גליון 1923 מתאריך 9 ביולי 1974

014ע ר

ה ס חי ר:

תמוזתש 4*4* ,ט

דו 1ד1

השערוריה עחיעועה א ת הארץ -

עצמה! מגלה השחיתות
ה חד ש ה. יוסף טיבי

כמה פ ע מי ם
א תה יכול

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים שידון
כתובת המערבת: רחוב ווארץ 1

..חזור לאהבת ישראל !
עדיו ו1ל חינוך מיני״

כמהפע מי ם
אתה יכול
להשפריץ?

נכון. גם כנושא זח, כמו כפל נושא אחר, רק החינוך לאהכת ישראל
ולערכים הציוניים הוא־הוא המסוגל לעמוד מול רוע הגזירה.
אך בכך לא פגי.
יש לפתוח לאלתר במסע הסברה מאורגן ומקיף נגד המין, ההולך
ופושה והורם בל חלקה טובה בתוכנו, ולהעמיד באלטרנטיבה קונסטרוקטיבית
את הרעיון הציוני.
ולהלן הצעות מיספר לסיסמאות פירסומת צנועות :
צעיר חושב!
אין לד מה לעשות ד
אל תעשן!
אל תזיין!
קרא את ״מדינת היהודים״!

בלכתך אל האישה
קח איתך דגל כחול־לבן.

הרבה יותר טוב להרוג ערבי
מאשר לזיין יהודיה —
הצטרף לצבא הקבע!

כ מה פ ע מי ם
אתה יכול
להשפריץ?

השתחרר מבעיות המין —
דפוק את אדמת המולדת !
לוחץ לך ז אתה רוצה לאונו י
למה לדיזז
התנחל ביהודה ושומרון
והיית אך שמח!!!

ובדרך זו, דרך הנכון, בטוחני כי יתקיים בנו במהרה הפסוק ״ובא
לציון גואל״ .אמן.

נינת העובי
האידיוט
״מחקרי־ביון אמריקאיים טוענים
שמיספר המתגיים ים לאירגוני החבלה
עלה מאז החלה ישראל בהפצצת מח־נות־פליטים״(
.שידורי־ישראל .)4.7.74
אידיוטים כאלה, הערבים. אפילו
בדבר פשוט כל־כך אי־אפשר לסמוך
עליהם. הלא אפילו יהודי בן שנתיים
היה מבין שאנו מפציצים את מח־נות־הפליטים,
בדייקנות מדהימה כמובן,
כדי למנוע מהם להתגייס לאיר־גוני־החבלה.
אבל הם, בתור ערבים
ותיקים, סתומים לחלוטין וממשיכים
להתגייס כאילו לא הופצץ כלום.
פשוט אידיוטים.
אהה — כמה קשה הגורל היהודי.
שוב נגזר עלינו לנהל מילחמה נגד
אלמנטים כל־כך פחותים, כל־כד נחותים
מאיתנו. כמה פשוט היה להילחם
נגד איטלקים או יוגוסלבים: הפצצה
אחת על כפר — ואין יותר מתגיי סים
לאירגונים. פשיטה אחת לעומק
שיטחם — וחסל סדר פעולות טרור.
מדוע, לעזאזל אין הם מבינים שאנו
מקצצים את ידם המרצחת, כדי שתי שאר
קצוצה!
אך אנו נמשיך! עד שיבינו! בכל
מקום ובכל שעה!
סוף־סוף צריך לעשות משהו אחריי
הצהריים, לא?

דבר המער כת

ב או תו ת
ו ב מו פ תי
וגם לזכות ב מא ה ל״י

כמה פ ע מי ם
אתה יכול
להשפריץ?
וגם לזכות ב מא ה ל״י

ע ם סיפון הפלא
של ס>פ>־ל>

מינוך לשכול

לנ ס

בשבוע שעבר עדים היינו
בצורת מאורע ולהיפך.
בבת אחת מתו שניים מגדולי
האנטי־ציונים שקמו עלינו בעת
החדשה• באותו יום ואף באותו גיל
( )80 מתו בשיבה רעה המופתי
״ הידוע ״ חאג׳ אמין אל־חוסייני
מחד ועמרם בלד, מנהיגם של ״נטורי
קרתא״ מאידך.
שני אנשים שהקדישו חייהם למיל-
חמה בציונות. מי בצעקה ומי בטבח.
מי ברכב ומי ברגל. שני אנשים
שקידשו מילחמה על התחדשות העם
היהודי בארצו ובמולדתו ובבית־אביו.
ואם זקוקים היינו לאותות ומופ תים,
הרי בא לנו מות השניים כאות
ומופתי לצידקתנו ולעוצמתנו ה רוחנית.
שהרי מותם של השניים בא
ומוכיח שוב וב חוזקה כי סופם של
האנטי־ציונים למות. ונצח ישראל
לא ישקר.

כורח אחר המתחייב אף הוא
כמציאות עגומה: ללמד כיצד לעמוד
מול מצב של סיום אהבה עם
מותו של נשוא-האהבה. במילים
אחרות: הכוונה היא, לחנך את
הנשים והבערות לקראה האפשרות״
שיהפכו לאלמנות, עובדה שהיא
יותר מתיאורטית במציאות הארץ,
מי יודע — אומר זי״ר היגר
אם בגוודהנעורים של היום לא
יהיו האלמנות של המחר? זוהי מה שבח
מהרידה .,אך מדהימה בנכו נותה
על רקע תכיפות המלחמות
של הדור האחרון.
(״דבר<1.7.1974 / ,

— מ מי ש נ תו של מיי ס דו —
לנצח תאכד גרב!
ד״ר זוארין
}בפוזנזק, על אם־הדרך)

לא נכיר! לא נ חזי ר! לא נ ס בי ם ! לא נ ס בו ל ! לא ני תן! לא יי תכן! לא רוצים! לא רוצה!
היסטוריה ההיסטוריה זה דבר חשוב. כי היס טוריה
היא ניסיון העבר, ממנו אפשר
ללמוד את ניסיון העתיד, שיהיה גם
הוא פעם ניסיון העבר.
לכן, הגיע הזמן לשפוך את האור
הנכון על שהתרחש בארץ־ישראל
שלנו לפני שקמה מדינת היהודים.
כמו שלמדנו, התחלקה א״י לשני סוגי
אנשים — אנשים טובים, שהיו כמובן
כולם יהודים, וכנופיות, שהורכבו
במקרה מערבים. היהודים הטובים רצו
מדינה שקטה משלהם ואילו הערבים
רצו רק לרצוח.
אבל זה, רבותי, לא מדוייק. הס תירו
מאיתנו את האמת.
ראשית הכנופיות הערביות נעוצה
אי־שם ב״תקופת היובש״ .ארץ־יש־ראל
היתה כולה שממה ומידבר ועל

רקע זה התארגנו כמה מהמהגרים ה ערבים,
רובם ילידי סיציליה, במטרה
לספק את המשקאות החריפים החביבים
שהיו אסורים על האוכלוסיה.
תוך כמה שנים הלך העסק ושיגשג
ותושבי הארץ כולה התפרנסו מהב*
רחת משקאות. הם התארגנו בכנופיות,
חילקו ביניהם את איזורי ההשפעה
וחיו בכבוד.
אולם ראשי הכנופיות לא הסתפקו
בטוב שנפל בחלקם ורצו עוד. כל
כנופיה רצתה להשתלט על איזורים
רבים יותר ובו בזמן הרחיבו הכנופיות
את עיסוקיהן — כנופיות אחדות
התמחו במיסחר בסמים משכרים,
אחרות עסקו בסחר עבדים מן הדרום
וכנופיות אחרות ניסו לכבוש את עיס־קי
ההימורים שפשטו בארץ. בעק
בות
זאת פרצו מאורעות דמים בין
הכנופיות ורצח גנגסטרים הדדי הפך
ללחם חוקה של הארץ.
שיטות הרצח היו רבות ומגוונות
— החל בהרעלות, דרך ירי מתוך
מכונית נוסעת וכלה במלחמת כנו פיות
של ממש ברחוב המרכזי של
שיק אגו.
ולתוך מצב נורא זה של מלחמות
כנופיות נקלעו היהודים ששבו לאר צם
ולמולדתם. היהודים, שהיו אנשים
טובים כמו שלמדנו, לא הסכימו להש תלב
בעיסקי הכנופיות ובסיכסוכיהם
ולכן עוררו עליהם את זעמם של רא שי
הכנופיות וקרה מה שקרה.
אבל סוף הצדק לנצח. הטובים ניצ חו
ותקופת הגנגסטריזם הנוראה של
שנות השלושים לא תשוב עוד.
מה היה ק! 11ח אילו במיסגרת מדורנו האפיקורקי ״מה
היה קורת אילו ז״ אנו מגישים לבם
הפעם את השאלה רעונ״הלב הבאה :

מה היה קורה אילו ב מ קו ם
לתפוש מאה ילדים פרענקים במעלות,
היו המחבלים תופשים
כבני-ערובה מאה כדים עתיקים
בחצר ביתו של שר ביטחון אחד!

מעשה בתלמיד־חכם ובעז
בעיירה ק טנ ה גר לו תלמיד
חכם שהיה עני ואביון ומטופל
בילדים הרבה. והגיעו צרותיו
וסבלותיו עד שלא יכול לעמוד
בהם והלך לרבו ליטול ממנו עצה.
— ״יש לך עז ז״ שואל הרב.
התלמיד-
— ״יש,״ משיב
החכם.
— ״אם־כן,״ שח הרב ,״קח
את העז והכניסנ ה אל בי ת ך! ״
ה שתומם התל מיד -החכם על
עצת-רבו, אך לא אמר דבר. הלך
לביתו והכניס את העז.

א ת העז לביתי, חיי אינם חיים.
מס תובב ת לה העז בבית הדל,
מפריעה א ת הילדים מתלמודם,
לועסת א ת המזרונים ומטילה
גלליה אל בין התבשילים. קיצורו
של דבר, באו מים עד נפש.״
— ״אם־כך,״ אומר הרב ,״תו ציא
א ת העז החוצה ! ״
שמח התל מיד-החכם על עצת
הרב, הלך לביתו, תפס לעז והו ציאה
החוצה — והנה רווחה ב בית.
נהרו פניו של התלמיד-
החכם, הלך לרבו והודה לו על
חכמתו ועצתו הנדיבה.

לימים הופיע שוב התלמיד-
החכם אצל הרב, ופניו רעים.
— ״נו ז״ שואל הרב ,״ האם
הוקל ה המצוקה ז״
— ״נהפוך הוא,״ מסביר ה-
תלמיד-החכם ,״מיום שהכנסתי

כאן צריך היה המעשה ל ה סתיים
בהפי-אנד, אלא שלמחרת
נכנסה העז לביתו של התלמיד-
ה חכ ם ועימה כל מטלטליה.
— ״מה זה ז״ שאל התלמיד-
החכם.

— ״ראיתי שאינני יכולה יותר
בלעדיך,״ הסבירה העז ,״התרגל תי
לבית ואני לא מסוגל ת לח זור
עכשיו לדיר ולרבוץ בו כמו
סתם עז.״
— ״אבל צפוף כאן גם בל עדייך,״
ייבב התלמיד־החכם.
— ״אם-כך, נעשה פשרה,״ אמ רה
העז ,״ב מקום גוייר כהלכה
תוכל לכתוב גוייר כנהוג בעם ישראל
מדור-דור. וכדאי גם שתזכור
את השותפות ה היס טורי ת שהי-
תה בינינו.
זכר התל מיד-החכם א ת השות פות
ה הי ס טורי ת בין העז ותנו-
עת-העבודה, אסף א ת העז אל
ביתו ולקח ה לו לאישה. וכך חיים
הם באושר ועושר בין גללים ומזרונים
מכורסמים, ו אם לא מתו,
הרי הם חיים עד עצם היום הזה.

הו! דחההצעה

הממשדהר מז ה

לרמטכ ״ ל:
בגדההמער בי ת
ת * !ווז * ך
קיצוצי ר בי
בדו׳״ח וו עדת חו ר ב
דאש־דיממשלה יצחק רבין החליט בעצמו איזה
חלק ממסקנות דו״ח ועדת חורב, שהתפנתה לברר
את נסיבות הטבח במעלות, יפורסם ברבים. רק חלק
קטן מהדו״ח שנגנז עוסק בענייני ביטחון של ממש,
שכן ועדת חורב לא הוסמכה כלל לבדוק את פעולות
צה׳׳ל ביום הטבח.
בעוד שההסבר הרשמי שניתן לגניזת חלק מהדו״ח
ואי־פירסומו ברבים הוא שהדבר נעשה כדי לא
לאפשר להסברה הערבית לנצל את הדו״ח, ולטעון
תוך כדי הסתמכות עליו שישראל אשמה בטבח התל מידים
במעלות, היו לרבין שיקולים נוספים לגבי
אותם חלקים בדו״ח שעל גניזתם החליט.

כעיקר נמנע רבץ מלאשר לפירסום את
אותם קטעים בדו״ח שיש כהם כדי להטיל
דופי כהתנהגותם של שר־־הכיטחון משה
דיין וראש־הממשלה גולדה מאיר כיום ה־טכח.
רכין עשה זאת מתון־ חשש. שהתרת
קטעים אלה לפירסום עלולה לפתוח ככר
עתה מערכה גלויי׳ה כינו לכין משה דיין.
אץ לשכוח גם שרבץ כיהן בממשלתה של גולדה,
שנתנה את האישור לביצוע הפעולה הצבאית בבית־הספר
במעלות, על סמך המידע המוטעה שהיה בידה.
בצורה זו הוא נושא בחלק מהאחריות הקולקטיבית של
הממשלה כולה, על המחדלים שהיו באותו יום.

גניזת חלקי הדו״ח לא ניתקלה כשום
התנגדות מצד האופוזיציה ככנסת. למרות
שאריק שרון היה כין הראשונים שמתחו בי־קורת
חריפה על התנהגותו של משה דיין
כאותו יום החליטו ראשי הליכוד שעליהם
להגן על משה דיין, כדי לשמור על האופציה
של קואליציה ימנית עימו. נציגי הליכוד
כוועדת־החוץ־והכיטחץ היו כץ הראשונים
שדרשו לגנוז את חלקי הדו״ח שמהם משתמעת
אשמתו של דיין.
לדעת כמה מאנשי מיפלגת העכורה,
עשה רכץ בהחלטותיו על גניזת חלקים
מהדו״ח שגיאה חמורה, שכן, למרות החיפוי
שהעניק לדיין, לא יימנע הדכר מדיין
לצאת כקרוב כמאכק גלוי נגדו, כדי להפילו
מראשות הממשלה.

ג אנ די ה ת מנ ה יועץ
לשר ־ ה בי ט חון
אלוף (מיל ).רחכעם (״גאנדי״)
זאכי, מי שהיה אלוף פיקוד המרכז
ושימש תקופה קצרה אחרי מילחמת
יום־הכיפורים כראש אג״ם כמטה ה כללי,
התמנה לתפקיד יועץ מיוחד ל־שר־הכיטחון,
שמעון פרם.
נראה שעל גאנדי, הידוע ככישרון
האירגוני שלו, יוטלו משימות הקשורות
כאירגונה־מחדש של מערכת•
הכיטחץ, שהמיבנה שלה לא השתנה
מאז התמנה משה דיין כשר־הכיטחון.

המלך חוסיין דחה לאחרונה הצעה שהוגשה
לו להסדר עם ישראל, כמקום תביעתו
להפרדת־כוחות כין ישראל לירדן,
שפירושה נסיגה ישראלית סימלית מערכה
לירדן.
על־פי ההצעה שהוגשה לחוסיין, ייעשה ההסדר עם
ישראל בשלבים. בשלב הראשון תסכים ישראל להחזרת
המינהל האזרחי הירדני לשטחים המאוכלסים של
הגדה המערבית. פירושה של הצעה זו היה ששטחים
עירוניים צפופים, כמו איזורי שכם וחברון, יועברו
למינהל אזרחי ירדני, בעוד שצד,־ל ימשיך לשבת על
הירדן ובתוך הגדה עצמה.
על־פי תוכנית זו יהיה השלב השני רק כעבור
כמה שנים, אחרי שיסתבר כי המינהל האזרחי הירדני
מסוגל למנוע התארגנות מחבלים בערי הגדה.
אז אמור יהיה צה״ל לסגת מיהודה ושומרון, תוך
תיקוני־גבול לגבי הגבול שהיה קיים בין שתי המדינות
ביוני .1967 תיקוני־גבול אלה יכללו את השארת
הרצועה בביקעת הירדן, בה הוקמו היאחזויות, בשטח
ישראל, על־פי תוכנית־אלון.

חוסיין דחה הצעה זו כטענה, שפירושה
הכרה כהמשך הכיבוש הישראלי. הוא עומד
על תכיעתו להחזרת שטח סימלי ממערב
לירדן לידיו, מאחר שהחזרה כזו תהווה
מעין הכרה כזכותו על הגדה המערבית
כולה.

לדכרפ חו ת!
נוכח הביקורת שהושמעה באמצעי־התיקשורת על
שפע ההצהרות שניתנו לאחרונה על״ידי הרמטכ״ל,
רב־אלוף מרדכי גור, עשוי מוטה למעט בעתיד הקרוב
בהופעות פומביות ובהצהרות לאמצעי־התיקשורת.

נראה שהביקורת השפיעה על הממשלה,
ונרמז לרמטכ״ל להמעיט בהצהרות.

א רי ק שרו! הפר
ל תו שבר חו בו ת
אלוף (מיל ).אריאל שרץ נטש את מקום
מגוריו בבאר-שכע, ועבר להתגורר כדירה
שכורה כרחובות. חילופי-המגורים של אריק
לא נעשו על רקע פוליטי, ולא משום
שרחובות נמצאת בשליטת הליכוד, כניגוד
לכאר-שכע.
בבאר־שבע התגורר אריק בדירה שהועמדה לרשותו
על־ידי צה״ל, עוד בתקופת היותו אלוף פיקוד-
הדרום. עתה החזיר אריק את הדירה לצבא. הוא בחר
להתגורר ברחובות. כיוון שהיא קרובה הן לחוותו
החקלאית שליד קיבוץ דורות, והן לירושלים, שם
הוא מבלה בכנסת מיספר ימים בשבוע.

ריין מוכן לוי תו רי ם

א בן סירב לוו ת ר

מרחיקי ־ לכח לי ר דן

ע ל מקו מו בבנסת

ח״כ משה דיין מנסה לסגל לעצמו לאחרונה תדמית
יונית. דיין גיבש לעצמו, לפחות כלפי חוץ, השקפה
חדשה לגבי הוויתורים שיכולה ישראל לעשות לירדן
במיסגרת הסדר בין שתי המדינות.

כשיחות פרטיות טוען דיין, שכדי למנוע
אפשרות של כפיית הקמת מדינה
פלסטינית בגדה המערבית, הן על ישראל
והן על ירדן, צריכה ישראל לוותר ויתורים
מרחיקי־לכת לירדן, כדי להגיע להסדר
עימה.

דיין מוכן לוותר אף מעבר לתוכנית אלון, הגורסת
מאחזים ישראליים ניכרים בשיטחי הביקעה, יהודה
ושומרון.

הצה רו תפר

חבר־הכנסת אכא אכן הודיע לץ־
שכ-ראש הקואליציה, ח ״כ משה וורט־מן,
כי אין כדעתו למתר על מקומו
ככנסת, גם אם לא ייכנסו הדתיים
לממשלה ויחזקו את הרכב הקואליציה.
אחרי
שנודע כי אכן עומד לצאת
לחו״ל לתקופה של שלושה חודשים
רצופים, כדי לשמש מרצה באוניברסיטת
קולומביה, התפרסמו ידיעות
בעיתונים כאילו יידרש לוותר על
מקומו ככנסת כדי שהקואליציה לא
תאכד קול כהצכעות גורליות. כעיק•
כות הפירסומים הודיע אכן לוורטמן,
כי אין בכוונתו לנטוש את תוכניתו
להרצות כארצות-הכרית, ואין הוא
מוכן לנטוש גם את מקומו ככנסת.

אופ טי מיו ת מד
יותר ויותר מסתבר כי הצהרותיו האופטימיות של
שר־הביטחון שמעון פרס, בדבר נכונותה של ארצות־הברית
לספק נשק לישראל לטווח ארוך באמצעות
התקשרויות והתחייבויות, אינן מבוססות די הצורך.
פרם השמיע את הצהרותיו, בעיקר על סמך שי חותיו
של שר־ההגנה האמריקאי, ג׳יימם שלזינגר.
אולם נראה כי שלזינגר הביע יותר תיקוות מאשר
התחייבויות. לאור הצהרותיו האחרונות של שר־החוץ
האמריקאי, הנרי קיסינג׳ר, כי התחייבויות להענקת
נשק לישראל לטווח ארוך תחדשנה את מירוץ־החי־פוש
במיזרח־התיכון ותחזרנה את הסובייטים למעמד
של ספקי־נשק עיקריים למדינות־ערב, הועלה חשש

כי קיסינג׳ר עלול להתכחש להבטחות ש•
הוא-עצמו נתן כעת המשא-והמתן שניהל
להפרדת-הכוחות עם הסורים.

תנו ע ה צי בו רי תנגד
המעצ רי ם ה מינ ה ל ״ ם
מתגבשת תנועה ציבורית גדולה לשיח
רור המנהיגים הפוליטיים שנעצרו לאחרונה
בגדה.
להבעת הזדהות עם הקריאה לבטל את המעצרים
המינהליים או להעמיד את הנאשמים לדין, יצאו
השבוע האישים הבאים:

ח״כ יצחק כדאהרון, ח״כ מרשה פרידמן,
ח״כ מאיר פעיל, אורי אכנרי, פרופסור
ישעיהו לייכוכיץ, פרופסור ע.א. סימץ, פרופסור
יצחק דנציגר, א.ב. יהושע, פרופסור יוסף
נוימן, יורם קניוק, אלכם מסים, ד״ר אבישי
מרגלית וד״ר יוסף סדן.

קצין־־מ שטרה בביר
פו רשמתפ קי דו
קצין מישטרה צעיר כדרגת רכ-פקד, מ־מישטרת
מחוז תל־אביב, עומד לפרוש מתפקידו,
והוא מחפש אחר עבודה מתאימה
כשוק האזרחי.
הקצין, הנמצא באחת מעמדות־המפתח של מישטרת
המחוז, פנה ביוזמתו לכמה חברות מסחריות והציע
את מועמדותו לעבודה. סיבת העזיבה היא אכזבה
מתנאי־העבודה והשכר הירוד.

1סגר תי קהח קי ר ה
נגדה דוג מני ת
מזופלאדה ״
מישטרת נפת־הירקון במחוז תל-אביב לא הצליחה
להעלות בחקירותיו; מי היה הגבר שבילה בחדחה
של הדוגמנית חנה פורטה במלון פלאזה, בלילה בו
בוצעה הפריצה הנועזת בקומה העשירית של המלון.
אחרי שיורם לנדסברגר, שנעצר כחשוד בביצוע הפריצה
כיוץ שתמונתו נמצאה אצל הדוגמנית, לא זוהה
במיסדר־זיהוי ושוחרר, נאלצה המישטרה לסגור את
תיק החקירה.
נגד הדוגמנית אשר נחשדה על־ידי המישטרה
כשותפה לביצוע הפריצה, לא יוגש כל כתב־אישום.

3הממ דורעקבסון

!8קראט קפדי נמס גבישי
נמס במהירות במים קרים
וטעמו הנפלא אינו פג אפילו
באשר הוא מוצב במקרר.

*־כצינה שלג ביים קציר״

פוקו־אט קפהקרלק ״ן

העולם הזה 923ז

צער רב.
על־מנת למנוע מחיילים רבים לנתק
את קישריהם איתבם, הנני מציע להקציב
לכל יחידה בצה״ל הקשורה איתכם, מי־פר
העתקים לפי אפשרויותיכם, ולא כמו
שעשיתם — גיליון לכל חייל דורש, דבר
שגרם לביזבוז ולהוצאות־יתר.
נתי פרידמן, ד״צ ,3037 צה־׳ל
#למרבה הצער אין בכוחו של העולם
הזה לממן את מערכוז־הביטחון. מן הראוי
שהחיילים יפעילו בעצמם את הלחץ הדרוש,
בצינורות הרשמיים הפתוחים בפניהם,
כדי להשיג את זכותם לקבל את
העיתונים הרצויים להם.

האשה בעיגי החברה
״ העולםהזה ״ ,שבועוןהחדשותהישראלי. המטרפת
והמינהלה: תל־אכיב. רחוב קרליכף ,12 טלפון .260134 תא־־דואר
. 136 מען מברקי: עולמפרם .״הדפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רה׳
כד־אכיגדור. הפצה: גד כע״מ. גלופות: צינקוגרפיה כספי
כע״מ. העודף הראשי: אורי אבנרי. המו״ל: העולם הזה בע״מ.

הידיעה שפורסמה בעיתון הצרפתי
החשוב לה נוונד ביום השלישי בשבוע
שעבר, אודות פסקנות ועדת חורב, לא
!היתר. יוצאת־דופן. היא הכילה תמצית של
הידיעות, שהופיעו בעיתונות הישראלית
על מה שנכלל בדו״ח הוועדה, שהיתמנתה
על־ידי הממשלה לחקור בהיבטים השונים
של הטבת במעלות ב־ 15 במאי. אף־על־פי־כן
היה בד. משהו מוזר. הכתבה הסתיימה
בידיעה שהשבועה העולם הזה תובע להעמיד
את משה דיין לדין על אחריותו
לטבח במעלות.
אין זו הפעם הראשונה שהלה נזונד,
כמו עיתונים חשובים אחרים ברחבי העולם,
מדווח לקוראיו על דיעזת וידיעות

רק בישראל. מה שאירע סביב הטרגדיה
של מעלות שימש רק הוכחה נוספת לכך.
בעיקבות הטבח המחריד במעלות, גדשו
כל עיתוני ישראל את עמודיהם בתיאורים
מפורטים על הזוועה. אבל עיתון זה היה
הראשון והיחיד, שהעז לבקר את פעולות
הממישלה ושריה ביום הטבח תוך חשיפת
גילויים רבים על מה שהתחולל מאחורי-
הקלעים. רבים מגילויים אלה מצאו את
אישורם בדו״ח שהגישה ועדת חורב לממשלה.

למשל, גילינו כבר אז (העולם הזוז
)1916 על חילוקי הדיעות שהתגלעו בשטח
בין שר־הביטחון משה דיין לבין
הרמטכ״ל רב־אלוף מרדכי גור, כשמוטה
התנגד לתוכניותיו של דיין לשחרר את
בני־הערובה בכוח מידי הפידאיון שהחזיקו
בהם, עוד לפני שמוצו כל הניסיונות לשחרר
את הילדים בדרכים אחרות. כאשר
הגישה ועדת חורב את הדו״ח שלה לממ־

013963 931* 18 ! 010 6 .
1.63 003011181003 9 0 18 000110183100
)1*60911616 001 301116116 8 0 8610 )16
10100 9111( 119116 )10 1111 1016) 61.ק 1׳ 0
11613)1001898116י 1.
# 80/307
# 826/7
) 911196 )381 *4. 1111 4101811(, 901( 116 0 6
018191 0 0 169 )118110118 8 0 0 3 0 0 6 18196
01300116116,
91001801801 :

9001

0ס 31/ס /

11890/1

90/7 6110
07601116

0198
* 1803
• 01983
1018010
־13 161

קטע הידיעה ב״לה מונד״ על פותרת ״העולם הזה״
בצרפת ידעו קודם
שהתפרסמו מעל דפי העולם הזה. אלא
שהפעם הקדים הלה מונד אפילו את העולם
הזה. הידיעה בה צוטטה כותרת
השער של העולם הזה מהשבוע ־שעבר
(העולם הזה )1922 הודפסה בעיתון שהופץ
בפאריס שעות מעטות לפני •שאותו גיליון
של העולם הזה יצא לאור בתל־אביב.
קוראים חשדנים עלולים לחשוד בלה
מונד שהוא שולח מרגלים מיוחדים לדפוס
בו מודפס שבועון זה כדי לגלות
מראש פה עומד להתפרסם בו. אבל פית-
רזן התעלומה הוא הרבה יותר פשוט:
כתב הלה סונד בישראל, שדיווח לעיתונו
על המסקנוודהעומדות-להתפרסם של ועדת
חורב, טרח לקבל מידע מוקדם על מה
שעמד העולם הזה לכתוב בשבוע שעבר
בנושא זה, וקיבל אותו.
זוטא זו יש בה כדי להצביע על העניו
שמגלים עיתונים חשובים בעולם לגבי עמ דות
העולם הזה בפרשיות שונות. מעמדו
של העולם הזה כעיתון אופוזיציוני, המעז
לפרסם מה שעיתונים אחרים בישראל מנסים
להשתיק, חדר להכרת רבים, ולא

שלה, וקטעים ממנו דלפו החוצה, פירסם
דבר את אותה ידיעה עצמה בכותרת
גדולה בעמודו הראשון, כגילוי סנסציוני.
כתבנו אז, כשהכאב והזעם על הטבח
עדיין צרבו בלבבות :״עד כמה שהדברים
כואבים ומחייבים השתקה לכאורה, אין
מנוס מלהגיד אותם. פרשת מעלות מחייבת
בירור יסודי של כל ההיבטים שלה...
אסור שאשמה-שאינה־טעונה-הוכחד( .של
הרוצחים) תאפיל ותכפה על הסיוע שתרמו
גורמים אחרים לאפשרות ביצוע הטבח.
הדברים הם חמורים ונוראים. יש בהם
כדי להטיל האשמה של אי־הצלת חייהם
על מצפונם של כמה ממנהיגי ישראל.״
אז נראו הדברים תמוהים וחריפים מדי
בעיני רבים. אחרי פירסום דו״ח ועדת
חורב אינני סבור שצריך עוד להוסיף
הרבה עליהם.
מכתבים עיתוגים לחיילים
במכתבכם האישי לחיילים בדבר מיש־לוח
עיתונכם חינם, הינכם מציינים כי
מישרד־הביטחון מחרים את עיתונכם. כקורא
ותיק של עיתונכם, עדיין לא נת

קלתי
בכתבה אשר ציינה זאת, ואת הסיבות
לכך שמישרד־הביטחון החרימכם.
בנוסף לזאת הנכם מציינים את עליית־המחירים
התלולה אשר מאלצת אתכם להפסיק
מישלוח עיתונכם חינם. הנני מבין
כי הנ״ל נעשה לאחר שיקולים רבים וב
דברים
רבים כבר נכתבו על הפשיזם
הלאומי, הגזעי או הדתי, לכן ארחיב כאן
את הדיבור על הפשיזם !המיני אשר לדעתי
הינו חלק מן הריקמה הכללית של
סרטן המוח האנושי הנקרא פשיזם.
ככל צורות ההגשמה הפשיסטית בא לביטוי
הפשיזם המיני על־ידי ״אפדטהאייד״,
הפרדה בעברית, בין אלה הנמנים על
קבוצת האדונים לבין אלו הנמנות על הקבוצה
הנקראת בפי האדונים ״חתיכות״
(ביטוי אמריקאי א־שר במלואו הינו חתי-
כות־תחת, קרי: זונות) .ביטוי אחר ל־אשר,
יפה בסי ״האדונים״ הוא סחורה
טובה או שווה, והכוונה איננה חם־וחלילה
שהיא שווה לאדון באינטלקט, אלא שווה
לתחת.
את כל זה למדתי במקלחת של בית־הספר
התיכון בעיר
פיטסברג, פ ד
סילווניה אשר ב־ארצות־הברית.
בארץ,
לעומת־זאת,
למדתי מחברי למין
שאת האשד,
דופקים, וכל זה בלא
בושה. הפשיסט
המיני הפך את אקט
הטבע היפה ביותר
אשר הביא את כולנו
לעולם כדי ל־כר־עמי
הנות
מכל אשר בו,
לדבר מלוכלך ושפל.
כשם שאומרים ״הכושי עשה את
שלו, הכושי יכול ללכת״ ,כך אומרים הם
״היא כבר לא שווה, גרש אותה!״ מכאן
המילה המקובלת מאוד בחברה׳ גרושה.
זאת אשר לא נתגרשה נשואה לבעלה.
בעל ביטוי פיאודלי אשר משמעותו זה
אשר שייך לו, כגון אדמה, מרכולת, חיות
וכמובן נשים.
ההפרדה מתחילה בעריסה בהבדלי הצבע
בין לבוש הזכרים והתינוקות. ה־אימרה
אשר בפי הטיפוסים בעלי הרמה
האינטלקטואלית הנמוכה ביותר ,״מקומה
של האשד, במיטבח ובמיטה,״ ידועה היטב
ובאה לביטוי יום־יומי בחייהם ובתודעתם
של מרבית הגברים ולדאבוננו גם של
מרבית הנשים בעולם.
את, תוצאת המחדל הזה בהיסטוריה
האנושית המודרנית חשנו בימי מלחמת
יום־הכיפורים, כאשר התמוטטה הכלכלה
הישראלית בשל גיוסם של מרבית הגברים.
אי־הכשדת הנשים למלא כל תפקיד
אשר לפי כוחן הפיזי או האינטלקטואלי
האישי הינו עוול שאין להשלים עוד עימו,
ומוטב שעה אח תקודם.
הנני קורא בזה לכל בר־דעת לראות
עצמו שותף לתנועת הנשים למען הברד,
מחודשת.

פסוק המבריק הזה, שכעת התברר כי לא
היה אלא דיעה קדומה מאוד מאוד.
אורי ברנד, חיפה

חופש המצפון
בתור אדם שגויים לצבא בניגוד לרצונו
ובניגוד למצפונו, הזדעזעתי לשמוע על
הצעדים אותם עומדים לנקוט שילטונות
הצבא למען הרתיע אנשים מאי־גיוס לצבא•
בכוונת
שילטונות הצבא להנהיג חוק
שישלול את רישיונות הנהיגה מכל בעלי
הפרופילים 21ו־ .24 דבר זה היה קיים
עד כה רק לגבי אנשים בעלי ״סעיף
סמים״.
צעד זה הוא חוליה נוספת בשרשרת,
המובילה לסתימת הגולל על מעט הדי־מוקראטיה
וחופש המצפון שעדיין נותרו
במדינה.
א. ה ,.צה״ל

תעשיית ההיכרויות
״העולם הזה״ ,1920״תעשיית
ההיכרויות המאורגנות״ ,על ה•
מסתתר מאחרי מודעות ההיכרויות
המתפרסמות בעיתונים.

כסוציולוג, קראתי בעניין רב את הכתבה•
ידעתי גם ידעתי, מנסיונות תלמידי
שחקרו בדבר, את כל התכסיסים, הבלו־פים,
הסחיטות ועוגמת־הנפש שייתכנו בפעילות
חברתית מעין זאת. אני מכיר גם
בחיוב הרב שבעיסוק זה לגבי סוג אנשים
בודדים המתקשים למצוא את בך/בת־

ק שק שת
הפעל את דמיונך ונסה למצוא כ ד
תרת מתאימה לציור שלמטה, שתס ביר
מה אתה רואה מ. הצעות לכד
תרות יש לשלוח לפי הכתובת: ת.ד.
,136 תל־אביב, עבור ״קשקשת״ .הזע־דרות
הקולעות ביותר תפורססנה.

קשקשת 1921

משה כר־עמי

חבר מועצת פועלי ת״א—יפו,
חבר ועדת התרבות של המועצות תל־אביב

ריעה קדומה *
מתברר, שבמדיניות החוץ והביטחון של
יצחק רבין לא השתנה שום־דבר, לעומת
זו של גולדה, דיין, אבן — בכל הנוגע
לשורש בעיית יחסי ישראל־ערב וההכרה
בזכויות הלאומיות של הפלסטינים. אם
השתנה משהו, הרי זה אולי בניסוח.
ביום השבעתו לכהונת ראש־הממשלה
בכנסת, אמר רבץ שממשלתו החדשה
תהיה ממשלת המשך ושינוי. את ההמשך
אמנם רואים מייד, לפחות בשאלה הפלסטינית,
אבל איפה השינוי?
אגב, מה שהכי מצחיק בכל העניין ה עצוב
הזה, זה להיזכר בנאומו הסופר־עוקצני
של מנחם בגין, שהכריז בכנסת
ביום הכתרת ממשלת־רבין :״זהו שובך
יונים.״ לא פחות ולא יותר. אני בטוח
שמנהיג הליכוד לא היה חוזר היום על ה

נכה מילחמת שוורים מבקש
וולבו עם מיספר לבן.

חיילי יחידת דואר צבאי ,1911
צה״ל

י• יונת השלום אחרי מילחמת יום־
הכיפורים — ערופת ראש וקצוצת כנפיים.
דני
גס פר, נאות אפקה, תל־אביב
!• ממשלת ישראל כפי שנראתה
אחרי המחדל.
יעל פכר, תל־אביב
י• ישראל ישעיהו מנסה להשתיק
מהומה בכנסת.
שמעון לוי, אילת
י• זה מה שקורה כשבת־יענה מטילה
ביצה ובה תאומים.
זאב נשרי, חיפה
>• מוצב שיא החרמון אחרי הפגזה
סורית.
__חיים סלומון, צה״ל

העולם הזה 1923

זוגם בדרכים מקובלות. מכל מקום. כחוקר
המעוניין מאוד בפעילות זו של החברה
הישראלית, אני יכול ואפילו חייב להזהיר
את הציבור התמים מפני חלק מסוכני מש רדי
היכרויות רמאים ושפלים. הם מפרסמים
מודעות מושכות, גובים דמי־הרשמה
באמצעות הדואר, ואין שומעים מהם יותר.
אלה הם מעשי־הזנאה פליליים הראויים
לטיפול המישטרה ומישרד־המיש־פטים.

כל הנזקק לשירותי מישדדים כאלה
לחקור תחילה מפי מוסמכים ויודעי דבר
על טיבם ואופיים של מישרדי־ההכרויות
ושל סוכניהם, לבל יפסידו את ממונם
ועצביהם.
לגופו של עניין, יש חיוב מה בפעילות
חברתית זו ׳ויש להעדיפה על הזנות ה־

תנובת בני ברמן

גלוייה והבלתי־מבוקרת.
ד׳׳ר א. כנעני, תד-אביב

״העולם הזה״ , 1917״הפאקירית
משיכון דן״ ,סיפורה של הלן
ברמן.

אין שיגוי ב״שינוי״
״העולם הזה״ ,1922״תשקיף —
מילחמת״בחירות ר״צ—שינוי״ ,על
מודעות הפירסום של שתי התנועות.

אין
ולא היה שום הסכם ביני לבין גב׳
שולמית אלוני לגבי איחוד בין תנועת שינוי
לבין התנועה לזכויות האזרח.
שיתוף הפעולה בין שינוי לבין קבוצות
אחרות נעשה בגלוי על־ידי נציגי ׳תנועת
שינוי, ובא לידי ביטוי בהודעות ומודעות
משותפות. מכיוון ׳ששינוי היא תנועה די־מוקראטית,
אין בכוחי לקבוע הסכם כלשהו
בשמה.

אמנון רובינשטיין
דרך פוליטית
בבוא העת, יחליטו ניבחדי שינוי על
דרכה הפוליטית בעתיד.
אמנון רובינשטיין תל־אביב

באתי לפני כשלושה שבועות מפורטו-
ריקו, שם אני מופיע כרגע, כדי לבקר את
אבי הנמצא בבית־חולים במצב קשה.
שהייתי בארץ שישה ימים, ובהזדמנות זאת
גם פגשתי את אשתי לשעבר הלן ברמן,
אשר הפצירה בי לעזור לה להשיג הופעות
בארצות־יהברית. כפי שעזרתי לה
בעבר, הסכמתי לעזור לה גם הפעם.
בדרכי חזרה במטוס לפורטוריקו, קראתי
בעיתונכם את מה שמסרה לכם רעייתי
לשעבר. ברצוני לתקן מעט עובדות:
א) .אחרי שרעייתי לשעבר דיברה ב־
(המשך בעמוד )8

מה יותר קל מלה שתתף בהגרלת הלוטו.
תמורת לירה אח ת תוכל לסמן 6מספרים בכל אח ת
משתי טבלאות שבטופס.
עשה חישוב פשוט,פעולה בת שניות ספורות
מביאה לך סיבו״ השתתפות בפרס הראשון,
בסך 150,000 לירות מינימום,
ובאלפי לירות ביתר הפרסים
* פרם ראשון מצטבר עד חצי מליון לירות
זה כלבך פ שוט...
ד,יו1^!-יו>ן.י1
17ח ־י7ן /צ 17ם7 :ויוו־ו1

1־! 11-1111 וניום ום הנו מ שד חיוז

מכתבים

שים זית

(המשך מעמוד )7
גנותי, מפליאה אותי העובדה שהעזה לשוב
ולבקש עזרה ממני.
ב) העובדה שהיא איננה מסתדרת עם
אנשים, ויכולה להסתדר היטב אך ורק עם
חיות, מעידה על אופייה, וזאת לא באשמתי.

לא רבתי איתה בזמנו ולא אלחם
בה כעת, והיא יודעת זאת היטב.
ד) למרות שיש לי כתב־הסכם ממנה
בו היא ויתרה על כל זכויותיה, השארתי
בידה, לבקשתה, את בני שאני תומך בו
כל הזמן.
ה) לא השארתיה בחוסר־כל כפי שהיא
ציינה• דירה בת חמישה חדרים בשיכון־
דן בבית חדש כולל ריהוט מלא ופרי־ג׳ידר
חדש, איננה נקראת חוסר־כל.
ו) אינני מבין מדוע אם הלן ברמן
שואפת לפירסום, היא צריכה לדבר בגגות,
ז אני לא חושב שזה דרוש לפירסומה.
יש לנו בן, ורצוי שתהיה לו דיעה טובה
על אימו ואביו. לכן אינני רוצה להיכנס
לפרטים נוספים.
ז) אני מאחל להלן ברמן מכל ליבי הצ לחה
בכל אשר תפנה, והפעם, אחרי ש קראתי
את הכתבה, ללא עזרתי.
בני ברמן, פורטוריקו

2/3ורמוט אליעז לבן 1/3 ,ג׳ין אליעז
2קוביות קרח,זית אחד
קשט בפלח לימון
ושתה בהנאה

גיזעגות טהורה
עד היכן הגענו?
במדינה המורכבת ברובה מניצולי השואה
הנאצית הגיזענית, פורחת גיזענות
טהורה.
ולמי שלא מאמין, מצורף קטע על הבחירות
לאגודת הסטודנטים באוניברסיטת
חיפה, שהופיע בהארץ מיום ה־: 30.6.74

שתי הרשימות הן ז־שימה של זד
סטודנטים הערבים ורשימת אופק
ציונית סוציאליסטית• כסי שנמסר
לא יכלו שתי הרשימות שהן שמאל
ליות בהשקפותיהם להתאחד, משום
שלא מצאו נוסחה משותפת בסעיף
הציוני של המצע. בגלל שיטת הבחירות
שהן אישיות־רומניות זכה
גוש יחדיו ב־ 38 מכלל 40 האומות
במועצת אגודת הסטודנטים.
יעקב שפירא . ,ירושלים

תגובת מלונאי
״העולם הזה״ ,1921״לאסור את
כולם״ ,על עיסקיהם הצדדיים של
כמה בוני מלונות המייבאים חומרי
בנייה לצורכי הקמת מלונות,
אך משתמשים בהם למטרות אחרות.

עליז נועז מיקבי אליעז

בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת

חד״ר

מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

סוף לגירושין ולפירוד חברות!
היא תשאר של ך ותשיב לך אהבה
בחוברת הסברה שהוצאה לאור ע״י פרופסור, חבר ה ל הו צאה
והפצת ספרי מידע בע׳ ,מ, יש פתרון לבעיה המטרידה הרבה
גברים בריאים ובהחלט בלתי מאושרים כתוצאה מיחסי מין בלתי מספקים
ומאכזבים (המסיימים מהר מדי) .י
חוברת ההסברה חושפת בעיה זו ומלמדת את הקורא כיצד להתגבר עליה
ולקיים חיי מין מספקים. לקוראי החוברת יתווסף מידע חשוב, הכל אודות
משחק אהבה ארוך ככל שתרצה ומספק. מלווה בתמונות תנוחה.
המחיר — 20.ל״י. להשיג אצל המפיץ הבלעדי: ד״ר ש. גרונימן ,8רמת-
אביב, או שלח/י צ׳ק /המחאת דואר לת.ד ,17100 .תל-אביב, ותקבל/י
את החוברת לביתך.

בתגובה לכתבתכם, ברצוני להעיר:
מזה ימים רבים אני לוחם בדרכים שונות
לשינוי מערכת החוקים ואופן הפעלתם
-במשרדי הממשלה השונים. לא פעם
חזרתי והתרעתי ברבים, גם מעל דפי העיתונות
על מחדלים לאין ספור!
אולם ללא הועיל.
אשר לתוכנה של,
הכתבה, אני שמח
כי צירפתם אותי ל ״מכובדת״
חברה
כל־כך,
אולם חבל
שכתבכס לא טרח
לברר את הפרטים
המופיעים בה.
טרם סיימתי את
בניית מלון דיפלו־נזט
בתל־אביב, ומכאן
שכל הסיפור
סביב מכירת חומרי
בנייה משוחד־ררי־מס
בשוק החופשי
מצוץ מן האצבע !
לסיכום, צר לי אולם אינני יכול להילחם
לבד, אם כי אני עושה זאת ללא לאות,
בנוהלים כושלים. פיתרון בעיות יסוד
שכאלה הוא מעניינם של נציגינו בכנסת.
חיים שיף, ירושלים
• הקורא חיים שיף אינו מכחיש את
שנאמר בכתבה והוא כי קיבל אישור לקניית
מלט נטול מיסיס למלון דיפלומט,
לאחר שגמר להכניס במלון את המלט והברזל
הדרושים לבנייה.
מחלקת החקירות של הסכם אישרה
עובדה זאת.
העולם הזה 1923

הפסיקו לשדר ליומ״ם ואו בוא
השלום!״ א מר קיסינג׳ו־ לליבני
! 0בין כל עיסוקיו הרבים
של שר־הביטחון,
פרס, יש אחד שאינו קרוב
כלל לבעיות של ביטחון או
מדיניות. באחת התוכניות של
יעקב אגמון, שאלות אישיות,
גילה פרס שהוא חוטא גם
בכתיבת שירים. הזמרת יפה
ירקוני, ששמעה את התוכנית,
החליטה להעמיד את פרם ב־מיבחן,
פנתה אליו והציע לתז־מר
ולשיר את אחד משיריו.
פרס שלח ליפה שיר־אהבה,
אותו כתב לפני 20 שנה ליישוב
קליה. השיר הולחן על-
ידי קובי אשרת, ובימים
אלה הושמע כבר ברדיו, ב־
״פינה לשיפוטכם״.

שמעון

8מי אשם בכך שיהושע
רכינוכיץ מכהן זזיום כשר-

האוצר? סוגייה זו עלתה בשבוע
שעבר בכנסת׳ בעת הדיון
על התוכנית הכלכלית החדשה,
אותה הציג רבינוביץ בפני הבית.
איש האופוזיציה שמחה
אדליד, שעלה לנאום על התקציב,
פתח את נאומו בברכה
לרבינוביץ על תפקידו החדש,
אולם מיהר להוסיף :״אתה
שר־אוצר, אבל לא באשמתי.״
התעשיין־ח״ב יגאל הורביץ
(ע״מ) קרא אז לעבר ארליך:

למונית להמשיך בדרכה. לא
עזרו בקשותיו של שר־החוץ
לשעבר .״אלה ההוראות שלי.
אסור לתת למוניות להמשיך
מכאן,״ טען השומר, ואבן נאלץ
לצעוד את המרחק ברגל.
למחרת הגיע אבן במכונית
וולוו, אותה נהג בעצמו, ולהפתעת
כל מי שראה אותו נוהג,
התברר בי אבן הוא נהג
מהיר ביותר.
8כשנשאל שר־האוצר לשעבר,
ח״כ פינחס ספיר,
על-ידי אורח מארצות־הברית,
אם יש לו עדיין קשר עם הממשלה,
השיב ספיר להפתעת
כולם בחיוב :״עכשיו אני נו־תן־עצות.״
מסתבר כי גם ספיר
סובל מכך שהממשלה נטלה
מכל השרים־לשעבר את מכוניותיהם,
בשבוע שעבר. ספיר
ניראה, ליד מלון הילטון בתל-
אביב׳ כשהוא מחלץ עצמו בקושי
מתוך מכונית־ספורט
אדומה קטנת־מימדים.
׳ 8כשהכריזו הטכנאים בטלוויזיה
על סנקציות, בגללן
בוטלו חלק מהשידורים השבוע,
נזכרו כמה מעובדי רשות השידור
בשיחה שהיתה למנכ״ל
הרשות, יצחק ליכני, עם
שר־החוץ האמריקאי הנרי
קיסינג׳ר, במסיבה שנערכה

8ליבני עצמו הופתע בשבוע
שעבר, למיקרא מיכתב
שהוא עצמו חתם עליו. את המכתב
הציג בפניו מנהל תיאטרון
ירושלים, אביטל מוס
ינזון. מוסינזון עבד לפני
מיספר שנים בטלוויזיה, ועזב
אותה לאחר סיכסוכים רבים
שהיו לו עם עובדים אחרים.
עוד לפני שעזב את הטלוויזיה
נתן לו ליבני, שהיה אז מפקד
גלי צה״ל ועורך במחנה,
מיכתב־התחייבות בו כתב כי:
״ברגע שתעזוב את הטלוויזיה,
אני מבטיח לך עבודה אצלי.״
אם ירצה היום ליבני לקיים
את התחייבותו, ייאלץ מוסינ-
זון לחזור ולעבוד בטלוויזיה.
אולם הוא, מצידו, מבכר להמשיך
לנהל את התיאטרון ה ירושלמי.

8אגב
-על נסיבות מינויו
כדובר צה״ל והעלאתו לדרגת
תת־אלוף, אחרי חתימת ההסכם
עם הסורים, סיפר השבוע
שיאון בהתבדחות :״העיתונות
מינתה אותי כבר מזמן לתת*
אלוף. הרמטכ״ל לא רצה,
כנראה, לאכזב את העיתונות,
והעניק לי את המינוי והדרגה...״

״אבל
זד, גם לא באשמתו של
רבינוביץ עצמו.״
׳ 8ביום השלישי האחרון,
הגיע ח״כ אבא אבן לכנסת
במונית. אחד משומרי הכנסת
עצר את המונית, בהצטלבות
שבין קריית־הממשלה לבין הכנסת,
מרחק של במאה מטר
מהבית עצמו, וסירב להרשות
העולם הזה 1923

במישרד־ראש־הממשלה בירוש לים
לכבוד החתימה על הסכם
הפרדת־הכוחות עם סוריה. באותה
מסיבה הוצג ליבני בפני
קיסינג׳ר, ושר־החוץ האמריקאי
שאל אותו :״אתה רוצה
לעזור שיהיה שלום באיזור?״
ליבני השיב בחיוב, כמובן, ואז
אמר לו קיסינג׳ר :״הפסיקו
לשדר ליומיים!״

8זיוה רודן, מי שייצ־גה
בשעתו את ישראל בהוליווד,
החליפה שוב מיקצוע.
זיוה, שהפכה משחקנית לסו־כנת־תמרוקים,
מנהלת לאחרונה
בוטיק לשמלוודנשים ב־לוס־אנג׳לס,
קליפורניה.

8 :נראה כי היחסים הפוליטיים
הנרקמים עתה בין השרה
שולמית אלוני (ר״צ)
לבין ראש תנועת לשינוי, פרופסור
אמנון רובינשטיין
אינם מיקריים. סיפר השבוע
חבר מערכת הארץ :״במסיבה
שערך לפני מיספר שנים עו רך
הארץ, גרשום שוקן,
נפגשו לראשונה הפרופסור
ברוד קורצווייל ז״ל ואמנון
רובינשטיין. כשהציג שוקן
את רובינשטיין בפני קורצ־ווייל,
פקח זה את עיניו בתמיהה
מעושה, ופלט :״מה, יש
איש כזה? ואני תמיד חשבתי
שזה שם־העט (פסבדונים) של
שולמית אלוני!״
8ערב חתימת הסכם הם־
רדת־הכוחות עם הסורים בז׳-
נווה, עדיין לא היו חברי ה־מישלחת
הישראלית הצבאית,
ראש אג״ם האלוף הרצל
שפיר ואלוף־מישנה דב שי־א
ץ, בטוחים כי הסורים לא
יעשו בעיות ברגע האחרון וההסכם
אומנם ייחתם. לפני כניסתם
לאולם ארמון האומות, בו
עמד ההסכם להיחתם, החליט
שיאון להטיל מטבע ולקבוע
בשיטת ״עץ או פלסטיין״ אם
יחתמו הסורים על ההסכם, אם
לאו. תוצאת זריקת המטבע
אמרה כי ההסכם ייחתם. אחרי
שההסכם אומנם נחתם, מיהר
שיאון לשלוח מיברק לראש
אמ״ן, האלוף מרדבי גזית,
הציע לו להכניס את המטבע
כציוד תיקני לצה״ל. השבוע
גילה שיאון, כי הוא שומר עי-
מו את המטבע כמוצג היסטורי.

מנהל־החדשות
של שידורי־ישראל,
*יייי * 1החליט לברוח מענייני היום ולהשונזף
בקרני־השמש ומהחתיכות של מועדון״הים־התיכון באכזיב. עמום
גורדון הוא רק אחד מן העיתונאים הישראליים אשר אימצו
להם את מועדוו״הים־התיכוו באכזיב כמקום־הנופש שלהם.

8בתוכנית אחרת, בשבת
בצהריים, רואיין האלוף (:מיל).
דן לנר, מי שהיה מפקד־אוג־דה
בחזית הצפון במילחמת־יום־הכיפורים.
לנר נשאל על-
ידי המראיין, מה עשה במשך
השבוע שאחרי שיחרורו, השיב
לאקונית :״ישנתי.״

׳ 8איש יחסי הציבור מייק
(״ג׳וחא״) סטולוכייצקי, הר-
אה דרך מקורית כיצד להיפטר
מידידות של חברות שלו. ביום
השישי האחרון הזמין בחורה
לנסוע עימו לסופשבוע לטבריה.
כשבא לאסוף אותה נוכח, לתדהמתו,
כי אותה בחורה
הביאה עימד, גם את חברתה.
מייק הזמין את הבחורה להיכנס
למכונית, ביקש מהחברה ה־בלתי־קרואה
להמתין רגע בחוץ,
כדי שיוכל לומר משהו לחברתו.
רק היפנתה ההיא את הגב,
מיהר מייק להסתלק מהמקום,
כשבמכוניתו רק הבחורה המוז־

8אנשי התקליטייה בגלי
צה״ל העניקו בשבוע שעבר
שי מיוחד במינו לשגריר אר־צות־הברית
בישראל, קנט
קיטינג. לכבוד ה 4-ביולי,
יום־העצמאות של ארצות-
הברית, הוזמן השגריר להיות
אורח בתוכנית שעת רצון, בה
בוחר האורח את התקליטים
האהובים עליו במיוחד. קיטינג
סיפר להם כי השיר האהוב
עליו ביותר הוא הביצוע של
הזמרת קוני פרנסים לשיר
צאנה, צאנה. אחרי חיפושים
רבים נמצא התקליט והושמע
באוזניו של קיטינג.

1 11 הנשיאה היפה ביותר בעולם, נשיאת ארגנטינה
\ ן 1 , 1 1איזבל, או בשמה המקורי אסטרלח מארטינז, אשר
מונתה השבוע לנשיאת ארגנטינה, יומיים לפני פטירת בעלה חואן
פרון, היתה — לפני שפגשה בפרון — רקדנית במועדוני־לילה
(מסומנת בחץ) .בתמונה התחתונה נראית איזבל כשהיא סוקרת
מישמר־כבוד בבואנוס־איירס, לאחר שהזוג פרון חזר מגלותו בספרד.

!*613

8 :כוכבי הקולנוע ריצ׳־
ארד כרטץ והתקשר כנראה

לנציגות הדת היהודית. אחרי
שהתגרש בשבוע שעבר מיהודיה
אחת (אליזכט טיילור)
בטכם־גירושין אזרחי בשווייץ,
החל ברטון מופיע בציבור בחברתה
של אדן רוזן,27 ,
בתו של במאי־הקולנוע רד
ברט רוזן, אותה הכיר בעת
שכיכב בסרט אלכסנדר הגדול
שביים אביה. אלן, תסריטאית
ומפיקה תוכניות-טלוויזיה, הצטרפה
אל ברטון בסיבובו הנוכחי
באירופה. ברטון לא הכחיש
את האפשרות שאלן עשו־ייה
להפוך לגברת־ברטון מיס-
פר ,3אך טען :״מאחר שאני
מכיר אותה מאז היותה בת ,5
זה עלול להיראות כגילוי-
עריות.״

מנת .״בכל זאת נדפקתי בדבר
אחד,״ מספר מייק .״הבחורה
השניה החזיקה בידה את המתוודה
עם הבגדים של שתיהן,
כך שהייתי צריך לעצור בחדרה
ולקנות לחברה שלי בגד־ים
ומיברשודשיניים.״

׳ 8מדוע פרש נחום
סטלמך, מאמנה של בית״ר
ירושלים מקבוצתו וחתם חוזה
עם הפועל חדרה? על כך סיפר
השבוע סטלמך עצמו לידידים•
מסתבר כי סטלמך לא
התפעל כל־כך מההתפרעויות
הידועות של הקבוצה הירושלמית,
אלא שהפריעה לו הפוליטיקה
:״מחצית הזמן מכל
אימון היה מוקדש לוויכוחים
על מנחם בגין, וככה אי־אפ־שר
להתאמן בכדורגל,״ הסביר
סטלמך.

כשתבוא לעבוד בנמל
אילת...

תמרורים
נישאו. אשר כורם, אחד משבויי
צה״ל ממילחמת־יום־הכיפורים ויהודית
אביעה, במסיבת־נישואין עליזה
בה השתתפו אבי הפצועים שימחה
הולצכרג, ידידיו של כורם מקרב השבויים,
ונערים־אורחים מהעיירה מעלות.

התארסו. אסעד קנג׳ כדריה,
צעיר דרוזי מהכפר חדר שבמובלעת, ש
הוחזר
לסורים, עם במיה המזה בדדיה
מהכפר דליית אל־כרמל. השניים התארסו
לאחר שאיסעד סירב לחזור לשטח סוריה,
ומצא מיקלט בבית הוריה של סמיה.
נחוג יום־נישואיהם ה־ 14 של השחקן
עודד תאומי ואשתו חווה, ה
שחקן
תאומי
נישואים מאושרים
.לנמל אילת דרושים עובדים עז* גיל 32
אחרי שירות צבאי ובעלי בושר גופני
מעולה למקצוע הסווארות.

נמל אילת מציע לך # :עבודת קבועה
ומסודרת במפעל דינמי עם סיכויי קידום
בעתיד #בתקופת הנסיון מגורים בבית
נמלו•(מלון) עם ארוחות, תמורת תשלום
מינימלי #בשנת הראשונה זכות של 8
טיסות לתל־אביב וחזרה, על חשבון הנטל
?.נ.עזרת כספית ברכישת דירה בתוספת
הלויאה ל־ 10 שנים ( #יש צורך להמתין
בתור לקבלת דירה באמצעות חברת עמידר
באילת) .הנחה במס הכנסה ומס אחיד.
למחוסרי נסיון י בעבודת נמלים, תינתן
הכשרה מתאימה והדרכה בנמל אילת.

אילת הקסומה קוראת לך!

המעוניינים לעבוד מטל אילת ולהשתקע בעיר,
יפנו למשרד הראשי! רשות הנמלים, בית מעיא
דרו פתח.תקוה ,74 תל־אביב, קומת ,11 חור 1121
בכל יום שישי, ביו השעות 12.00—9.00 ויביאו
עמם תעודת ותות ופנקט טלואים; ניתן 01
לפנות בנתב. למדור בח אדם. נטל אילת, וב ד,37 .
אילת ד —

הליידי עברה בלילות
מאת ל. בנימין

חקירת המשטרה הופסקה באופן מפתיע לאחר
שהליידי נתגלתה
מזח ימים אחדים מגיעות ידיעות למוקד המשמרת שכשכונת תל
אביכים, על הליידי שבכשח את השכונח השקטח והסולידית.
ידיעות נוספות אמרו בי אין בית בשכונה שבו לא עובדת הליידי
במשך בל שעות היום ואפילו בשעות הלילה.
המפקח ד. שמונה לחקור את הנושא
העלה כל מיני אפשרויות בראשו ואף החל
להתכונן לאפשרות ששכונה זו הידועה
כשקמה תגרום לבעיות באיזור כולו. המפקח
ד. לא הפסיד זמן, ושלח את בלשיו
לגלות את הליידי.
הם הסתובבו ברחובות כדי לעצרה, אך
לא מצאו אותה ואז הגיעו למסקנה כי
הליידי עובדת כנראה רק בבתים.
לילה אחד הגיעו השוטרים לאיזור, הם
עברו מבית לבית ולא שמעו דבר, עד אשר
החליט המפקח ד• לפרוץ לאחת הדירות.
הפקודה ניתנה והשוטרים הסתערו לעבר
הדלת, הם פרצו לדירה ואמנם הם ראו
את הליידי בפעולה...

כעת יודעים גם המפקח ד. וגם חבר

עוזריו כי מכונות הכביסה ליידי ולורד
קריסטל עובדות בשקט רב עד כדי כך

שאי אפשר לשמוע אותן ובנוסף יש להן
כל היתרונות האפשריים במכונות הכביסה;
כל תכניות הכביסה לכל סוגי הכביסה,
הרתחה עד 100 מעלות, חסכון מירבי
במים, חשמל וחומרי כביסה, ציפוי אמאיל
ובקיצור אין יתרון שאינו נמצא בהן.
קחי גם את
לשבועיים נסיון
חייבות. תני לה
אליך המשטרה

את הליידי או הלורד
חינם בביתך — ללא התלעבוד
ביום או בלילה —
כבר לא תבוא...

ך חיי מין ) חפשיים ללא
הגלולה
שם שיטת

.ס 0 .אינדיקטור
ההמצאה השוויצרית המשוכללת והמקובלת בעולם כולן

כתבי ל.ם 0 .אינדיקטור
(ישראל) בט״נז
ת.ד 26300 .ת״א
בקשי שלון הסברה חינכז^

נחשבים לאחד הזוגות המאושרים בקרב
השחקנים בארץ.
פרשה • מתפקידה כמזכירת הסתדרות
האחיות בישראל, חמודה איש־שלום,
מי שנודעה בעת שעמדה בראש
מיספר מאבקים ושביתות של האחיות להטבת
תנאיהן. איש־שלום מונתה כחברת
מזכירות זעדת־הביקורת של ההסתדרות
הכללית, ואת מקומה בהסתדרות האחיות
תמלא רות יזרעאלי.
מונתה * כעורכת ראשית -של דבר
הפועלת צכיה כהן, מי ׳שהיתר, עורכת
מדור נשים ביומון למרחב, במקומה של
שולמית אור, אשר היתד, עורכת ביטאון
מועצת־הפועלות משך 15 שנה. עם
בחירתה מתכוונת כהן לשנות את שמו
של הביטאון.
מונה. כמנהל נמל התעופה על־שם

בן־גודיון, אל״ב (מיל ).אליעזר בהן, בא הסעוד

שהיה קצין בחיל־האוויר, כהן
במקומו של שמואל בסלו, אשר
תכסך עם שר־התחבורה גד יעקובי,
בזמן שיעקובי היה סגן־שר, ונאלץ
רוש עקב כך.
התפטר. מתפקידו כמנכ״ל מקורות
בינוי ופיתוח בע״מ, חברת־בת של
מקורות, יעקב סלמן, לאחר ימים ספורים
של כהונה בתפקידו. סלמן, המכהן
גם כמנהל רשות החברות הממשלתיות,
התפטר משום שהנהלת מקורות לא איס־שרה
לו מעורבות גם בענייני חברת האם.
נרצחה בכנסיית הבפטיסטים אבן־
עזר אשר באטלנטה בארה״ב, מדתה
קינג ( )70 אימו של ד״ר מרטין לותר
קינג, הלוחם לזכויות הכושים, אישר נרצח
לפני שנים אחדות. קינג נורתה למוות
על־ידי צע?ר אשר קרא, בעת שלחץ על
ההדק :״המילחמה היא שעשתה אותי ל כזה״.

פטר * בחווילתו בביירות, חג ,
אמץ אל־חוסייני, מי שהיה המופתי
של ירושלים, נחישב כאבי הטרור הערבי
בארץ־ישראל וכאוייב מייספר אחד של
הציונות משנות ד,־ 20 ועד לשנות האר בעים.
חג׳ אמין מונה על-ידי הרכרט
סמואל כנשיא המועצה המוסלמית העליונה,
ועמד בראש המרד הערבי בשנת
.1936 שנה אחר־כך נימלט מהארץ, הפך
לבעל־ברית של הנאצים, היה קשור עם
היטלר, מוסוליני ואייכמן. בשנות ה־50
עמד בראש אירגוני הפידאיון, אולם עם
חיסולם פרש מפעילות פוליטית והשתקע
בביירות.
העולם הזה 1923

ה! אבהג דו ל והרע או רבלכלצעד

ניסה אדוחה
ך יו נה שיעור בלוגיקה בסיסית :
1 1כל פוליטיקאי רוצה להגיע ל-שיל-
טון, ואם הגיע לשילטון — להישאר בו.
יצחק רבץ הוא פוליטיקאי.
יצחק רביו רוצה להישאר בשילטון.

ברצף הגיוני פשוט זה טמון
הפיתיון לכמה וכמה תעלומות,
המלוות את תקופת־הכהוכה הקצרה
של ראש־הממשלה החדש.

למשל: מדוע משמיע רבץ הצהרות,
המזכירות בחומרתן הנוקשה את ההכרזות
הגרועות ביותר של גולדה מאיר?
מדוע נעשה מאמץ מוגבר להכניס את
המפד״ל לממשלה?
מדוע טרק רבץ את הדלת בפני הפלסטינים
ובפני הסורים, ומדוע אינו מציע
שום הצעה סבירה למלך חוסיין?
מדוע הוא מתעקש שהשלב הבא ב־משא־ומתן
להסדר חייב להיערך דווקא ב־מיגזר
המיצר> ומדוע הוא מעמיד את
המצרים במצב שבו הם אינם יכולים כמעט
לזוז?
מדוע מאמינים כה רבים מראשי הלי כוד
— שניתז עכשיו להכניס את הליכוד
לממשלת רבץ?

רים, שהובטחה להם בכתב תוספת־יוקר
מלאה. לא הוא יהיה אחראי אם יבוצע
פיחות, חרף כל ההכרזות. לא הוא יהיה
אשם אם האינפלציה תמשיך לדהור לה
בעליצות.
ספיר יכול להרשות לעצמו לשבת בשקט
בסוכנות, לעשות מעשים טובים,
לדבר על הדברים היפים (עלייה, מגביות,
יהודים) ,ולחכות. אם הממשלה תתמוטט,
חלילה, הוא יהיה מוכן ברגע הנכון
ובמקום הנכון. הוא יוכל לרשת. ואולי
גם, קצת־קצת, לדחוף.

בינתיים הוא משמיע דברי נועם.
בוקר טוב, ביפה אדומה. מה
שלומך, ביפה אדומה. לאן את הולכת,
ביפה אדומה. דרשי כשלום
סבתא, ביפה אדומה.
ך* אשר הגיע לשילטון, הבטיח רביז
^ ״ממשלת המשך ושינוי״ .היה לזה
צליל נחמד, ערב לאוזן.
אבל ההמשך והשינוי הם כמו היום

היתד, ברורה למן הרגע הראשון:

מפד״ל הפכה בשנים האחרונות
1 1למיפלגה לאומנית. משתוללים בה
״הצעירים״ ,וגם אלה אינם פקקים הצפים
על פני המים. מתחת לפני המים גועשים
זרמים אפלים, ששום גורם בצמרת ד,מיפ־לגה
אינו מסוגל עוד לרסנם או לכוונם.

כדי לבצר את שילטונו, רוצה
רבץ להכניס את המיפלגה הזאת
לממשלתו.

בכך יבטל את איומם של כל הזאבים
במכה אחת.
ממשלה כזאת אינה יכולה לזוז אף
מילימטר אחד ברמת־הגולן, בגדה המערבית
או ברצועת־עזה. אין היא מסוגלת
אף לנהל משא־ומתן משמעותי על נוש אים
אלה. כל: מעשה חיובי בכיוון זה
מסכן כיום את צירוף המפד״ל, ויסכן
מחר את הישארותה בממשלה.

ץ * ן הרגע שבו זכתה באמון הכנסת,
דמתה ממשלת רבין לכיפה אדומה.
היא נכנסה ליער הפוליטי המפחיד.
מאחרי העצים ארב הזאב הגדול והרע.

ולא זאב אחד, אלא כמה־וכמה
זאבים.
זאב דיין. זאב אבן. זאב ספיר. ואולי י -
מי יודע? — גם הסבתא עצמה, סבתא גולדה
הטובה, אינה אלא זאב מחופש?

הזאב הגדול והמסוכן ביותר הוא
הזאב שתום־העין. שיניו חדות,
והוא ערמומי מאין כמוהו. קולו
רד, אכל כשהוא מזנק, הוא תוקע
את מלתעותיו ישר בגרגרת.

אין כיפה אדומה יבולה לפסוע
א?,פסיעה אחת כיער, מכלי לראות
את הזאב הזה מציץ מאחרי
העץ.

זאב ספיר נראה פחות מסוכן. זהו
( ) זאב טוב־לב, המרבה להתבדח.

אבל כשהוא צוחק, נחשפות מלתעותיו
היטב. הן ארובות וחדות.

ספיר אורב בסוכנות היהודית׳ .שוב
אין הוא נושא באחריות לדברים הבלתי־פופולריים,
שקילקלו את תדמיתו בעיני
הציבור. לא הוא. גובה עכשיו את המסים
החדשים, אחרי שהובטח בפה מלא שלא
יוטלו. לא הוא רימה את המוני השכי
מסתבר
•טגם לזרים, ואף לאויבים,
ברור המכניזם הפועל באן.

לצרף את המפד״ל לממשלה.

עובדות תמוהות, לכאורה. אבל
יש להן הסכר לוגי פשוט.

משה דיין יכול להפיל את הממשלה.
הזאת בכל רגע. אם יצווה על נאמניו ב־רפ״י
לקום על הממשלה, היא תאבד את
הרוב שלה. גם אם לרוב אנשי רפ״י לא
יהיה חשק לציית לו. לא תהיה להם ברירה.
אפילו שימעון פרס עדיין אינו די
חזק כדי להפר את דין הדיין.
רבים מאמינים כי מנוי וגמור עם דיין
לחולל הפיכה זו. הוא ימתין, כך הם
סבורים, לפירסום דידו״ח הסופי של ועדת״
אגרנט, שיטהר אותו כליל( .איזו ברירה
יש לאגרנאוטים המיסכנים, אחרי שהפליגו
בכיוון זה בדו״ודהביניים הראשון?)
אז ינצל דיין את ההזדמנות הראשונה —
כניעה כלשהי לאמריקאים, נסיגה בלתי־פופולרית
או איזשהו כישלון ממשלתי —
כדי להרים את נס המרד, לקרוא לעזרת
הליכוד והדתיים, להפיל את הממשלה,
להקים קואליציה ימנית או להכתיב עריכת
בחירות חדשות.

מדיניות הישנה הפושטת־רגל. אך אין
אנחנו רואים כל שינוי. אולי משותק
רבין מפני שיש לו רק רוב של קול
אחד בכנסת. אך ייתכן שאני צודק ב אומר,
שלא הקיום הפוליטי -של מר רבץ
צריך להיות השיקול המכריע

** וש׳טני שלא רק הצורך בהרחבת
! | הממשלה, צירוף המפד״ל ואולי אף
הקמת ליכוד־לאומי, הוא המדריך את
מעשיה ודיבוריה של ממשלת רבין בשעה

כיפה אדומה רוצה להגיע אל הסבתא.
הסבתא היא, במיקרה זה, דעת־הקהל.

דווקא מפני שהממשלה הזאת
היא בל כך חלשה ורופפת מבחינה
פוליטית, נאלצים ראשיה להשתדל
ככל כוחם למצוא חן כעיני
הציבור.
איזה ציבור?
הציבור של שוחרי השלום והרפורמה
הוא ״בכיס״ .אין צורך לחזר אחריו. הוא
מפוצל ומפולג• אין הוא מהווה כוח פוליטי
מאורגן ויעיל. אין הוא יכול להפעיל
לחץ. הוא לא היה אפילו מסוגל
להתנות את תמיכתו בממשלת רבין בתנאים
אלמנטריים.
אם כן, יש צורך למצוא חן רק בעיני
הציבור שבין המערך והליכוד. הציבור
הרוצה להחזיק במרבית השטחים המוחזקים,
שאינו מאמין באפשרות של שלום,
הסולד מהפלסטינים או חושש מפניהם,
השונא את הסורים ושגם אינו מאמין
כל־כך למצרים. הציבור של עיתוני-
הערב.
ציבור זה התייחס לממשלת־רבין מלכתחילה
בספקנות ובחשדנות. הוא שמע את
בגין מגדיר אותה כממשלת־יונים. מי
שרוצה לפייס ציבור זה ולרכוש את לבו,
מוכרח לסגוד לאמונותיו התפלות ולדי-
עותיו הקדומות. הוא מוכרח להיראות
נוקשה וקשוח.

הכרזדתיה המדיניות שד ממשלת
רבץ תואמות היטב גם את
הצורך הזה.

ולי יש* עוד גורם המכוון ממ-שלה
זו. ואת ראשה.

רבין וגולד ה: יש המשך, היכן ה שינוי!
והלילה, האש והמים. קשה מאוד לאחד
אותם.
היתה לו האופצייה של ממשלת שינוי :
לצאת מייד בתוכנית נועזת של יוזמות״
שלום כלפי חוץ ורפורמות כלפי פנים.
להוכיח לציבור שהוא מביא עימו רוח
חדשה ותנופה חדשה• להכריז על בחי רות
חדשות ולקבל מן הציבור מנדאט
בטוח לביצוע תוכניתו.

היו שנתנו לו עצה זו. הוא לא
קיבל אותה.
יתכן שהחמיץ הזדמנות היסטורית בל־תי־חוזרת.
יתכן שאשמים בכך גם אותם
שוחרי שלום ורפורמה, שנתנו לו את
קולותיהם בכנסת בלא שום תנאי, מבלי
לאלצו תחילה לגלות את תוכניתו ולהתחייב
לדרך זו. יתכן שהיה זה מחדל,
שיתנקם בבוא העת בבעליו.

אך את הנעשה אין להשיב. רבץ
הקים ממשלה שהיא, בעיקרה,
ממשלת המשך.
הבסיס הפרלמנטרי שלה צר ורעוע.
הדבר מטיל על סיעות הקואליציה בכנסת
מאמץ מתיש ומתמיד, שאין הן
מסוגלות לעמוד בו לאורך ימים. הזאבים
אורבים על כל צעד ושעל, גם בתוך מיס״
לגת־העבודה וגם מחוצה לה.

מה לעשות 1
התשובה מובנת כמעט מאליה, והיא

והנה, ראה זה פלא: בהצהרותיו האחרונות
שלל רבץ כל אפשרות של פשרה
ברמודהגולן, אפילו אם תלבש צורה של
פירוז מובטח במיסגרת שלום רישמי. הוא
שלל כל אפשרות של משא־ומתן עם הפלסטינים,
אפילו היו מסכימים מראש
להכיר במדינת־ישראל ולהסתפק במדינה
פלסטינית לצידה. הוא לא השמיע אף רמז
דק של הצעה למלך חוסיין. הוא דיבר
אך ורק על המשך המשא־והמתן עם
מצריים.
למשא־ומתן עם מצריים אין התנגדות
מצד המפד״ל, ואף לא מצד הליכוד. למצריים
אפשר להחזיר אפילו כמה קילומטרים
נוספים, כדי לפייס את האמריקאים.
הצרה היא שהמצרים אינם יכולים
להשתתף בתסריט, המציג אותם כבוגדים
באחיהם הערביים. רבץ סוגר את
האופציות גם בפניהם.

מסתבר שהתפיסה הפוליטית
של ממשלת רבץ תואמת בדיוק
את הנוהיות השילטונית שלה.
מדיניות־החוץ, הקובעת את גורל
המדינה, מושפעת כאופן מכריע
על-ידי מדיניות־הפנים, הקובעת
רק את גורלם של עסקנים.
העיר על כך חוסיין המלך, שאינו טי פש
כאשר קיבל מר רבין את השיל-
טון מידי גולדה מאיר, הוא דיבר על
המשך ושינוי. אנחנו רואים את המשך ה

הייתי
קורא לו ״סינדרום אידן״.
רוברט אנתוני אידן הגיע לכס ראש־הממשלה
בבריטניה באפריל . 1955 אחרי
ששימש במשך 16 שנה כעוזרו ומשרתו
של וינסטון צ׳רצ׳יל, מהן כעשר שנים
כשר־החוץ. לעומת צ׳רצ׳יל הגברי, התוקפני,
הלוחם־מבטן־ומלידה, נחשב אידן
לדיפלומט רכרוכי. פעמים אחדות בחייו
התמוטט.
כאשר הגיע סוף־סוף לשילטון עליון,
היה מנוי וגמור עימו להוכיח שהוא גבר,
לוחם ומנהיג בזכות עצמו. ייתכן מאוד
שגורם זה דירבן אותו לה-שתתף במיבצע
הישראלי־צרפתי־בריטי נגד מצריים. מיל-
חמת־קדש היתה הרפתקנית מבחינת יש ראל,
אווילית מבחינת צרפת ומטורפת מבחינת
בריטניה.

ברור כיום שאידן לא היה מתפתה
למהלך אומלל זה, אילולא
סבל ממחדת־המרה — ואילולא
רצה להוכיח שאינו נופל מצ׳ר־צ׳יד.
זה היה סופו.
יצחק רבין הגיע לשילטון אחרי גולדה
מאיר, סמל הנוקשות, ומשה דיין, אליל
המילחמה• לפיתחו רובץ הפיתוי להוכיח
שאינו נופל מהם בתכונות אלה — ובכך
לחקותם .״סינדרום אידך׳ עלול להדום את
רבץ, כפי שהרס את בעליו המקורי, וכפי
שהרס עוד קודס״לכו את משה ׳ישרת.

מכל הזאבים האורכים לכיפה
אדומה, זהו אודי הזאב המסובן
ביותר.

1 * 1 1 1 1 * 114 X1

הסינור המלא מאחרי נפילת בנק א״י בריטניה:
מיד 1מק ישואר סיכן מאות מיליונים
הבנק הדתי הוכנס כחלק מעיסקה עם המפד״ל
*•*די ממשלת־ישו־אל התבוננו זה
114 בזה בפליאה. מעולם לא ראו את
נגיד בנק-ישראל, משה זנבר, מתעקש
עד־כדי־כך על דבר כה בלתי־הגיוני.
בפניהם הובאה הצעה של שר־האוצר
יהושע רבינוביץ׳ ,כי בנק ישראל־בריטניה
(החלק הישראלי בו בלבד) ,יימכר לבנק־הפועלים
ולבנק־המיזרחי, כדי למנוע מראש
מצב בו תיתכן מפולת של הבנק.
שני הבנקים האמורים הודיעו על הסכמתם
לקנייה, ובנק ישראל־בריטניה הסכים ל מכר.
ואילו
נגיד בנק־י-שראל התעקש. הוא
נלחם בכל־עוז כנגד עיסקת־המכר, ובעד

הפקיד כספים בבנקים קטנים המציעים ריבית
גבוהה יותר.
אבל נגיד בנק־ישראל הנוכחי, זנבר,
רוצה להראות בסוף השנה רווחים משמעותיים,
לקבל על הפקדות המטבע־הזר של
ישראל רווח גבוה. לכן החליט להסתכן
בהפקדתן של יתרות המטבע־הזר של
ישראל בבנקים קטנים, כדי לקבל ריבית
והפקיד 30 מיליון מרקים גרמניים בבנק־ישראל־בריטניה,
כדי לקבל ריבית גבוהה
יותר. בכך נהג ככל ספקולאנט
בבורסה — אבל סיכן את עתידה של מדי־נת־ישראל.
סיבה נוספת: כיצד ייתכן ש־בנק־ישראל
לא ידע מה נעשה בבנק־ברי־

לבנק־לאומי־לישראל ללא כל זעזועים —
ובנק זרובבל נמכר, אף הוא ללא כל
זעזועים, לקבוצת בנק־הפועלים. הישרים
דחו מכל־וכל את עמדתו של הנגיד, בירכו
על המוגמר בין בנק־הפועלים ובנק־מיזרחי
לבין בעלי בנק-בריטניה.
אך השרים, בישיבת־הממשלה, ביום הראשון
בלילה, לא ידעו עובדה נוספת :
ימים אחדים קודם־לכן עשה זנבר כל מה
שביכולתו, כדי שבנק־בריטניה יימכר ל־בנק-לאומי,
ולא לבנק־הפועלים.
המגעים בין מנכ״ל בנק ישראל־בריט־ניר״
עוה״ד יהושוע בן־ציון, שהוא פעיל
נלהב בתנועת ארץ־ישראל השלימה, לבין
האגורה שזכתה ייחם
אנשיס שקבלראצלנן ייעוץ לגבי ס.ממלם
קטנים מבקשים היום ייעוץ לגבי הסכומים שגדלן.
זהו אחד הצדדים החזקים שלנו.

רייו

נחום־זאב ויליאמם, שעשה
| | 11 * 1 1ה 1ך 11 מאות מיליוני לירות שטרלינג
י / 111 #11ן 1#יייי
בדרך הקשה, רכש בארץ את בנק־העולים והפכו לבנק ארץ־
ישראל־בריטניה, מן הגדולים במדינה. ויליאמס נפטר שנים
מיספר לפני המשבר שפקד את עיסקי הבנקאות של מישפחתו.
כך •שבנק־ישראל יטול את ניהול בנק־בריטניה
לידיו.
מדוע כה חשש נגיד בנק-ישראל פן
יתמוטט בנק״כריטניה? מדוע ביקש ל מנוע,
בכל מחיר, את העברתו לידי בנק־הפועלים,
העדיף שייפול לידי בנק-לאומי
או לידיו־שלו? מדוע תפס את הבנק בכח
החוק, ופוצץ את מכירתו על סף החתימה?

זנכר הפקיד חלק ניכר מית
רות־המטבע-הזר של מדינת-יש
ראל בסניף האנגלי של בנק יש
ראד-כריטניה. כמיקרה של התמוטטות,
היו היתדות של מדינת
ישראל, שהופקדו שס, נעלמות.
זנבר ביקש גם להסתיר את עובדת
ההפקדה, שהיא־עצמה שע*
רורייה שאין שנייה לה.
הנגיד הקודם של בנק־ישראל, דויד
הורוביץ /היה מקפיד להפקיד את יתרות־המטבע
של ישראל בבנקים בטוחים, כגון
צ׳ייס מנהאטן, פירסט נשיונל, או בנקים
אחרים מסוג א״א. מעולם לא התפתה ל

11ל 1 1 1 1 1 111 1 1 0 , ״1מודעה זו של בנק ארץ יש
יייייי ״ י י ׳ ראל־בריטניה פורסמה בעייי—

תון הפיננסי יום־יום, ובה הודיעה הממשלה על מכירת בנק
ארץ־ישראל־בריטניה לבנק־הפועלים ולבנק המיזרחי, בגלל קשיים
הצפויים לבנק זה, המכירה לא התקיימה בגלל התנגדות משה זנבר.

סניה? שבע שנים אחרי התמוטטות פוייכ־סוואנגר—אלרן—קרדיט,
הפרשה חוזרת
על עצמה. והרי בנק־ישראל יודע על
בל עיסקה של כל בנק. היכן הוא היה בשנים
האחרונות בהן ניהל בנק־בדיטניד,
עיסקות בחו״ל במאות מיליוני דולר?
היחסים בין זנבר ללווינסון גרועים ביותר,
ואילו יחסיו עם יפת מצוייניס. זנבר
ידע היטב כי אם יפת יקח לידיו את הבנק,
ידאג להעלים את פרשת ההפקדות. משום
כך עשה ככל יכולתו למניעת העברת הבנק
לידי בנק-הפועלים.

מסע-ה 9אני ק ה
של הנגיד
^ שרים זכרו היטב, כי בשנת 1966
\ 1׳נטל בנק־ישראל לידיו שני בנקים
אחרים, פויכטוואנגר ואלרן, והדבר גרם
אז לבנק-ישראל להפסד של למעלה נד
100 מיליון לירות. הם זכרו גם כי הבנק
השלישי שהסתבך אז, בנק קרדיט, נמכר

יו״ר הנהלת בנק-דפועלים, יעקב לווינ־סון,
החלו לפני כעשרים יום, הגיעו ביום
השישי שעבר לשלבי טיוטות של הסכמי־מכר.
ביום השישי התקשר מנכ״ל בנק-
לאומי, ארנסט יפת, עם בן־ציון, אמר לו
כי אף הוא מעוניין ברכישת הבנק.
בן־ציון, מצידו, התקשר מייד עם נגיד
בנק-ישראל, משה זנבר, סיפר לו על
הפנייה של בל״ל ועל המשא-והמתן המתקדם
עם בנק־הפועלים. לדברי ראשי
בנק־בריטניה השיב ׳זנבר, כי אם קיים
אדם ישר, הגון ודיסקרטי — הרי זה יפת,
מנכ״ל בל״ל. בן־ציון לא הגיב, המשיך
במגעים עם בנק־הפועלים.

בנק ה מיזרחי
מצטרף
ף* מדצאי־השבת שעברה זימן זג-
^ בר את בדציון ללישכתו ־שבתל־אביב.
במקום נכחו, מלבדו, גם המפקח-על-
הבנקים, מאיר חת ומזכירתו עדה. זנבר

מנכ״ל בן־ציון
הודיע לבן־ציון כי אם לא ימכור את הבנק
במהירות ,״יתפוס״ אותו בנק־ישר*
אל, וכי היחידי שניתן לגמור איתו את
העיסקה במהירות הוא יפת מבל״ל.
הסיבה: לבנק נוצר גירעון של תשעה
מיליון דולר שלא יכול לגייסם, בגלל ה־

פניקה בעולם עם התמוטטות בנק־הארשסדט
הגרמני. פיקדון של הבנק ב־שווייץ, עליו
נמסר כי הוא חופשי, התגלה כמשועבד
בגלל עיסקות אחרות, נוצר חשש כי הבנק
לא יעמוד בהתחייבויותיו.
בן־ציון התקשר עם יפת, וזה השיב כי
הוא מעוניין לקנות, אך רק אחרי בדיקה —
הוא לא יקנה חתול־בשק.
באותו מוצאי־שבת עצמו התקשר טלפונית
גם מנב״ל בנק-המיזרחי, אהרון מאיר,
וביקש להצטרף לרכישה (לדברי מקורות
בבנק־הפיזרחי התקשר מאיר לראשונה
כבר ביום החמישי) .בן־ציון השיב כי הוא
מקיים מגעים עם בנק־הפועלים, הציע למאיר
לפנות אל לווינסון, לבקש שיצרפו
לעיסקה.
ביום הרא־שון בבוקר הגיע בן־ציון ל־מישרדו
של לווינסון, להמשך המגעים,
לפתע צילצל הטלפון, והשניים נקראו בבהילות
ללישכת שר־האוצר בירושלים.
משהגיעו, נכנס לווינסון לחוד, ואחריו בן־
ציון — גם הוא לחוד.
רבינוביץ׳ אמר כי יש לסיים את ה־עיסקה
עוד באותו יום, וכי לא ייתכן שיקרה
כאן מה שקרה בגרמניה (הבנק ה פרטי
הגדול בגרמניה, הארשטדט, התמוטט
בגלל השקעות בעיסקות מטבע־זר, ועקב
הפסדים שנגרמו מעיסקות אלס.

לחצו של רבינוביץ׳ למכירה ל
בנק־הפועלים ולהמיזרחי גם־יחד,
נועד לסייע לכניסת חמפד״ל לממשלה.
בנרדחמיזרחי מקורב ביותר
למפד״ל, ושריה עומדים בראשו.
הגדלת המיזרחי על-ידי בליעת
בנק-כריטניה יכולה להוות חלק מן
־המחיר שישלם המערד תמורת
הרחבת הממשלה. שכן, בנק־הפו־עלים
יכול לרכוש את בנק־ברי
טניה, כמעט ללא עזרה.

בן־ציון, לווינסון ומאיר התיישבו מייד
לסגור עיסקה, המשיכו בכך עד החתימה
— עם עלות השחר.
כל אותה שעד. ישבה הממשלה הכן,
לפי דרישתו של זנבר, לכל מיקרה בו
יתפוצץ המשא־והמתן — אז תוכל להתגשם
מישאלתו ״לתפוס״ את הבנק בידיו.
אולם בניגוד לדעתו, ועל-אף לחציו של
הנגיד,׳ הגיעו הצדדים לידי הסדר, עליו
חתם הנציג הבכיר של בנק ישראל־בריט־ניה
באנגליה, הארי לנדי, שהגיע ארצה
לצורך זה.
אולם, בחצות יום שני, הודיע הנגיד
לראשי בנק־הפועלים ומזרחי על ביטול
ההסכם. בנק-ישראל החליט לתפוס את הבנק
בגלל חשד למעשים פליליים. מעשה
זה הדהים את הכל׳ ובעת כתיבת שורות
אלו עדיין נמצאים כל הנוגעים בדבר בלי־ש־כת
שר־האוצר בירושלים, בניסיון לבטל
את ההחלטה השרירותית. שכן. שני הבנ קים
הסכימו לכסות הפסדים בשיעור של
15 מיליון ל״י, וכל מה שמעל לכך, תכסה
הממשלה. עכשיו תשלם הממשלה הכל,

במדינה

בתוספת 15 מיליון ל״י שהבנקים היו מוכנים
לשלם.
הנגיד פוחד
^ ששד של הנגיד לגורל ההפקדות
\ 1שלו, הוא שהינחה את מסע־הפאניקד.
שניהל בעניין מכירת בנק ישראל־בריט־ניה.
מאזנו האחרון של הבנק מורה על 1.2
מיליארד לירות. הרווחים לפני־מס היו
• 14 מיליון לירות.
הבנק בישראל והבנק השני(השייך לבנק
הישראלי) ,זה שבלונדון, עשו משך שנים
עיסקות־מטבע בינלאומיות נועזות, הרוויחו
היטב כל השנים.
לפני חודשים אחדים נכנס הבנק לעיס־קי־המתכות,
כולל זהב, בסכום של 800
מיליון לירות. אולם, בעוד שמעיסקות־הזהב
נותר בידיו רווח נאה, מאחר שמכרו
קדם ירידת־המחירים האחרונה, הרי משאר
המתכות לא הצליח להיפטר, נזקק בדחיפות
למימון נוסף.
לפני כשבועיים פשט את הרגל, בנסיבות
שונות, בנק הארשטדט הגרמני, וזנבר החל
,חושש ברצינות פן יקרה אותו דבר עצמו
גם במיקרה שלו — וההפקדות תיעלמנה.

כנק־ישראל הוציא דכנק־כריטג־יה
מיבתב, המחייכו להפסיק מייד
את כל עיסקות המטבעות הזרים
והמתכות כחו״ל. המיבתב בא לבנק
במהלומה, שבן מכירה בתקופה
של ירידת-מחירים, פירושה הפס
די-ענק.
פרקליט הבנק, עו״ד אליהו מירון. קבע
כי משפחת ויליאמס היתה מוכנה להפקיד
נכסים ב־ 100 מיליון דולר כנגד הפסדי
הבנק, אולם זנבר סירב גם לכך. אולי שר־האוצר
יהושע רבינוביץ׳ יחשוב אחרת.

ה מיי ס די ם
והיור שים
* הושוע כן־ציון (המתגורר בשדרות
בן־ציון בתל־אביב, ללא כל קשר לשם*
מישפחתו. אך אימו מתגוררת ברחוב בו־ציון
בירושלים, הקרוי על שם אביו של
יהושוע, שהיה רב נודע בארצות־הברית),
ניראה נינוח בביתו, לאחר ליל־השימו־רים.
בידי
המוכרים יי-שארו הבנק שבאנגליה,
חברת־הביטוח ה״שראלית צור, יקבי אלי־עז,
מיפעל־הבוכנות נזובילית, מיפעל ארי־זות־ישראל,
שליש במיפעל־המנועים סבקל
(בו שותפים מיפעלי נייר חדרה וביל לוויט
מארה״ב) ,ועוד רכוש מקרקעין רב, כ־
80 דונם בבנייה באשדוד.
בן־ציון עצמו הוא בעליו של דפוס בחברון,
בו השקיע בשל פעילותו הרבה
בתנועה למען ארץ־ישראל השלימה. כן
ידוע הוא כאחד מראשי התורמים והפעילים
של התנועה, אם*כי הוא טוען כי פרש
מן הפעילות.
אין ספק כי בישנת ,1938 כאשר קנה
נחום־זאב ויליאמס המנוח את בנק־הער
ליס- ,ששינה שמו לאחר־מכן לבנק־ארץ־
ישראל־פולין ולבסוף לבנק ישראל־בריט־ניה
— לא תיאר לעצמו כי הממלכה שהקים
תתפורר -שנים מעטות לאחר מותו.
מייסדיו -של בנק־העולים היו אביו של
ח״כ גדעון האוזנר, אביו •של עורך־הדין
אליהו מירון (•שהוא עורך־הדין •של הבנק
כיום, ושותפו של בן־ציון במישרד־פרקלי־טות
מצליח) ,וכן אברהם לרנר• ,שהיה
ידיד־מישפחה קרוב למיעזפחתו של יעקב
לווינסון, מי •שרצה לקנות את הבנק כיום...
בשנת ,1971 כאשר נפטר ויליאמס (ש היה
גם אחד התורמים הגדולים במחנה ה דתי,
מבוני היכל שלמה ומקים קרן בת
10 מיליון לירות לתרומות וצדקה) ,התחלק
רכושו הגדול בין ארבע בנותיו.
עיקר רכושו היה נכסיו בלונדון, והונו
נאמד אז במאות מיליוני לירות אנגליות.
נכסים אלה באנגליה כללו את בנק בריטניה
בלונדון, שתי חברות־ביטוח, וחברות-
נכסים. רכוש זה עבר לידיו של הארי
לנדי, בעלה •של הבת הבכירה.
לנדי, בן 68 כיום, עבר לאחרונה לעסוק
בענייני־ציבור, והוא פעיל כסגן יו״ר ועד־שליחי־הקהילה
— המוסד העליון של יהדות
בריטניה. לנדי הביע כבר פעמים מיס־פר
את רצונו לפרוש מן העסקים, להתמסר
לעיסקי-הציבור בלבד, והוא עתיד לזכות
בקרוב בתואר ״אביר.״
יהושוע בך ציון, בעלה של בת־הזקו־נים
•של ויליאמס, אינו יודע במה יעסוק
להבא, אם-כי הטיפול ברכוש שנותר בידי
המישפחה הוא רב ועצום.
העם קר1יד >1לן־ 1שדאג•
הסריגה בוזה התאבלה עד
מפלתה ש? חודגד
במשחקי הגביע העולמי בבדורג?
״אין אלוהים! אין אלוהים!״ פרצה ה קריאה
מפי חבורת־צעירים שהתקבצה ברחוב
דיזנגוף בתליאביב סביב מכשיר
טלוויזיה שהוצג באחד מחלונות הראווה.
אגרופיהם היו קמוצים ׳וכמה מהם היו קרובים
לבכי. כאשר ׳שרק השופט את שדי-
קת־הסיום במישחק־הגמר שהתנהל במים־
גרת מישחקי הגביע העולמי לכדורגל במינכן,
חש חלקו הגדול של עם ישראל
כמותם.
הקשרים הריגשיים העמוקים השוררים
בין הישראלים להולנדים, הם שגרמו ל הזדהות
זו. היה זה דק סימלי שאחד מ־שחקני־הסילואים
של הנבחרת ההולנדית,
שלא נטל חלק במישחק־הגמר, נשא את
שם־המישפחה ישראל, וכאשר הכריזו הקריינים
את שמו, בדקות המעטות בהן
נטל חלק במישחקים האחרים שקדמו ל־
,מישחק־הגמר, דומה הוד. לאוהדי־הספורט
בי-שראל כאילו נבחרתם הלאומית שלהם
היא הנלחמת על הזכייה בכתר האליפות
של הדת הנפוצה ביותר בעולם — דת
הכדורגל.
׳המדינה ׳התרוקנה. בין השעות
חמש לשמונה בערב, ביום הראשון האחרון,
בעת שמישחק־הגמר בין נבחרות
גרמניה־המערבית והולנד הועבר בשידוד
ישיר בטלוויזיה, ניראו רחובות ערי ישראל
כמו ביום־הכיפורים לפני הגיוס הכללי.
כאשר כבשה הולנד שער יתרון, כבר
בדקה הראשונה של המישחק, פרצו שא-
גוודהשמחה מכל חלונות בתי י־שראל. החל
מאותו רגע, ועד לשריקת־הסיום נדמה
היה כי יוקרתה של מדינת־ישראל מונחת
על נעלי הכדורגל של כדורגלני הולנד,
וביחוד על אלו של כוכב הנבחרת ההולנדית,
יוהאן קרויף.
כאשר הסתיים המישחק בניצחונה של
הנבחרת הגרמנית ,1:2 ,והגרמנים הצוהלים
הרימו אל־על את גביע־הזהב בו
זכו, התאבלה המדינה כולה על הפסדה של
הולנד הקטנה, האמיצה, אחת הידידות
הבודדות שעוד נותרו לישראל בזירה הבינלאומית.

מיפלגות

ניים
בנוסח כימעט־בגיני, וחזר להיות
מתון. הרביעי בחבורה הוא ח״כ שלום
לוין, המזכיר השתלטני של הסתדרות המורים,
הכועס על כי לא מונה לשר־החינוך,
במקומו של אהרון ידלין.
מעבר דמליצות ריקות. מבחינה
מעשית, אין סיכוי שיוזמה זו תוליד יותר
מאשר סנסציה חולפת. פשוט אין כל אפש רות
שהארבעה יסכימו על איזשהו דבר
ממשי — בשטח הסוציאלי או הביטחוני
— מעבר למליצות ריקות.
אולם בינתיים יכולה יוזמה זו לעזור
לדברים שאינם תלויים דווקא ברצון היוזמים.
דבריו
של אליאב על הצורך בהרחבת הממשלה
יכולים לפלס את הדרך לחדירת
המחנה הסיפוחיסטי המובהק לתוך הממש לה,
ולסתום את הדרך להסדר-שלוס. כמה
מראשי המערך, המקווים להחייאת רעיון
הליכוד־הלאומי, כדי להעמיד לרשות יצחק
רבין רוב יציב (ראה הנדון) ,בוודאי שמחים
על יוזמה זו.
דבריו של הלוי על ״פשרה״ ,אף שלא
היו ק*שורים בשום תזוזה ברורה בעמדתו
הסיפוחיסטיח, יכולים לעזור לפילוג הליכוד,
ולהוצאת הליברלים המתונים מתוכו,
אחרי שיעבודם בן תשע השנים להנהגת
מנחם בגין. גם על כך ישמחו,
בוודאי, ראשי המערך.
קואליציה ארוכה הדרך ליגלנלשדה

זמרות שגיראה בי פתוחה הדרך
להצטרפות המפר״?
?קואליציה — קמו עוררין
בתוך מיפזגה זו
אנשי מיפלגת־העבודה החלו סופקים
כפיהם בהנאה. הרב הראשי לישראל,
שלמה גורן, חזר מחו״ל ובאמתחתו הנוסחה
הגואלת להצטרפות המפד״ל לקואליציה.
עתה, חשבו, יוסר האיום המתמיד על ממשלתו
של יצחק רבץ, והריב שפגע בברית
ההיסטורית בין מפא״י והמפד״ל — יהיה
לאפיזודה נשכחת.
רק השרים חיים צדוק, משה ברעם ואהרון
ידלין, וח״כ פינחס ספיר, המנהלים
את המשא־וסתן עם המפד״ל, יודעים עד־כמה
קשה היה לשחות בזרמים השונים
בתוך מיפלגה זו וביתסי־החוץ שלה, עד
שהובטחה כניסתה לממשלה.

ה״דבו שו״ס •חד״ו
בלתי אם נועדו
התיסבול של אנשי-
מיסלגה מבודדים
הוליד קודיוז פוליטי אין שום תכונה משותפת לאריה (״לובה״)
אליאב ולבנימין הלוי.
אליאב הוא יונה־שביונים, המאמין בהחזרת
כימעט כל השטחים, בפיתרון
לבעייה הפלסטינית ובכלכלה סוציאליסטית.
הוא נוח לבריות, ובעל מוח פתוח.
בנימין הלוי הוא אחד הלאומנים הקני
איים ביותר בכנסת, העולה בקנאותו בשטחים
רבים על מנחם בגין. הוא בעל
תפיסה ימנית קיצונית, מתנגד חריף להחזרת
השטחים, שולל טוטאלי •של עצם
קיום העם הפלסטיני, בעל תפיסות חברתיות
שמרניות ביותר.
רק דבר אחד מאחד את שניהם: הם
מבודדים במיפלגותיהם׳.
יד למי ז׳ יתכן שבידוד משותף זה
הוליד את אחד הקוריוזים המרתקים בתולדות
המדינה. .
השבוע הופיעו השניים במיסמך משותף,
שבו קראו להרחבת הממשלה. המצע הכלול
בו הוא צירוף של כמה פסוקים סתמיים,
שאין אדם במדינה שאינו יכול לחתום
עליו — החל ברב מאיר כהנא וכלה
במאיר וילנר. מדובר בו על שלום, פשרה
ופער.
הצטרפו אליהם שני ח״כים נוספים: הליברל
שניאור זלמן אברמוב, מי שהיה
בעבר מתון ביותר בענייני פנים וחוץ,
בלט בשנה האחרונה בכמה נאומים קיצו

המר
סוסו נגד סמי
התנגדות משולשת. אולם נראה כי
למרות שהצליחו, בעזרת הרב גורן, להתגבר
על האיסור שלו־עצמו להיכנס לממשלה,
ולמדות שהרב גורן הביא ימן הרב
בער סולובייצ׳יק את הבשורה שסולוביי־צ׳יק
אינו מתנגד להסכם זה — תקום
התנגדות לכניסה לקואליציה בתוך ה־מפד״ל
עצמו.
ההתנגדות החריפה והקולנית ביותר
תבוא מצד חוגי הצעירים. שני הח״כים

אליל קרוי(?
אבל לאומי
הצעירים של המפד״ל, זבולון המר ויהודה
בדמאיר (המכונים בכנסת מי-וסוסו) ,הם
האחראים, בעצם, לעובדה שהמפד״ל אינה
יושבת היום בממשלה.
למרות שחלומם בדבר הלחץ על העבודה
להקים ממשלית ליכוד לאומי הוכח כ־הבל־הבלים
ולמרות שהמון בהתנגדותו של
המר לכניסה לממשלה הונמך, מאז התברר
כי הוא יקבל תיק באותה ממשלה,
ייאלץ המר להיכנע הפעם לבן־מאיר, אשר
׳נחשב תמיד לעושה־דברו! ,ולא להסכים
ללכת לקואליציה.
בן־מאיר יודע כי, במערכת־חיחסים הפנימית
של המפד״ל, כאשר יקבל אחד
הצעירים תיק בממשלה, ינוטרל לחלוטין
הצעיר השני — כמקרה זד, הויא־עצמו.
הוא הצליח לגייס לעזרתו את: מיסטר
שלושה בסיעת הצעירים, ראש המועצה־המקומית
נתיבות, שלום דנינו, ואת מתנחלי
המפד״ל, ואילץ את המר להמשיך
ולהתנגד לכניסה לקואליציה, למרות התיק
הקורץ.
מתנגד אחר הוא שר־הסעד לשעבר,
מיכאל חזני. שמו של חזני לא הוזכר
בין ארבעה השרים המיועדים של דד
מפד״ל, ותחת זאת הוצע ליו לשמש כנשיא
אוניברסיטת בר־אילן. חזני, אשר אינו
רוצה לרדת כה מהר מהבמה הפוליטית,
יילחם כנגד הכניסה לממשלה, כדי להש איר
את המיפלגה באופוזיציה, ועל־ידי כך
לשמור על כוחו־שלו בתוכה.
המתנגד השלישי הוא ח״כ אברהם מלמד.
הכרית המלאכותית כסכנה. מלמד
טוען כי, לדעתו, אץ צורך להיכנס
עתה לממשלה, מתוך היישובים פוליטיים־
׳פנימיים של המיפלגה, מאחר שצעד יזה
יתפרש ככניעה, כרדיפה אחרי כיסאות,
יפגע במפד״ל בעת הבחירות הבאות.
אולם מקורבי מלמד יודעים לספר כי
הוא נפגע ביותר מן העובדה שידידיו
במערך העדיפו את שולמית אלוני והל״ע
על־פני היענות לדרישות הספד״ל בהרכבת
ממשלת רבין.
נראה כי ההתנגדות הרעשנית של הצעירים,
התנגדותו של חזני המסוגל עדיין
לגייס רשימה לא־מבוטלת של תומכים
בוועד־הפועל של המפד״ל ,׳והתנגדותו של
האיש השולט על המשאבים הכלכליים של
התנועה, אברהם מלמד, תכביד על הברית
המלאכותית שהקימו בורג, רפאל
וורהפטיג, שמטרתה אחת: להיות בממשלה.

מרי

ח ש בץ

מהן ״הזכויות הלאומיות״ של העם
הפלסטיני? מי מייצג אותו? כיצד יכולה
לקום ולהתקיים מדינה פלסטינית לצד מדי־נת־ישראל?
איך יוכטח כיטהון המדינה
כהסדר ישראלי־פלסטיני?
שאלות אלה יידונו כיום־עיון ארצי של
פעילי תנועת מרי, שיוקדש לנושא

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה, לאותן
הספרות יש אותם סימנים. בעזרתן של פעולות חיבור,
חיסור, כפל וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין בל
סמל של ריבוע.

דו־קיוס ישראל־ פלסטין״
ושיתקיים כשבת כשבוע הכא, ה־ 13 ביולי,
בשעה 10 כבוקר כאולם מקסים, ליד קולנוע
מקסים, רה׳ המלך ג׳ורג׳ פינת שד׳ בן
ציון, תל־אביב. החברים והאוהדים מוזמנים.

}9 2ו

יפתחו :

אור׳ אב1ד

יוסי אמיתי

דק 5עוג
ה דרושות

במדינה אריך ישראל
נ9וחו שד ר.מ!ו 3תי

מנהיג מרד או
מסית לפרעות — פטריוט
או רוצח עם?
יש אנשים המזכירים רק במותם שהם
יהיו עדיין בחיים עד עצם אותו יזם. הם
שייכים, כאילו לעבר הרחוק.
כזה היה חג׳ אמין אל־חוסייני, המופתי־לשעבר
של ירושלים ,״המופתי״ בה״א
הידיעה בפולקלור הישראלי.
נדמה שאין אדם המסמל יותר את מקורות
הטרגדיה הפלסטינית מאשר איש זה,
בעל הזקן האדמדם. אין גם אדם המבליט
יותר את התהום הרובצת בין התודעה
הישראלית והתודעה הפלסטינית.
קנאי עד הסוף. בעיני הפלסטינים,
המופתי היה פטריוט אמיתי, לוחם אמיץ
למען עמו וארצו.
הפלסטינים הנאורים, המביטים אחורה
על תולדות עמם, מייחסים למופתי הרבה
מן ׳האשמה לטרגדיה הפלסטינית .״הוא
היה אדם ישר,״ אמר השבוע מנהיג פלס טיני
בכיר .״אבל הוא היה גם אדם צר־אופק,
ללא השכלה רחבה. כל השכלתו
היתד! דתית. הוא לא הבין את הכוחות
הגדולים שהשפיעו על גורל הארץ.״
לגבי הפלסטינים המתונים, מסמל ד,מופ־

המופתי ־
הכל או לא כלום

לגדול
ולחגדיל

והתהבבה

א ת רוו חי!!

שקטהעד ! נ מ

בוח הפועלים!

9י 1 2 .8

המהפנה השקטה.

תי את הגישה של ״הכל או לא כלום״,
שהיתר. בעוכרי העם הפלסטיני בשני הדורות
האחרונים. הוא התנגד לכל פשרה,
דרש תמיד יותר מכפי שיכול היה לקבל,
והספיק ׳לראות ב־ 1967 כיצד עוברת כל
פלסטין לשליטת ישראל.
אולם גם הפלסטינים המותחים עליו בי קורת
קטלנית זו, רואים בו את המנהיג
הפלסטיני הראשון בעת החדשה, איש
שעשה יותר מכל אחר כדי לגבש תודעה
לאומית פלסטינית. בשעה שכימעט כל
המנהיגים הפלסטיניים היו מושחתים, נח שב
הוא לאדם ישר, שאין לשחדו. הוא
השליט את עצמו באמצעות טרור אישי
חמור, הרג שיכבה שלמה של עסקנים
ואנשי־ציבור שהתנגדו לו. אך הוא גם
פיקד על ״המרד הערבי״ של ,1936 שהפלסטינים
מתגאים בו.
שטן עלי אדמות. בעיני הישראלים,
נראה ״המופתי״ באור אחר.
הוא התחיל את דרכו כתככן, כרת ברית
עם המיניהל הבריטי, אירגן את ״הפרעות״
שפקדו את הארץ מדי פעם בפעם,
פקד על .״הכנופיות״ ב״מאורעות״ של
,1936 נתן ידו למאמץ־המילחמה הנאצי,
שיכנע את היטלר להשמיד את העם ה יהודי.
לאחר מכן היתר. לו השפעה מכרעת
על התנגדות הערבים לתוכנית־החלוקה.
אם יש מישהו שדמותו מצטיירת בעיני
הציבור הישראלי כשטן עלי אדמות, מיל-
בד אדולף היטלר ואדולף אייכמן, הרי היה
(המשך בעמוד )19
* תמונת תעמולה שהופצה ב־, 1948
כשעל חזה המופתי תמונת כיפת־הסלע.
העולם הזה 1923

הוא היה לכוש כערב•

כמשך 10 שד הפסיק כל מישחק

כדורגל בירושלים בשבת

הוא הפך את שולחנות הקלפי של

הוועד הלאומי

הוא התפרץ לחתונות ושר שירים ערביים

** ל אלה שהצביעו לכנסת או לעי?!
> ,דייה, ועל מי שלא טבל במיקווה
היום, אסורה הקירטה אל מיטת הנפטר
או נגיעה בה.״ כך הורה בית־דין־צדק של
העדה החרדית לעשרת־אלפי מוקירי-זיכרו
של עמרם בלוי: ,מנהיגה הבלתי־מוכתר של
נטורי-קרתא, אשר באו להלווייתו.
כך, תוך מחאות וסערות, נערכה הלווייתו
של עמרם בלוי.
עם מותז הצליח בלוי לרכז סביבו צבא
אדיר של אנשים, אשר אילו עמדו תחת
פיקודו של המנהיג הלוחם במשך חייו,
בוודאי היו עוזרים לו להרעיש שמיים
וארץ, מלווים את מחאותיו והפגנותיו.
עמרם בלוי היה מקדים לשם־מישפחתו
את התואר ברש״י (בן רבי שלמה יצחק),
כדי שיוכלו להבדיל בינו לבין שניים אח־

את הישוב החרדי בארץ, בתקופת המנדט
הבריטי, הן בפני השילטון הזר והן בפני
המוסדות היהודיים. הוא היה לבוש בגדים
מודרניים, דיבר שלל שפות, היד, מיודד עם
יצחק בן־צבי ודויד בן־גוריון, מנהיג פו ליטי
על כל הסממנים הקשורים בכך.
הקרע בין שני האחים היה בלתי נמנע.
בשנת , 1937 כאשר הוטלה המגבית הביטחונית
הראשונה, כופר הישוב, הגיע משה
בלוי להסכם עם המנהיגות הציונית על
שיתוף פעולה עם כופר הישוב תמורת
קבלת אחוז מסויים מהמגבית. הסכם זה
שריר וקיים עד היום בצורות שונות בין
השילטון החילוני בארץ לבית אגודת ישראל.
עמרם
בלוי יצא בחרי־אף כנגד ההסכם
ומותמיו וכנגד כופר הישוב, אולם נמנע

עמרם נ סי הקדיש את
ח״ו דמייחמה בתועבה
תאיתית

11 הגיורת התחתן נווי
על אנו ועל חמתו
של בית־דין־צדק

רים שנשאו שם פרטי ושם־מישפחה זהים
לשלו. אביו שלמה יצחק, אשר הגיע לירושלים
בהיותו בן ארבע, היה ההיפך הגמור
מדמות הלוחם הקנאי שרכש לו בנו.
שלמה יצחק היה אוהב שלום, ורחק מס־דנים.
מדי־בוקר נהג לעמוד ליד שער יפו,
בעיר העתיקה בירושלים, לנחש, לרוב בהצלחה,
מה מוצאו של הקרב אליו, ואז
היה מקדים לו ברכת בוקר־טוב בשפתו-
שלו. שלמד. יצחק ידע לומר בוקר־טוב
בעשרות שפות וניבים.
את קנאותו חסרת־ד,פשרות, ואת רוח־הקרב
שפיעמה ביו רכש עמרם בלוי ממיש־פחת
אימו, שיינדל. אביה של שיינדל, רבי
ישעיהו אורנשטיין, היה בצעירותו איש
חב״ד, אולם לאחר קרע עם מנהיג חב״ד,
אשר לדעתו היה מתון מדי, עלה אורנשטיין
לארץ ישראל, התיישב בצפת, ואחר־כך
עקר לירושלים.
בירושלים נודע עד־מהרה כקנאי קיצוני,
אשר נילחם באותה חמת־זעם והתלהבות,
שציינו את נכדו, עמרם, אחריו. אורנשטיין
היה זה שיזם והטיל את החרם על אליעזר
בן־יהודה. אחר־כך נלחם מג ד הרב הראשי
דאז, הראשון־לציון יעקב מאיר, והכריח
את השילטון התורכי להוריד את הראשון-
לציון מכהונתו. זאת, משום שהראשל״צ
למד בצעירותו באליאנס, בית־ספר אשר
לדידו של אורנשטיין היה משל הכופרים.
בתו שיינדל, אימו של עמרם בלוי, היתד,
אשת־חיל יפהפיה. בעלה, שלמה יצחק,
היה עסקן־ציבור ולמדן, ושיינדל פירנסד,
אותו מחנות־בדים שהיתר, לד, בשוק הערבי,
ליד שער יפו.
אין ספק כי עמרם הושפע הרבה יותר
מאימו, וממשפחתה, מאשר מאביו. חודשים
מיספר לפני מותו הפתאומי, ביקש להיקבר
ליד אימו בהר המנוחות בירושלים, ולא
ליד אביו, הקבור בהר הזיתים, אם כי הסביר
זאת בכך שאינו !מכיר בכיבוש היש ראלי
של מלחמת ששת הימים, ולכן אין
הוא רוצה להיקבר בהר הזיתים — משאת
כל יהודי דתי.
עוד בצעירותו התבלט עמרם בלוי בקרב
העדה החרדית בירושלים. התנגדותו הקיצונית
לציונות, שהיתר, אז נחלת רבים,
קיבלה משנה תוקן* בסממנים חיצוניים ובמעשי
הפגנה אותם ערך בהיותו עלם
צעיר.
לבושו היה על טהרת הלבוש הערבי,
קפתן זהוב עם פסים שחורים, תחתיו תחתונים
לבנים ונעליים בידואיות, ממש כמו
שייח ערבי, כשרק הקפלוש, המיגבעת
עשויית הקטיפה, אשר מוצאה מהעיירה
בפולין, מסגירה את יהדותו.
אולם לא רק זאת. הזקן האדום כאש,
והפיאות המשתלשלות, בצבע הזקן, יחד
עם העיניים הגדולות והכחולות, והפה הפ עור
מעל לסנטר המורם, יצרו מיד אצל
חסידיו של בלוי, ולא רק אצלם, את ההרגשה
כי הם עומדים בפני קדוש.

מלתקוף אישית את אחיו. אך הקרע בין
השניים גדל, ורק שנים מספר לפני פטירתו
של משה בלוי התפייסו האחים, למרות
שדעותיהם נשארו מנוגדות.
פרשת כופר הישוב גרמה לכך שעמרם
בלוי יעזוב את אגודת ישראל ויקים את
״נטורי-קרתא שומרי־העיר. השם נטורי
קרתא לקוח מאגדה תלמודית המספרת
על רב שהגיע לעיירה וביקש שיביאו
לפניו את נטורי־קרתא, את שומרי־העיר.
כשהביאו לו מספר גברתנים שתפקידם
היה בשמירה קרא :״אלה נטורי־קרתאי
אלה מחריבי־קרתא״ ,והלכו והביאו בפניו
את האברכים חובשי ספסלי בית המידרש.
שמד, הראשון של נטורי-קרתא היה ״החיים״
,כשבליוי טוען :״אגודת ישראל מתה,
ורק אנחנו נשארנו בחיים,״ אולם כדי
למנוע החרפת הקרע עם אחיו, מנהיג
אגודת ישראל, ויתר על שם זה ובחר
בנטורי־קרתא.
מלחמה בה נודע עמרם בלוי היתה מל חמתו
כנגד הבחירות. בעוד שאת הבחירות
לכנסת ולעיריות, לאחר הקמת מדינת ישראל,
החרים, הרי שכנגד הבחירות לוועד
הלאומי, לפני הקמת המדינה, ניסה למנוע
ממש בכח. הוא היה מגוע לקלפיות, בראש
קבוצה של צעירים קנאים, צועק ״אסור
להשתתף בבחירות!״ מרים את שולחן ועדת
הקלפי והופכו. פרשה זו הייתה מסתיימת,
כמו מרבית פעולות המחאה של בלוי
במעצר, שהגיע פעם גם למאסר ממש בן
תשעה חודשים.
בלוי, שהיה איש חברה ואוהב אדם,
ניצל עד תום את תקופת מאסרו, קשר
קשרים עם אסירים ופושעים שישבו עיימו
בכלא, ואשר אחדים מהם הפכו אחרי שחרורם
להיות מחסידיו.
למרות שמעולם לא השיג הישג של
ממש במלחמותיו, לא נכשל בלוי אף פעם.
מלחמתו היתה מלחמת מחאה, כשהמטרה
הסופית היא מחיה. הוא סיפר פעם לידידים
את פילוסופיית המאבק שלו :״אם מישהו
עושה חזקה על. שדה חברו, ויושב בה
שלוש שנים, החזקה ברת תוקף. אולם אם
בעל הקרקע, מקפיד לצעוק משך שלוש
שנים אלה , :פלניה מחזיק ארעה בגזלנותא׳
— פלוני מחזיק ארץ בגזילה, הרי שאין
לכובש חזקה. הציונים מחזיקים את ארץ
ישראל בגזלנותא, והתפקיד שלי הוא לצעוק,
למחות ולמנוע מהם חזקה.״
עמרם, עסקן הציבור, לא עבד משך
מרבית שנות חייו, מלבד תקופת מה, לפני
קום המדינה, בה היה סוחר קרקעות. עד
היום, מרבית שטח הקרקע של נבי סמואל
שייך לו, אולם למרות העוני הרב בו חיו,
הוא ומשפחתו, סרב לדרוש קרקעות אלה,
השוות מיליוני לירות, משום שלא הכיר
בכיבוש הישראלי של .1967
פרנסתו היתד. על אישתו העדה, אשר
מקצועה היה: תופרת בגדי גברים. אולם
(המשך בעמוד )18

פרסומו של בלוי בא לו בשנות העשרים
והשלושים בגלל קבוצות הכדורגל של
מכבי. מכבי החליטה אז לערוך משחקי
כדורגל בשבת ובלוי יצא למלחמתו הראשונה.
משך עשר שנים תמימות הוא התפרץ,
מידי שבת בשבתו, אל מגרש כדורגל
בו היה נערך משחק, חובט בשחקנים,
בועט בכדור ומפוצץ את המישחק. מישטרה
היתד, מהעקת ובלוי היה מובל למעצר
עד ליום הראשון בבוקר.
מישפחתו של בלוי ידעה תמיד כי הוא
מעולם לא לן בבית במוצאי שבת, אלא
מבלה את הלילה בכלא מישטרתי.
אט אט התבלט עמרם בלוי כקנאי דתי
קיצוני, אשר הכריז מלחמה על הציונות
ותמך בשילטון הזר, כל שילטון זר, תורכי,
בריטי או ירדני, כנגד הציונות המזוייפת.

כשהיה עומד בפני שופטים לאחר כל
אחת מהפגינותיו, היה נושא נאום קבע,
באומרו לשופט :״לאדוני אין סמכות לש פוט
אותי. אתה יושב תחת סמל מזוייף.
השם ישראל גנוב על ידכם, אתם מורדים
במלכות שמיים, המדינה הזו— אחד הזיופים
הגדולים בהיסטוריה,״ ומתיישב על
מקומו.
יחד עם עמרם בלוי צמח עוד מנהיג,
בעל אופי שונה לגמרי, אחיו, הרב משד,
בלוי. משד, בלוי יסד את אגודת ישראל
בארץ, היד, לאחד ממנהיגיה הבולטים, למרות
קנאותו, שלא נפלה בתחילת דרכם,
מזו של אחיו עמרם, היה אופי מאבקו אחר.
בעוד שעמרם בלוי לא היה ידוע כתלמיד
חכם (״הוא קדוש אבל לא גאון״ הסכימו
חסידיו) הרי שמשה היה תלמיד חכם, ייצג

דיון בבית
ה ד !,הרסי
חשףמ 1ימהשלחסידי
ארץ־י שראלהשדמה -

לרצוח

ברנדום. אם גם רצח קיסינג׳ר לא יעזור,
טענה אשתי, ניאלץ להפיל את הממשלה
על־ידי הפיכה ותפיסת השילטון בכוח.
״לאחר שפלטה דברים אלד״״ ממשיך
התצהיר ואומר ,״נרתעה לפתע א־שתי וקטעה
את השיחה תוך שהיא מדגישה, כי
אסור לי לדעת יותר מדי פרטים על הנעשה
בתוככי ׳תנועתה, משום שאני זר לתנועה
זו ומתנגד לרעיונותיה.
״אף שהדברים נשמעים אבסורדיים, יש
לי חש־ש מבוסם, כי אשתי והקבוצה שהיא
משתייכת אליה, עלולים לקחת חלק ב־מעשי־שטות
שכאלה בעתיד הנראה לעין,
בעיקר כשתתחיל החזרת שטחים לירח
במיסגרת הסכם להפרדת־כוחות עם מדינה

הקורבן המיועד

מזכיר המדינה האמריקאי, הד״ר הנרי קיסינג׳ר,
באחד מנחיתותיו בנמל־התעופה בלוד. לפי הפרטים
שהתגלו במהלך דיון בבית־הדין הרבני בפתח־תקווה, זממו חוגים מאנשי ארץ־
ישראל השלמה, להתנכל לחייו של הד״ר הנרי קיסינג״ר באחד מביקוריו
בישראל, בעת שניהל את המגעים להפרדת כוחות בין ישראל למצריים.
ך* וגיס ישראליים לאו&ניי, מתסידי
1 1ארץ־ישראל השלמה, דנו בתוכניות
לרצוח את שריד,חוץ האמריקאי, הד״ד
הגרי קיסינג׳ר, בעת אחד מביקוריו בארץ.
גילוי סנסציוני זה, לא נחשף בידי שרד
תי־הביטחון של ישראל. הוא התגלה תוך
דיון שיגדתי־לכאורה, שנערך בבית־הדין
הרבני בפתזדתקווה, בו הוגש תצהיר ה מכיל
עדות מזעזעת נגד אנשי ארץ־ישר־אל
השלימה.
התצהיר הסנסציוני נכלל בהליכים שהתקיימו
בבית־הדין הרבני, והוגש במהלך
הדיון שהתנהל שם בבקשה להוציא צו־עיכוב־יציאודמהארץ
נגד צביה גרנות,
מפעילות התנועה למען ארץ־ישראל השלימה,
אחת הדוברות הראשיות של תנועה זו
וחברת המערכת של ביטאון התנועה. בפני
בית־הדין הרבני גילה בעלה, יהושע
(״יוש״) גרנות, מי ששימש בשעתו כדובר
נמל אשדוד, את הפרטים הבאלם:
נד /,שיבוא, לדעתה, מהחזרת השטחים ל*
״לפני חודשים מיספר, בתקופת הסכמי מדינות־ערב — הועלו בחוגי, ארץ־ישר-
הפרדת־הכוחות עם מצריים, באחת מ אל השלימה׳ מחשבות ותוכניות להתנקש
חופשות, בשירות־המילואים, נתגלגלה ה־ בחייו של שר־החוץ האמריקאי, הנרי קי-
שיחה ביני לבין אשתי על מצבה של ה־ סינג׳ר. היא הזכירה בהקשר לכך את רצח
מדינה. אשתי, שהיתה במצב־רוח ירוד,המתווך מטעם האו״ם ב־ ,1948 הרוזן

התבטאה כי אם נחזיר למדינות־ערב מטר
אחד מהשטחים ששיחררנו, אנו מובילים
,את המדינה לחורבן. ממשלת ישראל, ל־טעבוזה,
מובילה את המדינה לאבדון, וזאת
משום שהממשלה נכנעת ללחץ ד,אמי
ריקאי שמפעילים עליה ניכסון וקיסינג׳ר.
״אשתי אף סיפרה לי באותה שיחה,״
מנדשיך יהושע גרנות ומגלה בתצהירו ,״כי
כדי למנוע מה שהיא כינתה, חורבן המדי-

..אשתי אוירה שצויר
והפיל את הממשדזז
נפש!״

ך* פרטים שנחשפו בפני בית־הדין הו
1רבני שהוגש בתיק מס׳ 1537 תשל״ד,
ושימשו יסוד להחלטת הרבנים להוציא
צו־עיכוב־יציאה מן הארץ נגד צביה
גרנות, היו עלולים להיראות כפרי הזייה
מטורפת של דימיון חולני, לולא
הדמויות שנטלו חלק פעיל בדרמה
האנושית־פוליטית, המקופלת בפרשה.
שני הצדדים היריבים בתיק, יהושע גרנות
ואשתו צביה, הם דמויות ידועות ומוכרות.
שניהם נושאים בתואר ״סופרים״
ומוכרים בפעילותם הציבורית.
יוש גרנות 40 גבר,־הקומה והמשופם,
הוא בן למישפחת־פועלים בחיפה, שאחרי
סיום לימודיו במכון למחקר והשכלה התיישב
בעיר־הפיתוח אשדוד ונימנה עם
צוות העובדים הבכירים של נמל אשדוד.
במשך שנים כיהן כדובר הנמל. ב־1964
פירסם יוש את סיפרו הראשון, שנשא את
השם הבא אחריו והמתאר מערכת תככים
מפלגתיים. כעבור *שלוש שנים פירסם ספר
שני, בשם ספל קפה מר, המתאר את
בעיותיהם של צעירים ערביים־ישראליים.
כעבור שנה זכה סיפורו התרנגול של
פואד, שעלילתו מתרחשת על רקע מילח־מת
ששת-ד,ימים, בפרס ספרותי. ב״1969
הופיע סיפרו של יוש, פרגוד הבדולח,
שהוא תיאור־בלהות דימיוני של מה שעתיד
להתחולל במדינת ישראל בעתיד
הלא-רחוק, במצב בו לא יושג עדיין שלום
בין ישראל לערבים.
כיום מתגורר יוש גרנות בפתח־תקווה,
בדירה אחת עם אשתו. כאשר פרש הוא
מהחיים הציבוריים, החל להתפרסם שמה
של אשתו, צביה גרנות.
צביה 33 היא ילידת הקיבוץ כפר-
סולד. בשנות החמישים, כשהייתה בת ,17
נטלה חלק בתחרות מלכת היופי ואף נבחרה
בין עשר המועמדות הסופיות.
לא מכבר־ החלה צביד, בקאריירה של

הבעל המגלה
גרנות, בטלה של אחת הפעילות המרכזיות
של ארץ־ישראל השלמה, שטען בתצהיר
כי שמע מפי אשתו על הדיונים באפשרות
להתנכל לחייו של הנרי קיסינג׳ר.
סופרת ילדים, פירסמה מיספר ספרים, שהידוע
בהם הוא הספר גבורה באדום, ספר
ילדים המגולל את סיפורו של גיבור ׳האצ״ל
דב גרונר, שהוצא להורג בתלייה על-ידי
השלטון המנדטורי הבריטי בארץ, אחרי

שנתפס בעקבות התקפת האצ״ל על מישט־רת
רמת-גן.
אולם פירסומה העיקרי של צביה בא לה
רק לאחרונה, בעת שהפכה לדוברת הראשית
של תנועת ארץ־ישראל השלימה, ולאחת
הפעילות המרכזיות בתנועה לאומנית

רק החודש, ב־ 2ביולי, פירסם מעריב,
בעמודי־המערכת שלו, במיסגרת המדור
מעריב מארח, מאמר ארוך ומייגע של
צביה גרנות, שנשא את השם דור אובד
דרך. באותו מאמר יוצאת יורשתה של
גאולה כהן בתנועה הקיצונית, להתקפה
חריפה על הנוער הישראלי.
״לאבות היתד. ארץ־ישראל דבר מובן
מאליו,״ קובעת האידיאולוגית החדשה של
תנועת ארץ־ישראל השלימה בפסקנות.
״לבנים היא ויכוח. האבות ידעו אל־נכון
שזוהי ארצט-שלהם, לבנים — הארץ היא
רכוש הפקר, שהאו״ם צריך להחליט למי
הוא שייך. האבות היו דור של רא־שונים,
אנשי בראשית, כובשי קרקע בתולה וגואלי
ארץ נכספת. הבנים חינם זרים ה־
׳שולטים ב״שטחים ערביים כבושים״ ומנהלים
׳ויכוחים על מולדתם.״
אפשר להבין את הערצתה של צביה
גרנות לדור האבות המייסדים, כובשי ה קרקע
הבתולה וגואלי הארץ הנכספת, ואת
תביעתה ליטול מחם דוגמה. אביה של
צביה, למשל, כסי שהתברר במהלך הדיון
בבית־הדין הרבני, עזב את הארץ בשנת
,1961 ומאז הוא שוהה בקביעות בארד״״ב.

קיסינגיר או קילינג׳ו?
אחת מהכרזות
שהניפו אנשי ארץ־ישראל השלמה מול ביתה של ראש־הממשלה
לשעבר, גולדה מאיר, בעת סיבוב־השיחות האחרון שערך הנרי

קיסינג׳ר במזרח־התימן, לדברי בעלה, נטלה צביה גרנות, חלק
פעיל בהפגנות אלה• הברזה, המשחקת על שמו של שר־החוץ
האמריקאי, אומרת כי במצריים הוא קיסינג׳ר (מנשק אותה) ואילו
בישראל הוא קילינג׳ר (הורג אותה) ,מכאן הרעיון להתנכל לו.

ק׳ ש׳ננזז
ייתכן ׳שפרשת המזימה הסיסציונית
שלא יצאה משום־מה אל הפועל
— לנסות להתנקש בחיי הד״ר קיסינג׳ר
בישראל — לא היתד. נודעת לעולם, אילולא
אירע קרע בחיי המישפחה של בגי־הזוג
גרנות. צביה, הנשואה ליוש מזה
15 שנה, הגישה בביח־הדין הרבני בפתח-
תקווה לפני כחודש תביעה לקבל גט מבעלה.
כעבור
זמן קצר הגיש יוש גרנות לבית־הדין
תביעה נגדית, ובה בקשה להשכין
שלום־בית בינו לבין אשתו. בעקבות
בקשה זו ביטלה צביר. את תביעתה
לגירושין. כתוצאה מביטול התביעה
לגט הגיש יוש גרנות, באמצעות פרקליטו,
עורך־הדין הפתח־תקוואי אברהם אורן,
כתב־תביעד. מתוקן, ביו תבע מבית־הדין הרבני
להכריז על צביה, במקרה שלא תסכים
לשלום־בית עימו, כעל אשד. מורדת.
נוסף לכך ביקש יוש גרנות מבית־הדין
הרבני להוציא צו־עיכוב־יציאה־מהארץ נגד
צביה, בו פירט את הקשר שבין פעילותה
הפוליטית לביו כוונתה לעזוב את הארץ.

** ען יו ש בבקשתו למתן צו־עיכוב־היציאה
:״צביה, שהיא מראשי תנועת
ארץ־ישראל השלימה ועורכת ביטאונה
זאת הארץ, איימה, באוזני עדים, כי כאשר
הממישלה תתחיל בהחזרת ־שטחים מארץ-
ישראל למדינות-ערב — תברח מן הארץ
לארצות־הברית ...יש לי יסוד חזק להאמין
כי היא תממש את איומיה, בעיקר נוכח
.משבר־הנישואין שלנו ושיחות הפרדת־הכוחות
הצפויות עם ירדן, בהן ייפתח
משא־ומתן על החזרת שטחים למדינה זו.״
הוסיף יוש גרנות ופירט את נימוקי
בקשתו :״אשתי עלולה לעזוב את הארץ
מבלי להודיעני ומבלי לקבל את הסכמתי
לכך. חששי זה מבוסס על קנאותה של
אשתי לדיעותיה הפוליטיות הקיצוניות, על

יכול מצידה להישאר בארץ. אשתי אף
נקטה בצעדים מעשיים למימוש איומיה
והוציאה לאחרונה דרכון ליציאה לחו״ל.״

** זפיר המדינה האמריקאי, הד״ר
( [₪הנרי קיסינג׳ר, ודאי לא היה שש
ללמוד כי הסכמי־ההפרדה שנעשו ביוזמתו
בין ישראל, מצריים וסוריה, הביאו גם
להפרדת־כוחות מלאה בחיי המשפחה של
בני-הזוג גרנות.
אך אם להסתמך על ההליכים בין ביי
הזוג בבית־הדין הרבני בפתח־תקווה, מסתבר
שלא רק אידיאולוגיה לאומנית וחילוקי־דיעות
פוליטיים בין הבעל לאשתו בשאלת
עתידה של ארץ־ישראל, הם שגרמו לעיר־עור
חיי המשפחה ־שלהם.
כך, למשל, טען יוש בכתב־התביעה ישלו :
״תוך שציביה רוצה להיות, מעניינת׳,

,מקורית׳, ,מפתיעה׳ ו,מעוררת /היא נהגה
בעבר להלעיט אותי בסיפורי־מעשיות
שונים ...מאז הצטרפותה של צביר,
לתנועת ארץ־ישראל השלימה — החלה
הידרדרות באישיותה, דבר שהשפיע
לרעה על חיי־הנישואין. צביה, שקו-
דם־לכן מעולם לא התעניינה בפוליטיקה,
החלה להיעדר מהבית ימים ולילות ולעסוק
מבוקר־עד־ערב בפעילות תנועתית: כתיבת
ועריכת מאמרים, השתתפות בהפגנות,
עצרות־עם ושביתות־שבת.״
אולם הגילוי הסנסציוני ביותר במהלך
אותם הליכים בבית־הדין הרבני, היה ללא
ספק הגילוי י על הדיונים והרעיונות שהועלו
בחוגי ארץ־ישראל השלימה, בדבר
ניסיון־התנכלות לחייו של הד״ר חנרי
קיסינג׳ר. אין ספק שהפרשה לא תישאר
עוד בתחום בית־הדין הרבני בלבד. היא
עשוייה עוד להכות הדים רבים.

״אשתי מאיע דרדת
מן חאוץ אס
יושרו חשסחיסו״
פעילותה בתנועה למען ארץ־ישראל השלימה,
ועל איוממז כי היא עומדת לברוח
לארצות־הברית במידה שישראל תיאלץ
להחזיר למדינות־ערב שטחים ששוחררו
במילחמת ששת-הימים ובמילחמת יום־
הכיפורים. איומיה של אשתי נעשו בנוכחות
עדים, והיא אף התבטאה כי אני בעלה,

ס ״געחאלד!׳׳ 0
(המשך מעמוד )15
למרות זאת !החזיק בלוי בחנות בירושלים
העתיקה, חנות ריקה לחלוטין, ששימשה
אף היא להפגנות. כאשר המוסדות הלאומיים
היו מכריזים על שביתה כנגד השיל־טון
הבריטי, היה בלוי פותח את חנותו ושם
עליה שלט :״חנות זו אינה שובתת.״
מטרה נוספת להפגנותיו היתה תנובה.
בלוי התנגד למכירת ירקות של תנובה,
משום שהיו מעבירים אותם לחנויות בשבתות.
הוא היה עובר מחנות ירקות אחת
למישנה, והופך בחמת זעם את ארגזי
הירקות על הריצפה ורומס אותם.
אהבת האדם של בלוי נודעה בכל ירושלים.
הוא היה טוב לב׳ חברי, ידיד לכל
אחד, ובעיקר הקפיד על המיצווה לשמח
חתן וכלה. הוא היה מופיע בחתונות, שר,
רוקד ומרקיד את כל המסובים, כשבידו
מטפחת אדומה גדולה, שהיתר, שמורה אצלו
לארועים אלה. אולם גם כאן לא וויתר
על ההפגנתיות, והיה פותח את מסכת־הריקודים
בשיר ערבי :״יא מוחמד אבו
חליל,״ ומכריח את הקרואים להצטרף אליו.
בלוי דאג תמיד לשים סייג למילחמתו
התקיפה והחריפה. סיסמתו ״לא בחרב ובחנית,״
הנחתה את כל מעריציו וחסידיו,
אשר צעקו, דחפו, זרקו אבנים, אך מעולם
לא השתמשו בכלי נשק, ומעולם לא הרימו
ידיים על אדם. כשהוא הואשם פעם כי
ר,יכה יהודי, נפגע עד עומק נפשו :״אני
מעולם לא הרמתי יד על יהודי, ואני סולח
לאלה שהרימו יד עלי״ אמר אז ,״אני לא
ציוני, אך אני יהודי.״
מיפנה בחייו של בלוי-בא עם פטירתה
של אישתו הינדה׳ אשר הותירה אותו עם
שמונה בנות וששה בנים. מספר שנים אחר
כך הגיעה לארץ מצרפת אשד, יפהפיה, בת
45 אולם נראית צעירה הרבה מגילה, מדלן
לוסט פריי, אשר נודעה יותר בשמה היהודי,
הגיורת רות בד׳דויד.
רות התקרבה ליהדות עוד בצרפת, התאהבה
שם ברב מתקדם, אשר זנח אותה
מאוחר יותר. היא החליטה שרק היהודים
הקיצוניים ראויים לאהבתה, עלתה לארץ
עם בנה הצעיר, והתקרבה לחוגים הדתיים
הקיצוניים בירושלים. היא ניהלה רומן עם
רב מאגודת ישראל, אולם הוא לא היה
די קיצוני בשבילה.
אז יזמה רות שידוך עם המנהיג הקשיש
של נטורי קרתא, עמרם בלוי, שהיה אז
בן .71 השניים נפגשו, ערכו מסיבת ארוסיו
צנועה וקבעו מועד לחתונה.
כאן התערבו בנותיו של בלוי והתנגדו
לנישואין. הבנות רצו לשמור את זכר
אימן המנוחה, לא רצו בנישואיו של אביהן,
וניתלו בעובדה שרות היתד, גיורת
כדי לפנות אל בית־דין־צדק של העדה
החרדית, שהוא המוסד המהווה את הרבנות
של נטורי קרתא, ולבקש למנוע את נשואי
אביהם לגיורת.
בלוי, אשר לא יכול היה אף פעם לקבל
מרות, שלא לפי טעמו, התמודד גם הפעם.
הוא ניהל מאבק מישפטי־הילכתי כנגד
בית הדין, טענת בית הדין היתד, כי בלוי
הוא מנהיג ולמנהיגים אסור להינשא לגיו־רות,
אם כי ההלכה קובעת כי רק לכד,נים
אסור להינשא לגיורות.
בלוי טען לעומת זאת, כי מאחר שהינו
״כרות שיפכה״ ,אדם שאינו מסוגל לקיים
יחסי מין ולהביא ילדים, מצווה היא להתחתן
עם גיורת, מאחר שההלכה בתלמוד
קובעת כי לכרות שיפכה אסור לשאת
ישראלית אך מותרת לו גיורת.
כשלא השתכנע בית הדין של העדה
החרדית, שלף בלוי קלף אחרון וטען
כי אחד מרבני בית הדין, מאוהב בעצמו
בגיורת ורוצה אותה לעצמו.,ומכאן ההתנגדות
לנישואיו עמה.
בלוי, גורש מהעדה החרדית, נאלץ לצאת
לגלות בבני־ברק, שם נשא את הגיורת,
על אפו וחמתו של בית־דין־הצדק.
מלחמתו הקנאית של עמרם בלוי, העובדה
כי מעולם לא שלח את צבא הצעירים ש נטה
אחריו להפגין בעצמם, אלא תמיד
עמד בראשם, הביאה לו את הכינוי ״רפול
של הדתיים.״ בלוי, שהיה נכה מלחמת
השיחרור, הוא נפגע בפגז שנפל ליד
ביתו, ניהל את מלחמותיו בלהט עצום,
אולם תוך שימוש בכל תכסיסי האיסטר-
טגיה הפרימיטיבית שהיו ידועים לו.
אולי סימלי הוא כי בעת הלווייתו שנערכה
ביום השישי האחרון לא השתתפה
אישתו, רות בן־דויד, הנמצאת עתה בחוץ-
לארץ בשליחות להצלת נפשות באוסטרליה,
וסימלית יותר העובדה, כי עשרות
האוטובוסים שהוזמנו על־ידי חסידיו, להסיע
את באי ההלוויה, היו אוטובוסים
ערביים, לא אלה של אגד — סמל התועבה
הציונית בעיניו של עמרם בלוי.

מילזזמת האלופים - 11111 שוון
קיבלה מימה דרמטי :
שרהביטחון הכר! על הפסקוזיאש
לוע הכוילואים אריק שרון ביצע
\ £השבוע שוב צליחה נועזת.
במיבצע מורכב ומסובך הוא צלח את
התעלה, שהפרידה מאז חודש ינואר השנה
בינו לבין צד,״ל. והפעם הוא עשה זאת
לבד.
אפשר יהיה להתווכח איזו צליחה היתד,
קשה יותר: צליחת מיכשול המים של
תעלת־סואץ במילחמת יום־ד,כיפורים, או
צליחת המחסום שהוקם בחודשים האחרונים
בין אריק לבין צד,״ל — מחסום
אנושי, רגשי, פוליטי ואינטרגנטי. אבל
מכל המרכיבים המבדילים בין שתי הצלי-
חות, יש מרכיב בולט אחד: הפעם לא
בוצעה הצליחה הגדולה ביוזמתו של אריק,
אלא ביוזמת שר־הביטחון שמעון פרס.
תחילתה של הפרשה ביום הראשון בשבוע
שעבר, בעת שפורסמה בצד,רון ידיעות
אחרונות ידיעה מאת כתבו הצבאי
של העיתון, איתן הבר, שהודיעה על הפ־סקת־אש
כביכול שהושגה ב״מילחמת האלופים״
בין אריק שרון לאלוף שמואל
}״גורודיש״) גונן. הידיעה סיפרה, כי ב־עיקבות
שורת שיחות ביניהם, החליט
האלוף גונן לבטל את התלונה שהגיש
נגד האלוף שרון בעיקבות מילחמת יום-

הכיפורים, בה האשים אותו בחמישה פרטים
שונים של אי־ציות והפרות־פקודה
במהלך המילחמה•
כאשר קרא האלוף גונן את הידיעה
בעיתון הוא נדהם. לא היד, ידוע לו דבר
על מד, שנאמר בה. מאחר שהוא ידע
לבטח היד, שלא קיים כל פגישות או
שיחות עם האלוף שרון וגם לא ביטל
את התלונות נגדו. אולם מה שהאלוף
גונן לא ידע הוא שהידיעה, שהיתה מוקדמת
מדי, שיקפה תוכנית שהתגבשה אצל
שר־ו־,ביטחון החדש שמעון פרס, במיס־גרת
הפעילות האינטנסיבית שלו לשיקומו
של צה״ל• .
שני האלופים חשדו האחד ביריבו, כי
הוא שהדליף את הידיעה לידיעות אחרונות.
כאשר נפגשו שניהם במיסגרתכנם
מפקדים שנערך ביום הרביעי שעבר, אף
פנה האלוף גונן (שלמרות, היריבות בינו
לבין אריק לא הפסיקו לדבר זה עם זה)
* כתוצאה מכך פורסמה במדור תשקיף
בגיליון העולם הזה מהשבוע שעבר הידיעה
כי גונן לא ביטל את תלונתו. הידיעה
היתה נכונה עד ליום רביעי בשבוע שעבר.

א ל וו אר יק ש

א ור
אל אריק בשאלה מדוע מסר מה שמסר
לידיעות אחרונות. אריק הגיב במקום:
״אני? אני חשדתי בך שאתה הדלפת את
הידיעה !״
אלא שבאותו מעמד הסתבר לשניהם
מה היה מקור הסירסום. היה זה כאשר
שר־ד,ביטחון והרמטכ״ל, שנכחו באותו
כנם, קראו לשניהם לשיחה, כל אחד בנפרד.
פרס הציג לשניהם תביעה, כמעט אולטימטיבית:
לחדול מהניגוח ההדדי ביניהם.
פרם הציג בפניהם את העובדות כמו
שהם: טובת צד,״ל מחייבת לשכוח את
יריבויות העבר. אסור להטריד את צד,״ל
ולד,־נכיר את האווירה בו בעריכת חשבונות
ישנים. יש לגייס את כל הכוחות לשיקומו
מחדש של הצבא.

אריק

שרון

ב א סי פה

מטע

ה לי כוד

*יין כי ע תו של פרס העמידה את שני
1 4 1האלופים במצב מביך. מצד אחד היתד,
תלויה ועומדת תלונתו של האלוף
גונן נגד אריק. בעיקבות התלונה מינה
הרמטכ״ל את האלוף מנחם (״מאגדי״)
מרון, ראש מחלקת ההדרכה במטכ״ל,
כוועדת חקירה של אדם אחד לבירור
תלונת גונן. במשך שלושת החודשים
שחלפו מאז קיבל מאנדי את המינוי, הוא
לא החל עדיין לטפל בחקירה והיה ברור
שהוא לא יטפל בה, כיוון שהוא עומד
לפרוש בעתיד הקרוב משירותו הפעיל
בצד,״ל•
מצד שני נמצא גם האלוף שרון במצב
מביך. כי מאז המילחמה הוא לא
פסק לבקר בפומבי ושלא בפומבי את
האלוף גונן על הצורה בה מילא במיל-
חמה את תפקיד אלוף פיקוד הדרום.
מה שפרס הציע לשניהם היתד, ד,פ־סקת־אש.
הוא לא ניסה לקנות את הסכמתם
בהבטחות, רק אחרי. ששניהם נתנו
לפרס באותו מעמד את הסכמתם להם*
סקת־אש, והאלוף גונן הסכים לבטל את

1 או תלוב ידי היום
צה״י לג עדיי שרון שהו?

במדינה
(המשך מעמוד )14
זה חג׳ אמין אל־חוסייני. ורק ברגעי הומור
אמרו הישראלים שהמופתי היה ״הקנאותו
מנעה
נשק הסודי של הציונות״
פשרה שהיתה מונעת התפשטות.
קוויזלינג פוטנציאלי. שני התיאורים
נכונים במידה רבה, אם כי יש בהם הגזמות.
כך, למשל, אין כל הוכחה לכך
שהמופתי השפיע על היטלר בצורה רצי נית.
בעיני הנאצים היה בימי המילחמה
מנהיג גולה וחסר־חשיבות, קוויזלינג פוטנציאלי.
הם נעזרו בו בעיקר כדי לגייס
מתנדבים לצבא הנאצי באזורים המוסל מיים
שנכבשו בידי הנאצים — בייחוד
ביוגוסלביה. היטלר עצמו לא היה זקוק
לשום עצה כדי לבצע את השואה.
מאז מילחמת העצמאות, שקע כוכבו
של המופתי.
כאשר קמה לבסוף תנועה פלסטינית
לוחמת, כבר היה המופתי איש העבר. איר־גון
פתח של יאסר עראפאת והחזית העממית
של ג׳ורג׳ חבש, דגלו בלאומנות
פלסטינית חילונית. לא היה להם עניין
במנהיג דתי קנאי מימי המנדאט, שנהג
להאשים את הציונים במזימה להרוס את
כיפת הסלע.
להשיג את הניתן. בפוף ימיו חזה
המופתי בחרם מיפעלו. בתנועת הפידאיון
ובשטחים המוחזקים פשטה הדיעה שיש
להקים מדינה פלסטינית ״קטנה״ בגדה
וברצועה — פחות ממדינת־ החלוקה שהוא

זו עיר משגשגת בת 50 אלף איש. כאשר
הוחזרה לסוריה, בחודש שעבר, היתד,
שטוחה לגמרי. היא נמחקה מעל האדמה.
במילחמת ש״שת־הימים לא נפגעה העיר
כלל. המילחמה עברה על פניה. לאחר־מכן
נהרסו רבים מבתיה, בטענה שהם משמשים
מחבוא לפידאיון. במילחמת יום־הכי-
פורים השתוללה המילחמה סביב העיר
פעמיים, והשאירה בה את אותותיה.
אבל עיתונאים׳ משקיפי או״ם ודיפלו־
:מטים ראו את קונייטרה גם למחרת מיל-
המת יום־הכיפורים. כאשר חזרו לשם בשבוע
שעבר, נדהמו.
עין מאומנת מבחינה בנקל בהבדל שבין
בית אשר נפגע מפגזים לבין בית אשר
הושכב במיטען של חומר־נפץ. לכן היתר,
המסקנה הכללית: צד,״ל הרס את שארית
העיר בשיטתיות, ערב החזרתה.
סמל לדורות. האיש שנתן את ההוראה
היה — כרגיל — משה דיין. היה זה לפני
שהמשא־והמתן על /הפרדת־ד,כוחות הגיע
לסיומו. במרכז הוויכוח עמדה העיר קוג־ייטרה.
המתנחלים בסביבה תבעו ליצור
״עובדות״ — כלומר, לחסל את העיר.
משה דיין קיבל דרישה זו.
המחשבה שעמדה מאחורי ההרס: אם
תיעלם העיר מבחינה פיסית, לא יעמדו
הסורים על החזרתה.
היתד. זו איוולת גמורה. בשביל הסורים
היתה קונייטרה סמל. וקונייטרה הרוסה
הפכה סמל חשוב ומועיל אף יותר.

ן עם שו־הביטחון שמעון נוס

ה שדון
ח שוב

וף שמואל

גונן(גווודיש)

נגד אריק יכול היד, הרמטכ״ל ללחוץ את
:יחם ולהזמינם לשיחות אישיות אליו, למחרת
בהם דן עימם על שיבוצם מחדש במיסגרת
האלוף גונן היתה הבעייה פשוטה. גונן משרת
:דרגת אלוף, אם כי ללא כל תפקיד. מאז פסקה
בניגוד למה שפורסם בעיתונות לא היה אריק
דיך לוותר על כל תלונה שהגיש נגד גונן, כיוון
לא הגיש כל תלונה נגדית כזו.

ועדת אגרנט בדו״ח הביניים שלה, כי יש
להשהותו מתפקידו עד להגישת המסקנות
הסופיות של הוועדה ומאז הדיח אותו
שר־הביטחון הקודם, משה דיין, מתפקיד
אלוף פיקוד־הדרום, נמצא האלוף גונן
במעין חופשה במיסגרת צה״ל. הוא ייאלץ
להמשיך בחופשה כפוייה זו עד לפירסום
המסקנות הסופיות של ועדת אגרנט שלאורן
תיקבע האפשרות לשבצו מחדש
בתפקיד הראוי לדרגתו ומעמדו.
אולם לגבי האלוף שרון היתה הבעיה
הרבה יותר מסובכת. שר־הביטחון והי־רמטכ״ל
החדשים יכלו להחזיר לו את מינוי
החירום ישלו כמפקד אוגדה במילואים,
מינוי שנשלל ממנו על־ידי שד־הביטחון
והרמטכ״ל הקודמים. אולם הבעיה לא הסתיימה
בכך.
החזרת מינוי החירום לאריק לא היתה
רק בבחינת פיצוי על שהסכים להפסקת־אש
והפרדת כוחות במילחמת האלופים.
המינוי ניתן לו מחדש מאחר שצה״ל הגיע
למסקנה כי אין הוא יכול לוותר בשלב
זה על שירותיו של אריק כמפקד במילואים.
עוד יותר מזה. גם שר־הביטחון וגם
הרמטכ״ל מרדכי גור, הביעו את דעתם
שהם היו מחייבים את שובו של אריק
לשירות סדיר, בגלל התרומה שהוא יכול
עדיין לתרום לצה״ל. כאן נכנס לתמונה
השיקול הפוליטי.
בחודשים האחרונים הפך אריק לאחד
המנהיגים הבולטים של האופוזיציה, שלא
היסס לתקוף ולבקר את מערכת הביטחון
הן בהצהרות פומביות והן במיסגרת חברותו
בוועדת-החוץ־׳והביטחון של הכנסת. עוד
יותר מזה. הפולמוס שעורר אריק אחרי
שבוטל מינוי החירום שלו, בעקבות הצהרתו
שישנם מצבים בהם רשאי מפקד צבאי
להפר פקודה, והתייצבותו נגד חיילי צה״ל
כאשר סייע להתנחלות הבלתי חוקית ליד
(המשך בעמוד )80

צה״ד נכנם לקונייטרה ()1967
סוריה — ישראל 0:1
עצמו דחה אותה לפני 17 שנים.
התפיסה של ״הכל או לא כלום״ גוססת
במחנה הפלסטיני — בשעה שהמופתי
עצמו גסס ונפטר.
הסברה הישו־אר־ המכוער
איד הצליחה ישראל
להבקיע שער עצמי
כתחרות עם סוריה
״נורא .,.הס הפכו את העיר כולה לתל־חרבות
,..אין שום הצדקה למה שעשתה
כאן ישראל,״ אמר השגריר הבריטי בדמשק,
דייוויד רוברטס.
״ממשלת ארצות־הברית קיבלה על עצמה
להביא שלום לאיזור זה, ולהבטיח שלא
ייעשו עוד מעשים כאלה,״ הודיע מיופה*
הכוח האמריקאי, תומאס סקוטס.
הודעות אלה ודומות להן פורסמו השבוע
בכל רחבי העולם, הופיעו בהבלטה גם
בעיתונים המקורבים בדרך־כלל לישראל.
דיין מסוגל. דרוש כישרון מיוחד כדי
להפסיד בדעת־הקהל העולמית במאבק יש*
ראל־סוריה. אבל משה דיין היה מסוגל
גם לכך.
במרכז הזעם העולמי עמדה — או שכבה
— העיר קונייטרה. לפני שבע שנים היתה

כפי שהיה ברור מראש, הספיק הלחץ
הסורי־סובייטי כדי להחזיר את קונייטרה
לבעליה. ברגע שחזו בהיקף ההרס, תפסו
הסורים שישראל הגישה להם ניצחון תעמולתי
מכריע על צלחת. הם אירגנו שיירות
של עיתונאים ודיפלומטים לעיר־החור*
בן, הודיעו שישאירו את ההריסות לזכר
הדורות, מעין אנדרטה תעמולתית ל״יש-
ראלי המכוער״.
עוד שער עצמי. כאילו לא די בבך,
הבקיעה ההסברה הישראלית השבוע שער
עצמי נוסף.
הפעם כבר היה אחראי לכך שימעון פרס.
ברמה נהרגו ארבעה חיילי־או״ם אוסטריים
ממוקש ישראל. תחת להתנצל מייד,
בלשון חד״משמעית, הודיע דובר צח״ל,
בנימה צידקנית, כי אנשי האו״ם הוזהרו
מראש, ואשמים בעצמם במותם.
ההודעה עוררה התרגשות גדולה, תחילה
בחיל האו״ם ולאחר־מכן באוסטריה. האו״ם
הכחיש את טענת דובר צה״ל׳ פתח בחקירה
בינלאומית רשמית.
לפני 20 שנה רשם !משה שרת ביומנו,
שאסור להשאיר את ההסברה בידי מע־רכת־הביטחון,
מפני שזו אינה רגישה לרה־שושי
דעת־הקהל העולמית, ואף מזלזלת
בה. כאשר פורסם השבוע קטע זה של
היומן, ניראה כאילו יצאה מערכת־הביטחון
מגידרר, כדי לאשר זאת שוב.

אריק צולח שוב 3
המשך מעמוד )19
שכם לפני כחודש, יצרו מצב עדין ומסו־בר•
מול
שיקולים שליליים אלה, עמדו כנראה
בפני שר־הביטחון שמעון פרם שיקולים
אחרים, שחייבו את החזרתו של אריק
לשורות צה״ל. מלבד הערכת תרומתו האפשרית
לשיקומו של צה״ל, היה פרם
יכול להעריך כי חזרתו של אריק לשירות
קבע חור כדי התפטרות מהכנסת, תשלול
מהאופוזיציה את אחד מדובריה המרכזיים.
היא תנטרל גם את תיכניות החוגים הלאומניים
לבצע ניסיונות התנחלות נוספים
בקנה־מידה נרחב, שיחייבו את צה״ל לעימות
בדרגים חטיבתיים עימם.
הפסקת־האש עם אריק עשויה לבסס את
מעמדו של פרס כשר־הביטחון. מצד אחד
היא מאפשרת לו שלא להיכנס לאינטריגות
׳שחולל שר־הביטחון הקודם, שכן היה זה
משה דיין שהיה הגורם הישיר להדחתו
של אריק משירות מילואים פעיל בצה״ל.
מאידך מאפשרת ההתפייסות עם אריק
לפרס ליצור לעצמו קשר ישיר עם צמרת
הליכוד ולבסס את מעמדו העצמאי בממשלה,
כמי שאינו תלוי לא בדיין ולא ברכיו•

צם דוהצעה שהוצעה לאריק שרון,
ז ע לחזור לתפקיד פעיל בשירות קבע
היתה בבחינת סטירת־לחי פומבית לאנשים
רבים.
קודם כל היתר זו מהלומה לדיין עצמו
ולרמטכ״ל הקודם, רב־אלוף דוד אלעזר.
שניהם דחו בשעתו את כל בקשותיו של
אריק להשאיר בידו מינוי חירום כמפקד
אוגדה במילואים. הם -שסילקו אותו למע שה
מצה״ל. החזירתו של אריק לגביהם
היתד. בבחינת החזרת הגלגל אחורנית,
כששניהם בחוץ והוא בפגים.
שובו של אריק לצה״ל היה גם בבחינת
סטירת־לחי פומבית לשורה שלימה של
שרים בממשלתו של יצחק רביו, שאריק
שרת הירבה לבקר אותם בגלוי. רק בשבוע
שעבר הצהיר אריק, בהופיעו בפני
צעירי מפלגת העבודה, כי הוא מעדיף את
גולדה מאיר פי אלף מאשר את חיים
ביר־לב.
שרים כמו בד־לב, ויקטור שם־טוב ואח רים׳
שמתחו בעבר ביקורת חריפה על
אריק — הם כיום אוייבים מושבעים לו.
ניסיונו של פרס להחזיר את אריק לצבא,
למודות היחסים בין אריק לבין כמה משרי
הממשלה, תיאלץ את אותם שרים לבלוע
צפרדע קשה לעיכול.
אולם בשלב זד. טרם החליט אריק שרון
להיענות בחיוב להצעה שהוצעה לו, וש נראה
היה כי היא !תואמת את כוונותיו
והשקפותיו על צה״ל ועל התפקיד שהוא
יכול למלא בצה״ל.
השאלה אם יחזור אריק ללבוש מדים,
ויוותר תוך כדי כך על מקומו בכנסת
ועל פעילות פוליטית, קשורה בתפקיד
שיוצע לו למלא בצה״ל. ספק אם אריק
יסכים להיות ״עוד אלוף יאחד״ במטכ״ל.
אץ ספק שאם יאות לחזור לשיחת פעיל
בצה״ל, דבר שיחייבו לוותר גם על החווה
החקלאית הגדולה שלו בדרום, יהיה
זה רק אם יוצע לו תפקיד הולם, שסמים-
גדתו יהיו לו סמכויות להשפיע על צורת
בנייתו מחדש של צה״ל.
אין זד, סוד, כי לאור לקחי מלחמת
יום־הכיפורים דרוש אירגון מחדש של
מבנה פותות הקרקע בצד,״ל. יש המאמינים
כי אריק הוא האדם המתאים לבצע
אירגון זה. ספק אם הרמטכ״ל החדש,
רב־אלזף מוטה גזר, שיחסיו עם אריק
בעבר לא הצטיינו בחמימות יתר, אם
לנקוט בלשון המעטה, שש לרעיון זה.
התנגדות של הרמטכ״ל עלולה להכשיל
את תוכניותיו של פרס לגבי התפקיד
שצריך אריק שרון למלא בצה״ל.
אין ספק שתוכניתו של פרס היא ת#ד
נית הסוללת בתוכה סיכויים וסיסונים,
לאור כישוריו של אריק כמצביא ולאור
׳תבונותיו האישיות ודיעותיו הפוליטיות.
אבל אם היתה פניה אליו, היא לא נעשתה
בגלל שיקולים פוליטיים, אלא למת
ח השיקולים הפוליטיים, לנוכח העובדה
שצה״ל זקוק כיום למפקדי־שדה
כמוהו.
,בשלב זה דחה אחק את ההצעות
שהוצעו לו לשילובו מחדש בצה״ל. אולם
זה אינו סוף פסוק. אם אומנם יוצעו לו
הסמכויות והתפקידים שהוא רוצה בהם,
עשוי אריק שרון לצלוח שוב את החד
ביקון המפריד בין החיים הפוליטיים וצד,״ל
— הפעם בכיות הפוך.

׳1(1ף סטיבי ירש
את מקומ 1שר
ד ויד! י ב ־
א ו כר השאר
נ שאו במקומו
במוקד השחיתות
השדה הנוכחי. אלא שהיחס — היה זהה.

ך* ךעכ רו ש ע תיי ם ״ ,המשיך
סטיבי .״שעתיים של גיהנום. הלכתי
והחלטתי להסתנן פנימה, להגיע למיטה
שלי ולשכב לישון. ליפול לתוך המיטה,
ולשכב עם הנעליים, עם כל הבגדים. לא
היה איכפת לי כבר מכלום.
״נתפסתי כשהייתי כבר בפנים, ליד הדלת.
קצין־הביטחון שגילה אותי נבהל,
כניראה, מהאיומים שלי. אמרתי לו שאני
לא יודע מה אעשה לו אם הוא ילשין
עלי. הוא הלך. אני ניצחתי.
״אני לא מסוגל לתאר את ההרגשה שלי,
כשהתברר שרודפים אחרי בגלל שגיליתי
במישטרה שציוד במיליוני לירות נעלם
משדות־הנפט של אבו-רודס אחרי מילח־

1\ 11יבי
//ךאר אי תי ל אן אני הולך. ידעתי
/שלפני שדה־מוקשים. פחדתי, רעדתי׳
לא ידעתי מה יהיה איתי. התקדמתי
בחושך מוחלט והתפללתי שיהיה לי קצת
מזל. אולי לא אעלה על מוקש, אולי אלוהים
ישמור עלי. המשכתי, הזזתי את רגלי
בזהירות, גיששתי את דרכי בזהירות.״
כך פתח את סיפורו גיבורה החדש של
פרשת נתיבי־נפט המחודשת.
הפרשה, שהתפוצצה לפני כשנתיים, והתגלתה
כאחת השערוריות הגדולות והמצ חינות
ביותר בתולדות המדינה, זכתה לפתע
לפיצוץ נוסף.
אך לא במוקד אחר. באותו מקום יעצמו,
באותה שיטה עצמה — שיכפול מדוייק
של הפרשה הקודמת, שהדיה לא שככו.
אלא שהפעם לא היד, גיבורה דויד ניב,
המהנדס שהניף אז את דגל המצפון ובא
לתבוע את עלבונם של המדינה ושל עובדי
החברה הישרים — אלא הטכנאי הפשוט
יוסף סטיבי, שעיניו החדות הבחינו בד-
,ברים המוזרים המתרחשים במקום יום־
יום, והוא קם ונשא אותו דגל עצמו, באותו
עניין.
הפעם גם לא היה זה מוטי פרידמן, מי
שניצב אז במרכז הפיצוץ, אך נראה כי
הדבר לא השפיע אף במעט על !מעמדו
ועל דרך־חייו. היה זה אלישע רואי, מנהל־

110111
מת יום־הכיפורים.״
זה היה סיפור ישיבתו של סטיבי למחנה
באבו־רודס, באותו לילה בו סיים את
עדותו במישטרה.
בן־לילה הפך לגיבור חדש.
יוסף סטיבי, בן ,32 צנום ומזוקן, הנראה
צעיר מגילו, הוא בעל עבר עשיר
בחיל־הצנחנים של צרפת, שפעל באלז׳יר.
הוא בנו של פועל־רכבת מתוניס, אשר
הגיע עם משפחתו לפריס כשבנו יוסף היה
בן .13
ליוסף שני אחים, ואחות אחת. הוא
למד בבית־ספר מיקצועי בצרפת, והתמחה
כטכנאי בתעשיית חיפושי־הנפט. בשנת
1961 הכיר יוסף את גיזל קייזר,
משטרסבורג, קוסמטיקאית במקצועה. הם
נישאו בפרים.
בשנת 1969 עלה סטיבי עם אישתו ושלושת
ילדיו לישראל ונשלח לגור בשדרות.
אחר עלה על סיפון האוניה האמריקאית
טייפון, שעגנה בחוף אשדוד לגילוי שדות־נפט
באיזור.
ובספטמבר 1970 סיימה טייפון את עבודתה
ליד חופי אשדוד, והפליגה לקנדה.
סטיבי נשאר בארץ.

1 1 1 1 1 [ 11 יוסף מטיבי, במדי הצבא
י י -י • י הצרפתי, רגע ל 9ני עלייתו
למטוס במילחמת אלז׳יר. אז התחשל אופיו.

**״טייפון״ עציר סטיכי לאבו-רודם
כמיגדלן, והרוויח טוב׳ ניוון שכעולה-

חדש היה פטור ממיסים.
״אני מרוויח עכשיו טוב, כ־ 3000ל״י
לחודש. אני אוהב לחיות טוב. לבזבז,
לצאת לצייד, לדוג, לאכול טוב. כל חודש
אני מכנים 200ל״י לחשבון־תבנק של הי לדים
שלי. אגי עובד קשה בגלל שאני
רוצה להרוויח, ואני די חזק כדי לא להישבר,״
הוא מציין בגאווה.
״ארבעה חודשים אחרי מילחמת יום־
הכיפורים,״ המשיך בסיפורו ,״התחלתי להרגיש
שמשהו לא בסדר בסביבה. בתוקף
תפקידי אני עובר. ממקום־עבודה למקום־
עבודה. העיניים שלי מצלמות את השטח,
כמו שאומרים. הרגשתי שמשהו חסר פה,
ומשהו חסר שם. כך גיליתי שציוד כבד,
כמו משאבות־מיים וגנרטורים ענקים סקו־דה,
וסלילים של חוטי־נחושת, נעלמו. הת־

!ממני להסתובב בשטח ולגלות !מה עלה
בגורלו של הציוד שנעלם,״ הוא אומר.

ף* יקשתי מאלישע רואי ״,ממי
שיך סטיבי ,״לחקור לאן נעלם
הציוד הכבד שהיה בשטח. הוא השיב לי
שאין לו מה לדבר איתי, בגלל שאנחנו
לא באותה רמה. אז הלכתי לדוקטור
מיכאל קיש, מנכ״ל נתיבי־נפט, וסיפרתי
לו על הוויכוח שלי עם אלישע רואי.
ד״ר קיש אמד לי, שאם אני לא רוצה
למלא אחרי ההוראות של אלישע, אז
עלי להתפטר. אך כאשר שמע שביקשתי
לחקור את פרשת הציוד הכבד שנעלם,
אמר המנכ״ל שאני חייב להישאר, ולמסור
עדות במישטרה.
״בינתיים יצאתי לחופשה לביתי בתל־

המישטוה החרה חוסות
שבועיים לאחו שגילה
ססיב׳ את לבו הגניבות
לזונניר החברה

על הערת שהתנקש
לצלם את המקומות
מתם נגנבו קלים -
א״מו ננישוים

חלתי לשאול, פה ושם, ואז התברר לי ש־קבלנים
העבירו את הציוד שהיה בשטח
עוד מזמן המצרים, וגם ציוד חדש שהגיע
לאחרונה, אל יעד לא ידוע בצפון הארץ.
״הציוד הזה היה מסומן ב,איקסים׳.
פירוש הדבר, שאסור היה להוציא אותו
!מהשטח, או להעביר אותו למקום אחר.
׳כששאלתי אנשים שונים באבו־רודס, לאן
נעלם הציוד, נאמר לי שהוא נמכר. אני
הבנתי שהציוד, שהיה בחלקו עדיין טוב
לשימוש, נמכר בגרוטאות.
״היו שם 10 משאבות־מים ושמונה גנרטורים
,׳וכמויות גדולות של חוטי־נחושת.
״כשגיליתי שנעלם ציוד כבד, ביקשתי
מהצלם משד, שטרן, העובד בחברה, לצלם
לי את המקומות שמהם ניגנבו הכלים.
אבל הוא נכנע, אחרי שאיימו עליו שאם
לא ימסור את הסרט, ייאלץ להתפטר.״
בין השאר נפגש סטיבי פעמים מיספר
עם אלישע רואי, מנהל השדה אבו־רודם.
באחת הפגישות הלך סטיבי בכוונה להודיע
לרואי !כי הוא מתנגד להעברתו לעי
בודה אחרת, בתפקיד י של מכונאי .״אם
הייתי מקבל תפקיד זה, זה היה קושר אותי
למקום־עבודה אחד, וכך הם היו מונעים

אביב, ואז נודע לי, בשבוע שעבר, על־ידי
מברק שנשלח אלי, שהנהלת־זזחברה חדד
ליטר, להשעות אותי מעבודתי, בגלל התלונה
על הגניבות, שהגשתי כשהייתי אצל
ד״ר קיש. במיברק נוסף שקיבלתי מנתיבי
נפט, ניתן לי האישור לרדת לאבו־רודס,
כדי להגיש תלונה במישטרה, ואחר-
כך היה עלי לחזור לתל־אביב. אבל אני
החלטתי להישאר לישת בעיר הנפט. לכן
הלכתי במשך שעתיים סביב הגדר, רעב
ועייף אחרי שישבתי במישטרד, מעשר
בבוקר עד שמונה בערב.
״למחרת בא אלי אלישע רואי, מפני
שישבתי בשביתת־רעב, ואמר לי שאני יכול
לחזור לעבודה.״
יוסף סטיבי מספר גם שכאשר פנה לאחד
מראשי חברת נתיבי נפט, העוסק בביקורת
פנימית, וביקש לערוך חקירה בפרשת
הציוד שנעלם, השיב לו האיש :״אני
לא רוצה להתערב.״ על המיקרה הזה מסר
סטייבי לחוקרי המישטרה.
סטיבי הצליח לצלם את המקומות מהם
נעלם הציוד. הוא צילם גם את ה״החזרות״,
שבוצעו יומיים לאחר שמסר את עדותו
במישטרה, ואחדות מתמונות אלו !מתפר סמות
בעמודים אלה.

החמירה הפרטית שערו כמשד חודשים כשדות־הנפט של אכו־רודס,
גילח יוסף סטיכי כי ממקומות רכים כשטח נעלמו כמויות־ענק של ציוד
וחוטי־נחושת, שערכם עצום. הוא גילה גם שחיו עדי־ראייה לגניכת
הציוד ולחעכרתו למקומות שונים, מכין עוכדיה של חכרת ״נתיכי־נפט״
.כתמונה זו הצטלם סטיכי עם מיספר כרזים שהוחזרו לשטח,

יומיים אחרי שהגיש את עדותו כמישטרה. הציוד, שסומן מלכתחילה
ב אות לכף שאין להוציאו מן השטח, הוחזר, וחושלף כמרחק של
כ־ 300 מטרים מן המקום ממנו נגנכ קודם. סימוני ה המוסכמים לא
מנעו כעד אוספי ה״גרוטאות״ לאסוף מן השטח גם ציוד שמיש, רכ־עיד.
רוכ הציוד שנמכר כ״גרוטאות״ חועכר לצפון הארץ, חלקו נשלח כאוניות.

2(1י

והדירה
הפיחות שלא היה (עדיין)
לפני שבוע עמד עורן מדור זה בפני שאלה נוקבת: האט להסתכן ולהביא
לידיעת הקוראים את העובדות הידועות לו, המצביעות על אפשרות של פיחות
הלירה במועד מסויים, או להעלים אותן מהם !
ההסתכנות בנקיבת תאריך מוגדר בקשר לפיחות כמוה כהתאבדות, שכן גם אם
יקלע התאריך למטרה, עלולים מבצעי הפיחות לדחותו רק בגלל הגילוי.
ההכרעה היתה: להביא לידיעת הקוראים, במלוא ההסתייגות, את כל העובדות,
למלא בכך את התפקיד הראשון־במעלה של עיתונות — לגלות לציבור את
מכסימום העובדות /לא לכסות דבר.
הרשימה (העולם הזה ,)1922 שדנה בפיחות, ניתחה את הצעדים הכלכליים של
האוצר, קבעה בוודאות כי הפיחות הוא צעד הכרחי לטווח הלא״רחוק .״הפיחות הוא
בשער, וגם אם יתמהמה — בוא יבוא״ — כתבנו. במיסגרת הכתבה הבאנו לידיעת
הקוראים עובדה חשובה: לישראל הגיע מיברק ממקור מהימן, הקובע כי ממשלת־ישראל
סיכמה עם קרן המטבע הבינלאומית על פיחות ב־ 5ביולי, היינו, ביום
השישי שעבר.
עתה ניתן לגלות את מקור המיברק: היתה זו ידיעה ששלחה מערכת השבועון
המהימן הענק ״שטרן״ למערכת״עיתון בישראל, בו נמסר המידע על הפיחות
הצפוי.
המערכת בגרמניה אף ציינה, לאחר בדיקה חוזרת, כי מקור הידיעה מהימן
בהחלט .״שטרן״ לא פירסם ידיעה זו, שאינה נוגעת לקוראיו. אולם, לגבי כל
אזרח ישראלי יש לה משמעות רבה, ופירסומה נראה חשוב וחיוני, למרות ההסתכנות

אולם, במבט לאחור נראה׳ כי מערכת ה״שטרן״ ידעה משהו. בפגישה שקיים
שר-האוצר החדש יהושוע רבינוביץ עם עורכים כלכליים, לפני כמה ימים, סיפר כי
בין יועציו היו כאלה שלחצו עליו לבצע פיחות עכשיו, אולם הוא לא שמע להם.
אין ספק כי ישראל קיימה מגעים עם קרן־המטבע הבינלאומית על-מנת שתוכל
לפחת את הלירה, אם תיפול החלטה על כך. אפשרות זו של פיחות נדחתה לפי״
שעה, בגלל שיקולים של האוצר, שהעדיף לצנן את המשק בתקופה הקרובה כדי
שהפיחות הצפוי יהיה אפקטיבי יותר. אולם, כפי שנאמר במפורש לפני שבוע —
הפיחות בשער !

ה ט לוויזי ה

כיום מייבאים ארצה טלוויזיות״צבע
בלי סימני היכר שהן אומנם צבעוניות
ומשלמים עליהן מכס כאילו הן שחור-

הצב עוני ת

לנו•
בדרך בשקט, בהתגנב, מכינים את הקרקע
לשידורי-צבע בטלוויזיה הישראלית. בימים
אלה מגיע ארצה ציוד חדש להע-
תקת סרטים לשידור בטלוויזיה (טלסי-
נה) ,והוא מיועד גם להעברת סירטי-
צבע. הציוד יאפשר לטלוויזיה הישראלית
לשדר בצבע את כל התוכניות המיובאות
מחו״ל, המהוות כמחצית מזמן השי דורים.
גישת
הממשלה לשידורי-הצבע גובלת
בהפקרות. שכן, אם תחליט הממשלה
בעוד שנה״שנתיים לשדר בצבע, באמתלה
שכל ארצות״האיזור משדרות כבר בצבע,
יסתבר כי כל הקונים מקלטי שחור-לבן
עכשיו, במקום צבע, מבזבזים את כספם
לריק. אם הממשלה תודיע כי בתאריך
מסויים תחל בשידורי-צבע, תאפשר לכל
קוני הטלוויזיה לשקול, אם לקנות טלוויזיה
צבעונית או רגילה. אגב, המעבר
לטלוויזיה צבעונית יאפשר לממשלה לספוג
כספים בשיעור ניכר. מחיר טלוויזיה
צבעונית בחו״ל כיום הוא פי-ארבעה מ מחיר
השחור״הלבן, כך שהמיסים עליה
בישראל יהיו גם כן פי-ארבעה.

סוציאליזם בקנדה,

רווחים בישואד
מיפעלי יט״המלח מתפללים עתה כי
השלטון השמאלי״סוציאליסטי במדינת
סאסקוניאן שבקנדה יתחזק ויתגבר.
מדינה זו, שהיא אחת מהמדינות ה מהוות
את קנדה, היא היצרן הגדול
בעולם של אשלג. משך שנים רבות הציפה
את העולם באשלג במחירים של 19
דולר הטון, גרמה להפסדי־הענק של
מיפעלי ים־המלח בישראל.
בשנים האחרונות עלתה לשלטון ב-
סאסקוניאן מיפלגה סוציאליסטית, שהחלה
במסע להעלאת רמת-החיים של
פועלי האשלג שם. כתוצאה מכך הוכרחו
היצרנים להעלות את מחירי האשלג שהם
מוכרים, והמחיר כיום הוא 37 דולר
לטון. בימים אלה מתנהל המשא-
והמתן בין היצרנים והאיגוד המיקצועי
שם, וראשי ים־המלח בישראל מקווים
לניצחון העובדים שיגרור העלאה נוספת
במחירי האשלג בעולם והגדלת
ריווחי ים־המלח.

נפט ברמאללה?
חברת־הנפט ״לפידות״ קודחת בימים
אלה את קידוח״הגפט העמוק ביותר בתולדות
המדינה, ליד רמאללה. הקידוח
הגיע כבר לעומק של 4,518 מטר, ועתה
הפסיקו את הקידוח כדי להכניס צינורות
לבור הקידוח.
לאחר הכנסת ייעשו הצינורות
בדיקות סייסמיות,
לבדוק מה משמעות
סימני הנפט
שהתגלו בקידוח.
מנכ״ל ״לפידות״,
מרדכי חן, שיתף
בקידוח זה את
חברות ״דלק״ ו-
״פז״ בעשרה אחוזים
כל אחת, וכן
חברת-נפט מקליפורניה
ב.40*-
במקום קדחו לפני 15 שנה לעומק של
900 מטר, מזה 440 מטר עם צינורות,
ועתה המשיכו את הקידוח. השיכבה במקום
מבטיחה רבות, אומרים הגיאולוגים,
ואם יימצא כאן נפט — הוא
יהיה בכמויות גדולות ביותר.

מטאטא
חד ש
יושב״הראש החדש של הרשות לניירות
ערך, יצחק טאוב, החל את תפקידו
ברגל ימין. לאחרונה ביקשה חברת
״בטוחה״ ,השייכת לקונצרן ״כלל״,
להירשם כחברה בבורסה לניירות־ערך. בעבר
היתה בקשה כיו של קונצרן גדול
נענית אוטומטית בחיוב. הפעם לא ניתן
האישור לפני שניתנו ערבויות כי ״בטוחה״
תעסוק רק במיסחר בניירות-ערך
בבורסה עצמה.

יו.בתי
לבימיקל ,
מי שהיה שר החקלאות והפיתוח,
חיים גבתי, יתמנה בקרוב כיושב-ראש
מועצת-המנהלים של חברת ״כימיקלים
לישראל״ ,חברת״הגג של כל מיפעלי הכימיה
בישראל. יושב״הראש הנוכחי הוא
המהנדס יוטף ורדי, לשעבר מנכ״ל
מישרד־הפיתוח, היוצא לארה״ב.
מנכ״ל החברה הוא רב-אלוף (מיל).
מרדכי מקלף. מינויו זה של חיים
גבתי עלול לעמוד בסתירה לתפקיד ה מוצע
לו: מזכיר מיפלגת-העבודה.

שוסטק מתרחק מחמיר ־
וקופ״ח מקבלת מיליונים
קופת״חולים־לאומית תצא מן הבוץ הכספי שלה. ועדת-
הכספים של הכנסת אישרה בשבוע שעבר פח״אחד, כי מדינת-
ישראל תתן ערבות ממשלתית להלוואה של 20 מיליון לירות,
שקופת״החולים תקבל מחוץ־לארץ. את ההלוואה יתן לקופת-
חולים הימנית בנק־הפועלים של ההסתדרות ״השמאלית״ ,כנגד
ערבות מדינת-ישראל.
כאשר נערכה ההצבעה על נושא זה, הודיע חבר הוועדה
אכיעזר שוסטק על אי־השתתפותו בה, בגלל נגיעתו
בעניין. שוסטק, מראשי המרכז-החופשי, הוא גם האיש
החזק של קופת־החולים־הלאומית, ושל הסתדרות-העוב-
דים־הלאומית. לאחרונה הורעו היחסים בין שוסטק לשמואל
תמיר, מנהיג המרכז־החופשי.
קופת-חוליס-לאומית היתה במצב כספי קשה בחודשים
האחרונים, לא פרעה צ׳קים שלה (העולם הזה .)1922 לפני
כחמש שנים כבר קיבלה ערבות המדינה להלוואה של תשעה
וגיליון לירות שהשיגה מחו״ל, אולם נראה כי מאי שוב נקלעה
לבוץ כספי.

ח״כ שוסטק
העיקר הבריאות

-במדינה

דרבי אדם
פרשת *1גגוד•

?אסר מאבק שד שדם
העביר ביודהדין הרכגי
את הי 7ד השמיד?רשותו
ש 7האם ואישר את אבהותו
עליו

בית־הדין הרבני מאשר :״הילד הוא של
צאלח הנגלי.״
לאחר התדיינות ממושכת בביודהדין ה רבני
בתל־אביב בין צאלח ואשתדלשעבר
מרים, פסק בית־הדין כי צאלח הנגלי הוא
אבי הילד שנולד לבני־הזוג ב־ 13 במארס
.1971
בית־הדין לא קיבל את טענת האשד,
כי הילד נולד לה ממאהבה מוסטפה פדי־לה,
ואישר את תביעת האב. להחזקת
הילד. בית־הדין קבע כי הילד השמיני
הוא בנו החוקי של צאלח הנגלי, לכל
דבר.
הבן השמיני נמצא, איפוא, יחד עם כל
שבעת אחיו, ברשותו של צאלח.
בית־הדין לא קיבל את גירסת האשד,
בעניין זה, כפי שנתפרסמה בשעתו ב*
העולם הזה. צאלח הכחיש, במו־כן, בפני
כתבי העולם הזה, כל טענה בדבר התנהגות
בלתי־מוסרית או אלימה מצידו, כפי
שנטענה על־ידי אשתו־לשעבר באותה
כתבה.

חוק
כל פסול במזון -״ע 1ש
ההח 7טה זזחרשה תקל
ע? האזרח להתלוגן —
* ותכביד ע 7חיי יצרד־המזון
אזרח והמוצא מקק בקופסת־השימורים
אותה פתח, או מסמר בכיכר־הלחם אותו
בצע, יכול להתלונן על כך בפני הרשויות
המוסמכות. ואכן, אותן תלונות המוגשות
על־ידי אזרחים, אם הן מגיעות לבתי״
המישפט, זוכות לטיפול נמרץ, והקנסות
המוטלים על היצרנים, גבוהים ביותר.
אולם מעטים האזרחים הטורחים להגיש
תלונות על מיפגעי־מזון, משום דרך־היסו־רים
אותה הם נאלצים לעבור.
את התלונות אפשר להגיש רק בלש־כות־הבריאות
המחוזיות, הנמצאות רק בערים
הגדולות. אזרח המתגורר בהרצליה,
למשל, חייב לנסוע לשם כך לתל־אביב.
אך גם אז אין דרך־הייסורים של מי
שגילה חוש אזרחי מגיעה לקיצה. הוא
מוזמן לתת עדות במישטרה, או, במיקרה
הטוב, בא השוטר אליו ומעסיק אותו זמן
רב בגביית עדות.
הסדר המהופך יועיל. מצב זה באה
לתקן הצעה אותה הגישה השרה שולמית
אלוני לוועדת־השרים לענייני חוקה, אשר
התקבלה על-ידי הוועדה! ,הדנה בימים
אלה על הדרכים לביצועה.
אלוני הציעה להפוך את הסדר. לפי
הצעתה יוכל כל אזרח להתלונן בתחנת־המישטרה
הסמוכה למקום מגוריו, להגיש
את עדותו במקום, ואילו לישכת־הבריאות
המחוזית תדאג לאסוף את התלונות מת־הנות־המישטרה,
ולטפל בהן.
כאשר תאושר ההצעה סופית, תוך חודש
ימים לערך, ייכונו לבעלי מיפעלי-
המזון חיים קשים, כיוון שאז יהיו צפויים
למבול של תלונות, בכל מיקרה של׳ גילוי
עצמים במזון, או של מזון מקולקל.־

התעצמו. רציתי חופש
השפיעהלאשתי *3
״המי לחמה
כזה שרציתי עוד ילד. הגעגועים והאהבה
בעיקבות המוות וההרג שראיתי ״,אומר סמי חזון, בעלה
של סנדרה, הנמצאת כעת בחודש התשיעי להריונה. סנדרה
נכנסה להריון בתוך חופשה בת 12 שעות, אותה
קיבל בעלה מיחידת־התותחנים בה שירת, ברמת־הגולן.

^ הובתי,
אני שוכב עתה באפלה, על הציר
המוביל לו עמוק לתוך ארץ גושן,
וכותב לאור פגס־כיס. פצצות־תאורה מאירות
את השחקים האפלים של אפריקה,
מטחי־יריות ופגזים קורעים את הדומייה
הלילית, והחול קר מתחתי. את המתח
והאימה התלויים באוויר אפשר לחתוך,
נדמה רק בסכין. חטפתי מיספר דקות של
שינה והתעוררתי כרגע בחלחלה, כולי

מספרת סינה מגנאגי
בת ה־ 21״לא רציתי
כלל בילד, כי אני אוהבת את החופש שלי. אבל בסוף
החלטתי ,׳שיהיה בעלה של סינה, גבי, לא גוייס, כיוון
שהוא תושב ארעי בארץ. אך הוא עבד בעורף, בהתנדבות,
בית־החרושת שלו לא פעל, זהשנייס בילז זמן רב
ביחד .״כנראה זו הסיבה שנכנסתי להריון,״ מחייכת סינה.

.החלטתי להפיל

אומרת רלה
ברנץ בגילוי־לב
.״החברות אמרו לי , :מילחמה זה לא זמן להיכנס
להריון.׳ אבל אמא שיכנעה אותי לא להפיל. היא אמרה
שהרבה ילדים נזלדז כבר במילחמות, זלכל ילד יש המזל
שלו. אני סקוזה שלילדי יהיה מזל טוב.״ הבעל, אמציה,
לא הגיב. הנא הניח את ההחלטה בידי אשתו.

ה ש בו עמל או 9חו ד שי םדמילחמח
׳ום־הביבורים־ודבחי־הסולים
מגיע יבול הי ל די םשהולדובה

ויש להם בת בת שנתיים וחצי.
סימל אמציד, ברנץ נקרא ׳למילואים ב־5
באוקטובר, ערב פרוץ מילחטת יום־הכי-
פורים. את מחצית השנה שלאחר־מכן בילה
בסיני ובאפריקה, בשירות חיל־האספקה.
ביקוריו בבית הפכו תכופים ירק ׳אחרי
הפסקת־האש.
״הפרידה של המילחמה קירבו־ ,בינינו״
ממשיכה ידלה. ,״אך כל אדם הוא אגואיסט,
בסופו של דבר. כאשר נוכחתי

תינוקות התידחמה
מכוסה אגלי זיעה קרה. גופי עדיין רועד
מעוצמת החלום המוזר שחלמתי.
״חלמתי שנפצעתי בקרב, ורעי הזרי זים
נשאו אותי על אלונקה להליקופטר,
ומשם — לבית־חולים שדה. ראיתי מעלי
את פניו חרושי־הקמטים של הרופא הבודק
אותי ואת עיניו המודאגות. ראיתיו
כשהוא מניד בראשו לאות שלילה לני־צבים
מסביב לי, ואומר :״אין סיכוי ל
חייו״
.ופתאום, מבעד לערפל הסובב אותי,
הופיעה דמותך — כה תמירה, יפה
ואצילית, וקולך הידהד באזני ״אדוני הרופא,
בקשה לי אליך. אנא, קח מזרעו
וזרע לתוכי. זרע בי חיים! חייבת אני
שיישאר לי נצר מאהבתנו״.
״אשה שלי — חלום מוזר, אך נפלא.
חלום האומר שאהבה כזאת כמו שלנו
יש לאדם פעם בחייו, ואין טעם לחיי
באם לאהבתי לא יהיה פורקן או פרי.
קיים פה מעיין של מים צלולים וטהורים,
מעיין מפכה וחי שכולו שייך רק לך
וכולו זורם רק אלייך. בואי, אשד, שלי,
ונשאב ממקור המים החיים שיש לנו,
.,-1וגפריך ו• את פרח־האהבה היפה הזה בכל
׳ צבע-י הנהדרים וניתן לו פירות! אני רו־צה.שו$היי
השושנה היפה שלי, ואני רוצה
להפרות אותך כאשה!
״אני רוצה לחיות איתך ולבנות בית
איתך ואני רוצה לזרוע בך חיים ואני רוצה
להביא אליך את כל מה שבתוכי,
ואני רוצה להביא לך ולילדינו רק אושר
וטוב. אני כל־כך אוהב אותך, אשד, שלי,
ואני כל־כך רוצה לתת לך ולילדינו לעתיד
אושר עד אין סוף ואהבה עד בלי די!
״הניגוד העצום בין הבעירה שלי בפנים
והקור של פרידתנו עתה, מאיים למוטט
אותי. כל־כך קשה. אני נשרף אלייך ואני

כל־כך זועק אלייך: בואי אלי ואתן לך
את כל־כולי — את כל מה שמצטבר
וגועש בתוכי — את כל חיי! בואי נתלכד
בנשיקה נהדרת ונתחיל תקופה חדשה —
תקופה של חום ואהבה, קירבה וחיים
חופשיים, יצירה ובניין של עצמנו, של
חיינו, של יצירתנו, של ביתנו!
״אני רוצה להבטיח לך טוב, ואני רוצה
שתדעי, תרגישי, ותאמיני ותבטחי בדבר
אחד שהוא נעלה מכל, ותמיד יהיה הגעלה
מכל — לעולם! אני אוהב אותך, אשד,
שלי, גם בשעה זו כאשר קשה לי ואיני
יודע אם נתראה שוב, ומה עשוי לעלות
בגורלי, ואם אזכר, לחזור מהקרב ...אין
לי דבר עליון מאהבתי אליך — אני חם,
בוער ואוהב אותך אהבה עזה כמוות,
ואני שלך, שלך לעולם!
״והלוואי ואחזור אלייך בריא ושלם...
והלוואי וניתן פרי לאהבתנו ...ואז — אז
אני אבוא אליך ואתן לך את כולי — את
כל אהבתי — ואני אקח את כולד! ואני
אפרה אותך, אשה שלי, ואת תלדי לי!!!
יהיו לגו חיים נפלאים יחד, ילדים נפלאים,
קן משלנו.
״ואנו נגיע! כן, יקרה שלי — נגיע
לאושר והמקווה, כי אני מאמין שאנו
ראויים לו!
״שלך לעולם -ל א.״
״האם אין המיכתב הזה משיב על השאלה
מדוע אני י בהריון עכשיו?״ שאלה
י ,.וחיוכה החם והמאושר אמר הכל.
ב־ 5ביולי מלאו תישעה חודשים בדיוק
לפרוץ מילחמת יופ^ד,כיפורים. זד, היה הרגע
לשוחח עם אלו העתידות לעמוד, בימים
אלה ממש :,בפני תוצאותיה הממשיות
של המילחמה, מבחינתן.
אלו הן הנשים הנושאות בקירבן את

תינוקות־המילחמה, אשר החודשים הראשונים
לוהריונן עמדו בצל פחדים ואי־ידיעה,
בצל האפשרות המחרידה, והסבירה,
שתינוקן לא יזכה להכיר את אביו.
כיצד מצאו בעצמן את הכוח והאומץ
ללכת לקראת הבלתי־נודע הזה, שאיים
על החווייה, האמורה להיות הגדולה ביותר
בחייה של אשה?

מי לחמה פני מי ת
__ קשה
ף* אשר כעלי אמציה בא לחופשה
קצרה משדודהקרב וסיפרתי לו
שאני בהריון, לא הגיב,״ מספרת רלד,
ברנץ .״כנראה חשב על דברים שלא
יכול לאומרם. אחר־כך אמר לי שההחלטה
ביחס להפלה חייבת להיזת בידי.
שנינו ידענו שאם ייפול במלחמה, יהיה
לי יוותר קל להסתדר עם ילד אחד מאשר
עם שני ילדים. אמציה, כנראה, חשב אז
גם על הפעייה האבהית — הבעייד, של
גידול ילדים ׳ץ תומימז מאביהם״.
ידלה עומדת ׳ללדת׳ ב־ 12 באוגוסט. למרות
שהיא ילידת רומניה, רואה היא את
עצמה כצברית לפל־דבר .״עליתי בגיל
שלוש,״ היא מחייכת ,״ואיני זוכרת שום
דבר מרומניה.״
מישפחתה של רלה התיישבה בהרצליה,
ושם סיימה היא את בית־הספר התיכון.
היא התגייסה לצבא ושירתה בשיריזן. אח רי
שירותה הצבאי עבדה רלה במישרד־האוצר,
ואז נישאה לאמציה — קיבוצניק
מאיילודהשחר. אמציה הפך לעובד עצמאי
בחברת־משאיות, והשניים קנו דירה בהרצליה.
הם נשואים מזה ארבע שנים,

לדעת שאני בד,דיון ובעלי היה מגויים —
רק אז התחילו כל ההתלבטויות. אומנם,
תמיד ידענו שאנו רוצים עוד ילד, אך
המצב הביטחוני גרם לי למילחמה פנימית
ק־שה.
,״:תגובתי הראשונה היתר, שלילית —
לא רציתי להיות בהריון, וכל המצב לא
ניראה לי. תקופת ההריון עבורי היא
תקופה של סבל בלי סוף. באשר ילדתי
את בתי, ארכו צירי־הלידה עשרים וארבע
שעות וקשה היה לי לעמוד בכל זה.
גם כל חברותי באו ואמרו לי, :מה, הש תגעת?
מיילחמת יום־ד,כיפורים זה לא זימן
להיכנס להריון חמתי ובעלי אמרו לי
להחליט לבד אם לעשות הפלה, ואני חשבתי
על הצד האגואיסטי שלי י -ולא רציתי
את הילד!
״היתד, זו, לבסוף, אמי אשר שיכנער,
אותי לא להפיל. היא אמרה לי שהרבה
ילדים נולדו במילחמות, והרבה גברים
עברו מילחמות, ולכל ילד יש המזל שלו.
כך שאני מקווה שלילדי יהיה מזל טוב.
״למרות זאת, אני רוצה עוד בת —
:ולא בגלל זה שבנים הולכים למלחמות,
ובנות לא. פשוט מאוד, יש לי אחות
המבוגרת ממני בשמונה שנים, ואני מאד
קשורה אליה, למרות הפרש הגילים. אני
מאמינה שקשר בין שתי בנות הוא
קשר אמיץ ומשמעותי״.

ההריון בא
תודו ת ל מי לחמה
ך א רציתי כלל בילד כי, פשוט
מאד, אני אוהבת את החופש
(המשך בעמוד )24

תינו קו תבמילחמה יייי
(>זמע!ן וזימור .)33

מינימום הפרס הראשון

200.000י
(כולד העברה)

מינימום נלל הפרסים

350.000י
(כולל העברה)

השבוע משחקי מכהן
על הליגות הישראליות
עשהלךמנהג 7ן בו- 1/
מלא טו טו בכדש בו ע !
המועצה להסדר ההימורים בספורט

הופיע בכריכה קלה!
יצירת המופת
של המאה ה20-
כמעין המתגבר

*לויין

ל ה שי גבכלחנויותהספרים
ודו כני הספריםבארץ
הפצה :

גד חברה להפצה

רח ׳ צ׳לנוב , 13 סל $2 37 01 .

•לי״׳ הודה סיגה פגגאגי, מתר• .חוד׳*
ה תמימי להריונה .״אחרי הכל, אני רק
בת עשרים־ואחת ונישאתי דק לפני שנה.
אני לא טיפוס שמסוגל לשבת בבית —
ופתאום התברר לי שאני בהריון.
״חשבתי לעשות הפלה, אך האמת היא
שלא היה לי אומץ לכך. שנאתי את עצמי
כשלא חשתי בטוב בחודשים הראשונים
— בשבילי זה היה: משהו נורא! רק לאח רונה
התחלתי להתאושש. התחלתי לזמר
לעצמי שאני צריכה לקבל את כל העניין
יפה. וכאשר עברו כמד, חודשים, החלטתי :
נו• אז כבר שיהיה״...
סינה גולדה בלוב. בהיותה בת ,13
עקרה משפחתה לגור באיטליה והיא למדד,
שם את מיקצוע הספרות. את בעלה גבי
הכירה עוד בימי־ילדותה, בלוב, כאשר
מישפחותיהם היו מקורבות• עוד בהיותה
בת תשע השתעשעו הוריהם ברעיון שיבוא
יום וסינה וגבי יינשאו.
בהיותה בת ,16 פגשה סיגה באקראי
בגבי במועדון־הלילד, הרומאי קצינזה, בו
מבקרים יהודים רבים. השניים החלו לצאת.
לפני שלוש שנים החליטה סיגה לעלות
ארצה, והשניים נפרדו. גבי בא לבקרה בישראל.
לבסוף נישאו ועברו לגור בארץ.
על עלייתם ארצה אומרים השניים :
״אנחנו אוהבים את הארץ, כי פד, אנו
מרגישים חופשיים ו״בבית״ .בחו״ל סבלנו
מאוד מהאנטישמיות •ומד,אלימות ברחובות•
מפה אף אהד אינו יכול לזרוק אותנו
כשם שגיזרקנו מלוב. פה אנחנו יכולים
לטייל ברחובות, לשבת בבית־קפה בדי-
זנגוף, ולחוש בטוחים. פד, היינו רוצים להביא
את ילדינו לעולם !״
מאחר שגבי תושב ארעי בארץ, לא
גויים במילחמת יום־ד,כיפורים, אך ביחד,חרושת
נסגר בגלל מחסור בפועלים. גבי
עבד בעורף בהתנדבות. המספרה בד, שבדת
סיגה, נסגרה מוקדם בימי המילחסה,
והזוג בילה יחד זמן רב מן הרגיל .״כנראה
זו הסיבה שנכנסתי להריון,״ אומרת סינר,
בחיוך מלבב .״אף פעם לא לקחתי גלולות.
תמיד היינו מחשבים את הימים
והסתדר כך שלא אכנס להריון. מה ש קרה
במילחמה — באמת אינני יודעת
איך זד, קרה!״
במדינה עיתזנזת
סויטה זסא?
העיתונים דא דיווחו
.עד ההבנות לקרב —
בי הוא כנע 7הם
הקולות התרוממו בהתרגשות. מילח־מה
גדולה הסתמנה באופק. אך שום עיתונאי
לא יא לסקר אותה.
כי במרכז המאבק עמדה העיתונות עצמה.
זה מול זה עמדו בעלי־העיתונים —
והפירסומאים, המספקים להם את המודעות.

גבי הנייר. בחודשים האחרונים
הלכו ורבו צרותיה של העיתונות. מחירי
הנייר הרקיעו שחקים• שכר־ד,עובדים עלה-
כל הוצאות ההפצה, ההדפסה וז־,גילוף עלו
בהתמדה• ואילו הכנסות העיתונים היו ב שפל.
גם כמות המודעות ירדה.
בפני העיתונים עמדו רק שתי אפשרויות:
להעלות את מחיר הגיליון או המודעה.
היה צורך בניצול שתי השיטות.
העלאת מחיר הגיליון נתקלה בקשיים.
מחיר העיתונים היומיים כפוף לפיקוח,

שלא י היו
עוד מי ל ח מו ת
ב או ק טו ב ר קיבלתי הופ־ך)

של 12 שעות מיחידת־התות־חנים
בד, שרתתי ברמת־הגולן, וקפצתי הביתה.
בחופשה הקצרה הזו נכנסה אשתי
להריון!״ מחייך סמי חזון בגאווה לעבד
אשתו היפה, סנדדה.
סמי חזון הביר את אשתו הצרפתיד, כאשר
באה ארצה כתיירת לפגי שלוש שנים.
בוקר אחד חלבה לשחות בחוף זבולון, נכנסה
לאכול במסעדה המקומית השייכת ל אחיו
של סמי, ופגשה שם את בעלה לעתיד.
השניים התאהבו ממבט ראשון. למרות
שסמי הצבר לא ידע צרפתית וסנדדד, לא
דיברה עברית, נרקמו ביניהם יחסים הדוקים.
הדואר בין תל-אביב ופריז פעל ביעילות,
ותוך שנה החליטו השניים להינשא.
סנדדה עזבה את עבודתה בבוטיק בפרים,
ובאה ארצה. מייד עם נישואיה, נכנסה
סנדרד, להריון וילדה בן.
כאשר פרצה מילחמת יום־הכפורים,
גויים סמי ביום ראשון, ז ד 7באוקטובר,
ליחידתו בחיל-ד,תותחנים ונשלח ל׳רמ׳ת־הגולן.
הוא היד, מגויים ארבעה וחצי חודשים,
והמסעדה נסגרה.
״לא תיכננתי להיכנס להריון במיל-
חמד,״ ,אומרת סנדרד, בת ד,י ,24״אבל
אינני מצטערת כלל. כאשר ידעתי כבר שאני
בהריון — שלחתי אליו מכתב, והוא
קיבל חופש. חגגנו את המאורע. אך לאחר
שחזר לחזית, החלו פחדים לכרסם בי. דאגתי
לו עד-מוות׳ אך לא חייתי מוכנה לחשוב
על הפלה• ידעתי דבר אחד בלבד — אני
רוצה את הילד של סמי!״
״הייתי נורא מבסוט לקבל את הפיפחב
שהודיע לי שאשתי בהריון,״ מחייך סמי
התמיר והנאה .״המילחמה השפיעה עלי
בכיוון כזה שרציתי עוד ילד. היה זוועה
להיות ברמה• לא האמנתי שאצא חי מכל
זה. הגעגועים הביתה והאהבה לאשתי הת עצמו
בעקבות המוות וההרג שראיתי.
״יש לי עוד קצת פחדים ביחס לעתיד,
תהיינה עוד מילחמות בארץ, וסמי שוב
יתנייס״ ,אומרת סנדרה .״בינתיים טוב לי
שאני בהריון. הרופא או&ר שתהיה לי לידה
מוקדמת. אני מקווה שעד שיגיע זמנם ללכת
לצבא — לא תהיינה יותר מילחמות!״

מו״ל מוזס
אולטימטוס —
מפני שהוא נכלל במדד. המפקח לא רצה
להעלותו בגלל השפעתו על המדד.
בעיטה חוזרת. נראה היה למו״לים
כי המצב שונה בשטח המודעות :
בשנה האחרונה כבר עלה מחיר המודעות
בעיתונים היומיים בכ־>$ל .100 הוחלט על
עלייה נוספת •של ס.220/
אולם מו״לי העיתונים לא הסתפקו בכך.
הם רצו לנצל את ההזדמנות כדי להנחית
בעיטה על מינהג המרגיז אותם זה מכבר :
ה״קיק־באק״ (״בעיטה חזרה״).
הפירסומאי מתפרנס מאחוזים קבועים ממחיר
המודעות, שהוא נותן לעיתון. קומיס־יון
זה הגיע תחילה ל־0׳ל ,25 אך עלה. ב־מיקרים
מסויימים, גם ל־ 35<70 ומעלה.
הפירסומאים ניצלו קומיסיון מוגדל זה,
כדי להוזיל את המחיר ללקוחות. הם
החזירו לבעלי־המודעות חלק מן המחיר.
זהו ה״קיק־באק״ :הפירסומאי ״בועט״ חלק
מן הקומיסיון לשער המפרסם.
הדרישה שהוגשה ל־
״באיזו זכות
פירסומאים על-ידי בעלי העיתונים היתה
משולשת: להסכים לעליית מחיר המודעות,
להוריד את כל הקומיסיון ל־&ל,15
ולאסור כליל את ה״קיק־באק״ ללקוחות.
״באיזו זכות מתערבים בעסקים שליי״
זעם אליעזר ז׳ורבין, הבעלים הנמרץ של
מישרד דחף, איש לח״י לשעבר .״במשק
חופשי, מותר לי להחזיר ללקוחות שלי
כמה כסף שאגי רוצה. זה לא עניין של
אף אחד.״
היו״ר גבר,־הקומה של חפירסומאים, חיים
פלד, אחיו של ראש עיריית רמת־גן ודור
רביעי בארץ, לא התנגד כל־כך לביטול
הקיק־נאק, אלא ליחס של בעלי־דעיתו-
נים .״הייתי רוצח שתחת זאת ישתפו עימי
1ז העיתונים פעולה להסדר ענף הפירסו־מת.
יש להנהיג תקן של אתיקה מיקצו־העולט
הזה 1923

עית ויחסים הוגנים בקרב הפירסומאים,
ובהעדר חוק, ניתן לבצע זאת רק בשיתוף־
פעולה עם העיתונים.״
.שכיתת מודעות. למחרת הישימה המשותפת,
חסרת־התוצאות, נדהמו הפירסו־מאים
לקבל אולטימטום בכתב מידי העיתונים
היומיים: החל מיום א, השבוע הועלו
המחירים .״בלי הודעה מוקדמת !״ קרא
פלד הבלונדי .״איך זה ייתכן? הרי צריכים
לתכנן מסעי־פירסום זמן רב מראש.
איך אפשר לבצע דבר כזה מיום ליום?״
פלד, הפירסומאי, תיכנן מיבצע נג־

סירק־ן

אליעזר

אלכסנדר

אוצר הנפט הישראלי בים הצפוני נמנו חגורת

שנוח הוטה !שהליט
פירסומאי פלד
— מול אולטימטום
די: הכרזת ״שביתת מודעות״ .כדי לצמצם
את מיגזר ההתקפה, הוחלט להטילה
תחילה על עיתון אחד בילבד. הפור נפל
על נח מוזס, המו״ל של ידיעות אחרונות.
בראשית השבוע הודיעו הפירסומאים ל־צהרון
זה, שהחל מיום ד׳ לא יקבלו עוד
מודעות משום מפרסם.
אם לא תוכרז ברגע האחרון שביתת־נשק,
תפרוץ המילחמה כמתוכנן. יהיה זה
מיבחך התשה: מי יוכל להחזיק מעמד זמן
רב יותר — העיתונים בלי המודעות הדרושות
לכיסוי הוצאותיהם, או הפירסומאים
בלי הקומיסיון שעליו מתקיימים.

דרכי חיים
דעו עור חו ל ה
דינו ש? חיילימשוחרר חולה
כדין פושע מועד
רחוב 60 ביפו נם את שנת הצהריים
שלו. אפילו מיסעדת יונס, המלאה בדרך־
כלל בשעה זו של היום, היתה ריקה־למחצה.
לפתע
נעצרה מכונית מדגם פולקסוואגן.
מתוכה ירד גבר צעיר. הוא נכנס לבית־הקפה,
וכעבור כשתי דקות יצא אל מכוניתו.
הוא לא הספיק אפילו לפתוח את הדלת.
ממכונית שהגיעה באותו רגע ונעצרה
לידו, זינקו בלשי מחלק־הסמים של מישט־רת
תל-אביב. בחיפוש מהיר על גופו של
הצעיר נמצאה, לטענת המישטרה, כמות
זעירה של אופיום, למנה אחת בלבד.
דינו של חולה. הצעיר לא היה
פנים חדשות לגבי הבלשים. היה זה פרנק
מילר, עולה־חדש מארצות־הברית, נשוי
ואב לילד, תושב רמת־אביב.
פרנק יפה־התואר, שעלה ארצה לפני
חמש -שנים, אינו מסוג הדגים אותם רגילים
בלשי המדור להעלות בחכתם. הוא
הגיע לישראל, לביקור מייד לאחר שיחרורו
מצבא ארה״ב, התאהב בארץ והחליט להשתקע
בה. הוריו התנגדו לבך בכל תוקף.
אביו, יהודי עשיר היושב בגרמניה׳ העדיף
לראות בנו מסתדר בעסקיו של אביו.
אך פרנק לא ויתר .״פה אני מרגיש
חופשי,״ אמר תמיד ,״פה הבית שלי.״
אך מה שלא רבים יודעים הוא, כי פרנק
הוא תוצר קלאסי של מילחמת וייטנאם.
מחלתו של פרנק היא מחלתם של אלפי
חיילים אמריקאיים ששבו הביתה מן ה־מילהמה
כשהם מכוריכדלסם.
אך למישטרה, כל זה אינו משנה. הנסיבות
בהן נוגע במחלתו גם הן אינן משנות
את העובדה שדינו של פרנק מילר, מבחינת
החוק הישראלי, הוא כדין כל מי שקשר
לו עם עיסקי-הסמים.
העולם הזה 1923

ץ והי השערורייה הגדולה ביותר בתול(
דות הנפט במדינה.
הסערות שהתעוררו עד־כה בפרשות כגון
נתיבי־נפט, נגעו לחשדות כי ראשי
החברה השתמשו בה לתועלתם־הם. אך
הנזק שנגרם למשק המדינה, באותם מיקרים,
היה קטן או אפסי.
אולם המעשה שיובא להלן הוא חסר־תקדים,
שבן בו מכרו ראש חבות־הנפט
הלאומית בנזיד־עדשים, את סיכוייה של
מדינת־ישראל להפוך לבעלת מקורזודנפט
עצומים — והם עשו זאת לתועלתכדהפר־טית.

״הכרתיה;פט
הלאומית״ ,שהיא
חכרה ממשלתית, החזיקה בידיה
זיביונות־;פט שלא יסולאו כפז, כ־רחכי
העולם. אחד הזיכיונות הללו
היה * 5בים הצפוני, כאיזור בו
התגלה נפט, והמהווה כעת את
עתודת־הנפט העיקרית של העולם
כולו.
ראשי ״חכרת־הנפט הלאומית״
מכרו את בל הזיכיונות הללו לבנק
בריטי כסכום אפסי — 700 אלף
לירות ישראליות הותירו את
מדינת־ישראל עם יותר מ־ 30 מיליון
לירות הפסדים, והם־עצמם עכרו
לכהן במישרות מכובדות כאותו
בנק, לו מכרו את הזיכיונות.

•״* עניין כולו התנהל בסודי-סודות, בד(
1ממה וגמורה, מחשש שמא יתגלה ויח שוף
מאחריו קופת־שרצים רוחשת־ביזיו־נות.
כיום
ידוע, כי תוך ארבע־חמש שנים
תפיק בריטניה לבדה, משדות־הנפט ש־בזיכיונותיהם
היא מחזיקה 150 ,מיליוני
טונות נפט לשנה ! (ישראל צורכת עתה
6מיליון טון לשנה ).פרט לבריטניה מחזיקות
חברות־נפט נוספות, מארצות שונות,
בזיכימות בים הצפוני.
כל המדינות הללו רואות בזיכיונות אלה
את אוצרן הבלום, שומרות עליו מכל
מישמר. כולן — פרט למדינת־ישראל.
תברת־הנפט הלאומית, שמכרה ביומים
אלה את כל זיוכיוניותיה על י הנפט בים
הצפוני לבנק הבריטי, נוסדה בשנת 1958
על-ידי נחום שמיר, מי שניהל קודם־לכן
את מישלחת השילומים בגרמניה.
שמיר ניהל את החברה עד שנת ,1962
ובמשך אותן ארבע שנים השקיעה החברה
!מיליוני לירות בחיפושי־נפט בישראל, ללא
הצלחה. משך השנים הוקמו עוד שתי חברות:
לפידות שמצאה נפט בחלץ, ונפטא,
שגילתה שדות גז טבעי בזוהר. מנכ״ל
נפטא היה יצחק סירקץ, ומנכ״ל לפידות,
מרדכי חן, לשעבר חבר קובוץ אפיקים.
בשנות השישים הצטרף לחברת לפידות
רב־-סרן צעיר בשם צבי אלכסנדר, כסגנו
של חן. הניגודים בין השניים, ומוצאם
השונה — זה מהקיבוץ וזה מצבא־הקבע,
גרמו לקרע בין השניים, ובשנת 1966
פרש אלכסנדר מלפידות והתמנה כאחראי
לפירוק חברת־הנפט הלאומית מטעם הממשלה.
ההחלטה
לפרק את חברת־הנפט הלאומית
נתקבלה לאחר שצברה 30 מיליון
לירות הפסדים. הלחץ העיקרי לפירוק בא
מטעם פינחס ספיר וד״ר צבי דינשטיין,
האחראי לדלק מטעם האוצר אז. השניים

תמכו בלפידות ובנפטא, וראו בחבות־הנפט
הלאומית מתחרה בלתי-רצוייה.
אך בינתיים התמנה דינשטיין כסגן שר־הביטחון,
ועניעי־הנסט עברו לידי החשב
הכללי של האוצר, דב בך דרור. זה מצא
באלכסנדר ברברית, עיכב את תהליכי
פירוק החברה, החל !מזרים לה כספים,
להמשך פעילותה.
כך קרה דבר מוזר: הממשלה החליטה
לחסל את החברה, ואילו האיש אותו
מינתה הממשלה לפרק את החברה, החל
מפתה אותה ומרחיב את פעולותיה, בתמיכת
החשב הכללי של האוצר.
שתי תברות־הנפט האחרות מחו מרוח,
ובסיומו של דבר הוחלט כי לפידות ונפטא
!תעסוקנה בחיפושי נפט בישראל, ואילו
צבי אלכסנדר והחברה שלו יחפשו, עבור
ישראל, נפט בחו״ל.

** אז נתקכלד! החלטה זו, בסוף שנת
* ,1968 /הצליח אלכסנדר להשיג זיכיו-
נות־נפט באזורים טובים באפריקה. כך,
למשל, רכשה החברה זיכיון בגאבון, מדינה
בה מיצוי הנפט בכמויות !מיסחריות.

ערב כלל במעשיהם.
דוגמה קטנה לדרך בה מנהל אלכסנדר
את החברה הממשלתית: לו־עצמו רכשה
החברה מכונית וולוו נאה. לסגנו, שפרש
מן החברה, היתד, מכונית פדו ,509 שנק נתה
בשנת .1970 לאחר שפרש הסגן נתן
אלכסנדר את המכונית לאשתו.
לשאלות בעניין זה סירבו גם אלכסנדר
וגם סירקץ להשיב, בטענה שכל ענייני
החברה חסויים מבחינה ביטחונית, כיוון
שהיא עוסקת בנפט.
לפני כשנה הפך הים הצפוני ללהיט
גדול, ומאותו רגע ואילך נראה היה בי
אלכסנדר וסגנו עשו לעצמם חשבון מהיר:
לשם מה להשקיע מאמצים בפיתוח חברה
ממשלתית, כשאין תועלת למנהליה?
אלכסנדר מצא מייד בנק בריטי שלטש
עיניים לזיכיון בים הצפוני, היה ומוכן
לתת הרבה תמורת זיכיון זה, ותמו באפריהאחרים הזיכיונות רות

כנגד זאת חתמו אלכסנדר וסגנו
הסכם עם הבנק הבריטי, לפיו יעברו לעבוד
עבורו, בפיתוח הזיכיונות ובמיטושם.
תוכנית־המכירה הוגשה לוועדת השרים

מכונית ואשת המנהל

זוהי המכונית פדו 504 מס׳ ,278068
הרשומה על ישם חברת־הנפט הלאו־מית.
המכונית נקנתה עבור מי שהיה סגדמנכ״ל החברה, ואחרי פרישתו נמסרה לשימוש
אשת המנכ״ל. המכונית צולמה חונה ליד בית חמנכ״ל אלכסנדר, כאשר זה שהה בחו״ל.

!כן רכשה זיכיונות לחיפושי־נפט בגאנה,
חבש ומדנסקר. אך הצימוק שבעוגה היה
הזיכיון בים הצפוני, שהעניק לחברה 5
אחוזים משדה־הנפט האדיר שם.
מועצת־המנהלים הורכבה מאנישים בעלי
רצון טוב, שלא התערבו כימעט במעשיהם
של אלכסנדר וסגנו, ישראל אליעזרי. יושב*
ראש מועצת־המגהלים הוא יצחק סירקין,
שהוא גם יו״ר מועצת-המנהלים של לפידות,
נפטא ונתיבי־נפט.
כשם שלא ידע מה קורה בנתיבי־נפט,
כך אין סירקין יודע מה קורה בחברת־הנפט
הלאומית. למרות שהוא משמש ב־יו״ר־בשכר,
כלומר מקבל !משכורת כדי
לבדוק את מעשי המנהלים, אין הוא מת־
כנראה הכלכליים, שאישרה אותה,
בתום־לב. מקוד בוועדת השרים הכלכליים,
מסר כי החומר שהונח לפניהם היה
זה שהוכן על־ידי חברת־הנפט הלאומית
עצמה, לא נבדק על־ידי גוף נייטראלי.
! 30 מיליוני הלירות שהושקעו בחברת־הנפט
הלאומית — ירדו לטי׳מיון.
כאשר תחזיר ישראל למצריים את שדות-
הנפט באבו־רודס, תיוותר תלוייה להלן״
טין בנפט של אחרים. או־אז תוכל להיז כר,
באנחה !כבדה, כי פעם החזיקה בידה
5אחוזים שלמים משדד,־הנפט העשיר ביותר
בעולם, מכרה אותו, אחרי שנודע כבר
ערכו האמיתי, במחירה של דירת-פנטהאוז
חדשה ממוצעת בצפון תל־אביב.

טלוויזיה
צ ר יש
ניקוי־ראש

צל״* לתוכניתם של ממפיק מרדכי
(״מוטי״) קירשנכאום והבמאי יופי
צמח, ניקוי ראש, אשר שודרה ביום
החמישי האחרון 4.7בתוכנית היו שלושה
קטעים מבריקים: הכדורגל, המין והכנסת.
צל״ש מיוחד לשחקנית דפקה (״רבקה,־
לה״) מיפאלי, אשר גילמה בתוכנית את
דמותו של יו״ר הכנסת ישראל ישעיהו.

מאחרי המסך
בית לסרטים אמגוח״ם

הפקידים הטכניים של רשות השידור,
אשר ראטה, שיציבו מקלט טלוויזיה
במישרדו בעוד אחרים, אשר עבודתם דורשת
זאת, לא זכו לכך, הוריד מישהו
ברשות הוראה להוציא את מקלט־הטלוויזיה
מחדרו של ראטה, והסערה־זוטא שפרצה
סביב המקלט, שככה.

מג מ ת האינות בער בי ת
המגמה החדשה בתוכניות הערביות בטלוויזיה
היא להפיק תוכניות רציניות וכבדות,
הנושאות אופי תרבותי יותר, מאלה
המשודרות היום.
התוכנית הראשונה, אשר תשודר בעוד
כשבועיים (ב־ ,)25.7היא אחות לתוכנית
מוקד בעברית, אשר תיקרא על סדר היום.

מותיר אחריו תפקיד פנוי.
באופן טיבעי פנה הממונה על מערכת
חל-אביב, אמנון נדב, אל פרנקל, והציע
לה את התפקיד במינוי של קבע. פרנקל
הסכימה אולם נראה כי היא עדיין אינה
שותה בסבך הקשרים והיחסים האישיים
בחדשות של הרדיו. היא עשתה את שגיאת
חייה, בכך שהחליטה לצאת לחופש לחדל,
דווקא מייד לאחר שקיבלה את המינוי.
כאשר שבה, כעבור שבועות אחדים,
נדהמה לשמוע מעל גלי האתר את הכתב
יצחק פלר, כשהוא מוצג ככתב הרדיו
לענייני מיפלגות. היא פנתה אל נדב, וביקשה
ממנו הסבר כיצד זה קם לה יורש
עוד קודם שהספיקה להתיישב בכיסאה.
נדב, שהועמד במצב בלתי־נעים, ניסה

תוכנית לעידוד הסרט הישראלי עובדה
בהנהלת רשות השידור. הכוונה היא לשדר
בטלוויזיה סירטונים ישראליים אמנותיים
קצרים, אשר ליוצריהם אין מיסגרת להציגם,
מאחר שבעלי בתי־הקולנוע מסרבים
לקבלם.
התוכנית היא יוזמתו של מנכ״ל רשות
השידור, יצחק ליבני, היושב אף כחבר
במועצה לתרבות ואומנות שליד מישרד־החינוך,
ומכהן כיו״ר הוועדה לעידוד הסרט
האמנותי.
ועדה זו מעניקה מדי־שנה 600 אלף
לירות לעידוד סרטים אמנותיים, וליבני
החליט לצרף את שני תפקידיו אלה זה לזה
ולהקרין בטלוויזיה את הסרטים האמנותיים
הקצרים, אותם הוא מעודד.
אם יצליח הניסיון, ייתכן שהטלוויזיה
תשקול אף הקרנת סרטים ישראליים אמנו-
תיים ארוכים, אשר לא יימצא להם בית־קולנוע
שיסכים להציגם.

שחקנית פן
הצעירה חובבת כדורגל
פינה בת דקות ספורות, אשר תשודר בגל
הפירסומי של רשות השידור, גל ה׳.

סיו״רהר שו ת כחסו־־ ט אי
יושבים וצופים בתוכנית מבט ספורט
בטלוויזיה, דווקא בעת חגיגת יום־ההולדת
של הבן. דליה, מרצה לסיפרות, מבלה
מדי־שבוע במגרשי הכדורגל, ומאלצת את
בעלה עודד, כלכלן במיקצועו, להתבונן
בתוכנית רק כדי לראות אם באמת נכבש
השער, במישחק בו צפתה באותו יום,
ממצב נבדל.
סביב עלילה מרתקת זו נסב סרט־יוקרה
חדש של הטלוויזיה הישראלית, בו הושקעו
כספים רבים ונוסו אביזרים חדשים כמו
מיתקן מיוחד לצילום בתוך מכונית.
הנקודה החשובה בסרט היא שאת תסרי־טו
כתב סגן־יושב־ראש רשות־השידור,
הסופר נתן שחם. את הסרט ביים אס״
דיים סטן, ואילו את התפקיד הראשי
מגלמת דליה פן״לרנר, הזכורה לטובה
ממי״שחקה בסידרה ההגדה לבית פורסייט.
לצידה -אלי כהן ופאני לוכיץ׳.

מקדט־ר.מו3 -ה הו!גא
לאחר שהובעה בשבוע שעבר במדור

זד״ תמיהה על שום מה ולמד, זכה אחד

מיתקן לצילום כמכונית בחסרטת ״כדורגל״
הסגן כתב תסריט
התוכנית הראשונה צולמה כבר באולפני
הרצליה, בנוכחות קהל של סמינריסטיות
ערביות. אורחי התוכנית דנו, משך 45
דקות, בנושא שעות הפנאי.
את התוכנית ביים ויקטור קמר והפיק
אותה נתן כספי, אולם את התוכניות
הבאות של על סדר היום יפיק יעקב

למדן.

תוכנית חדשה אחרת, שעדיין לא צולמה,
היא תוכנית במתכונת קלעים של
הטלוויזיה בעברית. המגמה היא ליצור
במה לנושאי סיפרות ואמנות׳ אשר תסקור,
בין השאר, ספרים חדשים בערבית שיצאו
לאור בארצות ערב.

תעדוגלת הבתב
לעו״ני־מיפלגות
סיסור-אלף־לילד,־ולילד, הוא סיפור מינוי
הכתב לענייני מיפלגות ברדיו. משך תקופה
ארוכה היה הכתב לענייני מיפלגות של
הרדיו, חיים פלטנר, במילואים, ואת
מקומו מילאה העיתונאית שרה פרנקל.
כאשר השתחרר פלטנר משירות־ד,מילואים
שלו, החליט לעבור לטלווחיה, כשהוא

לשכנע אותה כי מעתה ואילו יהיו ברדיו
שני כתבים לענייני מיפלגות.
להפתעת הכל הסכימה שרה פרנקל, אולם
ההתנגדות באה דווקא מצידו של פלר.
הוא טען :״מגיע לי להיות הכתב היחיד
לענייני מיפלגות,״ ודרש מעמוס גורדון,
ראש חטיבת־החדשות לקבל את המינוי
באורח בילעדי. גורדון סירב, ואז פנה פלד
לוועד-העובדים של הרדיו.
עתה ממתינים כולם לראות מה יחליט
וועד־העובדים, ומה תהיה תגובותה של
הנהלת הרדיו על החלטה זו<

פינה פגל הי
דוגמה לניצול יעיל של כוח־אדם ניתן
לראות במינוי החדש של כתב שידוריייש׳
ואל רפאל (״רפי״) אמיר.
אמיר כיהן עד לפני שבועות מיספר
בשני תפקידים חשובים ברדיו: ראש מע-
רכת־החדשות בתל־אביב, ומנהל ענייני
היום ברדיו. למזלו הרע, הוא הצליח להסתכסך
הן עם ראש חטיבת-החדשות, עמום
גורדון, והן עם מיספר עובדים אחרים,
ונאלץ לעזוב את תפקידו.
בשבוע שעבר הוחלט כי אמיר יערוך

שימחה בגלל גיל
איש־חדשות גיל
המנהל עוזב
לאחר סידרה של התפטרויות, ברוגזים
זהחלפות־תפקידים במחלקת־ד,חדשות של
הטלוויזיה, הגיעה ההתפטרות הרצינית ביותר.
מנהל־החדשות של הטלוויזיה, צ פי
גיל, עומד לסיים את תפקידו בעוד כחוד שיים.
המילחמה
על הירושה, למרות שהתפט״
רותו של גיל היא עדיין בחזקת סוד, החלה
כבר במלוא המרץ. בינתיים יש כבר שני
מועמדים עיקריים לרשת את גיל.

האחד הוא מי שנחשב כאיש החזק במחלקת
החדשות, אלי;ניסן, הזוכה בתמיכתו
הנלהבת של מנכ״ל הטלוויזיה ארנון צד
קרמן, והאחר הוא חיים יבין, העומד
לסיים את שירותו בארצות-הברית ולהגיע
לארץ. יבין הוא המועמד העדיף של מנכ״ל
רשות השידור יצחק ליבני.
ואם לא די במילחמה זו, שתחריף ככל
שיתקרב מועד פרישתו של גיל, הרי מצב
היחסים האישיים בחדשות הוא כה מעורער,
עד שלדעת רבים בבניין הטלוויזיה
משפיע הדבר גם על טיב שידוריה של
מחלקה חשובה זו. שמעון טסלר, מי
שהיה עורך יומן השבוע, ממורמר על כי
נאלץ לעזוב תפקיד זה. יאיר אלוני וחיים
גיל עוזבים, ואף טוביה סער,
השוהה עתה בטיול פרטי בחו״ל, ביטא
מיספר פעמים׳ באוזני ידידים, את רצונו
לעזוב את המחלקה.
עמירם ניר, מי שעורך לאחרונה את

מרבית תוכניות מבט, ומנשה רז, שהחל
לאחרונה להגיש אף מהדורות־חדשות, הם
הכוכבים החדשים של מערכת־החדשות,
ועדיין אינם משתייכים לאף אחת מד,״קלי-
קות״ במחלקה זו.
דן רביב, ראש מערכת תל־אביב, מסרב
בכל תוקף לקחת חלק בקשרים השונים,
ומתבצר לו במערכת התל-אביבית שלו,
מבלי לקבוע עמדה אישית בנושא היורש.
אחת המשימות אותה החליט ליבני ליטול
על עצמו. מייד עם שובו מסיורו בחו״ל
בסוף השבוע, היא טיפול נימרץ בחדשות
של הטלוויזיה. לליבני ידוע היטב, כי אם
לא ייעשו צעדים קיצוניים להבראת מחלקה
זו, בעיקר בתחום היחסים האישיים, קיימת
סכנה שהמערכת כולה תתמוטט, ואז יזכו
הצופים לחזות בעיקר בשידורי־חוץ מהלוויין,
כפי שקורה לאחר כל משבר במח־לקת־החדשות.

המילזאים
הקפיאו
שירות־המילואים פוגע גם בטלוויזיה.
המפיק־במאי יעקב אסל, שוהה בימים
אלה במילואים, אחרי ששירת למעלה מחצי
שנה. בעיקבות מילחמת יום־הכיפורים.
בין שירות־מילואים אחד למישגהו הפיק
וביים את התוכנית הראשונה של הערב
עס, אשר עמדה להיות משודרת אחת לחודש.
התוכנית, שהונחתה על־ידי אהוד
מנור, אירחה את הזמרת שושנה דמא־

הדודאים, כני אמדורסקי וישראל
גוריון, וכן שייקח אופיר, הועמדו

במצב הכן לקראת התוכניות הבאות של
הערב עם, אולם שירות־המילואים של
אסל הקפיא את התוכנית כולה.
תוכנית אחרת שניפגעה, אם־כי לא הופסקה,
היא ניקוי ראש, אותה ביים אסל.
את מקומו בשתי התוכניות האחרונות,
מילאו, ודווקא בהצלחה, הבמאים שלמה

גנון ויוסי צמח.

מהלימודיח חוגא בשורה
לעולם אין לדעת. קריינית־הרדיו מיל־כה
למדן ניגשה לקורס קרייניות״הרצף
המפורסם של הטלוויזיה, אולם לא עמדה
בבחינות הסופיות ונאלצה לחזור לרדיו.
ניסיון נוסף על המסך הקטן עשתה מיל-
כה בגישתה לבחינות בטלוויזיה הלימודית.
היום היא מכהנת כקריינית הראשית של
הטלוויזיה הלימודית, ומי שרואה אותה
מוכן להישבע כי היא-היא הקריינית הטובה
ביותר בטלוויזיה הישראלית.

הרשות חוגגת
רשות השידור חוגגת. בשבוע שעבר
נערכו בירושלים שתי מסיבות של הרשות,
בהן השתתפו העובדים הבכירים, קריינים
ופקידות.
המסיבה הראשונה נערכה במלון מוריד!
לכבוד הבישוף יוסון ז ראייה ופמלייתו.
במסיבה העניק הבישוף אות־כבוד של
כנסייתו לנוד א־דין דריני, האחראי
על תוכניות דת ערבית ברדיו ובטלוויזיה.
המסיבה השניה נערכה במקום צנוע יותר,
במיסעדת שמש הירושלמית. זו נערכה
על־ידי מגכ״ל שירותי פרסומת בשידור,
גבי דורון, לכבוד קרייני הרדיו.
הכוונה היתד, להפגיש את עובדי שירותי
פרסומת בשידור, מעבירי המודעות, עם
הקריינים המשדרים אותן.
דורון, אשר הגיע למקום עם גדוד של
עובדי מישרדו, ביניהם פקידות נאות, הכריח
את המסובים להתיישב קריידליד־פירסומאי,
כדי שיתוודעו אלה אל אלה
טוב יותר.

במדינו
צוזי־ל
הבט חו תדלא כי סו

החיילים ששירתו במילחמה
ואחריה גקראים שוב
למילואים — המשתמטיס
עדיין יושבים בבית
״למד. לא מגייסים לשירות את עשרות־אלפי
הפראזיטים שהצליחו להשתמט?״
שאלו החבר׳ה בהתמרמרות .״שישרתו גם
הם קצת במקומנו.״
אנשי היחידה, שנקראו לשירות־ומילו־אים
בן 45 יום, הספיקו ללבוש בגדים
אזרחיים רק שלושה חושים, מאז סיימו
שירות רצוף בן חמישה חודשים שתח־ל־תו
במילחמת יום־ד,כיפורים.

טוראי בוגוש
לא רוצה מילואים
מייד עם הגיעם לשירות־ד,מילואים, נת־בשרו
כי בחודש ׳אוקטובר צפוייה להם
קריאה נוספת.
בצו־הקריאה שקיבלו לבתיהם, נכתב :
״קריאה זו, שהודעה עליה ניתנת לך ב־פדק־זמן
!קצר. מהרגיל, אושרה על־ידי הסמכות
המאשרת.״ לשאלותיהם מה סיבתה
של קריאה מהירה זו, לא נמצאה
כתובת.
לא מזיז לאן! אחד. לאחר ההצטיידות
!נשלחה היחידה לאחד ממחנות־הפליטים
ברצועת עזה, שם החליפו האנשים
כוח אחר, שהיה קטן משלהם ב־
35 אחוזים. ההתמרמרות גברה.
אם עד כה ניתן היה להסתדר עם כוח
קטן יותר ,׳מדוע אי־אפשר היה להמשיך
עם אותו מייספר אנשים, ולשחרר חלק
.מהאחרים, או לפחות לקצר לכולם את
משך־השירות ביום או יומיים? התשובה,
שעם !תחילת ביקורי־הקיץ יש להגביר את
העימות, לא הצדיקה, לדעתם, גידול זה
של 35 אחוזים לעומת הכוח הקודם.
ההרגשה היתד, שדורשים מחם הכל —
אך הם־עצמם לא מזיזים לאף אחד.
תחושת המועקה והזעם של רבים מחיילי
צה״ל החלה כבר זמן קצר לאחר
מילחמת יום־ד,כיפורים, כאשר החלו ראשוני
החיילים מגיעים לבתיהם, לחופשות
קצרות, וגילו עשרות אלפי גברים צעירים
המחממים את כיסאות בתי־הקפה.
אלוף הרצל שפיר, מי שהיה אז ראש
אגף כוח-אדם במטכ״ל, והאחראי לנושא
זה, ניסה לסתור את טענות החיילים.
נאומו, ששודר כאשר חיילי אותה יחידה
ישבו עדיין בגדה המערבית של תעלת
סואץ, בגמרת איסמעיליה, בקע מתוך הרדיו
כאשר ישבו במחפורות, תחת ד,פ־גזת־יפתע.

שלא הצליחו המצרים לעשות ב־הפגזתם,
הצליח האלוף שפיר להשיג בנאומו.
המוראל ירד פלאים. האנשים חשו
כי תחת שיתמודד עם הבעייה ולהבטיח
את תיקון המעוות, ניסה האלוף לטייח.

מאז אותו נאום ועד ליום השיהרור,
עסקו אנשי היחידה באיסוף שמותיהם של
מכרים וידידים שמשום־מה לא גוייסו.
הרשימה הלכה ונתארכה, הגיעה למימדים
מדהימים יחסית למיספרם של אלה ש עסקו
באיסוף השמות.
לאחר ד,שיחדור החלו מנסים ליצור קש רים
עם אנשים המקורבים לפיסות־מידע.
התמונה שהחלה מצטיירת, היתד, קודרת.
התקנים לא תוקנו. חוליות-בי-
קורת של אגף־כוח-אדם שיצאו לבדוק את
המתרחש בשטח, גילו מצב שהתקרב ל־תוהרובוהו.
אך אכ״א לא נרתם למאמץ
כביר, כפי שנדרש לאור המיומצאים, כדי
להכניס סדר בבלאיגן.
אקדמאים שירתו כאפסנאים. באחת היחידות
שירת מהנדם־מחשבים כסייד. בעלי
פדופיל רפואי גבוה שירתו בתפקידי־שירות
ביחידות עורפיות.
בחיל־היס ובחיל־ד,אוויר נמצאו צוותים
שהתמחו, בזמנו, בהפעלת כלי־נשק מסו־יימים.
א ד במשך השנים התיישנו כלי-
נשק אלה, וחדישים מהם הוכנסו לשירות.
לצורך תיפעול הכלים החדשים הוכשרו
צוותים מיקצועיים, אך תיקני־האיוש הישנים
לא בוטלו.
אלפי חיילי־מילואים בעלי פרופיל גבוה
נתקעו למשך שנים ביחידות־מעבר, מבלי
שאיש ידאג להפנות כוח־אדם מעולה
זה למקומות בהם זקוקים לו. רבים מאלה
שקיבלו דחיות־שירות או -שהפרופיל של הם
שונה זמנית, לא נקראו לבדיקה חוזרת
ולא זומנו שוב לשירות־מילואים.
ביום בו שוחררה היחידה משירות־ה־מילואים
הראשון, זה שהחל עם המילחמה,
אמר החובש, רון בוגוש :״דברי אולי
יישמעו כמו, ציונות,׳ אבל אני שמח שב־עולה־חדש
תרמתי את חלקי, כמיטב יכולתי,
במילחמה. הייתי מוכן לשירת עוד
ועוד, כמה שיידרש.
״אבל אשתי קיבלה את זה קשה. אם
תפרוץ עוד פעם מילחמה, אני רוצה
מנוחה, שיתחילו להכניס יסדר בצבא ויגיי־סו
את כולם. אם אריח שבקרוב שוב
יקראו לי למילואים, אקבל את הג׳וב שהוצע
לי ואסע לחו״ל.״
בויגוש לא הופיע לשירות־ד,׳מילואים הנוכחי.
הוא שוחרר בתוקף תפקידו ב־זזו״ל.
לתקן
את הפרופיל. בחודשים האחרונים
נערך צה״ל למיבצע־ענק לאיתור אלה
שחמקו משירות בשל מעקב לקוי. אך
צעדים חשובים אלה אינם מלווים בהס־ברח
מתאימה.
מאחר שצה״ל לא הודה עד היום כי
בעבר אירעו בנושא זה מחדלים חמורים,
אין ראשיו יכולים להסביר לציבור כי
מיבציע איתור המתחמקים־משירות אינו
בבחינת תרופת־פלא בעלת תוצאות מיידיות.
מיבצע זה עתיד לארוך חודשים.
ההסברה אינה מספקת, ולכן אין גיסיו־תיהם
של חיילי־המילואים להקלה מיידית
בחלוקת הנטל מתגשמות, וההתמרמרות
בעיינה עומדת.
תחום נוסף בו ניתן להשיג תוצאות
מיידיות הוא נושא אנשי־ד,שירותים ביחידות
הקרביות. בכל פלוגה קרבית מצויים
גם אנשי־שירותים, כגון אפסנא־פ.
טבחים, פקידים, שק״מיסטים וכדומה. מאחר
שהם משרתים ביחידות קרביות,
חייבים חיילים אלה להיות בעלי פרופיל
רפואי גבוה.
אך למעשה ניתן להמירם באינשי־שי־רותים
בעלי פרופיל נמוך, דבר שיגרור
אחריו שתי תוצאות חיוביות: העברת
כוח־אדם נוסף מתפקידי־עזר לתפקידים
קרביים, וניפוץ חלומם של אלה הסבורים
כי השגת פרופיל נמוך, בכל אמצעי שהוא,
פירושו שירות קצר, ליד הבית.
זמן קצר לאחר המילחמה פנה אחד
מנהגי היחידה, המשרתת כעת ברצועת
עזה, חבד אגד בחייו האזרחיים, לוועדה
רפואית. הוועדה הורידה את הפרופיל הרפואי
שלו, והאיש שוחרר משירות.
שבועיים לאחר־מכן גתקלו בו חבריו־לשעבר
ליחידה, במיקרה, בשדר,־התעופה
הצבאי שמעבר לתעלה, כאשר הוא מסיע
באוטובוס אגד חיילים לתל־אביב ובחזרה.
היתד, זו, ללא ספק, עבודה מפרכת
בהרבה מעבודתו כנהג צבאי.
אנשי־המילואים בצה״ל הוכיחו עצמם,
פעמים רבות בעבר, כמי שמוכנים לכל
קורבן. כאשר הם יודעים כי יגוייסו כדרישת
המצב, אין הם באים בטענות.
אך כאשר הם חשים ויודעים כי הם
,מקופחים, כי הם נדרשים לשרת זמן מיו תר
בשל מחדליהם של אחרים, המנסים
לטשטש !את העובדות ולייפות את התמונה
— התוצאה היא התמרמרות עזה, שלא
שככה עד היום.

הצעתך שהועלתה בפורום
מצומצם ונבחר —
נדחתה. הנימוקים לדחייה
לא שיכנעו
אותן, אך אין כל ברירה:
החלטה היא החלטה,
ועליך לכבד אותה.
נסה למצוא דרך
אחרת, או פיתרון שוו
2במרס -
20באפ רי ל

נה למצב. בת טלה :
הוא קוסם לך, ואין כל
פלא בכך. תיפסי אותו חזק, בטרם ייעלם.

להפתעתך, ואולי למו־רת־רוחך
הסמוייה, מתחילים
הענייניס העיס־קיים
להסתדר — להפליא.
אתה חייב לש׳או;ל
בדעתה של בת־זוגך,
ואם גם לא תקבל את
כל דבריה — דע שהיא
1 21נאפ רי ל ־• שוחרת את טובתך, ורו0׳נ
ב מ אי
אה הרבה דברים שאינך
מסוגל להשיג, מתוך
ריתחת־חושים. בת שור: רצווך אינו חזק.

שוו

השבוע מתחילה תקו-
פה בחייך, בה תצטרך
לנקוט ביוזמה, שוב
ושוב. על כן מוטב ש-
תתכנן בזהירות את
צעדיך הבאים. בת
תאומים: הזהרי במיוחד
משחייה, ומ-
ספורט״מים ! אל תאכ21ב
מ אי
20 ביו ג>

לי לפני שאת הולכת
לים. כוח־המשיכה שלך
יגבר, לקראת סוף השבוע. אחרי מוצ״ש
תגבר השפעתך לזמן קצר. לבשי בהיר.

0׳1110

יום א׳ מתאים לסידורים
כספיים. יום ו׳
מביא לך בשורה לא
כל־כך נעימה. זהו שבוע
טוב לאלה הרוצים לבלות,
להשתזף, לאגור
כוח לקראת הבאות —
לא כל־כך טוב לעסקים.
בייחוד ידאיגו
אותך !שותפיך ושכניך.
סידורי־בית יש לסיים
בזריזות — אחרת יביאו לך שיברון־
ראש.בחזית־הלב אין הרבה חדש.

אם הסתבכת בבעיות
מישפחתיות, לביאה,
לא תמצאי את הפי-
תדון לצרות, השבוע.
להיפך: עד ליום ג׳,
בסוף השבוע, תיכנסי
יותר ויותר עמוק להתחייבויות
ולסידורים
מישפחתיים. מצד שני
— כל מה שנוגע ל־אירגון
עיסקי או מיק-
צועי עולה יפה. אל תגזימי

באכילה.

אומנם אתה עקרב — אבל זו לא סיבה
להגזים ! קח את עצמך לידיים: אינך
צריך לאכול כל-כך,
לעבוד כל״כך, או אפילו
לקבוע שורה כה
ארוכה של מיפגשים
רומאנטיים, על הסרט-
הנע. בת עקרב: אם
את חושבת שאת יכולה
להגיד לו את ה*כל,
בתקיפות כזאת —
/1111 זב את טועה. אם תמשיכי
בכך, הקרע יבוא.

עקת

ועכשיו — השבוע הגורלי. עד כה התכוונת
להכין את הקרקע. השבוע תצטרכי
להלום — כל עוד הברזל
הוא חם. מגע חברתי
הולם את תוכניותייך
בייחוד ביום ה׳ .סוף
השבוע, שהוא גס הירח
החדש. אבל טוב תעשי
אס לא תסמכי יתר־על־המידה
על אחרים ובייחוד
לא על חברותייך
ג 2בנו במבר -
20בדצמבר
הטובות יותר. על בחורים
אינך סומכת בין
כה וכה, למרות שאחד מהם, תתפלאי לשמוע,
הוא מהימן ונאמן יותר מכל האחרים.

1ש11

לא. עדיין אל תצאי לחופשה. זה לא
בשבילך, זה כרוך בסיבוכים ואולי אף
במחלות. אם יש לך
בעיות כספיות, נסה
לשבת עם נושיך, ולסדר
כל הניתן לסידור.
אבל אל תסתבך בישיבות
מסובכות ביום א׳
הבא, המסוכן מאוד
מבחינה פינאנסית ואל
תוותר על פסיק, בענייני
יוקרה או סמ כות.
אין זאת אומרת
שתתיר רסן לעצמך ולמצב-הרוח שלך.
היה זהיר ונהג בתבונה.
פשוט —

המתת עולה — ועוד עתיד לעולות, בטרם
תראה נחת מפעילותן הנוכחית. העיקר

הוא לא להסתכסך, ה־שבוע,
עם אנשים נוספים.
לקחת את הכל
בשקט, ולעשות טובות,
כשאתה נדרש לכך. גס
אס האנשים שמבקשים
זאת ממך, הס בעצם,
בלתי־נסבלים. בכלל,
20 בי נו א ר ־
קצת טאקט לא יזיק.
18בפב רו א ר
מצבך משתנה —לשבט
או לחסד — עם
הירחהחדש, ביום ב׳ הבא. עקוב אחריו.

למרות העובדה שאסור
לך לסמוך על אלה
המציעים לך הצעות
מפתות, השבוע יתחיל
תהליך שיקום כלכלי,
לאלה מכם שהיו שקועים
בצרות כספיות
רציניות, בייחוד טוב
סוף השבוע ובמיוחד
יום ה /יום שבת אינו
לרומנטיקה :
מתאים
יש בו יותר מדיהשפעות עוינות. אך תוכל
להמר על מוצאי־שבת, בשטח האהבה.

0 1 1

מאזנ״ס

איני מכיר הרבה שבועות טובים יותר למצוא
מרגוע בטבע, באנשים
חדשים, ובדברים
יפים. זהו שבוע
שצריך להיות מוקדש
חצי־חצי! :לעבודה -ולבילוי,
בייחוד להסתכל
לות, ביקור בתערוכות
וכיוצא בזה. אם תשקיע
את כל הזמן לאחד מ__
שני
התחומים — וזי־ 851ץ1ז \ 1¥;1ז 1
נזק. אס תמשיך לדאוג
— תגרום נזק לאלה הזקוקים לך.

כוח־ההרגל משמש לך מדריך — וזה
דבר טוב מאוד, השבוע. כי זהו שבוע
של שיגרה, והרוצה להפר
אותה באופן קיצוני,
עשוי להיתקל בקשיים,
שעליהם לא
חלם כלל. גם מבחינה
כספית לא כדאי
להגזים. יום א׳ בתחי לת
השבוע, גורם לך
כאב־ראש. יום ה׳ בסו*
1בפב רו א ר
20במרס
פו — מצביע על התחייבויות
חדשות וגם
על מקורות־הכנסה בלתי-רגילים. לעומת
זאת, בשטח הרומנטיקה — הדרך
פנוייה וחלקה. בת דגים — לבשי קל.

במדינה מישפט השופט ריפא מנדודי־ש־נת

מגהז-סשכוגות שהס;יר עצמו
למישטרה והודה בזיוף,
רמאויות וגניבות -ניצר
תודות לפסיכולוג

מאוזן :
.1ציפור ממישפחת הכחליים; .5מין
רכיכה ממישפחת הדיונונים ; .10 גלים
קלים על המים; .11 ריקבון; .13 מוריהם
הרוחניים של ההיפי׳ס; .14 חופר־בארות;
.15 אי בצפון האוקיינוס השקט; .16 נקב;
.17 מחציתו של 13 מאוזן; .18 בת־קיול;
.19 חומת מים; .20 מיקווה־מים גדול;
.22 קיבוץ בגליל העליון; .24 חצי תירוץ־
של־מה־בכד; .25 התפגח .27 ללא הברוטו
!והסרה .29 :שם כולל פיוטי לכל השרצים
והרמשים; .30 עיר, בצרפתית; .32 מידה
קדומה לנוזלים; .34 כלי־מיתרים; .36 כיתה
דתית; .38 לורד אנגלי, על־ישמיו ארובה
ידועה; .41 הוא מכנה עצמו ״משורר השלום״
הישראלי; .43 בעל־חיים ׳שוכן הרים;
.44 נחל הנשפך לתוך נהר; .46 להט,
קסם; .47 נוזל החיים; .49 אחת כזאת
הוחזרה לסוריה לאחרונה; .52 חכם תלמודי
אחרי חתיבת המישנה; .55 העיר הקדושה
ביותר לאיסלם; .56 שומר; .58 שדה התש;
.59 מכינויי האלוהות; .60 מהמינרלים החשובים
של האשלגן; •62״כתר״ קוצני
בראש אות; .63 נגע ממאיר; .64 כזה הוא
גבר ׳מאירוסין ועד לחופתו; .66 בהמת־משא;
.67 ערוץ! .69 נשא דברים בפני
קהל; .71 אגו; .73 לא קהה; .75 מורה לתו־רת־הנאום;
.78 נזיד בשר וירקות; .80
עיר קדומה בדרום מצריים; .81 מצבת
זיכרון; .82 נהר באפריקה; .83 שניים
(ארמית); •85 מלאך; .87 יבול העץ; .88

גאון־השחמת האמריקאי־יהודי (ש״מ).90 :
מילת־קריאה; •91 מילת תנאי; .92 קניית
ידע! .93 אחד השבטים.

מאונך :
.1קומפוזיטור צרפתי, מחבר הרפסודיה
״אספניה״ .2 :יסוד כימי המשמש בתעשיית
האטום; .3העכביש טווה אותו; .4מתווי־הנגינה;
.6מכשף .7 :נעים, רצוי; .8עירם
שיל רומיאו ויוליה; .9על אדמתה יקום
״דיזנגוף־סנטר״; .11 סופר אנגלי נודע
(ש״מ); .12 שופט מוסלמי; .21 רחש קל
ומתמשך; .22 אחוריים .23 :נושא קולו
בשיר .24 :שם־מישפחה גרוזיני נפוץ; .26
שר; •28 לא רע .31 :המיית הגלים; .33
חומת־מים; .34 דרום; .35 בוץ טובעני;
.37 תצוגה; .39 מכינויי האלוהות; .40
נדודים; .42 קווצת־שיער המשתפלת על
המצח; .45 מאכל חיוני; .47 אביון; .48
הלם .49 :מחליף; .50 בתוכה; .51 רשת־מלמלה
דקה; .52 מרצפת; .53 תואר הולנדי;
.54 תיבה המשמשת לאיחסון .57 :חמישה־עשר;
.60 קיבוץ בגליל המערבי; .61 פרט
ידוע בחישוב כולל; .63 אחר; .65 לא
שכיח; .68 מוטב לא לקבל עצה כזו;
.70 שטעמו כלענה; .71 מידת שטח השווה
לעשירית הדונם; .72 יסוד כימי נדיר;
.74 מחמישה !חומשי תורה; .76 ארמון מבוצר;
.77 ברור, מוחלט; .79 פאטאלי; .84
אביו של דויד המלך; .87 מיכרה; .89
עבור ממקום גבוה לבקום נמוך; .91 גם.

דויד גרינברג 52 מנהל־חשבונות ב־מיקצועו,
נכנס לתחנת־המישטרה ברמת-
גן וללא כל הקדמה, הצהיר :״אני רוצה
לישון טוב בלילה. זייפתי שקים, גנבתי,
רימיתי ...המצפון שלי לא נותן לי לישון
בלילות. אני מוכרח לספר הכל.״
בתחילה הביטו אנשי מיישטרת רמת־גן
באזרח הזה בחשד שהוא קצת, ככה, כמו
שאומרים ...אחר־כך שלחו אותו למדור
המרכזי של מישטרת מחוז תל־אביב.
בדו״ח שכתב רס״ר שמואל בר־לב אל
ראש המחלק ,)4.7.1973( ,הנדון: דו״ח סיכום
פרשה, נאמר בין השאר :״דויד גרינברג
הופיע במדור ( )13.3.73 ואמר שהוא
רוצה למסור וידוי על מיספר מעשים פליליים
שביצע בשיקים מזוייפים, ומסר את
ההודעה מס׳ ,1בה נאמר בין הישאר כי
באמצע שנת ,1972 במישרדי העיתון
יום־יום, בעת שאיש לא ראח אותו, גנב
פינקס־שיקים של 25 דפים משוך על
בנק לאומי לישראל; וממנו זייף בין 10
ל־ 12 שיקים. הוא מילא אותם בסכומים
שבין 400ל־ 800ל״י, ובאמצעותם קיבל
כסף מזומן כהלוואה אצל מפר י שלו בשם
ישי, בעל קיוסק בתל־יאביב.
״המלווה, היה מחזיר את הישיקים, תמורת
החזרת הכסף וריבית, לגרינברג, מבלי
לתכנים אותם לבנק. הדבר לא הורגש
כלל במשך כל הזמן.
זיוף שיקים כפפורת .״אלא שלאחרונה
שכח לכסות שלושה שיקים כאלה,
שאחד מהם הוכנס לבנק והוחזר משם
כמזוייף. גרינברג שילם את הסכום של
1120ל״י לישי, קיבל ונמסר לצרפו להודעתי.
שאר שני השיקים עוד לא הוחזרו

״הוא סיפר שזייף שלושה שיקים מיפנ־קם־שיקים
של חברת א. כספי בע״מ;
משובים על בנק הפועלים בית־שאן, מסר
אותם לאותו מרדכי ישי ,׳וקיבל תמורתם
כסף מזומן כהלוואה.
״מרדכי ישי, נחקר ואישר את גירסת
החשוד.
.,נחקרו נציגי חברת שירותי יעוץ כלכלי
וחברת א. כספי בע״מ, ודבריהם משתלבים
עם דברי החשוד. אין כל סתירות
ואין מעשה פלילי ׳נוסף שעדיין אקטואלי
ולא התגלה.
״דויד גרינברג הינו בעל הרשעה בזיוף
שיק עוד משנת .1962 אז נידון ל־6
חודשי מאסר על־תנאי, ול* 1000ל״י קנס.
כיל זאת יעל חמישה פרטי־אישום. המאסר
ע׳ל־תנאי, לשלוש שנים, כמובן אינו
תקף.״
עד כאן הדיווח המישסרתי.
השבוע הופיע דויד גרינברג בפני השופט
המחוזי •מיכאל הידפזיי. סניגורו של
גרינברג, עורך־דין דרור מקרין, ביקש
מהשופט לשלוח את הלקוח שלו, קודם
לכל, לבדיקה אצל פסיכולוג, כדי לברר
את הסיבות למעשיו.
שיטפון של ביזכוז. הפסיכולוג הצהיר
שדויד גרינברג ניתקף, מפעם לפעם,
בשיטפון ׳שיל ביזבוז, ואז הוא מתחיל
לזייף שיקים, ולחפש כסף מזומן. אחר-
כך הוא קונה בחזירה את השיקים שזייף.
תופעה זו היא הפוכה לקימצנות, הסביר
הפסיכולוג.
הסניגור, מקרין, ביקש בסיכומיו, מבית־המישפט,
לא להטיל על גרינברג מאסר
בפועל. לאחר שהוא הסגיר את עצמו,
וגילה את כיל מעשיו מרצונו הטיוב.
השופט קיבל׳ טענה זו! ,והטיל על ה נאשם
18 חודשי מאסר עיל־תנאי.
אילו היה בית־המישפט מטיל על גריג־
<ברג מאסר בפועל, כי־אז ייתכן שמנהל־החשבוניות
הבזבזן היה !ניכנס ל״פניסיון״
מלא לתקופה של עד שבע שנים, עבור
כל עבירה שביצע (ישבע שנים הוא העונש
המכסימאלי על העבירות יהנ״ל).
אך קודם שהסגיר גרינברג את עצמו
למישטרה, הוא שילם עבור הנזק שגרם
וסידר את העניינים עם החברה שממנה
גנב את ר,שיקים וזייף אותם.
:מעונש על עבירה זיו נחלץ הפעם, וביית־המישפט,
מצידו, ריפא אותו מנדודי־השי-
נה שליו.

הזמרת ג׳וזי כץ חוגגת יבמסי־בת
ברית־המילה של בנה,
שהיתה גס מסיבת־השנה שיל הבוהמה.
״ 20 לידיות על ! 13״ ״ 100 לידות על
אדום !״
קרואות אלו, ואחרות, לא נשמעו בחללו
של קזינו במונטה־קארלו, או במועדון
הפלייבוי בלונדון. היה זה בגן אחת
הווילות המפוארות בהרצליד,־פיתוח.
בביתו של המפיק־במאי יונה דאי הוכיחה
הבוהמה התל־אביבית כי למרות כל
ההשמצות, עדיין לא נס ליחה.
כולם הריעו בגלל שתי סיבות חשובות.
האחת: אחרי אלפיים שנה נולד לשמו־ל׳יק
קראום ולאשתו ג׳וזי, בן. האחרת :
סיום צילומי הסרט אדס, בו גילם שמו־ל׳יק
את התפקיד הראשי.
שולחן־ד,רולטה, האמיתי, ה ה עמוס
ז׳יטונים, והאורחים, ובעיקר האורחות,

השקופה

שחקנית צעירה שענתה
לשם רחל,
הופיעה לבושה בשימלה לבנה שקופה.

הבוהמההתל ־ אביבית חיד ש ה נעוריה במסיבה
שנערכהלכבוד היורש של שמוליק קר אוס

חיטה בבויתמיוה
שמולי׳ק
המלחין־זמר־שחקן ע קראוס, התרגש כל־כך מהעובדה
שנולד לו בן זכר, החליט לקרוא לו בן.

הדיילת המהמות

אחת הדיילות הוותיקות
של אל־על, לאה בן־נפ־תלי,
נסחפה במישחק־הרגלסה שנערך במסיבה בהרצוליה־פיתוח.

במישחק, בו השתתפו בעיקר הנשים שבסביבה, הרוויחה הקנפה
סכום גדול של כסף, אשר כולו הועבר כתרומה, על־ידי בעל־הבית
יונה דאי, לאירגון נכי צה״ל בשלו של היורש לבית קראום.

המפיקה

אהרונה דיין, מפיקה בטלוויזיה־ הישראלית
ואישתו של אסי דיין, היתה אחת הנשים
שבלטו ביופיין באותו ערב והיתה מוקפת ע״י רבים מהצעירים.

ליוו את סיבוביו של הגלגל באנחות־צער
או בצריחות־שיימחה, לפי התוצאות. ימי
ששימח ביותר לבסוף, היה איריגון נכי
צה״ל, אשר זיכה בסכום בן יחמש ספרות
— כל הכסף שנותר בקופה.
שמול׳יק הג׳וזי לא הסתפקו בבן, זה
שמו של הדך־הנולד, אלא הביאו גם תוספת
של חומר אנושי להצלחת האירוע
החגיגי. שימול׳יק דאג כי תהיינה שם יכל
החתיכות של תל־אביב, שחקניות, דיילות
וסתם יפות מדיזניגוף ומג׳קי, ואילו ג׳וזי,
מצידה, אספה לשם את !כל היפים.
היחידה שהייתה אומללה בסופו של אותו
ערב היתד. הציירת אלימה, בעלת-
הבית, אשתו של יונה. המסיבה העליזה
נמשכה עד שעות־הבוקר המאוחרות, וא־לומה
נאלצה להגיש לכולם ארוחת־בוקר.

השחקנית

איריס דוידסקו, המככבת
לצידו של קראום בסירטו
החדש, נפרדה מכל דידיה לפני נסיעתה ללונדון.

קומת! שערוריות הפרשה מאחוד, הסרט
הנלפורסם ב׳ותר ע 1ד השנה
סקהט פיצג׳דאלד, אחד הנציגים הכול-
יטים של הדור האבוד בין סופרי אמריקה
שלפני ׳מילחמית״העולם־השנייה, ימת בשנת
,1940 כשהוא בן 44 בלבד. את ארבע
השנים האחרונות לחייו בילה בהוליווד,
וימה שהיה לו לומר על עיר הסרטים, ועל
מלאכתו כתסריטאי, לא היה מחמיא ביותר
לקולנוע .׳״לעבד יספר מפורסם ל תסריט,
זה כימו לבלות שבוע בבית־משו־יגעים,״
אמר פעם.
אבל הוליווד אינה שומרת טינה. בעיקר
כשהסלחנות יכולה להביא תועלת,

בדיה יפארו והפוגע הזוהר
שיעור מאלף לאקדמיה לפירסום

רדפוריד פארו ותסרוקות
חתימה של רשת סלונים לתסרוקות

פארו וכובע רחג־שוליים
נוסטלגיה לתחרה נשפכת

גראוצו
צ >קו והארפו
בדרך מערבה (תכלת, תל־אביב,
ארצות־הברית) — אין זה
הסרט הטוב ביותר של האחים
מארקס. העלילה המקשרת בין התקפות־הטירוף של השלושה
היא הפעם רופפת יותר מן הרגיל (משהו בקשר לבעלות
על קרקע בעמק שבו צריבה להיבנות מסילת-ברזל).
חסרונו של במאי מנוסה, כמו סם ווד או ליאו מקקארי,
מורגש היטב בבימוי, שבו המצלמה מסתפקת לא פעם
בתפקיד של צופה בהצגת וודוויל.
מאידך, יכולתם של השלושה להגיע לאבסורדים בהמצאות
הקומיות שלהם, עומדת לזכותם אפילו בסרט זה.
בפתיחה, מרמים צ׳יקו והארפו את גראוצ׳ו הרמאי, בסצי נה
שתחילתה בסחיבת בסף מן הקורבן, וסופה בכך שהאר-
פו גוזר לו את מכנסיו בתאוות-הרס שופעת. תוך בדי
מבול הבדיחות המתפרצות שעה שהם שוכנים במחיצת
שבט אינדיאני (ולא חשוב בדיוק מה הם עושים שם,
ומדוע) ,ניתן למצוא לא מעט עקיצות על גזענות וגזענות
מהופכת, שעה שגראוצ׳ו מרצה על אחווה ושיוויון בין
לבנים ואדומים. יצר־ההרס מגיע לשיא מיוחד בסיום, כאשר
האחים הורסים בשיטתיות רבבת שלמה, תוך כדי מירדף
אחרי כירכרה, וכמעט מזכירים את הגנרלית של באס־טר
קיטון.
מובן שבל הסממנים המיסחריים של השלושה מובאים

— כסף. כך קרה שהסרט המפורסם ביותר
של השנה, עליו דיברו יותר מכל בחודשים
שקדמו להיצגת-הבכודה שלו, באביב
האחרון, היה העיבוד הקולנועי ל־סיפרו
המפורסם ביותר של פיצג׳ראלד,
גאטסבי הגדול.
הפרשה החלה כאשר אלי !מקגרו, ש היתר!
אז, עדיין, אשתו של ריוברט אוונס,
מנהל־ההפקה של הברת פאואמונט, ביק שה
!מבעלה במתנה את תפקיד דייזי, הנערה
העשירה והמפונקת, בה מתאהב
גאטסבי בעל הרקע המפוקפק בסיפור של׳פיצג׳ראלד. וימה לא עושים עבור רעיה
אוהבת? אווגיס, שהילודהזוהר של סיפור
אהבה אפפה עדיין את ראשו, ניגש
לאירגון ההפקה החדשה.
היהלום ששגר את הסנדק. אלא
שדברים רבים קרו מאז. אלי !מקיגרו מאיסה
בבעלה והעדיפה עליז את סטיב מק-
וויו, הנוסטאלגיה הפכה לאופנה דוהרת,
וחברת פאראמונט שברה את כל שיאי־הקופה
הקיימים עם הסנדק שלה. ימה שהחל
כהפקה צנועה של סרט לאינטליגנטים,
האוהבים להיזכר בשנות ה־ 20 המטורפות
באמריקה, שהונצחו בהצלחה כה
גדולה על־ידי פיצג׳ראלד, לבש לפתע
מימדים מונומנטליים.
״הסרט המדובר ביותר מאז חלף עס
הרוח,״ הכריז בוב אוונס — באות-׳פתיחה
לימסע־הפירסום לסרט .״זהו היהלום של
השנה,״ אמר פראנק יאבלניס, הנשיא היהודי
התוקפני של החברה.
ואכן! ,נראה היה שגאטסבי הגדול יהיה
המאורע הקולנועי בהא־הידייעה של .1974
רוברט רדפורד, אליל־הקופה שבאופנה,
הוזמן לשחק את התפקיד הרא־שי; ג׳ק
קלייטון, במאי רב־יוקירה מבריטניה, קיבל
את הפיקוד, וימיבצע־תעמולה שיכול
לשמש שיעור מאלף בכל אקדמיה לפיד־סום,
נפתחה בהמולה רבה.
ארבע חברות, אחת של משקאות חריפים,
אחת של בתי־אויפנה, אחת של רשת
סלונים לתיסרוקות ואתת המייצרת כלי-
מייטבח, הסכימו להשקיע סיכומים שהתקרבו
לשישה מיליון דולר, כדי לבשר
לעולם שמייצרכיהן ושירותיהן מוצגים בהבלטה
בסרט. לעומתן הוציא אולפן־היסר-
טים עצמו רק כ־ 200 אלף דולר. לא היה
צורך ביותר מזה. דרך הסירים, השמלות,
התסרוקות והוויסקי, הפך גאטסבי הגדול
לבן־בית בכל רחבי אמריקה, הוא קורץ
׳ממסכי הטלוויזיה, מדפי־השבועוינים ופד
מקלטי־הרדיו.
גאטסגיי מבשל ואוכל. התעמולה,
בסופו של דבר, היתר, מוצלחת עד־כדי״
כך, שההזמנות שהתקבלו באולפן עוד
ליפני שהסרט הוצא לאור, עליו פי שתיים
וחצי על ההשקעה המקורית בו. בעצם,
כל מה שנותיר היה להראות את הסריט.
אך כאן החלו הבעיות .״אף סרט לא
זכה למנות גדושות כאלו של בוז״ ,הת
צ׳יקו
והארפו: לבן שווה לאדום
כאן בהבלטה. גראוצ׳ו מעשן סיגר גדול, מתהלך כמי שסובל
מגב כפוף לנצח והופך משמעותו של בל מישפט על המילה
הסופית שבו ; צ׳יקו מדגים פעלולים לולייניים בנגינה על
פסנתר, והארפו פורט על סיבים של שטיח אינדיאני,
כאילו היה זה הנבל של הפילהרמונית. בסופו של דבר זה
לא משעמם בכלל, ולפרקים אפילו מצחיק מאוד.

רעם פראנק יאבלנס, האחראי על הפיר־סום
לאחר שהופיעו הביקורות הצוננות
הראשונות על הסרט .״הם השמיצו כל-
יכך, שאפילו הילדים -שלי שואלים מדוע
עשיתי את הסרט.״
וכל זאת לימה? ״משום שהמבקרים המאוכזבים
התכעסו על שהתפתו למוד־עות־הפידסומת
שאמרו, כי בסוף הסרט
כדאי לרכוש סייר מסרים או לשתות
ויסקי ׳מסרים.״
אלא שיאבלנס אינו מוכן להיכנע לדעת
המבקרים .״אנחנו מעולם לא טענו שזה
סרט גדול,״ הוא אומר .״חוץ מזה, סרט
הוא מוצר-צריכה, ואנחנו צריכים 1לפרסם
אותו בצורה הנכונה, כדי לעניין את הצרכנים.״
מיותר לומר שהמבקרים, הדו אים
את הסרט חינם, אינם הצרכנים אלי הם
התכוון יאבלנם בדבריו.
״ביימי השפל הכלכלי בהוליווד, כאשר
האולפנים רצו לחסוך בתקציבי־הפירסום,
הם הניחו -שכדאי להפיץ סרט בשקט ולסמוך
על המבקרים שיהללו אותו. זה נתן
בידי מבקרים אלה יותר מדי כוח. היום
הם פריימדונות, ואיני רואה שום סיבה
ליסמוך על טעמם, יאו להאמין שזהו טעמו
של כלל הציבור.״
יאבלנס כניראה אינו טועה בהרבה.
גאטסבי הגדול אומנם לא שבר עד עתה
שיאי קופה, אבל הכניס כבר למעלה
מ־ 35 מיליוני דולרים, מה שמראה ש־
!מיצרכים יצריך לדעת למכור, ולא חשוב
מה אומרת על כך הביקורת.

מעניין יותר בפרטים, מאשר כיחידה מושלמת.

+ ¥אמארקורד (בן־יהודה, איטליה)
— למרות שאין זה הטוב בסירטי
פליני, ושהוא חוזר על יעצמו ברגעים
רבים, יש בכל זאת, בפרק־זיכרונות זה
מילדותו, הרבה קסם, ודימיון חזותי המגיע
לעיתים לרבה נדירה.
* אבדאל -כנאת (אורלי, ישראל)
— סירטו של משה מזרחי המבוסס על
המערכון של •שייקה אופיר מוצג שוב,
לאחר שבכורתו, ערב המלחמה, לא זכתה
לכיסוי הנאות. מצולם יפה, אבל החומר
דל לסרט עלילתי ארוך, והפיוט שבדימיו־מות
אבי המשפחה, הוא לעיתים קרובות
שדוף.

ירושלים
+*!¥פרפר (סמדר, ארצות־הברית) :
למי -שקרא את סיפרו של הנרי שראייר
צפוייה אכזבה חד־משמעית: הסרט, ה מתחיל
באווירת דכאון ומחנק אמיתית,
הופך בהמשכו למעין טרזן בהרפתקאות
חסרות משמעות מיוחדת, ובעיקר בלי

תדריך
תל-אביב
׳** שלושת המוסקטרים (תל-
אביב, ארצות־הבוית) — גירסתו של רי־צ׳ארד
(ארבעת המופלאים) לסטר לרומן
המפורסם של אלכסנדר דיומא מדגישה את
הצד ההומוריסטי על פני ההידור האלגנטי
המקובל. אוסף נדיר של שחקנים
מפורסמים.
קוראים די אן? אחד (צפון
וסינרמה, איטליה) — סרג׳יו (בעד חופן
דולרים) ליאונה, בפארודיה על המערבונים
שלו־עצמו, ועל המערבון בכלל, במעשייה
על חילוף־מישמרות במערב הפרוע. טרנס
היל והנרי פונדה משאילים מאישיותם
לתכסיסי ליאונה הידועים משכבר. מבדר,
אם לא מתייחסים ברצינות.
י* ללא רגי ע ה (גורדון, איטליה) —
כמה מן השחקנים הידועים ביותר של
איטליה כיום (ג׳יאנקארלו ג׳אניני, אד-
אלברטו מריה בדלי, לאה מאסארי) לצי־דו
של אלן דליון, במלדורמה המתיימרת
להסביר עד כמה תסרודתיקווה היא אהבת־אמת
בחברה המתוסכלת המסובכת שלנו.

טרנס יחיל ג״קיוראים די אף! אחד״
לא לקחת ברצינות
מימדים של זמן או קשר אמיתי למאורעות,
ולהתפתחותו הנפשית של הבורח המפורסם
ביותר בעולם, שנסיונות בריחתו ארכו כעשרים
שנה. אך כדאי לראות׳ בשל מיש־חקו
הנפלא של דאסטין הופמן.
העולם הזה 1923

במדינה איגזדיס המועל ה*1ר אח נס־המרד
7אחר 15 שגות
קיפאון ייערכו בחירות
באיגוד עובדי היהלומים -
בזכות פועל אחד
יב־ 16 ליולי יתקיימו בחירות לאיגוד עוב־די
ענף היהלומים, לאחר שראשי האיגוד
שולטים בו ללא בחירות מזה 15 שנה .׳
למעשה מחייבת חוקת ההסתדרות קיום
בחירות מדי ארבע שנים בכל איגוד מקצועי.
אך באיגוד עובדי היהלומים ציפצפו
הבוסים של ההסתדרות על החוקה משך
15 שנים רצופות.
לפני כשנה החלה תסיסה בין עובדי
היהלומים, והוקמה ועדת־פעולה להבטחת
בחירות באיגוד ומילחמה על תביעות־שכר.
בין היוזמים היה גם פועל־המלטשד, הצעיר,
שלמה טיגר, שפנה לנציג סיעת
העולם הזיה בהסתדרות, אלכס מסים. מסים
תבע לדון בוועד־הפועל של ההסתדרות

פוער מיגר
נזילחנזת־חורמה

באי־קיום הבחירות כחוק, אולם הצעתו
הורדה בקולות המערך, הליכוד, ל״ע והעובד
הדתי.
רשימה חדשה. טיגר לא נכנע, פנה
אל עורך־הדין אבי אורן, שהסכים לטפל
בעניינם של עובדים אלה ללא שכר. אורן
פתח בהליכים מישפטיים, ומוסדות ההסתדרות
חיוייבו לקיים את הבחירות שנקבעו
לאמצע החודש.

מיעוטים
ב ד דא *7ים גבר
משקי^־התגועה הישראלי
תקף — אך גמלם
לאחד שהקהל עמד
לימין המותקף הערבי
המקום: רחוב המאספים תל־אביב. הזמן :
יום שני האחרון, שעה 12.20 בצהריים.
מכונית וולרד מיספר 649־ 367 רודפת
אחרי טנדר־נוסעים נושא מיספר עזתי.
לפני הרמזורים בצומת המאספים־קרליבך
חוסם הוולוו את דרכו של הטנדר, שתי
המכוניות נעצרות, יוצרות פקק־תנועה.
נהג !*״וולדו, אדם מבוגר, ממושקף, ניגש
בליוויית צעיר חסון אל הטנדר, סוטר
בחוזקה לנהג הערבי. השניים צועקים עליו
כי פגע במכוניתם, דורשים כי ייסע עימם
למישטרה. עוברים־ושבים נקהלים, רואים
כי למכונית הוולוו לא נגרם כל נזק.
הנהג הממושקף תובע לראות את ריש־יזנות
המכונית.
הקהל שנאסף מתייצב לימין נהג־הטנדר,
תושב עזה. בעל הוולוו טוען כי הוא משקיף-
תנועה מואמן, מעתיק את פרטי רישיון-
הרכב על דף־נייר, בעט שקיבל מהעזתי.
כשהוא מסיים, מבקש יממנו העזתי את
פרטי רישיונו, כדי לגשת להתלונן על
הסטירה שקיבל.
משקיף־התנועה הנכבד מקלל בקול, נכנם
למכוניתו עם הצעיר שליווה אותו, ובורח
מן המקום בלי לתת את הפרטים המבוקשים.

ל~׳;ל 1 1 4 9 /בוג׳ימ

מי־הקולון שהפכו לשם דבר

111620111110).׳ 031111000102110

...זה התחיל ב ־ 1792 בבית מס 4711 .

^ £ 0 7ברחוב הפעמון,בקולון.
ומאז כל מי־הקולון נקראים על שמו.
ו באור־ודשבם ק-

העולם הזה 1923

הצמד נ סנן למדד בתכנית יתחן 10000

בתכנית יתרון 10000 אתה יכול להפקיד כל סכום עד 10,000 די

גם בתשלומים חודשיים החל ב 50-ד י לחודש,
וליהנות מכל ההטבות שבתוכנית:
• מענק של 10 עד

1.000

ל יי)

• החסכון בתוספת המענק צמודים למדד
• ריבית מצטברת
• הכל פטור ממס.
פרטים בכל אחד מ 195 -סניפי

בנק ויסקננט(׳שואל״ בנק ברקליס דיסקננט

שמלקק דבש

קטס שי בנסי גי ע לי שראל
עםישרא לי ת ב מי שפחה!
יתחתנו או לא יתחתנו — זוהי השאלה
המעסיקה בימים לוהטים אלה את ידידיהם
הרבים של דייזויד גורידון ויעל אל־

גיר, ,גם אלה ש:ביונדן ן |יגם ^ ,שבתל_ מייד לאחי שים יים את סיבובתההופעות
!2*1כח י שלו ססיזרח ׳!לרחוק* אביב אוהדי קאט סטיבנם — היכונו!
אבל נראה שהיחידים שאינם מוטרדים
בשאלה הרת־גודל זו הם בני־הזוג עצמם.
גורדון, שתדעו לכם, הוא איש חשוב.
פרט להיותו אחיו המקורי של הזמר ׳קיאט
פטיגנם, הוא מנהל יאת עיסקי־הבתים
של אחיו הזמר, ונוסף לזה הוא גם מוסיקאי
כישרוני בזכות עצמו, שלהיטיו
מבוצעים על־ידי להקות־צמרת יכסו ה־הולי׳ם
והחופשיים.
יעל, לעומתו, היא סטודנטית ישראלית
ייפה, שהייתה פעם ידידתו הצמודה של
השדרן דורי כן־זאג! ,ודווקא. במשך
תקופה ארוכה.
הסטודנטית הישראלית והמוסיקאי האנגלי
׳נפגשו בלונדון ליפני כשנתיים,
ומאז הם חיים יחד בדירה מפוארת
ברובע האמפסטד המפואר שבצפון
לונדון.
במשך השנתיים הללו ביקרו יכבד מים-
פר פעמים בארץ, ודייוויד גם נשמע לא
פעם כשהוא מביע את !רצונו לקנות בית
בתל-אביב.

החשבון שר בווו

וזה בדיוק !מה שגרם לידידיהם הרבים
הנ״ל לזקוף גבות בתמיהה ולהתחיל להריח
חתונה אפשרית באופק.

דיוויד גורדון
וזאחיס המוסיקלים —

אבל את השניים, כאמור, זה עדיין לא
מדאיג. בינתיים הם מתכננים ביקור נוסף
בארץ, בליוויית האח המפורסם עוד יותר,

כולם נשארו לארוחת הב1קר
באחד מערבי השבוע נערכה מסיבה
עליזה, בפיאנו־בר של כני, בפסז׳ !איבן-
גביתל.
הפעם היה המאורע חגיגי ׳במיוחד: הצגת
המאה של אולי תישארי לארוחת־הבוקר?
אותה ערכו כוכביה, איליי גזרליצקיי,
תמי פפיבק ורידיי מקוב, להמוני
ידידיהם.
:אבל זו לא הייתה סתם מסיבה, אלא
מסיבת־חצות — עם ׳ארוחת־בוקר. ועזב־לס
אובליד חייב, בתיקווה שיישארו.
אל קריאתם של שלושת חתגי־השימחיהנענו, בדיצה ובגילה, רבים ימן המי־ומי
של חיוג מוקידיהם, וביניהם רפאל יולצ״

קין, עודד תאומי, שמול ׳יק קראום,
נתנאילה, גליה ישי, דני גרנות,
כיטוש דווידוב, תלמה אילינץ! ,חנן
׳יוכל, מרי ת ראוכני ודני גזלן -
כולם עם בני־זוגם, והשיסחה היחד, גדולה.
הביאו לשם מיכל־גז נייד, עם מחבת

הגונה, טיגנו חביתות־ענק והכינו סלטים
לכל החבר׳ה. אכלו אלה, שבעו, והתיישבו
לנוח.
אלא שאז הגיעו אורחים בלתי־צפויים.
לפיאנו־בר נכנסה לפתע חבורה עליזה
נוספת, בה היו כ דו רי ה צוו רן וחביר־ידידיה
שלה.
רק ראתה ברוריה את ארגז־הביצים ש ניצב
בצד, קפצה על המציאה כמוצאת
שלל רב. מייד ניגשה למלאכה, הפשילה
שתולים והחלה מטגנת חביתות עבור
הרעבים הפרסיים שלה.
!כשניגש מישהו יושאל אותה יאט גם
לה, במיקרה, יש חלק !בהצגה הנחגגת,
משיכה בכתפיה.
,,אני לא יודעת למי שייכות הביצים
האלה,״ אמרה ברוריה, ,׳אגל אני ׳רגילה
ואוהבת לטגן חביתות עוד מהבית, ולא
איכפת לי לעשות את זד, גם כאן.״
וכך נשאת כולם לארוחת־הסוקר.

איחוד מישפחות בריביירה
והנד. באה עוד ידיעה משמחת.
שחקנים רבים, שטילפנו השבוע אל הסוכנת שלהם, לכיאה הץ, למישדדה־ביתד,
שבצפון תל־אביב, תמהו מאוד לשמוע מעברו השני של חקו לא את קולח של
בעלת־הבית, אלא דווקא את זד, של חבירתה, השחקנית חנה נאמן, מי שפתחה לאחרונה
בוטיק טקסים לצעירות ברחוב דיזנגוף.
כך הסתבר להם, להפתעתם, שחנה מחליפה לזמן־מה את לביאה במלאכתה.
לביאה עצמה איננה בארץ. בירור קצר העלה שהיא נסעה לריביירה הצרפתית, לא
פחות ולא יותר. אלא שאותו בירוד גילה גם שבריביירה נמצא כעת ידידה הוותיק של
לביאה ,׳שחקן־ד,קולנוע יוסי שילוח, המשתתף שם בצילומי סרט חדש של הבמאי

אוטו פרמיננ׳ר.

זד, לא סוד שלביאה ויוסי מנהלים רומן ממושך מזה שנים, אבל עם הפסקות.
לאחרונה נודע שהם נפרדו! ,ויוסי אף עזב את דירתה זקנה ליו בית ביפו.
אלא ישנם הפעם — הסוף הוא טוב. לביאה ויוסי שוב יחד.
ואם זה טוב בשבילם — זה טוב בשביל כולנו.

סיפרתי לכם כבר שירי;הרמץ, ה־
!תאומה של חמי, התחתנה?
כן, כמובן. הרי היא התחתנה עם בעל
רשת־המיזללות אנדי גיוורט, היפה והעשיר,
שאוהב אותה נורא.
אז שתדעו לכם, שהוא לא רק יפר,
ועשיר ואוהב, אלא שהוא גם שכר להם
דידת־פאר ברחוב חובבי־ציון בתל־אביב.
ולא רק זה — אלא שעוד קודם שהספיקו
להשתקע בדירה הזו, לקח לו אנדי
את אשתו הטרייה לירח־דבש חלומי באירופה
׳ובאמריקה.
ציפור קטנה לחשה לי בימים אלה, ש הדבש
הזה עתיד להשתרע לא על ירח
אחד בלבד, כמו שמקובל, אלא על-פני
שלושה ירחים תמימים.
בחיי שאני מפרגנת לה. שתלקק דבש
— מגיע לה.

יעד אל־ניד
והסטודנטית

( תפוס לך
שכונה עשירה
יכבד מזמן־סזמו לא סיפרתי לכם על
הג׳ינג׳י הכי אדום והכי נימרץ בארץ,
שהוא גם שחקן, גם זמר — והנה מסתבר
שהוא גם צייר.
עדיין לא ניחשתם? לא ייתכן. הרי
אינני יכולה להתגוון אלא לאכי אכיכי,
שסיים בימים אלה את תפקידו בסירטו
של הבמאי הרוסי יעקב קאליק שלושה
ועוד אחד, לצד אפי דיין ויונה אדיאן.
לכבוד כך הוא עומד להצטרף אל חברתו׳
הדוגמנית דולי !סיסי, היושבת כעת
בנע־יורק ומכהנת כמודל של הצייד סל־וואחויר
ראלי והצלם ג׳והר פטיכנס.
אלא שעד שיצטרף אליה, פתוכגי׳תו,
הוא אינו קופא על שפריו. הוא עוסק במרץ
בהכנת תערוכת־הציור הראשונה שלו.
בינתיים מוצגים חלק מהצעדים שלו
בין המכנסיים והשמלות בבוטיק החדש
של ששי יקשת ורעייתו יונה.
אבל הג׳ינג׳י שלנו הוא בחור הכי-
נימרץ, כפי שכבר סיפרתי לכם. גם זה לא
מספיק לו. חלק אחד מהציורים הוא מוכר
בשיטת :״׳תפוס לך שפונה עשירה וגסה
בד, את מזלך.״
עוד לא שמעתם על השיש־ ,הזו? סובן
שלא, הרי הוא המציא יאותה.
אז זה הולך כפה: אבי לוקח !תיק עם
ציורים, נוסע לו לאחת השכונות שבהן
הדשא ירוק יותר, המכוניות שחונות ב-
ימוסך-ד,בי!ת אמריקאיות יוותר, והשמות ש ליד
המצילות כתובים באותיות פיצפו־נעת
יותר, כצו ד,סנובה.
הוא ניגש אל הדלתות באומץ, נוקש
בדלת ומציע את ציוריו למכירה. לא אחת
הוא נענה בטריקודדלת זועמת, אבל קודד,
גם שמזמינים אותו להיכנס, ולעומת
זאת אפילו קורה שהוא מוכר ציורים.
זד,נר״ בשבוע שעבר פתח את הדלת

הקינאה אכלה את ליבם של יוצאי טריפולי
בישראל, כאשר הגיע לאוזניהם, לפני
שנים נויספר, סיפור הצלחתו של בן
עדתם אליעזר כאליפה.
כאליפה יפה־התואר היגר לארצות״הב־רית
לפני שנים רבות, שם הסב את שסו
לג׳ץ כרץ. עם השם החדש הוא נשא
אשה חדשה — אלמנה קשישה של בעל
חברת״ביטוח ׳שהתאבד, והשאיר לה משהו
בסביבות 100 מיליון דולר• ברון חי במו
לורד, עם מכונית רזילס •ריויס וכל השאר.
אבל כמו כל הדברים הטובים, גם זה
נגמר. אחרי שבע שנים טובות, ויתרה
האלמנה על שירותיו כבעל של ברון,
הצעיר ממנה ב״ 20 שנה.
עכשיו מספרים ׳שראו אותו בתור סוחר
מכוניות בלוס־אנג׳לס. אבל אלה שמכירים
את כאליפה־ברון יודעים שזה לא
להרבה זמן. הוא עוד ימצא ודאי אלמנה
חדשה שתאמץ אותו.
בפני אבי גבר הביב, בעל-בעמע, שהתלהב
!מייד מן היצירות שהוצגו בפניו ואף
רצה לקנות חמש מהן על-הטקום!
אלא שהאשה התערבה. לפני שעושים
עיסקה, הורתה, צריך לקבל לפחות משני
ציידים ידועים המלצה שאבי הוא אופנם
צייר כישרוני, וכי קיים סיכוי שערכם
של הציורים יעלה.
מי היד, האיש הטוב — לא נעים לגלות,

אבי אכיפי
תש יטה הכי בדוקה
בי הוא באמית נחמד ׳וטוב, האיש הזה.
אבל דבר אחד איני יכולה להבטיח לכם:
זהו איש שרגיל בדרך־כלל להוריד סו־ריאות,
לא לקבל אותן

ף* ייהם של מיליארד מתושבי
( 1בדור הארץ, כמו התרוקנו השבוע
מכל תוכן. המתח, הציפיה, ההתלהבות,
החרדה והשמחה, שהתפרצו מתוכם משך
ארבעה השבועות האחרונים, כאשר נטלו
חלק פעיל במישחקי אליפות־העולם בכדורגל,
נקטעו בשריקה אחת — שריקת־הסיום
של מישחקי־הגמר ׳שנערך ביום
הראשון השבוע.
במשך ארבע השנים הבאות, עד לחי״
דושם של משחקי אליפות־העולם בטורניר
שייערך ב־ 1978 בארגנטינה, ייאנחו
האוהדים מוכי־האמוק מול מקלטי־הטל-
וויזיה שלהם, וייזכרו בגעגועים בחודש
המאושר ביותר בחייהם בשנות השבעים,
כשהיה בעד מי לצהול והיה בעד מי
לבכות.
16 מיליון כדורגלנים פעילים, המאור־גנים
ב־ 600 אלף קבוצות ב־ 141 מדינות

[1\ 1ך י 11 צועקים זה על זה הבלם
! 1י י!! הברזילאי פררה, שהורחק
מהמישחקים בגלל מישחק פרוע נגד
ההולנדים, והכדורגל! הסקוטי דנים לאו.
קודס־לכן בעט לאו, תוך ניסיון ל״בעיטת־מיספרייס׳׳
בעורפו של פדרה גבה־הקומה.
בתמונה לסטה: היוגוסלבי בוליאן סותם
את אפו של החלוץ הסערב־גרמני גרד
מילר, תוך כדי הכשלתו בסישחק, במתכוון.

גרד מילר המעוב־גרמני סופג אגרוף מהצ״ליאנ׳ פיגואדה

אילונגה מואט מזאיר דנני בעיטה נוא שו של הסקוטי דניסלאו, השרוע עד הארץ
— שש מדינות יותר מאלה השייבות ל-
או״ם — ינסו לחקות ולשחזר במשך ארבע
שנים אלה, את הרגעים הגדולים
של מישחקי האליפות, שהציפו את העולם
במאניה שכמותה לא ידע מאז הפך
הכדורגל לספורט הפופולארי ביותר בעולם.
הפרשנים,
המומחים והאוהדים הנלהבים
לא יפסיקו לחיות שוב ושוב מחדש׳
את כל המישחקים כולם ויחרצו ל שבט
או לחסד את גורלם של ה״אלילים״,
ה״אשפים״ ושאר הטבחים שבישלו את
הדייסה הכדורית הזו. מה שבתר כבר
כיום הוא, שכולם יגיעו למסקנה שכדור־רגל
גדול לא ניראה במשחקי האליפות

שאר ביטויים, שהפכו חלק בלתי־נפרד
ממגרש הכדורגל, כבר לא עוררו התרגשות.
גם משיכות במכנסי־היריב וב־חולצתו,
יכלו בסך הכל לגרום לשליפת
כרטיס־אזהרה צהוב או להרחקת שחקן,
בתנאי שהשופטים קלטו אותן בעיניהם.
אבל היו הרבה עבירות חמורות אחרות,
שלא השופטים ולא מצלמות־הטלוויזיה
יכלו לקלוט אותן•
מה שאלה לא יכלו לראות, קלטו עדשות
המצלמות הרגילות, שיכלו להנציח
רגעים בודדים מרצף תנועה מתמשכת.
אילו היה מישהו עורך תערוכה של צילומים
אלה, שכמה מהם מוצגים בעמודים
אלה, היה הצופה שלא חזה במישחקי-

כדורגל יפה רא נראה במשחקים עו הגביע
העולמי בנדווגר -אבר אלימות היתה בשפע
הזו. מילבד נבחרת־הפלא ההולנדית, היחידה
-שהדגימה ״כדורגל טוטאלי״ ,תכליתי,
התקפי ושובה־עין, איכזבו כמעט
כל שאר המשתתפות במישחקים. באותה
מידה יסכימו רובם כי הכדורגל הברוטאלי
חגג את נצחונו במישחקי .1974
לא היו בהם אומנם התפרעויות אלי מות
מסוג זה שהפגינו הארגנטינים ב־מישחקי
לונדון ב־ ,1966 אבל לגבי מרבית
הנבחרות שימש הכוח תחליף ליכולת
ולטכניקה. מיליארד הצופים שעקבו אחרי
המישחקים באמצעות שידורי־הטל־וויזיה
הישירים מלווייני־התיקשורת, היו
עדים לכך שרבים מכדורגלני 16 הנבחרות
הלאומיות שנטלו חלק במישחקים, לא
בחלו בשום אמצעים, כשרים או בלתי-
כשרים, כדי להכשיל את יריביהם ולמנוע
את הבקעת שערי קבוצותיהם.
״קיצוצים״ ,״תיקולים״ ,״הכנסות״ ו
כדורגל
מימיו, עלול לחשוב בטעות שכדורגל
אינו אלא שילוב של איגרוף,
קאראטה והיאבקות בסיגנון ״תפוס כפי
יכולתך״.
במידה לא מעטה נבע ריבוי העבירות
הבלתי־חוקיות מסיגנון המישחק ההגנתי
שאימצו לעצמן מרבית הקבוצות. גורם
נוסף היה התיסכול המר שאחז בכדורג־לני
נבחרות פייבוריטיות כמו בראזיל
ואיטליה, שנוכחו כיצד הדרך אל הגביע
נחסמת בפניהם. לא לשווא היה דווקאהמישחק בין בראזיל להולנד, בו נסתם
הגולל על סיכויי אלופי־העולם לשחק ב־פישחקי־הגמר,
גם הברוטאלי ביותר.
אבל גם הפעם, לא צריך להתרגש יותר
מדי. הפצעים יגלידו, החבורות ייעלמו והזעם
ישכח. אפילו כדורגל תוקפני וקשוח,
עדיין מהווה תחליף ראוי־לשמו למילחמה
של ממש.

חסוד ארוך

הסקוטי בילי בוסנר, מהמצטיינים במישחקי הגביע, אינו
מהסס לרכב על גבו -של הברזילאי רבילינו, תוך ניסיון
למנוע את התפרצותו לשער הסקוטי. סקוטלנד נשרה בשל יחס שערים גרוע.