גליון 1937 מתאריך 16 באוקטובר 1974

ח*ורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל ווארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, קוגי ניב,
אפרים שידון. מעשר: גני קלזמר
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

ז הי רו ת, לי בראל!
פרופ׳ אנזוון רוביסשטיין הוא אדם
נאור. ליבראל אמיתי. כל־כך ליבראל.
כל־בך נאור. ממש לוחם לחופש הפרנו,
הכלל, ובכלל, עד שבא לך להסמיק.
הוא גס שוחט פרות קדושות, נאבק

הארץ ״הארץ״ ,לא היה סיפק בידינו
לספר אפילו מקצת משבחיו.
אלא מה? לפעמים אפילו ליבראל
מיקצועי נחשד, לא עלינו, ביפהפיות־נפש
וחייב מעט־לעט להוכיח שהוא
בחזקת פטריוט כשר וראוי לבוא בקהל
ישראל. והיה אס יעו מישהו לבוא
ולומר שפרופסור רובינשטיין עוכר-
ישראל הוא ואינו ראוי ללמד, יוכל
אמנון לקום ולומר :״אני בסדר —
תפטרו את פרופסור שחק.״
פרופ׳ רובינשטיין לא מבין כיצד
ממשיכה האוניברסיטה העברית להעסיק
את פרופסור שחק( .״פרשת שחק״
הארץ 10.10.74 הלא הוא נגדינו!
ואיך יכול אדם שהוא נגדינו להבין
משהו בכימיה־אורגנית? איך הוא בכלל
יכול להבין מ שהו? לפטר מייד!
ולשלול את ראנרחות גס! כמו ל־סולו׳ניצין.

גם דוגמאות מן ההיסטוריה. בגרמניה,
למשל, ביטלו את הפיסיקה היהודית.
ברוסיה — את האמנות המודרנית,
אצלינו — נבטל את הכימיה
השמאלנית. כאן לא יטפטף שום שו־נא־עצמו,
רעל באוזני עוללינו.

בעוולות, מטיף לסובלנות, חסר דעות־קדומות,
מקורי, פתוח ומה לא.
אפילו כל העצים קולמוסין וכל

חז״ל אמרו פעם :״אל תירא מן
הפרושים ולא מן הצדוקים, אלא מן
הצבועים וחז״ל כידוע, היו מאוד־מאוד
לא ליבראליים.

כולנו חד
כמה טוב שיש טיבור רוזנבאום.
כמה טוב שיש מיכאל צור.
מי חוץ מהם היה מצליח במקום שאפילו משה רבינו נכשל
! מי מלכדם היה מצליח לאחד א ת העם ז
סוף־סוף אנחנו שוב מאוחדים. כולנו. כל העם• מקצווי
הימין ועד פאתי השמאל. כולנו יודעים ומשוכנעים — יש שחי תות
שם למעלה. כן, פן, שחיתות טריה. שחיתות רעננה. שחי תות
מלכדת.
תמה תקופת היובש שכה סיכנה את ליכוד האומה. הרי
אי־אפשר לטחון כלי הרף א ת העניין ההוא של א״י-בריטניה.
שלא לדבר על ״המחדל״ ,או ״ורד״ ו-״נתיבי-נפט״ ,שכבר מזמן
הפכו לגרוטאות היסטוריות.
טיכור וצור הם שהביאו את הישועה לישראל.
שוב אפשר למלמל אל תוך הלילה :״כולם גנבים״ ולגנוב
משהו.
שוב אפשר ללטף את המצפון וללחוש לו באוזן :״כולם
מושחתים״ ולהעלים את ההכנסות מתחת לכר.
ממש תענוג להיות שוב מאוחד.

אי ד ה נו ע ר
״כל הכבוד, כל הכבוד״ ,אמר מנהיג אופוזיציה ידוע ,״כל
הכבוד לנוער הנפלא הזה״.
וזה כאמת נוער נפלא.
כל נוער הוא נפלא.
נוער זה דבר רן, נוח לעיצוב ודליק. כמו מרגרינה.
ככלל, בל מנהיג שרוצה להצליח, כדאי שילך אל הנוער.
קצת אירגון, קצת סניפים, הרכה שיחות, ערבים, מחנות-קייץ,
תלבושת אחידה או מדים, סטן מפורק או מקל כפ״פ, כיפה
סרוגה, גפרור אחד דולק — וזה בוער, זה בוער, זה בוער
זה גם חוצה את הקו הירוק, הסגול, הוורוד, האדום. זה
חוצה כל קו.
אז נא לזכור — נוער הוא דבר נפלא. צריך רק להחדיר לו
את הערבים הנכונים לוורידים, עם גלוקוזה או מלח, לחמם
קמעה והנוער יהיה תוסס, מהביל, פריד ונפלא.

משרד הפגים

גם אצלינו?

משרד הפנים מביא לידיעת הציבור כי

ושוב החלו העלים בצמרות עצינו
להשיל עליהם, כאילו השעה
כשרה לכד.
שהרי אומות־העולם ולא מידיג
ו דווקא, נוהגות בעצם ימים
אלה ליהפך פתויות ולא רק ב ־
מזג ־ הא וו יר .
ואנחנו, שגאווה מעולם לא הי תד,
מצדדינו החזקים, עושים
כמותן לעיני כל. מצהיבים עלים,
מסגררים שמינו, מורידים טמפרטו־תינו
למטה מן הרגיל לעונה
זו ומגביהים גלינו לידיעת הקיי־ט
נים.
ואם מוסקבה האדומה, ועימר,
שמאלנינו, שרויים בסתיו, יש
לבדוק שוב ושוב מה טיבו
של זה.
תמהני מה היו אומרים סופר
ינו, ש .עליכם, מ .מופר־פפ־רים
ו־א. העם, לו ראו את פ י - שמצמיח הבאושים
רו ת
״הסתיו״ הזה, ועוד בעיתו ־
נינו.
ומי שאמר :״סתיו יום של
חול״ — מצונן היה.

החלב מו צ א • שבת
כ״ו גמשרי משל״ח ( )11.10.14 שעה 14.00

יתחילו אזדח• ׳ שואל רתח! עד העצומה
למסת נער שלטון ישראל ביהודה ושומרון.

ב ש זכו תו ש ל עמנו,
למען בטחונו ועתידו ־
יוזזו מחוג ה ש עון בשנה
אחתא חו ר ני ת

גצייסד

גח״ל,הרשימה הממלכתית,המרכז החפשי, תנועת העבודה למען ארץ ישראל השלמה

תיפ שו את הקיבוץ הארצי
מגנה את מוקד
כנען,

סו פי
חביב מוסר :
בי שיבת הועד הציבורי לה־גנת
הדמוקראטיה, שהתארגן ל אחר
פרשת ההתנחלויות, בהש תתפות
נ ציגי מפ״ם, הקיבוץ ה ארצי,
ל״ע, ר״צ, שינוי, מוקד,
המשמרת הצעירה של מפלגת ה עבודה
וחוג לליבון במפלגת ה עבודה
— הודיעו אתמול נציגי
הקיבוץ הארצי שאם מיקד לא
יודיע על הסתייגות מהפעולה
האלימה והתנצלות על, שרביב ,
שמו של הקיבוץ הארצי בפרשה
זאת, לא ישתתפו עוד נציגיו
בפעולות הועד.
גם תנועת שינוי הביעה מורת
רוח מפעולות מוקד ונציגיה לא
השתתפי בי שיבת אתמול של ה ועד.

ללא
מילים

״הארץ״

— מ מי שנ תו של מיי סדו —
צור —
משלנו אכל.
ד״ר זוארץ

__(במסעדת פועלי־אוו!)

המתנחל-הצעיר
״ 200־הארץ — משחקים חינוכיים״ גאה להציג את המשחק
החדש — ״המתנחל הצעיר״ ,משחק המשלב בתוכו את ערכי
הציונות, היהדות, אהבת־ישראל וקרב־מגע. מיספר המשתתפים
אינו מוגבל.
הוראות: המשתתפים יחבשו ביפה ויבדקו בציציותיהם לפני כל
הטלה והטלה. .
.1אתה יוצא לדרך. הצטייד בשמיכות ובסנדוויצ׳ים ליום אחד.

הגעת למחסום. המתן שני סיבובים עד שתגיע תגבורת. אכול
סנדוויץ בשירה.

ב. כפר ערבי. עליך לירוק שלוש פעמים נגד הרוח ולהמציא לכפר
שם עברי.

תתאמן.
.10 מוהר״ר הכהן קוקו שולח את ברכתו. המתן שישה סיבובים.
.11 הגעת לסבסטיה. באחד העצים מקנן עדיין מתנחל מהמישחק
הקודם. גסה לאתרו. פרסי ביצים יוגרלו בין הפותרים נכונה.
.12 טמבל, טעית בדיר והגעת לנגב. חזור מייד למשבצת .1
.13 הגיעו נציגי העיתונות. שלח ילד חיוור ומשתעל שיעמוד מול
קני הרובים של הקלגסים.
.14 עצור ! נוצר סיכוי חדש להכללת זבולון המר בממשלה. המתן
שני סיבובים לכישלון המגעים.
.15 שוב עומד קלגס מול מכוניתך. תן גאז.

ערבי זקן, צולע ומיסכן מוכר לך אבטיח קר. קנה וזלול מתוך
הרגשה שאתה יוצר רגשי אחווה בין שני העמים. אל תשלם
יותר מעשרים אגורות.

.5קלגס ציוני עומד לפני מכוניתך. המתן עד שאחד המשתתפים
יגיע למשבצת 16 וישלח אליך את הגיבור האגדי כדי שיגמור
עם הקלגס. לשיר.

גל אבנים. האבן היא נשק קל ונייד. הצטייד.

חטאת בהירהורי-זימה. חזור למיספר 4ואכול עוד אבטיח קר.
מותר לאונן.

.8שליחי מיצווה אינם ניזוקים, אבל המכונית שכורה. המתן
סיבוב אחד.

הליקופטר של האוייב מטריד את מנוחתך. השתמש באבנים
שאגרת במשבצת .6יגעת ופגעת — תאמין, יגעת ולא פגעת —

הגיבור האגדי מדגים פריצות. ופרצת, ופרצת, ופרצת, ופרצת...
באים לפגות אותך. הנח מייד תפילין והתפלל שחרית, מנחה,
מעריב, ידיעות-אחרונות, ושכב על הארץ.
מה אתה עושה פה? פה לעולם לא יפנו אותך. חזור מייד
לשביל הראשי.
עלית על גבעה. קבל את התורה והתקדם איתה שני צעדים.
הגיעה הטלוויזיה. צא בריקודים ובשירה עד לב השמיים.
הסיטרא-אחרא מחזיר אותך למשבצת .7תתבייש לך! חזור
למשבצת 4ואכול עוד אבטיח.
התעייפת. הקם התנחלות במקום בו אתה נמצא והמתן לאוטו בוסים
של צה״ל שיקחו אותך הביתה. מותר לעשן, אסור להו ריד
כובעים.
אך אחד לא בא לפנות אותך. חזור הביתה בטרמפים.

אדון מתכנן טיהור
במ שרד־החוץ
מיספר שינויים פרסונאליים עשויים להתחולל
בעתיד הקרוב במישרד־החוץ, נוכח מסקנתו של שר־החוץ,
יגאל אלון, כי הגיעה השעה ״לטהר״ את מיש־׳
רד־החוץ מכמה מנאמניו המובהקים של שר־החוץ
לשעבר׳ אבא אבן, ולמנות במקומם אנשים הנאמנים
יותר לו־עצמו.

יז נ גו קי ף

אחד המינויים האחרונים שנעשו גמיש־רד־החוץ
היה צירופה של זוהר סירי, מי
שהיתה בשעתו מנהלת לישבתו של יגאל
אלון במישרדי העבודה והקליטה, ושמונתה
לאחר-מבן בעוזרת מיוחדת לסגן ראש
הממשלה בתקן העובדים של מישרד־החי
נוך־והתרבות.

מכירות עצומות שד
קרקעות בג ד ה
עיסקות של מכירת קרקעות בקנה־מידה נרחב
בשיטחי יהודה ושומרון, נערכות לאחרונה בין בעלי
קרקעות ערביים לבין רוכשים יהודיים. המדובר הוא
במכירות שטחים של אלפי ועשרות אלפי דונמים,
שעד כה היססו בעליהן הערביים למכרן.

נראה כי כעלי הקרקעות הערבים נוטים
עתה יותר למכור את קרקעותיהם, מתור
תיקווה בי קרוב פינוי הגדה המערבית
על־ידי ישראל, ובתוצאה מכף הם יזכו גם
כתמורה הכספית עבור קרקעותיהם, ואלו
גם יישארו בידיהם. תופעה זו מוסברת על
רקע האווירה הכללית בגדה, לפיה ״אורזת
ישראל את המיזוודות,׳׳ ועומדת להחזיר
את מרבית שיטחי הגדה לירדן. פכרה
זו קיבלה עידוד גם נובח פעילות המתנחלים,
וגם כגלל ההכרה הבינלאומית ב־אירגון־השיחרור
הפלסטיני.
הלך־רותות זה אינו משפיע על רוכשי הקרקעות
היהודיים, הממהרים לסיים את העיסקות, כנראה מתוך
תיקווה שהם יפוצו על־ידי הממשלה, אם אומנם תי־
:סוג ישראל משיטחי הגדה. עם רוכשי הקרקעות בגדה
נמנית גם הקבוצה הגרמנית של המיסיונרית אמה
ברגר, שרכשה לאחרונה שיטחי־קרקע נרחבים באי-
זור עזריה.

לאן נעלמו הרמטכ׳׳ל
ושר־־הביטחון*
כמה שרים בממשלה הגיבו בתמיהה על
האלם שגזרו על עצמם השבוע שר־הביטחון
שמעון פרם והרמטכ״ל, רכ-אלוף• מרדכי
גור, כפרשת הפגנות ההתנחלות ההמוניות
בגדה המערבית. במשך בל תקופת ההתנחלויות
שמרו השניים על שתיקה מוחלטת,
יא הצהירו הצהרות פומביות ונמנעו מכל
׳פעילות שתקשר אותם עם ההתנגדות למתנחלים.
תופעה
זו מוזרה במיוחד לאור חלקם של *דרשניים
בעת מיבצע פינוי המתנחלים מסבסטיה. אז עמד
הרמטכ״ל עצמו בראש מיבצע הפינוי, הגיע בעצמו
למקום ההתנחלות כדי לנהל את המשא־ומתן עם המתנחלים•
שימעון פרס ייצג אז את הממשלה בגינוי
המתנחלים בפומבי. הפעם נהגו השניים כאילו כל
העניין אינו נוגע להם. בשיחות פרטיות אף טענו כי
הם מבינים את מניעי המתנחלים, הקרובים להם
בהשקפותיהם.

התופעה עשוייה להגיע לבירור בממשלה,
באשר תועלה הטענה, כנראה על-ידי
שרי מפ׳׳ם, כי לא ייתכן שאלה המופקדים
על ביצוע מדיניותה של הממשלה יהיו בעלי
נאמנות כפולה.

השתברו היחסים

ש?1ועות־שווא

כין ד״ן ומרס

בפרשת ההתנחלויות

אחרי תקופה של התקררות־יחסים, התהדקו לאחרונה
הקשרים בין משה דיין לבין יורשו בתפקיד
שר־הביטחון, שימעון פרם• בראה כי דיין מנסה
לשלב את פרם בפעילותו הפוליטית המחודשת, והוא
מבליג על מורת־רוחו משיתוף־הפעולה של פרס עם
יצחק רבץ.
אחד הביטויים לכך נמצא בתשובה ששלח משה
דיין למזכ״ל מיפלגת העבודה, מאיר זרמי, בתשובה
לבקשתו של זרמי מדיין להביע את דעתו לגבי אפשרות
ביטול מישטר החטיבות בתוך מיפלגת העבודה.

שתי ידיעות שפשטו בסוף השבוע שעבר בהקשר
עם מיבצע ההתנחלויות, התגלו כשמועות־שווא.

דיין התחמק מתשובה ישירה, טען כי
הוא סומך ידו מראש על כל עמדה שינקוט
פרס כשאלה זו.

סידרת ע מידרור-
בגיליון הבא
בשל סיכות טכניות לא מתפרסם
כגיליון זה המשך סידרת־הבתבות
של הפרשן הצבאי בנימין עמי-
דרור, על הסיכות והגורמים שהביאו
להתמוטטות מערבת התפיסות
הצבאיות ומושגי •הלחימה של
צה״ל כמילחמת יום־הכיפורים.
הכתבה הכאה בסידרה, המעוררת
הדים רכים, תעסוק כניתוח
הקרב על מיתחמי אכו־עגיילה ב*
מיכצע קדש ב ,1956-ותתפרסם
כגיליון הקרוב של ״העולם הזה״,
כשבוע הבא.

השמועה הראשונה שעשתה לה כנפיים
בחוגים רחבים היתה, כאילו נפל מסוק של
צה״ל כעת החיפושים אחר מקומות־המיס*
תור של המתנחלים במידבר יהודה, ושני
טייסיו נהרגו. ידיעה זו משוללת כל יסוד.
ידיעה שנייה סיפרה כאילו נהרג חייל צד,״ל ביום
החמישי שעבר׳ בעת שנפל לתהום בוואדי קלט,
בשעת המירדף אחרי המתנחלים. ידיעה זו הגיעה
למערכות העיתונים, ואחד מעיתוני־הערב כבר הכין
הוצאה מיוחדת, שהכותרת הראשית שלה טענה כי
חייל צה״ל נהרג בעת ניסיון פינוי המתנחלים.

לגד״ נראה כי מיבצע זה לא ייצא אל הפועל. שלוש
סיבות עיקריות יכריעו כנגד עריכת המיפקד :

ההוצאה הכספית הגדולה •הברוכה כבו,
שמיפלגת העבודה אינה יבולה לעמוד בה ;
החשש כי מיפקד בזה עלול להוכיח בי מיס־פר
חברי המיפלגה התמעט כשיעור ניכר
מאז המיפקד הקודם, והחשש בי כגלל המהלכים
הבינלאומיים לא תהיה אפשרות לסיים
את המיפקד לפני שתיערכנה כחירות חדשות,
אשר על-פי הסימנים והתחזיות לא
יהיה מנום מהן במחצית הראשונה של .1975

חקירה בביזדיח
בחדרה בעקבות
גילו״ ״העול הזה

גילויי העולם הזה מהשבוע שעבר(העולם הזה )1936
לגבי המתרחש בתוככי בית־החולים הממשלתי הלל יפה
בחדרה, הביאו להפעלת טירור כנגד הרופאים הצעירים
המועסקים בבית־חולים זה. באמתלה של ״שיעורי
התמחות,״ הוזמנו כל הרופאים הצעירים למח לקה
הכירורגית ב׳ ,מחלקתו של הד״ר ארוויו יעקב,
ושם נחקרו, כל אחד בנפרד׳ בידי סגן־מנהל המחלקה,
הד״ר שפירא, תוך ניסיץ לגלות מי הדליף את
הפרטים על הנעשה בבית־החולים לידיעת העולם הזה.

בל אחד מהרופאים נדרש לחתום עד
הצהרה, שעל־פיה לא שוחח עם כתב ״העולם
הזה׳׳ שניהל את החקירה. כמה מהרופ

עלול להפיל 111 הממשלה ! 11
•ל הכרזת דיין שהוא: יצפייע כעד
הצעת-החלטה בכנסת נגד חלוקת
הגדה המערבית, ובעד ההתנחלות
בבד השטחים — היא הזמנה למנחם
כגץ להגיש הצעה כזאת.
רפ״י, יחיה תיפול.
כשביל דיין, זוהי ההזדמנות האחרונה
לחזור לשילטון. נראה כי
יוזמת בגין להחתים עצומח המונית
תואמה מראש עם דיין.
ויבין

אים הצעירים הוזהרו בי יחול עיכוב בקידומם,
ובי לא יקבלו תורנויות במחלקות, אם
ייתפסו באי־נאמנות לקבוצה השולטת ב•
בית-החולים. על רופאים אחדים אף איימו
בפיטורין.
כמקביל נעשית ככית־החולים פעילות
מיסמכים משנים קודמות,
קיפה להעלמת מיפמבים מקיפה למיקרה שתיערך חקירה רישמית כעיקכות
גילויי ״העולם הזה.״
כמה מהרופאים בביודהחולים עומדים לפנות אל
שר־הבריאות, ולתבוע ממנו הקמת ועדת־חקירד. לגבי
המתרחש בבית־החולים הלל יפה.

שר״השיבו!

תרליני יביים את

ב מרכז שערוריה

*החקידהי, בישראל

שר־השיבון אברהם עופר עלול למצוא
את עצמו במרכזה של שערורייה חדשה
העומדת להתפוצץ בקרוב״ והקשורה לפעילותו
כמנב״ל חברת ״שיכץ עובדים״ ההסתדרותית
כעבר• .

לא *ערך מיפקד
במיפלגת העבודה
למרות רצוני של מזכ״ל מיפלגת העבודה, מאיר
זרמי, לערוך בקרוב מיפקד מחודש של חברי ד,מים־

במאי-הסרטים האיטלקי הנודע, ולריו
זורליני, עומד להגיע עד סוף שנת 1974
לישראל, כדי לביים כאן את הסרט
״החקירה״.
זורליני, שביים את הסרטים יומן מישפחתי עם
מרצ׳לו מאסטרויאני, שזכה בפרס בפסטיבל בוונציה,
וללא רגיטה, עם אלן דילון, שהוצג לאחרונה בארץ,
בחר בישראל כדי לביים בה סרט שיספר על חייו
של פאול הקדוש (שאול התרסי) ,ממייסדי הנצרות,
ועל מאבקו כנגד פונטיוס פילאטוס.

בסרט עתידים להשתתף שחקנים בינלאומיים
במו דירק כוגארד ושרלוט רמס•
לינג, שסירטם המשותף הקודם ,״שומר הלילה״
,זוכה להצלחה עצומה באירופה, ובן
השחקן טרנס (״האספן״) סטמפ. את הפקת
הסרט בישראל ינהל המפיק יורם בן־עמי.

הנ ה מוצר חדש
של עלית
שיעשה לך ״תעניין׳׳ בפה,
מ א חי ו ת של עליח
ממל אז ת •פה
| א ת הזמו שבין המילים
1ובעצם,
1כ ש את מגישה לאורחייך
1מלוחיות של עלית
1כתקרובת עם כל דבר
1שומעים רק א ת
רעש הריסוק הפריך
ואן ב או תהמחמאות

״העולם חזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב.
רחוב גורדה ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר 136 מען מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס ב״דפוס החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב כד
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי בע״מ .
העורף הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.

הגם של גייסות חשיריון בצד,״ל
נחוג מדי שנה בחודש אוקטובר. לפני
ארבע שנים, באוקטובר ,1970 יערב חגיגות
גייסות־השריון, אירע משהו שהעיב על
שימחת חגם של השידיונאים.
היתר. זז סידרת מאמרים שהחלה להתפרסם
בהמשכים ביומון הארץ ושכללה
ביקורת גוקבת, חסרת־תקדים, על אופיו,
הפעלתו ודרכי־לחימתו של חיל־השיריון.

עוררו מאמרים אלה את ההד הדרוש בקרב
הציבור הרחב. בחוגים !מיקצועיים בצה״ל
התייחסו אליהם בזילזול, הן בשל דרגתו
של הכותב (סרן מיל ,).והן משום שהוא
היה מוכר בחוגי השיריון כ״עושה־צרות
מקצועי,״ עוד ׳מתקופת שירותו בצה״ל.
היתה צריכה להתחולל מילחמת יום-
הכיפורים, כדי שכל מתיזות שהעלה בשעתו
בנימין עמידרור תתגלינה כנכונות
וצודקות, וכדי שצה׳יל יגיע, על סמר
הפקת ליקחי מילחמת יום־הכיפורים, לאותן
מסקנות שאליהן הגיע עמידרור במאמריו
לפני שנים.
בנימין עמידרור הוא עדיין סרן (מיל,).

כיליד תל־אביב, בנם של מי שהיה חייל
בצבא הבריטי במילחמת־העולם־השניה ו-
שישב בשבי הגרמני ארבע שנים אחרי
שנישבה ביוון ! ושל מי שלחמה באותם
ימים עצמם בצבא הבריטי, בשורות האצ״ל,
צילה עמידרור, מאסירות המחתרת העברית
י -פיתח בנימין עמידרור עוד בנערותו
את האהבה לצבאיות. כבר בגיל 14
הועיד לעצמו עתיד של חייל מיקצועי
בשורות צה״ל.
כשהתגייס לשירות סדיר בשנת ,1955
הוצב בחיל־השיריון, בחטיבה .7במיבצע
קדש ב־ ,1956 שירת כמפקד־טנק.
אחר־כך שירת עמידרור בתפקידי פיקוד
ומטה, עבר קורס קציני שיריון, התגייס
לצבא־הקבע, ממנו פרש רק ב־ ,1962בדרגת
סרן. בכל תקופת שירותו הצבאי
היו לו חילוקי-דיעות מיקצועיים עם הרבה
מאוד אנשים בצה״ל.
ב־ 12 השנים שחלפו מאז פשט את
מדיו, עסק עמידרור בשפע של עיסוקים
שונים.
עם היותו נשוי, ואב לשלושה, חבר
רשום של !תנועת החרות ויאחר מפעילי
גח״ל בשעתו, לא נטש את הנושא הצבאי.
דווקא כשהפך אזרח החליט ללמוד את
המיקצוע ביסודיות. הוא לא עשה זאת
בצורה אקדמאית מסודרת, אלא בדרך של
לימוד־עצמי, תוך שהוא משתלם באנגלית,
על מנת להגיע אל המקורות עצמם. בשנים
הבאות שקע במחקרים ובספרות צבאית,
בלע ברעבתנות כל מה שמצא בתחום זה.
רק אחרי שמונה שנים העז לשלוח את
מאמר הפרשנות הצבאי הראשון שלו, ל יומון
הארץ. אז הסתבר שההשקעה העצמית
הזאת הבשילה פירות.
הוא רואה עצמו יותר כם רשן־טבקר
מאשר כהיסטוריון צבאי. סיפר עמידרור:
״כששירתתי בצה״ל, נוכחתי שהוא סובל

כיום, כאשר מאמרי-ביקורת על צה״ל
הפכו לחיזיון שיגרתי בעיתונות הישראלית,
קשה להעריך נכונה את התהודה
שהיתר. בשעתו לאותם מאמרים. צריך לז כור
שבאותן שנים, גילם השיריון את
מיתוס העוצמה של ישראל. האלבומים
וסיפרי ההלל שיצאו לאור, בעיקבות מיל-
חמת ששת־הימים, הפכו את גייסות־השיר־יון
של צה״ל ומפקדיהם לאגדה, ממש כפי
שהיו לוחמי הצנחנים בתקופת פעולות-
התגמול בשנות החמישים. לבוא בעצם
הימים של פולחן הפלדה והסגידה לחשד
פים־בצרייח, ולערער על עצם תפיסת ה-
שיריון בצה״ל׳ היה מעשה של כפירה־בעיקר.
האיש
שעשה זאת היה מימין עמידרוד.
חתימתו התנוססה מעל סידרת המאמרים
שנשאו כותרות כמו ״המודל הגרמני —
מקור הרעה !״ או ״שימוש בלתי-סביד במונח
שיריון.״ היו אלה מאמרי ביקורת

סרן עמידרור (ימין) עם אלוף יצחק רבץ כטכס כ־צ196
״עושה צרות מיקצועי״
אולם דיעותיו וניתוח״ו זוכים כיום להערכה
ולתשומת־לב בקרב חוגים המתרחבים והולכים
.,מעבר לתחום הצר של אנשי-
צבא מיקצועיים או היסטוריונים צבאיים.
אפשר לחלוק על דיעותיו או הערכותיו,
אולם אין ספק שהוא כיום הפרשן־׳מבקר
הצבאי הרציני והמעמיק ביותר בישראל.
יש הטוענים גם שהוא היחיד באדן הזכאי
לשאת תואר זה.

עמידרור כסיום קורס קציני שיריון
()1958
צבאיות בלימוד עצמי
צבאית מיקצועית, שעמדו בניגוד לכל מד.
שנכתב עד אז בישראל בנושא זה, ניתחו
בצורה מיקצועית ׳והגיונית את קריבות ה-
שיריון של צר,״ל במילחמות העבר, והזהירו
מפני הסכנות האורבות לצה״ל סמילחסה
הבאה לכשתיפדוץ, לנוכח התפיסות המוטעות,
לדעת הכותב, שעליהן ניבנו
עוצבות השיריון של צה״ל.
ייתכן שבגלל מיקצוע״ותם המובהקת לא

אין זה עברו הצבאי של בנימין
עמידרור בן ד.־ ,37 שהפך אותו לבר-
סמכא בנושאי ביקורת צבאית. לרבים מהפרשנים
הצבאיים וכותבי ההיסטוריה הצבאית
המהוללים בעולם, אין כלל עבר
צבאי או קרבי. ואחת הידועות שבהם,
ברברה טוכמן, ספק אם ראתה בכלל יחידה
צבאית מקרוב. מה שהופך ארם לפרשן
צבאי בעל מוניטין, אינו העבר הצבאי
שלו או דרגתו. הוא זקוק בראש־ובראשונה
ליידע מקיף ומעמיק, לחוש מיוחד ולאהבת
הנושא — במידה שייתכן בכלל לדבר
על אהבה בקשר עם מילחימה — לפתיחות
ולהבנה שאינן קשורות בקונצפציות ובדעו
ת קדומות.
לרוע המזל, עניים מדיגת־ישראל וצד,״ל
באנשים מסוג זה.

משתי מיגבליות קשות. האחת: הרמה הנמוכה
של הנכונות לשמוע ביקורת. תופעה
חמורה זו השתנתה בעקבות טילחמת יום-
הכיפורים. המיגבלה השניה היתד. היעדר
כל לימוד של ההיסטודד. הצבאית. בצה״ל
לא היתה כימעט תודעה של לימוד כזה.
אנשים פשוט לא יחונכו ללמוד! ואם
כסר עשו זאת, העדיפו ללמוד מניסיונם-
שלהם׳ לא מניסיונם של אחרים. אבל הניסיון
של צה״ל הוא דל מדי וקצר מדי.
״מילחמת ששת־הימים היתה לצה״ל
אורגיה של התקפיות, שבוצעה בחלקה
בשיטות מוטעות ואנאכרוניסטיות. האסון
היה דווקא בכך שמסיבות אחרות לגמרי,
העסק הלך.״

באשר נחוגו כישראל הבטוחה-
בעצמה חגיגות שלוש השנים למילחימת
ששת־הימים, היה בנימין עמידרור האיש
שפירסם מאמר תחת הכותרת :״חשבודנפש
צבאי.״ הוא העלה בו ׳רעיונות אפיקורסיים,
שהסתכמו במסקנה: חובר. על צה״ל להתעלם
מהצלחותיו. על צה״ל לזלזל בהצלחות
הקלות שיהיו לו בעבר, ולהודות כי, למעשה,
רבות מהן לא היו אלא כישלונות
מוסווים.
בתנאי הצנזורה החמודים שהופעלו ב
אותן
שנים, לא ניתן היה לנהל מעל גבי
העיתונות ויכוח פתוח וחופשי בנושאים
צבאיים. אולם גם המעט שפירסם עמידרור,
היה בו כדי לעורר את זעמה של הצמרת
הצבאית, תחת פיקודו של רמטכ״ל כמו
רב־אלוף חיים בר־לב, הרגיש ומאוד לביקורת,
באופן אישי.
•וכך קרה, שכעבור כמה חודשים שבהם
פירסם את מאמריו הביקורתיים בהא רץ
הבחין עסידרור שמופעלים לחצים חזקים
מאוד מגבוה להפסיק את פירסום מאמריו.
הם נעלמו מעל דפי העיתון.
רק אחרי מילחמת יום־ד,כיפורים שב

עמידרור 1974 ,
תרומה לביטחון ישראל
עמידרור לסרסם את מאמרי הביקורת הצבאיים
שליו, הפעם בידיעות אחרונות.
עמידרור, שבשתי המיליחימות האחרונות
שירת כקצין מיבצעים ביחידת־מילואימ,
עסק במאמריו בניתוח קרבות של מילחמות
קודמות. אחד מניתוחיו אלה, שהיד. מוקדש
לביקורת קרב־ההבקעה של מיתחמי רפיח
במילחמת ששת־הימים, עורר את מערכת
ידיעות אחרונות להודיע לו, כי היא אינה
מוכנה עוד לפרסם את רשימותיו. הביקורת
במאמר זד. נמתחה על תפיסותיו הצבאיות
של האלוף ישראל טל }״טליק מר
שיריון״ של ישראל.
אלא שלא ניתן היה עוד להתעלם מתרומתו
החשובה של עמיררור למחשבה
הצבאית בישראל. בעיקבות פניית מערכת
זו אליו, יפרסם עמידרור מעל עמודי העולם
הזה סידרה של מאמרי פרשנות וביקורת
צבאית, שאנו סבורים כי יש בהם חשיבות
רבה, לא רק לאלה המתעניינים בנושאים
צבאיים. עצם פירסום מאמריו של עמיד-
רור בהעולם הזה יש בו כדי לפתוח ויכוח
ציבורי נירחב באחד הנושאים החשובים
ביותר לקיומה של המדינה.
לא ייתכן, ואסור, שהוויכוח בנושאים
אלה יהיה סגור ויישאר בתהום נחלתו של
חוג מצומצם בלבד. ככד, מהשגיאות הגורליות
והמחדלים החמורים ביותר שבאו
על צד,״ל במילחמת יום־ד,כיפורים, נגרמו
רק משום שנושאי ביטחון מכריעים לא היו
פתוחים לדיון ציבורי, והעיסוק בהם נעשה
במיסתרים, על־ידי מתי־מעט.
אמר בנימין עמידרור עצמו בנושא זה,
השבוע :״אני חבר תנועת החרות. הריעות
שאני מביע הן דיעותי־שלי בלבד. אבל
העובדות שאני מתייחם אליהן הן נחלת
הכול. מוזר, שהאנשים המאפשרים לי
לתת ביטוי לדיעותי בענייני ביטחון ישראל
הם דווקא אלה, הנראים בעוני אנשי מים־
לגתי, מוקצים מחמת מיאוס׳ .אבל לדעתי
הם תורמים בכך לביטחון ישראל, הרבה
יותר מאותם המרבים לשאת את שם
ביטחון ישראל, ואינם עושים דבר.
״מעבר לחיליוקי־הדיעות הפוליטיים קיים
מכנה משותף אחד, לכולנו: ההבנה שאם
למדינ׳ת־ישראל לא יהיה צבא ראוי לשמו,
יהיו כל הוויכוחים הפוליטיים האחרים
בבחינת ויכוחים אקדמיים, שהמשכם והיה
אי־שם בעננים.״
אנחנו יכולים להצטרף לדעתו זו של
עמידרור.

מסיבות טכניות חל עיכוב בפירסום
המשך הסידרה. הכתבה הבאה —
על סרב אכו־עגיילה — תפורסם
כגיליון הבא.
הוורדת הז ה 7ז ם1

מכתבים
אי8ה הייתם?
אימפוטנטים !
זאת המילה היחידה •שאני יכול לזעוק
נובח מחדלי מחנה השמאל בישראל, שניצב
אדיש וחסר־אונים מול התקפת השוביניזם
דומני, שהסתער על השטחים הכבושים
לצרכי הפגנת התנחלות. אם תיפרוץ שוב
מילחמה, אתם תחיו האחראים העיקריים
לכך. לכל אלה המדביקים לעצמם תוית
של ״שמאל״ בארץ, מאנשי השונזר־הצעיר
ועד מוקד, אני יכול רק לומד: אין לכם
שום זכות לבקר אחרים לפגי שאתם מבקרים
את עצמכם על האדישות וחוסר-
המעש שלכם. כשתבואו בפעם הבאה לבקש
את קולי ביום הבחירות, אשאל
אתכם :״איפה הייתם אתם אז, בימים
הטראגיים של הורש אוקטובר ,1974 ביש-
הרמתם ידיכם ללא קרב במילהמה על
הדמוקראטיה ועל השלום?״
פתח־ תיק ווה
אכל!ר אל

,מעוז צור
אני מציע להחליף את ההימנון של
!מדינת-ישראל מ״התיקווה״ ל״מעוז צור.״

קשקשת 1937
הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל-אביב, קול־נוע-המכוניות
היחיד בישראל.

קשקשח 4935

#כל עוד בלבב פנימה ...ועוד
איך פנימה ! מאחרי הסורגים !
משה כהן, הדגל ,24 קריית־מוצקין
• קישוט־קיר בדירתו של קאני־באל.
#שני
פרפרים מיזדווגים על חוט
של עמוד חשמל.
יוסף שוורץ, עזרא , 14 בני־ברק
• שיקוף־חזה של אסיר תודה.
#״עם פחות רוחב־לב — הייתי
יוצא מזה!״
ירחמיאל זורקין, ירושלים
#משירי המפד״ל: ליבי בקואליציה
ואני שבוי באופוזיציה.
שאול יהישדום, אורלנסקי ל, פ״ת
• הבליקיני של חווה תלוי לייבוש
על החוטיני של פנינה דוזנבלום.
דן כהנא, קק״ל ,5הרצליה
• כרטיסי־כניסה זוגיים חינם
לקולנוע ״דרייב־איף /יישלחו בדואר
לכל אלה שחגדרותיחם מתפרסמות
לעיל.

השנה החלה בביזיון של מעוזי בר־לב,
והסתיימה בביזיון של פרשת מיכאל צור.
צירוף שני מושגים אלה משקף וותר מכל
את !מצבה של מדינת־ישראל.
חיים נוידרער, תל־אביב
פתאום גילו כולם שטיבור דוזינבאום
הוא בעצם הבנקאי של המאפיה. כל
זמן שמדינת-ישראל הרוויחה מכך, איש
לא פצה פה וציפצף. הכספים של המאפיה
היו טובים ל״קרן ספיר,״ ל״פיתוח״ התעשייה
הישראלית, ולכל מיני מיבצעי־ראווה
של גמילות־חסדים מפוברקת. רק ברגע
•שמפסידים, מגלים שבעצם יש משהו פסול
במאפיה. אז מה הפלא שרבים בעולם
ספורים שמדינת־ישראל איננה בעצם אלא
סניף של המאפיה?
׳משה זר! ם, ביתישמש

תיקוני שעווה
ברצוני לתקן שתי שגיאות המופיעות
במאמרכם, המציג מוחשית את הוויכוח
סביב מוזיאון השעווה במיגדל־שלום (העולם
הזה .)1935 במכתבנו למערכת הארץ,
לא כתבנו שאילו היתד. הדה בושם מבקרת
במוזיאון השעווה, היתד. מתפעלת וממראה-
עיניה. מעולם לא ניסינו לעסוק בשבחים
עצמיים. בהחלט גם לא כתבנו שהגב׳ בושס
אינה מבינה דבר. ההיפך הוא הנבת. אנו
מעריכים את יכולת הביקורת שלה וכאב
לנו ליפול לצד שבטה. אנו מודים עבור
מאמרכם בכלל, שהיה הוגן.

מנתב גרו• שר כתב־חוץ
בישראל לשדהחוץ
את המיכתב, המובא להלן ככתבו וכלשונו, שלח למערכת העולם הזה, כתב־חוץ
של אחד העיתונים המכובדים בישראל. הכותב מעיד.על עצמו, כי בדבריו אלה הוא
מבטא את דעתם של רבים מעמיתיו, כתבי־החוץ של ישראל.
אחדים מכתבי־החוץ קיבלו את מינויו של יגאל אלון כשר־החוץ בממשלת רבין
בברכה, מסיבות מיקצועיות טהורות. וזאת, לא משום שהם אוהבים את אלון במיוחד,
אלא משום שחשו כי התקופה שלו, או של כל אחד אחר, בתפקיד שר־החוץ, חייבת
להוות שיפור לגבי תקופת כהונתו של קודמו־לתפקיד, אבא אבן, בכל הנוגע ליחסים
עם גוף עיתונאי־החוץ בישראל.
חלפו חודשים אחדים. והנה, ככלות מאה־ועוד ימים לכהונתו של יגאל אלון׳ נזכרים
כתבים רבים בגעגועים בתקופתו של אבא אבן. שכן, איש משרי־החוץ הקודמים
של ישראל, החל במשה שרת המנוח, דרך גולדה מאיר וכלה באבא אבן, לא התעלם
באורח כד. מוחלט מעיתונוודהחוץ בישראל.
עובדה זו כשלעצמה איננה, אולי, בגדר אסון, שכן הכתבים למדו לכסות את
האירועים בישראל גם ללא עזרתו של מישרד־החוץ, אך עובדה היא, שהקורבן העיקרי
למדיניותו של אלון איננו גוף כתבי־החוץ בישראל, אלא מדינת־ישראל עצמה, ותדמיתה
בחוץ־לארץ.
כל זה יכול היה להיות רק סתם ״מחדל״ אחד נוסף, לולא נחו עתה אינטרסיה החיוניים
ביותר של ישראל על כף־המאזניים. ואני מתייחס לוודאות בכך שהאו״ם יעניק
מעמד של משקיף — או תואר דומה — לנציג של אש״ף (אירגון־השיחרור הפלשתינאי),

שלום יעקב >ש״י) מאיר,
מנהל ראשי, מוזיאון השעווה, תלא־ביב

גותך שרות,
או שובר־מחירים?
בעיתונכם (העולם הזה )1934 הופיעה
ידיעה במדור תשקיף, על בתי־המלון בישראל
היוצאים כביכול למאבק נגד מלון
גראנד־ביץ׳ בתל־אביב, השובר את השוק
לדעת המלונאים האחרים, במחיריו. זוהי
שטות ודבל. למלון זה ״ש 208 חדרים.
נניח שהוא יעמוד ריק, האם בתי־המלון
האחרים יתמלאו על־ידי כך?
רצוי שמלונאי ישראל יטלו דוגמה מדב
אודנטס, מנכ״ל המלון. אני נמצא כאן
שנתיים כשליח של משרד הנסיעות סברה
העוסק בתיירות לישראל. כמו מלון גראנד־ביץ׳
,כך גם אנו, משתדלים להעניק
שירות טוב ועל־ידי כך לזכות בלקוחות.
השירות במלונות בארץ אינו מצטיין,
וזוהי אחת הסיבות למחסור בתיירים. מאז
שאני כאן, הגיע הנה דב אודנטס פעמיים,
ועבד קשה מאוד על מנת למצוא קבוצות
ובודדים שיבואו להתארח במלון שהוא
מנהל. מאז החלתי בכתיבת מכתב זה,
קיבלתי טלפון מרב של קהילה שהבטיח
לבטל סיור של קבוצה באמצעותנו, במידה

מנהל־מלון אודנטס
עוול למצטיין
שלא אבטיח לו איכסון במלון גדאנד־ביץ׳
.כלומר, למלון זה יצא שם של נותן
שירות, ולא של שובר מחירים. קודם
יציאתי את ישראל הייתי מזכ״ל חוג
מנהלי־המכירות בענף התיירות, והמצב הגרוע
השורר בארץ ידוע לי היטב. על־מנת
להבטיח תפוסה טובה לבתי־המלון צריך
לעבוד קשה מאוד, לא לשבת בלי מעש
ולהאשים את הזולת בגזילת פרנסה. אני
סבור שעשיתם עוול לאחד העובדים המסורים
ביותר בענף. רצוי שהאחרים ילמדו
ממנו ולא ״יקטרו״ סתם.

כתן עמיד,

מנכ״ל ,״סברה טורם״ ,ניו־יורק

שר־יחוץ אלץ וידיד*
התעמלות מכתבי־חוץ
ולכך שהעניין הפלשתיני עתיד להיות נדון בניו־יורק.
לאור דיווחים מוקדמים אך עקשניים, על כך שאש״ף אכן מתכנן צעד דרסטי מסוג
זה, בגיבויין של מדינות-ערב, קם מר אלון ודיווח זאת לממשלה. אנו, כ־ 150 חברי
אירגון כתבי־החוץ בישראל, נתבשרנו על בך באמצעות מינשר (קומוניקט) לקוני
בלבד, מאת מזכיר־הממשלה, אשר הודיע כי מר אלון דיווח לממשלה על בעייה זו,
ואמר, כי ״הורד. לשגרירי ישראל בכל בירות העולם להביא את דעתה של ממשלת־ישראל
בנדון לתשומת־ליבן של הממשלות הנוגעות בדבר.״
לא נעשה כל ניסיון לכנס בדחיפות מסיבת־עיתונאים עם כתבי־החוץ, ולהסביר בה —
במונחים חריפים ביותר — את השקפתה של ישראל לגבי מתן מעמד באו״ם לרוצחיהם
של ילדי מעלות. לא נעשה כל מאמץ לעורר את דעת־הקהל בעולם כנגד עניין זה. לא
זכינו אפילו לתידרזך מלא עם דובר שר־החוץ, בנושא זה.
ייתכן, אולי, שגם מערכה הסברתית בחו״ל, שהיתה מבוצעת בתבונה ובזמן ,
על־ידי שר־החוץ של ישראל, לא היתד. מצליחה לשנות הרבה כאשר הועלה העניין
בפני העצרת הכללית של האדם. אך לפחות, כך ניתן היה לעורר את דעת־הקהל
העולמית. ולדעת־הקהל העולמית יש השפעה!
כך היו יכולים לשמוע על כך באוסלו וביוהנסבורג, בטוקיו ובלונדון. היו נכתבים
בוודאי מאמרי־מערכת ובהם הבנה לעניינה של ישראל — ולפחות היה מתעורר דיון
ציבורי. אך תחת זאת, כרגיל, כפי שהיה המצב עם ה״הסברה״ של ישראל לאורך כל
ההיסטוריה שלה, הושארה היוזמה בידי האדיב. והאוייב ניצל זאת.
אולם, בכל אלד. אין עדיין כדי להעיד שמישרד־החוץ בראשותו של יגאל אלון
אינו פעיל בחזית ה״הסברד..״ עובדה. בדפים המתפרסמים ללא־הרף׳ רואים אור תקצירים
ונתונים סטטיסטיים המראים, או מנסים להראות תמיכה והבנה גוברות והולכות
בעולם לעניינה של ישראל, בהשוואה לעניינם של הערבים.״ זוהי מלאכתו של האגף
שבראשו עומד מר אלוף הר־אבן, אשר משך השנים הרבות שהוא משמש בתפקיד זה,
לא למד דבר, והוא עדיין דבק ב״סטטיסטיקה״ החביבה עליו.
זודעתה קיבלתי עותק נאה של ״דיעות אירופאיות על ממשלות ישראל וערב,״ שהוכן
בידי יעקב לוי, ממכון גאלום בישראל, ואשר הוגש ל״מנהל אגף־המידע, מישרד־החוץ.״
ברור שגם פעולה זו ממומנת על־ידי אגף־המידע של מר הר־אבן, בכספו של
משלם־המיסים.
לפי המיספרים והטבלות המופיעים בפירסום זה, ישראל זוכה להצלחה אגדתית
ממש. כולם אוהבים אותנו ושונאים את הערבים׳ ואפילו הפער של מין, גיל, השכלה
ונטייה פוליטית אינו מצליח להפחית או לפגום מתדמיתנו הנפלאה. הסקר היקר הזה,
שהתבסס על אלוהים־יודע־מה, מכסה משך־זמן של חודשיים בלבד, אפריל ומאי ,1974
ומכאן ברור שמר הר־אבן ממשיך לבזבז את כספי־הציבור על סקרים נוספים מסוג
זה. אני אומר ״לבזבז,״ כיוון שבינינו, למי איכפת מהמיספרים האלה, מי צריך אותם,
ועוד יותר מכך, מי יכול להאמין להם — ואם אומנם הם נכונים, מה משמעותם?
למותר להדגיש, כי נוסף לחזית הצבאית והכלכלית, עומדת ישראל גם בפני חזית
ה״הסברה.״ ובחזית זו, נראה, לא למדו עדיין דבר מאז מילחמת יום־הכיפורים — לא
מישרד־החוץ, לא ראש־הממשלה, ולא הצבא.
כתג־חוץ (השם שמור במערכת)

ה מו ל ח הדה לזנ<1

נשיא ארצות־הברית, ג׳ראלד פורד.

מ מ חי ־ ם

ז * ייפג 1ל ^ /

קז ל פ ״יי
ן|ל רי־ נ ל׳

ם ; ל ג 1י ^ ח

לשיעי

* ה שי עי

מפרי י

העולם הזה 1937

מי נתג

מכת בי ם
מועדים?שימחה
קראתי בהשתוממות את הידיעות המו־גאות
בשבועונכם האחרון בדף תשקיף
מיום ( 2.10.74 העולם הזה )1935 כאילו
״דולצ׳ין מואשם בכך שכגזבר הסוכנות
היהודית הוא נושא באחריות לשערורייה
ורד וכן לשערורייה האחרונה של החברה
לישראל, שהסוכנות שותפה במניותיה.״
ברצוני לקבוע שאין כל שחר לידיעה
שלכם על השתתפות הסוכנות בחברת ישראל.
אין לסוכנות שום השתתפות בה
ואין לה שום קשר עם החברה הזאת.
לגבי חברת ורד: חברה זו שייכת בי,ס/ס70
לממשלה ו־[ס/״ 30 למקורות. בחברת מקורות
יש לסוכנות היהודית שליש של מניות
יסוד. לסוכנות לא היה ואין לה נציג
בהנהלת ורד ולפיכך אין להטיל עליה
אחריות עבור מה שקרה בה.
בברכת מועדים. לשימחה
אריה ל. דודצ׳ין, תל־אביב
• גזבר הסוכנות היהודית צודק בטענתו
לגבי שותפות הסוכנות היהודית
בחברה לישראל. ניסוח מוטעה של הידיעה
גרם לשיבוש, כשהכוונה היתה לשע-
רוריית הפקדות הכספים של צי״ם, יחד
עם החברה לישראל, בבנק של טיבור רו-
זנבאום. הסוכנות היא בעלת 208 ממניות
חברת צי״ם ומשום בך היא נושאת באחריות
לשערורייה באותה מידה במו הממשלה,
שאף לה ס/ס 20 ממניות צי״ם.
מר דולצ׳ין היה ודאי משתומם פחות
למקרא ההאשמות שהועלו נגדו, לוא
היה מקדיש את אותה תשומת־לב שהעניק
לידיעה זו, לידיעת מפורטת יותר
שהתפרסמה בעיתון זה לפני שנה תחת
הכותרת ״הסוכנות בעסק פרטי״ (העולם
הזה ,1873 מיום .)25.7.73 על מנת לרענן
את זיכרון הקוראים, מובאת בזאת
אותה ידיעה כלשונה :
כמו במדינת־ישראל, גס בשכנתה, הסוכנות
היהודית, מתנהלים העניינים על־ידי
צוות מצומצם של בוסים, ללא כל פיקוח
אמיתי ונוהלים ציבוריים מקובלים.
בימים אלה נתנה הסוכנות דוגמה טובה
כיצד אין מטפלים בכספי ציבור.
היה זה כאשר הסוכנות נזקקה לאחרונה
להלוואה גדולה יחסית. מקובל בעולם, שגוף
ציבורי, שכספיו אינם הכספים הפרטיים
של מנהליו, פונים למיספר בנקים
ומוסדות כספיים רציניים, מתעניינים בתנאים
שבהם יוכלו לקבל הלוואה כזאת.
לסוכנות היהודית יש שם טוב מאוד בשוק
ההון הבינלאומי, ועל השטרות שלה אומרים
שהם טובים יותר מאלה של מדינת־ישראל.
כל בנק רק ישמח להלוות לה
כספים ובתנאים נוחים.
למרות זאת פנה אריה דולצ׳ין, גזבר
הסוכנות, אל ד״ר טיבור רוזנבאוס, ביקש
ממנו את ההלוואה מבלי לקבל הצעות
מבנקים אחרים. טיבור רוזנבאום הוא בעליו
של בנק א.סי.ב. בשווייץ, שעליו נטען

ה ש בו ע

חברה ס פי לי ת ,..חרפה ל מ דינ הול מי מסד
המעטפה שהגיעה השבוע למישרדי המערבת הכילה לא מיכתג אחד, אלא שלושה.
שניים מהם היו מופנים אל המערכת. המיכתב השלישי היה העתק מיכתב
שנשלח לפני בשנתיים לדוד בן־גוריון. כותב המיכתבים הוא הממציא הנודע, האיג־ג׳ינר
והטבנולוג אלכסנדר זרחין. בשל העניין המיוחד, שאנו סבורים שעשוי להיות
לקוראים במיבתבים אלה, הם מובאים בזה להלן, במלואם, בהשמטות מעטות בלבד.
״טוב שברופאים — לגיהנום״
(קדושין, פב)
הדיאגנוזה של אורי אבנרי במאמרו מיום
2.10.74 הנדון :״רפואה מתחת לשולחן,״
העולם הזה )1935 היא נכונה, אולם
מסקנתו ״החברה הזאת חולה, אם לא תזכה
בטיפול בעוד מועד, היא תתנוון ותר קב,״
— לוקה בחסר. מה הוא הטיפול?
מחנות־ריכוז, בתי־סוהר, עבודת־פרך?
טיפולים שהמציאו הגויים לא יעזרו. אין
תרופה חוץ מתלמוד תורה .״אם פגע בך
מנוול — משכהו לבית־המידרש. אם אבן
הוא — נמוח; אם ברזל
הוא — מתפוצץ.״ (סוכה
נ״ב) .״אם ראית דור שמי דותיו
שקר, דע שהמלכות
מיתגרה באותו הדור״ (רות
רבה א׳־ב אם אין תורה
— אין דרך־ארץ״
(אבות ג׳ ,י״ז).
י 1 3 :
איני מבין את ההתפעלות
מ״הערכים הסוציאליים המוצקים״
בישראל. או טענתו
של אורי אבנרי ,״כי
אכן הקמנו חברה אחרת...
אור לגויים.״ הרי כל המוסדות
הסוציאליים האלה
היו וישנם בגלויות.
בבתי־ספר ״תלמוד־תו*
רה״ ,למדו ילדי עניים בלי
תשלוט וקיבלו גם ארוחות,
גם מלבושים חינם אין
כסף. היו בתי תמחוי, מושב
־ זקנים ,״ביקור ־ חולים״
,מרחצאות, מיקוואות,
״מעות חיטיך, בתי־מיד־רש,
ישיבות, חברות־קדי־שא,
חברות גמילות־חסדים
ו״הכנסת כלה״ וכד ...הכל
חינם לנצרכים. החידוש היחיד
בישראל הוא הביטוח-
הלאומי, אבל לא בלי פשיטת
העור של העמלים והש כירים
בישראל. עם כל דד
מיסים האינסופיים עדיין
מוכרחים המוסדות ד0,וצ־יאליים
בישראל להתרים
ולקבץ נדבות ולקשקש בקופסאות
צדקה.
הרי זאת חרפה ל מדינה
ולמימסד, הפוש
טים
יד בכל הגולה ואינם מנצלים
את אוצרות האינספור של הארץ, המסוגלים
להפוך אותנו מפושטי־יד לבנקרים
של העולם. הרי מה שהוקם כאן זאת
חברה טפילית, כשהרוב בורח מעבודת־כפיים.
הכל
רצים לחנוונאות, לפקידות, לשלי חויות,
לבנקאות, שמלאכתם מלאכת ליסטים.
על כל צעד ושעל סניף של בנק,
המלסטם את הבריות לטובת איזה ספקו־לנטים
ומתעשרים על חשבון העמל.
המימסד מבטיח התעשרות לעשירים

ממציא זרחין
״אור לגויים״
וסובסידיות, ומענקים, ומחיקת־חובות לבעלי
זרוע ומרפקים ואין דואג להוציא
״לחם״ מן הארץ. וכל העיניים נשואות
למגביות, למענקים ולהלוואות שאין סי כויים
לפרעם.
ובתפילת נעילה קבעו אנשי הכנסת
הגדולה — ״למען נחדל מעושק ידינו,

ותקבלנו בתשובה״ ושוב :״למען נחדל מעושק
ידינו ונשוב אליך.״ האם לזה מחנכת
החברה שלנו?
אלכסנדר זרחין, תל־אביב

נזכר הסוכנות דולצ׳ץ ובנקאי טיכור רוזנבאוס
יד לוחצת יד
בעבר, כי הוא משמש כצינור להלבנת כספם
של המאפייה האמריקאית ומאיר מסקי.
וכן יש לו יתרון נוסף: הוא בעצמו
חבר ועדת הכספים של הסוכנות — הגוף
המפקח, תיאורטית לפחות, על אריה רול־צ׳ין.
כמו כן, טיבור הוא גיזבר הקונגרס
היהודי העולמי, גוף התיאום של הסוכנות.
טיבור ...סידר לסוכנות את ההלוואה
המבוקשת, בסך עשרים מיליון דולר, כ
שהוא
מרוויח הון עתק על העיסקה.
הפסול הכפול בפרשת ההלוואה — גם
קבלתה ללא מיכרז, גם קבלתה מאיש פנימי
היושב בגוף המקבל — היה מעורר
שערורייה בכל מדינה מתוקנת. אולם בישראל,
ובייחוד בסוכנות, יש להניח שאיש
לא יתרגש מכך. מן המפורסמות הוא שב־

מיבונב לדוד בן״גוריון :
16.8.72
״יש חוכמה בגויים — תאמין1
יש תורה בגויים — אל תאמין!״
(איכה רבתי ב׳ י״ז)
מר בן־גוריון הנכבד והיקר שלומך
ישגה !
במיכתבך למר עזר וייצמן, שהתפרסם
בהארץ מיום 15.8.72 כתבת שהינך ״כותב
זיכרונות בשביל הדור הצעיד, שידע מה
טוב ומה לא טוב שנעשה במדינתנו.״ אני

סוכנות, המקבלת מידי שנה תרומות בסך
700 מיליון דולר ומגלגלת מיליארדיס ברחבי
העולם — אין כל פיקוח של ממש
על הנעשה על־ידי קומץ מנהלים מצומצם.
ייתכן שאילו מר דולצ׳ין וחבריו היו
מתייחסים לפירסום זה בכובד הראש
שהוא היה ראוי לו, היו נחסכים לחברות

רואה חובה לנפשי כבעל־דין מנוסה להפנות
את תשומת-ליבך לתקלה נוראה ש נעשתה
במדינתנו, המבטל כליל את המגמה
של ״אור לגויים״ ומנציחה את השוד
והעושק במדינת־ישראל.
התורה סיפרה פרשת יציאת מצריים
(שיחדור משיעבוד) ובעיית המים והמזון
בפרשת ״בשלח״ ומייד אחריה פרשת יתרו
— פרשת מינוי שופטים ,״אנשי חיל״,
שישפטו את העם בכל עת( .אגב ,״אנשי-
חיל״ ,״יראי אלוהים״ ,״אנשי אמת״,
ד״שונאי בצע״ ,כעצת יחדו, לא מצא כנר אה
משה :״ויבחר משה אנשי-תיל מכל
ישראל״).
מדינת־ישראל אחרי השיחרור מהשיע-
בוד לא דאגה למישפטים שלנו (שכחו על
הקונסטיטוציה של סיני וחורב וקיימו
ירושת הגלות ״רבנות ראשית״ ,רבנות
מימסדית, שאין לה שורש
וענף במישפט העברי).
המדינה הנחילה והנציחה
את מישפטי רומא, עותו־מניה׳
המלך במסיבתו ועובדי
גלולים וכדומה. ומיש-
פט וצדק מאין ימצאו?
!• השופטים במדינת-
ישראל מתמנים מבין עוד-
כי-הדין בעלי ותק של עיסוק
-משתלם, בהתעלמם
בדרך עבודתם משיפוט
ותחושת צדק ואמת. כי׳בעד
כסף הם נשכרים גם
לצדיק וגם לחוטא. ב־מישפט
שלנו אין טפילים
באלה, שאינם יוצרים שום
ערבים.
• ה״קודקם הפרוצסז־אלי״
הגויי, מחייב מפרוצ־דורה
מישפטית הנמשכת
שנים ואין המישפט נעשה
לבוקר (״כה אמר ד׳ :דינו
לבוקר מישפט והצילו גזול
מפי עושק״ ,ירמיהו כ״א—
י״ב) ,וכל המפרשים אומ רים
:״לבוקר״ — מייד!
• הטוען או הנטען אינם
בבתי־המישפט מתקבלים בלי עורד־דין. זהו חוק המגן
על הפטריציים, היכולים
לשכור עורך־דין מוכשר,
נגד הפלבאים, שאין
להם במה לשכור עורד־דין.
• בדין שלנו ישנו ״נש בע
ונוטל״ ,״נשבע ופטור״.
אבל גם להישבע, גם לשלם
אין זו אלא ״מידת
סדום״ — להעליב בן־אדם
ולדרוש ממנו שבועה בזמן
שאין מאמינים לו.
• במישפט שלנו :״טעות לעולם חוזר״
ו״כל קניין בטעות — חוזר,״ ״טעה
בכל שהוא חוזר לעולם״ ו״דיין הנוטל
שכר לדון, כל דיניו בטלים.״ (רמב״ס,
הלכות סנהדרין) .וחוזרים לדון אפילו כמה
פעמים, עד שיצא הדין לצדק. ואילו אצל
הגויים, אם נתגלה טעות, ישנה ״פרד,
קדושה״ — בית־דין לצדק, בית־מישפט
עליון, שאם אפילו טעה, כמו שיכול לק רות
אצל כל בני־האדם, הרי לא ניתן
לתקן המעוות, בי היוקרה יותר חשובה
מהצדק והאמת.
ועוד בל מיני ביורוקרטיה שסובל מהם
הצדק, ואינני רוצה להלאות אותך ב דברים
קונקרטיים. תאמין לי שהנני מדבר
מהניסיון המר, וכבר אמר רב סעדיה גאון :
״אין חכם כבעל הניסיון.״
...אני מחכה לאמיל זולא ישראלי, שיכתוב
את ה״אני מאשים״ — להוציא לצדק
דיני. ולא תבוא, חלילה׳ ״חרב לעולם על
עינויי הדין ועיוות־הדין.״
בתודה ובהוקרה
אלכסנדר זרחין, תל-אביב

בהם שותפה הסוכנות וגם לסוכנות עצמת,
שהפקידה בספים בבנק של שיבור
רוזנבאום, הרבה מיליונים.
העולם הזיה מקווה שבירכת ״מועדים
לשימחה״ בה מסיים מר דולצ׳ין, אינה
בלשון סגי נהור, והכוונה למועדים מלשון
חגים ולא למועדים מלשון נכשלים.

1ב ן א ה 1־ ו ן

ר ו ; ג ה

? ־ התאבד

בגלל פר צופ ה של הממ של ה
י ח״כ משה דיין נפגש
בשבוע שעבר עם אלוף (מיל).
חיים (״ויוויאך) הרצוג, זד
פרשן הצבאי, אשר קטעים
מסיפרו על מילחמת יום־הכיפו־רים
מתפרסמים בימים אלד,
בצהרון ידיעות אחרונות. ב־סיפרו
מטיל הרציוג, הידוע כאיש
רפ״י לשעבר, אשמה כבדה
בדיין, בכל הנוגע למילחמה.
דיין ניגש אל הרצוג, טפח על
שכמו ואמר לו :״ויוויאן, זה
שלא עזרתי לך להיות חבר-
כנסת ושהתנגדתי לכך שתהיה
שר־ההסברה, לא הופך אותי
לכל־כך נורא.״ הרצוג לא השיב.
9בהצגת המועצה לצרכנות
החדשה, בראשותו של

ח״כ משה שחל, שנערכה
בבית ציוני אמריקה בתל־אביב
בשבוע שעבר, נאם את הנאום
המרכזי שר המיסחר והתעשייה,
חיים בר״לם. כשהציג בר־לב
את חברי המועצה, שיבח אותם
ואמר :״מיספר אנשים התקבלו
כחברים למועצה בגלל כישוריהם
האישיים, כמו למשל
דינה מרן.״ בר־לב עשה
הפסקה בנאומו, פנה אל גורן,
שהיא ד״ר ומרצה לקומוניקציה
באוניברסיטה העברית בירוש לים,
ושאל אותה :״במה את
בעצם עוסקת?״ רק כשענתה
לו, המשיך בר-לב בנאומו ואמר
:״ד״ר דינה גורן, עקרת-
בית העוסקת בקומוניקציה, ולה
כישורים נוספים בתחום זה.״

9תקרית בלתי נעימה
אירעה בין הח״כ הבידואי
מחמד אכדרביעה לבין העיתונאית
מידה אברו• מידה
כתבה בזמנו כי הדבר הראשון
שאבו־רביעה עשה לאחר שנבחר
לחבר-כנסת, היה לדרוש כי
יתקינו לו במאהל שלו טלפון,
דבר שהיה כרוך בהוצאה עצומה
בגלל הריחוק מהקו הקרוב
ביותר. אבו-רביעה נפגע, אולם
לא הגיב. בשבוע שעבר פנתה
אליו מירח, שלא ידעה כי נעלב
מהכתבה שלה, וביקשה ממנו
להשיג לה עבאייה בידואית.
אבו־רביעה לא השיב לח, ומאוחר
יותר ביקש מאחד מחברי-
הכנסת, המכירים את העיתונאית,
למסור לה כי הוא ״לא

נותן מתנות לאנשים שמעליבים
אותו.״

הגיש ילה אבן־ים יפה, שאותה
מצא במקום.

9ח״כ יצחק בן־אהרץ
נראה בקיבוצו, גיבעודחיים-
מאוחד, כשהוא מעשן בשרשרת
ומדליק סיגריה בסיגריה. כששאלו
אותו מספר חברי־משק
מדוע הוא מעשן כל כך הרבה
בזמן האחרון, השיב להם בן-
אהרון :״כשאני רואה את הפרצוף
של הממשלה, אני רוצה
לקצר את ימי ככל האפשר.״

9השופט העליון חיים
כהן ביטל לאחרונה פסק־דין

91 הבדיחה האחרונה בכנסת
היתד, בשבוע שעבר, כי
שר-החקלאית אחרון אוזן
מכין תוכנית־חומש לחקלאות
בארץ. לפי התוכנית יזרעו
בשנה הראשונה אספסת, בשניה
שעועית, בשלישית המניות, וכן
הלאה.
9עיתון מישפטי סיפר השבוע
כי הפרופ׳ אמנון רד
בינשטיין, ראש תנועת שינוי,
פגש בשבוע שעבר את אחת
ממורותיה של בתו, כאשר בא
לאסוף אותה מבית-ספרה. ה מורה
שאלה את רובינשטיין
מדוע במצע של שינוי אין מילה
אחת על פיתרון הבעייה הפלסטינית.
רובינשטיין השיב :״הפלסטינים
הם לא ענייו עקרוני,
אלא חלק ממערכת היחסים עם
מדינות־ערב.״ המורה לא התבלבלה,
והגיבה :״גם חברותי
בשינוי אינה עניין עקרוני.״
9:חנוכת פארק צ׳ארלס
קלור בתל-אביב הפכה להיות
תצוגת כל היפים והיפות של
תל־אביב. הפתיחה נערכה בחסותם
של שר-האוצר לשעבר,
פנחס ספיר ומישפחת מאייר,
שותפיו של קלור בארץ. אולם
את עיקר תשומת־הלב משכו
החתיכות, ביניהן דיצה חכס,
ומנהלת טלון הנזיגדל, מי שהיתר,
מזכירת אחד האחים מאייר,
אדרה בחרב. נער־השעשועים
התל־אביבי פוקח הירש, ש הגיע
למקום עם צעירה יפהפיה,
חיזר למרות זאת, בלהט האופייני
לו׳ אחרי דיצה חבס, ואף

של שופט בית־המשפט המחוזי
בתל־אביב, שלמה (ד,למוט)
לוונברג, בעניין הליגה לזכו יות
האדם והאזרח. השופט כהן
לא יכול היה להתאפק, כתב
באירוניה בפסק־הדין כי לווג-
ברג ״נהג מתוך נדיבות-ליבו
כי רבה היא״ — בצורה מוטעית.
91 חיים כהן אף זכה בנסיעה
לחו״ל במיסגרת מישליחת
ישראל לכנס מישפטנים באנג ליה.
מרכיבי המישלחת דאגו
לשמור על יחסי־כוחות שווים
בין חברי-המישלחת, כשהם מק פידים
שיהיה אותו מיספר
חברים ׳מאוניברסיטת תל-אביב
כמו מירושלים. חיים כהן נבחר,
לאחר שהתברר כי הוא מרצה
גם באוניברסיטה התל־אביבית
וגם בירושלמית.
9הצרות רודפות את מנה לה
לשעבר של חברת פאן לון,
אפריים אבדון, אשר הסתבר
לאחרונה ונאשם בפלילים. אבדון
נסע להינפש באילת עם
אשתו והכלב שלהם, אך באילת
נגנב כלבו. לאחר חיפושים
משך יום שלם, פנה אברון
למישטרה, אולם גם היא לא
הצליחה למצוא את כלבו. בלילה
טילפן לחדרו בבית־המלון אל מוני,
שהציג עצמו כגנב הכלב,
וביקש ממנו 500 לירות, שאם
לא כן הוא ישלח לו את הכלב
מת. אברון הסכים, ומונית
אילתית הביאה לו את הכלב.
נהגה מסר לו אותו תמורת
חמש-מאות לירות.
9:ריב, שכימעט הגיע לידי
תיגרת־ידיים, פרץ בשבוע ש עבר
במיזנון בית־העתונאים,
בית סוקולוב, בין עיתונאית
ידיעות אחרונות אורה שמאור
לבין המשורר י בי. הריב,
שאיש אינו יודע בגלל מה הוא

תמונות

!?111 קשה להבחין באבל רב על פניהם של ראשי חמדינח בעת
11 שהשתתפו בהלווייתו של נשיאה השלישי של מדמת״ישראל, זלמן
שזר. כמו במרבית הלוויות האלה, שימשח גם זו מיפגש חברתי נוסף לאנשים אלה. בתמונה למעלה
מימין נראית רעיית ראש״הממשלה לאה רביו, זוהרת בשימלה בהירה, כאשר סימן־חאבל היחיד שלה הוא
משקפי השמש הכהים. עם משקפי־שמש הגיעה גם השרה״ללא־תיק, שולמית אלוני, המחייכת בתמונה
למעלה, משמאל. שרגא נצר, מי שהיה האיש החזק של מפא״י באמצע, תמונה ימנית למטח, שמע כפי
הנראה בדיחה טובה וצוחק במלוא-פה, כשמאותח בדיחה נהנה גם מזכ״ל ההסתדרות ירוחם משל (עם
כיפה, מימין) .לא ידוע מה סיפר שר־התחבורח גם יעקובי (עם הגב למצלמה, בתמונה משמאל למטח)
לשר״השיכון אברהם עופר, אולם גם האחרון נראח צוחק היחידים שנראו רציניים ואף מבוהלים קימעה
היו אנשי מישמר־הכנסת, שהיו מישמר־הכבוד בהלווייה. בתמונה משמאל נראים שוטרי מישמר־הכנסת,
שניצבו ליד הארון בשעת טכס ההלוויה כאשר ביניהם סגן ראש־חממשלה ושר־החוץ יגאל אלון.

העולם הזה 937י

גל ת ה

ב מ שוכלל ת

ו מו ד רני ת,

והוסבר, מיד להיות מעבדת-
השיניים של צה״ל במקום. עם
החזרת פאיד למצרים נשארה
במקום גם המעבדה. לפני כשבועיים
יצא עודד לקונגרס בינלאומי
של רופאי־שיניים באירופה,
ושם התוודע לרופא-
שיניים מצרי. תוך כדי שיחה
התברר כי הרופא המצרי הוא
רופא־השיניים של פאיד, והמעבדה
היתה, ונמצאה עתה שוב,
תחת פיקוחו. הרופא המצרי
ממש יצא מגידרו כדי להודות
לרופא הישראלי על כי שמר
את המעבדה שלו מכל פגע,
והחזיר לו אותה במצב תקין.

8מסתבר כי לאורי גלד

יש הרבה יותר כוחות מכפי

בשם תיקווה׳ והיא בחרד, ב־עודך־דין
חיפאי בשם משה.
השניים החליטו שהם רוצים
לפתוח את היחסים ביניהם
במיסעדה סינית, וגלי צה״ד
משלמים עבור הארוחה.
׳ 8בישיבה סגורה, שנערכה
על־ידי חברי חוגי הצעירים
של המיפלגה הליברלית,
בהשתתפות האיש החזק במים־
לגה ח״כ שמחה ארליך,
ביקש ארליך הבטחה חגיגית
מכל המישתתפים שלא להדליף
את תוכן הישיבה לעיתונות.
למחרת בבוקר הופיעה ידיעה
בכל העיתונים על תוכנה של
הישיבה, וארליך הודיע לחוגי
הצעירים כי לא ישתתף עוד
לעולם בפגישותיהם.

] ן 1 | 4 ׳1היא הדוגמנית קי-
׳ 11 1טי ממון, צועדת
יחד עם הזמר שהפך לדוגמן,
בני אמדורסקי, בתצוגת תיס-
רוקות אשר נערכה על״ידי
סלון תיסרוקות תל־אביבי, בה
הציגו דוגמניות ודוגמנים סי-
דורי״שיער כפי שהיו נהוגים
בעולם בשנות השלושים.

ניצל כימים אלח מסכות מוות
1 1 1 3 ^1 1 11*1191
לאחר שנותח בבית־חולים ב-
. 4 |.1#1#4ו \ 41י 1
לוס־אנג׳לס. בראנדו לקה בקילקול קיבה, בעת שהיה בטהיטי,
שהסתבך והביא אותו לסכנת מוות. כמו־כן לקח בראנדו גם
במחלת עיניים המחייבת אותו להרכיב משקפיים כהים גם בלילה.
פנו בימים האחרונים למיספר
אמרגנים, הציעו להם לערוך
במשותף קאברט סאטירי שיהווה
תשובה לתוכנית ניקוי
ראש, אותה הם כינו :״ביט און
חוגי השמאל בארץ.״

פרץ, הסתיים בכך ששם־אור
קראה לעבר יבי ״בוגד״ ,ואילו
הוא שלח אותה ללמוד את
השפה העברית, אך לא לפני
שכינה אותה דביליות.
8׳למתנה בלתי־צפוייה זכתה
בשבוע שעבר בעלת הגלריה
הדסה קלצ׳קין, אשתו של
שחקן הבימה רפאל קלצ׳קין.
הדסה הוזמנה על־ידי הצייר
שמואל כל! לבוא ליום אחד
לניו־יורק, על חשבונו, לפתיחת
התערוכה שלו בגלריה הידועה
אוורבך בגיו־יורק. בק החליט
כי זוהי הדרך הטובה ביותר
להודות להדסה, שהגלריד, שלה
מוכרת את התמונות שלו בכמויות
עצומות.
8 :חוש עסקים בלתי־רגיל
גילתה בשבוע שעבר לינדה
יה, רעייתו של נציג שוחה
של עיתונים פורמוזיים בישראל
.אלכרט יה בעלה ערך מסי-
בת־גן בחוילה שלהם באפקה,
לכבוד יום־העצמאות של ״סין
הלאומנית״ ,אליה הוזמנו דיפלומטים
רבים ועיתונאים, ביניהם
עורכי שני הצהרונים׳ הרצל
רוזנכלום מידיעות אחרונות
ושלום רוזנפלד ממעריב.
לינדה ניצלה את המסיבה כדי
למכור תמונות־אמנות שאותן
היא גוזרת מנייר, בסיגנון הסיני,
וערכה לכבוד האורחים
תערוכה בקומה השניה של
החווילה. האורחים הוזמנו לקנות
את תמונותיה של לינדה
במחירים שבין 500ל־סססז
לירות האחת.
81 רופא־השיניים של הבוהמה
התל־אביבית, ד״ר עודד
עמודי, משרת במילואים כאחראי
על ציוד רפואי ומעבדות-
שיניים. במילחמת יום־הכיפורים
שהה עודד בפאיד, ובדק ציוד
של מירפאת־השיניים המצרית
שניטשה במקום• המעבדה הוד
העולם הזה 1937

נחיה אפולו

הציירת, מי שהיתה אשתו של דן בן-
אמוץ, נראית לאחרונה בחברת ד״ר
אריה זקס, מהאוניברסיטה העברית בירושלים. זקס מתייחס אל
בתה של בתיה מנישואיה עם בן־אמוץ, נעמי, כאילו היתח בתו״
שלו, משחק איתה, משתעשע ולוקח אותה ואת אמה לטיולים.
שחושבים. בראיון לעיתון חשוב
בבוסטון בארצות-הברית, רד
בוסטון גלוב, סיפר גלר כי הוא
ריפא חולי שיתוק־ילדים, כשרק
נגע בידיו ברגלם המשותקת.
כשנשאל מדוע הפסיק לתרום
לאנושות ולרפא חולים, הסביר
אורי :״אני כל-כך נבהלתי
בעצמי מהכוחות שלי, עד
שהחלטתי להפסיק.״

> 8תוכנית הטלוויזיה ניקוי
ראש הפחידה, כפי הנראה
את אנשי הימין בעיתונות
העברית. שניים מעיתונאי הצד,רון
מעריב, אפריים קי״
שון ויום טומי״) לפיד,

8בעיקבות מעצרו של
ישראל דנוף, קצירו־,ביטחון
של עיריית תל־אביב, אשר
הואשם על־ידי המישטרה על
כי איים בנסיון לגבות כספים,
נשמעה בבניין עיריית תל־א־ביב
הבדיחה כאילו היה דנוך
שליחו של המלווה בריבית
ראובן שמיע, ובא לגבות
כספים אצל ראש העיריה
שלמה (״צ׳י׳צ׳״) להט כי דוע,
לוותה עיריית תל־אביב,
בראשותו של צ׳יצ׳ ,כספים
רבים משמיע, בדיבית קצוצה.
! 8קרב בין כלבים נערך
ביום השישי האחרון במיסעדת
ג׳קי, בין כלבתה הקטנה של

אשת

החברה

ורעייתו

חייט־הצמרת, ברוריה צוורן,
לבין כלבת־הפודל של השחק נית
גילה אלמגור. ברוריה,
שנחלצה להגן על כלבתה וניסתה
להפריד בין הניצות,
חטפה נשיכה הגונה מכלבתה
של אלמגור, שגרמה לה פצע
עמוק. בשוקה.
! 8גם בימים טרופים אלה,

מוצא שר־הביטחון שימעון
פרם זמן להתעסק בדברים הנראים
כקטנות. פרם שמע על
מסיבה שנערכה במועדון צוותא,
על־ידי קצין חינוך ראשי
תת-אלוף שאול גבעולי,
לכבוד עוזרו אל״מ יצחק זיו,
בה היה כיבוד למכביר ואליה
נקראו, כשימת־טילואים, אפד
ני־צמרת רבים. פרם הורה לח קור
בעניין, אם לא היה בהוצאת
הכספים ובזימון למילואים
של אמנם משום טעם־
לפגם, בנסיבות אלה.

8 .פליטודפה של עורך-
הדין צכי לידסקי בבית-
המישפט גרמה לצחוק מפי
הקהל כולו, ומפי השופט שבפניו
הופיע לידסקי, דב לוין• לי-
דסקי פנה אל השופט, בעת
שהגן על לקוח שנאשם באונם,
ואמר :״הלקוח שלי בא במגע
עם המישטרה, בהסכמתה.,״ לי־דסקי
הבחין מייד בטעותו,
ביקש את סליחת השופט על
פליטת־הפה.
׳ 8העסק מתחיל להיות יקר
מדי, למסקנה זו הגיע בשבוע
שעבר מני פאר, אחד מעורכי
תוכנית־הרדיו הפופולארית גבר
ואישה בגלי צה״ל. לפי כללי
התוכנית, העודפת שידוכין רד־יופוניים,
רשאית המרואיינת
לבחור יחד עם בן־הזוג שבו
בחרה, את בילוי הערב הראשון
על חשבון גלי צה״ל. המרואיינת
האחרונה היתד, גרושה בת 42

טויניטי וששי

איש-הסרטים. הישראלי ישעיהו (״שיש״) קולר, השוהה עתה באיטליה,
הצליח להרכיב צוות שחקנים, כפילים מוחלטים לצוות אשר
ליהק בסידרת״הסרטים הידועה טריניטי. שיש גילח שחקן־זוטר בשם אנוטוניו קנטפורה, הדומה כשתי
טיפות מים לכוכב טריניטי טרנס היל, הפגיש אותו עם השחקן הישראלי פול סמית, המזכיר את הכוכב
השני מטריניטי, באד ספנסר, ומתכוון להביא אותם לארץ יחדיו ולהסריט כאן מערבון בכיבובם
של השניים ואשר ידידים ישראליים של שיש קולר הציעו לו כבר שם לסרט: כפילו של טריניטי.

אחד מכל ע שרה
כרטיסים עו ק בי ם־זכ ה במחיר הכר טיס
עכשיו שניי מכל ע שרה
כרטיסי עוקבי ם-זוכי ם במחיר הכר טי ס
קידם הזכיה הגדולה ייייי 250,000ל״•

עכשיו

5 0 0 ,0 0 0

ס״ה סכומי הפרסי בכל שבוע־ 2,882,000ל״י

מפעל הפיס״ לשיפור איכות החיים

! בסיטונות
ב״דרייב־א
הצגה ראשונה ,7.15
האגדה המוסיקלית

״הקוסם מארץ עוץ״
הצגה שניה 9.45

״כסכד האימה״
0 *0 0 0 0 0 0 0

ס ססססגסססג

שמלות הריון
מכנסי הריון
טוניקות הריון
חליפות הריון

ל הן

מודל

4תל־אביב. רה׳ נחלת בנימין ,4
קומה ב׳ .דרך החצר
פתוח ער ד בערב

(סגור בשעות )2-4

להזמנות ע״י פוכו! טל ,50344 .ת״א א
נדרס וחיות־שעשועיס
כלבים בעלי תעודות-יוחסין
יכל סוגי כלבים וגורים בריאים,
חתולי-בית וחתלתילים,
טיפול וטרינרי יומיומי, פנסיון
לכלבים וחתולים, אמבטיות
נגד טפילים.
אגודת צער-בעלי-חיים, תל־אביב,
רח׳ סלמה ,30 יפו.
טל• 03- 827621 .

ה ירקו בממ של ה, והיא מ תג אהבכך
שהצליחה ל מ חו ת הרוק מפייה

יריקה בפרצוף

ך< אינו !אותם יורקים בחיילי צה״ל, שעמדו מולם
1מושפלים וחסרי־אונים, כבולים על־ידי הוראה ממשלתית
פחזעית.
ואחרי שיבש המק בפי היורקים, הגיח צה״ל למכר
ניות־האספקה לעבור, כדי שיוכלו לשתות ולחדש את
מלאי הנוזלים בפיותיהם שיבשו.

היריקות היו מכוונות אל החיילים.
אכל הן פגעו בממשלה.
בל אחד משרי הממשלה הזאת — יריקה
זו הגיעה לו.

ל תהיה לאיש אשלייה לגבי התוצאה :

\ ) מהתפרעות פוליטית המונית זו יצאו ה־י
כיריונים כמנצחים.
הם הצליחו לגייס אלפי אנשים מכל רחבי הארץ במטרה
גלוייה להפר את החוק.
הם הצליחו לרכז כמויות גדולות של נשק ,״הוקי״
זבלתי-חוקי.
הם הצליחו להפעיל ״חדר־מילחמד״״ מערכות־קשר,
מאות כלי-רכב ציבוריים ופרטיים, ביניהם הרבה מכוניות
בעלות מ״ספרים לבנים. שבעליהן שוחרת מן הצורך
לשלם מכס ומיסים והיטלי־ביטחון.
הם הצליחו לממן את כל הפעולה הזאת, שעלתה
הרבה רבבות לירות, למדות שכמה פאילי־ההון של
ארץ־ישראל השלמה הסתבכו לאחרונה בפרשות שחי תויות׳
גניבות, העלמות־מיסים וסתם פשיטות־רגל.

הם הצליחו לעכור את הקו הירוק ולהגיע
לאתרי ה״התנחלות,״ למרות שבל צה׳׳ל הועמד
בכוננות עליונה כמשך ימים ושבועות, על•
חשבון חופשותיהם ושיחרורם של חיילי סדיר
ומילואים.
הם הצליחו לעבור את מחסומי צה״ל, להכות חיי-

ממשלה שאינה אוסף של סמרטוטים.

הם הצליחו לחפור את הממשלה לצחוק בעיני הציבור,
ולהצעה כשבר־כלי.
הם הצליחו להרקיד מביבם את כלי־התיקשורת, להציג
את עצמם כגיבורים נועזים וכפטמומים נישגבים,
לקבל מאות אלפי מילים של אהדה רוויית-דמעות בעמודי
עיתונות־הקיטש הימנית, ושעות של תעמולת-הי-
נם ברדיו ובטלוויזיה.

חם הצליחו להפר עשרות חוקים, כפרהסייה
ובמצח נחושה, מכלי שממשלת-ישראל תעז
להגן על החוק, לעצור את העבריינים, להשליך
לכלא את המתפרעים, לתפוס את כלי•
הרכב, להחרים את המכוניות כעלות המיס•
פרים הלבנים, לקחת את הנשק — ולעשות אף
אחת מן הפעולות שהן מובנות מאליהן לגבי

כדי לקנות לעצמו שותף קואליציוני זול ונכנע, הפקיר
בן־גוריון, עם קום המדינה, את הגשמת החזון
שעליו דיבר עד בוש: ממלכתיות צרופה. עם אחד,
צבא אחד, חינוך אחד.

ץאתלא חי ת ה תנועת התנחלות, מטרתה לא הין
תה להקים התנחלויות.
בוודאי, יש מתנחלים אמיתיים במחנה ארץ־ישראל
השלמה. עובד ברעמי רוצה להתנחל ביריחו וברמאללה,
כשם שהתנחל בנתניה ובאשדוד. לקבל אדמות מידי ה־שילטון,
לספסר בהן, לצבור בעזרתן הון־עתק, ולהתחמק
מלשלם עליהן מס-אמת.

מתנחלים כאלה אינם חסרים כמחנה זה —
מיהושוע כדציץ ועד טיכור רוזנכאום. ארץ
רחבת-ידיים, הגדה המערבית כולה, באילו ממתינה
ללהקה זו של תנים וצבועים, כמו פגר
של חיה — ארץ־חלומות לספסרות־קרקעות,
לניצול הילידים, להתעשרות קלה.
אולם ההמונים שהשתתפו בהתקוממות המאורגנת של
השבוע — לא התכוונו להתנחל.

הם התכוונו להכין את הקרקע להפיכה,
פשוטו במשמעו.
הם רוצים להשליט את רצץ המיעוט על
הרוב, לשבש את תהליכי הדמוקרטיה, לקעקע
את. שילטץ החוק. כמילים פשוטות: להקים
כמדינה דיקטטורה של מיעוט קנאי.
ההתפרעות של השבוע לא היתה אלא שלב
אחד כהגשמת חזון זה.

וירע השבוע, לא דרוש עוד
אחרי מה שאיר;
מאמץ גדול של דימיץ כדי לתאר מה יקרה
כמדינה באשר הממ&לח תיאלץ לתת את
הפקודה לנסיגה מיריחו — ולא-כל-שבן משכם
ומחכרץ.

לים, לדחפם, לזרקם על האבנים, לאיים בדריסתם, לקרוא
להם. נאצים״ ו״גסטאפו מבלי שיקרה להם דבר.

נוער זה הוא תוצר של אחד ממדקדי־הפור•
ענות כמדינה: מערבת־החינוך הדתית, פרי
בגידתו של דויד כן־גוריון באידיאלים שלו
עצמו.

הרחקת הכיריונים ממהומות ה״התנחלות,״
בעבור יומייס-שלושה, לא צימצמה במאומה את
הניצחון חזה — שהרי איש מן ה,,מתנחלים״
לא חלם אף לרגע להישאר־ ולהתנחל כאמת.

היא קבעה עובדות. העובדה שאין הממשלה מעזה
לפעול נגדם •ברצינות. העובדה שאפשר להכין בגלוי
הפרה המונית של החוק, באין מפריע, ולהזיז את הכוחות
אל נקודת־העימות. העובדה שמותר לשאת נשק נגד הממשלה
ונגד צה״ל. העובדה שאין מנהיגות בעלת או*
סץ־לב מינימאלי, המוכנה להפעיל את הצבא והמיש-
טרה להגנה על הדמוקרטיה.
עובדות אלה נקבעו. אבל זוהי רק ההתחלה. ההתחלה
של ההתחלה.

ישראל אלדד־שייב בהפגנת המתנחלים

הציבור ראה השבוע, מעל מסכי הטלוויזיה, את
הביריונים ואת מנהיגיהם. זהותם מצביעה על מגמתם
וכוונותיהם.
המתפרעים עצמם, מכי־החיילים ומבזי צה״ל, היו
שייכים כולם למחנה אחד, שהוא עתה חיל־התלוץ של
הקנאות הלאומנית החשוכה ביותר: הנוער הדתי, אבירי
הכיפות הסרוגות.

השבוע פעלו רק כמה אלפים, חברי פלג אחד של
המחנה הדתי. לא הופעלו המשאבים האנושיים הגדולים
של חרות, מקריית-שמונה עד דימונה. לא גוייסו המוני
החסידים המשולהבים של מנחם בגין. לא ניבחנד, נאמנותם
של אנשים כמו אריק שרון (אם יוחזר לצבא).
לא רוכז אלא חלקיק מן היכולת של טחנה גדול זד״ על
שפע סספיו ועיתוניו, פלגיו הפוליטיים ומכשירי־ההם־
תה שלו בכתב ובעל־פה.
מחנה זה מוכן להגיע לשילטון באמצעות בחירות,
כפי שעשו תנועות דומות באירופה — אך אין הוא סומל
על כד, ואין זו הדרן• היחידה הפתוחה לפניו. כמו תנועות
דומות בארצות אחרות, הוא מוכן לכפות את
רצונו על־ידי הריסת מיסגדות החוק והסדר. על-ידי
שילהוב היצרים הפרימיטיביים של המון נבוך ומתוס כל.
על-ידי יצירת אנארכיה, שמתוכה תעלה הזעקה הגדולה.
:הבו לנו הנהגה חזקה! הבו מנהיג שיגאל
אותנו !״

כאשר עומדות מול תנועה כזאת מנהיגות
פחדנית וכושלת, מיפלגות רקובות ועלובות
נפש, מחנה דמוקרטי מפולג ואכול שינאה
הדדית, עסקנצ׳יקים רודפי כיסאות ובצע —
הגשמת חזץ אנטי-דמוקרטי זה היא כתהום
האפשרות.
זה הוכח במדינות אחרות. זה הולד ומוכח גם בארצנו.

ך* אם המחנה הזה רוצה בכך ז האם הוא מסוגל
!ולבדו

יצחק רבין בהלווייה של שזר
מערכת החינוך הדתית-״ממלכתית״ מוציאה
בבל שנה, מזה 26 שנים, מחזור של תלמידים
שחונכו משחר ילדותם ללאומנות הפאנאטית
הקיצונית כיותר. הדת המוחדרת לליבם אינה
אלא סילוף מחריד של ערבי הדת היהודית. זהו
פולחך שיבטי פרימיטיבי, אנטי-הומאניסטי,
פגני במהותו. דת של שינאת עמים, עליונות
גיזעית, הצדקת רצח־עם נוסח ״כובשי כנען,״
זילזול בדמוקרטיה וכחוק ה״חילוני,״ אמונה
שההלכה עומדת מעל לבל חוק, כמיהה לדיקטטורה
של כעלי־ההלבה.
חינוך זה הרס את הדת היהודית האמיתית במדינת־ישראל.
הוא ממוטט גם את המיפלגה שהולידה אותו.
המנהיגים המתונים המסורתיים של המפד״ל מעוררים
רק בוז ושאט-נפש בלב המוני הצעירים הממלאים עתה
את שורותיה, ושמיספרם הולך וגדל בכל שנה, עם
הצטרפות שנתון חדש. אך בעיקר מאיימות תוצאות חי נוך
זה על סידרי השליטון ואשיות הדמוקרטיה במדינה.

כל זה נאמר השבוע על-ידי הצעירים עצמם,
כמילים פשוטות ובמעשים פשוטים, בגאווה
ובביטחון עצמי, לעיני צופי הטלוויזיה.
לא היתה בכך שום גבורה. ניסיונם של המתפרעים
להציג את עצמם ביורשי העליות הראשונות, שהקימו
התנחלויות מבודדות בלב אוכלוסייה ערבית עויינת ואימתנית,
הוא מגוחך. ניסיונם להציג את עצמם כיורשי
הלוחמים, אשר חשפו את הזם מול כידוני הדיוויזיה
השישית הבריטית, מגוחך שבעתיים.
הביריוגים האלה ידעו היטב שחיילי צה״ל יקבלו
הוראות לא להפעיל נגדם שום כוח, לא להרים אף אלה
אחת, לא לירות אפילו באוויר, גם כשהם מוכים ומוש פלים.
הם ידעו שהממשלה לא תעז לעשות נגדם דבר!
שלא ייעצרו, לא ייתבעו לדין, שלא ייעשה דבר כדי
להפריע לפיקניק הנחמד שתיכננו לעצמם.

זוהי מהפכנות דח-לוקם, התגרות כנמר

11111
(וזמשך מעמוד )13

של-נייר, דרך זולה להשגת הילה של גבורה
וכתר של סופר-פטריוטיזם.

^ ס חי ה עו ד ספק כלשהו בלב מישהו לגבי הכור
גות האמיתיות של ההתפרעות כלפי מישטר החוק
והדמוקרטיה, הרי באו מנהיגיה וסילקו אותו.

עצם הרכב המנהיגות מהווה עדות נחרצת.

הציבור כולו ראה אותם על מסכיו.

הנה ד״ר ישראל אלדד-שייב, המטיף מזה 26
שנים לחיסול המישטר הדמוקרטי, לפיזור ה כנסת,
להקמת שילטון של ,,בחירים״ במקום
ה״ניכחרים,״ לרייך ישראלי שלישי מן היאור
אל הסרת.
׳בכל !מדינה אחרת היה ישראל אלדד נקרא פאשיסם,
בלי מדכאות, בלי סחל־ושרק. אלפי מפירי־החוק ואלפי
המפגינים יודעים היטב את דיעותיו, שהרי אלדד עצמו
מרבה להטיף להן השכם־והערב, בכל הלהט המיקצועי
המשלהב של גבלס ישראלי.

הנה יובל נאמן, הנשיא של אוניברסיטת
תל-אכיב — לאומן קיצוני, המקשט את השקפותיו
הרגשניות בקישוטים של מדענות קרה
והגיונית. זהו שילוב שהוליד במקומות אחרים
כעולם טרגדיות מחרידות.

אים שגוייסו והוחזקו בכוננות מתמדת לקראת
״התנחלות״ זו.
או לעצור ולהחזיק, לצורכי חקירה והעמדה למיש-
פט, את כל מי שעבר עבירה, סירב להיענות לפקודה
חוקית של שוטר או חייל, קשר קשר פלילי או נמצא
בשטח סגור (כפי שעשתה הממשלה עשרות פעמים
כאשר אנשי־שלום הפגינו בתוך שטח ישראל נגד נישול
וסיפוח).

או לזהות את העבריינים, הכיריונים והמתפרעים,
המרביצים לחיילי*צה״ל ופורצי־המח־סומים,
על-פי אלפי התמונות שצולמו השבוע
על־ידי צלמי שבועון זה, עיתונים אחרים
והטלוויזיה.
רק אחרי שהתרענו פומבית נגד פחדנות,,זו, נקטה
המישטרה בכמה צעדים חלושים.
די ברשימה קצרצרה זו כדי להדגים את הפחדנות
וחדלון־האישים (תרתי משמע) של ממשלה זו.
ף אכן — איך תנהג אחרת? על סמך אילו עק־ן
מנו ת ז
כל הפלגים המייוצגים בממשלה זו הם פלגי ״מתנחלים,״
המצדיקים התנחלות בשטח כבוש, אשר מיהרו

ץ* ול תנועה זו, מול הפונים אלה, מול מנהיגים אלה,
עמדה הממשלה.
ממשלה!
אוסף זה של עסקנים מיסלגתיים, שהמיקרה הפוליטי
העיוור זימן אותם ליד שולחן הממשלה, הוכיח
השבוע שאינו מסוגל לשמור על החוק ועל כבוד ה-
מישסר הדמוקרטי, ולא־בל-שכן ״לשלוט,״ להפעיל ריבונות
ממלכתית ולמלא את חובתם של נבחרי־עם.
לא עלה כלל על דעתה של ממשלה זו לתת הוראה
למישטרה. לאסור את כל נהגי שיירות הרכב בדרכם;

אל הגבול, בעוון קשירת־קשר לביצוע עבירה.
או לתת פקודה לחיילי צה״ל להגן על מחסומיהם
בכל •מחיר, תוך שימוש סביר בכוח הדרוש לכך( .ולאי
תוך שימוש באלימות בלתי-סבירה, בפי שהפעילה הממשלה
עשרות פעמים נגד מפגיני תנועת העולם הזה,
ונגד כל הפגנה למען שלום וצדק חברתי).

או לעצור כל גבר שנמצא מעבר לקו הירוק,
לגייסו בו במקום לשירות כמילואים, כדי שיוכל
לכפר על התעללותו כאלפי חיילי־המילו•

יסך האחריות העליונה רובצת, כמובן, על ראשי
ר 4המיפלגה ד,׳מחזיקה בשילטון.
שימעוו פרם, המשועבד עדיין למשה דיין, ד,אידי־אולוג
הראשי של ההתנחלות בכל רחבי הגדה המערבית.
ישראל גלילי, ששמו פיאר את תוכנית־ההתנחלות
(״!מיסמך גלילי״) אשד פירסומה גרם, לדברי אנוואר אל־סאדאת
עצמו, להחלטתו לפתוח במילחמת יום־הכיפורים.
יגאל אלון, שהיה השד הראשון אשר רץ לבקר ול־.
עודד את ״מתנחלי״ חברון, אחרי שהפרו פקודה, רימו
את צד,״ל, התגרו במושל הצבאי והקימו ״התנחלות״.

ויצחק רכין עצמו, שהפליג השבוע שוב כשבח
ההתנחלות, הבטיח התנחלויות נוספות,
אך ביקש להבחין כין התנחלות ״כרשות״ והתנחלות
שלא־כרשות — כאילו יש הבדל כלשהו
ביניהן מבחינת החבלה בשלום וקירוב
המילחמה הכאה:
אוסף זד. של פוליטיקאים ממולחים וחסרי־עקרונות
אינו מאמין בשלום, ואינו שותף לעמדה המוסרית והמדינית
השוללת התנחלות מחוץ לגבולות המדינה.

בהשוואה לאוסף זה, אפילו המנהיגות העלובה של
הרפובליקה הוויימארית, המושמצת בכל סיפרי ההיס טוריה,
נראית בדיעבד כהנהגה נחושת־החליטה !

והנה פניו הילדותיים של אדם, ששמו מעורר
זיכרונות של חלחלה. מאיר הר־ציון. מנהיג
ה״התנחלות״ כאיזור רמאללה. האיש שהיה
הראשץ שעלה על מחסום של צח״ל וסתה כמע•
שי־האלימות נגד החיילים.

אלה הם המנהיגים. עצב אישיותם מעידה
טל יחס התנועה כולה לחיי אדם, לחוק, לדמוקרטיה,
לשלום ולערכים הומאניים אחרים.

ינום ויישן שומר הדמוקרטיה וזכויות־האזרח.

ממילא אין לו גם הכוח המוסרי לבלום מתפרעים
קנאיים שיש להם עקרונות, והמאמינים
כמשהו שאינו כגדר כיסא, תקציב מיפלגתי,
שררה וביזנס.

הכרתי את יובל נאמן כאשר פיקד, למעשה, על כוחות
ההגנה בקרב הראשון על למתן, במאי .1948 בגלל
השגיאות הנוראות של הפיקוד הפך קרב זה לתבוסה
ניצחת. ראיתי כמאה מחברי נופלים למד עיני, תוך
דקות מעטות. אדם הנושא בחלק מן האחריות לטבח
כזה, צריך היד. לכפר על עוונו במאמץ עילאי למנוע
מילחמות נוספות. תחת זאת מסית נאמן למילחמה חדשה,
זורע מוקשים על דרך השלום, ומטיף בגלוי להפרת
החוק ולהרס הדמוקרטיה.

הר־ציון זה התפרסם בעולם כולו בפרשה שעוררה
זעזוע של סלידה. אחותו, צעירה נחמדה ומלאת־חיים,
נפלה קורבן להרפתקה אומללה. דאש-הסמשלד. דאז,
משה שרת, תיאר אותה ביומנו כך :״מעשה־נערות
פרוע — יציאת בחור ובחורה על דעת עצמם לטיול ב־ארץ־אוייב,
וזה לאחר שכבר נפלו קורבנות יקרים בתו־צאר.
מהרסתקות כאלו.״ הנערה וידידה נהרגו( .כפי ש הזכיר
שרת, נהרגו לא פעם ערבים שהסתננו לישראל
בנסיבות דומות).
מאיר הר־ציון היה עד אז חייל ביחידה 101 ובגדוד
הצנחנים — וכפי שפירסמו אוהדיו. ביצע מעשי־הרג
באזרחים מעבר־לגבול. אחדי שנהרגה אחותו, לקח שלושה
חברים, עבר את הגבול, תפס חמישה בדווים מיק-
דיים חפים־מפשע, הובילם במשך שעות בלילה, ולאחר
מכן הרגם. הוא שחט אחד מהם על־ידי היתוך
צווארו מאוזן לאוזן• כפי שגילה שרת, נעזר הר־ציון
אז על־ידי אריק שרון. שסיפק לו נשק וציוד, הסיע
אותו לפעולה ושלח חוליות לחפות על נסיגתו. שרת
האמין שגם משה דיין חיפה על המעשה המבעית.
אפילו דויד בדגוריון סבר שהיה זה מעשה באר־בארי,
והסכים להעמיד את הר-ציון וחבריו לדין צבאי.
אולם המישפם לא נתקיים מעולם. משד. דיין הכרת על
הר־ציון כעל גיבור לאומי וכעל דוגמה לחיילי צה״ל.
באחת מפעולות־התגמול שלאחר מכן נפצע הר־ציון על־ידי
כדור שחתך את גרונו.
איש זה מופיע עתה כאחד ממנהיגי ההתנחלות בגיבור
נערץ של המתנחלים. שני עיתוגי־הערב של המתנחלים
מכתירים לו כתרים, ומתפלשים בפניו בעפר.

לות.״ יחד עם המזדנכים של מפא״י, והמזדנ*
כים אחרי המזדנבים, השמיעו ציוצים הפודים,
פירסמו כמה קומוניקאטים, והלכו לישץ.

יי^ י״אפשר לסיים את החשבון מבלי לרשום את
ההתמוטטות הגמורה של מה שקרוי ״מחנה השלום.״

זה לא אירע פיתאום.

בשבוע של סבסטיה עמלו סוכני מפא״י, שליחי מפ״ם
ומק״י, אנשי ל״ע ומזדנביהם, כדי לפוצץ כל נסית של
פעולה המונית ׳מאורגנת ומשותפת. אחרי אותו שבוע
אומלל, המשיכו לפעול כדי לפרק סופית את כל מיס־גרות
שיתוף־הפעולה ב״מחנה־השלום״ שעוד שרדו לפליטה.
פעלו והצליחו. הכל פורק וחוסל•

השבוע, כאשר פתחו ה״מתנחלים״ במיב־צע־הפוטש,
אחרי הכנות גלויות שנמשכו חודשים,
לא היה אף כוח ציבורי אחד מוכן
ומסוגל לעשות דבר נגדם.
בטלוויזיה וברדיו הופיעה כל סידרת פרשני־השלום,
שקיבלו מינוי ממשלתי רשמי כנציגי ענייו־השלום ב־כלי־התקשורת.
הסבירו, חיורדעד, בשביעות־רצון־עצפית
בולטת, והלכו הביתה.
בכנסת לא קיים זה מכבר כוח פרלמנטרי יעיל המסוגל
להתסיס, להזעיק ולכפות על הממשלה קו אמיץ
כלשהו. מבחינת מחנו־-,השלום, כמו מבחינת המילחמד.
בשחיתות, הפכה הכנסת לבית־קברות.

מאיר הר-ציון מסית ״מתנחלים,,
לעוט על המציאה בתיאבון של עופות דורסים.

כימי ממשלה זו וקודמותיה, כעלות ההרכב
הדומה, הוקמו קרוב ל־ 60 התנחלויות כשטחים
המוחזקים — 60 נקודות שכל אחת מהן היא
מוקש קטלני, העלול להביא להתפוצצות, למיל
חמה, לקטל המוני.
חלק מן ההתנחלויות האלה הוקמו מתוך פחדנות —
פחד מפני עיתוגי־ערב, מפני הסתה פוליטית, מפני קבו-
צת־לחץ זו או אחרת. חלקן הוקמו בנעוד להוראות
הממשלה, אך הממשלה השפילה את עצמה עד עפר
ונתנה אישור להפרת-החוק אחרי-מעשה. על פי החלטה
ממשלתית, הפכה היריקה לגשם.
במיקרה הטוב ביותר דומה ממשלה זו לבחורה שב־בדיחה,
שצעקה במיקלט חשוך :״היי, תוריד את הידיים
ממני — לא אתה, אתה ! ״

אוסף מגוחך.

אנשי מפ״ם, שהחליטו זה עתה להתנחל ברמת־הגו-
לן — ובכך נתנו גושפנקה לכל ההתנחלות באחור זה,
העלולה לגתם למילחמה הבאה, מילחמת גאזים והש־י
מדת־ערים.
אנשי
הל״ע, שהתנחלו לכל אורך הרמה וביקעת-
הירח, ושהפכו את ה״התגחלות״ הזאת לביזנס פורח,
בעזרת מישרד-התיירות, כך שגם מנגנון המיפלגה מתפרנס
ממנה. כמה גאומי־חתנחלות, בשפר. משובשת אך
נלהבת, נאלצו צופי־הטלוויזיה לשמוע בשנים האחרונות,
מפי ׳משה קול, בשעת ״איזרוח״ של התנחלויות והקמת,
התנחלויות חדשות?
הגברת שולמית אלוני, המשתדלת בכל כוחה להתברג
לתוך המימסד של ל״ע, הכולל התנחלויות אלה,
ושבעלה הוא האחראי להתנחלות בשארם־אל־שייך.

אץ זח פרא שאדה טירפדו השבוע, כמו
כשבוע של סבסטיה, כל ניסיון להקים כוח
גדול ומאוחד למאבק ציבורי נגד ה״התנדר

כזירה הפוליטית היו ״מיפלגות-השלום״
עסוקות כמיכצעי־התנחלות משלהם — התנחלות
בממשלה (״כסא משוחרר לא יוחזר:״),
כמערך ו/או כמפ״ם ו/או כל״ע.
כתוצאה מן הרצון למצוא חן בעיני השילטון, ומן
הסירוב לשתף פעולה עם הכוחות שאינם מקובלים על
השילטון, לא היתד, כל אפשרות לקרוא להפגנה משמעותית
למען הדמוקרטיה. מול הפגנות האלפים של אנשי
הסיפוח, נערכו כמה הפגנות מבישות של ״כוחות שלום״
ביוזמת כל פלג לחוד, כשכל פלג משתדל להפיק מירב
של תועלת ופירסום לעצמו. כמד, עשרות התכנסו פה,
מאד,־מאתיים שם. לעצרת המרכזית של מזדנבי השילטון
בתל־אביב הובאו אלפי בני־קיבוצים — ומכל תל־אביב
באו כמאתיים אזרחים• העצומה הציבורית היחידה שפורסמה,
אורגנה על־ידי איש אחד: המשורר יבי.
תמונה עצובה: מול מישרד ראש־ד,ממשלה עמדה במשך
שעות ארוכות שורה של כרזות בלתי-מאויישות
של מוקד — שלטים מייותמים שלא נמצאו להם מפגינים.
צעירים מתוסכלים פרצו לשני בניינים של ״ה־
״׳מתנחלים״ — ובכך יצרו תקדים מסוכן הנותן הכשר
לכוחות הפאשיזם לפתוח במסע של טרור פנימי.
דוברים של מוקד ,׳מפ״ם וקבוצת-הפרופסורים הקוראת
לעצמה משום־ימה ״שינוי״ — האשימו זה את
זד, והסתייגו זה מזה.

ויימאר הישראלית.1074 ,

** עולם לא בלט העדרו של מחנה בעל-עקרונות,
ו /עצמאי ויעיל — כמו. שבלט השבוע.
הקרחון הלאומני, שרק קצהו נתגלה השבוע, הולך
וגדל. מחנה זד, מתכונן לשעתו הגדולה — השעה בה
תיאלץ הממשלה לסגת מהשטח הראשון שממערב לירדן.

מי יעמוד מולו אז?
הממשלה, אשר ירקו בה השבוע, והמתגאה
כעובדה שהצליחה למחות את הרוק מפניה 7

ייימי

ייייייי

ניייי גי

ו ו 1

יו ד ביו ד
יום ג׳ ,8.10 שימחודתורה
גבאי בתי־הכנסת עוברים ממתפלל למתפלל
.״המיבצע — הערב.״ בכל רחבי הארץ,
מיישובי רמת־הגולן ועד אשדוד ואשקלון,
מועברות מפה־לאוזן מילות הקוד :״מיבצע־הקפות
— הערב.״ וההתרגשות גוברת.
נשלפות מפות, והמסלולים ונקודות־הריכוז
מסומנים עליהן. כ* 6000 איש, רובם
צעירים, אחרים מבוגרים ! ישראליים ותוש־בי־חוץ
רבים ! מורים ותלמידים ; מרצים
באוניברסיטאות וסטודנטים; רבנים ובני־ישיבות;
מדריכים וחניכי תנועות־נוער,
״גונבים״ חלק מההקפות בביודהכנסת,
ממהרים לבתיהם אורזים תרמילי־גב ושקי-
שינה. ממהרים לנקודות־הריכוז, שנקבעו
זמן רב מראש.

יום ג ;8.10 ,שעה 20.00
מישטרת אשדוד מקבלת מידע מוקדם,
ממודיע שאותו שתלה בין חוגי המתנחלים
בעיר: ההתנחלות תיערך עוד הערב. בידי
המישטרה שמות של רכזי־ההתנהלות בעיר,
וליד בתיהם ממתינות ניידות כדי ״לאסוף״

את המנהיגים, עוד לפני שתחל ההתנחלות.
מישטרת אשקלון מקבלת מידע דומה, ואף
היא מתחילה בריכוז ראשי־המתנחלים.
כולם שוחררו מייד, איש לא נכלא.
בידי סגן־מפקד המחוז הדרומי במישטרת
תל־אביב, תת־ניצב אריה איבצן, אין מידע
דומה. הוא מוזעק על־ידי המוקד שלו ישר
מביתו, כאשר שכנים, המתגוררים מול
אוניברסיטת בר־אילן, מטלפנים למישטרה
ומוסרים כי ברחבת־החנייה של האוניברסיטה
מתרכזים עשרות מכוניות ומשאיות
מלאות אנשים, ונראה שמתחילה התארגנות.
כוח שוטרים נשלח למקום, וניידות חוסמות
את הכבישים ומונעות מהקבוצה לצאת.
צעיר צולע בשם חנן, האחראי על נקודת
בר־אילן, סופק כפיו בהנאה. מיבצע החט־עייה
הצליח. הכוח שרוכז בבר־אילן נועד
להסיח דעתן מנקודות־הריכוז האמיתיות.
איבצן ניגש אל נהגי־המשאיות השכירים,
ומסביר להם כי מיספרי מכוניותיהם נרשמו,
ואם הם ינסו לפרוץ את מחסומי-המישטרה,
יועמדו לדין. כעשרים שוטרות מובאות
למקום, ומתחילות לרשום דו״חות־חנייה
לכל המכוניות שאינן יכולות לנסוע מהמקום
בגלל מחסום-המישטחן.

מכות לחיילים

מתנחלים מסתערים על חייל אשר ניצב במחסום־
דרכים ליד הכפר ח׳ירבתה בשומרון, ומכים אותו
מכות־רצח כדי לסלקו מן המחסום .״מתנחל״ מסתער באגרוף שלוף לעבר החייל, בשעה
שחבריו אוחזים בזרועותיו ודוחפים אותו מהדרך. סך־הכל פצועי צה״ל בלילה זה — .27

באותה שעה מתרכזים בנקודות־הטעייד.
נוספות בירושלים עשרות צעירים, המבליטים
עצמם בשירה, ריקודים וקריאות
״השומרון כולו שלנו!״ ומרכזים סביבם
את המישטרה. באותה שעה מתרכזים
למעלה מ־ 200 מכוניות פרטיות, אוטובוסים
ומשאיות במושב נחלים שליד פתח־תיקווד״
וליד כפר־אברהם. נקודת-ריכוז זו אינה
מתגלה על-ידי המישטרה, והשיירה יוצאת.
כ־ 3000 איש מתרכזים לקראת חצות ליד
מחסום של צה״ל, ביציאה מירושלים ליד
הכפר עזריה. המחסום אותו שומרים כ־ססז
חיילים, מתמוטט במהירות אל מול נחשול
האדם השוטף דרכו.
שיירת המכוניות היוצאת מפתח־תיקווה
נוסעת בכיוון ירושלים דרך לוד, עד הגיעה
למישמר־איילץ. מול המחלבה המפורסמת
פונה השיירה כולה אל דרך־עפר, לעבר
שעלבים. במחסום־מישטרה ובו שוטר וקצין
עוצרים כל מכונית .״לאן אתה נוסע?״
״לבקר את הבן־דוד שלי בשעלבים.״ ״בשעה
אחת בלילה ז״ ״כן, הוא עוד לא ישן.״
בשעלבים ממתינים כבר ״שומרי-תנועה״

השיירה ממשיכה בדרכה עוד כחמישה
קילומטרים, עד למחסום הבא. שם ממתינה
׳להם מחלקת־חיילים שבראשה סגן רמי.
רמי מורה לנהג האוטובוס שהביא את
החיילים, להחנות את האוטובוס לרוחב
השביל, והשיירה נעצרת.
גבורתו של מאיר הר־ציון לא יכלה
לאוטובוס. הוויכוחים עם רמי הופכים סוערים
יותר ויותר. רמי מטפס על גג האוטובוס
ומנהל את המילחמה הפרטית שלו
משם, תוך שהוא מודיע למתנחלים כי הוא,
אישית, תומך בהם, אולם עד־כמד. שזה
תלוי בו — אף אחד מהם לא יעבור!
הטנדר של הר־ציון מטפס במאמץ רב
על צלע ההר, ומצליח לעבור את המחסום.
עוד שתי מכוניות עוברות גם הן, אולם
שרשרת של חיילים חוסמת גם דרך זו.
המתנחלים זונחים את מכוניותיהם ומתחילים
במסע רגלי ארוך אל תוך הלילה, מסע
שסופו הוא הנקודה המצויינת במפה שלהם
בשם שילה, היא מישטרת נבי־צאלח, כ־20
קילומטרים מהמחסום.
אלוף פיקוד־המרכז, יונה אפרת. אשר

מאת

וסי 1א
צילם עידן אגמון
מקרב המתנחלים׳ המכוונים כל מכונית
לעבר דרך־עפר. ההוראה היא לנסוע באורות
נמוכים, דבר המקשה על הנסיעה
בדרך-העפד מלאת המהמורות. ליד הכפר
ח׳רבתה ממתין לשיירה מחסום שעליו
מופקדים חמישה חיילים, עולים חדשים
מברית־המועצות, הנמצאים בארץ מיספר
חודשים ועוברים עתה טירונות.

הד-ציון
מסתער
^ ראש השיירה נוסע מאיר הר-
4ציון. הוא יורד מהטנדר הישן שלו,
מבקש מהחיילים להסיר את קונצרטינת־התייל
המשמשת כמחסום. החיילים מסרבים.
מאיר מסתער, בעזרת מתנחלים •נוספים,
דווקא מאלה שאינם. דתיים, על המחסום.
חייל, שית נתפסה בתייל, מושלך יחד
זעקת־קרב פורצת מפי רבה של קריית־ארבנג
הרב לווינגר, מנהיג מתנחלי ואדי קלם, כאשר עם המחסום כשהוא צועק :״דדד שלי
החיילים מפנים אותו. היו דרושים •שמונה חיילים כדי להתגבר על לווינגר הצנום, נקרעת!״ שני חבריו הנחלצים לעזרתו
אשר נלחם בחיילי צה״ל בציפורניו ובשיניו .״הוא שייך לדור מצדה,״ אמר עליו עמיתו. סופגים חבטות נאמנות — המחסום נפתח.

פינוי המתפרעים

היה אחראי על פינוי המתנחלים בסבסטיה,
חודשיים קודם־לכן, מיהר לעבר יריחו.
ברור היה כי המתנחלים שיצאו מירושלים
התכוונו להתיישב בעיר זו. את ראש־המטה
שלח לטפל במתנחלי
שלו,
נבי־צאלח.
אינו מבין חוכמות. הוא מסתער על
המתנחלים אישית, מכה נשים וצעירים
המסרבים לפנות את הדרך לנבי־צאלח.
מאוחר יותר הוא מקבל הוראה ישירה
משר־הביטחון, שמעון פרס, להקפיד על כך
שעיתונאים לא יורשו לכסות את ההתנחלות,
והוא מכוון את מירצו הרב כנגד
עיתונאים, מנסה לזהות אותם בין עשרות
המתנחלים, ולגרשם מן השטח.

יום רביעי ;0.10 שעה 05.00
קבוצות־קבוצות, מתחילים המתנחלים
להגיע לנבי־צאלח. מחסומים מאולתרים
של צה״ל, בדרך, אינם מצליחים י

(המשך מעמוד )15
יותר מאשר בודדים מדם. המתנחלים
הצועדים על הכביש ממהרים להסתתר
בשוליו, ממש כפו בפעולת־קומנדו, בכל
פעם שנראים אורות מכונית קרבה. כאשר
החיילים מצליחים לזהות קבוצת מתנחלים
כלשהי, הם ממהרים לרוץ לעבר ההרים.
פה ושם פתגלד. חייל, או קבוצת חיילים
עקשניים, הדולקים על הטראסות אחרי
צעירה דתית, או אחר אב הנושא על כתפיו
את בנו הקטן. אולם בדרך־כלל מתעצלים
החיילים לרוץ. מד טעם לתפוס מתנחל או
שניים לעומת זרם־האדם האדיר ז
מזל דבאני, צעירה תימניה חיננית,
סטודנטית לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת
גר־אילן, כמעט שנשברה במסע הרגלי
הארוך. אולם כשהיא מבחינה בקבוצת
חיילים המתקרבת אליה, היא שועטת במהירות
לעבר ההרים, עושה איגוף בן כמה
קילומטרים. ומגיעה לנבי־צאלח מכייס
מזרח.

״הם היכו
חייל שלי ! ״

ך* מקום אחר, ליד מחסום מאולתר,
^ מצליח סא״ל דב, מפקד בסיס־טירונים,
אשר חייליו נשלחו למשימת־הפינוי, לתפוס
עיתונאי. דב גורר את העיתונאי לעבר
אוטובוס החונה במקום, ומציג בפניו חייל,
עולה מגרוזיה :״הם, אלה שבאים כאילו
לשמור על המולדת, ד,יכו חייל שלי \״ הוא
מתייפח כמעט, .הבחור הזה עלה רק לפני
חודשיים מגרוזיה, תראה סה הם עשו לו1״
ואומנם, החייל, שאינו מבין פה פשר
המהומה שמקים המפקד סביבו, מעלה חיוך
מבוייש על פניו, ומראה את סימני המהלומות
שעל גבו .״אם היה לי רובה, הייתי
יורה בהם!״ קורא דב, אם־כי הוא יודע
היטב שההוראות שהוא־עצמו נתן, אומרות

כוח מול כוח. כח דל של טירונים הוצב
1ו | 1י | 1 | 9ן
י 1ע 11111 בליל־ההתנחלות הראשון מול הזרם האדיר
של המתנחלים. הטירונים,,עולים חדשים, לא הבינו כיצד ומדוע

נלחמים בהם אחיהם היהודים, אולם במהרה הפכה המילחמה
לתיגרות־ידיים אלימות, כאשר המתנחלים התנפלו על חיילי
המחסומים, רמסו אותם ופרצו דרכם, כשהם מותירים נפגעים.

שכל חייל שיירה, אפילו באוויר. יועמד
למישפס צבאי.
אלוף פיקוד־המרכז, יונה אפרת, מודיע
בקשר, מסביבות יריחו, כי ההתנחלות פונ תה.
חייליו הצליחו למצוא ב־ 60 מתנחלים,
להעלות אותם על אוטובוס ולפנותם לירושלים.
אולם צה״ל אינו יודע כי באותה
עת עצמה התנחלו כ־ 200 צעירים אחרים,
ובראשם רבה של קריית־ארבע, הרב לויגגר
הרש גוש־עציון חנן פורת, מי שנפצע קשה
בקרב על גדות תעלת־סואץ במילחמת
יום־כיפור, ליד מינזר סנם־נ׳ורג׳ שבוואדי
קלט, מרחק קילומטרים ספורים מיריחו!
קבוצה אחרת, בת 100 מתנחלים התנחלה
במעלד,־האדומים, וזרם של למעלה מ־1000
מתנחלים נוספים מתקדם בדרכים־לא-
דרכים, על־מנת להצטרף אליהם.

יום רביעי ,9.10 שעה 12.00
ראש המטה היה מרוצח. הוא הציב
מיספר אוטובוסים ליד מישסרת נבי-צאלח,
וכל מתנחל שהגיע ליעד, הועמס על
האוטובוס. באלחוט הוא מבשר למפקדיו
כי הצליח במשימד״ ושבר את ההתנחלות.
יש לו עוד בשוחה טובה. הוא הצליח
לגרש עיתונאים שהתפלחו, למרות אזהרותיו
הקודמות, ואף עצר שניים מהם: את יוסי
בר, כתב ידיעות־אתרתות, ודויד אורן, כתב
הטלוויזיה. השניים, אשר הצליחו בינתיים
להתחבב על החיילים שעצת אותם, התחמקו
מהאוטובוס שאליו הובלו.
באותה שעה מתכנסים למעלה מ־200
מתנחלים בנקודה שצויינה על המפה שלהם
כיעד אלטרנטיבי, במידה שיפונו מנבי-
צאלח — הכפר ת ר ניזאם, המרוחק כ ת
שלושה קילומטרים מהמקום עליו שולט
ראש המטח. המתנחלים פותחים בתפילה
ומתארגנים לקראת הלילה.

יום רביעי ,9.10 שעח 16.00
השוסר־הצסיר מארגן הפגנה, שעליה
הודיעו מיספר פעמים ברדיו, בצומת כביש
ירושלים־לטרס. במקום מצדים עשתת

ז 16

1 1 1 *111111 11 *1הציננ מנהיג ה־
• 1 # 1 •^ 1* #מתנחלים, חנן
פורוד לחיילי צודל, לומר למפקדיהם כאשר
יקבלו פקודה לפנות את המתנחלים.
המפקדים לא הפריסו לסתפרעיס לנאום
בפני המיילים ולהסיתם להפרת פקודות.

ובים מור אחו

מכונית מנסה לפרוץ את אחד המחסומים, בעוד
מיספר מתנחלים מתנפלים על חייל המנסה לבלום
את המכונית בגופו. את האות לפריצת המחסומים נתז מאיר הר־ציון, שפרץ
ראשון את המחסום, כשהוא נוהג בפראות בטנדר שלו. במחסום קודם הסתער הר־ציון,
ברגל, על קונצרטינת־התייל לסלקה. מי שהית ידוע כגיבור מילחמות ופעולות־תגסול רבות,
נלחם הפעם נגד חייליס־טירונים, והסית מתנחלים. למחרת נמאס עליו העניין, וחזר לביתו.

שוטרים, וכמה מפגינים הלובשים חולצות
כחולות עם שרוכים לבנים, ונושאים בידיהם
שלטים. אחד השוטרים הרואה את
המיספר הדל של המפגינים נגד המתנחלים
אומר לשמעון אבידן׳ אלוף מיל ,.ממנהיגי
השומר־הצעיר ומפקד גיבעתי לשעבר:
״אם זה כל מה שאתם מצליחים לארגן, אז
מגיע למתנחלים לשבת בכל מקום בגדה.״

יום רביעי ,9.10 שעה 18.00
הפגנה של שי״ח ומוקד, נגד ההתנחלויות,
מתרכזת ליד מישרד ראש־הממשלה. בראש-
ההפגנה, בתו של רב־אלוף (מיל ).ייגאל
ידין ובעלה, וקריינית גלי־צה״ל ליאורה
מגן. שומר־ראש משועמם של ראש־הממשלה
צופה בהפגנה, בה משתתפים כ־ 50 צעירים,
המכריזים על התנחלות ברחבה עצמה,
למיספר ימים. אחד הצעירים מסיר מעל
ראשו כובע טמבל, ומתחיל להסתובב בץ
המפגינים, לאסוף כסף לקניית גיליונות
נייר־בריסטול, כדי לעשות מהם שלטים.
באותה שעה !מתחילה עצרית־הזדהות
גדולה עם המתנחלים, בגן־העיר בירושלים.
4000 מזדהים, כאלה שלא יצאו עם המתנחלים,
וגם מתנחלים מפונים, מופיעים
במקום העצרת ופותחים בריקודים ובשירה
מידבקת. העצרת היא אף הופעת-הבכורה
של מנהיגי המתנחלים, אשר החליטו לא
להצטרף להתנחלויות עצמן, כדי להסיר
מהן כל חשד ״פוליטי.״
ח״כ זבולון המר ויהודה בן־מאיר נראים
נדהמים בעצמם, מהצלחתו העצומה של
מיפגן הכוח שאותו אירגנו. המר מוקף
באוהדים, המברכים אותו על ההצלחה
ומבקשים ממנו לנאום. המר מסרב. במקומו
עולים על הבמה נשיא אוניברסיטת תל־אביב
הפרופסור יובל נאמן, רעיית הנשיא
השני, רחל ינאית בן־צבי, ד״ר ישראל
אלדד (שייב) והמשורר יצחק שליו, אשר
מוצא לו כאן קהל אדיר מן המוכן, לקרוא
בפניו שיר ארוך ומעייף.
באותה שעה מצליח צה״ל לגלות את
מתנחלי דיר ניזאם. הפעם מחליטים להביא
למקום כוח של צוערי קורס־קצינים, במקום
הטירונים. הכוח המגיע למקום׳ מגלה את
המתנחלים כשהם דבוקים זה לזה וקשורים
בחבלים, כדי להכביד על הפינוי.
סגן־אלזף מנסה לשכנע אותם להתפנות
בעצמם. המתנחלים דורשים להיפגש עם
שר־הביטחון. שר-הבים חון מסרב להיפגש
איתם. החיילים, אשר אחדים מהם מגלים
קרובי-משפחה וידידים בין המתנחלים,
מתמרדים. הם טוענים בפני מפקדם כי עדיין
לא מוצו כל דרכי המשא-והמתן, לפני
הפינוי בכוח, ודורשים ממנו להתקשר עם
שר־הביטחון שנית. המפקד נענה לבקשה,
מתקשר עם השר וזוכה שוב לאותה תשובה
שלילית. רק אז מוחל בפינוי.
זעקות ״נאצי בוגדים עוכרי יש ראל
!״ מלוות את הפינוי. החיילים מגיבים
בהידוק־שפתיים, חוטפים מכות במקומות
רגישים בגופם מהמתנחלים — ובעיקר מה־מתנחלות.
אחדים מהם מאבדים את העשתונות
ומשיבים מכות למתנחלים המתפרעים,
אולם נדרשים על־ידי מפקדם להירגע.
כתום שעה מועמסים המתנחלים על אוטובוסים,
היוצאים לכיוון פתח־תיקווה.

נינה מול כומתה

מתנחל תופס בנישקו
של אחד מחיילי המח־סוס,
הממלא פקודה לא לאפשר למתנחלים להמשיך בדרכס.

חחייל־הטירון נדחס מהתנפלות, האחים שלי.״ מפקד היחידה,
מא״ל דוב הזדעזע, לאחר שהתברר לו בי חיילים שלז נפצעו
מן המהלומות, וקרא, :אם היה לי רובה, הייתי יורה בהם.״

המרגלים יוצאים לפעולה
ף* או תהשעה בערך מגלה צד,״ל גם
את מתנחלי ואדי קלט. פלוגת־חיילים
נשלחת למקום, ומגלה כי המתנחלים התפלגו
לשתי קבוצות: האחת התיישבה
במרחק של כ־ 500 מטרים ממינזר סנט־ג׳ורג
/והשנייה התמקמה במעין מערה, על
הרכס, מקום שאליו סכנת־נפשות ממש
להגיע.
מפקד הכוח המקומי מנסה לפנות אותם.
הוא מצליח לפנות שיבעה מתנחלים, לגרור
אותם משך 20 דקות אל הרכס שממול,
שם עוברת דרך־עפר. חמישה מהם מצליחים
לברוח מהאוטובוס שעליו הועמסו. ולחזור
אל חבריהם. מפקד הכוח מודיע באלחוט,
כי אינו מסוגל לפנות את המתנחלים, ומקבל
הוראה להישאר במקום.
מתפזרי עצרת ההזדהות בירושלים,
מצידם, מתארגנים ליציאה נוספת. שיירה
יוצאת מחר־הצופים בירושלים, וקבוצות
קטנות אחרות מנסות להגיע בדרכים־לא־דרכים
לעבר יריחו ונבי־צאלח. חלקם נתפס
על-ידי החיילים, חלקם מצליח להתחמק.
״מרגלים״ מתנועת מוקד, שנשלחו לצפות
על הפגנת ההזדהות עם המתנחלים, ממהרים
אל רחוב כורש מיספר 14 ביתשלים, שם

דם יי שנו

קורא המתנחל
אילן תור. ואומנם
מכוניות המתנחלים הסתערו טל
חיילי המחסומים שניצבו מולן( .למטה).

1 1 1 1 1 *1 1 1 0אחד החיידיס, שניסה למנוע מעבר משאית־מתנחלים כשהוא
ניצב מזלה, לא יכול היה להתאפק ופרץ בבכיו ״גס בתסיה

לא עשו לנו הגויים דברים כאלה !״ אולם גס הבכי לא עזר, והמשאית המשיכה
בדרכה, כשאפשר להבחין בחיוך של ניצחון שעל פני המתנהלת אשר בתא־חנחג.

1ח ך: דךך דקות מיספר קודם שהחלה פעולת הפינוי, ערך
רבה של קריית־ארבע, הרב לווינגר, תפילה, אשר
| 1 111 11 1 .3 1 1
כונתה אחר־כך בלצון על־ידי החיילים שפינו אותו, כ״תפילת־הדרך.־׳ ברקע המתפללים.

| !1ל 3־ ¥11י 1חייל חמוש ניצב בנקודת־תצפית מצויינת מעל לנקודת״״
1 #1-110 #111 ההתנחלות של הרב לווינגר ומתנחליו. סייד לאחר שצה״ל
גילה את ההתנחלויות בוואדי קלט, נשחה למקום יחידת צוערי קורם קצינים, ששמרו
על כל הדרכים והמבואות בדרך להתנחלות, כדי שאי־אפשר יהיה לתגברה, ואף מנעו
הקנאים.
וזויי•׳שבמצודת
בין שתי הקבוצות, זו שבתחתית הוואדי
המתנחלים ליצור קשר
בעד

1 1 1 9 1 7 1ד | 1ל 0למרות שהמתנחלים טענו כי לא ינקטו אמצעי־אלימות,
#111ע 1 1יי י 11 /ולמרות ההוראות הנוקשות לחיילים לא להרים יד טל מתנחל,
נתעוררו בעת הפינוי תיגרות של ממש, מערבולות של ידיים ורגליים וראשים, כאשר
לעיתים קשה להבחין מי הוא המתנחל אשר מפונה ומי הוא החייל המפנה את המתנחלים.
בתמונה . :מתנחל׳ נגרר בכוח על־ידי חיילי צה״ל, כשהוא מגלה התנגדות נמרצת.

חונודת ה1ן1ווי0
(המשך מעמוד )17
מצוי מטד-,המתנחלים. במקום יושבות צעי
רות אחדות, המקבלות הודעות טלפוניות.
הגברים כולם משתתפים בעצרת. אנשי
מוקד מתפרצים למישרד, מודיעים לצעירות
כי ״כבשו״ את המקום, ומגלים במקום 15
רובים ושני קלאצ׳ניקובים. הם מבשרים על
כך בשימחה לעיתונות ולרדיו. אולם אחר-
כך מסתבר כי הרובים, לפחות, שייכים
לבית־ספר שדה של גוש־עציון, והם בעלי
רישיון מישטרתי.

יום רביעי ,9.10 שעה 20.00
מפגיני שי״ח ומצפן שליד מישרד ראש־הממשלה׳
אשר מיספרם הצטמצם בינתיים
לשמונה, מצטופפים סביב אחת המכוניות
כדי לשמוע חדשות. הקריין מודיע ברגעים
אלה נערכת הפגנה בה משתתפים 200
חברי שי״ח ומוקד, מול מישרד ראש-
הממשלה גירושליים.״ כולם פורצים בצחוק,
׳ומתקפלים הביתה. ההתנחלות שלהם הגיעה
לקיצה.
באותה שעה מודיע דובר צה״ל כי ההתנחלויות
בוואדי קלט פונו. מתנחלי המקום
מסתכלים בתמיהה על מכשירי-הטרנזיסטור
שלהם, שפלטו הודעה זו. הם עדיין שם.
במטכ״ל מסכמים את אירועי היום :
לצה״ל 27 פצועים, רובם קל, אהד עם גב

שבור. למתנחלים כמה עשרות פצועים,
כולם קל. מרביתם ממשיכים, מייד לאחר
שקיבלו טיפול רפואי. לנסות להסתנן לעבר
נקודות־ההתנחלות.
1 י1מ רביעי ,9.10 שעה 23.00
רחל דרייר, צעירה רחובותית יפהפייה
הלומדת במיכללה הדתית הגבוהה בבית־וגן
בירושליים, מובילה קבוצה בת 30 צעירים
בשבילי הרי יהודה. לאחר הליכה מאומצת
בת שלוש שעות, בה תעו מיספר פעמים
בדרכם, מצליחה רחל לעבור את פל מחסומי
הצבא, ולהביא את בני־קבוצתד. בשלום אל
התנחלות ואדי קלט. הם מתקבלים שם
בקריאות־שימחה של המתנחלים, ובקריאות-
אהדה של החיילים השומרים עליהם.

יום חמישי ,10.10 שעה 10.00
מילחמת החתול־בעכבר בין המתנחלים
לחיילי צה״ל, נמשכת. צה׳׳ל מתגבר את
כוחותיו, וחיילים במאותיהם פרושים על־פני
ואדיות וגיאיות׳ כדי למנוע התגנבויות־יחידים
של מתנחלים.
התמונה מתחילה להתברר. לצה״ל ברור,
ני עיקר מאמץ המתנחלים הוא לכיוון יריחו.
מתנחלי מעלה־האדומים פונו, תוך כדי

תיגרות ופצועים, ואילו אלה של השומרון
פונו כימעט כולם. מסוקים ומטוסים קלים
מכסים את סביבות יריחו, ומדווחים לכוחות
שעל הקרקע על כל מתנחל שהם
מזהים בשטח.

תגובה עיתונאית מגמתית ילן תור, צעיר בן 24 בן לפקיד
>* בעיריית ירושליים ואב לשלושה ילדים,
המתגורר עם משפחתו בקריית־ארבע,
נוסע על וספה עם סירה, במהירות מטורפת,
כשהוא מנסה להימלט מג׳יפ-סיור צבאי
הדולק אחריו. כאשר נוכח אילן כי הג׳ים
עומד להדביק אותו, הוא זונח את הווספה
לצד הכביש, ושועט אל תוך ההרים. החיי לים
שבג׳יפ מפסיקים את המירדף.
בתל־אביב עורכים עורכי-העיתונים לדובר
צה״ל שערורייה־רבתי, על כי נמנע
מעיתונאים לכסות את ההתנחלות. ואמנם,
ניכר בעליל בכתבות המופיעות בעיתונים
כי הן ניזונות בצורה מגמתית מפירסומיו
של דובר צה״ל.

יוס חמישי ,10.10 שעה 14.00
כדי להרגיע את העיתונאים, מארגן דובר

צה״ל סיור-עיתונאים להיאחזויות ואדי
קלט. האוטובוס שלהם יוצא מירושליים,
אולם מתעכב משך למעלה משעה ליד
מחסום עזריה. שכחו למסור למפקד־המחסום
כי מותר לעיתונאים לעבור. ליד מעלה־האדומים
— שוב מחסום, שלידו הם מתעכבים
שעה נוספת.
בינתיים מפנה צה״ל את היחידה שהובאה
לוואדי קלט, ומשאיר במקום רק מיספר
חיילים סמלי. העיתונאים מגיעים להיאחזות
לפנות־ערב, מתקשים לצלם ולהתרשם,
ומזורזים על-ידי הקצין המלווה לעזוב
את המקום.

יוס חמישי ,10.10 שעה 19.00
צה״ל מאפשר למכונית פידו עמוסה
אספקה להגיע אל מתנחלי ואדי קלט.
המוראל גבוה. אומנם, חיילים חמושים אינם
מאפשרים למתנחלים שליד המינזר להיפגש
עם אלה שעל הרכס, במקום הזוכה במהרה
לשם מצודודהקנאים, אולם הרב לווינגר
מצליח לשלוח סיירים, העוקפים את החיי לים
ומגיעים אל מתנחליו של חנן פורת,
ויחדיו הם מחליטים על התנגדות מוחלטת
לפינוי.

__ מזל
היכתה חייל
ך* בחורות שבחבורה מכינות ארוחתן
1ערב, בעוד הגברים פונים לתפילה.
צוערי גית־הספר לקצינים מובאים, באוטו בוסים,
למרחק של כחמישה קילומטרים
מאתרי־ההתנחלויות, ונערכים ללינת לילה.
למחרת צפוי להם יום קשה — פינוי המתנחלים.
והצוערים יודעים מה פירושה של
טילחמת חיילים במתנחלים, עוד מהפינוי

קומנדו מיזרוו

המתנחלים בוואדי קלט, ליד מיחד סנט ג׳זרג׳ ,התכנסו
מל ראש סלט, ממנו קשה היה להוריד אותם. לשם
כך הובאו למקום על־ידי צה״ל מיזרני גומאוויר, אשר הונחו !!תחתית הקניון, וטליהס
הטילו החיילים את המתנחלים המפונים, כדי למנוע פציעות ושברים. מתנחל אחד נפצע.
אותו ביצעו בשילה.
אילן תור ממשיך להסתובב על ההרים
בחפשו את ואדי קלט. מספר חיילים הפרוסים
בשטח ומוסווים היטב בתוך הוואדי,
תופסים אותו ומביאים אותו לחניון. אילן
התשוש מאושר. הוא זוכה לנום קפה חם,
שולף שלושה כריכים שאותם הביא עימו,
ועורך חוג־בית נוסח גוש־אמונים, לחיילים
שבחניון.

יום שישי ,11.10 שעה 05.00
בהתנחלויות של ואדי קלט עורכים החיילים
והמתנחלים ארוחת־בוקר משותפת
ותפילה. חיילים, אשר מעולם לא הניחו
תפילין ולא ביקרו בבית-כנסת, מניחים
תפילין ביחד עם המתנחלים.
מזל׳ צעירה תימנית מפתח־תיקווה, מתנצלת
בפני אחד החיילים, שאותו היכתה
קשות בעת ניסיון־הפינוי הכושל ביום
הקודם, אך מבטיחה לו כי יזכה במכות
נאמנות עוד יותר, אם אך ינסה לפנות
אותה שנית.
לאה הירש, צעירה בלונדית שמנמונת
מירושלים, בתו של תעשיין ירושלמי קטן,
מחליפה כתובת עם אחד החיילים הדתיים,
ומבטיחה לשוב להתראות עימו. אחרי
המילחמה.״ רחל דרייר, מצידה, מתגלה לא
רק בסיירת מעולה, אלא גם כסופרת מחוננת.
היא מנהלת את יומן־זההתנחלות,
כשהיא כותבת על שאריות־נייר, גלילי
נייר־טואלט, על כל פיסת־נייר הנופלת
לידה.
הרב לווינגר מצליח להעביר הוראות
לקבוצה שבמצודת־הקנאים :״יש להתנגד
בכל הכוח. אם לא יצליחו לפנות אותנו
עד כניסת השבת, יש לפרוץ בכוח את

מישמר-הצבא, שעתיים לפני כניסת השבח,
כדי לעשות את השבת בצוותא.״
חיילי החניון עולים על האוטובוסים,
ומגיעים לנקודה הקרובה ביותר׳ על הרכס,
למינזר סנט־ג׳ורג׳.

יום שישי ,11.10 שעה 09.00
אחת הדמויות הססגוניות בצח״ל, ע,.
גבוה, מוצק,
מגיע ויורד בראש החיילים המפ
לרגלי
המצב

התמונה השכיחה ביותר בפינוי היתה זו של ארבעה
או שישה חיילים הנושאים מתנחל אחד. חלק מהמתנחלים
הסתפק בשירות ההיסעיס של החיילים עד ליציאה מאיזור ההתנחלות, ו<וילו את
האחרים נאלצו החיילים לשאת מתוך מצוקי ואדי קלט עד לרכס, מרחק קילומטרים אחדים.

גר להתפנות.
בינתיים נמשכת התפילה, וברור שהחיילים
לא יגעו במתפללים. התפילה נמשכת
למעלה משעה. החיילים מרפדים במיזרני
גומאוויר את קרקעית הקניון הקטן, המבדיל
בין מרכז ההתנחלות לבין הדו*ך
המובילה אל דרך־העפר.
החיילים עומדים משתאים אל מול התמונה
שממולם .״זה כמו בזמן בר־כוכבא,״
אומר אחד מהם. ואומנם — התמונה מרהיבה.
יהודים
עטופי-טליתות עומדים, מתפללים
בדבקות ושרים בטבות של ואדי, תחת
מעביר־מים עתיק, באמצעיתו של נחה-

התצלומים המתפרסמים כעמודים אלח אינם אלא חלק קטן
ממאות התצלומים שצולמו על־ידי צוות ״העולם הזה״ כימי
ההתנחלות.
כמיכרקים אל ראש־הממשלה, שר־המישטרה והרמטכ״ל הציע
להם עודד ״העולם הזה״ להעמיד לרשותם את פל התצלומים
האלה, לשם זיהוי המשתתפים בהתנחלות הכלתי־חוקית, פורצי*
המחסומים ומכי־החיילים — לשם העמדתם לדין והרשעתם.
שר־המישטרה השיב כי הוא ״בודק את העניין.״ שני האישים
האחרים טרם השיבו, עד סגירת גיליון זה.
תינים על הרכס, לעבר ההתנהלות.
בעוד המתנחלים עורכים את תפילת-
הבוקר שלהם, צצים כ־ 200 חיילים, ומש תלטים
על הנקודות האיסטרטגיות במחנה־המתנחלים,
כשהם מתערבים בתוכם. ע.
פונה אל ידידו, דויד (״דודו״) עמית, מכפר־עציון,
מי שמשמש כמ״פ במילואים, ומבקש
ממנו להציג בפניו את הרב לווינגר.
השיחה בין השניים — קשה. לווינגר
דורש מע. להעביר לשר־הביטחון שדר,
הקורא לשר לבוא למקום ולנהל שיחה
עם המתנחלים. ע .מסרב, ודורש מלוויג-

מידבר ירוק, המתוחם בשני רכסים גבוהים
שגונם אדום מאיים.

הצלם בכה
כמו תינוק
ך* שעה 11.00 מנסה ע. בפעם
^ האחרונה, להשפיע על הרב לווינגר
לתת הוראת פינוי-מרצון. לווינגר מחייך,
ומסרב. ההוראה ניתנת.
החיילים מסתערים בהמולה גדולה על

המתנחלים, עימם הספיקו להתיידד קודם-
לכן. נראה כי חוקי ההתנגדות הפסיבית
נשכחו כליל. המתנחלים בועטים, חובטים
לכל עבר, ללא הבחנה.
זקנים וצעירות הולמים בכוחות שקשה
להאמין כי הם גלומים בתוכם. החיילים
מתרכזים רק בגברים ומניחים לנשים —
אך זו, כפי הניראה, שגיאה טאקטית רצינית.
הצעירות מתנפלות על החיילים בפראות,
משתוללות, שורטות, צורחות, מייל לות,
מקללות ובוכות.
רס״ן חגי, אחד ממפקדי הפעולה, משדר
קריאות בסגבר־הקול המוצב על גבו של
חייל :״בלי מכות ! רק להרים אותם!״ אולם
נראה כי זה לא עוזר. החיילים הפגועים
אינם יכולים עוד להבליג, ומשיבים למתנחלים
מכות נאמנות.
צלם־העיתונות מיכה ברעם, אשר עבר
מילחמות רבות, פעולות-תגמול והרפתקות
אין־ספור חדל לצלם, נופל על הארץ ופורץ
בבכי :״אני לא מסוגל לראות דבר כזה,״
הוא מייבב, כתינוק בדיוטו.
טליתות וכיפות עפות באוויר. הקריאות
המעבירות חלחלה :״נאצים ! גרמנים !
טינופות! תקבלו צל״ש בשביל זה!״ בוקעות
ממקהלת הנעמת הנלחמות, הזועקות
אותן בהשתוללות שלוחת־רסן.
נוטל עימו עוד שיבעה חיילים, סרן ומנסה לפנות את הרב לווינגר. אולם הרב
הצנום, שלד־עצמות ממש, מגלה רוח-קרב
עזה, ונראה כי השמונה יצטרכו לתגבורת.
רק במאמץ רב מצליחים להשליך אותו. ,
ממרומי אתר-ההתנחלות אל מיזרני ד.גומ־אוויר
שלמטה.
״דודו״ עמית, בו לא העזו החיילים לגעת,
מתבונן במחזה במבט מהורהר מעל גבי
סלע .״האיש הזה נולד אלפיים שנה מאוחר
מדי,״ הוא אומר על הרב לווינגר .״הוא

הנערות שדיוו את ה״מתנחליס׳ ריב!
את יצדיהם והסיתו אותם למא2ס ונדים

0 1 0 2

2 1 0

?ת ת״ילח

זמן קצר לפני קרב הפינוי, ומסתערת
פל חיילים (מימין) דקות מיספר אחר־כך,
כשהיא מנסח לחלץ את אחד המתנחלים.
52 סטאדאג שיומהו?
החיילים משועשעים, וג׳ודי נצמדת לרגליהם

לאוטובוס. בספק־חיוך ספק־בכי על פניה, היא
למטה משמאל נראת ג׳ודי כשהיא נאבקת לבדו
ממקומה. למסה מימין, ג׳ודי חושקת שיניים
35 מנוחת הלוחמת
עולה חדשה ממרוקו, הנשואה היחידה בין
המתנהלות, נחה בעקבות הדרך הקשה אותה
עשתה ממצודת־הקנאים לוואדי קלט.

ממתינה

מתנחלת צעירה, ש
צעדה כל. הלילו
המתינה ליד אחד המחסדמים לחיילים, ש
ייבואו לאספה לאוטובוס וחזרה הביתו
נראה מרוצה מאוד מהישגי הנדבצו
2 0 ׳ .וווו

הני אנ א טיו ח
(המשך מעמוד )19
שייך לדור של מצדה.׳׳
המהומה המזעזעת נמשכת עשר דקות
בלבד, אך אלו נדמה שארכו שעות רבות.
הקשר המלווה את ע. אינו מצליח להסתיר
את התייפחות!־ .הגברים פונו כולם,
נותרו רק הבנות הצעירות.
כולן׳ מלבד שתיים, לבושות חצאיות,
חלקן באורך שאנל החדיש, העונה הן על
צרכי הדת והן על צרכי האופנה. הן מתייע-
צות, ומחליטות להתפנות בעצמן ,״כדי
שבפינוי־בכוח לא תתנוספנה השמלות,״
ולהשאיר במקום את שתי הנציגות הלבושות
מכנסיים. ע ,נותן הוראה להניח לשתי
המוהיקניות האחרונות.
שלב א׳ הסתיים. עתה נותר לטפל רק
במתנחלים שבמצודת־הקנאים. ע• סייר
ותיק המכיר את השטח, בדור כי פי-
נוי־בכוח של המתנחלים היושבים על
הרכס, פירושו הרוגים ופצועים. הדרך
ממצודת־הקנאים למטה עוברת בקצה הרכס,
על גדת אמת המים שכל תחבה הוא כ־40
סנטימטרים, כשמצד אחד תהום עמוקה ומן
העבר האחר צלע־הר תלול.

״פיקוח־גפש,
אפילו עם דם!״
ך אמצעית הקשי הוא פזסץ אליו
1י את חנן פודת, מנהיג המתנחלים הקנ
אים,
לשיחה. ע .מצליח לשכנע את חנן
לפנות את אנשיו ממצודת־הקנאים לעבר
המקום בו היתד. קודם ההתנחלות של הרב
לווינגר, ורק משם להתנגד לחיילים. חנן
חוזר להתנחלות שלו. כדי להחליט עם
אנשיו אם להתפנות אם לאו, ומבקש שעה
הניתנת לו מייד.
בינתיים נושאים חיילים את מתנחלי
הרב לודנגר, במעלה ההד אל האוטובוסים.
השרב הכבד מכביד עליהם. קשה לשאת
על הגב אדם נוסף, במעלה הר, משך
למעלה מחצי־שעה, קשה לטפס בהר אפילו
ללא משא.
השעה חולפת, ומחנן פורת אין תשובה.
הכוח מתחיל לטפס על הרכס, לעבר
המצודה. התמונה הנגלית לעיני החיילים,
לקוחה כמו מסירטי-התנ״כ ההוליוודיים.
בתוך מערה יושבים כמאה איש ואשד.
ומתווכחים בלהט רב, כשחנן עצמו מנסה
להשליט ביניהם סדר.
החיילים מופתעים למצוא במקום את
אילן תור. כאשר עלו על האוטובוסים
בחניון, בשעת בוקר, שכחו ממנו כליל, והוא
הצליח לעלות אל ההתנחלות. חנן פורת
מנסה לשכנע את חבריו למנוע שפיכות־דמים,
לרדת מרצונם, ולהתחיל בהתנגדות
רק מואדי. אילן תור הוא ראש הטוענים
ל״פיקוח נפש, אפילו אם זה כחך בדם.״
נערכת הצבעה 17 .תומכים באילו תור,
61 בחגו פורת, השאר נמנעים, או עייפים

מכדי להרים את ידם להצבעה.
אילן תור מודיע כי הוא נשאר במקום,
אפילו אם כולם יעזבו אותו, ואומנם כך
עשה.
החיילים הממתינים למטה זוכים בתמונה
מרהיבה של שיירת גברים ונשים הנושאים
צרורות׳ תרמילים ושקי־שינה, צועדים על
הרכס בשורה ארוכה־ארוכה.
חגי פורש את אנשיו לאורך המסלול,
כדי לתת יד ולעזור בירידה התלולה. הידיים
המושטות מתקבלות בברכה על-ידי הגברים
שבמתנחלים, אך נידחות בשאס׳ינפש דווקא
על-ידי הנשים והנערות.
המתנחלים והחיילים מגיעים לתחתית

לל1

מארצות־הברית, ג׳ודי, נלחמת בקרב־נזגע עס
יילים אשר דלקה אחריה בהרים ולכדה אותה.
יי לנסות למנוע מהם להרים אותה ולשאתה
נחלת מילחמה אבודה כנגד החיילים. בתמונה
בכל כוחה, ברגלי החיילים שבאו לעקור אותה
:אחזת בציפורנה בקרקע ומנסה להיאחז בה.

רב. הוא קורא אליהם :״אל תסרבו לפקודה
לפנות אותנו, רק תאמת למפקד שאתם
לא מסוגלים לכד.״ ולרגע, נדמה בי אכן
כך יעשו החיילים.
משך מחצית שעת נאומו של חנן, לא
זע אף שריר בפניו של ע. כאשר
מסיים חנן את נאומו, אפשר לחתוך את
האוויר בסכין. רומה בי החיילים מהופנטים.
ע. קם, מתייצב מולם ומול המתנחלים
בעמידה צבאית טיפוסית, כשידיו על
מותניו, ואומר מיספר מישפטים קצתם
וברורים :״מי ששמע אותי בשיחות פ ת
טיות, יודע מה דיעותי האישיות בעניין זה.
אבל פקודה היא פקודה, ואני אפנה אתכם
ויהי־מה.״
החיילים מתעוררים, באילו מחלום. ההוראה
ניתנת, והם מסתערים על המתנחלים
אשר מתארגנים מייד בגוש עצום של
ידיים ורגליים שלובות ומצומדות.
אולם לא רק צועת קורם הקצינים עייפים
— גם המתנחלים כד. הפינוי, הפעם, קל
יותר מאשר זה של אנשי הרב לווינגר.
הנן פורת קורא לעבר החיילים הקרבים
אליו :״תבכו, אבל אל תפנו אותנו. תבכו!״
קודם־לכן התנצל בפני החיילים, על הקריאות
״נאצים!״ שהושמעו לעברם ״בעידנא
דריתחא.״

יום שישי ,11.11 שעה 15.00

מודיע

בקשר :

״הפינוי

חוש-

מיס פאנאט

לאה הירש, בלונדית ירושלמית בת , 17 ודתה מראשי
המסיתות נגד החיילים, קראה לעברם ״נאצים!״ ונכנסה
להיסטריה בעת פינוי קבוצתו של הרב לווינגר בוואדי קלט. מימין: לאה מסתרקת
ומתייפה לקראת הפינוי, ולמעלה נלחמת בחייל האוחז בזרועה מנסה להרגיעה, לאחר
שנכנסה להיסטריה, התנפלח לאה על החיילים, בעטה ושרטה אותם בלי הבחנה.

השמירה וד״פינד ניתנת חופשת־שבת. בשבת,
המתנחלים הדתיים יישבו בבית.

יום ראשון ,13.10 שעה 12.00
מסוק־סיור של צד,״ל מגלה קבוצת מת

משם פונתה שעות אחדות קודם־לכן החת !
של הרב לווינגר. כולם משתרעים על הארץ,
מן הדרך. חנן פורת — צעיר, שיער קצר, פנים
ש ומעוררי־אמון — מבקש מע. רשות לשאת
בפני המתנחלים. ברור כי הוא יכוון את
י דווקא אל החיילים.
״ ת ב כי/

תבכוי״

!ן מספר לחם על עלילות־הגבודה של עם יש אל,
החל מדבי עקיבא, דרך עולי הגרדום ועד
שי מילחמת ימדהכיפוריט. החיילים מאזיגים בקשב

לם.״ מסוק נוחת על הרכס, ליד האוטובוסים
שאליהם נישאו המתנחלים בזרו עות
החיילים אשר חולצותיהם ספוגות-
דעה.
יחידה של מישטרזדצבאית שהגיעה
לחניון האוטובוסים, בראשות קצין עב־בשר
בדרגת סגן, אינה משלימה עם העובדה
שדווקא היא איחרה את המילחמה, והסגן
דוחף את המתנחלים לתוך האוטובוס.
ע״ ששמר על קור־חחו משך כל ה-
מיבצע, נשבר, צועק ומקלל לבל עבר.
מחסומי הדרכים המובילות ליריחו, הוסרו.
למאות החיילים אשר השתתפו במיבצע

נחלים בתוך מטע־בננות בפאתי יריחו.
חלקם מפונה בכוח, וחלקם מצליח להימלט
בהרים.
לסגן-האלוף המפנה, כמד לכל האחרים,
ברור כי קבוצה זו מסמלת את מה שעומד
לקרות בשבועות הקרובים: מילחמת יהודים
ביהודים, מילחמת חיילי־צה״ל, במתנחלים.

.אל תיגעו ב

במדינה

העם סימן דרך

אומות רבות יותר
מכירות באירגון לשיחרור-
פלסטין מאשר במדינת־ישראל

*תחתון חינם
התחת הצרפתיות
בלי תפר ¥

מקסים ¥

זוטא 8

סקסי ¥

ב־ 7צבעים

עם חזיות 8 ₪11 את מרגישה ״בלי״

בהמולת מילחמת יו״ד־ביו״ד בגדה המערבית,
ובקידקס הצבעוני של ביקורי
הנרי קיסינג׳ר (ראה להלן) ,כימעט נעלמה
הידיעה העיקרית של השבוע. העובדה
שהיא היתד, צפוייה מראש, לא המעיטה
את חשיבותה, אלא להיפך.
בפעם הראשונה מזה דור, העניקה ה,-
שבוע מישפחודהעמים הכרה רשמית בעם
הפלסטיני. האדם קבע ני האירגון־לשיח־רור־פלסטין
מייצג את העם הזה, והזמין
את נציגי אש״פ להשתתף בדיון על גורל
עמו.
היד, זה סימן־דרך בתולדות המרחב. אף,
שערכו המעשי של הצעד מועט, השפעתו
הפסיכולוגית והמדינית בטווח ארוך היא
עצומה.
למעשה נוצר השבוע מצב, הניתן ל הגדרה
בקביעה מדהימה: מדינות רבות
יותר מכירות עתה באידגון-השיחדור־ה-
פלסטיני מאשר במדינת־ישראל.
מי רוצה כמיגרש ז בקרב העם הפלסטיני
עצמו היתד, לכך השפעה מחש מלת.
אחד הסימנים: בכל רחבי הגדה
גילו הערבים לפתע נכונות ניכרת למכור
קרקעות לתושבי־ישראל (ראה תשקיף).
לא היה זה סימן של ייאוש, אלא להי-
פך: בעלי הקרקעות היו משוכנעים כי
הקונים הישראליים לא יוכלו ממילא ל ממש
את הקנייה, והם קיוו לגרוף את הכסף
ולקבל בחזרה את הקרקעות — אחרי
יציאת ישראל מן השטחים•
נסיונות־ה״התנחלות״ נתקבלו אצל תושבי
השטחים באדישות גמורה. הם ראו
בהם מישחקים של היהודים. לפני יום־,
הכיפורים ,1973 היו נסיונות אלה גורמים
לבהלה. עכשיו הם מעוררים רק חיוך אצל
הערבים המשוכנעים ני ישראל תוכרח
ממילא לסגת בקרוב מכל הגדה המערבית
ורצועת־עזה — יחד עם כל ההתנחלויות
שהוקפו ושעוד יוקמו.

מדיניו ת
האיש בעד הכפייה

7א הושג עדיין הסדר —
.אף השבוע ככר נקבעו
תחומי הדיון עד הנסיגה

*) עם קנית חזיה כחולה, תקבלי תחתון חינם.

להשיג: סלון ״מלכה״ ,פסז׳ דיזנגוף ת״א
ובסלונים המובחרים.

הנרי קיסינג׳ר חבש כפייה ערבית .״זה
לקראת ביקורי בישראל,״ התלוצץ. אבל
לא היתד. זאת הלצה בילבד.
במשך במה ימים בחש הנרי הגדול השבוע
במימי המרחב, שקפאו בחורשים
האחרונים ועמדו ליהפך לביצה. המים התחילו
לזרום שוב.
הנרי או מוות. מעולם לא היתד, השיטה
הקיסינג׳רית כל-כך גלוייה וברורה
כמו השבוע.
לערבים הודיע קיסינג׳ר בלשון דיפלומטית:
אם יתחדש חרם הנפט על ארצות־הברית,
זה יעודד את ישראל לנקוט עמדה
קשוחה ולהישאר בשטחים שכבשה.
בתרגום לשפה פשוטה: במיקרה זה תעודד
ארצות־הברית את ישראל לנקוט בעמדה
קשוחה זו, תצייד אותה בנשק ות-
דרבן אותה למילחמה. כדאי לערבים לספק
לאמריקה גפט בשפע ובמחיר סביר.
לישראלים אמר קיסינג׳ר: מצבכם הולך
ורע. מישפחת־העמים מתחילה להכיר
באירגון־הש״חרור-הפלסטיני. אנואר אל־סאדאת
מאבד את הסבלנות. אם ותחדש
חרם הנפט, יאשים הציבור האמריקאי את
ישראל• כדאי לישראל להתפשר ולהסתדר
עכשיו, כל עוד קיסינג׳ר הטוב שומר על
האינטרסים שלה. מחר זה עלול להיות
מאוחר מדי.
השיטה מצליחה, מפני שדבר אחד היה
מובן מאליו לכל: רק קיסיגג׳ר יכול להשיג
הסדר. וללא הסדר תפרוץ מילחמה,
העלולה להרוס את ערי המרחב משני עברי
החזיתות.
מה תמורת מה. הסדר־ד,ביניים הבא
לא גובש השבוע סופית, אבל קיסינג׳ר
כבר קבע את תחומיו:
• כהדום: הנסיגה תהיה גדולה, עד
(המשך בעמוד )26

בר־נאו־־ד לו מ פי ל ד

ך• מיליונים זרמו השבוע כמו מים
1 1מקופת אוצר מדינת־ישראל.
לרגע נדמה היה, מול שפע הידיעות
שהתפרסמו בעיתונות, כי מדיגת־ישראל
איננה כלל מדינת־שנור ענייה, שכלכלתה
אינה תלוייה על בלימה, שמלאי מטבע הזר
שלה אינו הולך ומתרוקן במהירות מם־
חידה, ושעול המיסים המוטל על אזרחיה
אינו המכביד והגבוה ביותר בעולם. דומה
היה כי ישראל אינה אלא מעצמה
עשירה, בעלת משאבים אדירים, הפועלת
לגימלות־חסדים בינלאומית כסוכנות
ומממנת בכספי קופתה, שאין להם כל
שימוש, הרפתקות פינאנסיות כושלות
וספקולאציות ספסריות ברחבי העולם.
באותו שבוע עצמו, בו פורסם כי קופת
האוצר שילמה ברוב נדיבותה סכום של
225 מיליון ל״י כדי לפצות את הנושים של
בנק ארץ־ישראל בריטניה, נודע גם כי מם־
שלת־ישראל דנה באפשרות להציל, בעזרת
כספי המיסים של אזרחי ישראל, את
הבנק הבינלאומי לקרדיט של טיבור רו-
זנבאום בשווייץ, מפני סכנת ההתמוטטות
הרובצת כחרב חדה על צווארו.
אין מדובר כאן במתן־בסתר להצלת שמה
הטוב של המדינה. בריש־גלי מתייצבת
מדינת־ישראל מאחרי אחת השערוריות
הכלכליות הגדולות באירופה, כשהיא מגלה
נכונות להזרים עשרות רבות, ואולי מאות
רבות של מיליוני לירות כדי להציל את
הבנק של טיבור רוזנבאום.
כיצד מוצאת לעצמה ממשלת־ישראל את
החוצפה התהומית לפזר מאות מיליונים
בלא ניד־עפעף, שעה שאין מצויים בקופתה
אפילו הסכומים המינימאליים הדרושים
לצרכים הבוערים של צימצום הפער
החברתי, השב והופך סרטן בגוף המדינהו

אפשר למצוא רבד רק תשובה
אחת: פחדה וחרדתה של ממשלת*
ישראל מפני מה שצפוי אם יתמוטט
הבנק של טיבור רוזנבאום.
ייתפס על־ידי שילטונות שווייץ
ובד סודותיו יתגלו כרבים — בולל
אולי חשבונות סודיים של במה
מגדולי המדינה ואולי יותר מ־חששה
שד ממשדת־ישראל מזעם
הציבור ומהכיקורת הקטלנית ש־תונחת
עליה בשד מחדליה הכלכליים.
בסיפרי
החשבונות ובכספות הסודיות של
הבנק של טיבור רוזנבאום טמון חומר־נפץ
כה אדיר, עד שפיצוצו עלול להמיט שואה
לא רק על קשריה הכלכליים הבינלאומיים
של ישראל, על מאמציה לשכנע
יהודים טובים לתרום את כספי חסכונותיהם
למען המדינה, או על תדמיתה של
מדינת־ישראל כמדינת־חוק וסדר.
גורלם האישי של רבים מראשי המיס־סד
הישראלי תלוי לשבט או לחסד בגורלו
של הבנק. אם יתפרסמו ברבים הסו

חושו גילויים חושית על שערוריות טיבוו ווזנבאוס ומיכאד צוו
הל״ד נתנה לישראל

ההסתדחת נסהו!

30 מידיו! דולו

אה נסב׳ העובדיס -

והאחים נווצנידד

והשעיעה אותת

דעהו אותה לעצתם

בחברות מואדוז

113 גיטו־

דות המופקדים בו, עלולים דבים מדום
להיות מוצגים במערומיהם בלפי העולם
כולו, והצחנה •שתצוף ותעלה מעיסקותיהם
עלולה לבשר את קץ הקאריירה שלהם.

מה הם סודות אלה? במי הם
קשורים?־ על מי הם מאיימים?׳

להלן מיספר פכים ״קטנים,״ שיש בהם
כדי להמחיש את סוג ומימדי הסירחון ש־ממשלת־ישראל
מנסה עתה בכל כוחה לכלוא
במרתפי האינסרנשיונל קרדיט בנס.

גזל תרומת המיליונים
חת השערוריות הכמוסות הגדו־
^ לות, החבוייה בין ספרי הבנק של
טיבור רוזנבאום, קשורה ישירות לשר-
האוצר לשעבר, וכיום יו׳׳ר ההנהלה הציונית,
פינחס ספיר.
לפני כשמונה שנים נפטרה בקנדה אשה
עתירת־נכסים, הליידי דייוויס. ליידי זו
היתד, אלמנה יהודיה, ששלטה על רמש
שערכו נאמד בכמאה מיליון דולר. בחייה
ניהלה ״בית יהודי חם,״ שהיה פתוח
בפני כל אורח מישראל. בכל יום שישי
היה הגעפילטע־פיש מוגש שם בשפע לכל.
כאשר נפתחה צוואתה של ליידי דיי-
ווים אחרי מותה, הסתבר כי היא ציוותה
כ־ 30 מיליון דולר מרכושה למדינת־יש־ראל.
כנאמן לביצוע הצוואה הפקידה ליידי
דייווים את ברנארד בלומפילד, אחד משני
האחים בלומפילד, שעל שמם נקרא איצ־מדיון
הכדורגל של הפועל ביפו.
האחים ברנארד ולואי בלומפילה בנקאים,
מהעשירים שביהודי קנדה, עשו
את הונם בתקופת איסור האלכוהול באר-
צות״הברית. כאשר כמה מישפחות יהודיות
טובות, כמו מישפחת ברונפמן, עשו
מיליונים מעיסקי הברחת־משקאות מקנדה
לארצות־הברית, בעזרתה הנדיבה של המאפייה.
במערכת זו בלט מאיד לנסקי.
ברנארד בלומפילד היה ידידה האישי
הקרוב של ליידי דייוויס בחייה. תקופה
מסויימת אף חי עימד, כבעל ואשה. היה
זד, רק טבעי שהיא הפקידה אותו על
מימוש צוואתה.

וחנה. הסתבר באורח פלא רק
כשנת .1973 בי 30 מיליון הדולר
שהועידה ליידי דייווים בצוואתה
בדי להנציח את שמה במדינת
היהודים, לא הגיעו מעולם לישראל.
הם אומנם הוצאו מקנדה,
אבל נעצרו כדרך, כשווייץ. כבנק
של טיבור רוזנכאום, במוכן.
היה זה רק מיקרה, ששני האחים בלומ־פילד
היו בעלי מחצית המניות בבנק של
רוזנבאום כמעט מיום היווסדו. הם לא
התכוונו, חלילה, למנוע את הכסף ממדי־נודישראל
או לגזול אותו. אבל כאנשי-
עסקים מפוכחים הם העדיפו שהכסף ״יע
בוד״
קצת, עד שתימצא בישראל מטרד,
הולמת יותר עבורו. העובדה שבמשך חמש
שנים לא נמצאה מטרה ראוייה-לשמה מעץ
זו, ושבינתיים עשו ב־ 30 מיליץ הדולר
שימוש למטרות שלשמם לא נועדו, מרמזת
על דברים אחרים. בהשקעה טובה, אפשר
להכפיל סכום כזה בחמש שנים.
אך הסתבר כי למרות התקופה הממושכת
בה פעלו 30 מיליון הדולר באמצעות
הבנק של טיבור רוזגבאום, הם לא עשו
את חפירות המקווים 18 .מילית דולר מתור
סכום זה הושקעו ברכישת מניות של
חברת איי.בי.אס ,.בעת ששערן של מניות
אלה היה גבוה בשוק. אין זו אשמתם
של האחים בלומפילד ששערי המניות ירדו
בינתיים.
סכום אחר הושקע בהרפתקת הספסרות
של רכישת אדמות בית המלוכה באיטליה,
מתוך תיקווה שייעוד הקרקעות
ישתנה בבוא הזמן וערכם יעלה. שוב אץ
לתלות את קולר האשמה באחים בלום־
פילד שעיסקה זו, שגרמה להתמוטטות
בנק לנדאו, לא עלתה יפה, וגרמה הפסדים
בסכום של כ־ 40 מילית דולר לקבוצת
בלומפילד—רוזנבאום.
עוד 7מיליון דולר מכספי העיזבון
הושקעו בבית־מלון שבנה טיבור רוזג־באום
ברומא• יתרת הכסף הוחזקה בבנק
של טיבור רוזנבאום, לצרכי הלוואות.
יום אחד, בעת ביקור שערך בארצות־הברית,
גונב דבר העיזבת של ליידי דיי־ווים
לאוזניו של פינחס ספיר, שר-האוצר.
ספיר רתח מזעם. הפרשה כולה נראתה
לו כגזילה פשוטה. הוא הזמין את בר־גארד
בלומפילד לפגישה במלת ואלדורף
אסטוריה בניו־יורק. שם, בחדרו, כשהוא
מתהלך יחף, התנפל פינחס ספיר על בר־נארד
בלומפילד בשאגות אימים. ביטויים
כמו ״׳גזל,״ ״גניבה,״ ״בתי־מישפט״ ו־
.שוד,״ התעופפו באוויר בשפע. בשם
מדינת-ישראל תבע ספיר במפגיע את 30
מיליון הדולר, המגיעים לה מעיזבונד, של
ליידי דייוויס.

אלא שבאותה שעה בכר לא
יכול היה כרנארד בלומפילד להעכיר
את 30 מיליץ הדולר למדינת-
ישראל. הם פשוט לא היו מופקדים
בבנק. רק בתוצאה מאיומיו של
ספיר לפוצץ את הפרשה ברכים,
הסבים כרנארד כלומפילד להעכיר
לישראל 12 מילית דולר, ולהתחייב
להעביר בעתיד עוד 13 מיליון.
בדי להעביר את 12 מיליון הדולר, נאל צו
האחים בלומפילד למכור את חלקם בבנק
של טיבור רוזנבאום/0 .״ 34 ממניות
הבנק נמכרו אז לבנק המחוזי של חסה,
ועוד 4ל 16 נמכרו לרוזנבאום עצמו.
את 13 מיליון הדולר הנותרים התחייבו
האחים בלומפילד לשלם למדינודיש־ראל
ברגע שישתחררו הכספים שהשקיעו
בקרקעות באיטליה ובמלת ברומא. ספיר,

צ 3ד 3טר

שלא תיאר לעצמו כלל כי הבנק של טי־בור
רוזנבאום עלול להתמוטט, הסכים
לפשרה זו. הוא השתיק את הפרשה,
לא העביר אותה לחקירת המישטרה אוכל
גוף ציבורי אחר. היתד, לו סיבה
טובה לכך•

עוד יותר תמוהה היא פרשת ההפקדה
בסכום של 1.5מיליון דולר, שהפקידה
חברת־בת של סולל־ בונה בניר־יורק, הברת
ריינולדס. חברה זו מנוהלת בידי י ד
עץ־ד,סתרים של רכטר, עורך-הדץ שמואל
ארנר, מי שהיה בשעתו מזכיר סולל־בונה.
ארנר, אחד מעובדי-החברה המוכשרים
ביותר, יצא לפני כמד, שנים להשתכן
בניו-יורק, מטעמי בריאות.

כי 12 מיליץ הדולר שהצליח
פינחס ספיר להציל מהאחים בלונד
פילד הגיעו בסופו של דבר למדי•
נת-ישראל, אבל לא לקופת המדינה,
אלא לקח הפרטית של פינחס
ספיר, היא ״קת ספיר.״ מה
נעשה בהם — רק לפינחס ספיר
הפתרונים.

גזר נסר• הונובדיס
* ימי׳ ״ ה עו לםחזה ״ מר ש ת שש-
* רוריית הבנק של טיבור רוזנבאום הרחיבו
את מימדי הפרשה. והאירו את הל קו
של הסקטור ההסתדרותי בה.
הסתבר כי חלק לא־מבוטל באחריות
לעובדה שסולל־בונה הפסידה לפחות 3.5
מיליון דולר מכספי השקעותיה בחברות
הוואדוזיות של רהנבאום׳ מוטל על שיבמו
של מנכ״ל סולל־בונה, צבי רכטר.

רכטר חיה שותפו של טיכוד רו
זנבאום כחברות כלכליות ופינאנ-
פיות שהקימה כשעתה מפא״י, בדי
לממן את פעולותיה ואת מערכות•
הבחירות שלה. רכטר, שהיה אז
גיזבר מפא ״י, עשה עיסקות שונות
עם רוזנכאום, שהוא איש דד
מפד״ל. כי לכסף אץ ריח, גם לא
ריח מיפלגתי.

כאשר נכנס רכסו־ לעיסקי סולל־בונה,
הוא המשיך לעשות עם רוזנבאום עיס־קות,
שהיו עיסקות ספסריות פשוטות, שבינן
לבץ עיסקי־הבנייה של סולל־בונח אץ
ולא כלום• תמורת עיסקות אלד״ יכולה
היתד, סולל־בונה לקבל אשראי בבנק של
טיבור. אחת מהלוואות אלה היתה הלוואה
בסכום של 4.2מיליון דולר. כאשר החל
טיבור רוזנבאום להסתבך, הוא ביקש מ־רכטר
להחזיר לו את ההלוואה מוקדם
יותר. ידיד אמיתי הוא ידיד בעת צרה,
ורכטר התגלה כידיד כזה. הוא החזיר
לרוזנבאום, מכספי סולל־בונה, את ההלוואה
שקיבלה החברה.

הוא רק שבח לקבל מהבנק של
רוזנבאום חזרה שטרות על סכום
של שני מיליץ דולר שהפקיד בידי
רוזנבאום כערכות תמורת ההלוואה.
בל הסיכויים הם ששטרות
אלה יוצגו עתה לפירעץ ל״סולל־בונה,״
והחברה תהיה נאלצת לפרוע
אותם, מכספי המיסים של חברי
ההסתדרות — השותפים להפסדי
החברה ההסתדרותית — אך
לא לרווחית.

והנח הסתבר כי גם החכרה שניהל
ארנר כניו-יורק מצאה לנכץ
להפקיד מיליון וחצי דולר מכספיה
באחת ההכרות חוואדוזיות של מי•
כור רוזנכאום.
הפקדה זו מעוררת שאלות רבות, המעמידות
את כל עיסקי החברה בסימן שאלה:
לאן הלכו דיווחי החברה ז מי קיבל את
הריבית עבור הכספים שהפקידה בחברות
של רוזנבאום ז מה לחברה של ההסתדרות
ולספקולאציות פינאנסיות בינלאומיות?
סולל־בונוז טרם סירסמד, את מאזנה לשנת
.1973 צבי רכטר הוא גם המנכ״ל וגם
יושב־ראש מועצת המנהלים של החברה.
למעשה, הוא יכול לעשות בכספי החברה
מה שעשה מיכאל צור בחברח לישראל.
מי שיצטרך לשלם בסופו של תשבץ את
הפסדי החברה ההסתדרותית יהיו חברי
ההסתדרות, שהמס האחיד שלהם ודאי
יועלה, לצורך זה• .

חינו ססו!תנסו?

ך* רוב לת* 12 מיליון דולר, זהו סכום
{ /ההפסדים של הבנק של טיבור רוזב-
באום וחברות־הבת שלו הרשומות בווא-
דוז, ליכטנשטיין. חלק ניכר מכספים אלה
קשור ישירות או בעקיפין לכספים שהיו
צריכים להיות במחזור הכלכלה והמשק
של ישראל.

החידה הגמלה היא: היכן קבור
כעצם כסף זה?־ מי נחנה ממנו ז
אם תחליט ממשלחרישראל
להזרים, מכספי המדינה, מאות
מיליונים בדי להציל את הבנק של
טיכור רוזנבאום, והסודות המאיימים
של הבנק יישארו חסויים,
ספק אם חידה זו. שיש כה כדי
לשפוך אור על הצורה כה נוהל
במשך שנים משק הכספים של
מדינת-ישראל, תיפתר אי-סעם.
• השבוע הגיש אורי אבנרי, בתפקידו
כחבר הווטד־הפוטל של ההסתדרות ומיד
הלת חברת העובדים, תלונה לנזפקח־הכללי
של המישסרה ודרש לחקור את מנהלי
סולל־בונה וחברת העובדים על חשדות
של הפרת חוקי המדינה. במקביל הגיש
שאילתת למזכ״ל ההסתדרות, תבע סמנו
לחקור אפשרות של ניצול־לרעה, קבלת
סובות־הנאה פרסיות, וכדומה.

מ• ו מי — וכיצדקשוריםכולםבכולם
ט יברר -דוז׳עאזם -מג-

קשיים כספיים בארה״ב, נאלץ למכור את
השקעותיו בבנק לפיתוח התעש יה, חברת
אשדוד ועוד. ידיד אישי מקורב של פינחס
ספיר 22 שניצל את כספי המדינה כדי
להעביר לרוטברג מיליון תלד•
עובד בן־־עימי -מולטי-
מיליונר, ראש עיריית נתניה
שנים רבות, ממייסדי העיר
אשדוד. עשה כסף רב מניצול
מעמת הציבורי בעיסקי יהלומים
וקרקעות ! זכה להסדרי־מס החורגים
מכל המקובל, מבחינת גובה ההנחות.
שותף עם סם רוטברג ( )5וטיבור רוז1־
באום ( )1בחברת אשדוד, שותף עם טיבור
רוזנבאום בבנק קופת עס. עם הידיעות
על התמוטטות הפנק של רוזנבאום מיהר
לז׳נבה. ושהה שם ימים רבים.

כ״ל הבנק הבינלאומי לאשראי
בשודיץ, בעל דשת סניפים
ברחבי והעולם, בעיקד באיי
בהאמה. תלמיד ישיבה בחוג־גדיד,
בסילחמת־העולם השניה, חציל יהד
דים מהגסטאפו בלבטיו מדי קצין ב״ם,
עלה ארצה לקיבוץ משואות־יצחק ב־,1945
עזבו, נסע לשווייץ, התמנה בה נציג
מחלקודהעליה של הסוכנות היהודית, ש מנהלה
היה יצהק רפאל 19 כאשר קמה
המדינה השתמט מצה״ל. ורפאל סידר לו
דרכון־שירות.
בשנות החמישים יסד את הבנק הבינלאומי
לאשראי עם ד״ר שמואל שפם.
הבנק התבסס על שלושה מקורות כספיים(
:א) כספי קומיסיונים שקיבל יחז קאל
דגן 8נציג קניות של מישלחת-
האחים ברנאדד דלואי
השילומים באירופה, שהביא ארצח את
בלוכלפידד( -בתמונה: בר-
הצריפים השוודיים! (ב) כספי סינדיקאט
נארד) עשו כספם בקנדה מ־הפשע
המאורגן האמריקאי של מאיר
עיסקי ויסקי, שותפים בבנק של
לנסקי 3וכן כספים של האחים ברגארד
רוזנבאום ( )1ער שמכרו את
ולואי בלומפילד (.)7
הבנק היה מוסד כספי מרכזי של מישרד־ חלקם לבנק המחוזי של הסה. הקימו בארץ
הביטחון בתקופת שימעון פרס, ובאמצעות את איצטד״ון בלומפילד, הקימו יחד עם
הבנק רכש רוזנבאום חלקים בבנק לפיתוח מוטי פרידמן את הברת קונטיננטל לקידוחי
התעשיה, חברת אשדוד, בנק קופת עם, נפט, שהיתה גיבורת פרשת השהיתות של
נתיבי נפט. לאחרונה נודע כי היו שותפים
והקים הברות משותפות עם מפא״י. בשנים
האחרונות עשה הבנק עיסקות משותפות עם רוזנבאום גם בעיסקת הקרקעות של
עם ויליאם שטרן 18 גיסו של רחנבאום,
שרכש בישראל את חברת הבנייה פאן־לון.
מנהיגמיכאל צור
צעירי המיזרחי, מנכ״ל משרד־המיסחר־והתעשיה,
וילד־טיפד
חיו של פנחס ספיר 22 שסו
קשור כימעט בכל מעשר,־שחי-
תות ושערוריה כלכלית בישראל.
אבי הטקסטיל ועסקי ג׳ימי לוי, אבי
תעשיות־הרכב הכושלות של אפריים אילין.
התפרסם ב־ ,1966 עת התמנה כיושב־ראש
מועצת המנהלים של צי״ס, וחשף בעיתונות
את הניהול הכושל של ציים לפניו.
כאשר לא הצליחה החברה לישראל לגייס
די הון, ,מונה על־ידי פנחס ספיר לנהל
את החברה 1968 נכשל אף הוא בגיוס
הון מיהודים (נתנו רק 12 מתוך 100 מיליון
בית המלוכה באיטליה.
דולר מצופים) .התקשר עם קבוצה גרמנית,
באמצעותו של דויד גולן, טנכ״ל הבנק
יחזקאל דגן -פקיד ב-
הבינלאומי הראשון. זו התחייבה להשקיע
מישדד־המיסחר־והתעשיה, בתכ־!
50 מיליון דולר בחברה לישראל מכספים
קופת השר פינחס ספיר (,)22
גרמניים, בעזרת פרצות בחוקי מם־ההכגסה
מונה לנחל חברה ממשלתית
בגרמניה. ברגע האחרון סירבה ממשלת
ציבורית לעידוד משקיעים, פוגרמניה
לאשר ערבויות פוליטיות להשקעות טר לאחד שהתגלה כי ההברה הילוותה
הגרמנים, גיוס הכסף התעכב, והדבר עמד לאחיו כספים לרכישת טיפעל כושל. עבד
לאיים על קיום החברה.
לעבוד כאיש־קגיות של מישלהית השילוצור
פנה לטיבוד רוזנביאום 1שהילווד, מים !מהמניח, קיבל קומיסיונים רבים מאת
הכסף לגרמנים, ואלה השקיעו אותו הקניות, עשה ב־ 3מיליון דולר בכמה
בחברה לישראל. כנגד הלוואות הבנק של שנים. השקיע את הכסף בבנק של טיפור
טרבור נתן לו צור ערסויות של החברה רוזנבאום 1ויחד עיסו!רכש את לודזיה
לי׳שראל. מעשה זה מהווה עבירה חמורה י מיפעל הבירה נשר ואחר־כך את אתא.
על חוקי ניירות הערך בארד,״ב, בה רשו מזנבאום הדיחו מכל מעמד בהשקעות,
מה החברה לישראל.
ועכשיו הוא סוכן של חברת א.אי.ג ,.באממאיר
לנסר,י -יושב-ראש צעות חברה בשם אלקטרו־ויסטה.
מועצת המנהלים של סינדיקאט
ע מו ם מגו ר — היה ראש
) 9הפשע המאורגן בארד,״ב, עלה
שרות־חביטחון־הכללי (שב״כ),
ממעמד של חבר בכנופיית רצח
! £ועם סיום תפקידו עבר לחיות
בע״נז לשליט הכספים של הנציג
אישי של רוזנבאום ()1
פשע המאורגן. העביר כספי פשע —
בישראל. לפני כמה שנים מונח
שמקורם בענייני סמים, הימורים, טרור, כמגכ״ל מפעל לודזיוז.
״דמי הגנ ה /סחיטה ועוד — לבנק של
עמוס כן־גורימ-בנושל שלו טיבור׳ רוזנבאום 1באמצעות הסניף
דויד בן־גוריץ, ומי שחיה סגן
באיי-בהאמה.
1ן מפכ״ל מישטרת ישראל, חיפה
כאשד היה לנסקי בישראל, קיבל כספים
על עיסקות שחיתות שנחשפו
באופן סדיר באמצעות בנק קופת עס,
בפרשות איתרו ובמישפט שו־של
קבוצת רוזנבאום—עובד בן־׳עמי 6רת המתנדבים—עמום בדגוריון. רוזנבאום
לו פדלד — מנכ״ל הבנק ( )1מינהו מנכ״ל מיפעל אתא.
הלאומי במיאמי, הואשם באבנר
לס — קצין מישטרד,
שעתו על שותפות עם מנהיג
בכיר, שהתפרסם במישפט
אירגון עובדי ההובלה בארד,״ב,
אייסמן, נלקח על־ידי טיבור
ג׳ימי חופה, שהורשע ונכלא
• רוזנבאום ( )1להשפיע על יש בעוון
;ניצול קרנות האיגוד למטרות לא־ראלים
לבל יפרסמו את גילויי
הוקיות. ידיד אישי של עובד ברעמי 6השבועון האמריקאי לייף על הקשרים בין
עלה לישראל והשקיע בחברה לישראל.
רחנבאום ועולם־הפשע האמריקאי. הצליח
סם רוטכרג -בעבר ה -בכך לגבי כל עיתוני ישראל, מילבד
׳רחוק שותפו לעסקים של מאיר העולם הזה. עכשיו עובד עבור ויליאם
לנסקי 3עשה כספים רבים דובינז׳ץ, בעל ׳בנק תבניזון בבאזל.
שמואל תמיד -עורך-
בעיסקי משקאות בתקופת אי-
סור-האלכוהול וההברחות של
דין וח״כ, זכה לפירסוס רב
1ץ | בהגיגו על שורת-הסתגדבים
משקאות לארה״ב. בשנים האחרונות: יו־נגד
עמוס בן־גוריון 10ש שב־ראש
מפעל איגרות מילווה הפיתוח
• הפך עובדו של חזנבאום.
(בונדס) בארד,״ב; מראשי המשקיעים בחברה
לישראל, ועוד מוסתת. נקלע ל־ לאחר הפירסום בשבועון לייף על קשרי

ז היי רו ת

הפשע המאורגן האפריקאי עם הבנק של
טיפור רוזנבאום 1ייצג תמיר את רוזג-
באום, והפעיל השפעה על עיתונים, תוך
איום בתביעות־דיבד״ על־מנת שלא יפרסמו
ויעתיקו את פירסומי הלייף. רזנבאום היה
מידידיו של ישראל קסטנר וניצול ברכבת
המפורסמת שאורגנה על־ידי קסטנר ו־אדולף
אייכמן — אשר תמיר גינה אותה
בפישפט-קסטנר במעשה בגידה.
אלכם הכהן -נציג ממש-
לת ישראל בהברה לייצוא ל־
£ 1 ) 1אפריקה דיזנגוף מערב אפרי־קח.
ידיד אישי של מיכאל
צור 2שאחיו היה אחד השותפים
בדיזנגוף, באמצעות חברה בשם
זורו (צור־רוזנברג) .טיסור רוזנב׳אום ()1
והבנק שלו מימנו את פעולות אלכם הכהן,
שפוטר בעיקבות דיו־וחשבון של !מבקד־המדינה
עליו, שחשף כי ניצל את ההברה
וכספיה לטובתו האישית. אלכם הכהן נמלט
מן הארץ, ולבסוף השיג לו מיכאל צור
הסדר לפיו שילם כופר של הצי מיליון
לירות תמורת מהילה.

משה קשתי ך* _ היח
!1ץ ן

מנכ׳׳ל מישדד-הביטחון, עזר
הרבה לבנק של טיבור רוזני
באום 1הפכו לבנק המימון
הבילעדי של מישרד־הביטחון

באירופה. כאשר התמנה מנכ״ל צי״ס,
אישר את ההפקדות בסך 11.5מיליון דולר
של חחברח בחברות הוואדוזיות של דוזב-
באום, הפקדות שעכשיו ברור כי אבדו.
צכי דינשטיין -מכרו
של רוזנבאום 1לשעבר סגן
] 14 שר־האוצר בתקופת כהונתו של
פינחס ספיר 22 מלפני קום
המדינה, עת למד מישפטים ב־שווייץ
ורח׳נבאום היה סוכן לעיסקות ההגנה׳
והמדינה לאחר־מכן. דינשטיין היד.
יושב־ראש מועצת המנהלים של חבנק
לפיתוח התעשירי, לאחר מינויו של משה
זנבר ( )16 כנגיד בנק ישראל, לפי דרישת
פינחס ספיר. תזנבאום הוא אחד מבעלי
המניות הגדולים של הבנק. דיגשטיין הוא
גם יושב־ראש מועצת המנהלים של בתי-
הזיקוק, אשר הפקידו יחד עם חברות
שלובות 9עד 12 מיליון דולר בחברות
של רוזנבאום, כספים שכנראה ירדו ל טמיון•
כאשר היה דינשטיין יושב־ראש
מועצת המנהלים של הבנק לפיתוח התעשייה,
בוצעה עיסקת מסירת הדירה לזגכר.
משה זנכר -נגיד בנק
ישראל, וקודם לכן יד ימינו
של פינחס ספיר ( )22 באוצר,
עזר לעיסקי רוזנבאום ( )1כל
השנים. תמך בפינויו של ומיכאל
צוד ( )2למנכ״ל החברה לישראל, לאחר
שקודמו של צור, יששכר חימוביץ, מנכ״ל
מיפעלי נייר חדרה, סירב לקבל הוראות
טזנבר. כנגיד בנק ישראל הפקיד מכספי
האוצר בבנק של טיבור, שלדבריו היה זד,
בנק בטוח המשלם ריבית גבוהה. הוא
הפקיד גם כספי האוצר בבנק ארץ־ישראל־בריטניה
׳בלונדון, בהנהלת יהושע בן-
ציון ( )17 נתן דוגמה לאחרים.

יהושוע בן־יציון -זנבר
( )16 הפקיד אצלו בבנק 30
) 1מיליון מרקים, ואחד-בך עשה
ד,כל כדי למנוע גילוי ה־הפקדות.
התמוטטות בנק ארץ־
ישראל־בריטניה היתד, השערוריה הכלכלית
שהכתימה ביותר את זנבר, שעשה
הכול כדי לפוצץ את מיבצע הצלת הבנק
של הזנבאום 1כרי שהשערוריד, ה
חדשה
תשכיח את הקודמת. בן־ציון כמו
בן־עמי 6הוא מראשי התנועה למען
ארץ-ישראל השלמה ומימן את מיבצעיה.
ויליאס שמרן -גיסו של
רוזגבאום, השקיע 8מיליון
1*1דולר במלון שבונה רוזנבאום
ליד רומא. יחד עם האחים
בלומפילד 7שהשקיעו שם
14 מיליון דולר. יש שמועות כי הבנק של
דוזנבאום הילווה כספים רבים לעיסקי
שטרן, שבינתיים פשט את הרגל. שטרן
ורוזנבאום חיו התומכים הגדולים של סיעת
יצחק רפאל ( )19 במפד״ל.
יצחק רפאל -גיבור פר-
שת תל-גיבורים, כשהיד, מנחל
1) 1מחלקת העלית בסוכנות חיפה
# /ר על השתמטותו של רוזנבאום
( )1מצר,׳׳ל, ואחר-כך סיפק לו
דרכון־שירות ישראלי. כשחיה סגן שר־הבריאות,
נתן לחברות של רוזגבאום עדיפות
בייבוא תרופות. בוקר על־כך קשות
על-ידי מבקר־ד,מדינר.,
המפד״ל — קיבלה יתדו־מות
מרוזנבאום 1שהיה
411ץ נציגה בהנהלות הסוכנות היהו־דית
והקונגרס היהודי העולמי.
אין ספק כי כמד, וכמה מן ההסתבכויות
המתוארות בטבלה נובעות מן
המערכת המסועפת, בהשגחת פינחס ספיר
( ,)22 למימון חמפד״ל מתחת לשולחן.
צבי רבטר -מנכ״ל סולל
בונה. כשחיה גיזבר מפא״י ()23
1ן ) 1הקים עם רוזנבאום ( )1חברות
כלכליות רבות, שעשו עסקים
בישראל ובחר׳ל, ביניהם רמתם,
— רשת ׳חנויות פטורות ממכס, פארבאנד־טורט
להשכרת־רכב, מיפעל שפופרות אלומיניום
בשם שפופרון, חברה לייבוא מוצ רים
שונים, ועוד. כמנכ״ל סולל בונה עשה
עיסקות רבות עם דוזנבאום, ולאחרונה
נודע כי נתן לו 6מיליון דולר, שאבדו.
פינחס ספיר -מגדלו ו-
מרוממו של טיסור רוזנבאום
,)1 4אבי השיטה הכלכלית ש-
הצמיחה את החברה לישראל
ופרשיות הבנק הבינלאומי לאשראי,
ושאחר מתפקידיה העיקריים היד,
לאפשר את ומימון מיפלגות חמ״מסד, מ־מפא״י
( )23 והמפד״ל ( )20 עד אגודת-
ישראל וחרות.
מפא״י — קיבלה בספים
רבים, בצורות שונות, מטיבור
רוזנבאום ( )1ומן הבנק שלו ב־חו״ל.
גיזברד, צבי רכטר ייצגה
בחברות כלכליות, בהן שותף
רוזנבאום. ברור כי חעיסקות המתוארות
בטבלה שימשו כמכשיר להעברת כספים
למפא״י מתחת לשולחן.
ג ד עון ח אוזנ ר -עודך-
דין ושר בלי־תיק (ל״ע) רשם
את החברה ליש ראל אצל דשם 1 החברות, קיבל על פעולה טכנית
שיגדתית זו שכר־טירחד,
בסך 100 אלף לירות. מישרדו המשיך
לייצג את החברה.
ישראל קרגמן -יושב
ראש ועדת־ד,כספים של הכנסת,
שחיפה כל השנים על מיכאל
צור ( )2ומעשיו, והביא לאישור
את חוק החברה לישראול
המעניק לה חטבות מסמרות־שיעד. קרגמן,
— נושא־כליו הפרלמנטרי של פינחס ספיר
( )22 הגיש את הצעת חוק החברה לישראל
לכנסתבקריאה השלישית, בד, התקבלה
בהתנגדות שלושה קולות בילבד: אורי
אבנדי, שמואל ומיקונים ואמיל חביבי.
יוחנן בדר -חבר ועדת-
הכספים מטעם חרות, תמך יחד
ה 41ע עם קרגמן, בהצעות חוק החב־רה
לישראל, שהועבר בקולות
רוב הסיעות בכנסת, נגד קולות
סיעות העולם הזח, מק׳׳י ורק״ח. חיפה
יחד עם קרגמן על כל מעשי השחיתות
של מיכאל צור ( )2וטיבוד רוזנבאום (.)1
ועדת הכספים, בהסכמת קרגמן ובדר, גנזה
את הדו״ח של מבקר המדינה על עיסקת־השוחד
של מיכאל צור בסיארח־ליאונה באפריקה,
שבח נעלם סכום של חצי מיליון
דולר שנשלח כשוחד על-ידי צור לאפריקה״
אך לא נתקבל על-ידי מקבילי-
השוחד. גניזת חדו״ח איפשרה את מינויו
של צור במנהל החברה לישראל.

שי מ ה 11 אינה סופי ת

.7האחים כלומפילד

.13 אלפס הכהן
.5סם יימכרג

עמוס מנוד

.24 גדעון האתגר

.10 עמום כך־נוריון
.26 יוחנן כדר

מיגור רוזנכאום

2מיכאל צור

.11 אכנך לס

.12 שמואל תמיר
.15 צכי דינשטיין

.16 משה זנבר

.25 ישראל קרנמן

.17 יהושוע בן־ציון

.18 ויליאם שטרן
21 צגי דכמר

.10 יצחק רפאל

26 חמפד״ל

.22 פינחס ספיר

במדינה

מים _
צהובים?
דליפה?
אם להחליף,
דוד

עדיף!
משטרה מכון העיסו״ם והפגישות
הלקוח שבא 7קבד סיפור
במכון־העיסוי — נתגלה
כבלש של המישטרה,
והמפץ — כבית־פגישות

שנות אחריות

מפד מילה
המפיצים:

וסוחרים מורשים
מסדודדח דו

(המשך מעמוד )22
•ממיזרח למיצרים, ואולי עד לקירבת אל־עריש,
ישראל בבר רמזה על הסכמתה,
אך דורשת הצהרה על ״אי־לוחמה״ .מצ ריים
הודיעה ני הדבר אינו בא גחשנון,
ני ״אי-לוחמה״ תיתכן רק בשעה שישראל
תיסוב מכל השטחים.
הפשרה המתבקשת: ויתור יש ראלי
על הצהרת אי-הלוחמה, תמורת הסכמה
מצרית לכמה צעדים מדיניים ממשיים,
הנכללים במושג של אי־לוחמה ל־למשל:
מעבר אוניות או סתורות ישראליות
בתעלת־מואץ, שירח שמחים וסידורי-ביט-
חון, תזוזה לקראת הפסקת הלוחמת המדי נית
או הכלכלית.
יחד עם זאת הודיע נשיא מצריים ש ארצו
לא תובל בשום פנים לעשות הסדר
נפרד, מבלי שיהיה לו אליבי ירדני ו/או
סורי ו/או פלסטיני.
* במיזרח: ישראל רוצה בנסיגה
״פונקציונלית״ — כלומר בהעברת סמכויות
לירדן בגדה, ללא נסיגה בשועל,
ירדן רוצה בנסיגה סריטוריאלית, בשטח.
ישראל רוצה לפחות באי־לוחמה, ואולי גם
בהסדר-שלום רשמי. יחץ אינה שננ ה לכך
בלי נסיגה סכל השטחים בגדה, כולל ירושלים
המיזרחית.
הפשרה המתבקשת: נסיגה ישראלית
סמלית משטח כלשהו, קרוב לוודאי
באמור יריחו, או נסיגה כללית מרצועה
צרה לאורך הירדן! ,תוך השארת בסיסים
של צה״ל במקומות מסויימים (המקומות
שבהם הוקמו כבד יישובים) .בסו מצריים,
תסכים ירדן לצעדים של הפסקת־לוחמה,
מבלי להכריז על אי-לוחמה ממש.
ממשלת ישראל תשתדל לדחות את העניין
הירדני עד במה שאפשר, בדי לשמור
על עצמה. מצריים מוכנה לדחייה קצרה
בילבד במגעי ישראל־ירדן.
+בצפון: כאן נמצא האגוז הקשה
ביותר. ממשלת ישראל אינה מעזה להסכים
לכל נסיגה נוספת, מסיבות פנימיות.
סוריה דורשת נסיגה שלמה מן הרמה,
והתחלה מיידית של נסיגה חלקית. כדי
ללחוץ על ישראל, ארצות־הברית ומצריים,
ולהכרית אותן לספק את דרישותיה, תומכת
סוריה בצורה קיצונית באש״ם.
יש ספק גדול אם יטלות מצריים וירדן
להעז להשיג הסכם נוסף עם ישראל, בלי
שיתוף סוריה. אם יתפוצץ העניין טלו,
יהיה זה, קרוב לוודאי, על רקע זה.
הפשרה המתבקשת: נסיגה סיס־לית
כלשהי ברמה — אם כי זוהי צפרדע
קשה לבליעה לממשלת רבין.
<• פלפטץ: קיסינג׳ד לא נפגש עם
מנהיגי אש״פ רשמית. לעומת זאת נתקיימו
מגעים סודיים עם שליחים מיוחדים, כנראה
מחת למיסגרת טישרד-החוץ האמריקאי.
קיסינג׳ר
מנסה לשלב את הפלסטינים
בצד הירדני. ישראל הסכימה בחצי פה
לנהל משא־ומתן עם אש״ם, אם יצורפו
נציגיה למישלחת ירדנית. מצריים לוחצת
בכיוון זד״ הפלסטינים סטתיגים לוועידת־הפיסגה
הערבית הקרובה בבירת מארוקו,
כדי לחזק את עמדתם ולהכתיב תנאים
נוחים להם יותר. הזמנתם לאו״ם משפרת
אף היא את סיטייהם.
העניבה מתהדקת״ אף שרבץ. אלת
ופרם גיסו השבוע לתמרן עד במה שיבלו,
הם הבינו כי מרחב-התימרון נהיה צר מאד.
העניבה מתהדקת, בעדינות אך בהתמדה.

קולו של הגבר, שדיבר מעברו השני
של הקו, אמר :״קראתי את המודעה של כם
בעיתון. נא לשמור לי תור למסז׳ בעוד
שעה.״ התור נשמר. הלקוח הגיע בזמן,
וקיבל את השירות המל זב
אד היה זה השירות האחרון שהוענק
ללקוח כלשהו, באחד ממכוני־העיסוי שברחוב
טשרניחובסקי 32 או רופין ,6
בתל־אביב.
הגבר, שהגיע כפי שנקבע, הוכנס למקום
אחר-כבוד, והתבקש מייד להתפשט.
הססז׳יסטית הצעירה התפשטה גם היא,
הסירה את חולצתה וחצאיתה, נותרה בתחתוניה
לגופה• אד היה פרט אחד שהיא
לא ידעה. הגבר לא היה לקוח רגיל.
אלא בלש של מחלק־המוסר במדור המרכזי
של מישטרת תל-אביב.

,תוך שהבלש הראשון, הלקוח, בדק את
צורת עמדתה של המסז׳יסטית, עסק חברו,
בלש אחר, בצילום הסצינות השונות
שנגולו לנגד עיניו, עד לנקודה בה חדל
העיסוי להיות עיסוי, והופך למה שמוגדר
בחוק כ״מגע מיני.״ את הסציגות הללו
צילם הבלש בעד חור־המנעול שבדלת.
עלילת־נקמה? אחרי שגילו את הקל פים
שבידיהם, עצרו השוטרים אחר־כבוד
את צוות־העובדים, והחלו בזיהויים.
להפתעתם של השוטרים, נתברר שהנערות
הן סטודנטיות ופקידות בעלות
רפה, ממישפחות טובות והגונות. מאוחר
יותר שוחררו הצעירות על-ידי המישט-
רה, לא הובאו לבית-המישפס.
המישטרה עצרה גם את בעל מנורה-
עיסוי, אברהם לוי 24 גבה־הקומה, תוך
שזה טוען, בהתרגשות גדולה, כי אחת הבנות
שעבדה אצלו היא שהעלילה עליו
שהועסקה בזנות, מתוך רצון־נקמה.
את הסטנים שלו פתח אברהם לוי לפגי
כשלושה שבועות. זאת, לאחר שגייס את

חשוד אברהם לד
״העלילו עדי!*
הבנות לשורותיו לפני בחודש, ולימד או תן
לבצע עיסויים. המישטרה, מצידה, ט ד
ענת שהוא שיבנע אותן להעניק ללקוחות,
יחד עם העיסוי הרגיל והמקובל, גם תוספות
אירוטיות שונות.
בידי המישטרה מצויים עתה לא פחות
מארבעה פינקסים, גדושים שמות ומיס-
פרי־טלפון של לקוחות המכון, אשר נמצאו
בחיפוש במקום.
לסי הפינקסים הללו, ניתן היה לקבוע
שאברהם לוי מערותיו עסקו רק בקביעת
התורים, כלומר שעות־הטיפול. הלקוח היה
משלם, לסי הזמן שבילה עם המסז׳יסטית.
לגרות את הלקוחות. מחירו של
מסז׳ רגיל — 50ל״י 1מסז׳ רגיל יחד עם
שיחדור אמוציונלי, ללא מגע — 100
ל״י; מסר כללי כולל הכל — 200ל׳׳י.
זו היתד. טענתם של חוקרי-המישטרה. החוקרים
יודעים גם לספר, כי מצאו בקופות
שני מכוניו של אברהם לוי עשרות
צ׳קים, וכסף מזומן רב.
גירסה אחרת, המנוגדת לזו של הפיש־טרה,
גורסת כי בין הצעירות שעבדו
בהמונים היו גם כאלו שלא היה צורך
להתאמץ לשכנען לבוא במגע מיני עם דד
לקוחות. אחת מהן — צעירה ג׳ינג׳ית בת
,25 כבר עבדה פעם כמארחת, ותפקידה
היה לגרות את הגברים שביקת בפכץ.
כל אחת מהעובדות היתה מקבלת לטי פול
כ־ 20 גברים ביום — 1000-2000 לי רות
מוח, בחשבון פשוט.
מכאן שאברהם לוי לא היה צריך כלל
לשדל אותן לזנות. לא היה לו כל צורך
להשתמש באמצעים תקיפים כדי לאלצן
לעבוד כרצונו. הרווח הגדול היה פיתוי
מספיק.
התובע המישטרתי, רס״ר יחזקאל נחום,
ביקש מהשופט עמום זמיר להאריך את
מעצרו של אברהם לוי ב־ 15 יום. להגנתו
טען החשוד, כי ״התלבשו״ עליו.
השופט אישר את בקשת המישטרה. בשמעו
•זאת, הליט אברהם לוי את פניו
בידיו, כאדם שעולמו חרב עליו.

ולקבל מהקופאי חזרה את השובר כשהוא
מאושר בחותמת !ובחתימה.
כאשר מדובר בסכומים קטנים׳ ביתן הקופאי
את השובר החתום ללקוח, החוזר
עימו אל הפקיד ומקבל ממנו המחאה בנקאית
על סכום זה. אך באשר ומדובר ׳בסכומים
של עשרות אלפי לירות, כך החליטו
קציני־הביטחון של בנק לאומי, יקום הקופאי
עצמו ממושבו, ויביא את השובר
אל הפקיד במו־ידיו.
את העובדה הקטנה הזו, לא ידעה נירה
שוורץ, לטענת המשטרה, ובכך היא נכשלה.
הצעירה גבוהת־הקומד וחטובת־הגיזדה,
אשר נתפסה על־ידי המישטרה, הציגה
עצמה כנידה בת שלמה שור. חקירת ה-
מישטדד, העלתה, כי היא דוקטוראגטית
מבריקה בפאקולטה לפיסיקה באוניברסיטת

לאחר שנעצרה, נזכרו חוקרי המישטרה
במיקרה דומה, שאירע מיספר חודשים
קודם־לכן, בבנק המיזרחי! ,תעלומה אשר
נותרה ללא פתרון עד לאותו רגע בו
נתפסה נירה, היה ברור להם כי ההונאה
נעשתה באותה שיטה עצמה, ולנידה נתווסף
סעיף־אישום נוסף.
באותה פרשה •בבנק המיזרחי הצליחה
נירה, לטענת המישטרה, להוציא מהבנק,
בדיוק באותה שיטה 30 ,אלף ליתת.
בהמשך חקירת המישטרה נתברר, כי
נירה ואחיה, משה שחר, סמל צה״ל בשירות
חובה, המשרת כסמל־חקירות ב־מישטרה
הצבאית, רכשו מכונית פולקס־וואגן
חדשה בסכום דומה לזה שהוצא מ בנק
המיזרחי. כשנודע הדבר להנהלת הבנק,
היא מיהרה לבקש מבית־המישפט

האם גילתה הכיסיקאית ה מ בוז ה
תרגיל ג אוני נ תוו ה ההונאה?
תל־אביב, כה מבריקה — עד ששילטונות
האוניברסיטה מינו אותה, עוד לפני קבלת
תואר הדוקטור, למרצה מן־המניין.
אולם, שבוע תמים לקח למישטרה לגלות
כי שמד, האמיתי אינו נירה שור כלל
אלא נירה שוורץ, וכי בעלה, משה שוורץ,
אף הוא פיסיקאי מוכשר המרצה באותה
פאקולטה.
השוטרים שלכדו את נירה שברו את
ראשיך,ם שעות ארוכות, כדי לגלות כיצד
עלה בידה לבצע זיוף כה מעולה, תוך
דקות ספורות בהן היתד, צריבה, כביכול,
ללכת מאשנב הפקיד לאשנב הקופה ר
חזרה. ואומנם, כתב בקשת המעצר מסביר
זאת במילים ברורות.

** וענת המישטרה במיסמך זה:
.החשודה פתחה חשבון בבנק לאומי
שבועיים לפני ניסיון המירסה, הכניסה

להחרים את המכונית, כדי לנסות להציל
לפחות חלק מהסכום.
מי היא אותה נערה אשר גילתה נוסחה
מבריקה כיצד לרמות בנקים, הצליחה,
לטענת המישטרה, במיקרה אחד, ונכשלה
בגלל טעות פעוטה בניסיון השני.
נירה שוורץ היא בת למישפחת מושבניקים
ממושב מגשימים שליד יהוד.
הוריה חקלאים אמידים, ונראה כי אמה,
לפחות, היתד, מודעת למעשיה הפליליים
של בתה. באשר הגיעו חוקרי־המישטרה
לבית הוריה של נירה, כדי לנסות למצוא
שם מיסמכים מרשיעים, גיסתה האם לבלוע
טופנדהפקדה בבנק המיזרחי, על שם נורית
שמר, אותו שם שהופיע בתלונתו של
בנק המיזרחי על גזילת 30,000 הלירות.
רק במאמצים רבים הצליחו השוטרים
לחלץ את הטופס מפי האם, ולהביאו
כמוצג מיפשטי.
עוד כשהיתה צעירה, נודעה נירה בגאון
במתמטיקה. היא הצליחה בלימודיה התיכוניים
וגרפה ציונים מצויינים באוניבר־סיטה.
לאחר שנישאה לצעיר חביב, מזוקן

בו 1200 לירות. כעבור יומיים ביקשה לרכוש
באותו בנק צ׳ק בנקאי ע״ס 200
לירות, שילמה את הכסף בקופה, אולם
במקום למסור את הקבלה כשהיא מוחתמת
בחותמת־הקופה לפקידה, לקחה את הקבלה
לביתה, כל זאת כדי ללמוד את צורת החותמת>
כדי להכין חותמת זהה מזוייפת.״
אחרי ששיננה את צורת החתימה של
הקופאי, וזייפה את החותמת, הזרה ניתז,
לבנק, ביקשה להכין עבורה את ההמחאה
על סך 70 אלף הלירות, מיהרה עם שובר־התשלום
לשירותים, שם הטביעה את החותמת
הפרטית שלה וזייפה את חתימת
הקופאי. ואומנם, מכשירי־הזיוף נתגלו
אחר״כד בחדרי-השירותים של הבנק.

בעל עיניים בחולות גדולות, משה שוורץ,
שגם לד ניבאו עתיד מזהיר בשדה הפיסיקה,
הפכה נירה לגאוות מישפחתה
והמושב כולו.
אולם, רק בעלה ואחותה היפהפייה, ידעו
את הטרגדיה שמאחרי סיפור־ההצלחה של
נירה. למרות גילה הצעיר, סובלת נירה
ממחלת־לב ומדלקת־פרקים חמורה. לא
פעם, ברגעי קדרות, התוודתה האשד. הצעירה
באוזני ידידים קרובים, כי היא
בטוחה שלא תאריך ימים, ולכן עליה לנצל
כל רגע של חייה.
ואומנם, אם אומנם ביצעה המדענית
המבריקה את הפשעים שאותם מייחסת
לה המישטרה, ברור לידידיה למעלה מכל

היו תקדימים
פיסיקאי משה שוורץ
.לא ידעו׳

** נהל סניף בנק לאומי ברחוב אלנבי
94 בתל־אביב, אליעזר מנדל, התבונן
בשובר־הקיוסה שהונח לפניו על-ידי אחת
מפקידות הבנק. נראה היה לו כי השובר
אמיתי ותקין בהחלט. החותמת היתד, של
הבנק שלו, החתימה שהתנוססה עליו היתד,
החתימה המוכרת של הקופאי הוותיק של
הסניף, רק הסכום היה גדול במיקצת
מכדי להיות שיגרתי 71 :אלף ו־ 155 לירות.
קודם שחורה לפקידה לאשר את השובר,
ולהכין עבור הלקוחה שהציגה אותו המחאה
בנקאית על סכום זה, החליט מנדל הזהיר
לגשת אל הקופאי, ולבדוק ׳אם אומנם שולם
סכום כזה בקופה.
תשובתו השלילית של הקופאי, חשפה
את אחת ממז״מות־הזיוף הגדולות והמבריקות
ביותר שנודעו בארץ אי־פעם, ו־לקציני־המישטרה,
שהוזעקו ׳במהירות אל
הבנק, התברר מייד כי המוח שעמד מאחרי
,מזימה זו חייב להיות ומוח של גאון.
ואומנם, הצעירה אשר הציגה את שובר־התשלום,
וכמעט שהצליחה לגבות אותו,
התגלתה לאחר שבוע תמים של חקירות
בנירה שוורץ, דוקטוראנטית בת ,25 מרצה
לפיסיקה באוניברסיטת תל־אביב.
לחוקרים שהגיעו לבנק היה ברור, כי
מישהו כמעט שהצליח להוציא במירמה
סכום עצום זה !מבנק לאומי, ורק כפשע
היה בינו לבין ההצלחה. כדי להבין כיצד
פעלה, לטענת המשטרה, נירה שוורץ, יש
להבין כיצד נערכות הפעולות הבנקאיות
הקשורות בפשע זה.

שיטה —
וקוץ בה

ך* אשר, מבקש אדם לרכוש המחאה
בנקאית, חטובה ׳ממש ככסף מזומן,
ואשר עליה אחראי הבנק, הוא ניגש ל אשנב,
מודיע לפקיד־הבנק על איזה סכום
הוא רוצה את ההמחאה הבנקאית, ומקבל
שובר־תשלום לקופה על סכום זה. אחר-
כד עליו לגשת לקופה, לשלם את הכסף

זירת הפשע
הסכום היה גדול מדי

פיסיקאית נירה שוורץ
.כן עשתה ! ׳

ספק כי היא עשתה זאת כדי לצאת מן
הדירה העלובה, בבית הישן שבשיכון־
הוותיקים ברמת־גן, שם היא מתגוררת עם
בעלה ותיגוקם בן עשרה החודשים — אל
הווילה אותה החלה בונה ליד בית הוריה
במושב מגשימים, לרכוש מכונית, לה ו לאחיה,
אשר גם שמו משה, ולחיות חיים
סוערים• ונוצצים, בשנים המועטות אשר
נותרו לה, לדעתה.

״אשתי
חפה-מפשעו״
*• ירה עצמה ממלאת פיה מים, אינה
1מוכנה להגיב על האשמות המישטרה,
׳ובוודאי לא להודות בהן.
מלבד התפרצות היסטרית אחת שלה,
בעת שהוצאה נגדה פקודת־המעצר, התפר צות
אשר גרמה לשופט להוציאה מאולם
בית־המישפט ולהמשיך את הדיון שלא
בנוכחותה, סירבה למסור למישטרה כל
פרטים, פרט לכך שקיבלה הלוואות מ ידידים
ומבנקים, כדי לבנות את הווילה
במושב.
בעלה של נירה, אשר עורך־הדין שלה,
צבי לידסקי, טען שהוא אינו יודע דבר,
ואשר גם חתם על הערבות לשיחמרה
לאחר 15 ימי־מ־עצר, אינו מודאג מתוצאות
המישפט.
לדעתו, אישתו חפה־מפשע. הוא רק
חושש שמא, בגלל הפרשה כולה, תפוטר
נירה ממישרתה באוניברסיטת תל־אביב.
אם אומנם תורשע נירה במישפט שייפתח
נגדה, בו עומדת המישטרה להאשים אותה
— נוסף על פרשות בנק לאומי ובנק
המזרחי — גם בזיוף שני צ׳קים נוספים
•ושורה של תעודות־זהות בשמות בדויים,
.היא צפוייה לעונש מאסר בן שנים אחדות.
לסטודנטים שלה, וכן לראשי הפאקולטה
׳לפיסיקה, ברור כי הם יפסידו מדענית
ומורה כישרונית, אולם למנהלי־הבנקים
יהיה ברור כי יזכו סוף־סוף לשלווה.

במדמה - בחירות שוד
לאוד הי1ם

של צבע

מרי קוואנט. האופנאיח ד!בי;
לאומית המכתיבה מה נלביש
וכיצד נתאפר.

אמנות האיפור היא אמנות עתיקה מאד וימיה כימי חווה אמנו. הנשים
במקרא היו מיטיבות מראן ונותנות בפוך עיניהן. בחפירות ארכיאולוגיות
ברחבי הען לם ישנם מימצאים רבים של כלים מגוונים לאיפור המאשרים
כי בכל התרבויות ובכל הימים ידעו הנשים את סוד כוחו של האיפור.
האיפור נועד לייפות, להדגיש גוונים, לטשטש פגמים ולהבליט אברים
יפים. כל זאת לשובב את לב האשה ורואיה. מרי קוואנט חוזרת 1אומרת :
״אין נשים מכוערות אך ישנן נשים רבות שאינן יודעות להתאפר.״ ואכן,
לאיפור יש כוח רב, אך לצערינו גם לחיוב וגם לשלילה, כי איפור לא נכון
מכער יותר מאשר מייפה.
במדור זח נדריך אותך כיצד להפיק מאמנות האיפור את מלוא התועלת
וההנאה.

ללא קפיצת דרך
תמיד תתחילי להתאפר לאחר שני קית
היטב את פניך, ייצבת במי פנים
והרווית בלחות, זהו נוהג שעלייך להפוך
להרגל. ורק לאחר פעולות אלה
מגיע שלב האיפור.

בסיס לאיפור

1שים רבות שואלות אם חייבים
לשים גוון בסים גם בבוקר. התשובה
לכך פשוטה: אם את רוצה להיראות
•מטופחת, על הבוקר״ התחילי באיפור
עם גוון הבסיס. אך אם את ממהרת
ואין לך זימן להקפיד על משינת הב*
ים ים •בצורה אחידה מוטב שתשימי בבוקר
רק פודרה 1031 שסב?).

גוון הבסיס (ם:£31ו 0 0ס11ב £1מטס?)
לחיין אפרסק
כשמו כן הוא: בסים לאיפור. כיעזרי
לפניך להיות •רעננים יותר עם
צד תבחיני מהו הגוון המתאים לך:
כשאת הולכת לקנות גוון־בסים העלי סומק. בחרי את הגוון המתאים לך והאהוב
עליך. לבעלות עור יכהה מתכמות
קטנה על עצם הלסת, טשטשי
והסתכלי אם אין הבדל גוון בין עור אימים גווני השקיעה (כתום — חום)
הצוואר ובין האזור עליו העלית את כגון .53x19 :9 0לבהירות עור מתגווו־הבסים.
אם אין הבדל — הרי זה אימים. גוונים ורודים כגון 1ס 00
הגוון המתאים לך. אם קיים הבדל — £1׳\.010
נסי גוון אחר באו אלה
הם הכללים
תה דרך.
לבחירת גוון הסומק.
אך פותר לך
לאחר שמצאת את
לנפץ ׳כללים ! אם
גוון־הבסים המתאת
ייצור אופנתי
אים לך, פזרי אותו
ואוהבת לשבור מועל
פניך כשאת
סכמות — העיזי.
מתחילה מ־ 5נקו סומק
לדוגמא

דות: מרכז המצת,
קצה האף, מרכז הסגלגל
מתקבל על
בעלת עור כהה בוהסנטר.
לחיים.
צורה
מיוחדת, מרמשכי
את גוון התקת
ובלתי שיגר-
בסיס בשכבה דקה
ואחידה רק על
תית. נוגד את האמור
הפנים וללא
כללים אך יפה.
הצוואר• ז :
הסומק הוא אשר
נותן לאיפור הפ׳׳1-ץ
פדי :-איין צורך
ולא כדאי לאפר
נים את רעננותו.
את הצוואר יחד
אל תוותרי על העם
הפנים. עור הסומק•
בעזרתו ניצוואר
רגיש בפיו-
תן להדגיש עצמות
דוד (הוא הדזלק הלחיים
גבוהות ע״י
ראשון שמתחיל ל הנחתו
מתחת לעהתקמט)
ולכן אסור דיוקן של גבירה רומית מהמאה ה צם הלחי באלכסון
לאפר, אותו אלא ראשונה לפנה״ס המדגיסה על פניה מכוון הרקה לכוון
רק לנקותו, להרהשפה
העליונה. בוותו
ולד,זינו.
את האיפור הלוהט״ של תקופתה. אותו אופן את יכוכדי
שלא היה סער גוונים בין הפ לה ליצור אשלייה של עצמות לחיים
גבוהות אם לא ניחנת בהן.
גים המאופרים והצוואר החשוף, חשוב
פנים ארוכים תאפרי כשהסומק מתשלעיל.
שתעדני
את מבחן ההתאמה
עגל על הלחי. ואילו פנים רחבים מצ גווני
הבסיס
למטרהשלזו.מרי קוואגט הוכנו רים בעזרת הסומק נאשר מניחים אובמיוחד

בקו מאורך מעצם הלחי העליונה
על גוון הבסיס העלי פודרה התו לכוון עצם הלסת ו״פולשים״ מעט אל
אמת את הבסיס. במידה דאת רוצה מתחת לעצם הלחי.
להשיג אפקט מעט כהה יותר או בהיר
זכרי: צבע •כהה יוצר אפקט של
יותר השתמשי בפודרה כהה או בהירה עומק. בך שאם יש לך אבר בולט
יותר בטון אחד בלבד.
בפנים ואת רוצה לטשטשו הכד,י אותו.

לשאלות * תשובות לשאלות * תשובות
:ליעל. מז ר חי: עיניים קרובות
מאפרים גגווניס בהירים בחצי העפעף
הקרוב לגשר האף ובגוונים כהים יותר
בחציו השני כלפי הרכה. הקפידי
לצאת עם האיפור אל מחוץ למסגרת
העין ובכוון הרנה. בימים אלה תקבלי
הזמנה אישית להדגמת, האיפור המת־

אים לך.
יוספה ע. מת״א: בנסיעה ל-
חו״ל אנו ממליצים מאד על שימוש במוצרי
הטיפול שלנו הארוזים יחד בתיק
קומפקטי המיועד לנסיעות ונוח —
1 £1 :שע 3ז — 7נסיעה נעימה.

מרכז ההדרכה של מרי קוואנט נפתח מחדש לשירותך
ולהנאתך. בואי לעדכן עצמך בחידושי האפנה האחרונים של

לונדון. בואי לקבל ייעוץ אישי כטיפול ואיפור פנים. בוא
ותהיי אורחת שלנו.
מרכז ההדרכה של מרי קוואנט, ת״א דה׳ רחל .6פתוח
לשירותך ־ההל מ־ ,22.10 כימים ג׳ דה׳ כשעות 6—4אחח׳׳צ.

אל תתעצלו לכתוב למדור על בעיות היופי שלבן, כל פנייה תיענח
״ הן באופו אישי וחן בכתב. כתבו אל ״מרי קוואנט״ ,וסד 400:0 .ת״א.

ייי*לזמי

הבחירות בבריטניה
הוכיחו מחדש
כי שימת הבחירות
האיזוריות היא עיוות מיפלצתי
״לשגות את שיטח הבחירות זלזעהיג
שיטה יחסית!״ תבעו •ראשי המיפלגה הליברלית
הבריטית, ערב הבחירות שגת-
קיימו השבוע. הם אף הודיעו מראש שלא
ישתתפו בשום קואליציה, אלא אם כן תוגשם
תחילה דרישה זו — שהיא הפוכה
מעמדתה של המיפלגה הליברלית בישראל.
תוצאות הבחירות הוכיחו ער כסה הם
צדקו. הן מחוות סטירת־לחי גוספת לבל
האנשים התמימים בישראל, הליברלים והאחרים,
המנהלים ׳תעמולה לביטול השיטה
היחסית הקיימת בארץ, ולהנהגת שיטה
אחורית.
.20 = 1 + 1הפיפלגה הליברלית הבריטית
אמנם סבלה מירידה קלה במיטפר
הקולות שלד״ אולם היא שמרה על הישג
מרשים: כימעט חמישה וחצי מיליון בוחרים
הצביעו בעד מועמדיה — 18.3+0
מכלל הקולות הבשרים.
תמורת קולות אלה השיגה הפיפלגה הליברלית
בסך-הכל 13 מקומות בפרלמנט,
המונה 635 חברים.
18.396 של הקולות 23״/של המנדאטים

העיוות המיפלצתי שפגע כליברלים, בו-
קש עוד יותר בהשוואה להישגי המיפלגד,
השמרנית סהר׳ והמיפלגות הלאומניות הקטנות
מאידך.
ד,שמדגים זבו ב־ 10.4מיליון קולות —
פחות מאשר כפליים •ממיספר הקולות ש־ניתנו
לליברלים. אולם הם השיגו פי
עשרים יותר מקומות בפרלמנט —
.276
תמורת 35.796 של הקולות, השיגו השמרנים
34.556 של המנדאטים.
שונה לנמדי מצבן של המיפלגות הלאומניות
האזוריות — הסקוטים, הוול שים
והאידים הצפוניים. הם השיגו רק
כשליש מקולות הליברלים• ,אך השיגו בדיוק
פי שניים יותר מקומות. הסיבה:
קולותיהם אינם מפוזרים במרינה, במו
הקולות הליברליים, אלא מרוכזים במחוזות
מסוייפים. אין הם מאוחדים סביב
עיקרון ארצי, אלא סביב סנטימנט מקומי.
המיפלנות הלאומניות האלה השיגו בידוד
״ 6.77 של הקולות, ו־ 4.3+0של המקומות.
.חלום בן־גדריון. לא במיקוד. דגל
דויד בן־גוריון בשיטה האחורית, כאשר
היה ראש המיפלגה הגדולה ביותר במדינה
— מפא״י.
התוצאות הבריטיות הוכיחו שוב שהשיטה
משיגה בדיוק את אשר בן-גוריון
רצה להשיג: להעניק רוב מוחלט בפרלמנט
לטיפלגה המייצגת רק מיעוט במדינה.
מיפלגת־ר,עבורה
הבריטית זכתה ב*11.5
מיליון קולות, שחם ״ 39.37 בילבד. אך היא
קיבלה 319 מנראטים •בפרלמנט — רוב
מוחלט של .50.2+0
למעשה קיבלה כשיבעים מנראטים
יותר מכפי שמגיעים לה על פי אחוז בוח ריה
— סתנת־חינם של השיטה האנטי־דמוקראסית
ביותר בעולם.
מי שווה יותר? כי לפי שיטה זז,
אין זכר לשיוויון הבוהרים.
מיפלגת־ד,עבודה קיבלה מנדאט אחד
עבור כל 36,000 קולות.
המיפלגה השמרגית קיבלה מנדאט *זד
עבוד בל 38,000 קולות.
המיפלגות הלאומניות קיבלו פנדאט אחד
עבור כל 75,000 קולות.
ואילו המיפלגד, הליברלית קיבלה סגדאט
עבור כל 4114(00 קולות.
קולו של מצביע למיפלגת־העבורת היה
שווה פי 12-מקולו של מצביע ליברלי!

תמרורים

נולדה. לסייס חיל־האוויר שהיד,
שבוי במצריים, אבינועם ר,לדם, ול רעייתו
ירדנה בת בכורה, נורה. קלדס,
שמטוסו הופל 9.2.700 בעת מילחמת*
ההתשד״ 40 יום אחרי שנשא אשד״ חזר
הביתה מהשבי המצרי רק ב,16.11.73-
בעיקבוית ההסכם לחילופי־שבויים, אשר
הושג באוהל השיחות שבקילומטר ד,־.101
נישאו בטכס חגיגי שהתקיים
בזזאן הירושלמי, הכתב הצבאי של הטל־

נחמן ורבקה שי
נישאו

ווחיה נחמן שי 28 ורבקה קשפי־צ*
קי, סטודנטית ומזכירה בשידורי-ישראל.
רוטן. השתקנית
מנהלים
הצרפתית היפהפייה ומי שהיתר, אשתו של
השחקן אלן דלץ; ,טלי ייץ, והשחקן
הבריטי ריצ׳ארד ברטון, שהתגרש לא-
מכבר מאליזכת טיילור. השניים נפגשו
על בימת־ד,צילומים של הסרט כחול הזקן,
ומאז אינם נפרדים,
נפטר. באורח פיתאומי, מהתקף-
לב, רופא ניבחרת־ד,כדורגל של ישראל
ב־ 14 השנים האחרונות, ד״ר כן־ ציון ז ק
( .)45 עלה לארץ ב ,1958-מברית־המועצות,
ושנתיים מאוחר יותר מונה כרופא הניב־חרת.
ניהל את המכון לרפואה ספורטיבית
של ההתאחדות לכדורגל. והועסק כרופא
בקופת־חולים מכבי.
נפטר. בבית־החולים איכילוב מי
שהיה ממפקדי ההגנה בתל-אביב ומפקד
ההגנה בימי מאורעות הדמים תרצ״ו־תרצ״ט
במושב בן־שמן, ישעיהו(״שורד,״) פרנקל
70 נולד באודיסה ועלה לארץ בשנת
,1922 עבד באיילודהשחר ובגיבעת־השלו-
שד״ ובשנת 1924 החל עובד בעיריית תל-
אביב בתפקיד מנהל מחלקה, ממנו פרש
בשנת .1966
נפטרח • בחדר־המיטות בביתה ש בפאריס,
טינה ניארכוס 45 אשתו
השישית של איל-ד,ספנות היווני סטאוורוס
ניארכוס, ממה שהוגדר במעורפל כהתקף־
לב או התנפחות ריקמות הריאה, אך בנראה
מבליעת כדורי־שינה. היתד, נשואה פעמיים,
פעם לאיל־ד,ספנות אריסטוטלס אונסים,
ופעם למרקיז מבלנדפורר, בן מיש-
פחת צ׳רצ׳יל, שהוא עתה הדוכם ממארל־בורו.
נישאה לבעלה הנוכחי, שהיד, מבוגר
ממנה ב־ 20 שנה, לפני כ־ 3שנים.
אחותה, אבגנייה ניארכוס, שהיתר, אשתו
השלישית של סטאוורוס ניארכום. מתת
ב־ 1970 מהרעלת כדורי־שינד, באי פרטי
השייך לניארכום, דרומית לאתונה, כשסי־מני־אליטות
על גופר״ ואז הועלו האשמות
שבעלה רצח אותה.
נפטר מהתקף־לב בביתו בתל-
אביב, הצייר ראובן ראובן (רובין) ,מגדולי
הציירים בישראל. נולד בעיר גא-
לאץ ברומניה, בשנת ,1893 עלה ארצה ב־
1912 כדי ללמוד בבצלאל, נסע לפאריס
כשהסתבר לו בי אץ לו מד, ללמוד כאן.
ב־ 1920 נסע לאמריקה, שם קיים תערוכה
ומכר מתמונותיו. ב־ 1929 חזר ארצה, ובאו-
ניח חכיר את אשתו אסתר• עם הקמת
המדינה התמנה כציר ישראל ברומניה.
נפטר. ם סרטן הריאות, בביודחו־לים
ברנבד, יוסף קריפס 73 אחד המנצחים
הבולטים בעולם. יליד וינה, שימש
כמנצח על מקהלה בפולקס־אופר ס ד נא.
היד, המנצח הצעיר ביותר בגרמניה.
19380־ 1933 ניצח באופרה הממלכתית של
וינד״ והרצה באקדמיה למוסיקה. בזמן ד,־
כימש הנאצי באוסטריה נאסר עליו להופיע
בפומבי. עם תום מילחמת-העולם השנייה
סייע בהקמת האנסמבל של האופרה הממלכתית
בווינה 19690 .נשא לאשר, את
מזכירתדלשעבר, הבארונית הנרייטד, רד
צ׳זאקד״ מייד עם מות אשתו פארייה.
העול ם הזה 1937

גילו מטמון הסמים בממניתו שד סמי שושנה חושך את הושת
העצמאית של הברחת הסמים, המתתוה במאפיה הקווסיקאית של מארסיי׳
עולם התח תון של ישראל, ובעיקר סקציית הסמים
( 1שלו, צחקו בפה מלא. הגורם היה ראיון שניתן
לעיתון מעריב, ובו נאמר. כי המישטרה עוקבת ללא הרף
אחר כל מי שעוסק בסחר סמים בישראל, ויודעת כל
מה שמתרחש בעסק זה.
אך מי שמכיר, ולו במיקצת, את נתוני כוח־האדם של
מישטרת־ישראל, הבין מייד כי דבריו של לוי היו מוג זמים
מאוד 12 .אנשי מיפלג הסמים, ועוד שניים־שלושה
אנשי מדור העיקוב הסמוי, מסוגלים רק בקושי לבצע
מעקב סמוי אפילו אחרי אדם בודד.
אנשי ענף הסמים בעולם הפשע בישראל יודעים,
כי המישטרה אינה מעזה להיכנס לכרם־התימנים, למשל,
ששם נמצא מעוזו של המיסחר בסמים בישראל.
כאשר לוכדת המישטרה סוחר־סמים, כמו במיקרה
לכידתם של סמי שושנה ובנו יהודה, עם סמים שמחירם
לצרכן הוא למעלה מ־ 18 מיליון לירות — הרי זה רק
תודות ל,פוקס׳(פוקס — הלשנה בעגה של העולם התחתון).
גם סמי שושנה נתפס הפעם ב,פוקס,׳ כפי שתפסו

מתחרה המנסה להעביר סמים באופן עצמאי. בגלל שליטתם
של אנשי הרשת על הנתיבים מארצות ערב לאירופה,
הרי כל מי שמבקש להיכנס לענף ללא הסכמתם,
חייב להשתמש בישראל כבסיס־מעבר.
ישראל מהווה, משד כל השנים, נתיב־מעבר לסמים,
בעיקר חשיש, מלבנון ותורכיה אל מצריים, לצריכה
פנימית שם. .
הסמים היו מגיעים כל השנים בשיירות־גמלים, מלבנון
דרך ירדן, תוך חציית ישראל באיזור הערבה, ומשם —
למצריים. שנים רבות התנהל המיסחר ללא הפרעה מצד
ישראל, שכן על כל הפרעה כזו היו המבריחים נוקמים

ונוטרים.
כך, למשל, לפי אחת הגירסות, אירע טבח מעלרדהעק־רבים,
שישראל טענה כי נעשה בידי פדאיון והיה אחד
הגורמים שהובילו למיבצע סיני. טבח זה נעשה על־ידי
מבריחי הסמים, בתגובה על שמארב של צה״ל הפר את
ההסכם הבלתי־כתוב של אי־התערבות, ולכד שיירת מב־ריחי־סמים
על מיטענה.

ח1תיב החדש
לפני שנה באמצעות, פוקס׳ 22 קילו סם, שהיו מוסתרים
ליד מיגרש־המכוניות שלו. אולם׳ בשל כמותם הגדולה
נמצאו הפעם הסמים בבור, ליד הגדר של מיגרש־המכוניות
של סמי שושנה, וכך הוא הצליח להינצל ולהשתחרר כבר
כעבור 30 ימי מעצר, כי טען שהסמים אינם שלו.
הקשי הקורסיקאי

ץ ם הלכידה הנוכחית של סמי, וכמות הסמים ה-
^ אדירה שנמצאה בידו — 22 קילו אופיום — נתאפשרה
רק תודות ל,פוקס,׳ והמודיעים למישטרה באו מתוך
סקטור אחר, רציני לא־פחות, של עולם הפשע — הרשת
הקורסיקאית, השלטת על הבדחות־הסמים מביירות
שבלבנון לארצות־הברית, בשלבי־ביניים של זיקוק האופיום
להרואין במעבדות המצויות בצרפת.
הרשת הקורסיקאית שולטת במיסחר הסמים מן המיז*
רח התיכון לארצות־הברית, ועושה הכל כדי לחסל כל

עד היום ממשיך המיסחר בסמים להתנהל כסידרו,
בידיעת שילטונות ישראל, אולם בגלל כיבוש חצי־האי
סיני בידי ישראל, מצאו המבריחים למצריים נתיב נוסף :
הם מביאים את הסמים בסירות אל מול מפר ברדאוויל,
ושם הם מוסרים את המיטען לבדווים מקומיים, המע כירים
את עיקרו למצריים ואת חלקו לתל־אביב.
בנתיב מקביל הועברו הסמים מאל־עריש, לשם הובאו
מן הברדאוויל או מאיזור כביש־הערבה — ירדן,
אל רצועת החוף במיפרץ־אילת — שארם־אל־שייך, ומשם,
בסירות, למצריים. בדרך־כלל היתה יוצאת מדהב אל איזור
מצריים סירה אחת לשבוע, עם סמים וחומרים מוברחים.

מילחמת-חורמה
בעצמאיס
^ ולס כאשד החלו גורמים חדשים מנסים להיכנס
לעסקים, בלי אישור הרשת הקורסיקאית ושלוחותיה,
היה עליה למצוא בישראל משתפי־פעולה, שכן
העצמאיים הללו היו אף הם מביאים את הסמים לישראלמלבנון דרך ירדן וסעודיה, ומשם בסירות לדהב. כאן
היו מקבלים את הסמים הבדווים המקומיים, ומוסרים אותם
לישראלים שהיו מעבירים אותם לאיזור תל־אביב ומשם
לחו״ל.
סמי שושנה היה המעביר העצמאי העיקרי של הסמים
מאיזור דהב לתל־אביב, עד שהקורסיקאים, ואנשיהם
בישראל. גילו את הדבר. לקורסיקאים יש בני־ברית טבעיים
כאן: אנשי כרם־התימנים המעוניינים לחסל כל
מתחרה, וכן הוותיקים שפרשו כבר מעיסקי־הפשע, עובדים
עתה בעסקים כשרים ומבקשים למנוע כל חקירות
מישטרתיות ושינויים במצבם.
יש גם המייחסים משמעות לביקורו בישראל של
מורים אבוטבול, לשעבר מראשי הקבוצה הסיציליאנית-

הנתיב הישן: מיפוץ ברדוויל
ברכב. לפני שנים היה בעל מיגרש־רכב מול עיריית
תל־אביב, בשם סולגל (כיום אפשטיין־זזמכונית).

ה ת מחות
במעשי־מירמה

ך=* וא הצטיין במיוחד בהוצאת צ׳קים חסרי־כיסוי. ולפני
1 1שנתיים הונה ישישה והוציא ממנה ללא -תמורה מיגרש
ששוויו כיום 300 אלף לירות. סמי הבטיח לה כי ישלם
את התמורה במזומן עם ההעברה בטאבו, אולם מייד
לאחר שחתמה על ההעברה בטאבו, טען כי כבר שילם
לה, והיא לא יכלה עוד להוכיח את ההיפר.
מיגרש־המכוניות שלו, כיום, הוא ליד בית־המעצר
באבו־כביר. הוא עצמו מתגורר בווילה בת שתי קומות
ברחוב הצנחנים 16 בחולון. מיטען הסמים שנחשף הת־

( 111ח ס חי ם
צרפתית, שהיתר. שרויה במילחמת־דמים עם כנופיית הכרם,
מילחמה שהסתיימה בשורה של רציחות הדדיות.
בעיקבות בואו של אבוטבול, נתגייסו הגורמים היש ראליים
של הפשע המאורגן למילחמה במתחרים היש ראליים
של הקורסיקאים. לפני חצי שנה אמור היה להגיע
מישלוח־סמים גדול לחוף דהב, ושם צריך היה שושנה
לקבלו ולשלם תמורתו בכסף ישראלי. בהגיע הסירה
לחוף נפתחה עליה אש עזה, המיטען הושאר בחוף
והמבריחים נמלטו בלי הכסף.
מקוריות מהימנים בעולם הפשע סבורים, כי מיטען
הסמים שנתפס הפעם אצל סמי הובא במכונית השכו רה
שלו שבה נסע לכביש־הערבה, שם קיבל את הסחורה
מן המבריחים שבאו מירדן.
זהו הנתיב החדש של הרשת העצמאית, וכאשר נודע
הדבר לקורסיקאים ולאנשיהם בישראל, הם מיהרו לדווח
למישטרה, שהזדרזה מצידה לתפוס את המישלוח אצל
סמי, עוד קודם שיספיק להישלח לאירופה.
סמי שושנה עצמו נמצא על הכוונת של המישטרה
כבר 20 שנה, אך עד־עתה ללא תוצאות. סמי בן ה־,60
הידוע בין הבדווים בכינוי אבו־סמי, עוסק כיום בסחר

גלה במכונית פורד טרנזיט שניצבה בחניון ליד ביתו,
־ונשכרה על ידו. הסמים נמצאו יב־ 15 מיזוודות חדשות
שבנו יהודה קנה יום קודם־לכן, ובתוכן היו 345ק״ג
חשיש, בצורת סוליות.
סמי אינו דג־רקק. מייד לקח את עורך־הדין צבי
לידסקי כסניגור, ואילו בנו לקח את עורך־הדין נתן
קנת• אגב, עובדה זו עצמה כבר מרמזת כי שליטי עולם
הפשע בארץ אינם לצידו: בדרך־כלל ידוע עורך־הדין
אליהו קידר כיועצם של שליטי אנשי הכרם ומקורביהם.
אך למרות תפיסת־הסמים המרשימה, אין אנשי מיפ-
לג־הסמים מאושרים. הם יודעים כי תפיסה זו נתאפשרה
תודות למידע שנמסר על־ידי הסקטור הכבד של העולם
התחתון, שביקש בדרך זו לחסל מתחרה רציני. הם יודעים
היטב כי אין להם כל אפשרות לדעת מה באמת
מתרחש בעולם הסמים הכבד בישראל, כי הציוד שלהם
מיושן ובלתי־אמין, כי אין להם אנשים ולא הקצבות
לקניית ציוד מעולה.
עם מחסור כרוני כזה בציוד ובכוח-אדם, אין קציני-
המישטרה יכולים אלא להצהיר הצהרות מרגיעות, ולח־רוק
שיניים. הישגים אין להם.

במדינה

אותה ו 3*8י>״
^ | ן | הגברת 1
| 1בשינוי? ס
1״ ! ד אדרת
כך לא מובילים אנשים
המימסד דרך־ה״סנר־ם לו־ימנ׳ח

בחוד ישדאזי שגסע ללמוד
ברומניה — הועמד
רדין בשוכו לישראל
יצחק נתמנה הצעיר הטא חטא בל-יכופר
— הוא נסע ללמוד רפואה ברומניה. ללא
אישורם של שר־הפנים ושר־הביטחון. על
מעשה זה, המהווה עבירה על החוק, הובא
נחמנה לדין, בשבוע שעבר.
נתמנה, שעלה ארצה עם הוריו מארץ-
׳מולדתו רומניה, נסע לאיטליה בסתיו
אשתקד, במטרה ללמוד רפואה וטרינרית,
אחרי שלא הצליח להתקבל ללימודים
בארץ. הוא יצא את הארץ בדרכון ישראלי,
שכלל אישור לנסוע לאיטליה.
חודשיים אח׳רי בואו לאיטליה, הסתבר
לו כי גם שם לא יוכל ללמוד אך
במקום שיחזור לישראל, עלה הצעיר
הישראלי על מטוס שהביאו לרומניה, מולדתו
המקורית, שם ביקש ללמוד רפואת־שיניים.
על כך החליט אחרי התייעצות
עם הוריו המתגוררים בישראל, ובהסכמתם
של קרוביו תושבי רומניה.

האוטובוס נו עד להם ע ת
נוטעים בנוחיות ובבטיחות
למעלהמ* 1000

אוטובוסים

ד ב שה אגד בשנתיים האחרונות
לנסוע במשאית

סעו באוטובוסים!

המחלקה ליחסי ציבור
מרובע המעניק לנהג שדה ראיה נרחב של שעוני הבקרה.
ה״אלגרו 1500״ מצויירת במהלך חמישי הנקרא מהלך חסכון,
לחסכון דלק המאפשר פיתוח מהירות גבוהה ללא מאמץ.
חברה ישראלית למובילים 0ע״מ המשווקת בארץ מכוניות מדגמי ל״אלגרו״ ביצועים מעולים, נוחות ותא מטען מרווח. ה״ואלגרו״
״בריטיש לילנד מוטורם קומפני״ ,החלה ליטא ולשווק מכוניות, מצויירת באמרים חבים הכלולים במחיר בדוגמת: חלון אחורי
״אוסטיין״ ,המהווה את החלק הגדול ביותר של ״בריטיש לילנד״ .מתומם, צמיגים רדיאליים ועוד.
הדגם הקטן ביותר הוא ״אוסטין מיני למכונית זו 3דגמי
תאוצה:
משנה המשווקים בארץ :״מיני 850״ ,״מיני 1000״ ו״מיני 1100
אלגרו 0-100 — 1100ל,״מ פ־ 19.9שניות.
קלאב־מן״ .דגמים אלה מוכרים היטב ׳בישראל.
אלגרו 0—100 — 1300ק״נל פ־ 17.0שניות.
ל״מיכי 850״ מנוע בנפח 898 סמ״ק, המפתח הספק מירבי של
אלגרו 0—100 — 1500ל,״מ ב־ 15.3שניות.
34כ״ס דין ומספק למכונית קטנה זו מהירות של 118 קמ״ש מכונית חדשה נוספת המשווקת ע״י החברה הוא ,,אוסטין מקסי״,
ותאוצה מ־ס עד 100 קמ״ש תוך 28 שניות. פנים ה״מיני״ מרווח אף היא בעלת הנעה קדמית.
ביותר יחסית לגודלה החיצוני.
זוחי מכונית משפחתית רב־תכליתית, המשלבת בתוכה יתרונות
ל״מיכי 1000״ מנוע בנפח 998 סמ״ק, המפתח 38כ״ס דין ומקנה של מכונית פרטית ומכונית סטיושן ובעלת מושבים נשכבים.
0¥£11 המאפשר חסכון בדלק.
למכונית מהירות של 123 קמ״ש ותאוצה מ־ס עד 100 קמ״ש ל״מקסי״ מחלד מיוחד
תוך 24 שניות.
המנוע בעל נפח של 1748 סמ״ק המפתח 84כ״ס ב־ 5000 סיבובים.
ל״מיני קלאג־מן״ מנוע בנפח 1098 סמ״ק.
תאוצה 0—80ק״מ ב־ 8.5שניות.
ה״מיני״ מיוצרת גם כמכונית סטיישן והיא בעלת 2דלתות המסחרית החדשה של ״אוסטין״ היא
מאחור לנוחיות מירבית בהטענה.
עם מנוע 1275 סמ״ק, אידואלית להובלת מטענים ולהסעת
עתה החלה החברה לשווק גם מכוניות מדגם ״אוסטין אלגרו״ נוסעים וחסכונית בדלק ( 13ק״מ לליטר).
1300ו־ 1500״פופר דה־לוקס״ ,הנעות על כבישי אירופה בהצ יתרונות נוספים: הגעה קדמית, צמיגים ראדי׳אליים, מערכת
לחה מזה מספר שנים.
מעצורים כפולה, חלון אחורי גדול המאפשר שדה ראיה נרחב
״אלגרו״ היא מכונית בעלת עיצוב ספורטיבי ויש לה יתרונות ושתי דלתות מאחור המאפשרות טעינה ופריקה נוהים.
ההופכים אותה למכונית •יחידה מסוגיה כמו: הנעה קדמית, כרי להעניק שרות יעיל ללקוחותיה, הקימה חפרת מופילים
מערכת ״הידרא־גז״ בלעדית ל״אלגרו״ הבולמת את הזעזועים רשת סניפים ומוספי שרות פרהפי הארץ, עם מלאי חלקי חילוף
ומעניקה גמישות ויציבות מירבית בנהיגה ,׳בלמי דיסק עם גדול וצוות מקצועי שעפר הכשרה מיוחדת כהדרכת מומחי
׳מערכת סרוו, בלם כוח, מערבת אוורור חשמלית מיוהדת והגה חכרת ״אוסטיו״.

דגמי אוסטין 75 משיקים בישראל

סטודנט נחמגה
בדיחה גרועה
כאן התקבל ללימודים, ונאמר לו בי
עליו ללמוד חמש שנים, עד לקבלת התואר.

סי ע ה דל א אי שו ר. בקיץ השגה
חזר יצחק נתמנה לישראל, לבלות את
חופשת־הקיץ בבית־הוריו. אך כאן המתינה
לו הפתעה: המדינה הגישה ינגדו כתב־אישום,
על שנסע ללמוד ברומניה מבלי
לבקש אישור לכך סשילטונות ישראל.
בית־מישפט השלום בנתניה, שבפניו הוגש
כתב־האישזם׳ ח את נחמנה לקגס של
50ל״י. הפרקליטות עירערה על קלות
העונש. הדיון הועבר בפני הרכב השופטים
המחוזיים מקם צ׳רנובילסקי, אברהם חלימה
וחיים בנטל.
נציג הפרקליטות, עורך־הדין עמירם דנג־ברג,
ביקש להתמיד בעונשו של הסטודנט,
כדי להרתיע אזרחים אחדים מללכת בדרך
זו. המסבנת את המדינה.
שלושה השופטים שמעו את דברי סניגורו
של הנאשם, עורך־הדין מאיר דינאי,
נועצו ביניהם וביקשו הבהרות מאיש הפרקליטות!
.נאמר להם, כי מדובר כאן
בעבירה על הוק לשעת־חירום משנת ,1948
שבו נקבע עונש של קנם מכסימלי בסך
1,000ל״י (סכום ניבבד אז) ,על כל אזרח
ישראלי שייסע למדינה זו או אחרת מבלי
לקבל אישור שר־הפנים ושר־הביטחון לכך.
הסניגור, עורך־הדין דמאי, ביקש לציין
כי עשרות אלפי ישראלים נוסעים מדי־שנה
כתיירים, לארצות מיזרח־אירופה, ללא
שום אישור מיוחד. כן סיפר הסניגור כי
בינתיים סודר העניין, וכי נתמנה קיבל את
האישור. אולם, תהילה עליו להפסיק את
לימודיו למשך שנה. ורק אחר־כו יוכל
לשוב לרומניה ולהמשיך בלימודיו.
העולם הזה 1937

בית־המישפט קיבל את העירעוד, והטיל
על גחמה קנס של 200 ליידות׳ או חודש
מאסיר תמורתו•

הבורסה
פשעים אוו 0המארחת
הארבעה שאגסו את המארחת
המתיגו דה?מחרת, מאותו
מקום ובאותה שעה —
לסיבוב בוסף

השעה היתד. אחר־חצות. מוצאי יום־
הכיפורים בתל־אביב. המוני התל־אביבים
יצאו לשובב את ׳נפשם לאחר יום של
צום. אך לא כולם.
ביניהם היו אף כאלה שהיו רעבים לדבר-
מה אחר. הרביעייה העליזה הסתובבה ברחובות
העיר, וחיפשה אחר קורבן מתאים.
והנה, הקורבן מתקרב. הצעירים תפסו
עמדות ברחוב, זינקו ו — השלל נפל
לידיהם. הבחורה החלה בוכה, גיסתה להשתחרר,
אך לא היה לה כל סיכוי. מה
כוחה של נערה יחידה מול ארבעה גברברים
חסונים?
פביאן אפרתי בת ה־ 20 היתד, בדרכה
הביתה, ממועדון־הלילה קופאקאבאנה, שם
היא !מרוויחה את לחמה כמארחת. אך
1הדרך הביתה היתד, עוד ארוכה.
הארבעה גררו אותה לתוך חצר בשכונת
שבזי בתל־אביב, ואנסו אותה במקום.
הם גיסו גם לאלץ אותה לשכב איתם שלא
כדרך־הטבע, וכן עשו מאמצים ׳נלהבים
לשכנע אותה לרקוד לפניהם עירומה.
פביאן המעונה החליטה, כנראה, שמוטב
לא להתלונן במישטרה מאשר להסתכן
בבושת־הפנים ובפירסום. לכן, משתם העינוי,
הלכה הביתה וניסתה לשכוח הכול.
דבר טוב בדאי פעמיים. אבל הם
לא שכחו. בעיני ארבעה הצעירים המשועממים׳
שמצאו להם לפתע עניין בחיים,
כניראה מצאה החווייה חן. הם החליטו
לחזור עליה.
למחרת היום ארבו שוב לגערה ,׳בערך

כך עושים כולם!

״כלל״ תגייס 7.5
מיליון לידות

מפלת ״בנק בריטניה״ והפקדות ״החברה לישראל״ ,גורמות להביט ביתר
ספקנות על דברים מקודשים כמו מאזני בנקים וחברות. במאזני הבנקים הגדולים
בישראל, למשל, רשומים סכומים של מאות מיליוני לירות בפיקדונות בבנקים
בחו״ל, לרוב בשווייץ.
ידוע כי ״בנק לאומי״ ,למשל, מציע למפקידים אצלו דולרים לתקופות קצרות
ריבית של *13־* 14 לשנה. הבנק מפקיד את הדולרים הללו בפיקדונות בבנקים
שווייצריים, המשלמים לו ריבית גבוהה יותר, הנהוגה בשוק הכספים האירופי
הקרוי ״יורודולר.״
והנח, ההאשמה החמורה ביותר שהועלתה נגד יהושוע בן־ציון, מנכ״ל
״בנק ארץ־ישראל־בריטניה״ ,היתה כי הפקיד בבנקים שווייצריים בספים שרשם
במאזנו בפיקדונות, בעוד שלמעשה מראה הטופס שעליו חתם בעת ההפקדות, בי
הכספים ישמשו להלוואות שיתן הבנק. מכאן שהכספים אינם פיקדונות, טוענים
המאשימים, אלא הלוואות, ובכך יש משום הונאה.

קונצרן ״בלל״ ינפיק בחודשים הקרובים
אמיסיה בסך 7.5מיליון דולר, בעיקר
באמריקה הדרומית. אם אמיסיח
זו תימכר בהצלחה, יפיצו עוד אמיסיה
בסכום דומה. האיגרת תימכר במחיר
של 180 נקודות. שערי מניות ״בלל״
כעת 180 נקודות, אולם מניחים כי הן
תעלינה ל״ ,200 בגלל חלוקת מניות־הט-
בה בשיעור של *.10
האמיסיה תהיה מורכבת משליש מניות,
שליש איגרות״חוב ניתנות-להמרה,
ועוד שליש איגרות״חוב רגילות.
נראה בי מנכ״ל ״בלל״ ,אהרון דוברת,
בטוח כי יצליח בחפצה, למרות
כישלונות ״החברה לישראל״.

1:116 8 30 * 1:116 1030

331ס ק 3 * 1116 0 1 3

ץ 6 1:116 8 3 0 * 35 81111165 3 0־1(6501
1116 3 3 0 * 1133 1116

311011־1116 01181011161

1ת 1116ע 3ק 6מ 111 05־1116 501

־011161

ע 3 0־110061

6־511003 31

...־311(011111: 0 1

61׳ .נ! 0מי 116 801ס

601ק 6 5־1

303561 | £08־11

311011 111116 35
10 1116

6 5 1 ,־ 10161

0011111111111601

01(118311011 05

60611/65־830 * 1

מ ס 001111111331003

111636

13063ק ־116 01181011161־1־

ץ001

0011110116.

301 6

3111011013 33

3 1 ,ק 1 00 1־ 1ק 1116
300 115

065180311008

60611/60־1

תעודת ההפקדה כבנק שוויצרי
הטופס הוא סטנדרטי
בימים אלה נתגלו כמה טפסים סטנדרטיים המשמשים בנקים שווייצריים
לקבלת פיקדונות מחו״ל. מסתבר כי לגבי בולם נחוג לרשום את הכסף בפיקדון,
ולהשתמש בו למתן הלוואות!
אך לא די בכך, כנראה. הטופס המופיע באן, של אחד משני הבנקים הגדולים
בשווייץ ,״יו.בי.אס.׳ /מראה בי הכספים ניתנים כהלוואה ללקוחות של הבנק, אבל
על אחריותו של המפקיד.
מקורות בנקאיים רמי־מעלה בשווייץ טוענים, כי גם ההפקדות של בנקים
ישראליים אחרים בשווייץ הן בתנאים כאלה, וכי בנק ״ארץ־ישראל־בריטניה״ אינו
יוצא מכלל זה, אלא חתם על אותם טפסים שעליהם חותמים כולם.
ראוי כי המפקח״על־הבנקים יבדוק זאת, שבן אם הדבר נכון, הרי בנקים
נוספים המפקידים כספים בשווייץ צריכים להיות מועמדים לדין, בדיוק במו
יהושוע בן־ציון.

השקעות שר
חשודים גכריאלי וחולי

צחוק מתגלגל

באותה שעה. הם חטפו אותה, הכניסוה
למכונית לארק, ואנסו אותה באכזריות,
בזה אחר זה.
הפעם החליטה פביאן אפרתי להתלונן
במישטרה. כעבור שישה ימים הצליחה
הפישטרה לעצור שניים מן החשודים,
אריה גבריאלי ( )20 ובנימין חולי (.)21
השניים האחרים טרם נעצרו.
סניגורם של גבדיאלי וחולי, עורך־הדין
אליהו קירר, טען בבית־מישפט השלום
.בתל-אביב, כי לא היה זה אונס, אלא
יחסים שהתקיימו בין הארבעה לבין הצעירה
בהסכמתה.
בניסיון לחזק את טענתו, ניסה לקבל
מפי קצין־המישטרה המפקח כרמלי, הגדרה
מה פירושו המדוייק של המיקצוע מארחת,
ובמה הוא כרוך. אך השופט, עמירם
פיאלקוב, שיסע את דבריו, שכן לכל הריעות,
לא היה לאונס אכזרי זה כל קשר
להגדרת מיקצועה של הצעירה.
כאשר טען קצין־המישטרה בפני השופט,
כי האנסים איימו על הבחורה שלא תתלונן
במישטרה, פרצו שני החשודים בצחוק
מתגלגל. היתה להם כניראה סיבה טובה.
העולם הזה 1937

ווטבוג -ב מר
מאזן חברת ״משקיעי ישראל״ ,בניהולם
של סם רוטברג ולו בויאר, מגלח
כי האוצר ממשיך כנראה לשחרר
מן החברה את השקעותיה בגופים ממשלתיים,
במחירים הגבוהים בהרבה ממחירי
השוק.
המאזן לסוף חודש יוני השנה מגלח,
בי ״משקיעי ישראל״ מברה את חלקה
ב״בנק לספנות״ במחיר של 1.15 מיליון
דולר, את חלקה ב״חברה לפיתוח ה תיירות״
במחיר של 450 אלף דולר, את
חלקה ב״בנק לחקלאות״ במחיר של
1.15 מיליון דולר. בל זאת, נוסף למכירות
קודמות שכבר פורסמו בחלקן, כמו
ב״חברת אשדוד״ במחיר של 612 אלף
דולר, וב״בנק לפיתוח התעשייה״ במחיר
של 262 אלף דולר.
המאזן מגלח גם, כי ״משקיעי ישראל״
יצאה לגמרי מבעלות על מלון ״שר-
תון״ בישראל. ההשקעות החדשות של

..תחבוה לישראל
ו..בנק המי1רח

החברה הן בסוכנות הטרקטורים ״קטר-
פילר״ — 240 אלף דולר, סוכנות העיתונים
״ברונפמן״ — 226 אלף דולר,
סוכנות העיתונים ״אטלס״ — 53 אלף
דולר.
כן הגדילו בסכומים קטנים את חלקם
ב״נשר / ,ב״בנק הבינלאומי הרא-
שון״ ,״משכית״ ,ב״חברה לישראל״ וב-
״חברה לישראל ב׳.״
ניתוח המאזן מראה, כי ״משקיעי
ישראל״ מברה בשנה האחרונה השקעות
ב 45-מיליון לירות (בולל חלקה ב״חב-
רה המרכזית״ — 20 מיליון לירות) ,והשקיעה
מחדש, לפי הנתונים הגלויים
של המאזן 10 ,מיליון לירות.
לא ברור, אם כן, היכן הושקעו עוד
35 מיליון לירות. ייתכן כי רמז לכך יש
בהערה על מתן הלוואות לעיריות תל-
אביב וירושלים.

קשה לשכוח חברים־מילדות, ומח-גם
חברות במיפלגה אחת. לכן, כאשר התמנה
מיכאל צור כמנכ״ל ״החברה לישראל״
,לא חיה בכך פלא שעשה הרבה
כדי להקל על ״בנק המזרחי״ ועל תנועות
המפד״ל.
אירגון המושבים של המפד״ל החזיק
בבתי-קירור בעתלית, שאותם רבש מכו־נס-נכסים
במחיר של 636 אלף לירות.
הסכום חזה היה חוב ל״בנק המיזרחי״,
שהסתבך עם המיפעל שלא חיה ריווחי.
תקופת-ביניים מסויימת לפני אירגון ה מושבים
קנה את חמיפעל סיטונאי-הבשר
איסר ואגר, באותו מחיר, אבל ויתר
עליו בהזדמנות הראשונה, לאחר שנוכח
מה רע מצב חמיפעל.
וחנה, משום־מח החליש מיכאל צור,
כי בית-קירור זה הוא עסק מצויין,
הכניס את ״החברה לישראל״ בשותפות
בו, רכש * 45 מהמניות. תמורת זאת לקח
על עצמו את מחצית החובות ל״בנק ה-
מיזרחי״ ,ועוד נתן הלוואה לזמן ארוך
בריבית נמוכה של מיליון דולר.
עם שותף במו ״החברה לישראל״,
ועל חשבונה, לא יקשה על אירגון ה מושבים
ו״בנק חמיזרחי״ לצאת מהר מן
ההפסדים.

ד ד 1יתמנה
בבל זאת
יון ר ציים

רב-אלוף דויד אלעזר יקבל את המינוי
של יושב״ראש מועצת־המנהלים של
צי״ם, אבל רק בחודש מארס הקרוב.
עד אז יכהן בתפ-
קיק זה ברון
יקותיאלי, מהנהלת
״החברה לישראל״
,בעלת מחצית
המניות ב-
צי״ם.
בימים האחרונים
נמסר, באילו
מתנגד חברון רוטשילד
למינויו של
דדו, כיוון שהוא
סבור שיש למנות
לתפקיד איש-מיק -דויד אלעזד
צוע, בעיקר לאור
פרשת ״החברה לישראל״ .אולם נראה,
כי במשא-ומתן שקט שהתנהל לאחרונה,
הושג הסדר משביע־רצון זה.

טבעי הדבר שקשרים
חדשים מדחיקים את
הזכרמות הישנים. אל
תרגישי מוסר־כליותעל
בך. תחיי את הרגע,
עוד יותר מן הרגיל.
דאג לפרנסתן ן בייחוד
לטווח ארוך. אם אתה

יבול, חתום אפילו על
120 כאסד׳־ל
חוזה או על הסכם קבלני.
גרום נחת למקו־רביך
על״ידי צעד פיננסי נבון. לבשי חם.

וו1(1ו!

יחסיך עם בני־משפחוזך
עשויים להעסיק אותך
עד מעל לראש. את
מתרכזת אך ורק ב־ילדיך,
אינך שמה לב
לראש המשפחה. הפתעה
נעימה צפוייה לך באמצע
השבוע. אל תגזים
בהשקעות לטווח ארוך.
אם תעשה כך, אתה
טלול לאבד ברגע אחד
הזדמנות שלא תשוב במשך שנה או אף
יותר. התחל כבר השבוע בביצוע הרעיון
שעלה במוחך לפני זמן קצר. הפעם
ידיד קרוב.
הוא יצליחלבטח, בעזרת

אם זבית בימים אלה
לחסדו של הגורל, שמצא
דרכו אלין באמצעות
המין היפה, דע
לן, שהגורם לבך הוא
הבובב שלן המקרין
ישירות על בני ובנות
מזל תאומים. צפה לבמאי

צפויים 1
וויכוחים לא
] 20ב^וני __
עם מעבירין ביום רא שון.
לעומת זאת, ביום
שלישי יתחיל להסתמן פיתרון לדאגה
ולסחבת בדברים הקשורים לביתן ולבית
חורין. אל תצאי לקניות חשובות השבוע.

01X11

אל תהיה כזה בררן. אין בני־אדס מושלמים.
כדאי שתתחיל לעשות כמה פשרות
בעניינים רומנטיים.
נסה להסתפק במצוי
ואל תחפש כל
העת שלמות. ריב עם
אדם שאתה מכבד מאוד
ישפיע על פעילותך.
כדאי שתבדוק אם הסיבה
לריב אינה נעוצה
בך. מיכתב שיגיע מאדם
שלא שמעת ממנו
זמן רב, ישמח אותך.

מאזנ״ס

גם לן בת מזל עקרב יש יום אהבים —
אבל הרבה יותר רציני. היום שלן הוא
יום א׳ ,דעי להפיק
ממנו את המכסימום.
צרות בעבודה. ליקוי
בריאותי קל שבקלים,
יהיה זה שבוע מלווה
התפרצויות עצבים בעניינים
שונים, אן בסופו
יהיה מתוק. ב-
קנותן תכשיטים או
22ב או ק סו ברי
22 בנו במבר
דברו ערן, קחי איתן
בעל מיקצוע מהימן.

עק 1נ
במדינה מישפט
עד סעוגויס תכסה אהבה
הגאשם בגיסיון״ררצח
התחתן עם האישה
שבה ידה 11 כדורימ —
בית-המישפט הכריז
עדיה השבוע כעדה עוייגת
היה לילה. צרור היריות ׳מתוך הבית.
כעבור דקה, ביקש חייל במדי צה״ל מאחד
משכניו לצלצל למישטרה ולהזעיק אמבולנס.
הוא היה חיוור וידיו רעדו .״יריתי
באשה שלי עם העוזי. תגיד שיבואו
מייד.״
באותו לילה עצרו השוטרים, שהגיעו
למקום, את צדוק נגר, בן ,40 נהג במיק-
צועו, שירה מתת-מקילע העוזי שלו 11
כדורים, אשר ארבעה מהם פגעו בגופה

ביליסקי, אברהם חלימה וחיים בנטל, ביקשו
לשמוע בשבוע שעפר את עדותה של

פרגם.

על דוכן העדים עלתה פרנס, כשהיא
לבושה במכנסי בורדו ארוכים הדוקים ל גופה.
אלא שהפעם לא עוד היתד. מתלוננת
בלבד. עתה היה לה מעמד חדש: אשתו
של הגבר שנאשם בניסיון לרצוח אותה:
צדוק נגר.
בחודש יולי 1974 הצליח סניגורו של
נגר, עורן-הדין אברהם אורן, לשחררו
׳מהמעצר, שבו ישב מאז ה* 27 בדצמבר
.1973
בחודש מאדם 74׳ ,כחודשיים אחרי ש נפצעה
מכדורי העוזי של נגר, בעלה-
לשעבר, שבה פרנס והתחתנה איתו.
סניגורו של נגר פנה לבית־המישפט המחוזי,
וביקש לשחרר את שולחו מהמעצר,
עקב העובדה שהנאשם הפך שוב לבעלה
של המתלוננת. הוא טען, כי זוהי הוכחה
נוספת לכך שהיתר. זו רק תאונה, ולא

הקסם האישי שלך סייע לך להיחלץ
ממצב מביך. הדימיון הפורה בו חנן
אותך מזלך עלול להיראות
השבוע בעיני
אנשים מסויימיס בהפרזה
בתפיסת המציאות.
עליך להישמר מלהיות
אכזר כלפי אחד האנשים
הקרובים אליך
ביותר. אכזבה ריגשית
תימוג ותיראה באור
23ג:נובמבר -
20 בד/ימבר
שונה. לבשי צהוב.

1וווומ

מצבך הנפשי מוסיף להשתפר
— וזאת, בזכות
היכרויות חדשות, וטל־יסוד
כמה התפתחויות
המוכיחות לך, כי יש
לך כל הסיכויים לפענח
את הקשרים שקשרו
אותך למצב סטאטי.
כישרונך יתגלה ברבים,
למבוכתך ולשימחתך.
אל תהיו שוטים, בני סרטן:
נצלו זאת לפרנסה.

הקצב הסביר בחיין
העיסקיים מתגבר ן לא
תקבל את זה ברוח
טובה ! כי אינן אוהב
לחץ, אבל אם תתייחס
לזה באל שלב
ריגעי, תצא מן העניין
כהישגים גדולים וגם
בהכנסות רציניות. אי גרת
מרחוק תקרב יום
גדול בחיין. לביאה :
תקבלי החלטה נחושה, וגם תעמדי בה.

אתם מחפשים אתגר
שיתן לכם את ההזדמנות
להוכיח את עליוהתלהבותכם
נותכם.
תשרה
השבוע אווירה
של התלהבות על אלה
הסובבים אותכס. כדאי
להזכיר שהשנה, היא
שנה טובה לבני מזל
בתולה החושבים להינשא.
לכן, מוטב אולי
להזדרז לפני שהשנה תגיע אל סיומה.

זה שבוע נהדר לבנות גדי, המסוגלות
להתאים את עצמן למצב חדש יותר מבנות
מזלות אחרים. היתר
— מוטב להן לא לקפוא
על שמריהו, ולהתקדם
באיטיות בשטח
בלתי״מובר. היזהר!
הימים הראשונים
של השבוע מסוכנים.
הצרות הצרורות
שעניין פעוט עשוי לעורר
באמת לא צריכות
לבוא אם תדע תסתדר.

כמו בשבועות האחרונים, הבעיות המרכזיות
שלך הן: חוסר־כסף ושיעמום. במישור
הפיננסי אין רגיעת.
מוטב שתתחיל לחשוב
על חריגה קיצונית
מעיסוקיך — או אי־עיסוקיך
הרגילים. אם
לא תשנה את המצב,
אתה עשוי להיתקע לצמיתות.
במישור הרומנטי,
בת דלי, אין עוד
20 בינו אר -
?ו נו׳ברואר
טעם רב לרומנים הקצרים
והקלים. שמא תחשבי
על משהו קצת יותר רציני? מצד
שני, האדם המדבר הרבה, איננו מתאים.

ווי

סוף השבוע יחייב זהירות במה שנוגע
לעסקים או לבריאות. משהו הקשור באש
עלול להעיב את שימחתן.
מזלן מצוי בשבוע
זה בסימן של
להבה. יהיו לן גם הסתבכויות
עם ילדים במשפחתן.
שיולידו ויכוח
חריף בין ההורים.
ייתכן וייראה לן כאילו
נשקף לן מקור הכ9ו
בפב רו א ר -
20במרס
נסה מבטיח יותר מאשר
עבודתן הנוכחית.
שקול היטב את מעשין ואל תסמון רק
על האינטואיציה שלן. הרבה במסעות.

\1יט

של פרנס 29 גרושתו, שאיתה המשיך
להתגורר באותה דירה.
נישואין, גירושין, נישואין. מצבר,
של פרנס היה קשה, אך היא יצאה בריאה
ושלמה, והגישה פמישטרה עדות נגד נגר,
על שניסה לרצוח אותה באותו לילה של
ה־ 27 בדצמבר .1973
פרנס, צעירה מרוקאית נמוכת־קומה ׳ובעלת
שיער קצר, לא ידעה הרבה נחת
בחייה. אחרי שבע שנות נישואין נפרדה
פרנס פרץ (אז) ׳מבעלה הראשון, כשהיא
אם לשני ילדים.
מבעלה השני נפרדה הרבה יותר מהר.
גם הוא היה גרוש, והביא עיימו לנישואיו
השניים חמישה ילדים. צדוק נגר, גבה-
קומה, רזה, שרירי וקירח, לבוש מכנסיים
קצרים אפילו כשהופיע בבית־המישפט,
התגרש ׳מפרנס אחרי שיבעה חודשי נישואין
בלבד. בלילה הטראגי חזר נגר מ שירותו
בחזית: אפריקה לחופשה קצרה,
כשנישקו האישי! ,תת-ימיקלע עוזי, נמצא
ברשותו.
התפתח ויכוח סועד בין צדוק נגר לבין
גרושתו, שהתגוררה עיזמו, וליפי גירים תה
של פרנס, כפי שנרשה במישטרה, איים
האיש לרצוח אותה. התביעה טענה, כי
המניע לגיסיון־הרצח היה חשדותיו של
צדוק נגר על כך שפרנס מקיימת יחסים
עם גברים זרים, שעה שהוא ממלא את
חובתו למולדת. אף שהיא היתד. גרושתו,
ראה במעשיה משום בגידה.
צדוק נגר טען להגנתו שהיתר. זו ׳תאונה,
ותו־לא. הוא סיפר כי רצה לעזוב את
הדירה, אחרי שגילה שחייל צעיר חיפש
את פרנס באותו לילה. לכן הוא התלבש,
לקח את העוזי שלו וניגש לדלת כדי
לצאת. אז חיבקה אותו פרנס, וגיסתה לעצור
בעדו.
הגרושים נישאד שוב. עקב החיבוק
הזה, ועקב מאמציו שלו להשתחרר מזרועותיה
של האשד״ הופעל העוזי וגפלט
צרור כדורים, שארבעה ׳מהם פגעו ברגליה
ובחלק האחורי של גופה של פרנס.
שאר הכדורים גתקעו בקיר החדר.
נגר טען שהיתר. זו תאונה, באמור, אך
הפרקליטות הגישה כתב־אישום על ניסיון-
לרצח. השופטים המחוזיים, ימקס צ׳דנו*

גיסיודלרצח, כפי שביקשה הפרקליטות
להציג את העניין.
האשה הוכרזה עדה עויינת. עו״ד
אברהם אורן נאלץ לפנות לבית־הדין העליון,
אשר נענה לבקשתו על־ידי השופט
העליון יואל זוסמן, שמתח ביקורת על הסחבת
הקיימת בביודהמישפט המחוזי, יד
ציווה לשחרר את צדוק נגד. הוא שוחרר,
כשעל הערובה לשיחרורו חתמה פרנס.
נגר חזר הביתה אל אשתו, פרנס, והם
המשיכו לחיות כזוג־יוינים, בקן־האהבה
שלהם.
אך יום אחד נאלצו שוב פרנס ונגר
צדוק להתייצב זה מול זה ; היא על דוכן-
העדים ואילו הוא, בעלה, על ספסל־הנא-
שמים בביית־המישפט המחוזי בתל־אביב.
על דוכן־העדים החלד, פרנס, לגמגם.
היא לא היתד. מוכנה לחזור על האשמותיה
הקודמות נגד צדוק נגר, בעלה, טענות
שאותן השמיעה באוזני השוטרים, וחתמה
עליהן אחרי שהובאה לבית־החולים בעיק-
בזת פציעתה.
מה שנותר לבית־המישפט לעשות, היה
דק להכריז עליה כעדה עויינת, ולשלוח
אותה הביתה, לזרועותיו של הבעל האוהב
שלה. הוא אומנם ניקב קיצת את רגליה
בכדורי עוזי, אך על פשעים תכסה אהבה.
תאונה, או ניסיון־לרצח? על כך יחליט
בית־המישפט, אחרי שישמע בישיבה הבאה
את עדותו של הנאשם.

ד ר כי אדם
הקרב על הידד
שעה שהבעל היה כמידחמה,
שהתה האשה אצ7
הוריו, ואזה החרימו כי הם
רוצים את הגכד רעצמם
שמואל אליעזר חזר הביתה מהמילחמה
בריא ושלם. המילחמה לא פגעה ישירות
בביתו, או בבני־מישפחתו. ובכל זאת נש אר
עתה לבד, ללא אשה וללא ילד.
הטרקטוריסט שמואל אליעזר ( )23 היה
(המשך בעמוד )36
העולם הזה 1937

סינווו האישי שר חשחקן־וושורן ש״העויו
את העוני וחששו עו תששו וחניזסום־

דוו דו ו חאביו מאת דורי בן־ז אב

ן• הימים ימי קיבוץ (מישמרות) ,ומן
כיוון שאין לו דבר יותר קבוע מזמני,
׳חיפשתי מקור-סרנסה. ידעתי שעברי הרדיופוני
זכור לאנשים המכירים את ד ד
רי בן־זאב שאני הספקתי לשכוח.
אי־לכך פניתי בהצעה אל שידורי יש ראל.
את ההצעה הפניתי לספיקה דליה
נוטמן. עזרתה לי התבטאה נם בכך שהיא
מנעה ממני פגישה עם דרורה בן־אבי,
ראש מחלקת הבידור, שהטעם שלה במד
סיקר. נגמר, כידוע, עם דודים דיי, ומאז
אין לה כל מושג על מה שקורה בעולם
המוסיקה, שלא לדבר על הבידור, שהיא
כאמור עומדת בראשו בשידורי ישראל.

באותו רגע החלטתי לעזוב את התוכנית.
אבל לא היה נעים לי משתי המשגיחות
היושבות באולפן, ותולות בי מבטים אימהיים.
דיברתי
איל המאזינים בקול עמוק, נוגה
ומנותק מהם, כמו שרק שדרן־רדיו יכול
להיות מנותק !מימאזיניו היקרים כל־כך.
בעצם, זו היתד, הפעם הראשונה, בכל
הספונטניות הרדיופונית שלי, שבה הגעתי
לאולפן רדיו, ועשיתי את כל הפעולות של
תוכנית המועברת בשידור חי, אבל הייתי
לגמרי מנותק.
כן, המעמסה היתד, כבדה עלי, ובכל
זאת נשארתי לבד מול המיקרופון, עם
התקליטים, ועם התלוגות החוזרות וניש־

..הכנסת שידנויפיוסונמ
לתוכנית שרי, נראתה
לי כמישחנך־לדים׳•

.וסיום חשמוות־ שיו
על הליגה לשיחווו
המויחואנה׳

אז דליה גוטמן הודיעה לי, באדיבותה,
כי תוך שבועיים אני יכול להתחיל בהגשת
תוכנית. זה היה תיכף אחדי המלחמה.
הייתי אז בקיבוץ מישמרות בשביל לעבוד,
ולעשות את כל •מה שהקיבוץ רוצה.
בתמורה קיבלתי שקט. זריחות אני אף
פעם לא הפסדתי, שלא לדבר על שקיעות
ועל דימדומים, כך שהייתי יבא לעבודה
ממרכז קהילתי של מחשבות.
העבודה גרמה לי עונג רב. השילוב של
עבודת־כפיים עם הלכי־רוח היה בדיוק
הדבר שלו הייתי זקוק.
הקיבוץ הסכים שאני אעבוד ברדיו. אח
נות
של מזכירות-ההפקה, שהיו אומרות
לי, :תראה, יש המון בעיות עם הפיר־סומות.
מירושלים ביקשו ש תשדר אותן
בזמן.׳
* 4א היה כן־אדם יותר מאיר־פנים
/׳ממני ויותר מבין לרוחן של אותן מז־כירות־הפקה,
ברגע שהזכירו את עניין ה־פירסומת.
אבל במחשבה שנייה, נמאס לי
מצעצועים. כי הכנסת שידורי־פירסומת
לתוכנית שלי, נראתה לי כמו מישחק-יל-

רי ככלות הכל, כימו שכבר ציינתי, הייתי
שם רק בן־אדם זמני.

ביום בו באתי לתוכנית, ידעתי כי שם
התוכנית יהיה: אס כלבים רצים חופשי
(אם הם, אז למה לא אני שהוא שם
שיר של בוב דילן, שבחרתי בו גם כ-
אות־הפתיחה של התוכנית. אבל בשידורי
ישראל התעלמו באופן בולט מרעיון שמה
של התוכנית, המעורר אסוציאצייה של
חופש, ובפיר&ומים שנתנו לתוכנית בעיתונות
נקראה התוכנית בשם דורי־רדיו
ט?ן. דבר שמעולם לא הייתי.

ן*־י יה נדומד לראות אותן באולפן, את
) 1שתי הגראציות שבאו להשגיח עלי,
דליה גוטמן ׳ועוד אחת שכחתי מה שמה.
הן יושבות להן וסורגות ואני, דיסק־ג׳וקיי
ישראלי, יושב מולן ומשמיע תקליטים
מהעולם הגדול. כשחרדתן הרבה מפני העומד
להתרחש, עוברת אלי כמובן. הרגשתי
לרגע כאילו אני עומד במיבחן על-
קולי.
פתחתי את התוכנית הראשונה. כמובן
שהפטיפון לא עבד, כולל הפטיפון השני.
הסתבר אחר־כך שזו היתה שגיאה שלי,
פשוט לא פתחתי איזה כפתור שהייתי
צריך לפתוח. בתור איש־רדיו מאומן כהלכה,
הסתבר לי שעם חרדה, קשה העבודה.

דים, שעמד בסתירה גמורה למוסיקה שאו
בקול
דממה דקה הופסק לאחרונה שידורה של תוכנית״רדיו, טתיונח פופולרית
במיוחד בין הצעירים, ואשר היתה משודרת בשידורי״ישראל מדי מוצאי״שבת. על
התוכנית חזו היה מופקד השדרן דורי בו״זאב.
דורי 26 עשה את שירותו הצבאי כשחקן בתיאטרון צה״ל, שהעלה את
המחזה אנה פראנק, ואחר־כך היה חבר להקת גייסות״השיריון. עם פירוק הלהקה
ועד תום שירותו הצבאי, שירת דורי ככתב צבאי בגלי״צת״ל.
כאן גם ניתנה לו ההזדמנות להוכיח את כישרונו הרדיופוני, במיסגרת הפינה, פינתו
של דורי. כאן הגיש קטעים היתוליים ״על מצבו של האדם,״ כפי שכינה זאת,
כשהם שלובים בקיטעי״מוסיקה.
עם שיחרורו מהצבא חתל דורי מגיש תוכנית שזכתה לפופולריות עצומה, ממנו
אלייד, שפתיחתה: דורי בן־זאב מגיש. בתוכנית זו עשה בכל שעלה על רוחו. הוא
הצחיק, הדגים, הגיש קטעים שכתב בעצמו, סיפר בדיחות שהפכו לנכס־צאן-ברזל.
בד״בבד עם הגשת ממנו אלייך השתתף דורי במחזה עיר־הגברים, על״פי יצירתו
של דיימון ראניון. שנתיים וחצי עשה בגלי״צח״ל, ואחר״כך הופיע, עם חומר שכתב
בעצמו, בתוכנית יחד עם פופיק ארנון.
מאוחר יותר, כעבור התנזרות ממושכת מן המיקרופון, החל דורי מגיש בשידורי
ישראל את תוכניתו אם כלבים רצים חופשי. הסיבות לפיטוריו מהגשתה של תוכנית
זו חיו מיסתוריות ומעורפלות, עוררו גל של שמועות בקרב מאזיניו הנאמנים.
כיום מתגורר דורי בן־זאב בבית בודד וצבעוני מחוץ לעיר, מגדל כלב בשם
בנד, כותב, קורא, שומע מוסיקה. הבחור, שהיה בעיר איש־חברח מובהק, מבלה
כיוס את מרבית זמנו במחשבה, חגות והתבודדות, ועובד על סרט קצר.
כאן מספר דורי לראשונה את גירסתו־שלו על פיטוריו משידורי־ישראל.

תר, השמעתי (כמובן שכלכלנים יגיבו על
העניין אחרת).
מראש ידעתי, שבמיקרה הזה שום דבר
לא ישנה שום דבר (מין מישחק כזה
אבל המשכתי להילחם בדמות־האב הגדולה
שלקחתי על עצמי לרצוח, באחת מן
הצורות המקובלות בפסיכו־אנליזה של הרדיו
הישראלי.
ובתור מורד צעיר ורענן, הפניתי את
המרד לכיוון הנכון של הפירסומות. והמוסיקה,
היא שהחזירה אותי למוטב.
בעצם אני מספר על עצמי עכשיו, אחרי
שזה עבר ואני יכול להסתכל על חצי שנה
של כניסות ויציאות כל שבת מהאולפן,
וחזרה לקיבוץ, ואחר-כך, מאוחר יותר, לכפר.
מגיע יחף, יחבוש כובע, חבילה של
ארבעים־שישים תקליטים באמתחי, מבחין
במבטי־התימהון של השומר הזקן חגור-
האקדח שבפתח. הוא היה שואל אותי בחיוך
של זקן נבון: יש לך סיגריה ו כמובן
שלא רציתי להציע לו אחת מאלו שהיו
לי, אחרי הכל הוא הרי היה צריך לשמור.
כן, ימים של ניחוח פרדסים העולה
מבניין מיפעל-הפייס הסמוך, ולילות-ירח
מלאי כוכבים על מירפסת בניין רשות־השידור
בתל־אביב.
גדעון הוד היורד מוטרף במדרגות, ומותיר
אחריו שובל ארוך של פיתקאות עם
(המשך בעמוד )36

רה {40 ?6£0101
עכשיו תמונות החבהיותר משי כ מו בחו״ל.

קולנוע
י שר אל סרטים מטאטאים
אח החולות
אין כאן שמות מפוצצים ויפהפיות !זווד
רות. אין, מגרשי־שדים, מבריזזי־סמים או
נוסטאלגיה שמנונית. אין קאראט?־״ אין
עירום, אין סטיות. יש רק דיונות זהו־בות.
חולות זוהרים בשמש !מידבר סיני.
360 מעלות י -חולות, סביב־סביב.
חולות אל־עריש הם הגיבור האמיתי
והיחיד־במינו של סרט זה, קרפרודוקציה
ישראלית־בלגית, הסרט האחד והיחידי
המוסרט בעת בישראל. סרט שיש בו
צוות טפני מהמעולים בעולם, שחקנים
צעירים ששמותיהם אינם ידועים עדיין אך
כדאי לשים אליהם לב ולזסור אותם
לעתיד, וסיפור־עלילה מוזר הנוגד את

רוני גוטמו

משחק את גיבור הסרנו עקבות. הוא מדבר
עברית ויש לו מישפחה בצהלה. בבלגיה
נחשב כאחד משחקני התיאטרון הצעירים
המוכשרים ביותר. הוא בא לישראל ב־67׳.

כ שתמסור את ה סר ט הצבעוני הבא ש לן (ל ת מונו ת מלבניות)
לשרות אגפאקולור, צפויה ל ן הפתעה מרג שת:
תמונותיך יחזרו אליך כשהן גדולות ב ־ 75 /יותר
על נייר <ו_וו ( 3מ שי) מאיכות מקצוענית.

; 01 אגפא זה כ47* 7יח!

מיבצוו מיוחד לחיילים
כל חייל שיחתום בחודש אוקטובר מנוי על

העו&ס ש
יקבל השה של 40 אחוז

השבועון יישלח רק לדואר צבאי

מלוד זכאי

שכתב תסריט סוריאליסטי מקורי ומוזר
כאחד, שזיכה אותו בפרס הקולנוע של
האקדמיה הבלגית. הוא בחר להסריטו
בחולות אל־עריש, כשחלק מהצוות ישראלי.
כל מירשמי־ההצלדוה של הקולנוע בשנות
ה־.70
כל השיחים נעקרו. קצת דרומה ל־אל־עריש,
במרחק של כ־ 200 מטרים בלבד
מן הכביש, התמקם לו צוות־ההסרטה של
עקבות (שמו הזמני של הסרט) .המקום
הזד. שייך לסוג החלומות המפתיעים, שרק
ישראל הקטנה מסוגלת להציע. צריך רק
לרדת מן הכביש, לטפס ברגל בחול
מידברי המסוגל להטביע יכל מסוגית שתנסה
להתמודד איתו, ולהגיע למקום
הניראה כלב הסהרה.
החזות מעוגלות של זד,נ, שלפי הוראת

הבמאי הסירו •מהן כל סימן של ירק או
׳שיח מידברי. ועל הקרהות האלו מופקדים
שני בידואים. שכל תפקידם לטאטא את
החול, מבוקר עד ערב. הוא צריו להיות
נקי• !וחלק.
״אי־אפשד למצוא מקום נזה בכל ה־מיזרח־התיפון,״
!מתפעל המנהל האמנותי

הסביר, בעברית צחה. בן, נם •הוא יהודי,
ובתוך 26 שנותוו הספיק למשות קאריירה
מזהירה בתיאטרון הבלגי, לשחק באחיס
קרמזוב ולעצב את פראגץ ליסט בסרט*
טלוויזיה, לבוא לישראל כמיתנדב לאחר
מילחמת ששת־הימים! ,ולקיים קשר הדוק
עם מישפחתו בצהלה.

סריקת השטת

בתספורת קצרה נוסח שנות ה־ 50 מגלם את החלק הגברי של
זוג צעיר שזה עתה נישא, מול הישראלית רחל הפלר. אסי
דיין אינו מסתיר את התלהבותו מתכונותיו המיקצועיות המעולות של הצוות הזר,

מקום ההסרטה הניראה כלב המידבר, אינו אלא מעגל
של גבעות מקסימות בחולות אל־עריש, המרוחקים
מטרים ספורים בלבד מן הכביש. שני בדואים מועסקים אך ורק בטאטוא החול ובהחלקתו.

משה, בנו של חצקל איש כסית הקל קאריירה קולנועית
בצ׳רלי וחצי, כגברתן הקירח. בעקבות הוא ממלא תפקיד של
נער שעשועים מפונק, אחת מן הדמויות המשאירות עקבות בזכרונו של גיבור הסרט.

המלבישה מגישה חולצה אחרת, שתפריד,
הוכנו במיוחד לשם כך, והם פרומים-
למחצה. ר׳ונלד מנסה שוב להעמיד פנים
כמתאמץ לקרוע. הבמאי לא מרוצה. שוב
נקרע כמו חמאה.
״למה לא יניקה חולצה רגילה? למה
להעמיד פנים?״ מציע לס׳אלי. חולצה
שלישית מוחלפת, ורונלד קורע את השרוול.
הפעם הוא באמת משקיע בכך
מאמצים, וכולם מרוצים.
כאלה הם פני הקולנוע היום, העין המודרנית
תופשת כל מעשה רמאות, ומוטב
לוותר על טריקים כשאפשר לצלם
״על אמית.״
״שתי דקות לצילום עד שהענן הבא
מגיע אלינו,״ פוקד לסאלי על האנשים,
פעם באנגלית ופעם בצרפתית. הבדואים
רצים לטאטא את החול. התפאורה שהעניק
הטבע מבהיקה ומסנוורת, ואין צורך אלא
במבט קל כדי להיסחף בה אל תעשיית
׳ החלומות.
הוליווד מתפרקת, ספרד התייקרה, מרוקו
פרימיטווית, וצ׳ינה־צ׳יטה הפכה לזירת
קאראטה. אולי דווקא מידבר סיני יהפוך
לבירת סרטים אחדשה?

אס׳ ד״!

איש נסית

והצלם וולטר לסאלי׳ שהוא אחד מצלמי
הקולנוע הגדולים בעולם. הוא צילם את
סרטיו של קאקויאניס אלקטרה, אדיפוס
המלך, והיום בו צפו הדגים; הוא צילם
את סירטי כיור־המיטבח האנגליים המפור סמים
טעם ׳של דבש והרץ למרחקים ארוכים
; הוא זכה בפרס האוסקר על תום
ג׳ונס. הוא, כרבים אחרים, יהודי שברח
לאנגליה בימי השואה הנאצית, והיום הוא
מחפש כל הזדמנות שבה יוכל לעבוד בישראל.
כולנו
יהודים. הבמאי גם הוא יהודי
ממישפחת פליטים, אף שגילו כמחצית מגילו
של ל׳אסלי. קלוד זכאי הוא בחור
בן ,24 יליד ומצרים, שברח משם עם
מישפחתו בשנת ,1957׳מייד בתום מערכת
סיני. הוריו ניפט׳רו בזר, אחר זה, והוא
גודל בבלגיה על־ידי דודתו. שם גילה קלוד
הצעיד בשתן מיוחד לציור ׳והיד, התלמיד
הצעיר ביותר באקדמיה הבלגית לאמנות.
את הרעיון לסירטו העלילתי הראשון
הזה נשא בתוכו כמה שנים, וידידרבנפש,
רונלד גוטמן, המשחק את התפקיד הרא שי,
טוען שלמעשה העקבות אינם אלא
עקבות אוט׳וביוגירפיים של ק׳לוד. שכן,
הגיבור מוצא עצמו במידבר, לבת, כש לפתע
מקיפות אותו שש מכוניות, כל
מכונית והאנשים שבתוכה, שאינם אלא
עיקבות למאורעות בחייו של אדם. .זוג
צעיר, שזה־עתה נישא ! זוג מבוגר שבעיות
שונות מכרסמות בו! זוג זקנים!
מישפחה וזוג ידידים ׳מוזר ביחסיו. כל
הדמויות האלו סוגרות עליו פתאום, והוא
׳ניצב בעימות עם עבר, הווה ועתיד.
״זה כמו הפסוק המפורסם, דע מאין
יצח ולצו צחה חולד׳,״ מוחה דוולד ל-

״זה מין סוריאליזם שכזה. קשה להתייחם
לעלילה כאל סיפור ירגיל. אני מניד
את קלוד, את טעמו!ואת דרישותיו המדויי*
קות, וככל שאהיה קר יותר, שקט ומאופק,
אתאים את עצמי לסיגנון ולאווירה של הסרט.״
׳השריווד
ילא שייפגע. שני הבדואים
שאומצו ׳בשטח. מטאטאים את החול בקפדנות.
אחד מהם רץ אחרי הצלם ופורש
מעליו מטריה שיחודה להגנה בפני השמש,
שהתייצבה לה במרכז ושופכת אור עז,
אפילו בוהק סדי, לצרכי ההסרטה. השחקנים
הישראלים הצעירים, אסי דיין,
רחל הפלר ומשה איש״כסית (בנו של חצק׳ל
המפורסם) ,עוקבים בהערכה אחר הוראותיו
השקטות ישל קלוד, הצעיר ביותר בכל
החבורה.
רונלד גוטמן שוכב על החול ומנסה
לקרוע את שמול חולצתו, כדי להרטיב
אותו במים ולרענן את פניו מלהט ר־
׳מידבר. זוהי הפעולה הרשומה בדיוק רב
בספר־ד,׳תסריט שמחזיקה דנט גאה, נערית־התסריט
הישראלית, המשומשת בתפקידה
כאילו היתד, קצינת־מיבצעים מעולה. רונלד
קורע את השרוול — לא, לסאלי אינו
מרוצה .״זה לא משכנע, השרוול נקרע
קל מדי.״

מפו צ צ > ם
ומת פו צ צ > ם
מרגלים (אורלי, תל־אביב, אנג-
ליה) — בימים טרופים אלה, פא-
שר ראשה של סוכנות״תביון ה מרכזית
מציץ מאחרי כל מהפיכת־דמים ושיגוי״מישטר
אלים, בא סרט זה לפאר את השלומיאליות של עובדי
סוכנות זו (ושל כל הסוכנויות המיתחרות, מארצות מתחרות)
שאינם יודעים מימינם ומשמאלם, ונופלים במוקשים
שהם עצמם טמנו, עוד יותר מאשר יריביהם.
מאחר שכל החולף בסיפור זה מצטיין בחוסר-כישרון
בולט לעבודת ביון, וההבדל הוא רק במידת המזל, קשה
להתייחס לכל העניין ברצינות. הסרט האמיתי על הסי.
איי.אי״ עוד צריך להיעשות, והוא יהיה סיפור-אימים
מסמר-שיער, אין ספק.
אשר למרגלים, אין הוא יותר מאשר סידרה של בדי חות
נפרדות, הרודפות זו אחר זו. בדיחות הנהנות בעיקר
מנוכחותם המבדרת של דונאלד סאתרלנד ואליוט
גולד, ומכמה המצאות של הבמאי איירווין קרשנר, גם
אם הקשר ביניהן, שצריך להפוך אותן לעלילה מגובשת
אחת, הוא מפוקפק למדי.
צמד-חחמד, המותיר אחריו חורבן והרס בכל מקום
שבו הוא מבקר, החל ממשתנח בתחילת הסרט, לכנסיה
שבסופו, נקלע לכמה מצבים מצחיקים מאוד; למשל,
כשהוא צריך לשכנע ספורטאי רוסי להצטרף למערב, וזה
אינו מוכן עד שלא תובטח לו חגיגית, בתוספת לכל שאר

גולד סאתרלנד וכוכב אמיתי — הכלבלב
טובות״ההנאה הכתובות בחוזה, גם נשיקה של ראקל
וולטש. לעומת זאת יש כאן רדיפות, הומוסקסואלים,
ומכוניות נהרסות, שכמוהם ניראו כבר פעמים רבות קו־דם־לכן.
אבל,
בסך־חכל, לערב של בילוי משעשע וקל, זה בהחלט
מתאים.

במדינה
(המשך מעמוד )32
אדם מאושר. היתד. לו אישה יפה, זמירה
( ,)22 ילד חמוד בן שנה, אב עשיר, והוא
עצמו הרוויח לא רע. כמו כל זוג צעיר,
התכוננו שמואל וזמירה לרכוש דירה
משלהם. כאשר נישאו, לפגי כשנתיים,
החליטו שעד שיעברו לדירה משלהם, יגורו
בדירה שכורה בבת־ים.
ואז פרצה מילחמת יום־הכיפורים. שמואל
יצא לחזית. זמירה עברה לגור, עם
הילה אצל הורי בעלה. כך החלה הטרא-
גדיה. הילד הפך לנסיך בבית.
אחותו של שמואל, רק, היא בלבה היתד.
משחקת איתו• אימו של שמואל, היתד.
רוחצת את הילה רק היא בלבה הסב
היה מאכיל אותו. רק הוא בלבה כאשר
ניסתה זמירה לטפל בילד שלה, היו אומרים
לה שזה לא בשבילה.
זמירה הבינה, כי כל מעשיהם של בני
הבית עם הילד הם תוצאה של אהבה.
כאשר חזר שמואל, ביקשה זמירה לחזור
לדירה השכורה בבת־ים, עימו ועם
הילד. אך שמואל התנגד. הוא ביקש להישאר
בבית הוריו. אז השיבה לו זמירה,
שהיא מוכנה לעבור איתו ועם בנם להוריה•
הוריו של שמואל לא רצו אפילו
לשמוע על כך. הם מנעו ממנה כליל לגעת
בתינוקה.
צד״מניעה. שמואל פנה לבית־המיש־פט,
וביקש להוציא צו־מניעה נגד אשתו,
שעמדה לעבור עם הילד אל בית הוריה.
השופט המחוזי אלישע שיינבוים, שבפניו
הובא העניין, דחה את בקשתו של
האב, הסביר לו שלפי החוק, על האם
להחזיק בילד עד גיל שש.
אך שמואל התעקש, והתיק הגיע לבית־המישפט
העליון. זמירה נעזרד. בעורך־
הדין דרור מקרין, ובית־המישפט פסק לד.
מזונות בסך 650ל״י.
עוה״ד מקרין פנה לבית־המישפט ודרש,
בשמה של זמירה, כי סבו של הילד יח זיר
את המיטה, הבגדים והצעצועים ש הילד
קיבל כמתנה בתקופה שגר בבית
הוריו של שמואל.
בבית־המישפט הפתיע הסב את השו פט,
כאשר סירב למסור את חפצי נכדו,
בטענה שנתן אותם כמתנה רק בתנאי
שהילד יגור אצלו. בית־המישפט ציווה על
הסבא למסור מייד לאם את חפצי הילד.
מאז עברו שבועיים. הסב עומד במריו.
עו״ד דרור מקרין מתכונן להודיע לבית־המישפט
על בזיון בית־המישפט מצד סבו
של הילד.

סי דור דור )!אביו 8
(המשך מעמוד *)3
תוצאות מישחקי הכדורגל של שבת, כתובות
בכתב ה״סטרי.
הטכנאי מחכה עד סוף שידור מישחקי-
הכדורגל בטלוויזיה.
בינתיים אני באולפן• .מסדר תקליטים,
כובעים, חולצות. מפזר ניחוחות באוויר,
מכין תאורה גמוכה, שיהיה כמו בבית,
ממש אותנטי.
ככה חולפים להם מיספר חודשי מוסיקה,
אהבה וסמים.

כך הלכה התוכנית אם כלבים רצים
1חופשי וקיבלה קצב של שביתת-רעב.
פשוט לא קיבלתי כסף, ומאחד שבינתיים
עזבתי את הקיבוץ •ועברתי לגור בכפר,
הייתי זקוק למצלצלין, ורצוי שיצלצלו.
אמרו לי: יש טעות במחשב. אמרתי:
תקנו חדש. צחקו ואמרו לי: אל תצחק.
אמרתי: אני גווע ברעב. אמרו לי: זר.
עניין של כמה חודשים.
לולא הייתי עצלן, הייתי בוודאי בוחר
לי כמיקצוע לשבת בבית־דין לעבודה. זד.
אולי היה מנעד אותי קצת מחוסר-האו־נים
שעמדתי בו לפני דמות השילטון המקומי.
וכך,
לאחר אזהרות חוזרות ונשנות על

תל״אביב
העסקנים ]לשחדטים
חכר מועצת־העיר, גחום
רז, תובע למסור
למישטרה את הטיסו?
כסתלן י-הפרוטרן ציה

מאוזן .1 :דג המצוי בכינרת .5 .לומד
בבית־הספר .10 .מלמד .11 .מיקצב
אמריקאי ישן •13 .״מורה״ הודי .14 .נער
צעיר .15 .גבר .16 .סוס צעיר .17 .בוא
ממקום גבוה למקום נמוך! .18 סופו של
אור .19 .קריאת־כאב .20 .תומכת באוהל.
.22 חידלון .24 .לאלתר .25 .עובר שיצא
לאוויר העולם .27 .מכאוב .29 .בד.30 .
נתיבה .32 .טידת־לח קדומה .34 .משמש
לכתיבה .36 .לחם .38 .שאיפת ונשיפת
אוויר .41 .עב־בשר .43 .רשות המים ל ישראל
(ר״ת) .44 .רגיעה .46 .תמוכת
הנכה .47 .אם־הפנינה .49 .מצודה צלב נית
המשקיפה על הכינרת .52 .ביצי־דגים.
.55 קוץ .56 .שר .58 .שיח ו .59 ...סופו
של יום .60 .ענייה .62 .תיש ללא זנב.
.63 שירה• .64 מעצור במכונה .66 .פיר.
.67 אביו של שאול המלך .69 .חלק בגוף.
.71 שיח־בר קטן, ירוק־עד .73 .עוף־טרף.
.75 פרי יבש בצורת קופסה, בתוכו זר עים
יבשים רבים .78 .צחיח .80 .נהר
באפריקה .81 .מטבע יפנית .82 .בלבד.
•83 מוט .85 .נבול .87 .אבא, בערבית.
.88 מרעים בקולו .90 .גוף שלישי רבים.
.91 הפצת מוצרים 92 .קיבוץ בערבה.93 .
גאלאנטי.

מאונך ז .1ישוב טיבעוני בגליל.2 .
מכורה .3 .בושם מיקראי .4 .קריאת־תימהון
.6 .מידת־לח קדומה .7 .בושם
מיקראי .8 .גחל בארץ .9 .עוף־בר בעל
ציצית .11 .נכסים .12 .משורר ישראלי
(ש״מ) .21 .מגידולי-הקיץ .22 .חומת מים.
.23 בת־קול .24 .יין .26 .כלי־קיבול ל גוזלים
.28 .ערוץ .31 .ירק־שורש, משמש
למאכל .33 .בן־אדם .34 .איבדו מציבעם.
.35 פרי הגפן• .37 מסיפרי נ״ך .39 .קיים.
.40 מונרך .42 .אוריגינלית .45 .אורח־חיים
.47 .מתדוי־הגגינה .48 .מן השבטים
.49 .מדיף ריח־ניחוח .50 .סיומת ל רבות
.51 .הסוד שלי .52 .בעל־חיים
ממישפחת המכרסמים .53 .מה שנותר אח רי
הדייש .54 .מחשבה .57 .תחילתו של
׳יום .60 .יושב באמבוש .61 .כמו 75 מאוזן•
.63 נביא .65 .דליל מאד .68 .שוביניסט•
.70 מתווי־הנגינה .71 .אשתו הפכה
לנציב־מלח• .72 שח־מת .74 .משמש
לנשיאת ספרים .76 .בירת פרו .77 .ש־ציבעו
חום־כהה .79 .שתחילתו כברווזון
מכוער .84 .תער .87 .קריאת־יגון.89 .
מנוחתו־עדן .91 .שים את עצמך על כיסא!

אם חשב ראש עיריית תל־אביב שלמה
(״צ׳יזד״) להט כי יוכל לקבור בשקט את
פרשת פתקי הפרוטקציה שנחשפה בהעולם
הזה, בא מיכתבו של חבר מועצת־העיר
מטעם המערך, נחום רז, והוכיח כי טעות
בידו.
במיכתב רישמי אל ראש־העירייה טען
רז, בי תגובתו של צ״יצ׳ בשעתו, על גי לוי
פתקי־הפרוטקציה, הרגיעה אמנם את
הרוחות, אולם יצרה גם ציפיות מראש
העירייה כי יפעל לביעור המעשים המבישים
הללו, שאין להם תקדים בעירייה.
רז הציע לראש־תעירייה להעביר את
דו״ח מבקר־העירייה בנושא לטיפולה של
המישטרה, כדי שזו תחקור במה פתקים
כאלה נמסרו על־ידי ראשי המיפלגה הלי ברלית
לפקידי עירייה, מי הם המאושרים
שזכו לפרוטקציה, והאם כתוצאה מן הפתקים
חלה העדפה כלשהי, שהיא עבירה
פלילית.
רז טען כי דק חקירה מישטרתית תשים
קץ לרינונים הנשמעים כיום על פרוטק-
ציות מיפלגתיות, וכן: תבלום מגמות פוליטיזציה,
שמנהיגה העירייה לאחרונה
בוועדי־השכונות.
רז הזהיר את ראש־׳ר,עירייה, בי כל
ניסיון לטשטש את הפרשה בגלל שיקו לים
פנים־מיפלגתיים, יבתא רק לכירסום
בסמכותה של העירייה. ,ולהעלאת קרנם
של עסקני*מיפלגות.

שדרן בן־זאב
מורד צעיר ורענן
היחס שלי ליפירסוימות, הרגשתי ש״כאן
זמננו הגיע לסיומו.״
ולסיום אישי שלי השמעתי תקליט מש גע,
חי ושמח של צמד קומיקאים אמרי קניים,
צ׳יץ וצ׳ונג, המספר על הליגה
לשי,חדור המריחואנה, ועוד...

ף אז צילצל הטלפון, ואני מצאתי את
( עצמי בפגישה פנים־אל־פנים עם •מנ הלת
המחלקה, הלא היא דרורה בן־אבי
שאת דעתי עליה הבעתי בבר קודם. היא
רצתה לשלוח לי מכתב מהול בסעיפים
המזכירים את ההתנכלות שלי (לדעת הממונים
עלי) לשידורי הפירסומות: הזמ נים
לא זמנים, האחריות לא אחריות, וכן
הלאה.
אך בעיקר שמחתי כשהגברת בן־אבי
אמרה לי שלא-כל-כך איכפת לה שהתקליט
של צ׳יץ וצ׳ונג מדבר בזכות הסמים,
כמו שאיכפת לה שרבים מהמאזינים אינם
דוברי־אנגלית, ולכן אינה מבינה מדוע התעקשתי
להשמיע את התקליט כולו, מתחילתו
ועד סופו, ועוד בתחנת־שידור ממלכתית.
עניתי
לה שאני לא שייך לממלכה. ש אני
יש לי נסיכות פרטית, והיא גם הס כימה
איתי.
!מאז אני חי לי בעוני ובאושר, עד
עצם היום הזה.
העולם חזה 1937

וז לתדחס־שהתגשם

מי שמכיר, או אפילו רק שמע, על
הזמרת רבקה׳לה זוהר ובעלה, טכנאי־הבמה
האמריקאי במוצאו, כיל קדנסקי,
לא יכול היה שלא להשתתף השבוע ב־שימחתם
הגדולה, עם הולדת, בתם תמר.
שכן, אין זה סוד שרבקה׳לה וביל.
הנשואים מזה כארבע שנים, ממתינים
בקוצר־רוח בערך כמשך הזמן הזה, למאורע
המשמח שהתרחש סוף־סוף השבוע.
בכלל, מה שעבר על הזמרת הצעירה

11110
׳וח־דבש בארץ־הקורש

גל־השמועות ששטף את הארץ לאחרונה,

עדיין לא שכך. רק לאחרונה מאוד, כזפוד,
התגלה שבעצם היא לא־כל־כך הלכה לאיבוד,
אלא היא חיה וקיימת ומופיעה בניו״
יורק, במזעדוגו של אדים סאן.

בצל העריסה
מאז שנישאה לביל- ,שהיה החבר הכי טוב
של החבר הקודם שלה, עורך־הסרטים ב|-
טלוויזיה אורי כן־זאב, הוא נושא לסי, -
פור בפני עצמו.
איך שלא יהיה, היא נסעה עם ביל
לאמריקה, וחזרה משם עם שיעד ארוך |
יותר, שמלות ארוכות יותר, ראש פתוח
יותר, ודיעות ברורות בהחלט: בנושא ר|-,
ציימחויניות ואהבת־האדם.

ערב־ערב, ובין הופעה להופעה הם משלבים בעסקים גם תענוגות,
אין לי ספק.
ובנושא הזה, בטוח שיש לה, לארץ שלנו, הזבת חלב
ודבש, הרבה מה להציע.

לשלב תענוגות עם עסקים — זאת אימרה אמריקאית ידועה,
שכבר הוכיחה את עצמה בכל מיני הזדמנויות. ומי, אם לא
אנשי עיסקי־השעשועים, מקיימים אותה כל העת הלכה־למעשה1
הנה, קחו למשל את האורגאניסט הנודע ג׳ימי סמית, שהתקליט
שלו החתול, הרטיט לבבות רבים, משך שנים ארוכות. אז ג׳ימי,
כפי שידוע לכל מי שקורא עיתונים, מופיע כעת בארץ־הקודש,
מביא את בשורת הג׳ז.
אלא שמה שלא כולם יודעים הוא, שהוא גם מבלה כאן את
ירח־הדבש שלו. כי ג׳ימי, בן ה־ ,45 נשא לפני כשבועיים את
אשתו, לולה וורד, לאשה, אחרי רומן ארוך בן חמש שנים,
שבהמשכו הוערמו עליהם קשיים מקשיים שונים על־ידי בני־זוגם
הקודמים.
לולה, עליכם לדעת, היתר, נשואה קודם לעורך־דין ידוע
ומצליח בלוס־אנג׳לס, וכהכנסה צדדית ניהלה מועדון־ג׳ז, ידוע
לא פחות, באותה עיר, כמובן. והנה, קרה המיקרה ובאותו מועדון
בא להופיע נגן־האורגן הידוע סמית, שהיה אף הוא נשוי
באושר ולא ידע בכלל מה מחכה לו.
מפה לשם, לא חלפו לילות רבים, ולולה עזבה את בעלה
וביתה ועברה להתגורר עם ג׳ימי. וכמו שאמרתי כבר, לקח להם
איזה חמש שנים לפתור את הבעיות האישיות ההדדיות שלהם,
ולתת ליחסיהם אופי חוקי.
וכך, בעוד הוא משגע אתכם על הבמה, עם האורגאן החשמלי
שלו, ממתינה לו האשד, הטרייה המעריצה מאחרי הקלעים,

בקשר לסוצאותיד, של הזמרת עדנה לה,

רבקה וביל קרנסקי

מ0111111/

ממש לא נעים, אבל הנה מסתבר שזה
קורה אפילו לכאלה, שקשה היה להעלות
על הדעת שזה יקרה להם. כלומר, כאלה
שקשורים ביניהם לא ירק בקשרים רומנ טיים
אלא (וחורצי-לשון טוענים שבמיקרה
הזיה בעיקר) גם בקשרים עיסקיים.
וכך קרה הדבר העצוב הזה גם לשחקן

אבל לא הספקנו לתאושש! ,והנה הונחתה
על ראשינו בשורה נוספת, די טובה,
הייתי אומרת.
תאמינו או לא, גם עדנה הולכת לעשות
את זה. ובפעם הראשונה והאחרונה, כך
מקודם כולנו. היא מתחתנת, הזמרת הישראלית
הצעירה.
המייועד המאושר שלה הוא אמריקאי,

עקרת־בית טובה היא תמיד הייתה. מהן

שחסר לה עכשיו כדי להשלים את התמונה
המישפחתית, היה רק ילד. וכך החלה
רביקה׳לה מתראיינת על קמין ועל שמאל,
ומספרת לכל עיתונאי שניקרה בדרכה
כמה היא רוצה ומשתוקקת לילד.
בכל מקום אפשר היה לראות אותה
מסתובבת כשספר על לידה וגידול תינוקות
תחוב תחת זרועה. היא נברה בחנויות־הספרים
ובסיפריות, ואומרים שאת דוקטור
ספוק היא ידעה בעל־פה עוד הרבה
לפני שנכנסה להריון באופן מעשי, ושמבחינת
הידע וההתמצאות שרכשה לה
בנושא זה, היא יכולה כבר, בהחלט להיות
!מיילדת.
כל הראיונות האלה, ההסתגרות מפני
החברה, הקטיעה הפיתאומית של הקאריי-
רה שלה שהיתר, אז בשיאה, עוררו נחשול
ניחושים. אחדים אמרו שכמה חבל, דבקה
זוהר השתגעה! אחרים לחשו מסה־לאוזן
שהיא כבר בהריון. אבל גם אלה וגם אלה
— לא צדקו.
כי רבקה׳לה, מסתבר, לא רק שלא השתגעה,
לשימחתה, אלא היא גם לא נכנסה
להריון, לצערה. ואת זה יכול היה כל
אחד לראות, אפילו בעין בלתי־מזויינת.
,אבל הנה, אחדי תקופה ארוכה יחסית,
הגיע הרגע הגדול. עכשיו היא תוכל
להתחיל ליישם בכיף את בל הדברים
שלמדה בשנים האחרונות, ומי יודע, אולי
עוד נזכה פעם שהיא תשוב לשת־ לנו.

רוחל׳ה גולדפרם
בצל העסקים

לולה וג׳ימי ממית
בצל הג׳ז

יהודה בדקן, ולחברה שלו מזה כמה
שנים טובות ושותפתו־לבוטיקים, בלונדון־
מיניסטר בתל-אביב, הדוגמנית רהחדי׳דד

גולדפרב• .

יהודה, שאומנם לא גר יהד עם דוחל׳ה
באותה דירה, כי אצלו, כפי שכבד שמעו
אותו אומר לא פעם, זה מין עיקרון כזה
לא לגור עם החברות שלו תחת קורת־גג
אחת — לא מש מצידה של חברתו
תקופה ארוכה־ארוכה. ולאוהבי הזוג וידידיו
נראה היה שהפעם, באמת, תצא
מזה בסוף חתונה.
אבל עקלקלות הן דרכי החיים. והיחסים
הארוכים בין השניים — כמו הרבה דברים
טובים אחרים בחיים — הגיעו לסיומם.
אך לא איש ביהודה יישאר לבדו זמן
רב. זה שתמיד יש לו כל מיני חתיכות,
שמוכנות לנחם אותו מייד כשנעשה לו
עצוב — יזה סוד גילוי. אבל יהודה הוא
בחור רציני. עובדה, גם עם הזמרת עדנה
ולב הוא יצא במה שנים טובות, וקודם־
לכך היה נשוי למתנדבת מאמריקה הדרומית.
ואפילו עם רוחל׳ה זה לא היה עניין
של ימים.
לכן, אפשר לראות אותו בימי־סתיו
אלה מתנחם בזרועותיה של צעירה בשם
דליה פיאנקוב, שיודעי־דבר טוענים
שהיא עורך־דינית במיקצועה.
נו, עם שני בוטיקים, ההצגה נשבר לי
שרצה לא־נזרמלי ושאר ירקות — אז
עורך־דין צמוד (לא חשוב מאיזה מץ)
בכלל לא מזיק.

סיפור־האהבה נגמר ברבנות
עדנה לב
בצל המיסעדות

העונה דווקא לשם צרפתי, שהוא ז׳אק
דה לה״פונטיין. אבל זה עוד לא הכל.
רוצים לדעת גם במה עוסק דה לה־פונטייז
הנ״ל ו
במובן, הוא מיסעדן, כפי שניחשתם.
ההרגל עושה את שלו. נראה שהיא אורגת
לאכול, עדנה לב, למרות שתסכימו אתי
שלא רואים את זה עליה.

ואם כבר בבשורות — מכל סוג שהוא — אנו עוסקים היום, הנה באה עוד אחת.
יפים, ועד־אז מאושרים, שהיו פוקדים את המדור שלי לפרקים, עד שהתחתנו לפני
שלוש שנים.
לפני כשבועיים פקדו את בניין הרבנות בתל-אביב, לאחרונה במשותף, שני צעירים,
היו אלה טלי שאולי, אחיו הצעיר של המיסעדן רפי שאילי, ואשתו,
י הדוגמנית היפהפייה דינה ברכה.
דינה וטדי, שהתחתנו לפני שלוש שנים, כאמור, במסיבה סוערת ורבת״משתת־
1פי ם שנערכה בווילה של רפי שאולי באפקה, אחרי שניהלו רומן ארוך מאוד קודם־
לכן, עשו את בל המאמצים להתגבר, יחדיו, על המשבר שפקד את נישואיהם. הם
1באמת התאמצו.
הם אפילו נסעו לבלות חופשה משותפת בארצות״הברית. אבל שום דבר לא
1עזר. הם חזרו משם כל אחד לחוד, ונפגשו מחדש רק בבניין הרבנות בתל״אביב.
גירושיהם הטריים של השניים העכירו במיקצת את האווירה הכללית בחוג ידי־ידיהם
הקרובים, והפתיעו בייחוד את אלה שראו בנישואיהם, דאז, סיום טיבעי
,לסיפור־אחבה צעיר ויפה.
אז זה אולי סיפור קצת עצוב, אבל בסך־הכל, הם עוד צעירים ואסור לאבד
את חתיקווה.

סטריפטיז נסוג

ביצעה, לאכזבת החוגגים, חתיכה ירושלמית ידועה
העונה לשם פנינה. כטוב ליבה ביין ובעידודם
הסוער של החוגגים החלה פנינה להשיר מעליה את בגדיה לקצב המוסיקה, ריכזה סביבה
את קהל החוגגים שמחא כפיים בהתלהבות. בשלב ראשון הסירה את דקט הג׳ינס שלה,

ולאחר־מכן את חצאית הג׳ינס הארוכה, בקצב שלא היה מבייש סטריפטיזאיח מיק־צועית
לבסוף נותרה בחולצח־מכנסיים שכיסתה טפח וגילתה טפחיים, לאכזבת החוגגים
ששאגו בקולי קולות ״רוצים עוד !״ לא נענתה גס לבקשתו המיוחדת של החתן.
מאחורי פנינה נראים צוהלים השחקן דירי לוקוב ואיש הבוהימה הירושלמית פיצ׳ו.

חנוחיחות מתחתנות
צחוק צחוק

לזהות את החתיכה שלא משה מצירו של
הפסל ולרי שרב כל זמן המסיבה. בתמונה
למטה: השחקנים עדי קפלן ורידי לוקוב.

! 11ך ,71:111111 *111 כי לא בכל יום מתאחדות שתי הבוהימות. יהודית התל־
\ 11111111 / 1 1אביבית, מבעלי המועדון החדש לגבינות וליין ג׳נים ה,
נראית בתמונה עמוסת מאכלים לעייפה בחברת שני נציגים של הבוהימה הירושלמית.
כבר בחצי־השעה הראשונה חוסלו ערימות המעדנים והמשקאות במיזנון שהוכן
לכבוד מסיבת החתונה של רחל רביד החל־אביבית וחנן בן־חורין הירושלמי.

האלמונית

וחזייה תואמת, שאיש לא הצליח לברר את
זהותה. משמאל: היפהפייה הירושלמית
ללה רמז, שהגיעה לחתונה משהייה בחו׳ל.

נראו גם מעריצי ומעריצות בני־הזוג (כל
אחד לחוד לשעבר.
הזמר־שחקן ישראל גוריון נתן כמת-
נת״חתונה לזוג הצעיר, הופעה של תוכניתו
עומד לי על קצה הלשון.
החתיכה הירושלמית פנינה, נתנה לזוג
המאושר כמתנת־חתונה הופעת
סטריפטיז, אך נסוגה ברגע הקריטי, ל-
אכזבת קהל־המעריצים שריכזה מסביבה,
וביניהם בלט דווקא החתן.
איש־הבוהימה הירושלמי ובעל־החנות
לבגדי ג׳ינס משה בן־עזר אירגן שירה
בציבור, ואילו דודו, ראש-חעיר, נראה

1011111 של שר־המישטרה, ברוך
111 11י לשם, אימץ לעצמו, כיו־עצי־שרים
רבים אחרים, את אופנת
ההסתופפות בחוגי הבוהימה הירושלמית.

*1 1 0 *111

ריץ נתיק.
רביד, בא

דאן־פול ולרי שרב, נציג
הבוהימה התל־אביבית ומע׳
של הכלה־השחקנית רחל
למסיבה לחפש חתיכות.

מהורהר ונכא-רוח, וכל מאמצי הנוכחים
לשפר את מצב רוחו הירוד עלו בתוהו.
שתי הבוהימות היו עליזות עד־מאוד
והחגיגה נמשכה עד שעה מאוחרת בלילה
כשהירושלמים, שיצאו בשיירה חזרה
לעירם, מקווים שלא יעצרו אותם בתור
מתנחלים בדרך בואכה לשרון.

תדאביב נגד ירושלים

כך כינה את מסיבתיהחתונה העליזה
שלו חתן־השימחה והחתן, המשורר
ואחד מעמודי־התווך של הבוהימה הירושלמית, חנן בן־חורין, שנראה בתמונה בחברת
אשתו היפה והטרייה השחקנית רחל רביד, שהיא מעמודי התווך של הבוהימה התל־אביבית.
זו היתה חתונת״השנה של הבוהי־מות.
כך הגדירו יודעי״דבר ומביגי״עניין
את מסיבת״נישואיהם של המשורר חנן
בן־חורין, והשחקנית רחל רביד.
טכס החופה, שהתקיים שעות אחדות
קודם המסיבה, באולם קטן בנוכחות
נציגי שתי משפחות המחותנים בלבד,
היה שיגרתי וצנוע. אבל מסיבת-החתו-
נה, שנערכה ביום החמישי שעבר במו-
עדון שיבעים־ושבע שברחוב בך יהודה ב•
תל־אביב, היתה חגיגה שלא תישכח.
הבוהימה הירושלמית, שהחתן המאו-

ואש העיר

ומלך הבוהימה הירושלמית, ניראה מהורהר
ושקוע־במחשבות כל העת, למרות מאמצי
חבריו לרומם את רוחו אפילו לא חייך.
שר נימנה עם שורותיה, הגיעה בהרכב
מלא, היו שם אנשי שמאל, ציירים,
סופרים, סתם הולכי״בטל, ופרופסור
אחד ידוע, ואפילו יועצו של שר־המיש-
טרה נראה בשטח.
את הבוהימה התל־אביבית, שהכלה
נמנית עם שורותיה״שלה ייצגו בכבוד
שחקנים, זמרים, ציירים, סתם הולכי־בטל
ומחזאי אחד ידוע.
בין האורחים, שהיו עליזים במיוחד,

1ן י ! 0השחקן הג׳ינג׳י יאיר רובין, המכונה קריה, בא במיוחד
׳ יייי 5״יי י י למסיבת החתונה מנצרת־עילית, שם הוא חי בפרישות
ומדריך ילדים קשי־חינוך. קוייה שמרגע היכנסו למסיבה הוקף בחתיכות, נאלץ להרים
אותן לבקשתן אחת־אחת, ניראה תשוש מאוד בסיומו של הערב. זה היה מעייף מאוד.

11 !1111171

ג 1נ

בפרשת טיבור רחנבאום