גליון 1929 מתאריך 21 באוגוסט 1974

לעיטון
והפעם על זמר הנשמה אנטיוכי
סיפלים ששירו ״בומביימטה דרדלה״
דוהר לראש מיצעד הפזמונים.

תיק אישי
שם פרטי: יוחנן
שם משפחה: סיפון
מקום לידה: טבריה, יוון העתיקה
גובה 1.80 :דרכמות
משקל: תרנגולת
עיניים 2 :
כלי נגינה: קתרוס, מסרק 12 שיניים
ובזוקה מאולתרת.
להקות: את אמא שלו, אבל לא חזק מזון אהוב: בונזו
סי לי סלל חי סי ם

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, קובי ניב,
אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

עיטור ״צבוע־ישראל 74״ בטקס
צנוע למר שמעון פרס
כטכס צנוע שנערף אי-שם כשדות עקרב, העניקה משלחת נכחדת
של מפונים מכל חלקי הארץ את עיטור ״צכוע-ישראל 74״ ,לשר הביטחון
מר שמעון פרס.

בו מ ביי סטה דרדלה
קאזו קאזו אוקמטום
יאסו יאסו בנדרנייקה
אופלה אופלה אופלטון
יאסו יאסו בובטרון
פזמון: בומבייסטה דרדלה דם בומבייסטה דרדלה לה דה
באבא יאגא בוספורוס
נאטו נאטו דרדנליס
אוזו אוזו טטנוס
חווטאנאטוס יולה לה
פזמון: בומבייסטה דרדלה דם בומבייסטה דרדלה לה דה

לה דה די
די ידה דה

לה דה די
די דה דה
משוט בקייטנות
קייטנ ת שפילהאוז יעקב
כה נעים בה וכה טוב
אנו כה מאושרים
וכל היום כה רוקדים ושמחים.
״נושא הקייטנה השנה הוא, אמריקה
— ארץ הניגודים׳״ הסביר לנו מר
שפילהאוז, מנהלה של קייטנת היוקרה
״הכל לילד״.

ישראל, אותם מי ימנה״ ובשירי ערגה.
14 ילדים, מוותיקי המנושלים בארץ,
ערכו מצעד לפידים והדליקו כתובת
אש — ״על ראש הגנב בוער הכובע״
— שזהרה למרחקים.

רא נושה
לנשל עובים־
אמו שר הבטחון, שמעון פרס,בסיור בגוש־עציון, בו
העיטור — תבליט קרמיקה של
צבוע נוהג בבולדוזר ועלה־זית טרף
בפיו — נענד לצוארו של השר הנר גש,
לקול תשואותיהם של אלפי בד ואים
בתלבושת מסורתית, שהובאו ב משאיות
מפיתחת־רפיח.

יאשוז ״סיטינג בולשיט -שניידמן
כל קבוצה בוחרת לעצמה נושא כלשהו
מתולדותיה של ארה״ב, עליו היא
עובדת במשן שהותה בקייטנה.
״הקבוצה שלפניך״ הצביע מר שפיל-
האוז על קבוצת נערים עליזה שטבלה
נער צורח בחבית זפת מהבילה ״מתרגלת
את הנושא, מעשה הלינץ׳.׳ מכאן
יועבר הנער לחוג לקישוט שיעטרהו בנוצות
ולחוג הקליעה בשליפה מן המותן.
הקרטיריון לבחירת המוטבלים אינו
אחיד ובדרך כלל אנו בוחרים בילדים
(המשך בעס׳ 3טור )4

בשירת ״אני לא מאמין״ ובפינוי
הנאספים, נסתיים הטכס.

במסגרת הטכס הופיעה גם מקהלת
״גברי בירעם״ בשיר ״מי ינשל גבורות

געמאכט א גע שעפט

דבר המערכ ת
ברכות
הפעם רוצים אנו לא לקלל אלא
לברך דווקא. שכן מצינו ב״מעריב״
מערב שבת האחרון את דבריו המחז קים
פל לבב בישראל של האלוף
(מיל ).עוזיזיהו (עוזי) נרקיס
0 1 8 0 8משחרר ה ר ־ הבית
ואלוף קליטת העליה.
ומה אמר ע. נרקיס — אמר מה ש מרגישים
כולנו. אך לאומץ וכבוד
ייחשב לו שהעז ואמר הדברים בגלוי,
ללא מורא, ללא משוא־פנים וקבל עם
ועדה וכעד כל לוחשי הרעות ה ־
מכרסמים הידועים בקירבנו וב־קרבינו.

אינדיאני
עולה חדש טבריה״מ

בדברי תודתו, שב שר־הביטחון
והדגיש כי ממשלת ישראל לא תרשה
בשום־פנים את נישולם של ערבים.
״לא ננשל1״ — אמר השר — ״נעשה
מאמץ לקנות את השטחים הדרושים,
ולו במחיר סמלי״.

שאכן נגע זב ומצורע הוא נגע
ההדלפות. מקינאה הוא בא ואל קינאה
ישוב. וכי מה אכפת לו לאותו ״עיתו נאי״
אם גרים •כמה יהודים טובים,
במעון או שלא במעון.
אלא שהולך הנ״ל ומפרסם דברי
הבל ורעות־רוח ושטות כנגד הללו ו הוריהם
ומשרד הקליטה. ומגיע עד כדי
הטפה נגד העליה בפרט והציונות
בכלל.
וברכות שלוחות לע. נרקיס על
שאמר מה שאמר בשם עם ישראל כו לו.
ובכך הוכיח שכשמו לא כן הוא,
שהרי הוא, הנרקיס כביכול, דאוג דו אג
לכל עם ישראל.

שרה היתה גבירה מירשעת.
נוח איש צדיק היה, שיכור ואקסהביציוניסט.
לוט התמסטל ובעל את בנותיו.
יעקב רימה את עשיו.
רחל גנבה אלילים מאביה.
לאה היתה קסוקרית.
שמעון ולוי רצחו עיר שלמה שהתגיירה.
אהרון היה פחדן.
יפתח בן זונה.
שמשון הלך לזונות.
ופילגש בגיבעה זה כלום י
דוד נאף עד לזיקתנו והרג את בעליהם של שתיים מנשותיו.
שלמה שגל )!(1000 נשים.
אליהו שכב על נער.
ואלישע גם.
וכד וכד וכד וכד וכו׳ וכו׳
אנו מתנצלים בזה על הרשימה דלהלן. וכדי שלא נוקע בפומבי
כעוברי ישראל ועד לשאילתא בכנסת נגיע ר״ל, הרינו מם
בימים בזה בי תיאם ר בל תנועת מכוניות (בולל פרטיות) בשבת,
יבוטל החינוף הממלכתי ותנועת הנוער היחידה שתורשה לפעול
תהיה ״עזרא״ .בל זה מבלי להזכיר את שיחרורם של בני הישיבות
מצה״ל בנהוג מדור דור.
ובמקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים.
ובא לציץ גועל.

— ממישנתו של מ יי ס דו —
סריסי כל העולם התאחדו —
אין לכם מה להפסיד.
מלכיאל זוארץ

(קייטנות — המשף)
ובילדות שהוריהם מפגרים בתשלום. ה
מחיר 750ל״י לעשרה ימים.״
קייטנת ״נופש וחופש״ לעומתה מת
רכזת העונה בסיפורי התנ״ך.

(בסיור בסוריה הרוסית, תסר׳׳ס)

תרי״ג
די הודי אחד היה מדקדק במצוות
ומקיימן בולן, קלה כחמורה.
יום אחד, וערב תשעה־באב היה
אותו היום, ראו לו לאותו יהודי
שהלך לבית שבנו, והיה משבר
דלתותיו, ממעך בחלונותיו ופורץ
מנעוליו. ומשגפרצה הדלת והיה
הבית פרוץ לבל עבר, בא היהודי
באכסדרה, התיישב בהסבת-ימין,
פיתח צרורותיו, נטל ידיו, ברר ״ה מוציא״
,ופתח באכילת הסעודה
המפסקת. והיה מבון בל תרי״ג
כוונות, ובל ״כזית וכזית״ שבא לפיו
היה לשם שמיים בלבד.
והיה היהודי אוכל ברבורים

בכל

אבוסים שנשחטו כדת-וכדין, ו-
מעיים ממולאין בגריסים ושומן-
אווזים שלא נשאלה עליהן שום
שאלה, ומיני פירות ללא חשש
שביעית, וירקות שהופרשו מהן
מעשר ותרומה, וחלות לבנות ש-
קויימה בהן מיצוות חלה, ועוד כ הנה
וכהנה מאכלים בשרים למהד רין
מן המהדרין.
״גלאט כושער״ מתחילתו ועד
סופו.
שאלו לו לאותו יהודי:
״ר׳ יהודי ! מה זאת תעשה?״
נתמלא היהודי פליאה, בשלמה
אתר הנילר בשעתו, ויען:
״פשיטא ! אובל אני אוכל בשר!
וסעודה-מפסקת היא, ולשם שמים!
מיצווה היא לאכול בשר !
לא נסתתמה פליאתם של האנ שים
ושבו ושאלו :
״אבל ר׳ יהודי, הלא שיברת
דלתות שכניר, ובאת בביתו שלא
כדין ! דווקא באן באת לקיים מי?נ-
וות אכילת בשר?״
נזהר אותו יהודי שלא יקדים
קנה לוושט וענה:
״מיצווה היא בכל מקום.״
ולקח עוד ביס.

״ 100 הארץ״ לספורטאי:

שיו לא נשו והממשלה לא נשלו!
ממשלה -שיף 13:15 בנקודות
באחד מקרבות האיגרון? היפים כיותר שניראו לאחרונה בארץ
גברה ממשלת ישראל ( 86ק״ג ללא בגדים) על המלונאי חיים שיף
(השוקל 17 מיליון ל״י עם נעליים) כתוצאה 13:15 לפי נקודות.
חילופי המהלומות ההדדיים, מישחק
הרגליים המעולה, המיקום הזריז וה־עורמה
הבלתי־רגילה שגילו שגי הצ דדים
הפכו את המאבק למרתק ושקול,
שהוכרע ממש בסיבובים האחרונים.
ניכר היה בממשלה כי התכוננה הי טב
למישחק ואכן, למרות כושרו ה־
דברים נשם אוגרם
במסגרת מדוריו ה&רתקים ״ 3דורות,
3שאלות, אלפי שטויות״ ו״אבות ובנים
— סימן לבנות״ הביא לפני כשבועיים
לוי יצחק הירושלמי שיחה עם שר בישראל
— אהרון אוזן — ושני בניו —
יואב ועמום. להלן קטע נפלא מהשיחה :
הירושלמי: איך אתה מרגיש שמרבים
עובדים אצלו?
יואם: אני לא בעד עבודה ערבית.
חבל טל הכסף ישתם מקבלים
עמום: לי זה לא כל כך מפריע
פעס היה ייעוד שרק יהודים יבנו מושב.
היום זה לא מפריע היום הולכים יותר
בשביל הכסף מאשר בשביל האידאולוגיה.
אהרץ אוץ: הדעות הללו שבני נתן
להן ביטוי מהוות אחד מגרעיני ההרס של
המפעל הציוני ושל המדינה, ולא רק של
המושב. בחקלאות — זה ודאי. האדמה,
בסופו של דבר, תהיה שייכת למי שמעבד
אותה. אס עמוס אומר — ״בעצם, מה
איכפת לי״ — צריך לדעת שבהתחלה הערבי
יהיה עוזר של עמוס, אחר כך עמוס
יהיה המנהל שלו ובשלב השלישי — הערבי
יהיה שותף, או יקנה ממנו
ע מוס: קשה לי לקבל את הריעה הזאת.
אני לא יכול לעכל שערבי יהיה
שותף שלי. בשבילי הוא רק פועל.

גופני העדיף של היריב, הצליחה ה ממשלה
במאמץ מרוכז של הרגע ה אחרון
לגבור על שיף, שהפיל לקר שים
טובים וחזקים ממנה.
הקהל הרב אוכזב קשות מהופעתו
החלשה של שיף, שלא היה בקרב זה
אותו שיף האימתני של העבר. המת
מחנן*
י. שפילהאוז
התוכניות נשמרות בכספת

אגרף, שהצליח לסחוט כוכבים רבים
במכת ״דיפלומט״ הידועה שלו, היה
הפעם חלש וחיוור וניזקק לעזרת חב רים.
הקהל אף הביע את זעמו בקרי אות
קצובות ״המישחק מכור! המיש־חק
מכור!״.

שני נושאים מרכזיים בקייטנה — האחד
״ויעבדו בני ישראל בפרך״ לכיתות
ג׳—ד׳ ,החסונות יחסית ומסוגלות לעמוד
במאמץ הפיזי של סיקול הגיבעה
עליה יקום ביתו של המנהל מר אליהו,
ואילו הנושא השני הוא ״ויצום אליהו
ארבעים יום וארבעים לילה.״
״לצערנו אין ביכולתנו למצות את נו־

מאמן ומעסה הממשלה, שהוא גם
אמרגנה, אמר לכתבנו כי הממשלה
תמשיך לחבוט במתחריה ״וכבר אמש
הרביצה הממשלה לשלושה אנשים ש היו
חייבים לה מם־הכגסה.״

רחל ה מרכל ת שלי
מת יש ו גם אני רוצה להיות רחל
המרכלת. לכתוב רגילות מדי שבוע,
לקרוע אנשים ולהשמיץ עד שייצא
לי ריר. זה הרי כיף לא גורמאלי.
למה בכלל בא לי את זה ן כי התרגזתי.
ולמה התרגזתי ו או, אז אני
אספר לכם את כל הסיפור. אתם
שומעים :
אתם בטח כולכם חושבים שאנחנו
חיים באיזה מדינה אמיתית, ככה עם
ממשלה ועולם־תחתון ובוהימה לא־נורמאלית
ונערות״זוהר ועיתונות וטלוויזיה
וכל מיני אני לא יודע מה.
אז הגיע הזמן שתדעו שזה הכל שטויות.
מה שאתם חושבים שזה מדינה
זאת בקושי עיירת !פיתוח שבוחת-
אל באיזה סטייט נידח בארצות-ה-
ברית, שעל ידה פייטון־פלייס היא
ברך שבכרכים /אבי אבות הכרכים
עלי אדמות.
בקיצור — ,מ31 מס 1$0ץ\ 1511,־011811131
1111116^-81:3168.
זה שיש לנו מלחמות יותר ממה
שיש בוויסקונסין זה נבון, אבל תאמינו
לי שזה עדיין לא עושה אותנו
לעיירה בינונית. גם בחנטריש, וויס
פעם

״מערב

קונסין
/ארה״ג היה
פרוע״ .אי מה 1
אבל האנשים, רבותי, האנשים.
כמה חנטרישים מנופחים שמסתובבים
בארץ הזאת, זה בבר באמת
עובר בל גבול. ומי במוני חנטריש
לא-קטן, יורע את זה.
ורק להזכיר לבם, בקשר לשם של
המדור הזה /אז גם אגיד ש(כמעט)
כל מי שהופיע, ב״רחל המרכלת״ לא
עשה כלום בחיים חוץ מלשבת ב-
דיזנגוף, ללכת למסיבות, להתגרש ו-
להתחנטרש.
אז מהשבוע הבא אני ארד, כמיטב
יכולתי, על כל מיני חנטרישים
עד שייצא, לי לפחות, עשן. ובדאי
לכם לחפש את החתימה שלי

. 6.14 יו<1
שפירושה לא ״אבא של רחל״ ,אלא
דווקא ״אח של רחל״ ושהיא-היא
הערובה האמיתית לאיכות אמיתית
הצועדת עם הזמן לאן ן

קייטן יהונתן כפן
אחד הילדים שעמדו במשימה
שא הצום עד תומו״ התנצל מר אליהו,
״שכן כל מחזור הוא בן 14 יום בלבד.
הצמים מורכבים מביתות א׳—ב׳ ומ-
חלשלושים הנושרים מקבוצות העבודה.
לכל מחזור מתקבלים 150 ילד וילדה,
ו 60*-אף מצליח לסיימו״.
ואכן, עוד למרחוק נשמע קולם של
הקייטנים העליזים, העומסים לבנים במעלה
הגיבעה קייטנתנו כה נחמדה,
בה נשיר ונירקודה, אנו כה מאושרים
ולמר אליהו מ,נופש וחופש׳ מודים.״

הסוכנות היהודית, עשויים להעלות האשמות
נוספות בדבר חריגות ופרוטקציוניזם
שהתגלו כמחלקה. עוזי נרקיס עצמו עומד לנקוט
בפעולות תגמול נגד אלה האחראים, לדעתו, להדל פות
שהביאו לפיצוץ שערוריית מרכזי הקליטה.

מ א ״ מי סלהפיל

אסג־ בשט ״ן

קיך

מסתמנו תאפש רו ת
ד ה חו ר ח
ה א לו ף שרוו לצה ״ ל
האפשרות, שהועלתה בשעתו, להחזרתו של אלוף
(מיל ).אריאל שרון לשירות־קבע בצה״ל. נעשתה שוב
אקטואלית. לא מן הנמנע שהמגעים המתקיי
מים
לאחרונה כנושא זה יסתיימו בעתיד
הקרוב כמציאת תפקיד הולם לאלוף שרץ
כמיסגרת צה״ל, אחרי שיפרוש קודם לכן
מחברותו ככנסת.

לפני מיספר שבועות עלתה יוזמתם של ראש־ה־ממשלה
יצחק רבין ׳ושר־הביטחון שמעון פרס להחזיר
את אריק לצה״ל על שירטון, בעקבות האיומים של
ראש־הממשלד, לשעבר, גולדה מאיר ״להפגין מול
בנין ראש־הממשלה,״.נגד מינוי כזה. ההצעות שהוצעו
אז לאלוף שרון לא תאמו גם את שאיפותיו.
למרות איומה של גולדה חודשו המגעים ונראה
כי עשויה להימצא נוסחה ׳שתאפשר את שובו של
.וזדון למדי צד,״ל. אם אומנם בד יקרה עשוי

האלוף שרון לחזור גם למירוץ לתפקיד ה־
,רמטב״ל הבא.

3י?ן ודת עדעפדח
י שראל בפרשת
ק פ רי סין
ייתכן שבעיית העמדה, או הוסר העמדה, שנקטה
ישראל כלפי הסיכסוך בין תורכיה ויוון על קפריסין,
תועלה באחת מישיבות הממשלה הבאות.
כמה שרים הביעו כבר בשיחות פרטיות הסתייגות
משתיקתה של ישראל בפרשה זו, שנבעה מהרצון לא
להסתכסף עם אף אחת מהמדינות היריבות. כין ה
שאר
הועלתה הטענה כי אי-גינוי רשמי מצד
ישראל בלפי התוקפנות התורכית בקפריסין,
הוא מחדל חמור של משרד-החוץ העלול
להתנקם כישראל כעתיד.
שתיקת של ישראל הושוותה על ידי אותם
שרים לעמדה שנקטו רוב מדינות העולם
כמילחמת יום־הכיפורים, באשר נמנעו
מגינוי ההתקפה המצרית-סורית ונתנו בבד
הכשר למעשה תוקפנות. בעתיד, טוענים ה מבקרים,
לא תוכל ישראל לתבוע הזדהות עמה במקרה
של תוקפנות ערבית מחודשת, כאשר היא עצמה נמנעת
מנקיטת עמדה נוכח הפלישה התורכית לקפריסין
הציפצוף התורכי על כוח החירום של האדם זסי-
רובם של התורכים לקבל את החלטות מועצת־הביטחון.

פרשתור קי ס
דאה סוו ״ מ ה
מימצאיו של מבקד־הסוכנות בפרשת השתכנותם
של ישראלים בעלי קשרים במעונות־קליטה של הסוכנות
היהודית המיועדים לעולים שטיהרו את מנהל
מחלקת העליה של הסוכנות, אלוף (מיל ).עוזי נרקיס
מכל אחריות לפרשיות אלה, אינם סוף פסוק בפרשה.

במה מפעילי העליה, הממורמרים נגד ה־מישטר
שהנהיג נרקיס כמחלקת העליה של

כין חברי סיעתו של ראש עיריית רא־שודלציון,
חנניה גיכשטיין, מתארגן מרד
להפלתו.
המורדים טוענים כי גיבשטיין הפר הבטחות, שנתן
לשיפור מצב־התברואה והכבישים בשכונות רמת־אליהו
ושיכון־המיזרח בעיר• שתי שכונות אלו הביאו לגיב־שטיין
את תרומת הקולות הגדולה ביותר, ונציגיהן
בעירייה מאיימים להקים סיעה עצמאית ולהתחבר עם
המערך. דבר זה יעביר את ראשות־העיר לידי המערך.
לפני כשבוע איימו המורדים לערוך הפגנות ליד
ביתו של ראש־העיר, אולם התוכנית נדחתה, לאחר
שגיבשטיין הבטיח לקיים את התחייבויותיו מלפני
הבחירות. אם לא ייגש למימוש ההבטחות, עלול
שילטונו להסתיים.

קציני המחאה
ל א רצויים צ ה״ל
שניים מראשי תנועת-המחאה שהתעוררה
בעקבות מילחמת יום־הכי־פורים,
נתקלים כקשיים כמיסגרת קידומם
הצבאי בצה״ל. לסרן(מיל ).מוטי
אשכנזי, מפקד המעוז היחיד כקו
בר־לב שהחזיק מעמד במשך כל ימי
המילחמה, לא אופשר לעבור קורם
צבאי כמיסגרת שירות המילואים
שלו, שהיה עשוי לקדמו כמיסגרת
שירות המילואים.
סרן >מיל ).אסא קדמוני שהתרכז
בתביעה להתפטרותו של השר חיים
בר־לב כשל אחריותו לקו בר־לב, הועלה
אומנם לדרגת רב-סרן(מיל .).אולם
בקשתו של קדמוני, מי שהיה גיבור
הקרב על סרפאום במערב התעלה,
לחזור לשירות קבע, נדחתה.

איגוד ה סו פ רי םהחדש
ל א *היה פ תו חלכל
איגוד סופרי ישראל, שהוקם השבוע על־ידי קבו צת
סופרים ומשוררים יהודים וערבים, על רקע סי רובה
של אגודת הסופרים העברים לפתוח את שעריה
בפני סופרים ערבים, לא יסכים לקבל לשורותיו או טומאטית
כל מי שהיד, חבר באגודת הסופרים.
אחד מעקרונות האיגוד החדש, המונה בינתיים
רק 33 חברים, הוא לעשותו ״איגוד של סופרים ראויים
ופעילים.״ הכוונה היא שיתקבלו בו רק סופרים, משוררים
וחוקרי־ספרות שיש להם קשר ממשי והדוק עם
ספרות ההווה בישראל. המגמה של עיקרון זה

היא למנוע את המצב המגוחך־ הקיים באגודת
הסופרים, על פיו חברים כאגודה ושולטים
בה, סופרים ארכאיים, שפירסמו
יצירות לפני עשרות שנים ושמאז אין להם
כל קשר לספרות החיה.

מוט׳ פ רי ד מן חוו ר
לעסק הו פ ט
מרדכי ׳(״מוטי״) פרידמן, מנכ״ל חברת נתיבי נפט,
שנאלץ בשעתו להתפטר מתפקידו בעקבות מימצאי
ועדת ויתקון ,׳שחקרה את ההאשמות בדבר מעשי
שחיתות בחברה, חוזר לעסקי נפט.
מאז התפטר מהנהלת החברה שהיתה מופקדת על
הפקת הנפט בסיני, עסק מוטי פרידמן בייצוג ההש קעות
של הברון אדמונד דה־רוטשילד במיפעל התרו פות
פלנטקס. כתוצאה ממכירת המיפעל לקונצוץ תיעוש
ההסתדרותי, נאלץ פרידמן לחפש עיסוק אחר.

מסתבר כי פרידמן קשור בעיפקה שעשה
לאחרונה המלונאי יקותיאל פדרמן עם משקיעים
גרמנים להקמת חברה שתשקיע ב
סילל
רמי הלפוין

צלם מערכת ״העולם הזה״

שנ פל כ מי לחמת יו ס -ה כי פו רי ם
כגיז רההמרכזית של תעלת -סו א ץ
יובא למנוחת עולמים בבית העלמין
הצבאי בקרית־שאול ביום שישי,
ה׳ באלול תשל״ד ( )23.8.74 בשעה . 12.00
ידידיו ומוקירי זכרו
מוזמנים לחלוק לו כבוד
אוטובוס ימתין ליד בית הוריו,
ברחוב ז׳בוטינסקי , 151 תל־אביב,
בשעה 11.00

מאה מיליץ לירות בחיפושי נפט באיזור
ים־המלח.

ת פו ס ח ־ שי א
פ פ חי ־ ה מ דו ן
למרות הירידה התלולה בתיירות לישראל ועל אף
טענות המלונאים בדבר התפוסה הנמוכה במלונותיהם,
נהנים מרבית בתי־המלון בארץ מתפוסת־שיא, כמוה
לא ידעו מזה זמן רב. כבתי-מלץ רכים, לא ני

ביום להשיג חדר וההזמנות מצביעות
על מצב דומה למשך החודשיים הבאים.
התפוסה מגיעה לשיא בעיקר בבתי־מלון של ארבעה
ושלושה כוכבים, בעוד שבבתי־מלון של חמישה
כוכבים ניתן עדיין למצוא חדרים יקרים. מצב זה נו צר
בעיקר על־ידי תיירות־פנים, כשמישפחות שלימות
של ישראלים מעדיפות להינפש. בבתי־מלון, גם באיזור
תל־אביב, מאשר לצאת לחו״ל.

אנשי תיירות מסבירים את התופעה בכך,
שאחרי בהלת הקניות שאחזה את הציבור
הישראלי ערב הכרזת תוכנית הריסון הכלכלית,
מפנים הישראלים את שארית הכספים
שהצטברו בידם לצורכי נופש.

בו ט לו ט־ול
,ה רוו קו ת ה עליזו ת״
הטיולים הקבוצתיים לאירופה, שהובטחו
לצעירים שהשתחררו מצה״ל אחרי המיל־חמה
כחצי מחיר, בוטלו אחרי שחלק ניכר
מ״הרווקות העליזות״ שעמדו להשתתף בטיול
ביטלו את השתתפותן בו.
בשעתו גילה העולם הזה ( )1918 כי המחירים המו זלים
שהוצעו לצעירים על־ידי בעל הבוטיק נתן
סטוליאר, שיזם את הטיול, נעשו על חשבון מחיר
מופרז שנגבה מהצעירות שעמדו ליטול חלק בו. בעקבות
הגילויים הודיעו מרבית הנערות שנרשמו ל טיול
על ביטול נסיעתן. לסוחר הממולח לא נותרה
ברירה אלא להודיע לכל המשתתפים על ביטול הטיול.
סטוליאד החזיר לנרשמות לטיול את הכספים
שהפקידו כמיקדמות בידו, אחרי שהחזיק במשך כחצי
שנה סכום של כ־ 800 אלף ל״י שגבה מן המשתתפים
הפוטנציאליים.

3ד 1ד 0ל מ 5 0ועי
מ לישראל
כימים הקרובים יימסר, בפומבי
הקמתה ש?־ קבוצת כדורסל מקצו
נית, שתייצג את. ישראל בליגת ..
כדורסל המקצוענית::החולבת ומוקמת
באירופה. הליגה המקצוענית האירופאית,
תהיה למעשה ייגה. מקצוענית
אמריקאית שלישית::.בנוסף לשחר הר:
ליגות הקיימות בארצות־הכרית.
כחודש אוקטובר הקרוב ייערכו ב•
אדצות-חברית המיבהנים, שיקבעו
את חלוקת השחקנים לקבוצות שייצגו
את המדינות השונות, בצורה שבד
הקבוצות יהיו כימעט כרמה שווה.
לפדורסדנים שייצגו את ישראל, לא
יהיה בהכרה קשר לישראל או ליהדות.
שני יוזמי המיפעל המסחרי עומדים
להגיע השבוע לארץ. בעתיד. לא
מן הנמנע שגם כדורסלנים ישראליים
יצטרפו לקבוצה שתייצג את ישראל.

פרס 1ס דיר יעקב 0ן ן

העולם הז ה 1929

מכתבים
חחייליב הבחורים

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי * המערכת והמינהלה: וגל־

רחוב* גורדוו .3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי:
אביב 11 .ו!*

תל־אביב,
רחוב ־־

כ״דפוס
מודפס׳--
״עולמפרס״ .ודפ־אביגדור.
הפצה :״גד״ בע״מ גלופות :״צינקוגרפיה בספי כע״מ *
העורך הראשי: אורי אכנרי המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.

אוהבינו הדתיים והחוגים הלאומניים
מקיימים מגע ישיר ומתמיד עם אוהדיהם,
מלבד במועדוני האסיפות שהם בתי־הכנסת,
גם בחוגי־בית תמידיים. ידידי נפשנו
הפאציפיסטיים באים או לא באים
לאסיפות הבודדות למען השלום, אם
וכאשר הן מתקיימות בכלל.
מה לעשות? הנה תשובה אחת מיני
רבות: יש סרט, חייל בכחול שמו. יש
להקרינו בכל מקום שניתן הדבר, חינם
אין כסף, בפני בני־נוער בפרט. גם בפני
מניחי התפילין מקרב בני־הקיבוצים. הסרט
בשלמותו -וללא קיצוצים, מכה כברק בכל
החושים, וגורם להלם מפקח ומטהר. הסרט
שווה לפחות כמו נאום טוב. הוא יכול
לשכנע את הבלתי משוכנעים, ולחזק ב־

בלנדגב ה1\)/כו1ג

מכ תב ל מ תנ חל
״אם תיפרוץ מילחמה חדשה בגלל התמוטטות מאמצי־השלום — יוכלו הוריו
של כל אחד מאלפי הרוגיה לטעון בצדק שבנם נרצח על ידי כוחות השלום, שערקו
מן המערכה האשמה חמורה זו היתר. כלולה במאמרו של אורי אבנרי לקראת השבר
(העולם הזה )1927 בו מתח ביקורת על האימפוטנטיות של מחנה השלום הישראלי, כפי
שהתגלתה בארבעת ימי מעשה סבסטיה.
היו שראו עצמם נפגעים בעקבות מאמר זה. הרשימה עוררה גלים של תגובות.
כמה מהם התפרסמו ועוד יתפרסמו במדור מכתבים. אולם שני מכתבים ראויים ללא
ספק להבלטה. שכן הם באו מצד אנשים שלא ערקו מן המערכה.
אחד מהם היה מכתבו של סיני פתר, חבר קיבוץ כרם־שלום. כותב סיני, שקיבוצו
נמצא על גבול סיני, במכתבו :
״בכל לב אני שלם עם הביקורת החריפה אותה מתח אורי אבנרי (העולם הזה )1927
גגד האימפוטנציה אשר אחזה במחנה השלום בעיקבות מעשה סבסטיה.
אף־על־פי־כן אי־אפשר להימנע מהבעת תמיהה נוכח העובדה שהעורך לא מצא
לנכון להזכיר, ולוא במילה אחת, שאכן התארגנה תגובה, שעות ספורות בילבד לאחר
ההתמקמות בסבסטיה. חברי קיבוצים בדרום אשר ״התנחלו״ באופן הפגנתי בחוותו
של אחד ממנהיגי פולשי־סבסטיה, ח״ב אריק שרון, הוכיחו שיש שמאל עם ביצים
בארץ הזו.״
מבתב שני בנושא זה היה מכתבו של אברהם גל, מזכיר תא־הסטודנטים של
מיפלגת העבודה בירושלים, שהתבלט עוד לפני מעשה סבסטיה במאמציו להפעיל את
החברים הצעירים של מיפלגת העבודה לצד הקו היוני במיפלגה. כותב אברהם גל :
״בגיליונכם האחרון (העולם הזה )1927 תיארתם את מחדלו של מחנה השלום באי-
תגובתו על מעשה סבסטיה (״ההר הוליד עכבר״) .אבקש להעמיד את תיאורכם על דיוקו
ושלמותו באשר התעלמתם והעלמתם, משום מה, את פעולתו של. תא הסטודנטים של
״העבודה״ בירושלים.
• ביום ג׳(יומיים טרם ביצוע המעשה) הגיעו לידינו ידיעות מוסמכות — ממקורות
בתוך קבוצת המתנחלים — על המעשה המתוכנן. העברנו את הידיעות לידיעת הרמטכ״ל
ומפקד פיקוד מרכז (באמצעות ח״כ) ולמספר שרים בממשלה. כמו כן הועבר החומר
לח״כ יוסי שריד, אשר התבקש להגיש הצעד. דחופה לסדר היום.
!• ביום ה׳ בשעה 8בערב נמסרה הידיעה על ״מעשה סבסטיה״ בפעם הראשונה
בכלי התקשורת. באורח ספונטני בחלקו, ויזום בחלקו, החלו חברי תא הסטודנטים
בפעולת ארגון רחבה לתגובת נגד חריפה. הרעיון הראשון היה להשתלט על משרדי גח״ל
בירושלים ולכבול עצמנו לאותם משרדים בשרשרות עד לפינוי ״מתנחלי״ סבסטיה.
רעיון זה שונה ברגע האחרון מתוך מגמה להקפיד ולדקדק על קיום החוק.
!• ביום שישי, בשעות לפנה״צ, החלה ההפגנה — אשר אושרה ע״י המשטרה
במיגבלות חמורות למדי — ברחבת המשביר לצרכן. על אף הזמן הקצר ועל אף השעות
הבלתי־נוחות (שעות עבודה) התקהל במקום ציבור רחב ומגוון.
• זמן קצר לאחר תחילת ההפגנה הגיעה למקום חבורה של צעירים חובשי כיפות
ויחד עם פרחחים שהזדמנו למקום החלו לקרוע את כרזות המפגינים שרפו — בעזרת
מים — את מערכת הרמקולים והחלו מכים את המשתתפים תוך הפרעות שיטתיות
באלימות, בגידופים ובצעקות. כותב שורות אלו, אשר ניסה להשקיט את הרוחות וביקש
שלא להיגרר לקטטות ולאלימות ספג בעיטה בראשו ואושפז מחוסר־הכרה (זעזוע מוח)
בבי״ח הדסה.
• ההפגנה זכתה לכיסוי בחדשות הרדיו ובטלוויזיה, ולפחות מן הבחינה הוויזואלית
היתה זו התגובה הנגדית היחידה ל״מעשה סבסטיה״ בימים שישי״שבת.
!• מן ההגינות, כי העולם הזה — בסקרו את האימפוטנטיות של ״מחנה השלום״ —
לא יתעלם מאותן תופעות של פעלתנות חיובית גם אם הוא (או תנועתו) לא היו שותפים
לפעילות זו. ככלות הכל, אם העניין עצמו — ולא רק השלל האלקטורלי — הוא בעל
חשיבות בעיני העולם הזה, הרי המעט שביכולת העתון לעשות הוא למצוא מילה טובה
גם לזולת, כאשר זה ״הרוויח״ אותה ביושר.״

אין ספק ששתי הפעולות עליהן מצביעים סיני פתר ואברהם גל ראויות לציון על
רקע החידלון הכללי שאחז במחנה השלום בימי מעשה סבסטיה. לא היתד. כל כוונה
להתעלם מהם. פרשת ההתנחלות ב״נח״ל אריק״ אוזכרה בדיווח על מאורעות שבוע
סבסטיה (העולם הזה .)1926 אולם עם כל חשיבותן כביטוי של מחאה, מחזקות שתי
תגובות פרטיזאניות וספונטאניות אלה את התיזה שהיתה מונחת ביסוד מאמרו של
אבנרי: מעשה סבסטיה גרר תגובות של יחידים וקבוצות, ששיקפו את הזדעזעותו
ומורת־רוחו דל חלק ניכר בעם מהפרשה וממה שאירע סביב לה. אולם דווקא הן,
הבליטו עוד יותר את חוסר־האונים של כל הגופים והיחידים המשייכים את עצמם
למחנה השלום, לפעול במלוכד, בחזית אחת תוך תיכנון ותיאום, ולהתגבר על החשבונות
האישיים הקטנוניים המפלגים אותם.

שלום לן מתנחל יקר!
אני נורא מבקש שתסלח לי, אבל
אני מרגיש קצת עצוב היום. פתאום
בא לי להחליט כל מיני החלטות
משונות. דבר ראשון שהחלטתי הוא
שבאמת אין לי שום חשק למות
למענך. ועוד דבר — אין לי גם חשק
למות למען האלוהים שלך, שהבטיח
לן את סבסטיה.
אני לא רוצה שתבין אותי לא
נכון. אני באמת מערין אותן, את
התלהבותן, את אמונתן, את פשטות
הליכותין בפני האלוהים — אבל,
אני לא יודע, נדמה לי שאני קצת
אחר.
תראה. אני פשוט מאמין באלוהים
אחרים. מוזר, נכון !

אני מאמין טיפה באלוהים שקוראים
לו צדק. וכמה מוזר, הוא לא
האלוהים רק של היהודים. אני מאמין
טיפה גם באהבה ואני מנסה
בכל כוחי לחלק אותה עם כולם. אני
מאמין באלוהים שקוראים לו שלום,
והוא כמעט רק האלוהים שלי, משום
שנדמה לי לפעמים, שרק אני אוהב
אותו ומאמין בו. אתה רואה, אני
בן־אדם מוזר. אני בכלל לא מתפלל
לאלוהים שלי ואני גם לא מניח
בשבילו תפילין. אבל אני באמת אוהב
אותו ואני לא צרין לרוץ לגור
בשכם בשביל לומר לו זאת.
אני רוצה להתוודות בפנין על
משהו נוסף, ולהתנצל. כשהייתי בן
שמונה־עשרה, אני בכלל לא הלכתי
לישיבה. אני סתם כן התנדבתי לצנחנים.
ואני באמת מרגיש שטעיתי.
חיום, מתנחל יקר, אני סתם קצין,
שעושה המון מילואים ביחד עם המון
בחורים נהדרים שכולם בצנחנים וגם
הם כמוני, לא כל-כן כמון מאמינים
באותו אלוהים. אז אני באמת מתנצל
על זה שבשעה שאתה התנחלת בסבסטיה,
אני שמרתי בלילה במוצב
ברמת הגולן, שחס וחלילה לא יפגעו
בן לרעה.
אני רוצה לומר עוד דבר אחרון.
אני קצת פוחד שהמילחמה הבאה
עומדת להגיע בקרוב, לא כל
כן בגללי, כמו בגלל רבים כמון. אני
לא פוחד למות. אני נלחם ברצון
למען אשה אחת שאותה אני מאוד
מאוד אוהב, למען מדינה שנולדתי
בה ואני מאמין עדיין בתוכי שהיא
יכולה להיות נהדרת. אני מוכן למות
למען החברים שלי, הרבה הרבה חברים
שאני רוצה נורא שהם יחיו
בארץ הזאת בשימחה ושבניהם לא
ידעו יותר מה פירוש נשק.
אני רק רוצה שתדע דבר אחד —
אם אמות, לא מתתי בשבילן ולא
למענן. אל תתפלל על קברי לאלו-
הין. אם הוא אומר לן — לן ושב
בסבסטיה, אז זה לא האלוהים שלי.
כדאי שתזכור זאת כשהחיילים
יילחמו ובחורי הישיבות ימשיכו ללמוד
תורה. דמי הרפן להיות הפקר,
ומי שמפקיר אותו זה אתה.
האמן לי שאיני כועס. אחרי הכל
אהיה חייל טוב, אני מבטיח.
דודי פלדר, רחוב ערבי הנחל ,10
תל־אביב

רוחם את המשוכנעים.
אני מציע ליסד קרן גדולה די הצורה
נדי להגשים את הרעיון.
כרוך בהן, קריית־ים גי. חיפה
צר לי עליכם, שליבכם דואב על שדם
יהודים לא נשפך בסבטיה, הלוא היא אלון־
מורה. במקום לשבח את ממשלת רביו על
התאפקותה, אתם מבקרים אותה. מעניין
שאתם, שגיניתם את הממשלה על שלא
מיצתה את כל האפשרויות למשא־ומתן
עם הרוצחים, חוטפי ילדי מעלות, הייתם
הפעם נגד משא־ומתן עם המתנחלים.
ניסן בארי, תל-אביב
• האם מנסה הקורא בארי לרמוז
שיש לגזור גזירה שווה על אירגונייהטי־רור
הפלסטיניים ועל מתנחלי סבסטיה 7
קראתי בעיתון הארץ תירגום של כתבה
שהופיעה בעיתון הערבי, אל־פאג׳ר,
ובה השאלה למתנחלי סבסטיה :״באיזו
זכות אתם באים לשכם ומתנחלים בה בכוח
הזרוע? האם שתלתם בשכם עצים,
או גידלתם בה בקר?״ והמאמר באל פאג׳ר
מסתיים במילים :״הזכות על האדמה נק־גית׳
במחרשת הפלח הפלסטיני הפשוט
המעבד את אדמתו, זכות זאת אינה נקנית
על פי חוקי התורה.״
אני, כבן דור חמישי בארץ זו, רוצה
לומר לעורך אל־פאג׳ר ולקוראיו־ ,כי זאת
אחת מנקודות־התורפה של הטיעונים ה ערביים
לזכותם על ארץ זו. העובדות
הידועות לי ממקור ראשון על מה שהיה
בארץ זו לפני התחלת ההתיישבות היהו דית,
הן: אותם מעט תושבים ערבים
שהיו כאן, גרמו לכך שארץ זבת חלב
ודבש הפכה כמעט כולה למידבר: שממה.
למעשה, עד היום, יש הבדל מהותי בין
הפרחת שממות תחת ידיים יהודיות, לבין
מצב הארץ תחת ידיים ערביות.
הארץ באמת שייכת למי שעיבד אותה.
הערבים רוצים אותה עכשיו משום שהיא
פורחת. אילו ארץ זו היתד. נשארת שממה,
כפי שהיתה לפני בואנו לכאן, לא היו
משתוקקים כל־כך לגזול אותה מאיתנו
ולנשלנו.
מרדבי כן־חורין, סביון

זלילה בצח״?

בימים אלה נדרשים אזרחי המדינה למאמץ
ולחיסכון מוגבר. בו בזמן נערכות
בצבא מסיבות־ענק בהן מבוזבזים אלפי
לירות.
בחיל-האוויר, למשל, הדבר ידוע ומקו בל
זה שנים, ונמשך גם בימים אלו. אנו

מצרפים למכתב תצלום של הזמנה לנשף
תילופי־פיקוד של ביה״ס הטכני ח״א.
הדבר כמובן נעשה על חשבון התקציבים
הצבאיים ומיסי האזרחים.
שלום לוז, כתב ״אפסילון״
בגי שגיב, עורן ״אפסילון״
עיתון הסטודנטים בטכניון

מיקרה מוח

ברכותי לבחור הזללן. מי יתן ואחרים
ילכו בעקבותיך. הלאה הצביעות ! בוא נסביר
לכל הצבועים שבשנת ,1984 זה יהיה
דבר מובן מאליו, בתנאי שעד אז ננהל עוד
3—4מילחמות, עם ניצחון, כמובן. ואם
אנטישמי כלשהו יזעק, אם הערבים ישמ שו
לנו כמזון׳ נוכל להסביר לו שהמנה
הראשונה היתד! משל יהודי.
מ.פ ,.ת.ד ,181 .ראשון־לציון
...אני לא חושב שהייתי מזמין מוח
של אדם במיסעדה, אבל בסך־הכל, כל
העסק הזה הוא מעשה קונדס, לא בלי
חוש הומור, שלמעשה לא היה צריך לפגוע
באף אחד. זה שפוגעים באנשים חיים
בכל מיני צורות לא מזיז לאף אחד. זה
(המשך בעמוד )8
י דוויוי ר ז

נ שו בחיות
נסיכתם

סו ר

בחשת ואש עיריית אילת גדי נץ, אגודת גורמי תיירות,
עיריית אילת וקרן תרבות
המופע ״ערר ביוס שבת, ה־ 24.8.74ב־ 10.00 בבוקר על במוח
בחופי הרחצה ויימשד ב־ 8.30 בערב באמפיתיאטרון של אילת
המשתתפים כמופע יגיעו למקום באריכותה של חכרת ״ארקיע״.
בתוכנית האדנותית:

יגאל נשו ותזמורתו * גבי שושן ותזמורתו * הצמד סמדר וידון * דודו חתן * גנחה: דווו טופז

ח ל ־ א בי ב

נשו בחיות

מלכת

ה מי ם

*9 7 4

מופו! ענק כוכבים בינלאומי * גיו דולן
ולהקתו * 28 ומר ורקדו, להקת הארלם
צביקה פיק * מנחה: דודו טופז

בהיבל הספורט ביד־אליהו, במוצ״ש ,7.9.74 בשעה 8.30 בערב

במאי: צדוק צרפתי * תפאורה: אריק סמית * קישוט פרחים: פרחי כץ

בנשפים תצעדנה ה מו ע מדו ת ה סו פיו תבתח רו ת מלכ ת ה מי ם ,1974כ ש הן מ דגי מו ת:

תצוגת בגוי־יס של ״ גוטקס תצוגה ש ל ,.בו טי קביבה שמוות הופה ותיסרוקות
של ס לון .,אמבר ״ איכוו ש ל ..הלנה רו בי נ ש טיין טיפול מודעו ע״׳..וו ל ה

מכתבים
(המשך מעמוד )6
שהורגים בסיטונות אנשים בכל מילחמה,
יחד עם המוח שלהם, לא מפריע לאף
אחד. לפי דעתי טובה אכילת המוח המת
מניפוח המוח החי (בשטויות).
צבי לבני, תל־אביב

־אתה
אוהב נוחיותי רכוש טופס לוטו
רב־ שבועי.
גזענות ציונית

אני מתייחם לסיפור בנקאות (העולם הזה
927ו) ,בו נאמר במישפט האחרון :״חת,
הייקה ההגון, הגיש התפטרות. זנבר, ההונגרי
החמקמק, מתפתל ״.האם אפשר
לקבל הסבר מהותי לחלקו זה של מאמר־כם?
האם חת הגון כי הוא יקה, כי כל
יקה הגון (מוטי פרידמן, לדוגמה) ומה
בקשר לזנברז האם הוא חמקמק, כי הוא
זנבר, או מפני שהוא הונגרי, או מפני
ששני הדברים הולכים ביחד? האם זוהי
סתם אנטי-הונגריות גזענית של כותב שו רות
אלה? מה הייתם כותבים, למשל, אם
זנבר היה ערבי, גרמני או מארוקאי?
בכלל, אתם כותבים כמו ציונים המד גישים
את המוצא על מנת להראות שיש
קיבוץ גלויות.
רן כן־עמי, נהריה
• הצדק עם הקורא בן־עמי. העולם
הזה נוהג למסור מידע על האנשים המאוזכרים
בסיפורים, נמו גיל, מיקצוע, ארץ־
לידה ואפילו תיאור חיצוני, נדי להמחיש
שמדובר באנשים חיים ולא בשמות בלבד.
הפעם נכשל הכותב (הצבר) בניסוחו.
התעללות כמישטרת דימונה ז

קו ל עי צו ב בינ ל או מי ב ס־ ־ מ /ל שנ תהפר סו םהממשלתית

סוף לגירושיו ולפירוד חברות!
היא תשאר שלך ותשיב לןאהבה
בחוברת הסגרה שתוצאה לאור ע״י פרופסור, חברה להוצאה
והפצתספרימידעבע ,/מ, יש פתרון לבעיה המטרידה תרבה
גברים בריאים ובהחלט בלתי מאושרים כתוצאה מיחסי מין בלתי מספקים
ומאכזבים (המסיימים מהר מדי).
חוברת ההסברה חושפת בעיה זו ומלמדת את הקורא כיצד להתגבר עליה
ולקיים חיי מין מספקים. לקוראי החוברת יתווסף מידע חשוב, הכל אודות
משחק אהבה ארוך ככל שתרצה ומספק. מלווה בתמונות תנוחה.
המחיר — 20.ל״י. להשיג אצל המפיץ הבלעדי: ד״ר ש. גרונימן ,8רמת-
אביב, או שלח/י צ׳ק /המחאת דואר לת.ד ,17100 .תל־אביב, ותקבל/י
את החוגרת לביתך__ .

אני אביו של עציר הנמצא כרגע בתא-
המעצר במישטרת דימונה. בני נסע עם
חבריו כטרמפיסט ברכב צבאי. לטענת
בני, בחקירתו במישטרת אילת, הרי כש הבחין
נהג המכונית ליד אילת בשוטרים
צבאיים המתקרבים אליו הוא ברח. בני
וחבריו נתפסו. במישטרת אילת שיחררו
אותם וביקשו מהם לגשת למישטרה ב עירם.
בני הלך מרצונו הטוב למסור עדות
במישטרת דימונה. בזמן גביית העדות,
טען השוטר החוקר שהוא חשוד בגניבת
הרכב ועליו לעצור אותו. בני חשב שהשוטרים
רוצים להתנכל לו, נטל יוזמה
לעצמו, ורצה לעזוב את תחנת המישטרה.
השוטר שחקר אותו, רס״ל בשם אטדג׳י,
רץ אחריו. השוטר טען שהוא רק משך
אותו, ואז נפל בני.
אחרי כמה זמן הגיעו אלי שמועות
שהשוטר הנ״ל והשוטר גביזון לא. הפילו
את בני, אלא בגלל התנגדותו למעצר
תפסו בראשו וברגליו, הכניסוהו לתא־המעצר
ומשם בקעו קולות הצעקה שלו.
כשהגעתי לתחנת המישטרד, לקחת את
בני לבית־הטשפט בבאר־שבע, כדי לעצ רו
באשמת תקיפת שוטרים. ראיתי את
בני, שהוא בן ,+ 16 כשהוא כולו חבוש
וחבול, וכולו עם סימנים של דם. הוא
טען שהרביצו לו מכות־רצח ושהוא סובל
מכאבי־ראש. אני רוצה להעלות נושא זה
בפני שר־המישטרה וכן בפני המפכ״ל, על
ההתנהגות הברוטאלית של השוטרים ב דימונה
והתעללותם בבני.
הייתי רוצה שבני יקבל טיפול רפואי
על־ידי רופא פרטי, וזאת אחרי שרס״ל
אטדג׳י אינו מרשה להביא לכלא רופא
פרטי. רופא של קופת־חולים, שהוזמן אל
בני, הגיע רק אחרי שעתיים. כשביקשתי
ממנו פרטים על מצבו של בגי, ענה לי
שזה סוד — ושחייו אינם בסכנה. גם
כאשר ביקש בני להביא לו אוכל מהבית,
מניית שאינו מסוגל לאכול את האוכל
של תא המעצר, נתקלתי שוב בטענה
שרס״ל אטדג׳י אינו מרשה זאת. בינתיים,
כל העצירים שנעצרו יחד עם בני שון זררו
ורק בני נשאר עצור בתחנת־המישטרה.
לדעתי עושים זאת כדי שייעלמו מגופו
כל הסימנים והפציעות מהמכות שקיבל
במישטרה.
אל פרד כהן, דימונה

פגיעה באמינות

ניכר בעליל כי המסיבה, אליה בא ראש
עיריית רמת־גן, הד״ר ישראל פלד, בלוויית
הצעירה היפהפייה שנתגלתה כבתו(העולם
הזה )1926 וההצגה בה נרדם עוזי נר קיס
— אחת הן. אין צורך להיות שדלוק
הולמס כדי לגלות זאת. היות שמסתבר
שאתם שולחים צלם זריז לכסות אירועים
חברתיים נוצצים, שמא תמתינו שבוע בין
פידסום תמונה אחת למישנה, ולא תפגעו
באמינותכם?
א. נאמן, חיפה

#גם תמונותיהם של הרב שמואל
הכהן אבידור, ונציב בתי־הסוהר, אריה ניר,
שהתפרסמו במדור אנשים באותו גיליון,
צולמו באותו מאורע. עוגדה זו לא הוסתרה,
ולא היה סיבה להסתירה.
הנני לציין כי קראתי את מאמרכם
אנשים (העולם הזה )1926 בקשר לחוג
חברי פרלמנטים אירופיים, אוהדי ישראל,
שערכו ארוחת־ערב בבית מלוננו. רק לשם
עידכון ברצוני להודיעכם כי חדר־האוכל
היה מוכן ובזמן, ובצורה יפה ביותר, כדי
לקבל את האורחים הרמים.
הארוחה היתד, מוכנה בשעה 19.00בדיוק•
חברי־הפרלמנטים הגיעו למלון, ב שעה
19.30 בדיוק. ראש־העיר, מר יוסף
אלמוגי, לא חיכה לפתיחת חדר־האוכל,
והתרגז בגלל האיחור. מר אלמוגי חיכה
לאורחים אשר עדיין לא הגיעו, וזאת
ללא כל קשר עם חדר־האובל.
י. הקש, מנהל מלון דן כרמל, חיפה
נדהמתי לקרוא בעיתונכם (העולם הזה
)1926 שרק השנה התחילו לשווק לראשונה
את הפרי ליצ׳י בצורה מיסחרית.
וזאת, מכיוון שבקיבוצנו נמצא המטע ה־מיסחרי
היחידי בארץ של פרי זה (להב דיל
מהמטע הניסיוני הנמצא במכון וולקני
בבית־דגן).
אנחנו משווקים פרי זה כבר שלוש שנים
לחנויות שונות ולמיסעדות סיניות ברחבי
הארץ. נבקשכם לתקן את הטעות.
אורי קילון, רכז ענף המטע,
קיבוץ יסעור
• תוקן.

1 9 2 9
קשקשת
הפעל את דמיונך ונסה למצוא כו תרת
מתאימה לציור שלמטה, שתסביר
מה אתה רואה בו. הצעות לכו תרות
יש לשלוח לפי הכתובת: ת.ד.
,136 תל־אביב, עבור ״קשקשת״ .ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה.

קשקשת 1927

•:אחרון הדגים בורח מימה של
תל־אביב בגלל החרצפים.
דן כן־ארי, נווה מונסון
מכונת כביסה רב־שימושית.
גד גיסים, רמת-גן
• חתך במוביל הארצי.
הלל גזית, ראשון־לציון
י• עד לאן שקע יהושע בן־ציון,
מנהל בנק א״י־בריטניה.
אליעזר מורביה באר־שבע
!• נוף הים כפי שהתגלה לעיני
נוסעי המחלקה הראשונה באוניד, טי־טאניק
רגע לפני טביעתה.
חנה פרסקי, תל״אביב

הוורדת הז ה סל׳סך

קומפקטית-אך מרווחת;
פרק טית -אך הדורה;
מהירה -אך בטוחה.
היא צירוף של ניגודים. היא
נצחון פנומנלי. היא באמת
חוצפנית. איטלקיה מפולפלת
ויפיפיה זו מתחרת בהצלחה
במכוניות יוקרה שמימדיהן
ומחיריהן כפולים משלה.׳
באירופה -משתגעים אחריה.
ואתה פשוט לא תזוז בלעדיה ! קוחסקטית משתלבת נפלא בתנועה. בעיות חניה י
אינה יודעת מה זה. פיצפונת של
מקום, סיבובון ו ...הו פ ! אתה בפנים!
ניצול הנפח שלה הוא מלאכת מחשבת 80 .אחוז
מהנפח מיועדים לנוסעים וחפציהם -לישיבה נוחה של חמש(!) נפשות עליזות,
הדורה ומשוכללת
עיצוב החו צפנית -שלמות מקסימה. בחוץ: קווים זורמים, מבנה אופנתי של
השילדה, חלונות גדולים, פנסים ספורטיביים, פגושים מצופים גומי, גלגלים
מפוארים ו״גריל״ בעיבוד בלתי רגיל.

בפנים )1( :כסאותיה ניתנים להטייה עד לתנוחת שכיבה
( )2הריפוד -מאריג משובח בשני צבעים ( )3שטיחים בצבעים
תואמים לריפוד ( )4הגה ספורטיבי ( )5לוח שעונים מפואר ( )6מד סיבובו
מנוע 7צירים בחלונות האחוריים-לצורך אוורור ( )8מערכת אוורור וחימום
( 1) 9מתקן חימום לחלון האחורי.
חזקה ובטוחה
מנוע חזק וביצועים נפלאים; בושר תאוצה מפתיע; מהירות מכסימלית עד 140 קמ״ש;
שתי מערכות בלמי דיסק; מתלים נפרדים לכל גלגל; חגורות בטחון אוריגינליות;
הגה ״מתקפל״ במקרה תאונה; אורות ״רוורס״; ציפוי גומי לפגושים; ראי צד;
שדה ראייה רחב.
הרשימה ארוכה ובכל זאת אינה ממצה הכל. אך היא לבטח מסבירה מדוע קשה כל
כך לעמוד בקסמיה של החוצפנית.
סוד במום: האמת היא שיש 3חוצפניות 112 :־^112£ ,7־( /3,אלגגט)
ואחרונה חביבה (הסופר-חוצפנית והסופר-יפיפיה) .ה 112-אבארט.

אוטוביאנקי-מ״טלקאר׳,באהבה. האנשים האדיבי שהביאו גם את הלנצ׳יה.
תצוגה ומכירות: תל אביב -רח׳ המסגר , 64 טל • )05(283925 .)03(37538 :ירושלים -אגרון , 28 טל; ,)02(225522
חיפה -רח׳ המגינים 53 בית רסקו) ,טל • )04(532588 :באר שבע -דרך חברון, אזור התעשיה, טל • )057(77021 :נתניה -מוסך מרכזי בע־מ, טל )053(23037:
שרות: תל אביב -מוסך מרכזי לנצ׳יה, טל • )031853891 :ירושלים .-״ינוע״ בע־מ, טל )02(65566 :חיפה -אייבי את עזריה, טל )04(660456 :
באר שבע -מוסך כרמלי, טל • )057(77021 :נתניה -מוסך מרמי בע־מ, טל 053(23037 :

העולם הזה 1929

<::י888888^ ^.
יי•יי:י׳)^55 ימ^

בירה. המשקה שעתר לך

א.אריא*1׳

מדוע ציווה ירוחם משל

אנ שי ם

להחליף את כל המנעולים בלישכתו?
8 :יש: אנשים הרואים סימן
לא־טוב לקואליציה הממשלתית,
בריב־השפתיים שאירע בשבוע
שעבר בין לאה רכון, רעייתו
של ראש הממשלה יצהלו
רכין, לבין סוניה פרם,
רעיית שר־הביטחון שמעון
פרס. השתיים נפגשו במסיבה
חברתית, בבית ידיד משותף
לשתי המישפחות, בשלאה פנתה
אל סונית ואמרה :״שלום,
גברת שר־הביטחון.״ סוגיה ה שיבה
לה :״שלום, גברת ראש־הממשלה.״
לאה לא: נשארה
חייבת :״עם קצת יותר שכל
ומזל, גם שימעון יכול היה
להיות ראש־ד!,ממשלה.״ סוגיה
פנתה מהמקום מבלי לומר
מילה.

:שד הבריאות ויקטור
שם־טום הוזמן בשבוע שעבר
להיות אורח בתוכנית הפומבית
של מני פאר, ממני מני, אשר
הוקלטה בבית־המורה בתל־אביב.
משך כל הזמן בו שהה
השר באולם, ישב נהגו במכו נית
השר והמתין לו. כדי לא
להשתעמם פתח הנהג את ה רדיו,
בו שודרה באותה שעה
בשידור חוזר התוכנית ממני
מני, שהוקלטה שבוע קודם־
לכן. נהג השר לא שם לב
להודעת הקריינית כי התוכנית
הוקלטה בשבוע הקודם -והמתין
כל הזמן לשימוע את השר שלו
מדבר. רק כשיצא שם־טוב
מן האולם מכנס למכונית,
אמר לו הנהג :״ויקטיר, עבדו
עליך, לא שידרו את הדברים
שאמרת שם.״
אגב, למני פאר איר עה
בשבוע שעבר תקרית
בלתי־נעימה. מזכירת ההפקה
של תוכניתו, ממני מני, טו*
כה קלינגר, ניסתה לאתר
את איש המייסתזרין יוסף
>״ג׳י״) גב עון, כדי שיופיע
בתוכנית שהוקלטה השבוע בטכניון
בחיפה. נאמר לה בי
הוא נמצא בקיבוץ שער־העמ-
קים• כשהתקשרה לקיבוץ,
הצליחה להשיג את גבעון ל טלפון,
והוא שמח להיות מרו איין.
כששאל אותה גבעון ב טלפון
על מה יראיינו אותו,

השיבה -טובה ״על !כל המעל לים
שלך.״ טובה ביקשה מ גבעון
להיפגש לראיון מכין
עם מני, לפני התוכנית, וגבעון
הציע להיפגש בפאקולטד, ל ארכיאולוגיה
באוניברסטת תל-
אביב. כשהגיע מני לסאקולטד,
וביקש את גבעון, הוצג בפניו
פרוס׳ רפאל גבעון, מרצה
בכיר לארכיאולוגיה באוניברסיטה,
אשר הודה לו על שה־רדד
מוכן לראיין אותו- .מני
הבחין כי נעשתה טעות נוראה,
וכי מזכירתו הזמינה לראיון
את האיש הלא־נכון. הוא הס ביר
זאת בעדינות לפרופסור
הנרגש .״הרגשתי בשיחת־ה־טלפון
כי משהו לא בסדר,״
אמר הפרופסור למני ,״כש־אמרתם
לי שאתם רוצים ל ראיין
אותי על המעללים שלי.
חשבתי שאתם מתכוונים אולי
לזה שאני הולד אל משה
דיין הביתה, בדי לבדוק את
העתיקות שהוא מוצא.״
! 8בישיבת הוועדה לענייני
הקפאת הבנייה, שוחחו חבריהוועדה על מי-מצא ארכיאולוגי
שנתגלה בחפירות אפק, ליד
ראש־העין, עיל־ידי הסטודנטים
לארכיאולוגיה של אוניברסיטת
תל־אביב, והתווכחו אם המימצא
הוא מהתקופה הערבית או
הביזנטית. יו״ר הוועדה, סמנכ״ל
מישרד־השיכון, ד״ר אבי רייך,
שלא שמע את תחילת השיחה,
התפרץ לתוכה ואמר :״לא
מעניין אותי באיזו שנה התחילו
לבנות את האתר. אם זה היה
לפני האחד ביולי ,1974 לא
ימשיכו לבנות שם.״
׳ 8מרבית השרים, ד,מעוג־יינים
כי שמותיהם יופיעו
בטורי־הרכילות בעיתונים, מבק שים
מעוזריהם לקשור קשרים
עם הרכילאים השונים, ו״להד־ליף״
להם סיפורים. רק שר־ד,מיסחר־וד,תעשייה,
רב־אלוף
(מיל ).חיים בר־לב, נוקט
בדרך הישירה. ביום השישי
האחרון ניראה כשהוא מסב
לארוחת־צהריים במיסעדה אקרופוליס,
משך שעתיים תמי מות,
עם בעלת הטור החב רתי
בידיעות אחרונות, מלרה

אברך.

! 8ראש עיריית תל־אביב
שלמה (״צ׳יצ׳״) להט, ניראה
בשבוע שעבר -כשהוא מסייר
ברחוב דיזנגוף בתל־אביב, כדי
לבדוק אם אומנם חל שיפור
בניקיון ברחוב זה. אחת מאז-
רחיות עירו, אשד, מבוגרת,
ניגשה אלד ואמרה לו :״אדוני,
אם הייתי יותר צעירה הייתי
מנשקת אותך עכשיו.״ צ׳יצ׳
הסמיק וענה לה :״גבירתי, אם
לא הייתי ראש־עיר וזה לא
היה באמצע הרחוב, הייתי גם
אני מנשק לך.״ השניים נפרדו
ללא נשיקת־פרידה.

אווי גלו
ה טו ל ס הזה 1929

מיקרה לא־נעים אירע

לעורך־הדץ צכיי לידסקי.
לידסקי גילה כי שתי תמונות
יקרות־ערך, נגנבו מחדר־ההמ-

1השאלה, המעסיקה עתה
את חברי הוועדה המרכזת של
ההסתדרות ובאי בית־ד,הסתדרות,
היא אם יש גנבים בבניין,
או שהמזכיר הכללי, ירוחם
משל, פוחד!משובו של המזכ״ל
הקודם יצחק כן־אהרון. כך
או כך, יר-וחם משל הורה
להחליף את כל המנעולים
בדלתות ובארונות של לישכתו,
: 8 :מי שמפ״ם דורשת כי
ימונה לתפקיד סגדשר-האוצר,
ח״כ אליעזר רוגן, ישב בשבוע
שעבר במיזנון הכנסת
ואכל ארוחת־צהדיים. פיתאום
חש רונן ביד ענוגה שהונחה
על כתפו- .כשהסתובב לאחור,
ראה את שר-האוצר יהושוע
רבינוביץ /אשר אמר לו:
״תאכל, תאכל, כל זמן שיש
רזרבות.״

8שר התחבורה גד יע
קובי ניפגש במיזנון הכנסת
עם ח״כ מפ״ם אליעזר ר׳ונן,
שהואשם בשבוע שעבר על ש הוסיף
חדר בדירתו ללא ריש־יון.
יעקובי הציע לרונן, הידוע
בדיעותיו היוניות, לאמר ל יריבו,
ראש עיריית ירושלים,
טדי קולק, כי לא בנה חדר
אלא שזבך־יונים, ואז הכל יס תדר.

ובעלת-הבוטיק
שימרית אור. לפתע כגו האורות, והאורחים נותרו
בחושך גמור. אבי, שמטרתו היתה למכור את ציוריו, ולאו״דווקא
להציגם לאור־נרות, נתקף היסטרייה וניסה ככל יכולתו לתקן
את החבלה בזרס״החשמל. הציל את המצב דודה של שימרית,
עובד חברת־החשמל, שטילפן מייד אל החברה. התקלה תוקנה
כעבור מיספר דקות, לשימחת כל הנוכחים. בתמונה: אביבי
בחברת רחל בחרב, ששיחקה בסרט-הטלוויזיה ״מאחרי הגדר.״

8בישיבה האחרונה של
הכנסת, לפני יציאתה לפגרה,
נראה שר־ד,עבודה משה כרעם
ישן ליד שולחן הממ שלה.
הסדרן הוותיק של הכנסת,
יצחק ציגלר, חש אל
ברעם, טפח על שיכמו והעירו.
משך כל הישיבה ניצב ציג־לד
בהיכון, כדי להעיר את
השר במיקרה שיירדם שנית.
! 8דן כן־אמוץ החליט כי
הגיע הזמן לגור בבית נקי,
וכי לשם כך הוא זקוק לעוזרת־בית.
הוא עומד לפרסם בימים
הקרובים בעיתונים מודעות,
המבקשות עוזרת־בית, בזו ה לשון
:״אם את מוכנה לחיות
איתי פעמיים בשבוע, ארבע
שעות כל פעם, ולמלא בפירקי-
זמן אלה את התפקיד הנפלא
של אשד, נשואה (לשטוף כלים,
לסדר את הבית, לגהץ, להפעיל
שואב־אבק ומכונת־כביסה, מבלי
לדבר הרבה ומבלי לבוא בתבי עות
-מיניות) ,ועוד לקבל ודשלום
תמורת החיים המשוגעים האלה
— יש לי הצעד, רציני׳ת עבורך.
נ.ב. אם את לא מוכנה לוותר
על תביעותיו המיניות, יהיה
עליך לבצע את מלאכות־הבית
ללא תשלום.״

מכופף־המוחות הישראלי מצא לו מאמין
נלהב חדש, בדמותו של העיתונאי היהודי ה־דרום־אפריקאי
פיטר פלדמן. בניסוי טלפאתי שערכו אורי והעיתונאי,
הצליח עושה־הלהטים הישראלי לחזור בציור, בצורה
מדוייקת, מפי שניראה ברישום למעלה, על רישומים שרשם העי תונאי
בחדר אחר .״אורי גלר עשה לצחוק, בפומבי, את כל
מתנגדיו,״ קבע בהתלהבות העיתונאי שהוא מאמין חדש של גלר.

לא איבד בני את חוש־ד,הומור
שלו• כך, למשל- ,התעניין אחד
המבקרים אצלו, מנכ״ל מינד,ל ד,הסברה,
יהודה אילן: ,מה
דעתו של בני על הרופאים
המטפלים בו. אמר בני :״רק
אחד הוא נורמלי — פרופסור
מורים לוי ״.אחר־כך הסביר
את עמדתו :״פרופסור לוי
ניגש אלי -ושאל לשלומי. אמרתי
לו• שהכל בסדר, חוץ מזה
שהלב כל הזמן עולה ויורד
במהירות, ואז אמר לי פרופסור
לוי, :זה שום דבר, אני מכיר

השבוע, בעת שנערכה הצגת-
הבכורה של הסרט באחד מבסי סי
חיל־האוויר אי־שם, נפקד
מקומה של נורית בין שחקני
הסרט שנטלו חלק בבכורה
החגיגית. זאב רווח גילה את
הסוד :״נורית כהן הצליחה
סוף־סוף ללדת, לפני יומיים...
אבל זה לא ממני.״

8פולי-טרוק הפלימ״ח, בני
מחרשק, מאושפז עדיין בביתר,חולים
ביילינסון, אחרי שעבר
שם ניתוח קשה. הבאים לסעוד
אותו בחוליו מופתעים לגלות,
כי גם בהיותו רתוק למיטה,

אבה ־ ביעה המצ״ר 1כבר ^גיל׳ 4״,11ש-
^ 1־ 1 תערוכת ציוריו נערכה בסוף השבוע שעבר בווילה המפוארת של
תלמה ועמיחי יובל ברמת-חן. בפתיחה נכחו עיתונאים, ציירים
ופסלים, וכן קונים פוטנציאליים. בשיר יפה״התואר הצליח למכור
את מרבית תמונותיו בערב זה. בתמונה: בשיר עם לאה ליפשיץ,
ציירת המציגה כעת את תמונותיה בגלריות שונות ברחבי איררפה.
כאלה שאצלם
עולה.׳״

כבר

8השחקנית נורירג ב חן מגלמת בסרט הישראלי צ׳רליוחצי את דמותה של אשה
עקרה שבעלה, השחקן זאב
רווח, עושה מאמצים נואשים
כדי להפרותה, הולך גם לשאול
בעצתם של מגידי־עתידות כדי
שיסייעו לו להוליד צאצאים.

תנה שבמישירדו. הוא !מיהר
לרדת לרחוב, יחד עם בעל־המועדונים
רפי ניצחון שהיה
באותה עת עימו, ומצא את
שתי התמונות מונחות בפתח
חדר-המדרגות שלו. כעבור מים־
פר דקות הגיעה למקום מונית,
ממנה ירד אחד מלקוחותיו של
לידסקי כדי לקחת איתו את
התמונות. רק כשהבחין בעורך־
הדין, גימגם הלקוח :״באתי
לבקש ממך עצה מישפטית.״

נעבוד 19 שזה נתגלה הוקע המזעזע
וד אחו המאורעות המכריעים שקבעו
של האנושות,״ שעות שבחן מתרחשים מאורעות הרי־נורד.
גמאל עבד־אל־נאצר אמר לאחר־מכן, פעמים רבות, כי באותו לילה גמלה בליבו
ההחלטה לפנות מיזרחה, לכרות ברית עם מוסקבה ולצייד את צבאו בנשק סובייטי.
חרפת הצבא המצרי, שעמד חסר־אונים מול יחידת־צה״ל בתוך שטח מצרי, הטילה

אור אבנר
את. צילה על המישטר המהפכני החדש. השליט הצעיר הבין שעליו לצייד את צבאו
בנשק חדש, בכל מחיר, וכי נשק זה יכול לבוא רק מן הגוש הסובייטי, שעד לאותו
רגע לא היתד, לו שום דריסת־רגל בעולם הערבי כולו.
יתר על כן, עד אז לא היה למישטר המהפכני המצרי עמדה ברורה כלפי התופעה
ששמה ישראל. עבד־אל־נאצר הבלתי־מנוסה, שקשר קשרי־ידידות אישיים עם כמה
מקציני צה״ל בימי מילחמת־העצמאות * ,יזם גישרשים ישונים כדי לברר אם
ניתן להסתדר עם ישראל. הכדורים שהרגו את 37 החיילים המצריים רצחו גם אפשרות
מרתקת זו.
ההמשך כבר הפך נחלת ההיסטוריה. כעבור כמה חודשים נודעה לעולם ״עיסקת־הנשק
הצ׳כית״ — התחלת ציודם של צבאות־ערב בנשק קומוניסטי, וחדירת ברית־המועצות
למרחב. משם הובילה הדרך אל מילחמת־קדש ומילחמת ששת־הימים, עד
למילחמת יום־הכיפורים ועד היום. את סוף הסיפור יוכל ההיסטוריון לרשום רק בעוד
דור אחד או שניים.

קשה להעלות עד הדעת מעשה מכריע יותר ביחסים בין ישראל
והעולם הערכי. איד הוחלט עליו ז מי החליט עליו? מדוע?
לשם מה ז

ף• לילה האחרון של חודש פברואר ,1955 ,חצתה יחידה של צה״ל, בפיקודו של
אריק שרון, את הגבול בין קיבוץ מפלסים ורצועת־עזה. היא תקפה מיתקן של
הצבא המצרי והרגה חיילים רבים, שנקטלו ממש במיטותיהם. קורבנות נוספים נפלו
כאשר מכונית של הצבא המצרי, שהביאה תגבורת למקום, עלתה על מארב.
בפעולה מצאו את מותם 37 חיילים מצריים, ושמונה מחיילי הכוח התוקף.

הלילה האפל ההוא היה נקודת־מיפנה כהיסטוריה של המרחב.
אחת מאותן נקודות, אשר סטיפאן צווייג קרא להן ״שעות־יהכוכבים

זעה בווי: שות בתמונה נוידה, שצווחה בסון יחיו
עד לפירסום יומנו של ראש ממשלת־ישראל דאז, משה שרת, אפשר היה רק לנחש
את התשובות. עתה הגיע הניחוש לסיומו. העובדות שנרשמו שחור על גבי לבן, בשעת
המעשה עצמו, בידי עד־ראייה אין מוסמך ממנו, פורסמו ברבים.

הן מזעזעות הרבה יותר מכפי שמישהו העז להעלות על דעתו.

העניבה שר נן־גוויון

1מנעו פעולת עזה-אריק שוון נ חנ קו יחידת צנחנים

ף זהו סיפור המעשה, כפי שרשם אותו משה שרת ביום א — 27.2.55 /יום אחד
1לפני ההתקפה :
באותו יום א /לפני ישיבת הממשלה, נכנס דויד בן־גוריון לחדרו של ראש־הממ־שלה
— בפעם הראשונה מאז שחזר משדה־בוקר. בן־גוריון קיבל זה עתה בחזרה

--* בייחוד עם ירוחם כהן, שלישו של יגאל אלון, עימו נפגש כמה פעמים בימי
המערכה על כיס פלוג׳ה (ליד קריית־גת של היום).

את תיק הביטחון, אחרי הדתית לגון. שרת נשאר ראש־המ&שלה — והוא ישב
על הכסא שהיה שייך לבן־גוריון במשך חמש השנים הראשונות של המדינה.
(שרת לא שכח לציין כי בן־גוריון זנח את מדי־החאקי של שדה־מקר, ולבש חליפה
שחורה וענב עניבה אדומה כהה ,״לבוש לגמרי כהלכה.״ זהו אחד מסימני־ההיכר של
היומן: גם בשיאם של מאורעות שמשה שרת עצמו מגדירם במילים כמו ״זוועה,״
״פלצות,״ אין הוא שוכח לציין שעשה אמבט חם, או שהכין לעצמו תה).
יחד עם בן־גוריון בא הרמטכ״ל, משה דיין. הוא נשא בידו מפות גלולות .״הבנתי
מייד על מה ידובר,״ מגלה דאש־הממשלה ליומנו.
על מה 1חוליית־מודיעין מצרית חדרה למיתקן צבאי־מדעי בנס־ציונה, גנבה ניירות
ומכשיר־סלפון. בדרך חזרה לרצועת־עזה הרגה החולייה פועל עובר־אורח, שרכב לתומו
על אופניו. כפי ששרת מגלה ביומנו, דברים כאלה קרו לעיתים קרובות — ובשני
הכיוונים. גם חוליות של צה״ל עברו באופן קבוע את הגבול, למטרות מודיעין. חייליו
של אריק שרון הרגו לא פעם אזרחים מעבר לגבול.
דיין הציע לערוך פעולת־תגמול. שרת לא שאל מה תעזור פעולה זו. שאלות כאלה
הוא גילה רק ליומנו, וגם השיב עליהן: אין בהן שום תועלת. אבל איש כמו שרת
לא היה מעלה על דעתו להציג שאלה זו בגלוי, לבן־גוריון או לדיין. הוא רק שאל
כמה הרוגים צפויים בפעולה זו .״הרמטכ״ל העריך אבירות האוייב בעשרה, ולשאלתי
אישר שיש להיכון להרוגים אחדים בתוכנו.״

חד וחדק. עשרה הרוגים מצריים, כמה הרוגים אצלנו. כזה נסתיים
הדיון על הפעולה. משה שרת אישר אותה.

למה?
אומר שרת ליומנו :״מעשה החדירה ...זיעזע את הציבור וחוסר תגובה עליו לא
יתקבל על הדעת.״

כלומר: הפעולה אינה מבוצעת פדי למנוע חדירות־כיון באלה
כעתיד, או מפני שראש־הממשלה סבור שזוהי מדיניות נכונה. פפי
שמסתבר לכל אויר היומן, הוא כפירוש ל א חשב כף. אכל ״הציבור״
מזועזע, וצריכים לפייס אותו, צריכים לעשות מה שמתקבל על דעת
הציבור — אותו ציבור אשר כן־־גוריון, דיין ודובר צה״ל שיקרו לו —
לדברי שרת — באופן שיטתי.

אין צורך להיות רב־טוראי בדי לדעת שבקרב־לילה, כשמתקיפים מחנה עורפי,
שמים מארבים וממקשים את דרכי הגישה אליו, אי־אפשר כלל להעריך מראש את
הקורבנות. הדבר תלוי לגמרי במיקרה — עוד יותר מאשר בקרב רגיל. אי־אפשר היה
לצפות לכך שהמפקד יעמוד בצד עם נייר ועיפרון, ויפסיק את הפעולה בהגיע מניין
ההרוגים של האוייב לעשרה.
על אחת כמה וכמה כשמפקד הפעולה הוא אריק שרון. שרת ידע היטב שאריק פיקד
כשנה ורבע לפני כן על פעולת קיביא, שהפכה לטבח המוני של נשים וילדים. אריק
היה כבר אז מפורסם בחוגים צבאיים וממשלתיים — ולאו דווקא כאיש החרד לחיי
ערבים או המקפיד על כללי ״טוהר הנשק״.

היה בטוח שמפקד זה לא ייצא מגדרו — אם דהשתמש כדשון
המעטה — פדי לצמצם מיספר הרוגי־האוייב.
אריק עצמו הסביר לי, לפני שנה, שמיספר ההרוגים המיצריים היה מיקרי, ונבע
מעליית משאית־התגבורת על מארב. גם על פי הסבר זה ברור שדיין לא יכול היה
להבטיח, ושרת לא יכול היה להאמין, שמיספר ההרוגים המיצריים יגיע דווקא לעשרה.

..שאד 1אח אניור
ך• משך כל היום גברה חרדתו של שרת .״הידיעות רודפות זו את זו. מיבוק של
רויטר קבע שמיספר ההרוגים כשלושים ושבעה, והפצועים שלושים. בתוך אלה רק
2—3אזרחים, בכללם ילד בן ,7כל השאר חיילים וקצינים.״
בישיבה של צמרת מישרד־החוץ הסביר שרת כי ״אושר מיבצע של יסוד אומדן
של 10 הרוגים לכל היותר, והנה גדל המיספר פי ארבעה ...כל הזמן חשבתי מה יהיה
באיזור הספר של הרצועה והאומנם יבליגו המצרים על העלבון הצורב שגרמנו לצבאם...״

שרת הבין את חומרת ההשפעה הפסיכולוגית של העלבון על
ממשלת מצריים ועמה. אכל גם הוא היה מסוגל לחשוב רק על הגברת

חודש אחד בילבד לפני כן, ב־ 25 בינואר .1955 רשם שרת ביומנו על פעולות־תגמול
אחרות, שבוצעו באותה תקופה :״הגיעו הדברים לידי כך שמיבצעים המסכנים
חיי חיילים מבוצעים ונחרצים לא מתוך שיקולים ענייניים, אלא כמכסים ואמצעי־תעמולה
נגד מישהו (בצמרת המדינה) .יש כאן ספסרות בדיני נפשות, ויש לעקור נגע
זה משורש.״

עתה אישר שרת עצמו פעולה נוספת, וגדולה מכולן, עד רקע דומה.

בגוו..׳סוחת שסנ״ס״
בל זאת לא היתה הסיבה היחידה לאישור הפעולה. הסיבה האמיתית מתגלה
בפסוק הבא :״כאשר נתלו השניים בקאהיר אמרנו לעצמנו: לא נגיב במעשי־נקס
יזומים על התליות, אך אם תבוא התפרעות מרצועתיעזה. נגיב עליה במישנה־מתץ
לסילוקאותוחשבון ( .הדגשה שלי ).עכשיו הגיעה השעה.״
כמה ימים לפני כן נתלו בקאהיר שניים מחברי רשת־הריגול הישראלית, שביצעו
במצריים מעשי־חבלה נגד מוסדות אמריקאיים, והטמינו פצצות בבתי־קולנוע. המישפט
היה פומבי, ואשמת הנאשמים הוכחה למעלה מכל ספק.
השליט המצרי המתין זמן־מה באישור ובביצוע פסק־הדין. אך לבסוף לא היתד.
לו ברירה. אחרי שהוא הוציא להורג את ראשי מחתרת האחים המוסלמיים, שניסו
לרצחו, פשוט לא יכול היה להמתיק את דינם של מרגלים ציוניים. עבד־אל־נאצר עצמו
סבר בוודאי שתליית שניים בילבד מהם היא המינימום האפשרי.
גם שרת עצמו חשב כך. הפעולה בקאהיר נראתה לו כמעשה־יזוועה. הוא גינה
אותה, בעמודי יומנו החשאי, במילים הקיצוניות ביותר .״לבון אחראי לזוועה של
קאהיר ...באופיו גם בשיכלו יש יסודות שטניים הוא קיווה אמנם שעבד־אל־נאצר
יחון את השפוטים ברגע האחרץ, אך הבין שלא יכול היה לעשות זאת.
אם כן׳ איזה חשבון היה טעון ״סילוק״ בהריגת עשרה חיילים מצריים? התשובה
נובעת מן התיאור עצמו.

היה צויד בפעולת־ראווה רצחנית מפני שהציבור הישראלי לא
ידע את האמת על פרשת קאהיר. הציבור האמין בתום־לב שהמצרים
תלו כזדון צמא־דם שני יהודים חפים־־מפשע, שכד עוונם היה שהם
יהודים. שרת עצמו עזר להפיץ שקר זה ככל האמצעים, והסית את
הציבור בנאומי זעם וקיטרוג שזיעזעו שמיים וארץ.

הוא אישר פעולודנקמה, מפני שהציבור המוסת, שטוף־המוח, קורבן תעמולת־השקר
שלו עצמו, זעק לנקמה•
ואחרי שתיאר את כל העובדות האלה (אם כי מבלי לקשר ביניהם) ,הוא מוסיף :
״צר היה לי, כי התגמול ייזקף לזכותו של בן־גוריון.״ היה חשוב לו שהציבור יחשוב
כי הגיבור שציווה על פעולת־הנקם הגדולה היה הוא עצמו.

את זאת רשם ביומנו שעות מעטות לפני שחיילי צה״ד יצאו להרה
את נפשם באותה פעולה חסרת הצדקה פוליטית ומוסרית. ואחר־כד
הלד, כנראה, לעשות אמבט, אם כי הפעם לא ציין זאת בפירוש ביומנו.

הרוגים לצלילי האופיוה
ך* מה ימים לפני פעולה זו דיווח פינחס לבון (ערב סילוקו מתפקיד שר־הביטחון)
לממשלה כיצד מסלפים בצה״ל באופן שיטתי את פקודותיו, כדי לבצע פעולות־
,תגמול גדולות יותר מכפי שאושר בממשלה.
שרת ידע על כך היטב, שהרי רשם זאת בעצמו ביומנו. ביום א׳ : 23.1.55 ,״לבון
סיפר בינתיים כיצד הספיקו כבר במטכ״ד לסלף פקודות ביחס למיבצע שתוכנן. הוא
גזר במפורש כי לא יפוצצו בתים, אך בפקודת המיבצע שניתנה לאחר ההתייעצות אצלו
נאמר כי מותר להשתמש בחומרי־נפץ לשם פריצה לתוך בית — מעשה שאין כל הבדל
בינו לבין פיצוץ בית לשמו.״
קטע זה מתייחם לפעול,ת־תגמול שבוטלה ברגע האחרון, ועל ביטול זה כתב שרת :
״לבון טען כי (הביטול) יביא לידי הסתה בצבא (נגד הממשלה).״

והנה, באשר בא אדיו דיין, בלוויית כן־גוריון, ו״העריף״ שהפעולה
תסתיים כעשרה הרוגים מצריים ו״חרוגים אחדים מצידנו״ — קיבל
שרת הערכה זו בקביעה עובדתית.

שרת ציווה שהשליש הצבאי, נחמיה ארגוב, יעיר אותו בשבע בבוקר, כדי לספר
לו מה אירע בליל הפעולה .״בחמש התעוררתי וביליתי שעתיים בניס־לא־נים. לא ידעתי
מיספרו של נחמיה, והציפיה הוציאה אותי מדעתי.
בשבע בדיוק צילצל הטלפון .״מלחן המילה הראשונה של נחמיה הבינותי, כי בשורה
רעה בפיו ...יש לנו שמונה ׳הרוגים וכמיספר הזה פצועים.״

שרת לא שאל מה מיספד ההרוגים המצריים.

לאחר מכן דן שרת בענייני האופרה הישראלית, שהיתה אז בסיכסוך עם הבימה !
לאחר מכן ביקר אצל הנשיא יצחק בן־צבי׳ ״ועניתי על כל מיני שאלות, מבורמה
ועד חבש.״
רק אז הגיע למישרד־החוץ .״תקוע פגשני וחדשה בפיו — למצרים 35 הרוגים,
נרעשתי, מיספר זה משנה לא רק את ממדי התקרית, אלא את עצם מהותה. הוא הופך
את התקרית למאורע, העלול להיות כרוך בסיבוכים ובסכנות חמורים לימים הבאים,
מדיניים וביטחוניים.״

תדהמתו של שרת היא מוזרה. מאחר שהוא גילה אותה רק ליומנו
הסודי, יש לחניה שהיא בנה. אכל איזו זבות היתה לו להיות ״נרעש״ ץ

דויד בן־גוריוו ,1954 ,ערב שובו לתפקיד שר־הביטתון
המתיחות בגבול — ולא העלה על דעתו שגרם זה עתה למיפנח היסטורי,
כעל ממדים מרחביים וגלובליים.
בתדריך לשגרירות ישראל בעולם כתב באותו יום :״אני מניח, אם כי אינני בטוח
לחלוטין כי המעבר מ־ 10ל־( 37 הרוגים מצריים) בא כתוצאה בלתי־נמנעת מהשתלשלות
הקרב. אבל עלינו לדעת כי בעניינים כאלה כמות הופכת לאיכות, ומיספר החללים
משווה למאורע כולו אופי אחר לגמרי מזה שנתכוונו לו.״
אחרי הצהריים התכנסה הממשלה לישיבה חטופה בכנסת. בן־גוריון ודיין לא נכחו,
כי היו בסיור שיגרתי בצה״ל — אות לזילזול הגמור שבו התייחסו הן לממשלה, הן
למה שאירע.
״הידיעה על שמונת הרוגינו היממה את הכל. לא היתה לי ברירה אלא למסור,
כי אישרתי את המיבצע על יסוד הנחה מפורשת של 10 הרוגים — והנה הוגדל המיספר
פי ארבעה.״

ההתחמקות בולטת לעין. שרת לא היה מוכן לקבל על עצמו את
האחריות לפעולה שהוא אישר אותה.

הוא לא היה היחידי שחיפש תירוץ. גם הציונים־הכלליים (הליברלים של היום) ,שהיו
שותפים בקואליציה, ושכמובן לא שותפו בסוד העניין, ניסו לנער חוצנם ממנו. מלגלג
שרת :״מיפלגה זו דוגלת כלפי חוץ בשיטה של תגובות חריפות, ואילו בפנים (בממשלה)
הס רוטנים ורוגזים על כל מעשה נמרץ.״ הם לא השתנו מאז.
באותו יום עוד מצא שרת זמן להשתתף במסיבה פרטית לכבוד אורחת ציונית
מדרום־אפריקה. הנה קטע אופייני של שרת:
״ניגשה אלי שם (יעל דיין, אז בת 15 ילדה מבריקה בשיכלה ועצמאית ברוחה.
תפסה אותי משוחח עם (יצחק אולשן) .אמרה :״משה, אתה ראש־הממשלה, ו,אולש׳,
אתה נשיא בית־הדין העליון. אימרו לי, מה נעשה במדינה שלנו? מדוע נהרגו 37
אנשים 7זה לא נחוץ, לגמרי לא נחוץ !״
שרת עצמו מוסיף כאן ביומנו, בסוגריים :״מדוע לא? 45״ כלומר, מדוע התעניינה
יעל דיין רק ב־ 37 ההרוגים המצריים, ולא בשמונת ההרוגים של צה״ל?
מוסיף שרת ביומן:
״הבטתי בפניה הפיקחיות והנרגשות, ושתקתי. לא אמרתי לה: שאלי את אביך !״

״ו? ,נת, ויאמין?״
יד הגיב הציבור הישראלי על פעולה זו?
הוא לא יכול היה להגיב, מפני שפשוט לא אמרו לו את האמת.
(המשך בעמוד )28

במדינה

מיפלגות. במידה שהוא אומנם יתבצע, יהיה
לגוש החדש כוח בן 17 חבדי-כנסת, לעומת
17 חברי־הכנסת של המיפלגה האחרת בליכוד,
מיפלגת החרות. ע״מ, שהיא מיפלגד.
נטולת־חשיבות, ואשר רק הצטרפותה ל ליכוד
איפשרה את קיומה בכלל, גם היא
מבטיחה לעסקניה עוד שנות חיים פוליטיים
אחדות על־ידי המיזוג עם הליברלים.

העם
א־ מוד א
האם מסוגרת מדינרדישראל ררמוד מאסונו ש?
העם השכן?
הישראלי המצד חי על אי. אץ לו כל
עניין במה שמתרחש ומעבר לגבולו. שואה
בוויאט־נאם, רעש באיראן, מילחמת־אחים
בביאפרה, רעב בבנגלה־דש — כל אלה
מעניינים אותו כמאורעות על כוכב אחר.
אולם השבוע נאלץ גם הישראלי האדיש
ביותר לשים לב למה שמתרחש באי רד
סמוך. המאורעות בקפריסין ריתקו את תשו־מת־לבו
לא רק בגלל הדראמה הגדולה
הטמונה בהם, אלא גם מפני שהם כללו
לקחים בעלי משמעות עצומה לגבי עתיד
ישראל.
לקחא׳ :אין עם אחד יכול לדכא את
זולתו לאורך ימים ,׳כששני העמים היים
באותה ארץ, ועל אחת במה ובמה כשיש
לעם המדוכא אחים במדינות שכנות.
היוונים בקפריסין דגלו בתורת ״קפרסין
השלמה,״ וייעדו לתורכים את המעמד של
מיעוט נסבל, חסר־זכויות. גישתם מקבילה
בדיוק לזו של חסידי ארץ־ישראל השלמה,
המייעדים לעם הערבי הפלסטיני את התפקיד
של חוטבי־עצים ושואבי־מים ב־מלכ׳ות־ישראל
השלישית.
15 מדינות ערביות תומכות בעם הפלס טיני,
ויש להן ממשלות וצבאות מעבר לקו
הפסקת־האש. לעם התורכי בקפריסין יש
רק ;תומכת אחת — המדינה התורכית,
מעבר לים. אבל זה הספיק.
בהזדמנות הראשונה פתח הצבא התורכי
במילחמה, כדי לשבור את ״קפריסין ה שלמה.״
המסקנה:
כדאי להתחשב מראש במצי אותו
ובצרכיו של העם השני, להעניק לו
מעמד המספק את גאוותו הלאומית והאנו שית.
!לקח
ב, נ די במעשה אחד של הרפתקן
לאומי אחד, כדי לפוצץ מיטען של חומר־
;נפץ. מי שמדליק את הפתיל, אינו יכול
לדעת מראש מה תהיה התוצאה.
העולם כבר שכח את שמו של ניקום
׳סאמפסון, הכסיל העלוב והשאפתן שחולל
את ההפיכה בניקוסיה. אבל ברגע שהפיל
את הארכיבישוף מאקאריוס, הוא קיעקע
את אבן־התשתית של הבניין כולו. הבניין
התמוטט, וקבר תחתיו את מחוללי ההפיכה,
וגם את ממשלת הקולונלים ההרפתקניים
ביוון.
סאמפסון, ה״פטריוט״ היווני הקפריסאי,
חסיד הלאומנות הצרופה, הביא על עמו
אסון שאת סופו מי ישורנו. אלפים מבני-
עמו נהרגו, מאות אלפים הפסו קורבנות
.אומללים, פליטים חסרי־כל.
בישראל יש סאמפסונים פוטנציאליים
רבים. כל אחד ׳מהם יכול לגרום לאסון
דומה.
לקחג׳ נ ארצות־הברית פעולת על פי
האינטרסים המעצמתיים שלה, בלי סנטי מנטים
וגם בלי חוש־אחריו׳ת מופרז. מבחינה
זו, אינה שונה במהותה הברית-
המועצות.

חאם יתפרק הליכוד ז תומכי האי חוד
בין שתי המיפלגות בקרב הליברלים,
מתחלקים לשני -מחנות. בראש המחנה
האחד עומד מנהיג המיפלגה הד״ר אלימלך
רימלט, אשר שנים אחדות על תקן שי
מיספר־שניים למנהיג הליכוד, ראש חרות,
מנחם בגין, תיסכלו אותו, ומשאת־חייו
היא אפשרות להתמודדות שקולה עם בגין.
רימלט אף חושש מהתפטרותו הצפויה
של אריק שרון מהכנסת וחזרתו לשרות
פעיל בצה״ל, אשר פירושה יהיה כניסתו
של המועמד ה־ 40 של הליכוד יגאל כהן
איש ע״מ, לכנסת! ,והפחתת כוחה של ד.־
מיפלגה הליברלית.

פאמאגוסטה: הרוג בין החורבות
״קפריסין השלמה״ מתה —
ביטחוניות מכל סוג שהוא, אם לא עומד
מאחוריהם כוח צבאי המסוגל להבטיחם.
היסוד המפריע בקפריסין היה, בסופו של
דבר, עליונות הצבא התורכי ואי-יכולתו
של הצבא היווני או המישמר הלאומי היווני
בקפריסין להתמודד עם הצבא הפולש.
ערובות, הסכמים וסידורי־ביטחון אחרים
יכולים למלא תפקיד חשוב מאד — כל
עוד עומד מאחוריהם כוח עצמאי, וההופך
את שבירתם לבלתי־כדאית. אין להם חיים
משלהם, מחוץ ליחסי־הפוחות הצבאיים ה ממשיים.

הלקחים האלה הם בעלי משמעות
לבעיות העומדות בפני ישראל. דרושה
!תבונה רפה כדי ליישמם במציאות הארץ.
״שום עם אינו מסוגל ללמוד מאסונו
של עם אחר,״ אמר היסטוריון חשוב.
השאלה היא אם יש בכוחה של ישראל
להפריך הנחה פסימית זו.

מיפלו״ות
ה לי כו ד ־ איחוד או פידנג *
מאבק מר צפון בשאלה
מי ינצח במאבד! על
הליכוד — חסידי
האיחוד, או מתנגדיו
החלטת הנהלת המיפלגה הליברלית
מתחילת השבוע, למלא את ידי הגורמים
המוסמכים במיפלגה להתחיל במשא־ו׳מתן
עם נציגי הרשימה הממלכתית (ע״מ) ,הד ליקה
נורה אדומה אצל אותם עסקני ה־מיפלגה,
המתנגדים לאיחוד המיפלגה הליברלית
עם ע״מ.
ממבט שיטחי נראה, כי לכל הצדדים
תצמח רק טובה מהאיחוד בין שתי ה

יפה
-לשון־המאזניים. למרות
שהשפעתם במוסדות העליונים של ה־מיפלגה
הליברלית אינה כה חזקה כמו
,זו של רימלט וארליך, הרי כוחם האלק-
טוריאלי במוסדות השונים של המיפלגה,
אשר בהם תצטרך ליפול החלטת המיזוג,
גדול, והם מסוגלים לטרפד את המיזוג
בעודו באיבו.
אולם גם בקרב ע״׳מ קמה התנגדות
ליוזמת האיחוד, ובראשה עומד ח״כ יגאל
הורביץ. המתנגדים טוענים כי בקרוב עשו־ייה
להיווצר קוגסטלציה פוליטית, שבה
יקרא משה דיין את כל כוחותיו אל הדגל,
ואז יהיו ידיהם של אנשי הרשימו* .ה; ,.ן
ממלכתית, אחת מיורשות רפ״י ההיסטורית,
כבולות במיסגרת מיפלגתית ׳אחרת. אותם
מתנגדים, מנאמני משה דיין, טוענים כי
הורביץ וח״כ אמנון לין מנסים לשמור
על כיסאותיהם בכנסת, על חשבון הרעיונות
המרכזיים של הרשי׳מה הממלכתי,ת, המיוצגים,
לדעתם, גם היום, על־ידי משה דיין,
במידה שאומנם ייצא המיזוג אל הפועל,
ויתחולל אף פילוג צפוי בתוך מיפלגת
אחרת שבתוך הליכוד, ה׳מ׳רכז־החופשי,
ייווצר בתוך הליכוד מצב מעניין. שני
גושים, חרות וה׳ליברלים־המו׳רחבים, יהיו
בעלי 17 מנדטים כל אחד. ההתפלגות ה-
צפוייה במרכז־החופשי תדחוף את ה״כ
אליעזר שוסטק ואהוד אולמרט לזרועות
חרות, ואילו שמואל תמיר וגושא־כליו ח״כ
עקיבא (״הזמר״) נוף, יצטרפו לעמול קשה
כדי לשכנע את ראשי הליברלים לקבל
אותם תחת כנפי הגוש החדש, כדי לשמור
על האיזון.

אין ספק ששרותי ארצות־הברית עודדו
את סאמפסון ותמכו בהפיכתו, כדי לסלק
את הבישוף מאקאריוס, שהיה עצמאי מדי
ושחסביר פנים גם לסובייטים. האמריקאים
ציפצפו על התוצאות.
כאשר הגיבו התורכים בפלישה צבאית,
שהיחד. צפוייה מראש, נטשו האמריקאים
בלי היסוס את סאמפסון ואת הקולמלים
היווניים, שהיו יצירי־כפיהם. גרוע מזה:
הם זנחו בכלל את העניין היווני, ולא
עשו דבר כדי למנוע בעד בעלי-בריתס
התורכיים לעשות בקפריסין כאוות־נפשם.
זהו לקח ברור לממשלת ישראל. אם
האינטרס האמריקאי יחייב את נטישת
ישראל לטובת האינטרס האמריקאי ב־ארצות־ערב,
אין שום ביטחון שהדבר לא
יבוצע בקור־רוח, בשם הריאליזם. אוי לה
לישראל אם ׳תגרום למצב שבו תעמוד
ארצות־הברית בפני ברירה כזאת.
לקח ד׳ ז אין ערך להסכמים ולערובות

גוש אחר כליברלים, המעוניין במיזוג
עם ע״מ — ,אולם בגלל שיקולים הפוכים
לאלה של רימלט — הוא הגוש שבראשך
עומדים חה״כ זלמן אברמוב, יחיאל פלומין
וגדעון פת. שלושת אלה ׳והעסקנים העומדים
מאחוריהם, החליטו כי המיזוג בין שתי
המיפלגות יחריף את הקרע בין הליברלים
לבין חרות, ויביא בסופו של דבר לפירוק
הליכוד, צעד בו הם מעוניינים למדי.
למרות שגוש זה מכחיש זאת. ,מוכנים
חברים רבים במרכז הליברלים להישבע,
כי אותו חוג זוכה אף לתמיכתו המוחלטת
של האיש החזק בליברלים, ח״ג שמחד,
ארליך.
אולם למחות אלה קמו מתנגדים גם
בקרב הליברלים וגם בקרב ע״מ. עסקני
השורה השנייה במיפל׳גה הליברלית, בראשם
אנשי תל־אביב, מתנגדים למיזוג
עם ע״מ. טענתם היא כי הרשומה הממלכתית
אינה קיימת כלל, וכי המיזוג,
פירושו עבורם שהם יצטרכו להתחלק
עם עסקני מיפלגה כמעט־פיקטיבית במיש*
רות ובתפקידים השונים.

לש׳ון-המאזניים יהיה ח״כ ארץ־יש׳ראל
השלימה, אברהם יפה. יפה, המתעב את
אישי חרות, שבראשם ׳מנחם פגץ, אינו
יכול להתקרב, לעומת זאת, לגוש האחר,
הגוש הליברלי, הנוטה לוויתור על שיטחי
אדץ־ישדאל השלימה של יפה.

חיילים תורכיים וחללים יווניים כדרר לניקוסיה
— בגלל חסידיה

התפטרותו הצפוייה־מחדש של אריק
שתן, וכניסתו של איש ע״מ יגאל כהן
לכנסת, אומנם ישמרו על האיזון הפורמלי
בין החטיבות השונות בליכוד, כיוון שלמ רות
שנוטים לשכוח זאת, אריק שרון
הוא ח״כ של הליברלים, ולא של חרות.
אולם שינוי זה יקטין, ללא ספק, את כוחם
של הקיצוניים בליכוד, ויחליש את מעמדו
של מנחם בגין.
הנזולח הז ה 1090

סי סמתה של ממשלת רביו יכלה דה־ות:
״כס א מ שוחרר ל א יוחזר!״

אתת בבה, אחת בנסא
ץ ץ !ד! ג רו ע יו ת ר: מילהמה או בחידות?
*ו אדם נורמלי יאמר, בוודאי: מילחמה.
שהרי במילחמה עלול אדם לאבד את זזייו
ואת יקיריו.

עסקן מיפלגתי יאמר: כחירות.
שהרי ככחירות עלול עסקן לאבד
את בסאו בממשלה ובכנסת. ולגבי
עסקן, זהו גורל מר ממוות.
השאלה אינה תיאורטית. היא ׳מעשית
מאוד.
ברגע זה נאלצת ממשלת ישראל להחליט
מהו ציר המאמץ העיקרי שלה: למנוע את
המילחמה הבאה או למנוע את הבחירות
הבאות.

התנהגותה מעידה עליה שהיא
מעדיפה את סכנת המילחמה על
סכנת הבחירות המוקדמות.

מכאן רעיון ״הפרדת הכוחות״ .אין זה
רק עניין של יוקרה( .״החזרתם את הגדה
המיזרחית של התעלה למצריים, ואת קו־ניייטרה
לסוריה — עליכם להחזיר את הגדה
המערבית של הירדן או לפחות את יריחו
לירדן.״)

יש במדינה שני מוזנות: אחד הדוגל
בארץ־ישראל השלמה, ואחד המוכן למה
שנקרא, בסיגנון של פחדנים ,״פשרה טריטוריאלית״.
׳אנשי
ארץ־ישראל השלמה מתנגדים
לוויתור על כל שטח שהוא בגדה המערבית
ובעזה, ומעדיפים מילחמה על פני נסיגה
כלשהי. זוהי גישה מטורפת, אך לפחות
אין בה צביעות.
אנשי ״הפשרה הטריטוריאלית״ מוכנים
לוותר על חלקים גדולים או קטנים של
השטחים המוחזקים, גם בגדה המערבית
ובעזה. הם מוכנים להחזירם תמורת הסדר-
שלום.

המלך אינו זקוק רק ליוקרה זו,
אלא גם לדריסת־רגל ממשית ממערב
לירדן. הוא צריך ליצור נוכחות
ירדנית ריבונית, אזרחית וצבאית,
כחלק סמלי של הגדה המערבית.
אם להשתמש כביטוי
ציוני — עליו ״ליצור עובדות כשטח״.

הסבורים, כמוני, שהאינטרס ארוך-
הטווח של ישראל, מחייב להחזיר את
השטחים הפלסטיניים לעם הפלסטיני ,׳תמו־

הופעת מחלקה אחת של הצבא הירדני
ביריחו תכריז באוזני כל תושבי הגדה:
״אנו חוזרים. נהיה שליטי השטח הזה מחר.
פנו עורף לפידאיון, שכחו את הרעיונות

להחזיר למי ץ שלום עם מי ץ

את השטחים ליר ח — ימה הטעם להתמהמה?
כדאי להתחיל בתהליך מייד.
אולם היא עושה את ההיפך.

היא עושה את הכל כדי להכשיל
את המלך למעשה, לטרפד את
נסיונו להשתלט על הגדה, לפוצץ
את המשא־והמתן עימו בעודו באיבו.

צעת ממשלת ישראל למלך חוסיין
ו 1קרוייה ״פשרה פונקציונלית״ .בעברית
פשוטה: לא תהיה נסיגה של צה״ל. ההיאח־זויות
יישארו במקומן ותתוספנה אליהן
התנחלויות נוספות. לירה. תינתן הזכות
לנהל את העניינים האזרחיים של תושבי
הגדה, ולהחזיר את המיגהל האזרחי לערים
ולכפרים הערביים.
בעיניים ערביות, הצעה זו פירושה סיפוח
הגדה לישראל, והפיכת ריכוזי־האוכלוסיה
הערבית בה לגיטאות. המלך חוסיין היה
הופך קוויזליגג ישראלי, ראש ״יודנראט״
הפוך.

ין מנוס ממסקנה זו לאור המתרחש
סביב שאלת הפרדת הכוחות בחזית
הישראלית־ירדנית.
המצב הוא פשוט בתכלית:

אילו קיבל הצעה זו, היה המלך
מתאבד — פשוטו כמשמעו. בל
פטריוט ערכי היה רואה בו בוגד,
שיש להרגו כמו כלב שוטה.

המלך חוסיין תובע ״הפרדת בוהות״
.כלומר, כעכרית פשוטה :
נסיגה כלשהי של צה״ל מקו הירדן.

הרעיון טלו נושא את חותם ההתחכמות
האופיינית למשה דיין. ואכן, זוהי ההצעה
שהציע דיין לחוסיין בפגישה שפורסמה,
והיא נדחתה בו במקום ׳מכל וכל. בהוציאו
הצעה אבסורדית זו מפח־תזבל של ההיס טוריה,
מבייש יצחק רבין את עצמו.

האמריקאים תומכים בדרישה זו. השבוע
אושרה תמיכה יזו במיסמך רשמי: הודעת
הסיכום של ביקור המלך חוסיין בוושינגטון,
הביקור החשוב הראשון של מנהיג זר
בבית הלבן של ג׳ראלד פודד.
ההודעה קובעת שממשלת ארצות־הברית
״׳תמשיך בהתייעצויות״ כדי לטפל במיועד
מוקדם ומתאים ״בבעיות המשמשות נושא
לדאגה מיוחדת״ מצד ירדן ,״כולל הסכם
ידדני-ישראלי להפרדת כוחות״.

רכין אינו טיפש. הוא יודע מה
הוא עושה. אם כן, מדוע הוא עושה
זאת ץ

זוהי הגדרה דיפלומטית המקבלת
ללא הסתייגות את הדרישה הירדנית.
ליפני
פירסום הודעה זז וגם אחריה הודיעה
ממשלת ישראל בצורה חד־משמעית
ומוחלטת שהיא מתנגדת להפרדת־כוחות
בחזית הירדנית.

ממשלת ישראל לא הסתירה את
הנימוק העיקרי שלה נגד הדרישה
הירדנית: כל נסיגה בגדה המערבית
מחייכת עריכת כחירות חדשות
בישראל.
בעת ביקורו של יגאל אלון בארצות־הברית
אף מצא יצחק רבין לנכון להזכיר
זאת לשר־החוץ שלו במיברק מיוחד.
׳סיכום כל העובדות האלה מוביל לתוצאה
הבאה :

ממשלת ישראל מוכנה לעצור
את ההתקדמות לקראת הסדר, להסתבן
כעימות עם ירדן וארצות-
הכרית, ולהפוך מילחמה נוספת ל־כלתי־נמנעת
— כדי להימנע מעריכת
בחירות.

*״ע היגיון מתמרד נגד מסקנה זו. קשה
1 1להשלים עימה. אזרח בעל רצוך־טוב,
שאינו שונא את יצחק ירבץ וחברי ממשלתו,
אומר לעצמו: מוכרח להיות הסבר אחר
לקו הנוכחי. הן פשוט לא ייתכן שבני-
אדם, גם כשהם פוליטיקאים, יעדיפו את
הקטל וההרס של מילחמה, את הדם והדמעות
של התמודדות בשדה־קרב, על פני
מערכודפחידות שבהן הם יכולים לאבד
לכל היותר כסאות בממשלה ובכנסת.

למרבה צער, אין כל הסכר אחר.

הגיון הדברים הוא בדוד לגמרי:

* ש לתעלומה זו רק פיתרון אחד.
פשוט אין אחר.
רבין הוא ראש־ממשלה, והוא רוצה
להישאר ראש־ממשלה.

הוא פוחד מפני בחירות חדשות,
מפני שאינו בטוח שהמערך ינצח
כהן, ואף אינו בטוח שהוא עצמו
יעמוד כראש הרשימה.

המלך חוסיין (בתא הנהג של טאנק)
רת הסכם־שלום עם מדינה פלסטינית
שתקום.
לעומת זאת סבורה ממשלת רבין, על כ ל
חלקיה, שכדאי להחזיר את השטחים האלה
לממלכת חוסיין.

על בל מעשי הממשלה יש לדון,
איפוא, על פי גישתה זו, שעליה
היא הבריזה כאופן חגיגי בהחלטות
רשמיות.

י שרואה בהקמת מדינה פלסטינית
( 1סכנה נוראה לישראל, ומי שרואה
באירגון לשיחרור פלסטין אוייב נצחי של
המדינה, מוכרח להיות מעוניין בחיזוקו של
חוסיין.
אין טעם לעשות שלום עם חוסיין חלוש,
העלול להתמוטט בכל רגע. להיפך, כל
הטעם בהסכם עם זזוסיץ הוא — בעיני
התומכים בקו זה — בחיזוקו של מישטר
׳נוקשה וחסון, המסוגל לשחוט גם להבא
את הפידאיון ולרמוס ברגל גאווה כל זיק
של תחייה פלסטינית.

חוסיין עמד כמשימה זו בספטמבר
השחור, והוא מתכונן לחזור על
כך כבוא העת. לשם בך הוא זקוק
לאחיזה איתנה בגדה המערבית.
הוא מוברח להקדים שם את הפי•
דאיון וכל התעוררות פלסטינית
אחרת.

הפלסטיניים. תנו כבוד לג׳לאלת אל־חוסיין
אל־מועזם, כי הוא הריבון הבא.״

ממשלתו כוללת אוסף מגוון של שרים
חדשים, החוששים לאבד את הכסאות שזט
בהם זה עתה. רובם אינם בטוחים שייכללו
בממשלה הבאה, אז שיזכו בה במעמד שיש
להם עתה.

* 4י שדוגל בקו של ממשלת רבץ,
1*4מוכרח לאמץ לעצמו גישה ירדנית
זו בהתלהבות.

הרי זוהי הגישה שרכין רוצה כה,
וסומך עליה. זוהי הגישה, שעליה
מתבוננת ממשלתו לבסס את בל
עתידה וביטחונה של ישראל.

יתר על בן! ,מי שתומך בתפיסה זו
מוכרח להבין גם את חשיבות גורם הזמן.

בל יום הולך, מחזק את הפיד־איון
ומחליש את המלך חוסיין.

ברגע זה רוכב המלך על גל גבוה. הוא
זכה בתמיכתן של מצריים, סעודיה וסוריה.
המלך הבטיח להשתלב בחזית המאוחדת
— בוועידת־השלום או במילחמה הבאה
— וזכה בתעודת־הכשר.
זהו מצב זמני. הוא יחלוף תוך כמה
חודשים, ואולי אף תוך כמה שבועות.

לכן כל יום יקר. מי שרוצה ב
ייקרו של המלך חוסיין, מי שמאמין
שהוא השותף הנבון להסדר
שלום, צריך לעזור לו להשיג את
מבוקשו מייד.
אילו הציעה ממשלית רבין עצמה ל!מלך
חוסיין להיכנס מייד ליריחו, היה זה הגיוני
על פי תפיסתה ושיטתה. אם רוצים להחזיר

פרם פוחד מפני דיין, אלון פוחד
מפני אכן. הג׳ונגל המיפלגתי מלא
חיות רעות.

גם השותפים הקטנים, הימנופפים בדיגלוגי
השלום, פוחדים מפני בחירות. לל״ע טוב
במצב הנוכחי, שהעניק להם את מירב
הכסאות וההטבות. ד״צ חוששת מפני בחי דות
שבהן היא עלולה לחזור למקום שיממנו
באה. אלוהים לא גתן לה קושאן על כסא
ליד שולחן הממשלה. גם מוקד, הנמצאת
ברגל אחת בפנים, חוששת מפני !מיבחן
חדש.
בליכוד הימני שורר תוהו ומהו, וגם
הוא אינו מעוניין בבחירות.

איש אינו רוצה בבחירות. כל הפוליטיקאים
מרגישים טוב כסטא
טום־קוו. מה טיוב ומה נעים, שבת
אחים גם יחד.
יאבל הסטאטוס-קוו הפנימי יכול להחזיק
מעמד דק כשנשמר הסטאטזס־קוו החיצוני.
לכן ׳מוכנים הפוליטיקאים לחרף את נפשם
— או, למען הדיוק, את גפשך — למען
מניעת כל תזוזה.
בגלל סיבה זו פרצה המילחמה האחרונה.

בגללה עלולה לפרוץ המילחמה
הכאה.

יני אי ־י ! 1 יי

אבנרי

11 שבץ
במדינה דוווצס הזה

עיתזחת
דל,פריס!
באופניים

צלם־עיתוגות שנשלח
עדיידי הסוכנות שלו
לקפריסין -
יניע לש 8בכל רכב אפשרי מרק ריבו, הצלם של סוכנותיהצילום האמריקאית
מאגנום, שכב והשתזף לו ללא
דאגות. לידו שכבו על החוף גם אישתו
וילדיו.
הוא נפש באחד מאיי יוון כאשר הגיעה
אליו הוראה טלפונית מניו־יורק , :צא מייד
לקפריסין!״ קל לומר ״צא מייד,״ אך איך

ה * 1 ¥ 1ד 1ז אליזבט, מלכת בלגיה,
1 1 1 1 1ע מגיעה באחד באפריל
1959 לישראל, כדי לכבד בנוכחותה את
חנוכת המוזיאון לאמנות שהוקם בנתניה,
על שם רוני והלנה גולדמינץ. המוזיאון
הוקם על גבעה חולית נידחת, במרחק של
שיבעה קילומטר ממרכז העיר. אז לא הבינו
מדוע הועיד עובד בן־עמי למוזיאון
דווקא מקום זה. עתה מסתבר כי כתוצאה
מהקמת המוזיאון במקום הנידח, עלה ערך
הקרקעות שהיו לעובד בן־עמי באיזור.

ץ* דינת־ישראד

צלם מרק ריבו
ההצגה חייבת להימשך

מאוזן :
)1כינויו של קיסר יפן• )5ישוב בהרי
הגילבוע ) 10 .שנף )11 .כלל אוניותיה של
מדינה )13 .עוף מדבר )14 .מין מאכל
דגים )15 .חבל־ארץ במצריים הקדומה.
)16 גידול קרני על ראש בעל־חיים)17 .
מתווי־הנגינה• )18 אמצעו של נשים הרות.
)19 קריאת התפעלות )20 .שדה בור)22 .
קיבוץ בעמק )24 .נועם, עדינות )25 .מן
השבטים )27 .ארץ כוש• )29 חתיכה מו צקה
גדולה )30 .תגור התכה )32 .פחדן,
...־לב )34 .האשד, השנייה כלפי הראשונה.
)37 תפוס כיסא! )38 בן־יהוידע, שר־צבא
של שלמה ודויד )41 .ברקס )43 .לשם,
בשביל )44 .גרגרי חיטה ושעורה רכים.
)46 נהר באפריקה )47 .בה דורכים את
הענבים )49 .מאבל• )52 בני כת בישראל
שנוסדה במאה השמינית )51 .מחיצה)56 .
מכון. מיפעל או אירגון )58 .גלב)59 .
מיקווה־מים אדיר )60 .ציומת־דרכים ב־קירבת
נתניה )62 .בלבד )63 .צרור. חבי לה
)64 .מכיל בכל קיבולו )66 .כינויו של
אלוף (מיל ).מאיר זורע )67 .נחש חונק.
)69 בהרת־קיץ )71 .בהמת־משא• )73 תפס
מושב• )75 לא איכפת לו מכלום )78 .שבו עה
חמורה )80 .זועף )81 .הווה )82 .קרי־את־כאב
)83 .שם כללי לבהמות־בית גסות.
)85 מכירה וקנייה לא־במזומן )87 .ציפור

שיר )88 .בירור עד ללא ספק )90 .נהי,
מיספד )91 .מלך תיאטרלי )92 .עיר בגליל
המערבי )93 .סופר ישראלי (ש״מ).

מאונך :

)1וצירה של סמטאנה )2 .שנת־החיים
הראשונה )3 .נשיקה, באנגלית )4 .אביון.
)6סיומת לרבות )7 .ריר )8 .ישמיד עד
כלה )9 .רכה־נולדת• )11 אמן־תכשיטים.
)12 ישו הנוצרי )21 .הנה• )22 כינוי לאלוהות
)23 .אפס כוחו )24 .שליבו מלא אה בה
)26 .ועוד פעם )28 .גמל צעיר)31 .
ריבית שחורה )33 .בוסתן )34 .תענית.
)35 אביו של 28 מאונך )37 .שבטים במידבר
)39 .יהלום )40 .הנח ! !חדל ! )42
השטן )45 .יריעות מישמש מיובש)47 .
גוף )48 .חניך )49 .שווי )50 .כוהן צדק.
)51 עץ־פרי נשיר ממישפחת התותיים.
)52 רוח חמסינית )53 .הקלף הגבוה ביותר
)54 .בירת מרוקו )57 .כלי־קיבול ל־מיצרכים
)60 .כינוי רעייתו של אגא־חאן.
)61 שולחן קטן בעל -שלוש רגליים)63 .
מכונה בטעות שפן )65 .נקבת החמור.
)68 בירת פורטוגל )70 .סחוב ! )71 מארבעה
יסודות העולם )72 .ח״כ צעיר (ש״מ).
)74 רוח קדים• )76 ראש פקולטה )77 .אבן
יקרה )79 .בעל־חיים דוקרני )84 .מכ״ם.
)87 לא רע )89 .יבשה מוקפת ים)91 .
מילת ברירה.

עושים זאת? מרק ריבו החל חוקר סביב
מי יוכל להסיע אותו מהאי אל יעדו הח דש.
התשובות לא היו מעודדות ״יש
מילחמה באיזור, וזה מסוכן.״
באופניים ובסירת־דייגים. מרק
תפס זוג אופניים שגילה, והחל נוסע לעבר
הים. בהגיעו אל החוף, נטש את האופניים
וניגש אל הדייגים שחזרו באותו בוקר מהים.
הוא שכר מהם סירת־דייג- ,שהביאה
אותו אל חופי יוון עצמה.
הרבב הבא שבו השתמש צלם־ד,עיתונות
האמריקאי, היה מונית, שהסיעה אותו אל
נמל־ד,תעופה של אתונה. רק אז הצליח
לעלות על רכב מהיר יותר שהביא אותו
בטיסה לישראל.
מרק ריבו הגיע ל־תל־אביב בצהרי יזם
השישי האחרון, כשיעדו עדיין רחוק ממנו,
מעבר לאופק.
בכל דרך אפשרת. כעת הוא יושב
בתל־אביב, וממתין להזדמנות להגיע ל קפריסין
בעזרת מטוס צ׳ארטר מיוחד, בו
יטוסו כתבי־חוץ. בינתיים הוא מנסה לב רר
אצל עמיתיו הישראליים בדבר אמצעים
להגיע לשם בכוחות־עצמו, אך ללא הצל חה
מרובה.
אולם, גם מטוסי הצ׳ארטר נוחתים ב־שדה־תעופד,
של הצבא הבריטי בקפריסין,
ולא בנמל־הז/עופה של ניקוסיה. נראה שאז
לא תיוותר למרק ברירה, והוא ייאלץ
לחזור לכלי־הרכיב המקורי שלו, האופניים,
כדי שיוכל להתקרב למקומות המסוכנים
בהם מתנהלים הקרבות.
כי בתיאטרון ובעיתונאות, ההצגה חיי בת
להימשך.

היא, כידוע, מדינת

/חוק.
במדינת־חוק מקפידים מאוד לשמור על
החוק.
ואחד החוקים עליהם מקפידים לשמור
יותר מכל חוק אחר במדינת־ישראל, הוא
החוק הקובע כי תיקי מס־ההכנסד, של
נישומים פרטיים הם חסויים וסודיים. הכנסתו
המוצהרת של נישום בישראל, והמס
שהוא משלם על הכנסותיו הם, על־פי
החוק, עניין שבינו לבין פקיד־השומה שלו
בילבד.
רק לפני שבועיים המחיש שר־האוצר,
יהושוע רבינוביץ /עד כמה מקפידים ב־מדינת־ישראל
לשמור על חוק זה. בתשו בה
לשאילתה של אחד מחברי־הכנסת, בדבר
ההטבות שנתן הבנק לפיתוח־התעשייה
למי שהוא כיום נגיד בנק־ישראל, משה
זנבר, ובדבר מם־ההכנסה ששולם על הט בות
אלה, השיב שר־האוצר תשובה לא קונית.
תיקי מם־ההכנסה הם חסויים, אמר,
ולא ניתן לגלות פרטים עליהם בפומבי.
לכאורה נועד החוק להגן על האזרח.
אולם למעשה, מאפשר חוק זה למס־ד,ד,כ נסה
להגן על עצמו.

האופוזיציה מיל א ה פיה מי ם

ף פגי חוד ש ימים חשף העולם הזה
/את שערוריית מס־ד,הכנסה של המיליונר
עובד בן־עמי, ראש־עיריית נתניה
לשעבר, ואחד האנשים העשירים ביותר
בישראל (העולם הזה .)1924 כתוצאה
מדיון מישפטי, שהתגלגל בערכאות השונות
של בתי־המישפט בישראל, ניתן היה
להעיף מבט בתיק מם־ההכנסה החסוי של
האיש. אולם גם הצצה חלקית זו, די היה
בה כדי להדהים.
הסתבר כי בשנת 1966 הגישו שיל-
טונות מס־ההכנסה שומות־מם לעובד גן-
עמי, על הכנסות שהיו לו ולחברות בבעלותו,
בשנות המם 1961 , 1958 ,1955
1962ו־ . 1963 המיליונר הנתנייתי עירער
על שומות־המס של שילטונות מס־ד,הכ נסה,
ואז, באורח פלא, הגיעה עימו נצי בות
מס־ההכנסה להסדר תשלומים נדיר
ביותר.
אוצר המדינה התפשר עם בן־עמי על
תשלום מיסים בסכום של 351,500ל״י
עבור שנות המם האמורות, איפשר לו לשלם
סכום זה בתשלומיפ-לשיעורין במשך
שש שנים, ללא ריבית. פריביליגיה זו,
שאינה ניתנת לאזרח רגיל, פירושה ה מעשי
הוא הענקת מתנת־חינם לאיל־ההון
וסוחר-הקרקעות העשיר, על חשבון משלם־
המיסים הקטן.
הכתבה לא עוררה כל הדים. כי, כאמור,
מדינודישראל היא מדינת־חוק, ואם נציגי
החוק נוהגים כך בעובד בן־עמי, מה לו
לאזרח הקטן שילין? בכל מדינה מתו קנת
היו נציגי האופוזיציה עטים על גי לויים
מעיו זה כמוצאי שלל רב, כדי לנגח

עובד בן־עמי השתמש בבניין ציבורי כדי להעלות
את מחיר קרק עו תיו הפר טיו ת -ונ תן
לפקידי מס־ההכנסה מיגרשים בחצי חינם

בהם את הממשלה ולהוקיע ארג שיטת־המי־סיוי
הנפסדת והבלתי-צודקת הקיימת בישראל.
אולם מאחר שעובד בן־עמי הוא
מעמודי־התווך של האופוזיציה הימנית בישראל,
והאופוזיציה משמאל משותקת ב כנסת
זו, העדיפה האופוזיציה במיקרה זה
למלא פיותיה מים.
גם מישרד־האוצר ושילטונות מס־ההנד
נסה ביכרו לשתוק, לא להגיב על הגי לויים.
התנהגותם היתה בבחינת תעלו מה,
ממש כמו התעלומה שאפפה את שע רוריית
ההסדר המיוחד לתשלומי חובותיו
של עובד ברעמי למס־ההכנסה.
הצצה נוספת בתיקי הדיונים המישפ-
טיים בבעיות מס־ההכנסה של עובד בן־

אבל הוא עשה חשבון פשוט. ההפרש בין
המחיר הריאלי של הקרקעות באשדוד
באותה שנה לבין המחיר בו מכר אותן
יעובד בן־עמי לעצמו, הסתכם בסכום של
22 אלף ל״י לדונאם 22 .אלף פעם 41
נותנים את התוצאה של הפרש מחירים
המסתכם ב־ 902 אלף ל״י.
קבע פקיד השומה :״ראיתי בהפרש בין
המחירים הנ״ל הכנסה בידי המערער (עובד
בן־עמי) ,וחייבתי את המערער במס
בגין ההכנסה הנ״ל.״
הקורא התמים יכול לשאול בשלב זה
את עצמו: מה עניינו של פקיד השומה
אם עובד בן־עמי מוכר לעצמו את קר קעותיו
שלו במחיר שהוא רוצה בוי הרי

לשדוד את רכוש האומה, היתד, שערוריית-
הקרקעות הגדולה ביותר בתולדות המדינה.
כתוצאה מפיצוץ השערורייה הזו הפכה
חברת אשדוד מחברה פרטית, שקיבלה
זיכיון למכירת 40 אלף דונאם של קרקע
ממשלתית באשדוד, לחברה ציבורית, ש הממשלה
שותפה ב־ס 507 בבעלות עליה.
בידי עובד בן־עמי נשאר החלק ה־ 13 של
הבעלות על החברה ורכושה.
בשעתו נטען, כי תוך פרק זמן קצר
הרוויח ברעמי בעיסקות־ד,קרקעות באש דוד
סכום של חמישה מיליון ל״י. עתה
מסתבר בפעם הראשונה, כיצד הוא עשה
זאת. חלק ניכר מרווחיו היה ממכירת קר קעות
לעצמו, מתחת למחירי הקרן.
אם בשנה אחת בלבד, אליה מתייחס

בד בן־עמי על תשלום מם בשיעור זעיר
מהרווחים שעשה באותה שנה בעיסקה
אחת בילבד.

;ן דקעות ל פ קי די ם
בח צי־חינם

* דוע נהגו שירטונות מס-ההכנסה
§) בעובד בן־עמי לפנים משורת הדין?
עד עכשיו ניתן היה רק לנחש את פי-

בית גולדמינץ
שיכון דורה

עמי, היה בה כדי לזרוע אור חדש על
התעלומה. ריח רע של שחיתות, ש׳וחד ו־טובות־הנאה
שלא כחוק, נדף מגילויים
חדשים אלה.

בך ע מי מכר
קרק עו ת לעצמו
חד המיסמכים המאלפים ביותר ב-
>! £תיקי מס־ההכנסה ;של עובד בן־עמי,
הוא מיסמך ישן מדד 29 באוגוסט ,1966
בו מפרט משה פרידמן, ממלא מקום פקיד-
השומה בנתניה, את נימוקי השומות ש נערכו
לעובד בן־עמי ושבגללם הגיש את
עירעוריו לביודהמישפט.
מיסמך זה מפרט אילו הכנסות היו ל עובד
בן־עמי בשנים האמורות לעיל, כ תוצאה
ממכירת קרקעות• כך, למשל, קובע
פקיד השומה, בשנודהמס 1955 הרוויח
בן־עמי 11,334ל״י מעיסקת מכירת קר קעות
בנתניה ! בשנת 1958 מרוויח 22,320
ל״י מעיסקה דומה בנתניה. ב־ 1961 שוב
מכד קרקעות בנתניה, והרוויח עליהם 75
אלף ל״י. על כל ההכנסות האלה לא רצה
בן־עמי לשלם את המס, בו חוייב על־ידי
שילטונות מס־ההכנסה.
אולם הסעיף המסקרן ביותר הוא זה
המתייחם לשנת־השומה .1963 באותה שנה,
קובע פקיד השומה, רכש עובד בן־עמי
באופן אישי וכן חברת במין בע״מ, שהיא
חברת־מעטים שמנהלה הכללי הוא עובד
ברעמי 41 ,דונם קרקע באשדוד. את הקרקע
קנה עובד בן־עמי מחברת קי.בי.ע.
(קבוצת בוני ערים) ,שמנהלה הכללי היה
באותה שנה׳ לגמרי במיקרה, עובד בן־
עמי. בן־עמי קנה מעצמו את הקרקעות
במחיר של 21 אילף ל׳׳י הדונאם, וזאת ב שעה
שהחברה שהוא ניהל מכרה באותה
שנה קרקעות דומות לקונים אחרים, ב מחיר
של 43 אלף ל״י הדונאם.
פקיד־השומה אולי איננו גאון מתימטי,

הקשו הנתנייתי

המפה למעלה מימין מצביעה על המקום בו הוקם
בית גולדמינץ, בריחוק ממרכז׳נתניה, אבל קרוב
לאדמות שבבעלות עובד בן־עמי (בצבע אפור) .במשך שנים היתה הסביבה שוממה.
כיום בונה החברה הכלכלית של הקבלנים -על קרקעות אלה שיכונים גדולים (בתמונה
למעלה משמאל) .מחירי הקרקע באיזור הרקיעו שחקים, בעוד שבית־גולדמינץ (למע לה
במערכז) שינה את ייעודו, הפך ממוזיאון לאמנות, לבית־החלמה לפצועי צה״ל.
ממילא, מה שהוא עושה זה להוציא מכיס
אחד ולהעביר לכיס שני? מדוע צריך
מס־ההכנסה להתערב ולנכות את חלקו?
לפיכך צריך להזכיר לקורא -התמים, כי
הקרקעות שמכר בן־עמי, מנהל קבוצת בו־גי־ערים,
לעובד בן־עמי, מנהל חברת במין,
לא היו רכושו הפרטי. פרשת קרקעות
אשדוד, שהסעירה את המדינה בתחילת
שנות וד ,60 ושחתגלתה כניסיון פשוט

פקיד־השומה, הוא הרוויח כמיליון ל״י
רק על עיסקות־קרקעות בינו לבין עצמו,
קל לנחש כמה הרוויח בשנים קודמות,
ובעיסקות־קרקעות שעשה עם אחרים.
הגילוי, הנחשף כבדרך־אגב במיסמך
מישפטי של פקיד־השומה משנת ,1966
הוא שערורייה הזועקת לשמיים. אולם
משום־מה בחרה נציבות האוצר לשמור את
הפרשה בצינעה, הסכימה להתפשר עם עו־

תרון התעלנמה. אך כעת ניתן לפענחה
כימעט בוודאות. מסתבר, כי אילו היתה
נציבות מס־ההכנסה עומדת על כך שעובד
ברעמי ישלם את מלוא המס המגיע
ממנו עבור הפרשי המחירים על הקרק עות
שקנה באשדוד, היה הדבר מסבך ב צורה
חמורה שורה שלמה של פקידים
בכירים באוצר, ופקידים בכירים לא־פחות
בנציבות מס־ההכנסה.
בשנת , 1961 שנתיים לפני שבן־עמי
מכר לעצמו את קרקעות חברת אשדוד ב חצי
חינם, הוא גילה רוחב־יד ונדיבות בל-
תי־רגילה, כאשר הציע קרקעות באשדוד
למכירה לפקידים בכירים באוצר ובנציבות
מס־ההכנסה, במחיר זעום ובתנאי תשלום
יוצאים־מן־הכלל.
בן־עמי הציע אז לפקידי האוצר לקנות
מיגרשים, בגודל של 900 ממ״ר המיגרש,
באשדוד, תמורת הסכום הסימלי של 12.5
אלף ל״י בלבד — כשליש משוויו האמיתי
באותה תקופה•
הרשימה המלאה -של ראשי־האוצר ו פקידי
מם־ההכנסד, שרכשו קרקעות באש דוד,
בתשלומים לזמן ארוך, לא פורסמה
מעולם. כי מדינת־ישראל, כידוע, היא
מדינת־חוק, והחוק אינו מתיר חיטוט ב־עיסקותיהם
של אנשים פרטיים, מה־׳עוד
שהם פקידים בכירים באוצר. אולם במרו צת
השנים נודעו כמה משמות הפקידים
ישקנו קרקעות באשדוד, מידי החברה ש נוהלה
בידי עובד ברעמי.
ביניהם ניתן היה למצוא את:
!• שלמה ׳ל. גרוס, אז והיום פקיד־שד
מה למיפעלים גדירים;
#ראובן ביגלמן, שהיה אז סגן־פקיד־שומה
בתל־אביב;
(המשך בעמוד )26

• במדינה

תנו ועדת הנסבים
מאשים את היו־ ר :

עיתונות
דר עוטירמו־ 13013

האס דומים מתגהלי
סבסטיה?!:׳וקים?
?פחות עיתון אחד
סבור סף

ש׳ ח ד
״אתה אינטרסנט !״
ך* כדי ועדת־הבספים פערו פיותיהם
ן 1בתימהון: האשמות הריסות כאלו לא
נשמעו מעולם בחדר הוועדה.
מהעם שהמאשים היה חבר־הוועדה, ראש
סיעת המפד״ל אברהם מלמד — והנאשם
היה יו״ד ועדת־הכספים הוותיק, ישראל
קרגמן.
בקול רועד מהתרגשות צעק מלמד לעבר
קרגמן :״אני אוריד את החסינות שלי
ואוניה לך שיש לך טובות־הנאה מנגיד
בנק ישראל, ושאתה משוחד בעניין בקשר
לנגיד !״
האשמה זו של •מלמד באה, לאחר שקרגמן

אוווו! ״
אין הוא מתקיים משכר זה. מה עושים
חברי-הכנסת, הערים לחובתם להוות דוגמה
אישית לציבור? לא יאה להם להעלות את
שכרם, כי בנאומיהם הם דורשים מאחרים
הקפאת־שכר והידוק החגורה. הפטנט הוא
בהוצאות: חברי-הכנסת החליטו כי לכל
ישיבה בה ישתתפו, בין של הכנסת ובין
של ועדה שלה, יקבלו הוצאות אש״ל של
80 לירות ליום, והוצאות־נסיעה לירושלים
בשיעור של 30 לירות ליום.
כיוון שהם גם המחוקקים, פטרו עצמם
מתשלום מס־ההכנסה על ההוצאות שהם
מקבלים. כך, למשל, בעוד אזרח רגיל רשאי

ח״ב מלמד
״אתה משוחד !׳׳
עדי־ראייה רבים שמו לב לנד כי •מאז
החלה פרשת בנק בריטניה, נוהג קרגמן
לנסוע מביתו שברחוב צפת 4בתל־אביב,
אל הכנסת שבירושלים, במכוניתו של נגיד
בנק ישראל, זנבר. יש גם עדות כי הנגיד
היה נוהג לשלוח את המכונית ואת נהגו
להסיע את קחגמן לענייניו.
הסעות אלו חסכו לקרגמן כסף טוב:
חברי־כנסת אחרים היו מוציאים על •נסי עות
במונית מיוחדת מביתם אל תחנת
השירות לירושלים כעשר לירות• ,סכום
דומה מהתחנה בירושלים לכנסת, ועוד סך
7.30 לירות נסיעה מתל־אביב לירושלים.

הלוקש של חשבון ההוצאות החודשי של חכר ועדת־הכספים
הוצאות — אם היו ואס לא
טען כי מלמד הוא אינטרסנט אישי בפרשת
בנק ארץ־ישראל בריטניה, ולכן הגנתו על
ראשי הבנק והתקפתו על הנגיד, פסולות.

*ץקרית זו היוו ת ה שיא בשרשרת
4 1התנגשויות בין קרגמן לבין מלמד
וחבר־הוועדה מטעם המערך צבי גרשוני,
המנהלים בוועדה מילחמת־חורמה נגד הנגיד
ונגד קרגמן, המגן על הנגיד משה ונבר
בכל -כוחו.
לאחר שהתאוששו חברי הוועדה •מחילופי־הדברים
הקשים, שלוו בהאשמות נוספות
של מלמד על קרגמן ועל קמצנותו הידועה*
לשימצה, נשבעו כל חברי הוועדה כי
חילופי־דברים אלה יימחקו מן הפרוטוקול,
ואיש לא ידליף אותם לעתונות.
אחרי האשמותיו הכבדות של מלמד, כי
קרגמן מקבל טובות־הנאה מזנבר, ציפו
חבדי־הוועדה לתגובה כלשהי. האם לפחות
יקרא לו לבירור בכנסת?
היו גם שחיכו כי היועץ־המישפטי-
לממשלה, הקורא עיתונים, ירצה לדעת אם
נכון כי נגיד בנק ישראל נתן טובות־הנאה
או שוחד ליושב־ראש ועדת־הכספים. שהרי
היועץ־המישפטי לא היסס להגיש ביתבי-
אישום בפרשות אחרות, חמורות פחות.
כאשר טען ח״כ מלמד כי הנגיד נותן
טובות־הנאה לקרגמן, ורמז בכך כי זו
הסיבה להגנתו של קרגמן על הנגיד בוועדה,
הוא התכוון בעיקר לפרשת ההסעות שנותן
נגיד בנק ישראל לקרגמן. כאן המקום
להסביר את טיב השכר וההטבות שמקבל
חבר ועדת־כספים מן הכנסת, בתוקף תפקידו
הרישמי.
ך* כר־כנסת מקבל משכורת של כן
2500 1לירות ברוטו לחודש. ממשכורת
זו נשארת לו בערד המחצית, וברור כי
ווו

לקבל הוצאות מוגבלות, לפי קבלות, או
עד 15 לירות ליום לארוחות בלי קבלות,
הרי חבר־כנסת פטור מכל קבלה. הוא
מקבל 80 לירות לכל יום של ישיבה, בין
אם הוא אוכל ובין אם לאו. בנוסף, הסכום
של 80 לירות כולל גם תשלום ללינה
במלון.
אולם חבר־הכנסת מקבל עבור אותו יום
עוד 30 לידות, לנסיעה ׳מביתו לירושלים
וחזרה ! כך שנותנים לו, או, יותר נכון,
הוא מאשר לעצמו, תשלום גם בעד לינה
מחוז לבית, וגם תשלום בעד נסיעה אל
ביתו, ללון בו.
התשלום של הוצאות־הנסיעה אף הוא
יוצא־דופן. ראשית, ה״כ נוסע חינם באו טובוסים
וברכבת. למה לתת לו דמי־נסיעה
אם הוא בין כה־וכה נוסע חינם? שנית,
אזרח רגיל יכול לקבל הוצאות־נסיעה
למקום־עבודה •מחוץ לעירו רק עד 120
לירות לחודש, ללא קבלות. על כל סכום
נוסף, עליו להגיש קבלות. ח״כ פטור סכל
קבלה, ומקבל בארבעה ימים — מה שאזרח
רגיל מקבל בחודש.
מכאן שחבר־בנסת הפעיל בוועדת־הכס-
פיס, מקבל מדי־חודש כהוצאות, סכום
המתקרב ל־ 3000 לירות נטו — סכום כפול
משכרו הנקי.
*< 0יושכיראש ועדת־הכספים, ישראל
^קרגמן, מקבל הוצאות כאלו, והסכום
שהוא מקבל דומה פחות או יותר למה
שמראה ה״לוקש״ האופייני (ראה גלופה).
אולם קרגמן הוא היחידי כימעט, מבין
חברי ועדת־הכספים, המקבל כסף לנסיעות
אך אינו מוציא אותו. חברי-הוועדה נוסעים
ברכב פרטי, או במוניות־שירות. ק דגמן
מרבה בשנה האחרונה לנסוע לירושלים
במכוניות של פקידי ממשלה בכירים, אצלם
עליו לבקר ׳כאיש ועדת־הסספים.

כל הסעה כזו של הנגיד חסכה לקרגמן
לפחות 27.30 לירות ליום, לכיוון אחד.
אם מכפילים זאת ב־ 20 ימי ישיבות לחודש,
מגיעים ל־ 540.60 לירות לחודש. סכום
נכבד.
יהיו ודאי שיאמרו כי בעד סכומים
שכאלה אדם לא ישפיל עצמו. אך האומד
•זאת אינו מכיר את קרגמן. הוא ידוע כקמצן
כרוני, או, כפי שהגדירו ח׳^ב מלמד :״מוכן
ליהרג על פחות מחצי פרוטה.״ בעוד שכל
ח״כ המכבד את עצמו משלם במיזנון הכנסת
עבור עצמו ועבור אורחיו, נשבעים חברי
הוועדה כי קרג׳מן אינו מרבה לשלם, ומצ הירים
כי ״ודאי שאינו מוציא מאה לירות
לחודש במיזנון הכנסת.״ כד שעבור קרגמן,
החיסכון של 540 לירות הוא סכום ניכר.
היועץ־המישפטי־לממשלה, שהגיש •תבי עות
על שוחד של 500ל״י בפרשת אוטו־קרס.
בוודאי לא יגיש תביעה נגד קרגמן.
האזרחים, החושבים כי חברי-הכנסת
מקבלים כסף עבור הוצאות ממשיות שהו ציאו,
יתבעו מקרגמן הסבר. שכן, כאשר
הביא לפני הכנסת ( )26.6.72 את ההסדר
של תשלום הוצאות ללא־קבלות לחברי-
הכנסת, אמר קרגימן יש להניח כי נבחרי
העם לא ימסרו על דברים שלא היו.״ יש
להניח.
לנגיד בנק ישראל שווה הגנתו של קרגמן
הרבה יותר מכמה מאות הלירות שהוא
חוסך לו. הנגיד, שקיבל מכונית ונהג לצדכי
בנק ישראל, צריך גם הוא להסביר מי
אישר לו לשמש כנהגו של קרגמן על
חשבון כספי משלם־המיסים. בתקציב בנק
ישראל אין סעיף להסעות של יושב־ראש
ועדת־הכספים, וודאי שמה שעשה הנגיד
הוא חריגה מהתקציב.
ביום א׳ האחרון, לאחר האשמותיו החריפות
של מלמד, נפגשו השניים בשדה-
התעופה דב בתל־אביב, בדרך לסיור בדרום.
קדג׳מן ניגש אל מלמד, ואמר לו :״אברהם,
תן יד, נעשה שלום.״ אברהם מלמד סירב.

ייתכן שעורכי ג׳רוסלס פוסט לא שמו
לב לתוכן המודעה. אבל קוראיהם נדהמו.
הם יודעים כי העיתון בשפה האנגלית
נוטה, בדרך כלל, לעמדות הלאומניות של
רפ״י.
אם יכן׳ איד יכול העיתון לפרסם מודעה
המתאימה לדר שטירמר הנאצי, ודווקא
נגד המתנחלים, שזכו בעקיפין בבירכתו
של דיין?
ג׳וקים זפישפשים. המודעה הופיעה
ביום השלישי שעבר, ה־ 13 באוגוסט. היא
נשאה את הפותרת :״המתנחלים יגישו
לפרס •תוכנית ליישוב השומרון.״
מתחת לכותרת מדינית זו, הופיע הטכסט
הבא:
״מתנחלי שומרון הודיעו שהם יגישו
לשר־הביטחון •תוכנית ליישוב השומרון.
״המתנחלים׳ בדירה שלד לא הגישו
לד •תוכנית. הם גם לא יעשו זאת. הם
פשוט יופיעו במיטבה בארונות, בסירים
ומתחת לכיור• ,ויתנחלו שם.
״טלפן ,03—473271 וחברת המשמידים
תבוא להצלתה
״אנחנו ניפטר למענך מן המקקים וה־פישפשים
— במהירות •וביעילות.״

הג*א
מיקלט ע 1ל רהיטים

בעל־בית חיפאי מסרב
?אפשר?דייריו
?השתמש במיקלנז
והעירייה איכה מתערבת
איתן הולנד שירת במילואים תקופה
ארוכה מאז מילחמת יום-הכי 0ורים. יום
אחד קיבל חופשה לבקר בביתו שבחיפה,
וכאשר בא הביתה — נדהם.
הצצה מהירה לתוך מיקלט הבית, זמן
קצר אחרי המילחמה, גילתה לעיניו מחזה
מדאיג מאד.
התיישב איתן והריץ מיכתב למיפקדת
הג״א חיפה, בזו הלשון:
״אני •חייל המשרת במילואים החל מיום-
הכיפורים. אני גר בשדרות מוריה בחיפה.
״בבית קיים מיקלט מצויץ, אולם ל צערי,
עת הייתי בחופשה בבית, גיליתי
כי בעל־הבית נעל את המיקלט, וכי לאיש
•מן הדיירים אין •מפתח (אני גר בדמי-
מפתח).
״שם בעל־הבית הוא משה דוידם, מרחוב
יפה־נוף בחיפה.
״אודה לכם עם תפנו את תשומת לב
בעל־הבית לחשיבות העניין של מיקלט
פתוח ומסודר (אגב, המיקלט מלא •רהיטים
ישנים ופר) .בתודה •מראש...״
בעל־הכית סירס. את •מיכתביו הדאוג
והודייתו־מראש של איתן הולנד העבירה
מיפקדת הג״א חיפה למנהל המחלקה ל ביטחון
ושעת־חירום בעירייה, מר הייטנר.
״רצ״ב העתק בקשתו של מר איתן
הולנד, מחיפה, המדברת בעד עצמה,״
נאמר במכתב .״קצין־המיבצעים המחוזי
ביקר במקום, ומצא כי אכן •בקומת־הקרקע
נמצא מחסן גדול אשר קירותיז החיצוניים
חזקים במיוחד, ויכול לשמש מחסה טוב
לדיירי הבית בשעת הצורך.
״במצב הקיים נמצאים מפתחות המיקלט
בידי בעל־הבית, מר משה דוידס, בלבד,
ובמקרה של אזעקה לא יכולים דיירי
הבית לתפוס •מחסה במקום. קצין־המיבצ-
עים שוחח עם מד דוידס בטלפון, וביקשו
לתת לדיירים העתק מפתח למיקלט.
״מר דוידס סירב, וטען כי במידה שתהיה
אזעקה, ירוץ ויפתח את המיקלט. מיותר
לציין כי סידור זה אינו מתקבל על הדעת,
היות שמר דוידס אינו גר במקום, ועלול
להיווצר •מצב כי בהישמע אזעקה יישארו
דיירי הבית ברחוב מוריה 33 ללא •מחסה.
״אבקליד •מאד לתת דעתך בעניין, ולמצוא
דרך לחייב את מר דוידס להשאיר
מפתחות בידי דיירי הבית.״
ברכה לא מספיקה. המיכתב שהע בירה
מיפקדת הג״א לידי מנהל המחלקה
לשעת־חירום בעיריית חיפה נשלח בתחילת
חודש מאי השנה.
דיירי הבית ברחוב מוריה 33 שבחיפה
עדייו ממחיויס ייהמחה ד.מיי*י*ד* מזי״דגח

בדמשק, באהדה יתרה לישראל. כתוצאה
מכד מינתה ד,כנסיה את הארכיבישוף
קאפוצ׳י לאחראי הדתי גם על בני העדה
היוונית־קאתולית בישראל, העניקה לו חלק
מסמכויותיו של רייא.
היה זה רק טבעי מצד מנהיגם הרוחני
החדש של בני העדה היוונית־קאתולית
בישראל, לנטוש את דרך המאבק הלגטימי
הגלוי למען בני עדתו, שלא נשא פידות,
ולעטות לצד הפעילות המחתרתית העיוייינת.
אין אומנם כל הוכחה שפרשת איקדיח
ובירעם היא שהביאה את הארכיבישוף
קאפוצ׳י לשירות הפתח. לטענת שילטונות
הביטחון, החלה פעילותו החבלנית עוד לפני
שלוש שנים, לפני שפרשת איקרית וביריעם
הפנה שוב לנושא מעיק על סדר יומה של
החברה הישראלית.
אולם אם ׳מחפשים בישראל את האשם
בכך שכהן דת של העדה הנוצרית הגדולה
בישראל הפך לארכיפידאי, יכולה מדינת
ישראל למצוא הלק מהאשמה גם בה.
מדינת־ישראל הוכיחה לבני העדה היוו-
גית־קאתולית כי דרך המאבק הלגטומי על
זכויותיהם אינה כדאית ואינה משתלמת.
במקום להפוך את הערבים הנוצרים לגשר
בין ישראל למדינות ערב, היא חיסלה את
מעמדם המיוחד, הפכה אותם לאזרחים
נחותים, דחפה אותם במו ידיה אל זרועות
אוייבי ישראל.

וזה אבשר רצטת
!לדנהיגם הווח1י
של בגי־ערה עומאבזום
החוק־ יזנויות*ווס
]תחר בחומת אטימות?
ו־י* אם ייתכן כי מנהיג בנסיך! נוצרית
1 1יעמוד !מאחורי ניסיון להפגיז את עיר
הקודש, מקום צליבתו וקבורתו של ישו
הנוצרי, בקאטיושות שהיו עלולות לפגוע
גם במקומות המקודשים לנצרות בירושלים?
מה שנחשב עד לפני שבוע כהמצאה
דמיונית ואבסורדית, הפך השבוע לממשות,
כאשר נעצר הארכיבישוף הילאריון קאפו־צ׳י,
ראש ד,כנסיה היוונית־קתולית במזרח
ירושלים, כחשוד בשיתוף פעולה עם אירגון
אל־פתח, בהברחת נשק חומרי הבלה וכספים
לצרכי פעילות האירגוו בתוך השטחים

הבישופידאין המוחזקים בידי ישראל, לא היה כמעט
ספק, לזרועות הביטחון, שהארכיבישוף
אינו אלא ארכי פידאי — מי שעמד מאחורי
שודד, שלימה של, מעשי חבלה, פיגועים
ומעשי־רצח שנעשו על ידי הפתח בישראל
ובשטחים בשנים האחרונות.
כמה וכמה תעלומות, שהטרידו והעסיקו
את זרועות הביטחון המופקדים על המיל-

זה מול זה
הארכיבישוף איזור הגליל,
ראל, בעת אחת ההפגנות למען החזרת
ערבי־לבנוני, נאבק למען בני עדתו

בתוקף מעמדו הדתי המיוחד מחסינות
שהוקנתה דק למ״ספר אנשים בודדים
שעבדו במעברי הגבול הפתוחים בין ישראל
למדינות־ערב .׳כתוצאה מנך כמעט ולא
נערכו חיפושים מכליו בעת המעבר.
׳״אולם, לפני שבועות מיספר הסתבר כי
הארכיבישוף, שקהילתו בירושלים המזרחית
ובגדר, המערבית מונה כארבעת אלפים

יוסוף רייא, ראש הדיוקזה היוונית־קתולית של
מנהיגם הדתי של היווניס־קתולים בתחומי ישמקורי
איקרית ובירעס לכפריהם רייא, במוצאו
במיסגרת החוק, אולם מאבקו לא נשא פרי.

חמה במחבלים, עשויות להיות מפוענחות,
אם אומנם יתאמתו החשדות וההאשמות
שהועלו נגד הארכיבישוף קאפוצ׳י, שנתפס,
אחרי!מעקב ממושך, כאשר בתוך מכוניתו
מוסתר מיטען נשק שכלל רובי קלצ׳ניקוב,
אקדחים, מיטעני־חבלה ורימוני־יד.
הגדולה שבתעלומות אלה היתד, כיצד
הצליחו תאי החבלה של הפתח בשטחים
שבידי ישראל לקבל בשנים האחרונות
אספקה שוטפת של נשק חדיש ומיטעני־חבלה,
וזאת למרות הסגירה ההרמטית
כמעט של גבולות ישראל והפיקוח הקפדני
על הגשרים המגשרים בין ירדן לגדה
המערבית. הארכיבישוף קאפוצ׳י, שנדד
באופן קבוע בין ישראל ללבנון, נהנה

איש בלבד, אינו עובד רק בשירות האלוהים
וד,כנסיה. מתחת לגלימת הארכיבישוף
שלו הסתתר, על פי החשדות, אחד המפ עילים
הראשיים של ארגוני החבלה.
הידיעות בדבר פעילותו החתרנית של
כוהן הדת היווני־קאתולי הצטבו מאז מעצ רם
של שלושת האחים־החבלנים משועפת,
החשודים ברצח נהג המונית הירושלמי,
ובניסיון להפוך את מוניתו, בה הוסתרה
גוויתו, למכונית־תופת שתתפוצץ במרכז
ירושלים. כתוצאה מכך ׳נשמרו צעדיו של
כהן הדת יליד סוריה, שהתבלט מאז מיל-
חמת ששת־הימים בעמדתי העויינת ׳כלפי
ישראל. כאשר חזר לפני כשבועיים מלבנון,
הוא לא נעצר בתחנת הגבול שבראש־

ד;,ניקרה. ייתכן יכי אילו היו מגלים אז את
הנשק ומיטעני החבלה במכוניתו הוא היה
מתחמק בטעינה שלא ידע כי־ הטמינו את
אלה במכוניתו. מלבד זאת ניתן היה לגלות,
תוך !מעקב אחריו, למי מיועד הנשק ועם
מי עומד הארכיבישוף בקשרים, מחוץ
לשעות הקבלה שלו בכנסייתו הירושלמית.
גם כאשר נעצר ב־ 8באוגוסט ולנגד עיניו
נחשפו ׳מקומות המי׳סתור שבמכוניתו בהם
הוסתר הנשק, לא הוחזק קאפוצ׳י במעצר.
רק כשלא ניתן היה עוד להסתיר את
הסתבכותו של הארכיבישוף הוא נעצר
רשמית. תוך כדי ימתן פיריסום רשמי ליד,האשמות
המועלות נגדו, הסתבכה ישראל
בעימות בלתי סימפאטי לא רק עם הבנסיה
היוונית־קאתולית אלא גם עם הוואתיקאן.

ך*!הפתעה ו!הסעריה הבינלאומית, ש י
* התעוררו בעקבות מעצרו של הארכי בישוף
קאפוצ׳י, האפילו על שאלות יסודיות
יותר: כיצד מתיישבת פעילות חתרנית
הכוללת !מעשי רצח וחבלה, עם מעמדו
הכנסייתי של כהן דת נוצרי בכיר? ומדוע
נרתם דווקא איש כמורה נוצרי לפעילות
לאומנית ערבית בשירות הפידאיון?
בין שאר המניעים, האישיים והאחרים,
נמצאות התשובות על שאלות אלד, במעמדה
המיוחד של העדה היוונית־קאתולית ביש ראל.
בתחומי ישראל זוהי העדה הנוצרית
הגדולה והחשובה ביותר, המונה כ־ 40 אלף
איש.
בעיית היוונים־קאתולים בישראל התעודדה
בשנים האחרונות, בעקבות חידוש
המאבק הציבורי למען החזרת עקורי הכפרים
איקריית ובירעם שעל גבול הלבנון,
שגורשו מכפריהם במירימה אחרי מלחמת
העצמאות. מאבק זה קיבל ציביון דתי כ אשר
התייצב בראשו הארכיבישוף יוסוף
רייא, ראש ד,כנסיה היוונית־קאתולית ב חיפה
ומגליל.
רייא פעל למען בני עדתו, שרובם תמכו
במילסמת העצמאות בישראל, בשיטות
חוקיות וגלויות. הוא הצהיר והפגין את
;נאמנותו למדינת־ישראל ולשילטונויתיה,
הצליח לגייס למאבק להחזרת הזכויות
והרכוש של בני עדתו גם חוגים יהודים
רחבים, ,מכל הזרמים. אולם כל מאמציו
של רייא- ,שהסתיימו עם פרוץ מילחימת
יום־הכיפורים; ,נתקלו בחומה של קשיחות,
אדישות וטומטום מצד ׳ראש הממשלה
גולדה מאייר ושרי ממשלתה שלא הבינו
שבמו ידיהם הם דוחפים את בני העדה
היוונית־קאתולית לזרועות אוייבי ישראל.
כתוצאה ׳מכישלון פעילותו החוקית של
רייא, ידדה השפעתו. הוא הואשם על ידי
יריביו בכנסיה היוונית-קאתולית, שמרכזה

הפידא•

הארכיבישוף הילאויון
קאפוצ׳י .,ראש הדיוקזה
היווניתלקתולית של איזור ירושלים, מנהיגם
הדתי של היוונים־קתוליס בתחומי הגדה
המערבית. קאפוצ׳י, במוצאו ערבי-
סורי, בחר, ככל הנראה, להילחם בישראל
באמצעות אירגון המחבלים אל־פתח.

נך נבחרה נסיכת
הים התיכון 4ד -
בואשון בסירות
]ישני מוכת המיס

שרוש־עשוה נערו
לוליטה מירוחם

לאה שוקי האכסוטית, עולה חדשה מקז־בלנקה.
בת , 16 שהיא הצעירה במועמדות.

י הו

השלישיה הזוהרת

נסיכת הים־התיכון, רותי עזריה, עם הסגנית
הראשונה, לאה שוקי, והסגנית השנייה
נטאלי גולדברג, זהרו להפליא תודות לתכשירי־השיער של חברת וולד״ שהעניקו
להן ברק מיוחד. את הכתר עיצב תרם לורנס איש־יהודה. עס השופטים ניסנו :
יוהנה בר־מנחס, אשת ראש העיר ; רובר, מנהל מלון גליל ! ועו״ד אמנון זיכרוני.
הנשף פתח סידרת נשפים, אירועים חגיגיים בסידרת הנשפים המפוארים של מלכת
המים. מלכת המיס עצמה תיבחר בנשף מפואר שיהיה בהיכל־הספורט ביד״אליהו.

נעוות רי ח מו

הבת־ימית, חסידת החן הנשי. למטה: המנחה,
דודו טופז, מראיין את אוסנת רוקח.

דוו אגב

המועמדות התייצבו בשורה, כשהן לבושות בבגדי־ים מתוצרת
חברת גוטקם. הנשף נערך ליד בריכת מלון גליל המפואר בנתניה,
על חוף הים. המועמדות עברו קורס בתנועה וטיפוח־החן אצל הגברת לאה פלטשר.
לנסיכה הזוכה הוענק בילוי סוף־שבוע במלון גליל, וטבעת־יהלוס, שחייתה מתנת־זזתונה.

הכלות־לעתיד
נסיכת שושנה
חיפאית, לבושות בשמלות״כלולות בעיצוב סלו

זהרו בעיר היהלומים על שפת הים התיכון ־ ומתוכן נבחרה הנסיבה

נשיקה לנסיכה

מעניק בלב שלם
בעלה הטרי, מזה
3ימיס. רות׳ הפסיקה את ירח־הדבש כדי להשתתף בנשף.

הרגע האחרון
מטה :

ן, רותי עזריה, לבורנטית מבאר־שבע, בחברת
ימין),־ ספרית מהרצליה, ותמר שבח, דוגמנית
כלות אמבר, שעיצב גס את תיסחקותיהן.

נציגת הלנה רובינשטיין מעניקה
מגע אחרון של איפור להמועמדות
בשמלות בוטיק ביבה, בעיצוב רחל ברזין.

יהל ! ל ע | 1״ ח 1מעניק מומו, נ ציג תג־
| 1 11 שיטי עינבר, לנסיכת
1\ # 111 # 1 1
הים־התיכון, רותי עזריה, אחרי שזכתה בכתר מידי ראש־עיריית
נתניה, ד״ר אברחס בר־מנחס, הניצב ביניהם.

׳ טלוויזיה

מוקירי זכרו של

מוח כץ

מאחרי המסך

איש סיירת־המזוהמים

אשר נפל כמלחמת יום־הכיפורים, גקרב הגלימה
פחזית קנטארה
מתאספים לטקס הבאתו למנוחת־עולם
בבית־הקברות בקריית־שאול
ביום רביעי 28 ,לאוגוסט, בשעה ארבע ושלושים אחר הצהריים

קבוצת ידידים

מ• נתן אח ההוראה *
שערוריית מחיקת סירטי־הקלטה ממיל-
חמת יונדהכיפוריס, אשר כללו חומר או תנטי
רנדערך, שבחלקו הגדול לא שודר,
ממשיכה להסעיר את הטלוויזיה.
השערורייה התפוצצה בשבוע שעבר.
אחד מטכנאי־הקול הבכירים בטלוויזיה,
כנימין ליס, התבקש על־ידי המפיק
שמעון (״קומי״) יקדתיאל והכתב ה צבאי
נחמן שי, המכינים שלושה סר טים
לקראת יום השנה למילחמת יום־הכי-
פורים, להמציא להם סירטי־הקלטה מסויי-
מים שהוקלטו במילחמה.
כשניגש לים לחפש את סירטי־הקול,
גילה בי הם נעלמו מהכספת בה היו שמורים.
חקירה מהירה שלו גילתה כי הם
נמחקו, והוחזרו לשימוש רגיל.
לים החל חוקר מי ניתן את ההוראה ה אומללה,
שגרמה לכך שחומר בעל ערך
היסטורי יחידי־במינו הושמד, והגיע אל
הפקידה, האחראית על הסירטיה. זו טענה
כי קיבלה הוראה מפורשת ממנהל מחלקת-

ממלאת־מקום, אולם עם הצלחתה במילוי
התפקיד, המשיכה בכך. בעיקבות דרישתה
הוצא מיכרז למישרה זז, ולהפתעת אנשי
הרדיו, הודיעה כרמית שהיא איננה מת כוונת
כלל להגיש את מועמדותה לתפקיד,
בטענה בי היא מבקשת להתמסר לעבודת־ההגשה,
ולא ״להתעסק בניירת.״
אם לא יצליחו לשכנע אותה, ברגע ה י״*>

קריינית גיא
בלי ניירת
אחרון, להגיש בכל־זאת את מועמדותה ל־מיכרז,
יוכל הציבור לראות אותה יותר
בטלוויזיה, ולשמוע אותה יותר ברדיו.

אין תחליף דלימור

משוויץ באהבה
לכל המשפחה!.״
הופיעה בשולו הישראלי
הגלידה החדשה

וישמן מלכים
גלידי ת
המיוצרת ע׳
יגפ״י מתכון שוויצרי.
באריזה משפחתית
גדולה 600 גרם.

ב־ג שעמים:
וניל־תפוח
וניל-תפוז
וניל-פשל

כ תג ארגל
בלי כנסת

החדשות של הטלוויזיה, צגי גיל,

למחוק

את הסרטים.
כאשר החלו לחקור תלונה שהועברה
למנכ״ל הטלוויזיה ארנון צול,דמן, הכ חיש
גיל את הסיפור מכל־וכל. רק לאחר
שהתברר לו כי יש עדויות מספיקות כדי
להאשימו במחדל זה, הודה כי אכן נתן את
ההוראה.
תגובתו של מנכ״ל הטלוויזיה, עוד לפני
הבירור, היתה :״טענתם של אנשי מחל־קת־הסרטים
אינה מדוייקת.״ נראה כי הפרשה
הסתיימה בזה, מאחר שידוע כי
גיל עומד לפרוש ממילא בזמן הקרוב.

ב שור ה ד חי ב ב׳ ה סבורט
למרות הקיצוצים בשידורים, הורה
מנכ״ל רשות-השידור יצחק ליכני, לד אוג
לכך ששידורי־הספורט ממישחקי טה רו
לא ייפגעו מהקיצוצים, ויוקדש להם
המקום הנירחב המתוכנן כבר מלפני מיס-
פר חודשים.
הן הטלוויזיה והן הרדיו שולחים לטהרן
נציגות נרחבת ביותר. לראשונה נוסעים
אף כתבי־ספורט מהמחלקות הערביות של
הרדיו והטלוויזיה. צופי הטלוויזיה יוכלו
לצפות, איפוא׳ בשלל כתבות שישלח מ טהרן
הצוות, בראשותו של אלכס גילע־די,
הן במיסגרת החדשות והן במיסגרת
מבט ספורט מורחב.

בדמיה מתמסרת להגשת
מי שהיתה במשך החודשים האחרונים
האחראית על קרייני-החדשות ברדיו, כ ר מית
גיא, אשר עסקה בכך נוסף על תפקידה
כמגישת חדשות בטלוויזיה, עומדת
לפרוש מתפקידה זה ברדיו, ולהסתפק בהגשת
חדשות ברדיו ובטלוויזיה.
כרמית הגיעה לתפקיד הבכיר של אחראית
על הקריינים לתקופה קצרה, כ

סיכויים רבים, כי עם חידוש דיוני
הכנסת, לאחר תום הפגרה, לא ישמע הצי בור
עוד את דיווחיו של עמוס ארגל מהכנסת.
ארבל, אשר קיבל את תפקיד הכ תב
הפרלמנטרי של הטלוויזיה לאחר ש מיכה
לימור, מי שעמק בכך עד אז,
הפך להיות עורך יומן השבוע, נכשל בתפקידו,
לדעת אנשי החדשות בטלוויזיה.
בינתיים לא נמצא מועמד אחר במחלקה.
הסובלת מחוסר אנשי־מיקצוע, ונראה כי
אם לא יימצא לו מחליף, עד לחידוש דיוני
הכנסת, יתבקש מיכה לימור לחזור לעסוק
בכך, יחד עם ארבל ,״עד שארבל ילמד.״

דוגמ ה טוב ה
דוגמה כיצד עושים טלוויזיה, נתנו שמונה
צוותים של תחנות־טלוויזיה אמריקאיות
בארץ, בדרך טיפולם במילחמה בקפריסין.
בעוד שהטלוויזיה והרדיו לא שלחו נציגים
לכסות את המילחמה בקפריסין, שכרו צוו תים
אמריקאיים, ביוזמתו של דן בלדס,
ראש מערכת החדשות של ה0י.בי.אס. בארץ׳
מטוס קל העורך שתי טיסות קבועות
ליום, מהארץ לקפריסין — אחת בבוקר
ואחת בצהריים.
הקו הקבוע לקפריסין, זה של הצוותים
האמריקאיים, הוא קו־הטיסה היחיד ה מקשר
כיום את קפריסין עם העולם כולו.
המטוס ממריא, אם, יש בו נוסעים או
לאו, בשעות קבועות, ונוחת בשדה־התעו־פה
שבבסיס הבריטי באקיריטי. מטוס זה
הוא היחידי בעל זכות־נחיתה בקפריסין,
והסרטים המצולמים המועברים מהאי ה שכן
מדי יום ביומו, מפותחים בארץ ו מועברים
לכל רחבי תבל.
הנהלת רשות השידור החליטה לא לאפ שר
נסיעת שדרי טלוויזיה ורדיו, למרות
דרישותיו הנימרצות של בתב־הרדיו יצח
קפלר, אשר כיסה היטב את ההפיכה
שפרצה בקפריסין לפני שיבעה שבועות,
לאפשר לו לנסוע לשם. הנימוק לאיסור
היה היעדר־תקציב, וזאת בשעה שעשרות
מעובדי הטלוויזיה, ביניהם עובדי־מנגנון
רבים, נוסעים לכינוסים חשובים יותר ו חשובים
פחות, ולנסיעות-לימודים בהו״ל,
על חשבון הרשות.
ה עו ל ם הז ה 1929

•י 4א קל להיות גנרל המואשם במפלה. בימי קדם היו
/מוציאים אותו להורג, או מנקדים את עיניו ושולחים
אותו גלות. בימינו, השיטות הן יותר הומאניות.

נים.

אחת השיטות היא מישפט לינץ׳ של שכ
כזאת
קרה לאלוף אלי זעירא.

״בעל ס מ כו ת
חז ק ה ״
** ד למילחמת יום־הכיפורים, ידעו רק מעטים בציבור
! 1את שמו, ועוד פחות היו מזהים את פניו ברחוב.
כי גם בתקופת שבה היו כמה מאלופי צה״ל נוהגים
לקשט בנוכחותם מסיבות חברתיות והצגות־גאלה, להצטלם
בחברת יפהפיות או מיליונרים, היה זעירא נחבא אל
הכלים, מצמצם את חייו לשירות ולבית.
בצה״ל עלה כוכבו בהתמדה. האיש בעל העיניים
האפורות והגולגולת האינטלקטואלית נחשב לאחד הקצינים
המעולים ביותר, לחייל־מיקצועי מבטן ומלידה. ואכן.
מעולם לא היה לצבר החיפאי בן ה־ 46 מיקצוע אחר. מאז
הצטרף לפלמ״ח בגיל ,18 מייד אחרי שסיים את בית־הספר
הריאלי, ערב מילחמת־השיחרור, פיקד על כיתה, מחלקת
ופלוגה במילחמת, עלה לדרגת מדריך בקורס מג״דים,
מפקד חטיבת צנחנים, ראש מחלקת מיבצעים במטכ״ל.
ב־ 1968 עבר לאגף־המודיעין, נתמנה לניספח צה״ל בארצות־הברית,
והגיע בסוף לשיא: ראש אמ״ן, בדרגת אלוף.
היו שהאמינו שיגיע בבוא היום לתפקיד הרמטב״ל.
כך זימן אותו הגורל לתפקיד מפתח ביום־הכיפורים.
היה זה הוא שקבע כי יש, מבחינה צבאית ,״סבירות נמוכה״
להתקפה ערבית. כחייל מקצועי, לא יכול היה להעריך
כראוי את הנסיבות הפוליטיות ששיכנעו את אנוואר אל-
סאדאת ועמיתו הסורי לפתוח במילחמה. מבחינת ההכנות
הצבאיות של צבאות־ערב, מסר ראש אמ״ן למטכ״ל ול ממשלה
תמונה נאמנה.

כשכאה ועדת-אגרנט לזכות את הדרג ה מדיני
מכל אחריות למחדל הנורא, ירדה ידה
כמלוא המחץ על ראשו של זעירא. למעשה
הוטלה עליו כל האחריות לאי מתן הפקודה

האם נפל

האלוף

אל יזעיראקורבן
לקנוניה של שבנים
בשכונת קציני הקבע?

עץ בחצרו של זעירא, שעמד ליפול .״הוא יפול על חוטי-
החשמל שלי,״ קרא השכן בחרדה ,״ואז הילדים יתחשמלו.
צריכים לעשות משהו מייד !״
הנהג לא התמהמה, נסע לבסיס צבאי קרוב, הביא
מכונית ושלושה חיילים במדים. הם קשרו את העץ
למכונית, וכך יישרו אותו.
האם מותר לנצל חיילים למטרה כזאת? בעיני זעירא,
היה זה פשוט מעשה של אזרחות טובה מצד נהגו. אבל
כעבור זמן, כאשר גברה מרירות השכנים, נצטייר המיקרה
בעיניהם כניצול מחפיר של סמכות פיקודית.
אך עיקר ההאשמות נגעו לעבודות הבניין בביתו של
זעירא. גם כאן התברר כי האמת מורכבת יותר מהסיפור.
זעירא אוהב את ביתו, הבולט בסביבה מבחינת יופיו.
הוא משקיע פו את המרץ שנותר ליו מחוץ לתפקיד .״זה
לא עניין של כסף,״ הוא אמר פעם לאחד ממכריו ,״זה
עניין של אהבה ומאמץ. בית יפה אינו עולה יותר מבית
מכוער.״
כשנעשה הבית צר לאלוף, לאשתו ושלוש בנותיו(מגיל
19 עד ,)8ביקש להוסיף חדר ומקום לאיכסון חפצים.
ידיד אישי, אדריכל ידוע, מצא פיתרון בעזרת חדר על
הגג, וחדרון נוסף מעל לחדר זה. מבחינה אסתטית
ותועלתית היה זה רעיון מצרין. העבודה נמסרה לקבלנים.
האם הועסקו בה גם חיילים? השכנים טוענים שראו
אנשים במדים או בחלקי־מדים. החקירה העלתה שעבד
במקום חייל אחד, שהודה כי הוא רגיל לעבוד בשכר בכל
חופשותיו, וכי הועסק על־ידי הקבלן. נהגו של זעירא,
חייל במדים, עזר לא פעם בעבודה. פועלים אחרים לבשו,
כנראה, פריטי־מדים, כפי שהיה מקובל בתקופה הראשונה
אחרי המילחמה. אף שלא היו חיילים.

דשא
ב ״ סו סי ת א ״
** ימצאיו של ישראל טליק הם, בעיקרם :
• )4לא היתה כל עבודה בביתו של אלי זעירא בימי
מילחמת יום־הכיפורים, או בתקופה הראשונה אחריה. מכל
ההאשמות, זוהי אולי החמורה ביותר מבחינה מוסרית, והיא
נכללה בטענות שנמסרו ליוסי שריד. היא הופרכה לחלוטין.

פר ש ת אדי זעירא
הממשלתית לגיוס המילואים. כולם שוכנעו,
לדעת האגרנאוטים, על־ידי בושר־השיכנוע המזהיר
של זעירא, וקיבלו את הקונצפציה שלו
ללא עירעור.
״בלטה אצלו מגמה לפסקנות של מפקד, שנבעה
מביטחון עצמי רב ומנכונות לשים עצמו כפוסק אחרון
בענייני מודיעין במדינה,״ אמרה הוועדה בדו״ח הראשון
שלה .״הוא נתן את עדותו בפנינו בכנות רמה והתגלה לנו
כקצין בעל כושר אינטלקטואלי מובהק, בעל סמכות חזקה
אצל פקודיו, ומקובל מאד גם על הממונים עליו בצה״ל
ובדרג המדיני הבכיר.״
מסקנת הוועדה: זעירא אינו יכול להמשיך בתפקיד
אמ״ן. אך הוא לא נפסל לתפקיד אחר בצה״ל.
כדי לפתור את הבעייה העניק לו צה״ל, כמקובל במק רים
מסוג זה, שנה של לימודים בחו״ל על חשבון הצבא,
יחד עם מישפחתו. זעירא, שהשיג תואר ראשון בכלכלה
באוניברסיטה העברית לפני 25 שנים, התכונן להשיג את
התואר השני בארצות־הברית.
ואז ירדה עליו המכה.

״הקצין הפוריטאגי
ביותר״
1אלי זעירא יש שכנים. מכיוון שהוא גר בצהלה,
/גם השכנים הם יוצאי צבא־הקבע, כמוהו. אחד מהם
הוא סגן־אלוף. שכנה אחרת היא אלמנתו של קצין בכיר
שנהרג בחו״ל. שלישי הוא תת־אלוף במילואים.
כל עוד הלך שמו של זעירא לפניו, כאחד הכוכבים
העולים בצמרת צה״ל, היה מקובל גם על שכניו. האלמנה,
שידידיה נטשוה אחרי שפקד אותה האסון, ישבה בביתו
ימים ולילות, התייעצה בכל ענייניה עם אשתו של האלוף,
המורה, ואף ביקשה אותם לערוך אצלם את חגיגת הבר.מיצווה
לבנם. השכן השני נעזר בו כאשר פרש מצה״ל
וביקש קשרים במערכת־הביטחון כדי לפתח את עסקיו
הפרטיים.
לזעירא היה נדמה שהוא מוקף בידידים נאמנים, ושמח
לעשות להם טובות.
רק מאוחר למד שאין דרך בטוחה יותר לרכוש לעצמו
אויבים, מאשר לעשות טובות לאנשים.
יחס השכנים אל זעירא השתנה מן הקצה אל הקצה
בעיקבות דו״ח אגרנט. לפתע נוכחו לדעת כי האלוף אינו
,רק אחראי למחדל, אלא גם נושא כל המידות הרעות של
צה״ל. הם טענו שהוא מנצל את חיילי צד,״ל לטובתו
הפרטית — וכשהתעמקו בעניין, נזכרו לפתע בחטאים
שונים ומשונים מלפני שנה ושנתיים.

השאלה הגדולה ׳היוגה: מדוע לא שמו לב
לחטאים אלה באשר היה זעירא בשיא זוהרו,
אלוף מצליח וכעל היכולת לעזור ולהשיג פרוטקציה
— ומדוע נזכרו כבל אלה דווקא אחרי
שירד מגדולתו, והקאריירה הצבאית שלו נראתה
בגמורה?

שמועות שונות, שהגיעו למערכות העיתונים, לא נשאו
פרי( .כך הגיעה למערכת העולם תזה הידיעה שזעירא
מוסיף חדרים לביתו בעזרת פועלים ששוחררו למטרה זו
משרות־מילואים בצה״ל. חקירת העולם הזה לא אימתה
את הטענה, והדבר לא פורסם).
ואז עלתה על דעת השכנים דרך פשוטה יותר. הם כתבו
מיכתב אל חבר־כנסת שמשך את תשומת־ליבם תודות
לשאילתא שהגיש למשה דיין, בשיא הוויכוח על המחדל.
הם פנו לח״ב יוסי שריד.
שריד נרעש מן ההאשמות שהיו במיכתב. הוא לא קרא
לזעירא, אלא פנה אל ראש־ר,ממשלה, יצחק רבין, מסר לו
על תוכן הדברים. רבין העביר את העניין לשר־הביטחון.
שימעון פרס קרא לזעירא והראה לו את ההאשמות.

תגובתו של זעירא היתה מיידית. הוא
תבע למנות ״את הקצין הפוריטאני הקיצוני
כיותר של צה״ל״ כוועדת-חקירה, לבירור ההאשמות.
פרס
קיבל את הרעיון. בזה אחר זה הועלו כמה שמות,
עד שלבסוף עלה שמו של איש שהפך שם־דבר בצה״ל
מבחינת צניעות רמת־חייו והשקפתו הקפדנית: האלוף
(מיל ).ישראל טל .״טליק״ מונה רשמית לוועדת־חקירה־של־איש־אחד.

גדל בצהלה אשמות השכנים, שהוטל על טליק לחקרן, היו
1 1שונות ומגוונות, והשתרעו על תקופת־זמן של שנתיים
ימים. בין השאר :
• 1שכמה חיילים עבדו בבניית שני חדרים נוספים
בביתו. ושהוא העביר חומרי בניין לביתו במשאיות של
צה״ל,
!• שניצל להזדמנויות שונות חיילים במדים ורכב־מילואים
של צד,״ל לצורך עבודות פרטיות ולהובלת בני
מישפחתו,
#שרכב צבאי וחיילים עבדו אצלו בגינון.
אלה הם דברים ששכנים יכולים לראותם אגב ביקור
בבית, או לשמעם מפי רכילות שכונתית. אין ספק שהמתלוננים
עצמם סברו שהם עוזרים לחשוף שחיתות בצה״ל.
טליק ניגש לחקירה ביסודיותו הרגילה. הוא דיבר עם
הקבלנים שבנו את החדרים הנוספים, גבה עדויות ספי
הפועלים ומפי השכנים.
תוך כדי כך קיבלו כמה מן ההאשמות ציביון הרבה
יותר פשוט, ואפילו ציורי. כך, למשל, הסתבר שבאחת
ההזדמנויות נוצלו חיילי צד,״ל לצרכיו של האלוף בצורה
הבאה :
נהגו של זעירא הגיע לביתו, כשהאלוף היה בתפקיד
ואשתו עבדה בבית־הספר. שכן עצר אותו והצביע על

י• מעולם לא עמד לרשותו של זעירא יותר מנהג
אחד. אולם נהג זה, שהפך בן־בית, סייע לזעירא בכל
העניינים, גם הפרטיים, כפי שנהוג כיום בצה״ל מדרגת
סגו־אלוף ומעלה. טליק מתח ביקורת על נוהג זה, שהשתרר
בצה״ל.
כך, למשל, סייע הנהג בקניות, בסחיבת סלים ובגננות.
צעיר זה הוא בן של גנן, ולהוט במיוחד לעבודות גינה.
פעם הביא במכונית צבאית מאביו שתילי־דשא לתקן את
הדשא בגינה. שכנים העידו בפני טליק שלא פעם ראו
את אשתו של זעירא מושכת את הנהג לתוך הבית, כשזה
רצה לעבוד בגינה.
!• לפי הדו״ח של טליק, מעולם לא היו לרשותו של
זעירא יותר מאשר מכוניתו התיקנית (ואליאנט) ,וסוסיתא
תיקנית של לישכתו. הטענה כאילו עמדו לרשותו ארבע
מכוניות ושלושה נהגים נמצאה בלתי־נכונה•
#הוכח שעובד אזרחי של צה״ל עבד בביתו של
זעירא, תמורת שכר, בימי חופשתו הרשמיים, בידיעת
הממונים עליו, שהמליצו על כך כדי.לעזור לאיש.

• המסקנה הסופית שד טליק: החדק המכריע
שד ההאשמות אינן נבונות. האשמות
אחרות הן נבונות, אבד הן בתחום הנורמות
שהשתרשו גצה״ד. דא יהיה זה צודק דפגוע
באדי זעירא דווקא עד נוהדים שבד קציני צה״ל
נוהגים עד פיהם — אף כשהם פסודים.
כמו ועדת־אגרנט, ציין גם טליק כי עדותו של זעירא
בפניו היתה מלאה וכנה, וכי לא הסתיר דבר.

ר הי טי ם
ודול ארים
** ביוון שאין אדם בצה״ל המטיל ספק ביושרו של
/4ישראל טל ובכושר־השיפוט שלו, נסתיים בזה למעשה
העניין. הדו״ח הוגש לרמטכ״ל, שביקש את זזוות־הדעת
של הפרקליט הצבאי הראשי. הפצ״ר קבע שאין מקום
לתהליכים מישפטיים והמליץ לסגור את התיק. הרמטכ״ל
קיבל את המלצתו זו וכמוהו שר־הביטחון.

בשבא העניין דדרג הממשדתי, התעורר ספק
אם ניתן להסתפק כבד• היו שטענו בי בבק
היתה הממשלה מאשרת את הנוהגים כצה״ל,
שטדיק עצמו מתח עליהן ביקורת. על בן, ברגע
האחרון, הוטל על הרמטב״ל לנזוף רשמית
בזעירא — ונזיפה זו נכללה בהודעת הסיכום.
הנזיפה מתייחסת ל״חריגות מן הנוהל התקין
כנושא ניצול חיילים ושימוש כרכב של צה״ל.״
בהאשמות שהועברו לח״כ יוסי שריד, ושנמסרו
לחקירתו של־ טליק, לא נכללו דברים שסביבם התפתח
במשך השבוע מסע של לחישות. הם נוגעים לשני עניינים :
#נאמר כאילו קיבל זעירא׳ בהיותו בוושינגטון,
שכר־דירה בדולרים מדיירי דירתו בצהלה. גם טענה זו
אינה נכונה: הכסף, ששולם בדולרים, הופקד בבנק
(המשך בעמוד )26

מי ם

צהובים?
דלי פ ה?

אם להחליף,

צעירים אקדמאי עצמאי טכנאי
משוחרר צבא
את נל אלה
תוכל למצוא במדוד

עדיף!

החדש של

שנות אחריות

מפני נזילה
המפיצים:

וסו חרים מורשים
ג*יתמדנדדחנ־־ו

דזנרזדירז ״תן״ מתכבדת דיהותיצ!
טנרי פתיחת הדן ו דיתבדדז הושתו!
111 1| 1־0 1 1 1 *1 111־ 1 3־2 4 1

ה עו ל

שיתחיל להופיע

אחו׳ ראש־השנה

החל מיום א׳ 25.8.74

קו רמת השרון -

צפון תל־אכיב — שוק הכרמל

מסלול הקו:

מרמת השרון — לתל־אביב

תחנת מוצא, בית הלל, המלכים, שבטי ישראל, הזית׳ טרומפלדור,
כיכר ההסתדרות, אוסישקין, ביכר העצמאות, שדרות ביאליק, סוקולוב,
הכפר הירוק( ,חלק מהנסיעות יסעו משד׳ ביאליק, שד׳ ויצמן, למרחב,
בוסתנאי, זרובבל, סוקולוב, הכפר הירוק) .פ. קרית שאול, דרך
הרצליה, רשפון, רח׳ האוניברסיטה, איינשטיין, ברודצקי, רדינג,
האוניברסיטה, דרך חיפה, יהודה המכבי, אבן גביירול, כיכר מלכי
ישראל, פרישמן, דיזנגוף, כיכר צינה, דיזנגוף, המלך ג׳ורג׳ — נחלת
בנימין, מוהליבר, יעבץ, הכרמל, אלחנן.

מתל־אביב — לרמת השרון

מנשיה — רה׳ אלחנן, גרוזנברג, מזא״ה, יוחנן הסנדלר, העבודה,
המלך ג׳ורג׳ ,דיזנגוף, כיכר צינה, זמנהוף, המלך ג׳ורג׳ ,כיכר מסרי?
,פרישמן, אבן גבירול, יהודה המכבי, דרך חיפה, האוניברסיטה,
רדינג, ברודצקי, אינשטיין, האוניברסיטה, רשפון, דרך הרצליה,
פ. קרית שאול, הכפר הירוק, סוקולוב, שד׳ ביאליק, כיכר העצמאות,
אוסישקין, כיכר ההסתדרות, טרומפלדור, הזית, שבטי ישראל, בית
^מאי, תחנה סוסית.

דנדי!-ון כי 3

תנוד רז
הו שתו!

ן״לוג׳ווי י.-?.

המלוג׳ורג^•׳

דזובור־ת הרנדזבותרז*בזוו_ג*בה רזדן ונז״רנ דנודו־נ הנשתון •דן ואוביתטיב״ו־ן

הנרסל

תמרורים
מונה. לתפקיד שגריר ישראל ב־מערב־גרמניה,
במקומו של אלישיב בן־
חורין העובר לתפקיד שגריר ישראל בבריסל,
יוחנן מדוז, מי שחיה מנחל
מחלקת אירופה במישרד־החוץ.
מונה לתפקיד נספח לענייני־עבודה
בשגרירות ישראל בוושינגטון, מנהל האגף
לכוח־אדם בחברת העובדים, גיל
שעל, שהושאל לצורך תפקידו החדש
לתקופה של שנתיים למישרד־החוץ.
מונה ליועץ שר־החקלאות לנושאי
חקלאות במיגזר הערבי, תושב כפר טייבה
במשולש דיאב עובד, שהיה חבר־כנסת
במשך שלוש תקופות־כהונה.
זכה במילגת־השתחפות בכנס הקומפוזיטורים
הכל־אמריקאי המתכנס השבוע
במדינת וורמונט, המלחין הישראלי
מנחם צור 32 הנימנה על 15 מלחינים
מכל רחבי ארצות־הברית שזכו במילגה.
צור, שקיבל בשנה שעברה פרם ראשון
בתחרות ליצירה מוסיקאלית על־שם
חיים אור ז״ל, באקדמיה למוסיקה על־שם
רובין בירושלים, עבור יצירתו ואדיעלה נון הארץ, קיבל את המילגה כזוכה
יחיד מניו־יורק, שם הוא משתלם בלימו דיו
המוסיקאליים.

עומדיםלהינשא. אליזכט
מונטגומרי, היא סמנתה ,״המכשפה״ הצעירה
מסידרת הטלוויזיה מעשי כשפים,
והשחקן י רוכרט פוקסוורת שהתפרסם
בארץ כאחד מגיבורי סידרת הטלוויזיה
הפרקליטים. אליזבט היתד, נשואה כבר
שלוש פעמים, ורוברט פעם אחת.

..בזק ישראל״ מממן ׳חרומזים זרים
בעוד שכל מי שנזקק לאשראי בנקאי משלם עבורו מעל ל 25 הרי היהלומנים
מקבלים מ״בנק ישראל״ אשראי בלתי־מוגבל, בריבית של ־? 6.5בלבד. המימון הניתן
בצורה כזאת ליהלומנים, היה בשנת 650 — 1973 מיליון לירות.
והנה, מתברר כי ״בנק ישראל״ מממן בריבית זולה כזו, ובמטבע זר, לא רק
יהלומנים ישראליים. בשנת 1973 עלתה הריבית גם על כספים בחוץ־לארץ. מה עושה
מי שרוצה לקבל אשראי זול מ״בנק ישראל״ ,והוא במקרה יהלומן בלגי ז פשוט
מאוד. הוא מעביר יהלומים לישראל באמצעות סוכנים.
כאן, הנוהל הוא שעל כל חבילת״יהלומים, המופקדת בבנק, מקבלים אשראי
בשיעור של כ־* 80 מערכה, ובריבית של * .6.5כן זורמות ארצה מידי זרים חבילות
יהלומים, ו״בנק ישראל״ נותן להן מימון.
אולם אין זה הפטנט היחידי שפיתחו יהלומנים ישראליים .״בנק ישראל״ נותן
מימון זול כזה ליצואני״יהלומים, לתקופה של חצי־שנה מיום מישלוח הסחורה. מה
עושה יהלומן פיקח ז נניח שמכר את הסחורה כעבור שבוע. הוא אינו מדווח על
כך, ממשיך להחזיק את הכסף הזול של ״בנק ישראל״ משך שישה חודשים, ומדווח
כי מכר את הסחורה רק בתום שישה החודשים הללו.
כן מנצלים היהלומנים ליעה את האשראי הזול של ״בנק ישראל״ .במאות
מיליוני לירות .״בנק ישראל״ יצא בחודשים האחרונים למילחמת־חורמה, להעלאת
הריבית של הלוואות לפיתוח התעשייה. אולי יתחיל בדוגמה אישית, ויעלה את
הריבית על האשראי שהוא נותן ליהלומנים ן

>5ל 50 בבנק הבינלאומי למכירה
מי שרוצה לקנות יותר ממחצית המניות
ב״בנק הבינלאומי הראשון״ ,יכול
לעשות זאת .״פנסילבניה בנק״ ,המחזיק
ב״* 43 מהמניות ואופציה לעוד 26 מוכן
למכור את חלקו תמורת הסכום שהשקיע
— 15 מיליון דולר. הבנק לא

אכיהו

נישאו המלחין הצעיר
מדינח, שזכה להצלחה בפסטיבלי הזמר
המיזרחיים וחברת קיבוץ נחשון יהודית
כיטרמן ( )22 העובדת כמטפלת ילדים
בויצ״ו.

240ל ״י

נישאו. מושלה היהודי של מדינת

מרלינד, מרווץ מנדל ( )54 וג׳ין בל־קיסטון
דורסי ,)37( ,בטכס שנערך בידי
הרבי אברהם שוסטרמן בבית־הכנסת בבל־טימור,
בו נכחו ילדיהם של השניים מני שואיהם
הקודמים, שנערך חצי שעה בלבד
אחרי ששופט אזרחי בבולטימור ערך את
טכס הגירושין בין מנדל לבין אשתו הראשונה,
ברברה.
נחוג יום הולדת ה־ 75 של במאי
סירטי־המתח אלפרד (״פסיכו״) הי צ״
קולן, במסיבה שנערכה במיסעדה בבוורלי
הילס, בה נטלו חלק כמאה סועדים, ביניהם
שחקני הקולנוע ג׳קי קופר, ח ד טיילור
וצ׳רלטון הסטון.
החלים. מהתקף־לב בו לקה לפני כ חודש,
השחקן סכסטיאן קאבוט (,)55
המוכר יותר כ״מיסטר פרנץ׳״ המזוקן וה טוב
מתוכנית־הטלוויזיה מישפחה שכזאת.
נפטר. בגיל ,60 מנהל שירותי פיר־סומת
בשידור, ו מבחירי
העובדים
בשירות החוץ ה ישראלי,
גבריאל
דורון, שנולד ברחובות,
למד בגימנסיה
הרצליה,
היה חבר בהגנה,
קונסול כללי ב־יוהאנסבורג
וציר
דה־ז׳ניח, בריו שימש כשגריר יש־ישראל
בקובה וב־אקוואדור,
היה מ מייסדי
שידורי ה נ
פטר בברקלי, קליפורניה, בגיל
,76 המדען היהודי שייצר סוכר במעבדה,
ויליאם זאב חסיד, שנולד ביפו, שירת
בצבא הבריטי, עבר לארצות־הברית ב־
,1920 למד באוניברסיטת ברקלי בה קיבל
ב־ 1943 תואר דוקטור, מונה ב־ 1950ל פרופסור
באותה: אוניברסיטה. עבודתו
המדעית התרכזה בחקר חומרים הנוצרים
בתוך צמחים כעמילן, תאית וסוכרים. בשנות
ה־ 40 היה שותף לקבוצת־מחקר ש הצליחה,
לראשונה בהיסטוריה המדעית,
לייצר סוכר במעבדה. תגלית נוספת שלו
שהתפרסמה בעולם, היתד, בשנות השישים,
כאשר הצליח ליצור תאית באופן סינתטי
— תגלית שהיוותה התקדמות רצינית בדרך
להבנת התהליכים המתרחשים בתוך
הצמח.
העולם הז ה 1929
קילו בבד־אווז
איש־העסקים אפרייםמזמן נדהם.
הוא נכנס לחנות-הבשר של פפרבאום
בירושלים, ביקש לקנות קילו לשון מעושנת.
המוכר הביט בו, ושאל אם הוא
יודע את המחיר. גוזמן השיב: בוודאי,
30-25 לירות. שהרי קילו לשון־יבוא
טובה עולה כ 15-לירות באיטליז.
פפרבאום הביט בו ברחמים, ואמר :
85 לירות הקילו. גוזמן נאלם דום, עזב
את החנות. למחרת עבר ברחוב דיזנגוף
בתל-אביב, נכנס לאיטליז, ביקש קילו
כבד־אווז. המוכר ארז, ונקב במחיר 240 :
לירות לקילו. שוב נדהם גוזמן, יצא בלי
לקנות.
אמר גוזמו :״לא שאיני יכול להרשות
לעצמי לשלם. אבל איזו הצדקה יש לקחת
מחיר כזה ז ובאותו זמן יש לממשלה
עוד עזות״המצח לקרוא להידוק ה חגורה,
ולעקר את תוספת״היוקר של

הפועל 1״

איש־עסקים גוזמן
להדק את החגורה?

שבע רצון משיעור הרווחים שחילק ״הבנק
הבינלאומי״ ,ויש חיכוכים בלתי-
פוסקים בין מנכ״ל ״הבינלאומי״ ,דויד
גולן, לבין ״פנסילבניה״.
עוד כ״* 7ניתן לקנות מכונסי־הנכסים
של חברת ההשקעות הבריטית ״טריומף״,
שפשטה את הרגל לפני זמן־מה. המחיר
שיש לשלם לכונסים לא יעלה על 1.5
מיליון דולר. מי שיחבר את חלקן של
שתי החברות, יקבל שליטה ב״בנק הבינלאומי״
,אותו הקים ספיר בזמנו כדי
שיתחרה בשלושה הבנקים הגדולים בישראל.

החוסכים
בוינה
קוצרים בוינה
—ת יו £?<35^ 11432908,111
ראשי האוצר שבעי רצון: מדיניות-
החיסכון מצליחה מעל ומעבר למשוער.
עובדה: גידול עצום בתוכניות החיסכון
של הבנקים, והכספים הנצברים בחן מתרבים
בקצב מסחרר.
עובדה היא שהציבור חדל לבזבז, והחל
חוסן את כספיו בתוכניות״החיסכון.
כיוון שאנו חשדנים, הלכנו לבנקאי ה מעורה
בעניינים, ושאלנו מה דעתו. הוא
חיין בלעג, ואמר :״זה רק מראה על
הרמה של ראשי האוצר. האמת היא שאין
כאן שום חיסכון. הכל מישחק בכספים
על חשבון האוצר.״
הרמנו גבה בתימהון, וביקשנו הסבר.
הוא נתן לנו דוגמה של טכסיס אפשרי :
״יש להבין כי כדי לעודד חיסכון נותן
האוצר תנאים מצויינים לחוסכים בתוכניות
השונות, בתנאי — שהכספים
יופקדו בתוכניות לשלוש שנים לפחות.
ניקח את התוכנית הידועה בשם, חיסכון
10 אלפים׳ .מי שמפקיד 10 אלפים
לירות בתוכנית, מקבל מענק של 1000

״אילן־גרו״ רכשו
מסוגיס אררט,,
מחצית ממניות חברת״הביטוח ״אררט״
נרכשו על־ידי הקבוצה הקבלנית
״אילן־גת״ .שאר המניות מוחזקות בידי
משקיעים דרוס״אפריקאיים, המיוצגים
על-ידי פיליפ צוקרמן, מנכ״ל ״אררט״.
״אילו״גת״
החלו ברכישת מניות ב-
״אררט״ לפני זמן־מה, ובהדרגה הגדילו
את חלקם למחצית. בעל-המניות העיקרי
ב״אילן־גת״ הוא טיבור אילן.

$1מ>ל*ון
לירות אגו דו ת
״הבנק לפיתוח התעשייה״ פתח בהליכים
מישפטיים לגביית חובות שלא
פורעים לו, בסכום כולל של 81 מיליון
לירות! מתון סכום זה ערבה ממשלת
ישראל להלוואות בסן 50 מיליון לירות.
למעשה, תשלם הממשלה את כל ה הלוואות
שאין מחזירים לבנק, בצורות
שונות.
חובות אבודים בסכומים כאלה נוצרו
בשנות הגיאות האחרונות, וברור כי אם
יימשך המשבר בטכסטיל ובבנייה, יפסידו
הבנק ומדינת ישראל סכומים גדולים
עוד יותר.
ברור כי החובות האבודים האמיתיים
הם גדולים יותר. כן, למשל, עם מכי רת
מיפעל ״סיבי דימונה״ ,הסכים ה בנק
לדחות את מועד פרעון ההלוואות
בסן 47 מיליון לירות לשנת ,1979 ומאותה
שנה ישלמו את החוב משן 20
שנה.
שיעור הריבית על הלוואות אלו עד
שנת 1980 יהיה * 2לשנה (ריבית שהיא
ממש בדיחה, וכמוה כמענק של *20
משווי ההלוואה מדי שנה בשנה).
רק על הלוואה זו לבדה מפסיד הבנק
8מיליון לירות מדי״שנה.

ממונה פיקד
לקבל נטו!

לירות עם הפקדת הכסף, וכל שנה ריבית
והצמדה מלאה למדד. כל רווחיו מההפקדה
פטורים ממס־חהכנסה. אלו
תקנות האוצר.
״מה עושה בנק חכם: לוקח חברה
מסויימת, בה יש לו אמון או שהיא
שייכת לו, ומלווה לה 10 אלפים לירות•
לוקח מנהל-החברה את הסכום, מפקיד
אותו בתוכנית-החיסכון 10,אלפים׳
של אותו בנק. כעבור שלוש שנים מוציא
המנהל את החיסכון, נחנה מרווח של
לפחות * 30 לשנה, נקי ממס( .הרווח
מורכב מריבית והפרשי הצמדה למדד).
משן שלוש השנים הוא משלם לבנק
ריבית על ההלוואה — נניח * 25 לשנה.
תשלום הריבית הוא הוצאה מוכרת ל־צרכי-מס,
כן שהיא עולה לו למעשה רק
* .12.5הבנק מרוויח קודם־כל את הריבית
על ההלוואה, ואחר-כן את דיווחי
החברה שהפקידה את הכסף בתוכ•
נית״החיסכון שלו.
״הבנק יכול לגלגל כן כמה סכומים
שהוא רוצה, כי אותם סכומים שהוא
מלווה, חוזרים אליו מייד באמצעות תוכ־נית־החיסכון.
״עכשיו
נתאר לעצמנו כי הבנק עושה
זאת בעשרות מיליוני לירות. כן מגדילים
בצורה מלאכותית את סכום החסכונות,
ולמעשה מעבירים כספים מיד ימין ליד
שמאל, תון ניצול הנחות־המס של האוצר.״
שאלנו
את הבנקאי אם יודע זאת הממונה
על הביטוח ד״ר יעקב פיקי* ,ה אחראי
מטעם האוצר על הנושא.
הוא שתק.

פרשת אל זעירא

עסקים אבלים
(המשך מעמוד )17
!• דויד ברונאק, אז פקיד־שומה למיס־עלים
גדולים בתל־אביב, וכיום פקיד־שומה
בתל־אביב ! 1
• עובדיה ליפקין, שהיד! אז מפקח-
ארצי בנציבות מס־ההבבסה ;
• 1משה נוידרפר׳ אז פקיד שומה בתל־אבי?
,וכיום הממונה על הכנסות המדינה !
• 1שמחד. מדוקר, שהיה אז הממונה
על התקציבים באוצר.
פרט להם היו עוד פקידים רבים שרכשו
אדמות באשדוד בחצי־חינם, ואשר
שמותיהם לא נודעו עד עצם היום הזה.
מדוע בחר עובד בן־עמי לדאוג דווקא ל הבטחת
קרקעות לאנשי האוצר, שאיש
מהם לא עבר להתגורר באשדוד? זאת
אפשר רק לנחש. יש הטוענים כי הוא
עשה זאת מתוך להט חלוצי וחזון, כדי
למשוך לאשדוד אנשי־מפתח כלכליים. בע לי
לשונות רעות טענו כ׳ עשה זאת בבחינת
״שלח לחמך על פני המים.״ כל
אדם בישראל עלול, ביום מן הימים, להז דקק
לחסדיו של פקיד כלשהו באוצר.
מפקיד השומה, כמו ממלאך המוות, אי־אפשר
להימלט.
אולם מבחינת החוק היבש לא עבר
בכך אז עובד בן־עמי שום עבירה. לא
היה זה, כמובן, תשלום שוחד, כיוון שהוא
לא קיבל, כמובן, שום טובית־הנאה, אף

בן־עמי ומפת אשדוד
מתנות לפקידי האוצר
מאחד מהפקידים שזכו במיגרשים באשדוד
בחצי־חינם.
אבל אפשר להבין את רגישותם של אנ שי
האוצר, כאשר תבע פקיד־שומה אחד
מבן־עמי לשלם מם על ההפרש בין המחיר
ששילם עבור 41 הדונמים שקנה באשדוד,
לבין שוויים הריאלי•
אילו היתד. נציבות מס־ההכנסד. עומדת
על תביעה זו, היה הדבר עלול להביך את
כל פקידי האוצר שקנו קרקעות באשדוד.
מישהו עלול היה לעורר את השאלה, מדוע
לא ישלמו גם הם מס על ההפרש שבין
שווי הקרקעות שרכשו, לבין המחיר ש שילמו
עמרם.
השום בך, כאשר הושגה פשרה בשנת
1968 בין עובד בן־עמי לבין נציבות מם־
ההכנסה, והוא לא נדרש עוד לשלם את
מלוא המס עבור רווחיו בעיסקת־הקרקע
באשדוד, נשמו רבים לרווחה. גם במיש־רד־האוצר.
כך נמנע תקדים מסוכן.

מוזיאון מ רו ח ק
ליד הי ם

^ דדם פרשת מיגרשי אשדוד היא
רק תעלומה אחת שאותה ניתן לפתור
באמצעות תיקי ההידיינות בין מס־ההכנסה
לעובד בן־עמי. תעלומה מיסתורית לא
פחות, המגיעה גם היא אל פיתרונה בתיקים
החסויים, היא תעלומת בית נולד־מינץ
בנתניה.
בשנת 1955 הודיע היהלומן הבלגי,
רומי גולדמינץ, ממנהיגי יהדות בל גיה,
על נכונותו לתרום סכום של כמיל יון
לירות — סכום גדול באותם ימים —
לצורך הקמת מוזיאון־לאמנות בנתניה,
אשר יישא את שמו. עובד בן־עמי׳ שהיה
אז ראש עיריית נתניה, הציע להקציב ל-

צרכי הקמת המוזיאון 30 דונם במרכז העיר,
במקום הנקרא ״פרדס הגדוד.״ אולם
כעבור שנה אחת בלבד חזר בו בן־עמי,
והציע שהעירייה תקציב להקמת המוזיאון
45 דונם בדרום העיר, בשטח חולי שהיה
מרוחק קילומטרים רבים מבתי העיר.
סיעות חרות ואחדות-העבודה בעיריית
נתניה, התנגדו אז להקצאת שטח מבודד
כזה, בין מחנה דורה הצבאי לשכונת־העולים
דורה, לצורכי הקמת המוזיאון לאמנות.
אבל בסיוע מפא״י והמיפלגה הפרוגרסיבית,
התקבלה הצעתו של בן־עמי.
איש לא הבין מדוע התעקש ראש־העיר
שהמוזיאון יוקם במקום מרוחק כל-כך.
בעיקבות סערת־הרוחות שפקדה את
נתניה כתוצאה מכך, הודיע בן־עמי כי
האדריכל, שתיכנן את מיבנה המוזיאון,
תבע לצרכיו שטח גדול וכי במרכז העיר
אין שטח מתאים. לא עבר זמן רב, והאדריכל
עצמו הכחיש את טענת בן־עמי.
אבל בינתיים קיבל בן־עמי מגולדמינץ
100 אלף דולר כמיפרעה על חשבון תרומתו.
הוא הקים גם קרן־נאמנות שתנהל
את ענייני המוזיאון. כל שיבעה חברי
הקרן היו בני משפחתו של בן־עמי. חוג
חובבי־האמגות של נתניה, בראשותו של
שלמה דרור, שביוזמתו שוכנע גולדמינץ
להקים מוזיאון בנתניה, יצא אז נגד תוכניתו
של בן־עמי להקים את המוזיאון ב־קירבת
חוף הים. לטענת אנשי החוג, עלולים
הלחות וקירבת הים לפגוע במוצגי
האמנות שיימצאו במוזיאון.
שום דבר לא עזר. באפריל 1956 החלה
הקמת המוזיאון. כאשר ביקר רומי גולד־מינץ
בנתניה ונוכח היכן מקימים את
המוזיאון בכספיו׳ הוכה בהלם. אולם לא
היה בידו עוד לשנות את המיקום.
כעבור שלוש שנים, באחד באפריל
,1959 נערכה חנוכת המוזיאון, בטכס רב־רושם.
אליזבט, מלכת בלגיה, הגיעה במ יוחד
לחנוכת המיפעל האמנותי של הנדבן
הבלגי. אולם גולדמינץ עצמו נעלב
כל־כך מהשימוש שעשו בכספי תרומתו,
עד שעזב ברוגז את המדינה. כעבור שנה
מת גולדמינץ, בגיל .78 בצוואתו הוא
השאיר חצי מיליון דולר למטרות פיתוח
ומדע במדינת־ישראל.
אולם הוא לא השאיר אפילו פרוטה
אחת לרכישת חפצי-אמנות למוזיאון ה נושא
את שמו. תנאי מפורש היתנה בצוואתו:
שהמוזיאון יעבור מרשותו של
בן־עמי לרשות המדינה, כדי שזו תיקבע
את ייעודו. עוד קבע גולדמינץ, בגלל
מיקומו של המוזיאון בקירבת הים, אין
להחזיק בו תמונות.

פי תיון
ה ת עלו מ ה

ן* רשת המוזיאון הבאישה את ריחה
24 של נתניה, כמרכדהיהלומים הישראלי,
בעיני יהדות בלגיה. כעבור שנתיים
פרש מישרד ראש־הממשלה את חסותו
על המיבנה. הוא נמסר במתנה לוועד-
למעך החייל, שהפכו למחנה־נופש צבאי.
אבל התעלומה נותרה בעינה: מדוע
בחר עובד בן־עמי להקים את מה שאמור
היה להיות מיפעל-היוקרה התרבותי של
העיר, במקום כה נידח?
בשעתו, היו שטענו בנתניה, כי בן־עמי
עשה את המעשה השיגעוני הזה תוך חי שוב
קר: הוא מיקם את מוזיאון גולד-
מינץ באיזור שומם, בו נמצאו קרקעות
בבעלותו, כדי להעלות את ערך קרקעותיו.
משה שקד, מי שהיה בשעתו ראש עי ריית
נתניה, האשים את בן־עמי במפו רש,
באחת מישיבות מועצת העיר, כי נהג
כפי שנהג בפרשת המוזיאון, כדי להעלות
את שווי האדמות עליהן הוקם המיבנה,
משום שיש לו ״יד והנאה״ בשתי חברות-
קרקע פרטיות, שבבעלותן נמצאות האדמות
באיזור .״אתה מעוניין במיקום באופן
פרטי,״ טען אז שקד.
אולם מלבד הטחת האשמות ללא ביסוס
עובדתי, לא יכול היה אז איש להוכיח
כיצד נהנה עובד בן־עמי והרוויח, כתוצאה
ממיקום מוזיאון גולדמינץ במקום נידח.
והנה, מסתבר כי בתיקי מס־ההכנסה
של עובד בן־עמי, נמצא הפיתרון לתעלו מת
בית־גולדמינץ.
באחד המיסמכים קובע פקיד השומה:
״בן־עמי היה בשנת 1955 בעל ס/ס 10מ־קרקעותיה
של חברת דרום נתניה בנדנז.
בשנה הנדונה מכרה החברה הנ״ל 125
דונם קרקע בלתי־מפורצלת, מתוך זה
, 107 שהם 12.5דונם, בבעלות בן־עמי.
בן־עמי הרוויח בעיסקה זו סך של 11,344
אלף ל״י.״
היה זה אישור רישמי ראשון לכך של עובד
ברעמי היו 1070 בחברת דרום

נתניה. חלק דומה היה לו בחברת־מקר־קעין
אחרת שנשאה את השם, לב נתניה.
הבעלים העיקריים של שתי חברות אלו
היו שגי קבלנים נתנייתים: מאיר דוגרי
ושלום שפירא.
שתי החברות האלה רכשו בתחילת שנות
החמישים מאות דונמים בגושים 7932
ו־ ,7941 בדרום נתניה. באותה תקופה,
נראה כי שטחים אלה נמצאים בסוף העולם.
הקרקע באיזור זה ניקנתה בזיל הזול.
על שווייה של הקרקע באיזור באותה תקופה,
יכולה להעיר העובדה שבשנת ,1952
כאשר ביקשה ממשלת ישראל לשעבד
חלק מרכוש החברה עבור חוב בסך 280
ל״י (מאתיים ושמונים לירות ישראליות),
היא הטילה שיעבוד על ארבע חלקות
בגושים הנ״ל, שהיו בידי החברה. גודל
החלקות היה כעשרה דונם. כלומר: בעיני
ממשלת ישראל היה שווי של עשרה דונם
באיזור זה בשנת 280 — 1952ל״י בלבד.
כעבור 16 שנה, ב־ , 1968 ביקש הבנק
חאפותיקאי הכללי להטיל שיעבוד על
רכושה של חברת דרום נתניה, בגין חוב
בסך מיליון ורבע ל״י. לצורך זה הוטלה
משכנתא על שתי חלקות — באותם
גושים בדיוק — שגם שיטחן היה כעשרה
דונם. כלומר. תוך 16 שנה עלה ערך
הקרקעות באיזור פי.4400-
אולם בן-עמי ושותפיו בחברות דרום
נתניה ולב נתניה, לא היו צריכים להמתין
עד שנת 1968 כדי שערך הקרקעות באי־זור
דרום נתניה, מסביב לבית־גולדמינץ,
יעלה. שנתיים בלבד אחרי חנוכת מוזיאון
גולדמינץ, כשהאיזור כולו היה עדיין שו מם,
כבר זינק ערך הקרקע במקום מעלה,
בשיעורים ניכרים.
מיסמכי מס־ההכנסה מגלים, כי בשנת
1961 מכרה חברת עובד ברעמי בנדם
חלק מהזכויות שהיו לה בחברת לב נתניה,
והרוויחה על כך סכום של 439,524ל״י.
כעבור שנתיים מכרה אותה חברה קרקעות
נוספים שהיו לה בחלקה בחברת לב
נתניה, והרוויחה סכום נוסף 350 ,אלף ל״י.
אין כל מקום לספק שערך הקרקעות
שהיו לעובד בן־עמי בקירבת המקום עליו
הוקם בית גולדמינץ, עלה אלפי מונים
כתוצאה מהקמת המוזיאון במקום — דבר
שהצביע על העובדה שהמקום עומד, כביכול,
להפוך למרכז התרבותי של העיר.

טוב ת הנ א ה
מהסכם עירוני

14 ישהו יכול לטעון, כי זכותו של
1 4בן־עמי ליהנות מהחזון שהינחה אותו
במיפעליו, ומהמזל העיוור שגרם לערך
קרקעותיו לעלות לפתע בשיעורים כה
ניכרים. יש רק פגם אחד בטיעון הזה.
שעה שעובד בן־עמי עשה את המעשה
שהקפיץ את ערך קרקעותיו הפרטיות,
הוא כיהן כראש עיריית נתניה.
סעיף 122 של פקודת העיריות קובע כ דלהלן
:״חבר מועצה שיש לו, במישרין
או בעקיפין, בעצמו או על־ידי בן־זוגו,
סוכנו או שותפו, כל חלק או טובת־הנאה,
בכל חוזה או עסק שנעשה עם העיריה,
למענה או בשמה, פרט לחוזה בדבר קבלת
שירות מהשירותים שהעירייה מספקת
לתושביה, יודיע על כך למועצה או
לוועדה הדנה בחוזה או בעסק, לפני הישיבה
הראשונה בה תדון בו ! לא ישתתף
בדיונים על החוזה או העסק במועצה או
בוועדה, ולא יצביע על כל שאלה בקשר
להם.״
סעיף־מישנה של הסעיף הנ״ל בפקודת
העיריות קובע, שהוראות סעיף זה לא
יחולו על מי שהוא בעל־מניות בגוף
מישפטי שיש לו טובות־הנאה מעסק או
חוזה עם העירייה, בתנאי שחלקו בהונו
או ברווחיו של הגוף אינו עולה על חלק
אחד מתוך עשרים חלקים.
כיוון שלעובד בן־עמי היו 1070 בחברות
לב נתניה ודרום נתניה, שנהנו מ-
טובות־הנאה כתוצאה מההסכם שעשתה
עיריית נתניה להקמת בית־גולדמינץ, יש
להניח שהוראות פקודה זו חלו גם על
עובד בן־עמי.
פקודת העיריות קובעת, שהעובר על
הוראות סעיף זה דינו מאסר שנה אחת
— או קנם של אלפיים וחמש מאות ל״י.
אבל עובד בן־עמי, שזכה בטובות-הנאה
רבות, ובסכומים גדולים, כתוצאה מההח לטה
שכפה על עיריית נתניה, להקים את
מוזיאון גולדמינץ ליד קרקעותיו. מעולם
לא נתבע לדין בשל כך. איש גם לא
עירער, בגלל סיבה זו, על זכותו להמשיך
ולכהן כראש עיריית נתניה, אחר־כך.
כי מדינת-ישראל היא, כידוע, מדינת־חוק.
אבל חוקי המדינה תופסים, כניראה,
רק לגבי החלשים.

(תמשך מעמוד )23
והומר שם באופן רשמי למטבע ישר אלי.
מעניין למערכת הטענה: זעירא חזר
לדירתו באוגוסט — 1972 והטענה הושמעה
באיחור של שנתיים בדיוק•
• פרשה אחרת נוגעת לטענה כאילו
הביא עימו זעירא מארצות־הברית רהי טים
וחפצי־בית בסכום אגדתי, והבריח
אותם דרך המכס באמצעים צבאיים. ה אמת
היא שזעירא קנה רהיטים לשני חדרים,
שיגר אותם לארץ בדרך הרגילה ב אונייה
לאשדוד, שם עברו במכם בדרך
שיגרתית והובאו לדירתו על־ידי משאית
אזרחית שנשכרה על־ידי מישרד־הביט־חון.
בהתאם לנוהלים הקבועים לגבי
קציגי-צה״ל החוזרים מתפקיד בחו״ל.

יתכן בי חרושת השמועות כנקודה
זו נובעת מאי־הכנת תפקידו
שד ניספח צבאי — תפקיד שאותו
מילא זעירא כארצות־הברית כמשך
שנתיים וחצי. ניספח צבאי אינו
קונה אפילו בורג אחד, ואין לו שום
מגע עם הספקים. תפקידו הוא
להשיג היתר רשמי לרבישה מ־מישרד־הכיטחון
האמריקאי, ולהעכיר
את ההיתר — אם ניתן —
למישלחת-הקניות של מישרד-הבי-
טחון, שמושבה כניו-יורק. רק זו
באה כמגע ישיר עם הספקים.

״הגור מה של
צ ה״ל״
ץ* עבר לעניינו האישי של אלי
)!4זעירא, מעוררת הפרשה כמה שאלות
כלליות לגבי הנוהלים בצה״ל.
כלומר הדברים אינם חמורים, אך מאידך
אין הרמטכ״ל מוכן לקבוע שהנוהגים
שפשטו בצה״ל מהווים נוהל תקין.

כזה מסתיים העניין לגבי זעי•
רא עצמו, אך במה שאלות כלליות
לצה״ל נשארו ללא מענה.
במסקנותיו לא העלים ישראל
טל שהנורמות הנהוגות בצה״ל
אינן לרוחו.
טליק עצמו השמיע בהזדמנויות
שונות כעבר שלדעתו השתררה
כצה״ל, מאז תקופת כהונתו של
הרמטב״ל חיים כר־לב, אווירה של
בזבזנות. כאותם ימים גדל תקציב
הביטחון פי כמה ובמה, מיליארדים
הושקעו או בוזבזו כעבודות-ענק
כמו בניית קו כר-לב, והצבא כולו
נדבק מאווירת ההפקרות ששררה
בצמרת החברתית של המדינה.
כמה תופעות חיצוניות — כגון יצירת
מעמד של נהגים־משרתים, העובדים בעי קר
למען נשות־הקצינים — כבר משכו
את עיני הציבור אחרי המילחמה, גונו ב״
מיכתבים למערכות־העיתונים. אין לבעייה
פיתרון קל, מאחר שנשות הקצינים חיות
בתנאים קשים, כשהבעלים רחוקים מן
הבית תקופות ארוכות. אך אין ספק שהמצב
הנוכחי אינו סביר.
נראה כי בשנים האחרונות, כשצה״ל
עמד בפני הסכנה הגוברת של נשירת
קצינים ומומחים מעולים בגלל פיתויי
המשק האזרחי, השתררו בהדרגה נוהגים
שונים של מתן הטבות מחוץ למשכורת.
כמה מן הפרטים שעוררו את זעם השכנים
על זעירא היו שייכים ל״נורמה״ זו.
פרשת זעירא אינה נעימה, מפני שברור
שיש כאן נקמנות אישית כלפי אדם שהפך
שעיר־לעזאזל לכישלון יום־הכיפורים. אין
זו תכונה נאה להכות באדם כשהוא מוטל
על הארץ — וזו היתה אחת הסיבות לכך
שכמה מבכירי צה״ל נחלצו להגנתו.

אבל גם אחרי שזוכה זעירא מן
ההאשמות, כצורה הנושאת את
החותם המוסרי של ישראל טל —
הדי עצם הנוהגים גצה״ל טעונים
בירור וטיהור, לטובת צה״ל ולטובת
שיקום תדמיתו כעיני הציבור,
שחדל להעלות את אלופיו
לדרגת אלילים.
הרמטכ״ל הוסיף להודעתו פסוק חשוב:
״הרמטכ״ל עומד לנקוט בצעדים שיבטיחו
ביצוע מלא של פקודות מטכ״ל בנושאים
אלה.״
היתה זו הודאה שיש פער בין הנורמות
הנהוגות כעת בצה״ל ובין פקודות מטכ״ל
— פער המסביר את פרשת אלי זעירא.
לווייייי

מוים טוענת שנחטפה באמצע
הרחוב בחיבה ־ איש מן
העוברי ושבים דא התערב
והיא חובתה והובלה לזירה מ׳סתורת
^ צאתי מהכית שלי, והלכתי ברחוב
״ יפו. פתאום נעצרה על־ידי מכונית,
וממנה ירד שמעון אטיאם. הוא תפס אותי
ומשך אותי לתוך הרכב. באותה שעה 10 ,
בבוקר, הרחוב היה מלא אנשים.
״שמעון הכריח אותי להיכנס לתוך
המכונית, ושם היה עוד גבר, אחד. אינני
זוכרת את המקום שבו הוא הוריד אותי.
הביאו אותי לדירה, ושם הוא נתן לי מסות.
אחר־כך הוא אנס אותי.״
כך סיפרה השבוע !מרים, החיפאית בת
71־ ,21 שנפלה קורבן לחטיפה בצהרי־יום
ולאונס אכזרי. את שיחתה עם כתב העולם
הזה ניהלה מרים ברחוב, ליד ביתה, כשלידה
ניצב אחד !מאחיו של שמעון (המכונה
ישראל, בפי חבריו) ,רוני הצעיר, שהלך
אחריה כצל וניסה ללא־הדף לצנזר את
דבריה.
מרים חטובת־הגוף, שהיתר לבושה ב שעת
השיחה במכנסי-ג׳ינס הדוקים ובחולצה
צמודה היטב לגופה, נחטפה ביום
השלישי שעבר, במרכזו של רחוב ראשי
׳סואן בחיפה, בשעת בוקר הומה. אך איש

שגם בו היה הוא גיבור הפרשה.
אחרי שנעצר אטיאס על-ידי המישטרה
ל״ 15 יום, להמשך החקירה ינגדו, הופיעה
לפתע מרים בפני החוקרים, בליוויית אחיו
הצעיר של שמעון. הוא היד. פצוייד בתצהיר
התום על־ידה, בו ׳חיזרה בה הצעירה מן
הדברים שטענה בתלונתה. הפעם יאמרה
כי לא נאנסה, אלא נסיעה עם החשוד אל
הדירה מרצונה הטוב. תצהיר זה נעשה
במישרדו של עורך־דין חיפאי.
הכגופייה איי מ ה ברצח
ך • עיקכות התצהיר מיהרה המשטרה
^ לשחרר את אטיאם, הביאו אותו שוב
בפני שופט בית־׳מישפט השלום בעיר,
והחשוד־באונם הפך עתה לקורבן הפרשה.
אנשי המישיטרה עימדו לסגור את התיק
נגד אטיאם, למרות שרופאי בית־החולים
שבדקו את מרים אחרי האונס, קבעו כי

בצוזדי
מן העוברים־והשבים לא נייסד להתערב,
איש לא שעה לקריאות הבקשה־לעזרה
שלה.

היתד. בתולה לפני שנאנסה, וכי נאנסה
באכזריות.
כאשר הפך הנאשם לקורבן, הוכנסה
מרים עצמה לבית־המעצר. סיפרה מרים
לכתב העולם הזה :
״הכניסו אותי לכלא ייחד עם זונות. במשך
יומיים שלמים אחדי שהגשתי תלונה בימיש*
ערה נגד שמעון, אז האח שלו, יוסי, עבד
עלי שאחזור בי מהדברים שאמרתי. פחדתי.
בסוף הסכמתי לחתום על תצהיר! .מה יכולתי
לעשותו פחדתי שהם יהרגו אותי.״
דברים אלה סיפרה גם לחוקרי המישטרה,
כאשר אלה ניסו לברר מדוע שיקרה בתלד
נתה ובעדותה הראשונה נגד אטיאס.
אך כאשר מצאה ׳מרים את עצמה כלואה
עם פרוצות ועם אנשי העולם־התחתון,
התגברה על הפחד מפני האיומים, וחזרה
בה מתצהירה.
החוקרים שבו ושיחררו את מרים, ועצרו
שוב את החשוד־באונס, שמעון אטיאם.
הם ניסו לאתר גם את הגבר השני שישב
במכונות שהסיעה את החטופה אל הדירה

בה נאנסה, ואשר היד. שותף־לפשע, לטענת
המישטוה. בינתיים לא זוהה האיש, והחקי רה
נמשכת.
לשאלת הנתב אם אטיאס היה החבר
שלה, השיבה מרים :״הוא רדף אחרי כל
הזמן. הוא שכן שלי. איך אפשר היה שיהיה
לי חבר, אם הוא לא נתן לי מנוחה ו
׳״המישיפחד. שלי לא רוצה אותו, בגלל
שהוא טיפוס שלילי. הוא לא עובד, דק
הולד לים כל יום. סיפרתי את זד, ואת יכל
האמת למישטרה, כי קצין אחד אמר לי
שאם אני אשקר, ישלחו אותי לשבת בבית-
סוהר שנה שלמה.״
אך לשכניה של מרים, המכירים את
גיבורי הפרשה, הייתה גירסה שונה לחלוטין.
״הם זוג נאהבים,״ אמר שכן אחד, ואחרים
אישרו את דבריו.
מישטרת מרחב חיפה עדיין אינה יודעת
כיצד להגיב, מבחינת זהותו של ה־חשוד־באונם.
רב־פקד אברהם צמרת,
הטמונה על החקירה, מסרב לזהות את
העצור.

התיק נגד זעירא נסגר, מפני שנהג כמו
כל חבריו — אבל הרמטנ״ל החליט לש נות
את הנורמה המתוקנת.

צד,״ל ,׳ויכולתו לפרסם הודעות או להגיב
על פירסומים מוגבלת ביותר. לפי פקודות
מטכ״ל, אין לו כלל רשות לדבר עם עיתו נאים.

שידורי
י׳שראל — ביטאון ממלכתי —
פירסם קטעים ממיכתבו של יוסי שריד
לראש־הממשלה, ובהם ההאשמות נגד זעי־רא,
יחד עם הודעה תמציתית של הרמטכ״ל
לגבי המסקנות.

__ תלונ ה
במי שטרת חיפ ה
^ הרי החטיפה והאונס העביר שמעון
אטיאס את קורבנו במכוניתו, חזרה
לרחוב יפו. הצעירה המבוהלת פחדה לחזור
לביתה, וגם לאחר שתזרה לשם, חלפו
יומיים עד שהעזה לגשת למישטרת חיפה,
להגיש תלונה בגד אטיאס.
חוקרי־המישטרה עצרו מייד את אטיאס,
בן ה־ ,24 שהוא פנים מוכרות להם, והמת-
גורר בקירבת ביתה של הצעירה.
אטיאס הוא נכה מילחמת־ההתשה, בעל
מכונית פרטית, הנתמך על-ידי ימישירד-
הביטחון.
לפני כשנתיים כבר נחקר שימעון־ישראל
אטיאם בסישטרה, על מעשדדאונס אחר,

הא ש מות
גלי מ ס קגו ת
ש עוד שאלד. המתעוררת לגבי פרשה:
מסוג זה.
אלי זעירא הוא אלוף בשרות פעיל ב
העולם
הזה 1929

רציני צה״ל חשופים, על כז, ל•
פירסומים, גם באלה הנוגעים ל־התנהגותם
האישית ולחיי מישפה־תם,
מכלי שיוכלו להגיב כפי ש ייפול
לעשות בל אזרח כמדינה.
הפירסום הראשון של הפרשה בא ביום
ג׳ השבוע בשעה שמונה בבוקר, כאשר

מאחר שההודעה לא הבילה ציטוטים
מדו״ח החקירה של טליק,
או תגוכות של האלוף זעירא עצמו
על ההאשמות, נוצרה תמונה חד־צדדית
לחלוטין: פורסמו דווקא
הקטעים שהופרכו על-ידי טליק

הפרשה כולה אינה בבחיגת אות-כבוד
למישטרת ׳מרחב חיפה. הסיבה לכך ברורה
למדי. גערה צעירה נחטפת בצהרי־יום,
ברחוב הומה במרכז העיר, לעיני עשרות
עוברים־ושבים — אך שום שוטר אינו
מדווח למוקד המישטרה על האירוע.

אלפה היו
ה שו טרי ם!
* ראה של א נמצאו שוטרים בקירבת
^ מקום, אך גם איש מן האזרחים
שהיו עדי-ראייד, למעשה, לא טרח או לא
העז להזעיק יאת המישטרה. אין ספק כי
מישטרת חיפה אינה גאה ביותר באזרחי
עירה בימים אלה.
אך את מרים זר. אינו מרגיע. היא עדיין
מוקפת באנשי כנופייתו האלימים של שמעיון
אטיאס, התוקף, ובבני־מישפחתו, המאיימים
עליה ללא־הרף ומתנכלים להרע לה אם
תעיד נגדו.

מכל ובל, כגון העבודה כיום־הבי•
פורים, הסיפור על ״שלושה־ארכעה
נהגים וארכע מכוניות״.
פירסום זה של פדטי-ד,האשמות יחד עם
ההודעה על נזיפת הרמטכ״ל, יצר רושם
מעוות לחלוטין. השומע שלא התעמק בניסוח
המדוייק של הדברים מוברח היה
לקבל את הרושם כאילו אושרו ההאשמות,
זכי בגללן ננזף האלוף.

האמת היתה, כמוכן, שונה לחלוטין.

מלך האמבטיה י

יוני זה
גם עניין
שד צבע

(המשך מעמוד )13

מייד כתום הפעולה החדה מעדכת״שקרים כלתי־מרוסנת. גם אותה
מתאר שרת בנאמנות.
״בלי להימלך במישרד־החוץ פירסם דובר צה״ל, כנראה על פי הוראות שר״הביטחון
(בן־גוריון) ,הודעה לעיתונות ובה גירסה כוזבת: יחידה שלנו הותקפה כביכול על־ידי
יחידה מצרית בתוך תחומנו, השיבה אש ונכנסה לקרב, שהתפתח והגיע למה שהגיע.
מי יאמין לנו כי דיברנו אמת?״
:שרת לא הסתייג מן השקר עצמו, וגם לא מן העובדה שדובר צח״ל רימה קודם כל
את אזרחי ישראל — אותם אזרחים שכל עתידם השתנה באותו לילה.

בעיני שרת היה זה מוכן מאליו שמותר וצריך לשקר לציבור.

מרי קוואנט, האופנאית הבינלאומית
המכתיבה מה נלבש
וכיצד נתאפר.

את המוטו :״אין נשים מכוערות״ מוכנה כל אשה לאמץ לעוצמה. אך
לא תמיד אנו יודעות כיצד לממש זאת. מרי קוואנט, האופנאית האנגליה,
הנמצאת תמיד במרכז ההתרחשויות בעולם היופי, המכתיבה מה נלבש וכיצד
נתאפר — אומרת תמיד כי אשה יכולה לחיות עם הרבה מגרעות ביופיה
ובכל זאת לחיות מוקפת גברים מוקסמים המחזרים אחריה. עלית רק לגלות
את הסוד הקטן :״לימדי להכיר את עצמן. בידקי מהם האברים היפים
בפניך ובגויפן הנשקפים אליך מן המראה, ותבליטי אותם ע״י איפור מודגש
ולבוש מתאים. הכירי היטב את האברים שהטבע חיה פחות נדיב אליהם
ונסי לטשטש את המיגרעות. איפור נכון יחולל פלאים בפניך. בקיצור, עזרי
לטבע וזכרי: לא קיים יופי מושלם טבעי ללא טיפול ואיפור נכונים״.
במדור זה מנסה יועצת היופי הראשית של חברת מרי קוואנט בישראל,
לעזור לך לחיות יפה יותר. קראי בעיון את נושאי ההדרכה. את התוצאות
תראי כשהן נשקפות אלין מהמראה.

תענוג הטמונה
בו סננה
הקיץ בעיצומו ועימו ״פולחן״ השי זוף.
כולנו מודעות לעובדה שהשמש
גם מזיקה לנו — אך מי מוכן לוותר
על התענוג? ננסה, לפחות, לשמור

על כמה כללי יסוד כדי שלא נבכה
אח״כ מכאבי הצריבות, הכוויות ועוד
מרעיו בישין.
בבית, לפני שאתן יוצאות לטכס
הפולחן על שפת הים, כסו את כל
הגוף בסקין דרינק — לחות מזינה,
להכין ״מאגר״ של נוזלים בעור, כדי
שגם אחרי משחק מטקות סוחט ישאר
העור רענן ולא יראה כקלף מיובש.
על שפת הים השתמשו (ושוב :
בנדיבות!) בקרם שיזוף מונע כוויות.
ותרו על הבושם! בשמים מכילים
אלכוהול המזרז כוויות מקומיות. מה
גם, שתערובת של בושם וזיעה איננה
בדיוק דבר המשובב חוטם כלשהו.
לאחר הפולחן תספיגו שוב כמות
גדולה של נזקין דרינק לעור הגוף ל אחר
המקלחת. נקו היטב את הפנים

אכל כישראל המשיך הציבור, כמוכן, להאמין לממשלתו. כימים
ההם, הטלת ספק כהודעה צכאית ישראלית היתה גרועה מהילוד קודש,
וזהה לבגידה.
ואכן, לדברי שרת ,״הארץ הפתיע בוודאי את עצמו, בצאתו חוצץ להצדקת הפעולה.״
בסיפוק מיוחד מציין שרת כי גם הארץ וגם מעריב זקפו את הפעולה לזכותו של שרת, ולא
של בן־גוריון בילבד, .
רשם שרת באותו יום, בהנחיית לשגריריו בעולם:
״גירסת דובר צה״ל, כי הקרב השתלשל מפגיעת המצרים בנו, מוכחש טל־ידי
המצרים כלפי או״ם והעיתונות, וייתכן כי תוכח ככתבת. החזקת נציגינו בגירסה זו עלולה
לגרום לנו סיבוך נוסף במועצת־הביטחון. יתכן כי אין לנו מנוס מזה, אם כי אינני בטוח

בקולד קויס או בקאס קלין, רעננו
עם טוניק והעניקו לפניכן בנדיבות
מקין דרינק או מורנינג מויסצ׳ר.
ביום בו הולכים לים הקפידו לשתות
...לשתות ...ושוב לשתות.

חלום דד קיץ
על האיפור בקיץ להיות קל, נעים
ואוורירי. לפני שמתחילים להתאפר
זכרו כלל זהב: איפור כבד בקיץ,
בעזרתה האדיבה של השמש, הופך
את הפנים למסכת בוץ ונחלי צבט!
לאחר שניקיתן היטב את הפנים ואת
הצוואר וריעננתן אותם בטוניק לושן,
העלו על הפנים קרם בסיס של מרי
קוואנט. במיוחד בקיץ רצוי להתאפר
בתכשירים המופקים מן הטבע עצמו
והמכילים לחות. על כן, השתמשו בקרם
בסיס ליקוויד פאונדיישן מסיד־רת
ספיישל רספים. המשיכו בסומק
עדין• אס אתן מעדיפות סומק המכיל
לחות, השתמשו בקרם רוד. אם אתן
מעדיפות אבן, השתמשו בבלאש בייבי
בגוון פינק או פיצ׳ס. את הסומק העלו
על עצמות הלחיים לכיוון הרקה ולא
קרוב מדי לאף.
איפור העיניים האופנתי לקיץ יהיה
בגווני הים או גווני השמש. בחרו לכן
את הצללית האהובה מתוך צירופים
מקסימים בשלישיות כמו גו גרץ,
ספקטרום, או פינאטס, כולם שייכים
למשפחות הצלליות המפורסמות ג׳י״
פרס פיפרס. השלימו את האיפור
במסקרה טיר פרוף — המאריכה וצובעת
את הריסים וכמובן, עמידה בפני
מים, זיעה, דמעות וכר.
את השפתון בחרו מתוך מגוון שפי
תוניס חומים, כתומים ואדומים. שימוש
בשפתון יעניק לשפתייך צבע רענן וגס
שיכבה מגינה בפני יובש ושפתיים
סדוקות.

סודות נן8נים>-דווים
בפינה זו תועלה מדי פעם בעייח
ספציפית הנוגעת בפגם מסויים במבנה
האיברים בפנים. איפור נכון עוזר
לטשטש פגמים מסוג זה ע״י הבלטת
אזור פנים יפה וטשטוש החלק הפחות
יפה. העקרון הוא, קודם כל, לאתר
בפנייך את האבר היפה ביותר —
לדוגמה: עצמות לחיים או שפתיים.
אבר זה יש לאפר ולטפח היטב ב גוונים
בולטים ומבליטים.

אל תתעצלו לכתוב למדור על בעיות היופי
שלכן; כל פנייה תיענה חן באופן אישי והן בכתב.
כתבו אל ״מרי קוואנט״ ת.ד 40020 .ת״א.

28 0

דאגתו היתר נתונה לאספקט אחר של הודעת דובר צה״ל: ההשפעה בעולם. הוא
חשש שהגירסה לא תחזיק מעמד. ואומנם, כעבור שעות מעטות בילבד היא הופרכה
בחו״ל. אופי הפעולה, מיספר התוקפים, כמות הציוד שהופעל — כל אלה הוכיחו בעליל
כי הפעולה היתה מתוכננת מראש, במימדים גדולים, ושלא יכלה להיות השתלשלות
של תקרית מיקרית.

רמטכ״ל משה דיין
רק 10 החגים
כי שיקול יותר מעמיק לא היה מניע אותנו להימנע מפירסוס, שאי־האמת שבו מוכרחה
לבלוט לעיני כל, לאור העובדות.״
הוסיף שרת באותו ערב :
״כאשר כתבתי מיכתב זה עוד לא ידעתי עד כמה ניצחת היא הכחשת גירסתנו
הרשמית על״ידי העובדות שכבר התפרסמו (בחו״ל מי פתי ויאמין?״
כל אזרחי ישראל האמינו.

הדכד לא הפריע לו, כמוכן, לקכוע ״כי יש להדריך את הנציגויות
להרשעת מצריים, ודא להתגוננות.״

זזס 5׳זו
** ק אגכ״אורחה נוגע שרת בעובדה, שהיא המחרידה והמזעזעת ביותר בכל הפרשה.
בעת ששרת אישר את התקפת־המחץ על מחנה צבאי מצרי עורפי,
והסתכן כעשרות הרוגים, הוא ידע דכר שרק חצי תריסר אנשים כארץ
ידעוהו: כי גמאל עכד־אד־נאצר מתכוון להיפגש עימו כדי להשיג הסדר
כולד לסיכסוך הישראלי־ערכי.
רשם שרת ביומנו, ב־ — 12.3.55 פחות משבועיים אחרי הפעולה :״בגמר ישיבת
הוועדה המיוחדת (המצרית־ישראלית לענייני שביתת־הנשק) נתקשרה שיחה בין גוהר
(הנציג המצרי) ותקוע (הנציג הישראלי) .הנציג המצרי הודיע כי ...נתקבל על־ידי
נאצר ...נאצר גילה לו כי היה לו מגע אישי עם ראש ממשלת ישראל, וכי הדברים התנהלו
למישרין ומתוך סיכויים טובים להמשך — אך הנה באה ההתקפה על עזה וכמובן עכשיו
$ 0 11:העניין מבוטל).״

אבן, לילה חרה־־גורל. התינוקות שנולדו בו הגיעו לגיל גיוס כשנת
,1973 ונמצאו בצבא הסדיר כיום־הכיפורים. כמה מהם נהרגו במידהמה?
ובאיזו מידה נידונו הם וחכריהם למוות על־־ידי המאורעות שהתרחשו
כלילה שכו נולדו?

שרת לא רשם ביומנו אם הספיק לעשות אמבט בליל דד 28 בפברואר .1955 לא
נדע זאת לעולם.

(כפרק הכא: איך פוצץ שרת את יוזמת עכד־אל־נאצר
— להיפגש עימו — ומדוע).
* העולם הזה היה העיתון היחידי במדינה שהעז לשלול אותה. שלושה ימים אחרי
הפעולה נאמר בגליון העולם הזה 907״אין ספק שרוב אזרחי ישראל קיבלו את הידיעה
בסיפוק אינסטינקטיבי ...אולם קול ההיגיון הצונן לא אישר את קול הדס הרותח. הרגע
נראה בלתי־מתאיס ביותר לקרב מעין זה.״ כעבור חודש פירסס אבנרי מאמר עקרוני
תחת הכותרת :״טימטום ושמו תגמול״ (העולם הזה .)913
העול ם הו ה 1929

סידרה ששית של המועמדות על
תואר מלכת המים : 1974
אתי אלגרבלי. כוכי כהן ושושנה כחלון

*** לישיית המועמדות של שבוע זה,
14/לתחרות מלכת־המים , 1974 עומדת
בסימן טוב — סימן המיספר .7כל אחת
י1ד*;־י•״ יי״י״ יי׳^י יייע 03 ריזימזפחד!

ברוכת־ילדים! ,וכל אחת מהן היא אחת
משיבעה בנים ובנות.
אתי אלגרבלי (: 1.70מ׳) היא בת ,17
סלידה כבנס לאוחי בתל־אביב. עמי הין>

ילידת העיירה שדרות, אך מישפחתה מת גוררת
כיום בעכו. יש לה עוד אמת
אחת. ונוסף להן — חמישה ייייי
אהבתה הגדולי

חלום מוחו

בשימלות־הכלולות

סלון אמבר, אותן תלבשנה המועמדות
לתואר מלכת־המים .1974 סלון
אמבר יעצב גס את תיסרוקות המלכות.

השובבה

ביבה. האיפור של חברת הלנה רובינשטיין,
ותכשירי־השיער של המועמדות משל וולה.

בגדי־היס בהם תופענה המועמדות דתחרות מלכת־המיס
1974 הס מתוצרת מיפעל גוטקם, ואלה בהם
תופענה המועמדות בנשף־הבחירה הסופי יהיו בעלי
עיצוב מיוחד למאורע זה. הייצוא של חברת גוטקס
לעולם הרחב הסתכס השנה בלמעלה משלושה
מיליון דולר ! גוטקם קיבלה את הפרס הבינלאומי
הראשון בפסטיבל קאן בענף בגדי־היס.

בתמונה שלוש המועמדות של השבוע לתואר מלכת
המיס. יושבת מימין שוש (שושנה) כחלון, ילידת
חדרה, בת ה־ .20 במרכז, אתי אלגרבלי, ילידת
שדרות, בת ה־ , 17 שהיא פקידה בבנק. משמאל,
יושבת כוכי כהן, בת ה־ 19 וחצי, שהיא ילידת
חיפה, העושה את שירותה הצבאי כחיילת חיב״ה.
כל השלוש באו ממישפחות ברוכות ילדיס.

את הערבים היא מקדישה בעיקר לקולנוע,
אוהבת במיוחד סירטי מתח וריגול.
כוכי (כוכבה) כהן היא בת : 19 וחצי,
וגובהה 1.73מ׳ .היא ילידת חיפה, וגם
במישפחתה שיבמה ילדים — שני בנים
וחמש בנות• כוכי למדה ציור־אופנה ב־בית־ספר
מיקצועי. כיום היא משרתת כ חיילת
בחיב״ה.
שושנה כחלון בת ה־ 20 מיתמרת ל גובה
1.75מ׳ ,היא ילידת חדרה ׳המתגוררת
כיום עם מישפחתד. בהרצליה. גם היא,
בת למישפחה שבה שיבעה ילדים. הבילוי
העיקרי שלה הוא סירטי־קולנוע, מה שיותר,
ובקיץ, כמובן, אפשר למצוא אותה מבלה
על חוף־הים.

הומו מקום
למודעות בגיליון
רא ש ה שנה
המוגדל של
0911119 רו ה

עשר אצבעות — רות חפר

אמנות נאיבית
גן־עמי 283902 ,3

דירות בשנה
ו דנו דנ7ן ות את האוטובוסים
עזור לנו ל שמור עזי הנ 7ך. 11

המחלקה ליחסי ציבור
ההווה המקצועית
מציעה לך מבחר עשיר של ציוד
צילום לחובב במחירים נו חי ם!!
* צילומי פספורט — בן רגע!
* העתקת מסמכים, במקום!
בימי ׳שלישי סגור — כל היום.

ששב תו
חימר.,דחזג וזוזלתן? 3

המחאת ד1אר של ־בנק החאר־ הינה שיק מקאי אשר
המ 1טב יוכל לקבל תמורת! בכל ביח-דנאר בארץ.
לנוחיותך ולבטחון כספך נצל אח האפשרויות השמדות
לרשותך בשימוש בהמחאות הרואר.

השתמש בהמחאות דואר
למשלוח דמי כיס לילדיך
הנמצאים מחוץ לבית:
בצה׳׳ל, במחנה נופש,
בפנימיה ובכל מקום בארץ.
המחאת דואר המשוכה על
שמם מבטיחה* את כספך
גם במקרה של גניבה
ואבירה.
ר שת בתי הדואר מבטיחה לך את שרות 113
ב־ <50 נקודות ישוב בר חבי הארץ

לרשותך המחאוס דואר בערכים •,25 20 .18 , 10 .5 .3 . 1
100-1 50 לי׳
א ע•׳ חצות שובר ההמחאה חוכר לקבל את כספך חזרהבנוקרה שר אבו ן או נדבה וכפוף לחקווח1

לשכתהפר סי םהממשלתית

העולם חז ה 1929

ף אש־הממשלה, יצחק יכין, הס ו
תובב בין חדרי הבית הדו־קומתי ש בשדרות
מיימון ,14 בשכונת רחביה בירו שלים׳
שקוע בהירהוריס. כאן, בין כתלי
הבניין המיושן, ששימש דירת־שרד ממ שלתית
לשני ראשי־ממשלה בישראל, עברו
עליו כמה מהשעות הגורליות והמכריעות
ביותר בחייו.
בבית זה נפגש רב־אלוף יצחק רבין,
בתקופת כהונתו כרמטכ״ל, עם ראש־הממ־שלה
לוי אשכול, להתייעצויות סוערות
בתקופת ההמתנה והמתח שקדמה למיל-
חמת ששת־היימים. בין קירותיו נועד לפ גישות
אין ספור עם ראש־הממשלה גולדה
מאיר, בתקופת, כהונתו כשגריר ישראל

יודע מד. היו הרגשותיו של יצחק רבין
כאשר נכנם לבית הריק בלוויית אשתו
לאה, שלישו הצבאי תת־אלוף אפרים פורן
ואיש מחלקת העבודות־הציבוריות במש-
רד־העבודה, הממונה על תחזוקת דירות-
השרד הממשלתיות. מה שברור הוא שלאה
רבין לא התלהבה כל כך מהרעיון להתגו רר
בבניין מיושן זה, הנושא עמו זכרונות
רבים כל כך, נעימים ונעימים פחות, עבור
בני משפחת רבין.
ראש־הממשלה ורעייתו היו צריכים לע בור
להתגורר בדירת־השרד של ראשיה־ממשלה
מייד עם מינויו של רבין כראש-
הממשלה. אולם אז התעוררה בעיה בלתי
צפרה. ריצ׳ארד ניבסון, נשיא ארצות־הב־

8 0 2
וןךךך דירת־השרד שד ראש־הממשלה בשדרות בן־מיימון בירוש־ך•

7111 11 לימ, ששימשה כמישכנס של לוי אשכול וגולדה מאיר בעת
כהונתם כראשי־ממשלה. בבית זה התנהלו רוב השיחות עם הנרי קימינג־ר בעת ביקוריו
בישראל, ובו אירחה גולדה את ריצ׳ארד ניכסון. על־פי טענת מחלקת העבודות הציבוריות,
יש צורך להחליף את כל הצנרת ומערכת־החשמל בבניין, כדי להכשירו למגורים.

בית אבן

כאן היתה דירת־השרד של שר־החוץ אבא אבן, ברחוב בלפור
בשכונתי רחביה בירושלים. הבית המרווח, בעל שתי הקומות,
הוא במצב תקין יותר מאשר ביתה של גולדה, אולם כאשר יצא ממנו אבא אבן, הוא
השאיר אותו כמעט ריק מרהיטים. מרבית הרהיטים בבניין היו רכושו הפרטי.
בוושינגטון. בבית זה ידע שמחות ואכזבות.
כאן היו לו שיחות קשות עם גולדה מאיר
בנושאים מדיניים שונים וגם בענייני ה־קאריירה
האישית שלו. כאן גם נטל חלק,
כחבר ממשלתה של גולדה מאיר, בפגישות
המארתוניות שנערכו בתחילת שנה זו עם
שר־החוץ האמריקאי הנרי קיסינג׳ר בנו שא
הפרדת הכוחות עם מצריים וסוריה.
והנד. עתה, אחרי תקופה כה ארוכה, הוא
עומד לחזור לבית זה לא כאורח אלא
כבעל־הבית, כיורשה של גולדה מאיר ב תפקיד
ראש־הממשלה. ספק אם מישהו

רית, עמד לבוא לביקור רשמי בישראל.
עוזריו, שתיכנגו את הסיור בארץ, עמדו
על כך שהנשיא תובע לערוך ביקור נימו־סין
אצל ראש־הממשלה לשעבר, גולדה
מאיר, כמחווה מיוחד כלפיה. דירתה הפר טית
של גולדה בשכונת רמת־אביב בתל־אביב,
אינה ערוכה לקבלת־פנים ממלכתית
הראויה לנשיא ארצות־הברית. משום כך,
ביוזמתו של יצחק רבין עצמו, התבקשה
גולדה להמשיך ולהתגורר בדירת ראש־הממשלה
ולארח בה את ניכסון.
רק בתום ביקורו של ניכסון בארץ ארזה

גירוי מוקום שר
השל ה 1ה

חסך למדינוה
גאות אוני 1

עדיין על הדירה. מרים אשכול המשיכה
להתגורר בדירת השרד עד שתוסדר בעיית
המשכנתא. גולדה נאלצה, בימי שהותה
בירושלים, להתגורר במלון, או אצל ידידים
בשכונת בית־הכרם.
אגב, ללא קשר לסיפור הנדון, כדאי
להזכיר סיפור שהתהלך בשעתו, בתקופה
בה התגוררו לוי ומרים אשכול בדירת-
השרד של ראש־הממשלה. באחד הימים,
טוען הסיפור, זמן קצר אחרי נשואיהם,
עמדו ראש־הממשלה ורעייתו לצאת לסיור
בחו״ל. מרים אשכול ביקשה לנצל את
תקופת העדרם מהבית לצרכי שיפוצים.
בין השאר ביקשה מאיש מע״צ שהיה

גולדה את מטלטליה ופינתה את הדירה.
עתה הגיעה שעתו של רבץ לרשת לא רק
את תוארה, אלא גם את מישכנה. כאשר
ערך רביו את הסיור בדירה שפונתה׳ כדי
לקבוע כיצד יתארגן בה, כבר היו בידי
איש מע״צ שליווה אותו כל הנתונים על
השיפוצים שיש לעשות בדירה. הוא הצביע
על כך שיש לערוד בבית בדק־בית יסודי
כדי להכשירו למגורים ולתפקידי ההארחה
הממלכתיים המוטלים על ראש־הממשלה.
לדעת מומחי מע״צ היה צורך בהחלפת
צנרת המים בכל הבניין ובחידוש כל מערבי
1החשמל שבו. לא היה בכך, חלילה,
לרמוז כאילו גולדה עצמה התגוררה ב-
בניין שתיקרותיו דולפות וברזיו מקול קלים׳
או שבישלה את ארוחותיה על פתיל יה•
אולם הבית, שהיה כשר כדי לארח
בתוכו את נשיא ארצות־הברית, לא נראה
לאנשי מע״צ ראוי לקבל את פניו של ראש-
הממשלה החדש.
״כמה זה יעלה?״ שאל רבץ את איש
מע״צ שפירט בפניו את תוכנית השיפוצים.
״כמאתיים אלף לירות,״ היתה התשובה.
״לא בא בחשבון,״ אמר רבץ ,״אני
לא מוציא סכום כזה.״
ץ * וכן שרבץ לא היה צריך להוציא
את הסכום הדרוש לשיפוצים מכיסו.
אולם גם לא היתד. לו כל כוונה להיכנס
לדירת־השרד הממלכתית במצב שהשאירה
אותה גולדה. רבין היה מודע ודאי לבי קורת
הציבורית שעלולה היתד, להימתח
עליו אם היד. מאשר את השיפוצים בדירה.
ניתן היה להבין את רגישותו בנושא זה,
במיוחד נוכח הביקורת האישית שנמתחה
עליו בנושאי כספים עם מינויו לתפקיד
ראש־הממשלה.
הפיתרון נמצא מתחת ליד. כיוון שב־ממשלתו
החדשה של רבץ התחלפו שרי-
החוץ, כיוון ששר־החוץ החדש, יגאל אלון,
החזיק כבר בדירת־שרד ממשלתית בעיר
העתיקה בירושלים, וכיוון שלשר־החוץ ה קודם׳
אבא אבן היתד. דירת־שרד ירושלמית
מפוארת מזו של גולדה מאיר — נראה
זה רק טבעי שדירת אבן תוכשר כדי
לאכסן את ראש־הממשלה החדש.
אלא שכאן התעוררה שוב בעיה. למ רות
שחלפו מיספר שבועות מאז חדל אבא
אבן לכהן כשר־החוץ, הוא המשיך להח זיק
בדירת־השרד שלו, ברחוב בלפור,
יחד עם הסגל שלה, שכלל ארבעה משר תים,
שקיבלו את משכורותיהם מקופת-
המדינה.
לא היתר, זו הפעם הראשונה בה הת עורר
מצב מביך מעין זה. כאשר היתמנתה
גולדה מאיר כראש־ממשלה, היא עמדה
במצב דומה. היה עליה להיכנס לדירת־השרד
של לוי אשכול המנוח, אלא שאל-
מנתו של ראש־הממשלה, מרים אשכול,
המשיכה להתגורר בדירה. היה עליה לע בור
לדירה פרטית, אלא שאז התעוררה
בעיית תשלומי המשכנתא שהיתר, מוטלת

לאה ויצחק רבץ

מאחרי
(מוסתר

גבה) ,כפי שצולמו בעת קבלת־הפניס הממלכתית
שנערכה בנמל התעופה בן־
גוריון לנשיא ארה״ב ריצ׳ארד -ניכסון,
בעת ביקורו בישראל לפני כחודשיים.
ממונה על כך להתקין ״טלפון באמבטיה.״
כאשר חזרו השניים מחו״ל, הופתעה מרים
לגלות כי אומנם הותקן קו טלפון לחדר
האמבטיה בדירת־השרד. היא, כמובן, הת כוונה
שיתקינו באמבטיה סוללת מיקלחת,
המכונה בלשון עממית בכינוי ״טלפון״.
חזרה לבעייתו של רבין: אחרי שהחליט
לקבוע את מישכן ראש־הממשלה במישכנו
של שר־החוץ לשעבר, נאלץ יצחק רבץ
להתאזר בסבלנות ולהמתין עד שאבא אבן
יפנה את הדירה. מכיוון שהיה ידוע לכל
שביתו של אבן נמצא במצב תקין יותר
(המשך בעמוד )34

הגל העכור העובר,
פעם אחת נוספת, על
מחשבותייך עשוי להיות
מוסר על־ידי גורם
בלתי-צפוי: פגישה עם
אדם חדש לגמרי או
עם איש מן העבר —
אבל מהעבר הרחוק
ו 2במרס -
יותר. אל תתני דעתך
20 באפריל
לצדדים השליליים יותר
של הסובבים אותך.
העריכי את החום האנושי שלהם.

לא, את לא טיפשונת,

את סתם מזניחה את
עצמך ואת הסיכויים
שלך להיות מאושרת.
את יכולה גם לשנות את
הדבר — אבל זה תלוי
ביכולתך לשלוט בעצי
בייך, ומה שחשוב הרבה
יותר — במצבי־הרוח
ובדיכאונות הכרוניים
שלך. אם אתה בעל־עסקים
עכשיו הרגע להחליט, ולא לחתום.

אס ניחנת בסבלנות, חוש הומור ועצבים
חזקים, תהיה זקוק להם
מאוד בימים הקרובים.
מישהו המקנא בך מסיבות
הידועות רק לשניכם,
יעשה כמיטב יכולתו
וגם יצליח במידת־מה
להפיץ עליך שמועות
ולהבאיש את ריחך
במקומות חשובים.
סיכויים טובים יהין __
לך במישור הרומאנטי.

זה לא יהיה נוח במיוחד,
אבל אם אתה
רוצה, אתה יכול להסתכן.
כאב-הראש חריג-
עי, הצרות בטווח־קצר,
הפגישות עם שונאיך
— כל אלה שקולים,
אם רק תדע להתמיד
על״ידי עצם התפנית.
מיקרה נעים ובלתי-
צפוי עשוי להתגלות,
אם לא תיזהר, כתגלית של איבה אישית
או של קינאה מיקצועית. אל
ממנו. נפגעת שאת לו תראי
של לא-איכפתיות. פנים העמידי

תקופת־האושר בה את
מצוייה ממשיכה — אם
כי ענני־סערה קטנים
מופיעים באופק, בצורת
עבודה, התחייבויות פגישות עם נושים או
מריבות עם ידידות טובות
במיוחד. אך אל
דאגה, עם רצון עז את
עשוייה לצאת מכל זה
בשלום. אם את עוסקת
בשני רומאנים מקבילים — דעי לגמור
עם אחד מהם, או לפחות להסוות אותו,
כך שלא יגרום להתפוררות יכל החבילה
ולא תצאי קרחת מכאן ומכאן. זהו חודש
מסובך ומוטב שתתחיליהו ברגל ימין.

נתו 11ו

הבט סביבך ותראה, בעצח כי טוב. חכה
ליום שבת כדי להתחיל
לפעול — ביום א׳
או ב׳ אל תיתן לאחרים
לתחוב את אפם
לענייניו• תרבה בוויכוחים
ואל תתריס בהם
שאתה הצודק — גם
כשזה יהיה כך, ברוב
ימות־השבוע.
מאידך 2> ,בנובמבר -
20 בדצמבר
אל תחמיצי אף פגישה
מעניינת, בת קשת ואל
לך להסס להיות היוזמת.

9שו1

עננים סוערים יכסו לקראת סוף השבוע
את חיי האהבה שלך.
אם אתה נשוי —
תפרוץ מריבה סוערת
בינך לבין אשתך. אם
יש לך חברה — תיפרדו.
גם את בת גדי,
לא תלקקי דבש ה שבוע:
א ת תיפרדי לזמן
ארוך מאדם הקרוב
מאוד אליך.
שתייתך המופרזת תרידידיך. את חיק

מריבה עם חבר ותיק בגלל בעייה כספית,
עלולה לגרוס לך
השבוע מתח נפשי
עצום. מצד אחד לא יתן
לך מצפונך לזנוח ידיד
בצרה, אך כנגד זאת

לא תהיה מסוגל מבחינה
נפשית לסייע לו כדרוש.
כל החלטה ש 20
בינואר -
תקבל ביחס לדילמה זו
$ו בפברואר
תיתן לך הרגשה כי אתה
מפסיד משהו חשוב.

,.אפאר׳ הנח ש׳,׳
של ב חיי ם

כדי להינגס זסאפארי
ש 7רמת״גן משלמים כסף —
שד בודים חיים חיגם
אזרחי תל־אביב אף לא מעלים בדעתם
שממש בקירבתם מצוייר, שמורת־טבע,
סאפארי טיבעי של •נחשים. יש לשער
שגם רשות שמורות־הטבע לא שמעד, עליח.
הנוסע מתל־אביב דרך יפו בואכה בתים,
אינו צריך אלא להיעצר במבואות
העיר בת־ים, המטופחת וד,מוריקה, לצעוד
מאה מטר בכיוון מערב, והרי הוא נמצא
בעולם אחר.
אגם של שופכין. ממבט ראשון נדמה
כי נקלע לכפר אפריקאי טיפוסי. אבל אין

הענן הכבד שהיה מונח
על זכרונך ועל תק־וותייך
מוסר, השבוע
על־ידי חוויית פשוטה,
תמימה, ובלתי־צפוייה.
את מוצאת עצמך בחברתם
של אנשים מסוג
אחר לגמרי, והס מטהרים
את מצב־ רוחך ואת
מסוגלת, שוב, להלך
בגנים ובשבילי־החיים
כאילו וניתן לך להתחיל הכל מחדש. אותו
סרטן שעליו עברה חווייה קודרת, ימצא,
לעומת זאת, פיצוי באושר אישי, גדול.

עסת

שירותים

אדכ ״ סאםא רי ״

דאגה הולכת ודאגה באה, קחי את החיים
בקלות. את מזניחה את בעלך ודואגת
לילדיך יתר על המידה.
בעלך עלול להיפגע
ולחפש תשומת-
לב בשדות זרים. הוא
יתחיל להיעדר מהבית
לפני שתיפקחנה עיניך.
כוח ההרגל פועל
השבוע לרעתך. מוטב
1ד*:(.זהנחן 0 >.היה לו הקדשת פעם
2 5 2 3 6 8תשומת־לב לחידושים
ולאפשרויות בלתי מקובלות.
שימרי על דיאטה קפדנית. אל
תזניחי את מראיך. שני את הרגלי התזונה.

הבעיות המרכזיות שלן
סובבות׳ השבוע, מסביב
לשתי החלטות
מרות שיהיה עליך
לקבל: בענייני־בספים
ובעניינים אירגוניים.
זכור שאינך יכול לע(׳1111)1ו

שות את הכל בעצמך,
ו 2במאי ־
ושמור על כוחותיך.
20 ביוני
זכור גם שמוטב שתידחה
את ההכרעה
הפינאנסית לשבוע הבא, לכל המוקדם.
בת תאומים: פגישה בלתי״שכיחה מס־דידה
את מנוחתך. היא תידחק על-ידי
אירועים שוטפים ובכל זאת — זוהי
התחלה של מיפנה לטובה בדרך־חייך.

במדינה

יום ג׳ מתאים לסידורים כספיים. יום
ו׳ מביא לך בשורה לא
כל״כך נעימה. זהו
שבוע טוב לאלה הרוצים
לבלות, להשתזף,
לאגור כוח לקראת ה באות
— לא כל־כך
טוב לעסקים. בייחוד
ידאיגו אותך שותפיך
ושכניך. סידורי בית
9ו בפברואר
20 במרס
יש לסיים בזריזות —
אחרת יביאו לך שי-
ברון־ראש. בחזית־הלב אין הרבה חדש.

כיצת־השופבין
״מה אנחנו, עיזיס? !׳
זה כפר. זהו שטח עירוני, השייך לעיר
בת־ים. קוראים לו רחוב .404 הוא מצוי
באיזור סחנה •ג׳ ,וגובל בבת־ים. במרכז
האיזור המגודל שיחי־פרא, שביניהם בק הות
נמוכות ורעועות, מצוייה ביצה רחבת־ידיים,
ספק ביצת מי־גשמים, ספק מאגר
של מי-שופכין.
על עמוד גבוה המתנשא מעל הביצה,
מתנוסס שלט :״זהירות, מים עמוקים.״
פני הביצה מכוסים ענני יתושים כבדים.
״אני גרה פח •כבר 17 שנה,״ סיפרה
תושבת רחוב ,404 אשה בגיל־העמידה.
״אנחנו לא יכולים לחיות פה. יש כאן
כל מה שאפשר למצוא בגן־חיות: יתושים,
עכברים, נחשים, אבל ההבדל הוא זה
שאצלנו הם מסתובבים בתוך הבית.
״אי־אפשר לישון פה, אי-אפשר לנשום,
אי-אפשר כלום. היה מפקח אחד, פעם,
אמר שיהיה בסדר, ונעלם. ועד אין לנו,
וכל מי שיכול, בורח מכאן. הרבה אנשים
עזבו את המקום. יש לי בת צעירה, והיא
מתביישת להביא את החברות שלה הבי תה,
אני לא מאשימה אותה.״
לשאלת כתב העזלס הזה• ,מה עושה
מישרד־הבריאות בנדון, אמרה :״•אני רק
יודעת שלפני שלוש שנים בא איזה טרק טור,
עבד כמה שעות והסתלק. זה מה
שמישרד־הבריאות עשה. חברת־החשמל,
לעומת זה, כנראה עוד לא שמעה •עלינו.״
חולים בל, הזמן .״אני גר פה 19
שנד״״ סיפר בחור צעיר, אף הוא מתושבי
המקום .״ראש־העיר היה פה פעם -אמר
שישלח פחי־אשפה. הפחים לא הגיעו.
אני יש לי דוד, כל שבוע הוא תופס
לפחות שישה נחשים.״
את מרבית השטח מחזיקה בידיה מישס־
•חה ערבית• ,שבבעלותה שלושים־וחמישר.
דונם אדמה. אבי המישפחה קנה את ה שטח•
,עוד בימי המנדט הבריטי.
.״רצינו למכור את האדמה, אבל העיריה
לא נותנת לנו מחיר טוב,״ סיפר אחד
•הבנים, המתגורר במקום •זה מזה 40 שנה.
״האנשים פה חולים כל הזמן. מה יש,
אי־אפשר לדאוג לנו שנחיה כמו בני-אדם?
•מה אנחנו, עיזים או אנשים?!״
אחד מתושבי המקום הזקנים, טעה בכתב
העולס הזה וחשבו לעובד •עיריית תל־אביב
.״אין לי כבר כוח להתלונן,״ התפרץ
.״כבר לא רואים •את הבית שלי מרוב
חורים. היה פה מהנדס מהעירייה ואמר
שצריך הרבה כסף בשביל לסדר פה •תנאים
אנושיים. מאיפה אני אקח כסף? ביוב
נורמלי — אין לי. יש לי •תעלה שמובילה
את כל הביוב לבור בחצר.״
חחיים כמאורת נחשים. בתקציבה
של עיריית תל־אביב, המתלבטת בבעיות
רבות ושונות, אין סעיף •שבכוחו להעניק
תנאי־חיים אנושיים מינימליים לדיירי רחוב
,404 שמורת־הטבע המצחינה •ורוחשת ה־
-יצ-ס. השוכנת בגבול העיר הגדולה.

״רנני נמה חודשים
שוחחת עם הח״רים
המצו״ם באנויקה ־
השבוע פגשתי אותם
שוב, והם
סירבו לדבר.״״
** שרה חיילי איו״ם, מצבא נפאל,
> שחומים, רזים ונמוכי־קומה, ניצבו
דום בלב המידבר, בנקודת או״ם ליד
קנטרה.
גלי־חום לוהטים ומייבשים שטפו את
הנפאלים, המורגלים בארצם לכפור ולסו־פות־שלגים.
החום הכבד היה להם עינוי
בלתי־נסבל. אולם החיילים ניצבו בעמידת־דום
•מתוחה. אף שריר בפניהם לא זע.
אנו, קבוצת חיילים ישראליים, ניצבנו
בסמוך והתבוננו בהם בסקרנות. עתה התחלנו
להבין את פשר המושג ״מישמעת צב אית
עיוורת.״ לא היה כל היגיון שיסביר
מדוע מפקדם מעולל להם זאת, זולת הרצון
לעשות רושם על החיילים הישראליים וה מצריים,
שנאספו סביב.
כיוון שצבא נפאל אינו מפורסם ברחבי
העולם כצבא עז־רוח במיוחד, או כצבא ש פיתח
תיאוריות־לחימה חדישות, הרי עם
כל הכבוד לחיילים הנפאליים החביבים,
הפקודה שתקעה אותם בעמידת־דום ממו שכת
בגיהינום החום המידברי, לא הפכה
אותנו למעריציו של אותו צבא.
המצרים אינ ם מדברים
ך נענו לנקודת האו״ם בקנטרה, ב !
1מידבר סיני, כדי ללוות לבתיהם קבו צה
גדולה של סטודנטים מרצועת־עזה,
הלומדים במצריים. הללו הובאו לכאן על־ידי
הצבא המצרי במיסגרת מיבצע ביקורי
הקיץ.
בנקודת־הגבול הישראלית התפרקנו, לפי
פקודה, מנישקנו, והמשכנו אל תוך השטח
שבשליטת או״ם בשיבעה אוטובוסי אג״ד,
שנועדו לקלוט את כל הבאים. בראש השיי רה
התייצב ג׳יפ או״ם, ובו שני קצינים
שהובילו את השיירה.
שישה ימים קודם לכן הגענו לנקודת
או״ם שבקונייטרה, על שטח־ההפקר שבין
ישראל לסוריה, כדי ללוות סטודנטים
עזתיים הלומדים בסוריה. כאשר הם ניצבו
בתור כדי לעבור את נוהל הזיהוי והרישוי,
ולאחר־מכן, בשעת הנסיעה הארוכה —
שוחחנו עימם. גילינו סקרנות הדדית. עתה
היינו להוטים לשוחח עם הסטודנטים הב אים
ממצריים.
הגענו לנקודת או״ם בשעה היעודה. לא
היה כל זכר לקבוצת הסטודנטים. המתנו
במקום שעתיים תמימות, ורק אז ניראתה
שיירת האוטובוסים המצרית, כשהיא מת קרבת
לעברנו.
בהיעצר השיירה, ירדו הסטודנטיות וה סטודנטים
והתגודדו מתחת לסככת־עץ.
מיספר חיילים וקצינים מצריים נילוו אל
הסטודנטים ושוחחו עימם. אנשי־הצבא המצריים
היו לבושים היטב. אנו הישרא לים,
אנשי המילואים, לעומתם, היינו לבו שים
ברישול פרוע. אולם הסבלים והנהגים
המצריים קילקלו לחיילים את ההצגה. הללו
היו לבושים בבגדי פלאחים, הקימו מהומה
על כל דבר, והפכו את המקום לבאזאר
מיזרחי.
פקידי מימשל ישראליים החלו בהליכי
הזיהוי והרישום. העבודה התנהלה ביעי לות.
תוך שעתיים נסתיים רישום וזיהוי
270 הבאים.
אותה עת החלו הסבלים המצריים להעמיס
את כל חפצי הבאים על אוטובוס־חבילות
של אג״ד. הבדיקה הביטחונית
בחפציהם של הסטודנטים המגיעים אינה
נערכת בנקודת או״ם, אלא באל-עריש ל באים
ממצריים, ובגשר דאמייה לבאים
מסוריה.
נסינו לשוחח עם החיילים המצריים, אך
הללו התעלמו מאתנו. בשעתו, לפני הסכם
הפרדת־הכוחות׳ היינו •מוצבים בגדה ה מערבית
של תעלת סואץ, מול איסמעיליה.
בחודש האחרון לשהותנו שם, כאשר פסקו
חילופי־האש, פיתחנו יחסי־ידידות הדוקים

עם החיילים המצריים שהיו מוצבים מולנו.
הצטערנו על שבפגישה הנוכחית סירבו
המצרים להחליף עימנו אפילו משפט אחד.

מתחת לברכי, על המושב, היה מוטל
עיתון הארץ, אותו קיבלתי בבוקר.

ישראל —
סופר־מדינה

חלונו ת צבועים
ב או טו בו ס
ך* ם טוד;טים העזתיים ניראו עיין
\ פים. תהליך הרישום המסורבל בקהיר,
והנסיעה לכאן, נמשכו חמש שעות. אך
בניגוד לעמיתיהם, שבאו מסוריה, הם לא
היו ממורמרים והתנהגו בטבעיות ובעליזות.
הסטודנטים
נשאו עימם, נוסף לחפציהם
האישיים, גם מתנות להוריה!! .הבחורים
הביאו לרוב רדיו־טרנזיסטורים נוצצים,
ואילו הבחורות נשאו כלי ריקמה או תמונות
צבועות בצבעים עזים.
אחד הבחורים הביא עימו אופניים קטנים,
משומשים, כנראה תשורה לאחיו הצעיר.
צעיר אחר החזיק בדובון מחומר סינתטי,
שיוצר בסין העממית. מיספר לא מבוטל
של צעירים נשאו עימם גיטרות.
שיבעת אוטובוסי אג״ד ניצבו בשורה
בזה אחר זה, חלונותיהם צבועים בשיכבת
צבע כהה, ולפני שורת המושבים הראשו נה
ניצב מיתקן שמנע מהנוסעים כל אפשרות
לראות מה מתרחש מחוץ לאוטובוס.
בינתיים היו החלונות פתוחים. ההוראה
היתר• כי ברגע התזוזה, ולאורך כמה עש רות
קילומטרים, יש לסגור את כל החלונות
כדי שהנוסעים לא יוכלו לזהות מית-
קני־צבא בשטח. ידענו כי הנסיעה לא

תהיה נעימה, וכי הסטודנטים ואנו, החיילים
המלווים אותם ,״נתבשל״ בחום הכבד ש ישרור
בכלי-הרכב הסגורים.
בכל אוטובוס היו שני מיכלי מים. אחרי
הנסיון המר עם הסטודנטים שבאו מסוריה,
הסברנו למצרים כי המים עומדים לרשותם,
וכי רצוי שלא ירבו בשתייה, כדי
שכמות המים תספיק להם לכל הדרך הארוכה.
החבר׳ה
ממצריים התנהגו בצורה מכובדת.
החום באוטובוס החונה היה כבד,
הצמא היכר. ביושבים, אך בכל פעם שהבחורים
באחד האוטובוסים רצו לשתות,
שלחו נציג כדי לשאול אם מותר להם
להשתמש במים, וזאת, כאמור, על אף
שבכניסתם לכלי הרכב הודענו להם כי
המים לרשותם.
הסורים, לעומתם, השתמשו במים לשטיפת
ידיים ופנים. עד־מהרה נותרו בלא
מים, ואז סילקו, בלא בושה, את המים
ממימיות החיילים המלווים. לאחר־מכן גנבו
את מנות המזון של החיילים, רוקנו
אותן וטינפו את כל סביבתם.
מיספר סטודנטיות הגיעו לנקודת או״ם
כשהן לבושות בחצאיות־מיני. כאן פרשו
לשירותים והחליפו בגדיהן בלבוש צנוע
יותר.
אחד הבחורים, שמשך את תשומת לב
הישראליים היה בלונדי תכול עיניים, גבה־קומה
ולבוש מכנסי ג׳ינם. הוא ניראה
כביטגיק אמריקאי לכל דבר. למרבה ההפתעה
הסתבר כי אביו רוסי ואמו ערביה,
וכי הוא מתגורר בבית־חנון אשר ברצועת
עזה. אותה שעה טרם שיערתי כי כעבור
ימים אחדים אני עתיד לשוב להיפגש עימו.
מקץ שעתיים נסתיים הרישום, ושיירת
המכוניות יצאה לדרכה. במחצית השעה
הראשונה סבלנו קשות מהחום, משום
שנאלצנו לנסוע בחלונות סגורים, אבל
כיוון שמצב הרוח באוטובוס היה מרומם
והסטודנטים היו נרגשים מאד לקראת
הפגישה עם בני מישפחותיהם, חלף הזמן
במהירות.

הבדו אים —
אבק -אדם
**רגע תחילת הנסיעה לא חדלו
הבחורים סביבי להושיט לי דברי־מתיקה
או סיגריות. מובן שרוקנתי מכיסי
כל דבר־מתיקה שהיה לי, כדי להשיב
למכבדי. ממש התיידדנו. אלה היו חבר׳ה
נחמדים, מלאי חוש־הומור. כשאני משווה
את האווירה הלבבית ששררה באוטובוס
זה, לאווירה הקפואה והחשדגית ששררה

נתב..העולם הזה״ זאב בת (שמאס
ששירת במילואים, ליווה סטודנטים
ברסטינ״ס ממצד״ם ומסוריה, ומדווח:

באוטובוס שהוביל את הסטודנטים שבאו
מסוריה, היה ההבדל תהומי.
אולם, נראה שבכל קבוצת בני־אדם חייב
,תמיד להימצא ״ג׳וקר.״ עוד אנחנו משוחחים
בנושאים כלליים ומשווים תוכניות־לימודים,
פנה אלי לפתע אחד הבחורים,
שעד כה לא נטל כל חלק בשיחה, ואמר
בנימה לגלגנית :״בפעם הקודמת באנו
לחופשודקיץ מהסואץ, הפעם אנו באים
מקנטרה. תמהני מהיכן נגיע בפעם הבאה.״
לרגע נשתררה באוטובוס דממה קפואה.
הבחורים שישבו סביב השואל היפנו לעברו
מבטי־זעם. שרר בינינו מעין ״קוד״ מוסכם
שלא לשוחח בנושאים פוליטיים. השאלה
הלגלגנית של הבחור הביכה את הנוכחים.
החלטתי, כפי שנהוג לומר בצה״ל ,״לסגור״
איתו את החשבון, והשבתי כי בפעם
הבאה שיבקר בעזה, ההעברה לא תתבצע
בחום המדבר בקנטרה, אלא בצל הדקלים
הגבוהים שבמרכז קהיר.
לקול צחוקם של הנוסעים חוסלה התקרית,
ואנו המשכנו לשוחח בחופשיות.
כל הסטודנטים שעימם שוחחתי ניסו
ליצור בי את הרושם כי הם מתפעלים
מהמצרים וכי לדעתם, רמת הלימודים באוניברסיטאות
עונה בהחלט על דרישותיהם.
אולם ניתן היה לקלוט, בין השורות, נימה
ברורה של ספקנות לגבי מיספר נושאים.
רמודהחיים הנמוכה במצרים הציקה להם,
הביורוקרטיה הממשלתית הטרידה אותם.
לא היה ברור להם אם המצרים מחשיבים
אותם, את הפלסטינים, כערכם.
הסטודנטים שבאו מסוריה, לעומתם, או תם
אספנו מקוגייטרה, היו ממורמרים וא־כולי־שינאה.
הסטודנטים המצריים לא הני חו
לי להרגיש׳ אפילו לרגע, כי אני אישית
או כלל ישראל שנואים עליהם עד בחילה.
אצל הסורים נוצרה הרגשה זו כבר מתחילת
הנסיעה. העובדה היחידה שניזזמה
אותי היתר שניתן היה להבין מדבריהם
כי גם הסורים אינם חביבים עליהם כלל,
וכי רמת הלימודים בסוריה ירודה, והם
לומדים באוניברסיטאותיה רק משום ש אינם
מצליחים להתקבל למיכללות במצרים.
במקום מסויים לאורך הדרך הראשית
ניתנה רשות לפתוח את החלונות. גלי
אוויר מדברי לוהט שטפו אותנו, אולם הם
היו ניפלאים בהשוואה לקיטזר המהביל
הרטוב שעמד באוטובוס הסגור.
בדרכנו חלפנו על פני מיספר מקומות-
יישוב בדואיים. הבדואים זיהו את הסטודנטים
לפי החלונות הצבועים של האוטובו סים.
הם נאספו לצידי הכביש, נפנפו בידי הם
והריעו בהתלהבות לבאים. להפתעתי,
איש מבין הסטודנטים לא טרח כלל להשיב

לשלום בתנועת־יד. פשוט התעלמו מהבדואים,
כאילו היו אוויר שקוף.
כאשר מחזה זה נישנה פעמיים ושלוש,
שאלתי את היושבים סביבי מדוע אין הם
משיבים ברכה לבדואים המריעים להם.
״אלה בדואים,״ השיבו הסטודנטים בבי טול.
התנהגות זו הפתיעה אותי, משום
שעמדה בניגוד גמור לכל כללי הנימוס
הטובים שהללו הפגינו עד כה. אך בהיר־הור
שני נזכרתי כי התנהגותם של תושבי
הרצועה לבדואים אינה שונה מזו של
הסטודנטים. פעמים רבות, כאשר פיטרלנו
במחנות־הפליטים, היינו, בשעת המנוחה,
נכנסים לשיחות עם צעירי המקום. הללו
גילו יחס של בוז תהומי כלפי הבדואים,
התייחסו אליהם כאל חיות המחבלות ברכושם.
מתגנבות בלילות, משחיתות את
עצי הפרדסים ועושות שמות בגני־הירק.

^ חד הסטודנטים שישב לא הרחק
ממני, ושבמהלך השיחה נסתבר לי כי
הוא לומד שנה שלישית כלכלה, ביקש לעיין
בתמונות. הוא הופתע כאשר דיפדף בעיתון
וגילה בו מספר רב של עמודים.
היה סבור כי העיתונים בארץ מופיעים
במתכונת קטנה של ארבעה עמודים בלבד.
שפע מודעות־הפירסומת משך את לבו.
הבחור שאלני אם נכונות הידיעות שהופיעו
לאחרונה בעיתוני מצריים, כי חלה
הידרדרות בערכה של הלירה הישראלית.
השבתי שאני מניח כי אכן חלה הרעה
מסויימת בערכה של הלירה. הבחור הוסיף
ושאל אם נכונות הידיעות כי הוטלו מיסים
כבדים חדשים על העם, שיפגעו קשות
ברמת־החיים של העובדים.
השיבותי כי אכן הוטלו מיסיס חדשים,
וכי כל מפרנס ייאלץ עתה לעמול יותר
קשה כדי לשמור על רמת־חייו הנוכחית.
על שיטת תוספת־היוקר המפצה את השכי רים
חלקית על אובדן ערך כספם, לא שמע
הסטודנט מימיו. הוא ניראה מופתע, ותחילה
לא נטה להאמין כי שיטה זו אכן נהוגה
בישראל.
סטודנט לכלכלה זה, כשאר חבריו הסטודנטים,
גילה כלפי ישראל יחם דו־משמעי.
משך כל השעות הארוכות ששוחחנו, חזרה

תופעה זו שוב ושוב. מחד נצטיירה ישראל
מתוך קיטעי־מישפטים ופליטות־פה שלהם
כ״סופר־מדינה״ ,כענק תעשייתי — ומאי דך
נשמעו צלילים מוסווים אבל חדים ש טענו
שישראל אינה אלא ננס הנתמך על-
ידי ארצות־הברית, מדינה שצבאה נמצא
בנסיגה לעומת הצבא המצרי.
באל־עריש נפרדנו מהסטודנטים. לחצנו
ידיים כאילו היינו ידידים ותיקים. אנשי-
המכס החלו בודקים במיטעניהם, ואילו אנו
פנינו למאחז הצבאי שלנו באחד ממחנות-
הפליטים ברצועה.
הסטודנטים המצריים גילו בוודאי כי
השד הישראלי אינו נורא כל־כך, ואילו
אנו גילינו כי כל עוד מרבית הסטודנטים
הפלסטינים לומדים במצריים ולא בסוריה,
קיים סיכוי שלא ירחק היום ונוכל להגיע
לידי הבנה.

בשוק מחנה־הפליטים בג׳יבאליה. מחירי חפירות
11ר 1|1ד 111ה
והירקות בשוקי הרצועה זולים להדהים. משה תמיר
1 1 1 1 1 11
(שמאל) מחזיק בידיו אבטיח שמישקלו 4ק״ג, אותו קנה תמורת לירה ישראלית
אחת. מחירי התוצרת החקלאית מסוגים אחרים זולים באותה מידה עצמה.

שיכון לראש הממשלה
(המשך מעמוד )31
מביתה של גולדה, היה זה רק סביר שה תיקונים
שייערכו בו לא יצטרכו לעלות
בסכומים כה גדולים לקופת־המדינה, כמו
שיפוץ דירתה של גולדה. מרגע שנפלה
ההחלטה, הועבר הכדור לאנשי מע״צ. ל דברי
אנשי לישכת ראש־הממשלה, לא
טרחו רבין ורעייתו אפילו לבקר בדירת
אבן טרם פינויה. אולם בבית אבן זכרו
לפחות ביקור אחד של לאה רבין בבניין
טרם פינויו. ספק אם רבין עצמו ידע על כך.
מה שרבץ לא ידע, היתד. העובדה שגם
השתכנותז בדירתו של אבן עלולה לעלות
בסכומים ניכרים לקופת־המדינה. כי בניגוד
לדירת ראש־הממשלה, שבה היה כל הרי הוט
רכוש המדינה, היתד. דירת השרד של
שר־החוץ מרוהטת רובה ככולה ברהיטיו
הפרטיים ובאביזריו של אבא אבן עצמו.
כאשר פינה אבא אבן, באיחור של חודשיים
את דירת־השרד ברחוב בלפור, הוא
פינה ממנה כימעט את כל הרהיטים שהיו
שייכים לו. הספריות הענקיות שהיו ב בניין,
השטיחים היקרים שפיארו את כל
חדריו, אוסף התמונות המקוריות ששוויין
נאמד במיליונים רבים — כל אלה נלקחו
על ידי אבן מתוך הבניין. נשארו בו רק
רהיטים מעטים. שהיו רכוש המדינה.

ף 3אחרי שהיתפנה בית אבן, לא
^ ביקר בו רבין. לעומת זאת ערכו
אנשי מע״צ ביקור בבניין. הם עשו הערכה
כמה יעלו השיפוצים הקלים שיש לעשות

מישפחה, המטופלת בשמונה ילדים והמת־גוררת
בשיכון קטמון ט׳ בירושלים, לבין
הסכום שיושקע בדירת־השרד של ראש״
הממשלה. כתב חזני במאמרו :״חדשות
מספרות לנר, שראש ממשלתנו משפץ את
מעונו החדש בסכום של 400 אלף ל״י:
סכום השקול כנגד שני מיליון שעות עבו דה
של ילדים, ילדי משפחת ב׳ ,בבלוק
,101 בקטמון ט /יחפים, על ד,ריצפה.
״ארץ האינך זעה ז
״הרים, האינכם רועשים י
״ציבור, האינך מזדעק ל
״אם זו אינה שפיכות דמים, שפיכות־דמים
מהי?״
את מאמרו סיים משה חזני בקריאה
לרבין :״יצחק, אל תיכנס כך למעונך
החדש בירושלים. חשוב על ילדי בלוק
101 בירושלים: אתה עוקד אותם !״
מאמרו של חזני גרר גל של תגובות.
למחרת היום פירסם מעריב התנצלות על
מאמרו של חזני, טען כי הוא היה מבוסם
על ״ידיעה עתונאית בלתי־בדוקה ובלתי
מהימנה״ .גם ההתנצלות היתד. בלתי בדו קה.
שכן, לוא טרח מעריב לבדוק את
הפרשה, היה מגלה כי היתד. אומנם תוכנית
להשקיע סכומים של מאות אלפי ל״י
בשיפוצה וריהוטה מחדש של דירת אבן,
אלא שהדבר נעשה ללא ידיעת רבין.

^ לא ש״מעריב״ לא הסתפק בהת-
נצלות. למחרת פירסם רשימה של
אחד מכתביו הבכירים, דב גולדשטיין, ש
בית
גולדה — מבט מהחצר
ברזים דולפים ופתיליה
דרוש מורי דיד בשפות גרמנית, צרפתית, אנגלית
לעבודה רצופה באיזור תל־אביב, מחודש אוקטובר 74׳.
עבודה קבועה למורי דרך שהם גם -נהגי אוטובוסים באיזור תל־אביב.
להתקשר לטיולי הגליל, טלפון 20330־20550 ,067־.067

לתל מי ד תי

רות עזר>ה
בזכו תך ב תו א ר
נ סי כ ת הי ם־ ה תיכון
ברכות מ מו רתךל טיפו ח
חן ודוג מנות

דאה 3לט שר

בבניין, הסכום לא הסתכם בסכום גבוה.
לעומת זאת הם ערכו גם הערכה כמד,
יהיה צורך להשקיע בריהוט הדירה מחדש,
ברמה הולמת את מעמדו של ראש־ד,ממש לה.
על פי הערכה גסה היה צורך להשקיע
כ־ 400 אלף ל״י בשיפוץ הדירה. יחלקו
הארי של סכום זד, היה מיועד לריהוט.
הסיפור התגלגל והגיע למערכת העולם
הזה. לפני שבועיים, פורסמה במדור תשקיף
(העולם הזה )1927 הידיעה שסיפרה
כי ״סכום של כ־ 400 אלף ל״י מתקציב
המדינה יושקע כדי להתאים את ביתו של
שר־החוץ לשעבר, אבא אבן, ברח׳ בלפור
בשכונת רחביה בירושלים, כמישכנו של
ראש־ד,ממשלה יצחק רבין.״ באותה ידיעה
צויין גם כי ״כל הריהוט בדירת־השרד של
שר־החוץ, היה רכושו הפרטי של אבן.
הסכום של 400 אלף ל״י, יידרש לשיפוצים
שביקשו לאה ויצחק רבין להכניס בבית,
וכן לריהוטו מחדש.״
ניסוח זה של הידיעה היה מוטעה, והיה
בו כדי לגרום עוול לראש־ד,ממשלה. שכן,
מסתבר, השיפוצים והריהוט בדירה הח דשה,
לא נעשו לפי בקשתם של יצחק
ולאה רבין — שעד ליום פירסום הידיעה
לא ביקרו בדירה, לפי טענת לישכת ראש־הממשלה
— אלא לפי התוכנית של אנשי
מע״צ• למעשה נודע בלישכת ראש־הממ־שלה
על הסכום שיידרש להשקעה בדירת
אבן׳ רק כתוצאה מהפירסום בהעולם הזה.
אלא שאז כבר החלו העניינים להתגלגל
בכיוון בלתי צפוי. מיספר ימים אחרי פיר־סום
הידיעה במדור תשקיף בהעולם הזה
פורסם במעריב מאמר ביקורת חריף על
ראש־הממשלה, בשל כוונתו לעבור להת גורר
בדירה, ששיפוצה יעלה סכום כה רב.
כותב המאמר היה משה חזני, בנו של שר ר,סעד
לשעבר׳ ח״כ המפד״ל מיכאל חזני.
חזני, הזדעזע כל כך למיקרא הידיעה
שבהעולם הזה עד ששכח כי קרא אותה
בהעולס הזה וייחם אותה לטלוויזיה.
הוא ערך השוואה בין הכנסותיה של

מתח ביקורת חריפה על מאמרו של חזני.
יותר משהייתה רשימה זו מיועדת למחות
על מאמרו של חזני, היא נועדה למחות
בפני ראש־ד,ממשלה עצמו. גולדשטיין ,ש הוא
המראיין הראשי של מעריב, לא סלח
לרבץ על שסרב להעניק ראיון למעריב.
עתה, מצא גולדשטיין את השעה כשרה
להטיף מוסר לרבץ: הנה, אם היית מעניק
ראיון למעריב — השתמע מתוך דבריו —
לא היינו נכשלים במיכשלה זו.
אלא שבסופו של דבר יצא מתוק מעז.
בשבוע שעבר, בעקבות הסערה שהתפתחה
אחרי פירסום הידיעה בהעודם הזה, ערכו
סוף סוף ראש־הממשלד, ורעייתו ביקור
בדירת־השרד של שר־החוץ לשעבר, המ יועדת
להיות מישכנם הירושלמי.
בו במקום הוחלט על עריכת שיפוצים
קלים בלבד בבית, שיכללו צביעה וסיוד.
באשר לריהוט הבניין רב־ד,חדרים, הכולל
גם אולם גדול בקומה הראשונה לקבלות
פנים וסעודות ממלכתיות, הוחלט על פיתרון
אחר: הרהיטים הממשלתיים בהם מרוהטת
דירתה של גולדה, יועברו לדירת אבן.
רק על דבר אחד התעקשו יצחק ולאה
רבין. הם לא יישנו במיטה בה ישנה גולדה.
טרם הוחלט אם יירכש חדר שינה חדש
לזוג רבין, או שמא יעבירו את חדר השינה
שלהם, מהפנטהאוז שבנוה־אביבים.
כך או כך, דבר אחד ברור: הפירסום
המוקדם על הסכום שעמדו להשקיע בדי־רת־השרד
החדשה לראש־ד,ממשלה, מנע
הוצאה מיותרת מקופת־ד,מדינר .,על הטעות
שנעשתה בפירסום, כאילו תוכננה ההו צאה
ביוזמתם של ראש־ד,ממשלה ורעייתו,
מביע בזאת העולם הזה את התנצלותו.
לפרשה כולה יש אפילוג פיקאנטי. יומיים
בלבד אחרי שהתנצל בפני ראש־ד,ממשלה
על פירסום מאמר שהסתמך על ״ידיעה
עתונאית בלתי־בדוקה ובלתי מהימנה״ ,לא
היסס מעריב להעתיק שוב בעמוד הראשון
של גיליונו, ידיעה שפורסמה ערב קודם
לכן במדור תשקיף בהעולס הזה.

קולנוע •
זוועות
ומס עו ת
שחקנים הוו־רום של פיקאס!
יצירת העירום האחרונה של הצייר פאבלו
פיקאסו, המוצגת לעולם אחרי מותו,
מפתיעה בכך שיש לה רק זוג עיניים אחד,
אפה קבוע באמצע פניה, ובכלל — הפרופורציות
שלה מצטיינות בשלימות. שמה
של היצירה, פאלומה, והיא בתו החוקית
של הצייר הדגול (אפילו בתי־המישפט בצרפת
הכירו בעובדה זו כשהעניקו לה
את החלק הארי בירושה הענקית של אביה).
פאלומה התגלתה בסרט בשם סיפורים
בלתי־נזוסריים של במאי פולני, המתגורר
בצרפת, בשם ולריאן בורובצ׳יק. זהו סי־פור־אימים
המבוסס על מעשר, שהיה במאה
ה־ 17 בהונגריה, אודת רוזנת שנהגה להת רחץ
בדמן של בתולות, שאספה מן החוות
שעל אדמותיה, ואותן הקריבה על מיזבח
שיגעונה.
בורובצ׳יק אמן־הנפשה מפורסם בכל
רחבי העולם, בעיקר בחוגי המיקצוע, החל

בית

מיטבחיים

(תכלת, תל־אביב, ארצות־הברית)
— זהו שיפורו של בילי פילגרים,
אזרח אמריקאי ממוצע. הוא אופטומטריסט מצליח, איש
מכובד בקהילתו, ועבר בימי המלחמה את הטראומה של
הפצצת דרזדן (המעשה המיותר והאכזרי ביותר שעשו
בנות־הברית, כאשר גרמו להרג והרס גדול יותר מהירו־שימה,
ללא כל תכלית צבאית) .פילגרים נופל, מדי פעם,
בצורה מוזרה, לתון חורי זמן. כלומר, הוא קופץ מתקופה
אחת לשנייה בחייו, בעבר, בהווה ובעתיד, ואפילו מבקר
בכוכב־לכת בשם טראלפאמאדור, עליו חיים יצורים בעלי
מימד רביעי, שהשכילו להבין סודות, שהאנושות לא תגלה
אף פעם.
בסיפרו של קורט וונגאט, זהו ספק סיפור מדע דמיוני,
ספק מחאה אנטי״מלחמתית, ספק ביקורת על אורח״
החיים האמריקאי, וספק חלום־בלהות על אפסיותו של
האדם. הספר כתוב בסימון של מיברקים קצרים ונוק בים,
ומיתפתח, בעת״ובעונה־אחת, בכל תקופות החיים
השונות של בילי בעל השם הסימלי (פילגרים, בעברית :
עולה״רגל) ,כולל מסעותיו אל טראלפאמאדור.
ג׳ורג׳ רוי (העוקץ) היל, שעשה סרט זה לפני כשנתיים,
ניגש אומנם לנושא בכל הרצינות, וכל שותפיו למלאכה
יוצאים מן הכלל: החל בצלם הצ׳כי מירוסלב אונדריצ׳ק,
וכלה בשחקן, מייקל סאקס, שהוא התגלמות מושלמת
לגיבור של וונגאט. ואף־על־פי״כן, אין הסרט מצליח להמחיש
את כל האימה של זוועת דרזדן, את האבסורד

פרן וסאקם — במימד רביעי
שבחיי-האדם. אפילו כשמדובר בדימיון, חסרות הסצינות
בכוכב״הלכת המרוחק מעוף חזותי של ממש. יש טעם לקוי
בהדבקת הסיום האופטימי לסרט, בהשראת אודיסיאה
בחלל, הנוגדת גם את רוח המעשה כולו.
למרות כל זאת, כדאי לראותו. ראשית, משום שלמרות
כל ליקוייו, הוא מעורר מחשבה, וזה דבר שאפשר לומר
רק על מעט מן הסרטים המוצגים בארץ. אם הסרט הזה
ידרבן את צופיו לקרוא את וונגאט, הרי זה בוודאי מומלץ.

הפולי טי ק ה
ככוימרח גרוע

פיקאסו ב״סיפורים״
שתי עיניים ואף
לביים סירטי־עלילה לפני זמן קצר יחסית,
וסיפורים בלתי מוסריים הוא סירטו הראשון
הארוך הזוכה לכיסוי בינלאומי רחב.
קודם כל, משום שהוא ייצג את צרפת
בכמה פסטיבלים בינלאומיים. סיבה סבי רה
אחרת הנראית לעין: הוא מלא וגדוש
בסצינות נועזות ומסמרות־שיער. והנימוק
המשכנע ביותר: פאלומה מופיעה בו, בחלקים
רבים, בלבוש חווה אמנו בלא
עלה־תאגה.

י שראל
לאן הלכו כל הערכים. לאוטו פר־מינג׳ר,
שהגיע לארץ בדי לצלם את הח לק
הישראלי והמיזרח־תיכוגי שבפרשת
רוזבאד (מעשה במחבלים החוטפים חמש
בנות־מיליונרים) יש בעייה מוזרה. לאתר
שלתפקיד הערבי הראשי הוא בחר כבר
בשחקן ישראלי (יוסף שילוח) ,הוא מיוד
קשה, לדבריו, למצוא בישראל את שאר
הערבים שיתאימו לצרכיו. מסתבר שלפר-
מינג׳ר הפתטי יש דרישות מפורטות, והערבים
בארץ, פשוט אינם נראים לו ער ביים
די הצורך. עתה, הוא מצטער שלא
גייס לו שחקנים מפריז ״שם, יש ערבים
בשפע״ ,הוא אומר.
איירונסייד צעד כצפת. השבוע
הראשון של חודש ספטמבר יוקדש, בצפת,
לסרט הישראלי. במיסגרת זו יוצגו כל
הסרטים הישראליים שהופקו השנה ביש ראל.
כולל כמה הצגות־בכורה: חגיגה
לעיניים של אסי דיין, וחנוכה ה־ ,81 סרט
תיעודי של קיבוץ לזחמי־הגיטאות, על
העולס הזה 1929

המי ש אלה שבלב (מוגרבי,
תל-אביב, ארצות״הברית) — גורלן
של נשים שבעליהן נעדרים
במשך שנים מן הבית, בגלל מילחמה, הוא נושא ניכבד
הראוי לטיפול רציני בכל אמצעי־התיקשורת. מה שקרה
בארצות־הברית לאחר שיחרור השבויים בווייטנאם, הצביע
על כך שהבעיות מורכבות ומסובכות הרבה יותר מכפי
שנידמה ממבט ראשון.
כלומר, יש כאן חומר דרמאטי עשיר לידיים אמונות.
אבל, כשהתסריטאית ג׳ואן סילבר והבמאי מארק רובסון
מטפלים בעניין, הולך החומר לאיבוד.
הסרט, היוצא מנקודת מבט ״מאוזנת״ :לשכב או
לא לשכב, עד שיחזור, ועולה רק לעיתים רחוקות מעל
לחגורה, מצטיין בשיטחיות שהיתה מעלה סומק על פני
האוהדת הלהוטה ביותר של טורי־הרכילות. כל דמויותיו
מפגינות רדידות מחשבתית ראוייה לשבח. הניסיון הק לוש
לביקורת חברתית( ,אנשי״הצבא, היושבים בעורף,
שהם גיבורים על חשבון אלה שבחזית ; פוליטיקאים הממליצים
על תפילות במקום להציע פיתרונות) ,הוא כל-
כן שקוף, עד שזה מעורר חמלה. בקיצור, מזכיר את סיר-
טי״ההסברה ששטפו את אמריקה בסוף מילחמת העולם
השנייה (ורובסון עשה כמה מהם) ,שהראו כיצד האומה
הגדולה מתגברת על הטרגדיה שעברה עליה. אלא שאז
היתה מילחמה שונה׳ שבה לא צריך היה להסתתר בכל
פעם שדובר על המניע להליכה לקרב.
בתוך הבוץ הוורדרד יש רגע אחד מרגש כאשר בשג-

השואה. ייערכו דיונים על מצבו של הקול־ינוע
הישראלי, יוקרנו סרטים קצרים ניב־חרים,
והכל תחת חסותו של ריימונד
(איירונסייד) באר שיפתח את השבוע, ויח לק
בסופו את הפרסים שיוענקו על־ידי
ועדה ציבורית לסרט, לשחקן, לשחקנית
ולתסריט הטובים ביותר.
המקל והגזר. ירחון פלייבוי של חו דש
יולי מותח ביקורת על הבית ברחוב
שלוש ומשווה, את גילה אלמגור ב״יופיה
— לסופיה לורן, ובכישרונה — לאנה
מניאני. נתונים כאלה ראויים לתפקיד ניב-
בד בסרט גדול ופופולרי״ ,מציין מבקר
העיתון, וטוען כי, לעומת זאת, לא הצליח
משה מזרחי למצוא את הגישה הנכונה
להעלאת הסיפור על הבד. בך שאם ייתקל
מישהו בישראל בציטטות מן החלק הרא שון
של הביקורת באחת ממודעות־הפיר-
סומת, כדאי שיידע גם את הצד השני של
המטבע. בזמן האחרון מרבים המפרסמים
הישראליים להגיש ציטוטים גיבחרים (על־ידם,
כמובן) מתוך דבריהם של מבקרי-
קולנוע, כשהם מסתפקים רק באותו חלק
של המישפט המשרת את צרכיהם.

קייטג׳קסון: עד שיחזור
רירות צפון־וייטנאם מראים לשלוש מן הנשים יומנים של
תוצאות ההפצצות. וכאן יש הברקה אחת הראוייה לשמה:
אחת הנשים טוענת שצריך לסמוך על הגשיא בהנהגת
האומה. השנייה שואלת :״איזה נשיא ז״ כשנעשה ה סרט,
לפני למעלה משנה, התכוון התסריט לכך ש״ 2נשיאים
התחלפו כבר מאז החלה המעורבות בווייטנאם. ה יום,
אחרי ווטרגייט, זה נשמע סרקסטי, אבל כמובן, לא
באשמת הקולנוע.

ת ד רי ך
תל־אביב

מוכה לאוהכים

הישראלי שרוצה הכל, מבלי לשלם מאומה.
למרות שזה לא משכנע עד הסוף,
יקו בסרט כמה סצינות מרגשות באמת
ופישחק טבעי של כל מגלמי התפקידים.

ירושלים

(פאר, צרפת) — סיפור־פשע רומנטי של
הדיקטטור הגדול (ארקלוד
ללוש, עשוי בחן רב וללא יומרות, ,
נון, ארצות־הברית) — הבדקותיו הגאונמלא
הברקות קולנועיות. קטנות ומישחק
יות של צ׳רלי צ׳פלין בסרט שמתאר את
לבבי של לינו ונטורה ופרנסואז פביאן.
העוקץ (אלנבי, ארצות,־ 1הנאציזם בראי עקום, מבלי להקל ראש
הברית) — למי שלא ראה עדיין, התגלמות אף לרגע בסכנה שבו.
* * שלושת המוסקטרים (אוריון,
הקולנוע האמריקאי המיקצועי המלוטש,
ארצות־הברית) — עוד גילגול לגיבורי
,במעשיית־תרמית ענקית שבה פושעים
,אלכסדר דיומא, הפעם עם הרבה הומור
מסדרים זה את זה, וכולם יחד את הקהל.
חזותי, אבל חסר את העידון והתנופה ה*
* שני גכרים כעיר (צפון, צררומנטית
הקשורים בדרך־כלל בסיפור זה.
פת) — למרות חד־צדדיות בתיאור בדמו יות,
כדאי לראות סרט זה המוקיע עיוותים חיפה
בטיפול באסירים, לפני ואחרי שיחרורם,
עיוותים שגורמים היום להתקוממויות ב־
חלן 5עם הרוח (רון, ארצות־בתי־הסוהר
בצרפת, אבל אינם אופיינים הברית) — למרות 35 השנים שחלפו מאז
דווקא לארץ זו בלבד. עם דילון וגאבן הפקתו, והמושגים על כבוד, צדק חברתי
בתפקידים הראשיים.
ומוסר, שהשתנו מאז, יש עדיין בסרט יוקר *
* עיניים גדורות (סטודיו, ישרתי
זה של הוליווד מעמדים רבים שהם
אל) — ניסיון של אורי זוהר לתאר את
בבחינת חובה לחובב הקולנוע.

פרידת
האוהבים
את סיפור אהבתם של הזמרת מרגלית
אנקורי ושל איש העולם־התחתוו יורם
לנד&כרגר סיפרתי לכם כבר פעם, זוכרים

איך שהוא ראה אותה בכסיוז וגם היא
ראתה אותו, ואיך שזו היתר, אהבה ממבט
ראשון ותינף־ומייד הם עברו לגור יחד
כמו שכתוב בספרים, וכן הלאה. אז הסיפור
עדיין לא הסתיים, בניראה, למתת
מה שאתם חושבים, בעקבות הפירסומים
האחרונים.
נכון, מרגלית ויורם שניסו לחיות ביחד
במשך שנה תמימה אחת, נאלצו בסוף
להיפרד, כתוצאה סכל מיני לחצים עליהם,
ובייחוד עליה.

חיי־זוהר
אולי אתם עוד לא יודעים, אבל יש
לנו כיום אורחת יפה מאוד בארץ. ולא
סתם אורחת יפה אלא פוכבת־סרטים,
ולא סתם כובבת״סרטים, אלא כוכבת*
סרטים־ישראלית שהגיעה אלינו היישר
מאולפני צ׳ינה־צ׳יטה שברומא.

יזה אדר
ורבי מאיר
כן, נכון, היא ולא אחרת: עליזה
אדי; שהצליחה לפלס לה דרך מירוחם
הרחוקה שבנגב הישראלי אל עולם-
הסרטים הזוהר.
ולמה אתם עוד לא יודעים שהיא
בארץ ! את זה בדיוק אני הולכת לספר
לכם.
עליזה, שסיימה את צילומי הסרט
כלא של נשים, בבימויו של הבמאי
האיטלקי רולנדו רונדי ובכיכובו של
הזמר ג׳אני מורנדי, היתה צריכה
להתחתן עם איש״עסקים יהודי״צרפתי

ירו חם מייצאת
בוכביכדבדרד

בשבוע שעבר סיפרתי לכם, כזמר, על
זה שפולי, הגשש! ,ואשתו הזמרת רי קי
גל, התגרשו. זה לא היה סוד. עובדה.
אבל לסיפור הזד. השתרבבה עוד נימה
שכניראה לא היתד, צריכה להיות בו.
אז מסתבר שבעיקבות חילוקי־דיעות,
כמו שקורה בדרך־כלל אצל זוגות במיקרים
כאלה, הם החליטו לעשות את זה, וגם
יורם גם הפך להיות מסתם איש העולם־
התחתון לרווק מבוקש !ואופנתי, וכל חתי כה
שהתפנתה בבוהימה ראתה לעצמה
חובה נעימה להיראות בחברתו. אבל את
מרגלית הוא לא שכח, מסתבר, ולמרות
שהם עברו להתגורר, כל אחד לחוד, בבית
האמא הפרטית שלו, הם המשיסו להתראות
מדי־פעם והאהבה אצלם המשיכה לפתח.
והנה, בימים אלה, נראית הזמרת שלנו
עצובה מתמיד. יורם, כידוע, לכול, עזב

בשם סם כהן.

עליזה אדר

ח תי ך ה2/וב1/1

סתם חילוקי־דעות

אז ממש אחרי שהכריזו על אירוסיהם
ועמדו או־טו־טו לפני העניין עצמו,
החליט החתן המיועד שאת אשתו
הוא רוצה בבית, ולא על בדי הקולנוע.
הוא דרש בתוקף מעליזה לוותר על
הקאריירה שלה לטובת המישפחה. עליזה,
שאחרי שנים רבות של מאמץ
ותירגולת הגיעה למה שהגיעה, סירבה
כמובן, והנישואים בוטלו.
כדי להירגע, הגיעה הכוכבת ארצה,
ונסעה ישר לבית אבא-אמא שבירוחם.
מיד אחר-כך לקחה את החמולה
המישפחתית שלה ונסעה עם כולם
לטבריה. למה דווקא לטבריה ! או, עליזה,
למי שלא יודע, היא בחורה מאמינה
ושומרת״מיצוות ככל האפשר.
ואחרי כל הקורות והמוצאת אותה,
הרגישה צורך נפשי להשתטח על קיב־רותיהם
של רבי שמעון בר־יוחאי ורבי
מאיר בעל־נס. מה שבטוח — בטוח.
אבל נס או לא נס, עליזה לא מסתפקת
בהשתטחות על קיברות הצדיקים,
ובין השתטחות להשתטחות היא מרביצה
טלפונים לאיטליה. שם, יש לה
בינתיים חבר חדש, שהוא לא פחות
ולא יותר מאשר סגן־נשיא׳מועצת״העיתו״
נות האיטלקית.
עכשיו אתם מבינים למה עוד לא
יודעים שעליזה אדר בארץ ! היא פשוט
עוד לא הגיעה לתל״אגיב, רק עברה
בה, בדרך לטבריה.

העיירה ירוחם, כמד, שהיא קטנה, ככד,
היא מייצאת כוכבים. עוד בן ירוחם אחד,
שהוא אולי עוד לא כוכב, אבל הוא כבר
בטח בדרך לכוכבות, הוא האח הקטן של
עליזה אדר, ש מ עון אדר. ואם כבר
סיפרנו על האחות, זד. המקום לספר על
האח.
שמעון, בעל ר,עיניים החומות המשגעות,
המתנשא לגובה של מטר שמונים ושתיים
נטו, והוא בהחלט מד, שנקרא ״חתיך אמי-

אנקורי ולנדסברגר

עשו, נזכור.
ריקי מתכוננת לנסוע בעוד כמה שבועות
לארצות־ר,בריית, עם להקת הפסטיסד החסידי,
ועד לנסיעתה הם ממשיכים לגור
יחד, כי הם בסך־הכל נשארו ידידים
טובים.
ואם תשאלו אותי, אז רק ככה צריך
לעשות את זה.

מ 1שבה ישראלית
בניו־יורק
בימים אלה אפשר לראות על מידרכות

דיזנגוף את העתונאית מידית שם־אדר,
אשתו של הזמר צכיקה פיק, שבאה
לביקור־מולדת, ובפיה סיפורים עד־איך
סוף על בעלה, שקיצץ את שערותיו, ועל 1

עצמה.
אז מסתבר שמירות הספיקה לכתוב ,
כבד ספר! ,ואפילו כתבה תסריט לסרס בשם
זליג גנב, עליו קיבלה פרס בסך של ששת
אלפים לירות. צביקד, לעומת זאת עושר,
חזרות ולומד מיבטא.
אבל חוץ ממירית ומצביקד, יש עוד
ישראלים בניו־יורק. רוצים לדעת מה חם
עושים? בבקשה: עליזה עזיקרי
מופיעה במועדון פלייבוי אצל ארים
סאן, שנמצא, אגב, בביקור בארץ. ה־מועדון
מלא עד אפם מקום, וכניסה אליו,
עולה מאד, דולאר(!) לזוג.
תרו זר ומיכאל נוי עדיין מאוהבים
ומחוסרי-עבודה.
מצטערים שאין לנו מה להציע להם.
כאן, אצלנו, עובדים רק בבניין הארץ.

שהשימחה

חיים עצובים
את הארץ בדרכו לגרמניה, אחרי שהבטיח
חגיגית למשטרה, שלא יכבד את גמל־התעופה
בן־גוריון בנוכחותו המכובדת במשך
שלוש שנים לפחות.
מרגלית, הנוסעת בקרוב מצידה לארצות-
הברית, שם חתמה על הוזה,־הופעות ב מועדון
ניו־יורקי, יודעת היטב שלא תוכל
לפגוש את אהובה בעתיד הקרוב.
כי ליורם -בעל העבד הפלילי העשיר,
אין רישיון־כניסד, לארצזת־הברית.
תי,״ התקנא באחותו הגדולה המפורסמת
והחליט להוכיח שגם הוא מישהו שהוא
משהו.
כך ארז את הפקלאות, ירד לתל־אביב,
והפיק לעצמו תקליטון שזכר, להצלחה. את
שיר־ערש לא-עצוב מתוך התקליטון שלו,
אפשר היה לשמוע בוקר־צהריים־ערב בכל
תחנות השידור האפשריות. אבל לא רק זה.
כיאה וכנאד, למי שהולך לכבוש את
העולם, יש לשמעון דירת־גג משגעת על־יד
כיכר דיזנגוף, ונוסף לבריכת־שחייד,
מיניאטורית, יש לו בבית גם שפן העונד,

שורה במעונם
נדמה לי שהאנשים הכי פופולאריים ב מדור
שלי בחודשים האחרונים היו זוג
נחמדים ועליזים, בוהמים וחברותיים, ש כולנו
עקבנו אחר דרך אהבתם, נישואיה?
(החמישיים שלו — הראשונים שלח),
ואחר־כך, לצערנו, אחר הידיעות התוב־פות
והולכות בדבר משברים למיניהם.
וכמר, שקיווינו, לא עזר כלום.
בסוף נאלצתי לספר לכם, די בכאב־לב,
שבקשת־חגירדשין שלחם כבר מתבררת ב רבנות,
שנילוו אליה כמד, פרטים לא מן
הנעימים, ושזה כניראד, סופי.
אבל — הפתעה. אף־על־פי־כן ולמרות
הכל — אשר ייחלתי בא. הם כנראה הח ליטו
שעדיין לא כלו כל חקיצין, ושאפשר
עוד לתקן משהו בממלכת הלבבות
השבורים•
לכן, יש לי הכבוד והעונג להודיע
במעמד חגיגי זד : ,נחום שליט ומירי
אלוני — שוב ביחד, בדירה של מירי.

לשם ופו.

שמעון אדר בכריכה הפרטית
חיים משוגעים

מדי שבועיים בערך עורך שמעון על
הגג שלו מסיבות עליזות, שבהן אפשר
לראות את כל מי שהוא מי בעולם ד,פופ
הישראלי.
אז כמובן שעם כל הנתונים האלה, נתונה
דירת־הגג שלו למיתקפד, מתמדת של עש רות
התיבות תל־אביביות ידועות, ואומרים
היודעים, שבבריכה של שמעון יש יותר
חתיכות מאשר בבריכת אכדיה בשבת,
למשל.
אבל שמעון לא מתפתה .״לא רוצה
לשמור על קשר עם שום בחורה,״ הוא
אומר, ובכלל למד, לו להסתפק באחת,
כשיש לו כל-כך הרבה?
מה שיש לו בראש זז דק הקאויירה
שלו, ולכן הוא נותן לעצמו זמן של ארבע
שנים, נדי לעבוד עליה. אם אחרי פל
־זד, יסתבר לו שזה לא זה, אז הוא
יקום ויסיק את המסקנות.
בינתיים הוא מרגיש שהארץ קטנה
!ולוחצת עליו, ובעוד כשלושה חודשים
הוא עומד להצטרף אל אחזתו הכוכבת
עליזה, ברומא, שם הובטחה לו דויסת־רגל
.בעולם הסרטים ובעולם המוסיקה.
אז אלו מכן שעוד לא הספיקו להיות
אצל שמעון על הגג, הזדמנה! נשארו
לכן בסך־הכל שלושה חודשים להדביק
את הפיגור.

נחום שליט
חיים יחד

האהבה ה
עיוורת
לא עברו אלא איזה ארבעה חודשים
מאז הפעם האחרונה שסיפרתי לכם על
עדית קמחי יעל הרומן החדש (אז)
שלה עם צדוק קראום, וכבר יש לי
בשורה חדשה.

עדית קימחי
קטן וקצר

10/7 (0777 707ע 0111111
לא זה המקום לחזור !ולספר על. מוצאו־/
תיה של עדית בשנים האחרונות, כיוון
שכולנו עקבנו אחריהם בנאמנות, אבל
ראשי־פרקים לא יזיקו.
אז עדית, שהיתה בעבר הרחוק נשואה
ומבורגנת, התבהמה (נעשתה בוהמית, כלומר,
ולא מה שאתם חושבים) אחרי
גירושיה, והתיידדה טוב־יטוב עם האנגלי
סטים גילסיטון, שהיה אחר־כך הביר
שלד, במשך כמה שנים ארוכות טובות
ומלאות סערה.
אחרי שהם פתחו יחד עסק אחד, ומגרו!
אותו, הם נפרדו, ואז סיפרתי לכם על
החבר החדש שלה דאז, צדוק. אני זוכרת!
גם שסיפרתי שהולכת שם ביניהם אהבה
לא־נורמלית, מטורפת ומה־לא, כמו ה־|
סופרלטיבים שאני אוהבת להדביק !מדי־פעם
לאהבות גדולות ששייטען מתגנב ל־ (
אוזני.
אבל כימעט בכל פעם אני מתבדה מ חדש.
בעצם, לא שאני מתבדה, אלא
שלבני־אדם יש !תפונה לעשות דווקא את
הבלתי־צפוי ואת הבלתי מתוכנן, וכך קרה
גם כאן, לבני הזוג המאוהבים.
הבלתי־צפוי הפעם היה, כאמור, שהאהבה
הנ״ל בין עדית לבין צדוק כנראה לא
החזיקה הרסה זמן, ועדית מצאה אותה
בדמות חדשה.
זו הפעם האיש הוא דגי סנדר;ם ץ,
איש להקת כוורת, אותו פגשה עדית זמן
קצר אחרי שחזרה מבילוי האושר הקצר
שלה באירופה, עם צדוק.
אז דני ,׳כמו שאומרים, הוא קצת קטן*
על עדית בשנים. וגם קצת קצר עליה
בגובה, אבל אתם הרי יודעים — האהבה
היא עיוורת.

אי ך אולף
הנ מ ר?
שבועות מיספר אחרי פרידתו משחקנית

הקולנוע !והטלוויזיה הנודעת דיאגה ריג,
הגיע הצייר הישראלי מנחם גפן לביקור־מולדת
קצר בארץ, לאגור מעט כוח לפני
שהוא יוצא להינפש, בחברת ידידים, בחוף
איזמרלדה שבסרדיניה. למי שלא ידע את

44 שנותיו. אבל בנושא ה״פיירוד לניסיון״
שלו מאשתו הנודעת, שותק גפן כמו דג.
״אנחנו לא מתגרשים !ואין לנו בינתיים
שום כוונה ׳להתגרש. צייד לקבל יאת ה־פירוד־לניסיון
שלנו בדיוק כפי שהוא —
ליראות איד זה לחיות בנפרד,״ זאת הוא
היה: מוכן לומר .׳״לא הענקתי ריאיוניוית
בנושא זה לעיתונות הבריטית! ,ואין לי
שום כוונה לדבר על יזה בישראל.״
יאבל ׳מסתבר שהצהרה ׳אחרונה זו שלו
אינה שיא הדיוק. רק לפני שבועיים זכה
מנחם גפן לעמוד שלם בעיתון הלונדוני
הנפוץ דיילי מייל, במיסגרת המדור ״הגבר
שהייתי רוצה לדעת עליו יותר מכל.״
כתבת המוסף הנשי של הדיילי!מייל, ויקי

מנחם גפן ודיאנה דיג
האמנות היא הדבר החשוב ביותר

תאמינו לי, אף אחד לא מצטער
יותר ממני כשאני מוצאת את עצמי
נאלצת להביא לכן, כימעט כל שבוע,
בשורת-איוב חדשה. בעצם, לא ברור
אם איוב היה מעניק את שמו לסיפור
הבא, אבל לגבי מי שעדיין קיוותה
והתפללה החדשות הטריות הן באמת
מרות.
עוד אחד מהרווקים המבוקשים ביותר
בתל־אביב והסביבה עומד לאבד
את רווקיותו, ובשעה טובה דווקא.
נכון, אומנם, שיש לו חברה קבועה,
דיילת יפהפייה, כבר תישעה חודשים
תמימים, ונכון גם שהם מאוהבים עד
מעל לראש. אבל בכל״זאת עוד היו כאלו
שעדיין קיוו לצוד את עינו, לפני שיקום
ויעשה את המעשה.
למי שעדיין לא תפסה למי אני מתכוונת,
הרי רמז דק. הזמר גבי שושן
הגיע לידי החלטה סופית. הוא, וחברתו
מירי עינבר, זאת ששברה בזמנו
את הרגל והוא טיפל בה וכל הסיפור
ההוא — הולכים להתחתן.
התאריך עדיין לא נקבע סופית, כיוון
ששניהם אנשים עסוקים בעיסוקים
שונים, והדבר צריך להיקבע לפי לוח־ההופעות
של גבי ולפי לוח־הטיסות
של מירי. אבל רק ימצאו יום פנוי
משותף אחד — ואז זה יקרה. וכשזה
יקרה, אספר לכם על כל מי שהיה
שם ואיך היה ובכלל, כי הזמינו אותי,
וזה יפה מאד מצידם.
אבל בינתיים יש בעייה• גבי, שאצלו
זוהי חווייה חדשה לגמרי, מתלבט.
וכדי לצאת מההתלבטויות האלה הוא
זקוק ליועצת לענייני-נישואין. אחת
כזאת שתדריך אותו איך לבקש את
ידה של מירי מההורים, איך הולכים
לרבנות, באיזה אולם כדאי לערוך את
החתונה ודברים כאלה.
אולי יש בכם מתנדבת שעברה כבר

את העניין על בשרה, ומוכנה לתרום
מניסיונה !

זה עד עכשיו, אז זר,׳ו:המקום שחוג־ד,סילון
הבינלאומי קבע אותו השינה כמקום־הנופש
שבאופנה.
אפשר היה לחשוב שייסורי הפרידה מ־דיאנה
ריג יהיו חרותים על פניו של מנחם
גפן. איפה 1הוא נראה כמו חדש, למרות

אגדה מוסיקלית
את האגדה הבאה שמעתי בחוגים מוסיקליים. מכיוון שנגעה לליבי, אני
מספרת אותה גם לכם:
היה היתה נבל כ ן, אני יודעת שנבל זה זכר, ולא נקבה. אבל
זוהי אגדה, לא ז)
אז עוד פעם :
היה היתה נבל. נבל נחמדה ועדינה כמו צלילי מיתריה. היא השקיפה
סביבה, הסתכלה בכל כלי התזמורת, וכלי אחד פגע בליבה העדין כמו ברק.
זאת היתה אהבה מצליל ראשון.
במי התאהבה הנבל העדינה, הרגישה, השברירית! כמובן — ככה זה
בחיים — בכלי הכי חזק, הכי גברי. היא אהבה את החצוצרה. והחצוצרה
החזירה לה אהבה.
אז הנבל והחצוצרה התחתנו, וחיו באושר מאז ועד --
עד שהנבל התעוררה יום אחד וגילתה שבעצם החצוצרה אינה מתאימה
כל־כך לנבל. הנבל היא עדינה, והחצוצרה היא גסה. זו לוחשת, וזה צועק.
בקיצור, זה לא זה.
ומהו כן זה י מה מתאימה לנבל רגשנית ועדינה ! כמובן, החליל.
וכך התפתחו יחסי אהבה עזים בין הנבל והחליל, והם יכלו לחיות
באושר מאז ועד היום, אילולא —--
אילולא הרגישה פתאום הנבל שגם זה לא זה. ליבה העדין נשאר חסר־מנוחת.
היא חשה שחסר לה משהו.
נדדה הנבל, יחד עם שאר הכלים, אל מעבר להרים ולימים. וחנה, יום
אחד, פגשה הנבל בכלי ששבה את ליבה.
זה לא היה כלי שהשמיע צלילים, אלא הכלי שפיקד על כל הצלילים.
שרביט המנצח, בכבודו ובעצמו. הנבל והשרביט התאהבו, ושמעו בליבותיהם
את כל צלילי האהבה שבעולם.
אז זהו סוף הסיפור, לפי שעה. הנבל והשרביט אוהבים זה את זה.
ואולי, מי יודע, יהיה זה גם סוף האגדה, והשניים יחיו באושר מעתה ועד
עולם.

מ קנזי, השתוקקה בל־כך לדעת יוהד על
בעלה של דיאנה דיג, עד שהטריחד, את
עצימה אל דירת־הדווקים שלו, פנטהאוז
באיזור לונדוני מכובד.
אז בואו ׳נראה מה הצליחה הגברת מקנזי
לגלות על מנחם גפן, שאנחנו לא ידענו.
קודם כל היא התפעלה מהצורה שיבר,
הוביל אותה במבוך הרהיטים העתיקים
הממלאים את דירתו .״הוא ג׳נטלמן !מוש לם,״
קבעה .״האם זהו הנמר שאולף על־ידי
דיאנה ריג?״
אהר־כך גילתה הגברית מקנזי שהסטודיו
של גפן אינו מואר בגרות, אלא דווקא
במנורות חשמל .״אבל האור היחיד שאני
צריך זה האור הפנימי שבי,״ סוף הציטוט.
כתבת הדיילי מייל הופתעה גם לגלוית עד
כמה נקייה דירתו של גפן, והוא הגיב
על הפתעתה במילים־כדודבנות אלו :״למה
את מצפה — שנשים תהיינה נקיות וגברים
יהיו מלוכלכים ו״
עוד הצליחה הגברית לגלות, איזה סוג
נשים אוהב גפן :״אני אוהב נשים עם
חוש הומור. יותר מכל אני אוהב את
אלה בעלות האירוניה העצמית. יזה: מעיד
על אינטליגנציה ובגרות. אני לא מעריץ
רק נשים יפות — אני מוקסם, למשל,
מדמותה של המלכה אליזבט הראשונה.״
באשר לפרשת נישואיו ופרידתו מדיאנד,
ריג, היה מנחם גפן מוכן להודיע לעם
הבריטי הנסוך :״אינני יכול לנבא מה
יקרה איתנו. אני רק -רוצה שכל אחד
מאיתנו יהיה מאושר. אינני מדוכא בגלל
הפירוד. אין לי אשליות לגבי נשים.
״נשים הן ההשראה שלי. באמצעותן אני
מסוגל לבטא את היחסים שלי עם הצבע
והצורה. יכול להיות שאני רואה את ה־
׳נשים בדמותה של חווה הניצחית — אם-
כל־חי. לכן אני משתמש בנשים, כפי
שהצייר סיזאן השתמש בתפוחים.״
לקראת סוף הראיון היה מנחם גפן מוכן
גם לווידוי אישי קצר :״האמנות היא ה דביר
החשוב ביותר לגבי,״ אמר.
״קשה ליאשה לחיות עם זה,״ אמרה
המראיינת.
ואז הבינה סוף־סוף הגברת מקנזי מדוע
עזבה דיאנה ריג את גפן. אנחנו לא־כל־כך.

רוצה לטעום תואות־חוץ? לו אל

אבסנ״ת
תאהבה

*111

הווה החיה

של האכסנייה, דונאלד מן גדול־המידות מקנדה, המכונה
״דב״ ,בא לאכסנייה לתפוס חתיכה, וגם תפס .״הבחורות
הישראליות נחמדות מאוד ואחת שהיכרתי באכסנייה נחמדה במיוחד.׳׳ הוא אומר.
^ ני מת על האנגליות. הולך לי
טוב איתן. אחרי יום וחצי אפשר כבר
להכניס אותן למיטה!״ טוען: מוטי גבאי
מירושלים. עופר אשד, טוען לעומתו :
״חכי טובות הן ההולנדיות. אותן אפשר
להכניס למיטה כבר אחרי כמה שעות!״

השונים ונוצרים הזוגות־ללילה, לשני לי לות,
לעיתים אפילו לזמן ממושך יותר.
בבות המין היפה משתוקקות שימצאו
אותן, בדיוק באותה מידה שבני המין החזק
מחפשים אותן, ולכן אין כל בעיות
של תיקשורת באכסנייה הנשקפת לירקון.

סיסי מאיטליה

צחקנית, שאינה

דוברת

בחברת ידידה הספרדי, אותו הכירה ימים אחדים
קודס־לכן על הדשא שברחבת הבונגלו׳ס. סיסי האנגלית,
נראית מרוצה מאוד מהמציאה החדשה שלה.

לגבי הישראלים המבקרים במקום,
חתיכה זרה. נוספת היא חריץ נוסף על
הרובה, וכל המרבה בחריצים — הירי
משובח. לגבי הבחורים הזרים, הנערה
ישראלית היא דרך נוספת להכיר
הארץ בה הם מבקרים.

ההולנדית המעופפת

גודרון, נמצאת באכסנייה שלושה ימים
וחושבת את הבחוריס הישראליים ל־גאוותנים
.״הם ישר מתחילים עם ידיים,״ היא אומרת. למטה משמאל: מתחיל איחה
עם ידיים לא ישראלי אלא אלאן בולמס מקנדה, הטוען שהישראליות עושות הצגות.
עופר ומוטי לא ביקרו מימיהם בהולנד
או באנגליה. את מסקנותיהם הנחרצות
על התנהגותן של בנות המין היפה משתי
הארצות האירופאיות הללו, הסיקו לאחר
שביקרו באכסניית־הנוער של תל־אביב,
הממוקמת בצפון העיר, על גדות הירקון.

כל ח תי כ ה —
חריץ על הקת
*** ימעה של האכסנייה כמקום בו
/י א אפשר לתפוס חתיכות בקלות -יצא
למרחוק, ומדי-ערב־בערבו פוקדים את ה מקום
צעירים תל־אביביים רבים הבאים
לטעום מן הפרי הזר.
אבל גם הבחורים הזרים המתאכסנים
במקום מצליחים לטעום את הטעם המקו מי.
במקום שוהות כמעט תמיד בחורות
ישראליות הנמצאות בחופשה, ובאופן קבוע
גרות בו חיילות במיסגרת שירותן הצבאי.
האתר בו נערכות ההיכרויות הראשו ניות
הוא רחבת הבונגלו׳ם. שם, על הדשא,
לצלילי הגיטארה של דונאלד מן מקנדה
ולאורו של הירח, נפגשים בני הלאומים

38-1

קת זה האת

יעצור
בעד הטבע ז

ך* כהורות הזרות באות לאכסבייה
ן ! ללילה או שניים, והן פתוחות יותר

ליצירת יחסי-קירבה. כבלוח הכול — מחר
תהיינה כביר במקום אחר. הישראליות,
לעומת זאת, עדיין לא התרגלו ליחסים של
קח־וברח ומרביתן קובלות מרה על הזמן
הקצר מדי העומד לרשותן. תוך יומיומיים
אי־אפשר ליצור יחסים משמעותיים.
למרות החוק החמור של המקום, האוסר
לינה מעורבת בתחומי האכסנייה, או אפילו
להימצא בחדרי בגי המין האחר, קשה
למנוע היווצרות יחסים כאלה במקום בו
שוהים יחד בני־נוער כה רבים. הטבע קו רא
להם. ועוד לא נולד החוק שיצליח

הבחורות הזרות אינן מרוצות! ,מסתבר,
מעדר הישראלים המקיף אותן. אמרה מרטי
סקולניק מארצות־הברית :״הישראלי לא
מוכן לקבל לא בתור תשובה. נדמה לו
שאם הוא כבש את סעי, אז הוא יבול
כבר לכבוש את כל העולם. לא פעם אני
צריכה ממש להיאבק בכוח כדי ׳לשכנע
בחור ישראלי שאני בעצם לא!רוצה אותו.״
מה שלא הפריע ילה, אגב, להשתרע ב חופשיות
על ברכיו של שאול גבאי, ישראלי
מעכו, אותו הכירה בערב הקודם.
גם למארי־תרז הצרפתייה יש טענות:
״הם חושבים שיאם ישבת לידם, בחדר-
האוכל, עשית את זה במתכוון, ואת לפחות
מאוהבת בהם,״ היא אומרת.

הי שראליות —
אגוז ק שה
ך לי שרא ליו ת *ין טענות כנגד
ר ) הזרים .״הם על־הביפאק״ יאמרו שתי
צעירות מירושלים! ,מרים ממן ודליה ונעו.
״הם הרבה יותר נחמדים מהישראלים החנ־טרישיים.״
הזרים
המתאכסנים באכסנייה מנסים בכל
יכולתם ליצור קשר עם הבחורות הישראליות,
אבל לא אחת הם נתקלים בקשיים.
הישראליות הן אגוז קשה לפיצוח.

״צריך להבטיח להן חתונה ׳לפני שהן
נותנות לשים עליהן יד,״ התלונן אלאן
בולמס מקנדה .״בהתנהגות שלהן הן יהו דיות
טיפוסיות, בדיוק כמו אלו שיש לנו
בבית.״ והחרה־היחזיק אחריו דני לייבו־ביץ
מניו־יורק, שנד בראשו בהסכמה
נמרצת.
אחד שלא הסכים איתם כלל היה גבריאל
מאיר, חתיך משגע מהולנד, שהיה עסוק
רובו־כפולו בדליה, הישראלית החיננית
שלידו.
״הישראלים הבאים לאכסנייה לחפש
חתיסות מחו״ל לא יודעים מה שיש להם
בבית,״ אמר .״זה לא נכון שהישראליות
קשות. אם אתה מוצא חן בעיני ישראלית,
אתה יבול להכניס איותה למיטה באותה
קלות שבה ׳אתה מכניס שבדית.״ והוא, בטח
יודע. כמו שהוא נראה׳ קשה מאוד להגיד
לו לא.

כיגוי־ אורו ת
לא משפיע
ך • שעה, ,היא אחת־עשרה בערב,
> 1שעת כיבוי־יאודות. אבל אורחי ה־אכסנייה
אינם הולכים אל מיטותיהם. הם
חוצים את הכביש, לעבר פארק הירקון,
שם ימשיך דונאלד לנגן על הגיטארה.
חלק מהם יישבו סביבו !ויקשיבו לנגינתו

הישראלית והזו

גבריאל מאיר

״הס באים לערב אחד ונוסעים,״ אומרת דלייה
עובדייה. מה שלא מפריע לה להיות צמודה אל
ההולנדי, הטוען שהישראליות הן הבחורות הכי טובות בעולם.
היפה, יעצום עיניים בכיף ויעשן. חלק
ישתרע על הדשא, יירדם ויתעורר באותו
מקום עצמו עם שחר.
אפשר לומר שהנוער של חיום הוא
רקוב, מכור לסמים, דור תועה שאינו מוצא
את דרכו, אפשר לומר מה שרוצים. אבל
דבר אחד הוא אוהב לעשות, ובמרץ, ללא
הבדל דת, גזע או לאום: אהבה.

בחיבה מחיב־־ה

חיילות חיבה, המתאכסנות במקום, הן יעד
פופולרי לבחורים הזרים הפוקדים אותו.

עוימה של חבויה

על הדשא שברחבת הבונגלו׳ס באכסנייה.
פה נפגשים החבר׳ה השוהים במקום זה
עם זו ועם האורחים הבאים לתפוס חתיכות. יפה נערכות ההיכרויות החדשות ונרקמים
יחסים ביו הזרים מחו״ל לבין הישראליות, לצליליה של הגיטארה ולאורו של הירח.

הזו ה והישראלי 1

מרטי סקולניק מארצות־יהברית, אומרת 1 :
״כל הישראלים חושבים שיהאמריקאיות
מתמסרות בקלות.״ חברה הישראלי, שאול |
גבאי מעכו, אינו מכחיש את דבריה.

_ 1. 39

נו שה ההאשמות נגד