשו אנשיו לארץ, ויחד עם מנב״ל החברה
אורי בר־רצון, מיהרו אל ספיר, שסיכם
עימם הסדר והעבירם ליהושוע רבי״
נוביץ, שהיה אז שר״השיכון. משם מיהרו
ל״כלל״ ,ותוך שבועיים הושג הסדר לשביעות
רצון הבל :
חברת-הבת של ״כלל״ ,״אזורים״ ,תקנח
את ״פאן-לון״ .תמורת * 75 מן המניות
תשלם ״אזורים״ 7.5מיליון לירות,
שיוזרמו על״ידי הגדלת הון החברה. תמורת
עוד שלושה מיליון לירות תקנה ״אזורים״
מניות נוספות, שיבטיחו לה *15
מדיווחי החברה, כך שיהיו לה * 90מדיווחי
החברה ו 75*-ממניות ההצבעה,
תמורת 10.5מיליון לירות. בנוסף תלווה
״אזורים״ ל״פאן־לון״ 10 מיליון לירות
בתנאים רגילים, וכן תקח על עצמה ערבויות
של בנקים אנגליים בסך 36 מיליון
לירות.
״כלל״ מקבלת עם רכישת ״פאן״לון״
רכוש הנאמד ב״ 60 מיליון לירות נטו,
וכן הפסד מאזני מוכר של 30 מיליון
לירות, נגדו תובל לקזז רווחים מ״אזו-
רים״ ולחסוך לפחות 15 מיליון לירות
מתשלומיה למס הכנסה.
באמור, עיסקת פז. וכפי שהתבטא ראש
אחד הבנקים הגדולים, חברות-הבנייה
שלו מוכנות לרכוש את ״פאן-לון״ גם
ללא עזרת הממשלה. אבל ״בלל״ יודעת
לקחת — וכן סיכמה עם ספיר ורבינו-
ביץ, בי תמורת נכונותה לקנות את ״פאן-
לון״ תקבל מהאוצר 15 מיליון לירות
הלוואה לזמן ארוך, בריבית נמוכה ולא-
צמודה.
מכאן שהאוצר יממן ל״בלל״ את רכי שת
״פאן-לון״ מכספי האוצר, ללא הרשאה
תקציבית ובדרכי״סתר שלא תיגלינה
לעיני בל.

הבורסה

מ״מ הדר
— לא בטוח
רק מעטים שמו ליבם לכך שמחליפו
של אברהם עופר, שר-השיבון החדש, בחברת
״שיכון-עובדים״ ,התמנה רק כמ-
מלא-מקומו של עופר. עובדה: מנחם הלר
לא יהיה מנהל כללי, אלא ממלא-מקום
של מנהל-בללי. יש בנך כדי ללמד על
מידת ביטחונו של עופר בעתיד הממשלה
החדשה ובמשך כהונתה.

לא יפה לספר, אבל זה קורה במישפחות המכובדות ביותר. אחד המיפעלים
המעולים של ישראל הוא מיפעל-הצמיגים ״אליאנס״ ,המהווה מונופול מוחלט על
ייצור הצמיגים, לאחר שקנה את מתחרהו ״שמשון״ ,וכן יש לו עוד מיפעל לפולימרים.
בעלי המיפעל הם קבוצה אמריקאית (חברת״הצמיגים ״דייטון״ מאוהיו) המח זיקה
ב 11-מיליון מניות רגילות א׳ בנות 10 לירות האחת, וקבוצה ישראלית המח זיקה
ב״ 8.5מיליון מניות רגילות ב׳ ,בנות 10 לירות האחת. מבחינת זכויות, אסור
לישראלים לעבור את מחצית הקולות. הישראלים הם קונצרן ״בור״ (שקנה את
חלקה של ״סולל-בונה״) וחברת ״נוע״ המארגנת קואופרטיבים להובלה.
לפני כחמש שנים מכרו גם הישראלים וגם האמריקאים מניות ב״ 5מיליון דולר
לערך, בחלקים שווים, לקנדי ג׳ו ליבו, יבואן־צמיגים גדול.
והנה, למרות שהמיפעל משגשג ומצליח, בניהולם הקשוח של יוסף טייכר
(נשיא החברה) ושל יוסף רענן (מנהלה הכללי) ,יוצא מאיר עמית מ״בור״ למיל״
חמת״חורמה.
״כור״ רוצה למכור את חלקה במיפעל. הסיבה היא שאין לה מה לומר בו.
האמריקאים קובעים הכל, ואינם מתכוונים להניח ל״בור״ או למישהו אחר ללמדם
לנהל עסקים. אפילו להעניק למאיר עמית פיצוי בשביל הכבוד, ולמנותו ביושב-ראש
מועצת״חמנהלים, אין הם מוכנים( .בחברת ״תדיראן״ נתנו לעמית את הכבוד, והבל
שם בסדר. הוא נקרא בתואר מכובד, ואת המיפעל ממשיך לנהל אלקנה כספי).
הצרה היא שגם ליבו רוצה למכור את חלקו, ובך, למעשה עומדת במחצית
ההון של חמיפעל למכירה. ליבו הציע ל״בור״ את חלקו, אבל ״בור״ אינה מוכנה
לכך, כי הדבר לא יקנה לה שליטה בחברה. היא עצמה הציעה את חלקה לאחרים,
ביוון שלדבריה אין לה ולא-בלום מן החברה. מדיניות האמריקאים היא לקמץ
בחלוקת רווחים, להשקיע אותם חזרה במיפעל. כך ש״בור״ סבורה בי לא כדאי
לה להחזיק כמה עשרות מיליוני לירות בחברה, מבלי לקבל הכנסה או שליטה עליה.
התוצאה המסתמנת: גוף אחר של חברת״חעובדים יקנה את חלקם של ״בור״
ושל ליבו גס״יחד. אגב, מניות ״אליאנס״ הרשומות גם בארה״ב וגם בישראל,
שערן ביום ,475 בשליש פחות מאשר לפני שנה־שנתיים.

עמוד 16

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 16 | בוק 5בסיווה המיטפחה הלחוחת - ע ד הי ח סי םהמ עו רער , בקרבהק צונ ההבם ־ ר ה עול צ ה ״ ר ״לא הייתי מעוניין לעמוד כקשר עם אדם שפשוט לא יכול היה לומר את האמת!״

בוק 5בסיווה

המיטפחה הלחוחת -

ע ד הי ח סי םהמ עו רער ,
בקרבהק צונ ההבם ־ ר ה עול צ ה ״ ר

״לא הייתי מעוניין לעמוד כקשר עם אדם שפשוט לא יכול היה
לומר את האמת!״ כמילים אלה התבטא בשעתו הגנראל דוייט אייזג
האואר, המפקד העליון של כוחות בנות־הכרית כמילחמת העולם
השנייה, שהפר אחר־כד לנשיא ארצות־הכרית, על ניכור המילחמה
הבריטי של אותה מילחמה, הפילדמרשל לורד נורד מונטגומרי. דעתו
השלילית הקיצונית של איזנהאואר על שותפו לניהול המערכה באירופה
ננד הצבא הנאצי, נחשפה רק בימים אלה, כמעט 30 שנה מאז
תום אותה מערבה, והיא מהווה דוגמה נוספת לאגדות על אחוות
הלוחמים בקרב המישפחות הלוחמות ככל מקום כעולם.
התהילה היא כתו החוקית של הניצחון הצבאי. כל ניצחון מוליד
אגדות. האגדה הנפוצה כיותר היא אגדת שיתוף הפעולה והיחסים
האישיים הטובים כקרב המפקדים המנצחים. אכל האמת היא שבקרב
קציני צבא בכירים שוררים יחסים אישיים במו כבל חברה אנושית

אחרת, בהם מעורבים גם גורמים במו קינאה, איכה אישית, יחסי
ביטול וזילזול הדדיים. כספר שעומד להוציא כקרוב הסופר הצבאי
הנודע קורנליום (״היום הארור כיותר״) ריאן, הוא עומד לפרסם גם
את פרטי שיחתו המוקלטת עם הגנראל אייזנהאואר, בו מבנה הגנראל
האמריקאי את גיבור המילחמה הבריטי הנודע בכינויי גנאי חריפים
ומגדיר אותו כשקרן. כין השאר מצוטט אייזנהאואר במי שאמר על
מונטגומרי :״האנגלים מעולם לא הכינו את שיטת הפיקוד האמריקאית.
מעולם לא שמעתי מהבריטים דברי שכח כלשהם ...מונטגומרי
היה להוט בצורה אישית ארורה לדאוג לכך שהאמריקאים, ואני
כאופן אישי לא נקבל שום אשראי ושלא יהיה לנו דבר עם המילחמה,
שפשוט הפסקתי את הקשר עימו.״ תיאור זה, שפורסם השבוע לראשונה,
יש בו כדי לשפוד אור גם על המוטיבאציה של היחסים המעורערים
כקרב הקצונה הכבירה של צה״ל כמרוצת שנות קיומו.

טענות קשות זה נגד זה, ולכולם יחד נגד
אלוף הפיקוד, ישעיהו גביש. יאבל חשיפת
ביקורת וטענות אישיות אלה היתה עלולה
לפגוע באגדה המזוייפת על אחוות ד,מיש־פחה
הלוחמת. אפילו היו נותנים לה אז
פומבי, ספק אם הציבור הישראלי, שיכור
הניצחון, היה קונה אותם.
אבל גם במסכת של דברי הביקורת
הקיצוניים ביותר, לא יכול היה איש לחלוק
על החשיבות המכרעת שמילאיו גיי־

רמטכ״ל. בכל ימי כהונתו של בד־לב
הוא הוכנס ל״מקרר״ ובמשך ׳תקופה ארוכה
נמנע ממנו לתרום מיכולתו וכישרונו ל

לוש פעמים, מאז תום מילחמית
16/ששת הימים, עמד האלוף ישראל טל,
גיבורה הרישמי של אותה מילחמה, לזרוק
גט פומבי לצה״ל ולהתפטר משירותו
הצבאי בצורה של מחאה הפגנתית.
בפעם הראשונה היה זה ב־ ,1968 כשנה
אחרי תום המילחמה. טליק, שפקד במיל-
חמה על האוגדה שהבקיעה את מערכי
המצרים בפיתחת רפיה ושאוגדתו הגיעה
ראשונה אל חופי תעלת־סואץ, עמד לסיים

בן־טיפוחיו, והיתה לו מעורבות אישית
ורגשית במינויו של המפקד הבא של הגייסות,
יורשו. בר־לב ודיין הועידו אז את
האלוף אברהם (״ברך) אדן לפקד על
גייסות־השיריון. טליק התנגד למינוי זה
בכל תוקף. הוא ראה בכך ״אסוך׳ .כשה־מינוי
נכפה בניגוד לדעתו הוא לא הסתיר
את זעמו ולא רצה אפילו לבוא למיסדר
הפרידה שנערך בגייסות השיריון לכבודו.
כצעד ׳אחרון למנוע את ׳מינוי ברן כיור־

האגדה המזוייפת: אלופי סיני 1067 בפוזה ידידותית*
כולם נגד כולם
אז ארבע שנות פיקוד על גייסוודהשיר־יון.
הוא היה אז כבר גנראל אפוף תהילה.
שמו של מי שהיה אלוף אלמוני לגבי
מרבית הציבור במדינה עד המילחמה,
נישא אז בפי כל. הוא היה האלוף היחיד
בצה״ל, שברדיו שידרו שירי תהילה לשמו
תוך שירותו (״כמו שאמרת טל הוא
כונה אז בתואר ״רומל הישראלי״ וקרבות
ההבקעה של אוגדתו המשוריינת הוכנסו
לספרי הלימוד של כל חילות השיר־יון
בעולם המערבי.
הניצחון המוחץ בקרבות סיגי בימילחמת
ששת־הימים חיפה והאפיל על טעויות,
כישלונות ומחדלים שאירעו גם באותה
מילחמה. רק עתה, שבע שנים אחרי אותה
מילחמה, החלו להתפרסם בפומבי דברי
ביקורת חריפים על צורת !ניהול המילחמה
באוגדת האלוף טל! ,והם פורסמו בידי
פרשן צבאי, בנימין עמידרור, שבשירותו
הצבאי היה סרן
שלטליק היתד, יד בסיום
שירותו הצבאי בצה״ל.
האמת היתד ,׳כמובן שהביקורת ׳והאשמות
ההדדיות בין המפקדים הבכירים, שנטלו
חלק בקרבות סיני, היו אז חריפים לא
פחות ׳מאלה שהתגלעו בתום. מיילחמת יום־
הכיפורים. למפקדי האוגדות השונות היו

סות־השירייון באותה מילחמה, ועל העובדה
שישראל טל הוא האיש שתרם את התרומה
הגדולה ביותר להתעצמותו ולדמתו הגבוהה
של השיריון של צה״ל.
והנה, לקראת סוף ,1968 כשחיים בר־לב
כבר כיהן כרמטכ״יל צה״ל, הגיעה שעתו
של טליק לנטוש את הפיקוד על גייסות-
השיריון. האיבה בין טליק לבר־לב היתד,
כבר אז שם דבר. טליק לא הסתיר את
הערכתו האישית שמבחינה מקצועית כחייל
בר־לב הוא ״בור ועם־הארץ״ .אבל לא
זאת היתד, הסיבה לכך, שבאחד הימים
מצא את עצמו לכמה שעות מחוץ למערכת
הביטחון.

מי ל
ל מקרר
^ ליק לא ירצה לעזוב את הפיקוד
על גייסות־השיריון גם בתום ארבע
שנות פיקוד. הוא האמין שהוא מסוגל
עדיין לתרום הרבה לשיפור הגייסות ולהעלאת
רמתם. גם כשהשלים עם העובדה
שבמיסגרת הרוטציה המקובלת בסולם הפיקוד
בצה״ל הוא צריך לעבוד לתפקיד
אחר, הוא התייחס יאל גייסויתרהשיריון כאל

שיו הגיש טליק את התפטרותו לרמטכ״ל.
בר־לב, שגם הוא נטר איבה לטליק, שש
לקבל את ההתפטרות. טליק כביר הכין את
עצמו לחיים האזרחיים, עמד לקבל תפקיד
בינלאומי חשוב בהנהלת חברת ידע אמריקאית
נודעת.
אבל היו אנשים במערכת הביטחון ש סברו
שפרישתו של טליק מצה״ל הייא
אבידה שציה״יל אינו יכול לשאתה. נעשו
אז ניסיונות תיווך ביינו ובין בר־לב. בסופו
של דבר נכנע בר־לב יופסק :״אם הוא
רוצה להישאר — שישאר, אבל לא במדים
״.ואז סוכם שטליק ישאר אלוף במדים,
אבל לא בצה״ל, אלא במישרד־הביטחון.
הוא קיבל אז תפקיד בכיר במישרד־הביטחון,
עסק בנושא פיתוח וייצור ביטחוני.
בפעם
השניה עמד טליק לפשוט את
מדיו ב־ .1970 שוב יהיה זה על רקע חילוקי
דיעות חריפים במטה הכללי של צה״ל,
הפעם על שיטת ההגנה הקווית בתעלת־סואץ,
שזכתה בתואר ״קו ביר-לב.״
טליק, אופוזיציונר מטבעו, היה אחד
ממבקריו החריפים ביותר של בר־לב כ*
אברהם יפה, ישעיהו גביש, אריק
שתן, ישראל טל.

עצוב הייה לראות באותם ימים את המצביא,
שהוביל את שיריוני צד,״ל למסע
ההבקעה הגדול נגד המצרים ביוני ,1967
כשהוא יושב ׳באחת המיסעדות התל־אבי־ביות
כשהוא כמעט מנודה. קציני צה״יל,
שנהגו לסעוד באותה מיסעדה, היו חולפים
על פניו ונמנעים מלהביט בעיניו. הם
יחששו שמי שיעמוד בקשר הדיוק וגלוי
עם טליק עלול לסבול מנקמתו של בר־לב,
שידע להיפטר מקציני מטה שלא ״הלכו
בתלם״.
כאשר חזר טליק, בלחצו של משה דיין
לצה״ל, חיפשו עבורו תפקיד מתאים. הוא
רצה ליטול על עצמו את תפקיד ראש אגף
התיכנון במטו•,־הכללי. יאבל הוא לא היה
׳מעוניין בתואר בלבד, שאף שליתפקייד יהיו
גם תכנים ממשיים. באותם ימים כבר כיהן
האאף דוד (״דדו״) אלעזר, כראש אגף
המטה הכללי לצידו של בר-לב, תפקיד
•שהוא קרש קפיצה לתפקיד הדמטכ״ל.
הסמכויות והתקינים שתבע טליק לתפ קידו
החדש, עמדו לרוקן במידה מסויימית
את תפקיד ראש אג״ם מתוכן ממשי. הפעם
נכנס טליק לקונפליקט עם דדו, שעד אז
שררו ביניהם יחסים קורקטיים. ערב מיל־חמת
ששת־הימים, בשדדו היה אילוף פיקוד
הצפון, וטליק כמפקד גייסות השיריון ניהל
את קרבות הטנקים עם הסורים שישבו
ברמת־הגולן, התהדקו היחסים ביניהם.
הייתה זו הפעם הראשונה שמלוא עוצמת
השירייון של צד,״ל הגיעה לידי ביטוי ממשי.
טליק, הטכנוקראט, ודדיו, יאיש הטאק-
טיקוית, השלימו אז זה יאת יזה, כפי שהיה
׳כמה שנים מאוחר יותיר, כשדית כיהן
כרממכ״ל וטליק היה ראש אג״ם.
אבל בשנת 1970 התערערו היחסים בין
השניים על רקע תביעותיו של טליק, שהיה
בהם כדי לגרוע מסמכויותיו של דדו
כראש אג״ם. דדו ניסה אז להסביר ילטליק,
שבעתיד, כאשר תגיע שעתו לכהן כראש
אג״ם, לא ירצה גם הוא שתפקידו יתקן
׳מתוכן, כפי שהוא תובע.
עד להכרעה יצא טליק לסיור בארצות-
הברית. כששב לארץ ישמע להפתעתו בשידורי
ישראל, כי סיים את שירותו
הצבאי. רק למחרת היום שונתה ההודעה
הרשמית של דובר ציד,״ל בהתערבותו האישית
של שר־הביטיחון משה דיין. טליק
חזר לשרת בצבא אחרי שהיה •אזרח במשך
יום יאחד.

הממ שו ת
עס דיין
^ גב, כתקופת ־חיבובים האישיים
בין טליק ובר־ילב הייתגלו !תופעות
ראשונות של חדירת הפוליטיזציה לצה״ל.
כך, למשל, טרח ביר־לב ׳והופיע אישית
בביתו של מנהיג האופוזיציה, מנחם בגין,

עמוד 17

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 17 | כדי לשכנעו בצידקת דרכו: ולמנוע את ד,עלאת פרשת טליק בפורום פרלמנטרי, כפי שהתכוונה האופוזיציה לעשות. בין השאר פרש בר־לב בפני בגין מכתבים אישיים שקיבל בעבר מהאלוף

כדי לשכנעו בצידקת דרכו: ולמנוע את
ד,עלאת פרשת טליק בפורום פרלמנטרי,
כפי שהתכוונה האופוזיציה לעשות. בין
השאר פרש בר־לב בפני בגין מכתבים
אישיים שקיבל בעבר מהאלוף טל.
רק בראשון בינואר ,1972 כאשר פרש
בר־לב מתפקיד הרמטכ״ל ודדו היתמנה
במקומו, חזר טלי,ק למלא -תפקיד: בכיר
בצה״ל — כראש אג״ם לצידו של דדו.
כאמור, היו השניים צוות אידיאלי, שהשלים
זה את זה ופעל בתיאום. אבל היחסים
ביניהם התערערו שוב בעקבות מילחמת
יום הכיפורים. טליק לא מילא יאחר הציפיות
שתלה בו דדו בעניינים שוגים, ואיכ־זב
אותו כסגן. העובדה שדו״ח הביניים של
ועדת אגרנט הטיל -מלוא האחריות על
מחדלי ערב המילהמה על דדו, מבלי לציין

סורית, בקרב על החרמון. כאשר צה״ל
והצבא הסורי היתחרו בתפיסת מוצבים
בלתי מאויישים בשיא החרמון וגרמו ל התלקחות
קריטית. טליק התנגד לטאק־
׳טיקה זו מתוך נימוק שאין לדבר סוף.
״אנחנו עם קטן,״ אמר ,״עד איפה אנחנו
יכולים להגיע ז״
בפעם השנייה נכנס טליק לעימות גלוי
עם שר״הביטחון בפרשת התגובות על
מילחמת-ההתשה, שפתחו בה המצרים.

קו אלי צי ה
עם המחסל
ילופי״האש הארטילרית. בחזית ה!
1דרום היו אז מעשה שבשיגרה. סימנים
שונים בשטח העידו כי המצרים
עלולים לנסות לפתוח שוב במילחמה, כדי
לנפנף את כוח צה״ל שהתבסס בגדה המערבית
של תעלח־סואץ. היו חילוקי־די״
עות, אם לאור הלקחים של ההפתעה ב־מילהמת
יום־הכיפורים יש להמתין עד ש המצרים
יטלו יוזמה, או לאפשר לצה״ל
לפתוח במהלך הראשון.
תוך התעלמות משונה מהמצב המדיני
הבינלאומי, היו אז גם ויכוחים כיצד

זו היא הפרת הסכם כתוב ועומדת בניגוד
להוראות הממשלה. הוא תבע מדיין לקבל
הוראה בכתב לשיטת תגמול זו. מובן
שדיין סירב לעשות זאת.
כתוצאה מכך החל דיין לפעול לסילוקו
של טליק מתפקידו כאלוף פיקוד־הדרום.
הפעם הוא זכה בסיוע מצד ה־רמטכ״ל.
דדו פעל אז כבר כחיה פצועה.
הוא רצה לסיים את שנת כהונתו
האחרונה כרמטכ״ל בשקט, ללא צרות.
היה נדמה לו גם שטליק מבקר אותו וחולק
על רבות מהחלטותיו. משום כך לא
התערב לטובת טליק והניח לדיין להדיחו
מפיקוד־הדרום ולמנות את שונאו המושבע,
האלוף ברן, כאלוף־הפיקוד.
טליק עשה אז מאמץ נואש לגייס את
דדו לצידו. הוא התייצב בפניו וניסה
לדבר על ליבו שלא להסכים להדחתו.
״עם מי אתה עושה קואליציה ו״ זרק
בפניו ,״אתה מחסל חבר שלך ואינך מבין
שאחרי שיחסל אותי, הוא (דיין) יחסל
גם אותך.״ אבל דדו חשש מלסייע ל־טליק,
ביקש להישאר גייטראלי במאבק
בינו לבין דיין.
בפעם השלישית עמד אז טליק לעזוב
את צה״ל בטריקת דלת רעשנית. מאחו־רי-הקלעים
דיברו אז רבות בהתפטרותו
הצפוייה• טענו שכאשר יפשוט את מדיו,

בגלוי בדיונים שנערכו, הטיל ספק אם
במילחמה הבאה יהיה בכוחו של חיל־חאוויר
לשנות את פני המערכה, כפי שעשה
זאת בשעות הראשונות של ה־5 התאמתו ביוני .1967 בנקודה זו אכן
חששותיו של טליק במילחמת יום־הכי-
פורים. על רקע זה כעס פלד, שגם בחיל-
האוויר נמצאו תומכים לטליק, שצידדו בהמשך
שירותו הצבאי.
הנימוק המכריע שהשפיע על טליק שלא
לפשוט את מדיו, היתד, האפשרות שהוא
יהיה המועמד הבא לתפקיד חרמטכ״ל,
אחרי פרישתו של דדו. לאור היחסים המעורערים
שהיו לטליק עם דיין, היתה זו
הנחה בלתי ריאלית, כמובן. אבל טליק
עדיין השתעשע בתיקווה כי פרשת יחסיו
האישיים עם דיין לא תשפיע על סי
ברו

בני
פלד

התנגדות ליורש

כפירה ביכולת

כוייו להיות הרמטכ״ל העשירי של צה״ל.
הוא הזר לכן למטכ״ל, לתפקיד שרוב
סמכויותיו ניטלו ממנו, ישב בעצם באפם
מעשה, כשהוא מנוטרל מכל פעילות
ממשית. עד שבאחד הימים פקעה סבלנותו
והוא תבע פגישה אישית עם שר־הביטחון
כדי לברר את סיכויי מינויו
כרמטכ״ל. דיין סירב להבטיח לו דבר,
אבל גם לא פסל לחלוטין אפשרות כזו.
טליק הבין את הרמז והתפטר בפעם הרביעית
— הפעם סופית, שבועות מעטים
לפני שוועדת אגרנט פירסמה את דו״ח
הביניים שלה שגרם להתפוטרותו של דדו
מתפקיד חרמטכ״ל.
כך הגיעה לסיומה קאריירה צבאית
מפוארת, של אחד המצביאים המעולים
ביותר שקמו אי־פעם לצד,״ל, שהיתר, זרועה
לכל אורכה מריבות, סיכסוכים, מחלוקות
וויכוחים אישיים וענייניים.
יש אולי משהו צורם בתיאור זה של
מצביא עטור תהילה, בעייני אנשים שהתד־

כלל את חלקו של ראש אג״ם, לא סייעה
להידוק יחסי הידידות בין השניים, אם
להשתמש בלשון המעטה.
המ״לחמה עירערה גם את היחסים שהיו
קיימים בין טיליק לבין שר־הביטחון, משה
דיין. מאורעות מיליחמת יום הכיפורים הש אירו
את חותמם גם על טליק. כמו רבים
ממפקדי צה״יל הבכירים, זועזע אף הוא
בעקבות׳ מה שאירע במילחמה, מה עוד
שבנו נפצע במהלכה. טליק הפך אז לאחד
ממבקריו החריפים ביותר של משה דיין,
האשים אותו בהאשמות כבדות ביותר.
זעזוע יזה היה אחד הגורמים לניסיון
ההתפטרות השלישי של טליק, שנעשה
בשלהי שנת ,1973 כאשר כיהן כאלוף
׳פיקוד דרום, במקומו של אלוף שמואל
(״גורודיש״) יגונן, שועבד ׳מתפקיד זה.
באותם ימים, בשלהי ,1973 כאשר בחזית
הדרום התפתחה מילחימת התשה חדשה,
ונדמה היה כי היא עלולה להידרדר להת־

טליק

אלוף פי קוד ה ד רו ם ה תנג דלהפרתהה סכ ם

דדו עזרה לחיסול
לקחות מי לחמה נוספת, שוב ד,יתגלה טליק
כאיופוזיציונר תקיף, חלק על הרבה תפיסות
ותוכניות.
כמפקד חזית הדרום שאף אז טליק
לקצר את הקווים של צה״ל, כדי למנוע
ככל האפשר חיכוך עם הצבא המצרי.
עמדתו זו הייתה בניגוד למדיניות שהיתווה
שר־הביטחון, ולפחות בשתי פרשות מצא
טליק את עצמו ׳כמתנגד היריף לדיין.
תחילה היה זה כאשר כוח צה״ל תפס,
על פי הוראות שר-הביטחון, גביעה שיהיתה
בלתי מוחזקת בג׳בל עתקה, ממערב לתע לת
סואץ. כתוצאה מכך שיגרו המצרים
כוח צנחנים, שתפס גבעה סמוכה. טליק
הצטווה אז לתפוס גבעה נוספת, מאחרי
הגבעה שתפסו הצנחנים המצרים.
המצב בשטח איים אז להתפתח למה
שאירע חודשים מאוחר יותר בחזית ה
המצרים

ולעקיפת

צריך
צה״ל לפעול במיקרה שהמצרים
יחדשו את המילחמה: האם לנסות ולהמשיך
לחדור לעומק מצריים, בדי להכות
את הצבא המצרי -שהתרכז בדרך לקהיר;
או לפעול נגד הארמיד, ה־ 3המכותרת.
בעוד הוויכוחים נמשכים, אירע משבר
סביב אספקת המזון והמים, שצה״ל אמד
שר להעביר לחיילי הארמיה השלישית
של הצבא המצרי, הנצורה ממזרח לתעלה.
חיילי צה״ל שעסקו בהעברת האספקה היו
ממורמרים. הם איפשרו למצרים הנצורים
לקבל מזון, מים, שמיכות ותרופות,
וזמן קצר אחרי ההעברה, היו המצרים
פותחים באש. בכל מיקרה כזה, כשהיתה
נפתחת אש מכיוון הארמיה השלישית, היה
צה״ל מפסיק את האספקה או מעכב אותה,
בתגמול.
אחר־כך, כשהמצרים פסקו להטריד מאי־זור
הארמיה השלישית, ופתחו באש בגזרות
אחרות, כמו באיזור איסמעיליה,
הורה דיין להגיב לא רק באיזור בו נפתחה
האש, אלא גם בגיזרת הארמיה השלישית.
דיין רצה להפסיק את אספקת
המזון והמים לארמיה הנצורה בכל פעם
שהמצרים מפירים את הפסקת־האש. לכך
התנגד טליק. הוא טען שצורת תגובה

הוראות

הממשלה

יהפוך למבקר החריף ביותר של משה דיין
כשר־הביטחון. אבל טליק חזר בו, אחרי
שיקולים ממושכים, מכוונתו להתפטר.

״ הספר שיקבור
א ת צה״ל!״
ך* שם שרכש לעצמו חרבה אוייבים
^ בצמרת צה״ל, כן היו לטליק תומכים
לא מעטים. ריבים מתומכיו וחסידיו
דיברו על ליבו שלא יפרוש מצה״ל. ביחידות
שונות של צה״ל החלו לארגן
פטיציות לרמטכ״ל למנוע את פרישתו של
טליק.
אחת מפטיציות אלה כאבה במיוחד ל מפקדו
החדש של חיל־האוויר, האלוף בנימין
פלד, שגם הוא היה מיריביו של
טליק. מלבד סיבות אישיות ואחרות, ש גרמו
ליחסים גרועים בין פלד לטליק׳ היו
ביניהם גם חילוקי־דיעות צבאיים־מיקצו־עיים,
עוד לפני מילחמת יום־חכיפורים.
כבר אז היו לטליק חששות כבדים אם
חיל-האוויר ישמור במילחמה הבאה ש תתחולל
בין צח״ל לצבאות ערב, על ייחודו
כזרוע איסטרטגית׳ כסי שהיה במיל־חמת
ששת-הימים. הוא הביע חששות אלה
דיין סירוב פקודה
מית שלהם על צה״ל, על מפקדיו ועל
היחסים האישיים ביניהם, נוצרה בעיקבות
תיאורים ורודים ואידיליים, בנוסח אלה
שהופיעו בסיפרו של שבתי טבת, חשופים
בצריח, ספר מילחמת השיריון, שהופיע
אחרי מילחמת ששודד,ימים, וסיפק את
דרישת הציבור לגיבורים עשויים ללא
דופי.
אבל כבר אז התבטא אחד המפקדים
הבכירים של צה״ל, האלוף הרצל שפיר,
כיום ראש אג״ם, במילים :״הספר הזיה
יקבור את צד,״ל.״ היה זה כמובן ניסוח
מוגזם, אבל הוא ביטא נכונה את התפיסה,
שדווקא תיאור המציאות כהווייתה
ותיאור הקצונה הבכירה של צה״ל כאנשים
של בשר־ודם ולא כסופרמנים, עשוי
לתרום יותר לפיתוח המחשבה והיוזמה
הצבאית ולמניעת ההתרסקות המסוכנת
על זרי הדפנה.

עמוד 18

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 18 | חוות]׳ פסטיבל הפל ירח תן בלגיה שביריד המיזרח בתל־אביב, ליפתח־פלמ׳׳ח זאבי, בנו של רחבעס (״גאנדי״) זאבי, מי שהיה אלוף פיקוד־המרכז. יותר מאלפיים וחמש־מאות אורחים,

חוות]׳
פסטיבל הפל ירח

תן בלגיה שביריד המיזרח בתל־אביב, ליפתח־פלמ׳׳ח זאבי, בנו

של רחבעס (״גאנדי״) זאבי, מי שהיה אלוף פיקוד־המרכז. יותר
מאלפיים וחמש־מאות אורחים, שייצגו את כל קצוות המימסד
הישראלי, נטלו חלק בחגיגה, שלמרות היקפה התבלטה בצניעותה.

הסיפתח של יפתח £

את טכס־הכלולות שלהם, מקריא את שטר
תום טכס־הנשואיך, כשהוא משאיר את אלפי ר
ה ו 111 בראש
הסיר

ע ר ] 1 1 >1 ¥־ 1־ .האלוף הרצל שפר,
* 11 ^ 4 1/ 1 /ראש אג״ס, מי שעמד
מישלחת ישראל לשיחות עם הסורים בו׳נבה,
את מדיו המגוהצים ובא לחגיגה במכנסי־חאקי.

הוב והשוה

מילחמתה של שולמית
אלוני ברבנים לא הפריעה
לה לשוחח עם הרב הראשי של ת״א, ידידיה פרנקל.

האב הבן שיפהפיה 6-
בסנדלים ובמכנסי־ג׳ינס קצרים ודהויים. לידם 1 :
החשופה של חנה, ידידת הסופר יגאל מוסינזון,

עמוד 19

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 19 | ה ה \ 1ו 1״ 1תת־אלוף (מיל ).דווי־ | | 1 1 די, לשעבר קצין־צנ־חנים ראשי ומלוחמי־הצנוזניס המפורסמים, בתלבושת אזרחית ושיער שהלבין. הזאבים מארחים רחבעס (״גאנדי״)

ה ה \ 1ו 1״ 1תת־אלוף (מיל ).דווי־
| | 1 1 די, לשעבר קצין־צנ־חנים
ראשי ומלוחמי־הצנוזניס המפורסמים,
בתלבושת אזרחית ושיער שהלבין.

הזאבים מארחים

רחבעס (״גאנדי״) ויעל זאבי, הורי החתן,
ניצבו במשך שעה ארוכה יחד עם הורי הכלה
בפתח האולם, לחצו את ידיהם של אלפי הקרואים, שהזדנבו בשורה ארוכה בתור, כדי
להציף את הזוג הצעיר בברכות ומתנות. בתמונה הס נראים מקבלים את פני הדוגמנית
איריס דווידסקו, ידידתה של הכלה. גאנדי נמצא עתה בחופשת־שיחרור בצה״ל, מסייע
למועצה המקומית מעלות באירגון־מחדש של חיי העיירה והעלאת מוראל התנשבים.

1 |¥1ף 1מרדכי צרפתי, שניצח על
1/1ש אירגון החגיגה ההמונית,
דאג להאכיל את כל באי המסיבה, וסד־רניו
שמרו על הביטחון והסדר במקום.

״למצרים ולסורים לא היתה אינפור-
מציה נכונה — הם היו צריכים לפתוח
גמילחמה חיום, ולא ביוס-הכיפורים,״
אמר קצין בכיר בצה״ל ביום החמישי
שעבר, בעיצומה של חגיגת־הנישואין
הגדולה ביריד המזרח בתל-אביב.
ואומנם, מזה זמן רב לא היה ריכוז

כה גדול של כל חמי־ומי במדינה, ספי
שהיה בחתונתם של יפתח״פלמ״ח זאבי
ועליזה זיסקין, שלכבודה נערך המעמד.
אפשר היה לקיים במקום ישיבת ממשלה,
ישיבת מטכ״ל, כנס קצונה בכי רה
של צה״ל, מועצת רבנים׳ מיצעד של

(המשך בעמוד )23

פלמ׳׳ח וכלתו עליזה (זיסקין) ,ניצבים מתחת
,כשהרב הראשי לישראל, הרב שלמה גורן, עורך
:חובה. הזוג הצעיר נעלם זמן קצר אחרי
־חים המבוגרים לחגוג בלעדיהם, עם ההורים,

:מיל ).עזר וייצמן, שופע חיוכים ובדיחות.
:בנו של עזר, ישאול וייצמן, שבא לחגיגה
ורה לנדאו בן־עמי. בתמונה משמאל: הבטן
ינה מפריעה לרב גורן להכין את הכתובה.

מוטה ועב

הרמטכ״ל רב־אלוף מרדכי גור,
משתתף בעמידה בסעודת ח־כלולות,
שנערכה בביתן הבלגי שבגני התערוכה בת״א.

עמוד 20

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 20 | במדינה בהחזקת סמים וכלים המשמשים לעישון״ סמים, על-אף הכחשתה הנימרצת. היא טענה שאין לה מושג כיצד הגיעו פירורי״ החשיש לתוך הפח שלה. גם גיסים חמרה, האורח, הכחיש

במדינה

בהחזקת סמים וכלים המשמשים לעישון״
סמים, על-אף הכחשתה הנימרצת. היא
טענה שאין לה מושג כיצד הגיעו פירורי״
החשיש לתוך הפח שלה.
גם גיסים חמרה, האורח, הכחיש מכל-
וכל .״היום בבוקר באתי לבית של עליזה
כדי לבקר את בעלה, וכעבור זמן קצר
באו בלשים, עשו חיפוש ומצאו נרגילה
ועוד. אני בכלל לא יודע על מה עצרו
אותי.״
הספק זיכה. בפרט אחד, לפחות, לא
דייק. לא את הבעל בא לבקר שם.
״לשאלתי על מעשיו בתוך הארון,״ כתב
ראש חוליית־הבלשים בדו״ח שלו ,״ענה לי
שהוא מפחד מבעלה של הצעירה, כי חשב
שהגיע הביתה וירביץ לו מכות.״
גם לבעל היה מה לומר .״אני לא מעשן,
אצלי בבית אף אחד לא משתמש בסמים,״
טען בחקירתו.
לאחר ששמע השופט אריה אבן־ארי את
טענות ההגנה, החליט לזכות את ניסים
מכל אשמה, מחמת הספק.

(המשך מעמוד )15
עצמו צודק לעומת האחרים, מהווה רוב
של אחד.״
מאמר זה, שהתפרסם בעלון חתנועד,
השבוע בקיבוץ הארצי בחודש מאי, הסעיר
את התנועה כולה. אחד מוותיקיה, משה
צ׳יז׳יק מקיבוץ אילון בגבול לבנון, התקומם
בחריפות נגד חברו שבגבול הדרומי,
ייחם לו מגמות אנטי־ציוניות.
אולם אמיתי, הידוע כציוני אדוק, וה־משתלם
במכון השילוח בבעיות העולם הערבי,
נהנה מיוקרה רבה מדי בתנועה
מכדי שאפשר יהיה לערער את מעמדו
באופן זה. העימות בגיבעת־חביבה הוכיח
— גם לאפתעתו — כי הרוב בתנועה תומך
עתה בהשקפתו.

צ ה ״ל
ל סגיגי ם ולחיילים
דת ההזמנה להרצאת משה שמיר

ה ס גו להלהצלחה

שערורייה

חו ב ה !

אצל הרב
אסיפה מיפלגתית ש?
הליכוד גערכה כמחנה
צח ״ ר — ע 7פי
הזמנת קצין ח תוכו ת

ההזמנה היתה יכולה להיות רגילה לגמרי.
״הינד
מוזמן להרצאת הסופר משה שמיר
בנושא, ארץ־ישראל השלמה/״ נאמר בה
בעברית קלוקלת .״ההרצאה תתקיים ביום
30 במאי, שעה ,19.30 באולם קולנוע...״
משה שמיר, הסופר־לשעבר שהפך עסקן
הליכוד, יכול להרצות כאוות־׳נפשו על
משאת־נפשו, ארץ־ישראל השלמה. אין בזה
כל דבר מייוחד.
אולם הזמנה זו היא מיוחדת בהחלט,
כי ההרצאה התקיימה במחנה צבאי, ועל
ההזמנה חתום קצין צה״ל. הוא הזמין
את אנשי יחידתו, טרח להוסיף על ה הזמנה
:״ההשתתפות חובה לקצינים ול חיילים.״
נגד
הממשלה. לפי הוראות מטכ״ל,
אסור לנהל בצה״ל תעמולה מיפלגתית.
משום כך, הופעת עסקן מיפלגתי במחנה
צה״ל היא בעייתית. כשנושא ההרצאה
הוא מצע מיפלגתי — הרי זה פסול.
כשההשתתפות בהרצאה היא ״חובה״ —
הרי זו שערורייה.
מיקרה זה אינו יחידי. נעשה עתה נסיון
מכוון של אנשי הליכוד להפעיל את
אנשיהם בצה״ל למען הפוליטיזציה של
צה״ל — ולמען הפצת תורת ארץ־ישראל
השלמה. בשורותיו, בניגוד גמור למדיניות
המוצהרת של הממשלה.

כיסלו בתל־אביב. הם היו מצויידים במידע
כי גברת צעירה עוברת על החוק שם,
בתוככי דירתה.
אך שני כלבים גדולים שהיו קשורים
בחצר נבחו באיום, ו״אי־אפשר היה להת קרב
לדירה,״ כפי שצויין לאחר־מכן ב־דו״ח
שהגישו.
רק לאחר שנקשו בחלון מצד הרחוב,
פתחה בפניהם את הדלת הדיירת, עליזה
שלום (השם בדוי) בת ה־ .20 רב־סמל פסח
הודיע כי הם מהמישטרה, וביקשה להרחיק
את הכלבים. כאשר נכנסו לתוך הדירה,
גילו שם כלב שחור גדול נוסף, נבחן
ומאיים.
הכלב נרגע לבסוף, ואז הציגו הבלשים
בפני עליזה את צו־החיפוש, שאלו היכן
בעל־הבית.
״בעלי הלך למישרד-הפנים, אני לבדי
בבית,״ השיבה עליזה.
הבלשים ניגשו לעבודה, החלו הופכים
את הבית בחיפוש אחר סמים. ואז, לפתע,

בתוך אחד הארונות, גילו את ניסים חמרה
המאושר, ,תושב חולון.
ניסים, שהסתתר בארון לשמע המהומה
בחוץ, בהיותו בטוח שהבעל החוקי הוא
שהגיע, מוקדם מן הצפוי, לא ידע נפשו
מרוב שימחה כאשר גילה שהבאים הם
סתם שוטרים.
אן! אחד לא יודע. בהמשך החיפוש
מצאו הבלשים על ארון־הבגדים נרגילה
עשוייה נחושת, בעלת ראש״חרס ומאריך
צבוע אדום. הכלי הכיל שרידי חומר ר,־
חשוד כחשיש
כתום החיפוש, כאשר עמדו כבר לעזוב
את המקום והגברת הצעירה אחזה בכלב
לבל יכלה בבלשים את זעמו, ביקש לפתע
אחד מהם לדעת למי שייך פח־האשפה
שניצב בחצר. הבחורה אישרה שהפח שייך

בחיפוש מהיר בתוך הפח נמצאו פירורי-
חשיש, דבוקים לגליל של נייר־טואלט
רטוב.
הצעירה ואורחה העליז נעצרו כחשודים

אם רצית במיגוי
טוב ומכובד -
התחתן במישפחה הגכוגה
ותהפוך לחביב חרס הראשי
כבוד הרב הצבאי־לשעבר, רב־סרן(מיל).
משה זלצברג, זכה במתת־משמיים, מכיוון
צפוי למדי.
זלצברג, ששירת בצבא־הקבע, פרש מ־צה״ל,
יוזמן קצר לאחר שיחרורו פרש עליו
הרב הראשי לישראל, הרב שלמה גורן,
את חסותו. וחסותו של גורן, למי שעדיין
אינו יודע זאת — עוזרת מאד בחיים.
קרוכים כעלי השפעה. האמת היא
ש לגורן היתד, סיבה טובה מאד לקרב
אליו את הרב האזרחי הטרי. זלצברג נשוי
לאחותו של הרב לואי ברונשטיין, נשיא
הסתדרות הרבנים של ארצות־הברית וקנדה.
הסתדרות
זו היא אירגון רב־עוצמה, ה־

תמונת השסע
מישפט הנא ב ת
וגם עי שנת?
האורח הסתתר
מאימת הכעז -
וכשגילה שהכאיס הם אנשי
מחלק־הסמים — חיכק אות8
דלודהארון נפתחה. מבין הקולבים הגיח
גבר צעיר. הוא מיצמץ בעיניו, התנשם
עמוקות ואחר הסתער על הבלשים והחל
מחבקם באושר. אילולא התנגדו לו בכוח,
היה מנשק אותם בזד־אחר־זה.
חוליית־הבלשים של מחלק-הסמים של
מישטרת !מחוז תל־אביב עסקה אותה שעה
בביצוע משימה שיגרתי,ת למדי: חיפוש
אחר סמים. ר,״מציאה״ שצצה מתוך הארון
היתד, להם בבחינת תוספת בלתי-צפוייה
למימצאיהם האחרים.
מציאה עליזה כארון. דקות אחדות
קודם־לכן ׳ניצבו אנשי החולייה, סמל-שני
יוסף אזולאי, רב־סמל יצחק פסח, סמל-
שני יצחק פרץ ועוד שלושה שומרי־חוק
חנן, נכונים לזנק לתוך הבית שברחוב

בגדי חמלו החדשים

ילד שרץ בראש שורת ה״סטריקריס״ העליזים. ביוס שלישי שעבר
נערך בטכניון יום־הספורט השנתי, שהיה רצוף תחרויות במיק־

צועות היתוליים רבים ומגוונים, המקובלים על מיבצעיס מעין
אלה מימים־ימימה. אלא שריצת־הלילה החגיגית, שפתחה את
יוס־הספורט עוד ביום שני בערב, היתה עליזה ביותר,
חרגה מעט מן המקובל ונתנה את הטון למאורע כולו.
העולם הזה 1919

עמוד 21

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 21 | מונה כאלף רבנים, לא פחות, קשור עם ועדות־הסינט האמריקאי השונות, ואנשיו ׳מהווים קבוצת־לחץ יעילה במיסדירונות הקונגרס. מילתם — לאו מילתיא זוטריתא היא. מאחר שגוף

מונה כאלף רבנים, לא פחות, קשור עם
ועדות־הסינט האמריקאי השונות, ואנשיו
׳מהווים קבוצת־לחץ יעילה במיסדירונות
הקונגרס. מילתם — לאו מילתיא זוטריתא
היא.
מאחר שגוף רבני זה נהנה מעוצמה
כה רבה ברחבי ארצות־הברית, הרי הוא
משפיע, באורח ישיר או עקיף, או שניהם
יחד, גם על הציבור הדתי הישראלי.
כשאחד הרבנים הראשיים מישראל מבקר
בארצות־הברית או בקנדה, ברור שיבקר
שם גם אצל הרב לואי ברונשטיין, בדיוק
כפי שברור שכששר־חוץ ישראלי מבקר
באמריקה, ייפגש שם עם עמיתו האמריקאי.
קישרי־הגומלין
האלה, המתחייבים ממעמדם
ומתפקידיהם של הרבנים, מסבירים
היטב מדוע מעוניין הרב גורן לחזק את
קשריו עם הרב ברונשטיין, גם באופן
אישי.
באמצעות הרב זלצברג התכוון, כנראה,

מהסבה בווונידת
ח א היו ־
** י-אפשר לסמור כבר על הפלסטינים!״ נאנח פקיד בכיר
בירושלים, בקראו את החלטות הוועידה הלאומית הפלסטינית
ה־ ,12 שננעלה השבוע בקאהיר.

כמשך שני דורות, סמכו מנהיגי היישוב והמדינה
על הפלסטינים .״זהו הנשק הסודי שלנו,״ חזרו ואימרו
פעמים רכות.
כי פעם אחרי פעם, סיכלו הפלסטינים עצמם פיתרונות שהיו
למורת רוחה של ההנהגה הציונית. מתוך גישה של ״הכל —
או לא כלום״ ,אמרו מנהיגי הציבור הפלסטיני ״לאוו״ ;מוחלט
לכל פיתרון, שלא סיפק את דרישותיהם הקיצוניות ביותר.
בצורה זו הצילו את היישוב היהודי בארץ מפיתרונות אלה.
ב־ 1939 התנגדו המנהיגים הפלסטינים לספר־הלבן האנטי־ציוני,
ובכך חיסלו אותו.
אחרי מילחמת־העולם, סירבו הפלסטינים להסכים להענקת
100 אלף רישיונות־עלייה ליהודים — דבר שהיה מקהה את
עוקץ המאבק היישובי לכמה שנים.
ב־ 1947 התנגדו לתוכנית־החלוקה, שהעניקה ליהודים חלק
קטן ימן הארץ, ושאיפשרה הקמת מדינה פלסטינית גדולה.
הם פתחו במילחמה, שאיפשרה ליישוב להשתלט על שטחים
גדולים נוספים, והביאה לסילוק מאות־אלפי פלסטינים מן הערים
והכפרים בשטיחים אלה.
פעולות הפידאיון הפלסטיניים גרמו ב־ 1967 למשבר שהוליד
את ׳מילחמת ששת־הימים, שבה השתלטה ישראל על כל השטח
של פלסטין*.
מאז המשיכו הפלסטינים להתנגד לחלוקת הארץ, ודגלו
בהקמת ״מדינה פלסטינית חילונית ולא־ביתתית״ שפירושה חיסול
מדינת־ישראל. בגלל אותה סיבה סירבו להקים ממשלה פלסטינית
זמנית, או להסכים להקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית
ובדצועת־עזה.

השבוע נשכר הנשק הסודי. הפלסטינים עשו צעד
מכריע לקראת נטישת גישתם ההיסטורית. העיקרון
של ״הכל — או לא כלום״ ,נזרק הימה.
הרב גורן
מינוי־חיבה
הרב הראשי לישראל לחזק את הקשר
בינו• לבין נשיאו של האירגון האמריקאי,
הרב ברונשטיין.
כך זכה הרב זלצברג, וזמן קצר לאחר
פרישתו מצבא־הקבע נתקבל לעבודה בהיכל
שלימה, יעיל תקן של ׳מלווה הרב הראשי
— תואר שכבודו בצידו. הדרגה שניתנה
לו היתד. ט׳ מינהלית, שהיא דרגה נמוכה
למדי בסולם הדרגות הממשלתיות.
כיוון שכך, ימצא הרב גיורן לנחוץ להש לים
את משכורתו הדלה בספיחים, מספיחים
שונים. הוא נוהג לשולחו לסיביובי־הרצאות
במיסגרת הסברה דתית, למשל. זה לא קשה
ביותר. לרבנות הראשית תקציב מיוחד ל צורכי
הסברה דתית.
מיספר קבוע של ׳רבנים ,׳מאנשי שלומו
ואמונו של הרב גורן, אשר אליהם צורף
הרב זלצברג, עוסק בהרצאות כאלו מהנר,
מתוספת־שכר קבועה, גדולה, למשכורתם.
מינויי שרידיו תי. לאחרונה הסתכסך
הרב גורן עם הרב אפרתי, ראש מחלקת־הכשרות
הארצית האחראי, בין שאר תפקידיו,
גם על כשרות הבשר הקפוא המיובא
מהוץ־לארץ, על כשרויות של מיפעילי־מזון
בארץ ועל מתן הכשרים לבתי־מלון.
עלהמנית לנטרל את הרב אפרתי, שיהינו
סר מעל הרב הראשי, שלף גיורן משרוולו,
מעשה־קוסם, יאת הרב זלצברג חביבו, הוציא
ליו ׳מינוי כמפקיח־ארצי על הכשרות.
בשבוע שעבר קיבל מלון המלך דויד
בירושלים, תעיודת־הכשיר בחתימתו של
הרב ימשח זלצבירג.
דבר מינויו שיל הרב זלציברג הובא ׳לידיעת
ציבור הרבנים על־ידי נאמניו של הרב
גורן. יש לשער כי לאחר תיזכורת זו, לא
ייוותרו רבנים שלא יבינו את הרמז, העבה
כפיל.
עליהם לדעת כי כל רב שיסתבך עם
הרב הראשי לישראל — לא יינקה. ידו
הארוכה של הראשי ׳תשיגנו בכל ;מקום.
העולם הזה 1919

צעד מהפכני זה היה חבוי מתחת לערימה גדולה של מלל
קיצוני, שנועד לסבר את אוזן ההמונים הפלסטיניים במח־נות־ד,פליטים,
להמתיק להם את הגלולה ולהסוות את המיפנה
ההיסטורי.

שתי מהפכות
חלטות הוועידה חזרו על הסיסמאות השגורות, קבעו שהמט־
* 1רה הסופית היא מדינה דמוקרטית בכל רחבי פלסטין, וכיוצא
בזה. אולם בחלק האופרטיבי נקבעו שני כללים, שיקבעו !מעתה
את גישת העולם כולו לבעייה הפלסטינית:

• הנכונות ללכת לוועידת-השלוס כז׳נסה, כתנאי
שלא תתבסס בילעדית על החלטת מועצת־הביטחון
.242
החלטה מהפכנית זו הוסוותה על־ידי ניסוח בדרך־השלילה —
שלא ללכת לוועידה; ,מפני שהיא, מבוססת על .242 הרמז הברור:
ההליכה מותרת אם תשונה ההחלטה, או אם יתווסף עליה מיסמך
נוסף.
ההחלטה מיספר 242 מתעלמת מקיומו של העם הפלסטיני,
מציעה פיתרון רק לבעיית ״הפליטים״ .הפלסטינים תובעים
מיסמך שיכיר במעמדם כעם, ובקייום בעיית זכויותיהם הלאומיות.
יחלק מן הקהילה הבינלאומית כבר הסכים עקרונית לתיקון
זה — אם על־ידי שינוי החלטת ,242 אם על־ידי פירסום מיסימך
מטעם יושבי־ראש ועידת־ז׳נבה (׳ארצות־הבדית וברית־המועצות)׳.
ויעידת־ז׳נבה קרוייה רישמית ״ועידת השלום לימיזרח־התי-
כוך. השתתפות בה פירושה הסכמה להשגת שלום עם ישראל,
הכרה בקיום המדינה הישראלית ונכונות לבוא עימד, ביחסים.
בשביל הפלסטינים, זהו שינוי היסטורי.

• הנבונות להקים מדינה
המערבית וכרצועת־עזה.

פלסטינית בגדה

גם החלטה היסטורית זו הוסוותה בניסוח סתמי: הדרישה
שכל שטח פלסטיני שיוחזר על־ידי ישראל יימסר ל״שילטון
לאומי פלסטיני״.
עד כה טענו הפידאיון שהקמת מדינה בחלק מפלסטין פירושה
בגידה ברעיון הגדול, מאחר שקיום מדינה כזו יביא בהכרח
להסדר עם ישראל. הדבר הזה מובן מאליו: הקמת מדינה
פלסטינית לא תיתכן כלל ללא הסכמת ישראל. עצם הקמת
* בערבית כולל הימונח ״פלסטין״ רק את אוץ־ישר׳אל
המערבית.

יאפיר עראפאת
לא עוד: הכל או לא בלום
המדינה כרוכה, על־כן, בכריתת שלום דישמי עם ישראל ובהכרה

מוות ל בוגד•
** יסמך זה נתקבל ברוב עצום — 140 נגד .5היה זה ניצחון
ו /לעראפאת.
לשם הבטחת רוב כזה לעצמו הכנים יאסיר עראפאת את
האירגוינים הקיצוניים ביותר לוועד־הפועל של איחגון־ד,שיחדור
הפלסטיני, הקים קואליציה מקיר־אל-קיר. הכללת הקריאה להגברת
המאבק המזויין נגד ישראל עזרה לו לגבש חזית רחבה
כזאת.
אולם לפלסטינים עצמם לא היתר, כל אשלייה לגבי המהות
האמיתית של ההחלטה, והשלכתה ההיסטורית. כבר למחרת
היום הבטיח איריגונו של ג׳ורג׳ חבש לפעול בכוח הנשק נגד
יכל פלסטיני שיעז ללכת לוועידת ז׳נבה, מאחר שזו תביא להקמת
מדינה פלסטינית בחלק מן הארץ ולבגידה במטרה הסופית•

קריאה זו העלתה את האפשרות של מילחמת־אחים
כקרב אירגון הפידאיון, ו״סיזוך פלסטיני.

ארתור מדבר
ם הגורמים הזרים הבינו היטב את משמעות ההחלטה.
האמריקאים והסובייטים ראו בה הכנה לשיתוף הפלסטינים
בוועידת ז׳נבה, וסלילת הדרך להסדר כללי, שיכלול גם את
הפלסטינים. הדבר משתלב היטב בביקורו של ניכסון במרחב
(ראה מיסגרת).
בעולם הערבי נתקבל הדבר כניצחון נוסף של אנוואר יאל־סאדאת,
שהצליח למשוך את מיימסד הפידאיון לגוש שלו, ולחסל
בכך מיכשול נוסף בדרך להסדר מדיני.
בישראל העמידו הדוברים הרשמיים פנים, כאילו החליטו
הפלסטינים שוב החלטות קיצוניות, וחיסלו בכך כל אפשרות
של שיתופם בוועידת ז׳נבה. כך פורסם הדבר בכל העיתונים.
שימעון פרס ויגאל אלון הכריזו על כך בפה מלא.
אולם הפעם קרה תקר מצער. לאשר (״ארתור היפה״) בן-
נתן, שגריר ישראל בפאריס ומנאמני דיין ופרס, החליקה הלשון.
הוא הכריז שישראל תעמוד על כך שהמדינה הפלסטינית תהיה
.מפורזת.

בכר גידה, כטעות, שגם מנהיגי ישראל הגיעו
למסקנה שלא יוכלו עוד למנוע את הקמת המדינה
הפלסטינית.
הצהרה זו הוללה סערה בירושלים. אולם היא היתד, גלוייוד
לב יותר מכל הכרזות הדוברים הממשלתיים.

עמוד 22

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 22 | בכל יום חמישי הגרלת מפעל הפיס הפרס הראשון 250, 0 0 0 x2 ועוד אלפי פרסים אחרים מפ על הפיס מחזור מם׳ 33 שנדחה משבוע שעבר יתקיים השבת מיני מו ם הפר ס הראשון

בכל יום חמישי
הגרלת מפעל הפיס
הפרס הראשון
250, 0 0 0 x2
ועוד אלפי פרסים אחרים

מפ על הפיס
מחזור מם׳ 33 שנדחה משבוע
שעבר יתקיים השבת

מיני מו ם הפר ס
הראשון

העברה) די
550.000
(כולל

מיני מו ם
כלל הפר סי ם

העברה) י י
900.000
(בולל
טפסי ההשתתפות*למחזור זה
נשארים כתוקף
ע שה לך מנהו; ק בו ע ־
מל א טוטו בכל שבוע!

המועצה להסדר ההימורים בספורט

העולם הזה 1919

עמוד 23

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 23 | בלמ ״ ח (המשך מעמוד )19 בכירי אמני ישראל וחגיגה של וזבו־המה — הכל בעת־ובעונה-אחת. אפילו האולם רחב־הידיים של הביתן הבלגי ביריד, שם נערכה חגיגת־הנישואין, היד. צר

בלמ ״ ח
(המשך מעמוד )19
בכירי אמני ישראל וחגיגה של וזבו־המה
— הכל בעת־ובעונה-אחת. אפילו
האולם רחב־הידיים של הביתן הבלגי ביריד,
שם נערכה חגיגת־הנישואין, היד.
צר מהכיל את אלפי האורחים שזרמו לשם
מכל חלקי הארץ.
לא היתר. זז רשימת ומכובדים סתמית.
רובם־ככולם היו ידידיו האישיים ומכריו
של אבי החתן, אלוף (מיל ).ד׳חבעם (״גאנ־די״)
זאבי, שב־ 26 שנות שירותו הצבאי
הצליח לרכוש לעצמו יותר ידידים ׳מכל
קצין בכיר אחר כצה״׳ל.
אלה שנענו להזמנתם של ריחבעם ויעל
זאבי, להשתתף בטבס־הבלוליות של הבכור
מבין חמישה ילדיהם (שאר הבנים ח ד
בניות :׳סייר־בנימין, מצדה, צאלה וערבה)
יכלו להתברך לפחות בעובדה שהפעם הסכים
גאנדי שהחגיגה ׳תיערך במרכז הארץ.
בשמחות קודמות שערך גאנדי לציון אי רועים
וימי־הולדת במישפחתו ,׳נאלצו רבים
,מהם לכתת את רגליהם עד למצדה, או
למקומות נידחים אחדים, שם היה גאנדי
עורך בעבר את החגיגות חמישפחתיות
שלו.
״׳וזה מה שמסמל בעצם מה עברה המדי נה
ב־ 15 השנים האחרונות,״ אמר אחד
האורחים .״פעם היו כל האנשים האלה
!נוסעים בג׳יפים ומטפסים ברגל למצדה ׳כדי
לשמוח. היום הם ׳באים לחגיגות במכוניות
אמריקאיות, כשנשיהם לבושות בשמלות־קוקטייל.״
זכר
׳לתקופת הפלמ״ח היוו ירק הלפידים
שהאירו את הכניסה לאולם הגדול. אלא
שהפעם לא היו אלה לפידי נפט פשוטים,
אלא לפידים מסוגננים, שניזונו מאספקת
גז מרכזית. היתד, גם חבורת־האש של
סולימן הגדול, שבתום הטכס ניסתה לשח זר
את ההווי של ״מסביב למדורה״ על
הדשא המטופח ; והיה גם אקורדיון, שריד
ארכאי נוסף מאותם ימים, שסיפק את צלילי
מארש־החתונד, לזוג הצעיר, בדרכו אל
החופה, במקום תיזמורת רבת־כ׳לים המקו בלת
בדרך־כלל במעמדים מעין אלה.

ך* יה זה גאנדי עצמו שהחליט לוותר
| 1הפעם על מותרות ופאר, להסתפק בכיבוד
צנוע לאורחים ובהשמעת מוסיקה מתוך
סרט-הקלטה. אך הצנע המכוון פגם בחגיגיות
המעמד, שהיה בעיקרו מיפגש הברתי
של דור שלם, דור הפלמ״ח, זה שבעצם
ימים אלה מצא עצמו מאייש יאת כל מע־רכות־השילטון.
לשרי־הממשלה
החדשים היתד. זו הצגת־בכורה
׳ראשונה. שולמית אלוני, בשימלת־ערב
ארוכה וסנדלים ׳תנ״ניים לרגליה,
היוותה את אחת האטרקציות העיקריות,
כשהיא אוספת סביבה חפורות של מתפעלים,
בעיקר רבנים וח׳ונים דתיים. שרר,שינון
החדש, אברהם עופר, קרן מאושר,
לא חדל לחייך ׳ולהתבדח. שדים ותיקים
יותר, כמו •שיימעון פרס ׳וחיים בר־׳לב, היו
פחות ראוותניים. מי שבלטו בהיעדרם היו
דווקא ראש-הממשלה יצחק רביו ושד־החוץ
יגאל אלון, נציגי דור הפלמ״ח ה־
!מובהקים ביותר. יאמר על כך ;אחד הנוכחים
עכשיו אני יודע למה פירקו את ה־פלמ״ח
— כדי שאפשר יהיה להרכיב
ממשלה !״
הייצוג הבולט ביותר במקום היה, כמובן,
לקצונה הבכירה של צה״ל. מול סוללת
האלופים, תתי־ד,אלופים ואלופי־המישנה,
שהגיעו לחגיגה ישר מכנס הפיקוד העליון
של צד,״ל, שנערך בקידבת מקיום, התייצבה
סוללה מכובדת לא פחות, של אלופי(מיל).
בבגדים ׳אזרחיים. דויד אלעזר, ישעיהו
גביש, עוזי נרקיס ויצחק (״חקה״) חופי,
התערבו בין חבריהם הלבושים מדים, ולרגעים
נדמה היה כי אחוות־ר,לוחמים הנושנה
שפה לאחד את המישפחה הלוחמת.
מי שהרגישו קצת שלא בנוח, היו חבריהם
הצעירים של החתן והכלה, שהתגודדו
סביבם, חלקו מחמאות לעליזה
( ,)22 בלונדית יפהפייה, העובדת כדיילת־יופי
בחברת הלנה רובינשטיין.
עליזה ויפתח־פלמ״ח (להבדיל מיפתח־אלון,
בנו הבכור של יגאל אלון) הכירו
זה את זה במועדון נזיואמר, לפני כארבע
שנים. אחר־כך, שירתו יחד בצד,״ל
בביקעת הירדן, הוא כקצין צנחנים והיא
כסמלת תרבות. אביה של עליזה, יליד
שכונת נוודיה בתל־אביב, שירת בצבא
הקבע והוא כיום המנהל המיסחרי של
י:ר1ווור־יו־ לעריו --

טלוויזיה
צל״ש
דו 3ד * ה״ד החיו־צל״ש־הטלוויזיה
מגיע השבוע לא לאיש־טלוויזיה,
אלא דווקא לדובר צה״ל, תת-
אלוף אפריים (״פרויקה״) פורן.
לאחר כישלונות הטלוויזיה בכיסוי שיבת
השבויים־הפצועים מסוריה, בשבוע ש עבר׳
וכיסוי החזרת השבויים הסוריים ל-

דובר־צה״ר פורן
צילום במטוס
דמשק, כישלון שגרם לנזק חמור ביותר
להסברה הישראלית בעולם, הכירו סוף־סוף
שילטונות הצבא בחשיבות הכיסוי הטלוויזיוני
וחירשו לצוות הטלוויזיה הישראלית
לצלם בחופשיות גמורה את שיבת השבויים
הישראליים, בסוף השבוע. לציוותי־הטלווי־זיר,
ניתן מלוא העזרה, כולל האפשרות לצלם
בתוך המטוס עצמו.
חבל רק שהצוות ׳שכיסה מאורע זה,

נחמן שי, אורי גולדשטיין וישראל
סגל, הסתפקו בכתבות שיטחיות, לא

טרחו לתכנן: את השידור, שכחו את הצד
האנושי באירוע זה והחמיצו כתבה שיכר
לה היתד, להיות בלתי-נישכחת.

מאחרי המסך
היה כסך
האנשים הקשורים לטלוויזיה יכולים להתחיל
לנשום לרווחה. האחראי על הכספים
בטלוויזיה מנחם ווייס, עזב את
תפקידו ומונה להיות האחראי על הבינוי.
במיסגרת תפקידו זה יטפל ווייס בתוכניות
הקמת בתי־ד,שידור בירושלים ובית״יא.
כנגד ווייס הושמעו תלונות רבות מצד
העובדים שאינם מקבלים משכורות חודש יות,
אלא תשלומים בלבד עבור ביצוע
עבודות, כצלמי־חוץ, עוזרות־הפקה, מודיעים.
מרצים ואחרים. הטענות היו כי ה תשלומים
נידחים בחודשים רבים, לעיתים
עד שיבער, חודשים, וכי ווייס היה נוהג
לדחות את התשלומים בתירוצים מתירוצים
שונים. אחד מעובדי־הטלוויזיה, אורי גולדשטיין,
אף איים בזמנו, כי יגיש תביעה
כנגד המוסד בבית־הדין לעבודה, ורק אז
קיבל את התשלום המגיע לו.
דובר רשוודז•,שידור, ארי אכנר, הודה
כי אומנם היו פיגורים בתשלומי־הטלווי־זיה,
אך עד לעזיבתו של ווייס הודבקו
פיגורים אלה.

מי דחמתהפסטיבל 3מ 1ה ד
למרות שמנכ״ל רשות־השידור, יצחק
ליפני, עדיין לא הספיק לסייר במחלקות

הטלוויזיה, כי הוא עדיין לומד את המדיום
הקרוב לו יותר, הרדיו, הספיקה הערה
אחת שלו, בדבר הצורך לדון בביטול
פסטיבל הזמר, לעורר סערה בטלוויזיה.
אומנם׳ פסטיבל הזמר שייך לרשות־השידור
כולה, מנוצל הן לשידור ברדיו
והן בטלוויזיה, אולם מאז הקמת הטלווי זיה
בארץ, הוא הפך להיות בן־הטיפוחים
של הטלוויזיה.
חנוף חפץ, ממציא הפסטיבל ומפיקו
מאז הפסטיבל הראשון, החל מארגן ל־ליבני
התנגדות, הזוכה לאהדה מסויימת
מצד כמה מוותיקי רשות השידור.
אם ליבני לא ייסוג בזמן מדבריו, צפויים
ז*ו *״יידו *דיויי ו!רי !״י-ז-י 1-1״1רז-ה1״י-

דור מסוגלים לעשות. בעוד כחודשיים מתחילים
כבר לארגן את הפסטיבל הבא, ונראה
כי אז יעלה ליבני על המוקש הראשון
שלו.

מיגדל -ת * ורה 3ו>־ם
אחת ההפקות העצמיות של הטלוויזיה
הישראלית, המבטיחה רבות, היא תוכניתם
החודשית שיל יוסי גודארד ואילץ
גוייטין אולפן נודד. התוכנית, אשר תשו דר
אחת לחודש, תהיה בידורית־דוקומנטא-
רית, ותצולם בכל פעם באתר אחר בארץ.
התוכנית הראשונה• ,שצולמה כבר, עסקה
בפלוגה הימית של הפלמ״ח( -הפל״ים).
התוכנית צולמה בחוף קיסריה, שם ערך
הפל״ים את אימוניו. לצורך צילום התוכנית,
בה ישבו על החול והסלעים רבים מאנשי
הפל״ים לשעבר, היו צריכים מפיקי
ועורכי התוכנית להתגבר על בעיות טכניות
רבות, ביניהם גם בעיית התאורה.
לשם כך ניבנו בקיסריה מיגדלי תאורה
בתוך המים, כמיבצע חד־פעמי כימעט.
בין ותיקי הפלמ״ח שהשתתפו בתוכנית
היו האלופים מרדכי (״מוקה״) לימון,
שמואל (״שמואליק״) טנקוס ורב־חובל
מנחם (״צ׳רצ׳יל״) בהן.
קטע נ׳וגע־ללב אירע כאשר יהושוע
(״יוש״) הלוי, מי שכתב שירים רבים
בנושאי ים וספנות, סיים באותו ערב את
כתיבת שירו אני רעב, אשר את התחלתו
כתב לפני 30 לזנה, בפל״יס.
את הקטע הבידורי סיפקו אנשי הפל״ים
עצמם, בעזרת אמנים כניצה שאול,
•שלומית אהרון, בנות חווה ושלישיית
אף אוזן וגרון.
התוכנית הונחתה על־ידי עורכה יוסי
גודארד כשגוייטין הוא המפיק והבמאי.
שתי התוכניות הבאות של אולפן נודד
תתקיימנה בבית־הבק •שעל שפת הכינרת,
ובמאהל בידואי ליד ערד.

מידג 1ודה ליום אחד
עיכובים חלו בתחילת ההפקה של התוכנית
מלך ליום אחד, אותה עמדה לערוך
אסתר דר בסיועה של עוזרת־ההפקה
אחרונה דיין. כמה מאנשי־ההנהלה של
הטלוויזיה עירערו על הכוונות להפיק את
התוכנית.
נראה כי הפשרה שתושג תהיה להפיק
את התוכנית, אשר כוונתה המקורית היתה
לקחת אחד הצופים ולהיענות לכל מישאלו־

תיו משך יום אחד, אולם עתה לא יהיו
כוכבי התוכנית אזרחים סתם, אלא עולים
חדשים. כך תירתם גם תוכנית זו לטיפול
בנושאי הקליטה והעלייה, אשר לאחרונה
קיימת מגמה בטלוויזיה הישראלית
לתת להם מכסימום שעות •שידור.

הלי מודי ת רו צהדבדליח
עובדי הטלוויזיה הלימודית עומדים לפתוח
במערכה לצרפם לרשות־השידור,
תחת שימשיכו להיות עובדי מישרד־החינוך־יוהתרבות.
העובדים
טוענים כי התקשי״ר הממשלתי,
לפיו עליהם לנהוג כיום, בהיותם עובדי
מישרד־החינוך, אינו מתאים לעובדי-
טלוויזיה, וכי הנוהלים הקיימים ברשות
השידור מתאימים להם יותר.
כדוגמאות הם מביאים את שעון־הנוב־חות,
בו עליהם להחתים את שעות כניסתם
ויציאתם מהבניין, שעה שרבים מהעובדים
עושים את מלאכתם מחוץ לבית הטלוויזיה
הלימודית ברמת־אביב! את שיטת
תשלום ההוצאות . ,המתאימה לפקידים
ממשלתיים ולא לעובדי־טלוויזיה, את ׳תש לום
השעות הנוספות, ועוד.
שר החינוך לשעבר, יגאל אלץ התנגד
לדרי-שות אלו של עובדי הטלוויזיה הלימודית,
והם מקווים עתה כי השר החדש,
אהרון ידלין, יסכים להן.

הגל שטרר. זגד תטלווויזויה
איש הטלוויזיה יעקב כן״הרצל, נעצר
בשבוע שעבר על-ידי המישטרה, אשר
הוזעקה על־ידי שכני אחד הבנקים בתל-
אביב, שחשדו כי במקום נערך שוד. כאשר
הגיעה המישטרה למקום התברר כי
בן־הרצל עורך שם צילומי שוד בנק, לצורך
תוכנית, וכי השוד אינו אמיתי.
בן־הרצל ואנשי ציוותו הובלו אחר־כך
לתחנת־המישטרה, שם נאלצו להסביר מה
בדיוק עשו בבנק. בן־הרצל שוחרר, אך
הוזהר שלא להמשיך בצילומי השוד.
למחרת היום יצא אותו צוות עצמו בראשותו
של בן־הרצל, להמשיך בצילומי
השוד למרות אזהרת המישטרה. צוות אחר
עמד הכן, לצלם כיצד עוצרת המישטרה את
איש־הטלוויזיה בן־הרצל, כדי להביא קטע
זה במהדורת מבט.
אך הפעם לא הוזעקה המישטרה, ולא
באה לעצור אותו, וכך הפסידה הטלוויזיה
קטע למבט, ואילו בן־הרצל עצמו הפסיד
פירסום חינם.

מי בחר
בקולומבו?
איך בוחרים את הסרטים והסדרות המוקרנים
בטלוויזיה הישראלית? זוהי שאלה
המעסיקה רבים מהצופים, החולקים
תכופות על טעמם של הבוחרים.
מסתבר כי ההחלטה על סרט, סידרת-
מתח, סידרה דוקומנטרית או סידרה ל משפחה,
נופלת על־ידי אחד יצחק (״צחי״)
שימעוני, עורך התוכניות בעברית ו־סאלים
פתאל, עורך התוכניות בערבית.
השניים בוחרים מתוך קטלוגים או דוגמאות,
הנשלחים להם מחברות־טלוויזיה בעולם,
או מסוכנויות למימכר סרטים, ו־אחר־כך
הם מטילים על מרים רוטשילד,
הממונה על רכישת התוכניות מחו״ל, לנהל
את המשא־והמתן לרכישת הסרטים.
יש גם סרטים הניקנים שלא על-פי
קטלוגים, אלא על־פי ד׳ו״חות המגיעים מאנשי
רשות־השידור, שראו סרטים אלה
בחו״ל.
למחירי־הסרטים יש השפעה רבה על
שיקולי הקנייה. מחירן •של סידרוודהמתח
מסוג איירונסייד, קולומבו והוואי הוא כ־
150 דולר לתוכנית בת 50 דקות. מחירו
של סרט-קולנוע ארוך מגיע ל־ 350 דולר,
ואילו מחירי הסרטים למשפחה כמישפחת
פאוטרידג׳ הם הזולים ביותר, כ״ 150 דולר
לסרט. יחיד. תוכניות-בידור עולות בסביבות
ה־ 600 דולר לשעה, ואילו הקונצרטים
וסירטי־הבלט הם היקרים ביותר 1000 :

אחראי שימעוני
איפה הוועדה 7
דולר לתוכנית, ומעלה.
מאז נכנס ארנון צוקרמן לתפקידו כ-
מנהל־הטלוויזיה, החל מתערב בבחירת הסרטים
והתוכניות הקנויות, התופסים, לטענת
הטלוויזיה, בין 46ל־ 50 אחוזים מזמן
השידורים בכלל (מתקר של או״נסקו קבע,
כי בטלוויזיה הישראלית עולה אחוז ה תוכניות
הקנויות על .)80
לאחרונה נשמעו תלונות רבות על איכות
הבחירה, והטלוויזיה החליטה למנות ועדה,
שתטפל בבחירת החומר הקנוי.
למרות שלטענת מנהלי הטלוויזיה ועדה
זו פועלת כבר, הרי רבים מ״חבריה״ עדיין
לא שמעו כלל על מינוייהם החדשים, ועדיין
לא הוזמנו אף לישיבה, או אפילו
להקרנה אחת במיסגרת ועדה זו.

עמוד 24

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 24 | שוטר בשער במיגרש בית״ד ירושליס במישחר! הראשון;גד ה9ועל 5״ת ** £ט׳ורפים ״ 1״פסיכופאטים פוש / ]//עים פליליים פוגרומצ׳יקים אלה היו ירק אחדים !מהכינויים להם זכו

שוטר בשער במיגרש בית״ד ירושליס
במישחר! הראשון;גד ה9ועל 5״ת

** £ט׳ורפים ״ 1״פסיכופאטים פוש /
]//עים פליליים פוגרומצ׳יקים
אלה היו ירק אחדים !מהכינויים להם זכו
ואוהדי קבוצת הכדורגל של בית״יר ירושלים,
שהתפרעו בשבוע שיעבר באיצטדיון
הכדורגל של הפועל פתח־תיקווה, בעת
המישחיק שנערך שם בין קבוצתם לבין
הפועל פתח־תיקווה, במיסגדית מישיחקי
חצי־גמר גביע־המדינה בכדורגל.
!כל אמצעי־התיקשורת וכל עסקני־ר-.
ספורט במדינה גינו יאת המתפרעים, שפרצו
למיגרש פתום המישחק, כילו את חמתם
בשוטרים, בשופטים ובכדורגילני הפועל
פתח־תיקווה, ,במכות וביחבטוית אכזריות במקלות
ובמוטות־ברזל. בעקבות ההתפרעות
הברוטאלית נקטה ההתאחדות לכדורגל צעד
הסר-יתקדים, ביטלה בשפת האחרונה את
יכל מישתקי הליגה, כדי לצנן את רוחות
כל אוהדי הכדורגל בארץ. בבית־דיין שדה
׳מהיר נשפטה ־אגודת בית״יר ירושלים, ו*
היוענשה בעונש חסיר־תקדים בתולדות הכדורגל
הישראלי: קיום כל משחקיה הבי-
!תיים במחצית הראשונה של הליגה בעונה
הבאה ללא קהל ,׳ובמרחק של 50 קילומטר
ממיגרשה הביתי בירושלים.

אבל ׳סערת־הרוחו׳ת העזה׳ שנגרמה אחרי
שהמדינה כולה חזתה בהתפרעות, שצולמה
בטלוויזיה (צלמי־העייתונות לא צילמו את
ההתכתשות ההמונית משום שמיהרו לנטוש
את המיגרש עוד לפני המהומה, כדי לספקי
תמונות מהמישחק לעיתוניהם) לא שככה
גם אז. הטלוויזיה, העיתונות, אפילו הכנסת,
החלו עורכים סימפוזיונים ארוכים על
התופעה, טיכסו עצה כיצד ״לחסל את
הנגע הממאיר״ המאיים לחסל את הכדורגל
הישראלי.
המכנה המשותף לכולם היה שליחת אצ בע
ארוכה מאשימה לעבר קבוצת בית״ר
ירושלים וקהל אוהדיה, תוך הטלת אחריות
על הנהלת האגודה, שהותה ״חייבת״ לדעת
הכל ,״לחנך״ את קהל אוהדיה.
הצעדים ההכרחיים היו, לדעת הכל:
חינוך הקהל, הסברה, עונשים מרתיעים.
לא הייתה שטות יותר גדולה מזו. כל
אלה שהשמיעו גורסות אלו הוכיחו שהם
אולי ׳מבינים גדולים בספורט, אבל בוודאי
לא בפסיכולוגיה של המונים, ובשודשיה
האמיתיים של התפרעות ברוטאלית מסוג
זה שנערכה באיצטידוון הפועל פתח־תיקווה.
החטא הבולט ביותר בכל הפרשה היה

הניסיון הכללי להציג את קבוצת בית״ר
ירושלים ־ואת קהל אוהדיה כחבורה חריגה
ויוצאת-ידופן, שדווקא היא ,׳מכל הקבוצות
האחרות ו׳אוהדיהן, אינה יודעת רסן ונו־קטת
שיטות אלימות על ׳מיגרש הספורט.
^ ל היה לעשות זאת, משום שהפעם
{ /התרחשה ההתפרעות לעיני מצלמות־הטלוויזיה,
שעקבו אחר קהל האוהדים שהרס
את גדרות האיצטדיון, הבריח יאת השוטרים
והסתער אל המיגרש בריצת־יאמ׳וק, כשהוא
הולם בכל הניקרה בדרכו. אבל התפרעות
מסוג זה אינה אופיינית, בשום אופן,
דווקא לבית״רים ומירושלים.
!מחזיות מעין זה שהתרחש בשבוע שעבר
בפתח־תייקווה, אירעו השנה, וגם בשנים
קודמות, גם במשחקים אחרים, של קבוצות
אחריות. הם הפכו למחזה כיסעט־קבוע נ־
׳מישחקים בעלי חשיפות מכרעת לקבוצות.
והתופעה אינה אופיינית רק לישראל.
היא קיימת בכל רחבי העולם — בכל !מקום
שמשחקים בו כדורגל. יש מדינות, כמו
כמה מדינות דירום-אמריקיאייות או ומיזריח־
׳תיכוניות, שבהן ההתפרעות נושאת אופי

!אלים והמוני עוד יותר. ויש מדינות בהן
היא ׳מרוסנת ־ומאופקת. אבל התופעה של
התפרצות אלימה כלפי שחקני קבוצה וריבה,
כלפי שופטים, כלפי אוהדי קבוצה
יריבה ואפילו כלפי כדורגלני הקבוצה
האהודה שהכזיבו — לא רק קשורה קשר
הדוק למישחק הכדורגל, כשלעצמו, אלא
שהיא נובעת, ומתחייבת !ממנו.
כדי להבין ׳מדוע מתפרע קהל במישיחקי
ספורט המסמלים את ההגינות, האחווה
והסולידריות האנושית, יש להבין יקודם־
יכל את המוטיבאציה המביאה ־מיליוני אנשים
ברחבי העולם להיות ״׳מש׳וגעים״ ל־מישחק־ספורט
כמו הכדורגל ,׳למרות ש לכאורה
הם פאסיביים, צופים מהצד.
האדם הוא חיה תוקפנית. מדענים הגיעו
זודמכבר למסקנה שהפרימאטים (הקבוצה
הזואולוגית ממנה צמחו הקופים ובני־הא־דם)
היא התוקפנית ביותר מכל היצורים
החיים. תכונה זו איפשרה להם להמשיך
להתקיים בטבע לפי חוקי הברירה הטיב־עית.
זוהי תכונה חיובית ביסודה, ישכן
היא איפשרה לגזע האנושי להתגונן בפני
אוייבים משותפים, להדק את הקשרים של
התאים המשפחתיים והשיבטיים על־ידי
הרחקת והשמדת אדיבים, וליצור לעצמם
מרחב מחייה לאבטחת מזון ומחסה.
הפסיכולוגיה המודרנית כולה מבוססת
גם היא על התיאוריה שיצר התוקפנות
הוא יאחד משיני היצרים הראשוניים של
האדם (היצר השני הוא הארוס).
התפתחות הגזע האנושי והציוויליזציה
עידנה את יצרי־התוקפנות הקמאיים הטבועים
באדם ויצרה את האני־העליון, המפקח

1התצלומים היחידים של ההתנועות בפתח־תקווה -על מסו הטלוויזיה

עמוד 25

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 25 | מהומה באיסטנבול התפרצות אלימה במיגוש־כדווגל באיסטנבול שבתורכיה בשנת ,1965 גרמה לעשרות פצועים ונפגעים ולפאניקה המונית בקהל הצופים. למרות זאת נמשך מישחק־הכדורגל

מהומה באיסטנבול

התפרצות אלימה במיגוש־כדווגל באיסטנבול
שבתורכיה בשנת ,1965 גרמה לעשרות
פצועים ונפגעים ולפאניקה המונית בקהל הצופים. למרות זאת נמשך מישחק־הכדורגל

:ומווסת יצר הרסני דב־יעוצמה זד .,העידון
(הסובלימציה) איפשר לאדם לכוון יאת יצר־התוקפנות
שלו לאפיקים ׳תרבותיים, התו־
׳אמים יאת חוקי הציוויליזציה.
* מי ש ח לן י״ ה ס פו ר ט שימשו מאז־ומעו־
^ /ל ם כשסתום מכוון לפורקן יצרי־התוק־פנות
של הגזע האנושי. במיסגרת כללים
וחוקים קבועים ׳שהלכו והתפתחו עם האנושות
נוצרה מיסגרית שאיפשרה לא רק לפרוק
בצורה בלתי־מזיקה את מיטען התוק פנות,
אלא אף היללה והאלילה את התוקפניים
יותר. ענפי-ספורט כמו איגרוף, התאבקות,
קליעה ואפילו טניס, הם דוגמה
מובהקת לכך.
ירק בתקופה מאוחרת יחסית ניוצרומיש-
חקי־הספורט הקבוצתיים, כמו הכדורגל,
הכדורסל, הכדוריד, הרוגבי !ועשירות מיש-
הקים אחרים, שאיפשרו התפרקות ממיטעני־תוקפנות
לא רק לספורטאים הנוטלים חלק
במישיחקים, אלא גם להמוני הצופים.
הטענה כי מישחק כגון כדורגל הוא
מישחק־ספורט טהור (פסו שה-ימת, למשל),
או ׳מופע ;בידורי שניתן ליהנות וטמנו
הנאה אסתטית או אחרית ללא מעורבות
אישית — ׳אין לה על מה להתבסם. אוהד־
׳כדורגל — ׳אדם ההולך בקביעות לחזות
במישחקי-כדוריגל ומספק ׳בכך צורך נפשי,
יחייב להזדהות הזדהות מליאה עם אהת
הקבוצות .׳כאשר הוא יושב פמיגריש, הוא
׳איננו צופה פאסיבי. ההזדהות עם קבוצתו
נותנת לו יאת האפשרות להשליך, באמצעו-
יתה, את כל מיטעני־ד,תוקפנות שלו בצורה
מעודנת ,״תרבותיות״.
קהל הצופים בכדורגל (או בכדורסל,
למשל) אינו קהל הומוגני. הוא ׳אינו מורכב
!רק מביריונים הסרי־השכלה וחסרי־חיניוך.
ביציעי־ד,כדורגל בארץ ניתן לראות מדי־ישבת
רופאים, שופטים, אלופי־צה״ל, מדענים
ואינטלקטואלים !אחרים, הנהנים מה־
׳מישיחק ׳בדיוק כמו בני נועד הפרב׳דים,
היושבים לצידם. הנאתם של אילה אינה
׳מסויג אחר. התהליך הפסיכולוגי ׳הגורם
לשיחרור מייטעני־ד,תוקפניות בצורת הזדהות,
הוא אחד אצל כולם. זהו יאחד התחו*
מים המעטים בו מעניקה החרבות האנושית
לגיטימציה להשתחררות כללית מימעיצורי

יצרי־ר,׳תוקפנות, פשאנשי-רוח ועובדי-
כפיים מנצלים יאותה באותה מידה.
בל זה היה טוב ויפה ,׳והיה יבול ׳לפעול
ליפי הפלילים הקבועים מראש ־של ׳״המיש־חק
ההוגן״ ,אילולא נכנס לתמונה גורם
אנושי־׳פסיכולוגי נוסף: התיססול. כאשר
יצור ׳אנושי מגיע למצב של תיסכיול, הוא
,מגיב באחת ׳משתי הצורות: לחומה׳ איו
בריחה; תוקפנות או פרישה. אלו הן
׳תגובות ׳נורמאליות וטבעיות, יכשר,׳תוקפנות,
במרבית המקרים, מופנית כנגד ה׳מיסשול
המתסכל, או כנגד תחליף. אדם עלול
לבוא לביתו, לנזוף באשתו ׳ולמפות את
יבנו, רק ׳משום שבאותו יום הושפל על-ידי

במיגריש והגיע לסיומו רק אחרי 20 דקות. מיתקני־הגנה נאותים מנעו מהקהל להתפרץ
למיגרש. התפרצות האלימות הגדולה ביותר בתולדות הכדורגל אירעה חצי שנה
קודס־לכן, במישחק־נדורגל שנערך בלימה שבפרו, שם נהרגו 300 איש.
מתי נוצר התיסכול האמיתי אצל צופה־הכדורגל
הממוצע ך
כאשר נראה לו, או נדמה לו, שניצחון
קבוצתו נמנע בצורה ׳בלתי־היוג׳נת, שלא
לפי הכללים.
מצב־תיסכול אופייני מעין זה אירע ב־מישחק
שנערך בשבוע שעבר יבין הפועל
פתיח־תיקווה לבית״׳ר ירושלים. שתי ד,קבוצות
היו צריבות: להתמודד בשני מש הקים,
כדי לקבוע מי מהן יתעלה למישהק־הגמד
על גביע־המדינה בכדורגל. במישחק
הראשון בין השתיים, שבערך דווקא במיג־רש
כית״ר ׳בירושלים, ניצחו כדורגלני
הפועל בתוצאה ,0:1ולא אירעה התפרעות.

ההתפרעות

מיגר

ה כ דו רגל בפתח ־תקווה -

מנק 1ד ח ־ 1נ?בט
מעבידיו, כלפיו הוא חושש להגיב בגלוי.
התיסכ׳ול הוא יד,׳גיורם העיקרי לכך שאו הדי
ספורט עוברים ממצב פאסייבי למצב
של תוקפנות פעילה.

ף כ או ר ה יש בקביעה האחרונה משום
/אבסורד. כל איהד־כדורגל הצופר, ב־מישחק
הקבוצה האהודה עליו, תהיה זו
קבוצה מקומית או לאומית, שואף לנצחון
קבוצתו. מכד עלולים להבין בי, בכל פעם
שקבוצתו לא תנצח, יאו יתנחל מפלה, ייווצר
מצב של תיסכול, שיביא להתפרצות פעילה
של יצירי־ד,׳תוקפנות ישלו.
במציאות אין המצב כך. עם כל רצונו
של אוהד הכדורגל השרוף ביותר בניצחון
קבוצתו, הוא יורע מראש, כי קבוצתו עלולה
גם להפסיד.
ידיעה מוקדמת זו גורמת לכך שהוא
יכול להצטער ולד,יעצב על הפסדה של
קבוצתו, אך אין בכך משום יתיסכול נפשי.

אחרת

אילו היו שחקני הפועל מנציחים גם
במישיחק השני, שנערך בשבוע שעבר,
היו אוהדי ביית״יד ירושלים: מאוכזבים
מאוד, יאבל ספק אם היו מתפרעים. אלא
שמיד,לך פני הרבדים יבמישחק ^ 1 ,אחיז ...
כדורגלני הפועל הבקיעו, אומנם ,׳את
השער הראשון במישחק, אך הביוררים
התאוששו וגמלו להם בשני שערים. במצב
זד, היו יעל סף הזכייה בשני המישחקים
ועליה לימישחק הגמר. אבל יחס השערים
בשיני המישחקים היה ,2:2וכדי להביא
לידי הכרעה הוארך המישח־ק. בהארכה
הבקיעו כדורגלני הפועל פתח-תייקווד, שני
שעדים נוספים, וזיכו בסיכום הכללי. אולם
הם יעשו זאת במישיחק ׳הריף, עשיר ׳בפגי עות
גופניות, ואחרי שהשופט הדחיק את
אחד משחקני בית״ר. הניצחון שנראד,
בהיישג-יד, כאילו נגזל מהם.
היד, זה מציב קלאסי של תיסג׳ול, שגרם
לאיבוד השליטה העצמית ולהשיתהרירות

המונית של יצרי־תוקפנות.
אין בכד, כמובן, כדי להצדיק כמלוא־הנימה
את ההתפרעות, אבל יזה מאפשר
להבינה .׳ניכון שלציבור שהסופר־אגו(האני
העליון) הכללי והפרטי שלו הלש יותר,
יש פחות מעצורים לשיחרור יצדי־התוק־יפנית,
יאבל שום הסברה או עונש לא יועילו
במיקרה נזה.
ף*< ניתוח פסיכולוגי זה צריך להוסיף,
/כמובן, גם ניתוח סוציולוגי מקיף יותר,
היכול להסביר מדוע אוהדי־כדורגיל במדי נה
מסויימית נוטים להתפרעות יותר מאשר
אוהדים במדינות אחרות. מ׳ערכת־הערכים
הלאומיות הקיימת בכל הברה שהיא תורמת
לכך לא־ימעט.
במדינה בד, הגמול המיידי הוא עדך
׳לאומי, וכל ׳מעשה־איבד, מצד אויייבים
דורש תגובה אלימה מיידית של דעת הקהל,
קשה לדרוש מהציבור שלא ׳להחיל כללים
אלד, גם על ההתנהגות האישית. הדבר בא
לידי ביטוי לא ירק ממיגרשי-הספוירט אלא
יגם בהתנהגות ׳בכבישים, למשל. ההתפרקות
של יצרי־ד,תוקפנות בכבישי ישראל,
הביאה לידי ביטוי בנהיגה ׳פרועה וב״הע-
גישת״ נהגים המעיזים ׳לעקוף או להשיג,
׳גורמת להרבה יותר ניפג׳עים וקורבנות
מאשר במיגרשי-יד,כדורגל.
משום כך נראתה התגובה ההיסטרית,
:אותה עוררה ההתפרעות ה׳רא׳וייד,־לגנאי
במייגרש הפועל ׳פתח־תייקווה, מגוחכת! .שום
עונש, המור ככל שיהיה, אין בו כדי
למנוע התפרעויות בעתיד של הקהל, כאשר
יתייצבו בפני מצב הריף ישל תיסכ׳ול.
היטפות־מו׳סר, מסעי־חינוד קיבוציים, גינויים
פומביים, עריכם: כאן ׳כקליפת השום.
התפרצויות אלימות של תוקפנות במצבים
חריפים של ׳תייסמול בספורט, הן חלק
בלתי-ניפרד מהפונקציה הפסיכולוגית־חב־
!רתית שממלאים מישהקי־הספורט.
הדרך היחידה להימנע מתוצאותיו,ם יה-
וחמורות היא ליצור מציב, בו ל׳א תוכלנה
התפרצויות כאליו להגיע לידי ביטוי אלים,
ו1דרך זו ׳פירושה יצירת ׳מייתקני-הגנד, מתאימים,
של׳א יאפשרו לקהל הנתקף בהיסטריה
המונית אליטה, לממש יאת יצרי-
התוקפנות התוקפים אותו.

1 . 25

עמוד 26

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 26 | הוצאות כספיות בלתי- צפויות עומדות לגרום לן לעמוד בפני מצב מביך. אל דאגה: אומנם המצב קשה, אך אתה תיחלץ ממנו בכבוד. בעתיד היותר רחוק צפוייה לך צעיו 2במרס - דה

הוצאות כספיות בלתי-
צפויות עומדות לגרום
לן לעמוד בפני מצב
מביך. אל דאגה: אומנם
המצב קשה, אך
אתה תיחלץ ממנו בכבוד.
בעתיד היותר
רחוק צפוייה לך צעיו
2במרס -
דה ניכרת קדימה ב20ב
א פ רי ל
מישור הכלכלי. יחד
עם ההתפתחות הזאת,
תבוא התפתחות ניכרת בכל הקשור
להצלחתך בקרב בנות המין היפה. ה
מיכתב שקיבלת מפתה ומרגיז. עני
לו בקרירות, ותראי שזה יעזור.

¥11*1X 1

הביקורת שמתחו עליך
שונאיך, היתה, למרבה
הצער, מוצדקת בחלקה.
השבוע יהיה עליך לתקן
את המעוות. עשה
זאת, בקפדנות וביעילות,
ויוקרתך המיקצו־עית
והאישית תרקיע
שחקים. בחיי האהבה
שלך אין שינוי — אתה
פאסיבי בזמן האחרון,
ואין סיכוי שתשתנה דווקא הבשוע. הצלחה
חלקית עשוייה ליפול בחלקך אם היא תיטול
את היוזמה לידיה. דע רק לא להפריעלה.

חוב ישן וגדול, אשר
זמן רב העיק עליך,
ייעלם השבוע. אותו
נושה, שבעבר ידע
להיות כה תוקפני,
יוותר לך עליו במפתיע.
דבר זה ייתן לך
מישנה מרץ, ויסייע לך
ו!גבמ אי ־
להגשים, את שאיפתך
2 ^ 1ביוני
העיקרית בעתיד הקרוב
ביותר. יחד עם
זאת, גם חיי האהבה שלך, עם בת״זוגך
הקבועה, יפרחו ויגיעו לשיאים חדשים.
משימות שיוטלו עליך במיסגרת, חוג חברי,
או במיסגרת מילואים יעיקו עליך•

11 אומין ו_

מאוזן :
.1סמל להשפלה וכניעה! .5מדינה
בארצות־הברית ! .10 אשתו הראשונה של
אחשוורוש! .11 כיוון ש־! .13 הרמטכ״ל
הראשון של צה״ל (ש״מ); .14 מכ״ם!
.15 הפכו תרבותם לאיתים וחניתותיהם ל מזמרות!
.16 הלז (הפוך) .17 :חצי יידו:
. 18 ורד בלי סוף; .19 מילת הסכמה;
.20 אחת הצורות של זחלי החרקים ;
.22 יו״ר ועדת־חוץ־וביטחון (ש״מ) ;
.24 ערימד. של גרגרי תבואה ; .25 ערוץ ;
.27 אפר המשמש למידעה ; .29 פרי־בטגי
ממין נקבה ; .30 באיזה מועד 32
אולם, אבל .34 :נתח, חתיכה; .36 משמשת
לדריכת ענבים; .38 ההימנון הלאומי;
.41 מייד• ,לאלתר; .43 כינוי
לכומר נוצרי ; .44 נקרא גם ביבר ; .46
שמא ; .47 מגיע ; .49 שניים מחלקי
הרגל; .52 המסוגלת להימס בנוזל; .55
שכווי ; .56 כשפים אמריקאיים ; .58 חזרו!
,59 מילת-קריאה לשימחה או לתימהון;
.60 חצי מועצה משותפת בגליל המערבי;
.62 קיטור; .63 מישתה; .64 הנושאת
עובר בביטנה ; .66 הללו ; .67 צאצא
החיה ; .69 ברר אם הכול כשורה ! ;
.71 פיס, גד; .73 בליטה בקרש, משמשת
לחיבור ; .75 לא־גבוה .78 :המזון העיקרי ;
.80 קול הפרה .81 :תואר הולנדי ; .82
וגומר ללא סוף .83 :מין מחול ; .85מטעמי
המיקרא; .87 מנשרים ...מאריות
גברו ; .88 בירת ערב הסעודית ; .90

מאונן־ :

.1מילחמת־שוורים ; .2אמוניאק; .3
מחל על זכותך!; .4״כן,״ בספרדית;
.6אנדרטה .7 :כאבו; .8כינוי להר
עליו ניתנה התורה; .9אחד האדמו״רים
הנודעים בא משם .11 :רשום שחור־על-
גבי־לבן; .12 חותן משה; .21 קליע
המשמש להארה ; .22 נרו יאיר (ר״ת) :
.23 בבקשה; .24 מתנוססת בראש המאמר
; .26 משאת־נפשו של כל זוג צעיר ;
.28 כלי-קיבול לנוזלים; .31 אחד ממלכי
עמלק ; .33 שאין נשמה באפו ; .34 בתוכן ;
.35 חיץ, גדר; .37 מידבר, ציה.39 :
מידת היבש בתקופת המיקרא; .40 סופר
אמריקאי (ש״מ 42 שם ביתו של פינחס
ספיר; .45 מוסס בנוזלים; .47 מילת-
בקשה; .48 שנפלה עליה קללה; .49
רהוט, שוטף ; .50 צונן ; .51 ממלכה
קדומה ; .52 מביע מחאה ; .53 קיים, הווה;
.54 אמור תודה!; .57 מספיק, רב; .60
כף־מבשלים ; .61 תיבה מרובעת ; .63
משהו ; .65 פוחח ; .68 ישליש הלילה ;
.70 לאן? .71 עלוב, מיסכן; .72 אסם
לתבואה ; .74 שגורשו מארצם ; .76 עודף,
שארית; .77 שנף; .79 עיר ליד תל־אביב;
.84 אחת ממידות היבש והלח
בימי-קדם 87 סוטרא — ספר חוקי-
האישות ההודי הקדום ; .89 מתווי הנגינה;
.91 חס־וחלילה (ר״ת).

1שנ״ו1

מחזור העיסוקים החדש מתחיל ברגל
ימין, קח עצמך בידיים
; הימנע מחול״ ומדיכאון מנות״יתר
חסר-תכלית — ותמצא
שאתה יוצא בהדרגה
מן הבוץ, אך מבלי שתצטרך
לקבל החלטות
גורליות כלשהן. הפגי,
11 הוו; ^ שה אליה נכספת, תתקיים,
אך תתאכזב.
לעומת זאת חכה ל־מיפנה
רומנטי. בן עקרב — לבש חום.

עון 11

השבוע יימצאו פיתרונות לבעיות שהעסיקו
אותך עוד מהחודש
שעבר. תצליח להיחלץ
ממיספר דאגות כספיות
שהטרידו את מנוחתך.
לעומת זאת ייתכן שתיאלץ
להתייצב מול
משבר ריגשי. אם יק—

הדבר במשפחתך,
מוטב שתנצור את
לשונך אם אינך רוצת |33$333
יתגלגלו.
שהעניינים

כתבת הרבה השבוע ב־מיסגרת
עבודתך. אך
למרות ששורה עליך
המוזה והיית מעדיף לנצל
זאת לכתיבה לשמה,
אתה מוצא את עצמך
שנון, עם נטייה ביקורתית
חריפה, הכותב
ומדבר קצרות ישר לעניין.
אל דאגה, תרגיש
עוד השבוע בתמורה
שתחול בגישתך לחברה הסובבת אותך.

רחמנא ליצלן (ר״ת 91 חיית־בית ;
.92 השתוממות; .93 אמתלה.

היזהר מאש כמו — מאש. זהו שבוע בו
השריפות במחציתך המיידית עשויות
להיות יותר מסוכנות
מכל דבר אחר. גם
תאונות בדרך אל עיסוקך
או ממנו אינן מן
הנמנע. בת מאזניים :
תחשבי שהוא מכריח
אותך, אך לאמיתו של
דבר הוא פשוט יודע
להפעיל את רצונך ה;
2בספסמבר ־
__אוקסובר
22־ ב
כמוס, אך אסור לו
לדעת שאת יודעת.

שמע לעצת זקנים וחכמים
ממך. בדרך זו
תצליח להתגבר על
קשיים רבים, ולהימנע
מעשיית טעויות. זכור
כי הטיפש לומד משגי-
אותיו־הוא, ואילו חכם
משגיאותיהם של האחרים.
אמת״חיים זו
נכונה גם לגבי חייך
הרומנטיים. וגם אם
נראה לך שספגת אצלה מפלה — אל
תתייאש, נסח שוב. כוכביך מורים כי
דווקא בסוף־השבוע קיימים כל הסיכויים
שתזכה להצלחה. הקפידי על נקיון וסדר.

המצב מעורפל ביותר ;
אל תמשיך לגשש באפילה
— אלא דרוש
הסברים, ותבע ביצוע
החלטות שיעזרו לך ול־
סובבים אותך לצאת
מן הסבך. אם אתה
ממונה על אחרים —
922213359 מוטב שהשבוע תהיה

5 0 3 2 2 2 * 3פחות קשוח, ויותר נוח,
גס צעד מסוג זה יגרום
לתזוזה מועילה לעניינך. בת בתולה
— הזנחת לאחרונה את נושא הופעתך.
את ודאי אינך יודעת, שהופעתך החיצונית
היא כרטיס הביקור שלך. בת בתולה
— אם את יפה — נצלי זאת!

אל תיתפסי לדאגה ולמצב רוח כשתב־חיני
ביום רביעי בגוון החיוור המרחף
על פניך וברגישות ה מוזרה
שאת חשה כלפי
הסובב אותך. דעי לך
שהרגשה זו תחלוף
מהר. נסי ליהנות מה
רג ש ה זו, אך שילטי
בעצמך ואל תתני לאיש
לנצל את ריגשו-
21בדצמבר ־
תיך האימהיים השופפו
בינו א ר
עים חום ואהבה. אם
היכרותכם קצרה, דחי
לכמה ימים את החלטתך בקביעת יחסך
האמיתי אליו, למרות שאת רוצח בו.

התחזקי, בת דלי — לפניך שבוע קשה
במיוחד. אל תנסי להתחמק
מהאתגרים שיהיה
עליך להתגבר
עליהם. מעט שכל־ישר,
הרבה אומץ־לב ועוז־רוח,
יעזרו לך לדלג על
פני המשוכות, ויגרמו
לך, בסופו של דבר,
המון נחת־רוח על הי20
בינו א ר ־
$זבפב רו א ר
שגיך, שלא יהיו מבוטלים
כלל. אל תוותר !

זוי

ריעות משונות ששמעת בזמן האחרון,
גרמו אצלך מהפכת-
ערכים, ורצון להיות
שונה, אקסצנטרי, במרכז
העניינים. אל תיתן
לאותו אדם שסובב
את ראשך עד כה בדברי
ההבלים שהוא
נוהג להשמיע לך, להמשיך
ולעשות זאת.
9ובפב רו א ר
20במרס
כל מה שעליך לעשות
להיות ישר עם עצמך.

עמוד 27

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 27 | קולנוע י ש\ כוכב ב>נונ> שחקנים 85ק״גסקס לבחורה שגובהה קצת יותר נד 1.60מ׳ ומישקלה הרבה יותר מ־ 80 קילוגרם, קצת קשר, לחלום על קאריירה של פצצת־מין. כך אומר

קולנוע
י ש\ כוכב
ב>נונ>
שחקנים 85ק״גסקס
לבחורה שגובהה קצת יותר נד 1.60מ׳
ומישקלה הרבה יותר מ־ 80 קילוגרם, קצת
קשר, לחלום על קאריירה של פצצת־מין.
כך אומר ההיגיון הפשוט. אבל במציאות
זה אחרת. עובדה: אנדריאה פיראול (1.63
מ 85 /קילוגרם) תופסת בשנה האחרונה
מקום חשוב בחלומותיהם האירוטיים של
מרבית גברי אירופה.
וכל זאת, בגלל סרט בשם הזלילה הגדולה,
שיוצג בקרוב גם בארץ. אותו סרט,
שהוצג לפני שנה בקאן ועורר שערורייה
רבתי, הראה כיצד ארבעה ברנשים, המהווים
חתך אופייני של חברודהשפע הבורגנית
אוכלים, מתעלסים, מחרבנים ושוב
אוכלים, מתעלסים ומהרבנים, עד שהם
נופחים את נישמתם. לאורך כל הדרך,
מסייעת להם בנאמנות אשה, שופעת־איב-
רים לכל הכיוונים, והיא משתתפת איתם
בכל אחת מהילולותיהם. האשה היתר אנד־ריאה
פיראול, אשר תודות לבמאי מרקו
פררי הוכתרה כ״פצצת־המין הכבדה ביותר
מאז מאי ווסט״ בפי חובבי-המין, וכ״חגלית
המבטיחה של ,1973״ ע״י חובבי הקולנוע.
מיפלצות אירופיות. אנדריאה בת
ה־ ,28 ילידת אקם־אן־פרובנס שבדרום צרפת׳
מצאה את עצמה משופעת, לאחר
הזלילה הגדולה, בהצעות מהצעות שונות.
מעריצים ;נלהבים מאוסטרליה טילפנו אליה
לפאריס רק כדי לשמוע את קולח, הצעות-
נישואין הגיעו אליה מעבר לנהר הריין,
וצ׳ק פתוח, המצפה שהיא תכתוב בו כל
סכום העולה על רוחה, הגיע ממפיק מפורסם
של סרטים פורנוגרפיים. אך מה ששימח
אותה קצת יותר׳ היתד, ההזדמנות להופיע
על הבד, בעקבות פירסומה חחדש, בתפקיד
ראשי של הצגה, שהיתה לשיחת־היום בבירת
צרפת לפני כמה חודשים. ההצגה:
טורנדוט, שהבמאי שלה היה המפורסם והמכובד
בבמאי התיאטרון והקולנוע של
רומניה, לוצ׳יאן פינטיליח. בדמות הנסיכה
הסינית האכזרית, צמאודהדם, היתה אנד-
ריאה צריכה לשקוע בהזיות ארוטיות ללא
,תקדים, בעזרת תריסר גמדים מפלצתיים

גו דספל (אורדן, תל-אביג, אר-
צות־הברית) — מחלת החיקויים
של עולם הבידור, היוצאת מן
ההנחה שהטגולה הבטוחה ביותר להצלחה, היא העתקת
הצלחה קיימת במינימום של שינויים, מוס״פה להכתיב
נושאים, שמוטב היה אילו ויתרו עליהם.
חיי ישו, למשל, שהם מקור של השראה ואמונה למיליארד
בני״אדם בקירוב, אינם יכולים להפוך אלא לקריקטורה,
כאשר אורזים אותם בעטיפת בידור השווה לכל
נפש. ואם ישו כוכב עליון נהנה לפחות מיתרון החידוש —
והכל דיברו אז על פאסיון בנוסח הפופ, הרי גודספל אינו
יכול להתקשט אפילו בנוצות המקוריות.
על הבמה, לפחות, נראה העניין צנוע וחביב, בעיקר
משום שכמה צעירים, עליזים וחביבים, הגישו שם אוסף
של פיזמונים כתובים במיקצועיות ומבויימים היטב, בלי
הרבה יומרות למשמעויות דתיות.
אבל, כאשר במקום במה צנועה מעבירים את ההיפ׳יס
הצעירים לניו״יורק, המצולמת כאילו אין בה אדם מלבדם,
וכאשר המצלמה מדגישה בכוונה את המשמעות המטא פיסית
שבתורת ישו, כפי שהיא באה לידי ביטוי בחיי
ההיפי׳ס (שמבחינתם, ישו היה ההיפי הראשון) ,ניראה כל
העסק מנופח, שיטחי, ולעיתים ממש מביך כאשר, למשל,
המימסד היהודי של ימי הברית החדשה הופך למכונת-

שסבבו אותה .״אף שחקנית אחרת לא
חיתה מסוגלת לגלם תפקיד זה כמוה,״ אמר
הבמאי הרומני לאחר־מכן.
זה חיה פיצוי שלח ל־ 12 שנות מאמצים,
באלמוניות יחסית, שקדמו לזלילה הגדולה.
כבר מגיל 16 ניסתה אנדריאה לחדור לעולם
האמנות. תחילה חלמה לחיות זמרת
אופירה, אולי משום שמימדיה מקובלים
שם יותר מאשר על בימת המיוזיק־הול.
״עד היום,״ היא מתוודה ,״אני נוהגת להאזין
לתקליטי אופירות, ושרה יחד עם ה תקליט׳
בכל פעם תפקיד אחר, החל
בסופרו וכלה בבס.״ מאוחר יותר נהגה
לעבור את מפיקי הסרטים, התיאטרון והטל-

חבורת ישו: היפי על הגדר
תופת לא-כל-כך מפחידה, המתגלה בסופו של דבר כשלד
ריק מתוכן.
לעומת זאת: מעריצי מיצעד-הפיזמונים, אלה שיילכו
רק לשמוע ואינם עוסקים במה שפזמונים רוצים לבשר,
יבואו כאן על סיפוקם.

׳ויזיה, ולסחוט בקושי ,׳תפקידים זעירים.
קשרים אפשריים. היום אינה צריכה
עוד לדאוג. מאז הזלילה הגדולה הופיעה
בסרט גרמני של ורנר שרטר (פתיתי זהב),
ובקומדיה מאקאברית צרפתית, השלישייה
השטנית, בו מבתרים את גופה לנתחים
קטנים וטובלים אותם בחומצה גפריתנית.
כיום היא מצלמת, ליד העיר פירנצה,

סרט בשם הקשרים שאינם בלתי־אפשריים,
משל במאי חדש בשם סרג׳יו באזיני. זהו
סיפור יחסיהם של בת־איכרים בריאת־בשר
ולוחם אנטי־פאשיסטי צעיר, אותו מגלם
ג׳ו דאלסנדרו, כוכב סירטי־המחתרת של
אנדי ווארהול.
אשר לעתיד, אנדריאה רוצה מאוד להופיע
בסרטים של קובריק, ברטולוצ׳י,
בוניואל או פליני. בהתחשב בנטייתו של
זה האחרון לנשים משופעות בבשרים, נראה
שיש לה סיכויים לא רעים להגשים
לפחות אחד מחלומותיה.

תדריך
תל-אביב

פיראור ב״טוראנדוט״
הזיות ללא תקדים

אמארקורד־זכרונות (ב1־
יהודה, איטליה) :החל מן הבטלנים, דרך
שמונה וחצי, חיים מתוקים ורומא, משחזר
פדריקו פליני את אלבומי זיכרונותיו.
הפעם, הוא משחזר באולפן (כדי שהמציאות
לא ׳תפריע לו) רגעים קסומים מימי
ילדותו בעיר ריימיני, מחזות שרק פליני
מסוגל להפיח בהם יופי פיוטי נדיר כל-כך.
לראשונה הוא מטפל כאן בצורה גלוייה
בנוכחות הפאשיסטית, בבתופעה מגוחכת
יותר מאשר מסוכנת, כשגם היא מהווה
חלק מן הנוסטאלגיה הפלמית. חובה חגיגית
למי שאוהב קולנוע ומעריך אשף יחיד
בדורו.
* .ן סרפיקו (דקל, ארצות־הברית) :
השוטר הטוב (סרפיקו, במישחקו המעולה
של אל פאצ׳ינו) נילחם כדון־יקישוט ב־טחנות־הרוח
של המישטרה האמריקנית
המסואבת. כשהוא מרים אבן אחת, ומתגלה
תחתיה הריקבון המטפס במעלות כל הדרגים
עד לצמרת, ואז עליו לחפש פרנסה
אחרת אם אומנם יתמזל מזלו ויישאר
בחיים. כיום חי סרפיקו המקורי בשווייץ,
הרחק מזרועות המישטרה האמריקאית,
כמובן.
ו המבט (סטודיו, אנגליה) :
הבמאי-צלם ניקולס רג מביא זוג נשוי
ששכל את ילדתו הקטנה לוונציה, בחורף,
בעלילה מוזרה שיש בה גם מתח, גם
אימה, וגם הפלגות אל עולם הדימיון ואל
העולם שמעבר למוות. סרט יוצא-דופן ביופיו,
באיכותו הקולנועית, בימישחק ובאווירה
השורה עליו.

ירושלים

חידון בחרזזים (ירושלים,
צרפת) :פרשת־ריגול נוסח היצ׳קוק עם
אודרי הפבורן, קארי גרנט וויאלתר מתיאו,
על אשה שברשותה אוצר והיא איננה יודעת
עליו כלל. משעשע ואלגנטי.

חיפה

אגדריאה פיראול כחיים

פיראול כ״הזלילה הגדולה״

שופעת לכל הכיוונים

התעלסות בכל הקילוגרמים

***ן? צ׳ארלי וואריק (אורלי,
ארצות־הברית) :מותחן רב־מעלות קולנו עיות.
ואלתר מתיאו מתפקיד מי שהיה
מרסס שדות והופך לשודד קטן בעל כיש-
רון גדול. בימוי: דון סיגל.

עמוד 28

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 28 | שי דן בן־אמוץ #ם עצמו ״אדם הרואה בחייו ערך עליון ח״ב לשקול היטב אם לא הגיעה השעה להימלט מבית המשוגעים הזה...ולהסתפק בקיום במקום אחר״ אומרים שסיפרו חחדש של דן

שי דן בן־אמוץ #ם עצמו

״אדם הרואה בחייו ערך עליון ח״ב לשקול היטב אם לא הגיעה
השעה להימלט מבית המשוגעים הזה...ולהסתפק בקיום במקום אחר״
אומרים שסיפרו חחדש של דן בן־אמוץ ,״יופי של מילחמה״ ,נמכר בלחמניות
טריות — כמו בל ספריו. הספר קריא מאוד, מושך מאוד — כמו כל ספריו. אך על
טיבו של הספר חלוקות הדיעות גאורח קיצוני.
למעשה מורכב ספר זה משלושה חלקים.
החלק הגלוי ביותר הוא העלילתי. זוהי עלילה פשוטה, וכמו ברוב ס׳פריו של
דן בן־אמוץ, זוהי עלילה של סיפור״קצר. חובש קרבי מזדמן לתל״אביב באמצע מיל־חמת
יום־הביפורים, נתקל באשתו של חבר שנהרג זח־עתה, ומנצל את ההזדמנות
כדי לשבב עימה. בל זה מסופר בגוף ראשון על־ידי החובש, הנהרג בעצמו מייד לאחר
מכן. הקורא יודע למן הרגע הראשון שהוא קורא את סיפורו של חייל מת.
לעלילה זו צמוד החלק השני, המחזיק הרבה יותר מבחינה כמותית. על״גבי
מרבית עמודי הספר, מפרט בן־אמוץ את דיעותיו על עולם ומלואו — החל בפישעי־מילחמה
שאותם הוא מצדיק ובלה במס״ההכנסה. את המאמרים הראשיים האלה
שם בן־אמוץ בפיהם של גיבור העלילה ושאר הדמויות בספר.
לאחר״מכן בא החלק השלישי — כשהסופר עצמו מדבר בשם עצמו. בפרק זה,
האחרון בספר, עושה בן־אמוץ דבר מסובן מבחינה ספרותית — הוא הורס את
אשליית הסיפור, שאותה רקם בל העת. הוא פונה אל הקורא בצורה ישירה, במעט
ברוטאלית, מגלה שהסיפור לא היה ולא נברא, ואפילו מבקש מהקורא לשלוח
לו בסף( .כמה ובמה קוראים אף עשו זאת).

הראיון הבא מהווה מעין חלק רביעי — הערות של הסופר על הספר ועל
עצמו. תוך כדי כך מפרט בן־אמוץ את מצב רוחו ורעיונותיו, המופיעים בספר רק
במרומז. הוא מצייר תמונה הרבה יותר ברורה — וגם הרבה יותר מסובנת.
למעשה מפתח כאן דן בן־אמוץ אידיאולוגיה של ירידה. הוא פותח בבמה
היפותיזות של ייאוש (אין שום סיכוי לשלום, חורבן המדינה מובטח) ,ומסיק מחן
את המסקנה ההגיונית המתבקשת. צריך להסתלק לפני בוא החורבן.
נדמה שהיפותיזות אלה נובעות יותר ממצבו הרוחני האישי של דן בן־אמוץ,
המזכיר איכשהו אוהב ניכזב, מאשר מניתוח קר של המצב. אפשר להפריכן, או
לפחות להטיל בהן ספק סביר מאוד. אך איך אפשר להתווכח עם מצב״רוח י
אין צורך להדגיש שזהו מצב״רוח מסוכן, ואפילו הרסני. הוא מתמזג בנקל עם
הייאוש הבסיסי של המחנה הסיפוחיסטי, המאמין שאין סיכוי לשלום, והמתגעגע
בסתר״ליבו למצדה שנייה. ודאי וודאי אין בו כדי לחזק את ידי הלוחמים לשינוי
פני המדינה והמרחב.
אולם אין טעם לגנוז מצב־רוח זה. מוטב להעלותו על־פני השטח׳ להתמודד
עימו. ברוח זו מתפרסם כאן הראיון (העצמי) ,שאת שאלותיו ותשובותיו כתב בן*
אמוץ בעצמו.

אורי אבנרי

ה ס דן נ ה שו נ ת ^ ^

ל מצד ה אטומית
* אפשר לשאול אותך כמה שאלות כקשר
לספר האחרון שלך ,״יופי של מילחמה?״

יודע שהקהל יתייחס מראש בסימפטיה ובסקרנות
לכתביו של חייל הרוג, והטריק הזה יוצר
את ההרגשה כאילו ניצלת את רגשות הקהל
לצורך...

התחלת רע מאוד. לא מעניין אותי מר. אומריס. אני
מדבר כרגע:איתך, ולא איתם. דבר בשמך, מפני שלעומת כל
״אומרים״ שלך אני יכול להביא ״אומדים״ שלי. אין לך שום
יפוי־כוח לדבר בשמם של אחרים.

הטיעון הזה היה לו על מה להתבסס אילו הייתי.
נאמר, כותב על ״חיילינו האמיצים שהקריבו את חייהם
למען,״ ועל הטראגדיה של האלמנות והמישפחות השכולות.
אילו הייתי הולך עם הזרם ומשתלב במערכת ה־הסברה
״החיובית״ ,היה הופך הספר ללימוד־חובה, ו־

נסה.

אומרים שכתכת את הספר

* טוב. אני אתחיל אחרת. יש לי הרגשה
שבספר האחרץ אתה מנצל את נושא
המילחמה וההרוגים לעשיית רווחים.
ולי יש הרגשה שאחותך זונה, אז מה? ההרגשות
שלך מעניינות את התחת שלי, אלא־אם־כן אתה יכול
להפוך אותן לטיעונים תקפים. תוכיח !

או השגת חלק מהן היתה מותנית בכך שהספר יגיע
לידי הקורא. קודם־כל עלי להבטיח שהוא יפתח את
הספר ויקרא אותו עד תומו. ולצורך השגת תנאי ראשוני
כל האמצעים כשרים בעיני. טריקים עלילתיים, זה להטוטי־סיגנון, מתח בלשי, גירויים אירוטיים — הכל.
אני לא בוחל בצילום של עירום או מישגל על העטיפה,
אם זה יפתה את הקורא לפתוח את הספר ולעלות על
המוקשים הרעיוניים. ,שאותם: אני משתדל להסוות כבוג־בוניירות
צבעוניות ומגרות. אילו הייתי יודע שמאה אלף
איש נוספים יקראו את הספר שלי אם אעבור עירום
במיסדרונות הכנסת — לא הייתי מהסם לעשות זאת. בל
סקנדל וכל שערורייה שירחיבו את חוג הקוראים —
כשרים בעיני, משום שיש לי מטרה שלמען השגתה אני
מוכן גם להתבזות.

* זו היתה גם הרגשתה של יהודית
אוריין־כן־הרצל ב״מעריב״.

* ובאמת לא איכפת לך מה שיגידו ומה
שיכתכו עליו?

יופי. אז אתר לא מטומטם יחידי. עכשיו טוב לך?

ודאי שלא איכפת לי. לא איכפת לי. אפילו מה יכתבו
על הספר כ״יצירה סיפרותית״ תסלח לי על הביטוי.
הביקורת מעניינת אותי רק במידה שהיא עוזרת לי להגיע
אל קוראים נוספים.

אתה מתחיל בעלבונות אישיים ץ

ובמה אתה התחלת?

* בסך־חכל רציתי לשמוע תגובה לטענה
הזאת.
טוב. אני אלך לקראתך. נניח שההרגשה שלך ריא
בגדר של טענה מוכחת. נניח שזו הייתה המטרה שלי
בפירסום הספר.
אז מר? למה לא לעשות כסף מההרוגים? למר שהמתים
לא יביאו תועלת למישהו? ומי לא עושים כסף
מהמתים, במישרין או לא במישרין?
אני לא מדבר דק על העיתונים, הגורפים הון ממוד־עות־האבל,
על החברה־קדישא, הקברנים, הרבנים, סוחרי־הבגדים־המשומשים.
כל אדם שנותר בחיים כאן, עשה
וממשיך לעשות כסף מהמתים. שהרי ״במותם הם ציוו
לנו את החיים,״ ועצם קיומנו נתאפשר על־ידי מותם.
גם הגברת ההיא במעריב קיבלה תשלום, אני מניח,
עבור סלידתה המתחסדת מאנשים העושים כסף מהמתים.
מבאן שגם היא שותפה לעסק.

אתה מודה, זאת או מרת...

לא. אני לא מודה. לא כתבתי את סיפורו של חייל
הרוג׳ כדי לעשות מזה כסף. לא זאת היתה המטרה שלי.

* אז מה היתה ;המטרה שלך?
תקרא את הספר, ותבין, אולי.

י• קראתי, ואני עדיין לא מכין למה נזקקת
דטריק הזח. אתה מכיר טוב את השוק, ואתה

• זאת אומרת שרק ביקורת
מעניינת אותך.

חיובית

לאו דווקא. כל ביקורת שתגרה את הקורא להיכנס
למלכודת הספר. אני מתייחם לכל המבקרים כאל פירסוט־אים
— זד, הכל. דעתם על הישגי או על כישלונותי הסיפרו־תיים
לא מעניינת אותי: .אני לא מצפה לאישור ליכולתי
כמספר, גם אם האישור הזה יינתן לי על־ידי ועדה
ממלכתית. במילים אחרות: אני לא מקבל שום ביקורת
כסמכות שיפוטית עליונה, הקובעת את ערכה של עבודתי.

מיישרד־ד,ביטחון היה נרתם להפצתו, כפי שהוא עשה
לגבי סיפרי־מילחמה אחרים, ואז אולי היה מוצדק החשד
שהיו לי מניעים כספיים לכתיבת הספר.
כמי שמכיר את הלכי־הרוח בציבור, עשיתי בספר
את כל ד,״שגיאות״ האפשריות. נקטתי עמדות בלתי־פופולאריות,
ואם הספר בכל־זאת הצליח, אם נמכרה
מהדורה ראשונה של 10.000 ספרים (ומכאן שקראו אותו
כ־ 60,000 איש) — אין זו ״אשמתי״.

* ובכל זאת קשה להשתחרר מהרגשת
ה״טריק״ ,שגם אתה בינית אותו ״שפל׳׳.
אני לא בוחל בשום טריק, ובלבד שיפתה את הקהל
לקרוא את הספר. היו לי מטרות רבות בכתיבת הספר,
מטרות מרכזיות, מטרות־מישנה •ותת־מטרות, אך השגתן

אני בהחלט מוכן להעמיד את דיעותי, את התיזות
הפוליטיות והחברתיות שלי, לביקורת. זה כן. וכאן,
דיעותיו של כל קורא אינטליגנטי חשובות בעיני בדיוק
כמו דיעותיו של מבקר ״מוסמך״ .לא הציונים לשבח או
לגנאי מעניינים אותי, אלא הוויכוח הרעיוני.
אני מתייחס בכובד־ראש וברצינות לכל ניסיון להפריך
את התיאוריות שלי, שאותן אני לא תמיד מצליח להפריך
בכוחות עצמי. תבין את ההבדל.

*באותה כתבה טענה יהודית אוריין־בן
הרצל, כשמו של חייל צעיר, שלקחת לעצמך
מונופול לדבר בשמם של הצעירים וש
קראתי את הטיעונים הרגשניים והפרימיטיביס שלה.

עמוד 29

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 29 | • האם גיבור הספר מבטא את השקפו־ 1 תיך /־ מונופול. החייל הצעיר שלד, רשאי משלו על בעיות המילחמה והדור לכתוב את האמת כפי שהוא רואה גם אם הוא יכתוב על בעיותיהם לא

• האם גיבור הספר מבטא את השקפו־ 1 תיך /־

מונופול. החייל הצעיר שלד, רשאי
משלו על בעיות המילחמה והדור
לכתוב את האמת כפי שהוא רואה
גם אם הוא יכתוב על בעיותיהם

לא לקחתי לעצמי ־שום
בהחלט לכתוב גירסה
הצעיר. מי מונע בעדו
אותה? אני לא אפגע
של המזדקנים.
האם עלי להיות ככה, כדי שהגברת ההיא תרשה לי
לכתוב על נכים? למה היא לא תובעת ממני לעבור
ניתוח הורמונאלי ולהפוך לאשר״ לפני שאני מדבר בשמן
•של נשים?

ודאי. אבל לא רק את המסקנות ואת ההמלצות לה,חל־טות,
אלא גם את השאלות המטרידות אותי, שאלות שאין
לי עליהן עדיין תשובה חד־משמעיח.

• ואתה מתייחם ברצינות לריעות אותן
אתה מביע כספר/־
מה זה חשוב אם אני מתייחס אליהן ברצינות? חשוב
:איך אתה, איך הקוראים, מתייחסים אליהם. שאלתי שא־לות
ונתתי תשובות ברורות, כדי שהקורא יברר לעצמו
סוף־סוף איפה הוא עומד במאבק הדיעות.

קיבלת תגובות אחרות לספר /־

כ־ 400 מיכתבים.

• איזה מין ז

• זאת אומרת שאי-אפשר לסמוך עליך
גם כאשר אתה משמיע דיעה מפורשת ונוקט 1 עמדה ברורה/־

כל מיני, ומכל מיני אנשים. מצעירים ומזקנים, מחיילים,
חתיכות ותלמידים.

ודאי שאי־אפשר לסמוך עלי. אם אני לא מקבל שום
סמכות בתחום האתיקה והאסתטיקה, איך אני יכול לצפות
מהקורא שיתייחס אלי כאל סמכות בתחומים אלה? בבעיות
מוסר ומצפון, טוב ורע, מכוער ויפה — אי־אפשר לסמוך
על אף אחד.
כל אדם הוא סמכות לעצמו. ועליו להכיר בעובדה
המייאשת שידיעתו ארעית, ושכדי שימשיך להחזיק
באמיתיותיו, עליו לנסות להפריכן שוב ושוב. אין מוצרים
מוגמרים וניצחיים בעולם, וודאי שלא בעולם המחשבה.

בעד

בעד ונגד. הרוב בעד, אבל לא זה מד, שעשה עלי
רושם. היו כמה מיכתבים נהדרים, שבהם התייחסו הקוראים
לבעיות שהספר מעורר, ולא לספר עצמו.

אתה עונה על מיבתכים?

לא. אני אתייחס אליהם בספר הבא, שייצא בעוד
חודש־חודשיים.

• מה זה יחיה /־
ספר. סימני-דפוס, עמודים ממוספרים בכריכה קשה.
השם :״קריעה חמה״ הסוג: ספרותק. ואל תשאל מה זה.
תקרא — תדע. ויהיה בו, כניראה מיכתב לקורא, ואני
אנסה לענות שם על כמה מהבעיות שהקוראים עוררו
במיכתביהם. אולי.

• ושלחו לך כסף! בדמי־קריאה /־
כן. קיבלתי כ־ 380ל״י, בתשלומים של מלירה אחת עד
שישים. רק היום קיבלתי צ׳ק על שישים לירות ושתי
שורות של תודה על הספר, מאדם שלא ציין אפילו את
כתובתו. זה הדהים אותי.

• אתה לא חושב שההזמנה הזו לתרומות
היתה קצת מבישה /־
בכלל לא. אל״ף, הכסף הזה מגיע לי, כפי שהסברתי
במיכתב לקורא בספר. ב .אני באמת רואה בכל לירה
שהגיעה אלי מחמאה גדולה ואמיתית. וגם במיכתבים.
שחקן על הבמה שומע את מחיאות־הכפיים. צייר רואה
את פניהם של המבקרים בתערוכה שלו. רק הסופר
נשאר בדרך־כלל מנותק לחלוטין מתגובות הקהל. אין

״יש לי מנווה שרשמה
אוי מונן גס להתבזות...

מה הזילזול הזה כביקורת הסיפרותיתזו

אני לא מזלזל בערכה כאימצעי־ביטוי, למבקרים המרגישים
צורך להודיע לעולם איך הם ניראים ואיפה הם
עומדים לאור היצירה המבוקרת. אני בסך־הכל מפקפק
בערכה כאמצעי־בקרה לשיפור היצירה. הביקורת הטובה
ביותר להמצאה פגומה היא המצאה משוכללת יותר.
אילו המבקרים היו יודעים את סוד היצירה ואת
נוסחאות ההמצאות, הם היו יוצרים וממציאים בעצמם.
אני לא מקבל את הביקורת כביטוי לדעת־קהל, אלא
כהשתקפות עולמו הרוחני של כותבה. לכל קורא יש
בגאז׳ משלו, ואמות־מידה משלו, ורק אנשים אשר ויתרו
על כושר־ר,השיבר, שלהם, נזקקים לסמכות שתחליט
בשבילם מה מוצא ומה לא מוצא חן בעיניהם.
התופעה הזו, שאני יכול להגדירה רק כהשפלד-,עצמית
קיימת, כמובן, גם בתחום הפוליטיקה, החברה, הארכי טקטורה,
המוסר, האופנה וכדומה. רוב האנשים מתעצלים
לחשוב, ומבקשים שמישהו יחליט בשבילם ויקבע את
עמדותיהם.
בעיני, כל אדם הוא הסמכות העליונה ביותר של עצמו,
ומכאן שדעתו של כל קורא חשובה לי כדעתו של מבקר,
ודעתי שקולה כנגד דעתם, אלא-אס-בן הם מצליחים בכוח
ההגיון והשכל הישר להפריד את דיעותי.

השתתפת במילחמה האחרונה /־

לו מושג מה עורר הספר אצל קוראיו. הוא נאלץ להסתפק
בקריאת ביקורות, ואת דעתי על הביקורת כבר אמרתי

אני רואה ב־ 400 המכתבים שקיבלתי את אחד ההיש גים
החשובים של הספר. הקוראים לא נשארו אדישים.
הם הגיבו. בעד. נגד. לא חשוב.
לרגע אחד הם חרגו מגוש הצרכנים האלמוניים והפכו
לאנשים, חברים, אפילו ידידים. תענוג לקרוא מה שהם
כותבים. זו ממש חווייה לראות את העימות שהספר יצר
בינם לבין הבעיות.

•1״שא

• איד היית מגדיר את ״יופי של מיל
חמה״ ץ מה זה, רומן ז רפורטאז׳ה/־ ספר
פובליציסטי /־
אני לא עוסק בהגדרות. הגדרות, חוקי־דקדוק ותחביר,
תמיד מנסים להדביק ולהקפיא את השפה המתהווה. אותו
דבר אמור גם לגבי סיפרות. קודם כל נוצר משהו. הגדרת
ה״משהו״ הזה היא מעניינם של ממיינים ומקטלגים, שאינם
יכולים לסבול אי־סדר. מצידי אתה יכול להגדיר את
הספר שלי כסלט־ירקות. בעצם, ההגדרה הזו די מוצאת חן
בעיני. תערובת של אלמנטים רבים ושונים, מתובלים
במידה, ומצטרפים, אני מקווה, למשהו אחד. אתה יכול
לאכול את עלילת הסלט שלי בכף גדולה ולבלוע הכל
ללא-הבחנה, ואתה יכול לחטט בו במקלות סיניים ולברור
לעצמך את המרכיבים הנוחים לד לעיכול.

• אכל איד אתה מתייחס אל הסלט פולו
ץ האם אתה רואה בו יצירה סיסדותית?
אתה שוב חוזר להגדרות. מד, זד, חשוב איך אני מתייחם
לזה? האם לא יותר חשוב איך אתה מתייחס
לסלט הזה? אני לא יודע איזה היבלי-פאר אתה בונה על
המילה ״יצירה״.
לגבי, כל המצאה היא יצירה. ומכאן שאני רואה בכל
ספר מומצא — יצירה. כמו גפרור, סיכת־ביטחון, עט־כדורי,
מטום־סילון• המצאה בעולם הרוחני. דירוג וחלוקת ציו נים
לאותה המצאה, הם מעניינו של הצרכן, שהמבקר
מנסה לדבר בשמו.

למה /־

לא גוייסתי ולא נקראתי למילואים, מאז ששר־ר,ביטחון
סילק אותי לפני כמד, שנים מגלי־צה״ל.

• למה לא התנדבת ז הרי יכולת להציע
את שירותיך כבדרן, לפחות.
אילו נתבקשתי לבדר ולשעשע חיילים — הייתי מסרב.

למה /־

מפני שכל הופעות־הבידור בפני חיילים נראו בעיני
כניסיון — פעוט ככל שיהיה — להשכיח את המציאות,
להרדים את כושר־החשיבה, ולדחוק הצידה — ולו לשעה
קלה — את השאלות המכריעות.
התפללתי שאנשים יחזרו מהמילחמה מפוכחים ככל
האפשר. רציתי שיחשבו טונדטוב על המצב בו הם,
וכולנו, נתונים, רציתי שינסו להבין מי אחראי למצב

..למה לא לעשות כסך!גההווגים?
למה שהמתים לא יביאו
תועלת למישהו?״
הזה, ויעשו מאמץ לבדוק מחדש את האמיתות שעליהם
חונכו•
קיוויתי שהחיילים יחזרו מהמילחמה עוד יותר ממורמרים
מכפי שחזרו, ולכן החלטתי לא לקחת חלק בניסיונות-
ההרדמה.
218.1

+הנפשות הפועלות בספר שדף לקוחות
מהמציאות /־
בהחלט. מהמציאות כפי שאני רואה אותה. המציאות
עצמה בלתי־סלקטיבית, ולכן גם חסרת־משמעות.

#תיאור המילחמה מבוסס על שיחות עם
חיילים ז ראיינת אנשים ז
לא. את המילחמה המתוארת בספר — המצאתי. ועל
המחדלים שבמילחמה זו, אני רואה את עצמי כאחראי
בילעדי.

• וככל-זאת אני רוצה לדעת, אם מעבר
לתרגיל־החשיכה גם אתה אישית, כיהודי, כישראלי,
באזרח, הגעת למסקנה שצריך לעזוב

את הארץ /־
השאלה הזו, נאמר, מציקה לי כפי שהיא מציקה בוודאי
להרבה אנשים. כדי לברר אותה הייתי חייב להעמיד מול

..קיוויתי שהחיילים ׳חזוו
מהמילחמה וווו •יתד
ממוומוים מנפי שתזון...״
רעיון הציונות אלטרנטיבה קיצונית. לצורך זה, הנחתי
שהאקספרימנט הציוני נכשל. והנחה זיו ניתן לבסס.
אחרי המלחמה האחרונה הפכתי לפסימיסט גדול. אם
האמנתי אחרי מילחמת ששת־הימים שיש סיכוי לשלום,
הרי שאינני מאמין בו כעת. הגעתי למסקנה שהערבים
לעולם לא ישלימו עם קיומנו בקירבם כראש־גשר אירופאי•
עכשיו, שהם טעמו את טעמו המתוק של ניצחון חלקי
בשדה הקרב, ואת טעמה המטרף של מעצמה כלכלית
אדירה — הם לא ינוחו עד שלא יקיאו אותנו מקירבם.
הם יעשו איתנו הסדרים של דו־קיום לחמש, לעשר
שנים. הם ילמדו משגיאות המילחמה האחרונה וחרם
הנפט, ובפעם הבאה הם יטילו את הכל למאבק הסופי.
אדם רציונאלי חייב להביא בחשבון אפשרות כזאת.
הוא חייב לדעת מה הוא יעשה כאשר תתרחש השואה הזו,
ולחפש לה פיתרונות ואלטרנטיבות. אחת האלטרנטיבות
שאותן יש לבדוק בכובד־ראש, היא הגירה -י וטמיעה
בקרב הגויים.

#את התרגיל הזה ניסינו כמשך אלפיים
שנה, ושילמנו עבורו ביוקר.
זה מה שגם אני למדתי בבית־הספר. איש לא סיפר לנו
שבאימפריה הרומאית חיו ארבע מיליון יהודים, שאילו
התעקשו לשמור על יהדותם היה העם היהודי מונח חיום
שלוש־מאות מיליון נפש. זו עובדה. מכאן שרוב העם

היהודי מצא את פיתרונו על־ידי התבוללות.

עלינו לברר לעצמנו שאלות־יסוד מחדש. האומנם יש
הכרח היסטורי בקיומו של העם היהודי במיסגרת טריטוריאלית
מסויימת? האומנם כדאי היה להימלט מן הגיט־אות
כדי להקים כאן גיטו אחד ענקי? האמנם יש תבונה
בריכוזו של העם במקום אחד, שבו ניתן להשמידו במכת־אגרוף
אטומית?
אימפריות גדולות כאשור ושומר, ומדינות כמו סרביה,
נעלמו מן המפה הגיאוגרפית: ,אך צאצאיהן ממשיכים
להתקיים כאזרחים תורכיים, יווניים׳ רוסיים. הגנים של
העמים האלה ממשיכים להתקיים, ויחיו כל עוד יתקיים
המין האנושי.
האם לא מוטב לקבור תיאוריה שיקרית (ציונות, לאומיות)
,במקום לקבור את אלה האוחזים בתיאוריה? ובכלל,
למה לדאוג לקיומו של העם היהודי? למה שכל אחד
מאיתנו לא ידאג לעצמו? האס קיים אידיאל כלשהו בעולם
שלמענו ראוי שתקריב את חייך?
התשובה שלי היא שלילית• ומי שתשובתו חיובית, חייב
לדעת מהו המחיר הנתבע ממנו עבור המשך קיומו של עם־
ישראל בארץ־ישראל. אם הוא מוכן לשלם בחייו ובחיי
בניו עבור תיאוריה מדינית מפוקפקת — זו זכותו. אך כל
אדם הרואה בחייו ערך עליון, חייב לשקול היטב אם
לא הגיעה השעה להימלט מביית־ד,משוגעים הזה, שבו
אחד הפיתדונות האפשריים והמומלצים ביותר הוא מצדה
(המשך בעמוד )30

עמוד 30

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 30 | 0מאדה אטומית 0 1 0 (המשך מעמוד )29 אטומית ו״תמות נפשי עם פלישתים״. • אם באמת הגעת למסקנה בזו, למה אתה לא אורז את החפצים ומסתלק לניו־זילנד, הנראית בעיניך

0מאדה אטומית 0 1 0
(המשך מעמוד )29
אטומית ו״תמות נפשי עם פלישתים״.

• אם באמת הגעת למסקנה
בזו, למה אתה לא אורז את החפצים
ומסתלק לניו־זילנד, הנראית
בעיניך בגן־עדן ץ מי מפריע לך ז

השאלה הזו, שאותה הצגתי לקוראי ה ספר
ושעליה, אגב, קיבלתי תשובות מאל פות
מאד — הטרידה אותי זמן רב. כדי
לענות עליה ביושר הייתי חייב לשאול
את עצמי שאלות יסוד כמו מי אני? איזו
משמעות יש לחיי׳ ומה תפקידי בהם?
לאט־לאט, אחרי שיחות ארוכות עם עצמי
ועם חברים, מצאתי את התשובה. עד
לאותה חקירה עצמית לא ידעתי אף פעם
מה אני בדיוק. מה תוכנית חיי, מה תפקידי
בחיים או מהו ״ייעודי״ .עסקתי בהרבה
מאד שטחים: עיתונות, רדיו, סרטים,
תיאטרון, הומור וסאטירה, סיפרות,
טלוויזיה, ומעולם לא ראיתי בעיסוקי אלה
את ייעודי או אפילו את הקריירה שלי.
׳פתאום תפשתי שיש להם מכנה משותף,
לכל העיסוקים האלה. פתאום הבנתי שאגי
בעצם מעין משקיף חברתי, שזירת־ההסתכ־לות
שלו היא הזמן הזה והמקום הזה,
וכל העיסוקים השונים אינם אלא תחומים

הבושם הנ פלא
לא שה ה מפ תה

האם כדאי היה להימלט
גהגיטאות נוי להקי
נאן לסו אחד ענקי?י
שונים שבאמצעותם אני רושם את תצפיד
תי, ומגיב על המתרחש לעיני. משקיף
מבחוץ ומשקיף מבפנים, בעת־ובעונה־אחת.
מעין סייסמוגראף סוציולוגי הרושם אוטומטית
את הרעידות הקלות והשינויים
הדקים בהלכי־הרוח ובאקלים הנפשי של
החברה בה אני חי. עד אובייקטיבי וסובייקטיבי
כאחד (משום שגם הסובייקטיביות
שלי היא עדות לערכי החברה והזמן בהם
אני חי) .משקיף המנסה לעיתים להתערב
בזירת ההסתכלות •שלו, ולשפר אותה׳ כמיטב
יכולתו.

#מי מונע מטף להחליף את
זירת־ההסתבלות שלך? למה שלא
תעסוק ככל התחומים האלה בקנדה
או באוסטרליה?

אילו הייתי היום בן עשרים, ייתכן שהייתי
מחליף את זירת־ההסתכלות שלי
ומתחיל לעקוב, נאמר, אחר מינהגיו של
הקנגארו, במקום להתעסק בציפורי־הנוד
שחזרו להקים קן במכורתן העתיקה.

• למה עליך להיות כן עיש־ריס
לשם בך?

\חייאישות/
חפשיים הל״ד עבדה בלילות ללא חקירת המשטרה הופסקה באופן מפתיע לאחר
דאגה!
שהליידי נתגלתה
עם ההמצאה
מאת ל. בנימין
השוויצרית המשוכללת

בקשי עלון הסברה חינם
אודות שיטת 0.0.אינדיקטור
הבדוקה והמקובלת כיום
בעולם כולו

0:0.אינדיקטור(ישראל) בע׳־מ
ת.ד 26300 .ודא

כתובת

מזה ימים אחדים מגיעות ידיעות למוקד המשטרה עבשבונת תל•
אביבים, על הליידי שכבשה את השב־נה השקטה וד־ו-ול״רית.
ידיעות נוספות אמרו בי אין בית כשבונה שבו לא עובדת הליידי
כמשד בל שעות היום ואפילו כשעות הלילה.

חמפקח ד. שמונח לחקור את חנושא
העלה כל מיני אפשרויות בראשו ואף חחל
להתכונן לאפשרות ששכונה זו חידועה
כשקטה תגרום לבעיות באיזור כולו. המפקח
ד. לא הפסיד זמן, ושלח את בלשיו
לגלות את הליידי.
חם הסתובבו ברחובות כדי לעצרה, אך
לא מצאו אותה ואז הגיעו למסקנה כי
הליידי עובדת בנראה רק בבתים.
לילד. אחד הגיעו חשוטרים לאיזור, ד.ם
עברו מבית לבית ולא שמעו דבר, עד אשר
החליט חמפקח ז־ .לפרוץ לאחת חדירות.
הפקודה ניתנה והשוטרים הסתערו לעבר
חדלת, הם פרצו לדירה ואמנם הם ראו
את הליידי בפעולה...

כעת יודעים גם המפקח ד. וגם הבר
עוזריו כי מכונות חבביסד, ליידי ולורד
קריסטל עובדות בשקט רב עד כרי כך
שאי אפשר לשמוע אותן ובנוסף יש להן
כל היתרונות האפשריים במכונות הכביסה;
כל תכניות הכביסה לכל סוגי הכביסה,
הרתחה עד 100 מעלות, חסכון מירבי
במים, חשמל וחומרי כביסה, ציפוי אמאיל
ובקיצור אין יתרון שאינו נמצא בהן.

קחי גם את את הליידי או הלורד
לשבועיים ניסיון חינם בביתך — ללא התחייבות.
תני לה לעבוד ביום או בלילה —
אליך המשטרה כבר לא תבוא...

כדי שבגיל ארבעים או חמישים אוכל
סוף־סוף לשלוט בדקויות השפה החדשה,
ולהבין את הסימפטומים הקלים ביותר המציינים
שינויים בהלכי־רוח החברה.
דברים כאלה אי-אפשר ללמוד באמצעות
מילון. המשקיף והמדווח — הוא־עצמו
מעין מילון, הרושם פירושים ומשמעויות
הדשות להתנהגותה של החברה ולאמצעי־הביטוי
שלה. לא נותרו לי פשוט די שנים
כדי ללמד את אוזני ועיני שפה חדשה. אין
לי כל אפשרות לרוקן את מאגר הניסיון
והזכרונות שלי,׳ הקשורים בזמן ובמקום
הזה, ולפנות מקום למאגר חדש של תצפיות
על חברה אחרת, מאגר שבלעדיו אין
כל אפשרות להבין את המתרחש בזירת־ההסתכלות.
מכאן
שאינני עוזב את הארץ, משום ש עלי
לשמש עד למתרחש סביבי כל עוד אני
חי: ,אם אני אכן רוצה לממש את היכולות
שלי. ואני לא רואה איר אדם יכול לחיות
חיים מלאים, עשירים ומורכבים ואפילו
מאושרים, מבלי שיממש את יכולותיו
במיסגרת תוכנית-החיים שלו.
אגב, קיבלתי שני מיכתבים מקוראים,
המסבירים בדיוק כך את הסיבה להישארותם
בארץ, אף כי הם אינם עוסקים, לפרנס תם,
בדיווח על המתרחש סביבם. השפה
החברתית שבה הם גדלו, היא תנאי הכרחי
למימוש יכולתם במידה מכסימלית.
המעניין הוא שאחד מהם החליט אף הוא,
כמוני, שברגע שתהייה צפוייה סכנה ממשית
להמשך קיומו הפיסי, הוא ייאלץ ל וותר
על תוכניודחייו ועל מימוש יכולותיו,
ולהסתפק בקיום במקום אחר.

+ואתה לא רואה אלטרנטיבה
אחרת לחיזוי הפסימי שלד?

אני מחפש. אני רואה רמזים לסיכוי
המשך קיומנו כאן, אך הדבר ברוד ב־מהפיכה
יסודית בעולם הערכים והאידיאלים
שלנו, ולמהפיכה הזו אנסה לתרום את
חלקי בשנים הספורות שנותרו לנו עד חי דוש
הצגת ״מצדה״.
העזלט הזה 1919

עמוד 31

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 31 | במדינה תנ 1ע 1ת ת ד או תי השדה 1צחה ה:ער טבע 7פגי 17 שנה — חהגצחה המובטחת 7א התבצעה עד חיום 82369311106 יובל אברהמי אינו מסוגל לשכוח את התמונה שבנה

במדינה

תנ 1ע 1ת

ת ד או תי השדה 1צחה
ה:ער טבע 7פגי 17 שנה —
חהגצחה המובטחת 7א
התבצעה עד חיום

82369311106

יובל אברהמי אינו מסוגל לשכוח את
התמונה שבנה בעיני־־רוחו, הניצבת עדיין
לנגד עיניו.
שש־מאות חברי תינועת־ד,צופים, שהגיעו
לטיול לעמק יזרעאל, שם עמדו להקים
את מחנה־הקייץ שלהם׳ מיהרו אל ברי-
כת־השחייה של קיבוץ תל-עמל. הם נמלטו
אל המים הקרירים מן החום המתיש,
השתעשעו בהם להנאתם.
כעבור כרבע שעה קראו להם המדריכים
לצאת. הילדים הסתדרו במיסדר,
לבדיקת נוכחות• אחד היה חסר.
״שלמה• שלמה!״ קראו הנערים, שהתפזרו
בשטח לחפש אחריו. לא הייתה תשובה•
דק לאחר חיפושים ממושכים נמצאה
גופתו על קרקעית הבריכה. איש לא
ידע מה אירע, וכיצד קרה שאף אחד
לא חש בכך.
הדבר היה בשנת ,1957 לפני 17 שנה.
סיפורו של שלמה אברהמי התפרסם אז
במלואו בהעולס הזה.1035 ,
דרך חתחתים. אחרי מותו הטראגי
של שלמה, ביולי ,1957 החלו יו־

8 .2 3 6 9 3 1 1 1 0 6

;ססן־

00001123

יותר

יוון ־ ארץ 1000 האיים מציעה לך את כל
תענוגות אירופה בחצי מחירו
אוצרות חרבות, אתרים היסטוריים. חופי רחצה
חלומיים. מועדוני צלילה ויאכטות. איים משגעים
ביפיים המרהיב, מעינות מרפא. בידור בילויים מהנים
ומרכזי.קניות תוססים.
אכן. ביוון תוכל ליהנות ולבלות ביר רחבה
מתוך כספי ההקצבה ־ ושד ישאר לך כסף רב לקניות 1ן§
כי ביוון כספך שווה יותר!

₪פופ! 161| 61פ[ פ 1טן נפ 1161₪1ס! 3ן פז ₪פ[ 3 !3ו פ! פו פו 161161 פו ₪פן פן ₪פ! 3 ₪ ₪ו 3ן פ

צופה אכרהמי
כולם אשמים

ה מקור ל חל קי
תכ שי טי ם

ל הרכב העצ מי ת
(אביזרים, חרוזים ועוד)

בל והוריו בדידי,חתחתים שמטרתה היתד,
להנציח את שמו של הצופה הקטן
שלהם.

תמורת הסכמתם לוותר על תביעת־בזי־

קין, הובטח להם סכום של 1000ל׳׳י.
תחילה ניסו להילחם באירגון הצופים ב־רמת־גן
בדרך מישפטית, אך לבסוף הגיעו
לכלל הסכם שאם יתרמו את סך 1000
הלירות להקמת מועדון של הצופים במקום,
יישא המועדון את שמו של שלמה
אברהמי•
הכסף אמנם ׳נתרם, אך ההבטחה שניתנה
ליובל ולהוריו לא קדימה.
משך שנים ניסה יובל לבטל את רוע
הגזירה, אך ללא הועיל. הוא שלח מיכ־תבים
למישרדהחינוך והתרבות, פנה השנה
גם למרכזה הבינלאומי של תנועת
הצופים, המצוי בשווייץ, וביקש התערבותו.
לשאלת
כתב העולם הדיה, מי אשם בכך
שהפרשה ע דין לא הגיעה אל סיומה,
לאחד 17 שנה של מאמצים, הגיב מוטי
אורגשטיין, ממלא־מקום מזכיר התנועה
בתל־אביב :
״אני יודע שהעניין נמצא ע דין בטיפולו
של המזכיר, יצחק אינוב. אני חושב
שגם אנחנו וגם יובל אברהמי אשמים,
חצי־חצי. יובל אברהמי לא לחץ
•באופן רצוף. הוא נזכר בדבר כל כמה
שנים, ואז הוא לוחץ. הם אמנם תרמו אלף
לירות, ואז זה היה סכום גדול, אבל
היום זהו סכום כל־כך פ עו ט
העולם הזה 1919

ישר מן ה>צרן
ק>עוול\> שי -לי
בע״כו
ת״א, רח׳ יצחק שדה 5

(מול בית מעריב)

פתוח 08.00 עד 17.00

בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת
הד״ר

מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

עמוד 32

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 32 | ^ בדרך כלל בעלי מארגן את עניוי הכספים אך הרעיון הזה היה דוקא שלי. ותארו לעצמכם ־ אין לי אפילו חור בתקציב... בק שתי מהבוס שיעביר מכל משכורת שלי 50ל־י לחשבון

^ בדרך כלל בעלי מארגן את עניוי הכספים
אך הרעיון הזה היה דוקא שלי.
ותארו לעצמכם ־ אין לי אפילו חור בתקציב...
בק שתי מהבוס שיעביר מכל משכורת שלי 50ל־י
לחשבון החסכון ׳•יתרון ססססז־ של די ס קונ ס
וזה מצטבר כמעט בלי שארגי ש-מה גם שנוסף לי
מענק על סכום החסכון כל חודש. החסכון ו ה מענק
צמודים למדד ונושאים ריבית מצטברת. גם ה מ ענק
גם הפרשי ההצמדה וגם הריבית פטורים ממס.

׳יתר

יי ר״,

י תג רננו

0״גז,
׳ ת ייגזל

גיייסא

עמוד 33

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 33 | ^ 0 הווולת אפיל! הדימיון הח״כ, הגרפיקאי והבוטיקאית אני היום בענייני גורל, כפי ששמתם בוודאי לב. הנה, זה מה שקודה לדליה ׳פרידלגד, למשל. ירצה הגורל, יוד,ידיד החדש

^ 0 הווולת
אפיל! הדימיון
הח״כ, הגרפיקאי והבוטיקאית

אני היום בענייני גורל, כפי ששמתם
בוודאי לב.
הנה, זה מה שקודה לדליה ׳פרידלגד,
למשל. ירצה הגורל, יוד,ידיד החדש שלה,
שאיתו היתר, נראית ברחוב שילובת־זרוע1
וכל השאר, היה דומה למישיה אשריוס,
דימיון זה לא מיילד .,בדידק-בדיוק.
עד־יכדי־כך דומה. שלא פעם שאלו יאותר,
אם הייא חזרה אל מישד, בשעה טובה( .
אבל השעה, מסתבר, לא היתד, טובה
ביותר. אפילו הדיימיון המדהים לא עזר1.
מצטערת לבשר לכם שבימים אלה הגיעה
לקיצה הידידות עם הידיד־הדומה־לבעל1,
ומצד שיני עומדים גם הליכי־היגיירושין י
ישלח מהבעל בסימן סוף ׳מוחלט בהחלט.
דליה עדיין מתגוררת בדירה שלה, בבנ יין
המישפחתי שפו גרה גם מישפחיתו שלן
מישד, בקיומה יא /אימה של דליה בקומה׳

ב /ואילו היא עצימה בקומה ג /
להתגרש מבעל עוד הולך איכשהו, אבל׳
איך מתגרשים ׳ממישסחה שלימה, ומכל דד |
צדדים?

יום עצמו תיערך בקפה לילית בתל־אביב,
בנוכחות כ־ 50׳מוזמנים, חתונה עם סיפור.
במ״סגרת אותו ׳מאורע ישים הגרפיקאי

סוטיקאית אדית
הסמל הועיל

ח ״כ נוף
ההפגנה פיוסנזה
היום אני מלאה וממולאה בשורות טובות.
מתחתנים, החיבר׳ה. שיהיה לבריאות.
קחו את יום חמישי הקרוב, למשל. באותו

ייו,סף בזיל, בן ה ,37-טבעת ׳כשרה וסב-
היקה על אצבעה המטופחת של הברתו מזה
שלושה שבועות אידית אמיתי.
מזכיר לכם משהו י כמובן. את השם
אדית אמיתי פגשנו כולנו לא מזמן, בצ מוד
לשמו של הח״כ הצעיר ( )37 והטרי,
המלחין והזמר, עקיבא נוף, שהיה ידידה
הקירוב משך ׳כמד. חודשים.
הם אפילו צולמו יחד בהפגנה זוגית
ליד שגרירות גרמניה, למען שיחרורד, של

גיאטה קלאיר ספל ד.

סוף טוב,
הכל טוב
כבר מזמן הפסקתי להילחם עם הגורל.
הגורל אומר שכל הדברים הטובים קורים
בימי חמישי, וזהו יזה. פאקט.
הנה בא יעוד אחד.
ביום חמישי שעבר התחתן סוף־סוף,
כדת משיה וישראל, אחד הזוגות היפים,
הנחמדים י והמיושבים ביותר שכולנו מכירים.
ליאורה
למידות, מדוגמניות־הצימרת
של ישראל ומהבחורות הנעימות והענוות
ביותר שאני מכירה, עשתה את זה עם
ידידה: משכבר הימים, גדעון רוזנשטיץ,
בוגר ׳מדעי־ד,מדינה, כלכלן ובעל מישרד
לביטוחים.
ליאורה היתה נשואה פעם לעורך־הדין
אילן לפיתת, והגירושין שם היו עניין
שנסחב המיון זמן, לא תמיד עם צלילים
נעימים ביותר. אחד הסיפורים המשעשעים
ביותר שהילכו אז היה שאילן התאהב
בבחורה ,׳אחרת, דומה לליאורה כמו שתי
טיפות מים, ואפילו היה מלביש יאותה
בבגדים דומים לאלה של ליאורה, כדי שדד
תפוח לא יפול רחוק מהעץ.
אבל כל הסיפורים האלה הם היום נחלת
העבר, וטוב שכך. ואילו ליאורה, גם אחרי
שהתגרשה, הוסיפה לצאת עם גדעון תקופה
ארוכה, מבלי למהיר לעשיות לזה סוף.
הסוף המיוחל הגיע, כאמור, ביום חמישי
שעבר. הם התחתנו, ומייד נסעו לכליות את
ירח־הדבש במלת לרום באילת. אבל מי
שינסה למצוא אותה שם, מוטב לא שישכח
את בל הפרטים הישנים.
ליאורה עונה היום• לשם גברת •רוזנשטיין
בלבד. ליפידות כבר לא משחק. שיהיה סדר.

נדמה ילי שאפילו כתבתי לכם, לפיני זמן־
מה, שהצמד הזה מגלה סימנים ברורים
של משיהו רציני מאד. התבדיתי, מה לע שות.
ומעשה
שהיה, יכך היה.
אדית, שיש לה רק 1.60מ /שיעיר ׳שטני
כהה ׳ועיניים חומות גדולות, למדה באוניברסיטה
שלוש שנים ׳סייפרות אנגלית. חוץ
מזה יש לה גם הברה, עופרה קפלן*
דורון שימה, עוד מכיתה אל״ף או משהו
כזה, חברות־ילדות, כמו שאומרים.
עופרה היתה הזריזה יבין השתיים, התחתנה,
נכנסה להריון. לאדית, מצידה, יש

לא עזר

גרפיקאי סזיל
׳המילואים דחו

ימים

מיפעל לייצור בגדי־הריון. וייראו כי טוב,
ויחליטו לצרף הריון להריון, ולפתוח בוטיק
לבגדי־הריון, בשם קנגורו.
ומה ירוצה ׳אלוהים? הוא רוצה שלפני
שלושה שבועות בעדך, כשהיחסים בין
עקיבא ליאדית כבר לא היו מה שהיו פעם,
טילפנה עופריה אל ידידה הוותיק בזיל,
בעל מישרד לגרפיקה בצפון תל-אביב,
ואמרה לו בזיו הלשון:
״תיראה, חבוב, מתנת־התונה אומנם לא
קיבלתי ממך, אבל עכשיו אני כפר בהריון.
זהו הזמן לעשות מעשה. עשה טובה, עצב
עבורי סמל לחנות, משהיו עם קנגורו והדיון
וכל זה. אז מד. בנוגע?״
אמר בזיל טוב, כאשר אבדתי — אבדתי,
ולא ידע עד־במח צדק. מהפגישה הזאת
התפתח בין אדית ובזיל ׳דומן־בזק סוער,
שמעטים כמותו ראיתי, ואחרי ׳איזה ארבע

ספוד על מנת ההצרחה
ומי זוכר היום את ;׳ולי ואת ביאטדיס שוורץ ז׳ אמצו
את הזיכרון, לא נורא, זה דווקא בריא.
כן, זהו. בדיוק כך. אח שני השמות הללו היינו פוגשים שוב
ושוב, בכל פעם שאיזה זמר ידוע, ישראלי *שהצליח בחו״ל
או כל אחד אחר, היה מגיע ארצה, כדוגמת מייה גד׳אנט
או אכי עופרים, למשל.
אבל גם זה ־נגמר. לפני!כשנה התחתנה ג׳ולי עם יוסף רייז,

פגישות, שהתפזרו ע׳ל־פני שבוע
בערך, החליטו השניים להתחתן.
בסך־הכל לקה להם שלושה שבועות
להגשים את החלטתם. הם היו סוכנים,
בעצם, לעשות את זה עוד קודם, אבל מה
לעשות והמדינה קודמת לכל. בזיל היה
במילואים, ונאלץ לדהות את ענייניו הד,אישיים
בכמה ימים טובים.
יאבל בדי שתבינו למה אני מתכוונת
כשאני אומרת בזק, אז רק כשנפגשו ברבנות
,׳כדי להירשם, הסתבר לאדית שיבזיל,
שרכש לו כביר שם ביפהפיותיו הצמודות
ובמכונית־ר,ספורט האדומה •שלו, בעצם
כבר היה פעם נשוי. ואילו לו הסתבר
שבמקום להתחתן עם ילדונת בת ,22 כימו
שהוא חשב, הוא נושא לו בעצם אשה
קטנה בת .29
וכעת ,׳כשתראו אותו חולף בספוריטיבית
האדומה יולידו יאשר, קטנה, תרעו לכם
שזאת החוקית שלו.

שהיאשד. לא תשתעמם, פתח עבורה יוסי רשת של בוטיקים, ונכנס
עכשיו גם לשותפות בחווה לגידול שוורים.
אשר לביאטרים, שותפתח־לשעבר של ג׳ולי להערצת זמרים,
מספרים שגם היא מסתובבת באירופה, רק לא ברור איפה.
דור חדש, שים לב! *אם תשמעו על איזה זמר !מסכן ובודד
שעומד להגיע, לסיבוב־הופעות בארץ, קחו בחשבון שכבר לא
נשאר פה מי שיקבל את פניו בתשומת־הלב הראוייה.

יוסף רייז
•התאונה בישרה

ליאורה וגדעון
הציפייה השתלמה

מי שהיה מנהל־לישכתו של אברהם עופר ,׳שהוא היזם שד־השיכון*
,כשעוד עבד בעיריית תל־אביב.
הזוג הצעיר נסע לירח־דבש באירופה, כמקובל פמישפחות
הטובות ביותר, אבל שם קרה להם דבר בלתי־צפוי, ועצוב. אחרי
שחרשו את אירופה, הגיעו לספרד, ושם היתד, להם תאונת־דרכים.
הבעל הטרי שכב בבית־הולים משך חודש.
אחרי שהחלים, דאו !כי בכל-זיאת טובה ספרד לישראלים
שגמרו את הארץ. הם פשוט נשארו שם.
ותראו, תראו !מה יש לג׳ולי לספר אחרי שנה בספרד. היא
כותבת משם שיש להם שני בתי־חרושת לפירזולים ולרהיטים,
שהם הצעקה האחרונה היום בעולם, ולמי שמוכן להאמין היא
מוכנה לספר שיש להם גם שתי יאכטות, לסופי־שבוע.
חוץ •מזה יש להם גם דירה ענקית, ומכונית, וימה־לא. וכדי

ג׳ולי (*משמאל) וסיאטריס
הצלחה בספרד

עמוד 34

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 34 | דוגמנית יפהפיה נעצרה בשבוע שענו כחשודה בפריצות וחל ״ ז בי 11׳ מחרון ם רח 1ח דלת וחמקה פגימה. כעבור שניות -שבה והגיחה מתוכו. בידיה נמצאו עתה 1600 דולר שלא היו

דוגמנית יפהפיה נעצרה בשבוע שענו כחשודה בפריצות

וחל ״ ז

בי 11׳
מחרון ם רח 1ח
דלת וחמקה פגימה. כעבור שניות -שבה
והגיחה מתוכו. בידיה נמצאו עתה 1600
דולר שלא היו לה קודם־לכן. משם עברה
לחדר הסמוך. אותה פעולה — והפעם
היה השלל 500 דולר וכסף זר אחר. משהצליחה
גם כאן, עברה הלאה.
אך בחדר השלישי התעוררה הדיירת
והבחינה בדמות ,״אתלטית וגמישה,״ כפי
שסיפרה לאחד־מכן. הפורץ נבהל, חזר על
עיקבותיו ונעלם בחסות החשיכה.
הדיירת מן החדר השלישי הזעיקה את
הנהלת המלון.

מי היה
הפורץ!

ח ן 1ה יוצאת עם פרקליטה משה רום
11411 אל שדה־התעופה, בדרך לאילת,
דקות ספורות אחרי ששוחררה מהמעצר.
לוך הפאר רב־הקומות היד, דומם.
*יי חזיתו המשובצת חדרים ד,יתד, מואפלת׳
ורק מחדרים אחדים בקעו עדיין
שביבי־אור, עדות למאחרים־בנשף. השער,
היתה 1.30 בלילה.
בדל־ירח האיר באור עמום את 18
קומות הבניין. איש לא הבחין בדמות הגמישה
שטיפסה על מעקה המירפסת ש בקומה
ה־ 11 והחלה גולשת במיקצו־עיות
חתולית בץ הבליטות שבחזית ז ד
בניין, אל מירפסת התדר שמתחת, בקומי׳
העשירית. האפלה העלימה את חווי־גופה
של הדמות. לא ניתן היה להבחץ
אם גבר הוא או אשה- .
הדמות הגיעה אל יעדה. היא נחתה
במירפסת החדר, פתחה בזהירות את ה־

ך! ש עו ת המוקדמות של בוקר האחד
^ ביוני, הוזעק יוסף לזרה, קצידהביטחזן
הראשי של מלון פלאזה, ונמסר לו ששוב
היו במלון התפרצויות. המישטרה כבר
נמצאה. במקום.
לזרה, פקד־לשעבר במישטרת מחוז תל־אביב,
בדק מייד ברשימת־האודחים של
המלון מי הישראליים ביניהם, הצביע על
שמה של אשד, צעידה, שהתגוררה לבדה
בחדר בקומה ד,־ .11 כך החל המירדף אחר
בוני־וקלייד ממלון פלאזה.
״לפתוח את הדלת!״ קרא יוסף לזרה,
שהיה מלווה בשוטרים.
צעירה גבוהה ושזופה פתחה את הדלת.
השוטרים זינקו פנימה.
״מי ישן כאן איתך בחדר?״ שאלו
את חנה פונטה, אשר הופתעה מן הביקור
הבלתי־שיגרתי, בהבחינם בשתי המיטות
הסתדרות שבחדר.
״אני ישנתי בשתי המיטות,״ השיבה.
״איפה הגבר שהיה פה?״ לא הירפו
השוטרים.
״לא היה פה שום גבר,״ ענתה חנה,
״הייתי לבד. זה החדר שלי.״
השוטרים ניגשו למירפסת החדר, וגילו
סימנים על הקיר הסמוך -אליה. בחדר
עצמו נמצאו גם בדלי־סיגד״ות, משני סוגים
שונים.

חזית המלון

18 קומותיו של מלון פלאזה בתל־אביב, במבט מן הקרקע.
הפורץ ירד ממיופסת החדר שבקומה ה־( 11 בפינה השמאלית
של השירטוט) ,לחדר שבקומה העשירית, פרץ שם, עבר דרך הבליטות שבקיר
בין חדרי המלון לחדר השני והשליישי, ואחר־כך חזר על עיקבותיו באותה דרך.

חדר 1119

בחדר זה, בקומה ה־ 11 של מלון פלאזה בת״א, התגוררה הדוגמנית
כשנעצרה כחשודה בפריצות לשני חדרים בקומה ה־ .10 הפורץ יצא
למשימתו דרך מירפסת החדר. בתמונה, קצין־הביטחון הראשי של המלון, יוסף לזרה.

״את עצורה,״ הודיעו לה השוטרים.
״במלון היו הלילה שלוש פריצות!״
״מדוע התחלת לחפש את הפורצים דווקא
בחדרה של תנה פונטהז״ נשאל.
השיב לזרה :״זה -עניין של חוש, וגם
של מצב חשוד. בחורה שמתגוררת לבדד,
במלת יקר, זה כבר חשוד. בתנאי שהיא
ישראלית, כמובן (חנה פונטה שילמה 100
ל״י ליום עבור לונה ואתחת־בוקר).
בחקירת המישטרה סירבה חנה פונטה
לגלות את זהותו של הגבר שבילה עימה.
ואחר יצא לבצע את הפריצות דרך המיר־פסת
של חדרה. היא המשיכה להכחיש
בתוקף שאכן נמצא מישהו איתה בחדר,
טענה שהיא דוגמנית, וכי חזרה מארה״ב
לאחר נסיעה של חודשיים לצורך הופעות־דוגמנות.

בהמשך
החקירה נתגלה שחנה פונטה
התגוררה במלון פלאזה גם בתאריך ,26.5.74
כאשר בוצעה הפריצה הראשונה בשרשרת,
אז נגנבו באחד החדרים כספים ותכשיטים,
אך התיק הומלץ אז לסגירה מחוסר
הוכחות, כטענת חמישטרה. האשד, שכספה
ותכשיטיה נגנבו באותו תאריך ציינה,
כי בחדר הסמוך אליה התגוררה צעירה
שחרחורת נחמוה.
כאשר עצרה המישטרה את הדוגמנית
החשודה בפריצה באחד ביוני, לאחר סיד־רת־הפריצות
השנייה, ביקשה לעצרה ל־15
יום, כדי שלא תפרי-ע לחוקרים, בחיפושיהם
אחר הגבר, השותף־לפשע. אך בית־המישפט
האריך -את מעצרה ל־ 5ימים
בלבד.
חוקרי המישטרה פתחו בפעולה

עמוד 35

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 35 | להדדי מלון פלאזה. מ׳ הגבר המיסתווי שבילה איתה בחדרה? 11111191ה ך!!11ך 0 1כך ניראה רחוב הירקון ב־ 1 1 1 1 .1 1 #111 1 1 1 /1 1 /1תל־אביב ממירפסת החדר שבקומה ה־

להדדי מלון פלאזה. מ׳ הגבר המיסתווי שבילה איתה בחדרה?

11111191ה ך!!11ך 0 1כך ניראה רחוב הירקון ב־
1 1 1 1 .1 1 #111 1 1 1 /1 1 /1תל־אביב ממירפסת החדר
שבקומה ה־ 11 במלון פלאזה, חדר , 1119 ממנו יצא הפורץ־האק־נימדצת
לפיענוח תעלומת הגבר שבי-
לה בחדרה של הדוגמנית באותו לילוה,
עובדי המלון ידעו לספר כי חנה פונטה,

רובט לשיטוטיו הלילייס. מראה התמונה בלבד די בד כדי לגרוס
סחרחורת, אך הפורץ לא התרגש מכו כלל, כנראה, ולא פוך
אלא שטייל בין המירפסות שבחזית הבניין בחסות החשיכה.

הזמינה לחדרה כמויות גדולות של מזון
ומשקה, הרבה יותר מכפי שיכולה נערה
אחת לאכול בעצמה.

אחד המלצרים גילה לחוקרי המישטרה,
בי הדוגמנית שתתה קפה במלון בחברת
גבר, ועובד אחד אישר שהיא ביקשה
להכניס גבר לחדרה, אך לא קיבלה רשות
לכך. למרות זאת ניראה הגבר כשהוא יורד
מחדרה.
אך למעשה, אולי לא היה כלל צורך
בחקירה כה נימרצת. בבדיקה שיגדתית של
ארנקה של החשודה נתגלתה תמונה, דיוק נו
של גבר המוכר לכל שוטר המכבד את
עצמו. היה זה יורם לנדסברגר.
למחרת היום הובא יורם לנדסברגד, בן
ה־ ,30 להארכת מעצת בפני שופט ביה־מישיפט
השלום בתל־אביב. החוקרים טענו
בפני השופט, כי מצאו את תצלומו בתיקה
של הדוגמנית החשודה.
לנדסברגר לא התרגש כלל.
״מה יש?״ שאל .״אני נותן את התמונה
שלי להרבה בחורות. אז בגלל זה שמצאו
אחת התמונות שלי אצל הדוגמנית הזאת,
צריך לעצור אותי?״
1אולם השוטרים ביקשו לעצרו לתקופה
ממושכת, כדי לערוך מיסדר־זיהוי.
יורם לנדסברגר, אחת הדמויות המפות
סמות והססגוניות ביותר בעולם הפשע
הישראלי, צעיר, בעל עבר פלילי עשיר,
שבילה כבר קרוב לשליש מחייו הקצרים
בין כותלי הכלא.
בהיותו בן שנה וחצי, איבד אביו של
יורם את עצמו לדעת. עם פרוץ מילחסת־השיחרור,
נשלח יורם לנדסברגר לבית־יתומים
ברמת־גן, שם היה עליו לחבוש
כיפה, להתפלל לפני הארוחות ולקיים
מיצוות.

ברי ח ה
נועזת

בבית המישפם

חנה פונטה, הדוגמנית האילתית בת ה־ , 19 טליזה
ומחייכת אחרי ששוחררה ממעצרה, לאחר השי
תדלותו של עורו־הדין משה רום, אשר ייצג בעבר גס את יורם ׳ לנדסברגר.

ך* תחילת דרכו כעבריין, נידון יורם לנ־
^ דסברגר על גניבות והחזקת רכוש
גנוב. הוא ביצע בריחה נועזת מהמעצר, יחד
עם שני בוכבי העולם התחתון, נחמן פרקש
וניטים ערוסי. הוא התגלגל ממעצר למעצר,
מכלא לכלא.
בשנת 1956 נעשה ניסיון להחזירו למוטב,
לשקמו. הוא אומץ על־ידי משפחה
חשוכת־ילדים, והחל עובד בבית־החרושת
של אביו־מאמצו. הניסיון נכשל. לנדסברגר
חזר למעשיו הפליליים, הסתבך שוב ושוב.
הנערות מילאו תפקיד חשוב בחייו.
רונית אפולו, בתו של עורך־דין תל-
אביבי, עמדה להינשא לו בשנת .1965 אך
אחרי שיורם נתפס, פצוע, על-ידי שוטרים
ונשלח לכלא על ביציע פריצה לחבות־תכשיטים
— ביטלה את תוכנייתה, חזרה
לצרפת.

איש־העולם־וזתחתון לנדס־
11ךךן
ברגר, שתמונתו נמצאה
11 11
בארנק הדוגמנית, הכחיש שייכות לעניין.
בשנה שעברה נעצר יורם לנדסברגר
מיספר פעמים וסניגורו, עיורך־הדיו משה
רום, נאבק קשות לשחררו;מידי המישיטרה.
הפעם חושדת המישטרה כי יורם לנדס־ברגר,
הוא־חוא הגבר אשר ביצע את הפריצות
במלון פלאזה, בשותפות עם הדוגמנית
פונטה.

ה שותפת היפ ה
מ אי ל ת
* 1מרות בקשותיה של המישטרה
/להאריך את מעצרה של הדוגמנית,
בדי שלא תפריע להמשך החקירה, הצליח
עורך־הדין משה רום לשכנע את בית-
המישפט כי מוטב לשלוח אותה לאילת,
לבית הוריה. תם התחייב בפני השופט
התורן להביא את הדוגמנית לשדה התעופה,
להעלות אותה למטוס האחרון שיצא
לאילת ביום ר.
אחרי שיחרורה סיפרה חנה פונטה לכתב
העולם הזה :
״נולדתי בבאר־שבע. כשהייתי בת שנה,
אז אבי .,קבלן לעבודות־צבע, לקח את
המישפחה לאילת. אנחנו שיבעה ילדים
במישפחה.
״אני למדתי דוגמנות אצל גברת לאה
פלטשר. עבדתי כדוגמנית בשביל בית-
חרושת גף־טקס. הופעתי גם בסרט, על
מכנסי־ג׳ינס, הייתי בארצוודהברית, ב-

מיסגרת עבודתי.
״מה זאת אומרת מי צילם אותי? צילם
אותי שיסל!״
״לא הכרתי את יורם לנדסברגר. רק
קיבלתי ממנו תמונה, כמו שקיבלתי מהרבה
בחורים אחרים. לא הייתי אייתו בקשרים
הדוקים. הוא לא היה בחדר שלי במלון.
:נכון רק שכעת אני לא עובדת. הכל מה
שאומרת המישטרה, זה רק סיפורים.״
חנה פונטה עושה רושם של בחורה
יפה, פשוטה, המסוגלת לחייו בכל מצב,
אפילו אחרי שבוע שיל ומעצר. אך אם
חוקרי המישטרה יצליחו להוכיח כי הגבר
שביצע את הפריצות במלון פלאזה, אכן
עשה זאת אחרי שבילה בחדרה, דרך
המירפסת שלה, יהיה החיוך שלה עצוב
מאוד.

עמוד 36

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1919 - 12 ביוני 1974 - עמוד 36 | כ?ספר 1919 שנה 38 ^556 המחיר 3.00 :ל״י ב״כ סיץ תשל״ד12.6.74

כ?ספר 1919

שנה 38

^556

המחיר 3.00 :ל״י

ב״כ סיץ תשל״ד12.6.74 ,

חזרה לתחילת העמוד