גליון 1928 מתאריך 14 באוגוסט 1974

צ׳יף
הצ׳יפים

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, חנוך מרמרי,
קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

קווים לדמותו של המפקח רוברט טי.
איירונסייד, שנסתלק מאיתנו לאחרונה.
רובוט.
רובוט טי.
צ׳יפנו האהוב.
איככה הלכת לבלי שוב.
המומים ונדהמים מגודל האסון.
הלנצח לא נראה את בת״צחוקך המצטלצלת
מבעד לחשרת־העבים הקודרים

האמנם נסתיימה שירת חייך, ואתה אך
נער !
כסא־גלגליך המיותם עומד נכלם בפי
ביום
בי, תתנהל באביב, תערו
בביקעה, תיגשו שבוט־שבוע״ם
ושתהיה טוב־סוב עי האש
עם קבלת הידיעה על ודאותה של המלחמה הבאה יצא צוות
״ 200 הארץ״ לדרבי הארץ וערד מישאל בזק חסבוני בשאלה ״איך
אתה רוצה את המילחמה הבאה?״
המישאל הביל 5שאלות ונערך במתבונת אמריקאית. להלן התשובות
המלאות לבל השאלות :
לשאלה ״באיזה עונה אתת רוצה
את המילחמה הבאה,״ ענו * 17.37ב־קייץ
26.27 , ,בסתיו 5.67 , ,בחורף
ו־> 34.47 באביב. ליתר לא היתד. דיעה.
היכן היה עם ישראל מעדיף להי לחם
12.07 אמרו בסיני׳ 47.57,
מעדיפים להילחם בביקעה 6.17 >,ברמה
ורק 2.37 ,מעדיפים להילחם בכל ה מקומות
גם יחד.

נה. האם עזבתהו לנצח ז
התשאירנו יתומים לעד ז
מאת ידידיך ומוקירי זכרך
אד, מארק, פראן והקומישנר.
אוטובוסים לבית העלמין בגבעת שאול
ייצאו מבניין הטלביזיה במוצאי שבת, אחרי
החדשות.

חברים מספ רי ם על
רוברט טי.
אורי: הוא היה המוכשר מכולם. אמר
אהיה שוטר והיה שוטר. שוטר טוב.
אליהו: שוטר מצויין.
רפי: פעם אמר לי ״אדם לסבל יולד״.
כה רגיש היה.
מרסל: רגיש מאוד.

דיוקנו של צ׳יף בציפציף
נורית: אני זוכרת שהקיא במסדרון,
כשהיה ילד. אמר ״אין דבר, נתגבר״.
אילנה: ואכן התגבר.
עידן: והיתה לו בת-צחוק משגעת. הוא
אהב את החיים.
סיטון: והחיים אהבו אותו.
חנה: בכל דור יש אדם גדול. הוא היה
כזה.
סאשה: גדול משכמו ומעלה.
ינאי: כן, כן.

היום המועדף ביותר להתחלת ה־מילחמה
הבאה הוא יום ב׳ שזכה ב־
,217 ,כשאחריו צועדים יום ד׳ שקי בל
* 17.87 ויום א׳ שצבר *. 15.57
למקום האחרון הגיע יום שבת שקיבל
פחות מאחוז אחד.
״כמה זמן היית רוצה שתימשך ה־מילחמח
הבאה כאן התנהל מא פלואוריד כארץ
קטנה אחת, רחוק מעבר לים, חי לו אידיוט אחד עם ריח
רע מהפה, ולא ידע כיצד יתפרנס.
בוקר אחד קם האידיוט, לא התרחץ, לא ציחצה שיניים, לא הסתרק,
הבריח את בלבו בנשיפה מפיו המסריח ויצא לחפש עבודה.
האידיוט ידע שהוא אינו כעל כישורים מתאימים לעבודה עם
קהל ולבן פנה לשירות־המדינה. בתחילה הופנה הסרחן למישרד־החוץ,
אך נמצא בלתי־מתאים כגלל חוסר שליטה כשפות.
האידיוט סירב להשלים עם ההחלטה וטען כחום — ״הלא אני
מסריח מהפה,״ שהרי ידע שזוהי תכונתו הבולטת וברור היה לו שיש
לה שימוש רב כשירות המדינה.
האמת חייכת להיאמר שמלכד פיו המהביל, ניחן האידיוט גם
כמנה גדושה של אידיוטיות (ומכאן שמו כמוכן) ,אד האנשים המש-
תנקים שבפניהם הפגין את אידיוטיותו, העדיפו להכחיל מחוסר חמצן
ולהימלט לחיק־הטכע.
ואכן, התמדתו השתלמה לכסוף. לאחר ימים רבים של חיטוט
אף, הגיע האיש ללישכת המס המקומית ומייד מצא את מקומו בקרב
המנגנון הענף.
ומאז יושב האידיוט עם הריח הרע מהפה ליד דלפק אפור, עמוס
טפסים, וממונה על חלוקת אישורי פטור־ממם־הכנסה לאנשים פטורים
מהכנסה.
הוא אומר להם :״שלום, מה הפעייה?״ ואחר־כך עוכר למיש
פטים ארוכים ומסובכים. הוא מקפיד לדבר הרכה-הרכה וקרוב־קרוב,
ובסוף הוא אומר לבל פונה :״תראה, אני צריך לברר. תבוא שוב
כשבוע הבא.״
אכל אף אחד לא בא שוב כשבוע הבא ; כי האידיוט מסריח נורא
מהפה, והרכה יותר נעים למות מרעב מאשר למות מסירחץ.
והמדינה הקטנה, מעבר לים, שבכר עשתה עסקים מסריחים יותר,
הגדילה את הכנסותיה מגביית־מס כמאות־אלפי לירות פטורות־ממס.
וזו רכותי, איננה אלגוריה בלל וכלל, כי אם הצעת־ייעול.

בק צמוד וחריף בין הת שובות ״עד
שבוע״ ו״שבוע־שבועיים,״ כשלבסוף
ניצחו אלו שרוצים מילחמה של שבוע-
שבועיים, כ שנתנו לתשובה זו * 44.67
לעומת 43.870 שקיבלה התשובה ״עד
שבוע״ .שתי הת שובות האחרות ,״בין
חודש לשלושה״ ו״שנה־שנתיים״ קיב לו
פחות משני אחוזים כל אחד.
כמו כן ני שאלו המרואיינים, איך
בדיוק הין רוצים את המילחמה הבאה
ורובם המכריע השיבו שהין רוצים
אותה טוב־טוב על האש. אחרים ביק שו
שתהיה על הכיפאק.

רבע שי ר

רבעמ שו ר ר

— מ מי שנ תו של מייסדו —
איזהו חכ ם!
הרואה את הרולאד.
ד ״ר זו אר ץ

(בחנות מעדנים)

שני מכ ת בי ם מעזבונו לכבוד בנכם
שיעוריו.
השאירו

הוריו של רוברט טי,.
רובוט טי שוב לא הכין את
אם ימשיך בדרך זו ניאלץ לשנה
נוספת באותה בתה.
בברכה,
יוסף גי. מחנך כתה ד2/

יחד עם זאת ברצוני לציין בי רוברט
טי הינו מן הטובים והמבורבים שבתלמידי
הכיתה. אין ספק כי כשרונו, כוח
רצונו העז, חריצותו וחריפות-שבלו יעמדו
לו לעד ויאירו את דרכו. אדם גדול היה.

• רוברט,
תכין את הטנדר. תבדוק מים שמן ו־צמיגים.
נוסעים בשתים אחה״צ.
ברל בצנלסון.

מדברי מפקדו,
קומי שנר תורג׳י.
שוטרים, בני-אדם.
עומדים אנו בראש מורכן על קברו הרענן
של רוברט טי. אדם גדול נסתלק
לעולמו. עדים השמיים ועד העפר התחוח
המכסה קבר זה בי נמשיך את מיפעל חייו
של רוברט טי ולו יעלה הדבר בחיינו
אנו. במותו ציווה לנו: אחרי. ואנו נלך
אחריו באש ובמים.
הכרתי את רוברט לראשונה בעודו שוטר
עול-ימים. ראיתי אותו מלווה עצירים
למגרש הרוסים ובליבי אמרתי, אדם זה
הינו משכמו ומעלה. וכזה היה.
רוברט אהב את הפשע, והפשע אהב
אותו. מה יעשה הפשע בלא רוברט ז בלא
סבז בלא בובי ו
תהי מנוחתו עדן.

משיריו.
(שיר שכתב רוברט בחשאי לאהובתו איב)

איב׳ איבי,
האותי תאהבי !
אני אוהבך, אן
תפקידי לי קורא.
לשמור על החוק
והסדר צריך,
ואם לא אני
אז מי, אז מי !

ברור השם יום־יום
לא בכל יום נופל בידי עורך עיתון
מין סקופ שכזה. אדם נשך לא כלב,
אלא מוח. הסקופ הכי סקופי שבכלל
ישנו. בלעדי לעיתון שלו. העיתון ה ראשון
שגילה את המוח. תפוצה מוב טחת
של מאות אלפים. ברוך השם
יום־יום.
אחר־כד, ברוך השם יום־יום, יש
לעיתונים מה לכתוב במשך כמה שבו עות.
המשך השתלשלות הפרשה —
מי אכל, כמה איך ולמה. המישטרה
חוקרת. ומאמרי מערכת המוקיעים
אכילת מוחות בפי יהודים. ומאמרי
פרשנות, למי שלא הבין את חומרת כקאניבאל הפשע, על ״הישראלי
צעיר,״ ״הלצה ופישרה,״ ״אנה הגע נו,״
״התדרדרות מוסרית,״ ״בני טו בים
— לאן,״ ״אובדן הערכים כהלצה
סימפטומטית לחברה במצור״ וכי׳וצא
באלו עוד ועוד. וגם ראיונות עם אב-
שי־חינוך ורופאים וסטודנטים לרפואה
וסטודנטים לא-לרפואה ו״מה אומר
האזרח הקטן.״ ודבר הרבנים הראשיים
ודבר יהדות ארה״ב ומה אומרים על
כך הורים שכולים ו תגוב ת אסירי־ציון.
וגם אלפי מכתבים למערכת של
אזרחים המומים בני־תרבות המגנים
מכל וכל את הזלילה. בקיצור, ברוך
השם יום־יום, יש במה למלא את ה עיתון.
וגם התפוצה עולה — אוכלים
לקוראים את המוח בלי מלח.
וברוך השם יום־יום, יש גם לאנשים
במה לדבר. קראת? מה אתה או מר?
— ואז אפשר להזדעזע ולהמ ציא
בדיחות (ראה למעלה) ולצחוק

ולהיגעל ולהרגיש נורא נורא מתקד מים,
שהרי כולנו מתנגדים בכל נימי
נפשנו לאכילת מוחות. בקיצור, ברוך
השם יום־יום, העם מלוכד ויש תע סוקה.
וכל
עיתוני העולם חוגגים גם הם.
בעמוד ,37 במיסגרת, תחת הפותרת
״פכים קטנים מן _ העולם הגדול״ :
״ירו שלי ם (ישר אל) — סטודנט לרפו

באוניברסיטה המקומית אכל חלקים
ממוחו של מת. הסטודנט, שהתערב

אפילוג.

עם חבריו שיוכל לעשות זאת, אכל
ממוחו של מת בחדר הדיסקציה של
בית־החולים הדסה בירושלים וזכה
בהתערבות. הוא שילשל לכיסו סכום
של 50 לירות ישראליות ( 10 דולר),
דמי ההתערבות.״ ״ברוך השם יומ המקומי

יום,״
אומר עורך העיתון
״סוף־סוף סיפור פיקאנטי.״
ברוך השם יום־יום בכל מקום.
ואם יתברר מחר שכל הסיפור בכלל
לא נכון, זה כבר באמת לא מעניין.

נגדעו חיי אדם. חיי אגדה. פרק נוסף
הסתיים. החיים יימשכו, אך הם לא יהיו
אותם חיים ללא אדם דגול זה. הצלקת
לא תרפא לעד. נשוב, איפוא, ונשתמע ב-
מוצאי-שבת הבאה בסדרה החדשה, ועד
אז לילה טוב ולהתראות.

שירה ב צי בו ר

ד א יקום ודא היה
שהממשלה הזאת, שהיא בטלה ומבוטלת
כעפרא דארעא חד הוא, אין בידה הסמכות
והכוח ליתן ביד זדים אדמת ישראל סבא,
שמיצווה לגזול מדאורייתא ומידי שמיים.
והרשע, בעל הגויה, עם אשתו אברהשקצים
זוללת פיגולים, לא יזמום שעם קודשנו יבטל
לישב בחול אבותיו — אבותינו, שהיו מקדשיו
שם השם ברבים תמיד.
וכל מי שפוגשין בהמלר הגמד חוסייו יבואו
בחרם ונידה וחרמיו וכל מיני מרעיו בישין
ומבושיו ויבוטלו ויחלפו מן הארץ אמן.
ומעשה ידהו כוננהו כן יהי רצון וכרפס יחץ
גם הוא מגיד רחצה במהרה בימינו.
מוהר״ר צבי י הוד ה הכהן קוקו•

הקהל מתבקש לשיר לצלילי האקורדיון
במנגינה הידועה ולהתנועע מצד
אל צד בקצב, כנהוג בפלמ״ח סדור דור.

הרוח נושב לו קריר
מה קרה לו למשה שמיר
הוא פעם היה בפלמ״ח
ותיראו למה הוא הפך
ל טרלללה— לה— לה— לה

האמריקאית שניתנה ערב לשנת הסבם הפי
רדת הכוחות עם סוריה.

לובמ קי מ ה
א מי כ ליו ת
וזוגי ך

מנ היג

נעאר!
אחד מראשי העדות הנוצריות בישראל
נעצר לאחרונה עד־ידי המישטרה.
הפרשה בולה׳לוטה עדיין בערפל, נראה
כי צפויים גילויים מרעישים כ־בעיקכות החקי־רה
המסועפת בה

אלוני ת כ שי ל
את הצעת

הסבם על בניית מיספר מיבליות עכור
ממשלת לוב במספנות פולניות, נחתם לאח רונה,
כעת ביקורו של ראש־ממשלת לוב,
עכדול סאלאם ג׳אלוד, כפולין.
לא פורסמו פרטים על היקף ההזמנה ועל מועדי
האספקה של המיכליות, אולם מומחי נפט רואים בהסכם
זה הנחת בסיס להקת צי מיכליות לובי.
נראה בי ממשלתו של קדאפי הגיעה למסקנה,
בעיקבות חרם הנפט האחרון, כי על מנת להשתמש
בנשק הנפט ביעילות יתר, חייבות מדינות־ערב
המייצרות נפט להשתלט גם על אמצעי התובלה
הימיים של נוזל חיוני זה• לוב, בסיוע סובייטי,
מתכוונת להשקיע חלק מתמלוגי הנפט שהיא מקבלת
בהקמת צי מיכליות גדול, שתהיה לו בלעדיות בהובלת
הנפט הלובי. לא מן הנמנע שבעיקבות לוב
ילכו גם מדינות ערביות נוספות.

אם אומנם תוגשם התוכנית, תהיה לערכים
שליטה לא רק על אספקת הנפט למדינות
העולם, אלא גם על שיווקו.
המערך שולמית אלוני תכשיל את הצעת־החוק, הקובעת
שעם התמנותו לשר פורש ח״כ אוטומטית מן הכנסת
ומפנה את מקומו למועמד הבא של רשימתו, ושעם
התפטרותו מן הממשלה חוזר השר לכנסת, ואחרון־
הרשימה יוצא ממנה.
בלי קולות ר״צ, אין רוב להצעה זו. לאף אחת
מסיעות האופוזיציה אין עניין לחוקק הצעה זו,
שנועדה להקל על המצוקה הפרלמנטרית של המערך.
שני שרי ל״ע התפטרו מזמן מן הכנסת.

אילו יצאה אלוני מן הבנסת, היה נבנם
אליה המועמד הרביעי של ר״צ — אל״מ
(מיל ).רם רון, שהוא גיסה של אלוני, וגם
יריבה וראש האופוזיציה במיפלגה. רון,
אדריכל המאמץ האירגוני של ר״צ לפני
הבחירות, זועם על כי אלוני התעלמה מקיומו
למחרתי הניצחון.

פרטי ההצעה הירדנית הסודית להסדר
צה״ל יפוג מביקעת מירדן אל הרכסים החולשים על הכיקעה,
אולם ימשיך להחזיק כנקודות ביקורת ופיקוח בגשרים ובמעברים
שעד הירדן. במקביל יפוג גם הצבא הירדני מהביקעה המיזרחית של
הירדן אד קו הגבעות המיזרחי, וימשיך להחזיק כוחות בגשרי דמיה
ואלנכי. בוהות אד׳ם יוצבו על שתי גדות הירדן, כדי להבטיח את
קיום הפרדת-הבוחות.
אלה חם עיקרי התוכנית הירדנית להפרדת כוחות שהוצעו לאמריקאים בעת
ביקורו של ראש־ממשלת ירדן, זייד א־ריפאעי, בוושינגטון בשבוע שעבר. על פי
הצעה ירדנית זו להפרדת־כוחות, תתחייב ממשלית ירדן בפני ארצות־יהברית למנוע
כל נוכחות של אירגוני הפידאיון או צבא ערבי זר בגדה המערבית שתוחזר למינהל
ירדני אזרחי.
ירדן הבהירה לארצות־הברית גם את השגותיה לגבי ההסדר שיושג בשלב
שני, אחרי שלב הפרדת־הכוחות. הכוונה היא להצעת הסדר ירדנית שתוגש
במ״סגרת דיוני ועידת ז׳נבה. הירדנים מוכנים להסכים כי ההיאחזויות

הישראליות שהוקמו בכיקעת הירדן לא יפורקו, וימשיכו להתקיים
תחת מינהל אזרחי ישראלי. המיסדרון שיוביל מעמק
כית־שאן אד היאחזויות אדה, ויקשר אותם עם טריטוריה ישראלית,
ייחשב בשטח מפורז. בתמורה תתיר ישראל לירדן
הקמת שני פרוזדורים: האחד שיגשר כין הגדה המערבית
לבין רצועת-עזה, והשני שיגשר ישירות כין ירדן לרצועת עזה.
הירדנים מציעים שהמיסדרונות לעזה יהיו כפופים לביקורת מכם
ישראלית ופיקוח ביטחוני. החידוש כהצעה זו הוא בהצעת מיסדרון
לעזה שלא יעבור דרך הגדה המערבית, אלא יוביל ישירות לירדן,
דרך ואדי ערכה הנמצא 12 קילומטר צפונית לאילת ולעקכה.

לפי ההצעה הירדנית יהיו הן הגדה המערבית וחן רצועת עזח, שיועברו לשליטת
ירדן, איזורים מפורזים שכוחות מישטריה ירדנים יבטיחו בהם את החוק והסדר.
הירדנים מציעים גם שהמעצמות הגדולות, כולל ברית־המועצות, יתנו ערבויות
לירדן להגן על ׳הגדה המערבית ורצועת עזה מפני התקפה ישראלית.
ריפאעי הציע בין השאר כי במיסגרת ועידת ז׳נבה, תוקם ועדת מישנה
ירדנית־ישראלית, שבה ינסו למצוא פשרה בין ״׳תוכנית אלון׳׳ לביו התוכנית
הירדנית. כאשר תסכים ישראל לסגת מביקעת הירדן וגם מהגבעות החולשות

עליה מערבה מוכנה ירדן להתיר למטוסי סיור ותצפית של צה״ל,
לטוס לאורך רצועה מוסכמת מעל הכיקעה, כדי לפקח על קיום
ההסכם. הכוונה היא להחליף נוכחות צבאית ישראלית על הקרקע, בפיקוח
אווירי על אותו איזור שהיה בשליטת ישראל. ירדן מסכימה גם לעיקרון של
תיקוני־גבול, לגבי הקו הירוק שהיה קיים עד יוני ,1967 בתנאי שלא יהיה בכך
הכרה בעיקרון של ״סיפוח שטחים בכוח הנשק.״
הצעת ההסדר הירדנית שהוצעה לאמריקאים כוללת גם סעיף מיוחד להסדר
בעיית ירושלים. בניגוד לעמדותיהם בעבר, הביעו הפעם הירדנים ״נכונות לדיון״
על העקרונות הבאים לגבי עתידה של ירושלים :
העיר תוסיף להיות עיר מאוחדת ולא תחולק עוד מחדש. החלק המערבי,
הישראלי, של העיר, יהיה במינהל ישראלי. לא תהיה התנגדות ירדנית להכרה
בירושלים המערבית כבירת ישראל. החלק המזרחי של העיר יהיה בשליטת מינהל אז־דחי
ירדני. הרובע היהודי כירושלים העתיקה יועבר לשליטת ישראד,

תוך תיאום ״עם ועדה מייעצת״ ,שתורכב מאנשי דת יהודים, מוסלמים
ונוצרים, שתבטיח גישה חופשית לבל המקומות הקדושים.
הכותל המערבי יבלל אן! הוא בתחום הרובע היהודי שיהיה
בשליטת ישראל.
סעיף נוסף בהצעה הירדנית להסדר נוגע לפיתרון בעיית הפליטים. על פי
ההצעה הירדנית, תסכים ישראל להחזרת ״מיספר סמלי״ של פליטים לשטח
ישראל ,׳תוך פיצויים על אובדן רכושם•
ישראל תביע את נכונותה לפצות את הפליטים שלא יחזרו לישראל. הפיצויים
ייעשו, לפי ההצעה הירדנית, לפי הערכת ערך הרכוש שהייה לפליטים בישראל
במחירי השוק שיהיו ביום בו יושג ההסכם בז׳נבה.

הירדנים מציעים גם כי ההסכם בינם לבין ישראל יתקבל ב־מיסמך
ריטמי של האו״ם, וכשלב מאוחר יותר, ידונו הצדדים בקשירת
קשרים דיפלומטיים ביניהם ויצירת קשרי מיסחר ותיירות. הנקודה
המאלפת כיותר כהצעה הירדנית, שפרטיה נודעו בביירות, היא
שירדן מובנה עקרונית ״להבטיח את זכויותיהם ושלומם״ של תושבים
יהודים •טעברו להתגורר ב״טריטוריה ירדנית״ בגדה המערבית.
פירוש הצעה זו, למשל, היא שמתנחלי קריית ארבע, יוכלו אם ירצו
בכך, להמשיך להתגורר כחברון, תחת מימשל ירדני.

אז ה רו ת ה מי לחמה

מו סטאפהב רז אני

קרע 3ין דיניץ

כלחץעל ארהייב

או רחאה״ל

ל א לון

פקידי מישרד־ההגנה האמריקאי הביעו
לאחרונה את הדיעה, בי האזהרות החוזרות
ונישנות כפי מנהיגים ישראליים על סכנת
התלקחות מילחמה חדשה, נועדו ללחוץ על
ארצות־הברית כנושא
האמריקאי לישראל.

מנהיג המורדים הכורדים בעיראק, מולא
מוסטאפה כרזאני, כיקר כישראל מיספר
פעמים כאורח צה״ל, ובאחד מביקורים
אלה, כשנת ,1970 אך נערך לו סיור לאורך
קו כר־לב כתעלת־סואץ.

פרשת היחסים שהיו קיימים בזמנו בין יצחק רבין,
בעת כהונתו כשגריר בוושינגטון לבין שר־החוץ לשעבר,
אבא אבן, עלולה לחזור על עצמה בגילגול חדש.
שר־החוץ יגאל אלון זועם על שגריר ישראל בוושינגטון,
שמחה דיניץ, על שגם הוא נוהג לדווח ישירות
לראש־הממשלה תוך עקיפת שר־החוץ, מינהג שהורגל
לו עוד מימי כהונתה של גולדה כראש־הממשלה.

בעוד האמריקאים עצמם משתמשים בנושא כדי
ללחוץ על מדינת־ישיראל לוויתורים במגעים עם
מדינות־ערב, הם סבורים כי האזהרות הישראליות,
המלוות בתרגיל גיוס מילואים ובתימרונים נרחבים
בגדה המערבית, לאורך גבול ירדן, מיועדים בעיקר
להפעלת לחץ נגדי. אומנם אין מתעלמים מההתעצ־מות
הסורית המוגברת מאז המילחמה, אולם ההערכות
האמריקאיות ביחס לכוונותיהם של הסורים לשוב
ולתקוף את ישראל בעתיד הקרוב, אינן זהות לאלה
של ישראל.

בעבר ככר פורסמו בעיתוני חוץ ידיעות
רכות כדבר הסיוע שמגישה ישראל,
כנשק ובייעוץ למורדים הכורדים בעיראק.

דיניץ בנושא זה, עד ליום התפטרותו של ריצ׳ארד
ניכסון, היו כי למרות כל ההליכים שיינקטו נגדו, כולל
מישפט בפני הסינאט, ימשיך ניכסון לכהן כנשיא איר־צות־הברית
עד סוף תקופת כהונתו.

במה פקידים אן! הביעו את הדיעה כי
אין זה מן הנמנע שכעיקכות אזהרות ישראל,
יתלקחו הקרבות מחדש כחזית מוגבלת,
בדי להעמיד כמיבחן את ההתחייבות

לפי אותן ידיעות, אף ביקרו קצינים בכירים של
צה״ל במעוזי המורדים הכורדים בהרים. זוהי הפעם
הראשונה בה מתפרסמת ידיעה על ביקורים שערך
ברזאני עצמו בישראל, כאורח צר,״ל.

כתוצאה מכך נגרר גם ראש-הממשלה
רכין לתחזית זאת, שהביאה לנקיטת במה
צעדים מוטעים, תוך המשך ההימור על ה•
קלך של ניבסץ.

.גילוי זה הושמע השבוע מפיו של עבד אללה ברזא־ני,
בנו של המנהיג הכורדי, המשתף פעולה עם
השילטונות העיראקים נגד אביו. לדברי ברזאני הבן,
ביקרו גם שניים מאחיו, בניו האחרים של מוסטאפה
ברזאני, יחד עם אביהם בישראל.

לחובתו של דיניץ נזקן! עתה כישלון
חמוד בהערכת עתידו של ריצ׳ארד ניבסון
כקשר עם פרשת ווטרגייט. כל הערכותיו של

מ ל נכתני הת המי 1974
אי ל ת

נשו בחיות

נשו בחיות

נסיכת הים התיכון

נסיכתים סור

בחסות ואש עיו״ת נתניה
ו ״ ו אבוהס בו־מנחם

בחסות ואש עיו״ת איות
גוי כץ ומישוו־הת״וות

במלון ״גליל׳ ,החדש, במוצאי־שבת
,17.8.74 בשעה 8.30 בערב

המופע ייערף ביום שבת, ה־ 24.8.74ב־ 8.30 בבוקר על במות
בחופי הרחצה ויימשך ב־ 8.30 כערב באמפיתיאטרון של אילת

לנסיכה יוענק יהלום על־ידי ״תכשיטי עינבר״,
שדרות בנימין 31 ורחוב הרצל ,10 נתניה.

המשתתפים במופע יגיעו למקום באדיבותה של חברת ״ארקיע״.

בתוכנית האמנותיח :

בתוכנית האומנותית:

אב סולדנו * ריק׳ גל חוזגנודחה * עוזי
פוקס ותזמורתו * ילנחיה: דודו 131

יגאו בשן ותזמורתו * גבי שושן ותזמורתו *
הצמד סמדר וירון * דודו חתן זיו 1 מנחה: דודו טוב!

כרטיסים במישרד ״סיגנל״ ברח׳ הרצל,
נתניה, ובערב המופע במלון ״גליל״.

ט ב רי ה
נשו בחיות

נסיכת ים כינרת

בחסות ואש עיריית טבוית
משה צחו ומובז ת״וות ומופא
בחור השקט, במוצאי־שבת ה־31.8.74
בשעה 8.30 בערב
בתוכנית האמוותית:
נסים סדוסי * שוקולד מנטה מסטיק * ציאדלי
גיונסוו * הצמד סמדר וידון * משה: דודו טופז

ח ל־ א בי ב
נש ובתיות

מלכת המים 1974
נ שך ע 1ק
ב ב רי כ ת ״גליתי׳
הופעה על המי
מיצעד טובי האמנים
ביום שבח ה־7.9.74

בנ ש פי םתצע דנ ההמועמדותהסופיותבתחרותמלכתהמים ,1974כ ש הן מדגימות :
תצוגת בגדי־ים של ״גוטקם״ +תצוגה של ..בוטיק בי ב ה״ שמלות חופה ותיעווקזת
של סלון,.אשבר״ איפור של ״הלוה רובינ ש טיין״ טיפול בשיער עי״..וולה

ונערי־זוהר מפוברקים, וזקן אחר אינו
יכול או אינו מעוניין.״

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והסינהלה: תל•
אביב. רחוב גורדץ ,3טלפון 243386־ .03 תא-דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרם״ .מודפס כ״דפום החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב כ ד
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי בע״מ .
העורף הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.

טוב לאדם שיש לו ידידים. גם לעי-
תון. ועוד יותר טוב למצוא אותם במקומות
בהם אין מצפים למצוא באלה.
להעולם הזה יש ידיד בבית דבר. ואיני
אומר זאת באירוניה או בלשון סגי־גהור.
יורם קניוק, סופר, צייר, אינטלקטואל,
שהוא משתתף קבוע בדבר השבוע —
המוסף השבועי של דבר — הוא ידיד
מוצהר של העולם הזה, מאלה שאינם משים
בידידות זו ואינם שומרים אותה
בהיחבא, מחשש מה־יאמרו־אחרים. לפני
שבועיים נתן יורם ביטוי לידידות זו ברשימה
שפירסם בעיתונו.
היתד. זו רשימה ביקורתית, אבל היא
נכתבה באהבה ובכאב• לא פונקנו על ברכי
ביקורת בסיגנון זה. משום כך היא
גרמה לנו להתרגש. לאותם מקוראי העולם
הזה שאינם קוראים את דבר השבוע, או
מעמידים פנים שהם קוראים אותו ולמע שה
רק מחזיקים בו כדי לצאת ידי חובה,
אנחנו חייבים לפחות את תמציתה של
רשימה זו, שנשאה את הכותרת ״מין
פנינה״ ,מסיבות שיובהרו להלן.

״אני קורא קבוע של העולם הזה,״
מודה יורם קניוק בפתח רשימתו יש
בעיתון זה דברים שאין לקרוא באף עיתון
אחר, אלא שלפעמים לא בל העובדות
מדוייקות ועל־ידי כך נפגמת מעט המהימנות
של אותם דברים, שאולי כן נכד
נים, אבל בהשוואה לאלה שאינם, קשה
לפעמים ל ש פו ט...״
״...כמו לכל קורא של העולם הזה ש
לי גם בעיות. בעיית המהימנות והדיוק
היא אחת וחשובה• השנייה היא הצד השני
של המטבע. לא תמונות העירום וכיד
צא באלו דברים לא נפקים, אלא עולמם
של דוגמניות צמרת, ספריות צמרת, פו קד.
הירשים וזוללי מיזללות. עולם מפוברק
של ניאון מסופח מרמאללה, ויא נאפולי,
ויא רומא, ויא פאריס, ויא לוס־אנג׳לם,
עולם של נערי־זוהר מקרטון, עם
בדיחות בטורי הרכילות וחיי האהבה העשירים
של מייק סטולוביצקי. כל אלה
הם דברים שלוחמי מוסר ויושר ותבונה
היו צריכים להימנע מהם, אבל אולי באשר
אין גב מיפלגתי, יש ליצור מיתוס לנערי
הפרברים כדי למכור עיתונים, כאשר אין
הגופים החשובים מוכנים לתמוך דרך מודעות
בעיתון כהעולם הזה.
״אחרי ככלות הכל, אין להכחיש, שמי שקורא
היום את יומני שרת יודע, שאולי לא
במדוייק, אבל בקירוב, קרא את הדברים
האלה בעת התרחשותם רק בהעולס הזה.
השוויתי עיתונים של אותם ימים, שעליהם
מדבר שרת מן הקבר דברים בוראים
ומעיקים ולא מצאתי הד לדברים החמו רים
שהאיש מלמד אותנו היום. אבל
העולם הזה כן כתב אז, העלה וחשף
ואיש לא שת ליבו.
״נותרה בעיית האסתטיקה. היא מטרידה אותי. יש מקום לעיתון כהעולס הזה

בחברה קונפורמיסטית בשלנו, אבל אין
מקום בעיתון כזה למיתוס של משרתות.
יזא-זא גאבור ישראלית אינה אלא
חיקוי זול וחסר ברק לזא־זא גאבור המקורית.
זא־זא גאבור המקורית לא הופיעה
עם שדי הזהב שלה ושלושים בעליה ומאה
וחמישים גבריה דווקא מעל גבי עיתונים
שקראו לחשיבה מוסרית, להחייאת היו־

אחרי הקדמה פנה זו, מגיע יורם
קניוק ברשימתו לנושא שעורר את חמתו.
מסתבר שחיה זר סיפור על פרשת ה־שיחרור
המוקדם מצה״ל, בו זכתה הדוגמנית
פנינה רוזנבלום (העולם הזה .)1924
אחרי שהוא מתאר, מנתח ומבקר את סיפורה
של פנינה כפי שפורסם מפיה, מסביר
יורם קניוק מדוע גרם לו פירסום סיפור
זה מעל דפי העולם הזה לצער:
״...בין בן־עמי לבין דו״ח חורב אין
כותבים על ספרים, טובים יותר או פחות,
אבל פנינה שם, לא עירומה לגמרי, כמעט.
שמע היא, ש מע פוקה, שבוע דייל
אל־על, שנשא סוף־סוף לאשה את בת
אשתו מנישואיה הראשונים עם אמה הראשונה
של אמו מאירוסיה השניים. אולי
באמת זהו העולם הזה? העולם שבו אנו

ממשיך קניוק וטוען :״האם אין העורך,
שהוא אינטליגנטי ונבון ולוחם אמיץ
של שפיון וסובלנות, מבין שמי שיוצר
מיתוסים של כמו — זוהר, על עולם תחתון־
עליון, של ספרי־צמרת ודוגמניות־עירום
הכותבות שירים על קירות מיקדשן, אינו
יכול לקוות שקוראיו, ואולי כל עמו, יוכ לו
לגדול אל אותה צמרת אמיתית של
רוחניות ורוחב־לב ונדיבות ואהבת הזולת
וחיים פרלמנטריים נאותים יותר ומים-
לגתיים טהורים יותר ושיוויון גדול יותר,
אליו הוא שואף?
״...טוב שהעולם הזה קיים. לולא הוא
לא הייתי יודע הרבה דברים. אבל בגללו
אני יודע דברים שאין שום צורך לדעת,
והם רק גורמים לי לא לדעת דברים
אחרים.״

אין די שום כוונה להתווכח עם יורם
קניוק, מפני שברשימתו הוא כבר ערך
את הוויכוח עם עצמו. אני רוצה רק לחלוק
על כמה מהמסקנות שהוא מסיק
כתוצאה מאותו ויכוח. יש בהן סיבות
טובות לעירעור על פסק־הדין שהוא חורץ.
נתחיל בבעיית המהימנות והדיוק. היא
מציקה לא רק ליורם קניוק. גם לנו.
לעיתים משתרבבים אל ידיעות וכתבות
המתפרסמות בהעולם הזה פרטים לא

חיירת־משוחררת רוזנכלום
מיתוס של משרתות —
שר, לתיקון מישטר מם־ההכנסה המפלה
בין פועל לבעל־הון, לראייה מפוכחת,
לחשיבה לא פופולארית, עיתונים המתריעים
על אי־צדק לזולת, על עיוותים וכיוצא
באלה דברים מרים.
״מי שיוצר מיתוס של ספריות צמרת
ונערי־שעשועים דהויים, אינו יכול לקוות
שיקהו את המאמרים שלו על דו״ח חורב
ברצינות שהם ראויים לה. באן טמון איזה
בלב, איזו צרה ואני תמה שעיתון לוחם
ונועז כל-כך, אינו יכול למצוא מקום
למאורעות תרבותיים חשובים, למיתוסים
של אמת במקום ליצור לנו עולם של
מעוותי פורמאייקה עשויים דבק ובדיחה,
מיני פוקד, חירשים שלולא העולם הזה
ושילטונות מס־ההכנסה לא היינו יודעים
עליו דבר וחצי דבר.
״פוקה הירש? הלא הוא הגיבור האמיתי
של העיתון• ואם הוא גיבור העיתון,
מדוע עלי להזדעזע מתככיו (כפי שהם
מתוארים בעיתון) של מר בן־עמיו הלא
ההבדל בץ פוקד, הירש למר ברעמי, הוא
רק במיספר הנערות הצעירות שזקן אחד
כן יכול לתמרן לעיני ספריות־צמרת

סופר קניור,
— מיתוס של תרבות
מדוייקים, ואפילו מופרכים מעיקרם, שיש
בהם כדי לפגוע באמינות הכללית .״אם
עובדה זו שאני מכירה בלתי-נכונד״״ יכול
קורא לומר לעצמו ,״מדוע אאמין לידיעות
ולעובדות האחרות, שאינן מוכרות

ביסודה של טענה מעין זו מונח היגיון
שקשה להתווכח עימו. צריו קורא ללוות
את העולם הזה כיברת־דרך ארוכה למדי,
על־מנת לרחוש לו את אותה מידת אימון
בסיסי, שאינה ניתנת לעירעור, גם אם

נעשות טעויות ומתגלים טישגים. מטבעה
אין בעיתונות אותה מידת אמת שיש ב־לוח־הכפל
(אם להשתמש בדימויו של
פרופסור ישעיהו ליבוביץ׳)• כל ידיעה עיתונאית
מחייבת בדיקה, ובדיקה חוזרת,
ואימות ואישור. גם כשכל אלה נעשים,
אין ערובה לאמת מוחלטת.
כדי להגיע למידת דיוק מכסימלית בהבאת
עובדות ובפרשנותן, דרושים כמה
תנאים יסודיים. ביניהם ניתן למנות זמן,
כוח־אדם, וגישה חופשית למקורות המי דע.
מי כמו יורם קניוק, שחתנו הוא
אחד מעורכי שבועון החדשות האמריקאי
סיים, יודע איזה מנגנת עצום למחקר ובדיקה
מעסיק עיתון זה כדי לדייק בעובדות
שהוא מפרסם. למרות זאת, גם טייס
רחוק מאוד מדיוק מלא.
העולם הזה בנוי על מערכת קומפאק־טית.
מערכת מצומצמת נתבעת לספק
מדי שבוע את כמות החומר העיתונאי
שצורך העיתון. בעיית הגישה החופשית
למקורות־המידע אינה בעייתו קול העולם
הזה בילבד. היא חלק מדמותו המסולפת
של המישטר הדמוקרטי בישראל.
כל כתבי העולם הזה יודעים שהם
מצווים על בדיקה מירבית של העובדות
בידיעות שהם מביאים. שום טעות אז
שגיאה אינם נעשים במתכוון או במזיד.
קוראי העולם הזה למדו זה מכבר, שאין
אנו מתביישים להודות בגלוי בטעויות
ולתקן עובדות, במידה שמעמידים אותנו
עליהן.
נכון שנוצרים מצבים בהם קשה, ואפילו
בלתי־ניתן לחלוטין, לבדוק עובדות
ולאשרן. במצב כזה עומדת בפנינו הברי רה:
לוותר על הפירסום, או להסתכן ב־פירסום
שאינו מדוייק לחלוטין? אני יכול
לתת דוגמה לכך, הלקוחה מאחד הגיליונות
האחרונים• לפני כחודש קיבלנו מידע,
ממקור מהימן, שראש־הממשלה יצחק
רבין נאלץ להפסיק את המגעים שניהל
צה״ל עם אלוף (מיל ).אריאל שרון, בדבר
החזרתו לצה״ל, בלחץ איומיה של ראש-
הממשלה לשעבר, גולדה מאיר. לא היו
לנו פרטים כיצד, מתי ואיך, נעשו איו מיה
של גולדה על רבין. אילו היינו מצליחים
לקבל תגובה מהמעורבים בפרשה,
ודאי היתה זו הכחשה טוטאלית, מהסוג
שהשמיע יצחק רביו לפני שלושה שבועות
בראיון עם עורכי ידיעות אחרונות.
אבל לא היה לנו כל יסוד לפקפק
באמינות המידע שקיבלנו בנושא זה. פיר־סמנו
אותו בצורת יומן דימיוני של יצחק
רבין, שנכתב בסיגגון יומנו של משה
שרת (העולם הזה .)1924 הפעם לא היינו
נאלצים להמתין 20 שנה בדי לאמת את
המידע שהיה בידינו. כעבור שבועיים
פירסם מעריב, כיצד נאלץ רבין להפסיק
את המגעים עם שרון, בלחץ איומיה של
גולדה מאיר, שאיימה בארוחת־ערב בביתו
של חיים בר־לב ,״להפגין מול מישרד
ראש־הממשלה, אם יוחזר אריק שרון
לצה״ל.״
זוהי הוכחה ברורה למיקרה שבו אי-
הדיוק בפרטים לא פגע במהימנות מידע
חשוב, שלדעתנו היה חייב להימסר לקוראים.
אבל מדוע.להרחיק לכת? התשובה
החותכת לטענת קניוק בדבר חוסר־האמי־נות,
נמצאת ברשימתו שלו. קניוק עצמו
טוען :״מי שקורא היום את יומני שרת
יודע שאולי לא במדוייק, אבל בקירוב,
קרא את הדברים האלה, בעת התרחשותם,
בהעולם הזה.״
האם חוסר האפשרות לבדיקה מדוקדקת
של העובדות לפני עשרים שנה, היה צריך
למנוע מאיתנו באותן שנים לפרסם, יחידים,
את מה שהיה ידוע לנו, למרות אי־הדיוקים
שהיו ברוכים בפירסום?
אני מניח שאני יודע את תשובתו של
יורם קניוק.

ובף אנו מגיעים, בלשונו של יורם
קניוק ,״לגברת הצעירה פנינה רוזנבלום,״
ולמה שהיא מייצגת בעיניו. כל הטיעונים
האפשריים כדי להתווכח עם יורם
קניוק בנושא זה, כלולים כבר ברשימתו:
#הטיעון כי עיתון־לוחם בלתי־נתמך,
המתקיים רק על תפוצתו, אינו יכול להסתפק
רק בהתרעה על אי־צדק ועל עיוותים,
וחייב לחתור לתפוצה רחבה כבל
האפשר.
#הטיעון כי עולם ״נערי־הזוהר מקר טון״
ונערות־הזוהר מפלסטיק, הוא באמת
העולם בו אנו חיים• בנושא זה חטא יורם
(המשך בעמוד )10

תמרוקי ״מוטח״־־ המפגש ביו טיב ליופי

מכתבים
מאכק מזויין
נדהמתי כשראיתי ברפורטז׳ה שלכם על
פרשת ההתנחלות בסבסטיה (העולם הדה
)1926 כי ״המתנחלים״ נשאו עימם נשק,
שניתן להם כחוק על־ידי צה״ל. לא היה
זה סתם נשק, כמו רובי־צייד או אקדחים,
אלא קלצ׳ניקובים ועוזים. כלומר,
באופן תיאורטי הייתה כאן אפשרות של
התנגשות מזויינת בין צה״ל לבין מפירי-
החוק, שנשאו נשק שניתן להם כחוק.
צד,״ל לא נתן להם את הנשק כדי
שישתמשו בו נגד הממשלה. העובדה
שבשעה שצה״ל אינו מסוגל לספק נשק

דג ם 2 6 0

פאף
״ מ ל בי שהא 1ת ך
עלה או פנ ה״

מ תנ ח לי ם מזוייני םבסבס טי ה
לקחת את הנשק !
אישי לכל המגוייסים, כפי שהוכח במיל־חמת
יום־הביפורים, מחולק ממחסניו נשק
ביד רחבה למפירי־חוק, היא שערורייה
זועקת לשמיים.
אם לא מעמידים את מתנחלי סבסטיה
לדין, מן הראוי, לפחות, שיטלו מהם את
הנשק, בו השתמשו כדי למרוד בממשלה.
ע מי רםנ תנזון, תל-אביב

רות שיש לכל אחת פצצות־אטום, המכוונות
נגד מרכזי היישוב של השנייה. מדוע לנו
אסור לנהוג כך?
תוכנית זו היא פשוטה ויעילה, וצריך
רק קצת אומץ־לב, להתנער מעמק הבכא
שנקלענו לתוכו, ולצאת בהכרזה גלוייה
ותקיפה זו.
יוסף גלבוע, לאגוס, ניגריה

מתנח מאלוהים
באיחור מה קראתי את הכתבה על שיח־רורה
של פנינה •דוזבבלום מצה״ל (העולם
הזה .)1924
למזלם של עם ישראל וצה״ל, הנ״ל
איננה היפהפייה הסקסית היחידה בארץ.
אולי תתפלא פנינה לשמוע על כך, אבל
קיימות בצה״ל עוד המון חיילות בעלות
מידות של ,90—60—90 עם גוף ״מושלם״
שהוא בסך־הכל מתנה מאלוהים. יש גם
בלונדיות עם שיער מתנפנף, התורמות
להעלאת המוראל של החיילים. אבל, ושוב
למזלו של עם ישראל, לרבות מהחיילות,
היפהפיות והפחות יפות, יש יותר תבונה
מאשר לפנינה.
ע. שחם, רמת־גן
...אני לא מתפלא על צה״ל ששיחרר
את פנינה רוזנבלום מהמדים הלוחצים
עליה. כנראה שמתכוונים להשתמש בה
כבנשק סודי נגד מדינות־ערב, ולכן לא
רוצים שידעו על הקשר ישלה לצה״ל.
מיכאל זר, חדרה

קשקשת 1928
הפעל את דמיונך ונסה למצוא כותרת
מתאימה לציור שלמטה, שתסביר
מה אתה רואה בו. הצעות לכותרות
יש לשלוח לפי הכתובת: ת.ד.
,136 תל־אביב, עבור ״קשקשת״ .ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה.

...הצביעות שלכם עוברת כל גבול. אתם,
שתמכתם בהפגנות הבלתי חוקיות למען
״עקורי״ איקרית ובירעם ,־שלא הייתם מוכנים
לקבל את מרות הממשלה בקשר
למימשל הצבאי, ושהתנגשתם עם המיש־טרה
בהפגנות נגד חוקי־השבת שקיבלה
הממשלה כחוק, איזה זכות מוסרית יש
לכם לזעוק נגד אוהבי־המולדת הרוצים
להתנחל בה?
יעקבצ׳י ט אי, ירושלים
...מצחיק לשמוע הטפות מוסר למת־נחלי
סבסטיה מפיו של אורי אבנרי, ש־כחבר־כנסת
שכב על הכביש ואילץ את
המישטרה לגרור אותו בכוח.
מ. א כי ר ם, תל־אביב

פפאף מ כו נתהת פי ר ה
שתעשה או תךאופנ תי ת וי פ ה.
פפאף תו פרת על כל סו גי
ה ב די ם, וג ם על עור,
ריפוד, ס פוג ומהלא,
ב־ 1000דוגמאות
רי קמהאוטומטיות .

ספאף והשמלה גמורוזי
סוכניםוי בו אנים בלעדיי ם ל. טאוגה בע״מ. רח׳ לי ל ינ ב לו ם , 15 תל״אביב, טל 54231 .
הדגמה מתמדת ומנירה בבל-בו״שלום׳ ,תל־אביב.דיד הקופה המרכזית.
צבי ברננין, בן־י הו ד ה , 10ט ל,.,
יאצלהמ פי צי ם: תל־אביב: דב אלגבי ש, שינ קין , 16 טל• 284373 .
* 57660ישר אל ק רני, פ לו רנ טין , 3 7ט ל • 823933 .כרמל, הרצל , 81 טל • 826298 .מרכז מ כונו ת תפירה• >
בי תלחם , 8טל • 52232 .צבי ני סנ בוי ם, כ חל ת־ בני מין , 23 בחצר, ט ל • 614265 .צפלס קי, בי ת לח , 2
טל • 53299 .קסט רו, י פו־ תל־ א בי ב , 17ט ל • 58680 .יכו: מהנדס נח הי ר שנזון, רזי א ל , 12ט ל• 822563 .
דב הי ר שנזוו, עולי ציון , 3טל • 826961 .מ רדכי בי רנ בוי ם, רזי אל , 11ט ל • 823842 .חיס ה: טרויב,
ה ח לו ץ , 55ט ל . 667415 ,ש שה ה לוי, שפיר א , 10 טל • 525643 .ירו שלי ם: הרש י שראל, שטר או ס , 23
טל . 224613 .ר א שו ך ל ציין: ק רני צ מן. בנין תחנת ״ אנ ד ״ ,ט ל • 941162 .נ תני ה: ה נוי ך, שטמפר , 4
טל • 24800 .נאר־ שבע: קמנ מן, פ סג׳ או ני קו, טל. 74417 .

הדרכה פר טית חינם, שירות מעולה, אחריות•

פרסונז ד״ר יעקבסון

אינני איש ארץ־ישראל השלמה, ובכל
זאת אינני מוצא בהתנחלות מעבר לקו
הירוק שום פסול. מדוע יכולים ערבים
לגור בתחומי מדינת־ישדאל, ויהודים אינם
יכולים לגור במדינה ירדנית או
פלסטינית?
הגדרתו של אבנרי את ניסיון־ההתנחלות
בסבסטיה כ״פוטש״ מצלצלת כדברי הבאי
וגוזמה. נניח שאומנם התייחס צה״ל אל
המתנחלים במקל נועם, האם יש בכך
משום פוטש של הצבא נגד ממשלת רבץ?
זה לא פוטש, ולא ניסיון פוטש, ולא
פוטש זוטר. מר אבנרי רק רואה צל הרים
כהרים.
מרדני פרי, ש ,ירושלים
...גם עשרות אלפי הנערות, המבצעות
מדי שנה הפלות מלאכותיות, עוברות על
החוק ומערערות את סמכות הממשלה, ובכל
זאת לא כיניתם את התופעה בשם ״פוטש״.

׳ ״ יונח עזרתי, ראסון־לציון

? הנ חי ר-

לא? קגו ת 1

היות ולמירוץ החימוש אין גבול ואין
שיעור, ומחירי הנשק המתוחכמים מרקי־עים
׳שחקים ומוצצים את לשד העם
והמדינה, ברצוני להציע לרבי־המימשל
הישראלי וחכמיו, להפסיק לרוץ עם ״סלי
קניות״ לכל הרוחות, בבהלה של ״קנה
בכל מחיר פן תאחר.״
במקום זה יש להודות בפה מלא, ואף
להציג בפני עיתונאים, תיריסר פצצות-
אטום מכוונות כלפי בירות־ערב, בתוספת
הכרזה כי אם יתקפונו, נשתמש בהן. הרי
גם ארה״ב וברית־המועצות אינן מסתי

שקשת 1926

#שיטת הנקודות פועלת — מעתה
יחוייב כל בעל־רכב להתקין על חלון
רכבו מיתקן שייראה לו כמה נקודות
עוד נותרו לו עד שלילת הרישיון.
דני גספר, נאות אפקה
#1גנב מכוניות מגלה בראי המכונית
כי שמונה אופנועי מישטרה דולקים
אחריו.
שאול יחישלום, פתח־תיקווה
<• 8כיפות סרוגות, מייד אחרי
ההתנחלות בשומרון׳ הורגים את הזמן
במשיכת־חביל, עד שיפנו אותם.
גד גיסים, רמת-גן
י• יגאל אלון סופר דרך חלון המטוס
את מיספר שרי־הממשילה שבאו
לקבל את פניו בשובו מוושינגטון.

רוחמה בסרגליק,׳תל־אביב

שתי חוליות מתבלים בפתח־לאנד
דרך כוונת הפאנטום.
ישראל אלעד, בת־ים

ה שוטר חשבאת שר־המגישטרה
למחבל וערר אצלו חיפוש מ דו קדק
! 8אל ראש־הממשלה ל שעבר
גו לד ה מאיר, הגיעו
שמועות כי דאה, רעייתו של
דאש־הממשלה הנוכחי, יצחק
ההין, לועגת לה. בין השאר
נאמר לגולדה כי לאה היתד״ זו
שהחליטה לעקור לביתו של
שר־החוץ לשעבר, אכא אכן,
ברחוב בלפור בירושלים, במקום
למישכן ראש־הממשלה,
בשדרות בן־מיימוו, שם התגוררו
כל ראשי ממשלת־ישראל.
!גולדה ביקשה מאחד !מעובדי
לישבתה לשעבר, העובד עדיין
עם יצחק רבין, למסור לאשת
ראש הממשלה הנוכחי :״את
פישרק׳ה, ואסון לעם ישראל.״

יימת, אלא לנשים בכלל!״ רתחה
פרידמן.
8:נראה כי השפעתו של
מנהיג הליכוד, ח״ב: מנחם
בגין, אינה חזקה ביותר, א־

הגיב בורג :״לכל ישראלי הנוסע
באוטובוס מגיע צל״ש.״
ואמנם, מאז אותה נסיעה נראה
בורג כשהוא נוסע רק במוניות.

8דוגמה
טובה לשר־רד
חוץ וסגן ראש־הממשלה ׳יגאל
אלדן, אשר התנגד בלונדון
לחיפוש בכליו ועל ׳גופו, נתן
בשבוע שעבר שר המישטרה
והפנים שלמה הלד. הוא
הגיע למישרד־האוצר כדי ל היפגש
עם שר־האוצר, יהו״
שוע רבינוכיץ׳ בקשר עם
הקיצוצים בתקציב המישטרה.
כשניסה להיכנס, עצר אותו השוטר
המוצב על שער הבניין,
שלא הכירו, ושהשד בו כניד־אה
שהוא מחבל, וערך על
גופו ובתיקו חיפוש יסודי ביותר.
השר לא הזדהה בפני השוטר,
הניח לו לסיים את חיפושו,
והפטיר לאחר־מכן :״הוא
!ממלא את תפקידו כהלכה.״
8בפיקניק למען השלום
שנערך בשבת בגן־העצ׳מאות
בתל־אביב, נפחו, בין השאר,
ח״כ מרשה פרידמן (ר״צ)
וח״כ אליעזר רונן (!מ׳פ״ם).
לפני תחילת הנאומים ניגשה
פרידמן אל רונן והציעה לו:
״בוא נתנהג במו בכנסת. אני
אלד הביתה בלי לנאום, בתנאי
שגם אתה מבטיח ללכת עכשיו
הביתה.״ רונן דחה את ההצעה.
אולם רונן לא נאם — ׳מפני
שקיבל הוראה ממיפלגתו שלא
להשתתף.
8לאותה עצרת הגיע
ח״כ אליעזר רונן יחד עם אחד
מעובדי מישרד־הקליטה, עמוס
רולגיק. רולניק, שלא ידע להסביר
מה מעשיו שם, טען
בפני כל מי ששאל אותו :״אני
משמש בשבתות כנהג של ;ח״כ
רונן.״
׳ 8משודר־השלום יכי, יוזם
העצרת, הלד לתומו ברחוב,
כשבידיו — כרגיל — עותקים
של סיפרי־השירה שלו,
כאשד שמע לפתע את שמו.
כשהסתובב, ראה כי הקורא לו
אינו אלא אריאל שרון, ש הודיע
לו שהוא רוצה דווקא
לקנות את סיפרו, והוציא את
אחד העותקים מידו. יבי, ה־מתעב
את השקפותיו הפוליטיות
של אריק, סירב למכור
לו ׳את הספר ׳והמשיך בדרכו,
ואז הרגיש כי אריק תוחב ל כיסו
בכוח את מחיר הספד.
׳ 8המודעות של מי׳פעל
סכיני־הגילוח דיפלומט מראות
גבר, המגלה את אהבתו לארבע
נשים שונות, שאינן לגמרי
לבושות, בזו אחר זו. ה־
׳סיסמה היא :״כמה אתה יכולו״
כשראתה !מרשה פרידמן, הלו־
׳חמת לשי׳חר׳ור האשה, את המודעה,
בערה בה חמתה להש חית.
לדעתה, מציגה המודעה
את האשה רק כאובייקט מיני
של הגבר. היא כתבה מיכתב
ניזעם לחברה, אך בתשובה שקיבלה
הסבירו נציגי החברה
כי המודעה מוכיחה דווקא את
האהבה חרבה שהם רוחשים
למין הנשי .״לא לאשה מסו־העולם
הזה 1928

אנשים

י 11111X 1 1 1 } 11 מפיק הסרט אור מן ההפקר, בבי־
ן *• י י 1מויו של נסים דיין, מרים כוסית
במסיבה שנערכה אחרי הבכורה בבאר״שבע. אלקוב, ישראלי-
לשעבר שהפיק סרטים בהוליווד, ממייסדי בית־ציוני״אמריקח, חזר
לארץ שנתיים לפני מילחמת יום־כיפור, וזו הפקתו הראשונה כאן.

דו־־ח כץ

נקרא השבוע לבמה. היה זה בהצגת״הבכורה
של סרט״המחאה הישראלי על הצוער במצוקה,
אור מן ההפקר, שנערכה בבאר־שבע. ד״ר ישראל פץ, לשעבר
יו״ר חמוטד לביטוח לאומי ועורך הדו״ח על שיכבות המצוקה
שניגנז, למעשה, היה אורח־הכבוד. מנחה״הערב קרא לו לבמה, התבלבל
והודיע כי הוא מתכבד להזמין את ״דו״ח כץ.״ בהפטקה השקיף ישב ישראל כץ באולם־ההמתנה של הקולנוע״
על המוזמנים לסרט — רובם משיכבות המצוקה בארץ.

׳ 8ראש עיריית תל-אביב
שדמה (״צ׳יצ׳״) להט, הבטיח
עם בחירתו לאשתו זיווה,
כי שישה חודשים אחר״כד יקח
אותה לחופשה בת שבוע יימים
בקפריסין. לא !מכבר מלאו
שישה חודשים לכהונתו של
צ׳יצ׳ ,אך בקפריסין אי-אפשר
לבקר עתה. תחת זאת הוא לקח
את זיווה לחופשה בת שבוע
במלון רימונים בצפת. כשנש אל
מדוע לא נסע לארץ אהדה,
במקום לקפריסין, השיב :״אני
אומנם ראש־עיר, אבל ראש־עיר
עני.״
8חופשה מסוג אחר מעניק
מדי־שבת למישפחתו שר
המישפטים והדתות חיים
צדוק. השר, המתגורר משך
חמישה ימים בשבוע במלון

הוזלו דויד בירושלים, מגיע
הביתה ביום החמישי, ובשבת
הוא לוקח את כל המישפחה
לבלות במלון הילטון בתל־א-
ביב.
8״אין מזל לאמריקאים,״
׳נאנח השבוע !בצער ׳תת־אלוף
פנחס (״פינייה״) לחב, קצין-
האספקה הראשי של צה״ל,
עם התפטרותו של נשיא אד*
צות-הברית ריצ׳ארד ניני
פון ,״במקום נשיא רמאי הם
קיבלו נשיא -שקרן.״ כאשר
תמהו בני־שיחו מדוע הוא
סבור בי נשיאה החדש של
ארצות-הברית, ג׳ראלד פורד,
הוא שקרן, השיב פעייה כהסבר
לקביעתו הפסיכולוגית :״ההצהרה
הראשונה שלו עם מינויו
לנשיא היתד, כי זה היום
העצוב ביותר בחייו.״

פילו בקרב חסידי הסיפוח.
כשנפגש בגין עם ח״כ אבי
רחם יפה, מאנשי תנועת
ארץ־ישראל השלקמה, ניסה ל שכנע
אותו כי ׳״בהצבעה בעניין
סבסטיה, היה לנו ניצחון
הייסטורי. הפסדנו בהפרש של
ארבעה קולות בילבד.״ יפה
התרגז, השיב לבגין :״בעוד
ח׳מש־עשרה שנה יהיו לנו הרבה
!מאוד ניצחונות היסטוקטנה
ריים,
וארץ־ישראל
מאוד.״
׳ 8המלון היחידי בירושלים,
שאינו נותן הנחות לחב־רי־כנסת
ולאנשי ציפור וש הוא,
על־כן, המלון היקר ביותר
עבורם — הוא דווקא המלון
ההסתדרותי, מוריה. מסתבר
כי רק שלושה מקבלי
משכורות ממשלתיות יכולים
להרשות לעצמם להתאכסן ב־ומלון
זה: שר־ה׳מייסחר־והיזע־שייה,
חיים ברלב, הח״כ ואיש
קיבוץ גיבעת־׳חיים, י צוהמזכיר

כן־אהרון,
הצבאי של ראש הממשלה,
תת-אלוף אפריים
(״פרויקה״) פו ת •
8מי שהיה שר־הפנים,
הד״ר יוסף בורג, נסע בשבוע
שעבר, לראשונה מזה 25
שנה, באוטובוס, מאחר שמכונית
השרד שעמדה לרשותו,
נלקחה ממנו. אחרי הנסיעה

מני נ או ויגאל בשן

בילו בחייהם הרבה ביחד. אך לפני חצי שנה ילדו
נשותיהם — קרני של מני ומיקה של יגאל, בתו של איל״
ההון יעקב מרידוד — כל אחת בן. מאז לא הצליחו שני הזוגות לצאת לבלות יחד, מפני שמעולם
לא מצאו בייבי״סיטר באותו יום. השבוע נפתרה סוף-סוף בעיית השמרטף. יגאל ומני אירגנו באותו
יום את בני״משפחותיהם, כדי לשמור על הילדים, הם הלכו להופעה אמנותית של חבר משותף.

י 696

קורא יקר

—זזווזזז*

׳(המשך מעמוד )6
קניוק רק בכך שניסה לטעון כי זהו הצד
הבילבדי של עולם המציאות הישראלית,
אותו מתאר העולם הזה, יותר מכל עיתון
אחר בארץ מקדיש העולם הזה מקום לתיאור
עולמם של החלכאים והנדכאים• ,של
המקופחים והנירדפים, החיים בכפיפה אחת
לצד החברה הזוהרת. צירוף שתי הפנים
של תמונת המציאות הישראלית נושא׳
בעינינו, אלמנט של מחאה, גם מבלי שהדברים
יכתבו בצורה כזו.
הטיעון של יורם קניוק כי ״לולא
העזלם הזה לא הייתי יודע הרבה דברים.
אבל בגללו אני יודע דברים שאין
שום צורך לדעת.״ הייתי מחליף רק את
המילים ״צורך׳ ב״רוצה״ .הקביעה הפסקנית
של קניוק כי דברים, מסוג סיפורה
של פנינה י רוזנבלום ״אין צורך לדעת,״׳
היא קביעה סובייקטיבית, הנובעת אולי
מכך שאין הוא רוצה לדעת אותם, מפני
שהם שוברים את תמונת העולם שלו.
העולם הזה חלוק עם קניוק בנקודה זו.
לעניות־דעתנו, היוני לדעת גם דברים
שאין רוצים לדעתם.
קניוק מתמרמר על כך שסיפורה של
פנינה רוזנבלום בא, כביכול, על חשבון
״מאורעות תרבותיים חשובים, מיתוסים
של אמת.״ התעלמות מהעולם של ״מעוותי
פורמאייקה עשויים דבק ובדיחה,״ כלשונו
הציורית של קניוק, שהמיתוס שלו הוא
״עניין קליני של החברה״ והשתעשעות
בדימיון כאילו קיימים באמת בישראל מיתוסים
של אמת ומאורעות תרבותיים חשובים,
היא עיוות שאינו נופל מזה של
מעוותי הפורמאייקה.

דק האשמה אהת כלולה ברשימתו
של קניוק. שאיני מוכן להודות בה. זוהי
הטענה כי פוקה הירש הוא ״הגיבור
האמיתי של העיתון,״ וכי העולם הזה הוא
היוצר את המיתום של ״עולם מפוברק של
ניאון מסופח.״ קניוק, נדמה לי, נפל כאן
בפח של ״עובדות לא מדוייקות הפוגמות
במהימנות הדברים שהם אולי כן נכונים.״
באותה מידה של היגיון ניתן להאשים
את העולם הזה, כאשר הוא מפרסם
׳סיפורי פשע או וידויים של רוצחים ואגסים,
כי הוא יוצר ״מיתוס של פשיעה.״
בשעתו, בעת -שהעולם הזה היה העיתון
היחידי בישראל שטיפל, בצורה עיתונאית
חופשית ומתקדמת, בנושאי מין ועירום,
כוונו נגדנו חיצי הביקורת של כל
הפוריטאנים למיניהם, תוך האשמה ש העולם
הזה יוצר מיתוס של מין ואירו־טיקה.
עתה, כשגם דבר השבוע אינו מתבייש
עוד לכרסם תמונות עירום ומחקרי-
מין( ,שכבר התחילו קצת לשעמם אותנו),
אלה הם כבר ״דברים לא נפקים,״ כטענת
קניוק. אולי כאשר יחרוג גס דבר השבוע
מעבר לתיאור של מציאות ישראלית, חיובית
לכשעצמה, של פתיחת צרכניות, הישגי
המשק ההסתדרותי ובעיות הקליטה,
ניתן יהיה להעריך את משמעותו של ״עז־לם־הניאון
המסופח״ כחלק מפניה של ההברה
הישראלית, וכאחד מהסימפטומים
לתחלואיה.
בינתיים אני מעדיף את .״המיתוס של
פנינה רוזנבלום״ על פני ״המיתום של
זבולון המר,״ לו מוקדשת רשימה מקיפה
באותו גיליון של דבר השבוע, בו התפרסם
מאמרו הנדון של קניוק. המר מתואר שם
כ״בעל דמות של מנהיג טבעי,״ ש״גישתו
לארץ־ישראל וגבולותיה היא ביסודה הים־
טורית־ריגשית־דתית.״ יכולתי להשיב ל-
קניוק בדרכו ולטעון כי זבולון המר הוא
הגיבור האמיתי של העיתון בו הוא מפרסם
את מאמריו. אבל זה היה לא־מדוייק
בדיוק כמו הטענה שפוקה הירש הוא הגיבור
האמיתי של העולם הזה.
מילבד זאת, בניגוד לקניוק, שהכתבה
על פנינה רוזנבלום מפריעה לו ״לקחת
ברצינות״ את דברי העולם הזה על דו״ח
חורב, אין הכתבה על זבולון המר בדבר
השבוע, מפריעה לי לקחת את יורם קני
יוק, ואת כתיבתו הכנה והרגישה, ברצינות
שהם ראויים לה.
אבל זוהי כבר בעייה אישית.

העולם הזה 1928

ך• גע אחד — בעל המישרה הרמה ביותר בעולם, האיש המסוגל להביא חיים
( או מוות למאות מיליונים.

הבל כגלל אותה פריצה מיותרת. הבל כגלל מסמר קטן. אבסורד.

בעבור רגע — שום דבר. נופר ערוב, שמורק ככושת־פנים.

לפני פחות משנתיים — מנצח עטור־תהילה במערכת־בחירות דמוקרטית, בעל
הרוב הגדול ביותר שצבר אי־פעם מישהו בארץ חופשית.

היום — בזוי כעיני מעריציו מאתמול, מגורש בידי חסידיו השוטים.

1םאס *01,0111^ 1

- 810 כך חולפת תהילת העולם.

מאיגרא רמא רבירא עמיר,תא — מרום־־המערה עד רשאורי־תחתית.
טרגדיה מודרנית.

״א£ */14 אז ״141X0*1 1$
** רגדיח מודרנית באמת, בת אסכולת האבסורד. טרגדיה הגובלת בפארסה.
מחזה כה אבסורדי, עד כי שום מחזאי לא היה מעז להעלותו על הבמה, מחשש
פן לא יאמץ הקהל כי דבר כזה יבול לקרות אפילו בדימיון הפרוע של סופר מטורף.
קיסר ״העולם החופשי״ .מלך־המלכים של מחצית כדור״הארץ. האיש שמילה אחת
מפיו מחוללת הפיכה ביוון, מילחמה בקאמבודיה׳ הפסקת־אש בתעלת־סואץ, משבר כל כלי
באירופה. האיש המחזיק את אצבעו על הכפתור האדום של יום־הדין.

איש זה עומד להיבחר שנית. מובטח לו רוב כביר. מולו ניצב אדם
חלוש, שעשה את כל השגיאות האפשריות. אין הוא צריף לעשות דבר,
אינו חייב לנאום אף נאום אחד, לא להשתתף באסיפת־כחירות כלשהי.
הניצחון מונח בכיסו.

זהבי --
כמה בלשים־חובבים פורצים למטה־הבחירות של המיפלגה היריבה. לשם מה? אין
איש ייודע. המטרה — כל מטרה — יכלה להיות רק מגוחכת. המעשה כולו מצחיק
בחוסר־הרלוונטיות שלו לניצחון הצפוי.
הפורצים נתפסים. איש אינו שם לב לגילוי. הכל ׳נשטף בגלים האדירים של. ההישג
המוחץ. המושג ביום הבחירות .״׳ניכסון הוא האיש.״ ״עוד ארבע שנים.״ ״אחד מגדולי
הנשיאים שראתה רפובליקה גדולה זו מעודה.״
ואז, לפתע, בקע קטן, כמעט בלתי־נראה• הנשיא פוטר אותו במשיכת־כתפיו
ובמילת־גידוף עממית. אך הבקע מתרחב, לאט־לאט. הקירות מזדעזעים. עמוד אחד
מתמוטט, ויעוד אחד ועוד אחד. לאט־לאט קורם הבניין המפואר כולו׳ וקובר תחתיו את
היושב בו.

״)״1 44* 1401 4 0*001
י* צורה היא צורת האבסורד. אבל במהותו דומה המחזה יותר ליצירות הקלאסיות
( | של הבמה המערבית, מחזות האופי.

לא אלים אכזריים גזרו כלייה על ריצ׳ארד המדד, ולא גורל עיוור
דחף אותו אל אובדנו. את זרע חורבנו נשא האיש עימד מימי נעוריו.
זוחי דרמה גדולה שד אופי, בנוסח מחזהו של שקספיר על ריצ׳ארד
השלישי, מלך־ אנגליה.
״מוח מזהיר בנפש עכורה,״ אמר ברל כצנלסון על פינחס לבון. אין אדם התואם
הגדרה זו — לפחות בחצייה השני — יותר מדיצ׳ארד מילהוז ניכסון.
נפש עכורה, ללא תקנה. שום הישג, שום ניצחון, שום עלייה לפיסגה של עוצמה,
לא יכלו לתקן נפש פגומה זו.
בראשית צעדיו הפוליטיים קנה את עולמו במעשי־נבלה. עוד לפני שג׳ו מק־קארתי
הטיל את צילו הקודר על אמריקה והפך לשם־דבר במאה לשונות, עלה גיכסון
הצעיר על הגל העכור של רדיפת ״שמאלנים.״
כמה קורבנות חפים־מפשע הפיל? כמה חיים הרם? כמה אנשים יקרים אימלל ורדף ׳
עד מותם? כמה אישים שלח לאבדון חברתי, כמו אלג׳ר היס? כמה אלפים ממיטב
אנשי־הרוח טבעו במבול המזוהם, שהוא עזר לפתוח בפניו את הסכר? כמה היגרו,
גורשו, התאבדו?

כעבור כל אלה אין ריצ׳ארד ניבסון ראוי לרחמים, הנכמרים כליכנו
למראה אדם שחרב עליו עולמו,, .בנפול אויכיד אל תשמח!״ מצווה
עלינו המוסר של עמנו. השימחה־לאיד משפילה את כעליה, ולא נשפיל
את עצמנו למען ניכסון. אד למראה חורבנו, נזכור את החורבן שהביא
על הקורבנות שדרס בריצתו אל חשילטון.
נפש עכורה• קשה להעלות על הדעת מיזוג הרסני יותר של תכונות שליליות.
אנוכיות מוחלטת ורדיפת־בצע, עריצות זנקמנזת׳ גזענות חשוכה וחוסר מעצורים
מוסריים, שחיתות אישית ושחיתות ציבורית.
בצעדו הראשון אל כס סגן־הנשיא נתפס במעשה־שחיתות — קבלת כסף בניגוד
לחוק — והציל את עצמו בנאום מלודרמאתי שניגן על מיתרי־הלב של אגשים טובים
ותמימים. לשם כך ניצל את כלבו, צ׳קרם, כשם שניצל כל חייו כל דבר וכל איש
שניתן היה לנצלם. הוא הרים את הכלב מול מצלמות הטלוויזיה, נשבע שזוהי המתנה
היחידה שקיבל מימיו.

״! .צסס&ס

זסא

^ 11־ -אינני נוכל קרא כשיא הפרשה,

101111--־

תצלום מישפוזת ניכסון
ה 141חמך
משנת : 1917 האב פראנק,
1111.4111 #111
בעל תחנת־דלק ושותף. בדראגסטור, שלא הצליח
בחיים, האס האדוקה חנה, ריצ׳ארד בן ה־4
(מימין) ,והאחים דונאלד והארולד, שמת משחפת.

1 1 1 1ריצ׳ארד ניכסון בז ה־ 2י. בתצלום משנות
ילדותו, עם אחיו הארולד (בעל כובע־

המיצחייה) וד: אלד (בתוך הצמיג) גס אח נוסף, ארתור, מת בילדותו.
האם אמרה :״הרגשתי שריצ׳ארד חש הרגשת אשם על כי נשאר
בחיים, בעוד ששני אחיו ארתור והארולד מתו במחלת השחפת.״

ילדות

אחד מאותם פסול,ים.גדולים ..שמהם.מגדה אדם את.מהותו, ידומא תוך
כדי כך שהוא מכחיש אותה. שי והר כדיוקיימה׳שה׳יזזיל־ינדכוי׳.
זה לא היה סוד. העיתונאים, שראוהו מקרוב, תיעבו אותו לכל אורך דרכו. האידיאליסטים
הצעירים, שניסו לחסום את דרכו פעם אחרי פעם, הציגו את תמונתו ושאלו :
״האם היית קונה מכונית משומשת מאדם זה ד׳ הכינוי ״טריקי ריק״ — ריק התככן,
ריק הרמאי, ריק בעל הטריקים — דבק בו מזמן.

יך יכול היה איש כזה להגיע אל המישרה הרמה ביותר, במדינה המפותחת
ביותר בעולם? איך יכול היה להיבחר שנית ברוב עצום, כעבור ארבע שנים ז
מדוע הפסיד רק בשבר של אחוז ב־ ,1960 כאשר עמד מולו ארם בעל־ערך כמו
ג׳ון קנדי? מדוע עמד מולו ב־ 1968 פוליטיקאי שדוף ובינוני, יוברט האמפריי? מדוע
הוצג נגדו ב־ 1972 הססן בלתי־מוכשר, ג׳ורג׳ מק־גאברן?
האם יש בשיטה האמריקאית, או בשיטה הדמוקרטית בכלל, פגם יסודי, המטפח
אנשים בינוניים, המקדם נוכלים, החוסם דרכם של הטובים והדגולים?

מדוע מצטמצמת הכחידה דמישרה נעלה זו, פעם כן 00צ מיליון
נפש, לקומץ שד אנשים עלוכיס ץ מדוע היא פוסחת על רככות אנשים
כעלי יכולת ומעוף, רמה מוסרית ומעשית?

אין זו שאלה חדשה, ואין היא מיוחדת לארצות־הברית. לפני קרוב ל־ 3000 שנה
שאל אותה יותם בן־ירובעל, אחרי שבעלי־שכם המליכו עליהם את אבימלך, רוצח שבעים
אחיו, מנהיגם של ריקים ופוחזים.
״הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך. ויאמרו לזיית: מלכה עלינו. ויאמר להם הזיית :
החדלתי את דישני, אשר בי יכבדו אלוהים ואנשים, והלכתי לנוע על העצים ויאמרו כל
העצים אל האטד: לך אתה מלוך עלינו. ויאמר האטד אל העצים: אם באמת אתם מושחים
אותי למלך עליכם, בואו חסו בצילי, ואס אין, תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון״.
מרוע חוזרת האנושות, דור אחרי דור, להמליך עליה אנשים הדומים לאטד, שיח־קוצים
אשר אין לו לא פרי ולא צל, שאינו מסוגל אלא להישרף ולשרוף גדולים וטובים ממנו?

זוהי השאלה האקטואלית כדורנו, בארצות־הכרית ובישראל, כמו
כימי יותס ואכימלך.

ריצ׳ארד בשנת ,1930ב־ה
ח ד ^ 1ד
היותו בן , 17 עם חברתו
1 1111
לכיתה, אולה פלורנס וולש. ניכסון בנה חלק גדול
מתעמולתו הפוליטית על ילדותו הדלה, בניגוד
לעושרם הרב של בני מישפחת קנדי.

המאזן של. גיכסון חיובי לאין שיעור מזה של הארי טרומן, שהפתיע את העולם
•ב־כו״וד־ההחלטה שלי•

מוזרות דרכי הפוליטיקה.

אילו שאל מישהו לפני עשרים שנה מי מוכשר פחות מכל אדם לגשר
על פני התהום בין וושינגטון ומוסקבה, למצוא נתיבות אל סין האדומה, להפשיר
את המילחמה הקרה בעולם — היה מצביע על ניכסון באל המועמד הפחות סביר מכולם.
האיש שבנה את הקאריירה שלו על ניצול ציני של השינאה האנטי־קומוניסטית —
איך יכול היה להושיט יד ליורשיו של סטאלין? האיש שתרם כה הרבה לליבוי ההיסטריה,
שטרפה את דעת ארצות־הבדית בעיקבות המהפכה בסין — איך יכול היה לבוא
במחיצתו של מאו?
האם לא סימל הוא את הגישה שמצאה את ביטוייה, בראשית שנות ר,־50׳ ,בסיסמה
ס\£8 1״1־ 2 מוטב למות מאשר לקבל גוון קומוניסטי,

כשהכוונה היא להתקרבות כלשהי לגוש היריב?

ההכרח ההיסטורי מוצא לו אפיק עקלקל, כמו מי־הנחד החותרים
אל הים. ודווקא פוליטיקאי מאום, חסר כל עקרונות, המוכן להחניף
לדעתו המשתנה של הרום — כל דעת, כל רוכ — יכול להתגלות לעיתים
כמכשיר יעיל.
גל של שימחה הציף את ארצות־הברית, כאשר ירד השבוע מן הבמה. אולם
במוסקבה, בפקין ובקאהיד השתררו הדיכאון, האבל והחרדה.

האויבים משילשום העריכו את האיש יותר מחסידיו השוטים
מאתמול.

כאורה, נעדר כאן האיזון. האם אין ההישגים שקולים כנגד הפגמים, ואף עולים
/עליהם בהרבה בחשיבותם ההיסטורית?
הוא הרחיק את סכנת השואה העולמית. הוא הוציא את הצבא האמריקאי מן הבוץ
הוויאט־נאמי, שלתוכו נשלח בידי קנדי וג׳ונסון. הוא החזיר לזרועות אמריקה את

בבואו לבחור באנשים שינהלו את ענייניו, לחיים ולמוות — מדוע מעדיף הציבור
נוכלים ורמאים על פני אנשים בעלי עקרונות? מדוע הוא פוסל כמעט תמיד אנשים
ישרי־לב, הנשארים נאמנים לאידיאלים, קל וחומר כשהם מוכשרים, ועל אחת כמה
וכמה כשהם צודקים? מדוע הוא מעדיף אנשים אפורים, בינוניים, בלתי־מוכשרים, החוזרים
כתוכים על מליצות ריקות ומקובלות?
מדוע התגבש בכל הארצות טיפוס כמעט־אחיד של פוליטיקאי — פטפטן חסר־מחשבה
ורב־מלל, המוכן להחליף את דיעותיו עם בגדיו המלוכלכים, המסוגל לשקר
במצח נחושה וכמעט אינו מסוגל לדבר אמת, המתקיים בשטח־הפקר מוסרי שעל
גבול השחיתות, ועובר לא פעם את הגבול?
מדוע דומים החיים הפוליטיים לעיתים כה קרובות לביצה עכורה, שבה שוקע
הטוב והיפה, ואילו הזוהמה צפה על פניה?

מדוע שורצים הכסילים ככל הפרלמנטים, השאפתנים עלובי-הנפש
ככל הממשלות, העריצים הנוכלים כראש כל המישטרים?

זוהי קללה הרובצת על האנושות מאז התאגדו בני האדם הקדמון לשבט. ריצ׳ארד
ניכסון אינו אלא ביטוי בולט במיוחד של מארה זו.

״ש* א&אז ס 0£4שז 6£1״
וזרות דרכי ההיסטוריה.
מדוע בהר העם האמריקאי בנבל ובנוכל לנשיאו? שאלה נוקבת. ג

מדוע כחדה ההיסטוריה דווקא כאיש זה כדי לכצע כמה טן המיב־צעים
׳החיוביים והמשמעותיים כיותר של הדור? שאלה גוקכת
עוד יותר.
כי גם.זוה? עובדה:,״בזירה העולמית,היה ׳דיצ׳ארד ניכסון נשיא גדול
כאשד אמר, בנאוסיפרידתו, כי הוא מותיר אחריו ירושה של שלום׳— היתה

זאת אחת הפעמים הנדירות שבהן לא שיקו¥בדברו אל בני־עמו.

כחמש וחצי שנות כהונה, פעל יותר לטוכת האנושות, לטוכת העולם,
לטוכת שפיות-הדעת הבינלאומית, מאשר כמה וכמה מקודמיו.
•; איש אפסי זה תיקן רבות/מך. השגיאות דיוץ ת־האסון של דווייט אייזנהוארד ׳האלוף
עטוו^התך״ילה, ושר־החוץ הם ונוש 1ס^י.שלו, ג׳ון ׳*1סטר׳*דאלס, שהביא את הע}לם אל

עברי־פי־פחת.של מילחמת־העולט השל׳־שית והאחרונה. י
ה 1 1 1הנשיא ה־ 37 של ארצות־הברית, כפי שצ,ולם ברגע־השיא של

קנדי הזו.ד>י, המקסים, האינטלקטואלי, לא עשה -בשלוש ״שנות כהונה ^אף חלקיק \ 11111 1111 1ן חייו — מרב בחירתו לתקופת־כהונה שנייה. ייתכן שתצלום זה

ממה.שעשה ניבסון בפחות משש שנים•
צולם ביום בו נערכה הפריצה למישרדי ווטרגייט. מבלי שמישהו יחלום שזו תחיה נפילתו.

לא היה יכול

כ אן

זהו ניסיון לתאר כצורה דימיונית, מה היה קורה, אילו היתה
פרשת ווטרגייט מתחוללת בישראל, בתקופת ממשלת גולדה, למשל.
הרעיון לשתול מכשירי האזנה בישיבת שער המים בירושלים, שס מתכנסת מועצת
גדולי־התורה, ושם נמצאים מישרדי מטה הבחירות של אגודת־ישראל, לא היה אלא
הלק מתוכנית נרחבת, שנועדה להבטיח מחדש את בחירתה של גולדה מאיר כראש־הממשלה.
במיסגרת תוכנית זו הוטמנו מכשירי האונה בכל מטות הבחירות של כל
המיפלגות היריבות למיפלגת העבודה. אולט התקלה אירעה דווקא בישיבת שער המים.
הגורל העיוור זימן את סעדיה בריחי, השומר התימני של הישיבה, דווקא בשעה
2לפנות בוקר, בעת שהבחין כי דלת הישיבה פרוצה. הוא הזעיק מייד את המישטרה,
שעצרה בבנין חמישה אנשים, אשר עסקו בהחלפת הסוללות במכשירי ההאזנה הרגישים.
בפני השוטרים שעצרו אותם, הס הציגו את עצמם כשרברבים, שבאו לתקן את הצנרת.
שר־המישטרה שלימה הילל !מזעיק בשעת בוקר מוקדמת את מפכ״ל המישטרה
בטלפון :״השתגעתם? לעצור פועלים בשעת עבודתם. מחר תהיה שביתה כללית של
כל עובדי השירותים. לשחרר אותם מיד.״

* מסתבר כי שוטר טיפש בשם סימון אזולאי הספיק לחקור את
אחד העצורים שנעצרו כישיבת שער המים. כפנקם הרשימות שלו
הוא מוצא את מיספר הטלפון של אלי מזרחי, מנהל לישכתה של ראש־הממשלה.
הוא יוצא לחקור את אלי מזרחי ועוצר אותו לחקירה, עוד
לפני שמתקבלת ההוראה משר־המישטרה. למחרת פוטר השוטר.

* השוטר המפוטר שולח מכתב למערכות העיתונים, הוא מפרט בו מה אירע
בליל הפריצה בישיבת שער המים ואת הקשר שגילה בין ״השרברבים״ לבין לישכת
ראש־הממשלה. הוא מעלה חשד כי שירות בטחוני מסוייס פעל כאן בשליחות מטה
הבחירות של המערך. במערכות העתוניס נזרק מיכתבו של השוטר אזולאי לסל.
העולם הזה, מפרסם כתבה סנסציונית הנושאת את הכותרת :״שערוריית

שער־המים״ .בכתבה מופיעים גילויים מרעישים, מלווים בעדויות וצילומים, המוכיחים
כי ״השרברבים״ אינם אלא עובדי מדינה, חלקם עובדי ׳מעדנת הביטחון, וני התוכנית
להטמנת מכשירי ההאזנה ביישיבת שער המים תוכננה במישרדי מטה הבחירות של
המערך באישורם של שר־הביטחון פשה דיין ושר־האוצר פינחס יספיד, שהקציב את
הכספים הדרושים למיבצע. למתת הגילויים וההאשמות המפורשות לא באה כל תגובה
רשמית. אף עתון אינו מפרסם דבר על פירסומי העולם הזה. בתשובה לשאלה בנידון
משיבה ראש־הממשלה גולדה מאיר :״מעולם לא קראתי מה שנכתב בעתון זה ואין לי
כוונה לקרוא מה שכתוב בו גם עכשיו.״

הפוליטיסא

מס היבחרו לקונגרס בשנת ׳, 1947 הצטלם ריצ׳ארד עס ן אשתו פאט ובתו בת השנה טרישיה, בוושינגטון. למרות
שהשתייך לכת הקווייקריס הפאציפיסטית, התגייס במילחמה לחיל־הים והיה רב־חובל.
העולם הערבי, אשר דאלס, ברוב איוולתו הצדקנית, דחף אותו לזרועות הסובייטים.
הוא תיקן את שגיאות רוזבלט וטרומן בסין, ואת המישגים של חצי תריסר נשיאים
כלפי ברית־המועצות.
האם כל זה אינו שקול כנגד כסה פריצות, הדחה לעדויות־שקר, טבסיסי-מירמה,
קבלת שוחד, גניבות ממם־ההבנסה ושוד קופת המדינה לטובת רכושו הפרסי?

החיגיץ השיטחי אומר: כן. תכונה עמוקה מתר אומרת — לא.

אין גוף יכול לשגשג, כשבתוך קרביו מתפשט הסרטן. מעצמה כבירה אינה יכולה
ליהנות מהישגיה המדיניים, החובקים את כדור־הארץ, אם הריקבון פושט בריקמתה
המדינית והחברתית. הריקבון והשחיתות מוטטו אימפריות רבות יותר בתולדות האנושות
מאשר המילחמות.
מכל האימפריות הגדולות שידע העולם, הקהיליה האמריקאית היא, אולי, הפחות
מאוזנת בנפשה. היא מסוגלת להתפלש בביצה של ציניות, ללקות בהתקפות של
היסטריה. לרוץ אמוק באורגיה של אלימות.

אולם ככד כעס, עד כה, חזרה אדיה שסיות־הדעת. איזה כוח
כפתר עולה ממעמקי נפשה ומושיעה ברגע האחרון מנוס, כמו פלוגת
חיל־הפרשים המופיעה מתיר ענן האבק בסרטי המערב הפרוע, או חיליי
הנחיתה כסרט מילחמה.

הסיוט של ווטרגייט נמשך ונמשך. העם האמריקאי התבוסס בזוהמה, בסקרנות
כמעט־חולנית. שעות על גבי שעות ישבו מיליונים רתוקים מול מפשירי הטלוויזיה,
כאשר התהלוכה העגומה של ארליכמן והולדמן, מיטשל דדיו -עוברת על פני המסך.
נדמה היה שהם נהנים מחשיפת מערומיה של החבורה, שהם עצמם העלו אותה מעלה-
מעלה׳ ביודעם בסתר ליבם שזוהי כנופייה משוללת מוסר.
10$£8

א808

הרי שיירד המסך הסופי על המחזה, תישאר תעלומה אחת ללא פיתרון. היא
\ 4תעסיק סופרים ופסיכולוגים במשך שנים רבות.
מדוע, מדוע עשה זאת?
מדוע לא נטש את מעשי הנוכלות כששוב לא יכלו להביא לו כל תועלת? וכאשר
נתפס בקלקלתו, מדוע לא שרף את סרטי־ההקלטה, שגרמו לאבדנו? הרי לאיש כמוהו
בוודאי לא היתד, השמדת הראיות גורמת לנקיפת־מצפון !

מכל התשובות שהושמעו השבוע, נראית די כיותר זו שד שונא־ניכסון
ותיק, שקבע בפשטות: הוא מפסידן מדידה.

ואכן, הכישלונות רדפו אחרי איש מוזר זה במשך כל חייו, ולא פעם נראה כאילו
הוא יוצא מגידרו כדי לחלץ את הכישלון מזרועות הניצחון. בגלל פרשת־שחיתות
קטנה, כמעט איבד את המועמדות לתפקיד סגן־הנשיא. לאחר מכן הפסיד את הנשיאות
במאבק נגד קנדי׳ בגלל מישגה טאקטי, אחרי שכבר היה נראה שהוא עומד
לנצח. הוא הפסיד במערכת־ד,בחירות לתפקיד מושל קליפורניה, תוך השמעת גידופים
כלפי העיתונאים: ושקיעה באורגיה של רחמים־על־עצמו.
והנה, כאשר כבר הגיע אל פיסגת הפיסגות, כאשר בחירתו השנייה והאחרונה
היתד, מובטחת, כאשר הישגיו המדיניים קבעו לו מקום־כבוד בין הנשיאים המצטיינים
של ארצו — כאילו יצא במירדף אחרי הכישלון, עשה מישנה אחרי מישגה, והבטיח
לעצמו קבורת־חמור פוליטית.
מדוע?
האם פעל כאן יצר נסתר של הרס־עצמי? האם כוחות בלתי־מודעים, בנבכי נפשו,
שאפו אל האבדון?

האם שותל הטבע מנגנון של השמדה־עצמית בתוף נפש פגומה
כזאת, למען לא תובל להזיק יותר מדי ז

* חבר־הכנסת השביעית, אורי אכנרי, מגיש שאילתות לראש־הממשלה,
שר־־חכיטחון ושר־האוצר, כעקבות גילויי העולם הזה על
על פרשת שער המים. ראש״הממשלה משיכה בעבור שישה חודשים
ככנסת :״כתקן של מישרד ראש־הממשלה לא נכללו מעולם שרברבים.״
שר־הכיטחץ משיב על השאילתה שהוגשה לו :״א — .לא. כ — .לא.
ג — .אין לי מה להוסיף על מה שאמרתי כתשובה לסעיף א/״ שר־האוצר
אינו משיב כלל על השאילתה.
* 1תלונה מפורטת על הפרשה נמסרת ליועץ־המישפטי לממשלה. היא כוללת
עדויות של !מעורבים בפרשה, הטוענים במפורש כי תוכנית הטמנת !מכשירי ההאזנה
;תוכננה כידי ראשי הפימשל. בעבור חודשיים מפרסם היועץ־הממשלתי הודעה בה
נאדר :״המישטרה בדקה את פרטי התלונה ולא מצאה בד, בל עבירה על החוק או
חריגה מסמנות. אי לזאת החליטה המישטרה לסגור את התיק מחוסר ענין ציבורי.״
* השוטר אזולאו מועמד לדין על ״גילוי סודות המדינה שנודעו לו בתוקף
תפקידו כעובד מדינה.״ הוא מורשע בעבירה על תקנון שירות המדינה. במהלך מישפטו
מגלה השוטר אזולאי ני נודע לו שכמה יועצים בכירים של ראש־הממשלה, שר־הביטחון
ושר־האוצר עומדים מאחורי פרשת הפריצה לשער המים. אזולאי נידון לשנתיים מאסר.
ן* סיעות האופוזיציה בכנסת מבקשות הבהרות משרי הממשלה לגבי ההאשמות
של משה אדליכמן ויענקל הולצמן, יועציו של שר־האוצר, בפרשה. שר־האוצר מופיע
בראיון בטלוויזיה :״מעולם לא שמעתי את ד,־שם ארליכמן,״ הוא אומר ,״השם הולצסן
זכור לי מאיזה מקום, נדמה לי שהוא אחד התורמים הגדולים למגבית.״ כאשר מציג
בפניו המראיין תמונה בה נראה השר ספרר בלישכתו בהברת יועצו יענקל הולצמן,
מגיב ספיר :״יכול להיות שזה הולצפן בתמונה, אגל השני זה בטח לא אני.״

* סיעות האופוזיציה ככנסת תובעות מינוי ועדת חקירה לחקירת
האשמותיו של השוטר אזולאי. כדיון המדיני ככנסת טוענת ראש
הממשלה גולדה מאיר :״אני מזועזעת מההשמצות הפרועות המכוונות
להרפות את ידי הממשלה המושטות לשלום.״ שו״הכיטחון מודיע לכנסת
על מתיחות בגבול המצרי. כל ההצעות לסדר חיום כנושא שער המים
מוסרות. במקומן דנה הכנסת כגורל יהדות סוריה.
* ׳גילוי מרעיש נוסף: עובד מטה־הבחירות של המערך, שלא קיבל את התשלומים
המגיעים לו, מגלח כי כל פרטי תוכנית הטמנת מכשירי ההאזנה במישרדי המיפלגות
היריבות וכן הדיונים שהתקיימו בממשלה על טישטוש חלקם של שירותי הביטחון
בפרשה, הוקלטו על סרטי הקלטה. סיעות האופוזיציה תובעות לפרסם את תוכן ההקלטות.
שר־הביטחון מופיע בטלוויזיה ומוסר :״לא היו שוס הקלטות. אין רשס־קול בישיבות
הממשלה. יש רק פטיפון. אפילו אם היו הקלטות הן חסויות מטעמים ביטחוניס.
האוייב בשער.״ האופוזיציה מסכימה להסיר את ההצעות מסדר־היום.
נודע יכי מישרד־האוצר העניק לבנק אגודת־ישואל רישיון לפתיחת סניף

בנק נוסף. ללא כל קשר עם זה מפרסמים מנהיגי אנודת־ישראל כאותו שבוע בהודעה
לעתונות :״השרברבים הוזמנו לישיבת שער המיס על־ידי מועצת גדולי־התורה. בחקירה
הסתבר כי השומר סעדיה בריחי הוא עיוור וחרש. הוא נשלח לגיימלאות.״
* למרות ההכחשות נוטה דעת־הקהל בישראל יותר ויותר להאמין בגילויי פרשת
שער המים. במיכתבים לעיתונים טוענים אזרחים כי הממשלה מחפה על מעשה שחיתות
מובהק וכי על האחראים לכך לתת את הדין. חברים מסיעת המערך תובעים דיון
פנימי סגור במרכז חמיפלגה על הפרשה. כמה מהם מבטיחים לתמוך באופוזיציה כאשר
תוגש שוב הצעה לסדר־היום בנושא זה. יו״ר הקואליציה, משה ברעם, מזהיר כי הצבעה
כזאת תיפגע בשלימות חמיפלגה וכי כל הח״כיס חייבים במיישמעת סיעתית. בהצבעה
בכנסת תומכים כל אנשי המערך בהצעת להוריד את הנושא ׳מסדר היום.
*,למרות זאת, בעקבות לחץ דעודהקהל, מחליטה הממשלה למנות ועדת חקירה
ממלכתית לחקר הפרשה. כענור שישה חודשים !מפרסמת הוועדה את מימצאי דו״ח
הביניים שלה :״אנו מאמינים לגירסתו של שר-הבים חץ כי הורה לשרוף את סרטי
ההקלטה הנוגעים לפרשה כדי למנוע הצטברות חומר !מיותר במחסני הארכיון ...לא
מצאנו בל ׳סעיף המצניע על אחריות מ-גיסטריאלית של שדי הממשלה למעשיהם של
עובדי המדינה ...אגו נוטים להאמין לטענת שר-האוצר כי האחריות לפרשה מוטלת
על קצין המישטרד, שעצר את השרברבים בישיבת שער המיס• איננו רואים אפשרות
כי הוא יוכל להמשיך בתפקידו במיסגרת המישטרה.״
* תמורת הסכמת המערך לשינוי חלוקת עודפי הקולות בבחירות, הסכימה
מיפלגת האופוזיציה הראשית, שלא להזכיר את פרשת שער־המים במערכת הבחירות.
הבחיח־מ הסתיימו בניצחון המערך. גולדה נבחרה שוב כראש־ממשלה. שר־הביטחון הודיע
כי ״בהתחשב בנימוקי מצפון ודת,״ משוחררים כל התלמידים הרשומים בישיבת שער
המים משירות צבאי.

והגיזה
במדינה העם

מיליוןדולר מתגר.
לסם רוטברג ולו בוייאר
ההודעה הטלפונית האלמונית היתה
קצרה וסתמית :״תגדוק מדוע הוציאו
את ש מ עון הו רן מהנהלת, הבנק לפי־תוח״התעשייה׳.״
אולם
כל המקורב לצמרת חשילטון
הכלכלית בישראל יודע, כי הודעה כזו
דייה כדי להקפיץ כל עיתונאי־לענייני-
כלכלה הגון מכיסאו.
שמעון הורן הוא סגן-המנהל בחברה
ששמה ״משקיעי ישראל״ ,ולמעשה הוא
הרוח החיה בה. בשעתו שימש כנציג
רשות ההשקעות בארצות־הברית, בתוקף
תפקידו הכיר משקיעים אמריקאיים, והיה
הראשון בשורה ארוכה של פקידי
ממשלה שעברו לעבוד אצל המשקיעים
הפרטיים, עימם ניהלו קודם לכן משא
ומתן בשם המדינה.
הורן התיידד עם יושב-ראש מפעל ה בונדס
בארצות״הברית, ס אם רוטברג,
ושותפו-רעו, לו בוייאר. רוטברג ו-
בוייאר עשו את כספם בדרך הקשה,

סם רוטברג
כספי המדינה —
בעזרת עולם הפשע האמריקאי. רוטברג
היה שותפו של מאיר לצסקי בעיסקי
מלונות והימורים בלאס-ווגאס. בוייאר
נידון למאסר על הברחות זהב בסן״פרנ-
ציסקו. אחרי שתתעשרו, החלו עוסקים
בעיסקי מגביות והשקעה בישראל, הקימו
בתמיכת פינחס ספיר חברה בשם
״משקיעי ישראל״ ,שגייסה 35 מיליון
דולר להשקעות בארץ. לקבוצת בוייאר-
רוטברג יש רק * 7בחברה, אך הם מנח לים
אותה כאילו היתה נכס פרטי שלהם,
כיוון שספיר רצה ביקרם.
ממעלות לביקעת־היודן
הסוכנות היהודית קנתה לפני שבועות
אחדים מיפעל תעשייתי שפעל ב-
עיירת-העולים מעלות.
הסוכנות מעבירה את המיפעל להיאחזות
בביקעת הירדן, לאחר שנסגר ב-
עיקבות הטבח במעלות, לאחר שעובדיו
הערביים סירבו להמשיך לעבוד בו, ועובדים
יהודיים החלו נוטשים את מעלות.
נמסר
כי כמה מיפעלי-תעשייה אחרים
בעיירת-חעולים מעלות עומדים על סף
סגירה.

אולם נראה כי לאחרונה חל שפל ב-
עיסקיהם הפרטיים, כחלק מן השפל הכללי
באמריקה, והם נזקקו לעזרת מדינת
ישראל. אך איך עושים זאת בתקופה
שהעיתונות לוטשת עין לכל חריגה, וכאשר
זכר ״נתיבי נפט,״ ״אוטוקרס״ ו־
״איי״או־אס״ עודנו טרי ן
הלכו ראשי האוצר ועשו את המעשים
הבאים: חברת ״משקיעי ישראל״ החזיקה
נ 20*-ממניות ההצבעה ב״בנק לפיתוח
התעשייה״ ,באמצעות מניות שערכן
הנקוב הוא כ 4.3-מיליון דולר.
ערך מניות אלו ירד במשך הזמן עד
כדי המחצית, לפחות.
לפני כשנה מכרו ״משקיעי ישראל״ לממשלת
ישראל את מחצית המניות הללו,
במחיר הגבוה בהרבה ממחיר השוק.
למעשה, הם מכרו מניות שערך-
השוק שלהן חיה 770 אלף דולר במחיר
של 1.1מיליון דולר.
מכירה זו אינה חוקית כיוון, שלא
קיבלה את האישורים־כחוק של הממשלה.
אגב, מייד לאחר״מכן התברר כי
לא ניתן לעשות עיסקה זו, כיוון שתקנון
״הבנק לפיתוח התעשייה״ קובע, שאסור
שבידי ממשלת ישראל יהיו יותר מ26*-
ממניות ההצבעה בבנק. ממשלת ישראל
נזקקה לשנה שלמה כימעט, עד שמצאה
גורמים אחרים שהסכימו לקנות ממנה
את המניות במחיר הגבוה מערכן ה אמיתי.
עם המכירה קטן במחצית מיס-
פר המנהלים בבנק מטעם ״משקיעי ישראל״.,ושמעון
הורן חדל להיות מנהל.
במשך כשנה, עד שנכנס במקום בוייאר.
לקחו רוטברג ובוייאר את מיליון ה דולר
שקיבלה ״משקיעי ישראל״ מממשלת
ישראל, והשקיעו אותו בחברה
החדשה שיזם פינחס ספיר ,״החברה הבינלאומית
לפיתוח״ (החברה לישראל
ב׳) .רוטברג אף התמנה כאחד מחמישה
מנהליה של החברה החדשה. לולא קנתה
ממשלת ישראל מ״משקיעי ישראל״
את מחצית חלקם ב״בנק לפיתוח התעשייה״
,לא היה להם הכסף להשקיע בחברה
הבינלאומית.
.הבינלאומית הוקמה ביוזמת ספיר,
כדי לעודד השקעות בתעשייה. היא קיבלה
פטור ממיסים למשך 30 שנה !
המעשה הראשון שעשתה החברה ה בינלאומית
היה קניית * 50 מחברת בניה
בשם ״בר״ ,בסכום של מיליון דולר. מי
הם בעלי חברת ״בר״ ז בוייאר ורוטברג,
באופן פרטי !
מכאן שבוייאר ורוטברג, כמנהלי ״ה חברה
הבינלאומית״ ,גרמו לכך שהיא
תקנה בכספי עשרות משקיעים זרים
תמימים, חלק בחברה פרטית שלהם.
חברת ״בר״ כולה אינה שווה, למעשה,
אפילו עשרה אחוזים מן הסכום
ששולם עבור מחצית מניותיה.

זוהי חברה שהוקמה כדי להעביר כספים
ממדינת־ישראל לבוייאר ורוטברג,
אישית. מייד עם חיווסדה קיבלה החברה
ממינהל מקרקעי ישראל 44 דונם
בלב קריית-אונו, במחיר המגוחך של 128
אלף לירות לדונם .״בר״ בנתה על השטחים
166 קוטג׳ים, מכרה אותם מראש
במחיר של 135 אלף לירות ה -
אחד ! ״בר״ היתה רק מתווכת ב-
עיסקה זו. שכן הבנייה נעשתה על-ידי
חברת ״מינמטל״ ׳,המכירה נעשתה על-
ידי ״שיכון ופיתוח״ הממשלתית, שקנתה
מראש את כל הקוטג׳ים .״בר״ הרוויחה,
איפוא, בלי להשקיע פרוטה, לפחות
35 אלף לירות לכל קוטג׳ ,או 6.3מיליון
לירות לפחות בסך־הכל.
היא לא השקיעה דבר, כיוון ש״שיכון
ופיתוח״ מימנה ל״מינמנטל״ את כל הבנייה.
עתה,
באמצעות עיסקה מסובכת ביותר,
גרפו בוייאר־רוטברג שוב, מיליון

לו כוייאר
— לכיס הפרטי!
דולר נוספים, ממכירת מחצית מניות
״בר״ ל״חברה הבינלאומית״ .וכל זאת —
תודות לנדיבות ליבה של ממשלת ישראל,
ששילמה תמורת מניות ״משקיעי
ישראל״ מחיר גבוה בארבע־מאות אלף
דולר ממחיר השוק.
נא לשים לב: העיסקה לא הובאה
לאישור ועדת השרים הכלכליים או ועדת
הכספים. העיסקה לא דווחה כלל
לרשות ניירות״הערך, או לבורסת המניות.
הכל נעשה במחשכים, כגנבים בלילה,
בשיטות להן רגילים היו רוטברג
ובוייאר בימים־עברו.

על מנשייה
עיריית תל-אביב החלה במילחמה נגד
ראש מינהל-מקרקעי-ישראל, אלוף מאיר
זורע, כדי להחזיר לידיה את שיטחי
מנשייה.
בשעתו מסרה עיריית תל-אביב של
.רבינוביץ׳ את שטח מנשייה לידי המינהל,
כדי שיפנה את המתגוררים בו. המינחל
הצליח לפנות את התושבים בסכום של
40 מיליון לירות, ומצא עצמו ארחז
ביותר מאלף דונם היקרים ביותר בארץ,
תמורת 40 מיליון לירות. השטחים
שווים כיום לפחות ביליון לירות.
יושב״הראש מחדש של חברת ״אחוזות
חוף״ ,האמורה לפתח את השטח,
עורך־הדין אברהם נאמן, פתח במסע
להחזרת הקרקע לעירייה. הוא הסתייע

בחלוקת כמה מיגרשים על־ידי המינהל

לפרוטקציוניסטים כמו גרשום רוזוב
ומרק מושביץ, שקיבלו, כל אחד מ

כמה דונמים יקרים בסכום של
350 אלף לירות הדונם.
תוקפנותו של יושב״הראש החדש של
החברה המשותפת לעירייה ולמינהל לא
מצאה חן בעיני זורע, שתבע להיות יו־שב-ראש
החברה. נאמן היה מוכן להתפטר,
אבל רק בתנאי שצ׳יצ׳ ,ראש־ח-
עירייה יחליף אותו.
מפני כבודו של צ׳יצ׳ הסכים זורע ליותר,
ועתה התמנה צ׳יצ׳ כיושב-ראש,
ונאמן יהיה ממלא״מקומו. עתה מתכונן
נאמן לצאת שוב למערכה, ולגרום להחזרת
הקרקעות לבעלות העירייה.

הפריץ לא מח

ביפסוך ה 7ך —
אף הפריץ
7א מת
״מי יודע מה יכול לקרות תוך שנה?
אולי ימות הפריץ׳ אולי ימות הסום, אולי
אמות אני!״ כך ניחם היהודי את אשתו,
אחרי שהפריץ איים עליו להרגו. אם לא
ילמד את סוסו קרוא וכתוב תוך שנה.
בדיחה יהודית זו הנחתה את לוי אשכול,
שהיה מומחה גדול לבדיחות יהודיות,
כאשר קבע אחרי מילחמת ששת
הימים את המדיניות הנוכחית של הממשלה.
ישראל החזיקה בכל השטחים שכבשה.
אמנם הופעל עליה לחץ להחזירם, אולם
בינתיים עובר הזמן. במשך הזמן, הכל
יכול לקרות. בצורה זו או אחרת ייעלם ^
הלחץ במרוצת הימים, והשטחים יישארו
בידי ישראל.
למראית עין, הוכיחה מדיניות זו את ־׳
עצמה. ויליאם רוג׳רס, שר־החוץ האמריקאי
שתבע את החזרת השטחים ,״מת.״
הוא סולק על־ידי ניכסון. גונאר יארינג,
מתווך האו״ם ,״מת ״.הוא התייאש והס תלק•
הלחץ על ישראל פחת ונעלם לגמרי
— עד שפתחו הערבים במילחמת יום-
הכיפורים.
א* 1*-אלוהים. אחרי מילחמה זו,
התחדש הלחץ בעוצמה של מכבש. הנרי
קיסינג׳ר הכתיב נסיגה בדרום ובצפון| .
מאחוריו עמד ריצ׳ארד ניכסון, שהחליט
להחזיר את אמריקה למרחב־הנפט הערבי.
השבוע היה נדמה שחוכמתו של לוי
אשכול הוכיחה את עצמה שוב. הפריץ
מת. ריצ׳ארד ניכסון סולק מתפקידו,
בדיוק ברגע שבו התכונן לכפות על יש ראל
את הנסיגה הראשונה מן הגדה המערבית.
לשוחרי־סיפוח
דתיים יכול היה הדבר
להיראות כהתערבות של אצבע-אלוהים.
זה מכבר טענו כמה גורמים בצמרת המדינית
של ישראל שכדאי לפעול
בצינעה נגד ניכסון בארצות־הברית, לעזור ן
לסנטור ג׳קסון ולחבריו להפילו — למרות
שיצחק ירבץ היה אחד הפעילים המר כזיים
למען בחירתו מחדש ב־.1972
עכשיו נפל ניכסון מעצמו, בלי עזרה.
הסוס לא מת. אך נדמה שהבדיחה
היהודית אינה מוכיחה את עצמה הפעם.
ניכסון הלך׳ אך קיסינג׳ר נשאר. ויחד
עימו גם מדיניותו.
אמנם, ייתכן כי הנשיא החדש, ג׳ראלד
פורד, יחליף ברבות הימים את קיסינג׳ר,
בניגוד להבטחתו מהשבוע. הבטחות כאלה
הן שיגרתיות במיקרה כזה, והחילופין אפשריים
כעבור זמן, אחרי שהנשיא החדש
יתבסס ויקבל ביטחון עצמי.
אולם בינתיים מעוניין פורד להוכיח
כי הוא מסוגל להמשיך במדיניות הדינאמית
של ניכסון, ולהשיג הישגים כמוהו.
במשבר הנשיאות התגבש קיסינג׳ר
כאיש החזק ביותר בוושינגטון. השבוע
מילא תפקיד־מפתח במהלכים לשיכנוע
ניכסון להתפטר. ברגע זה הפך לדיקטטור
של מדיניות־החוץ האמריקאית.
הפריץ לא מת. הסום לא מת. היהודי
חי וקיים. והלחץ למען הסדר במרחב
יימשך במלוא התנופה.

מ דיניו ת
מה רוצה רביו>•

שתי הצהרות של
ראש־הממשלה הצטרפו
למסקנה שהמילחמה
היא בלתי־גמכעת
לאן הולך יצחק רבץ?
ראש-הממשלה ידוע כאדם המסוגל לנתח
אפשרויות, להסיק מסקנות סבירות. השבוע
יצר סביבו אווירה של תעלומה.
הוא עלה לרמת־הגולן, כחלק מן התכונה
הממשלתית, שנועדה להפגין עי-
רנות צבאית־מדינית, כדי להרתיע את
הסורים מפני הרפתקה צבאית. לבין וחבריו
סברו שהסורים עלולים לפתוח בהתקפה,
אם יעלה על דעתם שישראל אינה
מוכנה, שצה״ל לא התאושש מן־ המיל-
חמה, או שברא־ש המדינה עומדת ממשלה
חלשה.
העולם הזה 1928

אתה רו צהלה רווי ח מי ליזני ם
אגורה

אחת? ־

פנה

מבלילהש קי ע

ל אוצר ־

ץ} י לא זוכר את ויליאט שטרן ה/גדול
ן כן, זה מפאן־לון. המיליונר האדיר.
זה שהבנקים והאוצר אמרו עליו
שהוא יציב בבזלת, ואפשר לתת לו הכל.
ונתנו לו אשראים ומלונות והקלות והלוואות,
ומד,־לא, והוא פשט רגל.

משלפ-המיסים יכסה את הנזקים.

מי לא זוכר את בדגי קורנפלד הגדול ו
כן, זה מאיי־או־אס, המיליארדר האדיר, שהקים
אי׳מפריה עולמית, וכאשר בא לישראל
והסכים לחפש כאן נפט נתנו לו את
!כל סיני בחינם. רק שיעשה טובה ויחפש.
׳מרדכי פרידמן !מנתיבי נפט עבד למענו.
ממשלת ישראל ׳מימנה אותו. וכדי שישקע
כאן כסף פחיפושי־נפט, נתנו לו אישור
להוציא כספים מישראל לקרנות אייזאו־ן
אס. קורנפלד לא התחיל אף בקידוח אחד.,
אבל הספיק להוציא 40 מיליון דולר ׳מישראלים,
והם הפסידו את הכסף. המדינה

הפסידה את המטבע הזר, שכן קודנפלד
הגדול התמוטט.

הפרקליט

עורך־הדין חיים
הרצוג הוא פרקליט
מבוקש ביותר טל־ידי משקיעי־חוץ,
המחפשים אדם בעל קשרים במדינה.

ישראל שידמה את הנזקים כסיני.

דומה
כי ראשי האוצר אינם לומדיפ את5
הלקח מכל הפרשיות הללו ודומותיהן. באשר
מגיע ארצה טיפוס כלשהו הטוען ש היא
מיליארדר, והוא מוכן להשקיע כספים
— אבל לא כספים שלו — חייבת להידלק
נודה אדומה באוצר.
מנ׳כ״ל כור, מאיר עמית; ,טבע ׳את ה-
אימדה כי לישראל יש משקיעים זרים
רבים בשיטת או־פי־אם: ראשי התי־ב׳ות
של ץ6ת? 605165 (*10־ ,01:1101 הכסף
של הזולת.

יהודי המעורה כקהילה היהודית
כאנגליה. כאשר קיכל הלז ממנד
שלת־ישראד את המיכתכ המאשר
כי יש לו זיכיונות לחיפושי-נפט,
ה־ומוכר
את מתרוצץ החל

כשוקן

כדי חלקים זיכיונות, או
גייס א ת מיליון הלירות האנגליות
שצייד היה להכניס, כתנאי מוקדם
לקכלת הזיכיון:

כימים אדה שוב נכנס האוצר.
כתחום הנפנו, להרפתקות הזועקות
לשמיים כי הן פועלות כשיטת
האו-פי-אם.

איזורי-הגפט
ה טו בי ם ביותר
יי 1פני חודשיים־שלושח הגיעו אד/
,צה שני אישים כבודים, המייצגים הכי
רה אמריקאית־בריטית בשם ליטווין, זוהי
חברה שעיקר עיסוקה בהקמת בתי־זיקוק
ומיתקני־קדיחה. לקבוצת ליטווין חברה ה-
קדוייה גלובל אוברסיז ליטווין, העוסקת
׳גם בחיפוש י־נפט.
באמצעות פרקליטם הישראלי, חיים הר-
צ׳וג, נכנסו הנציגים ל׳משא״ומתן עם ה*;
ממונה על הנפט במישרדי־הממשלה, רון
הנריק, ועם מנהל תברת־הנפט הממשלתית
חנ״ה (חיפושי נפט — השקעות) ,אלי קליד.
נציגי הממשלה שמעו כי החבדה הזרה׳
הקציבה מיליון לירות שטרלינג לחיפושי־נפט
בישראל. אך יתנו לה את הזכיונוח;
וכבר יוצא הכסף והקידוחים יתחילו.
שמעו הנריק ׳וקלי׳ר את הסכום ה 1קוב|
בדקו ומצאו כי חברת ליטווין אכן ידועה:
בתחום בתי־הזיקוק, וראו הזדמנות נאותה)
להוכיח לממשלה כי הנה הם מסוגלים ל-׳
גייס כסף להשקעות בישראל. הלכו ונתנר
לליטווין מיכתב הקובע כי תוקם מיסגרת
ישראלית, בה תהיה ליטווין שותפת ב־
60 תמורת מיליון הלירות שטרלינג
שלה, ויתד האחוזים יתחלקו בין חברת
חנ״ה 150/וחברת לפידות הממשלתית

עניות סור העונה

זוהי מפת זיכיונות־הנפט של ישראל. הזיכיונות,
הצבועים בשחור, שישה במיספר,
נמסרו על־ידי הממשלה׳ לחברת ליטוין. אלה הם הזיכיונות באזורים המבטיחים ביותר
של ישראל, וכוללים את הזיכיון באיזור חלץ, בו שואבים נפט מזה עשר שנים. האיזוריס
במפה הם, לפי המיספריס )1(* :נהריה )2( ,עכו )3( ,חיפה )4( ,שפר־עם )5( ,קיסריה,
( )6נתניה )7( ,הרצליה־שפיים )8( ,תל־אביב )9( ,פלמחים )10( ,אשדוד )11( ,אשקלון,
( )12 חלץ )13( ,אשקלון ב )14( /גת )15( ,שדרות )16( ,אופקים )17( ,חלוצה,
דימונה )23( ,גורים.
ערד)22( ,

להב,
רביבים)19( ,

לבל

דבר זה התאפשר, בגלל השלומיאליות
המחרידה של הנדיק וקליר, שלא דרשו כי
הכסף המובטח אבן יוכנס לחשביון־בנק
׳סגור, אלא הסתפקו בהבטחות בעלמא כי
הוא קיים.
לחברת ליטווין יש כסף — אבל נראה
שאין לה חשק להשקיע אותו בעסק זה.
כאשר נודע בישראל כי עכשיו מתרוצ צים
עם הזכיונות ומנסים לממשם, קמה
סערת־רוחות.
בינתיים גם מונה ׳מימונה חדש לכל יחי־פושי־הנפט
בארץ, הלא הוא ישראל ליאור,
מי שהיה שלישה הצבאי של גולדה מאיר.
ליאור ודינשטיין, שחזר ארצה ממסע ארוך
בחו״ל, הורו להקפיא מייד את העיסקה.

דוו ־ עו

ווגה הממשלתי, ולא קרה שום דבר.
שום חוזה מחייב לא גחתם בין ליטווין ל לפיתת
וחנ״ה. תחת זאת החלו. שמועות
משונות מגיעות ארצה — ׳כה משונות עד
שנציגי הממשלה החלו בודקים את מהות
העיסקה ואת אופי מציעיה באנגליה.

הם גם הורו לחקור כיצד נעשתה
ככלל עיסקה תמוהה מעין זו.

הממשלה גם הודיעה כי הקידוחים יתחילו
תוך שלושדדארבעה חודשים, כלומר
עד סוף אוגוסט.
הנ׳ריק הודיע על ההישגים בגאווה רבה.
היתד, זו הפעם הראשונה שהממונים על
הנפט ב׳מישרד הפיתוח השיגו השקעות
זרות לחיפושי-נפט. אותה שעה היה ה־יו/גץ
לממשלה בנושאי הנפט, ד״ר צבי
דינשטיין, בחו״ל, וההסדר נעשה בילעדיו.
המיכתכ מאשר ד״ליטווין״ זיכ־ מנכ״ל לפידות, מרדכי חן, אף שעיקם את
יונות-חיפושים כשישה האיזורים ׳חוטמו ׳נוכח מסירת הזיכיונות הטובים בהטוכים
כארץ: כל רצועת החו! י יותר לזרים, שתק נוכח הניפנוף במיליון
מקיכוץ שפיים כצפון ועד אשדי
הלירות האנגליות שאו־טו־טו תזרומנה.
וחלץ כדרום.
עברו כשלושה חודשים ממיכתב־ההב־

^ תוצאות היו מאלפות. מסתכר
\ ן כי אחד משני היזמים הזריזים
שכאו ארצה כשם ״ליטווין״ הוא

אמר ליאור להעולם הזה :״אנו בוחנים
את העיסקה בזהירות ׳רבה. היא לא בשלה
מספיק, ואנו בודקים אותה היטב.״ אלי
קליד, הגם שאישר כי היזמים החלו מניסים
רק עכשיו לגייס את הכסף, טען שאם ירצו,
יוכלו לתת את הכסף מאמצעיהם־שלהם.
על־כל־פנים, אמר: קליד, לא ירשו להם
למכור חלקים ומן הזיכיונות לאחרים, ללא
אישור ׳ממשלתי ישראלי.
נציגם של האנגלים, עורך־הדין מיכאל
פוקס ממישרד הר׳צו׳ג, טען כי אי׳נו מוסמך
לומר דבר בעניין.

הפגנת־ה נוכחות מצד ראש־הממשלה| למסקנה אכזרית.
קבע ראש־הממשלה .:סוריה היא עכי
היתר״ על כן׳ הגיונית. אולם בהגיעי ל-
שיו: מעצמה צבאית. עיראק תצטרף אליה
רמה! ,נעלם היגיון זה.
מסקנה אכזרית. כי באותו יום השי /במיקרה של מילחמה, ואולי גם ירדן. המיע
רביו שתי הצהרות, שהצטרפו יחד! עוצמה המשולבת של שלוש המדינות

ה״מיזרחיות״ עולה כעת על זו של מצריים,
כך שבפעם הראשונה ירדה מצריים
לדרגת הסכנה השנייה. החזית המיז־רחית,
המקורבת למרכזי־האוכלוסייה של
ישראל, מסוכנת עתה חרבה יותר.

מייד לאחר מכן קבע הבין קביעה
שנייה: הגולן הוא ״חלק ממדינת־ישראל,״
והוא יישאר כזה. מכיוון שסוריה לא תש לים
עם כך, צפוייק מילחמה.
(המשך בעמוד ) 16

העולם הזה 1928

שלומיאליות
מ חרידה

מ ה קורה
כאשר המוח
שדמ די 1ה
שד מ ה ואח!
כשית 1ק
ח ״כ פרידמן כעצרת השלום
״אם זה לא יקום —
במרכז גן־העצמאות בתל־אביב, חשופים
לקרני השמש הלוהטת, כדי להשתתף בעצרת
שנקראה על־ידי אדם אחד: המשורר
יבי.
היתה זאת הפעם השלישית בחודשים
האחרונים שבה הצליח המשורר המשופם
לכנס יחד אנשי מיפלגת־העבודה ומפ״ם,
ר״ץ ומרי, שינוי ומוקד, בפעולה פוליטית
משותפת. שום גורם אחר בארץ לא הצליח
בכך.

במדינה
(המשך מעמוד )15
דלת ;עולה. קשה להבין מה התכוון
רבין להשיג בצרפו יחד שתי הכרזות
אלה׳ .
מי שרוצה למנוע בעד סוריה ומות־בריתה
לפתוח במילחמה הרסנית חדשה,
מוכרח להשאיר לסורים תיקווה כלשהי
לקבל בחזרה את הגולן, או לפחות חלק
ממנו, ביום מן הימים. מי שקובע שהגולן
לא יוחזר לעולם, גם לא בדור הבא, גם
לא תמורת שלום מלא ואמין, גם לא בחלקו
— נועל את דלודהשלום אף בפני
הסודי המתון ביותר.
אילו רצתה ממשלת־ישראל לגרות את
הסורים לפתוח בהתקפה. כדי לאפשר ל־צה״ל
להנחית מכה מונעת׳ יכול היה
להיות היגיון כלשהו בהצהרות אלה, לפחות
למראית עין. אולם גם זה אינו
סביר. ודאי לחלוטין שבמיקרה של הצלחת
צה״ל בשדה, תגיב ברית־המועצות
מייד באיום צבאי קיצוני, מאחר שסוריה
היא הבסיס האחרון שנותר לה במרחב.
במיקרה כזה צפוי משבר עולמי חמור.
ובעיקבותיו יבוא לחץ מוגבר על ישראל
להתפשר עם סוריה.
אם כן, מה רצה רבץ י גם למקורביו
לא היתד. תשובה על כך•

מו ס דו ת
ברוח, המיס
חוזרים הביתה
העופות ש? האלוף
הרככי מצמרפים אל
קן הגיצים
צירוף־המיקרים נשמע כבדיחה עליזה.
הממשלה הכריזה מראש על קיום תר-
גיל־עיוס כללי באמצעות הרדיו ובעיתונות.
האזהרה נועדה, בגלוי, למנוע את
הישנותה של פרשה שאירעה לפני שנים,
ושנכנסה להיסטוריה בשם ״ברווזי-מים.״
בגלל תקלה בשרשרת הפיקוד, פתח אז
קול ישראל בתרגיל של גיום־כללי, על־ידי
שידור שמות־הצופן של היחידות. בין
כל השמות הססגוניים. נחרת השם ״בר*
ווזי-מים״ במיוחד בתודעה והוא שהעניק
למאורע את השם שנשמר בזיכרון.
כשהחל אז השידור, פרצה בהלה. הכל
היו משוכנעים שפרצה מילחמה. במליאת
הכנסת. שדיוניה היו באותה שעה בעיצומם.
מיהר מנחם בגין לעלות על הדוכן,
לברך את גיבורי צה״ל היוצאים
למילחמה. לא היה לו מושג על איזו מיל-
חמה מדובר, נגד מי ובגלל מה•
כשהתפוצץ הבאלון. רבה המבוכה. שיר-
הביטחון דויד בדגוריון מינה ועדת־חקי-
רה, בראשות יעקוב-שימשון שפירא. התוצאה:
שני קצינים הודחו. אחד מהשניים:
ראש אמ״ן, האלוף יהושפט (״פטי״) הרכבי.
מורהו
של ה;1י. השבוע חזר הרכבי
לחדשות הממלכתיות. הוא מונה ליועץ
שר־הביטחון, שימעון פרם, לתיכנון
איסטראטגי לטווח ארוך. מייד נפוצה
ההלצה שהיא יעץ לפרס לערוך את התרגיל
החדש, להפריח שוב את ברווזי-
המים.

אשרוכ קורא שירי ויטמן
— הכל אבוד !״
אולם מעבר להלצות, היה למינוי מש מעות
רבה. הרכבי הוא המטיף הראשי
לדיעה שאין כל אפ-שרות להשיג שלום
אמיתי בין ישראל והעולם הערבי, בגלל
אופיים ה״אנטי־שמי״ של הערבים. כל
חוגי הסיפוח בארץ רגילים להסתמו עליו.
המינוי מצביע על הכיוון שבו מתקדם
שר-הביטחון החדש.
אולם פרם והרכבי עסקו השבוע במיב־צע
רציני עוד יותר.
כל כלי-התקשורת בארץ הכתירו כתרים
למוסד חדש, שקם בחסותו של פרס ובהנהלתו
של הרכבי. זהו ״המכון לעיונים
איסטראטגיים,״ שמטרתו המוצהרת היא
להשפיע על מדיניות הממשלה.
להשפיע באיזה כיוון? הדבר הובהר
כבר על־ידי האירוע הראשון של המכון.
במרכזו עמד אורח מאמריקה, הוגה־הדי־עות
היהודי-הנרמני־האמריקאי האנס מור־גנטאו,
שהוא נץ מדופלם גם לגבי אר־צות־הברית
וגם לגבי ישראל. הפרופסור
הקשיש, שהיה מורהו של הנרי קיסינג׳ר,
ידוע כשונאו המשובע מאז שזה עלה
לגדולה. השבוע ניבא שמדיניות־השלום
של קיסינג׳ר תיכשל. למעשה קרא ליש ראל
לחבל במדיניות זו, ולחזור לקו הנוקשה
ביותר של גולדה־דיין.
איצנזלה מדעית. המכון החדש אינו
דומה למכונים המכובדים בעולם, הנושאים
שם דומה. שיטתו ופירסומו מעידים
עליו שזהו מוסד תעמולתי, להפצת די־עותיהם
של הניצים, באיצטלה אקדמאית
מכובדת.

כינו סי ם
ועידה עלהדשא
״זוהי חתיקווה האחרונה,״
אמרו •שבי הקצינימ
למשורר
״איך הוא עושה זאת?״ שאלו זה את
זה מאות הצעירים, שהתרכזו ביום־השבת

היה נדמה שהתיקווה האחרונה לשי-
תוף־פעולה בין כוחות־השלום בארץ מתה
בימי ההתנחלות בסבסטיה, כאשר הדיונים
האינסופיים בין כל הגופים האלה
הוכיחו שכל אחד מהם שקוע בחשבונות
קטנוניים, אינו מוכן ואינו רוצה לשתף
פעולה עם זולתו.
מ דו ע הדא מ פו ל ג? גם הפעם חזרה
תופעה, שבלטה ב״הייד־פארקים״ הקודמים:
כל הנואמים אמרו כמעט את אותו
הדבר. מבחינת התוכן הפוליטי, יכול היה
איש אחד לכתוב את כל הנאומים.
גחן ילידמור, תופיק זיאד ומאיר פעיל
קבעו שמעשי ממשלת רבץ מובילים ל־מילחמה.
יגאל עילם ממיפלגת־העבודה
ומרשה פרידמן מר״ץ התלוננו על היעדר
לחץ מצד מחנה־השלום על הממשלה,
לאיזון לחץ הליכוד הימני. אליעזר רונן,
ח״כ מפ״ם, שמיפלגתו אסרה עליו לנאום,
מחא כפיים. הכל קראו לשיתוף־פעולה
ולליכוד הכוחות.
״אם כן,״ קרא אורי אבנרי ,״מדוע
מחנה־השלום מפולג כיום יותר מכפי
שהיה אי־פעם? מדוע לא היה מסוגל לפעול,
גם מול האתגר החמור של פרשת-
סבסטיה? מדוע מסוגלים כל כוחות־הסי־פוח
לבצע פיבצעים משותפים, למרות ה־שינאה
הגלוייה בץ ראשיהם, ואילו מח־נזדהשלום
משותק?״
ה תי קוו ה זז א ח רונ ה. השאלה נשארה
מרהטת באוויר, ללא תשובה, גם
אחרי שהזמרת מירי אלוני שילהבה את
אלף הנוכחים בצלילים המרטיטים של
״שירו שיר לשלום,״ ואחרי שמישה אש•
רוב קרא שיר־אחווה מלהיב של ואלט
ויטמן. שניהם התנדבו לעצרת־הידידות.
השאלה לא ריחפה רק על הכינוס עצמו.
אחרי שהדברים שודרו בטלוויזיה,
עצרו שני קצינים את יבי ברחוב, לחצו
את ידיו ואמרו :״זוהי התיקווה האחרונה.
רק מחנה משותף של כוחות־השלוס
יכול להביא לשינוי. אם לא יקום, הכל
אבוד.״

בי ט חון
בע״ה טכנית 4לס 1ככח
״ עי כי ג שי ח דו ר ״ —
מו שג חדשש?
ת קו פתה חי רו ם
סמי ראשון אבי ספר בכלץ ן*עיניים את
הימים שנותרו לו עד תחילת חודש אוגוסט
השנה. בתאריך זה עמד לסיים ארבע שנות
שירות בצה״ל.
״נתתי ארבע שנים !מחיי לצבא. אני
חושב שמילאתי את זזובתי מעל ומעבר
לנדרש. את שגת השירות האחרונה שלי
(המשך בעמוד )24

* שכיל דויד• היה זה יום רגיל, אחד
^ הימים הראשונים אחדי השיחרור.
במשך שישה חודשים, מאז ראשית המיל־,
חמה, שירת כחובש בצה״ל. הוא הגיע עד
פאיד באפריקה. בימי הקרבות, כשטיפל
בפצועים וראה סביבו עשרות רבות של
הרוגים ושרופים — מצריים וישראליים —
השתררה ביחידה בה שרת האווירה של
הסרט ס * א * ש, ההתפרקות האופיינית
של המתח באמצעות הומור־של־גרדום.
אנשי־הרפואה, המוקפים קטל וסבל, אינם
יכולים להתגבר, אחרת, על התנאים ה-
בלתי־אנושיים, בהם הם ממלאים את תפקידם
המבורך.
משחו מכל זה עדיין נשתייר בלבו של
דויד, כאשר חזר לפקולטה לרפואה בירושלים,
שם למד זו השנה השנייה. מרבית
בני מחזורו של דויד, שלא גוייסו כלל או
שהשתחררו לפני־כן, כבר התקדמו בלימודיהם.
דויד
צריך היה להספיק לעבור במהרה
על החומר שבו פיגר. לשם כך הורכבה
קבוצה של סטודנטים ששוחררו כמוהו, זה
עתה. כולם היו בני ,20 כמו דויד עצמו.
בצד דויד, הצבר הרמת־גני, היו גם עמי
ויונתן, ילידי־הארץ מנתניה ומחדדה, ושני
ילידי עיראק — בועז וישראל.
היתד. זו הפעם השלישית או הרביעית
שבה בילו בחדר הדיסקציה (נתיחת המתים)
,מאז חזרו מהצבא. לחמישתם ניתן
חצי מוח אנושי, כדי שינתחו איותו וילמדו
את הרכבו בשיעור עצמי. הם לא קיבלו
הוראות או הדרכה !מייוחדת.
חדר הדיסקציה הוא אולם גדול, בקומה
השישית של בית־החולים הדסה בירושלים.
חלקי-הגופות שמורים בו בדליי
מתכת, כשהם צפים בנמל רעיל המשמר
אותם. החלקים המשמשים לשיעור מועברים
לקערות, המלאות באותו נמל. כל
קבוצות הסטודנטים, שכל אחת מהן עובדת
על וחלק־גופה אחר, עובדות באולם זה
ביחד.
ימה קרה באותו יום שעתיד היה לעשות
היסטוריה — באחד במארס? 1973 ,

יש מוח, אין שנר
ך• ש ח לדעת איך החל הוויכוח בין
/ן דויד וחבריו, שגרף לאחר מכן את
כל המדינה למערבולת מטורפת.
החלק הרלוונטי של השיחה נפתח בפסוק,
שנפלט מפיו של דויד תוך כדי
ויכוח :״אחרי מה שראיתי במיליחמה, אני
כל־כך אדיש, שיכולתי להכניס את המוח
הזד, לפה.״ הפסוק היה מלווה בתנועת-יד
מתאימה.
הדבר עורר מייד את חוש־האתגר של
חבריו .״אתה מוכן לאכול את המוח תמורת
חצי־מיליון לירות?״ שאל אחד מהם.
״בטח,״ השיב דויד, בהצגה של אדישות
נוקשה.
״ותמורת אלף גם־כן?״
דויד השיב בחיוב.
״אז קדימה!״
דויד עשה תנועה בידו, כאילו הוא
גורף חלק מן המוח וטכניים אותו לפה.
מייד אחר־כך שלף את ׳ארנקו מכיסו,
כאילו הוא מוכן לקבל את הכסף בו זכה,
כביכול.
עד כאן היה זה שיח רגיל של צעירים,
כבכל מקום ובכל שעה. גם ההמשך לא היה
יוצא־דופן.
שניות אחדות לפני־כן נכנסה לאולם
•רינה, גם היא תלמידה בפקולטה. היא ראתה,
מאחור, את תנועתו של דויד, ואת ההבעות
המשונות על פני חבריו.
* שמות הסטודנטים בכתבה בדויים, לפי
בקשתם.

״מה הולד 0ד. ד׳ שאיו ה בהתרגשות.
אי־אפשד היה שלא למתוח בחורה ב-
!מצב כזה. הנסיבות פשוט רחפו לזה.
דויד אמר שזה־עתה אכל חלק מן המוח.
רינה,
שאינה בחורה !חכמה במייוחד,
הזדעזעה. היא לא האמינה למישמע־אוזניה.
״אתה
באמת אכלת את המוח ד׳ שאלה.
״בטח,״ השיב דויד כבדרך־אגב .״תמורת
חמישים לירות.״
ארבעת החברים התאפקו בקושי מלפרוץ
בצחוק, למראה המתיחה הנהדרת, שהתבקשה
ממש מאליה. הטימטום של רינה
שיעשע את כולם. הם שמרו על ׳ארשת-
פגים רצינית.
הצעירה ניגשה אל סטודנט אחר, בחור
מכפר־שמריהו שחבריו מגדירים אותו כ־
״סנוב של הפקולטה.״ ברוב התרגשות התפרצה
:״שמעת 1דויד אכל יחלק מהמוח !״
הצעיר פנה אף הוא אל החבורה, כדי
לוודא את הידיעה המחרידה .״זה נכון י״
שאל.
דויד המשיך במתיחה, באדישות המופגנת
של רופא קרבי בסרט מ * א * ש :
״טעמתי חתיכה.״

״איד אתה יכול לעשות דבר כזהן!״
הזדעק הבחור מכפר־שמריהו.
השניים, הבחור ורינה, מיהרו לצאת
מהמקום, כדי להרעיש את העולם.

מוח ניתוח
** ד לאותו רגע לא התייחסו דויד
> וחבריו ברצינות לכל העניין. כלל לא
עלה על דעתם שמישהו, שאינו מטורף
גמור, יאזין ברצינות להתפרצות ההיסטרית
של רינה.
היתד, להם סיבה טיובה לכך. שכן פשוט
אין כל אפשרות לאכול ׳מוח, או כל חלק
אחד, בחדר הדיסקציה. אפילו הקאניבאל
המורעב ביותר לא היה עומד במשימה זו.
כי לכל גופה, המשמשת למטרת נתיחה,
מזריקים רעל חריף: נוזל המכיל פורמאל-
דהיד 50/ופגול ׳(״0/נ) .הזריקה מוחדרת
לתוך כלי־הדם, כדי שהנוזל יתפשט לכל
חלקי הגוף, יחדור לכל תא, כדי לשמר
אותו. בסך־הכל מזריקים לכלי־הדם של
כל גופה כשלושים ליטר מהחומר המרעיל.
לאחר־מכן חותכים את הגופה לחלקים,
שכל אחד מהם מוכנים לדלי־מתכת נאה
המכיל גם הוא אתה תמיסה רעילה.
׳כאשר מועברים חלקי-יגופות, לצורכי עבודה,
לקערה, מכילה גם זו את התמיסה
הרעילה.
אותו מוח היה, על כן, יספוג כולו,
מבפנים ומבחוץ, ברעל חריף, ומובן מאליו
שהסטודנטים ידעו זאת היטב. בניגוד
למה שנדמה להדיוטות, אין הרעל משפיע
רק על הצד החיצוני, מבלי להגיע אל
חלקים פנימיים. הרעל מגיע לכל תא
,בגופה.
מה קורה כשדעל כזה מוכנס לפיו של
אדם חי ז על כד הקפידו הימורים בפקולטה
לרפואה להזהיר את התלמידים. היו גם
הדגמות מעשיות.
בשנה שיעבדה, כאשר עסקו הסטודנטים
בניתוח מיוח של תרנגול, שנשמר באותה
צורה, ניתזה טיפה ומן הנוזל לתוך פיו
של סטודנט. הוא התפתל בכאבים כל
היום .״יש לד מזל,״ אמר לו המורה,
״אפשר לגם לימות מזה אילו הגיע הנוזל
לקיבה, עלול היה ׳לגרום לסיבוך רציני.
״זה יכול לעשות חור בקיבה, או אולקוס !״
אמר יאחד הסטודנטים, על פי מד,,שלמד.
״זד, מקפיא את שרירי-הפה, גורם לכאבים
נוראים ולצריבות.״
הסיכוי שמישהו שפוי בדעתו יכניס
דבר כזד, לפיו ביודעין הוא, משום כך,
אפסי — גם אילולא היתה קיימת רתיעה
אנושית טיבעית מפני ׳מעשה יכה מסליד.
הדבר פשוט ילא מתקבל על הדעת.
מאחר שדבר זה מובן מאליו לכל אדם
המצוי ברפואה ,׳ולו במעט, אפשר היה
להניח כי העניין כולו יחלוף כמו סעדה
בכוס של פורימאלין. מתיחות מסוג זה
הן חלק מההווי של בית-הספר באוניברסיטה
בירושלים, ובבתי־הספר לרפואה !בכל
מקום אחר.
כל אדם יזר שיזדמן לחדר הדיסקציה,
בשעת שיעור או ׳תרגיל של ניתוח גוויות,
עלול להתחלחל מהיחס חציני־כביכול, בו

מתייחסים הסטודנטים והמורים גם־יחד,
אל גופות בני־האדם המנותחות בידיהם לצורכי
לימודים. מבחינה פסיכולוגית, זוהי
התנהגות מובנת. הציניות ובדוחות־הדעת
היא חלק ממנגנון־ההגנה האנושי, המגן על
העומדים בעימות כה ישיר עם המוות.
!מה שעלול להיראות למתבונן כ״ביזוי
כבוד המת,״ הוא חלק בלתי־נפרד מהווי
הפקולטות לרפואה בכל העולם.
אפילו פרופסורים ותיקים לרפואה, שאיש
לא יחשוד בהם בזילזול במיקצועם, נוהגים
׳להדהים את הסטודנטים שלהם !כשהם
שולחים אותם ,,להביא סנדוויצ׳ים״ המונחים
בארונות־ההקפאה, בהם מוחזקות
גוויות המתים המיועדות לנתיחה. הסיפרות
הדנה בחיי הסטודנטים מלאה אפיזודות
ומעשיות מסוג זה.
כך, למשל, מקובל בפקולטות לרפואה
לכנות את הגוויות המנותחות בשמות, ותמיד
בשמות נשים. הגופה שנותחה באותו

יום בחדר הדיסקציה כונתה בשם ״רבקה״.
איש לא חשב לחולל שערורייה בשל כך.״
אבל רינה היתה מזועזעת כולה, ונרגשת
בעיקבות המתיחה ששמעה מפי חבריה-
ללימודים. היא היתה עקשנית ולא הניחה
למוח לעבור לסדר־היום.
לא ברור מה המריץ אותה לצאת למסע ד,צלב
שלה. היו שטענו כי היא, ותלמידים
רבים אחרים, פשוט מקנאים בדויד, הידוע
כסטודנט מבריק, מחונן ושתקן, אחד
׳מאלה שאינם צריכים לשנן ולטרוח ׳כדי
לתסוס כל דבר. יש לו ציונים מצויינים.
היו גם שריננו שדויד ורינה היו פעם זוג,
ושמאחרי הפרשה מתחבאת אהבה נכזבת.
אולם לסטודנטים רבים, הקרובים לפרשה,
יש הסבר פסיכולוגי תקף לעניין.

מתב ! 1הש ב1/1

את הפסיכולוגים ד״ר יאיר אבני ופרופסור
יואל שנן, וכן את הרופא הווטרינרי ד״ר
אליעזר סקלס ואת מר מ. גנצלר.
הוועדה ידעה, כמובן, שהמעשה הקאני־באלי
שיוחס לסטודנט הוא בלתי-אפשרי.
אבל לא היה לה אומץ לסיים את הפרשה
בדבמקום. הוועדה קבעה שאין הוכחות
כי דויד אכל חלק מהמוח, אד קבעה שהתנהגות
הסטודנטים היתה בלתי־נאותה.
סעיף ד׳ של החלטות הוועדה אומר בפירוש
:״חלק מחבריו (של דויד) לשולחן
התערב, כביכול, עם דויד, שיטעם ממוחה
של הגופה. לא נמצאה ראיה שאומנם

היתגצע המעשה.״

למרות זאת, בהשתדלות המישנה״לדיקן,
הועבר הכדור לוועדת־המישמעת של האוניברסיטה,
כדי שזו תטפל ב״בדיחה ה-
בילתי־אסתטית.״
זה היה מישגה חמור. כי באופן זה
נוסח העניין למימדים של היסטריה צי
בורית,
מעל ומעבר לכל פרופורציה.
בוו׳עדח־המישמעת שבו הד״ר אהרון
יורן, הממונה על המישמעת של הסטודנטים
באוניברסיטה, שהוא ד״ד למישפטים,
וסגנו, הפרופסור דניאל כד,נמו, פסיכולוג
במיקצועו. בלט בהיעדרו בוועדה איש־רפואה,
אדם המצוי בצד הטכני של ה־בעייה,
שיכול היה להעיד כי לא היתד,
כל אפשרות טכנית לאכול את המוח מבלי
שהאוכל יורעל קשות.
בוועדה זו התחיל האסון. דויד וחבריו
הרגישו, לראשונה, שהם הסתבכו בעניין
רציני מאוד. אחדי שנודע העניין באוניברסיטה,
איימו עליהם חברים דתיים —
ואילו אחרים יעצו להם להסתיר את זהותם,
שמא יתנכלו להם. הוזכרו גם מישלוח
הכדורים לפאתולוגים, ואיומי־הרצח בשיא
הסיכסוך על נתיחת המתים.

מוח ברוטב פורמאלי!
א־ ד ה־ ק אני ב ל
לוקחים חצי מוח אנושי, ליטר פורמאדדהיר, חצי ליטר
פנול, חמישה סטודנטים רעים, שני סטודנטים טוכים, פוליטיקאים,
עיתונאים, פרופסורים וכמה מטורפים סתם.
מערבכים היטב. שופתים על אש קטנה, כמשד חמישה
חודשים. מתכלים בקורטוב היסטריה יהודיית
וים.
יהודית ומוסיפים קמצוץ
פחדנות אקדמאית. בוחשים מדי-פעם.
מעכירים לאש עיתונאית גדולה, מוסיפים עשרה נראם
טרור דתי, בוחשים חזק ומחכים עד שהתבשיל רותח. מגישים
בעודו חם, כתוספת מחית מאמרים ראשיים וכותרות־ענק.
מספיק לכל המדינה לשבוע. את השאריות יוצקים לשאיל
תות ולהצעות־לסדר־היום ככנסת.
לבעלי קיבה חזקה כילבד.
״היא פשוט שייכנעה בסוף את עצמה,
מרוב חזרות על עדותה,״ הם הסבירו.
״היא יראתה את דויד ׳מאחור, כשהוא עשה
את התנועה ביד, מהמוח אל הפה. עכשיו
היא כבד משוכנעת שהיא ראתה אותו ממש
אוכל אותו.״
בניגוד לדויד, לו נשקף לכל הדיעות,
עתיד רפואי מבטיח, עומדת דינה לעזוב
את הארץ, וכנראה גם את הרפואה בכלל.
היא נוסעת לאנגליה.

שיתוק־מוחין אוניברסיטאי
ך! תוצאה מסערת הרוחות שר,ת־חוללה
בין תלמידי הפקולטה לרפואה
בירושלים, בעיקבות סיפורה ההיסטרי של
רינה, החליטה הנהלת הפקולטה למנות
ועדת־חקירה פנימית. צוות החקירה הורכב
כולו מאנשי הפקולטה לרפואה, בראשות
הפרופסור גרשון גיטלים .׳מלבדו כללה
הוועדה את ה׳מישנה־לדיקן, ה,ד״ד י. אדלר,

אילו התנהגו דויד וחבריו כגברים, אילו
הזדהו והסבירו בפה-מלא את הרקע לפרשה,
היו בוודאי רוכשים יחם של הבנה,
ויוצאים מכל העניין בשלום. אולם הם
נאחזו פאניקה. כשהופיעו בפני הוועדה,
הם גימגמו מרוב פחד.
גם, בפני ועדת־המישמעת לא הובאו כל
ראיות, שדויד אומנם טעם ממוח הגופה.
בפרוטוקול של ועדת־המישמעת נכתב, בין
השאר :״אחר־כך ראתה רינה, ממקום מושבה,
את דויד עושה תנועה של הרמת
ידו, מהקערה לכיוון הפה, אם יכי לא
יכלה לראות אם אכן היה בידו, מוח,
ואם אכן אכל ,׳מאחר שישבה מאחור.״
במיכתב ששליחו חברי ועדח־המישמעת
לשלמה בירנבוים, המזכיר האקדמי של
האוניברסיטה• ,בארבעה באוגוסט, כתבו בין
השאר :״באשר לפרוטוקול, הננו לציין כי
לא נוהל פרוטוקול מלא של הדיונים בפנינו,
אלא נעשו רישומים שונים על
ידי מר חרזי, עליהם לא עברנו, ואין אנו

יכולים להיות אחראים לכך שהם משקפים
במדוייק את העדויות. את החלטותינו קי בלנו
לא לפי רישומים אלה, אלא לפי
זכרוגנו הטרי מהעדויות, וסימני־האמת ש נתנו
העדים.״
מה שגרם להרשעתם של הסטודנטים לא
היתד״ אם כן, יכל עדות נגדם, אלא כפי
שטענו חברי הוועדה :״התרשמנו לרעה
מעדותם הבלתי־בטוחה של הנאשמים.״
היתד, זו צורה מוזרה ביותר לחרוץ גורלות
של אנשים. שום בית־מישפט לא היה
מקבל אותה.

לא נוסח נ׳ אס ננוח
דלם נראה כי דויד וחבריו לא היו
היחידים שנתקפו פחדים. אווירה של
פאניקה ירדה על האוניברסיטה כולה.
אילו קבעו שילטונות המיכללה שכל
העניין הוא בדיחה תפלה, שנולדה על רקע
ההתפרקות הזמנית שלאחד המילחמה, על
רקע ניסיונם הקרבי של המעורבים, היה
בל העניין מסתיים מבלי ליצור גלים.
אולם לעיני ראשי האוניברסיטה ד,צ־

טיירו סיוטים נוראים. הם היו מבוהלים.
הם חששו שמא עלול העניין לקומם נגדם
שוב את החוגים הדתיים, להקפיץ ׳ממקומם
את הפוליטיקאים השוחרים־לטרף, ליצור
נחשול חדש של היסטריה והסתה אנטי־אקדמאית
ואנטי-רפואית.
הפאניקה היא יועצת גרועה, ופחדנותם
של אקדמאים ׳מסוגלת להעבירם על דעתם.
מכל מקום, תחת ׳שתפטור את העניין ותחזירו
למימדים שפויים, עשתה הוועדה את
ההיפך. היא הטילה על כל החמישה עונש
דראקוני, ששיכנע את הכל כי אכן קרה
כאן משהו נורא ומחריד.
החמישה הושעו מלימודיהם למשך שנתיים.
אד למעשה היה זה עונש, חמור
הרבה יותר, שכן עם הפסקת הלימודים
צריכים החמישה לשרת שלוש שנים ב־צה״ל,
ואילו לפי התקנון אינם יכולים
לחזור ללימודים אחרי הפסקה של למעלה
משנתיים. גורלם נחרץ.
וזה עוד לא הכל. גם אם יתקבל העיר־עור
שהגישו הסטודנטים נגיד החלטת
ועדת־המישמעת, מעטים סיכוייהם להצליח
בלימודים. בפקולטה לרפואה, לא הציונים
הם שקובעים את סיכויי התקדמותו של
סטודנט, אלא חוות־הדעת של הרופאים-
המדריכים. קשה להניח שאחרי ימה ש אירע,
יזכו הסטודנטים המעורבים בפרשה
בחוות־דעת אובייקטיבית מצד מדריכיהם.
המשמעות האמיתית של פסק־הדין שחרצה
ועדת המישמעת היה, איפוא, הרחקתם
!ממיקצוע הרפואה לצמיתות.
השבוע, כשהתפוצץ העניין בעיתונות,
התפלשה המדינה כולד. באורגיה של היס־
׳טריה מפוברקת. הידיעה הראשונה על
הפרשה פורסמה בידיעות אחרונות, על־ידי
הכתב הדתי מנחם מיכלסון. עורכי
העיתון המתחרה, מעריב, זעמו על שהידיעה
לא הופיעה נם בעיתונם, הורו לכתביהם
לאסוף כל חומר: אפשרי על הפרשה.
כתוצאה מכך החלו העיתונים מתחרים זה
בזה בכותרות מרעישות יותר, ובמאמרים
נוטפי־דם. פסיכופאתים למיניהם עלו על
הגל, יחד עם העסקנים הדתיים הרגילים
להפיק הון מליבוי יצרים אפלים.
מוסדות האוניברסיטה ואגודת הסטודנטים
התפלשו בעפר של הלקאה עצמית.
אנשי־ציבור וימוסדות־ציביור עסקו גם הם
בהמצאת גינויים חריפים למכביר.
כלפי החמישה השתררה אווירה של
לינץ /איש לא שמע, או לא רצה לשמוע,
מה בפיהם. מאחר שהם עצמם שתקו, ונחבאו
מרוב פחד, יכלה ההשתוללות להימשך
באין־מסריע. רק במאוחר הגישו
׳עירעור לוועדת־המישמעת, איימו גם בפנייה
לבית־המישפט.
בסך־הכל היתה זו הצגה מדכאת מאוד
של טירוף ציבורי. נראה כי המוח היהודי
המפורסם יצא, לזמן ימה, מכלל שימוש —
כאילו הונח גם הוא בפורימאלין. היה זה
אופייני לחברה, בה מקודש פולחן־המתים.
התבטא השבוע אחד הרופאים, שהסתייגו
מצורת הטיפול בפרשה :״לאיש במדינה
לא איכפת שאוכלים את המוח. לשלושה
מיליון אנשים חיים — אבל כולם ׳מוכנים
לעלות על הבאדיקאדות בגלל מישהו ש אכל,
כביכול, מוח של ימת.״

הם הבטיחו . .להכני! 1מימד ו זזש׳ ל!011
חסו בציד 1שר 1נביא 1חסמים -ועכשיו

הכוהן הגדוד

הבמאייצייר דאק מורי קתמור, יליד מצריים, המנהיג
הבלתי־מוכתר של אנשי חבורת העיין השלישית. נחשב
למוח החושב שהכתיב את הדברים בהם האמינה החבורה, ואשר אותם רצתה להגשים.
ך* ראשית היתה זז חבורת צעירים
שנהגה להתכנס, לבלות׳ לשוחח וליצור
יחד. הבורה שהחליטה לשנות,
להכניס מימד חדש, שהביטוי שלו באמנות
יהיה ׳תפישה אחרת, החבה, פתוחה,
ולא רק באמנות י -אלא ביחסים
הביז־אנושיים בכלל.
החבורה כללה את הצייר־במאי ז׳אק
קתמור ואשתו הדוגמנית אן טוכמאייר,
צלם־הסרטים אמנון סלומון, הצייר מיכאל
רורברגר, השחקנית יעל אביב ובעלה
עורך־הדין־לשעבר צחי שני, הצלם אורי
כוגן ואשתו הזמרת וזן מהצמד סוזן־
ופראן, השחקן־צייר אבי אביבי וחברתו
הדוגמנית דולי סיסו, הצייר ומבעלי חנות
התקליטים מנגו מישל אופטובסקי ואשתו
עידית, בתו של האמרגן גיורא גודיק,
וצלם־הצמרת האמריקאי, תושב קליפורניה,
נורמן קולקין.
** שלג ראשון פתחו אנשי החבורה
^ חנות ונתנו לה את השם העיין השלישית,
שם שהפך לכינוייה של החבורה. החנות,
ששכנה במרתפו של בית חדש בכיכר
דיזנגוף, היתד, מקום מיוחד במינו.
אפשר היה לרבוץ שם שעות, להאזין
לתקליטים החדישים ביותר בשוק! למצוא
במדפים ספרים נדירים של נביא ה-
אל.אס.די. טימותי לירי ושל מנהיג!תנועת
ההיפ״ס האמריקאית ג׳רי רובין לצד סיפ
הנותנת

טוכמאייר־קתמור,
טי שהיתה דוגמנית־עירום
ונערת־זוהר, הפכה להיפית לאחר
שהכירה את דאק. למטה: מישל אופ־טובסקי,
בעלה של עידית גודיק.

אן והמזדנבות

1עצ

אן טוכמאייר־קתמור בעת מופע הפנינג בחברת חלק
נון חמזדנבות שחקייו את אנשי חחבורח. חנדודנבות,
שחלקן התגוררו בביתם של דאק ואן קתמור, נחגר ללוות את אנשי זזחבורה לכל מקום.

111 ולח״ אדם ־ הם
זם עזבו את הארץ

ה ¥1ד ד 1ה ך 1ו 11 חנות ד,עיין השלישית, ששב־
1 1/111 נח במרתפו של בית חדש בכי־כר
דיזנגוף, היתה שייכת לכל אנשי החבורה, שימשה כמקום־

מיפגש בו נערכו ערבי הפנינג והוקרנו סרטים. החנות נפרצה פעמיים,
גרמה למשבר כלכלי לכל אנשי החבורה. המשבר היה הקש
ששבר את גב הגמל, עודד אנשי החבורה להחליט לעזוב את הארץ.

נוגן

נשאר בארץ, מתכוון גס הוא להצטרף
אל חבריו בניו־יורק, בעוד כחודשיים.
ריהם של הפילוסוף ניטשה והסופר הגרמני
חרמו הסד ! ,אפשר היה למצוא שם
קטלוגים של: מודלייאני, פיקאסז וסלווא־דור
דאלי לצד סיפרות מיקצועית, בעיקר
בתהום האמנות שהעסיקה את אנשי ה1וז
קבוצה.
בערבים
נערך במקום חוג לקולנוע,
בו הוקרנו סרטים שונים וסרטים פרי
יצירתם של אנשי החבורה. נערכו גם
תערוכות וערבי ״הפנינג״ ,שזכו לכיסוי
נירחב בעיתונות. ערבי ד,״הפנינג״ כללו
הופעות־ריקודים ספונטאניות, מוסיקה
חדשנית ותצוגת-אור פסיכודאליית.
הם גם הביאו אל הנוער את בשורת
הסמים. ה״הפנינג׳ם״ שהתרחשו שם, היו
אפופים עשן, קטורת וניחוח.
סביב החבורה התגודדו תמיד חתיכות
מעריצות, הן ה״מזדנבות״ .בדירת הזוג
קתמור שברחוב דיזנגוף אפשר היה למצוא
יתמיד כמה מזדנבות כאלו שגרו
במקום, כמו לילי אבירן, שחקנית בשם
אורלי ז׳בין, אילנה גולדן, ובחורה גדולת־מימדים
׳בשם שלומית, שכינוייה היה
״שלומה.״
אפשר חיה ׳למצוא שם ׳אורחים־לרגע
מכל ׳רחבי העולם, החל מהיפי׳ם למעין•,ם
וכלה באמנים. לעיתים נראה הבית יותר
כאכסניית־נוער מאשר כדיריתו של זוג.
אנשי חבורת העיין השלישית עוררו
עניין רב, אך ״אמצעי התקשורת סילפו
את דברינו והתייחסו רק לחלק הסנסציוני
שבעניין,״ טוען אבי אביבי,

*ץ וף תקופה קצרה מיום פתיחת
1 1החנות נפרץ המקום פעמיים, ובין
השאר נגנבה גם המערכת ד,סטריאופונית.
ה״קליינטים״ שמילאו את החנות רבצו
בר, שעות, יותר מאשר קנו. כל אלה
(המשך בעמוד )20

משמשת כמודל לצייר סלוואדור ראלי
ודוגמנית צילום לצלם ג׳והן סטיבנס.

אורי, צלם המערכת לשעבר
היה מעמודי התווך של החבר
רה, ירד עם אשתו הזמרת סוזאן לקנדה,
בטענה שבארץ אינו יכול ליצור.

העין השלישית נע צמה

שגץ הו1ו!1ם הזה

1928

(המשך מעמוד )19
שברו את החנות מבחינה כלכלית. אנשי
החבורה טענו, בזמנו, שדווקא הפתיחות
שלהם וחוסר-האמצעיות בו ניהלו את
העניינים, בחנות שהיתר. פתוחה גם כמועדון
בפני כל, דווקא אלה היו הפירצה
שקראה לגנב.
ואם קודם לכן דיברו אנשי החבורה
על ירידה מן הארץ בקול דממה דקה,
הרי עם סגירת החנות סופית החלו מדברים
על כך בריש־גלי. הם טענו שאינם
מוצאים עין פקוחה ואוזן קשבת בארץ,
ולכן אין ברירה אלא לנסוע מכאן ולייצר
את האמנות במקום אחר.

הגורו —
נ בי א־ האמת

מאוזן :
.1העברת תכונות מהורים לבנים! .5
אחת מבנות מישפחתך ! .10 עיטרן אטום
חום־שחור! .11 סחב!! .13 שר! .14
מונרך ! .15 גמיעה! .16 נכנסו להריח !
.17 קידומת הולנדית! .18 ענף צעיר:
. .19 סופו של טוב ! .20 צבא־הגנה־ליש־ראל
! .22 פריץ ! .24 מין ארג דק משובח
! .25 בליטה בקרש> .27 מספיק !
.29 צמד! .30 ללא! .32 גדודים! .34
דאש־פיסגה על הר העברים! .36 סיומת
לרפות! .38 קפיצה! .41 מישקולת־בנ־אים
תלויה על חוט ! .43 תבלין שכוח !
.44 קיבוץ דתי בגליל התחתון ! .46 קריאת
זירוז הפוכה! .47 כלי-חפירה ! .49
דו מוגבה במחצית־הטון! .52 תיאטרון
ישראלי! .55 שם סיני נפוץ! .56 כשפים
אפריקאיים ! .58 חומר-בעירה ! .59
ארג! .60 טינה שבלב! .62 מצבודזיב־רון
63 ממלכה קדומה ! .64 עוץ עצות!
.66 דוכן מוגבה! .67 אריס! .69 סופר
בידיוני! .71 מעבר מעל מים! .73 חלקו
הטפל של הבר! .75 סחור-סחור! .78
מידה קדומה לנוזלים ! .80 חצי יו-יו !
.81 סופה של יוון! .82 מנת־מזון! .83
יוצר חרס ! .85 שעות אחד־הצהדיים !

.87 אגו! .88 שאין עליו עוררין! .90
תבלין לקפה ! .91 רועש ! .92 שבח וקי-
לוסים ! .93 מושב בגליל.

מאונך :

.1תירכובת כימית של יסוד עם חמצן !
.2עיר פולין ! .3סייח ! .4וזיר ! .6
חס-וחלילה (ר״ת)! .7אגרטל! .8יין!
.9מזני הכרוב! .11 בהשאלה: עצום
ורב! .21 שפה! .22 אף! .23 ראש,
בערבית ! .24 במאי־תיאטרון ישראלי
(ש״מ 26 גנונה! .28 קושש! .31
סיום ! .33 אמונה ! .34 קינה ! .35 אומנם!
.37 מועצה מקומית בשרון! .39
מנעול פטנטי ! .40 גדול בתורה ! .42
תקין! .45 מקל-כביסה! .47 יבשה מוקפת
ים! .48 בעל אופי הסברי! .49
ישוב בארץ ! .50 חי ימי ! .51 נוע ! .52
סואן ! .53 מן הגפיים ! .54 ואקף ! .57
מתווי־הנגינה ! .60 עץ מיקדאי ! .61
סחוט! .63 דמים! .65 לא הירשתה!
.68 תכונתו של המתוק ! .70 דגל ! .71
תריץ בסלע! .72 דלקת־גרון חריפה! .74
לגמרי לבדה! .76 ביבר! .77 יירש!
.79 מושבה בנפת כינרת! .84 מראה!
.87 רצו! .89 עבורי, הפוך! .91 אל-
הלילה במצריים הקדומה.

ך* אשוניס נסעו מהארץ השחקנית יעל
( אביב ובעלה צחי שני. שני, שמיה
בזמנו עו״ד מצליח ו״מרובע,״ נטש את מקצועו
והיה עסוק ראשו ורובו בענייני חבורת
״העין השלישית.״ הוא הקפיד לגדל
שיער ארוך, הטליא את כל מכנסי־הג׳ינס
שלו, לבש חולצות טריקו, ותמיד אפשר
היה לראותו מסתובב כשספר של ג׳רי
רובין או טימותי לירי תקוע מתחת לזרועו.
הוא נתפש לתורת ההינדו, ומצא לו איזה
גורו בהודו הרחוקה, אליו התקשר באמצעות
חברים אנגליים.
אשתו, יעל, שהיתה אז בשיא הקריירה
שלה וזכתה סוף־סוף להכרה כשחקנית
רצינית ו׳כישרונית, הושפעה מבעלה והחלה
סוגדת להינדו וללני ברום. אלה
שהכירו פעם את יעל היפה והמטופחת, לא
יכלו להתעלם ממראה ההיפית שסיגלה
לעצמה: חולצות רקומות, ג׳ינם, ושיער
פרוע.
עם סגירת חנות ״העין השלישית״ החל
צחי שני לביים מחזה פרי־עטו, שנקרא
מסע האור השלישי. על הצד הטכני וה־מישחק
היו ממונים אנשי חבורת ״העין
השלישית״ ,כשבראשם אשתו השחקנית,
ואבי אביבי. את התקציב להפקה סיפקה
לצחי עיריית תלזאביב. כשהיו החזרות
בעיצומן הופסק התקציב, וצחי הממורמר
טען שהוא נלקח ממנו על־מנת לממן את
תקציב הבחירות של סיעת המערך בעירייה.
הפסקת
החזרות על המחזה היתד. אור
אדום. צחי ויעל השאירו את דירתם ש ברחוב
פילון בידי הצייר מיכאל רורברגר
והשחקן־צייר אבי אביבי, ונסעו לאמסטר-
דאם, כשמגמתם להגיע אל הגורו בהודו.
אך להודו לא הגיעו. מילחמת יום-
הכיפורים, שתפשה אותם בלונדון, גרסה
לכך שממשלת הודו סירבה להעניק להם
אשרה בשל היותם אזרחים ישראליים.
כיום נמצאים צחי ויעל בלאוס הרחוקה,
שם הם עוסקים במדיטאציה• .הם יחזרו
ארצה כניראה בספטמבר, על מנת להסדיר
עניינים ולנסוע שוב — הפעם לניו־יורק.
אחריהם נסעו הצלם אורי כוגן ואשתו
הזמרת סוזן. אורי, שהיה בזמנו
צלם העולם הזה, התייאש מהמצב בארץ.
הוא הפך להיות אחד מעמודי־התווך של
החבורה, ובאותה תקופה פגש גם את אשתו
הבאה, הזמרת ילידת קנדה סוזן. הפגישה
בין השניים השפיעה על אורי בצורה
בלתי־רגי׳לה, הפכה אותו לאדם חדש.
עם סגירת החנות טען אורי שיותר אין
לו מח לחפש בארץ. כל האפשרויות !ס תמו
בפניו, כך אמר, וכל ניסונותיו
ליצור בארץ עלו בתוהו. אורי לקח את
אשתו •ונסע לארץ־מולדתה, ק1דה. כיום
חיים אורי וסוזן בכפר קטן ליד ונקובר,
כשאורי מצלם וסוזן שדה.

תל-אביב
ק טג ה מדי
ך* שלישית שנסעה מכאן היתה הרוג־
1 1מנית דולי סיסו. דולי העכואית היא אישיות
רב־גונית.
הנערה שמאחוריה שורה של בעלים ועסקים
— שתמיד היו לוטים בערפל, היא
דוגמנית מצליחה ביותר בניו־יורק. היא
שהתה גם מיספר שנים בקנדה, ובארץ
הכירו אותה בזכות שני הכלבים האפגא-
ניים הענקיים שליוו אותה לכל מקום.
לגבי דולי, שתל־אביב ללא ספק היתד,
קטנה עליה, הייתה סגירת החנות סיבה
טובה מאוד לשוב לניו־יורק. שם יש לה
פרנסה מובטחת, כמודל של הצייר סלווא-
דור דאלי והצלם הידוע ג׳והן סטיבנס.
בעיקבות דולי נסעו מישל •ועידית אום-
טובסקי, לניו־יורק דרך גרמניה. שם הם
יבקרו את הוריה של עידית, האמרגן גיורא
גודיק ואשתו אמה. מישל, שהיה בזמנו

ממייסדי חגות התקליטים מניגז, היה גם
הוא טיפוס ״מרובע״ עד שפגש באנשי
חבורת ״העין השלישית.״ אז הוא שינה
את אורח־חייו ואת סיגנון־לבושו, מכר את
חלקו במנגו, ואת הכסף השקיע בעשיית
סרטים ובציור. גם אותו דחפה סגירת החנות
לנסוע לנידיורק, שם, הוא אומר,
יוכל לפתוח תערוכות ולעשות סרטים.
ז׳אק קתמור ואן טוכמאייר, שהיו ללא
ספק הזוג הבולט ומנהיג החבורה, והציר
עליו סבבו העניינים, עזבו את הארץ לפני
כשבוע, אחרי שמכרו את ד״רת־הגג שלהם
ברחוב דיזנגוף. על אישיותו של ז׳אק
נשפך כבר דיו רב. הצייד יליד מצריים,
שהיה נשוי פעם לדוגמנית הלית קתמור־ריבלין,
הוא אישיות חזקה וקשה. כוח-
השפעתו על אנשים גדול, ויש לו שונאים
ומעריצים במידה שווה.
ז׳אק, שביים בזמנו את הסרט מקרה
אשה בכיכובה של אשתו הראשונה, במשך
שנה שלמה ובאמצעים דלים, נחשב ליוצר־קולנוע
רציני וכישרוני, אם־כי מאז מקרה
אשה לא עשה כל סרט באורך מלא, אלא
רק סרטים קצרים לטלוויזיה ולמישרדי-
הממשלה. אחד מהם, סרט על ציוריו של
יוסל ברגנר, אף זכה בפרסים.
הוא ואשתו אן, מי שהיתה בזמנו ־נערת-
זוהר ודוגמנית־העירום מיספר אחת של

יעל אביב וצחי שני
נביא האל.אס.די.
ישראל, ניהלו אורח־חיים היפי, וביתם היה
פתוח לכל. כיום נמצאים ז׳אק ואן בפריס,
כשאן עובדת כדוגמנית וז׳אק מנסה להציג
את סרטיו. מטרתם להגיע לניו־יורק.

תגבורת י שראלית
לגריגיץ׳-ווילג׳

וחד עם דאק ואן נסע גם צלם־הסרטים
אמנון סלומון, שנחשב לטוב שבצלמי־הקולנוע
בארץ. אמנון התייאש לגמרי מ־תעשיית־הסדטיס
בארץ והיה ממורמר מאד
בתקופה האחרונה. בזמנו נערך בסימנטק
מיבצע של עשרים וארבע שעות של קול נוע,
ואמנון אמר :״בואו לראות את
הסרטים, תראו שאני מסוגל לעשות דברים
אחרים פרט לשרית.״ במקום אחר
בעולם לא היה נאלץ צלם קולנוע ברמתו
להגיד דברים כאלה, והוא ידע זאת.
היחידי מאנשי החבורה שנשאר
עדיין בארץ הוא השחקן־צייר אבי
אביבי. אבי הג׳ינג׳י, מי שמילא תפקיד
ראשי במחזמר־נפל קפוץ, תלה תקוות רבות
בהצגתו של צחי שני מסע האור השלישי,
נאלץ להתפשר על תפקידים בסרטים שלא
עניינו אותו. בחודש הבא הוא עומד להצטרף
אל אנשי החבורה בניו־יורק, מייד
לאחר שיסיים את התחייבויותיו בארץ.
כל אנשי החבורה שנסעו דיבת זמן
רב על ירידה, אבל חבריהם מוכנים להישבע
שאיש מהם לא התכוון לכך ברצינות,
ושבסופו של דבר ישובו כולם ארצה.
״מטרת הנסיעה מהארץ היא להתאחד
בחזרה בניו־יורק, ולהמשיך וליצור במקום
שלאמנות יש סיכוי להגיע לקשת רחבה
יותר של אנשים,״ אומר אבי אביבי.
חבורת המזדנבות שהתנודדה סביב החבורה
נמצאת גם היא בדרכה ניו־יורקה.
ספסלי נסית ומדרכות דיזנגוף יחסרו או תם.
לעומת זאת, הגריניץ־ווילג׳ הניו־יורקי,
המלא בלאו־הכי טיפוסים צבעוניים ד
יוצאי־דופן — יזכה בתיגבורת לא צפויה.
העולם הזה 1928

ההסכם להצטרפות המפד״ל לממשלה כבר הושג * מפ״ם שוכנעה
להסכים #-י יעבדו על ל״ע ור״צ * הליכוד מזדעזע אך לא
יתמוטט * רימלט לא יתפטר * תמיר יבצע נסיגה נוספת
** עסה הסודיות שהוטל בשבועיים האחרונים על
)4מיספר ישיבות שנערכו, הן במישרד ראש־הממשלה
והן בחדרי־הסיעות שבבניין הכנסת, עורר גל של
שמועות על כך שמשהו חשוב מתבשל. אולם הישיבות
הסודיות הללו לא עסקו בענייני חוץ וביטחון, ואפילו לא
בענייני המשא־והמתן עם ירדן. היו אלה הישיבות האחרונות
שהתקיימו במשולש מיפלגת העבודה, מפד״ל ו־מפ״ם,
בהן הוחלט סופית על צירוף המפד״ל לממשלה.
ראש־הממשלה יצחק רבין, המבוהל מחיצי־האיום אותם
שולח לעברו ללא־הרף משה דיין, בתוספת רמזים
ממנהיגי המפד״ל על התהדקות הברית בין מיפלגה זו
לבין הליכוד ומשה דיין, החליט להפעיל את מלוא השפעתו
למען צירוף המפד״ל לקואליציה.
המתווכים המסורתיים מצד מיפלגת העבודה — השר
חיים צדוק, ח״כ משה ורטמן וח״כ מנחם הכהן, ניראו
כבלתי־מספיקים לצורך ביצוע משימה זו, לאחר כישלונם
הקודם.־ צדוק היה מתון מדי, ורטמן עסקני מדי, ואילו
הכהן הסך להיות בלתי־מהימן הן על העבודה והן על
המפד״ל, בכל הנוגע לנושא זה.
מטעם זה החליט רבין לקחת את הטיפול על עצמו.
הוא זימן אליו את שר־החקלאות אהרון אוזן, הזכיר לו
כי הוא אדם דתי, ושלח אותו למשש את הדופק אצל
מנהיגי המפד״ל, יוסף בורג ויצחק רפאל.
השניים׳ הנאבקים נואשות במיפלגתם למען הצטרפותה
לקואליציה, דרשו כי השיחות תיערכנה בסודיות מוחלטת,
בעיקר משום שני חברי־הכנסת הצעירים של ה־מפד״ל,
זבולון (״סמי״) המר, וד״ר יהודה (״סוסו״) בן־
מאיר. ואומנם, שניים אלה הבחינו לפתע כי חבריהם
למיפלגה נמנעים לשוחח עימם, מסתודדים ״בצורה חשודה״
בינם לבין עצמם ועם חברי־כנסת של המערך.
אך למרות בל אלה הודיעו בורג ורפאל לרבין, כי
יהיה עליהם לצרף את המר לממשלה, כפי הנראה כשר־הסעד,
כדי להשתיק את חוג האמונים במפד״ל. לחוג זה
אומנם רק ״0/סג במוסדות מפלגה זו, אולם הם הצליחו עד־כה
לטרפד את כניסת מיפלגתם לממשלה.

__ טיפול
ב שותפים־הזוטרים

ן -שלב הבא של יכין היה פעולה לעבר המערך
1 1ולמיפלגת הקואליציה הקיימת. רבין הזמין את מנהיגי
מפ״ם לשיחות ניפרדות והצליח לשכנע אותם להסכים
להצטרפות המפד״ל לממשלה, על־פי הנוסחה המוס כמת
של הרב הראשי לישראל, הרב שלמה גורן. נוסחה
זו טוענת, שגיור ייעשה לפי המקובל מדור־לדור.
לאחר השגת הסכמת מפ״ם לנוסחה זו, אחרי שרבץ
איים בחצי־פה כי הממשלה, במתכונתה הנוכחית׳ נותנת
פתח להסתערויותיו של משה דיין, נותר לראש־הממשלה
לטפל רק בשני השותפים הזוטרים של הקואליציה: הליברלים
העצמאיים, ומיפלגתה של שולמית אלוני, ר״צ.
למרות ההכרזות הנוקשות של מנהיגי ל״ע, ובעיקר
אלו של שר־התיירות משד. קול, בעניין אי־הכניעה לדתיים׳
נראה כי רבין יצליח, בשיחות אותן יערוך השבוע
ובשבוע הבא, להתגבר על מיכשול זה. אחד הנימוקים
המכריעים בשיקולי קול והשר־בלי־תיק גדעון האוזנר,
יהיה העובדה ששניהם אינם חברי־כנסת. אם תיפול
הממשלה, הם יישארו בחוץ.
חוגים שונים במיפלגת העבודה, המכירים היטב את
שולמית אלוני, מוכנים להישבע כי גם היא תצליח למצוא
נוסחה גואלת׳ ותיאשר שרה.
רמז להצטרפות הוודאית של המפד״ל לקואליציה נתן
ראש־הממשלה, כמעט בהיסח־הדעת׳ למישלחת מבני
עדות־המזרח, תושבי חיפה והצפון, שהופיעה בפניו בשבוע
שעבר. מגמתה של המישלחת היתד. מינויו של
ד.ח״כ הצעיר ממפא״י בחיפה, משה שחל, כשר־התיק-
שורת (תיק בו מחזיק בינתיים ראש־הממשלה בעצמו).
רבץ הסביר לחברי המשלחת כי במידה שהמפד״ל לא
תצטרף לממשלה, הוא יערוך שינויים במישרדים השונים,
ולכן אץ הוא יכול למנות עתה שר נוסף. כן טען, כי הוא
עדיין שומר מקום בממשלה לאבא אבן (בתפקיד של שר־ללא־תיק
— לפי הגדרתו של רבין) .אולם, אם ייכנסו
המפד״ל לקואליציה, מובטח התיק לשחל.
בסיום השיחה, כאשר נפרד ראש הממשלה מחברי
המישלחת, אמר להם בחצי־חיוך :״אתם צריכים להמתין
רק חודשיים, כדי ששחל יהיה מיניסטר.״
אין כימעט כל ספק, איפוא, שכאשר תתכנס הכנסת
לישיבתה הראשונה, אחרי הפגרה, כבר יישבו ליד
שולחן הממשלה לפחות עוד שלוש דמויות חדשות־יש־נות:
שר-הפנים יוסף בורג, שר־הדתות יצחק רפאל, ו־שר-הסעד
זבולון המר.
אולם, בעוד שנראה כי שתי מיפלגות שותפות־היס־טוריות
מצליחות לגבש חזית אחת, הרי בתוך המיפלגות
עצמן, סוערות הרוחות. את מפא״י מסעיר עתה הריב
קרגמן־גרשוני, המאיים לשסע את המיפלגה• מריבה זו
מתנהל בסיגנון שהוא חדש במיפלגה:
״אתה לא נורמאלי!״ ״ירדת מהפסים!״ ״אני אזרוק
אותך מכאן!״ ״מגיע לך בעיטה בתחת!״ ״צריך לחתוך
לך את הלשון!״ בצד קללות כמו ״ניבזה,״ ״סנילי.״
גם אצל שאר מרכיבי הקואליציה אין השלום שורה.
מפ״ם מזועזעת מהתנהגותו של המרדן־התורן שלה, ח״כ

אליעזר רונן, מעמידה אותו לבירורים ולשיחת נוקבת.
ואילו רונן עצמו רמז לא פעם, בשבועות האחרונים, כי
היה מאושר אילו יכול לעזוב ולהצטרף למיפלגת העבודה.
בתוך הליברלים העצמאיים קיימת תסיסה קבועה, אותה
מלבים חוגי הצעירים בהשראת חברי כנסת מסויי־מים,
נגד שילטונו של משה קול. האיום המתמיד על
,איחוד בין הליברלים העצמאיים לבין הליברלים שבלי־כוד,
גורס לקול נדודי שינה, ויריביו מנצלים זאת היטב.
ביחסים בין שולמית אלוני לבין שני חברי-הכנסת
האחרים מרשימתה, בועז מואב ומרשה פרידמן, חלה
שביתת־נשק, לאחר מספר סצינות חצי־ציבוריות. אך
לכל אחד ברור כי השקט הוא מלאכותי וזמני.
הליכוד המפולג

^ ף לא רק כמיפלגרר! הקואליציה חוגג הפירוד.
\ 4נראה כי הרשימה המפולגת ביותר, בה מושכים כוחות
רבים לכל כיווני השמיים, היא דווקא סיעת האופוזיציה,
הליכוד. את כותרות העיתונים תופסות ההתכתשויות
בין שני חברים־לשעבר, ח״כ שמואל תמיר ואליעזר
שוסטק. מעללי המרכז החופשי מזכירים תסריט של
סרט מדרגה ד׳ ומעורבים בהם מזכירות, מוסיקה, פריצת
ארונות, גניבת מיכתבים ושכנים הצופים בכתונות־לילה
בכל המתרחש לנגד עיניהם.
אולם, אם יצטרך תמיר לעמוד בפני הבירור אותו
מכין לו בגין בנושא השטחים — תחת איום ברור של
פילוג במיפלגתו — כאשר שוסטק, יחד עם הח״ב הצעיר
אהוד אולמרט יצטרפו באופן מוחלט לחרות ולמנהיגה
מנחם בגין, הוא ייוותר עם ח״כ עקיבא (״הזמר״) נוף.
״גורם־צרות״ אחר בליכוד, הוא אריק -שרון. ראשי
הליברלים טוענים בריש-גלי כי חבר־מיפלגתם, אריק
שרון, הוא ״גמור״ מהבחינה הפוליטית. אריק אינו נשאר
חייב, ובנאומו בכנסת לעג גלויות למיפלגתו שלו :״המרקדים
מה יפית בפני המערך.״ הוא אף תקף בחריפות,
ללא נקיבת שם אומנם- ,שניים מחברי מיפלגתדשלו:
ח״כ יחזקאל פלומין׳ מחותמי המינשר הפלסטיני (עליו
חתמו גם שני ראשי הערים של הליברלים, ראש עיריית
תל-אביב שלמה (״צ׳יצ׳״) להט וראש עיריית רמת־גן
ישראל פלד) ,ואת ח״כ זלמן אברמוב, שותפו של אריה
(לובה) אליאב למינשר אחר.
בעת נאומו זה של אריק, עזב מנהיג מיפלגתו, הד״ר
אלימלך רימלט, באופן הפגנתי את אולם מליאת הכנסת.
אולם גם חייו של רימלט עצמו, ,אינם קלים. רימלט,
אשר הבטיח לוותר על ראשות המיפלגה תוך שנה״ הודיע
כבר עתה כי לא יעשה זאת, כל עוד קיים האיום
כי יריבו השנוא עליו, אריה (״לייב״) דולצ׳ין, אשר שמו
מוזכר כיורשו של רימלט, עלול לקבל את התפקיד.

שידוך כן —
ח תונ ה לא

ך* ל או תהעת מנהיו רימלט פשא־ומתן אינטנסיבי
0 /ביותר עם חברי ע״מ שבליכוד. מיפלגה קיקיונית
זו יודעת, כי אין לה כל זכות קיום במיסגרת עצמאית,
ומנסה לפתוח לה אופציות •שונות לקראת הבחירות הבאות,
בכל עת שתיערכנה. השידוך בין שתי מיפלגות אלו
נראה טוב הן לחתן והן לכלה. ארבעה חברי ע״מ הם
תוספת כוח רצינית לליברלים, במתח המתמיד בינם לבין
חרות, ואילו המיפלגה הליברלית היא תעודת-ביטוח מצד
יינת לארבעת חברי-הכנסת־בחסד של ע״מ.
למרות ששידוד זה, נראה מצויץ, הרי החתונה עצמה
לא תיערך. נראה כי מנהיג ע״מ, ח״כ יגאל הורביץ, עדיין
ממתין לראות כיצד יפול דבר במילחמה הצפויה בין
משה דיין לבין מנהיגות מיפלגתו, ודווקא דיין הוא בן־
הברית הטיבעי והקורץ לע״מ.
השיחות בין הליברלים לע״מ יביאו, כפי הנראה,
להצהרת־אהבים מהסוג של הסכמי-שיתוף־פעולה ונקיטת
עמדות מ־שותפת, אך לא לאיחוד של ממש.
למרות מחול-השדים המתחולל בליכוד, נראה כי מיס־גרת
פוליטית זו לא תתפרק, ולו משום הסיבה הפשוטה
שכל אחד ממרכיביה יודע, כי פירוק הליכוד פירושו התאבדות
פוליטית.
אל בל אלה מצטרפים אפילו חברי החזית של אגו״י
ופא״י, במריבות הפנימיות אצלם. מיפליגה זו,
אשר בקונסטלציות פוליטיות מסויימות יכולה 1להוות את
לשון־המאזניים, שסועה אף היא מבפנים, כאשר דווקא
הח״כ המתון־לכאורה אברהם ורדיגר, מגלה עמדות נוקשות,
ואילו שותפו ח״כ שלמה לורנץ הוא המתון. אך
גם כאן, אין סכנה לפרישתו של מי מהם•
בעוד ההתכתשויות בתוך המיפלגות גוברות והולכות,
עדיין מאיים הצל הגדול, משה דיין, על כל המערכת
הפוליטית בארץ. חסידי דיין, ובראשם מרדכי בן־פורת,
אוגרים כוח ללא-ליאות, ומכינים את הקרקע — אם וכאשר
יחליט דיין ליצור משבר ממשלתי ולנסות לכבוש
את השילטון מידי מפא״י.
פחד דיין, אשר לכאורה נראה כיום בשוקט על שמריו,
מאיים לא רק על ראש־הממשלה ועל מיפלגתו, אלא
גם על כל המיפלגות האחרות. שם נערכים כוחות בעד
ונגד דיין, בשכל נאום וכל הצהרה נשקלים מנקודת-
המבט של :״איך יגיב דיין.״

תמרורים

אמני הצמות באו
כוי לשמוע ננאב
שירם גסים
שלא ישודרו ברדיו

מצפיםלתינוק. איש חסר־טים
יגאל שילון, אחיו של איש הטל-
רויזיה דן שילון, ואשתו היפפהפייה זהבה
(עינבר לשעבר) העובדת כדיילת באל־על,
קורקעה עד לאחר הלידה.
מונתה לתפקיד עורכת היומון בשפה
האנגלית ג׳רוזלס פוסט, במקומו
של טד לוריא שניפטר לפני מיספר שבועות,
לאה כן־דוד, שהצטרפה למערכת
העיתון ב־ ,1935 שימשה מ־ 1961 כסגנית
העורך.

כי נלי הוכשטיין היתיה זונה...
והרופא שלי נבזה — /שאל :״היכן
חוטפים את זה ביריד פרחים״ שיקרתי
לו /כי לא רציתי לכלות,
שנלי הוכשטיין היתה זונה...״

*** י רי םיש. מנגינות יש. זמר יש.
חסר מקום. נרתמה למלאכה חברתו
לעבודה של אבי קורן בגלי־צה״ל, בתיה
שושני. היא •שירכה בינו לבין הבעלים
של הפאב הנוי השמיני בהרצליה. שמעו

נבחר. לתפקיד ראש המועצה האזורית
שער הנגב, במקומו של חבר קיפוץ
בדור־חיל אריה מליץ, שכיהן בתפקיד
שמונה שנים — צ בי חזן (,)43
שעלה לארץ ב־ 1957 מברזיל, הצטרף ל קיבוץ
ברור־חיל, היה בשנים 1968—1970
ראש מישלחת מחלקת־העלייה של הסוכנות
היהודית בברזיל, ריכז לאחרונה את
תוכנית קליטת העולים סדרמדאמדקיה בדרום
הארץ.

לחיחת5 -ימח!
ף* ת קו פ ת ממשלת־המעבר של גולדה
1מאיר, קיבל הפיזמונאי איש גלי־צה״ל,
אבי קורן! ,ספר של שירים גסים שלוקטו
בפאב׳ס אנגליים.
קרא אבי את הספר, הגיע למסקנה כי
לעם ישראל חסרים׳ מילבד ראש־ממשלה
ומוראל גבוה, גם שירים גסים. ישב האיש
לילוודכימים ותירגם את כל שירי הספר,
הוסיף כיד הדימיון הטובה עליו.
לילה אחד נכנס לביתו שכנו, המלחין
המזוקן בגי נגרי, הציץ בתידגומים ונפגע.
״!,מוכרחים לעשות לזה !מנגינה, להכין תק ליט
ולחלק לחיילי צה״ל,״ הוא התלהב.
״הם זקוקים לזה!״
מפה לשם, החלו מחפשים !זמר, שיעלה
על שפתיו את מילות השיר. הגיעו לעלם
הצנוע ;והתמים ישראל גוריון, שנפל גם
הוא חלל בפני הגסות.

פגשתי את נילי הוסשטיין /בגן הנערות/ ,
והיא היתה יפה כמו שמש — תמורת
שלושים לירות.
כי נלי הובשטיין היוזה זונה /זונה יפה,
זונה קטנה / ,תמורת שלושים לירות.
שדיה — זוג אשכוליות / ,היא לא שמעה
על חזיות / .אומרים שאת התחתונים /
מזמו חיללה לעניים.

הבעלים את השירים, פסקו :״אתם מתחילים
להופיע אצלנו כבר היום!״
כימעט בלי הכנה מוקדמת, עלה ישראל
גורמן לבמה. התוצאה: רבים מאורחי הפאב
הציעו חומר משלהם.
״הספריה שלי בבות היא היום האוסף
הגדול ביותר של דברי־זימר. שקיים בארץ,״
מספר אבי השמנמן, בעל הזמרת שולה חן.
״שולה הפסיקה להזמין אורחים הביתה.
היא מפחדת שהם יחשפו שאנהנו סקס-
מאניאקים.״

שלוש זונות מנמל חיפה /שתו דריי
ג׳ין בלי קול /פיתאום אמרה אחת מהן / :
״שלי הכי גדול.״

בסבסטיה? מפני שהבטיח שצה״ל ירים
את המתנחלים.״
וכדי שבהיסטוריה של עם־הספר יירשם
שגם לו היה הווי של פאבים, הנציח אבי
קורן את החומר בסיפרון המלווה איורים,
עומד לי על קצה הלשון, אותו הוא מחלק
בליווי הקדשות מתאימות לנושא.
״אבל עכשיו אני מוכרח להכין משהו
צנוע שבצנוע,״ אומר אבי ,״כדי שלא יח שבו
שאני רק מאניאק.״
הזקן שלי הוא נגר / ,כל היום עושה
רהיטים / ,ביום הוא דופק מסמרים — /
ובלילה דופק הוא אותי.
הזקן שלי הוא רפתן / ,ואת מלאכתו הוא

ניבחר על-ידי חברת התקליטים
סי.בי.אס. בארצות־־הברית כטכנאי השנה,
המלחין הישראלי לואי להב, העובד
בשנתיים האחרונות באולפן הקלטות ב-
ניו־יורק. להב היה בזמנו חבר בצוות הווי
של הצנחנים, התפרסם כאשר הלחין את
הפיזמון בעיר הזאת שלום, התמחה בעבודתו
בארצות־הברית בעיקר בהקלטות
חיות, קיבל כפרם בילוי חופשה בת שבועיים
עם אשתו בקליפורניה.
הוענקה. לניספח הצבאי הישראלי
בברזיל, אל״מ שאול אפק, מדליית
הצבא הבדזילי מריטו סאנטו׳ס דומונט, על
״כישוריו האישיים והתרומה החשובה ש תרם
לחיל-האוויד הברזילי.״
עומדיםלהינשא. הקריין
הראשי של גלי-צה״ל עודד בן־עמי,

העומד להשתחרר ׳משירותו הצבאי ולל ימוד
באוניברסיטה לימודי אפריקה, וחברתו
מזה שנתיים כתבת שידורי ישראל
אורנה ייעד, הלומדת באוניברסיטה יחסים
בין־לאומיים. השניים התוודעו כאשר
אורנה שירתה בתחנה הצבאית כמזכירת
יומן־צה״ל ונכתבת.
נישאו בבית־מישפט עירוני ב־בוורלי
היליס, השחקנית פיי דאנאוויי,
שהתפרסמה בגילום תפקיד בוני בסרט
בוני וקלייד, והזמר פיטר וולף.
נישאו • בשווייץ, בנו של הכוכב

הוותיק צ׳ארלי צ׳אפלין, יוג׳ין צ׳אפלין
( )21 והשוויצית בת ה ,20-סנדרה גי״
ניאר.
נחוג יום הולדתו ה־ 65 של השחקן
הבריטי גזון מילט, מופיע על הבד
והבמה מזה 40 שנה׳ מככב עתה לראשונה
בחייו במחזמר.
נפצע. עת שיחק טניס, ראש מגי-
שי־הדצף בערבית
בטלוויזיה הישראלית,
ויקטור נא•
סיב, שמעד ונקע
את רגלו.

חנה גרון

בחברת בעלה הארכיטקט יעקב רכטר(במרכז) והשחקן עודד תאומי
(משמאל) ,שומעת הסברים מפיו ׳של הזמר ישראל גוריון,
בערב השירים הגסים. בשתי התמונות למעלה: ישראל גוריון בשעת ההופעה.
״הפשילו שמלות אחת ושתיים / ,ושירו
איתי בקול /הרטיבו גרונכם ביין/ ,
שלי הכי גדול 1״

( 111 1ל 110 המזוקן בני נגרי מלווה
ןיי י 1בפסנתר את ההופעה,
1כשעוזר לידו, מתרגם ומלקט השיריס
הגסים, הפיזמונאי אבי קורן.

ך מודעות הקטנות שפודסמו בעיתיו־ן
|!נים, משכו להנרי השמיני קהל רב.
״בהתחלה קצת חששנו. לא ידענו מי יבוא.
אבל הגיע קהל מכובד ביותר. יש אפילו
שני זוגות שבאים קבוע, כל פעם שאנחנו
מופיעים, ובמיקרה של טעות, הם מתקנים
אותנו,״ מספי אבי.
ישראל !ודיון מוסיף אקטואליות בכל
׳תוכנית :״למה גאולה כהן רצה להתנחלות

אוהב / ,ביום הוא חולב פרות
ובלילה אותי הוא חולב.
הזקן שלי הוא בנאי / ,הוא עובד בבטון
ובעץ / ,מטפס הוא ביום על פיגום — /
ובלילה עלי מטפס.
הזקן שלי הוא סבל / ,איש חזק ומוצק
ושרירי / ,ביום הוא מרים פסנתרים—/ ,
ובלילה אותי הוא מרים.
הזקן שלי הוא נגן / ,כל היום הוא קורא
רק תווים / .וביום הוא תוקע באבוב —/
ובלילה תוקע הוא בי.
הזקן שלי הוא דייל/ ,הוא מכיר ארצות
ודרכים / .ביוס הוא מתרוימס באוויר —/
וסלילה מרים את אחי.

נהרגה. בגיל
,45 ממכת־חש-
מל בביתה שבהרצליה,
שגרירת מכסיקו
בישראל רו*

קסטלא־
זאריו נוס, שהיתר. גרושה

ואם לילד בן ,12 נאטיב התפרסמה בארצה
כפרשנית מדינית
זכסופרת מצליחה, שאחד מספריה אף
תורגם לעברית.
נהרגה בצרפת) בתאונת־דרכים,

ארוסתו של השחקן־במאי רובד חוסיין,
!מישל וורטין, שנהגה במכוניתה כש לצידה
ארוסה, והתנגשה במשאית. המכונית
החלה לבעור, וחוסיין ניסה לשווא ל שחרר
את חגורת הבטיחות שלה כדי ל חלצה.
השחקן עצמו !ייכווה קל. השניים
עמדו להינשא בעוד חודש — ,חוסיין בשלישית,
מישל בראשונה.
העולם הזה 1925

עיתון מיקצוע מנוגד חשך עוז ומאות
שר אווי: צילום דוו מינתה העדשה

אור גלד
חומה 11111 11111 111411
מצלם את
ידי צלמי

הצילום המחייך

זוהי תמונה יחידה שפותחה מסרט־צילום שלם,
שאותו היה אודי גלר אמור לצלם בעד עדשה
מכוסה במיכסה אטום. אורי עצמו נראה בצידה הימני של התמונה, בעוד שבמרכזה נראה
כתם המיכסה. אורי, שהרחיק את המיכסה, שעה שנמצא לבדו בחדר, צילם את עצמו.

על שער ירחון־הצילום הבינלאומי מופיעה
1י׳| מ 1 1ך 1י י
תמונתו של אורי גלר הישראלי כשהוא
״ 114 1 1 4 1 0 1 - 1
עצמו בעד עדשה מכוסה במיכסה. שיטתו של אורי גלר הוכחה על־העיתון
בתרמית פשוטה, שהתבססה על אוזיזת־עיניימ והסחת־דעת.

אורי הרים את הפנטאקם, שמיכסה־העדשה
שלה הודק היטב בסרט־דבק שחור,
והצמיד את העדשה למיצחו. פניו התכווצו
בריכוז גדול. הוא צילם כ־ 12 תמונות
(קבעתי את המצלמה ל־ 1/60 השניה ב־צמצם*
,4החשיפה הטובה ביותר בתנאי-
האור שעמדו לרשותנו) .בלחיצה החמישית
או השישית לערך, הודיע אורי בקריאת־

ני מוכן להסכים לכך שאורי מסוגל
4 לתקן שעונים, לכופף סכו״ם ולצייר
כיסאות מוסתרים. זה לא השטח שלי. אבל
צילום — זה עניין אחד לגמרי. הצילום
הוא המיקצוע שלי. כמי שהיה צלם של
הטייס ימשך 25 שנה, אין ספל! שצילמתי
כבר תמונות רביות יותר משהצליח ׳אורי
ליצור באמצעים ה,רוחניים ,.שלו עד כה.
״אני יודע בדיוק מה מסוגלת מצלמה לעשות.
אני יודע שאינך יכול לצלם תמונה
— כל תמונה שהיא — כשמיכסה העדשה
מכסה את העדשה. ניסיתי זאת מיס־פר
פעמים בעצמי, זה פשוט לא הולך.
״אך אורי ניסה לעשות זאת.״

סגרנו את הדלת מאחורינו: סת צייר כיסא,
ואני צילמתי ׳אותו בעבודתו. כאשר שבנו
אל החדר בו נמצא אורי, הצליח הוא ל צייר
מייד את דמות הכיסא שרשם יסת,
ואשר אותה חתמנו קודם בשתי מעטפות.
לאחד־ימכן שבתי וטענתי את הניקון שלי
בסרט־צבע, כדי לצלם את אורי בהמשך
הפעולה. הוא שב והצמיד את הפנטאקם
לימיצחו, כשהסרט המקורי בתוכה, והפעם
צילמתי אותו בצבע. כאשר גמר את ה־
׳סרט, הוצאתי אותו מייד מתוך הפנטאקס
ושמתי אותו בכיסי, כדי להבדילו מן הסר טים
האחרים. מאותו רגע ואילך לא יכול
אורי להגיע אל הסרט בשום אופן.
יכולנו היינו תשושים. סת ואנוכי היינו
קיצרי־רוח לראות את התוצאות, ומיהרנו
הביתה. שעה קלה אחרי חצות עלתה קריאתו
הנרגשת של סת מן המעבדה שלמטה.
״עלה מהר ! קיבלתי תמונה היא חדה?״
שאלתי, וחטפתי את הזכוכית־המגדלת שלי.
סת החזיק בסרט בקצות־אצבעותיו ,׳כאילו
היה רדיואקטיבי. הוא היה מזועזע ממש.
צילום דדך מי כסה
ך פתח ייל ג׳ואל את סיפורו. ג׳ואל,
^ צלם ותיק ורב־ניסיון, ובנו סת, שהוא
גם עוזרו, חזו מקרוב בניסיונו של אורי
(״המכופף״) גלד, עושודהלהיטים הישראלי,
להדהים את העולם בפלא מסוג חדש: צילומו
של עצם על גבי סדט־צילום, בכוח
המחשבה והריכוז בלבד, בעד מצלמה ש־עדשתה
כוסתה במיכסה אטום.
הם נדהמו בתחילה למראה התוצאות,
הניראות בבירור על-יגבי התמונות המפותחות,
אד לאחד ניתוח של הניסוי לפרטיו,
הגיעו למסקנה הבלתי-נמנעת שגם ״פלא״
זה של אורי התבסס על תרמית פשוטה.
את מימצאיהם של הצלמים העלה ג׳ואל
בכתבה: מפורטת, שראתה אור ימעל דפי
ירחון הצילום רב־החשיבות פופולאר פוטו־גראפי.
וכך
תיאר ג׳ואל את הניסוי, שלב שלב :
נסעתי לנידיורק עם בני, סת, לצלם את
אודי גלד בצבע ובשחור־לבן. אחרי שעות
אחדות של כיפופי־מזלגות־ ומיבצעים דו־ימים,
נמאסה על אודי השערה הרגילה,
והוא שאל :״אולי יש לך, במיקרה, מצלמה
נוספת, כדי שאוכל לצלם דרך מיכסה־העדשה?״
שאל, כבדרך־אגב.
הצעתי לו את הפנטאקס שלי (שמיכסה־

הונחת הומאות

תמונה זו צולמה מליידי צלמי ירמון־הצילום
פופולאר פוטוגראפי, בדיוק באותה שיטח בה השתמש
אורי, ושימשה להם להוכחת התרמית, לה ניסה להאציל הילה של כוחות על־אנושייס.
העדשה) שלה אטום ויציב במיוחד) .״בס דר,״
אמר ,״אטום את המיכסה ביסרט-דבק,
ליתד ביטחון, וטען את המצלמה בסרט.״
כאשר השחלתי את סרט הטרי־איקיס, הודה
איורי כי משימה זו תהיה קשה עבורו. אך
הוא אמר כי הוא חש שסת ואנוכי נגיב
בחיוב על כוחותיו המדהימים, ותודות לכך
תיגבר יכולתו לחדור בעד המיכסה.
אודי אמר לסת לבחור ספר־תמוניות
גדול ולמצוא בו תצלום גדול, בגודל עמוד.
סת בחר בתצלונדמקרוב (קלוז־אם) של
נשר. אז הורה אורי לסת להתיישב מעברו
האחר של החדר ולהתבונן בנשר במלוא
הריכוז, שהוא שהוא עצמו ינסה ״להעביר״
את הנשר דרך מיכסה־העדשה, אל הסרט.
סת התרכז בנשר. אני מיקדתי את הניקון
שלי על אורי.

ניצחון כי יצר מגע עם הנשר .״אני מרגיש
׳איך הוא עובר,״ קרא.

מי ס תו דין —
__ חוב ה
** אמת ניתנת להיאמר, לא התייחסתי
! 1ברצינות גדולה מדי לתרגיל צילום־
דרך־מיכסה-העדשה הזה. אך מצאתי עצמי
נסחף באווירה המיסתורית שאורי מקרין
סביבו שעה שהוא שרוי בפעולה.
בינתיים הניח אורי את הפנטאקס על
השולחן, ועברנו לניסוי הבא. אורי אמר
שכעת ינסה ״לקלוט״ באופן טלפאתי רישום
שנצייר אנחנו בחדר הסמור. בשלב
זה יצאנו, סת ואני, אל החדר האחר ו־

14 111 !1ה הצלם ייל ג׳ואל ובנו
11111י י סת, שחזו בניסויו של
אורי וחשפו את התרמית שמאחריו, משחזרים
בתמונה זו את השיטה בה נעשה הדבר.
גם אני הגבתי כך, כאשר קירבתי את ה־זכוכיודהמגדלת
לתמונה האחת־יוהיחידה
שפותחה מן הסרט. הדמות היתד, חשופה
היטב, יחדה וברורה לבד מכתם שחור במרכזה.
לא רע לגבי חובב, הידהדתי.
אך לפתע ׳תפסתי את גודל הרגע, ונדהמתי.
(המשך בעמוד )24

_ 213

במדינה
1ייני * נטי.

ייייי זז

יזו

(המשך מעמוד 06

נני *1

*זיין

״י ״יוזיי

..* 113
י 1130
ריאן

איז ט סי ס ״)

מיזגו*-לין

עשיתי כחייל בשירות־קבע. חתמתי מראש
על שנה זו, עוד כשלמדתי בבית־ספר
אורט. חשבתי ללכת לצנועים או לחייל
קרבי אחר. אבל בשליש האחרון ללימו דים
באו אלינו נציגים של צה״ל, ושיכנעו
אותנו לחתום על שנת שירות נויספת ב־תנאי־קבע,
כדי שנוכל לעבוד במקצוע ש למדנו.
חתמתי.״
כשהגיע מועד שיחרווץ של אבי מצה״ל.
נמסר לו כי לא יוכל להשתחרר. כמוהו
עוד כאלפיים טכנאים, שסיימו את שירותם
הסדיר או את שירות־הקבע שלהם, ייאלצו
להמשיך לשרת בצה״ל עוד ארבעה חודשים
לפחות, בתוקף צו מיוחד שהוציא
שר־הביסחון.
צה״ל נאלץ לנקוט בצעד בלתי-פופולארי
זה, במיסגרת המאמצים הנעשים עתה ל שיקום
מהיר של כלי־הרכב וציוד־הלחימה.
אלפי טכנאים ומכונאים גוייסו לצורך זה
לשירות מילואים. אולם לא היה די בהם.
כדי לענות על הצרכים, נאלץ צה״ל לעכב
גם את שיחרורם של החיילים שעמדו ל השתחרר.
חקיקה
מיוחדות חייל מילואים, ה נקרא
אחרי תקופת שירות לתקופת־שירות
נוספת, חש תיסכול. אך המרירות רבה עוד
יותר בקרב אלה שעמדו על סף השיחרור,
ולפתע הוא !מתרחק מהם .״הייתי צריך
לסיים את השירות בימים אלה. היו לי כל
!מיני תוכניות יפות להשתחרר מהמתח בו
הייתי במשך ארבע השנים האחרונות.
רציתי להתחיל לחיות כאזרח. והנה, עכשיו
מודיעים לי שאני ״מעוכב שיחדור״
למשך חצי שנה. וזה — דק מפני שאני
בעל מיקצוע טכני.״
אבי, כמו רבים מחבריו, מבין את מצב-
החירום בגללו עוכב שיהדות, אולם הוא
אינו מבין מדוע הוא נאלץ לשרת תקופה
ממושכת נוספת, שעה שבשוק האזרחי
מסתובבים אלפים מבעלי מיקצועו, העוב דים
בשוק החופשי, שמכונת־הגיום של
צה״ל לא הגיעה אליהם .״איזה זכות מד
סתת יש למדינה להפלות אותנו, בעלי
המיקצועות הטכניים, לעומת חיילים אח רים
ז״ שאלו השבוע אבי וחבריו.
למרות הפנייה הישירה, וההסברים ש קיבלו
״מעוסבי-השיחתר,״ מפי שד-הבי-
טחון שמעת סרס ומפי הרמטכ״ל, נראה כי
לא כולם מוכנים להשלים עם הגזירה. כמה
מהם עומדים להגיש צדעל־תנאי נגד שר-
הביטחון. כת שיבהיר מדוע לא ישוחררו
מצה״ל עם תום תקופת שירותם הסתר,
כפי שקובע חוק שירות הביטחון הנוגע
לעניין. טענתם היא כי עיכוב שיחרורם
מצריו חקיקה מיוחדת בכנסת, ואין להס תפק
דק בצו של שתהביטחון.
מבחינה מעשית, אין זה משנה. ניתן ל שחרר
אותם רישמית מצה״ל, ולגייסם
כבר למחרת היום למילואים. את הבעיות
הפורמאליות ניתן לפתור. מה שקשה יותר
לפתור היא בעיית אי־השיוויון שבחלוקת
המעמסה, המוסיפה להציק לרבים.

ד רכי אדם
השבוע פתיחת מישחק

הליגות האנגליות

מינ׳מוס וונוס הראשון
1 0 0 .0 0 0ד״

מינימוס נז׳ל הפוסיס

200.000י״
יום חמישי —
המועד האחרון למסירת הטפסים

עשה לך מנהג ׳קבוע-
מלא טנטובכל שב 1ע!
| המועצה להסדר ההינזורים בספורט ^

אור• גלד
(המשך מעמוד )23
האם ייתכן שתוך שבריר־שניה אחד
יסתור אורי את כל מה שלמדתי אני במשך
שנים של צילום. ועם המצלמה שלי?
צילצלתי אל אורי בהתרגשות גדולה,
להודיעו את החדשות המדהימות, אך מנהל
העסקים שלו, הודיעני שהוא ישן.

גלר — כוכב
במערכת־השמש

** אשר חזרתי אל המעבדה, היה הסרט
^ כבר יבש. הנגטיב היה נקי ויפה. הג דלנו
את התמונה והלכנו לישון. ב־ 10 בבוקר
טילפנתי אל אורי .״אורי,״ שאלתי ,״על
מה חשבת כשעשית את זה?״ ״אומר לך
את האמת,״ השיב ,״התרכזתי על כוכב ב־מעדכת־השמש.״
סיפרתי זאת לסת, והוא
אמר ,״הוא בטח התכוון לעצמו !״
עוד באותו יום הראיתי את התמונה ל צלם
הנודע אלפרד איינשטאדט. הוא העיף
בה מבט מהיר, ואמר מייד כי הכתם ש במרכזה
נראה כאילו החזיק מישהו פיכסה־עדשה
מול העדשה בשעת הצילום.
ג׳ורג׳ קאראס הוא מנהל מעבדת־הצילום
של לייף .״מי יכול היה לצלם תמונה נור־

0611685 שוו
שססזסאק ו!א

אוגזו$ 88 פאא וסע
0[8א{ 4 81) 8אס

יזיס-זט ס&י

161׳,ז ־י(*ץ

י ש £601

•.לאאז0ישי.<.זגמז!.ן

*יאא
1.יזטזז<קגמ ואזייזז׳$ ^1מז

. >4113י<ין•׳ 10*1,

הדומים קורצים 3ה ר ^ לי ה
שיגיוגותיו ש? היהלומן יהודה
סיידוף עזו 7ו בדמי־מזוגות
הגדולים ביווגר שנפסקו
אי־פעס במדינה
מרים סיידוף ניצחה! מי שהיתה משך
23 שנים תמימות אשתו של היהלומן-
המיליונר יהודה סיידוף, וכיום גרושתו,
הצליחה להשיג את דמי-המזונות הגבוהים
ביותר שנפסקו אי-פעם לאשה במדינת־ישראל.
יהודה
סיידוף בן ה־ ,48 בן למישפחת
סיידוף הבוכארית מירושלים, זו שבל הבתים
במבואות הבירה קרויים על שמה,
קם בוקר אחד והחליט לתקן את העולם.
הוא ארז את חפציו ויצא למסע אל המיז-
רח-הרחוק, במטרה להיפגש עם מאו־טסה־טונג.
לדרך נטל עימו סכום־כסף ניכבד
ויהלומים.
בהונג-קונג התיישב וניסח על מנילת־

(המשך בעמוד )26

..הגונות הפלא־

בכותרת זו הוכתרו התמונות שצילם אורי
גלר, כביכול, במצלמה שעדשחה היתה
מכוסה במיכסה .״אורי מכופף את בריטניה
מעריצו הגדול ביותר של אורי —
הוא — עצמו !״ זעקו כותרות אחרות.
אה פזו, ג׳ורג שאלתי אותו. הוא הציץ
בה, ואמר ,״אם זה שצילם את התמונה היה
מחזיק את המיכסה קצת יותר רחוק מ־העדשה,
הוא היה מקבל תמונה טובה.״
האם יכול היה אורי, או מישהו אחר
שהיה בחדר, להרחיק את !מיכסה-העדשה
ממקומו שעה שאני נמצאתי בחדר הסמוך
וצילמתי את סת? הנחתנו היתה שהוא
יכול היה לעשות זאת, וכניראה גם עשה.
הוא פשוט לא לקח בחשבון את עומק־השדה
הגדול במיוחד של עדשת הפנטאקס
17מ״מ 160 מעלות, בצמצם ,4-דרגת־הפתיחה
הגדולה ביותר.
אחרת, קשה להבין !מדוע דווקא אורי
הוא שהופיע בתמונה. לאן נעלט הנשר?
העולם הזה 1926

קולנוע
גינקולוגי ם
הב>תה

ב מ אי ם
״הדון
המזוהם״
דון סיגל הוא דוגמה זזיה לבמאי־קול־נוע
שנולד מנוחה של ביקורת־הקולנוע.
תופעה מקורית ואקטואלית לעולם הבד
של שנות ה־ •70 במשך שנים ארוכות נחשב
בהוליווד כאיש־מיקצוע מהימן, מתאים
בהחלט להפקות מסוג ב׳ (סרטים
שצריך לעשות ומהר, בזול ובלי כוכבים),
עד שבא דאן־לוק גודאר וכל חבורת
״׳מחברות הקולנוע״ ,והעלו את סיגל ל שחקים.
האולפנים הנבוכים החלו בודקים
את האוצר הבלום המסתתר בביתם, והחליטו
לנסות את ערכה של ציפור כחולה
זו — התוצאה היתד — שידוך בינו לבין
קלינט אייסטווד, שהיה יאז עדיין בוגר
מפוקפק של מערבוני ״ספאגטי.״ השניים
התיידדו בלב ונפש, ומשיתוף־הפעולה
ביניהם נולדה שורת להיטים שנמשכה
מהמירדף ועד להארי המזוהם.
סיגל, החוזר ומתאר את החברה האמריקאית
החיה בתוך יערות״בטון, נשלטת
על־ידי פשע, רודפת־בצע עד ׳כדי טירוף
ודורסת כל יוזמה אינדיבידואלית, זוכה
עד היום להערכה גדולה יותר באירופה
מאשר בביתו. זאת, למרות שרק השנה
עשה את סירטו הראשון מחוץ לאמריקה,
(הכוונה להטחנה השחורה) ,שיוצג בעוד
שבועיים בישראל.
דרכו של במאי. אומנם, כאשר חלם
בנעוריו להיות צייר, בילה כמה חודשים
בגדה השמאלית של הסיינה, בפריס. אולם
כשהתרושש אביו, שהיה נגן־מנדולי־נה,
במשבר הכלכלי של שנות דד ,30 חזר
לאמריקה, והחליט לצאת אל המזרח הרחוק
לחפש אוצרות. בלוס־אנג׳לם נותר

שלום לחסידה (אורלי, תל-
אביב, ספרד) — נער בן 15 מכניס
להריון נערה בת ,13 והיא
יולדת בעליית״הגג, ללא עזרת רופאים וללא ידיעת מבוגרים.
אם להתייחס ברצינות למעשייה שכזו, אז במיקרה
הטוב ביותר יש לומר שזהו סרט תמוה. קשה להאמין
לכל מה שקורה בו, וודאי שאי״אפשר לעמוד מאחרי
הבשורה האומרת שילדים׳ המסתבכים בצורה זו, חייבים
להסתיר הכל מן המבוגרים ולהתגבר על כל הבעיות בעצמם.
ואם הילדים של היום, שהם החברה של מחר, רוצים
להביא לעולם בשורה חדשה, תיקוותם היחידה היא
לעשות זאת בהסתר, תוך לימוד יסודות החיים מקריאת
ספרים ולא מהאזנה לזקנים מסויידים. סאמרס מרחיק
לכת, למען הסימליות, עד להולדת ישו. הוא משווה את
עליית״הגג לאסם שבבית-לחם, והתמונה הסופית של האם
הצעירה והילד, מזכירה כל ציור קלאסי של ״פיאטה.״
הבעייה היחידה: כל הכוונות והסמלים הללו מוסתרים
כל״כך טוב מאחרי המעטה הסיפורי, עד שרק
מעטים מאוד יבחינו בה, ואילו הצופה הממוצע עתיד

זוג הורים

בלי רופא?

לחשוב כי המדובר הוא בסרט־הדרכה ליולדות צעירות
היראות מזעם אימן. וזה, לפחות חלקית, כישלון.

ק אנ די ד ה
העירומה
מ ה ( 1דקל, תל־אביב, איטליה)
— המעשה בתמים הניצחי המתבונן
בעיניים גדולות בעולם המעוות
שמסביבו, אינו המצאה של רומן פולנסקי. אדונים
שונים ומשונים באופיים, בתקופות שונות ומשונות, החל
מוולטייר (קנדיד) ועד לטרי סאותרן ומייסון הופנברג
(קנדי) ,מצאו בשיטה זו את האמצעי המתאים לסאטירה
על מצב העולם בזמנם. או מדוע לא ינהג כן גם
פולנסקי ז
על כן הוא שולח את גיבורתו, סידני רום, אל תוך
חווילה איטלקית מהודרת על שפת חים, שם מרוכזים
כל סממני העולם המערבי השוקע. יש שם סרסור־זונות
עם בעיות מיניות, אמן מזדקן, כומר מתחסד, תיירים
אוויליים, צעיר אחד משוגע לבישול, צעיר אחר משוגע
לתרבות־הגוף, צעיר שלישי משוגע למין, והמכנה המשותף
לשלושתם: השיגעון.
את כל סימלי השיגעון הללו משרטט פולנסקי בהומור
רב בדמויות, בתפאורה הנעזרת בפרנסים בייקון על
הקיר, בהנרי מור בחצר, וברוי ליכטנשטיין על הריצ-
פה, ובפס״קול בו נשמעים לסירוגין שוברט, טוצארט

סידני רום: הטרמפיסטית בעירום
ובטהובן. מעל לכל, ראוייה לשבח גיזרתה החטובה של
סידני רום, שברוב שלבי הסרט אינה מכוסה כלל.

הרטט

הבדקצוע*
במאי סיגל
הדימיו! הוליד דימיון
ללא פרוטה, ודודו הכניס אותו לעבודה,
כספרן, באחד מאולפני הוליווד. מספרן
הפך לעורך, מעורך לבמאי־עוזר, לבמאי
סרטים קצרים, ומשנת — 1946 לבמאי
סרטים ארוכים.
״איני רואה שום תכונות מיוחדות ב־
׳סרטי,״ נוהג סיגל לומר בראיונות ,״חוץ
מחסכונות וקצב.״ מעריציו מוסיפים על
כך את האינדיווידואליזם הקיצוני שבו
הוא דוגל, את גישרונו הבלתי־רגיל ל הוביל
סצינות מרתקות לקראת סיום בל־תי־ציפוי,
ולשחרר על הבד כמויות עצומות
של אלימות, במהירות מסחררת. הציניות
שלו מפורסמת לא פחות, וכך,
למשל, בטחנה השחורה משתמשים איר־גוניחמחתרת
הטוענים למטרות נעלות, ב פושעים
מן הסוג הבזוי ביותר למימוש
מטרותיהם.
הסרט, שצולם כולו באירופה (חלקו באנגליה
וחלקו בפריס) ,הותיר את סיגל
סחוט .״זה היה ך,׳מאמץ הגדול ביותר
שלי ב־ 30 השנים האחרונות,״ אמר הבמאי
בן.ה־ ,62 וחזר־ להוליווד לשחק קצת גולף
עם ידידו הוותיק, קלינט איסטווד, כשה־הזדהות
המלאה שלו.עם הרמות הקולנועית
הדומיננטית בסרטיו באה לידי ביטוי
טוב ביותר בתמונה בה הוא דומה כשתי
טיפות מים לוואלטר מתיאו, כוכב צ׳ארלי
הארי?! שלו.

ירח שק נייר (חן, תל־אביב,
ארצות־הברית) — ילדים וכלבים
הם, כידוע, סגולות בטוחות להצלחה.
הוליווד ידעה זאת היטב בנעוריה, לכן היו שירלי
טמפל, לאסי, מיקי רוני וריו״טיו״טין — לכוכבי־קופה
מזהירים באותם ימים.
עכשיו קמה לכל אלה יורשת, בדמותה של טאטום
או׳ניל, המפילה ברישתה כל יידישע־מאמע ראוייה לשמה,
החל במעמד הראשון של ירח של נייר, כשהיא ניצבת
ליד הקבר הפתוח של אמה. היש מעמד יעיל וזול מזה ז
האחראי לכל העניין הזה הוא קיסר הנוסטאלגיה של
הוליבוד, פיטר (הצגת הקולנוע האחרונה) בוגדאנוביא.
כמבקר-סרטים המאוהב בשנות ה־ 30 וה־ ,40 הוא מכיר את
כל התעלולים המיקצועיים ליצירת הרטט המחמם את לב
הצופה. ומי שרואה עצמו כחובב־קולנוע, יכול אפילו לשבת
באולם החשוך, להתבונן בתמונות שחור-לבן, ולזהות את
צלליהם המהלכים של פורד, או וואלש, החולפים על המסך.
קשה קצת להבין את הנוסטאלגיה הזו, המהולה במי-
וורדים, לאחר התקיפות הקשות ביותר שעברה אמריקה
במאה הזו. אפשר, כמובן, להתווכח גם על מוסריות ה סרט

ת ד רי ך
ת ל -א בי 3
הדיקטטור *!;דול (לימור,
ארצות־הברית) — צ׳אפלין בתפקיד כפול
של ספר יה־די •קטן ושל היטלר בסאטירה
המפורסמת שלו על גרמניה הנאצית, ש נעשתה
עוד לפני ׳מילחמת העולם השנייה.
העוקץ (אלנבי, איצות־ה־

טאטום או׳ניל: הפלא המרשרש
(אם כי זהו כנר, מזמן, עניין שאגד עליו הכלח) ,אבל טי
יעז, בסופו של דבר, לפתוח פה כנגד סגולת-קסם כה 1 בטוחה נמו ט א טון או׳ניל 1

ברית) — שני רמאים מפוקן וייט־ מרמים
רמאי מפוקח פחות, בים־ .שייקאגו העלי זים,
וכולם ביחד מדמי^׳יאת הקהל באחת
המהתלות הק־לנגעיות •הדיקצועגיית ביותר
של הש 1אחרונות. מבדר ומאוד.

תיות והרבה כוכבים ,׳אבל לוקה פמיקצת
בעידון והידור שידע המסך בגירסות הקודמות.

חיפה

הלילה האמריקאי (בית
ירושלים
׳*זי ז רוטשילד, צרפת) — סיפורו של פרנסואה

שלושת המוסקיטדים (אודיוזל׳ טריפו על הפקת סרט וכל מה שכרוך
ארצות־הברית) — עיבוד נוסף לספר של
בכך, ספוג אהבה לקולנוע ולאנשים האלכסנדר
דיומא עם הרבה בדיחות חזועובדים
פו. מומלץ.

במדינה
רכוש טופס לוטו
רב-שבועי.

(המשך מעסה־ )24
קלף איגרת, אותה ביטח בסכום של 2000
דולר טבין־ותקילין. מייד לאחר שסיים
את מלאכתו טס לנידיורק, למסור את
מגילת־הקלף לידיו של נציג סלו העממית
באדם, כדי שהלה יעבירה לידיו של היו־שב־ראש.
תביעות
כקצב. מייד אחר־כך שב
סיידוף לארץ, כשהוא מחזיר איתו חלק
מן הרכוש שליווה אותו בנאמנות כל הדרך.
אשתו מרים, שהמתינה לו בביתם
שבהרצליודפיתוח, קצה בשיגיונותיו, והגישה
נגדו תביעת־מזונות, בטענה שהבעל־המיליונר
השאיר אותה בחוסר־כל. את
ענייניה בבית־המישפט ייצג עורך־הדין
שלה. אהרון ברקאי.
היתר. זו תביעת־המזונות הגדולה ביותר
שהוגשה אי־פעם בארץ נגד בעל כלשהו,
והסתכמה בחמשת אלפים לירות. השופט
שיינבוים, מבית־המישפט המחוזי בתל־אביב,
שוכנע כי רמת־החיים של הזוג
סיידוף היתה באמת גבוהה מאוד, לבן
קבע דמי־מזונות זמניים בסך שלושת אלפים
לירות לחודש. בתוספת הוצאות עלה
הסכום לחמשת אלפים לירות לערך.
אבל מרים סיידוף לא התכוונה להסתפק
בכך. היא הגישה תביעה נוספת, ל־

בתחילה סירב סיידוף להופיע בבית־המישפט,
אך כאשר נעתר, היה קם על
רגליו ונושא נאומים חוצבי־להבות על
החיים בכלל ועל משמעותם בפרט. אל
השופטים שלח מיכתבים בהם הסביר את
ה״אני מאמין״ שלו, ואילו לאשתו אמר:
״תצאי אצלי בגט רק עם שימלה לגופך.״
אך הלחצים הכבדים שהופעלו עליו איל-
צויהו לבסוף לשתף פעולה, והוא הטיל
על עורך־הדין אריה רפואה לייצג אותו.
לאחר דיונים ממושכים החליט בית־

מתגרשת סיידוף
משממות הכסף

מתגרש סיידוף
משמעות החיים

ליס -ס ע באגד

זו ל נוח וב טו ח

המחלקה ליחסי ציבור

חלוקת הרכוש המשותף. בעיקבות תביעה
זו הטיל בית־המישפט עיקולים על כל
היהלומים וכל מלטשות־היהלומים של סיי־דוף.
עיקולים אלה בוצעו כולם בעת־ובעונה־אחת,
והשופט החליט להקפיא את
הרכוש עד להסדר הסופי.
ואז הטילה מרים סיידוף את הפצצה
השלישית שלה. היא הגישה תביעה לסלק
את הבעל מן הבית, בעוון התנהגות רעה.
להוכחת טענתה סיפרה, למשל, כי בטיסה
קצרה בת חצי שעה, התוודע יהודה
סיידוף אל רופא בשם דוקטור ראו, המקורב
לקצונה בפיליפינים, והלה שיכנע
אותו לסגור את מיפעלי־היהלומים שלו
בארץ, ולפתוח מיפעל לשימורי־ירקות ב־מאנילה.

סיפרה כי היה עורך בבית ניסויים
בבישול כמויות עצומות של ירקות, ל צלילי
מוסיקה קלאסית שהועברה דרך רמקולי
מערכת סטריאופונית אדירה —
דווקא בשעות הקטנות של הלילה. הוא
גם נהג להזמין הברים, ערבים־ישראליים
שעבדו בסטייקיות בסביבה. לדבריו, שמר
איתם על קשר כדי שלא יאונה לו כל
רע אם, וכאשר, תושמד מדינת־ישראל.
כך, מכל מקום, טען בבית־המישפט.
סיידוף לא הסתפק בכך, לדברי אשתו.
הוא היה מביא בחורות ועורך בבית
חינגות שנמשכו ימים ולילות. הבחורות
הללו היו משתמשות בבית כבביתן, שעה
שבעלת־הבית נעדרה ממנו.
עד משמעות החיים. לאור כל הדברים
הללו הגיע בית־המישפט למסקנה כי
סיידוף ואשתו אינם יכולים עוד לחיות
תחת גג אחד, והורה להם להיבדק על־ידי
פסיכיאטר. אבל מרים סיידוף לא
אמרה די. לאחר שהשיגה את מבוקשה
בשלוש התביעות הראשונות, מיהרה והגישה
ברבנות תביעת־גירושין: ארבע תביעות
תוך חמישה חודשים.

המישפט להקפיא את כל יהלומיו של
סיידוף לתקופה ממושכת. אולי זו היתד,
הסיבה הישירה לכך שלפני כחודש ״נש בר״
המיליונר ונתן לאשתו את הגט
המיוחל. בנוסף, השאיר לה את הווילה
שבהרצליה, את המכונית, ועוד סכום
המתקרב לשלועית־ריבעי מיליון לירות.
אם ירצה אי־פעם לצאת את הארץ, יהיה
על סיידוף להפקיד סכום של חמישים
אלף לירות בערבות בנקאית, להבטחת
מזונותיו של אחד מילדיו שעדיין לא הגיע
לגיל הבגרות.
כיום מתגורר סיידוף אצל ידידים, והוא
חזר אל עיסקי היהלומים, בהם הוא נח שב
כגאון מבריק. גרושתו, מרים, נסעה
לטיול סביב העולם, כדי לשכוח. אבל
כסף הוא תיזכורת מצויינת.

שירו תי ם
ה 8ד כ 1ד ת עדיין ממתינה
ד5גי חודש הועמד מישרי•
התחבורה ע 7חומרת המצג בגחד
אלבסגדר — א ך 7א עשח דבר
נחל אלכסנדר ממתין לקורבנות. זה רק
עניין של זמן.
הנחל החל לאחרונה להתכונן ברצינות
למשימותיו. המים גאו, עלו על גדותיהם,
מצע של זוהמה ושיברי־עץ וקרשים מכסה
את שפת הנחל ליד ״נמל״ הסירות.
ילד קטן, כבן שמונה, קפץ אל ה״גשר״,
אשר בולט !מן המים: בגובה של סנטימטר
אחד, ובמקומות מסויימים אפילו ניסתר מתחת
למים. צעד אחד שמאלה, או ימינה,
והנחל ילכוד את הקורבן שלו.
אין כל מעקה משני צידי הגשר. המים
הם ביצה אחת גדולה. ומה שהנחל ילכוד,
הוא לא יחזיר לעולם.
באחד הימים, בכל יום, בכל רגע, עלול
ליפול לתוך הנחל, ילד או מבוגר, ליד
״נמל״ הסירות של הקואופרטיב.
הפקיד המיסתורי. לפני בחודש
ימים ביקש כתב העולם הזה ממישרד התחבורה,
הסבר על המתרחש בנמל־הסי־רות,
בו מנהלים ארבעה שותפים שייט
המסכן בפירוש את חייהם של המבקרים.
וכך הגיבו אז, מלישכתו של דובר
מישרד־התחבורה (העולם הזה : )1925״במקום
צריכה להיות רשימה של כליי
שייט״ .לגבי רישיון לניהול עסק הסירות
ולגבי פיקוח מישרד-התחבורה, הבטיח
ממלא־מקום הדובר שמישרי-התחבורה יחקור
בעניין.
(המשך בעמוד )50
העולם הזה 1928

נות, ואחר־כך התגייסה לצבא.
אחרי שהשתחררה מהשירות, לפני שלן-
שה חודשים, נרשמה יפה לאוניברסיטה
שם היא מתעתדת ללמוד בחוגים לתיאטרון
ולסיפרות אנגלית, החל מן השנה הבאה
תחביבה של יפה הוא דוגמנות־צילום, והיא

שרה הולנד היא
ד ב 11־ נטית -
יפה ש׳ עומדת

סוד ההצלחה של ״מלכות־המים״ הם בגדי־הים של גוטקס
— וסוד ההצלחה של גוטקם טמון בזוג לאה וארמין
גוטליב, המנצחים על מיפעל בינלאומי בעל כושר־ייצור
של למעלה מחצי מיליון יחידות בגדי־יס בשנה! המועמדות
לתחרות השנה תלבשנה בגדי־ים אלה בכל התחרויות,
כשבגדי״היס בהם תופענה בתחרות האחרונה
והחשובה מכולן יהיו בעיצוב בילעדי ומיוחד למאורע.

סיודה חמישית של מועמדות
לתואר מלכת המים 1974
1.א שקר החן, לא חבל היופי -
/זאת מוכיחות ישוב צמד המועמדות
הנוספות בשורת היפהפיות שתתחרינה השנה׳
שנת ,1974 על התואר מלכת־המים.
וגם השבוע מורה הבחירה על שילוב מקסים
של חן, יופי, שאיפות וכישורים מ
כישורים
שונים.
יפה שי בת דד 19 היא שחרחורת חטובה
בעלת עיניים גדולות, נהדרות. היא אומנם
צעירה, אבל נערה רצינית, המעידה על
עצמה שהיא טיפוס רומנטי. עובדה: היא
למדה ארבע שנים מישחק בביודספר לאמ
נמנית
עם בני־המזל שהפכו את תחביבם
למיקצוע: היא גם מתפרנסת מזה.
את שעות הפנאי שלה מקדישה יפה,
המתנשאת לגובה של 1.70מ׳ ,לשחייה,
לרכיבה על סוסים ולקריאת סיפרי פסיכולוגיה.
שרה
הולנד, לעומתה, היא הבלונדית
שבצמד של השבוע. שרה התמירה (1.75
מ׳) ,היא בעלת שיער בלונד טיב,עי, ו־עיניים
חומות. כיוון שהיא רק בת 17
וחצי, היא עדיין לומדת בבית־ספר תיכון
מיקצועי, במגמה ללבורנטיות. היא ילידת
יהוד, בת למישפחת חקלאים. למישפחתה
יש משק, בו מטפל האב.
אהבתה הגדולה ביותר של שרה היא
בעלי־החיים! .ואצלם יש הרבה כאלה. היא
מגדלת חמישה כלבים, אבל במי״וחד היא
אוהבת לטפל בברווזים, ולהאכיל אותם.
כאשר תסיים את לימודיה התיכוניים, היא
מתכוונת להמשיך ללמוד בווינגייט׳ להיות
מורה להתעמלות. השטח החזק ביותר שלה
הוא אתלטיקה קלה.
שרה אוהבת !מאוד לרקוד וגם השתתפה
פעם בלהקודמחול. יש לה חבר קבוע בסיפוח הוא
ה 111:11
|״1 1 1
מזה שלוש שנים, אבל הוא התגייס לצבא
של חברות וולד.

לפני ימים אחדים. לכן מפצה שרה את י*
עצמה על בדידותה בהאזנה לתקליטי ג׳אז. לתכשירי שיער והלנה רובינשטיין לאיפור.

י י יי

המצ לי ח בי ם

המצ לי חגי ם

• • המצל

הוא גזר בסין, סלל נבישים בישראל,
ומצא את ההצלחה תודות לינאן
ץ* י שרואה את דני ברקיוביץ היום,
*) יתקשה להאמין כי בצעירותו, יהיה
אלוף סין בריצה. לא שסושר־יהריצה שלו
פחת, אלא שכיום הוא מעדיף שיאים במכוניות,
זכעסק־החיים בחר במכונית
סובא רו.
לפני ארבע שנים הקים בירקוביץ, עם
שותפו, משה ברנובסקי, את הסוכנות הישראלית
למכונית היפאנית, מכר עד כר,

היה אחיו של המנהיג מס׳ 2של הרייך
הגרמני של יאז, הרמאן גדינג.
כשהגיעו ארצה, התברר להם כי יש
מיכסות לסרטיפיקטים. הם ניצלו פרוטקציה
של קרוב־מישפחתם, הסופר יוסף קסל, זזה
הפעיל את חיים וייצמן, נשיא־המדיניה ל-
אחר־מכן, אשר דאג להם לסרטיפיקט. בידי
דני מצוי עד היום מייפתב־תודה ששלח
קסל לווייצמן, על הטיפול בקרוביו.
המקום פו ירדו דני ׳ומרים היד. נמל
חיפה, ובעיר זו גם השתקעו. משך שנתיים
עבד דני כפועל, סלל כבישים, שעליהם
הוא גאה לנסוע עד היום: כביש ואדי-
ערה, למשל. לאחר־מכן הפך קבלן־בניין
ובנה את שדה־התעופה של עין־שמר. מכאן
עבר לעבוד בהקמת בתי־הזיקוק, ואחר עבר
לנהיגה. הוא רכש משאית, עבד בהובלות.
מישפחת ברקוביץ התגוררה אז בבית ברחוב
יוסף טרומפלדיויר 7בחיפה.
כאשר !נזכר ידני בימים ההם׳ הגעגועים
ניכרים בו. השכר אז היה 15־ 10 גרושים
ליום. בארבע לירות לחודש היה ניתן
לפרנס מישפחה בכבוד. עבור הדירה בת
שני החדרים ששכר שילם אז שתי לירות
לחודש. בחצי־גרוש היה נוסע באוטובוס
של השחר מהדר־הכרמל לנמל.
ב־ 1941 פתח דני עסק, נוסף למשאית
שלו: מיגרש למכוניות משומשות. המיגדש
הראשון שלו היה ברחוב אלנבי בחיפה,
ואחר שינה כמה כתובות, אבל הוא המשיך
בעסק זה של מיסחר ברכב עד שנית .1969
במילחמת השיחירור גויים עם משאיתו,
והיה עליו לצאת עם המשאית במיסגרת
שיירת יחיעם. המשאית עמדה עמוסה, עם
המיטען, כאשר חל פה לפתע קילקול,

שדו
רץ בחרבין

דני ברקוביץ בתחרות
ריצה בחרבין
בשנת .1934 הוא שבר את השיא של
סין, קבע זמן של 50.2שניות,ל־ 400 מטר.

11,500 מכוניות. ואם לקבל את טענת
ברקוביץ כי השותפים הרוויחו רק אלף
לירות למכונית, מכאן שהם שווים כיום
לפחות 11.5מיליון לירות. לא רע, לגבי
מי שעבד שנים רבות בסלילת כבישים,
כאשר שותפו ברנובסקי היה מכונאי־אופ־גועים.
כשנזכר
כיום דני ברקוביץ ( )58 בנעוריו
בחרבין אשר בסין, הוא מחייך בהנאה.
כמו יוסף ׳תקוע ז״סינים״ אחרים, הגיע לסין
עם הוריו מרוסיה. בשנת ,1936 בהיותו בן
,19 עילה לישראל. עד אז היתד, פעילותו
העיקרית -לימודים וספורט. הוא היה פעיל
באגודת־ד,ספורט טרומפלדור בחרבין, הצטיין
בריצות למרחקים קצרים. העיתונים
מאותה תקופה מספרים כי היה בעל השיא
לריצת 400 מטר, בזמן של 50.2שניות,
לעומת השיא העולמי של אז שהיה 49.7
שניות.

א חיו
של גרינג
ביל עיסוקים בספורט -ככל שיהיו
מהנים, לא סיפקו את חניך בית״ר.
הוא נטל את רעייתו־לעתיד, מידים׳ יועלה
עימד, לישראל. הנסיעה לארץ היתד. נוחה
ושליווה ושולבה בטיול בעולם. באתונה
התוודעו אל תייר גרמני שלא ידע כי
הם יהודים, וזה נדבק אליהם כמד, ימים
עד שהצליחו סוף־סוף להיפטר. ממנו. האיש

הספורט של טרומפלדור בחרבין אשר בסין, היה בעל כושר

7111

גופני מעולה.

חו ץ

והשיירה יצאה בילעדיו. אנשי השיירה
נטבחו מלם.
בשניות ה־ 60 היה דני גם סוכן ׳לצפון
הארץ של אן־אס־או, וכך המשיך בחייו השקטים
כבעל מיגרש למכוניות, עד שפגש
בתחילת 1969 את משה ברנובסקי.

מיגיש
ב־ 50 לירות

דני ברקוביץ

משה ברגוכסק׳

• המפתח להצלחת ברקוכיץ וכרנוכסקי הוא כעובדה שהציעו
לישראלים, כתקופה הנבונה, את המכונית הנבונה.
בבולמוס הקניות, כשנת
באשר החלו
,1973/72 מחשש לפיחות, היו כרקוכיץ וכרנוכ&קי מצויירים
כמכונית זולה יותר מאחרות, שרכשה לעצמה ככר שם במכונית
מוכה.
• המדינה שמכרה מכוניות מוכות וזולות יותר מאחרות
היתה יפאן. שום גורם ישראלי אחר לא הצליח לשבנע יצרן־מבו־ניות
יפאני למכור לישראל — פרט לכרקוביץ ולכרנוכסקי. אפילו
קונצרן ״בור״ נכשל ככל מאמציו.
• כיוון שהשניים הצליחו לשכנע את קונצרן ״פודי״ האדיר
למכור מכוניות לישראל, היו להם מכוניות טובות וזולות יותר
מאחרים.

** ש!ה כרינוכסקי נולד בשנית 1911
בעיירה קלוריה שליד קובנא, בליטא.
בשנת 1932 עלה ארצה כתייר. כדי שיוכל
להיכנס לארץ הפקיד בקונסוליה הבריטית
בפולין פיקדון של 18 לירות שטרלינג,
כערביוית שיחזור מישראל לפולין. אחרי ש הסתובב
קצת בארץ׳ הגיעה שעתו לחזור.
רצה הגורל והאוניה לא הגיעה בזמן. הזמן
חלף, והוא החל מחפש עבודה. בהיותו
מבונאי־אופנועים, פנה לחנות לאופנועים
של נחום שיורק (כיום ברחוב השומר בתל-
אביב) .כרווק, לא התקשה להסתדר, ותיקוני
אופנועים היו אז כר נרחב לפרנסה.
משראה כי טוב, הביא ארצה גם את
אשתו לעתיד, וחיפש דרכים להישאר בארץ
לצמיתות. השלטונות הסכימו, בתנאי ש יוכיח
כי יש לו בבנק 500 לירות שטרלינג.
סכום כזה לא היה בידי ברנובסקי. אבל
אחד מבעלי האופנועים שתיקן, יהודי
אמיד, הסכים לעזור לו ,׳נתן לו 500 לירות
שיפקידן על שמו, ואחרי שהשילטונות
ייווכחו כי יש לו בחשבון הסכום הדרוש,
יוציא את הכסף ויחזירו. הסידור הצליח,
והוא קיבל אשרת־עלייה.

־ תני ם

המצ ליו ז ני ס

רבות קטרים, מטוסי-קרב (דגם זירו) ,וכן
מפציצים כמו אלה שהפציצו את נמל-

הפנינים בהונולולו.
־־ אחרי שהגיעו הדוגמות הראשונות ארצה
והוסדרו כאן כל הרשיונות, הגיע פתאום
מיברק מפודי על קשיים, בגלל החרם הערבי.
ברנובסקי טס מייד ליפאן, יושם
הציעו לו הפסקת הקשרים תמורת פיצוי
מתאים. חברות יפאניות רבות לחצו על
פודי שתפסיק את קשריה עם ישראל.
ברנובסקי ישב חודש תמים עם היפאנים,
שיכנעם כי ישראל תקנה את תוצרתם יותר
מכל ארצות ערב יחד. הוא הראה להם על
גלובוס גדול כי רוב שטחי ארצות־ערב
הם מדבר. הוא מסר להם מיספרים על
צריכת מכוניות בארצות הנפט, והסביר
כי מי שיש לו נפט קונה מכונית אמריקאית
— ומי שאין לו נפט, רוכב על גמל. אילי
הנפט, על כל פנים, לא יסעו בסובארו, טען.
בסופו של דבר שוכנעו היפאנים ושלחו
75 מכוניות ׳ראשונות. כשחזר ארצה ניסה
ברנובסקי למכור גם קטנועים וגם סובא רו,
נוכח כי לבדו לא יוכל להמשיך, חיפש
שותף מתאים יומצא את דני ברקוביץ.
מאז שותפים השניים בחלקים שווים.

המצ לי ח ני ם

נורא כל־כך. היום הם מוכרים סובא רו גם
בירדן, כוויית וערב הסעודית. פודי הקימו
מיפעל חדש למכירות לאמריקה ולישראל
(התוצרת ליפאן היא בעלת הגה ימני,
כמו באנגליה).
עד כה מכרו מעל 5000 מכוניות סובארו
לחודש בארצות־הברית, והשנה מקווים למכור
מדי־חודש 12 אלף מכוניות מדגם חדש,
עם מהלכים אוטומטיים, דגם זה הוא מ חידושי
סובארו גם בארץ. נוסף לכך הם
מציעים את הלהיט החדש — המיני סובארן,
הצורכת, לדברי המיפעל, ליטר דלק על
28 קילומטר.
מכונית המיני עולה כיום 23.5אלף לירות

חמי שים
מכוניו ת ליום

יעד ¥1ר 11ד ! 1י ע 1שותפו של דני, משה ברנובסק־י, במכוניתו\ 19 11 11 1 1 .1 /1 #1הפרטית, סובארו כמובן. ברקוביץ וברנובס־קי
עשו את כספם תודות להימור על הסובארו, ונראה כי הימרו נכון.

1פני חמש שנים ייסדו את חברת
/יפנאוטו. כאשר הגיעו המכוניות הראשונות
הודיעו להם היפאנים על בואם
לביקורת. השניים מיהרו ושכרו שני חדדי-
תצוגה בדרך פתח־תקווה, הציגו בהם שתי
מכוניות סובא רו.
השנה הראשונה הימה הקשה מכל. השניים
עבדו מדי־יום, מבוקר עד ערב,
לשכנע אנשים לקנות את המכונית היפאנית.
בכל שנת 1969 נמכרו כ ״70
מכוניות בלבד. אולם המחיר הזול דיבר
אל הלב ואל הכיס. סובארו ,1100 בעלת
ארבע הדלתות, עלתה אז 14 אלף לירות.
׳בשנות שיא המכירה׳ 72־ ,73 עת נמכרו
50 מכוניות ליום, היה המחיר הממוצע
27.3אלף לירות. הסובא רו היתד, תמיד
זולה בכמה אלפי לירות מכל מכונית
מקבילה. הדבר התאפשר אז בנקל, תודות
לשער הין, הנמוך לעומת הדולר• אז קנו
360 ין בדולר. כיום — פחות מ־.300
עד היום נמכרו בסך־הכול 11,500
מכוניות סובארו, מהן 7000 בשנת
.1972/73 בשנה האחרונה חלה ירידה
במכירות, מופרים כ־ 150 מכוניות
לחודש. אבל ברקוביץ שבע־רצון. ככה זה
נורמלי, יציב, בטוח, הוא אומר. פרט למכירות
מרוויחים היטב גם על חלקי-
חילוף ושירותים. סובארו מחזיקה בישראל
מלאי בשווי חמישה מיליון לירות. יש
לה 26 מוסכים מורשים ו־ 18 סוכנויות.
פעמיים בשבוע, באופן סדיר, מגיעים חל־

פים במטוס_ .
י״ בסופו של דבדל״גם׳*בפודי מרוצים״׳לא
רק בגלל המכירות בישראל, שעברו את
הציפיות, נראה כי החרם הערבי אינו

ובני החתונה

ברנובסקי,
בשנת ,1933 זמן קצר לפני שנישאה לבעלה
משה, עימו עלתה ארצה. הניה היתה אחת
הנשים היפות באיזור קובנא, ומשח בעלה
ראה עצמו בר־מזל כשזכה בידה.
(ללא מיסים — 10 אלפים) .סובארו־קופה
עולה כאן כ־ 33 אלף לירות, וללא מיסים —
15 אלף לירות. מחיר הסובארו בארה״ב
כ־ 2300 דולר. ברקוביץ מבטיח כי אם
יפוחת הין בקרוב, יוזלו מחירי הסובארו.
בינתיים יושבים ברקוביץ וברנובסקי
בבית סובארו(עלה שני מיליון לירות, שסח
600 מטר, ברחוב יצחק שדה בתל־אביב),
אליו הם מגיעים מדי־בוקד במכוניותיהם
הפרטיות (סובא רו, כמובן).

^ ! 1 1 X 1 1 * 1משה ברנובסקי עס בנו דני בשנת ,1938
11111*11
^ # 1 1י ו וייי י * 1י י • ליד מוסך־האופנועים של ברנובסקי.
ברנובסקי יושב על אופנועו, הרליי־דווידסון. משך השנים הפך לסוכן של החברה בארץ.
באותה עת היו לברנובסקי 50 לירות
חסכונות, והוא חיפש השקעה. הציעו לוי
לקנות את המיגרש שבפינת דיזנגוף־קק״ל,
עליו עומדת כיום מיסעדת ניריורק ב־50
לירות. המחיר ניראה לו גבוה מדי, והוא
סירב. תחת זאת פתח מוסך-לאופנועים
משלו. הוא החל מייבא את אופנועי הארלי־דווידסון
,׳וקיבל את הסוכנות הישראלית.
כך המשיך עד ישנות החמישים, עת הגיעו
בהמוניהם הקטנועים, שפגעו קשות בשוק
האופנועים. הוא חיפש קטנוע שאותו יוכל
לייבא כתחרות לווספה וללמברטה, ואז
פנה אליו יבואן שהביא דוגמות של
קטנוע יפאני בשם רביט, ולא היה בידו
כסף לשחרר את הדוגמות מן הנמל.
בשנת 1962 פתח ברנובסקי את סוכנות
רביט. הקטנוע רביט היה !תוצרת קונצרן
ענק, פודי שמו. ישראל ייצאה אז ליפאן
פוספטים, ותמורת חלק מהם שלחו ל־ברנובסקי
500 קטגועי רביט. קודם שהס
כים
לעיסקה, נסע אל היצרן ביפאן (מאז
היה שם 21 פעמים) ,ואחרי שזה שלח
נציג לישראל, לבדוק אותו, הסכימו לתת
לו את הסוכנות בישראל. למכור אז סחורה
יפאנית היה קשה מאד. היפאנים היו ידועים
פעם כייצרנים זולים של סחורה
זולה, לשימוש חד־פעמי. היתר רתיעה טב עית
מתוצרת יפאן, והווספות כבשו את
השוק. אולם ברנובסקי ידע כי הרביט
הוא קטנוע טוב, בעל יתרונות כגון מתנע
חשמלי. הוא הצליח להחדירו לשוק, מכר
אותו לישראלים בהצלחה גדולה.

ק א די לאק
או גמל
ך 11(6הודיעו לד ראשי פודי כי
!4אין עתיד לקטנוע, וכי הם, מתחילים
בייצור מכוניות. הקונצרן ייצר משך שנים

בבית משוחד

משה ברנובסקי יושב במרפסת ביתן הצנוע ברמת־נן,
ברחוב חיבת־ציון. למרות עושרו ממשיך ברנובסקי
לגור בבית משותף, בדירה בת 3חדרים, גאה על שהצליח לקנותה במחיר נוח.

ידידן כועס — אבל
לו. בשבוע זה מראים
הבובבים שינוי דואט־טי•
יייי שחשבמ שלא

יהיה בסדר — יסתדר
בסופו של דבר. בכל
-2 1 * 1 4 0
השטחים. זהו כנראה
השבוע שלכם, טליים.
בלו היטב, טיילו הר* 90£11£113
בה, בעיקר בחיק הטבע
ונצלו את החיים. אל תשימו לב למה
שהשכנה ממול אומרת. מה היא כבר
מבינה ז הקינאה מעבירה אותה על דעתה.

כולנו יודעים שאתה
בטוח שבכוחך לפתור
את בעיותיהם של כל
אלה הפונים אליך. אבל
השבוע — בחייה אל
תתן עצות. אתה עשוי
לסבך אחרים, מתוך זה
שאתה חוישב שכולם
בנויים כמוך. התנאים
אינם שווים לכל אחד,
וזה נתון שעלול לסבך
אותך, בייחוד כאשר אתה אינך רואה
את נקודות הזולת. בייחוד אתה עשוי לגרום
לשיברון־לב לבת דגים וגם לבן
דלי. אל תתן לעצמך להתפרץ, בן שור.

אינך טורח לחשוב
מספיק על עתידך,
ואינן מנתח באופן
נכון את האינפורמציה
שהגיעה לידך. אל תהסס
מלהתייעץ עם בך
זוגך בענייני עבודה.
שמור על ההישגים הגדולים
אליהם הגעת
21ב מ אי •
70 ביוני
לאחרונה, ואל תפטפט.
בת תאומים —
זכרי שאי־אפשר לרמות את כולם כל
הזמן. הזהרי בדבריין ושקלי היטב את
מעשייך, פן תיכנסי לצרה גדולה. כדאי
שתתחילי לחשוב ברצינות על עתידך.

נשקפת הצלחה במי-
שור חפינאנסי. כספיס

! רץג

הרבה יותר מהר ממה
שציפית. לעומת זאת
עלולות להתרחש מיס-

חק־פראי-נעימויות
שורות
במקום העני׳
דה, מבלי שיגעו דווקא ן י-די:,;.
ישירות לך. אם תש 11 111^ 18 -
תכנע בעצמן בצידקת
הרעיון שנולד לך׳ תשפיע על סביבתן.

מאזנ״ס

לקחת את הכל בשקט,

המצב הביטחוני אינו
צריך להשפיע על תוכניות
העבודה היומית
שלך. אל תדיר שינה
מעיניך בגלל סיבות הקשורות
בניהול המדינה.
השתדל להתייחס
יותר בכובד ראש למתרחש
סביבו. משהו לא
נעים יקרה בחוג המשפחה
שלך. דווקא לקראת
סוף השבוע תזכה במעט נחת רוח י -
זכייה כספית קטנה, מתנה יקרה, או
משהו דומה. גבר עימו היית קשורה ינתק
יחסיו איתך. אל תתייאשי, הוא יחזור.

(המשך מעמוד )26
באותה הזדמנות נמסר כי מנסים לאתר
את הפקיד המטפל בעניין זה, אך עד
היום, כחודש ימים מאוחר יותר, עדיין
לא הצליח מישרד־התחבורה למצוא את
הפקיד האמור, ולמסור •תגובה בדבר הצעדים
שינקוט כדי למנוע אסונות בנחל
אלכסנדר.
בינתיים החמיר המצב לאין־עף וך. הנחל
עלה על גדותיו, הציף את הגשר היחידי,
והזדהם. אך איש מראשי השילטון המקומי,
המועצה המקומית או המישטרה, אינו רוצה
כניראה להתערב, על־מנת לשים קץ ל־סכנת־המוות
הנשקפת למבקרים התמימים.

צה״ל
אנאטומיה ש ל
שירות מילואי

שבוע של

עבודת-בית

ידידים יפקדו ביתך.

לאחר הפסקה ממושכת, חזרת.להיות עצמו
נצל את השלווה היחסית ממנה אתה
נהנה כדי לקדם את
מעמדך בעבודה לשפר
את היחסים במישפחה.
פקח עין על שותפיך
ועל הכפופים לך, ואל
תתרשם מדברי תנופה.
בת קשת — אם תניחי
לו לרכב עלייך, תגרמי
סבל לעצמך, ואת היחסים
לא תשפרי במאום.
אל תפחדי להיות תקיפה.
בתנאי שתהיי צודקת, הוא לא יזדרז
לברוח. השבוע יצוצו לך אתגרים חשובים.

כמו מצפן המצביע תמיד
צפונה, את חוזרת,
בהתמדה מדאיגה, למצבים
ישנים ולקשרים
ותיקים. היזהרי ! דעי
שלא כל תגובה הדומה
לזו בה-נתנסית בעבר
— זהה עם מה שאת
כבר יודעת• את עשוייה
ללכת על קרקע בטוחה
— ולהיתקל במוקש
ריגשי. מעל לכל — הישמרי מאד לא לסבך
אדם בקשרים ריגשייס עזים פי כמה מן
הבידור הקל לו התכוונת את, בעצם,
בת סרטן — השתדלי ללבוש בהיר.

בסוף השבוע ייפתחו בפנייך שעריה של
אהבה חדשה — אס תדעי לנצל פגישה
בלתי צפוייה. זה יכול
להיות היום הגדול והמאושר
של חייו. קרע
בבגד יגרום לו הפסדים
ומבוכה במקום
ציבורי. שבוע זה מתאים
לחידוש המלתחה
שלך. אך בלי בזבזנות,
בבקשה. זו
עלולה 23בספטמבר -
* 22ב או ק סו ב ר
להיות קריטית לגביך.
מצבך הכספי מדאיג
אותך ובצדק. אולם אס תתמיד בדרכך —
אתה עשוי למצוא שכר רב. הרבה לבלות.

העננה הגדולה שעלתה והוסרה מעליך,
עדיין מאפשרת לן ל־זוז
במלוא החופשיות
הרצויה לבני מזל עקרב

במדינה

ימים קשים אך טובים עוברים עליך. אתה
׳_ יודע זאת, אבל אינך
את מלוא־המאמץ ה-
דרוש ממך. משום כך,
פזר את האחריות ואת
העבודה על-פני כל

י מות־השבו ע. א ל תש־

קיע את כל אונך ב־יום
אחד, ואת כל כס
יי*£*£פ 623 פן בנקודה אחת ויחידה.
אתה תידרש להחליט
מה עדיף.

השבוע צפוייה לך פעילות קשה מן הרגיל,
וגס בלתי־שיג־רתית,
ממש כמו בשבוע
שעבר• יהיה עליך
לאסוף את כל כוחותיך,
הפיזיים והנפשיים,
כדי לעמוד במשימות
שיוטל עליך לבצען. אם
תדע להתגבר על חולשות
קטנות שלך —
תצליח•נסה לאנוס עצמך
לא לבזבז כסף.

למרות האהדה וההבנה שהאנשים הקרובים
אליך מגלים כלפיך, תיאלץ לפתור
את הבעייה המצי-
קה לן בכוחות עצמך.
נסיונותיהם לעזור לך
ייכשלו׳ ויוסיפו מתח
מיותר למצב שהוא
גרוע בלאו חכי. הפ-
תעה נעימה צפוייה לן

לקראת סוף השבוע,

׳׳״:וכן אפשרות לגמול טו-

^ 02933 בה תחת טובה לידיד
קרוב. הזהרי מחברה
קרובה, המסתירה את מחשבותיה במעטה
של דברי חנופה חלקלקים.

חאם המחדל גמשך?
שואלים חיילי יחידת
מיזואיב בתום שירותם
זהו מכתב פרטי ששלח לביתו
חייל מילואים של צח״ל, שגויים
לשירות־מילואים נוס! ,8תשעה חודשים
אחרי המילחמה .״העולם
הזה״ מצא לנבון לפרסם מיכתב
זה כמלואו, תוך השמטות וקיצורים
שאינם נוגעים לעניין, כיוון
שיש בו כדי לשקף את הרגיטותיהם
של חלק מחיילי המילואים של
צח ״ל.
השבוע, בתום שירות מילואים בן 45
ימים, מצאתי עצמי מאוכזב. הרגשתי כי
היה זה שירות מילואים כושל.
הספקתי ללבוש בגדים אזרחיים רק
שלושה חודשים מאז סיימתי שירות מילואים
רצוף בן חמישה חודשים שתחילתו
במילחמת יום־הכיפורים, כאשר שוב
נקראתי לשירות.
לומדים להשלים עם המציאות. ארזתי
חפצי ונסעתי לנקודת ההתייצבות, שם
פגשתי את כל חברי הוותיקים. עד מהרה
התברר לי כי אחרי המילחמה, ב״סיבוב״
המילואים השני, שואפים המגוייסים למצוא
בצבא יעילות־יתר• הם מוכנים לתרום
לעניין מלוא כוחם ובלבד שירגישו
כי משהו זז והמכונה הצבאית פועלת
כראוי.
משימות מפרכות. עם התגייסותנו
הוצבנו במאחז צבאי בלב אחד ממחנות
הפליטים ברצועת עזה. פיטרלנו רגלי, בחוליות,
בסימטאות המחנה, בשוק המרכזי,
בפרדסים הסבוכים סביב ובמיספר
כפרים המקיפים את המחנה.
מדי יום קיבלנו הוראות מפורטות היכן
לפטרל ומה לבדוק. נירתמנו למשימה וביצענו
את כל ההוראות. היינו מוכנים
שצה״ל יפיק מאיתנו, כפי שנהוג לומר
בלשון הצבאית, את מלוא יכולתנו. רצינו
לחזור הביתה ולספר שהיו אלה מילואים
קשים אך יעילים, שלא ביזבזנו
את זמננו לשווא. אבל תוך זמן קצר נעשו
החיילים מודאגים. הם נוכחו לדעת כי
טווחי הסיורים המוטלים עליהם מפרכים.
עד מהרה גילינו עובדה מדהימה —
המשימות שהוטלו עלינו היו זהות לאלו
שהוטלו, לפני מיספר שנים, על יחידות
צנחנים נבחרות שנשלחו בפקודת אריק
שרון כדי לשתק את פעילות החבלנים
ברצועה.
אותו זמן נהגו המחבלים להסתובב בגלוי
במחנות הפליטים כשקלצ׳ניקוביס
על כתפיהם. מיספר רב של פיגועים היה
נירשם מדי יום ברצועה. מאז שקטה הרצועה,
חלפו שנים, אך למרבה הפלא איש
מבין דרגי הפיקוד הבכיר לא טרח לעיין
בתוכנית המשימות, לשנותה, להתאימה
לכושרם הגופני הבינוני של אנשי מילואים
מיחידת חיל־רגלים רגילה.
עד־מהרה נטלו החיילים את היוזמה
לידיהם. נוצר מצב בו נקבע עומס הסיורים
כך כדי שהחיילים יוכלו להמשיך לעבוד
מבלי להתמוטט.
לוא היה המפקד האחראי טורח לתכנן
את המשימות, לקבוע סידרי עדיפויות,
להתאימן לכושרם הגופני של אנשי מילואים
רגילים, בוודאי היה קובע אילו
משימות אפשר לצמצם.
גאוות היחידה גיפגעה. על יחידה
אחרת, הוטל לפטרל באזור אחר, סמוך
לשיטחנו. חיילי אותה יחידה היו ממור
מרים•
הם לא נימנו על כוחות חיל־הרג־לים.
שטח התמחותם הצבאי לא היה בסיור
רגלי. במילחמה נילחמו קשה, שירתו חודשים
ארוכים במילואים וידעו כי בקרוב
שוב מצפה להם שרות מילואים ממושך
לצרכי אימונים.
איש לא טרח להסביר להם מדוע, זרקו׳
אותם לשטח כדי לבצע עבודה מוב הקת
-של אנשי חי״ר.
הגיעו לאוזנינו שמועות כי המפקד הבכיר,
אליו היו שני הכוחות מסופחים,
אינו מרוצה מעבודת אנשי היחידה השנייה.
קצינינו סיפרו לנו כי המפקד טוען
שאותם חיילים מתרשלים בתפקידם.
הרגשנו עצמנו טובים מהיחידה השנייה
וגאוות היחידה שלנו גאתה. למעשה, לא
הצלחנו להבין מדוע המפקד כה שבע
רצון דווקא מאיתנו, שהרי לכל אורך שירות
המילואים שלנו לא ביקר אותנו בשטח,
אך השבחים שפיזר עשו את שלהם.
היה בהם כדי לפצות אותנו על אי־הנו־חות
הפנימית שכירסמה בנו.
לפתע, ביום בהיר אחד, כ-שלושה שבועות
אחר הגיוס, נהרסה הגאווה היחי-
דתית• באחד הבקרים, כאשר אנשי חו־ליות״סיור-יום
שוטטו בשטח ואילו ה חיילים
שבילו את הלילה בסיורים ובמארבים
ניסו לנמנם כדי לאגור כוח לקראת
פעילות לילית נוספת, הם הופתעו לראות
את המפקד אליו היינו מסופחים, עורך בי-
קור־פתע חטוף במאחז. הוא עבר בין

ילד במלכודת
הנחל בשבוע, ש עבר
החדרים וציין בביקורתיות :״החדרים
מלוכלכים, המיטות לא מסודרות, לא אסי
בול ברדק. אם עד מחר הכל לא יבריק,
אבטל לכם את כל החופשות.״
למעשה, היתד, זו הפעם הראשונה שהוא
דיבר ישירות עם החיילים. זה כל מה
שיש לו לומר לנו ז אמרו החיילים בינם
לבין עצמם. חיילי הכוח השני מתפרפרים
ועלינו הוא בא להפגין מנהיגות 1
פגיעה במוראל. לכאורה, נראה כל
העניין פעונדערך. מדוע צריכים אנשים
מבוגרים, אחדים מהם משמשים בחייהם
האזרחיים בתפקידים בכירים ביותר, לקחת
ללב ולהתרגז מאותו ביקור אומלל •של
מפקדם? למעשה, פגע המפקד בנקודה
רגישה ביותר — בגאווה היחידתית, שהיתר,
כה חשובה לכל אחד מאנשי הקבוצה.
תגובת האנשים היתד, חריפה. הם החליטו
כי את מיטותיהם יסדרו כפי שיודעים
לסדר רק במלון הילטון בתל־אביב.
את הדעה הכללית ׳שהתגבשה לאחר אותו
ביקור הטיב לבטא אחד הקצינים הצעירים,
הזוטרים, איש המילואים יובל :״ישנם
קצינים המקרינים סמכות ואמינות מ כוח
אישיותם. מבצעים את פקודותיהם
משום שהן גיתמכות בהגיון ולא בדרגות
על הכתפיים. ישנם קצינים חסרי איישיות,
המנסים להפגין מנהיגות עקרה• כל מה
•שהם מצליחים זה רק לפגוע במוראל
החיילים.״
בימים הבאים היינו חוזרים מהסיורים
רעננים•
התפתחה בנו הרגשת אי־סימפטיה כלפי
אותו מפקד. התחלנו להתעניין בו, ביקשנו
לברר כיצד מתנהלים העניינים ב־העולם
הזה 1923

מיפקדתו הקבועה. לא נזקקנו לזמן ירב
כדי לגלות דברים תמוהים.
באחד הערבים ביקר במאחז אחד מקציני
הגדוד ששירת בקו החזית החדש
מול המצרים. ביום הגיוס הועברו חלק
מאנשי הגדוד לרצועה וחלק אחר הוצב
אי־שם בקו החדש. הקצין שאל אם קראנו
בעיתונים את הידיעה בדבר תלונת איש־מילואים
לחבר־כנסת, כי ביחידתו אין מס פיק
תחמושת וכי הרמטכ״ל מינה בעניין
זה ועדת חקירה. כתוצאה מהחקירה הוש עה׳
זמנית׳ סגן־אלוף, אחר הוחזר לשי רות
ביוץ שנתברר כי לא בו האשם ושני
קצינים אחרים נחקרים בנושא.
השבנו כי קראנו את הידיעה בעיתונים.
לא מבננו מדוע זד. צריך לעניין אותנו
במיוחד. הקצין השיב בחיוך :״זה
קרה בגדוד שלנו. כאשר הוצבנו בשטח
מסויים, הוסבר לאנשים כי לפניהם משימה
חשובה.
״החיילים התחילו לבצע את המשימה
כאשר לכל אחד מהם 15 כדורים בלבד.
זה נראה להם מטורף. מצד אחד מסבירים
להם את גודל חשיבות התפקיד שהם
אחראיים עליו ומצד שני הם מסתובבים
בשטח כמעט ללא תחמושת.
״כיוון שחיילי אותה חטיבה איישו ב־מילחמת
יום־הכיפורים את כל קו המעוזים׳
וכתוצאה מהמחדל ספגו אבידות קשות,
פיתחו אנשי החטיבה רגישות מיוחדת לנושא
המחדלים• והנה׳ דבר לא השתנה.
לוא היתד. פורצת מילחמת־פתע נוספת,
שוב היו ניתפסים, שלא באשמתם, במחדל
חמור של חוסר תחמושת.
״המג״ד ניסה לספל במחדל באמצעות
הצינורות המקובלים, אך הכל התנהל על
מי מנוחות. רק אחרי שאותו סמל־מילו-
אים, תושב קריית־שמונה, פנה לחבר־הכנסת,
תוקן המצב בו־ביום.״
סיפור המחדל שימש מכד. מורלית נוספת
למגוייסים. הרי לפנינו דוגמה כיצד
שוב ושוב חוזרים המחדלים.
לעשות לשיפור המצב. התגייסנו,
כשאנו מוכנים לתרום לצבא מלוא מיר*
צנו וכוחנו. השתחררנו כשאנו מאוכזבים
מהשירות.
אני בטוח כי במרבית יחידות צה״ל,
ההתארגנות־מחדש מצליחה והיחידות מגי עות
להישגים מרשימים. במיקח* .הספציפי
שלנו, אין כל טעם להסתיר את האמת׳
שירות המילואים היה כישלון.
אבל, אפשר בנקל לשפר את המצב. אין
זה סוד צבאי שלפני זמן לא רב החליף
אותנו כוח אחר. המאחז בנוי בתוך
מחנה הפליטים. החיילים משוטטים בין
הסימטאות, קונים סיגריות ואבטיחים מהסוחרים
המקומיים, האוכלוסיה מכירה
אותם, אישית, עד מהרה. כבר ביום הראשון
לסיורים פגשנו עשרות תושבים שאמרו
:״אתם החדשים שהחלפתם את הקודמים?״
המאחז
מוקף גדרות תייל, לא קירות
בטון• ביום שעזבנו את המקום על חפצינו,
הסתובבו בכניסה המוני נערים ונופפו
בידיהם לשלום ומבחינה חוקית היה מותר
להם להסתובב ־שם.
יחד עם זאת, הכוח שהחליף אותנו נמצא
עתה בשלב הראשון של הפעילות. כל
החיילים עובדים כשדים, משקיעים בסיורים
כל מאמץ, כפי שנהגנו אנו תחילה.
אולי הם יהנו מהלקח שיפיק צה״ל כתוצאה
מכישלון שירות המילואים שלנו.
החיילים הפשוטים מפגינים רצון־טוב
ונכונות לעבודה קשה. אם גם המפקדים
בדרג היותר בכיר יצליחו להתארגן בצורה
נכונה, התוצאה תהיה נפלאה והאנשים
שיחזרו מהשירות יוכלו לומר, בלב־שלם,
שהם עשו עבודה חשובה בצורה תכליתית.

ישרא לי ם בוזו׳ ל
הישראלי הזולל

איד הצליח תייר ישראלי
לרוקן את תוכנה של
מיסעדה שלמה בקופגהאגן
קופנהאגן, בירת דנמרק, מפורסמת לא
רק בזכות סירטי הפורנו שלה. מלבד תעשיית
המין המקומית מושכת קופנהאגן
תיירים גם בזכות שיטת ״השולחן הפתוח״
המקובלת במלונותיה. אורח׳ המשלם מחיר
קבוע מראש (כ־ 28ל״י בכסף ישראלי)
זכאי לאכול במלון ככל שתכיל כרסו.
שולחן המעדנים הנהוג במלונות דנמרק
בארוחת הצהריים, למשל, הריהו בן דמותו
של השולחן המצפה לצדיקים בגן־
העדן. ניתן למצוא עליו כל מאכל המצוי
(המשך בעמוד )32
העולם הזה 1928

בע״מ

הליידי עבדה בלילות
מאת ל. בנימין

ניני ם וחיחדשעשועים כלבים בעלי תעודות-יוחסין
וכל סוגי כלבים וגורים בריאים,
חתולי-בית וחתלתולים,
טיפול וטרינרי יומיומי, פנסיון
לכלבים וחתולים, אמבטיות
נגד טפילים.
אגודת צער-בעלי-חיים, תל-
אביב, רח׳ סלמה ,30 יפו.
טל•03-827621 .

חקירת המשטרה הופסקה באופו מפתיע לאחר
שהליידי נתגלתה
מזה ימים אחדים מגיעות ידיעות למוקד המשטרה שבשכונת תל־אכיכים,
על הליידי שפכשה את השכונה השקטה והסולידית.
ידיעות נוספות אמרו כי אין בית בשכונה שבו לא עובדת הליידי
במשך כל שעות היום ואפילו בשעות הלילה.
המפקח ד. שמונה לחקור את הנושא
העלה כל מיני אפשרויות בראשו ואף החל
להתכונן לאפשרות ששכונה זו הידועה
כשקטה תגרום לבעיות באיזור כולו. המפקח
ד. לא הפסיד זמן, ושלח את בלשיו
לגלות את הליידי.
הם הסתובבו ברחובות כדי לעצרה, אך
לא מצאו אותה ואז הגיעו למסקנה כי
הליידי עובדת כנראה רק בבתים.
לילה אחד הגיעו השוטרים לאיזור, הם
עברו מבית לבית ולא שמעו דבר, עד אשר
החליט המפקח ד. לפרוץ לאחת הדירות.
הפקודה ניתנה והשוטרים הסתערו לעבר
הדלת, הם פרצו לדירה ואמנם הם ראו
את הליידי בפעולה...

כעת יודעים גם המפקח ד. וגם חבר
עוזריו כי מכונות הכביסה ליידי ולורד
קריסטל עובדות בשקט רב עד כדי כך
שאי אפשר לשמוע אותן ובנוסף יש להן
כל היתרונות האפשריים במכונות הכביסה*
כל תכניות הכביסה לכל סוגי הכביסה,
הרתחה עד 100 מעלות, חסכון מירבי
במים, חשמל וחומרי כביסה, ציפוי אמאיל
ובקיצור אין יתרון שאינו נמצא בהן.
קחי גם את את הליידי או הלורד
לשבועיים נסיון חינם בביתך — ללא התחייבות.
תני לה לעבוד ביום או בלילה —
אליך המשטרה כבר לא ת בו א...

• במדינה ־

5 !11 עוג
ת דרו שו ת

1968

לג דו ל 7.5 3
ו ל הג די ל וג ת דווח!! 12.8 3

(המשך מעמוד )31
בעולם שיש בו כדי לענג את חיכו של
הזללן המצוי: החל בדגי אלתית מעושנים,
צלופח מטוגן וקאוויאר דני שחור. דרך
צלי פילה פרום לפרוסות ועד לעשרות
מיני גבינות לקינוח. אף מלצר לא יניד
עפעף אם האורח יכרוך מנות ראשונות
של דגים במנות עיקריות של בשרים קרים
ויצפה אותם במימרח ליפתנים•
אבל מה -שאירע בשבוע שעבר במלון
שער המיזרח בקופנהאגן, הדהים אפילו
את הוותיקים והמנוסים ברבי־המלצרים
המקומיים. אל מיסערת המלון נכנס תייר
ישראלי בלוויית בנו בן ה־ .12 הם נטלו
לעצמם ערימה של מנות ראשונות, עיק ריות
ופרפראות, התיישבו ליד השולחן
וכילו אותם, עד כי לא נודע כי באו אל
קירבם• אחר־כך ניגשו שוב אל שולחן
המאכלים, העמיסו על צלחותיהם סיבוב
נוסף של סעודת־מלכים וחזרו לנגוס בהם
כאילו זה עתה סיימו את צום תשעה באב.
המלצרים זקפו גבות, אך לא הוציאו מילה
מפיותיהם.
ללכת אל המקורות. בכך לא הסתיימה
ההסתערות. מלצרי מלון שער
המיזרח מוכנים להישבע כי הישראלי
ובנו, עשו במשך שלוש שעות מסלול של
כ־ 20 קילומטר בדרך משולחנם לשולחן
הפתוח. כאשר החליטו סוף־סוף לגהק,
כסימן כי השביעו את רעבונם, היה
״השולחן הפתוח״ במלון פתוח לגמרי וכמעט
ריק מכל מה שהוכן בו עבור כל אור חי
המלון.
בעלי המלון מיהרו לבדוק מיהו האיש
שהצליח בפעם הראשונה מאז נפתח המלון,
לרוקן בעצמו (אם כי בעזרת בנו הצעיר)
את השולחן כולו. התברר להם כי זהו
אזרח ישראלי, ישראל שטילרמן, מנהל
מוסך רכב הדיזלים של חברת אל־ על.
מה שהדנים לא ידעו הוא כי לפני 21
שנה היה שטילרמן, המכונה ״ג׳ינג׳י״ ,אז
רווק צעיר ופועל במיפעל הארגז, אחד
מאלופי הזלילה של ישראל. למי שזוכר
את ישראל הקטנה של דג הפילה, מישטד
הצנע ודוב יוסף, זכור שטילרמן כמי ש

המהבבההשקטה עד ! נתעובת .

בנקה בו ע לי ם!
אלוף זלילה שטילרמן ()1953
שיא עולמי

סוף לגירושין ולפירוד חברות!
היא משאר שלך ותשיב לןאהבה
פרופסור, חברה להוצאה
והפצת ספרי מידע בע״מ,

בחובר ת הסבר ה שהוצאה לאור ע״י
יש פתרון לבעיה המ טריד ה הרבה
גברים ברי אים ובה חל ט בלתי מאו שרים בתוצאה מי ח סי מין בל תי מספ קי ם
ו מ אכזבים ( ה מ סיי מי ם מ הר מדי).
חוברת ההסברה חו שפת בעיה זו ו מל מד תאתה קור א כיצד להתגבר עליה
ו ל קיי ם חיי מין מספ קי ם. ל קור אי ה חובר ת י תווסף מידע חשוב, הכל אודו ת
מ שחק אהבה ארוך בכל שתרצה ומספק. מלוו הבת מונו ת תנו ח ה.
המחיר — 20.ל״י. להשיג אצל המפיץ הבלעדי: ד״ר ש. גרונימן , 8רמת־אביב,
או שלח/י צ׳ק /המחאת דואר לת.ד , 17100 .תל״אביב, ותקבל/י
אתה חובר ת לביתך__ .

121

חומן מקום
למודעות בגיליון

רא ש ה שנה
המוגדל של
ה עו 0 1

נטל חלק בתחרות הזלילה שנערכה בחסות
העולם הזה בשנת .1953 אז הוא זכה רק
במקום שני ובסגנות האליפות. היום, אחדי
שטיפח כרם אדירה, היה זוכה ודאי
באליפות ללא עירעור.
כאשר החליט שטילרמן הקייץ לנצל
את טיסת החינם הניתנת לכל עובדי אל־על,
בחר בקופנהאגן. חבריו למוסך העדיפו
את אחד מאיי יוון, אחרי שנודע להם
כי צעירות ממדינות סקנדינביה חושפות
שם את גופן לשמש. הוא החליט ללכת
אל המקורות. אחרי שהשביע את עיניו
החליט להשביע גם את כרסו, וכך נולד
המיבצע שהפך לסיפור היום בין כל מלו-
נאי קופנהאגן•
שטילרמן ובנו גיורא היו משוכנעים
כי אחרי שרוקנו את השולחן הפתוח של
מלון שער המיזרח, יבקשו מהם, בנימוס
כמובן, לעבור למלון אחר. הוא הופתע
כאשר בתום הארוחה ניגש אליו רב־המל-
צרים ואמר לו :״נשמח אם תבוא עוד
פעם. אדוני.״
ו הע 1לן^-הזה-־1928ו

ן לח₪פ
1 מו החזה כמעצב־הגשש
חיוור ־ אבר לא עיווו
זה היד. יכול להיות נושא !נהדר למערכון
היתולי של להקת הגשש החיוור, אילולא
היה הסיפור עצוב כל־כך, ואילולא נגע
ישירות לאחד מאנשי השלישייה המצחיקה
ביותר בישראל.
אם משתדלים, אפשר אפילו לשמוע את
הגששים שרים ברקע שיר בנוסח,, :מי
שחוזר בשעת חצות הביתה ומוצא את
א־שתו בחברת גבר זר ומאמין לסיפורה
שהיא עסוקה שם סחורות על הצגה חדשה
— שיקום !״ ואף להצטרף לטקהלה ג־פיזמון
החוזר :׳״אף אחד לא קם ! אף אחד
לא קם!״
גם הגשש׳ החיוור ישראל (״פולי״)
פוליאקוב, לא קם! ,כשזה קרה לו.
כמו שני חבריו האחרים ללהקה, היה גם
פולי נשוי בפעם השנייה. אשתו הראשונה
היתה שחקנית־הקולנוע רינה גנור,
אותה נישא פולי בנישואי קפריסין1 ,מאחר
שהרבנים סירבו להכיר ביהדותה. לימים
התגיירה רינה כדידוכדין, והפכה ליהודייה
כשרה. אבל נראה שבמשך הזמן נשכחה
ממנה אחת החשובות בעשרת הדיברות,
מה שגרם אז לגירושין!מצערים מפולי! .רינה
נישאה בינתיים בשנית, ירדה מהארץ ומתגוררת
כיום בלונדון.
גם פולי לא שקט על שמריו. הוא !מצא
נחמה בזרועותיה של הזמרת ריקי גל
(בן־מנחם) ,שמייד אחרי שיחרורה מלהקת

ברוך מלביש ערומים אחת הנשים הזוהרות ביותר המסתובבות

כיום בארץ היא ייבוא, דווקא. זוהי לין
דל כהן, מי שהיתה עד לעבר הלא־רחוק
שחקנית ידועה בניו־יורק.

לין, הנשואה למיליונר סטנפורד כהן,

שהוא בעל מיפעלי־הלבשה לנשים, היא

לין דל כהן
הרניסמל הוליד בגדים
בעלת שני בוטיקים להלבשת נשים בניו־יורק,
הנושאים את השם אוף ברודוויי.
בין הלקוחות שלה אפשר למצוא שמות

במו לורן באקאל, כרכרה סטרייסנד,
לייזה מינלי ואוולין ליר.
לין, הגיעה לארץ במיוחד כדי להיות
נוכחת בפתיחת הבוטיק הירושלמי של
מתכננת האופנה מיכל אופיר, שאחרי 15
שנות גלות בניו־יורק חזרה לארץ ופתחה
בוטיק אופנה משל עצמה בחוצות היוצר,
בירושלים. לין רצתה שהבוטיק הירושלמי

ריקי גל
טיל קרקע־גירושין
חיל־הים נישאה לפולי. נדמה היה שהנה,
סוף־׳סוף, מצא פולי את אושרו.
השניים בנו קן !מישפחתי חם בשיכון
בבלי בצפון תל־אביב, וסולי !סייע הרבה
בקידום הקאריירה של ריקי דקת־הגו, כזמרת
בעלת ייחוד. ריקי, שבילדותה הת
חנכה
במיסיון והיתה בשעתו ידידתו של
הזמר ג׳ימי לויד, נראתה גם היא מאושרת
בחיי־נישואיה.
עד שיום אחד החליט אמרגנם של הגששים,
אכרהס (״פשנל״) דשא, להכניס
את הלהקה למחנה־חזרות סגור בקאונטרי
קלאב ליד תל־אביב, כדי שיתכוננו שם
ברציפות ובמרץ לתוכניתם החדשה. באחד
הימים, לפני כשלושה שבועות, באה ריקי
גל לבקר את בעלה במחנה. היא סיפרה לו
כי היא נמצאת ב״׳סיבוב הופעות״ וכי
תיעדר !מהבית, בתקופה בה ישהה הוא
במחנה־החזרות המרוכז שלו.
עברו יום או יומיים. והנה, יום אחד
הם תיי!מו החזרות בשעה מוקדמת מן הרגיל,
ופולי יצא לביתו שבשיכון בבלי, להריח
קצת בית. הוא לא ציפה למצוא שם את
אשתו, שהיתר. אמורה לה״מצא אותו יום
ב״סיבוב־ההופעות״ שלה בחיפה. אבל ל־להפתעתו
כן מצא אותה שם, ולא בדיוק
לבד.
פולי לא הוציא מפיו מילה. אבל כמו
שאומרים הגששים, הוא הכניס לריקי הסוררת
״טיל קרקע־ביטול־חתונה״ עלה־כיפאק.
הוא
התייצב בפני בית־הדין הרבני בתל־אביב,
והיתד. זו ההופעה הראשונה של
גשש, בה לא צחק איש. פולי הגיש בקשה
דחופה לגט, והרבנים, בתהליד־גידושין
מזורז, העניקו לו בשבוע שעבר את גט־הפיטורין
מריקי.
אז אמר מי שאמר, ובצדק: הגשש אולי
חיוור — אבל הוא בטח לא עיוור.

ת׳ס ווקות
״ראש מסופר יפה הוא יותר סכסי ומעניין
מחזה חשוף.״ כך, לפחות, טוען
הספר הנודע דייכ איכרגיל, שחזר בימים
אלו משהות של חודש ימים בלונדון.
אני לא יודעת מי מכן היתה מוכנה
להוריד את החולצה בעבור תיספורת הולמת,
אבל אם יש בכן כאלה המוכנות
לנסות את השיטה החדשה, אז דייב ישמח

מסיבת הרווק
מסיבו ת־הפריד ה לב חורים העליזים שבאה שעתם והם נאלצים להיפרד מחיי
רוו קו ת ם, הפכו כבר ל מ סו ר ת כזו, עד שהדור החדש של רוו קי ם הגדל במדינה הז א ת
בטוח שזאת המצאה ישראלית בכלל. אבל אפילו א ם זה לא היה כ ן עד עכשיו,
אז ה חל מהשבוע שעבר, יש כבר משמעות י שראלית מ קו רי ת למושג ״ מ סיב ת רווקים.״
כי מ סי ב ת־ ה רוו קי ם שנערכה בשבוע שעבר ל א חד מיקירי תל״אביב, ערב נישו איו,
פתחה דף חדש ב הי ס טו רי ה של מסיבו תאלה, עד שאפילו ס ר טו הזכור־לטוב
של פדי שייבסקי, עם ארנ ס ט בורמין ב תפקיד הראשי, על נושא ז ה,
נראה כמו אגדה לילדים מפגרים.
ה מ סי ב ה, שנערכה בדירת־רווקותו של המועמד לנישואין, ה ת חי ל ה כמו כל
מסיבה רגילה אחרת. באו החברים, אל ה שחבשו אי תו א ת כי ס או ת ב תי־ ה קפ ה של
תל״אביב, ואלה שחיסלו עימו לילות ארוכים ס ביב שולחן־הפוקר. היו מ שקאות,
והי ת ה מו סי ק ה, וכ מ ה ידידים ת מי מי ם הביאו גםכמהח תי כו ת לעניין, והכל נראה
כמו משהו צימחוני למהדרין. עד שפתאום ה חלי טאחדה״בחורים״ ,א ם אפשר
לכנות כן בן־אדם מסודר ובעל״מישפחה, המתקרב לשנות הארבעים שלו, שזה לא
יכול להיגמר סתם, ו ש מסיבת־ הרווקי םלח תננו חייב ת ל היו ת מאורע שיישאר חרו ת
בזיכרון לדור־דור. בו״במקום ערך הב חור מגבית בין הנוכ חי ם — מיעוטם רווקי ם,
חלקם נשואים וחלקם גרושים.
כל אחד התבק ש ל תרו םאתה סכו ם הצנוע של 120ל״י לגולגולת. העובדה
שאיש מהם לא סירב, יכולה להעיד היטב, מ איז ה חוג בדיוק באו ה חברים
העליזים. אסף הב חור כ־ 2500ל״י צנועות, ויצא ל הביא ״הפתעה״.
בינתיים דאג שותף א חר לסלק, בתירוצים שונים ומ שונים, א ת כל ה״כלות״
שהשתרבבו בטעות, למה שאמורה הי תהל היו ת מסיבה־על־טהרת־המין־הגברי.
לא עבר זמן רב ו״ההפתעה ״ הגיעה בדמו תן של שלוש גברות כבודות, שמבט
קצר א חד ה ס פי ק כדי לז הו תאת מיקצוען. ברגע הראשון לא הבינו הנוכ חי ם איזו
הפתעה זו יכולה כבר ל היו ת. ואז הסתבר שההפתעה הי ת ה מזו מנת, בעצם, לשלוש
הגברות עצמן, הרגילות לארח אתל קו חו תי הן בבארים מ פו ק פ קי ם או במו שבים
ה א חוריי ם של מכוניות, ולא בדיוק בדירת פאר תל־אביבית.
אבל לא חלף זמן רב, ושני הצדדים התגברו איכ שהו על הביישנות הטיבעית
שלהם. זה ה ת חי ל בי חידי ם ועבר לזוגות, ולשלשות וכן הל א ה. ובסוף, כול ם בי חד,
בצוותא, גבו החוגגים א ת מלוא ה ת מור ה עבור תרו מתם למגבית. כ ן הפכה מסי-
בת״הרווקים ה ת מי מהוהמ סו ר תי ת לאורגיה פרועה ש הס תיי מ ה בשעה חמש בבוקר.
מה שברור הוא שלשלוש הגברות ה ח סו דו ת לא הי ה כבר זמן רב קהלל קו חו ת
מיו ח ס כזה. היו שם תעשיין ידוע, סוכן־נסיעות, בעל-מיסעדה, אמרגן-
לשעבר 0 ,על מיפעל-מזון, ועוד אנשים ידועים ומכובדים שאיש לא היה מעלה
על דעתו שהם מוכנים לשלם עבור מה שהם משיגים בדרן־כלל בלי תשלום, או בבית.
א ם לא נקב תי בשמות מ שתתפיה של מסיב ת״ הרוו קי ם, הרי ז ה רק כדי לא
ל קל ק ל לכ מהמ החוגגי םאת חיי־הנישואין שלהם, ואת ירח־הדבש של ה ח תן הצעיר.
לפחו ת שיתחיל טוב.

ישא את שם הבוטיקים שלה בניו־יודק
אבל מיכל טרם החליטה בקשר לשם. לין
היא אם לשלושה, בנים כולם: בן ,21
בן 18 ובן .16 אבל ׳אם־הבנים הזאת היא
קצת מתוסכלת, תמיד רצתה בנות.
לכן, במקום להיסתכל עוד יותר, קמה
יום אחד והחליטה לעשות מזה משהו. כסף,
בלומד. לא נולדו בנות, מילא. אפשר להלביש
בנות של אחרות ,״במקום.״ ואומנם,
לבוטיקים שלה בניו־יורק באות כדי ל התלבש
נערות מכל רחבי ארצות־הברית.
זהו לה הביקור הראשון בישראל, אבל
היא !מסוגלת בבר להביע דיעות מגובשות.
הנה, למשל, את תל־אביב היא לא־כל־כך

אוהבת, אבל ירושלים, לעומת זאת, ממש
הוציאה אותה !מדעתה. עד־כדי־כך, שבקיץ
הבא היא חוזרת הנה, לנסות להחדיר את
מלבושיה לשוק הצעירות הישראלי.

מי דומה
למי דומה למי
תראו כמה אני טובה אליכם היום. מייד
יהיה לכם הכבוד והעונג לשמוע על מישהי

דייכ ולקוחה
השדיים הולידו תיסרוקות
בוודאי לעזור. כי העירום נותן לו קו׳
עבודה מסויים, ורעיונות, ועוזר לו בעיצוב
התיספורת.
הספר, יליד בלגיה, חיפש כאן בנרות
דוגמניות, וסתם מתנדבות. אבל אלו שהסכימו
להסתפר חשוף לא הסכימו לתיס־פורת
קצרה, ואילו אלו שהסכימו לתיספורת
קצרה, לא הסכימו לחשוף חזה. ולהיפך.
אז דייב לקח את עצמו בידיים, ונסע ללונדון,
ושם, כך הוא מספר, עמדו אצלו
הקליינטיות בתור, דווקא בזכות השיטה
החדשה. ככה זה באירופה, שתדעו לכס.
ובכלל, אומר דייב, אילו יכול היה להגיע
למצב שבו הקליינטיות תשבנה אצלו
במספרה חצי־עירומות, זה יהיה ממש אידיאלי.
לא חשוב למי.
אז מהיום והלאה, כשאת הולכת להסתפר
אצל הספר הנודע, אל תתפלאי אס
במקום להלביש עלייך סינור, יורידו ממך
את החולצה.
שכבר מזמן לא היתה בחדשות.
בזמנו עקבנו יחד אחר מוצאותיה של
שרונה מארש, מי שהיתה פעם נסיכת
ישראל, ואפילו זכתה בפרס כלשהו ב־תחרות־יופי
עולמית כלשהי.
אחר־כך היא היתה חברתו של הדייל
מוקי זמיר, ואחר־כך ידידתו של הזמר
אכי טולידאנו, ובסוף היא התחתנה עם
הבמאי עמק פרי. אבל זה לא היה הסוף.
היא התגרשה ממנו.
ואחרי זה היא פשוט נעלמה לי. אבל
אני גיליתי אותה. זה לא היה קשה, כי
לאחרונה נראית ש רונה בחברתו הצמודה
של רופא־השיניים־של־החתיכות דני דינר,
שבקליניקה שלו, כידוע, עוקרים שיניים
לצלילי מוסיקת פופ מהדהדת.
דני, שהיה נשוי בזמנו לבחורה שכונתה
״כפילתה הישראלית של ברידיט בארדו,״
ממשיך, מסתבר, במסורת. שרונה, כידוע,
מכונה ״כפילתה הישראלית של קאנדיס
ברגן.״
אז אולי מכיר מישהו, במיקרה, אחת
שדומה ליי

1יה זה מאורע חברתי ראשון בן \ מעלה, וכל מי שהוא משהו ושזכה
בהזמנה הנכספת דאג להפגין שם נוכחות.
כי לא בכל מתחתן רווק מבוקש !ועליז
בן שלושים־ושבע, ולא כל מי שמתחתן
הוא דני חסידוף, שהוא לא רק בנו של
אלברט חסידוף, קונסזל־הכבוד של פנמה
בישראל ומבעלי בנק דיסקונט, אלא גם
איש־עסקים אמיד ומצליח בזכות עצמו.
כיאה לרווק מבוקש הנוטש את הזירה,
ערכו לו חבריו הוותיקים מסיבת־רווקים
עליזה בביתו של האמרגן דני דגן, ערב
קודם הכלולות. את המסיבה המשיכו אותם
חברים בערב החתונה, כשהפעם, נוסף ל־מצב־רוח
מרומם ותיאבון בריא, הביאו
גם את נשותיהם החוקיות, כלומר אלה
שיש להם כאלו.
שעה שהכלה, זהבית לוין, התחבאה לה
בקומה השנייה מחשש עינא־בישא, הסתובב
לו החתן בחצר חווילתה המפוארת של
אחותו שרינה, הנשואה לעורך־הדין יגאל
ארנון, שם נערכה החתונה, כשהוא נרגש
ביותר, התנשק ומתחבק עם כל הבאים.
דני התעקש, אומנם, לחוג את טכס־נישו־איו
בצניעות, אך לא יכול להימנע מלהזמין
מאות אורחים, ודאג לכך שהם יכובדו
בכיבוד עשיר, אך לא חורג מגדר הרגיל,
ושהבר בירכתי החצר יזדים ויסקי כמיים.
אך מסיבת־החתונה, שהיחד! צנועה כש לעצמה,
היוותה ניגוד בולט לפאר ולעושר
שהפגינו האורחים. שורת המכוניות המפוארת
שחנתה בחזית החווילה שבשכונת אבו־

• היהווה ערה נגה וננו ה רווה -אנר הנישואין היו חוו חיזוק ההגווה

צוע, צנע תרדוף

שלוש הגדאציות

ציפי בנין, אשתו של אל״מ (מיל ).עמוס בנין,
בלטה ביופייה ובשימלתיהתחרה המקסימה
שלבשה. בתמונה, בחברת שתי ידידות שבאו גס הן למאורע הירושלמי העליז.

גב חשוד

של אורחת זו היה רק אחד מני־רביס במסיבת החתונה העליזה
שנערכה בחצר החווילה של בני־הזוג ארנון. אמר על כד אחד
האורחים :״היום, כשגברת רוצה למצוא חן בעיני גבר, היא מפנה לו את גבה.״

טור בירושלים, העידה כאלף עדים יעל
׳מעמדם של בעלי המכוניות החוגגים. ואמר
מי שאמר, שאילו ניתן היה לרכז את כמות
היהלומים והפנינים שענדו האורחות, אפשר
היה בקלות לפתור את בעיותיהן של כמה
מהמישפחות הגדות במורד הרחוב.

הזוג המאושר

דני וזהבית לוין, שלבשה שימלה לבנה עטורה פרחים
ירוקים, לא חדלו להתנשק ולהתחבק, זה עם זו ועם
אורחיהם הרבים. למחרת החתונה טט הזוג המאושר לירח־דבש באירופה, כמיטב המסורת.

ך* יז שם, כמובן, גם אנשי אצולת־
( | הכספים ; אורח־לרגע היה טדי קולק,
ראש העיר, ואת אלופי המיל. ייצג דן
טולקובסקי, מי שהיה מפקד חיל־האוויר.
הוויסקי, שזרם, כאמור, כמיים, הוסיף
למצב־הדוח המרומם. זהבית הציגה בגאווה
את טבעת־היהלום הענקית המפורסמת
שקיבלה במתנה מאבי החתן! ,וסיפרה
בקול ׳נעלב לכל ימי שהיה מוכן לשמוע,
כי השמועה איננה נכונה, וכי הטבעית מבוטחת
בהרבה יותר מאשר 15 אלף דולאר.
עו״ד יגאל ארנון, שבביתו נערכה מסיבת
החתונה, ישב מרבית הזמן בקומה
השנייה, כשהוא מתבונן במיצעד החתיכות
העולה ויורד במדרגות. אוסף כזה של יפהפיות
עדיין לא ביקר בביתו מעולם. ינוקא
ניראה בכל פעם בחברת חתיכה אחרת.
דיצה חבס חיפשה וודקה דווקא. בעלה
של גברית בשם אילנה ברנד איים על
צלם העולם הזה שישבור את מצלמתו, אם
יצלם את אשתו הנאווה. יאשר, בלונדית
יפה וגבוהה שמשכה תשומת־ילב במשך כל
הערב, התגלתה לבסוף כאחותו של אריה
לוין, דוד הכלה ובעלה של דליה מזור.
בשעת־לילד, מאוחרת התפזרו האורחים
לבתיהם. החתן והכלה העייפים נסעו לבלות
את ליל כלולותיהם בתל־אביב.
ציג אשת המנתח י
המנתח הפלסטי עמי גלעדי, באה לחתונה
של זהבית ודני, בחברת בתה הקטנה.

ציפי לוין

נערת־הזוהר, אחות
הכלה, שהתנשאה
מעל מרבית האורחות, הגיעה היישר מלונדון,
כשהיא עטופה בנוצות יענה.

שתי האחיות

לבית מזור, הקריינית דליה ואחותה
דפנה, אשתו של קריין־הטל־וויזיה
אורי פירסט. בעלה של דליה, אריה לוין, הוא דוד הכלה.

אח החתן

יוסי, הגיע אכספרס מלונדון, ישם יש לו
חברה־להשקעות, בחברת אשתו ברכה,
שהיתה אחת הנשים היפות בחתונה שנערכה בשבוע שעבר.

11111111 שרי, אשתו של דן שילון, בחברת
אילן, בעלה של העיתונאית הירושלמית
ציפורה רומן, שהוא גס מנהל הפיאנו־בר הירושלמי.

י י**ייי 1

עז לכלה י?5

״תיש כבר יש לה, אז הבאתי לה