גליון 1931 מתאריך 4 בספטמבר 1974

11181111

העורך ו ה מיי סד הראשון :
ד״ר מלכיאל זו ארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, קובי
אפרים סיז־ון. מעטר: גבי קלז מר
כתובת המערכת: רחוב זו ארץ 1

ניב,

חיל הים נערךאלמולהאתגר הרוס
״הטובים לא זעקו״ מספר חייל
שהשתתף בקרב • יחידות החיל
מתאמנות בנשק חדיש • ״נפתיע
אותם״ מבטיח קצין בכיר
מאת כתבנו הצבאי זאב פיש
חיל־הים החל מיישם את לקחי ״קרב הנוזלים״ נגד חצי הסובייטי,
ום חתאם לכד יושם הדגש באימוני הסתיו הקרבים ובאים, על שימוש
נכון ויעיל כזרנוק־אישי (ראה תמונה)
״ אנו נ כוני םלע מו ד מול ה אויי ב ה רו
סי״ — ה דגי ש מפקד ב כי ר ב חיל —
להכות

״ מ טר תנו

אחד החיילים

או תו

בנ ש קו

הוא״.

שהשתת פו ב קר ב ה

ל כוון כי הוא היה שי כו רלח לו טין׳
ואז

ח שנו
חרקנו חיי לינו

אדירי ם.

בזר ם

שיניי ם בזע ם, אך ידע נו
שעמ דו

במב חן

הא ש,

יעמ דו

ב ב די קתהש תן ! לא כו פ פנו קומתנו.

עי ניו ה תכולו ת בו הו תלעבר הים ה
זקופי
םעמד נו ומתאפקים. היו חבר׳ה

גבור ה

סי פ ר

ב קול

ל נו

חנוק

ש קי ל לו את הקלגס, וכמה נו עזי ם במ

דו ל:
״הכל

היה

המוקשים

פ ת או מי.

כ ל־ כד

הגיחה

הענקית

שו ל ת־

ל עו מ תנו

יו חד

ני סו

אלא

ש הרו ח

ל ה שי ב
נשבה

כגמולם.

לרו סי ם

ש ל 15

ב מ הירו ת

והתקרבה ב מ הירו תעדשכמעט השק

שר נגד נו, ו סו פו שלנ סיון זה שטפ ח

נו דו פן ל דו פן. ו אז, כ אי לו ע ל־ פי פקו

פנינו. הרו סי לא אי בדא פי לו טיפה

החלה

תכונה

מהירה

סי פון

הספינה הרוסית. נ ש מע ה צעקה ,״ אי־וונ
צ׳י ק

זרנוגל או

מ ש הו דו מ ה, ו
חייל
רו סי ענק, או לי ש ני מטר, ה ת קרב
למעקה,

בי דו ז ר נו ק ענק, אד מד ם ב
מקצת
ו ע טו רשע רו ת, והחל במיתקפה.
הרו ש ם היה א די ר.

ש ני חיילי ם

סיי עו

אחת,

ורק

לא חר

ש שו כנ ע

יבש

מ קור ד מ עו תיו, הסתלקה שול ת־ המו ק-
שים.״
עו דנמ סר
מיו חד ת,

שחיל־ הי ם

יקי ם

סיי ר ת

ש תו רכבממר טי בי־ לי ל ה, אך

תפעל גם ב ש עו ת היום כנגד כל אויי ב
ומש טין.

מ \7אמורפוז> 7ו

למגעידם
בע־־מ

בו קר א חד קם יו סףק. ו ה רגי ש ש הוא
רוצ ה ג׳וק. הלך יו סףק. ל סו פר מרקט

למה
בעצם מרשים ליצור,
עם אף מכחיל עד כדי כך, לה פיץ
את זוהמתו מעל דפי עי־תץ
מכובד? הלא גם הוא לא
יכחיש שרוב רובו של הציבור

לו ג׳וק.

ל קנו ת

ל פ קיד הקבלה.
— אני רו צהג׳ו ק — א מר יו סףק.
בקומה

שי שי ת
איז ה

ג׳ו ק?

חיו ת־ בי ת.

— מה זאת או מר ת איזה? — ש אל
יו סףק.
— י ש כל

הישראלי לא ראהו מעולם מת רחץ.
ולא ככדי.
אינני בא כדרישה לשנות את
מראהו החיצוני של האיש. זוהי
מכת-גורל. משמיים. אך האם
לא הגיעה השעה שיסתיר את
פרצופו בשקית אטומה? האם
אין הוא עצמו ער לעובדה ש־קלסתרו
המיותר מערער את
המוראל של חיילינו, ומסייע בכך
סיוע לא מועט לפת״ח ול
רק״ח?
ויפה שעה אחת קודם.

מיני ג׳וקי ם.
-תמה יו סףק.

ש לך?
ג דו לי

אמר יו סףק. ל ־

מחסנאי ב ר חו ב ה שני י מינ ה קומה ב׳.

— אין לי
והלך ל הבי א.
ס גו ר

כ אן

ע כ שיו.

אמר יו סףק.

תבוא

מחר.

— הודי עלמ חר ת יו ס ף

ק. ל מ חסנ אי ב ר חו ב ה שני י מינ ה קומה

צבע?

— ש חו ר — מי הר יו סףק. ל ענו ת.
— עם פסים או עם נקודות?

— תיק ישלךאצלנו?
— לא — ענה יו סףק.
— לךל מז כי רו ת. שי פ ת חו ל ך תיק.

— נ קו דו ת — החליט יו סףק.
— מ ספר ק ט לוגי . 157077013161 מח סן
ג׳וקים. הר חוב ה שני י מינ ה. קומה

— מ ספר

157077013161

ת עוד ת ז הו ת

בי נו ני?

ק ט לוגי . 15707013161

. 157077013161

— מ ספר ק ט לוגי , 157077013161 הנה

— הא — גי מג ם שו ב יו סףק.
— טוב, איז ה

ג׳ו ק פלס טיק

בי נו ני

ש חור עם

נ קו דו ת — זכר יו סףק.

— הא — גי מג ם יו סףק.

ב אג ף

— ת עו דתז הו ת!

— פלסטיק — א מר יו סףק.

יו סףק.
שי שי ת.

חיו ת־ בי ת

בקומה ה

יו סףק — .טען יו סףק.

— מאיזה חו מר אתה רוצ ה את ה־ג׳וק

ישכ אן מעוות
הקט לו גי?

— שאל

— שלמה?

— .קומה שי שי ת. אגף חיו ת־בי ת.
ב אגף

א מר יו סףק. למחסנאי.
— מה המספר

— אני רוצ ה ג׳ו ק — אמר יו סףק.

כ״ידיעות אחרונות״ כותב
איש מגעיל אחד בשם אליהו
עמיקם.
לאיש המכוער הזה לא מפריעה
העובדה שפניו המבחי לים
תופשים מקום נכבד כיותר
מחלום בלהות אחד. לא מפרי עה
לו העובדה שאזניו המת־נפנפות
משבשות תדיר את
מזג-האוויר. גם עיניו הדלוחות
המביעות טימטום אין־קץ אינן
מפריעות לו לכנות במאמרי ה־תיפלוצת
שלו, אנשים אחרים
ככינויים ״בעל פרצוף מטומטם,״
״מגעיל,״ ״קוף״ ועוד כהנה
וכהנה ביטויים אינטילגנ-
טייס( .ידיעות אחרנמת .)23.8.74

שני חיילי חיל־הים (משמאל) וגשש בדואי הנלווה ליחידה מתאמנים בירי בזרנוק־אישי
אל מול דגמים של מקשות סובייטיות ״ א1זג 1X011.1 1,1א 0משמאל) ו־
״ 331^.ס. א ״ 3.8.8.11.התרגיל הלילי הוכתר בהצלחה וכוחותינו חזרו יבשים לבסיסם.

הרחוב ה ש לי שי שמאלה. קומת קרקע.
ואם יו סףק. לא קנה ג׳וק ע ד עצם
היום הזה, הרי
ג׳וק.

ש הפך הוא ע צ מו ל-

— ממישנתו של מייסדו —
סייג לחוכמה — שטיפה.
מ. זוארץ
(לאחר הקרב עם הרוסים)

שתימכרו כבר
ב עו ד י מי ם מ ספר נוסע ראש־הממ-
ש לי ל מ כור או תי בארה״ב.

שלד.
אני

מוכן.

אני

רוצ ה.

אני

משתוקק.

כור

ל ה מיר חלקים נכ בדי ם

מנ חל ת־ אבו תי,

מ שו ש־ נ פ שי,

כור־ מחצב תי,

מכור תי,
ב ש רי

אר הץ

ו א פו ר

או תו

ב ש מן, אצחצח שניי ם ולא אגי ד מלים
גסות. רק

כבר.

אני בהחלט ערל עו בדה שהוא עו מ ד

אני א פי לו אסתרק כ די ל ע שו ת
טוב,

להנחות. ל חיילי ם

ם .25 רק שי מ —

ב פי סו ת־ ניי ר

חסרות

מ ש מעו ת,

מ עו
טרו
תבשללה תימות ע ר ביו ת חסרות-
מ ש מעו ת.

שי מ כו ר.

אין־ דבר. ל מכור.

פלסטיק, אדבי ק על עו ר פי הור או ת כ בי
בית

מ סי ר ת
רווי

טונו ת

אל פי

בדם י הודי,

לי די

חול־

ש ל טון ז ר

סה (ר ק במים פו שרי ם, חצי כוס אב
שלא
מקיים מיצוו ת, אקבל 0ה״כ סי

ה ר תי ח!),

כוי קלו ש ל הי ש אר בחיים. מ חיר מצ

שכב על איצ טב הואש מי ע קולו ת של
מ צי א ה־ ל א־נור מ א לי ת.

חיק. אני יו ד ע. לא ח שוב. מיי ד להש

אני

פעמיים.

מייפה

רא ש־ המ מ של ה
של ,200/0

ל מ רו ת

בז א ת את כוחו ש ל

ש לי

מאתיצחקרפ אל

ליבי בקואליציה ואגי בסיו* אופוזיציה
איכה אוכל לשנות סוף ו־סוף! את הפוז׳

ב רו ר גם שבת מו רהלמ כי ר תי הפומ

הוא יב ק ש, אני אזחל ל תו ך ש קי ת

ולש טו ף
געגועים לציון
לתת שכבר

ע לי

הנחה

העונה

אם יש את
נפשך לדעת
מה שלומך
מי שחושב שפסו אנשים טוגי ם מן
הארץ טועה טעות גמורה. יש, עדיין
יש אנשים טובים. אנשים טובים ש מתעניינים
בן, שדואגים לך. אנשים
טובים שדורשים טובתך מבלי אפי לו
שתדע מזה.
אז אי ך אני יודע מז הו פשוט
מאוד — לפעמים אני יושב לי באיזה

לים

אני

העיסקה׳

אוהב

בבקשה.

ל היו ת

ל מכירו ת. ב ש בי לי

מכור.

אני

מ כו ר

— אין כ מו מכורה

מכורה.

רחל המרכלת שלי
מקום, שותה ומפטפט, ושפרק
מפי מילה כמו ״נסיעה״ מייד
עלי אחת המסובות ואומר ת
באמת סיפרו לי שראו אותך
הכרם״.
יוצאת קופצת
״נכון.
בבית-

אני בורח משם, יושב לי בשקט
במקום א חר ופולט אנחת רווחה.
״מה יש ז ״ מסתערים עלי שניים ״מה
אתה נאנח ז הרי יש לך שבדית מש געת.״

ממשלה
הלא תשאלי לשלום אסירייך
הנושאים נפשם בכפם לחזור ולשוב אלייר
ושלום אסיר תאווה דימעיו כטל-
חרמון ונבטח להימנות על חברייך
לבכות ענותך אני תנים, ועת אחלום
שיבת שבותך. אני כינור לשדייך.
ליבי למשרד הדתות מאוד יהמה
פיתחי ממשלה שערייר
את בית מלוכה ואת כסא ה׳
ואיך תשב נוכרית עלי בסאות גברייר
יפה נוף! משוש תבל, קרייה למלר רב
הו מי יתן ואצטרף! וניפגש בסתיו

דיאגרמת פטויוטיות
־־ עובד התחזוקה
נכון ליום 30.8.74

גם משם אני קם ובמקום הבא ש אני
הולך אליו תופס או תי מישהו
ישר בכניסה ומגחך לי לתוך ה אוזן
״ארבע בבוקר ברחביה, הא ! רח ביה,
הא ! ארבע בבוקר, הא ! ״
בקיצור, כמו שאמרתי לכם — על
כל גיבעה רמה, תחת כל עץ רענן ובכל
פינה אורבי ם לך אנשים טובים ודור שים
טובתך בכל נפשם, בכל מאודם
ובכל מחיר.
ומאז, מדי בו קר בבוקרו, אני יו רד
לי אל בית הקפה .״אנשים טובים ! ״
אני קורא .״כן, בחור״ עונים כולם.
״מה שלומי ן ״ אני שואל.
״טוב, תודה,״ או מר אחד .״יש לך
כאב שיניים בצד י מין של הלסת ה תחתונה,״
מכריז השני .״אמא שלך
צילצלה,״ מספרת מישהי ,״אבל היא
אמרה לך שהכל בסדר.״ ״א ת מול
זיינת,״ מעדכן או תי השולחן האחרון
משמאל .״לא שאני רוצה ללכלך,״
מוסיף המלצר ,״אבל או מרי ם שיש
לך סיפליס,״ הוא מסכם את הדיון.
״הו, אנשים טו בי ם! ״ אני קורא
ועולה על השולחן ״הו, אנשים טו בים
! מה הייתי עושה בלעדיכם ! ״
אני מדקלם ופורץ בבכי מר של אה
בת־אדם.
ואם יש את נפשך לדעת מה שלומך
היכנס אל בית הקפה הקרוב ושאל.
אל תדאג, יש שם אנשים טובים —
הם יודעי ם מה שלומך. חם יעזרו

הדיאגרמה דלעיל מתארת כצורה מדעית את התנודות. כמקדם
הפטריוטיות של פועלי התחזוקה כהכרת ״אל־על״ .מעניין כמיוחד
לשים לכ שאהכת המולדת של הפועלים שואפת אל האפס כעיתות
שכיתה, אך מגיעה לרמה של ״גכורה לאומית״ כעיתות משכר. כולטת
הדוגמא של מילחמת יום־כיפור, כה מראה העקומה על פטריוטיות
כשיעור מקסימאלי, לעומת הירידה הדראסטית שחלה כעת השכיתה
שלאחריה. ומייד אח״כ — שמירה על קשר אווירי תקין כעת המשכר
כקפריסין — אהכת־ישראל מושלמת, ושוב שכיתה חלקית — נטייה
כרורה לפת״ח.
נראה שפועלי התחזוקה הם גורם כלתי יציב לחלוטין כאיזור
ומכינים רק כוח. נא טיפולכם.

בי קו ר ת חריפ ה ( 1ד
שו ל מי ת א דוו,
בחוגי מישרד־החוץ נמתחת ביקורת קטלנית על
השרד. שולמית אלוני, כראש המישלחת הישראלית
לוועידת האו״ם לענייני אוכלוסייה, שהתקיימה בבו קרשט
ושהיתד. אחד הפורומים הבינלאומיים החשובים
ביותר בשנים האחרונות.
בוועידת־ענק זו התקבצו כל הנשים החשובות ב חיים
הפוליטיים של מדינות העולם, ואלוני נשלחה
לשם כדי להבליט את מקומה של י שראל במפה זו.
אולם היא לא הצליחה להתבלט, ישראל לא הורגשה
כלל, ובעיקבות כי שלון זה נטשה אלוני את הוועידה
באמצע וחזרה הביתה.

אנשים רבים עד שעה מאוחרת, למרות שאין להם
כל תעסוקה.
ראש אג״ם במטכ״ל, האלוף הרצל שפיר, שנכח
באותו מעמד, הסביר כי ההחלטה התקבלה כדי שצה״ל
ישמש דוגמה לעם כולו, למאמץ הנדרש ממנו בתקו-
פת־חירום.

אולם, הסביר שפיר, אם מפקד רואה ש-
לאנשיו אין עבודה כשעות הנוספות, אין
הוא ציי ד להסס לשחררם כתום שעות ה עבודה
שהיו מקובלות עד בה.

״ המי שמר ה אזר חי״ ־
בן חורג *

מתכוני ם

ספרשלא בן

בחוגים הקובעים שו ר ר יחם של
כלפי המישמר האזרחי שקם לאחרונה.

התנחלות חדשה

מו *3ן ב אי ר אן

בל המומחים תמימי־דעים ככד שזהו
גוף מיותר, שהשפעתו על המצב הביטחוני
תהיה שולית. להערכה זו שותפים גם במה
מן האישים הבכירים ביותר במדינה.

החוגים הלאומניים שעמדו מאחרי ההתנחלות ב סבסטיה,
מתכננים מעשדדהתנחלות חדש בגדה המע רבית,
אחרי שפגישת נציגיהם עם ראש־ד,ממשלח
והשר ישראל גלילי הסתיימה בלא־כלום. גם הפעם
מתוכננת התנחלות המונית, אלא שנראה כי הפעם
לא יסכימו המתנחלים לפינוי־מרצון, עומדים לאלץ
את הממשלה להפעיל כוח כדי לפנותם.

המועד המדוייק של ההתנחלות טרם נק בע.
ייתכן כי המתנחלים יבחרו לעלות ל מקום
ההתנחלות ערב ראש-השנה, מתוך
תיקווה שהממשלה לא תעז לפנותם כימים
הנוראים, וכף יובלו לקבוע עובדה של הימצאות
בשטח כמש!־ מיספר ימים.
אחת התוכניות של המתנחלים היא ל גייס
קבוצה של מנהיגים ציוניים־דתיים מ־ארצות-הברית,
שיטלו חלק בהתנחלות, מ תור
הנחה שהימצאותם כמקום תימנע ני סיון
לפינוי־ככוח, כדי לא להסעיר את דעת•
הקהל של יהודי ארצות־הכרית.

התנ חלו ת גר מני ת
לי דשכם
צפוייה סערת רוחות חדשה סביב ההת נחלות
כסכסטיה כאשר ייוודע כי בת נוצ רית
גרמנית, בראשותה של האחות אמה
ברגר, רכשה שיטחי־קרקע לא הרחק משכם,
בדי להקים שם מהטבה של אנשי הכת.
ד,כת שבראשה עומדת אמד, ברגר, רכשד. קרקעות
ומיבנים בזיכרון־יעקב ובבנימינה, שם הוקמו מעין
מושבות סגורות של אנשי הכת, הבאים לתקופות־זמן
קצובות מגרמניה. נראה שלאותה מטרה נרכש גם
שטח־הקרקע שליד שכם.
חוגים לאומניים ישתמשו בפרשה זו כדי לנגח את
הממשלה, ולטעון כי בעוד -שהיא אוסרת התנחלות
יהודים בשטחים המוחזקים, היא מאפשרת התנחלות
גרמנים באותם שטחים עצמם.

המפד ״ למא״ מ ח
ל פ רו ש
מ הנ הל תתל ״ א בי ב
סיעת המפד״ל בעיריית תל־אכיב הודיעה
לראש־העיר, שלמה להט, בי תפרוש
מהנהלת העיר ומהקואליציה אם העירייה
לא תפסיק לחלוטין את הצגות הסרטים כ
בתי־קולנוע כעיר כערכי־שבתות. ראש העיר
ביקש מהדתיים ל שמור על איומם בסוד כמוס, תוך
הבטחה ש בירור יסודי בעניין יתקיים תוך עשרה
ימים.
אם יכנע צ׳יצ׳ לדתיים, עלולים נ ציגי הליברלים
העצמאיים לפרוש מהקואליציה בגלל הכניעה. בשבו עות
האחרונים ניסה צ׳יצ׳ להפסיק את הצגות הסר טים
בלילות־שבת באמצעות הגדלת החזר המיסים
העירוניים, לבתי־ז־,קולנוע שאינם מתירים הקרנת סר טים
בערבי־שבתות. כשהפיתוי לא הועיל, שיכנע או תם
לא לפרסם את שמות בתי הקולנוע במודעות שהם
מפרסמים בעיתונות (העולם הזה ,)1930 עתה ינסה

צ׳יצ׳ לשכנע את כעלי בתי־הקולנוע לבטל
לגמרי את המודעות בעיתונים.

סיפרו של ׳שר־החוץ לשעבר, אבא אבן, העוסק
בתולדות עם י שראל והנושא את השם עמי, תורגם
לשפד, הפרסית ומופץ עתה ברחבי איראן. זוהי הפעם
הראשונה שספר ישראלי או כזה העוסק בתולדות עם
ישראל, מופץ במדינה שמרבית אזרחיה הם מוסלמיים.

העיתונות הפרסית, שבתכה מאמרי־כי־קורת
על הספר, בחרה לציין ולהדגיש כמיוחד
את אותם פרקים בו המתייחסים ל

זילזול

מוחלט

אולם איש מהם אינו מעז להגיד זאת בגלוי, מפני
שהדבר היה מתקבל ביריקה בפרצוף הממשלה הקו דמת,
שיזמה את המישמר. לכן קם מנגנון שלם חדש,
מבוזבז כסף ר ב ומנוצל רצונם הטוב של אזרחים
רבים, מבלי שהממשלה עצמה מאמינה שיש בכל אלה
תועלת של ממש.

ה מי ש טר ה עו מד ת
מירח אכרד
! ב מ ליי ח ר ביו
בעלת הטור ההב-תי, העיתונאית
מירר, אברר, צורפה בהברה רשמית
;:לפמליית ראש־הממשלה היוצאת לבי קור
בארצות־חברית, שם ייערכו ה פגישות
כין ראש-הממשלה לבץ הנשיא
ג׳ראלד פורד. זוהי הפעם הרא-
; שונה שמלכד כתבים מדיניים, תהיה
גם עיתונאית, העוסקת בדיווחים חכי
רתיים, כלולה כמישלחת רשמית של
ראש-ממשלה ישראלי.
עוד לפני יציאת המישלהת עוררה
הפרשה תמיהה והסתייגויות מצד הוגי
שגרירות ישראל כוושינגטץ, ש קיבלו
על עצמם להכין את ביקורו של
:רבץ כארצות-הברית• .
תקופת הכיבוש הפרסי כארץ־ישראל. בהס תמכם
על אבן, מתפארים הפרסים שהם היו ״כובשים
נאורים,״ שגם העמים הנכבשים הודז להם על כי בושיהם.

כי רהע בוד הבח״א
חז רמהתפ טרו תו
מזכיר מחוז תל־אביב של מיפלגת העבודה, דב
בן־מאיר, החליט להמשיך בתפקידו ולחזור בו מהת פטרותו.
בן־מאיר התפטר אחרי שלא קדימה הבטחה
כי יקבל את תפקיד מזכיר מועצת פועלי תל־אביב,
ואחרי שלחצו עליו להסיר את מועמדותו לתפקיד
מזכ״ל העבודה.

חזרתו של כן־מאיר הושגה תודות למא מציו
של זאב ויינר, מראשי הגוש בתל־א־כיב
והאיש החזק של מיפלגת העבודה בעיריית
תל-אביב.

יום ה ע בוד ה ה מו ארך
באה״ל? 3 0 3 -
ההחלטה שהתקבלה לא מכבר בצה״ל להאריך את
יום־ד,עבודה המקובל בשעתיים, לסיימו בשעה שבע
בערב במקום בשעה חמש, עלולה להתבטל כהחלטה
המחייבת את כל היחידות. בכנס קצינים שנערך לאח רונה,
בנוכחות שר־ד,ביטחון שמעון פרס, התלוננו
קצינים כי הם נאלצים, בעיקבות ההוראה, להחזיק

להתאר גן מחדש
נובח המשימות של כיטחון־פנים שהוט לו
על מישטרת ישראל, עומדת המישטרה
כפני ריאורגניזציה מקיפה כתחום האירגוני
והמיכצעי שלה. נראה שהגופים עליהם תוטל משי מת
ביטחון הפנים, י אורגנו במיסגרת נפרדת מיחי דות
המישטרה שימשיכו במשימות הרגילות.

מה יהיה קו־ההגנה
ש ד? א פו צ ״י
סניגוריו של הארכיבישוף היווני־קאתולי הילאריון
קאפוצ׳י, עומדים בפני דילמה חמורה, באשר לקו־ההגנה
שיהיה עליהם לנקוט במהלך משפטו. במהלך
חקירתו אימץ לעצמו קאפוצ׳י קו־הגנה, לפיו טען כי
עשה מה שעשה בגלל איומי סחיטה של המחבלים
שהצליחו לשים י ד על עדויות ותמונות הקשורים
בפרשיות ניאוף של הארכיבישוף.

ספק אם פרקליטיו של קאפוצ׳י יוכלו
להשתמש כטענה זו כמישפט פתוח, שכן
היא עלולה לפגוע בתדמיתו של קאפוצ׳י כ
כהן־דת, עוד יותר מאשר העובדה שסייע
למחבלים.

ח ב רו ת פר טיו ת תחזקו מחסני תירו
צה״ל החל למסור לאחרונה את
עבודות התחזוקה והפיקוח על הציוד
המוחזק במחסני החירום, להכרות־אחזקה
פרטיות. נראה שצעד זה ננקט
נוכח התקלות והליקויים שהתגלו ב ציוד
שהוחזק כמחסני־החירום במיל
חמת יום־הביפורים. במחסני-החירום
מוחזק ציוד הלחימה ליחידות המילו אים,
והוא חייב להיות כמצב כשיר
להפעלה מיידית.
אחת החברות שקיבלה עבודות
תחזוקה כמחסני-חירום היא חכרה ש אחד
השותפים כה הוא אלוף־מישנה
>מיל ).יששכר (״איסקה״) שדמי, ש נפצע
קשה במילחמת יום־הכיפורים.

י נשף בחירת

מלכת

ה מי

בבריכ ת גלית
ביד אליהו
ם סצא־־שבוו 14.9.74
בשעה 8.30 בעוג

:מו ב ע ענ ק
ן כוכבים בינראומ״ם 5001
85 אג 01£55־ 28 זמר ווקונ׳
\ להקת הולם צביקה ביק
ותזמורתו תצוגת אוננה

במאי: צדוק צרפתי • תפאורה: אריק
סמית • קישוט פרחים: פרתי כץ

תמונה תיבתו עד־יד הקהל

כרטיטים ב״לאף׳ (יוקי) וביתר המשרדים.
בערב ההופעה בבריכת ״גלית״

בנשפים תצעדנה המועמדות בתחרות מלכת המים ,1974 כשהן מדגימות:

תצוגת בגזי־יס שר ..גו טקס״ תצוגה עול !.בו טי ק ביב ה״
שתלות תונה ות 0ווק1ת של ס לון ..אמבר ״ איפור ש ר , .הלנה
רוביושט ״ ן טיפול בשיער עיי י.וו ל ה ״

מכתבים אנשי השגה
כסו בכל שנד״ אני מצפה גם השנה
לגיליון ״איש השנה״ של העולם הזה.
אני, מוכן להתערב שהפעם יהיה זה יצחק
רבין, למרות שלי באופן אישי נראה כי
התואר מגיע יותר מכל לאלוף אלי זעירא,
המייצג גם את מחדל מילחמת קום־
הכיפורים וגם את השאננות, רדיפת המו־
׳תרות 1והנורמות הפסולות שנשארו אחרי
המילחמיה בדיוק נמו לפניה.
אבי אדלר, תל־ אביב

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי י המערבת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורמן ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר 136 מען מברקי :
״עולמפרם״ .מודפס כ״דפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ גלופות ן ״צינקוגרפיה פספי כע״ט .
העורף הראשי: אורי אבנרי. המוציא לאוד: העולם הזה בע״מ.
שתי ידיעות שהתפרסמו בסוף השבוע שעבר
בעיתונות הישראלית, היה בהן בדי לשמש תיזבו-
רת ל קור אי העולם הזה, לגבי שתיים מהכתבות
שהתפרסמו בעיתון זה בשבועות האחרונים. אין
אנו מרבים לדוש ולעקוב אחר גילגולי הגילויים הנחשפים מעל עמודי העולם הזה,
אם אין הם מתפתחים וגוררים גילויים נוספים או זוויו ת״ר אייה חדשות. מתבונתו
של העיתון היא צרה בלאו״הבי, ואנו מעדיפים להקצות מקום לכתבות וגילויים
שחם בבחינת חדשות, ולא בבחינת העלאת״גירה. אולם הפעם, דומני, יש חשיבות
ב איזכור ההשתלשלות של שתי פרשיות, כדי להצביע על התפקיד שממלא העולם הזה
הן בתחום ההתרעה והן בתחום החשיפה.
מישטרת־ישראל הודיעה בשבוע שעבר, כי תיק החקירה המישטרתית בפרשת
״אכילת המוח,״ בה היו מעורבים ס טודנ טי ם לרפואה באוניברסיטה העברית ב-
ירושלים, הועבר לפרקליטות המדינה. אל מימצאי החקירה המישטרתית, נמסר
בהודעה, צורפה גם המלצת המישטרה שלא להעמיד את הסטודנטים לדין, ביוון
שבמהלך החקירה לא התגלו שום הוכ חות
ור איו ת לאכילה־בפועל של פירור-
המוח בחדר־הדיסקציה, ו אין גם ראיו ת
לבך שחיתה בין חמישה הסטודנטים הת ערבות
לביצוע מעשה בזה.
בשיאה של ההיסטריה ההמונית ש השתוללה
במדינה לפני כחודש, כאשר
אמצעי״התיקשורת התחרו זה בזה׳ בה סתה,
גינוי וליבוי יצרים בפרשת ״אבי-
לת־המוח,״ היה העולם הזה 1928
העיתון היחיד במדינה, שקרא בגלוי
לנקוט עמדה של שפיות־דעת ותבונה ב פרשה
זו .״המדינה בולה התפלשה ב אורגיה
של היסטריה מפוברקת,״ טען
אז העולם הזה בסך הבל היתה זו
הצגה מדכאת מ אוד של טירוף ציבורי.״
התרענו אז כי הפאניקה של המוסדות
האקדמאיי ם מפני הטירור הדתי, היא
שגררה א ת מוסדות האוניברסיטה העב רית,
שדנו בפרשה׳ להחלטות מוזרו ת ש אינן
עומדות במיבחן ההיגיון הפשוט.

חקירת מפוני־העיסוי
(העולם הזה ) 1918
מי יוזם?

מימצאי חקירת המישטרה אי שרו את
מי מצאי בדיקת העולם הזה בעניין, חפפו
את המסקנות שפורסמו עוד לפני חודש.
הפונקציה המיוחדת שממלא העולם הזה
בנקיטת עמדה חריגה ויוצאת-דופן, גם
בפרשות שלא נחשפו על ידינו, כשהוא
אינו נרתע מלעמוד בודד נגד הסחף ה־כללי
ולצאת בנגד תופעות של פסיכוזה
המונית, באה בפרשה זו לידי בי טוי מלא.

ידיעה אחרת שפורסמה בסוף השבוע שעבר סיפרה, בי מישטרת-ישראל יוז מ ת
חקיקת חוק חדש, שיגדיר מי מוסמך לעסוק בעיסוי (מסז׳י ם) ,ויקבע תנאים לעי סויו
במקצוע זה׳ תוך הגדרת פעולתם של מכוני״העיסוי. המישטרה, נאמר באותה
ידיעה, יוז מ ת את החוק, אחרי שבאחרונה צצו מיספר רב של מכונים באלה,
המשמשים מסווה לבתי-בושת ומעשים מגונים, וא שר למפעילים אותם אין כל
מושג במיקצוע העיסוי.
צריך בווד אי לברך על יוזמ תה הברוכה של המישטרח בנושא זה. אולם קשה
להימנע מלשאול כמה שאלות מטרידות.
תופעת מבוני־העיסוי, המשמשים כיסוי לפעילות מסוג אחר, אינה חדשה. היא
גם לא היתה מחתרתית. במשך חודשים רבים הופיעו במדורי המודעה הקטנה
שבעיתונות הישראלית, עשרות מודעות מעוררות־חשד, שעצם ניסוחן צריך היה לעורר
את התעניינות המישטרה. אבל איש לא שם לב לתופעה, עד שמבקר העולם הזה,
זאב יפת, נטל על עצמו לבדקה. בחקירה ממושכת ומדוקד ק ת, שנמשכה שבועות
מיספר, חקר יפת את המסתתר מאחרי מודעות מכוני-חעיסוי, כשהוא חורש
עשרות כתובות, מופיע כלקוח תמים ומפקיד את גופו בי די ה״מעסות.״
מימצאי חקירתו, פור ס מו בבתבת־ענק, עיסוי או גירוי ( 1העולם הזה
שחשפה א ת המתרחש מאחרי וילונות-הפלסטיק של כמה ממבוני-העיסוי.
זו דוגמא מבוהקת ליוז מ ה עיתונאית׳ שבאה במקום בו חייבת היתה להיות
מישטרתית. העובדה שחמישטרה התעוררה לפעולה רק שלושה חודשים
גילויי העולם הזה, יש בה או לי כדי להחניף לנו, אבל
היא משאירה שאלה אחת פתוחה: האם אין חמיש-
טרה מזניחה יוז מו ת דו מו ת גם בתחומים אחרים, שה אמצעים
העומדים לרשות עיתון דוגמת העולם הזה
אינם מספיקים כדי לחשוף את המתרחש בהם ן

,) 1918 היתה יוז מ ה
א חרי

...שום מאורע לא איפיין את השנה
החולפת, כמו מילחמת יום־הכיפורים. האיש
האחראי לה, משד׳ דיין, חייב להיות איש־השנה.
אסתר
משעלי, ירושלים
...יהושוע בן־ציון, מנכ״ל בנק א״י־בריטניה,
הסמל האמיתי של מדינת־ישראל
בשנת .1974
אליהו סלומון, חולון
יגאל אלון.

פ. מראו,

תל־אביב

במקומכם הייתי בוחר כאיש־השנה את
אחד מקורבנות מעשי הטירור של ״לוחמי
הצדק״ הפלסטינים, בקרייית־שמונה, מעלות
או נהריה.
ניסן כן־יוסף, רמת־ג!

במתנחלים?
מיכתבו של קצין־הצנחנים דו די פלדר
(״מכתב למתנחל /העולם הזה ) 1929 ראוי
שיודפס ברבבות עותקים ויחולק בישיבות,
בבת׳י־הספר הדתיים ובתי־הכנסת, כדי ש-
הסתנחלים־בפוטנציה למיניהם יבינו, לאיזה
קרע נפשי בינם לבין שאר חלקי העם הם
גורמים במעשיהם.
גני דוזנשמיין, תל־אביב
אף שאינני מתנחל ואיני מזדהה עם
רעיון זה׳ הרשיתי לעצמי להגיב על מיב־תבו
של דודי. דו די היקר, איני יודע
בפני מי רציה להעלות את קרנך וכתבת
מיכתב זה, אך למרות כל מאמציך, הצגת
ברבים דברי-ה׳בלים׳ וזאת מסיבה פשוטה :
כתבת עובדות לא נכונות. סיפרת לנו
שאתה נאלץ להילחם ולחרף נפשך בו־בזמן
שהמתנחלים מקימים היאחזויות או
לומדים בישיבה. דע לך, כי אין אף
מתנחל שאין לו עבר ביטחוני. רובם
למדו בישיבות, אך משרתים ביחידות קר ביות
ומשרתים באמונה ונחשבים כחיי לים
מעולים.
ידוע שקיימים בחורי-ישיבות •שאינם
מתגייסים לצה״ל, אך האם ראית אחד
מביניהם ההולך ומתנחל? ההתנחלות אינה
׳רק מעשה דתיים, כפי שהינך טוען. הרבה
אנשים חילוניים השתתפו, או יתמכו בה
והזדהו עיסה. אני מקווה שאינך מתלונן
ששמרת בלילה ברמה כדי שלא יפגעו ב־אריק
שרון...
אורי ברזילי, תל־אביב

הקשבתי רב־קשב לראיון שהעניק אלוף־
!מישנה (מיל ).דווי די לגלי-צה״ל. הוא הציג
את עצמו כיון, כפרופסור באוניברסיטה.
עיקר דבריו נסבו על הצורך בחינוך לשכול.
אני עצמי לא הייתי רוצה שהוא יחנך את
בני.
אריה שוורץ, חיפה
!תפרוץ מיליחמה? לא תפרוץ? מתי בדיוק
ת פ רו ץ? זה מדאיג אתכם, אחים יקרי ם?
והמצב הפנימי הרקוב בארץ לא מדאיג
אתכם? אז נלך למילחימה, ניהרג, ני ש אר
בעלי־מום. בשביל מי? בשביל שרי ה ממשלה?
בשביל הזדוני ם? בשביל הקבל־
׳נים המתעשרים? בשביל הפקידות ה בכירה?
בשביל כל הפרוטקציונרים המס תכלים
עלינו מגבוה? האם המדינה קיימת
רק ב שביל ם? הם חיים בטוב, ואנחנו
צריכים להילחם בעיתותקמילח׳מה, ובמשך
כל השנה להילחם באינפלציה ואיך לגמור
את החודש. הם בנו כאן הברה המושתתת
על חוקי המאפייה, הפדוטקציה, והשחיתות.
אבל כדי שעובד יוכל לתת אוכל לילדיו
הוא חייב להיות רמאי, ולרמות את מס-
ההכנסה.
מספרים לנו שהישראלים צורכים הרבה
ונוסעים הרבה לח׳ו״ל. מי קונה יומי נוסע?
השכיר? לא ! נוסעים וקונים בעלי המיזל-
לות, הבוטיקים, רופאי־השיניים ושאר ה רופאים,
עורכי־הדין, הקבלנים עם נשו תיהם
ופילגשיהם, האינסטלטורים וכל ה סרסורים
והמתווכים. לצד אנשי המימסד
מתייצבים גם העצמאיים שמרמים את מס־ההכנסה.
הם קונים והם נוסעים והם חיים,
כי בשבילם קיימת המדינה. אבל לאדם
הישר, השכיר, שאין לו הידע והיכולת
לרמות ולגנוב, פשוט אין מקום בארץ
הזאת. כיום, גם שתי משכורות של שכיר
אינן מספיקות כדי לקנות מעט תרבות,
שלא לדבר על מוצרי מותרות. אז אני
שואלת: בשביל מי ומה לגדל את הבנים?
דריה כהן, חולון
זלילה בחיל־האוויר
קראתי בעיתונכם (העולם ־הזה ) 1929
את מיכתבם של עורכי איפסילון -עיתון־
הסטודנטים של הטכניון, הקובלים על ש־בבית־הספר
הטכני של חייל־האוויר עשו
מסיבה והגישו כיבוד ומטעמים .׳משום מה
הם קוראים לזה ביזבוז. קודם שיפסיקו

נמאס:

אני חייל בצד,״ל המשרת בצנחנים. ואני
מודה שאגי כבר לא יודע לאן לברוח.
אני בא לעיר לחופשה, ואני רואה אותך :
אתה לבוש טוב, אתה מגודל שערות ואתה
מטופף בעקבים גבוהים בדיזנגוף. לך יש
זמן, לפחות שלוש שנים יותר מאשר לי.
אבל אני לא מקנא בך, אני שונא אותך.
לי נראה שאתה ואלפי חבריך תניחו פרחים
יעל הקברים של רבים מאיתנו. בינתיים
אתה מייבש את העכוז שלך בכל מיני
מיסבאות, ואני אוכל אבק. הארץ הזאת,
ששנינו אוהבים אותה, הולכת ונהיית
מטורפת מיום ליום, ואין מציל.
אני יודע שאתה פוחד למות. אני ״ודע
שלא בא לך להקריב את חייך על מיזבח
דרכם הפוליטית של המנהיגים שלך. פשוט
לא בא לך למות בעד סבסטיה, ומתנחלים
שהחליטו שהנגב קטן עליהם והים חומדים
את ירדן. נמאסו עליך דם וקברים. גם עלי.
אבל הידיים שלי כבולות. כי אני בכל
זאת הלכתי להתגייס. אז תפסיק למלא את
כרסך ולהתבונן בעכוזי נערות ברחוב.
צא לרחובות ׳וצעק (גם בשמי) שאתה לא
רוצה סבסטיה. צעק שאתה ואני עייפים.
עצור את כל האנשים שחולבים את הארץ
הזאת ואותנו, עשה את זה, כי לך יש
לפחות זמן.

תפריט המסיבה בחיל־האוויר
גזי זולל?
לבזבז באוניברסיטאות, בשכר הפרופסורים
ובמימון לימודי־החינם של הסטודנטים.
אחר־כך שיתחילו לחסוך בחי׳ל־האוויר.
אברהם מדפוס, חיפה
...כולם מסכימים שצריך לעודד את ה גיוס
לצבא־הקבע, וביי חוד לחיל־האווי׳ר.
׳אז ימה הרעש על מסיבה שעורכים פעם
בשנה או יותר, בהזדמנות של חילופי-
מפקדים? הייתי רוצה לדעת מה כבר הגי שו
באותה מסיבה שעורר את חמתם של
כותבי הימיכתב.
ברוד ניר, אשקלון
• פירוט התפריט במסיבת בית־הספר
הטכני של חיל־האוויר, ראה גלופה.
חינוף להתעוררות
בימים אלה, כמו בכל שניה מאז קום
המדינה, מתנהל ויכוח חריף על העדר
והרמה של השיעורים הניתנים בפתי-
הספר, אשר מטרתם להגביר את הזיקה

הוו רדת

הד ה

10x1

קשקשת 1931
הפעל את דמיונך ונסה למצוא כו תרת
מתאימה לציור שלמטה• ,שתס ביר
מה אתה רואה בו. הצעות לכו תרות
יש לשלוח לפי הכתובת: ת.ד.
, 136 תל־אביב, עבור ״קשקשת״ .ההג תפורסמנה. ביותר דרות
הקולעות

• חלז׳ונוע.
דן בן־־איי, נווה מונסון
!• הסמל שהוצע בזמנו למישרדי
התחבורה תזתיקשורית, כשנוהלו בידי
שר אחד.
יצחק שביב, נתניה
! 0הסיפוח הזוחל.
הלל גזית, ראשון־לציון
! 0גם הוא חרג מאחוזי הבנייה.
ארז דגן, מקווה־ישראל
!• חיל — זונות.
__ם- .מלצר, חיפה
לעם היהודי ולמדינת־ישראל. ביטולם ה־סופי־כיזמ׳עט
של •לימודי הציונות והתודעה
היהודית, הוא רק שלב נוסף בהידרדרות.
קביעתו של מפקד הגדנ״ע, אל׳^מ ישעיהו
,תדמור, שהנוער מגלה בורות •מדד,י,מה ב נושאי
ביטחון ובתולדות הסיכסוך היהודי-
ערבי, היא עדות חותכת לאמיתות טענותי.
הגיע הזמן שההורים והתלמידים גם יחד
ירימו קול צעקה נגד •מחדלי, מישרד־החינוך.
לכן
תועבר בשנת־הלימודים הקרובה,
על־פי החלטת מועצת התלמידים שיל אזור
המרכז, וביוזמתה ושיתופה של אגודת
״נוער למען התעוררות לאומית,״ עצומה
הקוראת למישרד־ד,חינוך לתקן את המעוות
בתוכנית הלימודים של בתי־הספר. תלמי דים
המעוניינים לעזור •או לקבל פרטים,
יוכלו להתקשר •לכתובת הבאה :״נוער ל־
,מען התעוררות לאומית,״ אצל •רוני ברנ שטיין,
רחוב מכבי ,42 רעננה.
בני רבי׳גס, פתח־תיקווה
איד שומרים עד החוק ז
בתאריך 26.8.74 התלוויתי לידיד, שצריך
יהיה למסור סכום כסף גדול לסניף המרכזי
של בנק א״י־בריטניה, הנמצא ב שרירו ת
•רוטשילד בתל־אביב. הגענו לבנק מתוך
מגמה להיכנס לחניית הבנק׳ אבל ה ד רו
לחנייה היתד. חסומה על־ידי רכב חונה.
מחוסר ברירה החנה ידידי את רכבו בצד
הכביש בחנייה כפולה, אבל בצורה שלא
הפריעה למעבר כלי־רכב• ,והתנועה זרמה
בתיקנה• .מאחר שברכב עדיין •נשארו סכומי
כסף גדולים, לא יכולנו, להשאירו ללא
•שמירה! ,והעברת הכסף לבנק נעשתה ב שלבים.
אני נשארתי בירכי על־ימנת להזיזו
במיקרה של תקלה אפשרית.
לפתע הגיעה מכונית מסוג דודג׳ דארט,
•שנהגה היה מר דויד שייפמן, סגן ראש
עיריית תל־אביב. בהפגנתיות עצר את
ריכבו לפני הרמזור, בצורה שעצרה את
כיל התנועה ברחוב, לא !התחשב בצפירות
הנהגים •ושאל בנימת אדנות !ובהרמת קול :
״של מי המכונית י ״ הסברתי לו בנימוס
מהי מטירת העצירה! ,ותשובתו היתד ,״אני
אתלונן במישטדה.״ לאחר כארבע דקות
ירד ידי די מהבנק !והחל לנסוע. כאשר
הגענו לרמזור עצרנו באור אדום, ואז
•ראיתי את •מר שיפמן קורא לסייר־בטיחות
•ומסביר ליו משהיו. סייר״הבטייחות הורה ל ידידי
לגשת אליו, ועצר אותו בצד. הוא
ביקש את רישיונויתיו• ,והודיע לו כי הוא
עומד להגיש, נגדו דו״ח על חנייה במקום
אסור. שאלתי את הסייר אם ראה את
העבירה. הוא ענה לי בשלילה, ואז החל מר
שיפמן להתערב. ביקשתי יממנו לא להתערב
כי זיו לא •זכותו, ואז •אמר לי סייר ה בטיחות
:״אין לך מושג עם מי הסתבכת ! ״
הסברתי לסייר, שאין לו זכות לרשום דו״ח
על עבירה שלא ריאה, וכי מיר שיפמן רשאי
להתלונן במישטרה כמו כל אזרח. אבל
הסייר לא הקשיב ורשם דו״ח.
ברצוני לשאול מיספר שאלות: איזו
זכות יש למר שיפמן להעיר לי על עבירה
שעבר ידידי, בו־בזמן שהוא עצמו עבר
עבירות יותר חמורות ך האם. הושב מד
שיפמן שעבוד תו בעירייה •מעניקה לו סמ כויות
של קצין •מישטרה? ברצוני לציין
•גם שימר שיפמן הכשיל שו טר במילוי
תפקידו, וזהו הפאראדוכס הגדול ביותר.
כקצין צה״ל וכאזרח, חורה לי התנהגותו
של הנ״ל, המתיימר לפתור בעיות פו בזמן
שהוא עצמו יוצר אותן, ומנסה לשמור על
החוק שעה שהוא עובר עליו.
קובי תבור, גבעתיים

תן לחגי
ש ושחו ח סור ת
:הגש לידידי־ ולעונדיך שי חגיגי:
מבחר מלהיב של יינות ומשקאות חריפים ״כרמל מזרחי״.
התאם את השי לטעמו של כל אחד מהם.
שי כזה הופך כל חג ל״חג שמח״ !

כרמל

מזרחי

סיר,ג׳ ראעוון לציון וזהרי! יעהב

•רצופות בזה שתי תמונות שצולמו ביום
השישי ,16.8.74 ,בשעה 10.30 לפני ה־ציחיריים,
ברחוב ביכורי־העיתים בתל-אביב,
פינת רחוב קרליבך. כדאי לשים לב לפר טים
המאלפים שבתמונות (ראה תמונות
בעמוד זה) :בתמונה האחת נראית מטונית־•
גרר ישל המישטרה גוררת מכונית שיל
•רופא, שעמדה במקום בו אסורה החנייה,
וזאת למדות שעל המכונית מופיע התג
שיל ההסתדרות הרפואית, המעיד על בעל-
המכונית כי הוא רופא. נהג הגרר של ה־מישטרה,
גרר את מכונית הרופא כמה
עשרות מטרים (•אגב, גרירה בלתי-ימיקצד
•עית, כשהרכב אינו נגרר י שר) ,ואז עצר
את הגורד יחד עם הנגרר (תמונה משמאל),
במקום בו מסומן קו לבן על הכביש וביו
מופיע תמרור אין עצירה, וירד מהרכב
כדי לקנות סטייק או פלאפל. כדאי לשים
לב לעבירה נוספת שמבצע גרר המישטרה :
על הרכב הנגרר •חייב להופיע שלט (״נגדר
על־ידי אך גם זה איננו.
משה דיין, תל־אביב

גרר גורר מכונית רופא ומחנה אותה ב״אין עצירה״
מי שומר על החוק?

תמרורים
מונח. לנשיא ביו דהדץ הצבאי ל-
עירעורים, במקומו של תת־אלוף יהודה
גביש שמונה לתפקיד אחר בצה״ל׳ תת־אלוף
דני מט, שפיקד במילחמת יו ם־וד
כיפורים על חטיבת צנחני המילואים ב־אוגדתו
של אריק שרון, שצלחה ראשונה
את תעלת־סואץ, היה במילחמת העצמאות
ממגעי גוש־עציון.

רחל דיין,

א ו שפ ז ה .
רם, במירפאת רו פא
פלאסטי בדרום־
אפריקה, לשם ני מתיחת של תוח
עור
הפנים (אחרי
שעברה לפני מיס־פר
שנים ניתוח־אף
אצל רופא פלאסטי
ישראלי) ,בשעה ש בעלה
מסר בשם הישראלי הציבור
הכרזה על תמיכה
הדרום־ במישטר אפריקאי.

לשעבר כו

פטר. צ׳ארלס לינדכרג (,)72
אחת הדמויות החשובות והססגוניות ביו תר
של המאה ה־ ,20 שעשה היסטוריה
ב־ 21 במאי 1927 כאשר ביצע את טיסת־היחיד
הראשונה מעבר לאוקיינוס האט לנטי,
מניו־יורק לפאריס, במטוס בעל
מנוע אחד. מיבצע שעשה על האנושות
רושם גדול יותר מאשר נחיתת האדם ה ראשון
על הירח כעבור שגי דורות, שגם
בה היד, ללינדברג חלק כיועץ לפיתוח
מדעי. לפני מיבצעו הגדול היה לינד ברג
טייס־להטוטן, שהילך על כנפי מטוס תוך
בדי טיסה• אחרי שהפך אליל עולמי, חזר
לכותרות כאשר בנו־התינוק נחטף ונרצח
על־ידי מהגר גרמני בשם ב תנו האופטמן,
שנשפט באחד ממישפטי־ד־,ראווה הגדולים
של הדור, והוצא להורג בכיסא־החשמלי.
לאחר מכן ביקר לינדברג בגרמניה הנא צית,
קיבל עיטור מידי מרשל־האוויר ה נאצי
הרמאן גרינג, וספג רבות מתורות־הגזע
הנאציות. הוא היה מראשי התנועה
שפעלה בארצות־הברית. נגד כניסת אמ ריקה
למילחמת־העולם השניה (״בראש
וראשונה, אמריקה!״) והשמיע תוך כדי
כך הערות על שליטת היהודים באמצעי-
התיקשורת האמריקאיים, שנחשבו לאנטי-

.לנמל אילת דרושים עובדים עד גיל 32
אחרי שירות צבאי ונעלי כושר גוסגי
מעולת למקצוע הסווארות.
נמל אילת מציע לך ^ :עבודת קבועוז
ומסודרת במפעל דינמי עם סיכויי קידום
בעתיד #בתקופת הנסיון מגורים בבית
נמלו•(מלוח עם אר,ותות, תמורת תשלום
מינימלי #בשנת הראשונה ן כות של 8
טיסוובלתל־אביב וחזרה, על חשבון הנטל
.#עזיה כספית ברכישת דירה בתוספת
הלואת ל־ 10 שנים ( #יש צורו להמתין
בתור לקבלת דירה באמצעות חברת עמידר
באילת) .הנחה במס הכנסה ומס אחיד.
למחוסרי נסיון בעבודת נמלים, תינתן
הכשרה מתאימה והדרכה בנטל אילת.

אילתהקסומהקוראתלך!

המעונייניס לעבוד בנטל אילת ולהשתקע בעיר,
יפנו למשרד הראשי: רשנת הנמלים, בית מעיא
דרו פתה.תקוח ,74 תל־אביה קומת ,11 חדר 1121
בכל יום שישי, ביו השעות 12.00—9.00 ויביאו
עמם תעודת זהות ופנקס טלואים; ניתן נם
לפנות בכתב. למדור כח אום. נטל אילת, וב ד,37 .

סוף לגירושין ולפירוד חברות!
היא תישאר שלך ותשיב לך אהבה
בחוברת הסברה שהוצאה לאור ע״י פרופסור הוצאה וחפצת ספרי מידע
גע״מ, יש פתרון לבעיה המטרידה הרבה גברים בריאים ובהחלט בלתי
מאושרים כתוצאה מי חסי מין בלתי מספקים ומאכזבי ם ( ה מסיי מי ם
מהר מדי ואינ ם מהנים א ת בת זוגם).
חוברת ההסברה חושפת בעיה זו ומלמדת את הקורא כיצד להתגבר
עליה ולקיי ם חיי מיו מספקים. ל קור אי החוברת יתווסף מידע חשוב.
הכל אודות משחק אהבה ארוך ככל שתרצה ומספק, מלווה בתמונות
תנוחה.
המחיר — 20.ל״י, הכתובת לרכישה אצל המפיץ הבלעדי, ד״ר ש. גרונימן
מס׳ 8רמת אביב. או שלח/י צ׳ק המחאת דו אר לת.ד 17100 .תל־אביב,

ותקבל/י את החוברת ל בי תן. נא לצרף את המודעה.

; בסיטונות

שמלות הריון 0 מכנסי הריון
טוניקות הריון ן
חליפות הריון

כ הן

מודל

תל״אייב, רדו, נחלת בנימין ,4
קומה ב /דרך ד,חצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2— 4
להזמנות ע״י סוכו: טל 50344 .׳ ת״א

צ׳ארלס לינדכרג ()15127
אליל עולמי
שמיות מובהקות, אף שהוא עצמו התנגד
להגדרה זו. אחרי כניסת ארצות־הברית ל־מילחמה
עזר למאמץ המילחמתי למתת
שלא גוייס, ואף השתתף כמומחה אזרחי
בגיחוודהפצצה נגד יפאן. לאחן מכן עזר
בשקט לפיתוח הטכני של טילים, ולבסוף
יצא שוב מן האלמוניות כדי לנהל תעמו לה
למען שמירת הסביבה, באומרו :״אני
מובן לוותר על כל המטוסים בדי לשמור
על ציפור אחת!״

הווו ל ת

הז ה

10x 1

חברת.מפתח־ נע־רז-אבי דטנרמציג:

״האמת האחרת״
האם

הי הודי״

״ הגורל

הכרח ההסטוריה

רו ד ף

הוא שהעם

או תנו

הי הודי

ישרא לי

ב מ דינ ת

יי רדף׳ י סבול, יי מצא

מ ת מיד על עצם קיו מו א פי לו בארצו?

סינוס 0 * 1^ 0
ברמלה קורן

האם

ב מאבק

אלה ש א לו ת העולו ת

להיט בדנו בכרך

בי ני נו

מטוותג״נ:1

סשה וזומן

רות אסל

היום בי תר שאת.
חלום ה ציונו ת היה נו ר מ ליז צי השל הקיום הי הודי על י די שי ב ה

״יקב
|| ניכלראבד

חו קיו ת בי חסי העם עם יתר

דליה נזב

ל ארץ
ע מי

חידו ש החברה

האבות,
העולם.

י שראל

לצע רנו,

הדפוסי ם

וי צי ר ת

היום

התגשמה

תקווה

חברה

מ תוקנ ת

ויי צ ר ני ת

ובמ דינ ת

אנו

ע דיין

נמצ אי םבמצב הלא נו ר מ לי של מלחמת קיום וי ח סינו עם ע מי העולם
ע דיין

י1.11 נחמר.שוטן
סהר 1מיאל

תאורה

צזית|*

לוקי ם בחסר.

רחל נדב

רינת שוזר

שי ב ת ציון והקמת המדינה אמנם ה בי או שי נוי עמוק במצב העם,
הבי או את הקץ לעצם

אך לא

ה ש תנו,

אוי ביו. הנ סי בו ת

ב עיי ת הקיום

ה אויבי ם

ו ל איו מי ההכחדה

התחלפו,

ע דיין בתקפה. על זאתי עי דו כל המל חמות

הבעייה

ה ע קרוני ת

ב־9.30
6.9צהריה ,״ הוד״
ב־9.30
7.9בפר וי ת קין
הפצה ראשית ״ע תיד״ .31686 המשרד 296351/2

שעב רו ע לי נו ע ד היום

שא ת כו לן כי ני נ ו מל חמות על עצ ם קיו מנו. מלחמה רו דפת מלחמה
ולא נר אי ם סיכויי ם ל שלו ם אמת.
ל או ר חזונם ש ל מיי ס די המדינה שהא מינו כי עצם קיום המדינה
הי הודי תיפ תו ר את ב עיי ת שנ אתישראל,

ע לי נו להסיק

דחוף

אמונה

ז ו נתבדת ה. ב תו ך תו כנו כו ל נו מכירי ם ב אמת מרה זו. עמוק בפני ם
מכרסם

הנו ב ע

הי או ש

ש אין

מהכרה

מ הגור ל

מו צא

ע לינו,

הכפוי

.והמוצא את בי טויו ב מ רי רו ת, ב ציניו ת, בהקשחה ובהש ענו תבלע די ת
על כח הנשק.

ה טרגדי ה

היא

ע מנו

אנו

ש אין

ל ב חון

מסוגלי ם

ד ב רי

י מי ע מ נו ב עיניי ם פקוחות, ללא ד עו ת קדו מו ת, כ די לג לו ת את שו ר ש
הרע.

אותה

ד תי ת

ויור שי ה ם

הפרו שי ם

ש השתלטה

העם ל פני כ־ 1900 שנ ה והחרימה כל כת ו תנוע ה אחרת שסכנה את
מע מד ההבלע די, הצלי חה
ו ד עו ת
תסביכים רגי ש זה.

אדם הבוחן

קדו מו ת

ל סנוו ר את
המונעי ם

עי ני נו

מ א תנו

ע ד היום

מחשבה

ול טע ת

צלול ה

דרושה דירה בת שני חדרים
מרוהטת +טלפון. בסביבות
צפון תל־אביב
עד 600ל״י לחודש

ב נו

להתקשר 02-224520

בנו ש א

ב עיניי ם פ קו חות ו או ביי ק טי ביו ת, את ההסטוריה

עם ישראלי גי ע בהכרח למסקנה ש ל פני כ אלפיי ם שנ ה התרחש דבר

שגר ם

ה שונו ת

ל אי בו ד הבי ת

ש היו מנ ת

ב אי רו פ ה

הלאומי,

חלקנו

מאז

ל פיזו ר העם

ועד עתה

ב ת פו צו ת

ו ש הגי עו

ולר די פו ת
ב שו א ה

ל שי אן

בי מי מלחמת העולם ה שניי ה.

קיימת השאלה, ש מע טי ם מוצאי ם לה תשוב ה מספקת, והיא :

ע בו ר חטא ה אלילו תשל מו א בו תינו בשב עי ם שנו ת ג לו תבבל, מהו
החטא

הנור א

ע בו רו סובלי ם אלפיי ם

או תו אדם

שי ע מי ק

שנ ה?
תקופה י גי ע למסקנה

ב ח קר אותה

בעיות ולבטים
בחיי המין

שהסיבה

האמיתית הנה י ח סנו אל י שו ע מנ צרת בכל ה דו רו ת וגם ב דו ר נו. ז הו
ההסבר הי חידי המניח את הדעת, המספק את כל ה עו ב דו ת ההסטוריות.

מאת

א בו תי נו ה סגירו הו לי די הרו מיי ם ואלה צ ל בו הו. אך בכך לא די.
בכל ה דו רו ת מאז ועד היום ש ק דו מנ הי גינו הרו חניי ם לז רו עבל בו ת
ב ני ע מ נו שנ א ת חנם כל פי חף מפ שע זה, ש ר בי ם בי שראלוב או מו ת
העולם רו אי ם בו את ג דו ל ב ני ע מנו זאתג דו ל ה אנו שו ת כולה.
א חי,
עדיין

זהו

החטא

מבצעים
שטרם אותו!

נסלח

הנה,

לנו

מכיוון

מ שי חי

ה ש קר

הד״ ר

מרד פי זידמן
הו&את רשפים

ל ני בי ם

וחיות־שעשועים

כלבים בעלי תעודות-יוחסין
וכל סוגי כלבים וגורים ברי אים,
חתולי-בית וחתלתולים,
טיפול וטרינרי יו מיו מי, פנ סיון
לכלבים וחתולים, אמב טיות
נגד טפילים.
אגודת צער-בעלי-חיים, תל-
אביב, רח׳ סלמה ,30 יפו.
טל•03-827621 .
שאנו למיניה ם

ואת המנהיגים שתמ כו בהם אנו מכבדי ם כגי בו רי ם ל או מיי םלמ רו ת
השואה ש ה מי טו על העם. הקנאים, ב ר־ כו כבאור בי ע קיב א, שבת אי
צ בי, ו עו ד. אך את י שו ע מנצר ת, האיש בעל תו ר ת האהבה הצרופ ה
ו ה מוסר העליון, או תו אנ חנו ע דיין דו חים ב שנ אהבשאט נפ ש, ב ד עו ת
קדו מות, ב ל עג ו ב בוז.
אחי, ה דו ר יזכ ה לגאול ה שלמה׳ ל שלו ם א מי תי, ל ה תג ש מו ת חזון
הנביאים, לי מי מ שי ח — ז הו
את גי ש תו אל י שו ע מנ צרת.
ת מיד

היו

בו ד די ם

ה דו ר

ב ע מנו

שת חילה

ש התייחסו

לפע מי ם) ,ור בי ם כאלה בי ני נו היום. אך ד רו ש
בגי ש ת העם כו לו אל אי ש נפל א זה.

אנו פוני ם אליכ ם

ה סירו את

שנ א ת

י שנ ה

א ליו

היסוד

באהדה

(נ ס תר ת

שי נוי מהותי ו א מי ץ

חשבץ

ו }9ו

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספ רות
יש אותם סימנים. בעזרתן של פעולות חיבור וחיסור
בפל וחילוק יש למצוא איזו סיפרה מציין פל סמל של ריבוע.

ב ק רי א ה:

ה חינ ם!

ה סירו את הדעו תהק דו מו ת!

* 11411

ה שי בו את י שו ע אל עמו!

לאלוהים הכבוד וחתנאות
לעולמי שלמים
העולם הזה 1931

״ כ בי

טופס ;611
רב שבועי
ל 5-הגרלות
רצופות

העולם הזה 1931

ח״ם בר״־דב לפקח שמורת
הטבע- :אל תקרא לי ח״ם!
! 9גם לשדים אסור לעבור
על החוק. בזאת נוכח בשבוע
שר־המיסחר־וד,תעשייה שעבר חיים כר־לב, שבילה חופשה
באילת. הישר הגיע במכוניתו
לשטח שמורת־הטבע באי־האל־איסור
׳סוגים,
למרות שחיל
להיכנס למקום עם, מכונית.
פקח השמורה, שלא זיהה את
בר־לב, הורה לו להוציא את
!מכוניתו משם. לאחר ויכוח,
הסכים בר־ילב, ינהג במכוניתו
אל מחוץ לשמורה. הוא יצא
מהמכונית, הוציא מתא־המיטעו
רובה זציוד־יצלילה, החל הולך
לכיוון המים, למרות ׳שאסור גם
לדוג במקום. אז זיהה אותו
הפקח, אמר ל ו :״חיים, תחזיר זאת למכונית.
את הרובה
שמורת־יטבע בר־לב נפגע,
צעק אליו חזר ה :״אל תקרא
לי חיים. אני לא חבר שלך!״
״או־קיי,״ השיב הפקח ,״אני
אקרא לך גנרל חיים.״

לך שיבער, חיכלי־מגר תמורת
פיסת ים קטנה.״ אבל צ׳יצ׳
בכל־זאת סירב.

אכא אכן

9איו חיזר
אחרי אשתו, סוזי? היה זה
מילחמת־העולם ה בתקופת
שנייה.
סו ד אמבש התגוררה העשירים הוריה
בבית אז בקהיר. אובדי איבן היה אז
קצין בצבא הבריטי. הוא הכיר
את וזי והיא מצאה־חן בעיניו.
״בעלי לעתיד נהג אז לעבור
מתחת לחלוני מאוחר בלילה,
.מאוחר !מכדי שיורשה לי להי פגש
עימו — לשרוק את
ההימנון המצרי, המבוסס על
נעימה מתוך אאידה שיל יורדי,״
גילתה השבוע פוזי אכן, ב כתבה
בידיעות אחרונות על
ימי ילדותה המאושרים בקהיר.
״הוא ידע שנעימה זו, של ורדי,
לבטח תמשוך את תשומת־ליבי.״

ג שי ם

בתוכניהדהרדיו בירה ומצב־רוח,
של יעל,כ אגמון, סק רנות:
האם תעז הנהלת רשות־השידור
להשמיע את דיעותיו
והתבטאויותיו החריפות בשי דו
ר? !מסתבר שדבריו באותה
תוכנית עברו ביקורת לפני
שידורם, וכמה מיהתבטאויותיו
נמחקו לפני שידור. כך, למשל,
אסרה הנהלת רשות־השידיור ל שדר
קטע בו אמר ליי בו ביץ׳:
״הפקיד הממשלתי הזה מה
ש מוי ...גו רן;״ קטע אחר
שנפסל ׳לשידור, היה זה בו
התייחס לייבוביץ׳ לשר־הביטחון
לשעבד, כדמה דיין, ולראש-
גו לדה
ל-שעבר הממשלה מאיר. מההקלטה נמחקו ההג המזדקן
״הפלייבוי
דרות

שתוכדהעין ו״הגברת הזק נה.״
הקיצוצים הוסברו ללייבו־ביץ׳
בנימוק :״טוב, גם אתה
אינך ינוק א!״
9בראיונות שהעניק שר־המישטרה
שלמה הילל, לעי תונים
הוא התייחס לפרשת
הארכיבישוף היווני־יקאתולי של
ירושלים, שנעצר באשמת סיוע
למחבלים. הילל עמד על כך
שיש לבטא את שם משפחתו
של הארכיבישוף קאבוצ׳י, ולא
קאפוצ׳י, כפי שנהגו אמצעי-
התיקשורת בארץ. הסביר הילל :
״קאבוצ׳י זה שמו המקורי. הוא
הפך את הב׳ לפ׳ ,כדי לשוות
לשם איזה צליל איטלקי ולחפות
בכך על מוצאו הערבי.״ אבל
גם שר־המי׳שטרה לא דייק,
נפל קורבן לטעות. שמו האמיתי
של הילאריון קאפוצ׳י, הוא
הילאריון קאבוג׳י, ומקור השם
אינו ערבי אלא תורכי, שכן
מישפחתו של הארכיבישוף מוצ אה
בתורכיה.

מנכ״ל קופת-חולים אשר ידלין ושר־החינוך
א הרון ידלין, הם אנשים עסוקים מאוד. הם

1 # 1 9 1
גם בני״דודים. בשבוע שעבר הצליחו סוף־סוף להיפגש, בכינוס של
מיפלגת העבודה, התחבקו והחליפו ביניהם חוויות מישפחתיות.

הציעה שיכיימעט אי־איפשר
לסרב לה, הציע השבוע ראש
עיריית ירושלים טדי קולק,
לראש עיריית תיל״אביב שלימה
(״צ׳יצ׳״) להט. השניים נפגשו
בפסטיבל הישראלי בקיסריה,
וקולק אמיר :״אני מוכן לתת

פיטו אויטור
שטח.

השחקן,

העולם הזה 1931

שהוא

אגב, סיפרו של אבן,
עמי, תורגם לפרסית ויצא לאור
בפרס.

הפרופסור ישעיהו ליי־גדכיץ׳
ידוע בדיעותייו הבי קורתיות
הקיצוניות על הממ שלה
והחברה הישראלית, אותן
הוא ׳מרבה להשמיע בפורומים
שונים .׳משום־בך עוררה הופעתו

9האמרגן אכרהם (״פש־נל״)
דשא, י רד עם ילדיו
לאיילת והחליט לנסות שם את
כוחו בהשטת מיפרשיות. שכר
פשנל מיפרשית, השאיר את
ילדיו על החוף וניסה להפליג
בים. הרוח שיטתה פמיפרשיו, מיספר והמיפרשית התהפכה
פעמים. לבסוף, כשהצליח ל התיישב
בסירה, קרא פשנל
לעבר בנו, גשש דשא, שיצ טרף
אליו. צעק אליו ג שש
חזרה :״אחרי שתלמד — נפליג
איתך ! ״
9הקרנה מחודשת ישל ה סרט
בן־חור בפאריס, גרמה

ניראה השבוע על בימת״ההסרטה של הסרט רוזבאד,
המצולם במערות בית־ג׳וברין, כשהוא מלקט אבנים ב-
חובב״ארכיאולוגיה מושבע, תר את הארץ לאורכה ולרוחבה

חווה אלבושטיין

הופיעה השבוע בפתיחה
החגיגית של המלון הרא שון
בהיסטוריה של ראש־וזניקרה שהוא בעל ארבעה כובגים,
לה־וילאג /שחוקם שמוך לים, על שטח ששימש אכסניית״נופש
של המישטרה. בתום הופעתה, פגשה בחבר הוועדה המרכזת של
ההסתדרות שאול בך שי מ חון, החלה משוחחת אי תו. לפתע נש מעו
מרחוק הדי י ריו ת ונראו הבזקי רקטות ופצצות־תאורה. בן-
שימחון הרגיע אותה, הסביר לה שאלה הם קולות אימוני צה״ל.

לאחד חצופים שם לשגר מיכתב האמריקאי העיתון למערכת הדאלד טריבין המופיע בפאריס,
בו ישאל את חמערכת :״דוממתי
מיופייה ו׳כישרונד, ישל הגברת
הצעירה המופיעה בתפקיד ה־
!מרכזי, מה עלה בגורלה מאז?״
עשרה ימים יחליפו עד שמערכת
העיתון ימצאה את התשובה
לגבי מקומה ׳ומעשיה הנוכחיים
של בוכבת־הקיולנוע הישראלית
חיה הררית, שהופיעה בסרט
לצידו של צ׳רלטון הסטץ.
השיבה המערכת לקורא הפא־רייסאי
:״חיה הררית היא עדיין
,משגעת /והיא מנהלת חיי-
כפר שקטים ל צידו של במאי-
הקולנוע ג׳ק קלייטון.״

׳ 39 הצייר מוטה ינוקא
סעד את ליבו במייסעדה תל-
אביבית מפוארת. בתום הארו חה
הזמין לעצמו קפה לקינוח.
הוא לגם לגימה גדולה מתוך
ספל הקיפה שהוגש לו ולפתע
חש בגוף ז ר בתוך פיו. בשלווה
וללא התרגשות שלף ינוקא
אט אט את הגוף הזר מתוך
פיו, אז הסתבר לו ולכל חבריו
לשולחן כי זהו מקק. מלצר
מבוהל מיהר אל השולחן לשמע
קריאתו של ינוקא. הוא ראה
את החרק בידו והיה מוכן ל-
מיקלחת של צוננין. אבל ינוקא
רק הגיש לו את המקק ׳ואמר
לו ב שקט :״טיגן אותו, בבקשה.
ג׳וקים אני אוהב טוב על האש!״

במשך ארבעה ימים רצופים, וביקר בכל אתר־עתיקות אפשרי. בין השאר ביקר במצדה,
במערות קו מראן, ב הרודיון ובעתיקות קיסריה, וגם סעד ארוחת-ערב בחברתו של
הפרופסור יגאל ידין .״הוא רחוק מלהיות חובב,״ אמר עליו י דין אחרי שיחה ארוכה.

שנה אחו׳ שמבקר

ה ש & ס הז ה

שיזם

שוחד נוי והעביר את מנוניתו
במיבהן הרישוי השנת ללא בדיקה -הוא מוכיח
נ׳ לא השתנה ובו -וגם עכשיו
אנ שו והעביד בטסט מנובוק
העולם ה1ה 19.9.73 - 1881

מכוניה פגומה ומסוכנת לציבור

רישוי מוננו2

שלושה מיסמכים מדהימים: אחרי שהמכון אי שר שהמכונית בסדר
ח ל׳ א בי ב. ר חו ב חרז־נ 2טלפוןננ $ 1ג
1091111110 1 . /זס 61 וווסיוז 0חץ ס
<ז1״10
41 62 יי*1
״ רו ט לי ם. אזורה תזנ״ויוז וולוייה, ט ל1602 * .

שלטי?הוי* שילוט

געליישרשראותבטחון /

החלמת אורות *
נורית אזהרה

עופר י מראה*
שרשרת הארקה
מאפרות#/גושים
פחחות//נב׳ג

המכונית הפגומה עוברת בדיקה

1 1 0
מפוברקת. בסיומה היא נימצאת

כשירה לתנועה. על רישיון־הרכב מוחתמת חותמת מישרד־התחבורה, רשות הרישוי,
המעידה על ״אישור על תוקף רי שיון הרכב.״ הבדיקה בוצעה במיפעל דינמומטר.
ץ * ד י ״ שנה, שבועות אחדים לפני מועד
ו /הרישוי השנתי (טסט) ,בודקים בעלי־מכוניות
רבים את חשבונם בבנק. הם
יודעים כי בלא להשקיע מאות, ולפעמים
אלפי לירות, בתיקון ליקויים שונים במכו ניותיהם,
לא יעברו את מיבחן הרישוי

מנסי כוון /סחיעח

פנס משולש זגהוב

מג בשמשות /שמשות

פגם בלימה/אחורי

כעבור שלושה ימים ־ לא בסדר 185

מעביר את מכוניתו בדיקה נוספת באותו מכון. הפעם הבדיקה פרטית, לא לצורך
מבחן. התוצאה — חיבורי תהגה לקויים• למטה: הגדלת הקטע הקובע מהמיסמך למעלה.

מסוכנים במכוניותיהם עלולים לגרום ל-
תאונות־דרכים קטלניות. להם חשוב הרבה
יותר לחסוך את דמי התיקון.
למערכת העולם הזה הגיעו ידיעות
כי ניתן לשחד מאכעריס, המסתובבים
מישרד- של המרכזי
במישרד־הרישוי

--מאת ״

1א ב יפת
השנתי. מכוניותיהם תיפסלנה לנסיעה ב כביש.

כל בעלי המכוניות מוכנים להשקיע
כסף רב בתיקונים הכרחיים. הם יודעים,
כי בעזרת תחבולות שונו ת ניתן לעבור
את מיבחן־הרישוי השנתי גם כאשד פסו־ניותיחם
מקולקלות. אותם בעלי-רכב אינם
מתעניינים בכלל באפשרות שהפגמים ה־

התחבורה בחולון. הללו עושים יד אחת
עם מיספר בוחני רכב, מעבירים טסט
גם מכוניות הפסולות לנהיגה. בעל-מכונית
משלם שוחד בסכום הנע בין 50ל־150
לירות, ופוטר עצמו מלהשקיע מאות לי רות
בתיקון מכוניתו, כדי להכשירה כראוי
לקראת מיבחן־הרישוי השנתי.
הוטל עלי לבדוק את הנושא• .תחילה

עברה מכוניתי ״בדיקה לפני רישוי״ ,במכון
המוסמך על-ידי מישרד־התחבוויה לערוך
בדיקות אלה. הליקויים שנתגלו במכונית,
והעתידים לפסול אותה מלעבור טסט, אם
לא יתוקנו, נרשמו בטופס מיוחד.
אחרי הבדיקה נסעתי למישרד־הרישוי
׳בחולון. שם כבד ״תפסו עמדות״ כתב נוסף
וצלם־המערכת, שהיו עתידים לעקוב מ
קרוב
אחר תהליך השיחוד, ולצלמו. הת קשרתי
עם שני מאכערים, ותמורת שוחד
בן 120 לירות, עמדה המכונית במיבחן-
הרישוי השנתי. בוחני־המישרד העלימו עין
מכל הליקויים שנתגלו בה, וא שר די היה
בהם כדי לפסול את המכונית.
מצוייד בתעודה רישמית של מישרד-
התחבורה אשר העידה כי המכונית עמדה

במיבחן־הרישוי, פניתי לעבר מכון נוסף
לבדיקת כלי־רכב. כל הליקויים שנתגלו ב בדיקה
הראשונה, נתגלו גם הפעם.
שני המאכעריס אליהם פניתי במישרד
הרישוי, לא היו היחידים שהסתובבו שם,
הציעו את שירותם לכל דורש.
לפחות שלוש קבוצות נוספות של מא־כערים
נראו בשטח, התנהגו כבני־בית. הם
פעלו בגלוי, לאור היום, ללא כל חשש.
זו היתר. התנהגות של אנשים הפועלים
במקום מזה זמן־רב.
חישוב מהיר גילה כי מדי שנה ״מטפ לים״
הנזאכעוים באלפי מכוניות פגומו ת
מעבירים אותן טסט תמורת שוחד.

מה היה
בספטמבר 1973
* * מימצאיהח קי ר ה פורסמו בשנה
שעברה (העולם הזה .) 1881 שבוע ימים
לאחר הפירסום החלה המישטרה לחקור ב פרשה.
ראש המערכת, לו דווח מראש
על כל שלב ושלב בחקירה, מסר עדותו ב־מישטרה.
הוא אף סיפק לד. מיספר רב
של תצלומים, לפיהם ניתן היד .׳לזהות
בנקל את שני הנזאנערים שהעבירו, תמורת
שוחד, את המכונית הפגומה בטסט השנתי.
עשרה ימים לאחר־מכן ׳נתבקש צוות ה חקירה
של העולם הזה למסור עדות ב־מישטרה.
בינתיים
פרצה מילחמת יום־הכיפוירים,
הכתבים מסרו עדותם מקץ חמישה חוד שים,
עם שיחרורם מן השרות הצבאי. צלם
המערכת דאז, רמי הלפרין ז״ל, לא זכה
׳למסור את עדותו. הוא נפל בקרב־הדמיט
יעל החווה הסינית, בגדה המערבית של
תעלת סואץ.
במהלך מסירת העדות ציין הקצין-
החוקר כי הוא מתקשה לאתר את שני
המאכערים, למדות שפע התצלומים ש סופקו
לו. לדבריו, בוחני מישרד־הרישוי
טוענים כי אינם מכירים ׳את השניים ,ו
אדם
אכן מוכר להם, יש להניח כי רשם
את שמו האמותי. ייתכן שמתוך ביטחון-
עצמי מופרז, אף ציין את -מיספר תעודת-
הזהות הנכון שלו.
הקצין הבטיח לברר את העניין. מאז
חלפו חודשים ארוכים׳ ומהמישטרה לא
הגיעה כל ידיעה.

אוגוסט — 1974
כעבור שנה
* * תקרבמועד הטסט השנתי. הליקו י
/יים במכוניתי, שנרשמו בשעתו על-
ידי שני מכוני הבדיקה, נותרו ללא תיקון.
תחילה לא ׳תוקנה המכונה בכוונה !תחילה,
לצורך הוכחה, כדי שהמישטרה תוכל ל בדקה.
אחר־כך פרצה המילחמה, והמכונית
חנתה ליד ביתי. אחרי חודשי-שירות ארו כים
שוחררתי לזמן קצר, ושוב גוייס׳תי
למילואים לשירות ממושך, יממנו שוחררתי
!רק בתחילת חודש אוגוסט.
מאחר שמועד הרישוי התקרב, החלטתי
לברר׳ קודם שאתקן את הליקויים, אם
אכן חלו שיפורים בסידורי מישרד־מרי שוי
בחולון. להפתעתי ראיתי שם את אחד ה־מאכעריס,
שהמישטרד, לא הצליחה לאתרו,
כשהוא משתזף לו להנאתו בקתי־הישמש
החמימות, וממתין ללקוחות.
ביקשתי לברר מה עלה בגודלו של תיק-
החקירה. הקצין־התוקר זכר מייד את פרטי
המיקדה. הוא סיפר, כי תודות לרישום
במישבצת שבטופס־המיבחן, עלה בידי ה־מישטרה
לאתר את מקום־׳מגוריו של אחד
המאכעדים.
!מדיב׳רי השכנים התברר, כי למחרת
פירסום הכתבה עזב האיש את מקום
מגוריו, הותיר בידיהם כתובת חדשה. כן
התברר, כי הוא מעולם לא בא להתגורר
באותה כתובת. ב שלב מאוחר יו תר הצליחה
הסישטרה לאתר גם את מקום־מגו׳ריו. של
המאכער השני, אך הסיפור חזר על עצמו.
גם הוא נעלם מדירתו.

הוא עצמו 7ן ובע שהיא פגומה

ביציאה מהטסט 1974

המכונית הפגומה יוצאת את מס־לולי־הבדיקות
של מכון דינמומטר
בתל־אביב, כאשר הבוחנים מציינים בגיליון־הבדיקה, כי המכונית נמצאה ללא כל
פגס וכי היא כשירה לתנועה השמועה כי במכון זה נערכות בדיקות מפוברקות עשתה
לה כנפיים, ובעלי״מכוניות רבים שריכבם פגום, מעדיפים. לעבור את הטסט כאן.
רכב מחיפה ו׳מתל-א׳ביב מעדיפים לעבור
את מיבחן־הרישוי השנתי דווקא שם, כדי
לא להשקיע כסף בתיקונים הכרחיים ב מכוניותיהם.
החלטתי
לרכז את המעקב בנעשה ב־מיפעל
דינמומטר בתל־אביב, תוך תיק ווה
כי אחרי פירסום כתבה זז תבדוק
המישטרה את המתחולל בנתניה- ,תגלה
אם באמת ניתן לעבור שם טסט תמורת
דמי־לא־יחרץ.
מיפעל ז־ינמומטר לבדיקת רכב () 1965
בע״מ, מורשה על־ידי מישרד־התחבורה
לבדוק ״כשירות לתנועה של כל כלי-
רכב.״ כאשר בוחני המיפעל קובעים כי
כלי־הרכב כשיר לתנועה, הם רשאים ל השתמש
בחותמת מישרד־התחבורר, המצו ייר,
ברשותם, כדי לציין על גבי רישיון-
הרכב, כי המכונית הנ״ל עמדה בטסט ה שנתי.
המידע
שנאסף אודות מיפעל דינמומטר
היה מדהים. דינמומטר מבצע פשע גאוני
בפשטותו. הוא מספק. ללקוחותיו ״שירות
טוב״ — שירו ת טוב, במובן זה שהבדיקות
הנערכות בו הן שיטחיות ביודעין, אינן
עונות על תקן מישרד־התחבוירה. בעלי־רכב,
היודעים כי מכוניותיהם תיפסלנה ב-
בדי קודרי שוי תיקנית, עוברים בנקל את
הטסט במכון דינמומטר.
זה ״טוב״ לבעלי מכוניות מקולקלות,
וזה מועיל להתרחבות המחזור הכספי
של החברה. כיוון שבעלי מכוניות רבים
שהשמועה בעניין זה מגיעה אליהם, נמש כים
דווקא למכון דינמומטר, מסיבות ברו רות.
הצרה היא, ששיטה זו היא בבחינת
שואה לכל נושא הבטיחות בדרכים.

אינו טורח להזיז את עצמו. במקום לבדוק
את המכוניות הוא סתם בוהה ניכחו.
בהגיע תורי, ביקש ממני הבוחן שעמד
ליד המכשיר לכיוון האורות, להעלות אור
גבוה ולסובב את ההגה, כדי שהבוחן ה שני,
היושב בתוך הבור מתחת למכונית,
יוכל לבדוק את, חיבורי ההגה !ותיבת־ההגה.
העליתי אור גבוה, כמבוקש. להפתעתי,
הבוחן לא זז ממקומו ולא נגע כלל ב-
מכשיר־הבדיקה, כדי לגלות אם האורות
במכוניתי: מכוונים היטב. לא -נגעתי בהגה
ולא סובבתי אותו. בלא שאסובב את
ההגה, לא יכול הבוחן הנמצא בבור לערוך
את בדיקתו.
חשבתי שאשמע מלמטה צעקה ״למה
אתה לא מסובב את ההגה?״ אבל לא באה
כל תגובה. מקץ דקה רשם הבוחן שעמד
ליד המכשיר לכיוון האודות, בטופס-
הבדיקה, כי מערכת־ההגה ומערכת־האורות
תקינים. הליקוי היחיד שנמצא במכונית :
המיספרים לא נצבעו מחדש. תמורת ש ש
לידות (דקה וחצי של עבודה) ,נצבעו
המיספרים מחדש.
צילמתי את טופס־המיבחן, מסרתי אותו
לפקידה, ווקיבלתי תמורתו את רישיו-ן־
הרכב שלי כשהוא מוחתם בחותמת מישרד־
(המשך בעמוד )30

טסט שגמי
בדינמומטר

במכון־הדרום ביפו נבדקת המכונית פעם נוספת. למי
1 1 * 1 1 1 1 1 1111 ״1 1 1 1
רות שהמכונית עברה את מיבחן־הרישוי השנתי
1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 ^ 111
ונמצאה כשירה לתנועה, היא נפסלה על־ידי בוחני מכוו״הדרום, והוגדרה על־ידס
כ״מכונית מסוכנת לתנועה, חבית חומר־נפץ מתנועעת.״ במכונית היו חלקים רקובים.
ממילא אינם יודעים היכן הם מתגוררים.
אנשי ׳המישטרה חקרו גם את הבוחנים.
אשר חתימותיהם המעידות כי המכונית
ניבדקה ונמצאה כשירה לתנועה, נמצאו
על טופס הבדיקה. הבוחנים הכחישו כל
קשר למאכערים, טענו שמעולם לא קיבלו
מהם שוחד כדי להעביר טסט מכוניות
פגומות.
משום־מה החליטו אנשי המישטרה לצמ צם
את טיפולם במאכערים, להניח לבוח־נים׳
למרות שלכאורה היו לאנשי המיש־טרה
הוכחות חותכות כנגד הבוחנים.
ציינו כי בשעה שהמאכעריס קיבלו את
ניירות המכונית ,׳דשם אחד מהם את שמו
ואת ׳מיספר תעודת הזהות שליו במישבצת
המתאימה בטופס־המיבחן. מישבצת זו מיו עדת
למילוי על־ידי אלה שאינם בעלי
המכונית, אלא משמשים כשליחים להעברת
הטסט.
ייתכן שהשם ומיספר ׳תעודת־הזהות של
המאכער אינם אמיתיים. אולם, אם על
אף טענת בוחני מישרד הרישוי, אותו

דיווחתי לקצין, כי אחד המאכעריס ה מבוקשים
על־ידי המישטרה מסתובב ב כניסה
למישרד־הרישוי. הקצין הבטיח כי
ישלח לשם חוליית-בלשים בלבוש אזרחי,
יודיע למערכת על כל התפתחות בפרשה.
ידעתי, כי עד שהמישטרה תשלח את
אנשיה למישרד־הרי־שוי, אסור לי להס תובב
שם, לבל יגלני הנזאכער וייעלם פעם
נוספת. החלטתי לחקור בינתיים מה מת רחש
במכוני-רישוי אחרים.
קיטעי־מידע כלליים רמזו על -תופעות
מוזרות המתרחשות במישרד־הרישוי ב נתניה,
יובימיפעיל דינמונזטר שברחוב ה חרוץ
• 3בתל־אביב.

פשע גאן ני
בפשטותו
י* מידע כעניין נתניה רמז, כי גם שם
| מסתובבים מאכעריס המקבלים שוחד
כדי להעביר מכוניות את הטסט, וכי בעלי־

ץ * שף יום תמים התבוננתי מקרוב ב ])
שיטות״העבודה הנהוגות במכון זה. נו כחתי
לדעת כי הבדיקות, ברוב המקרים,
אינן רציניות כלל. זו היתה גם דעתם
של מרבית הנהגים עימם שוחחתי, ואשר
סיפרו לתומם .׳בגאווה, כי בחרו לעבור
טסט דווקא במקום זה, כיוון שבכל מקום
אחר היתד, מכוניתם נפסלת.
החלטתי להעביר את הטסט השנתי של
מכוניתי במכון דינמומטר׳ .
למחרת״ היום שילמתי 7.5לירות עבור
בדיקת רי שוי שנתי, ועוד 15 לירות עבור
בדיקה נוספת ,״בדיקה-לפני-רישוי״ .בדי קה
זו אינה בבחינת חובה על כל מי ש ניגש
לבדיקת רי שוי שנתי, אבל אני
החלטתי לשלם 22.5לירות, ולעבור את
שתי הבדיקות, כדי להיווכח כיצד נערכות
שתי בדיקות אלה בדינמומטר.
ידעתי כי בשנים קודמות נהוג היה
להעלות את המכונית על מגבה, לבדוק אם
הגלגלים קבועים היטב במקומם, אחר־כך
לבדוק ביסודיות את מערכת ההגה ואת
מצב הצמיגים. מסיורי ביום הקודם ידעתי,
כי שו ב אין מרימים את המכונית על ה מגבה,
ולא בודקים את הצמיגים.
הבוחן, האמור לעמוד בתוך בור מיוחד
מתחת למכונית, ולבדוק את חיבו׳רי־ההגד,
וחיבורי תיבת־ההגח, יו שב במקומו, ולרוב

שוחד 1973

הזה משלים את עיסקת־השוחד עם אחד
משני ה״מאכעוים״ ,בפתח מי שוד־ הרי שוי
בחולון. המכונית עברה בטסט ללא בדיקה.

במדינה
העס
א חד מ רו אי ־ החש בון הגדולים מדינה מאש•:

5־ 4מיליארד לירות ־ הונלמות
ר הכו ס ה ־1973 יהושוע בסן 11

בשנת 1973 מתכנן שר־האוצר
רבינוביץ׳ לגבות מס־הכנסה
מיליארד לירות ל עין. אך סכום אדיר
זה יכניס למדינה פחות ממה שנחוץ לה
להוצאותיה, ולכן ייוו ת ר גירעון ריאלי
של כ־ 2מי לי ארד הדולר — או 8.4מילי ארד
לירו ת במטבע זר. גירעון זה מגביר
את תלותה של י שראל בארה״ב ויהודי ה.
למרות הסכום הגדול שמתכונן האוצר
לגבות, יכול כל מי שעיניו בראשו לראות,
כי סכומי־כסף עצומים עוברים מיד ליד
מתחת לשולחן, וכי ענפי־משק רבים אינם
משלמים מס אמת. האוצר הגיע למס קנה
כי מיצה את כל האפשרויות בגביית
מס-ההכנסה המגיע במיקרי ם לא־מעטים
לשיעור של * 87 מההכנסה.
לכן, או מר האוצר, הדרך היחידה ה פתוחה
בפניו היא הטלת מיסים עקיפים,
כמו מס־ערך מוסף, שהו^ז כעין מס על
המחזור. כנגד דיעה זו טוען רואה-החש-
בון דן בבלי, אשר מי שרדו הוא מן
הגדולים במדינה, כי בשנת 1973 לבדה
ניתן חיה לגבות, וצריך היה לגבות, עוד
3־ 4מיליארד לירו ת מס־הכנסה !
פירושה של קביעה זו הוא, כי האוצר
גובה כיום, לדעת בבלי, בשליש עד מח צית
פחות ממה שהוא צריך לגבות.
זו הי האשמה חמורה ביותר, וכאשר היא
יוצאת מפי מי שהינו בר-סמכא בנושא,
אין היא יכולה לעבור ללא תשובה מצד
האוצר.
לדעתו של בבלי, מקורה של גביית
החסר של האוצר, בהערכה לא-נכונה של
היקף הפעילות המישקית, מצד האוצר
ובנק ישראל. שני גורמים אלה עובדים
לפי קני״מידה (פאר אמ טרי ם) שאינם קול טים
את כלל המערכת המישקית. שכן
הם טובים רק למזומני ם העוברים בס פרים,
ואינם מכירים כלל בכמויו ת אדי רות
של מזומנים שאינם רשומים בס פרים.
מכיוון
שכך, אין אנשי־חאוצר בבנק
ישראל קובעים היקף נכון של הפעילות
המישקית, ובונים תל״ג (תקציב לאו מי
גולמי) ,או הכנסה לאומית, בהיקף קטן
מהנכון. אם קבע האוצר כי התל״ג בשנת
1973 הוא 31 מיליארד לירות, ומזה

שר־האוצר
אפס מעשה תהיה טעות. להיות וגביות
לירות.

גביית״המיסים 11 מיליארד, זו הי
לדעתו של בבלי, צריך התל״ג
לפחות 40־ 38 מילי ארד לירות,
מילי ארד
המיסים — 16־15

בבלי טוען כי האוצר יודע זאת, וכי
הוא עצמו א מר את דיעותיו לרא שי ה אוצר
לא פעם, אולם מנגנון האוצר פשט
את הרגל, ואינו רוצה או מסוגל להת מודד
עם המשק האמיתי.

בנק לניתוח התעשיה מעלים מידע
אחרי עיכובים ממושכים, שנבעו מד רישת
הרשות לניירות״ערך מן הבנק ל פיתוח
התעשייה, לגלות פרטים על עיס-
קות-מכר של מניות ״משקיעי י שראל״ ב בנק,
החליט הבנק לחשוף את עצמו
קימעא. העיכובים מקורם בגילויי העולם
הזה על עיסקות שנעשו במניות הבנק
לפיתוח התעשייה, שהוחזקו בידי ״מש קיעי
ישראל״ ,נמכרו לפני תישעה חוד שים
לממשלת ישראל וא חר הועברו ל גורמים
כספיים אחרים. האוצר היה מ-

׳ 01׳ ש ט ״ 1מן
ל הנ הלתד״ל
יוסי שטייג-

גיזבר עיריי ת תל-אביב,
מן, עונו> להנהלה המרכזית של בנק
לאו מי לישראל. שטיינמן מכהן כגיזבר
העיר תל-אביב מזה שנים אחדות, והוא
פורש בגלל אי־השלמתו עם מדיניו ת ה הסתבכות
ב הלוואו ת בריבית קצוצה של
האחראים על הכספים — עורך־הדיו
יצחק מוריץ והקבלן דוד שטרן.
לאחר ^ז הסתבכה עיריית תל-אביב
בלקיחת הלוו או ת בעשרות מיליוני לירות,
ר או בן
המלווה״בריבית-קצוצה מן שמיע, בריבית רי אלית של * ,11 צמוד
למדד.

עונייך להשתיק גילויים אלה, מאחר
שחשש מסערה ציבורית עקב גילוי המ חירים
הגבוהים ששילם ל״משקיעי יש ר
אל״ ,כדי לסייע לראשי הקבוצה סם

רוטברג ולו בויאר.

לפני שלושה שבועות הגיש הבנק לפי תוח
התעשייה הצעת תשקיף לרשות
לניירות־ערך. זו טענה, כי בתשקיף אין
פרטים על עיסקות־המכר שפורסמו ב-
העולם הזה. ראשי הבנק נבוכו, ושבועיים
חלפו עד שהתאוששו והכינו הצעה אח רת,
שהוגשה לפני שלושה ימי ם.
בהתאם לתשקיף המחודש, מוסר ה בנק
כי ליום האחד לאוגוסט הועברו

מאחר שסכום אדיר של כשליש התל״ג
אינו נרשם בספרים כלשהם, לא יעזור
מס־הערך המוסף או תו מציע האוצר
כפיתרון, שכן חמס מבוסס על רי שומי
הכנסות בספרים. עד כאן דעתו של
רואה החשבון דן בבלי.
דיעותיו מקבלות חיזוק-יתר מידיעת ה גורמים
במשק. כך, למשל, רק 13 אלף
עצמאיים מבין 70 אלף, מנהלים ספ רים.
כ־ 60 אלף בעלי-מלאכה אינם מנ הלים
ספרים. ענפים שלמים; כמו יהלו מים,
פרדסנים, סוחרים, אי טליזי ם —
לא מנהלים ספרים.
שורש הרע הוא במה שקרוי תחשיב
ענפי. האוצר קובע מהי ההכנסה הממו צעת
בענף מסויי ם, לפי הערכתו, וכל מי
שמצוי בענף משלם מס לפי הממוצע.
אך כאשר אין ניהול ספרים, אין גם כל
אפשרות לגביית מס-אמת. הסכמת ה אוצר
לאי-ניהול ספרים, כמוה כעידוד
העלמת מס.
האוצר חייב להנהיג כאן את שיטות
הגביה של ארה״ב. לחייב כל אחד לנהל
ספרים, להכיר בהצהרת שומה רק אם
היא נושאת אי שור רואה-חשבון, ולתבוע
לדין פלילי רואה־חשבון שנישום שלו
התגלה כרמאי.
רק על-ידי כפיית חובת ניהול הספרים
בצורה אמיתית, ניתן יהיה לשים יד
על מעמד המתעשרים מאי־תשלום מס,
ולהרחיב את המעגל של משלמי-המיסים,
המצטמצם והולך. כיום נוצר מצב, בו
גדל מעגל המתעשרים שאינם משלמים
מס־אמת, ובמקביל גדל עול המס על
השיכבה הדקה של אלה המנהלים ספ רים.
רואה-החשבון
דן בבלי מוסיף גם, כי
השיטה הקיימת של גביית המס משנה
את חלוקת ההכנסות במשק, מעבירה
את ההון מן הסקטור היצרני — הפועל
והתעשיין הישר — אל הסקטור הטפילי,
הספסרי, המתחמק ממיסים. הטלת מס
ערך מוסף, כמוה כהטלת חטוטרת נוס פת
על הקיימת. אם רוצה שר״חאוצר
לגבות יו תר כסף, ישנה״נא את שיטת
גביית המיסים. כך גם יעניק לראש-
ממשלתו אפשרות של עצמאות־יתר כלפי
ארה״ב.

מניות של הבנק לפיתוח התעשייה מידי
״משקיעי ישראל״ ,לידי החברה לרי שומים
של בל״ל, עבור בל״ל, וכן לידי
מוסדות של חברת־העובדים.
אך הבנק לפיתוח התעשייה לא גילה,
כי תישעה חודשים קודם-לכן נמכרו
מניות אלו לממשלת ישראל; ורק לאח לגופים
החדשים. עתה
רונה הועברו
נותר רק לחכות ולראות, אם יודיעו זאת
ראשי ״משקיעי י שראל״ לבורסה של ניו-
יור ק. שכן ״משקיעי י שראל״ היא חברה
רשומות בוול-
אמריקאית, שמניותיה
סטריט. העלמת פרטים כזו, גוררת ב•
ארה״ב מאסר. האם יסתכנו ראשי ״מש קיעי
ישראל״ בהעלמת פרטים, או יחש פו
בארה״ב פרטים אותם מסתיר הבנק
לפיתוח התעשייה בישראל ז

בנק ישראל מוליך שולל
בנק ישראל הוציא השבוע הודעה לעיתונות, בה מסר על ני טו ל קרן מי מון יצוא
של היהלומנים. בדברי פרשנות להודעה נמסר, כי היהלומנים נהנים מאשראי בריבית
של * ,6וכי אחת הסיבות לביטול היא רוגזה של דעת־הקהל על תנאי המימון.
בדיקה מעשית של מה שקרה מרא ה, כי בנק י שראל מוליך שולל את הצינור.
הקרן שבוטלה היא קרן ל מי מון פעילות בישראל לעידוד היצוא, וכל-כולה בת 16
מיליון לירות.
בנק י שראל לא נגע כלל בשאר הקרנות, שהעניקו ליהלומנים בשנת 1973
למעלה מ 6$0-מיליון דולר ! וזא ת — בריבית מגוחכת של * 6לערך.
מי מון זה ניתן, למרות שבנק ישראל יודע כי היהלומנים מרמים אותו, ומח זיקים
באשראי הזול גס אחרי שמכרו את היהלומים בחו״ל. הם מדווחים על המ כירה
חודשים רבים א חרי המכירה בפועל. בנק ישראל ממשיך גם להתעלם מכך
שיהלומנים זרי ם ברחבי העולם שולחים יהלו מי ם לישראל, כדי להפקידם כאן בבנקים
ולקבל מי מון בדולרים בריבית של * .6כך מממנת מדינת י שראל יהלומנים זרים.

קיסינג׳ר להמונים
שיזנזוכו גראה תמים —
א ף הוא דחוק מלהיות כזה
לדעת רבים, ד,נרי קיסינג׳ר הוא השליט
האמיתי של מדעת ישראל. על פיו יישק
דבר. הוא קורא אליו את יצחק רבין, וזה
יחוש להתייצב בפניו בעוד שבועיים, כדי
לשמוע את תכתיבו להשגת הסדר.
:אולם הנרי קיסינג׳ר אינו האמריקאי
המשפיע ביותר על העם היושב בציון.
תואר זה מגיע בזכות לאמריקאי גבה־קומה
ורחב־מידות, שרבים אף אינם יודעים את
שמו האמיתי: ריימונד בר.
ההגנה אינה פועלת* צ׳יף איירונסייד
שולט בכל בית בישראל, בכל מוצאי־שבת.
לכאורה, זהו שילטון תמים. בדרן מבדר
את הציבור. אך למעשה זהו שילטון הרבה
יו תר חזק ׳מכפי שהאזרח הישראלי מודע לו.
אין מפשיר המשפיע על אופי האדם כמו

הצ׳יך
הנרי מקנא
הטלוויזיה, המרתקת בדו מנו ת את חושי
הראייה והשמיעה, ומהפנטת את הצופה.
דווקא ׳מפגי שהטלוויזיה אינה מתיימרת
לחנך, ודווקא מפני שסדרות־הבידור שלה
נראות רתוקות מחיי יום־י׳ום, אין הצופה
מסוגל להתגונן בפני השפע׳ותיה. מנגג׳וני-
המגן שלו אינם מופעלים.
הטלוויזיה הישראלית, שההפקה המקומית
שלה דלה, וד,רוכשת תוכניות־בידור זרות
באחוז הגבוה ביו תר בעולם, פתוחה להש פעה
זו אף יו תר ׳מן המקובל בחו״ל.
כך מופיעים צ׳יף איי׳רונסייד, ו חבריו
מק־גארט, מק־לאוד ואחרים, ונותנים את
הטון במדינה. הם מעצבים את טעם הציבור
ואת סיגנונו, את ערכיו, את יחסו למוסדות
ולמינהגים.
עדיין לא געשה מחקר בישראל שיקבע
מה הם התוכן, החוזק והעומק של השפעה זו.
גכודות הגיחוך .׳כאשך בא השבוע
ריי׳מונד בר, בליווי ת דון גאלאוויי (הסמל
אד) ,לביקור בארץ, הוא נתקבל בכבוד־מלכים
(ראה עמודים ,)22— 23 שעבר לעי־
׳תים קרובות את גבולו ת הגיחוך. גדולי
המדינה הצטופפו סביבו. הכל ביקשו את
חתימתו.
אפילו הנרי קיסיגג׳ר יכול היה לקנא בו.
מיפלגות הקשר הגורד•
האס יחפור שולחן־הממשזח זשודחדערוד זמפד״ר?
המרצע יצא השבוע.מהשק. אחרי חודש
(המשך בעמוד ) 18

העולם הזה 1931

קח כרטיס־טיסה דהונולולו, וכעדותן־
למטוס כעט בפועל־התחזוקה
מציעים להביא לארץ מפירי־שביתה זרים, או להעביר
את תחזוקת המטוסים לחו״ל. הם גם לא היו מציעים
למסור את התחזוקה בידי אנשי חיל־האוויר.
מפני שכל אלה הן הצעות מצחיקות.

אין קברניט אחד ב״אד־עד״ שימריא במטוס,
אשר היה מסור בידי פועל-תחזוקה
מגויים ומר־נפש. לקברניטים אין חשק להת אבד,
או לרצוח את נוסעיהם.
ני חושש לומר זאת בקול דם ובפר, מלא. מד,
ץ ) יגידו עלי ד,בריות? יגידו שאני תמיד נגד סולם.
שאני רוצד, לדדות איפפא־מיסתבירא. שאני פרברסי. שליבי
עם עופרי־ישראל. זהו, הלו הזרזיר אצל העורב.
מה אפ־שר לע שו ת? איני יכול לאצור את הסוד
הנורא בליבי.

אני אוחד מושבע של פועלי-התחזוקה.

אני עוקב אחרי מאבקם המרושע והנלוז באותה הנאה,
בה עוקבים חסידי מכבי יפו אחרי עלילות קבוצתם.

אני פשוט אוהב אותם.

ואני מתקשה להסביר, אפילו לעצמי! ,מדוע.
** אם זוהי אהדה לדויד, הלוחם בגוליית?
\ ן פועלי התחזוקה הם סתם כני־אדם. מולם
עומד גולם שילטוני.
חברת אל־על מרכזת בתוכה את כל מוקדי הכוח
והשילטון במדינה. גם הממשלה וגם ההסתדרות שותפות
בה. יו״ר מועצת המנהלים שלה הוא 1משה כרמל, עסקן
פוליטי, איש האגף השמאלי של מיפלג׳ודד,עבודה.
כשבא עסקן של צמרת ההסתדרות, ומתיימר להגן על
האינטרסים של פועלי החברה — ׳איך הם צריכים להת ייחס
א ליו? איך הם יכולים לדעת בשם מי הוא ב אז
האם הוא נציג בעלי־המניות? האם הוא נציג העובדים?
האם הוא נציג המיפלגה המחזיקה בשילטון, אותו שילטון
שגם הוא בעל־עניו׳ת?

לוח־ד,הישגים שלהם הוא מן הטובים בעולם. עד היום לא
נפל אף ;מטוס אחד של אל־על !מד,שסיים (מילבד המטוס
שנורה בשמי בולגריה).
׳מכל העבודות הקשות! ,זוהי אחת הקשות ביותר. את
המטוסים יש לשרת בשרב, בגשם ובסערה. המטוס מובא
אל מתחת למחסה. פועל־התתזוקה יוצא אליו, תחת כיפת
השמיים, ומטפל בו, כשכולו מזיע מחום, וכש שיניו
נוקשות מקור.

מעולם לא שמעתי על כך מילה טובה בכנסת.
מדוע ץ

חברי־הכנסת אינם מקבלים כדטיסי״חינם. בוודאי שלא.
מישהו משלם בעד הכרטיסים שלהם. הממשלה. הכנסת.
מישרד־החוץ. המיפלגה. המגבית היהודית. כך או כך —
הציבור. אין ילחם צורך בשוחד מידי חבדת־ד,תעופה.

אם כן, מדוע הם תמיד, אוטומטית, נגד
פועלי-התחזוקה?

מפני שפועלי^התחזוקד ,׳אינם פופולריים. הציבור ה־

שרי-הממשלה לא היו יוצאים לטיולים ב
חו״ל כשעה שיש משבר בשטח המסור לאח ריותם
— כפי שעשה השר גד יעקובי כשבוע
שעבר, בשיא משבר התחזוקה. וכל השרים
היו מפטפטים פחות, ומתמסרים יותר לתפקידם.

יקה, למשל, את העיתונות. הזרוע החוקרת והמבק ר
דת. פאר הדמוקרטיה הישראלית.
פועלי־ד,׳תחזוקה אינם רוצים לד ב ר עם עיתונאים. הם
בורחים !מהם. הם !מסרבים להסביר !להם, ובאמצעותם
לציבור, מה בעצם כואב להם.
והעותונות, יחד עם הטלוויזיה !והרדיו, עומדת ומשת אה:
הכיצד? ! הייתכן ככה להתנהג עד־כדי־כך
לירוק בפני הציבור

אכל האמת הפשוטה היא שלפועלי־התח•
זוקה ולשכמותם, אין אף צל של סיכוי לזכות
בדין־צדק בבית־המישפט של העיתונות.

גם העיתונאים הם רק בני־אדם. החברה
הלאומית ממטירה עליהם כרטיסים.

על חלוקת כרטיסים אלד, נערכות מיילתמות־׳עיותונאים,
׳ואך פלא הוא שעדיין לא נשפך בהן דם.

על כל פנים: לצפות מעיתון ישראלי לכתוב
מאמר נגד חברת-התעופה הלאומית —
הרי זה בציפייה לימי המשיח. עיתונאי מצוי
יכתוב מאמר-שבח ליאסר עראפאת, על חלקו
כטבח מעלות, לפני שיכתוב מאמר־ביקורת
על מרדכי כן־ארי, מנהל ״אל-על״.
ככה זה. אלה הן עובדות החיים. פועלי-ד,תחזוקה למדו
זאת מניסיונם, יחד עם כל עובדי אל־על. והם מתנהגים
בהתאם לכך.

< משך שמונה שנותי בכנסת שמעתי הרבה נאומים
^ על פועלי־התחזוקה. אבל לא שמעתי יאף מילד,
אחת טובה עליהם.
פועלי־התחזוקה עבדו כמטורפים בימי המילחמות. הם
הצטיינו באומץ־ליבם בפרשת המטוס החטוף, שהוטס ללוד.

הם עומדים כדויד מול גוליית — וכמו
דויד המקורי, יש בידם נשק יעיל מאוד.

* * ה היה קורה אילו היו כל העובדים — פועלים ד
פקידים, בכירים ופשוטים — במצב אידיאלי זה?
הינד, כמה תוצאות מיידי׳ות:

זה מצלצל כמו גישה פאראנואידית. אבל
הפאראנויה הזאת מבוססת על עובדות.

חברת אל־על היא אחד מאלופי ד,שיחוד של כלי-ד,תק שורת•
היא מפזרת כרטיסי״חינס לעיתונאים ביד רחבה.
אין ד בר המשמח ׳את ליבו של אדם ישראלי כמו
כרטיס־חינם. אם יש ד בר אחד שלמענו מוכן כימעט
כל ישראלי למכור את הסבתא שלו, הרי זה כרטיס־טיסה
לקופנהאגן, יוהנסבורג או ניו־יורק.

פועלי־התחזוקר, של
אחת החבורות הקטניות
אי־אפשר להפעיל כוח.
נגדם. הם מודעים היטב

אל־ על הם קומץ נבחר. זוהי
המעסות במדינה, שנגדן פשוט
ששום חוק ומישפט לא יצלחו
לעובדה זו: .

הם נמצאים במצב שכל עובד שכיר אחר
במדינה חולם עליו: אי-אפשר לשכור אותו.
עבודתו תלוייה ברצונו הטוב. מי שרוצה שימלא
את תפקידו, חייב להעניק לו יחס הוגן
ותנאי־עכודה הוגנים.

זח באמת יכול לבלבל את חבן־אדם.

הם מגנים את פל הנורמות, חוץ מהנורמה
הקיימת אצלם.

לכן אין קברניט שיסמוך על טכנאי זר,
בארץ או כחו״ל. או על חייל שלא איכפת לו.
או על עוכד-כפייה מגויים או אנוס.

כל עוד ׳אין יחסי־החברה בישראל מבוססים על נורמות
של הגינות וצדק — מדוע לא ישתמשו פועלי־התחז׳וקד,
בנשק ש ביד ם? מדוע אסיור להם מד, שמותר לאילי־הון,
ליהלומנים ולקבלני קו בר־לב? מדוע לא ישתמשו במחם
כדי להשיג כל מה שניתן ל ה שיג?

אילו הייתי פועל־תחזוקה, ייתכן שגם אני הייתי מגיע
למסקנה שכל זרועות הממשלה וההסתדרות, החבלה הקפי טליסטית
והמיפלגה הסוציאליסטית, המחוקק והשופט,
הכנסת והעיתונות, הם בצד אחד של המותרס, ואילו אנחנו,
פועלי־התחזוקה, בצד השגי.

בעיתונות הישראלית קיימים מינהגי־שוחד סבוכים
ומסועפים. העיתונאים, המתחרים ביניהם בחשיפת ׳פרשות־שוחד
בכל אתר ואתר, עדיין לא התפנו לאתר של עצמם.

זהו העוקץ המעשי של כל פרשת פועלי־ד,תחזוקה :
ת חליף.
אין להם
לא בארץ ולא בח׳ו״ל. לא באל־ על ולא מחוץ לחברה.
לא במדים ולא בלי !מדים.
אין תחליף לחתימתו של טכנאי־תחזוקה, שטיפל במטוס,
שבדק אותו והמתחייב בכתב־ידו שהוא כשיר לטיסה.
פשוט אין.
בחתימה זו תלויים חייהם של הצוות והנוסעים.
פשוטו כמשמעו. הד,קברניט אחראי לסולם. גם לו אי-אפשר
לתת פקודה להמריא, כשם שאי־אפשר לצוות על הפועל
לחתום.

לוד: הסרבנים בסרגלים
ישראלי הוא נגד שביתות. כלומר: הישראלי המצוי מתנגד
לכל שביתה, מילבד השביתה שלו עצמו.

הפוליטיקאי הוא אדם המסכים תמיד עם
דעת הרוב. שעל־כן הוא פוליטיקאי. אם אפשר
לרכוש פופולריות על-ידי מתן בעיטה מי לולית
לפועלי-התחזוקה — אי הפוליטיקאי
אשר ישים מחסום לפיו ז
לא פעם תמהתי מניין באד, חוצפתם התהומית של
חברי־כנסת, הבאים לעבודה פעם־פעמיים בחודש, וה נואמים
בלהט נגד מוסר־העבודה של עובדים אחידים.
מד, שע שו השבוע פועלי תחזוקה הוא כאין וכאפס
לעומת הנורמה המקובלת בכנסת.

הכנסת היא המוסד האחד כמדינה שבו
מתקיימת שביתה איטלקית פרמננטית.

מה יקרה אם יפנה המעביד של הכנסת — !משלם-
המיסים — אל בי׳ת־הדין לעבודה, ויבקש צו שיכריח את
חברי־הכנסת להפסיק שביתודהאטה זו, להופיע לעבודה
בכל יום־עבודה, ולהישאר שם עד לגמר המושמדת? האם
ייקראו הח״כים למישטרה לחקירה?

י י יודו היה לחברי-הכנסת ולכותבי המאמרים הראשיים
זמן ללמוד את החומר שהם מחווים עליו את דעתם,
הכבודה, היו חוסכים לעצמם השבוע כמה נאומים ומאמרים
מטופשים.
הס ל א היו מציעים לגייס את פועלי־התחזוקה למי לואים,
ולהחזירם לעבודתם כחיילים במדים. הם ל א היו

הממשלה לא היתד, מרשה לעצמה ״לעקר״ תוספות־יוקר,
בשעה שהלידה הישראלית מאבדת בגללה כל שנה
בין ס/ס 20ל־סץ׳ 30 מערכה.
איש לא היה מעז לומר שתוספת של מיליון ל״י
לעובדים היא אסון למדינה, בעוד שטיפוסים כמו מר
יהושוע בן־ציון גונבים מן המדינה עשרות ׳מיליוני ליריות,
בעזרתו האדיבה של הבנק הממלכתי.
שר-ד,אוצר היה מבקש גם ממולטי-מיליונריס, כמו ימיר
עובד בן־עמי, ל-שלם קצת מס־הכנסה — ואולי אפילו
מוריד כמד, לירות מעומס־המס הקטלני המוטל על השכיר.
חבדי-כנסת לא היו מאשרים, בהצבעה אוטומטית, בין
המרק וד,ליפתן ב מיזגון, חוקי־עבודה המבוססים על ההנחה
שציבור־ד,עובדים הוא עדר־כבשים חסד־אונים.

צמרת ההסתדרות היתה נזכרת שהיא מיי צגת,
בעצם, את העובדים — ולא רק את ה
תישלובת הקפיטליסטית הגדולה ביותר במדינה.

* י שיש ליו דיעד, רעה על טבע האדם, יאמר: ייווצר
אז מישטר של תוהו־ובוהו. הפועלים יקרעו את ה מדינה
לגזרים, כעדת כלבים שוטים. הם זקוקים למישטרה
המוסווית, הקיריוייה הסתדרות, ולמישטרה ד,גילוייה, כדי
לרסן אותם ולהשליך לכלא את עושי-הצרו׳ת.

מי שיש לו השקפה ליברלית ודמוקרטית,
יאמר את ההיפך.

העובדים הם אנשים סבירים, כמו כל האדם. כל ציבור,
שמתנהגים אליו בהגינות, יגיב בהגינות. איש אינו מעוניין
להרוס את משק המדינה, ולא כל שכן את המדינה עצימה.

אם ייעלמו מוקדי השחיתות והצביעות, ו•
יחסי־החכרה יתבססו שוב על מינימום של
צדק והגינות, יבוא הכל על מקומו בשלום.
פועלי־ד,תחזוקה אינם סובלים מפיצול־האישייות. אין
הם גיבורים לאומיים בימים זוגיים, וחיות-׳רעות בומים
בלתי־זיוגיים.
אם הם צועקים, סימן שכואב להם.

ואם הם מגיבים כגברים זקופי-קומה, בכ בוד
עצמי ובלי התרפסות בפני איש — אני
כשלעצמי מוכן להצדיע להם.

ערב הפירוק: אחד מגשרי הצליחה המצויים בתעלה. מקומאל: מעוז מקו בו־לב

המיבצע לניקוי תעלת סואץ יסתיים בעוד שלושה חודשים
ן * התנגשות היוגה כימעט היתולית.
ן | ספינות הצי האדיר ביותר בעולם
נתקלו בספינות אחד הציים הקטנים ביותר.
במקום טילים ותותחים, הופעלו זרנוקי־
!מים. דג־הרקק ניצח את הכריש, וזה הסתלק
כלעומת שבא. דויד וגוליי ת בלב־ים.
כך זה ניראה בכותרות. שר־הביטחון
•שימעון פרס חגג את ניצחונו, בהכרזה
צנועה שהעמדה התקיפה של ישראל הר תיעה
את חיל־היס הסובייטי במיפרץ סואץ.
יש להניה כי הספינות הסובייטיות לא
קיפלו את זנבן רק בגלל עוצמת חיל־הים
הישראלי ורוח־הקרב שלו, אלא גם מפני
שאין מוסקבה מעוניינת ברגע !זה בשום
פרובוקציה. בשלב הנוכחי של ה״הפשרה״
עם ארה״ב, אין הדבר דרו ש לה. אין לה
שום עניין למשוך את תשומת־הלב העול־
!מית לנוכחות הצי שלה באוקיינוס ההודי
ובים־סוף, בדיוק כשהיא רוצה למנוע הקמת
בסיס ימי אמריקאי אדיר ב איזור זה. אין
היא רוצה להביך את הנשיא פורד, או
להכשיל את המשא־והמתן העדין על חקיקת
חוק מיסחרי אמריקאי שיעניק לה הטבות.

.מנה־ במים

זוהי

אחת

מעשר

האוניה הנוצרית, הגדולה ביותר הטבועה בתעלה, נחתכה
לחתיכות ומועברת אל מחוץ לתעלה, קטע אחרי קטע.
הגרוטאות הגדולות השקועות לאורך נתיב־המיס הגדול.

- .ובעיקר: הספינות הסובייטיות אינן נמ צאות
בים־סוף כדי להילחם, אלא כדי
לשלות מוקשים. הן מהוות הלק ממאמץ
בינלאומי גדול, המבקש להכשיר בהקדם
האפשרי את תעלת־סואץ לשייט — מטרה
שברית־המועצות מעוניינת בה יותר מכל
מדינה אחרת.
היחידה הסובייטית שייכת ואינה שיי

לכוח־המשימה הבינלאומי, המנקה
את התעלה. היא משתתפת במיבצע ה כללי
— אך אינה שייכת לכוח המטפל
בתעלה עצמה. כוח -זה מורכב רק מאמרי-
קאים, בריטים, צרפתים ומצרים.

מוקשיס
על כל מיל

* 4דוע 7לפי גירסה אחת: מפני שהסוב־
!4ייטים עצמם אינם מעוניינים שהמוק־שים
המתוחכמים והחדישים מתוצרת סוביי טית
יפלו בידי מדינות זרות, ולכן הם מת רכזים
באיזור בו מצויים מוקשים אלה. לפי
גירסה אחרת: מפני שחילות־הים המער ביים,
וגם המצרים עצמם, אינם מעוניינים
להכניס את הסובייטים לתעלה.
בתעלה עצמה מחולקת העבודה בין
המדינות לפי המשימות:
המצרים, בהנהלה אמריקאית, עוסקים
בניקוי שתי הגדות, ברוחב של 250 מטרים
בכל צד .״מצאנו שם 250 אלף חפצים שלא
התפוצצו,״ סיכם האדמירל האמריקאי קנט
קארול, מתאם כל פעולת־הניקוי.
!מה טיבם של חפצים אלה? הכל מכל :
מוקשי-עץ רוסיים בגודל של שתי קופסות
סיגריות 1יחד עם מוקשים מבקלי-ט, תוצרת
יוגוסלביה -וצ׳כוסלובקיה. לד ברי המצרים,
זרע צה״ל בשולי התעלה מוקשי־שראפנל,
מיכלי־פלאסטיק הדומים לקופסות־שומורים,
המלאים בחתיכות ברזל. האמריקאים וה־

רוסים תרמו מוקשים נגד־אנשים ונגד־טנקים!
,מהם בגודל גלגל של מכונית
קטנת. על כך נוספים פגזים !ופצצות ללא־ספור
שלא התפוצצו, ומצבורי תחמושת.

גזר־עץ
וארגז תפוזים
ף* תעלה עצמה נעשית העבודה עלי
^ ידי הבריטים והצרפתים.
הפריטים עורכים חיפושים שיטתיים
לאורך ערוץ־הנסיעה, שעומקו 10 עד 13
מטר, בעזרת מכשידי־סונאר. כשהם מגלים
חפצים חשודים, הם שולחים צוללנים.
הצרפתים בודקים את השטח התת־מימי
שבין הגדות ובין נתיב־ההפלגה, שעומקו
כשלושה מטר. הם פועלים בשיטה של

ראייה ומישוש. שלושה צוללנים שוחים
זה בצד זה, על פני הקרקעית, ומחפשים
מוקשים בחול. כשהם מגלים משהו, הם
מסמנים את המקום בעזרת מצוף של פקק.
הצוללנים ממשיכים בשחייה. כשהם גומרים
לבדוק קילומטר, באה יחידת־הפיצוץ.
צוללן יורד אל מתחת למצוף, עורם את
המוקשים על קרקעית התעלה, מניח מסביב
ארבעה עד שמונה ק״ג דינמיט, ומפוצץ
את כל המיטען. החיילים המצריים, המש־תעממים
במידבר לאורך התעלה, מלווים
כל פיצוץ כזה במחיאות־כפיים.
כל צוללן מקבל, עבור עבודה מסוכנת
זו, שכר חודשי של 3000ל״י, ובונוס של
ששל״י עבור כל יום של פעולה. כל
האנשים !משרתים בחיל־הים הצרפתי.
הבעיות של הבריטים מסובכות יותר.
המכשירים שלהם אינם מגלים רק מוקשים

וסגזי־סרק, אלא כל חפץ קשה הנמצא על
הקרקעית. במשך השנים התקבץ שם אוסף
עצום. על לוח גדול באוניית־הפיקוד,
עבדיאל, רשום מי!ספר עצום של ״מגעים,״
הכוללים בצד מוקשי נ״ט ונ״א גם חפצים
כמו ״גזד־עץ,״ ״אלמוגים,״ ״סל,״ ״חבית
ישל 50 ליטר״ ו״ארגז תפוזים.״ רק כ־15
אחוז מן המציאות הן מסוכנות.

״שיאכלו
את הדייסה
ף תעלה, בימעט נסתיימה עבודתם
6של מחפשי־המוקשים. רק לשש הספי נות
הסוביייסיות במיפרץ סואץ, שהגיעו
לעבודה באיחור, יש עוד עבודה .״שיאכלו
בעצמם את הדיי!0ה שבישלו,״ אמר ר ב־חובל
בריטי, להסברת עבודתם הנפרדת.
״הרוסים לא ייכנסו עוד לעולם לתעלה,״
אמר קצין מצרי לעיתונאים זרים.
למצרים אין פינוי התעלה עולה אף
פרוטה. אבל הניקוי הוא רק צעד ראשון
להכשרתה. אמנם, המומחים טעו כאשר
סברו שיהיה צורך בעבודות־חפירה נרח בות,
לסילוק החול שהצטבר — כפי שהא מינו
— בתעלה במשך שבע ישנות ־שיתוקה.
אבל יש מיכשולים אחרים.
קודם כל, יש לסלק את עשר גרוטאות
האוניות המוטלות בתעלה. הגדולה שבהן,
האוניה מכה בת 11 אלף הטון, כבר נחתכה
לתריסר חתיכות נפרדות, שאפשר להזיזן.
גם את הגשר היבשתי ,׳שהקים צה״ל בימי
המילחמה, והחוטם את המעבר, יש לסלק.
הוץ מזה ממלא את מאה ושישים הקילו מטרים
של התעלה ציוד צבאי מכל הסוגים
— טאנקים, תותחים! ,משאיות .״זהו פח־אשפה
ענקי,״ אמר מפקד בריטי.
המפקד האמריקאי הוא, בכל זאת, אופ טימי.
הוא מקווה למסור את התעלה כולה
עד חודש דצמבר השנה, מוכנה לשימוש.
אז תוכל לשרת שוב את השייט כמו לפני
מילחמת ששת־הימים: לאוניות עד לעומק
של 38 רגל (כ־ 11.5מטר) .המחיר הכולל

אחראים לסילוק
1ן 1 1 1 11 * 1 ״ 1 ¥
המוקשים מקר 1

קעית התעלה. זוהי יחידה של חיל־הים,
העוסקת כרגיל בסילוק מוקשים מימי מיל־חמת־העולם
המצויים עדיין בריביירה.
של הפינוי 20 :מיליון דולר.
המצרים עצמם אינם מסתפקים בכך.
תוך שבע שנים, ובעזרת השקעה של שלו שה
מיליארד דולר, הם רוצים להכשיר
את התעלה למעבר מיכליות־ענק עם מעמס
של 250 אלף טון. רק אז תחזור התעלה
להיות עסק משגשג כפי שהיתר, פעם,
ולהכניס מיליארד דולר לשנה.

החבלנים המצריים

פזורים לאורך נתיב המיס. בתמונה

עושים את עיקר העבודה לניקוי שתי גדות
התעלה מן המוקשים, הפגזים והפצצות ה־החבלנים
המצריים מתכופפים בעת פיצוץ מוקש.

מנופי ענק מפרקים את ה״גשד היבשתי שבנה צה״ל אחרי צליחת התעלה 1

במדינה
(המשך מעמוד ) 14
של דיונים חשאיים (עליהם דיווח העולם
הזה 1928 בכתבה רבין מחכה להמר),
התבשרו אזרחי ישראל כי צפויה להם
חגיגה חדשה: חגיגת החזרתה של המסד״ל
לממשלה. עוד השבוע יתכנסו מוסדות
מייפלגת העבודה כדי לאשר את התנאים,
ואחר־כך יעשו זאת גם מוסדות המפד״ל.
אם ירצה השם, ונציגיו בכנסת, יוכל
ראש־חממשלה יצחק רבין לנסוע בשבוע
הבא לארצות־הבדיות — לא כראש־מ׳משלה
הנסמכת על 61 קולות בכנסת, אלא כנציגה
של ממשלת רוב מוחלט, עם עורף של 71
ח״כים.
הנוסחה שאמורה להחזיר את המפד״ל
אל חיק הקואליציה היא נוסחה ״רבינית״
טיפוסית, האופיינית למדיניותו מזה שלושה
חודשים: לא להחליט החלטות, לא לקבל
הכרעות. גם הפעם, בסוגיית ״׳מיהו יהודי 1״
נמצאה פשרה ברוחו של רבין. הבעייה
כולה תוכנס למקרר למשך שנד. אחת.
בשנה זו לא ייערך כלל רישום של עולים
שהתגיירו בחו״ל, ושיש ספק בדבר כשרות
׳גיורם.
כך תינתן גושפנקא ממלכתית לקיום סוג
חדש של יהודים: יהודים ״על־תנאי״ למשך
שנה אחת .׳כמה עשרות או מאות יהודים
אולי יסבלו בשל כך, אבל יצחק רבץ יוכל
לכוון את מעשיו לפחות במשך שנה אחת,

במיפלגה. האינטרסים חזקים מכל העקרו נות.
דילמה
האמלטית. נותרה עוד הבעייה
של השותפים האחרים בקואליציה. מפ״ם
היתר. הראשונה שקפצה על עגלת הפשרה
החדשה. כמוה עשו גם הליברלים העצ מאיים,
אלא שמצבם היה הרבה יותר
חמור.
הם ניצבו בפני דילמה האמלטית טיפו סית:
להיות או ל חדול?
על פרישה מהממשלה אין ׳מנהיגי הל״ע
׳מוכנים לחשוב כלל. פירו ש הדבר לגביהם
יהיה ש שני שריהם, משח קול וגדעון
האוזנר, שאינם חבר-י-כנ׳סת, י ר דו מהבמה
הפוליטית. אבל אם יי שארו בממשלה, הם
עלולים להפסיד גם את סיכוי הקמת ״המרכז
הליברלי״ ,בשיתוף עם התנועה לזכויות
חאזרח ותנועת שי נוי, וגם לאבד חלק
מקהל ׳בוחריהם הפוטנציאלי, שיסלוד מכני-
עתם לדתיים, לר״צ.
כך קרה, שבמידה לאומבוטלת תלויה
שיבתה של המסד״ל לממשלה בהחלטתה
סל השרה שולמית אלוני. אם תעמוד שול מית אלוני בהחלטתה להתנגד להצעת
הפשרה החדשה בשאלת מיהו יהודי, ותאלץ
גם את הליברלים העצמאיים לאיים בפרי שה,
אין סיכוי שרבין יעדיף את המפד״ל
עליהם.
אולם, למרות ההצהרות הקיצוניות והחד-

דודו טוב!

הוא מנחה נשך בחיות
מונח המים 1974
שיתקיים במוצאי־שבוג,
ה*־ ,14.9.74 בשעה 8.30 בערב,
בבריכת ״גלית״ ביד״אליהו
כן־מאיר והמר
מי יהיה שר?

הזמן נ בו עתה
מקום למודעות בגיליון
ואש השנה של
0111110

ה 1ה

^ למכירהי ^
טייפ קסטות ״פיליפס׳
עם בל הפיצ פקעס

5 00 לייי

טל - 287281 .ראובן

ללא הסיוט המאיים של בחירות חדשות.
לא יהיה פילוג. אין שום סיבה נראית
לעין הדורשת את החזרת המפד״ל לממשלה,
מלבד הצורך לחזק את מעמדו האישי של
יצחק רבין. זהו צעד, המכוון בראש־׳וברא־שונה
כנגד האיומים על מעמדו, הנשקפים
לו דווקא !מצד מיפלגתו־שלו.
בחירתו של מאיר זר מי כמזכ״ל העבודה
אינה מבשרת טובות לרבין. היא מצביעה
על האפשרות הקרובה של תלות גוברת
במיפלגה ובמוסדותיה, ד בר שהיה משוחרר
!ממנו ע ד כה. הכנסת המפד״ל לממשלה יש
בה כדי לסלק את האיום החבוי של משה
דיין ותומכיו מצד אחד, וגם לרסן אותם
חברי המיפלגה התובעים להיערך כבד עתה
לקראת בחירות חדשות תוך חצי שנה.
מבחינה מעשית מעוניינים כל הצדדים
בסיום הפרשה, מהר סכל האפשר. אלא
שכמה מהם מצאו את עצמם שבויים בידי
הצהרותיהם והתחייבויותיהם, שניתנו ב מרוצת
שלושה החודשים האחרונים.
המפד״ל קפצה על המציאה שבפשרה
המתחכמת החדשה. עסקניה מעוניינים
לחזור לממשלה מהר ככל האפשר, קודם
שיאבדו להם העמדות והמייצרות הממלב־
׳תיות המבטוחות להם שליטה על קהל-
הבוחרים שלהם. אפילו מתנגדי השיבה
לממשלה, בתוך המפד״ל, צופים כי בהצבעה
במרכז המיפלגה יהיה רוב לתומכי ההצ טרפות.
אז ייאלצו המתנגדים, בלית־ברירה
כמובן, לקבל עליהם את הדין ולהיכנע.
אם יעמדו צעירי המפד״ל, בראשות זבולון
המר ויהודה בן־מאיר, במריים, תיאלץ
המפד״ל להסתפק רק בשני שרים במקום
שלושה. אולם אין כל אפשרות של פילוג

משמעיות שהשמיעו אנשי ר״צ השבוע,
בגנות צירוף המפד״ל לממשלה, עדיין אין
זה סוף פסוק. לא מן הנמנע, שהרצון לא
לפרק את הסיכוי להקמת מרכז ליברלי,
יאלץ גם את שולמית אלוני לשנות את
דעתה. במקרה כזה ייעשה בפשרה המוצעת
עוד תיקון, שיוכל להשביע גם את רצון

האבסורד בכל המיקוח המיפלגתי שהת נהל
השבוע, היה בכך שמדובר בנישואין
לטווח קצר בלבד. יצחק רבין אולי משתע שע
עדיין בתיקוות, שיוכל לדחוק את הקץ
ולמנוע צורך בהכרעה בשאלת הנסיגה
מיהודה ׳ושומרון. ספק אם יוסיף להחזיק
בדעתו זו אחרי שי חזור מפגישותיו עם
פורד וקיסינג׳ר.
מיעוטים מרד הדרו! צה״ל
סרכגי־הגיוס הדרוזיים
מסתתרים בהרים —
וטוענים שמאבקם הוא
חזק מהמאם ק למען
זכויות הפימטיגים
״ 56 סרבנים בכלא צבאי — 200 עריקים
— במערות ובהרים.״ בכותרת זו הוכתר
ראיון שערכה אטודנטית שנה ראשונה
בפיסיקה בטכניון, יעל קאן, עם סרבן-
גי׳ום דרוזי, עאסם אל-׳חטיב.
הראיון, שהיה אמור להתפרסם בעיתון-

העולם הזה 1931

ה אי

שחזר

המוסד

*** אלון? צבי (״צביק׳ה״) זמיר, ראש המוסד למודיעין
( 1ותפקידים מיוחדים׳ לא היד, קיים לגבי אזרחי ישראל
בשש השנים האחרונות. אסור היה ׳לפרסם בישראל את
!תמונותיו, להשמיע את קולו, או אפולו!לציין! א ת העובדה
שהוא עומד בראש הזרוע החשאית ביותר של מדינת־ישראל.
הג׳יניג׳י הצנום בן ה־! ,52 מי שעשה יאת הקאריירה
הצבאית שלו מהפלמ״ח עד לתפקיד אלוף פיקוד הדרום,
לפני שהתמנה כניספח־צה״ל בבריטניה — תפקיד המסמן
את שילהי הקאריירה הצבאית — היה במשך שש שנים
בחינת שם שצלל איל ־תהומות השיכחה.
אזרחי ישראל יכלו ללמוד על עצם קיומו ועל התפקיד
שהוא !ממילא, רק מציטוטים מהעיתונות הזרה! .מה שהיה
ידוע כימעט לכל עיתון בעולם, היה לגבי אזרחי ישראל
בבחינת ־סוד כמוס. עיתונאי ישראלי, שפירסם לפני !מים־
יפר שניים ספר בח׳ו״ל, בו ציין ־כי צביק׳ה ז מיר הוא
ראש ״המוסד״ ואף פירסם את תמונתו, הועמד לימישפט,
נימנע מלבקר: בארץ במשך מיספר שנים, ולבסוף נקנס
בסכום של אלפיים ל״י על עבירה זו.
האיפול המוטל בישראל על זהותו שיל ראש ״המוסד״,
כל עוד הוא מכהן בתפקידו, הוא אולי ה שריד האנכרד
נייסטי האחרון מתקופת החשאיות של המדי־נה־בדרך. כמוהו
גס עצם קיוטו של הגוף החשאי המפורסם ביו תר של
מדינת־ישראל. הוא אינו ־מעוגן בישום חוק. איש אינו
ייודע מה הן סמכויותיו, מה מותר לאנשיו ומה יאסור
להם, בפני מי אחראי ראש ״המוסד״ ומי בעצם ממנה
אותו. יש כמובן נוהגים, מסורות ותקניות, שעל־פיהם
פועל הגוף ה־מיסתורי הזה. אבל אין שום חוק שעל
פי־ו הוא פועל.
משום כך, כאשר ־פרש השבוע האלוף ־(!מייל ).צבי
זמיר מתפקידו, והעביר יאת סמכותו לאחר, לא יכלו
אזרחי יש־ראל להעריך האם הצליח איו !נכשל צבי זמיר
!בתפקיד החשוב שהופקד בידו. הם נאלצו להסתפק
במיסתב-ד,פרידה הרשמי ש שיגר ראש־הממשלה יצחק
רבין, שהוא ידידו הקרוב שיל זמיר, יאשר הותיר לפירסום
וכלל -שבחים מילוא־החופן.
הזמיר של מלך סין חדל לשיר, מיום שנכלא בכלוב
סגור. הזמיר של ״המוסד״ שר בהיותו כלוא בכלוב ה סודיות.
אבל שיר תו לא הגיעה מעולם לאוזניהם של
אזרחי ישראל.

על המילחמה הממשמשת ובאה. לא היה זה רק המידע
שנחשף ונאסף על־ידי המודיעין הצבאי בשטח. בקבי עות
ובהתמדה סיפק ״המוסד״ ידיעות, תחזיות והער כות,
שבמבט לאחור נראות רובן מדוייקיוית להפליא,
שהיה בהם כדי להצביע על ההכנות לפתיחה במילחמה
מצד מצרים וסוריה. אולם כל הידיעות האלה שהיו
צריכות להזעיק את ראשי המדינה ולהכניס את צה״ל
למצב של כוננות עליונה, לא זכו בהתייחסות המתאי מה.
הם עמדו בניגוד להערכות של ראשי אמ״ן, שהיו
מכוונות למלא אחר הקונצפציות והציפיות של שר־הבי-
טחון דאז. אל חלק מהם התייחסו בביטול. כמה ידיעות
נזרקו לסל. ידיעות אחרות פורשו שלא כהלכה•
לא היה זה מקרה שכאשר החלו התחקירים והחקי רות
בתום המילחמה, התגלה דווקא המודיעין של צה״ל
כנושא באחריות הישירה להערכה הבלתי נכונה של
כוונות המצרים והסורים, בעוד ש״המוסד״ יצא למעשה
נקי מכל אשמה ואחריות למחדל.
חוגגמת ודילטנטיות

האיזון

הופר
ך * אשר קי בלצכיק׳ הזמיר את ״המוסד״ לידיו,
ב־ , 1968 היה זה אירגון ששמו הלך לפניו בכל רחבי
העולם. הוא היה: מופקד אז, למעשה, על !רוב זרועות
המודיעין של ישראל, היה כלי האיסוף, ההערכה, והאתרעה
החשאי של הממשלה. גם ״התפקידים המיוחדים״ ישביצע,
שכללו ׳פעולות ׳בכל רחבי העולם, הייקנו ילד תדמית
של ־אחת מסוכנויות־הביון המעולות הפועלות כיום בזירה
העולמית.
׳אולם בשש השנים בהן עמד ז מיר בראש ״המוסד״,
איבד גוף זה חלק ניכר מסמכויותיו ומחשיבותו. ה״בום״
הגדול שפקד את צה״־ל אחרי מילחמת ששודד,ימים,
והעובדה שבראש המודיעין הצבאי עמדה אישיות חזקה
כמו האלוף אהרון ׳יריב, גרמו ל שינוי האיזון בקהילת
המודיעין הישראלית. המודיעין הצבאי של צה״ל נטל
וקיבל על עצמו סמכויות ותפקידים רבים יותר ויותר —
הפחית בהדרגה ממישקלו הסגולי של ״המוסד״.
׳בעוד ש״המוסד״ ־נשאר גוף מיסתוירי שפעולותיו
לוטות בערפל החשאיות, זכה המודיעין הצבאי, שה ממונה
עליו הפך לאישיות רבת־מישקל, להילה ולתהילה.
תחת שר־הביטיחון משה דיין, הפך ראש אמ״ן לדובר
העיקרי של קהילת המודיעין הישראלית, לאיש שעל פי
הערכותיו ותפיסותיו, יישק כל דבר.
במידה לא מועטה נבע מצב חדש זה, בו החל המו דיעין
של צה״ל למלא יותר ויותר פונקציות שמילא
בעבר המוסד,

כאשר הת נהלה
ברחבי העולם מילחמת חיסול הדדית בין שליחי
הפידאיון לבין סוכני־ביון ישראליים, ייחסו עיתונים
רבים בעולם את האחריות למיבצעים אלה מהצד היש ראלי
ל״מוסד״.
מה שקרה כתוצאה מכך לא היה ירידה באיכות פעי לות
המודיעין זהמיבצעים של ״המוסד״ .ילד,יפו, מבחי־

הסטודנטים איפסילון, נידחה על־ידי עורך
העיתון, בני שגיב. באשר נוכחה יעל כי
!שגיב אינו ׳מתכוון כלל לפרסם את הראיון,
כנראה בשל נטיותיו האידיאולוגיות האי שיות,
פנתה אל שלום לוז, עורכו של
איפסילון לשעבר. לאור התחמקויותיו של
שגי ב החליט לוז, בשיתוף עם כמה עשרות
סטודנטים נוספים, ש תרמו לצורך זה מכס פם
הפרטי, לפרסם את המאמר -מחוץ
למיסגדת איפסילון, בדף־אינפורמציה מיוחד
שהופץ בימים אלה.
״החלטתי ל עזור ליעל לפרסם את המאמר
מחוץ למיסגרת איפסילון,״ כתב שלום לוז
ב־מיכתב גלוי אל ציבור הסטודנטים .״סבו
העולם
הזה 1931

הסגור

נות מסויימות השתכללו אמצעי הביון שעמדו לרשות
״המוסד״ בצורה חסרית־תקדים כמעט. בכמה ׳תחומים
הגיעו אנשי ״המיוסד״ להישגים שסוכני־ביון במדינות
מפותחות ועשירות אחרות, אינם חולמים להגיע אליהם.
המידע שנאסף על־ידי אנשי ״המוסד״ ייבול היה לאפשר
לגופים המדיניים והצבאיים של ישראל לדעת כמעט כל
דבר ישרצו. פירסומים בעיתונות חוץ גילו כי לא פעם
סיפק ״המוסד״ מיידע חשוב, במיוחד בתחום המילחמה
בטירור, לשיריותי־ביון ישל מדינות אחרות.
אולם עצם הפיחות שחל במעמדו ובחשיבותו של ״ה מוסד״
כגוף המרכזי המופקד על המודיעין, היה ביו
כדי לפגוע בהתייחסות אל המידע שלו ואל הערכות
אנשיו.
דוגמא קלאסית לכך הוא מה שאירע ערב מילחמת
יום־הכיפורים. כיום אין זה סוד עוד שבידי קברניטי
המדינה היה כל המידע הדרוש כדי להתריע ולהזהיר

רני כי ציבור הסטודנטים חייב לראות
בחומרה את הניסיון לסנן את האינפורמציה
המגיעה אליו מעל דפי איפסילון.״
חשש מפני פירפום. בשנת - 1956
כתבה יעל בהקדמה לראיון עם אל־חטיב,
שהתפרסם במלואו בדף־ד,אינפורמציה —
הוחל חוק גיוס־חובה על צעירי הכת הדרו זית.
בו־בזמן התעודדה תרעומת בקרב
חיי!בי-ה!גיו .0במרוצת הזמן קמו צעירים,
אשר סירבו להתגייס לצבא בעיקבות אותו
חוק.
עאסם אל-חטיב היה אחד הראשונים
מבין סרבני־הגיום הדרוזיים הללו.״כשהייתי בבית־הספר התיכון,״ סיפר

ף* א היתד! ז ו התוצאה היחידה מהפיחות שחל ב /מעמד
״המוסד״ בתקופתו של צבי זמיר. באופן
טבעי גרר מצב זה להרגשת תיסכול בקרב כמה מהאנ שים
הבכירים ביותר ב״מוסד״ .היו חילוקי־דיעות וויכו חים
על דר ך פעולתו של ״המוסד״ ועל תחומי הפעי לות
שלו. גם לעובדה שצבי זמיר לא היה איש ביון
לפני שהגיע לראשות המוסד, והובא למעשה לתפקיד
מצה״ל, יצרה מתיחות בינו לבין כמה אנשי־ביון מלי דה,
שחיו ונשמו את הנושא מראשיתו.
צבי זמיר הוא איש נוקשה. כלפי חוץ התבטא הדבר
ביחס שלו לעיתונות. אחת מדאגותיו העיקריות של זמיר
היתה להרחיק ככל היותר את פעילות ״המוסד״ שעמד
בראשו ממגע כלשהו עם העיתונות, בניגוד לנוהגים
שהיו מקובלים על־ידי קודמיו בתפקיד.
בנוסף לכל אלה באו גם הכישלונות. כישלונות ״ה מוסד״
כמו הצלחותיו הן עלומות. כשם שלא ניתן לשבח
פעולות של ״המוסד״ בישראל, כך לא ניתן גם לבקרן
בצורה חופשית וגלויה, במיסגרת המיגבלות הביטחו ניות.
אולם העיתונות העולמית אינה כפופה לצנזורה
הישראלית. וכך, ניתן היה לקרוא בה דיווחים מפור טים,
שכללו ביקורת חמורה על דרכי פעולתו של ״ה מוסד״
.כך, למשל, אחרי שעובד שגרירו ת ישראל ב פאריס,
צדוק אופיר, נורה וניצל בנס ב־ 1972 בבית-
קפה בבריסל, אחרי שהוזמן לשם על־ידי סוכן ערבי,
טענו עיתונים זרים כי אופיר היה עובד י בכיר ב״מוסד״.
פרשה זו, כמו כישלונות אחרים שיוחסו ל״מוסד״ ב תיחום
הפעילות נגד הטירור הערבי באירופה, העידו,
לדעת העיתונים הזרים, על משבר חמור הפוקד את
״המוסד״ ועל כך שאמינותו ותדמיתו של ״המוסד״ נפ געו
בצורה קשה.
הגדול בכישלונות שיוחסו ל״מוסד״ על־ידי גורמים
זרים, היה ללא ספק מקרה ליל־הפטיש (לילהאמר) .ה־חובבנות
והדילטנטיות בה בוצעה פעולת רצח הערבי
המארוקאי אחמד בושיקי בעיירה הנורבגית לילחאמר,
עצם השגיאה בזיהוי הקורבן והצורה בה נתפסה חבו רת
המתנקשים, היו כי שלון שבמדינה אחרת היה מזעזע
את יסודות כל סוכנות־ביון. במהלך מישפטם של המת נקשים,
קישרה אותם התביעה הנורבגית בצורה גלויה
ל״מיוסד״.
ייתכן והפרשה היתד, מוסיפה להכות גלים גם ביש ראל
ולגרום לזעזועים, לולא פרצה מילחמת יום־הכי-
פורים. מחדלי המילחמה השכיחו במחי־יד את כל ה מחדלים
שיוחסו ל״מוסד״.
כל זה יצר מצב קשה בין אנשי ״המוסד״.

״המיוסד״ ,כפי שצביקה זמיר מסר אותו ליור שו ה שבוע,
אינו אותו ״מוסד״ שהוא קיבל לידיו לפני שש
שנים• הוא נעשה מוסד סגור יותר, גם לגבי חלק ניכר
מהאלמונים הפועלים במיסגרתו.
יור שו של זמיר בתפקיד, כמו רמטכ״ל צה״ל, נקבע
עוד על־ידי הממשלה הקודמת. היה זה אופייני למט־שלת־רבין,
שהיא קיבלה את הירושה כמו שהיא, מבלי
לנסות לחולל תמורה ומהפכה גם בגוף כה חיוני שסימני
הסתיידות העורקים החלו להתגלות בו.

לסטודנטית יעל קאן ,״נקראתי להתייצבות.
אני לא הרגשתי שאני חייב להם משהו.
אירגנתי עצומה נגד גיויס־הובה, יחתמו עליה
יכ־ 45 בחורים. שלחנו אותה לראש־הממשלה
ב ף גו ריון, והעתקים
ושר־הבייטחון דאז,
לעיתונות הערבית בארץ. ד בר לא התפרסם
בשום כלי־תיקשורת. התגובה היחידה היתד,
התראה על אי־התייצבות.
״שלחתי מיכתב נויסף, ובו פירטתי את
הסיביות לסירובי. מאז לא הוטרדתי עוד.
כנראה יחששו שהעניין יתפרסם, וי עודד
צעירים נוספים לסרב להתגייס. זה היה
בשנת .1962
״בתקופה שאני סירבתי, היו סרבנים

בודדים. מאז התחזקה תנועת סר־בני־הגיום,
והיא מקיפה את כל הכפרים הדרוזיים.
בידי רשימה של 56 סרבני-גיזס מכפרים
׳שונים ומחמולות שוניות, הנמצאים כיום
בבתי-כלא צבאיים. ב* 200 עריקים נתונים
לרדיפות וחיפושי־פתע של המישטרה. הם
מתחבאים בעליות־גג, במרתפים, במערותובהרים. לעיתים, אפילו הוריהם אינם י וד עים
היכן הם מתחבאים.
״לפני כשנתיים התארגנה קבוצת צעי רים
ושייכים וקראה לעצמה הוועד היוזם
הדרוזי העצמאי. ועד זה לקח על עצמו,
בין השאר, אחריות לריכוז הפעילות לביטול
(המשך בעמוד )26

מישפחת 1גלום

רצח זוג הקשישים אשר
בוצע, לפי טענת המישט־רה,
על־ידי האחים גבריאל ויעקב ביטון, זי עז ע את המדינה. עם

מעצרם של שני החשודים, נרגעו הרוחות, אך הכאב העמוק
שאחז במישפחת יגלום (בתמונה) לא ידע גבולות. רעיה יגלום,
בתו של שמואל חורש, מוקפת קרובים בבית־העלמין בקריית־שאול.

האם המישטוה

נרצח שמואל חזר ש

נרצחת דגיגה חורעו

שותפה לפשע?
20 -8

הדרו האחרונה
הס משו את דרכם האחרונה יחדיו, בזה אחר ז

ת׳ מישפחות ישבו
יבעוז ־ ואיש לא
ידוו 1מה ה יה
!וניע לרצח הכפול
שני בתים בתל־אביב, האחד בצפויה והאחר
דרומה, בתים שאין ביניהם כל דימיון וקשר
; ישבו השבוע שתי מישפחות שדרכיהן רחוקות
ו כרחוק מיזרח ממערב — וביכו גורל משותף.
חת החשודים־ברצח ומישפחת הנרצחים, נקשרו
׳־דמים.
״ירה מפוארת, בבית מיספר 4ברחוב רמברנדט
וון תל־אביב, ישבה שיבעה בשנות הארבעים ל־וכל
המי־ומי במדינת ישראל בא אל ביתה,
נ את תנחומיו על מותם הטראגי של אביה ו ,שמואל
ורגינה חורש, שנרצחו בתחילת הש־שעבר.
ניה
יגלום, נשיאת ויצ״ו העולמית, איבדה את
ואמה־החורגת תוך לילה אחד. הרוצחים הרגו

נעות המיסתווין

יעל, נערה בלונדית בת
,26 היתה מזכירתם של
שני האחים ביטון במישרד־השידוכים שלהם. לפי טענתה של

זהבה ביטון, אינו ס׳ ש ל שני החשודים ברצח, הוציאו האחים
רבבות לירות בבילויים עם בחורה זז. גבריאל ביטון היה
מאוהב בה, אך היא עזבה את הביטונים ונעלמה מהאופק בזמן.
לארץ בתחילת השבוע שעבר, אחרי שעברה
ניתוח באירופה. הבשורה המרה על מעשה
הרצח קידמה את פניה בנמל־התעופה. היא
עדיין אינה תופסת ישבניה יכלו לבצע
פשע כה מתועב.
זהבה ביטון איננה אשת־ציבור, והחוקה
!מלהיות מפורסמת. היא נולדה במראקש
בירת מרוקו, ואחר־כך עברה עם הוריה,
׳מישפחת ׳רבנים ידועה, בעלת מסורת ודרך-
חיים, מבוססת, לעיר קזאבלנקה. בגיל 16
התחתנה עם מייצר-ארנקים, ובשנת 1962
עלתה עם ׳מישפחתה לישראל.

מסורת המישפחה
נמשכת
ך * עיה יגלום עלתה לייסראל עם מיש פחתה.
בשנת ,1940 מרומניה. עת ו התגוררו בעיר ליפקך אני היה אביה, שמואל
ז״ל, רוקח בבית־המירקחת של המישפחה.
כאשר עברו לעיר צ׳רנוביץ׳ עסק האב
(המשך בעמוד )24

החשוד העליז

ז׳אק ביטון בן ה־ 8ו, כפר באשמה כשנעצר לרא שונה
על־ידי המישמרה. אך לבסוף נשבר, שיתף
פעולה עם חוקריו בפרשת הרצח. בתמונה: ז׳אק ביטון, בצילום עליז עם מיטריה ביד,
את רגינה חורש, בת דד ,72 באכזריות, ב דירתה
המושכרת שברחוב שילה 3בתל־אביב.
עברו משם לדירתם של זוג הקשי שים
שברחוב רמברנדט, רצחו שם את
אביה בן ה־ 80 של רעיה יגלום, שמואל
חורש, שעה שישב וצפה בטלוויזיה.
בצריף רעוע
בדירה שונה לחלוטין,
הדבינים משמאל :

בדרום תל־אביב, בדירתה של האחות
סילבי, התאספו השבוע בני מישפחת ביטון,
ובכו על גורלם של בניהם, גבריאל (״גבי״)
בן ה־ ,24 ויעקב (״ז׳אק״) בן ה־ ,18 שנכלאו
כחשודים בביצוע הרצח הכפול של בני־הזוג
חורש.
אימם של האחים, זהבה ביטון, חזרה

אשת הציבור רעיה יגלום, בתו של הנרצח שמואל חורש, זוהרת
במסיבה בויצ״ו בחברת יצחק רבין, שמעון פרס ופינחס ספיר.
לאה רבין, רעייתו ראש־הממשלה, בארשת מתיחות ויגון, בטזעת ההלווייה.

אל מסיבת־ה־עיתונאים הגיעו יותר עיתו נאים
מאשר אלה שהשתתפו בפסטיבל בי קורו
של הנשיא האמריקאי ריצ׳ארד ניב־סון
־בישראל. לפי הבזקי המצלמות התגלה
גם, כי כל עיתון בארץ מעסיק לפחות
עשרה צלמים. כל אלה האזינו בהתרגשות,
משך למעלה משעה, עד כמה איירונסייד
אוהב נכים, ובעיקר ילדים נכים, וכמה
אד ־אוהב שוטרים, עד כמה שניהם שמחים
להיות בארץ, ועד כמה כמעט ביקרו בה
לפני שלוש שנים.
לעיתונות הישראלית היה אפולו סקופ
בינלאומי. היה זה כאשר אחד הכתבים
שאל את השאלה הגורלית מדוע, בעיקבות

הצטיינותו הרבה של. אד, החל מהסרט
ה־ 15 בסידרה, לא העלה אותו הצ׳יף
בדרגה, מסמל לקצין. הצ׳יף הירהר רגע,
״רעיון מצויין. כשנחזור, אני
־והשיב :
אעשה ממנו קצין.״ ואילו אד הלם בשולחן
ברוב אושר, ונשא עיניים מלאות־תודה
לעבר השואל ולעבר הצ׳יף.
צמד־החמד שנחת על ישראל לפתע,
בגודל טיבעי היישר מן המסד הקטן, עמד
בגבורה נוכח מיתקפת גלי־ההערצה שזר מו
אליו מקהל הצופים באותה מסיבה. רק
חנוך גיבתון, מנכ״ל מישרד־ה תיירות, ה מארח
אותם אישית בארץ, הצליח להפ ריד
ביניהם, כאשר התיישב בין שניהם

איירונסייד (ריימונד בר) וסרג׳נט אד בראון ( דון גא־לאווי)
,בגודל טיבעי על אדמת ארץ־הקודש, כשעיניהם
הדיווחים, השניים הם ידידים טובים גם בחייהם הפרטיים.
מ־ואל פדרמן, מנהלו של מלון דן
\6/בתל־אביב, התפרץ לאולם, בו 1ער־כה
אותה שעה מסיבת־עיתונאים, תפס
את ־מנהל חדרי האוכל -של המלון וקרא
״בגלל איירוינסייד אתה
לעברו בזעם :
חושב שמלון דן הפסיק ל ע בו ד?״
זעמו של פדרמן היה מוצדק. אך נראה
שלא !רק מלון דן הפסיק לעבוד. אלא ה מדינה
כולה עצרה את נשימתה. באותה
עת התקיימה במלון מסיבת־עיתונאים, או תה
אירגן מישרד־התיירות לכבוד שני
שחקני־הטלוויזיה, ריי מונד בר, הוא דובר ט
טי. אייירונסייד הנודע, ועוזרו הנאמן דון
גאלאוויי, הוא סרג׳נט !בדאון.
האולם היה דחום מפה־לפה בע שרות
־עיתונאים ־ועשרות אחדות של צלמים! ,וכן
מרבית עובדי !מלון, דן ! ־מלצריות, חדר ניות,
פקידי-קבלה, עובדי אחזקה ־ומנהלי־מחלקות,
אשר ברגע ששמעו כי איירו!-
סייד הגיע, הניחו הכל מידיהם, ומיהרו
אליו כדי לגעת בו, לבקש התימה, או
סתם לנסות לתפוס את מבט עיניו של ה מפקח
הנודע.
באותו בוקר, בשעה ,4.30 נחת מטוס
אל־ על בטיסה מספר 414 בנמל התעופה
על־שם בן־גודיון. למרות השעה הבלתי-
נוחה, המתינו לכוכב למעלה ממאה צופי
טלוויזיה נלהבים.

ן חתימה טובה

רצון לבקשותיהם של עשרות המעריצים.

דיילות מישרד־־התיירות נאנחו באושר,
כאשר האיש בעל המימדים האדירים —
למעלה ממטר־־תישעים גובה והרבה מעל
למאה קילוגרם — ניפנף אליהן בחביבות.
במרחק כמטר אחריו צעד אד הצעיר וה יפה,
וכשהעזה דייל ת אחת לו מר לחברתה :
״־תראי כמה שאד החיך,״ נענתה בבוז
מיידי :״כן, אבל הוא לא איירונסייד.״

הזינוק האופייני

אותו אפשר היה לראות עד עתה רק בסרטים,
מבצעים בר וגאלאווי מפתח המעלית של מלון דן,
בניסיון להתחמק מהמעריצות והמעריצים שרדפו אחריהם עד לחדריהם וביקשו חתימות.

איש הנחל האגדתי ממוצאי־שבת עושה שויוים מור העיתונאים
וזכה להצטלם עימם.
אד, לבוש מכנסיים וחולצה בצבע קרם
ועניבה, ללא מעיל, ענד לצווארו מטבע
של דולר קנדי עשוי כסף: ,וזכר לספר,
ארבע פעמים לפחות, כי המטבע ניתן לו
במתנה על־ידי הצ׳יף בכבודו ובעצמו.

__ טיול
בניידת אמיתית
ף*< יימונדכר, לבוש חולצה משובצת
במישבצות שחורות קטנות, תלויה מ (
חוץ
למכנסיים, ללא עניבה ומחזיק בידו
מיקטורן כחול, עישן סיגריות בשרשרת,
כשהוא מוציא מדי פעם מכיסו סיגריה
בודדת. ודאי הזהירו אותו מראש מפני
ה״שנוררים.״

חיוו משיים
(למעלה),

אל הצ׳יף שלו, בר,
מחייך גאלאווי
(למטה),

עם סיומה של מסיבת־העיתונאים הת גייסו
כל שומרי־הסף של המלון כדי לפנות
את הצמד מחדר־המסיסות למעלית, אשר
העלתה אותם לחדריהם. אולם גם אז הצ ליחו
אוהדים ניירגשים להגיע עד לחדרו
של איירונסייד, ואחד מהם אפילו הציע
לו :״אם אתה כל־כד אוהב ילדים נכים,
למה שלא תאמץ את אחד הילדים מהת קפת
המחבלים על מעלו ת?״ איירונסייד,
•שיש לו ילדים מאומצים נדשלו בבית, דחה
את ההצעה בנימוס.
מסתבר, כי תל־אביב אינה גדולה כל
כך. השמועה על הגיעם של כוכבי איירת־סייד
לארץ, פשטה בעיר במהירות הבזק.
המידרכה שמול מלון דן נדחסה אנשים,
אשר המתינו לצאתו של מלך מוצאי-
השבת. הם לא נאלצו לחכות זמן רב.
בר וגאלאוויי הוו חייבים לצאת מהמלון.
:המתינה להם תוכנית עמוסה ור ב ת־ עניין:
ארוחת צהריים עם ראש-עיריית היפה
יוסף אלמוגי, ביקור במוסד לילדים נכים,
ומעל לכל — נסיעה ברחובות ירושלים,
בניידת־מישטרה אמיתית, של מישטרה
אמיתית, מישטרת ישראל.
אנשי מישרד־התיירות רק מקווים, כי
מדוב עיסוקים מעניינים לא ישכחו השניים
את המטרה האמיתית שלשמה הובאו ל א
רץ: הצלת הפסטיבל של הקולנוע ה ישראלי,
הנערך מדי־שנה בצפת. בשנה
שעברה היו כוכבי הפסטיבל משה מזרחי
ואפריים קישון. אבל אותם לא רואים
כל מוצאי־שבת.

יוסף אלדד ממישרד־התיירות מנסה לגונן על השחקן-טנק־
|״ן 1ן 1 1 0י ל 1
המידות מפני אחת המעריצות המבוגרות שלו שביקשה
י 8ווונ 1י 1 1 1 4
ללחוץ את ידו (למעלה) .למטה: עיתונאים וצלמים בהתנפלות משלחם על השניים.

הא המישטרה שותפה לפש עי
(המשך מעמוד )21
!משו כ־ 20 שנד בבנקאות, יעמד בראש בנק
בסרביה, אחר־כך שימש כיו״ר לישיבת־הימיסחר
של העיר, חוטין.
!משך !כל השנים הללו היה שמואל הורש
פעיל ציוני ומסור, עסק: בפעילות ציבורית
למען יוצאי בסרביה ורומניה. רעייתו ז״ל,
פניה, היתד .׳מפעילות הקרן־הקיימת ליש ראל.
המי׳שפחה עלתה לישראל ב־, 1940
מחמת האנטישמיות. עד, אז נהג שמואל
ז״ל לבקר בישראל מדי נמה שנים, וכאשר

דבר. היא עובדת בתופרת, ומקפידה על
הופעתה. שתיים מארבע הבנות הבוגרות,
סויזי וניקי, עובדו ת בחו״ל, ברקדניות
במועדוני־לילה! .סילבי היפה, בת ה־,23
נשואה לעובד־טפטים. יפה, הצעירה, בבנות,
היא תלמידה במוסד אור־החיים בבני־ברק,
רוצה להיות מוריה. כל הבנות למישפחת
ביטון יפות ,׳מטופחות ומאופרות היטב.
האת הבכור, אלבירט בין ה־ ,26 עובד
כקבלן באשדוד. שני הבנים הצעירים
לומדים עדיין בביית־חספר. ג בי וז׳אק, יוש בים
בכלא. השניים, שנולדו במרוקו, נשלחו,
׳אחרי עלות המישפחה ארצה, ללמוד. גבי
למד בישיבה בקריית-שמונר״ וז׳אק למד
נגרות בבפר־יחסידים. כאשר עזב גבי את
הישיבה, הפך לסוכך ספרים. מאוחר יותר
ע שו ישני האחים י ד אחת, החלו עוסקים
בשדכנות.
גם בני מישפחת חורש המשיכו, אחרי
עלותם ארצה, במסורת המישפחה. האב,
שמואל, כיהן כיו״ר אירגון יוצאי בסרביה,
והיה מנהלו הכללי של בית־החרושת לשי מורים
ארדי. למרות גי לו המתקדם, עסק
בייצוא־וייבוא. הוא התמצא היטב בענף
שימורי־המזון ברומניה ,׳והוסיף לנסוע לשם
לצורך עסקיו.
בשנת 1946 יפקד אסון את מישפח׳ת
הורש. אחותה של רעיה נפטרה. עשר שנים
מאוחר יותיר, ב־ ,1956 נפטרה האם, פניה,
מהתקף־לב. שנה אחרי שהתאלמן נשא
שמואל חורש לאישה את ריגינה (לבית
ארגראו) ,והיא עברה להתגורר עי!מו בדירתו
שברחוב רמברנדט. את דירתה־שלה, זו
׳שברחוב שילה, השכירה.

חפש
את האשה
***ני שוכריה האחרונים של הדירה
היו האחים ביטון, אשר רצחו את
ריגינה הורש ־כאשר באה לתבוע מהם את
חובם, בסך 2100 לירות.
יגם מישפחת ביטון ידעה צער. לפני
כשנתיים התנגש ג בי ביטון במשאית, שעה
שנהג במכונית שכורה, נפצע קשה בראשו.
הוא שכב חודשיים בבית־ההולים בבאר־שבע,
וסבל מזעזוע־מוח. מאז החל מתלונן
על כאבי־ראש עזים, ולטענת מישפה תו
ההל מגיב בעצבנות מופרזת. במילחמת
יום־הכיפורים גויים גבי לצבא, שידת
,חמישה חודשים.
למישפחת ביטון! ,ולאם זהבה בראשה,
יש גירסה משלל, לגבי הסיבות להידרדרותם
שיל שני האחים. האם טוענת, כי הסיבה
העיקרית לכך היא יעל, בלונדית !מלאת-
גוף ונאה, בת ,26 אשר עבדה כמזכירה
במישרד־השידוכים שפתחו. יעל גם התגו ררה
יחד איתם בדירה שברחוב שילה.
״גבי ביזבז עליה הרבה כסף,״ סיפרה
השבוע זהבה ביטון .״הוא גם עשה טפטים
בדירה, למרות שהדירה לא היתד, שלו.
הוא היה נותן לבחורה הזו מאות לירות
ביום, וחוץ מזה שילם לה משכורת חודשית
של, אלף ליריות. את דאק, האח הקטן, היא
לא סבלה. בגללה הם רביו.
״בסוף היא עזבה את גבי, ולפני שבו עיים
בערך היא מסרה נגדם מיכתב אנונימי
למישיטרה. היעל הזאת, היא ששיגעה אותם.
מה היה חיסר ל ה טי בארון, בבית, היו
לגבי עשירות חולצות ומכנסיים.״

חשוד גבריאל ביטון
רצח כפול —

הדוגמנית והעיתונאית

לבן גדול בן עשריס־ושתיים, ומשמשת דוגמה חיה לאשה המטפחת את עצמה ונראית
הלוואי על כולנו — ועיתונאית נוספת, המייצגת את הדור שעדיין לא למד להתפנק.
ך* זזזמנה־שנתקבלה, על שמי, היה
^ כתוב :״עיתונאית נכבדה, רבלון מז מינה
אותך לפגישה עם ארבעה מראות
חווה, לסתיו .1974 הינד מוזמנת למיסעדה
המכסיקאית פיאסטה ביום חמישי.29.8.74 ,
נשמח לראותך.״

לא-כל-כך הבנתי מד, לי ולארבעה
מדאות־חווה, אבל ׳המיסעדה המכסיקאית
— זה מה ששיכינע אותי. נלך -חשבתי,
אולי יתנו שם איזו ארוחת־צהריים מכסי-
קאית בריאה.
על מדרגות בית־סוקולוב, שם נקבע
המישטרה צהלה ושמחה

רעיה יגלום (שמאל) במסיבה
ללא מניע
אותו

בא לביקור ב־ ,1937 ליווה
׳חנוך, יסבה של ירעיד, יגלום.
״היו לנו חיים ׳טובים במרוקו,״ סיפרה
השבוע זהבה ביטון, אם האחים .״לא חסר
לנו דביר. יהיו ׳לנו:משרתות, והכל.״
לזהבה וביטון תישיעה ילדים. הצעיד בהם,
בן ז ד ,12 נולד כבר בישראל. כאשר עלו
,ארצה, נשלחה המישפחה לקרייתישמונה.
האב לא!מצא עבודה במיקצועו. זהבה החלה
עובדת בקרן־הקייימית, בסיקול אבנים. האב
עזב את מישפחתו, ירד לחפש את מזלו
בדרומה של הארץ.
האם נותרה לבדה, עם כל הילדים. כעבור
יזמן נישאה בשנית, לש׳ומר־לילה. בביתה
של האם שברמת־יוסף בבת-ים, לא חסר

אביו,

* * ישטרת, תיד־ א בי ב לא ידעה את
ו )₪נפשה מרוב שימחה, על פיתרונה
המהיר של פרשת הרצח הכפול. תוך -שעות
ספורות נתגלו גופות הנרצחים, החשודים
נתפסו, הודו ו שי חזרו את מעשי־הרצח. אך
ברור לעין, כי לזריזותה שיל מישטרת׳תל-
אביב לא היה אלא חלק קטן בפיתרון
הפרשה. את מרבית ההצלחה יש לזקוף
דווקא לפרימייטיביות וליטיפשות בהן עשו
ד,אחים־ד,חשודים את ׳מעשיהם.
גבי ויז׳איק ביטון היו כבד פנים !מוכרות
במישטרה. תוך זמן קצר: נעצרו מייספר
,פעמים, בעיקבות תלונות רבות שהוגשו
כנגדם, על רמאויות ועבירות אחרות, כולן
חמורות דיין כדי להצדיק פעולה נימרצת
מצד המישטרה.
נפתחו נגידם, יכך גילה דו בר מישטרת
מחוז תל-אביב, סגן־ניצב עמוס אריכא,
כ־ 30 תיקים פליליים. לכל מי שבא במגע
עם שני מישרדי־ד,׳שידוכים המקבילים של
(המשך בעמוד )27

11ך ו | ו 1 ¥כתבת עולם הקולנוע, ליאורה צוקרמן, מול
ת 1 1תיד
# - 11 1-1יועצת־היופי, שהדגימה איפור־לנשף. ה #

חברה אירגנה ארבע יועצות־יופי יפהפיות, כדי שתדגמנה את האיפנר בפני העיתונאיות.

כתבת סולם החד
מדווחוז 1על
חוויותיות האשיות
במסיבת עיתונאיות
נאת וזות
קיבות,
מקום־המיפגש, המתין כבר ציבור של
נשים בגדלים ,׳גילים ׳וצבעים שונים. עמי-
תותי, כמסתבר. הועמסנו על מוניות, והופ
— ליפו.
איפור בלי דיאטה
ף תוך המיסעדה, שולחן ועליו מיני
* 8מטעמים מכסיקאיים. כולנו, כאשה אחת
וללא יוצאת־מן־הכלל, זינקנו לעברו. שתינו
יין מכסיקאי מהול בקוביות־קרח ובפילחי
תפוחי־עץ, העמסנו על הצלחות ׳מעדן מנד

מחחאה

ה ז׳אנה בוי ל, כתבת העיתון
ה 1ך1ן

המיטבח המכסיקאי, שהוגשו לעיתונאיות. שיטת המטעמים־כיד־י
י 11 # 1 1111 הרומני ויאצדו נוסטרה, נש־המלך
הפכו אצלנו לחלק בלתי־ ניפרד בכל אירוע מסוג זה
עיתונאיות נוספות, נראית נהנית מאוד ממטעמי
כהות־עור, מלצריות בידי הוגשו המכסיקאיים
המאכליס
8* 68#י*י**יי.
אירוע לסתיו שיבעים־וארבע — לפנים,
להגיד נזפה בה חברתה, שישבה לצידה.
׳נשים, המורגלות בקבלת •מתנות כל יום
לעיניים, לשפתיים ולציפורניים.״
ההדגמות, ההסברים וההתרשמויות ארכו,
׳מומי השנה. הצלמת שלנו, לעומת זאת,
הבטן החלה מקרקרת בקול־ענות, והרעב
קראה בהפתעה :״הי, מחלקים מתנות!״
׳העיתונאיות י שבו סביב השולחנות ור שמו
הציק. מראה השולחנות העמוסים כל טוב,
במרץ. גם אני רשמתי את ב שורת היופי,
בחיל ורעדה פתחתי את שקיתי, ובתוכה
גם הוא עשה את שלו. וכאן הסתבר לפתע,
אבל התקשיתי קצת להתרכז בדבריה של
נחו מסקרה בשווי של 29 לירות ישראליות,
שהדיאטה איננה דווקא הצד החזק ביו תר
׳זיווה. את תשומת-ליבי משכו דווקא חברותי
וצללית בשווי 20 וחצי. נו, את היומית שלי
של עיתונאיות ישראל.
העיתונאיות, שעטיהן אומנם עבדו קשה,
כבר עשיתי.
את זאת, כניראה, חזו מראש אנשי
אך לשונותיהן לא פיגרו אחריהם.
עיתונאית קשישה, שפתחה את השקית
יחסי־הציבור •של החברה. מלצריות כהות־העיתונאית
שלימיני סיפרה לי, כי זה־שלה
בחשאי, מתחת לשולחן, הפטירה ב עור
הגישו לנו ערימות של ׳מאכלים ׳מכסי־עתה
הוציאה לאור ססר־בישול. עיתונאית
אכזבה :״מה, זה הכל? בפעם שעבדה
קאיים ערבים־לחיך, ואגב כך הודגמו שקו אחרת
סיפרה לשכנתה על איזו אשה, טיפוס
חילקו לנו תכשירי־טיפול. זאת היתד.
פיות של חווה לוי המאופרת, כדי שנבין
יוצא־מן־הכלל, שאותר. היא הולכת לר איין
מתנה ! ״
טוב יותר במה מדובר ונקבל תיאבון.
,,מייד אחרי שזה ייגמר.״
השקופיות של חווה לוי התחלפו בזו
מתוך פה מטופח מולי בקעה לחישה
אחר זו. זיווה תלם המשיכה להסביר, ללא-
לאות. אבל אל תבקשו ממגי לספר לכם
בדיוק מה הסבירה, ואיך נראתה חווה
׳לוי. לא ראיתי, ולא הקשבתי. הייתי עסוקה
באכילה, כמו כולן. אחרי הכל, הרי אי-
ך• יה כדאי לחכות לדובדבן של
אפשר להתרשם כראוי על קיבה ריקה,
נ 1העוגה. על רקע צלליתה של חווה לוי
וחוץ מזה, הצללית הירוקה שקיבלתי לא
הופיעה לפתע נערונת חביבה, וחילקה
מתאימה לי, וחיפשתי אחרי מישהי שתסכים
למסובות שקיות ורודות.
להחליפה בחומה.
העיתונאיות נטלו את השקיות ומידיה,
אחת לאחת, בנון־שאלאנ׳טיות טיבעית של
היה טעים ומאלף מאוד.

המתגות

הגיעו בסוף

איפור לקינוח

מגישה לעצמה, בעזרת המתנה שקיבלה באדיבותה
של חברת רבלון, עיתונאית זו, לאחר ששברה את
רעבונה וידיה התפנו לעיסוק אחר• המתנות המחולקות גם הן מושכות את העיתונאיות.
סיקאי המורכב מבצק ומסוגי סלטים שונים.
זה לא לקח הרבה. התברר שאצלנו אולי
מהדקים את החגורה, אבל רק לקראת
ארוחות גדולות. לא עבדו דקות ספורות,
והשולחן התייתם ממעדניו.
זה הכל י חשבתי לעצמי. בשביל זה היה
כדאי להיגרר ע ד יפו בחום היום? אבל
כאן נכונה לי הפתעה.
זיווה תלם, דיילת־היופי הראשית של
החברה, הכניסה אותנו לאחד !מחדדי ה-
מיסעדה. כאן, סביב שולחנות ערוכים
לסעודה, כשמסביבנו תצלומיה ישל ׳מלכת־היופי
לשעבר, חווה לוי, באיסור בארבעה
מראות חווה, החלה זיווה מרצה בפנינו את
הסיבות והמגיעים והמה־פתאומים של סוגי
האיפור השונים, אותם מציגה החברה
לקראת העתיד :״לאשר. האמיתית, לכל

רועמת :״׳שזה לא יקח יותר מחצי שעה,
כל העניין הזה גם עיתונאיות צריכות
ללכת לפעמים למספרה, ל א?
זיווה תלם, בשקדנות ובאהבת־הייעוד,
המשיכה להסביר את עיקרי האיפור החדיש,
כשארבע נציגות־יופי של החברה מדג׳מנות
את האיפור עצמו.
אחר־כך לקחה הדיילת הראשית את אחת
הנוכחות, הדגימה על פניה העיתונאיים
איפור-לנשף .׳מייד ׳רעם קול נשי עמוק
מאחת הפינות, בתלונה :״זה לא ייתכן,
זיווד ! .את מסתירה הסתירו. לה.
העיתונאית המאופרת סיימה את תפקידה.
״זה לא להאמין, איד שהיא נראית כעת,״
לחשה גברת טובת־־לב אחת בקול קטן
שהגיע אפילו לאוזני, למרות שיישבתי
בקצהו האחר של השולחן .״את זה אסור

מיצנבת ונובע

של החברה, זיווה תלס.

רעיה גניאל, עורכת התוכנית־לעקרתיהבית של שי דורי
ישראל, שימשה כמודל לדיילת־היופי הראשית
משמאל: יועצת־היופי רחל מדגימה איפור לאחר־הצהרייס.

יוגי וח
גם עניין
שד צבע

במדינה
(המשך מעמוד ) 19
חובת הגיוס של הדרוזים, והחתים קרוב
ל־ 2000 מבני הכת נגד גיוס ווזובה לדרוזים.
בעלייה־לרגל לנבי-
ב־ 25 באפריל ,74
שועייב, נערכה הפגנה, נגד !מדיניות הממ שלה
כלפי הכת בכלל ונגד גיוס-חובה
בפרט. השתתפו בה באופן פעיל כ־1000
איש, צעירים וזקנים.
יחם מזוייף .״התסיסה אינה חדשה,
אך כיום, בשל מיימדיה, אין באפשרות
השילטונות להסתירה ולהחניקה. הסיבה
לה היא היחס המזוייף של השילטונות
כלפי הדרוזים! .מצד אחד, זוכים׳ הדרוזים,
כמו שאר הערבים, בהפקעת אדמות, נישול,
צווי ריתוק והגבלה וכד, ורמת השירותים
בכפריהם היא נמוכה, ומצד שני הם נאלצים
לשרת בצבא כמו היהודים.
״אני;מדווח לעיתונות על כל פעולה של
הוועד, וגם שולח להם העתקים מכרוזים
שאנו מפיצים. העיתונות שותקת בעניין
הפעולות של הוועד, ולעומת זאת מרחיבה
את הדיבור על שביעות־הרצון, כביכול,
של הדרוזים !מהשילטון הישראלי.״
ומסכם עאסם :״בשל אופייה הגיזעני
של הציונות, הרי אינם יכולים לתת ללא-
יהודים זכויות שוות. משמעות הזכויות
השוות היא החלת חוק השבות, הוקי קניית
קרקעות ו עוד זכויות, השמורות ליהודים
בלבד, גם על לא־יהודים. לכן, כל עוד

מרי קוואנט, האופנאית הביני
לאומית המכתיבה מה כדבש
וכיצד: תאפר.

אנו חוזרי ם אליך בשנית עם מדור היופי של ״מרי קוואנ ט״ .הפעם
הנושא המרכזי שלנו הוא הטיפול והטיפוח באמצעות תכשירים המורכבים
על טהרת החמרים הטבעיים. בחלקו השני של המדור — תשובות לשלוש
מתוך כמה וכמה שאלות שהגיעו אלינו כבר לאחר הופעתו של המדור הראשון.
אנו תקווה כי במשך הזמן יהפך מדור זה למדריך הקבוע שלך בענייני יופי,
וכרגיל — אנו לשרותך במתן אינפורמציה ובעצה.

על מעלותיו של השימוש במוצרים טבעיים
טיפוח העור ושמירה על יופיו, רע ננותו
ורמ תו אינם נחלתה של האשה
המודרנית בלבד• למרות שתעשיית ה קוסמטיקה
התפתחה במאה הנוכחית
ביתר מהירות מבמאות קודמות, ידוע
לכל כי מאז ומתמיד היתה האשד. מו דעת
לצורך לטפח את עורה כדי ל
שמר
את נעוריו. זאת משום שהעור
הוא אהד מחלקי־הגוף הרגישים ביותר
לחילופי העונות והאקלים, למצב רוח,
ולגיל. בתקופה המודרנית, נוספו על
כל המפגעים הללו גם זיהום האוויר,
עשן, אבק, ושאר הזהמים אשר פוגעים
קודם כל בעור.

המישפטים חיים צדוק, ביום השישי האחרון,
שיכנעה אותו לחזור בו מהחלטתו להתפטר.
מיפלגות האופוזיציה עוקבות בתשומת־לב
רבה אחר ההתפתחויות בעניין זה.
נראה כי תוך שבוע, עד עשרה ימים, תגיש
ועדת שמגר את מסקנותיה לוועדת־הכספים
של הכנסת. כבר עתה ברור, שהמסקנות
תהיינה מימיות לחלוטין, ולא תקבענה מי
אשם, מאחד ששמגר יהסס להגיע לעימות
גלוי עם זנבר.
אחת האפשרויות מהמתקבלות ביותר על
הדעת, תהיה כי בוועדת־הכסם ים של הכנסת
לא יצליח אף אחד מהצדדים — זה התומך
בזנ בר בראשותו של יו״ר הוועדה ישראל
קרגמן, וזה התובע את הדחתו של הנגיד
— להשיג רוב, והתוצאה תהיה תיקו.
אז מתכונן הליכוד לפנות אל מליאת
הכנסת, להעיר אותה מפגרתה, ולדרוש
כי המליאה תכריע בנושא זה. למיפלגות
האופוזיציה צפויה תמיכה בעניין מצד כסה
חברי־כנסת !מהקואליציה, ויש סיכוי סביר
כי בנושא זה תצליח האופוזיציה לגבור
על הממשלה.
סיכוי לניצחון פרלמנטרי. בינתיים
מנפנפים ראשי הליכוד בחמישה שמות,
מקרב חברי המערך, אשר יצביעו, לדברי הם,
בעד ההצעה להדיח את זנבר. ח״כ
צבי גר שוני, אשר הריב המפורסם בינו
לבין קרגמן היה בעניין זנבר; הח״כ הצעיר

מה מספרת ההיסטוריה
בעבר, כאשר תעשיית הקוסמטיקה
עדיין לא התפתחה למימדים הידועים
היום, נהגו נשים לשמר ולרענן את
עורן באמצעות חמרים טבעיים: דבש,
שמן נבטי חיטה, שמן שקדים, תמציות
פרחים, ו כן הלאה. עם התפתחות ענף
הקוסמטיקה החלו מייצרים במעבדות
תמרים מלאכותיים, אשר החליפו את
התמרים הטבעיים ״מימי הסבתא״ .אבל
עתה, לאחר פיתוח נוסף שנעשה ב מעבדות
המשוכללות של חברת מרי
קוונט, אפשר להשיג את שתי המט רות
גם יחד, ול צאת
נשכרות: ש כן
הסידרה החדשה
של מרי קוואנט,
רספיס, הספיישל חנד
מבוססת על
רים טבעיים בל בד.
אלא שעל־ידי
הפקתם מהטבע ו בכמויות ייצורם גדולות,
ניתן ל ר ״
כז את החמרים,
ולהפיק מהם תוע לת
רבה לעין ערוך
מאותם המרים מ מש,
כפי שהם נמ צאים
בטבע. תכשירי סידרת
הטיפוח 0ק>00131 11001ן 8כוללת תכ שירי
ניקוי ותכשירי הזנה.
1ו0 0 1 .0 0 1 0 1
תכשיר מעולה הוא ה !-מג ,001 )1 016
המנקה את העור מאיפור ומזיהום.
מרחי על הפנים כמות קטנה של 001 )1
,01-03111 עסי במעגלים והסירי בעז רת
צמר גפן רטוב במים חמים.
* 1 0 1 * 11* 0 - 0 0 1 1 0 1
השלימי את פעולת קרם־הניקוי ב עזרת
מי־הפנים תס 11ס ^ 0תז ת סיד.

מי פנים מעולים אלה מורכבים אף הם
מחמדים טבעיים. בשל הרכבם טובים
מי־הפנים אפילו לעור הרגיש ביו תר,
שכן הם אינם מכילים אלכוהול

8£ס1*1081* 11*0 1\10181

לאחר הניקוי, הזיני את העור והגני
עליו בעזרת קרם הלחות^101-111118 ,
€־ 1ט.\ 101$1

1! £88 ;\ 0 ¥74? 0818£8

פעם בשבוע נזקק עורך לניקוי יסו די
ולזכוך. לכך נו !
! €11131
עדו :
וה־ז
ס ^זסק ^ ע
)8 300 ? 301
שקיות באריזה א חת
שנועדו להש לים
זו את זו בטי פול:
שקית אחת
של ! 1011131 ¥ 3 -
ז11$0סק לאדים ו של־אחת
שקית

? 300 ? 30 למסי בה.
דהיינו: ארי זה
אחת מספיקה
ל־ 4טיפולים (י ש
אפשרות להשתמש המסיבה בשקית
? 300 ? 3010 פע מיים)
.את אופן השימוש תוכלי לקרוא
על האריזה.

יועץ שמגר
מתפטר — לא מתפטר
הציונות קיימת, אין כל סיכוי שיחול שינוי
ביחס לדרוזים בפרט ולערבים בכלל•
״המאבק שלנו הוא הלק של המאבק
למען זכויות הפלסטינים, ואנו שותפים
למאבק של כל תנועה !מתקדמת בישראל
נגד מישטר האסלייה.״

088(41*1

הכנסת

זהו קרם הלילה, המשלים את סיד רת
התכשירים של הספיישל רספינז.
בניגוד לתכשירים דומים אחרים, דד
1* 18111: 010301 אינו משאיר על ה פנים
שכבת שומן, והוא נספג בעור.
משום כד אל תחששי למרוח אותו על
פניך ממש לפני השינה, ואין צורך
להורידו.

זנכר ־ כן או לא>־
במאבק ׳הקואליציוני על
גורלו של משה זנבר —
עשוייה לנצח רווקא
האופוזיציה

תשובות לשא לו ת שנ ת קבלו במערכת
לאורית ס. השחרחורת מתל
אביב נ לעור שחום, חלק ויפה יש
אינספור אפשרויות לאיפור הולט. הש תמשי,
למשל, בסומק בגוון פינקי של
הבלאש בייבי ללחיים, ובאיי גלום ב גוון
סופט ויולט לעינים. זוהי צללית
רקע שתמנע הצטברות האיפור בקפלי
העפעף. לאחר מכן אפרי את העין ב אבקות
הג׳יפרס פיפרם בגווני השוגר
אלמונד, תכלת סגול וורוד. טשטשי
באצבע בין מעברי הגוונים וצבעי את
רי סיו בטיר־פרוף מסקרה בגוון מודי
בלו. שפתון בגוון פנסי ישלים את ה איפור
בגוון עז, או צבע הדמסון שהוא
גוון שקט יותר.

לאביכה ר.,
לא רצוי לחשוף
שמש, ללא קשר
לים החדירי לעור
שפת הים ממש

מת״א: עקרונית,
את עור -הפנים ל עם
איפור בלכ תו
פניך קרס־לחות, ועל
הוסיפי קרמ״שיזוף

מעולה. האיפור אינו גורע ואינו מוסיף
לתהליך השיזוף. יש בשוק תכשירי־איפור
העמידים בפני מים, ותוכלי ל התאפר
כאוות־נפשך גס בשפת הים.
לאורלי ק. מחיפה: לו, ולבנות
רבות אחרות, עור שמן ו״נקודות שחו רות״
.הדרך הטובה ביותר כדי למנוע
היווצרותן היא להקפיד על הנקיון.
עליך לנקות את פנייך פעמים ביום ב חלב
פנים ובמי־פנים, ושלוש פעמים
בשבוע להשתמש בסבון הקוסמטי סו פר
סואב המצויד במברשת בעלת זי פים
קשים. לאחר הקצפת הסבון ב סיבובים
קלים יש לשטוף את הפנים
ולמרוח עליהם קרם לחות. ביום הטי פול
בסבון הקוסמטי אין צו רו ב שי מוש
בחלב פנים. אם הנקודות השחו רות
רבות ועמוקות, מוטב לפנות קו דם
לקוסמטיקאית, ואחר להתרגל לני קוי
המונע החצרות הנקודות מחדש.

אל תתעצלו לכתוג ל מדור על געיו ת היופי שלכן, כל פנייה תיענח הן
ג אופו *י שי והן בפתג. כתגו אל ״ מרי קוו אנ ט ״ ת.ד 40020 .ת״א.

פרשת נגיד בנק ישראל, משה זנבר,
ובנק ארץ־ישראל בריטניה, עומדת להוות
מיבחן מחודש לקואליציה הממשלתית של
יצחק דבין. מיפליגות האופוזיציה, בראשות
הליכוד, מתכננות תרגיל פרלמנטרי מעניין
ביותר, כדי לנגח בו את הממשלה בעניין זה.
נושא הנגיד והבנק שכשל נתון עתה
בידי ועדה בראשותו של היועץ־המישפטי־לממשלה,
מאיר שמגר. זנבר מאשים את
שמגר בכך שהיה האיש שלא הירשה לבנק
ישראל לפעול נגד מנכ״ל בנק ארץ־ישראל
בריטניה, יהושוע בן־ציון, אחרי הוות־הדעת
שהתבררה נגד בן־ציון עוד באפריל
אשתקד. שמגר טוען כי ב־ 23 במאי 1973
הוא ישב עם הממונה על הבנקים בבנק
ישראל, מאיר חת, ועם היועץ־המישפטי
של הבנק, ושלושתם סיכמו דרכים לפעולה
כנגד בן־ציון — סיכומים שלא הגיעו
מעולם לידי מימוש.
המסקנות יהיו מימיות. היועץ-
המישפטי־לממשלה, אשר מצא עצמו מעורב
בפרשה אישית, מואשם על־ידי הנגיד זנבר
בחבלה בניסיונות בנק ישראל למנוע את
המפולת, החליט להתפטר מראשות הוועדה.
רק שיחה שהתקיימה בינו לבין שר-

משה שחל, אשר דרש לכנס במייוחד את
ועדת־הכספים של הכנסת ולזמן את זנבר
להעיד בפניה פעם נוספת ! ח״כ יוסי ש רי ד ;
הח״כ המפ״מי אליעזר רונן וח״כ יצחק
בן־אהרון, אשר הכריז עוד לפני שבועות
מייספר כי יש לפטר את יזנבר.
אם ייצאו מאולם המליאה -כנוהגם בעת
האחרונה, שעה שמתנהלות הצבעות שאינן
נוחות להם, גם שלושה חברי !תנועתה של
שולמית אלוני, ואליהם יצטרפו ב מיזנון
עוד חברי־כנסת מהמערך, אשר ליבם אינו
שלם עם מעשיו של הנגיד אך לא יהיו
מוכנים להמרות את פי מיפלגתם, יש סיכוי
סביר לאופוזיציה להשיג ניצחון פרלמנטרי,
הפעם בנושא חשוב, לא שולי.
כדי לחזק את עמדתם, הדליפו בשבוע
שעבר הוגי האופוזיציה שני שמות של
מועמדים אשר יוכלו, לדעתם, לרשת את
מקומו של זנבר: ליאון רקאנאטי מבנק
דיסקונט, ו דוי ד גולן, מי שהיה מנכ״ל
מישרד־הפיתוח.
פרשות אגדת המוח התנפצה
אם 7א יוחזרו חמישה
הסטודנטים; שטוחדו
מעלילת המוח? ,לימודיהם —
צפויים מאבק מד ותביעות
כזייויו חמישה הסטודנטים לרפואה, אשר מיקדו
סביבם את התעניינות הציבור בחודש ה אחרון.
הגיעו בשבוע שעבר אל שולחן
הממשלה. שר־המישפטים שלמה הלל, דיווח
לממשלה כי התברר שעניין אכילת המוח
היה עלילה גרידא, וכי ברור, למעלה
מכל ספק, כי אף אחד מהם לא אכל מוח.
שר־המישטידה קבע פסק־דין מוחץ כנגד
שילטונות האוניברסיטה, בקבעו כי הרחקת

המשת הסטודנטים מלימודיהם, ויציר ת ה־היסטריה
הציבורית סביבם, היו תוצאה
של עדויות בלתי־׳מהימנות שיל סטודנטית
וידידה הסטודנט, שהוגדרו בדר׳ח ד,מיש-
טרתי סמבולבלים ובילתי־מהימינים.
אולם נראה, כי שילטונות האוניברסיטה
אינם יודעים כיצד לצאת בכבוד מכל
העניין. ולכן החליטו להמשיך להילחם עד־הורמה
בחמישה הסטודנטים המודחקים.
כל א,מצעי כשר. בעוד החמישה
מכינים פנייה לשילטונוית האוניברסיטה,
המסתמכת על הדו״ח המישטרתי והדו רשת
להחזירם ללימודים, שכרו ש״לטד
נות האוניברסיטה העברית עורך־דיז, מה ידועים
בירושלים, והמומחה דווקא. בפלי לים׳
אשר אינו נימנה עם צוות היועצים
המישפטיים הרגילים ישל המוסד. האוניבר־

00381 הא המישטרה טסג
שותפה לפשע י ^
(המשך מעמוד ) 24
האחים ביטון ל אונינג — השדכן הנאמן,
היה בדור שהעסקים המתנהלים נהם אינם
כשרים כלל־ועיקר. אך גם לאחר שפורסמה
שיטודד,עבודה שלהם (העולם הזה ,) 1920
שלא השאירה מקום רב לדימיון, לא נקטה
המישטרה יכל ׳פעולה. לא היו בידה די
הוכחות נגדם ,׳פני-ראה, ולכן שוחררו.

ו־נשבץ0*111:1

1931

אך במיקרה של האחים ;ביטון לא היה
צורך להעמיק לחקור. ההוכחות נהו ממש
על־פני השטח, לא היה צורך אלא לאסוף
אותן, כאיסיוף ביצים עזובות.
שלושים התיקים של האחים ביטון די ברו
בעד עצמם, ניתן היה למצוא בהם מתלונות
על הונאה בהחתמה על !קניית ספרים בתש לומים,
יועד לתלונות של גברים נישואים,
שביקשו להתוודע דרך ׳מישרדם לנשים,
ל,״היכרויות בלתי־שיגירתיות,״ ומצאו עצמם
מתבקשים לשלם שכר-עבודתן של יצאניות,
שעבדו כניראה בשיתוף־יפעולה עם האחים
ד,״שדכנים.״

ציפצוף א רון
על החוק

שר הילל
אכלו — לא אכלו
סיטר, נתנה לו, מלבד כמה עשרות אלפי
לירות, גם הנחייה ברורה: להפעיל כל
אמצעי חוקי כדי למנוע ׳מחמישה הסטודנ טים
לחזור ולהיות תלמידי המוסד.
אם לא יתעוררו שילטונות האוניברסיטה
בהקדם מסיוט עלילת אכילת המוח, לא
תיוותר בידי הסטודנטים דרך אחרת אלא
לפתוח במאבק, אשר ניצחונו כמעט מוב טח,
לשם השגת טיהוירם ,׳ופיצוי עבור
העוול שנעשה להם. הפעם, שלא כבתחילת
הפרשה, עת סיפרה ידיר חאידגון שלהם,
דליה דוידוף, מעל מסך הטלוויזיה לעם
כולו, כיי היא מזועזעת !ממעשי עמיתיה,
׳עמוד מאחריהם ציבור הסטודנטים כולו.
רדיו אובייקטיביות גוסח גל ;גה״ל
נציג שאמור היה
?היות צד נייטרלי
כוויכוח — התגלה כשייך
7אהד הצדדים המתזזכחימ
מאזיני יומן־יהדזדשות שילגלי־צה״ל הרי השישי ביום בתימהון
גבותיהם מו האחרון.
וזאת ,׳מאחר ש׳תחנת־השידויר ה צבאית,
האמורה להימנע מטיפול בנושאים
פוליטיים ומעמדיים, אמורה גם, ככל
תחנת־שידור, להיות אובייקטיבית.
במיסגרת היומן. ,ששודר ביום השישי
האחרון אחרי חדשות הצהריים, הביאה
תחנת־השידוד הצבאית ויכוח יעל נושא
השביתות במשק. לצורך זה הביאו עורכי
התוכנית שלושה משתתפים בוויכוח :
נציג ההסתדרות ונציג הנהלת התעשיינים,
שייצגו את שני הקטבים, ומתווכח שלי שי
— איובייקטיבי־כביכיול — אשר היה הפעם
הכלכלן ברוך ביר.
מאזין שאינו מעורה !במשק הישראלי
יכול היה לחשוב כיי טוב עושה התחנה
בשימרה על איזון, בהביאה שתי דיעות
׳מנוגדות ודי עוד ב עיי ם אחת, כלומר נציג
אחד מכל צד, וכלכלן אובייקטיבי נייטרלי.

הנייטירלי יהיה צד מעוניין. אך

מי שמתמצא קצת ׳יותיר, נדהם מייד. אין
זה יסוד !שברוך ביר היה, עד לפני שינים
אחדות, י!ועץ-כלכילי ובמשפורית !מלאה ׳ל התאחדות
בעלי־ר,תעשייה, וכי עתה הוא
ימשמש יועץ־ב שכר לנשיא התאחדות ה תעשיינים,
מרק מו שביץ.
מכאן שבוויכוח ח״ימאוזן״ של יו׳מין-
החדישות השתתפו לא שניי צדדים מעוניי-
נים וצד אחד נייטרלי — אלא נציג אחד
של ההסתדידוית, מול שני נציגי התעשיינים.
אלא שעובדה זו לא סיפרו גלי צה״ל
למאיזיניהם.

ך המישטריה לא התרגשה. שר שרת
התלונות כנגד האחים ביטון לא הד ליקה
אור אדום, אצל איש .״קליינטים״
מסוג זה יש, כניראה, רבים! ,ועד שאינם
׳מבצעים פשע ׳מזעזע, אינם זוכים בתשומת־לב
מיוהדת. איש לא טרח להביאם לדיין
תוך מעצר. אחרי כל מעצר, שוחררו מייד.
האחים ביטון הבינו את הרמז! .משנוכחו
יכי המישטרד, נותנת להם י ד חופשית
להמשיך בימעלליהם, וכי אינם נענשים על
עבירות קלות, החלו מצפצפים על החוק.
עבירותיהם החמירו. אבל גם אז לא נענשו.
;וכך, יום אחד, זמן קצר יחסית אחדי שהחלו
עוברים על החוק, נעצרים !ומשוחיררים
וחוזר חלילה; ,ביצעו את הרצה הכפול.
אך כאשר התעוררה המישיטרה !מתרדמתה
הממושכת, היה כבר מאוחר !מדי. ג בי ויז׳אק
ביטון רצהו באכזריות שני ישישים חסרי-
!מגן, מבלי שיהיה למעשיהם כל מניע
גלוי־לעין, או אפילו אפשרי. בחקירתם,
ובעת שיחזור הרצח, נהגו באדישות ׳ובלא-
איכפתיות, כאילו לא היה בכך כל דבר
יוצא־דיופן.
והנה, כשבוע לאחר ביצוע המעשה ו חשיפתו,
גילתה לפתע המישטירה שיני
דברים. האחד — בחיפושיה אחר !מניע,
שהיה במיקוח זד, בבחינת ׳תעלומד, חסרת־פיתירון,
הפכה, המישטרר, עולמות. וכאן
קרר, דבר מוזר.
בדרך־כלל, במיקוד . ,של ביום שוד, ה הנחה
המיידית היא שאומנם יבוצע שוד,
ורק לאחר חקירה ניתן להגיע למסקנה
שהשוד היה מבויים. ואילו במיקוד, רצח
זה קרה ההיפך הגמור.
לאהד גילוי המעשה, כאשד יראו ׳החוקרים
בדירתו של שמואל חודש סימנים שהעידו
על ביצוע שוד, יצאו !מייד בהודעה כי
החשודים !ביימו את השוד במטרה להסוות
את שייכותם לפרשה.
אך כשבוע לאחר-ימכן, אחרי שנסתתמו
כל המקורות למציאת מניע: אפשרי לרצח,
יצאה המישטרה בהכרזה חדשה: נמצא
המניע, החשודים אכין הניחו שבביתו של
אדם במעמד• של שמואל הורש יימצא
ירכוש רב, ניסו לבצע ׳שוד! .מה שהוצג
בתחילה כבייום, הוכרז לאחר־זמן כמניע.
וקרה דביר נוסף, יממש במיקרה. בימים
אלד״ כאשר הגיע תיקו החדש, הכבד, של
ז׳אק ביטון, לבית־יהמישפט, השף פקיד
סקרן פירט ׳מעניין ביותר, שהשלים סופית
את הבדיחה המאקאברית.
בשנת 1971 הרשיע ביית־המישפט המחו זי
בתל-אביב את ז׳יאק ביטון בביצוע שוד
מזויין. אך לטענת המישטרה נעלם ביטון,
שהיד, אז בן 15׳ ולא ניתן היד, לאתרו.
היד, זד, אותו ביטון עצמו, שצבר לו,
בשיתוף עם אתיו, כ־ 30 תיקים מאז ועד
היום, ימשך שלוש שינים תמימות, ולא ניסה
אפילו׳ להסתתר. הוא נעצר פעמים רבות,
הובא למישטדה ושוחרר פעם יאחר פעם.
קל להעריך מה הייתה השפעתה: של עובדה
זו על הידרדרותם של האחים ביטון.
עתה הם יושבים !מאחורי הסורגים, וממ תינים
למישפטם. אך קשה לשיער שהמישפט
שותף־לפשע, שותף
יגלה יכי היה להם
סמוי שעדיין. אינו !מודה — אם בכלל
יודה אי-יפעם — בחלקו בפרשה.
לפני ימים אחדים הצהיר שלמה (״צ׳יצ׳״)
להט, דאש־עיריי!ת תל־אביב :״המישטירה
פשטה את הרגל.״ בכל מיקרה של פשיטת- היכן רגיל ׳ממנים, כידוע, בוינס-נכסים.
נכסיה של המישטרה?

מאוזן :
) 1היה שר מיטעם ׳מיפ״ם בממשלת
ישראל (ש״ימ) )5 .שמה הערבי הקדום
של העיר !מדינה! ) 10 .מהוסס ) 11 .כלי-
קיבול לנוזלים ) 13 ,.רדד חיי עם) 14 .
יתרבה ) 15 .כנף־העוף ) 16 .התגורר, נמצא.
) 17 יסופר צרפתי (ש״ם) ) 18 .מדינאי אנגלי
שהוציא פקודות לרעת היהודים ) 19 .היגיע.
)20 זאת עשה היסוס )22 .קיבוץ בהרי
אפריים )24 .גפו העליונה )25 .כינויו של
אלוף בצה״ל )27 .חלק הרימון )29 .רב לי.
) 30 אביו של שאול )32 .ירחש אדם)34 .
עלה בלהבות ) 36 .יכה ) 38 .גירו ש לחו״ל.
) 41״שוק״ )43 .יופי, נועם ) 44 .יתכונן.
)46 הווה )47 .אביו של בן־הזויג )49 .משמש
למנוחה, על המרפסת ועל היוף־הים)52 .
אמולסיה )55 .מחצב הררי מוצק וקשה.
)56 חוזק, תוקף 30 )58 .שינה )59 .כימו 19
מאוזן! )60 .תרגומו ה מילולי 10 :יימים.
)62 ליצן ) 63 .מישתה )64 .ההוא )66 .עובר
היוצא לאוויר העולם ) 67 .סופר אמריקאי
(ש״ימ) )69 .יפרח נוי )71 .״משפריץ״) 73 .
אולם )75 .הרק עוקצני )78 .יגץ ) 80 .מטבע
יפנית )81 .מן הצומח )82 .זכר בבקר)83 .
ארמה בלתי־מעיובדת )85 .נסיעה לשם
בילוי )87 .בן הגזע ההודדאיירופי) 88 .

יהיה יו תר טוב ) 90 .גו ף שלי שי רבים.
)91 ימן הראשונים )92 .אלגנטי )93 .כלל
האורות.

מאונך :
) 1הטיבה צבאית )2 .עיר בגליל המערבי.
)3לא רע ) 4 .קדיאת־יגון )6 .ימין: משקה.
)7לענה )8 .שם יאשר ) 9 .,הפיכה לבינלאומי.
! ) 11 חיוימר-בעיירה ) 12 .מיריוץ־׳סו׳סים גדול.
)21 התרבות )22 .ימן השבטים! )23! .מילת
הסכמה )24 .עשייה )26 .תולעה ) 28 .ניצת
הפרח לפני היפתחו )31 .זכר בעתים)33 .
בירה אירופית )34 .לטשו עיניים ניכחם.
) 35 שם כולל לבעלי־חיים הסרי־חויליות.
)37 יעיר בארץ )39 .בשבילי ) 40 .יהלום.
) 42 עיר־גמל בקיפרייסין )45 .רעם עמום.
)47 נועם )48 .מעמסה ) 49 .דאבה)50 .
ל אן? )51 להט )52 .מעודר־פליאה) 53 .
מצבת־זיכרון ) 54 .שם ני רדף לשטר בן
מאה לירות )57 .אויב )60 .מין קוץ)61 .
קלוקל! )63 .מישהו ) 65 .נוגה ) 68 .מושב
בגליל )70 .עליז )71 .מילת שאלה)72 .
אחת היבשות ) 74 .מושב בארץ ) 76 .אשת־איש
) 77 .כביר ) 79 .אפיריון )84 .תנו
:שנם! )87 באו, בארמית ) 89 .ענף ירך.
! )91 מילת־ברירד, הפוכה.

המחאת רואו של ־בוק הדואר־ הינה שיק בנקאי אשר
המזטב י 1כל לקבל חמירתו בכל ב־ת-רואר בארץ.
לחחיותך ולבטחון כספך וצל אח האפשרויזת השמדות
לרשותך בשימוש בהמחאות ההואר.

השתמש בהמחאות דואר
למשלוח דמי כיס לילדיך
הנמצאים מחוץ לבית:
בצה״ל, במחנה נופש,
בפנימיה ובכל מקום בארץ.
המחאת דואר המשוכה על
שמם מבטיחה* את כספך
גם במקרה של גניבה
ואבירה.
לרשוחך המחאות דואר בערכים •,25.20 .18 .10 .5 ,3 .1
.50ו-ססו ל,׳.

את שרזת
ב 650

נקודות ׳שזב ברחבי הארץ.

* ע״ הצנת שובל ההסחאה תוכל לקבל את כספך חזרה
במקרה של אבדן א 1תיבה וכפיף לתקנות),

לסוכת הכרסום הנזמעלתית

פיולנזמד

*חורה ברקן
|*יאב רווח

3ת!ל ך

בהשתתפות :
* אריה אליאס
* עדנה פלידל
* גאולה נוני
חיה קציר
* אלישבע מיכאלי
* טוביה צפיר
* אריה מוסקונה

את נר אוה
תונר למצוא נגחו

דרושי

ובתפקיד החצי

*דוד שו שן

החוש שר

במאי: בועז דוידזון
מוסיקה: יאיר רוזנבלום
הפקה :״פילמאוד׳ בעמ
תסריט: אלי תבור

ח־חזיי-ו -ו י * ^
בעת ובעונה אחת :

הצגת גכורה עולמית

נתניה הרצליה
שרון
מיטשל תושבי

ב ק רו ב:

חיפה

וזו מוו ת והנחות ב ט לו ת

צעירים אקדמאי, עצמאיים טכנאים
משוחררי צבא

תל־אביב !

״פאר״

בצבעים

1מסך

דוד

הכונו

שלום

להצטרפות

״אורדע״

קולנוע

בת־ים
חולון מגדל

נוסף

סביון

בת״א

באי־שבע

שיתחיל להופיע
אחו׳ דאש־השנה

״ לימור ,׳

״ אורו ת״

ש 7 1ן

העולם הזה 1931

במדינה סישפט א31־1ם 71*0133
10 מיי ריב ;עצרו
48-7שעות
על?א עוו? —
והמישטרה הת;צ7ה
ע 7התקרית
ידיעה קצרה שהופיעה, במרבית עיתוני־הערב
לפני כשבועיים אמרה בערך כ ך:
״בלשי מחלק־הסמים של מישטרת ישראל
פשטו על אכסניית הנוער שבצפון תל־אביב,
ו ע צרו עשרה צעירים החשודים ב החזקת
סמים.״
מה שהידיעה לא ידעה לספר הוא, כי
אותם צעירים שנעצרו, שוחררו כבר כע בור
ארבעים־ושמונה שעות בלבד, מבלי
שיובאו כלל בפני שופט.
סיפר רזי בן העשרים ושש מאנגליה,
שהיה בין עשרה העצורים:
״באחד מימי השבוע שעבר בשעה רבע
לשמונה בבוקר, התפרצה קבוצת שוט רים
לובשי אזרחית לחדר שבו ישנתי. הם
העירו בגסות את האנשים שי שנו בחדר
ודיברו עברית. אפשר היה לראות את אק דחיהם
מבצבצים מתחת לבגדי־הקייץ ש לבשו.
גלולות
ב7תי־מזוהות .״השוטרים
טענו כי ידוע להם שבחדר יש סמים ב כמות
גדולה וביקשו לערוך חיפוש. הם
גם ערכו אותו. בכליו של אחד מאיתנו,
צעיר אנגלי, נמצאה כמות אופיום של 15
גרם. הבחור הודה כי החומר שייך לו,

מארכס, אנגלם, לנין, מארצה־טונג, הייג־ריך
באל והמיזרחן אהרון כהן. נציב
שירות־בתי-הסוהר, אריה ניר, לא הסכים
כי ספרים אלה יוכנסו לכלא! ,ובעי׳קר שלא
יובאו לידי ר מי ליבנה, הידוע כאישיות
פוליטית וכאחד מראשי הברית הקומוניס טית
המהפכנית.
ליבנה פנה לבית-הדירהגבוה לצדק, בי קש
צו שימנע מניר ׳לאסור עליו קריאת
הספרים הללו בשיבתו בכילאו.
כאשר הופיע ניר בפני בית־הדין, טען
כי הספרים הללו עלולים ללבות את ה אווירה
בכלא. וזאת, כיוון שליבנה עוסק
בכלא, בזמנו החופשי, בוויכוחים ׳פוליטיים
המסיתים את האסירים כנגד המשטר.

אני אוסר
לאפשר לו לקרוא אותם. קבע השופט כהן,
בפסק־דין רב משמעות:
החוק אינו אופר .״לנציב שירות
בתי־הסוהד יש סמכות למנוע הכנסת ספ רים
לכלא! ,רק אם הספרים משרתים מט רות
לא־חוקיות כהברחת כלים אסורים, או
אם הם כוללים תועבה או פורנוגרפיה, או
כוללים הסתה בהתאם לסעיפים 60ו־179
של החוק הפלילי.
״במיקדה הנדון, ,אם הסדר והמשמעת
נשמרים, לאסירים יש כל הזכויות לשוחח
ולהתווכח בינם לבין עצמם בכל נושא
שירצו, כולל פוליטיקה. ואם במהלך ה וויכוח
אחד האסירים יפר את הסדר, עליו
להיענש על הפרת הסדר, ולא על נושא
הוויכוח.

החוק

מתיר

,ושאיש מאיתנו לא ידע על קיומו.
למרות זאת, המישטרה עצרה את כל
העשרה שהיו בחדר׳ כולל בחורה אמרי קאית
שישנה עם אחד האנשים, והכניסה
אותנו למעצר בן 48 שעות.
״היינו יום אחד במישטרת דיזנגוף, ויום
אחד בבית־המעצר שבאבו־כביר.
״אחרי שנלקחנו אל בית־המישפט, שוח ררנו
על־ידי המשטרה מבלי שיביאו אותנו
בפני שופט בכלל. הבחור שבכליו נמצא
האופיום, נשאר למעצר נוסף של שבוע
ימים. בחור נוסף, שמצאו אצלו כדורי אנ טיביוטיקה
שהמישטרה לא יכלה לזהות,
נעצר גם הוא לשבוע נוסף.
עד כאן סיפורו של רוי מורי. מנהל
האכסנייה, שלמה ארגמן, אמר כי המש טרה
הביעה את התנצלותה על המיקרה.
״אם המישטרה לא הגישה נגדם תביעה,
אנחנו וד אי וודאי שלא נשים עצמנו שופ טים,״
אמר. מנהל האכסנייה טוען כי היה
זה מיקרה חריג, וכי באכסנייה אין סמים.

תארבס *33ת־הס6הר
?אסירים 8ו7יטיימ מותר
?קרוא סיפרות 8ו?יטית
ו?התווכח בכ7א — קבע
השופט חייס כחן, בתגובה
7סירובו ש 7נציב בתי־הסוהר
רמי

ליבנה

ביקש

העולס הזה 1931

לקרוא

ספרים

שלץו חו ת

בית־הדין־הגבוה לצדק, בהרכב השופ טים
חיים כהן, משה עצי׳וני ושלמה אשר,
דחה את טענותיו של ניר מכל וכל, והורה
לו לספק לליבנה את הספרים שביקש,

נציב ניר

שופט כהן

חו נו לו ה

״כאשר אסיר כדוגמת המבקש כלוא,
אין זה ׳מפליא שהוא !מעביר את זמנו ב וויכוחים
פוליטיים עם חבריו, ואין בחוק
דבר האוסר זאת.״
כן אין בחוק דבר האוסר על אסיר בעל
תודעה פוליטית ׳להפיץ את דיעותיו בין
חבריו, בין אם דיעו תיו הן לטעמו של
נציב שירות-בתי-הסוהר, או לאו. בכל
מיקרה, הנציב אינו רשאי למנוע זאת
על-ידי איסור הכנסת ספרים לכלא, .
״יתר על כן, לחששות הנציב כי הספרים
׳כוללים הומר מסי׳ת אין על מה לסמוך.
הם מצויים, או צריכים להימצא, בכל
ספרייה אוניברסיטאית. הם כוללים תיאו ריות
כלכליות ופוליטיות עליהן חיות מע צמות
גדולות. העובדה כי ישראל —
למזלה — אינה בין אומות אלו, לא משח ררת
מן הצורך ללמוד את התיאוריות ה אמורות.״
סיים
השופט כהן את פסק-הדיז ש לו:
״אם יש מדינות טוטאלטריות בעולם, ה מנצלות
את המאסר למטרות חינוך פו ליטי,
ישראל לא צריכה להיות ביניהן.״
השופט עציוני, שהצטרף לדעתו של ה שופט
יכהן, הסתמך על הפסיקה האנגלית,
הקובעת כי האסיר נשלח לכלא בעונש,
ולא כדי להיענש.
במילים אחרות, עונש הוא המאסר עצמו,
ואין להוסיף עליו הכבדות עילימנת להעניש
את האסיר. לכן אין סיבה, מדוע אסירים
בישראל לא יוכלו לעיין בספרים כרצונם,
בתנאי שאינם כוללים זימה או הסתה.

שלוט, אני אחות ושמי שולה. שמתם לב ז אמר תי
אחות לפני שולה — זה יצא לי כך ללא כוונה. אני
רגילה כל כך להיענות לקריאו ת ״א חות ! א חות עד
כי לפעמים אני חושבת על עצמי קודם כל בשם התואר
שלי — ״האחות שולה״.
לא תמיד היה כך. כשגמרתי את השמינית הייתי פשוט
שולי, ועמדתי בפני או תן בעיות הניצבות בפני כל נערה להתגייס לאן לפנות ז
בוגרת תיכון. מה הלאה ז
מיד לצבא ז אולי לעתודה א קד מ אי ת ז אולי להוראה
בספר ז למען האמת, ההוראה לא משכה או תי כל
כך. לצבא י ככה סתם בלי שום הכשרה מוקדמת ו
פירוש הדבר להיות רק עוד טור אי ת נוספת בשורה
של טוראיו ת. אם כן, ללכת לעתודה. כן — אבל מה
ללמוד י רציתי מקצוע ...רציתי לי מודי ם מעניינים...
רציתי ללמוד בחברה נחמדה ...וכמובן, מקצוע שאוכל
להשתמש בו בז מן שירותי הצבאי. ההתלבטויות היו
רבות, ואת ההחלטה אתם כבר יודעים. אחות — מקצוע
שענה על כל דרישותי, ועל הרבה יותר, כי אז עוד
לא ידעתי ולא הערכתי את כ ל המשמעויות הנובעות
א חו ת.
מארבע או תיו ת אלה הפשוטות לכאורה
אחרי ההחלטה החלו העניינים להתגלגל: יום ההר שמה
— והספקות. יום פתיחת הלימודים — ההכרויות
החדשות.
היום בו לבשתי מדי תלמידה לראשונה — ההתרגשות
של אמא וכל השכונה.
יום סיו ם הלימודים וקבלת התעודה — הגאווה הו סיפה
לפחות 5סט׳ לקומתי.
ובין התאריכים האלה שלוש שנות לי מוד בבית הספר
לאחיות מוסמכות (אגב, ללא תשלום שכר לי מוד)
לימודי ם — קשים אבל מעניינים להפליא. עבודה —
לעתים מפרכת, אבל ׳בסופה תמיד סיפוק. כל זה היה
אז ...בינתיים עברו מספר שנים, עם סיו ם הלימודים
התגייסתי לצבא כקצינה, השתלמתי בחדר ניתוח וכעת
אני נשואה ואם לשני ילדים ולכן עובדת במשרה חל קית.
כפי שאתם רואי ם אני כבר ״מיושבת בדעתי״ ולא
מסתכלת על העולם באותן עיניים ״רו מנ טיו ת״ כבעבר,
ובכל זאת בכל פעם כשאני רואה חולה עומד על
רגליו ועוזב את בית החולים שלא על מנת ל חזור
אליו — אני מתרגשת מחדש כמו ביו ם הראשון. יש
לי לא רק אפ שרויות קידום ותנאים סוצי אליי ם טו בים,
אלא גם הזכות לתרום לזולת בעבודה יו ם יומית.

לפרטים נוספים ולהרשמה אנא פני אל
מחלקת האחיות, מרכז קופת־חולים, רח׳
ארלוזורוב ,101 תל-אביב.

קופת חולי

של ההסתדרות הכללית
של העוברי בארץ-ישראל

סטי רישוי לרצח *1 1 11(11
(המשך מעמוד ) 13
התחבורה,
את הטסט.

0 *1 0 1 5 ! 1 1

המאשרת

המכונית

עברה

בדיקה שנייה —
אותה שיטה

ה 11101111

ך* עבור שו לז שד! ימים חזרתי למכון
דינמומטר. קיוויתי כי במשך פרק־הזמן,
שחלף מאז ביקורי הקודם, הבוחנים
לא יזהו אותי.
אמרתי לפקידה שברצוני לעיבור בדיקה
של לפני־רישוי, החייבת להיות זהה ל־ .
בדיקת הרישוי ה שנ תי( א ת הטסט עצמו לא
יכולתי לעבור פעם נוספת כי, בכיסי
היו כפר רי שיונו ת המכונית כשהם חתומים,
ומעידים כי הרכב הנ״ל עבר בהצלחה את
בדיקת הרישוי השנתי) .הפקידה רשמה על
הקבלה ״בדיקה,־לפני־רישוי,״ ובכל זאת
חייבה אותי בתשלום כאילו אני עומד
לעבור את שתי הבדיקות. שילמתי 22.5
לידות במקום ,15 וניגש תי למסלול ה בדיקות.
הייתי
בטוח כי גם הפעם תיערך ה בדיקה
ברשלנות. לכן, במגיע תורי, הו שטתי
לבוהן שנמצא בבור- ,מתחת למסד
גיזת, פתק, בו ציינ תי: א .הגה המכונית
״נתפס״ בשעת נסיעה ואני מצליח לסובבו
רק בקושי. ב .ההגה לא מתיישר בסיבוב.
המכונית ממשיכה להתקדם במסלול ה סיבוב.
ג .בפגיות ימינה נשמעים רעשים
חזקים מצד ימין.
הפעם נערכה בדיקה יסודית, שבסיומה
אמיר הבוחן :״שמע, ,אתה לא נוסע באוטו,
אתה נוסע על חבית של חיומר־נפץ. יום
אחד תיסע בכביש י שר ׳ופתאום המכונית
שלך תסטה לצד השיני של הכביש, ואתיה
תתהפך. אסור לך לנהוג,במצב כזה ׳אפילו
עוד יום אחד.״

לגדול 3״ 7 . 5

ו ל הג די לאת !] 11111 פי 12.8

להפתעתי, בדקו הפעם גם את האור
הגבוה, וכיוונו אותו. יצאתי את מיפעל
דימזומטר כשבכיסי גיליון ״בדיקת בטיחות
רכב,״ ובפרטי הבדיקה מצויין כי מסרק-
ההגה וחיביודי-ההגה אינם תקינים.
זאת, כאמור, כאשר ״אותו ׳מכון עצמו,
בבדיקת הטסט לפני שלושה ימים בלבד,
לא מצא במכוניתי כל ליקוי.
פניתי לממן־וזדרום, ביפו. גם מכון
זה מוסמך לערוך בדיקות־רישוי ובדיקות־לפני־רישוי.
כאן שילמתי 15 ליידות בלבד
עבור בדיקה אחת.

והמהפכההשקטה עד! נמשבת...

מכוניתי הורמה על מגיבה. נבדקה יצי בות
הגלגלים. אחר־כך נבדקה ׳מערבת-
ההגה. לפתע קרא הבוחן לחברו, ושניהם
נבלעו בתחתית הבור.
בצאתם אמר אחד מהם :״׳מסרק־ההגה
שלך רקוב, השיניים אכולות, תפוחי־ההגה
,גמורים׳ .יום אחד תנסה לפניות ימינה, ו תמצא
את עצמך נוסע שמאלה, אז תלחץ
על הבלמים ותתהפך על המקום. כל יום
שאתה נוסע במסונית שלך בצורה כזאת,
אתה בסכנה.״
אחר־כך בדקו הבוחנים את האורות.
האור הנמוך היה פגום. יצאתי את המכון
כשבידי תעודה, בה צויין כי מסרק*
ההגה ו׳תפוחי־ההגה לקויים. כמו־כן נירשם
ליקוי באורות.

הנגן נ בו עתה בדוכני העיתונים
את גיליון ראש השנה

ג ש 0 1ו 3ו ה
ובו כוובת־ענק על
אי ש השנה

שואה כפול מאה
^ אחר שורת בדיקות זו, הגעתי ל /מסקנה
הבלתי־נמנעת, כי בדיקות ה רי
שוי השנתיות הנערכות במפעל דינמו־מטר,
אינן אלא בדיחה גרועה. הוא אינו
ממלא חובתו לא רק כלפי מישרד־התחבד
רה, אלא גם כלפי האזרחים המשלמים
תשלום נוסף עבור בדיקה־לפני־רישוי, כפי
שאירע עם המכונית שלי. פעמיים שילמתי
עבור אותה בדיקה עצמה. בשתי הפעמים
עשו מלאכתם ברשלנות.
עיינתי במיספרי קבלות־התשלום שקי בלתי
כאשר שילמתי את דמי הבדיקות.
הפרש המיספרים, במשך שלושה ומים,
בין בדיקה לבדיקה, היה .624 כלומר,
דינמומטר בדק בפרק זימן קצר זה למעלה
משש־מאות מכוניות. לא צריך להיות גאון
בחשבון, כדי להעריך כמה ׳מכוניות עוב ריות
כאן יאת הטסט שלהן מדי שניה בשנה.
כאשר קוראים בעיתון על מכונית ש סטתה
ממסלולה בכביש המהיר יתל-אבוב —
חיפה, התנגשה במכונית שבאה ממול, ו־שיבער.
אנשים נהרגו, אין להתפלא כלל.
הסיביות ברורות.

.העולם הזה 1931

חאנבוט
חאשויש בחאן הירושלמי הפיקו שח קנים
צעירים בכוחות עצ מם
תוכנית ב״ 120 לירות.

ף ו עשיודפים מחריש אוזניים, תוף
ענק, ומאחריו, כמועט בלתי־נראה,
ליצן ההולם בו בחוזקה. במעלה המדרגות
— שלושה ליצנים נוספים.
פרצופים לבנים, ,מאופרים בשחור, ה שפתיים
באדום. מכוערים י ׳תלוי איך מס־
.תכלים עליהם. עצובי ם? אולי. קצת מגו חכים,
קצת מצחיקים, כל הבעה אפשרית.
פנים לכל אדם: לאיש הקטן, לאיש ה גדול,
לאיש השררה, לאיש המדון.
ארבעה ליצנים המגולמים על־ידי ארבעה
שחקנים: שבתאי קונורטי, אהרון אלמוג,
רחל שור ומרגלית אלמוג, בתוכנית הרא שונה
שמעלה החאנברט, הקברט הסאטירי
שליד תיאטרון החאן הירושלמי.
בימה ריקה ולוח שחור. רחל שור
רושמת עליו בגיר :״האם האדם עוזר ל אדם?״
מערכון של ברכט, בו עוזרים
שני אנשים טובי־לב, לאחד, מר כהן,
להיפטר מאיבריו המפריעים לו בחיים, ב המון
טוב־לב ובשימחה־לאיד. מערכון מק אברי.
קשה להגיד שהקהל הממלא את
האולם מקבל אותו. אולי הוא מזדהה. עם
מי? עם מר כהן? עם האנשים הטובים?
המערכון מסתיים בכך שמר כהן נותר
ללא גפיים וללא ראש. גוף מהכתפיים
ועד הירכיים- ,שרגלו תלוייה על הלוח,
תחת השלט ״נמכר״.
המערכון הבא אינו מערכון. הוא אמיתי.
לקוח היישר מחנות־הצעצועים שמעבר ל רחוב,
ו״מישחק השבוע״ שמו.
מישחק אמיתי לילדים׳ ,בשם ״מילחמת
יום הדין״ ,המוצג בפני הקהל.
משחקים אותו על־באמת.
המישחק מורכב ממפת ארץ־ישראל-
השלמה, מפיתקאות, מחיילים בצבעים ו משתי
קוביות. אלמוג ניגש אל אחד ה שולחנות,
מטיל את הקוביות. הקוביות מו רות
.10״הפתעה!״ צוהל אלמוג. רחל שור
האוחזת בידה את מפת ארץ־ישראל-
השלמה, הולכת עם החייל עשרה מהלכים,
׳ובהפתעה כתוב :״עלית על מוקש ונפצעת
קשה.״
הקהל נע, חסר־מנוחה, על הכיסאות ה קטנים.
חלק צוחק בהיסטרייה. אלמוג עובר
לשולחן אחר. הקוביות מורות .9״השתתפת
בשבירת הכוח הסורי ואתה מתקדם לעבר
דמשק,״ מכריזה רחל שור.
השולחן הבא מואשם באשמה חמורה :
״לא היית מספיק עידני בפרוץ המילחמה

איכפת להם
לשבתאי קונורטי,
אהרון אלמוג, רחל שור ומרגלית אלמוג.

הוצל מתפשט

אוהבות לשבב

שרות מרגלית אלמוג ורחל שור, ב שיר המספר על
שתי חתיכות האומרות את האמת אותה מתביישות
לומר נשים רבות. את השיר כתב רמי רוזן, מהנדס חיפני, שכתב גס את הלחן לשיר.
ביום־כיפור, ולכן נגרמו הרבה אבידות.״
הקהל לא מאמין, מתווכח, קשה לו להאמין
שהזוועה הזאת היא אמייתי׳ת. אבל זוהי
עובדה, והילדים שלנו משחקים אותה.
גולת־הכותדת של המישחק הן ההוראות
המצורפות, המבקשות מהילדים המנצחים
לא להרגיז את הילדים המנוצחים.
על ראשי הקהל, שעדיין לא נרגע מ-
מילחמת יום-הדין, נוחתת מהלומה נוספת.
אלמוג, בקול קטן, מספר לו אי־ש קטן
מהרוב הדומם, לא מאלה שנדחקים כל
הזמן, שצועקים, אלא מאלה שיושבים בצד.
בתור קטן אני גם מאוד ממוצע, כמו
מיספר. גובה ממוצע, שיער ממוצע, אשד,
ממוצעת, ממוצע ממוצע. בבוקר אני קם
ואני מרגיש שאני עם, ומתחיל ללכת,
בתלם. טוב, בשביל מה עשו תלמים אם
לא בשביל ללכת בהם?
כעת, אחרי שהקהל חטף מכות בזו אחר
זו, נותנים לו להירגע בעזרתן של מרגלית
אלמוג ורחל שור, ששרות שיר עליז אותו
כתב רמי רוזן. השיר מספר על שתי
חתיכות שלא עושות עניינים ואומרות את
האמת י שר ב פר צו ף:
״אנחנו אוהבות לחיות //אנחנו אוה בות
לשכב //בכל מקום בכל מצב //
בחשיבה וגם באור //את הרגליים לא
נסגור.״
אבל גם ל שיר עליז כזה יש האמת ה־

״רצינו לחשוף אחד מקודשי־האומה,
לטפס על מיתוס,״ אמ רו
השחקנים, ובחרו למטרתם בבנימין זאב הרצל. השחקן שבתאי

שנייה שלו, אליבא דרמי רוזן : לא כבר טובים בחורים
״עם כמה
נשכב //המלחמות קוטלות את הקנים //
חסר גברים חסר חלב //אבל במילחמות
העסקים דופקים.״
חושך. על הבימה המיניאטורית ניצב
הרצל בפראק. הדימיון ש בין השחקן
שבתאי קונורטי לבין חזזה־המדינה —
מדהים. הוא נועץ בקהל מבטים חודרים,
ולצלילי הפסנתר של נפתלי וגנ ר מתחיל
להתפשט, עד שהוא נשאר בתחתונים.
וכאן מגיע השיא. הרצל נותר בתחתונים
ובעניבה, תולה את עצמו בעניבה. ומה
הפלא? מה שהוא רואה כעת זה לא בדיוק
׳מה שהוא חזה.
:ויש גם מערכון המספר על עבודה ער בית,
ומשל שנכתב על־ידי עמום קינן לפני
עשרים־ושתיים שנה, המספר על עיר של
חרשים שהמליכה על עצמה מלך עיוור,
כדי שהאנשים יוכלו לשמוע בקולו —
והוא עדיין אקטואלי.
בסוף הערב, הקהל עייף׳ הוא נקרא ל מאמץ
נפ שי ניכר. באותו ערב עליו מסופר
כאן היו מיספר שולחנות -שנעלבו קשות,
ודר שו את כספם בחזרה, אם־כי בקול ענות
חלושה. רוב הקהל נשאר במקומו זמן רב
אחרי סיום ההופעה! ,ושוחח עם השחקנים.
מאוחר יו תר שרו, גם הקהל וגם השחקנים,
שירי־אהבה למולדת.

קונורטי מגיע, בהבעת־פניו ועל־ידי מישחק מטולה לידי דימיון
מדהים לחוזה־המדינה הקטע מתחיל שהרצל ניצב על הבמה, טס
הצילינדר שלו ומסתיים שהרצל, בתחתונים, תולה עצמו בעניבתו,

המצ לי ח גי ם ••

המצ לי ת גי ם •• המצל

התחילו בייצור והימים ס ט־דים עתיקים

הכם א

להם. הם חיפשו עסק לא־מפותח, בעל
אפשרויות. אחרי לבטים בחרו בתקליטים.
באותה תקופה, שנית ,1964 היו בישראל
נולה 22 חנויות בלבד למכירת תקליטים.
החברה הגדולה המקומית, הד־ארצי, מסרה
את כל !תוצרתה למפיץ אחד, גל רון, שהיה
המשווק הבילעדי לחנויות. שי ושוקי הציעו
למנהל הד־ארצי, זאב לווין, הצעה שקשה
היה לסרב לה: ד,ם יפיצו תקליטים בשיטת
מדלודלדלת, ומתחייבים להגדיל את ה מכירות
פי כמה וכמה. הם ביקשו שכר
מוסכם ואחוזים מן המכירות.
ללווין לא היה מה להפסיד, והוא הסכים.
השניים החלו במיבצע־מכידות׳ ומשך
שמונה שנים למדו להכיר היטב כל
מקום בארץ. הם החדירו את התקליטים
למאות חנויות חדשות, לרשתות הסופר מרקטים,
פיתחו מכירות ישירו ת לחברי
קיבוצים, למושבים, לבתי-ספר. הם הק דימו
את מפיצי הספרים באותה שיטה, ב כמה
שנים טובות.
אחת המכירות שעליה הם גאים היתד,

בקיבוץ טירת־צבי. באמצע המכירה החלה
הפגזה שנמשכה עד חצות. כתום ההפגזה
תשבו השניים כי לא נותר להם מה לעשות
אלא לאסוף את התקליטים ולנסוע משם,
כאשר הופתעו לראות את חברי הקיבוץ
באים להמשיך בקניות, באותה שעה של
הלילה. כאשר עזבו השניים את מכירות
התקליטים, שמונה שנים אחר־כך, היו
להד־ ארצי כבר 100 נקודות־מכירה ברחבי
הארץ, ומחזור החברה גדל פי־שלושה.
שי ושוקי לא הפסידו מכך. הם טשו בסוף
10 אלפים לירות, כל אחד. לחודש, הכוונה.
והנה, איך ייתכן שאדם המרוויח סכום
כזה לחודש קם ועוזב הכל, למען הרפתקה

חדשה 1

__ רהיטים
כמו הפעמון

מעשה, ככל אשם הפעמון הספרדי
של פועה גולדין. יום אחד, בתחילת

כיסא מבמבוק בדוגמה פיליפינית, ה־ל
י ך[ 1 1
ל * 11צ 1 6 0 0 1
מיוצר בדנמרק, הכיסא עולה 1600 לי י

רות, כולל גם את כריות־ההסיבה, הרהיטים מבמבוק נמכרים בחנות נפרדת של וורדו.
יכורדי 31 רצה להיות שחקן־
\6/כדורגל. אחר־כך החליט להיות חק לאי.
שוקי לסמן ( )29 רצה להיות טייס, ו-
במידת-מה אף הגשים את חלומו: הוא
טס מדי־פעם לחו״ל, לקנות טהרות לחברת
יבוא הרהיטים המצליחה שהקים עם שי.
שכן, משך שבע שנים !מכרו שי ושוקי
תקליטים, עדש גי לו כי הלהיט הבטוח
הוא דווקא רהיטים...
הוכחה ניצחת כי השניים גילו את סוד
ההצלחה הכמוס !מצוייר בשני מיספרים:
בשנת 1972/73 מכרה חברת־הרהיטים ש הקימו,
תרדו, רהיטים במיליון לירות.
בשנת ! 1973/74 מכרה החברה ב־ 10 מיליון.
אלה הם מיספרים רישמיים.
הצלחה שכזו היתה מסחררת לרבים את
הראש. אך לא ל שי ולשוקי. הם יושבים
וקוראים סטטיסטיקה, מחשבים כמה מלאי
כדאי להם להחזיק, בהתחשב בצימצום
הבניה •ובמיתון הקרוב.
אותם לא יתפסו עם חובות ופלי מזו מנים•
נכון שעשו את הכסף מהר וקל,
אבל הם זוכרים את המיתון. והם שיר תו
בצבא כמה חודשים טובים אחרי מילחמת
ששת הימים. שי כמפקד פלוגת־תותחנים,
ושוקי בחי״ר• הם הצליחו — ואינם מת כוונים
לרדת משם בקלות.

בכל אשמה
הגלידה
ף* עצם, ככר אשמה הגלידה של קפה
1חל־גניס. למי שלא זוכר, בקצה רמת־גן,
סמוך לסלמה, היו שתי שפונות: קריית־בורוכוב
ותל־גנים.
בקריית־בורוכוב גרה מישפחת גולדין.
האב היה בזת״ריסט שרוף, אצ״לניק, ו ישב
בכלא הבריטי על כך.
את חברו מאז ועד היום, שוקי לסמן,
הכיר שי תודות הגלידה. הוריו של שוקי

בידיים פשוטות
נוע קונים. בחלוקה:

1ל ף 1 |111ן שוקי לסמן, בן ,13 מטים
טיסן שבנה במו־ידיו ב־
1-111
קלוב־התעופה• לשוקי יש היום רשיון־טיס.
ני הלו(ג ם היום) קפה בשם תל־גנים, שמכר
גלידה לילדי השטנה. הוריו של שי היו
באים לבקר אצל שכנו של שוקי, בנימין
אליאב, וכך — תומת לגלידה ולבית״ר
הכירו שי ושוקי זה את זה.
אם הזו לשניים נושאים משותפים פרט
לגלידה, זאת אין איש זוכר. שי נכנם
לקבוצת־הכדורגל נוער, של הפועל רמת־גן,
שיחק בה שש שנים. שוקי הצטרף
לגדנ״ע אוויר, התמכר לטיסה ואף הוציא
רישיון־טיים.
עם השיחרור חיפשו שני הצעירים מה
לעשות. להיות שכירים סתם, לא ניראה

כאשר שוקי מדבר, הוא עושה זאת עם כל הלב
וכל הידיים, הרגל שקנה משנים רבות של שיב־שוקי
אחראי על חנויות־המכירות, שי על עסקות רכש מחו״ל.

ה הצל ח ה
שי גולדין ושוקי לסמן גורפים
מיליוגים, מאחר שידעו לשגות
כיוון כרגע הנכון, להיכנס תון־ סי־כץ
עצמי רכ לתחום הדש להם
לחלוטין. לאחר שנים רכות כמוכי
רי־תקליטים, חשו כי הריהוט כ־סיגנץ
הספרדי יהיה כישראל להיט
על כטוח. הם השקיעו את כל כס פם
כעסק הספרדי, הימרו על ה הצלחה,
ואכן הצליחו. הרווחים

שגרפו מהלהיט הספרדי, איפשדו
להם לעכור כעוד-מועד, עוד לפני
גסיסת אופנת הריהוט הספרדי, ל רהיטים
סולידיים כסיגנון חדש,
שוודי.
גורם נום!? להצלחתם — ההכרה
כחשיכות הפירסומת ויחסי־הצי
כור, השקעת סכומים גדולים כ־פירסום
כחודשים שאחרי המלח מה,
עת הכל חשכו כי השוק מת.
מודעות־הפירסומת שלהם כלטו
כמיוחד, על רקע השיממון הכללי,
וזרם הקונים שטף אליהם. הציכור
הישראלי קנה כמרץ, למרות ה תחזיות
הקודרות. כמו־כן, חנותם
כרמת-גן פתוחה עד השעה תיטע
כע,־כ, דכר המאפשר לנשים לה־כיא
את הכעלים עם פינקסי־ה־צ׳קים
לאחר תום יופ-עכודתם ו לקנות
רהיטים כצוותא.

המצליוזב ים

ה מצלי חני ס

המוסי״,

באל־עויש ועשו הון בייבוא משוודיה

,1972 הביאה פועה !הביתה פעמון ספרדי
עתיק׳ !והודיעה לשי כי זהו זה. דירתה
תרוהט בסיגנון של הפעמון. שי עשה
חשבון מהיר, כי במקום לנסוע לספרד
לקנות שם רהיטים באותו סיגבון, מוטב
קודם לחפש בארץ נגר, שיתקין עבורם
כמה רהיטים כאלה, העיקר שהשלווה תש רור
בבית.
אולם, מרבית הנגרים לא ש שו למלא
מישאלות־לב מטורפות וחדשניות. רק אחרי
מאמצים מרובים !נמצא ביפו נג ר ערבי,
שהסכים לבנות מערכת סלונית בסיגנון
הפעמון הספרדי של פועה, ופל זאת
במחיר של 2500 לירות.
כאשר זוג צעיר !מזמין ׳ריהוט חדש,
מתחילים החברים לבוא ולהתפעל. אד ה פעם
עפרה ההתפעלות כל גבול. הפעם
הופתע שי לשמוע את רעיו מפצירים בו,
כי יגלה להם היכן הזמין את המערכת,
אמרו כי גם הם ׳מוכנים לשלם שיבעה-
שמונה אלפי לירות, עבור מערכת כזו.
•שי התלהב. הוא מיהר לעשות חשבון־נפש,
יחד עם שוקי.

והולך. הם לא האמינו בייצור המקומי,
לאור הניסיון עד כה, והחלו מחפשים ב עולם
רהיטים שיענו על הדרושות בארץ.
אין ספק כי הצלחת רהיטי־היבוא ה סקנדינביים
קסמה להם. הנה מייבאים רי הוט
מאיכות הנחשפת בישראל כמעיולה,
והמיוצרת בדנמרק בשיטות ייצור החש־תיות
של סרט־נע. ואם דנמרק מייצרת
כך, מיה קוריה ב שוודי ה?
השניים יצאו לשוודיה, חרשו אותה
שלוש פעמים לאורך ולרוחב, התקשרו
עם שיבעים המיפעלים הגדולים והטובים
בשוודיה לייצור רהיטים. אחרי שבחנו את
הסחורה שניתן להזמין׳ הזמינו מלאי ב־
200 אלף לירות, וחזרו ארצה.
כאן מצאו, ברחוב דבוטינסקי ברמת־גן,
שטח של כ־ 600 מטר, קנו אותו ב־200
אלף לירות, החליטו ללכת על גדול.
להציע לישראלי עשרות דוגמאות, לראות

אמרו השניים לעצמם: הבה נניח כי
זהו להיט בטוח. מה יש לנו להפסיד?
ניקח את ההזמנות של החברים על עצמנו.
כל מערכת עולה לנו 2500 לי רו ת: נמכור
אותה ב־ ,7500 נרוויח חמשת אלפים. מזה
אפשר לחיות, ל א?
לקחו השניים אוויר, הוסיפו חסכונות
של 60 אלף ליריות, שכללו מה שקיבלו
ממכירת המכונית ששימשה להפצת ה תקליטים,
הודיעו להד־ארצי על התפטרו־תם,
שכרו חנות ברחוב אבן־גבירול בתל-
אביב, ויצאו לדרך.
כל מה שהם ידעו על רהיטים, הסתכם
במה שלמד שי כשהזמין אצל הנגר ביפו
את המערכת בסיגנון הפעמון הספרדי.
החלו השניים מכתתים רגליהם לחנויות
׳רהיטים, שמעו כי אם יעשו מחזור של 25
אלף לירות לחודש, יהיה טוב. מיהרו
ועשו חשבון׳ כי בשביל מחזור כזה צריך
למכור עשר מערכות ריהוט, וחיפשו נגריה
שתכין עבורם עבודות בקצב זה•
חרשו את כל הארץ, ולא מצאו עד
שהגיעו לאל־ע׳ריש. שם נמצאה נגריה
מקומית, שהסכימה להתקין מדי־חוז״ש עשר
מערכוודריהוט. התשלום מראש.

כיסא ב־ 10,000 לירות
כורסא עולה,
דירות. הכורסה מיובאת משוודיה, ונחשבת כאטרקציה של
שומע את הרעשים בחוץ, יכול להאזין למוסיקה במערכת

עוגת החתונה
מאכילה פועה
את שי מעוגת־הכלולות, עם סיום הטכס.

המקומיים יקרים פי־כ׳מה. חנות נפתחה
מארם 1973 בחודש וורדו ברמת-גן, הפכה מייד להצלחה
גדולה. הישראלים ראו כי ניתן לבחור
כאן בין 200 דוגמאות שונות, לקבל מע
מסע־פייסומת
ענקי

4־פגי ש פו ת חו את החניות הספרדית,
/עשו עוד משהו: כאנשים צעירים,
בעלי־ניסיון במכירת להיטים, ידעו היטב
את חשיבותה של הפירסו׳מת. הם הקדיימו
לפתיחה מערכת־פירסום ויחסי־ציבור יעי לה
ויקרה, שהוציאה את שם וורדו והרהי טים
הספרדיים לתהילה ברחבי הארץ. לא
היה כסף לשכור עוזרים, והשניים סידרו
את החנות בעצמם.
ביום הפתיחה ניצבו חוששים. החנות
הכילה רק ארבע מערכות של ריהוט ספ רדי
לדוגמה. היום הראשון החל בריפיון,
אבל למן הצהריים נפתח המבול.
ביום בו נפתחה חנות וורדו, נמכרו בה
מערכוודריהוט ב־ 20 אלף לירות. בחודש
הראשון ל בדו מכרו ברבע-מיליון ליחות.
שי ו שו קי עמדו כל העת כשהם מוקפים
קונים, זורקים את ספר-הד,זמניות מיד־ליד.
לא היה להם ספק: הם פתחו את
שנת 1972 עם להיט בטוח. כעת נותרו
להם רק שתי ב עיו ת: מי יי צר את ההז מנות
וכמה זמן זה יחזיק מעמד.
כאשר ירדו אל הנגר שבאל-עריש עם
ההזמנות, בחודש הראשון, הוא כמעט ש התעלף.
שי ושוקי השקיעו בו כסף נוסף,
הוא לקח 50 עובדים והקים בית־חרושת.
השניים ידעו כי הריהוט הספרדי הוא
עניין זמני, כמו להיט טוב, וכדי להמשיך
להתקיים עליהם למצוא משהו נוסף. כש הגיעו
למכירות של רהיטים ספרדיים ב מיליון
לירות, הבינו כי הזמן קצר מתקצר

מוסיקלית־סטיויאופונית ה חזר
עם השרפרף 10,000 ,
החנות, היושב בתוכה אינו
מיוחדת המורכבת בכורסה.
בעלי החברה

ישראלים, ועתה מייבאים
בעיקר מ־ 15 מיפעלים.
בשנה הראשונה, שכללה את המילחמה,
הסתכמו מבירות החברה ב־ 10 מיליון לי רות.
לשנה הנוכחית אין עדיין תחזית,
מחשש למזל רע ומיתון צפוי, אולם נראה
כי המחזור יהיה גדול עוד יותר. שכן
היום מופרים ב מרדו יו תר מפי־שניים מ אשר
לפני המילחמה!

שי ושוקי
והמדינה
ך * מען האמת, המיתון הצפוי והפסקת
/הבגייה לא מדאיגים את השניים. גם
אם הישראלים לא יחליפו בתים, רהיטים
הם כן יחליפו. ולאלה שכבר החליפו ירחי*
סים, מציעים ־שי ושוקי דברים הרשים.
הם החלו לייבא רהיטים ׳מ׳בימבוק המיוצ רים
בדנמרק, וכן שטיחים ממיפעל הנחשב
בגדול ביותר באירופה.
נם לגבי השטיחים הנהיגו השניים את
שיטת הרהיטים. הם מייבאים 250 דוגמאות,
וכל הזמנה תיענה ׳תוך 3חודשים. חנוכת
חנות השטיחים תתקיים בימים אלה.

בעיניים עצומות

שי ופועה בביתם אשר בנווה־מגן. שי עוצם את
עיניו כאשר הוא מדגיש חלקי־מישפט בדיבורו.
?!.רישומי
השתחרר
מי שמונה החודשים שהיה מגויים בסילחמת אוקטובר,
חרר?!.רישו
שי טרם השת
מרבה להעלות ב ש דו תיו סיפורים מן המילחמה בה השתתף ומתקופת היותו במילואים.
מה יתפוס אותו כלהיט. כאשר שמע ה שגריר השוודי בישראל, סטן סונסוד, כי
הוחל בייבוא רהיטים משוודיה לישראל,
יחשב כי מישחו איבד בוודאי את שפיות-
דעתו. פי בשוודיה, הרהיטים יקרים מאור.
השגריר לא ידע כי בישראל, הרהיטים

רכת מושלמת במחירים סבירים. מערכת
סלונית ניתן היד. לקניות ב־ 7500 לירות,
וגם ב־ 25 אלף ליריות. הרהיטים היו בסגנון
חדש — עשויים עץ־אגוז, או מסוג אחיו —
עם ריפוד קורדורוי או בדים ססגוניים.
אט-אט הסתבר מה הוא טעמם של די
באמצע
השירות שאחרי המילחמה הגיעו
אל שי ו שו קי בשורות־אייוב מאירופה. מים-
עלי הרהיטים׳ שלא שמעו מן השניים
חודשים ארוכים, הגיעו למסקנה כי אין
כבר לימי לשלוח הזמנות.
שי הצליח לקבל חופשה בת 4י,מים.
חוא יצא מסיני ב־ 11 בלילה, ביום ראשון
בבוקר עלה על ׳מטוס לשוודיה, הגיע
חזרה ללוד ביום רביעי בלילה, ולמחרת
בבוקר היה כבר שוב בסיני. הוא הראה
עצמו במיפעלים בשוודיה, שיכנע את ה-
יצרנים כי המדינה והוא עדיין קיימים,
בריאים ושלמים, ולא ׳מתכוננים לחדול.

העבודה

ויש

בוערת

| 79₪ן ¥ו 9 0
1111111

העבודה מאשר מבצע
אותה. הדבר היחידי
שבולס ומרסן אותך
1131ל ו1י1 ^>1
היא בעצס שותפתן
המצביעה בפניך בל ח ומן
על נקודות התורפה שלך. דע לך
כי יש הרבה הגיון וחכמה בדבריה.

מחזור העיסוקים החדש מתחיל ברגל ימין.
קח עצמך בידיי ם; הי מנע
מחולמנות״יתר ו מדיכאון
חסר־תכלית —
ותמצא שאתה יוצא בהדרגה
מן הבוץ, אף
מבלי שתצטרך לקבל
החלטות גורליות כל אליה הפגישה שהן.
נכספת,
תתקיים, אך 1ז *>.ן,זע,יו *>,מ
תתאכזב. לעומת זאת
צפה למיפנה רומנטי. .

מאזו״ם

לא אגיד לך להשוויץ אבל קצת פירסד
מת ^עצמית צנועה לא
חיי האהבה במישור שלך, בת שור, לא יחו לו
שינויים מרעישים,
אל תידחי בגסות את
מחזרך הנלהב, למרות
שאינך חשה כלפיו כל
משיכה. תני לזמן לעשות
את שלו ; או ש הרג
ש תו תשתנה בכל
זאת, או שהוא יתייאש
ממך. בן שור, למרות
אופייך הנוח, אתה נוטה לעיתים ׳ להת פרצויות
פרועות. קח עצמך קצת בידיים.

תיווכח לראות שהוא
מוכן לבוא לקראתך
ולגלות הבנה בכל ה נוגע
לך. הוא לא יוכל
להסתיר את מבוכתו
כשתבחיני שהוא נמ שך
אליך. יום שבת
הוא יום השילטון ה 21ב
מ אי -
בלתי מעורער שלך.
20 ביוני
הוא עשוי ביום וה ל הסכים
לכל מה שעו לה
על רוחך, אפילו לקבל את חיצייך ה שנונים.
אל תספרי לו על הידיד החדש.

ו1אומימ

סרטן ;
אהבה

גל חדש של הצלחות
פינאנסיות כורך עימו
התמוטטות כוחותיך. אל
תהסס ליטול חופשה
קצרה, לצאת לאוויר ה אנשים
שדה,
להכיר
חדשים — אבל מצד
שני, אל תיכנע לנטיו תיו
הטבעיות לחסל
את ההווה כדי להתמ סר
למחר מעורפל. בת
פגישה מיקרית — תביא אחריה
שמרי עליה.
גדולה ומאושרת.

חיוהר מיום א׳ וב׳
אחרת תפסיד את אגו-
רתך האחרונה. לאחר
שפתרת את הבעיות,
בימים אלה, אתה יבו ל
להתייחס ל חיים ב״
מחודש :
מרא-נעורים
זינוק דינאמי יבטיח
לך את הצלחת כל

פען לתן3 ,ייחיד בין ם

עכשיו כבר מאוחר מדי. אז מוטב שתש־לימי
עם המצב החדש,
שתבצרי את עמדותייך,
ושלא תגלי את כל ה קלפים.
אם אתה דווקא
רוצה, אתה יכול לה פיק
תועלת — והנאה
— מן העיסקה או ה סיבוך
אליהם נקלעת.
זה רק תלוי בידידך.
לזוגות הרומנטיים: אם
היא דלי — תגיד כן
אם הוא דלי והיא לא — כדאי לחכות.

פלירט
סרטים שרום על כל הכוכבים
כוכב הלכת ״איגאם״ ,מאוכלס ביצורים
ענקיים ודמויי אדם, בשם דראגס (שם
המזכיר מאוד את הכינוי, בניב רחוב
אמריקאי, לאנשים משעממים) .לדראגס אין
.אוזניים, כי־אם קונכ״ות־שמע ! אין להם
ריסים וגבות ; עיניהם גדולות, ומבטם
עצוב ; הם אינם מתרגשים ואינם ממהרים !
עור־גופם הכחלחל הוא כמצב־הרוח המלנ כולי
השולט במרביתם. עניינם היחיד הוא
המדיטציה; הטכנולוגיה שלהם מפותחת
עד־כדי־כך שכל עבודה היא מיותרת עבו רם.
את השכלתם הם רוכשים בקלות רבה,
תוך חבישת אוזניות שמתוכן בוקע קולה
של קריינית המספקת נתונים מכל הסוגים,
בכל המדעים, בקול של דיילת בנמל-
תעופה. האוזן שומעת, והנתונים נירשמים
לעד בזיכרונו של הדראג.
באחד ממסעות־החלל שלהם, הגיעו ה־דראגם
אל כוכב מרוחק והביאו משם יצו רים
קטנטנים, מהלכים על שניים, המכונים
בני-אדם. יצורים אלה חיים ומתרבים ב־
״איגאם״ במהירות מסחררת, חלקם כחיות־בית
מאולפות, חלקם כחיות-פרא המסתת רות
ביערות.
לאלן? את חיות האדם. זהו ה עולם
אליו מעביר אותנו סרט מצו ייר
בשם ״כוכב הפרא,״ שיוצג בקרוב
בישראל. הסרט, שזכה בשנה האחרונה
לסידרה שלימה של פרסים בינלאומיים,
היה הסרט המצוייר הראשון שהוצג ב־מיסגרת
תחרותית בפסטיבל קאן, ושלא כ מרבית
הסרטים המצויירים, הוא מיועד
בראש־ובראשונה למבוגרים, לא לילדים.
הסיפור, המתאר כיצד אחד מבני־האדם
המאולפים נימלט מביתו של דראג יחד עם
אוזניות־הלימוד שלו, ובעזרת הידע שרכש
הוא מעניק לשאר האנושות, המסתתרת
בתוך כוכים ויערות, את האפשרות למת-

האנושי מן החוץ. והסכנה הגדולה ביותר,
לדעת מפרשים אלה, היא הפיכת האדם
לדראג, ליצור המתרבה אך בקושי חי
במסעות לתוך הדימיון של עצמו (:ומסע
כזה, מזכיר בתוך הסרט הזיות של נרקומן
בהשפעת סמים) ,ואינו מפרה עוד את עצמו,
או את סביבתו.
היו אפילו שטענו כי הסיפור על שתי
התרבויות השונות העומדות זו מול זו,
יש לו משמעות חשובה ומייוחדת-במיגח,
בעיקר בשעה זו (הסרט יצא בהפצה !מים־
חרית בדצמבר ) 1973 של שיחות בקילומטר

ה־. 101
10 שנים לפני אסימום. שם־חעט
של מי שכתב את הספר, עליו מבו סם
הסרט, הוא סטפן ויל. את שמו
האמיתי הוא שומר בסוד, משום שהאיש
אינו סופר, לפי מיקצועו, אלא מפא-
שיניים. בין השנים 59־ 1956 סתב 11 ספרי
מדע־בידיוני, הניימנים עם העשירים וה מרשימים
ביו תר שנכתבו בסוג זה של
סיפרות, באירופה. הוא הקדים ב־ 10 שניט
את פליישר ואסיסוב, במסע די מיוני של
!מדענים, שהוקטנו לגודל של חיידקים,
אל יתור גוף האדם ; הוא סיפר על יצורים
מן החלל המשחקים ביליארד בכוכבי-לכת,
או על מרד יצורים מקרקעית הים, הממי-
סים את הקוטב הצפוני כדי להציף במימיו
את כל האנושות, המטרידה את מנוחתם.
במאי הסרט, רנה לאלו, קשור כבר שנים
רבות בתעשיית הסרטים המצויירים ב צרפת.
זאת, לאחר שהיה בעצמו צייר, ו עשה
שני סרטים מצויירים יחד עם חולי-
נפש מאושפזים, אותם הדריך במשך כמה
שנים.
דימיון מעד .׳מעבר. אולם, ה כוח
היוצר האמיתי, זהו שהופך את
הסרט לחוויית חזותית בלתי״רגילה ול חובה
עבור כל חובב־ציור, הוא המאייר,
הצייר, המחזאי, המספר והתסריטאי מ ל אן
טופור. כאחת הדמויות המוכרות ביותר
בזרם האוואנגארדי בפריז, יחד עם פרננדו

לא־מחייב, או רומן אהבהבים
קצר ומרגש, צפוי לך,

ג׳ של השבוע הבא. בימי
סוף השבוע אתה תפגוש שורה של
אנשים מעניינים, אם הדברים המהותיים
בחם אתה עוסק. לביאה. לבשי בהיר וקל.

בן עקרב, בצורת מיב-
תב, מיסמך או רכילות

המגיעה מהרחוב• אי־נ>ש*:זגז1ז
תע £8
אפשר להימנע מזה ו כן
אין להתעלם מזה :
אבל מאידך גיסא, מסוכן להגיב בזעם.
היי שקולה ונדיבת־לב. אל תרבי לצאת.

קולנוע

הרגע לו אתה מצפה ארוכים חודשים כה
יגיע. ביום חמישי או
ביום ראשון הוא גם
יהווה עבורך סימן ל פתיחת
תקופת־חיים ח דשה.
אין צורך למחוק
את העבר, אך השתדלי
לבנות עתיד טוב יותר.
כוח השיכנוע שלך גו בר.
אתה אומנם מוצא
את עצמך מבודד, אך יחד עם זאת מאושר
ובעל כוח בלתי־רגיל. אפילו יריבים, עלי הם
תשפיע בנושא מסויים, יכבדוך ולאו־דווקא
מאהדה. הרבו בשבוע זה במסעות.

8 6 3 8 ^ 4 8 8שלכם נידמה יחיה לך
כי זהו חאביר״על־ה-
סוס-הלבן לו את ממתינה בל השנים.
בשטח העסקים — לא יתרחש בל חדש.
יותר

מאשר
ב נראה
שעזרתך תידרש,
עבר, כדי לסייע לאח רים.
כמה דברים, חסוי־חשיבות,
לא יעלו יפה.
צפויות דאגות הקשורות
במקום העבודה. נראה
שהשאלה :״האס אני
עושה את הדבר הנ שתטריד
כון?״
היא
אתכם במיוחד. תיאלצו
להיעזר בתכונות ה מזל לבני אופייניות

לי: סבלנות, יושר. לבסוף הכל יסתדר.

שבוע שיגרתי ואפור. הוא יימשך בך הר בה
זמן. עליבם להי־שמר
לא לעבור את ה-

גבול ולהפקיד את ע-
הגורל. ביד תידבם
5 ^ 0 1 3
תקופת הפרידה שלך
מאדם קרוב אליך תי־משך
מעבר למצופה,
אבל בסופו של דבר
הוא ישוב אליך. קבלי
אותו כמו שהוא והש 1ד
1ץ זז! 1
לימי עם גורלך. לא
תצליחי לשנות אותו ורק תזיקי לעצמך.

אום מתלבש

בן־האדם שברח מן הדראגים מוצא חברה בשמורת
בני־האדס, שהובאו לכוכב ״איגאס״ על־ידי הדואגים,
היא מלבישה אותו בעזרת חלזונות הטווים חוטים לגופו. ב״איגאם״ האדם חי כחייה.
ארגן, לבנות לעצמה חלליות ולצאת אל
כוכב הפרא, שהוא ירח של ״איגאם״ —
ניתן לפירושים ומשמעויות רבות.
יש הרואים בו את חזית העיסות ש בין
העולם השלישי הפרימיטיבי, רוחש החיו ניות
והדינמיות, לבין העולם המערבי ה משוכלל,
אך חסר התנופה והקופא על
שמריו. סופו של הסרט, כאשר הדראגס
ובני־האדם מגלים שרק שיתוף־פעולה יכול
למנוע הכחדת שני המינים גם יחד, יכול

לרמוז על הלקח שצמכי ם. ללמוד המערב
והעולם החדש מן הסרט.
כשורה לקילומטר ה־ .101 אח רים
רואים בו משל ש בו האדם, שהוא
עדיין בחזקת פרא בלתי־מפותח, נלחם ב בני
! מינו(כפי שנלחמים בסרט שבטים שו נים
של אנשים בתוך הג׳ונגל הסבוך) ,שעה
שסכנות גדולות הרבה יותר נשקפות למין

אראבל, ייסד את קבוצת פאניקה, שהש פעתה
על חיי האמנות בשנות ה־ 60 בצרפת
היתד, מכרעת׳ ו ספרי־ציוריו הם ניכסי־צאן־ברזל
של האמנות המודרנית.
מה שהמציא דימיונו הפורה של טופור
לסרט זה, עובר על כל המשוער. ציפור-
טרף בעלת ארבע רגליים המוצצת ׳אנשים
!מתוך מערות ; סוס־יאור ׳מהלך על שתיים,
המלקק אפרוח היוצא מביצתו ואחד כך
בולע אותו בהנאה; צמחים קטלניים ה מאיימים
לחנוק יצורים חיים, בכל רגע;
מכונות היורות גלולות־רעל או כתמי־צבע
מורעלים, לחיסול מכת בני־האדם ב־
״איגאם״.
הצבעים שבהם שולט הגוון הכחלחל,
יוצרים אווירה נוגה מיוחדת־במינה, ה מתחלפת
לפתע לבהירות מוארת היטב,
כשמגיעים בני־האדם לכוכב הפרא.

העולם הזה 1931

מעניין שלמרות היות הסרט צרפתי,
הוא נעשה כמעט כולו בפראג, שם נמצאים
היום אולפני־ההנפשה הגדולים ביותר ב אירופה.
העבודה עליו נמשכה שלוש וחצי
שנים, כאשר צוות של עשרות ציירים
משתמשים בו בשילוב של שתי טכניקות־

בתולדוודהקולנוע: אף אחד אינו מושלם.
אבל הסרט הקלאסי הזה מתקרב מאוד ל־שלימות.

הדיקטטור הגדול (לימור,
ארצות־הברית) :הגאוניות אינה זקוקה ל הכרה
מחודשת, ובכל זאת מהווה מצחיקון־

דראג לומד

מלוות

בהסברים

מפי

הדראג לומד בקלות, תוך־כדי חבישת אזניות מיוחדות
המשדרות ידיעות ישר לתוך מוחו, בצורת תמונות ה קריינית.
השכלתו רחבה וידענותו בטכנולוגיה מופלגת,

11111111171 ^ 11 111 1

בתו של הדראג משתעשעת בבן־אדם
שקיבלה מאביה במתנה. הדראג הוא
1* 1 1 * 11/1 1111 1 1י י
1 1 1 /
יצור ענקי דמוי־אדם, במקום אזניים יש לו קונכיה, עיניו גדולות ומבטו עצוב,
עצוב זה חודיה מדהימה. צ׳פלין, כנביא
הרגיש ביו תר של הקולנוע, מוקיע את
איוולת האדם, והטימטום של עדרי״האדם
למיניהם, בכמה משלים קולנועיים שקשה
לנתק אותם מן הזיכרון.

אבא דו אג ובתו

כדי שלא תאבד את בן־האדס שקיבלה מ אביה
במתנה, מקבלת הבת גם מכשיר אלק־טרוני
מיוחד. בעזרת צמיד המורכב טל צוואר האדם, היא מושכת אותו אליה בחזרה.
הנפשה — האחת, ציור על פלסטיק, של
כל תנועה ותנועה, והאחרת — של גזירת
צורות, והדבקתו על רקע מצוייר קבוע.
לא פחות מעניינת העובדה, כי לסרט
הוכנו למעשה שני סיומים. האחד, זה ה מוצג
היום בבתי־הקולנוע, מראה כיצד
הכריחו האנשים את הדראגס לשתף עימם
פעולה, על־ידי כך שסיכנו את אמצעי הפ רייתם
לעתיד. סוף שני, שלא צולם, מגיע
אף הוא לכריתת ברית בין האנשים ל־דראגס,
אלא שהפעם האמצעי הוא פיתוח
קרן. מסוג חדש. המקטינה את הדראגס
והופכת אותם לקטנים עוד יו תר מן האדם.
סוף זה, בסופו של דבר, נפסל על־ידי
יוצרי •הסרט.

תדריך
תל־אביב
הזלילה !הגדולה (סטודיו,
צרפת) :ארבעה בורגנים מחליטים להתאבד
בזלילה. מותם, כל אחד לפי דרכו׳ מתוך
גרגרנות שאין בצידה הנאה, מסמל את
סוסו של העולם המערבי השבע, אליבא
דמרקו פרדי( הב מ אי) .מישחק מצויין, דיבר
יון קולנועי מרשים, וחזון מזעזע.
ירח של נייר (חן, ארצות־הברית)
:תגלית קולנועית, טייטום אוניל,
ואביה, ראיין, מוכרים סיפרייתנ״ך לאל מנות,
בעצם המשבר הכלכלי באמריקה.
נוסטלגיה מעוצבת יפה בידי פיטר בוגדנו־ביץ
/יפה מדי לגבי ימיה הקודרים בחותר
של אדצוודהברית.
חמים וטעים (סינמה , 1
ארצות־הברית) :בילי ווייילדר מסיים את
המצחיקון הזה במישפט המפורסם ביו תר

שגה

טובה

לאוהבים

(פאר, צרפת) :אהב׳ון של קלוד ללוש,
מוכיח שגם המציאות העגומה יכולה להיות
חינגות, אם מוצאים את גקודת־המבט ה-

מתאימה. פרנסואז פאביאן, כאשר! נתברכה
גם בשכל, ולינו וונטורה כגבר שנתברך
גם ברגישות.

ירושלים

העוקץ (חן ובכל רחבי הארץ,
ארצות־הברית) :בידור קולנועי מובהק,
עם שלושה מוסקטרים קולנועיים: פול
נוומן, רוברט רד פו רד ורוברט שו.

רציחות
לא מצחיקות
המציאות במערומיה ופריז,
תל־אביב, ארצות־הברית) — לרגע
נידמה, כאילו זוהי גירשה חדשה
של רציחות קטנות, הסאטירה הצורבת של ג׳ולש פייפר
על החיים בניו־יורק. אלא שלשם שינוי, החליט הפעם
המחבר, פרנק (דבר אלי בוורדים) גילרוי, שהוא גם במאי
הסרט, בי אינו מוצא שום דבר מצחיק בנושא. להיפך,
זה עניין עצוב, מייאש ומפחיד מאיו״כמותו.
סיפור זה׳ על חייו של זוג נשוי, מן הבורגנות הממו צעת
ביותר, ג תון העיר ניו־יורק, מצטיין בכל התכונות
המאפיינות דראמות אמריקאיות מודרניות. שמאה ופא-
תוס, ניכור וצורד נואש בחברה אנושית, עקרות נפשית,
שסימנה הבולט עקרות פיסית, אימה מפני אלימות ה מאיימת
לפרוץ בכל רגע, חיים בתוך דירות שהפריצה
אליהן היא רק עניין של זמן (בי אין שום חיסון נגרה).
כל אלה יכולים לשכנע בנקל בל צופה, כי השהייה בנהי-
נום היא כבחינת פרס עבור אדם שגר שנים אחרות ב-
ברוקלין.
גילרוי אינו פוסח על אף אחר מן הלחצים המועבים
את אישיותו של האמריקאי בן זמננו, החל בקרב הפראי
על קיום בלבלי, ר רן פערי הדורות ההולכים ומעמיקים,
ועד לתיסכול מיני, המגיע לשיאו בסצינת־אהבים ספוגת
זעם וייאוש, המזכירה במיקצת את סיום הלילה של אנ-
טוניוני.
כל זה נראה לעיתים כקטאלוג של כל מבזת אמריקה,
והסימליות קורעת מפעם לפעם את העיניים, בהפגנותיה.
למשל, המעשה באותו חתלתול־פרא, שבמקום להכיר תו רה
למיטיביו הוא שורט אותם, ולכן יש להוציאו להורג

מקליין ומארס: יאוש ותיסכול
(הנימשל — היחסים בין כושים ולבנים, עניים ועשירים).
דומה לפרקים להצגה מצולמת, ומרכיביה של הצגה זו
מזכירים כל דבר בסיפרות האמריקאית של 20 השכים
האחרונות, מסול בלו וער ארוארר אלבי.
עם זאת, מצליח גילרוי לשמור על אווירה של דראמה
מתוחה לפל אורך הסרט. תחושות אי־חנוחות, הפחד
והתיסכול של שני הגיבורים מועברות היטב אל הצופה,
ושירלי מקליין וקנת מארס, בשני התפקידים הראשיים,
הם התגלמות הכעס והתיסכול של מה שנוהגים לכנות
״הרוב השקט.״

*11 רוצח
יפהפיה בלונדית?

א1י או הב את ג רו ש תי
חות־מתקבל-על הדעת.
ולמד. אני מתכוונת? זהו. השבוע, למשל, ביקרתי בחאן
הירושלמי. ומה רואות עי ניו על המדרגות, ליד אופנוע ענק,
יושב לו זוג ומתחבק ומתנשק, ממש זוג יונים.
תשאלו, מה כל־כך מיוחד בזוג שמתחבק ומתנשק על המדר גות
של החאן? מייד אספר לכם.
אחרי שהבטתי פעם ועוד לא הייתי בטוחה, הבטתי פעמיים,
ועדיין לא הייתי בל־כו בטוחה. הבטתי פעם שלישית, והפעם
כבר לא היה לי צל של ספק. היו אלה נטע פדוצקי ושלמה
תרשיש, שני ־שחקנים צעירים, שאם אתם לא מכירים אותם
זה רק משום שאתם קוראים את המדור שלי ולא את מדורי
התיאטרון הכבדים. כי הם ״רציניים ומוכשרים,״ אתם מבינים.

ממש מתחת לאפם של כל המחפשים
המיקצועיים מסתובבת לה חופשי יפהפייה
בלונדית, שחקנית־קולנוע אמיתית ובתו
של לורד. קוראים לה ללה וורד, אבל
המחפשים אפילו לא יודעים מזה.
כי ללה וורד, שהיא אחת מחמש היפה פיות
הנחטפות בסרטו החדש של אוטו
פרמינג׳ר, ווזב אד, מסתתרת לה בשקט
בבריכה של מלון דיפלומט בירושלים, ו־

ומה כל־כך מיוחד בזה שה״רציניים ומוכשרים״ האלה יוש בים
על המדרגות של החאן ומתחבקים ומתנשקים? גם את זה
תיכף אספר לכם.
נטע ושלמה, עליכם לדעת, הם סיפור־אהבה בן חמש שנים,
שהתחיל בסטודיו למישחק של ניסן נתיב, כששלמה ה״יפה״,
אז תלמיד השנה הראשונה, התאהב בנטע ה״קטנה״ ,תלמידת
השנה השלישית. הסיפור נמשך בטכס־נישואין בבניין הרבנות,
ונגמר בטכם־גירושין באותו בניין עצמו ...כשבין שני. הטכסים
מפרידות שנתיים.
בשנתיים הללו למדה נטע תיאטרון באוניברסיטה, ושלמה
שיחק בקאמרי. אחר־כך נסע שלמה, כמו כולם, להירגע באירו פה,
ונטע התחילה לשחק בתיאטרון החאן והכירה ארכיטקט
שווייצי יפה־תואר. זה מייד גרם לכל החברים שלה לחשוב
שאו־טו־טו יש פה חתונה פעם שנייה.
לרוע המזל (או אולי לטובתו, תלוי איך מסתכלים על זה),
נפלה נטע למישכב ועברה ניתוח קשה. שלמה חזר בדחיפות
מאירופה, וסעד אותה במיטת חולייה. הארכיטקט נעלם מן הנוף.
אבל שלמה ונטע, שהבריאה בינתיים, לא המשיכו לשמור
על קשר• הוא עזב את התיאטרון ועבד כפועל־בניין בתל־אביב,
והיו לו חברות משלו. היא עבדה בחאן בירושלים, והיו לה
חברים משלה.
אז עכשיו אתם כבר מבינים בוודאי מה כל״כך מיוחד בזוג
הזה שישב והתחבק והתנשק על המדרגות של החאן. ל א? טוב,
הנה עוד רמז דק.

גרושים נטע ושלמדו־האהבה
מנצחת
מה אני אגיד לכם — עוד לא כלו כל הקיצין. הנה, אפילו
בתוך כל השחור הזה שאנחנו היים בו, עדייו קיימות כמה
נקודות־אור, ויש עדייו אנשים שעושים את הבלתי־צפוי והפ־

שלמה, שעדיין אהב את גרושתו, מסתבר, החליט לוותר על
החלטתו הדרמטית ״לעזוב את המיקצוע האיום והנורא הזה,״
והצטרף לתיאטרון החאן. כעת הוא עושה חזרות לצידה של
נטע, על מחזהו של גולדוני משרתם של שני אדונים. אחרי
החזרות הם הולכים להם ביחד הביתה. כן, לאותו בית ממש.
אני רק מקווה שהפעם השנייה תהיה במזל יותר טוב.

בת־לורד ללה
עתיד בטוח

שלא יהיה

מחסור בר״קים

חת>כת השבוע

אולי מישהו חיפש בזמן האחרון את
חיים רומנו, איש להקת הצ׳רצ׳יליס,
שהיה נ שוי פעם לדליה כהן השחרחורת
שהיתה מזכירתו של המפיק מהי רז,
ושנעלם בזמן האחרון מבימות הבידור
ומהנוף הדיזנגופי?
מצאתי לכם אותו. ולא סתם מצאתי
אותו, אלא עם הגיטארה שלו ובחברתה
של חתיכה בלונדינית, בקומה התשיעית
של מלון נו אנד ביץ, על שפת הבריכה.
חיים* ,שגילח את השפם הג׳ינג׳י שהיה
סימן־ההיכר שלו, התגורר בשנתיים ה אחרונות
בלונדון, בביתו של מנהיג להקת
הצמרת סגול כהה ג׳והד לורד, ובחברתם
של הזמר דני שושן ור,תמלילן פמי

כזאת קטנה, בלונדינית עם עיניים כחו לות
ורגליים חטופות, בחיים לא הייתם
מאמינים עליה. כזאת עדינה ו שברירי ת ב מכנסיים
קצרצרות וגופייה לבנה — איפה
היא ואיפה מה שהיא באמת.
כי נורית ולהמן, חתיכת השבוע שלנו,

בת תשע־עשרה וחצי

ותלמידת סמינר־

הקיבוצים, היא לא פחות ולא יותר מאשר
צנחנית.
כן, צנחנית אמיתית וחברה מן־המניין
במועדון ישראל לצניחה חופשית שב קיבוץ
עין־שמר.
כל שפת, במקום לרבוץ כמו כולנו
במיטה עד הצהריים, במקום ללבוש ביקיני
מינימום וללכת לים כמו כל החתיכות,
היא נוסעת לעין־שמד׳ חובשת קסדה, לו בשת
אוברול מסורבל, עולה על המטוס
ויאללה צונחת. בחיי, לא היותם מאמינים
עליה.
איך היא הגיעה לזה? חפש את האיש,
כמו שנאסר. החבר שלה מזה ארבעה
חודשים, שנמצא עכשיו בחוץ־לארץ אגב,
לקח אותה יום אחד למועדון, והיא ראתה
ונתפסה. נתפסה — זה לא מילה.
על הפעם הראשונה היא לא רוצה לספר,
אבל הפעמים האחרות היו שיגעון אמיתי
ובכלל אי-אפשר לבטא את ההרגשה ב מילים,
בטח שהיא רוצה לצנוח חופשי,
והיא גם מבטיחה חגיגית שהיא תעשה
את זה תוך ארבעה החודשים הקרובים.
וזה שי ש לה חבר עוד לא אומר שזה
רציני ביניהם, ובכלל, אם היא הי׳תה
רוצה להתחתן, היא היתה מתחתנת כבר
מזמן.
בינתיים היא גרד. ברמתיאביב, בדירה
שכורה, עם עוד חברות, וחולמת על הגבר
שלה, שלא מוכרח להיות צנחן ולא מוכרח
להיות אביר על סוס לבן.
הוא צריך סתם להיות אחד כזה שלא

מפקירה את גופה האנגלי הלבן והצח
לקרני השמש הירושלמית החמימה.
ללה, שסיימה את הסנטרל־סקול לאמנות־התיאטרון
בלונדון, נלקחה על־ידי השחק נית
מדגרט לייטון, מי שהיתר, אשתו
של הכוכב היהודי המנוח לורנם
הארוויי, לשחק איתה על בימות לונדון.
ואז גילה אותה סוכן־שחקנים -והפגיש
אותה עם אוטו פרמינג׳ר. ללה זכתה מייד
בתפקידה של מרגרט קארטר, בתו של
לורד אנגלי הנמצאת בין הנערות החטופות
בוחבאד.
היא בלונדינית, כמו שכבר סיפרתי, וי ש
לה עיניים כחולות וגוף משגע. והיא
מנומסת ומדברת בשקט־בשקט. אז אם
יש ביניכם כאלה שזה מוצא חן בעיניהם —
ובכן, כמו שאמרתי קודם, היא מתגוררת
במלון דיפלומט.
ונא להזדרז, בבקשה. לא יפה להשאיר
אחת כזאת כל־כך הרבה זמן לבד.

כירנבף.

צנחנית נורית
פייטרית לעניין
יפריע לה ושהיא לא תפריע לו. כזה
חתיך, אבל בשום פנים ואופן לא איזה
קאובוי מטורזן מאלה שמסתובבים בדיזנ־גוף•
היא
גם רומנטית, נוסף לכל, כי בעצם
במחשבה שנייה, לא איכפת היה לה אם
הגבר שלה יהיה גם־כן צנחן. זה יכול
להיות על-הכיפאק לעמוד ביחד תחת
״חופת״ המיצנח בין שמיים וארץ ו להחזיק
ידיים.
אני דווקא מכירה כמה כאלה, שהיו
שמחים מאוד אם נורית היתד. צונחת
י שר אל חיקם.

פרט לעבודה קשה ומפרכת, ובחברתם
של זמרים ידועים כמו ג׳ו דולן, הנמצא
כעת בארץ, ואל סטיוארט, היה חיים
עסוק גם בחיפושים. אתם מבינים או תי?
מאחד שגרושתו מצאה לה ניחומים
בזרועותיו של איש־עסקים צעיר בשם
דני מערכי, החליט חיים שמה שטוב
בשביל גרושתו במיקרה הנ״ל, בטח טוב
גם בשבילו, וחיפש לו בדיוק אותו הדבר.
לא, לא את הזרועות של איש־עסקים
צעיר, אלא את זרועותיה של חתיכה
שתענה על הנתונים הבאים: לא רזה
ולא שמנה, לא חכמה ולא טיפשה, כזאת
אחת עסיסית ומלאה, י שר מהמטבח היווני.
והכי חשוב שתאהב לפנק, כי אין מה
לעשות בעניין הזה — הוא מפונק נורא.
אז אם את אחת עם כאלה נתונים, בדיוק
או בערך, דעי לך שרומנו מהצ׳רצ׳ילים
מחפש אותך בנרות, זאת יכולה למצוא
אותו בין הופעה עם אדים פאן לבין
הקלטה עם אושיק לוי, בחברתם של
החברים הטובים שלו, הבסיסט שמוא*
ליין אייד והמתופף מאיר ישראל.
שלא תגידו שאני לא דואגת לכן. אם
בשבוע שעבד יצא, לתקופה ממושכת,
הזמר נכי שושן ממחזור הרווקים המבו־

״צ׳רצ׳יר״ יומנו
מפונק נורא
מכניסה

קשים, הנה השבוע אני
במקומו את חיים רומנו.
העיקר שלא יהיה לכן מחסור.

אליו

את הזמר הצעיר גיסים, סחוסי, זה בלי משום־מקוס בכוחות־עצמו, שעלה יחסי־ציבור ועניינים, והטך לאליל החדש
של הנוער, אתם מכירים כבר? אני, למשל,
מד לרגע זה לא שמעתי עליו מימי (אבל
זה לא קונץ, אני כבר לא נוער) .ואז, לפתנב
גונב לאוזני הסיפור הבא. ואני מוכרחה,
אבל ממש מוכרחה, לספר אותו גם לכם.
שתראו מה הולך פה.
סרוסי, מסתבר, הוא ז מר שובר־לבבות,
השר על לבבות שבורים ועל כל מה שרק
יכול לעשות לבן־אדם לבכות ולהיות עצוב.

הביסים
של ביסים
אולי דווקא בגלל זה מזדהות איתו כל־כך
הרבה ילדות טובות, ומעריצות אותו.
והנה, מעריצה אחת תמימה כזאת נפלה
בפח. טמן לה את הפח הזה אחד בחור
פיקח, שהחליט לעשות חיים על חשבונו
הפרטי של סתמי. ומעשה שהיה, כך היה.
לפני כשבוע ימים התארח במלון ביקעת-
הירח באילת בחור, שהציג עצמו כניסים
סרוסי. הוא חילק חתימות בשפע, וערך
ביקורים חטופים במיטותיהן של מחצית
(בערך) מהחתיכות ששהו באותה עת במלון.
אבל חתיכה אחת כזאת, מעובדות המלון,
לא הסתפקה כניראה בלילה אחד. וכך,
כשהגיע סוף־סוף ניסים סרוסי האמיתי
לאילת, החלה מחפשת אותו בכל העיר,

גיסים סחוסי
מי מתחזה

011111111] 1111111010101
הם עוד יהרגו אותי, אלד.,נופלים כמו זבובים. מה קרה להם?
בהתחלה ניסו להסביר את זה בהלם המילחמה ודברים כאלה.
אבל לפי מה שקורה, אני מתחילה כבר להאמין שזה איזה וירוס.
אז הנה בא עוד אחד. עוד אחד שיוצא מהמעגל, או מהשוק,
או ממה שאתם רוצים, מלך השובבים העליזים, יאגוש יונש,
הדיסקוטקאי הנודע, מתחתן גם הוא.
והוא נושא לו לאשה, ביום הראשון הבא, את העלמה החסודה
שושי לוץ, מי שהיתה חברתו הצמודה במשך ארבע השנים
האחרונות, עד שהוא החליט סופית לסגור עניין. ויאנוש, מסתבר,
החליט לעשות את זה ברצינות.
כי שו שי היא בחורה רצינית. בוגרת האוניברסיטה בסיפרות
עברית, וגם ללמוד מישפטים התחילה, מה שלא מפריע לה
לעבוד גם כדיילת.
יאנוש, שהיה בזמנו ידידן של מיטב החתיכות בשטח, ובי ניהן
מלכת־החן לשעבר סגולה גוהר, מאושר ומאוהב עד הגג.
פאקט. ליום־הולדתה העשרים־ושלושה קנה לאשתו העתידה מכו־נית־ספורט,
ולירח־הדבש הוא לוקח אותה לטיול סביב־העולם.
איפה י ש עוד חתנים כאלה, איפה? בנרות צריך לחפש
אותם. ואם יש כבר אחד כזה, אז הנה באה בחורה רצינית כמו
שושי וסוחבת לנו אותו.
אבל את הצימוק האמיתי של הסיפור שמרתי לכם לסוף. כי
חתנה האמיתי של השימחה הוא ללא־ספק כלב הרועה הגרמני
הגדול והחבוב של יאנוש, שא פט. לכבוד המאורע הגדול
תפרו לו חליפה מיוחדת, וקנו לו כובע צילינדר בן־אדמי, וביום
הגדול יעמוד שאפט בפתח מועדון כליף שביפו, לצד המחו תנים
מכל הצדדים, ויקביל את פני האורחים בנביחות עליזות.
קיוויתי לערוך ראיון קצר עם שאפט, לשאול אותו לדעתו
על כך שלהבא ייאלץ להתחלק באדונו עם עלמה נאה, אבל
לא הצלחתי. הוא מיהר לחזרה הכללית על מסיבת-החתונה.
כדי לחזור על החווייה. וכאן ציפתה לה
הפתעה מוחצת. רק הראו לה אותו, את
האמיתי, התפרצה הקטנה :
״זה לא הוא ! ניסים סרוסי שלי נראה
לגמרי אחרת. הוא בילה פה שבוע ימים,
ואני ישנתי איתו. זה לא ניסים סרוסי שאני
מכירה. אותי אי־אפשר לרמות ! ״
לא עזרו לו לנייסים כל טענותיו1,שהוא־הוא
האיש האמיתי והמקורי, הוא ולא אחר.
לא עזרו לו התמונות שהציג, התקליטים
שהשמיע. הקטנה בשלה — ניסים סרוסי
זה לא אתה !
ובי מה נותר לניסיס לעשות, לבד מאשר
לחפש את המתחזה ש לו? ״.מה זה פה,
כל אחד שמתחשק לו יעשה חיים על
חשבוני?״ הוא מתרעם. ובצדק, אס תשאלו
אותי.

הגיבור מארץ וווץ
האמרגן הידוע, נשוי ואב לילדים, חזר מן המילחמה, עייף, תשוש
ושבע״קרבות. האשה הקטנה המתגעגעת הקבילה את פניו, ביאה לרעייה
נאמנה שבעלה שב בריא ושלם מן התופת — באהבה, הערצה, חיבוקים
ופינוקים למיניהם.
ימים כלילות תלתה עיניה בפיו של הגיבור, והאזינה לסיפורי־הגבורה
שלו. איך שכימעט הפסדנו את המילחמה, ואיך שאילמלא החבר׳ה
האמיצים שלו, שעשו הכל ללא״לאות, היינו צריכים כבר לכבות כאן את
האור, ואיך הוא, הבעל האמרגן היומיומי שלה, כימעט כבש את כל
אפריקה במו״ידיו, ורק בגלל איזו הוראה פזיזה מגבוה לא הגיע לקהיר
יחד עם כל החבר׳ה האמיצים שלו.
וככל ששמעה יותר, גברה הערצתה, יותר ויותר. איך לא ז גם
הילדים, ששמעו את הסיפורים, השוויצו באבא הגיבור שלהם, וסיפרו לכל
החברים, ובאמת — אפשר היה לקנא בהם.
אבל פתאום, זמן קצר לפני שאו״או־טו תמלא שנה למילחמת יום־
הכיפורים, קרה משהו, לגמרי במיקרה. יום אחד התכנסה האשה המעריצה
הקטנה עם כמה מחברותיה, לכוס קפה ולקצת רכילות בריאה
ושם קיבלה את שוק חייה.
הבעל״האמרגן, שמינה עצמו לגיבור־מילחמה בפני בני-ביתו המת•
מוגגים, הפך באמת לאגדה של ימי המילחמה. אבל לא בדיוק בכיוון
שהוא היה מעוניין לקבוע.
פתאום הסתבר שהגיבור אומנם הגיע למילחמה, אבל במצב עלוב
מאד. מייד בהגיעו החל משתמט מכל מגע עם זירת־הקרב, בכל הדרכים
האפשריות. למפקדיו סיפר מייד, למשל, שהוא חירש מרעם־התותחים,
התחלה בתחלואים למיניהם, הציג אלף הצגות.
שלחו אותו לבדיקות. וכאשר הסתבר מעבר לכל ספק כי הוא מתחזה,
וכי לצורך המילחמה עבר לצד האחר של מיקצועו, הפך לשחקן, נשבר
ממנו לכולם.
במילחמת יוס״הכיפורים, הוא היה החייל היחידי בצה״ל שאותו
גידרו בקונצרטינה באמצע המידבר, והוא ישב במעצר משך כל זמן ה־מילחמה,
וצפה בה דרך תייל.
את הרגשתה של האשה אני משאירה לדימיונכם. היא, שהערצתה
לבעלה הפכה להיות מן המפורסמות, לא היתה מסוגלת לעמוד בזעזוע.
כפרס על התרמית הגדולה, זכה הבעל־האמרגן בתביעת״גירושין.

השעה היותה שתיים בלילה, מו־צ״ש. אבל
לא באילת. שם, בעיר הדרום, חיים מסביב
לשעון. עובדה. שתיים בלילה — !ובריכת
מלון ביקעת־הירח המתה!מתרחצים. ביניהם
קשה היה שלא להבחין באחדות מן המוע מדות
לתהרות־היזפי !מלכת־המים, שהש תתפו
קודם־לכן בנשף בחירת נסיכת ים-
סוף, ועימן הנסיכה המוכתרת עצמה, לאה

שוקי.

מי שהצליח להתיק לרגע את מבטו,
במאמץ ניכר, מהמוקיהן של היפהפיות
הצעירות, הבחין בוודאי גם בשני נציגים
חשובים של המין החזק. היו אלה הבדרן
דודו דותן, והמנחה דודו טופז שהיה,
אגב, אחד התורמים החשובים ביותר להצ לחתו
של נשף־הבחירה ששיעע, את כל
אילת.
דודו היה עליז יו תר מתמיד. והרי הוא,
כידוע, עליז לא־קטן. הפעם היתר. לו סיבה
טובה לכך. להיות מוקף יפהפיות מכל
עבר — זה הלום י שן שלו.
והנה, לפתע, בלי אזהרה מוקדמת, הו פיעה
בשטח תחרות לגמרי בלתי־מבוטלת.
לכיוון הבריכה דידה !בכל הדרו, על נעלי
15 הס״ם שלו, בחליפת־הופעה מטורזנת
ובתיסרוקת אבדעגילה משופצת, הזמר

יאנוש ושושי יוגש
מי החתן האמיתי

!מירי, שפי תרון בעיות זה המיקצוע שלה,
התקרבה מייד. דו דו שלח יד מתוך המים,
ובמשיכה אחת צירף אותה אל המתרחצים
— תיסרוקת ושילמת-ערב והכל.
אבל זה לא היה הסוף. ככה, כמו שכולם
משתוללים להם ברוח־נעורים עולצת, הופיע
במקום הזמר יגאל כשן. רק הבחין בו
הגברתן, ניג ש אליו והודיע :״אותו, למים,
בלי כסף!״
אך יגאל, שזה־אך חזר ממסיבה במלון
לרום והיה, מה שנקרא, קצת בגילופין,
תפס מרחק בטוח מהסכנה הצהובה, הרים
אצבע מאיימת ו ה כריז :״אני שיכור, לא
אחראי למעשי. מי שנוגע בי, אני הורג
אותו ! ״
זה כבר נשמע קצת אחרת. לכן שיחררו
את יגאל לדרכו, שלא יגשים את איומו
או משהו. אחר־כך נערכה באחד מחדרי
המלון סולחה, שנמשכה ע ד שעות־הבוקר.
ודודו; ,כטוב לי בו ביין, אפילו הציע לגבי
שושן עוד עשרים־וחמש לירות, לתקן את
האבו־עגילה שהתקלקלה.
כדי שיהיה לכם מושג במה עוסק מיטב
הנוער.

גפי שושן.

טופז, שהבחין בסכנה המתקרבת, רכן
מייד ולחש באוזנו של גברתן מאורחי
המלון, ששחה ל צי דו :״חמישים לירות אם
אתה זורק אותו למים.״ חמישים לירו ת
זה לא פונקציה היום, כידוע, אבל העיקרון
— זהו מה שחשוב.
יצא לו גברתננו מן המים, ניער את
שריריו היטב, לפת את גבי, שלזכותו
ייאמר כי נאבק קשות, והשליך אותו י שר
לתוך המים, עם תיסרוקת וחליפה והכל.
דודו שלף וייצמן, כי מילה זה מילה, נתן
לגברתן, כמובטח. זה, מצידו, הפגין פייר־פליי
— התחלק בכסף עם גבי הרטוב,
חצי־חצי.
רק הסתיימה העיסקה, הגיעה למקום
אשת יחסי־הציבור, מירי זייכרוני, ממאר־גנות
הנשף. הגברתן שם עליה עין, פנה
אל דו דו ואמר ל ו :״בסדר, עכשיו נראה
אותך. חמישים לירות אם אתה זורק אותה
למים.״
אין בעיות. דו דו פנה אל !מירי, מתוך
המים, רמז לה להתקרב אל שפת הבריכה.
״לא נעים לצעוק על־יד כולם,״ אמר לה.
״בואי, התקרבי. את יודעת, היו המון בעיות
היום.״

דודו טופז (ורוגית בלגק)
מי הבא בתור

אחרי הקיטש של ״אכסודוס״ בא הקיטש של ״רחבאדי ־

חטיפת האנגר׳

השחקן הבריטי ריצ׳ארד
אטנבורו, המגלם בסרט את
דמותו של האנגלי אדוארד סלואט, שהוא המוח העומד מאחרי

החטיפה, מורץ על־ידי צנחנים ישראליים אל בטן מסוק חיל־התת־קרקעית.
במיפקדתו
על־ידם שנתפש אחרי
האוויר,

הסצינה חזר הצוות כמה פעמים עד שפרמינג׳ר היה מרוצה.

חה חופשית זרוקים מתחת לעץ בודד ותופ סים
קצת צל. הם, לעומת הערבים, מקבלים במלון שמנים זמתאכסנים
סטמי-כסף
דיפלומט המפואר בהדרים עם טלוויזיה
ומיזוג־אוויר.
עוזר־הבמאי הראשון, וולפגאנג, המתגאה
בכך שהיה עוזרו של הבמאי סוב פוסה
בעת הסרטת הסרט קברט, מתרוצץ בחולצה
פתוחה וצועק הוראות באנגלית במבטא
גרמני. רב־סרן יונה, מדובר צה״ל, בלונדיני
תכול־עיניים, חלום כל אשה, דואג שלא
יצלמו לו את שלושת טיייסי חיל־האוויר
העומדים ליד המסוק.
צלמים וטכנאים למיניהם, המאפר פול

ן וג ע, חושבים
רגע של מחשבה וריכוז בשעת הצילומים.

38 -1

אריק לי פרמינג׳ר, בנו של ה־במאי
מקשריו עם החשפנית
י י ״1
ג׳יפסי לי, כתב התסריט לרוזבאד על־פי
רב־המכר של ג׳ון המינגווי ופול בונקריר.

י 1 0י 1ך 11 מעניק הספר קולין
שהובא
11 1 1 .4 1 / 11ג׳יימיסון,
במיוחד מאנגליה, לאחד מאנשי יחידת
הצנחנים הישראלית החוטפת את המוח.

**ן מש חתיכות, בנות להורים וחשובים
ן : 1מאוד, עושות חיים לא־נורמליים על
יאבטח מפוארת, ואגב־כך נחטפות על־ידי
אירגון טרוריסטי, מתוך !מניעים פוליטיים,
כמובן. ובזה נג מר הטיול — אבל לעומת
זאת, כאן ׳מתחיל הסרט.
העלילה מתרחשת בריוויירה הצרפתית,
באי קורסיקה, בפרים, בהמבורג ו ב ברלין
המערבית. בימים אלה ממש, הועתקו צילומי
הסרט לארצנו הקטנטונת.
יורם ברעמי, מנהל־הייצור הישראלי
של הסרט, והבמאי אוטו פדמינג׳ר, תרו
את הארץ לאורכה ולרוחבה בחיפוש אחד
אתרי־צילום. לבסוף נפלה הבחירה על מה
שהוגדר נ״סביבות חיפה,״ ועל מערות
בית־ג׳וברין.

יפה, תלד הביתה!״ זורק צלם־עיתונות מן
השטה :״מי האיש הזה ן מה הוא עושה

בבית־ג׳וברין — חם עד כדי זוועה, מסוק
של תיל־האוויר עומד על הגיבעה ומקים
רעש ואבק. עשרות ערבים עטויי כפיות
מתרוצצים בשטח ובידיהם עוזים ורובים
צ׳כיים עם כדורי סרק.
צנחנים ישראליים ממועדון ישראל לצני
אהבה
מיוחדת
לישראל

1 1 1 /1 1 1
פה, התגלה
נשוא״תפקידו

ריצ׳ארד אטנבורו, המגלם
את המוח שמאחרי החטי כאדם
סימפאטי וחביב. את
הגדיר השחקן כ״פנאטי.״

פאברגר, הספר קולין ג׳יימיסון, והמלבישה
תמי מור, שגבה החשוף משגע את השבאב
משער שכם — כולם עומדים הכן.
ועל כל אלה ׳מנצח, במכנסיים בהירים,
חולצה צהובה ומיגבעת־קש איטלקית, אוטו
״האיום״ בגודל טיבעי.
בן שישים ושבע, חסר־סבלנות וצע קני.
זורק לעבר אחד הטכנאים שלחש
משהו באחנו של ח ברו :״אם לא תתנהג

•סי נשי הצוות מספרים שהוא מתהלך
> £עם כרטיסי־טיסה לפרים, ומחלק אותם
לכל מי שנכנס לו במיקרה לתמונה. את
מלחין הסרט, ליורו פטיגרי, שלח פ־עם
לפרים :״אתה רו בץ במלון עם הארוסה
שלך, במקום להיות על בימת־ההסחסה
ולספוג קצת אווירה! מה אתה מפחד,
שיחטפו לד אותה?״ את עוזר־הצלם, ג׳ים,
שלח לפריס פעמיים :״אתה בטוח שבתעודה
שלך כתוב צילם?״
שעות הבוקר המאוחרות — השמש
יוקדת, המסוק ממשיך להקים רעש ואבק.
הרועמת,
אטנבורו (השתיקה
ריצ׳ארד
עשרה אינדיאנים קטנים, הבריחה הגדולה,

סיטר על חתימת, מחבלים וסופומנים
וממאי הוא איזו מילחמה נחמד ווינסטון
הצעיר) ,מגיע אל׳ בימת־ההסרטה .״זוהי
הפעם הראשונה שאני בישראל. באתי
לחמישה ימים, ,והייתי רוצה להישאר יותר,
אבל אני עסוק,״ אמר בצער.
תמי מור מלבישה את השחקן בגלימה
לבנה שקופה, המאפר מאפר את פניו, והרי
הוא מוכן לצילומים .״אני מגלם, את
אדוארד סלואט, המוח שמאחרי החטיפה.
סלואט הוא אנגלי הנתפש לרעיון של
ספטמבר השחור,״ הוא אומר. איש יחסי-
הציפור של הסרט, באד רוזנטל, ממהר
לתקנו :״אירגון טרוריסטי,״ הוא מדגיש,
״לא ספטמבר השחור.״
מצלמים את הסצינה בה ניתפש ה״מוח״
במיפקדתו על־ידי צנחנים ישראליים.
ארבעה גברתנים ממועדון ישראל לצניחה

את העוזי בגבו, הם נעלמים בבטן המסוק.
״קאט!״ צועק הבמאי .״טוב ׳מאוד, ל הדפיס

צהריים — הטלוויוזיה הישראלית מגיעה
לביקור. פרמינג ׳ ר — חלב ודבש .״אהבתי
לישראל היא על־,טבעית, אילו הייתי צעיר,
הייתי בא לחיות כאן,״ הוא אומר.
״סלח לי, מר פרמיגג׳ר,״ אומד לו בחב-
הטלוויזיה ,״אתה לא חושב שאתה קצת
נ אי בי? ״ פרמיגג׳ר כמעט נופל מהגיבעה,
אך מתעלם מן ההערה ;וממשיך :״כשהסר־טתי
כאן את אכסודוס, לפני 15 שנה, לא
היו לכם פה אנשי־מיקצוע. כעת יש לכם
תעשיית־סרטים גדולה. איזו התפתחות!״
אחר־הצהריים — אל ב״מת־ההסרטה
מגיע התסרוטאי אריק לי פרמינגח, בנו
של פרמינג׳ר מקשריו עם החשפנית הנודעת

השבאב משער שנם

המוח האנגלי, וחוטפיו הצנחנים
של הסרט, יורם בן־עמי, משער

רודפים אחרי מסוק חיל־האוויר היש ראלי,
שבו נמצאים על־פי התסריט
הישראליים. השבאב נלקחו על־ידי מנהל־הייצור
שכם, שם ישבו באפס־מעשה על גדר־האבן.

חופשית תופסים באטנבורו, ומריצים אותו
אל בטן המסוק.
פעם, פעמיים, שלוש. סדמינג׳ד לא
מרוצה. חוזרים על הסצינה פעם נוספת.
אטנבודו רץ, מתנשף, שערו הדליל מת פרע.
הגברתנים לוקחים את התפקיד ברצי נות,
אוחזים בו מגסות, אחד מהם תוקע

ג׳יפסי רה לי. עותק בן עשרים־,ותשע של
אביו המפורסם, אבל לעומת זאת סימפאטי
וגלוי .״אמי סירבה לגלות ברבים את
עובדת היותי בנו של אבי. נאלצנו לחכות
עד אחרי מותה, ואז כינס אוטו מסיבת־עיתונאים
והכיר בי באופן רשמי,״ הוא
מספר. הוא גדו ש ואב לילד בן שש, מלווה

הסיגאו הנצחי

בפיו של השחקן פיטר או׳טול, שבא אל בימת־ההסרטה
להצטלם, אך מצא עצמו מחפש עתיקות
בשקדנות בכל רחבי הארץ. פרמינג׳ר שיחרר אותו, באומרו לו :״אני יודע שאתה עסוק
היום. לקחת אתמול את הגברת מחדר 412 לארוחת־ערב, מה י היא יפה מאוד ! ״
את צוות ההסרטה לכל מקום.

א׳וטול —
אנטי־כוכב

נחמד? לא נחמד?

חבוש

מיגבעת־קש

איטלקית .״הוא לא

נחמד,״

אומרים אנשי

צוות־ההסרטה. כלפי העיתונאים, לעומת אנשי צוות ההסרטה,
הוא נחמד מאוד, מתגלה אף כבעל חוש־הומור וכאוהב ישראל,
והוא משתף־פעולה עם כל מי שיד וחלק לו באמצעי־התיקשורת.

ך בר צנום, גבוה, עם סיגר בפיו,
^ מסתובב על הגיבעה ומלקט אבנים.
איש אינו שם לב אליו. אך !מקרוב מאד
הוא נראה מוכר. אבל איך אפשר להיות
בטוחים, בשבבקט הוא לא ניראה כמו ב שלום
למר צ׳יפס, ובאריה בחורף, הוא לא
ניראה !כמו לורנס איש ערב?
מה שמסגיר אותו הן העיניים הכחולות.וממש כאן, על הגיבעה ,׳כורע על שיברי־אבנים
פיטר או׳טול הגדול .״אני משוגע
לארכיאולוגיה,״ הוא מספר .״טיילתי בי ש ראל
לאורכה ולרוחבה, הייתי כבד במצדה,
בהרודיון, במערות קומראן, בקיסריה ובכל
מקום אפשרי. ב שבילי זוהי חגיגה. אמיתית.
התפקיד שלי ב רוז באד? אני איש סוכנות-
הביון האמריקאית, המוכנס לפעולה על־ידי
אביה של אחת הנערות החטופות.
״כמובן ישאני אוהב את התפקיד, אחרת
לא הייתי עושה אותו.״ וכמו שהוא אומר
את זה, קצת קשה לא להאמין קו.
לפנות ערב. החושך מתחיל לרדת. יורם
בן־עמי, מנהל הייצור, פוגש את העיתונאים
בדרך לירושלים.
״כבר הולכים?״ הוא שואל .״אתם, מפסי דים
את הסקופ של היום! בר־לב מגיע
במסוק כדי להעניק מדלייה לפרמינג׳ד.״
אבל הוא,מעניק אותה לבד. בר־לב מעניק
מדלייה לפרמינג׳ר — זה כבר עניין לסרט
אחר, בו קוראים לילד בשמו, ,ולא מסתת רים
מאחרי כל מיני הגדרות מעורפלות
כמו כאן, במקום בו המחבלים הערביים
הם ״אירגון טרוריסטי״ אנונימי, ד בר
שימנע, כמקווה, אפשרות של הטלת חרם
ערבי על הסרט.