גליון 1938 מתאריך 23 באוקטובר 1974

הצג PDF מעבר לתצוגת תמונות עוד משנת 1974

עמוד 1

י 1^ 1

עמוד 2

העורך והמייסד ההאשון :
ד״ר מלכיאל ווארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, אפרים סידון.
מעטר: גבי קלימר
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1
שירו שיר

צהלה בחוגים מ דיניי ם
נוכח קבלת ״גוש־אמונים״ לאו״ם

עשרה עיונים עלינו
לארץ הקדושה.
אחד גרוזיני (לא נחשב)
נותרנו רק תשעה.

שימחה ורגשוחדפיפוק הציפו אמש חוגים נרחבים, עם היוודע דגר
קבלת ״גוש־אמונים״ לאירגון האומות־המאוחדות, והזמנת אחד מנציגיו
לשמש משקין? בדיון על עתיד הישות־המפדלינאית.
ההצעה להעניק לגוש נגעמד של
משקיף התקבלה ברוב עצום, ונגדה
הצביעו רק מדינוודערב, הרפובליקה
הדמיקולית ואי־היונים. מייד עם קבלת
ההחלטה, הודיע דובר ״גוש־אמונים״
שאירגונו רואה בהחלטה רק את תחי לת
הדרן• ,שתוביל אי״ה, לכינון מדי־נה־מפדלינאית־דתית
בכל שטחי א״י,
אשר בה יחיו בשלום, זה לצד זה,
יהודים, יהודים ויהודים.

הו קומו היהודים
חוק ג׳קסון התקבל
נצא בזמר אל ארצנו
ארץ ישראל.

תשעה ציונים יצאנו
בעוז ואמונה
אחד בווינה התחמק
נשארנו רק שמונה.

משקיפים מוסרים שלאחר שנות־שפל
ארוכות, בהן התמיד אירגון רד
או״ם לנקוט בעמדה אנטי־ישראלית
בלתי מאוזנת, מהווה ההחלטה מיפנה
מרשים לכיוון שפיות־הדעת והאובייק טיביות.

או״בהעם

עוד
טענו הנציגים הערביים שמתן
ייצוג לחוגים לאומניים אלה, רק יגביר
את תיאבונם של הקיצוניים.
לשאלת כתבים, האם אמנם יגבר תי־אבונם,
השיב נציג ״גוש-אמונים׳,
(ראה תמונה) :״נכון.״
בתשובה לתשובת נציג ״גוש־אמו־נים,״
אמרו הנציגים הערביים לכתבנו:
״אמרנו לבם!״
עוד נודע שמישפטנים ערביים עומדים
לפנות אל בית־הדיך ד,בינלאומי
ולהביא בפניו את טענותיהם.
חנן פורץ, מי שעתיד להיות נציג ״גוש־אמונים״
באו״ס, כפי שצולם לאחרונה.

ה שונו ס: ער נר טנק שאיבדנו
במרחמה ־ איבדו הערבים 5טנקים

לא חלילה מכיוון שהמישטרה
התנכלה לו, או שהעונש שהוטל
עליו הוא ללא שום י חס לחומרת
העבירה שעבר. גם לא בגלל פעי לותו
הציבורית, או נכונותו ״לח זור
למוטב״.

שמונה ציונים הגענו
לארץ הטובה.
אחד שובת שביתה בלוד,
נותרנו רק שבעה.

שבעה ציונים אנחנו
בארץ חדשה.
אחד נשלח לירוחם,
נשארנו רק שישה.
(המשך בעמוד הבא)

חוגים בירושלים הגיבו בצחוק מהדהד
על טענות הערבים.

ק ח כו תרת:

ישוחרר צ׳רלי ביטון !

הו קומו יהודים

חוגים ערביים הודיעו לעומת־זאת
שלא יכירו בחוקיות ההחלטה, וטענו
שקבלת אירגון קיצוני, שכל תכליתו
לבצע פעולות אלימות ובלתי-חוקיות,
היא יום שחור לקהיליד. הבינלאומית.

(״ידיעות אוזרוגוח״ )17.10.74

כמה חבל ־
שלאאיבדנו יותר...

ישוחרר צ׳רלי ביטון מכיוון
שאנחנו זקוקים באופן דחוף למקום
שהוא תופש בין הסורגים.
אין שום הגיון בכן שדווקא
עכשיו יבוזבז מקום יקר בכלא
על פנתר-שחרחר. יש תור ! יש
אנשים שמגיע להם לפניו! מה
הוא נדחק !

למתנחלים
אנ חנו אי תכ ם!
כל הכבוד!
המ שיכו!

יש אנשים בני הגזע הנכון. יש
חברים בקואליציה. יש יראי-
שמיים. יש פרוטקציה. יש בני-
אדם שעמלו שנים כדי להיות
ראויים לסורג או שניים. ודווקא
הוא, שלא טרח כלל, דווקא הוא
זוכה•
לא נסבול שאדם יועדף רק
בגלל פרענקיותו !
ישוחרר צ׳רלי ביטון ויפנה א ת
מקומו לטובים ממנו !

בני־דודי המתנחלים

עמוד 3

פתח כ-PDF פתח כתמונה

— מ מי שנ תו של מיי סדו —
פי קו ח כאפס
דו ח ה שבת.
ד״ר זוארץ
(נופם במסטולה)

נחום ־ ת ק 1ם
נחוס־תקום זה דבר נפלא.
נחוס־תקום הוא בובה קטנה, שככל שישבנה כבד
יותר, כן גבוה ראשה ונישא משכמו ומעלה.
נחום־תקום, גם לא מזיק. הוא קם, מתנדנד, קד, מתייצב
זמצחיק ילדים. בהחלט לא מזיק.
נחום— תקום! והוא קם.
אבל לנחום יש ואריאציה הנקראת משה־תקום.
!הוואריאציה הזאת בהחלט מזיקה. גם משה־תקום קם בכל
הזדמנות, וגם זקיפות קומתו עומדת ביחס ישר למטען
העופרת בישבנו. יותר עופרת — יותר זקיפות. פחות
עופרת — פחות זקיפות. משה־תקום מתקיים על עופרת.
חמה. לוהטת. חודרת.
למשה־תקום עוד תכונה. כשהוא קם, נופלים האחרים.
ככה זה אצל משה־תקום. לפעמים נדמה שהאחרים נופלים
רק כדי לראות איך משה־תקום קם. אולי הם נהנים מזה.
המצחיק בעניין הוא, שהאנשים המשחקים במשה־תקום,
חושבים שאם הוא יקום, הם לא יפלו. אבל כשהוא קם,
הם נופלים. תמיד. אנשים מצחיקים.
אפילו אומרי עליו, על משה־תקום, שהוא נפיל. בטח
טעות כתיב. הם מתכוונים שהוא מפיל. את כולם הוא מפיל
וישבנו מתמלא עופרת. כי הוא איש ברזל וחייל עופרת.
אני למשל, הרבה יותר אוהב את נחום־תקום. משה־תקום
מפחיד אותי. בייחוד כשהוא קם.
והשבוע משה־תקום קם.

זכרונות ארץ־ישראל
מנחם מנחמוביץ ממנחמיה מספר
על שתי פגישות מאיימות עם
בדואים בגליל : 1912

יצאתי ביום שני אחרי החג ממנח מיה
לכיוון מטולה כדי לקנות צמר
אצל בלכרוביץ הזקן. עודי הולד ומהר הר
ופתאום נזכרתי, שממול בלכרו־ביץ,
גר יהודי אחד, וויסקין שמו, ש-
אימו עוסקת בצמר. ואם כבר במטולה,
אפשר כבר לגשת אל בוקובסקי
שאצלו נפגשים גם יוחנן פרומן וידלי-
קין מפני שהוא גר מול השוחט ומבין
בטקסטיל.
כך אני חושב, ואז פתאום ניצנץ
במוחי, שאהרון הנגר, גם הוא יש לו
צמר וגם ליודל. בינתיים ירד הליל,
היה חשוך, שחור, שש כוכב לא ניצ־נץ.
אפלה מוחלטת.
ואז החלטתי לא לגשת לבלכרוביץ
שהוא יקרן, אלא לדבויירה בתו של
יצחוק, הגר עם אחותו ועם ליזר הזקן.

מילון אגן — זוארץ

בפעם השנייה שנפגשתי עם בדואי,
זה היה בחורף. היה קר ואני הלכתי
ליסוד־המעלה בשביל מספוא. חשבתי

בכה שלפחות החבר׳ה האלה,
אין להם יד ורגל במה שקרה.
והם נקיים מכל אשמה. אז מי
בכל זאת אשם ז הרי מישהו חייב
לתת את הדין (וכאן אנו שוב ב דילמה
קשה. שהרי ספיר לא ידע
וצור לא ו...לא וכ...וכ

בעל־זבוב

כולנו כולנו אני ואתה והוא
ויויו גם.
ואם אתה לא מאמין, תשאל
את אפריים.

הו הו הו . .

חמישה ציונים אנחנו
פתאום ללא סיבה —
אחד לרוסיה מת לחזור,
ואנו ארבעה.

הו קומו __

ארבעה ציונים אנחנו,
אך ברגע של חולשה,
אחד זיירי קצת רשיונות,
נשארנו רק שלושה.

הו קו ...

שלושה ציונים נותרנו
איכה זה לא נזעק.
אחד נשלח מבר ל שלי חו ת
נותרנו שניים רק.

ורוטשילד לא השגיח. ורואי ה חשבונות
האמינו. ומועצת ה מנהלים
בטח•

ובכן, רבותי אין טעם בהתחמקויות,
ומוטב שלא נטמון ראשנו
בחול. במו במחדל-יום הכיפורים,
גם במקרה זה כולנו אשמים. כן
בן, גם אתה אדוני שלא קרבת
את הכלים — וגם את גברתי שחתמת
על ההפקדות לוואדוז• כו לנו
אשמים רבותי חוץ מפ. ספיר
(שלא ידע) וצור (שלא שמע) וכו׳.
וכו׳ .וכו .,

שישה ציונים אנחנו
בארץ רגישה.
אחת אימו קצת נוכריה,
נותרנו חמישה.

זו היתה הפגישה הראשונה.

תפשו את הגנב
פנחס ספיר לא ידע. ומיכאל
צור לא שמע. בנו גיטר לא חשב
ומוקה לימון סתם חתם. רכטר
לא חשד. ורבינוביץ ״מה פתאום.״
וא. יפה לא העז ואגמון
״נו באמת.״ קרגטן סתם מלאך.

הו הו __

מנחם מנחמוביץ חוזר מציד בידואים.
בולט בהיעדרו אחיו, נחמן, הצמחוני

שאני אלך אצל שטינפלד, שהוא אחיו
של בונדא וידוע במספוא שלו. אבל
חשבתי, שאם אתווכח איתו ולא יוריד,
אלך לאליהו בן־דושה שהוא הוגן
וישר, ואולי אלך לחיום שהוא צעיר
יותר ממנדל למרות שנולדו שניהם בחורף.

היה מנחם מנחמוביץ ממנחמיה שסיפר איומים.

כיצד פגש

בשני

בדואים

שני ציונים אנחנו
(שניים זה לא מעט).
אחד ב״וולבד׳ התהפר,
נותרה עולה אחת.

עולה אחת נותרתי
פגשתי את שאול.
(הוא ציוני מ 0 .$
עכשיו אני בחו״ל.

עמוד 4

פתח כ-PDF פתח כתמונה

בין סיביר למרכז ברית־המועצות. שני פרוייקטים
אלה עלולים לבלוע את כל המלאי העולמי, וכן את
•כל הייצור במשך השנתיים הקרובות.

חבויות חיג רו ת
בי שי ב ת
מ ר בו המפד ״ל

גילו

!העול ה 1ה

׳תעבורת של סדרנים תוחש ביזם החמישי הקרוב
לאולם אוהל־שם בתל־אביב, בו תיערך ישיבת מרכז
המפד״ל, שיצטרך להחליט בעניין צירוף המפד״ל
לקואליציה.

!ושאי תו צ או ת

אל חוגי סיעת ״למיפנה״ הגיעו ידיעות
על כוונת חברי ״גוש־אמונים״ לערוף הפגנה
גדולה כישיבת המרכז ולפוצץ אותה, כדי
שאי־אפשר יהיה להחליט כה על ההצטרפות
לממשלה. לצורף זה יגוייסו סדרנים, שליהט
יוטל למנוע את נסיונות־ההפרעה,
פילו בכוח־הזרוע.

הממ שלה תא שר

שלושה מגילוייו הבילעדיים של העולם הזר! גרמו
השבוע להתפתחויות בלתי־צפויות בשלושה תחומים
נפרדים :

ה ח 1הלויו תבגדה

#בחודש יוני 1974 נשלח צוות העולם הזה, ובו
הכתב מרסל זוהר והצלמת אילנה בן־ארי לבית־המיש־פט
המחוזי בתל־אביב, על־מנית לבדוק באיזו מידה
!ממלאים השופטים את הוראתו של שר־המישפטים חיים
צדוק להתחיל את ניהול המישפטים בשעה 8.30 בבוקר
בדיוק. בעודם ממתינים לשופטים. הופתעו השניים
כאשר השופט המחוזי שלמה (הלמוט) לובנברג הסתער
על הצלמת, הידק את רצועת המצלמה שהיתד,
תלוייה על צווארה, והזעיק שלושה שוטרים לעצרם.
כן החרים השופט את הסרט המצולם שהיה בתוך
המצלמה. בעיקבות ׳תקרית זיו הוגשה למישטרת מרחב
׳הירקון ׳תלונה נגד השופט לובנברג על תקיפה, על בונות,
מעצר בלתי־חוקי והפרת חופש^העיתיונות.
(העולם הזה .)1918

לח׳ן על ס פי ר
ל חוו רלפ עי לו ת

עם צירופה של המפד״ל לקואליציה,
קרום לוודאי שהממשלה תאשר הקמת שלוש
התנחלויות חדשות כגדה, כאיזור השומרון.
ההתנחלויות שיאושרו לא יהיו, ככל הנראה,
כאיזורים המיושכים שכהם כיקשו מתנחלי
״גוש־אמונים״ להתנחל, אולם מאידך
הם יחרגו גם מההתנחלויות המתוכננות
במיסגרת ״תוכנית אלון.״

מקורביו של פינחס ספיר במיפלגת־העבודה לוחצים

קצין עחונות
חד ש

למרות שאישור ההתנחלויות לא היה חלק מתנאי
הצטרפות המפד״ל לקואליציה, סביר להניח שדובר
עליהם במגעים המוקדמים בין נציגי המפד״ל לבין
ראש־הממשלה. כדי שאישור ההתנחלויות לא ייראה
ככניעה לקיצוניים במפד״ל, הוא ייעשה כנראה זמן-
מה אחרי שהמפד״ל כבר תשב בממשלה.
אנשי גוש־אנווניס כבר הודיעו, שהם יהיו מוכנים
ליישב את ההתנחלויות שיאושרו ,׳תוך 24 שעות
ממועד האישור.

י השבוע, אחרי שמישטרת תל-אביב
סיימה את חקירתה כפרשה והעכירה את
התיק לטיפולו של שר־המישפטים, הורה
השר חיים צדוק להגיש קובלנה רישמית
נגד השופט לוכנכרג בגין מעשה זה, ולהעמידו
כפני בית־דין מישמעתי.

ל שר־ הבי ט חון

לחץ למינו
טולידאנו פשר
יועץ ראש־הממשלה לענייני ערבים, שמואל טו־לידאנו,
עומד מאחרי כנס של ערביי העדה הנוצרית־קאתולית,
שייערך בחיפה ביום הראשון הקרוב, ואשר
ידרוש מראש־היממשלד, יצחק רביו למנות שר לענייני
מיעוטים.

כוונת טולידאנו היא להפעיל על רבץ
לחץ למנות אותו-עצמו כשר. את הכנס 1
מארגן עכור טולידאנו מי שהיה ח״כ, אלי־אם
נחלה.

משברבתע שיי ת
הסר טי ם ב אי רו פ ה
כשנה הבאה יוצגו על מסבי הקולנוע של
ישראל פחות ופחות סרטים מתוצרת אירופה,
וחלקם של הסרטים מתוצרת ארצות
הכרית בייבוא הסרטים הכללי יעלה כשיעור
ניכר.

שר־הכיטחון שמעץ פרס עומד
למנות קצין־עיתונות חדש בליש•
כתו, נוסף לדובר שר-הכיטחון נפתלי
לביא, ששימש בכהונה זו עוד
בתקופת משה דיין.
לתפקיד החדש ימונה כתב ״ידיעות
אחרונות״ אילן כפיר, שיפרוש
לצורף זה מעיתונו. הצורף
כמינוי קצידעיתונות מיוחד לשר,
נוסף לדוכרו של השר, התעורר
בתוצאה מסיוריו הרכים והתכופים
של פרם ביחידות צה״ל ברחבי
המדינה, שגרמו בכר להתשה בקרב
חכר העוזרים הנילווים אליו.

תופעה זו היא ׳תוצאה ישירה של המשבר הכל כלי
שהחל פוקד את מדינות אירופה, ואשר אחד
מסימניו הבולטים הראשונים הוא ירידה תלולה בייצור
הסרטים במדינות כמו צרפת, איטליה ובריטניה.

מפיצים ישראליים, היוצאים מדי-קייץ
לאירופה כדי לרכוש מלאי סרטים להקרנה
למשך השנה הקרובה, חזרו לאחרונה
בשרבים מהם לא רכשו אפילו סרט אחד
להקרנה.

• בחודש אוגוסט השנה חשף מבקר העולם הזה,
זאב יפת, את פרשת תשלומי השוחד עבור קבלת
רישייונות למוניות באמצעות הוועדה הציבורית המיו חדת
שליד מישרד־התחבורה (העולם הזה .)1930בכתבה,
שנשאה את הכותרת ״ג׳ונגל המיספרים הירוקים,״
העלה יפת שורה של האשמות וטענות על
חלקם של עורכי־הדין צבי סתי יחלמו אליקים בפרשית
שחיתות זו.

השבוע עצרה מישטרת מחוז ירושלים
את עורף־הדין צבי סתי, חכר הוועדה
הציבורית לחלוקת רישיונות למוניות ואת
עורף־הדין זלמן אליקים, עובד צה״ל שייצג
נהגי־מוניות שבירים בהופעותיהם בפני
הוועדה. נגד השניים הוצאו פקודות-מעצר,
בחשודים בפרשת מתן וקבלת שוחד לקבלת
רישיונות למיספרי-מוניות.

עליו לאחרונה, שיחזור לפעילות מוגברת במיסגרת
המיפלגה. אנשים אלה טוענים כי היעדרויותיו הממושכות
של ספיר מהארץ מוציאות אותו כליל ממיס־גרת
הפעילות המיפלגתית וגורמות לכך שיותר ויותר
עמדות־השפעה נשמטות מידי אנשי מפא״י, ובעיקר
מאנשי הגוש המפא״יי.
מקורבי ספיר מצביעים על תופעות שכמה מאנשי
הגוש הנאמנים־לשעבר מגלים סימני בריחה והתרחקות
מספיר, ומחפשים לעצמם אפוטרופסים פולי טיים
ומיפלגתיים אחרים.

נראה כי ספיר, למרות שאיפתו לא
.למעת מעורב בקלחת הפוליטית הפנימית
הרוגשת כימים אלה, ולהתרחק מצילן של
השערוריות הכלכליות, נוטה לקבל חלק מההצעות
שהוצעו לו לגבי חזרה למעורבות
פעילה בחיי המיפלגה.

>• בסידרת כתבות שפירסם העולם הזה, על מצב
שירותי הרפואה בארץ (העולם הזה 1933 — 1935״שוק
שחור בחלוק לבן״) ,האשים העולם הזה את טנכ״ל
מישרד־הבריאות, הפרופסור ברוך פדה, באחריות ל חלק
מהתופעות השליליות שפקדו את ציבור רופאי
שירותי־הרפואה בארץ.

השבוע הודיע הפרופסור פדה על
התפטרותו מתפקידו, כעיקבות הטענות
וההאשמות שהועלו נגדו בעיתונות (ראה

במדינה).

מ חסור חפור
בציוד מכא 1כבד

רביו יוצא
מהשפעתג לי לי

מחסור חמור בכלים מיכאנייט כבדים לעבודות*
עפר נוצר לאחרונה בארץ.

קרע במעט-גלוי נתגלע כין ראש־הממ•
שלה, יצחק רכין, לבין השר־ללא-תיק ישראל
גלילי, מי שהיה יועצה הקרוב ביותר של קוד
מלאי
בלים אליה, שהייה קיים בארץ, התדלדל
כמילחמת יום־הביפורים ובמילחמת•
ההתשה בחזית הסורית. הנסיונות לחדש
את משק הציוד המיכאני הכבד בארץ נתקלים
כקשיים, עקב המחסור השורר בציוד
זה כעולם בולו.

מתו של רבין, גולדה מאיר.
גלילי, יאשר רבין הירבה להיוועץ בו, בעיקר כדי
לשמור על יחסים טובים עם גולדה, נפגע מההתקרבות
האחירוינה בין רבץ לשר־המישפטים חיים
צדוק. בשבוע שעבר התבטא גלילי מיספר פעמים
בליגלוג על ראש-הסמשלה, אשר בכל בעייה שעימר,
פונים אליו אומר, לדברי גלילי :״בעניין זה צריך
לשאול את דעתו של צדוק.״

הסתבר כי החברות הגדולות לייצור ציוד מיכאגי
כבד במערב, ובמיוחד חברת קאטרפירר, חתמו על
חוזים לאספקת ציוד לצרכי הקמת קו־צינור־הנפט בץ
אלסקה לארצות־הברית, וכן להקמת קווי צינורות־גז

אקוואריום 11111
יי בנ ה ב חי פ ה

אקוואריוס־־ך גים *:ענק עומד
! :1להיות מוקם,בחיפה. ראש׳־עיריית
חיפה, יוסף אלמוגי, עומד לחתום
׳על הסכם עם משקיעים מגרמניה
לשם בניית אקוואריום ענק, שבו
ירוכזו עשרות אלפי דגים ושוב•
ני״ים גדולים, ואשר ייבנה על
שפת-ימה של.חיפה, ככניסה לעיר.
לדעת אלמוגי :,.עשוי מיתקן מעץ
זה להוות אהד מאתרי״התיירות
המושכים ביותר בארץ. לפי התוכניות
: ,שצבר הוכנו, תעלה
11 בניית חאקוואדיום למעלה משלו־שה
מיליון ;דדלת^ 1

עמוד 5

פתח כ-PDF פתח כתמונה

פרסום אדמון בע״מ

סטן

ברמה בינלאומית

טנגו— רך, מעודן, מחליק ומלטף
טנגו — עשיר בקצף מענג, מנקה היטב ומותיר
הרגשת נועם וניחוח נפלא.
טנגו — שומר על שמנוניותו הטבעית של העור
ומונע ייבושו.
טנגו — פאר מעבדות התמרוקים של ״יצהר״.

11י חיום!

שימו ל ב ! לקראת מבצע הפרסים הגדול של סבוני ״יצהר״
שימרו על התמונות והספחים שבתוך האריזות.
העולם הזה 1936

מסרק אופנתי אוריגינלי — מיוחד
במינו — לקונה ״טנגו״ באריזה

זה ו.הדד ־ זה יצהר

עמוד 6

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל•
אבייב. רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר • 136 מען מכרקי :
״עולמפרם״ .מודפס ב״דפוס החדש״ כע״מ, תל־אכיב, רחוב כד
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״ט * גלופות :״צינקוגרפיה כספי כע״מ .
העורף הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.

הכיסוי שלנו, וזכה שם לאהדת המחנה־לים
והחיילים, כולל הדמטכ״ל, אביה של
עזית, מוטה גור. ואילו עתה הוא הפך להיות
חלק בלתי נפרד ממבצע ההקפות.
מספר יוסי ינאי, אשר כיסה את ההתנחלויות
עבור העיתון :״היום הראשון
של ההתנחלות עבר ללא בעיות כמעט.
היינו בין העיתונאים היחידים שקיבלו
הודעה מוקדמת, מאחד ממארגני ההתנח לות,
על המבצע העומד להערך. למרות
הסודיות הרבה, החליטו אנשי גוש אמונים,
להודיע דווקא להעולם הזה על ההתנחלות
וזאת מתוך ידיעה בתרה שהסוד ישאר
כמוס אצלנו, עד להתחלת המיבצע.
״המיכשול הראשון היה במחסום המפורסם
אותו ניסה מאיר הר־ציזן לפנות
ולא הצליח, מחסום האוטובוס. המכונית
שלנו היתד, הראשונה שהגיעה למחסום
עליו פיקד סגן צעיר בשם רמי, אשר
הודיע לנו :״מכאן לא עוברים״ .המתנחלים
הניחו את מכוניותיהם בצד הדרך
והחלו ללכת ברגל, עשרים קילומטרים עד
היעד, נבי צאלח, אולם אנחנו ניסינו
לשכנע את רמי לתת לנו לעבור עם

ליטוף־חיכה ממתנחלת

כך התפתח הרומן

״שילמתם שוחד לצבא כדי שיתן
לכם להגיע הנה״ ,בקריאות אלה התקבל
צוות העולם הזה שהגיע למרכז ההתנחלות
שנערכה בוואדי קלט.
ואומנם, כתב וצלם העולם הזה היו העיתונאים
היחידים שהצליחו להגיע אל המתנחלים
בוואדי קלט, לעבור את כל מח סומי
הצבא והמשטרה, ולזכות על־ידי כך
לאהדת המתנחלים׳ למרות העובדה שדעותיו
הפוליטיות של העתון אינן עולות
בקנה־אחת עם אלה של המתנחלים.

מבט של השתתפות בצער המתנחלים המפונים מוואדי־קלט
כו בוצע הפינוי

ג׳ינג׳ר בצדם
כך הושג הסקופ

נות המובילות מעזרייה לכביש ירושלים—
יריחו ועוקפת את המחסום.
״אולם בקצרה הדרך שוב מחסום של חיילים.
לאחר ויכוחים ונסיונות שיכנוע אמר
לנו מפקד המחסום, :אם הייתם אומרים
לי שאתם מובילים אוכל למתנחלים, הייתי
יכול לתת לכם לעבור.׳ אמרנו, והמחסום
נפתח.
״מחסום מעלה האדומים היה כבר ליד
המטרה. סיפרנו לחיילי המחסום כי אנו
נוסעים להיאחזות גילגל .׳תראו לי איזו
תעודה שאתם מגילגל וניתן לכם לעבור.׳
עידן אגמון הצלם, שירת ׳בהיותו בצה״ל
בכרם־שלום, ליד רצועת עזה, .יש לי תעודה
שאני מכרם שלום׳ ולגבי חיילי המחסום
כרם־שלום וגילגל זה כמעט אותו
מקום. המחסום נפתח.
״כשני קילומטרים מוואדי קלט, לאחר
שעברנו את יריחו ניצב מחסום של הכוח
אשר עמד לפנות את המתנחלים למחרת
בבוקר. מפקד הכוח, רס״ז חגי, הוא גם
קורא מושבע של העולם הזה וגם חובב
כלבים. אך זה לא היה מספיק. רק בבוקר,
כשהכל היה עדיין חשוך, הצלחנו להתניע
את המכונית ולהמשיך בדרך העפר

חנן פורח, ממנהיגי המתנהלים, מי ש נעצר
אחר כך עם הרב לוינגר, טפח על
שכמו של יוסי ינאי, כתב העתון, ואמר
לו :״במסירותכם אתם דוסים לרבי עקיבא,
שלא היה שום דבר אשר יבול היה לעמוד
בפני דבקותו למטרה״ .כיסוי מיבצע ההתנחלויות
ע״י העולם הזה, היה ללא ספק
הכיסוי המקיף ביותר בעתונות העברית
לעומת הגינוי הברור והחד־משמעי בטורי
המערכת למיבצע ולהיבטיו הפוליטיים, נדמה
לי שהסיפור העתונאי ניתן בצורה
האוביקטיבית ביותר.
נראה כי חלק ניכר להצלחת חוליית
הכיסוי שייך לג׳ינג׳ר, כלב מסוג סאטר
אירי, המלווה את המערכת זה זמן רב.
לג׳ינג׳ר יש ותק רב כמתנחל מקצועי.
בהתנחלות סבסטיה הוא ליווה את חוליית

ג׳ינג׳ר כתעלת־המים כוואדי־קלט
כן סערו המיס

על מישמר המחסום באוטובוס
כך נפרץ המחסום

המכונית. מי שהצליח היה דווקא ג׳ינ־ג׳ר.
הוא קפץ על מושב הנהג של האוטובוס
ולרגע נדמה היה כי הוא !מתכוון
להניע אותו כדי לפנות את הדרך. רמי
כל כך התרגש ממסירות הכלב ומהבנתו
עד שהודיע לנו, :בזכות הכלב, אני נותן
לכם לעבור.׳
״מחסום אחר, היה למחרת היום, ביציאה
מירושלים, ליד הכפר עזרייה, כשנסענו
להתנחלות שבוואדי קלט, ליד יריחו. ליד
המחסום עמדה פלוגת חיילים בפיקודו של
סרן אשר הודיע לנו , :דרך כאן אף יהודי
לא יעבור.׳ נכנסנו לכפר עזרייה עצמו,
ומצאנו את סאלח, צעיר יליד הכפר. סאלח
הראה לנו דרך עוקפת, אחת הדרכים היש־

שהובילה אל המתנחלים.
״שימחת הפגישה היתה גדולה. המתנחלים
זיהו אותנו, ובעיקר את ג׳ינג׳ר,
מהתנחלות סבסטיה. מזמן כבר לא זכה
ג׳ינג׳ר למנות אוכל כל כך גדולות ול-
לטיפות כה רבות, ואנחנו לתמונות כה
טובות ולסיפורים בלעדיים.״
עד כאן סיפור של ינאי, שניתן היה
להכתירו בכותרת :״ג׳ינג׳ר הכלב המתנחל״.

הווולרז
הזה **סג

עמוד 7

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מכתבים המתנחלים מעשה ההתנחלות ההמוני, שמטרתו הבלעדית
היתד סיכול כל התקדמות לשלום

קשקשת 1938
הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דוייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

קשקשת 1936

בולש אחר

0אותלו ממושקף,
דסדמונה דרך הראי.
!• העיניים של המדינה על המיש־מר
מפני המתנחלים.

שאול יהישלום,

אורלנסקי ,7פוזח־תיקווה
#משה דיין בנגטיב.
הדרה גורל, דרוס אפריקה ,8אשקלון
נדם לביא, רחוב אחוזה, כרכור
#גיליוטינה לתאומים סיאמיים.
דני נספר, רשפון 240א,,
נאות אפקה, תל־אביב
!• שני מתנחלים שנשארו בלילה
לבד על גיבעד, מצפון לרמאללה.
גדעון פרץ, פתח־תיקווה

בררו ההבנה — דוכא. הממשלה פיזרה
במידת מה ספקות ביחס לרצונה וכוחה
להגן על ערכי המשטר הדמוקראטי שלנו.
גלי המחאה והזעם של כוחות השלום,
הצביעו על מעבר מדיבורים וקישקושים
לפעולה. כחניך ״השומר הצעיר״ הייתי
גאה, זו הפעם הראשונה מזה שנים רבות,
בתנועתי. וכחבר קיבוץ — וזו דעתי האישית
— אני מאמין שעל קיבוצי ״השומר
הצעיר״ להעמיד מיד לרשות המאבק,
מלבד את כוחם הכמותי והמוסרי, גם את
הפוטנציאל הכלכלי הגדול שלהם, במטרה
לממן את הפעולות המתחייבות מהמצב.
ייתכן מאוד -שהגיע הזמן להקפיא או
לבטל הוצאות של ביזבוז־ ומותרות אשר
פשו בריקמה הקיבוצית: אין היגיון להש קיע
סכומי־עתק בהיכלי־תרבות מהודרים
העלולים כולם לרדת לטימיון תוך זמן
קצר במילחמה — מוטב למנוע את ה־מילחמה
עצמה !
ולבסוף — תיקווה ומישאלה: שהמאבק
הנוכחי, שהוא מאבק הקיום שלנו, ילכד
את כל הכוחות סביב הרעיון המרכזי,
יסיר את מחיצות הבדלנות, ההתנשאות והיוקרה
האישית, שחיבלו עד כה קשות
בתדמית מחנה השלום.
ערן רוזנברג, קיבוץ חצור
לדעתי על שוחרי השלום והצדק ביו
שני העמים להיאבק על הענשת ״המתנחלים״
החדשים כשודדי רכוש קרקעי זר.
בקשר לכך כדאי להזכיר נשכחות. בתקופת
מילחמת 1967 ומיד אחריה, הצהירה ממש לת
ישראל דאז, שאין לנו -שום מטרות
כיבוש. אך כעת חל שינוי יסודי בענין
זה. התורה הרביזיוניסטית השתלטה למעשה
על הציבוריות הישראלית, בעזרת
שטיפת המוח הסיפוחיסטית־ממשלתית בכיוון

על כל צלולי הדעת, הרואים לאיזו תחום
אנחנו מתגלגלים, להיאבק נגד מדיניות
הסיפוח וכל המשתמע מכך, שהביאה לידי
בידודינו הכמעט־מוחלט בזירה הבינלאומית
ולתופעה האיומה, בה הוכר ע״י ה־או״ם,
אירגון הטירור הפלסטיני כמייצג
את העם הפלסטיני. ע״י כך מערער האו״ם
בעצם את עצם זכות הקיום •של מדינתנו.
על שוחרי השלום, להיאבק למען הפסקת
כל ההכנות, בדיבורים ובמעשים, להתנח לות
בגדה, שפירושה הוא נישול הפלאחים
המעבדים את אדמתם. שוד אדמות אלה
הוא מזעזע נוכח שממות הנגב והגליל המצפות
לגאולתן.
חנה לוין, תל-אביב
הנימוק העיקרי החוזר ונשמע מפי תומכי
ההתנחלויות למיניהם, הוא שאין למנוע
מיהודי לשבת בשטח כלשהו משטח א״י.
נימוק זה אינו נתון כלל לויכוח. זכותו
של כל אדם לשבת היכן שהוא רוצה.
זוהי זכות יסודית שאין חולק עליה. אולם
השאלה היא: האם יכול אדם לממש את
זכותו בכל תנאי? זכותו של כל אדם
היא לחתוך לעצמו אצבע, אבל האם מישהו
מאיתנו מממש זכות זו? ההתנחלות בשטחי
יהודה ושומרון יוצרת עובדות בשטח,
מגבילה בכך את כוח המיקוח של
הממשלה בניסיונה להשיג הסדר, ובכך גם
פוגעת בסיכויים להשיג הסדר, שיאפשר
לעם ישראל לנוח ממילחמות. האם זכותם
(המשך בעמוד )10

מי כתבה עו בו ע

י שועת ה נו ש נו ת הצ ב אי ת
מאמרו של בנימין עמידרור ״ישועה בהלם״ (העולם הזה ,)1935 יש בו גם
מסימני ישועתה של הפרשנות הצבאית הישראלית, א־שר לקתה באותן המחלות של
המימסד הצבאי הישראלי, שעמידרור מיטיב כל*כך לנתחן.
העולם הזה, מבלי להתייחס לתפיסתו הפוליטית, ביצע שליחות עיתונאית של ממש,
באפשרו לדברים כה מנוגדים לתפיסה המקובלת לראות אור. זכותו של בנימין עמידרור
היא בכך שהראה, כי המחדל אינו רק ביזיון מודיעיני ולוגיסטי, אלא דבר הנובע
מגורמים שאובחנו עוד במילחמת השיחרור, וכן בכך שהוא מוכיח כי צה״ל, דרך מיסוד
השגיאות שלו, שהוצגו כהצלחות רק בגלל האוייב, סטה מעקרונות־היסוד של תורת
הלחימה, עקרונות שהיו נכונים עוד בתקופת הקשת והחץ.
ברצוני להתייחס לשני נושאים אשר לגביהם החטיא עמידרור: ארטילריה ונ.מ.
עמידרור מציין כי במילחמת־ההתשה ״גילה״ צד,״ל את הארטילריה. ובכן, למרבה
הצער אין הדבר כך. אומנם אחרי מילחמת ששת־הימים ניתנה דחיפה גדולה להתפתחות
חיל התותחנים, אך הושם בה הדגש על ניידות, במיסגרת התפיסה הצה״לית (״הטנקו־מנית״)
להניע כל דבר בקצב השיריון. הארטילריה, כאמצעי הזול ביותר להטלת חימוש
בתחום שלושים הקילומטרים הראשונים של החזית, לא התגלתה לצה״ל גם במילחמת
ההתשה. היא לא הופיעה בכמות הדרושה אפילו לפי פער הכמויות המקובל בינינו
לבין המצרים בימים הראשונים של קרבות מילחמת יום־הכיפורים ; בזמן שמאסות של
אוייב, אנשים וציוד, עברו את התעלה והתבססו בצידה המזרחי בטווח תותחינו —
זאת בעוד מטוסינו מתפוצצים באוויר מהטילים והנ.מ — .יכולנו רק להצטער שאין לנו
יותר ארטילריה. הפגז אינו פגיע לנ.מ.
במילחמת־ההתשה השתמש צה״ל במטוסים כבארטילריה מעופפת. האוויריה לא
הצליחה, כידוע, להפסיק את ההפגזות המצריות, ואבידותיה של ישראל במטוסים היו
אחת הסיבות העיקריות להסכמתה להפסקת־אש. בקשר לנ.מ ,.טועה עמידרור כשהוא
מתבסס על אירועי מילחמת העולם השנייה כהוכחה למיקרים שנ.מ. יכול להשיג שליטה
בשמיים שמעליו. זה לא הוכח באותה מילחמה אלא במילחמת וייט־נאם: שם הוכח כי
מערך נ.מ. יכול לבטל ולנטרל עליונות אווירית של האדיב בשמיים שמעליו ולאפשר
לכוחות הקרקע שלו לפעול. במילחמת יום־הכיפורים הוכח דבר זה מחדש ובצורה
יותר חד־משמעית.

צה״ל נבלם
על-ידי המצרים

כללית, מוצלח ניתוחו של עמידרור וקולע משום שהוא עומד על החולשה
הבסיסית של צה״ל: התעלמות מעקרונות המילחמה. התעלמות זו היא שהביאה למחלות*
יסוד ידועות בצה״ל, כמו ה״באלאגאן״ והסתמכות על חיל או סוג נשק מסויים.
לגבי המאמר ״אנטי־עמידרור״ אשר הופיע במדור נזיכתב השבוע (העולם הזה
— )1936 במיסגרת כוונתכם ״לפתוח בדיון רציני על הבעיות שהעלה עמידרור״ —
*זרי שמאמר זה, מאת חייל המילואים גבי פלין, משרת את הכוונה הזו, שיש לברד
עליה בכל לב. עם זאת יש להתייחס למיספר נקודות בהן חולק גבי פלין על עמידרור.
בחלקן שגה פלין אם משום שלא ירד לסופה של כוונת עמידרור ואם משום עירבוב
תחומים הקיים אצלו.
פלין חולק על קביעת עמידרור כי ״צה״ל פעל בשדה־הקרב (של מילחמת יום-
הכיפורים) בדיוק כפי שנבנה, אורגן, חונך ואומן.״ פלין שואל אם קביעה זו אינה
נמהרת ו״אם אין מקום להניח שצה״ל נתפס במצב בו לא אומן ללחום כמו למשל
החזקת קו סטאטי מול כוחות ניידים?״ זהו פולמוס הנוגע לכישלון בשדה־הקרב בשלבים
הראשונים של המילחמה. אבל האמת נדרשת להאמר: קביעתו של עמידרור היא הנכונה
ועירעורו של פלין מבוסס על תפיסה מוטעית והבנה לקוייה של השלבים הראשונים
במילחמת יום־הכיפורים.
צה״ל, שהיה בנוי כצבא נייד ואשר התאמן לתנועות שיריון מהירות בשיתוף
פעולה אוויר־שיריון, מצא לפתע את עצמו, לא כפי שטוען פלין ״בהחזקת קו סטאטי
מול כוחות ניידים,״ אלא במצב בו הוא מנסה לבלום פלישה על־ידי תקיפת הפולש
שנאחז וביסס את פלישתו באמצעים מיגננתיים מובהקים. צה״ל המתגונן תקף את המצרים
ובסידרה של קרבות, המכונית ״קרבות הבלימה,״ בשלושה ימים נוראים בין ה־6
ל־ 8באוקטובר, נבלםעל ־ ידיהמצרים. הצבא המצרי ולא צה״ל הוא שיצא
מנצח בקרבות הבלימה, פשוט משום שצה״ל לא הצליח להמישו ממקומו. המצרים הם
שהחזיקו בקו סטאטי מול כוחות ניידים, וצה״ל הוא שפעל כצבא נייד ״בדיוק כפי
שנבנה, אורגן, חונך ואומן.״
הצלחה זו של המצרים בשלושת ימי ״קרבות הבלימה״ היא שגרמה לתחושת הניצחון
של החייל המצרי, ולא הצלחת השעות הראשונות של המילחמה, בהן השתלט הצבא
המצרי על סוללות חול ריקות.
בנושא הפולמוס הנושן ״אסכולת הפלמ״ח״ מול ״אסכולת הצבא הבריטי,״ נראה
שפלין מערבב מנטאליות במיקצועיות ובעקרונות המילחמה. גם גדולים וטובים ממנו
עושים זאת. לצבא הישראלי מנטאליות מיוחדת המהווה במידה רבה פועל יוצא מאופיו
של הצבר הישראלי. הרוח הרעננה, הענייניות, והסלידה מבולשיט אופיינים לצה״ל ומי
שחשב להחדיר בו את רוח הצבא הבריטי •שוגה, ממש כפי ששוגה זה הדוחה את הסדר
והמיקצועיות האופיינים לצבא זה.
גישתו הנכונה של עמידרור בפולמוס האסכולות מתבטאת בדבריו על חיל־האוויר
הישראלי ״שנמלט ממורשת הפלמ״ח והתפתח כצבא נפרד למעשה, בעל תודעה מיק-
צועית.״ טייסי חיל־האוויר מאופיינים דווקא ברוח הידוע של הצבר הישראלי, מה
שמוכיח שניתן לחקות את המיקצוענות ולשמור על הרוח.
מדוע נכשל צ ה״ל!

מתנחל שותה ממי תעלת־המים בוואדי קלט
לא כדרך הכלבים

דכיי 8לי! על חינו ד הלוחם למ-שמעת מתוך הכרה מעידים על חוסר הבנה
מוחלט בפסיכולוגיה של הלוחם בקרב. כל הלוחמים, בכל הצבאות, בכל הזמנים, הם־
יתערו על האוייב שממולם מתוך הכרה ואמונה, שהם משרתים מטרה טובה וחשובה
וותר מחייהם שלהם. ציות עיוור אינו הופך את הפחדן ללוחם מסתער, אך גם לא
מיסגרת חופשית וחסרת גינונים. הולד מול המוות רק אדם שבאופיו הוא לוחם.
היחידות הלוחמות מנפות את הבלתי מתאימים ללחימה כפי שיודע זאת כל טירון
ביחידה קרבית בצה״ל•
קיים אצל פלין עירבוב תחומים תמוה ביחסו לדרג המדיני ולצה״ל: תוך התעלמות
מן הטעויות בהכנת צה״ל למילחמה, הוא מאשים את הדרג המדיני באיוולת של קו
בר־לב. ברור שהדרג המדיני אינו נקי מאיוולת זו, אך איו זה מנקה את הפיקוד העליון
של צה״ל מאימוץ איוולת זו והגשמתה. הטיעון של פלין שבניית קו בר־לב היתה
״מאמץ ייאוש ...לפתור בעייה שאינה ניתנת לפיתרון״ אין לו אחיזה, משום שהשאלה
אינה שאלי׳ של בניית קו זה או אחר, אלא הכנת צה״ל בכללו להכשלת פלישה
מצרית. לא קו בר־לב הוא שנכשל — הבונקרים החזיקו מעמד• צה״ל הוא שנכשל
משום שלא הוכן כראוי למילחמה.
סיכומו של פלין על מאמרי עמידרור הוא יותר מתמוה. מדוע קובע פלין שמאמרו
של עמידרור ״מדכא מאוד״ ? האם אין זאת משום שלא נעים לנו לשמוע את האמת על
המילחמה ועל שגיאותינו?
עמיחי שפירא, שיכון צבא־הקבס, מצפה דמון

עמוד 8

פתח כ-PDF פתח כתמונה

לצה־׳ל היתה עדיפו ת ע צו מ ה בכו חז ת -א 1ל ם היא בוז בז ה בי-לל
התיכנון הכו של של הרמטכ״ל. מ שה דיץ. והביצוע ה כו שלב שט ח
׳ימ**32

* 6רב אבו״עגיילה השני, שנערך במיסגרת מיבצע
[ /קדש, לא היה הקרב היחידי של צה״ל אשר נס תיים
באי־הצלחה. אולם, מעולם לא נוצר פער כה גדול
בין עדיפותנו היחסית וסיכויי ההצלחה לביו התוצאה
הכושלת בפועל. לכן, יש מקום לראות קרב זה בכישלונו
המיקצועי החמור ביותר של צה״ל.
כמה מן הרעות־החולות, שהפריעו ביום־הכיפורים, הופיעו
כבר באבו־עגיילה : 1956

• האידיאולוגיה של האילתור, שעד גבול
הבלאגאן ומעבר לו, תוך התעלמות מוחלטת
מן התוכניות המוכנות — ואף מעצם הצורך
לתכנן בצורה מחושבת את המהלכים הבאים ;
#אי־הבנת ההכרח החיוני שבהפעלת הכוחות ב־מיסגרות
עוצבתיות מתאימות;
#הריסת סידרי הפיקוד והשליטה התקינים, כאשר
בעלי תפקידים בכירים מופיעים בשטח ומוסרים הוראות
ישירות למפקדי־כוחות, תוך דילוג על כל דרגי־הבי־ניים,
תוך זריעת מבוכה ובילבול ;
#מצביאות נחותה, המתבטאת באי-הבנת עיקרון
״ריכוז הכוח״ ובאי־יכולת לממשו באמצעות ניהול יעיל
של כוחות רב־היליים, במיסגרת קרב מורכב, המחייב
תיכנון מהיר וביצוע מתואם של כמה מאמצים טקטיים.
כזכור ,״גילה״ צה׳׳ל את השיריון בקדש, ומאז נחגג
בתאריך פתיחתו של המיבצע ״יום־השיריון.״ תגלית זו
שינתה את האוריינטציה הבסיסית של לוחמת־היבשה ב־צה״ל,
מן החייל הרגלי אל הטנק. לשינוי זה אחראית
בעיקר חטיבת־השיריון ,7אשר בפיקודו של אורי בן-
ארי הציגה ביצועים שהיו מעל ומעבר לכל מה שראה
צה״ל קודם־לכן, הן בקרב־תנועה בשטח פתוח, הן בהסתערות
על מערכים קרקעיים והבקעתם.
אולם, כפי שנראה בהמשך — וכמו שמוכיחים מיבצעי
ששת־הימים ויום־הכיפורים — מלחימה נאה זו לא הפיק
צה״ל את הלקחים הנכונים. לכן, הגם שנתחזק מאוד
ביבשה, על-ידי עצם המעבר לרכב־קרב־משוריין (רק״מ),

הרי ניטעו בו מושגים, תפיסות וטכניקות שוגים בכל
הנוגע ללוחמת הרק״מ (או ״השיחון״).

כשלי חשיבה ויישום אלה הוליכו, כקו ישר,
ממיבצעי חטיבה 7כקדש, דרך ששת-הימים
אל שלב־הבלימה של מילחמת יום*הביפורים.

או גדת־ הרפ אי ס
ף* אחה המילחמות נשלח אדמירל תורכי לכבוש
^ את מאלטה• חיפש האדמירל בים, ואת מאלטה לא
מצא. שב לסולטאן ודיווח :״מאלטה — יוק!״ כלומר,
״אין מאלטה!״
כל הפירסומים, הרישמיים והבלתי־רישמיים, על מערכת
סיני ,1956 מספרים כי הכוחות אשר הוקצו לאבו־עגיילה
השתייכו למיסגרת על־חטיבתית שנקראה ״אוג־

זוהי הכתבה הרביעית של הפרשן הצבאי
בנימין עמידרור בסידרה שנועדה לחשוף את
השורשים העמוקים יותר להתמוטטות מערכת
התפישות והמושגים של צה״ל ביום־הכיפורים.
בהקדמה קבע עמידרור כי ה״מחדל״ המפורסם
של יום־הכיפורים מילא רק תפקיד קטן
באסון שאירע באותו יום, וכי למעשה היו סיבותיו
עמוקות חרבה יותר: אי״חנכונות להבחין
בכישלונות, מיסוד השגיאות שגרמו לכישלונות
אלה, וקידוש תורות״לחימה פסולות ומוטעות
לחלוטין, שהפכו לניכסי־צאן־ברזל.
כמו כל המאמרים החתומים ב״העולם הזה׳/
משקף גם מאמר זה את דעתו הבלתי״מצונזרת
של הכותב, והוא לבדו אחראי לה .״העולם הזח״
יפרסם ברצון דיעות סותרות, ברמה דומה, ומזמין
את האישים המעורבים במאורעות המתו ארים
להגיב בצורה הולמת מעל עמודי עיתון זה.

—מאת נימין עמידרוו —
דה ,38״ או ״כוח־המשימה המרכזי״ (או ״השני,״ או ״ב

סיפרו של משה דיין ,״יומן מערכת סיני,״
מפרט בדיקדוק רב את כל סדר הכוחות שד
צה״ל בקדש. נזכר בו גם הכוח העל-חטיבתית
שפעל ברפיח, אוגדה .77 אכל אוגדה ,38 או
מפקדה — אשר פירסום צבאי אמריקאי טוען
שהיה יהודה ואדאך (היום פרופסור אל״מ
מיל אינם נזכרים אצל דיין אף ברמז.
אוגדה 38 היתד, ריכוז הכוחות הגדול ביותר של קדש.
נכללו בה חטיבות חי״ר מילואים, מס׳ 4ומס׳ ,10 וחטיבת־השיחון
הסדירה .7במהלך הלחימה נוסף עליהן חבה
של חטיבודשיריון 37 מילואים) .מיסגרת ה״אוגדה,״
שבמילחמה זו הופיעה לראשונה בצה״ל, נחשבה חיונית,
כאשר מופעלות בה מיספר חטיבות באותה משימה טאק־טית.
אחרת, אי־אפשר שעוצמתן הכוללת תנוצל כיאות.
פעולתן העצמאית, בלא קשר ותלות הדוקים ומתואמים
הדדית, תגרום תמיד תוצאות גרועות יותר.

אבל, למרות שפורמלית הופיעה ה״אוגדה״
כקדש, הרי מקובל על הכל — ובצדק — כי
כמיבצע זה לחם צה״ל בחטיבות. אכן, קרב
אוגדתי ממש ראינו אף בששת־הימים רק אצל
שרון לבדו, וניתן לומר כי צה״ל עיכל כהלכה
את האוגדה רק ביום־הכיפורים — אבד אז
כבר נדרש לנהל קרבות על־אוגדתיים.

1:2לצה ״ל
ך* מערך המצרי שבגיזרת אבו־עגיילה היה בנוי
1 1סביב המיתחם החטיבתי העיקרי׳ שנמצא באום־כתף.
מיתחם קטן יותר נמצא בעורפו׳ סמוך לכפר אבו־עגיילה
עצמו, ועוד אחד בדרומו, בקסיימה. בכללו, מנה
הכוח המצרי חמישה גדודי חי״ר, גדוד ארטילריה אחד
ושתי פלוגות תותחי נ״ט כבדים ומתנייעים מדגם ארצ׳ר.
עליהם יש להוסיף גדוד טנקים שנמצא באל-עריש, ושימש
עתודה לכל גיזרת דיוויזיה ,3שעימד, נימנו כל
הכוחות הללו. יחסי-הכוחות נטו מאוד לטובת צה״ל :
בחי״ר — 10( 1:2גדודים מול ; )5בטנקים — 3גדודים
לעומת : 1ובארטילריה — .1:6

ביחסי־כוחות שכאלה אמור צה״ד להתגבר,
ללא קושי מיוחד, גם על צבא אירופי מעולה.
מה גם שההיערכות המצרית הניחה בידינו חופש
ניכר לתקוף את המערכים בזה־אחר־זה, כך שבכל התנגשות
נפרדת תהיה עדיפותנו הכמותית גדולה עוד יותר.
אל כל אלה חבר גורם מכריע נוסף: בקידמת סיני יכלו
כוחותינו לצפות לסיוע אווירי מירבי, בעוד המצרים
יכלו ליהנות אך מעט, אם בכלל, ממטוסיהם, הממריאים
מבסיסי התעלה• בסופו של דבר, תרם חיל־האוויר למיב-
צעי־הקרקע לא פחות מחטיבות־היבשה — אם לא יותר
מכולן יחד.
תוכנית ההתקפה של אוגדה ,38 כפי שהוכנה מראש,
לא הצטיינה בעודף מעוף או תנופה. לפיה, היה המערך
נפרץ על־ידי התקפה משולבת של שתי חטיבות החי״ר —
4מדרום 10 ,ממיזרח — כאשר חטיבה 7בעתודה, ואחר־כך
מנצלת את ההצלחה לכיוון צומת אבו־עגיילה ומערבה.
לוח-הזמנים האיטי היה מיגרעתה העיקרית של תוכנית
זו, וכן העובדה •שלא מיצתה כהלכה את הפוטנציאל
של השיחון, לא בהבקעה ולא בחדירה מוקדמת
ככל האפשר לעומק סיני.
תנועות־,נגד מצריות כמעט שלא הובאו בחשבון. הצו מת
אמור היה להיכבש רק כעבור שלוש יממות (ב־1
בנובמבר) ,אבל גדוד־הטנקים הדיוויזיוני הופיע שם כבר
בבוקרו של ה־ 31 באוקטובר, וחטיבת־השיריון המצרית
(צח״מ ,)1שנשלחה מן התעלה, היתד, מגיעה למקום
בצהרי אותו יום, אילמלא חיל־האוויר. הביצוע בפועל,
כושל ככל שהיה, הביא לפחות להצבת חטיבה 7בעורף
המערך המצרי כבר בשחר היום השני (דד 31 באוק טובר)
.בכך נותק ונמנע תיגבורו, וגם נוצרה אפשרות
סבירה של הושטת סיוע לצנחנים.

בחינת התוכנית, פמו העובדה שבפועל
שונתה כאורח דראסטי כל־־כך ובלא קושי מיוחד,
מראה כי לאמיתו של דבר לא ידע איש
מכין הנוגעים כדבר — כולל הרמטכ״ל משה

דיין, שאישר אותה — כיצד באמת יש ״לאכול״
את בעיית אכו-עגיילה. הפיתרון העקרוני הנכון
נוצר, באורח בלתי-מתוכנן, תוך כדי הביצוע,
אבל לא הובחן כו כהלכה, והוא גם
לא נוצל.

הפרתהפ קו ד ה
ך* מהומה החלה כבר עם הירייה הראשונה. חטיבה
4 1 1פתחה׳ כמתוכנן, בכיבוש קסיימה. קשיים מדומים
בהם נתקלה, סיפקו לאלוף פיקוד־הדרום, אסף שימחוני
ז״ל, את התירוץ לו ציפה: בניגוד לתוכנית ולהוראתו
המפורשת — אך משוללת־ד,היגיון — של דיין, הכניס
מייד למילחמה את חטיבה 24 ,7שעות קודם למתוכנן.

צעד זה היה כה חיוני ומוכן־מאליו, הן

עמוד 9

פתח כ-PDF פתח כתמונה

לצייר קרב אכו־עגיילה עצמו ועוד יותר מבחינת
קדש בכללו (כסיוע ככוח לצנחנים) .עד
שיש לראות את הפרת הפקודה על־ידי אלוה
הפיקוד, במעשה הראוי לבל שבח. יש לננות
את דיין, על שהעמיד מפקדים כשדה כפני
הברירה לציית לאיוולת מיכצעית ברורה, או
להפר אותה — ואת הפקודה המבטאת אותה.
למירב הרעה, הופיע דייו עצמו במקום, בצהרי ה־30
באוקטובר, ומייד נטל לידיו את ניהול הקרב.

בכל עת שניראה לו הדבר, היה דיין נותן

דק חוק סטן
גנותות צודל נשטח
הונעו ונלחם
הוראות ישירות לחטיבות, תוך דילוג על שלושה
דרגים: אגה-המיכצעים שלו-עצמו, אלוה-
הפיקוד ומפקד-האוגדה.
ביומנו מודה דיין, כביכול, באחריותו לניהול הכושל,
אך בכך אינו מפחית אף כמלוא הנימה משגיאותיו
ומתוצאותיהן. אילו נשאר במישרדו, אולי לא היו הטיב-
צעים מנוהלים טוב יותר, אבל ודאי גם לא יותר גרוע.
בעת שהגיע דייו לקסיימה (בצהרי ה־ 30 באוקטובר),
הושלם כיבושה׳ ואחד מגדודי חטיבה 7כבר נמצא מדרום
לאום־כתף. עוד בבוקר שיגר מח״ט ,7אורי בן־ארי, צוות-
סיור לגשש ולאתר מעבר אל עורף מערך אבו־עגיילה.
אחרי־הצהריים דיווח הצוות את שלא־ייאמן: מעבר הדיי-
קה, המוליך היישר לצומת אבדעגיילה, פנוי כולו.
בנצלו היטב הזדמנות זו, השיג בן־ארי אישור להחדיר
שניים מגדודיו דרך הדייקה, בעוד גדוד הטנקים
הקלים נע אל ביר־חסנה. מהלך זה היה המפתח לפיתתן
הנכון: עם שהשיריון נכנס מאחור, מונע תיגבורות ולו חץ
את המערך מעורפו, לא נדרש אלא לבצע את שאר
המהלכים כפי שתוכננו — חטיבה 10 ממיזרח ד4
מדרום — כדי לפצח מהר ובנחת את מיתחם אונדכתף.
אבל כאן אירע מחדל משונה ביותר, שלא מצאתי לו
הסבר — אולי מפני שאין כזה: חטיבה 4נשארה יושבת
בקסיימה, בלא לנקוף אצבע ובלא כל תכלית של
ממש.

ובד, שליש מכוחה המקורי של אוגדה 38
כאילו נעלם ואיננו. אינני יודע מי אשם בדבר,
אבל האחריות מוטלת על המפקד הגבוה
כיותר שנמצא במקום, בלומר, שוב על דיין.
מעניין הדבר, שביומנו ראה דיין לשבח מאוד את
המרץ, היוזמה והדבקות במטרה שגילתה חטיבה 4בלי לה
הראשון, ואילו את חטיבה — 10 זו שבאמצעותה
רצה לכבוש את אום־כתף — גינה על איטיותה ורים־
יונה. מעניין עוד יותר, שביומנו של דיין — או בכל
פירסום אחר — אין כל סימן לכך שמישהו היה מוטרד
מחמת ביזבוזה הטוטאלי של חטיבה ,4או שבכלל שמו
לב לעובדה זו.
אולי סיבת הדבר היתד. שיום זה, ה* 31 באוקטובר,
כאילו הוכרז יונדמנוחה לכל כוחותינו. אומנם כבר ראינו,
במאמר הקודם, שמפני התקדמות השיריון המצרי אל
ביר־גפגפה, והסכנה שנשקפה ממנו לצנחנים, היה זה
הקריטי שבכל ימי המערכה• אבל לפחות, עד כמה שנוג־

חסתעוזת חידהרגדים עד אחז ממוצבי המצרים במיתזזם אבו־עגיזה
עים דיין וכל שאר תיאורי־המערכה הרישמיים, לא היתד,
כל סכנה כזו ולא נבראה.

מידבד אריק שרון שחש את צח״מ המיצרי
נושף עד עורפו, ושדה את צנחניו לתוך המית־

ד״ן הופיע בשטח
דילג עד דרגי הפיקוד
וגדס לתוהו ומהו
דה ואד קרכ-הדמיס שם, ומילבד חטיבה 10
שביצעה ניסיון קדוש להתגרות כאוס-בתף מן
החזית ונהדפה בלאחר-יד, במעט שלא זע דבר
כצד החזית שלנו.

מפות המיבצע )1( :חטיבת השיריון הנ״ג־
11ך \ 1 *1 1ןךך 1 ך ריוג (צח״מ )1געה דרן ביר״גפגפה לכיוון
1\ # 1111 1 1 11
אבו״עגיילה )2( .צג״מ ג׳ (גדוד הטנקים הקלים אמכ״ס 13 של חטיבה )7נשלח
לביר״חסנה )3( .צג״ט א׳ (גדוד החומ״ש של חטיבת ,7עם פלוגת טנקים) נעה על
ציר המרכז, אחרי צח״מ 1המצרי הנסוג )4( .גדוד טנקים מדגם שיניו, מעתודת
הדיוויזיה המצרית ,3מאיים על אגפם המערבי של כוחות אוגדה ,38 התוקפים את
מיתחם אום־כתף וצומת אבו״עגיילה )5( .צג״ם ג׳ (אמכ״ס )13 מופנה ליירוט צח״מ
1המצרי, המאיים לרדת דרומה על חטיבת הצנחנים )6( .צח״מ 1המצרי מזיז

יחידה מכל החטיבות שבין רפיח לקסיימה, לחמה
באותו יום חטיבה 7לבדה, כשהיא עושה בבת־אחת
מלאכה שלמעלה מכוחותיה. במלוא התקן, מנתה חטיבה
זו שני גדודי־טנקים — אחד של שרמנים (גדוד ,82 בפיקודו
של ברן) ,האחר של טנקי אמכ״ס 13 קלים — וכן
גדוד חרמ״ש, גדוד־מילואים של חי״ר ממונע על משאיות
(חרמ״ג) ,וגדוד תותחי־שדה.

פיזור הכו חו ת
^ פי יומנו של דיין, היו שלושת הגדודים הראשונים
/בני שלוש פלוגות כל אחד. עוד קודם המילחמה נלקחה
מן החטיבה פלוגת אמכ״ס אחת וסופחה לצנחנים. מחלקת
אמכ״ס נוספת נשלחה כבר ביום הראשון מקסיימה לנחל.
כך נותר הגדוד עם פלוגה אחת שלמה ופלוגה אחת מוקטנת
בלבד. מגדוד — 82 הוותיק בגדודי־הטנקים של
(המשך בעמוד )32

כוחות לכיוון המיתלה, אן חוזר בו. המפה משמאל )1( :חטיבה 4כובשת את
קסיימה, ובכן מסתיים תפקידה במילחמה כולה )2( .חטיבה 7נכנסת לקרב, יותר
מיממה לפני המועד המתוכנן )3( .ההמשך המתוכנן — וההגיוני שלא בוצע :
תקיפת מיתחם אום־כתף המצרי על־ידי חטיבה )4( .4צג״מ ג׳ של חטיבה 7נשלח
לביר־חסנה )5( .צג״מ א׳ נע אל ג׳בל״ליבני )8( .צג״מ ב׳ (גדוד )82 כובש את צומת
אבו״עגיילה וסכר רוואפח )7( .הטנקים המצריים תוקפים מכיוון אל״עריש.
( )8סידרת התקפות״הסרק של חטיבה )9( .10 התקפת־המצח של מח״ט .37
אחרי כישלון ההתקפות של צה״ל, פינו המצרים את המיתחם בלילה, מרצונם.

עמוד 10

פתח כ-PDF פתח כתמונה

מכתבים
(המשך מעמוד )7
של אנשי ״גוש אמונים״ להתנחל ביהודה
ושומרון גדולה מזכותנו לחיות בשלום?
רמי פיכמן, גבעתיים

המשך ל״דור ההמשך״
בקשר לידיעה על ההופעה של ח״ב יצחק
פרץ ושל הח״מ בפני ״דור ההמשך׳ של
המפלגה הליברלית (העולם הזה ,1936
מדור תשקיף) ברצוני להעיר שענין כספי
ההסתדרות כלל לא הועלה בפגישה, ו־

ח״ב שוכר
כספי ההסתדרות
כמובן ממילא גם לא התייחסנו לסוגיה זו.
נראה שהוטעיתם ועל כך יש להצטער.
ח״כ זלמן שוגל, תל־אביב
• הדיווח על הפגישה האמורה נמסר
להעולם הזה על־ידי חברי ״דור ההמשך״
שנטלו חלק באותה פגישה.
לא כדירהכל פי ס
ראיתי תמונת מתנחל בוואדי קלט, השותה
ממי תעלת־המים במקום, בצורה שבוודאי
לא ה־תה מאפשרת לו להצטרף למחנהו
של גדעון הלוחם במדיינים, למרות
שהוא חובש כיפה. מלבד זאת למדתי
מכתבת העיק שלכם על ההתנחלות (העולם
הזה )1937 כי כמעט כל המתנחלים
הם אשכנזים בעוד שרוב החיילים שעמדו
נגדם הם יוצאי עדות־המיזרח. האם תמונה
עגומה זו אינה מצביעה משהו על הפער
העדתי בישראל?
אכנר תפור, פתח־תקוה
• הקורא תבור טועה. המתנחל הלוגם
מים בעזרת ידו מתעלת־המים (ראה תמונה
בעמוד )7היה עובר את מיבחנו של
גדעון. רק אלה ששתו ישר מהמים ,״כאשר
ילוקו הכלבים ״,נפסלו ממחנהו.
הנשיא והחוק
פרופסור יובל נאמן, נשיא אוניברסיטת
תל-אביב, חייב להתפטר מתפקידו כנשיא
האוניברסיטה. כל אדם במדינה דמוקרטית
רשאי להפגין ולהביע את דעתו במיםגר
תהחוקוהסדר. יובל נאמן הטיף
מפורשות בעצרת הזדהות עם המתנחלים
בירושלים נגד שמירת החוק וליגלג על
״המרבים לדבר בשם השילטון והחוק״.
לכן אינו רשאי לכהן כנשיא אוניברסיטה,
במדינה שאת חוקיה אינו מקיים.
מאיר ממלץ, רמת־גן
נדהמתי ל-שמוע את דברי פרופסור יובל
נאמן בעצרת ההזדהות עם ההתנחלות ביהודה
ושומרון. בלא כל קשר לדיעות
פוליטיות שונות באשר לעתיד השטחים,
נראה היה לי לתומי כי המצע הבסיסי
עליו מסכימים כל פלגיו הפוליטיים של
העם, הוא קיומה של מדינת־ישראל כמדינת
חוק דמוקרטית, בה הרוב הוא המכריע
ולא המיעוט העוסק בשיטות טירור. דבריו
של פרופסור נאמן נידמו כפגיעה חמורה
בתשתית הומאנית זו, כאשר הצדקת
והילול פעולתם של מפירי-חוק הפועלים
בשיטה של אירגון מחתרת לשם השגת
מטרות פוליטיות, כמוה כתמיכה גילויה
בפעולה אלימה כנגד המישטר. כנשיאו של
מוסד תרבותי־חינוכי ממעלה ראשונה במדינה,
נראים דבריו של פרופסור נאמן
חמורים עוד יותר. לכן מצאתי לנחוץ,
כתלמידת מוסד זה וכאזרחית, לפנות אל

הווולרו הזה ***ז•

עמוד 11

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הפרופסור נאמן בקריאה ובקשה לשקול
שנית את עמדתו בנושא.
עפרה בארי, תל־אביב
עקב ההחתמה לעצומה המתנחלים, נת־נסיתי
בחוויה בלתי נעימה. בעוברי ליד
דוכן ההחתמה, שאלתי :״מה חותמים כאן,
בעד או נגד?״ ענה לי מישהו :״בעד!
בעד!״ אמרתי לעצמי בקול־רם :״אני לא
חותמת.״ ואז פתח עלי אחד המחתימים ב־סידרת
קללות שאיני רוצה לשתף בהן את
הקוראים. ואז חשבתי לי: אם כזאת דמותם
של המתנחלים, אני מאושרת שדעתי היא
נגד ההתנחלות.
מלכה זוהר, אשדוד

מו״מ עס אש״8
הצהרת ראש־הממשלה יצחק רבין האומרת
ש״בין ישראל לאירגוני הרצח
רק מקום מיפגש אחד — שדה הקרב״,
מהווה עוד חוליה בקו מדיני המתעלם מן
המציאות הנרקמת סביבנו, ומוליד בהכרח
למילחמה נוספת. בטחון המדינה לא ייפגע
באם ישראל תביע נכונות להיכנס למו״ט
עם אש״פ. הדבר ידגים בפני מדינות העולם
את שאיפתנו לשלום וגמישותנו המדינית.
הגיע הזמן שנכיר בעובדה ש־קיומנו
במרחב הערבי לא ייתכן לטווח
ארוך ללא הסכמת שכננו.
מיכאל כץ, תל-אביב

,,דיקטטור דמוי; רמי״
כחבר הליגה״לזכויות-האדם־והאזרח, חובה
עלי להגיב על כתב־פלסתר, פרי עטו
של מר אמנון רובינשטיין- ,שפורסם ב־
״הארץ״ בעשירי לחודש זה. תחת הכותרת
״פרשת שחק״ ,שופך המחבר קיתון של
גידופים על הפרופסור ישראל שחק, יו״ר
הליגה לזכויות האדם והאזרח. שואל אני :
איך היתה אותה מערכת נוהגת, לוא הגיש
לה מישהו מאמר בשם ״פרשת רובינשטיין״
המכיל עשרות ציונים כגון ״בגדיה״
,״סטיה נפשית״ ,״מוקצה מחמת
מאוס״ ,״מסע למען המחבלים״ ,״להצדיק
רצח ילדיהם של משלמי מיסים,״ וכו׳ י
אלה הם מקצת מפניני מליצתו המגואלת
של מר רובינשטיין. הא למדת: הסיגנון
הוא האדם עצמו.
אין במאמרו אף שורה אחת מפי הפרו*
הרוסים לחצו -הפינים
יצא! מ״סולתם־

של הברון
הברון אדמונד דה-רוטשילד כועס
מאוד על פינחס ספיר, מספרים. הוא
רוגז, כמובן, על כבודו ושמו הטוב שנפגעו
בפרשת ״החברה לישראל.״ ככלות
הכל, זו הפעם הראשונה בתולדות בית
רוטשילד שעסק, הנושא את שמם, מתמוטט
באורח שלומיאלי כל-כך. הברון גם
אינו יכול לעצום עין מול העובדה, כי
היותו יושב־ראש מועצת״המנהלים של
״החברה לישראל״ הופכת אותו אחראי
ישיר לכל מה שקרה בחברה.
אם להוסיף לכך כי הוועדה לניירות-
ערך של ארצות-הברית תחקור את ה פרשה,
כיוון ש״החברה לישראל״ מכרה
מניות בארה״ב, וכי בארה״ב מושיבים
בכלא על הטעיות במאזנים, שלא כמו
אצלנו — הרי ברורה הסיבה למחלתו
של הברון, שבגללה נדחתה ישיבת מוע-
צת־המנהלים של ״החברה לישראל״.
אולם הברון הוא גם אדם מעשי, הדואג
ראשית לכל לכספי המישפחה.
בשנה האחרונה הפסיד הברון — נוסף
לפרשת ״החברה לישראל״ — גם בפרשת
״בנק ארץ־ישראל בריטניה ״.שם יהיה
ההפסד כנראה שני מיליון דולר. ברור
כי הפסדים אלה זורים מלח על פיצעי
הגאווה.
והנה, נראה כי ראשי המשק הישראליים,
האמונים על שיטת הפינקסנות
של פינחס ספיר, מצאו תרופה לשכך את
זעם ההפסדים.
בימים אלה תובעת חברת החשמל
שטח־קרקע, להקמת תחנת-הכוח החדשה
מצפון לנחל חדרה. השטח הנדרש
הוא בן 4500 דונם והוא שייך, במיקרה,

לחברה לפיתוח קיסריה, שהיא בבעלותו
של הברון. הברון אינו מתנגד, אולם
תובע פיצויים בסך 170 מיליון לירות.
כיוון שהמדובר בברון, לא היה עליו
לפנות לבית-מישפט ככל אזרח ישראלי
אחר ולתבוע פיצויים, אלא מיהרו למנות

גירעון נזילות
ב .,כלל ״

הברון רוטשילד
מכה לגאווה
בורר. מי הוא הבורר ז פינחס ספיר.
עכשיו, יש להניח, ישוככו כאבי ההפסדים
של הברון באמצעות פסק־דין נדיב
של הבורר, על חשבון חברת החשמל
שהיא למעשה מדינת ישראל. שיכוך כאבי
הפסדים אלה יעזור, קרוב לוודאי, גם
לריפוי פצעו של הברון ב״חברה לישראל״.

המקררים
של ״חדיר־אן״

פרוס׳ רובינשטיין

אחרי ניסיונות במוצרי-שיווק חשמליים
בטלוויזיות, מכונות־כביסה ותנורים,
החליטה חברת־השיווק של ״תדי-
ראן״ להתרכז במוצר אחד: מקררים.
לשם כך הוקם מפעל חדיש, שיחל בייצור
ב 1-בנובמבר. המוצר הראשון יהיה
מקרר בן 16 קוב, בארבעה צבעים, שמחירו
לצרכן יהיה כ״ 4300 לירות. ה כוונה
היא לייצר בשנה הראשונה 20
אלף מקררים, ולהגיע ל״* 35 מהשוק,
המוכר מדי-שנה 60 אלף מקררים.
כניסת ״תדיראן״ לשוק המקררים מה ווה
מהלומה קשה לקונצרן ״אמקור״,
ששלט בשוק ומכר יחד עט ״פרידמן״
בירושלים כ 50-אלף מקררים (השאר
תיו יבוא) .כיוון שהביקוש השנתי עלה

פסור שחק. אין אף מילה מצוטטת, אין
אף עדות של מעשה או מחדל. רק האשמה
קונקרטית אחת נמצאת בשטף ההילולה
המק־קארתיסטית :״אין (שחק וחבריו)
משרתים בצבא״ — והיא כוזבת. המשפטן
אמנון רובינשטיין ״חרד לזכויות הפרט״
ולמען זכויות הפרט יש לשלול, לדעתו,
מישראל שחק את מעמדו בהוראה האקדמית,
את דרכונו ואת אזרחותו. כל זאת,
מסתבר, ברוח הליברליזם נוסח אמנון
רובינשטיין .״על פי כל העקרונות המקובלים
של שלטון החוק והמישטר הדמוקרטי
אין מגיעות לשחק אף לא אחת
מזכויות אלה,״ גזר המועמד מטעם עצמו
למישרת דיקטטור דמוקראטי. ובכן, זהו
השינוי שמר רובינשטיין שואף אליו. אוי
לזכויות האזרח המישטרו המיוחל של מר
רובינשטיין.

כני גאון

זכויות הפרט

מרדכי אבי־שאול,

סגן יו״ר הליגה לזכויות האדם
והאזרח, תל־אביב
• אורי אבנרי הגיב על מאונזרו של
פרופ׳ רובינשטיין מעל עמודי ״הארץ״,
תוך הסתייגות חריפה הן מפעולות פרופ,
שחק והן מדרכי התגובה שהוצעו על־ידי
פרופ׳ רובינשטיין.
העולס הזה 1938

אותם לשפר את טיב השירות. אין ספק
כי הקונצרן הוותיק וחסר היד המנהלת,
״אמקור״ ,יצטרך להתאמץ כדי לא להי כנס
לקשיים.
מנכ״ל חברת־השיווק של ״תדיראן״,
בני גאון, אחיו של הזמר יהורם גאון,
מקווה לייצר בשנה השנייה גם מקררים
בני 18 קוב. במקביל לכניסה לעידן ה מקררים
(שיהיו בידע של חברת ״איג-
ניס״ האיטלקית) ,מתרכזת ״תדיראן״
במכירת מערכות סטיריאופוניות (במחיר
של 4800 עד 25 אלף לירות למערכת).
המערכת הנמכרת הורכבה על ידי מומחי
״תדיראן״ ,שבחרו מכל חברה בארה״ב
את החלק חטוב ביותר המיוצר אצלח.
המערכת של ״תדיראן״ מורפבת מ-
מקלט-מגבר תוצרת ״הרמאן-קארדון״,
שמתוצרתו גם הרמקולים, הפטיפון מתוצרת
״בי.סי.אר.״ ,הראש המגנטי מתוצרת
״אמפייר״ ,והאוזניות תוצרת
״סופראקס.״
״תדיראן״ ממשיכה במכירת מקלטי-
רדיו למכוניות, טלוויזיות וכן מכונות
כביסה אמריקאיות תוצרת ״מייטאם״.

ליוו יבנה
מלון־דירות
נזכה ל״אמקור״
בהרבה על כושר הייצור של ״אמקור״,
יכול היה ״אמקור״ לקחת תשלום של
חצי־שנה מראש, להרוויח על הריבית
מיליוני לירות לשנה .״אמקור״ גם הזניח
את איכות השירות שלו, שקיבל שם
גרוע.
״תדיראן״ תספק מקרר לכל דורש,
מייד. הדבר הביא כבר את ״אמקור״ ל-
הודעה על אספקה תוך חודשיים, ויכריח

יציאת קונצרן־התעשייה הפיני ״טאט-
פלה״ משותפות במיפעל־הנשק הישראלי
של ״כור,״ ״סולתם,״ נעשתה בגלל לחץ
כבד של ברית״המועצות — כך נודע לאחרונה•
״סולתם״ הוקמה בזמנו בשותפות
בחלקים שווים של ״סולל־בונה״ ו״טאמ-
פלה,״ ומכאן השם ״סול-תם.״ כאשר
הוקמה ״כור״ מחטיבת־התעשייה של
״סולל-בונה,״ ירשה גט את ״סולתם״
שהפך ליצואן מרגמות רציני ביותר.
על פרישת הפינים דיווח לפני שבועות
אחדים היומון הכלכלי ״יוס-יום״ לבדו.
כפי שהתברר עכשיו, מכרו הפינים *24
ל״כור״ ועוד * 26 לישראל זבלדוגיץ,
שהיה נציגם ב״סולתם״ ויושב־ראש מוע-
צת״המנהלים של החברה.

ג׳ו ליוו ושותפו היי פולנסקי,
המחזיקים במחצית מניות ״אליאנס״,
רכשו שיטחי-קרקע גדולים בישראל. ה שניים,
המתגוררים דרך קבע בקנדה, שם
עשו את כספם, רכשו שישה דונם בחוף
הרצליה, ובדעתם להקים שם מלון-
דירות.
ליוו ופולנסקי ביקרו לאחרונה בארץ,
ובדקו אפשרות כניסה לאחת מחברות-
הבנייה הגדולות.

ב־ 1 9 7 5

סקר שנערך עבור הנהלת קונצרן ״כלל״
מראה, כי בשנת 1975 תצטרך החברה
לשלם חובות ארוכי-מועד בסך 70 מיליון
לירות בעוד שיהיו לה לצורך כך רק 50
מיליון לירות.
על החברה לגייס 20 מיליון לירות
מהנפקות חדשות, וזאת היא תעשה באמצעות
הפצת האמיטיה של 7.5מיליון
דולר באמריקה הדרומית.
הסקר, כי למרות הכל תוכל החברה
לחלק גם בשנת 1975 דיווידנד של *10
לבעלי-המניות, שיסתכם בסך 16.5מיליון
לירות.
מאזן ״כלל״ לסוף יוני השנה מורה,
כי סכומי החייבים והמלאי מגיעים
ל 493.8-מיליון לירות, לעומת 372.5
מיליון לירות בסוף דצמבר .1973 גידול
של * 30 בחצי שנה !
עוד מגלה המאזן, כי האמצעים ה עצמיים
של החברה מגיעים ל 232-מיליון
לירות, או * 15.5מכלל המאזן.
הסקר ממליץ כי ״כלל״ תמכור כל חברה
שבה היא מחזיקה פחות מ , 26*-כמו
״עדן״ חברה לטיזרנים וספות, ו״פאברי-
פרי חרשי-ברזל״.
המלונות וליע
בעלי בתי״המלון למדו כבר מזמן את
הכלל: רצונך לקבל הטבות משר״חתיי־רות
משה קול — קח לך עורך־דין מ-
מיפלגתו. כך עשתה חברת ״קנדיאן-
פסיפיק״ ,שזכתה לקבל ממישרד-התיי-
רות הטבות חורגות ביותר להקמת בית*
מלון בתל-אביב. עורך״הדין שלה היה

גדעון האוזנר.

כך עשה מלון אחר ,״טירת בת־שבע״
בירושלים. מלון זה נפתח בעונת
1970-1969 וקבע מחירים הגבוהים ב-
* 20 מן המחיר הרישמי של מישרד-
התיירות. הוא עשה זאת על-ידי כך שגבה
מחירים כשל מלון בן ארבעה כוכבים
בעוד שהוא בעל שלושה כוכבים
בלבד. למרות שנשלחה תלונה על כך
למישרד-התיירות ומבקר״המדינח, לא
עשה מישרד״התיירות דבר בנדון.
יתרה מזאת: בתי־המלון מקבלים
תמריצים ממישרד־התיירות על לינות
תיירים. גובה התמריץ הוא לפי מיספר
הכוכבים. למלון ״טירת בת״שבע״ ניתן,
כמובן, תמריץ לפי שלושה כוכבים. המלון
עירער באמצעות עורך״דין ידוע, ה תופס
עמדה במיפלגת ל״ע, וראה זה
פלא: מישרד״התיירות החליט להעלות
את המלון בדרגה, לתת לו תמריצים לפי
ארבעה כוכבים. ההפרש: עוד לירה (חצי
לכל לינה.

עמוד 12

פתח כ-PDF פתח כתמונה

נתבע • לדין הזמר האנגלי אנגל־בלט
הומפרדיגק על־ידי הדוגמנית
דיאנה וינסנט 26 הטוענת כי הונד
פרדינק הוא אבי בתה בת ה־ .4הומ־פרדינק
נתבע לשלם את מזונותיה של
הילדה עד מלאות לה 18 שנים.
נתבעה. לדין מדינת־ישראל_ ,על־ידי
הפסלת בתיה לישגסקי, שהגישה
תביעת־פיצויים על סך של רבע מיליון
ל״י, בטענה כי יז״ר הכנסת ישראל
ישעיהו הפר הסכם, לפיו התחייבה הפסלת
להכין עבור הכנסת תבליט לזכר
חללי מערכות ישראל. המדינה עדיין לא
הגישה כתב־הגנה•
התגרשה • אחרי 11 שנות נישואין
ושלושה ילדים מבעלה השלישי,
וויליאם מילטון אשר, השחקנית
אליזכת מונטגומרי. אשר ביים את
אליזבת בסידרת־הטלוויזיה המכשפה, ש־הסרטתה
הסתיימה אחרי תקופת הרצה
ארוכה.
נפרדו • אחרי 10 שנות דשואים
השחקנית הבריטית גייל האניקט ובעלה
הבמאי שחקן דוויד האמינגס. זהו
הפירוד הרביעי בין בני הזוג מאז נישאו.
נראה שהפעם הפירוד הוא סופי. גייל
האניקט משחקת בתפקיד הראשי בסרט
גדל התקציב המדרגות המתפתלות ואילו
בעלה הבמאי, שהוא יוזם הפרוד, מבלה
חופשה בלונדון,
נבחר. כיו״ר האיגוד לפירסום בפעם
החמישית באסיפה כללית שהתקיימה
בתל־אביב, חיים פלד 45 יליד תל-
אביב, סיים לימודים אקדמאיים בהתכתבויות
עם אוניברסיטאות באנגליה, רס״ן
מיל. הקים מישרד לפירסום לפני חמש־עשרה
שנה אב לשני בנים.
נפטר. בביתו שבירושלים, לאחר
מחלה ממושכת, הוהדיפלומט
אמן

אריה
ארוך (,)65

בעל פרס ישראל
לאמנות. יליד רוסיה,
עלה ארצה בשנת
,1924 סיים את
גימנסיה הרצליה ב*
ולאחר־מכן

למד בבית־הספר לאמנות
בצלאל בירושלים.
שירת ב־של
שירות־החוץ
מדינת־ישראל
כמז אריה
ארוך־
כיר ראשון בשגרי־רות
ישראל במוסקבה, ולאחר־מכן היה
שגריר בברזיל ובארצות סקנדינביה.

נפטר. מהתקף־לב, ישראל גזית
( ,)54 ממייסדי קיבוץ מישמר־הנגב ומפעיליו
המרכזיים של הקיבוץ המאוחד. נולד

בווארשה, היה מפעילי הבריחה ועלייה
ב /איש פועלי־ציון שמאל, פעל כשליח
הקיבוץ המאוחד בדרום־אמריקה.

פרסום ד״ר יעקבסו!

נפטר. בביתו ברמת־גן, לאחר מחלה
קשה, האדריכל א כי אלכץ (.)58
נולד בראשון־לציון והתחנך בתל־אביב,
בנעוריו הצטרף לנוער הלאומי ולמחתרת
שנקראה אירגון ב׳׳ והפכה ברבות השנים
לאירגון הצבאי הלאומי (אצ״ל).
היה מראשוני המפקדים, ומהפעילים ש בהם.
בשנות השלושים למד אדריכלות
בבלגיה, חזר ארצה במאורעות הדמים
תרצ״דתרצ״ט, ונשלח על־ידי מיפקדת
אצ״ל לקורס מיוחד בצבא הפולני, שם
התאמן בתפקידי פיקוד ומילחמת־גרילה.
עם פרוץ מילחמת־דדשיחרור, מייד לאחר
ה־ 29 בנובמבר ,1947 התמנה קצין־הנ־דסה
ראשי של מיפקדת האצ׳׳ל• תקופה
מסויימת שימש חבר מועצת והנהלת
עיריית רמת־גן.
נפטר לאחר מחלת לב ממושכת,

בבית־החולים הילל יפה בחדרה, יצחק
וידקר 65 יליד פולין, עלה ארצה ב־

,1935 השתקע בחדרה, היה חבר מועצת־הפועלים
ונבחר כראש עיר ב־ ,1954 כיהן
בתפקיד 11 שנה.

נפטר. זמן קצר לאחר שנמצא יושב
במכוניתו שמואל גורכיץ מחלוצי
התחבורה העיברית בגליל העליון וחבר
קיבוץ דפנה.

העולס הזה 1936

עמוד 13

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הא חול שת מ ערכ ת פולי טי ח־כלכ לי ח
ושעת על חיינו הלאומי*?

הקשו הישראלי
ך 1א, מכבר הופיע ספר ׳שהינה גלים
/בארצות־הברית. שסו המעמד החמישי.

הוא מתאר ניסיון של המאפייה
האמריקאית להשתלט על ארצות־הכרית,
על-ידי בחירת איש
המאפייה לפס הנשיאות.
דימיוני? לא כל־כך. הספר מתאר בצו־דה
נאמנה כיצד ׳חודרת המאפיה לעולם
הביזנס ה״חוקי״ ,ומקימה אימפריה כל כלית
אדירה. היא מפעילה את הון המיליארדים
— פרי שנים של עסקי סמים, היחמורים,
סחיטה ורצח — וכובשת בזה אחד
זה את ענפי המשק. היא משחדת ומשעבדת
פוליטיקאים בנירים משתי המיפלגות הגדולות,
את ראשי הצבא והמישטירה. בעזרת
הבנקים שלה בשווייץ, וחברותיה הרשומות
במקומות כמו ואדוץ ואיי־באהא־מה׳
היא משתלט על עולם הכספים.
היא מוכנה להושיט את ידיה אל היעד
הסופי: הבית הלבן.

צא כידי קבוצה קטנה של אנשים,
החומסים את המדינה.
הם קשורים זה בזה באלפי חוטים בלתי-
נראים. רק חלק קטן מן החוטים האלה
נתגלה.
אנשים אלה עומדים מחוץ למיסגרת החוק
הפלילי והאזרחי. הם נהנים מהסיניות
טוטאלית.
לגבי קבוצה זו, החלוקה המקובלת בין
ה״סקטורים״ — ממלכתי, הסתדרותי ופרטי
— אינה תופסת. היא כוללת אילי־חון
פרטיים, פרוטקציונרים ממשלתיים, פקידים
בכירים וסונקציזנרים של ״׳משק העובדים״.

למעשה
זהו סקטור כפני עצמו
— סקטור העומד מעל לבל
האחרים, וחולש עליהם.

אין זה ספד של מדע-בידיוני,
ואין הוא מתאר עתיד רחוק ודיכד
יוני. הוא נכתב כידי מומחה לעולם
הפשע, האיש שכתב את
״הקשר הצרפתי.״ הוא כונה את
עלילתו על תהליכים שפורסמו לא
פעם.

העובדים״ ,נגזל כסף זה מחברי־ההסתד־רות,
שהרוויחו אותם בזיעת־אפם.

כל פראנק המופקד על־ידי חמסן
ישראלי כחשבון סודי בבנק
שווייצי: בל דולר המועבר מהכרה
ישראלית, במו ״צי״ם׳׳ וכתי־הזי־קוק,
להכרה כעיר ואדוץ: כל לירה
המעורבת כבל העסקים האפלים
האלה — באים כצורה זו או
אחרת מכיסם של אזרחי ישראל.
כל האזרחים. גם זקנים, שאינם מקבילים
קיצבת-סעד מספקת כדי להצילם מחרפת־רעב,
גם חולי־כלי׳ות, הנדונים למוות מחוסר
כסף לרכישת כליות מלאכותיות. גם
אלמנות־מילחמה, נוער־במצוקה, ילדים ש נגזר
עליהם ניוון.

מבחינה מוסרית ומהותית, אין
הבדל בין המאפייה הישראלית
הזאת וכין המאפייה האמריקאית,
שצברה את המיליארדים שלה מ
״דמי ההגנה״ של בנופיות-רצח,
מהשחתת המוני נוער באמצעות

חדירת המאפיה לעולם הביזנס והכס פים
היא עובדה קיימת. רשת הבנקים של
המאפיה בעולם כבר פורסמה בעיתונות
לפני שנים, וברשת זו ניתן מקום של כבוד
לבנק הבינלאומי לאשראי של הד״ר טיב׳ור
רחנבאום בשווייץ. מיקצת מן הקשרים של
המאפיה עם פוליטיקאים בכורים, ראשי
אגודות מיקצועיות ואישי־מפתח אחרים
(.מהם הקשורים בישראל) !נתגלה בשורה
של מישפטים וחקירות.

בקיצור: נתגלתה המערכת. לא כולה,
חלילה. רק חלק קטן ממנה. אבל
החלק הקטן הזה מאפשר לנו להבין כי צד
פועל העסק כולו, ולהסיק מסקנות.

** סקנה מס׳ : 1
חלק ניכר מן החיים הכלכליים
והפוליטיים של מדינת-ישראל נמ

** סקגה מס׳ : 5
הקבוצה הזאת יכולה להפעיל
את ממשלת-ישראל.

משה דיין מברן את טיבור רוזנגאום
הציכור בדרבים שונות ומגוונות.

אולם הגילויים האחרונים סיפקו
לנו כפעם הראשונה את ההוכ
חות החותכות: גילו את ה ק
ש ר כין מוקדי-השחיתות הכלכליים
והפוליטיים; וחשפו חלק
חשוב של השיטה .

קשרים אלה חוצים את הקווים המיפלג־תיים
הגלויים, וחובקים את כל מיפלגות
המומסד. בפרשות האחרונות בילבד מעורבים
אישים בכירים מן הפדערך ומן הליכוד,
המפד״ל והחזית התודתית ול״ע.
מדוע אישרה הכנסת את חוק החברה לישראל
ברוב עצום, ביודעה שבראשה עומד
מיכאל צור, שהיה כבד אז שקוע בפרשות
בעלות אופי פלילי? האם זה מיקרה
:שהייתי חבר־הכנסת היחידי, מילבד הקומוניסטים,
שהגיש הסתייגויות לחוק זה,
והצביע נגדו? האין זה מוזר שבכנסת
הנוכחית לא התפתחה מערכה רצינית לחשיפת
מלוא האמת, ושגם ה״אוסוזיציה״
מסתפקת במס־שפתיים?
באמריקה קונה המאפיה את הפוליטיקאים,
ומפעילה אותם באמצעות שוחד,
סחיטה ׳ואיום ברצח פוליטי. בארץ המצב
הרבה יותר מסובך־, .כל מיפלגות המימסד,
מחרות ואגו״י ועד מפ״ם ול״ע, הן אימפריות
כלכליות בפני עצמן, בעלות חברות
כלכליות בארץ ובחו״ל. כמה וכמה
מהעסקים האלה משולבים במערכת החמס.

ך* נכי ארצות-הברית, זה עדיין בג/
,דר מצב דימיוני. אולי.
האם זה דימיוני לגבי מדינת ישראל 1

רשת טיכור דזזנבאום, פרשת
ע ! :מיכאל צור והפרשיות הקשורות בהן
אינן מגלות לנו דברים שלא ידענו אותם.
מזה עשרים שנה עוסקת קבוצה שיל ציי״
די-שחיתות, ובראשם שבועון זה, בחשיפת
מעשיהם של רוזנבאום, צור ישות׳.
הזהרנו בפניהם את הכנסת והציבור.

** סקנה מס׳ : 4
)1למערכת זו יש קשרים אמיצים
עם גופים מיפלגתיים כישראל.

לאן הלכו מאות המיליונים, שנעלמו
בין ואדוץ וציריד, איי ה
כאהאמה ויוהנסבורג, ניו־יורק
ופראנקפורט? כמה מהם נעלמו לתוך
קרנות מיפלגתיות חשאיות,
וכמה לתוך כיסים פרטיים? כמה
מן החשבונות הסודיים בשווייץ
שייכים לאישים כלכליים וכמה לאישים
פוליטיים?

מכאן שיש מידה של סבירות
לעלילת הספר: מערכת פושעת
יבולה להשתלט על מדינה שלמה.

או שמא ככר קיים אצלנו מצב
שבו חולשת מערכת פוליטית-בל-
כלית פושעת על כמה מעמדות־המפתח
כחיים הלאומיים?

עליו שהוא שותה להם גם כעם
קים אינטימיים יותר וגלויים פחות.

אין הבדל בין כספי האזרח, הנסחטים
ממנו באמצעות מכבש־המיסים, ובין כס פי
התרומות ׳של יהודי העולם, שנועדו
לשמש את הציבור הישראלי. אין הבדל
בין כספי המדינה, הבאים ׳במישרין מכי-
סינו, ובין כספים המגיעים למדינה מבחוץ.

כסופו
של דבר, יורד הכל מן
הלוקש החודשי של האזרח.
הממשלה נאלצת להוציא מאות
כדי לפצות את המפקידים שכס בבנק
ארץ־ישראל בוימניוז, יוזה
מלוקש־המשכורת של משלם־
כאשר מיליונים
פם אבד
רד כסף
המיסים.
כאשר הממשלה משחררת ממיסים אילי-
הון המרוויחים עשרות מיליונים בארץ,
היא נאלצת להגביר את עול־המיסים על
שכירים ועצמאיים בעלי הכנסות נמוכות.
כאשד נעלמות בדרכן לארץ תרומות של
מיליונים, שנתרמו על־ידי יהודים טובים
למען הביטחון, הבריאות, ההשכלה והסעד
בישראל — נאלצים אזרחי ישראל לשלם
יותר למען מטרות אלה.
כאשר נעלמים מיליונים מכספי ״חברת

סמים קשים המובילים לניוון ולמוות,
ממרתפי־הימורים שרוששו
מיליונים.
ץ ץ סקנה מם׳ : 3
*• /המערכת המקומית קשורה במערכת
האמריקאית ׳ובקבוצות דומות בעולם.
טיבור רוזנבאום נאשם בשעתו בגלוי,
בעיתוני העולם, כקופאי של סינדיקאט
הפשע המאורגן בארצות־הברית. ג׳אנגסט־דים
ידועים, ראשי אגודות מיקצועיות
הקשורות בעולם הפשע ,׳הביאו תרומות
לישראל וזכו כאן לכבוד־מלכים ממלכתי.
כמה מן המשקיעים הגדולים׳ הקשורים
בפרשות האחרונות, זוהו באמריקה כשות־פי
המאפיה.
עולם הפשע הוא עולם סודי. ראשי
המאפיה, כמו הכרישים, חיים במצולות
האפלות. די בפרטים המעטים *שנתגלו ב־מיקרה,
בהתקרב כרי־ש לרגע־קט לפני-
המים, כדי להצביע על המתרחש במעמקים.

שנכנס פעם לשותפות גלוייה
עם אילי־מאפייה ידועים — חזקה

ברגע זה עוסקת הממשלה באופן קדחתני
בחיפוש דרכים ל״הצלת״ הבנק של
טיבור רוזנבאום. ראש־הממשלה עצמו מש תתף
במאמצים אלה. מגייסים את הכל —
החל בסיסמאות ציוניות וכלה בשיחוד
גורמים כלכליים לגיטימיים — כדי למנוע
שואה בשווייץ.
למה?

אחת המטרות העיקריות היא
למנוע התמוטטות, שכעיקבותיה
יתגלו בל עסקי טיכור רוזנבאום
וחברותיו, וככלל זה השמות של
בעלי החשבונות כבנק שלו. הרשימה
עלולה לבלול כמה וכמה מאנשי
הצמרת כישראל, גופים מיפלגתייס
וכלכליים.
חברי הממשלה אינם יכולים להרשות
זאת — לא הם ולא ראשי ה״אופוזיציה״,
עסקני מיפלגות וראשי התנועות המזדג-
בות אחריהן.

כשם שאינם יבולים להרשות
לעצמם חקירה אמיתית וגלוייה
של הפרשות, מעצר עשרות החשודים
הבכירים, חשיפת מלוא ההסתעפות
של המערבת. לא תהיה
ווטרגייט ישראלית.
כך נרקמת המזימה הגדולה לחמום עוד
מאות מיליוני לירות מאיזרחי־ישראל כדי
להציל את המערכת הכלכלית־פוליטית־פלילית.
כל זה בשם הציונות, יהדות העולם
ונצח ישראל שאינו נדשקר.

הרצל אמר :״בבאזל יסדתי את
מדינת היהודים.״ היא הגיעה
דחוק. עד לוואדוץ.

עמוד 14

פתח כ-PDF פתח כתמונה $העולם הזה - גליון 1938 - 23 באוקטובר 1974 - עמוד 14 | במדינה \ העם דימד*מ• האדילים זוושכ־ם עולמו שר ספיד מתגפץ, וחשבונות דיין גטרפיס ומתגדיס במשך ימים אחדים נדמה היד. ישוב כאילו עשוי משה דיין להפיל את ממשלתו של$

במדינה \ העם דימד*מ• האדילים זוושכ־ם
עולמו שר ספיד
מתגפץ, וחשבונות דיין
גטרפיס ומתגדיס
במשך ימים אחדים נדמה היד. ישוב כאילו
עשוי משה דיין להפיל את ממשלתו
של יצחק רבץ וליצור קואליציה ימנית־דתית־נחלנית
גדולה בראשותו.
כל מעשיו הובילו בכיוון זה. הוא חתם
על עצומה של הליכוד הימני למען שילטון
ישראלי בגדה המערבית, הודיע שיצביע
עם הליכוד בכנסת ברוח העצומה. צירוף
דיין ואנשי רפ״י לליכוד ולדתיים די בו
כדי ליצור רוב להפלת הממשלה.
הכל המתינו בציפייה לפתיחת מושיב־החורף
של הכנסת. היה ברור שהליכוד
יקבל את הזמנת דיין, יכריח את הכנסת
לקיים מייד דיון מדיני, יגיש הצעת־הח־לטה
ברוח העצומה, דיין יצביע למענה,
ובכך ישים קץ לשילטונו הקצר של רבין.
שום דבר כזה לא קרה.
האמלט מתוסכל. הכנסת פתחה את
שנתה השנייה באווירה של שיעמום מוחלט.
לא נערך דיון מדיני, והליכוד לא עשה
דבר כדי לכפות אותו על הבית. הוא יצא
ידי חובתו בהעלאת הצעה שיגרתית לסדר־היום
בעניין שאין בו חילוקי־דיעות בינו
ובין הממשלה (הזמנת אש״פ לאדם).
מה קרה?
הליכוד פשוט נוכח אך לדעת שאין לס מוך
על דיין. ברגע המכריע ערק דיין
מן המערכה. הטאקטיקה שלו לא היתד.
קשורה בשום איסטראטגיה.
היו לכך כמה סיבות. שימעון פרס הודיע
לדיין כי אינו עומד מאחוריו במאה אחר
זים — כי לפרס יש עניין חיוני לשמור
על ממשלת רבץ, שהעניקה לו את ירושת
דיין. גם כמה מאנשי רפ״י האחרים בכנסת
רמזו כי אינם מתכוונים ללכת אחרי
דיין למידבד. ואילו לדיין עצמו לא קסם
הרעיון לעמוד בראש קואליציה של 61
אנשי הליכוד, המפד״ל, החזית התורתיח
ורפ״י — שבה יכולה כל קבוצה של שני
ח״כים (כגון: פא״י, אנשי המרכז החופשי,
אגדי או אף אנשי פרס) להפעיל
סחיטה בלתי־פוסקת, למכור את עצמם
למערך ולהפיל את הממשלה.
דיין נשאר האמלט. אמר עליו אחד מאנשי
ליכוד בהתמרמרות :״אצלו אפשר לסמוך
רק על דבר אחד — שאי־אפשר לסמוך
עליו.״
קופה וחופה. בעוד שחשבונות דיין
התבדו, והזדמנותו אולי־האחרונה אבדה,
התמוטט גם עולמו של פינחס ספיר, יריבו
הוותיק.
אנשי־המפתח של המערכת הכלכלית
שבנה — הסתבכו וסרחו. השיטה כולה
הוארה באור השלילי ביותר. הממשלה
התקשתה אפילו להציל את אנשי״אמונו
האינטימיים ביותר׳ כגון טיבור רוזנבאום
ומיכאל צור. אנשי־מפתח בכלכלה׳ כמו
בנו גיטר, העזו לעשות דבר ששום איל-הון
ישראלי לא העז לעשות מעולם: לתקוף
את ספיר.
אולם ספיר מצא דרך להפתיע את המדינה
כולה׳ במישור אחר לגמרי. הרומן
החשאי שלו, שנתגלה השבוע כאשר נשא
אשה, שימש כדי להסיח את הדעת לשעה
קלה מן המפולת הכלכלית־הפוליטית של
מי שהיה שהיה הצאר הכלכלי של מדינת
ישראל.
תעמולה דמותו של •ומדון
איד הפד ארס טוכ־?כ
והורס;* רמיפלצת חולגית
הכותרת בידיעות אחרונות היתד. מזעזעת.
היא חשפה את פרצופו האמיתי של
הנרי קיסינג׳ר.
רבים מקוראי ידיעות אחרונות חשדו
מזמן שקיסינג׳ר הוא עוכר־ישראל. אבל
הנה בא אישור ממקור אחר לגמרי .״שר־החוץ
הצרפתי לשעבר, חישל דובר, כותב
בזיכרונותיו.״
אחרי הקדמה זו באה הכותרת :״קי־סינג׳ר
— מפוזר, חולני, רגשני, שתלטן,
מתנהג כפרימדונה
רוב הקוראים הסתפקו, מן הסתם, בכו(
.המשך בעמוד )18

מבט אל תור המנקר ״י -
עפר

שברמת־הגולן, כבר נפערים במעבה האדמה

ץ* ירוץ מטורף עם הזמן נערך ב(!
רמת־הגולן.
בעוד מיספר שבועות תחל עונת הגשמים.
רמת־הגולן תהיה הראשונה מאזורי
הארץ להיות מוצפת מים. בעוד מים־
פר שבועות עומד גם לפקוע תוקף המנדט
של כוח משקיפי האו״ם, החוצץ עתה
בקו הפרדת הכוחות בין צה״ל לצבא
הסורי. זה הזמן המשוער בו עלולים הסורים,
אם לא תחול תפנית מדינית של
ממש, לחדש את מילחמת ההתשה, או
לפתוח במילחמה חדשה. עד אז חייבת
מדינת־ישראל להשלים את קו הביצורים
החדש ההולך ומוקם ברמת־הגולן
ושנועד למנוע מהסורים לחזור ולבצע את
מה שעשו ביומיים הראשונים למילחמת
יום־הכיפורים: תפיסת חלקה הארי של
רמת־הגולן ואיום ישיר מקרוב על יישובי
הגליל־העליון וביקעת הירדן.
במילחמת יום־הכיפורים עמד בין הצבא
הסורי לבין מדינת־ישראל, קו מוצבים
דליל, שלא היה בו כדי לחסום את
שיטפון השיריון הסורי. חלק ניכר מהמוצבים
הצדיקו את עצמם כמעוזים בלתי
ניתנים לכיבוש, ולוא גם מהסיבה שהסורים
לא הירבו להתעסק עימם, עקפו אותם
והשאירו אותם בעורף מתוך הנחה שהם
ייכנעו מעצמם אחרי מצור ממושך. מה
שהסתבר כתוצאה מכך היה שאיו בכוחו
של קו ביצורים זה, המורכב ממוצבים
לאורך קו הפסקת־האש, לחסום פלישה
סורית. י
צה״ל למד את הלקח. לקראת אפשרות
של מילחמה חדשה, הולך ומושלם מערך
ביצורים חדש, שונה בהיקפו ובתיכנונו
מכל מה שידעו צה״ל ומדינת־ישראל עד
כה. זהו קו שנועד להגן על רמת־הגולן,
חייץ של אש, מיכשולים ובטון, בין האיום
הסורי לבין מדינת־ישראל.
אין שם לקו החדש. הסיבה הפשוטה
לכך היא שאחרי הלקח של קו בר־לב,
אין איש מוכן להעניק את שמו לקו החדש.
אבל תואר יש לו. והתואר הוא חומה
בצורה, הבנוייה ממערכת מורכבת ומסושל
מוצבים חדעפת
קילומטרים
של תעלות אנטי-
שים,
טנקיות חדשות, שטחים נרחבים הזרועים
אלפי מוקשים נגד רכב ואדם, רשת
חדשה של כבישים ודרכי גישה, המשנים
את נופה של רמודהגולן בצורה שגם אלה
שלחמו בה במילחמת יום־הכיפורים יתקשו
לזהותה.
התבצרות נירחבת
ך* מו כמה שקדם להקמת קו בר־לב
** על תעלת־סואץ אחרי מילחמת ששת־הימים,
כך גם הפעם, היתר, זו החלטה
מדינית שהביאה להקמת קו הביצורים החדש.
זוהי ההחלטה המדינית של ממשלת־ישראל,
שלא יהיו בעתיד ויתורים נוספים
לסורים ברמת־הגולן. ושישראל לא

מבוכים של מחילות תת־קרקעיות, בונקרים ועמדות־לחימה, ההופכים
את רמודהגולן למצודות־לחימה מבוצרות, שהן חלק ממערך
הביצורים של צה״ל, שנועד להפוך את הרמה למחסום מבוצר.

11ך ! *1 !1 * !1ך 11* 1 1פועלים דרוזיים מוסת־הגולן, העובדים בפיקוח קבלנים
11 1 1 1 1 11 ישראליים, מהווים חלק מכוח־העבודה, העוסק
במירוץ נגד הזמן להשלמת ביצורי הרמה לפני בוא החורף והמועד המשוער של המיל־חמה
החדשה. בתמונה נראים פועלים דרוזיים העוסקים בהקמת שכפ״ץ (שיכבת
פיצוץ) ,שייעודה להגן על אחד ממוצבי הרמה החדשים מפני הפגזות.
תיסוג או תחזיר שטחים נוספים מרמת-
הגולן לסורים.
תבונתה של החלטה מעין זו והסיכונים
הכרוכים בה, הם נושא לניתוח וביקורת
פוליטיים. השאלה המתעוררת מול המאמץ
הקדחתני הנעשה עתה ברמתיהגולו בעיק־בות
ההחלטה המדינית שנפלה, היא באיזו
מידה עונה הקונצפציה של קו הביצורים
החדש (בו הושקעו עד כה למעלה
מ־ 200 מיליון ל״י ושעוד מיליארדים יושקעו
בו כנראה בעתיד — אם תתמהמה
המילחמה לפרוץ) על הצרכים והבעיות
הצבאיות.
ברמת־הגולו, בניגוד למידבר סיני, אין
מנוס מהתבצרות. אם צה״ל חזר הפעם
על התפיסה של אי הסתמכות על שיטות
הגנה ניידת, כשם שאירע בקו בר־לב, אין
זה משום שלא נלמדו הלקחים מהמיל-
חמה האחרונה, אלא מפני שהתנאים האובייקטיביים
ופני השטח הם שמכתיבים שיטת
הגנה מעין זו.
רמת־הגולן המוחזקת בידי ישראל, היא
למעשה מישור טרשי בזלת, הזרוע לכל
עומקו, מקו ההפרדה ועד למצוקי ביקעת
הירדן, בתילים וגבעות, הנראים כפיט־מות
בודדות ונפרדות.
מי שמחזיק בתילים ובגבעות אלה, שולט
למעשה ברמת־־הגולן.

הטנקים הסורים הגיעו במיספר נקודות
עד לנקודות מהם יכלו להשקיף על ביקעת
הירדן ועל אגם הכינרת.

סביר להניח שהסורים, בבואם לנתח
את סיבות כישלון מיתקפתם ואת אי־ני-
צול ההצלחה הראשונית שהיתר, להם בימי
המילחמה הראשונים, יסיקו את הלקחים
המתבקשים מכך.

במצב כזה, כדי לקדם
את פני הרעה, אין כל מנוס מהסתמכות
על התבצרות, שייעודה הוא לחסום כל
אפשרות של התקדמות סורית ותפיסת שטחים
ברמת־הגולן.
תפיסת ההתבצרות, המיושמת עתה
ברמת־הגולן בקו הביצורים החדש, והמבוססת
בעיקרה על הקמת קיפודים מבוצרים
שדות מוקשים ותעלות נ.ט— .

מהעבר השני של החזית, בקו התילים
המזרחי של רמת־הגולן המוחזק בידי הסד

עמוד 15

פתח כ-PDF פתח כתמונה

שוארים וורוז, ונים עסוקים נהכיכת ומת־הגורן רמיתחם מבוצר ענק שנועד
רקדם אח המירחמה הבאה ^ מינניס מיוחדים מיובאים מאוצות־הנוית ^
* היישובים משתלבים במערך הביצורים

** עכר לאספקט הצבאי־ביטחוני, קיים
! /גם ההיבט הכלכלי־חברתי. פרשת הק מת
קו בר־לב, שעוררו! בשעתו ביקורת בה
חריפה בשל הביזבוז שהיה כרוך בה ו חד
סר הפרופורציה בחלוקת המשאבים׳ חוזרת
עתה על עצמה בדייקנות מפליאה
ברמת־הגולן.
כיוון שצרכיה הביטחוניים של המדינה
וצרכיו של צה״ל בהגנה על רמת־הגולן
הם השיקול העליון, וכיוון ששיקול זה
מוגבל בזמן, מוקם גם קו הקיפודים החדש
ברמת־הגולן בהשראת הסיסמה :
לבצע בכל מחיר.
אלא שבינתיים הישתנה משהו במדי-
נת־ישראל. גם ״כל מחיר״ אינו סחורה
עבור אזרחי מדינה שתחושת החירום טרם
חדרה להכרתם. למרות העובדה שפועל
העובד במערך הביצורים החדש מרוויח

כבר בבחינת מעשה חלוצי.
המאמץ הנדרש לביצוע עבודות התבצרות
בהיקף חסר תקדים כזה׳ הוא בלתי
נתפש ממש. על מנת להפוך את הקו
החדש לקו בלתי חדיר, מבלי שהאוייב
יוכל לפגוע באנשים ובכלים, יש צורך
בגיוס משאבים ואמצעים, שבמדינת-יש-
ראל, אפילו תמורת בסף טוב, והרבה כסף
טוב, קשה לגייסם.
קו־הקיפודים החדש בולע אלפי טונות
של מיבני בטון, המיועדים להיות
חדרי ביטחון תודקרקעיים ובונקרים ללחימה.
את אלה לא ניתן לייצר בשטח. יש
להביאם מוכנים לאתרי ההתבצרות. חלק
ניכר ממשק הבנייה הטרומית של מדינת־ישראל,
נרתם למעשה למשימה זו. אולם

| | 1 1 1 * 5/11יהוד 111 חיילי צה״ל משקיפים מעל אחד ״הקיפודים״ שניבנו
י י • י י • ברמה לעבר החזית הסורית. קו־הביצורים החדש
11 1 #11*1
שהוקם בגולן הוא — בניגוד לקווים הקודמים, שהיו קיימים בסיני וברמת־הגולן
והמיועד לחסימה הרמטית.
ערב מילחמת יוסיהכיפורים —

עדיין נותר פער נרחב בין הביקוש של
מערכת הביטחון לבין ההיצע של משק
הייצור האזרחי.
כדי לסתום פער זה לא נותרה ׳ברירה
אלא לייבא מארצות־הברית, סוג מסויים
של מיבנים טרומיים המיועדים לצרכים
מסויימים. עד כה כבר הוזמנו מאות מיב־נים
מסוג זה, מיספר שיש בו כדי להצביע
על המימדים העצומים של מערך הביצורים
החדש.

< ז ה עו ד לא הכל לא פחות חמורות
| מבעיות המשאבים, העובדים והייצור,
הן הבעיות ההנדסיות הכרוכות בהקמת
הקו החדש. מיבנה הקרקע של רמת־הגו-
לן, מזג־האוויר הקשה בחורף, סכנות ההצפה
והשיטפונות, בעיות הניקוז ודרכי
הגישה, חן כה חמורות, שהבעיות ההנדסיות
שהתעוררו בסיני בהקמת קו בר־לב
נראות לעומתן כמישחק ילדים.
רק לשם המחשה: כדי להקים את
השכפ״צים (שיכבות הפיצוץ) מעל הבונקרים,
התעלות התת-קרקעיות והמיתקנים,
אשר יאבטחו את המחזיקים במוצבים־קי-
פודים החדשים, יש צורך באלפי טונות
של אבן.

ועתה
יש להביא את האבנים ממחצבות ממרחקים.
המיב״
בעייה הנדסית נוספית היא
נה הטופוגראפי של התילים וגבעות הבזלת
הפזורים ברמה. כל תל כזה, שהוא
למעשה הר געש כבוי, הוא בעל צורה
עגלגלה, עם מידרונות מ׳שופעים,

מ ח כי ם
ל מי לחמה
עייה בפגי עצמה הם
4הרמה.
במילחמת יום־הכיפורים הם היו מיט־רד
והפריעו למעשה לצה״ל. בעצם השעות
הקשות של הפלישה הסורית, היה
צה״ל צריך להקצות משאבים לפינוי
היישובים, במקום להדיפת הפולשים. כתוצאה
מכך פונו כל היישובים לא רק מהנשים
והילדים, אלא גם מהגברים שבהם.
הסורים יכלו לכבשם בקלות, והם שטפו
אומנם חלק מהיישובים שנעזבו מבלי שאיש
ינסה לעצרם.
בתפיסה החדשה נועד ליישובי רמת־הגולן
תפקיד שונה לחלוטין. הם שולבו
כחלק ממערכת הביצורים וההגנה הכללית.
לכל יישוב בגולן נועד עתה תפקיד ב לחימה,
והם בוצרו
יישובי

כך, בכורח הנסיבות והתנאים המדיניים,
הופכת רמת־הגולן מאתר תיירות והתיישבות
לאיזור מבוצר. איש אינו עוסק
עוד בבעייה איך למנוע כאן את המיל״
חמה הבאה• הבעיות המציקות כאן הן רק
מתי תיפרוץ המילהמה, והאם יהיה קו
הביצורים החדש מוכן ומושלם עד אז?

בין 150 לי 200ל״י נטו(!) ליום עבודה, לא
כל אחד מוכן לעבוד אפילו במחיר זה בהקמת
הקו החדש. גם הקבלנים, ששמם
יצא לשימצה אחרי הקמת קו בר־לב ושי
התחרו בשעתו זה בזה על קבלת עבודות
ביטחוניות מסוג זה, שוב אינם מתלהבים
מהאפשרויות הבלתי מוגבלות לרווחים.
כיום הם יכולים לעשות את המיליונים
שלהם בשקט בהפעלת הציוד המיבאני
הכבד שברשותם ובביצוע עבודות הבניין
והעפר במרכז הארץ, שם המחירים טובים
יותר מאשר רשאי מישרד-הביטחון לשלם
במיסגרת ההגבלות המוטלות עליו.

לסורים אין בעייה מסוג זה• אצלם
מבצע הצבא הסורי את עבודות הביצורים
עבור עצמו. צה״ל, העסוק במשי מות
של ביטחון שוטף, אינו בנוי לעמוד
גם בנטל הקמת מערך הביצורים החדש.
משום כך הופקדה המשימה בידי אגף
נוי והנכסים של מישרד-הביטחון, וזה
מבצע אותו באמצעות קבלנים פרטיים,
מאלה שעצם הסכמתם לגרוף את המיליונים
ברמת־הגולן ולא במרכז הארץ היא

מדאה מער התר

נשקפות הריסות העיירה הסורית קונייט־

רה, שהוחזרה לסורים בעיקבות הסכנדההפרדה. בין העיר לבין
התל משתרעים מטעי התפוחים של יישובי הסביבה. זווית ח משקפת
את יכולת השליטה באיזור הרמה, שאותה יכול צה״ל להשיג.

עמוד 16

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הנושסנוה של 1 € €

אמא. אבא. אורית ודגי ־־
בולם לובשים 1££
מכף רגל ועד ראש!
1 £ £מציעה לעונה הקרובה שפע
דגמים חדשים ומקסימים למבוגרים.
לנוער. ועכשיו גם לילדים:
מכנסיים. חצאיות ומקטורני ג׳ינס.
חליפות מקורדרוי. ג־ינס ואריג דמוי
קטיפה: חצאיות מקסי עם עיטורי תחרה
וחצאיות שנאל חדישות: חולצות סריג
צבעוניות. וחולצות מאריגים מיובאים.
ביניהם אריג ״הטלאים״ האופנתי ממנו
מייצרת 1 £ £חולצות וחצאיות,
בל דגמי 1££מיוצרים בישראל בידע
אמריקני. ולפי גזרות אמריקניות.
1££־ מלתחה לכל המשפחה!

עו ש ה אנוס 3

עמוד 17

פתח כ-PDF פתח כתמונה

כ א שר תקו המדינה הפלסטינית, יקראו הכיכרו ת
המרכז״ בהעלש גולדה, ד״ן ורבי!

לגגוד גולדה מאיר, משה דיין ויצחק רביו,
ביום חמו ההיסטורי, עם הזמנת האירגון־לשיחמר-פלסטיו לעצרת האו״ם,
הרינו מודים לכם על עזרתכם הנאמנה.
לולא מעשיכם ומחדליפם, לא היינו מגיעים עד הלום.
כאשר תקום המדינה הפלסטינית, נקרא שלושה כיכרות מרכזיים על שמותיכם.
גבירכת המהפכה הפלסטינית,
יאסר עראפאת.

׳מיברק כזה לא נשלח, כמובן, על־ידי ראש אש״פ לשלושת הנמענים. בחיים
המדיניים, אין חוש-הומור מסוג זה קיים.

אף אילו כשלה, לא היתה זאת בדיחה, אלא תיאור הדברים לאשורם.

מה שקרה בשבוע שעבר, עבר את החלומות הקיצוניים ביותר של אש״פ מלפני
שנה־שנתיים. גם ידידיו המושבעים ביותר בעולם לא העלו על דעתם שניתן להעביר
באו״ם׳ כמעט פודאחד, החלטה המעניקה הכרה בינלאומית באירגון־לשיחרור־פלסטין,

מאח ...

היא נוגדת את התחושה המוסרית של דעודהקהל העולמית, ואת ההכרה המדינית של
מישפחת העמים. בכל מדינה יש דעת־קהל ואופוזיציה, ואין שום ממשלה יכולה
להתעלם מהן.

שום לחץ יהודי לא היה עוזר ב* ,1947 לולא היה העולם דאז משוכנע
שיש לפצות את היהודים על זוועות השואה.
בחיים הבינלאומיים, ובייחוד במוסד כמו האו״ם, פועלים גורמים ציניים רבים. אולם
שיקולים ציניים לבדם אינם גורמים למהפכות. ההחלטה הבינלאומית המכרעת למען
הפלסטינים, שנתקבלה בשבוע שעבר באדם, נתאפשרה: מפני שבעולם כולו התגבשה
בהדרגה התחושה שיש לשים קץ לטרגדיה הממושכת של העם הפלסטיני, ולפתור את
בעייתו אחת ולתמיד.

הידידות התייאשו
כרעה זו לא היתד, צריכה להיות אנטי־ישראלית. ממשלת־ישראל עצמה היא

\ ן שהפכה אותה לכזו•
מייד עם כיבוש הגדה המערבית ורצועת־עזה היו אנשים בישראל שראו את הנולד.

אורי אבנר׳
כנציג העם הפלסטיני כולו — מבלי לדרוש ממנו אף רמז של הכרה בזכוודהקיום
של מדינת־ישראל.

זהו ניצחון פנטסטי. הוא הוגש לאש״ם על מגש של כסן> — על-ידי
ממשלת־ישראל.

,מינכן חזוווה

ך* ישראל, פתחה מקהלת הדוברים הרשמיים מייד בפיזמון אחיד: העולם נכנע
לסחיטת הנפט.
אגדה זו נוחה מאוד. היא מסיחה את הדעת מן השרשרת הרת־האסונות
של מעשי־איוולת, שבוצעו על־ידי ממשלות ישראל מאז לוי אשכול ועד יצחק רבין.

גולדה ורבץ״
בדרך מן האדם

עראפאת •
בדרך אל האדם

הם הציעו לראש־המטשלה, לוי אשכול, להניח מייד על שולחן האומות תוכנית ישראלית
לפיתרון הבעייה הפלסטינית, ולפנות אל העט הפלסטיני עצמו במחווה דרמאתית
ברוח זו.״*
הפיתרון התבקש כמעט מאליו. בעיקבות הישגי צה״ל יכלה ישראל להציע לעם
הפלסטיני את השטחים הפלסטיניים שכבשה — הגדה והרצועה — לשם כינון מדינה
פלסטינית בהם, תוך שלום והסדר עם ישראל, ועל בסיס של הכרה הדדית.
לוי אשכול דחה הצעה זו מכל־וכל. הוא קיווה שהבעייה הפלסטינית תיעלם
מעצמה, וכי השטחים שנכבשו יישארו בידי ישראל לצמיתות. היה זה אשכול שקבע
את הקו של שלילה מוחלטת של כל פיתרון פלסטיני — קו שגולדה מאיר המשיכה בו
בעקשנות עילאית, בעזרת משה דיין ואבא אבן.
אולם הבעייה הפלסטינית לא נעלמה. להיפך: אירגוני הפידאיון, שהיו עד אז
גורם מבוטל, צמחו והתעצמו במהירות. חטיפות־המטוסים ומעשי־הזוועה השונים עוררו
את תשומת ליבו של העולם לבעייה הפלסטינית• העולם ראה במעשים אלה ביטוי
לייאושו של עם שנשאר בלא מולדת. בתהליך איטי, אך רצוף וממושך, התגברה בעולם
ההכרה שיש לפתור את המנייה הזאת, ולתת לפלסטינים מדינה משלהם.

אילו וזיתה קיימת תוכנית ישראלית ברורה וסבירה לפיתרץ ה־בעייח,
היתה מגמה עולמית זו נכנסת אוטומטית לאפיק רצוי. הרעיון
של דו־קיום ישראלי־פלסטיני, על סמר פשרה הוגנת, היה כובש את
לב העמים יותר מפיתרון קיצוני.

הנפט הוא שעיר״לעזאזל נוח. איש בישראל אינו אשם בכך שיש לערבים נפט. כאשר
קובעים בי בכל אשם הנפט, אפשר להתרגז על פחדנותן של מדינוודהמערב (״מינכן
חדשה״) ,לדגול בעליונותה המוסרית של ישראל, ולהימנע מלהסיק מסקנה כלשהי.
מבחינה זו ממלא פיזמוך הנפט בתחום המדיני אותו תפקיד כמו פיזמון־המחדל
בתחום הצבאי. על־ידי הטלת כל האשמה על מחדל חד־פעמי ערב יום־הכיפורים, ניתן
להתעלם משרשרת ההחלטות המוטעות, ההזנחה, העצלנות המחשבתית וההתפרקות
הכללית, שגרמו ביחד להתמוטטות ביום־הכיפורים.
אין ספק שחרב־הנפט, המונחת בנדן העולם הערבי, ממלאת: תפקיד חשוב. כל
מדינה במערב נאלצת לשקול כיצד עלולה הצבעה אנטי־ערבית שלה להשפיע על
אספקת־הדלק שלה.

אולם ממשלת־ישראל לא פתחה בפני העולם אפיק כזה. היא התנגדה לכל פיתרון
פלסטיני, קיצוני או מתון. שופרות־התעמולה שלה טענו שעצם הרעיון של מדינה
פלסטינית, בצד ישראל, הוא התנכלות לישראל. מאחר שגם הידידים המושבעים ביותר
של ישראל לא קיבלו טענה זו, נותרה ישראל בודדה לחלוטין במערכה.
הצבעת השבוע שעבר באו״ם היתד, תוצאה של תהליך זה. יחד עם ישראל הצביעו
רק שלוש מדינות — שתי מדינות מבוטלות וארצות־הברית, שלא הסתירה כלל שהיא
מצביעה רק כדי לעשות טובה לישראל, למרות שבעצם היא תומכת בהחלטה. הנמנעות
המעטות 20 יצאו מגידרן כדי להוכיח שאינן מתנגדות חלילה לזכויות
(המשך בעמוד )24

לפני 27 שנים, באשר החליט האו״ם על חלוקת ארץ־ישראל בניגוד לרצון הערבים,
הופעל לחץ כלכלי עצום מצד יהדות העולם על מדינות רבות. למען המטרה
הקדושה, הפעילו גורמים יהודיים בארצות־הברית סחיטה מוחצת על מדינות קטנות,
במו ליבריה, שהיו תלויות בחברות כלכליות שבשליטה יהודית. העובדות פורסמו,
והערבים גיסו לא פעם לנצלו כדי להוכיח שהכרעת האדם לא היתח אמיתית.
אולם שום סחיטה כלכלית אינה יכולה לגרום להכרעה בינלאומית היסטורית, א8

• קאריקטורה במיתון ההולנדי דה פולקסקראנט, יולי , 1974 תחת הכותרת ״חפירות
ארכיאולוגיות בישראל.״ רבין אומר לגולדה :״תראי מה גיליתי — עם פלסטיני!״
** מיכתב שלי ללוי אשכול, ברוח זו, פורסם ביום החמישי של מילחמת ששת־הימים,
ב־ 9ביוני .1967 נכללה בו התוכנית של מדינה פלסטינית בגדה וברצועה,
וההצעה לערוך מישאל־עם בשטחים המוחזקים ולפתוח במעזא״ומתן עם גורס פלסטיני
מוסמך.

אולם גורם זה אינו כל־יפול, ואינו יכול להכריע לבדו.

1 . 17

עמוד 18

פתח כ-PDF פתח כתמונה

האם היה קילקול־הקיבה של קיסינגיו מחלה דיפלומטית?

פגישת וביו-חוס״ן
^ ד רשימת ההיכרויות האישיות
שלו עם אישי מדינה ישראליים, יכול
היה המלך חוסיין להוסיף החודש עוד
שם אחד: יצחק רבין, ראש־ממשלת
ישראל.
אם להאמין לדברי העיתונאי הבריטי ויק־טור
נייט, כתב היומוו הלונדוני הדייל י

שהו לידיעה מעצם העובדה שהד״ר קי־סינג׳ר
ביצע את אחד מתרגילי ההעל מות
שלו.
״שר*המדינה האמריקאי הגיע אתמול
לירדן כחלק משליחותו האחרונה להגיע
להסדר של שלום בין ישראל ומדינות־ערב.
היו לו שיחות עם המלך חוסיין,
אבל לא בבירת ירדן׳ רבת-עמון. תחת
זאת הוא נסע לעקבה, עיר החוף הקרובה
לגבול הישראלי.
״ואז, לפתע, החל קיסינג׳ר לטעון על
מיחושי קיבה ונעלם מעיני עוזריו ומעיני
אנשי העיתונות שליוו אותו למשך
שעתיים. המלך חוסיין עצמו נעלם באותן
שעות בדיוק למשך אותו פרק זמן.
״זה עורר את החשד כי במשך אותן
שעתיים ביצע הד״ר קיסינג׳ר את המהלומה
המוחצת ביותר שלו בשליחותו —
פגישה פנים אל פנים בין המלך ומר רבץ.

היום, ביום השבת ה־ 12 בחודש, נפגש
קיסינדר עם חוסיין.
מעטים שמו־לב לעובדה שאותו יום נסע
קיסינג׳ר לטייל בעתיקות הסלע האדום
בפטרה׳ המשיך משם לנמל עקבה כדי
לפגוש את המלך חוסיין. קשה להניח כי
המלך חוסיין היה מטריד את קיסינג׳ר עד
לעקבה, רק כדי להראות לו את הנוף
או להתחרות עימו בסקי־מים.
לפי דיווחי העיתונות הזרה והישראלית,
הרי כל הפגישות שנערכו בעבר
בין המלך חוסיין לבין מנהיגים ישראליים,
כמו ראשיהממשלה גולדה מאיר והשרים
דיין, אבן ואלון, נערכו באיזור הערבה.
הדיווחים סיפרו תמיד על מיפגשים
חשאיים ב״מכונית ממוזגת אוויר״ על הגבול,
או על שיחות שנוהלו באוהלים
שהוקמו על הגבול.

חוס״ן ו!״ד אל־דפעא׳ מתאמגיס בשימוש באגודת
מקום האירוע, כך נוטים להאמין, היה
מחנה צבאי ירדני במידבר, מיספר מילין
מגבול ישראל.
״מדוע נערכה הפגישה בחשאי? משום
ששני הצדדים היו מועמדים במצב מביך
אם היו נאלצים להודות במשא־ומתן עם
האוייב. מאוחר יותר הגיע הד״ר קיסינג׳ר
לישראל לשיחות רישמיות ...כשהוא ממ שיך
לטעץ שהוא סובל ממיחושי קיבה.״

__ סגישה
באי ה אל מוגי ם

מירור, נפגשו המלך חוסיין ויצחק רבין
פנים אל פנים לפני כשבועיים, בעת ששר־החוץ
האמריקאי, הד״ר הנרי קיסינג׳ר,
ערך את סיבוב ההופעות התקופתי שלו
באיזור•
מסתבר כי הידיעה על הפגישה החשאית
שנערכה בין חוסיין ורביו לא היתד פרי
דימיונו של הכתב הבריטי, אלא שימשה
נושא מרכזי לניחושים בפמליית העיתו נאים
שכיסתה את ביקורו האחרון של
הנרי קיסינג׳ר במרחב.
וזה לשון הידיעה שפורסמה במוסף השבועי
של הנזיחר, הסאנדי מירור :״האם
היו למלך חוסיין ולראש-הממשלה יצחק
רבץ שיחות שלום חשאיותו ההימורים
סביב שאלה זו גברו בלילה האחרון
(הכוונה לליל ה־ 12 באוקטובר השנה) כאשר
נמסר כי הד״ר קיסינג׳ר עצמו ערך
את הפגישה בין השניים.
״למרות שפקידים רישמיים הכחישו כי
נערכה פגישה כלשהיא, ניתן אישור כל־

ב 18

ץ* ד כאן לשון הידיעה של הסאנדיי
מידור, שמשום מה לא זכתה לכל
ציטוט, הד או תגובה בישראל.
האם אומנם נערכה פגישה כזו, או שמא
היא לא היתה אלא פרי דימיונם של הכתבים
שרדפו אחרי הד״ר קיסינג׳ר עד
לעקבה?
גם בעבר לא ניתן היה לפרסם בישראל
ידיעות כלשהן על פגישות שנערכו במרוצת
השנים בין מנהיגים ישראליים
לבין המלך חוסיין, למרות שהמידע על
קיום פגישות אלה היה ידוע ליודעי־סוד
לא מעטים. אזרחי ישראל קיבלו מידע
על קיום פגישות כאלה, רק מתוך ציטוטים
שעיתוני ישראל ציטטו מתוך ידי עות
אשר התפרסמו בעיתוני־חוץ.
מה שאפשר לעשות, זה רק לאסוף הו כחות
נסיבתיות שיאשרו או יפריכו את
הידיעות המתפרסמות בעיתונות הבינלאומית.
הנרי
קיסינג׳ר הגיע לירדן בליל שבת
ה 11-באוקטובר. הוא נחת במטוסו ברבת־עמון
ויצא מייד לניהול שיחות עם ראשי
המימשל. אולם האישיות רמת-הדרג ביותר
עימד. נפגש באותו י־ום היה ראש
ממשלת ירדן זייד א־ריפאעי. רק למחרת

אף אחת מידיעות אלה לא היתד. נכונה.
גם הסיפורים כאילו נערכו המיפגשים על
גבי ספינה ששטה במיפרץ עקבה, בגבול
המים הטריטוריאליים בין עקבה לאילת,
אץ בהם ממש. רוב הפגישות, כך מסתבר
היום, נערכו בטריטוריה ישראלית
דווקא, במקום סתר שאין אליו גישה לסקרנים
מיקריים העלולים לגלות את דבר
הפגישה. מקום מצויץ העונה לצרכים
אלד, היא, למשל, אי האלמוגים, קלעת־אל־פרעון,
שמדרום לאילת.
בעיתונות הישראלית מיום ראשון, ד.־13
בחודש, אין למצוא כל דיווח על מעשיו
או תנועותיו של ראש־ווממשלה יצחק רבץ
באותו יום. רבין לא הופיע בשום מקום,
לא נשא נאומים ולא הצהיר הצהרות. רק
במוצאי־שבת, אחרי שהד״ר קיסינג׳ר כבר
הגיע מרבת־עמון לישראל, נקראה הממשלה
לישיבת חירום מיוחדת, בשעה 3
לפנות בוקר, בה דיווח ראש־ד,ממשלה
לשרים על שיחותיו עם הד״ר קיסינג׳ר.
בעיקבות הישיבה נמסר כי ישראל מד
כנה עקרונית לנהל שיחות על הסדרי-
ביניים גם עם מצריים וגם עם ירדן.
אם דיווח ראיש־ד,ממשלה באותה ישיבה
גם על פגישתו עם המלך חוסיין, זאת
אין לדעת.
כל הסימנים מצביעים שפגישה כזאת
אכן יכלה להתקיים, היתר, צריכה להתקיים
ואין שום סיבה מדוע לא התקיימה.
קיומה של פגישה כזאת תואם את כוונותיו
של המלך חוסיין בשאיפתו להגיע
להסכם הפרדת־כוחות עם ישראל, וכן את
תוכניותיו של יצחק רבין להגיע לסיכום
בדבר הסכם אפשרי עם ירדן, לפני שהוא
בא אל העם עם התוכנית המוצעת ערב
עריכת בחירות חדשות.
אבל האמת, אם אומנם התקיימה פגישה
כזאת או לאו, תיוודע לאזרחי ישראל
רק בעתיד הרחוק.

במדינה(המשך מעמוד )14
:תרת זו. סוף־סוף נודעה להם האמת המלאה
על היהודון האמריקאי.
ורק מי שטרח לקרוא את הידיעה כולה,
ולבחון אותה בקפדנות, נוכח לדעת שנפלה
כאן טעות.
מופרע ומסוכן. לפי הידיעה מפרים,
ואשר הובאה תחת הכותרת, כתב דובר
שקיסינג׳ר הוא ״אדם המרבה לנוע, מחושב
היטב ובעל גישה מאורגנת ומדוייקת
לעניינים, קצת מפוזר לעיתים, ודאי חולמני,
ודאי רגשני, וללא ספק איש בעל לב
טוב ...להנרי קיסינג׳ר אישיות חזקה. יש
אומרים עליו, כי הוא שתלטן, ואני משוכנע
כי הוא לא יראה בהכרזות כאלה משוס
פגיעה. כי זה דבר נורמלי ...אנשים אמרו
כי הוא אוהב להיות כוכב, כי הוא נהנה
להופיע כפרימדונה של מדיניות החוץ.״״
מה קרה בין הידיעה ובין הכותרת?
• ״מפוזר״ — במקור כתוב ההיפך,
כלומר שהוא מאורגן ומדוייק, ורק ״קצת
מפוזר לעיתים.״ על-ידי הוצאת מילה אחת
מן ההקשר, נוצר הקשר קשר ,״מפוזר,
חולני, רגשני״ — תיאור של אדם מופרע.
• ״רגשני״ — מילה זו באה במקור
בהקשר חיובי, המדבר על לב טוב. בהקשר
החדש שנוצר בכותרת, באה המילה לאשר
את המופרעות של האיש.
• ״שתלטן״ — במקור ״יש אומרים
עליו ש ומייד, ההסתייגות :״זה נורמלי.״
בהקשר של הכותרת: אדם שהוא
גם מופרע, וגם מסוכן.
>• ״מתנהג כפרימדונה״ — במקור בהקשר
חיובי ומסוייג ,״אנשים אמרו.״
מייד לאחר מכן גאה במקור הגדרה מפורטת,
המביעה הערכה רבה לכישרונו המדיני.
שינאה
כעיניים. מילת־המפתח בכותרת
היא, כמובן ,״חולני.״ היא היוצרת
את ההקשר לכל השאר.
מילה זו אינה מופיעה בידיעה כלל.
במקומה רשומה מילה דומה, אך חיובית
ביותר :״חולמני.״ היא קשורה בדברי
דובר בשש מילות־המפתח :״וללא־ספק
איש בטל לב טוב.״
מילים אלה הושמטו כלל מן הכותרת.
העורך האלמוני שכתב את הכותרת
השיג את האפקט על־ידי השמטת מילים
אלו, יחד עם הוצאת אות אחת ממילה
אחת — האות מ״ם ב״חולמני.״ אין ספק
שהוא עשה זאת בטעות, ושאכן היה נדמה
לו כי בידיעה מופיעה המילה ״חולני.״
טעות לעולם חוזרת• כאשר השינאה היא
בעיני הקורא, הוא רואה רק דברים שנואים.
ממשלה היתגשם חלומו שד שחל?

מפ״ם מתנגדת למינוי שר נוסף
ש? ׳העבודה — ורבין פוסח
ע? שתי הסעיפים
נראה היה כי חלומו של חבר־הכנסת
החיפאי הצעיר, משה שחל, עומד סוף־סוף
להתגשם! וכי אם אומנם תצטרף המם־
ד״ל לקואליציה הממשלתית, יוכל ראש־הממשלה
יצחק רבין לצרף את שחל לממשלה
בתפקיד שר־חתיקשורת תיק אותו
מחזיק רבין עצמו בידיו מאז כינון הממשלה.
במינוי
של שחל תומכים, מלבד ראש־הממשלה,
גם יועצו הקרוב ביותר, שר-
המישפטים חיים צדוק, וכל חברי מפא״י
הוותיקה.
אולם, נאשר נדמה היה כי שחל יכול
לארוז את מיזוודותיו ולהתכונן לעבור
ללישכת שר־התיקשורת, נתגלה לפתע
מיכשול בדמות שותפתה של מיפלגת העבודה
למערך: מפ״ם. אנשי מפ״ם נזעקו,
והודיעו לרבין כי אם ימונה עוד שר אחד
ממיפלגת העבודה, הם ידרשו את מינויו
של מאיר תלמי ממפ״ם כשר־בלי־תיק.
אין ספק כי רבץ אינו מתכוון להגדיל
את ממשלתו באופן מלאכותי והוא לא יסכים
לכניסת שר נוסף ממפ״ם אליה.
עתה עומדות בפניו שתי אפשרויות.
האחת: ללחוץ על מפ״ם לוותר ׳על דרישתה,
כפי הנראה תמורת שני סגני־שרים
נוספים למיפלגה זו, ולהזמין את שחל
לשולחן הממשלה. האפשרות השנייה: לוותר
על שחל ולהטיל את תפקיד שר־התיק-
שורת על אחד השרים הנוכחיים, נוסף
לתפקידו הקיים, כנראה על שר המישטרה
והפנים, שלמה הלל.
אם יבחר רבץ בדרך הקלה וייכנע
למפ״ס, יהפוך שוב אחד התיקים חפרו-
בלמטיים ביותר בממשלה, תיק חתיקשורת,
בן חורג ומוזנח בצילו של תיק אחר,

עמוד 19

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הסיטו האמיתי מאחד׳ הקלעים של המאבק סביב החזות האלוף שוון לצה״ל
** ציתי לסטור לו על פניו !״ הודה השבוע בגלוי|
/ /הלב האופייני לו ח״ב אריאל (״אריק״) שרוו לגבי
יחסו לרב־אלוף (מיל ).חיים בר־לב•
היה זה בעת הקלטת תוכנית הרדיו בירה ומצב־רוח,
השבוע. אריק שרוו לא נגע בכוס הבירה הגדולה שהיתה
מונחת לפניו. הוא גם לא היה במצב־רוח עליז במיוחד.
כאשר נשאל על־ידי מנחה התוכנית, יעקב אגמון, לגבי
פגישה שהיתה לו במידבר סיני ב־ 17 באוקטובר - 1973
עם מפקד חזית הדרום, רב־אלוף חיים בר־לב, הודה
אריק גלויות :״הפגישה נערכה בשעה אחת בצהריים,
אתרי שהיינו כבר מעבר לתעלת סואץ כ־ 36 שעות, מבלי
ששום כוח נוסף ניצל את העובדה שאפשר, לצלוח את
התעלה ...נקראתי לפגישה עם המפקדים העליונים ושם
ראיתי את הניגוד הגדול לביו מה שראיתי בשדה הקרב.
המישפט הראשון שאמר לי אז בר־לב היה, :המרחק...
הדימיון בין התוכנית שהצגת לנו לבין מה שקרה בשטח
הוא מיקרי בהחלט ,.אף פעם במילחמה הזאת לא יצאתי
מכלי. אבל אני מודה שדמי עלה לי לראש כאשר שמעתי
מילים אלה. רציתי לסטור לו על פניו ...אבל אמרתי רק
דבר אחד, בשקט, :יש לי הרגשה שעוד מעט אתחיל
להרגיש שבכלל לא השתתפתי במילחמה הזד.״
התייחסות פומבית בלתי פרלמנטרית זו ביו ח״כ לבין
שר בממשלה, יכלה ודאי לספק נשק ליריביו של אריק
שרון, בוויכוח ששטף השבוע את המדינה סביב פרשת
החזרתו של האלוף שרון לצה״ל. הם יכלו להסתמך על
ביטוי מפורש זה, שנאמר בצלילות־דעת, מבלי שאריק
יתכחש אחר־כך לדבריו או יתבע למחקם מסרט ההקלטה,
כדי להצדיק את ההחלטה למנוע משרון לחזור
וללבוש את מדי צה״ל .״אפשר להביו את הרמטכ״ל
שאינו רוצה להחזיר את אריק לצבא,״ יכלו לומר ,״הוא
ודאי חושש מסטירת־לחי מאריק.״
האמת היתה כי מה שאירע סביב פרשת החזרת האלוף
שרון לצה״ל היה דווקא סטירת־לחי מצד הרמטכ״ל, רב־אלוף
מרדכי גור, שר־הביטחון שמעון פרם, וראש־הממ־שלה
יצחק רבץ. לא לאריק. היתה זו סטירודלחי לאינ טליגנציה
של העם הזה.

__ וטו
של הר מטכ״ל
ץ* ייד אחרי שנודע כי בסוף השבוע שעבר הודיע
ראש־הממשלה לאלוף שרון, החלטית וסופית, כי
אינו רואה כל דרך לשובו לשירות פעיל בצה״ל, החלה
מערכה של שטיפת־מוח באמצעות כלי־התיקשורת, שנועדה
להצדיק את ההחלטה ולהסוות את המניעים האמיתיים
שגרמו לה. בהודעות פומביות וכן בפגישות תיד־רוך
חשאיות, פרשו ראש־ד,ממשלה, שר־הביטחון והרמטכ״ל
מיכלול של סיבות והסברים, שהיו צריכים לתרץ את
ההחלטה.
״שובו של שרון לשירות סדיר עלול לשבש את
העבודה ההרמונית של הפיקוד הבכיר החדש,״ טען
הרמטכ״ל מוטה גור. לטענתו עובדים כיום המפקדים
הבכירים של צה״ל בהרמוניה מליאה ובשקט, והוא חושש
כי הדבר ישתבש אם יוחזר אריק שרון לצה״ל. שמעון
פרס התחמק מהבעת עמדה גלוייה והסתתר מאחורי הנימוק
שהעניין נתון לשיקול דעתו של הרמטכ״ל. ואילו

כוחו, עוצמתו וגורלו של צה״ל אינם תלויים באדם
זה או אחר. כבר נאמר שבתי־הקברות מלאים אנשים
שאץ להם תחליף. אם תמכו יצחק רבין ושמעון פרס
בהחזרתו של אריק שרון לצה״ל, לא היה זה משום שהם
הגיעו למסקנה שצה״ל אינו יכול בלעדיו.
להם, כמו לרבים אחדים בצה״ל ומחוצה לו, היו נהי רות
השקפותיו הפוליטיות האופוזיציוניות של אריק שרון.
מגרעותיו וחולשותיו היו ידועים להם בדיוק כמו מעלותיו.
היה ברור לכל כי אם יוחזר האלוף שרון לצה״ל
לא יהיו חיי הפיקוד העליון שלו שלווים וקלים. ככופר
במוסכמות, כמורד מטבעו, כעקשן וכמי שאינו יודע לתת
מחסום לדיעותיו, אין האלוף שרון מסוג האנשים שנוח
לעבוד עימם.
אריק שרון עצמו התייחס למצב עובדתי זה באומרו:
״צה״ל אינו מוסד ליחסי־ציבור. הוא נועד להילחם.״ והוא
ציטט את האדמירל האמריקאי ריקובר שאמר פעם:
״כשיש עודף רצון לעבודת צוות צריך כמה כופרים.״
אבל בישראל ובצה״ל מפרשים את המונח ״עבודת-
צוות,״ כשיתוף פעולה בין יסמנים, אומרי־הן המקבלים
כל תיזה בבחינת כזה ראה וקדש.

כשצדיכיס גנב — מורידים
__ או תו מעץ התלייה

אריס ונ די ב נמילחמת ום־כיפור
יצחק רבץ הסביר כי אינו יכול לכפות מינוי על שר־הביטחון
והרמטכ״ל.
אולם מה שאירע באמת, היה מעבר למה שנאמר.
ביום הרביעי בשבוע שעבר, חזר ח״ב שרון משליחות
מיפלגתית בארצות־הברית. כאשר ירד מהמטוס בנמל-
התעופה בן־גוריון הוא היה בהרגשה כי תוך 24 שעות
יחזור ללבוש את מדי צר,״ל. תחושה זו הסתמכה על
דברים ברורים שנאמרו לו ערב נסיעתו לארצות־הברית
על־ידי ראש־הממשלה יצחק רבץ, שלפני שלושה שבועות
נדמה היה כי הוא עומד לקבל החלטה ברורה בנושא זה
ולכפות את דעתו על כל החולקים עליו.
ביום החמישי שעבר, בשעה שמונה בבוקר, יצא אריק
לפגישה עם ראש־הממשלה בלישכתו בקריה בתל־אביב,
מתוך ידיעה שבתום הפגישה יוכל לבשר על פרישתו
מהכנסת ומהחיים הפוליטיים ושובו לצה״ל. כאשר יצא
מהפגישה בתום שעה, הוא נראה כמי שסטרו לו על
פניו. רבץ הודיע לו בצורה פסקנית, כי לא נמצאה כל
דרך להחזרתו לצה״ל בגלל הווטו שהציג הרמטכ״ל.
הבעייה איננה אישית. השאלה איננה גם שאלת עתי דו
של האלוף שרון. זוהי בעייה לאומית ממדרגה ראשונה
ומשום כך מן הראוי לבחון אותה על כל היבטיה.

** ול כל הנימוקים האפשריים הקיימים נגד הזד
] )₪זרתו של האלוף שרון לצד,״ל, והם רבים מאוד ומוצדקים
ברובם, קיים שיקול עליון אחד: כאשר המדינה
נמצאת במצב־חירום, כשחרב מילחמה נוספת מאיימת
עליה, ונעשים כל המאמצים לגייס את מירב הכוחות
בעם לשם שיקומו של צה״ל, אין בודקין בציציות.
כשצריכים את הגנב מורידים אותו גם מעץ התלייה, אומר
הפסוק. וקשה לחלוק על כך שצה״ל זקוק כיום למפקד
מסוגו של אריק שרון בשורותיו, ללא כל קשר איזה
תפקיד הוא ימלא. עצם ההחזרה שלו למדים, אפילו ישב
באפם מעשה ולא יעשה דבר, יש בה כדי להחזיר את
האמון במפקדים ולשקם את המוראל של הצבא.
אפשר כמובן לבקר תופעה זו ולערער על הצדקתה,
אבל אי־אפשר להתעלם ממנה. זה טיבה של מילחמה וזה
טיבם האנושי של לוחמים בכל הדורות, הזקוקים לא רק
לכושר לחימה ולמוטיבאציה להילחם, אלא גם לדמות
שיוכלו להזדהות עימד, ושיהיו מוכנים ללכת אחריה
באמון עיוור אל מול פני המוות. ניתן להתמרמר על כך
שדווקא איש מסוגו של אריק שרון, שאינו סמל החייל
הממושמע והדמוקראט המושלם הוא דמות מעין זו. אבל
לא ניתן להתכחש לכך.
יצחק רבין ושמעון פרם, שעמדו, עם היתמנותם לתפקידיהם
החדשים, על מה שמתרחש בצה״ל, היו מודעים
לכך• משום כך יזמו הם פנייה לאריק שרון לשוב לצה״ל.
באותו שלב סמך גם הרמטכ״ל את ידיו על הצעה זו,
הציע לאריק תפקיד מינהלי ולא תפקיד של מפקד בשדה
אותו רצה אריק לעצמו.
הסיבוב הראשון של השיחות התפוצץ על רקע התפקיד
המיועד לאריק. רק כשהסתבר לאלוף שרון כי לא
יוכל לקבל את התפקיד הפיקודי שהוא חפץ בו, הוא
נכנע והודיע כי הוא מוכן לחזור לצה״ל בכל תפקיד.
(המשך בעמוד )22

עמוד 20

פתח כ-PDF פתח כתמונה

סחר את

אלו, היתה הרוח יוצאת מייד ממיפרשי ה־מיבצע
האדיר, ומותירה אותו כבלון ש התפוצץ.
השמועה
כי כוחם של המתנחלים נובע
מרעיונות ארץ־ישראל השלימה, נשאב
מסיפרי התורה או נאגר מהוראות הרב
קוק, אינה אלא תרגיל ביחסי״ציבור של
חברי גוש־אמונים הדתיים. כוחם האמיתי
של המתנחלים — בזוג רגליה היפות של
נירה, חברת בני-עקיבא בתל־אביב, בחזה
השופע של ראומה, סטודנטית בבר־אילן,
ובחיוכה המקסים של דליה, הלומדת נ־מיכללה
לבנות דתיות בירושלים.
ואומנם, הן היו הנשק הסודי של ההתנחלות.
כאשר
הגיע כוח של צה״ל לפנות את

המתנחלים מוואדי קלט, הזהירו החיילים, ששמרו
המתנחלים משך יומיים, את מפקד הכוח מפני
תימניה יפהפייה, לבושה חולצה לבנה תמימה וחצ
ג׳ינם באופנת שאנל:
״הבחורה הזאת מכה, שורטת ובועטת בדיוק ב^
מות הרגישים,״ אמרו לו. ואותם חיילים או[
ידעו מה •שהם אומרים. עשרים־וארבע שעות קח

1 71ץ 11ןףי| ל 1 ״1ן אחת מצורות החימום־העצמי של גדודי הנזתנחלווז היוזה
11 11 # 1 1 /1 1 1יצירת מעגל של ריקודים ושירה, אשר מולם היו קופאים
החיילים פעורי־פה וחסרי־אונים. המתנהלות יצרו מעגלים כמעט בלתי־עבירים, כשהן
צועקות לעבר החיילים המנסים להתקרב אליהן :״אל תגעו בי !״ והחיילים הנבוכים
נאלצו להמתין שעה ארוכה עד שכוחן של המתנחלות אפס והמעגלים התפרקו.
ך * הגלית הגדולה של ״מיבצע־הק־
| 1פות״ ,מיבצע ההתנחלות הגדול ש נערך
משך למעלה משבוע ימים, לא היתד,
היקפו הגדול של המיבצע, או מיספר המשתתפים
בו. היא לא היתה גם האירגון
הקפדני שאיפיין מיבצע זה, ואף לא התכסיסים
האיסטרטגיים של המארגנים,
שהצליחו לשטות בצה״ל ובמישטרד, ימים
ארוכים, קודם שפונו, או בעיקר, קודם
שהתפנו מרצונם הטוב.
ההפתעה האמיתית היתד, דווקא, גדוד

הביאסארית =נידכ

תה מייד לכינוי מלכת־הסכס של התנחלות
74׳ ,נאלצה לעמול קשות כדי לשכנע
את הבחורים כי היא אומנם דתית.

צעירה בלונדית בת ,16 תלמידת
- 1 111י 1באה להזדהות עם רעותיה המתן
ותילבושתה הדתית החמורה — שימלה עד מתחת מה
נעול שעליה סוודר ארוך שרוולים אף הוא, מגן־
ומבט בתולי ותמים בעיניה — כל אלה זיכו

ה 1ךין | 1שתי צעירות מארגנטינה,
• ייי 11 השוהות עתה בארץ, באו
להזדהות עם המתנחלים בהפגנה הגדולה
שנערכה בירושלים, וריכזו סביבן תוך
זמן קצר את כל זאבי עיר־הקודש.

י ן לבושת חצאית ארו־
11111 כה וחולצה ארוכת־כשמגן־הדויד
הגדול תלוי על
עומדת ומתבוננת בחבריה.

בנות־החן, הצעירות שבין המתנחלים. הן־
הן היו המנהיגות האמיתיות, האמאזונות,
הלוחמות העיקשות. הן היו אלו שליבו את
היצרים, הסעירו את הרוחות והנהיגו את
המחנה.
היועץ־המישפטי־לממשלה, מאיר שמגר,
שגה שגיאה חמורה כאשר הורה לעצור
את הרב משה לווינגר ואת חנן פורת, שלדעתו
היו מנהיגי המתנחלים. צריך היה
להורות לעצור את חיה, הבלונדית בת הלז
מירושלים, ואת מזל, התימניה היפהפייה
מפתח־תקווה, את רחל מרחובות ואת רותי
מחיפה. אילו הורה לשוטרים לעצור את

ה 1 1 1 1 11 ¥1נערה, תלמידת ביתי
י י # 1י 1חייי ספר דתי בירושלים.
בשרוולים ארוכים וגרביים, אשר הביטה בהתנשאות
על כל הגברים הצעירים מסביבה,

אולם ״בריגדת חסרות־הכיפד״״ כפי שכונו המת־נחלות
על־ידי החיילים, לא חיתח מורכבת ממזל
לבדה. ערב קודם הפינוי בוואדי קלט, נערכה הפגנה
המונית של המתנחלים בגן־העיר בירושלים.
בתחילה היה הגן המוריק רוחש כולו רק חובשי*
כיפות ונערות בשרוולים ארוכים. אולם אט־אט פשטה
בחוצות ירושלים השמועה שגן־העיר מלא חתיכות
דתיות וכל הזאבים, אשר התכוננו לבילוי ערב באחד
ממועדוני-הלילה בעיר, פשטו על הגן כארבה.
אולם גם אלה, וגם החיילים שבוואדי קלט, למדו
מהר מאוד, ובדרך הקשה׳ כי תמונת הפיקניק ד,פסטוראלי,
גדוש היפהפיות, מטעה. כאשר ביקש חייל,
בין ניסיון-פינוי אחד למישנהו, כתובת של אחת ה צעירות,
או כשפנה מפגין, בין נאומה של האמא-של-

עמוד 21

פתח כ-PDF פתח כתמונה

המתנהלות, רחל ינאית־בן־צבי לבין נאומו
המרטיט של ישראל אלדד (שייב) ,לקבוע
פגישה עם מתנחלת — נתקל בשאלה
המכרעת :״אתה בעד ארץ־יש־ראל
השלימה או בעד הממשלה?״ הברירה
שעמדה בפניו היתר. קשה: שול מית
אלוני — או מתנחלת צעירה ויפה־

ן 11ך ך 1ח הבריגדה חסרת־הכיפות, כפי שבו!
111 1 111111 #11 נו מתנחלות ואדי־קלט, עורכת מסע
התעוררות ותפילה, לכאורה, תמימות ובלתי־מזיקוח. דקות מעטות

הצעירה שבאה ד־ה
7111ך 111
הפגין, מצויירת ב111
1-11111
סוודר לבן וספר־תהילים, מחייכת לכל עבר.

אחר־כך, כאשר החל הפינוי, הפכו צעירות אלו ללוחמות אכזריות•
הן לא בחלו באמצעים, בעטו, נשכו ושרטו את החיילים
הנדהמים עד זוב־דם, וקיללו במלוא־פה, כמוכרות־דגים בשוק.

11 ?1ך 11ך 1לבושה בבטלדרס צבאי,
^ 11י * 1י 11 נושאת תיק שעליו ציור
פרח חינני צבעוני, מפלרטטת עם המצלמה.

התרנגורת

ברחה במהירות עצומה מכל זאבי ירושלים.

בללה לנערות דתיות בבית״וגן בירושלים,
ות. יופייה המיוחד, שערה הבלונדי־טיבעי
יים, חולצה ארוכת־שרוולים ובעלת צווארון
ן זעיר תלוי על שרשרת דקה לצווארה,
גותה בתואר ״מלכת המתנחלות ׳ 1974
פייה. והוא בחר, במיקרה זה בארץ־ישראל
השלמה.
כשהחל הפינוי הגדול, הפכו לפתע הבחורות,
שקודם לכן היו כה חמודות,
חייכניות ונעימות, למערבולת סוערת המכה
ללא הבחן, שורטת, בועטת ונושכת. ו־
!הפיות, שצחקו קודם אל החיילים, פלטו קל לות
ששום רוכל בשוק לא היה מתבייש
בהן.
כשהעיניים התמימות של קודם זרו
ברקים ואש והזילו דמעות זעם וחוסר-
אונים — לא יכול היה עוד חייל צעיר,
שקיבל קודם מיספר־טלפון מאחת הבחו־
1רות, וכעת שריטה עמוקה לכל אורך לחיו,
!להתאפק, ואמר :״איזה אמאזונות ! אקט-
ןות כאלו גאמת אפשר להיחנק1״

ח 1 1 1 1 71 71 מאחרי מישקפי־שמש הן המזה

ן ! 111 1 1 1 1 1 1# /דהה הבלונדית (מימין) ,אשד
באה להפגין בגך חנויר בירושלים, והלוחמת בוואדי קלט,

עמוד 22

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ה אבי א ס קורפו ס
(המשך מעמוד )19
מד! שגרם לשינוי דעתו לא היד דווקא, כפי שנוטים
רבים לחשוב, אי היכולת שלו להינתק מהמדים אותם
לבש 26 שנים, או אכזבתו מהחיים הפוליטיים. בתפקידו
בוועדת החוץ־והביטחון יכול היה אריק לעמוד מקרוב
על המתרחש בזירה הביטחונית. הוא המשיך גם לעמוד
במגע הדוק עם צה״ל, הירבה בסיורים וביקורים. כתוצאה
מכך הוא התמלא בחרדה לגבי המתרחש והצפוי.
האמת היא שהחיים הצבאיים נמאסו על אריק. לא
פעם התבטא בלשון :״נמאסו עלי המדים, המכונית
הצמודה, הלהקות הצבאיות, והמכסים יש להאמין
בכנותו של אריק שרון כשהוא טוען כשלמרות כל זאת,
נוכח המצב בצה״ל וסכנת המילחמה, הוא היה מוכן לח זור
לתקופה של שנה שנתיים לחיים שנמאסו עליו, לנ טוש
את החיים הפוליטיים ואת עסקי החווה החקלאית
שלו, כדי לתרום את תרומתו למאמץ הלאומי.

קו ר פו ס
רלי ק טי
ך• סיכום השני של הדיונים להחזרתו של אריק שרון
ן | לצה״ל נערך ביוזמתו של אריק עצמו, שהודיע לרבין
כי הוא מוכן לחזור לצה״ל ללא כל תנאי, בכל תפקיד
שייקבע לו.
אלא שבינתיים חלו כמה שינויים. הרמטכ״ל אסף
ביטחון בתפקידו החדש והגיע כנראה למסקנה ששובו
של אריק עלול לסכן את מעמדו, שכן מוטה, למרות
כל כישוריו, אינו נהנה עדיין מאותה הילת מפקד הזוכה
באמון עיוור, כמו אריק שרון. אבל מוטה עשוי היה

לבטל את׳ דעתו מול לחצם של רבין ופרם. אלא שאז
התערבה גולדה מאיר, איימה על רבין לצאת ולהפגין
נגדו אם יוחזר אריק לצה״ל. דבין נפחד והבעייה שוב
הוסרה מעל הפרק.
עברו כמה שבועות ושוב היה זה אריק שעורר, במיב־תב
לרבין, את הבעייה מחדש. הפעם לא רק שנראה
היה כי תימצא דרך להחזרתו של אריק, אלא שנקבע
אפילו התפקיד המיועד לו. במיסגרת אירגונו מחדש של
צה״ל, נמצא לו הקורפוס דליקטי, נועד לו תפקיד פיקודי
בו נדרשים ידע וניסיון מהסוג שאריק נחון בהם,
״ושהוא כפוף לרמטכ״ל ולצמרת הפיקוד החדשה בצורה
שתבטיח מינימום של חיכוכים.
אם גם הפעם התפוצץ העניין, היה זה רק משום
ששלושת האנשים שבידם היה לקבוע אם צה״ל יילחם
במילחמה הבאה עם אריק או בלעדיו, היו מסוכסכים
בינם לבין עצמם ועם סביבתם כפוליטיקאים.
תיאור המצב, בקווים פשוטים וגסים, היה כדלהלן:
רבין רצה בכל לב בהחזרתו של אריק לצה״ל. מוטה
גור התנגד לכך אולטימטיבית. כדי לכפות את דעתו
על הרמטכ״ל ולאלץ אותו לקבל את אריק, וכן כדי
להתמודד מול הביקורת מצד כמה משרי ממשלתו, כמו
חיים בר־לב וויקטור שם־טוב, שעצם איזכור שמו של
אריק הוא בעיניהם כניפנוף מיטפחת אדומה בפני שור,
היה רביו זקוק לעזרתו של שמעון פרס.
גם פרס רצה בכל מאודו בשובו של אריק לצבא. אולם
פרס׳ למרות מאמציו הבלתי נלאים והתאמצותו להצליח
בתפקידו כשד־הביטחון, הוא עדיין הססן, חסר ביטחון
וחי בצילו של האח הגדול משה דיין.
יש לזכור כי בלכתו ציווה משה דיין לעם את החיים

השבוע זכה ב״טוטו״

עם מוטה גור כרמטכ״ל. פרס רואה במוטה גור איש
דיין מובהק והוא לא ייעשה דבר בניגוד לדעתו, ולוא
רק כדי לא לפגוע במשה דיין. מצד שני זוכר פרם כי
היה זה משה דיין שרצה את אריק שרון מחוץ למיסגרת
צה״ל, גרם בשעתו לסילוקו מהצבא, משום שרצה בו
כשותף פוליטי בליכוד. פרם חי בידיעה הברורה שמשה
דיין רוצה את אריק שרון מחוץ לצה״ל ולא בתוכו.
משום כך, בניגוד לדעתו המפורשת, נקט שמעון
פרס בעמדה של אי התערבות ואי נקיטת עמדה. הוא
השאיר את רבץ לבדו במערכה. ללא בן־ברית רב כוח
בדמותו של שר־הביטחון, לא היה רבץ מוכן ליטול את
הסיכון על עצמו ולהכריע את הכף לטובת החזרתו של
אריק בניגוד לכל השוללים זאת. כך אירע שמערכת של־-
יחסים פוליטיים ואישיים הכתיבה החלטה שהיא בניגוד
לשיקול הלאומי ולצורך האמיתי של צה״ל. האפשרות
שכתוצאה מכך מקרבים השלושה מחדל נוסף, לא היתה
מודעת להם כנראה.
המצב כיזם מזכיר את מה שאירע בימי המילחמה
הראשונים במילחמת יום־הכיפורים בחזית סיני. באחת
הפגישות הבודדות ביניהם הטיח אז אריק בפני אלוף
הפיקוד שמואל (״גורודיש״) גונן :״אל תשכח שאנחנו
נלחמים נגד אוייב משותף והאוייב הוא המצרים.״ ייתכן
שאילו היה אז גונן משתף פעולה עם אריק במקום להילחם
בו, היו שניהם יוצאים כגיבורי המילחמה.
ראוי אולי לזכור פרשה קודרת זו מהעבר כאשר
נעשים כל המאמצים להגביר את סיכוייו של צה״ל לנצח
במילחמה הבאה. לרוע המזל, אותם האנשים עצמם,
שאינם פועלים דיים כדי להרחיק את סיכויי המילחמה
שהם ישאו באחריות לפריצתה.

חב׳1לעסח חלנגרות ושיפ1ם צזם בע־ם ע

עוכד מדינה,
תושב קריה ממלון פ״ת

רח!ב •צחק שדה .32 תר־אניב. טל3 9 5 6 1 .

ר 260,000י י
מינימום כיל זופוסים
דרושה מטבלת

500,000י ׳

מינימום*הנדס*הראשון

לשני ילדים
עם לינה.

250.000י׳

יום חמישי — המועד האחרץ
למסירת הטפסים

תנאים מוכים.
המלצות רצויות.

עשהלר מנ ה ג 7ן ב / 1ג -
מלא טו טו בכל שבוע!

להתקשר לטלפונים :
229222 ,417480׳ ת״א.

החונ &נה להסדרה הי מו רי םבס פו ר ט

ניתן להשיג

״פסיכותרפיה על חם״
אוסף סדנות עיזן
בפסיכותרפיה בהדרכת
ד״ר דוד דודי.

המנוי!
קי בלתח שבונך

נא ברע אותו בהקדם

!11115111

״אלגרו״ — המכונית
המצליחה של ״אוט-
טיף׳ בעלת יתרונות
ההופכים אותה ליחידה
מסוגה׳ כגון: הנעה קדמית,
מערכת ״הידרה־גז״
הבולמת זעזועים׳ בלמי דיסק
עם מערכת סרוו, בלם כוח,
מערכת אוורור חשמלית מיוחדת,
הגה מרובע המעניק לנהג שדה
ראיה נרחב של שעוני הבקרה ועוד.

חבר ה >שראל>ת למוב>ל>ם בע״מ
תל-אביב -רה׳ המסגר ,62 טל * 36537 ,35882 .חיפה -רה׳ הנאמנים 7־ ,5טל# 523206 .
ירושלים — רה׳ ינאי ,3טל •< 222550 .ירושלים המזרחית סוכנות ״אוסטין״ ,רה׳ סאלח־א־דין.
• באר-שגע — דרך חברון ,7טל • 78554 .פתח-תקוה — ״אב-קאר״ רה׳ ההסתדרות , 15 טל.
* 905496 נתניה — רח׳ הרצל ,49 טל * 24470 .חדרה — רה׳ הרברט סמואל , 1טל. 23277 .

עמוד 23

פתח כ-PDF פתח כתמונה

בשיחת־טלפון מדרום ־אמריקה ביקש ספיד לפני חווש״ם את ידה
ך• מוזמנים, לכושים בחליפות חגי!
1גיות, אשר חגיעו במוצאי-השבת ד־אחרונה
לבית שברחוב השחר 15 בכפר-
סבא, נכנסו אליו בהתגנבות־יחידים, במעט
כמו במישחק צופי.
היו אלה בודדים נבחרים, אשר הוזמנו
לחתונת־השנה של הצמרת הישראלית —
חתונתו של פנחס ספיר, יו״ר הנהלת הסוכנות
היהודית, מי שהיה שר־האוצר החזק
של מדינת ישראל, ממליך שרים ו־מכתיר
כלות במימשל הישראלי משן שנים.
ביתו של הרב פינחס שיר, רבה הראשי
של כפר־סבא, הפך במה לסצינת־הסיום
של אחד הרומנים המרתקים יוה־סודיים
ביותר של השנה.
פינחס ספיר וריבקה אל־נתן התוודעו
זה לזו עוד לפני הקמת המדינה, כשריבקה
היתד׳ ״רבקה׳לה״ הבת של הגננת והמח־

לה שי שעון־זהב יקר, אותו קנה כמתנת-
אירוסין. למרות שהם יצאו יחד זה שנתיים,
היתה זו המתנה הראשונה שספיר
נתן לרעייתו-לעתיד.
לפני כשבועיים ערך ספיר היכרות ריש-
מית ראשונה בין אשתו לעתיד לבין ילדיו.
כולם הוזמנו לביתו שבכפר־סבא, למעין
חזרה כללית על טכס-החתונה. באותה עת
הבינו ילדיו כי החלטתו נחושה, והם קיבלו
את רבקה למישפחד״ אם־כי ההחלטה
לא לבוא לחתונה, נשארה בעינה.

ירח־דבש
סביב העולם
ן• חתונה עצמה היתד׳ ספירית מוב־י
1הקת. קצרה, עניינית ואפילו מגוחכת
בפני המשקיעים השונים לתרום למיפעלי
אירגונה של רבקה, ובכך תרם רבות להצלחתה.
למרות
קשריה עם ספיר, ניהלה ריבקה
אורח־חיים צנוע. היא היתד׳ עובדת שעות
רבות ביום, מגדלת את שני ילדיה, דני
בן ד,־ 20 שהוא היום חייל בשיריון והדסה
(דסי) ,שהיא תלמידת תיכון בת .17 בעלה
הראשון של רבקה, שנפטר לפני שבע
שנים, היד׳ עורך־דין, מנהל חברת התעסוקה
לקשישים המשקם בירושלים.
ככל שחלף הזמן, התהדקו הקשרים בין
ספיר לריבקה. הם אומנם לא נהגו לצאת
לבילויים משותפים, כמינהג זוגות צעירים
לפני חתונתם, כגון ביקורים בקולנוע או
בתיאטרון. עיקר הבילוי המשותף שלהם
היה בביתה של ריבקה, כאשר ספיר היד,
מצליח למצוא זמן בין ישיבה לישיבה
כדי לנוח אצלה, במקום בחדרו שבבית-
המלון.

כבר מקורביו להסיק מסקנות נמהרות.
בעייתו הרצינית ביותר של ספיר,
בנושא רעיוך הנישואין, היו ילדיו. ל ספיר
שלושה ילדים, כולם נשואים: רינה,
עמום וצפירה. בעיקר חשש ספיר מתגובתה
של רינה, המתגוררת סמוך לביתדשלו
בכפר־סבא. מאז נפטרה שושנה, רעייתו,
היתד׳ זו רינה אשר השתדלה להעניק
לאביה בית, הכינה את ארוחותיו — בעיקר
בסופי־שבוע, אותם בילה בכפר־סבא
— קיבלה את אורחיו הרבים וטיפלה בו
במסירות ובנאמנות.
לפני כחודשיים, כאשר סייר פינחס ספיר
בדרונדאמריקה, חלה לפתע ורותק למיטתו
למשך ימים אחדים. אז, כאשר שכב בודד
הילדים הטילו וטו
ן * פי ר השתעשע ברעיוך החתונה כבר חד
דשים אחדים. ידידיו הקרובים חשו שחל
בו שינוי רב. לפתע הפך עליז, מאושר,
השתמש באפטר-שייב חריף וריחני .״האיש
הזה מאוהב,״ קבעה השרד, שולמית אלוני
כבר לפני ארבעה חודשים.
אך לאחר גל השמועות, שהתבררו אחר
כך כלא־נכונות׳ בדבר רומן בין ספיר
לבין עורכת היומון דבר חנה זמר, חששו
זאית הידועה ביותר בחיפה, חינגה
סמילר. אז התגייסו האם ובתה לצבא הבריטי.
מאוחר יותר עבדה ריבקה כגדעונית,
נערה־קשרית בין אוניות־מעפילים לבין
מיפקדת ההגנה שעל החוף, ועם הקמת
צה״ל התגייסה לחיל-הקשר.
מאז, ועד לפני כארבע שנים, לא נפגשו
ריבקה ופינחס. הם שבו ונפגשו, כאשר
אשתו הראשונה של ספיר, שושנה (אשר
נפטרה לפני בשלוש שנים ממחלת־סרטן
ממארת) וריבקה קיבלו טיפול באותו בית-
חולים עצמו. כאשר השתחררה אז שושנה
ספיר מבית-החולים, היא שמרה על קיש-
רי-ידידות הדוקים עם ריבקה, אשר התארחה
פעמים אחדות בבית הספירים ב-
כפר־סבא, אותו בית שבו עברה ׳להתגורר
השבוע.

בחדר בבית־מלון בארץ רחוקה, גמלה בלינו
ההחלטה לשאת את ריבקה לאשה.
מחדרו בבית־ד׳מלון הוא טילפן אליה, ל ישראל,
הציע לה נישואין, ולא שכח לבקש
ממנה לשמור זאת בסוד.
כאשר חזר ארצה מסיורו זד׳ מיהר
לירושלים, אל דירתה של ריבקה, והעניק

הק שרים
סייעו ל ה צל ח ה
ך* פי ר נ פג ש מדי-פעם, באותה תקו-
* 1פה, עם רבקה גם בלישכתו של השל
משה ברעם, מי שהיה אז מזכיר מועצת
פועלי ירושלים. ריבקה שימשה אז כ-
כמזכירתו של ברעם, האומר עליה היום:
״תראו איך אני אדם חשוב. כולם מזכירים
שגברת ספיר היתד׳ מזכירה שלי,
אבל היא באמת היתד׳ מזכירה טובה.״
לפני כשנתיים פנתה ריבקה לעסקנות
ציבורית, והחלה עובדת בסניף אירגוך
אימהות־עובדות בירושלים. אט-אט אן
בהתמדה הפכה לדמות המרכזית בסניף.
באותה תקופה גם התהדקו היחסים בינה
לבין ספיר, ונראה כי קיים קשר עמוק
בין הצלחתה בפעילות הציבורית לבין
ידידותה עם מי שחיה אז שר־האוצר הכל-
יכול. ריבקה גילתה אז תכונה יקרה מפז:
היכולת למצוא משקיעים זרים עבור מים־
עלים שונים של אירגודאימהות עובדות.
כיום מתברר כי ספיר היה זד׳ שהמליץ

הסבירי החדשים: פנחס וובקה בלוז

במידה מסויימת. את פני האורחים המעטים
קיבלו הרב שיר, אשתו הרבנית ושלושת
בניהם, כשברקע בוקעת מוסיקה חסידית
מעל גבי פטיפון.
ספיר, אשר עסק עד לרגע האחרון ממש
בישיבות, אותן ניהל בביתו עם השרים
אברהם עופר ושלמה רוזן, אשר לא ידעו
מאומה על החתונה, כמעט שאיחר. רק
הפצרותיו של משה ריבלין, מנכ״ל הסוכנות
שהיה עימו בבית, האיצו בו לק פוץ
לחדר השני, ללבוש חליפה אחרת
ולמהר אל בית חרב.
למרות שמיספר המוזמנים היה מועט,
היה חדריו׳,אורחים הקטן בבית הרב שיר
דחום ומחניק. אחד מבני הרב מיהר לדירת
השכנים, רחל ויעקב גרינוולד, וביקש לש אול
מאוורר, כדי לצנן מעט את האווירה.
הכלה׳ אשד, נמוכת-קומה ועגלגלה בת
,52 בעלת שיער חום־אדמוני, היתד׳ לבושה
בשימלה כחולה, על ראשה הינומה
לבנה ובידה שלושה ורדים. ספיר עצמו,
ילבש חליפה שחורה ועניבה כחולה.
הרב שיר קרא את הברכות. את הכתו־בה
קרא במהירות כשהוא מדלג על הסכום
אותו נקב החתן. ספיר ניפץ את הכום
ברגלו, וקרא בקולו הרועם :״מזל טוב!״
אשת הרב הגישה כוסות-יין לקרואים. ב מחצית
השעה לאחר שהגיעו לבית הרב,
כבר עזבו אותו החתן, הכלה ואורחיהם.
לפני חודשים מיספר חזרה רבקה מסיור
ממושך בחו״ול .״אני אוהבת לטייל
בעולם,״ סיפרה אז לחברותיה ולמכריה.
עתה, עם נישואיה לפינחס ספיר, היא תרבה
לטייל.
ואומנם, כבר למחרת החתונה יצא הזוג
הטרי למסע של ירח־דבש סביב העולם.
ירח־דבש עם ספיר, פירושו ריצה מטורפת
ממלון לפגישה ומישיבה לסעודת-עבודח.
אבל כשזה מסביב לעולם — גם זה משהו.

עמוד 24

פתח כ-PDF פתח כתמונה

י 11

111

(המשך מעמוד )17
הפלסטינים להגדרתם העצמית, אלא רק פוסלות את ההחלטה
מבחינה פורמלית. ואילו בין 105 המדינות שתמכו בהחלטה, היו
כמה מן הידידות הוותיקות והמושבעות ביותר של ישראל, כמדינות
סקנדינביה, שפשוט התייאשו מן האיוולת הפוליטית והאטימות
המוסרית של עמדת ממשלת־ישראל,

היתה זד המפלה המוחצת ביותר שספגה ישראל
אי־פעם כזירה המדינית, בנדבן־ כל 26 שנות קיומה.

^ ולס עצס ההכרה בעניין הפלסטיני, בניגוד חותך לעמדת
ממשלת־ישראל, אינה הצד הבוטה ביותר של ההחלטה.
נתלוותה אליה מגמה קיצונית עוד יותר: ההכרה באירגון־
לשיחרור־פלסטין כנציג בילעדי של העם הפלסטיני.

הכרה זו היא בלתי־מותנית. לא נדרש מאש״פ
להצהיר על השלמתו עם קיום ישראל, החלטה 242
כדבר ״שלום צודק ובר־קיימא״ ודו־־קיוס.

אומנם רוב המשתתפים בהצבעה האמינו כי בתוך אש״פ
גבר הפלג המתון־יחסית, התומך בהקמת מדינה פלסטינית בגדה
המערבית וברצועת־עזה, לצד ישראל — אך לא נדרש מאש״פ
להצהיר על כך, או להסתייג רישמית מן התוכנית לחסל את
מדינת־ישראל ולהקים ״מדינה פלסטינית דמוקרטית׳ לא־כיתתית,
בכל רחבי פלסטין.״
איך היתד, החלטה כזאת אפשרית? כיצד הצביעו בעדה מדינות
ידידותיות לישראל? איך נותרה ישראל בודדה כמעט לחלוטין
מול החלטה כזו? יש לכך סיבה פשוטה לגמרי:

כרגע זה אין בנמצא שום מוסד פלסטיני אמין,
המסוגל לטעון כי הוא מייצג אה חלק מן העם הפלס:
טיני, ולשלול מאש״ס את יומרת הייצוג־הבילעדי.
כרגע שגברה במישפחת העמים הה3רה שיש לפתור
את הכעייה הפלסטינית ולשתף הכד נציגות

שיחה פרטית :״סירסתם אותנו: שיחקתם בנו:
בגדתם בנו: עכשיו׳תסתדרו עם אש״פ:״
לשיא הגיע טימטום זה כאשר הודיע משה דיין שכל תושב
הגדה, שישתתף בוועידה הפלסטינית האחרונה בקאהיר (שהתכנסה,
אחרי דחיות אחדות, ביוני )1974 לא יורשה לחזור הביתה.
בוועידה היסטורית זו, שבה נתקבל בחצי־פה רעיון המדינה
הפלסטינית ה״קטנה״ בגדה וברצועה, בלטו בהיעדרם נציגי השטחים
המוחזקים. אילו נכחו, היה נוצר רוב גדול ליסודות המתונים,
וייתכן שהיה נוצר גם הרקע לביטול רישמי של התוכנית
הקיצונית הקודמת. אך בגלל האיסור הישראלי, הובטח בוועידה
ייצוג מוגבר של האגף הקיצוני, שמנע שינויים מרחיקי-לכת
בכיוון לשלום ולהסדר.

אש״פזה הוזמן עתה לעצרת או״ס — ולמעשה
הפך לחבר חצי-רשמי של אירגון האומות המאוחדות.

מדינה מון, ו9וזשלה נו רו
ך* ׳טבוע, אחרי המפלה המדינית המוחצת, ניסו תועמלני
1 1הממשלה לטשטש את חשיבותו, להציגו כסתם אחת ההחלטות
חסרות־המשמעות של אירגון בינלאומי בטלני.
אין טעות חמורה מזו. בת־היענה ממשיכה לטמון את ראשה
בחול.
התוצאה המעשית המיידית היא, אומנם, מצומצמת. אך המשמעות
לטווח ארוך היא עצומה. למעשה מתקרבת חשיבות ההכרעה
הזאת לזו שאירעה באו״מ בנובמבר ,1947 כאשר החליטה
העצרת על חלוקת הארץ והקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית בה.

דרבי־אדם
הפיצה עוהרי^ה
שני צנחניב-לשעבר התאהבו
בפיצה האיטלקית, ותיד זמן קצר
פתחו ארבע מיזללות — ועוד
ידם ־נטויה

״זד, עניין אישי,״ השיב משד. ארוך
( ,)29 כאשר נשאל על-ידי מעבידיו באל־על,
מדוע הוא מגיש את התפטרותו. הם
תמהו, כיוון שעד לאותו יום, משך חמש
שנים, טס משה ברחבי העולם, כדייל עובד
חברת־התעופה, ללא בעיות מיוחדות.
אך הסיבות האמיתיות מאחרי ההתפטרות
הבלתי־צפויה, התבררו להם במהירות.
׳משה
ארוך, יליד ירושלים, שירית ב־צה״ל
כצנחן. לאחר שיחרורו הגיש את
מועמדותו לחברת אל־על, כדייל, התקבל,

אחרי 27 שניה, חזר האו״ם לעיקרון יסודי זה.

מעתה ברור כי המוסד העולמי העליון מכיר בעובדת קיומו
של עם פלסטיני, בזכותו להגדרה עצמית ובחברותו במישפחת
העמים. הוענק לאש״פ מעמד של ייצוג בילעדי — ולמעשה
של ממשלה פלסטינית בדרך.

הרעיון של מדינה פלסטינית הפר לעיקרון בינלאומי
לגיטימי מוכר, ששום מדינה בעולם אינה מתכחשת
לו עוד.
המצביעים לא תמכו בחיסול מדינודישראל, כדרישת היסודות
הפלסטיניים הקיצוניים. אולם לאש״פ הוענקה עמדת־מיקוח רבת־עוצמה
כלפי המעצמות הגדולות וכלפי ישראל. מאחר שלא נדרש
ממנו להכיר בישראל כתנאי להכרה בו־עצמו — הוא יכול
עכשיו לקבוע מחיר גבוה מאוד תמורת הכרה בישראל בעתיד.
מאחר שאש״פ השיג את הכל בניגוד לרצונה של ישראל,
ייתכן מאוד שיגיע לכלל מסקנה כי כדאי לו להמשיך בקו קיצוני
באו״ם, כדי להגביר עוד יותר את כוח־המיקוח שלו.

אין ספק שינצל את במת האו״ם, אליה הוזמן
ברוב כבוד, על-מנת להשמיע מעליה עמדות אנטי-
ישראליות קיצוניות עד בדי דרישה לגרש את ישראל
מן האו״ם, להטיל עליה חרס בינלאומי ולבונן
כארץ ״מדינה דמוקרטית׳.׳

רק לאחר־מכן יתברר אם צירופו למישפחת העמים יביא
לגיבוש קו מתון יותר בצמרת אש״פ, ולהתגברות היסודות
האחראיים בו. רבים מן התומכים בהזמנתו לאו״ם האמינו, כי
הדבר יעזור לו לעבוד בהדרגה ממיסגרת של אירגון טרוריסטי
למעמד של גורם לאומי אחראי, שישתלב. בהסדר החדש.

יתום מיסכן
** ול מסע״חניצחון של אש״פ, מתמוטטות עמידותיה של
1-4ממשלת־ישראל במהירות. את סיבות ההתמוטטות הזו יצרו
ממשלות אשכול וגולדה, אך על ממשלת רבץ רובצת אחריות
כבדה למפולת זו•

כמשן־ החודשים המעטים של קיומה, עשתה ממשלה
זו הבל להפיכת ההתמוטטות בלתי-נמנעת.

בנאום־הבכורה שלו כראש־ממשלה שלל יצחק רביו לחלוטין
את האפשרות של הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, וחזר
על העמדה המטופשת שהפלסטינים צריכים לראות בירדן, השנואה
עליהם, את מדינתם.

קיסינג׳ר
טובה פרטית

פלסטינית — פשוט לא היה מנוס מלהזמין את
אש״פ. אין מתחרה לאש״ס.
מצב פנטסטי זה נוצר על־ידי גורם אחד ויחידי:
ממשלת-ישראל.
מזה שבע שנים, נשמעה בישראל התביעה שיש לאפשר לתושבי
השטחים המוחזקים להתארגן, לנהל חיים פוליטיים לגיטימיים,
ולבחור לעצמם נציגות לאומית. מכיוון שלכל הדיעות
מהווים עתה תושבי השטחים האלה את הגורם המתון ביותר בעם
הפלסטיני, הרי נציגות נבחרת מטעמם היתה מהווה לא רק גורם
אותנטי, אלא גם מתון.
תביעה זו הושמעה שוב ושוב *,ונדחתה בכל פעם מכל-
ובל על־ידי אשכול, גולדה מאיר ורבין. הם סברו, בצדק, כי
בינון מנהיגות כזאת תביא בהכרח להקמת מדינה פלסטינית
בשטחים המוחזקים — וממילא להוצאתם משילטון ישראל. לכך
לא רצו להסכים — הן מפני שרצו להחזיק בשטחים, או לפחות
בחלק גדול מהם, הן מפני שפחדו מפני חסידי ארץ־ישראל
השלמה בממשלה ובמדינה.
האיש שקיבל על עצמו למנוע בכוח את הקמתה של מנהיגות
כזו היה משה דיין. מאז 1967 פעל כדי להחניק כל ניסיון
כזה באיבו. כל פעולה פוליטית בשטחים נאסרה, והאיסור
הופעל בקפדנות קיצונית. מי שניסה ליזום התארגנות לגיטי־ומית
י— גורש מייד אל מעבר לירדן, גם אם דגל בדו־קיום עם
ישראל והתנגד לפידאיון. כל הבקשות לבנם ועידה של מנהיגי
הגדה — נידחו, בליווי איומים למיקרה של הפרה.

קרא השבוע אחד המנהיגים הבולטים בגדה כ

נאמתי עליה כמאה נאומים בכנסת, והצעתי בין השאר,
תוכנית מודרגת להחזרת החרדות הדמוקרטיות בשטחים, בחירת
נציגויות מקומיות, וכינון נציגות אחידה מוסמכת.

בכף החמיץ רבץ את ההזדמנות ההיסטורית שניתנה
לו לפתוח, כרגע האחרון, כדף חדש — ההזדמנות
האחרונה שניתנה לממשלת־ישראל לכוון את
העניין הפלסטיני לאפיק של הכרה הדדית ודו-קיום.

לאחר־מכן אירעה פליטת־פה לשר־ההסברה אהרון יריב, והוא
רמז שישראל תהיה מוכנה לשאת ולתת עם אש״פ רק אחרי
שזה יכיר בקיום המדינה ויהיה מוכן לשלום עימה. עמדה נבונה
זו נפסלה מייד, הוכחשה ורוקנה מתוכן — וכך מנעה ישראל
מעצמה את האפשרות לתבוע מן העמים שלא יעניקו הכרה
לאש״ם אלא אחרי שיכיר בישראל.
אחר־כך באו ההצהרות שישראל לא תנהל לעולם משא־ומתן
עם ״אירגון הגג של המרצחים.״
עמדות אלו מתמוטטות עכשיו בזו אחר זו. יגאל אלון כבר
נאלץ להסכים, בחצי־פה, לנהל משא־ומתן עם אש״פ — בתנאי
שיהיה חלק מן המישלחת הירדנית. ראש הממשלה ושריו נאלצו
לדבר, לפחות בגימגום, על ״בעייה פלסטינית,״ ״זהות פלסטינית״
ושאר הגדרות סתמיות — המובילות בהכרח להכרה בעם פלסטיני
,׳ובזכותו להגדרה עצמית. ההמשך מובן מאליו.

מאחר שבמשף שבע שנים סירבה ממשלת-ישראל
להציע כל תוכנית סבירה לבעייה הפלסטינית —
היא תיאלץ עתה להתמודד עם תוכנית שתתקבל
על דעת העמים, על אפה ועל חמתה.
מאחר שכמשף שנים אלה סירבה הממשלה לאפשר
את כינונה של בל נציגות פלסטינית מתונה
ואחראית, היא תיאלץ עתה להתמודד עם נציגות
פלסטינית קיצונית הרבה יותר, שזכתה כהכרה בינלאומית
— ובסופו של דבר לנהל עימה משא־ומתן.
זוהי התמוטטות — תוצאה בלתי־נמנעת של האיוולת, קוצר-
הראייה, הפחדנות המוסרית, האפסות האינטלקטואלית וחוסר־ההעזה
הפוליטי של עסקני המיפלגות, שהיוו את ממשלות־ישראל
בשבע השנים האחרונות, עד ממשלת רבין, ועד בכלל.

כשהיא מקוננת עתה על ״הציניות של דואו״ם,״
״מינכן החדשה,״ ״ההתנכלות לקיום ישראל,״ דומה
היא לנער שחרג כמו-ידיו את אביו ואמו, והוא מתחנן
בפני השופטים שירחמו עליו מפני שהוא יתום.

פיצריסט ארוך
דומינו ההצלחה
ודומה היה לו כי בכך התגשם חלום־חייו.
אלא שבמהלך טיסותיו לארצות־הברית
נתקף אט־אט בשיגעודלדבר־אחד: לפתוח
בתל-אביב פיצריה, כמו העשרות והמאות
שראה בגידיורק. הוא ראה מייד שאין
עסק טוב מזה, והחליט שאם זה טוב לאמריקאים,
אין כל סיבה שזה לא יהיה
טוב לישראלים.
אך כיוון שאיננו הרפתקן מטיבעו, לא
נחפז. הוא המשיך לטוס, ובאחת הטיסות
קנה והביא לארץ תנור חשמלי מיוחד
לאפיית פיצות. הוא החל בודק את הדופק
בשוק המקומי, שמע תגובות על הרעיון,
וכאשר ראה כי טוב — נכנס לשותפות
עם חברו, צנחן־לשעבר גם הוא, שרגא
גרום ( )29 הגבוה והממושקף.
הו דיו תחד שו תבשרשרת. הם פתחו
פיצריה ברחוב המאספים בתל-אביב,
אך משה המשיך לטוס. קודם שיכרות
במו־ידיו את מטה־לחמו העכשווי, החליט
להמתין ולראות כיצד ייקלט הרעיון. משך
שנה עבד ללא-הרף, רץ מן המטוס לפיצ־ריה,
להחליף את שרגא לכמה שעות, ושוב
אל המטוס, לטיסה חדשה.
העסק נקלט יפה. הפיצריה שיגשגה.
הכיסים החלו מתמלאים, ולשותפים־הידי-
דים היו כבר תוכניות חדשות: פיצריה
בירושלים הרעבה למזון איטלקי מהיר.
כאן היתד. ההצלחה מיידית, ומשה החליט
שהיגיעה השעה להתמסר לייעוד אחד בלבד.
בעיקבות
הסניף בירושלים נפתח סניף
חדש בכפר״סבא. שרשרת פיצח־דומיינו
החלה כובשת את מקומה על מפודהזלילה
הישראלית. ואז פרצה המילחמה. כאשר
גוייסו הגברים לצבא, התגייסו הנשים והאחיות
למלא את מקומם ואכן, התנורים
אף לא הספיקו להתקרר.
השבוע יצאו משה ושרגא להרפתקה חדשה.
הם פתחו את הסניף הרביעי, טיבולי,
ברחוב אבן־גבירול בתל־אביב.
״החלטנו לסכן שוב את ההון שלנו,
והשקענו אותו במיסעדה חדשה מסיבה
פשוטה,״ אומרים השותפים הצעירים.
״אנחנו כבר לא יכולים להיעצר. אם נכנ סים
למישחק, הולכים עד הסוף. או־או!״
העולה הזה 1938

עמוד 25

פתח כ-PDF פתח כתמונה

אשת ואש־העיו הקימה ועד לשיחרור נושעים-וחבויה הבטיחו לעזור לבערה 1

הנושונים(עוות
מאת

מרסל וו ה ר

! 0ן אביא לבעלך שלושת אלפים איש,
שיצביעו בשבילו. אני מבטיח לך 3000
קולות, כדי שיצחק וולקר יחיד, ראש־חעיר.
אבל בשביל זה את צריכה לבקר בכלא
את בני׳ שנשפט ל־ 17 שנות מאסר.׳״
כך סיפרה השבוע חיה וולקר, רעייתו
של ראש עיריית בת-ים, יצחק וולקר.
״עניתי לו שאטפל באסירים תושבי בתים
אפילו אם בעלי לא יהיה ראש־העיר,״
המשיכה ,״אבל לגבי הביקור אצל האסיר
שנשפט ל־ 17 שנה, אמרתי •שזה בא בחשבון
רק אחרי הבחירות. לא עשיתי איתו
שום עיסקה.״ י
חיה וולקר סירבה לגלות את זהותו של
המבקש, אך במהלך השיחה התברר, למעלה
מכל ספק, כי המדובר הוא בגיסים
לביא, צעיר בעל עבר פלילי עשיר, מראשי
הכנופיות של בודים, אם לא העיקרי שבהם.

ועד
ציבורי
למען פושע

ואשיהעיו בסיס יצחק וויקו

יו בחירות לראשות עיריית בודים
( 1באו וחלפו, ויצחק וולקר, מועמד
הליכוד, הצליח להבים את רא־ש העירייה
הקודם, מנחם רוטשילד, ולתפוס את מקומו.
היה זה לאחר מאבק ממושך, מר ועיקש
על רא׳שות העיר, שבמהלכו הופעלו
לחצים כבדים ואיומים מכל הכיוונים, ואשר
כלל מערכות השמצה והסתה חס־רות-תקדים
כימעט.
אד לאחר שזזל׳ח ין יתין ריר*ייי* י 1״יי

ראש־מוף״ה 1סי 0לביא
בבת־ים, קרה דבר נוסף. אשתו, הייה,
ערכה ביקור אצל ניסים לביא, בכילאו,
ומייד יזמה הקמת ועד ציבורי לשיחרורז.
וכך הוארה לפתע תופעה, שאם־כי אינה
חדשה, אולם בצורה זו היא חדשה בארץ.
עד-עתה נודעה בעיקר בארצות־הברית,
משם מגיעים תכופות סיפורים אודות רא־שי-עיר,
שהודחו בשל שיתוף־פעולה עם
חוגי הפשע המאורגן, לשם הבטחת בחירתם
לכהונותיהם, ושל מפקדי־מישטרה בכירים
וזוטרים, המשתפים פעולה עם ה מאפיה
לצורך אותה מטרה עצמה. בארצות־הברית
קל למדי להבין את חלקה של ה־מישטרה
בנגע זה, כיוון שמינוייהם של
מפקדים בכירים הוא פוליטי.
ההקבלה למעשיהם של אותם ראשי״
ערים וראשי־שילטון אחרים נראית לפתע
אפשרית בהחלט — והאפשרות, כשלעצמה,
מחרידה.
דרכן של פרשות כאלו שאינן מתגלות
לציבור, ומן הפרטים המעטים שאכן נודעים,
קשה לעיתים להרכיב תמונה שלמה,
ללמוד לגבי המתרחש מאחרי הקלעים.
העולם הזה חושף עתה כמה פרטים.
רעייתו של ראש־עיריית בת-ים ביקרה
אצל ניסים בכלא.
״גיליתי שהוא בחור חמוד ואינטליגנטי,״
סיפרה .״אני בטוחה שהוא היה יכול

עמוד 26

פתח כ-PDF פתח כתמונה

במדינה רפואה מדוע החפזטר
הפרופסור פדה
חמגכ״ל התפטר כאשר
הרגיש שהקרקע מתחילה
לבעור מתחת לרגליו
בביודהחולים הממשלתי הלל־יפיה, השוכן
בגפת חדרה, קשרה קבוצת מנהלי־מחלקות
קשר כדי להדיח מתפקידו את
מנהלו הקודם של בית־החולים, ד״ר רו*
ברט חיימוב.
בכתבה ״הסרטן מתפשט״ (העולס־הזה
)1936 האשים מבקר העולם הזה, זאב יפת,
מיספר מנהלי־מחלקות בבית־חולים זה,
בסיפסור במיטות בית־החולים, בהעדפה־באישפוז
של חולים פרטיים בעלי־אמצעים,
ובהכשלת מנהל בית־החולים, שניסה ללחום
בהם.
בכתבה נטען אז כי פרופסור ברוך פדה,
מנכ״ל מישרד־הבריאות, מעל בתפקידו הציבורי
בכך שמנע את תמיכתו ממנהל
ביודהחולים, אשר ניסה ללחום בשחיתות
מבפנים, גרם בכך לפרישתו מתפקידו ואף
ניסה להשתיק את הפרשה.
בהמשך אותה כתבה גילה העולם הזה
דבר קיומן של אגודות עותומאניות רבות,
שהוקמו על־ידי מנהלי־מחלקות בבתי־חו־לים
שונים בארץ. רבים מהחולים שתרמו
לאגודות אלה, אולצו לתרום כספים בסדר
גודל של אלפי לירות — וזאת, נוסף
לסכומי־הכסף ששילמו למנהלי־המחלקות
באופן סרטי.
רישומים תמימים של נסיעות לחוץ-
לארץ לצרכי השתלמויות רפואיות, שהופיעו
ברישומי אותן אגודות, היו למעשה
נסיעות־בילוי של מנהלי-מחלקות בליווי
נשותיהם. מנהלי־המחלקות עשו בכספי האגודות
כבתוך שלהם, כאילו היה זה כספם
הפרטי.
במשך למעלה משנתיים לא נקף פרופסור
פדה אצבע כדי לחסל ׳תופעה מכוערת
זו. רק בשבועות האחרונים, לאחר
שהפרופסור אברהם הוכמן טען שהחולים
שבטיפולו תרמו כסף לאגודות עותומא־ניות
שונות שהוא עמד בראשן, וכי הוא,
אישית, לא קיבל כסף — רק אז התעורר
הפרופסור פדה לפעולה חפוזה.
הוא הקים ועדה מיוחדת, שעליה הוטל
לברר אילו סייגים חמורים יש להטיל על
אותן אגודות, כדי שמנהלי המחלקות לא
יוכלו לעשות בכספיהן שימוש לרעה.
גילויים אלה של העולם הזה, שבעיקבו־תיהם
באו גם פירסומים בהארץ, עירערו
את מעמדו של פדה, גרמו — לדבריו —
להחלטתו להתפטר.
מיליונים למעבדה. אולם לא היתה
זאת הפרשה היחידה שנגעה למנכ״ל ושעמדה
להידון בעיתונות.
בינתיים נמשכה חקירת העולם הזה בתופעות
חריגות נוספות הקשורות בפרופסור
פדה. ידוע, למשל, כי הפרופסור עומד
בראש מחלקה ציטוגנית, בביתן-היול-
דות בבית־החולים תל־השומר. ליד מחלקה
זו קיימת קרן שבראשה עומד הפרופסור
פדה, ובה מושקעים מיליוני לירות.
במישרד-הבריאות קיימת כבר קרן ל מטרות
מחקר. קרן נוספת למטרות מחקר
קיימת גם בבית־ההולים תל־השומד.

איו כל הצדקה לכד שבידי ה פרוע׳
פדה תימצא קרן מיוחדת,
נוספת על השתיים חרישמיות, שאליה
יוזרמו תרומות בסדר גודל
של מאות אלפי לירות, ואשר תימצא
מחוץ לביקורת של מישרד-
הבריאות והנחלת בית-החולים
״תל-חשומר.״

ליד המחלקה הציטוגנית פועלת מעבדה
של הפרופסור, העוסקת בחקר מחלה תורשתית
הקשורה בחילוף חומרים מופרע
תורשתי אצל תינוקות.
כך נהנית מחלקתו של הפרופסור פדה
מסכומי כסף שאינם עומדים בשום פרופורציה
לחשיבותה, שעה שמחלקות שמבחינת
האינטרס הציבורי יש הכרח חיוני
לפתחן ולהרחיבו, סובלות ממחנק כספי.
השבוע פנה העולם הזה אל דוברת מיש-
רד־הבריאות, דבורה גנני, וביקש לשמוע
את תגובת השר על פרשת הקרן האדירה
העומדת לרשות מנכ״ל מישרדו, פרופסור
פדה. לצורך מהקריו המדעיים — ועל

סדר־העדיפויות שגרמה לייעוד הכספים דווקא
למחקר שבו עוסק מנכ״ל המישרד.
לא נתקבלה כל תשובה. יומיים לאחר־מכן
נודע, כי הפרופסור פדה פרש מתפקידו
כמנהל-הכללי של מישרד-ד,בריאות.
שר-הבריאות, ויקטור שם*טוב, העניק
למנכ״לו, עד לרגע התפטרותו, גיבוי מלא.
השר, שאינו בעל ידע בענייני רפואה, היה
תלוי בפרופסור פדה, שהכין עבורו את
הנאומים המיקצועיים על נושאים רפואיים
שעמדו על הפרק.
היה זה הפרופסור פדה שיעץ לשר להופיע
מול מצלמות הטלוויזיה בחלוק לבן,
כאשר פרצה בארץ מגיפת הכולרה, מאז
אותה הופעה התלוצצו במישרד-הבריאות
כי פרופסור פדה הפך את השר לתברואן
הראשי של מישרד־הבריאות.
אחרי שהתפוצצה פרשת פרופסור הוכמן
ולציבור הרחב, המזועזע, נתגלה עד כמה
העמיקה שחיתותם של מנהלי־מחלקות ב״
בתי־חולים בארץ — כאשר אחדים מן
הנודעים שבהם נתגלו כספסרי־מיטות, רק
אז הצטננו היחסים בין השר לבין המנהל
הכללי של מישרדו.
עיתונות רכז מהמקרר
״חכיבשה השחורה״ ש?
,,מעריב״ טיפסה
א? הצמרת
במיסדרונות בית מעריב כינו אותו בלעג
״הנביא ירמיהו.״ בעיני רבים מעובדי מערכת
הצהרון הממוסד, דמו התחזיות ומ־אמרי־הפרשנות
בנושאי ביטחון לאומי, בהם
הציף כתבו־הצבאי־לשעבר של העיתון,
אורי דן * ,את המערכת, לנבואות חורבן
וזעם. הם עמדו בניגוד מוחלט לגלולות
הארגעה ושביעות-הרצון-העצמי, שבהן הלעיטו
דוברי וראשי השילטון במשך שנים

בתם של עורכי העיתון רב־ההשפעה לצמרת
המימסדית במדינה, לא הגיחה להם
להשלים עם ביקורתו התוקפנית של הכתב
הנמרץ.
ליקחי המילחמה. מילחמת יום-ד,כי־פורים,
שבמישכה היה אורי דן צמוד לאוג-
דתו של האלוף שרון, חוללה חילופי־מיש*
מרות במימסד. גם צמרת מעריב התחלפה,
ללא קשר למילחמה. במקומו של אריה
דיסנצ׳יק התמנה כעורך העיתון שלום
רוזנפלד.
רבים בבית מעריב היכו על חטא, בשל
הסתייגותם בעבר מנבואות־התוכחה של
דן. תחזיותיו וניתוחיו, שרובם לא התפרסמו,
ושניראו קיצוניים ופסימיים מדי,
התגלו כנכונים.
השבוע הסיק עורכו החדש של מעריב
את ליקחי המילחמה. אורי דן מונה כרכז־הכתבים
של מעריב, צורף לחברי המז כירות
המצומצמת של מערכת העתון. מינוי
זה נפל כרעם ביום בהיר על רבים
מעובדי העיתון, שראו בו עד אז את
הכיבשה השחורה של המערכת.

קציר הדמים
הגיע אד
הנשיא קציר
ומרהראש שישב על המושב, ליד
\11 הנהג, עוד הספיק לקרוא :״היזהר!״
אולם היה מאוחר מדי. המכונית המפוארת,
מסוג דודג /של נשיא המדינה אפריים
קציר, התנגשה בקול נפץ עז במכונית
כרמל צבאית שהגיחה מולה.
שומר־הראש קפץ מהמכונית במהירות,
פתח את הדלת האחורית ומשך החוצה ב

שמו המקורי הוא שלמה אורי. הוא שינה
את שמו לאורי דן, שהיה שמו המערכתי
בתחילת שנות החמישים, כאשר החל
את הקאריירה העיתונאית שלו בהעולם
הזה.

שופטים
עד דוכן העדים
ציניות, סרקאזם וקוצר-רוח
בכית־מישפט השלום
בתל-אביב
השופט עמיקם פיאלקוב הפסיק את דבריו
של התובע המישטרתי, רס״ר יחזקאל
נחום, שניצב על דוכך העדים, והצליח
להפתיע אפילו את הרס״ר הוותיק.
״תפסיק לספר שאתה יודע הכל על הנאשם,״
אמר לו .״אני כבר שומע שאתה
יודע הכל, אז בשביל מה אתה צריך
לעצור אותו להמשך החקירה? אתה מבין?״
״מבין, כבוד השופט,״ הפטיר התובע
המישטרתי המופתע ,״אבל...״
״אל תדבר יותר,״ היתרה בו השופט
פיאלקוב .״נו, כמה ימים רצית?״
״עלינו לסיים את החקירה,״ השיב התובע
.״לשם כך אנחנו זקוקים לשיבעה
ימים, בדי לסיים את...״
״לעצור את החשוד לשיבעה ימים!״
קרא השופט, טבלי להמתין שהתובע יסיים
את דבריו.
אין סבלנות למגמגמים. היה זה
יום רגיל באולם־המעצרים של ביתימיש־פט
השלום בתל־אביב, והיתה זו רק דוגמה
אחת לצורת־עבודתם של השופטים, המטפלים
בבקשות המישטרה להאריך מעצרם
של חשודים, לצורך השלמת חקירתם.
כימעט כל מישפט־זוטא בזה, של האר
עיתונאי

נבואות קודרות?
את עורכי העיתונות היומית בישראל.
התוצאה: חלק ניכר ממאמריו של אורי
דן נזרק לסל. אחרים, שאומנם ראו אור,
צונזרו ורוככו בצורה קיצונית.
תוצאה נוספת: אורי דן 38 מהחרד
צים והזריזים שבכתבי העיתונות הישראלית,
הוחזק במשך שנים במקרר. כישרון
הכתבות שלו לא נוצל. בהשראת גורמים
שילטוניים דבי־השפעה בממשלת גולדה
מאיר, שהתמרמרו על כתבותיו הביקור תיות,
נעשו מאמצים להרחיקו ממוקדי
ההתרחשויות הביטחוניות והפוליטיות בארץ.
במשך
שנים שימש אורי דן ככתבו של
מעריב בפאריס. כשסיים את שירותו בתפקיד
זה וביקש לחזור לארץ, הוצע לו
לעבור לבריסל. הוא החזיק מעמד חודשים
ספורים בתפקיד זה לפני שהחליט לוותר
על הכבוד, להשלים עם היותו מוחרם,
ובלבד שיהיה קרוב לאירועים בארץ.
מבחינת השקפתו הפוליטית היתד
כביכול זהות בינו לביו עורכי מעריב,
שרובם מצאי התנועה הרוויזיוניסטית
ותומכי האופוזיציה הימנית. אולם קיר

מעצר, המתנחל שם, ראוי לציון. כזה
היה גם מיקרהו של החשוד הבא בתור,
אשר הובא בפני השופט עמיקם פיאלקוב
על־ידי המישטרה, לצורך הארכת מעצרו.
היה זה אזרח בן שלושים וחמש לערך,
לבוש בגדי־עבודה, שניראה כפועל. האיש
נחשד בכך שהטיל רימון לתוך מישרדו
של עורך־דין תל־אביבי. עוידהדין גילה,
בתלונתו למישטרה, כי הוא חושד באיש
זה, שחיה לקוחו בעבר, מאחר שאיים עליו
פעם.
החשוד, בעל הפרעות חמורות בכושר-
הדיבור, כמעט שנחנק במאמציו להסביר
לשופט ולשכנעו כי לא עשה את המעשה
המייוחס לו.
״אל תתאמץ עם הנאום שלך!״ שיסע
אותו השופט באמצע דבריו.
עיניו של החשוד מלאו דמעות, והוא
שב והתיישב במקומו. מייד פנה השופט אל
איש־המישטרה המלווה בשאלה, מאיזו
תוצרת היה הרימון שהושלך. השוטר לא
ידע.
בעיקבות תשובה זו ציווה השופט לשחרר
את החשוד בערבות, מאחר שסיפורה
של המישטרה לא הצליח לקשור את החשוד
למעשה השלכת הרימון.
כאשר שמע החשוד כי ישוחרר בערבות,
כיסה חיוך רחב את פניו. אך החיוך נקטע
לשמע שאלתו חפיתאומית של השופט,
שהופנתה אליו:
״אולי עכשיו אתה יכול להגיד לי, מאיזה
תוצרת היה הרימון?״
החשוד פנה לאחור, ניסה לומר משהו,
לא הצליח, ופרץ בבכי.

תיאורה של תאונת הנשיא.1 :
מכונית ה״סוכארו״ (באמצע)
וכעיקכותיה״מכונית הנשיא, עו•
מפת את השיירה הנוסעת לכיוון
תל־אכיב, כעוד שממולה באה
מכונית ה״כרמל״ הצבאית, העוקפת
את השיירה הנגדית .2 .שעה
שמכונית ה״סוכארו״ מבחינה כ־
״כרמל״ ,ומצליחה להשתחל במהירות
חזרה לתוך השיירה, לא מצליח
נהגו של הנשיא לברוח, ומתנגש
ב״כרמל.״ .3מכונית ״פורר־אסקורט,״
הנוסעת מאחרי ה״כר־ו
מל,׳׳ אינה מפסיקה לבלום ומצ-ן
טרפת לתאונה, ואילו קטנוע ״וס פח״
שנוסע אחרי ה״אסקורט,״!
מנסה לסטות, מתהפך לצד הכביש!.

עמוד 27

פתח כ-PDF פתח כתמונה

המכונית הצבאית שנה נהוג הנהג(מימין) ומכונית הנשיא שנוסעיה נחבלו

חסלו( שלישי(חוות

כוח את הנשיא ורעייתו נינה. ואומנם,
מעשהו היה נכון. נעבור שניות ספורות
פרצה במכונית הנשיא דליקה, אשר עלולה
היתר. להוות מלכודת־מוות לנשיא המדינה
ורעייתו.
המחזה שנתגלה לעיני נהגי-המכוניות,
אשר עברו אותה שעה בכביש בית־דגן—
רמלה, היה מזעזע: מכונית הכרמל התרסקה
לחלוטין, הפכה גוש של מתכת מעוכה,
צינורות, שיברי-פח, אשר אף דד
דימיון הפרוע ביותר לא יכול היה עוד
לראות בו מכונית.
גם הלוע שנפער במכונית-הפאר של
הנשיא, רסיסי-הפח והזכוכית, היה מזעזע
כשלעצמו. אד ההבדל במצבן של שתי
המכוניות לאחר ההתנגשות בלט לעין:
המכונית הקלה התרסקה והרגה את נהגה,
ואילו המכונית הכבדה של הנשיא הגנה
על נוסעיה.
כיצד אירעה תאונה מזעזעת זו, אשר
בה נהרג חייל צעיר, חמישה בני-אדם
נפצעו, וארבעה כלי־רכב נפגעו?

מ ס לו ל־ ה א מי צי ם
ך שיא המדינה ורעייתו מיהרו ב-
4דרכם למועדון צוותא בתל-אביב, ל-
ערב-פתיחה של תערוכה דרוזית שהיה
אמור להיערך בחסותם. הנשיא, אשר בבוקר
אותו יום חזר מבילוי סוף־שבוע באילת,
עבד עד הרגע האחרון ממש, כדי
למלא את שהחמיץ בזמן החופשה.
ממבט ראשון נראה היה כי נהגו הוותיק
של הנשיא, מנשר, שוורץ, מי ש שימש
כנהגו גם בעת שהנשיא כיהן במכון
וייצמן, נהג במהירות מופרזת.
בדרך־כל? מצרפת המישטרד. למכונית
הנשיא ליווי של אופנועים, המפנים את
הדרו עבורה. אולם הנשיא קציר מש תדל
שלא להזדקק לליווי זה, ובאותו ערב
החליט כי אין לו צורך באופנועים.
המכונית התקרבה לצומת בית-דגן, מכיוון
ירושלים. הכביש, שעליו נסעה, הוא
היחידי בארץ המחולק לשלושה מסלולים:
אחד לתנועת כלי-הרכב הבאים מכיוון
ירושלים, האחר לתנועה הבאה מכיוון תל-
אביב ואילו המסלול האמצעי, המכונה על-
ידי אנשי מישרד־התחבורה מסלול־האמי־צים,
נועד למכוניות המבקשות לעקוף,
משני הכיוונים.
כדי לעקוף בקטע-דרד זה חייב הנהג
להיות זהיר מאוד, או אמיץ מאוד. בדרך־
כלל מגיחה תמיד ממול מכונית העוקפת
אף היא, ונהגה -י גם הוא זחיר מאוד,
או אמיץ מאוד. על הנהג לחשב היטב אם
יספיק לצאת מהשיירה, לעקוף ולחזור
אליה, קודם שהמכונית העוקפת ממולו
תגיע אליו.
לפני מכונית הנשיא נסעה מכונית יסו־בארו
אדומה, אשר יצאה מתוך השיירה
והחלה עוקפת מצד שמאל. נהגו של הנשיא
יצא אחרי הסובאוו, ועקף גם הוא. בשיירה
הבאה ממול החליט נהג צעיר, חייל בן
19 אשר נהג כרמל־דוכס ולצידו צעירה

שוורץ, יצא בחבטות קלות בלבד, ואילו
שומר־הראש אף לא נשרט.
בתאונה היו מעורבים שני כלי־רכב נוספים,
אשר רק בנס לא הפכו אותה קטלנית
יותר. מכונית פורד־אסקורט, שנסעה
אחרי מכונית הכרמל, לא הספיקה לבלום,
נכנסה לתוך שרידי הכרמל ונפגעה אף
היא. שתי נשים ושני ילדים שישבו בתוכה,
נחלצו בחבלות קלות בלבד.
קטנוע וספה, שעליו רכבו אלכסנדר לנדאו
בן ה־ 52 ורעייתו ענת בת ה ,50-מאחרי ה־אסקורנו,
עלה על שיברי הזכוכית והמתכת
שהיו פזורים על הכביש. לנדאו ניסה
להתחמק מהתנגשות בלתי־נמנעת ברגע
האחרון, סטה ימינה והתגלגל עם אשתו
לצד הכביש. הם נפצעו, והועברו לבית־חולים.

,18 חניתה ג׳והני, לעקוף גם הוא.
נהג הסובארו הבחין במכונית הבאה מולו,
וחזר לשיירה. ינהגו של הנשיא, אשר
הסובאוו חסמה את שדה הראייה שלו,
כנראה לא יכול היה לחבחין בכרמל, אלא
רק בשניה האחרונה.
סוג־ההת־היא
התנגשות־חזיתית
נגשות
הקטלני. ביותר שייתכן. לפני
חודשים מיספר אירעה תאונה דומה כימעט
בדיוק, באותו קטע־כביש עצמו. אז נק-
טלה שם מישפחה שלמה.
אחד הגיסים בתאונה זו, היה בעובדה

נו זה קדה

שחניתה, הצעירה שישבה בכרמל לצד
הנהג, יצאה בחבלות קלות בלבד מן התאונה.
המכונית נמחצה כליל.
הנשיא קיבל חבטה עזה בבירכו השמאלית.
לרעייתו, נינה, שיחק המזל פחות.
היא נפצעה בפניה. מאוחר יותר, בביוד
החולים תל־השומר, לשם הועברו הנשיא
ורעייתו על-ידי נהג שחלף במקום, נחבשו
פצעיה. עתה מסתובבת כבר נינה קציר
ללא התחבושות, אך תחת עינה השמאלית
ניתן להבחין בפנס שחור מכוער, שנגרם
כאילו ממהלומת־אגרוף עזה. הנהג, מנשה

התצלום נעשה במקום התאונה גוז
היתה מעורבת מכוניתו של נשיא
המדינה (מסומנת ב־א) ,למחרת יום התאונה. מיספר מכוניות,
המגיעות מכיוון ירושלים לצומת בית־דגן, במרחק כ־ 250 מטר

כצי ש-הדמיס
פני כשנתיים הוחל בהרחבת כביש /הדמים.
מומחי מישרד-התהבורה גילו,
כי כביש זה משמש אתר־פורקן אופייני
אידיאלי לנהג הישראלי התוקפני והפרוע,
המשחק את המישחק האמריקאי הנודע
״צ׳יקן״ (פחדן) ,עם המכוניות הבאות מולו
באותו מסלול — כשכל אחד מבקש לחב־ריח
את הבא מולו לרדת מן המסלול,
ולהודות בכך שהוא פחות אמיץ ממנו.

מהצומת, עוקפות את שיירת המכוניות, במסלול האמצעי, כאשר
ממול מובילה את השיירה משאית. אס ברגע בה צולמה התמונה
היתה מחליטה אחת המכוניות הנוסעות מאחרי המשאית
לעקוף -אותה, היתה מתרחשת תאונה קטלנית דומה נוספת.

עמוד 28

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הסועוע* לעזרת ראעויוזעיר
(המשך מעמוד )25
להיות מנהל בית־ספר, או מהנדס, או
משהו כזה.
״ואז אמרתי, למי שהייתי צריכה להגיד,
שאתעניין בגורלו של הצעיר, אבל רק
בתנאי ־מהוא ישמע בקולי ולא יידרדר,
לא יעשן סמים. ויסכים ללמוד בכלא.״
ני8יפ הקשיב לדבריה של חיה וולקר
בטבלנות רבה, הבטיח להיות ילד טוב
להבא, ואז הודיעה לו רעיית ראש־העיר
כי תבקש חנינה עבורו. לצורך זה הוקם
״הוועד הציבורי למען ניסים לביא.״ ו־גוייסו
בעיר בת־ים תושבים אמידים, כגון
קבלנים ומנהלי־חברות.
על־מנת להרגיעו ולעודדו, הוגשה מייד
בקשה לנציבות שירות בתי־הסוהר, להעבירו
לכלא באר־שבע, שם מצויים חדרים
מייוחדים, בהם יכולים האסירים להתייחד
עם נשותיהם.

מי אתה,
ני טי ם לביא ז
ץץי הו א הצעיר, שהצמרת המיפלגתית
של בת־ים נחלצה לעזרתו, כאיש
אחד?
היה זה באחד מימי סוף שנת .1971השעה
היתד 7.55 ,בבוקר, כאשר הובא מיש־לוח־הכסף
היומי לסניף בנק לאונזי ב־ראשון־לציון.
כאשר פתח סגן מנהל־הבנק

לביא בדרך לכלא
את הכספת, שמונה דקות מאוחר יותר,
זינקו פנימה, דרך הכניסה האחורית, ארבעה
שודדים רעולי־פנים וחמושים.
אחד החל ממלא בכסף את השקים הריקים
שהביא עימו, שני חיפה עליו בעוזי
דרוך, שלישי איים בנישקו על גבר ואשד,
שלקח כבני־ערובה, ורביעי איבטח את
הכניסה הראשית. תוך שלוש דקות תם
הכל, והרביעייה יצאה במרוצה אל הג׳יפ
שהמתין בחוץ. שני שומרי-פרדסים שישבו
בבית-קפה סמוך שלפו את אקדחיהם ופתחו
באש. השודדים השיבו ־אש, ואחד
השומרים נפצע בראשו.
הג׳יפ נעלם מן העין, ועימו ארבעה
השודדים והשלל: רבע מיליון לירות. היה
זה שוד חסר־תקדים כימעט בהיסטוריית־הפשע
הישראלית, והמישטרה כולה התגייסה
לפעולה. תוך שלוש שעות כבר
בוצע המעצר הראשון.
כך נפלו בידי המישטרה ניסים לביא
(אז בו )21 מבת־ים, וחבריו אורי מיזרזוי,
רחמים הרוש׳ חיים האדי ובן חורי־דווידי
(שהיה לאחר־מכן עד־המלך במישפט נגד
חבריו).

שמונה־עשר יום לאחר השוד גילתה ה־מישטרה
את השלל, ואת נישקם של השודדים.
היה זה יום־חג. סוף־סוף נתפס נימים
לביא ״על חם.״ מאחוריו היתה כבר שרשרת
ארוכה של מעצרים 23 :תוך שנה
אחת. ביניהם מעצרים על חשד בשוד
ורצח. אך מדי הגיעו לבית־המישפט, בכל
אחד מד,מיקרים הללו, שוחרר ניסים מחוסר
הוכחות.
בפני שופטי בית־מישפט־השלום בתל־אביב
תיארו חוקרי-המישטרה את ניסים
לביא כ״ראש כנופיית פשע אלימה, מנהיג
כנופיית, הסיציליאנים׳ (היא כנופיית בתים)
,פושע מסוכן לציבור, המסוגל לחסל
אדם כמו זבוב. המסוכנים שבפושעי תל־אביב
נמנעים מלהתנגש עימו. כשהוא
חושד במישהו בבגידה — הוא נוקם באכזריות.״
גיסים
לביא כפר באשמת ההשתתפות
בשוד, אך בית־המישפט המחוזי בתל-אביב
מצא אותו אשם, ושלח אותו לכלא לתקופה
של 17 שנה.
אשתו, אותר, נשא בהיותו אסיר, עוד
לפני פרשת השוד בבנק לאונזי בראשון־
לציון, הבטיחה לחכות לו. בנו, ציון, נולד
כאשר היה אביו כבר בכלא.
במדינה תביעות
מחירם של ח״ם
בעיקבות תאונה טראגית אולץ
מהטדד-חביטחון למסור חומר-
ערומה — והוגשה תביעת•
הפיצויים הגדולה בתולדות המדינה
ההתפוצצות הפיתאומית החרידה את ה־מיפעל.
לעיני עובדי התעשייה הצבאית,
שמיהרו למקום לשמע הנפץ העז, ניגלה
מחזה מחריד.
חברם־לעבודה, אברהם טראוב, שהועף
ממקומו למרחק, היה מוטל על הריצפה

פיצויים נגד מישרד־הביטחון.
התביעה הגדולה כיותר. התביעה
הראשונה שהגישו עורכי-הדין שלו, אמנון
זיכרוני ואלי זוהר, עמדה על 800 אלף
לירות. בשבוע •שעבר הגדילו אותה למיליון
ושבעימאות אלף לירות 1,700,000
הפרקליטים טוענים כי טראוב לא קיבל
במקום־עבודתו ציוד־מגן, כנדרש. הוא
עבד בבגדים רגילים, כשהוא חבוש כובע־טמבל.
המעבידים טוענים, לעומתם, כי
טראוב קיבל ציוד־מגן, בגדים חסיני-אש
וקסדת״מגן מייוחדת, אך לא השתמש בהם
בעת שאירעה התאונה. טראוב עצמו טוען
שציוד מעין זה לא היה כלל בנמצא במקום.
כאשר ביקשו עורכי־הדין את חומר ה

מ חו ת ה שבוע

לא כדאי
לשאול שאלות

ך* י ה ודדקד, אשת ראש־העיר, נרתמה
ן 1במרץ למיבצע הצלתו של ניסים לביא.
נסיון להציל אדם שהתדרדר לחיי־פשע
— הוא דבר יפה, הראוי לשבח. אבל כש־נסיון
זה נעשה בידי אשת פוליטיקאי המודה
בכך שחברי הפושע הבטיחו תמורה
פוליטית — זוהי תופעה המעוררת דאגה.
היא עצמה יודעת מה היא רוצה — וכך
היתד, תמיד. בצעירותה, יצאה לארצות־הברית
עם 10 דולר בילבד בכיסה, עבדה
ולמדה את תורת הקוסמטיקה במשך שלוש
שנים. ליצחק וולקר נישאה באדיס־אבבד,
בירת אתיופיה, כאשר שהה שם בשליחות
ממלכתית. מאז ביקרה כבר בכ־ 20 ארצות.
חיה היא דור שמיני בארץ ; שני בנותיה
ובנה — הדור התשיעי.
ואת ידידיה החדשים, חבריו של ניסים
המסייעים בידה במיבצע־ההצלה, היא
משבחת בכל־פה .״הם מאד עדינים,״ היא
אוסרת .״הם לא יגעו בדבר בעל־ערך בבית,
לא יסתובבו בדירה, כמו שעושים
האנשים המכובדים. הם מעריכים מאד את
הכבוד העצמי, ואי-אפשר לקנות אותם בכסף.
״והם
גם מאד נאמנים. כשניסו להדיח
את בעלי מראשות־העיר, הציעו האנשים
האלה לעזור לו, לטפל באלימות בגורמים
האלה שעשו לו צרות. אבל בעלי לא רצה
אפילו לשמוע על זה. אחר־כך הם באו אלי,
ושאלו אותי, :תגידי, בעלך משוגע?׳ אבל
בעלי הוא פשוט לא כזה. מי שהשתמש
באלימות היה ראש־העיר הקודם, רוטשילד.
״אחד
המכירים החדשים שלי״ מספרת
חיה וולקר ,״הוא בחור בן ,24 נכה שנפגע
בתאונה בהיותו חייל צה״ל. הבחור הזה
לקח אותי פעם, להראות לי!מקומות־מיפגש
של גברים ונשים השייכים לעולם התחתון.
הוא גם סיפר לי דברים שזיעזעו אותי,
על חייהם של חבריו.
״התוצאה היתד, שאחרי זה לא יכולתי
לישון בלילות. אני משוכנעת -שמישהו צריך
לעזור להם, אבל איך? סידרתי עבור
הבחור הזה עבודה. הודעתי לו שיוכל ל התחיל
מייד לעבוד כמלצר.
״הוא תפס אותי ביד ושאל . :את צוחקת
ממני? אני לא אעבוד כמלצר!׳ הוא היה
רגיל להרוויח תוך יום 300ל״י, ולבזבז
אותן מייד. פעם, כשחזר ממאסר בבית־הכלא,
גילה לי הבחור , :אנחנו כוח בכלא
הזה. שני־שליש מהבחורים הם מבת־ים,
ורק שליש אחרים.׳
״בבת־ים יש הרבה מישפחות שבניהן נמ צאים
בכלא. שוטר אחד סיפר לי — מגלה
חיה, שכ־ 170 מתושבי העיר נמצאים כעת
בבתי־סיוהד שונים. כדי להבין, יש לדעת
שלבת־ים פונו מישפחות מיפו ומסלמה.
יש ישם מישפחות עם 12 ילדים.
״גם אני רציתי שיהיו לי 12 ילדים. כתוצאה
ממילחמת יום־הכיפורים איבדתי ילד,
כשהייתי בחודש השישי.״
כאשר נשאלה חיה וולקר מה ידוע לה
על השמועות שחבריו־לכנופייה של ניסים
לביא ממשיכים לקבל הוראות מהבום
שלהם, אף •שהוא יושב מאחרי סורג ובריח׳
ועל כך שכגופיית בת־ים מוסיפה
לפעול תוך קשר הדוק עימו, השיבה:
״אני לא מציעה לאף אחד להכניס את
האף שלו בעניינים האלה. הם לא אוהבים
את זה.״

״רק לשוטרות מותר,״ פלט עוכר-אודח כיום הרביעי האחרון, כאשר
ניידת-מישטרה מסוג ״מורד אסקורט״ נעצרה ליד מוכרת־התירם הניצבת
ליד קולנוע ״תל־אביב״ בתל-אביב, כקרן הרחובות פינסקר וכילינסון,
עלתה עם שניים מגלגליה על המידרבה (כתמונה למעלה) ,כששלוש
השוטרות היושבות בתוכה (סמלת יושבת ליד ההגה) קוראות למוכרת,
ומזמינות שלושה קילחי־תירס. אפילו צפירתו של נהג אמיץ שנעצר
מאחרי הניידת, אשר חסמה את נתיבו, לא הפריעה לשוטרות להמתין
עד שהמוכרת תביא להן את התירס, תשוב ותביא את המימלחה. אחר
כד החלו לזלול (השוטרת במושב האחורי עם קלח־תירס ביד) ,ורק אז
החלה הנהגת לנסוע, כשביד אחת היא אוחזת כהגה ובאחרת בתירס.

מערימה חסרת־צורה, כאבן שאין לה הופכין.
לא נותרה תיקווה רבה לחייו.
טראוב 50 נשוי ואב לבת, עלה לארץ
ב־ ,1962 מנורווגיה. הוא החל לעבוד בתעשייה
הצבאית כפועל, עד שאירעה התאונה
הטראגית, לפני ארבע שנים.
מצבו היה נואש, אך הוא נותר בחיים
— אם אפשר לכנות זאת כך. חצי גופו
נשרף כליל, ידיו הפכו מקלות-עץ יבשים,
חסרי־חנועה, והוא התעוור. הוא אינו מסוגל
לעשות עוד דבר לבדו, ויהיה תלוי בחסדי
אחרים עד יומו האחרון. משך שלוש
שנים רצופות שכב בבתי-חולים שונים,
ועבר כ־ 30 ניתוחים. אך משיצא מבית-
החולים, לפני כשנה, הגיש טראוב תביעת־

מסקנות, אותו צברה ועדת־החקירה שמונתה
על-ידי מישרד־הביטחון לחקור את
המיקרה — נענתה בקשתם בסירוב מוחלט.
מצויירים
בסירוב זה, פנו אל בית־המישפט
המחוזי בתל־אביב, השיגו שם צו,
שאותו הוציא השופט יצחק רווה, המחייב
את מישרד-הביטחון למסור לידי זיכרוני
וזוהר את חומר־העדויות -של ועדת־החקי-

הקרב על תביעת־הפיצויים הגדולה ביותר
שהוגשה אי-פעם במדינת ישראל עומד
להתחדש בימים אלה. במלוא עוזו.
בהחלטה שתתקבל, אין ספק שלמראהו
של אברהם טראוב. כיום, יהיה מישקל רב.
העולם הזה 1938

עמוד 29

פתח כ-PDF פתח כתמונה

עכשיו בפיס

ס שני ם !
אחר מבני ונשרה
ברטיסיט ע 1ק בי ם?-כה במחיר הכרטיס
עכשיו שני• מכל ע שרה
כרטיסי ענקביס־זוכי ם במחיר הכר טי ס
0113 הזכיה הגדולה — 250.000ל״י

עכשיו

500,000

ס״ה סכומי הסרסי בכל שבוע 2,882,000 -ל״•

מפעל הפיס־ לשיפור איכות החיים

כל חייל שיחתום בחודש אוקטובר מנוי על

יקבר השה של 40 אחו!
השבועון יישלח רק לדואר צבאי

הוורלח הזה **־10

שמלות הריון
מכנ סי הריון
טוני קו ת הריון
חלי פו ת הריון

חשגוע כ״דרייביאץ״
הצגה ראשונה ,7.15
סרטו של וולט דימני

״האתלט הגדול העולם״

ססססס*

מיבצו! מיוחד לחיילים

בסיטונות
כ הן מודל

הצגה שניה 9.45

תל־אביב, רת׳ נחלת בנימין
קומה ג /דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוכן: טל 50344 .׳ ת״א

0 0 0 (0 0 0 0 0 0 0סססססססס

״כסכר האימה״

עמוד 30

פתח כ-PDF פתח כתמונה

נציג ה די ס ד קובע: סופיה דורן
מגר ה יותר מיהודה והשומרון
0 :לישיבת סיעת הליכוד
בכנסת, שנערכה בשבוע שעבר
בתל-אביב, הגיע צוות
צלמי הטלוויזיה, אשר צילמו
רק צד אחד של השולחן המאורה
שלידו ישבו משתתפי
הישיבה, ודווקא את הצד של ידו
ישב מנהיג הליכוד, ח״כ
מנחם בגין בגין, שהרגיש
לא-בנוח, פנה אל הצלמים
ואמר להם :״תצלמו גם את
הצד השני.״ ח״כ יצחק מד
דעי, מנכ״ל ובלון שישב בצד
הלא־מצולם של השולחן, קרא:
״כן, ככה גם ייראה הצדק, לא
רק ייעשה.״

0במכירה פומבית שנערכה
במועדון 77 על־ידי הבדרן
דודו דותן ואיש-הרדיו אבינועם
קורן, הוצע למכירה
קומקום־הקפה ממיטבחה של
גולדה מאיר. להפתעת המארגנים,
איש לא היה מוכן
לקנות את הקומקום, בשום מחיר
שהוא.
במכירה פומבית אחרת,
שנערכה במועדון המערה ביפו,
קנה מרדכי (״מוטי״) רובינשטיין,
אחיו של פרופסור
אמנון רובינשטיין,
שולחן כתיבה עתיק יפהפה ה-

0בחודש הבא עומד להיערך
בארץ קונגרס בינלאומי
של מנהלי־קבורה יהודיים מ־ארצות־הברית,
ובין התוכניות
עבורם בארץ תתקיים אף קב־לת־פנים
על־ידי עיריית תל-
אביב. מועצת־העיר החליטה,
כי האישיות העירונית שתקבל
אותם יהיה דווקא סגן־ראש-
העיר מסיעת המפד״ל, עורך-
הדין חיים כסוק.

רוזנבאום וישראל גוטם־

׳ 0באותה ישיבד׳ דובר גם
על דרבי לחימה של האופוזיציה
בקואליציה, וצויינו-
לשבח קריאות־ד,ביניים של ח״ב
המרכז החופשי אלועזר
שופטלן, אשר הפריח את
ראש־חממשלה, יצחק רבץ,
להפסיק בשבוע שעבר את
נאומו בכנסת, בגלל קריאות-
הביניים שלו. לעומת אלה ש תמכו
בשיטתו של שוסטק להפריע
בקריאות־ביניים, טען
ח״כ מהרשימה הממלכתית
יגאל הורביץ :״קריאות-
הביניים של שוסטק הן בסדר,
אבל את הנאומים שלו אי-אפ-
שר לסבול.״
0ה״ב אמנון לין, איש
ארץ־ישראל השלמה, נאם בשבוע
שעבר על הצלחת מסע־ההחתמה
של הליכוד, וקרא בהתלהבות
״מה יותר מגרה מאשר
המחשבה שכל העם עומד
מאחורינו בעניין יהודה ׳ושומרון...״
קטע את התלהבותו של
לין חבר מיפלגתו, גדעון פת,
באומרו :״סופיה לורן.״

שווה כ* 3000 לירות, במחיר המגוחך
של 900 לירות, באותה
מכירה הציע המנחה, מני
פאר, יד עשוייה כסף טהור,
בה משתמשים לשם קריאה בתורה.
אחת הנשים באולם, ש רכשה
את היד עבור 250 לירות,
התחרטה ואמרה למני:
״זה לא כסף אמיתי.״ !מני לא
התבלבל, והשיב לה־ ״ומאתיים־
חמישים לירות זה כן כסף
אמיתי?״

דרך יוצאת־דופן ביותר כדי
להימנע מלקבל דו״חות־חנייה,
כאשר הוא מחנה את מכוניתו
ליד תמרור אין־עצירה, ליד
ביתו ברחוב בן־יהודה בתל-
אביב. פירקש לקח את הדו״ח
השנתי של המישטרה, גזר ממנו
את סמל המישטרה המופיע
עליו, הדביקו על שלט שעליו
כתב :״עיתונאי לענייני מיש-
טרה.״ ואומנם, משך שנה תמימה
לא העז אף שוטר לרשום
לו דו״ח. עד שבשבוע שעבר
התגלה שוטר עיקש שרשם ל־פירקש
דו״ח, ומאז הוא בא
במייוחד מדי־ערב אל מכוניתו
של פירקש, ורושם לה דו״זז
חדש.

וופניק אסור להיכנס להדר*
הישיבות. כך נאלץ שפייזר ל צאת
מדי כמה דקות, כדי למסור
לו חומר לשם העברה ל עיתונאים.
שפירא עוקב כל העת
אחר שפייזר, וכשהוא
רואה שראש האופוזיציה יוצא
מהחדר, הוא ממהר לצאת בדלת
האחרת כדי להקדים את
דובר האופוזיציה.

! 0הצרות רודפות את הזמרים
חברי צמד הרעים, בני

1 11 11 71 ״1 *1 1 1ך הפתיעה בשבוע שעבר, כאשר הופיעה
בישיבת מרכז מיפלגת״העבודה, אשר

דנה באישור צירוף המפד״ל לקואליציה הממשלתית. בפתח הישיבה
הספיד ברוך אזניה באריכות את נשיא המדינה לשעבר זלמן שזר.
כשהתארך ההספד של אזניה, החל נשמע רחש באולם האוהל,
בו נערכה הישיבה. גולדה קמה ממקומה וקראה לעבר חברי המרכז
:״זה חילול כבוד המת, מה שאתם עושים עכשיו מייד לאחר
שסיים אזניה את ההספד, קמה גולדה ממקומה ויצאה מהאולם.
בפתח היא ניגשה אל משה דיין, שישב ליד היציאה, ואמרה
לו :״אני לא מוכרחה לשמוע את הדיונים שלהם, נכון ! ״

אנננוי בו

דינר. בני, שהוא קרוב־מיש־פחה
של טיבור רוזנכאום,
ואף הוזמן, יחד עם ישראל,
כמה פעמים להתארח אצל ר ד
זנבאום בשווייץ׳ חושש שמא
הנושים של רוזנבאום יעקלו
כסף שניתן לצמד. מצרה גדולה
יותר נמלטו צמד הרעים
בחודש שעבר, עת ערכו מסע-
הופעות בברזיל. ישראל גוטם-
דינר דומה כשתי טיפות מים
לשחקן־הכדורגל הברזילי המפורסם
ראבלינו שהוא, בעיק-
בות הפסדי נבחרת ברזיל, אחד
האנשים השנואים ביותר בארץ
זו עתה. כשהיה הצמד מטייל
ברחובות ריו דרדז׳ניירר, היו
אנשים פונים אל ישראל ומקללים
אותו, ופעם אחת אף
איימו עליו במכות. ממני 0בתוכנית־הרדיו
מני ריאיין המנחה, מני פאר,
את מיכאל בן־חנן, מי שמגיש
מדי־בוקר את התעמלות־

קאבוס זגמעע

עומאן, משקיע בשבועות אלה
את כספי הנפט שלו בשיקום
ושיחזור מצודתו הפרטית של
אדולף היטלו /קן־הנשרים,
שבבוואריה העילית. קאבוס
בבר רכש את המלון המקומי
שליד קו־הנשרים בסכום של
15 מיליון לירות, ומנהל משא״
ומתן לרכישת המיקלט האג־טי־אווירי
של היטלר, אשר
במקום. קאבוס מחפש עתה
את תובניות״הבנייה המקוריות
של היטלר, בדי לשחזר את
המקום ולהפכו לאתר תיירות.

הבוקר בקול־ישראל. בן-חנן
סיפר למני כי כל התוכניות
שלו מוקלטות, וכי הוא עצמו
אינו בא לאולפן זה שנים רבות.
״אני קם הרבה אחרי השעה
שש בבוקר, בה משודרת התוכנית.
פעם התעוררתי בשש,
פתחתי את הרדיו וניסיתי ל התעמל
לפי ההנחיות שלי עצ מי
ולא הצלחתי, ומאז אני לא
קם יותר בבוקר,״ סיפר בן-
חנן.
׳ 0כתב הצופה לענייני מיש־טרה,
חיים פירקש, מצא

: 1תקרית בלתי־נעימה איר עה
בשבוע שעבר לעורכת־הדין
גירה לידסקי, במיסדרונות
בית־המישפט בתל־אביב. בעלה,
עורך־הדין צבי לידס־קי,
מגן על המדענית נירה
שוורץ, המואשמת בהוצאת
עשרות אלפי לירות במירמה
מבנקים בארץ. צלם־עיתונות
חדש שנמצא בבית־ממישפט
חשב שנירה עורכת־הדין היא
נירה הנאשמת, ורדף אחרי עו-
רכת־הדין לאורך המיסדרונות
כדי ״לחטוף״ תמונות שלה. רק
מאוחר יותר עלה בדעתו של
לידסקי כי הצלם טועה, והוא
מיהר להעמיד אותו על טעותו,
לאכזבתו הרבה.
; 0רכז־הכתבים. של מעריב,
גבריאל (״גבי״) שטר*
סמן, החליט בשבוע שעבר
לקחת חופשה ארוכה מהעיתון
ולצאת לשליחות הסוכנות היהודית
בקנדה. שטרסמן, אשר
קיווה כי בעיקבות השינויים האישיים
במעריב יקבל את תפקיד
עורך עמודי־הפנים, התאכזב
כאשר את התפקיד קיבל
עורך את לשעבר יוסף
(״טומי״) לפיד.

! 0למפיק ומנחה התכנית
בירה ומצב רוח יעקב (״יעג־קלה״)
אגמון, היה סקופ בתוכניתו
האחרונה, כאשר סיפר
על רכבת אווירית חדשה
בין ארצות־הברית לישראל.
סיפר יענקלה, בעיקבות מציאת
הנשק בידי המתנחלים בשבוע
שעבר :״במקום הרכבת האווירית
שעברה בזמן מילחמת יום-
הכיפורים מארצות-הברית דרך
פורטוגל ללוד, יש עכשיו רכבת
שיוצאת מהחצר של הרבי
מלובביץ בניו־יורק, עוברת
דרך מגשימים, מרכז הרב בירושלים
ומשרדי גוש אמונים,
ומגיעה עד לוואדי קלט.״

0נראה כי הקרע הפו
ליטי
הידוע בין משה דיין
לבנו אפי דיין הגיע גם ל אגף
אחר של המישפחה. כשחתם
דיין על עצומת הליכוד,
הקוראת לאי־החזרת שטחים מיהודה
ושומרון, פנה ח״כ יגאל
הורביץ גם אל אשתו של דיין,
רחל דיין־כורם, בבקשה
שתחתום אף היא על העצומה,
אך היא סירבה, באומרה :״אני
לא מתעסקת בפוליטיקה.״

01 מילחמת־דוברים התגלעה
בשבוע שעבר בעיריית
תל־אביב. דוברה הנימרץ של
העירייה, עמיקם שפירא,
מצא לו בן־תחרות בדמות העיתונאי
גדעון ופניק, שנש כר
על־ידי האופוזיציה בעירייה
לשמש כדוברה־שלה. ראש האופוזיציה
בעירייה, אליהו
שפייזר, מביא את ופניק ל ישיבות
ועדת־ד,כספים, אולם ל-

שמואר ש

השדרן והמנחה, חגג השבוע בצורה מקורית ביותר את מלאות 20 שנה
לנשואיו עם נחמה אשה (לידו בתמונה) .שי פינה מדירתו את שלושת ילדיו,
הזמין למסיבה את כל אלה שנמנו עם ידידיו לפני 20 שנה, ביקש מהם להשתדל לבוא בתלבשות מאותה
תקופה והרקיד אותם לצלילי המוסיקה שהיתה פופולארית באותם ימים. שמואל בונים (בתמונה
משמאל) ,במאי התיאטרון הקאמרי הוכיח במסיבה של שמואל ונחמה שי, כי ליחו לא נס. הוא היה
הרקדן המתמיד ביותר בערב, זבה בשורה ארוכה של מדליות, אותן חילק שי ביד נדיבה לכל מי
שהסכים לרקוד. במסיבה שנערכה על טהרת הגבינות, נטלו חלק גם ראש העיר, שלטה (״צ׳יצ״׳) להט,
חיים טופול, חנון ברטוב ורבים מאנשי הבוהמה התל״אביבית. בתמונה נראה בונים רוקד עם שולח חן.
העולם הזה 1938

עמוד 31

פתח כ-PDF פתח כתמונה

התגלה בישיבה האחרונה של מרכז מיפלגת העבודה כפיר־
| 111ז ר ״1ן11
סומת חיה לסיגריות האמריקאיות קנט, אותן עישן בשר[^
1 _1 1 1 1 1 1
שרת משן כל זמן הישיבה. בסיירת תמונות זו אפשר לראות את רביו, שישב בשורה
הראשונה של האולם, כשהוא מצית סיגריה (למעלה מימין) ,שואף את העשן עמוק
לריאותיו (למעלה משמאל) ,ופולט אותו (למטה מימין) .רביו עישן סיגריות רבות,

8עיתונאי אחר השוד,ד,
בשליחות בחו״ל הוא כתב ידי־עות
אחרונות לשעבר, ג ד עון
רייכר. רייכר עוסק בשבועות
האחרונים בלימוד רכיבה על
פוני קטן•
! 8כמקפיד מופלג על הנימוסים
התגלה ראש־עיריית תל־אביב,
שלמה (״צ׳יצ׳״) להט.
כשביקרו בלישכתו, לפגי ימים
אחדים, אנשי ועד השכונות של
תל׳אביב, קידם את פניהם בשיעור
קצר בנימוסים והליכות.
לאחד מהם, עובד מישרד ממ שלתי,
שנכנס ללישכה וסיגריה
דולקת בידו, העיר שזהו דבר
שלא־ייעשה. כאשר הציתה
אשה מבוגרת, מן האורחות, סיגריה,
העיר גם לה, אך בצורה
כזו שהיא סירבה לדבר אליו
לאחר־מכן. לפתע הבחין בחייל,
שישב ומישקפיו מורמים על
ראשו .״זה לא יפה,״ אמר לו.

סיור בארץ, ובסוף מביאים אותם
לבית־קברות צבאי. עכשיו
לוקחים אותם מנמל־התעופה
ישר לבית־הקברות׳ כדי לסחוט
מהם כסף.״
81 באותה הזדמנות נמצא
גם פיתרון לכל בעיות המדינה
במכה אחת :״את אריק שרון
ימנו למנכ״ל צי״ס, במקום
מיכאל צור. למיכאל צור
יתנו מינוי בכיר בצה״ל, כפי
שדורש אריק, ודדו (דויד
אלעזר) יהיה ח״כ מטעם הליכוד.״
היחידי שהתנגד היה
המשורר חיים חפר, שאינו
מוכן להעביר את דדו, איש
הפלמ״ח, לימין.

למרות השלטים הגדולים באולם, האוסרים על העישון, והשלין את האפר ובדלי-
הסיגריות על הריצפה לפניו. אחד הסדרנים, שהבחין בציבורי הסיגריות והאפר ליד
מקום־מושבו של ראש הממשלה, מיהר להביא כיסא, עליו הציב מאפרה והציבו לפני
רביו (תמונה אמצעית למטה) .רביו הסיט את הכיסא הצידה, אולם החל להשתמש
במאפרה שעליו ולא שב ללכלך את ריצפת אולם הישיבות של המרכז.

! 8דרך מקורית להתנחל בבריטניה
הגדולה מצא מוני
אלקיים, צעיר ממוצא צפוד
אפריקאי שלמד באוניברסיטת
בריסל. אחרי שהקים באירופה
כמה ועדים למען הסדר ישרא-
לי־פלסטיגי, בעידוד גורמים
מסויימים במישרד־החוץ שראו
בהם מכשיר להשפעה בחוגי השמאל
החדש, החליט מוני ש יותר
טוב להיות פנתר. הוא
הצטרף לפנתרים מרחוק, הגיע
לבריטניה וביקש שם השבוע,
לדברי כתבים ישראליים, מיק-
לט מדיני. לפי הידיעה, הודיע
לשילטונות הבריטיים כי כ־צפון־אפריקאי
הוא צפוי בישראל
להפלייה ולמאסר, ועל

כן יש לתת לו היתר להישאר
בלונדון.

תמר, שהיא בתו של מנכ״ל
שנון מי שהיה קצין בכיר, בג־ימין
ג׳יגלי. תמר התגוררה

! ביתו של מי שהיה
אלוף, הורד אחר־כו לדרגת
טוראי על-ידי דויד בן־גוריון
המנוח, אליהו (״בן־חור״)
כהן בצהלה, לא ישאר ריק
מדיירים למרות שכהן ורעייתו
החליטו לעזוב את שכונת החווילות
ולעבור לקרית־שמונה
כדי לעזור לתושבים שם. שלא
כח״ב יוסי שריד אשר מתגורר
בקריה רק יומיים בשבוע
עברו הכהנים לקרית־שמונה למגורים
קבועים. את ביתם הם
משכירים לכתב הארץ בירוש לים
איתן ליפשיץ ורעייתו

בצעירותה בשכנות לבית מש פחת
כהן, אליו היא עוברת
עתה עם בעלה.

* 1״ 1 ,0 1 1 1 1 0 1 1 < 11*11111״ 1111
כאשר הופיע ״אבי־

הפצועים״ שימחה הולצ־כדג
כמינהגו במיסעדת ג׳קי,

ביום השישי בצהריים, קידמה
אותו מקהלה של ליצני המקום.
״שמעתי שאתה עורך שוב הופה
!״ אמר לו אחד מהם,
״הכלה היא מתנחלת מוואדי־קלט,
והחתן הוא חייל שנפצע
ממכות המתנחלים.״ שימחה,
שהוא בעל דיעות לאומניות,
חייד בקושי.
8הולצברג, מצידו, מתמרמר
על שיטת הטיפול באורחי
המדינה .״פעם היו עורכים
לאנשי המגבית היחודית
המולח הזה 1938

* 61011

||> 1 1ך 1ט | 31 עורך היומון הארץ (מימין) קיבל

לאחרונה מידיד שחזר מלונדון שי
1\ 11 1 111 1 11
מקורי: גיליון עיתון בשם הלונדון גלינר, שאינו קיים כמובן, אשר
כותרתו הראשית זועקת :״גידעון סאמט עובר לרחוב דאונינג
מיספר ,10״ הידוע במישכן ראשי-ממשלת אנגליה. בלונדון אפשר
למצוא חנויות, בעיקר ברחוב קארנבי המפורסם, שם יכול כל
אחד להדפיס לעצמו, במחיר כמה שילינגים, דף של עיתון ולבתוב
בו ככל העולה על רוחו ו״לחשוויץ״ איתו אחר״כך בפני חבריו.

! מישמר אזרחי עומד
להיות מוקם גם בשכונת ד,גנ־ראלים
צהלה, אולם למרות התודעה
הביטחונית העמוקה ש־היתר,
צריכה להיות דווקא בקרב
תושבי שכונה זו׳ בה מתגוררים
רבים ממפקדי צה״ל
בהווה ובעבר, גילה מארגן
המשמר האזרחי בצהלה, משה
(״מושקה״) שנער כי חסרים
לו מספר מתנדבים. מחוסר
ברירה הוא פנה אל אישים
אשר רשומים כתושבי צהלה
אך אינם מתגוררים בה יותר
כראש הממשלה יצחק רבין,
מנכ״ל מחלקת הקליטה של ה סוכנות
היהודית, מי שהיה
אלוף (מיל ).עוזי (״מלך הבי צה״)
נרקיס ומנכ״ל רשות הנמלים׳
מי שהיה ממפקדיו הראשונים
של חיל־האוויר אלוף
(מיל ).אהרון רמז.

עוזרו האישי של שר־

החוץ יגאל אלון, חיים בדאון,
חזר בשבוע שעבר מאד*

צות־הברית ואנגליה, מהנסיעה
בה ליווה את אלון לעצרת ה־או״ם.
בראון לא קנה לעצמו
ולחבריו שום מתנה, מלבד זוג
כפפות לבנות, אותן הוא לובש
כל הזמן משום שקיבל באר-
צוודהברית פריחה מכוערת על
ידיו, והוא מכסח את הידיים
בכפפות אלה.

עמוד 32

פתח כ-PDF פתח כתמונה

הביז״ון של אברעגילה

מרכה היוני הונ א ה
לתחרות בארגז
הקהל הריע ממו שכות ל מלכ ה הבלתי שיגרתית.
הפתעה גדולה נבונה לצופי תחרות
מלכת היופי. כאשר לפתע.
ממש ברגעי השיא של טכס הבחירה.
הובאה מלכת היופי להיכל
בתוך ...ארגז.
המנחה כבר החל לקרוא לבמה את
המועמדות הסופיות, כאשר ניגש אליו
מנהל הטכס ולחש דבר מה על אוזנו.
לרגע עבר רחש של הפתעה בקהל, והמנחה
פנה למיקרופון ואמר :״נמסר לי ברגע
זה כי מלכת היופי תגיע ברגעים אלה
לבמה.״ הקהל החל למחוא כפיים ואל
הבמה הועלה ארגז עץ מסתורי שהעלה
לשיא את המתח בקהל. המנחה נתן אות
ושני גברים הסירו במהירות את מחסה
הקרשים ואז נתגלתה לעיני כולם ליידי
קריסטל במלוא יופיה. מחיאות כפיים
וקריאות סוערות ליוו את המנחה כאשר

ביקש לערוך את ההצבעה ואמנם לא היה
ספק בדבר. ליידי קריסטל נבחרה למלכת
היופי — פה אחד.
בקול נרגש הציג המנחה את המלכה
החדשה: ליידי קריסטל, עולה מצרפת עוסקת
בשטח הכביסה מזה שנים רבות
ובעלת נסיון ומוניטין רב. מידותיה אידיאליות
.X 40X 6080
תוכניותיה — כל: תוכניות הכביסה האפשריות•
למחרת
הטכס פורסמו בכל העיתונים
פרטים נוספים על מלכת היופי החדשה.
מכונת הכביסה ליידי קריסטל היא בעלת
כל היתרונות: הרתחה עד 100 מעלות,
ציפוי אמאייל משובח ועיצוב מרהיב עין.
אוטומטית לחלוטין ונוחה בהפעלה. אין
יתרון שאינו נמצא בליידי קריסטל —
מכונת הכביסה הטובה והחסכונית מכולן —
שנבחרה פה אחד גם למלכת היופי.

(המשך מעמוד )9
צה״ל, ואז גם המשופשף והמעולה שב כולם
— נלקחה פלוגת שרמנים לסייע לחטיבה
,10 ואילו גדוד החרמ״ג הושאר
מדרום לאום־כתף.

וכד, כעת שהגיחו כליו הראשונים
מקצהו הצפוני של מעבר
הדייקה, כשחר ה 31-באוקטובר,
לאחר מסע מפרד משך כל הלילה,
היה כן־ארי חסר יותר משליש
עוצמת הטנקים שלו, וכמחצית מן
חחי״ר.

אילו היה הדבר בידיו, ודאי שהיה
מח״ט ,7בן־ארי, מחזיק בסמוך אליו את
האמכ״סים המהירים ובעלי התותח הח זק,
כדי שיחסמו ויאבטחו לכיוון ג׳בל
ליבני ואל־עריש. אז היה חופשי להטיל
את שאר הכוח לשם כיבוש מיתחמיו ה־עורפיים
של המערך המצרי — מיתחמי
״הצומת״ ו״הסכר״ — ואחר־כך, ליצירת
לחץ חזק על אום־כתף, מעורפו.
אבל איומו של צח״מ 1המצרי, והצורך
לאבטח איכשהו את אגפם החשוף של
הצנחנים, גרמו ל״משיכת״ גדוד האמכ״ס
דרומה מדי׳ כך שלכל צורך מעשי שהוא,
לא יכול היה לסייע ללחימה באבו־עגיי־לה.
בן־ארי נאלץ להקצות יותר ממחצית
כוחו לאבטחת עצמו מפני סכנת צח״מ
1׳ ולניטרול הפרעותיהם המוחשיות של
הטנקים המצריים אשר נשלחו מאל-עריש.
״מהלך המיתלה״ משך אליו גדוד־טנקים
שלם — מחצית מעוצמת הטנקים של
חטיבה .7

כתוצאה ישירה מכד, לא יכול
היה בן־ארי להגיע לכלל התקפה
על אום־כתה — ובנסיבות אשר
נוצרו, רק לחץ בזה יבול היה להבטיח
את פריצת המיתחם ואת בי־בושו
במהירות.

ההזיות הצרפתיות ז8 ₪1
בלי תפר

מקסים ¥

סקסי

ב־ 7צבעים

עם חזיו ת ז 8 ₪1א ת מרגישה ,,בלי״

אולם כל ההפרעות הללו לא מנעו את
גדוד 82 מביצוע משימותיו־שלו, באורח
נאה ומוצלח ביותר כשלעצמו. יעדו הרא שון
של ברן היה צומת אבו־עגיילה• תנועתו
בלילה בישרה למצרים על הסכנה
הנשקפת להם מכיוון הדייקה.
מ״פ הטנקים, משה בדיל, מספר :״הגדוד
הוכנס להתקפה תוך תנועה, בלי
להיעצר. המג״ד הטיל את המשימות על
הפלוגות ברשת־הקשר.״

להבדיל מהסתערויות אחרות,
אשר איפיינו, לצערנו, את לחימתן
של יחידות-שיריון רכות כששת
הימים וביום־הביפורים, לא הצטמצמה
הסתערות מהירה זו לדהרת־טנקים
פראית היישר קדימה, אלא
הפלוגות המסתערות תימרנו ונעו
תור אבטחה וחיפוי עצמיים ובדי
רוג.
כך הושמדו מרבית תותחי הנ״ט שקידמו
המצרים באש מדוייקת מרחוק, ואילו
כמה ניסיונות שעשו כדי לפגוע בטנקים
באמצעות מארבים, והתקפות אגפיות של
רגלים נושאי־בזוקות (בן, כבר אז נת־קלנו
בכך) ,הוכו באמצעות טנקים אחרים
שבאו עליהם מעורפם, או בהפעלת חרמ״ש
מאחור.
שילוב נכון זד, של זהירות והעזה,
היה במקומו 30 :דקות לאחר תפיסת
הצומת הגיעו למקום 20 טנקים מצריים
מכיוון אל־עריש. אילו הקדימו אך מעט,
היתה מלאכתם של בריל ושל פלוגת־החרמ״ש
(בפיקודו של ששון) ,קשה
ביותר. עתה הושלם כיתורו של המערך
המצרי, ובן־ארי התכוון להכניס ללחימה
את גדודו השני — שתי פלוגות חרמ״ש,
ופלוגת־טנקים בפיקודו של אורי רום
(כיום תא״ל מיל.).
לפתע הגיעו ידיעות (כוזבות) על התקרבות
צח״מ 1לעברו, וגדודו של רום
הופנה אל ג׳בל ליבני, לחסימה. מעתה
ועד הסוף, נותר באבו־עגיילה ברן לבדו.
לפנות־ערב הגיעה אל ברן פלוגת־הטנקים
שסופחה קודם לחטיבה ,10 וכך יכול
היה, בדוחק רב, להמשיך במשימה.

הימור נועז

*) עם קנית חזיה כחולה, תקבלי תחתון חינם.

להשיג: סלון ״מלכה״ ,פסז׳ דיזנגוף ת״א
ובסלונים המובחרים.

** ם דימדומים, לאחר סיור מהיר
? ו״קבוצת־פקודות״ חפוזה, יצאו פלו־גת־הטנקים
של בריל ופלוגת־החרמ״ש ב פיקוד
ששון — שניהם מפקדי־שיריון
ותיקים ומנוסים — לבצע את הסתערות־השיריון
הראשונה בהיסטוריה היהודית על
מיתחם מבוצר, המוכן כהלכה לעמוד בפני
טנקים.

בך נוצר אבלהטיפוס של הת
קפת-ההכקעה, בפי שהונהגה ב־צה״ל
עד דידס-הביפוריס.

מ־ 10 הטנקים המסתערים נפגעו ונעצרו
שמונה עוד לפני עלותם על המיתחם. גם
שני הנותרים — אחד מהם זה של המ״פ
— היו חבולים ופגועים. ההסתערות עלתה
יפה, אבל ההצלחה עמדה על חוט־השערה.
התקפה של פלוגת־טנקים מול 30 קני
נ״ט יכולה להיות מוצדקת כהימור נועז,
שניכפה בלחצן של נסיבות קונקרטיות.
אבל כשיטה מודעת ומכוונת, פסול אורח־לחימה
זה מיסודו.

הבחנה זו לא עמדה, כמסתבר,
לנגד עיני אנשי-השיריון. בששת-
הימים ראינו איך הפך היוצא־מן
הכלל של קרב הסכר, לתורת־לחי
מה ממוסדת, תוך התנוונותה הבל•
תי-נמנעת של לוחמת-השיריון —
מטאקטיקה תכסיסית לטכניקה מי•
בנית ופשטנית, שראשיתה וסופה
״הלם שיריון.״
ביטוייה המובהק ביותר של תופעה זו
הוא קרב הג׳יראדי. אילו היה צה״ל מנתח
ברצינות ובראש צלול קרב זה, אולי היה
מתייחס אליו, לצורך הפקת לקחים, כפי
שהינו — כישלון חמור ובלתי־מוצדק,
שלידתו בתפיסות מוטעות. אבל במציאות
התמוטטו המצרים, והעיוות הפך נר
לרגליים. ביום־הכיפורים, כאשר לחמו המצרים
באורח סביר יותר, מייד נחשפה
האמת, זרק הבל שמחירה היה כבד כל־כך.
מקרב הסכר ואילך, נשאר גדוד 82 על
עומדו, עד, שפינו המצרים את אום־כתף.
נטל ההתקפה עבר עתה כולו ליחידות
אחרות.

דרוש: כבי ש!
** ד כאן, אפשר לומר רק זאת, שמפני
? עיוותיו הבסיסיים של קדש, לא עלה
בידי אוגדה — 38 במידה שנכון לכנות
כך את קובץ החטיבות העצמאיות־למעשה
שפעלו שם — לפרוץ את מערך אבו-
עגיילה.

המצרים סירבו להגיב בפי שחזתה
תיאוריית ה״התמוטטות״ של
דיין, ומיתחם אוס-בתך, על בל מוצביו,
היה עדיין חי מאוד, וערוך
להגנה ב־ 360 מעלות.
נפילת הצומת והסכר רק המריצוהו
להפנות לכיוון זה את תותחיו, וגם לנסות
לפרוץ — בלא הצלחה ובאבירות כבדות
— דרך גדוד .82
תיאוריה אחרת של דיין, אשר נתבדתה
מייד, נגעה לתפיסה שכבר עמדנו עליה,
בדבר כוחות הנעים מן הקו הירוק עד
הסואץ, בלא הזדקקות לאספקה שוטפת.
אילו ניסו לעשות כן, היה כל גדוד חייב
לגרור עימו, באשר יילך, שובל קבוע של
כמה מאות משאיות. אין צורך להיות מומחה
גדול, כדי להבין שהרעיון כולו מגו חך
לחלוטין, ואיננו בר־ביצוע כלל במיל-
חמות ימינו. שום פאטנט אינו יכול להוות
תחליף לציר־אספקה טוב.
בהיות מכוניוודהאספקה של צה״ל אז
חסרות ברובן המכריע הנעה קידמית׳ לא
ניתן אז אף לנצל לאורך זמן את דרכי־העפר
המוליכות אל קסיימה וממנה, משום
שפניהן של הללו נטחנו במהרה לאבקה.

ב־ 30 באוקטובר הבחין גם דיין,
בי אס לא ייפתח במהרה בביש•
האספלט, יילך מצבן שד חטיבות
הצנחנים והטיבה 7ויחמיר, עד
בדי אילוצן לחדול ממיבצעיהן, אם
לא גרוע מכך. גם הזמן הלך ודחק,
מסיבות פוליטיות. ועד בביש
האספלט ישב מיתחם אוס-בתף.

לפתע נשכחה התוכנית השנונה, לפיה
יושעו המיבצעים ל־ 24 שעות כדי לבלבל
את האוייב, ולוח־הזמנים, אשר אושר בתוכנית
המקורית, ניראה כפי שהיה באמת
— זחלני מדי. דווקא במצב זה, נדרש
המפקד לפעול באורח שקול ויסודי כדי
שמכתו, כאשר תונחת, תצליח מייד, ולא
יהיה עליו לשנותה או לשלשה.

לא בן דיין.

לאחר שכבשה חטיבה 10 את מוצבי-
החוץ של אום־כתף, מכיוון ניצנה, עוד בליל
31־ 30 באוקטובר, הורה לה מפקד־האוגדה
שתימנע מהתקפות נוספות. אבל
ב־ 31 באוקטובר הופיע דיין במיפקדת ה חטיבה,
ו״בהיעדר נציגי הפיקוד והאוגדה,״
פקד ישירות ובתוקף על המח״ט, שיתקוף
את אום־כתף עוד באותו לילה. דיין
טוען כי פיקוד החטיבה היסס, ולא היה
בטוח בכושר־הביצוע של אנשיו. קרוב
מאוד לוודאי שהצדק עימו. אילו רק נמ צאו
שם הצנחנים, הכל היה שונה. אבל
אלה נשלחו, כזכור, לשבת בחיבוק־ידיים
ליד המיתלה.
העולם הזה 1938

עמוד 33

פתח כ-PDF פתח כתמונה

נבלל לא יזיק לך, אם
תתכנן. בקפדנות את
המשך פועלך העיסקי
— ותשמור את תוב-
ניותיך לעצמך בלבד.
אם אתה זקוק לכסף
— קרוב משפחה או
אפילו אשה מבוגרת
עדיפים על ממון מבחוץ,
שמוגש לך לכאורה
תוך כדי הטרדות
קטנות יותר. אם את רוצה באהבתו,
מוטב שתתענייני גם באחרים.
* * 1361

ארטילריה בינונית מצרית ( 25 ליטואות) שהופעלה
בכינון ישיר נגד הטנקים שתקנו את ס נד דתאפח
בנסיבות אלו, חייב היה להשהות את
ההתקפה כמה שעות נוספות, כדי להבטיח
שחטיבה 4תנוע סוף־סוף אל דרום
אום־כתף, ושההתקפה תהיה מתואמת עם
לחץ של גדוד 82 מאחור, ומבוצעת בלחץ
ארטילרי מאסיבי.
מיפקדת־החטיבה הפעילה מייד ״נוהל־קרב״
חפוז — רק כדי שממש ברגע האח רון
יופיע אצלה מפקד־האוגדה, ויהפוך
את תוכניתה על־פיה.

כד יצאו שני גדודיה למשימה,
שכישלונה מובטח מראש. גדוד
אחד איבד לחלוטין את דרכו,
והשני בשל כל הלילה בדיונות,
ביצע תנועות לא־כרורות מצפון
למיתחם, ומיהר להימוג מייד לאחר
שנפגעו שניים מאנשיו.
יש להניח כי לבד ממיגבלותיהם האישיות
של חיילים אלה כלוחמי־מחץ, חיל־חלו
חוסר־הביטחון זאווירת-הלחץ למעלה,
עד אליהם.

ח רו ס־ ם ל הו ח
ץ* כשיו תרם גם אלוף־הפיקוד את
הלקו למהומה. אל״מ עוזי נרקיס,
שהיה אז ראש מחלקת המיבצעים ב־מטכ״ל,
החליט — על דעת עצמו, אבל
מתוך שיקול־דעת נבון של קצין־מטה
אשר מפקדו יורד להטריד את דרגי־השדה
ומזניח את תפקידו הייעודי — לחזק את
חטיבה ,10ה״רכה״ מדי, בכוח טנקים
וחרמ״ש מחטיבת־השיריון .37
פעולה זריזה זו נשאה פירות, וכבר
בשעה 04.00 של אותו לילה ( 31 באוקטובר
— 1בנובמבר) ,הגיעו שתי פלו־גוודטנקים
למקום• אולם לא נמצא להן
שימוש. מפקד־החטיבה, סא״ל גלינקא, נע
לפני הטנקים עם זחל״מים, וכיוון שהקדים
אותם, הציע לאלוף־הפיקוד שנמצא שם,
כי יעלה על אום־כתף עם שתי פלוגות־החרמ״ש
שלו לבדן ! זאת, לאחר שהאלוף
אמר לו קודם, כי הבטיח לדיין לפתוח
את הציר ״עד הבוקר.״
נראה שצריך להימצא באווירה כגון
זו ששררה אז במקום, כדי להבין מה
אירע. אבל ליד שולחן־הכתיבה נראה הדבר
כחלום־בלהות.
האלוף אישר את ההתקפה.
כבר ראינו, בקרב המיתלה, כיצד הס תערו
הצנחנים עם זחל״מיהם אל תוך
מלכודת־המוות, במקום לסגת ממנה. אבל
שם עמדו להם, לפחות, צידוק ההפתעה
ואובדן השליטה.

ואילו כאן יצאו שתי פדוגות־חרמ״ש
עם אורות דלוקים, ללא
בל סיוע שהוא, להסתער -ביודעין
— על מיתחם חטיבתי מבוצר,
המוגן כשדות־מוקשים ומחופה
היטב כאש מכל הסוגים, וזאת בלא
לנסות אפילו להפתיע או לבלבל
את האוייב:
ההתקפה הונחתה מן הכיוון הצפוי ביותר,
ומול צידו החזק של המיתחם• היא
נהדפה מייד, לאחר שמשתי הפלוגות
נהרגו 20 איש ונפצעו .70 מפקד־החטיבה
ומטהו, שנמצאו כולם בזחל״מ אחד, נפגעו
בין הראשונים, והמח״ט נהרג.
בזאת הגיעה פרשת אבו־עגיילה 1956

לסיומה, ככל שנוגע צה״ל בדבר. בלילה
שלאחר־מכן בהתאם לפקודת־הנסיגה ש קיבלה,
יצאה חטיבת חי״ר 6המצרית בחשאי
את מיתחם אום־כתף, דרך הדיונות
הבלתי־שמורות שמצפון. רוב כוחה התפזר,
נישבה או נהרג, אבל ייתכן כי אחד
מגדודיה הצליח להגיע במאורגן למצריים.

המפלה שנמנעה
ן* אכו-עגיילה היו לצה״ל, כאמור,
^ כל הכוחות הנחוצים להשגת ניצחון
מוחץ ומהיר. אבל מהם נלחמו שם —
באופן ממשי רק שתי פלוגות־טנקים ופלו״
גת־חרמ״ש אחת של חטיבה — 7שליש
כוחה• הארטילריה האדירה־יחסית שהוקצתה
לאוגדה 38 כמעט שלא השמיעה
קולה. אחת משתי חטיבות־החי״ר ישבה
בקסיימה ולא הנידה עפעף. כוח־השיריון
הרציני שנשלח על־ידי נרקיס בוזבז מייד
להגעתו( .אחת מפלוגות־הטנקים שלה
חוסלה בצהרי ה־ 2בנובמבר, במטח קצר
ומתייק על פלוגת בריל, לאחר שחצתה
את המיתחם הנטוש ועוררה רושם שהיא
כוח־אוייב).

חטיבה 10 טולטלה בין שלושה
מפקדים־ממונים שונים, אשר בל
אחד מהם בא, פקד, כילכל -
״פקודה אחרונה קובעת 1״ — והלך
לו. לא עלה בידה לבצע אלא התקפה
מקולקלת אחת, שאחריה
הדיח דיין את מפקדה -קורבן
ברור לכישלונו החרוץ של דיין
עצמו.
בשל כל אלה, לא היתה האוגדה רחוקה
ביותר ממפלה של ממש. הישועה צמחה
(כרגיל) מחיל־האוויר, על־אף שמשום-
מה אין התיאורים השונים מקנים לו את
חלקו הראוי בקרב.
הכוחות אשר איימו להפוך את הכישלון
למפלה היו צח״מ 1המצרי, וכן
עתודותיה המקומיות של דיוויזיה 3המצ רית,
אשר כללו גדוד־טנקים וגדוד־חי״ר.
את הצח״מ המצרי עצר חיל־האוויר
לבדו. חטיבה ,7שנעה בעיקבותיו, באה
במגע רק עם מישמרותיו העורפיים. כיוון
שהחליט להמשיך מיזרחה ולא לרדת על
הצנחנים, היה צח״מ זה מגיע ללא כל
קושי לפחות עד ג׳בל ליבני, אילמלא חיל-
האוויר. לשם היתה פונה מולו חטיבה
7כולה, מגדוד .82 דרך הצומת הפנוי
היתד! באה ונכנסת העתודה של דיוויזיה
,3ללא הפרעה, למערך אבו־עגיילה, ופותחת
מייד (יב־ 31 באוקטובר) בהתקפת־נגד
על חטיבה ,10 חסרת השיריון.

עצם סכנתה של התקפה בזו
לכיוון ניצנה, עורק-החיים של בל
בוהות אוגדה — 38 היה בו בדי
לעצור את המיכצעים, ואולי אך
לגרום נסיגה חלקית של הבוהות,
אם לא גרוע מכך.

חיל־האוויר לבדו הוא שעמד אז בין
עם ישראל לבין אפשרות התממשותו של
אירוע לא״סימפטי זה.
נעים יותר לסיים את סיפור אבו־עגיי־לה
בכך, שבששת־הימים הפכה זירת־הכשל
של קדש, למקום־ביצועו של הקרב
היחידי בכל קרבות צה״ל הראוי,
ללא עוררין, לתואר ״קרב מופת,״ ונקל
מאוד להיווכח, כי במיקרה זה הועילו כיש-
לונות־העבר לא מעט להצלחות שבאו
אחריהם.

שינוי לטובה במצבך
הכלכלי המסובך במיק־צת.
אתה תמצא ידידים
במקום הפחות מתקבל
על הדעת. עם זאת, דע
שהם מתייחסים אליך
בחוסר־התחשבות. היזהר
מהפכפכים, ועוד
(1111
יותר, כמובן, מנשים
21באפ רי ל -
20ב מ אי
הפכפכות. נטייתך לחול-
מנות ולרומנטיקה תסבך
אותך, השבוע, במריבה לא־לך. אזי,
אם כבר תכנים את האף לענייני הזולת
— סיים לפחות את המלאכה בכבוד.
36 36, 36
התחזקי, בת תאומים
— לפניך שבוע קשה
במיוחד. אל תנסי למהאתגרים התחמק שיהיה
עליך להתגבר
עליהם. מעט שבל
ישר, הרבה אומץ״לב
ועוז־רוח, יעזרו לך לדלג
על פני המשוכות
ויגרמו לך, בסופו של
דבר, המון נחת״רוח
על הישגיך, שלא יהיו מבוטלים כלל.
36 ׳361 ¥

תאשיס

לא, את לא טיפשונת. את סתם מזניחה
את עצמך זאת הסיכויים
שלו להיות מאושרת.
את יכולה גס לשנות
את הדבר — אבל זה
תלוי ביכולתו לשלוט
בעצבייך, ומה שחשוב
הרבה יותר — במצבי־הרוח
ובדיכאונות הכרו11א

ניים שלך. אם אתה
בעל־עסקים עכשיו הרגע
להחליט — אבל
לא בהכרח לחתום.

36׳36 36
יום ג׳ פותח פרק חדש במאבקך חמיק-
צועי או האישי. אם אתה תדע להסתכל
מסביב לפני שתקפוץ,
לשקול את כל
האפשרויות ולא להי כנס
להתנגשויות עק רות
— יש לך סיכויים
מצויינים להרחיק
לבת. פגישה עם
נערה בחירת שיער תו ביל
אותך לבחירה
מביכה. תצטרך להח ליט,
ומהר: אחרת
תפסיד הזדמנות רומנטית גדולה מאוד.
עליך לשים את הדגש על פעילות דווקא
מחוץ למקום מגוריך, ולהסתבן מעט בכך.

עון ת

י36 36! 36

ימים קשים אך טובים עוברים עליך. אתה
יודע זאת, אבל אינך
מסוגל עדיין להעריך
את מלוא־המאמץ הדרוש
ממך. משום כך,
פזר את האחריות ואת
העבודה על־פני כל
ימות השבוע. אל תש!ו
שוו
קיע את כל אונך ביום
אחד, ואת כל כספו ב(
1בו ו ב רו ב ר -
20ןדעהרר
נקודה אחת ויחידה. תידרש
להחליט מה עדיף.
361 361׳ 36

סוף השבוע יחייב זהירות
במה שנוגע לעסקים
או לבריאות. משהו
הקשור באש עלול להעיב
על שימחתך.
מזלך מצוי בשבוע זה
בסימן של להבה. יהיו
לך גס הסתבכויות עם
ילדים במשפחתך, שיו21
ביוני -
20 ביו לי
לידו ויכוח חריף בין
ההורים. ייתכן וייראה
לך כאילו נשקף לך מקור הכנסה מבטיח
יותר מאשר עבודתך הנוכחית. שקול היטב
מעשיך ואל תסמוך רק על האינטואיציה.

המרץ שיש לך יעזור
לך לפתור במה בעיות
המטרידות אותך
מזה זמן רב. למרות
זאת הגיע הזמן להק דיש
קצת זמן כדי לבחון
דרכים להגברת
יעילותך. נדיבותך ויוש־רך
יזכו השבוע להערכה
מתאימה, אל תה סס
לתת לידידיך עצות
— כאשר תתבקש לעשות זאת. בשאת נוהגת
היי זהירה ושימרי על מצב רוחך.

אט-אט, מתחילים מאמציך המהוססים
לשאת פרי. דאג שלא יקלקלו לך את
העניינים ועוד יותר —
שאתה עצמך לא תקלקל
לעצמך, מתוך הזנחה
או מתוך שינאה
עצמית. זכור שלא רק
אתה אדם עם כבוד
עצמי. בת גדי: הוא
אוהב אותך, אבל אם
תלכי בדרך שהחלטת,
כלפיו, את עשוייה ל הפסיד
אותו. כסף ממקור
סמוי יגיע לידיך. היזהר ! זה כרוך
בהתחייבויות שלא ברור אם תוכל
השבוע. טוב למלא. צבע כחול
׳36 36, 36

השבוע יימצאו פיתרונות לבעיות שהעסיקו
אותך עוד מהחודש שעבר. תצליח להיחלץ
ממיספר דאגות
כספיות שהטרידו את
מנוחתך. לעומת זאת
ייתכן שתיאלץ להתייצב
מול משבר ריגשי. אם
יקרה הדבר במישפח־תך,
מוטב שתנצור את
לשונך אם אינך רוצה
שהעניינים יתגלגלו ל20ב
ינואר -
1$ב ג ׳ ורואר
רעה. שמור על עצמך.
36 361 36

36 136) 36

אם אתה לא תקבל את
•עצותיהם של שותפיך,
אתה תשכיל להסיק מסקנות
מדבריהם —
ואולי עליהם — תזכה
בהצלחה נאה. זה חל-
במיוחד על יום ד׳ ,אמצע
השבוע הזה. הקשר
הרומנטי עליו חלמת
ואשר נדמה היה לך,
כי מתחיל מנץ יגיע
למלוא פריחתו באמצע השבוע. אל תחמיצי
את ההזדמנות. צפויים לך הישגים בספורט.

בגלל לא יזיק לך, אם תתכנן בקפדנות
את המשך פועלך העיסקי — ותשמור
את תוכניותיו לעצמך
בלבד. אם אתה זקוק
לכסף — קרוב מיש-
פחה או אפילו אשח
מבוגרת עדיפים על
ממון מבחוץ, שמוגש
לך לכאורה תוך־כדי
הטרדות קטנות יותר.
אם את רוצה באהבתו
19 בפברואר
20במרס
— מוטב ששתענייני,
לכאורה, גם באחרים.

עמוד 34

פתח כ-PDF פתח כתמונה

ח־שבץ

קולנוע
דו נו ב ם

סרטים

היה

סטא(1יסד,׳ ורחגבאום

כלא, ואת עלייתו, חזרה לפיסגה, החל כמלשין
בשירות ד,מי,שטרה. בתוך זמן קצר,
הפכה המישטרה להיות בשרותו, ועימה גם
כמה חררי־פרלמגט ושרים, שסיפקו גיבוי
מוסרי לעיסקות פורחות־באוויר שיזם
סטאוויסקי, חדשות לבקרים.

ואור וקורנפידד
!פרידמן וכל השאר
סירטו החדש של אלן רנה, פרשת
סטאוויסקי, הוא סיפור אמיתי המתרחש
בצרפת, ולא בישראל. גיבורו הוא רמאי
שסיבך ושיחד את הממשלה והמישטרה,
ותימרן במשך שבע שנים תמימות בעולם
הכספים, למרוח שכל הנוגעים בדבר ידעו
כי לאיש עבר פלילי מפוקפק שכלל, בין
השאר, ישיבה בכלא.
הוא היה יהודי בעל חשבונות־סתרים
בשווייץ, בהם השתמש למימוש עיסקות
מפוקפקות למיניהן, אבל מדינת ישראל
לא היתר, מעורבת בהן, משום שישראל
עדיין לא היתד, קיימת ב־.1934
אף־על־פי־־כן, אין צורך •להתאמץ כדי
למצוא הקבלות בין הפרשה שהסעירה את
צרפת לפני 40:שנה, לבין ענייני דיומא
אצלנו. צריך רק לזכור, שפרשת סטא־וויסקי
המקורית הסתיימה במהומות דמים
ובהתפטרותן של שתי ממשלות. בישראל
זה ודאי יסתיים בכמה העלאות־בדרגה.

בעזרת

הפרלמנט

והמישטרה.

סרז׳ אלכסנדר סטאוויסקי, הנוכל היהודי,
יליד אוקראינה, שהביא את צרפת אל
סף מהפיכה אלימה, היה איש נעים־הלי־כות
ומהודר, כובש־לבבות ומשכנע בקיס־מו
האישי הרב (את זאת אי־אפשר לומר
על כני־דמותו בישראל .)74 הוא החל דרכו

סטאוויסקי בסרט ()1974
— הנוכל המקסים

סטאוויסקי בחיים ()1926
הי הודי שהייה —

ארלט בסרט ()1974
— היפה בצרפת

מאוזן :

מאונך :

.1יציבה! .5מסיפרי התורה .10 :שר־צבא
! .11 מטבע יפנית ! .13 אבי-אשתו !
.14 עוף־בית ! .15 אחד המזלות ! .16 צרתה
של שרה ! .17 ענף ! .18 תחילתו של ודי !
.19 בתוכה ! .20 תמהו (הפוך 22 היא
מנרה! .24 המעצמה החמישית! .25מ־אבני־הריחיים
; .27 ריבית קצוצה! .29
נוטף מן העץ! .30 נוזל חיוני לחיים!
.32 ייעשה יפה! .34 בוסתן גפנים! .36
מהייתו-יער 38 הערכה רבה ! .41 נווד !
.43 ספר של^־ומן דולן 44־שפתיים,
השמצה ! .46 קידומת הולנדית ! .47 רוח
רעה! .49 היסטוריה! .52 בסים! .55 שם
על גבו; .56 שאו רגליכם! .58 מעמסה
כבדה; .59 מכשף; .60 ציפור בעלת ציצית!
.62 מילת־קריאה! .63 היה ראש־ממשלת
אנגליה; .64 לאלתר! .66 בן־
צבע! .67 פרח־נוי! .69 הירדן הוא כזה;
.71 שם משתפך הנהר לים! .73 מתאים!
.75 איוושה דקה ; .78 התעשייה הצבאית ;
.80 המרחק הקצר ביותר בין שתי נקודות!
.81 קרס; .82 זמרת צרפתיה נודעת
(ש״מ 83 גן; .85 כלי־נשק קטן! .87
תרדמה קלה; .88 ישוב בארץ! .90 עליך
לדעת 91 התור שלו ; .92 משמש לוויסות
התנועה ! .93 מרחיב לב.

.1עיקביות; .2מיבצר! .3ישמח לבב
אנוש; .4מן השבטים! .6בן ...לחופה!
.7תבואה! .8גיבורת שיר של החיפושיות
(ש״מ 9קיבוץ בדרום הארץ ! .11 קיבוץ
במרכז הארץ! .12 מלחין ישראלי (ש״מ)
.21 מחודשי השנה! .22 מספיק!! .23
אותו אכלו אבותינו במידבר; .24 תרשים
כללי ; .26 כיסוי־ראש מיזרחי ; .28 מלחינה
ופיזמונאית ישראלית (ש״מ 31
עליו מכה הפטיש ; .33 נהר באיטליה !
.34 איבדו מיבהירותם ; .35 אומנם כן ! .37
בנק אוטומטי ; .39 לא כבד ! .40 כחוש ;
.42 גיבורת סיפרו של נאבוקוב ! .45
הזכר בעיזים ; .47 בלוטת־הנקה ! .48
קיבוץ בנגב ! .49 חפירה ארוכה ! .59 אדמת
הנגב ! .51 פנים ; .52 גיהינום ! .53
בין הכלב לזאב ; .54 מוציא להורג בתלייה ;
.57 כלל ספינותיה של מדינה! .60 בתו
של יעקב! .61 תדיר; .63 רימה! .65
מכסה את: ארוך־הקודש; .68 כוכב ״האבנים
המתגלגלות.״ .70 מתווי־ר,נגינה ! .71
בהמה דקה ! .72 סרט יפני נודע ! .74 כוח !
.76 בהשאלה: לב ! .77 בעל ידיעות !
.79 העשרה במניין; .84 ההוא! .87 דג!
.89 אות! .91 מחפש.

ארלט כחיים ()1934
האשה שהיתה —
כרמאי קטן, מזייף שיקים, טפיל־נשים ששינה
זהותו לפרקים מזומנות, ונודע גם
תחת שמות כמו אלכסנדר סשה, אלכס,
ז׳אן סשה, ויקטור בואטל, דואזי דה־מונטי
וכדומה.
הוא נאסר ב־ ,1926 בילה כשנתיים כ
בעיני
ההמונים ניראה סטאוויסקי כבעל
הון עצום — המפסיד מיליונים ליד שולחן-
הרולטה מבלי להניד עפעף, שותה שמפניה
לארוחודהבוקר, מחזיק בסוסים ובכלבי־מירוץ
העולים לו הון־תועפות, עורך את
הנשפים המפוארים ביותר בצרפת, ונשוי
לאחת •הנשים המהודרות והיפות ביותר
בה. בקיצור, דמות המולטי-מיליונר ה־קאלסי
(כאן יש דמיון מופלא לדמות
אקטואלית אחרת, יוברט קורנפילד, בעל
א;יי.או.אס. הזכורה לשימצה).
ממונם של אחרים. למעשה, כל
הונו של סרד אלכסנדר סטאוויסקי או,
ליתר דיוק, כל הכסף שביזבז, היה ממונם
של אחרים, שהוא קיבל על־מנת להשקיע.
תרות זאת •ד,ישתמש בו כדי לעשות רושם,
מתוך הנחה •שההשקעה הבאה שתגיע ל ידיו׳
תכסה את החורים שעשה בקודמת.
הפרישה שמוטטה אותו סופית, היתה
קשורה בהפצת כמות עצומה של איגרות־חוב
מזוייפות, חסרות־כיסוי, פרשה שממנה
נהנו פרט לו גם בעלי תפקידים
רמים רבים אחדים. משנתגלתה, ברח
סטאוויסקי והסתתר בעיר־הקייט שאמו-
ניקם.
שם מצאו אותו השוטרים, לטענתם,
גוסס, לאחר שניסה להתאבד. אך איש
העולם הזה 1938

עמוד 35

פתח כ-PDF פתח כתמונה

לא האמין לסיפור, והכל ניחשו, ללא כל
קושי, כי הוא חוסל על־מנת שלא יוכל
לפצות פיו ולספר את כל הידוע לו. ה שבועון
הסאטירי הצרפתי קאנאר אנשנה
הכריז, בכותרת לעגנית :״סטאוויסקי
התאבד מידיה שנורתה בראשו.״
הכם!? -פיסות נייר. שיחזור
הפרשה בסרט, נראה טבעי למדי
בתקופה, שבה שערוריות כלכליות הן
חלק בלתי־נפרד מן העמוד הראשון
של כל עיתון יומי. ולמרבה הצער, אקטואלי
להפליא בי׳שראל. אולם את העובדה
שהסרט הוא יותר מסיפור סנסציוני על
חיי נוכל, יש לזקוף לזכות שני אנשים.
האחד, ז׳ורז׳ סמפרון, שכתב את התסריטים
של זד, ההודאה׳ וההוזנקשות,
עיין בכל מה שניכתב בזמנו אודות
סטאוויסקי, כולל 10 אלפי הדפים שבפרו־טוקול
הוועדה אשר חקרה את מעלליו,
לאהר מותו.

והימין התנפל עליה כמוצא שלל רב, והאשים
אותה בשחיתות שהולידה את
תופעת סטאוויסקי. כדי להדגים את
ההתערבות הפוליטית ביתר שאת, מתפתח
בסרט, במקביל לעלילה המרכזית,
תיאור של המיקלט המדיני שוענק
לטרוצקי על ידי הרדיקאלים, ובוטל ל־אחר־מכן,
כאשר הימין מצא לנכון לקשור
את טרוצקי וסטאוויסקי בחבילה
אחת, שהוכיחה, לדעתו, את ההשפעות
״הבולשביקיות הזרות״ (קרי: יהודיות),
על הממשלה.
מובן שטענות אלה אבסורדיות מעיקרן.
מיקלט מדיני לטרוצקי אינו יכול להיחשב
כשירות לרוסיה הסטאליניסטית.
וסטאוויסקי, המשתף פעולה עם אציל ספרדי
ברכישת נשק לפאלאנגות של פרנקו
אינו יכול, בשום פנים ואופן, להיחשד
בנטייה שמאלנית כלשהי.
מפקד מישטרה ימני נימצא בין שכי

דופרי וז־׳אן פול כלמונדו כ״פרשת סטאוויסקי״
הזוג המלכותי של אימפריה כלכלית מזוייפת

רובד ביאסקו, שרד כואייה ואן דופרי
מאהב ספרדי, ברון מתנוון, ויפהפייה על צוואר
השני הוא הבמאי אלן רנה, מי שעשה
את הירושימה אהובתי, אשתקד במריאנבד,
ויחד עם סמפרון את המילחמה ניגמרה.
רנה וסמפרון גם־יחד ראו בסרט, בראש״
ובראשונה, תיאור מהלכיו של מי׳שטר
כלכלי שתופעות כמו סטאוויסקי מתבקשות
מתוכו .״כסף זה בסך הכל פיסות־נייר ש פורטים
למזומנים״ ,אומר סטאוויסקי ל ידידו,
ד,בארון ראול, סמל האריסטוקרטיה
המיתנוונת, החביבה כלפי חוץ וצרת האופקים
:״את הכסף שאני מבזבז אני
צריך להמציא תוך כדי הביזבוז.״ זאת,
בניגוד לבארון המספר שהצליח ב־40
שנה להוציא, בנישפייה אינסופית, את כל
מה שאגרו אבותיו במשך מאות שנים.
סופו של מישטר כזה הוא, כפי שאמר
סארטר במישפט שהיה נר לרגלי שני
האחראים לסרט, כי ״ההרפתקנים יעלו
באש את מחסן־הסחורות שהוא החברה הבורגנית,
וישליכו את עצמם, יחד עם האחרים,
לתוך הלהבות.״

הקורבנות :

האנשים

היפים.

סטאוויסקי ההרפתקן, הוא ספק חולה ב־שיגעון־הגדלות,
ספק סובל מפיצול־ד,אישיות,
ספק רמאי קטן ומקסים, ספק גאון
פיננסי המבריק דווקא בפשטות תחבולותיו•
הוא נירדף על־ידי מעשה ההתאבדות
של אבי־אביו, שירה בעצמו כאשר הבן
הכתים את כבוד המשפחה, ועל־ידי הפחד
מפני בינוניות אפורה.
והוא אחד מאותם הרמאים המעטים
אשר, כדברי דחף קסל, מחבר הספר הרציני
היחידי על חייו, שילהב את דימיון
ההמונים, הן משום שהם הצליחו להבין
את תעלוליו( ,במרבית השערוריות ה כלכליות,
המישחק במניות ובאשראים הוא
מעבר להבנת ההדיוטות) ,והן משום ש־קורבנותיו
היו כולם־ מבין ה,,אנשים היפים,״
שיש להם האפשרות להשתעשע
במשחקים כאלה, והקהל הרחב כמעט שלא
נפגע מהם, ישירות.

שמאל -ימין, ימין -שמאד !
שנית, סמפרון ורנה מתארים את פרשת
סמאוויסהי כזירת התגוששות נוספת בין
ד,ימיו לשמאל. בשעת התפוצצות השע־
־־ידיה ודתה בצרפת ממשלה רדיקאלית,

ריו היקרים יותר (״הם עולים לי יותר
ממאהבת קפריזית,״ אומר סטאוויסקי),
ואם הוא משחד דווקא שרי שמאל, הרי
זה משום שאלה נמצאים באותו רגע ב־שילטון
.״שיעלה הימין, ואני מבטיח לך
שאחגוג עימם את הניצחון בנחלי שמפניה,״
הוא אומר לידידו ד,בארון.
הנקודה היהודית. ומה שנוגע
לזרים ויהודים. האנטישמיות ושיג־את
הזרים הצרפתית המפורסמת, זו
כים
כאן לסטירות-לחי מצלצלות ביותר.
הבארון ראול, דמות סימפטית ליכאורה,
משתומם על ידיעה שהוא קורא בעיתון,
המספרת שלורד מלצ׳ט חזר לחיק היהדות,
כהפגנה נגד הנאצים .״אדם המצביע על
יהדותו רק מעודד רגשות אנטי־שמיים,״
מסביר ד,בארון החביב.
איש מישרד החוץ הצרפתי מנסה להסביר
את הפגום בסטאוויסקי :״קודם כל
הוא זר, חוץ מזה אין לו כתובת קבועה.״
עוזרו של הנוכל, בהתמוטט האימפריה,
מזהיר אותו :״אנחנו לא נכיר אותך יותר.
נאמר שמה שקרה לך אינו מפליא כלל,
כי מעולם לא ניזהרים די מזרים, מיהודים,
ומחסרי־מולדת.״ ׳
שחקנית צעירה מכריזה בגאון על יהדותה
״שלא קל לחיות עימד, באף מקום,
ולא רק בגרמניה, מולדבי,״ ואחר-כך
מבקשת רשות, בלעג, לעבור בחינה לקבלת
תפקיד, בקטע ממחזהו של ה״צרפ־תי״
ז׳ירודו האומר, בין השאר ,״מוזר
עד כמה הגזעים אינם מכירים זה את

הבורגנות כועדת, המציתים מתאגדים.
ולבסוף, פרשת סטאוויסקי הוא

שיחזורה של תקופה. תודות לעובדה שכוכב
הסרט, דאן־פול בלמוינדו, היה גם השותף
העיקרי(אבל הסמוי) בהפקה, התאפשר
לאלן רנה לביים את הסרט היקר ביותר
בקאריירה שלו ( 2מיליון דולר) .מכאן העו

הרב כתפאורות, ההקפדה המופלגת על
כל פרט שבתיאור שנות השלושים, בכל
תלבושת, בכל מכונית, וכל גוון.
איוו סדלודאן הכין עבור שחקנית־התיאטרון
אני דופרי, המגלמת את ארלט,
רעייתו של סטאוויסקי, אוסף־מלבושים
נדיר, ועשה זאת חינם־אידכסף, מתוך
אהבתו לתקופה בלבד.
הצלם סשה ויארני הצליח להפיח בכל
צילום זוהר סמוי של נוסטאלגיה אבודה,
שהיא בעצם נוסטאלגיה של אלן רנה עצמו,
לימי ילדותו.
והמישפט האחרון בסרט, הוא המפתח
לסרט כולו .״זה אינו רק סיפור מותו של
סטאוויסקי, או התמוטטותה של ממשלה,
זהו מותה של תקופה.״ מאז בוערים מחס־ני-הסחורות
של הבורגנות, והמציתים
משליכים עצמם לתוך הלהבות.

ת ד רי ך
תל-אביב
אמריקן גראפיטי (גת, או־צות־הברית)
— מוצאי-שבת אחת בעיירה
אמריקאית בתחילת שנות ה־ .60 נוסטאלגיה
פרטית של הבמאי ג׳ורג׳ לוקאס, עשוייה
היטב, אבל מוגבלת לתרבות האמריקאית,
וגם אז לבני גיל מסויים בלבד.

מ שפ ח ה
שכז א ת
השפעת קרני גאמה על צי פורני
החתול (פריז, תל־אביב,
ארצות־הברית) — זהו אחד
המיקרים הבודדים, שבהם עולה העיבוד הקולנועי על ה מקור
הבימתי. וזאת, למרות שהמחזה של פול זינדל זבה
לפרס פוליצר והוצג בבל רחבי העולם, לקול שיבחי הביקורת.
למי שלא ראה את ההצגה בקאמרי, זהו סיפור על
אם נוורוטית, המנסה למצוא באשליות, שהיא עצמה מתקשה
להאמין בהן, נחמה מפני הכישלונות שבמציאות.
ועל שתי בנותיה, האחת חולה במחלת הנפילה וסובלת
מסיוטים ; והשנייה, המשתדלת לשמור על שפיות־דעתה
למרות הטירוף הסובב אותה בבית.
הסרט, במקובל בעיבודים לקולנוע, פותח את האופקים
המוחשיים של המחזה. המצלמה והדמויות יוצאים את
המרחב הפתוח, טיפוסים שבמקור רק הוזכרו, לובשים
באן בשר ודם, נוספים במה קיטעי״דיאלוג וכמה סצי נות,
סדר המאורעות משתנה במיקצת —־ בקיצור, הסרט
מקבל אופי אישי משלו. אלא שלזכות התסריטאי אלווין
(שבת של אוהבים) סרג׳נט, יש לציין, בי שינויים אלה
רק עזרו לסיפור, הפכו אותו אמיתי ואמין יותר, בשהחי-
טוט העצמי של הדמויות מתקבל על הדעת ואינו נראה עוד
בתרגיל דרמטי בילבד.
פול ניומן, שהסתפק באן בתפקיד הבמאי, הצליח ליסץ-
את ההיסטריה המקורית, ולהלביש את הסיפור בנימה

ג׳ון וודוורד: פרס פסטיבל קאן
נוסטאלגיה, נוסח רחל רחל, כשעברה של האם (אמיתי
או בדוי) מוסיף עומק להווה. רעייתו של ניומן, ג׳ון
וודווארד (שקיבלה את פרס קאן עבור הופעתה זו) ,מגשרת
להפליא בין הזעם, ההמוניות, הפאתוס והעמדת הפנים של
הדמות הראשית. ושתי הנערות, נל פוטס (בתם של ניומן
ווודווארד) ורוברטה וואלאך (בתו של אלי וואלאך) ,כנות
ורגישות. בסך הכל, בדאי בהחלט לראות.

עמוד 36

פתח כ-PDF פתח כתמונה

א( 101*00011610X11111110160£000,00 00 0₪0¥0010

.£ 8X0)000X0 811811X180 $1)118״ 6 6 1

חתיכות צה ״ל מתפשטות
צלם חפאפארצי האיטלקי סטימיו גאריטאנו,
ידוע נעולם בתוך הצל של ז׳אקלין קנדי אונסיס,
הוא נוהג ללכת אחריה לכל מקום, ולצלם אותה
בכל שעה ובכל תנוחה אפשרית. לאחרונה פירסם ספר
על תקופת עיקובו אחריה.
לישראל בא הצלם כדי לצלם את ראש הממשלה

אתם זוכרים בוודאי כיצד הכחישה קריי־

מכל־וכל את עובדת ההריון שלה.
אז ככה. כידוע — הריון, לעומת כל
מיני דברים אחרים, קשה מאוד להסתיר,
מה־גם שבסופו של כל הריון, יוצאת האמת
לאוויר־העולם.
וזה בדיוק מה שקרה אצל הקריינית
הבלונדית.
ביום השלישי האחרון, בשעה שתים־
עשרה בלילה בדיוק׳ ילדה דליה מזור
לבעלה המהנדס אריה לווין בת בכורה,
במישקל פג של 2.50ק״ג, ששמה ביש ראל
עדיין לא נקבע. אבל האמא שלה
והאבא שלה יחליטו, עד סוף השבוע, אם
זה יהיה שלי, או רינה, או קרן.
דליה הובהלה לבית־החולים אסותא ב־בתל־אביב
על־ידי הוריה, שבווילה שלהם
ברמת־גן היא מתגוררת מאז שנכנסה
לחודש השמיני.
בעלה, אריה, הנמצא בשידות־מילואים
בסיני, קיבל את הידיעה למחרת הולדת
התינוקת, לקח את המטוס הראשון מסיני
לתל־אביב, אל המישפחה המוגדלת.
בעצם, כולם הבטיחו לדליה שיהיה לה
בן, על־פי סימנים שונים ומשונים. אבא
אריה, כמובן, קיווה גם הוא לבן, שלא
לדבר על סבא וסבתא מזור, שהם לא
רק הורים לשתי הבנות דליה ו ד פנ ה. הם
גם סבים לשתי נכדות, מידית ומאיה,
בנותיהם של דפנה ושל קריין־הטלוויזיה

לשעבר, גילדה מאיר משלא נענתה לו, הסתובב
בלישכת העיתונות הממשלתית וחיפש נושאים חדשים.
הלישכח עזרה לו לצלם תצוגות אופנה ואירועים,
שבאחד מהם פגש בנילי לימיו, בתו של מוקה מנחל
עסקיו של הברון אדמונד דה־רוטשילד בישראל, שהתפרסם
לאחרונה בעיסקי מיכאל ציר. וערך לנילי
סידרת צילומים יפהפייה, שהתפרסמה בכל עיתוני
איטליה.
אבל הסקופ האמיתי משתיתו בישראל בא לו
לגמרי באקראי, כשישב על מירפסת חדרו שבמלון

אורי פירסט.
אך למרות כל זאת יש שימחה גדולה |
אצל מישפחות לווין מזור, ובייחוד לאחר
שהקטנה הוצאה מהאינקובטור כעבור יומיים,
ואומרים שהיא יפהפייה משגעת.

דליה ואריה לווין
תינוקת במשקל פג

תי 11 קת חד ש ה בטלוויזיה
נית־הרצף של הטלוויזיה, דליה מזור

!#ס? ? 11111ו! * 12 8ן יז 8וון ן זן 2מ ״ 1ם ם

: 1,1סא 8ח)1ס8ימ) 8) 0א8א1¥8 81א או...

161 6

11 דז 151 55116 אזג״׳י סו?! 10.

הילטון בתל־אביב, והנח לפתע קלטה עדשת מצלמתו
היקרה את התמונות המתפרסמות פה למעלה. צלם
הפאפארצי קלט במצלמתו חיילות צח״ל באות לחוף
הים, מסירות את בגדיהן, נשארות בבגד־ים ומתחבקות
עם בחורים צעירים.
זה שהחיילות חן לא הכי רזות, ולא חכי יפות
בעולם, זה כבר לא משנה מה שחשוב הוא שמתחת
למדים ניראות כולן אותו דבר. בזה נוכחים לרעת
קוראי השבועון האיטלקי ״נובלה אלפיים״ ,שבו
פורסמו שני עמודים אלה בצבעים טבעיים.

ה א הב ה גבר ה
על ה שירה
הוא היה משורר צעיר, תיקוות השירה
העברית. והיא, תיקוות המשוררים,
יפהפייה צעירה שאת המיבחן הראשון
שלה, עוד לפני שהוציאה ספר־שירים,
עברה דרך זרועותיו של משורר ידוע
הידוע בחיבתו הרבה לבישרונות צעירים,
ובייחוד צעירות.
תיקוות השירה ותיקוות המשוררים נפגשו
יום אחד, התאהבו, התחתנו והקימו
להם קן חמים בירושלים הבירה רבוד
ההשראה, הרחק מתל־אביב הסוערת.
הוא המשיך לכתוב שירים ולפרסם אותם׳
וגם היא המשיכה באותו עניין עצ מו.
אך שמרה אותם במגירה. הוא שוחח
בחצות ליל עם מאזינים מתוך אחת מתח-
נות־השידור, היא חיכתה לו בבית. והנד״
לא עברו ימים רבים והיא גם ילדה בת
חמודה, ולא היו מאושרים מהם בין המשוררים
ובכלל.
לכאורה, נדמה היה כאילו השקט
והשלווה שולטים בכיפה במעוז השירה.
אבל ירושלים היא עיר של פיתויים,
וזאת יודע כל בר־דעת. וכך אירע לו
ד,מיקרה, והמשוררת הצעירה פגשה, באחת
המסיבות, צעיר ירושלמי מגודל-
שיער שהוא לא רק בנו של ח״ב ידוע
של הליכוד, אלא ובעיקר גם איש מצפן
שרוף•

מפה־לשם התפתחו בין השניים יחסי-
אהבה. הבעל, שהוא בחור ליברלי ומבין
פנה אל המצפניסט בהצעה. הוא הציע
לו לחלק את האשה ביניהם: שלושה ימים
בשבוע המשורר, שלושה ימים המצפגיסט.
איש מצפן רתח מבעם: להתחלק. בר
שאהבה נפשו. ועוד עם בעלה? תוא לא
הסכים בשום פנים ואופן לסידור ההוגן.
רק כשהודיע לו הבעל שאם כך הוא
מתייחס להצעתו יהיו לו בעיות, לקח
ידידנו המהפכן את האשד, ואת ילדתה,
וכבר למחרת היום, עם הנץ החמה, אפשר
היה לראות אותם בנמל-התעופה על-
שם בן־גוריון, כשחם מחכים למטוס שיוביל
אותם ניו־יורקה.

נישואיו של
בן־השו

מה יש לדבר, אצל שרי־ד,ממשלה —
הצניעות חוגגת.
עובדה. לפני פחות מחודש חיתנה השרד,־בלי־תיק
שולמית אדוני, את בנד,

עמוד 37

פתח כ-PDF פתח כתמונה

התאונה
מי לא היה בערב״הבכורה של ערב
שירי רחל, שהתקיים במוצאי״השבת
האחרונה בתל־אביב. ראש״העיר שלמה
(״צ׳יצ׳״) להט היה, והרמטכ״ל־לשעבר
דויד אלעזר היה, ואורנה פורת
ואילי גורליצקי, ועדנה פלידל ועוד
זמרים ושחקנים למיניהם בהמונים, בולם
היו.
גם שחקני ההפקה הקודמת דודו
טופז ודני גרנות — שאף כתב שיר
מיוחד עבור ההצגה החדשה היו _ ורק
חווה אלברשטיין, שחמש שנים קו-
דם־לכן הפכה אותה ההצגה הזאת לכוכבת,
לא נראתה בשטח.
לא שחלילה יש לחווה משהו נגד ה הצגה,
להיפן. המפיקה שלה, מרים
עציוני, שנתנה לה את הצ׳אנס הרא-
שוו אז, היא עד עצם היום הזה לא רק
האמרגנית שלה אלא גם ידידתה-בנפש,

חווו

וכל אחד זוכר כשכחווחל׳ה נסעה לחוץ-
לארץ, השגיחה מרים, העסוקה ממילא,
על בתה הקטנה של חווה, מאירה.
חווה העצובה, שתיכננה חודשים רבים
מראש ערב פנוי במיוחד עבור חצגת-הב-
בורה הזו, פשוט שכבה בבית עם רגל
תלוייה באוויר.
ימים אחדים קודם הערב הגדול הי-
תה לה, ולבעלה עמירם, שהוא טכנאי-
במה במיקצועו, תאונת־דרכים בעת שחזרו
מהופעה בקיבוץ ניר־עוז. מן התאונה,
שאירעה בכביש אשדוד — תל-אביב,
נלקחה חווה מייד לבית-החולים באשקלון
כשהיא נקועת״רגל ועם שיטפי-דם,
במצב לא-כל-בן נורא, אבל גם לא־בל-
כן טוב.
איך שלא יהיה, את המישפחה ייצג
בערב הגדול בכבוד הבעל עמירם, שיצא
מהתאונה ללא שריטה ופגע.

רינה ו ה דו ל פין
רוחב, כמו שאומרים, החליטו לתפוש
שלווה במדינת מיין דווקא. שם הם התגוררו
בבדידות בבית עץ פסטוראלי ורומנטי.
ומדי-יום־ביומו היו שטים בסירת-
המיפרש שעמדה לרשותם לאורך הנהר.
באחת הפעמים הללו פגשו אפילו בדול פין,
ונוצרו ביניהם יחסים ידידותיים להפליא.
רינה ואנדי היו משייטים להם יום־
יום בסירת־המיפרש שלהם אל הדולפין,
וזה היה מקבל את פניהם בשימחה וב־זינוקים,
ואחר־כך שוחה שעות מסביב
לסירה, תוך התזות־מים עליזות.
אבל גם לירח־דבש, חלומי ככל שיהיה,
בא הסוף, כמו לכל דבר טוב. רינה ואנדי
שבו ארצה, ממש בימים אלו. אנדי חזר
מייד לעבודה, כי מה לעשות, העבודה
היא חיינו — ואילו רינה התלבשה על הדירה
המפוארת שלהם, שלא הספיקו כמעט
להתגורר בה — והתחילה לצבוע אותה
מהמסד עד הטפחות.
ואתם תראו, היא עוד תהיה לא רק אשר,
בישראל, אלא גם אם .־

רינה דמון ובעלה
אהדת הדבש
שמתם ודאי לב לכך שהשבוע אנחנו
עומדים בסימן ושבו־בנות־לגבולן.
אז עוד אחת, ששבה הביתה אחרי בילוי
ירח־דבש חלומי בן ארבעה חודשים עם
הבעל המשגע החדש שלה, היא העיתונאית
רינה רמץ.
רינה, כמו שכבר סיפרתי לכם קצת
מזמן התחתנה עם אנדי ניווורט, מבעלי
רשת מיסעדות הסנדוויץ׳־סיטי, ומייד
אחרי החתונה טס הזוג הטרי לארה״ב ול-
קנדה.
אחרי שחרשו את אמריקה לאורך ולאודי,
בטכס צנוע שנערך בחצר ביתה
שבכפר־שמריהו. והנה ביום שלישי
בשבוע שעבר, חיתן שר־הבריאות וילך
טור שם־טוב, את בנו שמוליק,
גם־כן בטכס צנוע, שנערך בביתו של
השר בירושלים.
שמוליק בן ה־ ,25 שנסע ללונדון אחרי
המילחמה, כדי להתאוורר קצת, חזר משם
בימים אלה ממש, כשהוא נחוש בהחלטתו
לשאת לאשר. את חברתו, דיילת ארקיע
אורית זוהר, ששהתה עימו בלוגדזן.
הזוג הצעיר, שעדיין מחפש את דרכו,
עבר כבר להתגורר בדירה שכורה. שמוליק
גם נרשם ללימודים בפקולטה לכלכלה
שבאוניברסיטה העברית בירושלים, והוא
ואורית החלו מחפשים עבודה, כדי שיוכלו
להסתדר בחיים איכשהו. ממש זוג־צעיר
למהדרין.
את טכם־החתונה חילקו בני מישפחת
שם־טוב לשניים. לשעות אחר־הצהריים התמנו
קרובי־המישפחה, וכמובן גם שרים
וחברי־כנסת, ואילו משעה שבע ואילך
היתה זו שעתם היפה של חבריהם הצעירים
של אורית ושמוליק.

שבסים נדא״ם,
סינוות וחתולים
אני לא יודעת אם אתם, אבל אני
נורא התגעגעתי אליה. מאז שהיא נטשה
את מסכי־הטלוויזיה ואת בימת־התיאטרון,
עוד לא היתד, שם אחת כמוה. על־כל־פנים
לדעתי. כי כל אחד יודע שיעל אביב
היא אחת ההכי יפות בארץ. עובדה. אפילו
בעלה, צחי שני, היה אומר כך.
אחרי שהייה בת חצי־שנה בלונדון עם
בעלה, עורך־הדין צחי, שהפך למחזאי ולעוד
כמה דברים, באה לחופשת־מולדת
קצרצרה של שבועיים, שאותה בילתה יותר
עם האמא והאבא שלה מאשר עם
החברים ובמסיבות.
מייד אחר־כך שבה יעל ללונדון, ומשם
נסעו היא וצחי לנפאל — לא פחות ולא
יותר. אבל לנפאל עצמה לא הגיעו. הם
התעכבו בלאוס, ושם פגשו כאנתרופולוג
חוקר שבטים פראיים, ובמשך חצי שנה
נוספת גרו בביקתה במעבה היער, ליד
נהר, ועבדו עם האתרופולוג.
והנה, היום אפשר שוב לראות ברחובותינו
את יעל היפה, ושוב לחופשה קצר צרה,
שאותה היא מבלה בדיוק כמו בפעם
הקודמת, עם אבא ואמא.
באמסטרדם שבהולנד השאירה יעל את
הבעל, הכותב מאמרים על לאום עבור
עיתון סיפרותי אינטלקטואלי הולנדי. אבל
היא לא תשאיר אותו הרבה זמן לבד,
כי מייד עם תום החופשה שלה היא מתכוונת
לשוב לאמסטרדם׳ לעבוד שם במיר־פאה
של וטרינר ישראלי ששמו אמנץ.
אני, באופן אישי, מכירה כמה אנשים
שכבר מעכשיו מקנאים בכלבים וב״
חתולים שיעברו תחת ידיה העדינות

אל עידן עובדי־ה אלילים
שככה יהיה לי טוב אם אני מבינה את

התופעה הזו שקוראים לה ניסים פרוסי.
ברדיו לא שומעים אותו, במיצעד־הפיז־מונים
הוא לא מדורג, אבל כל מי שנוסע
במונית לירושלים יכול לשמוע אותו —
ולא פעם או פעמיים, אלא במשך כל
זמן הנסיעה, נון־סטופ.
כי סרוסי, מי שעוד לא יודע, תפס את
מקומם של אריס סאן וטדיפונס ב-
ליבם של נהגי-המוניות, ובמקום לשמוע
כל הדרך דירלדדה ירלדדה אפשר עכשיו
לשמוע שירים על אשליות ועל אכזבות
ואהבות נכזבות.
אבל נהגי־מוניות זה עוד כלום, לעומת
המעריצים שלו. הבן־אדם נאלץ לשכור.
לו שני שומרי־ראש, לא פחות, ובהופעה
שלו בבנייני־האומה בירושלים בשבוע שעבר
הגנו על זמרנו חמישה־עשר שוטרים
כאילו הוא היה איזה קיסינג׳ר קטן או
משהו.
אבל מה שהרג את סרוסי לגמרי לא
היו המעריצות. שאיימו לקרוע את עורו
מעליו, אלא דווקא מעריץ גברתן אחד,
שזינק על הבמה ובחיבוק־דוב לפת את
הזמר, והרביץ לו נשיקה מצלצלת.
״הוא כמעט שבר לי את הלסת,״ מספר
סרוסי .״מילא, אם היה בחור יפה —
אבל הוא היה מגושם וביריון.״
אשתו של ניסים, אתי בת ה־ ,20שישבה
באולם, נאלצה להיחלץ מציפורני
המעריצות הסוערות כמעט בכוח. אחת
מהן, שהשתוללה במייוחד וקרעה את החולצה
מעליה לא הסכימה להניח לה עד
שאתי הבטיחה לה שתיקח אותה לחדר־ההלבשה
אחרי ההופעה.
לאתי, שהיא בחורה שקטה ועקרת־בית
מעולה כפי שמעיד עליה בעלה שובר־הלבבות,
לא נותר אלא להוביל את הנערה
אל הזמר הנערץ. אבל זה עוד היה
כלום לעומת מה שקרה קצת אחר־כך.
מאות מעריצות התפרצו לחדר־ההלבשה,
התנפלו על סרוסי וכמעט שחנקו אותו.

רק בקושי רב הצליחו המישטרה ושומרי-
הראש, בכוחות משותפים, לחלץ אותו מידי
המעריצות.
מה אגיד לכם — ממש דייוויד קסידי
הישראלי, כל הכבוד בחיי. ככה בשקט,
בלי הרבה פירסומת ורעש׳ ומבלי שאכד
צעי־התיקשורת יפרגנו לו באופן מייוחד,
הפך הזמר הזה למיספר־אחד בארץ, והוא
אפילו מועמד לפרס כינור דויד.
מה שמפחיד אותי היא רק האפשרות
שמחר יתחילו כאן להתעלף בהופעות שלו,
ומחרתיים עוד יידרסו חיים וכל זה. אז
ילדות, להפסיק את זה מייד! מה זה
פה, חיפושיותו
תרופה ושמה

1 1 -1 1

בימים טרופים אלה, כששמועות ולחישות״זדון מכפישות עד עפר את
ענף הרפואה בארץ, טוב למצוא לפחות לרפואה רופא אחד, שאם הוא הפן
לנושא מרכזי לשיחה בחוגי הרופאים, אין זח משום שהוא עושה מילחמות
או בסף, אלא דווקא אהבה.
גם הפעם מדובר — כן, ניחשתם — ברופא שהוא ראש-מחלקה. הד״ר,
שעבר כבר את גיל ה־ ,50 הוא אחד ממנהלי-חמחלקות של בית״התולים איכילוב
בתל-אביב, אחד הנודעים ביותר בתחום בו הוא עוסק, ושמו חולו לפניו לא
רק כמומחה רפואי, אלא גם בגבר מקסים ואיש-שיחה מבריק. ומה שקרה
לדוקטורנו בעצם ימים אלה, עוזר מעט להסיח את דעת הרופאים בישראל
משערוריות נוסח פרופסור הוכמן, למשל.
יום אחד נטש הדוקטור את מישמרתו בבית-החולים, אחרי שהוזעק לטפל
בחולה אנוש בגרמניה. מה שקרה לאותו חולה עדיין לא ברור, אולם מסתבר
כי הד״ר מצא במסעו זה תרופת-פלא חדשה. זו הגיעה אחריו לארץ, בדמותה
של אשה גרמניה בת ,37 ועוד גוייח רחמנא-ליצלן. ומאז אותו יום היא
צמודה אליו טוב, כשהוא מסתובב בחלוקו הלבן במיסדרונות מחלקתו,
כשחיוכה האוהב משמש תחליף במקום בו לא מועיל כבר איזמל־הניתוחים.
ידידיו של הרופא החדשן טוענים, בי אין ממש בשמועות הטוענות בעקשנות
שהאשה המיובאת היא סם־מרפא עבור חד״ר עצמו, רק לשונות רעות,
הם אומרים, מסוגלות ללהג רכילות מעין זו.
אז אם מישהו יכול לנדב סיבה אחרת שבגללה תונח גרמניה לא-כל-כן
ציונית את ביתה ומולדתה, ותבקש לעזור לאנושות המתענה בבית־החולים
איכילוב דווקא — שיקום.

עמוד 38

פתח כ-PDF פתח כתמונה

אחו שקישטה
נמשו השנה נר
אירוע חבות׳,
יצאה בנינה
השבוע לכבוש
את העולם -
ולרגל מאורע זה
היא שוכח
סיכום ביניים

ן ולדתי ב־ 30 בדצמבר ,1954 ,ב*
פתח־תיקווה. היום אני בת קרוב לסל.
אני כבר מתביישת להגיד שאני קרו־בה
ל־ ,20 כי כשהתחלתי להופיע בהעולם
הזה הייתי בת 15 וחצי. נבחרתי אז לסגנית
מלכודהמים. הרבה זמן עבר מאז,
דחד עם זה הזמן עבר מהר.
אני בת־תערובת. אבי היה ייקה, ואמי
היא ממוצא עיראקי. יש לי גם אחות.
היא בת ,18 ונשואה.
כל חיי גדלתי בפתח־תיקווה. את ילדותי
ביליתי בגן, ובבית־הספר העממי.
ואחר־כך למדתי שנה אחת לבורנטית ופקידות.
אחרי זה התחלתי להתעסק בדוגמנות.
כבר
מילדותי, תמיד היתר. לי השאיפה
לה״ות עורכת־דין. אבל כשגדלתי, והתחלתי
להתייפות ולהתבגר, השתנו אצלי

פנינה רוזנ ב לו ם
הדברים. החלטתי לעשות קאריירה בשטח
הזוהר.
נבחרתי כמיס אלגנס וכסגנית מלכוד
המים, והתחלתי לבנות את עצמי ברצינות.
ניגשתי לצלמים, הראיתי להם צילומים,
והצעתי את עצמי לשוק־העבודה המקומי.
בחצי־השנה הראשונה לא היתר. שום תגד
בה, שום היענות.

בי ק ע
של איזבל
^ ז החלטתי לשנות תדמית. הסתפרתי
קצר, בסיגנון שנות השלושים, עם
תלתלים והכל, צבעתי את השפתיים בליפסטיק
אדום־לוהט. התחלתי לראות מה

הדרישות של הצלמים והדרישות של האופנה,
וגם הדרישות מדוגמנית. ובהתאם
לכך התחלתי לטפח את עצמי וללמוד.
בייחוד מדוגמניות אחרות.
הכל הלך בשלבים. צעד אחרי צעד. תל־אביב
היא עיר קטנה. התחלתי בצילום
נגד עישון. אני עצמי לא מעשנת׳ אבל
עשיתי גם כל מיני צילומים אחרים. ואז
החלה הדרישה. הצטלמתי להמון פירסומות.
התחילו להכיר אותי.
אבל מה שעשה אותי זה הטלוויזיה. הופעתי
ברקע של השיר איזבל, שאותו שר
חבר־הכנסת מטעם הליכוד עקיבא נוף.
השיר הוקרן הרבה פעמים על מסך הטלוויזיה,
וזה נתן לי המון פירסום.

גערה עס
ראש נקי
^ חו״יכך הופעתי בטלס־וטלנזה, המגא־
\ מ זין־לנוער, עם צלם ושתי דוגמניות. וכדוגמנית
השתתפתי בהמון תוכניות בטלוויזיה.
בתקופה האחרונה הופעתי בתוכנית
ניקוי־ואש, בתפקיד של מישחק.
שקיבלתי עליו המון מחמאות.
היו עלי הרבה כתבות בעיתונים. הופעתי
בהמוני צילומי־פירסומת ואופנה, וב־תצוגות־אופנה.
כל זה יצר מין תופעה
כזאת שהאנשים התחילו להכיר אותי.
הדבר שהכי מחמיא לי הוא לא שאנשים
מבוגרים מכירים אותי, אלא שכימעט כל
ילד קטן ברחוב מזהה אותי. באות אלי
אימהות ואומרות :״יש לי ילד בן שנתיים,
שהוא ממש מעריץ אותך!״ זה נורא מחמיא

אני, אישית, נשארתי אותה פנינה גם

אחרי כל הפירסום. פשוט למדתי יותר
להכיר את החיים, למדתי להכיר אנשים,
לדעת מה אני אוהבת, ומה אנשים
אוהבים. אומנם, תמיד הייתי יותר מבוגרת
מהגיל שלי. אבל הניסיון, שהוא
הביודספר הכי טוב, נתן לי המון.

אין א ה בו ת
גדולות
** בחינת האופי נשארתי אותו דבר.
*!) אני לא סנובית, אני יודעת להתאים
את עצמי לכל חברה, ואני מסתדרת עם
כל חברה.
לא היו לי אהבות גדולות, עד היום. עוד
לא מצאתי את הבחור שהייתי יכולה
להגיד שאני מוכנה לתת לו הכל. וזה,
משתי סיבות: אחת, היום הקאריירה שלי
יותר חשובה לי, והשנייה — בשביל לתת
לבן־אדם הכל צריך לוותר על הרבה דברים,
והיום אני עוד לא מוכנה לזה.
אין לי חבר קבוע, אבל יש לי חוג-
ידידים רחב. אני נורא אוהבת אנשים
חכמים, ואני ממש אלרגית לטיפשים, אני
אוהבת אנשים שאני יכולה ללמוד מהם
הרבה. הגיל והיופי לא משחקים אצלי
תפקיד. כמובן שהוא לא צריך להיות בן
חמישים או שישים, אבל שיהיה בגיל
סביר.
אני לא חושבת שהייתי מסתדרת בלי
כסף. זה לא הכל בחיים, אבל זה חשוב
מאוד. כי האהבה מצטיירת ופורחת יותר
כשאדם לא נתקל בבעיות כלכליות.
כמו לכל בחורה יפה, יש גם לי מחזרים,
ואני יודעת לעשות סלקציה כי אני
יודעת מה אני רוצה. שלא יהיה טיפש,
שיהיה חכם, ושימצא חן בעיני. הוא לא
חייב בהכרח להיות מיליונר, אבל רצוי
שלא יהיה חסד־כל.
ואם כבר מדברים על כסף, אז בארץ
יש הרגשה להמון אנשים, שכשדוגמנית
מצליחה אז היא עושה את המיליונים שלה.
זה לא נכון, מכיוון שבהשוואה לדוגמניות

עמוד 39

פתח כ-PDF פתח כתמונה

בחוץ־לארץ, הדוגמנית בארץ מרוויחה ממש
מעט. אומנם, המעט הזה הוא הרבה יותר
טוב ממשכורת של פקידה, ודוגמנית יכולה
להרשות לעצמה לחיות ברמודמחייה
יותר גבוהה, אבל זה עדיין לא אומר שהיא
גורפת הון. עם ההוצאות של קוסמטיקה,
מספרה, בגדים, דירה והכיל מסביב, לא
נשאר לה הרבה.
דוגמנות זה עניין של עונות. יש התחלת
עונות, שאז יש הרפה עבודה, ואז
זה מכסה על הרבה חודשים שבהם אץ
עבודה בכלל.

פי ר סו ס בעיתוני
ה מיליונים

שלושה שמעות כדי להכיר לקוחות חדשים.
הם גם צילצלו אלי טלפונית, כדי
לוודא שהכל מסודר.
חוץ מזה עשיתי עכשיו סידרת־צילומים
של בגדי-ים בשביל חברה אמריקאית, והם
היו מרוצים מאוד והזמינו אותי לעמד
אצלם. ועוד הצעה הגיעה מחברה באמריקה,
לעמד אצלם כדוגימנית־בית ל שמלות.
יחד
עם זה, אני מוזמנת על-ידי קרוב-
מישפחה באמריקה. אני רוצה לשפר את
האנגלית שלי ולעבוד כדוגמנית. ייתכן
גם שאכנס ללמוד מישחק שם. את הקשרים
שלי, אני מנ ה לי כבר מכאן.

לשבת בבית. ולא אוהבת מועדונים. רק
לעיתים רחוקות אני אוהבת ללכת למנדי׳ס
פיאנו־בר. אני משוגעת על סרטים, מסוגלת
לראות שלושה סרטים רצופים בערב
אחד.
בכלל, בשבילי הכי חשוב זה להיות
אשה. אני בהחלט מזדהה עם דברי בר־נרד
שד, שאמר שאשר. צריכה להיות ליידי
בסלון, עקרת־בית במיטבח, וזונה במיטה.
אני
כותפת שירים, וכל מיני מאמרים
בכל מיני נושאים. אני גם נורא אוהבת
פוליטיקה, קוראת על זה המון. אני חושבת
שלא הנושא הפלסטיני ולא שום

ך* יתזז תקופה של איזה שיבער, חוו
1דשים, שבהם שירתתי בצבא. הייתי
בלהקת היל־האוויר, אבל אני לא רוצה
לדבר על זה. שיחררו אותי מהצבא על פי
בקשתי, ואחרי שהשתחררתי חשבתי
לבנות את עצמי בארץ, כזמרת וכשחק-
גית.
בבית־הספר הייתי במשך שנתיים הסולנית
של המקהלה, ויש לי הנתונים
המוסיקליים הדרושים, אילו הייתי רוצה
להתפתח בשטח הזה. אבל התוכניות שלי
קצת השתנו, והחלטתי בשלב זח לא להתמקד
בשטה של מישחק ושירה.
עד השבוע לא יצא לי לעזוב את הארץ.
הייתי עסוקה מדי. אבל אחרי ש העולם
הזה ( )1924 פירסם כתבה גדולה
על שיחרורי מצה״ל, תחת הכותרת ״שיחדור
מצה׳׳ל בגלל סקס״ ,התחילו המון
עיתונים בחוץ־לארץ להתעניין בי. לקחו
את הסיפור מהעולם הזה, ופירסמו אותו
בעיתונים הגדולים ביותר בעולם, ביניהם
עיתונים בעלי תפוצה של מיליונים כמו
סאנדיי־מירור האנגלי, קוויק ובילד־ציי־טונג
הגרמניים. ישבתי עם עצמי וחשבתי,
שלפני שאני אכניס את עצמי לשירה ו־מישחק
פה בארץ, כדאי שאסע לראות את
העולם, אלמד, ארחיב אופקים, אנסה לעבוד
ולהצליח.
קיבלתי הצעה מסוכנוודהדוגטניות הגדולה
ביותר בגרמניה. הם שלחו לי הזמנה
עם כרטיס־טיסה מצורף, לעבוד אצ לם׳
וביקשו שאעשה סידרה של צילומים
פה בארץ, כדי להכין עבורי כרטיס־ביקור.
את כרטים־הביקור הזה הם רוצים לשלוח
לאלפיים לקוחות שיש לסוכנות הזאת ב-
אירופה. אני מצידי התחייבתי, כי ברגע
שמישהו מהלקוחות יזמין אותי כדוגמנית,
אבוא לגרמניה ושם, חוץ מהעבודה, אשהה

ק ו ) 1ה 0ו $ 0 1
; 6 6מ ד )1 1 6 4 /
£6113886111

111*1״ ״1העיתון הנפוץ ביותר באירו־
1 # 1פה הקדיש עמוד שלם לפנינה.
הכותרת :״ 19 שנים, שיער בלונדי, עיניים
חומות ושפתי חשק — נערה זו
ותה

רזז־ר

ריטיו־סו

היווזו־ג>לי •

ווזודזרו־וז \״

דים מתפוצות העולם. ישראל איתנה וחז קה
היא ישראל שקל יהיה לה לנצח.
ולפתור את בעיותיה.
המנייה הפלסטינית היא חמורה, מכיוון
שאין אדם שעומד בראש העם הפלסטיני
המפולג בדיעותיו. אם הם היו מתאחדים,
והיה מישהו שהיה עומד בראשם
והיה להם מצע מסמים, אז אני בטוחה
שהיינו מגיעים איתם למשא־ומתן ול-
הסדר. אני בעד ויתורים, בעד החזרת
שטחים, אם זה לא מסכן את גבולות יש ראל.
אני
לא חושבת שזה יהיה הגיוני להחזיר
לסורים שטחים, כיוון שמבחינה איס־טרטגית
זה מסכן את מדינת־ישראל. מצד
שני, אם אני מנסה לחשוב, הלוחמה היום
היא יותר מתוחכמת, ולכן לשטחים אין
משמעות, כי יש נשק מתוחכם ועם נשק
מתוחכם אפשר להגיע לכל מקום. אבל
מצד שני, במידה שהם יגיעו עם הנשק
המתוחכם שלהם ויפגעו בערים שלנו ד
אנחנו נפגע בשלהם, זה לא ישתלם לשני
הצדדים. לכן אנחנו חייבים לדעת את
הגבול בוויתורים על שטחים.

לי כ לי ד

מ תו חכם

בינתיים, את הזמן הפנוי שיש לי אני
מקדישה לקריאה, לניקד הבית ולבישול.
אני נורא אוהבת לבשל, והספציאליטה שלי
זה אומלטים בכל מיני טעמים, ושניצל עם
פיטרייות, שמנת וחמאה. אני אוהבת נורא
לארח, ומדי-פעם אני מזמינה חברים לארוחות
שאני מבשלת.
השבועון הגרמני המצוייר
פירסם את פנינה במדור
״תשקיף׳ שלו, תחת הכותרת :״הרבה
יותר מדי יפה למדים ׳.כל הסיפורים
האלה שפורסמו בעיתוני העולם, התבססו
על כתבת־השער של העולם הזה.

קווי ק

ליידי, עקרת-
בי ת וזונה
כל דגר ראשון אצלי זה הסדר
ץ ן והנקיון. זה הכי חשוב. אני אוהבת

נושא אחר חשובים היום בעולם׳ כמו
שחשובה בעיית הנפט. זוהי הבעייה הכי
חמורה, וכל העולם עומד על זה.
אם הבעייה הזו תיפתר, אז יהיה מקום
לפנות ולפתור בעיות אחרות. ההון הכספי
שמצטבר אצל מדינות־ערב זאת ה־בעייה
היום, והיא הרבה יותר חמורה
מהבעייה הפלסטינית. כי השתלטות על
ישראל זו בעייה קטנה, אבל השתלטות
על כל העולם זו בעייד. חמורה.
אני חושבת שלמדינת ישראל היה הרבה
יותר קל לפתור את הבעיות שלה,
אם המצב החברתי והכלכלי היה משתפר,
ואם היתד. עלייה יותר גדולה של יהד

^ ני אוהבת נורא פוליטיקה, מ-
כיוון שזה ליכלוך מתוחכם. זאת אומרת,
בפוליטיקה יש ליכלוך וצביעות
שבאים עם המון חוכמה, מישחק ומישחקי־מילים.
אמא
שלי לא הכי מאושרת מההצלחה
שלי. רק כשאהיה נשואה, היא תהיה
מאושרת. אמא שלי היא קוסמטיקאית.
אני חיה לבד, והיא חיה לבד. עזבתי את
הבית לפני שנה, אף־על־פי שאמי לא
רצתה את זה. אבל אני אדם עם אופי
מאוד עצמאי, אני אוהבת את השקט ואת
החיים הפרטיים שלי, וחשוב לי שתהיה
לי פינה משלי. לפעמים היא באה אלי,
לפעמים אני נוסעת אליה, ובכל פעם שיש
צורך, אני עוזרת לה מבחינה כספית.
אני נורא מאמינה בגורל, ואני חושבת
שמה שכתוב לבן־אדם, זד. מה שיתגשם.
אני חושבת גם שחוץ מלהיות דוגמנית,
שחקנית או זמרת, יש הרבה נושאים ש היה
מעניין אותי לעסוק בהם׳ כמו כתיבה
או צילום.
כיום אני בגיל שבו אני יכולה לנסות
להצליח. אני יודעת שהעולם הגדול
זה לא ישראל. ישראל היא קטנה, ולכן
קל להצליח בה. בחוץ־לארץ הכל הרבה
יותר גדול. כדי להצליח צריך מזל, וצריך
לנסות. אני מנסה, כיוון שאני לא רוצה
להגיע לגיל שבו אצטער שלא ניסיתי.
מניסיץ לא מפסידים שום דבר, רק
לומדים.

עמוד 40

פתח כ-PDF פתח כתמונה