גליון 1920 מתאריך 19 ביוני 1974

המחיר 3.00 :ל ״י

כ״טפיון תשל״ד19.6.74,

ביקור ]יבשו במרחב

מספר 1920

שנה 38

המדינה ר.־51
מאז ומתמיד שאפה התנועה הציונית
למדינה אמריקאית משלה. אבל זה לא-
כל״פך יצא. הציעו לנו, הטיפשים; את
אוגנדה, או ארגנטינה, או ישראל, או
מדגסקר — ואנחנו תמיד רצינו לנברס-
קה, אורגון, איאובה, ויאומינג, נוואדה
או משהו גזה. העיקר בארצות״הברית.
והנה לאחר. שהוזנחנו במשן שנות״דור
בלב המידבר הלבנטיני הזה, נפלה בידנו
ההזדמנות הגדולה: ביקור נשיא
ארצות״הברית, פאן אצלנו, במרחב השמי.
אז בואו נתארגן ונציע לו שיאמץ אותנו
לבניו. מה יש ז הוואי כן, או אלסקה
ז זאת מדינה, אלסקה ן הכל שלג
ואסקימוסים. אולי תסכים לקחת אותנו
כמדינה החמישים ואחת, ריצ׳ארד ניק-

גנדאל אריאל גראנט
מפקד יחידת המיעוטים
סון: אתה בחרתנו מכל העמים. נתנהג
יפה.
נסביר בקצרה, קוראים יקרים, את
היתרונות הגלומים לכל הצדדים מתה-
ליד ההתאמרקנות המוצע להלן,
הנשיא ניקסון, לדוגמה, לא יצטרד
לתמיכתו המוצהרת של שגריר ישראל
בעת מסע הבחירות שלו. אם יתן לנו
מספיק פנטומים, נחיה למעוז רפובלי-
קאי נלהב. הוא יוכל לנחול כאן נצחונות
מדהימים בבחירות המוקדמות. על ווטר-
גייט פה לא שמעו. גיקסון יקבל בוודאי
גם הבטחה נאמנה כי נערוב אישית ל-
בטחונו ולשלמותו בכל מיקרה של משבר.
וגם לנו יהיה כדאי כל העסק. במקום
ממשלת מחדל יהיה לגו גברנור ובמקום
האוזנר די.איי ..נגד פרקש יוציאו
איי.פי.בי. ויהיה לנו סנאטור משלנו
בוושינגטון, בטח יעקב אחימאיר — הוא
כבר בעניינים. יהיה גם סי.אי.איי. נח

ואי.אפ.אל.סי.אי.או, ודודג׳ לכל
פועל ומוסטנג לכל עמל ופפסי״קולה לא
מעזה ופסוקו של יום בצבעים.
בשער נמל-חיפה יעמוד פסל החירות
הקירח והממושקף, עם הרווח בשיניים.
לידו, קטנים יותר, פסלי המרכז-החופ-
שי והרשימה״הממלכתית. נוכל לאכול
המבורגר כמה שנרצה וצ׳יפסלט ודרייב-
אין. בית״ר ירושלים תרכיב קבוצת בייסבול
וכל שחקן יוכל ללמוד חינם באחד
הקמפוסים מינהל-עסקים או יחסים״
בינלאומיים.
עם הפיכתה של ישראל למדינה ה חמישים
ואחת, יוחל חוק השבות על
כל אזרח במדינה. כל מי שנולד לאם
יהודיה או גוייר כהלכה, יוכל לבוא ל־
״מיינ-לנד״ ללא מס נסיעות ובלי ביקורת
מכס. האחרון שיוצא שיסגור את
השיבר של המים.

(המשך בעמוד ,3טור )4

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנון מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

מבצע ניקסון הסתיים בהצלחה
כאשר ננעלה שלשום דלתו של מטוס חיל־האוויר האמריקאי
מם׳ 1מאחורי גבו של נשיא אהד,״ב, נשמו לרווחה המארחים
הישראליים ואמרו בליבם: מיבצע ניקסון הסתיים בהצלחה.
ואכן, היד, זד, מיבצע האירוח הגדול והחשוב ביותר מאז ביקורו
של הסולטן עבד אל־חמיד בפאלסטינה בראשית המאה.
יודעי־דבר מספרים, כי לאחר קבלת הפנים ההמונית לה זכה
ניקסון במצריים, נערכו טובי המארחים של מישרד־החוץ למיבצע
שכמוהו טרם נודע במקומנו. מיבצע שמטרתו למנוע מן הנשיא
את הלם הביקור בארץ מייד לאחר הטיול למצריים.
כך למשל נוגן ההימנון האמריקאי פעמיים ולאט־לאט, בעוד
שבמצריים נוגן ההימנון פעם אחת ובמהירות מופרזת• מייד עם
צאתו מהמטוס נתקבל מר ניקסון על־ידי נשיא המדינה והגברת
נינה קציר ולחץ את ידיהם של חברי הממשלה, עובדי הכנסת,
חברי ההסתדרות, קצינים ופקידים, הורים ומורים, ילדים וילדים־
במצוקה, עובדי קרן ההשוואה, קבוצת גורי־זאב, שבוי מסוריה
והגביר מ. ח .אלישר, נשיא לישכת המיסחר י—ם. ברקע הנעימה
מקהלת צדיקוב בשיר אל יבנה הגלילה.
מאות אלפי תלמידי עממי ובידיהם דגלונים הריעו לנשיא
בדרכו לבירה. נודע כי בכדי לעבות את השורות, הוזמנו בגרמניה
כחצי מיליון ילדי־פלסטיק חייכניים וחבושי כובע־טמבל,
בידיהם דגלונים ובפיהם: אנו נתגבר! מאחר ורוב דגלי ארד,״ב
שנתלו לאודך הדרך מבעוד מועד נעלמו (כנראה נגנבו ע״י
ספקולנטים המעוניינים לשמור על ערך כספם בהמרה לרכוש אמריקאי)
,החליפה אותם המישטרה בדגלי הקרך־הקיימת ומשמר־הגבול.
כביש לוד—ירושלים נחסם לתנועה ושוב נותקה הבירה מן
השפלה. מייד עם הניתוק הופעלו בירושלים, בהתאם לנוהל
החירום, מפלסות שלג אשר החלו לפנות את הכבישים הראשיים.
תושבי העיר המורגלים במצור החלו באגירת מיים ומוצרי־מזון.
הילדים הורדו למיקלטים ושם בילו בשירה ובריקודים.
מאמץ מיוחד הושקע בשמירה על אוויר־ההרים הירושלמי,
שיהיה צלול כיין. לכבוד האורח הוטלו הגבלות על צריכת החמצן
בעיר כבר משעות הבוקר המוקדמות. לרגל המיבצע אותרו כ־400
חולי־קצרת הידועים למישטרה במכורים לחמצן, ונלקחו למעצר
מונע. תושבי ירושלים המתגוררים בקרבת המסלול נשלחו
לחפיפה ולתספורת על חשבון מישרד־החוץ ואף קיבלו חליפות
בגדים מתאימות. את מגדלי וולפסון ועומריה הסירו עובדי העירייה
למשך ימי הביקור. המיבנים יחזרו לשירות הציבור ביום ג׳.
שיאו של הביקור היה המעמד בו הגיש נשיא המדינה לנשיא

נשיא ארצות־הברי ת ריצ׳רד ברטון
ידיד־אמת

ארה״ב ספר תנ״ך מוזהב ומשובץ אבני חן. בתמורה קיבל מר
קציר סיוע ביטחוני בסך 2.2מיליארד דולר, בלי קבלות•

כיוון ׳שהתיאור הנ׳ל נכתב קודם לביקור הנשיא, מתנערת
מערכת 200 הארץ מכל אחריות לגבי הצלחת המיבצע. אין המערכת
אחראית למקרי חטיפה, התנקשות, שוד או כל פיגוע אחר
הקשור בכוח עליון. כתבי יד לא יוחזרו. המחיר לעמוד מודעות —
600ל״י.

מאמר
כו ע ס

פעם, לפני הרבה שנים אמרו
האנשים שאין לערבים מה להציע
לנו, ושהשלום חשוב לערבים ולבן
ה ם צריכים להתאמץ כדי להשיג
אותו, ומה פתאום שאנחנו ניזום
משהו, ומעולם לא היה מצבנו

אחר-כר מתו 2600 ישראלים
ולערבים היה מה להציע לנו.
השבוע אמרו לנו שרידיו של
דיין בממשלה כי לירדנים אין מה
להציע לנו, הם לא רציניים, ה-
מלר הקטן רק עושה רעש, שיפ סיק
להשוויץ, אנחנו לא מתעסקים
איתו.
אחר-בר ימותו 2600 ישראלים
ולחוסיין יהיה מה להציע לנו.
(גזור ושמור).

שעשוע חשבוני

קוק -קל וקס -קלאן

* 74 מתלמידי כיתה ט׳ מקיימים
יחסים על ספסל־הלימודים עם *15
מתלמידות הכיתה.
א. עם כמה תלמידים מקיימת
יחסים תלמידה אחת ז
ב. אם מהירות הרכבת 60 קמ״ש
והרוח נושבת מצפון, בכמה זמן
תתמלא הבריכה ז

--מ מי שנ תו של מייסדו

התפוח לא נופל רחוק מהנץ
ד״ר זוארץ
(בשיחה עס בנימין זאב בגין)

חידון טשטשת:

קח כותרת
הטייס אסף מטוס שנחשב למת .
ונתגלה בשבי המצרי -נושא אשה
קוראים יקרים,
את הכותרת הבאה מצאנו בדבר מן ה־ ,11.6.74 ומייד שאלנו את עצמנו,
למה בעצם התכוון ידידינו העורך מר טישטושי.
אולי תעזרו לנו? כדי להקל עליכם את המלאכה, הרי כמה תשובות
אפשריות :
א. טייס אחד מצא מטוס מתחת לחופה במצריים.
ב. המצרים לקחו בשבי מטוס רווק שנראה כמו מת.

מטוס גושא־אשה, נאסף על־ידי טייס שנחשב למת בשבי המצרי.

ד. טייס אחד היה מת לאסוף מטוס׳ אבל אחרי שהתגלה החליט להתחתן.
ה טייס ששמו אסף מטוס נושא אשה לאחר שחזר חי מן השבי המצרי.
זריקות טישטוש (סוטול) יוגרלו בין הפותרים נכונה.

נוס הטעם הרע שר השנה:

ילד בא לעולם

היצירה הגיניקולוגית דלעיל הופיעה ב״ידיעות אחרונות״
( ,)9.6.74 והיא מסבירה במפורט כיצד ולמה חוזרת אסתר שחמורוב
למסלול. כפי שנראה בתמונה, היתה הלידה קלה (רק שבעה תפרים),
המעי העיוור (פינה שמאלית למעלה) לא ניזוק כלל, והמלכה שוב
גמישה כמו תמיד.
בקרוב — ״המלכה נכנסת שוב להריון,״ קלוז־אפ מפורט בצבעים
מרהיבים.

המדינה ה־51

(המשך)

גם אנחנו נקבל משהו מהמיינ-לנד.
עד עתה יכלו רק אנשי מאפייה בשרים
להגיע לארץ לצרכי עסקים. מעתה יוכלו
לבוא גם האמיתיים, הסיציליאנים וה-
קורסיקאים והאירים — החברה המיק-
צועיים. ייתכן מאוד שבמקום תורג׳מן
בסימן קריאה
אין ספק כי שיריו של יאיר
גורביץ על המ יל חמה הם הישירים
הטובים, הבשלים, העצובים והיפים
ביותר שנכתבו על הפילחמה האח רונה.
גורביץ היינו משורר נפלא,
מצויין, מחונן ,׳נדיר, מקורי וכו׳
מנחם ירק
וכר.
ספרו האחרון של דן צלקת היינו
הספר הלירי החזק ביותר של הספרות
העברית המתחדשת מאז
עגנון ועד בכלל. יאיר גורכיץ
פעם בדור קם לעם קטן כשלנו
מבקר ספרותי בעל שיעור קומה
עולמי המהימן ומיומן במלאכתו
חסרית־הפניות כמנחם ירק.

אורי כן־שטיין

קובץ שיריו המקובץ של המשורר
החדשני אורי בן־ישטיין מוכיח שוב
ושוב את היותו של בן־שטיין עמוד
התווך ההולך לפני המחנה של השירה
העברית הצעירה, הזכה
א״כ ישעיהו
והרכה.
א״ב ישעיהו — ענק המספרים
העבריים שקם לנו יש מאין. מ־ברנר
ועד ישעיהו לא קם לנו כדן
צלקת
ישעיהו.

דב ר המערכת

הגיבור על האריה
יוסף טרומפלדור לוחם באינדיאנים
נקבל את סטיב מקגרט ודני ויליאמס —
כרי שיצילו אותנו, הילידים, מצפורני
הנוכלים הנ״ל. וגם ממצפן.
תהיינה כמה בעיות לשוניות: קשה,
למשל, לבטא את המישפט הבא :״יש
לד אולי איזה חמש דולר עד יום רא נצטרך
להמציא משהו יותר מוצשון

גם קשת להגיד ״אי דונט גיב אי
דם,״ בשעה שסכנת מילחמה מאיימת
עלינו וכל תרומת דם מתקבלת בברכה.
אשר לשאר הסלנג, נוכל, לפי־שעה,
לדבר בשפת דיימון ראניון בתירגומו של
א. כרמי. משהו כמו :״הלו כפתור, סלק

ארץ חול ה
ביקר אותנו השבוע ר. ניכסון, גדול
נשיאי א. הברית שהיה לנו עד כה.
ופליאה — שכן בארצו שלו ״עושים
לו את המוות ״ כדבר ליצנים.
עפר ואפר הוא בידיהם של
״פרופסורים״ ,״ליברלים״ ,״מתקדמים״
ותבוסתנים למיניהם מבית.
ועוד פליאה — שכן גדולתו וסיועו
לנו ולעמנו גלויים לעין ואצלו בבית
פנימה מתעלמים ממנה. שהרי ר. ניב־סון
הוא נביא התחדשות העם היהודי
הלוחם בארצו המתעוררת והנה
שוב נתקיים בו הפסוק ״אין נביא בעירו׳
/הלא היא וושינגטון.
ופליאה על פליאה הדבר שהרי נח שבה
א. הברית תמיד כמתוקנת וכי
נאורה שבעמים. והכיצד?
צא וראה — הייתכן כי בארצנו יג נוב
מי או ירמה במייסיו ונוריד משום
כך כהוא מגדולתו? לא. ונכון ייעשה,
שכן גדולה מדינית לחוד וגניבות
אין בהם עניין לציבור.
אין זו כי חוליה ארצו של הנשיא.
חולה עד מאוד. שהתחילה ב־
״שיוויון־זכויות״ לשחורים למיניהם,
גידלה שערות ראשה כפראי האדם,
זללה סמים ושבעה גם סבאת מין וזוהמה
וכך נהיה לה.
ומה לנו מוסר ד,השכל — מוטב
שנעמוד על המישמר פן יקרה כך גם
אותנו. ועל כן מקדמים אנחנו בברכה
רבד, את רעיון הקמת המישמר האזרחי.
ואמר כבר מי שאמר :
״טוב לעמוד על המישמר !״

מנחם או. סישקין
מראשוני החלוצים ומבריח־משקאות
כוס

הסמרטעיתון, תן דורהמי ונשתה
שיכר ״.איך זה 1
כן : בעין יילמדו
בבתי־הספר
המדינה החמישים ואחת
,1810\ £1 ,
נוסדה ב־ .1974 שוכנת כ־ 10,000ק״מ
מערבית להוואי, אי שם לחופו המרופש
של המידל איסט. היסטוריה: משהגיעו
אחרוני המורמונים לחופו המערבי של
האוקיינוס השקט והתברר להם כי כל
מקומות החנייה בין סיאטל וטן-דיאגו
תפוסים, לא נפלה רוחם ובמו ידיהם
קלעו רפסודות בלזה ויצאו לשוט לאורך
זרמיו החמים של האוקיינוס. כך הגיעו
לישראל הבילויים הראשונים. משהגיעו
לארץ (דיס לנר איז מיי לנד) מצאו
אותה שוממת פרט לאינדיאנים ובדואים.
היום יש לילידים הללו שמורות
נחמדות והם קולעים סלים, מרכיבים
תיירים על גמל ואוכלים חומוס.
הטובים יילכו למארינס.

תיקון טעות
א. בגיליון ״ 200 הארץ״ מן השבוע
שעבר נפלה לצערנו טעות. מישנתו של
מייסדו ״ברוך שלא עשני עיסה״ נאמרה
במכון־עיסוי ולא בפגישה עם מק־דיזל
כפי שפורסם תחילה. סליחה.
ב. בגיליון ״ 200 הארץ״ מן השבוע
נפלה לצערנו טעות. בעמוד ,1מתחת לתמונתו
של ריצ׳רד ברטיו, צריך לקרוא:
נשיא ארצות-הברית ריצ׳רד ניכסון,
ידיד-אמת.

אות לבאות. קודם־לכן הודיע בן־פורת שיתפטר, ויפנד.
מקומו למועמד הבא של המערך, שגם הוא איש
רבין. כתוצאה מכך עשוי הייצוג של רפ״י לגדול,
במיקרה שמישהו אחר ייאלץ לפרוש מן הכנסת.

בן־פורת, ,הנאמן לדיין. סכור כי עליו
להישאר בכנסת, כדי לעזור לדיין להפיל
את הממשלה, ככוא היום.

דיין או ספיר -מי
ישפיע על
המפד״ד*
אלון מסרב
דהעביר ססכויות
שר־החוץ יגאל אלון מערער על ההחלטה שנתקבלה
בממשלה הקודמת, להעביר את סמכויות־ההסברה של
מישרד זה למישרד־ההסברה.

כתוצאה מכד עלולות הסמכויות הדלילות
של מישרד־ההסברה להצטמצם עוד יותר. על
בך צפוי עימות כין אלון לשר יריב.

אין השפעה

מגישה מרט־ח בין
אבן לקיס־נגיר

בעוד שבעולם ירדו לאחרונה מחירי המזון בשיעור
כולל של כ0-ץ< ,15 מוסיפים מחירי־המזון בארץ לעלות.
אחת הסיבות לכך היא הבהילות שנקטו אנשי
מישרד-המיסחר־והתעשייה בהבטחת אספקת מזון הנר כש
בחו״ל, בעת עליית המחירים הכללית שהיתה בראשית
השנה. כך, למשל, נופח עליית מחירי המיספוא
והגרעינים, מיהרו אנשי מישרד־המיסחר־והתעשייה
לחתום חוזים לאבטחת אספקה לשנתיים במחירים
גבוהים. בינתיים חלה ירידה של כ־&ל 30 במחירי
הגרעינים בעולם, שלא תהיה לה כל השפעה על
המחירים בארץ.

ונד״ה מסחררת
במדד וקר הבניה
גם השנה צפוי מצב בו יעלה מדד־יוקר־הבנייה
בשיעור ניכר על העלייה של מדד יוקר־המיחייה
הכללי. זהו החודש השני ברציפות בו עולה מדד־יוקר־ד,בנייה
בשיעור של 0׳ל 6לחודש, לעומת עלייה
של פחות מ־/0״ 3במדד־יוקר־המיחייה הכללי, וזאת
בניגוד לנטייה שהיתה בתחילת השנה לעלייה מתונה
יותר של מדד־יוקר־הבנייה.

תופעה זו עלולה לגרום, עד לסוף השנה,
לעלייה בשיעור של יותר מ־> 503 במחירי

ריב ויסר 111

שר־החוץ האמריקאי, הנוי קיסיע׳ר, נפגש בעת
ביקורו של הנשיא ניכסון בישראל, לשיחה פרטית
שנמשכה 45 דקות, עם שר־החוץ לשעבר, אבא אבן.

הפגישה התקיימה כארכע עיניים, אחרי
שהמיכרק, כו כיקש קיסינג׳ר את הפגישה,
נשלח עוד כעת שהותו כקהיר.

הוגים יודעי־דבר מצרפים את עובדת קיומה של
פגישה זו להבלטה שנתן הנשיא ניכסון ליחסו האוהד
לראש־הממשלה לשעבר, גולדה מאיר, ולביקור שערך
בביתה. מעריכים כי אקטים אלה לא נעשו רק
כמחווה •נימוסית, אלא מסתתרת מאחריהם מגמה שלא
לשרוף את הגשרים עם גורמי־כוח־בעתיד בישראל.

בן־פורת סוכן
ל 3ד!ודת ד״ן
החלטתו של ח״כ מרדכי בן־פורת שלא להתפטר
מן הכנסת, אחרי שלא הצביע בעד הממשלה, היא

חברת־תיירות גדולה עומדת ליטול על עצמה את
ניהול כפר־הנופש בחוף נוייבה שבמיפרץ אילת.

כמקום יושקעו סכומים להרחבה ולשי־
מלכת המי

למגמה הכללית ההולכת ומסתמנת כעולם,
לגכי ירידת מחירי המזון, לא תהיה כל
השפעה כישראל.

ד״אוג פרלמנטרי

בגלל הרוב הפעוט של הממשלה, אין אפשרות
להוציא חברי־כנסת לתפקידים מינהליים׳ שירחיקו אותם
מבניין הכנסת. הדבר משמש עילד, או תירוץ
לאי־מינוי סגני־שרים. ההצעה, המסתמכת על המוסד
הבריטי של ״תת־שרים פרלמנטריים״ ,באה לעקוף
מיכשול זה, מאחר שאינה מחייבת היעדרות הסגנים
מן הפרלמנט.

העורך־בפועל של השבועון, מוחמד ואתד, הודיע
על צאתו לשנת חופשה, בה הוא מתכוון לכתוב
עמר גורפים אחרים. העורך הראשי של השבועון,
איברהים שבאם, שוהה עתה בסיבוב־הרצאות באר־צות־הברית.

משום
כך גברה הפסימיות לגבי האפשרות
לצרה את המפד״ל לממשלה — ולהבטיח
לה כדרך זו יציבות רכה יותר.

החקסחו עד רב־ן

המועמדים לתפקידי סגני-שרים כממשלת
רכין יציעו לשנות את אופי התפקיד,
ולהגבילו אך־ורק למילוי התפקידים הפרלמנטריים
של השרים — כגון תשובה לשאילתות,
הופעה בוועדות, שמירה על קשרים
עם מוסדות הכנסת, וכר.

תסיסה פוקדת את הסקטור הערכי של
מפ״ם, כעיקכות צימצום מיספר עמודי השבועון
הערכי של המיפלגה ,״אל מירסאד״,
מ־ 32 עמודים ל 8-עמודים בשבוע.

יוקם בנוייבה

לירידת מחיר המזון

סגני־שרים

הערבי של מפייס

בחוגי המערך גובר החשש שמא העסקים המשותפים
של פינחס ספיר וראשי יהמפד״ל אינם מהווים
עוד גורם מרכזי בקביעת דרכה של המפד״ל, וכי כעת
משפיע עליה משר, דיין יותר.

אבן חדש

כין השאר יטען אכן, בי רבץ חיכל כמא־מצי-השלום
של גונאר יארינג, התנגד לאימוץ
החלטת מועצת־הכיטחץ ,242 והמליץ
על הפצצת מצריים כעומק — מעשה שגרם,
לכל הריעות, להכאת הטילים הסובייטיים
לתעלת-סואץ.

תסיסה בסקטור

כפוי־נופש בינלאומי

בישראל

אבא אבן עשוי לחדש כבר בימים הקרובים את
מיתקפתו על יצחק רבץ, ולפרסם במיסגרת זו טענות
והאשמות נגד ראיש־ד,ממשלה.

הדירות, ועלולה לתרום להחרפת משכר הדיור
המתגלגל עד למימדים של קטסטרופה.

1 9 7 4
מו ע מדו תהמ עוניינו ת לה ש תתף
בתח רו ת על תו ארמלכת
ה מי ם , 1974ג בו הו ת ונ או ת,
מתבק שו תלהתקשרל טלפון
, 235274 איזור חיוג תל״אביב,
למירי זכרוני, בין . 9.00—13.00
פוצים, ויתנהל מסע־פירסום בינלאומי להכאת
תיירים זרים למקום.
השירותים לכפר־הנופש יסופקו גם בעתיד על־ידי
מתיישבי המקום.

אנשי עסקי
משקיעי בשטחים
כמה אנשי עסקים ממולחים מחפשים בקדחתנות
עסקים להשקעה בשטחים המוחזקים.

הסיכה: הם כטוחים בי כאשר יחזירו
את השטחים, תסכים הממשלה לשלם פיצויים
מפולפלים לכל גוף שהתיישב או השקיע
כשטחים, בדי להבטיח את הסתלקותו

הסעורה ווס ניכסון

—׳שריההסכרה אהרון יריב׳,היה השר
היחידי כסמשלת־ישראל שוויתר על
הסעודה החגיגית שערך נשיא המדינה
לבכוד הנשיא ניכסץ במישכן
הכנסת. יריב ויתר על המעמד החגיגי,
כדי להשתתף כעצרות-זיכרון לחללי
מעלות שנערכו כאותו ערב כמעלות
ובצפת.
שני אישים נוספים שעמדו להשתתף
כאותן אזכרות הודיעו כי נבצר
מהם לכוא, והעדיפו את הסעודה הממלכתית.
השניים היו: השר־ללא•
תיק גדעץ האוזנר, וחראשץ־לציון,
הרב עובדיה יוסף.

קרע במיחלק הסס מתיחות שוררת לאחרונה בין ראשי מיחלק־הסמים
במדור־המרכזי במישטרת מחוז תל-אביב, לבין בלשי
המדור. הבלשים מתמרמרים על כך שמעסיקים אותם
בפעולות עיקוב ורדיפה אחר סוחרי־סמים קטנים,
ואחר צרכני־סמים שברשותם גרמים ספורים בלבד של
סמים מסוכנים.

הבלשים טוענים כי הימנעותם של ראשי
המדור מפתיחה במצוד אחר הספקים הגדולים
נובעת מעייפותם, ובן מחוסר ציוד וידע
מיקצועי מתאימים.

113

שיבה

1 0 ,0״

מענק מידי עד 1,000ל״י
הצמדה מלאה על הקרן ועל המענק.
ריבית.
פטור ממס.
שיא של הכנסה.

בנק$לאומו
דייסוראז בעיסג

הבנק הצועד ע הזמן

פרסום א. טל

פרטים נוספים על תוכניות החסכון שלנו

*יחייג חסכון״

ה טו ל ס הזר! 1920

בימים א׳— ה 5—8 /אחה״ב ; טלפונים
(קדומת ,50542 , 50543 , 51321 03
.50067 , 50188

שפונות הדרום. מישרד-האוצר אישר תקציב
מיוחד לבניית מיגרשי מישחקים וטיפוח גינות
נוי ככל רחבי העיר ההומיה.
טחונים שונים נמפר שראשי עיריות רבים
כארץ, שלחו ־נציגים כרי לפגוש את ראשי
חמחכליס באירופה. מטרת הנציגים, לשכנע את
ראשי המחבלים לשלוח מלאכי־חכלה גם לתחום
שיפוטם העירוני.

יוסי חזון, ירושלים

מ־ייבצע״ שבויים ״ י

״ העולםהזה ״ ,שבועוןהחדשותהישראלי. המערכת
והמינהלה: תל־אכיב, רחוב קרליבד ,12 טלפץ .260134 תא־דואר
. 136 מען מברקי: עולמפרם .״הדפוס החדש״ כע״מ, תל־אביב, רה׳
בן־אביגדור. הפצה: גד בע״מ. גלופות: צינקוגרפיה כספי
בע״מ. העוין• הראשי: אורי אבנרי. המו״ל: העולם הזה בע״מ.

לא יכולנו שלא להיזכר לאחרונה באותו אדמירל תורכי, שקיבל פקודה מהשולטן
לכבוש את האי מלטה. שט האדמירל עם הצי התורכי לכל אורכו ורוחבו של הים*
התיכון, כשהוא מחפש את מלטה לפי המפות. חיפש וחיפש ולא מצא. לבטוף הודיע
לשולטן :״מלטה יוק!״ (מלטה איננה).
מה שקדה לאותו אדמירל: תורכי, אירע לאחרונה לכמה עיתונים ישראליים. כאשר
עלתה האפשרות שמנכ״ל בנק הפועלים, יעקב לוינסון, יתמנה לתפקיד שר־האוצר
בממשלתו החדשה של יצחק רבין, חיפשו מערכות היומונים את תמונתו של האיש,
כדי להציגו בפני קהל קוראיהם. הסתבר שלוינסון יוק .׳תמונתו לא היתד. בארכיונים.
צלמי עיתונות נשלחו לצלם את לוינסון ולא מצאוהו. כשלבסוף נמצאה תמונתו של
קשקשת הפעל את דמיונך וגמד. למצוא כד
תרת מתאימה לציור שלמטה, שתסביר
מה אתה רואה בו. הצעות לכר
תרות יש לשלוח לפי הכתובת: ת.ד.
,136 תל־אביב, עבור ״קשקשת״ .ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה.

בין פל הכתבות, הצילומים והמאמרים על
שובם של הבנים משבי סוריה, קלטה עיננו
מודעה מעניינת בעיתון ערב של יום שישי.
המודעה של ״אפנת סיגלית״ (אלנכי 70ת״א)
כרכה את שובם של השבויים במבצע מפירות
של החנות. המודעה אימתה היטב את דברי
הטייס איתמר כדנע מחוזרי דמשק :״ידעתי
שמשהו צריד לקרות אחרי המלחמה הזאת, אבל
פד הכל האנשים כישראל נשארו אותם אנשים.״
אנו משערים שהמודעה הכאה של החנות תהיה
משהו בסגנון :״לרגל הופעת מהדורה חרשה
ומעודכנת של חוכרת הנעדרים והחללים, מבצע-
מכירות מיוחד, כגדי נשים בהנחה...״

קוק עופר, ד״צ ,2325 צה״ל

שתי משימות
שתי משימות חשובות עומדות בפני הממשלה
החדשה: נסיון להניע להסדר שלום עם
הערכים, וצימצוס הפער ההכרתי.
הצעד הראשון לצימצום הפער, צייד להיות
הבטחת דיור סביר למשפחות השרויות במצוקה.
דו״ח ועדת כץ לנוער במצוקה קובע ש־ססס 214,
ילדים המהווים 26 מכלל אוכלופית הילדים
בארץ, סובלים ממצוקת דיור.
מדינת־ישראל הוקמה כדי לממש אידיאל של
חברה צודקת, ומצב של פער־חברתי, קיפוח
ועוני, הינו בלתי נסבל מבחינה מצפונית, גורס
לדמורליזציה, ומהווה סכנה למדינה.
על הממשלה להתחיל מיד בבנייתם של
מרכזים שיקלטו את השכבות הנתונות במצוקה
מבחינה חומרית ותרבותית. במידה ואין התק־ציב
מספיק לשיקום העוני ולקליטת העליה נם
יחד — יהיה עלינו לשים את שיקום העוני
כמקום הראשון.

קשקשת 1917

אסתר גרינברג, יהודית כהן,
טלילה סטן, ניצה קפון,
החוג למען צדק חברתי, וזל־אביב

ג״דבגל המכוניות
קראתי כעיניין רב את המאמרים של זאב
יפת אודות העושק במוסכי הרכב (העולם הזד.
.) 1912 — 1913
אין אני כעל רכב, אד מניסיונו של ידידי אני
למד שמסע העינויים של אחד כזה הוא ללא
מטוא, ומעבר לכל דימיון חולני ופראי.
ידידי הנ״ל קנה מכונית פיאט 124 הדשה.
אחרי טיפול תקופתי של החברה, במופכה המרכזי,
ובאחריותה המלאה ועל חשבונה, החלו
צדות שכמיסגדתן נקלע ידידי לתאונה, אשר
למרבה המזל לא היתה קטלנית, אד הרסנית
לנכי הרכב.
את נתיב היסודים הממושך, ביזבוז הזמן
והכסף, באב הלב, ההשפלה והביזיונות שהיו
מנת-חלקו, קשה ממש לתאר.
מיכתב מפורט שנשלח לאינוד המוסכים ובו
פירטי המיקרה, נשאר לפי-שעה ללא טענה.
כפיתרון חלקי, יש לי רעיון כיצד תוכלו
אתם לתרום, ולו גם במעט, להקלת מצוקתם
של בעלי הרכב.
פיתחו מדור בעיתונכם לפידסום תלונות
בעלי־רכב שנפגעו, וזאת תיד ציון פירטי ה־מיקרה
והדגשת שם המוסד, מנהלו ומכונאיו.
אני מאמין שכעל מוסד שיהיה אורח קבוע
במרור כזה, ישפר שירותיו.

תמונת יעקב לוינסון כגליון ״העולם הזה״ 1902 מיום 13.2.74
״מלטה יוק!״

סגן >מיד ).אלישע מ,.
ד״צ ,3103 צה״ל

טעות בזיהוי ¥

יעקב לויגסון ופורסמה, טרחו העיתונים לציין את הקושי שבד,שגתה. הארץ, למשל,
צירף הערה מתחת לדיוקן לוינסון :״תמונתו מתפרסמת באן לראשונה.״ ואילו בעלת
הטור בידיעות אחרונות, מירד. אברך, בספרה את סיפור ׳החיפושים אחרי תמונת
לוינסון, ציטטה את אחד מעורכי העיתונים, שנאנח אחרי שאנשיו לא הצליחו להשיג
תמונה של לוינסון ואמר :״עכשיו הכל ברור. אין יעקב לו״נסון. הוא לא קיים. הוא
פשוט פיקציה, שאותה המציא פנחס ספיר, כדי שלא ידעו שהוא — ספיר — מנהל בעצם
את בנק הפועלים
אותם מחפשים היו ודאי מונעים מעצמם טירחה רבה ועוגמת נפש, אילו זכרו,
כמונו, את התמונות ׳המתפרסמות על עמודי העולם הזה. תמונתו של יעקב לוינסון קישטה
את המדור הכלכלי של העולם הזה לפני ארבעה חודשים (העולם הזה .)1902 תמונת
איש המיסתורין של הכלכלה הישראלית פורסמה אז ללא הדגשה מיוחדת של הקושי,
כביכול, הכרוך בגילויה.
אגב, אותה תמונה היתד. מעודכנת וחדשה יותר ממרבית התמונות האחרות של
לוינסון שפורסמו אחר־כך בעיתונות, ושנלקחו כנראה משנות בחרותו.
סיפרתי אפיזודה זו משולי העבודה העיתונאית, לא דווקא כדי להדגיש את
ראשוניותו של העולם הזה גם בתחום זה. אנחנו מבוקרים תכופות כל פעם ־שאנחנו
עושים זאת. והנה, מסתבר שגם עיתונים אחרים אינם בוחלים בטפיחה עצמית על השכם,
כשנדמה להם שהשיגו הישג עיתונאי, אפילו בתחום השגתה של תמונה מבוקשת, מפנים
את תשומת־לב הקורא כי תמונה ״מתפרסמת כאן לראשונה״ .בכל הענווה והצניעות,
מסתבר כי גם כאן הקדמנו אותם.

אני בטוח שנפלתם קורבן לטעות מצערת
כשפירסמתם תמונה של אדם שב שיער (העולם

מכתבים אורגיה שד עסקגים
(או: איד נפתרו בעיותיה של חעיד תי-
אביב).
שלושה מהכלים השתלטו בשעות דצהריים
על הקומה ה־ 30 במיגדל שלום. במשו 10
דקות נשמעו התפוצצויות ויריות מהבניין.
בעיקבות המאורע, שזיעזע את תושבי המ

רינה,
הוחלט לנקוט מייד בצעדים כדי למנוע
הישנות מיקרים דומים בעתיד.
כוחות מוגברים של מישטרה החלו פורקים
ברחובות העיר, גורם שהביא מייד לירידת
הפשיעה, לדרגה שכמותה היתה רק עם קום
המדינה. אלפי מתנדבים מעיירות עולים ומשקים
פפפר, הניעו לעיר, פדי לעזור בעבו דות
שונות, כניקיון שפונות העיר וטיפות

י• מיטווח אימונים של וילהלם טל,
לפני האירוע המרכזי.
י• יד לזכר בנו של וילהלם טל
(אחרי שהאב החטיא).
אליעזר צול,י, בני־ברק
#ארבע מקסיקאים מסודרים בשורה
לפי הגודל, ממבט ציפור.
יוסי נוי, גבעתיים
!• ארבעת השרים שנשרו מהממשלה.
ורדה ששון, רסת־אביב, תל־אביב
#רמזור מתקופת האבן.
דניאל גספר, נאות אפקה, תל־אביב
#דובדבן עומד על מישמיש, הניצב
על תפוח, המונח על אבטיח.
ניסים בהן, צפת

בכלא הצבאי
הייתי עצור בכיא צבא׳ ו״זביתי״ יראות
ונם יהרגיש עי כשרי איד מתייחסים שייטונות
הכיא והשוטרים הצבאיים אי החיייים המניעים
ישם.
דוגמא בויטת ידיד התנהגותם שי השוטרים
והמפקדים ככיא הוא המיקרה שקרה ישני
חיירים עצורים כתאריך :28.5.74

תודאלוף (מיל ).אהרון דוידי 1967 הזד )1919 ,וטענתם כי זוהי תמונתו שי אהרון
רוידי, מיוחמי הצנחנים המפורסמים כעבר.
הייתי כיחידה שי דוידי במייחמת ששת•
הימים. יש אומנם רימיון כיו השניים, אכי
יא ייתכן שזה אותו אדם.

מ. עי, פונח־תיקווה

• יא היתד, כי טעות בזיהוי. עי ההבדל
בין דוידי במייחמת ששת־היפים וחודש יוני
— 1974 ראה תמונות.

1974

יאחד נמר ספירת העוטר, כי העצורים שהצ־ייחו
עד אז יהתחמק מתספורת (צורת התס פורת
הנעשית בכיא היא כשיעצמה אמצעי י־השפית
החייי) נשיחו יספר. אחר החיירים
סירב בכי תוקף יהסתפר, ויאחר איומים וצע קות
הוכנס החייי ימשרד הדס״ר שכחצר המיב־יאות,
וכי איה שהסתובבו כאותו בוקר במיב-
יאות יכיו יראות איר הרס״ר ושוטרים אחרים
התנפיו עי העציר כמכות רצח. הדבר הציק

(המשך בעמוד )8
ה עו ל ם הז ה 1920

אכן היא ממש נהדרת. והעובדה לכך -
המשלוחים הראשונים של דגמי לנצ׳יה נחטפו
בן רגע. ואין זה מפתיע.
מחיר

כל העדויות מראות כי הלנציה הינה הקניה
הטובה ביותר בארץ.
בטיחות

תתקשה למצוא מכונית בעלת דרגת בטיחות
גבוהה יותר. היציבות שלה היא חלום בפני עצמו,
וזה הודות לשילוב המתוכנן של גורמים רבים;
צמיגים רדיאליים, מבנה מיוחד של השלדה, הנעה
קדמית, מבנה אוירודינמי של גוף המכונית
והחשוב ביותר, איזון מושלם של משקל המכונית.
...בכל מהירות אתה מרגיש כי הלנצ׳יה ממש
צמודה לכביש. היציבות שלה הינה רק פרט
אחד מתוך מערכת העושה את הלגצייה לאחת
המכוניות.הבטוחות ביותר.

כל גוף הלנצייה מחוזק במסגרת של מוטות
פלדה היוצרת הגנה מירבית כנגד מכה או תאונה.
2מערכות בלמים עצמאיות לחלוטין
א 1£קטםא£קש 5ובלמי דיסק לארבעת
הגלגלים מעניקים בטיחות מושלמת.
בתוך המכונית אתה חש עור יותר את הרגשת
הבטיחות. זה מתחיל מההגה ה״נשבר״ במקרה
של תאונה, חגורות הבטיחות המקוריות וכלה
בריפודים העוטפים אותך ומגינים עליך.
מערכת האורות בלנצ׳יה מווסתת אוטומטית
בהתאם למשקל ותנועות המכונית ...פנסי ההלוגן
החזקים שוטפים באור יום את הדרך לפניך.
צריכת הדלק

במיוחד היום כדאי לך לבדוק את צריכת הדלק
של המכונית החדשה שאתה עומד לרכוש.
ברוק במכוניות האחרות מהי צריכת הדלק
והשוה אותה עם הלנצ׳יה, אחד הדברים

המיוחדים בלנצייה הוא כי למרות צריכת
הדלק הנמוכה, עדיין כושר.הביצועים שלה
עולה על מרבית המכוניות המקבילות. אותו
יחס של חיסכון בצריכת הדלק תמצא בהשואה,
גם בלנצ׳יה ,1600 וב.1400-
השוה בעצמך עם היתר. הלנצ׳יה אינה
חוששת.
נו חו ת

הכנס ללנצייה, שב בכורסה האורטופדית ותרגיש
את הנוחות שתוכננה בכל פרט. הגה הניתן
להגבהה לפי רצונך, מערכת שעונים מפוארת
לבקרה חיונית, מד סבובי מנוע, מנורת בקורת
מיוחדת לבלמים, מערכת איורור גם לנוסעים
מאחור וכסאות הנוטים למצב שכיבה.

אבסההתםהש רו ת?

אין זה סוד כי שרות נחוץ גם למכונית מושלמת
כמו הלנצ׳יה. נציגי לנצ׳יה בישראל מבינים כי גורם
זה חשיבותו גדולה בהחלטה לקניית מכונית חדשה.
ואכן עוד לפני שהגיעה הלנצייה הראשונה הוכן,
ועדיין מכינים כל הדרוש, כי הלנצ׳יה בישראל
תקבל את הטיפול והשרות המקסימלי היאה למכונית

מסוגה. שרות כפי שמוענק ללנצייה באירופה.
הוחלט להשקיע מאות אלפי לירות ולטפל בנושא
חשוב זה בצורה הרצינית והיסודית ביותר.
מאירופה הובאו מכונאים מוסמכים אשר ישארו
בארץ על מנת לפקח ולהבטיח את השרות
המבוקר לכל מכונית לנצייה.

לנצ׳יה בישראל מבטיחה באופן רשמי לעשות כל
מאמץ על מנת להעניק את שיא השרות לכל
בעלי הלנצייה. יד ביד עם השרות הוקמה גם
מח׳ חלפים אשר גם בה הושקע רבות.
לגצייה בישראל מאפשרת אספקה מיידית של כל
חלף ברגע הנדרש.

מכתבים
ההנייה

(המשך מעמוד )6

לכולנו, אכל באופן מיוחד יה הציין לחברו של
ההייל המוכה, וכעוברו ליד משרד הרס״ר לא
יכל היה להתאפר, וצעי, כהכטריה לעבר השוט־ריס
— ״יא נאציס, מלוכלכים תפסיקו!״ —
התוצאה הייתה ששניהם, החייל המוכה וזה ש צעק
הוכנסו לצינוק.
הבהי שפגש את ההייל המוכה, לאהד כמה
זמן, כמקלחת סיפר על סימני מכות •שראה
על כל גופו וכעיקר על הגב.

ש. מ ,.ד״צ ,2648 צה״ל

הטפח להרג
ככתבה מחתנים את פלמ״ח (העולם הזה ) 1919
•טמהתי לגלות סוף־פוף את דמותו של הרב
פגן־אלוף אברהם זמל-אכידן, הרב הפיקודי של
פיקוד־המרכז. אם זכרוני אינו מטעה אותי,
הרי יה אותו הרב הצבאי עליו כתבתם (העולם
הזה ) 1915 כי הטיה, כפירסום רשמי של צה״ל
להרג אזרחים ערכים ביטעת מילהמה. אני מבין
לפיכך טהרב זמל מפשיר למלא את תפקידו,
וצה״ל עכר לסדר־היום על ההטפה המחרידה,
היכולה לתת נשק גם כידי אוייכינו כרי להצ־
.דיק רצח אזרחים.

שאול עמיגור, ירושלים

• התגובה היחידה יכה נקט צה״ל עד
כה: איסור הפצת החוברת בה נכלל המאמר
הנ״ל.
...גיליתם הופר אחריות מיטווע בכד שכיר־סמתם
ברבים הוכרת פנימית של צה״ל, שנועדה
לחוג מצומצם כלכד, ושבה הוסכר הצד ההל־

התנועה החמורים כתל־אכיב ובעיות
שמחמירות מיום ליום.
תל-אכיב של היום מלאה רחובות שאסור לח נות
בהם כלל, רחובות שבהם צדי הכביש מותרים
לחנייה רק בתשלום ורחובות שמותר לחנות בהם
רק כשעות מפוילטות.
אדם הרוצה לסור למשרד עורד־דין, חנות
הלבשה או רופא במרכז העיד — כין מוגרבי
וככר המושבות — כמעט ואינו י *ל לעשות
זאת, נם לא כרחובות הצדדיים. העיריה לא
טרחה כלל להקים מגרשי חנייה בסביבה או
לפחות להתיר במספר סכיר של רחובות במרכז,
חנייה ללא הנבלה ותשלום.
במקום זאת מנסה מחלקת התנועה של להט
לפתור את בעיות החנייה באמצעות סיירת ה חנייה.
התוצאה
היא שמאות ואלפי דו״חות נערמים
מדי יום במשרדי העירייה, חלקם משולם ו הלקט
מהפה עד לפיענוח הכתובת להגשת משפט
נגד נהגים •טמסרבים לשלם.
אלא שכד אין פותרים בעיות תנועה וחנייה.
נם אם יגייס האדון להט עוד אלף סיירות חנייה
נוקשות איטר תגשנה אלפי דו״חות מדי יום,
מאום לא ישתנה. יתכן שלקופת העירייה ית ווספו
עוד כמה עשרות אלפי לירות׳ אף את
כעיות החנייה של תל־אכיב יש לפתור בצורה
אחרת.

אוריה כאד, תל־אביב

מהדרי קרן הגימלאות

מן העיתונות נודע לנו שמציעים להעלות
את גיל הפרישה, כדי ״לשפר מצב קרנות ה פנסיה.״
נשאלת השאלה: מדוע על המבוטחים
הקשישים לשאת במחדלי קרן הנימלאות המר כזית
של עובדי ההסתדרות?
ההסתדרות, המתיימרת להיות נציגת העוב-
דים, מנפה להרע תנאים, שהמדינה עצמה הע ניקה
לעובדים מכוח החוק. האם מנהלי הקרן
שאלו את פי היוצאים לפנסיה?
לכן, הצעתנו היא — להשאיר את ניל־הפרי-
שה הקיים, אך עם זאת, לאפשר לרוצים בכד —
להמשיך בעבודתם עוד תקופה מסויימת.

יעקב ברון וגבריאל שטריד, רמת-גן

עיצה כלבלית,
ערר הכפף יורד והמדינה נמצאת במצוקה
כלכלית. יש לי רעיון שיכול לשפר קצת את
המצב:
לשווק מטבעות המנוקבות בראשן. ניתן יהיה
להשתמש. בהן גם לקישוט, ונראה לי שיצרנים
במדינות רכות ירצו לרכוש את הלהיט מארץ
הקודש.

נעמי, חיפה

הצלמת והמישטרה

רב צבאי אכרחם זמל (אבידן)
הטפה מחרידה
כתי של בעיית היחס לאזרחים כימי טילחמה.
אינני סבור שתרמתם ככד לשמה הטוב של
ישראל.

מ. הרצפלד, תל־אביב

אחדי ביקור בכך חיות
לפני זמן מה ביקרתי כגן החיות כתל־אכיב.
ממש כאב לי לראות באיזה תנאים קשים
מתגוררות החיות. האם אין העירייה יכולה
לעיטות משהו בנדון?
אני הושבת שצריך לכתוב על זה כעיתונכם.
אולי הכתבות יעוררו את המוסדות או העירייה
למצוא כיתרון לכעייה כאוכה זו?

צפורה כהן, תל־אביב

פנייה לממשלת־ישראל
כידוע, העדה הדתית הגדולה כיותר כמדינת־ישראל
היא העדה האתאיפטית־אגנופטית, אשר
מיטפד הכריה הוא הגדול כיותר בין העדות
כישראל, ולה קבוצות־טישנה (״כתות״) איו-
ספור, יותר מאשר לכל דת קיימת כישראל
ובעולם.
למרות עובדה זאת, הידועה כציבור הרחב
ובממשלה, אין לעדה זאת נציגות מוכרת ו־ניכהדת
כעיניינים הנתונים כמדינת־ישראל ל־תהום
שיפוטם של כתי־דין דתיים (שאלת ״מיהו
אתאיסט״- ,עינייני אישות, קבורה וכיו״ב).
על כן אני פונה כזה אל ממשלת־ישראל
כבקשה להכריז ללא דיחוי (נוסף) על ״עדת
האתאיפטיפ-אגנוסטים״ כ״עדה טוכרת״ במדינת־ישראל.

ההכרה בעדה האתאיפטית־אגנופטית אני
מבקש להקים את המוסדות הבאים :
)1מועצה דתית אתאיפטית־אגנופטית ניכהדת;
)2נשיאות אתאיסטית־אגנוסטית ניכחדת יב־ראשה
ניטיא אתאיסטי־אגנוסטי אהד (מפפיק; ).
)3כית־דין אתאיסטי-אננוסטי לענייני אישות
— נישואין וגדושין ;
)4כית־דין אתאיפטי-אגנוסטי לעירעורים כענייני
אישות.

ישעיהו־תומא יצי״ק, אלוני יצחק

סיירות החנייה
האלוף (מיל ).שלמה להט הגיע לראשות עי ריית
תל־אביב—יפו, נישא על גלי מורת הרוח
של הציבור ממחדליה הקשים של עיריית קודמו,
יהושע רבינוביץ. ביניהם: שרותים לא יעילים
לאוכלוסיה, הריסת הוף הים, אי־פתרון בעיות
משכנות העוני, והאחרון, אף לא הביב, פקקי

קראתי מה שכתבתם על מה שאירע לצלמת
אילנה בן־ארי כמעלות. מה שכתבתם הוא גיס-
יון לנגה את מישטרת־ישראל שתפקידיה כימים
אלה אינם קלים.
׳וזאת מכלי לומר אף לא מילת גנאי אחת
על הצלמת, שלא נשמעה להוראות השוטרים
וגיסתה לפרוץ מחסום מישטרתי.
אתם בוודאי תסכימו איתי, שכאשר הציבה
המישטרה מחסום כדי למנוע מקהל הסקרנים
להתקרב לאיזור, היא מילאה את חובתה.
הרי כדיברכם, ניסיון הצלמת להתקרב למ קים׳
כמעט עלה לה הדבר כחייה.
נשאלת השאלה: מה הייתם כותבים אם הצי
למת היתה נפגעת? ודאי הייתם כותבים כף: ה-
מישטרה לא עשתה מספיק כדי לסגור את איזור
האירועים, וכתוצאה התקרבו סקרנים ונפגעו.

דויד כירניק, ד״צ ,2323 צה״ל
• בכל מקום בעולם הנאור נהוג שהמיש-
טרה אינה מתיחסת אל עתונאים ואל צלמי
עתונות כאל קהל סקרנים סתם, מאפשרת להם
למלא את תפקידם. צלמי עתונות ועתונאים
נוטלים על עצמם את כל הסיכונים הכרוכים
בתפקידם, כמו ׳חיילים בשדה־ד,מערכה.

תודת מסג׳יסט
קראנו בתשומת-לב־ ובעיון רב את הכתבה
עיסוי או גרוי (העולם הזה )1918
מבחינה מקצועית מעניין לכל בעל מקצוע
לדעת את שנעשה אצל מתחרהו - -לטוב ולרע,
ניתן ללמוד מכד רבות.
גם ללקוחות המגיעים לטיפול וריפוי עם לאן מראש שידעו ציפיות בהתאם, כדאי הם הדדכיב לקבל את הטיפול ומה התמורה ש יקבלו.
כתבה
זו השאירה אותנו כמעט יחידים כיל
הנוהגים במקצועיות ובמוסריות, ועובדה זו
החמיאה לנו, כמובן.
תודתנו לכם, ובוודאי תודת הלקוחות.

עזר זמורה, מכון יפעת׳ תל־אביב

״מגרש השדים״ כן יור!רן
״העולם הזה״ , 1916״דף תשקיף
מגרש השדים מגורש מישראלי״ על
רובם של מיספר בעלי בתי־קולנוע
ארץ להקרין. את הסרט ״מגרש

סי בה־

כידיעה
נמסרו מיספר פרטים לפיהם לא מן
הנמנע כי הסרט לא יוצג כישראל, כיוון שטרם
נמצא בעל קולנוע שיאות להקרינו.
הננו להפנות תשומת ליככם בי ידיעה זו
אינה נכונה וגורמת להטעיית הציבור. עוכדח
היא שקיבלנו עבור סרט זה, הנחשב לפרט ה מצליח
כיותר בתולדות הקולנוע, הצעות רכות
מבתי-קולנוע מרכזיים והשובים בתל-אכיב, בת נאים
העולים על התנאים אשר הוצעו אי-פעם
בעבר עבור פרט.
דיכוי ההצעות גרם לעיכוב בקביעת כתי־הקולנוע
אשר יציגו את הסרט, מה עוד שה-
מישרה הראשי של הברת וורנר—בדוס בהוליבוד
עמד על הצגת הסרט בעת ובעונה אהת בשני
כני-קולנוע, הן בתל־אכיב והן כערים אחרות.
כשכוע שעבר אישר המישרד הראשי. את בתי־הקולנוע
בהם יוצג הפרט בתל-אכיב והם קולנוע
אסתר וקולנוע לימור.

א. ג ל עד, מנהל וורנר פוקס
בישראל, תל־אביב
ה עו ל ם הז ה 1920

א 1שים
י האופוזיציה מגלה רוח
לחימה בראש־חממשלה יצהר,
רביז׳ במיזנון־הכנסת כמו ב־אולם־ד,מליאה.
האופנה החדשה
היא הפצת בדיחות על רבין,
כשהבדיחה האחרונה היא :
״רביו הודיע שהוא ומסרב להתראיין
שוב על-ידי הטלוויזיה
הישראלית! ,מפני שלא
שילמו לו עבור ההופעה הראשונה
שלו,״
! גם סגנו של רבין, שר־החוץ
יג אל אלץ, לא נמלט
מהבדיחות. הבדיחה האחרונה
על !אלון שנשמעה בכנסת הי-
תה, שאלון ;ביקש להביא -מ־ארצות-הברית
את המכונית של

רוכרט טי. איידונסייד,

כדי שיוכל להיכנס ולצאת מבלי
להיפרד מהכיסא •סלו.
9למרות שיצחק רבין
עדיין לא ערך שינויים אי שיים
בלישכת ראש-יהממשלה,
נראה כי חייו של אדי מז ר חי,
ראש לישכתו, בתפקיד
יהיו קצרים ביותר. רבין בי־קש
לדבר עם גו רד ה מ אי ר
בטלפון. כשהגיעה השיחה,
עמד ליד רבין אלי !מזרחי,
הרים את השפופרת והעביר
אותה לרבין, באומרו :״אדוני,
הגברת ראש־הממשלה. ב טלפון.״
הגיב רבין :״ אני
דאש־הממשלה, ואני לא גברת

8אימ׳ריד, אחרת שלוקטה
בין הח״כים, מיוחסת לח״ב
פינ ח ס !ספיר. בשעתו היה
ספיר. נוהג להתלונן כי אינו
יכול לדבר עם גולדה ביחידות,
ללא נוכחותם של השרים י שראל
גלילי ויגאל אלון. כשהתופעה
חזרה על עצמה שוב
ושוב, הפליט ספיר :״אי־אם־
שר לדבר עם הגברת בלי שני
הפודלים האלה.״
! 1אחד ;מאנשי חירות בכנסת
ניגש אל ח״כ אכ רה פ
,מלמד, ראש. סיעת המפד״ל
בכנסת, הידוע דווקא כאיש
מתון ובלתי־קנאי, ובירך אותו
על הטכסיסים הקיצוניים בהם
נוקטת הסיעה נגד הממשלה.
הסביר מלמד :״אנחנו לא רוצים
לשבת באופוזיציה 25 שנח
!ולדבר, כמוכם. אנחנו רוצים

..א *1ראש־הממשדה ואו* לא
גיגרת! ,,הודיע רביו לראש־לשכתו

להפיל א,ת הממשלה ולחזור ל־שילטון.״
9נראה
שאין ל מ אי ר
לערי דיעח טובה על תלמידו,
משהש מי ר .״מאז ישעיהו
הנביא ועד היום הזה הננו
עדים לאותו חזיון של, בנים
גידלתי ורוממתי, והם פשעו
בי/״ בתב בשבוע שעבר .״טי פוסים
כמו משה שמיר וכיוצא
בו הם תופעת־לוואי לכל תנועה
משחררת. גם מוסוליני
התחיל כסוציאליסט ונתלווח
אליו משורר, מין שמיד איטלקי,
ושמו דאגוגציו.״ גב־ריאלה
ד׳אנונציו, סופר ומחזאי
איטלקי, היה אביו הרוחני של
הפאשיזם, וניצח !אישית על
הנסיון לפלוש לעיר פיומה כדי
לספח אותה לאיטליה בכוח.
באותו מאמר משתומם יערי על
כתב דבר, שנמנע מלהגדיר
את שמיר בפירוש כפאשיסט.
01 בערב שנערך במוע-
דון־התיאטרון בתל־אביב, עלח
על הבמה השחקן א ח רון אד״
מוג, כדי לשעשע את הקהל
במסכת של חיקויים. לפני ש החל
לחקות את שר־האוצר
י הו שער פינו כי ץ, אמר
אלמוג לקהל רק רגע, אני
צריך לסדר לי את הפוקוס בעיניים,״
ברמזו על פזילתו הבולטת
של רבינוביץ.

0באותו ערב הגיב יע״

ק,כ (.״יענקל׳ה״) אג מון על
הודעתם של הליבראלים העצמאיים
שהם מוותרים על דרי שתם
להנהיג עונש־מוות. ביש ראל,
באומרו :״ככה ניצל ה שר
משהל,דד.״

׳ 0בישיבה האחרונה של
מועצת עיריית תל־אביב, הביא
ראש העירייה שרמה(״צ׳יץ״)
ולהט תקציב בן 103 יאלף ליידות
לאישור מועצת העירייה.
התקציב מיועד למישרד חל־אביבי
ליחסי־ציבור, שידאג לתדמית
העירייה. לתקציב זה
התנגד איש האופוזיציה בעי רייה,
א לי הו שפייזיר, ש הטיח
לעבר צ׳יץ :״אתה לא
צריך כסף בשביל מישירד ל־יחסי־ציבור.
אתה בעצמך יכול
לפתוח מישרה ליחסי־ציבור !״
׳ 0יני,חושים !וויכוחים לו
הטים
עוררו הופעותיו האחרונות
של ראש עיריית נצרת־עילית,
מרדכי אלון. אלון,
אשר שיבה כבר זרקה בשערו,
מופיע לאחרונה עם שיער
שחור כפחם. חייו שסברו כי
רכש לעצמו פיאה נוכרית, יא־רות
שאינו קרח. התעלומה
נפתרה כאשר אלון גילה בעצמו
כי צבע את שער־ראשו.

קאן. במלון ביו התגורר יחד

עם אישתו, הזמרת אלימה,

ד,יוצגו השניים בפני בהורה
יפהפיה כהת־עור שסיפרה להם
כי היא לבנונית ,׳וכי הוריה
התגוררו שנים רביות בחיפה.
כשדרסה של הלבנונית החלה
נפגשת פעמים ׳רביות ;מדי בדרכם
של יונח ואלימה, ב־מיסעדוית,
בהקרנות־סרטים ו
9הציירת
שולמית קיסרי,
רעייתו של העיתונאי
גיל קיסרי, פתחה השבוע

תערוכה׳ של ציוריה בגלריה
ולים בתל־אביב. האורחים היריבים,
רובם ממישפחת העיתונות,
שפקדו את חגיגודה,פתיחה
שהיתר, גם חגיגת ׳ יום-
הולדתה של •שולה, הביעו את
התרשמותם בכתב מהתערוכה,

₪במסיבה שנערכה ב שבוע
שעבר על־ידי גלי צה״ל
ליצחק לי כני, מי שהיה סם־
קד־התיחניה ומונה אחר־כך כ־מנכ״ל
רשות השידור, העניקו
עובדי־היתחנה לליבני שי, תיק
אדיר־ממדים.
ג׳יימס בונד
מי שהיה סגניו שיל ליבני בעיתון
במחנה יהושע (״יוש״)
הלוי, אמר :״תיזהרו, אולי
יש פצצה בתיק.״ כשעמד אהד
המסובים לפתוח את התיק כדי
להוכיח כי אין ביו פצצה, עצר
בעדו יוש ׳ואמר :״עזוב. אם
יש פצצה, תן ילה להתפוצץ
יחד עם ליבני.״
11 באותה מסיבה זכה
ליבני למתנה נוספת, להפתעת
כל באי המסיבה. הפיזימיונאי
דידי מגופי הגיש לליבני, ב-
טיקסיות רבה, זר־פרחים. הדבר
נראה !מוזר. במיוחד לנוכח
חסכנותו המופלגת המפורסמת
של דידי, שעשתה לה כבר
שם בכל הארץ. התעלומה פוני
חה תוך זמן קצר. הסתבר כי
לפני שהגיע למסיבה, ביקיר די־די
בפתיחת תערוכת ציורים,
לקח משם את אחד הזדים והביא
אותו שי לליבני.

החייל בתל־אביב. במסיבה השתתפו רבים מעובדי התחנה והשבו־עון
הצבאיים, אשר אמרו לליבני :״להיתראות. לא שתחזור לגלי
צה״ל, אלא שתיקח אותנו לטלוויזיה.״ כן הוזמנו אליה רבים
מידידיו האישיים של ליבני. לאחר מילות״פרידה ארוכות ומייגעות
של קצין־חינוך ראשי תת־אליף אשר גיבעולי, ציין ליבני בנאומו
את היחסים הלא״טובים ששררו בינו לבין גיבעולי, עם מינויו של
גיבעולי לתפקידו. למעלה: ליבני עם הדוגמנית־החיילת פניני,
רוזנבלום, ולמטה: עם רעייתו־לשעבר, המשוררת דליה רביקוביץ.

11 ההתקפות האישיות החריפות
ההדדיות בין הסופר
עמוס קינן והפיליטונאי יו־פף
לפיד יהפכו כבר לשם־
דבר. לכן ציפו הבל בעניין
להתמודדות ביניהם באוניבר־סימה
בירושלים, כוויכוח על
הנושא ״רהיסברה הישראליתוהפלסטינים,״
בו השתתפו. גם
אורי אבנרי ואפריים קי־
׳טון. לפיד טען שאי-אפשר
לפתור את הביעייה הפלסטינית,
קבע :״אני פסימי מאד לגבי
פיתריון.״ השיב על כך קינן:
״זה כמו אדם עשיר העובר
ברחוב ורואה קבצן׳ ירעב, ואומר
:״אני פסימי מאד לגבי
פיתדון בעייתך.״
11 באותו סימפוזיון הופרע
קישון לעיתים תכופות על־ידי
קהל חסמיודנטיט .״אני לא
מתנגד לקיריאות־ביניים,״ הגיב
קישון ,״יאבל שיהיו על רימה.
אני לא סובל טיפשים.״ כש גברו
ההפרעות, צעק סטודנט
חובש־כיפה לעבר אחד: מקוד־אי־י־ביניים
:״סבלתי את אב־נרי
עד הסוף, אז תסבול אתה
את קישיון עד מסוף!״

אסטווד ז׳ילבוטו

רת הופעות יהד עם בעלה ניק. כשנשאל בעלה, לשם מה הוא
מלווה אותה לכל הופעותיה, השיב בקיצור :״אני אוסף את הכסף.״
ה עו ל ם הז ה 1920

9היבואן ואייש־חעסקים
מרדכי >״מוטי״) מרום החליט
לתת לבנו, עופר, כל מתנה
שיבקש לבר־המצווה שלו.
הבן ביקש נסיעה לחו״ל, או לם
מדיום החליט כי בתקופה
זיו אין הוא מוכן לשלוח את
הבן להיו״יל. השניים הגיעו לפשרה.
אם מרום ימצא לבר-
המצווה מתנה טוביה יותר מ אשר
נסיעה לחו״ל, יוותר עופר
על דרישתו. בדיוק ביום
חבו־מצווה נולד לעופר אח.
האב והבן הסכימו כי אח
חדש היוא מיתנה הרבה יותר
טיובה מנסיעה לחו״ל.

׳ 0׳מפיק־ד,סרטים יונה
דאי, קפץ לפאריס לאחר שהביא
את סירטו אדס בפסטיבל

סתם ברחוב, ניבהלו ופנו למיש־טרה
המקומית, ביקשו לבדוק
אם הלבנונית אינה חברת איר-
גון־טרור, במיקרה. רק במישט־רה,
כשנערך עימות בין השלושה,
התברר כי הלבנונית היא
סוכנת־סרטים בארצה, וכי היא
מבקשת לרכוש את סירטו שיל
דאי להקרנה, בתנאי שיופיע
בגירסה אנגלית, ללא אף מילה
עברית אחת.

בספר־יאוירחים מיוחד, כשד,ציירת,
הנמצאת בשלבי־יהריון מתקדמים,
,מארחת אותם כשכר־סה
בין שיניה. רבים מהכותבים
בחרו לפתוח את רשימותיהם
בספר בתואר ״לקיסרית...״
ראתה זאת אחת מ ידידותיה
של שיו ! ונבהלה:
״ריבונו של עולם — מה הם
רוצים? שיהיה לה ניתוח קי סרי?״

תמרורים
נולד. לאחר שלוש שנות הריון,
מדריך־הטלפונים של תל־אביב והסביבה.
בחלוקת הספר, שהיו לו שני אבות, שרי־התיקשורת
שמעון פרס וגד יעקוכי,
הוחל בשבוע שעבר.
נולד • לעיתונאים דרורה נמיר,
הכתבת הרפואית של הצהרון ידיעות אחרונות
ולבעלה יו״
סף, נכד ראשון,
רועי. הנכד כולד
לסבתא דבורה בהיותה
בת ,45
והוא הנכד הראשון
לעיתונאית הצהרון.
מונה. ליו״ר
ההנהלה המדעית
של המכון ללימוארכיאו־מט־דים
הארכי־
לורגיים,

אולוג־צלם
נמיר

כנו

רוטנכרג,

אשר

נודע כחוקר
תימנע. מיכרות שרוטנברג המכון עומד בראשו, חוקר מיפעלי־מתכת
עתיקים, וחברים בו מדענים מאנגליה,
גרמניה, ספרד וישראל. רוטנברג נודע
בהאשמותיו נגד, שר־הביטחון משה דיין
בנושא גילויי־העתיקות של דיין. הוא עצמו
הואשם על־ידי מקורבי דיין בחפירות ארכיאולוגיות
בניגוד לחוק.
מונה. כמזכיר החטיבה המיקצועית
של הנוער העובד והלומד (לשעבר הנוער
העובד) מאיר גת, בן ה־ .34 גת היה
לפני שקיבל תפקיד זה עוזר אישי לראש
עיריית גבעתיים קובה קרייזמן. הוא
מונה במקומו של יוסף ריקה, אשר קיבל
את תפקיד ראש מחלקת האירגון במיפלגת־העבודה.

ונה * כמפקד גלי צה״ל, במקומו של
יצחק ליכני, מי שהיה סגנו של ליבני
בניהול התחנה הצבאית מרדכי(״מוטקה״)
נאור. כאור זבה בתפקיד רק לאחר מאבק

מפקד נאור
המאבק הצליח
עז אותו ניהלו עובדי התחנה כנגד מגמת
הרמטכ״ל, רב-אלוף מרדכי גור, למנות
לתפקיד איש־צבא. אולם, על־ידי מינוי זה
נשלל מנאור התפקיד המקביל של עורך-
השבועון במחנה (ליבני נשא בשני התפקידים)
,וכעורך השבועון מונח יופי אשכול,
שהיה אף: הוא בעבר סגנו של ליבני.
נאור שימש בעבר כעורך במחנה נח״ל
ובמחנה גדנ״ע.
מונה. כנשיא בית־המשפט המחוזי
בירושלים ד״ר כן־ציון שרשכסקי.
המינוי נעשה על־ידי שר־המישפטים חיים
צדוק. בנו של השופט, דניאל שרשכ
סקי בן ה־ ,29 טבע, השבוע בחוף אשדוד.
מונה. כמרכז ענייני ההשקעות ב־מישרד־המיסחר
והתעשייה, סימנכ״ל המיש־רד
עמוס מר״חייס .׳תפקידו החדש של
מר־חיים הוא רק למיספר חודשים, משום
שבתחילת השנה הבאה עומד לפוג החוק
לעידוד השקעוודהון, שהוא הבסיס לתפקידו
החדש, הנוסף.
נפטר. בגיל ,69 המשורר והמתרגם
רפאל אליעז, יליד סופיה ותושב תל-
אביב. אליעז פירסם בבולגרית ובעברית
תרגזזמי-מופת של לורקה, שייקספיר, מול־ייר,
איבסן, שאו, ברכט ואחרים. המנוח,
שהיה חתן פרס טשרניחובסקי, התאלמן
לפני שנים מיספר, לאחר שהמאהבת שלו
עליזה פאנו, הרעילה את אישתו.

ה עו ל ם הז ה 1920

10351
הפצצה האטוסית הערבית אפשרית בעתיד הקרוב
*** ו 8דבר אינו מפתיע בפרשה זו, מילבד האפתעה
עצמה.

עינית כה זול, עד שתהיה בהישג־ידה של כל
מדינה קטנה. יהיה זול יותר להצטייד כמחסן
גרעיני, מאשר לחמש צכא שיגרתי במטוסים
וכטאנקים, שמחירם מרקיע שחקים.

על־ידי ריכוז הצבא המצרי במאי .1967
על־ידי חדירת הטילים הסובייטיים ל שהפצצנו
אותה ברוב חוכמתנו, בעומק.
על־ידי ההתקפה ביום־הכיפורים.
על־ידי היעילות הפיתאומית של נשק־

לפני סוף המאה תהיה הפצצה כה זולה וקטנה, עד
שאפשר יהיה להכניסה למיזוודה. כל אירגון עשיר, כמו
המאפייה האמריקאית או מחתרת רצינית, יוכל להשיגה.

נדמה שאין גבול לכושרו של ממשלותינו
להיות מופתעות. הופתענו הופתענו
מצריים, אחרי הופתענו הופתענו
הנפט הערבי.

עכשיו הופתענו על־ידי נכונות האמריקאים
לספק למצריים חומר גרעיני.
וכאשר אנחנו מופתעים, אנו מגיבים בחוסר־היגיון.
זעקות היסטריות מכאן, והודעות־הרגעה מטופשות מכאן.

** דוע אנחנו מופתעים תמיד? מדוע מדהים אותנו
כל מיפנה מדיני וצבאי?
אנשים פשטניים מחפשים תשובה פשטנית: המודיעין
נכשל. יש מחדל. המודיעין הצבאי לקוי, והמודיעין המדיני
אינו קיים כלל.
זה נכון, כמובן. אבל אין צורך במערכות־מודיעין
מתוחכמות כדי לחזות מראש התפתחויות גדולות.

אנחנו מופתעים, מפני שאיננו מוכנים
להתמודד כעוד מועד עם הבעיות הגדולות
והמכאיבות •טל עתידנו הלאומי.
איננו יודעים דבר מראש, מפני שאיננו רוצים לדעת.
אף אחת מממשלות ישראל עד כה לא היתד׳ ערובה
לבדיקת האפשרויות והסכנות של העתיד בעוד מועד.
כי כל ממשלות ישראל צולעות אחרי המאורעות. הן
פועלות על־פי הכלל :״דייה לצרה בשעתה״ .וכאשר
באה הצרה, מתחילה ההתרוצצות.

אלא שאז זה תמיד מאוחר מדי.
כך קרה גם הפעם. אפתעה טוטאלית.

שאל האיש: האם אין ישראל מכינה את
הסכנה הטמונה כהתפתחות זו לעצם קיומה ז

(מאז התפרסמו כמה מחקרים על נושא זה. מדען־
הגרעין האמריקאי תיאודור טיילור, העריך שיש כעת
בעולם כאלף מדענים, המסוגלים לייצר פצצות אטומיות
בתנאים פרימיטיביים. די בשישה ק״ג פלוטוניום, או ב־17
ק״ג אוראן־ ,235 כדי לייצר פצצה בסדר־גודל הדרוש
להשמדת גוש־דן.
ך• ין ששת־הימים ויום־הכיפורים, היו רבים מאיתנו
1מודעים לסכנה זו, אף שלא הרבינו לדבר ולכתוב
על כך בפומבי. היה זה אחד הגורמים שהמריצו אותנו
להזהיר כי ״הזמן אינו פועל לטובתנו״.
היתד, לנו עליונות צבאית, שנשענה על עליונות הלוחם
הטכנולוגי: טייס מול טייס׳ ,שיריונאי מול שיריונאי,
ימאי מול ימאי. אך הגורם האנושי הולך ופוחת במילחמה
המודרנית. בא תורן של מערכות־נשק, שאפשר לרכשן
בחוץ ולהפעילן על־ידי צוותים קטנים, מקומיים או זרים.

איך?
הוא לא יכול היה להגיש לנשיא אל־סאדאת את חציר,אי
סיני תמורת שלום יציב. המנהיגים הפרגמטיים של
ישראל עדיין לא החליטו על כך.
פעם הציעה ארצות־הברית למצריים לבנות לה סכר
גבוה באסואן. אולם שר־החוץ דאז, ג׳ון פוסטר דאלס,
השתגע, וביטל את ההצעה. הסובייטים קפצו על המציאה,
בנו את הסכר, והשתלטו על מצריים במשך קרוב לעשרים
שנה.
כדי להעביר את מצריים מן המחנה הסובייטי למחנה
האמריקאי, ולהבטיח לארצות־הברית אספקה בלתי־מופרעת
של הנפט הדרוש לקיומה בשנים הקרובות, היה על
ניכסון־קיסינג׳ר לתת למצריים משהו גדול מאוד.

אובייקט שיהיה תואם את גודל המיפנה.
משהו שיחשמל את הלבבות. משהו שיהווה
סמל של מעמד בינלאומי.

משהו שיוכיח כי אנוואר אל־סאדאת גואל את מצריים
מן ד,שיעבוד לעוני, כשם שגמאל עבד־אל־נאצר שיחרר
אותה מכבלי ההשפלה הלאומית.

הפיתרון התבקש מעצמו: כור אטומי.

יו שפכו, ועוד יישפכו, מיליוני מלים על הכוונות
^ האמיתיות של אל־סאדאת, על ההשלכות הביטחוניות

הטיל שהטביע את אח״י ,,אילת״ פתח
עידן הדש. הטילים שיצרו מטרייה אווירית
מעל לראש־הגשר המצרי כיום־הכיפורים היו
תמרור נוסף בדרך־ זו.
מי שראה התפתחות זו בעיניים פקוחות, היה מסוגל
להסיק את המסקנה: יחמת־שלום מיידית, פעולה נימרצת
לשינוי פני המצב המדיני ולעיקור הסיכסוך הישראלי־ערבי,
לפני שישתנו מרכיבי־היסוד של ביטחוננו הלאומי.

ההחלטה האמריקאית נפלה על ראשינו

אולם הממשלות שלנו לא הדחיקו ראות

כמו הפצצה האטומית על הירושימה — כרעם
ביום בחיר.

מקצח־האה של ראש־הממשלה. זה נקרא פר־גמטיזם,
ונחשב אצלנו לשיא החוכמה המדינית.

ך* ל כר״דעת ידע מזה זמן רב שאי־אפשר לעצור
^ את העידן הגרעיני על סף המרחב שלנו.
היו שהציעו לנצל את העליונות הישראלית הזמנית
בשטח הטכנולוגי, כדי להבטיח בעוד !מועד פירוז אטומי
של המרחב כולו.
דווקא אליעזר ליבנה, בהתקף בלתי־רגיל של שפיות־הדעת,
עמד בראש ועד ציבורי שהטיף לפיתרון זה —
לפני שלקה בהתקף של טירוף לאומני חשוך־מרפא.
אך איש לא התייחס להצעה זו ברצינות. מה פיתאום י
לנו יש אופציה גרעינית. לנו יש הכושר הטכנולוגי
המדעי. השקענו בזה הרבה מאמץ וכסף. הערבים
— הרי הכל יודעים שאין הם מסוגלים לעשות דבר. זהו
עם פרימיטיבי, מפגר ללא־תקנה, עני מרוד.
יוזמה ישראלית נמרצת לפירוז אטומי של המרחב יכלה
להצליח — לפני שניגשנו לפיתוח האופציה האטומית
שלנו.
כל זה לא נבחן מעולם ברצינות. איש לא היה מוכן
להתמודד עם הבעייה. לשם מה לבזבז זמן על בעיות
שאינן אקטואליות ז

ך מחרת מילחמת יום־הכיפורים הצטייר העידן
/האטומי באותיות של אש על הקיר.

איר אח

אנחנו עם פרגמטי. יש לנו ממשלות פרגמטיות.
הן מתחילות לחשוב עד בעיות גרעיניות
רק כשהפצצח הערבית מוכנה, כראש
טיל ערבי, המכוון לעבר תד-אכיב.
פני כמה שנים ביקר אצלי נציג של חברת ראנז
/האמריקאית, העוסקת בהערכות מדיניות ואיסטרא־טגיות.
הוא בא לסקור את דעתם של ראשי הציבור
במרחב על בעיות העידן הגרעיני.
האם מודאג האזרח הישראלי מן האפשרות שהעולם
כולו עלול להיחרב במילחמה גרעינית בין המעצמות ו
— אמרתי שאין דבר המדאיג את האזרח הישראלי פחות.
מבחינתו, יכול העולם כולו להיחרב, כל עוד אין הדבר
פוגע במדינת־ישראל• מה עשה העולם למעננו, בשואה?
האם מודאג האזרח הישראלי מן האפשרות שבקרוב
תהיינה פצצות גרעיניות בידי הערבים? — השבתי שהאזרח
הנ״ל אינו מודאג, מפני שאינו מעלה זאת על דעתו.
אז פיתח בפני המדען האמריקאי את התחזיות הרווחות
בחוגים המצומצמים של מומהי-הגרעין :

תוף שנים מעטות, יהיה ייצור הפצצה הגר־

חסנין הייכד פירסם ב״אל־אהראם״ מאמר
ארוך, מנומק ורציני, בו קרא לייצור פצצח
גרעינית ערבית.

היה זה מאמר היסטורי. אין זה מיקרה שהעולם הזה
היה העיתון היחידי שמצא לנכון לפרסמו במלואו*.
העיתוי לא היה מיקרי. את חסנין הייבל הניעו שני
שיקולים סבירים:

ראשית, הפעלת נשק-הנפט חפכח את העולם
הערבי למעצמה כלכלית כבירה. מטר של
זהב יורד על מדינות-ערב, והוצאות הייצור
של פצצה גרעינית הפכו לגורם כמעט־שולי.
שנית, המילחמה הרסה את תדמיתו של צה״ל כצבא
שאין לנצחו. הערבים החלו הוגים באפשרות של ניצחון
ערבי בשדה-,הקרב. מכאן הוביל רק צעד קטן למחשבה
הבאה: אם ינחלו הישראלים מפלה בשדה־הקרב, האם
לא יפעילו פצצה גרעינית נגד מטרות כמו קאהיר, אסואן
או דמשק? ומכאן: הצורך בפצצה גרעינית ערבית,
שתוכל לשמש כגורפ-ארתעה, לפחות.
באותה שעה פעל !מועמר קדאפי למען קבלת החלטה
כל-ערבית ברוח זו. בהרימו את שני דגליו — הדגל
הירוק של הקנאות המוסלמית והדגל המוזהב של הכנסות־הנפט
— קרא לייצור הנשק האחד שיבטיח פיתרון סופי.

היה ברור שהערבים יכולים עתה לקנות
ידע גרעיני או כורים גרעיניים בארצות שונות.

ההתפתחויות האלה היו צריכות להדליק אור אדום
במערכות החוץ והביטחון של ישראל. אבל מנהיגי ישראל
היו עסוקים בשאלות הרזת־עולם כגון ״מיהו יהודי״.

אלה היו שאלות אקטואליות. ומנהיגינו הם,
כידוע, פרגמטיים.

** סעי הנרי הראשון במזרח־ד,תיכון לא נועדו רק
* /להשיג הפרדת־כוחות, בדרך לשלום. הם נועדו גם
לחולל שינוי היסטורי ביחסי־הכוחות הגלובאליים.

המטרה העליונה היתה לרכוש את מצריים,
שהיא ארץ־הלב של העולם הערבי.
* העולם הזה ,1894 מיום .19.12.73

ונ € 7גור 1

של הכור, על טיב התנהגותם של ניכסון וקיסינג׳ר.
כל המילים הללו אינן מוסיפות ואינן גורעות.
אמריקה פועלת לפי האינטרסים שלה. יתכן שחדירתה
למצריים, אף במחיר זה, מועילה לשלום.
מצריים יכולה לרכוש כור ו/או מדענים ו/או ידע
גם בבריודהמועצות — וארצות־הברית לא יכלה לאבד
הזדמנות זו — כפי שעשתה בפרשת סכר אסואן.
אנוואר אל־סאדאת רוצה לשקם את מצריים, וייתכן
מאוד שהוא מבקש באמת לנצל את הכושר הגרעיני
למטרות־שלום בלבד.

אך אץ ספק שמיפנה זה מגביר גם את
הכושר המצרי לייצר פצצה אטומית. הפצצה
האטומית הערכית שוב איננה חיזיון שד סוה
הדודות. היא אפשרות לעתיד הקרוב.
סוף־סוף יצטרכו גם מנהיגינו הפרגמטיים להתמודד
עם מצב חדש זה.
הוא משנה את כל בעיות הביטחון, ואת כל בעיות
השלום .״גבולות הביטחון״ הופכים לבדיחה .״ההיאחזות
הביטחונית״ שייכת לעידן החץ־והקשת.

השלום, שניראה לרביס כעניין של מותרות,
הפך לצורך שד קיום.
לא עוד עניין ל״יפי־נפש״ ,ל״אידיאליסטים״.

עניין ״פרגמטי״ של חיים ומוות.

במדינה העם עמים *רוד״ם

ופיטו־׳ה ש חור ה
החלומות היו יפים —
והיקיצה היתה פתאומית

אין לה אף בעלת־בדית אחת בעולם מילבד
ארצות־הברית, וממילא אין לה בל אפשרות
להתנגד ביעילות למעשיה. ואילו האינטרס
הלאומי של ארצות־הברית מחייב אותה,
באותה שעה, להתקשר עם אוייבי ישראל.
גם: מטר צפוף של דולארים לא יובל
להסתיר מציאות זו.

מיפלגות

מכונת־הבדיחות עבדה במלוא הקיטור
במשך בל שעות הביקור. היא הגיעה ל שיאה
מ־,לצה הבאה :״המדיניות האמריקאית
היא מאוזנת. ניכסון נתז מיליארד
דולאר לבניית סור אטומי במצריים, ו־מיליארד
דולאר לבניית מיקלטים אטומיים
בישראל.״
כמו כל בדיחה, באה גם זו לתת פורקן
למועקה.
מישגד! חמור. מועקה זו השתלטה
על ישראל ערב בואו של ריצ׳ארד ניכסון.
היא פשטה מעל למדינה כמו פיטרייה
שחורה.
לפני כן ריחפה המדינה כולה בעננים
הוורודים של התרוממות־הרוח. בפעם הראשונה
ביקר נשיא אמריקאי בישראל —
אולי הביקור החשוב ביותר בארץ מאז
בא הקיסר הגרמני בימי הרצל, ונפרצה
לכבודו הפירצד, בחומת העיר העתיקה,
בין שער־יפו ומיגדל־דויד.
הכל נראה טוב ויפה. הידידות ד,אמרי-

כך היתד, הכרזתו של גדשה דיין, כאשד
מיהר השבוע לחזור לארץ.

קאית־ישראלית נראתה כאילו הגיעה לשיאה.
הממשלה החדשה, שהגיעה זד,־עתה
לשילטון, קיוותה כי הביקור יעניק לה
את ברק ההדר שהיא זקוקה ׳לו, להתבססותה
בתודעת הציבור. הציבור עצמו קיווה
בי הנשיא יביא עימו כל טוב, סלים מלאים
כסף ונשק.
ההודעה האטומית במצריים גרמה ליקיצה
פיתאומית.
כדי להציל את אווירת התדוממות-הרוח
של עדב־הביקוד השמיעו יגאל אלון ואהרון
יריב, כימעט אוטומטית, הודעות
מרגיעות — מבלי שתפסו כלל מה הם
ערשים.
•רק כעבור כמה שעות נוכחו לדעת ששגו
מישגה חמור — ואז היה כבר !מאוחר מדי.
תלות, מוחלטת. ד,שימחה הגדולה על
הביקור פגה. במקומה בא מצב־רוה שונה
לגמרי, ואולי בריא יותר: התמודדות ראשונה
עם המציאות.
סיכויי הרגיעה והשלום במרחב גברו
מאז יום־הכיפורים, בגלל החדירה המהירה
של ארצות־הברית לעולם הערבי. חדירה
זו שמה קץ למעמדה של ישראל כשותפת
הבכירה היחידה של ושינגטון במרחב.
נוצרה מערכת מדינית חדשה, המשנה בהכרח
את הנתונים המדיניים, הצבאיים והכלכליים
במרחב.
אספקת הכור האטומי למצריים (ואה
הנדון) היא ירק אחד הסימנים של תהליך
זה. היא מפנה את המבט אל עובדות-
היסוד של המציאות המדינית של ישראל :

מישגה של מי? הוא בחר ברגע
הנכון.
הארץ כעסה על הכתות אלון ויריב
(ראה לעיל) .לרגע קט איבדה ממשלת
רבין את שיווי־המישקל שלה. באותה אלפית
של שנייה נחתה המפה הראשונה של
דיין בין צלעותיה.
״אם המצרים ינצלו לצורכי מילחמה את
האנרגיה הגרעינית, שיפיקו מן הכור ש יקבלו
מארצוודהברית,״ הצהיר דיין בנפל-
התעופה ,״הרי שפסעו של ניכסון במזרח
התיכון יהיה בבחינת מישגה היסטורי ר
פאטאלי.״
הידיעה הופיעה בראש העמוד הראשון
של הארץ, בצד הידיעות על קבלת־הפנים
החגיגית שנערכה לניכסון כמה שעות לפני
כן באותו נמל־התעופה. האחת נועדה ל נטרל
את השנייה.
גם כיוון המכה היה ברור — הקורא
לא שם לב שהמדובר הוא, כביכול, במישגה
מצד ניכסון. הרושם שנשאר הוא שזהו
מישנה של רבין־אלון.
נשק קטלני. משה דיין עדיין אינו
:מוכן להנחית על ממשלת רבץ מכה מ ד
חצת. כמה־וכמה שיקולים עוצרים בעדו,
משכנעים אותו שעליו להמתין עוד במה
שבועות או חודשים.
אולם התקפת־הפתע היתה אות לבאות.
משה דיין אורב לממשלת רבץ — וכל
שגיאה, מחדל או כישלון שלה עלולים
להפוך בידיו לנשק קטלני.

..מישגה,
היס טוו -ופאטאל ״,
משה דיין חגחית
את מכתו הראשונה —
וכך הח 7הסיבוב
הראשון ש 7הקרב
היתד, זז המהלומה הראשונה של מתאגרף-
אלוף, בראשית הסיבוב הראשון.
המכה לא היתד, חזקה מדי, לא קרעה
את פני היריב. אך היא בישרה את מאבק-
האיתנים העומד להתחולל בסיבובים ה־

ז הו

אחד

הסודות

השמורים 1ביותר 71191 :
שבע]

ש ני

רעה

שראל שמדע י־ג ר עין
מצר״ מתמחים בהודו
** ערת הרוחות, שפקדה השבוע
את ישראל בעקבות הגילוי על נכונותה
של ארצות־הברית לספק למצריים
כור גרעיני ולהבטיח לה אספקת דלק
גרעיני, דמתה למהדורה שניה של פאניקת
המדענים הגרמניים במצריים, שהסעירה
את המדינה ב־ .1963 היו רק כמה הבדלים
בין שתי הסערות שהגיעו למימדים
של פאניקה. אז דובר בטילים ארוכי־טווח,
שעמדו לסכן את קיומה של ישראל. אז
הופנו ההאשמות כלפי גרמניה, שמדעניה
הם שסייעו למצרים לבנות לעצמם טילים
כאלה. ואז היו אלה המצרים שהכניסו
לזירת העימות המזרח־תיכוני את המימד
החדש של נשק ההשמדה, שלא היה קיים
בידי ישראל.
כמו באותה פרשה, כך גם הפעם, עברו
שנים רבות בין המידע שהגיע לישראל
על כוונותיהם של המצרים לבין הוויכוח
הפומבי שהתנהל בנושא. על עצם תוכניותיהם
של המצרים להקים בארצם תעשיית
טילים ועל פעילותם של מדענים
גרמניים במצריים בנושא זה, היה לישראל
מידע כבר בשנת .1953 אולם עברו
עשר שנים, בהם פעלה ישראל, לטענת
גורמים זרים, בשיטות שונות, כולל שיטות
טירור לחבלה בתעשיית הטילים ה
דרוש
לשם הפיכת דלק גרעיני קונבנציונאלי,
המזין כורים גרעיניים למטרות מדע
והפקת אנרגיה׳ לדלק גרעיני מועשר, הדרוש
לשם הכנת פצצות גרעיניות.

האמצעי
ה א חרון
ך• רשת המדענים הגרמניים בתע-
שיית הטילים המצרית, הוכיחה לישראל
עובדת יסוד אחת: אין כוח בעולם
המסוגל למנוע ממדינה, שיש לה את
המשאבים הכלכליים הדרושים לכך, להשיג
את מטרתה בדרך זו או אחרת. הפעילות
הישראלית — •שישראל כופרת בה עד
עצם היום הזה — גרמה אמנם לסילוק
המדענים הגרמניים ממצריים ולכישלון
תוכנית הטילים המצרית. אבל מצריים
מצויידת כיום, כפי שהיתה מצויירת כבר
לפני מילחמת יום־הכיפורים. בכל אותם
טילים ארובי-טווח המסכנים את ביטחון
ערי ישראל, שלא יכלה לייצר בעצמה.
היא הצליחה להשיגם מברית־המועצות.
כאשר הצהיר השבוע ראש־ממשלת ישראל
יצחק רביו על מינוי ועדת מומתים
שתבדוק את הסיכונים לישראל שבהקמת
האזפציה התשצצה
מצרית, עד שהנושא עלה לכותרות העתד
נים ודעת הקהל העולמית הופנתה לדון

גם הפעם לא היה משום חידוש בחשיפת
תוכניותיה של מצריים להקים
לעצמה מיתקני כוח גרעיני, שיאפשרו לה,
למרות כל הערובות ואמצעי הפיקוח, ליצור
לעצמה אופציה של הבנת פצצה
גרעינית.
עוד לפני שבע שנים קיבלה ישראל
מידע מדוייק שהגיע מהודו, על פיו משתתפים
מדענים מצריים בהקמת הכור הגרעיני
שהקימה הודו בסיועה של קנדה.
אותם מדעני גרעין מצריים היו שותפים
פעילים בפעילותם של מדעני הודו בהפיכת
האנרגיה האטומית לצרכי שלום,
כביכול, שהועמדה לרשותם, ליצירת פצצה
גרעינית.
מבחינה מסויימת יצרה לעצמה בכך
מצריים את התשתית הראשונה הדרושה
למדינה המתעתדת ליצור לעצמה אופציה
גרעינית: קאדר של מומחי גרעין עצמאיים,
שלא יהיו תלויים עוד בגורמים
זרים ברכישת הידע המתוחכם והיקר דד

הכור הגרעיני האמריקאי במצריים, היה
בכך משום ניסיון ארגעה שקוף ביותר.
אין צורך להיות מומחה כדי לדעת כמה
עובדות יסוד:
•:מצריים חותרת במרץ להשגת כוח
נשק גרעיני.
!• שום אמצעי פיקוח אינו יכול למנוע
ניצול דלק גרעיני המיועד לצרכי
שלום להכנת פצצות גרעיניות, אם המדינה
ברשותה נמצא הדלק רוצה להסתיר
את כוונותיי-
שאיפתם של המצרים למנוע מצב בו
תהיה ישראל, כפי שסבורים רוב מומחי
האטום בעולם, המדינה היחידה במרחב
שברשותה אופציה לייצור מהיר של
פצצות גרעיניות, ונכונותם לעשות כל
מאמץ בכיוון זה, לא היתד. סוד מעולם.
היא הובלטה על ידם במיתכוון דווקא אחרי
מילחמת יום־הכיפורים, כאשר משקיפים
זרים ציינו כי אפילו היו הערבים
נוחלים במילחמת יוכדהכיפורים הישגים
צבאיים שהיו מאיימים על קיום ישראל,
עדיין היה נשאר בידה האמצעי האחרון:
זה של כוח ההרתעה הגרעיני.
היה זה חסנין הייכל, עורך אל־אהרם,
שהיה עד לפני מיספר חודשים שופרו

הנושא והבעיה אינם חדשים. במחקר
שהוצא לאור על-ידי המכון ללימודים
אסטרטגיים בלונדון ב־ ,1971 כתב המחבר
פואד ג׳עבר * ,בין השאר :
״אילו היתה מצריים ניגשת לתוכנית
להפעלת כור־כוח גרעיגי, שהיה נותן ל-
קאהיר אופציה על נשק גרעיני, אין זה
סביר, כלל ועיקר, שהישראלים ימתינו
עד שתתחיל מצריים לממש אופציה זו.
העובדה שהם צועדים הרבה לפני מצריים
בתחום זה, עשרה להניעם לגשת לייצור
נשק משלהם ...הראיות מעידות שלא נחסך
כל מאמץ שהוא לצייד את מערכת הביטחון׳
מבחינה מדעית וטכנולוגית, בכל
הדרוש לייצור כלי־נשק גרעיניים תוך
זמן קצר.״

* ו סיכוי
ן״* דברים מסובכים והנושא מקיף מדי,
1 1מכפי שניתן יהיה לתמצתם ברשימה
עתונאית קצרה• אולם כולם מעידים על
עובדה אחת: כל ההצהרות המרגיעות, הן
של האמריקאים והן של ראשי ממשלת
ישראל, בדבר אי-הסכנה שבהקמת הכור
המחקר, הנושא את השם ״נשק גרעיני
בישראל,״ הופיע בארץ בעברית בהוצאת
בוסתן, וכולל את המידע המקיף
ביותר שפורסם בתחום זה.

הגרעוני המצרי, אין להם על מה לם מוך.
המצרים עצמם אינם מסתירים את כוונותיהם.
אולם בניגוד לדיעה המקובלת בישראל
שהרצון להשמדת ישראל הוא
הדוחף את מצריים להשגת אופציה גרעינית
משלד — .הרי הדחף לכך הוא דווקא
פחדם של המצרים מפני האופציה המצויה
בידי ישראל. שר־החוץ המצרי הודה בכך
השבוע בגלוי.
עד כר. התנגדה ישראל לכל רעיון של
פירוז המרחב מנשק אטומי, מתוך ידיעה
שהאופציה האטומית היחידה במרחב מצויה
בידה. ב־ 1965 הצהיר יגאל אלון, אז שרד,עבודה,
בכנסת :״ישראל לא תהיה ה:
ראשונה אשר תכניס כלי־נשק גרעיניים
למזרח התיכון. אבל ישראל לא תרשה
לשכנותיה לפתוח במירוץ הרסני זה.״ הנימוק
הקבוע בו השתמשה ישראל לאי־הסכמתה
לפירוז המרחב מנשק אטומי היד,
שפירוז כזה יכול לבוא רק במיסגרת
פירוז כולל של כלי נשק קונבנציונאלים.
משום כך כוללת הסכמתה של ארצות־הברית
לסייע למצריים בתחום הגרעין
שפורסמה רק עם ביקורו של ניכסון ב-
איזור, סיכון וסיכוי גם יחד: היא עלולה
לבטל את הבלעדיות של ישראל בתחום
האופציה הגרעינית וליצור בכך סיכון.
והיא עשויה לדחוף את ישראל להסכמה
לפירח במיסגרת הסדר כולל שיושג בתום
דיוני ועידת ז׳נבה.
מה שברור הוא שהאופציה הבלעדית, ש־היתה
נחלתה של ישראל, ושמפניה הזהירו
רבים בישראל במשך שנים רבות — התפוצצה
השבוע.

הפמל״ה מקבלת את פני ]ינשו בבואו
של נשיא מצריים, סאדאת׳ שכתב על כך
בגלוי. בטוף חודש נובמבר , 1973 פירסם
הייכל סידרה של מאמרים שהציגו קבל
העולם כולו את האיטטרטגיה האטומית
המצרית.
כתב אז הייכל, בין השאר :״בשנים האחרונות
הופיעו באורח רצוף דו״חות ממקורות
שונים, בדבר האפשרות שבידי
ישראל מצויות פצצות אטום: פורסמו בשנים
האחרונות דו״חות מטעם המוסד ללימודים
איסטרטגיים בלונדון, וכן דו״חות
מטעם המכון לחימוש בשטוקהולם. דו״חות
אלה הצביעו, באורח רצוף, על בך שבידי
ישראל מצוי כוח אטומי.״
הייבל ציטט שיחה שהיתה לו עם סינא-
טור אמריקאי בתקופת המילחמה שאמר
לו; ״אני חושש ביותר שאנשים אלד. ב־תל־אביב
יאבדו את עצביהם וישתמשו
באחת משלוש פצצות האטום שבידיהם,
כדי לחסל התקפה ערבית נוספת. לא
מעניין אותי מה שיקרה לערבים, אבל
אני חושש שפצצה אטומית בשעה כזאת
יכולה להוביל את העולם אל פי שואה
אטומית נוראה.״

ה סיני ם סרבו
לעזור למצרים
* יתח אז הייכל את העמדה המצרית
^ בבעיית החדרת הנשק האטומי למרחב
כדלהלן :
• ״ישראל רצתה שהערבים יחשדו כי
יש לה פצצה גרעינית. ברם, היא לא
רצתה שהם ידעו על כך בוודאות. ישראל
לא ניסתה את הפצצה הגרעינית שלה משום
שניתן להעריך את התקינות שלה
באמצעות מחשב. משום כך התחמקה ישראל
מלחתום על ההסכם לאיסור עריכת
ניסויים גרעיניים שעליו חתמו ת ב מדינות
העולם.״
;• ״ביכולתי לציין שלושה ניסיונות
ערביים עיקריים שנעשו כדי להדביק את
ישראל בשטח הגרעיני: ניסיון מצרי בו
התעניין נאצר במשך שנים ארוכות לפיתוח
תוכנית גרעינית מצרית שלא השיג
תוצאות ברורות! ניסיון מצרי שנעשה
אחרי 1967 במגמה להתקשר עם סין, אשר
פוצצה את פצצתה הגרעינית הראשונה

בהצלחה רבה. סין יעצה אז להתקדם בשלבים
בתחום זה, תוך הסתמכות על
מקורות עצמיים! ניסיון לובי שנעשה
בשנת 1970 כשהביע גכונות לקנות פצצה
גרעינית ונוכח שפצצות גרעיניות פשוט
אינן עומדות למכירה.״

ה אי סטר טגי ה
של ה הר תעה
** סקנווזיו שר הייבל, ששיקפו את
השקפתו של סאדאת בנושא זה, היו
כדלהלן :
״השגת פצצה גרעינית על-ידי הערבים
לא תארך עד שתתפתח יכולתם הטכנולוגית
לייצר אותה. הערבים יכולים, נוכח
סכנה גרעינית ברורה מצד ישראל, להשיג
את מה שהם רוצים מברית־המוע-
צות. אם ברית־המועצות תסרב, עשויה
סין להסכים. אם סץ תסרב׳ הרי הפצצה
הגרעינית לא תהיה אחרי הכל שמורה ומוגנת
מכל הישג יד.
״אם נמצאת בידי ישראל פצצה גרעינית,
או קיים בידה פוטנציאל לפצצה גרעינית
— נחוץ שגם בידי הערבים תהיה
פצצה כזאת. ההיגיון בכך הוא, שההרתעה
היא האיסטרטגיה היחיזזה בעלת ההשפעה
בדורנו. פירוש הדבר שקיום סוג זה של
נשק אצל שני הצדדים במאבק — היא
הערובה היחידה לאי-הפעלתו של נשק
זה במאבק.״
הרוסים והסינים לא היו מוכנים לספק
למצרים את הידע והכלים שהיו עלולים
לאפשר להם לפתח פצצות גרעיניות. הם
ידעו שכל סיוע, אפילו בהקמת כורים
גרעיניים למטרות שלום, עלול — נוכח
הפכפכנותו של העולם הערבי — להוציא
את השליטה על הדלק הגרעיני מידיהם.
ארצות־הברית הסכימה ליטול על עצמה
סיכון זה, אולי מתוך ידיעה ברורה —
בנוסף לשאר הנימוקים — שמוטב לר.
לעשות זאת מאשר יעשו זאת הרוסים או
הסיגים.
מה שקורה עתה בישראל נוכח הסכנה
האפשרית של פיתוח פצצת אטום מצרית
לעתיד לבוא, מצביע על החששות המצריים
כאשר הקימה ישראל את הכורים
הגרעיניים בנחל שורק ובדימונה.

הנשיאים מנופפים זה לזה לפרידה

והגידה איזהו
הישראלים והקזינו בקורפו גיבור?
ישקיעו כ״ 2מיליון לירות בסך״הכל,
יהיה בידיהם קאזינו על כל ציודו ומומ חה
גרמני בעל-ידע. החל משא-ומתן והחלו
נסיעות לאי קורפו.
אבל באן קרו שני דברים: פרצה מיל־חמת
אוקטובר, ומנהלי המשא־והמתן
מטעם המוכרים, נסוגו. רעיון הקאזינו
נידחה לפי שעה( .״זהו רעיון בריא,״ אומר
דני רומן .״אחרי הכל, בארה״ב מטי־סים
חינם ונותנים מלון ואוכל חינם
למי שבא ללאס״וגאס מסן־פרנציסקו או
לוס־אנג׳לס, וזהו בערך המרחק מתל״
אביב לקורפו. אפשר היה להביא ישראלים
בקבוצות מאורגנות לקאזינו, לטובת

ובכן, מה יעשה בעל־רעיונות כדני רומן
לאחר שרעיון הקאזינו נפל ז מועדו״
ני־לילה יש לו :״המערה״ ו״עומר־כייאם״
בתל־אביב, ומועדון ״ח חאן״ בירושלים.
גם מישרד־נסיעות יש לו :
מישרד ״אברהמוף״ ,בו הוא שותף.
ליד ״המערה״ ,ביפו העתיקה, מחזיקים
רומן את לווייתן באולם בו נכשל
נסיונם להקים מיסעדה רוסית בשם ״בל־לייקר,״
.מה עושים בו? בזמן האחרון
יש לישראלים שיגעון חדש, מכירות פומביות,
בהן מוכרים הכל. לכן, למה לא
להקים מוסדות כגון ״סותבי״ או ״כריס״
טי״ גם בישראל !
יזמים לווייתן ורומן
מכירה פומבית
ב־ 9ביולי תתקיים המכירה הפומבית
הראשונה בישראל באמצעות חברה שהוקמה
לשם כך, ושמה ״מכירה פומבישראל,
כידוע, אסור לערוך הימובית״
.כל מי שרוצה יוכל להציג את
רים, וכאשר כבר ביקר כאן מומחה ממכירותיו,
שבוע מראש. כל קונה יכול
מדרגה ראשונה כמאיר לנסקי, גם הוא
להציע מחיר עוד לפני המכירה הפומסולק.
בעצם, מותר לערוך הימורים לבית.
רומן״לווייתן לוקחים לעצמם *10
מטרות ספורט (טוטו) ,שהכנסותיהם
ממחיר המינימום שיקבע המוכר, ועוד
קודש למוסדות־הספורט ולקבוצת פרטיים,
ביניהם ראשי ״ידיעות אחרונות״ 50* ,מכל תוספת מחיר. הם גם מבטחים
את המוצר הנמסר לידיהם, מפני כל
וכן מותרים הימורי ״מיפעל־הפייס״ ,שכל
נזק.
הכנסותיו קודש למוסדות־חינוך ולעמ־לות
לסוכנים הראשיים. מישחק-הימור
למכירה הראשונה מובטח כבר ציור
נוסף; ״בינגו״ ,אסור אף הוא, אך חוועד-
אמיתי בצבעי-מים של פיקאסו. יהיו שם
למען־החייל עורך אותו אחת לשבוע, לגם
מכונת-תפירה בת 300 שנה ופסנטובת
החיילים. אבל קזינו ממש, כמו בתר
בן 150 שנה. בעת הביקור במקום לא
סרטים, אסור.
חדל הטלפון מלצלצל. אחד הציע שן-
פיל הודית בת 200 שנה, והשני שטיח
כיוון שכך, החליטו שני ושראלים בעיקר
מהודו, תמורת 5000 לירות.
לי יוזמה, דני רומן ודויד לווייתן,
להביא את הישראלים להימורים _ ליוון.
דני רומן הבטיח כי לאחר הניסיון
באמצעות שורה ארוכה של מתווכים נוהראשון,
ייתכן שיוריד את האחוזים שדע
להם כי הקאזינו שבאי קורפו עומד
קבע לעצמו. אחרי הכל, אי-אפשר לדעת
למכירה תמורת רבע-מיליון דולר, ואם
אם זה יילד, ואת ההוצאות יש לכסות.

מי שרוצה לקנות * 26 בקונצרן־הגרבו-
נים של ״גיבור״ ,יכול לעשות זאת עכשיו,
ובזול. זה יעלה לו 2.6מיליון דולרים
בדיוק.
מה שצריך לעשות הוא להתקשר עם
במדינה התנחלות
שרמה דש רמה
מיהו שיחליט אמ
רמית תהיה התאומה
של ימית?
הסכם הפרדת הכוחות יעם סוריה׳ די־נסיגה
מד,מובלעת, החשש מנהיגות גיוספות
בעיקבות הסכם זה, לא ריפו ידי הממשלה
מן התוכנית להקמת עיר ברמת־הגולן.
אחד הסיורים הראשונים אותם ערך שר־הביטחון
החדש שימעון סרס, היה ברמת־הגזלן,
לקביעת מיקומה המרוייק של העיר
החדשה.
נראה ני פרס מבקש לקחת תחת חסותו
את העיר שברמת־הגולין, לה לא ניקבע
עדיין שם סופי. כמישקל־ינגד לעיר ימית
• 2בפי תחת ׳רפיח, שרייתה ״התינוק״ של
קודמו־לתפקיד, משה דיין.
בסיור השתתפו הירמטכ״ל רב־אלוף

כעד רחוב
גרבונים בזול
שתי חברות בצרפת ,״ביק״ (זו של העטים)
ו״פרייה״ (יצרנית מים מינרליים,
שבעליה יהודי) ,המבקשות להיפטר מן
חמניות שבידיהן.
המניות הגיעו אל שתי חברות אלו
מידי הבנקים הנושים של ברנרד גיבו״
שטיין, המשקיע הצרפתי ב״גיבור״ ,ולשעבר
בעל קונצרן הגרבונים ״דים״ .על־מנת
למכור את חמניות מוכנים המוכרים
להעריך את ״גיבור״ כולו ב 10-מיליון
דולר, בערך המחצית משוויו לפי
דעת בעליו גרשון רוזוב, ודעת הבנק
לפיתוח התעשיה שהילווה לו עשרות
מיליוני ל״י תמורת שיעבודים עצמיים.
אחד הגורמים לירידת ערך המפעל
הוא הנפילה בריווחיות שלו, שהיתה בשנה
הנוכחית כ 6-מיליון לירות נטו,
לעומת 17 מיליון אשתקד. הסיבה לירידת
הריווחיות היא הקמת מיספר גדול
של מיפעלי גרבונים במיזרח-הרחוק, המכים
את ״גיבור״ במחיריהם.

רמטכ״ל מר
רמה מטכ״לית נגד —

הנהלה

ווקיבא והט״סים
חה״כ של המרכז-החופשי, ע קי ב
א נו ף, הגיש הצעה לסדר-היום לדון
בהסדרי-המיסים של טייסי ״אל״על״,
כולל ההנחות המיוחדות מהן הם נהנים,
וקרא להם לפתוח את סיפריהם
בפני הציבור.

מיפעלים מאושרים נהנו מפטור מקיף
במיסים.
האם יחיל נוף על עצמו מה שתבע מן
הטייסים י
לישואפילם בעלי־המניות של חברת הפקות־הסר-

טיס ״ישראפילם״ בחרו בצבי שפילמן

כמה מן הטייסים פנו למדור זה בבקשה
להפנות קריאה פומבית אל עקיבא
נוף, שהוא גם עורך־דין, גם ח״כ וגם
פיזמונאי וזמר המקבל הכנסות מהופעות.
הרי
ידוע כי לאמנים יש הסדר של
ניכוי גלובאלי של הוצאות מהכנסותיהם,
הסדר המקל מאוד על תשלום ה-
מיסים. הטייסים מבקשים מעקיבא נוף
כי ייכבד ויפתח בפניהם את תיקו במט־הכנסה,
ויראה להם כיצד הוא מנכה את
הוצאותיו האמנותיות מהכנסותיו כאמן,
ובעיקר כדי שיתברר האם הוא,
כאמן, נהנה מהסדר מיוחד זה עם מט-
הכנסה, או שמא הוא מסרב ליהנות מ הקלות
מיוחדות אלו.
שאלה נוספת שלהם אליו היא, האם
הוא מוכן שיבטלו את ההסדרים המיוחדים
של מס-הכנסה לחברות שהוא
ייצג כעורך־דין, ואשר במיסגרת היותן

חושה

ח ״כ נוף
חשבון פתוח

כיו״ר מועצת־המנהלים החדשה של החברה.
שקמה מוגרבי כמנהל־העסקים,
ואלכס מסיס כמנהל מכירות ופיתוח־עסקים.
ההנהלה
החדשה נבחרה לאחר העברת
מניות-הבעלות על החברה מידי חב״
רת-המימון ״אי.אס.אל.״ לידי שפילמן,
מוגרבי ומסיס.
מחזור-המכירות של ״ישראפילם״ לשנת
1973/74 הסתכם ב 1.4-מיליון לירות.
הייצוא בשנת 1973 היה 141 אלף
דולר, והשנה מקווה החברה ליצא ב-
175 אלף דולר.
החברה מכרה בשנה שעברה את סיר־טה
״בן-גוריון זוכר״ לארצות רבות. בסוף
חודש זה יוצג לראשונה הסרט החדש
שהפיקה החברה ,״האדמות ה מובטחות״
.הסרט בויים ע״י סוזאן
זונטאג, והמפיקים היו ניקול סטפאן
מפריס ואלכס מסיס. הסרט הוא בצבעים,
והוא צולם במהלכה של מיל־חמת
אוקטובר.

אלוף־פיקוד איתן
— רמה פיקודית
מרדכי (״מוטה״) גור, ואלוף־פיקוד־הצפון
האלוף ׳רפאל (״רפול״) איתן. דפול הביא
את אורחיו לנקודה מעל קיבוץ גדות, ליד
בית־המכס העליון, ותירצה בפניהם ׳ארוכות
מדוע, לדעתו, או כפי שהוא הגדיר זאת,
״לדעת הרמה הפיקודית,״ צריכה העיר
לקום בנקודה מסויימת.
רמה, מעל רמה. לא הספיק רפול
לסיים את הרצאתו, ומוטה ,׳אשר מאז היותו
הוא־עצמו אל׳וף־פיקוד־דיצסון, חש עצ׳מו
כמומחה לבעיות הפיקוד, הצביע על נקודה
אחרת וטען כי, לדעתו, דווקא שם צריכה
לקום העיר החדשה.
כשניסה רפול להתווכח עם הרמטכ״ל,
הפסיק אותו מוטה ואמר :״הרמה הי־מטכ״לי׳ת
חושבת שכאן צריכה לקום העיר,
והרמה המטכ״לי׳ת היא מעל לרמה הפיקודית.״
פרס,
אשר האזין משך כל זמן הוויכוח
בין שני אנשי הצבא בדממה, התרגז,
שיסע ׳את שניהם והודיע להם נחרצות:
״הרמה הפיקודית יבולה לטעון בך, והרסה
המטכ״לי׳ת יכולה לטעון אחרת. הרמה ה־
׳מדינית היא שתחליט — והרמה המדינית
זדי אני!״
סיור שלושה האישים הסתיים, מבלי שיוחלט
היכן תקום עיר־ואם חדשה בישראל.

טיוטוו

..הענישה ה!?״ריח״ עדיין

ממשיכה להתקיים בצה־׳ל

חיי לי ם רצים בעונש

דואר

דו־ח

יסקוב
* <6חלקת חיילים ניצבה ליד המשאית
הצבאית, באחד מבסיסי צה״ל בביקעת
הירדן. ממיצחי החיילים שטפה הזיעה
בפלגים. החום, באותו יום בביקעה, היה
כבד ביותר. מפקד המחלקה פלט פקודה
והחיילים מיהרו לטפס על המשאית. המפקד
פלט פקודה קצרה נוספת, והחיילים זינקו
מן המשאית לקרקע .״מישחק״ זה של
טיפוס על המשאית וקפיצה ממנה, חזר על
עצמו עשרות פעמים, ובא לקיצו רק לאחר
ששני חיילים התעלפו !מגודל המאמץ.
יחידת חרמ״ש הרגיזה את המפקד שלה.
התוצאה: עונש בצורת מסע-אלונקות
מפרך, אשר בסיומו, צנחו החיילים על
מיטותיהם, סחוטים ותשושים. כעבור שעתיים
בלבד העיר המפקד את חייליו המותשים,
והוציא אותם לפעילות מיבצעית.
בשפת דו״ח יבשה מביא נציב קבילות
החיילים, רב־אלוף (מיל ).חיים לסקוב שתי
דוגמות אלו של התעללות בחיילים, בלשונו
:״הענישה המיידית״ או בסלנג הצבאי
״טירטור״ ,בדו״ח השנתי השני שלו, אשר
הוגש לוועדת־החוץ־והביטחון של הכנסת.

* * לכד הגילוי הנוגע לחזרת תופעות
ה״טירטור״ בצה״ל, תופעה אשר היתה
נפוצה ביותר באמצע שנות החמישים,
אולם מאז נדמה היה שחלפה כליל מן
ההווי הצבאי, חושף הדו״ח של נציב קבילות
החיילים ליקויים ומחדלים, הגובלים
לעיתים קרובות בשערוריות ממש, בנושא
הטיפול באנשי-הצבא כפרטים.
בעוד: שתפקידו של לסקוב, כאחד מחמישה
חברי ועדודאגרנט, הוא לבדוק את
מחדלי צה״ל במילחמת יום־הכיפורים, הרי
כנציג קבילות החיילים, עליו לשמש כתובת
לתלונות של חיילי מילואים וסדיר, על
עוולות שנעשו להם בתקופת שירותם
הצבאי.

הסמכויות שהואצלו לנציב על־ידי
שר-הביטחון, הן בעצם נטולות־שיניים.
לנציב יש סמכות לחקור בתלונות של
חיילים, אך אינו רשאי לחקור בעיות
כלליות, החורגות מן התלונה הקונקרטית
של החייל. לאחר שהנציב מגיע למסקנות
מסויימות, הוא יכול רק להמליץ.
קצין מיוחד, ראש אכ״א־בקרה, בדרגת
אלוף־מישנה, מונה על־ידי צה״ל לפקח
על ביצוע המלצותיו של לסקוב, אולם
באותן תלונות המופנות כנגד קצינים
בדרגת אלוף־מישנה ומעלה, קצרה ידו של
אותו קצין מלפעול.
כל תלונה, אשר לאחר הבדיקה הראשונית
מתברר כי היא גובלת בעבירה על
חוקי מטכ״ל, מוצאת אוטומטית מידיו של
נציב הקבילות ועוברת לפרקליטות הצבאית
הראשית, והנציב מאבד כל קשר עימה.
למרות חוסר־אונים זה של ״הכותל
המערבי״ של חיילי צה״ל, כפי שמכונה
הנציב בחוגי הצבא, הצליח לסקוב לחקור
בעיות עד שורשן, וזאת בטענה כי מיספר
תלונות רב באותו נושא, אילץ אותו
לחקירה יסודית בו.
הפרק הראשון של דו״ח הנציב, הנקרא
״כללי״ ,נוגע בבעיה החמורה ביותר,
לדעתו של לסקוב, בצה״ל.
לסקוב מסכם את סך 7224 התלונות
שהגיעו אשתקד׳ בכתב־קיטרוג חריף ביותר
על הפיקוד של צה״ל. למרות הלשון
המאופקת, חבויה מאחרי הפרק הראשון
של דו״ח הנציב נורת־אזעקה אדומה,
להזהיר כל מי שצה״ל יקר לו.
כותב לסקוב :״התרשמתי שהדרישה של
צה״ל, שהיא כשלעצמה מוצדקת, להציב
בראש יחידותיו מפקדים שינצחו בקרב,
מביאה לעיתים לידי כך שלא, שמים דגש
על טיפוח קצידזוטר
״לעיתים הוברר כי אין מי שידריכו

הדואר הצבאי לא
נהר נשווה במיוחמה

חיילי ם כו ת בי ם גלויו ת
ומאה המיונאות שד קציני

הערים מעלו בתפקידן

מי רפ א ת קצין העיר ת״א
כיצד להשתמש בסמכות ובמישמעת, כיצד
לתרגל ולהדריך ולאמן את הפרט והצוות,
וכיצד לשוכך מתחים
בין־אישיים. טיפוח תכונות אלה הן מחובתם
של מפקד־היחידה ומפקדי־המישנה.
״לדעתי, יישום חובות אלה, כפי שהדבר
מתבטא בקבילות. נמצא לעיתים חסר.״
במילים אחרות, לסקוב טוען כי
המפקדים
אינם שמים דגש מספיק, אם בכלל,
על טיפוח החייל כפרט, אינם יודעים להש תמש
בסמכותם,
**ץ אר פירקי הדו״ח מתייחסים לבעיות
16/שונות, אשר בלטו ביותר מבין אלפי
התלונות שהגיעו אל נציב קבילות החיילים,
כאשר הבעייה השערורייתית ביותר היא
מערכת התשלומים של צה״ל לחייליו,

המת״ש. בפרק ״תשלומים״ קובע לסקוב,
כי במת״ש קיימים פיגורים חמורים בתשלומים
לחיילים ולאנשי־קבע, פיגורים
המגיעים לכדי חודשים רבים.
חייל צה״ל אשר אינו מקבל משכורת
כפי המגיע לו, או ששכרו הולן, אינו יכול
לנקוט שום אמצעי־נגד. הוא אינו יכול
לפנות לבית־דין לעבודה, הוא הכתובת
האזרחית למיקרים כאלה, הוא אינו יכול
להכריז שביתה. בנושא זה נתונה משכורתם
של חיילי צה״ל לחסדיהם של אנשי המת״ש.
לסקוב מספר בדו״ח שלו כי עד סוף
חודש אפריל השנה, לא חושבו הפיגורים
שהיו קיימים לגבי תיקון שכרם של אנשי-
קבע. הכוונה היא לעידכון משכורותיהם
של קציני וחיילי קבע אשר הועלו בדרגה,
או עברו לשרת בשטחים (ואז קיבלו תוספת
בת מאות לידות למשכורתם) ,אשר תוספות-
המשכורת שלהם וההנחות ממם, המגיעות
לאלה המשרתים בשטחים, מגיעות למאות
(המשך בעמוד )24

לטכם־הפרידה, בחליפה אלגנטית כהד.
וסגורה — כל זאת, בתוך 25 שעות.
שר־החוץ יגאל אלון סיפר בגאווה בי
ילדי ירושלים יצאו בספונטאניות אותנטית
לרחובות כדי לקבל את פני הנשיא
האמריקאי בהגיעו לארץ. למחרת פירסמו
העיתונים כי עיריית ירושלים סירבה להיענות
לבקשת מישרד־החוץ להוציא את הילדים
בשנית באופן מאורגן, לרחובות
כדי להיפרד מהנשיא.
כל שעת מסע השיירה מלוד לירושלים
ניהל מנהל מלון המלך דויד, דודי בו
דנהיימר מילחמה נואשת כנגד עובדי
מלונו, אשר דרכו על השטיח אותו הביאו
במיוחד ממלון דן־קיסריה, וליכלכו
אותו. בודנהיימר, הידוע כאחד הגאוותנים
באנשי המלונאות הישראלית, עמד בעצמו
עם מטאטא גדול, וניקה את השטיח בכי*
פעם שאחד מעובדיו דרך עליו.
האירוע הגדול ביותר, ובעקבות נאומו
המבריק של ניכסון, גם החשוב ביותר ב כל
הביקור, היתד. ארוחת־הערב שנערכה
במישכן הכנסת. האדם המקופח ביותר ב-

^ ברחם, הטבח הוותיק של מלון
המלך־דויד בירושלים, לא הזיע כך
מימיו. למרות שארוחת־הבוקר אותה הכין,
היתד. רגילה לגמרי, וכללה שתי ביצים
רכות, הרבה לחם קלוי, חמאה וריבה, הרי
לפחות שיבער. אנשים ערכו עיקוב צמוד
אחר כל תנועה ותנועה שלו.
חמישה טבחים אמריקאיים, לבושים בחליפות
כהות וענובים עניבות, ושלושה
אנשי־ביטחון שלדש בגדיהם צמודה סי־כת-ההיכר
של אנשי-הביטחון האמריקאיים
בדמות הנשר הכחול, הצטופפו סביבו במיטבה
המלון והתבוננו כיצד הוא מכין
את ארוזזת־הבוקר לנשיא ארצות־הברית.
מארגני הביקור של הנשיא רי צ׳ ארד
ני כסץ בישראל התקשו למצוא תשובות
לתקדימים שקבעו עמיתיהם המצריים.
הביקור החל בטכס שנערך בנמל־הוד
עופר. בן־גוריון. הציבור הישראלי זכה
להכיר כאן את אחד מאמרגניו הכישרו־ניים
ביותר, אבידור שוהם, ראש־הטכם
במישרד־החוץ, כשהוא מציג בפני הנשיא
גיכסון את האישים החשובים ביותר במדינה.
נוסף
לנשיא אפריים קציר, ראש־הממשלה
יצחק רם ין, השרים יגאל
אדון ושמעון פרם, היו שם גם שר-
התחבורה גד יעקוכי ושורה בה יניצבו
עשרה אנשים בלתי־מזוהים.
ימאוחר יותר התברר בי נוכחותו של
יעקובי במקום לא היתד. כדי לשמור על
האיזון בין החטיבות השונות במערך, אלא
בזכות העובדה שנמל־ד,תעופה שייך לתחום
שיפוטו מבחינת האחריות המיניס טריאלית.
שאר הבלתי־מזוהים היו כאלה,
שאי-אפשר לקבל את פני נשיא ארצות-
הברית ללא נוכחותם: פקידים בכירים יותר
ובכירים פחות של מישרד־החוץ כ־ראופן
דפני, מי שהיה שגריר ישראל
בבורמה, אברהם קידרון ואפריים

עברון.

1 1 1 1 ׳ 11111 ^111 השלושה שליוו את פאט וריצ׳ארד ניכסון
יונ 11##י #עייי י 1בארץ, ממתינים להנו בנמל־התעופה בן־גוריון:
לאה וראש־הממשלה יצחק רבין, ולידם גבו של שר־החוץ וסגן ראש־הממשלה יגאל
אלון. ההצהרה המרגיעה ישל יגאל אלון, ביחס לכודים הגרעיניים שריצ׳ארד ניכסון
העניק למצריים, ואשר תוקנה לאחר־מכן, עוררה סערת־רוחות בארץ ובעולם.

ווו י

^ וכבת 25 השעות בהן ביקר ניבסון
*י בארץ היתה׳ ללא-ספק, רעייתו פאט.
אלגנטית׳ מסודרת, מסורקת כדבעי, בעלת
חיוך אשר היה כובש למרות מיקצועיותו,
ניראתה זוהרת להפליא ליד כל נשות הישראלים
אשר סבבו אותה.
פאט עלתה למטוס הרוח של 76 בדמשק
כשלגופה שימלה ירוקה מודפסת בפרחים,
וירדה בנמל־התעופה בלוד לבושה
בחליפה ורודה.
שעות ספורות אחר־כך התייצבה עם
בעלה בבית הנשיא, ובבית ראש־הממשלה
לשעבר גולדה מאיר, כשהיא לבושה
שימלח אדומה פירחונית, קלה ואלגנטית.
לא עברו שעות מיספר והיא התקבלה על-
ידי 350 איש בסעודת־ערב חגיגית שנערכה
לכבוד בעלה בכנסת, כשהיא לבושה
שימלח לבגד, רקומה כסף, שהלמה מעמד
חגיגי זה.
למחרת בבוקר נסעה פאט ניכסון בליוו-
יית לאה רם ין לקיבוץ מעליה־החמישה, לאחר
שביקרה קודם־לכן עם הנשיא האמריקאי
ביד־ושס, והפעם היתד. לבושה
שימלה לבנה מנוקדת, ואילו ללוד הגיעה,

ארוחה זו, נוסף למוזמנים הרבים שטענו
כי זה שנים רבות לא אכלו מנות כה
גרועות בעלי שמות כה מפוצצים, היה שר־החוץ,
יגאל אלון, אשר בעקבות סעודה
זו התחסלה ידידותו עם לפחות אלף איש,
שלא הוזמנו לארוחה החגיגית.
מקופח נוסף היה הנשיא ניכסון עצמו.
הוא הושב בין נשיא מדינת־ישראל, אפריים
קציר, לבין רעיית-הנשיא, גיגה.
משך כל שעת הארוחה שקע הנשיא קציר,
בהוכיחו טעם טוב, בשיחה ערה עם פאט
ניכסון, שישבה מעברו האחר, ואילו הגברת
קציר לא פצתה כלל את פיה. הנשיא
ניכסון נאלץ לשתוק, מאונס, משך
כל הארוחה, ויש טוענים כי משום כך היה
נאומו בה ארוך, בן 1מחצית־השעה.

ן* שה להבין על-פי מה הוזמנו ה־
\ /אורחים לארוחה המרכזית בכנסת.
בעוד שחברי־כנסת רבים, נכבדים, לא
הוזמנו לביתם־שלהם, הרי מזכ״ל ההס תדרות
והגברת מרים אשכול היו אורחי
כבוד בה. אפילו עורך העיתון המנוקד
אומר, מאיר >״מוריק״) בראלי נכח
בסעודה, כנראה מפגי שקודם־לכן סיפר
הגרי קיסינג׳ר לרב שלמה גורן כי
הוא יודע לקרוא עברית, רק עם נקודות.
כשהושיטה פאט ניכסון את ידה ללחיצה
לרב גורן, נותרה היד תלוייה באוויר, וגורן
נאלץ להסביר לה כי מעמדו כאישיות
דתית אינו מתיר לו ללחוץ ידי אשה,
אפילו אם היא רעיית־נשיא. אך נראה כי
למען לחיצת־יד זו מוכן היה חבר־הכנסת
האגודאי שלמה לורנץ למחול על דתיותו.
הוא לחץ את ידה של פאט ניכסון
בשתי ידיו.
קשה גם להאמין להודעה שמישלחת
חברת־החשנזל, ששהתה בארה״ב בעת
שביקרה שם מישלחת חברת־ווחשמל המצרית
בקשר להקמת הכור הגרעיני, לא
דיווחה על כך למוסדות המוסמכים בישראל.
אחרת, קשה להבין מה עשה באותה
סעודת־ערב, מנכ״ל חברת־החשמל,

אריאל עמיעד.

למרות שעובדי מלון המלך־דויד, אשר
כונה על־ידי העיתונאים האמריקאיים
״דוידגייט״ ,יצאו מעורם כדי שלא יתרחשו
תקלות בעת ביקור הנשיא, ערכה אשת
הנשיא, פאט שערוריה־זוטא, בעת שחזרו
הניכסונים בשעת־לילה מאוחרת. מישהו
במלון חשב שספרייתה של אשת הנשיא,
ריטה פנטז, אינה חשובה למדי כדי
לקבל חדר באגף הפוגה לעבר נופה המרהיב
של העיר העתיקה, ושיכן אותה
בחדר שחלונותיו פונים לעבר הרחוב.
הספרית סנטז המתינה לפאט ניכסון באו-
לם־הקבלה של המלון, התלוננה בפניה על
כך בחצי הלצה. גברת ניכסון פנתה מייד
למנהל המלון, ובקול צונן, ללא החיוך
המפורסם שלה, דרשה ממנו לתת לספרית
שלה חדר טוב.
למחרת בבוקר התפוצצה פצצה בבניין
הפרלמנט הבריטי. כאשר מחו חברי-
פרלמנט בפני יושב־ראש הבית על כך
שסידרי-הביטחון במקום היו לקויים, השיב
להם :״סידרי־ביטחון חמורים יותר יפגעו

* 1 * 0 1 1 1״וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת

קול השופר ואת ההר עשן, וירא העם וינועו ויעמדו

מרחוק״ (שמות כ) .תחת לגובלן של מארק שאגאל בכנסת נערכה הסעודה ההמונית

ונראה כאילו המוני ישראל בתמונה מתמזגים עם המוני ישראל באולם, ומקיפים
את ריצ׳ארד ניכסון מכל עבר, כשמשה רבנו מביט במתרחש מעל ללוחות.
הסעודה סביב השולחנות הערוכים במישכן הכנסת, הזכירה לרבים חתונה יהודית טיפוסית.
ישראל בארצות־הברית, זכה לנזיפה פומבית
מצד רבין, דווקא בשפה האנגלית,
כאשר התעקש על פרט מסויים שעליו
עמדו האמריקאים, עימם הסכים רבין.
קודם ישיבת העבודה ביקרו ניכסון ורעייתו
ביד־ושם, בנוכחות עשרות עיתונאים
ומצלמות־טלוויזיה. לאחר שחתם את
שמו בספר־האורחים, בעט שעליו סמל
הבית הלבן, נפל העט מידו של ניכסון,
ומיתלהו נשבר. ניכסון בחן לשניה את
העט, ואחר הגישו במתנה לנד?ן וך האוד
נר, יו״ר יד־ושס, שליווה אותו בסיורו.
ביום שני אחר־הצהריים, לא טרח איש

בנמל־התעוסה על שם בך גוריון להחליף
את השלט׳ אשר קיבל בברכה את הנשיא
ניכסון ביום הקודם.
בירושלים נותרה אשה קשישה אחת,
אשר נשמה לרווחה כאשר עזב הנשיא האמריקאי
את המדינה. ד״ר קלרה אדלר
גאום, בת ה־ ,93 היתה האורחת היחידה
במלון המלך דויד שלא פונתה עם שאר
אורחי המלון לקראת בואו של ניכסון.
אנשי המלון לא רצו להפריע לה בעבודת
המחקר, בה היא עוסקת כבר שנים,
בנושא :״השפעות האמריקאיות על קו-
המחשבה הישראלי.״

בגין מצדיע

מנהיג האופוזיציה, חבר־הכנסת מנחם בגין, נפגש אף
הוא עם נשיא ארצות־הברית ריצ׳ארד ניכסון במישכן
הכנסת, לאחר ישיבת־העבודה של הצוותים האמריקאיים והישראליים שנערכה במקום.
בזכויות־הפרט של האזרחים הרוצים לבקר
בבית.״ באותה שעה, בערך, קיבל
חבר־הכנסת יוסי שריד ומיברק, שהודיע
לו על דחיית ישיבת ועדת־החינוך של הכנסת׳
בראשה עומד שריד, שעמדה להיערך
באותו יום, בגלל ביקורו של ניכסון.
במיברק נאמר כי הכניסה למישכן הכנסת
תיאסר על ניבחרי העם למשך כל זמן
הביקור.
ישיבת־העבודה המרכזית של הצוות האמריקאי.
בראשותו של ניכסון, לבין ה
צוות
הישראלי בראשותו של ראש־המפד
שלה יצחק רבין, היתד. חסויה וסגורה בפני
עיתונאים. אולם עוד קודם שעזב ניכ־סון
את הארץ כבר נודעו מיספר פרטים
ממנה.
ך* נרי קיפינג׳ר היה האישיות הדון
1מיננטית באותה ישיבה, כשהוא מנהל
אותה בפועל, ומשמש ככינור ראשון של
הצד האמריקאי. שימחה דיניץ, שגריר

נינסון מצדיע

כשהוא חורג מכל כללי הטקס, הרים ניכסון
ברכה לראש־ממשלת ישראל לשעבר נולדה
כשהוא מתאר אותה כמנהיגה האמיצה ביותר מכל מנהיגי־העולם עימם נפגש.
זו של ניכסון גרמה לגולדה, שרק יום קודם־לכן יצאה מבית־החולים, להתרגשות
כוסית מאיר, הצדעה גדולה.

• השתעה 11 הצרויות בלתי
׳שגרתיות ברמח בינ ל או מי ת
242326־ 03 כולל ׳שבח.

; ג מי פ׳׳זי *
יו ת מו ד /י׳

בחזרה צעירה מחפשת גבר רציני...

^ דוני נשוי או רווק?״ שאלה
הפקידה.
,,נשוי,״ השיב הגבר, ונע על כיסאו
באי־נזחות.
״אם־כך, עליך לשלם 250ל״י דמי-
הרשמה,״ הסבירה הפקידה .״תמורה סכום
זה תקבל כתובות איו מספרי־טלפונים של
נשים, שנירשמו אצלנו כדי להכיר גברים
,למטרת ידידות׳ .תוכל לפנות למישרד

אתן לך דוגמא אחת מני רבות: מורה בבין
תיכון, בת ,28 נותרה היחידה מכל חברותיה
נישאה. כיוון שהמשיכה להיפגש עם אותן 1
נשואות, נקלעה למצב שבו לא היה לה שום
לפרוץ את חוג החברות הנשואות -המצומצם
להכיר גבר רווק ולקנות גם לה בית.
״אביה רשם אותה אצלנו, ללא ידיעתה. הוא
נר, במפורש כי כל גבר מתאים שיתקשר
יהיה חייב למצוא תירוץ מתקבל על הדעת מדר
מתקשר, בלא לגלות כי הופנה אליה על־ידי מ
שידוכין. מובן שהפנינו אליה אנשים מתאימי
ריווחי־זמן סבירים, כדי שחשדה לא יתעורר.
של דבר התיידדה עם אקדמאי, מהנדס לכימיה ,
״אחדי היכרות בת שישה חודשים הם הו
רק אחר החתונה היא צילצלה אלינו, וסיפו
בעלה גילה לה שהכיר אותה דרך משרדנו.״
כדוגמה להיכרות מוצלחת לצורך ידידות
הביאה המזכירה את מיקרהו של קבלן־בניין1 ,
היטב מבחינה כלכלית, בן ,42 נשוי, ואב 1
שד, ילדים.
״הוא כניראה עשיר מאוד,״ סיפרה

מאת --

1א ב פת
באופן חופשי כדי ׳לקבל כתובות, במשך
שנה תמימה, בלי הגבלה.
״יהיו מיקרים •שלאחר הפגישה הראשונה
לא תמצא חן בעיני הבחורה, או שהיא
לא תמצא חן בעיניך. זה לא נורא. הרשימה
שלנו מכילה מאות כתובות. תוכל
למצוא, בסופו של דביר, גם ידידות מתאימות.״
״או־קיי,״
השיב הלקוח, ושלף מכיסו
250ל״י.
הפקידה גחנה אל מגירת שולחנה, נטלה
טופס שכותרתו ״היכרות למטרת נישואין
וידידות, מחקה את המילה נישואין, רשמה
את ישמו של הלקוח החדש, כתוביתו זמיספר־הטלפון
שלו.
גבי ביטון הוא מנהלו של מישירד־היכרויות
זה, השוכן בתל־אביב, ברחוב
היירשברג ,3פינת רחוב ג׳ודדון. יקודם ש ניכנס
לעסקי ההיכרויות, עסק גבי במכירה־בתשלומים
של תקליטים ללימוד השפה
האנגלית. אולי משום כך כינה את מישרדיו
בשם לאתינג (לימוד, באנגלית).
מסביר ביטון :״במישרדי שתי מחלקות.
האחת עוסקת בענייני שידוכין! ,והשניה
בענייני היכרויות. מחלקת השידוכין גובה
מכל גבר או אשה דמי־הרשמד, בסך 200
ל״י לשנה. כמ׳ו־כן חותם כל לקוח או
לקוחה על חוזה עיסקי, בו הוא מתחייב
שלאחר הנישואין, באש יתממשו, ישלם
1.000ל״י נוספות. יש לי ׳כרטסת !ובה
שמות של ימאות גברים ׳ונשים, המבקשים
להכיר בן או בת-זוג לצורך נישואין.
״מחלקת ההיכרויות גובה מכל גבר,
רווק או נשוי 250 ,ל״י לשנה. הנשים ניר־שמות
חינם. במחלקה זיו יש שמות של
כ־ 350 נשים וכ 450-גברים.

במועדווהויקודים..סמי״ =״
וחברתה האזרחית דינה אליאס .״אני אוהבת לבקר כאן,״ סיפרה איבנה .״בצבא אני
עובדת רק עם בחורות, וכאן אני מנירה גם בחורים. המחיר לא יקר והאווירה נעימה.״
״איננו רושמים טיפוסים הניראים לנו
בלתי־יציבים או כאלה העלולים לעשות
צרות. כמובן, לא תמיד אפשר לדעת מה
מסתתר מאחרי חזותו של הלקוח. כאשר
אחת הלקוחות מתלוננת, למשל, שגבר
שעיסו ניפגשה, ולא מצא חן בעיניה,
ממשיך להטרידה, אנו מוחקים שמו מהכר־טסת
,׳מחזירים ליו את כספו! ,ולא רוצים
לראותו אותו יותר.
ן * ין,מאות הגשים הרשומות אצ־
1 //לנו, בשתי המחלקות, יש רווקות,
אלמנות ונשואות. הטיפול בנשים הנשואות
חייב להיות זהיר במיוחד. אנו עושים הכל
כדי שהן לא תסתבכנה ,׳וכדי שהדבר לא

יגיע לידיעת בעליהן. לכן אנחנו, מוסרים
מספרי־טלפון של נשים נשואות רק ללקו חות
המוכרים לנו היטב, שיש לנו אמון
מוחלט בהם.״
מישרדו של גבי ביטון, לארנינג, אינו
המישרד היחיד באיזור תל־אביב העוסק
במתן שירותי ״היכרויות לצורך ידידות״.
לפחות ישישה משרדים נוספים עוסקים
באותו נושא עצמו.
יאחד מאלה שוכן ברחוב וייזל ,10 ליד
גן־יהחיות ,׳והוא חסר־שם. גם במישרד זה
שתי מחלקות, האחת לשידוכים !והשנייה
להיכרויות.
מספרת מזכירת המישרד :״עשרות זונות
שהכירו זה את זו דרך ׳משרדנו, נישאו.

גבי ביטון

מנהל מישרד ל״היכרויות
רך ידידות,״ בשס לא
ימוד) .במישרד שתי מחלקות: לשידוכיס ולהיכו

ביקשת שיתקשר בעוד דבע-שעה, אז תוכל
למסור לו כתובת חדשה.
המשכנו בשיחה. העפתי: מבט לעבר הכרטיס,
עליו היה רשום שם הלקוח ו־מיספר־הטלפון
שלו. המישבצת המיועדת ל כתובת,
היתד, ריקה: .אגב: רישום דברי
המזכירה, העתקתי גם את שם הלקוח ואת
מיספר־הטלפון שלו.

^ צאתי את המישרד חייגתי את
המיספר שרשמתי. ענתה לי מזכירתו
של עורד־דין. הצגתי עצמי בפניה וביקשתי
לקבוע פגישה קצרה עם עורך־הדיו.
בפגישה הסברתי את מטרת בואי, וציינתי

תמורת תשלוס סגלי
מוצע לגברים נשואים
מיבתר של בתורות
באוזני עורך־הדין הנדהם והמבוהל כי בכל
;מיקרה, בין אם ייאות לשוחח עימי ובין
אם לאו, שמו יישאר חסוי.
כל מה שאני מבקש לברר, אמרתי לו,
מבחינת הסיפור העיתונאי, הוא אם מישרד־ההיכרויות
אכן מספק לו את השירותים
שהוא מתיימר לספק, או שמא מסתתרת
תרמית כלשהי מאחרי העניין. ציינתי כיבסוף השבוע שעבר עצרה המישטרה את
דניאל נדלר, בעל ממן נדלר להיכרויות,
ואת יפה טאוב, שותפתו, כחשודים בכך שהוליכו
שולל את לקוחותיהם, ולאחר ש גבו
מהם -מאות לירות דמי־הרשמה, מסרו
׳לגברים כתובות של גברים במקום כתובות

ונוי

ב־פו

שיחה

נטדטן בעיקבות המודעה

ה ור ידה מ יפגש עיוור בבית

הזוג המאושר

יהודית (ויקי) הרמן וחברה אלברט אלקובי, הכירו
במועדון־ההיכרויות לצעירים, הפכו לזוג קבוע וחושבים
להינשא. גם חבריהם הקרובים הכירו במועדון זה, וכולם מבלים כעת בצוותא, מחוץ
למיסגרתו. המועדון מהווה מקוס־מיפגש לצעירים בודדים, חסרי מיסגרת חברתית מגובשת.

כירה .״פעם הראה לי את תמונת אשתו.
:אשד, יפה, מאוד. אבל כנראה שהחליט
,להתפרפר׳ .כיוון שהוא מבלה בחברה
סגורה, וגם בשעות העבודה הוא נמצא
כל הזמן עם פועליו, ימצא את הפיתרון
דרך משרדינו.
״הוא הכיר דרכנו נשים נשואות, גרושות
ורווקות. איני בטוחה שהן;בילו איתו
יפה, מפני שהוא יכול להרשות לעצמו
לבזבז הרבה כסף.
״הוא כנייראה שבע רצון ממישרדנו, כיוון
ששלושה לקיוח׳ות אחדים, שנרשמו כאן,
ציינו שבאו לפי המלצתו ישל אותו קבלן.״
תוך כדי שיחה צילצל אחד הלקוחות.
המזכירה שלפר, את כרטיסו מתוך כרטסת
ה״היכדויות למטרת ידידות״ ,התבוננה בכרטיס
והסבירה ללקוח שהיא כרגע עסוקה,

של נשים. במו־כן טענה המישיטרה כי החשודים
התקשרו עם מיספר מתלוננים,
נשואים, איימו עליהם כי יגלו את סודם
לנשותיהם, דרשו מהם לבטל את החלונות
שהגישו.
״העניינים לא־כל־כך פשוטים,״ אמר
עודו־הדין, לאחר שהשתכנע כי שמו ד
פרטי־זהות׳ו לא יפורסמו בשום מיקדה,
״הבעייה שלי, ושל במד, מחברי, היא איך
לנהל הרפתקאות חשאיות פה־ושם, בלי
להקדיש לעניין יותר מדי זמן ומבלי לעורר
את חשד הנשים שלנו.
״כשנרשמתי למישירד, חשבתי שאקבל
מספרי־טלפונים, אחייג יאחד המיס&רים והכל
יילד חד־יוחלק. אבל במציאות זה לא
היה כך.
״למעשה, ארבע הפגישות הראשונות

שלי היו בלתי־מוצלח׳ות לחלוטין, וכימעט
שהחלטתי לוותר על כל העניין. שתי הבחורות
הראשונות שאיתן נפגשתי, אחת
צעידה -מתוסכלת והשנייה כנראה גירושה
ממורמרת, היו ממש ממערות. נפגשתיאיתן ב,לובי׳ של מלון המיגדל, והסתלקתי
משם אחת־שתיים. בסך־הכל הפסדתי פעמיים
את דמי שכירות החדר, ששכרתי
:מראש.
״בשתי הפעמים הנוספות, המצב היה עוד
יותר: מביך. הבחורה השלישית היתה די
נאה, והבחורה הרביעית היתד, יממש
סכסית. אחרי שיחה קצרה עלינו לחדר. ביל
׳אחת משתי הבחורות הללו התנהגה בחופשיות,
וחישבתי שהדרך לפני סלולה.
רק מאוחר יותר, בחדר, הסתבר לי ש טעיתי.
״התברר
לי שהבחרות האלו היו פשוט
יצאניות שהחליטו לעשות לעצמן חיים
קלים. במקום לעמוד ברחוב ולהציע את
סחורתן לכל דורש, הלכו ונרשמו בסישרד־היכרויות.
אחרי מישחק־האהבה המוקדם
דרשו ממני לפתע לשלם מאה ל״י כדי
להביא את העניין ילידי סיומו.
״׳כמובן שגאוותי הגברית נפגעה קשות.
בשתי הפעמים הללו סילקתי את הבחורות
מעל פני בכעס.
,,׳כאמור, אחרי ארבעת הכישלונות הראשונים
החלטתי להפסיק עם זה, אבל
באחד הימים מצאתי עצמי מחייג למישרד
פעם נוספת, לא יודע למה. הפעם הכרתי

בחורה חמודה. נפגשתי אייתה שלוש פעמים.
היא היתד, יוצאת־קיבוץ ׳ששכרה ל עצמה
הדר בעיר. כיוון שהיתה מאוד
בודדה ,׳נרשמה במישרד.
״אחרי שלוש פגישות מוצלחות שקיימתי
איתר, במשך שלושה שבועות, נותק הקשר.
היא עזבה את חדרה, ובעלת־הבית לא
ידעה מהי כתובתה החדשה.
״לאחר־מכן היכרתי אשה נשואה, טיפוס
,מבוהל והיסטרי. אני, חושב שהיא פשוט
רצתה להעניש את בעלה, דרכי. יכולתי
ליזום מיפגשים נוספים איתה, אבל לא
רציתי להסתבך עם טיפוסים היסטריים.
והיום, כפי שראית במדעיניך; ,קיבלתי
מיספר־טלפון חדש.״

** ו שרדי ה״היפרויות למטרת ידי-
דות״ פתרו למישרדי״השידוכים בעייה
רצינית, .כל אותם חובבי־הרפתקות מפוק פקים,
שעד כה היו נוהגים להירשם ב-
מישרדי-השידוכים, בניסיון ללכוד צעירות
תמימות המבקשות להינשא, היפנו עתה
את !מירצם לאותם מישרדים חדשים, ש סיפקו
להם את חפצם בשפע, מבלי לבדוק
בציציות.
אומר ג׳קי עופר, מנהל מישרד־השידוכים
הגדול עופר ברחוב דיזנגוף 85 בתל־אביב:

שמעוניין לנהל מישרד־שידוכים
(הוושך בעמוד )26

המיטפחה הלוחמת-

נ ח; 6מ רוו ה
עד היחסים המעורערים
בקרב ההצונה הבכירה שד צה״ ל

הב1ים חח!וגיס

ך* תחילת שנת 19<>0עמד ד,אל>ף
6שמואל טנקוס לסיים את •שירותו כמפקד
חיל־הים הישראלי. טנקוס היד. אז
בבר בן ,46 גיל גבוה, באותה תקופה, לגבי
אלוף בשירות פעיל ,׳ומאחוריו היו שש
שנות פיקוד על חיל־הים, משך־זמן ארוך
למדי לגבי מפקד־חיל בצבא יבו הייתה
הרוטציה אהד מכללי־היסוד.
מבחינות רבות ניחשב טנקוס כאביו של
חיל־הים הישראלי. הוא היה המדריך הראשי
של הפלי״ם — הפלוגה הימית של
הפלמ״ח שהיוותה את היסוד עליו ניבנה
חיל־הים הישראלי מראשיתו, וחלק ניכר

קרבית הראשונה במילחמת העצמאות, ש הורכבה
משתי קורבטות ישנות שהיו בעבר
אגיות־מעפילים ושוקמו עם קום המדינה,
ומספינה ׳מישמר-חופים אחת. מינויו של
סאמק ניראה אז מובטח כמעט לחלוטין,
עד שהרמטכ״ל דאז, רב־יאלוף חיים לסקוב,
הטיל וטו על המינוי.
הפרשה, בה היו מעורבים מישרד־הביטחון
והמטכ״ל, היתד. אחת הפרשיות
המסעירות ביותר בהן היה יקשור חיל־הים,
שהעסיקו את צד,׳״ל מעודו. היה זה זמן
קצר אחרי שבעיתון־הערב מעריב פורסמה
בכותרת ראשית ידיעה הסויה, מאת כתבו

וההירארכיה נקבעת לא־במעט בזכות ה וותק.
דוגמה לכך הוא מפקד חיל-הים
הנוכחי, האלוף תלם 46 שיכקודמו, האלוף
בוצר ,)45( ,שייך עוד לדור חניכי
הפלי״ם.
תולדותיו של החיל, ומעמדו הנחות בעיני
המטכ״ל במשך שנים ריבות, גרמו לכך
שרק ׳משוגעים־לים בחרו בו בייעוד.
שאפתנותם של קציני חיל־הים נפלה תמיד
בהרבה מזו של הקצונה הבכירה בחילות
אחרים.

במרס .1960 למעשה, נגרם לו עוול גיורא.
מקור הידיעה שהסעירה אז את המדינה
לא היה הוא, והוא הוחשד על לא עוול
בכפו .״הוא היה אחד מהאנשים העשויים
ברזל שהשיטו אניות מעץ, כדי להבטיח

פיקו ח
פוליטי
ך* אשית!ו של חילדזים הועידה לו,
1ליכאורה, מעמד שונה לחלוטין. הפלוגה
הימית של הפלמ״ח, בפיקודו של

מס : 1 ,שורמן
שאנשים מעץ לא ישיטו אניות מברזל,״
אמרו עליו ותיקי־החיל.

בלי תככי ם
וקנוגיו ת

מסי 14־ : 8טנקוס(שמאל) ותרם(ימין)
מקציני החיל היו חניכיו. טנקוס, שהוא
כיום מנהלו של בית־הספר הימי לקציני
ים בעכו, הוגדר על-ידי רבים כ״מורד.״
של חיל־הים, אך הגיע לעמדת הפיקוד על
החיל רק בשנת ,1954 אחרי ששלושה
מפקדים אחרים הקדימו אותו בתפקיד זה.
׳כמו בבל פעם שמפקד חיל עומד בפני
פרישה, צצה ועלתה גם הפעם שאלת מיגוי
היורש. במועמד הטבעי לתפקיד מפקד חיל-
הים הבא, נחשב באותם ימים אלוף־מישנה
שמואל (״סאמק״) ינאי, ראש מחלקת הים
במיפקדת חיל־הים, התפקיד השיני בחשיבותו
בחיל, המקביל בעירך לתפקיד ראש
׳אג״ם ליד הרמטכ״ל. קודם־לכן עדיין הייתה
קיימת: מעין תחרות בין סאמק לבי,ן אלוף־
מישנה צבי קינן,
וניראה כמועמד פוטנציאלי
לקבלת הפיקוד יעל החיל. אבל קיגן עזב
את חיליהים אחרי שקיבל מינוי במודיעין
של צד,״ל, וזבה אז לכינוי ״קנאריס״ ,ש היה
שאול משמו של ראשי אמ״ן של
הוורנזאכט הגרמני בתקופת מילחמת־העולם־
השנייה, שהיה אף הוא איש היל-הים.
סאמק, מאנשי הפלי״ם, היה מראשוני
מייסדי חיל־הים והיה: מפקד השייטת ה־

הצבאי של העיתון, אורי דן, שהיתה קשורה
בפעילות הימית במרחב. לסקיוב הקפדן
רגז מאוד על הדלפת הידיעה ופירסומה
בעיתון. הוא הביא את הפרשה לידיעת
ראש־הממשלה ושר־הביטההן, דויד בן-
גוריון. מעריב הוענש על פירסום הידיעה,
ואף נשקלה אפשרות של סגירת
העיתון ליום אחד.
אולם לסקוב לא הסתפק בבך. הוא ביקש
לדעת מי הדליף את הידיעה. על זוועות-
הביטחון הוטל לחקור על מקור ההדלפה.
ניתנה הוראה לצותת לשיחות־הטלפון של
אורי דן, ובסופו של דבר נפל, משום־מה,
חשד ההדלפה על סאמק. החשדה זו שטה
קץ לקאריירה הימית של ינאי. למרות
שטנקיוס המליץ על מינויו של סאמק ביורשו,
התנגד לכך לסקוב בכל תוקף.
גם קודם־לכן נטר איבה לסאמק, שבישיבות
משותפות היה מקניט את הדימטכ״ל בהע־ערות
ציניות ובהלצות על חשבונו. הוא
מיניה כמפקד חיל־הים, במקומו של טנקוס,
את האלוף יוחאי בן־נון, גם הוא מראשוני
חיל-הים, תוך עקיפת ההירארכיה המקובלת
בחיל.
סאמק פרש מחיל-הים יחד עם טנקוס,

ך* פעם השגייה כה התחוללה התן
1מודדות על תפקיד מפקד חיל־הים,
היתיה בשילהי ,1972 כאשר הגיעה שעתו
של האלוף אברהם (״צ׳יטה״) בוצר, לפרוש
מתפקידו ׳כתום ארבע שנות פיקוד על
חיל־הים. שניים היו מועמדים לרשת אותו :
תת־אלוף בנימץ (״ביני״) תלם, ואלוף־
מישנה הדר קמחי. תלם היה אומנם ראש
מחלקת־הים, אבל היו רבים שתמכו במינויו
של קמחי כמפקד־החיל. יאבל לקמחי,
שבשעתו היה, יחד עם יוסל׳ה דרור, מפקד
אחת הצוללות הראשונות של צה״ל, לא
היד מרפקים. כאשר מונה ׳תלם במפקד-
החיל נפגע קמחי. מהעדפתו של זה, ויצא
בגלות ללונדון, שם הוא משמש כניספח־ימי
בשגרירות ישראל.
שתי פרשיות אלו הוו מהפרשיות הבודדות
שהיבו גלים בקצונה של חיל־הים הישראלי,
שבהשוואה לשאר זרועות צה״ל,
היה נקי במשך מרבית שנותיו ממאבקים
אישיים, קנוניות, תבכים ומילחמות על
עמדות־פיקוד. אין ספק שגרמו לכך אופיו
המיוחד של החיל, ומעמדו הנחות במיסגדת
הכללית של צה״ל. עמדת הפיקוד הבכירה
— מפקד חיל־הים — היוותה מעמד ש מאחריו
נותרה רק הפרישה מצה״ל. למי
שסיים את תפקידו כמפקד היליד,ים לא
היתד, אפשרות קידום נוספת, בהשתלבות
במטו־,־הכללי של צה״ל, כמו שאירע, למשל,
למפקד חיל־האוויר לשעבר, האלוף עזר
וייצמן, או למפקדי גייסות-השיריון. אנשים
שקשרו את גורלם עם הים בשירות בחיל
זה, לא היו להוטים ביותר לתפקיד שמאחריו
קיימת רק הפרישה.
חיל־הים הוא גם חיל מקצועי, מיסגדת
סגורה שמסלול־הקידום בה קבוע מראש

מסי : 2שמיו
יוסל׳ה טבנקין, עליה הושתת החיל בתחילה,
היתד, הגדולה, הרצינית והפעילה
ביותר מכל פלוגות הפלמ״ח. היא עסקה
במיבצעיס של רכש, העפלה וחבלה, עוד
שנים רבות לפני קום המדינה. במרוצת
השנים התרכזו בה כוחות ׳מעולים, והיא
נחשבה ליחידת־יוקרה מובחרת.
אולם כאשר פרצה מיליחמת העצמאות,
ולחיל־הים, שעל הקמתו הוחלט חודשיים
לפני הכרזת המדינה, לא היו למעשה
כלי־שייט קרביים, שולבו מרבית אנשי הפלוגה
הימית בגדודי הרגלים של הפלמ״ח.
יוחאי בן־נון, למשל, ששימש בפלי״ם כמפקד
חוליית־החבלה הימית שעסקד, ב־טיבוע
אוניותיו־,גירוש הבריטיות בהן עמדו
לגרש מעפילים שנתפסו בשעת עלייתם
לחופי־הארץ, השתתף במילהמה בגדוד
הפורצים של חטיבת הראל ואף נפצע
בקרב. רק מאוחר יותר שב לפקד על
ייחידת-החבלה הימית בחיל־הים, שטיבעה
במלחמת העצמאות את אוניית־הדגל המצרית
האמיר פארוק, מול חופי עזה.
את תפקיד הקמתו של חיל־הים הטיל
דויד בן־גוריון על אחד מעסקני מפא״י
המקורבים אליו, גרשון זק. לסי הדגם הבריטי
שאימץ בן־גוריון, היה לזק מעמד
של שר לענייני־ימיה, מעין לורד של
האדמירליות בממשלת־ישראל, והוא כונה
בתואר ראש שירותי חיל-הים. היה זה
טיבעי, שאנשי הפלי״ם יהוו את היסוד
לחיל־הים הישראלי ההולך ומוקם בחינת

יש מאין. זק הצליח לגייס תחילה רק
בודדים מאנשי הפלי״ם. אליהם הצטרפו
יורדי־ים אזרחים, ואנשים שרכשו את ניסיונם
בצי הבריטי במיילחמת־העולם־השנייה.
נראה היה שבן־גוריון חושש פן יהפוך
חיל־הים למעוזו של הפלמ״ח, אוהיו רצה
לפרק. וכך אירע שדווקא חיל זה היה
תחילה החיל הפוליטי יותר מפל חילות
צה״ל. זק ריכז בו את כל אנשי המישמרת
הצעירה של מפא״י, שחלקם היו חסרי
הכשרה ימית וחלקם שירתו בעליה ב׳ .בין
ראשוני חיל־הים ׳ניתן למצוא אנשים כמו
ליובה אליאב, שאול רוזוליו, אברהם עופר
(שר־השיכון הנוכחי) ,שמעון הורן ואחרים׳
שהפכו אחר־כך לעסקנים פוליטיים
ידועים.
אולי היה בן־גוריון ׳מושפע מהניסיון
ההיסטורי של תחילת המאה, כשמרבית
המהפכות השמאליות פרצו, הן ברוסיה
והן בגרמניה, במרידות של מלחי אוניות־מילחמה
(אונייודהקירב פוטייומקין ב־,1905
ואוניית הקרב קרונשטאט ב־ ,1917בגרמניה)
.עובדה היא, שמלכתחילה הטיל
פיקוח פוליטי על חיל־הים. כך, למשל,
החל שמעון פרס את הקארייירה הביטחד
ניסטית שלו, כאשר בא במקומו של זק
כראש מחלקת שירותי־הים במישרד־הביטחון.

אלוף
רגלים
ל חי ל -הי ם
פקד תיל״הים הראשון היה יהודי
* 18 אמריקאי, פול שולמן. בן־גורייון פגש
אותו לראשונה יב־ ,1941 בעת שערך ביקור
בארצות־הברית. שולמו היה אז קאדט ב־בית־ספר
לקציני־ים, וביג׳י התלהב למראה
המדים שלו ואמר :״טוב שיש יהודים ה לומדים
להיות קציני־ים. יבוא יום ונזדקק
לך.״ ש׳ולמן השיב לו יאז לצערי, חתמתי
לשרת בצבא־הקבע של ארציות־הבדית לכל
ימי חיי.״
אבל ב־ 1948 הגיע שולמן לארץ, ובן-
גורמן מינה אותו כמפקד חיל־הים בדרגת
קברניט — המקבילה לדרגת אלוף כיום.
שולמו היה חסר ניסיון קרבי, אבל הייתה לו
השכלה ימית פורמאלית, וגם זה היה
משהו. הוא עשה כמיטב יכולתו להקים
יאת חיל״הים, באמצעים הדלים שעמדו
לרשותו, ואף הביא שני קציני-ים אמרי־

מרכז במלחמת העצמאות, שהיה ממקורביו
של בן־גוריון.
שימיר, בעל ותק של 20 שנה בהגנה,
היה איש חייל־רגלים !מובהק. כאשר הגיע
למיפקדת חיל־הים בסטלה־מאריס בחיפה,
קיבל את פניו קודמו־לתפקיד. כל טכס
חיליופי־הפיקוד נמשך עשר דקות בלבד.
שמיר נשאל אם הוא זקוק לעזרה כלשהי,
והוא, בביטחונו־העצמי הרב, השיב בשלילה.
אחר־כך קיבל התפטרויות מאנשי
החיל שלא השלימו עם העובדה שאיש
חיל-ירגלים יפקד עליהם. על השאלה כיצד
הוא יכול ,׳כאיש חילירגלים, לפקד על
הזרוע הימית של צה״ל, היתה לשמיר
תשובה מוכנה :״סוד כוחה של הצבאיות
היא המחשבה הצבאית.״ הוא האמין כי
ביכוילת-החשיבה הצבאית *שליו יוכל לפתור
את כל בעיות חיל־הים, ולבנותו כחיל
לוחם. הוא החזיק מעמד בדיוק שנה. ואז
מינה אותו בן־גוריון, כמפקד ״כל־בו״ —
למפקדו של חייל-האוויר.
באותן שינים ראשונות כבר נילוותה
לחיל־הים שערוריה גדולה אחת. לרשות
חיל־הים עברו מחסני־ציוד גדולים בימיפרץ
חיפה, שהיו שייכים לחיל־הים הבריטי, בתקופת
המנדט. באחד הימים התעורר חשד
כי כמה מהקצינים הבכירים של חיל־הים
נטלו לעצמם מהציוד שהיה באותם מחסנים.
אך יעוד יקודם שנערכה ביקורת, עלו לפתע
המחסנים באש. הוקמה ועדת־חקירה, לבדוק
אם היה זה אסון מיקרי או מעשה־הצתה
מכוון, שנועד לחפות על מעשי־הביזה.
מסקנות אותה ועדת־חקירה לא פורסמו,
אולם כמה קצינים (לא מאנשי חיל־היס),
שגויייסו לחיל־הים בראשיתו מסיבות פו ליטיות,
סיימו באותה תקופה את הקאריירה
הימית שלהם. אחד מהם, שנזרק בגלל
מימצאי אותה ועדה מחיל־הים, תופס כיום
עמדה בכירה בצמרת אחד מכוחות הביטחון
במדינה.

דיין הורה
לה טביע!
^ ת מקומו של שמיר כמפקד חיל-
הים יתפם האלוף ׳מרדכי (״מוקה״)
לימון, שהיה אז בן .26 לימון, יליד פולין,
ששירת בצי המיסחרי הבריטי במילחמת־העולם־השנייה,
היה ׳מדריך בפלי״ם ועסק
בהבאת אוניוית־מעפילים לארץ. הוא היה
׳מפקד־החיל הראשון שצמח מתוך החיל,
והיה מקובל על כל אנשיו. מוקה השקט,
הרגוע והסמכותי, הישרה אווירה טיובה
בחייל. במשך ארבע השנים בהן פיקד על
חיל־הים הוא גיבש אותו, אך לא הצליח,
שלא באשמתו, לקדמו מבחינה כמותית
ואיכותית.
חיל־הים היה בבחינת בן־חיורג בצה״ל.
.הקונצפציה הצה״לית הייתה מבוססת, באותן
שנים, על ההנחה שכל מילחמה בין ישראל
לאויביה ׳תוכרע ביבשה. חיל־האוויר הוגדר
אז כחיל־מסייע לחיילות היבשה. ח״ל־הים
נועד, לפי אותה ׳תפיסה, לאבטיח את חופי
הארץ. משום כך הוא יקופח במשאבים

מסי : 6א ר אל
של חיל־הים. כאשר היו הימשחתות בדרכן
לארץ, יצא הרמטכ״ל דאז, משה דיין,
לקבל את פניהן בלב־ים.
הימים היו כבר ימי המתיחות בין ישראל
ומצרים, שהובילה מאוחר יותר למיבציע
קדש. על סיפון אחת המשחתות, בלב־ים
אסף משה דיין את הקצינים, וברוב התלהבותו
מכלי־ד,משחית הימיים החדשים
שנוספו לצר,״ל, הורה למפקדים לפגוע בכל
אנייה ׳מצרית שייפגשו בדרכם בים לארץ.
למרבה המזל לא נתקלו המשחתות באותם
יומיים, בהם עשו את דרכם לחופי הארץ,
׳בשום אונייה מצרית. אילו נתקלו באונייה
כזו ,׳ודאי היו פני ההיסטוריה במרחב
שונים כיום.
מובן שכדרכו, לא נתן דיין את ההוראה
שלו בכתב, ואילו הייתה מתחוללת אז
תקרית ימית כלשהי, אין זה מן הנמנע
שהיה מתכחש ליד החופשית שהעניק ל אנשי
המשחתות, לפגוע באוניות מצריות.

ה ק לי קו ת
ה מיקצועיות

* ויחאי כן־נץ קיבל את הפיקוד על
חיל-הים מטנקוס ב־ . 1960 יוחאי, יליד
חיפה, חבר קיבוץ מעגן־מיכאל, הספיק
בשנים 54־ 1951 להשתלם במכון הטכנולוגי
במסצ׳וסטם, וזכה בתואר שיל מהנדס ואר-

מס׳ : 3רימון
קאיים שיסייעו בידו. הוא כתב תזכירים,
וחוברת כיצד יש לבנות את חיל־הים, לפי
המתכונת של צי ארצוית־הברית.
קשה לומר שנמצאה שפה משותפת בינו
לבין החיילים שהיו כפופים למרותו. הוא
לא ידע עברית, ואילו מרבית אנשי ה־פלי״ם
לא ידעו אנגלית. מושגיו היו שונים
משלהם. במיקרים רבים לא הבין כלל על
מה הם מדברים.
גם בחיל־האוויר היו באותה תקופה הרבה
אנשי מח״ל (מתנדבי חוץ־לארץ) שדיברו
אנגלית, אבל שם ניתן היה לנהל דיונים
באנגלית. לא כן בחיל־הים .׳תוך זמן קצר
התברר שאין הרמוניה בין מטה חיל־היס
בפיקודו של שולמן, לבין מפקדי הספינות
שהרכיבו את חיל־הים. העסק לא דפק,
וב־ 1950 נאלץ בן־גוריון להדיח את שולמן
ולמנות תחתיו מפקד ישראלי.
למפקדו הישראלי הראשון של חיל־הים
לא היה כל מושג בימאות. היה זה האלוף
שלמה (״פיסטוק״) שימיר, מפקד חזית ה
מסי
: 5בחון
ובתקציבים. למרות מדיהם הצחוירים זכו
אנשי חיל־הים ליחס של ביטול וליגלוג
מצד חיילי יחידות אחרות, והתואר ״חיל
האמבטיה״ ביטא את יחס הזיל,זול לו זכו.
היחס אל חיל־הים השתנה רק ב־,1956
בתקופה בה פיקד שמואל טנקוס על חיל־הים,
כאשר נרכשו בבריטניה המשחתיות
הראשוניות, שנועדו להחליף את הפריגא־טות
המיושנות שהיוו עד אז את כוח־האש

מסי : 7בוצר

כיטקט ימי, נוסף לתואר גיבור־ישדאל שהוענק
ליו במילחמת־העצמאות. הוא היה
ניגוד מוחלט לטנקוס, מפקדיו הקודם האפור
של החיל. בתקופתו נקלטו הצוללות
בחיל־הים, והושם דגש על הלוחמה הזעירה.
על רקע זה התעוררו לא־פעם
חילוקי־דיעות מיקצועיים בין אנשי קצונת
חיל־הים. חלק מהקצינים דגל בבניית צי
שיהיה מבוסס על אוניות־מערפה גדולות,
והיו כאלה שדיברו אף על רכישת נושאת־מטוסים.
אולם כגוף לוחם, היה החיל
׳ממושמע למופת.
פה־ושם נוצרו אומנם ״קליקוית״ ,אולם
הן קמו על רקע מיקצועי ולא על רקע
אישי. טבעי היה שאנשי הטרפדות, הצול לות
והמשחתוית,ייצרו, כל קבוצה לעצמה,
קליקה משלה.
גם יוחאי, כמו טנקום, פקד על חיל־הים
במשך שש שנים, עד שמסר את הפיקוד
לאלוף שלמה אראל ב־ .1966 אראל, שהיה
בן 46 כאשר נתמנה כמפקד חיל־הים, היה
בעל רקע שונה מאשר קודמיו בפיקוד על
החיל. יליד פולין שעלה לארץ בגיל צעיר,
היה אריאל איש בית״ר, שעוד בשנת 1936
נשלח לאיטליה ללמוד בבי״ם ימי שם, על
מנת לפקד על בית״ר־ים. במילחמת־העולם־
השנייה הוא היה קצין־ראשיון בצי המיס־חדי
הבריטי, והשתתף בפינוי הגדול מ־דאנקירק
ב־.1940
היו שטענו כי קידומו של אראל בחיל־הים
עוכב בשל הרקע הפוליטי שלו, ואילו
אחרים ייחסו זאת לאופיו הבלתי־נוח. אבל
אם נאלץ אראל לנטוש את הפיקוד על
חיל־הים כעבור שנתיים, לא היה זה בשל
אף אחת מסיבות אלו. מזלו הרע, הוא
שגרם לכך שפקד על חיל־הים בתקופתו
הקשה ביותר.
מילחמת ששת־הימים תפסה את חיל־הים
בתקופת מעבר, כשהכלים המיושנים ש ברשותו
אינם כשרים לפעולה, ואילו הכלים
החדשים שהוזמנו עבורו — הס״טילים,
טרם הגיעו אליו.
כך קרה שבמילחמת ששת־הימים לא
מילא חיל־הים שום תפקיד ממשי, ונחל
כישלונות בכמה מיבצעים אותם ניסה ל בצע.
המהלומות שספג החייל איחרי ה־מילחמה,
כמו טיבוע המשחתת אילת ואובדנה
של הצוללת דקר, העכירו את ה אווירה,
הביאו לחיכוכים והאשמות הדדיות,
שבסופן נאלץ אראל לפרוש מציה״ל.
מה שאירע לשלמה אראל מזכיר במידה
מסויימית מה שקרה לעזר וייצמן בחיל-
האוויר. עזר הכין את המיראז׳ים, אשר
באו לידי ביטוי והכריעו את המילחמה
ב־ ,1967 כאשר כבר לא היה מפקד חיל-
האוויר. שלמה אריאל הנייח את היסוד
לביסוסו של חיל־הים על ספינות־הטילים
הקטנות, שבאו לידי ביטוי רק במילחמת
מם־הכיפוירים, כאשר בנימין ׳תלם כבר
היה מפקד חיל־הים.

טלוויזיה

את חלקה הראשון של מסיבת־העיתונאים
הם החמיצו, כיוון שלא הספיקו להציב
את מצלמותיהם.
כאשר מחו בפני נרקיס על היחס לעיתונאים,
וכשניסו להסביר לו שבגלל מחדלים
כאלה לקוייה ההסברה הישראלית
בחו״ל, איים עליהם נרקיס :״עוד מילה
אחת, ואני זורק את כולכם משדה־התעופה

הצלמים ביקשו לצלם את הזוג פאנוב
בקבלו תעודות־עולה, אולם נרקיס החליט
כי טכס צנוע זה הוא סוד־מדינה חסוי.
צופי-הטלוויזיה ראו כיצד מבקש פאנוב
לקצר בשאלות, בגלל עייפותו, אולם האמת
היא שהוא, וכל האחרים שנמצאו בחדר
הבלתי־ממוזג והמזוהם של האח״מים בלוד,
נחנקו ממש, ובתנאים אלה אי־אפשר היה
להמשיך במסיבת־העיתונאים.

צל״ש
שלו ש ה מרוסי ה ביותר זזטוב עולים עבור

אחד מסירטי־התעודה המעולים
שהוצגו על מסך הטלוויזיה, ואולי
בכולם, היה סירטם של שלושה
חדשים מרוסיה, העובדים עתה
הטלוויזיה הישראלית.
המדובר הוא בסרט היה היו רוסים בירושלים,
שהוקרן בשבוע שעבר. שלא כמרבית
ההפקות של הטלוויזיה, ניכר היה בסרט
שהוקדשה לו עבודת־מחקר עצומה. הוא
בויים בצורה שוטפת ונקייה, ללא כל
התחכמויות־בימוי שהפכו למחלה ממארת
בקרב במאי הטלוויזיה הישראלית, צולם
באופן מיקצועי (נערך כהלכה.
ביסוד הסרט טמון סיפור אנושי גדול.
האחראי על הפקת סירטי־התעודה בטלוויזיה,
יגאל לוסין, פגש בעולה חדש
מרוסיה, סלאבה צוק דמן (כל קשר
למנכ״ל הטלוויזיה ארנון צוקרמן הוא
מיקרי בהחלט) .לוסין נזכר כי צפה בזמנו
בסרט מרשים ביותר שהוברח מברית־המועצות,
שהבמאי שלו היה צוקחמן.
הוא הציע לצוקרמן לביים סרט לטל וויזיה.
צוקרמן נעזר בשני עולים חדשים
אחרים: בצלם ואללי הלפרין, ובעורכת

אינה פינקלשטיין.

עתה החליטה הנהלת הטלוויזיה לשלוח
את הסרט לייצג את הטלוויזיה הישראלית
בתחרות איטליה, הנחשבת כאחת מתחרו־יות־הטלוויזיה
החשובות ביותר. לשם כך
עומדים להכניס בסרט מיספר שינויים
קלים, וכן להכין אותו גם בגירסה אנגלית.

שדרן שילון
השופט בסדר
בשעות בהן מעבירה הטלוויזיה
בשידור ישיר מישחק ממישחקי הגביע
העולמי בכדורגל מגרמניה, ובשעות
בהן מסכמים דן שילון, אלבס גיל־עדי
ויאיר שטרן את מישחקי אותו
יום, במהדורה מיוחדת, מתרוקנים
רחובות הערים, והמדינה כולה רתוקה
למקלטי־הטלוויזיה.
נוסף לעניין שבנושא עצמו, הצליח

מני 3א ד 1013־
מנהל נרקיס
קומיסאר חדש

מאחרי המסך
קיטיגג נץ תחתגח וום טדי
אחת הבדיחות הגדולות ביותר בכיסוי

אירועי ביקור הנשיא ריצ׳ארד ניכסון
בארץ, היתד, הצגת השידוכים הפרטית של
השדרן יורם רונן, בעת הארוחה החגיגית
שנערכה לכבוד ניכסון במישכן הכנסת
ביום ראשון השבוע.
המצלמה חלפה על־פני השולחן המרכזי
כאשר רונן מצליח לזהות, אם־גם בקושי
רב, את הגברים המסובים אליו. אולם
כשהיה על רונן לזהות את נשות הסועדים,
עשה ביזיונות שרק שדכן סוג ג׳ ,מגיבורי
שלום-עליכם, מסוגל לעשות.
אשתו הטרייה של השגריר האמריקאי
קנר! קיטינג הפכה, בעזרת רונן, לרעיית
ראש עיריית ירושלים טדי קוללו• ודידדי״
אן, רעייתו של שימחה דיניץ, שגרירנו
בארה״ב, החליפה, בעזרת רונן, את בעלה,
תזוזה של שחקן גרמני כונתה על־ידו
בסופרלטיבים :״ניפלא,״ ״נהדר,״ ״פנטסטי!״
בעוד ששחקני צ׳ילה, שדווקא
הם היו הפתעת המישחק, אם כי ספגו
שער מבלי שהשיבו עליו, לא זכו,
משך 90 דקות חמימות, אף למילה
טובה אחת מפיו של שילון.
כאשר היד. שחקן גרמני בועט לשער
הצ׳יליאני, והכדור היה נבלם בזינוק
מרהיב של השוער מדרום־אמריקה, או
על-ידי בלם זריז מניבחרת זו, כונתה
הבעיטה בהתרגשות רבה כ״נפלאה״
בעוד שהעצירה, או הבלימה, לא זכתה
לציון כלל.
אנקות־ההתפעלות של שילון הגיעו
לטונים גבוהים בכל פעם שהשחקן
הגרמני נרטרוד (או, בכינוי־הקירבה
של שילון ,״גרדי״) מילר, נגע בכדור.
מילר, שהיה ללא ספק האכזבה הגרמנית
הגדולה ביותר במיגרש, זכה מפי
שילון לכינויים הלקוחים מאוצר הקלאסיקה
הגרמנית :״המכונה המשומנת,״
״השיטה הנהדרת,״ ״האיש שבכל מקום״
ועוד כהנה וכהנה.
אין ספק שהשופט התורכי במישחק
זה, נדבק אף הוא בחיידק הביתיות,
ושיפוטו נשא פנים, בצורה בולטת
ביותר, לטובת הגרמנים. כשהעיר על
כך בשידור איש-הכדורגל יום ן? (״יו־סל׳ה״)
מי רי מו עי ץ׳ ,שהיה ליד שילון,
וכאשר הסכימו עימו שני הפרשנים

א לו הי גרמניה
הצוות שבראשות דן שילון, לבנות את
המישדרים כך, שהם ירתקו את הצופה
הישראלי עד כדי כך, שבבתים רבים,
הובעה תרעומת רבה על ביטול שידור
מישחקי יום ראשון השבוע, בגלל
ביקורו של ניכסון בארץ.
אולם ביום השישי האחרון, אפשר
היה להאזין לתיאור מישחק גרמניה-
המערבית נגד צ׳ילה, ולגחך בפה מלא.
דן שילון, אשר תיאר את המישחק,
נדבק במחלת הביתיות, המשפיעה לעיתים
על שופטים. כל הנפת רגל או

22 - 1

שישבו באולפן בירושלים, המאמן
והשחקן הוותיק נחום ם טל מ ד ושדרו־הספורט
יאיר (״המסכים״) אלוני, נזף
בהם שילון בנימה בוטה. ביקורת מסוג
זה היא לגיטימית בפרשנות ובתיאורי
מישחק־כדורגל, אך היא לא השתלבה
טוב ביותר בהערצה ששפע שילון
לנבחרת המערב־גרמנית, ללא מעצורים.
זכותם של הצופים לדרוש משילון
לשמור על איזון בתיאורי המישחקים
שלו, ולא לאלצם להזדהות עם הקבוצה
או המדינה האהודות עליו.

והפכה לאשתו של אכא אגן, שר־החוץ
לשעבר. נינה קציר, הגברת הראשונה
של ישראל, הפכה בדרך זו לרעייתו של
הראשון־לציון, הרב עוכדיה יום ן!.
תיאור אומלל זה עמד בסתירה מוחלטת
להפקה המיקצועית השוטפת של השידור
החי מנמל־התעופה, בטכס קבלת־הפנים
לניכסון, אשר נערכה על־ידי אנשי צוות
תל־אביב של הטלוויזיה הישראלית.

אחד מכוכבי בנות הטיפשעשרה, מני
פאר, סולק מהגשת תוכניות בגלי צה״ל,
או, לפי הניסוח הרישמי של התחנה
הצבאית: הושעה מתפקידו.
פאר הגיש משך חודשיים את התוכנית
משתיים עד ארבע עס מני פאר, אשר
שודרה בשידור חי מדי יום רביעי.
ביום רביעי לפני שבועיים המתינו כולם

מ חנ ה ל אי ש־ ה מיס חורין
אחד האנשים המיסתוריים ביותר בטלוויזיה
הישראלית הוא משה מזרחי. איש
בטלוויזיה אינו יודע מה בדיוק תפקידו,
אולם משך תקופה ארוכה שימש האיש
כמלווהו הקבוע של מנכ״ל רשות השידור
לשעבר, שמואל אלמוג. תפקיד נוסף
של מזרחי: להכניס את האנשים לאולפן
בתוכניתו של עמוס אנינגר חיים
שכאלה. כך זכה גם להופיע על המסך
הקטן.
!מזרחי, אשר הנהלת רשות־השידור מגדירה
את תפקידו כאחראי על סידורים
טכניים, היה מסתובב בבניין היהלומים,
מישבנה של הטלוויזיה, כשהוא לבוש תמיד
בחליפה וענוב עניבה.
כשהגיע יצחק ליכני לדשות־השידור,
הסתיים גם תפקידו הבלתי־מוגדר של
מזרחי כמלווה־צמוד של המנכ״ל. אולם
אחרי שירות כה נאמן החליטו להעניק לו
מתנת־פרידה: נסיעה למישחקי אליפות־העולם
בכדורגל, הנערכת במינכן — על
חשבון רשות־השידור.
הנהלת הטלוויזיה טוענת, כי למזרחי
ניסיון רב כמדריך טיולים מאורגנים לחו״ל,
וכי גם בנסיעתו זו הוא מסייע רבות
לחברי צוות הטלוויזיה שנסעו לכסות את
המישחקים.

עוערור״דו 311x3
אל חבר הקומיסארים של העיתונות
בארץ, הצטרף בשבוע שעבר דווקא אחד
אשר אהבתו להצטלם הפכה כבר לבדיחה
מוכרת: מנהל מחלקת־הקליטה של הסוכנות
היהודית, אלוף (מיל ).עוזי נרקיס.
כשהגיעו במוצאי השבת האחרונה ואליי
וגאלינה פאנדג לארץ, עורר הדבר
התרגשות רבה בקרב כתבי וצלמי תחנות
הטלוויזיה הזרות בארץ.
חמש־עשרה רישתות־שידור שלחו צוותים
לנמל־התעופה על־שם בן־גוריון בלוד,
ואליהם הצטרפו עשרות רבות של כתבים
וצלמי־עיתונות.
כשהגיעו ללוד, בשעה תשע בערב, כשעה
לפני נחיתת מטוסם של בני־הזוג פאנוב,
הורשה רק צוות הטלוויזיה הישראלית
להיכנס לאולם־המכס ולמסלול השדה. כל
השאר נדרשו להמתין בחוץ, עם קהל־המלווים
של נמל־התעופה.
העיתונאים, הצלמים והשדרים הזרים
התחננו לפני פקידי הסוכנות, שמהם יצא
רוע הגזירה, לאפשר להם לבצע את
עבודתם, אך נתקלו בסירוב שהיה מלווה
אף בגילויי גסות.
חמש דקות קודם שירדו ואלרי וגאלינה
פאנוב מהמטוס, הצליחו הצלמים לאגף את
עוזי נרקיס, ולאחר שערכו לו שערורייה,
הוא ביטל את האיסור ואיפשר להם להיכנס
לחדר האח״מים שבנמל-התעופה.
כיוון שלא נמסרה הודעה מוקדמת על
כך לאחראים על החדר הזה, לא הספיקו
להכינו כראוי. החדר התז מזוהם, מלא
כוסות ריקות־למחצה, ממסיבה קודמת
שנערכה במקום. מיזוג־האוויר לא פעל.

קריינית גיא
גילוי חדש
למני פאר, באולפן, אך הוא לא הגיע.
כשיצאו אנשי התחנה למיסדרונות בבהלה,
כדי לחפש אותו׳ ניתקלו בשמואל שי,
והכניסו אותו לאולפן במהירות, כדי שהתוכנית
תוגש במועד, כפי המתוכנן.
בבירור שנערך לאחר־מכן טען פאר:
״•שכחתי בכלל על התוכנית.״
מפקד גלי צה״ל מרדכי (״מוטקה״)
נאור הורה להשעות אותו מייד. בשבוע
שעבר הגיש את התוכנית מיטה טימור,
אך מחליפו הסופי של פאר עדיין לא
ניקבע.

3ו־י*גה דסה דו רתהחד שו ס
אפשר לשמוע אותה קוראת את מהדורת
החדשות של שש בבוקר בשידורי ישראל,
קוראת עוד שתי מהדורות במשך היום,
ואחר־כך לראותה רעננה ויפה במהדורת
החדשות המסכמת של הטלוויזיה, אחרי
השעה אחת־עשרה בלילה.
כרמית גיא, אחת משלוש קרייניות-
הרצף הראשונות של הטלוויזיה, פרצה
!מהמעגל של תפקיד בלתי־חשוב זה, הקדימה
את שתי חברותיה דליה מזור ותיק
ווה מור, ועברה למחלקת החדשות,
כקריינית־חדשות מן המניין.
אך ההפתעה הגדולה ביותר איננה
בעובדה שאיפשרו לכרמית לחדור אל
מיקדש קרייני החדשות׳ אלא בכך שאנשי
התחנה כולה, כולל ראשי מחלקות־החדשות,
מוכנים להישבע, לאחר שכרמית קראה רק
מיספר מועט של מהדורות־חדשות, כי היא
קוראת אותן בהיגוי הנכון ביותר, עושה
את מספר השגיאות הקטן ביותר, וכובשת
בחיוכה הנעים והבלתי־מאולץ את המסך
כולו.
בשבוע שעבר קיבלה הטלוויזיה עשרות
קריאות טלפוניות ׳מצופים, אשר תמכו
בהתלהבות בהופעתה הרעננה של כרמית
על המסך.

הנ קוו ת בטלוויזיה הלימודית

הלוהש 1011009
מ דינ ח י שראל

חשבון הלושנורו!

ם נפעל

ס ע• סיס

קוד ויינו ת ותק

חלקיות

תוס׳ משפחה

ח.0 9בטחו!

*אח יגאל ל בי ב
** די־גוקר נועצים דבבות תלמידים
1*1רכים את עיניהם במיסכי־הטלוויזיה,
שואפים ׳תורה ודעת מפיות מורי הטלוויזיה
הלימודית. השיעורים המוקרנים
מצטיינים ברמה גבוהה, גם בקנה־מידה
בינלאומי, ומחדירים לראשי האזרחים־
לעתיד את עקרונות הלמידה והחיים.
אך הם ׳אינם יודעים דבר אחד. אילו
היו שיעורי החשבון נערכים על סמך הנעשה
מאחרי קלעיה של הטלוויזיה הלי מודית,
היו התלמידים הופכים בזה־אחר־זה
לאיינשטיינים קטנים. שכן, רק מתוך
לימוד תלוש־המשכורת של מנכ״ל הטלוויזיה
הלימודית, יעקב לורברבוים, היו

ם ע 0דבנ.

1404 32|00$00_16.33 500000000
ישיי׳ .׳ח
מספי ;זשגון
מק. כושרה במקו
ס. בסגייו. סיום1חיוסקה 20 41010103103*01010
ר-קרשיס לתש.7לז

.שוואו 1,חיוה בטחון

05 20 347 3
0600347333:74
06 4 0 3 9 7 3 3 3 7 4
0044 3473
1׳1033743374
1׳1003740374

* ג 719פ1 1

יכולים ללמוד את כל יסודות המתימטיקה.
תלוש־המשכורת של הפנכ״ל, שהוא
עובד־מדינה רגיל בדרגה גבוהה
של מישרד־החינוך! ,מרתק ביותר. הוא
מורה כי משכורתו נטו היא 2,562 לירות
לחודש. אולם, מבט מהיר בתלוש של חודש
מארס !מוכיח כי נוסף על המשכורת
הרגילה משלם לעצמו המניכ״ל !גם: גמול
פיקוח — 440 לירות! מיקדמה רכב —
420 לירות! אש״ל — 2469.20 לירות.

אש״ל
לכל דיכפין
ך• על״מנת למנוע אי־הבנות, הרי סעיף
| האש״ל במילים: אלפיים ארבע־מאות
שישים־ותשע לירות ועוד עשרים אגורות!
מכאן שלורברבוים !מוסיף למשכורתו
נטו, המסתכמת בסך 2.562 לירות, עוד תוספות
שונות המסתכמות ב־ 3341 ליחות !
לורברבוים יכול לעשות זאת בנקל, כי וון
שלמעשה אין עליו כל פיקוח. הטלוויזיה
הלי!מודית היא יהידת־סמך של
מישרד-החינוך־והתרבות, כפופה תיאורטית
למנכ״ליו אלעד פלד. אולם פלד מעניק!
,מזה שנים, גיבוי מלא לכל תעלולי
המנכ״ל לורברבוים, שפרשת תלוש־המש־כורת
-שלו היא רק דוגמה קטנה מתוכם.
(אגב, למרות דמי־האש״ל הגבוהים שהוא
מקבל, נוהג הימנכ״ל להזמין לעצמו ארוחות
במיזנון שבבניין, ולחייב בתשלום
את ההפקות השונות).
כך, למשל, לפי התקשיר חייב כל מנכ״ל
להתגורר סמוך למקום־עבודתו. אך לוד־
׳ברמים גר בירושלים, בא לעבודה ביום
ראשון בצהריים, אינו נמצא במקום כבר
ממוצאי יום חמישי. על מנת לעקוף את
התקשיר הוא נקרא, פורמלית, רק ממלא-
מקום המנהל הכללי.
או, למשל, ,פרט נוסף. סעיף נכבד בהוצ אות
הטלוויזיה הלימודית !מהווה, חשבון־
המוניות (במוניות קסטל) ,המינכ״ל העניק
לנאמניו במקום (מנחם שובל, חיים תכלת,
יונה פרנר ואחדים) זכות־יחתימה בלתי
׳מוגבלת. המוניות מביאות את נאמניו אלה
בכל ישעה לכל מקום. כאשר אותם עובדים
מקבלים אחזקת־רכב, לצרכי עבודה,
מהטלוויזיה !
׳אולם פרשות אלו הן זוטות בלבד, בהפקרות
הכוללת השוררת במקום, שעיקרה

המנכ״ל והטלוויזיה

הטלוויזיה הלימודית, יחד עם קבוצת עובדים. בעוד שהמסך
הקטן מראה לצופים רק את המתרחש לפני הקלעים, מגלה הרמת
השימוש החופשי ברכוש המדינה, למטרות
פרטיות. שימוש יזה נעשה בידיעתו המפורשת
של הימנב״ל, שאינו מעז לפצות את
פיו, שכן הוא יודע כי מרחף ׳מעליו איומה
של פרשה אפלה מלפני שבע שנים.
כאשר מעירים לעובדי־המקום על מעשיהם,
הם נוהגים להתנער מאחריות בטענה
כי ״הדג מסריח מן הראש.״ באמרם
זאת הם רומזים למעשה שהיה, ואשר
מתפרסם לראשונה להלן.

__ כ ספי ם
ב מ קו ם תרבות

ף* שנת 65ע 1עבד יעקב לורברבוים
42 כמפקח על החינוך המשלים ב
המסך
והצצה אל מאחרי הקלעים תמונה שונה לחלוטין מן המצטייר
בדימיון: תככים, שימוש ברכוש המדינה להפקות פרטיות, וקידום
עצמי על חשבון טובת הכלל. לורברבוים מראה לאחרים
כיצד לנהוג, בנטלו לעצמו טובות הנאה של כ־ 3,000ל״י לחודש.

מחוז ירושלים והיה אחראי, בין השאר,
על פעולות התרבות לנוער בשני יישו בים:
מעוז־ציון ומבשרת־ירושלים. בשני
המקומות התנהלו, בדרך־כלל, פעולות
תרבות לנוער. אך ב־ 9בימאי 1965 הופסקו
בליל פעולות התרבות לנוער במעוז־ציון,
בשל הרם שנגרם למיבנים ולמיתקנים של
בית־הנוער במקום. באותה תקופה הופסקו
גם פעולות התרבות במבשרת־ירושלים.
תקציב מישרד־החינוך, שאושר קודם־
לכן, הכיל סכום של 19,300 לירות שיועד
להשתתפות בפעולות תרבות בשני המקומות
הללו מחודש אפריל ,1965 ועד סוף
מארם .1966
התקציב אושר, כמובן, לפני שנפסקו
פעולות התרבות לנוער, במקומות אלה,

והיה ברור כי אם אין בהם פעולות תרבות
לנוער, אזי אין גם משיכת תקציבים.
האם באמת היה ברור? לא־כל־כך. בדצמבר
1965 פנו ראש המועצה המקומית
מבשרדדציון (נציג מפא״י) צבי אברהם
וסגניו שלימה בן־נחום אל לורברבוים, בבקשת
עצה: כיצד ניתן למשוך את הכס פים
שנועדו לפעולות התרבות, למרות
שאין כל פעולות תרבות?
נד 10 בינואר 1966 הראה לורבדבוים
לשניים יאת הדרך המבוקשת: הוא כתב
עבורם מיבתב ,׳ובו אישור להשתמש בכספים
אלה למטרות שיפוץ בתי-תרבות. כדי
לקבל את הכספים, עליהם להגיש חשבונות
עבוד התקופה בה לא התקייימו פעולות
(המשך בעמוד )24

דו״רו לסקוב

עלון־מידע על מאמ צי ה תנו עהלהקמת גוש פרו גרסיבי
מלוכד _ הופיע ונשלח לחב רי ם. חב רי ם
ו או ה די ם שלא קי ב לו א ת העלון — מתבק שי ם
לפנו ת לת.ד , 136 .תל -אביב׳ לשם ה כל לתש מו תי ה ם
בכר טי סי ה.

עובדים בענף הי ה לו מי ם ה מו כני ם לעזור ב מערכת
ה ב חי רו ת של ר שימת ״ ש , ,לאיגוד הארצי
ולאיגוד ב תל -אבי ב — י תק שרו בהקדםל שלמה
טיגר, הי הודי זי ס , 6תל -אביב.

111.

השבוע פרסי ענק

מיני מו ם הפרס
הראשון

550.000י

(כולל העברה)

מיני מו ם
כלל הפר סי ם

העברה) ל
ליון

(כולל

יום חמישי — המועד האחרון
למסירת הטפסים.
עשהלך מנ ה ג 7זבוע -
מלא טוטו בכל שבוע!

מצלמות לנוער
במבחר גדול ובמחירים נוחים!
* מקרני שקופיות במחירים ללא
תחרות !
* פלשים במבחר גדול החל מ״ 85ל״י

* צלומי פספורט — בן־רגע !

* הגדלות טריפרינט בשחור״לבן מסרטים
אינסטמטיק, בלעדיים
בחיפה!!!

פו ש ב רנו
חיפה,רחוב החלונן 31

רק מיוחד כח־״ה מוקדש לנושא
הרפואה בצה״ל. לסקוב משבח את
חיל־הרפואד. בתקופת המילחמה, אולם
קובע כי מירפאות קציני הערים אינן
משביעות רצון. בהערה זו של הנציב יש
רמז לפרשה שהסעירה את צה״ל, כאשר
שני רופאים צבאיים ומיספר חיילים הכפופים
להם נתפסו, בעיקבות תלונה שהגיעה
אל הנציב, בכך שהעניקו שיחדור משירות
מילואים, לחיילים אשר שילמו להם שוחד
בעבור זאת.
כיוון שבדיקת הנושא על-ידי הנציב
העלתה כי יש בכך משום עבירה פלילית,
הועבר הנושא מטיפולו לטיפולה של הפרקליטות
הצבאית, ולסקוב אינו מתייחס
לפרשה זו בשמה המפורש.
תלונות רבות הגיעו ללישכתו מחיילים
וחיילי־מילואים, אשר מפקדיהם לא התחשבו
בהמלצות הרופאים לגביהם, ובפרופיל
הרפואי שלהם, והטילו עליהם משימות
שעמדו בניגוד להוראות הרופאים. כדי
להוקיע הפרות אלו, העלולות להביא
לאובדן חיי־אדם, מביא לסקוב דוגמה של
מיקרה אשר רק בו, ובשכמותו, מותר
למפקד לא להתחשב במסקנות הרפואיות
הנוגעות לחייליו.
הנציב מספר על !מיקרה של חייל אשר
אולץ על־ידי מפקדו לנהוג טנק׳ למרות
שהיה בידו שיחדור רפואי מכך. הנציב
מספר :״הבירור העלה שהקובל שימש
כנהג טנק־חילוץ בתקופת הכוננות, והמה־ליף
שהוזמן במקומו לא הגיע. הקבילה,״
כך קובע לסקוב ,״אינה מוצדקת. במצבי־חירום
רשאים המפקדים, ולעיתים אף
מצווים, להתעלם ממצבם הרפואי של פיקודיהם
ולדרוש מהם מילוי תפקיד בכל
תנאי.״
רשימת הליקויים החמורים ביותר, כפי
שהיא מובאתבדו״ח הנציב היא:
י• ניפוק הציוד,
• סידרי-דואר וטלפונים לחיילים בעת
המילחמה,
י• טיסות והסעות,
!• שיחדור ממילואים,
י• הלוקה צודקת של הנטל על החיילים
וחיילי־ד,מילואים,
• שיבוץ חיילים בעלי פרופיל נמוד
בתפקידים המתאימים להם.

המתגצה להסדר ההימ 1רים בספורט

אולפן

(המשך מעמוד )15
לירות בחודש אחד. הנציב קבע כי הפי גורים
מגיעים כדי 8עד 10 חודשים.
שערורייה ממשית היא תשלום המשכורת
האחרונה למשתחררים. מענקי־השיחרור בתוספת
המשכורת הם גורם חשוב ביותר
בעתידו של כימעט כל חייל המשתחרר
וזקוק לסכום־בם ף ראשוני להתחיל בו את
חייו האזרחיים. הסכומים מגיעים למאות
לירות לכל חייל משתחרר׳ ובעיקר לאנשי״
קבע. הנציב מספר כי בחודש אפריל השנה
נמסר לו ממת״ש כי הפיגורים בנושא זה
נמשכים רק עד חמישה חודשים.
לסקוב מציין בדסזז שלו כי בתחילת
השנה היפנה את תשומת־ליבו של הרמטכ״ל
לשערורייה זו, לאחר שציין זאת עוד קודם
לכן בפני ראש אכ״א ומפקד מת״ש, וכי
רק לאחרונה תוגבר מת״ש בעשרות חיילים
ובתקציב בן מיליון לירות, מטרה להתגבר
על פיגורים אלה.

גרג (בר־קמא)

פותח ב־1.7.74
קורס קצר״מועד ל־
קצרנורו עברית ו/או אנגלית
הצלחה מובטחת!
פרטים: ת״א, גורדו! ,5טל 224532 .

חת השערוריות, בה נתקל כל
חייל אשר שירת בזמן המילחמה
ואחריה, בסיני, היתד, בעיית הטיסות.
בלשון יבשה מפרט לסקוב נושא זה,
ומעלה את חשיבותו מעל לנושאים רבים
אחרים המובאים בדו״ח שלו. לסקוב מספר
כי בעיקבות עשרות תלונות של חיילים
בעניין הטיסות לסיני וחזרה, חקר את
הנושא וקבע כי חלוקת כרטיסי-הטיסד,
נעשתה ״על-פי ראות עיניהם של קציני-
הטיסות, וקשרים אישיים.״ בעיקבות המלצותיו
של הנציב נקבעו אמות־מידד, צודקות
לזכאים לטוס לחופשה הביתה, והוצאו
פקודות־קבע בנושא.
החוברת בת 135 העמודים, בעלת הכריכה
הלבנה, הנושאת על גבה את הכותרת:
״נציב קבילות חיילים — דו״ח מספר 2״
באותיות כחולות, תעורר בוודאי סערה
גדולה בחוגי צד,״ל, מעל דפי העיתונות
ובמישור הפרלמנטרי.
אולם ראוי, כי כבר עתה יערוך צד,״ל
בדק־גית, דווקא באותם נושאים הנוגעים
אישית לבל חייל וחייל־מילואים, תעניק
למוסד של נציב קבילות החיילים בסיס
חוקי רהב יותר, תגביר את סמכויותיו,
תנדיל את ציוותו, ותקדיש תשומת־לב רבה
יותר לטיפול בחייל כפרט. שהרי מפרטים
אלה מורכב צד,״ל כולו.

0 1הטלוויזיה הלי מו די ת 0
(המשך מעמוד )23
תרבות, כאילו אכן התקיימו.
הוגש חשבון למישרד־ד,׳חינוך, בו נאמר
כי המועצה המקומית הוציאה כספים עגור
רקבה והדרכה של פעולות תרבות, האת
״בהתאם לחשבונות ואסמכתות המצויים
ברשותנו והניתנים לביקורת בכל עת.״
על־סמך החשבונות הלא־נכונים שילם
מישרד־החינוך סך של 14,492 לירות.
הלשון הזהירה בד, נאמרו הדברים עד
לנקודה זו היא לשונו של יצחק אלחנן,
תובע וחוקר ראשי של נציבות שירות
המדינה, אשר הכין עבור מישרד־החינוך
תקציר משני תיקים, על מיקרה זה: האחד
— תיק •מישטרה (פ.א,)5860/66 .
והשני תיק פרקליטות מחה ירושלים, ש־מייספרו
.0ימ.60/5435 .
החקירה הסתיימה באוגוס׳ט־ם פטמבר
,1967 והיא הגיעה עד פרקליט המדינה.
על מידת הלחצים שהופעלו כאן לסגי רת
העניין וטישטושו, ניתן ללמוד •מחלק
מן המוסמכים שהגישה אליהם התאפשרה.
מסתבר כי בינואר 1967 דרש פרקליט ה־
•מדינה להעמיד את הנאשם בפני בית־דין
מישימעתי. תישעה חודשים חלפו, ואז שלה
פרקליט המדינה מיכתב נוסף, בו בתב כי
החליט, לאחר שיקול נוסף, שלא להביא
את ד,מיקרה בפני בית-דין •מישמעתי אלא
בפני ועדת־מישימעת. אולם, מקבל המכתבים,
מי שהיה אז סגן־שר־החי׳נוך־והתר־בות
אהרון ידלין, לא מסתפק •גם בריכוך
הזה. לבסוף לא הובא ד,מיקרה כלל לווע־דת־המישמעת,
והסתפקו במתן נזיפה.
ב־ 3באוקטובר 1967 קיבל לורברבוים
מכתב־נזיפה, שהיתרה בו לא לעשות מעשים
כאלה בעתיד. זמן־מה לאחר־,סנן
הועבר מתפקידו, לתפקיד פחות־ערך בטלוויזיה
הלימודית, שהיתר, בשלבי הקמה.
תפקידו, צופה מטעם מישרד-החינוך.

זרי־הדפגה
של לורברבוים

ך* טלוויזיה הלימודית הוקמה ב*
* 1:962 על־ידי הברון רוטשילד, ורק
בשנת 1969 נמסרה לרשות מישרד־החי-
נוך־והתרבות, לניסוי. התקופה הזו נחשבת
בעיני הוותיקים כתקופת הזוהר והפריהה,
בה נוהלה הטלוויזיה הלימודית על־ידי
•מוטחים ואנשי־מיקצוע. בסוף 1971 קיבל
מישרד־החינור-וד,תרבות את הטלוויזיה הלימודית
לידיו• ,ואז החלו הצרות.
בראשית דבר מינה מנכ״ל מישרד־החי־נוד־והתרבות,
אלעד פלד, כמנהל מט״ל
(מרכז טלוויזיה לימודית) את אריה שובל,
פוליטרוק פוליטי ששימש קודם כרפז
המזכירות הפדגוגית בירושלים.
תוך זמן קצר השניא עצמו שובל על
סולם, ובפברואר 1972 פרץ המרד הגדול
במט״ל נגדו.
במקומו של שובל מונה, ביממלא־מקום,
ד״ר יונה פלים, שאחרי שנה התפטר כדי
להקיב עבור הברון רוטשילד את המרכז
הטכנולוגי החינוכי. אלעד •פלד צריך היד,
למנות אז מנהל הדש — ומינה לתפקיד
את לורברבוים. אמנם, הנוהל הוא להוציא
•מיכרז לתפקידים באלה, אולם נראה
כי כשמדובר בלורברבוים הכללים שונים.
מאז נח יעקב לורברבוים על זרי־הדפ־נד,
שלו (לורבד־בוים, בגרמנית, פירושו
עץ־דפנה) ,ומכהן כמנהל כללי במקום.
שנים אחדות עברו מאז פרשת החשבונות
הלא־נכונים שהוגשו במבשרת״ירוש־לים,
וכיום: מגישים חשבונות אש״ל בסכומים
של כ־ 2500 לירות לחודש.
אך אין זד, הדבר התמוה היחידי. הברטים
האישי של המנב״ל •מורד, כי הוא רשם
לעצמו •את תאריך תחילת עבודתו במט״ל,
ההל בחודש ספטמבר .1965 דבר זד, מוזר
•כשלעצמו, שכן בהתאם לתוקי־ד״הקיוד,
נגדו שימש באותה תקופה כמפקח בירושלים,
והדריד את אנשי מבשרת־ציזן כיצד
להגיש חשבונות לא־נכונים.
לורברבוים עצמו מסרב להגיב על הנושא,
והיפנה אותי אל דובר מישרד־החינוך־וד,תרבות.
הדובר אישר את פרשת
מבשרת־ציון, ואמר כי כיוון שהסתיימה
בנזיפה, הרי אין בד, כדי לפגום בתפקידו
של לורברבוים •כעת.
ראש המועצה המקומית במבשרת־ציון
כיום, טוען •כי הפרשה התרחשה כאשר
ראש המועצה היד, איש מפא״י. כעת הליכוד
בשילטון, ואין יותר דברים •כאלה.
ואילו עובדי הטלוויזיה עצמם תמהים,
אם יכולות פרשות כאלו להוות יחלק מ-
מסכת־כישוריו של האדם, האחראי על
חינוך מאוודאלפי בני־נוער בארץ.
בשבוע הבא: שמור לי ואשמור לך !
ה עו ל ם הז ה 1920

נחום באשונ בן דאם גוצויה ודאב
יחון׳ ,נולד בישואד. אחיו הבבוו־ נקבו
מעבו לגדו, והוא אולץ ל שות בצה״ל
כל מיני אנשים אחרים. ביקשתי שיביאו
אובל לילדה, שבכתה מרוב רעב. בסוף
הביאו לי ביצה קשה. אחרי זה שיחררו
אותי, ואת אילנה העבירו למוסד ויצו
לילדים. מאז לא הירשו לנו לראות את
הילדה.
כך סיפר ברנארד באשוניק, אביו של
נחום.

פוץ כאשוניק (החודש השמיני)

הן, אשתו של נחום, חיה בפחד
^ בלתי־פוסק .״אני מפחדת שהרבנים
יגלו שאמו של נחום היתד, נוצריה, לא
יהודיה, ואז יכריזו עליו כגוי.
״אם הם לא יכירו בחתונה שלנו, מה
יהיה עם הילדה שלנו אילנה, ומה יהיה

הקברות, מפני שבעיניהם היה גוי.
האם, ג׳ין, לא יכלה יותר לשאת בעלבונות
ובהשפלות על היותה גדה, נפרדה
מבעלה ומבנה, נחום, חזרה ללונדון.
נחום, שנולד בחיפה, לא השלים עם גורלו
המר במדינת־ישראל, מולדתו. כל
חייו נטבעו בחותם ההשפלה ואי-הצדק,
כיוון שלפי ההלכה היהודית ולפי דעת
שר־הפנים, אין הוא יהודי. כפילות זו
רדפה אותו כל ימיו.
כלא-יהודי, לא היה נחום חייב לשרת
בצה״ל. אך מישרד־הביטחון, משום־מה,
ראה בו יהודי כשר. הוא גויים לצה״ל,
שירת בחיל־השיריון.
אביו, ברנארד, ראה עצמו תמיד כ־אתאיסט.
מי שראו אותו כיהודי, היו דווקא
הנאצים. כאשר החליט באשוניק האב להיות
ציוני, אף לא חלם איזה אסון

מגיעות לי זכויות של יהודי, אין לי גם
חובות של יהודי.״
נחום פנה בכתב גם אל שר־הביטחון דאז
משה דיין, בציינו :״אינני יכול לשרת ב־צה״ל,
מפני שמעיקה עלי העובדה שאחי
קבור מחוץ לגדר בית־הקברות, בגלל היותו
חצי-יהודי. אני עצמי נרדף מזה שנים
מפני שאינני מספיק יהודי. יקשה עלי
לשרת בצה״ל, עם מועקת־מצפון כזו.״

י* שעה היתד! אחת אחרי חצות.
1 1//שמעתי דפיקות בדלת .״שאלתי, מי
זה ז׳ ענו לי , :תפתחי, מישטרה צבאית !׳״
״הם נכנסו, וניגשו למיטתו של נחום.
הוא המשיך לישון. לא הרגיש דבר. אז
הם העירו אותו ואמרו לו, :אתה עצור!׳
שטו לו אזיקים. עם הידיים קשורות, העלו
אותו למכונית. הילדה שלנו, אילנה, בת
שנה וחצי, התעוררה והתחילה לבכות.

סורי בשביל צר,״ל,
גוי בשביל תובניס

״אס יגלו שהוא 11׳,
יבוא אסון על המישפחה!״
אני עמדתי כמו שיכורה, לא הבנתי מה
קורה.
,מדוע אתם עוצרים אותו? ,שאלתי את
החיילים.
,לוקחים אותו לקצין־העיר. אם יש פה
טעות, ישחררו אותו!׳ אמרו לי השוטרים
של המישטרה הצבאית.״
כך סיפרה השבוע סמן באשוניק בת
ה־ ,23 הנמצאת בחודש השמיני להריונה,
על מעצר בעלה, נחום.

מחרת מעצרו הלכה סוזן לבקר
/את נחום בבית־המעצר. הביאה איתה
את בתה הפעוטה אילנה. סוזן, שכרסה
התפוחה והכבדה בין שיניה, נשקה לנחום,
השאירה את הילדה לידו, וחזרה הביתה.
״השארתי את הילדה במעצר עם ׳נחום,
מפני שאני לא רוצה שהוא יילך למילואים,״
אמרה.
״אין לנו מה לאכול בבית 400 .ל״י
אנחנו משלמים עבור הדירה. מה נשאר
לנו לאכול ׳מה־ 700 לירות שהוא מרוויח
לחודש?
״אם הוא לא יהודי, מפני שאימו היתד.
נוצריה, למה מחייבים אותו לשרת כמו
יהודי?״
למחרת יום ביקורה אצל בעלה, הלך
גם ברנארד באשוניק, אביו של נחום העצור,
להתעניין בגורלו של בנו.
״שוטרים חיכו לי ליד הבסיס שבו היה
נחום, ועצרו אותי. לקחו אותי ואת נכדתי,
אילנה, לבית־המעצר של המישטרה
ברחוב דיזנגוף.
״הכניסו אותי ואת הילדה למעצר, יחד עם

נחום כאשוניק, הבעל הלא־יהודי

נאמר לו שהעניין בטיפול. אך לבסוף
נאלץ לשרת בצה״ל, למרות התנגדותו.
בצה״ל, שאינו מפלה בין חיילים יהודיים
לאלה שאינם יהודיים, חייב היה לש מור
על הכשרות, ולהקפיד על כל הדינים
שקבעה הרבנות הראשית לצה״ל.

ד *11דדר* 711*1 1 \ 111 אילנה באשוניק, בת השנה 1חצי, עם אמה סוזן,
ן הנמצאת בחודש השמיני להריונה. סוזן הפעוטה
הושמה במעצר יחד עם סבה, ברנארד, כאשר הלך להתעניין בגורלו של בנו העצור.
אנשי המישטרה הצבאית העבירואותם לבית־המעצר שבנפה הצפונית בתל־אביב.
משם הועברה התינוקת למוסד של ויצו, נאסר על מישפחתה לבקרה שם.
עם הילד שנמצא עכשיו בבטן שלי? נמאס
לי מהכל !״
האב, ברנארד באשוניק, שוקל הגשת
תביעה לפיצויים מממשלת־ישראל, על
הסבל שנגרם לו ולמשפחתו מאז עלותו
,ארצה. את מצבו הוא משווה למצבם של
היהודים המקבלים פיצויים מגרמניה על
הנזק הנפשי והחומרי שנגרם להם מידי
הנאצים.
הוא עצמו, האב, נולד לפני כ־ 50 שנה
בגרמניה, לאם יהודיה ואב נוצרי. לפי
ההלכה היהודית הוא נחשב כיהודי, אך
אשתו היתד. נוצריה.
בשנת 1939 ברח באשוניק מגרמניה, והגיע
ללונדון. בשנת ,1948 אחרי ששירת
בצבא הבריטי, התחתן עם ג׳יו רח
קוק. שנה לאחר־מכן עלה הזוג ארצה.
בנם הבכור של ג׳ין וברנארד, נפטר
עוד קודם שנולד אחיו, נחום. הרבנים ציוו
אז לקבור את הילד ומחוץ לגדר בית-

עתיד הוא להביא על מישפחתו, בעלותו
ארצה עם אשתו האנגליה־נוצריה.

^ מר כרנארד באשוניק בסיפורו ש-
התפרסם בהעולם הזה 1692״הנאצים
רדפו אותי מפני שהייתי בן לאם
יהודיה. אבל לא חשבתי שבישראל ירדפו
את ילדי מפני שהם בנים לאם נוצריה.״
אחרי מותו של מרטין, הבכור, ניסה
לסדר את בנו נחום במוסד. אך בכל מקום
אליו גיסה להכניסו, סירבו לקבלו, לאחר
שגילו כי אמו נוצריה.
האב הנואש איים להכניס את בנו ל מיסיון.
אז נשלח נחום, בהתערבותה של
קרן ילדינו, למוסד דתי בבני-ברק.
שנים חלפו. נחום לא שכח אף לרגע
שהוא בן לאם לא-יהודיה. אך הוא עצמו
לא רצה מעולם להיות דתי. הוא פנה ל מוסדות
הנוגעים בדבר, וכתב :״אם לא

* נחום באשוניק, ושוחרר ב־ 28 בפברואר
,1974 כשבידו צו־מילואים ל־ 15באפריל
.1974
נחום פנה אל קצין־העיר, הסביר לו
את מעמדו ומצבו, ביקש לשחררו מחובת
המילואים. קצין־העיר שלח אותו הביתה.
אך לפתע׳ חודשיים לאחר־מכן, הופיעו
שוטרי המישטרה הצבאית בביתו של נחום,
עצרו אותו בעוון אי־התייצבות למילואים.
כך סיפר אביו של נחום, ברנארד
באשוגיק.
מדוע המתינו שילטונות צה״ל חודשיים
ימים מאז התאריך בו היה עליז לצאת
למילואים? מדוע לא העביר קצין־העיר
את דבר החלטתו אל הגורמים המוסמכים
לטפל בדבר ולדעת עליו?
״הסתרנו את האמת מהרבנים ומפקידי
מישרד־הפנים,״ מגלה האב, ברנארד בא-
שוניק .״לכן, בתעודת־הזהות של בגי
כתוב, בסעיף הלאום , :יהודי.׳
״אבל אם יגלו את האמת, אני לא יודע
מה יהיה איתנו. האשה לא תהיה יותר
נשואה, והילדים שלהם יהיו ממזרים!
ועכשיו הוא יושב במעצר!
״אז שיחליטו סוף־סוף, למען השם :
הוא יהודי או לא? או אולי הוא יהודי
בשביל צה״ל, וגוי בשביל הרבנים?״
לשאלת כתב העולם הזה בדבר מעצרו
של נחום באשוניק, הגיב הממונה על יוד
סי־הציבור בלישכת דובר־צה״ל :
״העניין בטיפול. לא אומר דבר.״׳

תע שיות הה־כרזין ח

<3$02 6 03*13030 חס* 540511*0*7,

1־ 4ז2>0ן$6ס 1(6 503ס* 11*0**020$$
•*000$ £ 0?1*7, 1/6־700 3?3 7

0רר\*210 00׳{*501
יו 11סץס | ח 0תזס 3 $זק 20 0 0 7
<2,, 0.0.י1?31(*7 5000. 27ק?>05

001*|?2 0 0 0 9

*וזז
105ק * 1ב ס 0 2ז * 2ק ד 0 0ס
0 * 0 1רה 7ס 0ס*
1 0 0 0 6 5 .גן* *

׳0*09, 0031109־*400י\$

1115*09־\7*<0€201
5, 01635ז01350

0 3 ?>0 0 1 0 5 0 1 0 0 1 0ג

5661* * 0 0 -1 0 9 1 0 9 . 6 0 0 6 3 1 6 * 1 , 311*361*86
5181 *10מזססז 0 0 9זסי 6 0 0 0 1 6 3 0 *1 0 6 * 4 0
׳ 0 0 0 9 , 0 8 0 *1 5 0 *06 0 . 7*081111 *10 9 0 6 5 .
*0 3 165 8 8 9 ) 6 0 *0 3 . 7*0 0 1 0 6 . 0 0 0 0 8 0 3 6
6 5 5 3 *8 .

>>0ץ3ח /{2£0251,ף\ 61,ז150ג< 6־10*1 31
/ת\ 17 4 0 *5 0ז / 5 20 3ה ח 3 0 1 *7 6 0 91
?0 6 6 1ס * 9 • 7 7 0 0 2 <* 0 * 8י{> 9ח ז 7י\ 1 0 5

9 4 * 0 5 , 321ז? 3 ?(02ס?1 *0 10 9 ,
>0 ? 1* . 0 0 0 0 6ן 5
•0 0 0 2 0 , 0 2 6 3 5 6 .

׳ 1, 5 2 0 *0 0 2 0חיסיחסמ 1-26 2 3 , 6 *2 2 0 0 .

10 *0 3 0 0 0 0 2 6 . 5 6 0 0־? 71׳\ 7 7 3 0 * 2 0 ?0 6 6 1 5

0002-0 £ 00000.

£0*2.90000161
, 15י׳ ז0ס׳?*05) 0* 5י
0 0 1 ,1 0 0זטי ! 3 ) 6 5881 <5 4 8 0 1 0 3 0׳?

2 3 * 1165 3 0 ! 0 . 0 *6 ) 8ו) 61 3 0ז 588109 ) 0 9

* 1*6 *53 1 ) 13 6 0 0 ** 3 6 1 0
8 *15065 1 0 *0 6 6 1 0315
0 * 6 0 0 0 1 3 5 10* 11805 0 *0 6 0 11* 6 6 5 0 *0 6 .
£ 0 ( 0 8 3 ) 1 61*110 *6 5 .
0 1 3 6 * 3 1 1 0 *1 3 5 5 0 * 6 0 .
71120 1 0 0 )0 *19 *01
׳ 0ס 0 0 1י) 6*.ס ) ז י 0
0 )1 0 *16 1* 0 0 5 5 *1516.
1*811! 3 *15183 * 31 ).

׳< 5588י< 26 *121131. 74ץ 1 3 *0 5 ׳ 11״ , 1 9 0 ,

:00.10.. 960116,-4
ו 0ז ס 6 6 5ז € 0 10 ? 0
10013135, 307 3$
€ 3 0 4 0 0
!3. 0150׳>3

\ 4 0ס* 65ז ק 0 0ס

8011 1* 6 ! 35 8*3 8 0 - 1016 * 6 3 1 6 0 ! 0׳
0 1 8 )1109 1 0 6 8 6 9 0 4 1 0 *6 0 0 6 0 ! 3 1 6 8 * 5 0 6846£1 , 6 0 *1 0 0 , 0 1 5 6 *6 6 1 . 0 6 *5 0 *1ו ! 51ו ( 0 6, 0 *1 9 3 ) 6 8 )*9 0 1 6 3 5 ) 0 0 0 6 0 0 1 0 01 *1׳ 311,
3 *3 *8 ) 1*613111 3 0 5 0 * 6 * 3 0 3 0 0 * *1 3 0 6
8 3 * 6 2 5 * 3 6 , 1 0׳ 0 1 0 3 0 0 6 8 1 . \3י* 3 016 * 6 3 1 9 0 10 5 3 ) 1109 . 5 9 1 1 0 9 . 90 1 ** 0181
0 1 0 1 0 9 6 3 0 1 0 9 . 1901 )1 1 0 9 <3 * 0 8 1 . 11
8 0 4 * 3 *8 101 *191*6 0 , 0 1 6 8 5 6 <:0 0 1 3 6 1 0 5 .

1151. 82 מז 1*00 3
401 חס0ח £ס? 3 74098)65. €016890 4.ג!_| ווו ,111*5*.

31 £ 3 2 , 3 0 * 2יסססס * 0 0 3 1ג / 5סז *

!1¥111171ד!ך 1יי

זהו קטע מתוך הדו־ירחון פלקט, המופץ בכל
רחבי ארצות־הברית. העיתון כולו מוקדש למר
/ 11 1 .1 11 /1 1 * 1׳ 111
דעותיהם של המחפשים בני־זוג לבילויים מכל הסוגים, וזוגות לחילופין. מרבית
המפרסמים מצרפים למודעותיהם תצלומי־עירום אישיים, ביחידים או בזוגות,
מפרטים בהן את כל הדברים האהובים עליהם, מבטיחים לשמור על סודיות.

(המשך מעמוד ) 19
גדול ורציני, חייב להילחם בחירוף־נפש
נגד הסתננותם של טיפוסים מפוקפקים,
המציגים עצמם כרווקים בעוד שלמעשד,
הם נשואים ובעלי־משפה׳ות. עשרים בחו רים
לא־רציניים עלולים לגרום לגד שמאה
בחומת רציניות תעזובנה יאת המישרד,
ותוצאנה עליו שם רע.
״תמיד קיימתי ניפוי קפדני ביותר בקבלת
הגברים שביקשו להירשם במישרדי. אבל
עם כל רצוני הטוב, לא פעם נכשלתי. איך
אפשר לדעת שבחוד העושה רושם אינטליגנטי,
לבוש היטב ומתנהל כבן־תרבות,
מתכוון בעצם לנצל את שירותי המישרד
לצורך חיפוש הרפתקאות חולפות?
״בשנה האחרונה, מיום שקמו המישרדים
להיכרויות, המצב אצלי נעשה הרבה יותר
טוב. כל מי שטורח להרשם במישרדי,
מתכוון ברצינות להינשא ואין בכוונתו
להפיל בפח בחורות תמימות.״
השוואת המחירים בין מישרדי-השידוכים
הגדולים והרציניים בתל־אביב כעופר וכרעים,
לבין מישרדי־השידוכים זההיכרויות
למטרות ידידות, מגלה כי מחירי המישר-
דים הרציניים נמוכים יותר.
בעוד שבעופר ורעים גובים 150ל״י
דמי־הרשמה ( 200ל״י — אם הלקוח מבוגר
:ומבוסם מבחינה כלכלית) ,ו־ 450*550ל״י
אחרי החתונה, גובים המישרדים המפוקפקים
200־ 230ל״י דמי־הרשמה במחלקת
השידוכים ,׳ 1.5001־ 1.000ל״יאחר החתונה.
רווקים ורווקות רבים נרתעים מלהירשם
במישרדי־השידוכים. משום־מה, הם סבורים
כי ברגע שכף־רגלם תדרוך. על מיפתן
.מישרד־השידוכים, כאילו יודו, לפחות בפני
עצמם, כי אין הם מסוגלים להשיג בן־זוג
בכוחות עצמם.
רבים מבין רווקים ורווקות אלה, מנסים
לקשור היכרויות במועדוני־ריקודים שקמו

במיוחד לצורך זה.
המפורסם מבין המועדונים האלה היה
מועדון טיראן, בבית־המלון טיראן בהרצליה.
אך לאחרונה סגר המלון שעריו
בפני פעילויות פרטיות, אחר שהסוכנות
היהודית שכרה את חדריו לשיכון עולים.
בר־ברים, ברח׳ בן אביגדור, הוא מועדון
בו נפגשים ומתיידדים סטודנטים וסטודנטיות,
מועדון דומה הוא המרתף, ברחוב
שלמה המלך 95 בתל־אביב, ואילו במוע־דונו
של מורה־הריקודים סמי, בשרירות

מועדחי־ההיכריות מסרקיט
היצע לכל טעם וניס
הקרן־הקיימת לישראל ,26 רוקדים ומתוודעים,
פעמיים בשבוע, צעירים וצעירות —
ואילו בימים אחרים, שלוש פעמים בשבוע,
ניפגשים שם גילאי 35 פלוס.
סיפרה לי חיילת חיל־האוויר אירנה
ברונשטט, שביקרה במועדון סמי בליוויית
חברתה דינה אליאס :״אני אוהבת לבקר
כאן כל מוצאי־ישבת. מהיד הכניסה לא יקר,
האווירה נעימה, ומזמינים אותי לרקוד.
בצבא אני עובדת ׳דק עם בנות, וכאן אני
יכולה להכיר בחורים.״
יהודית (ויקי) הרמז, התל־אביבית, הכירה
במועדון־ריקודים זה את חברה הקבוע,
אלפרט אלקובי. השניים התיידדו עם
מיספר זוגות נוספים, שגם הכירו איש את
רעהו במקום, והחלו נפגשים גם שלא
במיסגרת המועדון.
אולם, מד! מריץ בחורים צעירים
לפרסם בעיתונים מודעות מוזרות,

בנוסח :״צעיר מחפש ידידה אינטימית,
הגיל לא חשוב״?
בחודשים האחרונים מציף גל של. מודעות
מסוג זה את מדורי השידוכים בעיתונים.
הן מעלות טעם מר בפה. כבר ממבט
ראשון בהן, עולה המחשבה כי רק אנשים
מעוותים מסוגלים לפרסם מודעות כאלו.
אחת מטבול מודעות אלו, היתד, בנוסח :
״אם את חמודה ושמנמונת, חייגי ,928678
בקשי את דני. מובטחת פרטיות.״
חייגתי למיספר שצויין במודעה. להפתעתי
נשמע קול אשה. נותקתי. למחרת
טילפנתי שוב. הפעם השיב גבר. שאלתי
אם שמו דני, ומשהשיב בחיוב, הצגתי את
עצמי וביקשתי לשוחח עימו. דני היסס,
לבסוף הסכים, הבטיח להתקשר למערכת
בהקדם לקבוע מועד לפגישה ולא התקשר.
מתוך שלל המודעות בנושא זה בחרתי
אחת נוספת, שנוסחה כך :״בחור נחמד !
,22 מעוניין עד 35 לידידות. ת.ד,8563 .
יפו״ .שיגרתי מיכתב לאותו בחור עלום־
שם וביקשתי להיפגש עימו לשיחה. לא
הגיעה כל תשובה.
הניסיון השלישי היה, לעומת זאת, מוצלח.
במודעה שהופיעה בעיתון נאמר כי
סטודנט צעיר, חובב־טיולים, מעוניין להיפגש
עם צעירות. סודיות מובטחת. שיגרתי
מיכתב לתיבת־הדואר שצויינה במודעה,
ולהפתעתי קיבלתי תשובה כעבור
חמישה ימים.
סיפר בעל המודעה :״כל הרעיון בא לי
במיקרה. כל יום שישי אני מעיין להנאתי

במדינה
ו״לריות
אירזוטיקה
זר, ל א 3ודווג ד 3יה.
בשורת היופי שבאהבת*
האותנטיות והאמנות —
בכזרייח ההדשה ש 7רותי חפר
כשהיתה רותי בת ארבע, התנפל עליה
כלב. רותי הקטנה נבהלה, הוכתה בהלם,
ומשך שבועות רבים היחד, כמשותקת.
טובי הרופאים הוזעקו על-ידי הוריה,
מישפחת מורחיים, לביתם אשר בכרם
התימנים בתל־אביב, כדי לנסות לרפא
אותה. אך הרופאים העלו חרס בידם.

המודעות הקטנות -נתזו
להרפתקאות מסוכנות
במדור השידוכים. אני רווק, ולא מתכוון
להתחתן בקרוב. אני פשוט נהנה י לעיין
במדור הזה. באחד הימים החלטתי לשלוח
מודעה בנוסח, צעיר מחפש אשה לידידות׳.
לראות מה ייצא מזה.

ן{ ירם מתי מודעה, ולא ׳קיבלתי שום
תשובה. גם על חמש המודעות הנוס //
פות
שלי לא קיבלתי אפילו תשובה אחת.
זה הכניס אותי לאמביציה. החלטתי לעבוד
על העניין בצורה מדעית.
״אני איש פירסום ויחסי־ציבור. התחלתי
לחשוב מה לא בסדר במודעות שלי, והגעתי
למסקנה שפירסמתי אתמודעותי
בצורה כזו שמנעה מראש כל תשובה.
הן היו מנוסחות בצורה לגלגנית. בחורה
שמכבדת את עצמה בוודאי שלא תטרח
לענות על מודעה כזו. הפעם החלטתי
לפרסם מודעה מכובדת.
״ידעתי שמבחינת התדמית, לנושא הזה,
טוב להציג עצמי כסטודנט. בתודעת ה ציבור
מקובל שסטודנטים רגילים למעשי
,שובבות /מה שבחורה תרשה לעצמה
עם סטודנט, לא תמיד תרשה לעצמה לעשות
עם כל בחור אחר.
״הוספתי לעניין נופך רומנטי, וציינתי
שאני גם חובב־טיולים. גם זה מתיישב,
לדעתי, עם האווירה הססודנטיאלית. סילקתי
;מהמודעה. כל אלמנט העלול לפגוע
או להשפיל את הבחורה.
״כדי למנוע התקשרות מבחורות תמימות
העלולות לחשוב שאני באמת מתכוון אך
ירק לטיולים, הוספתי, בסוף המודעה, את
המילים, פרטיות. מובטחת׳ ,כרמז דק ו מהוגן
לכווגוחי האמיתיות.
״פירסמתי את המודעה, וראה זה פלא —
הפעם קיבלתי שתי תשובות. ניפגשתי
עם הבחורות, וזו היתה הוויה מעניינת
מאוד. זה היה כבר לפני כחמישה חודשים.
״בכדשך הזמן שיכללתי עוד יותר את
טכניקת פירסום המודעות, ופינקס־הרשי־מות
שלי החל לתפוח. הגעתי למצב שאני
יכול כבר למסור שמות גם לחברי.
״לא הגון? שטויות. מה פתאום? אם
בחורה בודדה מוכנה לבלות עימי מרצונה
החופשי, ואני רוכש את אמונה שלא אכ־שיל
אותה, איני ׳רואה בכך כל פגם.
״אבל ברור שאם יפלשו לתחום הזה
אלמנטים פליליים, המצב ישתנה, כי אותן
בחורות עלולות להיות נתונות לסחיטה.״
לכן, כאשר בחורה קוראת מודעה של
בחור המעיד על עצמו כי הוא חובב-
טיולים, עליה לחשוב היטב לאילו טיולים
הוא עשוי להתכוון.
אך אם היא מחפשת בן־זוג לחיים, משהו
רציני, מוטב שתתקשר עם מישרד המכבד
את עצמו, בעל שם טוב, כדי למנוע מעצמה
כל השפלה אפשרית.
מה שברור הוא, כי, כיום מסוגל כל מי
שמחפש לו חברה צמודה, מכל סוג ומין
שהוא, יכול להשיגה, תמורת תשלום.

בעל ודגל ריה חפר
איווטיקה גרימיטיבית
ברוב ייאושם הזעיקו ההורים רופא־אליל
תימני. זה כתב שבועות על קלף, לחש
לחשים ורקח מישחות שונות, ובכוחם של
אלה הצליח להקים את הילדה על רגליה,

להבריאה כליל•
פעמיים ״האמסה״ למזל. מאז
עברה רותי מורחיים (כיום חפר) ,בעלת
היופי התימני חמיוחד־במינו, דרך ארוכה.
היא היתר! מורח, עבדה באל־על ונחשבה
כאחת הדיילות היפות ביותר בחברה,
נישאה למאקאמאי חיים חפר — וכעת
פנתה לעיסוק חדש — בעלת-גלריה.
הגלריה החדשה, חקרוייד, עשר אצבעות
(״פעמיים חאמסה״) ,השוכנת בקירבת קול נוע
חן בתל-אביב, אינה גלריה רגילה, כמו
אלו המשמשות להצגת תמונות ופסלים.
זוהי גלריה מיוחדת, וכהגדרתה של רותי
עצמה :״גלריה לאמנות אירוטית נאיבית.״
אמגות לכאב־שיניים. את המת־מאה
הגדולה ביותר קיבלו רותי והגלריה
שלה, דווקא מאביה של רותי .״אבא הוא
איש דתי, ואצל הדתיים אסורים הפסלים
והתמונות,״ אמרה רותי .״כשאבא היה
בפתיחה של הגלריה שלי הוא כל־כך התלהב,
עד שהוא קנה ציור אתיופי על קלף,
המתאר את עקידת יצחק.״
רותי רואה באמנות ובעיסוק בדברי-
אמנות שליחות ממש .״פאבלו פיקאסו,״
היא מספרת ,״אמר שכאשר תובן האמנות
כהלכה, נוכל לרפא אפילו כאב־שיניים
על־ידי הסתכלות בציור. הציורים והפסלים
שאספתי מקצווי תבל מביעים את האמיתי
שבאדם, את היפה בו, ואולי את החשוב
ביותר, את המשכיות הגזע.״
״אני מקווה שהם יביאו את אורחי הגלריה
שלי, ואלד. חשובים בדיוק כמו
אלה שרוכשים תמונות, אם לא לריפוי
כאבי־השיניים שלהם, אז לפחות להבנה
יותר גדולה, להבנה של עצמם.״
מאז־ומתמיד נחתה רותי חפר אחר האותנטיות,
אחר חפצי־אמינות פרימיטיביים
מקוריים, אחר בל מה שהוא אמיתי וטהור
בתחום האמנות, ללא השפעות זרות.
חיפושיה אחר חפצים כאלד, הביאוה
לאתיופיה, שם רכשה דברי־אמנות רבים.

כן קיבלה חפצי-אמנות מסוחרים ברחבי
העולם, ביניהם במזרח־הרחוק ובאי באלי
שבאינדונזיה. אחר מכרה את מכוניתה,
ובכסף פתחה את הגלריה החדשה.
אהכה ואירוטיקה חד־הם .״הדבר
היפה ביותר בעולם הוא האהבה,״ מצהירה
רותי חפר .״אהבה פירושה אירוטיקה,
בעולם המערבי, לעיתים תכופות מחליפים
אירוטיקה בפורנוגרפיה. אבל אני מחפשת
את האותנטיות, אם זו האותנטיות כפי
שהתגלתה בשיטות־הטיפול של התימני
הזקן שריפא אותי בהיותי ילדה קטנה,
או האותנטיות של האהבה והאירוטיקה.
״כך הגעתי לאתיופיה, לאי באלי, למזרח־הרחוק
ולתרבות שלהם. אצלי בגלריה
אפשר למצוא פסלים אירוטיים, תמונות
אירוטיות ועדיים אירוטיים.
״הגלריזה שלי היא המיקדש לאהבה
הנאיבית, אומנם, אבל האמיתית. לא איכפת
לי גם אם לא ארוויח כסף׳ אבל לפחות
אדע שאני עוסקת בדבר האהוב עלי והחשוב
לי ביותר.
״והעיקר — כך אביא לאוהבי האמנות
האמיתית שבינינו את בשורת היופי שבאהבה,
את הנאיביות שבה, את האהבה
האמיתית.״

תחבורה
אפשר ית*ה לנ סו ע
3ת ל־ א בי 3

רעיונות מהפכניים
חדשים יפתחו את
כבישי תז־אכים
החלקה?תנועה חופשית
תחנתו הראשונה של הקאובוי, במערב־

התנועה בעיריית תל־אביב קיבל עליו
לאחרונה דויד שיפמן, סגן ראש־העירייה.
בימים אלה חזר שיפמן מסיור לימודי
קצר בצרפת, ועימו מיספר פיתרונות
מהפכניים לבעיות התחבורה, לטווח קצר.
אומר שיפמן :״לטווח רחוק, הכיוון
הכללי של נתיבי איילון — חיובי ביסודו.
הפרוייקט יווסת את לחץ התנועה. יהיו
בו !מעברים עיליים וגם תת־קרקעיים —
אך כל אלה יוכנסו לפעולה רק בעוד חמש
שנים, לפחות.
״חמש שנים הן תקופה ארוכה. לא ייתכן
שניאלץ להמתין לפיתרון זמן כה רב. לכן
אני מציע אלטרנטיבות אחדות לטווח
הקצר, כפיתרונות זמניים.״
לצורך זה מציע שיפמן להקים, תוך שישה
חודשים, גשרים עיליים לכלי־רכב. משך-
הקמתו של גשר עילי כזה הוא כחמישה
ימים בלבד (מחירו של כל גשר: כ־4
מיליון ל״י) .דבר זה ידלל את הלחץ בצמתים
שבהם יותקנו הגשרים העיליים,
והתנועה תזרום במהירות רבה יותר.
״יש לשנות כליל את אופן חניית הרכב
בעיר, ולעשותה בלתי־משתלמת,״ אומר
שיפמן .״לשם כך, אני ממליץ לנקוט
אמצעי־ארתעה קיצוניים: קנסות גבוהים,
עד 500ל״י, או שלילת רישיון־הנהיגה עד
10 ימים.
״זאת, כיוון שאנשים שבאים לדיזנגוף
ולהם עסקים באלפי לירות, מוכנים להסתכן
בקנס של 40ל״י, למשל. לכן יש להפעיל
אמצעים משמעותיים למניעת החנייה הזאת,
ובמקביל לאפשר חנייה באיזורים הבעייתיים.״
אשר
לחניונים, השקפתו של שיפמן היא
כי יש להעלות את מחיר־החנייה בהם, כך
שמחירה של כל שעה נוספת בחניון יעלה־בטור
הנדסי, ויהפוך את החנייה הממושכת
לבלתי־משתלמת.
חנייה כמקום עצים. בד-בבד עם
הצעדים הדראסטיים הכין שיפמן אלטרג-

מה המטרה והחוחית
בה״ אנוש
עובדים בכדי לחיות ! וחיים בשביל לעבוד. ומבילויים יש לפעמים
אכזבות.
זהו דבר ברור מאוד. אנו מבטאים אותו בשירים ברדיו, לפעמים
במצעד הפזמונים...
נכון 10 ,שנים זו תקופה ארוכה. אבל כשנסתכל לאחורה, הם
באמת עברו מהר.
המלך שלמה הגה הרבה על המשמעות שבחיי האדם. בקהלת
כתוב ( :פרק א׳ פסוקים 3עד : )4״מה יתרון לאדם בכל עמלו
שיעמל תחת השמש: דור הולך ודור בא״ ,והוא מסיים את קהלת
(בפרק י״ב פסוק : )14״כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט
על כל נעלם אם טוב ואם רע״.
במשלי, המלך נותן תשובה יותר ברורה לשאלה חשובה זו: פרק
ט׳ פסוקים 1עד : 18״חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה:
טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה: שלחה נערתיה תקרא על־גפי
מרמי קרת: מי־יפתי יסר הנה חסר־לב אמרה לו: לכו לחמו בלחמי
ושתו ביין מסכתי: עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה. הוכח לחכם
ויאבד: תן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק ויוסף לקח תחלת חכמה
יראת ה׳ ודעת קדשים בינה: כי־בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות
חיים: אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא: אשת כסילות המיה
פתיות ובל־ידעה־מה: וישבה לפתח ביתה על כסי מרמי קרת: לקרא
לעברי דרך המישרים ארוחתם. מי־פתי יסר הנה וחסר־לב ואמרה
לו: מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם: ולא ידע כי רפאים שם
בעמקי שאול קראיח:״.
כאן מתגלח לנו באופן ישיר, ששני כוחות המחפשים השפעה
בפרשות דרכי חיים של כל אחד במני אדם. הכסילות מתכוונת
לשטן, הנחש הקדמון של גן עדן. כתוב בישעיה פרק י״ד, פסוקים : 12
״איך נפלת משמים הילל בן שחר: נגדעת לארץ חולש על גוים: ואתה
אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי־אל ארים כסאי ואשב בהר־מועד
בירכתי צפון אעלה על במתי עב אדמה לעליון :״.
מכאן רואים אנו בברור, כי השטן היה בראשונה מלאך ראשי
שהתמרד כתוצאה מכך היתה הארץ תהו ובהו וחושך( .כתוב בישעיה
פרק מ״ה, פסוק : 18״ יצר הארץ ועשה הוא כוננה לא תהו בראה
ולמי ומה נמשל החוכמה?
התשובה נרמזת במשלי — פרק ח׳ פסוקים 22 עד : 32

גשר־עילי נייד ממתכת
תעבורה מתוחכמת
הפרוע, בהגיעו לעיירת־בוקרים לאחר
שעות של רכיבה באבק ובחום יוקד —
היתה המיסבאה. הוא היה נכנס לשבור בה
את צימאונו, וקושר את סוסו בחוץ,
בהישג־יד.
מאז זרמו מים רבים. גם כיום זקוק אדם
ל״רגליים״ ,אך אין זה עוד הסוס, אלא
המכונית.
אלא שהתל־אביבי הממונע מתקשה לקשור
את מכוניתו בחוץ, בהישג־יד. הוא לא
מוצא חנייה. אך בעוד שבעיות־החנייה
מטרידות את התל־אביבי באופן אישי, הרי
את פרנסי־עירו מטרידות בעיות נוספות,
רבותרמישקל. בעיות התנועה בעיר.
תל־אביב היא כרך חנוק.
מ־ 50 אל,ה, למיליון. כאשר ניגשו
מייסדי העיר לתכנן את התנועה בתוכה,
ראו בעיני־רוחם עיר בת 50.000 תושבים.
הם היו קיצרי־ראות.
כיום, כ־ 50 שנה לאחר היווסדה, נאבקת
תל־אביב החנוקה, בבעיות של תנועה
האמורה לשרת אוכלוסייה של מיליון
תושבים.
הבעייה קשה ובוערת, ונוגעת לכל אחד
ואחד מתושבי העיר והעובדים בה.
את התפקיד הפרובלמטי של ניהול אגף-
ה עו ל ם הז ה 1920

טיבות, החל מכשיר מגרשי־חנייה ליד
צירי־התנועה העיקריים: ליד הסיפרייה
המרכזית בשדירות שאול המלך יוכשרו
כ־ 650 מקומות־חנייה: לבית־הדר יתווספו
כ־ 450 מקומות! בסביבות מיגרשי-התערוכה
הישנים והוומד־הפועל מתוכננים מיגרשים
נוספים.
גם השדירות תסבולנה מן החידושים.
״האלטרנטיבה שנמצאת כיום בדיון,״ אומר
שיפמן ,״היא הרחבת הכבישים על חשבון
המידרכות, כמו בבן־יהודה ובדיזנגוף, וכן
הרחבת צמתים, כמו צומת מרמורק, למשל.
לגבי השדירות, הצעתי שיתקינו מיפרצי־חנייה
בין העצים.״
הרמזורים, לדעתו של שיפמן, פשטו גם
הם את הרגל .״הם שירתו את העיר
בנאמנות,״ הוא אומר ,״אך כיום הם כבר
מיושנים. הרמזורים אינם מתחשבים בצפיפות
התנועה, אלא רק במהירותה, ולכן
אינם בנויים לשינויים. יש להשתית את
מערכת־הרימזור על עיקרון נפח התנועה,
שיכתיב את קיצוב הזמן בשיטה אלקטרונית,
כפי שהונהג בציריך.״
אם ייושמו השיטות החדשות, המהפכניות,
אולי עוד יזכה התל־אביבי הממונע להתחיל
לנשום לרווחה, תוך זמן לא רב.

״ה׳ קנני ראשית דרכו מפעליו מאז: מעולם נסכתי מראש
מקדמי־ארץ באין תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי־ימים: בטרם
הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי: עד־לא עשה ארץ וחוצות וראש
עפרות תבל: בהכינו שמים שם אני בחקו חוג על־פני תהום: באמצעו
שחקים ממעל בעזון עיניות תהום בשומו לים הקו ומים לא יעברדפיו
בחוקו מוסדי ארץ: ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום
משחקת לפניו בכל עת: משחקת בתבל ארצו ושעשעי את בני אדם:״.
ראשית חוכמה, יראת האלהים. כל יצורי אנוש השומעים בקריאות
החוכמה, אלה הם המגינים לקול מצפונם, ושבים לאלהים בזמן הזה.
אלה הם המקבלים את ישוע המשיח כמושיעו האישי. ועמדים כנגד
השטן המנסה את אמיתיות של המניעים שבחיי מאמין.
כאן רואים אנו: שהאלהים נותן להם את המלכות (שהשטן
והשדים הפסידו) לאלה החוזרים אליו בתשובה שלמה — מכל העמים
ולכל התקופות.
זה תשובה לשאלה החשובה: מאין באתי? בשביל מה אני חיי
כאן היום? ומה מצפה לי אחרי המוות?

לאלוהים הכבוד והתפארת
לעולמי עולמים

״אני הילד המכוער של המחאה הישראלית!״ אומר המשורר בן ה־40
הטוען שהוא מוחרם בו.לל הביקורת הפוליטית והחברתית שבשיריו
כניבדל. מאנשי האידיאולוגיות, שתגובותיהם לאתגר איזה־שהוא קבועות
מראש וניתנות לניבוי בוודאות גמורה כמעט, הרי יבי מפתיע את
קוראיו הוותיקים מפקידה לפקידה. הוא איננו מצדיק בל מעשה של
ערבים ואיננו מגנה בל מעשה של יהודים, בדוגמתם של אלה מאיתנו,
שהשליכו את עצמם תוך פשטנות קנאית אל הצד שבנגד. הוא דווקא
דואג לצד שלנו, למען יהיה טהור, צודק וטעון סיכוי סביר לעתיד טוב
מן ההווה המדהים והאיום. ובל זה תמוה מאוד לעת כזאת — דון־

קיחוט ממש. אבל אם הברירה עומדת כין דון־קיחוט, אבירו של הנראה
כלתי־אפשרי כיום, אך מכשר את הכאות, לבין סאנשו פאנשה, הזעיר
בורגני הדבק כיום אתמול, אין ההכרעה קשה כיותר.״
זהו קטע מתון* הקדמה שכתב הפרופסור עמנואל ארנסט סימון
לקובץ־־שיריו החדש של המשורר יונה כן־־יהודה 40 הנושא את השם
התבוסתן, שיצא לאור השבוע. יונה בן־יהודה מוכר יותר לרבים כשם
יבי, ששירי־המחאה הקצרים •טלו, הכתובים כבתב־ידו, מתפרסמים
מזה שנים אחדות כעמודי הידיעות של היומון הארץ, במודעות. יבי,
שהיה פעיל בשעתו כקירוב משוררים יהודיים וערביים בארץ, פעיל
לאחרונה כניסיונות הנעשים לליכוד מחנה־השלום הישראלי.

חז ־ דבר חיו ב?
• יבי, איך היית מגדיר את עצמך ץ

סיפרותיים שונים, ביניהם גם של קול העם. בתוקף היותי
חבר בנק״י, גם כיוון־המחשבה שלי ביחס לשירה ולאמנות
היה מודרך.
׳סמה הדברים אמורים? השירה והאמנות הפוליטיים,
הם שהינחו את התפתחותי השירית. אהבתי מאוד את
השירה של ברטולד ברכט, פבלו נדודה, מאיאקובסקי.
נאזים חיכמאת ואחרים, כך שטיבעי שהכמיהה שלי היתד,
לכך שהשירה שלי תישא אופי של זעקה אנושית, ותקבל
את התהודה האנושית שלה בפרספקטיבה של הזמן.

אני לא יודע. אחרים כבר עשו את זד> בשבילי. אחדים
הגדירו אותי בתור ״יבטושנקו הישראלי.״ אחרים מכנים
אותי ״המשורר הזועם.״ ויש באלה שקוראים לי ״משורר
השלום.״ אני לא מתייחם לתודות האלה שמדביקים לי.
אני לא כותב שירה בדי לקבל הגדרות מאנשים.

• אז מה דוחף אותך לכתוב שירים

אני כותב, כי אני רוצה להיות מעורב בחיים החברתיים
של העם שלי. ברגע שאמנות תלושה מהמציאות, היא
קוברת את עצמה ואין לה שום צידוק. דוגמה לבך אני
יכול לתת באמצעות שני משוררים שאני מכבד ומעריך
מאוד: אלכסנדר פן ויונתן רטוש. שניהם כתבו שירה
מחאתית פוליטית ולא עצמו עיניים, והלכו בתוך העם.
הם ניסו לתת ביטוי פוליטי אישי בשירתם.
בשביל זה הם שילמו מחיר יקר: נידוי. הם הושלכו
לכלבים בתקופות מסויימות. קח, למשל, את אלכסנדר פן.
כל זמן שהיה איש חזק והלך זקוף, החרימו אותו. רק
כשהתחילו לחתוך אותו על שולחן־הניתוחים, התחילו
לשדר את שירתו ברדיו ונזכרו שהוא בעצם חי ויושב
בתוך עמו.

״משורוים שכתבו שירה
פהטסטיודפולימית מוצאים את
עצמם נזרקים לסלבים־־
• מתי התחילו השירים שלך לשאת אופי
של מחאה?

• בסדר, אתה רוצה להביע דיעות פוליטיות.
אז למה דווקא בשירה ץ

למה בן־אדם נושם? למה הוא מלקט פרחים ן התשובות
לכך הן בדיוק כמו לשאלה למה דווקא שירה? זה צורך.
פיסי ונפשי. הכתיבה שלי היא ספונטאנית, צמודה לכל
מיני אירועים פוליטיים. למשל, כשמפוצצים בתים בשטחים
הכבושים זה מוליד בי צורך להגיב.

בוא נדבר גלויות. אחרי מילחמת יוני ,1967 כשנוצרה
בישראל סיטואציה פוליטית חדשה. הכיבוש הישראלי
הלך וטיפח תודעה מיליטריסטית בעם, ואז לא חששתי
להתייצב למען פיתרון צודק של הסיכסוך היהודי־ערבי.
אבל עוד קודם המילחמה, כשהלאומנות הערבית דיברה
בסימון של שוקיירי, על כך שיש להשמידנו ולהשלימו
אל הים, המצפון האישי שלי חיפש את הצורך להגיב

התחלתי לכתוב שירים כשהייתי חבר בבנק״י (ברית
הנוער הקומוניסטי) .את שירי הראשונים הראיתי לאלכסנדר
פן, והוא שעורר בי את הרצון לתת להם ביטוי פומבי.
שמעתי בעצתו, ובתחילת דרכי פירסמתי שירים במוספים

על כך.

• אתה לא חושב שיש בעצם סתירה
בין פוליטיקה ושירה ץ

הגבתי בצורה טיבעית. כתבתי שיר אל המשורר הרוסי
ייבגני יבטושנקו, בו ביקשתי ממנו להשמיע את קולו
נגד הגישה הלאומנית המדברת בשפה של רצח־עם.

בי קורא משיריו בעצות למען השלום(ימ , .

השחקנית מרים ברנשטיין־כהן תידגמה אותו לרוסית,
והוא נשלח לפי כתובת אגודת הסופרים במוסקבה.

קיבלת ממנו תשובה ץ

לא. אבל הבאתי את זה בתור דוגמה שהמצפון אינו
ניתן לחלוקה, והוא חייב להתקומם נגד כל עוול. לצערי,
בארץ התייצב רק קומץ קטן של משוררים ואמנים
באומץ־לב אזרחי נגד העוול שאנחנו גורמים לאחרים.

• ממה, אתה סבור, נובעת תופעה זו ץ

אין בארץ תודעה של אמנות לוחמת. סמימסד מנסה
לנתק את עצמו מכל אמנות ביקורתית, ובייחוד מזו
המתייחסת למה שמתרחש בתוך הבית. הם מאוד חכמים,
אנשי המימסד האלה ומלחכי־הפינכה שלהם. הם זועקים
בקולי־קולות נגד כל עוול הנעשה בעולם, ובמייוחד כלפי
יהודים, אבל עוצמים את עיניהם לעוול שנעשה בביתם־
שלהם.

• בוא נחזור לשאלה קודמת. אם לצאת
מתוך הנחה של מחאה בנגד עוול, אז למה
דווקא כשירה ץ
כי אני לא עסקן פוליטי. למילה יש כוח מאגי רב,
אם יודעים להעביר אותה לתהודה של הציבור. ועובדה,
השירים שלי, בייחוד בעת האחרונה, מעוררים הדים
רבים. מדקלמים אותם על קברי־חללים, פותחים בהם
אלבומים לזכר חיילים שנפלו, תולשים אותם מתוך העתון
ומדביקים אותם במקומות שונים. משמע שיש שכר
לעמל הזה.

אתה יליד הארץ ז

יליד תל־אביב. הורי באו מרוסיה. אבי הוא עובד־מדינה
במישרד־המיסחר־והתעשייה. אני גדלתי בשכונת
פלורנטין, יחד עם חיים טופול.

שלך 1

ואיפה קיבלת את ההשכלה הפורמאלית

למדתי בבית־ספר לבנים, מזרחי. בגיל 13 וחצי הצטרפתי
לחזית הנוער של לח״י. הספקתי עוד להדביק כרוזים של

03741845

פלד ב״הייד־פאוק־

1ווו 1

11— 1 11-

המעש. כשלח״י התפרק, הצטרפתי לבנק׳׳י. הייתי שם
שנתיים. אחרי מישפט הרופאים ניתקתי כל מגע עם
בנק״י. הייתי פועל־דפום.
אחר־כך הצטרפתי לגרעין של השומר־הצעיר, במיסגרת
הנח״ל. הייתי איתם בעין־החורש ובשער־הגולן. אחר־כך
עסקתי במשך כעשר שנים בהדרכת־נוער ברמתיים ובלוד,
במיסגרת בתי־הנוער של החינוך המשלים.

לא הבלגתי. זה היה בקפה פראק. הנחתי אותו על הארץ,
שמתי עליו את רגלי, קראתי לו ״פאשיסט קטן״׳ והלכתי.
זה נקרא להרביץ מכות?

• וממה אתה חי היום? אומרים עליך
שאתה המשורר היחיד כארץ החי עד שירתו.

• התחמקת קודם משאלה אחרת. אומרים
עליך שאתה דווקא נהנה להיות מוחרם, מנודה,
ולהיות מוגדר כביכשה־השחורה של שי רת .
המחאה הישראלית.

זד. נכון שאני מפיץ את ספרי במרידי. פשוט הולך
ומוכר אותם, בעיקר בקרב סטודנטים. אני חי מסיפרי-
השירה שלי (פירסמתי עד עכשיו 11 קבצי־שירים) ומכל
מיני עיסוקים אחרים, כמו הגהה, למשל.

מעולם לא הזמנתי לעצמי תענוגות מהסוג זה, כמו
חרם ונידוי. אבל נכון שבסיטואציות ממויימות, כשהרגשתי
חרם ונידוי, כתבתי את מיטב השירים שלי. אני, בכלל,
לא מאמין באמנות שבעה. המשוררים האמיתיים, בכל
תולדות ההיסטוריה האנושית, היו רעבים.

• והמחאה שלך מצטמצמת במיסגרת
בתיבת שירה בלבד?

לא. למשל, אני וידידי עמוס קינן יזמנו בזמנו מיפגשים
של סופרים יד,ודים וערבים, שחיכו הדים, נגד צווי־הריתוק,
המעצרים המינהליים, ובעד שיוויון־זכויות ל-
אוכלוסיה הערבית בישראל. שילמנו בעד זה מחיר יקר
של השמצות ונידוי.

אתה הש את עצמך מנודה?

• דויד אבירן, למשל...

עזוב אותי ממנו!

מה פתאום?! רק אחרי עשר דקות, כשלא רציתי
לגרום לפיצוץ, ירדתי, אחרי שהודעתי למר נוף שהוא
סתם מקשקש. בצורה זו נוצרה לי תדמית של תבוסתן.
פעם אפילו שאלו אותי בפומבי אם אני יהודי או ערבי.

• ומה ענית?

שעושים ערבים ליהודים, למעשים שחורגים מהקונטקס
האנושי, בדיוק כמו שאנחנו נתנו ביטוי לכך...

• והם עשו זאת, אחרי מעשי הטפח
בקריית־שמזנה ובמעלות, למשל?

• וזה כל מה שזה עשה לך, רק לכתוב
שיד?
זה עשה לי הרבה יותר. עד אז האמנתי שאפשר
ליצור דיאלוג עם אנשים, אפילו הם אוייבים, שיש להם
השקפת־עולם הומאנית, אנשים שיודעים להעריך נכונה
את העובדה שפה בארץ הזאת חי עם יהודי, ויש לו זכות
מלאה לחיות בגבולות 67׳ בהסכמי־שלום. והנה מתברר
שהיחס לסיכסוך היהודי־ערבי הפך, מצד גורמים מסויימים
בקרב תנועות־השיחרור הלאומיות במרחב הערבי, ליחס
לאומני קיצוני.

ירקו? פעם אחת? אפילו רצו לדקור אותי בסכין
בכסית המלצר מכסית מרסל מנע זאת. כל פעם אני
זוכה בכינוי ״עוכר ישראל״ או ״פאתח!״ אחרי הטבח
במעלות, הצינקוגרפיה בה אני מזמין את הגלופות לסיפרי־שירי
לא רצתה לעשות לי יותר גלופות. פשוט גירשו
אותי משם. כאילו אני הוא ששיכנעתי את חוואתמה
לשלוח את מרצחיו לרצוח את הילדים במעלות.

אני לא יודע.

בוודאי. כתבתי שיר גם אחרי הטבח בקריית־שמונה.

• אתה מרגיש שאתה נרדה כגלל שירי
המחאה שלך?

לך אירע בבר שירקו לך בפניך?

יש. שני סוגי רדיפה. מצד אחד מאיימים פיסית על
קיומי. במילחמת־ההתשה, כשהתחלתי לפרסם את שירי
בכתב־ידי מעל דפי הארץ, עמדתי בפני איומים רבים.
היה גם מיכתב־איום שנשלח להעולם הזה, בו טענו שיש
לרצוח אותי נפש. מערכת הארץ היתד. מוצפת במיכתבים
מהסוג הזה. אבל יש גם רדיפה מסוג אחר.
ך * ישראל לא מתעלמים מהמחאה, ובלבד שתהיה
6ממוסדת. כאשר רוצים להראות עד כמה אנחנו
ליברלים ונותנים מקום למחאה, אז לא פונים לנציגים
האמיתיים של המחאה, אלה שמחוץ לגדר. יש תפיסה של
זנות בריקמת־היחסים בין המימסד למוחים המקצועיים
— תפיסה של ״שמור לי — ואשמור לך.״

שמיר? הוא נציג מחאה? הוא בא מהמימסד. גם־כן
סופר מחאה! הוא יכול לבטא מחאה פוליטית משלו ואני
לא חייב להזדהות עימד ,.אבל אילחם על זה שיאפשרו
לו להשמיע את דיעותיו, אם ינסו לבלום את פיו. האם
הוא יילחם אם ינסו להשתיק אותי? בכלל, שמיר הוא
אדם שנגמר לו המלאי הספרותי שלו. מה שהוא אומר,
הוא אומר בז׳ורנליסטיקה ביטחוניסטית. כל הדור של
הפלמ״ח, להוציא את ם. יזהר, כתב ביטחוניזם, לא ספרות.

בוודאי שאני נציג המחאה. אבל מדוע מבטאים אצלנו
תמיד את המחאה אנשים הבאים מתוך המימסד? הם
כותבים את הפיזמון הסאטירי השבועי, מופיעים בטלוויזיה.
הם מקבלים גיבוי מימסדי, כשרמתם האמנותית ידועה
לכל.
אלה הם ליצני־החצר, שהסאטירות הטיפשיות והמגוחכות
שלהם מיועדות, בסופו־של־דבר, להחניף למימסד
הישראלי, בנוסח: אתם רוצים ביקורת? בבקשה, כמה
שאתם רוצים, אבל רק ביקורת מצד נציגי המימסד.

• אולי אתה חש את עצמך נירדוז משום
שאתה טראכל־מייקר, עושה־צרות מיקצועי?
זוהי תדמית שנוצרה לי, משום שלפעמים מזמינים
אותי במיוחד כדי להפריע ולקרוא קריאות־ביניים. כיוון
שאני אוהב אירועים פוליטיים, אני מוזמן אליהם. לעיתים
מזמינים אותי כדי שאשאל שאלות פרובוקטיביות, ואשסע
את דברי המרואיינים.
אני עושה זאת בשימחה, משום שאני לא יכול לסבול
אנשים המשקרים ביודעין. אני מרשה לעצמי להעמיד
אותם במקומם בכל מיני שאלות רלוואנטיות, ואני מוכרח
לציין שאני זוכה להדים חיוביים. בערב אחד׳ כשאיש
המרכז־החופשי, עקיבא נוף, הופיע במועדון של יענקל׳ה
אגמון, הוא נשאל, למשל, אם קיימת יישות פלסטינית.
הוא לא ענה. הוא רק הצטעצע במילים. סבלנותי פקעה,
עליתי לבמה ורציתי להשיב לו. האנשים בקהל צעקו
שארד מהבמה. אשר. אחת אפילו קיבלה היסטריה.

• ירדת מהבמה?

אני רוצה להגיע למצב שבו השירה הפוליטית הביקורתית
תחדור להכרת הדור הצעיר׳ ושהוא יוציא ממנה
מסקנות חברתיות. משום שלא ייתכן שסטודנטים בספרד,
ביוון או בדרום־אמריקה, יתייצבו מול קני־הרובים של
המישטרה ויפגינו עם סיפרי-הלימוד שלהם למען חירות,
ערכים אנושיים וצדק חברתי, ובארץ שלנו תהיה בדור
הצעיר אפאטיה מוחלטת.
** ה עוד צריך לעשות כדי שהדור הצעיר ישאל
( 1שאלות בקול רם, כדי שייצא להפגנות המוניות תחת
סיסמה מרכזית :״אנחנו לא רוצים יותר למות במילה־מות
ואני רוצה לראות שלא תכניסו את זה לעתון
במיסגרת הראיון איתי. אני אפרסם את זה בהארץ על
עמוד שלם — חייבת להיות מעורבות של הצעירים,
האינטליגנציה והפועלים בכל המתרחש בארץ הזאת !

• האם לא זה מה שקרה כשהופיעו בל
תנועות־המחאה כעיקכות מילחמת יום־הבי
פורים?
זה רק התחלה למה שצריך לקרות. אני לא צצתי על

הניחי תבוסתן הוא בשניו׳
תואר של כבוד...״

• אפשר להבין מכך שיש לך טענות נגד
מידת הסובלנות של הציבור הישראלי.

איזו מין סובלנות היא זוז חיים כאן אנשים, הנהנים
מכל הפריבילגיות והמילגות של המימסד, ורמתם המוסרית
היא בשפל המדרגה. אין ביניהם אף אחד המתנשא לרמתם
של פרופסורים כמו ישעיהו לייבוביץ׳ או ארנסט סימון,
שבמשך שנים הלכו עם המחאה למרות גילם, בראש
מורם.

• ואתה רואה את עצמך בנציג אמיתי
של המחאה?

למה אתה חותר, כעצם, יבי? /

אמרתי שאני שמי.

• יש רושם שאתה דווקא נהגה מהתדמית
הזו שנוצרה לך?
תראה, להיות פרא־אדם זה דבר חיובי. אני מכיר
הרבה יוצרים שמטיבעם היו פראי־אדם, סאלגאניסטיס
די רציניים. דילאן תומאס, למשל, או ייסנין, היו חוליגאנים
רציניים. חסרים כאלה זה גם משתקף ביצירה.
אי־אפשר ליצור יצירה נון־קונפורמיסטית ולהיות יפה
לאורך כל החזית, לחייך לכל הסובב אותך ! זה חיובי
שהכתיבה שלך מעוררת רוגז אצל הרבה אגשים, והרוגז
שלהם אימפולסיבי עד כדי יריקה בפנים.

• והמצפון שדך אינו חד־צדדי? האם
אתה הגפת אחרי מה שאירע בקריית־שמונה
ובמעלות?

אתה דווקא נראה לא רע...

גם אלכסנדר פן ניראה לא רע, ואפילו לורקה או
ברכט. לורקה ואראגו היו אפילו יפים. אבל היו להם ימים
קשים. בארץ, למשל, היו ימים שאף אחד לא התעניין
בגורלם של משוררים כמו פן ורטוש. לעומת זאת, אפשר
לפגוש המון גראפומאנים צעירים המתיימרים לכתוב
שירה, שיש להם כבר בתים, מכוניות, ומילגות בלי סוף.
האם הם חידשו משהו בשירה הישראלית?

בוודאי. למיפגשים ההם קראו מיפגשים של עוכרי-
ישראל ורק״ח. הגדירו אותנו כמצורעים. וזה שוב מעורר
את בעיית המצפון החד־צדדי, המדבר על שלום וערכים
אנושיים, אך המנדה כל מי שמתריע על עוול מבפנים.
לדעתי, עידוד המיפגשים ההם היה עשוי לגרום לכך
שהאינטליגנציה הערבית ומשורריה יתנו ביטוי לעוול

״כואב ר׳ שהמדינה הזאת
נווה לעצמה קבו...״

מה דעתך על מחנה־השלום הישראלי?

זה דבר מאוד מרגיז, משום שאלה השייכים למחנה
הזה אינם מסוגלים להשליט שלום־בית בביתם. לכל אחד
יש האינטרס שלו, והימין מתמוגג מזה.

• אכל קח, למשל, סופר במו משה שמיר,
שגם הוא נציג־מחאה, מבחינתו שלו. קשה
לומר שאין סובלנות כלפיו.

• אתה מתעלם ממשורר במו חיים חפר,
המתריע לא פעם על עוולות הנעשות כארץ...
על חפר אני לא רוצה לדבר. הוא כתב פעם באחד
מפיזמוני־המילחמה שלו ״והאדים היאור מדם״ .איזו מין

״למי הרבצתי? אולי לאיזה
נאשיסט קטן שהוא ל׳,מזוהם׳!
כתיבה היא זו? אדם המתיימר להתריע על עוול יבול
לכתוב בסיגנון כזה? אחרי כתיבה כזאת לנסות להיות
צדיק? אף אחד לא יתייחס אליו ברצינות.

• גם עליך מספרים שאתה לא בוחל
לפעמים באלימות. מספרים שלפעמים אפילו
אתה מרביץ מכות.

למי הרבצתי? אף אחד לא ראה אותי מרביץ מכות.
חוץ מפעם אחת שהרבצתי לאיזה פאשיסט קטן, מבקר
ספרות קטן, מנחם בך, מעריצו הגדול של אורי צבי
גרינברג. המשורר ששולח בחרוזיו בחורים לשדות הקטל.
הוא קרא לי ״מזוהם״.
אני לא מתרגש מקריאות כאלה, אבל בפעם ההיא

מפת־המחאות אחרי מילחמת יום־הכיפורים. אני זעקתי
תמיד. תמיד דרכתי על יבלות, גם כשזה היה לא־נוח
ולא־פופולארי. אף פעם לא היססתי לומר מה שהיה לי
לומר בקול רם. אבל תנועות־המחאה, שמשום־מה נדם
קולן בזמן האחרון, היו התחלה של מצב מעודד.
עצם הופעתן היתה תוצאה של קומץ אנשים שחי על
האדמה הזאת והשמיע את המחאה ללא הפסק. בכלל, אני
אוהב אנשים שגוררים אותם מהכביש בשל דיעותיהם.
יש לי הערכה כלפי מי שמבוזה מבחינה פוליטית, ומוכה,
ובסופו של דבר עוד יתברר לעם הזה שהוא הצודק.
אני מאמין שעוד יגיע יום והעם הזה ישא על כתפיים
את שוחרי־השלום.

ובאופן אישי, למה היית רוצה להגיע?

להכרה בינלאומית כבר זכיתי. בפאריס הוציאו ספר
שלי בהוצאה שנשיא־הכבוד שלה הוא לואי אראגון. זוהי
אחת ההוצאות המכובדות ביותר לסיפרי-שירה. אני
מוכרח לספר בהקשר זה סיפור. לפני מותו, ביקר שם
המשורר אברהם שלונסקי, כדי לברר את האפשרות
שיוציאו לאור את אחד מספריו. השאלה הראשונה ששאלו
אותו שם, והוא בעצמו סיפר זאת, היתה :״הו, אתה
מישראל, מה שלומו של יבי?״ את כל מלחכי־הפינכד,
שלנו לא מכירים בפאריס, בעולם השלישי ובארצות־ערב.
ואילו פה הם אורות־הניאון של הסיפרות העברית. בזכות
!מה, לעזאזל?

• מדוע קראת לקובץ השירים האחרון
שלך כשם ״התבוסתן״?
תנו לאנשים לקרוא את הספר כדי להבין מדוע אוייבי,
שהם דלי שאר־רוח ומצפון, מכנים אותי בשם הזה. עבורי,
ללא כל צל של ספק, זהו כינוי של כבוד. אם להיות
תבוסתן זה להיות אוהב הארץ הזאת, אוהב העם הזה
ואוהב שלום, אז תנו לי להמשיך ללכת על האדמה הזאת
כתבוסתן.

• מה יקרה, יבי, אם בל המטרות שאתה
נלחם למענן, יתגשמו? מה יקרה אם מחנה*
השלום יגיע לשילטון כמדינה הזאת, ישרור
שלום כין ישראל למדינות ערב, וכארץ ישרור
מישטר של צדק סוציאלי? האם תחדל אז
להיות משורר־מחאה?
תמיד הייתי זאב בודד. כתבתי שירים ואני ממשיך
לכתוב גם כשמחנה־השלום לא רוצה להיות מלוכד. אבל
אם כל הדברים האלה שהזכרת יתגשמו, אזי אשרת את
כל הערכים הנפלאים של האופטימיות שלי — גם בשירה
וגם במעש.

כסף זה דבר רציני,
ואת זה אפילו את יודעת.
אלא מה ז אינן
יודעת ליישם את ה־מישפט
הזה בחייך.
מניפת הביזבוז שפקדה
אותך באחרונה, תביא,
בסופו־של דבר, לתוצ21ב
מרס ־
אות חרות־אסון עבו20ב
אפ רי ל
רך. לכן הימנעי השבוע
מקניות מיותרות, ו־שיקלי
פעמיים לפני פותחך ארנקך.

10ן

יהירותו הטבעית, הכבחוסר־ביטחון רוכה משווע,
תוריד אותך
שאולה, אס לא תדעי
לרסן אוד שניהם ולהוסיף
להם מידה אמיצה
של חוש הומור, שהוא
אחת מתכונותיו היפות
ביותר. זה לא שהוא
לא רוצה אותך; זה
שהוא בטוח ׳שאת לא
רוצה אותו. אז — קדימה ז גלי לו את
האמת• כוח־ההרתעה של מתנגד חזק עשוי
לבלום התקדמותך. היזהר מתרופות חדשות.
הרגע לו אתה מצפה
חודשים כה ארוכים
יגיע השבוע, ביום חמי שי
או ביום ראשון.
הוא גם יחווה עבורך
סימן לפתיחת תקרפת-
חיים חדשה. אין צורך
למחוק את העבר, אך
: 1 21מ אי
השתדלי לבנות עתיד
20 בי 1נ>
טוב יותר. כוח השיכ־נוע
שלך גובר. אתה
אומנם מוצא את עצמך מבודד, אך יחד
עם זאת מאושר ובעל כוח בלתי-רגיל.
אפילו יריבים, עליהם תשפיע בנושא
מסויים, יכבדוך ולאו־דווקא מאהדה.
בני תאומים, הרבו בשבוע זה במסעות.

!שח0,

רומן סוער, משוגע
ממש, נפתח בפניך, בת
סרטן, אם יהיו לך רק
העיניים לראות את האיש,
הנראה כבלתי״
נכון. זה יתחיל בריב,

זה יימשך בסערה, זה 1010 יגיע לשיאו באהבה
;21ביוני -
גדולה. גם בענייני כסנ)
2ביולי
פים יש סערות, אבל
לאט, דווקא שליליות:
דע לעמוד על שלך, אך ברכות ובאצילות
מסויימת. שמור על עצמך מבעיות קיבה
— ואל תתן למועד סיום הביטוח שלך
לחלוף. זה מסוכן. כי חייבים אתם בני
סרטן להיזהר השבוע בנסיעותיכס.

היזהר מיום ג׳ עד ד׳ !
אחרת תפסיד את אגו-
רתך האחרונה. לאחר
שפתרת את הבעיות,
בימים אלה אתה יכול
להתייחס לחיים ב-
מרץ־נעורים מחודש :
זינוק דינאמי יבטיך
לך את הצלחת כל פועלך,
בייחוד ביום א׳
של השבוע הבא. בימי
ו׳ ושבת אתה תפגוש שורה של אנשים
מעניינים, אם כי לא חשובים לגבי הדברים
המהותיים בהם אתה עוסק.
לביאה: לבשי ירקרק בחיר או תכלת.

הגירעון הכספי לא מוצא
השבוע פיתרון. בכלל,
יהיה זה שבוע איטי,
חסר־קצב, וקצת
משעמם. זה לטובה :
— נצל אותו לאגירת כוח
לקראת הבאות, מאחר

והחודש ידרוש את כל
כושר הניתוח האינטלקטואלי
שלך, בתוספת
למידה לא מבוטלת
של אומץ־לב. עד כמה ׳שתוכל, התרחק
מאלימות והתרכז בצד העיוני של
החיים בת בתולה: אהבה גדולה ומכאיבה
— תתחיל בסוף השבוע להאיר
האושר.
תחילת
את דרכך. זהו

הזהר מפטפוט יתר, שמור בסודי סודות את
פרטי המבצע עליו אתה עובד כרגע. כדאי
שתזהר דווקא מזה שאתה
חושב שהוא ידיד
טוב, הוא ולא אחר
אורב לכל רמז שייצא
מפיך כל טעות מיק־רית,
או לכל מישגה שתעשה.
אתה בודד, לכן,
יהיה עליך לעמוד באתגר
הזה לבדך, ללא
23בספטמבר -
* 22ב או ק סו בר
גיבוי של איש. אס תצליח
— זרי הדפנה שיעטרו
את ראשך יהיו השבוע רבים.

מאזניים

המאבק הראשון החדש מתגלה לך בכל
כיעורו — ואת תהיי דווקא המפסידה.
אבל אל ייאוש. זו לא
טראגדיה, כי אנשים
רבים, בבית, במקום
העסקים או במחנה.
חברתך הטובה ביותר
תתגלה, פעם נוספת,
כמקור אמיתי של עזרה.
בני עקרב: עיסקה
רצינית עשוייה להת6235181
בטל אם לא תדעו
לוותר בלב שלם ולשתף
אחרים ברווחים שלכם. הזהרו מצננת.
במדינה יהדות
הלסבית,
ההו^ויס וה, ד.ד 1ח
המיעוטים בקהילה היהודית
כארה״ב רוצים גם הס
סזהות יהודית לטעמם
״״ 7איך להיות יהודי ־ובכל־זאת לשמור על
זהותך 1״
זה היה נושאה של הוועידה הלאומית

הראשונה. לאורה פישמן, מארגנת האירוע,
הסבירה :״חשנו שהדבר יגביר בהם
את הכרתם־העצמית.״
כך או אחרת — מתוך 50 המשתית־פים־הגברים
בוועידה, כ־,־/ס 20 היו הומו־סכסואלים
מוכרים.
בסמינר שנועד ל״ההומו־סנסואל והיהדות״
,דנו 10 המשתתפים בבעיות הכרוכות
בעובדת היותך הומדסכסואל יהודי.
מרביתם השתייכו לקהילה הומו־סכסואלית
הקרויה ״בית־הכנסת ד״עליז ,״.
קהילה זו, שמישכנה במרתף כנסייה
בשדירה התשיעית בניו־יורק, מנסה לאסוף

ע1ן ת

במישור חיי האהבה שלך, בת קישת לא
יחולו שינויים מרעישים.
אל תידחי בגסות
את מחזרו הנלהב, למרות
שאינך חשה כלפיו
כל משיכה. תני לזמן
לעשות את שלו ; אז ש־הרגשתך
תשתנה בכל
זאת, או שהוא יתייאש
ממך. בן קשת, למרות
אופייך הנוח, אתה נוטה 323863
להתפרצויות פרועות.

ן ןש0

עבודתך הנוכחית הינה קשה וחסרת
תוצאות כאחד. דבר
זה מחייב שינוי הגישה
מחד׳ וייתר רצינות
מצידך לנושא בכללו
מאידך. גם שינוי כללי
של סידרי חייך יביא
לכך שמצבך ישתפר. בשטח
הרומנטי, עוד לא
היה שבוע מוצלח יותר
ו 2בדצמבר
סו בינו א ר
עבורך, גדי. מעט יוזמה
והכיבושים יקנו לך
שם של זאב נוראי.

יוס א׳ פותח פרק חדש במאבקך המיקצועי
או האישי. אס אתה תדע להסתכל מסביב
לפני שתקפוץ, לשקול
את כל האפשרויות ולא להתנגשויות להיכנס
עקרות — יש לך סיכויים
מצויינים להרחיק
לכת. פגישה עם נערה תוביל בהירת־שיער
אותך לבחירה מביכה.
תצטרך להחליט זמהר :
20 בינו א ר -
1$בפברואר
אחרת תפסיד הזדמנות
רומנטית גדולה מאוד:
עליך לשים את הדגש על פעילות בחוף.

אט־אט, מתחילים מאמציך המהוססים
לשאת פרי. דאג שלא יקלקלו לך את
העניינים, ועוד יותר,
שאתה עצמך לא תקלקל
לעצמך, מתוך הזנחה
או מתוך שמאה
עצמית. זכור שלא רק
אתה אדם עם כבוד
עצמית. זכור שלא רק
אוהב אותך, אבל אם
תלכי בדרך שהחלטת,
191 בפברואר ־
20במרס
כלפיו, את עשוייה להפסיד
אותו. כסף ממקור
סמוי יגיע לידיך. היזהר! זה
כרוך בהתחייבויות שלא תוכל למלא.

ן1י0

מתפללת מניחה תפילין
שיוויון גס בתפילה

לסכית רגלסון והומד־סכסואלים כפנס
מחפשים זהות־עצמית
השנייה של. גברים ונשים יהודיים שנערכה
לאחרונה בניו־יורק.
האירוע היה פתוח בפני הכל: נשים,
גברים, הומו־סכסואלים, לסביות, פוליטיקאים
ישראליים, אימהות ובנות, אנשי־רוה
ומהפכניידת — ללא הבדל גיל, מיקצוע
או נטייה. כל אחד יכול היה למצוא ביו
נושא לטעמו האישי, מבין הסמינרים שנערכו
במיסגרתו.
גם הומו הוא יהודי. בוועידה שנערכה
השנה השתתפו גם גברים, זו הפעם

די כסף לרכוש לה בית משלה. אך זאת
אינם יכולים לעשות בצינורות המקובלים.
הצהיר אחד מהם:
״העובדה שמישהו הומו־סכסואל אין פירושה
שעליו לחדול מלהיות יהודי —
הוא פשוט יהודי בסיגנון שונה.״
הלססיות המתפללות. אך אם יש
משהו הקשה יותר מלהיות הומו־סכסואל
יהודי, הרי זה להיות לסבית יהודיה.
רוז רגלסון, כתבת ידועה של העיתון
ה עו ל ם הז ה 1920

מז * .ועסקנית לסבית נודעת, התלוננה
על כך שהיא מתקשה למצוא את מקומה
בקהילה היהודית, בשל סיגנון חייה המיוחד.
סיפרה רוז :״רבות מאיתנו רצו לערוך
את ה,סדר׳ ,אך לא ידעו כיצד — לא
חגגנו את הפסח זה שנים• לכן קנינו את
הקטלוג היהודי
קטלוג זה, הוא מעין מדריך ל״כיצד
להיות יהודי״ .הספר הפך כבר לרב־מכר.
האשה רוצה שיוויון. אחת הנציגות
הישראליות בוועידה זו היתה השרד,־בלי-
תיק, שולמית אלוני.
בפנותה אל האולם הדחוס, אמרה אלוני,
כי לה אין בעיות של זהות .״אני בעד
זכויות־האשה, אך אינני פמיניסטית,״ הצהירה
בפתח דבריה. אחר הוסיפה כי לכל
אשה יש זכות להיות כל מה שברצונה
להיות — רופאה, עורכת־דין, פוליטיקאית
או עקרת־בית, ובכל עיסוק עליה
למצוא את מקומה השווה יבין הגברים.
״מניין״ של נשים התאסף פעמיים ביום,
במשך שלושה ימי הוועידה. הנשים הצעירות,
שמרביתן ממישפחות מסורתיות,
הניחו תפילין, לבשו טלית ושקעו בתפילה.
אם הגברים יכולים, גם אנחנו יכולות,״ הסבירה סטודנטית צעירה אחרי
התפילה .״רבות מאיתנו גדלו במישפחות
דתיות ורוצות להמשיך בכך. אנו קשורות
עם הליגה לזכויות־האשה ורוצות
שיוויון גם בתפילה — לכן אנו משתמשות
בכלי־התפילה שהיו מקובלים עד עתה
רק לגבי גברים.״
מתי כישראל ¥אך גם ליהודים
״רגילים״ היה שם סמינר משלהם. הוא
הוקדש לדיון בספר קובלנת פורטנוי. גם
להם היתד! דיעה על הליגה לזכזיות־האשה.
״הבחורות האלו עדיין סובלות מתסביך
,הילדה היהודיה הטובה,,״ טענו .״הן חושבות
שהכל מגיע להן. אלא שקודם הן
רצו בעל, ועכשיו הן רוצות שיוויון״.
הוועידה הסתיימה בקבלת החלטה שכל
קבוצה תמשיך לפעול ככוח פוליטי ב־תחום־פעילותה
שלה.
כנם זה הוכיח שוב, ובייתר תוקף, כי
לפחות מבחינת ההסתגלות לדוחות השיח־דור
מכבלי הדיעות־הקדומות, המנשבות
עתה בעולם, נמצאת ישראל עדיין בפיגור
של כמה שנים טובות.
האם היה מתאר לו מישהו הקמה בית־כנסת
מיוחד ללסביות, או להומו־סכסו־אלים,
בתל־אביב, למשל ז

בתכנית חדשה

יעקב אורי מציג

חופשה

1)$£מ 0ץגס! 1ט

1974

להקת הייצוג האמריקאית בתוכנית חדשה. בה הושקעו
למעלה ממיליון דולר. בין עשרות המשתתפים -אלוף
העולם בהחלקה על קרח ־ אנדרי נפאלה.
בתוכנית — באגס באני וחבורתו, ביקור במיוזיקהולס
הנודעים בעולם, עלילות ספרטקום ועוד.

ל חוד ש ימים ב ל בד
בהיכל הספורט, ת״א
החל

ב־24.6. 74

כרטיסים להשיג :״רוקוקו״ — דיזנגון! ,93ת״א ; ״קסטל״ — אכן גכירול 153ת״א ; ״הפרטים״
— אלנכי ,31ת״א, וכיתר המשרדים פתל־אכיב, וכן כמשרדי הכרטיסים כרחכי הארץ.

פרסום בלקין
פשעים מיסדר־הזיהו ו כווון
אגשי המדון ״75 אזה״ ?א זיהו
את החשוד -מי היה
בכז-זאת הפורץ הגועז?
״אין כאן אף אחד שאנחנו מכירים!״
אמרו העד והעדה שהובאו בפני מיסדר־הזיהוי,
לאחר שסקרו בעין בוחנת את הניצבים
בו בשורה.
השוטרים משכו בכתפיהם בחוסר־אונים.
כך ירד מעל הפרק, באורח סופי כימעט,
יורם לנדסברגר, אחד החשודים העיקריים
בפרשת הדוגמנית חנה פונטה, שנעצרה כ־חשודה
בביצוע פריצות במלון־הפאר פלאזה.
איש לא זיהה. לאחר שנמצאה תמונתו
המוכרת של לנדסברגר בארנקה של
הדוגמנית, עצרה אותו המישטרה מייד, החליטה
לערוך מיסדר־זיהוי, להביא אחדים
מעובדי־המלון, שהעידו כי ראו גבר יוצא
מחדרה של הדוגמנית, כדי לנסות לזהותו.
אך החשוד הופיע למיסדר, היישר מבית־המעצר
באבדכביר, כשאינו מסוגל לעמוד
יציב על רגליו.
השוטרים טענו כי הוא מלא סמים עד
לעיניו, וכי במצב כזה אי־אפשר לערוך
מיסדר־זיהוי. השופט האריך את מעצרו בחמישה
ימים נוספים.
אך מיסדר־הזיהוי נערך כעבור יומיים.
לנדסברגר היה הפעם בריא ויציב, אך איש
מן העדים לא הצליח לזהות בו את האיש
שיצא מחדרה של הדוגמנית במלון.
טען לנדסברגר אחרי מיסדר־הזיהוי :
״ביקשתי מהמישטרה להזמין את עורך-
הדין שלי, משה רום, להיות נוכח במיסדר,
אבל הם אמרו לי, :אל תלמד אותנו מה
לעשות.׳ ״
אמר עורך־הדין רום :״לא קיבלתי כל
הודעה מהמישטרה על מיסדר־הזיהוי של
הלקוח שלי, ודבר זה מנוגד לחוק.״
יורם לנדסברגר שוחרר מבלי שיימצא
דבר נגדו. מי, בכל־זאת, היה הגבר ש התארח
בחדרה של חנה פונטהי
* הלוחמות לזכויות־האשה בארצות־הברית
מבקשות להחליף את התואריס
״מים״ (עלמה, בלתי־נישואה) ו״מיסיס״
(אשה, נשואה) בתואר ״מז״ ,כדי לבטל
את ההבדל המינוחי בין נשואה לרווקה.

קוח

הליידי עבדה בלילו ת
מאת ל. בנימין

חקירת המשטרה הופסקה באופו מפתיע לאחר
שהליידי נתגלתה
מזה ימים אחדיס מגיעות ידיעות למוקד הכשט־ה שבשכונת תל
אביבים, על הליידי שכבשה את השכונה השקטה והבודידית.
ידיעות נוספות אמרו כי אין בית בשכונה שבו לא עובדת הליידי
במשך כל שעות היום ואפילו בשעות הלילה.
המפקח ך. שמונה לחקור את הנושא
העלה כל מיני אפשרויות בראשו ואף החל
להתכונן לאפשרות ששכונה זו הידועה
כשקשה תגרום לבעיות באיזור כולו. המפקח
ד. לא הפסיד זמן, ושלח את בלשיו
לגלות את הליידי.
הם הסתובבו ברחובות כדי לעצרה, אך
לא מצאו אותה ואז הגיעו למסקנה כי
הליידי עובדת כנראה רק בבתים.
לילה אחד הגיעו השוטרים לאיזור, הם
עבדו מבית לבית ולא שמעו דבר, עד אשר
החליט המפקח ד• לפרוץ לאחת הדירות.
הפקודה ניתנה והשוטרים הסתערו לעבר
הדלת, הם פרצו לדירה ואמנם הם ראו
את הליידי בפעולה...

כעת יודעים גם המפקח ד. וגם חבר

עוזריו כי מכונות הכביסה ליידי ולורד
קריסטל עובדות בשקט רב עד כדי כך

שאי אפשר לשמוע אותן ובנוסף יש להן
כל היתרונות האפשריים במכונות הכביסה;
כל תבניות הכביסה לכל סוגי הכביסה,
הרתחה עד 100 מעלות, חסכון מירבי
במים, השמל וחומרי כביסה, ציפוי אמאיל
ובקיצור אין יתרון שאינו נמצא בהן.

קחי גם את את הליידי או הלורד
לשבועיים נסיון חינם בביתך — ללא התחייבות.
תני לה לעבוד ביום או בלילה —
אליך המשטרה כבר לא תבוא...

במועדון ״בו-ס־ינד
בן־אביגדור ,28ת״א

בשיתוף סטודנטים מאוניברסיטת
תל־אביב — בכל יום ב׳

ערב ריקודים
והכרויות

תקליטייה רקע עשירה
לאקדמאים צעירים
ולסטודנטים ונלווים בלבד.

לנשים וגברים — מסג׳
להרפיית המתח
ורענון הגוף,

מכון ״יפעת״,

פרישמן 29ת״א, טל 239028 .
ווה בנל

ישי

׳1 01

אחה״צ
ה מו ע ד
ה אחרון
ל מ סי ר ת
טופס
ההשתת בו ת
150000 לירות נזינימו פרם
ראשון

מודה דרו
רוצה לקנות מרצדם
דיזל 220 לתיירות
7מקומות משנת .1972/73
נא לפנות, טבריה, ת.ד. 250 .

בעיות ולבטים
בחיי המין
סאת
הד״ר

מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

ה עו ל ם הז ה 1920

החיים ניתנו במתנה
הנה, כאלה סיפורים אני אוהבת. אתם מוזמנים לאהוב את
הסיפור הבא כמוני.
שילשום, כלומר ביום ראשון, בשעה 2בלילה, ירדה מהמטוס
שהגיע מניו־יורק, בנמל־ד,תעופה בן־גוריון, פרדריקה סגל.
ומי שלא ראה את פרדי בדירתה מהמטוס, לא ראה אשד. מאושרת
מימיו.
לפני קצת יותר מחודש סיפרתי לכם, בקיצור נימרץ, את
סיפור 17 השנים המשותפות המאושרות של פרדריקר. ודג סגל,
זוג הארכיטקטים־המארחים. ,בעלי הלו־קלאב ביפו.
אבל את הסיפור העיקרי לא סיפרתי לכם אז. עדיין אי־אפשר
היה. רק איחלתי, בשם כולם, החלמה שלמה לדב, שהיה
חולה מאוד.
לפני שלושה חודשים גילה פרופסור שנון, רופא אף־אוזן־
גרון מבית־החולים איכילוב בתל־אביב, סרטן בגרונו של דב.
הוא הודיע לבני־הזוג הנדהמים שדב חייב לעבור ניתוח דחוף,
ובין השאר ייאלצו לחתוך לו את מיתרי־הקול. זה יהיה הסיכוי
היחידי לעצור בעד התפשטות הסרטן.
מאז הפך עניין מחלתו של דב סגל לשיחת־היום בחוגים
הנירחבים של ידידי הזוג. הכל השתתפו בצערם, התפללו לטוב,
אך ידעו שסרטן זה דבר ני מי מאוד.
דב סגל ידוע כאדם עליז ואוהב־חיים, וקשה היה לראותו
הולך ורזה, וקולו מצטרד בהדרגה. אבל הוא לא חדל לשחות
ולעשן.
״אני לא מוכן לעבור שום ניתוח,״ היד. חוזר ואומר .״לא
איכפת לי לחיות פחות שנים, אבל אני רוצה לחיות אותן טוב,
כמו שאני רגיל ואוהב, עד הסוף.״ הוא המשיך לרקוד, לארח
ולבלות כאילו לא השתנה דבר.
פרדי התהלכה כסהרורית. היא השתדלה להעמיד פנים, להתנהג
כאילו הכל כשורה, אך רק ידידיה הבחינו באילו מאמצים
עולה לה הדבר.
הלו־קלאב התנהל כאילו כרגיל, אבל זה לא היה זה.
עד שלפני שבועיים, בשקט רב, קמו פרדי ודב, ונסעו לניו־יורק.
שם בדק אותו מומחה האף־אוזן־גרון הגדול בעולם, פרופסור
ג׳והן קדנלי.
לאחר בדיקות יסודיות קבע המומחה העולמי סופית: אין
צורך בניתוח, וודאי שאין צורך לחתוך את מיתרי־הקול.
הסתבר שההקרנות שקיבל דב בארץ במשך התקופה מאז
גילוי מחלתו, עזרו להפליא. האיום הנורא הוסר.
כאמור, שילשום חזרה פרדי ארצה. לבדה. מייד עם הגיעה,
החליטה לערוך ביום שלישי הקרוב מסיבה גדולה, כדת־וכדין,
אליה יבואו כל ידידיהם המוזמנים של הזוג, כשהם לבושים

זוכרים שסיפרתי לכם על ת!מי דיג־כורג,
הישראלית הקטנה והצנומה שהצ
פרדי
ודס סגל
חיים חדשים
בסיגנון הצ׳ארלססון, שהוא כיום הצעקה האחרונה בעולם.
דב עצמו לא יהיר. נוכח במסיבה שתיערך לכבוד השימחה
הגדולה. הוא נשאר לשבועיים־שלושה בניו־יזרק, לנוח. בתקופה
זו תטפל בו שם דודניתו רות תקוע, רעייתו של שגריר
ישראל באו״ם, יוסף תקוע.
ומי שרואה את פרדי כיום, כשהיא צוהלת ומחייכת במלוא־פה,
יכול להיות בטוח שהפעם זאת לא הצגה. היא באמת מאושרת.

ברת גזולה או קטנה?

אמא ג׳׳וזי וכן כן
חיים צעירים

שדונים פרטיים

כן קראום הקטן לא יכול היה לבקש
לעצמו: אמא ואבא אוהבים יותר.
״אני מטורפת אחריו,״ מתוודה אימו,
ג׳וזי כץ־קראום בת ה.33-
ג׳וזי, הרקדנית־הזמרת שילדה את בנד,
הבכור: אחרי 13 שנה של חיים משותפים
עם בעלה, הפיזמוגאי־הזמר שמדליק
קראום, החליטה להיניק את תינוקה בעצמה.
לא להשתמש בתחליפים ומלאכותיים.
היא אפילו טוענת שלא רק שלא מפריע
לה לקום -ולהאכיל אוחו בכל פעם, אלא
שהיא אפילו מחכה לזה בקוצר־רוח. ממש
אמא צעירה משוגעת, כמו בספרים.
אבל לאור הציפייה הממושכת שלהם,
אפשר להבין את. זה.
בבית־החולים, שם בילתה תישעד, ימים,
החליטו האחיות שבן הפעוט, הבלונדי-
ג׳ינג׳י, דומה לה. אבל כשחזרה הביתה,
ביום ראשון שעבר, חיכתה לה הפתעה.
שמדליק הודיע לה באופן חד־משמעי :
״הילד דומה לי, וזהו.״
ההריון של ג׳חי היה ממש נפלא, הלוואי
על כל אחת מאיתנו. במשך כל תקופת ההריון
היא היתד, יפהפייה ממש, ועבדה
בבית עד הרגע האחרון.
״אם כל הריון שלי יהיה כזד״״ אומרת
ג׳וזי ,״אני מוכנה ללדת כל שנה.״ ולמה
לא, בעצם, אם מישקלה לפני הלידה היה
45 קילו מינימליים, בזמן הלידה ,58 ועכשיו,
שבועיים אחריה, כבר שוב 54ו
אבל אל תחשבו שהכל כל־כך חלק.
תינוק חדש במישפחה זה לא דבר פשוט.
לבני־הזוג קראום יש כעת בעי״ד, חמורה.
ויכוחים עד השמיים.
~ בן הקטן שוקל כרגע רק 2,5קילו, ומחכים
שהוא יגיע ל ,3-כדי להביאו בבריתו
של אברהם אבינו. אז ככה: ג׳וזי
רוצה לערוך את הברית בבית, עם 10
אורחים מכסימום, ואילו שמדליק רוצה
לערוך הילולה כדת-וכדין, עם המוני מוז מנים,
על דשא ביתם של ידידים בהרצליה-
פיתוח.
נו, אז אני שואלת אתכם.

ליחה לעשות מד, שלא עשו רבות אחרות
שניסו לפניה י כלומד, להעמיד את הרווק
היהודי האנגלי העשיר והמבוקש בזיל
שדמן מתחת לחופה?
זהו• אז ב־ 22 במאי התקיימה החתונה.
חוץ מזה שהחתונה חותה רבת־רושם,
יש עוד שני דברים שאני מוכרחה לספר
לכם. ראשית, השימלה של הכלה.
אצלנו מקובל ששימלה של דיור זד.
שיא ר״שיק׳ .ובצדק. אבל במיקרים כאלה
מדובר בשמלות מקונפקציה של דיור,
או לפעמים אפילו מהקולקציה של בית-
האופנה המפורסם הזה. לא יותר.
אלא שהשימלה של חמי היתר, משהו
מיוחד. לא רק שהיא באה היישר מבית
דיור, אלא שהיא הוזמנה ונתפרה באופן
מיוחד עבורה. מנהל בית דיור, יורשו של
האופנאי הדגול המנוח, גזר אוחד, במר
ידיו המפורסמות, ופיקח במלאכת התפירה.
ועוד דבר. בני הזוג הטרי, שנסעו מייד
אחרי טכס כלולותיהם לבילוי ירח־דבש
בניו־יורק, גדים לפי־שעה בדירתה השכורה
של תמי, בלונדון.
הסיבה פשוטה. בעלה נתן לה יד חופשית
בסידור הבית, והיא עורכת כעת
,רמונט׳ יסודי בבית המפואר, המלא בחפצי-
אמנות ועתיקות, שגם בצורתו הקודמת
היה שם־דבר בלונדון.
הישראלית האדמונית הקטנה מקימה לד,
שם קן מפו׳אר כלבבה, בסיועו של צוות
המשרתים והחדרניס המסועף של בעלה.
בכך הצטרפה תמי ויינבורג לרשימה ה־אכסקלוסיבית
של הישראליות שהצליחו.
הבית האמיתי
הוא כאן
חייה של גאולה גוני, התימניה היפהפייה,
היו תמיד סוערים, מלאי־תהפו־כות.
בשנות־חייה
הקצרות היא הספיקה להיות
נשואה פעמיים, בפעם הראשונה לפנטו־מיסאי
סמי מולכד, ובפעם השנייה לאמרגן
יעקב (״יעגקל׳ה״) זינגר, שנפטר
מהתקף־לב כשנתיים לאחר נישואיהם.
היא הספיקה גם להיות ידידתו של
בעל־הבארים ציגל׳ה, וללדת בת בשם
שרון.
ובמרוצת כל התקופה הזו הספיקה גאולה
גם להופיע על הבמה, לשחק בהצגות שונות,
ולקצור הצלחה חסרת־תקדים בתפקיד
הראשי של הלהיט אמי הגנרלית.
עם בעלה השלישי, וחר־השעונים הווינאי
!הגרי (״הייני״) לידר, החליטה
גאולה להתחתן בערך בסוף התקופה הממושכת
בה החזיקה אמי הגנרלית מעמד
על הבמה. אך השניים הכירו זה את זו
עוד בתקופת נישואיה הראשונים של גאולה,
כך שההחלטה על הנישואים לא ר,יתזז קשה.
החתונה נערכה, הבעל חזר לווינה, וכאשר
ירדה ההצגה מעל הבמה, נסעה
גם גאולה לווינה, עם בתה, להצטרף אליו.
במשך השנתיים האחרונות, בהן גרה
בווינה, היתד, גאולה קופצת מדי־פעם לארץ,
כדי לא לאבד את הקשר, כדי להוכיח
לאחרים ולעצמה שביתה האמיתי הוא בעצם
כאן.
הביקור הממושך ביותר נערך לאחרונה.
גאולה שהתה בארץ מיספר חודשים, הופי עה
בהצגות שונות, ובעלה בא לבקרה,
מיספר פעמים.
בימים אלד, חזרה לווינה, עם תום הביקור.
אך קודם שנסעה, ניהלה גאולה
משא״ומתן עם מיספר אמרגנים, ביחס ל הצגות
חדשות המתוכננות לעתיד הקרוב
האם פירוש הדבר הוא שגאולה בכל־זאת
חוזרת הביתה?

קולנוע

טגן

הווולס חו ה

<920

סרטים
ת ע לו מתהגלגלים הגנוב׳
פילים ואברהרד קרונהאוזן הם אנשים
רציניים מאוד. שניהם בעלי תואר דוקטור
ומאוניברסיטת קולומביה, שניהם פירסמו
ספרים לרוב, ושמם ידוע בכל רחבי העולם.
וזאת למה ו משום שהשניים הם אולי

לשחרר את האנשים ממעצוריהם,״ הוסיפו.
סירטם החדש של הקרונהאתנים ישאיר
בוודאי את צופיו נטולי־מעצודים לחלוטין.
פרט לכך, הוא גם יעזור במידה ניכרת
לכלכלת המישפחה. בפסטיבל קאן, שם
הוצג במיסגרת השוק, נגנבו גלגלי הסרט
בשעה שהוקרן. כלומר׳ אפילו הגנבים
ידעו שזהו רכוש בעל־ערך.
ואין בכך פלא, אם זוכרים ששם סיפרו

לולייניות ב״הצגה הלוהטת ביותר׳
לשחרר מסעצוריס —

מאוזן :

.1ציפצוף! .4ירושה של! .7בירת
אוסטריה! .10 נהר באפריקה! .11 יקיר
קטן! .12 מסולם התווים! .14 כתוב! .16
מהפיכה! . 19 ההימנון הלאומי! .22 רדה
דבש ! .23 מחודשי השנה ! .25 שירה, רינה!
.26 פינה, זווית! •27 אל לו היו
מקריבים קורבנות־אדם; .29 יחידת־מטבע
קטנה, שהיתה בשימוש! .31 מטבע יפנית!
.32 אם הפנינה! .33 באמצעותו מכוונים
את המכונית! .35 מידת־לת קטנה! .36
בוסתן ! .37 הדרך הקצרה ביותר בין שתי
נקודות! .38 מבלה את הלילה! .40 כפים־
עץ גדול .42 :חותך לנתחים! .44 תואר
אצולה ספרדי .46 :מסולם התווים.47 :
סוד .48 :קיטור .49 :בלי־קיבול עשוי
יוטה! .50 נקי וטהור .52 :מנעול פטנטי.
•54 כלי־מיתר .56 :בעל גאווה .58 :הגשם
הראשון .60 :ראש־עיריית תל-אביב
(ש״מ) .62 :מאבני החושן .64 :רוצה
לומר (ר״ת); .65 מורנו ורבנו; .67 מילת
שאלה; .68 קידומת צרפתית .69 :הווה,
קיים; .71 פצצה המוטמנת באדמה; .73
גוף ; .74 יחידה צבאית ; .76 עלוב, מסכן;
.77 זה מפראג הפך מפורסם מאוד; .79
שם הוקמה תחנת־החשמל הראשונה בארץ־
ישראל .81 :בית־מידרש לתלמידי־חכמים;
.82 ממוצרי החלב! .85 צאצא ממין זכר:
.86 מדחום שמעלותיו מחולקות ל־: 100

.87 תבואה •89 :בירת עירק ; .91 אינרציה;
.92 חלומות־בהקיץ.

מאונך :

.1אחת מתבואות־החורף החשובות.2 :
מן הגפיים; .3הערכה רבה .4 :מבוכה
ומבולקה ; .5עני, אביון ; .6מעמד, קיום;
.8יין־שרף; .9שם מקובל לכלב; .13
עריץ, רי ח; . 15 אתר; .17 ממדבריות
הארץ; .18 מילת־יחם להדגשת כמות,
שיעור; .20 מסייר, סוקר; .21 שנף:
.23 מילת־ברירה; .24 אימתה ופחד; .26
אישור, מתן תוקף; .27 בעל טעם בלתי-
נעים .28 :עשרים־ושלושה ; .30 כלי־קי־בול
לנוזלים; .32 משיבטי ישראל; .34
תבלין לקפה ; .36 רפואה, צורי .37 :
מידת היבש בתקופת המיקרא .39 :שבועה
חמורה .41 :נודניק; .42 מזון נוזלי:
•43 גחלים לוחשות .45 :שר! .48 פרש
אציל; .49 מאבני האפוד/. 51 :עיר ואם
בישראל; .53 מתנשאת מעל לאש.55 :
זיכרונו־לברכה ; .57 פיסת־יבשה מוקפת
ים .59 :קריאת־יגון; .61 עדיין לא; .63
ממאורות השמיים; .66 נדודים; .68 עץ
נשיר גדול ונאה .70 :נחל בארץ ; .72 לא
כבד ; .73 קלף ; .74 ישוב בארץ .75 :מספיק,
רב .77 :בוא הנה!! .78 ספיד; .80
שם מייצרים תוצרת־חלב; •81 מבני יעקב;
.83 נתך, תערובת של מתכות; .84 צרה,
שבר .88 :לא קר ; .90 כיוון ש־.

הצמד המפורסם ביותר של חוקרי המינהגים
המיניים, ושל הלוחמים למען חירות מינית.
הם כתבו מחקרים המוכיחים שהאדם
הוא עבד למוסכמות-העבר, ומשום שאינו
יודע להפריד בין !מין לאהבה, הוא נתון
ללחצים פסיכולוגיים מתמידים.
חוויות אישיות־מחצות. הם חוק רים
יחד את המינהגים המיניים של בני
האדם, בכל ארצות התבל, ולהבדיל מחוק רים
אחרים, הם גם מממשים את התיאוריות
שלהם, נוטלים חלק באורגיות ומתנסים
בעצמם ברוב התופעות שהם מנתחים.
ומאחר שתורתם גורסת כי הכל מותר,
בתנאי שהדבר נעשה למען חדוותו והנאתו
של האדם, יש לשער שניסיונם עשיר למדי.
בין האמצעים שהשניים משתמשים בהם
להפצת תורתם, הם ערכו גם סידרות של
הרצאות בכל ארצות מערב־אירופה, על
נושאי המין, הרצאות שלוו על־ידי התערוכה
הניידת של אמנות אירוטית, אשר
מצאה לאחר־מכן את ביתה בסן־פרנציסקו,
והפיקו סידרת סרטים, שבחלקם נאסרו אפילו
בדנמרק, קודם שבוטלה שם הצנזורה.
סירטם הקודם של השניים, למשל, ששמו
מדוע הם עושים זאת? היה סידרת־ראיונות
עם שחקנים ושחקניות המופיעים בסרטים
והצגות פורנוגרפיים משולבים, כמובן,
בהופעות שלהם.
אחת המרואיינות באותו סרט, נערה
דנית בריאת־גוף, המככבת בדרך־כלל
בסירטי־מין יחד עם חיות שונות, הודתה
בפני המצלמות כי היא מוכנה להתעלם
בפרהסיה עם כלבים וחזירים, אבל לעולם
לא עם אשה אחרת.
סירטם החדש ביותר של אברהרד ופילים
קרונהאוזן, הוא׳ למעשה, גם סירטם העלילתי
הראשון. שמו ההצגה הלוהטת ביותר
בעיר והוא מספר על קירקס העומד בפני
פשיטת־רגל כאשר בראש בעליו עולה רעיון
גאוני. את כל המיספרים בהצגה יעלו בעי רום,
מישגל ובדיחות־מין יהיו חלק בלתי־הקירקם
כ״הצגה הלוהטת״
ניפרד מן הקירקס, ובמקום שילדים יבואו
— בסרטי פורנו מצחיקים
לאוהל הגדול, יפרסמו את המופע למבוגרים
בלבד. כל עובדי-הקירקס מקבלים את
העניין בהתלהבות. הם משתגלים בתוך ה האחרון של אברהרד קרונהאוזן הוא
הצגה, שוכבים זה עם זה מאחורי הקלעים. האהבה — הנאה וגס רווח.
כאשר שאלו פעם את הזוג קרונהאוזן
מה דעתם על סרטים פורנוגרפיים כאמצעי- במאים גירוי, טענו כי כאשר רואים אחרים מזדווגים
על הבד, עובר החשק לעשות את זה קוראים ל• ליאמה
במציאות .״אבל, כשהסרטים מצחיקים,
בעיקר סרטי פורנו מצויירים, הם עוזרים
תרנגולת מקרקרת בקלוז־אם ומחפשת
ה עול ם הזה 1920

רמשים. חיות־בית שונות אחרות חולפות
בפני המצלמה. עוד סרט חקלאי? כלל לא.
ברקע ניראים שלושה היאקדחנים׳ מתקרבים
ברכיבה מאיימת. למי שלא ניחש עדיין,
זוהי סצינת־הפתיחה של המערבון האחרון
של סרג׳יו ליאונה.
חום, סליחה. ל א סרג׳יו ליאונה. על
המסך מופיע שם הבמאי, והוא טונינו
ואלרי, יהיה פי שיהיה. ליאונה רק הפיק
את הסרט. אבל משום מה, כשמתבוננים
בתצלומי הצלמים שהתלוו להסרטה, רואים
בהם את ליאונה מלמד בוקר אחד איך
לגלח את טרנס היל, ורואים את ליאונה
מלמד סבוקר אחר איך מחזיקים נערה על
הברכיים, ורואים את ליאונה עם חולצה,
ובלי חולצה, ורק את אותו טונינו ואלרי
המיסתורי לא רואים בכלל.
ואז חוזרים ומתבוננים שוב בסרט. קוראים
לו שמי הוא אף אחד. אז מי, אם לא
ליאונה, יכול להמציא שם כזה י הרי לגיבור
הקבוע שלו בחופן דולרים ולכל השאר
לא היו כלל שמות.
חותמו של ליאמח. חוץ מזה, הבדיחות.
האנשים הרעים פורצים לתוך ביקתה
מטזדליפול, המשמשת לעיתים כמיספרה,
וכדי שיהיה קצת שקט במקום, סותמים
את פיו של הספר במיברשת־גילוח, על
הקצף שעליה׳ ואת פיו של הבן, עם הסבון.
אחר־כך מגיע הגיבור. או, ליתר דיוק,
אחד הגיבורים. קוראים לו ג׳ק יפה־המבט,
או, באנגלית מצורפתת, ג׳ק בורגארד. הוא
מתיישב על הכיסא ומצפה לגילוח. נבל
שמתחפש לספר משחיז את התער. איזה
אמבט־דמים יהיה כאן! אבל לא ...הגיבור

במאי ליאונה מדגים גילוח לטריניטי -
האקדח תקוע —
הרי אינו יכול למות כבר בתחילת הסרט.
הנבל מניח את התער על גרגרתו של יפה־המבט,
ומגלח אותו בזהירות רבה. מדוע?
פשוט, אקדחו של יפה־המבט תקוע לנבל
בין הרגליים.
וכך הלאה. בורגארד הוא האקדחן הוותיק
והעייף שרוצה לצאת לגימלאות. הוא הזמין

מקום על אונייה היוצאת לאירופה, שם
יבלה את שארית ימיו בריביירה. אלא
שבדרכו ׳נקלע לו אחד ששמו ״אף־אחד״,
מעריץ גדול של בורגארד, שמתוך הערצה
אליו אינו יכול להרשות לו לפרוש מן
הבמה בטרם הפך לאגדה של ממש.
המערבון הסופי בהחלט. בסופו

צער פוט*
בהחלט

קורה

לאחרים

(פריז, תל-אביב, צרפת) :יש משהו
בסיפורה האוטוביוגרפי של נאדין
טרינטיניאן (רעייתו של ז׳אן־לואי) ,הנוגע״ללב ומביך בעת־ובעוגה־אחת.
תגובתם של הורים על מותה הפתאומי של
תינוקת בת 9חודשים הוא חווייה מזעזעת, אך מאידן —
הצגתה־לראווה יוצרת לפעמים את התחושה שאין זה מסוג
הדברים שאפשר להתחלק בהם עם הקהל הרחב.
מה עוד, שהכל בסרט זה שואף להיות ריאלי. זוג
השחקנים הראשיים, קתרין דנב ומרצ׳לו מאסטרויאני,
חיו בתקופת ההסרטה סיפור־אהבה פרטי לוהט משלהם,
כך שהאהבה הקושרת אותם על הבד משכנעת מאוד.
זאת, ועוד. שמות הדמויות שהם מגלמים הם מרצ׳לו
וקתרין, מה שמוסיף לאמינות. אחיה של הבמאית, השח קן
כריסטיאן מארקאן, מגלם כאן את אחיה של קתרין.
הסיפור מוגש בסימון המזכיר במיקצת את אלן רנה
מימי הירושימה אהובתי. תחילתו, בדירה האפלולית של
הזוג אשר הסתגר עם כאבו ומנתק עצמו מן העולם החיצון.
ההמשך הוא חזרה אל העבר, אל יום האסון, ואל
מה שקרה בעיקבותיו (לאו־דווקא בסדר כרונולוגי) והוא
מסתיים עם השיבה לחיים, שיבה שאין פירושה שיבחה,
אלא השלמה עם המוות כחלק בלתי-נפרד מן החיים.
המעלה העיקרית של הסרט היא מישחקם של מסט-

דנב ומאסטרויני: ניתוק מן העולם
רויאני, ובעיקר קתרין דנב. אחרי תפקידים רבים של קרחון
בלונדי מחייך, היא מדהימה באן בעומק ובכנות של דיג־שותיה.
לעומת זאת, אולי בגלל הקשר האישי של הבמאית
לסיפור, יש בסרט חזרות רבות על עצמו, ודבר זה גורם
לתחושת-כבדות מעייפת, בסצינות מסויימות.

והושבת בחורה על הברף— בין הרגליים
של דבר נאלץ יפה־המבט, מחוסר־כרירד,.
להפוך לאגדה, לאושרו הגדול של ״אף־
אחד״ המחייך בהנאה מאוזן לאוזן. והנאתו
של זה היא הנאתן של כל הגברות, כיוון
ש״אף־אחד״ הוא בעל העיניים הכחולות
והשיניים הבוהקות — טרנס היל.
מערבון רציני ופארודיה בעת־ובעונה־אחת,
השואל את רעיונותיו ממקורות
שונים ומשונים כמו היאקדחן של הנרי קינג,
ומטפל במלוא הרצינות בגורלו של אקדחן
שאין מניחים לו לצאת לגימלאות, או
מאי.בי. קלאצ׳ר (אנצו בארבוני) ,אביו של
טריניטי, שהעביר לכאן את כל התעתועים
האקרובטיים של טרנס היל.
שמי הוא אף אחד אמור להיות, לדעת
ליאונה, המערבון שיביא את הקץ על כל
המערבונים. לשם כך אפילו נטל דמויות
ההולמות את הרעיון.
הנרי פונחה, גיבורם הרציני של מערבונים
אין־ספור (ביניהם אפילו אחד בשם
כוכב הבדיל, על אקדחן שעייף ממקצועו),
ומולו, טרנס היל, גיבורם המקומי של
מערבונים חדשים שבהם איש אינו מנסה.
אפילו להעמיד פנים שהוא מת, והכל נעשה
בצחוק.
אם זה אכן יהיה סופם של המערבונים,
עדיין לא ברור. אבל מה שמתקבל ביותר
על הדעת הוא שליאונה, אחרי סרט זה.
ישתחרר סוף־סוף מסיוטי המערב-הפרוע
שרדפו אותו ויעבור, כפי שהבטיח כבר
לפני זמן רב, לטפל בגנגסטרים של שיקאגו,
ואז יצוצו עוקצים במיליונים.

תדריך
תל-אביב

י*קגון

ו* אמארקדרד (זכרונות) ,בן״
יהודה, איטליה) :חג קולנועי מרהיב כמו
שרק אחד־ויחיד יודע לערוך, פליני. הוא
זוכר את רימיני, טקום־הולדתו׳ בצלילים,
צבעים ודמויות מרשימים שרק חוטי דימיונו
המדהים מסוגלים להפיח בם חיים שכאלה.
העוקץ (אלנבי, ארצות־הברית)
:מצחיקון גנגסטרי על רקע שיקאגו
של שנות השלושים, עם שלושה אלופי
מישחק קולנועי: רוברט רדפורד, פול ניומן
ורוברט שאו. עליז ופוטוגני.

ג׳נטל מני
הכחש (הוד, תל-אביב, צרפת) :
אם להתבטא בשפה המקובלת ברחוב
הישראלי, הנחש הוא ״נפילה
אמיתית״ .ולא, חס וחלילה, משום שזהו הסרט הנורא
ביותר שנעשה אי־פעם, או משהו בזה. הידיים שטיפלו בו
רשומות בזיכרון הקולנוע לטוב במיקצועיות ביותר. הבמאי,
הנרי (כנופיית הסיציליאנים) וורניי, הצלם קלוד (הנאהבים
מטרואל) רנואר, המוסיקאי אניו (גבר אירוטי) מוריקונה
ורשימת שחקנים מפוצצת: הנרי פונדה, דירק בוגארד, פי-
ליפ נוארה, וירנה ליסי, מישל בוקה ויול ברינר.
כל הכוח הקולנועי העצום הזה בוזבז על סיפור, שאם-
בי שאב את השראתו כנראה מפרשת המרגל הנודע קים
פילבי, בבל״זאת נישאר הסרט בלון נפוח, חסר משמעות.
עלילת״הביון המסובבת, המקיפה את אירופה ואמריקה,
המיזרח־התיבון ומסן־הברזל גם יחד, נראית כאילו
יצאה ממחשב של ניסים וניפלאות, כשבכל רגע מרפיעה
דמות חדשה, שאינה מיתבקשת בדרך הגיונית כלשהי.
אף שהצילומים מרשימים באמת, ורשימת הגוויות
עמוסה למדי, ואף שהקריין מנסה לשכנע בי ״אנשים
חשובים מאוד״ נעלמו בזה אחר זה לתוך האפילה המיס״
תורית האופפת בל מרגל ראוי לשמו, מורגשת בעליל השטחיות
שבעלילה. את הגיחוך שבפילוסופיה השקופה מדגיש

ירו שלים
פרפיקו(אורנע, ארצות־הברית) :
שוטר משוגע־לדבר מסרב לקבל דמי־שתיקה,
הופך את המישטרה הניריורקית
על פיה וכימעט מצליח לאבד את חייו.
מישחק מעולה של אל פאצ׳ינו.

חיפ ה

ברינר ופונדה: מרגלים יוצאים מהמכונה
סיום הסרט: כשנערכים חילופי ״סחורות״ בין האמריקאים
לרוסים, על הגבול שבין מיזרח־ברלין למערבה, שואל
הצרפתי את האמריקאי הכל-יכול ,״ומה אתם מקבלים
תמורת הדג השמן שלכם״ ז (ומתכוון לקולונל יול ברינר,
שבישל את הדייסה) ,משיב האמריקאי :״טייס אחד.״

צ׳רלי וואריק (עממי, אר־צות־הברית)
:אחרון העצמאים, לשעבר
מרסס־שדות והיום שודד קטן בעל מוח
גדול, בפעולה נועזת נגד המאפייה והמיש־טרה
גכדיחד. מישחק, צילום ועריכה
מזהירים.

המחיר: סס׳גל״י

הפורחת באמצעות
השרשת הקטנות

;״ט £יך ן ו/של״ד19.6.74 ,