גליון 1940 מתאריך 6 בנובמבר 1974

! 1 1 1 1 1 1

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל יוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, אפרים סידון.
מעטר: גבי קלזמר
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

בראיון מיוחד ל־ 100 הארץ:

ר ה״ מ: לאבאבחש בון. ב שו ם־ פ!׳
ואופן ל א. תשכח מוה. ל א. א 1אפילו
ל א רוצה ל שמוע על וה. אין על מ ה
לדבר. חלד מפה!

יהדותן־
הפיחות הבא עלינו לטובה,
מעורר בדרך הטבע סבך
של שאלות ותהיות בעיקר בקרב
המשקיעים הקטנים ה חוששים
לגורל השקעותיהם.
״ברשותי 1,750,000ל״י ב מטבעות
של אגורה,״ טוען ב היסטריה
דן חסכן מסביון,
״מה עושים ד׳
״האם הפז״ם, טוב מן ה-
נדל״ן ז״ שואל שמולאיק רוזן
בחידונו היומי כשהוא מבטיח
פרס-שעונים לעונים•
״ברשותי מוסף ״הארץ״ ;
מוסף ״ידיעות״ ומוסף ״דבר״,
מודה שמואל מוסף מעוספיה.
״האם חל עלי מס ערך מוסף

״השבוע בקרתי בהלוויה.
והנה בשעת הקבורה קרא החזן
— השם נת״ד השם לקח.
מהו הנת״דז״ ,שואלת חני תה
גזית.
״יש לי תרנגולת המטילה
ביצי זהב,״ מתייפח מושבניק
מיואש החפץ בעילום שמו,
״כל נסיונותי להכריחה לחזור
להטלה רגילה עלו בתהו. היש
דרך להכין שקשוקה מבי צי
זהבו״

בראיון מיוחד שהעניין רה״מ, מר
יצחק רביו, למערכת 200־הארץ,
הביע מר רכין את דעתו על מצב האומה
לאחר ועידת־ראבאט.
שאלה: מר רבין,
האם תיאות ישראל
לנהל משא־ומתן
עם גורמים
פלסטינאיים לאחר
ועידת־רא־באט?
רה״מ:
לא. ב־שום־פנים
ואופן

שאלה: האם אין קביעה זו עומדת
בסתירה למדיניותה של ישראל בדבר
ניצול כל אפשרות להגיע להסדר?
רה׳׳מ: לא לא לא לא. לא היה ולא
נברא. לא. ושוב פעם — לא.
שאלה: האם אתה סבור שזו הדרך
הטובה ביותר להשגת שלום־צודק־ובר־גבולות־בני־הכרה־בשלבים?

שאלה: לא.

בטל־ן ו מ בו טל־ן

להווי ידוע וגלוי, שעפ״י תורה שבע״פ,
בטליו ומבוטליו כל ענייני ועידות שבראבאט
וכל פלשטינאיו לא שריריו ולא קיימין.
וכל הפוגש בהם או שיש לו שיח־ושיג עמם
שלא בשדה־הקרב, מוחרם ומנודה ומשוקץ
ויחלוף מן הארץ. אמן.
וגם בעל־הגויה יישרף ויישמד ויאבד אם
יסור ליבו אחריהם לטהר השרץ.
ואיו לבוא בקהלם באיסור חמור, אלא כדי
למות על קידוש השם, וכל המקדים הרי זה
משובח. וכבר נאמר :״וכל המוסר נפש אחת
מישראל וגו״׳.
ובמקום שבעלי תשובה עומדיו, בעלי־שאלות
נופליו, ככתוב :״הוא אש״פף ראש ואתה
תשו״פנו עקב״.
וברור שעשנו נקבים־נקבים חלולים־חלולים.

המושבניק המיואש בחברת תונגולתו,
בנסיון נואש לשכנעה להטיל שקשוקה.
עילום־שמו נראה בבירור מימין לתרנגולת.
וחירות — התרנגולת נושכת !

ובכן קודם שנענה לשאלות
הספציפיות הנה נסקור כמה
מונחים בכלכלה :
מחזור כספים: מחזור הכספים
הוא תהליך טבעי ה מתרחש
בממוצע, אחת ל28-
ימים, אם כי לעתים הוא מק דים
ופעמים גם מאחר. אם
(המשד בעמוד הבא)

רה״מ: לא. בהחלט לא. לחלוטין
שאלה: ואיך ללא.
להיפף — לא.
דעתך, ניתן יהיה
למנוע את הידרשאלה:
האם לא
דרות המצב בנראה
לך ש־״נו־עקבות
הקפאון
סחת יריב״ ,האושיווצר,
מלהגיע
מרת שישראל תלעימות
צבאי?
כיר באש״ף כארה״מ:
לא. ניין.
שר אש״ף יכיר
נייט. נו. נישט.
בישראל, מתאיניי.
נה. ני.
מה לנו?
שאלה: כבוד ראש־הממשלה, האם
רה״מ: לאלאלא
אינך סבור שאתה מתחיל לחזור על
לאלאלאלא. לא
עצמך בצורה מדאיגה?
לא לא. לא.
רה״מ: לא.
שאלה: האם אתה בטוח שתוכל
•שאלה: לאחר שארה״ב תכיר ב־אש״ף,
האם תשנה ישראל את עמ להסתכל ישר בעיניהם של הורי החללים
במלחמה הבאה?
דתה?
רה״מ: לא.

בא לא מזה.
תשבח

רה״מ
שאלה:
אם כן,
חשבון.
מה תעשה אחרי
המלחמה?
•שאלה: ואם ערפאת יציע שיחות
ישירות עם ישראל, התיאות להיפגש
רה״מ: אני אסתכל
ישר בעיאיתו?
ניים
של האפיפרה׳׳מ:
ראה תשובתי להלן.
יור. גם זה משהו.

טוהר׳־ר הרוז״ט יצחק רבץ שליטא

יד ורה
שח לי אחד מידידי עולה מכריה״מ:
״ולטבוע פתחתי את עתון ד,ערב( ,ולא
הנפוץ כיותר) ״ידיעות־אחרו־נות״
.והנה באחד העמודים המרכ ז
י ים ודומני שאפילו במרכזי עצמו.
הבחנתי בצרור מאמרי שיטנה,
שאפילו העתונות הסוויטית בעצמה
לא הייתה בוחלת בם.״
מזווית עיני, ראיתי את בתי ודמעות
זולג ות על לחייה, סופקת
כפיה למקרא מא מר יהם של כ.
עברון, ע .קינן, ז .יריב וס. קשת.
״פפושקה,״ שחה לי ״נדרוי סוויטל
י ויחאד זילא״ ולא יספה.
מה ראה אותו עורף לקבץ תחת
כנפיו אותה חבורת צפעונים, ל ־
אל וה ים פתרונות. ולא די אלא שעמד
וטרח ופתח לפניהם את גליון
יום השישי, שיטפו רעלם להמוני
בית ישראל המתקדשים לקראת
שכת־המלכה.
ושמא יד זרה בוחשת בענין?
ומי שמכיר אותו עויד יש לו י ותר
מתמיה אחת בעניו. ואתה?

7 /3 3

כלב נו בח —
אינו ח תו ל.
ד״ר מדכיאל
(בנביחה)

הצוזרת־אמונים

הופעת המחזור יש לספוג את
הכספים בצמר גפן רפואי או
ב״טמפקס״( .ולא ב״טמפו״)
שיבושים במחזור הכספים, הם
סימן לצרה.
נת״ד: ראשי תבות, ניירות
תמורת דולרים — .וזה בעצם
מה שאתה מקבל בשעת קניית
לירות ישראליות.
דולר שחור: דולר נדיר
מאוד. עקב צבעו המיוחד הוא
נמכר בסכום גבוה יותר. הדולר
השחור כשמו כן הוא —
ירוק. בדולר אחד אפשר לק נות
4.20ל״י. אבל למה לך ז
קנה משהו אחר
.שעשועון
משקיעים

לפניך מיטבע של אחת הארצות
באירופה המערבית. זהה את ה מטבע,
המדינה בה הונפק והאם
המטבע כשר או מזוייף.
(התשובה במהופך).
׳0011:1.11

•£׳ 0261

׳ 2!2 111:011ש 210 ׳ 0 2.01- 01 0׳ 0
01101111 ) 162 0 .ש 2!2 0 0 0 0 0ש 2 ׳ 0
׳ 11׳ 002110 2£א )!1
2 .א 0ש! 0נ1׳ 0 .0 5 0 0 0 2 0 2 .0 0011

01 0110)1 0.050א׳ )1נ110000 011. .1
׳010000.)1
)11152! 000.111 8 1 )1 3 0 .א111
׳ 110א — 1210.א)!11.31X0 1 110000 0
אגדה הרחק הרחק, על אי קטן באמצע
המידבר, חייה לה ממשלה אחת זקנה
רטובה, ואהבה את עמה.
בל־כך אהבה הממשלה את עמה, עד
שאמרה בליבה :״הו מי יתנני כסף רב
ואקנה מיגדנות לעמי ואשפיעהו שפע רב.״
שמע האל לתחינת הממשלה, ושלח
לממשלה מטבע נוצץ של דולר. למיגדנות.
שמחה הממשלה, אן אמרה :״וכי מה
אקנה בדולר אחד ז מוטב שאשתול את
הדולר באדמה, אשקהו ואזבלהו, וכשינבט
— יצמיח עץ דולרים לתפארה, ואקנה
מנעמים לעמי.
וכן עשתה, אלא שהדולר לא נבט.
והאל הטוב, שאסמיו טלאים דולרים,
שב ושלח דולר לממשלה שתפנק בני־עמה.
ושוב תקעה הממשלה את המתת
באדמה, היזתה עליו זיעה ודמעות, זיבלה
בדם, וציפתה לעץ־דולרים.
וכך תמיד. הממשלה תקעה דולרים
באדמה, שפכה דם, יזע ודמעות וייחלה
לפרדס־דולרים. בשביל עמה. למיגדנות.
ואם היא לא מתה, הרי היא גוססת
עד עצם היום הזה.

ט״ו חשוון תשל״ה
31.10.74
לכבוד הורי הילדה
שולמית אלוני.
הורים יקרים,
לצערי הרב עלי להודיעכם, כי בתכם שולמית ממשיכה בהתנהגותה הפרועה וחסרת-הרסן,
וגורמת בדרך זו נזק לכיתה כולה ולשמו הטוב של בית-ספרנו.
ואפרט :
.1הילדה שולמית מציקה מאוד לבנים הדתיים, צובטת ומביישת אותם. בעיקר היא מתנכלת
לילד אחד — רפי — קוראת לו בשמות וגורמת לו עוגמת-נפש רבה.
.2הילדה שולמית אינה משתלבת בפעילותה החברתית השוטפת של כיתתה. למרות שנבחרה
לוועדת-קישוט ולוועדת־קרן־קיימת, מתעקשת שולמית להיכנס דווקא לוועדה לעינייגי-גיור, ועדה
שיתר הילדים בה אינם מסתדרים עם שולמית וחלקם הגדול אה מקיים עמה יחסי צ׳ילבה.
.3במשך כל זמן שהותה בכיתתנו, הופיעה שולמית ללא תלבושת אחידה, בלי תיק, בלי
מחברות ועם פה ואוזניים מלוכלכות. כמו-כן סירבה בתכם ללכת בזוגות בשעת הטיול השנתי. בו־זוגה,
משה, הוא אחד התלמידים הצייתנים בכיתתנו ובמוסד כולו וסרובה זה פגע קשות בו ובהת פתחותו
התקינה.
אי לכר אנו נאלצים לסלק את שולמית מכיתתנו.
בכבוד רב :
י. רבין
המחנך

פקודה בימי המילחמה — יביא ככל הנראה להקלה
בעונשם של השניים.

נציגי הפרקליטות הצבאית מנהלים עתה
משא־ומתן עם עורן־־הדין הירושלמי יצחק
תוסיה-כהן, סניגורם יטל שני הסמלים. כ-
מהדד המשא־ומתן גילו נציגי התביעה נכונות
להציג עמדה גמישה יותר בעת הדיון
כערעורם של שני הסמלים על גזר-דינס, אולם
זאת כתנאי שיופסקו הלחצים הציבוריים
והפגנות ההזדהות עם הסמלים.
מישפחות הסמלים הוזהרו לא לדבר יותר עם
עיתונאים ולא לארגן הפגנות, כדי שלא ייראה כי
השינוי בעמדת הפרקליטות נעשה בלחץ דעת־הקהל.

תנגונןיך

ב רן
ה פי חו ת מ תו כנן
רהיטי דירת־השרד של הנספח הצבאי ליד שגרירות
ישראל בוושינגטון הוחלפו לאחרונה.

ד ־ 15 בינו א ר
על־פי תוכניות האוצר לא יבוצע פיחות
כשער הלירה הישראלית לפני ה־ 15 בינואר.
הסיכה לכד נעוצה כעובדה שבתאריד זה
תיקכע תוספת היוקר החדשה על־פי שיעור
עליית המדד כששת החודשים האחרונים.
אם יבוצע הפיחות קודם לתאריך זה, הוא יגרום
מייד לעליית־מחירים קיצונית ויקבל ביטוי בעליית
המדד ובגובה ׳תוספת היוקר 1שתשולם לעובדים.
כלכלני האוצר מעוניינים, למרות הלחצים הכבדים,
לבצע פיחות דחוף ככל האפשר, להרוויח עוד
חצי שנה שבה לא תשתקף עליית המחירים שתיגרם
כתוצאה מפיחות הלירה בתוספת־היוקר.
למרות זאת, אין זה מן הנמנע כי עקב המצב
הכלכלי הנואש, ואם יתברר כי הצעדים הדרסטיים
לקיצוץ הוצאות המטבע הזר עליהם יוחלט השבוע
לא יועילו -לא תהיה לממשלה ברירה אלא

לכצע פיחות מוקדם יותר.

פיגועים כשט חי ם
סימנים שונים מעידים כי בעתיד הקרוב צפוי
גל של פיגועים ומעשי חבלה בשטחים המוחזקים.
ככל הנראה מתוכננים הפיגועים למועד תחילת ה דיונים
בעצרת האו״ם בבעיית המיזרח התיכון, בהם
תשתתף לראשונה, כמשקיפה, משלחת אש״פ•

גל מעשי החבלה מהעד להוכיח לעולם
פי מעמדו של אש״פ כיהודה, השומרון ורצועת
עזה הוא מבוסם וכי יש כיסוי להחלטת
ועידת רכאט שאש״פ הוא הנציג היחיד
והבלעדי של הפלסטינים.

ה ש די חי ס מחו״ד
נוכח ההפסקה המוחלטת כמעט של העלייה מארצות
המעריב ,׳תועלה בהנהלת הסוכנות היהודית
תביעה לקצץ במיספרם של שליחי העלייה בכל מדינות
המערב.

עשרות השליחים שד מחלקת העליה של
הסוכנות הם חסרי תעסוקה לאחרונה. החזקתם
בחו״ל עולה כסכומים ניכרים שד
מטכע-חוץ.

הרהיטים, שהתאימו לצרביהם של ה־ניספחים
הקודמים, האלוף אלי זעירא ורב
אלוף מוטה גור, לא מצאו חן בעיניו של
הנספח החדש, האלוף אברהם (״כרן״) אדן,
והוא הורה לקנות במקומם רהיטים חדשים.
לעומת זאת היה ברן מוכן לקבל את המכונית
ששימשה בשעתו את מוטה, אולם ביקש להכניס
בה כמה תוספות, שעלו כמה מאות דולרים. אחרי
שהמכונית שופצה, היא נפגעה בצורה קשה בתאו-
נת־דרכים.

צב ו מי ד

כרן זבה במכונית חדשה.

מועדון־־לילה
ישרא לי
הישראלים משתלטים על מיי־הלי•
לה של ניו-יורק. נוסף למועדוני-הדי•
לה הישראליים הקיימים בעיר זד, נפתח
השבוע מועדון נוסף הנקרא כשם
״סברה איסט.״ בעליו של המועדון
הם האמרגן ששון דג׳ואן והמלחין
דויד קדיכושיי.
התוכנית הישראלית במועד,ץ מבוצעת
על־ידי הזמרת עליזה עזיקרי,
ירידתו שד דג׳ואן. בן מופיעים כמו-
:עדון האמניס הגן גולדבלט ורבקה רז.

לסק טו ר הפרט
ראש המוסד למודיעין לשעבר, אלוף (מיל ).צבי
(״צביקה״) זמיר, לא יקבל את התפקיד שהוצע לו
במישרד ראש־הממשלה.
זמיר החליט להמתין עוד מיספר שבועות לתפקיד
ממלכתי אשר יישא חן בעיניו.

אם לא יוצע לו כזה, הוא יקבל את אחת
ההצעות שהוצעו לו על-ידי הסקטור הפרטי,
ויפרוש בדיל מפעילות ציבורית וממשלתית.

צפוי ההשבתת מי פעל
הו חו שחב תי מנ ע
סיכסוך־עבודה בין ועד־פועלי־המתכת של מים־
עלי תימנע, לבין הנהלת המיפעל, עלול להביא להשבתת
המיפעל. זעד־הפועלים טוען כי ההנהלה
מתכחשת להסכמי־עבודה חתומים, גרמה עקב כך
ליחסי־עבודה מעורערים בין הפועלים לבין ההנהלה.

ה שו פ ט ור שאי
מתפטר

מדיניות היד החזקה שנקטה השבוע הממשלה
כלפי תומכי אש״פ בשטחים, שהגיעה לשיאה בגירוש
ארבעה נכבדים ממתנגדי המלך חוסיין, נועדה להיות
פעולה מקדימה, במיסגרת פעולות אחרות, כדי לקדם
את פני הצפוי.

למרות הכחשות מישרד־המישפטים, עוזב שופט
בית־מישפט־השלום בת״א אביגדור ורשאי, את תפקידו•
ורשאי הוכרח על־ידי שר־המישפטים חיים
צדוק להתפטר מאחר •שצדוק הגיע למסקנה, בעיק־מ
ת דו״חוח שהגיעו אליו, שהתנהגותו שד

ז בו לון המר

ורשאי כאולם בית-המישפט אינה הולמת
מעמדו של שופט.

ל א מחה

צטיר לממשלה
ח״כ המפד״ל זבולון המר יצטרף לממשלה
כשר-כלי-תיק כעוד כחודש ימים.
זאת, למרות המחמאות והשבחים שלהם זכה על
סירובו להצטרף בשבוע שעבר לממשלה. המר ביכר
לא להצטרף לממשלה יחד עם שאר שרי המפד״ל,
למרות שהוצע לו תפקיד שר־הסעד. הוא מקווה
שבעוד כחודש ימים יירגעו הרוחות בקרב צעירי
המפד״ל וגוש אמונים, ואז לא: תתגלה עוד התנגדות
להצטרפותו לממשלה.

סיכום כעניין צירופו של המר הושג בין
המר לראשי המפד״ל מצד אחד, וביניהם
לדאש-הממשלה.

ש ר ־ תי ק שו ר ח
ראש־הממשלה יצחק רכין החליט סופית
שלא למנות שר־תיקשורת בממשלתו.
רבץ עומד להציע השבוע למי שהיה מועמד לתפקיד
זה, ח״כ משה שחל, את תפקיד סגן שר־התיקשורת,
בעוד הוא עצמו ימשיך להחזיק בתיק.
שחל עדיין לא החליט, כפי הניראה, אם להיענות
להצעה, אשר קבלתה תחייב אותו לעזוב את תפקיד
יושב־ראש המועצה לצרכנות.

צ׳ארל ביטון
ומחק די 1םשד

יז כ ה 3ח 1יוה

שוי הסמ די ם
הזעם הציבורי שהתעורר. נוכח פסק־הדין
שהטיל בית־הדין הצבאי על שני הסמלים,
זדון וחיים ישראלי — שנידונו לשבע שנות
אחרי שובם מהשבי המצרי באשמת סירוב

ת בי עהלהח 1ר ח

למרות זאת מתנגדים עסקני המיפלגות הגדולות
בסוכנות לקיצוץ מיספר השליחים, שכן קיצוץ מעין
זה עלול לפגוע בראש ובראשונה בשליחי המיפלגות.

תדש בניו־יורל;

מ צבי לגל

החנינה, כניגוד להחלטה קודמת. שר-המיש-
טרה, שלמה הילל, התבקש אף הוא להגיש
חוות-דעת על כיטץ, אשר תשמש סיבה טובה
להסבר שינוי הדיעה של שר־המישפ•
טיס כעניין זה, מכלי שהדבר ייראה כהודאה
כטעות ובכניעה ללחצים.
החמור יהודה מאסר למלא

בימים הקרובים עומד נשיא המדינה להעניק חנינה
לצ׳ארלי ביטון, איש הפנתרים השחורים, סעו־נש־המאסר
שהוטל עליו בעיקבות תקיפת שוטר. ביטון
הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה, חתומה על-
ידו, למרות שבעבר סירב לעשות כן.

כמישרד־המישפטים הוחלט להמליץ עד

פרסום אדמון בע״מ

ר! שנר!

ברמה בינלאומית

טנגו— רך, מעודן, מחליק ומלטף
טנגו— עשיר בקצף מענג, מנקה היטב ומותיר
הרגשת נועם וניחוח נפלא.
טנגו— שומר על שמנוניותו הטבעית של העור
ומונע ייבושו.
טנגו— פאר מעבדות התמרוקים של ״יצהר״.

שימולב!לקראת מבצע הפרסים הגדול של סבוני ״יצהר״
שימרו על התמונות והספחים שבתוך האריזות.
העולם הזה 1940

111

מסרק אופצתי אוריגינלי — מיוחד
במינו — לקונה ״טנגו״ באריזה
משולשת.

1 11 1

^ דגד
ייי

מכתבים
ילד טוב
ירושלים

נ7יז מ 1\ 7א 7ו בי בז
״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי • המערכת והמינהלה: ח׳ל•
אביב, רחוב גורדון ,3טלפון 243386־ .03 תא־־דואר . 136 מען מכרי,י :
״עולמפרם״ .מודפס כ״דפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב כד
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״ציגקוגרפיה בספי בע״מ .
העורף הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה כן ן״מ.
טירור הוא במו הריון.
כשם שאשה אינה יכולה להיות במצב של חצי
הריון, כך לא ניתן להיות טירוריסט למחצה. אלה
מסוג המצבים עליהם ניתן לומר :״או־או ! או שכן
או שלא!״ לא ייתכן מצב של מתן לגיטימציה לטי-
וער סלקטיבי. ברגע בו מוצא שד הטירור מתוך הבקבוק, כאשר נשלפוית מטרות־נעלות
ככל שיהיו — המצדיקות אמצעים, כל האמצעים, נופלים כל הסייגים והגדרות.
אי אפשר להוציא את שד הטירור לחופשות קצרות ותחת פיקוח. כאשר נשלף הפקק
ומוסר המחסום הראשוני, קשה מאוד לעצור את ההשתוללות הדימונית.
הפצצה שהונחה בשבוע שעבר בפתה ביתה של בעלת הטור בידיעות אחרונות,
סילבי קשת, היא דוגמה מובהקת לכך. זהו מעשה שפל, פחדני ו׳ניקלה, הראוי לכל

סילכי קשת בדירתה אחרי הפיצוץ
אין חצי הריון
צורת ביטוי ׳של גינוי וסלידה• לא רק משום שהוא מהווה התנקשות באחת מאושיות
החברה הדמוקרטית: חופש ההתבטאות, אלא מפני שהוא סימפטום של חברה חולה,
שהאלימות הפיזית מקבלת בה הכשר אידיאולוגי.
יכול אדם לשאול את עצמו: מד טעם בגינוי פשע מתועב, שאין צורך בראיות
לשיפלותוו ממילא אין מבצעיו של פשע מסוג זה מצפים להזדהות ולשבחים. הגינוי
הפומבי, החריף והרחב ביותר דרוש לא כדי שמבצעי הפשע יכו על חטא, וישלחו
מכתב חרטה והתנצלות מלווה פרחים לסילבי קשת. הוא חיוני כדי לטהר אווירה, כדי
להוקיע כל שימוש באלימות ולהרחיק את הדוגלים בח כמוקצים מחמת מיאוס.
במדינה בה רבים וטובים, ממורי הדור ועד שומרי המוסר המקצועיים, נותנים
הכשר פומבי לפעולת אלימות פוליטית מסוג מיבצע ההתנחלות בשטחים ושימוש
בכוח כנגד צה״ל, קשה מאוד להציב סכר לשטף הטירור. הדרך מהכאת חיילים ועד
שימוש בנשק, בהפחדה ובפצצות כנגד יריבים פוליטיים ורעיוניים, היא קצרה מאוד.
עיתון זה, יותר מכל מוסד אחר במדינה, היה במשך שנים רבות קורבן לטירור
אלים. פצצות, הכאות, חטיפה והצתה, הם סימני דרך במאבקו של העולם הזה לחופש
הביטוי. לא פונקנו אחריהם בהבעות הזדהות, גינוי הפשעים או אפילו השתתפות
בצער• להיפך. היו שניסו להצדיק, אפילו מעל בימת הכנסת, את מבצעי הפשעים,
טענו כי עיתון זה ראוי לצורת תגובה מעין זו. כאשר תבענו גינוי פומבי ציבורי של
מבצעי הפשעים נגדנו, לא היה זה מתוך רחמים עצמיים. התרענו אז שהעדר גינוי
כללי כזה יוביל בהכרח להפניית נשק הטירור גם כלפי אחרים, ולהשתרשותו כשיטת
תגובה לגיטימית בנוף הפוליטי בישראל.
סילבי קשת היתנסתה, במשך שנות עבודתה במערכת זו, מיספר פעמים בטראומה
של התנקשות אלימה. למרות זאת לא זכור לי שום מאמר גינוי שכתבה בעקבות
ההצתה הזדונית במשרדי מערכת העולם הזה לפני שלוש שנים. היא לא היתה יוצאת-
דופן בכך. ביקוד הניחומים היחיד לו זכינו אז, וודאי לא במקרה, היה של מרדכי
(״מנטש״) צרפתי.
עובדה זו וכן העובדה שהעולם הזה נימנה על מבקריה החריפים ביותר של
העיתונאית סילבי קישת, אינם גורעים כמלוא נימה מעוצמת ההזדעזעות, ההסתייגות
והתיעוב שאנו חשים כלפי מבצעי הפשע, שהניחו את הפצצה ליד דלת דירתה של •סילבי.
בשעתו, לפני שלוש ישנים, כאשר תקפנו בצורה חריפה את דרך כתיבתה של
נו זאת משום •שזה היה סוג
סילבי קשת, האשימו אותנו ב״אלימות עיתונאית.״ עשינו
הנשק בו בחרה סילבי קשת עצמה להילחם בנו.
הטענה כי אין הבדל בין ביקורת לבין אלימות
אסור שתתקבל בחברה תרבותית שאימצה לעצמה
את הכלל, שהמילים, הדיעות והרעיונות, הם נשק ה התקפה
וההגנה היחיד שלה במישור הפוליטי־ציבורי.

יש גבול גם לזילזזל ולעזות המצח. ה־סארקזם
שלכם בהדבקת הביטוי ״ילד טוב
ירושלים״ לראש־ממשלת ישראל יצחק
רביו (העולם הזה )1939 עבר את גבול
הטעם הטוב. סוף־סוף רבין, תחשבו עליו
מה שתחשבו, הוא ראש־הממשלה. להוסיף
לו כיפה מצויירת לראש׳ דומה לאנטישמים,
המציירים זקנים על תמונת יהודי.
עזרא אורגד, ירושלים
• הכיפה על ראשו של ובין בתמונת
השער לא היתה ציור ולא פוטומונטאד.
אס הקורא אורנד מפקפק בכך, הוא יכול
לראות את התמונה המקורית ש!ל רבין
חובש הכיפה במערכת.
...על אפכם ועל חמתכם חזרה המפד״ל
לממשלה. אולי תסיקו מכך את המסקנה

בלננרנב רז/ז ג בו ע

דיוקנו
ש ל ..גיבור״
מאמרו של אורי אבנרי יריקה בפרצוף
(העולם הזה )1937 היה מאלף מאוד. בייחוד
הקטע הדן ב״גיבור העממי״ מאיר הר־ציון.
אין זה רק מהיום שהוא איננו מכיר
בגבולות ישראל ולמעשה החל בזה עוד
בתקופת פעולות־התגמול.
השערוריה הגדולה בה היה ״ילד הפלא״
מעורב, ומשום מה נשארה ללא תגובה בזמנה
היתד השחיטה של הבדואים מעבר
לגבול, לאחר שאחותו שושנה נרצחה. הנורא
שבמעשה הזה היתד העובדה שהוא
עשה זאת כניקמת־דם כאילו אותם בדואים
פרצו לביתו והרגו את אחותו. העובדה
שהיא חצתה את הגבול מרצונה הטוב
ונהרגה מעבר לגבול, לא שינתה דבר.
בגבורתו של הר־ציון כי ירבה, החליט
לשחוט את אותם בדואים שניקרו בדרכו,
ואשר לא הוכח בי הם היו אחראים למותה
של אחותו.
הר־ציון נהנה אז׳ ממש כמו היום, מחסינות
מייוחדת, בה החל ׳משה דיין, שראה
בו את ילד טיפוחיו. איש אינו מטיל
ספק באומץ־ליבו של מאיר הר־ציון, כאשר
הוטלו עליו משימות צבאיות. אולם מזה
ועד רצח בדם קד של אזרחים חפים־מפשע,
עוד רחוקה הדרך. העובדה שהר־ציון לא
שילם בעד מעשהו זה אינה אומרת שידיו
נקיות. במדינה מתוקנת היה הר־צ״ון מועמד
לסישפט ומואשם ברצח, אך אצלנו
עוד זכה לתהילה ולהערצה מצד מפקדיו
וחבריו. איזו גבורה! איזה הבדל יש מבחינה
מוסרית בינו לבין החבלנים, החוצים את
גבול ישראל לרצוח אנשים חפים־מפ־שעז
לא פלא הוא שהר־ציון מוצא עצמו
עכשיו בראש המתנחלים, החוצים שוב גבולות
אסורים, ואך פרט קטן הוא עבורו
שהפעם אין הוא במדי צה״ל. לאותו
״גיבור צה״ל״ היתד. עוד החוצפה להרים
יד על חיילי צה״ל, ולנהוג בשטח כאילו
היה זה בתוך החווה שליו!
אם להוסיף שבהתנחלות הקודמת היה
אריק שרון, מורו ורבו של הר־ציון, אחד
ממארגני הפעולה הבלתי-חיוקיית, ומשה
דיין בשתיקתו המוזרה אישר למעשה פעולה
מעין זו, הרי ששוב צצה לפנינו ה־שלישיה
הנחמדה דיין—שרון—הר־ציון, ש־ציפצפה
אז על גבולות והוראות ועושה
זאת גם היום. אולי הגיע הזמן להסביר
לאותו הר־ציון שעם כל זכויותיו בעבר,
אין לו כל זכות להפר חוקים במדינת יש ראל
ולהפריע לצה״ל הממלא את תפקידו.
אולי יהיה קושי לשומרי־חחוק לזהות
את רוב המתנחלים, שהם ברובם אזרחים
אלמונים. אך זהותו של ״הגיבור העממי״
הרי ידועה לכל .׳מדוע לא יינקטו צעדים
להענשתו 1
בירכה ודוידודזי, סאן פרנציסקו,
ארצות־הברית
• פרט מאלף לגבי זהותו של הקורא
לוי אותו לא ציין במכתבו: אחיו של דויד
לוי, דרור לוי, אף הוא לא הכיר בגבולות.
בשנת ,1956 בהיותו בן 19 וחייל ביחידת־צנחנים,
חצה באחת מחופשותיו את הגבול
בין ישראל וירדן, על־מנת לערוך סיור
בסלע אדום. בדרכו חזרה לגבול ישראל
הוא נורה ונהרג בדיוק כמו שושנה הו־ציון,
אחותו של מאיר הר־ציון.

0 0 0 0י< 0>0 >0 0ק 8 0 0 * 0ססס

כי אין ׳מתחשבים בדעת, מיעוט מבוטל,
וכי במדינה דמוקרטית הרוב הוא הקובע.
מיכאל גרבר, תל־אביב
...הטענה כי החזרת המפד״ל לממשלה
היא בבחינת הרע במיעוטו, כדי לשמש
מחסום נגד הפושט שמכין משה דיין ל ממשלתו
של רבין, היא אקט מובהק של
טיהור השרץ. אחרי שתירוץ מפוקפק זה
הצליח פעם אחת, לא תד,יה כל מניעה
להשתמש בו עוד ועוד. כל מעשה נבלה
שתעשה מעתה הממשלה יוצדק בנימוק
,אתם רוצים לעזור לדיין ז״
אנשי מחנה־השלום נפלו במלכודת של
עצמם. אחרי שנופפו כל השנים בדחליל
של דיין, מנופפים אותו עתה חזרה לעברם.
אני חוזה בי לא רחוק היום וממשלת רבין
׳תנקוט בצעדים טוטאליטארים, כדי ״לחסום
את עליית הפאשיזם ודיין.״
י. זידבר, גבעתיים
?67£3, 9.10.74
פ 113ע 3ק

.• 110ז 53מ * 3עבעסת 111 113ב ת * 11.1 02

6 £עע 0 3טץתסח!!! 1311 1303 .זץ 6כ ט 0 <16ף 113ט 113 <10ת 1ט
• 11 <!01,60 ופג 0 3 0 3ט 3מ 0 <!0א ת 0 1 1.60ט ת 3 0 3ן< ע 1ט 6פ !>3
ת 116ססת 3ע 113 0ן< 1 3נ 0 8 1 1 0נ 1 1 8 1 1 8 . 8 0 5 1 0 1פ 3ע 1ט
0 3 * .תוו , 611 3 £ 3 0 113 8 1פ 0ת 3ט־>
׳ 7תיבע 8 8317011

ז 0זז 1׳ י ג 11.

העולם הזה 1940

כשתחזור
השנה מחופ שת
שלגבשוו״ץ
לא תכיר את
עצמך...
בוא אל מיפגש השלג והשמש, נשום מלוא רא 1תיך
את הניחוח הצלול של האלפים הנישאים, במרכז היופי של הטבע.
בנא ל -רו 0 8^ 0וא 5ותהנה מספנרט החורף.
השתתף בו בעצמך או התבונן באחרים:
גלישה במסלולי הסקי. מרוצי סוסים, הנקי קרח, מזחלות
וכל מה שמציעה לך האנירה החמימה של שווייץ.
אחרי הבילוי-ו<ו5־*£5ן ק £סיכום נפלא ליום עמנס רשמים:
אנירה אינטימית מסירת־מעצורים ושופעת חמימנח,
שחיה בבריכה מחוממת,
אפריטיף מעורר, קנקן יין מחומם, מטעמים פיקנטיים.
שירת יורל, ריקודי פולקלור וגולש של חצות.
היכנס למשרר נסיעות או למשרדי •סוויסאיר־קבע
את התאריך לחופשת שלג מהנה
בשוויץ -ותקבל איכות גבוהה במחירי חסכון.

בינגליגיאד

העולם הזה 1940

מכתבים

ארגוני הספרים בישראל
חברת ״וולה״ לתמרוקי שיער ירושלים
שמחים להודיע לקהל הספרים על קיומם של

פסטיבלים לתסרוקות
ברחבי הארץ, בהשתתפות :
אמן התסרוקות הבינלאומי מלונדון

וספרי הצמרת מישראל שהשתתפו בפסטיבל
הבינלאומי בפאריס, וזכו במדלית הכסף.
הפסטיבלים יתקיימו :

ב חי ב ה :
ביום שני 11.11.74 ,במועדון התיאטרון
אחרי הפסטיבל תוצג התוכנית
המלאה של מועדון התיאטרון

בתל־ א בי ב:
ביום רביעי 13.11.74 ,במועדון כליף
אחרי הפסטיבל תוצג התוכנית המלאה של כליף

בבאר־ שבע:
במוצאי שבת , 16.11.74 במלון זהר

בירושל:
במוצאי שבת 27.11.74 ,בחאן הירושלמי
אחרי הפסטיבל תוצג התוכנית המלאה של החאן
יקיים גם

מר מרסל יאנג
קורסי השתלמות לספרי נשים

הקורסים יתקיימו :
בחיפה: מ 20—17-לנובמבר
בתל-אביב: מ 27—24-לנובמבר
כרטיסים והרשמה לקורסים: בת״א: במזכירות ההתאחדות אצל מר
שפירא ; אינטרקוסמא שיווק בע״מ, רח׳ בני־ברק .19 בי״ס לספרות ניסן,
רח׳ דיזנגוף .117
בחיפה: במזכירות ההתאחדות אצל מר שטינר, בית ״וולה״,
קרלוס ורשבסקי, שד׳ הכרמל .36
בירושלים: בראוו את איסנר, רח׳ החבצלת.

על עוולות הכיבוש, על
פגישות עם הפלשתינאים
בבתי־הכלא ומחוץ להם
תקרא בספר

״במו עיני״
מאת:

סליציה לנגר

את הספר ניחן להשיג:
בת״א — בחנות הספרים ״לוטוס״
אלנבי 101
בחיפה — ספרית ריס
רה׳ אלחריזי 3

סליציה לנגו־

התפלאתי לקרוא כי מדינת־ישראל רוכשת
את הנשק שלה, באמצעות חברות־ייבוא
השייכות לישראלים, וביו היתר לאלוף
(מיל ).עזר וייצמן. זוהי הרי שערורייה
ממדרגה ראשונה. מדוע על המדינה,
במצבה הכלכלי הקשה, לשלם עמלות
לכל מיני סוכני
נשק זריזים, עבור
רכש שהיא עושה
במיליונים רבים של
דולארים? האם לשם
כך הטילו עלי נו
את מם מימון
הרכש, כדי שיזרום
לכיסיהם של מר
וייצמן ואחרים? ובכלל,
איר ייתכן
שקצין בכיר לשעבר
בצה״ל ימכור
לחיל עליו הוא
פקד, נשק וציוד וייצמן בטחוני? זהו דבר
שאין הדעת יכולה
לסבול אותו במדינה דמוקרטית. כיצד ייתכן
שאלוף במילואים עזר וייצמן ימכור
לחיל־האוויר נשק ומטוסים, כאשר כל אלה
המשרתים כיום בחיל־ד,אוויר הם אנשים
שהוא עצמו מינה לתפקידיהם בעבר? !
בזמנו, כאשר עזב מר וייצמן את הפוליטיקה
הוא עשה זאת בגלל אי־רצונו,
כדבריו, להתלכלך. נדמה לי שמה שהוא
עושה כיום• מלוכלך פי כמה וכמה מכל
עיסוק פוליטי שהוא.
זוהר אל,שטיין, תל־אביב
...אנחנו נותנים את הדם, והם גורפים
את הכסף.
בני ש ,.צה״ל
פרשת העמלות שמקבלים כל מיני ״נציגים״
פיקטיביים של חברות נשק זרות
(העולם הזה )1939 אינה חדשה. היא התבררה
לראשונה כאשר פקידי מס ההכנסה
פשטו על דירתו של פוקה הירש, שמאז
קום המדינה קיבל קומיסיון עבור כל נשק
שרכשה ישראל מחברות מסויימות, מבלי
שהיה צריו למעשה לנקוף כמעט אצבע.
זהו חלק מהשיטה הכלכלית הרקובה עליה
בנוי המשק הישראלי — מתנות חינם לכל
אנשי שלומנו והמקורבים לצלחת.
חיים לוי, תל־אביב

להסיר את החרפה:
בעתונות הישראלית פורסמו טענות של
עולי רוסיה, שהינם מתקשים למצוא עבודה,
גם מפאת הגיל בני 45־ 40 שנה
כבר נחשבים זקנים
מדי!״ איזו אכזריות
! איזו שע־רוריה
! אני הגבר
ראה עני זה בשבט
עברתו. כשעליתי
ארצה הייתי בן ,51
ובמשך 8־ 7שנים
לא יכולתי להשיג
עבודה• לולא הפא־טנט
שלי להתפלת
מים הייתי מזומן לחזר
על הפתחים,
אם לא לרדת מהזרחין
ארץ
(כעצת דויד
חובה
בן־גוריון).
קדושה היא להסיר
את החרפה הזאת מההסתדרות, מהמימסד
מהארץ ומישראל.
הדירות, המכוניות, ההלוואות וההנחות
שניתנות לעולים — מיצווה להחליף על
נתינת עבודה (בפיתוח האוצרות האינסופיים
של ארצנו).
אלכסנדר זרחין, אינג׳ינר, תל־אביב
מי הזעיר! ?
כקורא ותיק של העולם הזה, הופתעתי
ביותר למצוא בעתונכם (העולם הזה )1937
כתבה רברבנית וריקה על נושא השתתפות
כתבכם וצלמכם בפעולה הבלתי־חוקית של
״הפלישה לגדה״ .אתם, כמערכת עיתון,
העדפתם שיקול פרגמטי רגעי — אי־פיר־סום
נושא ההפגנה מעבר לקו הירוק, על
פני הזעקת כוחות למניעתה. בכך איכזבתם
אותי פעמיים: ויתרתם כלפי עצמכם על
הסיסמא ״ללא משוא פנים״ ,משום של טווח
ארוך חובה היד, להפעיל כוחות נג־

דיים, טרם הפעולה האמורה; והחמצתם
הזדמנות להידברות עם כוחות מקבילים
לכם במערך הפוליטי בטרם שריפה. פעולה
מונעת עדיפה תמיד על האשמות ני־אורוטיות.
אסא
מרום, קיבוץ דן
#העולם הזה לא שמר בסוד את הידיעות
שהגיעו אליו בדבר כוונות המתנחלים
להתנחלות המונית בגדה. ידיעות
מפורטות על התוכנית פורסמו בשבועון
זה שבועות רבים לפני תחילת המיבצע
(העולם הזה ,1931 מדור תשקיף) .העולם
הזה, כעיתון, היה הגוף היחיד בארץ שתבע
התארגנות מחנה השלום כולו כדי לצאת
לפעולת־נגד מול המתנחלים. החמצת ההזדמנות
היא אשמתם של אלה שהטילו וטו
על השתתפות העולם הזה במאבק. בהתנחלות
עצמה מילאו כתבי העולם הזה את
חובתם העתודאית, ואין לראות בכך הזדהות
טס מטרות המתנחלים.

מוסר ציבורי
או אבסורד ץ
כאחראי בעבר על ענף הפרדס בקיבוץ
שריד, פיטרתי קבלן אשר עבד עם קבוצתו
בקטיף אשכוליות ואשר תפסתיו בגניבות.
אחרי כמה חודשים אני רואה את
אותו הקבלן עם קבוצתו, קוטף בענף אחר,
תפוחים. כל מאמצי לסלק אותו ממשקנו
בטענה שהוא גנב עלו בתוהו מפני שלאיש
לא היה איכפת מעבירותיו בענף
אחר, שגם הוא בתוך חברתנו. האם גם
לקיבוץ חדרו הציניות והניוון המוסרי ה נפוצים
כל־כך בחברה הישראלית של היום?
רפי
גיל, קיבוץ שריד

דהד״ם
אני מתייחס לפירסומכם (העולם הזה
)1937 על ״היחסים
המעורערים״ הקיי מים
כביכול בין מר
בגין וביני, ושבגל־לם,
כביכול, מר
בגין לא השיב לאמירת
שלום מצדי.
לא היה ולא נברא.

ח ״ב יורם
ארידור,

הכנסת, ירושלים
אני מצטער ש־תגובתי
לידיעה על
ארידור
״פרוטקציה לאחיו
של העסקן״ (העולם הזה )1925 באה באיחור׳
מאחר והענין הנדון הובא לידיעתי
לפני ימים מיספר. האמת היא שמדובר
בדודי, יוסף טסה, ולא באחי כפי שפיר-
סמתם בטעות. לדודי יש שני מחסנים
ישנים, הקיימים למעלה מעשרים שנה ברחוב
הונא פינת רח׳ אצ״ל בתל־אביב.
עוד בתקופת שילטון המערך בעיריה, ב־
,17.9.73 הגיש דודי את בקשתו האחרונה׳
בסידרת בקשותיו
הרבות להחלפת ה־מיבנים
הישנים בחדשים.
הוא נאלץ
לחכות עשרה חודשים
עד שבקשתו
הובאה לדיון, ביום
.12.7.74 עלי לציין
שדודי חיכה זמן
רב בהשוואה למק רים
אחרים.
בעת הדיון בבק שת
דודי נתבקשתי
על־ידי יו״ר הוועדה,
סגן ראש־העי־רייה,
מר פרץ אוני-
קובסקי, לעזוב את הישיבה בהתאם לנוהל
וכך עשיתי. אין זה נכון שעו״ד הנהיה
שטיין הורתה לי לעזוב את הישיבה בהתאם
לבקשת מר נחום רז, ואין זה נכון
שהתקבלה החלטה בקולות גח״ל לבקר
במקום על מנת למצוא בכל זאת אפש רות
למלא את הבקשה. ההחלטה היתד,
פה אחד לדחות את הבקשה וקיבלתיה בלי
ערעור. העלילה השפלה של המערך בל
כך בולטת לעין למי שיעיין בפרוטוקול
הישיבה. למערך היה רוב ברור בישיבה
בה השתתפו פרט לידר שלושה מאנשי
המערך ורק שני אנשי גח״ל, קרמר וכספי.
אז רבותי, היכן כאן הפרוטקציה?
חיים טסה, חבר הנהלת
עיריית ת״א־יפו, תל־אביב
העולם הזה 940ו

בסיטונות

שמלות הריון
מכנסי הריון
טוניקות הריון
חליפות הריון

כהן מודל
תל־אביב, רח׳ נחלת בנימין ,4
קומה ב /דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוכן: טל 50344 .׳ ח״א

מקבלי

הוגווח

לארונות מיטבח — חדרי שינה — חדרי ילדים —
ציפוי קירות ותיקרות ועבודות נגרות מיוחדות.

נרבוע
חב׳ לעב 1דוח ננחת ושיפ!צים בע־מ

וחוב יצחק שדה .32 תליאניב. סל3 9 5 6 1 .
ביקור וייעוץ
ללא

בעיות ולבטים
בחיי המין
סאת
חד״ר

מרדכי זידמן
הוצאת רשפים

התחייבות

פתח לן־״עסק שבועי״ קטן(ל״י)
והצטרף ל מפעל גדול
5 0 0 , 0 0 0ל״•
(הזכיר הגדולה של סעל הס• )
קנה לך כ ר טי ס של טסעלה סי סוהצטרףלמ סוו ל ג דול

מפעל הפיס״ לשיפור איכות החיים
> 7-9 /6 0ס7 0 /±
העולם הזה 1940

פושטי ־ הרגל. המנהיגים את המדינה ואת האופוזיציה .
מנסים לחפות על התמוטטות תפיסתם ביצירת אווי רה של
פאניוקה וה יסטר יה. אולם ההחלטות שלועידתרב אט .
עם ב ל חומרת! .עשויות דווקא לפתוח פתח לשלום של ממש

ועבש א ש ״ ף
** עולם לא היינו זקוקים לקור־רוח ולצלילות־הדעת
יותר מאשר בימים אליה, הימים שלאחר ועידת
רבאט ולפני העלאת ר,עניין הפלסטיני באו״ם.
משהו נפל בעולמנו — משהו גדול.

אור• אסרי

״אין עם פלסטיני, ומעולם לא היה כזה!״
״הפלסטינים הם המצאה של מנהיגי ערב!״
(קריאת־ביניים היסטורית בכנסת :״את הפלסטינים
המציאו המופתי ואורי אבנרי!״).
״מכה הגונה אחת והטרוריסטים העלובים האלה ייעל מו
אחת ולתמיד!״
ואלה שאמרו:
״אמנם יש פלסטינים. בוודאי. אבל הם יסתדרו בממלכת
ירדן.״
״רוב הפלסטינים הפכו מזמן לירדנים.״
״אין טעם לטפח מנהיגות פלסטינית בשטחים, כי חמלו
חוסיין מייצג אותם״.
״אנחנו בהחלט בעד זכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים,
בתנאי שיגדירו את עצמם בתוך ירדן.״

כל פושטי־הרגל האלה נוהגים עתה בפי
שנהגו פושטי-הרגל בבל התקופות: הם מנסים
להסיח את הדעת מבישלונם התהומי על-ידי
יצירת היסטריה לאומית.

של בעיית־היסוד של מדינתנו, ליישוב הסיכסוך ההיסטורי
המעוות את כל חיינו.
אנו זקוקים לגיוס השכל הלאומי, להתעלמות מרגשות
ומייצרים, להפעלת ההיגיון הצונן והצלול.

הם פותחים לרווחה את כל ברזי הפאניקה. הם מנסים
לעורר את הפחדים הרובצים בנבכי התודעה של כל העם,
ככלבים רדומים, ועל אחת כמה וכמה במעמקי הנפש
היהודית.
סל0טי1ים עלייך, ישראל ! ננעלו סופית כל שערי ה שלום
! מילחמה נוראה ובלתי־נמנעת עומדת בשער ! העולם
כולו קשר קשר להביא חורבן על המדינה! אין
תיקווה ! אין תוחלת ! לא נותר לנו אלא למכור את חיינו
ביוקר, ולהטביע את האוייב בנהרות של דם ואש.

הגענו לנקודת-מיפנה בתולדות הסיכסוף
הישראלי־ערכי — למיפנה בתולדות מדינת־ישראל.
מכאן
עלולה הדרך להוביל אל מילחמה חדשה, אל
התמוטטות מדינית וכלכלית, אל חורבן בית שלישי.
אך מכאן יכולה הדרך להוביל גם אל פיתרון אמיתי

מאת

לפנינו עומדת הזדמנות היסטורית.
הזדמנות מסובנת. נועזת.
ואולי האהרונה.

היסטריה מטנוקוז

ההיסטריה של פושטי-הרגל היא מובנת.
אולם לנו אין כל סיבה להיות היסטריים.

ך• תגובה הראשונה של צמרת ישראל אחרי החל־ן
{ טת עצרת האדם ונעילת ועידת־רבאט היתה אובדן
העשתונות.

אמנם, הטימטום הנורא של מנהיגי המדינה בשבע
השנים האחרונות הכניס אותנו למבוי סתום הרה סכנות.
באיוולתם המחרידה, הם החמיצו את כל ההזדמנויות ההיסטוריות,
ושרפו כימעט את כל האופציות שהיו פתוחות
לפנינו.

אין בכד פלא — בי עולמה של צמרת זו
נחרב.
כל האמונות, כל הסיסמאות, כל המליצות, כל ד,הבט־

אולם אפשר לסגת ממבוי סתום זה, ולחזור
לדרך המלך.

היא פיזרה את עשן האשליות וחשפה את המציאות
כמות שהיא.

תודה למנהיג ערב
ך• אחדים מאיתנו היה ברור תמיד שאין ערך להסדר
/ישראלי־ערבי, אם אין בו פיתרון יסודי לבעיית העם
הפלסטיני. הסדר ללא פיתרון אינו אלא אשלייה, ואולי
גם אשלייה מסוכנת ביותר.

הסדר בזה משול לנסיון לכסות את הלוע
של הר-געש חי ככמה גליונות נייר. את הר
הגעש יש לבכות.
אמרנו זאת לפני עשרים שנה, ולפני עשר שנים. אך
קולנו היה כקול קורא במידבר. אפשר היה למנות את
מיספרנו באצבעות של יד אחת.
עכשיו זה מתברר לכל. וזה טוב.

טוב שזח נתברר. וטוב שזה נתברר עכשיו,
כעוד מועד.
הבה נעלה לרגע על דעתנו׳ מה היה קורה אילו נערכה
ועידת רבאט אחרי החזרת הגדה המערבית לממלכת־ירדן.
היינו חותמים על הסדר עם המלך חוסיין, בחלומם
של ה״יונים״ אצלנו. לאחר מכן היתר. פיסגה ערבית מחליטה
שאין לחוסיין זכות על הגדה, ושיש להעבירה לידי
אש״ף. המלך היה נופל, בצורה זו או אחרת. אש״ף היה
מקבל את השטחים. חוזה־השלום עם המלך היה הופך
לפיסת־נייר חסרת־ערך. ובגדה היתד. משתלטת ממשלה
פלסטינית שאין ילה שום התחייבות כלפי ישראל, והמת־כחשת
בצדק להסדר שהיא לא שותפה בו.

האיוולת של גולדה—דיין—אבן—רבץ הובילה
במישרין לקראת אסון כזה. עלינו להודות
למלכים ולנשיאים שהתכנסו ברבאט, ששמו
קץ לאיוולת זו כעוד מועד.
עצרת האו״ם וועידת רבאט אמרו לנו: בגדה המערבית
וברצועת־עזה יושב העם הפלסטיני. עם העם הזה
אתם צריכים להסתדר — כך או כך. הוא היריב, והוא
השותף הפוטנציאלי.
לטובה או לרעה — זהו הצד השני. בכל הנוגע לארץ
שבין הים והירדן — אין צד שני אחר.
אם יהיה שלום — הוא יהיה בין ישראל ובין העם
הזה. ואם לא יהיה שלום עימו — לא יהיה שלום כלל.

חכמים ידעו זאת גם כלי התזכורת הכפולה
מניו־יורק ומרכאט. הכסילים — והרי הם
המנהיגים את המדינה ואת האופוזיציה — היו
זקוקים לתזכורת זו.
מגיע לבעלי-ד,תזכורת שנגיד להם :״תודה רבה.״

שנן מן התרבוש
^ ולם מגיעה

אש״ו חבוש בדגל הצרפתי
חות׳ כל דברי־הרהב של צמרת זו — עלו בעשן של
ניריזרק ורבאט. לא נותר מהם דבר, מילבד עיי־מפולת
עשנים.

בולם נהרסו ״נצים״ ו״יונים״ ,ראשי המעי־רד
וגיבורי הליכוד. נביאי מפ״ם וחכמי הל״ע,
גולדה ורכין, דיין ואלון, אכן ובגין, שרון ואליאב.

אלה
שאמרו:

אמנם, עדיין לא הומצאה תרופה לטימטום. אי-אפשר
לרפא פוליטיקאים מטופשים. אבל אפשר להיפטר מהם.
אפשר לזרוק לפח הזבל תפיסות שפשטו את הרגל.
אפשר למצוא תשובות חדשות לאתגרים, אם מבינים אותם.
גם במצב הקשה שנוצר, יש פיתדונות.

אם יש אומץ־הלב להשתחרר מאשליות,
לראות את המצב לאשורו, ולפתוח דף חדש.

תוצאה חיובית אחת בבר צמחה מוועידת-רבאט :

לוועידת הפיסגה ברבאט תודה הרבה

\ £יו ת ר עמוקה.
לפני שנה, בדרך לוועידת ז׳נבה, נזדמן לי להתווכח
עם כמה מחברי ״קומנדו הפרופסורים,״ שגויים על־ידי
אבא אבן כדי למלא שליחות ריקה־מתוכן במסדרונות
היכל־האוווות.
פרופסור פסימי אחד גולל לעינינו תסריט מדכא מאד.
ישראל תנהל משא־ומתן עם מצריים, ירדן וסוריה. היא
תצטרך להסכים להחזרת כל השטחים הכבושים, פחות או
יותר, תמורת הסכמי־שלום עימם. ואז, אחרי הכל, אחרי
שכבר הוסכם על החזרת השטחים, ישלפו הערבים את
הבעייה הפלסטינית כמו שפן מן המיגבעת.
הם ידרשו להחזיר לפלסטינים את ״הזכויות החוקיות״.
הם יפרשו זכויות אלה בצורה הקיצונית ביותר — צורה
שלא תאפשר עוד קיום סביר למדינת־ישראל. ואילו לישראל
לא יהיה מה להציע — כי כבר נתנה את הכל בשלב
הקודם של המשא־והמתן.

כשגמר הפרופסור את תיאור התסריט,
הצגתי לו ולעמיתיו שאלה פשוטה :״אם בן,
למען השם, מדוע אינכם מסיקים את המסיר
נה ההגיונית מהערכותיכם ץ״

״הרי יש דרך פשוטה לגמרי למנוע תסריט זד! ,״
הבה נדרוש אנחנו, מדינת ישראל, שנציגות פלסטינית
מוסמכת תשתתף בוועידת ז׳גבה כבר מהישיבה
חראשונח ! חבה נתבע אנחנו מחם להניח את הבעייה

הפלסטינית על השולחן מייד, להגדיר את, הזכויות החד
קיות של העם הפלסטיני׳ לפי תפיסתם !

״אל נניח להם להחביא את השפן כתרכוש
עד הרגע האחרון. נכריה אותם לשלוף אותו
לפני הכל:
״בצורה זו נשיג הישג טאקטי מכריע.
״אם יציגו הערכים פיתרון פלסטיני שאינו
מתיישב עם קיום המדינה — נפסיק את הוועידה
מייד, והעולם כולו יצדיק אותנו. אם ירצו
הערכים להציל את הוועידה, יצטרכו להגיש
פיתרון סכיר, המתיישב עם קיומנו וביטחוננו.
״כך או כך תהיה היוזמה בידינו׳ עמדתנו כלפי העולם
תהיה סבירה וצודקת, ואנחנו נעודד את היסודות
החיוביים ביותר בעולם הערבי ובעם הפלסטיני.״
לאיש מן הפרופסורים לא היתד. תשובה לכך. אחד
מהם לחש לי לאחר מכן :״אתה צודק במאה אחוז, ואנחנו
חושבים כמוך בסתר ליבנו. אבל אתה הרי יודע איזה
מין ממשלה יש לנו...״

מה שלא עשתה למעננו ממשלת ישראל,
עשתה למעננו עכשיו הפיסגה הערכית.

היא הניחה את הבעייה הפלסטינית על השולחן. אי-
אפשר עוד לדון בשום עניין הקשור בשלום, מבלי לברר
תחילה אם יש אפשרות של הסכם על פיתרון הבעייה
הפלסטינית. ניתן עתה לברר אם יש דרך לשלום המתיישב
עם השאיפות הפלסטיניות ועם קיומה וביטחונה של
מדינת־ישראל.
יתכן שהמלכים והנשיאים של מדינות ערב לא הבינו
את המשמעות הזאת של החלטתם, כאשר קיבלוה. היו
להם בוודאי חישובים ומניעים אחרים. אך לא המניעים
קובעים, אלא התוצאה. והתוצאה היא כולה חיובית.

אני משוכנע לחלוטין שיש לכרך על התוצאה
הזאת, ושהיא תואמת את האינטרס האמיתי
והעמוק ביותר של מדינת-ישראל.
רבאט הציגה לנו אתגר אמיתי. הבה נשיב עליו.

אשריה: שרום נ בוו
פני כן יש לנקות את השטח אצלנו. ולסלק את
/האשליות האחרונות שעוד נותרו. אשליות נואשות,
כימעט פאתאליות, של פושטי־הרגל.
הנה אמר יצחק רבין :״אם יקבע העולם הערבי שיר דן
אינה שותף למשא־ומתן, אין עם מי לדבר באשר ל שלום
בגבולנו המיזרחי.״
והמסקנה הנרמזת היא: נפסיק לדבר על שלום במיז־רח,
וכמובן גם בצפון. אבל נמשיך לדבר על הסדר בדרום.
שם שוכנת מצריים, שוחרת־השלום, ובראשה אנוואר
אל־סאדאת הסביר והשקול.
ז וה יאשלייה גמורה.

אם אין עם מי לדבר על שלום כמיזרח, לא
יהיה עם מי לדבר על שלום כדרום.

יתכן שעוד יהיה עם מי לדבר בדרום על החזרת שטחים,
ללא תמורה, מילבד רווח של זמן. כד־וכך קילו מטרים
תמורת כך־וכך שבועות של הפרדת־כוחות. אפילו
זה אינו בטוח.
צריך אדם להיות בור טוטאלי בעניינים ערביים, ועיוור
גמור נוכח לקחי העבר, כדי להאמין שמצריים תוכל
להסכים לשלום, ואפילו למצב רשמי של אי-לוחמה, ללא
התקדמות לקראת שלום פלסטיני. העולם הערבי כולו,
מכוויית עד מארוקו ומעומאן עד סוריה, פסק דין חד־משמעי:
לא יהיה שלום נפרד. לא יהיה הסדר מהותי
נפרד. פיתרון הבעייה הפלסטינית הוא לבו של העניין
הערבי.
לא אל-סאדאת, ולא כל מנהיג ערבי אחר, יכול להתעלם
מפסק־דין היסטורי זה. נשיא מצריים יכול לנהל
משא־ומתן על קבלת סיני בחזרה, ללא כל תמורה, מילבד
דחייה חסרת־ערך של הבעייה לכמה חודשים. אבל אין
הוא יכול לנהל משא־ומתן לשלום.

מי שאומר :״איני מוכן לדכר עד הגבול
המיזרחי,״ צריך פשוט לקבוע :״תהליכי השלום
הגיעו לקיצם. השלום מת.״
וכאשר מת השלום, נושמת ונושפת המילחמה.

אשרה: ניתחו מיוחמת
שלייה שנייה שיש לסלקה: בהעדר פיתרון של
שלום, יש פיתרון של מילחמה.

פיתרון שד מילחמה אינו קיים.

יש מילחמות הפותרות בעיות. יש מילחמות היוצרות
מצבים חדשים, הנוחים יותר לפיתתן בעיות. במיקרה
כזה יכול מישהו לומר, במידה כלשהי של הגיון: זהו
מחיר יקר, אך הוא כדאי( .זוהי משמעות הפסוק של פון-
קלאוזביץ :״המילחמה אינה אלא המשך המדיניות באמצעים
אחרים.״).

מצב כזה אינו קיים אצלנו.

מי שמאמין, בגלוי או בסתר, שהתקפה צבאית ישר אלית
תוציא אותנו מן המבוי הסתום ותשפר את סיכויינו
להשיג הסדר נוח לנו, פשוט אינו יודע מה הוא שח.

אחרי המילחמה הבאה — יהיה מהלכה
כאשר יהיה — :יהיה מצבנו ר ע יותר לאין
ערוך.
נניח לרגע שאכן יש בכוחנו לצאת למילחמה( .זוהי
הנחה מפוקפקת מאד. האם יכולה ישראל להכות, ללא
אישור אמריקאי מוקדם 1האם יש לנו היכולת — מבחינת
פריטי־הציוד, הנשק׳ התחמושת, הכסף — להילחם בניגוד
לרצונה של ארצות־הברית?).
נ;יח שנצא למילחמה, ושננחית את המכה הראשונה.
נניח שיש בכוחנו הצבאי להשיג תוך זמן קצר יתרון
צבאי. מה הלאהו

יקרה אחד מן הדברים הבאים, או אחדים מהם, או
כולם :

• ברית־המועצות תגיש מייד אולטימטום
לעצירת בוהות צה״ל, והיא עלולה לשגר כוחות
להתערבות במערכה.
• ייווצר עימות כינלאומי, ולשם מניעתו
יגישו שתי המעצמות כמשותף אולטימטום לצדדים
הלוחמים להפסקת המידחמה לאלתר
ולהחזרת הבוהות הישראליים.
• חרם־הנפט יתחדש כן-דילה. באירופה
וכארצות-הברית תיווצר פאניקה אנטי־ישרא־דית,
וממשלת ארצות־הכרית תגיש לישראל
תכתיב פרו-ערבי קיצוני למען הפסקת החרם.
• די כימים מעטים של לחימה בדי לדלדל
לחלוטין את יתרות מטבע־החוץ שנותרו לישראל,
ומאותו רגע תהיה ישראל תלוייה באר
צות־הכרית להשגת הלחם היומיומי שדה,
פשוטו כמשמעו.
כל זה ומבלי לקחת כלל בחשבון את החורבן והקור בנות
של המילחמה עצמה, העלולה להתנהל הפעם בחזית
ובעורף בוזמנית.
בקיצור: אחרי המילחמה נעמוד באותו המצב שבו
אנחנו עומדים כיום, אך בצורה הרבה יותר חמורה. המיל-
חמה לא תשנה את הנתונים היסודיים של האינטרסים
המעצמתיים, יחסי־הכוחות הכלכליים וגורם הנפט.
המילחמה היא פיתרון־סרק. זוהי גם אשלייה מסוכנת —
כי פושטי־הרגל, שנשארו ללא מוצא, ושאינם מסוגלים
להסיק מסקנות מחורבן תפיסותיהם, עלולים להיגרר אחרי
אשלייה זו בגלל מבוכתם ואובדן עשתונותיהם. המיל-
חמה נראית תמיד כמוצא טוב למי שאינו מסוגל לראות
מוצא אחר. משום כך יש סכנה בעצם המשך קיומו של
שילטון פושט־רגל, הנמצא במצב של אפיטת־מחשבות.

למען ההרוגים הפוטנציאליים של המילה•
מה הכאה, וככללם אותם הקוראים שורות אדה
ברגע זה, יש להזהיר בפני דרך זו שד ״כריחה
קדימה״.

אשד״ה: חוס״ן תגבו
^ שלייה שלישית: המלך חוסיין ספג מפלה, אך
\ 4הוא עדיין חי. הוא יתגבר בטכסיסים שונים על
תוצאות כניעתו, ויחזור להיות בעל־הבית בגבול ר,ממרחי.
אין שום סיכוי לכך.

יש לזכור, כי ישראל עצמה אשמה כמצב
זה. אותן ממשלות ייטראליות שפסלו מכד וכל
את האופציה הפלסטינית, ושתכעו את עלבונו
של חוסיין בלהט קנאי, הם שהרגו אותו.

יתכן שממשלת ישראל יכלה להציל את חוסיין, לפחות
זמנית, אילו הזדרזה להחזיר לו שטחים בגדה המערבית.
אילו היתד, ממשלת גולדה מוכנה להסדר שהוצע על-ידי
חוסיין, אילו העבירה לו את הגדה המערבית יחד עם
מעמד סביר בירושלים, כי אז היה חוסיין קובע עובדות
קיימות׳ ואולי מוצא איזושהי דרך להתפשר עם הפלסטינים
במיסגרת משותפת.
גולדה מאיר עצמה חיסלה אפשרות זו. כאשר הציע
המלך חוסיין להפוך את ירדן ל״ממלכר, פדרטיבית״ ,עם
חטיבה פלסטינית אוטונומיודכביכול, הזדרזה גולדה ודחתה
את התוכנית בלעג ובקלס, עוד בו ביום.
יצחק רבין חזר, עם כניסתו לתפקידו, על התנגדותו
המוחלטת למדינה פלסטינית, והציע לפלסטינים למצוא
את ישותם וישועתם בירדן. אך הוא לא עשה דבר כדי
לאפשר זאת. אילו החזיר לירדן מייד דריסת־רגל בגדה,
למשל באיזור יריחו, יתכן שהמלך היה ניצל.

חוסיין יוכל לטעון, כצדק, כי רכין הרג
אותו סופית. הרג אותו כדי להימנע #ן הצורך

הבלתי־נעים לערוך כחירות בישראל.
עכשיו זה נראה כעבר רחוק. המלך נכנע, וכניעתו
היא סופית. הכרת העולם והפיסגה הערבית באש״ף סותמת
את הגולל על האופציה הירדנית.
המלך עוד יכול לבצע להטוטים. הוא מוכשר, הוא
אמיץ, הוא דבק במשימתו. הוא יכול להתפשר עם אש״ף,
להקים מישלחת משותפת, להבטיח לעצמו חלק כלשהו
במשא־ומתן.

אכל אין לזה כל חשיבות. התוצאה מובטחת
מראש: שטחי הגדה והרצועה ימסרו ל־אש״ף
כאשר צה״ל ייסוג מהם.

מאחר שכך, אין כל טעם לנהל משא־ומתן עם חוסיין.
הרי יהיה זה טירוף גמור לנהל משא־ומתן להחזרת שטחים
לחוסיין, כשבטוח מראש שהוא יעבירם לאש״ף. בצו רה
כזאת יקבל על עצמו חוסיין התחייבויות שאין לו כל
אפשרות לעמוד בהן, ואילו אש״ף יקבל את השטחים ללא
התחייבות כלשהי כלפי ישראל, ואף מבלי להכיר בעצם
קיומה.

קשה להאמין שאפילו ממשלת ישראל תגיע
לדרגה כזאת •טל שיגעון.

אשד״ה: נד אשי ו
ך* אשלייה הרביעית היא זו הסבורה שניתן עכו
| שיו להכיר במנהיגות פלסטינית כלשהי׳ שאינה
מטעם אש״ף.
לאיש כמוני, כואב לדבר על כך. במשך שבע השנים
האחרונות הטפתי מעל במת הכנסת ומחוצה לה לשינוי
המדיניות בשטחים המוחזקים, כדי לאפשר את הקמתה
של מנהיגות פלסטינית אלטרנטיבית. נאמתי על כך עד
כדי צרידות, פשוטו כמשמעו. דיברתי על כך עד בוש,
עם כל ׳מי שהיה מוכן לשמוע, החל בלוי אשכול וכלה
באחרון הפקידים. תוך התייעצות עם מנהיגי השטחים
הגשתי תוכניות מפורטות ומעשיות להחזרת החיים הפוליטיים
בגדה וברצועה, ולכינון הדרגתי של מנהיגות פלסטינית
אמיתית, אותנטית ומושרשת באוכלוסיה.
הזהרתי שנה אחרי שנה. חודש אחרי חודש, ולפעמים
שבוע אחרי שבוע, שאם לא נלך בדרך זו בעוד מועד,
נעניק לאש״ף את הנציגות הבילעדית על העניין הפלסטיני.
איש מבין המנהיגים שהקשיבו לאזהרות אלה לא היה
מוכן לקבלן. לא אשכול, לא אבן, לא אלון, ולא כל שכן
גולדה, דיין או פרס.

עכשיו אני הייב לקבוע בי איחרנו את המועד.
אפשרות זו שוב אינה קיימת. היא הפכה
אשדייה מסובנת.

כאשר בא השבוע יגאל אלון, ואמר שאנחנו מוכנים
לדבר עם גורמים פלסטיניים, אך לא עם אש״ף — הריהו
דומה לאיכר הנועל את האורווה אחרי שהסוס ברח.

האופציה של מנהיגות פלסטינית אלטרנטיבית
— מתה. שום כוח כעולם לא יחזיר
אותה לחיים. היא נרצחה על-ידי דיין, בעזרת
כל עמיתיו, ובכללם רכין ואלון.
אחרי מה שאירע באו״ם וברבאט׳ לא יעז אף מנהיג
פלסטיני אחד ליזום מנהיגות אחרת, או להשתתף בה.
אש״ף אכן הפך נציג בילעדי של העם הפלסטיני, וקודם
כל בעיני הפלסטינים עצמם.
זה לא קרה פיתאום. לא האו״ם ולא ועידת־הפיסגה
העניקו לאש״ף מעמד זה. הוא נוצר בתוקף המציאות,
בפועל, בהעדר אלטרנטיבה. האו״ם ומנהיגי ערב פשוט
העניקו הכרה רשמית למצב הקיים בפועל.

מעתה והלאה, בל שינוי אפשרי בהרכב
המנהיגות הפלסטינית יצטרך לבוא לידי ביטוי
בתוך אש״ף.

יתכן מאד שיהיו שינויי! כאלה, ושיהיו מרחיקים־
(המשך בעמוד )30

תמרורים
נולד 1כד ראשון לראש-הממשלה
יצחק רבץ ולאשתו לאה. בתם הבכורה,
דליה ארצי; ילדה איותו בבית היולדות
של מרכז שיבא בביית־החולים תל־השומר.
נולדה. לד״ר אבי עורי,26 ,
שנפל בשבי המצרים במלחמת יום־הכיפד

אבי וקרץ עורי בת רים, ישעה ששרת כרופא באחד ממעוזי
קו בר־לב, ולאשתו קרץ, בת
בנדרה, עשרה חודשים אחרי שאבי שוח רר
מהשבי.
נחוג יום הולדתו ה־ 34 של שדרך
הטלוויזיה דן שילון, העומד להתמנות
כמנהל מחלקת־חחדשות החל מחודש
ינואר.
מונה כקונסול כללי בשיקאגו ועומד
לצאת למקום כהונתו החדש בסוף
חודש דצמבר אהוד אבדיאל, מי שהיה
שגריר ישראל ברומא וקודם־לכן בגאנה,
היה ציר ראשון של ישראל בפראג ונים־
נה עם צמרת מישרד־החוץ.
ימ ונה * כמפקד רצועת עזה החל מ־ה־
4בנובמבר ,1974 במקומו של תא״ל
אברהם אורלי העומד להתמנות לתפקיד
בניר אחר בצה״ל, תא״ל התימני
דויד מיימון 45 נולד בראשל״צ, מילא
תפקידי פיקוד בגדנ״ע, ביחידת המיעוטים
ובפיקוד־הדרום. היה סגן ׳מפקד גדוד בחטיבת
גולני ומפקד־חטיבה ברצועת עזה.
נטל חלק פעיל במילחמה נגד המחבלים,
ובמילחמת ששת הימים שימש בתפקידים
מבצעיים בדתם. במילחמת יום הכיפורים
מילא משימות מיוחדות באוגדתו של

טלי אלב־

אריאל שרון.

מונה לאחר מיכרז, כמיהל מה־לקת־הייולדות
בבית־החולים הממשלתי
צהלון ביפו פרופסור אינסלר מבית-
החולים תל־יהשומר.
מונה. כמזכיר פרלמנטרי של הסיעה
הליברלית בכנסת סמי ׳טוויג 30המשמש
דובר המיפלגה ועוזרו האישי של
יו״ר המיפלגה אלימלד רימלט.
עומדלהתמנות. כמנכ״ל
הרכבת במקומו של יהודה רש]ל, הפורש
כדי לחזור למטכ״ל בצה״ל בתפקיד
אזרחי, צבי צפרירי 44 סגן מג־כ״ל
מישרד־הבטחון. מועמדותו של צפרירי
הועברה לאישור ועדת־המינויים הממ שלתית.

וטר מתפקידו כמנכ״ל מיפעל
נילית לייצור חוטי ניילון במיגדל העמק
אנצו ניצני, שהיה אחראי להקמת ה-
מיפעל. במקומו יתמנה לתפקיד המנהל
בנו של בעל המיפעל, פאולו לוי, אך
למעשה ינהל את המפעל המשקיע עצמו,
היושב במילאנו.
נהרג בתאונת־דרכים בכביש ירושלים,
ליד רמלה, סגן־ניצב עקיבא בך
ישי, ראש המדור לקרימינולוגיה במח לקה
לזיהוי פלילי במטה הארצי של ה-
מישטרה. המכונית, שבה נסעו ארבעה
קציני-ימישטרה נוספים, סטתה לפתע מהכביש
והתנגשה במיבנה בצד הדרך.
הקצינים, ואשה נוספת שהיתר. במכונית,
נפצעו.
נפטר בכפר פחימה שבנפת ג׳נין
אחמד עלי חמדאן 144 אשר זרע
ויחדש את אדמתו עד יומו האחרון. היה
עידני ׳ורבים נהגו להיוועץ בו בעניינים
שונים. השאיר עשרות נכדים ונינים.

העולם הזה 1940

יצחק רפאלנפל לזרו עו ת מ שה קול
׳ שפ ח ה הג דו לההתאחדה שוב

נדשנהה שמאה
יני יודע מה בדיוק התרחש בישיבה הראשונה של
הממשלה המורחבת, כאשר חזרו נציגי המפד״ל אל
השולחן העגול.
האם נפל יצחק רפאל לזרועותיו של משה קול, כאשר
דמעות של גיל בעיניהם?
האם חיבקו ויקטור שם־טוב ויוסף בורג איש את
רעהו, כשההתרגשות חונקת את גרונם?

יתכן שכולם התאפקו, כיאה לפוליטיקאים
מיקצועיים השולטים ברגשותיהם. אף אין ספק
שכולם חשו בעומק ליבם שסוה-סות חזרו האחים
האבודים, וכי המישפחה הגדולה התאחדה
שוב.
< ש התוהים מדוע מצא יצחק רבין לנכון לפזר
,את הממשלה הרעה שהיתר ,.ולהקים במקומה ממשלה
גרועה יותר.
פרשנים מלומדים כיסו את הלוח בחשבונות מסובכים.
שלושה פרשו, עשרה הצטרפו, מינוס שניים, עם אחד
בספק, וכד וכר. הרווח הנקי נראה קטן מאוד. כמו תמיד
בישראל, יש הבדל גדול בין התוססת־ברוטו לבין הרווח*
נטו.
אם כן, לשם מה בא התרגיל כולו?

לבזבז מיליונים נוספים מכספי משלמי־המיסים כדי להציל
את עסקיו של טיבור רוזנבאום.
למראיודעין, זה מדהים. למעשה זה טבעי לגמרי.
בני המישפחה קשורים זה בזה באלפי עסקים כאלה.
הם שותפים בחלוקת תקציבי המדינה והסוכנות והעיריות,
במסעי־שוד לאומיים ובינלאומיים, בחלוקת הזמנות
וקומיסיונים ורשיונות וזיכיונות, באלף ואחת קומבינציות
שמטרתן היא אחת: להעביר כספים ציבוריים
לכיסים מיפלגתיים ו/או פרטיים.

הרגשה זו לא פחתה עם הזמן, אלא גברה ככל שחלפו
השבועות והחודשים. ויחד עימד. גבר הצורך הנפשי
לאחד מחדש את המישפחה.

הרגשה זו היא שבאה עתה על סיפוקה.
מסביב לשולחן השתררה תחושה של הקלה,
של רגיעה. מה טוב ומה נעים, שכת אחים
גם יחד.
** י שניזון מהצהרות של פוליטיקאים, ועוקב ב־
( /דבקות אחרי ההחלטות של מוסדות מיפלגתיים, אינו
מסוגל לתפוס את האמיתות האלה.
אדם כזה משול לילד בתיאטרון־בובות. הוא רואה
את הבובות המרביצות זו לזו, את השוטר הרודף אחרי

הליברלים הצטרפו לגח״ל, והתרחקו מן השולחן ה־מישפחתי.
מאז הם מתגעגעים חזרה אל הכסאות המרופדים,
והדבר מוליד לבטים נואשים.
במצב דומה נמצאים אנשי אגודת־ישראל ופועלי-
אגודת־ישראל. אלה שקועים בעיסקי המישפחה עד מעל
לשטריימל. מיליונים מכספי המדינה זורמים דרכם בכל
חודש. מבחינת השיטה ודרכי־הפעולה הם קרובים הרבה
יותר למשה קול ולאהרון אפרת מאשר לשכניהם מנטו•
רי־קרתא.
תנועת־החרות רחוקה מכך, למראית-עין. אבל רק ל־מראית־עין.
יש קירבה עמוקה בין יעקוב מרידוד ואשר
ידלין, שותפות אוטומטית ביו יוסף קרמרמן וצבי רכטר,
שלא לדבר על תאומים סיאמיים כמו יוחנן בדר וישראל
קרגמן.

להקנות לממשלה חופש-תימרון לגבי הם*
דרי-שלופז להיפר•

מאוד שה״ה בורג ורפאל אינם, כשלעצמם,
יותר מה״ה רבין ואלון, או ד,״ד. שם־טוב
כל אלה הם פוליטיקאים גמישים, יונים וניצים
ולעת מצוא׳ 1שבשבות־רוח הרגישות לכל משב,
פוליטיים המתלבשים לפי הצו המשתנה של

* תשובה על כ ד אינה נעוצה באריתמטיקה פר ן
ן למנטרית, וגם לא בחישובים מדיניים ודיפלומטיים,
היא טמונה במהות המימסד השולט בארץ.
המפד״ל היא אבר מאברי המימסד הזה.

היא שייכת למישפחה הגדולה — ממש
כמו מיפלגת־חעבודה עצמה, הל״ע ומפ״ם.

כל אמא רוצה שבנה הטועה יחזור הביתה. אין צורך
לחפש לכך סיבה רציונלית. זהו קול הדם, קול הדחף
המישפחתי הטבוע בלב.

הקשרים המחברים יחד את בני המישפ
הה הזאת אמיצים יותר מכל שיקול טכסיסי
הודו! .הס מורכבים משותפות שד מסורת ועסקים,
שותפות שד סיגנון ודרכי-מחשבה, שותפות
של שיטה ומהות.

באשר נעדרה המפד״ל מן המסיבה המישפחתית ה־קדוייה
״ממשלה״ ,הרגישו הכל שחסר משהו. שיש חלל
ריק. שהעסקים אינם מתנהלים כרגיל.
הכיסאות הריקים יצרו הרגישה כללית של אי־נוחות.

אין פסק לגבי הרכב המישפחה המצומצמת
— זו שהתאחדה עכשיו מהדש מסביב
לשולחן. מיפלגת־העכודה עד פלגיה השונים,
המפד״ל, מפ״ם ול״ע.
אם יחליף: מישהו כחשכה את יהושע דכי•
נוכיץ כשימחה אדליד, או את גד יעקוכי ב•

רימדט

יבחין איש
אלימלך

רק״ח ומוקד, שתמכו עד כה בממשלה באופן כיטעט
עיוור, יצטרכו מעכשיו לשקול פעמיים כל הצבעה בעדה.
קולותיהם, יחד עם קולות ר״צ, מגיעים לשמונה, לעומת
שמונה קולות־נטו של הנהגת המפד״ל•

אס הן, דמה עשה זאת רבץ ז

** י שיין* למישפחה הזאת, ומי לא?
ו /זוהי שאלה קשה למדי.

מה בדבר המיפלגה הליברלית? היא שייכת למיש־פחה
מכל הבחינות, ושותפה ברבים מעסקיה. במשך שנים
ישבה אף היא לייד השולחן.

״להרחיב את הבסיס הפרלמנטרי״ ץ ב־קוש/
יתכן קיצוניים
והאוזנר.
לסירוגין,
צ׳כצ׳כים
האופנה.
אבל
אין כל חשיבות לדיעותיהם של ה״ה בורג ורפאל
כשלעצמם. חשוב מה מתרחש במיפלגתם. זוהי עתה
מיפלגה לאומניתיקיצונית, שהחלק התוסס והפעיל בה
הוא בעל גוון שוביניסטי־מיסטי. האגף הזה מכתיב למים־
לגה כולה את הסיגנון והקו.
דווקא מפני שה״ה בורג, רפאל וחזני, חזרו לממשלה
על רקע עסקי־מיסחרי כה בולט, הם יצטרכו לשמור על
הכיסוי האידיאולוגי הדל שבו כיסו את ערוותם הפולי טית.
הם יצטרכו להיות דתיים יותר מן הדתיקאן, של מים
יותר מארץ־ישראל השלמה.
ואין הדבר נוגע רק לחתימה סופית על הסכם להח זרת
הגדה המערבית, כפי שנאמר. כל צעד לקראת ההסדר,
כל שינוי נוסח, כל טכסים של גמישות כלפי
האמריקאים, זקוק לאישור בממשלה. ובכל מיקרה כזה
יצטרכו ה״ה בורג, רפאל וחזני להתנגד בתוקף, לנאום
נאומים חריפים, לגנות, להזעיק שמיים וארץ, לבקש
את התערבותו הדחופה של הקדוש־ברוך-הוא. אחרת
יקומו מאמיני גוש אמונים ויאשימו אותם בבגידה.
עם הצטרפותם של שלושת המוסקטרים האלה לממשלה,
התרחקה הממשלה עוד יותר מן היכולת לפעול
להשגת הסדר. יהיה לה עוד יותר קשה להסתדר עם
האמריקאים — שלא לדבר כלל על הסדר עם הערבים.

אבסורד גמור היה לחשוב ששיטה נהדרת
זו תתפרק בגדל במה סיסמאות, אידיאולוגיות
ושטויות מסוג זה, שלא הומצאו אלא כדי לסכר
אוזניהם שד תמימים.

השאיפה לממשלת-ליבוד-לאומי אינה זקוקה
לאליבי של ועידת-רכאט או לדחליל המיל
חמה הכאה. היא נובעת מן ההרגשה שהמיש־חק
בקואליציה ובאופוזיציה הוא מלאכותי. ואילו
השותפות המחברת את בל האבות והכנים,
הדודים והדודות, היא עמוקה ואמיתית.

גב אל גב: השרים קול וחזני
הגנב, את הזאב הבולע את כיפה-אדומה. אין הוא *עלה
על דעתו שכל הדמויות האלה דובבות על אצבעותיו
של אדם אחד, המשמיע את כל התמליל בקולות שונים.
על הבמה מובן יצחק רפאל לעלות על הבריקדות כדי
למנוע גיור רפורמי, וגידעון האוזנר מוכן לשפוך את
דמו כדי לחתן את פסולי־החיתון. מיכאל חזני מובן למות
על קידוש השם של ארץ־ישראל השלמה, ואילו ויקטור
שם־טוב מחרף את נפשו למען השלום ואחוות-העמים.
זה קורה על הבמה. מאחורי הבמה שוררת בין בולם
הבנה עמוקה.

כי כולם שותפים לשיטה אחת — כמו
בעלי-דובנים כשוק, המוכרים סחורות שונות.
רפאל סוחר ברגשות דתיים, וקול סוחר ברגשות
אנטי־דתיים. מפ״ם סוחרת כסיסמאות סוציאליות, ושותפיה
במערך סוחרים במליצות אנטי-סוציאליות. מאחר
שאיש מהם אינו מתייחס ברצינות לסיסמותיו, אלא רואה
בהן רק מכשיר לרכישת קולות, אין הסיסמאות מפריעות
לעסקים המשותפים
הסיסמאות
גלויות ומצלצלות, העסקים
חכדייס ומוצנעים. רק לפעמים מתגלח קד המסך--
שמורד
חמר
לפני ...רד

בחיפזון.
לרגע-קט,

הנה נתגלה הציר טיבור־צור-האוזנד-מפ״ם. לכאורה,
ציר מוזר. טיבור רוזנבאום עוסק בספסרות בינלאומית.
מיכאל צור מזרים אליו את המיליונים של החברה לישראל.
גדעון האוזנר היה פרקליט החברה לישראל, והרוויח
עליה הון־עתק. נציגי מפ״ם בוועדת־הכספים תובעים

** ל רקע זה מובנים הלבטים של גוף חדש, כמו
? רשימתה של שולמית אלוני, שעדיין אינו יודע
לאן הוא שייך. להישאר או לצאת? לצאת או להישאר?
מתחת לשאלה זו התחבאה שאלה עמוקה יותר: להש תייך
למי׳שפחה או לא?
אלוני עצמה באה ממפא״י, והיא בשר מבשרה. אבל
מסביבה התקבצה חבורה מגוונת, המתקשה להחליט על
מקומה.
השאיפה אל המישפחה היא חזקה, במיקרה זה מצאה
לה כיסוי אידיאולוגי בחזון ״המרכז הליברלי״ — בלומר,
הצטרפות למישפחה על-ידי איחוד עם ל״ע. הדוכן של
ל״ע הוא אחד המכניסים ביותר בשוק המישפחתי, ובעליו
משולבים בכל עסקי המישפחה בארץ ובחו״ל.

משח קול קרוב לאין שיעור יותר ליצחק
רפאל מאשר _למרשה_ פרידט!; _הרע!י 1שדתן
להוציא את ל״ע מן המישפחה ולהפכם למד
חדשה, דומה להוקום־פוקוס של האלכימאים
כימי-הכיניים, שרצו להפוך עפר לזהב.
ברגע האחרון קפצה אלוני החוצה. היא נשארה מחוץ
למישפחה. השאלה היא אם זוהי הכרעה סופית, או
רק תגובה רגעית. היא מתלבטת.
ולא היא לבדה• החלום הנושן של מק״י לחזור ל־מישפחה
דרך מפ״ם או המערך, ההחלטה הנחושה של
אנשי מוקד ״לא להינתק מן היונים של המערך ול׳׳ע״,
החזון ה&רופסורלי של קבוצה ״׳שינוי״ להביא להקמת
״מרכז ימני מתוך — כל אלה הם ביטויים לגעגועים
מישפחתיים, דרכים להשתלבות במישפהה.

בל עוד קיימים כליכם כיסופים אלה, לא
יוכלו לקחת חלק בהקמת אלטרנטיבה של
ממש לשיטה הרקובה-של המי״טפחה השלטת.
ן* ממשלה החדשה־ישנה, שקמה השבוע, מחזי!
1רה את שלמות המישפחה לקדמותה
אין בה הגיון מדיני, חיצוני או פנימי. יש בה הגיון
מישפחתי — ואין הגיון חזק מזה.

השיטה ניצחה.

1 1 **7 3

א 1 1 :יי|יי

.ן ^ 1.א 111

1111׳

§11188

איןו \1

״ייייזאמן ״ליל׳יטיו ־ליי

המשופרי

העולם הזה 1940

במדינה
העם
סד־חה, הסד מתמוטט
בפאטאריזם גמור המתין
האזרח זמידחמה הגאה
ולשואה הכדכזית
שערורי׳וודהשחיתות שרדפו זז את זו,
יכלו לדכא את רוחו של!כין אדם.
׳אחרי השערורייה של בנק ארץ־ישראל
בריטניה באה השערורייה הכפולה של שי בור
רוזנבאום ומיכאל צור (ראה עמודים
.)25—26 נדמה היד. שזהו שיא, שאי־אפשר
לעבור אותו. אולם שערוריית הקוימיסיון
על הרכש הביטחוני של ישראל שבר גם
שיא זה.
כאשר נודע כי קצינים בכירים של
צה״ל ופקידים בכירים של מישרד־הביט-
ון, שהיו אחראיים להזמנת נשק וציוד
לצה״!ל, בסכומים של !מיליארדים, פרשו
מתפקידיהם והפכו סוכני הייצרנים, תמורת
עמלה של מיליונים (ראה מיסגרת)— .
נוצר הרושם שאין עוד אבר יבגוף המדינה
שאינו נגוע בריקבון.
הילולת־המיליונים סביב עיריית אילת
והפרשה הססגונית של אבנר תומר (ראה
עמודים )15—19 הוסיפו נופך לתמונה כל לית

״לא:״ לכל העולם. במדינה נורמלית
היו שערוריות נוראות אלה גורמות
לדיכאון ולייאוש. אולם בישראל, כך נדמה,
יצא מתוק !מעז. כי השערוריות הסיחו לפחות
את הדעת מבעיות הגורמות לדיכאון
עמוק הרבה יותר.
שתי התמוטטויות — שכל אחת מהן די
בה ׳כדי לערער את סידרי־השילטוז במדינה
רגילה — התחרו השבוע על כותרות
העיתונים.
במעדכת־החוץ של ישראל אירעה התמוטטות
מוחלטת. כל עמדות הממשלה עד
כה הפכו בלתי־רלוונטיות. בפני ישראל
נותרה אופצייה יחידה — לנהל משא־ומתן
עם הפלסטינים, ואילו הממשלה שללה
אופצייה אחרונה זו מכל וכה (ראה עמודים
.)10—11
למעשה נותרה ממשלודישראל השבוע,
בגלוי, ללא !תשובה על הבעייה העיקרית
של קיום המדינה. אפילו התשובות המרו־ימות,
שהושמעו עד כה, התנפצו. הממשלה
יכלה לומר דק מילה אחת — ״לא
לתביעת כל ממשלות העולם, מהן עוינות
(כמו צרפת) ומהן ידידות (כמו רומניה),
ואף להצעה המרומזת של ארצות־הברית:
להסתדר עם הפלסטינים.
במצב זה נותרה אפשרות יחידה — ה-
מילחמה. אזרחי ישראל המתינו לה בפא-
טאליזם גימור, כשם שהמתינו השבוע ליורה
— כאילו היתד. המילחמה תזפעת-טבע
שאין שליטה עליה.
המופקרים קוראים לצנע• כאילו
לא די בהתמוטטות טוטאלית זו בחוץ,
נלוותה אליה התמוטטות דומה במערכות•
הכלכלה של המדינה.
שתיהן היו, כמובן׳ קשורות זו בזו —
אך אזרחי ישראל לא רצו להכיר בכך.
דהירת המדינה אל סשיטת־הרגל נראתה
׳כתופעה נפרדת.
כבר עתה נופלת רמת-המחייה בהרבה
מזו של מדינות ׳אירופיות ואמריקאיות, בעלות
רמת־התפתחות דומה. השבוע ישבו
ראשי המדינה ודנו כיצד להוריד רמת
רמת־המחייה עוד הרבה יותר — מבלי
להיות בטוחים שהדבר יביא להבראה אמיתית.
באותו
פאטאליזם שבו המתין לימילחמה
הבאה, ,המתין האזרח גם למכות כלכליות
אלה. הוא קרא בעיתון כי בקרוב לא יוכל
עוד להרשות לעצמו לנסוע לחו״ל, לטייל
בכבישי הארץ או לרכוש מיצרכים ושרו-
תים שהם מובנים מאליהם לעמיתיו בחו״ל.
היה לעניין גם צד היתולי: האישים ש קראו
לו להדק את החגורה ולהוריד את
רמודמחייתו, היו אותם השדים, הפקידים
ואילי-ההון שהיו קשורים בשערוריות ה כלכליות
השונות, שביזבזו מאות מיליונים
מכספי המדינה בעסקים שחורים, ושימוסי-
פים מדי יום לתת למדינה דוגמה חייה
של ביזבוז שחצני.
אולם האזרח הישראלי הוא יצור סבלני.
הוא ממתין לבאות בהרגשה של
הומר,-אונים, מתוף תיקווה סתומה שיצליח,
איכשהו, להערים על השואות: המדינית
והכלכלית כאחת.
העולם הזה 1940

ף• חו ח * יוני 1963 יצא שמעון פרם,
* י אז סגן שר-תביסחון, לסלון האווירי
שנערך בשדר-,התעופה לה־בורז׳ד, בצרפת.
בין מלוויו של פרס לתצוגת המטוסים הבינלאומית,
היה גם איסיר פן, לשעבר עובד
!מישרד־הביטחון, מי ששימש במשך ישנים
רבות ראש מישלחת־הקניות בפאריס.
איסר כבר לא היה אז עובד מישרד־הביטחון.
הוא נילווה לפרס בנסיעתו לצרפת
כדי לברר אפשרויות לקאריירה אזרחית.
׳תוך כדי שהייה בצרפת, הגיעה הידיעה
כי דויד בן־גורי׳ון, אז ראש הממשלה ושר־הביטחון,
התפטר מתפקידיו בשל משבר
פרשת לבון. אבל ברגע האחרון, הספיק
פרס לגמול לידידו איסר פן.
איסר פן חזר לארץ ברכוש גדול. בהש תדלותו
של פרס ,״האיש של ישראל בצרפת,״
התמנה איסר כנציגה של חברת
אופמה הצרפתית בישראל. חבירה זו היא
המשווקת של כל תעשיית מטוסי־הקרב של
צרפת, לא פחות ולא יותר.
לגבי איסר פן היה פירושה של הנציגות

חי הס הנציגים
ש 7יצרני הושד!
הנהנים מנ 7נשק
המניע לישראל

1111 רו

בה זכה במתנה, קבלת עמלה מכל
מטוס־קרב שקנתה מדינת־ישראל מצרפת.
באותן שנים, בהן היתד, צרפת ספקית־הנשק
הכימעט־בלעדית של ישראל, הוציאה
מדינת ישראל כמיליארד דולאר לרכש
מטוסים מצרפת. אחוז בלתי־ידוע
מסכום זה זרם לכיסיו של איסר פן וכימה
משותפיו, שרובם־ככולם היו גם הם עוב־דים־לשעבר
של מישרד־הביטחון.
כך נקבע תקדים לגבי שיטה שהופעלה
מאז ועד היום: מתן מתנות־חינם, המבטיחות
הכנסה קבועה של !מיליונים לכל
החיים. קבוצה קטנה של אנשים, רובם־
ככולם פקידים בכירים במישרז״ד,ביטחון
לשעבר או מפקדים בצה״ל, שהיו מקורבים
לצלחת ומ״אנשי שלומנו,״ גרפו נתח שמן
מד,מעמסה הביטחונית המונחת כל השנים
על אזרחי המדינה.

מתגות־חיגס
1גורפים אינם סוחרי״גשק במובנה
( | המקובל של המילה. הם אפילו אינם
מתווכים. אין בכוחם להשיג עבור צר,״ל
נשק שלא ניתן להשיגו באמצעות מגעים
מדיניים. הם בסך הסל פרוטקציונרים, ה מקבלים
נתח מהעוגה הביטחונית הלאומית.
עיסקות־הרכש של מדעת ישראל, ה נמנית
כיזם עם הגדולות שבצרכניות־הנשק
בעולם׳ מנוהלות ונחתמות באמצעות
מגעים מדיניים בין ראשי מדינות. את
פרטי העיסקות משלימות מישלחות־הקניות
של מישרד־ד,ביטחון•
אבל יצרניות־הנשק, המספקות את
הנשק לצרכן רק אחרי קבלת ההיתר
המדיני לכך, הן חברות פרטיות. כל חברה
כזו מחזיקה בדרד־כלל במדינה הצרכנית
נציגות המטפלת בצד המיסחרי של העיס־קר״
בהתכתבות, בביקורת המישלוחים,
ובגביית התשלומים והעברתם ליצרן.
זוהי משימה שאינה צריכה כישורים
מי״וחדים. כל פקיד ממשלתי בכיר היה
יכול לבצע אותה. אבל לא צה״ל ולא
מישרד־הביטחון היו מוכנים ליטול תפקיד
זה על עצמם, להקים נציגויות פיקטיביות
ולהבטיח שדמי־העמלה עבור הנשק הנרכש
יחזרו לקופת המדינה. ההסבר הסתמי לכך
היה שמערכת הביטחון פשוט אינה בנוייה
למלא !תפקיד זד : ,אין לה כוח-אדם לכך.
משום כך נמסרו נציגויות יצרני הנשק,
תמיד לפי המלצת צד,״ל ומישרד־הביטחון,
לאנשים המקובלים כמהימנים.
איסר פן, למשל, היה לא רק פקיד
בכיר במישרד-הביטחון. הוא היה גם מ ידידיו
הטובים של האלוף עזר וייצימן׳ אז
מפקד חיל־האוויר, שהיה סועד על שולחנו
בקביעות. מסיבת־ד,הפתעה לשמעון פרס,
במלאות לו 40 שנה, נערכה בביתו של פן.
אך נציגות תעשיית מטוסי־הקרב הצרפתית,
לא הייתה המתנה היחידה בה זכו
פן וחבריו. בשעתו, בשנותיה הראשונות
של המדינה, החזיקו מוסדות ממלכתיים
מסויימים בבעלות על נציגויות ישראליות
של חברות מסחריות בינלאומיות. עם הסתלקותו
של בן־גוריון מהשילטון, הוחלט ל העביר
נציגויות אלה לידיים פרטיות.
כך זכו איסר פן וחבריו בנציגויות של
חברות כמו קודאק או אולייבטי, המכניסות
להם לא פחות מנעיגויות־הנשק שלהם.
ציד,״ל הוא צרכן נכבד של סירטי־צילום.
סכומים עצומים מוצאים על־ידי !מערכת־הביטחון
לרכישת סירטי־צילום למטרות

כמובן אנשים ישרים, לויאליים למדינה
!ולמערכת הביטחון, ומוכנים לשאת י8עול
הביטחוני גם אחרי שפרשו משירותם הביטחוני,
תמורת עמלה ודמי־טירחה.
הבולט והמפורסם שבאלה הוא אלוף
(מיל ).עזר וייצמן, יו״ר מועצת המנהלים,
ועד לפני זמן קצר גם בעל־מניות, בחברת
אלון ל, המייצגת בישראל ספקי מנועים ל־מטוסי־קרב,
ספקי ציוד אלקטרוני מתוחכם,
ועוד שורה נכבדה של יצרנים מאלה המייצרים
אלפי פריטים צבאיים הנצרכים ע״י
מערכת הביטחון. עזר, שהוא כידוע גם
אחד ממנהלי החברה הימית של יעקב
׳מרידוד ומילא ברנד, זכה בשלל נציגויות
הרכש, אחרי שרובן נלקחו מידי הד״ר
פוקד, הירש בעיקבות הסתבכויותיו.
אחרים גילו חזיון חלוצי והצליחו, בהמלצת
גורמי הביטחון, להשיג נציגויות
של ספקי נשק עוד קודם שישראל נכנסה
עימם לעיסקות־נשק גדולות.
אחד מאלה הוא תדי קני, איש חיל

האוויר
לשעבר, מידידיהם הקרובים של
עזר וייצימן ומוטי הוד. הוא הפך לנציג
של יצרניות ציוד אלקטרוני מתוחכם, עיוד
לפני שחיל־ד,אוויר הישראלי הפך לקוח של
אותן חברות.
מוטי הוד עצמו, המכהן עדיין כעוזרו
המיוחד של שד־הביטחיון — ׳תפקיד שממנו
הוא עומד לפרוש בקרוב — יהפוך ככל
ד,ניראה גם הוא נציג של אחת החברות
המספקות נשק לישראל. כבר הוצע לוי
להצטרף לחברת אלול, זו שעזר וייצמן
עמד בראשה.

הצעת חוק
** יסקי ה;שק הפורחים במדינת־
21 ישראל, מושכים רבים וטובים. דק
השבוע גילה היומון הארץ, כי תת־אלוף
חיים ירון, מי שכיהן עד לפני כמה שבועות
כראש מחלקת הציוד בחיל־האוויד —
התפקיד השלישי בחשיבותו בחיל, סיים
את שירות־הקבע שלו והצטרף מיד לחברת
האחים נזילצ׳ן, המייבאת בין השאר גם
ייבוא ביטחוני בסכומים עצומים.
הוא מונה כמנהל הטכני של החברה,
ואחד מתפקידיו יהיה לפעול לקבלת ה גציג־רפש
מילצ׳ן ואשתו
נציגות בארץ של קונצרן ג׳נראל דייננזיקס,
העומד לייצר את ׳מטוס-הקרב האמריקאי
לכל אנשי שלטונו
החדיש אפ. וואי , 16 שצה״ל רוצה לרכשו
עבור חיל-האוויר כמטוס־היירוט החדיש.
מודיעין או לסיירטי־הירי של המטוסים.
הארץ גילה עוד, כי לפני תת־יאלוף
מכל סרט כזד, גובים פן וחבריו עמלות. ירון, כיהן בתפקיד המנכ״ל לעניינים האגב,
למרות כל החסדים והמתנות ש טכניים
בחברת האחים נזילצ׳ן אלוף (מיל).
קיבל, לא החזיר איסן פן טובה למיטיביו.
שלמה (״צ׳יצ׳״) ילהט, כיום ראש עיריית
כאשר פרשו משה דיין ושמעון פרם מתל־אביב.
חיה זד, להט שסייע לחברת
תפקידיהם הממלכתיים וממיפלגת העבודה האחים מילצץ להשיג את הנציגות בארץ
והקימו את רפ״י, העדיף פן להמשיך ל של החברה המספקת את טילי ההול!.
קיים את יחסיו הטובים עם הצמרת הבראש
חברת האחים מילצ׳ן, שמכרה
ביטחונית החדשה. ראשי רפ״י ציינו אז
לצה״ל לפני מיספר חודשים מטוסי־גוסעים
במרירות את העובדה שהוא לא נימנה
בני 11 מושבים של חברת התעופה העם
אלה ׳•שחילקו אח אחוזי העמלות ש אמריקאית
ביץ׳ ,עומד ארנון מילצ׳ן, צעיר
קיבלו, עם חבריהם הפוליטיים הנדכאים
דינאמי, שבשלוש השנים האחרונות הפך
בתקופותיהם הקשות.
נציג בולט של ספקי הנשק.
דמות מוכרת נוספת בחוג הסגור של
הגורפים הוא אלוף־מישגד( ,מיל ).יעקב
ניימרודי, מי ששימש שנים רביות ׳כנציג
^ יסד פן הוא הדוגמה הקלאסית ל -צד,״ל באחת ממדינות המיזרח־ר,תיכון.
שיטת ה״גורפים.״ אחרים שאחרי שי גימרודי, המתגורר בווילה מוצפת עתיקות
רותם הממלכתי והצבאי גילו לפתע את בסביון, אינו רק אספן עתיקות, אלא גם
עולם העסקים ד,ממולחים, הלכו בעיקבותיז. אספן לקוחות. הוא לא הצליח אומנם
כימה מהם הפכו במרוצת הזמן לבעלי נא לקבל נציגות של יצרניית־׳נשק כלשהי במנות
כפולה. מול נאמנותם לאלה שהעניקו
ישראל, אולם לעומת זאת הוא הפך נציג
להם את מתנות־החינם, ניצבה נאמנותם של מערכת הביטחון למכירות ציוד צבאי
לבוסים החדשים שלהם — יצדני־הנשק, למדינות אחרות.
במדינות המערב. ידועים כמה מיקרים ש אפילו
טיבור רוזנבאום, הזכור לטוב,
בהם הכריעו הגורפים לטובת מעבידיהם.
היה במשך ׳תקופה מסויימת קשור בצורה
הם יכלו לשרת אותם במידע על מחי עקיפה בעיסקות מסוג זה. באמצעות אחת
רים שונים שניתן לתבוע מ־מדינת־ישראל החברות הוואדוציות שלו הוא מימן כמה
׳תמורת כלי-נשק שונים. בהתאם למידת עיסקות־רכש גדולות של ישראל, היה
הנחיצות והדחיפות שלהם בצה״ל. הם יקשור לפרשת רכי־שח 50 המיואדים בסיפקו
גם מידע על לחצים שניתן להפעיל
צרפת, שהועברו אחר-כך ללוב יבשל האמ לגבי
מועדי תשלום וכיוצא בזה.
ברגו, ובקניית ספינות שרבודיג.
תעלומה שוודאי לא ניתן יהיה לגלותה
שיטת ״ד,גורפים״ היא אחד הסימפטומים
אף פעם, מטעמים ביטחוניים, היא איזה של המחדל הביטחוני שנחשף במילחמת
ציוד צבאי הצליחו אותם נציגים למכור יום־הכיפורים. קיומה במדינה הכורעת
למדינת־ישדאל — ולגבות דמי־עמלר, מ ׳תחת נטל המעמסה הביטחונית הוא שע מחירו
— מבלי שצד,״ל או מערכת הבי .:-רורייה הזועקת לשמיים.
טחון יזדקקו לו בכלל. אס יגיע רום בו
השבוע חשו ראשי השילטון בארץ כי
ניתן יהיה לחשוף את כל עיסקות־הרכש
חשיפת שערוריית הגורפים עלולה לקומם
של ישראל, עלולות׳ אז להתגלות שעויו־את
העם נגדם. מישרד־הביטחון, בראשותו
ריות שהחברה לישראל תחוויר לעומתן׳.
של שמעון פרם — האחראי יותר מכל
כיל האמור לעיל! ,אינו נוגע כמובן לכל האחרים להנהגתה של שיטת היג׳ורפים —
נציגי־הרכש המוזכרים׳ בכתבה זו, שהם הבטיח הצעת־חוק שתשים לה קץ.

כאמנות כפולה

1 - 15

*תחתון חינם
השיות הצרפתיות ז8 ₪1
בלי תפר

מקסים

סקסי

ב־ 7צבעים

עם חזיות ז 8 ₪1את מרגישה ,,בלי״

*) עם קנית חזיה כחולה, תקבלי תחתון. חינם.

להשיג: סלון ״מלכה״ ,פסז׳ דיזנגוף ת״א
ובסלוניס המובחרים.
במדינה הקואליציה
נערה קוטפת עלי־יכוחרת
כמה פעמיס שינתח
שולמית אלוני את
דעתה תיד 48 שעות.
מה גרם?כך ץ
כן, לא, כן, לא — כנערה הקוטפת עלי־כותרת
של פרח כדי להחליט אם הנער
אוהב אותה, כך התנהגה השרה לשעבר
שולמית אלוני, בתחילת השבוע שעבר,
עת היה עליה ועל סיעתה להחליט אם
להישאר בקואליציה או לפרוש ממנה, עם
הצטרפות המפד״ל לממשלה.
אלוני רצתה להישאר ליד שולחן הממשלה,
אולם לאחר התקפותיה על דד
מפד״ל, ובעיקר על שר-הדתות החדש,
יצחק רפאל, לא יכלה מבחינה ציבורית
לעשות כן. היא רצתה שחברי תנועתה
יכריחו אותה שלא לפרוש.
לשם כד היא הביאה, ביום השני ש עבר,
למועצת ר״צ, אשר היתד, צריכה
להחליט בנושא זה, את מנהיג הל״ע, השר
משה קול, כדי שישפיע על צירי המועצה
להצביע עבור הישארות בממשלה*.
אולם אפילו קול לא עזר, והמועצה
החליטה ברוב של 38 נגד 12 על פרישה
מהממשלה.
כן, לא. למחרת, היום השלישי, זרק
חאש־הממשלה יצחק רבין פצצה טלפונית,
הציע לאלוני להישאר בממשלה תמורת
קבלת תיק־התיקשורת.
לאלוני נראה היה כי זה מאפשר שינוי.
באותו ערב היא כינסה שוב את מועצת
התנועה, העלתה בפניה את הצעת ראש־הממשלה.
למרות
שפרישת ר״צ מהקואליציה לא
היתד, על רקע איוש תיקים, ולאלוני לא
איכפת היה להישאר בממשלה גם ללא
תיק־התיקשורת, שינתה לפתע המועצה של
תנועתה את דעתה, וברוב של 26 נגד 25
החליטה בעד הישארות בממשלה. כשאלוני
עצמה אינה משתתפת בהצבעה.
כשימחה רבה הודיעה אלוני באותו ערב
לראש־ד,ממשלה על הישארותה בממשלה.
נקבע ביניהם שלמחרת תבוא השרה ל חתום
על ההסכם הקואליציוני, שעות

שינתה שולמית אלוני שוב את דעתה
ומצאה עצמה מחוץ לממשלה? אלוני עצמה
טענה :״אני אישיות מפוצלת. לבסוף
החלטתי שאני, שכתבתי את הספר ההסדר,
לא יכולה לשבת איתם, עם הדתיים,
בממשלה.
אולם שמועה, המוכחשת בתקיפות רבה
על־ידי בועז מואב, אשר מקורה דווקא
בחוגי מישרד-ראש־הממשלה, מספרת כי
אלוני הודיעה בבוקרו של יום רביעי, כי
חבר סיעתה, בועז מואב, הטיל וטו .״מואב
דרש,״ כך אמרה אלוני לרבץ על פי שמועה
זו ,״למנותו כסגן שר־התיקשורת, ואיים
כי אם לא ייעשה כן — הוא יצביע
נגד הממשלה.״
לפי אותה גירסה, דחה רבין על הסף את
הדרישה. וכדי למנוע קרע בתנועתה, נאל צה
אלוני להיכנע לווטו של מואב.
תיירות איירונס״ד1
לא עויחק ברידגי
האודחיס מחו״? דויכו
שעות — ושר־חתיירות
לא הופיע למעמד חחניני
בעיני אורחים מחדל, שר-ד,תיירות משה
קול, הוא חבר ממשלת ישראל, ולגביהם
הוא אישיות נכבדת.
בעיני ישראלים, שר־התיירות הוא איש
האוהב לקבל אורחים מחדל, להתאמץ ולדבר
בפניהם באנגלית המשובשת שלו,
לדאוג לצלמי טלוויזיה, להשתתף בקוקטיי־לים
ובארוחות-ערב שלהם.
לכן נדמה היה כי התיכנון הרב שהשקיעו
המארגנים בערב פתיחת התחרות על
אליפות אירופה במישחק הברידג /הנערכת
לראשונה בארץ במלון השרון בהרצליה,
יניב פירות. נדמה היה כי האורחים מחדל
ייהנו ממעמד מייוחד עם שר ישראלי.
״אמנם, היו לנו מיספר בעיות,״ מספר
ראש הוועדה המארגנת של אליפות ה*
ברידג׳ ,דויד ברדך .״רצינו לערוך את
הפתיחה החגיגית בשבע וחצי בערב, וקול
עמד על כך שזה יתחיל בשעה שש וחצי.
היינו צריכים להטריח את כל האורחים,

ח״כים מואב, פרידמן, אדוני
בפנים? בחוץ? בפנים? בחוץ?
מיספר לפגי הצגת השרים החדשים של
המפד״ל בפני הכנסת.
אולם, במשך הלילה שינתה אלוני את
דעתה. היא הודיעה לחבריה כי היא מצרפת
את קולה, באיחור של 12 שעות, ל מתנגדי
ההישארות בממשלה בהצבעה ש נערכה
בלילה הקודם, ועל-ידי כך יצרה
מצב של תיקו. תקנון ר״צ אומר כי במצב
זה המחליטה הסופית הוא סיעת ר״צ בכנסת:
אלוני, ד״ר בועז מואב ומרשה פרידמן,
כל שלושת חברי הסיעה היו תמימי-
דעים: לעזוב את הקואליציה.
לא, כן, לא. מה קרה באותו לילה, בו
* פרט פיקאננוי: באותו דמן סירבו מנהיגי
המפד״ל לאפשר לאריק שרון להופיע
בפני מרכז מיפלגתס, כדי לשכנעו שלא
להצטרף לממשלת.

שעה אחת קודם, אולם כולם קיבלו זאת
בהבנה.״
אין קול כטלפון. בשעה שש ושלושים,
כמוצאי-השבת האחרונה, המתינו ל מעלה
משש מאות אורחים, כולם לבושים
חגיגית ונירגשים, להופעתו של שר-התיי-
רוח. הם המתינו חצי שעה, המתינו שעה,
המתינו שעתיים — והישר משד, קול לא
הגיע.
״לא רק שהוא לא טרח לטלפן ולהודיע
לנו שהוא לא בא,״ רתח ברדך ,״אלא ש הוא
אפילו לא טרח לטלפן למחרת בבוקר
ולהתנצל. עכשיו יודעים לא רק צופי הטלוויזיה,
אשר ראו את כירכורי קול מביב
איירוגסייד, איזה מין שר־תיירות יש להם,
אלא גם למעלה מחמש מאות אורחים מכל
רחבי תבל׳ יודעים עד כמה מילה של שר
בישראל היא מילה.״
העולם הזה 1940

בי! בחבצמרת:
קו ב ר ־ ל ב פרט באוויר!
ועל עצביו, ומגיע תמיד לישיבות הם,משיד,
רענן ופורה.

המבקר בדק
ואישר
גל השר ב ר״ לג מבוקש לא רק
בישיבות הממשלה בירושלים. לפחות
אחת בשבוע הוא נאלץ, בתוקף !תפקידו,
לערוך סיור ברחבי הארץ, לתנוך מיפעל
תעשיה חדש, למגור מיפעל כושל, ולפקח
באופן אישי על חיי דימיסחר והתעשיה
בארץ.
כל מי שזוכר כיצד נראים סיורים כאלה
מיומני כרמל הישנים, כשפמליה שלמה של
פקידים ועוזרים נלווית ׳אל ר,שר בסיורו,
יבין ודאי לליבו של בר־לב המבקש לחסוך.
חסל סדר השיירות הארוכות, העולות
לרגל למיצפה־חמון או לחצור הגלילית.
עכשיו ניתן להכניס את כל הכבודה
אל !תוך המטוס הקל של היל־האוויר,
והשר בעצמו ׳מטיס את פקידיו
אל מקום הביקור.
וזה עוד לא הכל. כל מי שמקורב
לנהגי שרי־ד,ממשלה יודע על תלונותיהם
לגבי המשימות המוטלות עליהם. נהגי
השרים מתלוננים לא אחת שד,ם נאלצים
להסיע את ׳נשות השרים לכל מיני מסעי
קניות וביקורים פרטיים. אצל בר־לב נפסל
׳נוהג נפסד זה. הוא פשוט מטיס את אשתו
יחד עימו במטוס של צה״ל.
אבל מה ז תמיד ימצאו כמה צרי-אופק
והשמים, שעינם תהיה צרה בשיטות ה חיסכון
החדישות שמנסים להנהיג במדינה.
כך אירע גם לקבוצה של שישה רופאים,
שגוייסו למילואים בתקופת מילחמת־ההתשה
שלאחרי מילחימת יום־ד,כיפורים.
באחד הימים הגיעה הקבוצה לאחד משדות־התעופה
בארץ, כדי לצאת למקום שירו-
׳תה הצבאי. והנה, מה מאות עיניהם 1השר
בד־לב, בתילבושת אזרחית, יוצא ממכונית־השרד
שלו, עולה על מטוס־סיור קטן של
צה״ל, כשירעייתו ומזכירתו נילוות אליו,
וממריא עי׳מן לשחקים ירושליימה.

ברורה של כל הגורמים. מבקר־ד,מדינר,
בדק את העניין ומצא שאין בכך כל
פסול. זה נעשה במיסגרת שירות־המילואים
של השר בצד,״ל. השר הוא טייס, וחיל-
האוויר מאפשר לטייסים מסוגו לצבור
שעות־טיסה כדי *שרשיון הטייס שלהם
והיד, תקין. גם במילחמת יום־ד,כיפורים
הטיס השר מטוס צבאי, ולא פעם אחת.
כנראה שחשוב לצה״ל שיהיה בידו רישיון־
טייס בעל כושר. אם חיל־האוויר מעוניין
בכך, יש סידור.״
גם שילטונות צה״ל לא מצאו כל פסול
בעובדה שהשר בר־לב מש׳תמש במטוס
של צה״ל לצרכיו בתוקף !תפקידיו הממלכתיים.
הסביר דובר צה״ל! ,תת־אלוף
רב שיאון :״צד,״ל לוקח בחשבון שבר־לב,
כאיש־מילואים, עשוי לפקד על עוצבה
בזמן מילחמה. משום־כך הוא טס טיסות-
אימון, כדי לשמור על הכושר שלו. הוא
׳מטיס את המטוס עצמית, ומטים יחד עיסו
אדומים (אישים רמי-׳מעלה) או כל מיני
אנשים אחרים מהדרג הפיקודי. הוא יכול,
על פי התקנות, לנצל את ההזדמנות החגיגית
בה הוא נוסע לישיבת הממשלה,
כדי לצבור שעות טיסה. גם אלוף (מיל).
מרדכי הוד עושה זאת, וכל אלה שלמדו
טייס ׳מקיימים את הכושר שלהם על־ידי
טיסות־אימון. זה דבר די מקובל בעולם.
זה כמו לעשות התעמלות בוקר.״
ך שנו כ מו כן, היבט נוסף לכל הפרשה.
חיים בר־לב, נוסף להיותו שר בממשלה,
הוא גם אישיות פוליטית. צה״ל החליט,
כידוע, ישלא לשלב אישים פוליטיים ב-
מיסגרית מערך־ד,מילואים שלו. מסיבה זו
נפסל, למשל, אלוף (מיל ).אריק שרון,
׳מלקבל מינוי במילואים. אולם צה״ל אינו
סבור שבהעמדת מטוס צבאי לרשות השד
בר־לב יש משום פוליטיזציה של הצבא.
״אם אריק שרון ירצה להתאמן בירי
במיטווח של צה״ל,״ אמר קצין בכיר,
״כדי לשמור על הכושר שלו, צה״ל יהיה
מוכן לאפשר לו זאת.״
כמו בקו בר־לב שעל הקרקע, כך גם

ו הד ה אס החגווה-
ולהמ רי א

*** ר״האוצר, יהושע דבינוביץ, יצא
\4/השבוע בקריאה נירגשת אל העם:
״להדק את החגורות !״
אזרח אחד בישראל לא המתין לקריאתו
של רביגוביץ. הוא החל מהדק את החגורה
עוד קודם לכן. לפחות פעמיים בשבוע,
נוהג שר־המי׳סחר־ווהתעשיד״ חיים בר־לב,
להדק את החגורה.
הוא עושה זאת כשהוא יושב במטוס־סיור
קל של צה״ל׳ אותו הוא מטיס
במו ידיו. הוא מהדק את החגורה שעל
מותניו ׳וממריא.
אלא שהידוק החגורה של חיים בר־לב
אינו חוסך לעם־ישראל כסף. נהפוך הוא.
הוא עולה לעם ישראל בכסף טוב: סכומים
המסתכמים ׳במאות ואלפי לירות מדי חודש.

** ישס בו ר שטיסותיו של האזרח חיים
1*1בר-לב במטוס שהוא רכוש צה״ל, המוטס
בדלק מטוסים צבאי, הוא ביזבוז
— אינו אלא טועה. שכן השר בר־לב
אינו טס סתם להנאתו הפרטית, בגלל שג-
עון הטיסה שלו. הוא אינו יוצא לטיולים
סתמיים בשמי הארץ, וגם לא כדי לנפנף
בכנפי המטוס לשכניו שבשכונת רמת־אביב.
כמי
שמופקד על מישדד ממשלתי, שיש
לו נגיעה ישירה לחיים הכלכליים בארץ ו
כמי שאחראי לפיקוח על המחירים ולמיש־טר
הקימ׳וצים והחיסכון שצריך להנהיג
במשק של תקופת־חירום, יודע השר בר-
לב לשלב את המהנה עם המועיל.
הוא משתמש במטוס של צה״ל ככלי-
׳רכב פרטי רק כשהוא נאלץ, לרגל תפקידו
הממלכתי, לצאת מתחומי העיר תל־אביב.
ישיבות הממשלה, למשל, נערכות ב
ירושלים.
שרים אחרים, העולים לבירה
כדי להשתתף בישיבות אלה, פשוט מבז בזים
את כספי הציבור בכלי־הרכב הממשלתיים
שלהם, שורפים דלק טוב בנסיעות
לירושלים וחזרה לשפלה.
אבל השר בר-לב עולה לירושלים במטוס
פרטי, שלמרות היותו צבוע בצבעי
היל־ד,אוויר ורשום במלאי המטוסים של
צד,״ל, הוא נועד לשימושו הפרטי בילבד,
באותם ימים בהם הוא משתמש בו.

כיתד שבשכונה הצפון תל-אביבית
מגיע בר־לב במכונית־השרד שלו ל שדה
דב שבצפון תל־׳אביב. שם הוא עולה
אל המטוס הצבאי, נוטל את ההגה לידיו,
ממריא ומטים את המטוס — מהר, קצר
ואלגנטי — עד לשדר,־התעופה עטרות ש ליד
ירושלים. שם כבר ממתינה לו מכונית
אחרת של מישרדו, המסיעה אותו לישיבת
הממשלה.
ישיבת הממשלה יכולה להתמשך, אבל
המטוס הצבאי ימתין לשר עד שתסתיים
הישיבה. הוא יחזור, יטיס אותו לתל־אביב
וינחת במרחק של כמה מאות מטרים מביתו.

חוסך השד פרילב מזמנו היקר של
עובד-מדינח בכיר, שומר על קור-׳דוחו

משום מה סברו אותם רופאים שיש
פגם אסתטי בעובדה ששר בממשלח־ישראל
משתמש במטוס של צה״ל לטיסה פרטית
בתוקף תפקידו הממשלתי. אחד הרופאים,
פסיכולוג במיקצועו, לא יכול היה להבליג.
הוא כתב מיכתב למבקר־המדינה, ביקש
יממנו לבדוק מדוע משתמש בר־ילב במטוס
•של צר,״ל כבמונית־אוויר פרטית.
מבקר־ד,מדינה הוא, כידוע, איש יסודי
ומהימן. לא עבריו שבועיות ׳רבים והמתלונן
קיבל מיכתב תשובה מנומק ומפורט ממיש־רד
מבקד־המדינה. נאמר לו שתלונתו
נבדקה ונחקרה, והתברר שאין כל פסול
בקו בר־לב האווירי. כי השר בר־לב הוא,
כידוע, גם רב־אלוף (מיל ).בצד,״ל, ואם
הוא מטיס מטוס צבאי, הרי הוא עושה
זאת במיסגרת שיחות־המילואים שלו. אין
בכך כל עבירה וכל פגם אסתטי. הכל
נעשה כפוף לתקנות ולהוראות.

תאוגות
על הקרקע

ך* פ כי ר דו ב ר מישרד המיסחר־
1 1והתעשיה, גד סואן :״כן, השר משית-
ימש מדי פעם במטוס שמעמיד צה״ל ל רשותו.
הטיסות שהוא עורך נעשות בידיעה

בקו בר־לב האווירי, לא הכל הוא כשורה.
ב־שנתיים האחרונות היו לשר־טייס בר־לב
׳שיתי תאונות-׳מטום על הקרקע. האחת מהן
אירעה בשנת ,1972 כאשר השר בר־לב
נתקל במטוסו באחד המיכשולים על מס־לול־ההמראד,
בשדה דב, השר ניצל, ורק
אחד מ׳מנועי־המטוס נפגע קשה.
הנוהג המקובל בחיל־ד,אוויר לגבי מיקרים
מעין זה הוא שטייס המתנגש על
הקרקע וגורם נזק למטוס שבידיו, מועמד
לדין. אם הוא נמצא אשם ברשלנות, הוא
צפוי לקנס, הורדה בדרגה ואפילו מאסר.
׳חיים בר־לב לא הועמד כמובן לדין,
בגלל דרגתו הבכירה. אולם הוקמה ועדת״
חקירה לחקירת נסיבות התאונה. הוועדה
לא ניקתה את בר־לב מאחריות ישירה
לתאונה, אך גם לא הטילה עליו כל עונש.
לפני זמן לא ׳רב אירעה למטוס שהטיס
בר־לב תאונה נוספת על הקרקע. פרטי
תאונה זו אינם ברורים. אולם אין כל מקום
לחשש. השר ביד־לב לא ייאלץ לשלם
מכיסו את ׳מחיר הנזק שנגרם במטוס, או
לשבת, חלילה, בכלא צבאי.
וכך, יכול השר בר־לב להמשיך ולשמש
דוגמה ומופת לעם במצור, בתקיופת-חירום
כלכלית, כיצד מהדקים את החגורה ומנהיגים,
מרצון, וללא כפיה, מישטר של
חיסכון וקימ׳וצים.

מאחרי שולחן־בתיבה, בודד ובוטח בעצמו, חולש אבנר תומר על עסקי המיליונים

המוני ישראל שטעו השבוע לראשונה את שטו של אבנר תומר, ראוהו על
מסכי הטלוויזיה, קראו עליו בכותרות מרעישות בעיתונות. הוא עמר בטרפו שערורייה
כלכלית חדשה, שהתמקדח הפעם בפינת הדרומית של ישראל: אילת.
לגבי מה שאירע, קיימות שתי גירסות.
לדעת ראש״העיר, גדי כץ, צעיר שנבחר ביום האחרון של השנה האחרונה
כאשר מאסו תושבי אילת בעסקנים הוותיקים ורצו בראש צעיר ונמרץ, רומתה
העירייה. אבנר תומר מימן אותה בהלוואות של מיליוני לירות, קיבל תמורתן שטרות.
אולם הא קיבל שטרות בסך של שישה מיליון ל״י יותר מכפי שהעביר לעירייה
— ועכשיו נאלצת העירייה לפרוע שטרות אלה.
לפי גירסתו של תומר עצמו, קרה דבר אחר לגמרי. לדבריו נובע פער־״חמיליונים
מן הריבית הקצוצה שגבה מן העירייה. בהציגו שטרות ריקים של העירייה, בחתימת
ראש-חעירייה והגיזבר, שניתנו לו לדבריו כדי שיוכל למלא בעצמו את הסכום
הרצוי לו, קבע תומר בגאווה שגבה מן העירייה ריבית קצוצה ועמלות המגיעות
ל 1205 שיעור מחריד שעדייו לא נשמע כמותו בארץ.
אם נכונה הגירסה הראשונה — ייתכן שניתן יהיה להאשים את תומר בפלילים.
אם נכונה הגירסה השניה, הרי הוא פעל במיסגרת החוק — ואילו מנחלי
עיסקי העירייה הסתבכו בפלילים, אשמים ברישום כוזב בספרים ובניהול בלתי־חוקי
של המשק העירוני.
הצד הכלכלי יתברר בחקירת המישטרה ושאר המוסדות היושבים על המדוכה.
אך לא פחות מעניינת היא השאלה: מי הוא אבנר תומר, שעלה בצורה כה
מסחררת מן האלמוניות לפיסגת עולם הכספים ן

הטלנו]

11 המרשימה שעל מכתבתו של אבנר תומר, ב־מישרדו,
מאפשרת לו להתקשר במהירות וב־יעילות
עם האנשים הרבים שעימם הוא מנהל עסקים. והטלפונים הללו אכן מטוטו־יס
ללא הרף, במשך כל שעות היום, ולפעמים גם עד לשעות המאוחרות של הלילה.

^ כנר תומר, הצעיר בן ה 30-ק־סיפור־ההצלחה
המטיאורי שלו ישבר
את כל השיאים הידועים בהיסטוריית־הכס־פים
הישראלית, הוא אדם בודד.
לבן־אדם שעסוק בענייני כסף 24 שעות
ביממה, שיבער, ימים בשבוע, הנושם ואוכל
כסף בוקר, צהריים וערב — אין זמן לטפח
קשרים חברתיים. ידידתו הטובה ביותר —
מיזוודת־העור השחורה גונזת ג׳יימם בונד,
שבהיפתחה מגלה לעיני המסתכל את
תמונת כל חלומותיו — חבילות־חבילות
של שטרות ציבעוניים, חדשים ומרשרשים.
אבנר תומר מעולם אינו מוציוא מידו שטר־כסף
משומש.
זהו הארנק של אבנר תומר, הידיד שלו,
הביטוח שלו בפני הדלות שהיתה מנת-
חלקו כל ימיו. זה — ושתי הנשים שבחייו.

תומר הולך
״על גדול״

על שם הבת

קרוייה חברת־ההשקעות של איל־העסקיס אבנר תומר.
בשמת, בתו של תומר, היא כיוס בת שש, ומתגוררת
עס אמה, עופרה, בחיפה, שעה שהוא־עצמו גר בתל־אביב, שם הוא מנהל את עסקיו.

*6אשר נכנם הבחור נמוך־הקומה, ה־שחרחר,
בעל המשקפיים הגדולים, ל חדר,
אין מבחינים בו. הוא פשוט אינו
מעורר כל תשומת־לב. אך תומר, איל־הכספים
הישראלי החדש, יודע זאת היטב.
ומשום כך מכוונים כל מאמציו, מזה שנים,
ליצור לעצמו תדמית שונה לחלוטין, ומייד.
הוא החליט לפצות את עצמו בכל מחיר.
אבנר החליט ללכת ״על גדול.״ תחילה
שינה את שם־מישפחתו ל״תומר״ (תם,
במקור) ,שם הנושא עימו אסוציאציה של
גובה, ואחר־כך החל משמיע את קולו,
ובמלוא העוצמה.
אי־אפשר שלא לשמוע אוחו בהיכנסו לחדר
.״אני מיליונר!״ הוא מכריז .״אני
גאון פיננסי !״ ושולף מכיסו צרורות*

שטרות שמנים .״אני עוד אדפוק את כולם!״
האות
השביעית באל״ף־בי״ח העברי
הי-א החביבה עליו ביותר .״אני לא שם
זין על השר!״ הוא מצהיר. פשוט אי-
אפשר להימצא במחיצתו ולהתעלם ממנו.
הסביבה המיידית חייבת לשים לב אליו.
תומר נולד לפני ! 30 שנה באריתריאה,
המושבה האיטלקית־לשעבר שסופחה ל אתיופיה.
בגיל ארבע עלה לארץ עם
מישפחתו. כיום הוא מהווה מרכז המישפ־חה.
אחיו הצעיר שימש כנושא כליו,
עד לגיוסו. שתי אחיותיו הנשואות עבדו
בשירותו, ואחת מהן אף שימשה מזכירתו
משך תקופה ארוכה. אביו עובד אף הוא
אצלו, במלון מלכת־שבא באילת, שהפך
השבוע לסלע־מחלוקת. המישפחח מעריצה
אותו, מסתובבת סביבו ללא־הרף, דברו
קודש ומעשיו מופת.
ואין זה פלא. ממצב של דלות ועוני
הביאם, תוך זמן קצר ביותר, לעושר שלא
ידעו כמוהו. וכל זאת, בזכות רעיון קטן
אחד שהיו לו ההעזה והמרץ לממשו.
וגם הכלים. יש לאבנר תומר מחשב קטן
בראש. בעזרת מחשב זה, הפועל ללא
הפוגה ומחשב סכומים ואחוזי־ריבית במהי רות
מדהימה, הוא הופך טורי־מיספרים ו־שבבי־רעיונות
למטבע קשה הזורמת אל
כיסיו.
ולא בצינעה, חנדוחלילה, אלא ב״גדול״
מאד. המוזמן למישרדו, חייב להמתין. ואין
זה משנה כלל מי ומה המוזמן, או אפילו
אם •תומר אינו טרוד ביותר באותו רגע.

ההמתנה — סמל־המעמד.
ומשנכנס לבסוף המוזמן לקודש-הקודשים
— מזומנת לו ההצגה הגדולה. תומר ל עולם
אינו ״$תפנה״ מעיסוקיו ייצורך שי־

זזה, אפילו בענייני עסקים. הוא מעדיף
לסגור עיסקות שמנות דווקא בנוכחות קהל.
אך נכנם מישהו למישרדו — מייד הוא
מורה למזכירתו, בעד המכשיר שעל שולחנו
:״השיגי לי את מנהל בנק פלוני,״ או
״תני לי את מנהל־חברח אלמוני,״ ובו*
במקום מתגלגלות מפיו פנינים בסדר־גודל
של מיליונים.

״לכל דבי
*ל יש מחיר׳,
^ פשר היה לפקפק בעסקיו של הצעיר
\ 1קצר־הקומה, המוסתר כימעט מאחרי
מכתבתו הענקית, שעליה סוללת־טלפונים
כבדה — לולא ידע הצופה בהצגה כי מדו*

לו השבוע בשדה־התעופה של אילת, ו־הודאגו
משלא הגיע, לא ידעו שהוא פשוט
מפחד לטוס. ואכן, הוא הגיע לבסוף במכוניתו.

משקאות חריפים כימעט שאינו שותה.
אד בהגיעו למקום כלשהו, הוא קורא
למלצר :״שיוואס־ריגאל — כפול!״ והכום
ניצבת לידו כל העת, וכימעט שאינה
מתרוקנת.
הכל סביבו מכריז ״כסף״ — אך אבנר
תומר איננו בזבזן. הוא מוציא סכומים
גדולים — אבל תמיד מתוך חשבון. לכל
הוצאה — צידוק משלה.
״לכל דבר בעולם יש מחיר,״ הוא אומר,
״אפילו לבני־אדם.״ והוא אכן קונה אותם.
אם בטובות־הנאה ואם, פשוט, בכסף טוב.
תוך זמן קצר הקיף עצמו באנשים, שכל

ה 1 {111111הךן | סופרה, שמוצאה נונס־ציונה, נישאה לאבנר בהיותו בן 21
1 1 ^ 111 111111111 וחייל משוחרר. שניס רבות חיו ׳בדלות, עד שבאה ההצלחה
הפיתאומית ושינתה את מצבם מן הקצה אל הקצה. בתמונה: עס הבת, בשמת.
בר כאן במיליונים של ממש, במזומנים
קשים למהדרין.
אבנר תומר יודע שהכסף קונה את הכל,
גם חיים טובים. אך לצידם הקל של
החיים כימעט שאין לו יחס, לבד מתנאי*
המגורים הממשיים שלו. עד לפני שנה
וחצי התגורר בפנטהאח מפואר במלון
שרתון בתל-אביב. מאז, ועד לפני חצי
שנה, גר במלון פלאות, בדירה בת שלושה
חדרים שהצטיינה בבאר ענקי.
אד רק לעיתים נדירות ניתן לראות אותו
במיסעדות מפוארות. הוא אינו מייחם חשי בות
לאוכל צרפתי, סיני או אינדונזי. די לו
בהחלט בטחינה ושישליק, במנות קטנות,
או בסטייק בינוני. המיסעדות היחידות שאותן
הוא פוקד לפעמים הן אלו של הכרם.
אין לו גם יזמן לבילויים בטלים שכאלה.
אפילו את שעות הצהריים הוא מבלה
במישרד, נשאר שם בדרך־כלל עד שעות-
הערב המאוחרות, וגם לאחריהן הוא מבלה
בדרד־כלל בפגישות־עסקים.
הוא מתלבש בסיגנון פשוט וענייני, ד
כימעט לעולם אינו הולד לתיאטרון, לקולנוע
או לבית-קפה. הבילוי החברתי הממשי
היחידי — מיסעדת ג׳קי בתל־אביב,
ביום שישי בצהריים. אלא שגם אז, תכו־פות
קורה שהוא רק עובר במכוניתו המפוארת
בכביש׳ מרחוק.
אלא שרק מעטים יודעים אחד מסודותיו
הכמוסים ביותר של תומר. אלה שהמתינו

אחד מהם נחשב כמומחה במיקצועו —
למן המזכירה, ועד ליועצים למיניהם. הוא
גילה אותם במקומות שבהם עבדו קודם,
הציע הצעה שאי-אפשר היה לסרב לה —
משכורת גבוהה בהרבה, כלומר — והם
עברו לעבוד אצלו.
אד עובדה היא — יש שיטה בשיגעון
הזה. עם כל הראוותנות ועשיית־הרושם —
עובדיו של תומר מסורים ונאמנים לו
מאין־כמוהם.
עם כל זאת, האדם שעל עצתו הוא סומך
יותר מכל, ואשר מילא תפקיד חשוב במעשיו
של תומר בשנים האחרונות, עוסק
דווקא בתחום שונה לחלוטין. זהו הכירו-

1ן ,׳1 1י 1 1י 1י שיפדה ניידתזן, גרושה ואם לבן, היא ידידתו המוצהרת שד אב
תומר מזח כשנתיים, ומופיעה לצידו בפומבי. היא מקווה שחד
להינשא לו. בתמונה: אבנר ושיפרה (במרכז) מארחים ידידים אילתייס במלון מלכודשג

יי 1י יי

מנט שלום שאול, שדברו משמש נר לרגליו.

לפחות בתחום אחד בחייו לא יוכל
(המשך בעמוד׳ )22

ואש־העיו

ע,עיריית | ראש אילת, גדי כץ1 ,
שהטיח השבוע האשמות כבדות באבנר
מר, וזה חשיב בהאשמות כבדות לא יפחות1 .

:ר תר 1

119

•ג אל ל בי ב
1 0־111־ 1מבירת
ליבג 1נ 1£1ג 1יי!
ך 1מרות שנסיכות ליכטנשטיין מונה
/רק 21,350 תושבים, ושיטחה הוא 160
קמ״ר, היא ידועה בישראל יותר ממדינות־ענק
כבראזיל או קנדה. הסיבה: נסיכות זו,
השוכנת ליד מוצא נהר הריין, מהווה את
קרנות־המיזבח של הכספים השחורים בעולם
בכלל ובישראל בפרט. בעיקבות
הפיתגם הידוע של סמואל ג׳ונסון ,״הפטריוטיות
היא מיפלטו האחרון של כל
נבל,״ ניתן לומר כי בירת ליכטנשטיין,
ואדוץ, היא מיפלטו האחרון של כל נוכל.
למרות קוטנה, תפסה נסיכות זו, יחד עם
שוודיה ושווייץ, את המקום הראשון בעולם
בהכנסה לנפש — לפחות עד לעליית
נסיכויות־הנפט הערביות. בהתאם לנתונים

האחרונים של הנסיכות, היתר. ההכנסה
לנפש בשנת 1966כ־ 10 אלפים פרנקים
שווייציים. קרוב ל0-ץ< 22 מכלל ההכנסה הלאומית
באה ממסים על החברות הרשומות
בנסיכות, ועוד חלק נכבד מההכנסה בא
מהתשלומים לעורכי־הדין ורואי-החשבון
המקומיים, המטפלים בחברות. שכן החוק
המקומי מחייב כי כל חברה ואדוזית תירשם
באמצעות עורך־דין מקומי, ותבוקר
על־ידי רואה־חשבון מקומי.
אין דבר פשוט יותר מרישום חברה
בוואדוץ. מתקשרים עם עורך־דין מקומי
באמצעות עורך־דין מכל ארץ, או. נוסעים
לוואדוץ ונכנסים לכל אחד ממאות
מישרדי עורכי־הדין כאן. מוסרים לעורך־

הנסיך הקטן

הצבי ישראל

מתחרהו של דואר ישראל: בית־הדואר המרכזי (והיחידי)
בוואדוץ, בירת נסיכות ליכטנשטיין. בולי־דואר
הס ענף־הכלכלה השני בחשיבותו במדינת־ננס זאת. הענף הראשון הוא, כמובן,
רישומי חברות. הדואר הוא המכשיר המרכזי למסירת הולאות לעורכי־הדין של החברות
הוואדוציות, מבעלי החברות המעדיפים לשמור על אלמוניות, ביניהם ספסרים ישראליים.

עמק שאן

זוהי בריכת השחייה היחידה במדינת ליכטנשטיין, הנמצאת ליד
העיירה שאן, השניה במדינה זו אחרי ואדוץ. שאן היא אחת מ־12
האחוזות חמאגדות את ליכטנשטיין לממלכה אחת, בראשות הנסיך פדאנץ־יוזף השני.

נסיך ליכטנשטיין, פואנץ־יחף השני, עם
אשתו הנסיכה ג׳ורג׳ינה וילצ׳אק, וחמשת
ילדיהם: ג׳והן־אדאס, פיליפ, ניקולאס, פראנץ והנסיכה נורה. בתמונה
למטה נראית טירתו של הנסיך, השולטת טל ואדוץ ממרומי ההר עליו
היא בנויה. הנסיך הוא שליט בילעדי בנסיכות, בעיקר ביגלל שליטתו
הדין 1500 פרנקים שווייציים, והוא רושם
חברה בשם כלשהו. אחת לשנה יש לשלם
לעורך־הדין הוואדוצי אגרה של כ־
1000 פרנקים שווייציים. תמורת מחיר
פעוט זה יכול כל אחד להיות בעל חברה
ואדוצית.
נוסף לדמי הרישום יש נם להשליש הון
מניות, וגודלו נע בהתאם לסוג החברה.
ניתן לרשום בוואדוץ שלושה ׳סוגים של
חברות. הסוג הראשון הוא האסטבליש־מאנט,
ועל בעליו להוכיח כי ברשותו הון
של לפחות 20 אלף פרנק. הסוג השני הוא
חברה פרטית בעירבון מוגבל, והוגד. צריך
להיות 25 אלף פרנק. הסוג השלישי הוא
חברה ציבורית בע״מ, והונה המינימלי
צריך להיות 50 אלף פרנק.
ניתן גם לרשום חברה שהיא בנק, אבל
כאן דרוש הון של 2מיליון פרנק.
הסוג היחידי המבטיח את חשאיות בעל־החברה
הוא האסטבלישמאנט. על בעל החברה
למלא טופס אצל עורך־הדין בוואדוץ,
ובו שם החברה, מטרותיה, הונה, דרך
ניהולה (היינו, מי המנהלים) ,שמות עורכי-
דין החברה ורואי־החשבון שלח, והוראות
למיקרה פירוק של החברה.
אחרי מילוי הטופס, מוסר עורך־הדץ לבעל
החברה טופס המעיד כי הוא משמש
כנאמן בשמו, ומחזיק במניות מטעמו, ומרגע
זד. והלאה יופיע בכל מקום, כולל
במישרדי רשם־החברות בוואדוץ, שמו של
עורך־הדין כבעל היחידי של החברה. לפי
החוק המקומי!אסור לעורד־הדין לגלות לאיש,
כולל לשילטונות מס־ר,הכנסה או ל-
מישטרה, את שם הבעל האמיתי של החברה.
גם במיקרה של פירוק החברה לא
מתגלה הבעל האמיתי של החברה הוואדו־צית.

החברה פועלת בוו-אדוץ, עליי! לשלם
מסים. מס-ההכנסה על הרווחים הוא גשי-

במשאבים הכלכליים
והמינהל האזרחי. כ׳
מטבע נמצאים בידי
הדרכון הליכטנשטיי
להשיגו. קרוב ל־ם20/

עור של 6ל 7עד ! 150/0בילבד. אם איגד.
פעילה בנסיכות ו!יא משלמת רק 1000
פרנק לשנה.
אין להתפלא על כי נסיכות זו הפכה גן־
עדן לבעלי חברות הרוצים באלמוניותם.
היא המרעה היחידה באירופה בה ביתן

מגו דויד

ורק כאן ניתן לגלות מי הם הבעלים האמיתיים של החברות. הבניין שמור על־ידי מיש־טרת
המדינה, שגס מרכזה נמצא באותו בית. למישטרה אין כימעט כל תפקיד אחר.

זהו סימלה של אחוזת
פלאנקיין, אחת
מ־ 12 האחוזות המהוות את מדינת ליכטנשטיין.
הדגל של אחוזה זו צבעו לבן
וירוק, עס מגן דויד מוזהב, בפינה העליונה.

1ל ליכטנשטיין. בידיו גם המישטרה המקומית
1נייני החוץ של המדינה, וכן ענייני המכס וה־ומשלת
שווייץ. הנכס היקר של הנסיכות הוא
שהוא המבוקש ביותר בעולם, שכמעט לא ניתן
וכלל ההכנסה הלאומית באה ממיסים על חברות.

לרשום חברה תוך !אלמוניות הבעלים. במדינת
לוכסמבורג ניתן לחשוף את שמות
בעלי ההברה, ורושמים שם חברה דק
בגלל המסים הנמוכים. מדעה נוספת בה
ניתן לרשום חברה כמו בוואדוץ היא פנמה,
ביבשת אמריקה. פנמה מהווה עבור יבשת
אמריקה מה שליכטנשטיין מהווה עבור
אירופה והמיזרח התיכון.
דבר אחד ברור כיום: כל ההשקעות ש באו
ארצה באמצעות חברות וארמיות אינן
מגיעות לעשירית ההפסדים שנגרמו למדי נה
באמצעות החברות הוואדוציות של
בנק ארץ־ישראל־בריטניה וטיבור רוזנ־באום.
הגיעה השעה לשים קץ להכרה בחברה
ואדוצית כחברה הזכאית להטבות
ממשלתיות.
אז תישאר ואדוץ עבור הישראלים כפר
קטן ונחמד, בו יש מיסעדה טובה, וניתן
לקנות בה בולים יפים.

מראה טיפוסי של בית מישרדי של עווך־דין בווא־ל
11 0 1 0 1׳ 0 * 1 1
דוץ. שלם אבן נושא שמות החברות העיקריות ש־
#יייווניי י י*
עורך־הדין מייצגן, פועלות ממישרד זה. אין חובה לגבי חברות בלתי־פעילות.

טיבוד־לאוד

מראה של העיר ואדוץ מלמעלה. גודל העיר כולו! כמו
טיבעון בישראל, וניתן להקיפה בסיור רגלי בן משד
דקות. בעיר מלון אחד, ושניי בתי־קפה. כל בית שני בעיר הוא מישרד עורך־דין.

חידה ושומה תומר
(המשך מעמוד )19
אבנר תומר להיוועץ באיש, אפילו לא במומחה
לקריאה בכף-היד, ובו יהא עליו
להחליט בעצמו — בין שתי הנשים ש סביבו
סובב בל עולמן, ואשר סביבן סובב
כל עולמו — אשתו עופרה, וידידתו שיפרה.

השבוע
וויה מינימום
הפרס הראשון

נישואין, גירושין
— ושוב נישואין

500.000ד־ל

ג, מ העברה)

מינימום נלד הפרסים

העברה) יי
800.000
(כובע

יום חמישי — חמועד האחרון
למסירת הטפסים
עשה 7־ך מנ הג 7ן ב 1ע -
מלא טו טו בכל שבוע!
המועצה להסדר ההימורים בססורט

מכתב גרו׳
ך נ * #1ין ווירויי 111#0 ?? 3
השם ״אמונים״ הוא שם תנ״פי יפה מאוד( .אמון וא מונה)
.גם השיר (עצו עצה) מורכב מפסוקים מאוד מעודדים
ומנחמים מהתנ״ן. אולם צריכים אנו לקחת את כל
התנ״ך ולהבינו ברוח תמימה כזאת — אחרת יש סיכון רב
שהתנ״ן יהיה למחדל מצפוני.
המילה ״אמונים״ מוזכרת בקשר עם
(ישעיה: כ״ו .) 2

״גוי

צדיק״

אם אתם רואים רצון משמים תפיסת שטחים בכוח —
בלי לרכוש אותם בצורה הוגנת (הסכמה חופשית) מבעלי הם
— הרי שגם הצד השני הוא צודק.
שיטת הלחימה של הארכיבישופ יוסוף ריא הביאה
להכרה גלויה של הציבור הישראלי בצדק של עקורי שני
הכפרים איקרית ובירעם. הציבור הישראלי היה בטוח על
אי הצדק הגלוי שנגרם לעקורים. שיטתו של ריא היתה
חוקית ובגלל זח הביאה לתוצאות הנכונות. והבן אדם
הנח הוא בלי ספק, איש מוסר והוא הוכיח זאת שוב כאשר
העדיף לוותר על כהונה רמה מאשר להכנס למחדל מצפוני.
לעומת זאת אתם רואים צו מצפון לתפוס שטחים
ביהודה ושומרון גם בשיטות לא טהורות ביותר -אם כן :
המטרה הנעלה מקדשת את כל האמצעים.
אני חושב שטוהר השיטות והאמצעים מעיד עד לאן
המטרה היא קדושה טהורה ונעלה: האם המטרה היא
שמימית או שטנית. אבל כתוב ...נו בתקופת יהושע בן נון
היה אמנם צו מאת ה׳ לחיסול כללי של הכנעניים — אבל
בתקופת עזרה ונחמיה היה הצו להתבודד מעמי הארץ.
אבל בתקופתנו יש רמז חזק וברור לחלוטין למיזוג עם
עמי הארץ (יחזקאל: מ״ז 22-23 ובישעיה: י״ט 23-25
יש גם רמז למרחבי שם).
בצימין ברגר, טבריה

ץ* אשר השתחרר מהצבא, בגיל ,21
^ הכיר אבנר תומר את עופרה, יפהפייה
מדהימה ממוצא אירופי, בת נס־ציונה.
עופרה היא אחותו של עורך־הדיו ישראל
גיל, מי שמשמש בין השאר כיועץ בענייני
מישפט וחוקי-עבודה מעל גלי שידורי־ישראל,
ואשר לה שתי אחיות, יפהפיות
גם הן: חווה וליאורה.
עופרה ואבנר התאהבו כמו בספרים,
והחליטו מייד להתחתן. הם אומנם עשו
זאת, כעבור חודשים ספורים, אך זאת
למרות התנגדותה התקיפה של מישפחתה
של עופרה, אשר סירבה לתת את הבת
לבחור חסר ממון ועתיד נראה־לעיין.
שלוש שנים חי הזוג הצעיר בחדר שכור,
בתנאי דלות, ואחר־כך התגרש. אבל האהבה
היתר חזקה מכל. הגירושין החזיקו
מעמד חצי שנה בילבד, ואז נישאו השניים
שוב, כשהם מאוהבים עוד יותר מקודם,
ומאושרים מאד למרות שהפרוטה עדיין לא
היתר. מצוייה.
חבת, בשמת — שנשמד. קרוייד. חברת-
ההשקעות של תומר — ילדה שחומד. ויפהפייה,
שהוריה משתגעים אחריה, נולדה
לפני שש שנים. אושרו של הזוג הצעיר
היח מושלם.
״זאת היתד. התקופה הכי מאושרת שלגו,״
מספרת עופרח .״אהבנו כמו שני ילדים,
היתד. לגו בת נפלאה, והכל היה נהדר
למרוח שלא היה לנו כסף.״
אלא שאז חל המיפנה. אבנר נפל על
הרעיון שהעלה אותו לבסוף על סוס ההצלחה,
והעניינים החלו מתגלגלים במהירות
מסחררת.
״פתאום הוא התחיל להופיע בבית עם
חבילות של כסף,״ מספרים בני־המישפחה
משני הצדדים ,״זה היה עוד בתקופה שלא
היה לו גרוש. ולא מדובר כאן בעשרות,
או במאות, לירות, אלא ממש באלפים.
בהתחלה לא היינו בטוחים בטיב עסקיו.
״ההצלחה שלו היתד, כל־בך פיתאומית
ועצומה,״ הם אומרים ,״שעד היום אנחנו
לא בטוחים בה, ונדמה לנו שכל רגע זה
עלול להיפסק.״
ההצלחה אבו היתה פיתאומית, ומסנוורת.
אבנר תומר עבר ממצב של סוכדביטוח
קטן, שאין לו כלום, למעמד של איש״
עסקים מצליח שיש לו כימעט הכל.
ואז הוא הכיר את שיפרה.

לימדה אותו להתלבש, ולאכול .״אני שיפצ־תי
אותו,״ נשמעה טוענת בהזדמנויות שונות.
הונו
של אבנר לא עלה לה לראש. היא
ואומנם אינה עובדת, פרט לתקופה בה שימשה
כמזכירתו — לאחר שיכנוע מצידה
כיוון שרצה כי תהיה קרובה אליו — אך
הוא דואג לה ולבנה הקטן. היא מתגוררת
בווילה שכורה ברמת־חן, ורק לאחרונה
קיבלה מכונית חדשה במתנה. הוא
עצמו אינו מפריז בהוצאות על לבוש, אך
שיפרה לבושה תמיד במיטב האופנה —
כי כך הוא רוצה.
אבנר תומר אוהב בכל ליבו את שתי
הנשים שבחייו, ואינו מסוגל להיפרד —
לא מזו ולא מזו. הן — מחזירות לו אהבה
ונאמנות לו לחלוטין. אלא שקשה לתאר
זאת אחרת. אין כמוהו גבר רודני, קנאי
ושתלטני באהבתו.
סיפורי-ד,קינאה של אבנר תומר הפט
זה־מכבר לשם־דבר. שיפרה, למשל, אינה
רשאית לצאת מן הבית אפילו לקניות,
מבלי לדווח לו על כך תחילה. ואם, חס־וחלילה,
הניח עליה גבר זר את עינו —
מייד מתערב אבנר. לגבי עופרה, האשד,
החוקית — אותו סיפור בדיוק.
ובך הוא חי בין שתי הנשים, מבלי
שיוכל להחליט במי לבחור סופית ועל מי
לוותר, וכאשר אחת מהן נפגעת יותר מן
הרגיל — הוא מפצה אותה במתנות, וחוזר
חלילה.

במקום גט —
שלום־בית
1פני כעשרה ימים, עם התפוצץ
/פרשת ההלוואות לעיריית אילת, פורסם
כי עופרה תומר הגישה בקשה להוציא
נגד בעלה צו לעיכוב יציאתו מן הארץ,

עוד יפהפייה
אחת
*** יפרה ניידרמן, בת המושבה זי ט
* /רון־יעקב, היא גרושתו של קובי
ניידרמן הנאה, שהתאלמן שנים אחדות
קודם־לכן מאשתו, ליהיא חרל״פ. ליהיא,
בת למישפחה רחובותית ותיקה וידועה,
מתה כתוצאה מתאונה נדירה (קוץ ננעץ
בה כאשר יצאה לקטוף פרחים, והיא נפטרה
מצפדת) ,והותירה אחריה שני ילדים.
אחרי מות אשתו פגש קובי בשיפרה
היפהפייה חומת־השיער (בלונדית ביום),
והשניים נישאו. נולד להם בן, אלא שהנישואים
לא עלו יפה, והם התגרשו.
ואז, לפגי כשנתיים, פגשה שיפרה באבנר.
אשתו, עופרה, התגוררה כל העת
בחיפה, עם בתם, ואילו הוא ניהל את עסקיו
בתל-אביב, כשהוא לבדו, ללא המישפ־חה.
לאחר שהכיר את שיפרה והשניים
התאהבו, החל מופיע עימד, בפומבי, בתל-
אביב ובאילת. עופרה לא ידעה דבר בתחילה,
אך לבסוף נודעה לה עובדת הרומן
החדש של בעלה. אלא שהיא עדיין אהבה
אותו, כמו בתקופה הקשה, והחליטה להחזיק
מעמד.
שיפרה, מצידה ,״ליידי״ בעלת־הופעה
ואשודחברה מלוטשת, לא משה מצידה היא

תומר מכתיר מלכה באילת
עסק יקר מאוד
וכן בקשה לגט. אבנר לא הופיע לבית-
המישפט, בטענה של ״כאב-שיניים,״ ד
לאחר־מכן ביקש ״שלום־בית.״
ביום הראשון השבוע ערך אבנר מסיבת־עיתונאים,
בביודסוקולוב בתל-אביב, בשעה
6בערב. בצהרי אותו יום חיפשו אותו
כתבים במישרדו בתל-אביב .״הוא נמצא
במישרדי מס־ההכנסה בחיפה,״ נאמר להם
בתשובה לשאלתם.
הכתבים צילצלו מייד לבית אשתו, עופ-
רה, בחיפה, בניסיון לאתרו. מעברו האחר
של הקו בקע קולו של אבנר עצמו:
״אשתי באמבטיה,״ אמר.
וכך הגיבה עופרה על הסנסציה הקשורה
בבעלה שמילאה השבוע את העיתונים:
״אני מקווה מאד שיום יאחד שוב לא
יהיה לו כסף, ואז הוא יירד מהאולימפוס
ויחזור אלי, הביתה. אז נוכל להיות שוב
מאושרים כמו שהיינו פעס׳ כשלא חיה לנו
בלום.״
העולם הזה 1940

במדינה

פרוס׳ פדה
נאה דורש —
רפואה הפג? האחרון שד פד ה
האם נענש מנה?
ביודהחוליס מפני
שסירב?מעוז כתפקידו?
ערב פרישתו מתפקידו כמנכ״ל מישו־ד־הבריאות,
ירד. הפרופסור ברוך פדה את
ירייתו האחרונה. היא היחד, מכוונת נגד
הד״ר רוברט חיימוב.
אחרי שחשף העולם הזה ( )1936 את
פרשת הדחתו ש? חיימוב מניהו? בית
החולים הממשלתי הלל־יפה, שיגרה דוברת
משרד הבריאות, דבורה גנני, את תגובת
פדה (העולם־הזה .)1930 השבוע פורסמה
גם בעיתונות היומית.

השכוע הגיב ד״ר חיימוכ עד
טענות פדה. בראיון אישי הסביר
מה היו הגורמים הניסתרים, שהביאו
להדחתו מניהול כית-החולים:

איני חסיד של התנצחות מעל דפי העי תונות.
הודחתי
כמנהל ביודהחולים הממשלתי
הלל יפה, לפני קרוב לשנתיים. מאז ההדחה
נלחמתי בכוחות עצמי בהדחה, בלא לשתף
כל גורם אחר. אך כאשר מישרד ממשלתי
רב־כוח מבצע רצח אופי נגד איש בודד, תוך
שימוש בסילופים ובחצאי-אמיתות, מחובתי
להשמיע את קולי ולומר את האמת.
הציבור בוודאי רוצה לדעת מה מביא
לאחלת־יד של הנהלות בתי-יהחולים, במאמציהם
למנוע מיסחר במיטות אישפוז,
| וכפרקטיקה פרטית אסורה, שהוחדרו אל
| תוך כותלי בתי־החולים על־ידי רופאים
מסויימים, אשר אין לי ספק שהם מיעוט
מכלל ציבור הרופאים.
בהודעה לציבור טען מנכ״ל מישרד הבריאות
כי בשנת 1971 הגיע להערכה
בדבר אי-כושרי לנהל את בית החולים
הלל יפה, והציע לי לעבור לתפקיד אחר.
לדעתי, זוהי דרך משונה לטפול האשמה
כוללנית על אי־כושר רטרואקטיבי על
מנהל בית־חולים, המכהן בתפקיד זה מאז
שנת ,1964 אחר שניבחר לתפקידו במיכרז,
כחוק.
״דופי רטרואקטיבי.״ אם פרופסור
פדה הגיע להערכה בדבר אי-כושרי לנהל
[ בית־חולים כבר בשנת 1971 היה זה
מחובתו, כאיש שומר חוק וסדר, להביא
זאת לידיעתי, ולהעמיד לרשותי את החומר
עליו מתבססת הערכתו זו. פרופסור פדה
מעולם לא הביא לידיעתי כל חומר המצדיק
טענתו זו. הוא מעולם לא השמיע נגדי
טענה או האשמה מפורשת, זולת הטענה
של ״נוקשות״ ,אותה ביטא רק לאחר
! הדחתי.
מנכ״ל מישרד־הבריאות מעולם לא אמר
ולא כתב מילה אחת על אי־התאמתי לתפקידי.
השיטה של הטלת דופי כוללני
ורטרואקטיבי היא טובה, אולי, לזמנים
בהם נהגו להעליל ולשפוט יהודים בימי
האינקוויזיציה.
״נוקשותי״ היתה טמונה בכך שכבר לפני
שנים, עוד בטרם התעוררה הבעייה והובאה
לידיעת הציבור הרחב, ניסיתי להילחם
בנוהלי-עבודה פסולים, שמיספר
העולם וזזה 1940

מנהלי־מחלקות ניסו להחדיר לבית־החולים.
לא רציתי ולא יכולתי להשלים עם תופעה
זו. ידעתי כי בסופו של דבר היא תשחית
כל חלקה טובה בבית־החולים.
אי־הסכמה לשחיתות. פרופסור
פדה מכחיש מעשים של פרקטיקה פרטית
אסורה, ואיסוף כספים מחולים לטובת
״אגודה למחקר״ שליד מחלקה כירורגית
ב׳ ,בבית החולים הלל יפה, הכחשה זו
נראית בעיני תמוהה. הרי מנהל המחלקה
עצמו הודה כי הוא ״אינו טלית שכולה
תכלת״ ,שהוא אינו נוהג לפי התקשי״ר
(האוסר נטילת כספים מחולים שבטיפולו
בתוך כותלי בית־החולים) ,שהוא בודק
חולים פרטיים הצריכים להיכנס למחלקתו.
עובדה היא כי לאחר תלונתי ולאחר
הדחתי, אכן הורה מישרד־הבריאות, לפי
הוראה ממבקר המדינה׳ לפרק את האגודה
הנ״ל, אם כי אין שום ביטחון שפעילותה
אכן הופסקה בפועל.
פרופסור פדה טוען שבמשך כל השנים,
עד לעימות המכריע ביני לבין מיספר
מנהלי־מחלקות, היו דיווחי חיובים לגבי
אותם מנהלי־מחלקות ״אשר את פניהם אני
מנסה כיום להשחיר.״
דו״חות חיוביים על מנהלי-מחלקות אינם
תומכים בטענה על יחסים מעורערים ״מזה
שנים״ בין מנהל ביודד,חולים לבין מנהלי-
המחלקות עצמם. להיפך, כל זמן שהם לא
חרגו מהנוהלים המחייבים זמר,משמעת החלה
על כולנו, לא היה יסוד לעירעור
יחסים ולהגשת דו״חות שליליים נגדם.
בתוהו־ובוהו שנוצר במדינה בשטחים
רבים, לא היה מזיק אם בעלי תפקידים
אחראיים היו עומדים על קיום החוק.
למרבה הפלא, הנהלת מישרד־ד,בריאות לא
זו בילבד שלא תמכה בי, אלא אף הכשילה
אותי. כאשר היה עליה לתמוך בי, מנהל
בודד של בית־חולים, שאינו מוכן להסכים
עם מעשי שחיתות הנעשים לנגד עיניו
והפוגעים, בסופו של דבר, קודם כל בשכבות
החלשות שבציבור, שאין בידן
לשלם ״מתחת לשולחן״ כדי להתקבל ל-
אישפוז בדחיפות, היא חששה מעימות עם
האירגון החזק של מנהלי-המחלקות בארץ.
כניעת פדה. פרופסור פדה, שלאחר
פרישתו מתפקידו כמנכ״ל מישרד־הבריאות
יצא בהודעות לעיתונות כנגד ״הפרקטיקה
הפרטית האסורה״ ,המשחיתה כל חלקה
טובה בבתי-ד,חולים, הוא נאה דורש׳ אבל
אינו נאה מקיים.
כאשר התעוררה בעייה זו בבית־ד,חולים
שבניהולי העדיף להחליק על פני הדברים,
ניסה לפייס ביני לבין מנהלי־ד,מחלקות,
שעסקו בפרקטיקה פרטית אסורה. כאשר
ניסיון זה לא הצליח, העדיף להדיח אותי.
עבורו, היה זה פיתרון קל. הרבה יותר
מסוכן היה להגיע לעימות עם אירגון
מנהלי־המחלקות של בתי החולים, שאיים
להשבית את עבודת חבריו בכל בתי-
החולים. אבל, תוצאות כניעתו של פרופסור
פדה, נתגלו לאחרונה לעיני הציבור הנדהם.
ומה בדבר אחריותו של שר־ו־,בריאות?
יש לי יסוד להניח שהשר קיבל מידע
חלקי וחד-צדדי. בכך !תאפשר העוול שפגע
בי ובבית־החולים, על מאות עובדיו הנאמנים,
ובתושבי האזור כולו.
אין לי ספק שעובדי בית-ד,חולים לא
יוכלו לקבל את הדחתי מניהול בית־החולים
ללא מישפט וללא סיבה מוצדקת. הם לא
יקבלו מישטר של הדחות שרירותיות.
איני חושב שבמדינת ישראל, חייב אדם
להענש משום שניסה ללחום להגינות, ל-
טוהר־כפיים, ומשום שביקש שלא למעול
בתפקידו.

שוק שחור
דין הבנק כדין קט!
מישרד-האוצר עשה עיסקות
עם עצורים, מקור הדולרים
השחורים לא נתגלה —
והשופט אסר פירסום שם הבנק באולם נמצאו כ* 40 עצורים, ביניהם לקוחותיו
של אותו סניף פנק, מגדולי הבנקים
של ישראל, חוקרי-המישטרה, אשר אירחו
את הלקוחות ב״פנסיוך שלהם, בתל־אביב,
ביקשו מן העצורים לשמוע את
דבריו של פקיד־האוצר הבכיר.
הפקיד הציע להם עיסקה. תמורת כל
דולר שברשותם, אשר אותו רכשו בדרכים

בלתי־חוקיות, מוכן מישרד האוצר לשלם
להם שלוש לירות, ולעצום עין מפני העבירה
שהעצורים ביצעו. במילים אחרות:
אם ימסרו את הדולרים שקנו בשוק השחור,
ישלם להם הפקיד שלוש לירות, וגם
ייסגרו התיקים הפליליים שנפתחו נגדם.
הדבר היה בשעות המאוחרות של ליל
יום החמישי האחרון. מרבית העצורים הסכימו
לפשרה, מסרו את הדולרים שלהם,
קיבלו שלוש לירות עבור כל דולר שחור
שאותו השיגו בשוק בלתי־שחור, והלכו
הביתה.
רק שני עצורים נשארו ללון בבית־המעצר.
למחרת בבוקר, ביום השישי הובאו
השניים להארכת מעצרם בפני השופט התורן
יהושע בן־שלמה, בבית־מישפט השלום
בתל־אביב.
המישטרה ביקשה מהשופט להשאיר במעצר
את הצעירה בת ה־ ,25 אם לתינוקת,
ואת פקיד סניף־דיזנגוף של הבנק הישראלי
הגדול, כדי שתוכל לחקור את מקורם
של הדולרים השחורים שהיו בידי האשה:
82 אלף דולאר.
הפרשה החלה כאשר הצעירה, תושבת
הרצליה ביקשה, ב־ 25 בחודש שעבר, מפקיד
הבנק, שנעצר יחד איתה, לממש
400 אלף לירות הרשומים על שמד, ב-
׳ניירות־ערך.
פקיד אחר באותו סניף של הבנק מסר
למישטרה, באמצעות מנהלי הבנק, כי שמע
שהצעירה נשלחה על־ידי הפקיד שטיפל
בה׳ אל סוחר בדולרים שחורים.
המישטרה החלה במעקב• מדברי התובע
המישטרתי הסתבר, שהפקיד החשוד ש שוחח
עם הצעירה, שלח לקוחות נוספים
של אותו סניף בנק ברחוב דיזנגוף
לרכוש מטבע־חוץ תמורת כסף ישראלי,
אצל מכר שלו, סוחר בדולרים שחורים.
כנראה לא מטוב־לב, אלא תמורת קבלת
אחוזים מן העיסקות.
הפקיד השני, אשר שמע את הדברים,
מיהר להזעיק את הממונים עליו.
כעבור ימים אחדים חזרה הצעירה, שביקשה
לממש את ניירות־הערך שלה שערכם
400 אלף לירות, וביקשה לשכור
כספת בבנק. אך היא לא זכתה לכך.
המישטרה ארבה לה, אבל עדיין לא
עצרה אותה. כאשר כבר הוחלט לעצור
אותה, לא נמצאו ברשותה הדולרים, וגם
לא הכסף הישראלי.
המישטרה טענה שהצעירה התכוונה
לעזוב את הארץ יחד עם הידיד שלה, ועם
התינוקת המשותפת שלהם, ולשם כך הלכה
לקנות דולרים. בפני השופט, סיפר איש-
המישטרה רב-פקד רוזנברג כי הצעירה
סירבה ׳להסכים לפשרה של המישטרה ו־מישרד־האוצר,
ולהפטר מד,דולרים תמורת
הסכום הסימלי — כופר — ששולם ל-
עצורים האחרים שנתפשו עם מטבע זר
״שחור״ ברשותם.
הצעירה טענה במישטרה שאין לה דול רים.
היא סירבה לגלות היכן 400 אלף
הלירות שלה, וטענה שמסרה אותם לאדם
מכובד, אשר אם תתגלה זהותו יגרום הדבר
להתמוטטותו הכלכלית.
השופט נענה לבקשת המישטרה, וציווה
לעצור את החשודים, פקיד הבנק והצעירה
לשישה ימי מעצר נוספים.
השופט, יהושע בן־שלמה, ריחם כנראה
על עתידו של הבנק הגדול, והחליט לאסור
פירסום זהותו, וגם שמותיהם של העצורים.
ספק אם החלטה זו משרתת את הציבור
הרחג, כאשר מדובר בבנק שבו הפקידים
מוסרים למישטרה על תנועותיהם של הלקוחות.
איסור שם חל על שני
מיקרים בילבד׳ לפי החוק הישראלי. האם
רצה השופט להגן על ביטחון המדינה, או
התרשם שהבנק הוא ״קטין״ שיש להגן
עליו?
על החוק חייב גם השופט להקפיד.

השטחים המוחזקים
היד החזק ה החד שה
על״ידי גירוש העסקנים
עוזר המימשל הצבאי
להשתלטות אש״ף
״הולכים לקראת עימות!״ הרגשה זו
נפוצה השבוע בשטחים המוחזקים. אחרי
שבע שנים, שבהן שררה מעין הסכמה

ד״ר חיימוב
— נאה מקיים
אילמת בין תושבי השטחים והמימשל הצבאי,
החלו העניינים להידרדר במהירות.
התוצאה הראשונה: ארבעה אנשי-ציבור
מן הגדה גורשו בתחילת השבוע אל לבנון.
הסיבה הרישמית: הם שייכים לאירגון
טרוריסטי בשם ״חזית ד,שיחדור הפלסטיני.״

והליגה. מיהו האיהגץ הזה י
ערב הקמת המדינה, כאשר החליטה
ברית־המועצות במפתיע לתמוך בחלוקת
הארץ, היא הסיקה את המסקנה הראשונה
במיפלגה הקומוניסטית המקומית, שנקראה
אז ״המיפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית״

החלק הערבי התפלג, הקים את ״הליגה
לשיחרור לאומי״ .הכוונה היתד, שם.ק.פ.
תישאר המיפלגה הקומוניסטית במדינה היהודית,
ואילו הליגה תהווה את המיפלגה
הקומוניסטית במדינה הערבית.
משלא קמה המדינה הפלסטינית ב־,1948
והגדה סופחה לירדן, קמה המיפלגה הקומוניסטית
הירדנית, בשני עברי הירדן.
היא פעלה עד לפני זמן קצר.
מירדן לאש״ף. לאחרונה שינתה
ברית-ד,מועצות שוב את עמדתה. היא חדלה
מתמיכתה באחדות הממלכה הירדנית,
השליכה את יהבה על מדינה פלסטינית
חדשה, בראשות אש״ף.
המסקנה הראשונה: הקומוניסטים בגדה
המערבית פרשו מן המיפלגה הקומוניסטית
הירדנית, הקימו את ״חזית השיחרור הלאומית״
,שנועדה להוות את העובר של
המיפלגה הקומוניסטית במדינה הפלסטינית
העתידה.
צעדה הראשון של המיפלגה החדשה:
להשתלב במהירות האפשרית באש״ף, שבו
מרוכזים כיום כל הזרמים הפלסטיניים.
עצומה לרכאט. כיום מהווה ״החזית״
את המיפלגה המאורגנת היחידה בגדה.
אין זה אירגיון טרוריסטי, המבצע ׳מעשי-
חבלה, אלא גוף פוליטי-מיפליגתי. אך הוא
משולב באש״ף, ומנהל תעמולה למענו.
בחודשים האחרונים פעל המימשל הצבאי
במרץ נגד גוף יזה. רבים מעסקניו
נעצרו! ,מוחזקים מאז במעצר מינהלי,
ביימים האחרונים נושבת רוח חדשה בגדה.
ניצחון אש״ף בעצרת האדם ובוועידת
הפיסגה ברבאט יצרה את ההרגשה הכל לית
שנסיגת צה״ל קרובה. עסקנים שונים,
וביניהם ראשי ״החזית״ ,משתדלים להו כיח
את נאמנותם לאש״ף בהצהרות שונות.
אחת מהן: עצומה של תושבי הגדה,
ביוזמת החזית, לוועידת דבאט בזכות
אש״ף.
כאשד הופיעו בעיתונות הערבית בגדה
מאמרים התומכים בגלוי באש״ף, החלה
התייעצות קדחתנית בצמרת ישראל. טדי
קולק אץ אל יצחק רבין, תבע פעולה נמרצת.
גירוש הארבעה ללבנון הוא ראשית
מדיניות ״היד החזקה״.
האם זוהי מדיניות נבונה? אמר השבוע
אחד מעסקני הגדה :״ישראל תשיג את
ההיפך ממה שהיא רוצה. המגורשים יהפכו
גיבורים לאומיים. מעשים קיצוניים של
השילטונות יעודדו את היסודות הקיצוניים
באוכלוסייה. היסודות המתונים ייהרסו בין
שני הקצוות — ובסופו של דבר תהפוך
אוכלוסיית הגדה המערבית תוך כמה חודשים
לתומכת נלהבת של אש״ף.״

ו הני ד ה

פי חו תהלירהבבל ״ ל
ייתכן כי בארץ משלמים עגור לירות ישראליות את השער הרשמי של 4.2
לירות הדולר. בחו״ל קונים הבנקים הגדולים לירות ישראליות בשער אחר לגמרי :
למעלה מ 5-לירות הדולר.
אולם מה שמותר ליופיטר, אסור לשור, אומר פיתגם רומאי עתיק־יומין. ומה
שמותר לבנק שווייצי, לא ברור אם מותר גם לבנק ישראלי. עובדה היא כי ״בנק
לאומי לישראל״ בשווייץ, הכפוף במלואו לבנק הישראלי, קונה אף הוא לירות
ס ח וו ז1ח 8ז?

.ז א 10ס>1ו סץ / 5וז 0ו1ס201

0810׳ וחנ 0811

5373 165.00

זוס 74־- 1״#ו

6ח 1ו1ס83 וזז!< 8588ז 01<06ו 1ז!1* 1])<1וזו זו 11191<0ס 6זטח 81ו 861691ז 0 !658
0ח 1ו1נ< 8וח 60 18 חס 0581ז>{מ 1׳ 11ס פ׳י פי טן ז ׳681 ¥818610ח 0ס>16ז 06116
1ווט 0וח 106 8ח1ז ק 0ח 1ו1ס 8חז ו 7¥111ץ1ח 31;6 0ע

3656 34ז 41ו^ 7 61
׳ 516* 526921ל ״12י! 1011 36 6ח 0ווק 6 )6ז
״ 011100׳18169
; 60£ 80 ;- 9493 וז 0ז 09ק

איו להמיר בל
נמות של לירות
למטבע 1ו
אם אתה ישראלי הנוסע לחו״ל, אתה
מתלבט בגעייה של השגת יותר מטבע
זר ממה שמותר לקחת 450 ,דולר לאיש.
ללכת היום לקנות דולרים שחורים זה
לא נעים, ואולי אף מסוכן. יתרה מכך,
שער הדולר גבוה בהרבה מן השער הרשמי,
ואתה מפסיד כסף.
כדאי לך לדעת כי חנות״הענק ״סלפ־ריג׳ס״
ברחוב אוכספורד בלונדון פותרת
לך את הבעיות. קופות החנות, בקומת
הקרקע, מחליפות כל כמות של לירות
ישראליות ללידות שטרלינג, ולפי השער
הרשמי. במו עיני ראיתי כיצד ישראלי
מחליף 2000 לירות ישראליות למטבע
אנגלית טובה, בלי כל בעיות.

061)81111/ £017616/ 801/9171

8(6ח6/ז011כ<3/ז11א

מ חזו ר
הו ל־ דננ ב רג
במדינה הכנסת
ה שאילתה נעלמה
קורותיח המוזרות של
שא-לתא מכינה על
הרצאותיו ש? יצחק
רפין כארצוודהברית
אחד הדברים הראשונים שעשר, יצחק
רבץ, עם התמנותו כראש הממשלה, היד,
לשלוח שליחים, לחברי־ננסת מסיעות ה־
,אופוזיציה, שהגישו שאילתות בעניין הר־צאותיו־בתשלום
בארצות־הברית.
שליחיו של רבין הסבירו לחברי־הכנסת
מהאופוזיציה, כי לא יהיה זה יפה שדווקא
בפרשה בלתי־נעימה זו תיפתח דרסו של
ראש־הממשלה החדש, וביקשו לתת לו
״שאנס״ .הבקשה, מצאה אוזן קשבת באופוזיציה
הג׳נטלמנית׳ הדוגלת כ״הדר״.
לאחר שיחות השיבנוע, הסכימו כל בעלי
השאילתות לבטלן. מילבד אחד: ח״ב יחזקאל
פלומין, הליברל מן, הליכוד.
פלומין הגיש את השאילתא שלו, ש קיבלה
את המספר ,831 לפני כחצי שנה,
ב־ 13 במאי השנה. השאילתא התקבלה אצל
יושב־ראש הכנסת שסוע אחר־כך, ובהתאם
לתקנון נקבע לה: מועד אחרון למתן התשובה:
ב 9-ביוני.
בשאילתא, שהוגשה לשר־החוץ, נתבקש

24מ׳ לירו ת
טופס ההמרח פיחות ישראליות בכל כמות, ולא במחיר הרשמי. המיסמך המובא כאן מראה כי באחד
בנובמבר שילם ״בנק לאומי״ בצירין, תמורת 300 לירות ישראליות סך של 165
פרנקים שווייציים — שער של 0.55 פרנק תמורת לירח ישראלית, במקום השער
הרשמי של 0.80 פרנק לל״י.
לפי השער של ״בנק לאומי״ ,שווה כל דולר 5.20 לירות — שער הנמוך בלירה
מהשער הרשמי של הלירה.

..לר א שי המשק
איו

מו שג! יי

דין וחשבון סודי שהכינו כלכלני קונצרן
״כלל״ כולל תחזית עגומה ביותר
על מצב המשק בשנת .1975
הכלכלנים מצאו כי צפוייה ירידה של
770 בהשקעות במשק, ואילו עליית המחירים
בשנת 1975 תהיה בשיעור של
— 25??,כולל התוספת שתנבע ממס ערך
מוסף.
הגירעון במאזן המיסחרי של המדינה
יהיה בשנת 1975 ארבע מיליארד
דולר, ואין לראשי המשק כל ידיעה כיצד
יממנו את הגירעון.
הכלכלנים צופים פיחות ודאי של הלירה
בשנת ,1975 לשער של 6—5.5לירות
הדולר. נוסף לפיחות ימשיכו בהיטלי-
הייבוא ותמריצים לייצוא, כך שהשער
האפקטיבי לייבואן יהיה שבע לירות
הדולר, ואילו השער האפקטיבי לייצואן
יהיה 7.5לירות הדולר.

מלמד פתח
גלריה בפאריס
זוכרים את יוסף מלמד? הוא היה ראש
נציגות ״אי.או.אס״ בישראל ״אי.או.אס״,
למי שלא זוכר, היא האימפריה שהקים
ברני קורנפלד, ואשר התמוטטה כבניין-
קלפים לפני שלוש שנים. מלמד הצליח
מאוד במכירת מניות החברה לישראלים,
שהשקיעו כ 30-מיליון דולר ברכישות —
הרוב לא באישור האוצר.
מישטרת-ישראל החלה חוקרת את ה נושא,
אבל החקירה הושתקה בלחצים

24 1

שווע מייצא
לאוצות־הבוית

מחזור חברת ״פרנק ב. הול—י. דננ-
ברג״ ,שהיא סוכנות-ביטוח של החברה
האמריקנית ״פרנק ב. הול״ יגיע השנה
ל־ 26 מיליון לירות. המחזור בשנת 1973
היה 22 מיליון, ובשנת ,1972 השנה הראשונה
לפעולתה 11 ,מיליון לירות.
החברה הישראלית היא חברת־בת
של האמריקאית, שהחליפה מניות שלה
במניות החברה הישראלית, שהיו בידי
סוכן הביטוח הישראלי יעקב דננברג.
החברה האמריקאית היא בעלת 50
סניפים ברחבי העולם, והיא בין הגדולות
בענף הביטוח הימי. הון חמניות
הנפרע של החברה הישראלית הוא 1.4

מנכ״ל רהיטי ״הזורע״ חזר בימי אלו
מארה״ב, ממסע״מכירות למיפעל הרהיטים.
המנכ״ל, יעקב פרחי, סייר במיס-
פר תערוכות״רהיטים, בהם הציג דגמים
אחרונים של ״הזורע״ .במסע זה חתם
חוזים למכירת רהיטים ב 400-אלף דולר
בשנת .1975 בשלוש השנים האחרונות
ייצאה ״הזורע״ רהיטים ב 3-מיליון
דולר.
פרחי מסר כי הפעם במייוחד הצליחו
הדגמים המודרניים של המיפעל, כיוון
שבשוק האמריקאי אין יצרנים רבים
המתחרים בדגמי ״הזורע״ .הייצוא המסיבי
של המיפעל התאפשר הודות להסכמים
עם יצרן אמריקאי גדול, המקבל
את הרהיטים בשלב הלפני״סופי, ועושה
את הגימור בארה״ב. כך חוסכים בהוצאות
הובלה, ומישלוח רהיטים עולה
כ 2-דולר הפריט, במקום כ 60-דולר.
הסיבה: על-ידי מישלוח הרהיטים לפני
הגמר, ניתן לדחוס יותר חלקים בשטח
קטן.

מגבוה, כיוון שפקידים בכירים במישרדי
הממשלה היו מעורבים בקבלת מניות
בתנאי חינם מקורנפלד.
מלמד עצמו סירב להאמין עד הרגע
האחרון כי העסק אבוד, לא מכר את
מניותיו בזמן, יצא עם רווח קטן מכל
העסק. זא תאוטרת, קטן לעומת מה שהיה
יכול לקבל אילו מכר בזמן.
אחרי כן ניסה לעסוק בגיוס משקיעים
להשקעות שונות, אבל הצל של ״אי.
או.אס״ רדף אחריו, ולפני כמה חודשים
פתח גלריה למימכר יצירות-אמנות ב
פריס.

״כ פלומץ
מס׳ 831 לא נענה

מנהל דננבו־נ גידול מיליון דולר. נוסף לכך קיבלה החברה
הישראלית הלוואה של 1.25 מיליון דולר
מן החברה האמריקאית, לרכישת בית־מישרדים
בשטח של 1100 מטר, סמוך
לשגרירות הבריטית ברחוב הירקון.

שותף ספרדי
בעוד הבנק של טיבור רוזנבאום מתמוטט,
עושה חייל בנק אחר, בבאזל,
השייך לוויליאם רובינזון, בעל תעשיות-
חבירה וחברת הטלוויזיה ״זניט״ כאן.
הבנק היה מקודם שייך למשפחת
זליגמן, שהסתבכה בעסקי רוזנבאום ונאלצה
למכור את הבנק. רובינזון מינה
את בנו מיכאל, שחונך בישראל ונשא
ישראלית לאשה, כאחראי לבנק המתפתח
בשקט.
לפני כמה חודשים נכנס בנק ספרדי
גדול כשותף בבנק רובינזון, והונו הוכפל.

השר לענות אם ניצל השגריר לשעבו
יצחק רביו את מעמדו הדיפלומטי לקבלו
פטור ממם בארצות־הברית, על הבנסותי
מההרצאות המפורסמות, אשר לגביהן טע
רביו שהיו במיסגרת עיסוק פרטי, ול:
בתוקף תפקידו כשגריר.
בהמשכה נדרש השר לענות מה הי
הצעדים שאותם נקט, בעניין זה.
יד אלמונית. פלומין, אשר הגיש ב
מושב האחרון של הכנסת רק 17 שאילתוו
שכח שאילתא זו, ונזכר בה רק באקראי
רק בשבוע שעבר. הוא מיהר למזכירו!
הכנסת, ושם הסתבר כי יד אלמונית העלי
מה את השאילתא.
אולם שאילתא ממוספרת אינה יבול
להיעלם סתם כך, בעיקר לנופת העובד
שהשאילתות עוברות למיכון. ואמנם הם
תבר כי במיכון הופיעה שאילתא מ;
,831 לאחר שאילתא אחרת של פלו!מי
אשר הופנתה לשר־התיקשורת בעניין ספו
הטלפונים ד,הדש. אולם במקום לציין א
,נושאה של שאילתא זיו, כתוב היד, גדשיוס
השאילתות :״כנ״ל״ .כלומד: אותו נוס
של ספר־הטלפונים.
פלומין דרש בבל זאת קודם כל לתי
את הטופס. ואמנם, המילה ״כנ״!ל״ נמחק!
ובכתב יד הוסיף מישהו את הפיסקא
״הרצאות רבין בארד,״ב״.
עכשיו ממתין פלומין לתשובת שר־חחו
על השאילתא המביכה. אין ממנה מנו!

יגאו רביב חקר ברננה את עסקי
חמק שר טיבוו רוזנבאום
ומשיב ער השארה המנוסח:
חלונות במישרדי אינטו־נשימאל
1 1קרדיט בנק (אק״ב) בז׳נבה מאירים
עד •שעות הלילה המאוחדות. בתוך הבנק
נראים פקידים רבים העובדים במרץ רב,
כאילו כלום לא קרה.
למתת שדלתות הכניסה הראשית של
הבנק, ברחוב קונסיי־ז׳נראל ,9נעולות,
ועליהן ׳מודעה כי שערי הבנק סגורים
זמנית, הרי הדלת האחורית פעילה ביותר.
כל כימה דקות ניגש אליה עובד בנק, מוציא
מכיסו מפתח, פותחה יואץ פנימה.
לעיתים קרובות באים לקוחות, מוסרים
את שמם לשומר הסף, ואצים אף הם
פנימה.
אולם פעילות זו של הבנק דומה יותר
להחשת מירוץ הדם אצל גוסס לפני ה מוות.
שכן הפקידים הרבים עוסקים במרץ
רב במעשה אחד: העברת רישום הבעלות
על הפיקדונות הפרטיים בבנק מהשמות
הגלויים של המפקידים לשמות של חברות
ואדוציות אלמוניות, וזאת לפי הוראות המפקידים,
החוששים מגילוי זהותם כאשר
הבנק יתמוטט. שכן פשווייץ, כאשיר גומרים
הממונים מטעם בית־המישפט לכנס
את הרכוש של הבנק, הם שולחים את
פרטי חלוקתו לכל המפקידים בבנק. כך
יכול כל אחד להשיג רשימה מלאה של
המפקידים, כפי ששמם רשום בבנק. כך
קובע החוק כאן, כדי למנוע טענות על
אפליית נושים.
מזכיר הבנק, הנם הרי, קיבלני לשיחה
אחרי ששוחחתי עם צ׳ארלי רוזנבאום, בנו
של טיבוד, אשר קיבל בימים אלה הסמכה

עד שיחליטו השילטונות כאן לאסור את
רוזנבאום עצמו, וסופה של הפרשה תהיה
שורה של תביעות פליליות נגד רוזנבאום
בשווייץ, נגד רוזנבאום וראשי החברה
לישראל בגרמניה ובארצות־תפרית.
היום ניתן אך לתמוה כיצד לא הבחינו
הכל בהתמוטטות הקרבה ובאה. קחו, ל משל,
את מערכית־הביטחון. זו טוענת בישראל
כי נשארה ירק עם 20 אלף דולר
בבנק של רוזנבאום. אולם בשיחות פרטיות
עם בנקאים ׳מודים בסכום של שיני מיליון
דולר, וראשי בנק ישראל טוענים כי הסכום
שיאבד מישירד־הביטחון ושלוחותיו
מתקרב לארבע מיליון דולר. למרות ש בעבר
הורד, מנכ״לו המנוח של מישרד־הביטחון,
משה קשתי, לעבוד רק עם
רוזנבאום, תמוה כיצד המשיך המישרד
לעשות זאת. ההסבר, בדרך כלל, הוא
שנחוץ בנק סולידי, שניתן לסמוך עליו.
לפני כחצי ישנה נכנם לעבודה באירופה
נציג חדש מטעם שלוחות מערכת־הביטחון.
כדי להפנימו לתפקיד, הוא נתבקש להכין
ניתוח מהימנות של אישים בולטים, עימם
עבד המישרד, ביניהם רוזנבאום.

הדין וחשבון על רוזנבאום קב;•
בי חוא ״שקרו, שחצן ולא אחראי.״
דין וחשבון זה לשלח לארץ,
והעתקים ממנו מצויים עד חיום
כערי שווייץ. כיצד יבול היח מיש־רד־הכיטחץ
להמשיך לעבוד עם
אדם, ששליחיו המוסמכים מצאו
אותו אחרי בדיקה יסודית
אחראי 1

חוברת תעמולה של הבנק הבינלאומי לאשראי בזנבה.
למעלה (בעיגול) מקומו של בניין הבנק
במרכז תמונה אווירית של העיר. מתחתה הסיסמה :
״אנו מקדישים את זמננו, כדי לחסוך את זמנך״.

המידיוניס?
האמת המרה היא כי מעולם לא היה
דוזנבאום איש רציני או בנקאי. היה לו
:חוש נדיר לקשרים. הוא נתן אשראי לא
לפי חוזקן הכלכלי של החברות, אלא לפי
קשריהן הפוליטיים.

של ירב. דוזנבאום האב אץ לפראנקפורט,
בנטיעות נואשים לשכנע את הבנק ת־מחוזי
של חסן לתמוך בו. כך, על כל
פנים, טענו ׳אנשי רוזנבאום, הממשיכים
לספר כאילו מוכנים הגרמנים לתת עוד
! 60 מילדון דולר להצלת הבנק. גירסה זו
׳הופצה במרץ רב גם בישראל, כדי לעזור
לממשלה לשכנע את הציבור כי צריך
להקריב כמה עשרות מיליוני דולרים מקופת
האוצר להצלת הבנק — שכן, יאם
יפול הבנק, יאבדו כספי יהודים רבים,
ויהיה הדבר אסון למדינה. זו, על כל פנים
גירסת דויזנבאום ושות׳ בישראל.
קשיים סוחר של
לתת כסף,

אולם בדיקה יסודית שד העובדות
מראה בי יש לחחליך את סיסמת
הבנק מ״אנו מקריבים זמן כדי
לחסוך את זמנך״ לסיסמה אחרת,
דזדעזירזי• זז* זזזיזו*ו יייימרגוס •,מר
דאנטה :״חידלו מכר תקווה, אתם
הבאים הנה.״

״שקין
ושחצן״
**ץ בן האמת המרה היא שאין כל
סיכוי להצלת הבנק, או הכספים
הרבים שהושקעו בחברות הוואדוצייות.
יתרה מזאת: אך שאלה של זמן היא —
והשווייצים פועלים לאט, אבל בטוח —

בשער האחורי

הדלת האחורית של הבנק של רוזנבאוס בז׳נבה
הומה פקידים ומפקידים, הנכנסים דרכה לבנק, ב־ומיון
נואש למנוע את פירסוס שמם כמפקידים. המפקידים מסבירים את רישום הפיקדונות
שלהם ברגע האחרון משמותיהם האישיים על שם חברות ואדוציות אלמוניות.

צי״ם, למשל, אין סיכון
/כי ״׳ספיר לא יתן לה ליפול.״ כך.
נייתן למצוא בין חברי הוועדה המייעצת של
הבנק שלו את אלברט אוסוואלד, ראש
׳ממשלת מחוז הסן, ואת ד״ר נחום גולדמן,
׳ויחד עימם גם את פרופסור פיייר אורי,
נאמנו של הברון אדמונד דה-ריוטשילד, ש נשלה
על-ידי הברון אחרי הוועידה הכל כלית
כדי להכין ניתוח שיל. משק ישראל
׳והצעות לקידומו. כשם שבישראל ידע
להעסיק את עמוס. בדגוידיוו ועמוס מנוד
(ראש שרות-הביטחזידהכללי בעבר) .אפילו
למרדכי לימון הציע ידידו הטוב דוזנבאזם
שיעבוד אצלו — והוא בחר בעבודה אצל
הבריון כיוון שזו איפשרה ליו להיות ב ישראל.
רוזינבאיום
עצמו טוען כי הברון אדמונד
דה־רוטשילד שוטטו ביוון שבשנת 1965
רצה רוזנבאום לפתוח בנק באמריקה יחד
עם ג׳יימס רוטשילד האנגלי. העיסקה

החברה לישראל הפסיד ה רק כ סו פיקטיבי *
מעבירינ 1את הפיקדונות 11ל שמות 1וזבחת ואדוציות
* איש המוסד הזהיר את הממשל! 1בפני ווזננאום
* ספיר ידנ 1על ההתמוטטות והעזים אותה מרבינזביץ
טיבור רוזנבאום
(המשך מעמוד )25
לא יצאה לפועל, בגלל פירסומי }״ף
על קשרי רוזנבאום והפשע הימאורגן ב־ארצות-הברית.
כעבור זמן, בכנס מישפחתי
של הרוטשילדים, תקף אד!מ;וגד את ג׳יימס,
על שהוא נכנס לעסקים עם הבנק של
רוזנבאום, העובד כל הזמן עם אדמונד.
הברון האנגלי השיב כי לעולם לא יעשה
עסקים עם אדמיונד, והעליבו קשות. אם
נוסיף לכך כי בחודש האחרון עזבו כמה
מפקידים גדולים את הבנק של רוטשילד
בשווייץ, בנק פריווה, בטענה כי הפסדי
החברה לישראל שהברון עומד בראשה
אינן המלצה לבנק שלו, הרי שזעמו של
אדמונד ׳סובן.
אולם אם גם לא היה הברון אדמוגד
מגיש את התלונה הפלילית נגד רוזנבאום
על הוצאת כספי החברה לישראל והפקדתם
בהברות ואדוציות כושלות, היה החוק
משיג את רוזנבאום. שכן ברוב ייאושו
עשה בשנים האחרונות מעשים שלא ייעשו
בשווייץ. הוא ואנשיו שיכנעו מפקידים בבנק
שלו כי כדאי להם יותר לד,עביר את
הפקדונות לחברות הוואדוציות. זאת כיוון
שעל הכנסות ריבית בשווייץ יש לשלם
^ 309 מס־יהכנסה ניכוי במקור! ,ואילו החברות
הוואדוציות פטורות ממס זה. נוסף
לכד הציע ריבית גבוהה יותר ב־>) 1.59 עד
>־׳ 29 לפיקדון בחברה ואדוציית. רוזנבאום
ואנשיו לא אמרו למפקידים כי מדובר
בחברות ללא מאזנים, שהן בקשיים כספיים.

פעולות כאלו, שגעשו כתוף כתלי
הבנק עצמו, מהוות בשווייץ
עבירות חמורות ביותר, שכן הן
(א) הונאת מם־ההבנסה ו>ב) שיב־נוע
לקוח להפקיד כסף בחכרה כושלת.

:שוחחתי
עם ׳מפקיד מסויים, שהיו ליו
400 אלף פרנק בבנק, והוא שוחח עם סגנו
של רוזנבאום בלישכת־המנכ״ל המהודרת,
בקומת השביעית של הבנק. הסמנכ״ל
רשם במו ידו הוראה לבנק להעביר את
הפיקדון לזכות החברה הוואדוצית איננורי
נשיונל קרדיט טראסט! ,וחלקוח חתם על
ההוראה. עתה מתגלה כי לחברה זו הפסד
של חמישה מיליון דולר לפחות. ברגע
שלקוח זה, וכמוהו רבים, יתלוננו במיש-
טרה, יהיה רוזנבאום אבוד.
כל *י שעיניו בראשו ידע כי הבנק
צועד לעבר סגירה. הוא לא התקבל
כחבר איגוד הבנקאים בשווייץ, והסניף
שלו בלונדון לא קיבל רשיון לסחור במטבע
זר. לפני כמה שנים התפטר חבר
מועצת המנהלים של הבנק, עורך־הדין
שרל אנדרי גונוד. גיונוד׳ מרצה לחוק באוניברסיטת
ז׳נבה, לא הסכים לדרכי ניהול
הבנק, ואחרי התפטרותו סיפר לרבים בעיר
את דעתו. עובדה היא בי קשה למצוא
׳תושבי דנבה שהיו להם פיקדונות בבנק
של רוזנבאום. הם ידעו עם מי יש להם
עסק.

רומא, ליבריה,
אי.או.אס.

^ נשי בנקים בשווייץ סבורים כי יש
להם תשובה לשאלה להיכן זרמו כ-
150 מיליון דולר, החסרים עתה לקבוצת
החברות חוואדוציות של חוזנבאום. חלק-
הארי מכספים אליו — 70 מיליון דולר —
נקברו במרינה ריאלי, אחוזת בית־סבויה,
מישפחת המלוכה האיטלקית, שגרמה ׳לסגידת
בנק זליגמן בבאזל ולהפסדים כבדים
גם לסר זיגמונד וארבורג. רוזנבאוס
נעם להרפתקה קרקעית זו לפני •כ־ 15 שנה,
ומאז השקיע השקעות חוזרות ונישניות,

שצברו ריבית גבוהה.
עוד כ 20-מיליון דולר הכנים להרפתקת
המלון ליד נמל־התעופה של רומא. ממלון.״
זה כיימעט ונחלץ לפני שנתיים, עת מכרו
לקרובו, ויליאם שטרן האנגלי, אולם שטרן

י 26

המאורגן האמריקאי. האחים בלומפילד
הביאו לבנק פיקדון של 30 מיליון דולר
בקירוב, ירושת הגברית דיוויס למדינת
ישראל, שנעשקה על־ידם ועל־ידי רוזג־
׳באום והלכה להשקעות בקרקעות איטליה
(העולם הזה .)1937 באמצעות נציג הפשע
המאורגן ב׳שווייץ, ג׳ק פולמיאן מלוזאן,
הופך הבנק לצינור הברחות של כספי
המאפיה.
סכנת התמוטטות שניה באה לאחר פיר־סיומי
השבועון לייף, שחשפו את הקשר
בין טיבויר ואירגון הפשע! .מפקידים ׳רבים
ברחו מן הבנק, והוא ניצל רק הודות
לעזרת ברני קורנפלד. שוב סחב רוזנבאיום
את הבנק, למשך בסר, שנים, הודות להפקדות
נדיבות של חברות וגופים ישראלים.
הוא
הפך בשנות ה־ 60 לבנק המרכזי
של מישרד־הביטחון ומישרד־האוצר, למרות
שיש בשווייץ בנקים סולידיים יותיר
בבעלות יהודית.
שנות־שיא אלה הסתיימו כאשר נערכו
חילופי־גברי במישרדים השונים בישראל,
ואישים חדשים עלו לשילטון. פנחס ספיר
פרש ממישרד־האוצר. קשתי פרש מ־מישרד־הביטחון.
סכומי הריבית שהבנק
שילם על הכספים שהוא יגייס להשקעות
באיטליה תפחו, ואז באה הישועה בדמות
הבנק המחוזי של הסן שהשקיע 30 מיליון
.מרקים גרמניים וקנה 3 6ממניות הבנק
של רוזנבאום. אין הסבר לעיסקה זו, שכן
לבנק גרמני זה יש שליש בבנק שווייצי
אחר, מכובד ביותר.

פשט את הרגל לפני שהספיק לשלם תמורת
הרכישה, וברגעים האחרונים ממש הסדירו
ביניהם ׳מכירה חזרה שיל המלון לרוזנבאום
כדי שיוכל להציגו בנכס במאזניה בניית
מלון זה לא נסתיימה עד היום, ורק השלד
שליו עומד.
יתרת הסיכום נצברה מריבית שהוא
.משלם כל השנים עיל הכספים שהוא
מגיים. דוזנבאום אינו ׳בנקאי, ואיינו יודע
לקרוא מאזן. עבור כל הקניות שקנה
שילם ביוקר רב, כמו, למשל, עבור סניף
בנק סוויס־ישראל בציריך, שהפנו לסניף
שלו. תמיד הציע ריבית גבוהה יותר מאשר
הציעו בנקים אחרים, ותמיד סמך על
קשריו הטובים עם ־ראשי המשק הישראלי
שלא יתנו לו ליפול.
כאשר הקים את הבנק, בכספי הקיומים־
יונים של השילומים של איש מישלחת
השילומים יחזקאל דגן, יחד עם ברון
צרפתי שמכר לו לאחר-ימכן את חלקו,
היה עיסוקו העיקרי מכיירת שטרות של
הסוכנות. זה מובן לאור קשריו הטובים
עם יצחק רפאל, וכן עם מי שמלווהו
בבנק לכל האורך, ד״ר שמואל שפס,
שהייה ראש מחלקת העלייה של הסוכנות
בשווייץ.
ב־ 1962 יצר רוזנבאום את קשריו עם
ליבריה באמצעיות ז׳נט סלומון, נציגת חב־דת־המירמה
אי.או.אס. של ברני קורנפלד
בליבריה.

קשרים אלו התהדקו עד כדי בך,
שבאשר בחודש האחרון הסתכד,
מצא לו זמן לנסוע ללונדון לפגי־

\¥1631>3)160
13ז? 3

א א \ 0 0 £ 0 \ 1 ,ותג 1ו 31א

3׳\ 0 6 0 6

06013 0 £

7א 0 1 0ז 8 0 £

£ 0 0 )1 0 0

18־? 31

6 0111ז ז ! 6ק. זסז?

0 6־ 861

קישוט המאזן
עזרת המאפיה
ף* שנת 1063 עמד רוזנן ןאום לפני
4התמוטטות! .ממשלת׳ ליבריה־ הכריזה
על דחייית תשלום חובות, כאשר חובה ל־
!דוזגבאום עלה על 10 מיליון דולר. רוזג־באום,
ניצל הודות לכניסת האחים בלויכד
פילר י׳לבנק,.עימם באו גם כספי הפשע

מדוע רוגז
רוטשילד

אולם הנסיוינות נכשלו, קודם כל בגלל
הגרמנים, שסירבו ׳בעקשנות להשקיע כסף
נוסף, הסכימו לכל היותר להישאר עם
חלקם בבנק. הד,כשלה העיקרית היתד, מצד
הברון אדימונד דה־רוטשילד, שאף סירב
להיפגש עם ספיר בפריס.

בדו״ח השנתי של הבנק של חזנבאוס לשנת ,1973
מופיעים שמות חברי המועצה המייעצת: ראש ה־,
ממשלה המחוזית של הסן, אלברט אוסוולד, ד״ר נחום גולדמן, פר 1פ׳ פיאר אורי,
הכלכלן של הבאתן אדמונד דה־רוטשילד, ואחרים. ברשימת הנציגים בולט עמוס מנור.

ירוזנבאום שיגשג במידה ניכרת הודות
לכך שהיה הבנק המרכזי של כספי
אי.או.אס ,.וכאשר צמחה ואימפריה זיו של
קורנפלד, יגדל גם מאזן הבנק. כעבור
שנים הקים הבנק יחד עם אי.או.אס. חברה
משותפת להשקעות בישראל.

זהו הסבר המושמע בשווייץ להפקדות
התמוהות של צור אצל רוזנבאום.
!אגב, דרך גיוס הכספים ודאי שהיתר,
ידועה גם לברון רוטשילד וגם לבנו גיטר,
׳והם אישרו אותה, למרות שדרך גיוס
זו כמוה בהונאת שילטוינות גרמניה, ולא
היתד, למעשה אלא תרגיל של העברת־כספים
פיקטיבית כדי לרמות את שילטו־נ׳ות
מס־ההכנסה הגרמניים. תקנות־המס הגרמניות
מעניקות הקלות מס למשקיעים
,מסוג זד, רק אם יש בהשקעה ייסוד של
סיכון בארץ מתפתחת, וברור בי לא היה
כל סיכון בהשקעה כזו, שהיתר, העברה
פיקטיבית ׳מחשבון לחשיבון בשווייץ ונד
וואדוץ, שאינן מדינות !מתפתחות.
כאשר הסכימו ראשי החברה לישראל
לגיוס כספי החברה בדרך שהוצעה על-ידי
צור־רוזנבאום, פתחו את הדרך לכל מד,
שקורה כיום.

אותה עת גילה רוזנבאום לספיר
את חומרת מצבו, וספיר פתח מייד
כנסיונות־הצלה, ושיגר לבנקים הגרמניים
את אנשיו, בולל מיכאל
צור. בל זה בחשאי.

שה עם סטיב טולכרט, אחיו של
נשיא ליבריה, לבקש ערכות כספית
של ממשלת ליבריה להצלת
הבנק, וכן להצלת ב־ 8מיליון דולר,
פיקדונות אישיים של ראשי
ממשלת ליבריה, הממשלה המושחתת
כיותר באפריקה.

קיימת אפשרות סבירה כי הפסדי
״החכרה לישראל״ הם הפסדים
על הנייר בילבד, שכן הפסידה
כספים שמעולם לא היו שלה. לא
היו אלה כספי המשקיעים הגרמניים
שאבדו, כביכול, אלא בספים
שרוזנכאום הילווה לחם, ושחזרו
אליו מייד.

ף* * 12 לספטמבר הגיע רוזנבאום אר־
^ צד. לחתונה של בתו של הבנקאי
יצחק ורדי, המתגורר דרך קבע בשווייץ.
החתונה נערכה במלון רמת־אביב בתל־אביב,
ובה ׳נראו רוזנבאום וספיר מסתודדים
ישעה ארוכה בין שיחי גינת המלון.

1030־ , 01311ס צצס 1ז טג/ \ 11

שוב בבנק של רוזנבאום וחברותיו, כיוון
שבידי הבנק והחברות לא היה כלל הכסף
להלוות לקבוצה הגרמנית.

כז׳נכה נפוצו שמועות שמישהו
הפיק מכך הנאה אישית.
רוזנבאום הצליח לסחוב את העגלה לעוד
שנד,־שנתיים, אך החל ביולי השינה היה
ברור לכל כי הגיע הקץ. בנקאים שמו לב
לכך שרוזנבאום ביקש מחם לעתים: תכופות
וותר להפקיד סכומים לכמה ימים בחברות
הוואדוציות השונות שלו. למשל, אחד השטרות
שקיבל נושא חותמות המעידות כי
הועבר מחברה ואדוציית אחת לשניה, כדי
ליצור רושם של ׳פעילות בריאה.
עסקי אוויר
ך* אמצע בא הרומן הגדול עם מיכאל
4צור, וריוזנבאיום נתן יד לצור !ולראשי
החברה לישראל להונות את ממשלית גיר-
מניה בגיוס כספים לחברה. שכן, הכספים
אשיר הקבוצה הגרמנית השקיעה בחברה
לישראל ניתנו ילה ברובם כהלוואה !מן
הבנק של רוזנבאום, אותם כספים עצמם
הושקעו לאחר מכן על־ידי מיכאל צור

ספיר עצמו סיפר כי הברון רוגז
עליו מפני שהחזיר לו תרומה,
ששלח הברון לישראל אחרי מיל
חמת יום־הכיפורים, כיוון שחצ׳ק
היה רק על סך 200 אלף דולר. לדברי
ספיר, שלח לו הברון אחר־כך
צ׳ק אחר, בסד שני מיליון דו לו ספיד
גם טוען כי אדימוינד אינו נציג
אמיתי של מישפחת רוטשילד, וכי מעולם
לא היה תורם גדול. באורח מופגן השתתפו
באריוחת־ערב, שערך ספיר, בפריס, בגי
מישפחת רוטשילד האחרים השולטים בבנק,
ובעיקר אלן וגיי. אדמיונד החרים
ארוחת-עדב זו.
הודעתו של הברון אדימונד כי אם תתנגד
החברה לישראל להצעתו הוא יתפטר,
עשתה את שלה, ונציגי ממשלת ישראל
קיבלו יאת התכתיב של אדמונד: לא
לעשות כיל הסדר לפני גמ׳ר הבדיקות הפליליות
של הפרשה. וזאת כיוון שהברון,
שהוא יושב־ראש: מועצת המנהלים של
החברה, חרד לשמו הטוב. אחרי הכל, כ-
יושב־ראש הוא נושא באחריות למעשי
החברה. הוא חתום על המאזן וזותשקיף
הכוזבים שלה, הוא אישר את דרך גיוס
הכסף, בדיעבד, כאשר לא התנגד לכך,
ונציגו, מוקה לימון, חתם על העברות
בנקאיות של כספי החבריה לישראל לחב־יריות
ואדוציות של רוזנבאום.

רוזנכאום הגיע לסוף הדרף. נפילתו
תגרום לשורה ארוכה של מפלות
וגילויים, במו בדור-שלג. זוהי
רק ההתחלה.

ספורט
כ דו רגל
פוליטיקה בא־צטד־ון
מצבה העגום של קבוצת הכדורגל של
הפועל תל-יאביב בתחתית טבלת הליגה
הלאומית לכדורגל והעובדה כי מתוך חמישה
משחקים צברה רק נקודת ליגה אחת,
הציקו למזכיר מועצת פועלי תל-אביב־יפו,
אורי אלפרט, שתחת חסותו, נמצאת הקבוצה.
אלפריט,
שנעדר מזה זמן רב ממשחקי
הקבוצה, הופיע בשבת האחרונה ביציע המוזמנים
באיצטדיון בלומפילד ביפו, כדי
לחזות ולעודד את קבוצתו במשחק הדרבי
שלה נגד מכבי ת״א.
לעסקני הפועל תל־אביב, היושבים דרך
קבע ביציע המוזמנים, הסביר אלפרט את
סיבת הופעתו המפתיעה, בעובדה כי תמיד
כשהוא בא לחזות במשחקי קבוצתו היא
מנצחת וצוברת נקודות. בדקה ה־ 69 של
המישחק, כשהתוצאה עדיין היתה ,0:0היה
!אלפרט בטוח כי נוכחותו במייגרש הצדיקה
את עצמה .״בשבילי נקודה אחת להפועל
בדרבי זה מספיק,״ אמר אלפרט והלך. עוד
הוא עושה דרכו לעבר שערי היציאה של

וכשהבוסים רבים — משלמים הכדורגל נים
את המחיר על המיגרש.

שופטים
בסל ׳#31
יו״ר איגוד שופטי הכדורסל, יצחק פיס־טינר,
הו!א שופט הספורט היחיד בעולם,
אשר בחר לשלב את עיסוקו הספורטיבי הן
ביבשה והן במים.
ביבשה הוא שופט במשחקי כדורסל ועל
המים הוא שופט במשחק הכדורמים. אך
הנסיוינות ל״הטביעו״ ׳נעשים דווקא ע״י
חבריו לעיסוק היבש. הכוונה היא לעימות
שנוצר לאחרונה בין פיסטינר, איש חיפה,
לבין שופטי הכדורסל באיזור תל-אביב,
שהתארגנו כדי להדיחו מתפקידו כיו״ר
איגודם.
שופטי תל־אביב מרכזים את הסיבות ל-
תביעת ההדחה, שלמענה הקימו ועד־פעולה
מיוחד ביום שבת האחרון, בטענה כי
פיסטיינר אינו מתאים להמשיך לייצגם
משום שבמהלך כהונתו נמצא דופי באישיותו.
בשעתו, לפני כשנתיים, בעת
שעמד פיסטינר להיבחר כיו״ר שופטי הכדורסל,
טענו ינגדו כי נחשד בנסיון הבריחה,
בעת שחזר מחו״ל עם נבחרת הכדור־מים
לאליפות העולם. בהיותם במיעוט בפסילת
פיסטינר ;נראה היה כי שופטי תל״
אביב משלימים עם העובדה כי חיפאי
ימשול בהם. אבל בשבוע האחרון הכריזו
על מרד גלוי נגדו.
מקצץ הראשים. מדיווחים של חבריו
למשלחת בטהרן שהגיעו לידי שופטי תל־אביב,
נודע כי פיסטינר שייצג את שופטי
הכדורסל בארץ בשיפוט במשחקי עמי
אסיה בטהרן, שפט גם במשחקי הכדורמים
שנערכו שם• .שופטי תל-אביב טוענים כי
לא ייתכן שיו״ר איגוד שופטי הכדורסל
בישראל, שעל פי התקנון חייב לפרוש
משיפוט פעיל מיד לאחר היבחרו, ימשיך
בפעילות בשדה השיפוט ולא חשוב באיזה
ענף.
הנהלת האיגוד, המורכבת מנציגי השופטים,
אישרה אמנם מחוץ לשורת הדין
לפיסטינר לשפוט בכדורסל במישחקי עמי
אסיה; מתוך רצון לאפשר לו לסיים את
פעילותו כשופט בצורה מכובדת וכהוקרה
על פעילותו רבת השנים. אולם שופטי תל-

מזכיר אלפרט
התערבות פוליטית
בלומפילד, הובקע שערה של הפועל מרגלי
שחקן מכבי, אורי סלימן. כעבור עשר
דקות העלה בני טבק את התוצאה ל־0:2
לטובת מכבי. זו היתה גם התוצאה הסופית
של המשחק. תוצאה זו החריפה את מצבה
של קבוצת הפועל בתחתית הטבלה, כשהיא
ניצבת במקום לפני האחרון.
וטו על הרכש. מצבה העגום של קבוצת
הפועל תל-אביב מהווה ביטוי מוחץ
לכשלון מדיניותו של אלפרט, עליה מושתת
׳ניהול אגודת הפועל תלחאביב. אלפרט, המרבה
להתערב בניהול האגודה, מנצל את
זכות הווטו שלו במזכירות מחוז הפועל
תל-אביב בכל פעם שמעלים את נושא
קניית שחקני רכש לקבוצה. הוא מצדד
בשחקנים מתוצרת בית המועלים מקבוצות
הנוער של האגודה מטעמים אידיאולוגיים.
אלפרט, חובב הכדורסל, אינו מנצל את
זכות הווטו בנושא הייבוא האמריקאי כ תגבורת
לכדורסליני האגודה, למרות שגם
בנושא זה הביע התנגדות עקרונית.
המקורבים לאגודת הפועל תל-אביב
מסבירים את מדיניותו זו של אלפרט במערכת
היחסים הרעועה ביבו לבין מחזיק
תיק הפועל במועצת פועלי תל-אביב,
יהושע כצמן. האחרון, הממונה גם על נכסי
מועצת הפועלים נחשב למעשה לאיש
מספר שניים במועצה, אחרי אלפרט. הוא
נימנה על תומכיו הנלהבים של מזכיר מחוז
תל־אביב של מפלגת העבודה, דב בן-
מאיר, שניסה ועדייו שואף לשבת במקומו
של אלפרט.
סיבה זו מספיקה לאלפרט כדי להתנגד
בעקביות להצעותיו של כצמן המועלות
מידי פעם במזכירות המחוז.
במשחק הדרבי האחרון, ישבו שגי היריבים
אחד ליד השני משום שסימון מספרי
•הכסאות בכרטיסי ההזמנה למשחק היה
1ד ,2ממש כמו דירוגם במועצת הפוע לים.
הם ישבו אחד ליד השני ומחוץ לאמירת
שלום רופפת לא דיברו ביניהם.
העולם הזה 1940

שופט פיסטינר
הדרום נגד הצפון
אביב טוענים כי על פי התקנון היה פיס-
טינר חייב גם לקבל היתר לשפוט בכדור-
מים, אך הוא לא עשה זאת. שופטי תל-
אביב רואים בכך מעילה באמון.
אבל פרשה זו היתה רק הקש ששבר את
הבלגת שופטי תל-אביב לגבי הפגמים שנתגלו
בעבודתו השוטפת של פיסטינר בהיותו
בארץ, עוד לפני הנסיעה לטהרן.
׳שופטי הכדורסל של תל־יאביב הירבו ל בקר
עוד בעבר את הצורה שבה מנהל
פיסטיינר את איגוד הכדורסל. האחרון לא
נשאר חייב וחשדותיו כי התל־אביביים
חותרים תחתיו, גרמו להרעת היחסים ביניהם,
שהיתדרדרו עד להאשמות הדדיות ואיומים.
באחת האסיפות אף התפרץ פיס־טינר
כלפי שופטי תל־אביב באומרו כי
מי שינסה להכשיל אותו הוא ״יקצץ לו
את הראש״ .איים ועשה. הוא יריד לחייו

התקפה על שער הפועל כדרכי התל־אביכי
הנוכחות לא הועילה
של הנציג היחיד של שופטי ׳תל־אביב
בהנהלת האיגוד המצומצמת אברהם פישר,
התעלם מקיומו ומההצעות שהעלה בישיבות
האיגוד, עד שהאחרון נאלץ להתפטר.
קימוצים כחוקה. פיסטינר הצליח
להפטר גם מנציג שופטי תל־אביב בוועדה
החשובה ביותר באיגוד שופטי הכדורסל:
ועדת המינויים. ועדה זו משבצת את השופטים
למשחקי הכדורסל השונים. שופטי
תל־אביב טוענים כי מאז הם מקופחים בכל
הקשור בשיבוצם במשחקי ליגה חשובים,
והדבר מונע את קידומם לקראת תואר של
שופטים בינלאומיים, המקנה את הזכות
לשפוט במשחקים בחוץ־לארץ.
לפני שבועיים הומחשה טענת שופטי
תל-אביב על קיפוח כאשר ועדת המינויים
מינתה שני שופטים חל־אביביים לשפוט
במשחק המסקרן בין קבוצות מכבי תל־אביב
ומכבי רמת־גן, ששיתפו בו את שחקני
הרכש הכושים המיועדים לחזק את הקבוצות
לקראת התמודדותם במפעלי גביע
אירופה 4 ,שעות לפני מועד המשחק דאג
פיסטינר להודיע לאחד השופטים, דוד דגן,
כי הוא מוחלף בחיפאי מירובסקי.
שופטי הכדורסל של תל-אביב טוענים גם
שפיסטינר שותף לעוד מספר הכרעות בל תי
דמוקרטיות בהחלטות הקשורות בהנהלת
איגוד השופטים; .נוסף לישיבות הנער כות
בביתו בחיפה, לשם לא מוזמנים כל
נבחרי ההנהלה והועדות כדי ליטול חלק
בהכרעות השונות, יש החלטות עליהם
מחליט פיסטינר לבדו.
הדברים אמורים בעיקר לגבי מיכלול
היחסים יבין הנהלת השופטים לאיגוד הכדורסל.
פיסטינר נוהג להבייא לידיעת ההנהלה
עובדות מוגמרות מבלי שהיא תדון
עליהם, תאשר ותסמיך אותו לעשות הסדרים
עם איגוד הכדורסל הקובע את התקציב
הכספי של השופטים.
עסקני איגוד הכדורסל פנו לסיסטינר
אחרי בחירתו, ביקשו ממנו שיחסוו ויקמץ
בהוצאות השופטים, אחרת יאלצו הם לקצץ
בתקציב שיגור שופטים בינלאומיים לחוץ-
לארץ. פיסטינר החליט על קימוצים בהוצ אות
השופטים בארץ בצורה הפוגמת ברמה
המקצועית של השיפוט ובקבוצות הכדורסל.
שופט טוב שאינו בעל רכב, למשל, כמעט
ואינו משובץ למשחקים בעקבות הוראה
של פיסטינר ,־לא לאשר הוצאות מוניות,
שהשופטים היו בעבר מגישים בדמי-נסיעה
למשחקים בהם שפטו. הוא הסכים גם,
בניגוד לחוקת הכדורסל, כי במשחקי ליגה
א׳ לנשים והליגות לנוער ישפוט רק שופט

אחד ולא שניים, כדי לחסוך בתשלום אגרת
השיפוט. החלטה זו פוגמת לא רק ברמת
השיפוט. היא מהווה תקדים מסוכן,
היכול להתקיים רק במציאות הספורט הישראלי
בניגוד לחוק הכדורסל הבינלאומי.
לכן, החליטו שופטי הכדורסל ביתל־אביב,
מוטב להילחם בפיסטינר מבחוץ, מאשר
לשמש ״בובות״ בתפקידים בהנהלת איגוד
השופטים. הם החליטו להתפטר מכל הוועדות
באיגוד, לעבור לאופוזיציה שמטרתה
לתבוע את פיזור ההנהלה הנוכחית ועריכת
בחירות חדשות לאיגוד שופטי הכדור סל.
מישמעת מטעמים
1ניונ״ם
צבי יפה ידוע כעורך־דין שהצליח לזכות
במונופול על מתן ייעוץ מישפטי
למוסדות הספורט בארץ. הוא משמש כיועץ
המישפטי של ההתאחדות לכדורגל,
ההתאחדות לספורט ואיגוד הכדורסל. לפעמים
קורה שבטיעוניו בתיקי מישמעח הוא
מדבר כעסקן ספורט.
פשרהיפה. כך קרה גם ביום השני
האחרון, כאשר הופיע כתובע מטעם אי גוד
הכדורסל, בעירעור קבוצת מכבי
רמת־גן על הרחקתו של שחקנה האמריקאי,
דון קורנבליט, לשישה חודשים
על־ידי ועדת המישמעת של מוסד זה.
קורנבליט הורחק בגלל פגיעה בשופט
הכדורסל ברוך זלינגר. לפי התקנון מונע
עונש זה מהשחקן, שהוא אחד ממצטייני
קבוצתו, לשחק בשורותיה במישחק גביע
אירופה למחזיקות־גביע.
במקום להגן בתקיפות על החלטת וע-
דת־המישמעת, שראתה במעשהו של השחקן
עבירה חמורה ביותר, הפתיע יפה
את חברי בית־הדין־העליון בטיעון מלי צתי,
בהבליטו את הצורך הדחוף להפחית
מעונשו של השחקן כדי שיוכל להש תתף
במישחקי גביע־אירופה. יפה ביקש
מ״טעמים לאומיים״ לצמצם את הרחקת
קורנבליט לשלושה חודשים. פירושה של
הרחקה קצרה זו, לפי התקנון, השחקן
יובל לשחק במישחקי הייצוג של הקבו צה,
אך לא בליגה.
פשרתו זו נתקבלה על-ידי כל הצדדים,
ובית־הדין-העליון סמך ידו עליה, וכך
יכול קורנבליט להופיע במישחק הראשון
של קבוצתו במיסגרת גביע אירופה נגד
הקבוצה האוסטרית, סונוה וינה,

-במדינה

בתרומה

נרכוש

פשעי

כשליש מחולי הסרטן נרפאים כיום
ריפוי מלא וחוזרים לחיים תקינים.
כל זאת בזכות התחנות לגילוי מוקדם,
מכוני הסרטן, ציוד ההקרנה המשוכלל
וההתקדמות הרבה שחלה
במחקר הסרטן ובריפוי גם בארץ. למימון פעולותיה
בשנה הקרובה
זקוקה האגודה
למלחמה בסרטן
ל 7מיליון ל״י.
הסנדק תעלומת היריות
בירד
אז בית-חכנסת

זכור זאת ביום מגצע״הקש בדלת״! 12.11.74
^ האגודה *(לחמה בסרטן בישראל
לשנת הפרסום הממשלתית

מלכת היוני הובאה
יתהווה באוג1

כל חייל שי ח תום
בחוד ש נו במבר
מנוי על

הקהל הריע ממושכות למלכה הבלתי שיגרתית.
הפתעה גדודה נכונה לצופי תחרות
מלכת היופי, כאשר לפתע,
ממש כרגעי השיא של טכס הב־חירה,
הובאה מלכת היופי להיכל
כתור״ .ארגז.
המנחה צבר החל לקרוא לבמה את
המועמדות הסופיות, כאשר ניגש אליו
מנהל הטכס ולחש דבר מה על אוזנו.
לרגע עבר רחש של הפתעה בקהל, והמנחה
פגה למיקרופון ואמר :״נמסר לי ברגע
זה כי מלכת היופי תגיע ברגעים אלה
לבמה.״ הקהל החל למחוא כפיים ואל
הבמה הועלה ארגז עץ מסתורי שהעלה
לשיא את המתח בקהל. המנחה נתן אות
ושני גברים הסירו במהירות את מחסה
הקרשים ואז נתגלתה לעיני כולם ליידי
קריסטל במלוא יופיה. מחיאות כפיים
וקריאות סוערות ליוו את המנחה כאשר

ביקש לערוך את ההצבעה ואמנם לא היה
ספק בדבר. ליידי קריסטל נבחרה למלכת
היופי — פה אחד.
בקול נרגש הציג המנחה את המלכה
החדשה: ליידי קריסטל, עולה מצרפת עוסקת
בשטח הכביסה מזה שנים רבות
ובעלת נסיון ומוניטין רב. מידותיה אידיאליות
.X 40X 6080
תוכניותיה — כל תוכניות הכביסה האפשריות•
למחרת
הטכס פורסמו בכל העיתונים
פרטים נוספים על מלכת היופי החדשה.
מכונת הכביסה ליידי קריסטל היא בעלת
כל היתרונות: הרתחה עד 100 מעלות,
ציפוי׳ אמאייל משובח ועיצוב מרהיב עין.
אוטומטית לחלוטין ונוחה בהפעלה. אין
יתרון שאינו נמצא בליידי קריסטל —
גכונת הכביסה הטובה והחסכונית מכולן —
שנבחרה פה אחד גם למלכת היופי.

הו!1ב 0היה

יקבר חשה

40*70
ה שבועון יי שלח
ר?! ל דו א ר צב אי

מיבצע מיוחד
לחיילים

בבוקר ד 3-,בינואר ,1973 השכים אברהם
שלמה ציון ב־ ,4.00 כדי להתפלל תפילת־שחרית
בבית־הכנסת הספרדי אוהל יעקב
ברמת־גן. ברחוב היתה חשיבה גמורה.
גם פנסי־הרחוב לא דלקו. מזג־האוויר היה
סגרירי וגשם טיפטף. הרחוב היה ריק.
באותה שעה התעורר משנתו שרגא
שטיין, ממשכיימי־הסוקר לרחצה בים בעונת
הגשמים. הוא שמע לפתע שלוש
יריות בוקעות ׳מהרחוב. הוא ניגש לחלון,
פתה את התריס ולא ראה דבר.
אבל המישטרה שהגיעה למקום בעיקבות
היריות, ימצאה את אברהם ציון מוטל
פצוע ברחוב. בתחנת מנן־דויד, אליה הובא,
הוא הסביר בתנזעות-ידיים כי נורה.
הוא היה פצוע בפיו, ולא יכול היה לדבר.
כאשר נשאל מי ירה בו׳ דשם על פתק :
״דני לוי, בן אחותי.״
כובע־גרג. דני לוי בן ה ,27-תושב
תל-אביב, הועמד בעיקבות עדות זו לדין
׳באשמת ניסיון לרצח דודו, מי שהיה סנדקו
אחרי לידתו, ואחרי מות אביו שימש לו
כאב.
הסנדק היה עד התביעה היחידי שהאשים
את דני לוי בניסיון לרצחז. הוא טען בי
כשיצא מביתו בליל ההתנקשות, ראה
את שני בני-אהותו, דני וגדעון, יוצאים
אחריו. אחד מהם התקרב לדבריו עד
למרחק שני מטרים ממנו. למוות שהיד,
חבוש בכובע־יגרב, שכיסד ,׳את כל פניו,
מילבד הודים לעיניים, טען הסנדק כי זיהה
בבירור את בן־אהותו, שירה ביו, פגע
בכתפו וכפיו.
היה לו גם הסביר ׳מדוע רצי, בן־אחותו
לרצחו. אחותו, לבנה דון. היתגרשד, מבעלה,
שנפטר מיספר חודשים לפני ההתנקשות.
היא אשה ידועת־חולי וסובלת
מכאבים. היא היתד, בטוחה כי כל הצרות
האלה, שבאו על ראשה בזו אחר זו, מקורן
בקללות שמקלל אותה אחיד, בבית־הכנסת.
נראה היד, לאברהם ציון, כי בן־אחו׳תו
הושפע מהאמונות התפלות של אמו, ולכן
קם עליו לירצהיו נפש,
רעיונדודשוא. אולם חקירת אמישטרה
בפרשה מצאה כמה סתיירות בדבריו של
הסנדק, שהחלים מפצעיו. חוקרי המיש־טירה
מצאו יאת תרמילי כדורי־האקדח ש נו
ת לעבר ציון. הסתבר בי הוא נורה
ממרחק של 45־ 35 מטר, ולא !ממרחק של
שני מטרים כפי שטען. במרחק כזד, לא
היתח כל אפשרות, בלילה השוד, לזחות
את היורה.
גם טענתו של ר,סנדק בי חודש לפני
ההתנקשות באו אליו שני בני־אחותו אל
בייודהכנסת, ואחרי שאמרו קדיש על אביהם
הזהירו אותו כי יפסיק לקלל את
אמם, לא נראתה כהוכחה נסיבתית לשלושה
שופטי בית-המישפט המחוזי בתל־אביב,
שנקראו לחרוץ את דינו של דני
לוי.
״אין לנו כל ספק שהמתלונן אינו יבריא
ברוחו,״ קבעו השופטים מקם קנח׳ אליהו
מני ואלישע שיינברם, שמצאו גם כי
״במישפחת המתלונן קיימת נטייה, כנראה
תורשתית, לליקויים נפשיים ומחליות־רוח.״
השופטים קיבלו את מימצאייו שיל הפסיכיאטר
מבייח־החולים לחוליעפש בבת־ים,
שבדק את הסנדק וקבע :״ציון מוסר על
פציעתו בצורה מהדד, ובלתי־מאורגנת, ואינו
מלווה את סיפורו בבל תגובה דיג־שית.
הוא מפרט בדיבורו פרטים כלתי-
חשובים ,׳מחליף את הטפל עם העיקר,
סוטה מן הנושא ועושה רושם שמסתיר
הלק ממחשבותיו, שהן כנראה רעיונות-
שווא.״ הסתבר כי ציון כבר אושפז בעבד
במוסדות לחולי-רוח ,׳וכי הוא סובל מסכי-
זופדיגיח ברונית.
׳לאור כל זאת הצליח פרקליטו של דני
לדי, עו״ד ימשח ירום, לשכנע את השופטים
לזכות את האחיין מכל אשמה.
מי בכל זאת ירד, באברהם ציון בחש־כימו
אל בית־הננסתי השופטים לא יראו
עצמם חייבים לתת תשובה על כך.
העולם הזה 1940

במדינה
שופטים

של 10,000ל״י, מהן 3000ל״י להפקיד
1במזומן. וכך חזרה הפרוצה הצעירה בת־שבע
פרץ לזרועותיו של האדם שעליו
ו־ !,בביוו־המ־שפטו
התלוננה במישטרה.
החייל דוד אוחנה התייצב בבית־המיש־בית-המישפט
השייד את
פט יחד עם אביה של היצאנית, הביא את
ה8רוצה הצעידה חזדה 3000 הלירות להפקדה, וקיבל שוב לעבודה
את המפרנסת שלו.
רידי הסרסור שזה
דבר לא השתנה. הפרוצה עברה מיד ליד.
אזלם־המעצרים של גית־ימישפט השלום מהסרסור — למישטרה, מהמישטרה ל־בתל־אביב
כמוהו כקופסת־סרדייניס, מקום
בית־המישפט, ושוב חזרה לסרסור. אז
בו עורכי־דין ותובעי־המישטרה נאבקים לשם מה בכלל כדאי היה לה להתאמץ?
אלה באלה לתפוס עמדה סול דופן השופט
התורן, ודוחפים זה את זה כדי למסד
ולסיים, ולצאת אל האוויר הצח.
העצורה הבאה בתור היא נערה סת :18ה,.עוז״ במקום ה״טופיגן״
בת־שבע פרץ מעפולה. התובע המיש־תת-המיקזע
הישראלי תפ8
טרתי: רס״ר דויד רופא ממישטרת מרחב
דן. סניגורה של העצורה, עו״ד חיים מש את
מקומו שר ה״תומפפוך
גב. אך האדם החשוב ביותר כאן, ב־אצר
שומרי קיסיגכ׳ר, וכעת
אולם־המעצרים הוא השופט התורן, אריה
אבן־ארי ,׳אדם דתי החובש כיפה.
כם כמישטדת שיקגו
עדויות פותרות. התאריך: ה־ 29ברבים
עצרו את נשימתם, כאשר הודיעו
אוגוסט 4ד. איש־המישטרה עלה על דוכן
העדים, וסיפר כי ארבעה ימים קודם־ העיתונים בכותרותיהם הראשיות, כי שר־לכן
הופיעה הצעירה במישטרה ומסרה החוץ האמריקאי, מנרי קיסינג׳ר, ניצל
עדות כי הועסקה בזנות, נגד רצונה, על ממוות. היה זה לאחר שמכלי־נשק שנח
ידי דויד אוחנה, חייל בשיחות סדיר. יו־ על מדף במטוסו, נפלט כדור שהחטיאו
מיים 1לאחד־מכן הופיעה שנית ובמישטרה, במטרים ספורים בלבד, ופצע אחד מ־והפעם
מסרה עדות שסתרה את העדות שומרי־הראש שלו.
אלא שלישראלים שבתוך הרבים הללו
הראשונה, טענה שעדותה קודם היתה שקר.
בת־שבע פרץ נעצרה בו־במקום והואיל ציפתה דווקא בסיפור זו הפתעה נעימה.
שהחשוד (החייל דויד אוחנה) טרם נעצר, לאחר שהתגברו על החדשה המרעישה
ביקש רס״ר רופא להוציא פקודת-מעצר ונרגעו, גילו לפתע כי כלי־הנשק שמתוכו

נשק

נו, באמת ! גמה זמן
אתה חושב שהיא תחכה
לך! אתה מסוגל
בקושי, להשיג את אשר
כימעט החמצת —
אם תתקפל לרוחב ולאורך,
ותתרפס ממש.
אם אתה סבור שזה
בניגוד לאופיין, זכור
שגם אינן אוהב בדידות
ושיש דברים החשובים
לך אפילו מגאוותן. קשר חם עם
ידיד ותיק אן שיטחי יתגלה כחשוב.

הקסם האישי שלך יסייע
לך להיחלץ ממצב
מביך. הדימיון הפורה
בו חנן אותך מזלך
עלול להיראות השבוע
בעיני אנשים מסויימיס
בהפרזה בתפיסת המציאות.
עליך להשמר מלהיות
אכזר כלפי אחד
האנשים הקרובים אליך
ביותר. אכזבה ריגשית
תימוג ותיראה באור שונה. לבשי בורדו.

עכשיו כבר מאוחר מדי.
אז מוטב שתשלי-
מי עם המצב החדש,
שתבצרי את עמדותיין,
ושלא תגלי את כל הקלפים.
אם אתה דווקא
רוצה, אתה יכול
להעיק תועלת — והנאה
— מן העיסקה ך־ ז!נ במאי -
20 בסני
או הסיבון אליהם
נקלעת. זה רק תלוי
בידידן. לזוגות הרומאנטיים: אם היא
תאומים — תגיד כן. אם הוא תאומים
והיא לא — מאוד רצוי לחכות.

חאוח(,ן

גס העולס־התחתון?
נגד פרץ למשך 10 ימים, שכן שיהרורח
עלול להפריע לתפיסת החייל.
על ספסל העצורים ישבה צעירה צנומה,
שחרחורת, שחייה רבי־הסבל חרתו
אותותיהם על פניה, והנראית מבוגרת עש רים
שנה מגילה. לטענת חוקר המישטרה,
הרוויחה 600.עד 700׳לירות ליום, וה־סרסד
היה לוקח ממנה את הכסף.
סניגורה ביקש לשחררך״ בטענה נגדית:
שיחרורה לא יוכל להפריע לתפיסת
הסרסור.
הגיע תורו של השופט אבן־ארי להכריע•
עליו לאשר את הארכת מעצרה של
בתישבע פרץ, כפי שביקשה המישטרה,
או לשחררה. הדבר נתון לשיקולו.
הורה השופט בהחלטתו :״החשודה מסרה
הודעות סותרות במישטרה והודתה
בכך מפורשות. לכאורה צדק הסניגור
המלומד בטענו כי החקירה נסתיימה, ויש
מקום לשחרר את החשודה בערבות עד
להגשת כתב־אישום.
״׳מסירת הודעות סותרות במישטרה מכבידה
על המערכת המשטרתית העמוסה
בלאו־הכי.״
המסקנה: יש לעצור את החשודה ל־10
ימים עד להעמדתה לדין, ,תוך תקופה זו.
להנמקת המישטרה בדבר הארכת מעצרה
של בת־שבע פרץ, בעניין תפיסת החייל
אוחנה, לא התייחס השופט כלל.
הסרסור שוחרר בערכות. הפרוצה
נעצרה שוב, וסניגורה הגיש עידעור
׳לבית־המישפט המחוזי בת״א. השופט דב
לוין הורה לשחרר את הצעירה בערבות
העולם הזה 1940

נורה הקליע הכימעט־גורלי, נפלט מתוד
תת־מיקלע עוזי, מתוצרת ישראל.
כך התברר להם, ששומרי-ראשו של שר־החוץ
האמריקאי, לפחות, אימצו את העוזי
כנישקם האישי. הם היו אך גוף נוסף
ברשימת הגופים הזרים שגילו את יתרונותיו
של העוזי הישראלי, והסיקו את
המסקנות. אד לא היה זה הגוף האחרון
ברשימה.
קודמו של העוזי בשיחות הביטחון וזד
מישטרה האמריקאי, תת־מיקלע התומפסון
(ה״טומיגך) המסורתי, הכבד והבלתי־מדוייק,
נעלם בהדרגח מן הנוף. כך דיווח
לאחרונה יומון נפוץ בעיר שיקגו .״הוא
מסוכן מדי ובלתי־מעשי באזורים של
אוכלוסייה צפופה,״ הסביר אחד מקציניה
הבכירים של מישטרת העיר.
״עוזים״ בשיקגו. ואז גילה הקצין,
בין השאר, כי את מקומם של מקלעי
התונזפסון שהיו קודם־לכן בשירות מיש־טרת
שיקגו תפסו הת־מיקלעים עוזי
שעדיין אינם בשימוש אך מונחים שם
״למיקרה הצורך.״
אנשי העולם־התחתון של שיקגו זנחו
את התומפסון כבר מזמן. תמו ימי נר־תיקי־׳הכינור
הכבדים, שמתוכם היו צצים
לפרקים תת־המיקלעים המרשימים הללו,
שהפכו סימני־היכר מסורתיים של הזג
נכבד מבין העומדים מחוץ לחוק.
לאחר שקנה לו מקום של כבוד בתפקידי
אבטחה של ראשיה של ארצות־הב-
רית, עשוי העוזי הישראלי לזכות במינוי
קבע גם בתיזמורת העולם־התחתון שלה.

ן11

הדרן בה נקטת היא בהחלט לרוחך
ועל״אף הפחים הזרועים
על פניה — היא
אשר תוביל או תן למה
שאתה רוצה להשיג

ולמה שאתה צריך לעשות.
זכור כי עליך
לסמוך, קודם כל, על
עצמן. אבל נסה גם ל11|111
ו>עד:>.ובגטר>
06 התחשב באחרים, עד
£38£י,>0ט.ע 1£כמה שרק אפשר. היה
מתון בכל תגובותיך.

אומנם אתה בן קשת — אבל זו לא סי
בה להגזים! קח את
עצמו לידיים: אינך
צריך לאכול כל־כך, לעבוד
כל־כך, או אפילו
לקבוע שורה כה ארוכה
של מיפגשים רומאנטיים,
על הסרנרה־נע.
בת קשת: אס את
חושבת שאת יכולה ל}
2ג;גובלובר י
20 בדצמבר
הגיד לו את הכל, בתקיפות
בזאת — את
טועה. אם תמשיכי בכך, הקרע יבוא מהר.

1ושוו1

שוטר אמריקאי עם ״עוזי״

הבעיות המרכזיות שלך סובבות, השבוע,
מסביב לשתי החלטות מרות שיהיה עליך
לקבל: בענייני־כספיס
ובעניינים אירגונייס.
זכור שאינך יכול לעשות
את הכל בעצמך,
ושמור על כוחותיך.
זכור גס שמוטב שתידחה
יאת ההכרעה הפי־נאנמית
לשבוע הבא, למ
א ח ״ ו1
כל המוקדם. בת מאז בספטמבר ~.
בלתי באוקטובר 1
ניים: פגישה
שכיחת מטרידה את
מנוחתך. היא תידחק על־ידי אירועים שוטפים
ובכל זאת — זוהי התחלה של מיפנה.

הצטברות יתר של עצבים
עלולה לגרום לך
להתפרץ ולהזיק לעצמך.
גלולות ארגעה או
בבית־הבראה מנוחה ישפיעו עליך לטובה.
נטייתך הטיבעית, להמר
על דברים חסרי
סיכויים של ממש, עלולה
להפילו השבוע בפח.
פקחי עיניו והי־שמרי.
מחלה קלה עלולה לפקוד את ביתך.
טפל בה לפני שתדביק את שאר בני הבית.

את פוגשת אותו, את
האחד. את מסתכסכת
איתו. את עלולה לאבד
אותו ביום ו׳ שבסוף
השבוע. זמן נהדר
לצאת לטיול עם חבר
או חברה טובה. זמן
עוד יותר טוב להכיר
את הנעלם, להיכנס להרפתקות
קלות, לעשות
שטויות ובכלל,
להתפרק. לא זמן מתאים לעסקים או
להחלטות הרות גורל. צווי־המזלות, ל-
בני-אריה השבוע: השתעשעו 1לבשי
בגדים עליזים. כמו כן הימנעי מפירסו־מת
רעשנית, שתבוא אליך מאליה.

מי שאמר כי המצליח בקלפים נוחל כישלונות
בחיי הא חבה
שלו — צדק, בבל אופן
לגבין. אם אתה באמת
מאמין כי תובל
לבסס את עתידן הכלכלי
תוך מישחקי
הזארד — בבקשה, אן
כדאי יהיה שתישקול
זאת היטב. השבוע
אתה עתיד לפגוש נערה
חמודה, שתעמיד
בפניך את הברירה היא או הפוקר.

אם חשבת לנסוע ביום א׳
תתאכזב. אבל גס אס
עלה הדבר בידך, זכור
שדווקא ימי רד עד
שבת הם קשים ומסוכנים
במיוחד. על־כן מוטב
שתרכז בהם דברים
הקשורים בביתך. ואם
אתה חייב לנסוע, נהג
בעצמך. פגישה מיקרית
הופכת לרומאן של
קבע. הצלחה, בה זכית
לאחרונה. מתגלה כעלי׳ ה בדרגה במשרד.

ידידך כועס — אבל לא
נורא — זה יעבור לו.
השבוע זה מראים הכוכבים
שינוי דראסטי.
מה שחשבת שלא יהיה
4 0בסדר — יסתדר בסופו
של דבר. בכל השט1111111
חים.
זהו כנראה השבוע
שלכם, בני בתולה. בלו
היטב, טיילו הרבה, בעיקר
בחיק הטבע ונצלו
את החיים. אל תשימו לב למה שהשכנה
ממול אומרת. מה היא כבר מבינה
חוץ מזה, הקינאה מעבירה אותה על דעתה.

שבוע מצויין — אם תדעי לנצל אותו
ואם לא תנטרלי את
עצמן, מתוך דווקאיזם.
הכוכבים מבשרים על
פגישות-לב ופגישות-
ביס, ובשני המישורים
— על הצלחות קטנות
וגדולות. אתה יבול
למצוא עצמך, לפתע,
במצב חדש בו לא
רצית. בדוק אותו מחדש.
אתה עלול לגלות
משהו חדש שיעזור לך בעתיד הקרוב.

ועכשיו ־ אש״ף ! 1

ו־נשבץ

העול

1 9 4 0

(המשך מעמוד )11
לכת. ככל שתגדל השתתפותם של תושבי
השטחים המוחזקים בהכרעות, כן יהיה
צורך להגדיל את שיתופם בצמרת אש״ף,
ובממשלה הפלסטינית העומדת לקום. וככל
שתקדים ישראל להעניק חופש לפעולה
פוליטית בשטחים אלה, ותאפשר גיבוש
כוחות פוליטיים בהם, כן יואץ תה־ליו

אך מי שסבור כי על־ידי טכסים כלשהו
ניתן לסלק עתה את אש״ף, משלה את
עצמו. כל מי שסבור שאפשר עכשיו לטעון
שאש״ף לא נבחר כחוק, ושאינו מייצג
את העם הפלסטיני, משתעשע במיש־חקי־סרק.
העולם יצחק לשמע טענה כזאת,
כשהיא באה מפי ישראלים.
ולא רק מפני שישראל עצמה מנעה את
הקמתה של הנהגה אלטרנטיבית בשטחים
המוחזקים, אלא גם מפני שממשלת ישראל
עצמה קמה בשעתו בצורה שרירותית.
הנהלת הסוכנות היהודית ״נבחרה,״ לפני
קום המדינה, בצורה מפוקפקת מאוד, ובוודאי
לא ייצגה אלא חלק קטן של העם
היהודי. הבחירות הראשונות נערכו בישראל
שנה וחצי אחדי ההכרה בהנהלת
הסוכנות באו״ם, ושמונה חדשים אחרי
כינ׳ון הממשלה הזמנית.

בשום מיקרה לא קיבל העולם את הכלל
ששיטת־מילחמה בארבארית פוסלת את
בעליה מלהשתתף בתהליך להשגת פי׳תרון
מדיני. מה גם שבכל המיקרים האלה טענו
הטרוריסטים שאויביהם נקטו בשיטות לא
פחות ברבריות, כגון הפצצות ללא־אבחנה,
עינויים וגירוש אוכלוסין.

העולם קיבל ככל מקום את הכלל
שהדרך הטובה כיותר למניעת
מעשי-זוועה היא בינון שלום
— ובי השלום הטוב ביותר הוא
זה שמשתתפים בו הגורמים המסוגלים
להפסיק את מעשי־הזוועה.
כקיצור: הטרוריסטים של אתמול
הם השותפים למשא־ומתן היום,
וראשי השילטון מחר.
זה אכזרי. זה בלתי־ימוסרי. אבל זה
דרכו של עולם.
חשוב מאד להבין זאת. עצרת האדם,
שהכירה באש״ף, לא התעלמה משיטות
הפידא״ון. היא גם לא הצדיקה אותן. היא
נהגה במיקוח זה כמו שהיא נהגה בכל
המיקרים הקודמים, גם כשלא הייתה בעייה
של נפט, וכשזה לא נגע ליהודים.

במה מנציגי המדינות כעצרת

העולם יגיד לישראל: אין זה
מעניינכם, איך נקבעה המנהיגות
הפלסטינית. זהו עניינם של הפלסטינים
עצמם. הסמכות של אש״ת
היא ביום עובדה כלתי-מעורערת.

אונעה עיקו
המציאות
** נה כי כן, אלה הם ארבעה הנתונים
ן 1של המציאות הקיימת:

א ל ״ ך: אי-אפשר עוד להתקדם
לקראת שלום, ולמנוע מיל
חמה, אלא במיסגרת של תהליך
שיכלול את פיתרון הפעייה הפלסטינית.

י ״ ת: אי-אפשר לטפל בפעייה
הפלסטינית, מבלי להכיר
כזכותו של העם הפלסטיני להקים
מדינה לאומית חופשית משלו בגדה
המערבית וכרצועת-עזה.
גימ ״ ל: אי-אפשר לנהל משא•
ומתן על פיתרון זה מכלי לשתה
בו מנהיגות פלסטינית.
ד ל ״ ת: המנהיגות הפלסטינית
היחידה שנותרה בשטח, ושזכתה
בהכרה בינלאומית וכינער
בית היא אש ״ף.

לדבר עם
מרצחים?
** ם המציאות
מאוזן :
.1צו .5 :מדינה במיזרח־התיכון.10 :
ראש־ממשלה (ש״מ) .11 :שמישקלו מועט!
.13 פתיח! .14 חבר נבחרים .15 :אלמתיסת
מקבוצת ההלוגנים .16 :כינוי להד עליו
ניתנה התורה .17 :בשבילו .18 :מילת־ברירה
(הפוך) .19 :מיקווה־מים גדול.20 :
׳וישן .22 :גץ .24 :אביו של דויד.25 :
מטבע עברית עתיקה .27 :דפיה .29 :׳אסון!
.30 סופר יהודי־אמריקאי (ש״מ) .32 :נופש
.34 :צעד .36 :אחורי הגוף .38 :מוסר
ידיע׳ות־סתר; .41 ספר משל גורקי.43 :
משמש למגורים .44 :פלטין .46 :זיכרונו־לברכה
(ר״׳ת) .47 :בוא הנה! .49 מבלי לזוז
( 2מילים) .52 :קשר .55 :מידמה.56 :
ה״לוף״ המפורסם .58 .משך 30 שנה.59 :
כמו 19 מאוזן .60 :חסידים .62 :מעופף:
.63 נוכח .64 :לאלתר .66 :משקד. עשוי
מתמרים .67 :מין ׳ריקוד .69 :מה הוא
(הפוך) .71 :גוף ראשון יחיד .73 :מראשוני
סופרי המדע־הבידיוגי; .75 טורף
ממחלקת הזוחלים .78 :בהרת־קיץ.80 :
נשיא קוריאה לשעבר (ש״מ) .81 :מספר:
.82 היה שופט מחוזי (ש״מ) .83 :אשפה!
.85 פחד גדול .87 :ממנה שואבים מים:

.88 יציפנו האור .90 :גוף שלישי רבים:
.91 תישאו רגליכם .92 :אדמיניסטרציה:
.93 זוחל לילי.

מאונך :

.1פתיחה .2 :פיקסציה .3 :מספיק לו
(הפוך) .4 :מן השבטים .6 :במקום ההוא:
.7גדול בתורה .8 :אייבש .9 :עמים.11 :
סמוך .12 :שושלת מלכים בצרפת.21 :
קו הנוגע בנקודה אחת בקו עקום נתון:
.22 שייך ל* .23 :מילת־שלילד .24 :פדות:
.26 רוח חמסין .38 :כלי־קיבול לנוזלים:
.31 תוך־כדי .33 :רסיסי־לילה .34 :חצי
מסטינג .35 :עובד .37 :עיר בקירבת ירושלים
.39 :רך בעיזים; .40 ישמח לבב
אנוש .42 :קשת בשמים .45 :אגוז.47 :
בוסתן .48 :טעם .49 :חבל בארץ.50 :
להבה .51 :לב העץ .52 :מבעיר .53 :מן
הגפיים .54 :שתכונתו להשמיד .57 :מציבת-
זיכרון .60 :שיר לירי .61 :אינסטיטוט.63 :
כסף .65 :שחקן־קולנוע נודע ז״ל (ש״מ):
.68 ישוב בצפון .70 :שכלתה נשמה מאפו:
.71 לאן .72 :קיבוץ בארץ .74 :אדון, מושל:
.76 חידלון .77 :יחם .79 :מנביאי תרי־עשר:
.84 אשת יעקב .87 :מעצור .89 :רוצה
לומר (ר״ת); .91 תמים וישר.

הזאת יש להתמודד.

> איד ז
אין כל טעם להתנגד לנתונים אלה, כי
שום התנגדות לא תשנה אותם. הם קיימים,
והם קיימים לא מעט בגלל פעולותיה ומחדליה
של ממשלת ישראל עצמה.
השאלה המכרעת העומדת בפני ישראל
ברגע זה היא :

האם עלינו לנהל משא־זמתן עם
אש ״ף?

התעמולה הרשמית של הממשלה דוחה
אפשרות זו מכל וכל, מפני שאש״ף הוא
״אירגון הגג של המחבלים,״ ״אירגון של
מרצחים,״ ״כנופייה של רוצחי נשים ד
ילדים.״
יצחק דבין הבטיח חגיגית שלעולם לא
ינהל משא־ומתן עם ״אירגוני הטרור״,
אפילו כשיהיו מחופשים ״בתחפושת זזו־סיינית.״

מבחינה
ריגשית, זוהי עמדה
מוכנת, מבחינה פוליטית, אין לה
שחר. שום גורם רציני כעולם לא
יקבל אותה.

כי אירגוני הפידאיון, השולטים באש״ף,
אינם האירגונים היחידים שביצעו בדורנו
מעשי־זוועה מחרידים, ששפכו דם נשים
וילדים *־שהתמחו ברצח ובחבלה. גופים
טרוריסטיים דומים ביצעו מעשי-זוועה דומים
באלג׳יריה ובצפון־אירלנד, בוויאט־נאם
ובדרום־תימן, בקנייה ובמוזאמביק, ו-
בתריסר ארצות אחרות.
עראפאת הכרה הדדית

האו״ם היו כעצמם טרוריסטים, וביצעו
כעצמם מעשי-זוועה ץ

אש״ו ־ בתנאי
ך• טענות ה רגשניות אינן, על כן,
( 1מעשיות. אין הן רלוונטיות.

שאלה לגמרי אחרת היא: האם
אפשר לנהל משא־ומתן עם אש״ף,
שאינו מכיר בקיום מדינת-ישראל {

אש״ף דוגל באמנה הפלסטינית המפורסמת,
החותרת לכינון מדינה פלסטינית
״דמוקרטית זלא־עדתית״ בכל רחבי פלס טין,
בין הים והירדן. כלומר: חיסול
מדינת־ישראל.
בוועידה הפלסטינית האחרונה בחודש
יוני השנה, אמנם קיבל אש״ף את הכלל
שיש לכונן ״שילטון לאומי״ פלסטיני בכל
שטח שישוחרר מידי ישראל, ופירושה של
החלטה זו הוא נכונות לכונן מדינה פלסטינית
בחלק מן הארץ. אבל באותה
החלטה לא בוטל העיקרון הקודם, אלא
דק הועלה לדרגת ״יעד איסטראטגי״ —
כלומר ,״מטרה סופית״ בלשוננו. אש״ף
הסכים לחלוקת הארץ למעשה, אך לא
להלכה.
בשיחות דיפלומטיות נאמר כי צמרת
אש״ף זנחה את הייעד ״הסופי״ ,וכי היא
מוכנה לכונן מדינה פלסטינית לצד ישראל
,׳תוך הסדר עי׳מה. אבל דברים אלה,
הנאמרים בסודי־סודות, או המתפרסמים
כדברי־פרשנות, אינם בגדר קביעת עמדה
רשמית וחד־משמעית.

מובן מאליו שמדינת-ישראד לא
תנהל משא-ומתן עם גורם המצהיר
רשמית על כוונתו להשמידה. מוכן
שישראל לא תנהל משא־ומתן
להשגת פיתרון שפירושו חיסול
מדינת-ישראל.
אם כן, מהו הפיתרון ן
העולם הזה •194

הוא כלול בשורה של עקרונות פשוטים,
הגיוניים ומעשיים׳ שעל ממשלת ישראל
להכריז עליהם לאלתר ובפה מלא. כלהלן :
• ממשלת ישראל מוכנה לפיתחון רד
בעייה הפלסטינית על סמך זכות ההגדרה
העצמית של העם הפלסטיני.
• זכות ההגדרה העצמית כוללת את
הזכות להקים !מדינה לאומות פלסטינית —
בתנאי שמדינה זו תקום לצד ישראל.

• דכר זה אפשרי רק על כסיס
הסדר ישראלי־סלסטיני, שיכיר בזכותה
של מדינת־ישראל לעצמאות,
לריבונות, לשלמות טריטוריאלית
ולביטחון, בצד ההכרה
בזכותו של העם הפלסטיני לחירות,
לעצמאות לאומית ולריבונות
בשטח שייקבע.
• ההסדר הישראלי־פלסטיני צריך לק בוע
מראש את ריקמת־היחסים בין שני
העמים, מהות השלום, טיב הגבולות ומיקומם׳
ולפתור עשרות בעיות התלויות ועומדות
בין שני העמים, כגון בעיית הפליטים,
הקשר בין הגדה והרצועה, תופש המעבר,
ועוד.

• הסדר כזה יכול להתגבש רק
במשא-ומתן שבו ישתתפו ממשלת
ישראל ומנהיגות פלסטינית מוסמכת.

רק העם הפלסטיני עצמו יכול לקבוע
את הרכב מנהיגותו, ואין זה נוגע לישראל.
י • מובן מאליו שישראל לא תיכנס ל-
משא־יומתן עם שוט גורם פלסטיני, שאינו
מקבל את העקרונות הנ״ל ושאינו חותר
לשלום והסדר עם ישראל.
>• מאידך, אין ישראל פוסלת שום
גורם פלסטיני, המוכן לקבל את העקרונות
הנ״ל.

• אם אש ״ ףיקבלאת
העקרונותהאלה — אין
הוא פסוללמשא ־ ומתן .

שרום עם אש״ו?

ך* הצהרה על עקרונות אלה -מהזירה
ן ן את הכדור ישר לשער של אש״ף ו־בעלי־בריתו
בעולם -ובחברה הערבית.
אם אש״ף אינו מקבל את העקרונות ה-
!אלה, הריהו פוסל את עצמו ממעמד של
שותף למשא־ומתן — לעיני העולם כולו.
אם הוא מקבל את העקרונות, הרי ניתן
לעלות על דרך־המלך לניהול משא־ומתן
משמעותי, שבו ידובר, מן הרגע הראשון
על הבעיות האמיתיות, הסכנות האמיתיות
והסיכויים האמיתיים הכרוכים בשלום.

נשארת השאלה: איזו הצהרת
עקרונות יש לתבוע מאש״])?
גם לשאלה !זו יש תשובה כימעט אוטומטית,
מעשית וסבירה.

כל משא־ומתן — בז׳נבה או
במקום אחר — מוכרח להתחיל
בהצהרת-כוונות.
״ועידת השלום לממרח התיכון״ בז׳נבה
מבוססת על החלטת מועצת־הביטחון ,242
המכירה בזכות כל מדינות המרחב, ובכללן
ישראל, לעצמאות, לריבונות -ולשלמות
טריטוריאלית, והדוגלת -בהשגת ״שלום צודק
ובר-קיימא.״ הפלסטינים אינם מכירים
בהחלטה זו, מפני שהיא מתעלמת מקיומם
הלאומי. אם יצטרפו למשא־ו-מתן בז׳נבה,
יהיה צורך בהצהרה חדשה, שתכלול את
העניין הפלסטיני. אם יתנהל ה-משא־ומתן
במיסגרת אחרת, יהיה צורך בהצהרה דומה.

ההצהרה צריכה לכלול בשפה
חד־משמעית את מטרת המשא
והמתן: כינון שלום כין מדינת
ישראל ובין המדינות הערביות,
ובכללן מדינה פלסטינית, על בסיס
של כיבוד הדדי של הזכות לקיום
לאומי, לעצמאות, לריבונות, לשלמות
טריטוריאלית, לשלום ולביטחון.

כך צריכה ממשלת ישראל להתעקש
— ומתעקשות זו תהיה מובנת בכל העולם׳
-וגם בעולם הערבי. היא -תזכה אוטומטית
לתמיכה מוחצת של דעת־הקהל
העולמית, התומכת ברגע זה בזכות הפלסטינים
לפיתתן בעייתם הלאומית.

זוהי הדיר לצאת מן המבוי הסתום.
הודעה כזאת מניחה על כת
המאזניים את האינטרס האמיתי
של מדינת-ישראל, כצורה הנכונה
והלגיטימית ביותר.
ועידת רבאט פינתה את הדרך
לתהליך זה — ועל כן היא חיתה,
בעיקרה, חיובית.
העולם הזה?40ו

דרוש

למישרה חלקית
או מלאה

!שליח:

עם קטנוע או אופניים

תנאי שכר
טובים

להתקשר לטלפון 0 ,243386 0 איזור חיוג תל-אביב

נהנה ראשונה בסידרה על הנשים הגסנסוח בסולם ההצלחה המיסטעית

ששר חבוש של
דיקן
זה ב־ 1953׳ זמן רב לפני שאימרות־התחרה
הפכו אופנה כלל־עולמית.
עם תום השירות הצבאי הפליגה ריקי
לפרים. היא התקבלה כתלמידה שלא־מך
המניין בבוזאר ,״מה שאיפשר לי לאכול
את סוליות הסטייקים במיסעדה היהודית
שליד לוכסמבורג,״ היא מספרת. היא הס־תופפה
שם׳ בחברתם הבוהמית של הישראלים
עמום קינן, הארכיטקט אלישע גת
והצייר יעקב אגם, וככל סטודנטית צעירה
היתד, גם היא תושבת קבועה בבתי-
הקפד, קופול וסלקט שבמונפרנאם.
אבל התקופה הנפלאה הזו באה אל קיצה
״כשאחי כתב לי שההורים הפסיקו לו את
שיעורי האקורדיון, מכיוון ששהותי בפריס
גומרת למישפחה את התקציב.״
בפרים השאירה סטודנט צעיר לכימיה,
שהציע לה נישואין. היא לא נענתה לו,
כי ״הוא בא לפריס ללמוד כדי להשתלם
אחר־כך בדאקאר ואילו אני באתי ללמוד
כדי להשתלם בתל-אביב.״

^ היפגש עם ריקיבן־ארי לשיחה בט־
/לה יעל כוס־קפה, כדרך הנשים, זוהי
משימה בלתי״אפשרית כימעט. כי ריקי,
מתכננת־האופנה מיספר אחת של ישראל,
הנהנית ממוניטין וידע בינלאומיים והיא
בתרבית במרכזי האופנה בעולם, היא סוס־עבודה
מסוג נדיר, שלוח־הזמנים שלה עמום
לעייפה.
בין ציור אופנה עבור העיתון האנגלי
לונדון טיימם, לביו עריכת חוברות־אופנה
עבור ממן־הייצוא הישראלי, מספיקה ריקי
לעטר ברישומיה את היומון הארץ, לשמש

.החדרת תודעת
הגראפיקה

שריח יש
מתכננת־האופנה הראשית — אשר על פיה
ישק דבר — של מיפעל־הבגדים המשגשג
טכסטיל בית־שאן, לעצב אופנה לבית־החרושת
לבגדים אלסקה, ובימים אלה
ממש הפכה המתכננת הראשית !של מים־
על כיתן־דימונה הכושל, שהתאחד עם
טכסטיל בית־ שאן.
יחד עם זאת מספיקה ריקי לקפוץ מדי-
פעם לפרים, לראות תצוגות־אופנה, להתעדכן
ולערוך תחזיות־אופנה עבור מרכז
הצמר הבינלאומי שמישכנו בעיר האורות.
הספק לא־מבוטל, לכל הדיעות, מד, גם
שבין הזמנים מצליחה ריקי לשמור על

קן משפחתי חמים ביחד עם בעלה ג׳קי
ושני ילדיהם עופר ואלון, בדירתם הצנועה
שבצפון תל־אביב.
את ריקי הצלחנו לתפוס, יומיים לפני
שעמדה לטוס, בפעם המי־יודע־כמד, הש נה,
לפרים לתקופה של חמישה ימים. היא
היתד, לבושה בפשטות, בחצאית וחולצה,
שיער מתולתל ומבט חם בעיניים, כולה
שופעת חיות. עוברת במהירות מנושא ל נושא,
דואגת לבעל ולילדים ועונה לטל פון
— הכל בעת־ובעונה־אחת.

ציור במקום
בל דבר

הבעל

ג׳קי, מנהל מיפעל לפיבר־גלאס
ושותף בו, גאון ב״
הצלחה של אשתו ומשתדל לעזור לה.

^ ת פישרון־הציור שלה גילו בזמנו
\ £מוריה בגימנסיה גאולה .״הייתי מצ יירת
בכל המחברות ותולשת את הדפים
מהמרכז כלפי פנים,״ היא נזכרת. המו רים
הזמינו: את אמה ,״שהיא הדבר הנח מד
ביותר בעולם,״ לדבריה, והציעו לה
לאפשר לריקי להתעסק בציור בלבד, לא
במתימטיקה, לא באנגלית ואף לא בסינד
רות ובתנ״ב.
אך האם לא הסתפקה בהמלצות המו רים׳
ולקחה את ריקי גם אל ד״ר חיים
גמזו, אז מנהל מוזיאון תל־אביב ששכן
בשדרות רוטשילד. הדוקטור גמזו אישר
כי ריקי מחוננת בכישרון יוצא-דופן, והמליץ
לקנות לה עפרונות וצבעים ולאפשר
לה לצייר ככל שתרצה. וריקי אכן, ציירה
— בכל מקום על כל דבר ובכל זמן.
כשגייסו אותה לצבא נשלחה לקורס

מפקדי־פלוגות, אבל תאוות־הציור שלה
שלא ידעה גבול באה לידי ביטוי גם בקורס
.״בזמן שכל הבנות סחבו מיטות מן
הביתן החוצה וחוזר חלילה, ציירתי אני
את חדר־האוכל וצבעתי את מיגרש־המים־
דרים בלבן.״
עם הזמן הועברה ריקי ליחידה גראפית,
ובין שאר הדברים שעשתה שם ציירה גם
פלאקטים, שהמוכר בהם הוא זר הקורא
להתנדב לצנחנים.
חלום חייה של ריקי באותה תקופה היה
לעלות ידושלימה וללמוד בבית־הספר לאמנות
בצלאל. אבל אמה, ככל שתהיה
הדבר ״הנחמד ביותר בעולם,״ העדיפה
להחזיק אותה בבית. במקום בבית־הספר
בצלאל למדה ריקי בקורסים פרטיים בתל-
אביב. במייוחד היא זוכרת לטובה מורה
אחד בשם אלנר ,״שהוא עדיין חי ואני
שמחה.״ המורה הזה, הוא זה שלימד אותה
לעבוד בשיטתיות ובדייקנות, שהפכו
כלל מיספר אחד בעבודתה עד עצם היום
הזה.
בתקופת שירותה הצבאי הספיקה ריקי
להיות שותפה לפתיחת הבוטיק הראשון
בישראל, שנקרא סבנטין. הבדים ששלטו
בכיפה בישראל של תקופת הצנע, היו
בדי־כותנה ואריגים ערביים, שקשת הצבעים
שלהם הכילה מיגוון מצומצם של
שחור, חום ולבן.
כדי לגוון את הבדים המשעממים ציירה
עליהם ריקי בציבעי-שמן ״וזה לא-כל-כך
ירד בכביסה.״ אך לא רק זה. היא גם
קישטה את אימרות החצאיות בתחרה עדינה
שבה נהוג היה לקשט ארונות, וכל

ך) פני שו כ ה ארצה היה על ריקי לס *
יים מיבצע נוסף: להשיג תעודת־סיום
מבית־ספר כלשהו ,״כדי שיהיה מה
להראות לשכנים.״ היא נרשמה לבית־ספר
לגזירה, וכעבור שבוע ימים יצאה משם
מצויינת בתעודה ענקית ממוסגרת וחתומה
בשעווה .״השכנים נורא התפעלו,״ היא
מחייכת.
אבל. תעודת בית־הספר לגזירה לא עז רה
לריקי ביותר לאחר שובה ארצה. בגזירה
לא רצתה לעסוק — כל מה שהיה
לה בראש היה לצייר, לצייר, ולצייר. אח רי
תקופה קצרה בה הסתובבה מחוסרת-
עבודה, החלה לעבוד כמורה-לאופנה, ואז
הכירה גם את הגראפיקאי דב כהן, שאיתו

תחילת הדון־ ב -

כגרפיקאית צעירה וכמאיירת ספרי־ילדים.
בעת הראיון הראשון שלה למעריב לנוער.

תר ליועצת־אופנה מצליחה.
אלא שהמיפעל לא הסתפק בשירותיה
הבילעדיים, והחליט לתגבר אותה ביועצת
נוספת, האיטלקיה גראציאלה פונטאנה,
אשתו של המלחין דובי זלצר. ריקי לא
:שמחה ביותר על התיגבורת, והודיעה ל-
מיפעל כי שתי מלכות באותה ממלכה לא
מסתדרות .״נורא קינאתי,״ היא מספרת.
״המשכורת שלה היתד, גבוהה משלי, היא
היתר, איטלקיה, ועוד עם שם כזה...״

ועיון חדש

71 *111י טכסטיל בי ודש אן ייצר ב־

במיפעל כיתן־דימונה מסבירה ריקי לתופרת הראשית רעיון
חדש. לרשותה של ריקי, שהיא מתכעת״האופנה הראשית
של המיפעל, עומד צוות של גברים ונשיס הממלא אחר הוראותיה, וריקי דורשת דיוק.

טעות בד סוג ב׳ .ריקי הד#1
# 111
פיסה עליו דוגמאות• התוצאה להיט עולמי.
עבדה בחברת הפירסום שחם־לווינסון־אי־לון.
הגרפיקה לא היתר. אז השטח המפותה
ביותר בארץ, למען האמת, התודעה
הגראפית בפירסום לא היתד. קיימת כלל.
אך ריקי ודב עשו ימים כלילות, וזכו
להצלחה עצומה. אלא שהרומן עם חברת-
הפירסום הגיע לקיצו, כשבוקר אחד נק ראה
ריקי בעלת הדימיון שלוח־הרסן אל
חדרו של מר לווינסון .״הוא הודיע לי
שאוכל לצייר איך וכמה שארצה כשאהיה
עצמאית, אז כבר למחרת הייתי עצמאית.״
עוד קודם לכן פגשה ריקי את בעלה
ג׳קי, שחיה אז בוגר־אוניברסיטה ששב
ארצה מארצווי־הברית לאחר לימודיו ואילו
כיום הוא מנהל מיפעל לפיברגלאס שבו
הוא גם שותף. ריקי וג׳קי נפגשו לראשונה
בבית חברים, אך ריקי לא נענתה לחיזוריו
הבולטים. רק מאוחר יותר, כשנפגשו
באקראי ברחוב, התפתח ביניהם רומן-בזק
בן ארבעה חודשים, שבסופו נישאו.
במשך חמש שנים איירה ריקי את דפיו
של עיתודהערב מעריב, ובעיקר ציירה
עבור כתבותיו של מנחם תלמי .״הייתי
עובדת שעות על הציורים והם היו מקטינים
לי אותם לגודל של בול.״ היא גם
איירה עטיפות לספרים של חוצאת־הספרים
מיזרחי ״ולקח לי שעות להפוך את פניה
של הגיבורה לאוהבים, מיוסרים או גאים
— בהתאם לשם הספר.״ אבל עיסוקה האהוב
ביותר בכל הזמנים היה, לדבריה,
עיטור סיפרי-ילדים.
עם הזמן החלה ריקי בן־ארי להתפרסם
כציירת־אופסה. ביתרהחרושת אקרילן פנה
אליה בהצעה לעבוד במיפעל כיועצת־אופ־נה.
ריקי, שלא הבדילה, לדבריה, בין בד-
כותנה לבד־צמר, החליטה לאזור אומץ ולקחת
על עצמה את האתגר. רצונה העז
ללמוד הפך אותה תוך פרק זמן קצר ביו-

לציוריה .״אני לא זוכרת שאי־פעם ישנתי
יותר מארבע שעות ביממה, וגם זה לא
תנדד בלילה,״ היא אומרת.
בניד״ עופר ואלון, שנולדו בינתיים, היו
הראשונים שראו את הציורים המוגמרים.
כאשר קמו בבוקר, ללכת לבית־הספר, היתד,
אמם מסיימת את עבודתה. הם גם היו
הראשונים שביקרוה, ובביקורת שלהם
תמיד התחשבה ,״כי ילדים אף פעם לא
משקרים.״ ואגב, ילדיה מעולם לא גרמו
להאטת קצב עבודתה. שבוע לאחר לידת
כל אחד מבניה שבה לעבודה.
במיסגרת עריכת חוברות-האופנה עבור
מכון הייצוא נקלעה פעם ריקי למרכז-
הצמר הבינלאומי בפרים. כאשר הציגה את
עצמה והראתה, ככרטיס־ביקור, את אחת
החוברות שערכה וציירה, הוצעה לה בו-
במקום עבודה כעורכת תחזיות אופנה-
במכון. אך ריקי העדיפה לבלות את סדר
הפסח בחיק. מישפחתה, ושבה ארצה. מ
מרכז
הצמר לא ויתרו, ושלחו לה כרטיס-
טיסה לפרים,
קבלת הפנים בעיר־האורות היתד, צוננת.
הגברת האלגנטית שקיבלה את פניה לא
התלהבה ביותר מן הרעיון שאיזו קרתנית
קטנה מתל־אביב תבוא להכתיב תחזיות־אופנה
בפרים. אבל אותה גברת שינתה
את יחסה, ברגע בו הונחו על שולחנה
הסקיצות שהכינה ריקי עוד באותו ערב.
מרכדהצמר הבינלאומי פתח בפני ריקי
דלתות רבות, והיא הוזמנה לצייר בעיתון-
האופנה החשוב מארי קלייר. אך לא אשד,
כריקי תסתפק בשלושה מקומות עבודה
בלבד: אחד במכון־הייצוא הישראלי, אחד
במרכז־הצמר הבינלאומי ואחד בעיתון-
האופנה מארי קלייר.
היא עבדה גם בפרומוסטייל, שהוא מיש-
רד ד,מכין תחזיות־אופנד, לצבעים ובדים,
״ואני יכולה לזקוף לזכותי רעיונות רבים
(המשך בעמוד )34

כמתנודפרידד, העניק המיפעל לריקי
כרטים־טיסה לאירופה. היה זה הכרטיס
לעולם־האופנה, ולהצלחה בינלאומית יחי דה
מסוגה שלה זכתה אי־פעם מתכננת
אופנה ישראלית כלשהי.

הצלחה

בינלאומית

בכל מקום

מיכחול. אפילו כשהיא משוחחת עם אורחיה
בחדר־המגורים שבביתה היא מציירת.

ך• כרטיס הטיס את ריקי לדיסלדורף
ן | ושם, בעזרת ידידה ישראלית בעלת
מהלכים בחוגי האופנה בעיר, יצרה ריקי
את הקשרים הנכונים. כעבור תקופה קצ רה,
יחסית, שבה ארצה אל חדר־עבודתה
המיניאטורי שאליו נכנסים מחדר־האמבטיה.
באותה תקופה הופנתה אליה הצעה, מ מכון
הייצוא הישראלי, לערוך תחזיות-
אופנה עבור יצרני־אופנה ישראליים שהמכון
מעדכן אותם. ריקי עשתה לילות
כימים בחדרה הזעיר, כשהיא משקיעה
בכל ציור את מירב כשרונה.
לא אחת ציירה ציור אחד עשרות פע מים
עד שהגיע לשלמות הראוייה, לדעתה,
ומי שראה את ריקי מציירת מן השרוול
יכול להבין כמה זמן אכן הקדישה אז

הילדים

אלון בן ה־( 14 עומד) ועופר בן ה־ 3ו חגגו את בר־המצווה הסמוך
שלהם בנסיעה משותפת עם ההורים לאירופה. גם אלון וגס עופר
הס מעריצים מושבעים של אמס, מעבירים חוות״דעת ביקורתית מאוד על יצירותיה.

1 -2 3

סיפורי הבדי ם
(המשך מפמוז *)3
שהפכו לאופנה.״ יחד עט זאת ציירד, ריין י
אופנה לעיתון הלונדוני איבנינג סטאנדארד.

כשתבוא

__חיים
בקצב הסילון
לעבוד בנמל

ך* ייד! של ייקי התנהלו, ועדיין מת!
1נהלים, בקצב הסילון. מתוך כל חודש
ימים כילתה אז כעשרה ימים באי־רופה.
ובין טיסה לטיסה הספיקה לטפל
בבעל ובילדים.
גם הילדים וגם הבעל ג׳קי מעריצים את
כישרונה של ריקי .״ג׳קי הבין מן ההתחלה
שאני לא בשביל המיטבח והסירים,
ואגי אזכור לו את זה לטובה כל החיים.
הוא תמיד עודד אותי ומעולם לא נתן לי
להישבר, אף פעם לא נתן לי להרגיש
כאילו אני מקריבה את המישפחה על מיז־בה
הקאריירה. עד היום הזה מישפה תי היא
מיספר אחד אצלי. צריך, לדעתי, למצוא
את שביל־הזהב בין חיי-מישפחה נורמאליים
ויפים לבין קאריירה מצליחה, ונדמה
לי שאני מצאתי.״
ההצלחה הבינלאומית אשר לה זכתה
ריקי באירופה, לא סיפקה אותה. היא סיר בה
להצעה של עיתון־האופנה החשוב אל,
לא מפני שלא היה לה זמן, אלא מפני ש החלה
לחוש תיסכול.
היא היתד, מצליחה ומפורסמת, אך בארץ
ידעו רק היצרנים המעודכנים על הצלחתה.
היא הפכה בת־בית בחוגי החברה.הגבוהה
ופעם, כשהוזמנה לטירה של מישפחת פרר,
מנהלי־עסקיו של הברון אדמונד דדדרוט־שילד
,״לקחתי אתי את העיתונאי אורי
דן ואת אשתו ורדה, כדי שיהיו עדים.
קיוויתי שאולי יספרו!בארץ.״ היא מספרת.
אט־אט גמלה בליבה של ריקי ההחלטה
לשוב ארצה. אך לנתק לחלוטין את קש ריה
עם עולם־האופנה הבינלאומי, לא יכלה.
לכן, עד היום, נוסף לעיסוקיה המרו בים׳
היא ממשיכה לערוך גיחות-עבודה
קצרצרות לאירופה ,״כדי לספוג על מנת
שיהיה לי מה לפלוט.״
לדעתה של ריקי, הכישרון הוא רק, ס30*/
מההצלחה. כל שאר ס/ס 70 מתחלקים בין
קצב־עבודה מטורף, ואמביציה.
בניגוד למצופה, אין ריקי בן־ארי מתלבשת
בסיגנון אכסטרוואגאנטי, ובארון-
הבגדים שלה ניתן למצוא פריטי-לבוש
הכרחיים בלבד. אילו רצתה, יכלה להיות
אישה עשירה מאוד ,״אבל אני לא מסוגלת
לטפל בקליינטים עשירים וקפריזיים.
ההנאה האמיתית שלי היא לראות בגדים
שתיכננתי לבושים בהמון.״

אילת...

לנמל אילו* דרושים עובדים עז* גיל
אחרי שירות צבאי וגעלי כושר גופני
מעולה למקצוע חסווארות.
נמל אילה מצלע לך # :עבודה קבועוז
ומסודרת למפעל,דינמי עם סיכויי קידום
בעתיד #בתקופת הנסיון מגורים בלית
נמלו•(מלו!) עס ארוחות, תמורת תשלום
מינימלי #בשנת הראשונה זכות של 8
טיסות לתל-אביב וחזרה, על חשבון הנטל
.#עזרה כספית ברכישת דירה בתוספת
הלואר! ל־ 10 שניב יש צויד להמתין
בתור לקבלת דירה באמצעות חברת עמידר
באילת) .הנחת במק הכצסה ומק אחיד.
למחוסרי מזיון י בעבודת נמלים, תינתן
הכשרה מתאימה והדרכה בנמל אילת.

אילת הקסומה קוראת לך!
המישגה שהפך להיט

המעוניינים לעבוד בנטל אילת ולהשתקע בעיר,
יבנו למשרד הראשי: רשנת הנמלים, בית •מעיא
דרך בתח.ונקוה ,74 תל־אביב, קומה ,11 חדר 1121
בכל יום שישי, ביו השעות 12.00—9.00 ויביאו
עטם תעודת זהות ופנקס מלואיסן ניתן גם
לפנות בכתב למדור בוו אום. נטל אילת, וג ד,37 .

תעריפזן המ 11״ של 0911113ה 1ר
החל מ־1.7.1974
לשנה בלירות מחיר העיתון

דמי הממי בארץ
לבל ארצות תבל בדואר רגיל
הוצאות משלוח

127־13 4
24 + 127

ל !/2-שנ ה

140
= 151

מחיר הוצאות
העיתון משלוח

7 + 65
13 + 65

דמי המנוי לארצות חוץ בדואר אוויר

לבל ארצות אירופה ואיראן לקפריסין לארה״ב ולקנדה
לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה, קניה,
ניגריה, חוף השנהב, תאילנד
למקסיקו ופנמה
לדרום אפריקה, זמביה ורודזיה
ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה, פרו ויפאן
לאוסטרליה וניו־זילנד

181 — 54 + 127
165 = 38 + 127
90 + 127
= 217 127 127 127 127
127

80 105 120 160
155

207
= 232
247 -= 287
282

28 + 65
20 + 65
— 46 + 65

111

105 — 40 + 65
53 + 65 118 126 : 61 + 65
146 — 81 + 65
78 + 65
143

ף אכן, גשנה האחרונה יכלה סוף־סוף
1ריקי ליהנות ככל שרצתה. כל הארץ
היתד, מוצפת בבגדי-הג׳ינם של טכסטיל
בית־שאן, פרי תיכנונה.
מד, שהחל כמישגה מצער, שעלול היה
לגרום הפסדים, הפך הצלחה בינלאומית
אדירה. לגמרי בטעות ייצר טכסטיל בית־שאן
בד ג׳ינס סוג ב /ריקי לא נבהלה,
ועל השגיאות החלה להדפיס דוגמאות.
אחריכד הועתקה האופנה החדשה, לדבריה,
על ידי כל העולם. גם את רעיון
הג׳ינס הרקום, היא זוקפת לזכותה.
למרות הניסיון הרב, למדות ההצלחות
היוצאות,מן הכלל, ניגשת ריקי בן ארי
לעבודתה בחרדת־קודש ובפחד רב .״זוהי
עבודה עם אחריות. אסור להיכשל, כי אין
הזדמנות שנייה. אם אכשל, יעמוד מיפעל
על שלושת אלפי פועליו, עונה שלמה.״
משך השנים מתמודדת ריקי בן־ארי עם
דפי־נייר, שאיתם היא יושבת שעות ול עיתים
אף ימים ולילות, בחדר-עבודתה
הקטן. ביום היא מתמודדת גם עם אנשים,
בשלושה מיפעלים שונים — אנסים ש אותם
עליה להפעיל לשם השגת מכסימום
של תוצאות.
״אני הקוסם מארץ עוץ,״ היא מעידה על
עצמה .״אנשים חושבים שבגלל שאגי מתב־ננת-אופנד,
ראשית אני נורא מפחידה, והם
ממש רועדים כשאני מסבירה להם מה
לעשות. אבל בסד־הכל אני היא זו העו מדת
מאחרי הווילון ופוחדת מהם. בי כל
עבודת-הנמלים שלי לא תהיה שווה פרוטה
בלי ביצוע נאות ומושלם, שאותו אני
דורשת מהאנשים שעובדים תחת פיקוחי.״
בסך־הכל הצליחו, עד היום, להביא לידי
ביצוע כמעט כל דבר שריקי בן־ארי תיב־ננה
אי־פעם, וזהו הישג לא־מבוטל, לכל
הדיעות.
העולם הזה 1940

קולנוע
אלוף
סרטים סרטו ה־ *01 שד

ה מי ט ה

אדואדד ג .,רובינסוו
סירטו האחרון, של אדוארד ג. רובינסון,
היה סרט מדע בידידני, אבל, סיפור מדע
בידיוני, כך מקובל לחישוב, הוא ׳מעשיה
בעולם ׳מתוחכם, ימלא !מכוניות משוכללות,
המספקות את כל, צרכיו הגופניים של
האדם, ורק רוחו מדוכאת על־ידי מחשבים,
ומישטרים הגוזלים את חירותו.
נידיורק, שנת ,2022 הסרט ה־,101
שעשה השחקן הגדול, הוא סרט המציג
את העתיד באור שונה לחלוטין.
אם. מעליותיו וחסרוניותיו הקולנועיים הם
עניין לביקורת מקצועית, הרי מה שיש לו
לומר מפחיד ואמיתי יותר מן התפאורות
הקוביסטוות, החלומות הפסיכדליים יוה־רובוטים
הנוצצים ישל מעבדות העתיד- .
הסיפור ׳מתרחש, קודם כל, בעתיד קרוב
מאד. בדייוק 50 שנה מפרידים בינו ילבין
תאריך הופעתו ישל הספר. אוכלוסיית ני ד
״ורק היא בת 40 מיליון תושבים, מחציתם
מחוסרי־עבודה. מקורות המזון יבשו
לגמרי, האוויר מטונף, המים מזוהמים,
ותעשיית המזון היחידה הפועלת, עדיין,
היא סוילנט, חברה המייצרת מאצוית־ים
׳מעין ביסקויט, בצבע ירוק. מעדן זה
מחולק פעם בשבוע להמונים. בשאר הימים
ניזונים בני־האדם ממזון סינטתי,
חסר־טעם, שדי בו כדי לא לגווע ברעב.
בכל לילה נישמעית צפירה. עוצר. האנשים
מפנים את הרחובות, לפי הוראה
׳מגבוה. מאחר ואין ׳מקומות ללינה, הם
ישנים בתוך מכוניות ישנות, ביחדרי־מדר־גות
׳מריופטים, או בכנסייוית הניראיות נמו
מיקלט של פליטים אחרי הפצצה אטומית.
החתיכה היא רהיט. האדם הצליח
להרעיל כל חלקה טיובה בטבע, עד כדי
כך שחיות ופרחים, מעיינות צלולים יוטעם
דובדבנים, הם בגדר זיכרונות ׳מעורפלים
של ישישים מעטים.
בתוך עולם זה, ישנם כמה יוצאי־דופן.
אלה הם מנהלים בחברת סוילנט הכל־יכולה,
כמה סנטורים?׳מושלים. הם גרים
בדירות״פאר, נהנים. ממים המים וקרים
היוצאים ׳מכל ברז( ,שאר האנושות מקבלת,
כל יום, הקצבה מוגבלת ישל מים)! הם
משתמשים בסבון, מוצר שלגבי האחרים
חלף מן העולם; בכסף טיוב הם יכולים,
אפילו, לקנות יעלה שיל חסה, תפוח אחד
או שניים, ואיזו חתיכת בשר־בקיר מצומקת,
שהיא בגדר מותרות.
בדירותיהם, נוסף לדלתות האוטומטיות,
למיקלחת העגולה ולספו׳ת המפוארות, יש

יחסים בצמרת (סטודיו, תל-
אביב, צרפת) — אין לטפס לצמרת,
דרך חדרי־המיטות של
נשים שונות, זה לא בדיוק סיפור חדש, ו״בל אמי״ של
טופאסאן ודאי היה נר גם לרגליו של מישל דביל, כשידיו
אחזו בסרט זה.
אולם, יש לומר לזכותו שהוסיף למעשיה המקורית
כמה סיבובים ותפניות השייכות בהחלט לתקופה הנוכחית,
כולל רמזים שגרמו, ודאי, לאי־נוחות בכמה מן החוגים
היותר מכובדים בצרפת.
הסיפור על פקיד־בנק, הממלא בדייקנות את כל הוראות
ידידו, מורה פרטי, שאינו מצליח אף פעם אחת
לפרסם את כתביו, מהווה סידרה בלתי-פוסקת של הפרות
המוסר המקובל, בכוונה תחילה. וככל שההפרות חמורות
יותר, כך גדל השכר שבצידן. כל הפרה כוללת בתוכה מי־טה
חדשה, עם אשה חדשה, והפקיד הפשוט מסיים את
הסרט כאיש גדול וחשוב, שיש לו מה לומר בחוגים הגבוהים
ביותר של הפוליטיקה והכלכלה.
אלא שהסרט אינו מסתפק בסאטירה חברתית בלבד.
יש בו לעג למערכת היחסים שבין גברים לנשים, בין אם
המדובר בגבר הרודה באשה, או באשה המסרסת באישיותה
גבר. חצים נישלחים לעבר האינטלקטואלים העקרים,
ועצם העובדה שהמורה אינו מצליח לפרסם אף סיפור
אחד מכתביו, אבל עצותיו בחיים עולות יפה כל־כך,
מצביעה על התהום שבין הספרות למציאות. חבל רק
שהפואנטה הסופית, שאסור לספרה למי שמיתכונן לראות
את הסרט, נוטה להעניק לו ציביון מלודרמטי מיותר
ולהקהות חלק מן הלעג שבו.

לעתים קורה שההמונים ברחוב, הלבושים
בסירבלים עלובים שהצבע המקורי
שלהם דהה מזמן, עד שכולם ניראים כגוון
של אפור־ימלוכלך, מיתמרדים נגד המיש־טרה.
הסיבה היא תמיד אותה הסיבה:
מחסור באספקת הביסקיויטים הירוקים. אז
ניכנסת המישטרה לפעולה, ומכונות גדולות
של איסוף זבל פורצות לרחובות ואוספות
בני־אדם לתוך מלתעותיהם ,׳כמו שאוספים
כל ליכלוך אחר הסותם את הרחוב. ולאיש
זה לא מפריע.
לאכול גוויות. לא מקורי? אולי. סיפורים
הרומזים על חלק זה או יאחר מסיוט
עתידני זה הופיעו בצורות ובנוסחים שונים
כבר בעבר.
לא מציאותי? זה כבר, למרבה הצער,
לא נכון. פרופסור פראנק באוורמן, מרצה
למדעי־הסביבה באוניברסיטת דרום-קאלי-
פורניה מוכן ׳להצביע על דוגמאות למצב

בירקין וטרינטיניאן: הפחת מוסר
מישל דביל, בלא הסכרין שהכניסה לסרטיו התסרי-
טאית שלו לשעבר, נינה קומפאנז, שומר עד לפני הסוף
על מבט חד וחריף, עריכה מתוכננת היטב, וקצב ער,
כשהוא מיטיב להשתמש בז׳אן־לואי טרינטיניאן בתפקיד
הראשי, בז׳אן״פייר קאסל, כיועץ השטני, בג׳יין בירקין,
כסמל הנוער המשוחרר מינית, ברומי שניידר, כאשה המאוהבת,
ובפלורינדה בולקן, כיפהעיה המודדת גברים לפי
ביצועיהם במיטה, ומוסרת להם למחרת את תוצאת המדידה.

שני
התמותה קטנה, מצד שלישי הזיהום
הסביבתי, שהוא תוצאה בלתי־נמנעת מהתפתחות
התעשייה, מחסל בזה אחר זה
את כל מקורות המזון. כמו שאמר כבר
אנתוני בורג׳ס, מחבר תפוז מיכני בכמה
מראי׳ונותיו>, :אם העולם ימשיך יכך, איין

בהם מואר הבית (ני מקורות האנרגיה
גם הם אזלו מזמן) ,מגלה יחד עם נמה
״ספרים״ אחרים כמוהו, את האמת על
החברה שבתוכה הוא חי.
זיכרונות נעוריו, על הודם הניפלא של
החרים, על אגמים כחולים ועל שקיעה

״ניו־יורק שנת 2022״ :דיכוי מרידה
בני־אדס לתוך מכונית־זבל

מנוס מן הרגע שביו אדם יצטרך להשלים
עם העובדה כי עליו לאכול את בני־מינו,
גם בגלל הוסר־ימזון, וגם משום שלא
יהיה עוד מה לעשות עם הגוויות.״

רוכינסון כסרטו הראשון וה*101
בך א דס לתוך היכל המוות

רהיט: חתיכה. זו צמודה לדירה, כאחד
הרהיטים שבה, אבל ניתנת להחלפה לפי
רצון הדייר, בדיוק כמו כל כיסא או
שולחן אחר בתוך הדירה. היא צריכה
לשרת, להישמע, להיראות ולא להפריע.
בתמורה׳ היא זוכה לקינאת כולם בימגויריר,
המפוארים, ועל חיי המותרות שהיא!מקבילת
מבעל הדירה.
העולם הזח 1940

מסוג זה הקיימות כבר היום .״בניו־דלהי,
למשל,״ מציין הפרופסור ,״ישנים מדי
לילה 50 אלף איש מתחת לכיפת־השמיים,
׳ובכל ביוקר מתעוררים רק 95 אחוז מהם.
היתר ׳מועבר לחד־ר־הימתים. וזה טוב, בהשוואה
לביומביי או כלכותה.״
ומה שקורה בהודו, עתיד לקרות בכל
העולם. מצד אחד האוכלוסיה גדלה, מצד

כלומר, העולם הולך וניגמר. יש צריכים
להתרגל לערכי־מוסר אחרים ,״אם אנחנו
רוצים להמשיך ולהתקיים,״ כדברי בויריג׳ס.
ויש להניח שלא כולם יוכלו לעבור שינוי
זה בשלום.
מוות וגמיורת 20 דקות. מבחינה זו,
אולי סמלי הדבר שניריורק, שנת 2022
היה סירטו האחרון של אדוארד ג׳ רובינסון.
בסרט, הוא מגלם ישיש יהודי, משמש
כ״ספר״ (כלומר, כאיש החופר בתוך כתובים
ומספק את המידע לגיבור הסרט,
צ׳רלטון הסטון, שהוא בלש סמישטרה).
רובינסון, המפליט מישפטים באידיש, שעה
שהוא מסובב את דוושות האופניים המפ
עילות
גנרטור הממלא את המצברים ש־אדומה
בים, קושרים אותו ׳לעולם העביר,
ובכל יום הולך וגדל ייאושו מן ההווה,
הסובב אותו. עד שבהיוודע לו האמת על
סוילנט ׳ויצמיד ,.הוא הולך להיכל המוות,
״הביתה״ ,כפי שהוא קורא לו, ושם הוא
מסכים, תמורת 20 דקות של זיכרונות
סטרייאוסקופיים, לוותר על חייו.
זה היה, לפי ספירה רשמית, סרטו ה״101
של רובינסון. והעובדה שבסופו הוא מיוסר
עצמו, מרצון, לזרועות המוות, אופיינית
לסופה של ׳תקופה. כפי שהוא אמר בשעת
ההסרטה :״לשנת 2022 לא אגיע, אבל
טעמתי את טעמיה על בימת הצילומים״.
יו־ 20 דקות שיל זיכרונות ניפלאים, עדיפים
על ימה שמצפה לעולם, לפי גיירסה זיו,
בעוד 50 שנה.
רובינסון עצמו מת זמן קצר לאחר מכן.

הזמות שמצאה

>ול>ד

לה יועץ

ההר עכבר
אני, באופן אישי מתייחסת לסגן־אלוף
שמועתי (כן, הוא עלה בדרגה) ברצינות.
תגידו מה שתגידו, לא תמיד הוא מתגלה
כבלתי־מהימן. לפעמים מסתבר שהוא דווקא
משמיע את האמת.
לכן, כשהתחלתי לשמוע בזמן האחרון
מכל עבר, את הסיפור על נישואיהם ה קרובים
של מנתח־הלב פרופסור מורים
לוי ושל הזמרת אילנית, החלטתי לבדוק
את העניין. כי כשהבן־אדם שומע
סיפור כזה מוזר פעם אחת — זה מצ חיק
אותו; שומע פעמיים — זה מעניין
אותו; שומע שלוש פעמים — זה מדליק
אצלו אור אדום. ובעיקר אם הוא רחל
המרחלת׳ נכון?
בקיצור, טילפנתי לפרופסור לוי. הפרופסור
היה עסוק בניתוח, ובשום פנים
ואופן לא יכול לצאת מחדר-הניתוחים,
אפילו לחמש דקות, כדי לשוחח איתי על
חייו הפרטיים. מילא, רצונו של אדם —
כבודו.
אשתו, לעומת זאת, סיפרה לי שגם היא
יודעת שיש שמועה כזאת, שבעלה עומד
להתחתן עם הזמרת אילנית, אבל לה לא
ידוע על תוכניות כאלו למרות שזה יכול
להיות, זה קורה במישפחות הטובות ביו־

פרוס׳ מורים לוי
גאוות הבולגרים
תר, שמתגרשים ומתחתנים עם בחורה
אחרת. אבל היא מצטערת, אצלם זה עוד
לא קרה ועד כמה שהיא יודעת גם לא
קורה. ובעצם, למה שאני לא אשאל את
אילנית? אולי היא יודעת משהו.
אז שאלתי את אילנית. נכון, גם אילנית
שמעד, על הרומן שלה עם פרופסור
לוי. ולא סתם שמעה, אלא אפילו מחברים
בולגריים שלה, שסיפרו לה שכל הבולגרים
ביפו גאים לקבל אותה לתוך
המישפחה הגדולה שלהם — עם נישואיה
למנתח־הלב הבולגרי, גאוות בני־מולדתו.
אלא מאי׳ היא בכלל לא מכירה את
פרופסור לוי, עוד לא היה לה הכבוד.

אולי ראו אותו עם איזה בחורה בלונדינית
וחשבו שזאת היא, יכול להיות .״כל
הכבוד לפרופסור״ ,כך אמרה אילנית .״אבל
מבחינת הגיל הוא יכול להיות האבא
שלי.״
לאילנית יש חבר צעיר שהוא קבלן,
והיא מאד מרוצה בחייה הפרטיים, ושאני
אאמין לה שכשהיא תתחתן אז היא תצא
בהכרזה גדולה.
לא יודעת למה, אבל אני דווקא מאמינה
גם לה וגם לאשתו של הפרופסור. ואם
זה לא נכון, והם בכל זאת בענייני חתונה,
אז כל הכבוד להם. איך שהצליחו
לעבוד עלי.

ח תי ךהש בו ע

זה שהוא עומד לו מאחרי הבאר של חפיאנרבר קאוטייה
ומוזג משקאות, זה עוד לא אומר שהוא הבארמן של המקום,
שלא תטעו.
נהפוך הוא. ישראל כויקו שכולם מכירים אותו בתור
בויקו סתם, הוא אחד מהבעלים החוקיים של המקום. זה שהוא
רק בן 25 זה לא נחשב. כי מי אמר שבגיל 25 אי־אפשר שיהיה
כבר עבר מרשים? עובדה — לבדקו יש.
מה הוא עשה עד גיל 22 הוא לא מוכן לספר, אבל אחר־כך,
לעומת זאת, הוא היה מנהל־הבמה של !הגששים שהם עד

כויקו ויצזריט
אהבתה של חנה

היום החברים הכי טובים שלו. כשנשבר לו לנהל לאחרים את
העניינים, החליט להתחיל לנהל לעצמו, וביחד עם ציגלה
מאליבי באר פתח את הפיאנרבאר קארטייה שהוא היום אחד
ממקומות הבילוי הכי פופולאריים בתל־אביב.
אבל זה שהוא בעליו של פיאנו באר וגם של מיסעדה סינית
הנמצאת בקומה השנייה של המועדון, זה עוד כלום לעומת
ההצלחה שיש לבויקו אצל החתיכות.
במשך שנתיים ימים היתד, לו חברה אמריקאית בשם מרים
האריס, מין דבר בלונדיני ענק שכמה שלא היית מסתכל בה
לא היית יודע איפה מתחילות אצלה הרגליים ואיפה הן נגמרות.
התחביב העיקרי של מרים היה להשתזף בביקיני־מינימום על
מירפסת דירת־הגג שלה ושל בויקו בתל־אביב. התחביב הזה
עשה אצל יבדקו בבית פקקי-תנועה, כי כל החברים היו באים
להזין את עיניהם בגופה הבנוי־לתלפיות של מרים הבלונדינית,
כשבדקו הגאה מסתובב בשטח ומשגיח בשבע עיניים שהחברים
לא יתפרעו.
אחרי שמרים נסעה חזרה לנידיורק, מצא בדקו נחמה בזרועותיה
של דיילת אל־על שולה סוגלר, שגם היא היתד, חתיכה
לא מבוטלת כמו שאתם בטח כבר מבינים. עם שולה הסתובב
בדקו עשרה חודשים, ואולי היה מסתובב איתה עד עצם היום
הזה. אלא שלבחורה הזו היו דרישות מוגזמות. היא רצתה להתחתן,
לא להאמין ממש. בויקו, לעומת זאת לא־כל־כך ירצה.
אז שו&ה התפטרה מאל־ על, אספה את רסיסי הלב השבור
שלה ונסעה ללוס־אנג׳לס. אבל מכיוון שהיא בחורה שיודעת מה
שהיא רוצה, מסתבר, התחתנה בכל־זאת, עם ישראלי בשם
ישראל. אלא שהיום, קצת פחות משנה אחרי הנישואים, כבר
מגיעות שמועות למועדון קאוטייה בתל־אביב כאילו הנישואים
האלה עומדים בפני סיומם. מה לעשות. זה קורה במשפחות
הכי־טובות.
זה ששולה נסעה ללום־אנג׳לס לא ריפד, את ידיו של בדקו.
הוא המשיך בשקדנות ובנאמנות להתאהב, והפעם בשחקניוד
הקולנוע לשעבר חנה מסיגגר״עוץ. זה שהיא גדולה עליו
בכמה שנים טובות, לא שיחק תפקיד אצל בדקו וגם לא אצל
חנה, מסתבר. הם אפילו התגוררו יחד בביתה שברמת־גן, ומביני-
עניין אומרים ישאף פעם לא ראו את בדקו מאוהב ומאושר כל־כך.
אבל גם חנה נסעד, בסוף לארציות־הברית, לארגן שם תערו־כת־ציורים
לאביה, הצייר מנחם מסינגר.
אלא שלעומת שתי האהבות הקודמות של בויקו, שנעלמו
כנראה מחייו לחלוטין, עומדת חנה לחזור ארצה בקרוב, ואני
מוכנה להתערב ישישו אל זרועותיו האוהבות והמצפות של בדקו.
בינתיים הוא כמובן אינו ׳טומן ידו בצלחת, כי כמה זמן יכול
להחזיק מעמיד הבן־אדם שלא רגיל להיות לבד? אבל אני בטוחה
שזה שהוא היום עם זאת מחר עם אחרת — זד, לא רציני. הלב
שלו שייך לחנה.

מישהו מכיר אולי איזו זמרת שזקוקה
ליועץ בהתנדבות? לא? כי אני, למשל׳
מכירה איש רדיו וטלוויזיה המייעץ לזמרת
לא־כל־כו מצליחה ולא־כל-כך מתחילה
בדרכה המיקצועית.
אל תשאלו אותי איך הוא מוצא זמן
לעשות את זה כי בבית יש לן אשה וילד,
ועבודה ברדיו ובטלוויזיה יש לו מעל ל ראש.
אבל בכל זאת הוא מייעץ לה בבחירת
השירים, בעיצוב התיסרוקת, ובענייני
תילבושת. הגא נמצא איתר. בהקלטות, בא
להופעות שלה, וכשהיא מופיעה בפסטיבלים,
הוא תמיד מחכה לה מאחרי הקלעים.
לא שאני חושבת שזה לא בסדר שהבן־
אדם לוקח על עצמו בהתנדבות לטפה
כישרון צעיר, נהפוך הוא, זה על־הכיפאק.
אלא ששמעתי שמישהו אחר חושב שזה
לא בסדר, וזח דווקא כעלה של אותה
זמרת, הנמצא מחוץ לבית ברוב ימות
השבוע כי הוא משמש כאיש צבא-קבע
ומשרת אי-שם.

1ה הכד
ה ת חי ל
ב,,פינק״
כבר מזמן אני משתגעת לכתוב פעם
במדור זד. סיפור שנוגע לעורך שלי. עכשיו
אני יכולה להגשים את החלום הזה.
אז פעם יושב העורך שלי במיסעדד,
פינק בירושלים, בחברת אורחת מגרמניה.
לפתע נפתחת הדלת׳ ומי נכנם — אם לא
ידיד של העורך שלי מצרפת. רואה הידיד
מצרפת את האורחת מגרמניה — ועיניו
נקרעות לרווחה. כן, כן — כמו שכתוב
ברומנים, זוהי אהבה ממבט ראשון. העורך
מזמין את הידיד להצטרף לשולחן —
ומאז השניים לא נפרדים עוד.
זה יכול היה להיות רומן רגיל, לולא
נגע לשני אנשים מרתקים — כל אחד
בפני עצמו.
האורחת היתד, אנג׳ליקה פון־שרו־בסדורף,
אשד, יפהפייה, שחרחורת דרא־מתית,
גבוהה, בעלת גוף משגע, טיפוס
מושלם של פאס פאטאל. השם האצילי
הגרמני לא בא לה במיקרה. אנג׳ליקה
היא בתם של יהודיה ואציל גרמני, שנישאו
לפני עלות היטלר לשילטון. את ימי ה־שילטון
הנאצי בילתה אנג׳ליקה הקטנה
עם אמה בבולגריה, בהסתר, וכך ניצלה
מן השואה. על הרפתקותיה כתבה ספר
בשם האדונים, שפורסם בהמשכים באחד
מגדולי השבועונים בגרמניה, וקבע לה
שם של סופרת חשובה. מאז כתבה כמה
ספרים נוספים.
אחרי הרבה הרפתקות ועלילות, נישאה
אנג׳ליקה לאציל גרמני אחר, אדריכל
חשוב בעל שם עתיק ומפורסם בהיסטוריה
הגרמנית. ואז נתעוררה בעייה: אני
ג׳ליקה מוכנה לגור רק בירושלים, ולא
היה לה שום חשק להוסיף לגור בגרמניה.
האדריכל אמנם הוזמן לירושלים על־ידי
טדי קולק כדי לתת עצות, אבל הוא
מוכרח לגור בגרמניה. אז הזוג גר כך —
היא בבירת ישראל, והוא בבירת בוואריה.
ולפעמים הם גם נפגשו.
האיש שנכנס לפינק היה קלוד ל,אנצ
מן, איש חשוב ומרתק לא פחות. קלוד
הממושקף הוא סופר׳ יהודי שעבד את
ימי השואה בפאריס, והוא ציוני נלהב לא
פחות מאנג׳ליקה. הוא היה מזכירו של
ז׳אן־פדל סארטי, ידיד קרוב (וגיבור
סיפור) של סימון דה־ככואר. מאז
מילחמת ששודהימים הוא התקרב יותר
ויותר לישראל, למורת רוחם של כמה מ חבריו
בשמאל החדש הצרפתי, ולאחרונה
עשה סרט־ענק על ישראל, שעורר תגובות
רבות באירופה. בשעה שנפתח סי פור
זה, היה נשוי לשחקנית צרפתית,
בעלת. טמפרמנט סוער ואישיות חזקה.
אז לחזור לאותו ערב גורלי בפינק. זה

י ע! 1ד יפהפייה לירושלים ירושלים הבירה התברכה בימים אלד. בחתיכה
רצינית נוספת. ולא סתם חתיכה,
אלא אחת שהיא ללא ספק בעלת השיער
הארוך ביותר בארץ, ולא רק זאת — היא
גם שדרנית־רדיו מצויינת ומצליחה.
כן, שמירה אימפר, שמחבר ההימנון
הלאומי התיקווה נפתלי הרץ אימפר
היה אחי־סבה, השכירה את הדירה היפה
שלה ברחוב מיצפה פינת פרישמן בתל-
אביב למוסיקאי מוני שפ״טוב, ניתקה
את יחסיה עם ידידה המיסתורי האחרון
ועלתה ירושלימה.
עוד לפני שהפכה שדרנית היתה שמירה
סטודנטית בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת
תל־אביב והופיעה במחזמר שיער.

שמירה אימכר
הקרובה של התיקווה

/71(/77/7/(//7ע( מ/ק ע/ג ע
אני אוהב או ת ה, אני כברלא
נפלאות הן דרכי הבן־אדם, ואם הבן־אדם הוא גם שחקן —
הן נפלאות עוד יותר.
ותאמינו לי, אני לא סתם אומרת את זה. קחו, למשל, את
השחקן גדליה כסר. לא מפורסם באופן מייוחד, אבל שחקן
מצויין המשחק מזה שנים בתיאטרון העירוני של חיפה. אז
גדליה זה, כמו שכבר אמרתי, הוא באמת שחקן מעולה ומאותם
שהתיאטרון הוא כל חייהם, אבל חוץ מהתיאטרון יש לו גם
דברים נוספים בראש.
עוד כשהיה שחקן אצל נולה צ׳לטץ הכיר את השחקנית
רחל דוכסון, והם היו חברים בלב־ובנפש. אחר־כך, כששיחקו
שניהם בבימת השחקנים, המשיך הסיפור עם רחל, עד שגדליה
הכיר את דיילת אל־על רחל כגאס, שאז היתה עדיין סטודנטית
לתיאטרון.
אבל הסיפור עם הדיילת נמשך תקופה קצרה ביותר, וגדליה
חזר אל רחל דובסון שלו. כבר אז שמו חבריו לב כי הוא
מקורב באופן מייוחד לשחקנית היפה ליאורה ריבלין, אשתו
של מנהל התיאטרון עודד קוטלי, אבל איש לא ייחס לכך
חשיבות.
הידידות בין גדליה ורחל נמשכה לה בשקט ובשלווה, עד
שרחל התאהבה לה פיתאום בצעיר יפהפה שהרטיט לבבות רבים
בבוהימה באותה תקופה, בשם עומרי אחי, שהיה הבארמן
של המועדון הצהוב ז״ל.
זה שעומרי לא היה מאוהב רק בה אלא גם בעוד כמה
אחרות לא הפריע לרחל, והיא היתר מופיעה אצלו בדירה שברחוב
רנ״ק עם תום כל הצגה.
גדליה מצידו, לא טמן את ידו בצלחת, והלך והתחתן באופן
מפתיע עם משוררת ישראלית צעירה. אלא ״שלמחרת הנישואים
נקרא לשירות מילואים, שממנו לא שב אל אשתו הטריה־מאוד
כי אם אל רחל שלו.
אחר־כך התפרקה לה בימת השחקנים, והבמאי עודד קוטלר
על שחקניו עברו לחיפה, וביניהם כמובן גם רחל וגדליה, שהמשיכו
לעשות חיל בקאריירות המקצועיות שלהם. אחרי תקופה
מסויימת הם גם נישאו, כידוע, אלא ששוב לא הכל היה חלק
;במשפחת בסר הצעירה.
גדליה שמר במשך כל התקופה על ידידותו עם השחקנית
ליאורה ריבלין, שלא אחת היתה גם הפארטנרית שלו בהצגות.

ידיו רחל
אחר־כך ליאורה ועודד קוטלר נפרדו ונמצאו בהליכי גירושים
וגם גדליה בסר ורחל דובסון נפרדו ונמצאו באותם הליכים עצמם.
אבל שוב, אצל גדליה בסר לא הכל הולך רגיל. הוא תמיד
מפתיע בסיבוב.
ליאורה נמצאת כעת עם שני תאומיה בלונדון, וגם הבמאי
עודד קוטלר בעלה נמצא שם, מסתבר. אם הם ביחד או לא, אני
עדיין לא יודעת, אבל מה שאני כן יודעת הוא כי רחל וגדליה
שוב יחד ומאוהבים, כמו שהיו פעמים כה רבות בעבר.
עד הסיבוב הבא. כנראה.

תינוק נוסף נולד בבוהימה

במשך שנים רבות היתד. חברתו של הארכיטקט
הנאה אהרץ כידר הנמצא
כעת בלונדון, ואחר־כך היו לה חברים
רבים אחרים אך שמירה טרחה תמיד להס תיר
אותם מעין רואה, כי היא לא אוהבת
פירסומת, הבחורה הזאת.
בתקופה שבה היתה סטודנטית, עסקה
שמירה בעבודות רבות, שונות ומשונות, ובין
השאר היתד, גם מלצרית במועדון-
לילה. אבל התקופה המאושרת ביותר בחייה,
אם תשאלו אותה היתד, זו שבה
חייתה כד,יפית בסאן־פרנציסקו שבקליפורניה,
ולמדה באוניברסיטת ברקלי.
אז ׳ זהו, נראה כאילו תחנתה הסופית
הפעם היא תחנת בית השידור בירושלים,
ואני כבר רואה בעיניים כמה מיקירי ה-
בוהימה של העיר הזאת כשהם חוככים את
ידיהם ועיניהם בהנאה.
היה לפני כשנתיים. לאנצמן ראה את אנ־ג׳ליקה,
וקרא :״אוי, איזו גרמניה!״ אנ־ג׳ליקה
ראתה את קלוד, ואמרה :״הוי,
איזה צרפתי!״ שניהם אמרו זאת בשפת-
האם שלהם, אבל לדבר זה עם זו יכלו
רק באנגלית — כי שניהם אינם בבית
בשפת הזולת,
אבל זה לא הפריע. כי מאז התגלגלו
הדברים בשתי יבשות ובשלוש ארצות,
בעזרת טלפונים בינלאומיים תכופים. אני
ג׳ליקה נסעה לגרמניה והתגרשה מן האדריכל
שלה. זה עלה לה הרבה מאד
כסף, וטוב שלא היתד. ענייה. לאנצמן התגרש
מאשתו שלו. אחרי חיזורים סוערים,
עם עליות וירידות, בא השבוע הסיום המוצלח:
אנג׳ליקה וקלוד לאנצמן יכלו
להודיע בשימחד, על נישואיהם, שנערכו
במולדתם הרוחנית המשותפת: ירושלים.
אז מי אומר שהעורך שלי לא יכול
לפעמים לעשות משהו טוב ז

גדליה כסר

כשחזרו מספרד עברו לגור בבית משגע
ביפו, לא זו העתיקה איפה שכל הסנובה
גרה, אלא דווקא זו שליד רחוב שישים
(הם, אגב, פתחו אופנה חדשה בבוהימה.
אמנים רבים רכשו לאחרונה בתים באיזור
זה, ועברו או עוברים להתגורר בו).

לפני כשנה נולד גיורא, בנם־בכורם של
עדה ואורי, והנד. ממש בימים אלו נתבשרו
חבריהם כי אורי ועדה עומדים להפוך
בעוד מספר חודשים להורים מאושרים

בישנות.

אז מזל טוב!

חו שב מ>
שחו שב פעמ>>ם

אורי ליפשיץ ואשתו
אחרי הבכור
הצייר אורי ליפשיץ ואשתו עדה הם
אחד הזוגות המקסימים האמיתיים ביותר
בין פרישמן לגורדון. החתונה המפורסמת
שלהם, לפני למעלה משלוש שנים, ש נערכה
בקפה כסית היתד. אחת החתונות
היותר שמחות שנערכו בבוהימה בזמן מן
הזמנים.
זמן קצר אחרי הנישואים נסעו אורי ו עדה
לספרד, וחזרו כעבור שנה כשהם
משמחים את לב אלה בתל־אביב שהיו
שבויים בייסורי הגעגועים אליהם.

אני לא אומרת שהיו כאלה ששמחו נש־הזמר
בועז שרעפי התגרש׳ מאשתו,
ליאורה לבית סחה אבל אני גס לא
אומרת שהיו כאלה שלא שמחו לתוספת
של יפהפייה כמו ליאורה לשוק־החתיכות
התל־אביבי, כתוצאה מהגירושים האלה.
אלא שליאורה לא נתנה הזדמנות — לא
לאלה ולא לאלה. מייד אחרי גירושיה היתה
עסוקה בהוצאת רישיון־נהיגה, ותיכף אחרי
כך לקחה ליאורה בת ה־ 20 את אחותה
חדווה בת ה־ 23 ונסעה איתה לאירופה.
מהגלויות שהיא שולחת משם בטוח שהיא
עושה חיים משוגעים, אבל מה שליאורה
לא מספרת בגלויות, אבל אני לא
צריכה שהיא תספר לי בשביל לדעת, הוא
על המיליונר האיטלקי בעל רשת מיס־עדות
ועסקים ענפים, שהכיר אותה בעת
שהיה בחופשה בארץ והרודף אחריה כעת
על כל אירופה.

ליאורה פחה ובועז שרעפי
הניסיון מנצח
כמו שאני מכירה את ליאורה אז הפעם
היא כבר תחשוב פעמיים לפני שהיא תגיד
כן למישהו.

סבארב !,חגג עם סבא בגין
וסבא הלו הצטרךדסבאקשת
בשבוע שעבר פגש ח״כ
יצחק מודעי (ליכוד) את סגן
ראש־הממשלה ושר־החוץ יג*
אל אלון, כשהוא מוקף ביועצים
ממישרדו. שאל אותו מודעי
:״מה יש כאן, איזה נבלה
בסביבה?״ ״נבלה י״ תמה אלון.
״כן, במקום שיש כל-כך הרבה

הר, לפני שהמפד״ל ייכנסו ל קואליציה.״
ענה על־כך ראש
המיפלגה הליברלית, ד״ר אלי*
מלך רימלט :״לא צריך למהר.
המפד״ל תחתום ביד ימין
על, ההסכם הקואליציוני, וביד
שמאל על עצומת הליכוד.״
8בישיבת ועדת־החינוך

לפני הרחבת הממשלה, פנה
שר־המישפטים, ומי שהיה אז
עדיין גם שר־הדתות חיים
צדוק, אל שר המישטרה ומי
שהיה אז עדיין שר-הפנים
שלמה הילל בלשון :״אדוני
שר־הפנים לעוד כמה ומים.״
הילל לא נשאר חייב, ענה לצ

צדוק

מצא לו זמן, בשבוע שעבר, בין הישיבות על הרכבת הקואליציה החדשה,
לחוות בהופעת ״רביעיית מועדון התיאטרון״ .צדוק, שהעביר השבוע את תיק
הדתות ליצחק רפאל, הרשת לעצמו לפרוץ בצחוק רם בכל פעם שהרביעייה ליגלגה על המיפלגות
הדתיות בארץ, ובייחוד כאשר השתמשה במילה ״דתיקאן,״ כהגדרה להיכל הרבנות הראשית בירושלים.

עורבים מוכרחה להיות נבלה,״
ענה לו מודעי.
1בישיבת הנהלת הליכוד
שנערכה בשבוע שעבר, עוד
לפני שהמפד״ל נכנסה לממש לה,
סיפר מנהיג הליכוד ח״כ
מנחם בגין כי בשבוע הבא
עומדים לפתוח, במיבצע החתמה
על עצומת הליכוד בקרב
חברי המפד״ל. העיר לו ה״כ
יגאל הורביץ :״צריך למ

הכנסת הציע ח״כ הרב
מנחם הכהן להקים בצפת,
עיר המקובלים, פקולטה לקבלה.
קרא לעברו ח״כ יוסי
יטריד, המתגורר עתה בקר־ית־שמונה,
הסמוכה לצפת :
״אין צורך בפקולטה מיוחדת.
כל הארץ היא פקולטה לקבלה
— כולם מקבלים.״
׳ 8בישיבת ועדת־שריכדל-
ענייני־חקיקה, שנערכה עוד

דוק :״כן, אדוני שר־הדתות
לכמה ימים.״
הבדיחה הכלכלית הטובה
ביותר נשמעה השבוע
בוועדת־הכספים מפי ח״כ יחד
קאל פלומין (הליכוד) :אדם
נתן צ׳ק על סך 10,000 לירות,
והצ׳ק חזר. מהבנק עם הודעה
על חוסר כיסוי. האיש התרגז
וטילפן למנהל הבנק ושאל אותו
:״נכון שיש לי 200,000

הוא כוכב ההצגה ״היידה יפו״ ,אשר הופעת־
*0 01

הבכורה שלה נערכה בשבוע שעבר באולם ״אל־יי

* ׳ייי
המברה״ ביפו. ההצגה מספרת על מעריץ נלהב של קבוצת הכדורגל של ״מכבי״ יפו,
אשר בנו בגד בו ועבר לשחק בקבוצת ״הפועל״ מרמורק. בתום ההצגה נערכה על הבמה
מסיבה, בה השתתפו, מילבד בר־יותם (ראשון משמאל) גם ראש עיריית תל־אביב

אנשים לירות בבנק?״ ״נכון,״ השיב
מנהל הבנק .״נכון שיש לי עוד
רבע מיליון לירות במטבע
זרז״ ״נכון,״ השיב המנהל.
״אז מדוע החזרתם לי צ׳ק על
10,000 לירות?״ שאל האיש.
״משום שלבנק אין 10,000 לירות,״
השיב מנהל הבנק.
8בשבוע שעבר חגגו
חמישה חברי-כנסת את עובדת
הפיכתם לסבים. הראשון הוא
ראש־הממשלה יצחק רבין,
אשר לבתו דליה נולדה בת.
גם לבנו של מנהיג האופוזיציה,
מנחם בגין, כני, נולד בן,
וכן נולד נכד לח״כ הליכוד
(ע״מ) אמנון לין. כאשר התאספו
כל אלה להרים כוסית,
הצטרפו אליהם עוד שני חב־רי־כנסת,
להם נולדו נכדים
בתקופת פגרודהכנסת, ולא יכלו
לחגוג את המאורע אז:
סגן יו״ר הכנסת כן־ציון
קשת, לו נולד נכד, וח״כ ד״ר
בנימין הלוי, אשר בתו, השוהה
עתה באנגליה, הביאה
לו נכדה.
8מסתבר כי פעם נכה־מילחמה,
תמיד נכה־מילחמה.
ח״כ משה ורטמן, ראש הקואליציה
וסיעת המערך בכנסת,
שהוא נכה צה״ל ממילהמת־השיחרור,
עומד להיות, בנוסף
לחברותו באירגון נכי צה״ל,
גם חבר באירגון נכי מלחמת־ויאט־נאם.
ורטמן חזר בשבוע
שעבר עם המישלחת הפרלמנטרית
מהמיזרח הרחוק, לאחר
סיור מקיף שערכה המישלחת
בוויאט־נאם. מארחיהם לקחו
את חברי־המישלחת לראות תרגיל
צבאי ויאט־נאמי באש
חייה, ובעת התרגיל מעד ורט־מן
ונפצע בראשו. לאחר הטיפול
התבדחו חברי־המישלחת
שוורטמן הוא נכה מילחמת
ויאט־נאם.
! 8כתב הארץ בכנסת
מתי גולן ניסה לשווא, בש בוע
שעבר, להשיג ראיון עם
שר-העבודה משח ברעם, הידוע
בסלידתו מעיתונאים. לאחר
שניסה לשכנע את השר
ולא נענה, עלה בראשו של
גולן רעיון מבריק .״בוא, אני

אדליף לך מה קורה בממשלה,״
הוא אמר ליברעם, אשר הסכים
מייד לשבת איתו.
! 8חיילי חטיבת גולני,
שסיימו בשבוע שעבר תרגיל
גדול, הופתעו לראות חייל
חדש שהצטרף אליהם במסע
המזורז בן 30 קילומטרים עם
סיום התרגיל: הרמטכ״ל רב־אלוף
מרדכי (״׳מוטה״) גור,
שרצה לשמור על הכושר.
8תא״ל עמנואל (״מנו״)
שקד, מי שהיה קצין־צנחנים-
וחי״ר־ראשי, מצא דרך מקורית
להיפרד מתפקידו. במקום מסי־בות־פרידה
והרמת כוסית, הח ליט
מנו לערוך צניחה מייוח־דת
לכבוד פרישתו, כשהוא
עצמו צונח בדבוקה הראשונה.
8בפגישה שנערכה בין
ח״ב שולמית אלוני לבין
ראש־הממשלה, יצחק רבין,
ביום הרביעי האחרון, בו הודיעה
אלוני סופית לראש־דד
ממשלה על פרישתה מהממשלה,
אמרה אלוני לרבץ :״הבדיחה
שהולכת עכשיו היא ש אתה
הצעת לי להיות נעהת־הטלפץ
של הממשלה. אני פורשת
כיוון שבגילי כבר פורשים
ממיקצוע זה, ולא נכנסים
אליו.״
8עוד בדיחה שנשמעה
בכנסת, לאחר שדביו הציע לאלוני
את תיק שרת־התיקשו־רת
:״רבץ דפק את שולמית
אלוני דרך הטלפון.״
8בתוכנית דודו דותן
ואבי קורן מעלים באויב,
שנערכה בשבוע שעבר, הגיבו
השניים במיספר בדיחות על
מיבצע גוש אמונים לבעלי מכוניות
התומכים בהתנחלות,
לנסוע משך יומיים בשבוע באורות
דלוקים. הציע דודו
דותן :״מי שאין לו עדיין
דעה שיסע בניוטראל.״ ענה לו
אבי קורן :״מי שלא מבין
מה עושה גלילי בממשלה, שיביא
גרר.״
8 :תקרית חריפה אירעה
נדשבוע שעבר בין ח״כ מ אי ר
פעיל (מוקד) לבין ח״כ זלמן

שלמה (״צ׳יצ״׳) להט, בנו בן ה״ 11 אבנר, שחקן ״מכבי״ יפו משה אוננה (ראשון מ ימין)
/וכל שחקני נבחרת ״מכבי״ יפו. במסיבה היתה אף הצגת״הבכורה המחודשת
של הדוגמנית איה יורמן, אשתו של מפיק ״ערב השירים הגסים״ סולו יורמן (בתמונה
השמאלית) .איה, חחוזרת עתה למסלול, הוצגה לכל באי המסיבה על־ידי דודה,
מאמן נבחרת ישראל בכדורגל דויד שוויצר, העומד (משמאל) לידה בהבעה של הנאה.
העולם הזה 1940

(ליכוד) .פעיל טען כי
השתמש במונח ״שק־בנאומו
בכנסת. שובל התדוז
רגז1
,רץ לעבר מושבו של פעיל
וקרא לו :״אתה שקרן!״ לפתע
היה בדמה כי עומדת לה־פתח
תיגרת-ידיים, וסדרני־הכנסת
מיהרו לעבר השניים.
לאחר סיום הישיבה שלח שובל
מיכתב ליו״ר הכנסת, ישראל
י ש בי תו, בו דרש מפעיל ל התנצל
בפניו, ואילו פעיל סי רב,
במיכתב ליו״ר, בטענו כי
שובל השתמש במונח ״כזב״,
שהוא אפילו יותר גרוע מהמונח
״שקר״.
8בישיבת סיעת־המערך
בכנסת, אשר דנה בהצטרפות
המפד״ל לממשלה, השתמש ח״כ
עוזי פיינרמן בפסוק :״אליה
וקוץ בה.״ ח״כ ז׳אק אמיר
לא הבין מה זה אליה * ,ושאל
את פיינרמן לפירוש המילה.
במקום פיינרמן השיב לו שר-
המישטרה שלמה הילל :״אליה,
זו אשתו של המלך חוסיין.״
^ 8התעשיין והמיליונר ל שעבר
שמואל (״סם״) דובי־נר
מאיים להפציץ את הארץ
בסידרה כת ! 23 ספרים, אותה
הוא כותב, לטענתו, על היסטוריה
ואמנות. דובינר מספר
כי הוא עסוק עתה בכתיבת
שני הספדים הראשונים בוזמנית,
וכי בהם יהיה סקופ
בינלאומי :״היכן נמצאים עשרת
השבטים.״
! 8בתוכניתו של מני
פאר, ממני מני, שנערכה בש בוע
שעבר, גילה הכתב הכלכלי
של ידיעות אחרונות משה
(״מושקה״) שלו, כי שיטת
הפתקים לא החלה אצל פינחס
ספיר, אלא אצל לוי אשבול
המנוח .״לאשכול היתה שיטה,״

1**1 1111! 0

השתתף במסיבה שנערכה לכבוד יום הולדתה

י ה״ 85 של חנה רובינא, בה השתתפו גם ראשי

הממשלה יצחק רביו וגולדה מאיר. באמצע המסיבה, פרש משה

חברי־כנסת שלא לדבר יותר
מדי.
בלתי־נעימה
8 :תקרית
אירעה בשבוע שעבר למנהל
לישכת־העיתזמת הממשלתית
דויד לנתר. בלב שחזר ענק
נכנס למישרדו בבית סוקולוב
בתל־אביב, הבריח את לנדור
והתיישב על בסאו. משך שש
שעות לא העז איש מעובדי
הלישכה, ובכללם לנדור עצמו,
להיכנס לחדר, מילבד אחת ה־

| 1 1 ¥ 1 * 1 * 71 במאית ומפיקת התיאטרון ערכה בשבוע
1 1 1 1 1 4 /1שעבר את הופעת״הבכורה שלה עצמה, ל!1

אחר שילדה לפני כחודש בן. מירי הסתגרה בביתה כל אותו חודש,
עד שתירזה ותיראה טוב. שלושה חודשים לפני שילדה בן, הפכה
מירי לסבתא, כאשר בתה ילדה בת. בתמונה היא נראית עם עיתונאית
״ידיעות אחרונות״ שולה רון (במרכז) ,ועם שילה חן(מימין).

סיפר שלו ,״כאשר הוא באמת
רצה לעזור למישהו, הוא היה
נותן לו פתק, המופנה לאותו
מוסד אשר יכול היה לעזור,
וחותם עליו בראש תיבות של
שמו, כששם המשפחה מופיע
קודם: א.ל. כשהמבקש היה
נודניק, שאשכול רצה להיפטר
ממנו, הוא היה חותם ל.א. ואז
ידעו מקבלי הפתק כי הכוונה
היא לא לעזור.״
8באותה תוכנית הופיע
גם סדרנה הותיק של הכנסת,
יצחק ציגלר, הנוהג בדרך
כלל לספר קוריוזים ציבעוניים
מהווי הכנסת. אולם בתוכנית
זו סירב ציגלר לשתף פעולה,
ולא סיפר כלום• רק אחרי התוכנית
הוא ׳סיפר לימני פאר
כי הוא הוזהר על־ידי מספר
* אליה היא זנב־כנ שי ם שמן.
משמעות הפסוק: דבר טוב,
שיש בו חיסרון מישני.

העולם הזה 1940

פקידות, בלה דיאמנט. בעבור
שש שעות הגיעו אנשי
צער בעלי חיים, שהוזעקו למקום,
לקחו את הכלב ופינו
ללנדור את כסאו.
י בשבוע הראשון בו הגיע
עמום לביא, מי שהיה
סמנכ״ל מישרד־הקליטה, וכיום
ניספח כלכלי באנגליה, ללונ דון,
הוא כבר עמד בפני שני
מיבצעי-אירוח גדולים. על עמוס
התנפלו באותו שבוע שר-
המיסחר־והתעשייה חיים כר״
לב ויושב־ראש הנהלת ההסתדרות
הציונית העולמית, פיג־חם
ספיר• לאחר השבוע טען
עמום, כי בעוד שאת ספיר אין
כלל בעייה לארח, הרי שבר־לב
לא הפסיק לדרוש תשומת־לב.
8בר־לב עצמו הגיע ל לונדון
באיחור של יומיים. המטוס
שלקח אותו לבירה ה-
אנגלית ערך זזניית־ביביים בפאריס,
ובר-לב ירד מהמטוס,

כשעל פניו מישקפי־שמש גדולים
כהים, ולראשו כובע של
ג׳וקי. איש מהישראלים בנמל-
התעופה של פאריס לא ידע
לאן בדיוק נעלם, אולם ההש ערה
היא שהחליט לקחת יומיים
חופש, ולבלות אותם בתחביב
האהוב עליו: רכיבה
על סוסים.
! בפני שערוריה חדשה
עומדת מזכירת סיעת מוקד
בכנסת, גאולה אליהו, מי
־שעמדה במרכז שערוריית־המי־ני
לפני מספר חודשים, כאשר
יושב־ראש הכנסת, ישראל
ישעיהו אסר, בגלל שמלותיה
הקצרצרות, על עובדות־הבית
לבוא בשמלות־מיני. גאולה
החליטה לעבור על לאו מוחלט
ולבוא לעבודתה במכנסיים, דבר
האסור לגמרי בכנסת• עתה
ממתינות יתר פקידות הכנסת
לראות את תגובתו של ישעיהו,
לפני שהן תבואנה גם הן לבושות

8מי שמצטערים ביותר
על נפילתו של טיכור רוזג״
ב או ם, הם דווקא הישראלים
המתגוררים בנן נבה. ברור להם
עתה כי סדריחפסח המפוארים,
אותם היה עורך דחנבאום, ואליהם
היו מוזמנים הישראלים
המשרתים בעיר זו, ואישי כלכלה
אשר היו בג׳נבה בליל־הסדר,
ביניהם פינחס ספיר,
לא יחזרו עוד. סדר אצל טיבזר
רוזנפאום היה נערך שבע שעות,
שרוזנבאום עצמו קורא
את ההגדה שלוש פעמים: פעם
בעברית, לשון ההגדה, פעם
בצרפתית, לשון המקום, ופעם
באידיש, כדי ששפה זו לא
תישכח.
8כתב הצופה לשעבר
שאול (״בובי״) שי!ז, אשר
נסע לפני שבועות מספר כש לוח
הסוכנות לטיפול בנוער הדתי
בלונדון, התאקלים טוב
בבירה האנגלית. שיף ריכז סבי בו
שורה ארוכה של מזכירות
ישראליות, אשר אף אחת מהן
אינה דתית.
8כבעל נאמן ומסור הת־גלה
עיתונאי מעריב אורי דן,
מי שמונה לאחרונה כרכז הכתבים
של העיתון. אשתו של
אורי, הדוגמנית היפהפיה ורדה
דן, נסעה לפאריס כדי
לדגמן מוצרי־עור ישראליים,
זוכה לדרישות־שלום מבעלה
מדי יום ביומו. אורי מוסיף
בכל טלקס, אותו שולח העי מעריב
בתון
לכתבת
פאריס תמר גולן, הוראה
לטלפן למלונה של אשתו ולמ סור
לה דרישת שלום. בטלקס
האחרון, שאותו שלח כשבוע

מהחדר, ופנה לעבר חדר אחר, בו ניצב מקלט הטלוויזיה׳ כדי לחזות
בהופעה שלו עצמו על המסך הקטן. אורח אחר במסיבה, המחזאי
ניטים אלוני, היה גם הוא בחדר, אך כנראה לא התעניין בהופעה.

שעבר, הוא ביקש שוורדה תביא
לו מי־גילוח וחולצות.

ח״כ אברהם יפה
ערך בשבוע שעבר תחקיר
אצל קופאית מיזנון חברי-
הכנסת, כמה עלתה ארוחת-
הצהריים שלו. חברי־הכנסת
האוכלים במיזנון חברי־הכנסת
חותמים על חשבון, בו אין מופיע
הסכום שאותו יתבקשו לשלם
בסוף החודש, אלא רק
מה אכלו. את החשבון הכספי
עורכים רק בסוף. יפה ראה
בחשבון שלו שש מנות סלט,
מיהר לעבר הקופאית, אשר

לבסוף, עלתה על הבמה לשיר
את הבן יקיר לי, אולם משך
כל זמן השיר היא צחקה ו־התבדתה.
0נשיא
המדינה, הפרופסור
אפריים קציר, התארח
לאחרונה באילת, שם הש תכן
במלון לתם. לקראת בואו
התעוררה תכונה רבה בין עובדי
המלון, שביקשו לקשט את
חדרו של הנשיא כיאות למעמדו.
חיפשו וחיפשו, ולבסוף
החליטו: מהגלריה שבמלון נטלו
מיבחר תמונות של הצייר
משה ינוקא, וקישטו בהם

אדן שומן

הקומיקאי הגדול ביומר בארצות־הבריוג
(מימין) נפגש, בעת ביקורו האחרון של
ראש־הממשלה יצחק רבין באמריקה עם משפחת רבין, סיפר לו
את הבדיחות האחרונות שהולכות היום בציבור האמריקאי. שדמן
ציין כי בעוד שראש־הממשלה לא כל״כך נהנה מהבדיחות,
לא הפסיקה לאה רביו (ראשונה משמאל) לצחוק מהן.

הזכירה לו כי הוא ביקש משלושה
סוגי סלטים שונים מנה
כפולה. כשהתעקש יפה לדעת
בכמה עלתה לו ארוחת-הצה־דיים
הצימחונית הזו, ערכה לו
הקופאית חשבון 16 :לירות.
״זה בזול בשביל ארוחת־צה־ריים
אחת׳ /הגיב יפה.
׳ 8לשערורייה רצינית גרמה
בשבוע שעבר הזמרת מירי
אלוני, בערב־גאלה מיוחד
שנערך על־ידי המגבית היהודית
המאוחדת באולם הבימה
בתל־אביב. מירי איחרה לפתיחת
הערב, בו היתד, אמורה
לשיר ואת מקומה תפסה הז מרת
אילנית. כשהגיעה מירי

את חדרו של הנשיא.
81 במצב לא־נעים עמדה
לאחרונה רעייתו שלי שגריר
ישראל בארגנטינה, אליעזר
דורון. אשת השגריר הופיעה
באסיפה של נשות יהדות ב ד
אנוס־איירם, כדי לשכנע אותן
להגביר את תרומותיהן למג בית
היהודית. אחת המטרוני-
תות שנכחה במקום הבחינה,
כי אשת השגריר נראית רעננה
יותר אחרי שביצעה ני-
י׳יח מתיחת־עור בפניה. התורמת
הפרה את כללי הנימוס
והטיחה בפני אשת השגריר:
״אנחנו תורמים כדי שאת תמ תח,
את הפנימו״