גליון 1926 מתאריך 31 ביולי 1974

צה״ל שיתף פעולה
עם פולשי סבסטיה

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלביאל ווארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

מדינת חוקן
נניח שאתם רוצים לשדוד בנק. מה עושים ל — לי יש רעיון.
קודם כל צריך אידיאולוגיה. אז הנה לכם — זכותו של כל יהודי שיהיה
לו כסף בכל ארץ־ישראל.
אחר־כך צריך תמיכה מאלוהים — מוצאים רב סנילי המפרסם מודעות
בעברית קלוקלת בהן הוא מודיע שאלוהים ובניו ואחיותיו תומכים בהנ״ל.
למצוא כמה חברי כנסת שיאמינו בהנ״ל זאת באמת לא בעיה, ומיד יימצאו
גם כמה אלפי עיתונאים שילעיטו את עמם ד״ניבחר בזבל הניזכר.
זהו. עכשיו אתם מסודרים. מה שנישאר זה רק האירגון.
יוצאים בשיירה מצויידים בנשק, חברי־כנסת, ילדים, גידרות תייל, כמה
אוהלים, נציגי אלוהים, אימהות, אלות, אלוף במיל. ונוסעים שכמה. בשכם
נכנסים לבנק הערבי הגדול ביותר ו״משחררים״ את הקופות מהשילטון הזר.
חד וחלק.
אם יש בעיות עם כוחות הביטחון, מפעילים מיד את חברי הכנסת שבשטח
ומודיעים לעיתונאים לכתוב ״איך זה שבמדינת היהודים לא יכול יהודי לקחת
כסף בכל שטחי ארץ־ישראל. בושה וחרפה. ספר לבן.״
יכול להיות שהממשלה תתעקש ותדרוש מכם להחזיר את הכסף ולעזוב
את המקום. גם כאן אין בעיות — היכנסו עם הממשלה למשא־ומתן. אין מה
להיבהל. דעת הקהל לצידכם והממשלה חלשה. מקסימום תחזיר הממשלה לבנק
חלק מהכסף שלקחתם ותפנה אתכם בתקיפות, עם השלל, לבתיכם.
שהרי כסף משוחרר לא יוחזר. ותאמינו לי — זה עובד.

1984כבדכאן
הניספח התורכי בתל־אביב הסביר
לשומעיו שהתורכים פלשו לקפריסין
בשליחות שלום .״עובדה״ הוא אומר
״שחיילינו באו עם כרוזים הקוראים
לשלום ורק לאחר שפתחו עליהם באש
הם נאלצו להפעיל את נישקם.״
עובדה.
וזה רעיון לגמרי לא קטן. וראוי לו
למדינאי הגדול שייאמץ לו אותו ל אלתר.
הנה,
נניח שמדינאי גדול רוצה לכבוש
איזה ארץ. מה יש? צריך לפע
מים.
כל מה שעליו לעשות הוא להדפיס
כמה אלפי כרוזי־שלום ולפלוש
בכוח אדיר של שיריון, מטוסים ימש־חוזות.
בתחילה מצווים הפולשים לח לק
כרוזים, אך משנורית יריית הנגד
הראשונה עוברים כוחות־השלום להג נה
רבתי.
ואיש לא יתכחש לזכות ההגנה העצמית.
גם לא מועצת הביטחון.
לכן, מדינאי גדול, זכור — בלכתך
לכבוש קח איתך כרוזי שלום. כי מל חמה
היא שלום ועבדות היא חירות
ובערות היא כוח. אמן, כן יהי רצון.

שימו לב ! שימו לב ! התמונה שהופיעה בכל עיתוני הארץ: שוב חו זר
המחזה המוכר — קלגס חמוש מתעלל ביהודי קשיש ומיסכן, שורף
זקנו וגוזז פאותיו. אנטישמיות ! נאציזם ! הלאה השילטון הזר ! הלאה
השילטוו ! מוות לכולם ! יחי אנחנו !!!
ו תרשו לי פעם אחת להתבטא.
משהו אישי, חופשי, כלי עצירות,
ישר מהעצבים. לעמוד במרפסת
ולצעוק אל העולם בבל הבוח שיש
בריאות. אההההההההההההההההה אני משוגע. בואו לאשפז אותי
מהר. פאראנויה.

ח ד שו תמר עי שו ת

התבשרנו בעתון (״תאיץ״ )21.7

ז ששר״החוץ יביע בישיבת המסע־
\ לה ״להכיר בקיום הבעיה הפלש״
>י תינית״ .בהתאם לכך ראוי שבי,
ישיבת הממשלה הבאה יציע שר
החינוך והתרבות ״להכיר בקיום
? לוח־הכפל״.
י. לייבוכיץ, ירושלים
(״הארץ״)25.7.74 ,

דברה מערכת

לא עשיתי שום דבר רע, כחיי.
אז למה באים המטורפים האלה
ורוצים להרוג אותי?
למה הם עושים דברים כשמי,
מה עשיתי להם?
מה הם רוצים ממני, למה הם
רוצים להרוס את המדינה היחידה
שיש לי?
הם כד כד שפויים, המטורפים האלה,
כל בך רוחניים, בל בך ביחד,
בל בך צודקים, כל כך בטוחים, ואלוהים
לטובתם, וחברי-כנסת ומנהיגים
ואנשי־צכא ומישטרה.
ושכם־אחד הולכים בולם לבנות
לי מדינת־כלון, ואני מפחד, כי מסביב
המון קוצים.
ומי שגר בבלץ, ומפחד, הוא
בטח פאראנואיד.
אז תנו לפחות לצעוק עוד צעקה
״פאראנואידית אחת, שלא יגידו
שהלכתי כשה לטבח.

אההההההההההההההההה
אנארכיה שוב מנסה קבוצה קיצונית לערער סדרי
מימשל. לחתור תחת אושיות שילטוננו
הנאור. לקרקר מבית את יסודות מפעלנו.
למוטט עמודי־התווך של ייחוד
יותנו היהודית•
פלישתים עליך שמשון!
שעה שעסוקים אנו במלחמות ישראל
באה חבורת פרחחים זו עם ״אידיאליה״
ונהיית לטורח על כתפי כוחות הבטחון
אשר כורעים תחת נטל עומס בטחוננו.
אתם בני נוער מופקרים אשר עושים
בהבל־פיהם חוכא ואיטלולא מחוק וסדר.
אותם ״אנשי רוח״ הקמים על המדינה אשר
מדדיה ינקו את גאוותם היהודית ואת
ארסם מטילים הם בבשרה ללא סומק-
בושה. עשו הללו עצה אחת להפר מישפט,
ואילצו את מגיני-עמנו להניף נשקם עליהם,
על אחיהם .
פלישתים עליך שמשון.
קום, אריק שרון׳ גרש ורמוס אותם
פורצי־גדר. רצוץ מוחם של אותם מסיגי־גבול
המתנחלים בחוותך!
שנאמר :״ארי שאג — מי לא יירק?״

— ממישנתו של מ יי סדו —
עשרה קבין ירדו לעולם —
תשעה נטלה המחלקה האורטופדית.

ד״ר זוארץ,

ב די ד אל
ת חנ ת הרכבת

(בגבם).
תולעי אני חי בפגר של מדינה.

( אי די לי ה)

כולנו חיים כפגר של מדינה, אכל רק אני יודע מזה ולכן יחסית
מצכי יותר גרוע. פשוט פגר.

...וכקרוא השעון ג׳ פעמים (כמניין האבות קריאותיו)
קמה גאולה ו ת אסוף בחשאי שערה
ותקרא אל אמתה הזקנה יבדוחה :
״עורי עורי״ ותתן בזמר קול ה
ותשפוך ציקון־תפילתה בפני בוראה
ותאמר בכוונה גדולה ובעצימת עיניים —
״ברוך שלא עשאני אשה״.
(כי גאולה גאולה, אך לא בעולה).
ואחר צררה חבילותיה ותדחוק באמתה.
ויבואו שתיהמה בואך הספארי,

הוא פארק רמונ״גן יקרא.

מין יצור מעוות שמת כעצם ככר מזמן. כעצם לא *ת, אלא התפגר
ככר מזמן. גוויה עם ותק, הממשיכה לפרפר, כזנכה של לטאה קצוצה.
יצור שבל אכריו חכולים, יתומים, אלמנים, שבולים, נכים, הלומים, אך
כהחלט שומרים על עליונותם המוסרית כי ככך כוחם. פצעון קטן על
מפת ההיסטוריה, שהתחיל עם יומרות יפות וגמר כחצ׳קון קטן ומטריד.
אפילו לא פארונקל. סתם בלוטה.

ובפארק, בוקה ומבוקה, כנחל איתן יקצוף.
המוני מ תנ חלים שעריו יציפו ,״שומרונה שומרונה״ יהמו.
ושמה רעיה משנים — הנערים השניים.
(זבולון הק טן ובן מאיר אשר ״הדוקטור״ יכנוהו).
וגם מנ ח ם עמם. ו ח סינים כולמו.
(כי זה דבר הממלכה בעת ההיא — חכ״ה לא יפגעון ולא תעלה
אלה על ראשם עד עולם)
ותבוא ה קרי א ה ,״עלה נעלה״ .והשיירה פניה שמה•..

אני חי בכיב מהביל של שקרנות קטנה, לאומנות חשוכה, פאנא־טיות
מכחילה, צביעות מחוצפת, צדקנות מטפטפת.
אני חי על ערימה מגעילה של מקומות-קדושים, חול משוחרר, יערות
קק״ל, זבילי פגזים, דם יהודי הניגר כמיים, מילוות מלחמה, צווי־קריאה,
מתנחלים כחולי־מכע, רכנים רוטטים, נביאים היסטריים, עולים
חדשים, ותיקים חדשים. בתי-קכרות, להט כלב וגועל ככטן.
אני חי בתוך עציץ גדוש-כוץ המחליק אט-אט כמורד המעקה של
המרפסת המיקרית כה הוא ניצב. כידיעה ברורה, כפיכחון מלא, אני
רואה כיצד מובילים אותי אל המלחמות הבאות, כיצד הופכים אותי
למשפחה שידעה שכול, כיצד אני נעשה יותר ויותר פגר.
אני חי כאגך הסרטן של העם היהודי. אגף, שאם ישחק לו מזלו —
ימות מסרטן, ואם לא ישחק לו מזלו — ימות על קידוש־שם־כלשהו
כשדה־קרב־כלשהו למען מטרה שמתה מזמן.
אני חי כתוך עם שאם לא יזרקו אותו לים — הוא יקפוץ לכד.
אני בהחלט מכין את העצים כשער-הגיא.

סבא מצליח אבד עצבני

תשעה באב
הבנק היה סגור .״תשעה באב,״ כתוב על דלת הזכוכית. תשעה
באב. אחד באפריל. סגור. אין.
בגלי צה״ל השמיעו קינות מפויזמנות בלווי בם־חשמלי, סולם מינורי.
טכנאי קול־ישראל התפנו משביתתם כדי לשדר אגדות־חורבן.
היום לפני אלפיים שנה בערך, נחרב הבית — והבנק סגור.
עם ישראל מתפלל שהרית בשכם הערבית. הרדיו מבטיח מלחמה
תוך תשעה חודשים. סוריה אוגרת נשק.
מעכתי בדל־סיגריה במאפרה שעליה מוטבע תצלום גליונו החגיגי
של מעריב :״ת׳ באייר תש״ה — המנדט מת — תחי מדינת ישראל ! ״
במו פפסי־קולה ומרלבורו.
הרגשה רעה. מישהו מאווירת חורבן־הבית. תהיה מלחמה. מלחמת
קודש בקודש, עם בעם, כיפה־סרוגה בכאפייה אדומה. חרשי־הברזל
משחיזים חרבות ובינתיים נוגסים בחורבות סבסטיה ובאותה הזדמנות
נושכים גם בעכוז־הדמוקרטיה. מה יש לנו חוץ מדימוקרטיה?
סבסטיה, תחנת רכבת תורכית ליד שרידי מצודה צלבנית. היו
צלבנים, היו תורכים, היינו אנחנו. ארץ אוכלת יושביה.
טי יודע היכן יסגרו בנקים לזכרנו, מי יודע אם יפסיקו טכנאי הרדיו
של הדורות הבאים את שביתתם, כדי לשדר את אגדות חודבננו.
מי יודע? אולי גם זה לא.
ייתכן שרק בספרי ההיסטוריה יוכלו למצוא פרק דל־עמודים: מדינת
ישראל_ 1948 ,

זהירות ילדים —
מדוד מזדקן, מאציל פולני,
הדור־חליפות,
עם מבט חולמני;
הצועד מדודות,
נימוסי ומתון;
תמיד הוא נקי,
תמיד הוא הגון ;
״אדון״ הוא אומר, או ״מר״,
או ״גבירה״,
מאוד מחבב ״הדר״ ו״גבורה״,
״מורשת״ ,״אומה״ ,״מולדת״ ,ו״עם׳
שומר על חוקים,
(עד גבול מסוים).

יודע לנזוף,
אך גם להחמיא ;
בעיניו משתולל
ברק אימהי,
את דבריו הוא בחום ולהט
אומר —
כמו אבא רחום אל בנו המפגר.
זהירות ילדים —
כי הסבא הטוב,
הצובם דרדקים עליזים ברחוב,
הוא ־הוא ערובה כי בבוא הימים
אימכם שכולה —
ואתם יתומים.

בגח׳יד
נגד אדר
יו״ר ועדת הכספים של הכנסת, ישראל קרגמן.
עומד להציע בישיבת הוועדה שתדון במסקנות לגבי
התמוטטות בנק ארץ־ישראל—בריטניה, שהוועדה תדרוש
את העמקת הפיקוח על הבנקים, אולם תימנע
מכל ביקורת או גינוי של נגיד בנק־ישראל, משה
זנבר.

ראש סיעת גח״ל בוועדה, יוחנן כאדר,
התומך כעמדה זו, הודיע לקרגמן כי סיעתו
משרכת לתמוך כהצעה פשרנית כזו. ח״ב
גח״ל חיים קורפו מתכונן להציע גינוי ל־
,,כנק־ישראל״ ,על התנהגותו כפרשה. גם
סיעת המפד״ל עתידה לתכוע גינוי של
,,כנק-ישראל

ירדן תצטרף

או־ה״פ ערפה

למלחטה הפאר.

למילווה ישראל

אחד הנימוקים שהניעו את ממשלת־ישראל להסכים
לניהול משא־ומתן עם ירדן הוא מידע שנמסר לה
על־ידי ארצות־הברית, שבמיקרה של התלקחות מיל־חמתית
קרוב לוודאי כי ירח תצטרף למילחמה, וכך
תשתרע המילחמה גם לאורך הגבול השלישי.
האמריקאים הסבירו לישראל שלא יתכן להעמיד
את המלך במצב שרק בגבול שלו לא תהיה שום
נסיגה ישראלית — דבר ישיוכיח כי רק מי שפותח
במילחמה נגד ישראל מקבל בחזרה את אדמותיו.

על רקע זה ניתן תוקף רב לדרישת המלך
לנסיגה ישראלית מאיזור יריחו, שכו
צריך לעכור לפי תוכנית אלון פרוזדור כין
עבר־הירדן וכין שכם וחברון.

אלון עמד להפסיק
ביקורו בחו״ל
כשיא המשכר סביב ההתנחלות כסכם-
טיה עלתה האפשרות שיגאל אלון יפסיק
את ביקורו כחו״ל ויחזור לישראל.
אפשרות זו עלתה כאשר נסתבר כי שמעון פרם
הבטיח לפולשים מקום התנחלות בגבול השומרון
מחוץ לאיזור שתוכנית אלון מבקשת לספחו ליש ראל•
מקורבי אלון, שהיו עימו בקשר טלפוני, הו דיעו
שאם לא תבוטל הבטחה זו, יחזור אלון באופן
דרמאתי ארצה כדי להאבק על כך בממשלה.
ביטול הבטחת פרם, על־פי הוראת רבין, הורידה
את העניין מן הפרק.

ממשלת ארצות־הברית נתנה ערבות למילווה של
300 מיליון דולר שגייסה ממשלת־ישראל מקבוצת
בנקים אמריקאיים.
הערבות ניתנה אחרי שממשלת ארצות־הברית
סירבה להגדיל את האשראי שהקציבה לישראל ה שנה,
בסך 2.1מיליארד דולר. במקום הקצבה נוספת,
הכפופה לאישור הסנאט, החליט הנשיא ניכסון

מ שרדים חדש>ם
לנוערבת
.,העולם הז ה׳
החל מיום רביעי, 24.7.1974 ,
עברו מישררי מערכת ״העולם
הזה״ לכתובת חדשה. כתובת המע רכת
ומישרדי ההנהלה של ״העולם
הזה״ היא מעתה: רחוב גורדון , 3
תל-אביב. כמו-כן שונו מיספרי ה טלפון
של המערכת. המיספרים
החדשים ה ם טלפון ,243386—7—8
איזור חיוג תל-אביב.
כתובת תיבת-הדואר של המע רכת
נשארת ללא שינוי: ת.ד, 136 .
תל-אביב.
לתת ערבות להלוואה, שהיא בריבית גבוהה של 11
אחוזים.

מ־בצע שיפ1וע שד
רפין לקפלת הטפד״ל
לג;ואליציה
ראש־הממשלד. יצחק רבין יפתח במיבצע אישי ל־שיכנוע
שדי מפ״ם שיסכימו לקבלת המפד״ל לקוא ליציה.

רבץ
מתכונן להיפגש עם כד ח״ב של
מפ״ם כניפרד, כדי להשכיר להם ולשכנע
אותם, כי אם יסרבו לשכת בקואליציה עם
המפד״ל, יפתחו בכך את הדרך לעלייתו המחודשת
של משה דיין דשילטון.

שמוליק קראוס מ?3
תוכנית ת־הסוהר
הזמר הישראלי שמוליק קראום חוזר ל-
כית־הסוהר — הפעם בדי להפיק תוכנית•
טלוויזיה היה, כהשתתפות אסירים.
תוכניתו של קראוס מזכירה את פעילותו של
הזמר האמריקאי המפורסם ג׳והני קאש, שזכה ל-
פירסום עולמי בעיקבות תקליט שהקליט בבית-
הכלא סן־קוונטין, שם היה כלוא קודם־לכן.

מ*שמרת שו״ה

התרחקות ב-ן

ת־הפשפט

סמי וסוסו?

המחוז* ב חל־ א בי ב

בפרשת סבסטיה התגלתה לראשונה התרחקות מסר
יימת בין ״סמי וסוסו״ של המפד״ל — כפי שנקראים
בפי כל זבולון המר ויהודה בן־מאיר. בן־מאיר גילה
קירבה יתרה למנחם בגין, בניגוד לחברו.

יש המסבירים זאת כתיסבולו של בן
מאיר, אחרי שהמר הסכים למעשה לקבל
תפקיד שד שר כמיקרה של הצטרפות ה־מפד״ל
לממיטדה — דכר שישאיר את בן־
מאיר כמעמד נחות.

בעיקבות הצטברותם של אלפי תיקים בבית־ה־מישפט,
החליט מישרד־המישפטים להפעיל מישמרת
שנייה של שופטים. המישמרת ׳תהיה מורכבת גם
מפקידי מנגנון־העזר.

כעוד כחודשיים תופעל המישמרת השנייה
לניסיון, ככית־המישפט המחוזי בתל-
אביב. שעות העבודה בה יהיו משלוש אח
רי־הצהריים עד שכע וחצי כערב.
מיספר שופטים כבר הביעו נכונות לעבוד גם
במישמרת השנייה.

לובנברג נגד 11כ ר
שופט בית־המישפט המחוזי בתל־אביב, שלמה
לובנברג, דן ביום השישי האחרון בענייני בנק ארץ־
ישראל—בריטניה. בין ׳שאר דבריו, אמר השופט כי
רק עתה הודיע בנק־הפועליס על סירובו לקנות את
בנק ארץ־ישראל—בריטניה.

דכרי השופט סותרים את דברי נגיד
,,כנק־ישראל״ משה זנכר, כוועדת־הכספים
של הכנסת לפני שכועיים. זנכר אמר אז בי
״בנק־הפועלים״ ככר השיב כשלילה על ההצעה
לרכוש את הכנק.

לא לפי שעה
האיחוד שד ל״ע עם תנועות אלוני ורובינשטיין
רחוק מהגשמה, ומוטל כספק רב.
ראשי העובד הציוני, השולטים בל״ע, מתייח סים
בספקנות גוברת לכוחן האמיתי של שתי תנו עות
אלה, ומדברים עליהן בשיחות פרטיות כעל
תופעות קיקיוניות. אין הם רוצים לתת להן מנדאטים
על חשבון ל״ע ומנוי וגמור עימם לשמור על השל טון
במיפלגה לעצמם.
המגמה היא, על כן, לדחות את העניין עד ערב
הבחירות, ולהפיק בינתיים מעצם הדיבורים על האיחוד
רווח מירבי לל״ע.
צפוייה סגירת ה,׳סינמטק,,
צפוייה סגירה לסינמטק התל־אביבי, על־ידי הנהלת
העירייה. כנגד פעולת הסינמטק, המציג סירטי
איכות בערבים, הוגשו תלונות של שכנים המתלוננים
על הרעש הניגרם על־ידי המבקרים. כדי להכ שיל
את התנגדויות השכנים, היה צורך בקבלת אי שור
מסויים מוועדת בניין־ערים. כאשר הובא הנושא
לדיון, התברר כי סיעת גח״ל רוצה לסגור את
המקום, למרות שסגן ראש העירייה יצחק ארצי
הוא תומך נלהב בסינמטק.

כדיון כוועדת כניין־ערים נכשלה יוזמת
גח״ל, כגלל תכסיס של חכר סיעת המערך
נחום רז, שצירף את קולו למתנגדי הסגירה
ויצר רוב של קול אחד נגד הסגירה.

פעילות פוליטית
של עירית בח־ים
במסווה של ״פעולות תרבות״ מטעם מחלקת התר בות
העירונית, עורכת עיריית בת־ים שבשליטת הלי כוד,
פעילות פוליטית שמטרתה לעודד התנחלויות
בלתי־חוקיות בשטחים המוחזקים. בין השאר הביאה
עיריית בת־ים להרצאה תושב מ״התנחלות אלון־מזרה״
ליד שכם, שאינה קיימת כלל.

הכעייה עשוייה להתעורר בשאילתה ל•
שר־הפנים בכנסת, שיתבקש להסביר מדוע
לא יפסיק הקצכת כספים לעירייה, המשמשים
לה לפעילות פוליטית נגד הממשלה.

אפו״ה שואה
ד כ די ת
אם תתקבלנה הצעות נגיד ,,בנק*
ישראל״ להגבלות האשראי, צפוייה
שואה כלכלית למשק. כיום חנוק המשק
על־ידי צימצדם תקציבי הממשלה,
והוא מחזיק מעמד דק תודות
לאשראי הבנקאי. הדרישות לאשראי
גרמו לגרעונות נזילות של מיליארד
לירות כבנקים, עליהם הם משלמים
?ן נסות כשיעור של 57ל״בנק־יש*
הצעות הנגיד יגרמו להקטנת האשראי
הכנקאי לכל המשק, ללא הבחנה
כין מיפעל יצרני ללקוח ספסרי.
אין ספק כי תתהיל שורה של פשי־י
טות-דגל והתמוטטויות כלכליות, שיביאו
תוך מיספר חודשים למיתון
חריף עוד יותר מהמיתון של (1יאי.1

ה ת שוב ה ״ ה טו ט א לי ת ״ לקשקש קריזן״ חשלוסו החדש של ״וולה״ נגד קשקשים

פרסום חן

מעיעין בינלאומי לקוסמעיקת השיער

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחום גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס כ״דפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחום פד
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ -גלופות :״צינקוגרפיה כספי בע״מ .
העוין הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.
(הסי.אי.איי ).עמדה מאחורי המהפכה של
ניקום סאמפסון.

איני יודע באיזו מידת אימון זכד.
אצלך הכיסוי שהעניק העולם הזה בגיליון
שעבר לפרשת המהפכה בקפריסין והמשבר
הבינלאומי שהתעורר בעקבותיה.
כאשר היה אותו גיליון(העולם הזה )1925
בתהליך הכנתו עדיין היה ניקום סאמפסון,
נשיאה החדש של קפריסין, שהדיח את
קודמו הנשיא מאקאריוס, הדמות הדומיננטית
של הפרשה, שהטילה את צילה על כל
מה שהתרחש בעיקבות ההתקוממות שהוא

נשיא זמני קלרידם
הדוגמה הקפריסאית
שימש סימלה. איש לא יכול היה לחזות
לאיזה כיוון יתגלגלו פני הדברים ונראה
היה כי סאמפסון יהיה האיש החדש במרכז
החדשות במרחב. משום כך בחרנו להתרכז
בדמותו של האיש ובמה שהוא מייצג
כדרך להסברת והבנת התהליכים שהתחוללו
מתחת לפני השטח, בניגוד לדיווחי העי תונות
היומית שעסקה בסיקור המאורעות
השוטפים•
כאשר ראה הגיליון אור. כבר לא היה
ניקום סאמפסון נשיאה של קפריסין. הוא
נעלם מהנוף הפוליטי באותה מהירות בה
הופיע, אחרי שכמעט וזיעזע את העולם
המערבי כולו במשך שבוע ימים, גרם ל-
מילחמה, להתמוטטות שילטון הקולונלים
ביוון וחיזק בניגוד לרצונו דווקא את עצ מאותה
של קפריסין.
אולם הגילוי העיקרי בפרשת המהפכה
בקפריסין, שהיה בלעדי להעולם הזה, נשאר
תקף עד עצם היום הזה: הגילוי ש־סוכנות־הביון
המרכזית של ארצות־הברית

מטכע הדברים הוא: שסיפור מעין
זד. מוגבל באפשרויות הפירסום שלו. משום
כך דומני שהיה זה רק טבעי שגילויי העולם
הזה בנושא זה — שיותר משהסתמכו על
עובדות מוכחות, היו מבוססות על ניתוח
המהלכים והדמויות הפועלות — היו עלו לות
לעורר ספקנות. מה עוד שבשנים האח רונות
נדמה היה שסוכנות־הביון האמרי קאית
הפסיקה את פעולות החתרגות שלה
במדינות זרות, שאיפיינו אותה בשנות ה חמישים
והשישים.
עברו רק יומיים מיום הופעת גיליון
העולם הזה, והגילויים בפרשת קפריסין
זכו לאישור ממקור אחר. היה זה בעל ה טור
האמריקאי הנודע, מק אנדרסון, ש־פירסם
בוואשינגטון פוסט, מן החשובים
בעיתוניה של ארצות־הברית את הגילוי
הסנסציוני המבוסם על ״מיסמכים חסויים
ומקורות מהימנים״ לפיה עמדה סוכנות־הביון־המרכזית
של ארצות־הברית אחרי המרד
נגד מאקאריוס.
אנדרסון גילה כי סוכנות־הביון שילמה
בשעתו סכומים ניכרים הן למאקאריוס,
תמורת הזכות להקים מיתקנים אלקטרוניים
בקפריסין והן למדיחו, ניקום סאמפסון. כל
מי שמבין את חשיבותה של קפריסין כעמ דה
איסטרטגית בעיה האלקטרוני, כשבאמ־צעות
מיתקנים מתוחכמים המוצבים באי
ניתן לחלוש על כל מה שמתרחש באגן
המזרחי של הים־התיכון, לא היתד. הפתעה.
מכאן גם חשיבותו האפשרית של האי
לגבי ישראל.

האפילוג שד פרשת הקרב על קפריסין
יש בו גם כן השלכה ישירה לגבי
ישראל. במקומו של ניקום סאמפסון הלאומני
הקנאי, שפרש מכם הנשיאות, עלה
כנשיא זמני גלאפקוס קלרידם המתון, מנאמניו
של מאקאריום הדוגל בדו־קיום בשלום
עם התורכים שבאי והנמצא ביחסי ידידות
הדוקים עם מנהיגם. קרוב לוודאי שהוא
ישמור על הנשיאות כפיקדון זמני עד לשו בו
של מאקאריום•
זה יכול להיות לקח לכל מי שמשתעשע
בתיקוות או חושש מאפשרות של פוטש
בנוסח סאמפסון בישראל. בעולם המערבי
של שנות ה־ 70 מהפכה לאומנית־פא־שיסטית
מעין זו אין לה סיכוי לאורך ימים. חלף
זמנם של הלאומנים הקיצוניים המנסים
לבסס שילטון בכוח הכידונים. המתונים,
המפוכחים ובעלי הפשרה, הם המייצגים
הנאמנים של שאיפות העמים החופשיים.
זה הוכח בקפריסין. וזד. יפה לגבי ישראל.

אנחנו שומעים דק רמזים ורמזי רמזים
מכלי שני ושלישי? אחת מהשתיים: או
שרבץ משתמש באזהרות לקראת המיל־חמה
העלולה להתחדש כאמצעי סנסצ יוני
לראיונותיו, או שבאמת מסתתר משהו
מאחורי איומים אלה. אם האפשרות השנייה
היא הנכונה מדוע אין מר רבץ
פונה ישירות אל העם, בנאום לאומה, כדי
להעמידנו על העתיד המצפה לנו? לפע מים
נדמה לי שרבץ בורח מהמנהיגות
ומשחק את התפקיד של אנטי־מנהיג. אפשר
להבין לליבו אם הוא רוצה להימנע
מההפרזה בדיבורים אל העם בה נקטו
הקודמים לו בתפקיד. אבל לא מספיק לנו
לדעת שאיישו סוף־סוף את תפקיד ראש־הממשלה.
אנחנו רוצים גם לראותו פנים
אל פנים ולשמוע אותו מדבר אלינו, יהיו
הדברים שיש בפיו לומר קשים ככל
שיהיו.
י. אלקלעי, רמת־גן
קשקשת הפעל את דמיונך ונסה למצוא כו תרת
מתאימה לציור שלמטה, שתסביר
מה אתה רואה בו. הצעות לכותרות
יש לשלוח לפי הכתובת: ובד.
, 136 תל־אביב, עבור ״קשקשת״ .ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה.

לחקור או לא לחקור 7
עד כמה אפשר לדרוש מחיקוי אינני
יודע• זכותו של מחבר החיקוי ליומנו של
שרת (העולם הזה )1924 בעינה עומדת.לעניין: אין גיליון בו אינכם מכתרים
כתרים לאלוף אריק (יעני, בן־מישפחה
ולא שמו המלא) שרון. אבל בחיקוי הנ״ל
הגדשתם את הסאה. המישפט המזעזע הוא
זה האומר :״מהתחקירים מתברר שאין
מה לחקור.״ דעתי על כפילו של הרב
כהנא במדי אלוף אינה חשובה. יש דברים
חשובים ממני רגם מכם, וכנ״ל גם
דיעות. למשל, דעתו של ידידכם מתי פלד.
הוא כתב שאין להתפשר עם עניין אשר
לנוחיותם של המעוניינים בו הם עצמם
התפרשו. עלי להזכירכם כי מדובר כאן
בבת־עינו של צה״ל.
משה תלם, חיפה
החיקוי ליומנו של שרת שהקורא תלם
מתייחס אליו נועד לשקף את דיעותיו
של ראש־הממ׳שלה יצחק רבץ, ובוודאי שאין
הדברים מייצגים את עמדת העולם הזה
הן בפרשת האלוף שרון והן בבעיית תח־קירי
המילחמה של צה״ל. באותו גיליון
עצמו הביע אורי אבנרי את דעת העולם
הזה כי גם אם יסכימו האלופים שרון וגרון
להפסקת החקירה בעניין אי־הציות
לפקודות במילחמה, חובה על צה״ל לברר
את^הבעייה עד תום.
1יומנו של יצחק רביו משנת 1994 היה
פנינה עיתונאית. לדעתי, עליכם להמשיך
ולפרסם בקביעות את היומן ולוא רק כדי
שנוכל להשוותו בבוא היום למה שיכתוב
רבץ ביומנו האמיתי.
אבנר מאור, תל־אביב
...אתם שדדשתם לתת שאנס לרבין,
הינכם הראשונים שיוצאים נגדו. להש מצות
העקיפות על ראש־הממשלה שהיו
כלולות ביומנו הדימיוני של רבץ }כמו
בעניין הוויסקי) אץ מקום בעיתון שמכבד
את עצמו.
מרים בן־ישי, חיפה

מחד? ספורטאי
תמונה זו של בנות קבוצת הכדורסל
של הפועל תל־אביב, התפרסמה בגיליון
98 מחודש יוני, של ידיעות הפועל, עיתון
לספורט ואינפורמציה, הנשלח לסניפי
הפועל בארץ והדפסתו ועריכתו עולים ודאי
הרבה כסף. הפיקאנטי בתמונה, המציגה
את אלופת המדינה בכדורסל לנשים, הוא

קשקשת 1924

$מקום קבורתו של אחד הפרעונים
שלא עלה לגדולה•
ארז רוזגפלד, הרצליה
$מצריים אחרי המילחמה החמי שית
עם ישראל — רק פרמידה אחת.
יעל פכר, תל־אביב
י $פנינה רוזנבלום בפרופיל, מש תזפת
באופק.

חיילי יחידת דואר צבאי
, 1101 צה״ל

שהיא הוצאה מארכיונו של צלם זריז,
שהתעצל לגשת למיגרש ולצלם את הקבוצה
שזכתה באמת באליפות, ותחת
זאת הביא צילום מלפני ארבע שנים,
הבולל ארבע בנות אשר אינן משחקות
עכשיו כלל בקבוצה. על אף שעיתונכם
כבר מזמן (מ)חדל מלעסוק בספורט, אולי
פירסום של שערורייה זו יביא פעם
למחשבה שנייה את מי כדאי להעסיק
כמשרת ציבור ויביא את עורכי עיתון
הפועל לבדוק במה מאכילים אותם.
גועה סקלי (ליפשיץ׳) ,תל־אביב
הקוראת סקלי (ליפשיץ׳) ,מאמנת הקבוצה,
נראית בתמונה ראשונה משמאל.
אחריה, לפי הסדר: רחל שוכמן (טאוב)
הנמצאת בהריון; לאה מלמד, קפטן הקבוצה,
המשחקת בה עד היוס ; ציפי
הלפרין, השוהה בחו״ל ונוגה רוטנברג
שפרשה מהקבוצה לפני ארבע שנים.
מכתבים בריחה ממנהיגות כבר חלפו יותר מחודשיים מאז מונה יצחק
רבין כראש־הממשלה. קשה לומר ש מאז
הוא נוצר את פיו וממעט בהצהרות.
להיפך, הוא מרבה לנאום ולהעניק ראיו־

נות לכל מיני עיתונים בעולם על בעיות
המדינה. גם בכנסת נאם כבר מיספר פע מים.
עם זאת דומני שמר רבץ בתפקידו
החדש אינו מצליח ליצור קשר חי עם
העם. מדוע אנחנו צריכים, למשל, לש מוע
על הסכנות הצפויות למדינה מחידוש
המילחמה מצד מדינות ערב, מדברים
שאמר רבץ לעיתונים זרים? מדוע

קבוצת הכדורסל של כנות ״הפועל״ תל־אכיב לפני 4שנים
האלופות שלא היו
העולם הזה 1926

יערסום אדם1ן בפ־ם צילום: צור

למיזוג מו שלם
במכוניתך סעעם
אלכם

או ריגינ ל

מבחר של למעלה מ־ * 50
מזגני ־אלכם אוריגינל־בהתאם
לסוגי המכוניות

• פ תו ח, תכנון, ייצור, התקנה ושרות* תחת גג אחד
• ״אלכס אוריגינל״ הוא המזגן המקורי היחיד
למכונית, שעבורה תוכנן ונבנה__ .

• מתקן אוריגינלי נוסף של חב־ אלכס משחרר את
המנוע מעומס המזגן בשניות החיוניות של זינוק.

עקיפה וביו־־ב.
• ר ק אחד מכל שלושה מזגני ״אלכס אוריגינל״
מיועד לד השניים האחרים ה ם ליצוא.
* דג מים נוספיםנמצ אי םבפתוח.
העולם הזה 1926

חב׳ אלכס בע׳־מ -מזגני ם לרכב
רח׳ היצירה $ו, רמת־גן, טל 723425 .
באיזור הדרום להשיג אצל :״קירור בניי באר־שבע,
איזור התעשיה, דרך הנגרים, טל 4812 .־057

אבן חסר משקל פנימי * לאשכול אין תכונות של ראש ממשלה *
בן־אהרון שפל * בן־גוריון איננו שפוי * דיין משרת את אלוהים
והשטן * איסר הראל מאשים את דיין בספסרות בחיי חיילים *
ללבון יש יסודות שטניים * לגולדה יש תסביך נחיתות מוצדק *
ספיר הוא הכוח היקר ביותר * טדי קולק הוא נסיך מקסים *
יתכן שרבץ אחראי לנבלה * אריק שרון מחנך למעשי־זוועה

השבוע סיים ״מעריב״ את פירסום קטעי יומנו של משה שרת
ז״ד, שנמשך כמשך שישה־עשר שבועות. זהו מיסמך מזעזע, יחיד
כמינו, השופך אור מחריד על הצורה שכה נוהלו — ועדיין מתנהלים
— ענייני המדינה.
עוד ידובר הרכה על המסקנות הנובעות ממיפמך זה לנכי האחריות
הנוראה הרובצת על אישים שונים, וביניהם שרת עצמו, לנכי
ההידרדרות המוסרית והמדינית של המדינה, והשניאות הרות־האסון
של ממשלותיה.

אבא אבן
(אז שגריר ישראל בוושינצטון
וראש המישלוזת באו״ם)

פעורה סביבי בתקופת שדה־בוקר,
אילו, מזימות נרקמו
שם, איזו, ודה רעה נשבה
על פני הארץ מאותו צריף.

כעמודים אלה מפרסם ״העולם הזה״ כמה מהעדפותיו האישיות
של משה שרת. הדמויות המרכזיות של המדינה מופיעות באן כאור
כלתי-מובר — בפי שנראו בעיני הכרם, אדם שהיטיב להכירם.
קוראים ותיקים של ״העולם הזה״ יופתעו. אולי, מן הדימיון הרב
כין הערכות שרת, שנרשמו ביומנו האישי הסודי, ובין הערבות
״העולם הזה״ עצמו, כפי שפורסמו כאותה תקופה.
ההדגשות המופיעות בעמודים אלה הן של ״העולם הזה״ ,ונועדו
להבלטת תובן הדברים.

תעלולי דמגוגיה ...הגעתי
לרגע בו לא יכולתי עוד להק שיב
לדברי בלע זשחץ, ו־

תם, עוקרת אותם כליל מקרקע
המציאות ודנה אותם להישאר
מרחפים בספירות עליונות, מ תוך
אובדן כל תחושה לזרם
חיים יום־יום. הוא, מלא חר

ל מן ארן

דה להתפתחותו הרוחנית
של בן־גוריון, אם יילך אף

האמריקאי והבינלאומי, אך
אינו רואה את התהליך
הישראלי.
י• דבקה בו רוח תבוסנות.

בשובנו פגשנו בזלמן ארן
כשהוא מהלך כחשיבות
בדרכו, ומנופף בידיים אגב
הילוכו.

הוא בדרך זו, אשר כל באיה
לא ישובון.

* אין תקנה, אין תק־

• שלחתי מיברק בדנה ל אובדי
(שמו הפרטי הלועזי) על

דו א ש בו ד

<• מנהיג בחסד עליון.״

חרדנותו היתרה...
• הוא דואה את התהליכים

תכונות (של ראש־מכד
שלה) אין בו.

• אני הושב אותו לג׳נטל
מן, ואמנם כן הדבר.

צחק בן־אהרון אכן תבוסנות

רוה־הקרג שהחלה מפעמת
במיברקיו האחרונים. ידע־יתי
כי משיפול הפור, יתאושש
ויחדור עוז לקראת והמערכה.
!• הוא מבריק כלפי הדו, אך
,נטרל שרשים, ול א רב־מיש•

!• •כל המרחק שבעולם בין
הטון הנעלה של יעקוב חזן
והשפל של בן-אד,רון.
• 1יצחק בן־אהרון וחיים לנ דאו
התחרו זה כזה בהוקעת
אחריות הממשלה לפסקי־הדין
(בקאהיר) ,משום שלא חטפה
קצינים מצריים.
| י בן־אהרון השתולד כ־

קל כפנים.
• באותו מיברק אובדי הר״
היב עוז כנפשו לציין כי

הודעתו של ראש־הממשלה (בך
גוריון על הטבח בקיביר ).לא
הצטיינה לא באומץ־לב !ולא ב־גילוי־לב.

מתוך רמזים שנזרקו מפיו
(של אבריאל) ,בכלל זה
הודיות על חטאיו הוא בעבר,
הבנתי איזו, תהום היתד,

בן־גוריון
אין תקנה
עזבתי את הישיבה באמצע
נאומו.

דויד בן־ גו ר
•• (ערב פרישתו הראשונה
לשדה־בוקר ):הבאר דללה.
אפשר תקר מים חדשים ואפשר
לא תקר, אך כיום אין כה

טיפה.

כן־אהרון
בלע ושחץ

עט פאשיסטית:
י• וכאן ירד מפסי האמת

ונזקק ללשון סילוף, שהוא בה

מנהיגות היא סגולה הניתנת
בחסדו של גורל ...אין אדם
יכול לעשות עצמו מנהיג.
שמא יחזור בו מחר־

מחרתיים איש התהפוכות זו
• איש־השיסד, הוסיף לרעום
בקולו האדיר ולעשות שמות
,בלבות שומעיו — לרמוס

שרידי הכרות כרגל גסה

ולהתעלל בכל מושכל ראשון
של אחריות מדינית והגינות
אישית וציבורית ...עוד לא
נעשתה כתועכה •הזאת בתולדות
מרכז מיפלגת פועלי
ארץ־ישראל.
!• נורא היה לראות אדם

( • 1על חיבור של ברגוריון

על התנ״ך ):מסד, כלילת״
תיפארת בברק סיגנונד, וב
בזאת.

מצאתי(את יעקוב הרצוג,
מראשי מישרד־החוץ ׳וממקורבי
בן־גוריון) שרוי בדאגה לנטייה
הנפשית שנתגלתה אצל ״הזקן״
לדרוש במופלא ...יעקוב רגיל
להברת מקובלים אשר חוכמת
הנסתר מעכירתם על דע דיין כמו
שישכלי

אופיינית לכישרון הניצוח
שלו נאומו של בך
גוריון הוא) כימעט הזמנה ל ציבור
להשתתף בצערו של

שופך הדמים על הדם
ששפך !

פולה בן־גוריון

גובה רמתה הרעיונית.
!• שוב תהיתי על התמימות
ועל חוסר כל החדשה למתרחש
כעולם סביבנו ולקצב
דחיפותם של העניינים
העומדים על הפרק אצלנו אנו...
כה מרוכז הוא בתוך עצמו
ובלתי־רגיש למאורעות החיצו ניים.

#מעולם
לא היה איש־צוות,
וכאילו לא הרגיש צורך

אהוד א ב רי א ל

(ציפורה שרת) והתריסה.
( #על מאוזר בג׳רוסלס
פוסט, שנכתב בהשפעת חסידי
בדגוריון) :השראה כיכד

כזהו האיש, וכל דבר ינהג שידול ושיכנוע לא יצלח עליו.
קחנו או הרף ממנו.

(שר־האוצר)
• מעלותיו מובהקות, יאך

וחוו באדר

הוא איננו שפוי!״

הזרה

י• אינה יודעת מעצור
לשונה
• פולה מזועזעת ובובה

גירוש שרת מן הממשלה):
״כך מגרשים אותם? הן גם
אותנו יכולים לגרש כך פעם !״

צחק בן־צב פולה מזועזעת ובוכה
גדול בקלקלתו, יותר נכון
כהתכזותו. נראה כי כשיא
עלייתו של אדם כן שפל יריד-

•,״הוא איננו שפוי,

(הנשיא השני של המדינה)
#הנשיא עורר כדרכו במה
שאלות שיש בהן. מעוף ללא

תכלית.

י• רחל (ינאית, אשת בן-
צבי) אמנם הקפידה כי בכניס תנו
להדר־האוכל יצעד בראש
יצחק — היא קוראת לו באוזני

אחרים ״הנשיא״ ולא׳ חלילה,
יצחק. הקפדה זו על גינוני ביית
הנשיא נעלמה בדייל עם

שבתנו אד השולחן.

מצאתי לפני את הסכינים
בצד שמאל והמזלגות בצד ימין.
הבחורה שהגישה — חשופת
זרועות, ולא לפי היסגנון ה־
׳מקובל — ושטרחה ללוות יכל
הגשה באמירת ״בבקשה״ ,הת

של הרמטיכ״ל החדש יהיה
שורש פורה סיבוכים.
#בן־גוריון ה ודרו בגבו־נ
ו ת ההגדרות(הנ״ל) .ולא עוד,
אלא הוסיף כי דיין עצמו
הגדור עצמו כך.
י• בעיניו (של יזנה כסה)
דיין כמוהו כשישכלי, מסוגל
להגות מהמסילה כל !מי

שעומד כדרכו.
י• היוא מסוגל לשרת הן
את האלוהים הן את השטן

איסר (הראל) דרש מבן-
גיוריון כי יזהיר !את דיין מ־לדגול
בו (בבן־גווריון) כמסע
ההשמצה שלו נגדי ונגד הממשלה,
ויצווה עליו להפסיק
תעמולת-לחש זיו.
י• (דיין) מוכן להתפשר עם
הזיוף שביחסים (בינו ובין
לבון) ובילבד שיהיה מעליו

גאל יד ! ,
• הוא מתחיל כבר ״ליהת״
עצכן קצרה כנראה רוחו...
ברוד לו, כמובן, כי הוא נועד
לגדולות בשירות המדינה אבל
הוא אחוז אי־שקט, מחוסר בי טחון
אם אחרים מכירים ב עלילות
שניתכניו ליו...

פינחס דבון
(תחילה ממלא־מקום שר־הביט־חון,
לאחר מכן שר־הביטחון
עד להדחתו, בעיקבות עסק־הביש,
בראשית )1955
<• התנהגותו היא ׳מיופת

נכונותם של אלה ולבל
מעשה הרפתקני.

שר־ביטחון מוכאיש לח

ה ראל
שמאי קטן
עקשה להגיש דווקא מצד ימין,
עד שציפורה (שרת) לא הת אפקה
והעירה לה.
בשעת אכילת המרק קשתה
השיחה כי הנשיא החריש

בגמיעה קולנית מן הכף.

כשהוגשה התרנגולת גילה ה נשיא
׳תנופה נועזת של דמיון
יוצר לגבי הלסות השימוש בסכין
ובמזלג — עד שנתגבבו
על הצלחת ומסביב לה כל הכלים
שעמדו לרשותו בערבוביה
ססגונית, ונתחי כשיר

לזמין בעיני הצבא, ונמצא
הוא בילבד עוטר לראשו הילה
של כבוד וגבורה, והוא היחיד
משני האישים העומדים בראש
הצבא (השר והרמטכ״ל) הנע רץ
בשיורויתיז. זהו, על כל
פנים, פירושו של איסד.
!• הסיבוכים החלו עם מינו־ייו
של הרמטכ״ל הקיים (משה
דיין) ,הרואה עצמו מדי
כשבפנייתי
אל רחל (ינאיית)
הסתמכתי על בן־צבי בשם
יצחק, דאגה כעבור דקות אח דות
להעמידנו על הסיגנון ה נכון
בהזכירה אותו שוב כ־
״הנשיא״.

פשה פריליאנט
(עיתונאי יש ריאלי ידוע, כתב
ניו־יורק טיימס בישראל)
י• רשע וצר־עין זה,
בריליאנט שמו ...שוקד לא
להחמיץ הזדמנות כדי להוקיע
ולהבאיש את הממשלה ואי שית,
ולסבכם בכל צרה שרק
אפשר להביא לעולם מתוך ני צול
כל פליטת־פה שלהם...
שרוף־נפש זה.

על ד ״ ן
(אז בת 16
י• ילדה מבריקה כשיב
ליה ועצמאית ברוחה.

פשה ד ״ ן
(רמטכ״ל בתקופת כהונתו של
שרת כראשיהממשלה)
• משה דיין הוא חייל רק
כשעות מילחימה, אבל בימי
גולדה חצי משכילה

איסר הראל
(״איסר הקטן״ ,אז הממונה על
שרותי הביטחון)
י• (אמר על אהוד אבריאל ):
אהוד הוא בכלל איש מסוכן.
!• הרביץ את קיטרוגיו הקטלני
על לבון.
• שפך זעמו גם על דיין —
כיצד הוא מוציא את צה״ל
לתרבות רעה ...ההסברה
(של דיין בצבא) כמוה בחינוך
למרי ...לפנינו ׳תהליך מתמיד
של מידון (פוליטיזציה) שיל ה צבא.

לדעתו (של איסר) הגיעו
הדברים לידי כך שמיכצעים

המטבנים חיי־חיילים מוצעים
ונחירציים ילא מתוך
שיקולם ענייניים, אלא בטכסיס
ואמצעי־תעמולה
נגד מישהו (בממשלה) .יש
כאן ספסרות כדיני נפשות
ויש לעקור נגע זה מהשורש.
י• איסיר לא חסך מילים ל תאר
את הסכנות הנשקפות

מדיין.

• 1איסר הידבה לספר יעל
השפעתו השלילית של משה
דיין בצמרת הצבא.

השמאי ׳הקטן הזה...
לבון אופי
ארור
שלום הוא איש מדייניות. אין
לו כל עניין בניהול המשק ה צבאי.

המנוי(של דיין לרמטכ״יל)
הוא ״מירון״ (פוליטיזציה).

• כושד־־המזימה המופ סנה הסתאבות

עים
ומומים הרבה יותר חמורים.
#הדבר
שלא אוכל לתרצו
בשום פנים בפני הקדוש־ברוך־
הוא הוא השארת ליבון על יכינו
מכאן ואילך בשעולמו ה

׳מוסרי שד הצבא הרוס,
וכשהצמרת אכולה שיג
אה ונקמנות.

משונה מאוד של חברות.
!• אם לבון יהיה בממשלה
כשאני ראש־ממשלה, לא יהיה

מחסום ליצריו ולנטיות...

החלו ניתזים לצדדיס ב־גיצים
מן האש.

!• גם על דיין הגיע כנראה
׳לגיבוש של חוות־דעית שלילית
לחלוטין. הוא רואה יאת רמט־כ״לותו
(של דיין) במישגיה
פאטאולי של בן־גיוריון ומתנבא
רק לשחוירות בתוצאותיה.

פייר ז ״ לבר
(שגריר צרפת בישראל, מאדריכלי
מיבצע קדש)

י כזבה חסרת־לב...
רפאל מחשבת כסל

!• עם כל פשעי לבון נגדי

ההסתה וההעלמה וה׳רמאות ...ישנם (אצלו) פש
נאי.
לא הדאגה לביטחון

פועלת כאן, בראש וראשונה,
אלא יצר הפעלתניות המדינית
והביטחון המופרז כי מדי ניות
הרמטכ״ל היא הנכונה.

התנקשויות דמים, פגיעה ב יעדים
ובנכסים של המעצמות,
כמעשי יאוש והתאבדות.
י• זיהו איש בלתי־רגיל ב כושרו
השיכלי — מוח כביר
המפתיע ביכולת־הניתוח שלו
אך אופיו הארור סודי-דו שוב ושוב מהפסים, ומצי
עידו לימדחפות.
#זיאמה ארן ערך סיכום ל-
לבון שכמוהו כדיף מיתה
מכל בחינה מוסרית וציבורית.
העלה על שפת״ו הגדירה מחרידה
שנתן פעם ללביון בידל
כצנלסון ז״ל :״מוח מזהיר
כנפש עבורה׳׳ .איזו אימירה
אכזרית ונוקבת!
!• לבון הוכיח כי גם באופיו
גם בשיכלו יש יסודות שמניים.
הוא זמם מעשי-זוועה
שנמנעו הודות להתקוממותם
של רמטכ״לים — עם בל

!• אין להבין יאת האישה הדגולה
הזאת, לא מבחינת טובתה
היא ולא מפאת חובתה
כלפי חבר ורע. היא יודעת
היטב כי המשימה (כהונת
שר־חוץ) היא מעל לראשה.
מתוך נסיון והיכרות שיל ישנים
עמדתי על תסכיך הנחיתות

להרחיק לכת ברדיקליזת הן
כלפי פנים והן כלפי חוץ.
!• אכן, איש איש וגינוניו ומושגי
חברות ׳ואדיבות שלו...
י• ׳אבירותו של לבון לא
הגיעה לשיאים כאלה...
#׳מעניין ומאלף ביותר המהפך
שיחל בהלך מחשבותיו
׳ובכל ׳נטיית רוחו של אדם יחכם
ומוכשר זה .״כשטעם טעם
שילטון במכונת־הפוח האדי רה
ביותר שבמדינה: צבא ה הגנה
לישראל.
י #הסתגלותו לרוח השוררת
בקצונד, העבירה אותו על
עקרונותיו המדיניים ה קודמים...
#נאום
פוגדומי ממש...
#׳תופעה משונה זו, כיצד
אדם כה מוכשר. ,נבון ולכאורה
שקול, מוציא עצמו לתרבות
רעה ועובר במהירות מסחררת

שיש בה, לרגל היוותה משכילה
אך למחצה -היא רגי-
שה מאוד למיגבלותיה, הנוב
עות
מחוסר השכלה כללית,
מאי־יכוליתה לנסח מח
שבותיה
בכתב, מאי־היותה
מורגלת להכין נאום כהלכה
׳ולדקדק בהגדרת עמדה מדינית.

איך היא מקכלת על עצמה
אחריות כזוז־

ולחוד קיימת הבעייה המוס רית
של שיתוף־פעולה מצידה
בסילוקי, והסכמתה לבוא במקומי
לאחר הדחתי. כל
הסיפורים על היותה ״אומללה״
ונכונותה ״לקפוץ מהקומה ה חמישית״
וכו׳ אינם מיישבים
ואינם מתרצים את הקושייה
המוסרית הזאת.
ציפורה (שירת) הביעה דיעד,
אפיקורסית, אישר מלכתחילה
דחייתיה ואחר כך אסרתי מי
יודע. היא חושדת יכי בעסקי-

ליבה סכורה גולדה כי
היא ראיוייה כאמת לאיצ
טלת שר-ההוץ וכל אומל לות
אינה אלא חיפוי עד
האמת, אפילו כלפי עצימה.
רכיו נבלה

משר. סנה

ח״ם ל 1דאו
י שחצני ונכוב
כ דרכו...

ולדה מאיר
(שרת־העבודה, לאחר מכן
שהת־יהחוץ אחרי הדחת שרת)
י• גם גולדה וגם דוב יוסף
החרו בכיוון יזה (של קו נוקשה
אחרי טבח קיביה).
<• אישיות נהדרת, אבל

#1אפשר היה להתפלץ מ
עדות
נוקבת זו להסתאכותיו
שד סנה שבא לבקש אש רה
לסישלחת סובייטית).

פי 1חס ספיר
(אז מנכ״ל מישרד האוצר)

י #הוא הכוח היקר ביו
נעדרת
דיעה עצמית.
קולק קרן־אור מבהיקה

ממדינאות אחראית לדמגוגיה
נטולת בל רסן.
יצרי השתוללות
כאלה...

י• הריהו הולך כתוהו לא
דרך של קיצוניות, המע־בירתהו
על דעתו, ומידרדר ב־מידתן
שיל דמגוגיה שלא מ דעת.

זיאמה (ארן) משוכנע כי
אצל לבת (יש) תקופות של

ליקוי שיקול־הדעת (בגלל
שיכרות).
#התפקיד הממאיר שמילא

כפריעת המוסד הממלכתי
בצבא ׳ובהשלטת מישטיר
של יחסי לא-אמת בתוכו.
י• הטיף בלי הרף למעשים
של טירוף־דעת !והרביץ בצמרת
הצבא יאת התוהה ה״
•טטנית של הצתת מדורות
במיזרח התיכון, חירחיוד ריב,

!• גולדה חושפת זאת (שהיא
מוכשרת לשמש כראש־ממשלה)
אבל חבריה הקרובים, ובכלל
זיאמה (ארן) ,אינם תמימי דעים
איתה.
#טוענים באוזני כי גולדה
אומללה מאוד, אבל לא היה
לה מנוס מלבטל רצונה מפני
רצונו של בדגורייון (שתבוא
במקום שרת כשרית־החוץ) .פעם
הלכה (אל בן־גוריון) להודיע לו
כי בשום פנים לא תוכל לקבל
על עצמה את המשימה, אך
מצאה אותו שיתי בדיכאון כזה
שאמירה לעצמה, אם ידרוש מ מני
לקפוץ מהקומה החמישית
-הריני קופצת
מייד ...נשארתי כליתי״מת״
פעל לחלוטין מכל חקרי-
הלב ולבטי־הנפש האלה.
( #1גולדה מוכנה לקבל את
תפקיד שרית־החוץ) על אף אי
ההתאמה (שלה לתפקיד) .או
שמא סבורה גולדה בליבה פני מה
כי היא כאמת ראוייה
לאיצטלה? על כל פנים, עוד

ידידות אחת נקבר,ה.

#שוב אותו פייזמון עד כמה
היא אומללה...
!• את ההצעה של בן־גוריון
בדבר מינוייו של אבא אבן כ־
״יועץ מדיני״ היא מגדירה

כשיגעון.

ש רון
ההסתה הזאת
תר אשר יש לנו בשרות הממשלה.

טדי
קולק
(אז נזנכ״ל מישויד ראש־הממשלה)

כניסתו לחדר כאילו

חדרה קרן־אור מבהיקה
לתוך האפלולית ...בא ״הנסיך
המקסים״ והפיג את הקדרות.

צחק
רבין*
(אז ראש אג״ס במטכ״ל)

י• סיפרתי לאיסיר על הנכ־
(המשך בעמוד )22

תמרורים
נישאו. ג׳ורג׳ איברהים, הוא
סמי מתוכנית הטלוויזיה סמי וסוסו, עם ה ג׳אקי שחקנית איוכ,
בכנסיה ה־לותראנית
אשר ב בית
ג׳אלה ליד
בית־לחם.
הוענק. פרס
קפלן, של מישרד־העבודה.
לר ב (״ב־בל׳ה״)
אשכול,
חבר קיבוץ איילת־השחר
ומנהל בית־ההארחה
של הקי בוץ.
בבל׳ה, מי ש איכרהים
היה
סא״ל בחטיבת
גולני, נודע בקרב
אנשי ענף המלונאות בארץ כ״מנומס וה אדיב״
מכולם. בתעודה אותה קיבל, צויין
כי הוא זכה בפרס קפלן ״עבור הצטיינות
בהפעלה יעילה ברמה גבוהה ובסיגנון מלבב,
תוך ראיית השירות כשליחות מיו חדת.״

וענק * תואר ד״ר כבוד ע״י רוזרי
קולג /אוניברסיטה קאתולית באילינוי
ארה״ב, לצייר דן הופנו״ ,מנהל בית־ה־ספר
לאמנות בצלאל בירושלים. הופנר
היה בעבר מורה לציור במיספר בתי־ספר
יסודיים ותיכוניים ושימש אחר־כך כמפ קח
על הוראת האמנות במישרדי־החינוך.
בוטל בצרפת חוק כנגד נשים העוברות
הפלות מלאכותיות. נשיא צרפת,
ואלרי ז׳יסקאר־דסטאן, מסר במסי-
בת־העיתונאים הראשונה שערך מאז נבחר
לנשיא, כי הורה לתביעה הכללית הצרפ תית
לא להגיש תביעות כנגד נשים העוברות
הפלות מלאכותיות, ובכך ביטל ל מעשה
את החוק שנחקק בצרפת בשנת
. 1920
מונה כיו״ר מועצת המנהלים של
חברת סונול, דרור גלעזר, אשר כיהן
עד כה כמנהל־הכללי של החברה. גלעזר
התחלף בתפקידים עם אלפרדו רוזני
צווייג, אשר כיהן עד כה כיו״ר מועצת
המנהלים של החברה וקיבל את תפקיד
המנכ״ל.
נבחרה כיו״ר התא לענייני עלייה,
קליטה ותפוצות באגודת העיתונאים, הכ תבת
לענייני מיפלגות של הרדיו שרה
פרנקל, מי שנודעה ביצירה קשרים טל פוניים
עם יהודי ברית־המועצות.
נבחר כיו״ר התא לענייני מפלגות
בעיתונות היומית, הכתב הפוליטי של ידי־עות
אחרונות של״
מה (״נקדי״) ,נק•
רימון, מי שנודע
כבעל מקורות אינ מעולים פורמציה בחיים
הפוליטיים
בישראל.

בשורה אחת עם הסיגריות
המפורסמות ביותרבעולם
סופר קינג ס״ז
תערובת אמריקאית
תוצרת דובק

\¥^\100ס^0ק8

הוקם ועד
ציבורי למען תוש־בי
קפריסין שנפגעו
במהלך המילחמה,
על־ידי קבוצת צעי־רים
מתל־אביב, בנקדימון
ראשם
עומד אורי
פז, יו״ר אגודת
העיתונאים והסופרים החופשיים בתל־א-
ביב.
נפטרה בירושלים בגיל 92 הסופרת
והפילסופית ד״ר נימה אדלרכלום, אשר
נודעה לאחרונה כאורחת היחידה של מלון
המלך דויד בירושלים אשר לא פונתה בעת
שהנשיא ריצ׳ארד ניבסון התארח בו.
ד״ר אדלרבלום נולדה ליד הכותל המערבי
בירושלים ונקברה בהר הזיתים. בשנת
1904 היא הובאה על־ידי הוריה לארצות
הברית, לאחר תקופה בה שהתה המישפחה
בפאריס. למרות שהיתגוררה בניו־ג׳רסי
בילתה מספר חודשים בשנה בירושלים
ולאחרונה עסקה בחיבור ספר שעסק בהש־פעת
המחשבה האמריקאית על ישראל.

העולם הזה 1926

1י 1נ 1י 1 1

השבוע געשה ]יון לחולל פוטש בישראל
בסבסטיה, תרשה להם הממשלה להתנחל במקום
אחר בגדה המערבית.
כלומר: כפרס על ניסיון־ההפיכה, הבטיח להם שר-
הביטחון את הגשמת מטרותיהם במקום אחר.

* ש צורות שונות

לחולל פוטש — הפיכה נגד ד־

מישטר במדינה.
יש הדרך הרגילה* ,שבה הלכו הפאשיסטים בקפריסין.
הצבא תופס את בנייני הממשלה ומנסה להרוג את
הנשיא. הקצינים משתלטים על תחנות־השידור ומשדרים
את ה״הודער, מס׳ ,1״ הזהה בכל הלשונות. לאמוד:
אוהבי־ד,מולדת נטלו את השילטון בידיהם, ממשלת הבוגדים
סוגרה, עוכרי־העם המושחתים באו על עונשם,
העם ניצח ,״בקרוב״ תוחזר הדמוקרטיה על כנה.
זוהי הדרך הקלאסית. אבל אי ן זו הדרך היחידה.

אפשר לחולל פוטש נם כדיר מתודכמת
יותר. עושים מעשים פרובוקטיביים, המוכיחים
שהצבא אינו נשמע עוד לממשלה. הממשלה
מאכדת את השליטה, שילטון־הרום
מתמוטט, מיעוט כעל־החלטה כא תחתיו.

מישטרי־עריצות רבים נולדו בדרך זו. הפאשיזם המקו רי
השתלט באיטליה כתוצאה מתהליך כזה. הרפובליקה
הגרמנית, שנקראה על שם העיד ויימאר, נפחה את
נישמתה בנסיבות כאלה, ערב עלותו של אדולף היטלר
לשילטון ״באורח חוקי״.

השכוע נעשה נסיון לחולל פוטש כזה כישראל.

ין טעם לבוא בטענות אל מחוללי ההפיכה. מעולם
לא הסתירו את עקרונותיהם, והם פעלו על פיהם.
השאיפה לארץ־ישראל השלמה כרוכה ושלובה ב־השקפת־עולם
אנטי־דמוקרטית. נביאיה העיקביים ביותר,
מסוגם של אורי צבי גרינברג, ישראל שייב וגאולה כהן,
שפכו קיתונות של בוז על ״שילטון הנבחרים,״ והציגו
מולו את האידיאל הנשגב של ״שילטון הבחירים״.

האחד נובע מן השני. אם יש לאומה ייעוד
העומד מעל לרצון הפרט — כי אז אין ערף
להכרעה של רוכ. אם חייכת האומה לפעול
על פי מיצווה עליונה — של הקדוש־כרוך־
הוא, שר־האומה, הגורל הלאומי, ההלכה —
כי אז אין למוסד דמוקרטי הזכות למנוע זאת.
לא המתנחלים הם הטורדים, לפי תפיסה זו, אלא
הממשלה החוקית היא המורדת נגד הצו האלוהי־הלאומי.
ההלכה עומדת מעל לחוק, והלאום מעל לגינונים
דמוקרטיים.

זוהי אמונת-היסוד של כל המחנה, שחולל
השכוע את נפיון־ההפיכה.

יכול מנחם בגין להשתעשע בימישחקים פרלמנטריים.
יכולים אלופי־מיל להכריז על נאמנותם לשילטודהחוק.
במיבחן האמיתי — מיבהן של פוטש — מתנדפים
גינונים אלה כאבק ברוח• נשאר הגרעין האנטי־דמוקרטי.

זה מה שקרה השכוע. עור-הככש נשר.
הזאם נתגלה כפי שהוא. ואין כל טעם להתווכח
עם זאב על היותו זאכ.
^ עומת זאת יש צורך לבחון היטב את התנהגות
/המוסדות המצווים על הגנת הציבור מפני הזאבים.
הפוטש הזה לא הוכן במחתרת. ההבנו-ת -נעשו כימעט
בגלוי. העולס וזזה הודיע עליו עוד לפני חודש. בכנסת
ידעו הכל. ערב התחלת ההפיכה, כי ״מתבשל משהו.״

המוסד המצווה על הגנת המישטר מפני
נסיונות להפילו כדרכים בלתי-חוקיות הוא
שירות־הכיטחץ־הכללי. שב״כ כפוף במישרין
לראש-הממשלה.
מוסד זה מצטיין ביעילותו כאשר יש צורך למנוע
הפגנות של שוחרי־שלום. קיימת האזנה צמודה לשיחותיהם
של כל האקטיביסטים במחנה זה. כל הכנה לוהפגנה ידועה
מראש. כל ההפגנות ללא־רשיון, שתוכננו בעבר כדי ל המחיש
אחווה ישראלית־ערבית, זכו בטיפול נמרץ מצד
הש״ב, שדיווח עליהן ודאג להחנקתן בעיות באיבן.

אין כל ספק ששירות־הכיטחון ידע גם הז-יווד!
רורפידזר.

טי זרזרסנות
כל סר
על סר
פעם זזר ס האם ם דיווח
ההכנות להפיכה.
פרטי
--אם כן, אלו צעדים לראש־הממשלה?

כעיקכות •הדיווח ץ
ננקטו

תוך הסתייעות במסוקים, ברכב שאינו צמוד
דכבייטים, ובמערכת־קשר משוכללת.
(לפני שמונה שנים השתתפתי בתיכנון מסע במשולש
הישראלי, שנועד להפגין את אחוות האזרחים היהודיים
והערביים מול פוגרום שנערך בנתניה. נגד כמאה מפגינים
הופעלו אז מטוסי־סיור, זתל״מים, יחידות פרשים, מערכת-
קשר מייוחדת וכוחות גדולים של צבא, מישטרד, ומישמר־הגבול.
כל השבילים למשולש נחסמו כליל, ונגד המפגינים
הופעל במקום־ההיתקלות כוח אלים ללא רחמים. אני
עצמי נגררתי על הכביש, נעצרתי, והובלתי על קרקעית
של •רכב מישטרתי — למרות שהייתי חבר־כנסת, ולמרות
שהדבר אירע בתחומי מדינת ישראל).
הפעם לא נעשה דבר, מכל אלה. המחסומים היו שיגר־תיים.
לפי כל הסימנים, לא ניתנו לשומדי־המחסומים
הוראות מייוחדות לעצירת אנשי הפוטש.

החסימה כולה היתה בדיחה — השפלת
כבודד של צה״ל והתכזותו קבל הערבים בסביבה,
מדינות־ערב והעולם כולו. דוהפיכנים
לעגו לצה״ל בגלוי, והתנהגו כלפיו כאילו היה
זה צבא לבנטיני במחזמר היתולי.
האחריות הישירה לכך רובצת על שר־הביטחון, והאח ריות
העליונה — על ראש־הממשלה.

^ משך כל יום ההתנחלות לא עשה הצבא דבר
4בפועל לעצירת אנשי־ההפיכה. פאסיביות זו היתד,
בגדר הפרת פקודות־הקבע, ששר־ההסברה הזכירן.

בפעם הראשונה מזה שנים רבות נתעוררה
שאלה חמורה לגבי מידת הנאמנות של
הזרוע הצבאית לשילטון האזרחי.

לפחות חלק מאנשי־הצבא שיתפו פעולה בגלוי עם
מחוללי־הפוטש, הופיעו במקום ה״התנחלות״ כשהם לבושים
במדים וענודים דרגות בכיתת, עזת להם לתכנן את
היערכותם במקום, העניקו להם מים ואספקה.

משום כך לא היה די בחסימה שיגרתית
של כבישים. היה צורך כהפעלת כוחות בסדר־גודל
של חטיבות, בחסימת כל שבילי הגישה

עיסקה זו לא יצאה לפועל, מפני שהיתר, גלוייה וצינית
מדי. אך גם לאחר מכן הבטיח השר פרס למתנחלים —
על דעת עצמו או על דעת ראש־ד,ממשלה — כי אחרי
•שיואילו לעזוב את סבסטיה, הוא יעביר בממשלה החלטה
להעניק להם את זכות־ההתנחלות במקום אחר בגדה.
כלומר: שההפיכה תשיג את מבוקשה בדרך אחרת.
ל מה שקדה לאחר־מכן, חשוב פחות. העובדות
היסודיות נקבעו כבר בשלבים הראשונים של ההפיכה.

נקבע שממשלה זו אינה מסוגלת להחניק
•ייי ה יי -
ניסיונות ו רויו ס
באיבם ו י סי וי ו ח ידם הפיכה.
גלויים •טל

נוצר ספק חמור לגבי נאמנותם של יסודות חשובים
!בצד,״ל למדינת־החוק הדמוקרטית.
נסתבר כי בתוך הממשלה עצמה קיימים גורמים המוגנים
לשאת־ולתת עם אנשי־הפוטש — ואולי אף להצטרף
אליהם ברגע של, מיבחן אמיתי.
•ואולי הלקח המר והנורא ביותר: הוכח שברגע זה אין
במדינה סוחות־גגד יעילים, המסוגלים להתקומם נגד
ניסיון־הפיסה ולבלום אותו. התנהגותם האומללה של
״כוחות השלום״ ו״מגיני הדמוקרטיה״ ,המדברים השכם
והערב על ״סדרי־שילטון מתוקנים״ ,במהלך מאורעות
השבוע, היא פרק כה מביש, עד שהיד אף איבה רוצה
להעלותו על הנייר. מבחינת ההתמסרות והדבקות במשימה,
עלו המתנחלים בהרבה על מתנגדיהם.

כד הלקחים האדה יחד רושמים עד הקיר
שם ותאריך: ויימאר.1932 ,
ם! הכ> היה ניסיון־הפוטש הזה הקדמה קטנה למה
שעומד להתרח־ש במדינה בחודשים הקרובים.

מיעוט במדינה רוצה למנוע מאיתנו לה־

אם ׳היה היתר לכך מצד שר־הביטחון, הרי
עומד השר עצמו במצב של מרידה נגד הממשלה
החוקית, שהוא חבר כה.
ך* מורה עוד יותר ההשתלשלות למחרת בבוקר.
( ( השלב הראשון של הפוטש כבר הצליח. מחנה
גדול של ״מתנהלים״ התרכז לייד תחנת סבסטיה, מבלי
שנבלם בדרך או סולק על־ידי כוחות צה״ל.

נקבעה עובדה בשטח: נוכחות של למעלה
מאלף מורדים פוליטיים בשטח הכפוף ל־מימשל
צבאי, תוך הפרת החוק והתקוממות
גלוייה נגד השילטון הדמוקרטי.
בין אלה היו כמה וכמה חברי-כנסת. בשטח המוחזק
על״ידי צה״ל, מחוץ לגבולות ישראל, דינו של הבר־כנסת
הוא כדין כל אדם אחר. אין הוא נהנה מחסינותפרלמנטרית, מאחר שחוקי ישראל — ובכללם חוק
החסינות — אינם חלים מחוץ לגבולות המדינה,
(ושוב לקח מניסיון אישי: לפני כמה שנים נקראתי
לשכם על־ידי קבוצה של נשים שובתות. באתי למקום
וגביתי מהן עדות, כדי להביא את העניק בפני הכנסת.תוך־כדי-כך נעצרתי על־ידי קצין בכיר. הובלתי אל המושל
הצבאי, והלה הודיע לי שעל־פי פקודה אישית מטעם שר־הביטחון
עלי לצאת משכם מייד — אחרת אסולק בכוח).
חברי־הכנסת האלה הגיעו למוקד המרידה בדרך הראשית.
הם לא נעצרו על-ידי מחסומי צה״ל. שום קצין
לא הזהיר אותם שהם מפרים את החוק, ושאין להם
חסינות. איש לא תבע מהם להסתלק, מן המקום.

. 1-1ז-1.

עצם הימצאותם במקום, כנסיבות אדה,
היתה הפרת־חוק והצטרפות למרד נגד הכנסת.
אף דודא היו שותפים להכנת המיכצע,
וגם דודא השתתפו בתיכנון המעשי שד ההפיכה,
הרי באותו רגע היו מנהיגי פוטש.
איך נהגה הממשלה כלפיהם ז

הקציר
ץ} כל שערוריות השבוע, זו

ו אור הידיעות שהיו בידי הממשלה, היה על שר /הביטחון
להעמיד את כוחות צה״ל במצב של כוננות.
אחרי כישלון ההתנחלות ליד שכם, לפני כמה שבועות,
היה ברור כי המיבצע הבא יתוכנן בהקפדה, בעזרת
קצינים בכירים בעלי ניסיון במילחמת־גרילה.

אילו יצאה עיסקה זו לפועל, היה זה אות
להתקוממות כללית של אנשי ארץ־ישראל ה•
יטלמה. היה מתחיל מירוץ מטורף לתפיסת
שטחים בגדה המערבית, כדי להשיג מן הממשלה
הסמרטוטית כניעות דומות.

היתד, השערוריד, ה־

חמורה ביותר :

שר-הביטחון• ,טהצהיר עם כניסתו לתפקיד
על התחייבותו לשמור עד חוקי המדינה,
נפגש עם חכרי־הכנסת שהתמרדו נגד החוק.
עצם הפגישה היתה ביזיון. מה שקרה במהלך הפגישה
היה בבחינת תקיעת סכין בגב הדמוקרטיה הישראלית.

השר הציע למורדים עיסקה בלתי־חוקית:
תמורת הוויתור על ההתנהלות הבלתי-הוקית

גיע לידי הסדר ושלום, בתנאים הנוגדים את
תפיסותיהם הקנאיות.
אם יצליחו במזימתם• ,תיכפה עלינו -מילחמה נוספת,
שבה יפלו אלפים — ואולי רבבות, ביניהם רבים מאותם
חיילים צעירים שעמדו השבוע מנגד, למראה ההפיכה.

אם לא יקום עכשיו, מייד, כוח־מחץ יעיל
להגנה על שידטון־הרוב — יהיה זה המחדד
החמור ביותר בתולדות הבית השלישי.

במדינה העם נידו? 1מן הע 1דם

ספק אחד הא5י?
על !) הסכנות
לפחות בדבר אחד הצליחו פולשי סבס טיה
לחלוטין: הם ניתקו לגמרי את תוש בי
ישראל ימן המתרחש בעולם. הקרב על
העיר השומרונית האפיל על ׳כל עניין אחר.
איש כימעט שלא שם לב כי בארצות־הברית
מתחוללת כעת אחת הדראמות ה גדולות
של התקופה: התחלת הדחתו של
הנשיא ריצ׳׳דד ניכסזן.
גם המילחמה באי השכן, שנרגעה לשעה
אך העלולה לפרוץ מחדש בכל רגע, נעל מה
׳מן התודעה.
אפילו האזהרות האופייניות של מנהיגי
ישראל בפני המילחמה העומדת לפרוץ —
כאילו לא נקלטו. ימה שקרה בסבסטיה
ניראה חשוב יותר.
אולם כל אחד ימן המאורעות האלה
היה חשוב. אך ההתרכזות בפרשת סבס־

דיין וכן־פורת
כמה 7
טיח לא היה בלתי־מוצדק. בי כל אשר
עלול לקרות לישראל, חשוב פחות מאשר
קיום מישטר של חופש, דמוקרטיה וחוק
במדינה עצמה. וקיומו של מישטר זה
הועמד בספק.
מיפלגות התאו־גג1ח רם׳״ ההיסטורית
ח״פ מרדכי כן-פורת
מארגן גוש שיעמוד
מאחרי משח דיין
נאומו של כדשד. דיין, ביום השלישי
האחרון בכניסת, היה לדעת רבים הכרזת-
מלחמה גלוייה על ממשלת יצחק רבין.
דיין הסתלק ממשכן הכנסת מייד לאחר
נאומו״ והזרקורים הופנו אל מי שיזם את
הנאום: מרדכי בן־פורת.
בן־פורת, ממקימי רפ״י, הוא דמות
יוצאת־דופן. חברי־כנסת מכל חלקי
הבית, מצביעים עליו כעל סמל של
יושר אישי ופרלמנטרי. יליד עיראק, נש לח
על־ידי ההגנה לאחר עלותיו ארצה
חזרה לארץ מולדתו, כדי לארגן את הב רחת
יהודי עיראק לישראל. הוא נתפס
על־ידי השילטונות העיראקיים, עונה בכלא
ונידון למוות. במאמצים רבים הצליח
לברוח מהכלא, ימים ׳מיספר לפני מועד
ההוצאה להורג, ולהגיע בשנית לארץ.
כראש עיריית אור־יהודה הצטרף למ קימי
רפ״י, מתוך נאמנות מוחלטת לבו־גוריון.
כשחזרה רפ״י למיפלגת־העבודה,
התלבט קשות, אך נשאר עם דיין, בו הוא
רואה את יורשו של ״הזקן״.

אולם, בעוד דיין מקפיד לשחק את מיש״
חק המישמעת הקואליציונית והנאמנות
למיפלגה, כל זימן שהוא חבר בה, פורק
בן־פורת עול יזה כמעט בכל הצבעה חשובה,
בה דרך מייפלגתו אינה זהה לדעתו-
שלו. בהצבעת־האמון הראשונה לממשלת
יצחק רביו, היה בן־פורת היחידי ימה־מיפלגה
שלא הצביע עבור הממשלה (הוא
נמנע יחד עם חברי רק״ח) ,ואילו בהצבעות
שנערכו ב-שבוע שעבר, בנושא הפלסטינים,
היה היחיד שהצביע עם הליכוד.
משך החודשים האחרונים עסוק בן־
פורת, בנושא אחד בלבד: הכשרת הקרקע
לגוש פרלמנטרי, אשר יתייצב מאחרי
משה דיין, כאשר יבוא הרגע המכריע של
ההתמודדות הגלריה בין דיין לממשלת
רבין. חלומו הגדול הוא לחדש את רפ״י
ההיסטורית, בראשות משה דיין.
ההתמדה משתלמת. לשם כך הוא
עושה עבודת חריש יסודית אצל כל אחד
מחברי־הכנסת אשר ניתן לגלות בז נטיות
פרו־דייניות. ראשית דרכו בחיזוק יסו דות
אנשי רפ״י במיפלגת העבודה, בעיקר
אלה של יז״ר. ועדת־החוץ־והביטחון יצחק
נבון, בעל הדעות היוניות הסותרות את
הקו של דיין.
אולם כוח בן שיבער. חברי-כנסת (חברי
רפ״י במערך) ,ואפילו יצטרפו אליהם ארבעת
חברי ע״מ שבליכוד, אין די בו כגי בוי
לדיין, כאשר ירצה לשוב לשילטון.
כשהוא נושא בירכתו השקטה של דיין,
עורך עתה בן־פורת מסע שיחות ושיכנו־עים,
הגורם אי־שקט, במיפלגת העבודה.
חטיבת מפא״י במערך, האכולה כולה
בניגודים בין אישים, סיעות, קבוצות וגושים,
היגד. קרקע גוחה לעבודתו של בן-
פורת, המקווה לצרף אליו חברי־כנסת
״מוצהרי״ מפא״י, להם חשבונות עם מיס־לגתם,
או אלה אשר אינם מסכימים ל-
שילטונו של יצחק ירכין.
אך גם בקרב ׳מיפלגות אחרות הוא פועל.
מיספר שיחות אותן ניהל עם חברי־יכנסת
של הליברלים העצמאיים, נטעו בו ובדיין
תיקווה, כי בקונסטלציה מסויימת אפשר
יהיה לגייס אחד או שניים ׳מהם לגוש
הדייני. המריבות והקרע בין שולמית
אלוני לבין שני חברי סיעתה, בועז מואב
ומרשה פרידמן, גתנו אף הם, תיקווה קלושה
לגייס לפחות אחד ׳מהם לשורות דיין,
ולו רק כמחאה גגי מנהיגת סיעתם.
ככל שירחיק דיין את הקרב על השיל-
׳טון, כך יהיה לבן־פורת זמן רב יותר
לעבודת־השדה שלו, ובן־פורת הוכיח כבר
פעמים רבות שההתמדה משתלמת.

עיריו ת
חוך־ים סגתנה

ראש־עיריית נתניה משלם
כדי להיחלץ מתיסכוכת
עיסקה מוזרה בוצעה ב־ 15 ביולי בגיז־ברות
עיריית נתניה. גיזבר העיריה רשם
המחאה בנקאית על סכום של 15,222ל״י
לפקודת ב. תם שירותים בע״נז. באותו
יום עצמו שילמה חברת ב. תם שירותים
בע״נו אותו סכום עצמו 15,222 ,ל״י, חזרה
לקופת העירייה, עבור הזיכיון להפעיל
את המיתקנים שבחוף הרצל בנתניה. מה
שקרה למעשה הוא, שעיריית נתניה הו ציאה
סכום כסף מכיס אחד והכניסה אותו
סכום עצמו לכיס שני, והעניקה לחברת
ב. תם שירותים בע״ס את הזכות־השווה־כסף
להפעיל מיזנונים ומלתחות בחוף ה מרכזי
של נתניה, חינם אין כסף.
כל התכסיס לא נועד אלא לחפות על
מחדל •של ראש־העיר החדש, הד״ר אברהם
בר־מנחם, שלמרות הזמן הקצר בו
הוא מכהן בתפקידו, ניסה ללכת בדרכי
ראשי־ערים מנוסים וותיקים ממנו.
עיריית נתניה הוציאה מיכרז להפעלת
שירותי־החוף בשני חופי־הרחצה ה מרכזיים
של העיר: חוף הרצל וחוף זבולון.
שירותי־חוף הם עסק משגשג בישראל.
בחופי־רחצה רבים בארץ פועלות
חבורות של בעלי־אגרוף שקנו לעצמן
חזקה בחופים, והמפעילות שיטות־טירוד
כדי לסלק את רוכשי הזיכיונות.
אחד מאלה שהיה מוכן להתייצב כנגד
הרואים את עצמם כבעלי־חזקה כזו, היה
יוסי דנון, בעליה של חברת ב. תם שירותים
בע״ם. דנון, שהיה בעליה של חברת
תשורות, שירת במילואים מאז מאז
מילחמת יום־הכיפורים שישה חודשים.
כשהשתחרר, מצא עצמו תקוע עם חברה
(המשך בעמוד )14

אנאטומיות פוליטי!ן! שד הנין[׳וו
להפילא /1ממש ל ו 1ו: 1יו

המפתה היה
ביד דיין
ף* משך במה טעות הרות-גורל,
4היתד, דרושה רק דחיפה קטנה כדי
שממשלת רבץ תיפול — ותפנה את מקומה
לקואליציה לאומנית־דתית גדולה.

אודם רק איש אחד יכוד היה
לתת את הדחיפה הקטנה הזאת :
משה דיין.

וכך, בשעה שחברי-כנסת התרוצצו בין
הפולשים בסבסטיה, ובשעה שחברי־הממ־שלה
התרגזו זה על זה בישיבת הממשלה,
היה הכל תלוי באיש אחד, שלא היה לא
פה ולא שם.

אותו אייט היסס, התלבט, דחה
— ולכסוף נרתע.
הפעם.

המו:
המנהיג המונהג
ם היה לפולשים מנהיג כלשהו, הרי
היה זה ח״כ זבולון המר.
מדוע דווקא הוא? מדוע לא מנחם בגין
או אריק שרון?
מיבצע מעשי גדול, כמו הפלישה לסבס־טיה,
זקוק לגייסות. למנחם בגין יש רבבות
של מאזינים, ולאריק שרון יש רבבות
מעריצים. אך לאיש מהם אין גייסות.

כודדהמחץ היחידי כארץ המסו־גל
לבצע מיכצע גדול כזה מצוי
כקרב הנוער הדתי.

בקיבוצים ובמושבים של ההתיישבות
הדתית, בישיבות ובשאר מוסדות-החינוך
הדתיים, מרוכזים אלפי צעירים בעלי מו טיבציה
דתית־לאומנית קיצונית, המוכנים
בכל עת להיחלץ למיבצע הזקוק למסירות
ולהתנדבות אישית. בעוד שבית״ר היא
מיסגרת כימעט פיקטיבית, ובעוד שלגופים
סלוניים כמו המרכז החופשי וע״מ אין
אף הכוח להרים מיבצע קטן, הרי המיס־גרות
הדתיות מסוגלות ״להרים״ מיבצע
רציני, ולא רק ליום אחד.

העסקן הפוליטי הקרוב ביותר לחוגים
אלה הוא ד,ח״כ נמוד־הקומה, בעל פני־הילד
התמימות. פעולתו של המר במשך
שנים, בהן העמיד את עצמו בראש הזרם
הלאומני־הדתי הקיצוני ביותר, העניק לו
מעמד זה.

אולם גם המר הוא יותר מונה:
מאשר מנהיג. הלאומנים הדתיים
מוכנים לקבל את הנהגתו, אף ורק
כל עוד הוא מנהיג כדרך שלהם.

אילו היה המר מוכר את עצמו תמורת
כסא בממשלה, היה מאבד את מעמדו זה
בן רגע. המר יודע זאת, ומכאן זהירותו
מול פני הצעות מפתות. בניגוד לשולמית
אלוני, הוא פועל על פי חשבון לטווח
ארוך.
השבוע, אחרי שנכשלו לפי שעה המא מצים
להחזיר את המפד״ל לממשלה, נשאר
המר בעמדת מנהיגות.

כאשר התרכזו ה״מתנחלים״ כ-
חורשת דאש־העין והתבוננו לעלות
על סכסטיה, היה הוא נציגם
המדיני.

בגין:
ריצה מאונס
ך* גלגל הכא במערכת התמסורת הפו!
| לימית של גסיון־ההפיכה היה מנחם
בגין, מנהיג הליכוד.
ברגע שנסתבר לו שהפעולה הגדולה
עומדת לצאת לפועל׳ מיהר להתלבש עליה
בכל כוחו. כלפי הציבור הרחב היה הוא
המנהיג הבולט של המיבצע.

אולם זאת היתה טעות אופטית.
כגין היה נגרר, לא גורר. הוא נאלץ
להשתתף כמירוץ, בדי להיראות
במי שרץ כראש.

כמנהיג מחנה ארץ־ישראל השלמה, לא
יכול היה בגין להרשות לעצמו לפגר אחרי
המאורע. הוא הופיע בכלי־התקשורת, נאם,

בגין, אתו׳ שנדחה עי״ הקיצוניים
משך אליו את תשומת־הלב. על מסך הטל וויזיה
נראה כמי שמתהלך בין הפולשים
כמנהיג בעדתו.

אולם כמקום עצמו, זה נראה
אחרת. הפולשים קיכדו את פניו
כסכר פנים יפות רק כל עוד היה
קיצוני כמוהם. כרגע שהציע פשרות
— נהרס מעמדו.

חלק מן הפולשים חשדו בו שהוא רוצה
לרכב עליהם ולנצל אותם, כדי להפיק
מהם הון פוליטי. לא היה להם שום חשק
להיות מנוצלים על־ידו, או על־ידי חבריו.
בגין עצמו נכנס להרפתקה תוך חששות
כבדים מאד. היה ברור לו כי מיבצע זה —
ובעיקר סכנת העימות האלים עם צה״ל —
יעורר חשש בקרב הימין המתון, ויגביר
את הכוחות המאיימים לפוצץ את הליכוד.

הליכוד:
השבתות נו ט״ ם
ך ין ששות אלה הוכיחו את עצמם כנכון
1נים חיש מהר. בתוך הליכוד ישנה
קבוצה קטנה אך חשובה המבקשת לפרקו,
כדי שהליברלים ובעלי־בריתם יוכלו להצ טרף
לקואליציה עם מיפלגת־העבודה.
קבוצה זו כוללת את ראשי עיריות תל־אביב
ורמת־גן, וח״כים כמו שניאור זלמן
אברמוב ובנימין הלוי. הם נעזרים באמנון
רובינשטיין, ראש קבוצת הפרופסורים ש הקימה
את ״תנועת שינוי״ ,ובעיתון הארץ.
גם ל״ע ותנועת שולמית אלוני פוזלים
לעברם, מתוך תיקווה להקים גוש ימני־מתון
גדול, שיוכל להיות שותף בקואליצ יה
ובחלוקת השילטון.
בשביל כל אלה, היתד, הפלישה לסבס־טיה
מתנה מן השמיים. המיבצע העמיד
את בגין וחבריו ככת קיצונית חסרת־תקנה,
המוכנה לחולל הפיכה במדינה ולהפר את
החוק. הוא העלה מחדש תמונות מימי
אלטלינה, ההפגנות נגד הכנסת על רקע
פרשת השילומים, זתהלוכות־האופנועים.
אפילו המנהיגות הליברלית הרשמית׳ השו מרת
על בריתה עם בגין, התרגזה ו״נד־המה״
מפני שלא נמסר לה מראש על
המיבצע.

כל זה היה כרור לכגין מראש —
והקטין את שימחתו על המיכצע
הגדול לשיחרוד ארץ־ישראל.

הדבר השפיע גם על שאר מנהיגי הליכוד.
כל אחד מהם עשה את חשבונו הפר טי
והתנהג על פיו :
• שמואל תמיר רץ תחילה קדימה,
כדי לתפוס את הכותרת יחד עם בגין.
אך משנתברר לו שהוא עלול להצטייר
באור קיצוני מדי, ולאבד את הקשר עם
הליברלים, נתקף התקפה בלתי־רגילה של
צניעות. הוא ״הוריד את הפרופיל״ ,הש תתק,
כימעט ולא נראה בשטח, ובסוף אף
קרא להימנע מעימות עם צה״ל.

זבולון הגו, מנהיג המתנהלים

#אריק שרון הלך בראש יחד עם
גאולה כהן, כמו בפעם הקודמת, אך נעלם
גם הוא איכשהו בדרך. כאשר פתחו בני
קיבוצי הדרום ב״חזית השניה״ ,נגדו ופלשו
לחוות־המיליונים שלו, הוא מיהר דרומה
ונטש למעשה את הקרב בצפון. כך
נמנע הפעם מעימות עם חבריו הליברליים,
שחשדו בו שהוא ניצח על התיכנון הצבאי
של הפלישה.
!• יגאל הורכיץ רץ עם בגין, וגם
הופיע עימו, בשם הפולשים, אצל שימעון
פרם. אולם הוא פזל לעבר משה דיין,
התפשר עם שימעון פרם׳ ודאג שלא להתרחק
יתר על המידה מחבריו־לשעבר ב־רפ״י.
גם הוא הקפיד להזהיר מפני עימות
עם צד,״ל.

כל אלה גילגלו כליכם ללא הרף
את השאלה האחת, שריחפה על
המיכצע כולו: היכן, לעזאזל, עומד
משה דיין ¥

דייו1נגש
עם חוס״!
ך• אשר שמע דיין לראשונה, בסודי־
^ סודות, על המיבצע העומד להתבצע,
מיהר לפתוח לעצמו את האופציה להתיי צב
בראשו.
הוא עשה זאת בצורה הדרמתית ביותר.
בכנסת הגיש נושא־כליו הנאמן, מרדכי
בן־פורת, הצעה לסדר־היום בעניין הפלסטיני.
לפתע השתלט דיין על ההצעה, והודיע
שהוא ינמק אותה.
אולם הוא לא דיבר כימעט על העניין
הפלסטיני. עיקר נאומו היה קריאה נלהבת
להתנחלות בכל רחבי השטחים המוחזקים.
הוא הציג תוכנית שהרתה בבחינת בדיחה :
שלום עם חוסיין, שבו תינתן לישראל
הזכות להתנחל בגדה. פירוש ההצעה למע שה:
קיום ריבונות ישראלית בגדה, תוך
מתן זכויות של מינהל אזרחי על הערבים
בה למלך השכן. מאחר שדיין נפגש השנה
בעצמו עם המלך חוסיין, ברור לו שלא
חוסיין ולא כל ערבי אחר בעולם מוכן
לקבל הצעה משונה זו.
אך זה לא ה״ה חשוב לדיין. חשוב היה
לו, באותו רגע, לקבוע עובדה פוליטית
׳חדשה :

על־ידי קריאתו להתנחלות ככל
השטחים, הציג את עצמו כמנהיג
כל המחנה הדוגל ככך — הליכוד,
המיפלגות הדתיות וחטיכת רפ״י.
למחנה זה יש רוכ ככנסת.
וזוז־ קכיעת עוכדה זו, גם קכע
דיין את הסיסמה האפשרית להפלת
ממיטלת־רכין ולהקמת קואליציה
ימנית: זכות ההתנחלות.
מאחר שממשלת רבין החליטה רק כמה
ימים לפני כן לפתוח במשא־ומתן לשלום

משה שמיר, מנהיג אי״ השימה

עם ירדן — היתד! ההתגרות ברורה. כל
הסדר עם ירדן ימנע התנחלות נוספת,
ויביא לחיסול ההתנחלויות הקיימות.
כאשר גמר דיין את נאומו, הבינו בעלי
האוזן החדה בכנסת את משמעות הדברים :
דיין עשוי לקבל תחת כנפיו את ההתנחלות
הצפוייה בשומרון, והוא יכול להשתמש
בה להפלת ׳ממשלת רבין מייד.
היו שהאמינו כי אכן יעשה זאת. עד
כה שררה הערכה כי דיין ממתין, לפי שעה,
עד אחרי גמר עבודתה של ועדת־אגרנט.
אך הערכה זו השתנתה השבוע. אחרי כל
מה שעשתה, אין עוד סמכות מוסרית רצי נית
לוועדה זו. מסקנותיה, לכאן או לכאן,
שוב אינן יכולות להשפיע על מהלך המאורעות
הפוליטיים. דיין אינו צריך עוד
לדאוג — אפילו היה לו חשש כלשהו
שמא הוועדה תפסוק נגדו. זה חדל להיות
חשוב.

המתין, המתין והתלבט.
אחרי שפתח לעצמו את האופציה, נכנם
לכוננות. בזה אחר זה הוזמנו אליו העיתונאים,
שהיו נושאי־כיליו בעבר. כל אחד
זכה ב״שיחת רקע.״ בזה אחר זה צצו
בעיתונות כפיטריות כתבות על כוונותיו
של דיין, שהחזירוהו לתודעת הציבור כגורם
פוליטי. י

אותה שעה יצאה הוראה מחייכת
של דיין לשימעון פרס: למנוע
את השימוש כצה״ל נגד המתנחלים.
ההתנהגות
המוזרה של שר־הביטחון הרשמי,
ושל צה״ל, מול ההתגרות הגלוייה
של הפולשים, אינה מובנת בלי ידיעת
פרט חיוני זה: משה דיין הוא עדיין שר־הביטחון
האמיתי של ישראל. יש לו עדיין
שליטה גמורה על שימעון פרס. פרס אינו
יכול לפעול בניגוד לרצונו המפורש של
דיין, מחשש פן יצווה דיין על ח״כי רפ״י
להצביע נגד הממשלה, ובכך להפילה.
לכן נכנס פרם למשא־ומתן המביש עם
נציגי הפולשים, הציע להם התנחלות במקומות
אחרים בגדה׳ ועשה את הכל כדי
למנוע עימות למען קיום החוק. הוא פעל
על פי הוראתו המפורשת של דיין.
זוהי גם המשמעות של קריאתו הנואשת
בישיבת הממשלה, מול טענות־הזעם של
(המשך בעמוד )16

כף נפתחה כפני דיין האפשרות
לפעול מייד. השאלה היתה: האם
הוא מוכן ¥

נו ס:
הוראה מדיין
ץץי שציפה להתפתחות דרמתית מצידו,
1*0התאכזב. דיין נהג כמינהגו מאז: הוא

*אולה נהו בסבסטיה, ליז שלט.,בחנים תנאי״ 1

במדינה
(המשך מעמוד 2ו)
שהתמוטטה. הוא החליט להסב את פעילותו
ולהפעיל שירותי־חופים. הוא ניגש ל־מיכרזים
שהציעו העיריות השונות׳ זכה
במיכרזים להפעלת חוף ראשון־לציון,
להפעלת הבריכה ברמלה, ולנקיון החוף
בהרצליה.
כאשר נפתחו ההצעות שהוגש להפעלת
מיתקני־החוף בנתניה, היו הצעותיו של
דנון הגבוהות ביותר. הוא הציע לשלם
לעירייה סכום של 77 אלף ל״י להפעלת
שני החופים. הוא זכה במיכרז.
בעיקבות הזכייה הוזמן דנון לחתום על
החוזה, נקלע לסחבת מוזרה. מנהל מחלקת-
התיירות העירונית, המופקד על הפעלת
החופים, שלח אותו לגיזבר• זה היפנה אותו
לראש־העיר, והד״ר בר־מנחם פתר את ה תעלומה.
הוא הודיע לדנון כי למרות ש זכה
במיכרז, לא יוכל לקבל את החוזה.
הסיבה: אחד החופים כבר מופעל על־ידי
מישהו אחר, שאינו מוכן לעזבו.
פרנסה -לא מידחמה. דנון ביקש
לקבל לפחות את החוף שאינו תפוס, אבל
אז התחכם ראש־העיר והודיע לו :״על
זה צריכה להחליט הנהלת העיר.״ כאשר
הגיע מועד ישיבת מועצת־העיר שעמדה
לדון בעניין, דחה אותה ראש־העיר. באותו
יום הוא עמד להשיא את בתו, ולא
היה לו פנאי לפתור בעיות של מיכרזים.

ראש־עיריה בן־מנחם
בדיחה חלמאית —

סוף לגירושיו ולפירוד חברות!
הי א ת שאר שלך ו ת שיב לך אהבה
פרופסור, חברה להוצאה

בחוברת הסברה שהוצאה לאור ע״י
והפצתספרימידעבע ״ מ, יש פתרון לבעיה המטרידה הרבה
גברים בריאים ובהחלט בלתי מאושרים כתוצאה מיחסי מין בלתי מספקים
ומאכזבים (המסיימים מהר מדי).
חוברת ההסברה חושפת בעיה זו ומלמדת את הקורא כיצד להתגבר עליה
ולקיים חיי מין מספקים. לקוראי החוברת יתווסף מידע חשוב, הכל אודות
משחק אהבה ארוך ככל שתרצה ומספק. מלווה בתמונות תנוחה.
המחיר — 20.ל״י. להשיג אצל המפיץ הבלעדי: ד״ר ש. גרונימן ,8רמת־אביב,
או שלח/י צ׳ק /המחאת דואר לת.ד , 17100 .תל־אביב, ותקבל/י
את החוברת לביתך__ .

אבל דנון לא ויתר. הא פגה לבית־המישפט
העליון, ביקש להוציא צו־על־תנאי
נגד עיריית נתניה, שתנמק מדוע
לא תחתום עימו על הסכמי־השכירות של
מיתקני-החוף השירותים, בהם זכה במיב־רז.
בית־המישפט העליון הוציא מייד צו־ביניים
האוסר על העירייה למסור את
הפעלת החופים לאחרים, ונתן לה שהות
להשיב לצו תוך 30 יום.
משך 28 יום לא נקטה העירייה כל צעד
כדי להתגונן נגד הצו־על־תנאי. אבל ביום
ה־ ,29 יום אחד לפני שבית־המישפט
עמד לדון שוב בפרשה, התקשרה עורכת-
הדין שרה ברוש, פרקליטת העירייה, עם
דנון, והציעה לו להתפשר: כלומר, לקבל
פיצויים מקופת העירייה כדי לא לממש
את זכייתו במיכרז.
״אני לא רוצה מילחמות — רוצה פרנ סה,״
אמר דנון והסכים לקבל מהעירייה
חינם, את הזכות שקודם היה מוכן לשלם
עבורה רבבות ל״י. אבל כיוון שעירייה
!אינה יכולה להעניק זיכיון־חינם, נמצא
מוצא מחוכם: העירייה תשלם לדנון כ פיצויים
מראש את אותו סכום שהיא תק בל
ממנו תמורת הזכות להפעלת מיתקני
חוף הרצל.
תושבי נתניה יכלו לצחוק לסיפור חל-
מאי זה, לולא היו צריכים לכסות במיסי-
הם את מחיר הבדיחה של ראש־העיר.
אישים האיש שלא חדר למימסד

האיש שהוזל את
תנועודהשיגוי הראשונה
נפטר השבוע —
נשכה ומאופזס
אילו נובא מישהו לפני 35 שנה כי
בנימין לובוצקי יסיים את חייו בעסקן העולם
הזה 926י

זוטר של ימפא״י זכפקיד זוטר בממשלה —
היד. מעורר גיחוך.
כי בראשית שנות ה־40׳ היה הגבר ה־ממושקף,
בעל הפנים הנמרצות שהזכירו
במיקצת את פני זאב ז׳בוטינסקי, בשיא
זוהרו. הוא נודע כנואם מזהיר ומשכנע,
ככותב מאמרים אינטלקטואליים מברי קים.
וכמי שעבד עם זעוטינסקי ב״שיל־טון
בית״ר״ בחוץ־לארץ, היה לו גם ייחום.
הוא היה לכל הריעות, כוכב עולה.
לא ליצוג״ד. כאדם הגיוני, הסיק ל ך
בוצקי בראשית שנות ה40-׳ כי בארץ אין
עתיד לתנועה הרביזיוניסטית, מכיוון ש היא
מנותקת מן הזרם המרכזי של היי שוב.
לכן יצא בסיסמה מהפכנית: להצ טרף
ליישוב המאורגן, ובעיקר להסתדרות
הכללית, שהיתה מוקד הכוח ביישוב. גם
זה וגם זה היה טרף בעיגי חסידי ז׳בו־טינסקי,
שזכרו את קריאת רבם :״כן,
לשבור!״ (את ההסתדרות).
באמצע שנות ה־40׳ פרש לובוצקי -מן
המיפלגה הרביזיוניסטית, הקים תנועה
משלו: תנועת־העם. וו היתד. הדגם ה־
!מקורי של יכל תנועות השינוי שבאו ב רבות
הימים: קבוצה של אינטלקטואלים,
מאמרים נוקבים, אסיפות־עם מלאות ב־בית־העם
התל־אביבי, מנהיג מרשים.
הוא הצליח אפילו להיבחר למוסדות היישוב,
בשם תנועה זו. במשך זמן קצר
הופיע בכותרות העיתונות.
הכת הסגורה. אולם חיש־מהד נעלם
החידוש, קהה הזוהר, ונסתבר כי !מאחורי
התנועה החדשה לא עומד דבר.
התנועה הרביזיוניסטית התחזקה בעיק־בות
עלילות המחתרת, ועם קום המדינה

ו ה גי ד ה

ד 1לצין: צפנ י יה ירידה
בהכנסות
המגבית

היה 1דית

נ>כרה מיגרש
עיריית תל״אביב קנתה מקופת־חולים
של ההסתדרות מיגרש ברחוב מזא״ה
בתל־אביב, בסכום של 1.85 מיליון לירות.
המיגרש נמצא ליד בית־החולים ״הדסה״.
העירייה תקנה גם מיגרש סמוך נוסף, ושני
המיגרשים ישמשו להרחבת ״הדסה״.

אריה דולצ׳ין.

טקסטיל רמלה למכירה
ועדת-הכספים של הכנסת דנה במיפעל
״טקסטיל-רמלה״ ,שהסתבך בקשיים כספיים.
המיפעל הוקם על-ידי יזמים דרום-
אפריקאיים, וקיבל מממשלת ישראל הלוואה
בסך מיליון וחצי לירות ועוד מענק
של חצי מיליון לירות. הפסדי המיפעל
הגיעו ל 3.5-מיליון לירות. הוועדה דנה
בכמה הצעות של קונים פוטנציאליים.

גיזכר דולצ׳ין
מדאיג

שחיתות בבינוי ביטחוני
הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת
סיימה את מסקנותיה בדבר חלוקת עבו״
דות־בנייה על-ידי מישרד-הביטחון. הוועדה
קבעה כי במרבית התיקים לא נמצאו
הודעות של קבלנים שלא זכו להזמנות,
וכן כי לא ניתן להם הטיפול הדרוש.
עוד מצאה הוועדה כי אגף הבינוי
במישרד״הביטחון עקף את ההוראה המחייבת
הוצאת מיכרז על כל עבודה ש־

מחירה למעלה מ 10-אלפים לירות, על-
ידי פיצול ההזמנה למיספר הזמנות —
כל אחת קטנה מעשרת אלפים לירות.
שילטונות הצבא התחייבו בפני הוועדה
לשים קץ לנוהל פסול זה. כן הודיע אגף״
האפסנאות של צה״ל על הקמת יחידה
לפיקוח על עבודות-בינוי.

פרי סיני
חוכר־חופים דגון

1±2ד קו ת יקרות

התרכזה בתנועת־חירות החדשה, בהנהגת
מנחם בגין. לובוצקי, שהתיידד עם אליעזר
ליבנה ועם כמה ־מן העסקנים האחרים
של מפא״י, המשיך בדרכו והגיע, לבדו,
אל מיפלגה זו.
אפשר היה לצפות לכך שאיש בה מבריק,
שהוסיף למפא״י נימה חדשה, יעלה
בה לגדולה. אולם קדה ההיפך. בראש
מפא״י עמדה בת סגורה של עסקנים, ש עבדו
יחד במשך דור. הם התייחסו לרביז יוניסט
שנזדמן להם בחשד ובזילזול.
לא כראי לעבור. תחילה נתנו לו
לערוד את עיתון־הערב החדש שהקימה
המיפלגה, הדור, שנועד להתחרות בשני
הצהרונים הימניים האנטי־ממשלתיים —
מעריב וידיעות אחרונות. אולם היה זה
מיבצע כושל מראשיתו. הציבור לא רצה
בצד,רוו מיפלגתי. הדור גסס ומת.
היחד. זו מהלומה נוספת ליוקרתו של
לובוצקי. הוא נקלט במישדד-החזץ, שינה
את שמו לאליאב, זכה בכמה תפקידים
ומישניים בחו״ל, אך לא חדר לצמרת. ל בסוף
נשלח כקומיסאר פוליטי של ׳מפא״י
לרשזת־השידור.
כאשר מת בנימין אליאב השבוע, בגיל
,65 זכרו רק מעטים כי היה פעם מנהיג
מבריק ׳ומבטיח. הלקח שנבע מדרך חייו,
לגבי עסקנים אחרים, היה ברור: בישראל
לא כדאי לעבור ממיפלגה למיפלגה.

מישרד התיירות נסער מדין־וחשבון ש הגיע
מארה״ב, על נסיעתו האחרונה של
חנון גיבתון ליבשת האמריקאית. לפי ה דיווחים
שהה גיבתון בארה״ב שמונה
ימים בענייני מישרדו, אולם כינס את
הנציגים רק פעם אחת, לישיבה שארכה
42 דקות בילבד.
ראשי המישרד תוהים לשם מה נועדה
נסיעה זו, ומה עשה גיבתון בכל שאר
הזמן.

על חשבון העיריה
לנסוע העולם הזה 1926

בי שר אל

זנבר נגד
מירון ומלמד
מקורביו של נגיד בנק־ישראל, משה
זצבר מספרים כי הוא יצא למילחמה
כלכלית נגד ח״כ אברהם מלמד ונגד
עורך־הדין אליהו מירון. מלמד, החבר
בוועדת-הכספים של הכנסת, היה ידידו
הטוב ביותר של הנגיד. אך דרך טיפולו
של זנבר ב״בנק־בריטניה״ הפכה את מלמד
למתנגדו החריף ביותר. ואילו מירון מייצג
את בעלי ״בנק בריטניה״ כעורך־דין.
מקורביו של זנבר מספרים כי הורה
לבנקים לבדוק את מצב המוסדות הכלכליים
של המפד״ל, אותם מנהל מלמד.
ניסיון של זנבר להדיח את מירון ממועצת
מנהלי ״בנק-המזרחי״ נכשל בשבוע
שעבר. מנהיג המפד״ל יצחק רפ־

חובבי המעדן הסיני ליצ׳יה, יכולים
להשיגו עכשיו מתוצרת מקומית. הליצ׳יה
הוא פרי סיני המוגש בסיום ארוחות ב־מיסעדות
סיניות. בישראל ניתן היה להשיגו
עד כה רק בקופסאות־שימורים,
או בכמויות מוגבלות, מגידולים בקיבוצי
הצפון.
לפני כמה ימים הופיע בשוק מעדן
זה בצורה טיבעית, במחיר של 8לירות
לסלסלה המכילה כ 15-פירות, בכמויות
לשיווק מיסחרי. הליצ׳יה מגודל עתה
בישראל על-ידי מטעי ״מרכז וולקני״,
תחנת-הניסיונות החקלאית בבית-דגן.

6.1ל״י ל דו ל ר

מנכ״ל גיכתון

ראשי בורסת היהלומים ברמת־גן מונעים
ממייסד הבורסה המיתחרה, בן־
ציון מוניץ, להיכנס לבית״הבורסה.
מוניץ מחזיק בתעודה של עובד אצל
חבר הבורסה ברמת-גן, וזכאי לכניסה
ויציאה. הוא היה נכנס ויוצא תמיד ב-
אין־מפריע, עד שרעיון הקמת הבורסה
המתחרה הפך לריאלי, ומזה שבוע מונעים
ממנו את הכניסה לבניין.

? 1131 חודים

״אני מודאג יותר מן המצב הכלכלי
מאשר מן המצב הביטחוני. הגירעון ה-
מיסחרי השנה מגיע ל־ 3.5מיליארד דולר,
ואנו יכולים לכסות בקושי את מחצית הסכום״
— אומר גיזבר הסוכנות היהודית
לדבריו, המצב הכלכלי בעולם קשה
ביותר, ואם לא ישתפר, תרדנה הכנסות
המגבית. בשנה שעברה היתה מגבית שיא
של 1.1מיליארד דולר, כולל מגבית המלחמה.
אולם יש פיגור של 200 מיליון
דולר בתשלום התחייבויות של מגבית-
חירום זו. לבד מפיגור זה יש עוד 300
מיליון דולר התחייבויות של המגבית
מן השנה שעברה, שעדיין לא הגיע מועד
פירעונן.
אל 500 מיליון דולר חובות אלה יש
להוסיף עוד 100 מיליון דולר התחייבויות
ממגבית השנה, שהחלה במרץ. הכוונה
היא לגבות השנה 700 מיליון דולר, אולם
רק בנובמבר תתקבל תמונה אם ניתן
יהיה להגיע לסכום זה.
דולצ׳ין סבור כי המצב הכלכלי יתן
אותותיו עוד יותר במגבית של השנה
הבאה, שכן מדי-שנה תורמים מדיווחי
השנה החולפת.

הבורסה מתנכלת
דמתחרם

שר״התיירות משה קול הציע למלונאים
תמריץ מיידי של 1.9לירות לדולר,
לעומת התמריץ הכללי במשק, של כ־90
אגורות. ההצעה נועדה להקל על משבר
המלונאות, הנגרם בגלל הירידה בתיירות.
השר קול הוסיף כי החל משנת
1975 יינתן להם תמריץ של 2.2לירות
לכל דולר. הצעה נמסרה בישיבה סגורה
של ראשי המלונאות שמואל פדרמן,
ד״ר קורט ליכט ויצחק בלוך, יחד
עם ראשי מישרד״התיירות.
התוצאה הראשונה של הגדלת התמריצים:
המלונאים יפסיקו את מסעם למען
התרת טיסות״שכר לישראל.

פרקליט מירון
להדיח
א ל הפעיל לחצים בשם הנגיד על ראשי
המפד״ל, כי ידיחו את עורך־הדין מירון
מהנהלת הבנק. רפאל אף נפגש עם מנכ״ל
הבנק אהרון מאיר, שהיה צריך להציע
זאת בישיבת מועצת״המנהלים של הבנק
בשבוע שעבר. מועצת־המנהלים מורכבת
מחציתה מנציגי-ציבור, ומחציתה מנציגי
הסיעות במפד״ל, כאשר מירון מייצג את
סיעתו של זרח ורהפטיג. לפני הישיבה
הודיעו לרפאל כי סיעת ״למיפנח״ ,ה שולטת
במוסדות הכלכליים של המפד״ל
(ראשה הוא אברהם מלמד) ,לא תיתן
ידה להדחה, ורפאל נסוג מהתוכנית.

המפתח ביד* דיין

מל כתה מי ם 1974
מו ע מ דו תהמ עוניינו תלהשתתףבתח רו ת על
תו ארמלכתה מי ם , 1974ג בו הו ת ונ או ת,
מתבק שו תלהתקשרלטל פון , 235274 איזו ר
חיוג תל־אביב, ל מי רי זכרוני, בין . 9.00-13.00

(המשך מעמוד )12
חיים צדוק :״אתה יכול לבחור לך שר־ביטחון
אחר!״

הרמז הברור: אם פרם יפר את
הוראת דיין — תיפול הממשלה,
ואז יהיה דיין עצמו שוב שר־הבי־טחון.

היכן
הומטכ״ל?
ץ ץ רוע לא הלך דיין עד הסוף י מדוע
* ) לא מימש את האופציה ז

סיכה אחת טמונה במצבו הפנימי
של הליכוד. דיין זקוק לליכוד
מאוהד, אם ברצונו להקים קואליציה
חדשה.

יש כאן מעגל־קסמים: הליברלים מתרחקים
מחרות, מפני שהם מתוסכלים. הם
מתוסכלים, מפני שהיו רוצים לחזור לממ שלה
ולהתחלק בשלל השילטון, וחרות
מפריעה להם. אך כל הליברלים היו שוכ חים
את כל ההסתייגויות מחרות, אילו
נפתחה בפניהם האפשרות להפיל את ממשלת
המערך ולהקים ממשלה של הליכוד
ובעלי־בריתו. כדי לבצע זאת, צריך הלי כוד
להיות מאוחד.
יתכן שדיין חשש מפני הבקיעים בליכוד.
יתכן שנרתע מן התגובה השלילית
של חלק מדעת־הקהל, שהתנגד להפרת־החוק.
יתכן שחשב כי הזמן עדיין אינו
בשל.

עד בד פנים: דיין לא נתן את
האות. דרך שימעון פרס אותת לליכוד,
ומשם לדתיים, כי הפעם
לא תתבצע ההפיכה בהנהגתו. אך

שינעת אוני איש
נכחו נ א תו
הברישה נ מ שו
85 שעות ההתנחלות נסנסטיה-שהיתה
חזרה נורית
וקראת העימות
הגדור עם
השיוטון במדינה
יום ה׳ ,שעה 1100
כוח אהבת־ציון — שם־הצופן למתנחלים
— המונה כ־ 140 גברים, נשים וטף ,׳מת רכז
בחורשת ראש־העיין. הכוח !מונה ארבע
משאיות ושמונה מכוניות פרטיות, ב ראשן
מכונית סוסיתא !מיסחרית הנושאת
!מכשיר-קשר.
המשאיות מוטענות באוהלים, מיזרונים,
מוטות ברזל, קונצרטינות של תיל, חוטי-
ברזל, מזון ומים בכמויות קטנות.
יו״ר מזכירות ההתנחלות, בני קצובר,
מקבץ את האנשים סביבו ומורה להם לע לות
על המכוניות. השיירה מתארגנת, כ שבראשה
נוסעת הסוסיתא, אחריה שאר
המכוניות הפרטיות, אחריהן המשאיות.
סוגרת אותה מכונית לבנה !מסוג פידו.

חשבץ

היעד —
לפגי ם

19 2 6

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מ ס מל סיפרה. לאותן הספרות
יש או ת ם סימנים. בעזרתן של פעולות חיבור וחיסור
יש למצוא איזו סיפרה מציין כל ס מל של ריבוע.

כן־מאיר כסבסטיה
המנהיגים ערקו

פקודתו לשר־הכיטחון הרשמי, למנוע
עימות שד צה״ל עם הפולשים,
נשארה בעינה.

פרס, מצידו, שיכנע בכך את רבין,
שידע כי ממשלתו נתונה בסכנה. ראשי
צה״ל לא היו זקוקים לשיכנוע, מאחר
שמוטה גור הוא אחד החסידים הנלהבים
והקיצוניים ביותר של ההתנחלות בכל רח בי
השטחים, ואף הכריז על כך בפה מלא
מאז נתמנה לרמטכ״ל.

עו לנעם הנאה

למכירה דירה
־כרמודגן

בת חדר וחצי
ברחוב הרימון ( 10 ליד קולנוע ״רמה״)
לפנות למשפחת חן בין השעות 12.00—20.00

ך • ך, על פי הכרעתו של משה דיין,
נסתיים נסיון־ההפיכד, של השבוע בתיקו.
הפולשים
שוכנעו לסגת ללא קרב, כש בידיהם
הבטחה בחצי־פה של שימעון פרס
שהממשלה תאפשר להם התנחלות במקום
אחר, והידיעה שהם יוכלו לחזור מחר על
מיבצע בממדים גדולים עוד יותר.
הממשלה נשארה על כנה — אך הכל
ראו אותה בקלונה, ומעמדה המוסרי הת ערער
עוד יותר.
המנהיגים התקפלו, בזה אחר זה. אחרי
שהצטלמו ונאמו בקולי־קולות׳ נעלמו ב־צינעה.
תחילה נעלמו אריק ותמיר, לאחר
מכן בגין, ולבסוף גם המר ובן־מאיר.
הם השאירו אחריהם את ה״מתנחלים״
עצמם. איש מן המנהיגים לא היה מוכן
להשתתף בהפגנה הסופית, לשכב על הארץ,
להיגרר על־ידי החיילים.

החזרה הכללית נסתיימה. הכל
מוכן לעימות הגדול -בבוא פקודת
הנסיגה משטחי הגדה.

^ שעה 1135 יוצאת השיירה לדרך.
1משך שש שעות תמימות נוסעות ה מכוניות
בדרכי־עפר משובשות ובדרכים־
לא־דרכים. השיירה חוצה את הקו הירוק
ליד צור־נתן, פונה לעבר דיר״ג׳אמל, ספ ריו,
בית-ליד הערבית, צומת דמון, עד
שהיא !מגיעה למרחק קילומטר וחצי לפני
העיקול המוביל אל תחנת־הרכבת הישנה
של סבסטיה. מרחוק נראה מחסום שלצה״ל! ,מיספר גושי־סלע קטנים המונחים
על מחצית רוחב הכביש, ולידם שלושה
חיילים.
השיירה נעצרת להתייעצות. הגננת רחל
בלטמן מורידה מאחת המכוניות שניים
מעשרה הפעוטות, כדי לעשות פיפי. רחל
נדהמת לגלות שביל-עפר המוביל ממקום-
העצירה של השיירה היישר לעבד התל,
עליו ניצבים שני המיבנים של תחנת־הרכבת
— היעד.

יום ה /שעה 1500
כבישי־הגישה אל *שכם עמוסים כלי-
רכב. עשרות כלי־רכב נוהרים אל שכם
מכיוון נתניה, נעצרים על־ידי מישמר חיי לי
צה״ל, לפני הצומת המובילה אל טול-
כרם ושכם. כלי־רכב אחרים נוהרים מכיוון
ג׳נין, ואילו אותם הנושאים על גבם את
השלטים קריית־ארבע, נוהרים מניית ירו שלים.
באוויר מרחף מסוק היורד נמוך
מאוד מעל ציבורי המכוניות. ההליקופטר
מסתלק ומטוס-סיור קל של צה״ל מחליף
אותו ומסייר שעה ארוכה מעל השיירות
ומעל למקום ההתנחלות.

מ צפ צפי ם
על ה חיי לי ם

ך 1יד ארבעה מחסומים של צה״ל,
/החוסמים את הדרכים לשכם, מתער

היעד המבוצר נגד מגשרת ׳שואל: תחנת סבסטיה ביום השש׳ ננוקו

ררים ויכוחים. כשלגויסעי המכוניות הראשונה
נמאס להתווכח והם ממשיכים
לנסוע, למרות ההוראות של החיילים,
מסתבר לשאר הנהגים כי ״לא קורה
כלום,״ והם ׳ממשיכים לנסוע ומצפצפים
על החיילים.

הצעירים הניצבים סביב מכשיר־הקשר
פורצים בקריאות־שומחה נרגשות. המתנחלים
הגיעו.ליעדם. מילת־הקוד ״ברזל,״

הגדרות הכימעט־שלמים שהוקמו עוד ב מעידה
על כך. אהבת ציון — שם־הצופן
זמן הבריטים. מתנחלים אחרים בודקים
של המתנהלים. אהבת ישראל — שם־
הצופן של המרכז בירושלים.
את קירו של הרעוע יותר מבין שני המיב־נים,
בן שתי הקומות, עוקרים מיספר אבני־המתנחלים
פונים לתפילה הראשונה, בומודיעים
אחר-
׳מוטות ברזל
בעזרת
מה שהם מכנים ״ישזב־הקבע יסוד
החדש של רעוע,
זה בסדר.״
כך :״הקיר
נו.״ תפילת־המעחה שלהם הוקדמה. אח
רים ממהרים להקים את האוהלים, למתוח המתנחלים יותר השמיעו מאוחר גדרות־תייל על המורד של הטראסה, ליד
״כאן
שלהם :
אתהאיום הראשון

המחסומים ׳שהוקמו בדרכים הנזובילות ל־סבסטיה,
מיספו סלעי אבן ושתי חביות
מונחים על מחצית כביש, ליד כל אחד מהם יחידת חיילים קטנה, לא הפריעו לארבעת
השיירות של המתנחלים להגיע ליעדם, בארבע שיירות גדולות בהן משאיות ורכב פרטי.

אותם מתנחלים אשר בכל זאת
עוכבויזעל־ידי המחסום, בעיקר
החל מהיום השני של ההתנחלות, הלכו ברגל מיספר קילומטרים, כשהם משאירים
מאחריהם את המכוניות ליד המחסומים, מתפצלים לקבוצות קטנות ומגיעים לסבסטיה.

יום ה ,,שעה 1850

תחסום ללא תכלית

מכשיר־׳קשר, המוצב בבית פרטי בירו שלים,
מצפצף .״אהבת ישראל כאן אהבת
ציון. אהבת ישראל כאן אהבת ציון. בר זל.״

.מתנחלים״
ללא מחסום

הגננת הורידה את הו
שיעשו ניני, וגילתה
מקום. מנחם בגין מגיע עם עוזרו יחיאל קד
ועם ח״כ גאולה כהן ואריק שרון. צעירי המג
ח״כ זבולון המר ויהודה בן־מאיר, ממארגני ז
נחלות, נמצאים כבר שם. מצטרפים אליהם [
המרכז החופשי שמואל תמיר, אליעזר שוסטק ו:
אולמרט, המסרבים להצהיר הצהרות. ח״כי 1
יוחנן בדר, חיים לנדאו ומתתיהו דרובלום,
ע״מ אמנון לין. הח״כ הליברלי פסח גרופר מגי׳
מקום, ומסביר כי הוא בא בתוקף תפקידו ג
מראשי ההתיישבות החקלאית של הליכוד. גם
אברהם ורדיגר מהחזית התורתית, מעורר ד,נ
בבואו.
ח״ב יצחק מודעי, ממנהלי רבלון לשעבר, מ
לשווא ליד קפה סקאלה בתל־אביב, לידיד שה
לו טרמפ למקום.

יום ה /שעה 2010
כוחות צה״ל מגיעים למקום.
סיירת מובחרת של הצבא, מגיע במשאיות ברא׳
של קצין. הם יורדים מהמשאיות על הכביש הר

קלציניקוב למורד
תפילין,

כשהוא

נושא

כתפו

קלצ׳ניקוב

טעון.

ציני לחייל

לעומת הנשק האוטומטי של המתנחל, נושא
חייל צה״ל המוצב באחד המחסומים, אשר
תפקידו היה למנוע בעד המתנחלים להגיע לסבסטיה — רובה צ׳כי מיושן.
שר־הביטחון. ארבעה צעירים מניחים על
ידיהם שלשלאות־ברזל מבהיקות, ומניחים
את הידיים על קיר הרוס. לאחר שצולמו
על־ידי צלם חובב מקרב הקבוצה עצמה,
הסירו את השלשלאות. אותה תמונה עצמה
חזרה למחרת היום, כשערב־רב של צלמי-
עיתונות מצלם אותם מכל זווית אפשרית.

ה ח ״ כי ם
מגי עי ם

כרי־כנפת שידעו על המועד והיעד
במדוייק, מתחילים להגיע ל

• לדי 11ר 711111 חלק חשוב ביותר
של המתנחלים היו

למקום יחד עם הגננות שלהם, ובאחד מאיומי הו
מאחר שהדרך חסומה על־ידי מכוניות
המתנחלים.
החיילים שוכבים לנוח בחורשה שליד
הכביש, ואילו. מפקדם !מתקדם עם הג׳יפ
שלו לעבר המתנחלים מסתלק לאחר שיחה
עם כמה ממכריו מקרב האישים שב מקום.
מאוחר
יותר מגיע מפקד מחוז ירושלים,
אל״מ זאב עופר, ימי שהיה פקודיו של
אריק שרון. השניים לוחצים ידיים, אולם
במהרה !מתפתח ביניהם דין־ודברים חריף,
כאשר דווקא עופר הוא המתון יותר. אריק
מתלונן בפני עופר על כי לא ניתן לחברי-
הכנסת ולעיתונאים מעבר חופשי. עופר :
״לצערי קיבלנו עכשיו הוראה להתיר כניסת
אישים ועיתונאים.״

יתד בשומוון

ארבע משאיות הביאו עמן בדרכי עפר אוהלים, גדרות,
קונצרטינות של תייל, מבלי שאיש יעצור בעדם. מיד
עם הגיעם למקום, עוד לפני התפילה, מיהרו המתנחלים להקים את האוהלים והגדר.
(המשך מעמוד )17
תהיה מצדה: חדשה. אנו נתבצר בבניין. אם
יסתערו עליו, הוא יתמוטט והנשים והיל דים
עלולים להיהרג. דמם יהיה בראשה
של הממשלה.״ מתנחלים אחרים ממהרים
להציב את מכוניותיהם כך ששום כלי־רכב
לא ייוכל להיכנס למקום. תחנת־הרכ-
בת של סבסטיה מבוצרת לחלוטין.
בינתיים זורמים למקום מאות רבות של
מתנחלים .״לא האמנו שנצליח להגיע,״
אומר בני אהרון מירושלים ,״בכלל לא
היינו צריכים להגיע. נסענו כדי להתג לות,
למשוך את תשומת־הלב של צה״ל
כדי שלא ירגיש בשיירה של המתנחלים
באמת.״ ואמנם, כימעט אף אחד. מהמת נחלים
לא היה מציוייד באביזרים מינימליים
לשהייה ארוכה, כגון כלי-רחצה, כלי

שינה:
,מיים ומזון.

יום ה /שעה 1920
שר־הביטחון שומעון פרס מורה למז כירתו,
אבי:בה, להשיג את משה דיין ב טלפון.
דיין אינו.נמצא באותו רגע בביתו,
אולם כעבור חמש דקות מצליחים לאתר
אותו בבית ידידים. לדברי מקורבי פרס,
סיפר השר לדיין על ההתנחלות. דיין מס תפק
באמירה ש״כדאי להגיע עם המתנח לים
להסדר, כדי למנוע מכות בינם לבין
חיילים. אם זה לא יסתדר,״ אומר דיין,
״צריך להשפיע על הימנתחלים לרדת בש קט.״
באותה
עת הצטופפו בשטח תחנת הרכבת
של: סבסטיה כ־ 2500 איש .״פיקניק
המוני,״ כפי שהגדיר זאת מאוחר יותר

״שהח ״ כי ם
יסתל קו ! ״

הקצין המחייך
עופר, מפקד מחוז ירושלים, בילה במקום
רבע־שעה ומיהר להסתלק אחרי ריב־שפ־תיים
חריף עם חבר הכנסת אריק ׳שרון.

** ופר מפתלל[ מהמקום ומשאיר שני
21 קצינים, רב־סרן יוסי פורת וסגן
שמיל, לפקד על הכוח. שמיל מסתבך עם
המתנחלים בריב .״לא מעניין אותי׳מי
צודק,״ טוען שמיל ,״אני רק יודע שעכשיו

סות מהממגית נד
וביל שהוביל ליעז

ל, ו חיינו
צריכים להתאמן, כדי להתכונן ל־
!מילחמה, ובמקום זה אנחנו !מתע&קים בשטויות
שלכם.״

יום ה׳ ,שעה

בקרב המתנחלים פורחות השמועות.
!מספרים כי הסיירת מתארגנת כדי להוריד
אותם מהמקום -בכוח. היה מי שדאג לספר
כי ראה מיכלים של גז מדמיע במשאיות
החיילים.
שמועה אחרת אומרת, כי שר־הביטחון
שיימעון פרם עומד להגיע בכל רגע. אח רים
!מוכנים להישבע כי ראו בדרכם ל מקום
את משה דיין נוסע.
׳ככל שעובר הזמן, פג המתח. האישים
וחברי־הכנסת מסתלקים מהמקום בבד
דדת. כמה מאות מתנחלים עוזבים גם הם.
הנישארים מתקבצים סביב הרב משה צבי
נריח לשיעור בהלכה. אחרים מוצאים
להם פינה באוהלים, במיבנים הנטושים או

2100

בגין מתכופף

בדרכו מישיבת מזכירות המתנחלים, אותה התבקש
בגין לעזוב, ועובר תחת גדר״התייל אותה פרשו המתנחלים
להפריד בין חברי המזכירות והאנשים החשובים לבין יתר המתנחלים. היו
רבים שטענו כי בגין ושאר חברי־הכנסת רק מחבלים בניסיון ההתנחלות, ומזיקים לו. ז בתוך המכוניות, כדי לחטוף את תנו-מת
עת שר־הביטחון: המתנחלים יעברו ל מחנה
הצבאי מחנה יוסף, הנמצא כ־12
הלילה.
קילומטרים מיזרחית לשכם, בכיוון גשר

דאמיה .״המחנה נמצא בעומק של 8עד
10 קילומטרים בשטח ירדן לפי תוכנית
ל חו ליו ת -חבלה
אלון,״ מסביר בגין למתנחלים.
ך * מזכירות מתכנסת הדחק מהמון
1 1העם, בפינה !מרוחקת, ושומרים מונ עים
אפילו מהמתנחלים עצמם לגשת למז כירות
שלהם.
.מתגלעות הפרצות הראשונות בקרב ה־
!מתנחלים עצמם. אחדים מהם טוענים כי
ההתייצבות של חברי־הכנסת ״.מסוג מסו־יים״
תפריע להתנחלות. יש כאלה המצי עים
לבקש מכל חברי-הכנסת, לבד מהמר
ובן־מאיר, לעזוב את השטח.
מתארגנת שמירה, בה לוקחות חלק גם
הבחורות מבין המתנחלים. השומרים מס־תובבים
סביב המחנה ועל הכביש הראשי.
״שמענו שהתארגנו חוליות־חבלה בשכם,
לתקוף אותנו,״ -מספר רמי בן־יקר, אחד
השומרים ,״ואנחנו -ממתינים להם.״

יום ד, שעה 0900

וערכת כוח־האדס
לדים. הם הובאו
חלים כנגד הממי

שלה נאמר כי הם יתבצרו עס הילדים בבניין הרעוע, ואם ינסו לפנות
אותם בכוח ״תהיה מצדה שנייה,״ ויש סכנה שהילדים והנשים ייפגעו.
בתמונה: הגננות רוחצות את התינוקות בגיגית, בשטח הפתוח.

מסוק חג מעל למחנה ההתנחלות, בתוכו
ראש־הממשלה יצחק רבין ושר-הביטחון
שימעון פרם. בעוד שפרס מבודח ומתח-
בם, סבר־פניו של רבין חמור, והוא כייפד
עט שאינו מוציא מילה מפיו.
בגין מגיע לסבסטיה, לאחר שבילה את
הלילה בביתו, ומבשר למתנחלים את ד<צ־

תפילה

מתנחלות ישנות

מתנחל דתי מתפלל בבוקר
הראשון. מימין
בליל־שבת על הארץ

(המשך עמוד )19
בינתיים מוקמים במקום שני מוסדות
חשובים: בית־כנסת וסניף של תנועת־הנוער
בני עקיבא. המתנחלים טורחים
לנקות את השטח, לסדרו, להקים מיטבח
ולתקוע שלטים שונים המצביעים על חת־יישבות־קבע.
דויד
רוזנצווייג, מתנחל מרחובות, נוטל
מחברת וקורא ברמקול לעבר המתנחלים:
״הגדולים הולכים למכור אותנו. אני מקים
התנחלות חדשה ליד שכם, אם יעזבו את
המקום כאן. מי שרוצה, יכול להירשם
אצלי !״ עשרות צעירים מצטופפים סביבו
ונרשמים.

״ הו א מוכ ר
או ת נו ! ״

* 1שה שמיד וצבי שילוח, מראשי
ארץ־ישראל השלימה, מתווכים בין
המתנחלים למנחם בגין, היושב מבודד על
יגדר־אבן נמוכה, ליד רעייתו ובנו. נראה
כי הקרע בין המנתחלים לבין מנהיג הליכוד
הוא סופי, ומילים כסו ״הוא מוכרי
אותנו״ נשמעות מכל עבר.
בגין עומד לגשת למזכירות היושבת
תחת עץ אקליפטוס גדול, אולם בדרך הוא
נתפס על-ידי צוות טלוויזיה זר, מיישר
את חולצתו ומעניק ראיון.
לקראת הצהריים יוצאים ארבעת חברי״
כנסת, שקיבלו הסמכה לכך מאת המתנח לים
— בנין, המר, בן־מאיר והורביץ —
לפגישה עם שימעון פרם, שתואמה קודם
לכן דרך מכשיר־הקשר של צה״ל.
הסיירת מטפסת על המשאיות וגוסעת
מהמקום. בשטח נשארת פלוגת־היילים

יהודי עטור טלית נגדו על הארץ ב שיא פ עול ת
הפינוי -באשו קולות תפילה מתערבבים בזעקות מחאה
מתנחל מובל לאוטובוס
1 1 1 1 1 *11 1
על־ידי קצין וחייל כש||||

על פני שלושתם חיוך רחב, המעיד על
היחסים בין החיילים לבין המפונים.

שר־המישפטים חיים צדוק, הידוע בדרך
כלל כמתון ופשרן, מתנפל בהתרגשות
על פרס, ואז עונה לו שר־הביטחון
בני-מת איום :״אתה יכול לבחור
לעצמך שד־ביטחון אחר.״ שולמית אלוני
מעירה הערה מתונה על אי־ידיעתו של
צה״ל על ההתנחלות שהיתה צפוייה. גד
יעקובי מפליט שני מישפטים, מבקש לא
להגזים, וכן עושה גם שלמה הילל.

קטנה, העוזרת למתנחלים לפקח על תנו עת
המכוניות.

רק לא
מי שטרה

הממשלה מתכנסת בירושלים. השרים
מספרים אחר־כך כי מעולם לא היתר.
ישיבת־ממשלה כה מתוחה כמו זו.
ויקטור שם־טוב ומשה קול מתנפלים על
שימעון פרם, על שהציע את הצעת־הפש־רה
של מחנה יוסף למתנחלים, וכן על
כך שצה״ל לא הצליח למנוע בעד המת־נחלים
להגיע לסבסטיה. פרס -מגייס לעז רתו את האלוף רפאל ורדי, מתאם צה״ל
בשטחים, המסביר באופן מגומגם כיצד
ומדוע לא הצליחו למנוע מהשיירות להגיע
לסבסטיה.

ך { דסמ צי ע שאם יוחלט לפנות את ה־
^ מתנחלים, תעשה זאת מישטרת יש ראל,
ולא צה״ל, אולם הצעתו נדחתה מייד
על־ידי שר־המישטרה וראש־הממשלה.

יום ר, שעה 1000

יום ו /שעה 1500
פרס נפגש עם ארבעה הברי־הכנסת
השליחים, ומודיע להם כי הממשלה הח ליטה
שלא להסכים לרעיון מהנה־יוסף,
ולא לנהל משא־ומתן עם המתנחלים עד
שלא יפנו את השטח•

בהמתנחלים ממתינים בינתיים
שכם
להודעה מארבעת חברי־הכנסת
על הפגישה עם פרם, דרך הקשר של הצבא,
אולם ההודעה !מתמהמהת. אט־אט
׳מתחיל להתרוקן המחנה, ועם כניסת ה שבת
נשארים בו כ־ 250 איש בילבד. קבוצות
אחרות של אוהדים מנסות להגיע
למקום, ונעצרות על־ידי מישמרות צה״ל,
שקיבלו רק באותה שעה עצמה הוראה
להיות תקיפים יותר. אוטובוס׳ שבור של
אג״ד ובו מתנחלי קריית־ארבע נעצר על־ידי
המישמר, מחליט להישמע להוראות
החיילים ולנסוע חזרה 50 .נוסעיו יורדים
מהאוטובוס ונשכבים על קידוש השם ועל
הכביש, לפני גלגליו, כדי שלא יוכל להס תובב
ולחזור• מפקד המישמר, בדרגת סמל,
נבהל, ומתיר לאוטובוס להמשיך.

צרור
ב אווי ר

ף־* בוצה אחרת של אוהדים מרמת-
1/מגשימים ומנוב בגולן, מנסה להתחכם,
עם המישמר המוצב ליד אחד המחסומים,
ולנסוע דרך שביל צדדי. אחד החיילים
מרוקן מחסנית עוזי באוויר, והאוהדים
חוזרים על עקביהם.

כדי להרוויח זמן, התארגנו ה־ה
הדר
ח תי! *
גברים שבין המתנחלים לתפי1

לה, בעוד מנהיגיהם ביקשו מהרמטכ׳׳ל לא לפנות את המתפ
יום
ו׳ ,שעה 1600

*111111*1חייל מנסה לשכנע בדרן־
נועם את אחד המתנחלים

שיעלה לאוטובוס, כשחייל אחר עוזר לו.

התנחלות נוספת קמה, השנייה תוך 48
שעות. התנחלות נח״ל־אריק, בשטח ה חווה
החקלאית השייכת לח״כ אריק שרון,
ליד העיירה שדרות. כ־ 150 חברי קיבוצי
הסביבה, מוקד וצעירים מתל־אביב ורחו בות,
מממשים את איום־הבדיחה של ח״כ
מאיר פעיל, שהתפרסם לאחר ההתנחלות
הראשונה שנעשתה ליד שכם, כי במידה
שתיערך עוד התנחלות בשומרון, יתנחלו
הם בחוותו של אריק.
אריק עצמו איננו, ועובדי החווה תוהים
כיצד לנהוג. ליתר ביטחון מוזמנת המיש-
טרה. שעה אחר־כך מצליחים המתנחלים
להרגיז את -מרדכי (״מוטי״) לוי, נהגו האישי
של אריק במילחמה האחרונה. לוי
לוקח ג׳יפ ומסתער עימו על המתנחלים
כשהוא רומס בדרכו שלטים, צידניות ו־
!כימעט שדורם צעירה. לאחר שהוא מורד
מהג׳ימ ממשיך להשתולל !ולחבוט במת נחלים.
כשהם מתנפלים עליו, נשמעת לפ תע
זעקת־שבר. רגלו הימנית של -מוטי
נשברה. צעקותיהם של שאר עובדי ה חווה
:״הוא נכה צה״ל מבהילות את
מתנחלי השמאל. אחר־כך מתבדר כי מוטי
אמנם שבר אותה רגל עצמה לפני שאריק
פלש לעברה השני של תעלת סואץ, ב־מילחמה
האחרונה.

ללים׳ ולהמתין עד סיום התפילה. לאחר שסיימו להתפלל, פתחו
המתנחלים בשירה ובריקודים סוערים, כשהם דבוקים זה לזה,
כדי להקשות על החיילים לפנותם אל תוך האוטובוסים הממתינים.

בשעו-ת הצהריים זוכים המתנחלים
לביקור. מוכתר הכפר סבסטיה, רשדי
עבד־אל־האדי -,צועד ברגל קילומטר שלם,
מהכפר שלו אל מחנה המתנחלים, כדי
״לא להרגיז את היהודים הדתיים.״ למרות
צעד זה של נימוס. חריפים דברי המוכתר
אל המתנחלים המתגודדים סביבו :״אתם
אינכם יכולים לחרוש ולנטוע באדמה שאי נה
שייכת לכם, למרות שעכשיו אתם כ-וב־שיה
ואדוניה.״

הכגעגי ל א
מ בין כ לו ם

נפשות בקרב החיילים שהגיעו זה־עתה.
קבוצות של חיילים שוקעות בוויכוחים
לוהטים, בעברית משובשת הכוללת בתוכה
מילים רבות באידית. החיילים־העולים־ה־חדשים
מתפלגים ביניהם, בעד ונגד ה מתנחלים.

יום
א׳ ,שעה 0830

נער ערבי מגיע עם בקבוקי־משקה צו ננים,
למכור אותם למתנחלים, כפי שע שה
גם יומיים קודם־לכן. מספר צעירים
מגרשים אותו בקריאות :״תשעה באב,
תשעה באב !״ הנער נם על נפשו, במלמלו
בערבית :״לא ידעתי שליהודים יש שתי
שבתות.״

ץ* יספר מתנחלים מנסים לספר לו
* 1על הזכות ההיסטורית שלנו• כשהדבר
אינו עולה בידיהם, הם פותרים את הבעייה
ב״בואו נעזוב אותו, הוא לא מביו כלום,
הכנעני הזה,״ ומניחים את האורח לנפשו.

הו דאת
פינוי

יחידה חדשה של צה״ל מגיעה לשטח
ומתפרסת על הכביש הראשי. אלה הם
חניכי קורס־טירונות מיוחד הנערך לעולים
חדשים. החיילים מקימים מחנה של
אוהלי־סיירים בחורשה שליד הכביש, ועורכים
פטרולים סביב מחנה־המתנחלים.
כמה ממארגני ההתנחלות יוצאים לעשות

^ שעה 10.00 מגיע למקום מושל
איזור יהודה והשומרון, תת־אלוף אריה
שליו, המודיע למתנחלים :״לצערי הרב
קיבלנו הוראה לפנות אתכם היום.״ המתח
עולה שוב. המתנחלים חוששים כי יפונו
באמצע יום הצום.
בין מהדורת־חדשות אחת לשנייה, אומ רים
המתנחלים קינות. התלהבותם שוקעת
(המישד בעמוד )24

שכת, שעה 1530

מי צריך
צדו תאמיתיות !
^ מכולכם מוזמן, ומוטי.מוסע בו ל-
> ו בית־החולים, יחד עם שוטר שאוזנו
נושכה על־ידי צעירה מקרב המפגינים.
בשעה שש לערך -מגיע אריק עם רעייתו
לילי ובניו למקום ההתנחלות. אריק -מחייך
לעבר העיתונאים שסמקום, וממשיך לכיוון
משרדי החווה. כעבור כשעה הוא עוזב
את החווה, אולם אשת׳ו לילי חוזרת עם
כמה עובדים שלה אל המפגינים, ומתחילה
להשתולל• ,קורעת כרזות ודגל אדום ש הונף
קודם לכן על־ידי המפגינים על אחד
הבניינים. איש !מהמפגינים לא מתקרב
אליה .״אנחנו צריכים צרות אמיתיות עם
אריק ז״ שואל אחד מהם.
באותה עת, בעבר השני של מפת ההתנחלות
נפגש מושל שכם עם ראש עיריית
שכם, ומבטיח לו כי המתנחלים בסבסטיה
יורחקו מהמקום, לא יאוחר מיום שני.
,מתנחלי סבסטיה מתחילים להתכונן ל קבלת
השבת. הם מכינים את ערוב ה חצרות
והתחומים, ומנסים לאלתר תבשילים
לשבת. תורנות השמירה בוטלה.

שכת, שעה 1000

* 0ד |11ל חייל מחבק את אחד המתו
ן 1 .1נחלים, מוביל אותו לאוטובוס
כשחיוך על פניו, בעוד שהמתנחל שר.

באחת הפינות מתארגנת הרצאה על
האיזור, מפי שני מדריכים לידיעת־הארץ.
קבוצה בת 30 מתנחלים, רובם בחורות,
יוצאים לטיול אל האתר ההיסטורי אשר
בתל-שומרון העתיקה.

איש צועק

בצעקות,
עקות,
רק במיקריס בודדים התנפלו המפונים על החיילים
טובו־כאשר
הללו באו לקחת אותם ולהעמיס אותם על האוטובד
־גליו.
סיס. התמונה השכיחה ביותר היתה של ארבעה חיילים נושאים מתנחל בידיו וברגל

כל מוש1תנ׳ שרת
(המשך מעמוד )9
לה שנעשתה במטכ״ל (הדלפה לעי תונות)
— על־ידי יצחק רביו, או שמא
ביוזמת הרמטכ״ל ן

עזרי אל ק רדיבן־
(מייסד ועורך מעריב)
#אדם מחונן וקשוח זה, שברק
שכלו וכישרונו הוא כדחק קר של פלדה
ולא חום של אש.

הר צל רוזנ בלו
(אז וכיום עורך ידיעות אחרונות)

• שונאנו בנפש.

גירעון רפ אל
(כיוס שגריר ישראל בלונדון)

• בעיית רפאל היא בעיית חוסר
התאם נמור בין מוח ואופי.
!• ׳סיפרתי לוולטר איתן על תעתועי
גידעון רפאל.
!• הסיפור המרוברב של גידעון...
• התבפים וההתפרעויות ישל
גידעון רפאל ...השניא את עצמו על כל
סגל עובדי שגרירות פאריס ...קומם נגד
עצמו את אנשי־שיחו !מהצד שכנגד ...הר תיח
את דמם (של יהושע סלמון תיאמה
ריבון דגל תמיד בשמי ובסמכותי לכסות
א ת תעלוליו.
<• אני רואה את כוחו — של גדעון
— בעבודת־מטה בעודף, ולא שהופעה
נצינותית בחזית.
( •.רפאל) בא בהצעה גואלת...

מחשבת כסל...

ג ר שו שוקן
(עורך הארץ, אז וכיום)
• הוא עקשן מופלג, ורגיל להתעמר
בכל מי שמנסה להטיל עליו מרותך
המוסדית.
!• (מאמר ראשי בהארץ ):שיא חדש
של רישעות ארסית וזדון משתולל.

אריק שרון
!• אריק המפורסם, מפקד הצנחנים,
הוא חבר נאמן למיפלנה, אך מלא
!חרדה להידרדרות הקצונה הצעירה לזרועות
(אחדות העבודה).
׳• אריק המהולל, שידו בכל מעשי

התגמול.

׳• סל מיבצע הנקמה (פעולתו של
מאיר הר־ציון, ששחט בסכין כמה ערבים
מעבר לגבול, אחדי שאחותו עברה את
הגבול ונהרגה שם)!ערך בעזרתו הפ
עילה
של אריק.

׳• אריק משתולל וצועק (אחדי
פידסום שמו של מאיר הר־ציון כמי ש ביצע
את הזוועה).
ו• מעשים אלה (הטבח של הר־ציון)
וההסתה הזאת (נגד הממשלה) הם פרי
חינוכו !1!7317ל הרוח 1^)1ו*ל(״נ ב
הזה (של אריק).

פשה שרת
!• אין כל השוואה ביני וכין כל
׳מועמד אחר (לראשות הממשלה) מפאת
היכולת לשמש גודם מאחד — בממשלה,
בכנסת, במיפל׳גה, במדינה, בעם, בין ב ארץ
ובין בחו״ל.
!• (אם אפרוש מן הממשלה) חוששני
כי לא ׳רק המיפלגה — הארץ כולה
תתקומס. שכן בי רואים חוגים רחבים
מאוד במדינה — ולמעשה גם בגולה —
את הערובה לשילטון השכל הישר
ויישוב־הדעת.
• 1אין לי ברירה אלא להתאפק —
למען בבודי ושלום העניין — להתאפק
ולהתאזר בסבלנות, מיקצוע שאני
מומחה בו.
!• ראיתי את מישרד־החוץ, יציר
רוחי ובית חיי, נחרב ומתפורר.

..רא נמו שהוא הוציא ער חצי מיד !!,ריווח ־
הוא לא ענה ל׳ אפילו טבעת יהלום אחת!״
עט מאוד חשודים זוכים לכך ש !
/צעירה בלונדית יפהפייה, חטובת־גיזרה,
בעלת חוטם סולד ושפתיים חוש ניות
כמו שולי חנני, תבוא לעודד אותם
כשהם ניצבים בתא הנאשמים, מול השו פט.
אחד מאלה שזכו לכך היה משה מל כה,
קצין־ביטחון בדואר־חבילות, אשר נח שד
יחד עם גיסו מנפרד מיארניק וידידו
גיסים בוחניק, בגניבת היהלומים הגדולה
ביותר שנעשתה אי־פעם בארץ־ישראל —
גניבת יהלומים בערך כולל של 12 מיליון
דולר.

ך{ רשת גניבת היהלומים, אשר בחל /קה
הודה כבר מלנה, הסעירה בשבו עות
האחרונים את העולם התחתון ודד
מישטרה כאחד, לא רק בגלל היקפה אלא
גם משום שסביבה התגלתה פרשת שוחד,
אשר החקירה בה עדיין לא הסתיימה, של
רב־סמל שלמה צרפתי ממטה מחוז תל־אביב,
הטוען כי בעסקת־השוחד מעורב גם
מפקדו, קצין בכיר במדור המרכזי של מיש־ט׳רת
תל־אביב.
אך הסערות סביב מעצרו של משה
מלכה לא מנעו את חברתו, שולי הנני,
לבוא לבית המי׳שפט ולעודד אותו דווקא
ברגעיו הקשים. בעיקבות הופעתה המרשי־

״משה היה מסס בסד
בצורה ראוותנית, ואמר
שהכסך לא חשוב בעיניך
מה בקי־ב הקהל הקבוע של פושעים ושוט רים,
שנכח בבית־המישפט, נפוצו מייד
שמועות כי שולי זכתה לכך שמלכה יפזר
עליה מאות אלפי לירות מהסכומים שקיבל
עבור היהלומים הגנובים שלו.
טענות אלו מעלות על פניה של שולי
חיוך גדול :״הכרתי את מלכה בדיוק
שלושה •שבועות לפני שהוא נעצר,״ היא
מספרת• ״אפילו אם הוא היה רוצה, לא
היה יכול להוציא עלי סכומים כל־כך גדו לים
בתקופה כל־כך קצרה. וחוץ מזה, ה מרוקאים
הם קמצנים, והוא לא הוציא עלי
יותר ממה שמקובל אצל כל זוג חברים
אחר.״
.שולי בת ה־ 19 היא בת־טובים קלאסית.
היא מתגוררת עם הוריה ברמת־גן. אביה
עובד בקואופרטיב לתחבורה, והיא עצמה
מבלה את ימיה בעבודה מאומצת באולפן
צילומי החתונות של האחים פרג׳ ,ברחוב
דיזנגוף בתל־אביב•
פרשת יחסיה עם מלכה לא היתד, הקשר
הראשון שלה עם בעלי עבר פלילי .״לפני
שנתיים הכרתי בחור נחמד, שותף בחברה
קבלנית,״ אומרת שולי .״יצאנו שנה שלמה,
ורק כשהוא התחיל לדבר על חתונה, עזבתי
אותו. הייתי אז יותר מדי צעירה בשביל
להתחתן. רק אחרי שנפרדנו נודע לי ש הבחור
הזה ישב שלוש שנים בכלא בעוון
סחר בסמים.״

ן• צבא שירתה שולי ארבעה חודשים
1בילבד, ונאלצה להשתחרר בגלל סי בות
משפחתיות. אך שיחרורה המוקדם לא
מנע ממפקדיה לתת לה אישור על כך
שהיתר, חיילת למופת, בתקופה הקצרה בה
שירתה. בין סוחר־הסמים לשעבר לבין גנב
היהלומים, הספיקה שולי להימנות עם המו עמדות
הסופיות בתחרות מלכת המים, ל השתתף
בתחרות מלכת־היופי, ולזכות בתו־אך
של מלכת היופי של תל-אביב. תואר
זה מגיע לה, ללא ספק, כי שולי היא אחת
הנערות היפות ביותר הנראות כיום בעיר
הגדולה.
־אך הרומן שלה עם משה מלכה היה

*0 *131717
0 *37/17
11/77101
נתן אותו לנהג והלך מבלי לקבל עודף.
שאלתי א1תו מה פתאום, ואז הוא ענה
לי שכסף לא חשוב בעיניו.
״אבל הוא אף פעם לא קנה לי מתנה.
הוא הסתכל פעם על הטבעות שלי, ואמר
לי שהן לא מספיק יפות ושלי מגיע שיהיו
לי טבעות מיהלומים. אז לא ידעתי שיש לו
בכלל קשר ליהלומים. אבל למרות זאת
הוא לא נתן לי אפילו טבעת קטנה אחת
מתנה.
״הוצאות הכספים שלו והעובדה שהוא
גר במלון מפואר, עוררו קצת את סקרנותי.
משה לא סיפר לי בכלל על עבודתו כקצין־
ביטחון בדואר־חבילות. הוא סיפר לי שיש
לו חברה לשירותי עיבוד־גינות בשם כלנית,
שהרוויחה המון כסף, ושעכשיו הוא החליט
שולי חנני היפהפייה השתתפה בתחרות ״מלכת־המים״
בשנת 1971 וזכתה בתואר סגנית ראשונה
של נסיכת היס התיכון. בתחרות נזלכת־היופי שנערכה שנה לאחר־נזכן, ב־ 972ו
זכתה בתואר מלכת תל־אביב, אך היופי הוא גורל: גנב־היהלומים משה מלכה היה
החבר השני שלה בעל עבר פלילי. החבר הראשון שלה ישב שלוש שנים בעוון סחר־סמים.

מלכת תדאביב

לכסף שהרוויח בכלנית, קיבל גם הרבה
כסף פיצויים מהצבא, ולכן הוא יכול להר שות
לעצמו לא לעבוד.
״האמנתי לו. למה שלא אאמין לו 1לא
עלה כל על דעתי שהוא מעורב בגניבה
או באיזה פשע אחר. פגשתי את אחותו
אילנה ואת בעלה מנפרד, החשוד השני,

בוודאי הסוער ביותר בחייה .״הכרתי את
משה בבריבת־השחייה של מלון שרתון
בתל־אביב. הוא היה סתם בחור נחמד,
ואז לא היה לי חבר. אני באה כימעט
כל יזם לבריכה של מלון שחזון,
בהפסקת־הצהריים מהעבודה שלי. יש לי
דודים שהם בעלי חנות פדני במלון, והם
מכניסים אותי לבריכה.״
מלכה חיזר במרץ רב אחרי שולי .״הוא
סיפר לי שהוא מתגורר כבר שנה שלימד.
במלון, וראיתי באמת שכולם, כולל המנהלים
הגדולים שם, מכירים אותו וחברים
שלו. כל היום הוא היה יושב בבריכה, מת עסק
עם התיירות שגרו במלון, בקיצור —
בחור עליז.
״התחלנו לצאת, ואז ראיתי שהוא מבזבז
המון כסף. עיקר הבילויים שלנו היו
בבאר ובמיסעדות של המלון׳ אם כי לפע־

..הוא השאיר ב״שושך
עשרות אלפי די,
והמלצרים אמדו לי
שלא אצא איתו.״
מים היינו יוצאים לאכול גם בקפה דליה.
או לחברים שלו, לראות טלוויזיה, אבל זה
הכל.
״הוא היה מבזבז המון כסף בצורה ראוותנית.
למשל, פעם נסענו במונית, זה היד.
עוד לפני שהוא רכש לעצמו מכונית, והחשבון
היה 30 לירות. משה שלף הרצל,

שניהם הלכו הצידה ושוחחו ביניהם בלי
שאני אשמע.״
אולם לשולי היו בכל זאת סימנים כי
משהו לא בדיוק כשורה. אך בסערת החיים
הטובים שהיו לה עם מלכה, היא פשוט
סירבה לשים לב אליהם .״המלצרים בשרתון
הכירו אותי, ואחרי שראו שאני יוצאת עם
משה, באו אלי ואמרו לי שלא כדאי לי
לצאת איתו, וכי הוא לא בשבילי. לא שמתי
אליהם לב, אבל אני בטוחה שהם ידעו
משהו• בשרתון מסתובבים המון בלשים׳ ו אני
בטוחה שהם דיווחו למישטרה על הכסף
הרב שיש למשה. הוא שילם למלון 70 אלף
לירות עבור השהייה במלון והביזבוזים ש היו
לו שם.״

^ ולם, הרומן כץ שולי למלכה כימ־עט
שהסתיים עוד לפני שמלכה נעצר.
״תפסתי אותו מתעסק עם שתי תיירות במלון,
והודעתי לו שאנחנו גומרים. אמרתי
לו כי אני לא מסוגלת להתחלק בבחור שלי
עם נשים אחרות.

להקפיא את החברה ולחיות על הכסף שהוא
הרוויח.״
למלכה היתד. אומנם חברה בשם כלנית,
אולם בבדיקה שערכה המישטרה לאחר ש הוא
נעצר, התברר כי החברה הפסידה
למעלה מ־ 80 אלף לירות, ולכן הוא משך
את ידו ממנה.

** לכה הוא גם נכה צה״ל. במיסגרת
//שחתו הצבאי הוא איבד באימונים את
אחת מעיניו .״הוא סיפר לי כי בנוסף

שהוא אוסטרי, ואפילו יצאנו איתם ערב
אחד לאכול. זה היה ערב נחמד, ומהשיחה
שלהם אי־אפשר היה להבין בכלל שיש
להם עסק של גניבת יהלומים.
״את החשוד השלישי, גיסים בוחניק,
פגשתי רק פעם אחת בחיי. הוא ניגש אלינו
פעם, בזמן שהשתזפנו בבריכה של שרתון.
משה הציג לי אותו כחבר שלו, זאחר־כך

ך* ערב שהוא נעצר, הוא התקשר
איתי בטלפון וביקש שנחזור. הוא
אמר לי ששתי הבחורות במלון היו סתם
פלירט בלתי־חשוב וצדדי, ושהרגש שלו
אלי הוא עמוק ורציני, ושאני היחידה בלב
ישלו. אז ידעתי שאני חוזרת אליו.״
בינתיים הופסקה האהבה בין השניים על־ידי
החוק. שולי טוענת בלהט רב כי לא
תחזור אל מלכה, אך למרות זאת באה
לבית־המישפט, ואף ביקרה אותו בבית-
המעצר.
״אחותו אילנה ואמא שלו ביקשו ממני
ללכת איתן לבקר את משה בבית־המעצר.
הוא היה שם נורא עצוב, והיה לו רע מאוד,
אבל הוא בעצמו אמר לי שהוא חושב
שהוא יקבל לפחות שלוש שנים בית־סוהר.
עד שהוא ייצא משם, אני מזמן כבר אהיה
נשואה — אז הרומן שלנו גמור וסגור.״

41 1 |1 1 1

411

(המשך מעמוד )21
משום הצום הקשה והחום הרב. עבודת-
הביצורים מתחדשת במלוא עוזה. אדני
הרכבת, מהמסילה שמתקופת התורכים, נעקרים,
ובעזרתם מחזקים את הגדרות ומוסיפים
עליהן.
מטוס פאנטום, אותו מנווט טייס סקרן,
שועט ברעש מחריש״אוזניים נמוך מעל
המחנה, ונוסק מייד כלפי מעלה. המתנח לים
מפרשים זאת מייד כאות־הזדהות של
חיל־האוויר עימהם.

יום א /שעה 1530
שיירה בת 12 מכוניות ובה אוהדי המתנחלים,
נעצרת על-ידי חיילי המחסום שליד
הכפר ענתבא, המסרבים לאפשר לשיירה
להמשיך בדרכה. נוסעיה מחליטים לחסום
את הכביש, ויוצרים פקק,-תנועה ענק.
תיגבורת בראשותו של מושל טול־כרם
מגיעה למקום, והמושל מחליט לפנות את
השיירה בכוח. רק אז מתפזרים האוהדים
וצועדים ברגל בקבוצות קטנות דרך הה רים,
אל מקום ההתנחלות.
חברי מזכירות המתנחלים בני קצובר,
מנחם פליקם ויוסף ארציאלי, עוזבים את

11 1 1 1 1 ^ 1 1

הר מטכ״ל
מוז מן ל תי או ם
ף שעה עשר כערב נערך התדריך
1האחרון למתנחלים, על-ידי חברי מז־כירותם.
מוחלט סופית להתנגד רק התנג דות
פאסיבית. מיספר קנאים דורשים להתנגד
בכוח. אחרים מציעים לדחוס את גג
הבניין באנשים ולנתץ את המדרגות המובילות
אליו. המזכירות מתנגדת, וטוענת
כי הדבר מסוכן. חברי המזכירות מבקשים
מהמפקד המקומי לקשרם עם הרמטכ״ל,
ומזמינים את מוטה לבוא להתנחלות׳ כדי
לתאם עימו את הפינוי.

יום כ /שעה 0030
שיירה בת 31 אוטובוסים של אגד
מגיחה מכיוון טול־כרם, וחונה בצידי
הכביש, מרחק ארבעה קילומטרים מההתנחלות.
בגלל עיקול הדרך אין המתנחלים
יכולים לראות את השיירה, אולם עד מהרה
פושטת הידיעה על נוכחותם.

ליל-

שי מו רי ם
** שרות מדורות מודלקות, וסביבן
יושבים הצעירים שבין המתנחלים,
משוחחים, ומתכננים את הצעדים שלאחר
הפינוי. בקבוקי יין אדום־מתוק נשלפים,
ושני חניכי תנועת עזרא נתפסים על-ידי
האחראים על המטבח שעה שהם מנסים
לסחוב קפה וסוכר. אחרים הצליחו בכך,
וקפה חם בכוסיות פלסטיק מסייע למתנח לים
להישאר ערים. כל הלילה.

יום ב׳ ,שעה 0300

הרמטכ״ל ואלוף פיקוד־המרכז יונה אפ רת
מגיעים למאהל. חברי המזכירות מודי עים
להם כי הוחלט סופית שלא להתפנות,
אלא על־ידי החיילים. שני הצדדים מסכי מים
כי הפינוי יהיה נקי ואלגנטי, ללא
אלימות מצד המתנחלים, וללא הפעלת כוח
מצד החיילים.

לאבד אי
ש שמעון י בו א
ך י* כ־סרן צעיר, המלווה את הרמטכ״ל,
1פונה, בנוכחות מוטה, אל הרב מרדכי
הלפרין, ואומר לו :״לא חשוב מי צודק.
חשוב שאני ועוד מאות קצינים וחיילים
לא ישנים בגללכם כבר ארבעה ימים.״
הרב הלפרין שותק. הרמטכ״ל מבטיח למתנחלים
כי יתחילו לפנותם בשעה חמש
בבוקר. המתנחלים מבקשים להרוויח עוד
שעה, והרמטכ״ל מסכים לשש.
בדרך חזרה מתעכב הרמטכ״ל ליד ה מאהל
הצבאי ומתקשר באלחוט עם ביתו
של שר הבטחון :״אנחנו מפנים אותם
בעוד שעתיים וחצי,״ מוסר הרמטכ״ל .״לא,
לא כדאי שאתה תבוא הנה, שמעון.״

יום כ׳ ,שעה 0515

ביד המתנחלת
*111
שעורכת פטרול
יי^יי

שמירה, ספק נגד מחבלים, ספק נגד צוז״ל.
ההיאחזות, אך לא לפגי שהובטח להם
כי יאפשרו להם לחזור, ויוצאים לירושלים
לפגישה עם שר-הביטחון בלישכתו.

ארכה
עד הערב
^ מתנחלים ניתנת ארכה עד השעה
/שבע בערב, לפנות את סבסטיה.
באותה שעה מאפשר צה״ל לשיירת מש איות
להיכנס להתנחלות, ולהביא מזון טרי,
לאחר יום הצום.

יום א׳ ,שעה 1000
מועד האולטימטום של שר־הביטחון פג.
המתנחלים מתקשרים עימו ומבקשים דחיה,
משום שלדבריהם עוכבו על־ידי מחסום־
דרכים בדרך מלישכתו לסבסטיה. הארכה
ניתנת לשעה תשע בערב.
שעתיים קודם־לכן הגיעה למקום יחידת־צנחנים
שהתמקמה בשטח, הקימה תחנת-
קשר בעלת אנטנת־ענק, מתחה קווי־טלפון
ושלחה סיורים למחנה, להכרת השטח.
למתנחלים ברור כי הפעם, הכוונה לפנותם
רצינית.

מכונית גרר שעל דלתה רשום גרר בני־ברק,
מגיעה למיגרש־החנייה המאולתר
של ההתנחלות. על הכביש הראשי מתחי לים
לנוע האוטובוסים, באורות חנייה.
יחידת צנחנים מתקרבת לשער מחנה-
המתנחלים ונעצרת שם, חייליה מתחילים
לפרק את הקונצרטינות שבשער.
יחידה אחרת של חיילים עורכת פעולת-
איגוף, מגיעה לצידו האחר של המחנה,
ונעצרת שם. הערים מבין המתנחלים ממ הרים
להעיר את אלה שנשברו והלכו לי שון.
ממהרים להתרחץ, להתרכז ליד המיב-
נה ולהתחיל בתפילה.
הכל ממתינים לאות להתחלת הפינוי.

יום ב׳ ,שעה 0540
האות מגיע בדמות שיירת־מכוניות בהן
הרמטכ״ל. אלוף הפיקוד, האלוף ורדי,
ותת־אלוף שליו. הרמטכ״ל עורך ניסיון
אחרון לשכנע את המתנחלים לעזוב את
השטח מרצונם.
באותה עת ממהר הרב מרדכי הלפרין
לעבר גוש החיילים, ובידו רמקול :״חיילי
צה״ל,״ הוא קורא לעברם ,״ברוכים הבאים
לאלון־מורה. מלאו את הפקודות, אבל אם
רגש וחום יהודי. חייל צה״ל זה אצלנו
קדוש.״ קצין צעיר העומד לידו קורא
לעבר החיילים :״לא לענות לו.״
הרמטכ״ל מורה להתחיל בפעולה. או טובוס
ראשון נכנם בהילוך אחורי לשטח
ההתנחלות. החיילים ניגשים בהיסוס אל

מתנחלים בודדים ומבקשים מהם לעלות
לאוטובוס. הרב הלפרין פולט הוראות לצבאו,
דרך הרמקול :״אף אחד לא עולה
בכוחות־עצמו. שיקחו אתכם בידיים, לא
פחות מארבעה חיילים כל אחד.״ הרמטכ״ל
שואל ממנו את הרמקול ומבקש מהמתנח לים
לא להקשות על החיילים.

ת פי ל ה —
סגו ל ה נגד פינוי
** עכור שמונה דקות מתמלא האוטו^
בוס הראשון ויוצא לירושלים. אוטובוס
אחר נכנם במקומו. כמאתיים מהמתנחלים
מתרכזים לתפילה, כשהם חבושים
טליתות ותפילין. הרב הלפרין פונה לרמט־כ״ל
ומבקשו שהחיילים לא יאספו מתפללים.
כששואל אותו הרמטכ״ל כמה זמן
תארך התפילה, משיב הלפרין :״כמה
דקות,״ והרמטכ״ל מורה לחיילים לא לקחת
מתפללים.
אחד המתנחלים, יהודי עבדקן, מטפס
על עץ ברוש גבוה ומתנודד עימו ברוח.
שני חיילים מנסים להוריד אותו, אך
הרמטכ״ל ממהר אליהם ואומר להם להפ סיק
.״הוא עלול ליפול ולהיפגע.״
החיילים נמנעים מלגעת בנשים ובבחו־רות
צעירות. אחת מהן, נערה כבת ,16
רצה אל חברתה, ובדרך נופלת ומועדת.
למעלה מעשרה חובשים הנמצאיס במקום
מגלים לפתע שיש להם פרנסה, ומסתערים
לטפל בה. נערה זו היתה הנפגעת היחידה
בפעולת־הפינוי.
בינתיים מתרכזות הנשים כולן במרכז
ההתנחלות במעגל שירה. הגברים, שסיימו
להתפלל, מחליטים ליהנות מהבטחת הרמט*
כ״ל לרב הלפרין, פורצים בשירה וברי קודי
מעגל.
כעשרה מתנחלים עולים על הגג, אותו
גג אשר משך ארבעה ימים איימו כי יהפ כוהו
למצדה שנייה. בזהירות ובמהירות
מסלקים אותם מהגג — ישר לאוטובוס.
התמונה השכיחה היא של ארבעה חיילים
הנושאים מתנחל שציציות־טליתו מתנפנפות
ברוח, ומעלים אותו על האוטובוס.
פה־ושם תקריות בעיקר לשוניות :״אתם
ממלאים פקודות בלתי חוקיות כך
חרב בית המשפט תזכרו את כפר
קאסם.״
אחד המתנחלים שהועלה לאוטובוס מצ ליח
לקפוץ חזרה דרך החלון. שלושה
חיילים דולקים אחריו בצחוק רם, לוכדים
אותו ומעלים אותו בעדינות חזרה לאו טובוס.

יום
כ /שעה 0730
מרבית הגברים שבין המתנחלים הועמסו
על האוטוטוסים שיצאו לדרך. גוש הבחו רות,
הכולל כמאה נשים, מחריד את האי־זור
בשירה רמה הגובלת בהיסטריה. פד.־
ושם נראות נערות צעירות מייבבות מפחד
פן יגעו בהן החיילים.
אב, שעדיין לא פונה, מנסה לחלץ את
שתי בנותיו מהמעגל, בקראו לעבר חברי
המזכירות, מהבודדים שנשארו בשטח :
״ככה בדיוק נוהגים המחבלים. מנצלים
נשים כדי להתחבא מאחריהן.״

הר מטפ״ל
שלט ב מצב
ך* רמטכ״ל ניגש למעגל הבחורות
1 1עם הרמקול ומנסה לדבר עימן• הן
מגבירות את השירה ומחיאות־הכף, ואינן
מאפשרות לו לדבר. הוא קורא למפקדי
הכוח ומורה להם לפנות עם חייליהם את
השטח .״המפקד,״ פונה אליו אחד הקצינים
״אתה עושה להן עוול. הן ממתינות כבר
ארבעה ימים שגברים יטפלו בהן ויסחבו
אותן.״
ברגע שמתברר לנערות כי הצבא מת פנה׳
הן ממהרות לרוץ לעבר האוטובוסים
ולעלות עליהם. בשטח נותרים רק כמד.
עסקני-מתנחלים. הרמטכ״ל ניגש אליהם,
כשעל פניו ארשת רווחה ולוחץ את ידיהם.
אחד מהם פותח ספר גמרא, ומנסה
להוכיח לרמטכ״ל ולאלוף הפיקוד, כי ההתנחלות
היא מיצתה. הרמטכ״ל מאזין באו-
רו־רוח, בסבלנות ובתרבות שאיפיינו אותו
משך כל המיבצע. את המצב מציל נהגו
של אלוף הפיקוד :״המפקד, בתשע יש
דיון• צריך לנסוע.״
חברי המזכירות ומיספר עסקנים נשארים
בשטח, כדי להעמיס את הציוד על
המשאיות והטנדרים .״מגיע להם,״ אומר
אחד החיילים שנשארו לשמור ,״הם עשו
כל כך הרבה צרות, שיעבדו קצת עכשיו.״
במדינה עסקים
ר 3דא *דווינים
המועמד איים להשכיר דירתו
לטישפחה גרוזינית — אם
ועד־הבית יתעקש?פגות
את המישרד
הפירסומים האחרונים על 25 אלף דירות
ריקות בישראל, לא הפתיעו את יגאל כהן,
המועמד מיספר 40 ברשימת הליכוד ל כנסת,
ומראשי ע״מ. שכן כהן, שהוא
מושבניק, הינו אחד מבעלי אותן דירות.
בשנת 1966 השקיע כהן 40 אלף לירות,
וקנה דירת שניים וחצי חדרים ברחוב
הכנסת הגדולה ,8בשיכון בבלי בתל״
אביב. כהן עשה עסק טוב: הדירה שווה
כיום לפחות 200 אלף לירות. הוא נהג
להשכירה לאנשים שונים, ולא היו בעיות.
אך לפני שבועות אחדים החליט כי דמי״

מועמת לכנסת בהן
גרוזיני או מישרד?
השכירות ממגורים אינם מספיקים, והש כיר
את הדירה למישרד. כאשר תבע ועד־הבית
לפנות את הדייר המישרדי, סירב.
הוא הודיע לוועד כי אם לא ירשו לו
להשכיר למישרד, ימסור את הדירה לסוכ נות,
כדי שתביא למקום משפחה גרוזינית.
ועד הבית לא נרתע, לא ויתר, העדיף
גרוזינים על מישרד.
כהן ממשיך לחפש דיירים שיהיו מוכנים
לשלם 850 לירות לחודש דמי-שכירות.
בספים השופט צ 1עד עם ה 3ז?
גם בבתי־המישפט חדלו לממיר ע? הבנקים
שופט בית־המשפט המחוזי בתל־אביב,
אלישע שיינבוים, ניצב בפני דילמה חמד
רה. מולו היתד. מונחת בקשתו של היהלומן
יהודה סידוף, לבטל את צו־עיכוב
היציאה מהארץ התלוי ועומד נגדו.
סידוף שרד בהליכי גירושין מאשתו.
עד לסיום משפט הגירושין, הוציא נגדו
בית־הדין הרבני צו־עיכוב־יציאה. אבל סי-ן
דוף נאלץ, לרגל עיסקי־היהלומים שלו|,
לבקר בחו״ל. הוא הציע לשופט להפקיד
בבית־המישפט ערבות בנקאית בכל סכום
שיידרש, כדי להבטיח שאמנם יחזור לארץ.
אבל הבנקים היום אינם כנראה כבר מר.
שהיו פעם. זאת הבין גם השופט שיינבוים.
הוא חכך בדעתו, התלבט ושקל: האם אפשר
עוד לסמוך על ערבות בנקאית?
הפועלים לא טוב ז בסופו של דבר
הגיעו השופט למסקנה: יציאתו של חסידוף
מהארץ תותר, בתנאי שיפקיד בבית המי־פט
ערבות בנקאית בסכום של 50 אלף
ל״י. ובתנאי שהערבות תינתן רק על־ידי
אחד משני הבנקים הגדולים במדינה: בנק
לאומי או בנק דיסקונט.
אבל ההחלטה עוררה את תמיהתו של
עורך-הדין אהרון ברקאי, פרקליטו של
חסידוף .״האם ערבות של בנקים אחרים
הפועלים בישראל,״ שאל ברקאי ,״כמו
בנק הפועלים, אינה טובה לבית־המישפט?״
הפך השופט בסוגייה והפך בה, עד שהגיע
להחלטה: הוא הוסיף להחלטה כי
בית־המישפט מוכן לקבל גם ערבות של
י־דרל רדסרירר־יו־נ־ד

דוגמנית ה צ מו ת
פותחת בית־ספר
ל ד 1גמנ 1 1ת
כיון ןשלדעתה:
ולא לפרצוף המפורכס שלהן, על זה אני
כבר לא מדברת, בשטח הזה השואה היא
טוטאלית.
״אבל אין פלא בכך, אם חושבים, מי
הן בעצם הדוגמניות שלנו. כל בחורה,
שיש לה יותר מחבר אחד עוד בגימנסיה,
ושאמא שלה פעם אמרה לה שהיא דומה
לאיזו שחקנית־קולנוע, מחליטה שהיא
כבר דוגמנית.
״חלק מהן הולכות ללמוד באחד משניים־
שלושה בתייספר לדוגמניות שקיימים כארץ,
משלמות ממיטב כספן, ולומדות באופן
שיטתי כיצד ללכת על המסלול. את
הדברים היסודיים, כיצד להיות אישה,
כיצד להתנהג, כיצד לדבר, כיצד להת-

״\וחג 111י\\01111 1
1א 111111־1
י -דוגמניות

הישראליות

) 1 / /שוות כלום. בשום מקום בעולם לא
היו נותנים לדוגמנית ישראלית -מצוייר,
לעלות על המסלול אפילו לדקה אחת.״
הצהרת־מילחמה זו על עולם הזוהר
הישראלי גישמעת !מפי אחת מדוגמניות
הצמרת של ישראל, והיחידה מביניהן
שזכתה להכרה ומערכה ממשיות בחו״ל,
אסתר (״אתי״) בן־זאב.
אסתר בת ה־ ,28 צעירה יפהפיה בעלת
גיזרה חטובה ועיני שקד חומות גדולות,
החלה את קריירת הדוגמנות שלה עוד
בהיותה נערה בת .17 למדות גובהה הרב
( 178ס״מ) ,זינקה תוך חודשים מיספר
לצמרת עולם הדוגמנות הישראלי, אולם

כבר אז החליטה כי היא תהיה שונה מה אחרות,
רצינית יותר, מעמיקה יותר.
עד לגיוסה לצבא, בילתה אסתר שנה
תמימה בפאריס, כבשה את האופנאים הצרפתיים
אשר החליטו כי ״היא נולדה
להיות דוגמנית,״ ובעיקר למדה הרבה
ועבדה קשה.
תוך חודשים מיספר נמנתה כבר עם
׳סגל הרגומניות הקבוע, של האופנאי הנודע
איוו סן־לורן,
אחרי שנה חזרה לבית הוריה שבקריית־מוצקין,
כשתהילת חו״ל מלווה אותה גם
כאן. משך חודשים מיספר עבדה אסתר
ערב־עדב, ערכה מאות תצוגות עד לגיוסה
לצה״ל.

ג מנו ת הי שרא לי ת
__ הי א שו א ה

גועל נפש

בן־זאב כלפי הדוגמניות חברותיה למקצוע.

ן• ם נישואיה, לבחור חיפאי בשם משה
^ !וייס, בעל חברת שמירה מהגדולות
:בארץ, ועקב לידת שני ילדיה, פרשה אס תר
מהמסלול״ ״עכשיו, אחרי שהילדים
שלי גדלו קצת,״ אומדת אסתר ״יש לי
זמן ללכת יותר לתצוגות-אופנה. למרות
שפרשתי, אני מרגישה את עצמי עוד
שייכת לעולם נפלא זה.״
אסתר הציצה בשנית, וניפגעה .״ראיתי
בחודשים האחרונים הרבה תצוגות, והז דעזעתי.
הדוגמניות שלנו הן מתחת לכל
ביקורת. הן לא יודעות ללכת, לא יודעות
להתנהג על המסלול. לפעמים חשבתי
שאני נמצאת בתצוגת־אופנה של תנובה,
או משהו כזה! .כאשר ראיתי את ההילוך
המגושם, חסד־העדינות. אבל גרוע מכל
זה, חוסר־המיקצועיות שלהן.
״אין בארץ אפילו דוגמנית טובה אחת.
אני אומרת זאת, למרות שכמה מרוג־
׳מניות־הצמרת הן ידידות טובות שלי,
:ואולי הן תיפגענה. אבל אני בטוחה שהן
חושבות כמוני. יש דוגמניות גרועות יותר
וגרועות פחות, אבל אין אך אחת ממש
טובה.
״לא רק שהן נראות נורא על המסלול,
אלא שלבקר בחדרי־ההלבשה שלהן זו
חודיה !מחרידה. למדות שהן לובשות דגמים
שלא שייכים להן, הן לא טורחות
בכלל להתרחץ. יש כאלו שאפילו לא
מגלחות את השיער מתחת לביודהשזוי.
״על איפור נכון, כך שישימו לב לדגם

אפר נכון, ובכלל: מה הוא התפקיד של
הדוגמנית — לא מלמדים אותן שם, כי
לזה אין זמן.
״כך קורה שהן אינן רוכשות את התרבות
האמיתית של הדוגמנית, והופכות לה יות
נערות סתמיות הצועדות על מסלול-
עץ סתמי, כשזרוק עליהן איזה דגם של
לבוש או בגד ים.״

שו א ה
הי שרא לי ת
^ ולס אסתר החליטה לא רק לב־קר
את עמיתיה־לומיקצזע, אלא גב
לעשות .״החלטתי שצריך להציל את עולם
הדוגמנות הישראלי,״ היא אומרת .״צריך

הדגמה בהילטון
רות בית־הספר שלה תהיינה

אסתר בן־ 1א ב
לגדל דור חדש של דוגמניות אמיתיות,
לא מזוייפות, דוגמניות טובות ורציניות,
שתתייחסנה למיקצוע ברצינות.״
לשם כך היא פנתה להנהלת מלון הילטון
בתל־אביב, התקשרה עם אנשי־מקצוע :
אופנאים, צלמים, מאפרים — כולם !מהמעולים
בארץ, ובימים הקרובים עומד להי פתח
במלון קורס הדוגמניות שלה, אשר
אסתר מבטיחה כי ״יהיה קורס לא לדוגמנות
אלא לדוגמניות. מי שלא תיזרק
באמצע, ותצליח לסיים אותו, מובטח לה
כי תהיה דוגמנית של ממש.״

אסתר בן־זאב, העומדת לפתוח בית־ספר לדוגמניות
במלון הילטון בתל־אביב׳ ,מבטיחה כי בוג־דוגמניות
אמיתיות. בתמונה: אתי עם טבח המלון.

טלוויזיה
צליש
צל״ש לרון (״רוני״) בן־ישי עבור בת-
בת־הסיקור ;שלו על ד.מלחמד. בקפריסין
(יומן השבוע יום ו׳ ,)26.7בד. גילה בן־
ישי אומץ־לב קרבי וכישרון עיתונאי מעולה.
למרות שהכתבה פורסמה רק ביום השישי
האחרון, כדאי היה להמתין לה ב סבלנות.
הנהלת רשות השידור אף היא
נתנה צל״ש לבן־ישי עבור משימת קפריסין
׳שלו.
צל״ש לכתב לעניינים ערביים של ה טלוויזיה
ויקטור כדומיאס, על כתבתו
(יומן השבוע יום ו׳ ,)26.7בה רואיינו
מנהיגים ואחרים בגדה המערבית, בנושא
הפלסטיני. בנוסף לאומץ־הלב העיתונאי
אותו גילה נחמיאס, הוא התגלה גם ב־מראיין
מוכשר; ,ניווט היטב את מרואייגיו
ואף איפשר להם להתבטא.
צל״ש לרדיו. לתוכנית מישחק איסטר־טגי
(יום שבת ,)27.7אשר דנה בסיכויי

כתב בן־ישי

מראיין נחמיאם

אומץ־לב צבאי

אומץ־לב אזרחי

השלום וסיכוני המילחמה במיזרח־התיכון.
צל״ש לעורכת התוכנית, שהיתר. אחת המעניינות
ששודרו ברדיו בחודשים האח רונים.
אורה תמרי ולמנחה שלה ד״ר

מאחרי המסך

גבי שפר.

הכוכבים חוזרים לחדשות
-תוכנית ליצירת מתכונת

אחרת של

חדשות, נדונה עתה בחדרי־יחדריה של ה טלוויזיה.
אנשי רשות השידור הגיעו ל מסקנה
כי התחלופה הרבה שהחלה בקרב
עורכי כתבות־החדשות, גורמת לחוסר־אמינות
אצל הצופים, מאחר שלמראייגים
ולמגישים החדשים אין סמכותיות מספקת.
אחת ההצעות, שהועלו לאחרונה, היא
להחזיר לעריכת כתבות־ר,׳חדשות את כל
הכוכבים הוותיקים, בעוד שכל החדשים
יעסקו בעיקר באיסוף חומר־רקע, תחקירים
וראיונותיבינייט, וישארו מאח׳רי הקלעים.
בין אלה שיחזרו לעריכת כתבות, במידה
שהתוכנית אמנם תתקבל, יוהיוו מיכה
לימור, אשיר עזב את מבט ומתרכז היום
פולו ביומן השבוע; דן שילון, העוסק
כיום רק בספורט ולעיתים רחוקות גם
בהגשה! דן רביב העורך אומנם כתבות
אך שקוע רובו וראשו בניהול מערכת
תל-אביב! שמעון טסלר, אשר אחרי
הסיכסוך שלו עם מנהל־המחלקד, מתרכז
רק בכתבות אנושיות-סיפיוריות ! חיים
יכין, העומד לחזור מארצותתזברית, ו מרדכי
(״מוטי״) קירשנבאום.
התוכנית מעוררת התנגדות רבה בין
הכתבים החדשים של הטלוויזיה, החוש־

13 טן מאטאתנ שירת ה שי עו
011711נקשקש ״ ס.
מ שתב טיח ותו־יי
,תבטיח ותר מדי!
רק מי־שיער פנטן מכילים
פנטיל* .פנטיל עוזר קודם כל
למלחמה בקשקשים.
שימוש קבוע במי־שיער פנטן
מונע הווצרות הקשקשים.
פנטיל משפר את מצבו הכללי
של השיער כי הוא חודר אל
פנים השערות, מחזק אותן
ומוסיף להן ברק נאה.

פנטיל מאט גם את נשירת השיער
כי הוא נקלט בשורש השיער.
דרוש מי־שיער פנטן המתאימים
לסוג השיער שלך( .קיימים 4
סוגים).
פנטן — מי השיער עם פנטיל
— פטנט של חברת הופמן
לה־רוש.
להשיג בבתי מרקחת ובחנויות
מובחרות.

שים כי מתכונת כזו של חדשות תמנע את
קידומם במחלקת החדשות.

תור מבוי, ומותו־ שוו 1ר

אסוד דהוו!,־ אוו אדי זיסן

מילחמה עזה התלקחה לאחרונה בין
העיתונות לבין הטלוויזיה. שתי היתקלויות
בין נציגי שני אמצעי־תיקשורית אלה הובאו
בפני מועצת העיתונות, שסירבה לדון בהן.
ההיתקלות הראשונה אירעה בעת מסיבת־עיתונאים
שערכה השרד, שולמית אלוני׳
בנושאי צרכנות. עם העיתונאים הגיע ל מקום
גם צוות־טלוויזיה, בראשותו של
איתן אורן. העיתונאים טענו כי הטלווי זיה
מפריעה למסיבת־העיתובאים, ודרשו
לסלק את הצוות. אחרי ׳ויכוח סוער בן
חצי שעה, נכנעה שולמית אלוני לעיתו נאים,
והצוות נאלץ לעזוב את המקום, לא
לפני שהתלווה לכך אקורד צורם. אחד

בשעה טובה נערכו הבחירות לוועד
עובדי מהלקודההדשות. בחום השישי לפני
שבועיים נבחרו עמוס ארבל ואמיר
שביב לכהונה בת ארבעה ימים בילבד,
וביום השלישי האחרון, בבחירות החוזרות
שנערכו, נבחרו שני אלה בשנית, אולם
אליהם עורף אף דן רביב ממערכת תל־אביב.
מעניין, כי בעוד שרביב לא היה
כלל מועמד בבחירות הראשונות, הוא זכה
בבחירות החוזרות ל־ 15 קולות מבין ה־15
האפשריים, בעוד שארבל זכה ב־ 13 ושביב
ב־ 12 קולות בילבד.
אולם, ההזדמנות שבה התכנסו מרבית
עובדי החדשות נוצלה להשמעת דברים
חריפים כנגד ראשי מהלקת־יד,חדשות. ה טענה
הראשונה כנגד מנהל המחלקה צ בי
גיל, וכנגד רכז המערכת אלי ניסן, היתד,
שהם לא באו לישיבה עצמה, כדי להמעיט
בחשיבות ועד העובדים, אולם נשמעו
עוד טענות כנגדם, המורות הרבה יותר.
אחת הפיקנטיות בהן היתד, איסורו
של אלי ניסן להעיר אותו עד שעודבוקר
מאוחרת. ניסן אסר על עובדי המחלקה
אותה הוא מרכז, לטלפן אליו הביתה עד
לשעה 10.30 בבוקר, למרות שכל עיתונאי
מתחיל ייודע כי בנושא החדשות אין הגבלת
שעות כלל. כמדכן הובעה דאגה לנוכח
הוסר־ד,בהירות לגבי המשך עבודתם של
גיל ׳וניסן ולגבי היורשים שלהם. העובדים
טענו כי הם מקבלים את המידע שלהם
בנושא זה מן העיתונות, וכי מצב זה

החל מהשבוע שעבד משדרת הטלוויזיה
הירדנית בכל יום שישי, סרט מסידרת
קולומבו.
בכל מוצאי שבת משדרת הטלוויזיה הירדנית
סרט מעולה, ממיטב הסרטים של
הגל־החדש האמריקאי. מי שנמאסו עליו
הסרטים משנות השלושים והארבעים, המוקרנים
בטלוויזיה הישראלית, יוכל לצפות
בסרטים החדשים בירדן.
הקרנת קולומבו והסרטים החדישים מת חילה
בשעה עשר ו־ 10 דקות׳ לפי שעוננו.
1ו<8ם,ג,-ה ב־1\1\.
גלי צה״ל עומדים לשדר תוך שנה ב־
.?.^1.התחנה הצבאית, המשדרת 24 שעות
ביממה וללא שביתות למיניהן, מקדישה

כתב צבאי שי ואשתו
נוילחנזה

חבר־ועד רכיב הצבעה אינו בריא כלל.
׳ראשי הטוענים כנגד השניים היו מנשיה
(״מנשק׳ה״) רז, עמוס ארבל ושדי רז.
בוויכוח הושמעו אף טענות לגבי הלנת
שכר של עובדים על־פי חוזה מיוחד, על
חליוקת־נטל בלתי־נכונה המביאה לכך ש כתבים
מסויימים עובדים שיבעה ימים
בשבוע, על חוסר נוחלים לגבי קבלת כתבים
חדשים, יוכן הובעה התמרמרות רבה
על נסיעתו של רון כן״ישיי לקפריסין.
הטענות לא היו כנגד בן־יישי אישית —
אלא כנגד הדרך בה הוחלט על נסיעתדשלו
דווקא.

צידוגל־־צבע בטדוויזיר
הטלוויזיה הישראלית החלה לצלם בצבע.
אומנם, עדיין מוקדם מדי לצפות לטלווי זיה
צבעונית אצליניו, אך הוחלט לצלם
אותן דראמות, אשד יש להן סיכוי להימכר
בחו״ל (בעיקר באירופה) בצבע, מאחר ש־תחנות־ד,שידור
האירופאיות כי,מעט שאינן
משדרות עוד בשחור לבן.
הדראמה הראשונה שצולמה בצבע היתד,
הכלה ויצייד־יהפרפוים, שהופקה על־פי תס ריט
שנכתב לטלוויזיה במיוחד על־ידי
ניבים אלוני. .מפיק וובמאי הסרט היה
רם לוי, והצלם יצחק אודן. לצידם של
יוסי בנאי וגילה ׳איל,מגור השתתפו
בתוכנית כעשרה שחקנים נוספים.
הצילום בצבע מייקר את ההפקה בב־
!^ ,150 אולם אם מצליחים למכור את הסרט
לתחנה זרה אחת, מתכסה הפרש מחירים
זה שבין צבע לשחיור־לבן. במידה שתצליח
מכירת הכלה וצייד־הפרפרים, תמשיך ה טלוויזיה
לצלם בצבע אותן דראמות שנוש איה!
יתאימו לשידור בחו״ל.
העולס הזה 1926

מכתבי היומון ג׳רוסלם פוסט, קרא ברית-
חתו לעפר אהד מבני עדות-המזירח שהיה
בצוות־ד,טלוויזיה :״פנתר שחור״.
ההיתקלות האחרת היתד! ,ביום התמוט טותו
של בנק ארץ־ישראל בריטניה. ה טלוויזיה
צילמה בסניף הבנק בתל־אביב,
ולמחרת בבוקר נכתב בצד,רון ידיעות
אחרונות, כי התור היחיד שעמד מול קופת
הבנק, היה תור אותו ביימה הטלוויזיה
לצורך צילום. אנשי מערכת תל־אביב מוכ נים
להישבע כי הדבר הוא שקר מוחלט,
וכי מאומה לא ביויים על־ידם בבנק.
כשפנתה הטלוויזיה למועצת העיתונות,
כדי להתלונן על שני מקרים אלה, סירבה
זז לטפל בהם, מאחר שרשות השידור
אינה חברה במועצת העיתונות. המועצה
טענה כי עלול להיווצר מצב בו תפרי
המועצה יתלוננו כנגד הטלוויזיה, והמועצה
לא תוכל לטפל בתלונותיהם — לכן אין
היא יכולה לטפל גם בתלונות הפוכות.

את מרבית זמן השידור שלה למוסיקה,
בעיקר מוסיקת פופ, יוה ישפר את
איכות הקליטה והשמיעה.
בינתיים עומד גלי צה״ל אף להחליף
את כל המשדרים שלו במשדרים החזקים
פי־ארבעה מאלה הקיימים. בעוד כשבוע
יוחלף המשדר באיזוד המרכז, ותוך חוד שים
אחדים ווחלפו גם המשדרים שבצפון,
פרמה, בביקעה, בנגב ובסיני.

ח1י 1ה 3ח 1>1מ אר
מני פאר קיבל חנינה ממפקד גלי צה״ל
מרדכי (״מוטקה״) נאור. פאר הושעה
לפני שבועות מיספר, לאחר ש״שכח״ להופיע
לשידור חי.
פאר הוזמן להנחות תכנית חדשה בשם
גבר ואישה, שתשודר אחת לשבועיים.

מסן־־עשן על 8נה״ל
משבר חריף פרץ בין הטלוויזיה לבין
שילטונות דובר צה״ל. הכתב הצבאי של
הטלוויזיה, נחמן שי, היעלה תלונות חרי פות
ביותר כנגד דובר צה״ל, תת־אלוף
רב (״דובלה״) שיאון, אשר לטענת שי
יצר סביב צד,״ל מסך־עשן בכל הנוגע
לעבודת הטלוויזיה.
שי טען בפני הממונים עליו, כי דובר
צד,״ל אסר על אלופי צד,״ל להתראיין בטלוויזיה,
טיירפד שני ראייונות שהיה-אמור
לערוך עם הרמטכ״ל רב־אלוף מרדכי
(״׳מוטה״) גור, אסר עליו לבצע מיספר
כתבות אותן החליטה הטלוויזיה לערוך,
כמו הכתבה על הקו הראשון של צה״ל
בסיני — ובאותה עת ניסתה לכסות עליו
לצאת לכתבות בהן מעוניין צד,״ל, אך
הנטולות כל ערך עיתונאי.
דוגמה נוספת להתנכלות דובר צד,״ל
לטלוויזיה, לטענת שי, הוא הסרט אותו
ניסה להפיק הון כן־ישי, על השינויים
בצה״ל, אותו מנע בעדו דובר צה״׳ל לע שיות.
הטלוויזיה הטילה על שי להמשיך
במאמצים להפיק סרט זה, כיוון שרון
עומד לחזור לגרמניה, אולם לאחר נסייונות
מיספר הודיע שי כי לא יעלה בידו להכין
את הסרט.

רגל ז ד? ל או ה די?<3ו 3 8ו
לאוהדי קולומבו, אשר ברשותם אנטנה
הקולטת גם את ירדן, הרי בשורה טוביה.

מנחה פאר חנינה התכנית תהיה מעין מדור-שידוכים, בו
תופיע מדי שבועיים רווקה אחרת אשר
תשוחח, טלפונית, עם רווקים מעוניינים.
במידה שהיא תמצא, דרך הטלפון, את
אביר־חלומותיה, תקבל מהתחנה הצבאית
זוג כרטיסי-קולנוע במתנה.

217

סידרה שלישית -המועמדות הסופיות לתואר מלכת המים: אופירה, תמר ודליה

מעל עמודים אלה משקיפים פניהן וגיזרותיהן היפים
של שלוש מועמדות נוספות לתחרות מלכת־המים, זד
מתקרבת ובאה.
אופירה בן־שימחון היא יפהפייה בת 21 ילידת חיפה,
שחורת שיער, שיש לה אח־תאום יפה כמוה, ועוד אח
קטן בן שלוש. אופירה שירתה בצה״ל, לא חשוב איפה,
והיא חסידה נלהבת של כדורגל דווקא. עובדה: כש־נבחרת
הולנד הפסידה לזו של גרמניה, התאבלה אופירה
עם כולם. היא עצמה ספורטאית מצטיינת, ואפילו היתה
פעם אלופת חיפה בריצה.
הלבוש היחיד המקובל עליה הוא צירופים שונים

של ג״נם וטריקו, בכל שעות היום, מה שלא מפריע לה
לעבוד כדוגמנית־מסלול וכיועצת־יופי של חברת־תמרו־קים.
חוץ מכל אלה, היא אוהבת גם לקרוא סיפורי־אה־בה,
ורצוי שהסוף שלהם יהיה עצוב, שאפשר יהיה לבכות.
ילידת חיפה גם היא, תמר שבח בת ה־ ,18 יפהפייה
בזכות עצמה. תמר לומדת בבית־ספר מיקצועי־ תיכוני
של ״ויצ״ו״ ,במגמת האמנויות, ומקווה להיות מודה
למלאכת־יד, כשתגדל. כיום היא משמשת כדוגמניודבית
של חברה גדולה.
יותר מכל היא אוהבת מוסיקת־פום, ויש לה אוסף־
תקליטים גדול. מי שרוצה לקנות לה מתנה — הבחירה

ברורה: תקליט, ורצוי כזה שעוד אין לה. כשהיא לא
מאזינה למוסיקה, יש לה חבר קבוע, חייל, איתו היא
מבלה את שעותיה הפנויות.
דליה מזור בת ה־ 20 הייתה חיילת בחיל־האוויר. ילידת
חולון יפהפייה, בעלת עיניים ירוקות גדולות, עור
שחום ושיער שחור. התקופה המאושרת ביותר בחייה
היתד. שירותה הצבאי. אבל כיום היא עובדת כקוסמי
טיקאית במכון־הקוסמטיקה של לתיקה.
דלית רואה בטיפוח־היופי משימת־חיים, לא בילוי־זמן,
והיא מאמינה באמונה שלמה שטיפוח כזה חייב
להיות חלק בלתי־נפרד מתודעתה של כל אשה.

תיווכח השבוע כי תזדמן לך אפשרות להגדיל
את הכנסותיו
או לעמעם את הובאו•
תיך במידה ניכרת.
אתה מצוי גמעב של
אי״ודאות בקשר לנסיעות
או לימודים,
לפני שתנקוט בצעד
חפוז, מוטב שתשקול

אם לא כדאי לד לד21ב
מרס -
20 באפריל
חות עניינים אלה. החיים
החברתיים שלן
יהיו כעת מגוונים במידה בלתי רגילה.

אל תחליט החלטות חשובות בשבוע זה.
אינך רואה בבירור מעשיהם
של אחרים, וגס
לאחרים יש עתה דיעה
מוטעית עליך. מצב זה
של עירפול יפוג לקראת
סוף השבוע. בחיי האהבה
שלך צפויים לך
והתרגשויות. סערות תיווכח כי לנפש האהובה
עליך תהיה הש פעה
על רגשותיך. הש תדלי
לבלות במסגרת חברתית רחבה יותר.

אתה נמצא בתקופה בה אתה נוטה להקדיש
את מרבית
יניע החופשי לביתך
ולמשפחתך. זו הזדמנות
מתאימה לקשור
מחדש קשרים חברתיים
שהזנחת בגלל
טרדותיד בעבר. השתדל
שלא לפזר את מרצד
על פני יותר מדי
ו 2ב מ אי -
20 ביוני

שטחים. כדאי לך לג-
צל את תקופת הרוגע
הנפשי בה אתה מצוי להתעמקות יתר.

תאוחים

תכונתך לבחון בל בעייה מכל צדדיה
ולהיות זהיר ושקול בהוצאת מסקנות, תסייע
לך השבוע לעזור
לידיד הזקוק לעצתך.
לכוכב ונוס י׳ש השבוע
השפעה ניכרת על תענוגות
החיים שלך. אך
הישמר לבל יפגע הדבר
בעבודתך. התיחם בספקנות
לכל הצעה מיסח־ריח
שתוצע לך השבוע. ז**>.ז*י>1יו^ 0
מציעיה אינם מבקשים
את טובתך לקראת סוף
השבוע תגבר אי־המנוחה הנפשית שלך. צא
לחופשת סוף־שבוע למען הרגעת עצביך.

מאזנ״ס

אתה נמצא בקדחת של הכנות לקראת
מאורע אותו אתה עומד
להגשים בקיץ. כדי ש לא
תפטם את עצמך
באשליות מרובות• תקלות
בלתי־צפויות עלולות
לשבש את תוכניו־י
תיך.
הרפתקת אהבים 11110 קלה עלולה לפגוע בחיי
הנשואין שלך. אל
; ביוני -
נ< 2ביולי 1 תבזבז וחסוך לימים
קשים. לבשי בהיר. בבילוי
סוף־שבוע הבא שלך החליפי מקום.

גורלו של בן-משפחה הנמצא רחוק מהבית
יעסיקך וידאיגך.
למרות שלא קיבלת ממנו
סימן חיים מזה
זמן רב, אין מקום לחשש.
קרוב לוודאי שלקראת
סוף השבוע
תקבל מכתב או פרי־סת־שלום.
כדאי לד
לבצע בדייקנות את
הוראות הממונים עליך
מבלי להתווכח.
נטיה למרדנות עלולה לסבך אותד•

קיץ יפה

ורומנטי בשמלות בוטיק ביבו! ,אותן תיכננה האופנאית רחל ברזין
עבור המועמדות לתחרות ״מלכת־המים,״ שתיערך בקרוב. את האיפור
הצעיר והטבעי העניקה למועמדות חברת־התמרוקים הגדולה הלנה רובינשטיין.

בעיות פינאנסיות מעכירות את רוחך ונוטה
לשפוך את חמתך
על אנשים שאינם אש מים
בכך. צפויים לך
חיכוכים עם אחד משו־
.תפיד או חבריו לעבודה.
כדאי לך לשקול
אם אין זו עקשנותך
שמערערת את היחסים
ביניכם. המכתב מחו״ל
לו אתה מצפה לא יגיע
אליך השבוע. חופשתך
מתקרבת ובילוי נעים ישמח את ליבך.

ייתכן והקשיים שנגרמו לך לאחרונה בעבודתך,
נגרמו משום ׳־
שעשית אותה ביחידות
וללא סיוע. כדאי לך
להמשיך בעבודה זו כשאתה
מוקף באנשים
העשויים להועיל לך.
צפוי לך השבוע שטח
התעניינות חדש, אולם
גס הוא לא ישביע את
שאיפתך ללמוד ולדעת 1111111*401
ככל האפשר יותר. הצבעים
ההולמים אותך ביותר, הס הסגול
והוורוד. תפרי שמלותיו בצבעים אלה.

1ן ש(1

גברת לאה גוטליב היא אחת הבעלות של גוטקם, והיא
אשר מתכננת ומעצבת את בגדי־הים והחוף מאריגים
אירופאיים בלעדיים לחברת גוטקם, בהם לבושות גם
המועמדות השנה. בשעת מטפלות הנערות בתכשירים
של חברת וולוו. בתמונה שלושת המועמדות המתחרות על
התואר ״מלכת המים״• יושבת תמר, עומדות דליה ואופירה.

הבטחות שציפית להגשמתן והן לא התממשו
יגרמו לד לעוג-
מת-נפש. השתדל להמתין
בסבלנות ולא לזה יהיה התפרץ.
עבורך
שבוע מצויין להתקדמות
בלימודים.
׳אם תתגבר על התרגשותך
בשעת הבחינות,
עתה עשוי לקצור ציונים
מפתיעים. פגישה
מיקרית עם בן מזל
תאומים עשויה להוליך ידידות עמוקה.
מיספר המזל שלך הוא ,8ויום חמישי
הוא הי ום המוצלח ביותר להימורים.

משהו ביחסי האנוש שלד עם הסובבים
אותך בעבודתך עלול להתערער השבוע.
זוהי תקופה מאוד לא
מוצלחת עבורך כדי לחפש
לעצמך עיסוקים
חדשים. לכן, נסה להבליג
ולדחות הכרעות
למועד מאוחר יותר.
השתדל במיוחד להי מנע
משגיאות של מה
בכך במשימות המוטו
2בדצמבר -
19 בינו א ר
לות עליך שאחרים
עלולים לנפחם ולנצלם
נגדך. מהשבוע והלאה עשויות כמה
מתפיסותיך המחשבתיות להשתנות כליל.

ספקנות הנוגעת ליחסים הרומנטיים שלך
עלולה להטריד את מנוחתך.
מישהו האהוב
עליך אינו יכול להחליט
בצורה חד־משמעית
בעניין החשוב לך מאוד.
השתדל שלא ללחוץ
עליו ולהתערב בשיקוליו.
החל מסוף השבוע
מצפה לך תקופה של
פעילות קדחתנית הקשורה
בענייני כספיח.
בבעיות הנוגעות לתוכניותיו לגבי הקיץ,
שקול בעצמך ואל תתפתה לעצות אחרים.

זני

אם אתה נמצא רובד בכולך בתיכנון נסיעה
רחוקה ומקדיש את בל מרצך להשגת ה אמצעים
להגשמת תוכנית
זו, היזהר ! מאורעות
בינלאומיים עלולים
לשבש את מאמציך.
הקפד שלא לפגוע
בידידים. האגוצנטריות
שלך מביאה אותך לעיתים
לשכוח את קיומם
של אנשים אחרים
9ו בפברואר ־
בעולם, מלבדך. זוהי

20במרס
תקופה מצויינת להת*
חיל בדיאטה שאתה דוחה את שמירתה
מעת לעת. את מפריזה בהערכת ההשפעה
שיש לחיצוניות שלך על אנשים אחרים.

רהיטי יבוא
במחירים ען ראליים

? ! 1 1וגץ

הו 1ו ל 0

1 9 2 6

לרהיטי רונדו הגיע משלוח של
רהיטי ייבוא בדגמים ובמחירים
שטרם נראו כמותם בישראל.

הנחה לעובדי בטחון 1צה״ד

מכירת הפתעה! חיסול המלאי
של מערכות סלוניות-במבחר עשיו־־־•
מתוצרת הארץ במחירי מפתיעים.

־זעוווז׳זגדו ח3ה\3ח011ח3ס 5
הריהוט הסקנדינבי
דיזנגוף ,203ת א 233011.7 ,צייטלין 8ו, ת א260336.7 ,
מערכות סלוופינות אוכל• חדרי עינה• חדרי ילדים שטיחים ואביזריכר

אבדה לך טבעת, ארנק, מטריה ...או שמא
רק את הפיל המשפחתי שלכם השארת
באוטובוס ...בכל מקרה מ חל ק ת האבילות
ברחוב הגליל 3תל־אביב ל שרותן!

מאוזן :

מאונך :

)1אלת הצייד, הסהר והצניעות)4 .
״שמוני ...את הכרמים״ )7 .אולם שעשו עים
)10 .רגל מלאכותית )11 .אלת הנוער.
)12 מטבע יפני )14 .בעל מימדים) 16 .
ארץ השמש העולה, בפי יושביה )19 .רי פוי
)19 .מדינה צפוך אפריקאית )23 .אף,
עוד )25 .כלי לגריפת אשפה )26 .השמין,
התנפח )27 .עז־לב )29 .גוף שלישי נקבה.
)31 סיומת לרבות )32 .הן )33 .כיצד)35 .
נישא )36 .אויב )37 .מן ההורים )38 .אמונה
)40 .ערימה של גרגרי־תבואה)42 .
לבוש צבאי )44 .כופר )46 .מבני נוח)47 .
לא עבה )48 .גוף )49 .מחצית שריהו־,ם־
ברה )50 .מושב־מלכות )52 .תואר הולנדי.
)54 בהשאלה: לב )56 .בעל-גאווה)58 .
ממתק עשוי סוכר שרוף )60 .סופר אמריקאי
(ש״מ) )62 .נכנם לבית שלא־כחיק.
)64 מאור קטן )65 .אביונות )67 .מסתובב.
)68 בזמן ההוא )69 .זרבובית )71 .מסיפרי
המיקרא )73 .מילת ברירה )74 .כואב)76 .
מילת־זירוז )77 .נוטל משאינו שלו)79 .
מתבקע מן הביצה )81 .מייסד דת, שכונה
״הנאור״ )82 .כולל בתוכו )85 .קריאת־השתאות
)86 .מאפה־בצק ממולא מיני מתי קה
)87 .שולי הבגד )89 .שחקנית־קולנוע
נודעת >ש״פ) )91 .אליינציה )92 .יונק מ־סידרת
המכרסמים.

)1מיפלצת אגדית )2 .לעבר• )3יסוד
כימי )4 .לוקחת )5 .תאריך בחודש שבט.
)6״שבר״ )8 .יסוד כימי אלמתכתי)6 .
מגיבורי ״הוואי 0־5״ )13 .משמש לליבוי
אש )15 .נחש ארסי ביותר• )17 ממיני
הספחת בעור )18 .מדינאי בריטי ש הוציא
פקודות לרעת היהודים ב־א״י
)20 .היה נשיא דרום־קוריאה)21 .
רברבן )23 .כמו 23 מאוזן )26 .זן ומפרנס.
)27 לאן• )28 כלל כלי־שיט השייכים ל מדינה
)30 .ראש אלי מצרים )32 .עליו
מניחים את הראש )34 .כלי־קיבול לנוז לים•
)36 חברת־הספנות הישראלית )37 .קיטור•
)39 משקה העשוי מדבש )41 .רב־חסד,
חנון )42 .גרם־שמיים )43 .מונרך.
)45 עולם ומלואו )48 .רום, הוד )49 .נטי עת
עצים )51 .קמיע בצורת חיפושית.
)53 סוטה מן הדרך הישרה )55 .פקודה.
)57 גם )59 .מכלי־השחמט )61 .אביו של
שאול )63 .רגולטור 64 .א) שרודפים אח ריו•
)66 כבד־גוף )68 .חוזדדהתקשרות.
)70 תבואת־קיץ )72 .אות בא״ב העברי.
)73 שיר הלל )74 .מייסד תורת התפתחות
המינים )75 .מילת־קריאה )77 .תחילתו של
גומר )78 .בירת הנגב )80 .נחרך, נצרב.
)81 מחבר־אופרות איטלקי )83 .שם מת קינים
פצצות גרעיניות )84 .שיש ביכולתו.
)88 עלוב )90 .די!

במדינה
צה״ר
הו. איזה נ־ סשו1ד>ז

נשות הרצועה הצעירות
מסתירות את פניהן —
אך חושפות שדיהן
ב8גי החיילים הישראליים
עוד יש מקומות מסויימים בארץ׳ בהם
הלירה הישראלית היא עדייו לירה,
ואפילו לאגודה יש עדייו ערך.
במחנות־הפליטים ברצועת עזה מתייחסים
ללירה הישראלית ברצינות, עובדים קשה
כדי להשיגה, לא ממהרים לבזבזה. בשוקי
הרצועה אפשר לקנות שני קילו מלפפוני-
יצוא בלירה אחת. ולמי שמתמקח, מורי דים
עשר אגורות מהמחיר. בלירה קונים
גם קילו וחצי עגבניות, או אבטיח עסיסי.

כתם ״העולם הזה׳ /המשרת כמילואים
כרצועת-עזה, הכיא עוללות
מן החיים שם, ומן היחסים
שהתפתחו כין חיילי צה״ל לבין
תושכי המקום.
לא רק המזון זול ברצועה, עבור בחורה
צעירה ונאה משלם התושב המקומי
מוהר בסך 4,000ל״י, בעוד עמיתו תושב

צת נשים, מחליטה דווקא הצעירה והנאה
בהן כי הגיעה שעת ההנקה. היא חולצת
לתינוקה שד בנוי לתלפיות, ולנו לא נו תר
אלא להיאנח.
בחולייה •שלנו יש שני חיילים, המשמ שים
בחייהם האזרחיים כמורים. כתוצאה
מכך, אחד משיטחי־ההתעניינות העיקריים
שלנו הוא בתי־הספר המקומיים ותלמידיהם.
ילדי
הרצועה מציפים את הסימטאות
העקלקלות והצרות של מחנות־הפליטים
בהמוניהם. מחווה קטנה מצידנו, אמירת
שלום או בוקר טוב, מניבה תוצאות נפלאות.
הילדים
מזדנבים אחרינו כל העת, ב המונים.
הם מבקשים רק למשוך תשומת־לב.
וכאן קורים דברים שקשה להסבירם.
כדי למשוך תשומת־לב כזו הם ״מתלבשים״
,למשל. על הקטן והחלש מן הילדים
שבחבורה, ומפליאים בו מהלומותיהם.
פעמים הם מאלצים ילד בן שלוש
לעשן, ואפילו מטילים בו כוויות.
לבבות גפרור על הלשון. כאשר
התחלנו משוחחים עם הילדים. נתגלה לנו
כי •שיטות החינוך ברצועה מוזרות ביותר.
עשרות ילדים, מבתי־ספר שונים,
סיפרו גירסות שונות של הסיפור שמו־ריהם
הולמים בהם בפירקי־ידיהם.
כאשר אחד הילדים נתפס כ־שהוא ממ־

השאריות שעו
,מצב רוח״ 1
מעתה לה שיג גם בארץ א ת
התכ שיר הצרפתי ה מקורי
היעיל ביותר נגד קשק שי ם
ונ שירת שערות.
־פטרול האד תכ שיר מספר 1
בכל ארצות אירופה

לאנשים בעלי שיער מכסיף־
־פטרול ה אד באריזה הכחולה
נסיון של 40 שנה הוכיח
ש־פטרול האד הוא התכ שיר
הבדוק היעיל והנדר ש
ביותר באירופה.
נסהו תיווכ ח!
לה שיג בכל בתי המרקחת
בארץ.

נסחו חאן
מורים כמילואים

הופיע בספרי כיס

הבחורות מתעללות בנו
הגדה נאלץ לשלם 12,000ל״י, ואילו ער־בי־ישראלי
משלם — 20,000ל״י לבחורה.
העמס כבל יכולתך־ .גם תעריפי-
הנסיעה זולים. צי של מוניות, טנדרים
ומכוניות פרטיות קטנות, מסיע את הפועלים
ממחנותיהם שברצועה לעבודה ביש ראל•
.שיטת הנסיעות דומה ל,תפוס ככל
יכולתך,׳ אלא •שכאן המוטו הוא, העמס
ככל יכולתך.׳
ת־שעים אחוז מכלי־הרכב הפרטיים ברצועה
הם מדגם פיאנו . 1100 כאן מש תמשים
בהם להסעת נוסעים. הפיאטים
הקטנים דוהרים על הכבישים הצרים
ובדרכי־העפר, כשהם עמוסים חמישה־שי־שה
פועלים כל אחד.
פועל כזה משלם תמורת נסיעה עד אש קלון
לירה ישראלית אחת בלבד. אילו
נזקק לשירותי אגד, היה נאלץ לשלם
עבור הנסיעה בין שלוש לארבע לירות.
הנשים ברצועה עובדות בפרך, מעלות
השחר ועד לשקיעה, ובלילה הן נוסעות
לשוק, למכור את סחורתן.
שדיים מותר להראות. נשות
הרצועה לובשות שמלות ארוכות עד לרגליהן,
מתחתיהן מכנסיים ארוכים, ואת רא שיהן
מכסות רעלות שחורות או לבנות.
כאשר קרב אליהן בן־המקום, הן מכסות
ברעלה את סנטרו, ואילו כאשר עובר
חייל ישראלי, הן מכסות ברעלה את כל
הפנים, מותירות פתח עבור העיניים.
אך במהרה גילינו כי בעוד שכיסוי
הפנים הוא חוק בל־יעבור, הנה הנקת
תינוקות מותרת גם כאשר חולף גבר
בסמוך. זוהי שיטת־ההתעללות המקובלת
ביותר על הנשים ברצועה.
לא פעם, כשאנו חולפים על־פני קבד
העולם הזה 1926

שיך לדבר, גם לאחר שהוכה, מצית המחנך
הדגול •שלו גפרור, ומכבה אותו על

לשונו •של הילד.
כאשר שאלנו את הילדים, אם הוריהם
יודעים זאת, השיבו בחיוב ואף הוסיפו,
כי לא פעם מזמינים ההורים את המורים
לשיחה, וממליצים להרביץ לילד ״יותר
חזק, כדי שייפתח לו השכל.׳׳
אנו מרבים לשוחח, באנגלית, עם התל מידים
הנקרים על דרכנו. ובעיקר עם
אלה המסיימים בימים אלה את בחינות־הבגרות
שלהם. השיחות הן בנושאים
כלליים, תוך הקפדה לא לגעת בנושאים
פוליטיים, בשל המדים שאנו לובשים.
שני המורים שבינינו מאוכזבים מאוד
מרמת הידיעות ומשיטת הלימוד. הם טו ענים
כי שיטת־הלימוד ברצועה מיושנת,
מדכאת כל יוזמה לחשיבה עצמית, מתנהלת
תוך שינון החומר ולמידתו על־פה.
מסורת כבל מחיר. סיפרי-הלימוד
ברצועה הם אלה הנהוגים במצריים, מהם
הושמטו קיטעי־שיטנה הנוגעים ליהודים.
תוכן הספרים נתגלה לנו ככרוזי־תעמולה
מיפלגתיים, לא כסיפרי־לימוד כלל.
ספר שעסק בנושא ״מצריים המודר נית״
,ציין, כי לאחר ביצוע הריפורמות
על־ידי הנשיא גמאל עבד־אל־נאצר, נעל מו
כל העעותים הכלכליים והחברתיים,
וכי עד אז שררו במצריים שוחד ושחיתות
,״רק בגלל האנגלים.״
הצעירים משננים את החומר, מאמינים
באמונה שלמה כי אכן הפכה מצריים
כבמטה־קסם לגן־עדן עלי־אדמות, חולמים
על עתיד טוב יותר, אך אינם מתירים
לנשותיהם הצעירות להסיר את רעלותיהן.

להשיג בחנויות הספרים ודוכני העתונים בכל הארץ.
מאת צוות עתונאים בכיר המחדל המחדל בצרפתית
מאת צוות עתונאים בכיר
המחדל באנגלית •
מאת צוות עתונאים בכיר הפרפר מאת הנרי שרייר
בנקו (המשך לפרפר)
מאת הנרי שרייר
מגרש השדים
מאת ויליאם פ. בלאטי
לא שם זין •
מאת דן בן אמוץ
לזכור ולשכוח
מאת דן בן אמוץ

כל מה שתמיד רצית לדעת על המין
ולא העזת לשאול
מאת
כל אשה יכולה • מאת מאת
כמעיין המתגבר
באלהים אמא אני שונא
את המלחמה מאת מילכוד 22 מאת ההסדר
מאת

#יופיע בקרוב
הפצה

ד״ר דייוויד רובן
ד״ר דייוויד רוגן
איין ראנד
יגאל לב
ז׳וזף הלר
הלו קאזן

־־־ חברה להפצה בע׳׳מ, רח׳ צ׳לנוב 13—15
ת״א, טל.823701 .

קריאה נעימה בכריכה קלה

עשר אצבעות — רות חפר

אמנות נאיבית
בן־עמי 283902 ,3

או בעל מקצוע אחר ואינך חבר בקופת גמל
של בנק לאומי
קופת גמל
מציעה לך עסקה מצויינת•
לקבלתפר טי ם נו ספי םטל פן א ל יועצי קו פו ת הג מלשל בגק ל א 1מי
ב ש עו ת 3אחהי־צעד 6בערב, בי מי ם א׳ -ה־ ,ט ל פון 52375 :־ 0 3
או מלאושלחת לו ש זה.

קו פתגמל ״ עצמה״ ש ד, רו ט שי ל ד , 19 תל־ אביב.
אני מעוגין בקבלתפר טי םעל קו פתגמל ־־עצמה״

כ תו ב ת טלפ ון :
גא לטל פן א לי בשעות

העולם הזה 1926

לגור פראש־פינה, וכשגם ראש־פינה נג מרה
לו, יחזר לתל־אביב, ופאן פגש את
המלחינה דרורה הכקין ובילה זמן־מה
גם במחיצתה.
אבל גם זר, לא היאר־־ר ימים, ואז פגש
יוסי את שיטרית אור היפה, מי שהיתר,
אשתו של יוסי, מוזן, שהגיעה בינתיים אשתו של העיתונאי ורדי, בן־יעקב,
ואחר־כך ידידתו הטובה של במאי־התיא-
ארצה׳ עמדה מייד על המתרחש, וטסה
כל עוד רוחה בה אל אמא ואבא שב טירון האנגלי פיטר ג׳יימיס, אבל על
וזה ׳כבר סיפרתי לכם.
אנגליה.
ובכן, מאז -שנפגשו ועד עצם היום הזה,
כו עם להסתובב יוסי המשיך בינתיים כבד
שיבעה חודשים תמימים הם ביחד
לן. עם טלה בהרג, אשתו־לשעבד של בדירת־הגג המקסימה של שימרית. ומהמחזאי־שחקן
מוטי בחרב; עם תמי
ספרים שיוסי חסיר־ד,מנוחה נרגע לחלוריפינגור,
אשתו־לשעבר של איש־הטל־ טין, ושימרית מרחפת ברקיע השביעי.
וויזיה •גדל ק ׳ה גרי, ועם הזמרת מרגעל
חתונה הם עדיין לא מדברים בשלב אנקורי לית

זה, אבל מי צריך אישור של הרבנות
כשנסגר המועדון בירושלים, עבר יוסי כשמרגישים כימו שהם מרגישים?

סיפוה־אהבה אמיחי
זה הזמן לספר לכם יעל שני ׳אנשים
יפים, שעל הרומן העכשווי שלהם נשפך
כפר דיו ואפילו במדוד הזה שלי. יצא לי
השבוע לפגוש את שביהם בקפה פינתי
שבדיזנגוף כשהם מחזיקים ידיים ונראים
מאושרים כמו שני ילדים קטנים ואבי־ביים.
וזר. באמת עושר, טוב על הנשמה.
טוב לדעת שיש עוד כאלה, ושלמרות ה עפר
העשיר של שניהם, יכלו שני אנ שים
כמו השחקן יופי ׳ורז׳נם ק י והפיז־מונאית
בעלת־הבוטיק שימרית אור,
להגיע האחד אל השנייה וגם להתמיד
בזה.

בהתחלת הדרו
צר לי להודיע לכם שזוג צעיר נוסף

יוסי, כמו שכל הארץ יודעת, היה נער-
זוהר הולל ופוחז שהדיסקוטק שלו, ג־והני
הבימניק, באילת, אותו ניהל בשותפות עם
צדוק קראום, היה מקום מועד לפור ענויות
!ושימש כבסיס של הבוהימד, התל-
אביבית בדרום.
אז אחרי שנגמרה לו איילת, נסע יוסי
לאנגליה ושם התחתן עם סוזן, בתו של
לורד אנגלי מהעיר לידס. אחרי ששהה
מיספר שנים באנגליה, שם שיחק בסר טים
לצידם של שחקנים כמו ריצ׳ארד
כרטון ורוג׳ר מור, חזר יוסי ארצה
כשאת אשתו הוא משאיר באנגליה. מיד-
רכות דיזנגוף הצמאות קלטו אותו בזרועות
פתוחות! ,והוא ניראה תמיד במקומות ה נבונים
עם החתיכות הנכונות.

זמר גולדוואסר

יחד עם צדוק קראום, שותפו משכבר
הימים, ירד לירושלים והקים שם יאת ה מועדון
שחק אותה, ששבק חיים מייד אח רי
הפתיחה ההמונית והרעשנית שלו. אבל
בירושלים שפרו השניים !וילד, בשכונת
קטמון, והמקום הפך עד־מהרה לאתר
עלייה־לרגל לחתיכות וחתיכים מכל חלקי
הארץ. המסיבות שנערכו בווילה הזאת
נמשכו ימים !ולילות ,׳ושימען יצא למרחוק
ולעיתים אפילו הגיע, בעזרת השכנים, אל
מישטד׳ת מחוז ירושלים.

כוטיקאית אור ושחקן ורז׳נסקי
אהבה ממבט ראשון

גםל בו רגנו תמת רג לי ם
אני לא יודעת איך זה קרה לי. ,אבל
כשסיפרתי לכם לפני כמד, חודשים על כל
מיני כאלה שהיו דמויות ידועות ופופו־לאריות
בחוגי הבוהימה, ועכשיו הם עסו קים
׳איש־איש בעניינו שלו הרחק מן החמת
הסוער, שכחתי להזכיר את האיש
האחד שבלעדיו מסיבה לא היתה מסיבה,
פרמיידה לא היתד, פרמיית־ ,וחתיכה לא
הייתה התיכה׳ אלא־אם־כן נראתה בחבר תו
קודם־לכן, או יותר נכון — אלא־אם־
כן צייר. אותה. כן, בדיוק. אני מדברת

על צייר החתיכות יורם ״היפר,״ ליוקיהב.
אז יורם לוקוב, שהיה נשוי בזמנו ל דפנה
טנן, אחת הנשים הכי יפות ישהיו
אי־פעם בארץ, ושלאחר גירושיו לא הפסיק
לכבוש נשים בקצב מסחרר, התחתן
לו בשקט־בשקט עם בחורה מבית סוב
בשם נאוה. הזוג המאושר עבר להתגורר
בדירה קטינה ברמת־אביב, ויורם ני תק
את קשריו עם חבריו מהבוהימד, כמ עט
כליל.
בימים אלה ממש מכרו יורם ונאוה את

בוהמי מבורגן לוקוב
אשה מבית טוב
המסיבה נגמרע
;מאד
הדבר היה באחת ׳המסיבות האחרונות
־שערכו אנשי החוג הנוצץ, באחת הווי לות
הייותר־מפוארוית שבד,רצליד,־פיתוח.
אז למסיבה הזו, שעליה אני מספרת,
באו כל היפים והיפות המיקצועיים, שח קנים,
דוגמניות, אנשי־עסקים, מיליונרים
קטנים, ואפילו במה חברי־כנסת צעירים
ופופולאריים הסתובבו בשטח. השמפניה
נשפכה כמים, והקוויאר ושאר הדליקא־טסים
יכלו להספיק בשקט לעוד חמש
מסיבות כאלו בערך. בקיצור, היד, ברור
שבבית הזה עוד ילא שמעו על הידוק-
החגורה.
ובין חטיף לחטיף ריקדו להם הנוכחים,
שחלקם באו ׳לאדדווקא עם בני־זוגם ה
הדירה
שלהם ברמת־יאביב, ויעברו להת גורר
באופן זמני בסטודיו הישן של יורם
שבשדרות נורדאו, וזאת עד שדירתם החדשה
והגדולה תהיה מוכנה.
כי יורם, שהתברגן לחלוטין, ואשתו
נאווה, כפי *שאתם מבינים כבר, עומדים
להיות להורים מאושרים בסוף החודש
הבא עלינו לטובה.
כי גם בורגנות זה טוב: ,אם לומדים
לאכול את זה.

גירושין מההתחלה
הגיע אל סוף הדרך כבר בתחילתה. הלא
הם הזמרת־השחקניית גליה ישי, ובעלה
שחקן: תיאטרון הבימה ׳רפי גולדוואפר.
רפי וגליה נפגשו לראשונה על בימת
תיאטרון בימות, ואחרי שגיד,לו דומן בן
שנה, חגגו את נישואיהם במסיבה דבת־משתתפים
שנערכה. במועדון־התיאטרון
התל־אביבי.
והנה היום, פחות משנה אחרי הנישו אים,
הם !נפרדים סופקת ואפילו התחילו
נבר בהליכי־גירושין.
בינתיים נסעה גליה להירגע באירופה,
ורפי, שנשאר בדירתם שברחוב ישלומציון
המלכה בתל־אביב, משכיח את צרותקו
בעבודה על ההצגה ליידי מקבת של יוג׳ין
ידגסקז, אותה מעלה תיאטרון הבימה.
חוקיים, לצליליה של מערכת סטריאופונית
אדירה.
ובכן, רוצה אלוהים ואחת האורחות ב מסיבה
היתד, גברת שהיתר, פעם נערת־זוהר,
אבל היום היא כבר לא־כל־כך, מה
שלא מפריע למעריציה הוותיקים להמשיך
להזמין יאותה לקשט מסיבות. והנה, הגברת
הזאת לגמה שם כמויות אדירות של
אלכוהול, ולא חדלה ללהג ולפלרטט בקולניות
עם כל מי שניקרה בדריכד.,
ובצד, כאילו בצל, עמד לו כל הערב
איש־עסקיס צעיר, שאשתו היפהפייה
נעדרה משום־מה מן המסיבה, ועקב בדריכות
אחר מעשיה של הזוהרת־לשעבר.
לקראת השעות הקטנות של הלילה, כש מרבית
האורחים הסתלקו כבר לבתיהם,
אזר איש־ד,עסקים הצעיר עוז והציע לזו־הדת
טרמפ הביתה. הגברת הלומת־יין
נענתה לו ברצון — אבל על מה שקרה
מייד אחר־כך חלוקות הדיעות.
הגבר׳ מצידו, טוען שאיך שהגיע במכו ניתו
אל ביתה *של הגברת, ועמד להו־ריד
אותה ולהמשיך לביתו־שלו, עמדה
היא על כך שיעלה אל דירתה למשקה
אחרון. ומיהו ג׳נטלמן שיסרב לגברת ענו־ג
הז ומכוסית לכוסית, עומד האיש בתו קף
על גירסתו, נתארכה השעה והנץ השחר.
כאן
מתגלה גירסד, שונה במיקצת, זו
שיל הצד השני. הגברת טוענת שהוא עצר
את מכוניתו בפתח ביתה, בכלל לא שאל
לדעתה, עלה לדירתה. מבלי לבקש רשות,
ולא נשאר איתר, רק עד הנץ השחר —
כפי שהוא טוען — אלא עד למחרת ב צד,ריים.
וזה
עוד לא הסוף. המפליא ביותר בכל
הסיפור הוא שאשתו של אישיהעסקים
הצעיר נוטה להאמין דווקא לבעלה, ומ אשימה
את נערת־הזוהר המזדקנת בהי-
מפלות לצעירים טובי־לב וג׳נטלמניים,
שמחשבותיהם טהורות וכפיהם נקיות.
מה שמוכיח שעדיין לא פסה התמימות

עז ר ת הנ שי ם ב כו תלהמער בי מל 1כלכת
ב שיפ תוני ם -וי שלרח צו שו ב 1ש 1ב
8הווי מי״וחד במינו, שלא
היה קיים בממשלתה של גולדה,
נוצר בממשלת רבין. כך למשל,
נוהגים השרים החדשים להרשות
לעצמם להתלוצץ זה על
חשבון זה, ולהמציא בדיחות
על חבריהם לממשלה, אותן הם
מספרים בהנאה רבה. הבדיחה
האחרונה שייפת לשר־ההסברה
אהרון יריב, והיא מתייחסת
לשר־בלי-תיק ישראל גלילי.
יריב מספר לשומעיו :״עצרו
את גלילי!״ וכשהשומעים שואלים
בתדהמה :״על מה?״ הוא
משיב :״בעוון שוטטות — בממשלה.״
111
כאשר הרוחות עוד סערו
השבוע על ביטול התוכנית ל החזרת
ח״ב אריאל (״אריק״)
שרון לצה״ל, סיפר ראש אכ״א
אלוף משה (״מוסיק״) גידרץ,
מי שהיה עד לפני חודשים
מיספר מנכ״ל טל רד, כיצד
גויים חזרה לצבא על־ידי שר־הביטחון
דאז, משה דיץ.
סיפר נידתן :״דיין טילפן אלי
ואמר לי, :מוסיק, בוא!׳ ואז
הלכתי להתגייס.״
:חבת הפרלמנטים האירו פאיים,
אוהת ישראל, המבקרים
;:ימים אלה בארץ, הוזמנו
לארוחת־ערב הגיגית, שנערכה

אלמוגי להמתין יחד עם האור חים,
ולנאום בפניהם.
₪כשעדיין נאבק על תפקיד
ראש־הממשלה, הוזמן יצחק
רבץ על־ידי נשיא אוניברסיטת
חיפה. אליעזר רפאלי, לנאום
בטכס הראשון של חלוקת תעו־דות־הגמר
באוניברסיטה. רבין
הבטיח אז לרפאלי שאם ייבחר
לתפקיד הרם, יבוא לנאום, ואם
לא ייבחר, לא ינאם. השבוע
נדרש רבין על־ידי רפאלי לפרוע
את החוב, נאלץ לדחות
מיספר פגישות אחרות ולנאום
בפני הבוגרים.
58 מנהלי אחת ממיסעדות־הפאר
ביתשלים נדהסו לקרוא
בעיתונים כי ראש־ד,ממשלה,
יצחק רבין, אוכל כארוחת־הצתריים
שלו פלח אבטיח ו גבינת
לבנה, המובאים לו על
מגש למשרדו. הם ידעו כי
רבין מקבל ארוחות מלאות,
הכוללות מיספר מנות, הנשל חות
לו מהמיסעדה למישרד
ראש־הממשלה על־ידי נהגו של
ראש־הסמשלה. מתוך חשש ש מא
מישהו מזמין ארוחות עבור
ראש־׳הממשלה !ואוכל אותן בעצמו,
טילפן אחד ממנהלי ה־מיסעדה
ללישכת ראש־הממ־שלה,
כדי לברר את העניין.

שנומקד, על־ידי משה דיץ, התפרץ
רביו וסילק אותו מהמקום
בתנועה של ״תפסיק לבלבל
את המוח.״ כאשר דרש ח״כ
הליכוד אהוד אולימרט ל ערוך
ספירה חוזרת, באחת ההצבעות,
התפרץ רבץ לעברו:
״מה אתה רוצה כל הזמן הצ בעות
חוזרות?״ בעת נאומו של
מגחם כגין הציץ רבין כל
העת בשעונו, עד שבגין העיד
לו על כך. בתגובה קרא רבץ
לבגין :״זו חוצפה!״

במלון דן־כרמל בחיפה, על־ידי

ראש העיר יוסן ת אלמוגי.
כשהגיע אלמוגי למקום, נוכח
כי הסעודה עדיין לא התחילה,
השולחנות אינם מסודרים, וה אורחים
רמי־המעלה עדיין ממתינים
למלצתם שיסיימו לערוך
את השולחנות. אלמוגי התרגז,
קרא לאחראי על חדר־האוכל
ואמר לו, תוך רמז לביזיון ה סעודה
הממלכתית שנערכה בכנסת
לכבוד הנשיא ריצ׳ארד
גיכסון - :כאן זה לא הכנסת,
ואני לא הנשיא ניכסון — אז
אני הולך הביתה!״ רק במאמצים
רבים הצליחו לשכנע את

׳ 8בפעם הראשונה מאז הוא
מכהן כראש־ממשלה, הראה
יצחק רביו בישיבת הכנסת, ש נערכה
בשבוע שעבר, סימני
רוגז והתפרץ מיספר פעמים
על חברי-כנסת שונים. כשניגש
אל רבץ מצליף־המערך משה
זרממן כדי להתייעץ עימו אם
על המערך להסכים לדון בהצעת
ח״כ מרדכי בן־פורת,

8נכדתו של זאב ז׳בו־טינסקי
ז״ל ובתו של הפרוס־סוד
ערי ז׳כדטינסקי ז״ל,
כתבה בשבוע שעבר אף היא

בעת אחת ההצבעות ש נערכו
בשבוע שעבר בכנסת,
מינה ה״ושב־ראש שני חברי־כנסת,
אליעזר רונן מהמערך
ומתתיהו דרדבלם מהליכוד,
למנות את הקולות. כשהגיעו
לספסלי האופוזיציה, הרגיש
מנחם בגץ כי משהו לא בסדר
בספירה, והוא קרא לעברם:
״באיזה שפה אתם סופרים?״
השניים השיבו לו במקהלה:
״בספרדית״ .ואמנם, היו״ר בחר
בשני חברי־כנסת, אשר מוצאם
מדרום־אמריקה, והיה להם קל
יותר לספור בשפת־אמם.

8בהצבעה שנערכה בכנסת
על הצעה־לסדר־היום של יצ חק
רפאל, בענייני השטחים,
נראה חבר סיעתו של רפאל
אכרהם מלמד, הידוע כיונה,
כשהוא מרים את ידו נמוך
מאוד, כ ת שמזכיר הכנסת
נתנאל לדרך, אשר מנה את
הקולות, לא יראה אותה. רק
לאחר צעקות מחבת סיעתו,
אשר קראו לו להרים את היד
גבוה, הסמיק מלמד, כנער ש נתפס
בקלקלתו, ונשא אותה
מעלה.

בבירור נסתבר שהעיתונאית,
שכתבה את הסיפור על האבטיח
והגבינה, הוטעתה על־ידי אנשי־יחסי־ציבור
זריזים של ראש־הממשלה.

8הרב
הממונה על הכותל
מטעם מישרד־הדתות, הרב ר ב
פרדה, גילה לאחרונה כי הוא
נאלץ להורות מדי פעם לרחוץ
ולמרק את אבני הכותל בעזרת־הנשים.
הסיבה: אילולא היו
רוחצים את האבנים בעזרת־

8למרות שהליכוד משתמש
בזכות קריאות־הביניים בכנסת,
ולא פעם מעל ומעבר לטעם
הטוב, הרי מנהיג הליכוד מנחם
בגין אינו אוהב שיקראו לו
קריאות־ביניים בעת נאומיו־שלו.
ביום הרביעי האחרון עלה
בגין לדוכן כדי להציע הצעה
ל3דר, ובשח״כ (המערך) יוסי
שריד הפריע לו בקריאות־ביניים,
השיב לו בגין באיום :
״אם תמשיך בקריאות־ביניים,
לא יישאר ממך שריד !״

באותה ספירה הפנה דרו־בלום
את תשומת־ליבו של רונן
לח״כ מרדכי בן־פודת מה קואליציה,
שהצביע יחד עם
הליכוד. אולם רונן סרב למנות
אותו, באמת :״עזוב את בן־
פורית, הקול שלו לא נחשב״

פעה המבריקה ביותר בערב מיוחד, אותו ערפו גלי צה״ל ויעקב
(״יענקל׳ה״) אגמון, לכבוד התוכנית ה״ 300 של שאלות אישיות,
שנערכה בשבוע שעבר ב״מועדון התיאטרון״ בתל-אביב. הרב אבי־דור
קרא בקריאת-ביניים לעבר אגמון, כי המרואיינים של אגמון
רוצים לשאול אותו שאלות אישיות, והוזמן לבמה. כשביקש
אבידור עוד שואלים מקרב הקהל, עלו לבמה מנכ״ל ״כור״ האלוף
(מיל ).מאיר עמית והעיתונאית דינה גורן. השלישיה זכתה בקרב
הקהל הרב במקום לכינוי הרב (אבידור) האלוף (עמית) גורן.

של השגריר בחוזקה כד, רבה,
עד שקיטינג לא יכזל היה
להמשיך ולהפעיל אותה משך
שעות ארוכות.

שני מלונות שהם יקרים לפחות
כמו הואלדווף אסטוריה, טתם
מתגוררים פקידי־ממשלה בכי רים
בעת ביקורם בארצות־הברית.
איינהורן טען כי הרב
גורן ״עבד (בסיורו זה) עבודת־פרך,
מבלי לאכול ומבלי לנוח.״

8תקרית בלתי־נעימה אירעה
לחיים בדאון, עוזת של
סגן ראש־הממשלה ושר־החוץ,
יגאל אלון, בעת שהשר עמד
לצאת מלוד לסיות בארצות־הברית.
בדאון ניסה להיכנס
לחדר האנשים החשובים בנמל־התעופה,
בו ערך אלון מסיבת־עיתונאים,
אבל השומרים בפתח
לא נתנו לו להיכנס. כשניסה
בראון לשכנע אותם כי הוא
עוזרו ישל השד, השיבו לו:
״לא ייתכן שעוזר שד־החוץ הולך
עם סנדלים ועם חולצה מחוץ
למכנסיים.״ רק כאשר הגי עו
פקידים נוספים של המישרד,
שהיו לבושים חליפות וענובים
עניבות, כראוי לאנשי מישרד־החוץ,
שזיהו בפני השומרים
את בראון, ניתן לו להיכנס.
! 8לשגריר ארצות־הברית
בישראל קנת קיטינג היתד,
בשבוע שעבר תאוגת־עבודה.
היה זה בעת שהשגרי׳ר חילק
מילגות־לימודים לעשתת צעי רים,
עולים חדשים מרוסיה.
אחד העולים החדשים, המתאבק
אריק דרדקמן, לחץ את ידו

ארה ניר

נציב שרות בתי־הסוהר, ישב בהצגה בין העיתונאי
נתן דונביץ ובין עורך״הדיו אריה
מרינסקי, שהתפרסם לאחרונה במישפט ביאטה קלארספלד. משך
ארבע שעות תמימות, בהן נערכה ההצגה, המתין לניר נהג במדים,
בתוך מכונית״שרד שחנתה בחוץ, בדי להסיע אותו חזרה
לביתו בפתח״תקווה — וזאת למרות שניר נוהג בעצמו.
הנשים, הן היו מאדימות מטבי עות
ה־שפתונים שמשאירות שם
הנשים המנשקות את האטים.
׳ 8איש־המיסתירין יופ!!
ג׳י גכעץ טילפן השבוע ל כנסת
וביקש את ח״כ (ל״ע)
חילול זיידל. גבעון אמר ל-
זיידל כי הוא מבקש להיפגש
עיסו בנושא חשוב מאוד. זיידל
הזמין אותו לכנסת, סידר לו
אישור־כניסד, למיזנון הח״כים.
רק אחרי שהגיע גבעון, הסתבר
כי לא היד, לו דבר אל זיידל,
אלא שפשוט רצה לזכות באי-
שור-כניסה, כדי שיוכל לפגוש
בכנסת אנשים שובים.
8כשהיה בטסת, שמע
גבעון כי אורי גורדון, מ עסקני
מיפלגת העבודה, שהיד,
אף הוא באותה עת במקום,
מספר כי מצויות בידיו מיספר
תמונות של ציירים ידועים,
אותן היד, רוצה אורי לממד.
גבעץ גילה מייד כי הוא פותח
סטודיו לתמונות בקריית־טבעון,
וקבע עם גורדזן פגישה כדי
לקנות ממנו את התמונות.
8הרב הראשי לישראל,
הרב האלוף (מיל ).שלמה
גורן, ניפגע ממיכתבים שהופיעו
בעיתונות נגדו, על ש התגורר
במלון־הפאר ואלדווף
אסטוריה, בעת סיורו בניו־יורק,
והורה למזכירו דויד אייג
הורן להגיב על מיכתבים אלה.
ואומנם, אייגהורן הצביע על

מיכתב לאחד העיתונים, בו
תקפה את תגועת־חרות, מ־שיכת
תורתו של סבה, על ש נזפה
בד״ר מי מין חלוי,
אשר היה מחותמי מיבשר האר בעה
למען פשרה עם הערבים
וממשלת ליסוד לאומי. קהגי
סיפרה
ז׳בוטיגסקי־רדבין
על מיכתב של סבה לדויד
כן־גוריץ בשנת .1935 בו כתב
ז׳בוטינסקי :״בטוחני כי יש
טיפוס של ציוני שלא איכפת
לו הצבע הסוציאלי של המדינה.
אני כזה. אילו נוכחתי שאין
דרך למדינה אלא סוציאליות,
או שזה רק יחיש את יצירת
המדינה בדור אחד — המי
מוכן ומזומן. עוד יותר: מדינת
אדוקים, שבד, יכריחוני לאכול
געפילטע פיש משחר עד שחוו—
מסכים.״
8תחרות מסיבות נערכה
בשבוע שעבר בין איש־ד,עסקים,
ומי שהיד, מנהל אל־עד, אפריים
>״בן״) כן־ארצי, ורעייתו
האדריכלית דבורה
(״דורה״) גד, לבין איש החברה
ד״ ר פוקח חירש. השניים
ערכו מסיבות נפרדות באותו
יום, ורק לאחר שהוזמנו ה אורחים
הסתבר כי לשני המקומות
הוזמנו בערך אותם קרואים.
איש מהמזמינים לא הסכים
לוותר, ורק למחרת היום התברר
כי ידו של פוקד. היתד,
על העליונה. מרבית האורחים
באו למסיבה אותה עיד דיוזג
הטולם הזה 1926

מידי אלוני ואמה

חנה היו אורחות בהופעה מיוחדת של הה צגה
״שיר ערש״ ,שנערכה לכבוד שחקנים
והוריהם. מירי טענה במסיבה, שנערכה מאחרי הקלעים, כי אמה הרבה יותר יפה
ממנה, ויכולה היתה עצמה להיות זמרת מצליחה לו היו לה הזדמנויות מתאימות.

8גם פרופסורים מסוגלים
לאבד את ד,ישליט־ בעצמם. זה
קיר, לפרופסור דויד ששון,
אחד הפקידים הישראליים ה בכירים
של הבנק הבינלאומי
בוושינגטון. ששון, השוהה ב ישראל
בחופשת מולדת, הגיע
למישרד־הפנים בתל־אביב כדי
להאריך את תוקף דרפונוו. כאשר
הגיע לדלת המישרד, טרקה
פקידה את הדלת בפניו, כשהיא
מודיעה :״המישרד סגור.״
ששון, שהיה לבוש במכנסיים
קצרים וכלל לא נראה כמו
פרופסור, לא שלט בעצבי׳ו,
שלח את ידו לעבר הפקידה
כדי לסטור לה. הפקידה טענה
כי חבט בפניה. הפרופסור טען
כי רק ״ליטף אותר.,״ קמה
מהומה גדולה. למרות צעקותיו
של ש־שון :״אני פרופסור ! אני
פרופסור!״ הוזמן שוטר, שחקר
את ששון על הפרשה.

11ח״כ יגאל הורכיץ

עוז׳ נרקיס

החליט להביע את הזדהותו עם
מתנחלי שכם, והביא להם ב מכוניתו
עשרות •שקיות שוקו
קר מהמחלסות אותן הוא מנהל.
אולם עוד לפני שהגיע למקום
ההתנחלות בסבסטיה, נתקל
רורביץ במחסומים השוגים בחיילי
צד,״ל, יאשר עמדו בשמש
החמה, חילק להם את השוקו,
והגיע אל המתנחלים בידיים
ריקות.
8בפני מצב בלתי-נעיט
עמד עיתונאי מעריב ישראל
הראל, המקורב לחוגי המתנחלים,
אשר הוזמן על־ידם ל כסות
את ההתנחלות. הראל
הצטרף אל אחת השיירות, אשר
עברו עם ג׳יפים ומשאיות דרך
ואדיות ודרכי עפר משובשות,
הרס את מכוניתו בדרך־לא-
דדך, ונאלץ לחזור לתל־אביב
בטרמפ.
בטלוויזיה צפי גיל, ידוע כ-
8מנהל מחלקת החדשות

מנהל מחלקת הקליטה והעליה בסוכנות
היהודית, הגיע להצגה יחד עם רעייתו
אסתר, בתו של דויד הכהן. עייפותו ניכרה בו, ובמשך ההצגה
צנח ראשו על הכסא והוא בילה את רוב הזמן בשינה עמוקה.
העולם הזה 1926

הווי יגאל בשן

בתיה ומשה בשן, בני המושב נחלה ליד רחובות,
היו אף הם אורחים בהצגה בה משתתפים עדנה
פלידל, אברהם מור והשחקנית החדשה חנה לשלו, הדנה בנושא החותנת. יגאל עצמו
לא היה במסיבה, נמצא בחו״ל עם אשתו מיקה, בתו של איל״הספנות יעקוב מרידור.

שונא טלפון מושבע. כאשר
מטלפנים אליו, הוא מבקש ממזכירתו
לומר כי הוא איננו,
אלא־אם־כן השיחה היא מאחד
הממונים עליו. השדרן מנ ש ה
רז מצא דדך להתגבר על
פחדו של גיל מפני הטלפונים.
כשהוא מתקשר עם גיל, הוא
מבקש מהמזכירה להעביר את
הטלפון ל־שלוחה של גיל, ו לסגור
אותו. ירק אחרי שהיא
עושה כן, מצלצל רז בשנית,
ואז נאלץ גיל עצמו להשיב
לטלפון ולדבר.
8העברית של חברת הכנסת
>ר״צ);מרשה פרידמן
אינה משופרת ביותר, ושגיאו־תיד,
גורמות לעיתים לטעויות
המצחיקות את חברי סיעתה.
פרידמן קיבלה מייכתב מאשה
תושבת ׳חיפה, המתלוננת על
עוולות שעשה לה בית הדין
הרבני בעת תהליכי הגירושין
שלה. פרידמן העבירה את ה־מיכתב
למזכיר סיעתה, יונתן
דימי, בצרוף פתק עליו כתבה
:״׳תעבור על המיכתב הזה
על מנת לראות עם יש משהו
שאנו יכולים לעשות בשביל
האשד, הזאת — היא נראית לי
נדפקת.״
) 8ראש עיריית תל־אביב
שלמה (״צ׳יצ׳״) רהט הס ביר
השבוע, מדוע הוא בוחר
תמיד בדרך הטובה ולא בדרך
הרעה. סיפר צ׳-יצ׳ז ״אצל ידיד
אחד שלי היה ׳תלוי בחדר
שלט, :בחר בדרך הטובה, כי
בדרך הרעה יש צפיפות רבה.׳ ״
81 ראש עיר אחר. ראש
עיריית ירושלים, טדי קוללו,
השתולל מכעס כאשר תושבי
שכונת גילה בירושלים הפגינו,
בשבוע שעבר, מתחת לחלון
דירתו ברחוב רשב״א, במחאה
על כי נותק זרם החשמל בשכונתם.
קוילק מילא דלי מים
כדי לשפוך אותו על המפגינים
ורק התערבותה של אשתו תמר
מנעה ממנו צעד קיצוני יזה.
׳ 8מסתבר כי התערבות האשד,
בעבודת הבעל, תמיד גורמת
לצרות. זיוה להט, אשתו
של שלמה להט רצתה לעזור
לבעלה, והמליצה בפניו על ידי דה
טובה שלה, רותי ניר,
כעל מזכירתו האישית. אולם
ניר, שהיתר, לפני כן מפקדת
כלא הנשים נווה־תירצה, הש ליטה
בבית העירייה את מיש-
טר־ד,אסירות המפורסם שלה,
והתלונות מצד העובדות צונחות
כמבול על שולחנו של
ראש־העיר.
8בוויכוח שנערך השבוע
ברדיו בין דוברי הקואופרטי
בים
לתחבורה דן ואגד, בעניין
קו השירות בין רמת־השרון ל־תל־אביב,
עליו רבים שני ה־קואפרטיבים,
הפתיע דובר דן
אהרון שני את המאזינים,
כשאמר :״אותי לא מעניין
איזה צבע יהיה לאוטובוסים,
העיקר שיהיה שירות לרמת-
השרון.״ רק כעבור דקה של
שתיקה הוסיף שני :״ובתנאי
שהם יהיו של דן.״

באשמת מתן שוחד. שיובינסקי
התייחס להנחה אותה העניק
לרנה זמיר׳ רעייתו של אלוף
ומיל ).צפי >״צביקה״) זמיר.
״רנה כל־כך ניחמדה,״ .אמר שו־בינסקי
,״אז נתתי לה הנחה.״
! ₪את מיצוות כיפוד־אב
מילא בשבוע שעבר עורך ה יומון
הארץ, גדעון סאמט
לגבי אביו, העיתונאי שמעון

ישראל פלד

ראש עיריית רמת״גן עורר סנסציה
קלה, כשהגיע למסיבה בלוויית צעירה
יפהפייה. רק לאחר שכל הנאספים ניסו לסחוט ממנו מי היא
ידידתו החדשה, אזר אחד מהם עוז ושאל אותו. בחיוך השיב
פלד :״זו בתי, ושמה חן.״ חן היא סטודנטית לרפואה בירושלים.

! 8סיבר, טובה, מדוע נתן
הנחה גדולה באחד ד״מיקרים
בהם ניתנו הנחות בקניית מכו ניות
סוסיתא, השמיע באוזני
ידידים, מי ׳שהיה בעליו של
מיפ־על אוטוקרס יצחק שו*
בינפקי, העומד עתה לדין

פאמט. האב, שהיה •שנים
רבות עיתונאי בהא רץ ׳ויצא
לפנסיה, החליט כי הוא רוצה
לחזור לעבודה העיתונאית, ו פנה
אל בנו. סאמט הקציב ל אביו
טור קבוע בשם עניינים
קטנים שהם גדוזלים, והחזיר
אותו לעבודה עיתונאית.