גליון 1927 מתאריך 7 באוגוסט 1974

מ ד רי ך
ל מ טייל

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1
1974 קורא יקר,
אנו גאים להציג בפניך את ״המדריך
למטייל 1974״ .המדריך אשר נועד לעזור,
לך הישראלי׳ להכיר את ארצות
אירופה, את תושביהן ואת מנהגיהן.
המדריך חובר על־ידי טובי המומחים.
גזור ושמור.

כללי
א. זכור כי הינך נציגה של מדינת
ישראל בפרט ושל העם היהודי בכלל.
דבר עברית, אל תעשן, אל תירק ואל
תפצח גרעינים.
ב. שמור על כללי הבטיחות, המנע
ממגע עם סוכנים זרים, אל תרים חפץ
חשוד. בחצותך את הכביש הבט ימינה
ושמאלה.
ג. הצטייד בנעליים גבוהות, במימיה,
במגדיר״צמחים, ובמצב-רוח טוב. אל תעלה
למשאית לפני שוידאת הימצאות
מבוגר אחראי.
ד. הביטוי ״כוט אוחתו״ אינו מקובל
על תושבי אירופה.

אי ט לי ה
איטליה היא ארץ שטופת שמש, למעט
ימים מעוננים. הצטייד בכובע.
האיטלקים ידועים בטוב-ליבם ובשליטתם
בשפה האיטלקית.
להבדיל מארצות נאורות. יום השבתון

נוף! באיטליה
איטלקי ואיטלקית מטיילים בשדות
באיטליה הוא יום ראשון. אל תחלל את
יום הראשון.
המאכל הלאומי של האיטלקים הוא
איטריות. בטיום הארוחה נהוג לקום
מהשולחן.
באיטליה ישנה עיר ושמה ונציה. כל
כבישיה מוצפים במים. הצטייד בערד-
ליים. כלי הרכב המקובל בעיר זו מכונה
״גלדיולה״.
ישראלים קשישים נוהגים לראות את
נאפולי ולמות.
הולנד אוכלוסיח: הולנדים.
הבירה: אמסטל.
שטח: שטחה של הולנד הוא מכפלת
אורכה ברוחבה.

הגמל -ס פינ ת המדבר
קרח לכל אדם יש שאיפות משלו. גם
לי. אני שואף לטלפון. כבר הרבה
שנים.
רציתי לשלוח זרי־שושנים לאנשים
הנכונים בדואר־הנדסה, להתחתן עם
בתם המכוערת, להיות מפעל מאושר,
או חבר־כנסת־חולה־לב־ונכה־משרד־הביטחון.
כשנפל בשמיים כוכב בי קשתי
התקנת קו, אמרתי בסוף כל
פסח ״לשנה הבאה במרכזייה הפנוייה.״
אבל כיל המרכזיות תפוסות, עמו סות,
אין קודם, אין מיספרים. אין עם
מי לדבר.
ואף על פי כן יש גמול לצדיק• לא
רחוק מהבית מצאתי שלט גדול —
כאן תוקם מרכזיית טלפונים חדשה.
באותו לילה לא עצמתי עיין מרוב
התרגשות. חזון שהתגשם, משאלה ש התמלאה,
כמה זוכים לכך? ומאותו
יום אני מלווה בעין אוהבת ובלב רוטט
את המרכזייה שלי. חרד להתקד
מותה,
להצלחתה, לעצם קיומה. זה
לא פשוט להיות מאוהב במרכזייה
מתפתחת. דורש הרבה זמן וסבלנות.
אהבה חד־סיטרית נואשת. בכל בוקר
מלטף במבטי את הטיח הצח, את הפי גומים
הבנויים לתלפיות, מעביר עי ניי
בגאווה על חמוקי־האסבסט ולבי
מלא על גדותיו.
ראונו שרפי המרום בקינאה, וזעום
זעמו לה ולי. ורוח יצא מעבים וצינן,
והקפיא את המרכזייה שלי. הקפיא מ טעמי
קיצוצים בתקציב, כמו שמתרצים
זאת העיתונים, אבל אני יודע את
האמת. שזו היתה קינאה לשמה.
ועכשיו יש לי מרכזייה קפואה• מוק פאת
עד להודעה אחרת. מיקפא־טל־פונים.
גם לבי קפוא.
אז מי שרוצה להתקשר איתי, שיש לח
גלוייה.
אני מחייג קוביות־קרחד

כשעם ישראל בא להתנחל בסבסטיה,
חיכו לו הגבעונים עם
ארגזי שתייה-קרה ואבטיחים.
מפגש היסטורי בין שני עמים.
עם אחד עולה בקול תרועה
על שדותיו של עם אחר, וזה מנצל
את ההזדמנות ומוכר לו במה
בקבוקים. עושה כמה לירות.
באילו שבך הוא מנהגו של
עולם.
העם האחד צמא, כפי שמתברר,
גם לשתייה ארצית ומיימית,
ולא חשוב מי מוכר. קונה ואינו
מסמיק.
ואחר-בך באים העיתונים ו מספרים
את מעשה האורנג׳דה
ואומרים ששני העמים מצאו בי ניהם
בסבסטיה שפה משותפת.
השפה המשותפת היחידה שנמ צאה
היא :״כמה ז לירה לי רה
ונוס.״
ועם ישראל, שמכיר כל-כך טוב
את התנ״ך, שבח כנראה את ה פרקים
הידועים מספר יהושוע.
אז תרשו לי להקיא.
פרו ורבו
אני מפרה
אני מרבה
אני משלים את השורות שדוללו והתבלו
באלך מילחמות
אני מוליד
אני ממליט
אני כבר אבא לאוגדה שתהפוך כמו בולם
לדך באגדה
אני דופק
אני שוגל
אני עסוק נורא בטין
כדי לסתום
המון בורות
באיזה בית-עלמין

הגמל הוא ידידו הטוב של ההולנדי
הימנון: אייאקס וילש דעם ועלט
קופ וינט פה פרפה פם.
ההולנדים נועלים נעליים מעץ וגרביים
מדיקט. הצטייד במסמרים. לסנדלר
קוראים בהולנדית נגר.
(המשך בעמוד ,3טור )4

אני נבוך
אני שואל
אני דורש תשובה ברורה
מדוע לא —
לשפוך ישר
על אמא־אדמה.

— ממישכתו של מייסדו —

בביאן לרמה, התנהג כרמאי.
ד״ר זוארץ

מדריד למטייל -המשד
להולנדים יש מלכה. הצטייד בזוגיים

ההולנדים אוהבים גבינה ויהודים.

(מתוך סיפרו ״נופים ואתרים״)

שוויצריה הגדולה
בשוויצריה הרים גבוהים ומכוסי שלג.
ביתו של השוויצרי נקרא ״איגלו״.

אמרתי לכם
אני לא בפאניקה, אני לא בפא ניקה.
אצלי הכל מתוכנן. אפשר לפ תוח
את היומן ולראות. בבקשה :״נו במבר
— 74 קטיף ההדרים, לקנות
מזמרה, לשלם משכנתא. דצמבר — 74
לזפת את הגג, לשלם משכנתא. ינואר
— 75 דודו מתחתן, מלחמה. לא לשלם

משכנתא.
ככה זה, אדם צריך לדעת לקראת
מה הוא הולך. מה לעשות. היום שום
דבר לא הולך בלי מילחמה בפתח.
פרס אומר שהיא תפרוץ תוך שישה
חודשים. רבין אינו נוקב תאריך, אבל
מבטיח. הלל מצהיר חגיגית, בכנס

ל או נעלםהמתנחל?

בכל שוויצריה 14 קנטונים בלבד, לכן
מרובים הילדים השוויצרים.

השילטון המקומי, שהפעם צפוי מיס-
פר עצום של קורבנות בעורף. אוזן
ישבע, בוודאי, בטקס חקלאי קרוב, כי
האבידות בקרב עובדי האדמה יעלו
באחוזים ניכרים.
״דבר״ קורא לחנך את בנותינו ל אלמנות
ובחנויות עומד להופיע ״המד־ריך
ליתום״ בהנחה. ככה זה, אדם
צריך לדעת לקראת מה הוא הולך.
בכלל, בשבועיים האחרונים אי־אפ־שר
לפתוח עיתון בלי למצוא בכל
עמוד את הבטחת המילחמה היומית
של פרס. הוא כל כך שר הביטחון ה איש
הזה, תענוג. ממש מגיע לו איזה
מילחמה קטנה.
אם אפשר היה להכניס את הצ הרותיו
לפני התעמלות הבוקר _ ה איש
היה מאושר. אחרי הכל, אם אח רי
ההצהרה ה־ 13,741 באמת תפרוץ
מילחמה לא יוכל מר קציר להאשים
את כולנו במחדל.
כולנו אשמים חוץ מפרס. הוא הזהיר.

הבצע השוויצרי מכונה ״בעצל״ .השוויצרים
נוהגים למרוח עליו ״יודל״ .הצטייד
בתחבושת אישית.
הגבינה השוויצרית מפורסמת בחוריה
הרבים. בלכתך בלילה הצטייד בפנס לבל
תמעד.

דבר המערכת
השוויצרים אוהכים נקיון

י ל די ם ־
היז ה רו
מקומוני ,

ידידנו הצלם מר טשטושי יצא לצלם מ תנחלים
כשכם.
להפתעתו הרכה גילה כי כל המתנחלים
נעלמו כעכי־היער. ככל זאת היה שם מתנחל
אמיץ אחד אשר לא נטש א ת משמרתו.
עזרו נא למר טשטושי למצוא אתהמ תנחל
שלו. נסו למצוא גם א ת כיפה־אדומה,
את הזאב הרשע, א ת פיטר־פן ואת הזרזיר.
ציכעו יפה א ת הת מונה ככחול־לכן, הוסיפו
מלח ושילחו למרכז־הרב, ירושלים.

כמדי שנה בשנתה, עם פרוס הקיץ,
מיישרים הקומוניסטים זנבם המקו פל,
מרימים ראשם המכוער ויוצאים
לבקש ד ם ילדינו הקדושים במיתקפה
ארסית נגד עמנו, נגד עצם־עצמנו ואף
לכרסם בעצמותינו יבקשו.
אלא שכהרגלם לא מודים הצבו עים
האדומים בריש־גלי בקומו ־
ניסטיותם. באים הם עלינו במס כ
אילו פורים
כות ובתחפושות
היום. מתלבשים ומתנהגים כאחד האדם
— להטעותינו, להטותינו ולהש חית
זרע ילדינו הקדושים לשווא.
ילדינו הקדושים, המרווים אדמת
בדמם הקדוש,
יהודה הקדושה
עלולים ת ו ״ ח ליפול בצפורניהם המלוכלכות,
שלא נגזזו שנים, של הקו מוניסטים
המנוולים, עוכרי ישראל
ומוצצי דם ילדינו, ימ״ש וזיכרם.
אבל אנחנו, הגדולים, ל א שכחנו.
אנחנו מכירים אותם. אנחנו מריח
י ם אותם מרחוק. אותנו הם לא
ירמו.
לכן נשנן נסיוננו המר לילדינו
ונאמר להם יום ביומו ושעה בשעתה
— ילדים, היזהרו מקומוניסטים!
ונלמדם איך לזהות קומוניסט אפילו
בערימת שחת — כל המדבר בשם
ה״חוק״ או מפגין בעד ״חוק וסדר״
או כותב בעיתון כי ״יש לשמור על
חוקי המדינה״ קומוניסט בן־קומוניסט
הינהו ואחת דינו
וכבר ידעו ילדינו לטפל בשרצים,
כי ״לך נתתי את השרץ לאבדו ולהא־בידו.״

והנקיון אוהב אותם
בני שוויצריה דייקנים המה, אחד משעשועיהם
החביבים הוא לירות בילדיהם
בקשת וחץ ולדייק ולפגוע בתפוח
שעל ראשם.
בשוויצריה אגם גדול ושמו ״אגם ג׳נ-
בה״ ,שפרושו בעברית — ״אגם שאול
בנביאים״.
ספרד ספרד היא ארץ האנוסים, אל תיטע
בטרמפים.
מנהיגם של הספרדים, הוא הגנרלי-
טימו ״פרנקו״ המכונה כך בשל מוצאו.
הרב הראשי הספרדי הוא קתולי.
ערים ראשיות: ולנסיה, שמוטי, דלי-

מטאדור בלבוש מסורתי
כנהוג בעם הספרדי מטאדור־דור
בספרד מתנהלת מלחמה עקובה מדם
כנגד השוורים( .מלחמת השוורים).
התור לאוטובוס נקרא תוריאדור.
ספרדים מפורסמים: חוזליטו (חוזה
המדינה) ,קולומבוס (מגלה הביצה),
ואסקו־דה-כמה-כמה ז (אבי התיקו המודרני)
,אתי גרוטס.
הקורטז (אסיפת המעמדות הספרדית)
מורכבת מקואליציה ואינקוויזיציה.
הספרדי אוהב את אשתו וילדיו.

לפירוז סיני ו /א ו הצהרה מצרית רי שמית
על הפסק ת הלוחמה.

בי צ ת קו לו מ בו ס:

פרשת הים־הצפוו

..מי של ח ח

חולייה מיוחדת במישרד־מכקר־המדינה
ה ת מנ ת ה כדי לחקור א ת המתרח ש ב״חב־רת
הנפ ט הלאומית״ ,החכרה הממ שלתית
שמכרה א ת הזכויות שהיו לישראל כשדות־הנפט
שהיתגלו בים־הצפוני.

מ שווז פוז ־ופרדח ״

כדי להתגבר על בעיית שיתוף אש״ף בוועידת
ג׳נבה, בצורה שישראל לא תוכל להתנגד לה, המ ציאו
ראשי מישרד־החוץ האמריקאי טכסיס, שהוא
•בבחינת ״ביצת קולומבוס״•

הפי תרון: מול ישראל תופיע מי שלחת
ירדנית ״מאוחדת״ שכה יהיו שתי ח טיבו ת
״נפרדות״ ,האחת מטעם ממ שלת עמאן
והשנייה מטעם אש ״!ז.

4 0 0אלף די״ ל שיפו ץ
די רהלר פין
סכום של ב־ 400 אלף ל״י מתקציב המדינה יושקע
כדי להתאים את ביתו של שר־החוץ לשעבר, אבא
אבן, ברחוב בלפור בשכונת רחביה בירושלים, כמיש-
כנו של ראש־הממשלה, יצחק רבין. רבין העדיף לעבור
לדירת־השרד של שר־החוץ ולא לדירת־השרד,
ששימשה את ראש־הממשלה גולדה מאיר, כיוון שלטענת
אשתו נודף מביתה של גולדה ״ריח של מושב
זקנים״ .רבץ יכול היה לבחור בביתו של אבן, כיוון
שלשר־החוץ יגאל אלון, יש כבר דירת־שרד בעיר
העתיקה.

כל הריהוט שהיה בדירת־השרד של
שר־החוץ, היה רכושו הפרטי של אבן. ה סכום
של 400 אלת ל״י, יידרש לשיפוצים
שביקשו לאה ויצחק רכין להכניס כ בי ת
ובן לריהוטו מחדש.
נוכח הטענה שהושמעה כי השקעת סכום עתק כזה
בשיפוץ דירת־שרד לראש־הממשלה, בתקופה בה
מנסה הממשלה לקצץ מיליארד וחצי לירות מתקציבה,
היא ביזבוז שידקור את עיני הציבור, טוענים מקורביו
של רבץ כי לא ייתכן שראש ממשלת־ישראל ימשיך
להתגורר בתל־אביב ולא יעתיק את דירתו לבירה.

בת שובה להא שמות כדבר הכיזבוז, טוענים
אנשי רכין, בי העובדה שאבא אכן
המשיר להחזיק בדירת השרד המ מ שלתית
חודשיים אחרי שחדל להיות שר, והמשיד
להחזיק בה ארבעה מ שרתים על חשבון
המדינה, היא ביזבוז חמ ור יותר __

ישראל תו בעתת מו ר ה

דו סי ג ה נו ספת
פקידי מימשל אמריקאים שסיכמו את השיחות
שקיים שר־החוץ יגאל אלון בעת ביקורו בארצות־הברית,
טענו כי אבן הנגף העיקרית בדרך להסדרים
נוספים בין ישראל למדינות־ערב, היא תביעתה של
ישראל ל״תמורה של ממש״ תמורת נסיגה נוספת.

לדברי אותם מקורות, מובנה ממ שלתו
של יצחק רבין להסכים לנסיגה נוספ ת כסיני
ואח להחזיר לידי המצרים כשלבים א ת רוב
שיטהו של חצי האי, ת מור ת הסכמה מצרית

0 ^11 שיקר רביו
בפרשת שרון

ראש-הממשלה יצחק רב ץ הועמד
•איה ׳שהע׳גיק
במבוכה, כ עיקכו ת
אחלונות״3 ,במיסגרתו הכל״ידיעות ן ערבו
ת ה של גול
חיש באילו גרמה ה ת 3 $
דה מאיר לביטול מינ ד החירום שהד
לאלון?(מיל ).אריאל שרון. במהלך
יאיץ נשאל רב ץ י שירות בדבר הת•
ורבותיה של גולדה בפר שה, וטען נם•
צו ת :״סיפור זה אינו נ כון:״ עורכי,,ידיעות אחרונות״ הוציאו כ עי קבו ת
הכחשה זו, א ת שמה של גולדה מפרוטוקול
חדד שיח, וניסחו א ת השאלה
מהדש, כאילו נעשה הדבר בעיקבו ת

עוד.

מבקר־־ ח מ דינ היח קו ר

מאחר שישראל כבר קיבלה את הניסוח שממיזרח
לה תשכון מדינה ״ירדנית־פלסטינית״ ,לא תוכל לטעון
נגד הרכב כזה. אם תתנגד לשיתוף ״המחבלים״,
יטענו האמריקאים שאם המלך חוסיין מקבל אותם,
גם על ישראל לבלוע את הצפרדע.

צפויים צ ע די ם
פיסקאל ״ ם נו ס פי ם
הצעדים שנקט מישרד־האוצר בחודש שעבר במים־
גרת ״מדיניות הריסון״ ,שנועדה להקל על הלחצים
שעל תקציב הממשלה, אינם האחרונים.

ככל הנראה לא יהיה מנוס כחודשים
הקרובים מנקיט ת שורת צעדים נוספת, כמטרה
לצמצם א ת הפער שכמאזן הת שלד
מים של המדינה ולספוג עוד בספים מהציבור.

פקידי האוצר טוענים כי שר־האוצר החדש, יהושע
רבינוביץ /הוא ״רואה שחורות״ בהשוואד. לשר־האד
צר הקודם, פנחס ספיר. בעוד שספיר לא היה מתרגש
במצבים דומים, נוטה רבינוביץ׳ לראות את המציאות
בעיניים מפוכחות והוא ממש ״מבוהל״ ,נוכח
התמונה שמציירים לעיניו פקידי האוצר. גם משקיעים
!זרים שנפגשו לאחרונה עם שר־האוצר טוענים
כי בניגוד לתחזיות האופטימיות שהיו תמיד בפי
ספיר, אין רבינוביץ׳ נרתע מלהציג בפניהם את המציאות
הקשה כמו שהיא.
בינתיים טוענים כמה מומחים כלכליים, כי על
ישראל להכין את עצמה כבר מעתה, במיוחד מבחינת
צבירת הרזרבות במטבע חוץ וצבירת מלאי של
מיצרכים חיוניים, לקראת המשבר הכלכלי הכלל עולמי
הצפוי תוך שנה־שנתיים.

תובנית־מנע מעין זו ת חייב נקי ט ת אמצעים
דראסטיים שכמוהם טרם ננקטו
בארץ.

השערורייה נחשפה בחקירה מיוחדת של העולם הזה
( ,)1923 שהעלתה כי ממשלת־ישראל מכרה לבנק אנגלי
במחיר אפסי את זכויותיה בשדות־הנפט הנח שבים
כיום לעשירים בעולם. החברה שהחזיקה בזיכיון
ומכרה אותו, נוהלה בידי צבי אלכסנדר, שעבר
לעבוד יחד עם סגניו, בבנק האנגלי שרכש את הזכו יות
מידי ישראל.

מירון מבקשהסרת
ח סינו ת מרו׳ כי ם
עודך־הדץ אליהו מירון, פרקליט בנק ארץ־ישראל

מ אי רדנסק׳ עו מד
ל חוו ר כ תיי ר
מאיר לנסקי, מי שהוגדר ב שעתו
באחד מראשי סינדיקט הפשע האגד
ריקאי, עומד לחזור כעתיד הקרוב
לארץ, כתייר. לנסקי, שגורש מישראל
באוקטובר 1972 ונחטף על־ידי סוכני
הפ.בי.איי. כעת שניסה למצוא מיק־לט
במדינה דרום־אמריקאית, זוכה
לפני בחודש מכל ההא שמות שהועלו
נגדו, בולל ההא שמה של אי־התייצ־כו
ת למישפט. במכתב ששיגר לידידים
כארץ, גילה לנסקי בי למרות מה
שעוללו לו כי שראל, הוא מתכוון לבקר
בתייר, כמה שהוא מכנה בלעג ״מדינ
ת הצדיקים״.
אחיו הצעיר של לנסקי, שב תקופו ת
שונות בחייו היה שותפו לעסקים,
שוהה עתה כישראל.

בריטניה, פנה במיברק לוועדת הכספים של הכנסת,
תוך בקשה להסיר את חסינות חברי־הכנסת יוחנן
בדר מהליכוד ועדי אמוראי מהמערך.

משרד־ ה חו ץיפעל

השניים טענו כי מירץ רימה א ת ועדת
הכספים, כהסתירו ממנה בי מנב״ל הבנק,
יהושע כן־ציון, ח תם על מיסמך נ א מנו ת
לגבי פיקדונות הבנק כבנקים שווייציים.

אחת היוזמות החד שות של מישרד•
החוץ, מאז עכר לידיו של יגאל אלון, היא
הבנ ת תוכני ת לפעילות הסבר תי ת מקיפה
מצד ישראל בקרב המיעוט הכושי בארה״כ.

מירץ מצטט במיברקו את פרוטוקול ועדת הכספים
מלפני שלושה שבועות, המאשר כי הוא אומנם דיווח
לוועדה על קיומו של מיסמך כזה ואף ציין כי ביקש
מבנק־ישראל לשים יד על המיסמך, כדי שהבנקים
בשווייץ לא יוסיפו לו חתימה שנייה ויהפכו אותו
בכך לתקף.
עורך־הדץ מירון הודיע במיברק, כי הוא מבקש
את הסרת חסינותם של הח״כים כדי לתבעם לדין
על הוצאת דיבה.

בקרבה פו שי ם

הכושים הם הקבוצה האתנית האנטי־ישראל״ת ביותר
בארצות־הברית ועד כה לא נקטה ישראל בכל צעדים
לפעילות בקירבם. עתה מנסה מישרד־החוץ לגייס מומ חים
שיכינו סקרים ותוכניות עבודה בנושא זה• הבעייה
העיקרית, ככל הנראה, תהיה גיוס כספים לפעילות
זו, הדרושה לדעת מומחים כדי להבטיח את הגישה
האוהדת של דעת־הקהל האמריקאית כלפי ישראל
גם לטווח ארוך.

גירו שהמפד ״ ל
מ מי שרדה חינור
אחד הנימוקים החזקים נגד צירוף ה
מפד״ל לממשלה: המסקנה שבוהו המפתיע
של ח״ב זבולון המר, מנהיג האגף הלאומני
הקיצוני של המיפלגה, נובע מ שליטתו
כמ שך זמן רב על החינוך הממלכתי-דתי,
בסגן־שר־החינוך.
בחוגי המערך התגבשה הדיעה שאין להחזיר
לדתיים עפדת־מפתח זו.
לעומת זאת יש המציעים למסור את העמדה,
במיקרה של שיבת המפד״ל, לח״כ אהרון אבו־חצי־רא,
איש העדות, המבטיח להיות מתץ יותר.

קו צ צו ה צ גו תהסר טי ם
בדילות שישי ב ת ״ א
החל מיום השישי האחרון נכנם לתוקפו האיסור
שהטילה עיריית תל־אביב על הקרנת סרטים בערבי
שבת בבתי־קולנוע, מילבד במיסגרת מועדונים, כביכול,
לסרטים טובים.

בתוצאה מכך נפסקו הקרנות הסרטים
כבמה מכ תי הקולנוע כעיר ובן כ״דרייב
אין״ ,בית־הקולנוע למכוניות שליד מיגרשי
יריד המיזרח.
איסור זה הוטל בניגוד להצהרתו המפורשת של
ראש־העיר שלמה להט, עם כניסתו לתפקידו, כי לא
ייכנע לדתיים בנושא זה. האיסור הופעל בידי נציג
הליברלים העצמאיים בעירייה, עו״ד יצחק ארצי. כתוצאה
מכך נוצר אבסורד, שבעוד שבמישור הממלכתי
נילחמים הל״ע בכפייה הדתית, הרי במישור המוניציפאלי
הם הראשונים להכנע לה.

ך — ר א שו ןראשון 11ב -ב .,ב 1א שון-ל א״ון -

ברא שון־-לא״ון

מעל פלטה מוגבהת,המפרידה את הילדים והדיירים מתנועת המכוניות והשירותים ׳.

בביס* בזר׳7י״

קרית דירות גנים ומרכז שירותים
ביחידה מגובשת אחת עם עיצוב
שכונתי כולל.

שטחי ענק למשחקים לילדים,
במפלס משחקים מיוחד מופרד
מתנועת המכוניות.

קרוב למרכז העיר, ליד שכונת
הוילות, בקירבת ה״קאונטרי קלוב״
עם גישה נוחה לכביש המהיר
לתל־אביב.

חנייה תחת גג למכוניות ומרכז
שירותים לדיירים.

:זיו• .לי״
^ 1 1 1
1 1מ?נ?

דירות רווחה בנות 3ו־ 4חדרים
ברמה גבוהה, בגמר מעולה ועם
החידושים האחרונים.

טלפון פנים, התקנה לטלפון חוץ,
אנטנה מרכזית לטלויזיה?ח/ץ? ,חט
ורדיו

מטבחים מתוצרת מעולה עם
ארונות. פורמאיקה פנים וחוץ.

? *חדי

בטחון כפול עם דלתות כניסה וקשר
פנים. איזור כניסה לבית ומעליות
משוכללות לתנועה חלקה.

שירותים כפולים בכל דירה,
חרסינות, אסלות וכיורים
צבעוניים.

מקלטים רב־תכליתיים המשמשים
גם במועדוני משחק.

אפשרות לשינויים לפי דרישת הלקוח. משכנתא עד ־ 4 0 .0 0 0 .ל״י.

משרד מכירות ראשי: ראשון לציון ,״דירות טוני״ ,רוטשילד ,40 טלפונים.941554 ,941569 :
__ תל־אביב ,״יזמה״ ,מגדל שלום, קומה ,18 טלפונים__ .54594 ,57757 :
*שכונת מגורים נוספת בסדרת פרוייקטים לבניה שבניהול ״•מוה״ שיווק וניהול.

העול ם הזה 1927

דירות *

פרסום _וימר1

של תנועה פוליטית לחזור לצה״ל בתנאי
שיפרוש מהפעילות הפוליטית, מתערב
צה״ל בחיים הפוליטיים במדינה. זהו ניסיון
ברור מצד שילטונות הצבא להחליש את
מיפלגת האופוזיציה הגדולה במדינה, ולשלול
ממנה את אחד ממנהיגיה הראשיים
ומושך־הקולות הראשי שלה.
מרוב דיבורים על פוליטיזציה של הצבא,
החלו למעשה לחייל את כל החיים
הפוליטיים שלנו. זה התחיל בהקמת ״ממשלת
קולונלים״ ,שרק אינם לובשים מדים
עם מדליות, וזה נמשך דרך הניסיון לגייס
שוב את אריק שרון לצה״ל.
אריה הרשקוביץ, תל־ אביב

גליי
,,העולם הזה״ ,שבועון החד שות הישראלי. ה מערכ ת דהמינהלה: תל־אביב,
רחוב גור מן ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
,.,עולמפרס״ .מודפס ב״דפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב כ ד
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ גלופות :״צינקוגרפיה כספי כע״מ .
העי ידהרא שי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.

...נמניתי תמיד עם מעריציו של אריק
שרון. אך תמיכתו בהתנחלויות הבלתי-
חוקיות בשומרון, ובעיקר קריאתו לחיילים
שלא למלא אחרי פקודות ״בלתי חוקיות״,
הביאה אותי למסקנה שאריק עלול לסכן
את הדמוקרטיה במדינה.
מיכאל פלר, חיפה

להתגחל —
ג 8בירדן!

אחד מחברי מערבת העולם הזה נעלם. בימים האחרונים מבליס כל חברי
המערכת את שעות הפנאי שלהם בחיפושים אחריו, ביוון שג׳ינג׳ר היה ללא ספק
חבר המערכת האהוב ביותר, לא רק עלינו, חבריו לעבודה, אלא גם על כל אלה
שנפגשו עם חוליות״הביסוי של העולם הזה בחודשים האחרונים.
ג׳ינג׳ר הוא שמו של בלב גיזעי מסוג סטר אירי, שזבה מפינו לבינוי זה בגלל
הצבע החום־ג׳ינג׳י שלו.
ג׳ינג׳ר הובא למערכת לפני מיספר חודשים על״ידי אחד הכתבים, ומייד הפך
לבן־בית. הוא היה נלווה לכתבות, הצליח לבקר עם חוליות־הכיסוי של העולם הזה
בבל רחבי הארץ, מהחרמון ועד שארם
אל־שיין, והפן להיות ם ימן־ההיכר של
צוות העיתון. בישיבות המערבת, היה
תופס מקום קבוע מתחת לשולחן הישיבות,
והוא היה חבר המערכת היחיד,
שלא נעדר בימעט מאף ישיבה.
בשבוע שעבר עסקנו בכיסוי מעשה ההתנחלות
בסבסטיה. משך למעלה משלושה
ימים, כיסו צוותים מתחלפים
של העיתון את אירועי סבסטיה, כשה-
כתבים העייפים מוחלפים בל חצי יממה
בצוות רענן. אולם ג׳ינג׳ר היה משך כל
הזמן בשטח, כשהוא זוכה למזון, ליטופים
ורעיס״למישחק הן מקרב החיילים
והן מקרב המתנחלים.
ג׳ינג׳ר אף גילה סקופ בעת היותו בסבסטיה.
היה זה בשהרמטב״ל, רב״אלוף
מרדכי (״מוטה״) גור, הגיע בשעה שלוש
לפנות בוקר, בליל פינוי המתנחלים, בדי
לנסות ולשכנע את המתנחלים, בפעם
המי״יודע-כמה, לעזוב את השטח מרצונם.
על השביל, בדרך למחנה המתנחלים,
נעצרה לפתע מכוניתו של הרמטב״ל בחריקת
בלמים.
מוטה קפץ מהמכונית ומיהר לעבר
ג׳ינג׳ר, שעמד ליד אחד הכתבים. האהבה
שהתפתחה בין מוטה, הידוע בחובב כלבים,
לבין ג׳ינג׳ר, אשר הבחין בנראה בי
לפניו עומד אביה של עזית, הכלבה הצנחנית,
הפכה לשיחת-הלילה במחנה. מוטה
סיפר לג׳ינג׳ר, בין חיבוק לליטוף, בי
היה לו פעם בלב בדיוק כמוהו, מסוג
סטר אירי. בך, בהיסח הדעת, זכה ג׳ינ-
חבר־מערכת ג׳ינג׳ר
ג׳ר לסקופ שלו: מי היתה חעזית ה״סקופ״
בסבסטיה
מקורית, עליה כתב הרמטכ״ל את סיפרי
הילדים המפורסמים שלו.
למחרת היום, בעת ראיון שנערך עם ראש-עיריית תל-אביב, שלמה (״צ׳יצ״׳)
להט( ,הראיון מופיע בגיליון זה) .לא נטל ג׳ינג׳ר חלק בפגישה. ג׳ינג׳ר, שהיה עייף
משלושה ימים של חוסר שינה בסבסטיה, ביבר להישאר לישון במכונית, שחנתה
ליד בית־העירייה בביבר-מלבי-ישראל בתל-אביב. אחרי שעתיים וחצי של ראיון
עם צ׳יצ׳ ,הסתבר בי ג׳ינג׳ר נעלם מתוך המכונית.
אם במקרה הבחנת בכלב מסוג סטר אירי, צעיר, יפהפה, רזה ובעל שיער ארוך
ומבריק, או אם שמת לב בי אחד משכניך זבה פתאום בכלב בזה, אנא טלפן למערכת
והודע לנו. אחרת קיימת סבנה שבאשר תקרא את העולם הזה, תבחין גם אתה,
עד במה השפיע עלינו היעלמו.

מכתבים מידיטריזציה
של הפוליטיקה
כאשר סולק אריק שרון משירות פעיל
בצד,״ל, ה מגי ת את המעשר, בצורך למנוע

פוליטיזציה של הצבא. עתה שמ״גו כי
מתנים את החזרתו של האלוף שרון ל-
צה״ל, בכך שיוותר על כיסאו בכנסת ו־יתנזר
מהחיים הפוליטיים. פירוש התנאי
הזה הוא למעשה מיליטריזציה של החיים
הפוליטיים. על־ידי עצם ההצעה למנהיג

טעות עשו כל תומכי היישות הפלטי-
נית, בהתנגדות ׳שגילו למעשה ההתנחלות
בסבסטיה. מנקודת־מבטם, זהו מעשה חיו בי
ביותר, והיה עליהם להזדהות עימו ואף
לסייע לו בכל מאודם. שכן, רק בדרך זו
יש סיכוי כלשהו להקמת מדינה פלסטינית
בגדה המערבית ואף מערבה מזה.
התוכנית היא פשוטה מאוד: תחילה יקומו
התנחלויות בכל רחבי הגדה המער־בית.
אחר־כך לא ישארו יותר שטחים
להתנחלות, ואז יחלו ההתנחלויות ממזרח
לירדן. כשכל שטחי ארץ־ישראל המזרחית
ייושבו גם הם, נתחיל להתנחל במידבר
ערב מיזרחה. מאין יבואו המתנחלים? מ אותו
מקום שהם באו לסבסטיה, מיישובים
הנמצאים מערבה לגדה המערבית. כאשר
תתרוקן ארץ־ישראל המערבית מכל היהודים׳
שייצאו להתנחל ב״שטחי האבות״
ממזרח לירדן, אפשר יהיה סוף־סוף להח זיר
את הפלסטינים ולהקים להם מדינה
עצמאית ממערב לירדן.
מיכל אשר, בת־ים

משה דיין מסוגל להפיל את הממשלה
הנוכחית, אלא גם להם הזכות והכוח לעשות
זאת, כשהמדובר בעצם קיומנו ועתידנו
בארץ הזאת.
גיל דגני, גבעתיים

למה שיחררו א ת פנינה זו
״העולם הזה״ ,1924״מין שיח־רור
שבזה״ ,על הסיבות וצורת
שיחרורה של הדוגמנית פנינה רו־זנבלום
מצה״ל.
קראתי בגיחוך מהול ברוגז כיצד הצליחה
הנערה הקטנה והפשוטה ממלבם,
שהמזל האיר לה פניו והביאה לצמרת
שדה הדוגמנות בארץ — לסובב את כל
צר,״ל סביב -רצונותיה ותפנוקיה, עד שזכתה
בשיחרור המיוחל מהצבא לאחר
שיבעה חודשי שירות בלבד!
כיצד יתכן שחיילת תתנה לצבא תנאים
:״אם לא היו מקבלים אותי לפני
הצבא ללהקה צבאית, לא הייתי מתגייסת
בכלל,״ או תחליט במקום האחראים מה
היא מסוגלת לבצע ומה לא :״פקידה
סתם אני לא יכולה להיות ...אני באה
ממיקצוע ומרקע שלא מאפשר לי להיות
פקידה.״ לדעתי זוהי שערורייה ! אילו
היה הדבר תלוי בי, הייתי מרתק את המתפנקת
הזו במשך כל תקופת שירותה
לאיזה־שהוא מיטבח או שולחן־כתיבה, וב־מיקרה
הגרוע שולח אותה לכלא צבאי.
דני גספר, תל־אביב
...אם אתם רוצים שנאמין לדבריה של
פנינה רוזנבלום כי השתחררה מצה״ל עם
פרופיל 97 ולא עם הפרופיל הידוע ל-
שימצה, אז מדוע אין אתם מפרסמים את
(המשך בעמוד )8

ק שק שת
הפעל את דמיונך ונסה למצוא כותרת
מתאימה לציור שלמטה, שתסביר
מה אתה רואה בו. הצעות לכותרות
יש לשלוח לפי הכתובת: ובד.
,136 תל־אביב, עבור ״קשקשת״ .ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה.

אובדן ההיגיון
...הסיכוי היחיד להשפיע נגד המשך ההתנחלות
והפצצות האוויר על לבנון טמון,
לדעתי, ביצירת קשרים עם הסינאט האמריקאי
ועם העיתונאים החשובים באר-
צות־הברית. ברור שבגלל תלותנו המוחלטת
באמריקה, נעשות פעולות אלה תוך
אי־התנגדות אמריקאית להם. משום כך,
רק הפעלת דעת־הקהל בארצות־הברית,
נגד הסכמת ממשלתו למעשים אלה, עשויה
להיות יעילה. מייאש אותי לגמרי אובדן
ההיגיון בממשלה ובציבור, בכל הנוגע
ליחסי ערב־ישראל. אחת הדוגמאות הבול טות
ביותר לכך היא הריסת קונייטרה
לפני מסירתה חזרה לידי הסורים, שרק
שפכה שמן על מדורת איבת־המוות נגדנו.
חנה לוין, תל־אביב

קשקשת 1925

מי ה ת אכזב?
1הנדון: חזרה לחרטום (״העולם
| הזה״ .)1925
מי שהאמין בכנות שממשלת רביו תחולל
מהפיכות במדיניות ישראל כלפי הערבים,
אינו אלא תמים ללא־תקנה. סוף-
סוף, הממשלה שהקים המערך על חורבות
ממשלת המחדלים של גולדה, לא
קמה אלא על בסיס מצע 14 הסעיפים
המפורסמים, אשר איתם הלכה מיפלגת
העבודה לבחירות האחרונות. האם אורי
אבנרי ושאר המאוכזבים, מצאו בסעיפים
אלה אפילו סעיף קטן אחד המדבר על
הכרה ביישות פלסטינית או הקמת מדי נה
פלסטינית? נוסף לכך, ידוע היה מראש
מפי הפרטנר החדש־ישן של מיפלגת
העבודה, שולמית אלוני, שבענייני חוץ
וביטחון היא תתמוך בקו של מיפלגת גול־דדדדיין־אבן,
והיא אכן מקיימת את הב טחתה
המפורשת. כך שמהצד הזה לא היה
כל מקום לאכזבות מפתיעות. מה שמרגיז,
אם כי לא מפתיע במיוחד, הוא התנהגותן
של מפ״ם והל״ע.
אם מפ״ם והל״ע, יחד עם ליובה אליאב
וחבריו במערך, מוכנים באמת להיאבק למען
עקרונותיהם, ואם הם רואים את הכרת
ישראל בזכויות הלאומיות של הפלסטינים
לא סתם כסיסמא, אלא כעיקרון
וכתשובת־מפתח לפתרון בעיות השלום,
עליהם להוכיח למנהיגי העבודה שלא רק

י• טביעת האצבע של מנהל בנק
א״י־בריטניה, יהושע בן־ציון, אחרי
מעצרו ע״י המישטרה.
אכי כהן, ירושלים
• חרוז לבן של משורר מתחיל.י. ה ,תל־אביב
• זה מה שנשאר מזר עלי־הדפנהשל משה דיין.
דן בן־ארי, נווה־מונסון
#גיליוטינה, אחרי שהראש נערף.
הלל גזית, ראשון־לציון
• פינחס ספיר — מבט מלמעלה.זאב בוצר, תל־אביב
י• כיכר־דיזנגוף — שבת אחת אחרי
שהמפד״ל עלתה לשילטון.
גד גיסים, רמת־גן

ה עו ל ם הז ה 1927

מ ת 7ד׳^/ד
0 /1 8 7 3

ק ו /ון (יאק /ר ״ ס

מוצר• יוקרה קו סמט ״ ם לגבר

זו ל נו ח 1בט 1ח
מי הנשם לאשה המעודנת

המחלקה ליחסי ציבור

0׳ הקולו! המטרשמים והמרעננים

מציע לך מבחר

מכונות כביסה
ל כל מ טר ה

לבחירתך: קומפקט סו פ ר ־
ה מכונה הפועל ת או טו מ טי ת
בכל שלבי הכביסה.
קומפקט $־ המכונה
ה או טו מ טי ת המ שאירה לד א ת
ההחלטה מתי ואיד להפעיל
פעולת הסחיטה לכבסים
ה שונים.

קומפקטדה -לוקס ־ ה דג ם
ה ח די ש והמשוכלל ביותר.
הפעלה בכפתור אחד בלבד.
ומכונת היוקרה של אמקור ־

שרות ט כל הלב!
הננ סי לאחדמ סני פי אמפא או לסו חרי ם ה מו ר שי ם וב ק שי לראותו, אחת מהו ווד אי ת ת אי ם לד.

העולם הזח 1927

מכתבים
(המשך מעמוד )6
תעודת השיחרור סלה? אמנם פנינה היא
בת 19 וכל חייה לפניה׳ אבל להרים את
האף למעלה ולהתגרות באלילת־המזל, זה
לא מהדברים הכדאיים לה.
היא אומרת כי עוד תתפרסם כשחקנית
מוכשרת. אז אם היא כזאת, אני מציע לה
כאתגר להופיע בסרט שאני עומד להפיק.
כזקנה בת 70 ולא כצעירה סקסית — ואז
באמת יתגלה אם היא בלוף או שחקנית
אמיתית.
אכי סיפלזון, קריית־אתא

מיפים חשובים מחיים
תוך יומיים נהרגו יותר מ־ 20 איש ב־תאונות־דרכים.
קציני־המישטרה שחקרו
את סיבות התאונות טענו, כי לא היו כל
ליקויים מיכאניים במכוניות שהיו מעורבת
בתאונות וכי אין מבינים מדוע הן
התחוללו. החודשים יולי—אוגוסט, אמרו,
מועדים תמיד לתאונות. לא צריך להיות
מומחה גדול כדי להבין מה קורה לנהגים
בכבישי הארץ בחודשים אלה. החום והלחות
מתישים את הכוחות, מפחיתים את
העירנות וגורמים לאיבוד חושים. בטוחני
שניתן היה למנוע חלק ניכר מהתאונות
בכבישי הארץ בחודשי הקיץ, אילו היו
המכוניות מצויירות במזגני־אוויר. אבל
מזגני־אוויר למכוניות נחשבים במצרכי־מותרות,
ומחירם כיום בשוק מתקרב למחיר
מכונית ישנה קטנה. אילו חשבה
הממשלה לפעול ברצינות להפחתת תאו־נות־הדרכים,
היתה חייבת קודם כל לשחרר
את מזגני־האוויר במכוניות ממיסים. מד
גני־אוויר עשויים לתרום למילחמה בתאו־נות־הדרכים
יותר מאשר חגורות־הבטי־חות.
אבל בעיני הממשלה חשובות כנראה
ההכנסות יותר מחיי האזרחים. רק בעלי־היכולת
יכולים להרשות לעצמם מזגנים
במכוניות. האזרחים הפשוטים מופקרים
לתנאי מזג־האוויר בקיץ, שהם הגורם הישיר
לריבוי התאונות. שר־התחבורה החדש,
גד יעקבי, ערשה צחוק מהיישוב, כשהוא
מפחית את המכס על אביזרי־מכוניות
מיותרים, ואילו אביזר חיוני כמו מזגן
למכונית נשאר בגדר חלום בלתי־מושג.
יעקב נהרי, תל-אביב

מעתהלה שיג גםבארקאת
ה תכ שי רהצרפ תי ה מ קו רי
הי עי ל ביותר נגד קשק שי ם
ונ שיר ת שע רו ת.
״פטרול האד תכ שי ר מספר ו
בכל א ר צו ת אי רופ ה

לאנשי בעלי שיער מכסי ף-
״פטרול ה אף באריזה הכחולה
נ סיון של 40 שנ ה הו כי ח
ש״פלורול ה או״ הו אהתכ שי ר
ה ב דו ק הי עי ל ו הנ דרש
ביותר ב אי רופ ה.
גסהו תיוו כ ח!
ל ה שיג בכל ב תי המרקחת
בא רק.

71103ה א]

בחרמון

* 1סנדר. עואסחדס ונעלי יחסה. רובם ,10111
חחרסון ־ •310 רכס וסונרם דקרום 40 וזנו־וד
;־אלה עויחקנרו כחברים. דוכוווז נסקו.
ו־רוח סרווסוח, ווכו!ו להם חוא• ח״ם סאורווים
חיים ב חי ק הח ר מון.

מבדנ1כ ה .\ 1/בו /ג

חיים בחי? החרמון
״בואו לחיות בחרמון,״ אשר
חיקו הרחב מזמין אתכם וקורץ
לכם, אך --ר צוי שתהיו
בני ! 30 אולי איתרע מזלכם ולא
״ביליתם״ שם ביוני ,1967 וגם
באוקטובר 1973 הייתם רחוקים
משם. אז בואו לפתח את
״שווייץ של ישראל״ ,ככתוב במודעה
הנלבבת.
קיראו בעיון כל מילה ותחכי-
מו. אם אינכם חובבי־ים, והעיר
ימית, משום מה, אינה מפתה
אתכם — בואו לחרמון הקריר
והשותת. אל תחשבו מייד על
דם. גם דברים אחרים שותתים.
קחו דוגמה מהילדים הנהדרים
שבתמונה — שמנמנים ומתוקים
שמראם ירחיב כל לב. רק כך
יגדל דור מחוסן מפני כל רגש,
שאינו חת מתחושות גזל ואשם.
2500 זה לא הרבה, בהשוואה
לניצחון שנחלנו במילחמת אוקטובר.
רק כן יוכל לגדול דור
אמיץ, כי הרי הסקי הוא ספורט
מסוכן. אולם, אם נתמלאה חס-
ושלום המיכסה בחיקו של החרמון
הסב, כי רק 40 מבחירי צעירינו
בני ח״ 30 הוזמנו לשם, אל
תהססו לפרוש כנפיים, הרי ביירות
יפה כפליים.
צפירה יונתן, שריד

שערוריית בן־עמי

צ׳רל צ׳סלין

בתסק־דז ר.גדול נ־ותו

...פרשת בן־עמי אינה מקרה בודד. ידוע
זה מכבר ששילטונות מס־ההכנסה מגלים
נדיבות מופלגת על חשבון הציבור, דווקא
כלפי בעלי״המאה.
די;ה ככר, לוד

כ ל בי ם בעלי ת עו דו ת-יו ח סין
וכל סוגי כ ל בי ם וגו רי ם ברי אי
ם, ח תו לי ־ בי תוחתל תו לי ם,
טי פו ל ו טרינרי יו מיו מי, פנ סיון
לכל בי םוח תו לי ם, אמב טיו
ת נגד ט פי לי ם.
אגו דתצ ער-ב עלי-חיי ם, ת ל-
אביב, ר ח׳ סלמה , 30 יפו.
טל•03-827621 .

עשר אצב עו ת — רו תחפר

...התעלמתם מתרומתו של עובד בן־עמי
לפיתוח הארץ ובהקמת ערים לתפארת
ביוזמתו הפרטית. זו רישעות להתייחם
אליו כאל ״סוחר קרקעות״ רגיל.
כ. קירשנכאום, נתניה

בעיות ולבטים
בחיי המין
ג! א מ

אמנות נאיבית
בן־־עמי 283902 ,3

ציפיתי לראות מה תהיינה התגובות
על גילוייכם בפרשת ״שערוריית מס-
ההכנסה של המיליונר בן־עמי״ (העולם
הזה .)1929 להפתעתי לא מצאתי שום
תגובה, לא משלטונות מס־ההכנסה ולא
בעיתונים אחרים, כאילו היה מדובר סתם
בהשמצה, ולא בגילויים מבית־המישפט בצרוף
הוכחות. שתיקה — כהודאה, ובהעדר
הכחשה אני מוכן להאמין שזאת
היא המציאות. עכשיו, לפחות, אוכל לרמות
את מס־ההכנסה בלי נקיפות מצפון.
ע.כי, חדרה

חי״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

...כדאי לבדוק אם המפתח לתעלומת
ההקלות שניתנו לעובד בן־עמי במס ההכנסה
אינו נמצא בכך, שבשעתו העמיד
למכירה, באופן גלוי, קרקעות באשדוד
לפקידי האוצר, במחיר חצי־חינם.
עזרא לוי, בת-ים

מסע האנראכאוטים
...עד שוועדת אגרנט תסיים את החקירה
בפרשת מחדלי מילחמת יום־הכיפורים,
אפשר יהיה כבר למנות ועדת־חקירה חדשה
לחקירת מהדלי המילחמה הבאה, שמבטיחים
לנו שתיפרוץ בקרוב.
נחמיה מלמד, תל־אביב
...״המישפט״ של קאפקא הוא אוטופיה,
לעומת מה שקורה סביב דו״ח ועדת אגר־א.שם־טוכ,
תל־אביב

זוהי תגובתה של אם, ששכלה
את בנה במילחמת יום־הכיפורים,
לנויקרא המודעה של מושב נווה־אטי״ב
ברמת־הגולן, שהזמין במודעות
בעיתונות ״ 40 זזבר׳ה שאפתניים
ובעלי־יחמה״ לחלוק עם
חבריו את ״האתגר המיוחד של
חיים בחיק החרמון״.

וזה נוסח המודעה במלואה:
40 חבר׳ה שאפתנים ובעלי יוזמה,
רובם זוגות, היושבים בנווה־אטי״ב,
מושב שיתופי לרגלי החרמון
— מצפים לכם ומוכנים
לקלוט 40 חבר׳ה צעירים נוספים
כמותם, רצוי זוגות, עד גיל .30
לאלה שיתקבלו כחברים, מוכנות
במקום דירות מרווחות, ונכונו
להם תנאי חיים מאורגנים ומסודרים,
ומעל לכל — האתגר של
חיים בחיק החרמון.
נוסף על ענפי חקלאות, תעשייה
והארחה שכבר קיימים במקום —
נפתח יחד את אתר החרמון כמרכז
תיירות־חורף וסקי, ונהפוך
אותו ל״שווייץ של ישראל״.
רק חבר׳ה כמונו מתבקשים לפנות
בכתב, לפי הכתובת: נווה־אטי״ב,
החרמון, רמת־הגולן, עבור:
רכז־קליטה.
כמו־כן נחוצים לנו אנשים בעלי
נסיון בתחומים אלו: הארחה, טיפול
בילדים, חינוך, שירותי ציבור,
הנהלת חשבונות, ובעלי כישורים
טכניים.

רק משום שמימצאי ועדת־אגרנט אינם
תואמים את דיעותיזזם של אורי יאגנרי
׳וחבריו, אתם מרשים לעצמכם לכנות את
חבריה בכל כינויי־הגנאי האפשריים. איזה
ערך יש לוועדודחקירה, אם היא צריכה
לקבל מסקנות המוכתבות לה מראש?
גלעד פרץ, רמת-גן
העול ם הז ה 1927

רחלד״ן וריד שרון שבו
יחד -ולא ה חליפו מילה
אשתו של אריק שרון. למרות
שהן הושבו זו ליד זו, לא החליפו
השתיים ביניהן אף מילה
אחת. לילי היתד, יורדת מדי
חצי שעה למיזנון, כדי ללגום
קפה עם בעלה, אולם רחל נשארה
כל העת על מקומה, עד
נעילת הישיבה.
0סדרני הכנסת ניראו בשבוע
האחרון כשהם נלחמים
עם יועצי השרים, ומונעים מהם
להיכנס ולתפוס את מקומותיהם
ליד שולחנות המומחים, בתוך
אולם המליאה, כדרכם מתמיד.
מסתבר כי יו״ר הכנסת
ישראל ישעיהו החליט כי
״רוב היועצים הם צוציקים ולא
צריך לתת להם להיכנס,״ ונתן
הוראה לסדרנים בהתאם לכך.
רק ליועץ אחד חירשו הסדרנים
להיכנס, לדוברו של השר־בלי־תיק
ישראל גלילי, פנחס
יורמן, כשהם מנמקים :״יור־מן
הוא כבד זקן, ולא צוציק,
והיושב־ראש בטח לא התכוון
אליו.״

גאולה כהן

יומיים אחרי שהשתתפה בהתנחלות
בסבשטיה (ראה תמונה) הופיעה חברת-
הכנסת של הליכוד בתוכנית ״בירה ומצב־רוח״ ,שנערכה ב״מועדון
התיאטרון״ בתל״אביב. כשנשאלה על״ידי מנחה התוכנית, יעקב
(״יענקלה״) אגמון, מהיכן שאבה את דיעותיה על ארץ־ישראל
השלמה, השיבה :״עוד בבית אבא, קראנו בסידור התפילה על
שלמות הארץ — לן אתן את הארץ הזאת ״.באמצע דבריה נשמעה
קריאה מהאולם :״באיזה סידור את משתמשת ן זה לא היה ולא
נברא ! זה לא מופיע בשום סידור ! תפסיקו לשקר את הציבור ! ״
כשביקש אגמון מהחשמלאים להעלות אור באולם, כדי לראות
מי קרא את קריאות־הביניים האלה, נוכח הקהל לדעת כי הן באו
מפיו של הרב שמואל הכהן אבידור, רבה של כפר־שמריהו. גאולה
כחן מיהרה להתריס בפני אבידור :״אתה רב־מטעם וזכתה
מפי הרב לתשובה :״את רבנית של חוסר״טעם בהמשך הערב
התווכחו ד״ר אורי רפ והרב אבידור על פורנוגרפיה, וכל אחד
מהם התבקש להגדיר מהי פורנוגרפיה. הרב שמואל חכהן אבי-
דור, הגדיר :״פורנוגרפיה — שוביניזם נוסח גאולה כהן ! ״
0 :האם הישיבה בכנסת
היא תענוג או עונש? בבעייה
זו דנו חברי־הכנסת, בסידרה
של קריאות־ביניים שנערכה בעת
נאומו של ח״ב מיכה
חריש מהמערך, שעסק בנושא
ההתנחלות בסבסטיה, בשבוע
שעבר. חריש טען כי הוא בדק
זאת יחד עם עורך־דין, והסתבר
לו כי המתנחלים בסבסטיה
עברו על החוק, ולכל אחד מהם
מגיע עונש מאסר. ח״כ יגאל
הורכיץ (הליכוד) שאל בקרי־את־ביניים
:״כמה שנים?״ וחריש
השיב לו ״שלוש.״ ח״כ
יופי שריד הרגיע את הור־ביץ,
שהיה אחד ממבקרי ההתנחלות
וקרא לעברו :״יגאל,
לך ינכו שליש.״ הורביץ לא
הירפה, ושאל את חריש :״ומה
העונש אם אתה חבר־כנסת?״
השיב לו משה כרמל :״לשבת
בכנסת — זה כבר עונש
מספיק.״
! 0כשהמשיך הורוביץ להפריע
לאכא אכן בקריאות-
ביניים, הפסיק אבן את נאומו
ופנה אל זזברי־הכנסת :״אבקש
לא להפריע לנאום־הבכורה של
חבר־הכנסת מן השורה.״ הבקשה
זכתה לתגובת צחוק כללית,
וההפרעות לאבן נפסקו.
בכנסת יש חוק בלתי־כתוב שאין
קוראים קריאודביניים ל־העולם
הז ה 1927

נאום־הבכורה של ח״כ חדש.
0חוש עיסקי מפותח גילה
ח״כ (מפ״ם) אליעזר רונן.
רונן הודיע, כי הוא פותח
בהרשמה לטיול מאורגן בשומרון,
כשהוא גובה מכל משתתף
חמישים דולר עבור פיקניק בן
ארבעה ימים בחיק הטבע, עם
הופעות־אורח של הרמטכ״ל,
רב־אלוף מרדכי (״מוטה״)
גור, וקציני צה״ל בכירים. הסביר
רונן :״העסק משתלם,
כי צריך לדאוג לתחבורה רק
לצד אחד.״
0בוועדת־הכלכלה של הכנסת
הופיע שר־התחבורה ג ד
יעקוכי והירצה על תוכניותיו
לשיפור בעיות התחבורה בארץ.
יעקובי דאג קודם-לכן לפתוח
את הישיבה לעיתונאים,
והזמין את הטלוויזיה לצלם.
אחרי הישיבה ביקש ח״ב י צהלו
מודעי(הליכוד) את רשות
הדיבור, וסיכם את הדיון :״למרות
שהדיון כאן היה מאוד
פוטוגני, לא הציע שר־התחבו־רה
שום דבר חדש.״
0שתי אורחות נכבדות
ישבו משך שש שעות תמימות
ביציע־האורהים בכנסת, בשבוע
שעבר. האחת היתה רחל
כורם־דיין, אשתו של שר־הביטחון־לשעבר
משה דיין,
והשנייה היתד, לילי שרץ,

0 ! .בפני בעייה חמורה עמד
בשבוע שעבר מנהל מלון ה-
קאונטרי קלאב, יורם גור״
רץ. אל המלון הגיעו הכדור־סלנים
של קבוצת נסאו האמריקאית,
כשכמעט כל אחד מהם
מתנשא לגובה של למעלה משני
מטר. כמלונאי טוב הפך
גורדון את כל תל־אביב, והצליח
למצוא בשביל הכדורסל־נים
מיטות ארוכות, אולם כשהגיעו
ד,כדורסלנים למלון, הורו
לסלק את המיטות המיוחדות
ולהכניס במקומן מיטות רגילות
:״כל החיים שלנו אנחנו
ישנים ברגליים מכופפות, וכבר
התרגלנו לזה. במיטות ארוכות
אנחנו לא מסוגלים לישון,״
הסבירו למלונאי הנדהם.
0בעת הדיון בכנסת על
אנשים סבסטיה׳ בשבוע שעבר, היה
יציע העיתונאים מלא. אחד מ באי
היציע היה מזכיר העיתון
ג׳רוסלם פוסט, אריה רט,
אשר נרדם בכיסאו למרות שהצעקות
שעלו מאולם־ד,מליאה
היו רמות ביותר. אחד הסדרנים
ניגש אליו, העיר אותו
ואמר לו :״אדוני, בבית יותר
טוב לישון, כאן זה מקום מכובד.״

0שעה שכל המדינה סע

סביב מעשה סבסטיה, התפלאו
אלה שהגיעו למקום על
העדרו של אחד מראשי ארץ-
ישראל השלימה, מי שהיה סו-
ליטרוק הפלמ״ח, כני מהר-
שק. מסתבר שבימי ההתנחלות
הפרטיזנית שכב בני, איש
קיבוץ גבעת־ד,שלושה, בבית-
החולים, עבר ניתוח קשה בו
נכרתה אחת מריאותיו. עם המבקרים
הרבים שעלו אליו ל רגל,
אל מיטת חוליו, לא יכול

ארצות־הברית ובאוסטרליה, ועמד במרכזם של שני אירועים חברתיים.
תחילה ערבו האלוף (מיל ).רחבעם (״גניי״) זאבי, ואשתו
יעל, תערוכה של תמונותיו בביתו של איש״העסקים פול אוחצה
בסביון. שבוע אחר־כך ערך אבישר עצמו מסיבת יום־הולדת המונית,
שנועדה גם לחגוג את מה שנראה בעיניו כשיא הקאריירה
שלו: הגלריה הפאריסאית המפורסמת ,״בנזיט״ ,המייצגת את
גדולי הציירים הצרפתיים כיום, חתמה עימו על חוזה בלעדי
לרכישת ציוריו. בתמונה נראה אבישר במסיבה עם תמר ישר.

הוא לחופשת-מולדת בישראל. סבי, הנראה כמו אחיו התאום של
הצייר שמעון אבישר, גילה כי ערך לאחרונה מחקר, לצורך כתיבת
תסריט, על אופנת הקפאת הגופות, המקובלת עתה בארצות-
הברית. סרט אולי לא ייצא מזה, אבל סבי החליט שהוא עצמו
יקפיא את גופתו כאשר תגיע שעתו, בתיקווה שבאחד הימים
יתקדם המדע הרפואי עד כדי כך, שניתן יהיה להפשירו
ולהחיותו מחדש אפילו יהיה זה בעוד אלף שנים.

היד, בני מחרשק לשוחח, כיוון
שנקב בגרונו, שנועד להקל
עליו את הנשימה, לא איפשר
לו לדבר. אולם ברגעים המעטים
בהם יכול היה לדבר, כאשר
הנקב נסתם, הבהיר בני
כי לא היה נותן ידו למתנחלים
בסבסטיה.
01 גם מנהיג אחר של
ארץ־ישראל השלמה׳ האלוף
(מיל ).ח״ב אברהם יפה, לא
הגיע לסבסטיה. הסיבה: הוא
טיפל בפארק החיות שלו בלידת
ערוד (חמור־בר) ,שהיא תופעה
נדירה בשבי. הודה יפה :״ערוד
אחד חשוב לי יותר מכל המתנחלים.״
0עד
למילחמת יום־ד,כיפורים
עסק הסופר יגאל מוס
ינז ץ בהמצאת פטנטים מי־כאניים,
שנועדו להקל על חיי
האנושות, כמו רכב מטאטא־מידרכות,
או מכשיר להקלת
מצוקת החנייה. אולם מאז ה־מילחמה,
החליט מוסינזון להקדיש
את יצר־ההמצאה שלו
לצה״ל. עד כה הצליח כבר
להמציא שני פטנטים המיועדים
להקל על חיילי צד,״ל בש־עת־הקרב.
פטנט אהד הוא חגור
עשוי אלומיניום, לחובשים קרביים,
שיאפשר להם גישה נוחה
אל כלי העזרה־הראשונה של הם.
ההמצאה השניה באה להקל
על הטירדה הכרוכה בחבישת
קסדת־פלדה. מוסינזון טוען כי
ייקל על החיילים להילחם כש־הקסדה
אינה מונחת על ראשיהם,
אלא תלויה מעליהם באמצעות
מיתקן המחובר אל הגב.
בצורה כזו לא יבוא הראש במגע
עם הקסדה, תהיה לו תנועה
חופשית מתחתיה, ואילו
ההגנה על הראש לא תפחת
בשל כך.

כשתבוא לעבוד בנמל
אילת...

תמרורים
נולדה למתכננת האופנה יעל
ברקאי ובעלה עו״ד אהרון ברקאי
בת בשם אורות. יעל הוחשה, לבית־ה־חולים
בעת שבילתה במסיבה בביתו של
העיתונאי עודד קפליולן, וילדה את
בתה מייד כשהגיעה לבית־החולים.
נישאו. עומד אדן, בנו של מי
שמונה השבוע כנספח צה״ל בארצות־הכרית,
האלוף אברהם (״ברן״) אדן,
וסיגל חץ בחתונה משותפת עם אחותו
של עומר, נטע אדן, שנישאה לגיד
דור, במסיבה בה השתתפו כל צמרת
צה״ל •ושרים רבים, בביתו של אדן.
נישאו קריעית״הרצף הוותיקה
ישל הטלוויזיה בערבית דודים הע בוד,
בעכוד נישאה

0איל־ן הקסומה קוראת לן!

חשבץ

לנמל אילת דרושים עובדים עד גיל 32
אחרי שידות וגנאי ובעלי כושר גופני
מעולה למקוגוע חשווארות.
נטל אילת מציע לך* * עבודת קבועת
ומסודרת במפעל דינמי עם סיכויי קידום
בעתיד #בתקופת חנסיון• מגורים בבית
נטלן•(מלון) עם ארוחות, תמורת תשלום
מינימלי ^ בשנת הראשונה זכות של 8
טיסות לתל־אביב וחזרה, על חשבון הנמל
^ .עזרה כספית ברכישת דירה בתוספת
חלואח ל־ 10 שנים * (יש צורך להמתין
בתור לקבלת דירה באמצעות חברת עמידר
באילת) .הנחה במס הכנסה ומס אחיד.
למחוסרי נסיון בעבודת נמלים, תינתן
הכשרה מתאימה והדרכה בנטל אילת.
וזמעוניינים לעבוד מסל אילת ולוזשתקע בעיר,
יפנו למשרד הראשי! רשנת הנמלים, בית מעיא
דרד פתה.תקוח ,7תל־אביב, קומה ,11 חדר 1121
בכל יום שישי, בין השעות 12.00—0.00 ויביאו
עמם תעודת זהות ופנקס טלואים! ניתן נם
לפנות בכתב למדור כח אדם. נמל אילת, וב ד,57 .

אילת.

19 2 7

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות
יש אותם סימנים. בעזרתן של פעולות חיבור וחיסור
כפל וחילוק יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

נע 1א ₪מפרסם

ב״העולם הזה׳

אתה זונה

בת הכפר בית־סחור, עם שכנה פואד
ג׳עבר, בכנסיית בות־סחור, בנוכחות
ידידים רבים מהטלוויזיה העברית והערבית.

ישאו. סנגאני גאנדי בן ה־,25
בן הזקונים של ראש־ממשלת הודו איג־דירה
גאנדי עם מנאקה אנאנד,
בתו של גנרל בצבא ההודי.
מוגה. האלוף יקותיאל (״קותי״)
אדם, הידוע נאלוף־בעל־הסומתה (מאחר
שאינו מוריד אף פעם בציבור את
כומתתו) בן ה־ ,47 כאלוף פיקוד הדרום.
אדם, יליד תל־אביב, בוגר הפאקולטה
להנדסה בטכניון, היה מפקד חטיבה, ראש
מטה פיקוד צפון, מפקד חטיבת גולני,
ופקיד במישרד ראש־הממשלה. בפרוץ
מיליחמת יום־הכיפורים •מונה כראש־מטד,
פיקוד צפון, ואחר־כך התמנה כמפקד ה-
שיריון בסיני.
• מונה מי שהיה הרמטכ״ל של ן
צד,״ל. מנהל מקורות ועוזר שר־הביטחון ־*ו

לתמורה מלאה

צ ׳רה
מונה

לשעבר משה דיין, רב-אלוף צבי צור
כראש חטיבת התעשייה של כלל וסגן
המנהל־הכללי של הקונצרן. למרות מינויו
זה לא יחדל צור לעמוד בראש
•ועד בריכת־ד,שחייה של שכונת צהלה, בה
הוא מתגורר.
נפטר בגיל ,54 מהתקף לב, הסופר
יהודה האזרחי, יליד ירושלים, בה
חי כל חייו. האזרחי השאיר יצירות סיפ־רותיות,
מאמרים, סיפורים ומחזות אשר
הופיעו בספרים, בעיתונים, ברדיו ובטל וויזיה.
בשנים האחרונות היה עורך הפיר־סומים
של האוניברסיטה העברית ונודע
במילחמותיו לטיפוח יופיה של ירושלים,
העול ם הז ה 1927

אפשר למנוע אותה!

ענד פעם?

ך* קייץ חם* בחורף קר. מחר בבוקר לקראת פי התהום של המילחמה, או להרתזרח
השמש. בערב יורדת החשיכה ~ .חיק אוחו ממנה.
בם תו תתחיל עונת הגשמים. השנה תפאין
ממשלת־ישראל כל־יכולה. אבל להחלטותיה,
למעשיה, למחדליה, לדיבוריה
רוץ מילחמה.
ולשתיקותיה יש השפעה רבה מאוד על
מהו המכנה המשותף לכל אלה?
הם דנים בתופעות-טבע.
התגברות סכנת המילחמה.
כאשר ממשלה זו מחליטה שאין
בידי אדם להשפיע עליהן. אפשר
אין לה מה לעשות, שהמילחמה
רק להתכונן לקראתן, פחות או יותר.
צריכים לסייד את הגג בראשית הקיץ. הכאה תכוא עלינו כמו שכר־ענן
להכין בגדים חמים לחורף. לדאוג לתאו או רעש־אדמה, הרי זה מחדל נורא,
אכי מחדלים נוראים עוד יותר.
רה מתאימה בערבים• לקנות מיטריה חדשה
בסתיו. להכין את צה״ל לחידוש הקרבות.
השאר
הוא כידי אלוהים.
ץ ץ ילחמת יום־הכיפורים פרצה מפני
שהערבים התייאשו מן האפשרות

לקבל בחזרה, בדרכי שלום, את שטחיהם.
ץ* ה מקור המבול הזה של דיבוריאחרי
המילחמה, כאשר הוסכם על הם־
מילחמה, המציף את המדינה, והנראה
כשלעצמו כתופעת־טבע בלתי־נמנעת?
יתכן שכמה מן הנאומים באו מתוך כוונה
טובה למנוע מילחמה. ההגיון שמאחוריהם
(אם אפשר לקרוא לזה היגיון) הוא: אם
נדבר על כך הרבה ובקול רם, ייבהלו
הערבים. יראו שאנחנו מוכנים. שהפעם
לא יפתיעו אותנו.

מלא. לגכיהם הכרירה היחידה היא
כין החזרת־ שטחים כדרכי-הסדר
לכין החזרתם כדרכי-מילחמה.

לכן הם נערכים בו־זמנית בשני המישורים.
הם מכינים את עצמם למשא־ומתן
על־ידי ״יישור השורה הערבית״ ,מציאת
נוסחה לשיתוף אש״ף והירדנים במיש־לחת
משותפת וגיבוש -עמדות משותפות.
הם מכינים את עצמם גם למילחמה, על-
ידי חימוש מזורז, ושילוב ירדן בתוכנית־המילחמה.
המפתח
נשאר בידי ממשלת־ישראל. אילו
פירסמה תוכנית־שלום סבירה ומרשימה,
היתר• יכולה להאיץ את הדינאמיקה לק ראת
השלום, שהחלה עם הפרדת־הכו־חות.
תחת זאת היא מכינה עיר חדשה
בגולן, התנחלויות בפיתחת־רפיח והרחבת

זה קצת ילדותי, אכל יש לזה
כוונות מוכות.

המשק ההתיי שבות כגודן, וה הכנות
להקמת עיר הדשה ברמה,
שיכנעו א ת הסורים שזוהי עמדה
ישראלית נחרצת.

בעבר לא עלה על דעת הסורים שהם
יכולים לצאת למילחמה לבדם. יתכן שכעת
השתנתה דעתם. הם הפכו למעצמה צבאית
בזכות עצמם. נדמה להם שהם ניצחו ב־מילחמת
,1973 כשם שניצחו במילחמת
.1948 הם יכולים לקוות להישג צבאי התחלתי
במילחמה הבאה, ולבטוח בכך ש הסובייטים
יכפו הפסקת־א־ש שזו תידרש.
הם התפשרו עם אויבם בנפש, המלו חד
סיין, כדי לאפשר את כניסתו למילחמה.
והם בטוחים שהמצרים לא יוכלו לעמוד
מנגד, כאשר אחים ערביים ישפכו את דמם.

אך נדמה שהפאטאליזם המילחמתי, הנשפך
עלינו מכל כלי־התקשורת, אינו נובע
רק משתי סיבות הגיוניות אלה. הוא
נובע. בעיקרו, ממקור עמוק יותר.
מקורו בהרגשת חוסר־היכולת להשפיע
על המאורעות, לנקוט יוזמה.

כך נוצרת שום החזית שהטילה
את אימתה על ישראל במאי
67ז* : 1מילחמה לאורך כל גבולות
ישראל, ביוזמת הערכים.

זהו פאטאליזם פוליטי אמיתי,
הרואה כערכים, כאמריקאים וכי
סוכייטים גרמי־שמיים, ששום מע שה
או מחדל שלנו אין כו כדי
להשפיע על מהלכם.

כל הגורמים הפועלים בשטח — האמריקאים,
הסובייטים, המצרים, הסורים, הירדנים,
הפלסטינים — פועלים על פי
היגיון כלשהו, כל אחד והגיונו שלו.
על כל אחד מן הגורמים האלה משפיעה.
המדיניות — או הוסר־המדיניות —
של ממשלת־ישראל. אפשר לדחוף אותו

נשיא מצריים עמד על כך לא פעם,
כאשר אמר שארצו אינה חותרת רק
להחזרת שטחיה שלה׳ אלא להחזרת כל
השטחים הערביים הכבושים. לא היה זה
תשלום מס־שפתיים לאידיאל מופשט. זה
היה ביטוי למציאות פוליטית. מצריים
דואגת קודם כל לעצמה — אבל כדי לקבל
גיבוי למהלכיה׳ היא נאלצת לדאוג לאחרים.
כל זה לא היה מובן בירושלים. בצמרת
ישראל שורצים המאקיאוולים הקטנים,
שייעצו: הבה נסתדר עם מצריים,
תוך השמעת מילים ריקות באוזני מלך
ירדן, דחייה טוטאלית של דרישות הסורים,
והתעלמות מעצם קיום הפלסטינים.

ף* רגע שנאמר לסורים כי לא תיתכן
* 0־שום נסיגה ישראלית ברמת־הנולן, אף
לא תמורת סידורי־ביטחון מרחיקי־לכת,
נתקע יתד מסוכן ביותר בגלגלי־ההסדר.
הם עמדו מלכת.

אין כזה תום־־לכ, ואין כזה
כוונה מוכה. אכל יש כזה היגיון
מסויים. ככל ה תקופו ת ניסו ממשלות
כושלות, כעולם וכארץ,
להעלים א ת כישלונותיהן על*ידי
סיכרוק היסטריה מילח מתית.

המילחמה הכאה אינה כ חזק ת
תופעת-טכע. אם תפרוץ, היא
תכוא כתוצאה ממצכ פוליטי ופסיכולוגי,
שממשלת-ישראל שותפה
ליצירתו לא פ חו ת מכל גורם אחר.

אם תעמוד קאהיר מול מטח שד
ה תקפו ת מצד סוריה, אש״ף,
סעודיה ואלג׳יריה, נוסף על ה תקפות
לוב ועיראק, לא תוכל להתקדם
אף כמילימטר אחד לקראת
הסדר-כיניים.

זה היה רעיון פיקח. אכל כמו
רעיונות פיקחיים רכים, הוא לא
היה חכם.

יתכן שכמה מן הנאומים האחרים באו
דווקא מתוך כוונה רעה. יש בעיות כל כליות.
האינפלציה דוהרת. נגיד בנק ישראל
זרק את המיליונים שלנו לתוך בור־השופ־כין
של ספסרים למיניהם. הממשלה אינה
מסוגלת לנהל את המשק הכללי, ולא
כל שכן את המשק של עצמה. הפערים
הסוציאליים מתגלים שוב, ועלולים להצמיח
פירות-באושים של התמרמרות.
הנה כי כן, זיכרו־נא: עומדת לפרוץ
מילחמה. האוייב בשער. האסון מאיים• אז
בואו נהדק את החגורה, נשלים עם שחיתות
ואי־צדק, נסלח לשרים חסרי־כי־שרון
ונחשוב על האוייב.

^ ין גישה מסוכנת מזו. כי היא עצ־מה,
יחד עם דיבורי־המילחמה הנובעים
ממנה, עלולה לגרום למילחמה —
מכיוון שהיא מונעת כל פעולה להשכנת
שלום.

׳ מאז הפרדת הכוחות, ניסתה ממשלת־ישראל
להכין את הקרקע לשלום נפרד
עם מצריים. הוצע למצרים להפקיר את
הסורים, הפלסטינים והירדנים. תמורת ויתורים
ישראליים מרחיקי־לכת בסיני. בגסות
האופיינית לדיפלומטיה הישראלית,
נאמרו הדברים בפומבי. ראש־הממשלה
עצמו הכריז על כך באוזני העולם, כמעט
בצורה מפורשת.
יתכן שמנהיגי מצריים היו רוצים, בסתר
ליבם׳ ללכת בדרך זו• אבל אין להם
כל אפשרות כזאת• כל מי שיש לו הבנה
מינימלית במציאות הערבית יודע שמצי
ריים לא תוכל לזוז לקראת שלום ללא
קונסנזוס ערבי רחב.

רדת־הכוחות, קבעו המנהיגים הערביים
בפירוש שהם ממשיכים לחתור למטרה
זו• הנסיגה הישראלית מקנטרה ומקונייט־רה
היתה בעיניהם רק תשלום סימלי.

הפרדת־הכוחות נועדה להכשיר
א ת האווירה למשא־והמתן
מהיר ומזורז להסדר־שלזם, ולא
ס חכ ת שתקפיא א ת המצכ החדש.
ככל שמתמהמה המשא־והמתן, וככל
שנראה לערבים שממשלת־ישראל מתבצרת
בעמדות החדישות ואינה מתכוונת לריח־זיר
את השטחים, כן גוברים מצידם די־בורי־המילחמזז.

אין
בכר שינוי קו מצידם. להי-
פך, הם הודיעו על לד מראש, וכפה

ההתיישבות בגדה המערבית. היא יוצרת,
אצל הערבים, את ההרגשה שנמשך הקו
של גולדה—דיין—גלילי.

ממילא מתחדד הסיגנון כצד ה ערכי,
והנימה המילחמתית גוכרת
על הנימה הפ שרנית. אם תגיכ על
כף ממשלת ישראל ב ת שפוכ ת של
נאומי־מילחמה מצידה, תתפתח
הסלמה מילולית, שתיצור אתה אקלים
למילחמה חדשה.
ך י כנות-המידחמה הסוריות מדאי!
* גות יותר מנאומי-המילחמה המצריים.

מה ההגיון כ ה תנ הגו ת הסורים?

1#£72י 1

מוקד הסכנה הזאת הוא בדמשק. שם גם
המפתח לפירוק הסכנה. גישה ישראלית
חדשה, שתתייחס אל רמת־הגולן רק כאל
בעייה ביטחונית׳ תוך ויתור יעל תוכניות.
של התנחלות וסיפוח, תשכנע גם את
סוריה שאין לה עניין בהרפתקה צבאית,
ושכדאי לה לחזור למישחק הפוליטי.
ך* מילחמה הבאה אינה תופעת־טבע.
( 1אין היא בלתי־נמנעת. יש תשובה
לכל אחד מן הגורמים הדוחפים לקראתה.
אם תנקוט הממשלה ביוזמות הפוליטיות
הדרושות, מבלי להזניח את אמצעי־הזהי־רות
הצבאיים המתחייבים מן המצב, מיל־חמה
זו לא תפרוץ, וחלליה לא ייפלו.

אם תס תפ ק ב הבנו ת הצבאיות,
תוך השמעת נאומים פאטאלים-
טייס עד המילחמה הממ שמ שת
ובאה — היא תהיה אחראית ל מחדל
74 כשם שגולדה — דיין היו
אחראיים למחדל .73

על נגישת \ורדה־ו״ן עם חוס״ן ווינעא׳ לפני 3חודשים

קו( קורא בחי ת!
ך״׳ פצצה העי תונ אי ת הוטלה השבוע בארציות־ה־
) ) ירית.
בשתי ידיעות נפרדות התפרסם בארצות־הברית באותו
שבוע עצמו כי ראש־הסמשלה גולדה: מאיר ושר־הביטהון
משה דיין, נועדו בפגישות חשאיות, יזמן קצר לפני התפטרות
ממשלתה של גולדה, עם שליט ירדן, המלך חוסיין.
תחילה היה זה העיתון וושינגטון סטאר, שפיריסם את
הסקופ של יכתבו בירושלים, דן קורצמן. קודצמו גילה
בידיעה בלעדית כי משה דיין, בעודו מכהן כשד־הביטחון,
נפגש עם המלך חוסיין תוך ׳ניסיון להגיע עימו לידי
נוסחה משותפת לגבי ההסדר בין ישראל לירדן. כמה ימים
אחר־כך, התפוצץ סקופ שני. הפעם היה זה כתב רשת
הטלוויזיה האמריקאית נ.בי.סי ,.׳סטיב דלייני, שמסר כי
שבוע יימים בלבד לפני שהעבירה: את ראשות הממשלה
לידי יצחק רבין, נפגשה גולדה: מאיר עם המלך חוסיין,
״במושב האחורי של מכונית ממוזגת־אוויר, במקום מבודד
בערבה, במרחק 19 קילומטר צפונית לאילת.״ באותה
פגישה, בה דובר בין שני המנהיגים על עתיד הגדה
המערבית, נטל חלק גם שר־הביטחוו לשעבר, משה דיין.
שתי הידיעות הנפרדות לכאורה, עסקו באותה פגישה
עצמה, ולא בשתי: פגישות נפרדות. אלא בעוד הוושינגטון
סטאר ׳מדגייש זזת חלקו של: משה דיין בפגישה, שם כתב
הנ.בי.סי. את הדגש על הפגישה בין גולדה לחויסיין. על פי
ידיעות אלה, רדתה זו הפגישה המשותפת הראשונה
בין גולדה ודיין מצד אחד לבין המלך חוסיין מצד שני.
היתד, זו גם הפגישה הראשונה בין הוסיין למנהיגים יש ראליים,
בה שותף גם ראש ממשלתו, זייד א־ריפאעי.

דיין סירב
להיפגש עס חו סיין
^ ירמוס הידיעה הסנסציונית לא זכה לאישור בירר
עצשלים• מקורות רשמיים השיבו ב״אין תגובה,״ כאשר
התבקשו לאשר או להכחיש את דבר קיום הפגישה. דוברו
של ׳ראש הממשלה, יצחק ׳מדזיני! ,מסר: מפיה של ראש-
הממשלה לשעבר, גולדה מאיר, יכי בתאריך הנקוב ב ידיעה,
ד,־ 27 במאי, היחד, גולדה עסוקה בשיחות עם
שר־החוץ האמריקאי, וערי קיסינג׳ד. גולדה הכחישה כי
נפגשה עם חוסיין בתאריך זה. אולם היא לא הכחישה
קיום פגישה שכזאת בתאריך אחר.
ראוי לציין כי בידיעה שהופיעה בוושינגטון סטאו,

אלון־חוס״ן

תמונת פוטומונטאז׳ שפורסמה
׳בהעולס הזה ב־ ,1970 במיקבות
הגילוי הראשון של העולם הזד, על הפגישה שנערכה בין
המלך חוסיין לבין סגן ראש־הממשלה יגאל אלון. אחרי
הפירטום הראשוני אישרו שרי הממשלה את דבר קיום
הפגישות הישירות עם המלך הירדני. גם התמונה המופיעה
בשער גיליון זה, בה נראים המלך חוסיין וגולדה מאיר
במכונית, היא, במובן, תמונת פוטומונטאד. ברור
־מאליו שלא צולמו שום צילומים במהלך אותה פגישה.

צויין תאריך הפגישה כמיספר שבועות לפני התפטרות
ממשלתה של גולדה, כלומר בסוף אפריל, או בתחילת
מאי. על ידיעה זו לא באד, שום הכחשה.
מה מסתתר מאחורי הידיעות על הפגישה המיסתוריתי
פגישות ישירות בין המלך חוסיין לבין מנהיגים ישראליים,
אינן עוד בגדר ׳סנסציה כפי שיהיו בשנת ,1970
כאשר העולם הזה רמז לראשונה על פגישה חשאית שנערכה
בגבול ירדן־ישראל בערבה, צפונית לאילת, בין
המלך חוסיין לבין יגאל אלון. כתוצאה מרמז שקוף זה,
יפוצץ אז שבועון־החדשות האמריקאי טייס את הסיפור
המלא של אותה ׳פגישה, וימה שהיה עד אז סוד כמום —
הפך לידיעה מוסמכת.
אחרי שפורסם דבר אותה פגישה ברבים, הוסר המח סום
מפיותיהם של שרי ממשלת ישראל, ופרטים רבים
על המגעים הרצופים שהתנהלו בין נציגי ישראל לבין
המלך חויסיין, בין השנים 70־ ,1968 ראו אור. הסתבר אז
כי במרוצת שנתיים אלו נערכו לפחות עשר פגישות בין
שרים ישראליים לבין השליט הירדני׳ וכי לא רק יגאל
אלון ייצג יאת ישראל בפגישות אלה. אז נודע יכי בין
השאר נפגשו עם חיוסיין גם שר־החוץ אבא אבן, וגם
ראש־הממשלה גולדה מאיר, שעוד ערב מילחמת העצמאות
נפגשה לשיחות עם סבו של חוסיין, המלך עבדאללה.
במהלך פגישות אלה נ־סו ישרי ממשלת־ישראל לשכנע
את חוסיין לקבל את ״תוכנית אלון״ לפיתרון בעיית הגדה
המערבית.־ על פי תוכנית.זו, יוחזרו לירדן, במיסגרת
הסדר־שילום! ,מרבית שטחי הגדה המערבית, למעט תיקוני־גבול
בנקודות רגישות, כשבידי צה״ל יישארו מאחזים
בבקעת-הירדן ובגב ההר ביהודה ושומרון. כל האמור
בבקעה, בו הוקמו היאחזויות, יישאר בידי ישראל.
׳תוכנית זו נדחתה על־ידי חוסיין מכל וכל. מניוון
שגם משה דיין התנגד ל״תוכנית אלון״ ,הוא סרב באופן
עקבי ליטול חלק בפגישות עם חויסיין שנועדו לשכנעו
להסכים ל״תוכנית־אלון״.
תוצאת אותן פגישות היתד, אחת; ברור היה לממשלת
ישראל כי ירדן לא תהיה המדינה הראשונה שתח תום
על הסדר עם ישראל. ניתן היה להסדיר בעיות שו
נות
שחייו שנויות במחלוקת י בין״ שתי״ לומדינות, ואף
לתאם עמדות בקשר לנושאים שונים, נמו המילחמה ב־אירגוני
הפידאיון — אולם לשני הצדדים היה מובן
שהמשא־והמתן על הסדר חייב להידחות למועד אחר.
מועד זה הגיע בחודש: אפריל השנה, כששר־החיוץ
האמריקאי, הנרי קיסיגג׳ר, עדך את סיבוב־השיחות שלו
בבירות המרחב. בביקורים שערך קיסינג׳ר ברבת־עמון,
הבהיר לו המלך חוסיין כי אחרי שיושג הסכם הפרדת־הכוחות
בין ישראל וסוריה, יגיע תורה של ירה! .חוסיין
תבע שקיסינג׳ר יביא גם להפרדת־כוחות.
הפרדת הכוחות בין הצבאות לא היתד, דרושה לחוסיין
כדי למנוע עימות או התלקחות: ,מסוג אלה שהיו בקווי
הפסקת־האש עם סוריה ומצרים. מאז השתלט חוסיין
על אירגוני הפידאיון בארצו, שורר שקט בימעט מלא
בגבול עם ירדן. לא היו כל התנגשויות או זזילופי־ירי
בין צד,״ל לצבא הירדני. אולם חוסיין תבע נסיגה יש ראלית
סיימלית: מערבה לירדן, ולו רק לצורך אחד: כדי
לקבל אישור רישמי, קבל העולם כולו, ובמיוחד כלפי
העולם הערבי, לגבי זכותה של ירדן, וריבונותה על
השטחים שנלקחו ממנה בגדה המערבית.

חו סיין רצה
ל ד גי עס דיין
ך} ששרתיו של חופיין היו ברורים. בנקודה אחת
1 1לפחות, היו האינטרסים שלו זהים לאלה של ממשלת־ישראל.
כמו גולדה ודיין, התנגד: גם חוסיין בכל תוקף
להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגדה המערבית. לצודד
יזה אף פידסם בשעתו את תוכנית ״הממלכה הפדרטיבית״
שלו, על פיה הוא מוכן להעניק מינהל עצמאי
לפלסטינים !בגדה המערבית תחת הכתר ההאשמי, כש־ענייני
החוץ והביטחון יהיו בסמכותה של ממשלה מאוחדת.
אולם חוסיין, שהיה מודע למצב הפנימי המעורער
בישראל, חשש מתפנית העלולה להיווצר נאשר תקום
בישראל ממשלה הדשה. כל זמן שגולדה ודיין היו ב־

ועד מה שגרם לפירסומה בחוץ יראוץ השבוע
שילטון, יכול היה חוסיץ לשמור עליהם כי יתנגדו להקמת
מדינה פלסטינית בגדה. הוא ידע שממשלת גולדה
דוגלת במדיניות לפיה יכולה דק !מדינה ערבית אחת
להתקיים בין ישראל והמידבר, ומדיניות: זו חפפה את
האינטרסים שלו. חששו היה כי ממשלה חדשה שתקום
עלולה לאמץ מדיניות אחרת, להכיר ביישות פלסטינית
ולערער על ריבונותו לגבי הגדה המערבית. הוא הביע
בפירוש את פחדו כי אם, תקום בישראל אחרי ממשלת
גולדה !ממשלה יונית, עלולה ממשלה כזו לנתק את הקש רים
שכבר נקשרו עימו, ולפעול בניות של פתרון בצורת
הקמת מדינה פלסטינית בגדה.
משום !נד תבע חוסיין ׳בתוקף קיום ׳פגישה עם גולדה
ודיין, תוך תיקווה שהוא יוכל להגיע עימם לנוסחה
שתחייב גם את הממשלה הבאה שתקום בישראל.
,נראה כי בעקבות ׳מילחמת יום־הכיפורים, שינה גם
משה דיין את דעתו לגבי צורת ההסדר האפשרי עם ירדן.
שוב לא היה מתנגד חריף ל״תובנית אלון״ ,ואף היה
מוכן להרחיק לכת !בוויתורים מעבר לה.

ה חזר ת הגדה —
א חדי ת קו פ ת גיסיון
ך* פגישה, עליה רווח בוואשינגסון סטאר ובנ.בי.
| ) סי ,.נערכה למעשה חודש ימים לפני התפטרות ממשלתה
של גולדה !מאיר. גם היא, נמו הפגישות הקודמות
עם חוסיין (להוציא פגישות במדינות זרות) נערכה בערבה.
כאמור, היתד. זו הפגישה הראשונה בה השתתף
׳מלבד ותוסיין גם ראש־׳ממשלת ירדן, ,שהוא קיצוני יותר
ממלכו בנכונות לפשרה עם ישראל. מצד ישראל השתתף
גם מרדכי גזית, מנכ״ל מישרד ראש־הממשלה.
גולדה ודיין, שנטלו חלק בפגישה על־פי הדיווחים,
הבהירו לחוסיין את עמדתה החדשה של ממשלת ישראל
לגבי הסדר עם ירח: הפרדת־כוחות אינה באה בחשבון.
לעומת זאת ניתן לדבר על אפשרויות של הסדר כולל,

גלת להשתלט על אירגוני הפלסטינים ולמנוע את חדי רתם
ופעילותם באזורי הגדה המערבית, ייעשה הצעד
הבא בכיוון של החזרת הגדה המערבית כולה לשליטתו
של חוסיין, על פי הקווים של ״תוכנית אלון״ פלוס.

סי בתה פי ר סו ס:
לגטרל אתד>ין
ץ* סתכר כי חוסיין לא היה מוכן לקבל את ההצעה
( /הישראלית, שהכילה — לפחות לגבי גולדה ודיין —
ויתורים מרחיקי לכת לעומת תפיסותיהם הקודמות בבעיית
ההסדר עם ירדן. עבור חוסיין היתד, השיבות
עליונה באקט הסמלי של נסיגה ישראלית !חלקית אפילו,
לאורך רצועה צרה, שתאפשר לו לנפנף בה כבהישג.
׳משום כך נותרה פגישה זו כקול קורא במידבר.
אבל עצם פירס׳ום הפגישה והתוכנית הישראלית ש הוצעה
בה ׳לחוסיין, היה בעל חשיבות מרובד, דווקא בימים
בהם ניהל שר־ההוץ יגאל אלון בוואשינ׳גטון שיחות
בדבר אפשרויות ההסדר עם חוסיין.
ככל הנראה לא היה פיצוץ סוד הפגישה מקרי. הוא
נעשה במיתכוון על־ידי האמריקאים, במטרה להקל על
ממשלתו של יצחק רבץ לנהל משא־ומתן עם ירדן ולגלות
בו נכונות לוויתורים. לאמריקאים ברור בי מה
שכובל את יצחק רבין במגעים עם ירדן, הוא החשש
מפני תגובות האופוזיציה הימנית בישראל, אליה עלולים
להצטרף !משה דיין ותומכיו במיפלגת העבודה, היכולים
יחד למוטט את הקואליציה עליה נישען רבין.
רק בשבוע שעבד, בעת הדיון שנערך בכנסת בפרשת
סבסטיה, הסתבר כי משה דיין הוא המתנגד הראשי
לאותה תוכנית, שלדברי הפירסומים, הוא אשר הציע
אותה לירח .״כל הדיבורים על פשרות טריטוריאליות עם
ירדן, הם נוסחה ישראלית בלבד,״ טען דיין .״אין צל
של סימן שירח מוכנה להסדר עימנו על סמך פשרה
טריטוריאלית כלשהי.״ לפיכך תבע דיין שהממשלה תח־

אחת מכתבות אלה, שהכילה גילויים
סנסציונייס בפרשה אקטואלית ושפירסומח
היה ללא ספק מכה הדים גם מחוץ לגבולות
הארץ, נפסלה לפירטום ברגע האחרון על־ידי
הצנזורה. עוד לא הספקנו להסתגל לצורך
של החלפת השער הקדמי, שעסק בכתבה זו
ושהיה כבר מוכן, ובשורת איוב חדשה, שנגעה
לכתבת השער האחורי.
״העולם הזה״ 17.7.74 ,1924

חוסי! דחההצעה
בגדההמער בי ת
ה מיר חוסיין דחה לאחרונה הצעה שהוגשה
לו להסדר עם ישראל, כמקום תביעתו
להפרדת־כוחות בין ישראל לירדן,
שפירושה נסיגה י שראלית סי מלי ת מערכה
לירדן.
על־פי ההצעה שהוגשה לחוסיין, ייעשד, ד,ד,סדר עם
ישראל בשלבים. בשלב הראשון תסכים ישראל לחח־זרת
המינהל האזרחי הירדגי לשטחים המאובלסים של
הגדה המערבית. פירושה של הצעה זו היה ששטחים
עירוניים צפופים, כמו איזזרי שכם וחברון, יועברו
למינהל אזרחי ירדני, בעוד שצה״ל ימשיך לשבת על
הירדן ובתוך הגדה עצמה.
על־פי תוכנית זו יהיה השלב השני רק כעבור
כמד, שנים, אחרי שיסתבר כי המיגהל האזרחי היר דני
מסוגל למנוע התארגנות מחבלים בערי הגדה.
אז אמור יהיה צה״ל •לסגת מיהודה ושומרון, תוך
תיקוני-גבול לגבי הגבול שהיה קיים בין שתי המדי נות
ביוני . 1967 תיקוני־גבול אלה יבללו את השארת
הרצועה בביקעת הירדן, בה הוקמו היאחזויות, בשטח
ישראל, על־פי חובנית־אלץ.

חוסיין דחה הצעה זו בטענה, שפירושה
הכרה כהמ שד הכיבו ש הישראלי. הוא עומד
על תבי ע תו להחזר ת שטח פימלי ממערב
לירדן לידיו, מאחר שהחזרה בזו תהווה
מעין הכרה כזכותו על הגרה ה מ ערבית

דיין מום! לויתורים
מרחיק -דבת לי ר דן
ח״ב משה דיין מנסה לסגל לעצמו לאחרונה תדמית
יונית. דיין גיבש לעצמו, לפחות כלפי חוץ, השקפה
חדשה לגבי הוויתורים שיכולה ישראל לעשות לי ד ת
בטיסגרת הסדר בין שתי המדינות.

כ שיחות פר טיות טוען דיין, שכדי למנוע
אפ שרות של כפיי ת הק מ ת מדינה
פלסמינית כנ ד ה המערבית, הן על ישראל
והן על ירדן, צריפה ישראל לוותר ויתורים
מרחיקי-לכת לירדן, כדי להגיע להסדר
עימה. י

דיין מוכן לוותר אף מעבר לתוכנית אלון, הגו ׳
רסת מאחזים ישראליים ניכרים בשיטחי הביקעח, יהו דה
ושומרון.

״העולם הזה״ 9.7.74 ,1923

במידה שירדן תהיה מוכנה ללכת לקראתו. בעבר נרתע
המלך חוסיין לעשות הסכמים עם ישראל ,׳מחשש לתגובות
חריפות הן מצד מדינות ערב והן מצד הפלסטינים.
חוסיין היה מוכן לדבר על הסדר רחב יותר. ואז,
הוצעה לחוסיין ולריפאעי ההצעה הישראלית שעיקריה
היו כדלהלן:
׳ • ישראל מוכנה להכיר יישומית בריבונותו של המלך
חוסיין על שיטחי הגדר, המערבית, אחרי שיושג
הסכם על תיקוניחגבול, לגבי הגבול שהיה קיים בין שתי
המדינות ביוני .1967
!•׳ בשלב הראשון מוכנה ושראל להתיר את החזרת
המינהל האזרחי הירדני לשימחי הגדה המיושבים באוב-
לוסיה ערבית. הכוונה הייתה להחזרת השילטון הירדני,
ללא נוכחות צבא, לריפוזים עירוניים כמו אזורי שכם,
חברון ורמאללה.
• למרות החזרת המינהל הירדני לגדה, יישאר צד,״ל
באיזור לפרק זמן מוסכם. צה״ל יחזיק בעמדותיו.
!• באשר לירושלים, הביעו דיין וגולדה נכונות להעניק
לירדן מובלעת בתוך העיר, עליה יתנוסס דגל
ירדני. לצורך זד, אף היו ומוכנים לתת לחוסיין פייסדרון
גישה למובלעת, שיכלול גם את העיר יריחו.
י• אם כעבור ׳פרק־ד,ז!מן המוסכם — שישתרע לאד
דך !כמה ישנים — יוכיח המלך חוסיין יכי ממשלתו מסח

ליט על התנחלות גם בשומרון, ולא רק בבקעת הירדן.
באותו דיון הסתבר כי יצחק ובין הוא דווקא שנצמד
להצעה הישראלית, שלפי הפירסומים, הציעו דיין וגולדה
לחוסיין .״יש אפשרות להגיע עם מדינה זו להסדר שלום,״
אמד רבין בכנסת ,״או בדרך של הסכם על בסיס פשרה
טריטוריאלית תוך ויתור על חלק מיהודה ושומרון, או
על בסים של פשרה פונקציונאלית, שלפיה תהיה בגדה התיישבות
ישראלית, אך ירדן תשמש בתפקידים מינהליים.״
ברור היה בי רבין נצמד לנוסחה שהמציאו גולדה
ודיין, בעוד דיין מנסח להתכחש לה ולנער חוצנו ממנה.
הפירסום האמריקאי היה !מכוון לכן נגד האופוזיציה
הימנית בישראל ובמיוחד ׳נגד משה דיין. הוא נועד להוכיח,
שהצעת הפשרה בה דוגלת כיום ממשלתו של
רבין, היא פרי יוזמתם של נולדה ׳ודיין. אין זאת אומרת
שחוסיין מוכן לקבל אותה, אבל אם גולדה ודיין הסכימו
כבר לוויתורים מרחיקי-לכת, מדוע שרביז לא יסכים
לוויתורים נוספים, שיאפשרו הסדר כלשהו נם עם ירדן?
השבוע ניתן היה להיווכח באיזו ׳מידה הצליח הטכסים
האמריקאי. דוברי הליכוד וארץ־ישראל השלימה שפירסום
הפגישה בין גולדה־דיין לחוסיין הקפיץ אותם כימו מטלית
אדומה בפניו של סר! ,מיהרו להסתער על רבין
ולבגוח אותו. הם לא העזו להשמיע מילה אחת נגד משה
דיין, שהוא אביה הרוחני של הצעת הפשרה שהוצעה לחו־סיין
בפגישה במידבר, ערב הסתלקותו מהממשלה.

הצה רו ת ר בין?
הכרזותיו החוזרות ונישנות של רבץ בנושא הפלס טיני.,תזך
הדגשה שהפרטנר היחיד של ישראל לשי חות
בהן ייוצגו הפלסטינים, נובעות מהתחייבויות
קודמות של ממשלת גולדה מאיר, להם היד, שותף
גם רבץ.

מקורביו של רביו טוענים כי הוא אינו תופשי
לאמץ לעצמו מדיניות עצמאית חדשה בתחום זה,

אחרי שגולדה מאיר ומשה דיין ה ת חייבו
כעת שכיהנו בממשלה, שגם הממשלה שתבוא
אחריהם, תר אה א ת ירדן כמייצגת
העניין.הפלסטיני ולא תסכים להקמת מדינה
פלסטינית עצמאית.
״העולם הזה״ 17.7.74 , 1924

האמתקרבתהמדינהלמילחמת אז ר חי ם?-

לקראת ח ש נו
•י• ימים האחרונים של הרפובליקה הוויימארית היו אחד הפרקים העגומים ביותר
\ 1בתולדות האנושות.
הדמוקרטיה הגרמנית, שקמה אחרי התבוסה במילזומת־העולם הראשונה, ושהחוקה
שלה נוסחה בעיר ויימאר, התנדנדה על יסודותיה הרעועים. הבקיעים בקירותיה התרחבו י במהירות.
ברחובות השתוללו הביריונים הנאציים — קבוצות מאורגנות, בעלות משמעת
ואמונה. ביריונים אלה לא היו אספסוף של פושעים, כפי שנדמה כיום לרבים. מיטב

מאח

אורי א בנ ר
הנוער הגרמני נהר אל דגל צלב־הקרס, ורבים היו האידיאלסטים שלבשו את החולצה
החומה.

הם האמינו כתום־לם שהם מצילים א ת המולדת מידי התכוסנים
והבוגדים שה שתלטו עליה. ומגינים על אדמתה הקדושה מפני מזימות
קומוניסטיות, ש חי תו ת דמוקרטית וריקבון בורגני.

מחודש לחודש תכפו המיבצעים. קרבות־הרחוב הפילו חללים. המישטרה הלמה
באנשי־השמאל וגילתה יד רכה כלפי ביריוני הימין. השופטים ראו בהם פטריוטים
נאמנים. שיש לטפל בהם בדרכי־נועם. הצבא עצם עין, וסירב להיכנס לעימות. הממשלה,

זהו פסק־דין ההיסטוריה. אין כימעט היסטוריון רציני של הרייך השלישי החולק
על כך.

החזרה הכללית
ך* שבועיים האחרונים נערך בישראל נסיון — עדיין קטן בממדיו — להפיל
את הדמוקרטיה הישראלית.

בראשו לא עמדו, חלילה, נאצים. עדיין אין לנו בישראל תנועה פא־שיסטית
מובהקת. חלוצי הפוטש הישראלי היו צעירים אידיאליסטיים,
המאמינים בלב שלם שהם מגינים על אדמת המולדת מפני ה תבו ס תני ם
והבוגדים, הדמוקרטיה הרקובה והשילטון המו שחת.
הם הכריזו׳ קבל עם ועדה, שחוק המדינה אינו מחייב אותם, מכיוון שהחוק הוא
אנטי־לאומי ובלתי־מוסרי. להפרת חוק כזה יש סימוכין בהלכה, העומדת מעל לחוק.
שהרי התורה ניתנה בידי אלוהים, ואילו החוק הוא פרי מעשיהם של בשר־ודם.
החוק מבטא את שילטון הרוב. אולם רוב זה הוא חסר ערך, מפגי שהוא מתנכר
למיצוות הציונות וההלכה. המיעוט, ההולך בראש, הוא התגלמות הייעוד הלאומי, והוא
נושא בלבו את החוק העליון ,״האמיתי״.
לכן קם המיעוט על הממשלה, מפר את החוק, קורא לצבא לפרוק את עול הבוגדים
והתבוסנים, ומבצע מעשים שיקבעו את מדיניות המדינה על אפו ועל חמתו של הרוב
חסר־הדעת. המיעוט יקבע במעשיו היכן תהיה המדינה ומה תה״ה דמותה, אם תתחדש
המילחמה אם לאו, וגם מי ינהיג את המדינה בבוא היום.
זוהי משמעות הפלישה לסבסטיה.

היא היתה חזרה כללית, לקראת ההצגות הגדולות הממשמ שות
וכאות.

תסריט שר הנינה
ף* פני מדינ ת ישראל עומדות עתה שתי אפשרויות: חידוש המילחמה או התקדמות
^ לקראת הסדר.
למעשה זוהי רק אפשרות אחת.

אמנם, עלולה לפרוץ מילחמה. אם ייחלש הלחץ האמריקאי המוחץ
על ממשלת־ישראל (למשל, בעיקכו ת הדח ת הנשיא ניבסון) ומאמצי־השלום
ייעצרו, אין ספק שתפרוץ מילחמה כעוד במה חודשים.

במילחמה זו, אין לישראל מה להרוויח. אם יצליח צה״ל להתקדם, הוא ייעצר על־ידי
תכתיב המעצמות. אם יצליחו הערבים להשיג הישגים צבאיים, אפילו חלקיים וזמניים,

ברלין : 1932 סרב־רחוב נין נאצים 1שו3ויוי0
שהיחד. אוסף מיקרי של אפסים׳ תימרנה בין הלחצים וחששה מפני התנגשות. בפרלמנט
התחרו ביניהם עסקני־מיפלגות עלובי־נפש בפיטפוטי־סרק, וקיוו שהכל יעבור בשלום
והם יישארו דבוקים לכסאותיהם.

מול עליית כוחו של הימין הקיצוני, שהפר בגלוי א ת החוק וקרא
תגר על המישטר הדמוקרטי, לא קם שום בוח נגדי.
האגודות המיקצועיות, על מיליוני חבריהן, דיברו גבוהה ולא עשו דבר. הצבא
היה נייטרלי, למראי,ת־עין, בעוד שראשיו יזמו קנוניות חשאיות עם הנאצים העולים.
חורשי־מזימות רמי־דרג המתינו בשולי הבמה, כדי לתקוע סכין בגב הממשלה.

אך התופעה הנור אה כיותר בבל המחזה המבחיל הי תה אי־־יכולתם
של שומרי־הדמוקרטיה עצמם להתגייס לפעולה כלשהי. כשעה שגרמניה
בערה, הם עסקו כ שטויות.
עשרות תנועות וקבוצות, שראו את הסכנה הנוראה לארצם הטמונה בעליית היטלר
לשילטון, הקדישו את מיטב זמנן לאינטריגות נלוזות זו נגד זד. העסקנצ׳יקים נפגשו
בלי הרף, דיברו והתווכחו, ולא יכלו להסכים על דבר. כל אחד מהם דאג לעצמו ולקבוצתו
הקטנה. כל אחד חשב מה הוא יכול להרוויח.
שבועות מעטים •לפני שמרתפי־ד,גסטאפו ומחנוודהריבוז הברבריים עוררו חלחלה
עולמית, ישבו עסקנצ׳יקים אלה בישיבות אינסופיות, כשזה מחרים את זה, פלוני מודיע
שאינו יכול לפעול בלי אלמוני, האחד דורש ייצוג מוגבר לעצמו ועומד על גירוש השני.

בך ישבו וכירברו, ימים ולילות, עד שהגיע יופ-הדין, היטלר עלה
לשילטון, ופלוגות־הסער שלחו א ת בולם יחד למחנות־הזוועה. שם, בין
המלקות והעינויים, היה להם זמן לחשוב על מחדליהם.
הרפובליקה הוויימארית לא נפלה בגלל כוחו• של היטלר. עד הרגע האחרון לא
הצליח היטלר לזכות בתמיכת רוב הבוחרים בגרמניה. כאשר הגיע לשילטון, היד,
עדייו מנהיג של מיפלגת־ימיעוט, והיה זקוק לתמיכת מיפלגות לאומניות אחרות.

הדמוקרטיה הגר מנית נפלה, ועידן של אפילה ירד על גרמניה
והעולם כולו, מפני שמגיני־הדמוקרטיה עצמם היו עלוכי־נפש, חדלי־אישים,
אנוכיים, מו שחתים, מפולגים, אוויליים וחסרי אחריות.

סבסטיה : 1974 פולשים מבוצוים ממתינים לאה״ל
יגבר כוחם המדיני. כך וכך׳ בעזרת נשק־הנפט והכוחות הבינלאומיים, יצליחו הערבים
להפעיל שוב, ובייתר שאת, את מכונת־ההסדר של המעצמות.
למחרת המילחמה, אחרי קורבנות מכאיבים, תעמוד ישראל באותו המצב שבו היא
עומדת עתה: לחץ אמריקאי תקיף להשגת הסדר, אשר יחזיר לערבים את רוב רובם
של השטחים המוחזקים — ובכלל זה קודם כל הגדה המערבית.

כמוקדם או במאוחר — תוך במה שבועות או תוך שנה — יהיה
ברור שעל צה״ל לסגת מ שטחים אשר חלק ניכר של הציבור הישראלי
רואה בהם שטחי־מולדת, אשר אסור לוותר עליהם בשום מחיר —
גס אם מחיר אי־הוויתור יהיה מצדה שנייה.

אמונה זו של מיעוט גדול ובעל״יכולת, אשר לרשותו עומדים גייסות של קנאים
המוכנים לכל, משתלבת עם האינטרסים של פוליטיקאים ומיפלגות. הימין רוצה להגיע
לשילטון במדינה. בתוך מיפלגת־העבודה יש קבוצות רבוודכוח המבקשות להפיל את
הממשלה הנוכחית המחנה הדתי הגדול נגרר אחרי הוד־מחץ של קנאים, והפוליטיקאים
הרוכבים עליהם.

ההר הוליד עכבר
מדוע לא בוצעה אף פעולה רצינית אחת כתגובה על נסיון־הפוטש של פולשי-
סבסטיה ן במה עסקו, במשך חמשת הימים המכריעים, כל אותם כוחות המתיימרים
לשמור על הדמוקרטיה, שילטון־החוק, השפיות הלאומית והנכונות לשלומי
להלן תיאור עובדתי קצר. התיאור המלא אינו מתפרסם כאן, מאחר שהוא
מבייש מדי.
הפלישה לסבסטיה יצאה לפועל ביום החמישי 25 ,ביולי, אחרי שנמסר
על כך זמן רב מראש .״העולם הזה״ גילה את התוכנית ארבעה שבועות לפני
כן, במדור ״תשקיף״ (״העולם הזה״ .)1922 אך רק למחרת יום־הפלישה החל
הנסיון הראשון לארגן תגובה :

יום שישי ,20.7.74 ,שעה .11.00
אחרי כמה שיחות טלפוניות התכנסו בתל־אביב שבעה אנשים, המשתייכים
לתנועות מרי, מוקד, שי״ח והחטיבה הצעירה של מפ״ם.
נוצר קשר טלפוני עם איש החוג לליבון במיפלגת־ד,עבודה, ועם עשרות חברי-
קיבוצים ממקומות שונים, השואלים בדאגה מה יש לעשות. מתגבשת הדיעה שפרשת
סבסטיה היא נסיון של פוטש נגד הממשלה. ושצה״ל לא הופעל למניעתו.
נשקלות פעולות שונות, והוחלט ליזום הפגנה המונית גדולה בירושלים,
ביום שני הבא.

יום שכת ,27.7.74 ,שעה .10.00

המתנהלים׳

שגילו התנגדות ]סחבו בי ד החיילים

מה יהרה אם תצטרך־ ממשלת רביו להיכנס למשא־־ומתן רשמי עם
מישלחת ירדנית־פלסטינית, שתכלול נציגות רי שמית של האירגון
לשיחרור פלסטין?
מה יקרה אם תצטרך להסכים להחזיר לאלתר חלק סמלי כלשהו של הגדה המערבית
— למשל איזור יריחו — למלך י ר חו

מה יהרה אם תתגב ש בפומבי תוכני ת ברורה שתחזיר לירדניס
ו /א ו לפלסטינים א ת מרבי ת שטח הגדה, ויתנהל על כך מו״מ מעשי?
מה יקרה אם יתגבר הלחץ האמריקאי על ישראל להסדר בצפון, שעל פיו יצטרך
צה״ל לסגת ממרבית דמת־הגולו י

מה יקרה אם יסתבר שיש צורך לפרק אתהה תנ חלו ת הראשונה —
בכיקעת־הירדן, בגולן או כסיני?
בכל אחד מן המיקרים האלה צפוי למדינה משבר שלא היה עדיין כדוגמתו —
משבר שלעומתו יחווירו גם פרשות אלטלינה והסכם־השילומים.

זה לא יהיה משבר. זה יהיה שבר.

מי יציל?
*0ושבים על כחירו ת. יש התחייבות לקיים בחירות לפגי החזרת שטח כלשהו
| 1בגדה. יש המאמינים כי עד אז אפשר לדחות את כל ההכרעות הפנימיות, ואז
יסתדר הכל בצורה דמוקרטית ונחמדה, בעזרת הצבעה של הרוב. בכל המיפלגות כבר
חושבים העסקנצ׳יקים על עתידם של עצמם, של סיעותיהם ושל מיפלגותיהם בבחירות
אלה.
אבל זוהי אשלייד. גמורה.

הבחירו ת -אם תיערכנה במיקרה זה -תהיינה רק חלק קטן של
השכר. לא ׳החלק העיקרי, וגם לא החלק הראשון.
ההתנגשות תתחיל הרבה זמן לפני כן, והקרב יתנהל ברחוב׳ בכל בית, ואולי
גם בלבו של כל ישראלי.

מעשה סבסטיה היה אות לבאות. כעוד ימים או שבועות נעמוד כפני
נסיונות ״התנחלות״ — כלומר, נסיונות־־פוטש מוגבלים — בבל רחבי
השטחים המוחזקים.
בוקר אחד נתעורר ויסתבר לנו כי בלילה קמו חמש ״התנחלויות״ ,וכי אלפי ישראלים
מכל כנפי הארץ נוהרים אליהן.
אין טעם להינבא עתה מה יקרה בכל מיקרה. ברור רק זאת: שרשרת של מאורעות
כאלה תזעזע את הממשלה׳ והיא תיפול ברגע שמשה דיין יחליט שהשעה כשרה,
המצב נתון והדגל הנכון מצוי.

גם אם הממשלה לא תיפול, היא תהיה חסרת־אונים מול מרי לאומי
שיקית רכבות, ושייתמד על־־ידי בוהות פוליטיים גדולים. יהיו מצבים
שבהם לא תהיה בל אפ שרות להפעיל א ת צה״ל במערבה הפני מי ת,
ושבהם גם המישטרה לא תובל להושיע.
תיתכן תקופה ארוכה של הפקרות, של לחץ בינלאומי כביר למען הסדר, ולחץ
פנימי כביר למניעת הסדר, של התמוטטות מערכות־שילטון, של תוהו־ובוהו.
אין זה סיוט דימיוני, וגם לא חזות לעתיד הרחוק. הדבר יכול לקרות כבר בעתיד
הקרוב. יש לכך דרגה גבוהה של סבירות.
מי יבלום הידרדרות זו? אילו כוחות יתייצבו נגדה י

מי יציל א ת הדמוקרטיה הישראלית, ואת יכולתה של המדינה לעלות
על דרד של הסדר ו שלום?
מבחינה זו, היתה פרשת סבסטיה חזרה כללית, המאפשרת הסקת מסקנות.

מסקנות מחרידות.

ביזוי צ ורל והממשלה
** לישת סבסטיה הוכיחה כי ממשלת ישראל לבדה אינה מסוגלת לעמוד במיבחן
^ של ׳שבר לאומי ראשון־במעלה.
צה״ל לא עצר את עלייתם של כמה אלפי אנשים לאתר הפלישה. הוא הסתפק בכמה
מחוות חסרות־תכלית, כדי לצאת ידי חובה. שר־הביטחון, בפקודת קודמו ואדונו,
עצם עין. כוחות החוק והסדר פשוט לא נכנסו לפעולה.

במשד ארבע יממות ניהלו שרי ממשלת המדינה משאייומתן עם
מחוללי־פוטש ונציגיהם, בשווים עם שווים. הוצעו פשרות, דובר על
מילוי חלקי של רצון הפולשים.

לבסוף הוסכם על הקומדיה של ה״פינוי״ .על צה״ל הוטל להתבזות על־ידי השתתפותו
בקומדיה זו. הפולשים הסכימו לכך כצעד טאקטי. הם סברו כי עדיין אין השעה
כשרה לעימות מלא. הם ידעו שניצחו מבחינה מוסרית ומעשית. הם לא ניסו להסתיר
כי אחרי מיבצע זה יבואו מיבצעים גדולים יותר.

הפולשים לא ה תכוונו ״להתנחל״ כאמת כסבפ טיה, ויציאתם מן

ישיבה בבית פרטי, בהשתתפות אנשי מרי, מוקד, שי״ח.
מוחלט להמשיך בהכנות להפגנה הגדולה בירושלים ולקבל עליה חסות מטעם
קבוצה של אישים פרוגרסיביים. הכוונה היא לאישים בלתי־מיפלגתיים ואנשים
מחברי ר״ץ, מוקד, מרי, שינוי, מפ״ם, החוג לליבון במיפלגת־העבודה, קבוצת ״בכל
זאת מערך׳ והפנתרים. אנשים אלה נפגשים מזה כמה זמן באורח קבוע, ללא
פירסום, במגמה לתכנן פעולות והסברה.
איש מק״י מודיע בישיבה שהוא עומד להיפגש עם המזכיר האירגוני של מפ״ם,
והישיבה נדחית לערב. כמה מן הנוכחים מביעים חשש שמא יסכל איש זה את
הפעולה, אחרי שכבר בלם בעבר פעולות רבות שהיו למורת רוח הנהגת מפ״ם.

יום שכת ,27.7.74 ,שעה .20.00
פגישה בבית פרטי בבת־ים. נוכחים אנשי מוקד ומרי.
מוחלט לקיים את ההפגנה ההמונית בירושלים ביום. השני, בשעה .17.30 נקבע
שאישיות ציבורית בלתי־תלוייה, המקובלת על הכל, תפתח את העצרת.
אחרי שכמה מן הנוכחים יוצאים מן הישיבה, מציע איש מק״י לדחות את
ההפגנה ליום הרביעי, מפני שבמיקרה זה תשתתף בה גם מפ״ם. אחרי שכמה
אנשים מביעים בטלפון את החשש שזהו טכסים של מפ״ם לסכל את ההפגנה, מוחלט
להסכים לדחייה בכל זאת, למען שיתוף מפ״ם. אך כל הנוכחים מתחייבים למנוע
את ביטול הפעולה או החרמת כל גוף שהוא מיוזמיה.
הדחייה היא רבת־חשיבות — מכיוון שהיה ברור שעד היום הרביעי תסתיים
פרשת סבסטיה. התגובה תבוא, איפוא, אחרי סיום העניין, מבלי שתוכל להשפיע.

יום ראשון ,28.7.74 ,שעה .14.00
פגישה במרכז מפ״ס׳ בחדר המזכיר הכללי. החדר מלא עסקנים של מפ״ם,
יחד עם אנשי מוקד, מרי, עסקן של ל״ע, אנשי ר״ץ, שינוי, החוג לליבון ושי״ח.
מוצע לאשר את תוכנית ההפגנה ההמוני,ת בירושלים ביום הרביעי. מפ״ם
תובעת להעבירה לתל־אביב, ולקיימה אחרי־הצהריים, מפני שתחבורת הקיבוצים
דרושה באותו יום להסעת חברים לקונצרט של ג׳ון באז( .מזכיר מפ״ם סבר בטעות
שהקונצרט מתקיים בתל־אביב. אבל הוא נערך דווקא בירושלים. הכוונה היתד,
להרחיק את ההפגנה מן הכנסת).
נציג ל״ע מודיע שמיפלגתו מתנגדת בכלל לכל פעולה הפגנתית, ומסכימה
רק לאסיפת־עם רגילה תחת קורת־גג( .״או סגור או שאני עוזב.״) ר״ץ ושינוי
מודיעים שלא ישתתפו בלי ל״ע, וגם לא בלי חוגים ממיפלגת־העבודה. הישיבה
נדחית. בינתיים מוסכם לפרסם מודעה סתמית על הפגנה ביום הרביעי.
בגלל התנגדות כמה מן המשתתפים, מוחלט שלא לכלול בהפגנה שום סיסמאות
למען השלום ונגד ההתנחלויות בשטחים, אלא להסתפק בגינוי הפלישה לסבסטיה.

יום שני ,29.7.74 ,שעה .11.00
ישיבה במרכז מפ״ם. יושב ראש המזכיר המדיני של מפ״ם. מצטרף אליו מזכיר
המשמרת הצעירה של מיפלגת־העבודה. שאר ההרכב כמו קודם.
איש ל״ע מודיע אולטימאטיבית שהוא מסכים רק לאסיפה באולם סגור. מפ״ם
ומיפלגודהעבודה תומכים בהצעה ,״כדי לא לאבד את ל״ע״ .מסתבר שהכל מתואם
מראש בין עסקני המיפלגות.
הרוב מקבל את ההצעה. באורח פלא מופיע תקציב של 15 אלף לירות. בכך
נקברות ההצעות לקיים הפגנה המונית, בירושלים או בתל־אביב.

יום שלישי ,30.7.74 ,שעה .10.00
שוב במרכז מפ״ם. אותו הרכב( .בינתיים כבר נסתיים כל עניין סבסטיה, ונותר
רק ויכות־סרק בכנסת למחרת היום).
איש המישמרת הצעירה של מיפלגת העבודה מודיע שמיפלגתו תסכים להשתתף
באסיפה רק אם לא תשתתף בה תנועת מרי( .ברור שהשתתפות חברי המיפלגה
בפעולה עם מרי ׳תרגיז את רפ״י, גולדה ומנגנון המיפלגה, והמישמדת הצעירה
פוחדת מכך ).לתיפארת המליצה, הוא מציע לקבוע שישתתפו רק ״סיעות המיוצגות
בכנסת״ — וכך מוטל חרם אוטומטי גם על תנועת שינוי ועל כל האישים הבלתי-
תלויים שהשתתפו בייזום הפעולה.
למעשה מוצאים מן העניין כל יוזמי הפעולה, מילבד אנשי מוקד, המצליחים
איכשהו לקבל היתר מטעם מיפלגת־העבודה להישאר.
כמה מאנשי החוג לליבון של מיפלגת־העבודה מוחים נגד החרם, אך מקבלים
אותו ״באין ברירה״.

יום רביעי ,31.7.74 ,שעה .17.00
אחרי של״ע הצליחה לבטל את ההפגנה ההמונית ומיפלגודו;עבודה הצליחה
לצמצם את העניין לכמה עסקני מיפלגות, נערכת האסיפה בקולנוע תל־אביב.
נשמעים נאומיהם של חמישה עסקנים, החוזרים על המליצות השגורות. רובם לא
השמיעו מעולם דברים למען השלום, כמה מהם ידועים כחסידים נלהבים של
ההתנחלות בשטחים המוחזקים.
מאות הצעירים, שבאו מתוך תיקווה לשמוע בשורה של פעולה גדולה להגנה,
על הדמוקרטיה והשלום, יוצאים מאוכזבים. אחד האנשים, שהשתתף בישיבות
ההכנה, מסכם את ההרגשה :״גועל־נפש״.

(המשך בעמוד )16

לקראת השבר

במדינה

(המשך מעמוד )15

ה אתר אינה נסיגה. כוונ ת המיכצע הי תה לגבש כוח ציבורי. לעשות
אקט מהפכני תעמולתי, להציג א ת הממשלה כמלוא חולשתה, להוכיח
שאין כמדינה כוח נגדי המסוגל להתייצב נגדם. הם רצו להכשיר א ת
הקרקע הציבורית למיכצעים הבאים, שיהיו גדולים ורחכים יותר.
מבחינה זו, הם נחלו ניצחון כמעט מלא.

הלקח הנורא ביותו
ל ממשלה דמוקר טית היא צירוף מיקרי, פחות או יותר, של כוחות ציבוריים,
בהנהגת עסקנים מיפלגתיים בינוניים. שום ממשלה אינה חזקי. יותר מאשר הכוחות
העומדים מאחוריה.
חולשת הממשלה בפרשת סבסטיה אינה מפליאה. אין טעם לגנות אותה. ממשלה
זו עומדת על כרעי תרנגולת. בידי אוייבה המושבע, משה דיין, היכולת להפילה בכל
עת. בפני דיין פתוחה האופציה להקים קואליציה ימנית חדשה, ובינתיים יש לו זכות־וטו
לגבי כל מעשי הממשלה בכלל, ומעשי שר־הביטחון בפרט.
הממשלה עצמה הסתבכה. בעיקבות קודמתה, בסבך סמיך של צביעות ושקרנות
לגבי ההתנחלות והשטחים המוחזקים, ואין היא מעזה עתה להגיד לציבור את האמת.
הרוב הקטנטן של הממשלה כולל כוחות קיקיוניים בלתי־יציבים, ואילו הרחבת הרוב
עלול לשתק אותה כליל.
אין טעם להתרגז על ממשלה זו — מה גם שאין אפשרות מעשית להחליפה.

אבל אפשר
קו תקיף להגנת
המסוגל להיאבק
העדרו של
פרשת סבסטיה.
אין חידוש
דמוקרטיים נגד
אין חידוש
עם מיעוט חזק

היה לחזק ממשלה זו, לתת לה גיבוי ואף לכפות עליה
הדמוקרטיה והשלום — אילו קם כוח ציבורי רציני
על הרחוב ועל דעת־הקהל.
כוה זה — הוא הלקח העיקרי, והנורא ביותר, של

בעובדה ישיש בארץ מיעוט גדול, המוכן להילחם גם באמצעים אנטי־פשרה
עם הערבים.
בכך שהממשלה היא חלשה, ושיש לה רק יכולת מוגבלת להתמודד

החידוש הוא בכד שכמשד ארבע יממות הפרשה, הוכח שאין בארץ
מחנה־שלום המסוגל להיאבק. עריקת כוחות־הדמוקרטיה מול פני
הפוטש הקטן הראשון של הקנאים יצרה מציאות הרת־אסון לגבי עתיד
המדינה.
העם דידתה ומותה עול

ה מו עצהל בי ט חון
עוד הלום אחד
שנולד בעיקבות מילחמת
יום־הכיפורים נקבר
השבוע ב שקט
הידיעה היתה צנועה וסתמית. האלוף
(מיל ).ישראל (״סליק״) טל הושאל
על־ידי אוניברסיטת תל־אביב למישרד־הביטחון,
ויכהן שם כאחראי על פיתוח
אמצעי־לחימה. יינתן לו גם מינוי־חירום
כמפקד בכיר על גייסות.
לכאורה נגעה הידיעה רק לאיש. אך
למעשה נקבר בדרך שקטה זו אחד החלומות
הגדולים שנולדו אחרי מילחמת יום-
הכיפורים.
היתד. זאת עדות נוספת לכך שהמדינה
לא שכחה כלום ולא למדה דבר מן המהלומה.
עסקני המיפלגות חזרו לביצה
שהם רגילים לה, ושבה הם מרגיישים נוח.
העסקנים קפצי. אחת המסקנות הראשונות
שנבעו מן המחדל ההיסטורי
היתד. שצדקו אלה אשר טענו, מזה שנים,
שדרושה מועצה לאומית לביטחון לאומי*.
המחדל הנורא לא היה אפשרי, אילו

רחוק מגיבוש הדוקטרינות החדשות של
צה״ל. אמנם נאמר ־שיוכל להמשיך בעבו דתו
האקדמית, אך ברור כי במיסגרת
כזאת לא יקום גם המכון בצורה שהתכוון.
כך חזר המצב למה שהיה ערב יום*
הכיפורים. ההכרעות הביטחוניות הגורליות
יישארו בילעדית בידי קבוצה של
עסקני־מיפלגות, שהגיעו במישחק הפוליטי
לעמדות-מפתח ממשלתיות. הייעוץ
היחידי שיעמוד לרשותם יהיה מפי ה־רמטכ״ל.

תונו ת
רמטכ ״ למדבדי שו ת ק
עורף ״הארץ״ הסתכן
ופירסם מאמר
ביקורת נגד הרמטכ״ל
שנפס? על־ידי הצנזורה עורך הארץ, גרשום שוקן, היסס. זה
עתה הניח את שפופרת הטלפון, שמע מפי
הצנזור כי ההחלטה לפסול את המאמר
השנוי־במחלוקת היא סופית. עמדו לפניו
שתי אפשרויות: להוציא את המאמר מ־גליון
יום המחרת, לערער על החלטת הצנזור
בפני ועדת־הצנזורה, או אפילו לפ נות
לבג״ץ נגד הצנזורה. או — להדפיס

תחזה מאד

ה עשו כוחות השלום והדמוקרטיה במשך ארבע יממות אלה, שבהן נוצרה מציאות
פסיכולוגית ופוליטית חדשה במדינה?

דרוש נביא תנ״כי, או סאטיריקן גאוני, כדי לתאר נאמנה א ת
המחזה הנואל.

במשך חמישה ימים תמימים התכנסו כמה נשמות תועות ודיברו ודיברו ודיברו
ודיברו. המתנחלים פלשו והתבססו — ואלה דיברו. צה״ל שיתף פעולה עם הפולשים —
ואלה דיברו. התנהל מישא־ומתן עם ראשי הפוטש — ואלה דיברו. העניין נגמר זמנית —
ואלה דיברו. בכנסת נערך דיון־סרק עלוב, שהוכיח את כל חוסתהיכולית הפרלמנטרית
של המחנה הפרוגרסיבי בכנסת השמנית — ואלה דיברו.
ואחרי שהכל־הכל נסתיים ונגמר, התעורר מחנה השלום־וד,דמוקרטיה במלוא
עוצמתו וערך מיבצע כביר להצלת המדינה והחופש י— אסיפת־עם מיסכנה אחת באולם
קולנוע, שבה השמיעו כמה עסקנצ״קים מיפלגתיים מדרגה ח׳ מליצות מימי מתושלח.
במשך אותם חמישה ימים — יעל מה התווכחוו עסקנצ׳יקים אלה? רק על הנושאים
האלה: ימה ל א לעשות למען הדמוקרטיה, את מי ל א לשתף במעשה הגואל, כיצד
ל א לצאת לרחוב, כיצד ל א להרגיז את הממשלה, איך ל א לבצע שום מיבצע שיש
בו קורטוב של חוסר רספקטביליות זעיתבורגנית (ראה מיסגרת).

אילו הוכרע בימים אלה גורל המדינה עד־פי הנכונות להקריב קור
--עקרונו--למען בנות, להתמסר לאידיאל, לפעול
ואידיאלים, לוותר לפחות
קרונו ת ו*

אישיים...

רשעה קלה על ...
אינטרסים
־וכיתתיים קטנטנים — היה הימין
זוכה בהתח רו ת ללא קרב.
זלאומי־דתי זוב

וייתכן שזה אכן קרה.

חורבן שלישי
ך* חודשים האחרונים נעשה, בשקט ובצינעה, נסיון רציני מאד לאחד את הכוחות
1הפרוגרסיביים במדינה, כדי לאפשר פעולה משותפת להגנה על המדינה וחמי שטר
הדמוקרטי.
כמה מן האישים הבכירים שהשתתפו במאמץ זה (ושאני תמכתי בהם ללא הסתייגות,
כמיטב יכולתי) .הודיעו לי השבוע שאחרי פרשת סבסטיה הם נוטשים את המאמץ,
מרוב בחילה בהתנהגותם של רוב הכוחות הפרוגרסיביים האלה.
שני אישים אחרים, שאני מכבדם, הודיעו לי שהם מתכוונים לרדת מן הארץ.

שתי גישות אלה, של אנשים טובים והגונים, הן טרגדיה.
איני יכול, אלא להשמיע כאן אזהרה מלב חרד:
אנחנו הולכים לקראת שבר לאומי, שיכריע את גורל המדינה ויושביה.

אם תפרוץ מילחמה חדשה בגלל ה ת מו ט טו ת מאמצי־השלום —
יוכלו הוריו של כל אחד מאלפי הרוגיה לטעון בצדק שבנם נרצח על
ידי כוהות־השלום, שערקו מן המערכה.
אם י ת מו ט ט במדינה מישטר הדמוקרטיה, החוק והסדר, וישתלטו בה
הרפתקנים הרי־אסון וקנאים חשוכים — תיפול האחריות הראשונה
לכד על אותם הבוהות הפרוגרסיביים, שלא היו מסוגלים לוותר על
אינטרסים עלובים למען העניין הגדול.
אבל איני מאמין שהעניין אבוד. עוד יש זמן ואפשרות.
בפעם הראשונה מאז קום המדינה, תלוי גורל המדינה בהתגייסות שוחרי השלום
והחיים, החרות והקידמה.
אם המיסגרות הישנות, וה״חדשות״־כביכול, הסתאבו עד כדי כך שאינן יכולות
להביא להתגייסות זו — יש צורך בכלים ח ד שי ם.

שא לא כן — נהיה כולנו שותפים לחורבן בי ת שלישי.

האלוף טל (עם עזר וייצמן)
הכל כמו שהיה
היה קיים גוף כזה, הכולל גם מומחים
בלתי־תלויים, שהיה מגבש דוקטרינות ביטחוניות,
בודק מחדש קונצפציות שיגרתיות
וסוקר הערכות מדיניות־ביטחוניות. מוסד
מסוג זה קיים במדינות רבות.
אחרי המילחמה קפצו עסקנים רבים על
המציאה, ואימצו לעצמם את ההצעה בקולי
קולות. בראש הדורשים עמדו ראשי ל״ע
ור״צ, שאף העמידו פנים כאילו זוהי
דרישה אולטימטיבית מצידם להשתתפותם
בממשלה.
אולם שתי הסיעות נכנסו לממשלה,
מבלי ישעמדו על הדרישה. לאט־לאט נשכח
המחדל, ויחד עימו גם דרישה זיו.
לא טל ולא מטר. כאשר עלתה ההצעה,
היתה קיימת הסכמה אילמת לגבי
האיש שינהל את המטה המיקצועי, אשר
ינצח על עבודת המועצה: ישראל טל.
כאלוף משוחרר, הוגה־דיעות צבאי ומפקד
מנוסה על גייסות, נראה כאיש המתאים.
טליק עצמו לא הסתיר *שהיה מקבל
מינוי כזה בברכה. בינתיים התכוון להקים
באוניברסיטה מכון לעיונים איסטראטי
גיים, שיכול היה למלא את אותו התפקיד
במישור האקדמי: לגבש ולבחון דוקטרינות
ביטחוניות, ובצורה זו להשפיע ולהקרין
על הממשלה ועל צה״ל, להמטיר עליהם
מטר של רעיונות חדשים.
מינוי השבוע שם קץ לכל החלומות
האלה. כממונה על אמצעי־לחימה יוכל
טליק למלא תפקיד טכני מועיל — אך זה
*) התביעה הושמעה בכנסת לראשונה
על־ידי אורי אבנרי, ועמקה כמה פעמים
מעל עמודי העולם הזה.

את המאמר למרות פסילתו, להסתכן בכל
מה שעלול לנבוע מהפרת הוראה של
הצנזורה.
השעה היתר, עשר בערב, המועד האחרון
בו ניתן היה להחליף את המאמר
במאמר אחר. שוקן חייג בטלפון הפנימי
לדפוס, הורה להדפיס את העיתון ללא
שינוי. כאשר הופיע למחרת הארץ עם
המאמר •שנפסל, היה בכך צעד חשוב למען
חופש העיתונות.
הכתבה שכה הרגיזה את הצנזור היתד,
מאמת של הפרשן הפוליטי של הארץ.
יואל מרקוס, שנקרא ״טוב הרמטכ״ל השותק
מהמדבר״ .מרקוס ניתח במאמר את
דברי הרמטב״ל, מוטה גור, בפורום מיס־חרי,
ותקף את הדובר במילים חריפות ביותר
:״הוא מדבר יותר מדי. הוא אומר
דברים שלא צריך לאמרם. הוא נוגע בנושאים
שלא בסמכותו לדבר עליהם. ואת
כל זה הוא עושה בצורה בוטה, על-ידי
שימוש בביטויים בלתי-מוצלחים, בהגדרות
בלתי־מתוחכמות ובניסוחים בלתי-
זהירים.״
כמו הרמטכ״לים שקדמו לו בתפקיד,
רגיש גם רב־אלוף מרדכי גור לביקורת.
הוא קרא את המאמר לפני פירסומו. אחר-
כך פסל הצנזור את המאמר.
המאמר כולו הייה רק פרשנות לדברי
הרמטכ״ל, לא הכיל כל גילוי חדש. משום
כך התווכח שוקן שעה ארוכה עם הצנזור,
כדי לבדר מהי העילה לפסילה. שכן,
בדרך כלל רשאית הצנזורה לפסול רק
ידיעות שיש בהם כדי לפגוע בביטחון
המדינה או ביחסי החוץ שלה. אולם במיק־רה
זה הסתמך הצנזור על ההסכם הקיים
העו ל ם הז ה 1927

בין העיתונות היומית לבין צה״ל, לפיו
רשאית הצנזורה לפסול. לפי הבנתה, ידיעות
ומאמרים גם ללא עילה ביטחונית.
לשווא ניסה שוקן לשכנע את הצנזור
להתיר את המאמר לפירסום.
הצנזור התעקש. לדבריו, המאמר פוגע
במוראל של צה״ל, ולכן אסור לפרסמו.
שוקן ניסה להסביר לצנזור כי הפסילה
לא תועיל, שכן ניתן תמיד לפנות לבג״ץ,
וכי הניסיון הראה כי הפעלת הצנזורה אינה
מונעת פירסום, כל עוד קיימת עיתונות־חוץ
והעולם הזה. הצנזור עמד בשלו, שוקן
החליט להסתכן.
אין ערך לכסף. בבוקר היום החמישי,
יום הופעת המאמר, כבר הוזמן שוקן,
יחד עם העורך האחראי של הארץ, גירעון
סאמט, להופיע בפני בית־הדין של העיתונות
לענייני צנזורה. אב בית־הדין, עורך-
הדין יהושוע רוטנשטרייך, היה תקיף ביותר
!,תבע לסגור את הארץ ליום אחד,
ולקנסו בעשרת אלפים לירות. הצנזור עצמו,
שהופיע בבית־הדין, היה רגוע יותר,
הסתפק בקנס של כמה אלפי לירות. יתכן
כי הצנזור חשש שעונש כבד יניע את
הארץ לפנות לבג״ץ, שיגרור עימו פיר־מום
נוסף ורב יותר לביקורת על ה־רמטכ״ל.
.סופו
של דבר: בית־הדין הסתפק בקניסת
/ז^רץ בסכום של 4000 לירות. הפטיר
עורך המאמרים הראשיים ביומון, ד״ר
שילמה (״פולס״) גרוס :״לפני כמה שנים
ק&נלנו בעד דבר כזה 2000 לירות קנס.
הפסף איבד את ערכו!״

בנ ק או ת
החת ועוזבו!

שערוריה פ רל מנ ט רי ת:
ח בו הכנ סת שהיה מע ורב
בתאונה טוען: א ־אפשר
לתבוע * 1ות ׳ לוי 1מפני
שהנסיעה 1וויתה 1..כמילוי חפקי[וי״
ך* שעה הייתה שעת־צהריים, ערב
י ) ראש־השנה. הכל מיהרו הביתה, לחג.
המורה לפסנתר דפנה פרידמן נהגה מתל־אביב
לרמת־אביב. היא ראתה לפניה אור
ירוק ברמזור, לחצה על הדוושה.
אולם המכונית שלפניה נעצרה. דפנה,
שנהגה במכונית אביה, עורך־הדין גבריאל
מאירי, הספיקה לעצור פיתאומית. אך
האוטובוס של אגד, שנסע מאחוריה, לא
הספיק. הוא נכנם למכוניתה של המורה,
בת ד .21-,המכונית התהפכה, הנהגת אוש פזה
באיכילוב.
זה היה לפני שמונה שנים. תאונה רגילה,
שגררה אחריה תביעה מישפטית. אך ב־

בכתב־ידו: אין זכות לערער.
כל זה לא היה שווה יותר מכרוניקה
רגילה בעיתון, לולא אירע בתיק זה
עוד משהו — משהו שאין לו תקדים בנד
דינת־ישראל, ואולי בכל מישטר דמוקרטי
אחר בעולם.
במכונית *שנעצרה ראשונה לייד הרמזור,
ושאולי גרמה בכך לתאונה, נהג חבר־הכנסת
מיכאל חזני. בתיק הוא מופיע
כנתבע מס׳ .2את הכבוד להיות נתבע
מס׳ 1העניקה התובעת לקואופרטיב אגד.
כאשר הגיע תורו של חזני להגיש כתב־הגנה
בתיק המחוזי, הסתמך על טענה
שערורייתית, שהיתר! צריכה לחולל סערה

ח״כ מינ אי חזני
חסינות לדרוס?
בדרך־כלל לבקש את ביטול החסינות.
אך במיקרים המורים, כשאדם נהרג או
נפצע קשה, תבע את הביטול. במיקרים
האלה — ,שבשנים מהם היו מעורבים
משה דיין ומרדכי סורקים — הקפידו ה־ח״כים
הנאשמים לתמוך בבקשה לבטל

ח ת לא חמא
והגכיד לא הגיד
כאשר הודיע המפקח על הבנקים, ד״ר
מאיר חת (מתחרז עם חטא) בטלוויזיה,
כי הגיש את התפטרותו לנגיד בנק ישראל,
כיוון שמצפונו מכתיב לו כי מי
שאחראי לנושא בו מתגלית מכשלה,
חייב להתפטר, היתה זאת סטירת־לחי פומבית
למשה זנבר, נגיד בנק ישראל.
מזה כמה שבועות טוען זנבר כי האחריות
אינה חלה עליו, כי הוא היה בסדר,
וכי גם אם נעשו שגיאות, אין זו סיבה
להתפטרות. או, כדבריו :״לא *שמעתי
על נגיד בנק ממלכתי שהתפטר בגלל
התמוטטות בנקים.״
״מעשי הנגיד׳׳ .הופעתו של מאיר
חת לא הותירה לנגיד אפשרויות רבות.
היא הכריחה את הנגיד להצהיר, ראשית
כל, כי גם הוא שוקל התפטרות — אם כי
בעתיד הרחוק. שנית, היה הנגיד חייב
עתה לשנות את הקו: אם קודם חשב כי
על־ידי החלפתו של חת יישכך זעם הציבור,
הרי עתה גרמה הופעת חת לכך כי
כל פרישה של חת חייבת לגרור אחריה
פרישה של הנגיד עצמו. מכאן שאם ברצונו
להמשיך במישרה, עליו לדאוג כי
גם חת יישאר בתפקידו.
הקרע בין חת לזנבר התגלה מן הרגע
•הראשון של הפרשה. סימן בולט לכך
נמצא בפרוטוקול החקירה של יהושוע
בן־ציון, מנכ״ל בנק ארץ־ישראל־בריטני׳ה,
לשעבר. בן־ציון נחקר על־ידי צוות של
בנק ישראל והמישטרה, שכלל את הנגיד
ומאיר חת. במהלך החקירה טען בן־ציון כי
הפיקדון בבנק השווייצי היה נפרע במועדו,
לולא מעשי הנגיד.
ד״רחת 5מה מונע את פירעון החובות
היום, לאור מה שאתה מכנה ״מעשי הד
נגיד?״
זנכר (לחת) :מדוע אתה אומר ״מעשי
הנגיד?״ תאמר ״מעשי הממשלה!״ אינך
צריך לומר כפי שהוא אומר.
חת עצמו, כפי שטען בטלוויזיה, תבע
החל בשנת 1970 לסגור את הבנק. הוא
לא אמר זאת׳ אך ודאי שהיה זה הנגיד שלא
שמע כל השנים מאז לדברי המפקח שלו.
נוסף לכך, הנגיד הוא שהורה להפקיד
30 מיליון מארק ׳,ועוד 10 מיליון פרנק
צרפתי, מכספי המדינה בבנק האנגלי הקשור
בבנק הישראלי, הוראה שגרמה ל־סערת־רוחות.
שכן, מצד אחד טוען המפקח
על הבנקים כל העת כי הבנק מועד
לפורענות ויש לסגרו, ובאותו זמן מביע
הנגיד את אמונו בבנק על-ידי הפקדות
כבדות של מטבע ממשלתי בו. על הפקדות
אלה לא ידע חת כלל, וגילויין היז סטירת־לחי
לחת ולחוות־הדעת שהגיש.
הופעות חת וזנבד בטלוויזיה הבהירו דבר
אחד: חת תבע כל העת לפעול נגד הבנק,
והנגיד לא שמע לו. חת, ה״יקה״ ההגון,
הגיש התפטרות. זנבר ה״הונגרי״ החמקמק
מתפתל.
העול ם הזה 1927

תיק המישפט הזה חבוייה אחת השערוריות
הפרלמנטריות הגדולות בתולדות ישראל.
התנהגותה של הנהגת עצמה היתה
תמוהה למדי.
בדרך כלל, ממהר נפגע בתאונה להגיש
תביעה לפיצויים. אולם לדפנה פרידמן
היה זמן — הרבה מאוד זמן.
היא הניחה לשבע שנים תמימות לחלוף.
רק ברגע האחרון ממש, כאשר נוכחה
לדעת כי תביעתה עומדת להתיישן (בתום
שבע שנים מיום המיקרה) ,נחפזה להגיש
תביעה בבית־מישפט השלום. הסכום הנדרש
6000 :ל״י פיצויים לעצמה על ״סבל,
•שכיבה חודש במיטה והגבלת פעולותיה,״
1־ 4000ל״י נזקים למכונית.
אבל סכום זה לא סיפק את בת עורך־
הדין. אחרי שהתביעה החלה להתברר ב־בית־מישפט
ה-שלום, המוסמך לדון בסכום
קטן זה, נזכרה לפתע שנגרמו לה
נזקים הרבה יותר גדולים — פי .17
לכן הגישה בקשה לבית־המישפט, לתקן
את התביעה שנכתבה ״בחיפזון.״ דרישותיה
הפעם: טיפול רפואי והתעמלות עד
יום הגשת התביעה — 1000ל״י; שכר
עוזרת בסך 150ל״י לחודש; הפסד הש תכרות
בסר 200ל״י לחודש; טיפול רפואי
בעתיד — 5000ל״י; שכר עוזרת ל40-
השנים הבאות בסך 250 לגי לחודש; הפסד־השתכרות
במשך 35 השנים הקרובות לפי
400ל״י לחודש; כאב וסבל ואובדן הנאות־החיים
— 20 אלף ל״י. כל זה מפני שלדבריה
לקתה בנקע והזזת חולייה בצווארה,
*שהגבילה את יכולתה להניע את הצוואר,
וקיפחה את כושרה לעבוד. מומחה לנדרו־כירורגיה
קבע לה נכות של .1954
כל זה, יחד עם הוצאות תיקון המכונית,
שלא השתנו, הסתכם ב־ 174,600ל״י.
את הסכום דרשה משני נתבעים: האיש
שנהג במכונית *שלפניה, וקואופרטיב אגד,
בעל האוטובוס שנסע מאחוריה.
מאחר שאין בית־מישפט השלום מוסמך
לדון בסכום כה גבוה, ביקשה דפנה
להעביר את הימישפם לבית־המישפט המחוזי.
שופט השלום נעתר. אך השופט
המחוזי, שלמה הלמוט לובנברג, סבר אחרת.
הוא פיקפק בתום־ליבה *של התובעת,
שלא תבעה את פיצוייה במשך שבע שנים,
ושלאחר מכן טעתה בהערכתם ביחס של
1ל־ .17 הוא החזיר את התיק לבית־מישפט
השלום, ואסר על התובעת לתבוע יותר
מ־ 10 אלפי הלירות שתבעה בתחילה. מתחת
להחלטה המנומקת רשם לובנברג

בארץ — אילו התפרסמה ברבים.
פרקליטו, עורך־יהדין יוסף שלוש, ביקש
לדחות את התביעה על הסף ,״וזאת מטעמי
חסינות.״
נימק הפרקליט :״המבקש הוא שר במט־שלת־ישראל
וחבר־כנסת. לאור מעמדו
זה, ובתוקף תפקידו, יטען המבקש לחסינות.״
בכתב־ההגנה
•שלו, פירט הפרקליט טענה
זו :״הנתבע מס׳ 1היה בכל עת וזמן,
הצריכים לתביעה זו — •שר בממשלת־ישראל
וחבר־כנסת. בעת אירוע התאונה,
נשוא התביעה, נסע הנתבע במיסגרת מילוי
תפקידו, ולמען מילוי תפקידו.״
כלומר: מיכאל חזני אינו חייב לשלם
נזיקים למי -שנפגע בגללו בתאונה (אם
יימצא אשם בכך) מפני שנהג במכוניתו
תוך מילוי תפקידו כשר וכחבר־כנסת.
בניגוד לרושם המתקבל מן הכתוב, נתמנה
חזני כשר רק בספטמבר ,1970 ארבע
•שנים אחרי התאונה. הדברים מתייחסים,
איפוא, למילוי תפקידו כחבר־כנסת רגיל.

גם דיין
ן סו ר קי ס

ף* די להכין את. מלוא ממדי השע-
רורייה הכלולה בטענה זו, יש להבין
את פירושה של חסינות חברי־הכנסת
(והשרים) — נושא שלגביו שוררת בורות
רבה בציבור, וגם בעיתונות.
חבר־כנסת נהנה משני סוגים •של חסינות,
המתבססים על שני סעיפים שונים
בחוק חסינות חברי־הבנסת משנת .1951
החסינות הרגילה נובעת מסעיף ,4הקובע
כי ״חבר־הכנסת לא יובא לדין
פלילי בשל אשמה על עבירה שנעברה
בזמן •היותו חבר־כנסת, או לפני שהיה
לחבר הכנסת, אלא לאחר שניטלה ממנו
החסינות לגבי האשמה הנדונה ...חבר־הכנסת
שניטלה ממנו החסינות לגבי אשמה
מסויימת, דינו ...כדין כל אדם.״
להלן קובע החוק כיצד ניטלת חסינות:
על היועץ המישפטי לפנות ליושב־רא־ש
הכנסת. ועדת־הכנסת תדון בבקשה, ואם
המליצה על הביטול — תחליט על כך
המליאה.
עד בה טיפלו בכל המיקרים, בהם היה
חבר־כנסת מעורב בתאונה, לפי סעיף זה.
אם סבר היועץ המישפטי שהמיקרה
הוא פעוט־ערך, שלא נגרם נזק או שהצדדים
השתוו על הפיצוי — לא טרח

את החסינות• ,שמא יתעורר הרושם שהם
רוצים להתחמק מאחריות לתאונה חמורה
בשל ההסינות* ,שהוענקה להם למטרות
.אחרות לגמרי.
אולם חסינות זו נוגעת רק למישפטים
פליליים. שום דבר אינו מונע מאזרח
להגיש נגד ח״כ תביעה אזרחית על פיצויים,
גם בגלל תאונה.
כאשר קם חזני ותבע לעצמו חסינות,
בתיק אזרחי, הוא לא התכוון לסעיף הזה,
אלא לסעיף המעניק חסינות מסוג אחר.
מותר להרוג
•ץ וק החסינות פותח בסעיף, שנועד
( 1להגן על נבחר־העם מכל פגיעה בו
מצד השילטון, או מצד אחר, העלול למנוע
ממנו את מילוי תפקידו הדמוקרטי. וכך
אומר הסעיף:
״( .1א) חבר־הכנסת לא יישא! באחריות
ויהיה חסין
פלילית או אזרחית,
בפני כל פעולה מישפטית, בשל הצבעה,
או בשל הבעת דיעה בעל־פה
או בכתב, או בשל מעשה שעשה,
בכנסת או מחוצה לה, אם היו ההצבעה,
הבעת הריעה או המננשה במילוי תפקידנ,
או למען מילוי תפקידו, כחבר־הכנסת.״
מי -שניסח סעיף זה, חשב על האפשרות
שמישהו ינסה לתבוע לדין ח״כ
על הוצאת דיבה הכלולה בנאום פוליטי,
ועל מיקרים דומים •של התנכלות למנהיג
אופוזיציוני כדי לסתום את פיו
ולהפריע לו במילוי התפקיד.
אולם איש לא חלם שאי־פעם ינסה ח״כ
כלשהו להשתמש בסעיף זה כדי להתחמק
מאחריות לתאונה.
מבחינה מישפטית, הטענה היא כימעט
אבסורדית. לפי אותו היגיון, יכול ח״כ
לדרוס בני־אדם למוות בשעה שהוא נוסע
״במילוי תפקיד.״ הוא יכול להבריח מטבע
או לזייף צ׳קים, כדי לממן את מיפלגתו
״במילוי תפקידו.״ אין גבול לטענה, והיא
מגוחכת בעליל.
אך לא זה העיקר. השערורייה היא
שחבר־הכנסת בכלל, וחבר־כנסת דתי
בפרט, וחבר־כנסת שכיהן כשר־הסעד על-
אחת־כמה־וכמה, מעז בכלל לטעון שמותר
לו לגרום לתאונות ״במילוי תפקידו״ —
ולהתחמק בצורה זו מכל אחריות פלילית
ואזרחית, מוסרית וחומרית.

הטלוויזיה עונה מינחן המוני לקו
^ א היו שם נערות זוהר ולא יפהפיות
/מקצועיות. גם הפרוטקציונרים למיניהם
ובעלי החזקה נעדרו מהשטח. לעומת
זאת אפשר היה למצוא בשבוע שעבר בפארק
הירקון בתל־אביב, שם ערכה מוד
לקת־הדראמד, של הטלוויזיה הישראלית
סידרת מיבחני־בד, אוסף מרשים של שח קנים
צעירים ומוכשרים. אלה באו להתמודד
על שלושה תפקידים בסרט־טל־וויזיה
שיוקרן על המסך הקטן, בסן־־הכל
ערב אחד, בעוד כשלדשה חודשים.
השכר המוצע לאלה שיזכו בתפקיד הוא
מגוחך. גם התהילה אינה מובטחת. אבל
למרות זאת מהווים תפקידים בסרט־דרא־מה
בטלוויזיה אתגר — לא רק לשחקנים
צעירים ובלתי־ידועים. עצם ההרפתקה שב־השתתפות
ביצירת סרט, שאינו כפוף ל־מיגבלות
של הקולנוע המיסחרי, כשהחרב
הנוראית, המגבילה והמתסכלת של המפיק
והתקציב אינה מונחת על הצוואר, עדיין
יש בה כדי לקסום לדור שלם •של שחקנים
חדשים.
סרט־הטלוויזיה האחרון שהפיקה מח־לקת־ד,דראמה,
הנושאת את השם תיאט־רון־שידורי־ישראל,
לא זכד, בתגדם ות
נלהבות. היה זה עיבוד קולנועי, בבימויו
של עמק פרי, לסיפורו של חיים נחמן

הזמרת עדנה לב מנסה כוחה כשחקנית, בתפקיד הדס,
גיבורת סיפרה של נעמי פרנקל דודי ורעי. בסצינה זו,
מתוך סידרת־המיבחניס שערכה הטלוויזיה, מציע לה השחקן רפי גולדוואסר, נישואין,

1 1מות בעץ

ביאליק, מאחרי הגדר. אבל עמק (,)42
אחד משני הבמאים הקבועים של מחלקת־הדראמה,
דוחה את הביקורת .״היא היתד,
פרובינציאלית ברובה. אפשר להתווכח
על הסרט במונחים של קולנוע, אבל המבקרים
ניסו להתווכח עם הקונצפציה
שלנו. אי-אפשר לומר שאנחנו לא מבי־

*1 *1י 1 111*111ח תבעה מהצלם פנינה וילצ׳ר. שחקנית־
: 11 11111111 העירום לשעבר בהצגת קפוץ, שהגיעה

חמיבחניס במיני מינימאלי והתעקשה שתחתוניה לא ייראו בצילום. לידה
|ניבחן דב פרידמן, שחקן צעיר שהופיע בסרט חכם גמליאל.

גם הזמרת רו־תי
נבון היפה־דמותה
של הדס.

יצוו בלתי אפשו
נייח

היתה

מועדמת

לגילום

פנינה
מנקין (אשת הכדורסלן
!1ר ח

1י 1ידח
האמריקאי אריק מנקין) וחיים
^ 1111 11 1 1 .1
חובה (למעלה) ,רחל יוסיפון וליאור גרינוואלד (משמאל) ,בצילומי המיבחן.

ת הפקת הרומן ״דוד׳ ורעי־ ־ כסרט
נים את ביאליק. אנחנו מבינים אותו
ככד״ וזה לגיטימי שנציג אותו כמו שאנחנו
מפרשים את סיפורו.״
סרט־הדראמה הבא־בתור בטלוויזיה יהיה
עיבוד קולנועי של מחזהו של ניסים אלוני,
תכלהו וצייד־הפרפריס, שבויים בידי רמי
לוי והפקתו כבר הושלמה. כעת עוסקת
הטלוויזיה בהכנת ההפקה לגירסה הקולנועית
-של הרומן המקורי שכתבה נעמי
פרנקל, דודי ורעי.

המשולש הניצחי
ברוח ה ת קו פ ה

* עמי פרנקל, בת קיבוץ בית־אלפא,
1המשרתת כרב־סרן בחיל־הים, כתבה
רומן שזכה בשיבחי הביקורת, ויש אומרים
שהוא מעוגן במציאות של הקיבוץ
ממנו באה. זהו סיפור שמיסגרתו החיצונית
היא המשולש הניצחי.
הדם, ילידת ירושלים, נדחפת להתגורר
בקיבוץ, שם היא נישאת למוישה׳לה, בנו
של מי שהיה מאהבה של אמה. בקיבוץ
היא מתאהבת ברמי, פר־ההרבעה של המשק,
המתייחס אליה כאל מיספר נוסף
ברשימת הכיבושים -שלו, למרות שהיא
הנוננת אשת ידידו הטוב ביותר. בסופו של דבר
עוזבים אותה שניהם: גם הבעל וגם המאהב.
עמק
פרי, שיביים את הסרט, אינו מתייחם
רק למיסגרת הסיפור החיצונית .״קיים
גם סיפור־על, מיטאפיסי, העוסק בנישמתו
(המשך בעמוד )20

1י ד ״ ההדד?111 הוא תפקידו של דחי בסרט
11111 1דודי ורעי בו זכה השחקן
שרגא הרפו, הנראה בתמונה בסצינה מתוך סרט־הטל־וויזיה
מאחרי הגדר, על־פי ביאליק, עם רחל בהרב.

בתו שד תשע

מיקי, בתו של שגרירי ישראל באו״ם
יוסף תקוע, הגיעה אל צילומי־המיבחן
אחרי שלוש נחצי שנות לימוד אצל המורה הנודעת יוטה האגן, בניו־יורק.
מיקי נבחנה לתפקיד החיילת בסרט משמאל: תחיה שמואלי ואבי פניני

חס שאתה כו כבת

במיסגות אירוע מרכה 1974 נשו נחירת

ה מי ם

נסיכת הים התיכון בנתניה בחסות
ואש עיויית נתניה
ר ו אברהם בו־ מנ ח ם
ב מ דון ..ה ג די ד ״ החדש
ב מו צ אי ־ שבח 17. 8 . 74
בשעה 8.30בערב

עיר היהלומים תעניק מסינה יהלום
בנשף תצע דנ ה ה מו ע מ דו ת ה סו פיו תבתח רו ת
מלכתהמים ,1 9 7 4כ ש הן מ ד גי מו ת:

תצוגת אוננת בגד י׳ ס של..גוטקס״
תצוגת אומה של בו טי הביבה
שתלות תונה שו ס דון ..אמכר׳׳
אינוו של ..הרנ ה רוכיג שט״ן״
תיבול בשיער על־׳זי..וויה״
ב תו כני תהא מוו חי ס:

מתה :

אבי טולדנו
ריק ג ל
1111׳ פו ק ס
דודו טופז

כ ר טי סי ם ב מי ש רדי ״ סי גנ ל ״ ו״ הרצל״ ,נ תני ה
ובערב ה מו פעבמ לון ״ הג לי ל״.
י 24

(המשך מעמוד )19
היתרה של אדם בשם אלימלך, שאישיותו,
מעשיו ודמותו נעים בין חטא, טומאה
ופשע — לבין עונש והזדככות. אלימלך
זה, ממייסדי הקיבוץ ומאנשי העלייה השנייה,
הוא אביו של מוישל׳ה, עימו מת חתנת
הדס בקיבוץ. בהיותה נערה תימהו־נית
היא מחפשת אח תכונות אישיותו בסביבתה
הקרובה. היא מתפכחת מהר מאוד,
כשהיא מגלה שהנשמה היתרה, התנועה
המהירה בין חטא לבין הזדככות, אינה
נמצאת במויש׳לה בעלה. אז היא הולכת
אחרי רמי, המסמל את השתלטנות הגברית.״
שלוש
הדמויות המרכזיות בסרט הן,לפיכך, דמויותיהם של הדס, מוישליה ורמי,
שסיפורם מתרחש על רקע צברי,
ישראלי, עכשווי, כשגיבורי העלילה הולכים
למילחמה וחוזרים ממנה, מבלי לציין
בדיוק באיזו מילחמה מדובר .״אבל זה
מאפשר להתייחס באמצעות הסיפור אל
המילחמה והשלום כאל שני אלמנטים
מרכזיים בחיינו.״
במשך חודשיים סרק עמק פרי את כל
התיאטראות בארץ, בחן כל תמונה של
כל שחקן ושחקנית במישרדי סוכנויות
השחקנים, כדי לחפש אחר השחקנים ה מתאימים
לדמויות העלילה כפי שהוא
רואה אותם .״אילו רציתי לעשות לעצמי
חיים קלים,״ אמר ,״הייתי לוקח שהקנים
ידועים ופותר לעצמי את הבעיות. אבל
חיפשתי אחר דמויות שאישיותו ׳תתאים
לתפקידים.״
כוכבית הסרט תהיה, ללא ספק, הדס.
כפי שעמק מאה אותה בעיני רוחו. היא
״היצור הבלתי-אפשרי״ :יפהפייה, מקסי מה,
פראית, משוחררת — יצור שכמעט
אינו קיים.
״את הדמות האידיאלית לתפקיד לא
יסוליתי למצוא בארץ,״ אמר עמק .״אילו
הייתי צריך לבחור שחקנית מחוץ־לארץ
הייתי בוחר בקתרין רום, ששיחקה בקיד
וקסידי. היא היתה עושה את התפקיד
בצורה סנומנאלית. לכן החלטתי שאני
חייב להמיר יופי חיצוני ביופי פנימי,
לחפש שחקנית שיש לה הקרנה של אישיות,
לתת את המהות הפנימית של הדמות
— במקום ללפת שולל אחרי החיצוני,
שמאחריו יש מעט.״

הי ס ט רי ה
של צ חו קי ס
^ יו שנכחדו להתייצב בפני ה-
מצלמה לצילומי המיבחן לתפקידה
של הדס, היל צריכות לקרוא לפני המיבחן
את היצירה הסיפמתית, להכיר את הדמות
וללמוד על־פה את הסצינות שנועדו ל-
מיבחן, תוך ידיעת הדברים המתרחשים
בעלילה לפני ואחרי הסצינה.
כל אחת מהן הייתה צריכה לשחק שני
קטעים. בקטע האחד היה מוטל עליה לשחק
את קטע הפרידה של הדם מרמי, פרד,הרבעה
של הקיבוץ. בקטע השני, ניצבה
כל הדם, ימול מוישל׳ה, המציע לה נישואין,
והיא מתיד מניעים מיטאפיסיים, נענית לו.
מסתבר שהייתה זו משימה לא קלה,
אפילו לשחקניות בעלות ותק. אחת המועמדות׳
רחל יויסיפון, שיש לה ניסיון במיש־חק
תיאטרון בארצות־הבריית, לא עמדה
בהתרגשות, נתקפה בהיסטריה והתמוטטה.
ברגע בו עמדה בפני המצלמה, עם בן-
זוגה, ליאור גרינוואלד, חטפה רחל מד,
שנקרא בשפת השחקנים ״בלק־אאוט״ .ב שום
פנים ואופן לא יכלה לזכור את
הטקסט שלמדה בעל-פה, פרצה בצחוקים
היסטריים. לשווא ניסה עמק פרי להרגיע
אותה ולהסביר לד. מה הוא מבקש ממנה.
הדם הבלתי אפשרית הייתה בלתי אפשרית
לחלוטין לגביה.
בין השחקניות הרבות שלחמו על התפקיד׳
היו גם שתי זמרות. אחת מהן
היתר. רוחי נבון היפהפייה, שלדעת עמק
פרי אין הפוטנציאל שלה מנוצל דיו ל־מישחק
ולקולנוע .״אם ׳אני יכולה לשיר,
!מדוע שלא אוכל לשחק?״ אמרה ׳מיתי
עצמה .״יש לי גישה למישחק״ .בעמדה
דומה היתר. גם הזמרת עדנה לב .״אני
מקווה שאעבור את המיבחן שיפתה לי
פתה לקולנוע,״ אמרה עדנה ,״אבל אם
לא אעבור — לא צריך. טוב לי גם
כזמרת.״
בין כל הדמויות, שהיוו יחד חתך של
המישמרת הצעירה בתיאטרון הישראלי,
בלטה בלונדינית שקטה, בעלת עיניים ענ קיות.
רק אחרי שדובבו אותה, הסתבר כי
זוהי מיקי תקוע, בתו של שגריר ישראל
באו״ם, יוסף תקוע. שעה שאבא נשא
נאומים חוצבי להבות במועצת-הביטחון,
לקחה מיקי שיעורי-מישתק בסטודיו של
המורה האמריקאית הנודעת עטה האגן.

זוהי המעורבות הראשונה שלה בקולנוע
הישראלי.
יותר מפורסמת ממנה, אך. לא פחות
נרגשת, הייתה רונית פורת, שהופיעה כבר
בתפקיד ראשי במחזה הטלוויזיה אנה
פראנק, שיחקה בסרטים כמו אני אוהב
אותך ווזה וסלומוניקו, ומאחוריה גם ניס יון
עשיר בתיאטרון. למרות זאת היתה
מנית נרגשת עד לשד עצמותיה .״הייתי
טובה? הייתי בסדר?״ שאלה בחשד בתום
המיבחן. לא היד, נעים להגיד לה בפני
כולם, אבל היא היתר. מצויינת.
גם עמק פרי השב כך. הוא ביחד אותה
לתפקיד הדס .״יש בה הקרנה של אישיות,
מעלה הטובה למהותה של הדס,״ פסק.

ה אי די א לי ס טי ם
מציצים בעירום
ץ ם התפקידים הגבריים אויישו בג״
תום אותו מיבחן. מי שנבחר לשומן

דוד׳ ורעי

שחקנית הבימה הצעירה,
תחיה שמו־אלי,
המגלמת בימים אלה את תפקיד ליידי
מקבת במחזה מקבת של יונסקו, מעיינת
בסיפרה של נעמי פרנקל, לפני התייצבותה
בפני המצלמה להיבחן בתפקיד הדס,
הגיבורה התימהונית של הספר דודי ורעי.
את מוישל׳ה, בעלה הממושמע, הנבון,
הנכנע והמאכזב של הדס, היה דב גליקמן,
שחקן תיאטרון החאן הירושלמי .״בשבילי
הוא היה תגלית,״ אמר הבמאי.
לתפקיד רמי, האינדיבידואליסט הכובש,
עליו אומדת הדס בסיפרד, של נעמי פרגקל
״כשהוא נוגע בי, האדמה רועדת מתחתי,״
בהר עמק בשרגא הרפז, מי ששיחק את
תפקיד נוח, התפקיד הראשי ־בסרט ה טלוויזיה
מאחרי הגדר.
עתה נותר עוד למצוא את השחקנים
שייגלמו את שלוש הדמויות המרכזיות הבוגרות
בספר: אלימלך, דמות דוסטוייב־סקיית
טיפוסית של חוטא החוזר בתשובה,
מעניש ומוענש, גורם סבל ומתייסר, שאת
נשימתו היתרה !מנסה הדס לחפש בבנו ;
ודמויותיהם של סלומון ועמליה, זוג אידיאליסטים
מאנשי העליה השניה וממייסדי
הקיבוץ, מה שאינו מונע מעמליד. לגלוית
אחרי 30 שנה כי ביעלה נוהג להציץ דרך
חור המנעול שלה שעה שהיא ׳מתעמלת
בעירום.
ומה יהיה על אותם עשרות שחקנים
ושחקניות, שהתייצבו למיבהנים עם התיק-
וות הכמוסות להגיע לכוכבות דרך הופעה
חד־פעמית על המסך הקטן?
אין מקום לדאגה. רובם לא ילכו לאיבוד.
מיבחני־הבד שנערכו לא היו רק ׳לצורך
הסרט דודי ורעי, מרגיעים אנשי מחלקת
הדראמה של הטלוויזיה. בקירוב עומד
תיאטרון־שידווי־ישואל להקים סדנת שחקנית
מיוחדת, שתעבוד בקביעות ליד מחל קת
הדראמה ותספק את מאגר השחקנים
לצרכים השוטפים של הדראמה בטלוויזיה
הישראלית. אלה שהצליחו במיבחנים
ייכללו, קרוב לוודאי, בסדנה זו.
לגבי צעירים הרואים את ייעודם בתיאט רון,
ושהתיאטרון המצוי במשבר: מתסכל
אותם, זהו הסיכוי היחיד שעוד נותר למה
שקרוי ״להגיע.״

מי מכיר את יונה דמביצר.. .המועמדת
הישראלית לתואר מיס תבל״.
למנהלת של בית־משת מפואר סידיויריק?
ץ* לבת־יופי ישראלית, שייצגה את
^*וישראל בהתמודדות הבינלאומית לתואר
מיס תבל במייאמי ביץ׳ ,נלכדה על ידי
מיפלג המוסר של מישטרת נידיורק כ־יצאנית,
ונחשדת עתה כי היא הפכה למאדאם
מיספר 1של ניו־יורק כמנהלת
בית־הבושת הגדולה ביותר בעיר.
גילוי סנסציוני זה פורסם ב־ 24 ביולי
בעתון־הערב הנידיורקי דיילי ניוז, גדול
עתוניה -של ניו־יורק. הוא היה כלול בדיווח,
שיגרתי לכאורה, על לכידת בית-
בושת, שקישר בפעם הראשונה את שמה
של ישראל עם עסקי הפשע והעולם התחתון
בנידיורק. עצם חשיפת בית־הבושת
שפעל במרכז העסקים של מנהטן לא היה
בו אולי כדי לעורר התרגשות. כבר היו
דברים מעולם. אולם העובדה שהמאדאם
שניהלה את העסק, והוגדרה כיורשתה של
״היצאנית העליזה״ קסווירה הולנדר, ד,וצ־

שברחוב ה־ 77 מיספר 201 מיזרח, בלב
רובע המגורים המהודר והיקר ביותר ב־מנהטן.
שם, הודיעה להם, יוכלו לגמור
עסק, עמה ועם ידידתה.
השניים הגיעו לכתובת שניתנה להם
ולהפתעתם קיבלה את פניהם הגברת מילר
בלבד. היא בישרה להם, שמסיבות בלתי
צפויות, לא תוכל חברתה ליטול חלק
במיפגש. אולם כדי לא לאכזבם, היא היתה
מוכנה לשרת בעצמה את שניהם, תמורת
המחיר הסמלי של 50 דולאר לגולגולת.
השניים לא עמדו על המקח. ואז החליפה
הגברת מילר לעיניהם את שמלת
•הרחוב ישלה בגלימה שחורה ארוכה, שהיא
כנראה התלבושת המקובלת במיפגשים
מעץ זה. לבושה בהתאם, היתר. הגברת
מילר מוכנה להעניק את שירותיה לשניים,
כא-שר להפתעתה הם הודיעו לה
כי היא עצורה בשם החוק.

רשימת כתובות של חברות־בורסה ידועות
וחברות כלכליות חשובות במנהטן. אותו
מקור הסביר כי הספרים הוחזרו למאדאם
משום ״שלא ניתן היה לפענח את הקיש-
קושיס בשפה זרה״ ,כנראה בעברית, שהיו
רשומים בהם.
דווקא נושא זה, של החזרת הספרים,
הוא שגרם לסנסציה. בשעתו, ב־,1971
הקרה ועדת חקירה שנשאה את השם ועדת
קנאפ, את ההאשמות בדבר השחיתות ב־מישטרת
ניו־יורק, בעקבות פרישת השוטר
סרפיקו (הפרשה הועלתה גם בסרט המוצג
עתה בארץ) .בפני ועדת החקירה הופיעה
אז קסווירה הולנדר, מי שהיתגלתה כבעלת
בית־הבושת מיספר 1של ניו־יורק, ש חשפה
את שערוריית תשלומי השוחד לאנשי
המישטרה, כדי שיעלימו עין מבתי-
הפגישות שלקוחותיהם היו אנשי עסקים
מפורסמים ואישי־ציבור נכבדים. קסווירה

0101*11

הגברת מילר פרצה בצחוק עליז. היא
היתגלתה כדמות חדשה ומפתיעה של מיפלג המוסר־ד,ציבורי של מישטרת ניו־היתה
משוכנעת שזו מתיחה. אולם כאשר
בעלת בית־בושת: צעירה, חתיכה ומשכילה. יורק׳ הורה לפתוח את החקירה בפרשה
שלפו שני ד,ברנשים תעודות של שוטרים,
בין לילה הפכה קסווירה לכוכבת. היא מחדש, כדי לבדוק את הגירסות השונות.
שהבהירו לה כי הם נמנים על שוטרי הופיעה בטלוויזיה, פירסמה את האוטו-
הנקודה המסקרנת לגבי הישראלים,
תחנת המישטרה הניו־יורקית שברחוב ה־ ביוגראפיה שלה, שנמכרה עד כה בשישה היתד, כמובן: מי היא יונה דמביצר,
,21 הפסיקה הגברת מילר לצחוק. היא מיליון עותקים, החלה להופיע במסע הר שהפעילה בשירותה יצאניות צמרת במרכז
היתה מזועזעת. זה היה המעצר הראשון צאות באוניברסיטאות. היא נאלצה להגר העסקים של ניו־יורק, ואף היתה שולחת
שלה, הוויה שאינה נעימה ביותר.
לקנדה, שם המשיכה להוציא לאור עוד
לקוחות לבתי־בושת אחרים בניו־יורק,
רק בתחנת המישטרה, לשם נלקחה ה שלושה ספרים על עלילות בית־הבושת תמורת עמלה בשיעור -של 1ס/ס 40י
גברת מילר למעצר, הסתבר כי השם איבון שלה, שכללו גם גילויים על כך, שבין
פקידי החברה המארגנת את תחרות מיס
מילר אינו אלא שמה המיקצועי. זהותה הנערות שעבדו במוסד -שלה, היו דיילות
תבל, טענו כי ברשימותיהם לא מופיעה
האמיתית היתגלתה אז כיונה דמביצר, של אל־ על.
עתה התעורר החשד כי איבון מילר, נערה בשם זה- ,שייצגה את ישראל בתח ישראלית,
ילידת תורכיה.
הלוא היא יונה דמביצר, היא יורשתה של רות על כתר היופי העולמי. גם בישראל
קסווירה הולנדר. המודיע האלמוני, שב לא נבחרה מעולם שום מלכת־יופי או סגך*
גבי קהל הקוראים האמריקאי של עקבות המידע שמסר למישטרה נתפסה נית בשם זה. כל הניסיונות לברר מיהי
/הדיילי־ניוז, היה עניין מיוחד בסיפור המאדאם, טען כי עוד בעת עדותה בפני הישראלית המסתתרת מאחורי השם יונה
דמביצר, לא העלו דבר. בסישרד־הפנים בישראל
לא נרשמה מעולם ישראלית בשם
זה, וגם בני משפחת דמביצר הבודדים
6X^>£^181 1 1 6 3 8 1 1 1 8 1
.־55111 3 1 1 4 1 1*3 )1 6
החיים בישראל, אינם מכירים נערה כזאת.

1 0 5612:6)1ז16<315י116 £(01106 1׳6£(01־)1 111116
קיימות שתי אפשרויות לפיתרון תעלומת

3 3 681 01־1־ £ 1116 31מ1־ )1111״1(6)16801-11( ,
הישראלית -שהפכה למאדאם מיספר 1של
ניו־יורק:
^ ^ 1ת 66ג^ 0ע ־ 011161 1־11161־3, £0£2^£^(63111117313 £01
הולנדי׳
111 719111־ ח קסווירה

׳ 16? 3 1101130061׳ 13 ^ 6 11^ ( 1(7-11001) 111^ £31(16.־01 1116
$ייתכן שמדובר בישראלית שהיגרה
המפואר ביותר של הזנות בניו־יורק, הפכה
מהארץ, נישאה בחו״ל, שינתה את שם
\־001761־1׳ 0816)1 1(7 1111)161־35 31 111161ג 116מ 0ז \ 311, ¥מ01ע 8<00£
לאלילת המין של אמריקה בעיקבות גימישפחתה
ולא היתד, מעולם מלכת-יופי.
.־ 1111 £(1ע\ £6 )1־38 01131־\\ 5 5116־ £ 38 0113100161ת1>0811111011;03111
לוייה על מה שהתרחש בביודהבושת שלה.
י• מאחר שחלק ניכר ממלכות־היופי
הישראליות נישאו בחו״ל וירדו מהארץ,
1 *191־ 0־ 1111 *111ר [ 111*111 קטע מתוך הידיעה שפירסם העיתון
גה כמלכת-יופי ישראלית, היה בה כדי
קיימת אפשרות שאימן מילר היא אחת
הניו־יורקי דיילי ניוז ב־ 24 ביולי השנה,

לעורר התרגשות במושבה הישראלית ב־ בו טען העיתון, כי איבון מילר, המאדאם שניהלה בית־בושת בניו־יורק, אינה מאותן מלכות-יופי נשכחות, שהתפרסמו
נידיורק ובקרב מארגני תחרות מלכת -אלא מלכת־יופי ישראלית לשעבר, שייצגה את ישראל בתחרויות על תואר מיס תבל. בשמות העבריים שלהם, כששמן האמיתי
היופי בישראל, אליהם הגיעה הידיעה.
לא נודע מעולם. ייתכן שהשם יונה דנד
לטענת פרנק לומברדי, הכתב הפלילי זה, ללא קשר להיבט הישראלי שלו. הס ועדת קנאפ ראתה קסווירה באיבון את ביצר הוא •שם נשואין או שם משובש,
של הדיילי ניוז, החלד, הפרשה יומיים קו תבר כי בעת המעצר, החרימו שני ה מיתחרתה העיקרית בעסקי ״?!יצאנות ה שמאחוריו אומנם מסתתרת נערת־זוהר
דם הפירסום, ב־ 22 ביולי השניה. היה זה שוטרים המחופשים בדירתה של הגברת עליזה״ .היה זה אותו מודיע שמסר ל־ ישראלית שזכתה בתואר יופי כלשהו,
כששני ברנשים התקשרו עם הגברת איבון מילר ,״ספרים שהורים קטנים״ ,הכינוי מישטרה כי איבון אינה אלא מלכת־יופי• יצאה לחפש את עתידה בעולם, ו־׳
מילר, שהחזיקה בדירת־שרד ברחוב ה־ ,55 המקובל לרשימת הלקוחות בבתי־הבושת. ישראלית לשעבר. היא תוארה כ״נערה התגלגלה לעולם הזנות של ניו־יורק.
בלב העסקים של מנהטן. לפי התיאור היתד,
כך או כך, עד לפיתתן התעלומה, דבר
דירה זו מסוג דירות העסקים המקובלות אולם, כאשר הובאה מאדאם מילר־דמביצר המשגעת ביותר שניתן לפגוש.״
כתוצאה מכך התעורר החשד כי ב אחד ברור ללא ספק: תואר המאדאם הראברובע
זה, ששכר־הדירה שלה הוא 400 בפני שופט כדי להשתחרר בערבות, הוחהחזרת
סטרי הלקוחות לגברת מילר־דמבי -שונה של נידיורק נשאר בידי יהודיות,
דולר לחודש. שני הברנשים ביקשו מ זרו לה ״הספרים השחורים״.
לטענת הדיילי ניוז, יש גירסות סות צר, ניסתה המישטרה שוב לחפות על אי אחרי פולי אדלר האגדתית ואחרי קטווירה
הגברת מילר בת ה־ ,27 להעניק להם מהשירותים
שמנהל העסק שלה. ואז הזמינה רות, מדוע הוחזרו הספרים למאדאם. מקור שים חשובים שהיו ברשימת הלקוחות ד,ולנדר הזוהרת, באה יונה דמביצר המים־
אותם איבון מילר לבוא לדירתה הפרטית אחד טען כי ״הספרים השחורים״ הכילו שלה. המפקח צ׳ארלס פטרסון, מראשי תורית.

והגידה
יי המיזרחי״ בהוליווד

בנקאי קליין
הכספים חדלו לזרום
כל מי שחושב כי אין קשר בין בנק
״המיזרחי״ להוליווד, אינו אלא טועה.
או, ליתר דיוק, הקשר הוא עם בוורלי־הילט.
הפרוור המהודר של לוס״אנג׳לס,
הגובל עם הוליווד.
ובכן, בבוורלי״הילס היה בנק סולידי
ושמו ״בוורלי״הילס נשיונל־בנק,״ שמנה
בין לקוחותיו גם את גרטה גארבו וויל
רוגרס.

לפני שנים אחדות הקים הבנק חברה
שלובה בשם ״בוורלי״הילס בנקורפ,״
שנכנסה בעיקר לעיסקי״מקרקעין. חברה
זו הקימה חברה״בת להשקעות בינלאומיות
בשם ״אוברסיז דיברסי סייז
אקוויטי,״ וזו האחרונה הקימה נציגות
בישראל בשם ״יוזמה,״ שנוהלה על־ידי
מי כאל גייגי הנימרץ.
כל עוד העסקים בהוליווד עלו יפה,
זרמו גט כספים רבים לישראל באמצעות
״יוזמה,״ שפתחה מישרדים במיגדל-
שלום בתל־אביב .״יוזמה״ קנתה ־367
במיפעלי סכיני־הגילוח ״פרמה-שרפ,״
ועוד ־ 407 במיפעל-הסריגים ״ג׳רקולי,״
וכן השקיעה מיליונים רבים בקרקעות.
גולת הכותרת של ״יוזמה״ היתה ההתקשרות
בין הבנק בהוליווד לבין בנק
״המיזרחי״ בישראל.
הבנק ההוליוודי היה צייד להשקיע
שני מיליון דולר בשיטרי־הון של בנק
״המיזרחי.״ נחתם חוזה, והועברו בפועל
חצי מיליון דולר — כאשר אירע האסון.
״בוורלי-הילס בנקורפ״ הסתבכה ב-
עיסקי-מקרקעין עם חברת־הענק של היהודי
ה רו לדק ליין, קליין הקים
חברה בשם ״אורבנטיקס,״ שעם התמוטטותה
לפני חודשים אחדים סיבכה
גדולים וטובים כמו ״פורד״ ( 1$מיליון
דולר) ,או ״פורסט נשיונל סיטי״ (5
מיליון דולר) .עיקר ההשקעה היתה של
״בוורלי־הילס בנקורפ,״ שהתמוטטה
עקב כן. הבנק המייסד נמכר לבנק אחר
(״ולש-פרגו״) ,והכספים חדלו לזרום לישראל.
התוכניות של בנק ״המיזרחי״
עלו על שירטון, אם כי חצי מיליון הדולר
שהועברו כבר, אינם הולכים ברגל.
מיכאל גייגר טוען כי ״יוזמה״ לא
נפגעה כלל ממה שקרה בהוליווד, שכן
החברה בנוייה עכשיו על משקיעים מ-
דרוס-אמריקה ולא על החברות האמריקאיות.
מכל מקום, כל ההשקעות עד
כה נעשו בכסף מזומן שהועבר מארה״ב,
והוא בטוח כאן.
דולרים מזוייפים
מצינים את השוק
כמה חברות״תעופה מסרבות לקבל
דולרים מקוני״כרטיסים, ללא בדיקתם
בבנק. לאחרונה אירעו כמה מיקרים ש־חברות-תעופה
מכרו כרטיסים תמורת
דולרים מזוייפים.
״ט. וו. איי,.״ למשל, מעדיפה לקבל
טרוולרס־צ׳ק. כאשר מציעים לה דולרים,
היא לוקחת אותם יחד עם המציע לבנק,
כדי לבדוק את מהימנותם.
מחברת ״ט. וו. איי ״.מסרו, כי הדולרים
המזוייפים מופיעים בשטרות של ,20
50ו 100-דולר.

חגו דו מ ת
רשת ־עמל״
ברשימת היצואנים של מישרד״המיס-
חר-והתעשייה מופיעה, כיצואן מצטיין,
רשת בתי-הספר המיקצועיים של ההסתדרות
,״עמל ״.לפי הנתונים ייצאה הרשת
בשנת 1973ב״ 661 אלף דולר. הספר
אף מציין כי מיספרה כיצואן הוא
.39958
מכיוון שלא ידוע על כל יצוא של
רשת בתי-הספר ״עמל,״ פנה המדור בשאלות
לראשי הרשת. הם השיבו כי כל
זה היה טעות, כי שלחו למישרד-
המיסחר״והתעשייה את תעודת היצואן
המצטיין בחזרה, ובכלל אין הם מייצאים
אף אגורה אחת וברור שגם לא דולרים.
אם אכן טעות הדבר, כיצד ייתכן
שתיווצר טעות בסדר-גודל כזה, ומי ערב
לכך שעוד ״יצואנים מצטיינים״ שאינם
מייצאים דבר, יזכו בתמריצים, תעודות
וכבוד שאינם מגיעים להם ז

במדינה
מי שטרה
האעונלה -ו״ד ערבי
״זוגה!״ צער! החוקר
ע? הצעירה היהודיה
שגעצרה ע? שאירחה בכי תהאת
ידידה הערבי
לבעל הדירה ברחוב ליאון בלום 2בחיפה,
משה בוכבוט־רביד, ציפתה בשבוע
שעבר הפתעה גדולה.
•הוא הגיע אל המקום במטרה פשוטה,
לגבות את שכר־הדירה מן הדיירת. אלא
שאז גילה בדיחה השייכת לו את הערבי
נסוחי דרוויש 25 בחברת יהודיה.
צו של שופט. אותה שעה שהתה הדיירת
שלו, נועה קצירגינסקי ; ,בביתה
של חברה אהדת, החלימה שם מניתוח.
בעל־הדירה, שנדהם למצוא בדירה בחור
ערבי ובחורה יהודיה יחד, מה־גם ששוכרת
הדירה המקורית לא נמצאה שם
כלל, מיהד להחרים את תעודת־הזהות של
נסוחי, ולהזעיק את המישטרה.
•תוך זמן קצר ז<ייעו חמישה שוטרים,
וביקשו לערוך חיפוש בדירה. אך •נועה
קצירגינסקי, הדיירת, שהגיעה בינתיים
למקום, סירבה לכך בתוקן ז. דרשה שיביאו
צו חתום על־ידי שופט.
השוטרים חזרו על עיקבותיהם כלעומת-

ל 1צ׳י ה תספוו.

עליי תהמדד

ה בו רסה

ביולי ־ 1.596בלבד
חישובים ראשונים של כלכלנים מראים
/כי המדד יעלה ביולי באחוז וחצי
בלבד — דבר שיתרום ללא ספק לגל
מכירות של איגרות הממשלה הצמודות
למדד.
תוספת מדד זו היא אומנם גדולה
יותר מאשר עליית המדד ביוני 0.37
אולם יש להביא בחשבון כי במחצית
הראשונה של השנה היתה תוספת של
יותר מ־־ 37 לחודש כן שעליית המדד
ביולי היא נמוכה בהרבה מתיקוות המשקיעים
באיגרות צמודות־מדד.
התוספת במדד נגרמה בעיקר על״ידי
הגדלת היטל היבוא, גידול מ־־ 257ל-

״דיסקונט״ קנ ה
מניות ייכלל״
בנק ״דיסקונט״ קנה חבילת מניות
״כלל ״,שהיתה רכושה של מישפחת
עוזי נתנאל, לשעבר מבעלי ״החברה
המרכזית.״ למעשה החליף נתנאל את
מניות ״כלל״ שקיבל תמורת מניות ״החברה
המרכזית,״ במניות של ״דיסקונט״
(אי.די.בי .).שער החליפין היה 220
בקירוב.
רכישת חמניות על־ידי ״דיסקונט״
נעשתה במיסגרת ההסדר בין ״דיסקונט״
לבנק ״הפועלים״ ,על שמירת האיזון בין
השניים בבעלות על מניות ״כלל.״

־ ,357 וכן על״ידי התייקרות הוצאות
הדיור. עליות אלו הוקטנו על-ידי ההוזלות
במחירי הפירות והירקות. כיוון
שהתייקרות היבוא כבר השפיעה את
עיקר השפעתה ביולי, צפוייה באוגוסט
עליית-מדד קטנה יותר, שכן הממשלה
ממשיכה במרץ רב בהוזלת הירקות וחפירות,
וכן עופות.
שערי איגרות־החוב הצמודות נפגעים
גם ממכירות משקיעים שונים, הזקוקים
לאשראי. כיום משלמים הבנקים ־257
נטו למפקידים, וזה הרבה יותר ממה
שניתן לקבל מרכישת איגרות״חוב צמודות.

פו ע לי ם
יפתח בנ קו מ ט
בנק ״הפועלים״ מתכונן לפתוח בקרוב
בנקומטים, היינו סניפים בהם ניתן
למשוך כסף גם כאשר הסניף סגור, כנגד
הכנסת כרטיס אשראי למיתקן מיוחד.
בנק ״הפועלים״ רכש את הזכויות מחב-
רת־המחשבים הידועה ״בורוז,״ שלה
שיטה לכרטיסי״אשראי לצ׳קים מגנטיים.
שיטה זי עולה על שיטת הבנקומטים
של בנק ״לאומי,״ שהיא מיכנית ואינה
בנוייה על הדיו המגנטית.
בשלב ראשון יפתח בנק ״הפועלים״
בנקומטים בשלושה סניפים.

ה תייקרו ת
הודעת יצרני״המכוניות האיטלקיים על
העלאת״מחירים כללית בשיעור של *,15
לא תחול על מכוניות ״לנצ׳יה״ ו״אוטו-
ביאנקי״ .היבואן, רמי אונגר, הגיע להסדר
עם היצרנים, על ספיגת מרבית
ההתייקרויות תמורת מיקדמה של מחצית
ממחיר המכונית, שהוא מעביר בתחילת
השנה ליצרנים.
אונגר מחפש עתה מיגרש באיזור תל־אביב,
כדי להקים עליו מרכז לשיווק ושירות
למכוניות שהוא מייבא.

המפ סי די ם
כמה ישראלים שהחזיקו בפיקדונות-
מטבע בסניף הלונדוני של ״בנק ארץ-
ישראל־בריטניה,״ שוקלים פנייה לבית•
המישפט שיחייב את ״בנק-ישראל״ להחזיר
להם את פיקדונותיהם, כפי שמחזירים
אותם למפקידים בבנק בתל״אביב.
מסתבר כי ישראלים רבים הפקידו
מטבע זר בסניף הלונדוני ששילם רבית
גבוהה, והלכו בכך בעיקבות ״בנק־ישראל״
עצמו, שהפקיד בסניף זה 30
מיליון מרקים גרמניים ועוד 10 מיליון
פרנקים צרפתיים. לפי המדיניות כיום לא
יקבלו מ״בנק-ישראל״ חזרה את פיקדונותיהם,
בעוד שאלה שהפקידו בבנק בתל־אביב
אכן יקבלו את כספם חזרה.
לאחרונה התגלה גם כי מיספר ניכר
של ישראלים יפסידו כספם כתוצאה מ-
פשיטת״הרגל של בנק ״הארשטדט״ הגרמני.
ישראלים אלה החזיקו בכספי פיצויים
מגרמניה בחו״ל, ולא העבירום ארצה.
הם הפקידו אותם בבנק הגרמני
הפרטי, ששילם ריבית גבוהה ביותר, והתמוטט
לאחרונה.

דיירת קצירגינסקי
״טינופת ו ש
ב או, אך כעבור זמן־מה שבו, מצויירים
בצו־חיפרש. והחלו מחפשים בדירה אחר
חומר מסוכן, הקשור באירגוני־חבלה. החומר
החשוד היה עיתונים בערבית, ספרים
כתובים ערבית, ועיתונים לבנוניים.
ידידה הערבי של נועה, נסוחי דר וויש,
נעצר במקום, ואילו את חברתו היהודיה
הזמינו השוטרים לחקירה במטה
מישטרת חיפה. שם נודע לה שגם היא
עצורה.
מעצר בגדל ידידות. גועה קציר-
גינסקי נולדה בצרפת. בהיותה בת שלרש
וחצי עקרו הוריה לארגנטינה, האב,
שמריהו קצירגינסקי, משורר ועיתונאי בשפת
אידיש, השתקע עם מישפחתו ב־בואנום־איירס.
בשנת
1969 עלתה נועה לבדה ארצה.
בשנת 1972 סיימה את לימודה בחוג ל־סיפרות
באוניברסיטה העברית בירושלים,
ועבדה תקופה מסויימת כמזכירה אצל
עורך־דין, ובמישרות חינוכיות עם ילדים
תלמידי בתי־ספר עממיים.
היא שכרה לה דירה בחיפה, בשכר
חודשי בסך 400ל״י, לא שיערה בנפשה
כי נוכחותו של ידידה הערבי בדירתה
תוביל אותה לידי מעצר בסישטרה.
שעות אחדות לאחר המעצר שוחררו
העצורים, אך עוד קודם־לכן הספיקו ה חוקרים
לגרום לנועה הלם נוסף.
״איך זה שבחורה כפוך הולכת עם
ערבי י״׳ שאל אותה אחד החוקרים בכעס.
שוטר אחר כינה אותה, לדבריה ,״זונה״
ו״טינופת.״
הלקח המר. משה בוכבוט־רביד, בעל-
הדירה, אף הוא לא נשאר חייב. הוא
מצא דדך משלו להתנקם בדיירת כפויית־הטובה
שלו׳ שהעזה לארח בחור ערבי
(המשך בעמוד )26

איד־ההון הגוונים
את הממו ן וזוב
ביותר ־ (1שלמים
את מס־ההננסה
ה נמ וך : 1י ותר

הם לאוצר. קיימת שיטת־פיקציה מוסכמת,
לפיה קובע מישרד-המיסחר־וד,תעשייה
כי על כל קאראט של יהלומים הייב
יבואן יהלומי־הגלם להכניס לאוצר 220/0,
,תוספת בממוצע, שהוא כאילו הרווח מן
העיבוד בישראל.
,בדרך כלל מקבל היהלומן בחו״ל יותר
מאשר תוספת 1של 22</0בלבד על מחיר
יהלומי־הגלם. תוספת זו נשארת ׳אצלו,
ואין הוא חייב להכניסה לאוצר או לדווח
עליה. יתדה מזו: בהסכמת האוצר, מותר
לסחור בין היהלומנים בהתחייבויות !אלו
של, תוספת הייבוא. היינו, אם יהלומן
אלמוני הביא יהלומים גולמיים באלף דולר,
מחייבים אותו, עם בוא היהלומים,
להכניס לבנק 1000 דולר ועוד 229 שהם
1220 דולר. היהלומן יכול לקנות מיה־לומן
אחר אישור על הפקדת תוספת־יבוא
בסך 220 דולר, להכניסה לבנק כאילו
היא שלו.
למעשה ׳ מתקיים מיסחר באישורי יתו־ספת־הייבוא
(הקרויות גם ערד־ימוסף) ,וני תן
לקנותן בבורסת היהלומים במחיר של
הדולר השחור, פחות כעשר אגורות.
,משום מה הצמידות לדולר השחור ז
שכן המקור העיקרי לקניית ומכירת דולרים
שחורים, הם היהלומנים. את עודפי
הדולרים שהם מקבלים מעל הערך־המו־

תה רואה אותם בכל מסיבה סוערת,
בכל מועדון־לילה. הם יושבים כל יזם
שישי בג׳קי ובחול. אתה, נתקל בהם ב־חו״ל,
במלונות המפוארים ביותר, בבתי־הקאזינו
המפוארים ביותר של אירופה.
הכסף זורם מידיהם ללא הגבלה. הם תמיד
מוקפים נשים זוהרות, זבמסיבות־צדקה ומכירות
פומביות הם הקונים המבוקשים
ביותר. הם — היהלומנים.

ה שו ד הנו צ ץ
סף שנקבע להם, ד,ם משאירים בחשבו־נות־בנקים
בשווייץ או מוכרים בשוק השחור.
כאשר עליהם לכסות חוב של ערך־
מיוסף, הם קונים דולרים שחורים יאו
התחייבויות־יצוא הבניויוות על דולרים
שחורים.

היהלומן הישראלי הוא יצור זואולוגי
מיוחד במינו. זהו אדם המרוויח מיליוני
לירות לשנה, והוא פטור, למעשה, ממס־ההכנסה.
בעולם
מוכרות כמה מדינות הפוטרות
את תושביהן ממס־ההכנסה. כמו ודוז, בירת
ליכטנשטיין ; כמו פנמה שבמדינת
פנמה; כמו איי קימאן, בישראל, כל
יהלומן כמוהו ׳כתושב לדה ופנמה.
עיסקי היהלומים בישראל שזורים בקשר
בל יינתק עם עיסקי הדולר הש חור
והשקעות שחורות אחרות. גן־עדן
שחור זה פורח היום במדינה בה משלם
האדם העובד 87<;/0מס־הכנסה — ובאותה
מדינה משלם היהלומן סכומים מגוחכים.

ץ ^י שיוצא לפעמים למועדון־לילה,
* ! כל הסיכויים שיפגוש שם את יחזקאל
גולדמן, את סלומון גרינשטיין, את אוטו
בירנבאך, את דוד רחמינוב, את נפתלי
אלון, את פריץ חוצ׳נר, את מיכה גיטר
או את ליאון קליינמן.
היהלומנים מספרים כיצד עורר נשיאם,
משה שניצר סקנדאל איום במלון
צ׳רצ׳יל בלונדון. היה זה לפני שבועות
אחדים, עת שהה שניצר במלון באותה
עת בה שהו בו ראש־הממשלה יצחק רביו
ועזר וייצמן. שניצר החליט לסנוור את
עיניהם של רביו ווייצמן בחפתי־זהב יק רים
שקנה, והנה כמה דקות קודם שהתכוון
לענדם ולרדת למיסעדה, גילה כי
החפתים נעלמו מחדרו. כל הצעקות לא
עזרו, ויליצני בורסת היהלומים טוענים
כי מאז הוא הולך •רק בחולצות עם שרוולים
קצרים...
ענף היהלומים הישראלי כולו עשה בשנת
1973 יצוא של 570 מיליון דולר.
יצוא זה העמידו במקום הראשון ברשימת
ענפי־ייצוא ישל המדינה, ירק לפני
שנים 1אחדות היה יצוא היהלומים כ־100
מיליון דולר בלבד, והנה פרח הענף ו־ישיגשג
כבתול חממה. מתוך סכום זה
ריכזו תישעה יהלומנים בלבד בידיהם
יצוא של 336 מיליון דולר, היינו כ-ס׳609
מכלל הייצוא של ענף היהלומים כולו.
תישעה הגדולים הם האחים בן־ציון ואריה
פוזיילוב ( 46.2מיליון דולר יצוא)!
מקזה שניצר 40 משה לוסטיג 24.6
׳ראובן שטיינמץ 13.5חיים לוסטיג
12.3האחים מולדבסקי 12 אריה
קצף 11.6חיים מולד ( )11 ויהלומי
קרן־אור (.)10.6
כמעט כל אחד מתישעה הגדולים הכ פיל
את יצואו לעומת השנה הקודמת.
אחרי המיתון, הוכתה הארץ כולה
בתדהמה כאשר נתגלה כי היהלומן
יהודה צבי זים השתמש בכספים שנותנת

משה שניצר, נשיא בורסת היהלומים, ועד לפני שנה
היצואן הגדול בענף. שניצר השכיל להשיג עבור
היהלומנים — ועבור עצמו — טובות־הנאה רבות. תודות לו הפך ענף־היהלומים לחממה
סגורה ומסוגרת בפני האוצר, בה פורחים היהלומנים בעזרת הקלות פנטסטיות במיסוי.

נשיא הבורסה

המדינה למימון יצוא יהלומים, ורכש בהם
קרקעות. כאשר התגלה כי זים מחזיק בידיו
נכסים ב־ 100 מיליון לידות — בשנת
— 1965 רעשה הארץ. אז הוברר כי כל
יהלומן יכול למשיד כימעט כל סכום־
כסף שירצה, מכספי עידוד היצוא, הוא
משלם על כסף זה ריבות של 60/0בלבד,

ועושה בכסף ככל העולה על רוחו, ללא
כל פיקוח. בשנת 1965 משכו היהלומנים
300 מיליון לידות בדיבות נמוכה זו.
בשנת 1973 קיבלו היהלומנים 650 מיל יון
לירות בריבית נמוכה של כ־.60/,
היהלומנים, אינם חייבים עד היום להכניס
את תמורת ׳מכירת היהלומים של־

ך* א מו ר, חיממה ט,פי,דית זו תיתכן
^ רק בגלל אי־יתשלום למם־ההכנסה. לכאורה,
אין קל מאשר לגבות מס־הכנסה
מן היהלומנים. כל יהלום גולמי הנכנס
לישראל, עובר את הפיקוח על היהלומים,
כך שניתן בנקל לעקוב אחריו ולדעת
בכמה נמכר, ולמי. האומנם ו
רצוי להעיף מבט בהסכם שבין שיל־טונות
מס־יההכנסה לבין היהלומנים, משנת
,1972 למשל. ראשית, היהלומנים
פטורים מניהול־ספרים. הוראות נציבות
מס־ד,הכנסה קובעות :״׳נישומים שלא ניהלו,
חשבונות או שנתברר לאחר בדיקה
שסיפריהם אינם יכולים לשמש בסים ל שומה׳
יוערכו על פי התחשיב.״
הווה אומר. ,הזמנה גלוייה לכל יהלומן
לא לנהל ספרים כלל. שכן, בעוד כל עצ־ימאי
אחר שלא ינהל ספרים צפוי לכך
שפקיד השומה יעריך יאת הכנסותיו כראות
עיניו, הרי כאן נקבע במפורש כי
אם לא ינוהלו ספרים כסידרם, יקבע את
השומה התחשיב.
התחשיב הוא׳ למעשה, הסכם פוליטי
בין ראשי האוצר לבין היהלומנים. התח שיב
קובע כי הכנסתו שיל יצואן יהלומים
בשנת 1972־ 1971 היתד, ירק 3.10 לירות
לקאראט יהלומים שמחירו הממוצע בעולם
היה 450 לירות. זוהי בדיחה גדולה׳
וגם פקידי־יהשומה יודעים זאת.
אולם הגיחוך בהערכות מס־ההכנסה
מתבדר היטב בפרשת שומות המס לשנת
.1972/73ב־ 31 בינואר ,1974 הוציאה נציבות
מס־ההכנסה תחשיב להערכת הכנסות
היהלומנים לשנת המס .1972/1973 נא
לשים לב לתאריך! בהתאם לתקנות מס־ההכנסה,
כל הנישומים חייבים לתת הצהרות
לגבי שנת 72/73 יעד לתאריו ה־31
באוגוסט .1973 החל מתאריו זה רשאים
שילטונות מס־ההכנסה לקבוע שומות כראות
עיניהם. והנה, ארבעה חודשים ל אחיי
התאריך הסופי לגבי כלל ישראל,
מוציא מם־ההכנסה את תחשיביו. כלומר,
היהלומנים רשאים לעכב עוד כמה יחד
דשים, את המיסים המגיעים מהם.
התחשיב שהוצא הפעם, חתום על-ידי
ישני כלכלנים בכירים שיל נציבות מס-
ר,הכנסה^,יוד,וא מצהיר כי הושג שלא בהסכמת
היהלומנים !
הפעם, בניגוד לכל התחשיבים הקוד־
(המשך בעמוד )24

מפ\.ש יהודי
ע ר בי המוני
ייערך בשבה 10.8.74 בשעה 11.30
לפנה״צ בגן העצמאות ליד מלון
״שרתון״ בצפון תל־אביב
על הנושא :

מלחמה לא,
הבנה יהודית
עובית נן

השבוע זכה תושב בני־ברק

390.000 יי
מינימום הפרס הראשון

100.000

מינימום נול הפרסים

2 0 0 .0 0 0י י
השבוע משחקים של

הליגות האוסטרליות

יום חמישי —
המועד האחרון למסירת הטפסים

1/עוה 7ךמנהג 7ז ב 1ע -
מלא טו ט 1בכל /׳ ובו !1/

ה שו ד הנוצץ

(המשך מעמוד )23
מים. הודיעה נציבות מס־הד.כנסה כי לאור
הגיאות בענף היהלומים בעולם ובישראל,
החליטה להעריך את הכנסות היהלומנים
לפי הכנסתם הגולמית האמיתית.
היתה זו הודעה מהפכנית. שכן כל השנים
קבע התחשיב הכנסה פיקטיבית
מוסכמת ממוצעת, ולפי זה שולם מס-
ההכנסה. אלא שהפעם הודיע התחשיב כי
לכל יהלומן ייעשה חישוב נפרד ואמיתי.
אולם עמדתם האמיצה של שילטונות
מס־ההכנסה החזיקה מעמד חמישה חודשים
בלבד. ב־ 9בחודש מאי יצא תחשיב

בהשתת פו ת:

אורי אבנרי
ח״כ תופיק זייאד
פרוס׳ יוסי יהב
נתן ילידמור
שלום כהן
יגאל עילם
ד״ר מתתיהו פלד
ח״כ מאיר פעיל
ח״כ מרשה פרידמן
ח״כ אליעזר רונו
ב תוכני תהא מנו תי ת :

הרוזנגצה להסדר ההימורים בספורט

מישא אשרוב
חנן יובל
להקה יהודית ערבית
יבי

י הו די ם וערבים מוז מני ם

פזזיי מב

קצ!ז

העלית הנוצצת
חדש, שביטל את קודמו, והודיע כי כל
חישובי התחשיב הקודם בוטלו, ואילו זד
התחשיב החדש הוא בהסכמת היהלומנים.
התחשיב החדש לא היה חתום על-ידי שום
כלכלן, ללמד כי זהו הסכם פוליטי — לא
כלכלי.
תחשיב לסי העין

ך* תח שיב ההדש. מהזזה ניצחון
1 1חשוב למעלימי המס שבין היהלומנים.
לפי התחשיב האמיתי, הקודם, נקבע
כי לכל יצואן היתר. הכנסה גולמי,ת
בשיעור של • 2.556 מערד הייצוא. ואילו
לפי ההסכם הפוליטי נקבע, כי כל יצואן
ישלם כ־ 4לירות לקאראט.
אם לקחת לדוגמה את משה שניצר,
הרי לפי התחשיב הנכון צריך היה לשלם
מם על הכנסה גולמית של מיליון דולר.
לפי התחשיב הפוליטי — ישלם רק לפי
רבע מסכום זה.
ההבדלים בולטים ביותר לגבי היבואנים:
על ׳אבן מסוג סטונס צריך היה
לשלם קודם לפי 140 לירות לקאראט,
ועכשיו לפי 70 לידות. על אבן מסוג צ׳יפס
צריך היה לשלם קודם שש לירות ל־קאראט,
ועכשיו לפי 3.25 לירות לקא־ראם.
בקצרה: תשלומי מס־ההכנסה לגבי
כל ענף היהלומים הוקטנו במחצית.
מי שסבור כי ויתור זה נעשה בגלל
השירותים הטובים של ראשי הענף למדינה,
טועה׳ כאשר ביקשו סן היהלומנים
להשתתף במילווה־המילחמה המיוהד
האחרון, הסכימו.אלה לקנות תעודות־מילווה
ב־ 50 מיליון לידות, בתנאי ש יקבלו
סכום זה כהלוואה מאוצר המדינה,
ונוסף לכד ידחו לכל היהלומנים את חובת
הצהרות־ההון הפרטיות לשלוש שנים!
כל אזרח במדינה חייב להגיש הצהרת-
הון מדי־שנה. היהלומנים קיבלו מן האוצר
אישור מיוחד לדחיית הצהרות־ההון
שלהם לשלוש שנים.

__ הענף
הכדאי ביותר

.־ות בשנה
! לנו לנקות את האוטובוסים
עזו ר
הנ!7י 1ן.

ה מחלקה ליחסי ציבור

ך* יהדזמנים מחזזים את המעמד
1 1הנוצץ במדינה. גם סחורת הייצוא
שלהם מבריקה, גם רמת־חייהם כך. הגידול
הבלתי־טבעי של ענף זה בישראל
אינו ניתן ׳להסבר אלא לאור שפע ההטבות
וההקלות שמנדשלת ישראל מעניקה
לו• כאשר פוטרים ענף זה ממם־אמת, ונותנים
לו שפע של כספים בריבית נמוכה
אין כל מניעה לכך שישגשג ויעלה.
אולם כאשר בודקים כמה עולה למדינת
ישראל שיגשוג הענף הזה, מתברר כי
כדאיותו אינה ברורה כלל ועיקר.
לגבי האוצר, היה יצוא היהלומים מכשיר
רב־חשיבות: מדי־שנה גדל הייצוא
במאות מיליוני דולר, הגדיל את היצוא
׳של ישראל בעשרות אחוזים כל שנה.
העובדה כי הגידול בייצוא זה הוא
פיקטיבי ונבנה על ענף טפילי הניזון מ־הונאות
מס־הדיכנסה ומשימוש בכספי יצוא
למטרות אחרות. לא הדאיגה איש. רק
היום, כאשר מהדקים את החגורה לגבי
החלק היצרני כמשק, מתחיל קיומו ישל
ענף טפילי זה לנקר את העיניים.
היהלומנים נצצו בישראל שנים רבות
מדי. הגיעה השעה לערוך בדיקה אמיתית
של כדאיותו הכלכלית של הענף בארץ.
העו ל ם הז ה 1927

טלוויזיה

בעיקבות הצו והדיונים המי׳יפטיים נפלה
בטלוויזיה החלטה שלא לצלם עוד
הצגות של הקאמרי, כדי למנוע צווים
ודיונים מישפטיים בעתיד.

צל־תם
לאכרחם קושניר, על סיקור פרשת
בנק ארץ־ישראל בריטניה, במיסגרת
השבוע, יומן אירועים (יום ששי 3 ,באוגוסט)
.בשעה שריאיין את המפקח על
הבנקים, ה׳ד״ר מאיר ח ת, גילה קושביר
תכונות שהן נדירות אצל מראיינים יש ראליים:
תקיפות ללא תוקפנות, עדינות
של ביטוי תוך אי־התפשרות עם הנושא.
בשאלותיו המנומסות, שבהן לא השאיר
למרואיין כל מיפלט ישל התחמקות, הצליח
קושניר להוציא מפיו סקופ, העובדה שהציע
לנגיד בנק ישראל את התפטרותו, ובכך
כימעט כפה על הנגיד עצמו להתפטר גם
הוא.

ס ר טי ם ז רי ם ־ בעבריתז
בעתיד הלא־רחוק יובל הציבור הישראלי
לחזות בסרטים מיובאים כשחם דוברים
עברית. חברה ישראלית, שבראשה עומד
מי שהיה לפני. שנים רבות מנהל קול
ישראל, צבי(״הייזי״) זינ ד ר, ואשר שמד.
זינקו הפקות, עומדת לחתום החד. עם הטלוויזיה
הישראלית, להפיכת סרטים דוברי
שפות זרות לדוברי עברית, בתהליך של
״דאבינג״.
הסרט העלילתי הראשון אותו מכינה
זינקו הפקות הוא סרט אנגלי בשם ידי
קורמק ג׳ויס, אשר יוקרן, בעברית, בעוד
חודשים מיספר.
בסקר אותו ערכה החברה, התברר כי
ס 600/מהאוכלוסיד. בארץ אי-נד. מסוגלת
לקרוא את כותרות־-ד,תרגום המופיעות על
גבי המסך, כאשר מוקרן סרט הדובר שפה
זרה. עולים חדשים, ילדים קטנים וזקנים
אינם מסוגלים לעקוב אחרי הכותרות.
עד שייחתם סופית החוזה עם הטלוויזיה,
עוסקת זינקו הפקות בדאבינג עבור חבירות־טלוויזיה
ביוגוסלביה ואנגליה.
גם אחרי שיוחלט בטלוויזיה סופית על
הדאבינג, ברור כי מרבית הסרטים יוקרנו
בשפתם המקורית, ורק חלק מהם יועבר
לעברית.

מאח רי המסך
מ׳ סחד (*אתמים?
בעיית הסנקציות ברשות השידור׳ הגורמות
לחבלה בשידורי הטלוויזיה והרדיו
כאחד, הועלתה בדיוני הממשלה ובדיוני
הוועדה המרכזת של ההסתדרות, אולם
נראה כי פתרון בעיית יחסי־העבודה ברשות
רחוק ביותר.
גם אילו נענו הטכנאים, המפעילים עתה
את הסנקציות הסוגרות את הטלוויזיה
אחרי 10.30 בלילה, ואת הרדיו באחת אחר
חצות, להצעות הפשרה של הוועדה המרכזת,
ולקריאת הממשלה להפסיק את הסנקציות,
היו השיבושים בשידורים נמש כים.
בפתח
עומדים שני איומים, נוסף על
אלה של הטכנאים: איום העובדים המיני
הליים, המרגישים עצמם מקופחים ביותר
ברשות השידור, ואיום של העיתונאים עוב־די־הרשות.

העיתונאים. המינהליים כבר השביתו
את השידורים לפני כמה שבועות,
ועומדים להשבית אותם בשנית, אם לא
ימלאו את תביעות־השכר שלהם. העיתונאים
-נמצאים עדיין בשלבי איום בלבד.
ההצעה לסגור את השידורים למשך מיס־פר
חודשים, אשר הועלתה על־ידי שר
ההסברה אהרון (״ארלה״) יריב, אינה
מפחידה כל־כך את הטכנאים, היודעים כי
במיקרח כזה יעמדו מאחריהם כל הטכנאים

עורף עברון כפעולה
מדוע נמנע השידור?
להבריא את רשות השידור. אם אמנם יתבצע
איום זה, הרי שגלי צה״ל תישאר
התחנה היחידה, ולדעת מפקדיה מחייב
אותם הדבר להיערכות מחודשת.
בין ההצעות שהועלו בפני הצוות המכין
את תוכנית־החירום: לשדר מחדורת חדשות
מדי שעה. גלי צה״ל משדר כיום מהדורת
חדשות בכל שעה, החל בשעה 1.30
בלילה ועד שש בבוקר, הזמן בו אין קול
ישראל משדר בגלל סנקציות של הטכנאים.
הצעה נוספת: להגדיל את יומן צה״ל
ולשדרו פעמים -נוספות ביום׳ וכן למצוא
תוכניות הדומות לתוכניות שידורי ישראל
הזוכות לקהל־מאזינים רב.

ה ט לוויזי הלעזרת
ר.מי שטרה
תוכנית חדשה, לה עדיין לא מצאו מיס-
גרת קבועה, היא התוכנית אותה מפיק עתה
כתב מבט, אורי גולדשטיץ, על פי
מתכונת של תוכנית דומה בטלוויזיה הגר מנית.
בעזרת
בלשים, אנשי העולם התחתון
מודיעים ועבודת נמלים, מתחקה גולדשטיין
אחרי עיקבותיה של בת־רב, שעזבה לפני
שנתיים את ביתד. בצפת כדי למצוא עבודה
בירושלים, ואז נעלמו עיקבותיה.
לאחר שישלים גולדשטיין את עשר,שעות
הצילום שהוקצבו לו לנושא זה, תשודר
צוד צוחק
כלש גולדשטיין

לאן נעלמה בת הרב?
עובדי הממשלה, ואף לא את המינהליים,
.החושבים כי זהו איום סרק. היחידים
החוששים מרעיון הסגירה הם העיתונאים,
בגלל האופי המיוחד של עבודתם.
בך או אחרת׳ ברור לגמרי כי לסמנכ״ל
רשות השידור, אהרון מיטל, האחראי
על יחסי-העבודה ברשות צפויים עוד חודשים,
ואולי שנים, של שביתות, סנקציות
משא־ומתן ויחסים גרועים במקום־העבודה
המסובך ביותר, מבחינת יחסי־עובדים, במדינת
ישראל.

גד* צה״ל טוכנים דווסוס
א ת 53ק 1סשידורי שראל
אחד הסודות השמורים ביותר היום בגלי
צהי׳ל הוא תוכנית-החירום, אותה הכי.נה
התחנה הצבאית, למיקרה בו יוחלט על
סגירת שידורי ישראל למשך מיספר חודשים.
אחת
התוכניות, אותן שוקלת הממשלה,
היא לסגור את השידורים, הן בטלוויזיה
והן ברדיו, לתקופה של כמה חודשים, כדי

עלכל

השלם
** נהל ה תוכניו ת בעברית של ח־צ
/טלוויזי ה, יצחק (״צחי״) שמעוני,

הוא היום המלך המוכתר של כל סד. שמו פיע
על המסך החל בשעה שמונה בערב
(פרט לחדשות).
את דרכו ברדיו התחיל עוד כילד בן
,12 כאשר נמצא בישכונת רחביה הירושל מית,
בה התגורר, על-ידי עורכי התסכיתים
העבריים ברדיו המנדטורי .״אז לא היה
טייפ־ריקורדר,״ מספר צחי ,״והכל היה
בשידורים חיים.״ לאחר ד,תסכית הראשון,
הוא כבש את מקומו בתוכניות אלה, מהן
עבר אחר־כך לאולפן הדראמתי למבוגרים,

תוכנית בת חצי שעה במיסגרת יומן השבוע,
ולאחריה תוקדש לכך תוכנית מוקד,
בה יתבקש הציבור, תוך מהלך התוכנית,
לעזור במציאת הנערה.
תוכנית דומה קיימת כבר שנים רבות
בגרמניה המערבית, ובעזרתה הצליחו כבר,
תוך כדי מהלך השידור, לגלות אנשים
שנעלמו, פושעים ושודדים נמלטים. אם
תצליח התוכנית שאותה עורך עתה גולדשטיין,
ימשיכו בהפקת תוכניות כאלה,
במיסגרת קבועה.

מ כ דו רג ללדרמה
עם שובו של הבמאי אפרים סטן מחופשה,
יחלו צילומי דרמת-ד,טלוויזיה פעמונים
ורכבות, על פי סיפרו של הסופר

ה ט לוויזי התח רי ט

יחודה עמיחי.

את הקאמרי
הטלוויזיה עומדת להחרים בעתיד את
הצגות התיאטרון הקאמרי, בעיקבות פנייון
הקאמרי לבית־המישפט לאסור על הטלוויזיה
להקרין תמונות אשר צולמו בהצגת
השחף, לתוכנית קלעים.
הקאמרי פנה לבית־המישפט, שהוציא צו
מניעה נגד תוכנית קלעים, בה עמדו לשדר
תוכנית שלמה על אנטון צ׳כוב ולהש תמש
בצילומים שצולמו בהשחף. צו־המני־ער.
ניתן עד לשמיעת שני הצדדים, והתוכנית
לא שודרה. הצו לא ניתן נגד רשות
השידור, מאחר והיא רשות ממשלתית, אלא
כנגד משה נתן, עיתונאי מעריב שכתב
את התוכנית, ונגד מפיקה ומגישה, רם
עכרוו*

צילומים אלה יצולמו, לראשונה בארץ,
במצלמות האלקטרוניות, המשמשות בדרך
כלל לסיקור מישחקי כדורגל. אם יצליח
הנסיון, ימשיכו בשיטה זו.

שהיה ברדיו, ולתוכניות שידור לבתי־הספר *
— שהיו כבר אז.
בסוף שנות ד.־ 40 החל עובד בקול
ישראל כעובד -מן המניין, עם משכורת.
באותה תקופה לא היתד. הפרדה בין
תפקידי הקריין והעורך. אז החליטו בקול
ישראל כי הצעיד החדש ״הוא בעל
קול רדיופוני ממדרגה ראשונה,״ הידשו
לו גם לקרוא חדשות, שהיה אז הסוכריה
לקריינים.
אולם צחי פזל לעבר התוכניות הקלות
וההגשה העברית. הוא החל מגיש תוכניות
של פרפראות מוסיקאליות, שהיו באותה
תקופה נדירות. ביותר, והיה ידוע כמגיש
הראשון, בסייגנון הגשה אישי של תוכניות
מהאולפן.
את פירסומו הראשון קיבל עם התוכנית
החידון המועיקאלי, אותה ערך יחד עם
צחי שמעוני
אלון שמוקלד והגישה. התוכנית היתה
מי אוהב שותפים?
על הגל משך עשיר ישנים רצופות, וזכתה
לחסידים קנאיים, שישבו כל •שבת בבית
בד בבד עם עלייתו בצד המיקצועי,
כדי להאזין לה ולשלוח את פתרונות
פילס לו צחי דרד גם בצד המינהלי ברשות
החידון.
השידור. דרך תפקיד עורך, מנהל מדור
חלו ם תוכניות בידור- ,מנהל מחלקת בידור ו־
!מוסיקה קלה ברדיו, הגיע ׳לתפקיד של
של שנים סגן מנהל תוכניות כשלאה פוד ת היא
׳מנהלת התוכניות.
לושה כסירה אח ת, אותה ערד
ב־ 1968 עבר צחי לטלוויזיה, הפך -מנהל
/יחד עם יהודיה האזרחי, שנפטר התוכניות בעברית, מישרה בה הו* מחזיק
השבוע, היתד. לתוכנית שיצרה היסטוריה עד היום. הוא -מתכוון להמשיך בתפקיד
בשידור הישראלי, והעלתה את צחי ל -זה עוד כשנתיים־שלויש ,״עד שאמצה את
פיסגה חדשה של פופולאריות. מיבצע ה כל מה שאני יכול לתת בנושא הזה.״ ואז—
שידור היומי הישיר, מבנייני האומה, בעת ליצור ,״במידה ויינתן לי,״ תפקיד הדש,
תערוכת העשור, היה חדש לגמרי אז. צחי עליו הוא חולם זה מיספר שנים: להקים
הפיק אותו יחד עם חגי פינסקר.
ברשות השידור מחלקה שתעסוק בתיכנון
צחי היה גם האב הראשון של מישחק -ובמחקר קצרי וארוכי טווח, אשר לפיהם
הרדיו מחפ-שיס את המטמון, י-חד עם -תיקבע מתבונת השידורים, הן של הטל-
נקדימון דוגל ׳(״אני בכלל אוהב לעבוד וויזיה והן של ד,רדיו.
עם פרטנרים״) ,עוד ׳תוכנית אשר -נכנסה
בינתיים מלאו השבוע 25 שנד, לעבודתו
להיסטוריה של השידורים בישראל.
של צחי ברשות השידור.

215

מאות סרטנים הגיעו לגר צ ודר
נאשר עוונת־הוין זיווה מו־ח״ם
העמידה עצמה ורשות מיבצע־שידונים
החתנים בפוטנציה לטלפן. מרכזיית גלי
ציוז״ל זכתה במיתקפת־צילצולים, החל באותה
שניה ממש.
הראשון עימו שוחחה זיווה היה עוזי,
קצין בצבא־הקבע, בן .32 הוא הציע לזיווה,
כבילוי ראשון, הליכה משותפת לים.

>* מטלפן השד היה מוטי, מרצה
1 1באוניברסיטת תל־אביב, בן ,40 אשר
סיפר לזיווה כי הוא בעל שיער חום־
בהיר, עיניים ירוקות ומיבנה־גוף אתלטי.
זיווה, שבעיניה נדלק זיק של התעניינות,
הצליחה לסחוט ממנו כי גם הוא אוהב
את ברהמס, ונראה היה כי השניים עומדים
או־טו־טו לקבוע פגישה. אולם בעוד ש־זיווה
רצתה כי הפגישה הראשונה תהיה

לגור ביחד לפגי הנישואין.״
״הוא רצה להציג את עצמו כסראייר,״
אמרה זיווה לאחר שנסגר הטלפון .״וכך
גם התייחסתי אליו״.
ליאו הוא איש יחסי־ציבור בחברה
גדולה. הוא אוהב לרקוד, חסיד של הטבע
ויודע ״כי בין בני־זוג חייבים להיות
ניגודים כדי שזה יצליח. ויש הרבה ניגודים
ביני לבינך.״ הנימוק שיכנע את זיווה.
הטו פונים המשיכו לזרום. סאיר, איש־צבא־קבע
נוסף, הציע לזיווה הצעה כובשת
במיוחד. להיפגש פגישה ראשונה, על כוס
מילק־שייק.
הצייר אבי, מפתח־תיקווה, הציע לזיווה
לנסוע עימו מיד אחרי סיום התוכנית
לירושלים כדי לראות את הזריחה, ואילו
אורי, מהנדס בן ,32 הציג עצמו כמלך
הרווקים, אך הצהיר כי הוא מוכן להינשא
לזיווה, רק על סמך הכרת קולה.
השעה שלוש־לפנות־בוקר התקרבה ב־

השונו

מנחת התוכנית ויוזמה
מני פאר, אשר הצליח
להפיק את אחת מתוכניות הרדיו הטובות.
**עונינת בבחור בגיל ,30-40
/^//מעניין, נחמד, חבר־לחיים, הגר
באזור תל־אביב ושאוהב מוסיקה קלאסית.״
מישפט זה לא הופיע, למרבית הפלא,
במדור־השידוכים באחד מעיתוני יום שי שי,
אלא נאמר בקול, במפורש, מעל גלי
האתר, על־ידי עורכת־הדין זיווה מר־חיים.
ביום החמישי האחרון, בשעה חצות
וחצי, התייצבה זיווה בגלי צה״ל, כשלפניה
מסרה אחת בלבד: למצוא חתן. השדכן
•שלה היה מני פאר, שהיה לא פחות נירגש
ממנה, והשושבינות היו המפיקות אתי
פולאק וגוני שפירא, בתו של מי שהיה
אחד המנהלים הראשונים של קול ישראל,
הד״ר ישעיהו שפירא.

במדינה
(המשך מעמוד )22
תחת צל־קורתה.
הוא סירב להחזיר לה כ־ 700ל״י, אותן
קיבל על חשבון שכד־הדירה על־פי
החוזה.
נועה קצ״רגינסקי נאלצה לעזוב את חיפה
ולעבור לתל־אביב, אך היא הביאה
עימה משם לקח מר מאוד.

יחסי״חוץ
ד ב סון דזו קאחחבעל
?מרות חפיקורות
הקטלגיות על אירנון
פיקוד גיכסון — הודה
הכשיא האמריקאי פ ה תז ה פו ת
מכתב שהגיע השבוע לראש־הטכם ב־מישרד־החוץ,
אביגדור שוהם, היה מודפס
על נייר־המיכתבים של הבית הלבן. החתימה
שהתנוססה בתחתיתו עוררה אצל
שוהם התרגשות רבה. היה זה מיכתב אישי
מנשיא ארצות־הברית, מר ריצ׳ארד
ניכסון, אשר הודה לשוהם על אירגון ביקורו
של הנשיא האמריקאי בארץ.
מתברר כי הסערה שהתחוללה בארץ,
בעיקבות הסעודה הממלכתית שנערכה לכבוד
ניכסון במישכן הכנסת, היתד, לא־במקומה.
מארגני הסעודה הואשמו בכך
כי האוכל היה רע, הוגש קר בכלים מכוערים,
שבורים ובלתי־נקיים. כן לעגו העיתונים
וכותבי־המיכתבים־למערכת, לתוכנית
האמנותית שהוצגה בפני הנשיא האורח
ובני־סמלייותו בסעודה החגיגית.
אך מתברר כי המארגנים דווקא קלעו
בדיוק לטעמו של הנשיא. במיכתבו לשו־הם
מציין הנשיא במיוחד את ״האירוע המרהיב
במיוחד של הסעודה הממלכתית.״
לפי מיכתב זה מסתבר אף, כי הנשיא
סלח לשוהם על הדחיפות והמכות להם
זכה ממנו משך כל זמן הביקור. זכורות
התמונות של ראש־הטכם כשהוא מושך
את הנשיא -דוחף וסוחב אותו לכל עבר.
אולם הנשיא, שקיבל את תרגומי קטעי־העיתונות
שנכתבו על ביקורו בארץ, כולל
הביקורות על ראש הטכס, החליט לשלוח
את מיכתב־התודה דווקא אליו, למרות ש־כללי-הטכס
קובעים כי ראש־מדינה אורח
מודה בדרך־כלל לראש־המדינה או לשר-
החוץ שלה, ולא לפקיד זוטר במישרד־החוץ.

כנ ס ת
^ ת.הרעיון לעריכת התוכנית שאבו
> £מני ואתי מתוכנית דומה הנערכת
ברדיו הצרפתי• .שם, כמו כאן, מוזמנים
המאזינים לטלפן לתחנת־ד,שידור, לשוחח
עם בחור או בחודה רווקים המנסים למצוא

ה דו ״ תו חמחבטל ־ ם
מ אל * ה ם

שידוך בצה ו
להם בן־זוג דרך הרדיו. ברדיו הצרפתי
הוזמנו כבר עורכי התוכנית פעמים אח דות
לטכסי־הכלולות של זוגות שהתוודעו
דרך התוכנית.
ואילו כאן, בארץ, לאחר מיון של
עשרות מועמדים הצליחו מפיקי התוכנית
למצוא את זיווה. זיווה בת וד 31 בעלת
שיער חום מקורזל, שמנמונת, נמוכה וחובשת
משקפיים, הגיעה כשהיא לבושה
שמלה צבעונית קיצרת־־שרוולים, נעולה
סנדלים לבנים, ועישנה סיגריות קנט בשרשרת,
משך כל זמן התוכנית.
כעבור שני תקליטים, ביניהם הציגה
זיווה את עצמה בפני המאזינים בזו הלשון
:״אני גרה לבד, יש לי מכונית,
אני מישפטנית בחברה הנדסית גדולה
שאינה מפסידה כסף (תה״ל) ,אני מעוניי־נת
בבחור אקדמאי, או בעל השכלה מק בילה,
מוכנה לגור עם בחור לפגי הנישואין
על־מנת להכיר אותו, ורצוי שלא
יטלפן אלי נשוי בתהליכי גירושין״ —
•מסר מני את מיספר־העלפון אליו יוכלו

ביקור בסרט שנה טובה לאוהבים, עמד
מוטי על הצגת ביקור הגברת הוקנה. מני
גילה כי ההצגה עדיין לא הועלתה על
הבמה מחדש, וזיווה פטרה את מוטי
ב״לא רציני״.
ככל שחלפו השעות פגה ההתרגשות.
לנוכחים באולפן היה ברור כי לנוכח עיניהם
מתהווה אחת מתוכניות הרדיו המוצלחות
ששודרו אי־פ־עם בארץ.
מפקד גלי צה״ל, מרדכי (״מוטקה״)
נאור, דאג לטלפן בס״ומה של התוכנית
ולשבח את מפיקיה ואילו מנהל רשות־רושידור,
יצחק ליבני, ששהה באותה עת
בתחנה הצבאית, אותה ניהל עד לפני
מיספר חודשים, לא הסתיר את קינאתו.
אבי זילבר, היה ללא ספק אחת מפניני
התוכנית. הוא הציג עצמו כמישפטן ובעל
מוסך. אבי ניסה להרשים את זיווה, וסיפר
לה כי אינו עובד .״יש אחרים שעושים
זאת בשבילי בעסק שלי,״ אמר, והוסיף
שהוא רוכב הרבה על סוסים .״אני פתוח
להצעות,״ סיפר לה ״ובעיקר לרעיון של

מהירות, והטלפונים לא חדלו לצלצל במרכזיית
גלי־צה״ל. אחד המטלפנים, שלא
הוכנס לשידור, טילפן שלוש פעמים, הציג
עצמו כנהג־אמבולגס, ומחה על כך שזיווה
הסכימה לדבר •רק עם אקדמאיים :״מה
יש, אנחנו שלא למדנו, לא יכולים להיות
בעלים טובים ז״ שאל בהתמרמרות.

ך• גי;ז החדל, הקשה. על זיווה הוטל
1 1לבחור בזוכה המאושר. זה שיקבע
עמה מיפגש עיוור, ויזכה בזוג כרטיסי-
קולנוע מתנת גלי־צה״ל. היא בחרה באיש-
יחסי־הציבור ליאו. אתי פולאק התקשרה
עיסו, כשזיווה מחזיקה אצבעות. ליאו
הודה לזיווה, והשניים קבעו להיפגש.
עדיין לא ברור אם יזכו מני פאר ואתי
פולאק להיות שושבינים בחתונתם של
זיווה וליאו, אולם ברור כבר עתה שהם
היו שושביניה של תוכנית־רדיו מעולה.

אנשי מישמר-הפכפת
מחלקים דו״חות־חגייה
כרחפ ח מפולות
ח ״פיס הנהגים מחסיגות
מאות המכוניות החונות במקומות האסורים
לחנייה, וזוכות בדו״חות־חנייה,
אינן טרף מספיק למישטרת ירושלים, כ־ניראה.
לא רק השוטרים מתחרים בינם
לבין עצמם על ״מי ייתן את מיספר ה־דו״חות
הגדול ביותר ביום.״ אלא גם מחוזות
המישטרה מתחרים אלה באלה.
אחרת, קשה להבין את ההמצאה האחרונה
של דו״חות החנייה המחולקים במיג־רש־החנייה
הסגור של הכנסת בירושלים.
חוק מישכן הכנסת ורחבתו 1968 קובע
בסעיף 6כי :״עובד־ציבור אינו רשאי
לעשות במישנן הכנסת או ברחבה, כל
פעולה שהוא חייב או רשאי לבצעה במילוי
תפקידו, והעובדה שעובד־הציבור
פעל כאמור, לפי הודאות הממונה עליו,
לא תשמיש לו כהגנה.״
לפי חוק זה, לא יכלה מישטרת ירושלים
לשלוח את שוטרי־דו״חות־החנייה
לכנסת, ותפקיד זה הוטל על מישמר־הכנסת.
לשם כך דאגה המישטרה לספק למישמר
הכנסת טפסי־דו״חות מיוחדים, עם סמל
הכנסת במקום סמל מישטרת־ישראל, ה־ ^
נראים ממש כמו דו״זז מישטרתי רגיל ־׳
•אולם בשוליהם מופיעה ההערה :״הנני
להביא לידיעתך כי התלונה תועבר ל-
^מישטרת ישראל, לשם הגשת תביעה על
׳העבירה המיוחסת לך.״
המשעשע בפרשה הוא, כי מרבית ה-
׳מכוניות החונות ברחבת הכנסת שייכות
לזזבדי־כנסת (מלבד מכוניות ספורות של
יועצים ועובדי־המישכן) ,אשר עליהם מגן
חוק החסינות, והדו״חות שהם מקבלים
מבוטלים ממילא.

לאה שוקי

ק ל רי תפת

עליזה שו שני

יי צ ה
1 131 1ו - 1 1ס | ס

וזוהו־
0ווהוב 1ע ת שר
מועמדות סוניות בתחרות
על תואר מלכת המים 74׳

חופה וירח־דבש

אמבר המפואר לכלות• בגדי ירח־הדבש, בהם תופענה
המועמדות לתואר, עוצבו על־ידי האופנאית רחל ברזין,
בעלת הבוטיק־לצעירות ביבה. האיפור המיוחד, המותאם
לתנאי מזג־האוויר ועונות־השנה, הוענק למועמדות על־רובינשטיין.
ידי
חברת־התמרוקים הידועה, הלנה

שלוש יפהפיות חדשות התווספו השבוע לשורת המועמדות
לתואר מלכת־המים לשנת .1974
לאה ־שוקי בת ה־ 18 היא יפהפייה בעלת שיער שחור
ארוך, ילידת קזבלנקה שבמרוקו, ותושבת ירוחם. הלוליטה
הקטנה מהנגב משוגעת לסרטים, ומבלה שעות רבות
בחלומות. חלומה הגדול ביותר הוא לחיות בעיר הגדולה,
לרכוש לעצמה שמלות יפות, וליהנות מבילויים שכמותם
אין בנמצא בעיירתה הקטנה.
קלרית פת התמירה 1.74 לעומתה, היא ירושלמית,
בת ,20 נערה שתחומי העניין והפעילות שלה מגוונים
ביותר. קלרית היא טיפוס אמנותי, למדה ריקוד ומישחק,
ואפילו השתתפה כבר בכמה הצגות של החאן הירושלמי.
נוסף ללימודי־האמנות היא למדה גם שירטוט,
אבל חלומה האמיתי הוא לפתוח בוטיק.
הנציגה החיפאית של השבוע היא עליזה שושני
( ,)1.72 בת ה־ .20 עליזה היא בעלת תיסרוקת אפרו
מתולתלת, עיניים ענקיות והופעה אכסוטית. היא לבורנטית
תעשייתית במיקצועה, סמלת בחיל־האוויר, שהיופי
עובר במישפחתה מבת אל בת. עובדה, יש לה שבע
אחיות, שכל אחת יפה מרעותה. תחביבה של עליזה
הוא רכיבה על סוסים, וחלומה לנסוע לחו״ל. לשם כך
היא אוספת כסף. נוסף לכל זה עליזה היא בחורה רצינית
ומסוגרת, אוהבת לקרוא ספרים, ומוסיקת ג׳ז. הזמרת
האהובה עליה ביותר היא קארול קינג.

המועמדות לתואר מלכת־המיס
תופענה בבגדי־יס
של חברת גוטקס. בגדי־הים
והחוף של גוטקס מוצעים
למכירה כמעט בכל מקום
בעולם — כולל ארצות ה־מיזרח־הרחוק.
בשערן הן
מטפלות בתכשירי חברת וולה. בתמונה עם בובות אריק1 .

1. 27

״־ של מ ה >וג׳־6ג׳) להט

״אני אוהב להיכנס ללוע הארי -כשאני רואה לפני אש
אני רץ אינסטנקטיכית קדימה -כזה האופי שלי!״
חדר ענק שקירו האחד עשוי זכוכית, המשקיף על אלפי גגות תל־אביב. לאורך
הקיר, מולו, חלון ענקי של זכוכית, ומאחריו כדים עתיקים, מדליות ולוחות־כבוד.
מאחרי שולחן גדול, נקי מניירות, יושב ראש״העירייה הגדולה ביותר כישראל, תל־אביב
— שלמה (צ׳יצ׳) להט.
מזכירות נכנסות מבלי לדפוק על הדלת, ומבקשות חתימה על מיסמך, כשהן
מכנות אותו צ׳יצ׳ ,מראות לו ידיעה פיקנטית שמופיעה בוצחרון. הוא מתחכם איתן
ודרך־אגב מסמן לאחת מהן לקחת עימה את כוט״התה הריקה, הניצבת על השולחן.
״אתה לא תמצא גרגיר אחד של אבק בחדר הזה, או בכל חדר אחר אליו אני נכנס.
יש דברים, מבחינת הניקיון, שאני רואה, ואף אחד אחר לא רואה. בשביל זה אני
יקח,״ אומר צ׳יצ׳.
צ׳יצ׳ נולד לפני 47 שנה בברלין, גרמניה. בגיל שש עלה לארץ עם הוריו והתיישב
עימם ברחובות. משך 14 השנים האחרונות הוא מתגורר בשכונת החווילות
אפקה, באיזור שיפוט בתל״אביב. במילחמת־העצמאות היה מפקד־פלוגה בגיבעתי,

ומאז נשאר בצבא, אם כי שתי מילחמות — מיבצע קדש ומילחמת ששת הימים ־־־
החמיץ, משום ששהה בחו״ל.
בצבא הגיע לדרגת אלוף, דרך פיקוד הצפון, גייסות השיריון, פיקוד מרכז, מפקד
הכוחות המשוריינים בסיני וראש אכ״א. בין שיחרורו לבין הבחירות לעיריית תל־אביב
היה מנהל חברת ״האחים מילצ׳ן״ ,יבואני כימיקאלים.
צ׳יצ׳ הכניס סימון חדש למערכת־הבחירות לראשות העיר, כשנאבק עם האיש
החזק במפא״י, יהושוע רבינוביץ׳ ,בפרחים ובבחורות צעירות, ובסיגנון אישי, אשר
היו ההיפך הגמור מהדימוי הציבורי של רבינוביץ׳ .הבחירות בתל״אביב הוכיחו, כי
תושבי העיר ביכרו את הסימון שלו, על פני החליפות הכהות והעניבות הלא״אופ־נתיות
של רבינוביץ׳.
בראיון עם ״העולם הזה״ היה צ׳יצ׳ זהיר ומחושב. כל שאלה שנשאלה בנושאים
עדינים, אשר התשובה עליהם עלולה היתה לא לשאת חן בעיני מישהו,
נתקלה במשיכת-כתפיים, או ב״אני עדיין לא יודע, איני מוכן להשיב על כך. עדיין
מוקדם לדעת.״

+אם כך, אז מה דעתך ההבדל בין האדמיניסטרציה
הזאת לבין הקודמ ת?

#אדוני ראש העירייה, קיימת טענה.
אולי שכיחה כיותר, כי אתה עוסק יותר בבניי
ת הדימוי הציבורי שלד, על-ידי מערכת
ענפה של פירסום ויחסי־ציבור, מאשר טיפול
בעינייני תל-אביב. ידידיו טוענים שהפכ ת
ב חיר ת ראש־עירייה לבחירה אישית, ואילו
יריביך טוענים שאתה ״חולה פירסום״ ובי
זה בא על חשבון משלמי־המיסים של תל
אביב.

אנחנו יותר פתוחים מאשר ההנהלה הקודמת. אנשים
רצו ורוצים שינוי, כאן היה שינוי. גוון אחר של
העומדים בראש, גיל אחר, מהות אחרת, מיסגרת פוליטית
אחרת. יש המון ציפיות מאיתנו, ואנחנו עומדים
כל הזמן תחת זכוכית מגדלת.

זד, לא נכון. פשוט לא נכון. קח, כדוגמה, את הקמת
המישמר האזרחי בתל־אביב. אפשר לאמד כי זה מעניין
את צ׳יצ׳ כקליפת־השום. אפשר לאמר כי את צ׳יצ׳
לא מעניין אם מחיר ׳תהיה פצצה ברחוב דיזנגוף בתל־אביב.
אפשר לאמר כי צ׳יצ׳ עשה זאת כדי שיכתבו
בעיתונים, כי עמיקם (עמיקם שפירא דובר העיריה)
הביא צלם שיצלם את צ׳יצ׳ !וזהו. זיו לא המוטיבציה
שלי. זו לא הדרך שלי. אני לא בנוי כך, ובעיקר לא
נבחרתי כך.
ליחסי־ציבור יש דימוי שלילי בתודעה שלנו. חוש בים
״אתה רוצה למצוא יחן בדברים שהם לא חלק
אורגני ממהותך.״ אבל לא חושבים בכיוון השני, של-
בוחר׳ או ׳ניכון יותר לאזרח העיר, אפילו אם הוא לא

• תל-אכיב היא העיר המלוכלכת ביותר
בארץ, ובין הערים המלוכלכות בעולם.
זה גם היה אחד הנושאים ב מערכת-הכחירו ת
שלך. מה אתם עושים כביוון ה זה?
תל־אביב מלוכלכת. זו עובדה. אני מאמין שאצליח
לנקות אותה, למרות הנימה הסקפטית אצל כל מיני
אנשים כשאני מדבר על הנושא הזה. לנקות את תל־אביב
ציריך פי שלושה ימ־ 1600—1800 פועלי־התברואה

.,איפה כ תו ב שאסור
לאזרח• העיר להסתכל
ב ב חו רו ת יפות?״״

״אני אוהב את
ירושלים. אבל אין
בה דופק״
בהר, יש זכות לדעת מה קורה: בעיר שלו, מה עושים
׳נבחריו, האם הם עושים בכלל או עושים בסדר.

י• ומה בדבר ט ענו ת האופוזיציה עד שלקחת
לך מישרד-פירסום העולה מאות אלפי

לירות ץ
אריה גלבלום (׳מנהלו של מישרד־הפירסום אותו
לקחה עיריית תל-אביב) הוא לא !איש יח׳סי־ד,ציבור של
ראש־העירייה. כל ראש־מחלקה יושב עם !לבלום, כל
פעם שהוא צריך להביא משהו לידיעת הציבור. היה
אצלי יאיר קוטלר (איש הארץ, ממקורבי צ׳יצ׳) .הוא
בא אלי ויאמר לי באופן מפורש :״בזמן ההנהלה הקו דמת
הייתי מדבר עם אנשים בעירייה מתחת לשולחן.
היד, אסור להם לדבר איתי, והיינו קובעים פגישות
במיסתרים.״ אמרתי לו, ואחר כך הורדתי הנחייה מתאימה:
כל עיתונאי יכול לדבר עם כל אחד מעובדי
העירייה מתי שהוא רוצה. אני לא יכול להכריח את
העובדים לדבר עם עיתונאים, איולם במה שנוגע להנהלה,
אין בעיות.

ומה עם הב חירו ת ז

בבחירות עשיתי שני דברים. אחד: הלכתי לחוגי-
בית. שיניים: הלכתי י אל האנשים ברחוב. היו פעמים

שהייתי בא לחוג־בית, בו היו רק 15 איש. העוזרים
שלי אמרו לי: חבל על הזמן, זה יהיה כישלון. חשבתי
שטויות, וערכתי חוג־בית מוצלח.
במה שנוגע לרחוב, הלכתי אל אנשים. אם זה בשכונת
שפירא או התיקווה, אם זה על שפת הים, אם
זה לערבים ביפו, הלכתי יאל כל השכונות. עשיתי את
זה אולי אחרת. לעיתים הגישו בחורות יפות, שהיו
איתי, פרחים לאנשים ברחוב. מה רע בבחורות יפות י
איפה כתוב שלאזרחי תל־אביב אסור להסתכל על בחורות
יפות?
לעיתים לחצתי את היד והצגתי עצמי. דבר כל כך
פשוט וודאי, שהוא אלף־בית ביחסים בין בני־אדם,
גרם להתנפלות עלי. אפילו צעקו עלי, במודעה המפורסמת,
מדוע החולצות שלי נקיות. מה בעצם עשיתי?
הלכתי לאנשים, בני עירי, ואמרתי להם: אני רוצה
להיות ראש־עיר כדי לתקן. אני באמת רוצה להיות
ראש־עיר, ואני באמת אתקן.

• מה דעתך על ראש העיר הקודם, יהושוע
רבינוביץ, עתה, לאחר שאתה מכהן כבר
כראש עיר?
אין לי עדיין דיעה על רבינוביץ.

שיש כיום, וכלים, כלים חדשים, מודרניים ומשוכללים.
במבט ראשון צריך למעלה מ־ 60 מיליון לירות לשנה,
כדי לנקות את העיר כמו שצריך.
׳אולם ישנם דברים, שאולי לא עולים כסף, שאותם
צריך ואפשר לעשות מייד. אם אצליח לגייס בני־נוער
שילכו באופן שוטף, ידברו עם אנשים וינסו להסביר
להם את חשיבות הנקיון, את החשיבות להפסיק ל לכלך
— אז תהיה ליבו עיר נקיה.
אני מאמין כי תוך שלושת רבעי שינה עד שנה
תהיה לנו עייר נקיה. העיר כבר עכשיו יותר נקיה
מאשר לפני כמה חודשים. תעבור בדיזגוף, ותראה כי
הוא יותר נקי אפילו מלפני שבועיים.

וראש־עיר טוב?

ראשית, צריך לאהוב את העיר. ירושלים היא בירת
ישראל, ואני אוהב אותה נורא, אבל שם לא מר גישים
יאת הדופק של מדינת ישראל. כאן, בתל־אביב,
עיר ׳תוססת, מרגישים את דופק החיים. בכל מקום בעיר
אתה מרגיש הכל. אם זה בחנות המכולת, ואם זה
ברחוב. יכל מה שאתה שומע שם, זח הביטוי לדופק
החיים הישראלי, ולכן אני אוהב את העיר.
זה עניין של אופי. בימיליחטה, רציתי להגיע לאחד
המעוזים שהיו תחת אש. נסעתי בג׳ים, עם מפקד די
גבוה. הוא נהג. פייתאום התחילו להפגיז אותנו. המפקד
עשה לי סימן ״בוא נסתלק מכאן!״ צעקתי לו :״׳חס
ושלום. סע קדימה!״ כשאני ׳רואה אש, אינסטינקטיבית
אני רץ למקום. זה האופי שלי. וככה זה גם בתפקידי
כראש־העירייה.

#מה ד ע תו על המדוניזציה של העיר
שיזם ראשיהעירייה הקודם. כניי ת בתי־המי־לון
לאורך שפת־הים וניתוק העיר מן הים ץ
הדברים קיימים, ואני לא הולד להרוס שום דבר
מהם. זה מפריע לי. נדמה לי יכי אסור היה לעשות את
הדברים כך. צריך היה לעשות 1את זה בצורה יותר
יפה, על חשבון זמן, לתכנן יותר, לחשוב יותר. הקימו
בתי־מ׳לון מפוארים החוסמים את החוף. לתל־אביב יש
שתי מיתות״שמיים. האחת זה השמש, והשניה זה הים.
את השמש הם לא הצליחו לעצור, אך את הים הם
הצליחו למנוע ממנה. חבל.

+מה. עם החניה? בתל-אכים אין היכן
לחנות והקנסו ת שמקבלים, הן מקונסי ה־עיריה
והן מהמי שטרה, הם הטלת מס נוסה
על בל תושב של העיר.
זו בעייה חמורה, ואנחנו מתלבטים בה. אבל זו רק
בעייה אחת ממכלול בעיות התנועה והחנייה.
נראה לי כי צריך להתלבש כל פעם על נושא חשוב
אחד, לפתור אותו, ואז ללכת לנושא הבא, במקום ל חפש
פתרונות שטחיים וקלים.
הבעיה עליה התלבשנו עכשיו היא בעיית הזרימה

״המיפלגה ה לי ב ר לי ת היא
שלי, בינחי־ם, וגם
הליכוד הוא של!״
החופשית של התנועה. אני יודע שזה קשור בבעיית
החניה׳ אבל זו לא בדיוק אותה בעייה. אפשר למצוא
פי,תרמית קלים, כמו לאסור על כניסת רכב לאיזור.
הפעייה היותר ממושכת והיותר קשה היא לבנות
חניונים. חניון פירושו אחד: אני חונה, ולא מפריע
למהלך התקין של התנועה. הקמנו ועדה במיוחד ל עניין
זה, ואנו כולנו עוסקים עכשיו בבעיית זרימת ה־תנועה
והחנייה בעיר.

• האם העובדה ששר־האוצר הוא לא
רק מהמיפלגה האחרת, אלא גס יריכך לש עבר
בב חירו ת אינה משפיעה על קופת העי
רייה־ז
לא. אין לזה כל ביטוי.

• כשרק נכנס ת לתפקידך פורסמו בעיתונים
איומים מוסווים ופחות-מוסווים על
כך שהעובדים, שבראשם עומדים חברי מפ־א״י,
יתנכלו לך וימררו זאת חייך בראש
עיר. מה קרה עם זה

אני מקיים פגישות אישיות עם 150 עובדים לשבוע.
יאת זה אף פעם לא עשו בעירייה, ועל זה העובדים
לא עולים על בריקדות.
קח למשל את עניין החולים. אני מבקר כ־ 25 חולים
לחודש, מקרב עובדי־העירייה. היו כאלה ששכבו 7־6
חודשים רתוקים למיטה, מבלי שאיש חשב לבקר אותם,
אפילו חבריהם לעבודה. יש להם בעיות. כשהם
חולים, הם מקבלים פחות משכורת, ואולי זה מפריע
לרם ׳לשמר טורה פרטי לבן, אולי חסר להם, ולא רק
׳כסף. כשראש־העיר בא לבקר אותם, מילבד החשיבות
שבעניין שהוא מגלה בהם, יש פה גם עניין מעשי של
עזרה לחבר לעבודה. במשך 20 שנה לא ביקרו חולים
בעיריית תל־אביב, ותאמין לי, הרושם שזה עושה על
העובד הוא עצום.
כשהתחלתי להזמין עובדים לפגישת היכרות אצלי
בלישכר, נהגתי להזמין אותם ב־ 1.30 בצהריים. ב־2.30
׳גומרים לעבוד אצלינו. אמרו לי שאני מטורף, שבדיוק
ב־ 2.30 אני אשאר לבד בחדר. כולם יברחו. לפעמים
אני צריו, ב״וזימתי, להפסיק את השיחה ב ,4.30-כיוון
שאחרת נישאר עד שעה שש לשוחח.
~ לא יעזור כלום. הכל ׳תלוי ביחס. יש לי דוגמה לזה
מהצבא. במילחמה נפגשתי עם שני חברה, חיילי-מי-
לואים, אשר סיכנו את נפשם, עבדו כמו חמורים, ממש

חיילים למופת. רק השתחררו ממילואים, ופרצה שביתה
בנמל אשדוד. השניים עבדו בנמל והיו מראישי השובתים.
פגשתי
אותם בזמן השביתה, ושאלתי אותם :״איך
זהי בחזית סיכנתם את נפשכם ויגופכם למען המדינה,
ואילו כאן אתם מפריעים לה להתפתח י״
הם אמרו לי דבר אחד :״תלוי איד מתייחסים אלינו.
תמורת יחס טוב אנחנו מוכנים לעשות הכיל. כאן
מתייחסים אלינו רע.״ זה ההבדל הקטן.

• כ מערכ ת הבחירו ת טענ ת כי אתה
מתכוון להתעסק כזבל העירוני ולא כזבל ה פוליטי
כמדינה. לאחרונה חתמת על מינשר,
בעניין הפלסטיני, שעורר סערה, לפחות ב-
מיפלגתך.
אם יש בעייה קריטית, זכותי כאזרח להביע את
דעתי. לא שמעת אותי מביע דעה על נסיעת אלון ל־ארצות־הברית
ועל בעיות חשובות אחדות. זה לא תפקידי
ולא לשם כך בחרו אותי.
פנה אלי מתי פלד, והציע לי לחתום על הכרוז.
הוא שאל אותי אם לא איכפת לי שתופענה החתימות
של אנשים נוספים, שהם כאילו טאבו בחיים הציבוריים
שלנו. אמרתי לו :״להיפך.״ אין אצלי אפלייה
בנושא זה. אחר כך לא הוחתמו אלה, כיוון שהיו אח רים
שהתנגדו לאותם אישים*.
אחר כך היה העניין בהנהלת המיפלגה הליברלית.
אצלי המיפלגה הליברלית, כשמה כן היא. ליברלית,
מתקדמת. היו שם אנשים שטענו כנגד העובדה שחתמנו
עם אנשים שלא מצאו חן בעיניהם, כמו לובה אליאב.
אני התקוממתי נגד טענות אלה. אצלי העניין של הח רמת
אישים מסויימים לא מסתדר עם המיפלגה הליברלית.

ומה יחסך בעיקבות זאת למיפלגה ה ליברלית
ולליכוד ככלל?
המיפלגה הליברלית היא המיפלגה שלי, בינתיים.
המיפלגה הליברלית הייא חלק מהליכוד, והליכוד הוא
שלי גם כן. מאז שאני ראש־עיר, השתתפתי רק פעמיים
בישיבות ההנהלה של המיפלגה, אבל זיו המיפלגה שלי,
ששלחה אותי לתפקיד הזה.
יש במיפלגה אנשים רבים שעוזרים לי. קח, למשל,
את שימחה ארליך. הוא המפא״יניק היחידי במיפלגה
הליברלית. הוא ידיד טוב שלי. אדם חכם, נבון, בעל
תחושות אינטואטיביות בריאות, שקול. אולם היתרון
החשוב ביותר שלו לגבי הוא שהוא שוחה ממש בעניינים
המוניציפאליים, בעיקר של תל־אביב. אני מתייעץ
איתו המון. יותר אני לא רוצה-לאמר בנושא זה.

• האופוזיציה ה מערכית שלך,
אותך די הרכה. מה דעתך עדיה ד

תו קפ ת

שבתות הן בדרך כלל קודש למישפחה.

• מה אומרים על בך בני המישפחה ץ
אשתי זיוה טוענת כי היא לא נהנית מלהיות אשת
ראש״העיר, אבל אני חושב שזה לא נכון. היא אשד,
חכמה מאוד, ועוזרת לי הרבה. הילד הקטן לא איכפת
לו, ואצל הגדול ההיפך הוא הנכון. הוא לא כל־כך
מאושר שהאבא שלו ראש־עיר.

• האם אתההש תני ת כמ שהו
אתה ראש־עיר?

מאז ש

אני זהיר יותר ומרוסן יותר. בתפקיד כזה צריך
להתחשב יותר בבני־האדם, צייד להיות מרוסנים יותר

..החרפת אנשי אינה
מתיישבת ע השקפה
ליברלי ת!״
בדיבור, יש סכנה וותר גדולה בהומור, לפעמים לא
מבינים אותו והנזק עלול להיות גדול.
בהתחלה לא נהגתי כך. קתנהגתי בדיוק כמו שהייתי
בצבא, ועליתי על מוקשים. עכשיו למדתי כבר לקח.
כן, יש לי הרבה דוגמאות, אבל אני מבכר שלא לספר
אותן.

בארץ ץ

מה דעתך על המצב הפוליטי הפנימי

אני לא מאושר ממה שקורה בחיים הפוליטיים בארץ.
אני חרד מאוד, למתת שאני אופטימיסט מיק-
צועי. אולם יש קרני־׳אור. תנועות המחאה, למשל. לא
התנועות עצמן, אלא הגילויים שעמדו מאחריהן. האנשים
הצעירים אינם מוכנים להמשיך להיות קונפורמיסטיים,
צעירים שלא היו מוכנים לשמוע קודם יעל
פוליטיקה, כלומר, לא היו מוכנים לקחת חלק באחריות,
רוצים בזה. היום זה אחרת. מוכנים לשנות דברים.

• ומה אתה היית רוצה לשנות בעיריה ז
האם הבל מושלם כאן? האם אזרחים לא עומדים
שעות וימים בתור, ממתינים לפקיד ץ ה אם
אין תופעות שמרגיזות גם אותך כבניין
הזה, שאתה עומד בראשו ז
יש הרבה דברים שאינם בסדר. לא עובדים בדפו סים
שהייתי רוצה שיעבדו בהם. יש עניין של מיבנה,
׳שהוא לדעתי דע. אבל אני לא מוכן להיכנס לפרטים.
יש גם העניין של האופוזיציה, שהיא לא בדיוק אופוזיציה
בונה. אני כאן דק מפברואר, ועדיין מוקדם לדבר,
אפילו מסוכן לדבר על כל זה. מה שאני צריך
זה עוד זמן. כל מילה שאוסיף כאן, תזיק לי.

לא נתתי את דעתי על האופוזיציה. אני לא יודע
אם היא טובה או לא. תפקידה לתקוף, וזאת הם עושים

• האם היו אישים שהשפיעו עליך? ה אם
יש לך דוגמה של ראש־עיר טוב כארץ או
מחוצה לה ז

..העניו הפלסטי! ,הוא
קריטי -ולכן הבעתי
עליו דיעה!׳׳

ראש־עיר שהייתי רוצה להידמות אליו, להעתיק אותו,
לחקות אותו — זה אין לי. גם אין לי אישים שהש פיעו
עלי באופן מיוחד. לא אני לא יכול להיזכר בכאלה.
אבל היו שני אנשים שהשפיעו עלי, ואלה הם הורי.
אבא היה יליד גליציה, איטלקטואל, יהודי חכם, איש
קצוות, בעל חוש מפותח לצדק, שאינו הולך בתלם.
אביו היה חסיד, אבל אמו, סבתא שלי, הייתה קוראת
את גיתה ושילר. הוא היה נהג־משאית, אבל בסוף ימיו
היה פנסיונר וחי מהכסף, הרבה כסף, שקובל כשי-
לומים מגרמניה. ביימי חייו הוא לא היה שכיר, וזו
היתר, אידיאולוגיה אצלו.
כשבאתי אליו וסיפרתי לו שאני עומד לחתום קבע,
הוא היה מדוכדך הרבה זמן. הוא היה ציוני, אהב את
הצבא כמו כולנו, אבל לא היה דבר יותר שנוא עליו
מאשר בנו כקצין בקבע.
אמא, לעומתו, היא אורתודוכסית, שמרנית, הולכת
בקו, ובעד מיסגרות. שניהם השפיעו עלי הרבה מאוד.

נאמנה. מה שברור, שלא הייתי רוצה לראות אף אחד
מהם אצלי בקואליציה.

• האם תפקידך כראש־עיר גורעים משהו
מהחיים הפרטיים שדך׳־ עד מה אתה צריך
לוותר מאז שאתה ראש עיר

אני קורא קצת פחות. מה שאני קורא עכשיו, זה
שיחות גתה עם אקרמן. יש לי פחות זמן לחברים האינטימיים
שלי, וקצת, רק קצת, פחות זמן למישפחה.
* הכוונה לאורי אבנרי, מאיר פע״ל ועמוס קינן,
שלא הוחתמו בגלל התנגדותם של אמנון רובינשטיין,
משה אונה וישראל פלד.

ולמי משניהם א תה דומה ץ

לאבא.

עכשיו הזמן בו אתה יכול ליפול בפח,
אם לא תשמור על כל
הקשרים שלד ולא
תשקול אלף פעמים כל
הצעה. נכון שאתה
הרפתקן באופיין, נכון
גם שאתה זקוק לדברים
חדשים, כדי ש״
ילהיבו אותן כל פעם
21 במרס -
מחדש. אבל אי אפשר
20 באפריל
להגזים. יום ג׳ הוא
מסוכן מבחינה כלב״
לית: אל תהיה בזבזן דווקא השבוע.

הזעזוע שעברת בתחילת החודש מוטיף
לתת את אותותיו. אולם
לא די לחשוב על
מה שהמצב עושה לד
— אתה חייב גס לעשות
משהו כדי לשנות
אותו מצב. זכרי
שאת יכולה ליפול בפח,
ביחוד עם בן מזל
גדי או בתולה. אל
תהססי לנתק את הק1
8 3 8 8 3 1 ^8
שר לפני שיהיה מאוחר
מדי. בגד בצבע זהוב ירומם מצב־ רוחך.

בדומה למלח מנוסה, הייה נכון לזוז
עם כל רוח. העיקר —
שלא תיתקע במקום
אחד, שלא תקבל התמרחיקות- חייבויות לכת,
ושלא תבטיח
הבטחות. אתה עשוי
לגרום צער לאשה מבוגרת,
וגם עשוי להביא
לידי ניתוק עם גבר
השוחר את טובתן.
אין זה שבוע לקשרים
רומאנטיים. מסעות קצרים יביאו הנאה.

סאומיס

אם אתה לא תקבל את עצותיהם של שותפיך,
אתה תשכיל
ולהסיק מסקנות מדבריהם
— ואולי עליהם
תזכה בהצלחה נאה.
זה חל במיוחד על יום
ג ,,באמצע־תשבוע הזה.
הקשר הרומאנטי 1 עליו חלמת ואשר נדמה
היה לך, כי מת־
;21 ביוני -
__ ג< 2ביולי
חיל מנץ — יגיע ל־מלוא־פריחתו
באמצע
השבוע. ז*ל תחמיצי את ההזדמנות הזאת.

הדרן בה נקטת היא בהחלט לרוחן
ועל-אף הפחים הזרועים
על פניה — היא
אשר תוביל אותן למה
שאתה רוצה להשיג
ולמה שאתה צרין
לעשות. זכור כי עלין
לסמון, קודם כל, על
עצמן. אבל נסה גם
להתחשב באחרים, עד
כמה שרק אפשר. היה
מתון בתגובותיו, ואל
תגלה דבר מתוכניותין לטווח הקצר.

חילוקי דיעות סוערים יגרמו לך למפח־נפש.
אין דבר: שיחה
לאור ירח, באמצע
השבוע, תשפר את המצב
עד אין־הכר. יתכן
אפילו שזה יגרום
להתלקחות הקשר ל־מימדיס
רציניים ביותר.
קנייה אשר תעשי
ביום שישי עשו־ייה
להוביל אותך להיכרות
חדשה מעניינת.

איר מ<כרים מדד 3ר

גויה־מידבר בסיגי
ה 5ך־ דמוקד״תיירות ביגלאומי חבורת הצעירים שנכנסה למשרד אל־על
בפאריס, פנתה אל פקיד הקבלה ואמרה
לו :״אנחנו רוצים לטוס לנוייבה!״
הפקיד ׳הסתכל בהם כאילו נפלו מהירח.
״טעיתם בכתובת,״ אמר להם באדיבות,
״אנחנו טסים רק לישראל. תיפנו אולי
לנתיבי־האוויר הסעודיים...״
״אבל אמרו לנו ש נ וייבה זה בישראל,״
התעקש יאחד הצעירים.
״אין דבר כזה,״ פסק הפקיד.
דו־שיח קצר זה שיקף מציאות מוזרה
שנוצרה בשנה האחרונה. בעוד שלמרבית

טבעי הדבר שקשרים חדשים מרחיקים
אה הזכרונות הישנים.
אל תרגישי מוסר-
כליות על כן. תחיי
את הרגע, עוד יותר
מן הרגיל. דאג לפרנסתן
; ביחוד לטווח
ארוך. אם אתה יכול,
חתום אפילו על חוזה
או על הסכם קבלני.
ת ! ״ולעז גרום נחת למקורבין
על-ידי צעד פינאנסי
נבון. לבשי חום וסגול, בעיקר השבוע.

נדיבה יכולה להציע נופים קסומים,
חוף־ים מופלא ובלתי־מקולקל, ניתוק ממוקדי
הזיהום־הסביבתי, ואכסוטיקה מיד־ברית.
אבל מקומות מסוג זה יש עוד
תריסרים. מחקר שנעשה בנושא הבהיר,
כי תיירים פוטנציאליים לכפרי־נופש מבודדים,
אינם מחפשים רק נופים ותנאים.
הם רוצים גם פעילות.
הטענה העיקרית של התיירים בישראל
היא, שאין להם מה לעשות וכיצד לבלות
במקומות שהם מובאים אליהם.
מערב־פרוע חדש. כתוצאה מכך החלו
למכור את נדיבה לא רק כמקום, אלא
גם כתוכנית, הכוללת פירוט מדוייק של
פעילות לכל יום מימי השבוע. פעילות
זו מתחילה בקורס־צלילד, מזורז, נמשכת
דרך אירוח במאהלי-הבדואים בסביבה, טיולים
לשארם־א־שייח ולסנטה קתרינה, ומסתיימת
במישתה של פרי־הים, שהנופשים
עצמם צדים אותו בדיג תת־מימי. בפי

עון ת

אוף ! חשבת שלא תעבור את זה, נכון?
אבל עדיין לא הגיע
הזמן להירגע. רק עכשיו
אתה זקוק לכל
כוח־הריכוז שלך ולכל
העצבים שלך. בוז־קשת:
קחי עצמך ב־ידייס.
רומאנים הס
דבר חשוב, אך בריאותך
עדיפה. קשר
23 בנו במבר ־
20 נד<יי־זר.ר
משפחתי יגרום לך לעונג
בלתי־צפוי היזהרי
משפעת בייחוד בתקופת קייץ זו.

ון שס

נופשים בכפד־הנופ ש נוייכה
איפת הנודיסטים?

שב בשקט, בייחוד ביום שבת. זה לא
כדאי להס תנן ג<׳.
רצונן הטיבעי לבלי
גם הפירסומים הי<
רונים לא עשו לז
קא טובה. מוטב ״
תתרכז בענייני הי;
בענייני-כספן. בני שי
היצירה — אתה •
בבצוי •י
שין לחוש
מסויימת, אן השיגו•
תלוי בן. אם את רוצה
בהישגים דחי זאת עד סוף השבוע.

סווון

תיירו ת

מאזנ״ס

היזהר מתאונות! בייחוד ביימי סוף השבוע.
אם אתה יכול,
התנהג לשבוע הזה
כאל תקופה של חופשה
ורגיעה. אל תנסה
לספות על עצמך מא־מצי־יתר
ואל תעשה
שטויות. בת שור: פגישה
עם אדם הנראה
לך, ממבט ראשון, כחשוד
במיקצת, תגביר
את המתח. ,תוסיף
לחוג מכריך רובד חדש לגמרי. לבשי קל.

במדינה

עכשיו הזמן להקדיש את קל תשומת הלב
לעבודה, אם לא
— אתה עלול גם להפסיד
אותה לגמרי.
סוף השבוע, ובייחוד
יום ה /מביאים את
התוכנית הגדולה שלך
לנקודת־השיא. מאז ואילך
שוב לא תוכל לשנות
דבר, ולכן מו20
ביגו אר -
יזו בפב רו א ר
טב שתתכנן הכלי בקפידה.
אם אתה מנהלת
רומן עם גבר נשוי, הפסיקי אותו מיד.

זלי

נו, עוד שבוע מאומץ שכזה. אבל אם את
עושה את כל המצווה
עליין על-ידי ממוניין
או הבוסים שלן —
יבוא הפסדן על שכרן.
אל תבזבז ! עד
לשבוע הבא אתה חייב
לקמץ בהוצאות ובהחלטות.
לעומת זאת. זוהי
תקופה מצויינת ל19
בפברואר ־
20במרס
הגות תוכניות, לחשוב
על דברים חדשים, לפוש
על חוף הים להשתזף ולא לנסוע.

וניס

הישראלים אין השם נוייבה אומר כמעט
דבר, ורק למעטים הוא מתקשר עם גוה־מידבר
בחוף מיפרץ אילת, הרי דווקא
אצל נופשים אירופאיים, שאין להם קשר
מיוחד עם ישראל, הוא הפד למושג ול־שם־דבר.
כתוצאה
מכך נוצר כמעט פאראדוכס
במפת־התיירות של ישראל. בעוד אנשי
ענף התיירות מתלוננים על משבר חמור,
והמלונאים טוענים כי התפוסה בבתי־המלון
בארץ ירדה לשפל חסר־תקדים של
ממוצע •של 48.5אחוז, זוכה דווקא כפר־נופש
מידברי נידח ובלתי־ידוע, לתפוסה
כימעט־מליאה. סוכני־נסיעות ברחבי־העו־לם,
שבאמצעותם נמכרת נדיבה לתיירים
מחפשי־נופש מדווחים על הזמנות גדלות
והולכות למשך כל חודשי השנה.
רוצים פעילות. נדיבה, השם הערבי
של נווה־מידבר בדואי קטן בחוף סיני,
מופיעה על מפות ישראל כמושב נביעות,
70 קילומטר מדרום לאילת. אבל בעוד
שתפוסת בתי־המלון המפוארים והחדישים
באילת ירדה השנה ב־ 37 אחוז לעומת
השנה שעברה, גדלה תפוסת בית־ההארחה
האכסוטי שהוקם על־ידי מושב
נביעות, ביותר ממאה אחוזים• בעיקבות
התיירים מחו״ל, המחפשים דווקא מקומות
נידחים ומבודדים לנופש עממי, החלו
גם הישראלים לגלות את המקום.
נביודההארחה של נדיבה יש 50 חדרים
ממוזגי-אוויר ועוד כמה עשרות בונגלוס
ומיתקני־חוף, המעמידים בסד הכל 200
מיטות לנופשים. אבל מסתבר שלא זה
מה שמחפשים היום נופשים ברחבי ה עולם.
מה שמכרו להם סוכני-הנסיעות
שלהם, בלונדון או באוסלו, היה דווקא
המידבר.
קשה למכור מידבר לתיירים. בזאת נוכחו
אנשי נביעות עצמם. הם פנו לחב רות
נסיעות ותיירות, ביקשו מהן ליטול
על עצמן את שיווק הפרוייקט שלהם.
חברת קופל טורם נטלה את המיבצע על
כתפיה, החלה במסע־מכירות בחו״ל, ש הפך
לדגם •של מכירת אתר־תיירות חדש.

הנופשים שחזרו מבילוי בנוייבה, יצא
שמה לתהילה ״כמערב הפרוע החדש״.
״הקונץ הוא לפתות את התיירים איך
לעשות־מה במיסגרת חברתית טובה,״ אמר
עוגי פילובסקי, שנטל על עצמו את שיווק
הפרוייקט.
בין השאר, כולל הפרוספקט המוכר את
נדיבה לאירופאים הבטחה, שבקירבת־מקום
קיים גם מחנה נודיסטי. ספק אם
מישהו יכול להצביע על מקומו המדוייק
של מחזה כזה. אבל העובדה שכל מי
שרוצה יכול ליטול לעצמו כיברודחוף
מבודדת בדרך מאילת לנוייבה, ולהפוך
אותה לחוף נודיסטי פרטי, שלזרים כימעט
שאין גישה אליו — לוכסוס שאינו קיים
בשום חוף אחר באירופה ובים התיכון —
מעניקה כיסוי גם להבטחה זו.

נ 1ע ר
ה כ רוז שדבא
א ת המ^דחמה
מישפמם שד מפיצי
הכרוז שחזה א ת המילחמה -
גפתח 10 ימים לפגי
שפרצה
״בטרם תגוייס למילחמה הבאה: חשוב !
האומנם ומיצתה ממשלת ישראל את כל
האפשרויות לקראת השלום? האם, בעידן
הטכנולוגיה והאלקטרוניקה, ניתן לבסס
ביטחון על גבולות אלו או אחרים?״
זהו קטע -מתוך כרוז, אותו הפיצו שני
בחורים צעירים• ,שהיו לדמויות ידועות
בהווי הפגנות־השמאל בשנים האחרונות.
אלא שהכרוז, הנראה כאילו נלקח ׳מהווי
ימים אלה ממש, הופץ כבר ׳מזמן —
למעשה ניבא, ולא ידע כי הוא מנבא —
את פרוץ ׳מילחמת יום־הכיפורים.
העו ל ם הז ה 1927

הברה היוד! נ סד אי. יצחק(״איציק״)
לאור 26 אדוך־השיער ובעל הלשון
העוקצנית, נודע זד,־מכבר באוניברסיטת
תל־אביב כ״עושה־צדות״ ׳מיקצועי. יהד
עם הברו המזוקן, יוסי בותן 25 הש תתף
בהפגנות עקדבה, פיתחת־רפיח, איק-
רית ובידעם ועוד.
הכרוז, שהופיע בחתימת ״שי״ח תלמידי
תיכון — שמאל ישראלי חדש״,
אמר :״השבוע ימלאו שש שנים ל-מילח־
!מת ששת־הימים. פטרם תחגוג, בטרם
תצטרף לפסטיבל הסיפוק העצמי, עצור!!
האומנם — הגז
״קריאות השלום של גולדה — >מו״מ
בלי תנאים מוקדמים׳ ,מלווה גם בהכרזות:
רפיח — ,שלנו /ירושלים המיזר-
חית — ,שלנו /שארם — ,שלנו /הגולן
— ,שלנו /הבקעה — ,שלנו /עזה —
,שלגו /וכל אלה בלוויית התנחלויות, היאחזויות
ומרכזים עירוניים. ואולי עובדים
עלינו? !״
והוא הסתיים במילים :״בטרם -תגוייס
למילחמה הבאה: עצור!״
השניים נעצרו והועמדו לדין באשמת
הסגתעבול פלילית. מישפטם, שהחל 10
ימים לפני פרוץ מילהמת יום־הכיפורים,

נאשם לאור
״בטרם תגויים: עצור ד
הסתיים רק בימים אלה .״בתאריך 4.6.73״,
נאמר בכתב־האישום ,״בשעה ,11.55 נכנסו
הנאשמים, ללא ׳רשות ושלא כדין,
לבניין בית־הספר התיכון ט׳ בתל־אביב,
וחילקו כרוזים מטעם שי״ח תלמידי תיכון.
המורה יחזקאל !זילברמן ביקש מהנאש מים
לצאת מבית-הספר, אך הם סירבו
והמשיכו בחלוקת הכרוזים וניהלו ויכו-
:חים קולניים עם התלמידים, דבר שהרגיז
את יחזקאל זילברמן״.
השופט ׳התחמק. כאשר עלה זיל ברמן,
המורה־לכימיה הצעיר, על דוכן-
העדים, במישפט נגד השניים שהסתיים
רק בימים אלה, התקשה להסביר ימה
בדיוק היה הדבר שהרגיז אותו. הוא רק
זכר שבאותו בוקר התקיים טפם־יסיום של
תלמידי השמיניות, ושחלוקת הכרוזים לא
הפריעה, בעצם, למהלך הטכס.
לעומתו, יטען עורך־הדין אברהם אורן,
פרקליטם של שני הנאשמים הצעירים :
״מוזר !מאוד שנציגי הממשלה, למשל,
מוזמנים כאורחי-כבוד לשיעורי־החינוך
בבתי־הספר. למייפלגות הימין אין מפריעים
לחלק כרוזים ולקיים פעילות פוליטית
בתחומי המוסדות.
״רק את אנשי השמאל מביאים לבית־המישפט
כאילו היו פושעים פוליטיים...״
שופט-השלום עמום זמיר, לא רצה להיכנס
לתחום הפוליטי של הפעייה, וכדי
לעקוף אותו היה -מוכן אפילו להסכים
להכנסת שינוי סכתב־האישוס, ולהרשיע
את הנאשמים בכנייסודסתם לבית־הספר,
תוך השמטת עניין -חלוקת הכרוזים, שאף
לא הוכח -בפועל.
לא דכדי״תועבה. התובע המישטר־תי
ביקש להחמיר בעונשם של השניים,
לאור ״עברם העשיר״ בתחום ההפגנות
הפוליטיות. אך השופט לא שעה לבקשתו,
והטיל על השניים קנס סימלי של 75ל״י,
וכן חייבם לחתום על התחייבות להימנע
מהסגת־גבול פלילית לתקופה של שנה.
כמו־כן ׳סירב השופט להיענות לבקשתו
של התובע להשמיד את חבילת-הכרוזים
שהוחרמה .״אין הם מכילים דבר־תועבה
או דבר אסור אחר״ ,אמר.
השניים קיבלו לידיהם בחזרה את הכרוזים,
שניבאו את מילחמת יום־הכיפו־רים.
העולם
הזיה 1927

צ-יד־

.בע״נג 3/־

הליידי עבדה בלילות
מאת ל. בנימין

חקירת המשטרה הופסקה באופן מפתיע לאחר
שהליידי נתגלתה
מזה ימים אחדים מגיעות ידיעות למוקד המ שטרה שבשבונוג וגל־אביבים,
על הליידי שכבשה א ת השכונה ה שקטה והסולידית.
ידיעות נוספות אמרו בי אין בי ת ב שכונה שבו לא עובדת הליידי
במשך כל שעות היום ואפילו ב שעות הלילה.
המפקח ד. שמונה לחקור את הנושא
העלה כל מיני אפשרויות בראשו -ואף החל
להתכונן לאפשרות ששכונה זו הידועה
כשקטה תגרום לבעיות באיזור כולו. המפקח
ד. לא הפסיד זמן, ושלח את בלשיו
לגלות את הליידי.
הם הסתובבו ברחובות כדי לעצרה, אך
לא מצאו אותה ואז הגיעו למסקנה כי
הליידי עובדת כנראה רק בבתים.
לילה אחד הגיעו השוטרים לאיזור, הם
עברו מבית לבית ולא שמעו דבר, עד א־שר
החליט המפקח ד. לפרוץ לאחת הדירות.
הפקודה ניתנה והשוטרים הסתערו לעבר
הדלת, הם פרצו לדירה ואמנם הם ראו
את הליידי בפעולה...

כעת יודעים גם המפקח ד. וגם חבר

עוזריו כי מכונות הכביסה ליידי ולורד
קריסטל עובדות בשקט רב עד כדי כך

שאי אפשר לשמוע אותן ובנוסף יש להן
כל היתרונות האפשריים במכונות הכביסה;
כל תכניות הכביסה לכל סוגי הכביסה,
הרתחה עד 100 מעלות, חסכון מידבי
במים, חשמל וחומרי כביסה, ציפוי אמאיל
ובקיצור אין יתרון שאינו נמצא בהן.
קחי גם את את הליידי או הלורד
לשבועיים נסיון חינם בביתך — ללא התחייבות.
תני לה לעבוד ביום או בלילה —
אליך המשטרה כבר לא ת בו א...

סו ף לגירו שין
ולפירוד ח ב רו ת!
היא ונשאר שלך
ותשיב לך אהבה
בחוברת השברה שהוצאה לאור ע״י

פרופ סור, חבר ה ל הו צאה
והפ צתס פרי מידע בע״מ,

יש פתרון לבעיה המטרידה הרבה
גברים בריאים ובהחלט בלתי מאושרים
כתוצאה מיחסי מין בלתי מספקים
ומאכזבים (המסיימים מהר
מדי).
חוברת ההסברה חושפת בעיה זו
ומלמדת את הקורא כיצד להתגבר
עליה ולקיים חיי מין מספקים. לקוראי
החוברת יתווסף מידע חשוב,
הכל אודות משחק אהבה ארון בכל
שתרצה ומספק. מלווה בתמונות
תנוחה.
המחיר — 20.ל״י להשיג אצל המפיץ
הבלעדי: ד״ר ש. גרונימן ,8רמת-
אביב, או שלח/י צ׳ק/המחאת דואר
לת.ד ,17100 .תל״אביב ותקבל/י את
החוברת לביתך.

נשארת

ללא
מזומנים בכיסך

אם יש לן חשבון באחד
מ ־ 195 סניפי בנק דיסקונט
או בנק ברקליס דיסקוגט
ופנקס שיקים בידיך — אין בעיות.
סור לסניף הראשון הנקרה
בדרכך של אחד משני הבנקים,
בנק דיסקונט או בנק ברקלים דיסקונט,
הוצא שיק, חתום עליו והמזומגים בידיך.

בארנק

אם יש לך חשבון מכל סוג שהוא
(חשבון עו״ש, חשבון חסכון,
חשבון במטבע זר וכר)
באחד מ* 195 סניפי בנק דיסקונט
או בנק ברקליס דיסקונט — אין בעיות.
סור לסניף הקרוב של אחד משני הבנקים
והפקד את הכסף לחשבונך,
חתום על השובר והקבלה בידך.

שרות זה ניתן לך חינם, ללא כל עמלה,
בכל אחד מ ־ 195 סניפינו בכל רחבי הארץ

ב בז *

בנק דיסקתט לישראל״ בנק בוקליס דיסקונ״ס״

דקא מרו ן

נופ ש ו חופ שחדהם

כפר־הנופש
הצרפתי באשקלון היה תמיד אתר־נופש פופולארי וחביב על אורחים
צרפתיים וישראליים גם־יחד, ולא רק בגלל המיטבח הצרפתי שלו. בעיקר היה זה בגלל
האורחים עצמם, שידעו להפוך את ימי שהותם במקום לימי פורקן וחופש מוחלט.
השבוע, למשל, בילו בכפר־הנופש יבואן־עצים צעיר שייבא, בין השאר, בחורה
מפינלנד. היבואן הסתובב בשטח כאילו שהדשא אצל השכן ירוק יותר, אבל בינינו בדאי
היה לו להסתכל לפעמים גם על הדשא שלו, שהיה בכלל לא רע.
היו שם, עוד פעם למשל, שתי ספריות מתל־אביב שהסתובבו בבגדים־לא־בגדים
ושיגעו את השכל לכל הרווקים במקום. היתד. אחוודחדר־ניתוח מירושלים, שיחד עם
חברתה המרכזנית הפכה למרכז חיי־הלילה של הכפר.
והיו גם שני צרפתים בני חמישים פלוס שבאו לחפש באשקלון כלות, והבטיחו
טבעת־יהלום בת עשרה קאראט למאושרת שתיבחר. היתד. שם פצצה בלונדית שבאה
עם החבר שלה׳ואחרי כמה ימים הסתבר שהיא בסך־הכל גבר שהפך מינו.
והיו שם שתי נשים מבוגרות מחיפה, שהיו כאלה שנשבעו בנקיטת־חפץ, בי הן
באו לחפש ידידים צעירים, וגם מצאו. שלא לדבר על היהלומן הצעיר, שחיזר במרץ
אחרי צרפתייה חמודה, ומשלא נענתה לו -סיפר לכולם שהיא לסבית.
בצד בל אלה היו ;שם גם סתם אנשים טובים, שבאו לבלות חופשה אמיתית, כמו
קריין־הטלוויזיה והמורה להיסטוריה אורי פירסט, שבא בחברת רעייתו המקסימה
דפנה, מה שלא מנע ממנו לזכות בהערצת ההמונים. והיו גם שתי נשים בהריון:
קריינית־הטלוויזיה דליה מזור בחברת בעלה המהנדס אריה לוין, והבמאית מירי
מגנום בחברת בתה בת התשע־עשרה, שנראתה רק קצת יותר צעירה מהאמא
ההרה שלה.
שלא לדבר על המלצרים והמלצריות שניראו נופשים עוד יותר מכל הנופשים
האחרים, והוכיחו פעם נוספת שנופש הוא מחלד. מידבקת.

ניתרו! וחמסין
אורחי מלון גראנד־ביוץ׳ בתל-אביב,
אשר השכימו לטבילת־שחרית בבריכה
שעל גג המלון, שיפשפו עיניהם בתימחון.
הבריכה המלאה מים היתד. מלאה גם
בדברים נוספים, למשל כיסאות, שולחנות,
בקבוקים ריקים ושיירי־מזון. לפי

חוגג כן־סירא
חגיגה רטובה

קריין־טלוויזיה פירסט ו מאפרת
חגיגת נופש

כל הסימנים נערכה שם מסיבה עליזה
ביותר• אבל בבריכה? קשה להאמין.
אורחי המלון לא ידעו, כמובן, שזה
בדיוק מה שהתרחש שם. בערב הקודם,
מוצאי־שבת, ערך הבמאי יוסף (״פפו״)
מילוא מסיבה כדת־וכדין, לכבוד התוכנית
המחודשת של רביעיית מועדון־התיאטרון.
אורחי־הכבוד במסיבה, שנערכה בחסותו
של יענקד׳ה אגמון, בעליו של
מועדון־התיאטרון המחודש, היו הארבעה,
שעדיין לא נס ליחס: גדעון זינגר, ראד
כן שפר, יענקל׳ה כן־סירא, ושמעון
כר. אל ארבעת המופלאים הצ טרפו,
אחרי ההצגה, ידידיהם וידידותיהם
הטובים, והכל הלכו לחגוג על גגו של
גראנד־ביץ /ליד הבריכה. וכך, כטוב ליבם
במאכל ובמשקה, מצא מי שמצא צמר
בגדי־ים, והמסיבה הועברה למים.
ואומרים שמי שלא ראה את המסיבה
הרטובה ההיא, לא ראה מסיבה מימיו.

מג ש־ הז ה ב
איש־העסקים הצעיר דני הסירו]? היה תמיד־תמיד, מאז
שזוכרים אותו, רווק מבוקש וידוע, צעיר ויפה, בנו של אלכרט
חסידוף, קונסול־הכבוד של פנמה בישראל ומבעלי בנק דיסקונט,
בקיצור, בדיוק הרצפט הבדוק שמגישה כל אם יהודייה טובה
לבתה בהגיע זו לפירקה.
אבל אם יש כאלו בכן שעוד קיוו, צר לי לאכזב אתכן.
החדשות הן שאחרי שהפסדתן את יוסי, הבן הצעיר של המיש־פחה,
לטובתה של כרכה, יפהפייה בלונדינית שאביה הוא בעל
דוכן למימכר־עיתונים בשוק מחנה־יהודה בירושלים, הפסדתן השבוע
גם את דני, לטובתה של צעירה העונה לשם זהכי ת לוין.
זהבית היא לא אחרת, אלא בת־אחיו של אריה לוין,
בעלה של הקריינית דליה מזור. חוץ מזה היא גם אחותה הגדולה
של נערת־הזוהר ציפי לוין, שהתחתנה גם היא לאחרונה, עם
צעיר בשם שוקי, והעושה כעת קאריירה של דוגמנית בלונדון.
לחתונה קיבל הזוג הצעיר דירה במיגדלי דויד האכסקלוסי-
ביים, יכל אחד חופשי לתאר לעצמו בכמה אפסים מסתיים
מחירה של בל דירה כזו.
אבל מתנה כמו שקיבלה הכלה החסודה מאבי החתן — זה לא
מקבלת כל כלה. צריך באמת להתחתן עם איזה חסידוף בשביל
לקבל מתנה שכזו. אז ככה, זוהי טבעת־יהלום שאת ערכה אני
לא יודעת, אבל לעומת זאת, מה שאני בן יודעת, הוא שהטבעת
מבוטחת בסכום של חמישה־עשר(!) אלף דולר, וזה כבר אומר
הכל, לא?
החתונה שנערכה ביום השלישי השבוע, בחווילתה

המפוארת של אחותו הבכירה של החתן, שרינה, הנשואה
לעורך־הדין הירושלמי, יגאל ארנון, נאבקת על התואר חתו-
נת־השנה. עובדה, מצד החתן בלבד הוזמנו למעלה מאלף איש,
שמנא וסלתא ובל המי־ומי וכולי.
מה שבטוח הוא — שהם מתחילים ברגל ימין.

תראו תראו, מה הכל קורה בחברת־התעופה
הלאומית שלנו.
אתם יושבים לכם בג׳אמבו, מסתכלים
דרך החלון וחושבים •לכם: כמה שזה
משעמם! ואתם בכלל לא יודעים מה מתרחש
מעליכם.
כאשר נפגשים בימים אלה שני עובדי
אל־ על, בשמיים או על הקרקע, הם רק
מדברים ומדברים בסיפור הבא, והבל
שואלים: מי? מתי? איך בדיוק?
אז בקווים כלליים מאד, זהו הסיפור:
במטוסי ג׳אמבו, ליד המחלקה הראשונה
בקומה העליונה של המטוס, יש מין כוך
שנועד למנוחת אנשי הצוות. יש בו שתי
מיטות, ואנשי הצוות יכולים לשכב עליהן
מאחרי וילון, כשאינם עסוקים בדברים
אחרים.
אגשים, אמרתי? ומה עם הנשים?
אז פעם היה איש קפדן, צפי טוהר
שמו, שהיה אחראי על כל העניינים האלה,
והיו לו דיעות מאוד פוריטאניות, כאלה
מיושנות, והוא קבע שאסור לגברים ולנשים
מאנשי הצוות להימצא בכוך זה
ביחד.
אבל העולם התקדם, ואל על גם, והאיסור
בוטל. וכך, באחד הימים, מצאו
את עצמם בכוך של ג׳אמבו ישראלי לאומי
דיילת וקצץ ראשון, שהזדמן להם
לנוח בעת ובעונה אחת. קורה, מה יש.
אבל אתם הרי יודעים שקשה לנוח במטוס,
בגלל הרעש והכל, ומכאן לשם
מצאו את עצמם השניים במיטה אחת,
כשהם נחים יחד, ככה טוב־טוב.
והנה, רוצה השליט שבמרומים שבדיוק
אז נכנס למקום הכלכל, ומה רואות
עיניו? אתם כבר יכולים לתאר לעצמכם.
ומה עושה הכלכל — שהוא ראש הדיילים
והדיילות, אם אינכם יודעים? בו
במקום הוא נותן אולטימטום: או תלונה —
או קומיסיון. ואיזה קומיסיון? ניחשתם.
אותו דבר בד״וק.
חשבה הדיילת על האלטרנטיבות, ובחרה
בשניה. יתכן שהכלכל הוא לא בדיוק
אפולו, אבל זה יותר טוב מתלונה.
בקיצור, יצא הקצין, ונכנס הכלכל,
והכל התנהל כשורה ובמרץ — ואז פתאום
בא למקום דייל. ומה מאות עיניו, וכו׳
וכר?
אז יכולתי להמשיך ולספר כאן שהדייל
נתן אולטימטום: או תלונד, או קומיסיון,
וכן הלאה ובן הלאה. אלא שלא כך קרה,
ואני לא רוצה לשקר, אפילו בשביל סיפור
טוב.
הדייל, בניגוד לכלכל, לא היה בעל-
תושיה. אולי בגלל זה הוא סתם דייל,
והכלכל הנ״ל ממונה עליו.
אז הדייל שזממהמוסר הגיש תלונה,
וכך נפוץ הסיפור בשמיים ובארץ. מה
יצא מכל זה — איני יודעת. אם זה מעניין
אתכם, תשאלו את הדיילת, כשתטוסו
בפעם הבאה באל על.

עוד אחד
נמחק
- --איך שאנחנו מאבדות אותם, ממש אחד־ 1

הוא דודו מרידוד, בנו של המיליונר
יעקב מרידוד, ואחיה של מיקה, אשתו
של הזמר יגאל בשן.
דודו, שהוא יורש ממלכת האוניות של
אביו, היה רווק עליז ומבוקש, עד ש־איתרע
(או התברך) מזלו, והוא נקרא
לשרת במילואים בשארם־א־שייח. בשארם
יצא לדודו להכיר קצינה ירושלמית חי־

דני וזהכי ת חסידוף
חגיגת השנה

י1ויובץ
קולנוע רעול ה1ה

1927
סרטים עוד ישמהדחדש
במין הקודנוע{ ,
סידרה שלימה של סרטים, שיצאו לאור
השנה, ושאף לא אחד מהם הגיע לארץ,
וגם לא יגיע בלי מילחמות חריפות בצנזורה,
מטפלת בבעיית ״האשד. בכבלי
העבדות המינית״ .הסרט הבולט ביותר
בסידרה זו ממלא את הקופות ואת העיתונים
בתגובות היסטריות חסרות־תק־דים.
מי שייסע לפאריס בשנה הקרובה
בוודאי יתקשה להשיג כרטיסים כדי לראותו.
בישראל הצנזור בוודאי ירצה לח זות
בו, אך בוודאי לא ירשה לציבור
לראות דבר־תועיבה שכזה.
שם הסרט: עימנואלה. במקורו עמד ספר־מין,
שהיה לשם דבר בשל הוויכוחים
שנסבו עליו. הוא סיפר את תולדות חייה

בור הצרפתי, מבלי שייחשב למפגר, כשם
שקרה לטנגו האחרון, המפורסם. וכשם
•שלטנגו ישנם כבר צאצאים והמשכים
למיניהם( ,טנגו אחרון ברומא, ולס אחרון
בווינה וכף) ,כך עומדת עימנואלה במרכז
של אופנה מסויימת בקולנוע האירופי,
וצועקת חמס על סיבלה וקיפוחה המיני
של האשה, הרבה מעבר לתנועוודהשיח-
רור האמריקאיות.

י שראל
כך דתמו עקב ויוסר
במידחמוו וסיהכימוריס
תהיה דעת הביקורת על הסרט יעקב
ויוסף אשר תהיה, הדי בשבוע הבא, כאשר
יוצג הסרט בארץ, דבר •אחד אינו
מוטל בספק: זוהי ההפקה האמיצה ביותר
שאירחה ישראל מזה זמן רב. היא

סילביה קריסטל כ״עימנואלה״
תועבה שכזאת

מאוזן :
.1אריג מיקראי צבוע אדום; .4ישוב
בשומרון; .7שיח־בר מידברי ממישפחת
הקיטניות; .10 אמתחת עשוייד. אריג גס;
.11 ישוב בארץ .12 .האות השישית; .14
יתירו; .16 מסד; .19 מושב בדרום הארץ:
.22 סופר צרפתי (ש״מ); .23 מילת־בקשה;
.25״מובי 26 :אל החוכמה והמדע
בבבל .27 :צורת התיישבות .29 :מג׳וריטי:
.31 פחד; .32 עדה .33 :מאזניים; .35
בתוכה; .36 אם־הפנינה; .37 שבר; .38
בהשאלה: מרכז .40 :מישחק־בנייה פופולרי
לילדים; .42 אשתאה; .44 ארוסה; .46
תואר הולנדי; .47 עיר קדומה בדרום
מצריים; .48 צאצא 49 גווארה; .50
מן השבטים; .52 חמישים־ואחד; .54 הכנסה
קבועה מנכסים; .56 מנת מזון; .58
חוכר אדמה; .60 שחקן־קולנוע נודע (ש״פ);
.62 על שמו ספר בתנ״ך; .64 עולץ; .65
זמר ישראלי צעיר (ש״מ) .67 :שוע;68 :
.מתגורר; .69 מכלי השח־מת; .71 מקומו
מתחת לבית; .73 דימון .74 :מוט בקצה
מחרשה או עגלה; .76 מך; .77 פרוייקט
למגורים 79 בישין .81 :תעשייה;
.82 אבן יקרה; .85 שאין נשמה באפיו;
.86 כזו היתד. אביגיל .87 :מגיע .89 :הר

עשה בתותחים; .91 אינצידנט; .92 נתינת
כבוד אלוהים.

מאונך :
.1בסיס; .2רב־מג; .3מעשה־מירמה;
.4מחלה הגורמת לכמישת העלים.5 :
בצורה זו .6 :קריינית־חדשות ברדיו(ש״פ);
.8מחל על זכותך! .9זכר בעיזים; .13
חותן משה .15 :אותו אנו נושמים; .17
חדל ממלאכתו; .18 מטבע יפני; .20 בת־קול;
.21 נמק; .23 מילת־האצה; .24 גמר
עיבוד האריג; .26 עדת דבורים; .17 כמו
85 מאוזן; .28 מילת שלילה; .30 פניקה:
.32 שדה־מירעה; .34 כלי־קיבול; .36 תואר
ספרדי; .37 צאצאה; .39 התייפחות; .41
הרב האלוף (ש״מ); .42 עוף־טרף.43 :
יפעה; .45 מנכ״ל הטלוויזיה (ש״מ).48 :
מנומר; .49 שונא .51 :בדתרבות! .53
כלוא; .55 האות ה־ 20 בא״ב האנגלי; .57
בעל־גאווה; .59 די! .61 אבן יקרה; .63
עירום־רגליים; 64א. משורר הדלות.66 :
בושם מיקדאי; .68 מלא עד אפס מקום:
.70 חניך צבאי; .72 גבעה קטנה .73 :גבר;
.74 המקום הנמוך ביותר בעולם.75 :
בשבילי; .77 מיניסטר .78 :היא שרה את
״שיר היונה 80 רסיסי־עץ ; .81 צריבה:
•83 מסטינג; .84 הים שלו; .88 גר.90 :
תנועה במים.

של נערה בבנגקוק, אשתו של דיפלומט
צרפתי, המתנסה בכל מישחקי־המין האפשריים,
בעידוד הבעל, עד שהיא מגיעה
למסקנה שהיחסים בין גבר לאשה, כפי
שהם היום, צריכים להשתנות מן היסוד.
הסרט מכיל, בין היתר, מעמדים לסביים,
וקטע שבו מעשנת יצאנית לסבית,
כשהסיגריה מונחת בין שפתיה התחתונות,
הנחשב בעיני רבים לפורנוגרפיה.
אבל הבמאי מתנגד לכך. הוא לא אחד
מאשר דסט ז׳אקלין, צלם־עיתונות לשעבר,
שהתפרסם כשמכר תמונות עירום של
ג׳ין פונדד, לירחון פלייבוי, הטוען שסרטו
מהווה תרומה חשובה במאבק לשיחרור
האשה.
השחקניס: פורנוגרפיה: השחקנים,
שהשתתפו בסרט, חושבים אחרת. סילביד.
קריסטל, ההולנדית המגלמת את עימנואל״
,צריכה להתמסר למנצח בקרב־היאבקות,
לאחר שגופה הוצע כפרם. היא
צריכה לשכב עם שני נוסעים תוך טיסה
מעל לאוקיינוס, ולעבור כמה הרפתקות
מיניות, המכילות המצאות וחידושים אח רים.
הכוכבת נשבעה כי אחרי ניסיון זה
״לא תוריד עוד את תחתוניה בקולנוע,
לעולם.״
אלן קוני, אחד מגדולי השחקנים של
התיאטרון הצרפתי (מי שגילם בזמנו
את בעלה של דאו מורו בהנאהביס של
לואי מאל) ,המשחק כאן את בעלה של
עימנואלה, משיב על כל שאלות העתר
נאים באותה תגובה :״אני רוצה לשכוח
את כל העניין.״ אבל נראה שבתחילה היו
הוא וגם כל האחרים משוכנעים בחשיבות
החברתית של הסרט.
עימנואלה כבר הפכה לחובה חברתית
לכל מי שרוצה להראות את פרצופו בצי
החלה
לפני מילחמת יום־ד,כיפורים, נסתיימה
אחרי המילחמה, ונמשכה כל זמן
המילחמה, כאשר התותחים רועמים ברקע.
ועל כך בלבד מגיע אות הצטיינות
לבמאי היווני מיכאל קאקויאניס ׳ולצוות
השחקנים שלו, הכולל כמד. שמות ידועים
ביותר כמו קית (הגרי ה־ 8בטלוויזיה)
מיצ׳ל, הרשיל (ארני בטלוויזיה) בר־נרדי,
טוני לו ביאנקו (שהיה סוחר סמים
בהקשר הצרפתי) וקולין ד״והרסט רעיי־תו־לשעבר
של ג׳ורג׳ סי סקוט, מן ה־הגדולות
בשחקניות־הבמה של ברודוויי,
הקוצרת לאחרונה הצלחה עצומה במחזה
ישן של יוג׳ין ארניל בשם ירח למקופחים.
יחד עם צמת ישראלי גדול שכלל בין
השאר את יונה אליאן, יוסף שילוח; ,משה
עצמון, אלי כהן, יהודה אפרוני, שמואל
עצמון ואחרים, ניסה קאקוואנים לשוות
לסיפור התנ״כי סימד ריאליסטי, של מע־שה
בשבטים פרימיטיביים, בארץ מיד־ברית
קרחת, ללא כל הפאר וההדר של
סירטי דזדמיל. הוא השקיע שעות רבות
בחזרות, וכדברי מנה אליאן, המגלמת
את רחל אמנו ,״הוא שיכניע את השחק נים
שהתכונה העיקרית שלהם לא צריכה
להיות זניפוק, אלא שיחדור בפני ד,מצי
למה, מאחר שהקולנוע הוא המדיום הקרוב
ביותר לחיים.״
דן בן־אמוץ צץ במצריים. מה
שמעניין, בין שאר הפרטים בהפקה, היה
העובדה שעם פרוץ המילחמה נעלמו שח קנים
וסטטיסטים רבים מביימת הצילומים,
מאחר שנקראו לשרת במילואים. הצוות
האנגלי שליווה את קאקויאניס חרד לבאות.
ונזכר ב״בליץ״ של מילחמת העולם־
השנייה, ואילו הבמאי עצמו, כדי להמ שיך
את הצילומים השתמש בסילואטות
העו ל ם הז ה 1927

של שחקנים אחרים במקום אלה שנעדרו,
ולעתים אפשר אפילו להשגיח בנוכחות
של אח חדש, בין אחיז של יוסף היורדים
מצרימה, שלא ניראה כלל שעה שהיו
עדיין האחים בארץ כנען — .למשל, דן
בן־יאמוץ שהתגייס, כניוראה, לעזרת צוות
ההפקה ברגע האחרון.
גישתו של קאקויאנים לנושא יתעורר
בוודאי ויכוחים רבים. הצד המפוקפק ב־עיסקות
שבין יעקב לעשיו, בין לבן ליעקב
ובין יוסף לאחיו, בולטים לעין,
ורחל אמנו (יונה אליאן) כנערה צעירה,
פראית ויוקדת, עשוייה להרתיח דמם של
כמה מקובלים. מספרת יונה :״קאקויאניס
חשב שרחל לא היתד. מעולם חלום דחוק,
כי אם חיית־טבע פראית ותאוותנית.״ עם
זאת, מסתבר פעם נוספת שהתנ״ך הוא
אוצר בלום לנושאים אקטואליים לגמרי,

הנ שמה
ת צ מי ח כנפ>>ם
הדיקטטור הנדול (לימור,
תל־אביב, ארצות־רברית) — מי
שחושב כי סרט פוליטי הוא המ־צאת
השנים האחרונות, יילד־נא לראות סרט ;ה של צ׳פלין,
ויגלה שאפילו היום קשה למצוא קריקטורה נוקבת וחריפה
כל״כד של שליט, שהוא עדיין בחיים.
כשצ׳פלין החל מצלם את הסרט ב / 38-היתה ארצות-
הברית עדיין בידידות עם גרמניה, ואביו של נ׳ון קנדי
המליץ על היטלר בעל מציל מפני הדוב האדום. כאשר
.הוצג הסרט לראשונה, ב־ / 40 אומנם צעדו הגרמניכ בבר
לעבר פאריס, אבל אמריקה היתה עדיין שנתיים לפני
פרל־הארבור.
הסרט התקבל אז בכעס רב על״ידי ידידיה הרבים של
גרמניה, שלא התקשו לפענח את פירוש הדמויות השקופות
בסרט.
הינקל, הרודן המטורף משוגע־הגדלות הוא כמובן
היטלר, הרינג (דג־מלוח) השמן, עטור אותות״ההצטיינות,
הוא גרינג, וגרבג׳ (זבל) חמור״הפנים, הערמומי והתככן,
הוא גבלס. הדרן בה הם מוצגים על־ידי צ׳פלין אינה משאירה
ספק בקשר לדעתו עליהם, כשכל אחת מתכונותיהם
האופייניות מוגזמת עד גיחוך.
לעומתם, יוצר צ׳פלין את כל סידרת הדמויות האנו*
שיות שלו בגיטו היהודי, כשבראשם כמובן הספר הקטן,
הדומה בשתי טיפות מים לדיקטטור, ושאינו אלא אומו
נווד מפורסם, אשר נאבק במכונות, בבני״אדם ובחפצים,
ומחפש נואשות, את הדרך לאושר, בכל סרטיו של צ׳פל ן.
ההמצאות של צ׳פלין גאוניות כתמיד, בין אם זה 1אלט

צ׳רלי: בין דג־נזלוח לזבל
של הדיקטטור עם בלון בדמות כדור״הארץ, לצלילי ״לו״
הנגרין״ ,או תיגלחת בקצב מחול הונגרי של ברהמס. קרב
הנקניק באיטריות שבין הינקל (היטלר) ונפלוני (מוסוליני),
ומישחק המושבים במיספרה בין השניים, מצחיקים עד
דמעות. אבל בסופו של דבר, וזה לזכות צ׳פלין, הסרט אינו
מקל ראש אף לרגע באימה שמשרה הנאציזם סביבו,
הצחוק אינו מסתיר את הזוועה, ורק הנאום הסופי, הספוג
הומניזם, נשמע היום תמים, אחרי שהסתבר כי העולם
לא למד שום דבר מן הלקח. אבל זו כבר אינה אשמתו
של צ׳פלין.

הקל פי ם
התבלב לו
נשואה ומתפרפרת (דרייב־אין,
גרמניה) — קודם כל —
השם. איש לא יכול היה לנחש
לפי הצליל הכחלחל שלו, בי המדובר בסיפור של ולאדי״
מיר נבוקוב. במקור קראו לו :״מלך, מלב־ בו-מלן,״
ואילו בגרמניה קיצרו את שם הסרט ל״בן־מלך הלבבות״.
בארץ, בניראה מתוך חשש שמישהו יחשוב כי המדובר
בסרט על מישחק-הפוקר, המציאו שם חדש• וכן ברור
לכולם שהנושא הוא מין.
אבל, כפי שקורה בדרך־כלל, השם המקורי הרבה יותר
מתאים. זהו סיפור מתוחכם עם אותו ניחוח פרוורסי במיק־צת
של ״לוליטה״ ו״אדה״ ,על נער חסר״כל, הבא להתגורר
עם דודו העשיר, שמתכונן להוריש לו את הבל, ומתעסק עם
הדודה העקרה והסקסית, שטובלת מאהבת בעלה לעסקים,
שני האוהבים מתכננים יחד לזרז את תהליכי הירושה,
ובסוף — בא עוקץ מפתיע וציני להפליא.
בל זה, במובן, כשמדובר בסיפור של נבוקוב, ומי שקרא
אוהו יבול היה ליהנות פעם נוטפת מן השימוש המופלג
שלו במילים, ומן העידון והדיקדוק שבכל פרט, בדמויות
ובתפאורה הסובבת אותם. אך מה שנוגע לסרט, זה כבר
עניין אחר.
יז׳י סקולימובסקי, התסריטאי של סכין במים, הוא
אומנם אחד הבמאים החשובים ביותר שיצאו מפולין בעשור
האחרון, אולם חשיבותו מהבסטת על סרטים קטנים, אינטימיים,
במעט מאולתרים, שבהם הוא עוקב אחרי תאוות
קטנות של אנשים קטנים, שהופכות לעיתים לפארסה,
ולעיתים לטרגדיה, במיסגרת של החיים המודרניים.
כאן חרג טקולימובסקי מן הסימון הקרוב אליו וניסה

רחל אמנו
חייה פראית —

לולובריג׳ידה וניבן: נאבוקוב לעניים
להפוך את הסרט להפקה נוצצת, אבל ברוב המיקרים הס•
תכק בברק חיצוני, כתפאורות ציבעוניות ובתלבושות אופנתיות,
במקום להאיר את בל הפינות האפלות שבהן בירן
נבוקוב את גיבוריו.
כן שבסופו של דבר מדובר בסרט מיסחרי לגמרי, עם
ג׳ינה לולובריג׳ידה שכמעט־מתפשטת, ומפתה את ג׳יימס
מאולדר בראוו (שהופיע כבר אצל סקולימובסקי בסרט
קודם) ,ודייוויד ניבן כג׳נטלמן מהודר וקצת דקדנטי. אן אם
זה יעורר את מישהו לקרוא את נבוקוב — היה המאמץ
כדאי.

כן־אמוץ כאחד האחים
— במקום חלומות
אותם הקולנוע הישראלי מזניח בקביעות.
יעקב ויוסף מכיל בתוכו חופר לעוד חמישה
סרטים נוספים לפחוות
משה מזרחי החל כבר לטפל בחלק מן
החומר, בסרט שהוא מסריט עתה. ומי
יודע, אולי יימצאו עוד כאלה שיילכו
בעקבותיו.

ת ד רי ך
תל־אבלב

שנה

טובה

לאוהבים

(פאר, צרפת) — מצחיקון־פליטון רומנטי
מבויים בקלילות מיקצועית על־ידי קלוד
ללוש, עם לינו ונטורה ופרנסואז פביאן
המבריקים בתפקידים הרומנטיים, ושארל
ז׳ראר משעשע בהרפיות קומיות.
ן חמים וטעים (סינמה ו,
ארצות־תברית) — מצחיקון מטורף של

בילי ויילדו* על שני מוסיקאים שנמלטים
מידי רוצחים בתחפושת ׳נשיח. מצ חיק,
פיקנטי ושנון, עם מרילץ מוגרו באחת
מהופעותיה המוצלחות ביותר.
אוונמי (גת, ארצות־הבריזז)
— שוב בילי ויילדר, שנון ועוקצני מ־אין־כמותו,
בסיפור פגישתם של מיליונר
אמריקאי וזבנית לונדונית על רקע נוף
׳חלומי של עייר-ת־קיים איטלקית. ג׳ק
למון וג׳וליים מילט טובים מאוד.
זעקות ולחישות (פריז,
שוודיה) — חיטוט מעסיק, רציני וכואב
בתוך נישמותיהן של שלוש אחיות, ש אחת
מחן גוטה לפות, והעוזרת שמטפלת
בה, באחד הסרטים המושלמים ביותר
מבחינת צורה ותוכן. של אעגמר
ברגמן.
קוראים לי אן? אחד (צפון
־וסינתזה, איטליה) — מערבון מצחיק עם

טרנס היל והגרי פונדח, כנציגי הדורות
המתחלפים במערב, ועם סרג׳יו ליאונה
המנצח על מלאכת הפאר ודיה עם כל המרכיבים
הקלאסיים של מערבון.
ן* ׳העוקץ (אלנבי, אתלות־ה־ברית)
— שיא התיחכום המיקצועגי בהרכבת
תסריט ובבימוי נוסח הוליווד, במעשיה
על גנגסטרים משנות ה־ 30 המר-
מים איש את רעהו, וכולם ביחד מאחזים
גם את עיני הקהל. שוגרי״ד,קופות הגדול
של השנה.

*דושליס
* * שני גברים בעיר (מיסעזל,
צרפת) — ביקורת מוחצת על מישטר
בתי־הסוהר וההתעללות באסירים משוח־
׳דרים בצרפת, שיש ודאי מה ללמוד ממגד,
גם בישראל. הסרט סובל אומנם ממליו־

דרמטיות מיותרת, אבל נהנה מנוסחות
של גאבן ודילון בתפקידים הראשיים.

חיסה
הרולד ׳ומור (פאר, ארצות־הברית)
— סיפור אהבה מתובל בהומור
מאקאברי, בין נער בן 18 זקן ברוחו, לזקנה
בת ,80 המקפצת כנערה. עם רות
גורדון, הרוח הרעה מתינוקר, של תזמרי,
בתפקיד הראשי.
ך חודן? עם הרוח (חן, אר־צות־הברית)
— סרט־חובה לכל חובב
קולנוע, ולו גם משום שזו ההפקה היומרנית
ביותר של הוליווד עד מילחמת ה־עולם־ד,שנייד
.,הסיפור והדמויות סובלים
אומנם מאבק השנים, אבל כמד, מן המעמדים,
כמו העלאת העיר אטלנטה באש.
מרשימים היום לא פחות מאשר לפני 30
שנה.

שר אמריקה,
קסווירה הולנדד,
אה המההוה
העיקרית שלה:

שואלית

תם 1 1נבזלנת

הזנות סיויותן