גליון 1932 מתאריך 11 בספטמבר 1974

יד 1 0 8 ,ז >3.״*.וי?ו?גיד

איש השגה תשי״א
העולה החדש

איש השנה תשי״ג

איש השנה תשי״ד

נובקר הסוכנות שסודאק

יועץ סישפטי כהן

עסקן שואה קסנונר

איש השנה תשי״ח

איש השנה תשי״ט

חתן תנ״ך חכם

סז 9ר ת דיין

איש השנה תש ״ך

איש השנה תשי״ב

רכז שואה אייכמן

קורא יקר,
איש־השגה האמיתי שלנו, השנה, בכל
שנה ובמרוצת בל שבוע משבועות השנה,
הוא בסופו של חשבון אתה — הקורא
האלמוני. המאורעות השוטפים החולפים
על פניך, שבמרכזם ומאחריהם ניצבים
אנשים — מתוכם אנו נוהגים לבחור אחת
לשנה את איש־השנה — אינם רק סרט
נע הרץ מול עיניך. בך הם מטביעים את
חותמם< יש להם השפעה ישירה על מהלך
חייך; את עתידך האישי הם קובעים,
אנשי השנה מתחלפים כמעט בכל שנה
ואתה נשאר. אתך. המשלם את מחיר מחדליהם
ונשכר מהישגיהם 23 .אנשי השנה
שנבחרו יעד כה ע״י עורכי העולס הזה,
ואשר דיוקנותיהם מופיעים בעמודים אלה,
תרמו ב־ 23 השנים האחרונות לגיבוש תבנית
העולם בו אתה — ואנחנו — חיים.
כזה הוא גם איש־השנה תשל״ד.
מי הוא ז
את התשובה על כך תמצא בגיליון הבא
של העולם הזה, גיליון ראש־השנה המורחב
והמוגדל, שבמרכזו עומדת כתבת ״איש
השנה״ ואשר יראה אור במוצ״ש הקרובה.

איש השנה תשב״ד
יורש אשכול

איש השנה תשכ״ח

איש השנה תשכ״ט

איש השנה תש״ל

לוחם בפידאיון רגב

מפקד נויבצר ישראל בר־לב

לוחם־ שלום דיין

איש השנה תשל׳׳א
מזכיר ההסתדרות בן־אהרון

מכתבים
שנה מוכה
איחולי לשנה החדשה: ליתן מקוד און
ליונת־השלום לשרש את מישענת הקנה
הרצוץ ״אין ברירה לבנות ולהיבנות
על יסוד האמת הבסיסית כי אין אלטדג־שיבה
לשלום.
מנחם שפר, קריית־שלום
...אני מניח כי גם אתם תצטרפו עימי
לברכה שבשנה הבאה עלינו לטובה תופ־רכנה
כל נבואותיכם השחורות.
אורי ויינשטיין, רמת־ גן
...שהעולם הזה לא יהיה פחות אמיץ
מאשר בשנה שחלפה.
נתן כראנד, ניו־יורק, ארה״ב

איש השנה תשפז״ז
פרקליט תמיר

איש השנה תשט׳׳ז
נשיא מצריים עבד אל־נאצר

אנשי השנה
מתבקש כי אישיות שהייתה קשורה ל־מילחמת
יום־הכיפורים תיבחר על ידכם
כאיש־השגה. אולם אני הייתי מציע לבחור
דווקא באדם כסו שר־האוצר יהושע רבי־נוביץ׳
,גם משום שהיתר. לו נגיעה יותר
מכל אישיות אחרת לחייו היומיומיים של
יכל אזרח במדינה, וגם משום שמה שאירע
לו מאפיין את ״השיטה״ של המימסד הישראלי:
מי שנכשל בתפקיד אחד — עולה
בדרגה בתפקיד שני.
אלפרד קהאן, תל־אביב
...אריק שחן, מי שהיה גם איש השנה
תשל״ג, שבזטתו נטו כפות המאזניים
במילחמת יום־הכיסורים, לפחות בחזית
הדרום, לצד צה״ל.
אבנר ג~ ,צה׳׳ל

איש השנה תשכ״א
מודח לבון

איש השנה תשכ״ב
קורבן סובלן

...התואר מגיע לגולדה מאיר, כפרם על
פעילותה ותרומתה למדינת־ישראל.
גליזז שקד, הרצליה
• תואר איש־השנה של העולם הזד.
אינו פרס או ציון־לשבח. לתואר נבחר
האיש שהשפיע, יותר מכל אדם בודד אחר,
על מהלו המאורעות בשנה הוזולפת ב־מדינת־ישראל.

לפחדנים ! מאז טיפס עליכם
יורם קניוק בפרשת פנינה רוזנבלום, לא
הופיעה תמונתה אפילו פעם אחת בעתונכם.
כמה, אתם חושבים, יפול הבנאדם לסבול י
יעקב צרפתי, אשקלון

מראה מתחת?גשר
לפני כמד, ימים עברתי במיגהרה החד־שד.
שנטתה מתחת לגשר הירקון בתל־אביב,
מכיוון שיפון בבלי אל צפון העיר.
בעיסה למנהרה עמד אוטובוס אגד כאשר
יתא הנהג מתחת לגשר, וסביבו כל נוסעי
האוטובוס מתרוצצים, כששני צעירים על
הגג. עצרתי את מכוניתי בצד וניגשתי לאוטובוס
מחשש פן אירע משהו. לא קרה
שום אסון. אבל בכל זאת קרה משהו
שהסעיר את מחשבתי וכאזרח אני סונה
אליכם. האוטובוס לא יכול היד, לעבור את
המנהרה. גובה המנהרה הוא 2.80 מסר
ואילו האוטובוס, שהוא אוטובוס עי תני
ועיל בהחלט, היד. גבוה בארבעה סנטימטר.
זה מצחיק ועצוב גם יחד. אילו ד,גד,ג לא
היה מעריך נפון את גובה האוטובוס שלו,
כפי שבאמת אירע, והיד, נעם במהירות
למנהרה, אז היד, זה מצב עצוב בלבד. האם
כל נהג אגד היושב ליד ההגה, יודע בדיוק
את גובה האוטובוס שלוז אז איפד. היו
המתכננים שלנו ז למי חסרו ארבעה סנטימטר
או עשרה כדי לאפשר מעבר אוטובוסים
במנהרה? מי אהראי לתיטון הפושע
הזד? ,אם ייבדק העניין ויבורר הביזיון כדי
למנוע אסונות ׳במקום, אבוא על שכרי.
אבקש לא לפרסם את שמי ברבים.
קורא, קיבוץ גן־שומואל

קשקשת 1932
הפעל את דמיונך ונסה למצוא כותרת
מתאימה לציור שלמטה, שתסביר
מה אתה רואה מ. הצעות לכותרות
יש לשלוח לפי הכתובת: ת.ד.
,136 תל-אביב, עבור ״קשקשת״ .ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה.

כיזבדז כמילואים
ברצוני להפנות את תשומת־לב הציבור
לתופעה שעמדתי עליה בעת שחת המילואים.
גוייסנו כ־ 20 איש לקורים שנמשו
שלושה וחצי חודשים. בסיום הקורם
הוחלט שגם אנשי המילואים ישותפו
במיסדר הסיום. ההגנות למיסדר זה נמשכו
ארבעה ימים, בהם עסקנו באימוני תס״זז
(תרגילי־סדד חמושים) .ביום האחרון היינו
אמורים ״ללקק״ (זה ציטוט. מדוייק מפי
מפקדנו) את הכלים שהשתתפו במיטדר.
היות חד, קורס קשה, ביקשנו שבמקום להתעסק
במיסדרים ארבעה ימים נוספים,
יאמנו אותנו במשך ארבעה ימים אלה, ואם
לא — שישחררו אותנו קודם. סענותגו לא
עזרו. ואנו השתתפנו במיסוד.
לדעתי זוהי שערוריד, להחזיק 20 אנשי
מילואים לצורך מיסדר. רצוי לפרסם מקרה
זה כדי למנוע בעתיד ביזבוז כד, גדול
של ימי שירות במילואים.
סנן(מיל ).כלי דויטש, ירושלים

פגינה שוב
איש השנה תשכ״ו
כלכלן ספיר

איש השנה תשר״כ
גולדה המלכה

איש השנה תשכ״ז
שר־הבינוזזון דיין

איש השנה תשל״ג
מקים הליכוד שרון

רק עתר, קראתי את תגובתו של אלי
תבור (קורא יקר, העולם הזה )1928 על
מאמת של יורם קניוק בדבר השבוע על
פרשת פנינה רחנבלום. אני חייב לומר
שזאת היתד, תגובה אצילה על מאמר אציל
שקניוק כתב. שניהם ידעו להשתמש בעט
ובנייר בצורה מכובדת. חד. משאיר בליבי,
אישית — תיקווה.
ר״ח ,,ניו־יורק, ארה״ב
קטונתי מלהכניס ראשי בין הרים, מה
!ם שאלי תבור קיבל את ביקורתו של יורם
קניוק על העולם הזה בהבנה. אני עוקב
אחת כתיבתו הפובליציסטית של יורם
קניוק. מהמעט שקראתי מפרי עטו התרשמתי
׳שהכל יבוא על מקומו בשלום
אם רק תינתנה לסופתם מילגות. אני חוזר
ואומר כי זאת התרשמות שטחית. ואל
יזלזל קניוק בחלק הקל של השבועון. הוא
הוא הנושא את גרעין האור. מורשית הזלזול
במשרתות ובני הפרברים פשטה מזמן
את הרגל. האימרד .״היזהרו בבני עניים
בי מהם תצא תורד,״ היא בימינו לא רק
אימרד, קולעת, כי.אם חוכמה מוכחת. בני
הפרבתם מבינים יותר מאשר רבים וטובים
מוכנים להרשות להם להבין.
חיי םמי, קריית־אתא

י• ״אם אדם נופל ממטוס באמצע
הלילה — רק אלוהים יכול
להרים אותו.״
אפרת הדר, ירושלים
ע. הכהן, זברון־יעקב
אלישבע גינות, רחובות
!• חייל מחיל־הים תלוי לייבוש
אחרי המיקלחת הרוסית.
#1טל ברודי מנתר לסל.
שאול יהישלום, ירושלים
י• רומיאו אחרי שיוליה אמרה לו:
״קפוץ לי!״
עוזי עמיאל, קריית־אונו
#מתרומם חחר מהרמה.
ג שלו, צה״ל
#תושב צהלה שניתלה על החלון
כדי להציץ לחצר ביתו של האלוף
אלי זעירא.
משה קונפורמי, תל־אביב

ההצטרפות הצפוייה של המפד״ל לממשלה, הוא מערך
אגז״י—פא״י.

הסכנה הב א ה:
דרו ם אמריקה
בצמרת המדינה שוררת דאגה קיצונית
לגבי האפשרות של התמוטטות העמדות
הישראליות ביבשת דרום־אמריקה, כדומה
למה שאירע באפריקה.

תטקיך

ישראל נערכת עתה למילחמה דיפלומטית והסברתית
בכל רחבי היבשת, אולם ההערכות הן פסימיות,
נוכח יכולתן של מדינות־ערב להציע למדינות
היבשת השקעות, סיוע ותמיכה מדינית במיסגרת
שיתוף־הפעולה האסיאתי־אפריקאי״דרום־אמריקאי.

המצב הפרלמנטרי הנוכחי היה כשביל
אגו״י מתנה מן השמיים. מאחר שקולות
״החזית התורתית״ היו דרושים לא פעם
להצלת הצעות ממשלתיות במליאה ובוועדות,
יבלה לסחוט מן הממשלה תקציבים
והטבות שלא יכלה לחלום עליהם לפני בן.
גן־עדן זה יגיע לקיצו אם יצטרפו הדתיים־הלאו־מיים
לממשלה, ויגבו בעצמם את המגיע.

אדו! :ד ב רו ש
או לא

אדון מקים
יתהדק!1־*01
בריה׳״מ -מצר
מילחמת־ההתשה הפסיכולוגית בין מצרים לברית־המועצות,
המתנהלת מאז מילחמת יום־הכיפורים עלולה
להסתיים בעתיד הקרוב ביותר• כל הסימנים מעידים
על כך שקשריה ישל מצרים עם ברית־המועצות
יתחזקו, ואף יביאו לחידוש הזרמת אספקת הנשק
הסובייטי למצרים.
הרוסים מעוניינים בכך, בתיקווה לדחוק את עמ דות
ההשפעה שרכשה לה ארצות־הברית במצרים
מאז המילחמה. נישיא מצרים זקוק לחידוש הקשרים,
כדי להבהיר לאמריקאים שהוא אינו מונח בכיסם,
וגם כדי להמשיך את המיקוח שלו עם ישראל מעט־דת־כוח.

ככד
הנראה עשוייה כרית־המועצות לספק
דסאדאת כמה טייסות שד מטוסי מיג
23 חדישים, שסופקו עד כה רק לסוריה.
כתיקווה לקנות את ליכו.

שולמית אלוני תעמוד בפני ברירה ממאירה ביותר,
כאשר יצטרפו הדתיים לממשלה.
אם תישאר אלוני בממשלה, יראו בכך אוהדיה
בגידה בהבטחותיה, לטובת אינטרסים אישיים.

..מוודקת חקר״
אחד ממעשיו העיקריים של יגאל אלון בחודשים
הקרובים יהיה הקמתה מחדש של ״מחלקת החקר״
במישרד־החוץ — מחלקה שהתנוונה לגמרי בתקופת
אבא אבן. היעדרה של מחלקה כזאת צויין על־ידי
ועדת־אגרנט כאחת הסיבות העיקריות למחדל. מאחר
שלא היה מי שישלול את קביעת אמ״ן בדבר ״הסבירות
הנמוכה״ של המילחמה.

מחלקת־החקר החדשה לא תהיה, בעיקרה,
מוסד נוסף לאיסוף ידיעות, אלא מנגנון
לריכוז הנתונים ולהערכתם. בראשה
תעמוד, כנראה, אישיות בלתילתלוייה עד
בה, וישותפו בה כיועצים־חלקיים מומחים
מו העולם האקדמאי.

וי*וחיו! !11 11111,

,וו 1111111׳ — ו

—ווו

הנ*צי שולט ,
בקרבה לי ב ר לי ם

הנשק הסוד
של ר בין:
הבחורו ת ב אר ה״ב
אחד השיקולים המעטים הגורמים לאופטימיות
כלשהיא בפמלייתו של יצחק רבין, עם ביקורו ב־ארצות־הבדית,
טמון ברקע הפוליטי החדש בארצות־הברית.
אי־אפשר
היה ללחוץ על ריצ׳ארד גיכסון, ובאמצעותו
על קיסינג׳ר, מכיוון שגם פלי פרשת זוטר־גייט
לא יכול היה ניכסון להציג שוב את מועמדותו
לנשיאות, בגלל הסעיף בחוקה האמריקאית המתוקנת,
האוסר תקופת־כהונה שלישית של נשיא.

פורר, לעומת זאת, הוא מועמד בטוח
בבחירות הקרובות, שייערכו כשנת ,1976
כשמולו עשוי להופיע מועמד דמוקרטי חזק
ביותר: אדוארד קנדי.
על רקע זה, יצטרף פורר לשקול את
השפעת מעשיו על הבוחרים, בעלי-ההון
ואנשי־־התיקשורת היהודיים. רבין יחפש
דרף להזכיר לו זאת כצורה נאותה.

הערבה מעודכנת של המצב כמיפלגה
הליברלית מפריכה לחלוטין את הרושם שנתקבל
כעיקכות במה תופעות חריגות, כאילו
מתגברות היונים כמיפלגה.
1בעניין המרכזי של ״יהודה ושומרון״ -שולט בצמרת
המיפלגה קו ניצי נוקשה, הנבדל מעמדת חרות
רק בדיקדוקי־עניות של ניסוח. אין כל סיכוי שבעתיד
הנראה־לעין יצליחו יונים מסוגם של צ׳יצ/
אברמוב ופלומץ להביא לשינוי קו שיאפשר את פילוג
הליכוד והצטרפות הליברלים לממשלה.
גם החלום של משיכת הליברלים ל״מדכז ליברלי״
חדש כלשהו הוא, בטווח השנים הקרובות,
בחינת הלום באספמיה.

נגד המערכה
ל ה פל ת קיסינג׳ר
הרעיון של אנשי הליכוד, לשגר לארצות־הברית
מישלחת שתחתור תחת מעמדו של הנרי קיסינג׳ר
בדעת־הקהל, על מנת להביא להפלתו, עורר תגובה
שלילית ביותר בחוגי מישרד־החוץ הישראלי.
לדעת צמרת המישרד, ישניאו מעשים אלה את
ישראל על קיסינג׳ר, מבלי להפילו. ומצד שני, אם
תצליח המערכה, אין כל ביטחון שאחריו לא יבוא
אדם שאין לו שום סנטימנט לישראל, מסוגו של
ויליאם רוג׳רס, או אף גרוע יותר.

המועמד הסביר כיותר, כמיקרה זה הוא
שר־הביטחון לשעבר, מלווין ליירד, ידידו
האישי של פורד, שאינו ידוע כידיד־ישראל.

*1 1111

1 1 1־1־ 1ווו

111

111,,ד1מי דחמה -
בל* צ1די?י

מי שפחות שכולות שכניהן נפלו ב*
מילהמת יופ-הכיפורים, ושיבקשו ל :עלות
על קבריהם ולערוך להם אזכ*
:רות ביזם־השנה לנפילתם, לא יזכו
כנוכ חו ת של נציג צד ,׳׳ל באזכרה, ואף
לא• גמישמר-כבדד צבאי. החלטה
על כף התק בל ה כאמדרגה, אחדי לב:טיפ
קשים, כמחלקה להנצחת החייל
* במישרך״חביטחוז. מ תו ך מגמה להש איר
א ת מם-הזיכיון. ה שגתי לחיילי
צה״ל, עהכיתים העצמאות,׳ ציוט-חזי-
כדון היהידי הקובע לגבי צה״ל.
החריג היחידי הדיה בנוכ חו ת צב•
*אית.כיום־יהויברון?: .הלדי ה&תחנים, ה-
::;:נערך מדי שנה׳ ב*24י בספ ט מבר.

לעומת זאת, אם תפרוש — תהיה זאת
מבת-מוות לחלומה של אלוני להצטרף ל-
ל״ע במיסגרת של ״מרכז ליברלי״ ,והיא
תצטרך לעשות דבר שהיא רוצה להימנע
ממנו בימעט ככל מחיר: להופיע שוב לכדה
בבחירות הכאות, ולהיות מופקרת ל־מצכ-הרוח
המיקרי של הציבור.

המפסיד העיקר
מהצטרפות ה מ פד״ל:

במחיר מד ליו ת

אגויי׳ ופאי1׳
אחד הגופים המודאגים ביותר בימים אלה, נוכח

ה עונ! ם ה 1ה

111ו זן־ן

מפולת נוספת

הגידיון הבא ש ד
מי שרד״ ה חוץ

; אז כ רו ת וס־השנה

צפה לירידת מחירים נוספת של מדליות ומטבעות
למיניהן. שוק המטבעות נשלט על־ידי שני סוחרים
גדולים׳ העושים עתה מאמצים נואשים למנוע
מפולת. בין השאר, הם החלו במיבצע מכירות־בתש־לומים
של מטבעות שונים, במחירים גבוהים.

הסיכה העיקרית לירידת המחירים היא
המחסור באשראי. משקיעים רכים לוו כסף
כבנקים והשקיעו אותו במטבעות, כהנחה
בי המחירים יעלו, אולם המחסור באשראי
גורם למכירה של מטבעות על־ידי המשקיעים
הזקוקים למזומנים.

לנסקי טיל פן:
יהיה גיליון ראש־השנה. בהתאם
למסורת ״העולם הזה״ ,יהיה זה גיליון
מוגדל, שיכיל את המאמר השנתי ה גדול
על ״איש השנה.״
הגיליון יודפס בצבעים, ויכיל 60
עמודים.
מפאת החג, יוקדם גיליון זה, ויהיה
מצוי למכירה ככל רחבי הארץ ביום
א׳ הקרוב, כבוקר.
בתל-אכיב יופיע הגיליון בכר ב*
מוצאי-השכת הקרובה.

הצרות וג מ רו
מאיר לנסקי טילפן ממיאמי לידידיו כישראל,
וכישר להם בי זוכה סופית מכל
ההאשמות נגדו. המישפטים האחרונים שהתנהלו

נגדו היו בלאס־ווגאם, בה הואשם בהעלמות מם ב־
;שיעור של 200 אלף דולר על חלקו ממכירת מלון
מפואר. לנסקי סיפר בשיחה הטלפונית כי הוכיח
ששילם בזמנו מם מלא על רווחיו.
האיום העיקרי על לנסקי, עדותו של מי שהיה
אחד מראשי הפשע המאורגן, טראסה, נדחתה על יז ,השופט בגלל עדויות סותרות. גם ידידו ושותפו
של לנסקי בעבר, ג׳ו סטאשר, הגיע השבוע ארצה,
אחרי ששהה כמה חודשים בגרמניה ובאיטליה.

תמרוקי ״׳מוסוך ־ המפגש ביו טיב ליופי

כבה ייראה
האיש אשר
המפו־״ל חפץ
להיכנס על גבו
לממשלה. גם
יקראו לו
ברחוב ״ג׳יד״,

ירביצו לילדים
שלו בגן ויגלו
שהוא חלק
מקשר-ביו- לאומי שתבליתו
להכרית את
העם היהודי
טהור-הגזע מן
העולם. זקני
המפד״ל גם
יגלו בחפירות את הפרוסובולים
של זקני
הרפורמים, ותמורת הצבעת-אמון
בממשלה יבללו הפרוטובולים בתבנית
הלימודים של
הזרם הדתי. בי
המפד״ל רוצה
להיות בממשלה
ובכה נוצר העם הניאו-יהודי.

העורך והמייסד הראשון :

ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, קובי ניב,
אפרים סידון. מעטר: גבי קלזמר
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1
המפקח מאת כתבו המיוחד
של ״ 2 0 0הארץ״
אין זה מן הדברים הקלים לפגוש ב מפקח
צ׳יף (צבי) איירונסייד — ולא
בכדי. הטרדות העיתונאים למיניהם
גרמו לו להסתגר בחדרו ולדחות כל
אדם המבקש לפוגשו. משום כך עטפ תי
עצמי בפיתה חמה ובינות קציצות
פלאפל מהבילות וסלט כרוב דביק ולח
עשיתי דרכי לחדרו.
״פלאפל למפקח״ זרקתי לעבר שו מר
המעלית בחקותי קולו של סחוג
חריף ומיהרתי לעלות קודם שיבחין ב תרמית.
(חמשו
בעמ׳ הבא למעלה)

יהודי
ע ל תג אי

החלה ההרשמה לתחרות מלכת
הסודה

לני בדוס חי
ומסתתר בגבעתיים
מי שחושב שחסאטיריקן האמריקאי הזועם לני ברוט
מת סופית, טועה טעות גמורה. לני ברוט חי ומסתתר
בבית משותף בגבעתיים עם אשתו ושני ילדיו.
חרבה לפני שהוא נחיה לני ברוט הוא נולד בנהלל
וחיה צנחן וקצין בצבא הישראלי, עובדות שהוא לא שוכח
אף פעם להזכיר, כי מי כמוהן סמל למעמד. מעמד, שבתור
לני ברוס הוא שונא ומתעב ולועג לו וצוחק עליו
ודוקר אותו.
אחר כך, כיאה למעמד, חיגר הבחור מנהלל לדיזינגוף.
שם התחבר לאנשים הנכונים ואיכשהו קפץ בן־לילח לחיות
בעל טור אישי בעיתון חכי נפוץ במדינה.
עיקר מאמציו בטור הזה שלו חיו לעצב את דמותו
במתכונת ״השובב הנחמד״ ובזה הצליח. חיש מחר הביא
אמהות דאמיות בכל רחבי הארץ לומר ערב־ערב לבניהם
הסוררים :״אתה רואה, למה אתה לא יכול לחיות
כמוהו ז חנה, גם לו יש שיער ארוך, אבל נקי ומסופר וגם
לא ארוך מדי. אתה רואה, וגם לו יש דיעות, אבל הוא
בסדר. הנה, תקח דוגמא. למה אתה לא יכול להיות
כמוהו ז״
וכך הוא כתב וכתב ותמיד טרח להזכיר שיש לו
שיער ארוך (טוב לצעירים) ,שהוא נשוי (טוב לאמהות),
שיש לו ילדים ושהוא נורא־נורא אוהב אותם (טוב לסב-
תות ולבנות טפש־עשרה) וכיוצא בזה ; כך שכל אחד ימצא
את שלו וירגיש ״הנה, הוא חישב ן או מרגיש) בדיוק כמו ני
״.והוא באמת חש כמו כל״ אחד׳ ,כי מה בדיוק הוא
חושב על בעיה זו או אחרת. אי-אפשר היה אף פעם
להבין. ובמקביל הוא גם שפך עלינו ממיטב יצירתו :
שירים וסיפורים לילדי ם׳וג ם סידרת טלוויזיה מדובלת
לחלוטין שזכתה אף היא. ככל יצירותיו חמתקתקות, לאהבת
העם היושב בציון.
ואז באה מילחמת יום־הכיפורים, בה השתתף כמו כולם,
אך השתחרר מוקדם מכולם בזכות היכרות אישית
עם גנרל ידוע. אבל זה כמובן לא הפריע לו לבחור, שהריח
בחושו המפותח את ״רעידת האדמה״ ,לכתוב בעיתונו
בשם החיילים כולם וריאציות שונות על תגליתו המפתיעה
ש״מלחמה היא דבר נורא״ .הוא גם נורא כעס ואפילו
כתב שיר שהודיע שהוא ״לא רוצה למות״ כאילו שכולם
רוצים ; שיר שיכול היה, באותה מידה שהיח אנטי-מיל־חמתי,
לחיות גם אנטי תאונות־דרכים.

רחל המרכלת שלי

כימים אדו ממש החדה ההרשמה
דתחרות מלכת הסודה הנערכת מדי
שנה כשנה כחסות 2 0 0הארץ.
התחרות השנה — מלכת הסודה ל-ה
תורכב מסידרת ארועים מורך דמים, בהם תיכחד נסיכת גזודסוף ונסיכת
העסיס התיכון ותגיע דשיאה
בנשף כהירת מזלכת הסודה.
המדכה תזכה גם השנה, כמו*
ככד שנה כמקום הראשון ותשדה
דתחרות מלכת הפטל העולמית שתעיד
כסוף הישנה בסתח־תקווה.
כואו.בהמוניכם. הצביעו סודה1

יבי

אחר־כך נגמרה ״רעידת האדמה״ והגיע הזמן להגשים
את החלום הישן ולחיות לני ברוט — לדבר אל הקהל,
להרגיש אותו, לומר אמת, לאהוב, לחוש את השקיעה,
לפרוח את הזריחה ושאר פטפוטי הביצים שהוא מוכר
לעיתונאים הבאים לראיין אותו.
וכך׳ כשיורדת החשיכה על גבעתיים, יוצא האיש שלנו
בחשאי מדירתו, נכנס לפולקסוואגן הכתום שלו ונוסע,
ביחד עם החבר שלו שחושב את עצמו לבוב דילן, לחיות
ללני ברוט לשעה קלה אי-שם בארץ.

ק• ת יי

ממישנתו של מייסדו —עוד לא עבדה תקוותנו !
ד״ר זוארץ
(בשיחה עם אשתו בעניין העוזרת)

ללא מחיצות
המעלית היתה דחוסה משהו. מבעד
חתיכות הכרוב הצלחתי להבחין בזר
פרחים ענק בו השתרגו שני כתבי
ספורט ריחניים, בטוסט־גבינה שהיה
מקושט בפלחי־עגבניות ובחברת כנסת
ובקרם־וניל עטוי דובדבנים שענו ל שם
משה, ניתן היה לחתוך את המתח

בסכין ממש, אלא שלא רצינו לפגוע
במערכת הסכו״ם הנאה שהורכבה על
טהרת ראשי השלטון המקומי.
המעלית נעצרה ואנו פרצנו לעבר
חדרו של הצ׳יף. הקרב היה קצר, כ דברי
השיר, והתחולל לפתע /הסילו נים
חלפו ממעל בשריקה / /וכשה־

טוסט־גבינה נפגע בשתי רקטות /היא
בתור אש לוהטת ביקשה לנקוב בשמה.
מערכת הסכו״ם פוזרה לכל עבר
וקרם הווניל ניתז על הקירות, כך שב תוך
חדרו של המפקח התייצבו שני
כתבי הספורט ואנוכי.
המפקח איירונסייד הוא אדם גבוה
ושמן אך אינו זריז דיו, כך שלא הצ ליח
להתחמק מסידרת הבעיטות ומכות
גב־היד שדחקוהו לפינת החדר. למרות
קומתו האדירה ומראהו המגושם הצ לחנו
ללופתו עד מהרה ב״נלסון־כפול״
וסובבנו את ידו.
ריימונד בר :״נולדתי ב־...1917
אמי היתר. פסנתרנית ושמה מינרבה
סמית בר ...אבי, ישראל בר, היה מר גל
...כשאינני עוסק בהסרטה אני נמ צא
על האי שלי ...יש לי אי־תנועה
בלוס־אנג׳לס ...מדוע קניתי אותו י

אכא של איירונסייד
ד״ר ישראל בר
משום שהפריע לתנועה המשך ב־
״דבר השבוע״).

זלמנזל, ילד־הפלא הישראלי, השומע־ואינו־נשמע, טייל
ארצנו המוקפת אויבים, ונהנה מיפי הארץ. רק עם מימיה על
זלמנזל על השומרון — ארץ אבותינו, על הגולן — מעוז
שארם־א־שייח היפהפיה עם הדגים .״אה, כמה יפה ארצינו,
ומה חבל שהיא מוקפת אויבים הזוממים עליה רעה ותוקעים
הירהר זלמנזל בכעס.
לפתע נשמע טירטור הליקופטר ממעל .״זלמנזל! זלמנזלי בוא
למטכ״ל ! מוטי מחכה לך נשמע קולו של אל״מ ארעז קומתי.
״אני בא!״ השיב זלמנזל וזירז את פעמיו אל המטכ״ל.
כשהגיע ארעז למטכ״ל כבר חיכה שם זלמנזל.
״איך אתה עושה זאת, זלמנזל?״ שאל ארעז המופתע ,״הלא אני באתי
בהליקופטר, ואתה לא!״
״כשמפקדי קורא לי, אני תמיד נכון!״ השיב זלמנזל והצדיע לרמטכ״ל
מוטי.
״שב, זלמנזלינקה,״ אמר מוטי בחיבה. זלמנזל הסיט את תרמילו וישב.
״המצרים החלו במשבר אנרגיה,״ פתח הרמטכ״ל .״אם לא נעשה
משהו, נהיה בצרה גדולה. אתה זלמנזל, בתור שומע־ואינו־נ שמע, היחידי
שיכול לפעול מאחורי קרומי האוייב מבלי שירגישו בך, ולפעול רבות
למען עם־ישראל. אתה מוכן?״
אבל תשובה כבר לא ניתנה, כי זלמנזל נעלם לפתע מן החדר.
״בוודאי יצא להכות במצרים,״ אמר ארעז קומתי ושניהם חייכו בהת פעלות
זה לזה.

כדרכו בחיק
שכמו השקיף
ביטחוננו. ועל
ארץ־ישראל,
סכין בגבה,״

הרמטכ״ל המצרי חייך ברישעות.
״הו־הו־הו אני אראה ליהודים האלה! הי־הי־הי אני אתקע להם סכין
בגב כמו שאנחנו הערבים עושים תמיד.״
הוא הרים בידו השעירה כשל קוף, את שפופרת הטלפון :״הלו,
אחמד? זה הרמטכ״ל שלך מדבר אליך, יא־אחי. צריך לתקוע ליהודים
סכין בגב. מה דעתך לעשות משבר אנרגיה? טוב. טוב מאוד. תתחיל היום
אחרי־הצהרים. להתראות.״
המצרי שיפשף ידיו באנטישמיות וגירגר בנחת.

הרמטכ״ל של צה״ל חייך בגבורה.
״המצרים הרשעים שוב מתחילים עם משבר אנרגיה בגב. צריך להתגבר
עליהם מייד אחרת עם־ישראל בסכנה גדולה. אבל מי יכול לנצח את המצ רים
שתוקעים תמיד סכין בגב ד׳
הוא הרים בידו השרירית את שפופרת הטלפון וחייג את מספרו של
השליש לתפקידים מיוחדים, אל״מ ארעז קומתי:
״הלו, ארעז? מדבר מוטי, המפקד והידיד שלך. תשמע, המצרים שוב
מתחילים איתנו. אולי אתה יודע מי יכול להשיב להם כגמולם?״
אל״ימ ארעז הירהר שנייה וקיבל החלטה במהירות :״זלמנזל! זלמנזל
יראה למצרים את נחת זרועו!״
הרמטכ״ל מוטי חייך ב שמחה :״נכון, ארעז ידידי. ידעתי שאני יכול
לסמוך עליך. קרא מייד לזלמנזל למטכ״ל.״

זלמנזל חמק בגמישות מבעד לקווי המצרים.
״אהה, כמה טיפשים הם הערבים. כמה קל לחדור בגמישות מבעד
לקוויהם. בעצם, אין זה פלא כלל בגלל שהרי חוץ מלתקוע סכין בגב,
הערבים לא יודעים לעשות כלום.״
הוא התקרב בגבורה אל החייל המצרי המרושל, בעל השפם המטונף
והעבייה המלוכלכת, ששמר על משבר־האנרגיה, וחיכה בכוח על ראשו.
״הא לד מצרי אכזר וטיפש ! זה ילמד אותך להזיק לישראלים קרא
זלמגזל.
החייל הערבי נבהל נורא ותיכף זרק את נעליו ורץ למדבר. זלמנזל
התגלגל מצחוק כמעט.
לפתע נשמע רישרוש מאחורי גבו של זלמנזל. הוא נדרך כקפיץ...
(המשך ב-״זלמנזל במשבר האנרגיה -חלק ב׳״ .יופיע
בקרוב בהוצאת ״מופת — ספרות ילדים״).

מונולוג
שלא חו ת

מכתבים
זה רדיו ז
בריגשי־תיעוב הקשבתי לדבריו •של
הרב שלמד, גורן שאמר ברדיו :״רמת־הגולן
קדושה יותר משטה הגדה המע רבית...״
המילה ״קדוש״ (אגב, מה זה ן)
מזדהה שוב עם הרג וכפייה, בכי ודמעות
— תיזכורת לתקופות חשוכות. ובנשימה
אחת מדברים על ״עליונותנו המוסרית״
ו״עם נבחר״ .מושגים מטורפים שאין בהם
תשובה לבעיות החמורות העומדות בפנינו,
ומעולים לכיבוי שריפו; באמצעות
נפט ...והשאלה הנשאלת בקשר לכד היא:
מדוע צריכים אנחנו לשלם מחיר קולקטיבי
על השיגעון הזה?
ערן רוזנברג, קיבוץ חצור
האזנתי לתוכנית ששודרה בשידורי ישראל,
בה רואיין אלוף־מישנה (מיל ).אהרון
דוידי, מי שהיה פעם קצין צנחנים ראשי,
ועכשיו הוא מתיימר לשאת בתואר מחנך
בתוקף היותו מרצה באמיברטיטה. האזנתי
ולא האמנתי למישמע אוזני. מיספר
פעמים חזר דוידי, שכבודו הצבאי במקומו
מונח, ודיבר על המילחמה הבאה
הצפויה למדינת־ישראל, כשהוא מדביק
כל הזמן למילה ״מילחמה״ את התואר
״טובה.״ ״המילחמה הבאה צריכה להיות
טובה,״ או ״חשוב שנילחם מילחמה טובה.״
מבלי להתייחס להשקפותיו ומושגיו
של דוידי, איני תופסת איך ניתן בכלל
לצרף יחד מושגים כמו ״מילחמה״
ו״טוב.״ זה כמו להגיד :״אני בעד חושך
בהיר.״ האם מילחמה שאנחנו מנצחים בה
היא מילחמה ״טובה״ ו לא הייתי רוצה שאדם
כמו דוידי יבוא באחד הימים לנחמני
במילים :״אין דבר, בנך נפל במיל־חמה
טובה!״
אסתר ברוד, תל־אביב

פרשת חזני

שלום, אני אחות ושמי שולה. שמתם לב ן אמרתי
אחות לפני שולה — זה יצא לי כך ללא כוונה. אני
רגילה כל כך להיענות לקריאות ״אחות ! אחות עד
כי לפעמים אני חושבת על עצמי קודם כל בשם התואר
שלי — ״האחות שולה״.
לא תמיד היה כך. כשגמרתי את השמינית חייתי פשוט
שולי, ועמדתי בפני אותן בעיות הניצבות בפני כל נערה
בוגרת תיכון. מה הלאה ז לאן לפנות ו להתגייס
מיד לצבא ז אולי לעתודה אקדמאית 1אולי להוראה
בספרו למען האמת, ההוראה לא משכה אותי כל
כך. לצבא ו ככה סתם בלי שום הכשרה מוקדמת ו
פירוש הדבר להיות רק עוד טוראית נוספת בשורה
של טוראיות. אם כן, ללכת לעתודה. כן — אבל מה
ללמוד ז רציתי מקצוע ...רציתי לימודים מעניינים...
רציתי ללמוד בחברה נחמדה ...וכמובן, מקצוע שאוכל
להשתמש בו בזמן שירותי הצבאי. ההתלבטויות היו
רבות, ואת ההחלטה אתם כבר יודעים. אחות — מקצוע
שענה על כל דרישותי, ועל הרבה יותר, כי אז עוד
לא ידעתי ולא הערכתי את כל המשמעויות הנובעות
אחות.
מארבע אותיות אלה הפשוטות לכאורה
אחרי ההחלטה החלו העניינים להתגלגל: יום ההרשמה
— והספקות. יום פתיחת הלימודים — ההכרויות
החדשות.
היום בו לבשתי מדי תלמידה לראשונה — ההתרגשות
של אמא וכל השכונה.
יום סיום הלימודים וקבלת התעודה — הגאווה הוסיפה
לפחות 5סמי לקומתי.
ובין התאריכים האלה שלוש שנות לימוד בבית הספר
לאחיות מוסמכות (אגב, ללא תשלום שכר לימוד)
לימודים — קשים אבל מעניינים להפליא. עבודה —
לעתים מפרכת, אבל בסופה תמיד סיפוק. כל זה היה
אז ...בינתיים עברו מספר שנים, עם סיום הלימודים
התגייסתי לצבא כקצינה, השתלטתי בחדר ניתוח וכעת
אני נשואה ואם לשני ילדים ולכן עובדת במשרה חלקית•
כפי שאתם רואים אני כבר ״מיושבת בדעתי״ ולא
מסתכלת על העולם באותן עיניים ״רומנטיות״ כבעבר,
ובכל זאת בכל פעם כשאני רואה חולה עומד על
רגליו ועוזב את בית החולים שלא על מנת לחזור
אליו — אני מתרגשת מחדש כמו ביום הראשון. יש
לי לא רק אפשרויות קידום ותנאים סוציאליים טובים,
אלא גם הזכות לתרום לזולת בעבודה יום יומית.

לפרטים נוספים ולהרשמה אנא פני אל
מחלקת האחיות, מרכז קופת-חולים, רח׳
ארלוזורוב , 101 תל־אביב.

קופת חולי
של ההסתדרות הכללית
של העובדים בארץ-ישראל

בהעולם הזה קוראים אחת לכמה שבועות
מאמרים חריפים נגד עיתונים המפרסמים
״סקופים״ של עיתונים אחרים, מבלי
להזכיר את העיתון בו פורסמו הסקופים
לראשונה. מה נדהמתי לגלות בהעולס הזה
( )1927 את הסיפור על החסינות שביקש
הח״כ והשר לשעבר מיכאל חזני, אחרי
שהוגשה נגדו תביעת פיצויים בגין מעורבותו
בתאונת־דרכים. סיפור זה פורסם
לראשונה בעמוד הראשון של השבועון
מישפט וכלכלה מס׳ 6מיום רביעי .10.7.74
חבל שלא מצאתם לנכון להזכיר את מקור
הסיפור.
אריה לביא, עורך ״מישפט וכלכלה״,
תל־אביב
• זכות הבכורה בפירסום מגיעה כמובן
למישפט וכלכלה, אולס במיקרה הנדון אין
מדובר בחקירה או במיבצע עיתונאי מיוחד,
אלא בכרוניקה רגילה. יחד עם זאת,
העולם הזה לא התייחס לעצם הידיעה,
אלא לצד המישפטי והתחוקתי שלה, דבר
שמישפט וכלכלה לא עשה.
ברצוננו להעיר לכתבה שהופיעה בעמ׳
17 בשבועונכם (העולם הזה )1927 שבה
צוטט שמו של עו״ד יוסף שלוש ממש־רדנו
כפרקליטו -של חבר־הכנסת חזני, ולהלן
הערותנו.
משתמע מתוך כתבתכם זו כאילו חבר-
הכנסת חזני מנסה, בטענת חסינות, להת חמק
מתשלום פיצוי כלשהו בקשר לתאונה
שאירעה לפני כ־ 8שנים. חבר הכנסת
חזני אמנם מופיע באחד הנתבעים בתובענה
זו, שהוגשה ע״י הגב׳ דפנה פרידמן
ואביה עו״ד ג. מאירי, כשהנתבע האחר,
הנו קואופרטיב אגד, ברם הואיל וחבר־הכנסת
חזני היה מבוטח בעת התאונה
נשוא הדיון בתביעה הנ״ל בבוחן, חברה
לביטוח בע״מ, שאנו פרקליטיה, הרי אף
אם היה מחוייב בדין, דבר הנראה בעינינו
מסופק ביותר, היתד, חברת ביטוח
זו נושאת בתשלום, ולא מר חזני אישית.
לחבר הכנסת חזני, אין כל אינטרס אישי
בעניין זה, ולדעתנו אף לא אחריות או
אשמה בגינו• לא למותר לציין ולהדגיש
כי בהחלטתו מיום 30.6.74 קבע בית־רי-
מישפט המחוזי ״כי היה חוסר תום לבב
בהגשת התביעה ׳בחיפזון׳ בשעתה, חיפזון
לאחר שנות שינה עמוקה, כביכול.״
א. שלוש את א.י. שלוש, עו״ד,
תל־אביב
• חבל שהפרקליטיס אינם מתייחסים
כלל לנקודה המרכזית בכתבת העולם הזה:
הטענה שטענו בשם ח״כ חזני שאין ח״כ
אחראי לתאונות המתרחשות בשעה שהוא
נוסע ״במילוי תפקידו״.

הלוסש של מנניז
הסרוויז־ה הלימודית
דוונובויס(למתלה)
חוחית אח הצינור -
ונד לטשטש *ת
הרושם האניל שד־החינוו
את המסת
בלוקשען

חשבון שקו

מישרד־החינוך לח״כ יוסי שריד, והמהווה
כאילו פירוט סכום האש״ל המופיע ב־
,לוקש׳ של לורברבוים למארס .1974
^ 4אהרון ידלין הוא שר־החינוך, ואח־ראי
לכל הנעשה במישרדו. ח״כ יוסי
שריד, הוא חבר ועדת־החינוך של הכנסת,
וחבר מיפלגתו של ידלין. בכל זאת, כאשר
ביקש שריד לאמת את גילויי העולם הזה
( ,)1922 ,1920 על ההפקרות בטלוויזיה
הלימודית, לא היסס מישרד-החינוך לרמות,
ובצורה גסה, את חבר־הכנסת יוסף שריד.
הכל — כדי לחפות על מנכ״ל הטלוויזיה
הלימודית, יעקב לורברבוים.

העולם הזה ־ גי ל ה את האמת ־
נו מישור החינוך מוסר ו ושונה כוננת

כאשר פורסמה הסידרד, היו פרטיה בחינת
מהלומה לרבים, בעיקר לעובדי הטל-
רויזיה הלימודית, הנילחמים עם מנכ״לם
על כל תוספת לשכרם. במרכז הסידרה
התנוסס תצלום של ה,לוקש׳ של משכורתו
והוצאותיו ישל לורברבוים, שנשא את שמה
של מדינת־ישראל וצויין בו כי הוא מת

יוסף שריד לא הסתפק במיכתב זה,
וביקש פירוט מדוייק של דמי״האש״ל ש הופיעו
ב,לוקש /לפי החודשים. התשובה
שקיבל היתד, כדלהלן: דצמבר־— 1973
810.90 לירות. ינואר־ 799.50 — 1974 לירות.
פברואר־ 858.80 — 1974 לירות.
הסבר זה, אם אומנם הוא נכון, הינו

מיסמן זה מסר יעקב שוחט, המישנה־למנב״ל מישרי׳
מ 1חךךך 11ך
החינוך ליוסי שריד, והוא מסביר כביבול את סכום
^-111
1 ^ 1111
האש״ל העצום שמקבל לורברבוים ב,לוקש׳ המשכורת שלו לחודש מארס. ההסבר מס־תמן
על בדיקת המבקר הפנימי של מישרד־החינוך, והוא מוסר לח״ב עובדות לא נבונות.

מאוס 1974

זהו תצלום ה,לוקש׳ שעורר את סערת הרוחות. ה,לוקש׳
מראה בי לחודש מארס 1974 קיבל לורברבוים אש״ל
בטן 1469.20 לירות, נוסף למשכורת הגבוהה. סכום האש״ל הגבוה עורר תמיהה
רבה, והוסבר, בהסבר כוזב, על״ידי מישרד־החינון, באילו הינו הצטברות
הוצאות אש״ל לשלושה חודשים: פברואר, ינואר ודצמבר שנת .1973
ייחם לחודש מארם .1974ה,לוקש׳ העיד כי
המשכורת שקיבל לורברבוים לפיו היתד,
2562 לירות נטו, ולזאת נוספו הוצאות
אש״ל בסך 2469.20 לירות נטו(!).
הוצאות בסדר־גודל כזה אינן מופרזות,
אולי, לגבי חבר־כנסת, שהוצאות האש״ל
שלו מגיעות ל־ 110 לירות לכל יום ישיבה
בכנסת בירושלים) אולם זאת, רק אם
הוא גר מחוץ לירוישלים דרך־קבע, ומקבל
הוצאות לנסיעה לכנסת, ללינה בעיר הקודש
ולאכילה מחוץ למיטבח אשתו.
אך התקנות קובעות, כי מנכ״ל ממ שלתי
חייב להתגורר בעיד שבה מקום
עבודתו. מכאן שהאש״ל שקיבל לורברבוים
לפי ה,לוקש׳ לחודש מארם ניראה מופרז
ומוגזם. הוא ניראה מופרז גם בעיני
חבר־הכנסת יוסף שריד, שפנה באורח
בלתי־רישמי לשר־החינוך, וביקשו לתת
הסבר לדמי־האש״ל הגבוהים הללו.
למרות ששריד פנה לבקש הסברים עוד
בחודש יוני, עברו חודשיים תמימים עד
שמצא מישרד־החינוך תשובה כלשהי
עבורו. במיכתב שכתב יעקב שוחט, המיש־נה־למנכ״ל
מישרד־החינוך, לשריד, מסר:
״המבקר הפנימי של המישרד בדק את
תלוש־המשכורת של הנ״ל (יעקב לורבר־בוים)
,ובמסקנותיו הוא קובע כי סכום
האש״ל המופיע בתלוש המשכורת שצולם
בה עולם הזה מתייחס ל תקופה של שלושה
חודשים, בממוצע כ־ 800 לירות ל חודש.
״מכיוון
שמר לורברבוים גר בירושלים
ועובד בתל־אביב, הרי שהאש״ל שלו כולל
הוצאות־נסיעה (כחמש פעמים בישבוע
מירושלים לתל־אביב וחזרה) ,ולינה בימים
שהוא נשאר בתל־אביב.״

סביר. אם האש״ל של לורברבוים מגיע
ל־ 800 לירות לערך לחודש, הרי הכל
בסדר. ואם הלוקש שהופיע בהעולס הזה
בתאריך מארס 1974 כולל את האש״ל
של שלושה חודשים — דצמבר, ינואר
ופברואר — הרי צריך להוריד את הכובע
לפני המנכ״ל, ולהתנצל. ברור כי
הסבר זה סיפק גם את סקרנותו של ח״כ
שריד׳ שהאמין לו עד־כדי־כך שחדל מ שאלותיו
המטרידות.
אולם איתרע מזלו של לורברבוים,
ולידי העולם הזה התגלגל לוקש־מש־כורת
נוסף -של לזרברבוים, והפעם צויין
עליו /חודש ינואר , .1974 לוקש׳ זה מראה
כי המשכורת־נטו של המנכ״ל היתד״ לאותו
חודש 1539 ,לירות, ואילו דמי־האש״ל
2124.54 לירות.
ובכן, אם לקבל את דברי מישרד־החי־

ההוכחה לשקו: ינואר 1974
זהו, לוקש׳ נוסף של יעקב לורברבוים, לחודש ינואר ,1974 והוא
מראה בי המנב״ל קיבל אש״ל בסך 2124.54 לירות. בהתאם

נוך, כי דמי־האש״ל ב,לוקש׳ חודש מארם
התייחסו לשלושה החודשים שקדמו לו,
היינו: פברואר׳ ינואר ודצמבר, הרי גם
ה,לוקש׳ של ינואר מתייחס לשלושה החודשים
שקדמו לו: דצמבר, נובמבר ואוקטובר.
אבל
רגע! מה קורה כאן? הרי דצמבר
מופיע פעמיים ! פעם אחת, טוען מישרד־החינוך,
קיבל לורברבוים עבור דצמבר
אש׳׳ל ב,לוקש׳ של מארס, אולם לסי
אותה טענה בדיוק קיבל המנכ״ל את ה*
אש״ל של דצמבר גם ב,לוקש׳ של ינואר!
וכך באמצעות דיווחים כוזבים שמוסר
מישרד־החינוך לחבר־כנסת, מנסה מיש-
רד־החינוך להמשיך לחפות, בכל מחיר,
על הלוקשים המפולפלים שמוכר לו מנכ״ל
הטלוויזיה הלימודית.

להסבר שנתן מישרד־החינוך ל,לוקש׳ של מארס, הרי האש״ל
של ינואר אף הוא עבור שלושה חודשים שעברו, בלומר, עבור
דצמבר, נובמבר ואוקטובר .1973 אולם חודש דצמבר כבר
כוסה בהוצאות האש״ל של ה,לוקש׳ של מארס, זוהי ההוכחה
שמישרד״החינוך מרמה ח״בים, בניסיון לחפות על המנב״ל.

?! שבץ

הווולם

ב־9.00
14.9תל״אביב ,״אוהל שם״
15.9תל-אגיב, כל הכרטיסים נמכרו
הפצה ראשית ״עתיד״ .31688 המשרד 296551/2

ב סי ¥ו 7ו ״ ^
• ש מלו ת ה ריון

מ כנ סי ה ריון
טו ני קו ת ה ריון 0
ח לי פו ת ה ריון 4

כ הן

מודל

תל־אביב, רח׳ בחלת בנימין ,4
קומה ב׳ ,דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סובו: טל ,50344 .ת״א
נוניס וחיות־שעשוס־ם
כלבים בעלי תעודות-יוחסין
יכל סוגי כלבים וגורים ברי אים,
חתולי-בית וחתלתולים,
טיפול וטרינרי יומיומי, פנסיון
לכלבים וחתולים, אמבטיות
נגד טפילים.
אגודת צער-בעלי-חיים, תל-
^יי-יי•

י^יי^י• — פ- 1114— 1

כו כ ב
פרא
הסוס שזנה נגוס הסיזו נפססזו
זנמרדח הוהג

מאוזן נ
)1רק, בלבד )5 .זילוף של ריסוס)10 .
בירה אירופית )15 .מאכל עשוי ממצות.
)16 צרתה של שרה )17 .קריאת־יתיסהון.
)18 כלי־קיבול לשמן )19 .קריאת־נאב.
)20 נהר ברוסיה )22 .רך ועדין )24 .אלוף
בצה״ל (ש״ם) )25 .מלחין צרפתי)27 .
מטה )29 .בקע )30 .תענית )32 .מריבה.
)34 שטף )36 .מילת־שלילה )38 .תקיעה
אדירה )41 .צורר היהודים )43 .נש)44 .
כינויו של קיסר חבש )46 .הלום! )47
אחורי הגוף )49 .דבקות באדם או במטרה.
׳ )52 ראש פרק )55 .שר־הביטחון (ש״מ).
)56 מערכת העברת מכתבים )58 .תבלין.
)59 מצבת־זיכרון )60 .נימוסים יפים)62 .
תרגילי־סדר (ר״ת) )63 .פרי הים)64 .
מישבן )66 .כלי־קיבול לנוזלים )67 .רב
וגדול בתורה )69 .רפואה )71 .אנחנו)73 .
השקפה )75 .מעונות השנה )78 .מזון המכונית
)80 .מיקווה-מים ענק )81 .לא קשה.
)82 ארג )83 .העלאה, בחכה )85 .הגשם
הראשון )87 .מרחף בשמיים )88 .שאינו
עומד על שלו )90 .ידיד )91 .נתנו פקודה.
)92 יין )93 .מפיצה זוהר.

מ אונ ד :
) 1ממישפחת הקופים )2 .מפרי העץ.
)3יוציא ניצנים )4 .קידומת צרפתית)6 .
עיר סמוכה לתל־אביב (ר״ת) )7 .השמצות.
)8ימעל באימון )9 .מדינה קטנה במיזרח־הרחוק
)11 .לפיו מוצאים את הצפון)12 .
ציירת ירושלמית נודעת (ש״מ) )21 .היה
ראיש האפ.בי.איי. בארצות־הברית)22 .
אשתו היתה תמר )23 .בנוסף, עוד)24 .
חבילת חיטים )26 .המילה מקימה אותה
בין אדם לקונו )28 .קורצ׳לוס )31 .נס.
)33 תבואה )34 .הוא זה )35 .מסטינג.
)37 ראש־ממשלת אנגליה (ש״פ) )29 .קידומת
הולנדית )40 .רך בבקר )42 .מכפלה
של מרחק בזמן )45 .היכנסו למכונית וצאו
לח־ד ! )47 בוסתן )48 .לבדה לגמרי)49 .
מן הענקים )50 .מוטל על כל אזרח)51 .
נתיב מתוכנן )52 .שרף )53 .אפס כוחו.
)54 קרוקודיל )57 .מחודשי השנה)60 .
מעשייה דימיונית )61 .מדינה ערבית)63 .
תשש )65 .מכלי הבישול )68 .רעות)70 .
האות החמישית בא״ב העברי )71 .הורה.
)72 חריצות )74 .חברי־למיקצוע )76 .נהיר.
)77 יפול על ברכיו )79 .מדינה שכנה
לישראל )84 .מכונית גוררת )87 .רך
בחמורים )89 .מילת־זירוז )91 .פקודה.

..בע 1ד חצי שנה סוגרים את
המדינה.״ הבטיח טד, קולק למזכירה

מזכיר איחוד הקבוצות והקיבוצים, מנעו ממנו שם על״ידי קגיעת
ישיבות בשעות הצהריים, לנסוע ולטייל ימים שלמים. גם במשקו,
מעיין־צבי, ירוע כי כאשר זרמי מתעניין אם יש רבב פנוי, יש
להשיב לו בשלילה, משום שאז נעלם הרבב לשעות רבות. אולם
בבית מיפלגת העבודה עדיין לא מכירים את שיגעון הטיולים של
זרמי, ומאז שנבחר, חורשת מכונית ח״וולוו״ שלו את הארץ
כשהתירוץ שלו הוא :״אני צריך לבקר בכל טניף של המפלגה.״
8 :בתוכנית ממני מני, ש תשודר
השבוע, גילה מי שהיה
שר־החוץ ח״כ אכא אכן, כי
אחת השליחויות של שד־החוץ
האמריקאי, הגרי קיסינג׳ר,
בין דמשק לירושלים, היתד,
להעביר מחמאה מנשיא סוריה
חאפז אל־אסד. אל-אסד ביקש
מקיסינג׳ר להודיע לאבן,
כי הוא שמע את אחד מנאומיו
של השר הישראלי בערבית,
ונהנה !ממנו ביותר .״נאומים
כאלה מגבירים את ההבנה בין
הערבים ליהודים,״ ביקש אל-
אסד למסור לאבן, לדבריו.
81 באותה !תוכנית שאל
המראיין מני פאי את אבן,
באיזו שפה דיבר אבן עם חו־סיין
בפגישות בינו לבין המלך
הירדני, אבן עמד להשיב, ולפתע
תפס את עצמו, ואמר ל-
מני :״אתה קובע כי אני נפגשתי
עם תוסיין.״ מני לא התבלבל
ושאל את אבן :״אילו
היית נפגש עם חוסיין, באיזו
שפה הייתם מדברים י״ ואז
השיב לו אבן :״באנגלית.״
8בערב שאלות ותשובות
שנערך באחד הקיבוצים בגליל,
נתבקש מי שהיה חבר־הכנסת מטעם והשנייה הראשונה מפא״י, אליעזר ליבנה, ל הגדיר
מה היא בדוחה טובה.
השיב ליבנה :״אני יודע מהי
בדיחה, בדיחה זה יצחק רכין
— אבל זאת לא בדוחה טובה.״
! 8ביטול התוכנית לערוד
שיפוצים בבית ראש־הממשלה
יצחק ירבץ, בירושלים׳ ביתו־לשעבד
של אבא אבן בירושלים,
הרגיז את רעיית ראש־הממשלה,
לאה רבין. לאה,
העולם הזה 1932

אשר הזמינה תוכנית שיפוצים
אצל ידידה האדריכל
כלו־מנפלד, נאלצה לבטל את
התוכנית לאחר שקמה סערה

רפי

משה טדיואקס

ציבורית בעיקבות גילוי סכום-
הענק בן 400 אלף הלירות שה־שיפוצים
היו צריכים לעלות.
היא הסתפקה כסיוד הקירות.
ביטול השיפוצים הביא לביטול
נוסף — מסיבה, אותה תיכננה
לאה רבץ לערוך לכבוד כניסתם
לבית. אמרה לאה לידידיה,
כאשר הודיע להם על
ביטול המסיבה :״כשנכנסים
לאורווה, לא צריך לחגוג.״
8הנהלת מוזיאון ישראל
בירושלים החליטה לסגור את
ספריית האמנות של המוזיאון
בפני סטודנטים, ולקצץ בתקן
המישרות, מפני שלטענתה קיים
ביזבוז בעפרונות ובניירות;
והפקידות מנהלות שיחות ארוכות
בטלפון על החוויות הליליות
שלהן. אחת מעובדות המוזיאון
,׳שהקיצוצים וסגירת
הספריה הרגיזו אותה, פגשה
את ראש עיריית ירושלים, טדי
קורק, והתלוננה בפניו. השיב
לה קולק :״׳סוגרים את המדינה
בעוד חצי שנה, אז מה את
מבלבלת לי את הראש עם הספרייה
לאמנות ן״
! 8שר המישטרה והפנים
שלמה הלל קיבל לאחרונה,
כמו שאר השרים, מכונית וולוו.
אולם מכוניתו של השר היא
היחידה הצבועה בצבע כתום
זועק. אחד מבאי מישרד־המיש־טרה,
שראה את מכונית השר,
שאל את עוזרו האישי של הלל,
כדוד לשם :״האם שר-ה-
מישטרה צריך להבליט גם על-
ידי צבע מכוניתו, שהוא ממוצא
ספרדי?״ השיב לו לשם:
״אילו היה צובע את המכונית
בלבן, היית טוען שהוא מתחזה
לאשכנזי.״
משה
8 :שר-התיירות
קול, המשתתף הראשי בפסטיבל
איירונסייד הנערך עתה בארץ,
ניסה להרשים את אורחיו,
ריימונד בר זדון גאד
וי (סרג׳נט אד) ,כאשר בנאומו
בטכס פתיחת שבוע הקולנוע
בצפת, דיבר בימיספר שפות.

איש יחסי העיבור ובעל פרדסים,
יצא בשבת האחרונה לבלות בחיק
הטבע. בצילם של עצי התפוז, התיישב לשולחן עשוי עץ, הוכיח
בי אין דבר יותר טוב מאשר אוויר צח לתיאבון בריא.

א נ נווי ם
פסוקיו האנגליים עוררו גיחוך.
הגיב עיתונאי ידיעות אחרונות
עמנואל (״יאנוש״) כר־קד־מא
:״קול הוא האורי גרר
של השפות. כל שפה אצלו
נשמעת כמו אידיש.״
8ניראה כי שר־המישפ־טים־והדתות,
חיים צדוק,
מאבד את התואר ״האיש שבסדר
עם כולם,״ שהודבק לו
בחודשים האחרונים. משום שצדוק
הצליח תמיד שלא לריב
עם איש במיפלגתו, ולא לקבוע
עמדה בשום סיכסזך פנימי.
צדוק, שעמד מאחרי־הקלעים
במשא־זמתן על הצטרפות ה־מפד״ל
לקואליציה, התבטא ב
לכך
שהוא יופיע בפני הוועדה
עוד באותו שבוע. ל־אחר־סכן
נולע לו כי קיץ
שוהה בחו״ל, אולם כדי לעמוד
בהבטחתו, הוא ביקש לטלפן
לקיץ ולהורות לו לחזור מייד
לארץ, כדי להופיע בפני הוועדה.
אחרי שמיעת עדותו של
קיץ יצאו חברי הוועדה לחופ-ש.
! 8זעקות וצעקות בקעו
בשבוע שעבר מחדרו של ראש־עיריית
תל־אביב שלמה
(״צ׳יצ״׳) להט, וגרמו לכך
שכל מי שעבר באותה עת ב־מיסדדון,
ליד יחדרו של ראש
העיר, נעצר כדי להאזין להן.
דובר ראש־העיר, עמיקם

| 1ך ך | רעייתו של הלמוט יוכום, חניספח
111 11 הכלכלי המערב גרמני בישראל
1 1 1\ 11 111
(מימין) היתה מלכת־חיופי של מסיבת היהלומנים שנערכה ה־שבוע.
בבל פעם שבעלה פנה לשיחות עם אורחי המסיבה, הוקפה
במעריצים, שטענו בי ברצונם להתבונן בוורד אשר בידה. משמאל :
חוג סגור נגד ראש־ד,ממשלה
לשעבר, גולדה מאיר, ונגד
שר־הביטחון לשעבר, משה
דיין. כשהגיעו הדברים לאוזניו
של השר־בלי־תיק ישראל
גלילי, אמר זה :״כדאי ש צדוק
יזכור בכל־זאת את תפקידו
המקורי, שר הצדק והיושר,
ולא רק את תפקידו כשר
הדתות, שזה לא בדיוק תואם
צדק ויושר.״
8 :״שורט״ ,באנגלית, פירושו
— קצר. אולם סגן ראש־ממשלת
בריטניה, אדוארד
שורט, שהיה השבוע אורחו
של סגן ראש־הממשלה יגאל
אלון בגינוסר, מצטיין דווקא
באורכו. כאשר הכינו לו שולחן
בחדר־האוכל של הקיבוץ,
ביקשו אנשי מישרד־החוץ :
״הכינו שולחן גבוה במיוחד,
כדי שיהיה מקום לרגליו.״
׳ 8קצין האספקה הראשי.
אלוף נחמיה קיין, נאלץ
להפסיק את טיולו בקנדה, ולחזור
ארצה במהירות, על־פי הוראת
שר־ד,ביטחון שמעון
פרם. אל פרס פנה רב-אלוף
(מיל ).יגאל ידין, אחד מחברי
ועדת־אגרנט, והתלונן בפניו
כי קיין התחמק מלהופיע
בפני הוועדה, בכל פעם שהוזמן
אליה. פרס, שלא ידע
כלל שקיין נמצא בחו״ל, הבטיח
לידיו לדאוג אישית

יטפירא, ששמע אף הוא את
הצעקות, מיהר להיכנס לחדר
כדי להרגיע את צ׳יצ /ולספר
לו כי בחוץ יש כבר התקהלות.
כעבור שניות אחדות יצא שפירא
מחדרו של ראש־העיר, כשעל
פניו הבעת רווחה :״רמתי,״
אמר בחגיגיות לנאספים,
״ראש־העיר איננו בחדר. זה
לא הוא שצועק, אלא יגאל
גריפל, סגן ראש־העיר.״
8באחד הערבים התדפקה
אשד, על דלת ביתו של איש־העסקים
מרדכי (״מוטי״) מרום,
בעת שאצל מרום התארחו
כמה ׳זוגות חברים, אשר
שיחקו להנאתם בקלפים על
גפרורים — לא על כסף. האשד,
היתד, מתרימה מטעם בית־ה־חולים
לנכים, בית לוויו־שטיין,
אשר ביקשה תרומה.
מוטי הכניס את האשד, לחדר,
הושיב אותה על כורסא, ואיר־גן
מייד מישחק רמי על סכומי־כסף
גבוהים, כשהוא מחליט עם
ידידיו שכל מי שיזכה, ותרום
את הכסף לנכים. תוך שעתיים
נאסף סכום של אלפיים לירות
שניתנו מיד למתרימה. אולם
ידידיו של מוטי לא הסתפקו
בכך, וכל אחד מהם חתם גם
על התחייבות להזמין על חשבונו
אמן־צמרת, שיופיע בפני בבית השוכבים הפצועים לווינ שטיין.

תמרורים
נולד • לזוג הפירסומאים זהבה
ודן מרגילן, בן שני. לבני הזוג בן נוסף,
אלכם בן השנתיים וחצי, הנקרא על־שם
אביו של דן, אלכסנדר מלניק ז״ל, שהיה
מראשוני הפירסומאים בארץ. עתה מכין
דן את הדור השלישי של הפירסומאים ב־מישפחה.

ונה. לתפקיד מתאם פעולות
ההתיישבות והביטחון המרחבי במישרד־הביטחון,
אל״מ (מיל ).משה גצי (,)52
חבר קיבוץ רמת־יוחנן, שירת בצה״ל כ־מג״ד
ומח״ט, ממייסדי הנח׳׳ל ומפקדו במשך
ארבע שנים, מונה ב־ 1967 כראש אגף
הנוער והנח״ל במישרד־הביטחון, חזר ב־
1971 לעבוד בקיבוצו.
מונה * לתפקיד יועץ־לענייני־עיתד
נות בשגרירות ישראל בוושינגטון, א כי
פזנר, שהיה סגן מנהל מחלקת העיתונות
של מישרד־החוץ, שימש כדובר מ טעם
מישרד־החוץ בוועידת ז׳נבה.
ניבחרה • בתחרות שנערכה בעיירת
הקייט מונטה־קטיני שבאיטליה, כסגנית
ראשונה של האשת האידיאלית
הבינלאומית ,1974
הזמרת הישראלית

עירית דותן (,)22

אשתו של הבדרן
דודו דותן, שקיבלה
גם את הפרס הראשון
עבור התבשיל
הטוב ביותר. בהתאם
לתנאי התחרות,
על האשה האידיאלית
להיות צעירה,
משכילה, עק־רת־בית,
מארחת־לדוגמה
ובעלת כי־שרון
אמנותי- .
נהוג. בטהראן, שם הוא שוהה לרגל
מישחקי אסיה, יום־הולדתו ה־ 31 של כוכב
מכבי תליאביב וניבחרת ישראל בכדורסל,
טל בדודי, שעלה לארץ מ-
ארצות־הברית.
נפטר. משבץ לב, בגיל ,51 שר־

החוץ וראש ממשלת ניו־זילנד נורמן

קיי ק, שכונה על־ידי בני ארצו ״גורמן
הגדול״ בשל מידותיו ומישקלו הרב, היה
בזמנו פועל־תעשייח ומהנדס־רכבות, נבחר
לפני שנתיים לתפקיד ראש הממשלה.
נפטר. בארצות־הברית, הפרופסור
לארכיאולוגיה מיקראית באוניברסיטת
האווארד ונשיא בתי־הספר האמריקאיים
לחקר המיזרח, ארנסט רייט, מראשוני
תלמידיו של פרופסור אולברייט, מעמודי־התווך
של המחקר הארכיאולוגי בישראל,
ניהל את החפירות בשכם ובגזר, היה
חבר מישלחות ארכיאולוגיות בבית-אל
ובבית־שמש, פירסם את האטלס ההיסטורי
של דיתנ״ך.

:שורה אחת עם הסיגריות
־.ספורסתות ביותרבעולם
סופר קינג ס״ז
:תערובת אנזריקאית
תוצרת דובק

נפטר. בתל־אביב, בגיל ,69המשורר
והסופר ראובן אבינועם (גרוס-
מן) ,שנולד בשיקגו, פירסם סיפורים כבר
בילדותו. עלה לארץ ב־ 1929 והיה מורה
לאנגלית בגימנסיה הרצליה. ב־ 1930 הוציא
לאור את ספר שיריו הראשון, וב־
1950 נתמנה כמפקח על לימודי האנגלית
במישרד־החינוך. במילחמת השיחרור שכל
את בנו נועם, שינה לזיברו את שם מיש-
פחתו, החל ב־ 1948 לאסוף את עיזבונם
הסיפרותי של הנופלים במילחמה, יזם
את ההוצאה לאור ישל גווילי אש. את
ספר שיריו האחרון הוציא לאור ב־.1971
נפטר. אוטו שטראסר 76 מי
שהיה ראש האגף השמאלני של המיפלגה
הנאצית, פרש מן המיפלגה ב־ ,1930 לפני
עלייתה לשילטון, ערך התקפה אישית חריפה
על אדולף היטלר, פתח מיפלגה מתחרה
בשם ״החזית השחורה״ ,הטיף להדגשת
הסוציאליזם ב״נאציונל־סוציאליזם״,
ברה מגרמניה עם עליית היטלר לשילטון.
אחיו, גריגור שטראסה שנשאר במיפל־גר,
הנאצית, נחשב זמן־מה למתחרהו של
היטלר על המנהיגות, נרצח על־ידו במר-
חץ־הדמים הגדול של ,1934 שבו חיסלו
היטלר והימלר את יריביהם במיפלגה וב צבא•
אחרי המילחמה חזר שטראסר לגר מניה,
ביקש זכויות כנרדף־ד,נאצים, אך
בית־המישפט הגרמני קבע שהתנגדותו ל היטלי
נבעה רק מיריבות אישית.
העולם הזה 1932

1111111 איזהו חכם? דיין או פרס?
גולדה או רביו? גליל• או גלילי?

444ד״הכיטחון, ימו שימעון פרס,
הזמין אליו את מפקד כוחות האדם
והעמיד אותו על חומרת המצב בצפון.
הסורים׳ נד אמר, מפירים את הסכם
הפרדת־הכוחות. אין הם משקמים את העיר
קונייטרה, ואינם מחזירים אליה את תושביה
האזרחיים.

השארת העיר בחורבנה, כף מסתבר
מדברי השר. היא אקט עדיין
כלפי ישראל.

^ י-אפשר לחלוק על ההגיון שב-
דברי השר. הוא צודק בהחלט.
אילו היתה קונייטרה מייושבת, היא
היתד! ,מהווה מינשול בדרך לחידוש ה־מילחמה.
ממשלת דמשק היתד, צריכה ל התחשב
בתושבים. היה עליה לקחת בחש בון
שמילחמה חדשה תגרום להרס מחודש.
עם חידוש האש היו רבבות התושבים
מהווים מיטרד באיזור־ד,קרבות.

נ11

חרון של קונייטרה נשכב על הארץ,
בענן של אבק, פקד קיסינג׳ר
להחזיר את העיר?סוריה.
הסורים באו, ראו ונחרדו. אילו מצאו
עיר בנוייה, בוודאי היו התושבים חוזרים
אליה, אפילו בלי פקודה ממשלתית. אי־אפשר
למנוע בעד פליטים לחזור לבתיהם.
מאחר שהעיר לא היתד, אלא תל-חדמת,
החליטה ממשלת דמשק להשאירה כך, כאתר
של שינאה, המסמל את החלטתה ה נחושה
לכבוש בחזרה את כל רמת הגולן.
מישלחות מכל העולם עולות ברגל לאתר
זה. בכל רחבי סוריה מתפללים :״בשנה
הבאה בקונייטרה הבנוייה.״
ומכיוון שממשלת רבין־פרס נשבעת ש־
נזי והשאלה היא רק:
זאת קברניטי ישראל ז

44 רי התעלה לא התרוקנו במיקרה,
׳ ג בעיקבות מאורעות שלא היתד, לאיש
שליטה עליהם.

התושבים ברחו, מפני שמישהו
תכריח אותם.
אין צורך במאמץ גדול כדי להעלות
בזיכרון את משה דיין, כשהוא מופיע ב־טלוויזיה,
החיוך השובב נסוך על שפתיו,
והוא מבשר לאומה שנחל הצלחה גדולה :
חצי מיליון תושבים נטשו את ערי־התעלה.
זה היה בשיא מילחמת־ההתשה. המצרים

וכדי לתת תוקף להחלטה קדושה
זו, תחליט משה דיין להשכיב
את תכתים תנותרים.
למשה דיין יש מוח חריף. בגאוניותו
הרגילה, תפס שהסורים רוצים בהחזרת
קוניייטרה, מסגי שקונייטרה קיימת. אם
תיעלם קונייטרה, יחדלו הסורים לחשוב
עליה. מי מעוניין בעיר הרוסה?
ולראייה: כאשר החריבו הרומאים את
ירושלים, חדלו היהודים לחשוב עליה. כך
למד משה דיין את ההיסטוריה•
הצרה היא שהסורים למדו אותה, כנראה,
אחרת. גם באשר קרסו תחתם הבתים
האחרונים של קונייטרה, לא חדלו הסורים
לדרוש אותה.

שעות מעטות אחרי שהגג הא

התעלה הפתוחה היא ערובה לביטחון
ישראל ולאי-חידוש ה׳מילחמה.
ושוב: לא ייתכן שכולם צודקים — ממשלת
גולדה־דיין, שסירבה לאפשר את
פתיחת התעלה וממשלת רביך סרס, המסרבת
להשאיר את התעלה סגורה•

* 4פורט״סעיד, בדרום, לפאריס, ב־
11 מערב.
הנשיא דד,־גול הרשע הטיל אמבארגו על
׳מישלוחי־נשק ל״מדינות הלוחמות״ במרחב.
כתוצאה ׳מכך נשללו מישראל 50 מטו-
סי־׳מידאז /ספינות״ישדבור המפורסמות, ועוד
כהנה וכהנה ציוד חייוגי.
זה היה די .,יבזי( .אומנם, שיימעון פרס
אמר פעם שצרפת קשורה עימנו ב״רגשות
עמוקים״ ,אבל מי זוכר?).

ך* אשר נפלת קונייטרה בידי כוחות
1צה״ל, לקראת סוף מילחמת ששת־הימים,
היתד, עיר בנוייה. במהלך הכיבוש
לא ניזוקה. האוכלוסייה נטשה אותה, אך
העיר עצמה היתד, מוכנה לקלוט אותה
בחזרה בכל עת.

^4הרי מילהמת יום־הכיפורים הופיע
הנרי קיסינג׳ר בשמי קונייטרה, ונס־תבר
שעומד להתלקח קרב פוליטי על
גורל העיר.
בממשלת !גולדה־דיין גמלה ההחלטה ה נועזת
:״לעולם לא ! אם אשכחך קונייטרה,
תשכח ימיני!״

הממשלה הסכימה לנסיגת צה״ל,
כך נאמר עתה שוב ושוב, ב ת
נאי שהמצרים יטהרו את התעלה
במהירות, ויפתחו אותה
כלי כד דיחוי.

טימטום כזה עולה ביוקר•

השאלה היא רק: מתי הגיעו
קברניטי הביטחון של ישראל למסקנה
הגיונית זו?

אבל זה לא היה קץ החורבן.

ך* תעלה נשארה סתומה. המילחמה
| 1לא נמנעה. המצרים עברו את התעלה
במילחמח, ונשארו בשתי גדותיה במי׳סגרת
הפרדת־ד,כוחות.

אם גירסה אחת נכונה, השנייה
צריפה להיות מטומטמת.

כך נובע מחגיובו של שר-הביטחון. והוא
צודק.

הבתים התחילו להיעלם. חבלני צה״ל
מצאו שהעיר קונייטרה היא שטח אידיאלי
לאימוני פיצוץ. הכל הסכימו שבתים ריקים
הם סיכון בריאותי וביטחוני. למען ההיגיינה
,״הושכבו״ הבתים. צה״ל התחרה במוסד
לבטיחות ולגהות של מישרד־העבודה.
ההימנון היה. :״ואזי ידבר דינאמיט.״
מילחמת יום־הכיפורים הוסיפה הרס
״לגיטימי״ להרס המלאכותי. הקרבות סערו
סביב קונייטרה, וב׳מהלכם ניזוקו בתים
נוספים.

אריה שאג, מי לא יירא ץ משה
דיין דיבר, מי לא יתמוגג?

מתי גילו

כקיצור: בדאי לישראל שקו־נייטרה
תעמוד על תידה לתיפא
רת, שתהיה שוקקת חיים אזרחיים.
שכל בתיה יהיו שלמים ומי
אוכלסים.

ואז החלו מתרחשים בעיר מעשים
מפוצצים.

שי מקו התעלה ולאפשר את פתיחתה מחדש,
מכיוון שד,שייט הבינלאומי בה ימנע
התקפה מצרית על צד,״ל בסיני. הרשיתי
לעצמי להשמיע אותה דיעה עצמה, בכנסת
ובשמעון מסויים.
אבל מי יקשיב לתבוסנים כמונו?

ישראל הרימה את קולה נגד ה־ניבזות
הזאת. ובצדק.

יורשי דה־גול מכרו מיראז׳ים ללוב,
ביודעם היטב שהם יגיעו לידי מצריים. גם
זאת היתד, נימות, וגם נגדה הרמנו את
קולנו.

דיין במעת־ ה מז ח משקיף ב ב תי -הזי קו ק הבוערים בסו א ץ
לעולם לא תחזיר לסורים אפילו קילומטר
אחד נוסף ברמת־הגולן, גט לא במיסנרת
של שלום טוטאלי, אין הסורים מעלים על
דעתם לשקם שם עיר, העלולה להפריע
להם במילחמה הבאה.

* וחי פרשת קונייטרה, על רגל אחת.
1נשארת השאלה: מי צדק ו
משה דיין, שקבע בביטחון עילאי ש ביטחון
ישראל מחייב את הריסת קונייטרה
— או שיימעון פרם, שקבע באותו ביטחון
כי ביטחון ישראל מחייב את בינוי קו־נייטדה?

או-או.
אם צודק פרס, היו מעשי
דיין בגדר טימטום.

* 4קונייטרה, כצפון, אל קנטרה,
) 1בדרום.
שימעון פרם מכריז שהמיבחן העיקרי
לכוונותיה של מצריים טמון בשיקום איזור
התעלה.
אם יבנו המצרים מחדש את עדי התעלה,
ויאכלסו אותן, ויפתחו את התעלה לשייט
— כי אז ברור שהם חפצים בשלום•

והרי זה הגיוני. פרס צודק בהח לט.

ממשלת
קאהיר לא תשקיע מיליארדים
בבניית העדים ובשיקום התעלה, אם היא
מתכוונת לחדש את המילחמה. שהרי ב־מילחמה
זו תיסתם התעלה מחדש, והערים
יעלו באש.
מכאן: ערים פורחות לאורך התעלה,
והפעולה התקינה של התעלה עצמה, מחזקות
את השלום ומפחיתות את סכנת ההתקפה
על ישראל.

הפגיזו את קו בר־לב הפרימיטיבי. צד,״ל
הגיב בהריסתן השיטתית של ערי התעלה.

הצלחנו להחריב את איסמעאי־ליה,
להצית את סואץ, לשתק את
החיים בפורט-סעיד.
הערים נשארו ריקות, ולא הפריעו למצרים
להכין ולבצע את התקפת-הפתע
ביום־ד,כיפורים. כתוצאה מכך הושגה, ד,פ־רדת־ד,כוחות.

וכף
הצלחה רודפת הצלחה :
ממשלת גולדה־דיין הצליחה לרוקן
את ערי התעלה, וממשלת
רבין־פרס רוצה להכריח את המצרים
לאכלס אותן מחדש.
והעם רואים ומתפעלים מחוכמת הממשלה.
כל ממשלה•
44 רק מירוחד מגיע לבעיית הפעלתה
של תעלת־סואץ.
במשך שש ורבע שנים התמוגגו מנהיגינו:
התעלה סתומה. זה היה הישג ישראלי
עצום.
התעלה הסגורה גורמת הרס למשק המצרי.
האוייב מפסיד מיליארדים• הרוסים,
יימח־שמם ,׳משתגעים מרוב תיסכול וזעם.

אבל אנחנו לא ניכנע. לעולם לא
ניתן להם לפתוח את התעלה מחדש,
אלא אחרי שייכון השלום ה מיוחל,
והמצרים יסכימו למעבר
אוניות ישראליות בנתיב זה. עד
אז — יוק :
היו שהעזו לטעון נגד הגיון זה. האלוף
(מיל ).מתי פלד, למשל, טען לפני חמש
שנים שכדאי לישראל לסגת מרצונה החופ
האמבארגו,
בך נאמר, הוא מעשה
אנטי-שמי מתועב. יש לבטל
אותו, ומייד:
והנה, יש שכר לעימלנו. הצרפתים ביטלו
סוף־סוף את האמבארגו. הם נופחו לדעת
שאנחנו צודקים בצעקתנו, ושפרשת דד
מיראז׳ים הלוביים היא שערורייה. בקיצור
— מהיום יימכר נשק לכל דורש, וכל הקודם
זונה.
ולפתע נסתבר שצעקתנו היתד, טעות
אחת גדולה.

חאמבארגו חיה טוב ליהודים,
ביטול האמבארגו רע ליהודים.
כי לישראל י ש ספק־נשק, הדואג ל-
מחסורה. י ש לה גם ייצור עצמי. ואין
לה כסף.
ואילו לערבים יש עכשיו, נויליארדים
ללא־ספיור, והם מוכנים להוסיף ערימות
של נשק צרפתי מתוחכם על עדימות הנשק
הסובייטי המתוחכם והנשק האמריקאי המתוחכם
והנשק הבריטי המתוחכם. ביטול
האמבארגו יפר את מאזן־הנשק עוד יותר
לרעת ישראל.

השאלה היא: מתי זה עלה על
דעת ממשלתנו? האם לא היה
בדאי לחשוב על בך מראש, לפני
שהרעשנו שמיים וארץ נגד האפר
בארגו חניכזי זו
^ פשר להמשיך ברשימה זו. אבל
כאן נגמר העמוד.

אין גבול לטימטומים.

אבותינו אמדו :״נעשה ונשמע.״ מנהיגינו,
שהחמיצו את מעמד הר־סיני, אומרים
:״נעשה ונחשוב.״ קודם נעשה, ואחר-
כך נחשוב.

אם בכלל.

נואת 1188111^ 1 *-8 1 1י י

על נסיונח רבין לאר צו ח־ ה ב רי ח

פגישה ע הגות

>* שביל יצחק רבי] זוהי פגישה עם גורלו.
1הוא ייפגש עם ג׳ראלד פורר, פוליטיקאי אמריקאי
מן המניין, שאינו מרשים ביותר. הוא ייפגש עם הנרי
קיסינג׳ר, אותו הוא מכיר זה מכבר, ושאינו יכול להטיל
עליו אימה. הוא ייפגש עם סידרה של מדינאים נוספים.

לא עצם הפגישות יכול להפחיד, אלא הידיעה
שעם נסיעה זו מתחיל תהליך -שייר,כ;
את עתידו של יצחק רבץ, את מקומו בהיסטוריה,
ואפילו את סיכוייו להישאר בשילטון
זמן רב.
מבחינה אישית, זהו מיבחן חמור. מה גם שבמיבחן זה
תלוי לא מעט גם עתידה של מדינת־ישראל — לשלום
או למילחמה, להחזקת שטחים או לנסיגה.

מטתחז חבשיו
• £9גבי הנסיעה עצמה, קיימות שתי תדמיות שונות
/לגמרי — התדמית האמריקאית והתדמית הישראלית.

מבחינה אמריקאית, נכנס רבין למטחנת-
הבשר של קיסינג׳ר, יחד עם המנהיגים הערביים,
כדי שאחרי כמה וכמה סיבובים של
המנון? ייצא התבשיל הגמור — ההסדר.
רבין יבוא, ישמיע, ובעיקר — ישמע. יהיו אלה שיחות

גם ברית־המועצות, שלמעשה נדחקה אל מחוץ למישחק.
יתכן שבשלב זה יהיה צורך לערוך בחירות בישראל —
כי לדעת האמריקאים, אין מנוס מנסיגה ישראלית כלשהי
בגדה המערבית.

ככל התמונה הזאת, נועד לרבין תפקיד
מישני. היוזמה היא בידי האמריקאים, והם
המחליטים בסופו של דבר. אם תשוכנע ממשלת
ישראל — מה טוב. אם לא — תצטרך
לקבל את הדין.
כן נראים הדברים מזוויית־הראייה של וושינגטון.

״ובץ החדש
** ן הזווית הייטראלית, נראים הדברים לגמרי
אחרת.
רבץ מודע, כמובן, לתסריט האמריקאי. הוא מכיר היטב
את המצב, ואין לו הרבה אשליות לגבי הלך־הרוחות
בוושינגטון.
אולם הוא עושה מאמץ נואש להיחלץ אישית מן
התדמית של ״משרת האמריקאים״ ,שהחלה דבקה בו עוד
מזמן היותו שגריר ישראל בוושינגטון (כשאויביו אמרו
עליו שהפך ״שגריר ארצות־הברית בירושלים״).
הוא גם מודע לעובדה שהוא עומד, מול הלחץ האמריקאי
הצפוי, כשמעט מאד קלפים בידיו.

באותה שעה נוקטת הממשלה במערכת־פעולה אחרת,
שהיא בעלת משמעות רבה עוד יותר.

היא מתכוננת למילחמה.

מ-עותק עם אש
ך* ציבור הישראלי עוקב אחרי הצהרות־המילחמה
| \ של הממשלה, ובעיקר של יצחק רבץ, שימעון פרס
ואלופי צה״ל, בספקנות שהיא פרי הניסיון.
לגבי האזרח המצוי, אלה הן אזעקות שיגרתיות,
שמטרתן אינה אלא לשמור על כוננות ביטחונית, להפחיד
את האוייב וללחוץ על האמריקאים.
מכאן האדישות הכללית שבה מתקבלים הדברים.
אולם — נוסף על כל הכוונות האלה — יש לאזהרות־המילחמה
מטרה חשובה יותר.
כאשר מחזיק ראש־הממשלה, ולפחות חלק מממשלתו,
באמונה שהם יוכלו להחזיק מעמד ולא להיכנע לאמריקאים,
ברור להם כי התוצאה הבלתי־נמנעת תהיה מילחמה.

מילחמה זו תפרוץ אם יתייאשו הערכים
מן התיקווה שהאמריקאים יכפו על ישראל
את ההסדר הרצוי להם — או כאשר ישראל
עצמה תחליט לקדם פני סכנה כזאת על־ידי
התקפה מונעת.
כך או כך, ברור כי המילחמה הבאה תהיה קשה מאד,

משום כך, עשה רבין כימים האחרונים
מאמצים ניכרים מאוד כדי לגבש לעצמו ולממשלת
ישראל תדמית נוקשה יותר, ותוך
כדי כך גם לשפר את עמדת-המיקוח שלה
כלפי האמריקאים.

בחוגי הממשלה נמסר כי ״רבץ השתנה״ ,שהוא מתכוון
לדבר אל האמריקאים בלשון אחרת.
קודם כל, הוא מתכוון להעלות בכל החומרה את אי־מילוי
ההתחייבויות, המרומזות ברובן, שנתן קיסינג׳ר
לישראל לגבי מישלוחי נשק וכסף.
שר־החוץ האמריקאי רמז על הדברים בשעתו כדי
לשכנע את ישראל לקבל את הסכמי ההפרדה. אולם
הוא נזהר אז מאד שלא לקבל על עצמו התחייבויות
מפורשות ומפורטות מדי.

כעת מאמינים כירושלים שהוא הפר את
ההתחייבות ומחזיק את ישראל ״על רצועה
קצרה״ ,כדי שתיאלץ גם להבא לקבל תכי
תיבי־שיכנוע אמריקאיים.
בנושא המדיני, נאמר שרבין יגיד לאמריקאים דבר
פשוט: אין נסיגה משום מקום, בלי תמורה ממשית ומיי דית.

כלומר:
רבץ לא יבוא כשבפיו ״לאו״ ,נוסח
קודמיו, אלא ״לאו, אלא אם כן או ״כן,
בתנאי הדברים שהוא ידרוש ממצרים, מירדן
ואף מסוריה, יהיו כאלה ששום מדינה
ערכית אינה מוכנה לתת, בשלב זה.

לאיים -
לעומק, אם כי עדיין לא מחייבות. ייאמר לרבין בבירור
ובפירוש מניין נושבת הרוח, מה נדרש מישראל, ולמה
היא יכולה לקוות.
המחשבות של קיסינג׳ר הן עדיין במצב נזיל, וטרם
התגבשו סופית. הוא שמע את דבריהם של המלך חוסיין,
׳ושל שרי־החוץ של ירדן, מצריים, סוריה וסעודיה. בשיחות
עם רבץ יתגבש, בלי ספק, הקו הכללי של ההסדר.
לאחר מכן יניח קיסינג׳ר לרבץ לחזור הביתה, ולהכ שיר
את הקרקע הפוליטית והפסיכולוגית בישראל לקראת
ההסדר הצפוי. בו־זמנית יתקדם תהליך זה גם בארצות
הערביות.

לאחר מכן יבוא קיסינג׳ר עצמו לאחד מ
סיבובי־הבזק המוחצים שלו. הוא יתעופף בין
הכירות, ידרבן, יאיים, ישכנע, ידחוף! ,עד שתתגבש
הסכמה כללית, חצי מרצון וחצי מאונם,
לגבי השלב הבא של מאמצי־השלום.
כלומר: הפדרי־הביניים הבאים בין ישראל
ובין ירדן, מצרים, ואולי סוריה.
בשובו לוושינגטון, יקדם קיסינג׳ר את פניו של הנשיא
אנוואר אל־סאדאת. תיערך לו קבלת־פנים מלכותית, וייעשה
הכל כדי לרומם את דמותו כבעל-הברית העיקרי החדש
של ארצות־הברית בעולם הערבי.

אל-סאדאת יבוא על סמך ההסכמה שתושג
לפני כן, וייתן לה את הגושפנקה הערבית.
לאחר מכן תתכנס ועידת-דנבה, כנראה לקראת סוף
השנה — במלאת שנה לישיבה הראשונה. מה שהושג
קודם לכן בשיחות דו־צדדיות, יקבל אישרור במעמד רב־צדדי
הפגנתי, שיהיה ריק מתוכן מעשי. בצורה זו תשותף

למשל: שלום רשמי עם ירדן . ,לפני נסיגה כלשהי
בגדה: או: הצהרה מצרית על הפסקת הלוחמה, לפני
נסיגה נוספת בסיני. ודברים עוד הרבה יותר מרחיקים־
לכת מסוריה, אם בכלל תובא בחשבון אפשרות של איזושהי
תזוזה בגולן.

ואם קיסינג׳ר לא יסכים לגישה זו, יהפוך
ה״אולי״ של רבין ל״לא״.

מ-דכוד 74
ך <₪אמריקאים אינם מתייחסים לתסריט זה של״רבין
( | החדש״ ברצינות רבה. בעיניהם, זהו טכסיס מובן של
פוליטיקאי, המשתדל לשפר את תדמיתו.
הם משוכנעים לחלוטין שישראל לא תוכל להחזיק
מעמד בעמדה סרבנית. מפני שהיא נמצאת בצבת שאי־אפשר,
לדעתם, להיחלץ ממנה:

או להתחנן*
וכי יופעלו בה מערכות־נשק חדשות לגמרי, בעלות עוצמה
וטווחים שלא היו כדוגמתם עד כה.
אזהרות הממשלה, ברוח זו, אינן דברים ריקים. אם
תדבק ממשלת רבין בעמדותיה המוצהרות, ואם לא ישנו
הערבים את עמדותיהם בעניין השטחים והפלסטינים (דבר
שאין לו כל סיכוי) — תהיה המילחמה בלתי־נמנעת.

האמריקאים מקווים שהדברים לא יגיעו
לידי כך, משום שההגיון הפוליטי והצבאי מוביל
להסדר על פי התסריט האמריקאי.

• אם ייפסקו מאמצי השלום, צפוייה מיל
חמה כעתיד הקרוב.
• ישראל אינה יכולה להילהם בלי פרי
טי-נשק, שאמריקה מעכבת את מישלוחם.

המדיניות של קיסינג׳ר נראית להם כאוניית־קרב גדולה,
בעוד שגורמי־הכוח המקומיים דומים לסירות קטנות.

אפשר לקרוא לזה .״מילכוד 74״.
מכיוון שאין לאמריקאים כל עניין להחליש את רבץ,
אלא להיפך, הם מוכנים לאפשר לו ל־שפר את תדמיתו,
ולנקוט טכסיסים שונים בכיוון זה. אך בסופו של דבר,
כך מאמינים קיסינג׳ר ושות׳ ,תקבע העמדה האמריקאית.
בירושלים, לעומת זאת, מתכוונים לדברים ברצינות —
לפחות בשלב הנוכחי.

יצחק רבץ יודע, כמובן, שאם תטבע המדיניות של
קיסינג׳ר, עלולה ישראל להיכנס להימור גורלי — החמור
ביותר בתולדותיה.

על רקע זה מוסברת השתדלותו הפיתאו־מית
והדחופה של יצחק רבץ להכניס את ה•
מפד ״ל לממשלה.

לא היה הגיון בעיתוי המאמץ הזה, ערב נסיעתו דווקא
— אלא כהפגנה כלפי האמריקאים. הבשורה: רבץ נאלץ
להכניס את הניצים לממשלה, ועמדתו תהיה עכשיו קשוחה
יותר (ראה במדינה).

אולם לפעמים יכולה טרפדת קטנה מאוד
להטביע אוניה גדולה מאוד.

האמת היא שפשוט אין כל אלטרנטיבה
מעשית למדיניות קיפינג׳ר, מילבד מילחמה.

מכיוון שזה ברור לגמרי, עומד רבין בפני החלטות
גורליות מאין כמוהן. ומכיוון שאין הוא טיפוס של הרפתקן,
כמו משה דיין, אלא א,דם אחראי מאד, יש להניח שהוא
יהיה נתון במצוקה נפשית ואינטלקטואלית קשה ביותר.

אנשיו של קיסינג׳ר אינם מודאגים .״כאשר
רבץ יבוא לוושינגטון, הוא יראה את ה -׳
דברים בפרופורציה הגלובלית הנכונה, ויסיק
מסקנות הגיוניות,״ הם אומרים.
הנרי קיסינג׳ר מוכן בהחלט לעזור לו בכך.

ע ל 100 הימי של ממשלת רביו

ממשלה
** אה ימי האשראי והרצון הטוב שניתנו ליצחק
] [₪רבין עם הקמת ממשלתו — תמו.
אבל מי שהיה מתייצב ומנסה לבדוק אם פרעת ממשלתו
של יצחק רבץ את השטר שניתן לה, היה מוצא עצמו
מול דילמה חמורה. לכאורה פרע רביו את השטר. הוא לא
איכזב, הוא לא נכשל שום כישלון בולט. אבל מאידך הוא
גם לא הצליח בשום דבר מייוחד. תחת השטר שפרע, הוא
הוציא לעצמו שטר־התחייבות חדש ׳.הוא פשוט עוסק
בגילגול שטרות, כשהחוב שהוא חב לעם עדיין תלוי ועומד
כל העת.

התופעה הבולטת כיותר כתום שלושה
חודשי כהונתו של יצחק רכין בראש-ממשלה,
היא העובדה שהוא טרם הצליח להפוך עצמו
למנהיג.
ואין מדובר כאן רק בתדמיתו בעיני העם. מה שחשוב
יותר הוא, שהוא אינו מקובל ככזה גם בעיני חבריו
לממשלה.
ממשלתו של יצחק רבין, כפי שהתגלתה עד כה, היא
הממשלה המוזרה ביותר שהייתה בתולדות ישראל. למראית
עין היא פועלת תוך תיאום, ובהרמוניה. כל השרים
משדרים, לכאורה, על גל אחד. אין סיכסוכים ואין חילוקי-
דיעות, אין התנגשויות חריפות ואין שערוריות. אבל
מאחרי חזית חיצונית אידילית זו, מצטיירת תמונה שונה
לחלוטין.
אם בשלושה החודשים הראשונים לכהונתה לא הצליחה
ממשלת רבין למלא את ייעודה העיקרי, למשול, לקבל
החלטות נועזות ולהכריע בבעיות בוערות ולוחצות, הרי
זה מפני שבמאה הימים שחלפו מאז כינונה עסקו השרים
הבכירים שבה בעיסוקים אחרים לגמרי.

הם ניהלו מירוץ לתפיסת עמדות ולגיכוש
עמדות-כוח, לקראת הקרב שיתחולל ביניהם
לכין־־עצמם על הממשלה הכאה.
בדימוי ציורי, ניתן להשוות. את ממשלת רבין לקבוצ הכדורגל
העולה על המיגרש ללא אימון מוקדם. במקום
לנהל מישחק פתוח ותוקפני ולהסתער על שער היריב כדי
להבקיע שערים, עוסקים שחקניה בגישושים בינם־לבץ־
עצמם, במיבחנים פנימיים, ובבדיקת כושרם של אלה
המשחקים לצידם במקום זה של היריב.

ואש־ממשלה על חזאי
***לושה מוקדי־כוח נוצרו בממשלת רבין: זה של
(6/ראש הממשלה עצמו, זה של שר־הביטחון שמעון פרס,
וזה של שר־החוץ יגאל אלון. כל אחד מהם פועל, למעשה,
בצורה עצמאית, מתוך מניעים אישיים ועל סמך ההנחה
שיצחק רבין אינו אלא ראש־יממשלה על תנאי, וכי הקרב
האמיתי על השילטון במדינה טרם התחולל.

גם שמעון פרם וגם יגאל אלון פועלים כתוך
ממשלת רכין לא כשרים הכפופים למרותו
של ראש־ממשלה, אלא כראשי-ממשלה כפוטנציה.
מה שטתקכל כתוצאה מכך הוא, שלמעשה
אין כישראל ממשלה אהת אלא שלוש,

רביו -אלון פרס: כמה מ מ שלו חי
ממשלה כתוך ממשלה כתוך ממשלה, שכשלכ
הנוכחי טרם הגיעו לידי עימות, מקפידות על
הפרדת כוחות, צוכרות כוה לקראת ההתמודדות
העתידה, ונוצרות את אישן כל עוד מוסכמת
כינן־לכין־עצמן הפסקת-אש.
שמעון פרס מתבסס על הערכות. יגאל אלון מתבסס על
תיקוות. פרם פועל בגלוי. אלון בצינעיה. האחד מסתער
על חשילטון והשני ממתין שהוא יפול לידיו כפרי בשל.
ואילו יצחק רבין פועל בין שניהם, כדי לבצר את מעמדו
לקראת ההתמודדות הצפויה, להדוף את ההסתערויות עליו
ביום בו תוכרז׳ מילחמה גלוייה, ולא למעוד בטרם יתחיל
המירוץ האמיתי.
בעוד יגאל אלון מצטנע בתוך תחומו, מסתיר את
כוונותיו ואת תוכניותיו, ומתאמץ לא להתחכך עם רבין
ולהיראות לויאלי לו, שונה המצב לחלוטין לגבי שמעון
פרם.

פרס לא רק רואה את עצמו כראש-ממשלה
כפוטנציה, אלא הוא ככר פועל כתור שכזה.
מעודד מהפרש הקולות הזעיר בינו לבין רביו בהצבעה
שנערכה בישיבת מרכז מיפלגת העבודה על בחירת
המועמד לראש־הממשלה, פועל פרס בשלושה מישורים
שונים, כדי להכשיר את הקרקע להסתערותו על ראשות
הממשלה.
> 0במישור המיפלגתי מנסה פרס לזכות בתמיכת חוגים
רבים ככל האפשר, להסיר מעצמו את הדימוי של איש
רפ״י לשעבר, ולרכוש לצידו אנשים שתמכו ליפני שלושה
חודשים ביצחק רבץ. בעוד רבין מזניח לחלוטין את
השטח המיפלגתי ויגאל אלון אינו מנסה להתמודד בו,
מבצע פרס חריש עמוק, מפזר הבטחות, מחלק מישרות
ותפקידים ובונה לעצמו בסיס מיפלגתי מוצק.
י• במישור הציבורי מפעיל שמעון פרס את כיל כישוריו
המיוחדים כאשף הפירסומודהעצמית, כדי להפוך את
עצמו למנהיג העתיד. הוא מרבה להופיע באירועים פומ ביים,
בכנסים, בקבלוודפנים, מרבה להצטלם ולהשמיע
הצהרות תוך כוונה ליצור לעצמו דימוי של האיש מספר ׳ 1
בממשלה, השקול, האחראי ובעל כושר הניתוח וההחלטה.
< $במישור הממלכתי מגבש פרם לעצמו עמדיות-כוח
בשיטתיות ראוייה להערצה, תוך התחברות גלוייה עם
אישים בתפקידים חשובים, ואפילו תוך הסתכנות בתמיכה
בהם נגד יצחק רביו. גם בתחום זה, כמו בשאר התחומים,
מנסה פרס לקנות לבבות ולרכוש אנשים שלא היו בעבר
בין תומכיו המוצהרים.

בשלב הנוכחי עדיין לא נראית פעילותו
של פרם כחתירה תחת כיסאו של רכין. תוך
שהוא מקפיד לגכש לעצמו דימוי עצמאי, הוא
נזהר שלא להגיע לעימות גלוי עם ראש-ה-
ממשלה.

רביו -לבד?

גם כשהם הלוקים בדיעותיהם בנושאים שונים אין הם
מטיחים דברים איש ברעהו, אינם מגיעים לכלל ויכוח
ואינם מנסים לכפות האחד את דעתו על השני. הם כאילו
צועדים בשני מיסדריונות מקבילים, כדי למנוע את הצורך
להתנגש כבר בשעה זיו, שאינה נוחה לשניהם.
אולם האותות הראשונים של החיכוך בין פרם ורבץ
כבר מבצבצים והולכים, למרות שהם עדיין נסתרים. פרם
מבצע דברים •שונים ללא התייעצות עם רבץ.

הוא מכריז הכרזות רכות־מישקל, המכות
הדים, על דעת עצמו, מכלי שיתאם קודם קו
עם רבץ ומכלי שינסה אפילו לקבל את הס כמתו.
כמה מהכרזותיו של פרס כאחרונה, לא
רק שלא נעשו תוך תיאום מוקדם עם רכין,
אלא אך עוררו את כעסו כיוון שהיו כניגוד
לדע>,ו ולמדיניותו.

ה^יתחוה מזווץ למסלול
ם כשלם זה טרם הצליח פרס להוציא את רבץ
מהתאפקותו, עלה בידו כבר לעורר את זעמו של
מתחרה פוטנציאלי נוסף, בקרב על השילטון העתיד להתחולל
באחד הימים, והמצוי מחוץ לממשלה. זהו משה דיין,
שכביכול נמצא מחוץ לתמונה, אבל נוכחותו המאיימת
משפיעה על פעילותם של השלושה.
גילויי אי-׳שביעות הרצון הראשונים של דיין כלפי פרס
הופיעו מיד עם כינונה של ממשלת רבץ, כאשר פרס
הסכים לכהן כשר״הביטחון בממשלה. דיין ראה בעין רעה
לא כל-כך את עצם הסכמתו של פרם לרשת את מקומו
בתפקיד שר־הביטחון, כמו את העובדה שפרס נתן יד
ליריבו המושבע ותרם לביסוס מעמדו.

כאשר התברר לדיין שפרס אינו מסתפק
כתפקיד שר־הביטחון וחותר למעשה לכהונת
ראש־הממשלח, הפכה אי-שביעות הרצון לכעס
גלוי.

דיין מבין כי מה שעושה פרס אינו מכוון רק כלפי
יצחק רבין אלא גם כלפיו, וכי למעשה עומד שמעון פרס
לחסום בפנייו את הדרך לראשות הממשלה כאשר יחליט
כי הגיעה השעה לכך. זעמו זה של דיין כלפי פרס
יא לידי ביטוי גלוי. הוא אינו נמנע מלבקר כמה מצעדיו
של פרס בתחום הביטחון, ולועג למה שהוא מכנה ״פטפטת״
של שמעון פרם, תוך התעלמות מהעובדה שפרס טרם
הגיע לשיאי הפטפטת של דיין עצמו.

מה שכדור הוא, שהתבצרותו העצמאית
של פרס מבשרת את סופה של הכרית בינו
לבין דיין. כאשר תגיע שעת העימות, ייאלצו
אלה שתמכו בהם כעבר כצמד להכריע לכאן
או לכאן, וכוחם של שניהם עלול להיחלש כתוצאה
מכך.
מאבק פנימי זה, המתחולל מתחת לפני השטח ושרק
ניואנסים ממנו מגיעים לידיעתם של יודעי־דבר חדי-
עין, הוא למעשה זה שעיצב את אופייה ודמותה של
ממשלת רבץ בשלושה החודשים הראשונים לכהונתה.
ככל שיחלוף הזמן ׳ויתקרב מועד ההתמודדות וההכרעה,
עלול מאבק לאטנטי זה להצטייר בצבעים חריפים יותר
ולהגיע לידי עימות גלוי. כל עוד נמצאים שלושה ראשי־הממשלה
בפוטנציה בעגלה אחת, ואינטרסים משותפים
מחייבים אותם להתלכד, תשמור ממשלת רבץ על ציביונה
הסולידי והחברותי. המאבק בין היריבים יתנהל בפייר־פליי,
מאחרי-הקלעים.

אולם ברגע בו יינתן אות־הזינוק, יתגלו
הבקיעים הראשונים בחזית המטוייחת, והקרב
עד השילטון יהיה הריך ומר לא פחות
מאדה שהתנהלו בין אנשי ״דור הנפילים.״

? מנו ה

במדינה

מחריפים את דפקה
סירטו האחרון של המפיק מנחם גולו ,״לפקח״ ,נו הושקעו 900 אלף דולר,
ואשר נמכר להפצה לחברת ״וורגר״ תמורת 1.5מיליון דולר ועוד ־ 407 מהרווח
חנקי, נאסר להצגה בארה״ב ועתידו לוטה בערפל.
שבועון תעשיית השעשועים בארה״ב ,״וראייטי״ ,מיום ה 14-באוגוסט מוסר,
כי האיגודים המקצועיים של עובדי הסרטים פתחו במסע החרמות ותביעות
מישפטיות, נגד חברות המפיצות סרטים שהופקו לא עם עובדים מאורגנים.
מסתבר כי חנרות״ההפצה הגדולות חתומות על חוזים עם האיגודים, המחייבים
אותן להפיץ רק סרטים שהופקו בעבודה מאורגנת.
עתה הגישו האיגודים תביעות בסך 9מיליון דולר נגד ״קולומביה״ ,״מטרו״,
״וורנר״ ״פוקס״ ועוד. כן אוסרים האיגודים להקרין סרטים של חברות אלו
בארה״ב, כל עוד הן מפירות את חוזה־העבודה עם האיגודים.
השבועון מוסר גם, כי סירטו החדש של מנחם גולן ״לפקה״ ,בכיכובו של טוני

דפקה (טו;י קדטים, משמאל)
דון קורליאונה היהודי
קרטיס, שחיה צריך לחיות מוקרן על״ידי ״וורנר״ באוקטובר, הופק אף הוא בעבודה
לא־מאורגנת, והאיגודים ימנעו את הצגתו.
ברור כי משמעות החרם עלולה להיות חמורה, לגבי גולן, שננה הרבה על
ההכנסות הצפויות מסירטו החדש.
גולן עצמי אמר, כי ״וורנר״ מנהלת עתה משא״ומתן עם האיגודים, על שיחדור
הסרט להקרנה. נראה כי החרם יוסר עם תשלום נופר לקרן־הפרישה של האיגודים.
הוא עצמו חתם עכשיו חוזה עם האיגודים, בו התחייב לעבוד רק עימם בסרטיו
הבאים. הסרט ״לפקה״ יוקרן בימים הקרובים באירופה. בארה״ב משהים את
הקרנתו עד ינואר, נדי שניתן יהיה להגישו כמועמד לפרס האוסקר.
גולן אומר כי קיבל חלק ניכר מ־ 1.5מיליון הדולר נמיפרעה, ואין הוא חושש
כלל לגורל ההכנסות מן הסרט .״וורנר״ העריכו, כי הסרט יכניס בארה״ב בלבד
כ״ 20 מיליון דולר. זהו הסרט הראשון המציג מנהיג יהודי של פשע מאורגן.
גולן מתכונן עתה להפיק בישראל ארבעה סרטים בהשקעה של שיבעה
מיליון לירות. כל סרטיו האחרונים, חוץ מן ״הבריחה של השמש,״ נשאו רווחים.
הוא פנה לשר״המיסחר״והתעשייה כדי לשנות את תנאי עידוד הסרט הישראלי.
על יצוא סרטים, למשל, אין תמריצים.
בדעתו לגייס את שיבעה מיליון הלירות מן הממשלה (־ 207 השתתפות בהפקות
סרטים ישראליים) ,הון עצמי כנגד שיעבוד ארבעה בתי־חקולנוע שלו, והשאר —
גיוס הון מן הציבור, על־ידי הקמת חברה ציבורית.

להוריד את
מחיר הב שר!
לפני כחצי שנה גרמה חממשלה להע־לאת־רנתי
של מחירים בסוגי הבשר השונים,
על־ידי ייקור הנשר הקפוא ב־־.407
הממשלה טענה אז — כי מחירי הבשר
באירופה ובעולם התייקרו, והגיעו —
ל 1800-דולר הטונה, וכי אין מנוס מייקור
המחירים.
למרות שהממשלה יכלה לספוג חלק
ניכר מן ההתייקרות על-ידי ניטול רווחיה
ממכירת הבשר, היא העדיפה לייקר
את הבשר לצרכן. העלאת מחירי הבשר
הקפוא גרמת — לפי חוק הכלים השלובים
— לייקור יתר סוגי הבשר.
בחודשיים האחרונים חלה ירידת גדולה
במחירי הנשר הקפוא. הממשלה קונה
עתה נשר באירופה — בצרפת —
מסוג משונח, נ 1400-דולר הטונה, ונמ-
קומות אחרים ב 1100-דולר הטונה. על
הממשלה להוריד שונ את מחירי הנשר
וזקפוא, כפי שידעה להעלות אותם לפני
כמה חודשים.
אולם, קרונ לוודאי כי הממשלה לא
תעשה כן, מאחר ששר-החקלאות החדש,
אהרון אוזן, ירצה להגן על רווחיהם

המופרזים של המושבניקים. כאשר מחירי
הנשר הקפוא גבוהים, יכולים מגדלי-
הבקר בארץ להשתולל בחעלאות״מחירים.
לדוגמה: מגדלי-בקר מקבלים מן הממשלה
מינימום של שש לירות לקילו
בשר״בקר שחוט, כאשר מחירו זה כולל,
להערכת הממשלה, את כל ההוצאות וכן
רווח. מאז העלתה הממשלה את מחירי
הבשר הקפוא, הגיעו מחירי הבקר החי
במיכרזים לתשע לירות הקילו, ובנית-
חמיטנחיים מגיע מחיר קילו בשר עם
עצמות ל״ 18.5לירות הקילו !
זהו מחיר שלא היה כמוהו, הנותן
למגדל רווח נקי נוסף לעגל של 700
לירות, על הרווח המובטח הממשלתי
לפי מחיר של 6לירות הקילו.

הבורסה

העם

הסתבכות
שר הממשלה
לא די לו לחיים בר-לב מ״סיבי
דימונה״ ,ו״אוטוקרס״ ,והנה קופצת עליו
צרה צרורה חדשה: מיפעלי-המתכת של
מישפחת קדמאני, בכפר ירקא שבגליל.
מיפעל זה היה לסמל ההצלחה של
העדה הדרוזית בישראל, ולאחר שנתיים
של פעולה עמד להתמוטט בגלל ההפסדים.
בר-לב
החליט להציל את המיפעל בכל
מחיר העביר את הניהול והשליטה עליו
לאלכס גתמון, ולחברת ״מינמטל״,
שהצטיינה בעבודות מתכת. הבעלים הקודמים
נשארו עם מחצית ההון, בלי
שליטה.
הבנק לפיתוח״התעשייה וחברת ״מיג-
מטל״ לקחו על עצמם הפסדים בסדר
גודל של שני מיליון לירות, בעוד בר-לב
הודיע כי כל מה שיהיה מעל לסכום זה,
תיקח הממשלה על עצמה. ההנחה הי-
תה, כי מיפעל שעבד שנתיים ומחזורו
היה שיבעה מיליון לירות לשנה, לא
יכול לצבור הפסד של יותר ממיליון או
שניים.
בימים אלה מסיימים רואי-החשבון
סומד־חייקין־ציטרוו את בדיקת מצבו
הכספי של המיפעל, וככל שהם קרבים
לסיכום, חשכות עיני הממשלה.
כבר עתה ברור כי ההפסד יעלה על
6.5מיליון לירות — היינו, יתקרב ל-
מימדי המחזור השנתי.
מימדים כאלה של הפסד לא ניתן
להסביר רק בניהול כושל. וכיוון שמש-
לם־המיסים הוא שיישא בתוצאות, מן
הראוי לבדוק מניין צמחו ההפסדים
הללו.

המ 1ודים
ססורכזאי ישראל במשחקי אסיה
בטהרן נאזצו להתמודד
במשימה הקשה ביותר :
עובדת חיותם בלתי־רצויים
הגאווה הלאומית של אזרחי ישראל, המתנשאת
תמיד לשיאים חדשים שעה ש ספורטאי
ישראל מתמודדים עם נציגי מדי׳נות
זרות, נכונה השבוע בציפיה להתרו־מות
הנפש. העובדה שמישלחת ספורט
ישראלית גדולה נוטלת חלק במשחקי עמי
אסיה הנערכים בטהרן, היתד, צריכה לספק
את הסיבות לכך.
עצם המעמד, התחרויות והטכסים בהם
נטלה המישלחת הישראלית חלק נתנו אישור׳
מחודש לחברותה של ישראל במיש־פחת
העמים. ולא סתם עמים, אלא כאלה
שכמה ממשלותיהם אינן מכירות בקיומה
של ישראל ואחרות הן אויבותיה המוצהרות.
הסיכוי להגיע גם להישגים ספורטאיים
בהתמודדות עם ספורטאי ׳מדינות אלה,
וליטול חלק משלל המדליות, גם בו היה
כדי להחניף. כאשר שחיין ממדינה זעירה
דוגמת ישראל מנצח בתחרות השחיר. המהירה
ביותר — המישחה למרחק מאה
מטרים בסיגנון חתירה — וגובר על נציגי

קופ״חרכשה
חצי מלון
ב שאר
קופת״חולים של ההסתדרות רכשה
את מחצית הבעלות על מלון ״קרוואן״
בשארם השייך לאיל-ההון אמנון בר׳•
נס. קופת-חולים קיבלה את מחצית המניות,
תמורת זאת שנטלה על עצמה
את תיפעול המקום משך שלוש שנים.
על״מנת להגן על דיווחי המגדלים, מונע
מישרד-החקלאות יבוא של בשר-כבש.
היבואן אפרים איליו הביא לפני כמה
חודשים 400 טונות כבש צעיר מארגנטינה,
מכרו לצרכן ב־ 15 לירות הקילו,
הוריד את מחירי הבשר החי.
עתה מסרב מישרד-החקלאות לתת
רישיונות לייבא עוד בשר-כבש, למרות
שעתה היא עונת הטלאים בארגנטינה,
וזהו הזמן לחתום על חוזים.
המגדלים הישראליים של הכבש מוכרים
אותו במחיר של 30 לירות הקילו,
וברור כי לא יתנו לייבא בשר-כבש שיימכר
בחצי המחיר, מה-גם שאיכותו מעולה
יותר.

המדד 0.590 :באוגוסט,
הפיצה בספטמבר

כלכלני מישרד-המיסחר-והתעשייה צופים, כי בחודש אוגוסט יעלה המדד
בחצי־אחיז עד אחוז. העלייה המתונה היא בגלל מכירות־סוף־העונח, ושפע הירקות
והפירות בלווק. לעומת ־זאת, בספטמבר תחל עליית המדד בצורה רצינית, עם גמר
המכירות הזולות והיעלמות שפע הירקות וחפירות.
מבחינת המשקיע, קרוב לוודאי כי עם פירסוס תוצאות המדד, ב״ 15 בחודש
זה, תהיה ירידה בשערי איגרות-החוב. בהנחה כי ב״ 15 באוקטובר, עם פירסום המדד
של ספטמבר, תתחיל עליית שערי האיגרות, ותימשך כל החורף.

מדליוגר ברנד
נחת ותיסכול
׳מדינות בנות מאות מיליוני תושבים, יש
בכך כדי לעודד את הגאווה הלאומית הפגועה
של העם בישראל ולהוכיח, כביכול,
כי עם הספר מסוגל להיות לפעמים גם עם
השרירים.
התהילה והעלבון. קשה לומר שבשבוע
הראשון של המשחקים הגשימו ספורטאי
ישראל את הציפיות שתלו בהם. בכמה
ימים שכחו אזרחי ישראל שמדובר בסך
!הכל בתחרויות ספורט ששום חברת־בייטוח
לא, תהיה ׳מוכנה לבטח את הניצחון בהם.
זהים היו מוכנים לטרוף חיים את אותם
קלעים, מישקולאים, טנייסאים ושחיינים ש לא
הצליחו לזכות במדליות, כאילו אלה
היו מונחות כבר בכים המדינה הרגילה
רק לנצחונות.
את רגעי העידוד והנחת סיפקו הכדור גלנים,
הכדורסלנים והשחיין דן ברנר מחיפה,
שהביא את מדליית הזהב הראשונה
לישראל בתחרויות אלה. אלה הצליחו רק
בקושי לשכך את רגשות הזעם והתיסכול
שהתעוררו בעם נוכח כישלונות האחרים.
אבל במצב הקשר, ביותר נמצאו דווקא
הספורטאים שנטלו חלק במדי ישראל ב משחקי
טהרן. הם נאלצו להתמודד לא רק
,בתחרויות ספורט. המשימה הקשה ביותר
שלהם היתד, ההתמודדות באיבה, המשטמה,
)־!נידוי והבידוד, שהיו מנת חלקה של
(המשך בעמוד ) 13

מדיונים נערמו
באירגון המתיימר לייצג

כתבה ראשונה
בסידרת חקירות
״העולם הזה״ על ה־
?ורה בארנון נכי צח״7
סנ 7ה העלמות כס 5י 8ב
תוך האירנון בקנה״מידה עצוס.
תם דווקא בשעתם הקשה, לנסות לעזור,
או סתם לומר מילה טובה.

חג שגת

אחת התכונות המאפיינות את ראשי אירגון נכי צה״ל היא
להיטותם לערוך מופעים חגיגיים ויקרים, בהם הס מופיעים במלוא
הדרם עם נשותיהם. משמאל: שלמה לדור, יו״ר האירגון במסיבה חגיגית בהילטון.

עד לוועידה האחרונה של אירגון הנכים,
היה שמו הרישמי :״אידגון נכי
מילחמת־השיחרור וצה״ל.״ נכי חמש מיל־חמות:
מילחמת־הש״חרור עצמה, מילחמת
קדש, מילחמת ששת־חימים, מילחימת־ההתשה,
מילחמת יום־הכיפורים ונכי פעולות
התגמול, היו חברים באירגון, אשר
אפילו שמו הצביע על העדיפות שניתנה
בו לנכי מילחמת השיחרור. רק בוועידה,

אלית ואת הכתבת שרי רז.
אולם העובדות מוכיחות, כי אותם נכים
צעירים המבקשים לשנות משהו באידגונם,
לא העלו בדבריהם אפילו על קצה המזלג
מן הסיאוב בו שרויה הנהלת אירגונם.
בראש האירגון עומד מזה מיסטר שנים
נכה מילחמת השיחרור, קטוע־כף־ידו
שלמה לדור (לדדמן) .אין איש באירגון
המביע ספק ביושרו האישי של לדור, אולם
לכולם ברור כי הוא אדם חלש, המנסה
בכל כוח לישמור על כיסאו, ומשום כך
הוא נתון ללחצים של פונקציונרים שונים
באירגון, העושים בו ככל העולה על רוחם.

בניין מ פו א ר
למשפ חו ת הנ כי ם

** נהלי בתי־החולים בארץ נדהמו.
!01 לידיהם הגיע תצלום של מיבתב אותו
כתב אב של נכה• במיכתב שנישלח ל־אירגון־נכי-צה״ל,
התלונן האב שאבי-

הפצועים, שימחה הוצלברג, לא דיבר יפה
אל בנו.
.מתחת למינתב נוספה פיסקה, שהיתר.
חתומה על־ידי יו״ר אירגון נכי צה״ל,
שלמה לדור ,״נא לא להרשות לשימחה
הולצברג להיכנס לבית־החולים.״
מנהלי בתי־החולים נדהמו, כיוון שהם
הכירו את הולצברג. הם ידעו כי הולצברג
מגיע, תמיד בליוויית שימחה והמולה לבתי־החולים
שלהם, מביא מתנות לפצועים,

שהתקיימה מ״ספד חודשים אחרי מילחמת
יום־הכיפורים, קוצר השם, ומילחמת השיח-
דור הוסרה ממנו•
וכאן חטאו משני השם לאמת. אומנם,
מרבית חברי האירגון, המונח כיום למעלה
מ* 18.000 נכים, אינם נכי מילחמת ה־שיחרור,
אולם כל חברי ההנהלה שלו הם
נכי מילחמה זו, ואפילו מילחמות המחתרות
שלפני קום המדינה.
משך למעלה מ־ 26 שנה השתלטה על

^ ירגון נכי צה״ל גאה בבית הלוחם,
אותו בנה ליד שכונת החווילות אפקה
בתל־אביב. הבניין מפואר, יש בו מישרדים
הדורים, בדיכת־שחייה ומיתקני-ספורט.
אולם לטענת הנכים, הבריכה משרתת יותר
את בני מישסחות הנכים הוותיקים, מאשר
את הנכים עצמם. אין בה מיתקנים אלמנטריים
שיאפשרו לנכים להשתמש בה, ו־
(המשך בעמוד )25

מאות אלפי דו ל רי ם נתרמו ע ל ־ ידי קבוצת
הודים מ פי לדל פי ה -אך הכסף עדייו
מונח ול בי ת הלוחם בחיפה ש רק אבן פינה
שותה איתם ״לחיים,״ רוכש את אהבתם,
ומכונה בפי כל ״אבא שימחה.״

הז קני ם —
ש לי טי ה אי רגון

החיפאי

מי שהיה ידו האירגון
בחיפה, ראובן אביגדור,
בתצלום עם שר־חחוץ לשעבר, אבא אבן.

ץ* נהלי כתי־החולים ידעו, כי איש
( /׳מאימון נכי צה״ל לא טרח מעולם
לבוא לבקר אצל הפצועים, אשר רובם הפכו
אחר־כד להיות חברי האידגון, לעודד או-

האירגון קבוצת אנשים, כולם ממייסדיו,
אשר החליטה לא לתת דריסת־רגל בהנהלת
האימון לאף אחד מהנכים שלא היו שייכים
אליה. רק עתה, לאחר שקמה הסערה
הציבורית, בעיקבות כתבת־הטלוויזיה של
שרי רז, ביום השישי לפני שבוע, בה
ריאיינה רז מיספר נכים מהמילחמה האחרונה
אשר טענו על אוזלת־יד וקיפוח מצד
אימונם שלהם, התעוררה סערה ציבורית.
מייד לאחר השידור, הוציאה מזכירות ה־אירגון
נכי צה״ל אלפי לירות, מכספי הנכים,
ופירסמה גילוי־דעת, אשר כמעט ש לא
התייחס להאשמות של הנכים החדשים,
אלא תקף בחריפות את הטלוויזיה הישר־

קבורה חגיגית •״ ן
בטכס הנחת אבן חפינה לבית־חלוחם בחיפה.

1. 17 -

במדינה
(המשך מעמוד )16
המישלחת הישראלית. לא רק ספורטאי
מדינוודערב המשתתפות בתחרויות הפגינו
כלפיהם יחס זה. גם נציגי מדינות אחרות
נאלצו להתייחם, על פי הוראות מגבוה,
אל הישראלים כאל עדת מצורעים. הסינים
סרבו פשוט להתמודד עימם. ספורטאי מדינות
אחרות, שחרב ההוצאה מהתחרויות
ריחפה מעל ראשיהם, תייחדו עם הישראלים
כאילו כפאם השד, נמנעו ממגע ומקשרים
חברותיים עיימם.
הבידוד הפיזי, המשמרות הכבדים, והליווי
המזויין שהוצמד אל המישלחת ה ישראלית
אפילו בתהלוכת הפתיחה, אינם
,תורמים לאווירת הרעות, הידידות והתח רות
ההוגנת שצריכים משחקי ספורט לייצג.
אפשר להתמרמר על כך שהפוליטיקה
חדרה לספורט. אבל אי אפשר להתעלם
מהעובדה שספורטאי ישראל בטהרן, כמו
ישראלים אחרים במקומות אחרים בעולם,
חשים בכך שהם בלתי רצויים ומהווים
מיטרד. כל נתחי הכבוד והתהילה, שיצליחו
ספורטאי ישראל לזכות בהם, לא יוכלו
לחפות על תחושת העלבון הצורב שבמצב
זה, המשקף יותר מכל את המצב אליו
נקלעה ישראל במישפחת העמים.

רישום דירתו השנייה של זנבר כמישרד רישום המקרקעין בירושלים
שתי דירות לנגיד —

הם רוצים להצטרף לממשלה. הקאריק־טורות
המתארות אותם כשני גוועים ברעב
במידבר צחיח, הרואים מרחוק נאת־מיד־מיפלגות

— משקפות את המצב בדיוק.
בורג ורפאל אינם מסתירים את כוונתם.
ד,אמלט ע כיפה
הם רוצים להצטרף בהקדם האפשרי.
הקיצוני ביותר הוא יצחק רפאל. אמר
?היות או דא
עליו אחד מחבריו הטובים :״עינויי רפאל זוהי להיות שר? —
עולים על עינויי טאנטאלוס״ .טאנטאלוס
השאלה העומדת לא אכל ולא שתה, ולכן לפחות לא ידע
מה הוא מפסיד. אבל רפאל כבר היה שר
בפגי זבולון המר במשך כמה שבועות — ואז נלקח ממנו
מכל אנשי המפד״ל, האיש הנתון במ הכל.״
גם לגבי השר השלישי, שיתפוס את
צוקה הנפשית הגדולה ביותר בימים אלה
מקומו לייד שולחן הממשלה, אין בעייה.
הוא ח״כ זבולון המר.
מיכאל חזני פסל את עצמו, כאשר התלהצטרף
לממשלה, או לא י
אפילו האמילט המנוח לא עמד בפני פטר פיתאום מממשליתה האחרונה של
ברירה קשה יותר. מה גם שלא היו להיאמ־ גולדה. חבריו לא סלחו לו, ואין לו סיכוי
לחזור.
לט ידידים כפי שיש להמר.
משום כך יבוא במקומו מועמד חדש־יצחק
טאנטאלום. בשביל יוסף בורג
ישן: זרח ורהפטיג. בניגוד לבורג ולרפאל,
ויצחק ׳רפאל אין כל בעייה.
שהם יונים סמויות וניצים גלויים, ורהפטיג
הוא יונה גלוייה. הוא אחד המעטים ב־מפד״ל
הטוענים בפה מלא שההלכה מתירה
את החזרת שטחי יהודה ושומרון, אם
הדבר דרוש לטובת המדינה.
השאלה היחידה מתעוררת לגבי השר
הרביעי.
לחדול לצעוק. למפד״ל יש 10ח״כים.
מאחר של״ע קיבלו שני כסאות ליד שולחן
הממשלה (אחד עם תיק ואחד בלי) תמורת
ארבעה קולות בכנסת, מגיעים למפד״ל
ארבעה כסאות (שלושה עם תיקים, אחד
בלי) תמורת עשרה הקולות שלהם — ואפילו
תמורת שמונה, אם יפרשו הצעירים.
המועמד הסביר לכסא הרביעי הוא זבולון
המר.
זה מגיע לו כנציג סיעת הצעירים,
על פי חלוקת הכוחות בתוך המיפלגה.
זה מגיע לו גם מפני שיהיה נוח יותר
להצטרף לממשלה, כשהוא יחדל לצעוק
נגד.
המר עצמו נתון בלבטים קשים מאד.
מכריו נשבעים שהוא !משתוקק בכל נימי
נפשו להיות שר. בהופעותיו האחרונות
שר־מיועד המר
ברדיו ובטלוויזיה התגנבה לדבריו נימה
סוסו נגד סמי?
חדשה, הססנית, ואין בהם עוד שלילה
טוטאלית של ההצטרפות.
אולם להמר יש ידידים. הידיד העיקרי
הוא ח״כ יהודה בן־מאיר — ולו אין שום
סיבה לדגול בהצטרפות הצעירים לממשלה.
לא הוא יהיה שר.
שיניחו להס. המר הוא מנהיג הצעירים.
בן־מאיר הכיר, עד כה, במנהיגותו.
,אולם בן־מאיר הממושקף, בעל המיבטא
האמריקאי הבולט, הוא פעלתן נמרץ בעל־יוזמה
בלתי־נלאית, איש יחסי־ציבור ותוע־מלן.
השפעתו גדלה בשנה האחרונה, ושוב
אין הוא דמות צדדית, ד,״סוסו״ של ״סמי״
המר.
יתכן שעל אף רצונו האישי של המר,
הוא לא יוכל על־בן לתמוך בהצטרפות
לממשלה. ואם לא יתמוך — מדוע יתנו לו
כיסא של שר? מה גם שראשי המיפלגה,
שהתעייפו מאד !מן הרעש המתמיד של

שר־מיועד פרידמן
הקיבוץ במקום הצעירים 1

* טאנטאלוס, אחד •מגיבורי האגדה היוונית
העתיקה -נענש על־ידי האלים בכך
שהועמד תחת עץ־פרי, ליד נחל של מים
חיים. כשהושיט את ידו לפרי, התרומם
הענף. כשכרע לשתות,,נסוגו המיס.

נגיד זנכר
— זו שלנו, זו גס כן
הצעירים, ישמחו אס שני הח״כים הקיצוניים
יפרשו מן המיפלגיה, יצטרפו לליכוד
ויניחו להם סוף־סוף לנפשם.
ששון לשימחה. במיקרה זה, מי יהיה
השר הרביעי?
לפי החלוקה הפנימית, יגיע הכיסא לקיבוץ
הדתי. גוף זה כבר הסיק את המסקנה,
ורמז שהוא בעד הצטרפות המיפלגה לממשלה.
המועמד
הסביר, במיקרה זה׳ עשוי להיות
שימחה פרידמן, חבר הכנסת הקודמת,
והמועמד ה־ 11 של המיפלגה לכנסת הנוכחית.
פרידמן הוא ייקה מובהק, שקול
בדיעותיו.
אם יקבל את המינוי, תתחזק הנימה
היונית של נציגות המפד״ל בממשלה.

מישפט
כר הנגד לנגיד

פסק־דין קבע
כי זגבר חייב לשלם
מס־הכנסה בעצמו
מהיכן יקח נגיד בנק ישראל 200 עד
650 אלף לירות לשלם למס־ההכנסה?

שאלה זו הטרידה רבים באולם בית־המישפט,
עת שמעו את פסק־הדין של
השופטת המחוזית חנה אבנור, שקבעה
כי אסור לבנק לפיתוח התעשיה לשלם מם
על ההטבות שניתנו לנגיד בנק ישראל ומשה
זנבר, וכי על מס־ההכנסה לתבוע את הכסף
מזנבר עצמו.
פסק־הדין ניתן בגמד הדיון בבקשת
חבר מערכת העולם הזה יגאל לביב, למנוע
מן הבנק לפיתוח התעשייה לשלם את ה־מיסים
הללו במקום זנבר. השופטת ציינה
כי היא אינה מוציאה את הצו המבוקש
כיוון שאין בו צורך, שכן החוק קובע כי
מיס־ההכגסה אינו רשאי לדרוש כל תשלום
מן הבנק לפיתוח התעשייה, בגין !מס-
ההכנסה החל על משה זנבר. השופטת אף
ציינה, כי היא מניחה שפקיד־השומה יבטל
את דרישתו•
דירה כתנאי חינם. תחילתה של הפרשה
בסוף שנת ,1971 עת משד.
זנבר, שחיה יושב־ראש מועצת־המנהלים
של הבנק לפיתוח התעשייה, התמנה כנגיד
בנק ישראל. זנבר התגורר בתל־אביב בדירה
של הבנק, שילם דמי־שכירות. עם
קבלת התפקיד החדש, הביע את רצונו
לקנות את הדירה מן הבנק. אחרי דיון
בגופים המוסמכים לכך בבנק התברר, כי
חלק ניכר ממנהלי הבנק לא יסכים למכירת
הדירה לזנבר במחיר לא־ריאלי.
לכן מונתה ועדה מיוחדת, שהיתר. מור כבת
מראשי הבנקים הגדולים — הזקוקים
למי שעתיד להיות נגיד בנק ישראל,
הקובע גורל בנקים — וועדה זו אישרה,
כי זנבר יקנה את הדירה בת חמישה
החדרים ב 150-אלף לירות.
כיוון שלא היה לו כסף, העלו לזנבר
את משכורתו לכמה שנים רטרואקטיבית,
וכך יצרו סכומים בהיקף של 100 אלף
לירות, כאשר 50 אלף לירות נוספות קיבל
הלוואה מן הבנק בריבית נמוכה ולא־צמודה.
כך קיבל זנבר את הדירה בתנאי
חינם ממש.
לפני חודשים אחדים החל מם־ד,הכנסה
בודק את פרשת ההטבות שנתן הבנק
לעובדיו הבכירים, דרש לקבל מיס־הבנ׳סה
על הטבות אלו• כשהגיע למיקרה של זנבר,
תבע מס־ההכנסה מס של 650 אלף לירות,
שכן קבע כי הדירה היתד, שווה לפחות
פי-שניים מן הסכום בו נמכרה לזנבר,
וכן תבע מם על העלאת המשכורת לאחור.
לביב, שהוא בעל מניות בבנק לפיתוח
התעשייה, החל במאבק ציבורי ומישפטי
להחזרת הדירה לבנק, הופיע עם עורך-
הדין שלו אמנון זיכרוני באסיפת בעלי-
המניות של הבנק. האסיפה דחתה את
תביעת זיכרוני לדרוש את הדירה חזרה,
ברוב גדול. כאשר נודע על כוונת הבנק
לשלם את מס־ההכנסה הנתבע בגלל ההטבות
לזנבר, פנה לביב לבית־המישפט
המחוזי.
עורך־הדין אביגדור פלדמן, ממישרד
זיכרוני, הגיש בקשה לצדמיניעה זמני, וכן
תביעה עיקרית להחזרת הדירה לבנק. בעוד
התביעה הץ יקרית טרם החלה להתברר,
קבעה השופטת אבגוד בפסק־הדין בעניין
צו־המניעה, כמה עקרונות חשובים.
כך, למשל, קיבלה השופטת את טענותיו
של פלדמן כי בעל־מניות, ולו גם קטן, יכול
לפגות לבית־יהמישפט כאשר נדמה לו שהחברה
פועלת בניגוד לטובתדדשלד״ ופעולותיה
הן לטובת חלק מן המנהלים או
בעלי־המניות. השופטת קבעה כי טענה
(המשך בעמוד )26
העולם הזה 1932

ז הו סיפורושל
חיק :

שכמעט לא ייאמן

לב ני ארבע שנינו הובאו1 15 1ושווים
והוצאת נקווסונצו -הם !אשמו
נמע שה־אונס קבוצתי שזיעזע את
המדינה -או עד היום לא ניגמר
המישנט והם מסתובבים חופשיים

״את מרסל זו הר
* רם של מתח אירוטי שטף את המקום.
1ההתלהבות הפכה, בשלושה ימי־האונס
הרצופים, לאכסטאזה מינית.
החבר׳ה הגיעו באופניים, באופנועים, במכוניות,
אפילו ברגל — ממרחק של קילומטרים.
באו, אנסו, והסתלקו. אחדים
מהם יהלכו וחזרו פעמים אחדות.
חמישה־עשר הצעירים נאשמו באונס

הנערה בת ד,־ 16 שנחטפה -משך 84 שעות
רצופות, בזה אחד זה, בנוסף, היכו אותה
באכזריות, וסיממו אותה בכדורי לומינאל
ובחשיש.
בכתב-האישום, שהוגש לפני שלוש
שנים, נאמר:״בלילה של 17.8.70 בילתה המתלוננת
בדיסקוטק חצות בפתח־תקווה, יושם נפגשה

פעלה

ה מי ש טו ה:

נאשם מס׳ 1יצחק לחמיש ()24
נעצר 3־ ,22.8.70 שוחרר 3־.21.9.70
נאשם מס׳ 2ציון צוברה ( )24 נעצר
3־ ,24.8.70 שוחרר 3־.21.9.70
נאשם מס׳ 3מאיר אשואל ()23
נעצר 3־ ,22.8.70 שוחרר 3־.1.9.70
נאשם מס׳ 4יצחק חסיד ( )21 נעצר
3־ ,22.8.70 שוחרר 3־.2.9.70
נאשם מס׳ 5שלום אערג׳ ()27
נעצר 3־ ,24.8.70 שוחרר 3־3.9.70
נאשם מס׳ 6אפרים סלימן ( )24 נעצר
3־ ,22.8.70 שוחרר 3־.22.9.70
נאשם מס׳ 7גוריון צו3רה ( )21 נעצר
3־ ,21.8.70 שוחרר 3־.9.9.70
נאשם מס׳ 8יחיא מחזרי ()30
נעצר 3־ ,26.8.70 שוחרר 3־.3.9.70
נאשם מס׳ 9ציון מבורש ( )24 נעצר
3־ ,26.8.70 שוחרר 3־,3.9.70
נאשם מס׳ 10 משה טיאר ()21
נעצר 3־ ,30.8.70 שוחרר 3־.15.9.70
נאשם מס׳ 11 ראו3ן פדל ( )21 נעצר
3־ ,30.8.70 שוחרר 3־.2.9.70
נאשם מס׳ 12 משה קוזי ( )23 נעצר
3־ ,26.8.70 שוחרר 3־.4.9.70
נאשם מס׳ 13 גדעון עמר ( )23 נעצר
3־ ,2.9.70 שוחרר 3־.2.9.70
נאשם מס׳ 14 נחמיה אשואל ()27
נעצר 3־ ,21.8.70 שוחרר 3־.9.9.70
נאשם מס׳ 15 שלמה אשואל ()29
נעצר 3־ , 23.8.70 שוחרר 3־.1.9.70

עם ר,נאשם מס׳ .1בשער 11 ,בקירוב, עזבו
הנאשם מם׳ 1והמתלוננת את הדיסקוטק
והגיעו לתחנה המרכזית בפתח־תקווה, כש ברצונה
של המתלוננת לתפוס את האוטו בוס
לנסיעה לתל־אביב. במקום ובשעה
הנ״ל, נמצא גם הנאשם מס׳ .2
״המתלוננת, ביקשה מהנאשם מם׳ 1ש ילווה
לה כסף ׳בשביל הוצאות הנסיעה
באוטובוס, אולם באמתלאות שונות עיכב
הנאשם מס׳ 1את המתלוננת עד שיצא
האוטובוס האחרון מהתחנה המרכזית, ואז
נשארה המתלוננת בשטח התחנה עם הנאשמים
1ו־ .2לאחר שהמתלוננת נשארה
עם הנאשמים ,1+2הגיעה לשטח התחנה
המרכזית בפתח־תקווה מפוניית פרטית, והנאשם
מס׳ 1כפה בכוח על המתלוננת
להיכנס למכונית הנ׳׳ל, ולנסוע עימו לראש־העין,
כשהנאשם מס׳ 2מתלווה אליהם
בנסיעה על וס9ה בכיוון הנ״ל.
״הנאשמים 1+2חטפו את המתלוננת
כדי שתהא צפוייה ליחסים מיניים בלתי-
חוקיים. בהגיע המכונית הפרטיית ובה הנאשם
ימם׳ 1והמתלוננת לראש־העין, הכריחו
הנאשמים 1+2את המתלוננת להיכנס לאחד
הבתים בכוונה לבוא עימד, במגע מיני,

ה שופט יצחק רווה

שלושע ונים :

שיפות

תאריך הגשת התביעח 12.10.71 :
ישיבה לטענה 16.11.71 :
ישיבה לטענה 28.12.71 :
להמשך טענה 31.1.72 :
לגבי נאשמים מס׳ : 10 + 1
27.2.72
לטיעון לגבי נאשם מס׳ : 10
27.3.72
תיזבורות ועוד 11.4.72 :
לתיזפורת 30.11.72 :־29־28
עדויות 2.5.73 :
להמשך לגבי נאשמים מס׳ + 1
10.5.73 : 10
להמשך שמיעת עדים :
12.9.73־11־10־9־6־3־2
לתסקיר קצין־המיבחן (נאשם
מס׳ 7.11.73 : )6
נאשם מס׳ 6נידון לקצין־מיב־חן
5.12.73
לתיזכורת 5.2.74 :
לתיזכורת בפני הנשיא 17.2.74 :
קצין־מיבחן 28.3.74 :
להודאה 30.4.74 :
לגבי הנאשמים ,11 ,10 ,4 ,3
31.5.74 : 13 ,12
השופט המחוזי יצחק רווה יצא
לחו״ל. הדיונים בתיק מס׳
846/71 נפסקו לתקופה של חודשיים
וחצי.
גזר־דין נאשמים מס׳ ,11 ,4 ,3
.14.8.74 : 12
להוכחות לגבי הנאשמים מס׳

12.9.74־.1
נקבע לגזר־הדין (נאשם מס׳ :)8
.10.10.74

אם כי המתלוננת התחננה בפניהם לחדול
מכך.
״הנאשם מס׳ 1הביא עימו סיגריות מעורבות
בחשיש, ואז הגיעו למקום בראש־העין,
מול ביתו של הנאשם מס׳ ,2
הנאשמים ,15 ,7 ,6 ,3וכולם בצוותא עישנו
חשיש. עקב זאת נשארה המתלוננת
מסוממת ומחוסדת־הפרה.
.״מאותו זמן, נשארה המתלוננת ברשותם
של הנאשמים 1+2כשהיא נטולת־הכריה
עקב עישון סיגריות עם חשיש, וכדורי-
שינה שהיא נאלצה לבלוע על־ידי הנאשמים
הנ״ל. הנאשמים 1+2החזיקו במתלוננת
בלי הסכמתה משך 3ימים ולילות,
ובמשך אותו הזמן הביאוה למקומות שונים
:בראש העין, ומנעו!ממנה לברוח ממקומות
אלה.
״בזמנים ומקומות אלה, בעלו כל הנאש מים
את המתלוננת כשהם חברו יחדיו,
כשהמתלוננת נטולת־הכרד, או לחילופין
כשהיא לא יכלה להתנגד להם בהיותה בודדת
באיזור שומם, מול חבורה של גברים
שהתחלפו לסירוגין כדי לבצע זממם. הנא נאשמים הורשע, אד אד אחד מחם
שמים בעלו את המתלוננת בדרך רגילה, לא נשלח לכלא. שני הנאשמים האו
לדדלופין בדרך בלתי־טבעית...
עיקריים עדיין לא הורשעו פלל.
״אור ליום 21.8.70 נמלטה המתלוננת
כ תבי׳אי שו ם —
במכונית שהגיעה לראש־העין׳ ובאמצעותה
הגיעה למחנה־י־הודה: בפתח־,תקווה, ואם כי
הנאשמים 1+2רדפו אחריה על־ימנת להחא
ח רי שנה
זירה לראש־העין, הצליחה המתלוננת להתחמק
מידיהם והגיעה לתל-אביב, למקום־
^ וך למים ספורים השלימה מישטרת
עבודתה, ומעבידה הודיע למישטרה על 4 1פתח־תקווה את חקירתם של 15 הח כל
הפרשה.״
שודים. נדמה היה כי הפעם, לפחיות, כאשר
עד כאן, דיברי כתב־האישום, לגבי מיק -מדובר בפשע חסר־תקדים באכזריותו וב־רה־האונם
האכזרי והממושך ביותר שאירע היקפו, יפעל מנגנון המישטרה במהירות.
אך תיקווה זו התבדתה. אנשי פרקליטות
אי־פעם במדינת ישראל, ואשר אין יודעים
רבים הדומים לו בהיסטוריה של הפשע מחוז תל-אבייב טוענים כי המישטרה הגישה
להם את התיק כעבור תשעה חובעולם
כולו.
דשים. הפשע בוצע ב־ 17 באוגוסט — 1970 הצליחה ביו
הירגע מן שעות
תוך 24
כתב־האישום הוגש ב־ 7באוקטובר .1971
הנערה להתחמק מידי מעניה, עצרה המיש־ סך־הכל — שנה(!).
טרה מיספר רב של חשודים.
:מאז ועד היום קרו בפרשת תיק־האונס
היום, ארבע שנים אחרי כיצוע הזה דברים, שלא-ייאמנו ממש. במשך
הפשע, ממשיך• בית־המישפט המ התקופה הזו נעצרו, על־ידי המישטרה,
חוזי בתל־אביב לקיים ישיבות על לתקופה של כחודש ימים, רק שלושה מן
תיק זה. חלקם הגדול של 15ה
(המשך בעמוד )26

מה עשתה גולד ה בפ ס טיבל ה
ניצל סרג׳נט בדאון מזרועות !פני
אין

דנה ה מ מש להבפ רש

חסמו אד וו

ה 1דו ! ר י שעות ארוכות ניצבו בנות צפת על מידרכות העיר
1 1 1 1 11111 11 _ 1 .4 1 1בתיקווה לזכות ולחזות באיירונסייד בגודל טבעי
וללא כיסא גלגלים. עצם נוכחותו של איירונסייד בצפת גרמת לתפוסה מלאה בבתי־המלון.

ה 111 \ 1ח : 1ך פרס האוסקר של
11/11 1 .4 1 1פסטיבל הסרט ה־ישראלי
בצפת, עליו חקוק שמו של בר, שזכה
בו בזכות הסכמתו להופיע בפסטיבל.

הו, הו, קישון!

אפרים קישון, מחבר הקומדיה המסחרית הו, הו, יוליך!,
נמנה על צוות השופטים בפסטיבל ויצא 1שם בשצף
קצף נגד סרטים מסחריים. לידו הדוגמנית פנינה רודנבלוס שביקשת את סרג׳נט בראו!
ונאלצה להסתפק באביו הרוחני של השוטר אזולאי. למטה: דון גאלאווי מנסה לפלס
לעצמו דרך לאולם הפסטיבל אחרי שהדלת נטרקה בפניו, ונאלץ היה לשהות בחוץ זמן מה.

המעריצות

יפהפיה צפתית
לבושת במיטב
המחלצות, ממתינה לבואו של איירונסייד
בתיקווה כמוסה ובהערצה גלויה לעין.

א״רונס״ד הישראלי

איירונסייד המקורי, בשמו של אורי זוהר אשו
בטכס. קול הוא האיש שיזם את ביקורו של ריימו

סרטים * איך
נה רוזנבלום

-:שוטו־ובול

לתת היקוות שווא!״ £

היה להיראות צוות החקירה של איירונסייד בישראל, אס ריימונד

בר היה נוטל לעזרתו את גילה אלמגור ואסי דיין. בר מתכנן
להפיק אפיזודה אחת מסידרת איירונסייד בארץ. הוא פסל הצעה
שסידרת המתח שלו תסתיים בהחלמתו וקימתו מכסא הגלגלים.

גורדה באה!

קראו ההמונים בצפת למראה הגברת מרגוט
קלאוזנר, נשיאת אולפני ההסרטה בהרצליה, שבאה
1 1 111111ו ו .
לפסטיבל כדי להעניק פרס מיוחד לתסריט המצטיין. בפרס התחלקו שני תסריטאים.

ותואר בו זכה יצחק קול, מנהל אולפני ההסרטה
צליח, שעלה לקבל את פרס הצפוסקר מידי
:ח בפרס הבמאי המצטיין, אך לא השתתף
בר בארץ ואף שיכנע אותו להסכים להזמנה.

ך* רג׳נט אד כראון ממישטרת סאן־
^ פרנציסקו, הלוא הוא השחקן דון
גאלאווי מסידרת המתח איירונסייד, עמד
ומול המיבצע הקשה ביותר שהוטל עליו
אי־פעם. הוא ניצב מול דלת הברזל הנעולה
של קולנוע צליל בצפת וניסה בכל כוחו
להתגבר עליה ולפתחה. אבל הסמל האינטליגנטי
והממולח, שהצליוח בסרטי הטלוויזיה
שלו להתחכם לכל טכסיסי פושעי
סאן־פרנציסקו, לא הצליח להתגבר על מיב*
שול פשוט כמו דלת נעולה.
זה היה בסיומו של פסטיבל הסרטים הישראלי
שנערך בשבוע שעבר בצפת. אד
וריימונד בר, הענק המסתתר בדמותו המכווצת
של צ׳יף איירונסייד, הובלו בליווי
משטרתי כבד מבית־המלון רימונים, בו
התאכסנו, אל אולם הקולנוע הקטן. במשך
שעה ארוכה היו השוטרים נאלצים לפלס
דרך בין ההמונים שחסמו את הכביש
וצבאו על המכונית מכל עבר כדי לחזות
במו עיניהם בפלא החי שיצא ממסכי הכסף
בסלונים שלהם אל הרחוב• באיחור של
שלושת רבעי שעה הצליחו סוף סוף להגיע
אל דלת הקולנוע. היא נפתחה לרגע וזד
צ׳יף נבלע במהירות בהמון המריע שהמתין
לו בפנים.
אבל השוטרים שחיו בתור הקולנוע וי
שחששו מהתפרצותו של הקהל לפנים, מיי
הרו לנעול את הדלת אחריו. סרג׳נט בראון
נשאר בחוץ. ,מופקר להערצת ההמונים ה־צפתיים
שכמעט ומעכו אותו אל הקיר.
בייאוש נורא ובחרדה הלמו הוא ומלויו על
דלת הברזל כדי שתיפתח מבפנים. זח היה
הסיכוי היחיד שלהם להישאר בחיים. ואז
הסתבר שמה שלא עלה בידיו של סרג׳נט
בדאון הגדול, הצליח לעשות רבישוסר
(המשך בעמוד )22

י אורי זוהר, במאי הסרט עיניים גדולות( ,מימין) שזכה בפרס
] הבמאי המצטיין לא המתיז לטכס חלוקת הפרסים, כדי לא להת־מיץ
חאלטורה. למעלה: וריימונד בר, עם פסל הצפוסקר בידו, נכנס למכוניתו בתום הטכס.

החאדטווה

הסמל אד ורב־שוטר אבוטבול
(המשך מעמוד )21
אבוטבול ממישטרת צפת. בימיבצע מישטר־תי
רב־תושיה הוכיח הרב־שוטר שהוא רב
תכליתי. הוא הסכים סוף סוף לפתוח את
הדלת מבפנים. כל עוד נשמתו בו נדחק
הסמל בראוו אל האולם.
שוב קם הקהל על רגליו להריע לגיבור
הלאומי החדש. ומישהו זרק לתוך חלל
האולם את הקריאה :״אפשר לשבת, זה
רק נשיא המדינה!״
נשיא המדינה לא כיבד כמובן בנוכחותו
את המאורע המסעיר, אבל גולדה מאיר
היתד, שם. היא אולי עוד לא יודעת מזה,
וכדרכה היא תמהר להכחיש זאת, אבל
אלפי עבדי־טלוויזיה צפתיים מוכנים להישבע
כי הם דאו אותה שם במו עיניהם,
לבושה בשמלת ברוקאט מוזהבת ועוטה
על שכמה פרוות שועל יקרה. עכשיו היא
כבר יכולה להרשות לעצמה.
אילו היו מצליחים להתקרב אליה קצת
יותר, אולי היו מבחינים שגולדה שלהם
אינה אלא הגברת מרגוט קלאוזנד, נשיאת
אולפני־ההסרטה הרצליה, שבקצת דימיון,
מרחק וחושך אפשר לטעות ולחשוב אותה
למי שהיתר ראש־הממשלה. על כל פנים
לא רק ההמון הצפתי נפל בפח הזה. כמה
פקידי ממשלה בכירים, שנמנו על פמליית
איירונסייד, נלכדו גם הם במלכודת. אחד
מהם, איש משרד־ד,תיירות, שמע מאדם
שאין לו שום סיבה לפקפק במהימנותו
שהוא ראה אומנם את גולדה במלון רימונים,
שם שוכן ריומונד בר. הפקיד הנלהב

השבוע מחזור
על משחקי הליגות האנגליות

מינימום הבוס הראשון

250.000י י
(בולל העברה)

מינימום נדו הפרסים

העברה) י י
350.000
(בולל

יום חמישי — המועד האחרון
למסירת הטפסים
עעו הלר מנ ה ג !7ב 1ע -
מל א טנ טנ בכ ל ש בו ע!
המו/טגה להסדר ההימורים בספורט

פחות מאושרת מבר־לב היתד, הדוגמנית
פנינה רוזנבלום. היא אומנם לא התעניינה
כל־כך בצ׳יף, הגדול עליה בכמה מיספרים,
אבל לעומת זאת החליטה שהסמל אד
בדאון יכול בהחלט להתאים לשימושה.
כל מה שהיא רצתה בסך־הכל היה להצטלם
בחברתו, שיראו אותם יחד כמה
פעמים ושאולי אפילו ירכלו קצת, דבר
העשוי בהחלט לסייע בקידום הקאריירה
שלה ולמלא פרק קצר בביוגראפיה הקצרה
שלה.
פנינה לא התעצלה, לקחה את ד,רגליים
ונדדה עוד בתחילת השבוע עד צפת, שם
הצליחה להתייצב לצידו של דון גאלאוויי
מול מצלמת צלם זריז, לפני ששומרי־ראשו
של סגנו של הצ׳יף הספיקו בכלל להבין
מה מתרחש. אבל כשהם תפסו את עצמם,
הם הגיעו משום־:מה למסקנה שהסכנה הגדולה
ביותר הצפויה לסרג׳נט בדאון בישראל
היא פנינה רוזנבלום. מרגע זד,
היתד, המשימה מספר 1של מארחיו של
איירונסייד בישראל, למנוע מפנינה ד1זנ-
בלום להגיע יאל דון־אד.
מלוויהם של הצ׳יף והסרג׳נט שמרו עליהם
בשבע עיניים עד לרגע צאתם מהארץ,
כדי שחם־ושלום לא תצליח הדוגמנית
הבלונדית להסתנן אליהם דרך ההמונים 1
שסבבו אותם. שיחות הטלפון שערכה
פנינה אל אד נותקו באמצע .״מה היא
רוצה ממנו?״ התייפחו המלווים ,״הוא
נשוי ואב לשתי בנות. היא רוצה להרוס
לו את חיי-ר,נישואין?״

במלון אשר אין דומה לו בישראל
אנו מציעים לכם לבלות.את ימי החגים(ראש השנה
וסוכות) בחופשת חג מיוחדת במינה, המשלבת מנוחה
ספורט ובידור באי־ירוק ורוגע בליבה של ישראל.
איירונסייד מודה למעריציו כצפת
הבידור הגדול בעולם

מחירים מיוחדים ־ וחוויה מיוחדת עוד יותר !
לפר טי םמל אי ם פנו ל־
״מלון קאונטרי קלוב״ טלפזז 03-415261
ול משר די ״און״ -אירוח ונופש בע״מ -
ת׳ א ; 248306 .612567 חי פ ה : 04-645404 -
נתניה ; 22947 -י רו ש לי ם -ן 224624ר חו בו ת 951155 -

₪ 8111

הנגן נ בו עתה בדוכני העיתונים
את גיליון ראש השנה

0911115גזם

01 נתבת־ענק על
אי ש השנה

מיהר לרוץ אל פקידת־הקבלד. של המלון
ושאל אותה בהתרגשות :״גולדה כאן?״
״מה פתאום?״ השיבה הפקידה.
״אבל אמרו לי שראו אותה כאן,״ התעקש
האיש.
כדי למנוע טעויות הוא פרש לפניו את
רשימת האורחים של המלון וחיפש בה תחת
איזה שם בדוי מסתתרת שם גולדה מאיר.
כמה אורחים היו עדים לחיפושים והשמועה
עשתה לה כנפיים במהירות :״גולדה חיה
ומסתתרת בצפת.״ לא היה צריך יותר
כדי שהגברת קלאוזנר החביבה תיאלץ בעתיד
להתגונן בחירוף נפש :״אני לא
גולדה ! אני לא גולדה !״

אין ניצלו ני שו איו
של אדבד און!
^ י ש חו ש ב שרק בני הטיפש־עשרה
]*! יצאו מכליהם למראה הענק מכיסא־הגלגלים,
אינו אלא טועה. מסתבר שאפילו
ממשלת־ישראל, בישיבתה בשבוע שעבר,
דנה בבעיית איירונסייד. את הסוד הכמוס
הדליף מישיבת הממשלה שר־המיסחר־וה-
תעשייה, חיים בר־לב, שהיה השר היחיד,
מלבד שר־התיירות משה קול, מארחו של
הצ׳יף, שזכה לראות את איירונסייד פנים-
אל־פנים וללחוץ את ידו.
״אתה יודע,״ אמר בר־לב למפקח,
״בישיבת הממשלה האחרונה דיברנו עליך.״
״לא יכול להיות,״ התפלא איירונסייד,
שכבר היה מסוגל להאמין הכל על ישראל.
״באמת,״ אמר בר־לב ,״אני והשר קול
יושבים זה ליד זה ליד שולחן הממשלה,
ובישיבה האחרונה שאלתי אותו, :מתי
מגיע איירונסייד?׳״

לפנינה לא היו, כמובן, כל כוונות כאלה.
היא רצתה בסך־הכל מה שכולם רצו,
אבל באופן פרטי. ביום שבת נראה היה
שהיא תצליח להגשים את מאווייה. היא
נטלה •מכונית ודהרה לצפת, והתייצבה
במלון בו התאכסן אד. אבל •לא ינום ולא
יישן שומר הסרג׳נט אד• רק הציבה את
עקביה הגבוהים בלובי של המלון, וכבד
זינקו לקראתה מלוויו וביקשו ממנה באדיבות
להסתלק מהמקום.
פסטיבל איירונסייד נגמר בשלום, בלי
הרוגים ופצועים .״זה היה השבוע הנפלא
ביותר שביליתי בחיי באיזה מקום שהוא,״
התוודה ריימונד בר בנאום־התודה הקצר
שנשא בסיום שבוע הסרט הישראלי. הוא
לא אמר זאת כדי לצאת ידי חובה. אפשר
היה להאמין לו. בשום מקום בעולם הוא
לא זכה להצגת בידור, כזו כמו שהציגו
בפניו מקבלי־פניו בישראל.
כבר ברגע שהניח את כפות דגליו הגדולות
על אדמת נמל־ד,תעופה בלוד,
בשעה 4.30 בבוקר יום השני שעבר, נזרקה
לעברו שאלה מפי עיתונאי-קולנוע ידוע :
״האם כבר ביקרת פעם בישראל?״
״כן,״ השיב הצי׳ף המנומנם ,״ב־.1956״
ואז נחתה עליו מייד השאלה הבאה :
״מה הם השינויים שאתה מוצא בארץ מאז
ביקורך האחרון?״ ריימונד בר זקף את
גבותיו, ולא האמין למישמע אוזניו.
״מה אתה רוצה ממני?״ אמר ,״רק
כרגע הגעתי...״
ואילו עיתונאית ישראלית ביקשה, באותו
מעמד, מדון גאלאוויי :״אולי יש לך איזו
בדיחה פיקאנטית ממהלך חייו לספר לי?״
׳סרג׳נט בדאון נדהם גם הוא .״יש לי
אלפיים בדיחות,״ השיב לעיתונאית החריפה
,״איזה מיספר בדיוק את רוצה שאספר

העולם הזה 1932

שניהם אמנים וציניים -שניהם אהודים ער הקהו -
עכשיו הם !גווי ם לבית־המישפט בסינסוו מישפחת׳
ך* שדליה פרידלנד היתד, ילדה קט־נר״
היתד, באה עם אבא שלה, הבמאי
צבי פרידלנד ז״ל, ועם אמא שלה, השחקנית
חנהל׳ה הנדלר, לתיאטרון הבימה.
בין כל השחקנים והשחקניות שהכירה
שם, ושהיו חבריהם־לעבודה של הוריה,
היה גם מישה אשרוב, אז שחקן צעיר,
נשוי ואב לבן ובת, אהוד ואירית.
איש לא העלה בדעתו •שיבוא יום,
ומישר, ישא לאשר, את הילדה זהובת־התלתלים,
שנשמה תיאטרון מאז ילדותה.
אחרי שנישאו השניים, לפני כחמש־עשרה
שנה, ראו בהם הכול זיווג תיאטרוני
אידיאלי: שניהם יפים, שניהם כישרוניים,
שניהם אמנים רציניים המתייחסים אל
עצמם ואל הקאריירות שלהם במלוא כובד־הראש.
קשה
היה לשער שכעבור שנים, לאחר
•שיצרו לעצמם דימוי של זוג יציב ומאושר,
תעלה דרכם המשותפת על שירטון אימתני,
תגיע לכלל תביעודמזונות.
במהלך נישואיהם שיתפו דליה ומישר,
פעולה בהצגות רבות, קנו להם
שם של שחקנים מן השורה הראשונה.
דליה השתתפה אף בסרטים, התגלתה כאי שיות
קולנועית מעולה.
כאשר נישאה למישה היתד, שחקנית
החס וווי

ואז, ביום בהיר אחד, נפל דבר במישם־
חת השתקנים הקטנה והמאושרת. אל התמונה
המישפחתית השליווה נכנסה לפתע
דמות נוספת, בלתי-צפוייה, אישר הפרה
באחת את האיזון.
היתה זו השחקנית בילהה מם.

הצלע ה שלי שי ת
במ שול ש
ך* ידהה, ילידת־יחיפה• ,שהיא רקדנית
* 8במיקצועה ולמדה מישחק אצל ה במאית
נולה צ׳לטון, היתר, אלמונית לחלוטין
עד שפגשה במישה אשרוב, על בימת
ההצגה יום־העצמאות של מר שפי.
קודם לכך ניסתה פעמים רבות להשתלב
בחיי־התיאטרון, אך ללא הצלחה יתירה.
היא ניסתה להתקבל לתיאטרון החיפאי,
לתיאטרון הקאמרי, ואף נוסתה זמן־מה בחזרות
על הצגת הבכחאי. לבסוף הצליחה
להתקבל לצוות תיאטרון הבימה, ואף קיבלה
תפקיד מרכזי בהצגה יום־העצמאות
של מר שפי.

דליה וכתה איירה ()1970 מסירות ידיעה שהוא עשוי בהחלט להיתקל שם
גם בדליה.
דליה, שהופיעה באותה תקופה בהצגה
בוטיק השקרים, לצידו של זאב רווח, הגי עה
לידי החלטה. היא ארזה את מיזוודותיה
ונסעה ללוס-אנג׳לס. הנסיעה, שהיתה אמורה
להימשך ימים ספורים בלבד, התארכה
לכלל חודשיים ימים. דליה עשתה בשליחות
המגבית וסיירה ברחבי ארצות־הברית. היא
אף השתתפה בפסטיבל־ד,סרטים הישראלי,
שנערך שם באותה תקופה.
כאשר שבה ארצה מנסיעתה היתד, רגועה
יותר, ושקולה הרבה יותר. היא הסיקה,
מיראה, את המסקנות, החלה מתאוששת.
שני בני־הזוג החלו בונים להם חיים
משלהם, בניפרד. אלא שאז קרה דבר
נוסף.

__ מזוגו ת
ל ה חז ק ת הבת

דדיה פרידלנד כסרט

מישה אשרוב וכילהה מם כתיאטרון

רצינות

עיקביות

צעירה, בתם של במאי ושחקנית ותיקים.
הזוג קבע את מישכנו בביתם הישן של
הוריה של דליה, ברחוב סרוג בתל-אביב,
שם נולדה וגדלה. בבית זה עצמו נהג האב
לתת שיעוריימישהק לשחקנים צעירים
רבים, ביניהם גם למישה עצמו, שהפך
ברבות הימים לחתנו.

אי די לי ה
מי שפח תי ת
*יי• ם השנים שיפצו דליה ומישר, את
! 2הבית, ואף הוסיפו לו קומה. הם שיכנו
בביתם את הוריו הזקנים של !מישר״ וגם
אחרי פטירת אביה של דליה הוסיפה כל
המישפחה להתגורר באותו בניין, יחדיו.
בקומה העליונה בנו לעצמם סטודיו, בו

נהגו לערוד חזרות, ומדי־פעם אף השכירו
אותו לצורך חזרות של אמנים ותיאטראות
אחרים.
בחודש נובמבר ,1968 כעשר שנים לאחר
נישואיהם, נולדה לדליה ולמישה בתם,
איילה־נעמי• לא היתד, אז אם מאושרת
מדליה, ומישר״ שהיה כבר סב, אף הוא
לא ידע את נפשו משמחה על הולדת בתך,זקונים.
דליה
סירבה אז לכל הצעת־עבודה, ומשך
שנה תמימה התמסרה לטיפול בבת הקטנה.
מישה אף הוא הקדיש חלק ניכר מזמנו
לילדתו, וניראה מטייל עימד, בגנים ש בסביבת
ביתו.
איילה היתד״ ככל שניראה לעין, הנידבך
שהשלים סופית את האושר במישפחת
אשרוב. היא זכתה בפינוק ללא־גבול, במטפלת
צמודה, ואפילו בשיעורי־ריקוד מגיל
רך מאוד.

היה זה מיראה, גם יום־ד,עצמאות של
מייסד, אשרוב.
מישה, שניתק בזמנו את יחסיו ההדוקים
עם השחקנית אלישבע מיבאלי כדי להמירה
בדליה פרידלנד הצעירה ממנה, עשה זאת
שוב.

נ סי עהל חו ״ ל
ב ש לי חו ת ה מג בי ת
ף* חודש אוקטובר 1973 עזב מישר,
£את ביתו, ועבר להתגורר עם בילהה
בדירה שכורה, ברחוב טאגור ברמודאביב.
את התמורה שחלה בחייו לא ניסה כלל ל הסתיר.
הוא החל מופיע עם ידידתו החדשה
במקומות בהם חיה מורגל להימצא, תוך

ן* מרות פניותיה החוזרות ונישנות
/של דליה, חדל מישר, לתמוך באיילה
הקטנה. דליה נאלצה לשאת בעול ההוצ אות
יבכוהות־עצמה.
כאשר לא נותרה בפניה דרך אחרת,
פנתה לבית־המישפט המחוזי בתל־אביב,
הגישה תביעת,-מזונות, באמצעות עורך-
הדין אברהם קיבקוביץ.
בתביעתה טענה דליה, כי הכנסותיו של
בעלה מעבודתו בתיאטרון הבימה מסתכמות
בכ־ 2,200ל״י ברוטו לחודש, וכי
בנוסף יש לו הכנסות מהופעות אחרות,
בממוצע שנתי של כ־ 1000ל״י לחודש.
כן טענה כי בעת הגשת התביעה הופיע
מישה בהפקה פרטית שלו, שנשאה את
השם אלפא־ביתא, והשתתף פעמים רבות
בשידורי־רדיו.
האישה עימד, חי מישר״ הוסיפה דליה
בתביעתה, השחקנית בילהה מם, עובדת
גם היא בהבימה, ומשתכרת די מיחייתה,
וגם לה הכנסות מהופעות־חוץ.
לאור כל זאת, אמרה דליה, יש לחייב
את מישה לדאוג למזונותיה של בתו, בסך
1.000ל״י לחודש, הכוללים החזקת מטפלת
חלקית ( 600ל״י לחודש) ,עזרה חלקית
בבית (200־ 100ל״י) ,הוצאות־כלכלד, רגילות
(מזון, הלבשה) ,ושיעורי-ריקוד של
הבת.
לעצמה לא ביקשה דליה דבר, אלא עבור
הבת בלבד.
תביעת־המזונות הוגשה, אך בני־הזוג
עדיין נשואים• נראה שעדיין לא הכל
נאמר בפרשה.

לגורד״השחקים של היהלומנים החתיקים

קם מתחרה נמוך של המורדים הצעירים

ה ר צל של היהלומו־ם הצוויריס אמר:

תרצו

בורסה, אין 11

אגדה

** תחת־למגרד השחקים בן 20ה•
} )₪קומות של בורסת היהלומים הוותיקה
ברמת־גן, ניצב בניין בן 4קומות בלבד,
ועליו שלט גדול המכריז: קלוב היהלומים
החדש בישראל. זהו המתחרה המאיים על
מעמד הבורסה הוותיקה, המסואבת, ש מרבית
חבריה זקנים ועייפים, רובם יצואנים
או יסוחרים. ומתווכים, ורק מיעוטם
יצרנים של ממש.
כאשר נפתחה הבורסה החדשה, בשבוע
שעבר, היה הדבר איתות של נורה אדומה
אדומה במישרדי הבורסה הוותיקה. הנהלתה
התכנסה והחליטה להחרים את החדשים,
אסרה על חבריה להשתתף בטכס הפתיחה
— שלא לדבר על חברות בה, שהיא בבחינת
הם־מלהזכיר.
ימים אחדים לפני טכס־הפתיחה הודיע
נשיא הבורסה הוותיקה, היהלומן משה
שניצר, כי אם יקבל את רשימת חברי
הבורסה החדשה, יוכל לדעת אם הם בסדר
מבחינה עיסקית, ויסכים להכיר בהם.
ברוב חופזה הוכנה ונמסרה לו רשימה
חלקית ראשונה של כ־ 50 חברים. חצי שעה
בלבד לאחר קבלת הרשימה, החל חבר
הנהלת הבורסה הוותיקה במסע שיחות טל פוניות
אל חברי הבורסה החדשה, בניסיון
לשכנע אותם לא להצטרף אל החדשים,
תוך הבטחת עזרה לגבי קבלתם לשורות
הבורסה הוותיקה.
אולם, מסעי הלחצים וההפחדות לא הועילו
כלל. תוך יימים ספורים מנתה כבר
הבורסה החדשה יכ־ 150 חברים, לעומת 800
חברים בבורסה הוותיקה. מייסדה ומנהלה
של הבורסה החדשה, בן־ציון מוניץ
(למעלה. מימין) ,שהיה עד לפני שנים אח דות
פועל־יהלומים, יכול לחכך כפיו בנחת:
חזונו הפך מציאות.

1היהלומן והנספת

| חבר הבורסה החדשה בניהו בן־נון נכנס,
ן אישית, לבדוק את הקופה הגדולה בה
| יישמרו היהלומים של הבורסה הצעירה.

ב 24

ה חזון
הפך מ צי או ת
ך* מה גורמים חברו יחדיו להצלחת
₪4חבורסה החדשה. ההרכב החברתי של
הבורסה הקיימת ׳כולל, רובו ככולו, יהו־

דים קשישים יוצאי מרנן אירופה, שסירבו
לקלוט את הדור החדש של היהלומנים.
ענף היהלומים. גדל במאות אחוזים מדי־שנה.
מיספר הפועלים בו ׳מגיע ל־10
אלפים, ומספר המלטשות למאות אחדות.
מכאן ברור שפורסה שהוקמה עת היה הענף
במחצית גודלו היום, אינה יכולה עוד
לשרת את הענף ביעילות.
מרבית היהלומנים היצרניים הם בני
עדות המזרח, לוטשים ובעלי־מלטשות צעי-

הדין. מאיר שיינהרץ :״כדי להיכנס לענף
צריך להשקיע 100 אלף לירות בסחורה.
אם מזה צריך להפריש 35 אלף לידות דמי-
כניסה, אין שום סיכוי לפעול. בבורסה
החדשה, דמי־החבר הם 11 אלף לירות,
מזה גבינו עד כה רק ששת אלפים. אין לנו
כל מונה לגבות יותר, אם לא נצטרך את
הכסף.״
גם התשלום החודשי בבורסה החדשה
הוא אפסי, לעומת הישנה — 100 לירות

חנו ההנהלה

היהלומן זאב מושקוביץ ובני מישפחתו זוללים בכל־פה
במסיבת חנוכת בורסת־היהלומיס החדשה. מוש־קוביץ
הוא אחד הראשונים שהגו את רעיון הבורסה השנייה, משקיע מרבית מירצו
וזמנו בניהול העסק החדש, שהתפתח במהירות ומאיים על בורסת־היהלומיס הוותיקה.
דים, המעסיקים כל אחד עשרות פועלים
אחדות. הם לא יכלו להיכנס לבורסה הקיימת
— פשוט, הוחרמו. התוצאה: כדי
לקנות ולמכור יהלומים, היה עליהם להש תמש
בתיווכם של חברי הבורסה בעלי
החזקות, לשלם להם חלק מן הרווח. כאשר
כבר היו מוכנים לקבל מישהו חדש לבורסה
הקיימת, ביקשו ממנו דמי־חבר
בגובה 35 אלף לירות.
אומר מזכיר הבורסה החדשה, עורך-

בלבד. ברור, לכן, כי משהגה בן־ציון
מוניץ את הרעיון החדש, קמו לו תומכים
רבים. משך קרוב לשנה בישל מוניץ
את רעיון הבורסה, עד שהצליח להתגבר
על כל המיכשלוים.
כך, למשל, כדי לאבטח את הבורסה ה חדשה,
ביקש להתקשר עם מישרד מודיעין
אזרחי, המאבטח את הבורסה הישנה. אולם
שניצר אסר זאת על מודיעין אזרחי, ומוניץ
שכד את שירותי מודיעין כללי של יעקב

₪היכן המיל ץ
־ (המשך מעמוד )17
בית הלוחם כולו ״הוא מוסד ראוותני, כדי
להעלות את יוקרתם של ראשי האיריגון
בפני הציבור,״ לטענתם.
אולם על בית־לוחם אחר, המהווה בסיס
לאחת הפרשיות המכוערות ביותר בתולדות
התרמות־הכספים בארץ, אין אותם צעירים־
מורדים יודעים. קבוצה של יהודים אמרי קאיים
מפילדלפיה התקבצה תחת השם
ברית־ שלום, והחליטה לעזור במשהו לנכי
צה״ל. הקבוצה, שבראשה עומד יהודי
אמריקאי דב־מרץ, המחזיק אף בבית בישראל,
הארי סטאנטון שימו, אספה סכום
של מיליון וחצי דולר, כדי להקים את
בית־הלוחם בחיפה.

הכ ס ף שנתרם —
לא נוצל

¥ו ן | 11 | ,ר ה 11ח היהלומן חיים פוטר, חבר הנהלת בורסת היהלומים
״ החדשה, נושא צלחת רקיקים אל רעיו. בין חברי
׳ ׳ 8 01י י ״הבורסה החדשה בולט מיספר היהודים הדתיים שלא ניתן להם להצטרף לבורסה הקיימת.
כנר. הראשונים חובשים כובעים כחולים,
!והאחרונים כובעים אדומים.
מיסע-ד,החרמה של שניצר וחבריו להנהלת
הבורסה הקיימת! ,גרם מורת־רוח רבה בין
היהלומנים. לטכס-ד,פתיחה של הבורסה
החדשה, אליו באו נציגי. מדינות זרות
יוכן המפקח על היהלומים, עוזי נדיבי, ו־ראש־עיריית
רמת־גן יישראל פלד, בא גם
נשיא־הכבוד של בורסת היהלומים הוותיקה,
היהלומן אברהם ליפשיץ.
ליפשיץ אף הסכים לשאת ברכה בטכס,
אמד כי הוא מתנגד להחלטה האומללה של
שניצר ושות׳ ,ולכן הוא מברך באופן אישי,
ולא כנציג הבורסה האחרת. הוא סיים
בברכה!מקרב־לב לחדשים, לגדול ולפרוח.

מי לחמת ־ חו דמה
ב חד שי ם

בעזות השם
היהלומן יעקב
שטימלר, השותף עם אחיו יוסף. למטה ;
אברהם ברוט לוחץ יד להצלחת הבורסה.

ך אכן, כל הסיכויים מזרים כי החד־
| שים יכו את הזקנים. שכן, החדשים
הם בעלי־המלטשות עצמם ׳,העושים במלאכת
הליטוש׳ והמחזיקים בידיהם יהלו־ימים
!מיד ראשונה, במחירים נמוכים יותר.
בעוד שמי שיבוא לבורסה הוותיקה יצטרך
לקנות יהלומים באמצעות מתווכים —
סחורה יקדה יותר.
רואי-ד,חשבון יעקב ורקר ומנחם עלוני,
שליוו את הבורסה החדשה מראשיתה,
הסתובבו בתוך קהל המוזמנים יחד עם
עיורך־הדין של הבורסה, אריה ארזי, כשהם
רווים נחת. הם נתנו יד למיפעל כאשר
איש עדיין לא האמין בו, שעה שהכל
פחדו מאיומי הבורסה הקיימת. עתה הם
אומרים, כי תוך שנים אחדות תקים הבורסה
החדשה לעצמה בית גדול יותר
מזה של הזקנים.
איום זה ממוטט את שלוותם של ראשי
בורסת היהלומים הקיימת. אדם כמשה
שניצר, כבודו הוא התואר נשיא־בורסת־היהלומים.
בזכות תואר זה הוא נפגש עם
שרי ממשלה ונגיד בנק ישראל, ומוזמן
לאירועים שונים. עד כה היה הוא בעל התואר
הבילעדי של נשיא בורסת היהלומים.
עתה ייאלץ לסבול בחירוק־שיניים נשיא
נוסף של בורסת יהלומים, בן־ציון מוניץ,
שרק עד לפני כמה שנים עבד אצלו
כלוטש פשוט. מעמדו עומד להתמוטט. ,וזו
אולי הסיבה האמיתית למילחמודהחורמה
שיצא אליה, כדי למוטט את החדשים.
בין ראשי הבורסה החדשה עדיין מצויים
כמה תמימים המאמינים, כי הוותיקים יש לימו
עימם וינסו לחיות בשלום יחד. הניסיון
המר של מתן רשומת החברים עדיין
לא לימד אותם עם יש להם עסק. העתיד
יעשה זאת.

ך* חמישים מחברי הקבוצה הגיעו
^ ליפני שלוש שנים לארץ, כאורחי איר־יגון
נכי צה״ל, אם כי שילמו עבור הנסיעה
ומרבית מהוצאות האירוח מכספם־שלהם.
הם התקבלו בארץ בכבוד רב.
לא היד, שר בממשלת ישראל אשיר לא
השתתף עימם, ביהמת אירגון נכי צד,״ל,
בארוחת־ערב מפוארת שנערכה במלון
פאר, והצהיר עד כמה הם מצילים את עם
ישראל. כל אותה עת הסתובבו ראשי ה־אירגון,
על נשותיהם, ליד האישים החשו־בים,
לאור מבזקי מצלמות העיתונאים, כש הם
חוגגים כאילו היתד, זו חתונתם הפרטית.
המלווים
הרישימיים של הקבוצה מפילדל-
פיה היו שני ראשי האירגון בחיפה, ראובן
אביגדור, פקיד חברת־החשמל וראש הסניף
החיפאי של האיחגון דאז וסגנו יצחק
איצקוביץ. באחד הסיורים בחיפה, הגיעה
הקבוצה לחנות למימכר מזכרות לתיירים,
ואנשיה קנו מתנות הביתה. מדריך־ד,תיירים
שהוביל את הקבוצה, סיפר אחר־כך ל־לדור,
כי אחד המלווים מטעם האירגון,
נכנס מאוחר יותר לחנוודד,מזכרות, דרש
עמלה בטענה כי הוא ששלח את הקבוצה
לשם. לדור הבטיח לבדוק את העניין ולנקוט
אמצעים נגד אותו אדם, אולם מאז
ועד היום לא נעשה נגדו ׳מאומה, והוא
אף הועלה בדרגה בהירארכיה של הארגון.
במעמד רב־רושם, על צלע הר־הכרמל,
נערך טכס הנחת אבן־הפינה לבית הלוחם
בחיפה. האורחים הנכבדים, ובראשם שר-
הביטחון דאז משה דיין, התבשרו מפי
ראשי אירגון נכי צד,״ל כי הבית יהיה
מוכן תוך שנתיים.

ה תו ר מי ם
האמ רי ק אי ם רו מו
אותו מעמד העניקו האמריקאים
2את התרומה בת שבע הספרות, ובמעט
טלם פרצו בבכי מרוב התרגשות. סוף־סוף
יהיה בית לגיבורי ישראל הנכים, בו
יוכלו נכי חיפה והצפון להשתקם, לבלות,
לנוח ולעסוק בספורט.
שנד, אחר־כך היגיע מיברק לאירגון ,׳ובו
הבשורה יכי אנשי פילדלפיה עומדים לשלוח
מיספר נציגים, כדי לראות את התקדמות
הבנייה, ובעיקר לבדוק אם יש צורך בעזרה
או תרומה נוספת.
אנשי איידגון נכי צד,״ל נבהלו. הכסף
נח בבנק, והבנייה עדיין לא החלה. הם
מיהרו לשלוח מיספר טרקטורים, ליישר
מעט את הקרקע במקום, שיוכלו להסביר
לאמריקאים אשר אינם מבינים בבנייה,
כי מלאכת הנחת היסודות כבר הסתיימה.
האמריקאים המרומים באו, ראו וד,תלהט,
ואף דאגו, לאות־תודה, להזמין שניים
מראשי האירגון, על חשבונם, לחו״ל —
הזמנה שכללה אירוח מלא, וכרטיס־יטיסה.
עד עצם היום הזר, עדיין לא הוצבה
אף לבנה אחת בבית־הלוחס בחי&ה. מאז
ועד היום נח טכום־הכסף העצום, שעודו
במטבע זר, בבנק, ומניב ריבית גבוהה,
ללא כל קשר למטרה שלשמה נתרם.
מדוע לא החלו עדיין בבניית בית־

הלוחם בחיפה? התירוץ הרישמי היה, עד
לפני כשנה, כי ראש־עירייית חיפה המנוח,
משה פלימן, מעכב את הבנייה. אולם אחרי
!מותו של פליימן נעלם תירוץ זה. האמת
היתה שונה.

ה מו פני ת הו קפאה
בגלל ריב
ך* אש הפני!? בחיפה, אביגדור, אשר הו
פרוייקט שייך לתחומו, רב עם המזכיר
הארצי לדור, ובעיקבות ריב זה הוקפאה
תוכנית הבנייה. לאחרונה ניסה אביגדור
להדיח את לדור, וכמעט שהצליח בכך,
אולם לאחר מאבק עיקש, בו נתגלו כל
׳סממני ד,תככנות המוכרים של המיפלגות
בישראל, הצליח לדור להתגבר עליו ואף
לזרוק אותו מתפקידו בחיפה. במקומו מונה
!סגנו, מי שאחראי לפחות כמוהו למחדל
של אי־בגיית בית־וולוחם בחיפה.
אט־אט תפסו גם האמריקאים כי משהו
לא בסדר .״אני לא יכול לפגוע באירגון
נכי צד,״ל, כיוון שאז ייפגעו הרבה נכים
ישראליים, ואת זה — אפילו בשביל מיליון
וחצי דולר אני לא מוכן לעשות,״ אמר
ראש הקבוצה, הארי סטאנטון. הם הניחו
לאירגון, אינם מנדנדים לו י יותר בנושא

יו״ר לדור
ישר אך חלש אופי
בית־הלוחם והכסף שלהם שלא נוצל. אחדים
מהם ביקרו בארץ כבר פעמים אחדות,
במיסגרת מישלחות של המגבית היהודית
המאוחדת, אך הם לא טילפנו אל האירגון,
ואף לא נסעו לחיפה לראות אם כבר החלו
לבנות את בית־הלוחם.

מינויי ם
ל מ קו ד בי ם ־ לצלחת
ודם גם סכים בית־הלוחס בתל-
אביב, הפועל כבר, התחוללה באיריגון
הנכים שערורייה רצינית. תפקידו של מנהל
בית כזה מצריד ידע והבנה בבעיות הנכים.
הוחלט לחפיש נכה, אשר הפך להיות
כזה רק בשנים האחרונות, והוא קרוב
לנושא ומבין את בעיות הנכים החדשים.
יכמו־כן הוחלט למצוא אדם אשר מבין
בנושא ריפוי ושיקום הנכים.
יכל מוסד הדומה לבית־הלוחם, בעולם,
מנוהל על-ידי עובד בעל כישורים כאלה.
אולם מזכיר סניף תל־אביב של אירגון
הנכים, ייוסף (״יופקד,״) לוטנברג, החליט
כי דווקא הוא רוצה להיות מנהל הבית.
מאחד שהבית נמצא בשטיח השיפוט שלו,
הצליח לזכות במינוי, למרות שהוא נכה
׳ותייק, עוד ׳מימי מילחמת השייחרור, ואין
לו כל ידע בנושא הרפואי-שיקומי. ימשך
שנים רבות עסק ליוטנברג בצד הניהולי
בלבד של הטיפול בנכה, ולא בצ׳ד השיקומי
שלו.
אולם באירגון נכי צד,״ל מחלקים את
המיישריות הטובות לחברים הוותיקים ול-
!מקורבים־לצ׳לחת, לאוו־דווקא לבעלי הכי שורים
המתאימים הרצויים.

אונס ו 11ד תיק
(המשך מעמוד ) 19
הנאשמים ; אחד לתקופה של 15 יום ;
אחר — ל 19-יום. כל השאר הוחזקו;במעצר
משבוע עד 10 ומים, ושוחררו(ראה רשימה
מצורפת ובה פירוט שמוה החשודים והקופות
מעצרם).
המישטרה התייחסה לפשע חמור זה ברשלנות
פושעת לא־פחות, עיכבה את הגשת
חומר־החקירה משך חורשים ארוכים.
אך לאחר שהוגש, ניתן היה לצפות שגלגלי
המישפט, אף שבישראל הם טוחנים לאט,
בכל-זאת יתחשבו בחומרת המיקרה, יפעלו
במרץ להבאת הנאשמים לדין.
אבל לא. פרשת האונס הברברי מראש ן•
,עי,ן מתגלגלת בביה־המישפט המחוזי ב־תל-יאביב
זה כשלוש שנים. השופטים, הת־ביעה,
העדים ואפילו הנאשמים עצמם,
התרגלו כניראה לפרטים המבעיתים ש־נ
גולו בפניהם. פעם אחר פעם זומנו כל
הנוגעים בדבר לישיבות בעניין התיק, דנו
בו בעצלתיים, כאילו אירע על כוכב אחר,
כאילו לאיש מן המידיינים אין נגיעה אישית
בו. הנאשמים היו מגיעים ,׳מעידים,
מבלים שעה קלה במיזנון בית־המישפט,
שואלים מה רוצים מהם, וחוזרים לחייהם
הרגילים, על־מנת לשוב כעבור חודש.
ברשימה המצורפת מפורט סדר הישיבות
שקיים ביית־המישפט המחוזי, בהרכב השופטים
יצחק רווה (אב־בית־דין) ,אהרון
אולסקר וחיים ארליך, משך שלוש שנים
תמימות.
עד לתחילת חודש ספטמבר ,1974 מהלך
34 חודשים מאז הגשת כתב־האישום (שי
הוא-עצמו הוגש באיחור של שנה) ,ישבו
השופטים בהרכב זה ירק משך 26 ישיבות,
דבר שצויין על שער התיק. כלומר, ד,שופ־טים
הנכבדים קיומו פחות מישיבה אחת
בחודש; ,משך כל הזמן הזה, בתיק הפשע
החמור הזה.
כיום יכולים השופטים לטעון, להגנתם,
כי ב 1973-הייתה מילחמה בארץ, עורפי׳
הדין גוייסו וגם חלק מהנאשמים גויים,
חלק מההזמנות לדיונים, שנשלחו אל הנא־שמים
׳והעדים, חזרו מפאת סיבות שונות,
ועוד ועוד.

פ חו ת מי שי בהאחת
ל חוד ש
^ ך כמשך השנתיים שקדמו למיל-
\ ג חמת יום־הכיפורים, משך 24 חודש,
ישבו שלושה השופטים המחוזיים, ברא שותו
של השופט יצחק רווה, ב־ 18 ישיבות
בלבד. ובמשך השנה הראשונה (72־,)71
דנו בתיק האונס רק 6פעמים(!)
הסחבת המדהימה ׳בתיק יזה גרמה לכך,
שבתאריך 19 במארס 1974 נאלץ סגן
המזכיר הראשי של בית־המישפט המחוזי
בתל-אבייב, עזרא ברוך; לפניות בכתב אל
סניגוריהם?8ל הנאשמים, לבקש שימסרו
פרטים מעודכנים בדבר כתובותיהם של
הלקוחות שלהם, ופרטים נוספים, על־מנת
שניודהמישפט יידע כיצד ומניין לזמן
אותם.
כלומר, שנתיים וחצי מאז הוגש כתב-
האישום, עדיין מתלבט ביית־המישפט בבעיית
זימון הנאשמים.
׳תוצאות הסחבת — ברורות. אף אחד
מ־ 15 הנאשמים שנימנו בכתב־האישום,
אינו יושב היום מאחרי הסורגים. וזוהי עובדת
מוזרה מאד, מאחר שבכל מדינה מתו־יקנת
בעולם יהיו כולם נכלאים מייד, על
כל אחת מן ההאשמות התלויות ועומדות
נגדם.
הוראות ׳ החוק לפיהן מואשמים הנאשמים,
הן: אונם בצוותא ! בעילת נערה ש היא
מעל ט״ז שנה ולמטה מגיל י״ז שנה
(קטינה בת ;) 16 מעשה מגונה בכוח!
ולגבי שני הנאשמים הראשונים 1 ,ו־: 2
גם חטיפה. ויש לזכור שהעונש המכסימלי
על אונס־בצוותא, בלבד, הוא 20 שנה.
לכן, אין זה פלא שהשבוע, אמר אחד
הפרקליטים הבכירים המייצגים את המדינה
בבית־המישפט המחוזי בתל־אביב, לכתב
העולם הזה;
״איך אפשר לבקש מאסר על עבירה
שבוצעה לפני מיספר שנים, כשהעבריין
כבר התחתן, ויש לו ילדים וחובות כלפי
המישפחה החדשה שלוו וגם הקורבן הוא
כבר לא קטין, והתאושש, ואולי אפילו
שכח 1״
אך אין ספק כי הוא טעה, לפחות בנקודה
אחת. הקורבן לא שכיח. וכך הפכה
פרשת האונס מריאש־העין, לאונס כפול :
קטינה נאנסה באכזריות על-ידי קבוצת
פושעים, והסחבת הפושעת אנסה את החוק.

במדינה
(המשך מעמוד )18
זו של עושק־המיעוט כוחה יפה למיקרה
הנדון•
השופטת קבעה גם, כי אינה מקבלת את
טענת נציג הבנק לפיתוח התעשייה, עורך־
הדין ברוך גרוס, כי יש לדחות את הבקשה
לצו־מניעה משום שאין הוכחה, ואפילו
לכאורה, כי מתן טובות־ההנאד, ל־זנבר
נעשה בניגוד לחוק החברות. השופטת
אבנור ציינה, כי טענות עורך־הדין פלדמן
אינן מופרכות, ויש להן אחיזה בחוק.
המס הנתבע הוקטן. השאלות המשפטיות
הללו יעסיקו עוד רבים, שכן
פסק־הדין האמור פותח עתה פתח לצעדים
מרחיקי־לכת. כך, למשל, יוכל לביב לבקש
מן הבנק לפיתוח התעשייה ביטול כל תש לומי
מיסים, שנעשו עד כה בגין טובות-
הנאה למנהלים בכירים אחרים.
ניתן גם לבקש את מעריכת ההסכמים
המיוחדים שנעשו בין הבנק למס־ההכנסה
בעניין זנבר, שכן בתחילת הדיון במישפט
הודיע עורד־הדיו גרוס, כי מס־ההכנסה
הקטין את המס הנתבע בעניין זנבר מ־
650ל 200-אלף לירות בלבד.
ברור כי זנבד לא יוכל לשלם מס זה,
שכן משכורתו אינה מאפשרת זאת ולו
גם משך עשרות שנים. עליו להרוויח,
ברוטו, לפחות 600 אלף ליריות, כדי לשלם
נטו מס של 200 אלף לירות שהוא חייב.
השאלה היא אם ינהיגו שילטונות המס
בזנבר כמו בכל שכיר אחר, יחייבו אותו
לשלם את המס ויטילו עיקולים על משכורתו,
כפי שנוהגים לגבי שכירים אחרים•
בכל מיקרה, האפשרויות הפתוחות הן
שתיים: האחת, הסדר מתחת־לשולחן בין
זנבר לשילטונות המיס על הסכום הנדרש
ממנו, שיוביל לביטול דרישת המס. האפשרות
השנייה: זנבר יוכל למכור את
דירתו השנייה בירושלים, ברחוב ברטנורא
12 שברחביה, להשתמש בתמורתה לתשלום
חובו למס-ההכנסה. אולם יש להביא בחשבון,
כי על התמורה יצטרך לשלם טס-
שבח מקרקעין, כך שלא יישאר לו הרבה
לצורך חוב המם יעל הדירה שבתל־אביב.
במיקריה כזה, יתגלה לכל כי״זנבר רימה
את ועדת-הכספים של הכנסת- ,שדנה גשע-
תו בהטבות שקיבל מן הבנק לפיתוח ה־התעשייה,
וחבריה חשבו כי הוא ׳מחוסר-
אמצעים. אילו ידעו אז כי יש לו עוד
דירת־פאר אחת בירושלים, ספק אם היו
מגינים על מעשי הבנק.

מכונות תפירה מחוללות
במקום דמי־שכידות
המילחמה צחוק מר מירחמה

העיתונאי ינא? 7ב,
ששירת במילחמח כחייל
קרבי; העלה אותה
על ספר
״לזלדה שלי שלוש גופות /שלוש גופות
יש לזלדה שלי /לולא היו בה שלוש
גופות /לא חיתה זו הזלדה שלי.״
כך שרו, לצליליו של שיר״הילדים הידוע
לכובע שלי שלוש פינות, הצנחנים באפריקה,
בעיצומם של ימי־המילחמה.
את מילותיו של שיר זה, ושירים וסי פורים
רבים נוספים מתוך הקרבות וביניהם,
העלה על הכתב העיתונאי יגאל
לב, בספר שמש שחורה, הראשון שיצא
מאז המילחמה, אשר נכתב על-ידי עיתונאי
שהיה חייל קרבי וחזה את מוראותיה
מבשרו.
ועוד שיר־ילדים יפה ומוכר שקיבל
שיפוץ מילחמתי, בפי משוררי־הקרב :
״דודי חטף פגז אר־פי־ג׳י /מעופרת
יצוקה / .יודעים אתם לכבוד מה? /
לכבוד המילחמה.״ אלא שכאשר הושר שיר

חייל־עיתונאי־סופר לב
מתוך הנוילחמה

זה, לא נועד להמם את הלב סביב חנוכיה
ולביבות. הוא נועד לחמם את הגוף, להביא
קצת מריח הבית, ועיימו לזכור היכן אתה
נמצא.
נ:ד עין הרע. או, לדוגמא, שיחת-
לוחמים קטנה ומרה אחת:
״אם תשאלו אותי, אני אוחב ציפורנים
אדומות.״
״מי שואל אותך?״
״אני אזיז את האבן להציץ איזה פרחים
הבאתם לי, ממזרים קמצנים שכמותכם.״
״א־פרופו, ימה לכתוב על המצבה שלך?״
״לכו בעיקבותי.״
מצחיק.
״צוחקים,״ כותב יגאל לב .״צחוק מר.
כך הם צחקו. בין קרב לקרב. נגד עין-
הרע. כדי לומר לפגז הבא: חיסלנו לך
את גורם־ההפתעה, אין לך מה לבוא. ואולי
באמת לא תבוא.
עסקים צדג־הקז־ס הנוקם

יהודי מארה״ב, בעל מיפעל,
ברח מהארץ אחרי ששבר
בפטיש 15 מבוגות־תפירה,
וצייר עליהן צלבי־קרס — כנקמה
השוטרים, ועימם המהנדס ינוח הרשנזון
מרחוב שילה 7בתל־אביב, זינקו לתוך
בניין אופנת נה״ח בקריית־מלאכי. בידו
של המהנדס היה צו של בית־המישפט
המחוזי בתל־אביב, אשר נענה לבקשתו של
הרשנזון והורה להחזיר לו את 15 מכונות-
התפירה, רכושו, שנמצאו בתוך הבניין.
השערים נפתחו, השוטרים זהרשנזון חדרו
פנימה, ואז נדהם המהנדס למראה־עיניו:
המכונות שלו, שהיו פעם חדשות
ויפות, היו מפוזרות לפניו, שבורות במה-
לומות-פטיש ,׳ועל גביהן מצויירים צלבי-
קרס!
קנייה בלתי־חוקית. את המאבק
המישפטי להחזרת 15 מכונות-התיפירה שלו,
החל הרשנזון בבית־המישפט המחוזי בתל־אביב,
כאשר הגיש תביעה נגד תעשיית
קונפקציה — נחלת הר חב״ד שבקריית־
׳מלאכי.
הרשנזוו טען, בתביעתו, כי עשה שני
חוזים עם תעשיית הקונפקציה, בשנים
72־ ,1971 כשהשכיר למיפעל זה 15 מכו־נות־יתפירה.
בגלל החוב, שהצטבר עקב
אי־תשלום דמי־השכירות עבור המכונות,
ביקש המהנדס לקחתן בחזרה, אך יגילה
כי הן הועברו לאופנת נה״ח.
כשפנה למיפעל זה, אמר לו המנהל
שהמכונות ניקנו על ידו מתעשיית קוני
פקציה. המנהל, דורי ויליסון, היה משוכנע
כי עשה עסק חוקי.
אז גילה הרשנזון לווילסון, כי שניהם
נפלו קורבן לתחבולות של תעשיית קונפק־ציה,
אשר מכרה דבר שלא היה ישלה.
הגילוי לא הועיל. וילסון כעם, אך
לא הירשה למהנדס לקחת יאת מכונות־התפירה
שלו חזרה לתל-יאביב.
הרשנזון פנה לבית־המישפט.
מנהל היסיפעל אופנת נה״ח הוזמן לחקירה
במישטרה. הוא אישר כי ברגע של
רוגז צייר את צלבי־הקרס על מכונות־התפירה,
אך טען שלא שבר אותן.
בית־המיישפט הוצייא מייד צו עיכוב
יציאה נגד וילסון, אך זה הצליח להתחמק
וברח מהארץ.
צחוק עצבני. כך צוחקים אנשים על גלגל-
העינויים.״

קולנוע בעולם המשוגע כמוהל המוסד
פרנסים פורד קופולה, הבמאי שעשה
את הסרט הקופתי ביותר בתולדות הקול נוע,
הסנדק (הכנים עד עכשיו יותר מ־126
מיליון דולר) ,ובין הפקותיו הסרט ה״קטך
הגדול ביותר שידעה הוליווד מעודה, אמי
ריקן גואפיסי (עלה פחות ממיליון דולר
והכניס יותר מ־: 50 מיל״ון): ,ממשיך לצעוד
קדימה בצעדי־ענק.
יחד עם ההכנות האחרונות לבכורת
הסנדק חלק ב׳ ,הודיע קופולה על הצטרפותו
כשותף בכיר בחברה להפצת סרטים.
זאת — לאחר שהוא כבר עוסק בפועל,
מזה שנים אחדות, בהפקת סרטים, על־ידי
כך הוא מקווה לתת לאנשים שעבדו איתו
יתר חופש־פעולה, ולנצל את מלוא כיש־רונותיהם.
״במקום
גן־הילדים שבו נאלצו יוצרי־הסרטים
להסתגר, בלחץ אנשי הכספים
ששלטו ׳באמצעי־ההפקה ופמימונם,״ הוא
:אומר.
המשוגעים משתרטים. באמצעות
חברה זו הוא גם ידאג שעותקי־הסדטים
יישלחו, תמיד, במצב תקין אל: בתי־הקול־נוע,
ובתי־הקולנוע יידרשו, תמיד, להשתמש
בציוד תקין בהקרנת הסרטים. דברים
קטנים שכאלה הפסו פעם, בעבר, את
חייהם של במאי־הקולנוע לגיהנום.
יש הרואים ביוזמה חדשה זו של קופולה,
מהפיכה, שבזכותה עומדים האמנים לזכות
סוף־סוף בעצמאות מלאה.
אחרים טוענים שזהו רק שלב נוסף
בהשתלטות המטורפים (כלומר, הבמאים)
על בית-המשוגעים (כלומר, האולפנים).

הודתוד־־ג״מ
עכשיו, כשהנשיא פורד העניק חנינה
לנשיא ניכסון, זה כבר לא חשוב .׳ובכל־זאת,
כדאי לציין שומים מעטים לפני
החנינה, ביקש אחד מחברי הקונגרס האמריקאי
לפתוח בחקירה, על הנחות־במס
שהוענקו לחברות־סרטים הוליוודיות בשנת
,1971 כלומר, ערב בחירתו של ניכסון
לנשיא.
לפי חשבונו של אותו חבר-קונגרס, חסכו
חברות־הסרטים עשרות מיליוני דולרים
באותה שנה.
ובכל זאת למה? משום שכל פוליטיקאי
אמריקאי הראוי לשמו, ייודע להעריך את
התמיכה של כוכבי־קולנוע זוהרים למסע־הבחירות
שלו, ומשתדל לגייס אותם ב־מיספד
רב ככל האפשר.
!ריצ׳ארד ניכסון לא רצה, כניראה, להימצא
חסר בתחום זה, ופעל בהתאם. החנינה
האמורה הצילה איותו גם מכך.

תדריך
תל־אביב
**,ן*•* הזלילה: הגדולה (סטודיו,
צרפת) — משל ברוטלי ואכזרי על החברה
המודרנית, שאוכלת יותר מכפי שהיא
מסוגלת לעכל. סרט שמתכוון, ומצליח,
להרגיז את מרבית הצופים, ואם יהיו גם
כאלה שיחשבו, אחרי הרוגז, הרי הבמאי

פררי השיג את מטרתו .
כוכב הפרא (תכלת, צרפת)
— סיפור מדע־בידיוני מצויר, שהוא
חיובה לכל חובבי האמנות, בעיקר בשל
העיצובים הבלתי-רגילים של עולם מוזר
ומאיים, כפי שהוא עולה בדמיונו של
המאייר רולאן טיופור. חוויה חזותית נדירה.

ירו שלים
* * כדרר מערכה (ארנון, אוצות־הברית)
— האחים מארכס, באחד מסרטיהם
הפחוודטוביס, מספקים בכל זאת הצחקות
רבות, כשהם יוצאים ליישב את הטערב־הפרוע
׳והופכים אותו לבית־משוגעים.

חי פ ה
.*,ן** כוליט (אמפיתיאטרון, ארצות־הברית)
— אחד מסירטי־הפשע היותר־טובים
של השנים האחרונות, עם הופעה
משכנעת מאד של סטיב מקווין כבלש
קשיות שאינו: מוותר, ועם רדיפת מכוניות
על !מורדות העיר סאן־פרנציסקו, שהפכה
כבר לשם־דבר.
לזקנים ברוחם
אושר לנצח (סינמה ,1תל-
אביב, ארצות־הברית) — איך נפלו
גיבורים. ריצ׳ארר ברוקס, שהיה
מן החשובים שבבמאי הוליווד (המיקצוענים, ציפור־הנעורים
המתוקה, זרע הפורענות, בדם קר ועוד) ,שקע
סוף־סוף גם הוא בביצה׳ הממוסחרת של סרטים אופנתיים.
וכיוון שהאופנה השנת היא שיחדור האשח, לקח
ברוקס את רעייתו, השחקנית ג׳ין סימונס שלא הופיעה
על הגד כבר שנים רבות, וניסה להראות בעזרתה את תל־החלומות
האמריקאי, מנקודת מבטה של האשה.
הסרט מתחיל בכך שזוג מאוהב נישא לפני 20 שנה.
הצרה היא שזוג זה אינו נראה עוד צעיר כל״כך, ושום
איפור לא יוכל להפוך את הגברת סימונס, ואת ג׳ון
פורסיית, לזוג צעיר. אבל זה רק פרולוג קצר. כי מייד
עוברים להווה, כשלזוג בת בשנות העשרה, והוא מטופל
בתיסכולים האמריקאיים האופיינים. לרגע נדמה כאילו
ברוקס מתכונן להתייחס לכל בסרקאסם גלוי, כאשר הד־רכות-משודרות,
לאושר והרפיית, עומדות בסתירה מוחלטת
לדמותה של עקרת-הבית, המתחילה את יומה כמוכשת.
אלא
שהמלודראמה מצפה מעבר לפינה. עקרת-הבית
סובלת מבעיות נפשיות, כי בעלה הפרקליט נסע פעם
לרינו, ולאוו״דווקא בענייני-עסקים. משום כך היא קצה
בחייה, מביישת את משפחתה׳ נוטשת אותה, בורחת ל-
ברמודה כדי להתעודד ולהיווכח שהיא עדיין במצב תקין,
נתקלת בטפיל-נשים סימפטי (מגלם אותו הזמר המנוח

פורסיית וסימונס: ביצה ממוסחרת
בובי דארין) ובפילגש מיקצועית רבת־תגונה (שירלי ג׳ונט,
אם מישפחת פארטרידג׳) ולבסוף חוזרת לעיירתה כשהיא
חכמה יותר, יציבה יותר, נחושה בהחלטתה לעמוד על
שתי רגליה.
לא מקורי, שיטחי ושאבלוני מאוד. הכל ספוג במוסיקה
מתקתקה של מישל לגראן, שהאזין כנראה יותר מרי
למוסיקה של עצמו. חסר עדייו אותה גישה מפוכחת
היכולה באמת להאיר את בעיותיה של אשה באור הנכון.
אכל לאוהבי מלוררמות, זה לא יפריע.

אל נצוד האנגלים לפני הסערה (גורדון, תל־אביב;
אנגליה) — סיפור מוקדם
זה של גראהם גרין, מוקם במקורו
בשוודיה, והעמיד זה מול זה איל־בספים חסר מצפון
ומעצורים, וצעיר בריטי מן האצולה הדקאנטית, הנאחזת
עדיין כמושגים של ״פייר פליי״ והגינות, כעולם שהופך
להיות ג׳ונגל פראי.
כרי להרגיש את הצד הררמאטי שבסרט, וכנראה כדי
להשתלב טוב יותר גנוסטאלגיה המעוותת שהתעוררה ב-
עיקבות הארורים וקברט, הועברה העלילה לגרמניה של
שנות ה .30-ההתנגשות בין שני העולמות השונים, המיוצגים
על־ידי גיבורי הסרט׳ מקושטת בצעדי״האווז של
הוורמאבט, באורגיות המתנהלות בחווילות מבוררות, ובאימה
שאינה עור רוחנית, אלא גשמית בצל צלב הקרס.
פיטר ראפל, שזה לו סירטו הארוך הראשון, מצליח להבליט
נקודות אופייניות רבות אצל גרין, ובעזרתם של מייקל
יורק ופיטר פינץ /מעצב עימות של ממש בין הקפיטליזם
האכזרי שמתנהל לפי חוקים אכזריים, שאינם מכירים
ברגשות אלא רק במצלצלין׳ לגין האצילות הסוטה״במיק-
צת, המתפוררת וחסרת התכלית המעשית, שאינה מוצאת
מקומה בתוך מערבת-היחסים החדשה הנרקמת בעולם.
אומנם, לא מעט אפקטים מושאלים מסרטים אחרים,
ומזמן לזמן מופיעים בעלילה חורים׳ שבהם נרמז חוסר
נסיונו של הבמאי. עלילת-מישנה כסרט, הנוגעת לאב יהודי

נייל ויורק: קאפיטליזם אמרי
המבקש להציל את בנו, מסתבכת בתוך הסברים פיננסיים
שאינם נהירים די הצורך, והסיום המלודרמאטי של פרשה
זו׳ אינו משכנע.
עם זאת, בתור סרט ראשון זה בהחלט ראוי לשבח,
וגם אם אין בו העוצמה שבסרטים אחרים אשר רנו באותו
נושא, הרי יש בו דקויות, ומישחק ברמה גבוהה, שמעלים
אותו מעל הממוצע.
יהלומים גמיאמי
הליידי חושקת. ביהלומים
(תל־אביב, תל־אביב, ארצות־ה
ברית) — תערובת זו, החייבת
משהו לסיוטי־הפשע של שנות ה ,40-ועוד קצת לג׳יימס
בונד, לגנב שנא לסעוד ולעוד כמה הפקות הוליוודיות
חלקלקות, גאה למכור לקהל את רונאלר סאתרלצר כסו־כן־ביטוח
בתחפושת, המנסה לחשוף רשת של גונבי יהלומים.
ג׳ניפר (הקיץ של )42 או׳ניל היא הגברת המיס־תורית
המעורבת בתוך הפרשה, והדוהרת לכל אורכה בתוך
מאסראטי מפוארת.
הסיפור עצמו מבולבל ולא עיקגי ביותר, מגולל שוד
יהלומים במקומות שונים נארצות-הברית והברחתם דרך
מיאמי לאיי נהאמה, ומשם לאירופה. הדבר נעשה בעזרת
כנופיית מאורגנת היטב, המחלקת לסאתרלנר מכות
נאמנות, בכל פעם שהוא מנסה לקלקל להם את התוכניות.
אלא שזה׳ פכובב״קולנוע אמיתי, המודע לעובדה שסופו
לנצח, מתמיד בחקירתו, עוקב אחרי החשודים, מתפתה
לרדיפות במכוניות, לשחייה תת״מימית, להליקופטרים
ולבל שאר האביזרים הנוצצים של סירטי-ה(3תח בני ימינו.
בקיצור: לא מחדש דבר, לא מרתק במיוחד, וודאי

ארניל וסאתרלנד: חופשה בצבעים
לא יירשם כאחד מהישגיו הגדולים של הבמאי תום גריס.
אבל זה יפה לעין, ואם לא להתעקש דווקא לפענח כל מה
שקורה בסרט, הרי זו חופשה בצבעים לשעה וחצי.

ארצי ־ מתגר ש או
חרושת השמועות היא ענף־התעשייה
שלא סובל, כנייראה, מהלחצים הכלכליים.
עובדה, היא פועלת במרץ־נעורים.
וכך, מפה־לאוזן החלה עובדת לאחרונה
השמועה :״ילד־טוב־ירושלים,״ שלמה
ארצי, מתגרש.
זה לא ייתכן, אני חושבת לעצמי. הרי
הוא התגלמות חלומה של כל אם בישראל,
ולא מעטות מהן מביטות בדמותו הנשקפת
אליהן מדי־פעם מעל מסך־הטלוויזיה, מד
חות דימעה מעינן ולוחשות: הלוואי עלי
חתן כזה.

אבל השמועה, מה לעשות, עקשנית מ־אין־כמוה.
אחד לוחש: הוא עזב את הבית.
אחר ממתיק סוד: יש לו יד ורגל ועוד
יותר בפרשת־גירושין ידועה מאוד. שלישי
מתוודה בקינאה: אוסף החתיכות שלו לא
היה מבייש שום רווק מבוקש.
לא יכולתי להתאפק יותר. אחת ולתמיד,
החלטתי להיות עניינית ולברר את העניין
הזה עם שלמה ארצי עצמו.
טילפנתי. הוא לא היה בבית, אבל לעומת
זאת אשתו החמודה והסימפטית, מילכה,
כן היתה .״מאז שהתחתנו, אני שומעת ש אנחנו
מתגרשים,״ סיפרה לי מילכה .״הפסקתי
להתרגש מהשמועות האלה. שלמה
לא עזב את הבית, ואנחנו לא מתגרשים !״
והם כל־כך נחמדים, השניים האלה, ש הפעם
אני באמת מעדיפה להאמין דווקא

תשלים בניו־יורק
שלמה ומילבה ארצי
מה פתאום גט

בחיי שאני לא יודעת דמה, אבל כשבא
לי כבר פעם לספר סיפור על ירושלים.
יוצא לי סיפור עצוב.
ונזאיין העציבות? או. עיר דויד, ובעיקר
הבוהימה שלה, עומדת לאבד בשבוע הבא
את אחד מיקיריה המפורסמים ביותר. גוי־
1שהו שהצחיק ושיעשע אותה בכיף במשך
כמה מהשנים האחרונות. אני מתכוונת,

ה שדרן שחר ש
מיטות

וכך היה חורש לו השדרן הנודע את
הארץ, לאורכה ולרוחבה, במיסגרת עבודתו
בשידורי ישראול. אך לא היה זה סוד
שבמיסגרת חרישו העמוק את הארץ, היה
היורש גם את מיטותיהן של מיטב היפות
בכל אתר ואתיר.
ואילו בבית, מאחור, השאיר הנ״ל אשה
נאה, ילדים נאים וכלים נאים, שכידוע
מרחיבים דעתו של כל אדם, אם לא את
דעתדשלו.
והנה, יום אחד, במיסגרת עבודתו כמובן,
הגיע שדרננו החורש אל אחד הקיבוצים,
המפורסם בבנותיו הגאוות.
לא הייה איש מאושר ממנו, בשבוע ההוא.
אחרי שפקד, במינהגו, את ׳מיטותיהן של
בערד מחציית מנאוותיו הנשואות והלא-
נשואות קול המשק, קרה הדבר.
אל אחד החדרים, בו שחה במחיצתה
של נאווה רצינית ביותר, נכנסה לפתע
ילדה יפהפייה, במכנסיים קצרים. ואיזו
ילדה! בת ארבע־׳עשרה של ממש, אבל
עם כל התוספות.
מה שיצא מזה, תוך זמן קצר ביותר,
היה רומן־אהבה לוהט. הקטנה החלה שולחת
אל השדרן מיבית׳ביס לוהטים בהתאם,
והוא ענה לה כנ״ל. הקטנה טילפנה אל
השד׳רן פעמיים ביום, והוא טילפן אליה
שלוש — בשעות ארוחת הבוקר, הצהריים
והערב של המשק.

אמנון אריאלי
מה יהיה בלעדיו
כמובן, לאמנון אריאלי, שעומד להתעופף
לנו לארצות־הברית של אמריקה,
יעני ניו־יורקה.

ודינה, יום אחד באה הקיבוצניקית הקטנה
לבקר בעיר הגדולה, סתם כך .׳ובמי היא
נתקלת ברחובה של עיר, ככה באקראי
ובלי כוונה, אם לא בשדרננו המחזר,
שיצא אף הוא לשוח ולהתבונן בהלמות־הראווה
בליוויית רעייתו החוקית וילדיו
החוקיים גם הם.
״שלום;,׳ אומרת הקטנה לשדרן.
״תסלחי לי, אני מכיר אותך מאיזה
מקום?״ משיב לה השדרן מניה-׳וביה, ומ אחר
שבתוקף תפקידו הוא מתורגל לא
להתבלבל בריגעי-יהידום.

כשהיא הייתה עוד ילדה קטנה, היא
כמעט פוצצה הצגה שלמה של בילי בדאי.
כעת, כשהיא כבר ילדה גדולה, היא
מפגינה כישדון אמיתי, המון חן וגוף
חטוב, בהצגה נשבר לי. כי אורית כרוך,
שתדעו לכם, נולדה בתיאטרון. אב״שלה
הוא כדוד דויד, ואמ-שלה היא רחל
אמאס, שהם שחקנים ידועים וותיקים,
והאמא שלה היא אפילו גם זמרת.
אז ההורים של אורית, כמו כל הורים־

אורית חשבה פעם־פעמיים ועוד, והה
ליטה, כפי שהיא טוענת, ש״להיות שחקן
זה בדם.״ שנתיים תמימות ביזבזה, לדע־
!תה, בבית צבי .״שם,״ כך היא אומרת,
״יש להם שיטה. ומי שלא הולך לפי השיטה,
הוא לא שחקן.״ אחרי השנתיים
נשבר לה. חצי שנה ישבה בבית ולא
עשתה כלום, סירבה להיענות להצעות־העזרה
המרומזות. מצד ההורים.
ואז הגיעה לפתע חברה שלה, אחת ש התחביב
שלה זה לקרוא בקלפים, וגררה
אותה בציצית ראשה למיבחני ההצגה
נשבר לי. החברה, כך בבר הבנתם בוודאי,
ראתה בקלפים את אורית משחקת לצידו
של שחקן שחרחר מתולתל שגילם תפקיד
ראשי.
באה אורית למיבחנים, והתבלבלה. כל־כך
הרבה. חתיכות ! נל-כך הרבה שחקניות
מנוסות נ מי היא, הקטנה, שתעז להתמודד
ההמשך מתפשט
שחקנים שלא מוצאים בייבי־סיטר, היו
לוקחים אותה תמיד לחזרות ולהצגות, וכך
בילתה הקטנזדשהיא־היוס-גדולה יותר זמן
בין הקלעים מאשר בגן־הילדים, למשל.
ומה הפלא, אם כן׳ שחיידק־ד,תיאטרון
הדביק גם אותה ז מה הפלא שמאז שהיא
זוכרת את עצמה רצתה להיות שחקנית1
כשוארית החליטה ללכת ללמוד בבית״
הספר לאמנות־הבמה בית צבי, והודיעה
את דבר החלטתה להורים, לא נתקלה בהתלהבות
גדולה. ההורים אומנם לא אהבו
את הרעיון, אבל לא התנגדו בקול רם.
הם רק הזכירו לה שהיא מכירה את
המיקצוע מקרוב מאוד, אז אולי כדאי
שתחשוב עוד יפעם.

אמנון, שמאז חזר מסיבובו האחרון בעולם
השתקע עמוק־עמוק בבווזימה הירד
׳שלמית, לא נעדר מעולם מקפה טעמוין
בימים, ומבית־האמנים או מהגלריה הקטנה
בלילות. הוא היה דמות מוכרת ואהודה במסיבות
הנודעות של ירושלים, ואם חלילה
נעדר מאחת מהן, מסיבה זו או אחרת,
אתם יכולים להיות בטוחים שהיא לא
התנהלה כמו שצריך.
בכל מקום בו הופיע הצחיק, צחק, שיע־שע,
זימר והיה הרוח החיה במלוא המובן.
אחד הדברים בהס עסק אמנון יותר מכל
היה ב״לחזר ׳.שום בחורה שנקלעה לטווח
חיזורו לא נשארה בלתי־ימחוררת לאורך
זמן. לא היה אצלו אפס. זכשנשאל פעם
איך זה שהוא מחזר כל־כך הרבה ואף
פעם לא מצליח על־אטת, ענה בחיוך האופייני
לו :״טכניקה, חביבי, טכניקה !״
אולי מישהו מוכן להסביר לי?
כך או כך, הוא עוזב אותנו בקרוב מאוד,
וזאת עובדה. לא נותר לנו אלא לקוות
שיחזר — סליחה, יחזור — מהר.

אבל גם הקטנה איננה מן המתבלבלות,
מסתבר. בלעה את העלבון, היפנתה לו את
גבה החטוב וחזרה אל הקיבוץ.
כאשר טילפן המחזר הנלהב בשעת
אדוהת־הערב, כדי להתנצל על התקרית
הבלתי־נעימה ולהסביר כמיטב יכולתו
מדוע, למה ואיד, קיבל תשובה מוחצת :
״תסלח לי, אני מכירה אותך מאיזה
מקום?״
הוא אשר נאמר ,׳מקטנות כאלו אפשר
להיחנק.

אורית גרוף
מה איכפת עירום
איתן, ועוד על תפקיד ראשי? אבל החברה
החזיקה אותה חזק ביד, ודחפה אותה לתוך
זזדד־המיבחנים. בתוך יער הראשים שהסתובב
שם עוד הצליחה לזהות אית אלה
של השחקן יהודה ברקן, המחזאית עדה
בך נחום, סיוכנת-השחיקנים לביאה הון,
הבמאי אברהם דויד והמשיק, אברהם

לוריא.

אחרי שקראה קטע, ביקשו ממנה יפה
לחכות. אף אחד לא ידע שהיא הבת של.
דק אחד-יכך, כשכבר זכתה בתפקיד, נזכרה
לביאה שהקטנה הזאת מוכרת לה, זיהתה
אותה, ומייד החלו כולם להתפעל :״תראו
כמה היא גדלה!״
לא, בכלל לא איכפת לח להופיע על
הבמה בתחתונים וחזייה. זה לגיטימי למחזה,
לא בשביל לגרות או להיות סכסית.
גם ההורים חושבים שהיא נראית נחמד.
נכון. בהתחלה היא קצת התביישה ׳ועשתה
הכל מהר-מהר, אבל עכשיו היא מרגישה
בתחתונים וחזייה, על הבמה, ממש במו
בבית.
הקהל עוד לא-נל־בך רגיל, זה נכון,
פה־ושם שורקים, אבל אחר־כך מתחילים
לקבל את זה כחלק מהעניין. המתלהבים
העיקריים הם החיילים. הם לא רק שורקים,
לפעמים גם צועקים. אבל ,״הם חיילים,
!מותר לחם להתפרק, לא ז !״ שואלת אורית
שאלה רטורית.
אבל כרגע אין לה עם מי להתחלק
בחוויות המסעירות. הבד, כלומר. היה לה
אחד, השחקן חיים חופה, והם אפילו
גרו יחד שנה שלמה, אבל זה נגמר. החברים
שלד. הם בעיקר שחקנים ואנשים
הקשורים בעולם התיאטרון, אבל אורית
היא בחורה גמישה. היא פתוחה להצעות
!גם מהוגים חברתיים אחרים.
ואם אתם פוגשים, במקרה, את אורית
ברור ברחוב, עשו לה טובה אחת גדולה,
אל תזכירו לה את חיימק׳וז שלי.

במדינה המצאזח המצאוו־תהתמדה נדחתה
מהנדס תז־־אביכי
המציא מיתקן״הת?5ה
חדש — רהמצאתו נדחתה.
מדמת־ישראל חיא, כידוע, אחת הצרכניות
הנזקקות בעולם למיתקנים להתפלת
מי־ים. זכורה היטב, בהקשר זה,
פרישת זרחין ומיתקנו, והנה נראה כי
פרשה זו עומדת לחזור על עצמה.
אהוד ליקוורמן, מהנדס־מכונות בן ,36
צבר, יליד תל־אביב ובוגר גימנסיה הרצליה,
פיתח במשך ארבע השנים האחרונות
המצאה שהיא, ככל הניראה, בעלת
חשיבות עליונה לגבי ישראל והעולם
כולו. הוא פיתח שיטה חדשה לחלוטין
להמתקת מי-ים•
לאחר שהשלים את מלאכתו, פנה ליק-

1111011

החדש

אביזרי עור מהודרים ו שימו שיים
שיוסיפו טעם והידור
לחדר האמבטיה שלך.
עיצוב חדיש ו מ קו רי.
ס ד רו ת של צבעים עליזים
בגוונים שקופים ו א טו מים.
קללהרכבה. ע צ מי ת.
ע מידי ם בפגי חום, קו ר,
ר טי בו ת, אבק ולכלול .

/מדר

ממציא ליקוורמן
אין טעם לערער

העולם הזה 1932

נז!( היצתיס7מ1צוי אמבטיה בשוט

• להשיג אל ורק בחנויות המובחרות לאביזרי אמבטיה

קטלוג צבעוני מהודר יישלח חינם

לכל דורש י־

1111188111
1-111111(1111

סו כני ם
בלע דיי ם
בי שראל:
ש בי להמפעל • 3׳ ק רי תהמלאכהת׳׳ א, כ 1ל 11,ג875484, 82.1

פרסום:אבנו

וורמן אל הגוף הממשלתי הנוגע בדבר,
הציג בפניו את המצאתו המוגמרת.
הוא פנה אל המועצה הלאומית למחקר
ופיתוח שבחסות מישרד ראש־הממשלה
וכעבור שלושה שבועות בלבד קיבל תשובה
— לאקונית, שלילית.
בתשובה זו לא היה אף שמץ של התייחסות
לצד הטכני ישל ההמצאה, ודובר
בה רק על ״מרכיבים מרחיקי-לכת בהצעה,
אשר אין לקוות ליישומם המעשי
בעתיד הבא בחשבון.״
״כיצד ייתכן,״ תוהה אהוד ליקוורמן,
״כי תוך שלושה שבועות יבדקו תוכנית
כזו• ,שלבדיקתה דרוש פרק־זמן ארוך הר בה
יותר — אולי אפילו שגה שלמה 1״
שיטת תחזירי האנרגיה. המנגנון
המוצע פשוט בהרבה ממיתקנים אחרים
המצויים כיום בשימוש. בהמצאתו, שני
מרכיבים עיקריים: האחד הוא מעין מני פה,
המשמשת לדחיסת האדים לתוך מיתקן
הקירור והעיבוי, והבאה במקום מדחס־אדים,
שהוא יקר ומסובך להפעלה.
המרכיב השני מקורי, ומצטיין בפשטותו.
זהו המנגנון המשמש כמעביר־חום —
לצורך העברה יעילה של האנרגיה הניד־חסת
למיתקן כדי לגרום לאידוי מי־הים.
באנרגיה החוזרת מתהליך זה, והמבוז־בזת
במיתקנים אחרים, משתמש הממציא
שנית, כדי להתגבר על דרישת ״החום
הכמוס״ — אותו חום הדרוש כדי להפוך
את האדים למים, לאחר שכבר הגיעו ל טמפרטורה
המתאימה. משום כך קרא הממציא
להמצאתו ״שיטת תחזירי האנרגיה.״
אהוד ליקוורמן אינו איש־הדיבור. לכן
גם לא עירער על החלטת המועצה הלאומית
למחקר ופיתוח• ״זוהי תשובה בוטה
כל*כך,״ הוא אומר ,״כל־כך חסרת התייחסות
לעבודת־פיתוח של שנים, עד שלא
מצאתי אפילו טעם לערער.״
מה־גם שהמועצה לא טרחה כלל להס ביר
לו, למה התכוונה במישפט :״מרכיבים
מרחיקי־לכת.״

ב ל ותבקש...
מבצע סרס

ל חגי

מ 16.9.74 - 8.9.74

סוף לגירושיו ולפירוד חברות!

למישרה חלקית או מלאה

היא תי שאר שלך ות שיב לןאהבה
בחוברת הסברה שהוצאה לאור ע״י פרופסור הוצאה והפצת ספרי מידע
נע״מ, יש פתרון לבעיה המטרידה הרבה גברים בריאים ובהחלט בלתי
מאושרים כתוצאה מיחסי מין בלתי מספקים ומאכזבים (המסיימים
מהר מדי ואינם מהנים את בת זוגם).
חוברת ההסברה חושפת בעיה זו ומלמדת את הקורא כיצד להתגבר
עליה ולקיים חיי מין מספקים. לקוראי החוברת יתווסף מידע חשוב.
הכל אודות משחק אהבה ארוך ככל שתרצה ומספק, מלווה בתמונות
תנוחה.
המחיר — 20.ל״י, הכתובת לרכישה אצל המפיץ הבלעדי, ד״ר ש. גרונימן
מס׳ 8רמת אביב. או שלח/י צ׳ק המחאת דואר לת.ד 17100 .תל־אביב,

ותקבל/י את החוברת לביתך. נא לצרף את המודעה.

שליח

עם קטנוע או אופניים

ת1אי שנו טונים
להתקשר לטלפון ,243386 אמור חיוג תל־אכיב

העולם הזה 1932

במדינה
דרבי אדם
״ראש3מ1ן״ ב בי ח־ הדין

האב שתבע את בתו לדין
מת בכית־המישפב —
המישפט יימשך כינה?כץ
אשתו השלישית
כאשר ביקש שופט בית־המישפט המחוזי
בתל־׳אביב, מרדכי קנת, להכניס את יוסף
הושע (יסבה) לאולם בית־המישפט, כדי
לשמוע את עדותו, לא ידע שהאיש כבר
גוסס. שני גברים גררו את האיש החולה
אל דוכן־העדים, כיוון שרגליו סירבו לשאת
אותו. עיניו בלטו מצצו. הוא התנשם בכבדות,
בכוחותיו האחרונים. מגרונו נפלטה
שריקה צורמת.
יוסף הושע סבל ממחלת־ילב קשה ומלחץ־
דם גבוה. עורך־הדין פנחס *,אירוב, פרקליטו,
ביקש מאת השופט לשמוע את עדותו
של לקוחו מייד. הוא הסביר, שאם ידחה
בית־המישפט את שמיעת העדות למועד
מאוחר יותר, עלול הדבר להיות מאוחר
מדי.
מוו ת על דוכן־העדים. השופט ראה
את חומרת המצב, והחליט במקום, הורה

כבד מדי עבורו. הוא נלקח מייד לבית־החולים.
,אך נפטר בדרך.
בסוף השבוע שעבר ניצבו ליד קיברו
הפתוח של יוסף שבח, בבית־ד,קברות בכפר
מל״ל, מקום מגוריו, שתי נשים —
זו מול זו. שתיהן היו קרובות לו מאוד,
אך הן לא החליפו ביניהן אף מילה או
מבט.
האחת היתד, רינה צדוק, בתו של הנפטר,
שהסתתרה מאחרי משקפיים כהים
גדולים ולא פצתה את פיה. האחרת, שעמדה
רחוק יותר, היתה אשה בשנות ה־ 40ל חייה,
חממה שבח, אשתו השלישית של
המנוח, שבכתה בקול קורע־לב.
חממה שבח היא -שתמשיך, ככל הניראה,
במאבקו המישפטי של המנוח כנגד בתו,
רינה צדוק, שלטענתו עשקה אותו מכל
׳רכושו עלי־אדמות.
ב־ 19 בנובמבר 1972 מכר יוסף הושע בן
ה־ 70 את כל רכושו בכסר־מל״ל, ליד
פתח־תיקווה, וכתמורה קיבל עבורו 124,850
לירות, בשיק בנקאי.
הבת, רינה, ליוותה את אבייה לבנק הפועלים
בתל־אביב, הודיעה לו שם כי היא
תבטיח את הכסף על־ידי הפקדתו על
שמו, באופן שיישא ריבית נאותה, אשר
תשמש לו לצורכי ׳מיחייה.
עושי, או מתנה ז אך כעבור זמן־מה
החל האב מפקפק בטהרת מעשיה של בתו.
הוא ערך בירורים, וגילה כי היא רימתה
אותו, נטלה את כספו ורשמה אותו על
שמה ועל שם בניה. הוא הגיש תביעה נגדה,
ובהמשך טען כי כאשר ביקש ממנה להח זיר
לו את כספו, סירבה וטענה, מצידה,
שקיבלה את 125 אלף הלירות במתנה ממנו.
על טענתה זו של בתו הגיב יוסף הושע

נשקפת הצלחה גמי־שור
חפינאנסי. כספים

הרבה יותר מהר ממה
שציפית. לעומת ואת

עלולות להתרחש מיס״
פר אי״נעימויות הק־שורות
במקום העבו״
דה, מבלי שיגעו דווקא
ישירות לן. אם תש״ ]*1111191
תכנע בעצמך בצידקת
להשבן,
תוכל
הרעיון שנולד
פיע גם על האנשים אשר מסביבן.

מי אומר אמת?

המריבה הטיפשית בה
הסתבכת, אינה מועילה
לאף אחד, ומקלקלת את
מצב־רוחך. נסי להקדיש
זמן לטיפוח יופייך,
ולעיסוק בתחבי־
[ בייך, במקום לשאת על
כתפייך את כל בעיות
העולם הזה. לקראת
21באפ רי ל -
20ב מ אי
סוף השבוע את עלולה
לנתק קשר אישי חשוב,
בעיקבות בדיחה מעשית שהושמעה באוזנייך,
בנוכחות אלה שלדעתך יפרשו אותה
בצורה מוטעית. אל תעשי זאת, כי
בסופו־של־דבר, זה לא ישתלם. בת
שור, בשבוע זה אל תצאי לקנות.

תתחיל להתרגל להצלחה
שזכית בה. אם
תתנהג בקור רוח ובהגיון
— תמשיך להצליח.
אל תזלזל בעצות
שתקבל מאדם שהוא
כמעט זר לן, ותתחשב
בדיעותיהם של אחרים.
לא תמיד אתה
הוא הצודק. נהג בסובלנות
עם חברין לעבודה,
אפילו אם הם אינם מחזירים לן
יחס כזה. בת תאומים — היזהרי לא
להסתבן עם גבר מבוגר מ מן בשנים
רבות. בעיות בריאות ייעשו אקטואליות
השבוע, בעיקר לקראת סופו.

(11111

אב יצחל, שכח ואשתו חממה

זה לא יחיה נוח במיוחד,
אבל אם אתה
רוצה, אתה יכול להסתכן.
כאב־חראש חריג־עי,
הצרות בטווח־קצר,
הפגישות עם שונאין
— כל אלה שקולים,
אם רק תדע להתמיד
על-ידי ההישגים וכוח-
1׳ 4ביו לי -
21ב או גו ס ט
הרצון, שתפתח על-ידי
עצם התפנית. מיקרה
נעים ובלתי־צפוי עשוי להתגלות, אם לא
תיזהר, כתגלית של איבה אישית או של
קינאה מיקצועית. אל תראי לו שאת נפגעת
ממנו. תעמידי פנים של אדישות.

אויה

כת רינה צדוק ובעלה בהלוויית: האב
מי יירש את הרכוש?
לעד ׳לשאת את עדותו. הושע פתה את
דבריו באמרו :״בתי רימתה אותי.״ אחר
חזר על הדברים שהוגשו כבר לבית־המישפם
בתל־אביב, בתביעתו נגד בתו
רינה צדוק- ,תושבת אפקה.
כאשר ירד הזקן מעל דוכך העדים, היה
ברור לכל רואיו שסופו קרוב. המאמץ היה
העזלם הזה 1932

בעדותו בפני השופט קנת .״אין לי ממה
להתקיים ולקיים את אשתי,״ אמר .״אני
זקוק לכסף כדי לשלם עבור הריפוי שלי.״
הבת לא הכחישה זאת, בתצהיר שהגישה
מצידה לבית־המישפט .״אבי הוא איש חולה
מאוד,״ כתבה בו ,״ואני מתפללת שה׳ יתן
(המשך בעמוד )34

צרתך הגדולה שאתה
רוצה המון, מוכן אפילו
לסבול לשם כך, אך
אינו יודע ללכת עד
הסוף, מתי שצריך. השבוע
תיפול בידך הזדמנות
להתגבר על חולשתך
זו; אס תחמיץ
אותה הפעם, מי יודע
מתי שוב יעלת בידך
לעלות על דרך המלך.
במישור חיי״האהבה, אתה נכנס החודש
להילוך נמוך. טעם ונגום ככל שתוכל,
חיים רק פעם אחת. גם את, בת בתולה,
השבוע יהיה פחות רומנטי עבורך.

הידידות החדשה שגילית
למשהו נפלא. אף אם
תרצי, לא תוכלי לקלקל
אותה. אתה, בן
מאזניים, התכונן לנסיעה
ארוכה. היא תוסיף
לאישיותה ואם תרצה,
גס לכיסך. קינאה של
חבר לעבודה לא תצליח
לשבש את דרכך. סיב־
23בספטמבר -
__טו ב ר
* 22ב או ק

סוכיו ייכשלו• והבוסיס
יתנו לך את הג׳וב.

מאזנ״ס

הגיע הזמן שתגלה קצת נדיבות לידידיו,
אחרי כל מה שהם עשו למענן. ייתכן
וייגרמו לן קשיים בהגשמת
תוכניותין. אם
אין העניין דוחק —
מוטב שתמתין קצת
ולא תעשה שום דבר
גורלי. מכתב שיגיע
אלין ישנה את דעתן
על אדם קרוב אלין.
נ ן ג,ג>ן ן 0 >,בת עקרב — אל תחיי
* * 8 2 2 2 X 2כל-כן ותרנית. הגיע
הזמן שתלמדי לעמוד
על שלן. זה ישתלם לן בסופו־של״דבר.

השבוע יצוצו בפניך כמה אתגרים חשובים
ורבי עניין. יש מקום לצפות כי אתגרים
אלה יהיו קשורים
בנסיעות ממושכות,
ובעקיפין גם בהתפתחות
רומנטית. תוכל
להצליח לעמוד בהם אם
אדם קרוב אליך ובעל
השפעה רבה לא יכשיל
אותו, השתדל, אי־פוא,
להיות חביב וידי23ג
;נו במבר ־
20בדעמבר

דותי בצורה יוצאת דו־פן
לכל האנשים הסובבים
אותך בעבודה או בשעות שלאחריה.

במחצית השנייה של
השבוע צפויים בחייך
כמה שינויים, ולאו דווקא
לטובה. שמור בקפדנות
על בריאותך, כי
היא עלולה להיות הראשונה
שתיפגע בימים
רגישים אלה. דחף פנימי,
שסיבותיו לא תהיינה
ברורות לו די צרכן,
ידרבן אותך לבזבז
הרבה מרץ, זמן וכוח על עניינים בעלי
חשיבות מישנית. מוטב שתרסן את עצמך
ותשמור את כוחותיך לשבוע הקרוב.
בן סרטן — צפויים לו הפסדים מסחריים.

תלך

ותפרח

יהירותו הטבעית, הכרוכה בחוסר-ביט-
חון משווע, תוריד או תן שאולה, אם לא
תדעי לרסן את שניחם י אמיצה של חוש־הומור
שהוא אחת מתכונו-
^ 1 תיך היפות ביותר. זה
לא שהוא לא רוצה
או תן: זה שהוא בטוח
שאת לא רוצה אותו.
אז — קדימה ! גלי לו
את האמת. כוח-חהר-
תעה של מתנגד חזק
עשוי לבלום התקדמותן. היזהר מתרופות.

המצב מעורפל ביותר, אל תמשיך לגשש
באפילה — אלא דרוש הסברים, ותבע ביצוע
החלטות שיעזרו
לך ולסובבים אותך
לצאת מן הסבך. אס
אתה ממונה על אחרים
— מוטב שהשבוע תהיה
פחות קשוח, ויותר נוח,
גם צעד מסוג זה יגרום
לתזוזה מועילה לעניינך.
בת דלי — הזנחת
לאחרונה את נושא הופעתך.
את ודאי אינך
יודעת, שהופעתך ׳החיצונית היא המשפיעה.

דווקא משום שאת חופשייה בחשקפתן,
ובלתי־קשורה במעשיין, קל מאוד לתפוס
אותן במלכודת או לחייב
או תן לעשות מה
שאינן רוצה. זה מביא,
אומנם, לאוזלת-יד ו-
לאפס-מעשה מצידן —
אבל מי רוצה בכל חצרות
הללו 1לכן מוטב
שתחשבי יחד איתו
מה אתם רוצים באמת,
19בפב רו א ר
20במרס
מתון ויתור הדדי, או
לפחות אי הסכמה
הדדית. דברים ברורים יחסכו לכם צרות.

1זיי | 11ד 1י>׳ 1י 1י 1ן הסצינה האחרונה בסרט
^ 1 1 1 1 1אדם׳ צולמה בשעת בו
1111
רק מוקדמת בנמל־הדייגים של יפו. למרות המתח הרב בעלילת

אותה סצינה, הצליח הבמאי, יונה דאי, להעלות תמונות עדינות
ביופיין מיפו העתיקה. לעומת סצינת הסיום, יש גם סצינות
המפגינות אכזריות כשכמוה לא ידע המסך הישראלי.

ך* וא אמן בלעשות אהבה,״ נאנחו
הנשים באולם־ההקרנה הקטן.
״יש לה גוף משגע, תראו את התנועות
שלה,״ פלטו הגברים שנכחו באותו
אולם עצמו.
גם אלה וגם אלה נכחו בהקרנה מיוחדת
למוזמנים, של הסרט הישראלי הנועז
ביותר שהוצג אי־פעם, אדם, אשר אחת
מנקודות־השיא שלו היא צילום־מקרוב
של סצינת־מישגל !בין שמולי׳ק קראום,
לבין שחקנית אמריקאית בלתי־ידועה
(עדיין) ,העונה לשם אנגליק פטיג׳אן.
מפיק הסרט, הבמאי שלו, התסריטאי,
נער־התסריט, ובעצם כמעט הכל־בכל בו
הוא בחור הרצליאני בשם יונה דאי. יונה
החליט להדהים את הצופים הישראליים בסרט
אשר, לדבריו :״בכל מה שהוא מציג,
הוא הולך עד הסוף.״
בהתאם למוטו זה שלו, העז יונה והכניס
לסירטו הראשון סצינת־מישגל ארוכה
ומפורטת, שכמותה לא נראתה עדיין
מעולם בסרט ישראלי.
כאשר התפשטה כפילתה של אהובה
גורן בסרט פורטונה, תחת מיסתור מפלי
מים. היווה הדבר סנסציה של ממש בעולם
הקולנוע הישראלי הצעיר. כשניראה
על המסך חלק מגופה הערום של לבנה
פינקלשטיין, כשהייתה עוד בת 17 והרבה
פחות מלאה מאשר היום, הזדעזעו יפי־הנפש,
וטענו כי זוהי פורנוגרפיה. ואילו
עתה מביא יונה דאי מישגל אמיתי, על
כל פרטיו ואנחותיו, ופותח פתח למין
בתעשיית הסרטים הישראלית.
אולם דאי החליט, כי אם כבר להדהים,
אז עד הסוף. לא רק במישגל בין בני-
אדם, אלא גם בין סוסים. מצלמתו הרגישה
הצליחה לקלוט מישגל בין צמד סוסים,

אכזריות מכל הסוגים ־ מין אנושי וחייתי -לעי. לאנ שי המי שטרה ־
חוגגי ם את ני צ חונ םכסרטשלבעלב תי ־ קפהשהפךמ פי ק

שים כלפיו. דבר אחד ברור: אל יוצרו
של הסרט, יונה דאי, ולסיפור שמאחרי
ההפקה, אי־אפשר יהיה להיות אדיש.
יונה דאי הוא גבר צעיר, יוצא פרס,
המתגורר בווילה מפוארת בהרצליה־פיתוח•
איש־עסקים, אשר בין השאר נמצאים בבעלותו
קפה השחקנים נוגה בתל־אביב,
ומילק־בר בפסג׳ דיזנגוף.
יום אחד החליט יונה שהוא עושה סרט.
ללא ידיעה או נגיעה כלשהי מראש לקולנוע,
הוא כתב תסריט, בעזרת רעייתו,
הציירת אלימה, גייס סכום של מיליון לירות,
וניגש מייד להפיק את הסרט.
כיוון שליונה עצמו לא היונה כל ידיעה
בקולנוע כאשר החל מצלם את הסרט,
החליט לקחת שחקנים שאינם נחשבים כוכבים
בעולם הקולנוע הישראלי. לצד קר אום
משחקים שניים, אשר זה להם הסרט
הראשון שלהם: אילן דר ואירים דוידסקו,

אימה ופחד

דוגמנית היפהפייה איריס דווידסקו, בסצינת
אימה בה גילתה כישרון־מישחק מעולה.
העולה ביופיו אפילו על המישגל של
שמולי׳ק קראוס והאמריקאית שלו. האי־רוטיקה
במישגל הסוסי, וסמיכותה למיש־גל
האנושי, מביאים את הסרט לידי שיא
אירוסי, אשר הופכת את תעשיית הסר טים
הישראלית לראשון־בין־שווים, בקרב
הארצות בהן מין בסרטים אינו חידוש כלל
וכלל.
האמריקאית מישגל, נאלץ הבמאי להשתמש בשירותיה
הטובים. של שחקנית אמריקאית, מאחר ששום
שחקנית ישראלית לא התאימה לסצינה.
יתרון חאי־מיקצועיות של יונה היד,
בעיקר בכך, שכל מה שלא מצא חן בעיניו
נזרק לפח. בעוד המפיקים זהבמאים
המיקצועיים מנסים לתקן סצינות שאינן
מוצאות חן בעיניהם, לא הסכים יוגה
ל״חיסכון״ מסוג זה בסירטו, והיה משליך
מאות מטרים של פילם, רק משום שהח ליט
שאפשר לעשות את זה יותר טוב.
אחרי השלמת סירטו זה, נדבק יונה
דאי בחיידק הסרטים. למרות שאינו מסכים
ללמוד את הטכניקות המיקצועיות,
וטוען כי ״סרט זה כמו החיים — או
שנולדים עם זה או שלא,״ הוא עומד
עתה בפני ־הפקת מיספר סרטים נוספים,
על־פי תסריטים שלז־עצמו, והוא מבטיח
כי הם ״יהממו״ לא פחות מאדם שלו.
הדיעות יכולות להיות חלוקות לגבי אי כותו
של אדם, אך לא לגבי העובדה שהוא
מהמם, מיוחד, אכזרי ומותח להפליא.

__ א כז ריו ת
ו אווי ר ת ־ אי מי ם
^ ך נראה, כי את עיקר הזעזוע הוד
ליט דאי להביא לצופה הישראלי דווקא
בסצינות האכזריות אשר באדם. עלילת
הסרט בסבה סביב התעללותו של מפא־כירורג,
ד״ר אדם (שמולי׳ק קראום) ב־מישפחת
הפסיכולוג אבישר (אילן דר,
ורעייתדבסרט אירים דוידסקו).
קראום מנסה להפריך תיאוריה אותה
שמע בהרצאה על אבישר, ואשר גרסה כי
״אין אדם הורג כדי לפתור בעייה או
להביא תועלת כלשהי לעצמו.״ באמצעות
מערכת של הפחדות והטלת-טירור מצליח
אדם להביא לכך שאבישר ינסה לרצוח
אותו, כדי להשתחרר מאווירת־האימים שנכפתה
עליו.
לתוך המאבק בין השניים הכניס יונה
דאי מיספר קטעים, בהם ניכרת בבירור
השפעת הסרט מגרש־השדים, המפגינים
אכזריות כמוה לא ידע המסך הישראלי.
אדם מוחץ בנעלו צפרדע, והדם הפורץ
מפיה מצולם בקלוז־אפ. אדנו יורה במיצי
חו של חזיר־בר ואחר־כך מבתר אותו
לגזרים, אך לא לפני שהוא מגיש עכבר
לבן, המפרפר במלקחיים רפואיים, לנקי־רותיו
של נץ מורעב — וכל אלה, בריאליות
קולנועית מזעזעת.
אין ספק כי הסרט אדם, אשר בהקרנתו
הוחל השבוע בתל־אביב, יעורר ויכוחים
רבים בציבור הישראלי. יהיו כאלה ש־יתעבו
אותו, ויהיו רבים ׳שיאהבו אותו,
אך נראה כי לא יהיו כאלה שיהיו אדיהוא
שחקן־תיאטרון והיא דוגמנית, ושני הם
הינם, ללא ספק, הפתעת הסרט.

__ ה עי ק ר
להד הי םולהמם
^ ת נערודהתסריט ועוזר־הבמאי
ששכר, פיטר יונה כבר בשלבים הראשונים
של הצילום. הם היו מיקצועיים
מדי עבורו, ו״לא הבינו את רוח הסרט.״
לצלם אמיל קנבל לקח זמן רב להתרגל
לשיגעונותיו הבלתי־מיקצועיים של ה־מפיק־במאי
שלו, אולם לאחר שהתרגל —
למדו השניים לעבוד בשיתוף־פעולה מלא.
״יופי, יופי!״ היה צועק דאי באמצע
הצילום, ואז היו צריכים כולם להבין
שבעצם הוא התכוון ל״קאט,״ שפירושו בשפה
המיקצועית :״בסדר, אפשר להפסיק
לצלם.״ כשהיה צועק ״נו הבינו כולם, רק
בשלב מאוחר מאוד, כי כוונתו היא שאפשר
כבר להתחיל לצלם את הסצינה.

ללא ניסיון

זה לו סירטו הראשון, על בימת הצילומים4 .
מימין: איריס דווידסקו, בסצינה בה י
היא משוחחת בטלפון מחדר־האמבטיה .־

3 —-ג 1

במדינה

1.01X0

׳ 01 שני
אחה״צ
ה מועד האחרון למסירת טוססי ההשתתפות

150,000 לידות מינימום פרם ראשון

בי ש שני אסשר למסור טופסי השתחסזת עד שעה 0.00 בערב

(המשך מעמוד )31
לו בריאות ויבוא בימים. הלוואי ויזכה
לאריכות־ימים עד מאה־ועשרים•
״במשך שנים רבות מאוד,״ סיפרה ,״עד
לזמן האחרון ממש, היינו ביחסי-קירבה
של אב ובת, והכל היה כפי שניתן לצפות.
עשיתי הכל למענו, אני ובעלי עמי, כדי
להקל עליו מכל הבחינות האפשריות, ובכל
עניין, קטן כגדול, היה פונה אלינו.
״כפי שאסביר להלן, אין זה מתקבל על
הדעת שאבי יגיש נגדי מישפט, לא בקשר
עם העניין הנזכר בתביעה, ולא בקשר עם
כל עניין אחר. אני מניחה ני ידה של
אשתו הנוכחית, שהיא השלישית, גברת
חממה שבח, בדבר, וכי אבי לא הבין כלל
במה המדובר ובמה העניין, ובוודאי לא
התכוון להגיש נגדי מישפט, לא בעניין זה
ולא בעניין אחר.
״האמת היא שאשתו הנוכחית של אבי
סבורה, או נוכחה לדעת, שלרגל מצבו וגילו
של אבי סיכוייו להאריך ימים אינם
טובים. היא מנסה להשתלט על רכושו ועל
כספו.
:לאמת פכים רכות .״אינני מוכנה
להסתפק בהסכם (זיכרון־דברים) ,שעיסה
עיסה אבי זבו נקבעו האינטרסים שלה,״
סיכמה רינה צדוק .״עכשיו היא רוצה
לחזור, וכאמור להשתלט על כל רכושו של
אבי.
״כאשר נפטרה אמי המנוחה,״ הוסיפה
רינה צדוק בתצהירה ,״השאירה לי את
חלקי — רכוש שערכו היום עולה עשרת
מונים על הסכום הנקוב !בתביעה. המדובר
במיגדשים בחלקי הארץ השונים, ובאדמות
ובניכסי דלא־ניידי אחרים, וכן במיטלטלים
ובכספים.
,״אבי ביקש, למען כבודו, כי אוותר על
חלקי הנ״ל, נאמדו כי ממילא אקבל את
כל אשר לו, וכן יוחזר לי גם חלקי־שלי.
״אולם אבי ביזבז את רוב־רובו של הרכוש,
והוא נשוי כיום לאשתו השלישית,
מזה חמש שנים. הפרש־הגילים ביניהם הוא
כ־ 30 שנה. הוא בן ,70 והיא כבת .40״
את המשך דבריהם של הצדדים המעורבים
בפרשה ישמע בית־המישפט בעוד
כחודשיים. אך יוסף הושע לא יוכל עוד
להגן על עצמו, לתבוע את זכויותיו על
רכושו בחזרה. מעתה יהא על ביודהמישפט
לשמוע את גירסותיהן של הבת ושל ה־אשדי
השלישית! ,ולקבוע לפיהן.

דחוק אין ל 3

בדוכן שליד בנין מפעל הפי ט,
רחוב הפ ט מן , 3ת״ א

השמפו הפעיל
שפתר את בעיית הקשקשים למליוני אנשים בעולם
ולרבבות בישראל.
התכשיר המעולה
המבוסס על 1 x 1 *1 1י׳ ס ׳, 2511*0
הוכיח עצמו ברחבי העולם
בשמפו פעיל נגד קשקשים| .ן §
הודות להרכבו המיוחד ׳
מצטיין 8 * 11 ביעילותו
והפך לשמפו בהא׳ הידיעה
שימושב•־ 8 * 11 יביא לתוצאות

מצויינות תוך זמן קצר.
8 * 11 משווק בבקבוק חסכוני במיוחד
המכיל 120 סמ׳יק.

8 * 11 פתר למליוני אנשים בעולם
את בעיית הקשקשים.

גסח-מידחמה זקה כחתקף 7-כ,
הסתכן• ככיהי? ע8י!יו, וההוצאה-
?פוער החרימה את
מפוגית-השיקום שלו,
כרתה את מטה-לחמו
רב עציוני הצליח לצעוד עוד כמה
צעדים, וצנח ארצה. אמבולנס העביר אותו
מייד לבית־החולים רנזב״ס בחיפה. נעבור
שלושת שבועות נשלח לבית־החולים בצפת,
שבב גם שם מיספר שבועות, חזר
הביתה, שוב אושפז, שזב שוחרר, וכך
נמשך הטילטול כארבעה חודשים.
היה זה התקף־הלב השני של עציוני. בהתקף
הרא-שון שלו לקה בימי מילחמת
ששת־הימים, כאשר שירת בסיני. אז הטיסו
אותו מאילת צפונה, בליווי רופא־היחידה
שלו, לשדה־התעופה בתל־אביב, ומשם
העביר אותו אמבולנס לבית־החולים רמב״ס
בחיפה.
כאשר קם ממיטתו, ביקש משילטונות
צה״ל לסייע לשיקומו. העובדה שלקה ב־התקף־לב
בזמן מילחמה, הפכה אותו לנכה
צה״ל.
רככות לירות חוכות. רב עציוני,
יליד רומניה, חושב צפת בן 47 ואב לשלושה
ילדים, עלה לארץ בשנת .1937
הוא למד מיקצוע בענף המלונאות והשתכר
למיחייתו בכבוד, עד להתקף־הלב הראשון
שלו. לאחרימכן הוכרז כנכדדצה״ל, נקבעה
לו נכות בגובה 70 אחוזים, וקיצבה חודשית
בסך של כ־ 700 לירות בחודש.
כחלק מתהליך שיקומו החל מנהל את
המיזנון בבית־המכם בנמל חיפה. הוא היה
קם משנתו בשעה שלוש וחצי לפנוודבוקר
והיה נוסע מצפת לחיפה דבר יזם־ביזמז.
אל ביתו היה חוזר בשעה שבע בערב, אחרי
עבודה מאומצת.
יום אחד, בדרכו חזרה לצפת, שב עציוני
והתמוטט. ליבו לא עמד במעמסה. הוא
היטלטל מבית־׳החולים לביתו משך כארבעה
העזלם הזה 1932

חודשים, כאמור, והעסק סבל מכך קשות.
הרווחים נעלמו, ותחתיהם הצטברו חובות
של רבבות לירות.
לא היה טעם להמשיך. דב עצ״וני החל
מתרוצץ ומחפש לו תעסוקה מתאימה, קלה
יותר.
הוא מצא מישרה כסחסנאי בביית־ההבראה
במעלות. אגף השיקום של מישרד־זהביטחוו
סייע לו לרכוש מפונית סובארו פטורה
ממס, כנהוג לגבי נכי צה״ל. עבור המכונית
שילם כ־ 10 אלפים לירות, לאחר שקיבל
מן האגף גם הלוואה מסייעת. ההסדר נעשה
במיסגדת התקנות לגבי נכי־מילחמה.
אך הוא טעה. בעיקבות פשיטת־הרגל
של המיזנון שלו, בבית־המכס שבנמל ׳
חיפה, הסתכמו חובותיו שם ב־ 60 אלף
לירות. בית־המישפט חייב אותו לשלם על
חשבון חובות אלה ׳תשלומים בגובה של
כ־ 500 לירות בחודש.
בדיוזה מר,אכדית. למאמץ זה היה
מוכן ,׳ובלבד שיוכל לפרוע את חובותיו
ולהתקיים, לפרנס את אשתו וילדיו. אך
יום אחד בא קץ מר גם לחלום זה.
אנשי ההוצאה־לפועל הגיעו אל ביתו
שבצפת, והחרימו שם את המכונית שקיבל

חבילות שי לעובדים.
חבילות שי מקוריות לחגים:
לעובדים,לידידים ולעצמכם
בעשרות וריאציות מענינות
התקשרו אל דני,טלפון:

עלון מתכוני
קוקטילים
עם המרעננים
של אליעז
לכל דורש.

4־-$643$ק<0
עליז עזוגועזענואליעז

נכהייצה״ל עציוני
הרגליים הוחרמו
ממישרד־הביטחון לצורך שיקומו. וזאת —
בעיקבות תביעה של אחד מנושיו, שאול
אוהבה.
ההוצאה־לפועל החרימה את מכוניתו של
עצ״וני כתמורה לחוב שלו לנושה. אך אין
היא יכולה למכור אותו, כיוון שהרכב הוא
בעל מעמד של רכב רפואי, שנרכש עבור
׳נכה־מילחמה. על רכב מסוג זה קיים איסור
להעברת־בעלות ללא אישור מטעם מישרד־הביטחון.
מאז
היום בו הוחרמה, ניצבת המכונית
במיג׳רש שבצפת, מוזנחת ומאובקת, כיוון
שאיש אינו רשאי לגעת בה. ההוצאה־לפועל
אינה יכולה להמירה בכסף, כיוון
שהמכונית מוגנת, ואילו דב עציוני עצמו
אינו רשאי להשתמש בה.
בגלל עובדה זו נאלץ עציוני לעזוב את
מקום־עבודתו. הוא אינו יכול עוד להגיע
מביתו שבצפת למקום־העבודה בבית-
ההבראה במעלות. אם יצטרך לנסוע באוטובוס,
צפויה לו דרך־חתחתים. עלי׳ו לנסוע
באוטובוס מצפת עד עכו. לרדת בעכו ׳ולנסוע
באוטובוס לנהריה. שם לעלות לאוטובוס
אחר הנוסע למעלות. ממעלות עצמה
ייאלץ ללכת ברגל כ־ 25 דקות עד הגיעו
לביית־ההבראה.
בצר לו, פנה דב עציוני אל מישרד־המישטפים,
והתלונן על העוול שנגרם לו
על־ידי שלילת ריכבו, החיוני לו לקיומו.
מישרד־המישפטים יעץ לו להמתין בסבלנות.
החוק, האוסר העברת רכב של נכה
לאדם אחר, עבר כבר את הקריאה הראשונה
בכנסת, ויש לחכות עד שיועבר בקריאה
שנייה. הכנסת, כידוע, בפגרה.
אך לנכה־צה״ל דב עציוני אין סבלנות.
הוא חייב לשלם, כזכור 500 ,לירות ׳מדי-
חודש על חשבון חובות פשיטת־הרגל שלו,
ואילו הקיצבה שהוא מקבל ממישרד-
הביטחון, מסתכמת בכ־ 700 לירות בלבד.
וכיוון שאין הוא ׳מסוגל לפרנס את מיש-
פחתו ללא מכונית, הרי לא נותר לו אלא
להאכיל את אישתו ושלושה ילדיו מ־200
לירות לחודש.
העולם הזה 1932

אל תצא לטייל ברוכוניתך-

פגוש אותי
בתחצות ההרשמה של ״מגור״
או הזמן אותי לפגישה — ואבוא אליך,
להסביר כמה חשוב לטייל בבטחון
כש״מגור״ לצידן.
• תל־אניב, טל • 252212 :נאר־טנע,
טל • 523577 :נתניה,
• חיפה,
• ירושלים, טל • 2327*5 :חדרה,
שנפגשת איתי!

טל 7*554 :
טל 24470 :
טל 23277 :

- 1 1 (80 לא רק לגרור !!!
תק!ני דרך • התנעות • עזיווק רכב ואביזרי

דוושות לנו דיילות הסברה ומכירות

באם את נאה ובעלת כושר שכנוע
התקשרי נא לטלפונים שבמודעה.

משה דיין

אוסנת רוקח

יפה שיין

נטלי גולדברג

השעתדות השניוח לתואר תלנת הסיס 1974
מועדדות ארה תתחרינה !11 וגאי־שבח ננוינ ת ..גלית״ ניו־אדהו

אתי אלגרבלי

יהודית גולדשטיין

תמר ברעמי

שרה הולנד

רותי עזריה

אופירה בן־שמחון

בעמודים אלה חבוי הנעלם הגדול,
המעמיק בימים אלה את חובבי-היופי
בארץ. מי תהיה הזוכה המאושרת בתח רות
מלכת״הטים.
נעלם זה יתברר במוצאי״חשבת הקרו בה,
אז ייערך נשף־הבחירה הסופי בבריכת
״גלית׳׳ סביד־אליהו, לעיני קהל

לגשף סופי זה קדמו שניים אחרים,
הראשון בהם כערך לפני כחודש בנתניה,
ובו נבחרה נסיכת הים־חתיכון. בנשף
השני, שנערך באילת לפני שבועיים, נבחרה
נסיכת ימ-סוף, על רקע תפאורה
מרהיבה, אלפי פרחים ואורות זוהרים.
המועמדות הנרגשות, שכל אחת מהן
יפה מחברתה, אינן עוצמות עין. רבות
מהן חולמות על פריצת־דרך לעולם היופי
וחדוגמנות, וחן יודעות שהזכייה בתואר
הניכסף תוכל להיות בבחינת פרי-
צת-דרך כזו.
בימים אלה הולמים ליבותיהן של היפהפיות
הצעירות, מעכו שבצפון ועד אי לת
שבדרום, בדריכות לקראת טכס־הב-
חירח וחהתרגשות^שתבוא בעיקבותיו.
על מי תיפול הבחירה הפעם ז

לאה שוקי

דליה מזור

הסועתדות הסוניות לתומו מ7נמ המיס 1974

ענת רוזנפלד

תמר שבח

יפה רביב

בבריכת !.גדיתיי
גיד אליהו

במוצאי־שבת 14.9.74
בשעה 8.30 בערב
מופע ענה

צביקד. פיק \

צביקה פיק ותזמורתו
נסית סדוסי ותזמורתו
ג׳ימי לרד ותזמורתו
מ שה: דורו טופז

תוונת המשתתפות: לאה
פלסשו • תפאורה: אריק תמית
• קישוט פדתיס: פרה* נץ

1׳ רוסי 1

י 1שך בחירת

ומדכתה1ע
1974

ג״מי לרד 1

; פרס ראשון למלכה: טבעת •הלום שד תנשים ״עינבר״
י פרס שני 100 :אלך לי״ ביסוס ת״ם של ..ביטוח אליהו״

המלכה תיבחר על־ידי הקהל

^ כ ר טי סי ם ב ״ ל אן ״ (יו קי) ו בי תרה מי ש ר די ם. בערב ה מו פ ע בב ריכ ת ״ ג לי ת ״

בנ שפים ת צ עדנ ה ה מו ע מ דו תבתח רו תמלכתה מי ם, כ ש הן מ ד גי מו ת:

תצוגת בגדי־ים של ..גוטקס״ תצוגה של..בוטיק ביב ה״
שמלות חופה 1תסרוק1ת של סלון..אמבר׳י איפור של ״הלוה
רובינשטיין׳ ,סימל בשיער ע״..וולה׳י

דודו טופז \

מספר 1932

אשרוג וידידתו כידהה מם

!מחיר 3.50 :