גליון 1941 מתאריך 13 בנובמבר 1974

ל בי ח
ולמשפחה העליה המתונה במחיריהם של מוצרי
המזון הבסיסיים, אינה חייבת
בהכרח לפגוע ברמת חייה של המש פחה
הממוצעת. נהפוך הוא, בעזרת
מעט תושייה והרבה כסף טוב ניתן
להמשיך בשיגרת חיינו כמו מאומה
לא קרה.
הכופתאות העגולות שבסיר המרק
למשל (תמונה מם ,) 1 .המרהיבות ב יופיין
והמעוררות רצון לבולעם, עשויות
למעשה מגושי בטון עגולים העטו פים
בגרביים ישנות שיצאו מכלל שי מוש.
כבר נכתב רבות במרורנו על
ערכן התזונתי של הגרביים( .אחוז
החלבונים למשל בגרב צמר שווה
לאחוזם בגבינה, והן עשירות יותר
בוויטמינים ובמינרלים) וניתן איפוא
בקלות להופכם למנות עיקריות ואף
לרפרפות מעניינות.

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א: ב .מיכאל, אפרים סידון.
מעטר: גבי קלזמר
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

סיי ר ת הידוק

חטפתי חאזוק
של סיירת ״הידוק״
הו, איזה חיבוק !
לא נשאר לי אף שלוק.

שיר זה נשמע השבוע מפיו של אזרח סוטה,
שנתפש במארב של סיירת ״הידוק החגורה,״ (ראה
תמונה) .נראה שהאיש השמן• ונוטף־המותרות עורר
את חשדנותם של אנשי הסיירת׳ והם חשו אליו
והחלו לסחוט מפיו את שאריות המזון שאכל אמש
על־מנת לשולחם לבדיקה מעבדתית.
אנשי ״סיירת ההידוק״ עושים את עבודתם
בהתנדבות וניכר מהבעת פניהם שאין ליבם שלם
כלל ועיקר עם מלאכתם. אך למרות הסבל הכרוך
בעבודה המייגעת, אין הם מתלוננים וממשיכים
למלא את חובתם האזרחית ללא תלונות.

בתמונה מס 2 .אנו רואים כיצד הופכת
גרב שמאל, לכופתאה. בעזרת
מתיחות קלות שמאלה וימינה אנו
מקבלים את הצורה הרצויה. רצוי
להגיש חם עם קורט פטרוסילון. בגושי
הבטון שלא נעכלו ניתן להשתמש
שימוש חוזר.

קומיסיון׳ ״
איז

פוסיבל

עפ״י ההוראות שניתנו להם, יחולקו שאריותיו
של האזרח ההולל בין שאריו הזכאים לקיצבת
שאריות, ובאין שארים, ינופקו השאריות לשיכבות
מעוטות היכולת כמיקדמה על חשבון קיצבת הסעד
לחודש דצמבר ש.ז.
בתיאבון.

מה ל ה בי א?

חנו ךמרמ רי
בוא נשחק בקומיסיון/
מישחק חינוכי־כלכלי המפתח את הדימיון ומחנך
לערכים.
איך משחקים י
צריך לקחת קומיסיון. לקחת זאת לא בעייה. צריך
רק לדעת ממי. כל הדברים הגדולים כבר תפוסים,
כולל מישרד־הביטחון. את הסוכנים הקטנים מחסל
לאט־לאט הלוח הכפוף. אבל אסור להתייאש, המוח
הכלכלי שלנו מוצא לכם תיכף־ומייד משהו מיוחד.
למשל: שירות בתי הסוהר.
חומר גלם פנטאסטי לאמצאות פיננסיות פרועות.
שימו לב: אסירים הם מרכיב קבוע בכל חברה,
גם בימי שפל כלכלי, גם בימי מילחמה. תמיד קיימת
תנועה יציבה של אסירים אל בתי־הסוהר.
אז למה שלא נפתח חברת הובלה?
נציע מכרז לשירות בתי הסוהר להובלת אסירים
מבית־המישפט לכלא, בשיטת מהיצרן לצרכן. כולל
אריזה, הובלה, פריקה, מסירה ובאקשיש לסבלים. על
כל אסיר שנכניס לבית הסוהר נקבל חמישה אחוז
מערך העבירה הכלכלית שביצע. זה יוצא סכום
לא רע.
עכשיו תגידו: חברת הובלה זה לא סוכנות עמלה,
ולבתי הסוהר יש אמצעים להוביל אסירים גם
בלעדנו.
וכאן נכנס לפעולה המוח הפיננסי שלנו: זהו
בדיוק הרעיון. מי בכלל משוגע להוביל אסירים?
ש״אמקור״ יוביל. אנחנו רק רוצים את הזכויות
על ההובלה. הרי הרעיון הוא שלנו. קופירייט. ועל
זכויות משלמים קומיסיון. לא?
כעת נלך וניקח תת־גונדר שהשתחרר לאחרונה
משירות בתי הסוהר והוא ינהל לנו את העסק.
וילה מובטחת. גם פונטיאק. גם אמבטיה צב־עונית.

פנים
קטנים מעולם האינפלציה:

הוזמנתם לחגיגה, ברית, חתונה, כריס-
טמס, ואתם מתלבטים מה להביא.
ובכן, אם ברצונכם להעניק מתנה בעלת

חלבון
מן החי
השימוש בגרביים כמקור לחלבונים
מן החי, מוגבל בהכרח לכמות הרג ליים
במשפחה. עם אזילתן עלינו למ צוא
מקור חלבוני אחר. הפתרון ה פשוט
ביותר, הוא לצאת לכפרי הגליל
או המשולש, וללכוד תנים ו/או צבר
עים שבשרם מזכיר בטעמו את בשר
החתול שמחירו עלה מאוד בימים אלה,
או את בשר החולדה הנפוצה עדיין ב אזורים
העירוניים.
מן הפרווה שנשארה בידינו, ניתן
להתקין נייר טואלט או להפך. כן ניתן
(המשך בעמוד הבא)

ערך ריגשי וכספי גם־יחד, אנו ממליצים
על 150 גרם גבינה, או מרגרינה( ,ראה
תמונה).
לא הרבה זוגות צעירים יזכו לראות
בימי״חייהם מרגרינה חייה.
שימו״לב לזר הפרחים המעטר את
המתנה. הזר לא נועד לנוי ולקישוט בלבד,
אלא יכול לשמש לגיוון הארוחה
בערבי־שבתות וחגים.

בדרך מיוחדת במינה חגג ישוע (״תביא את הלחי השנייה״)
מנצרת את פרוץ המשבר הכלכלי. ישוע, בנו של נגר עני, אסף
את ידידיו; הודיע להם שזוהי ״הסעודה האחרונה,״ והלעיטם
באלפי קילוגרמים של סוכן ושמן.
כטוב ליבם באורז, הודיעו כל הנאספים שמעתה ואילך
ייגמלו כולם מאכילה ויעברו לאכספורט.
לזה ייקרא אזרחות למופת. כל הכבוד.

— מ מי ש נ תו של מיי ס דו —
נ ת ״ ד תי לך חיי -
ירד תי ל הוו אי

להכין מן הפרווה מרק פרווה, כשר
למאכלי תלתן וקוצים גם יחד. את
ציפרני התן שנשארו בידינו אפשר

מדניאל
(בדוד)

תליש מגיב

עכ שיו אני אשלם ( 6ש ש) לי רו
תלכ פי ת סוכר.
אני אעשהאתהח בי תו ת שלי
מאבקת -בי צי ם מ טו גנו ת בגריז, מ ה
מ כוני ת ה מו שבתת.
אני א אנו ס ק טינו ת ב לי לו ת־ חו ר ף
קרים, כי ז ה יו ת ר זול מלהד לי קאת
ה תנו ר.
אני אקראב לי להל או רגח לי ליו

אני אשלםשש -לי רו ת -ע ש רי ם-
וחמשת מו ר ת דו ל ר -ש חו ר, לקראת
ה פי חו תהבא.
אני אגדל פי ט ריו ת בין אצב עו ת
הרגליי ם, ליי צו א.
אני אנ גו סצפ רניי םלא רו ח ת
הצ הריי ם.
ו אני אדע שכ לזהלא יעזור.
ל א יעזור.
פ שוט, לא.
כי אני יו ד ע שרק שלו ם יעזור.
שלו ם — כ מו אווי ר לנ שי מ ה.
שלו ם ת מו ר ת שטחי ם.
שלו םבכלמ חיר.
א ם סוכ רבכלמ חי ר, אז למה
ל א שלו םבכלמ חי ר?
שלו םבמ קו םהתעצ מו ת.
שלו םבמ קו ם ש טויו ת.
ו אז — או לי ...
פעם_ __
אבלעד אז :
לאי הי הלחם —
ואתםתאכ לו פ צ צו ת.

אזרח בעל־תושייה מציג בגאווה
את הבשר־לשבת שתפש במו ידיו.
בהחלט לזרוע בגינה, נקבל -מהם צי פורני
תן המזכירים בצבעם וריחם את
ציפורני החתול.
בשר התן כשר למעדרין.

אי מ פו ר ט -אקס פו ר ט
גם המשפחה הממוצעת יכולה לתרום
רבות לצימצום התצרוכת הפני מית
והגברת הייצוא, בצורה הבאה.
יגמור כל אחד ואחד מאיתנו ללא יוצא
מן הכלל בחוץ ! בצורה זו זורמים
עיקר משאבינו החוצה, דבר המצמצם
את הגירעון המיסחרי.

צליל המחר
קנה עוד היום
את צליל המחר
מהר — פן תאחר
כי מחר
גם זה לא יישאר

יהיה טוב
קצתחבל לי עלנ צי ב ה מי ם
לי שראל, באמת חבל. יו שב ה בן-
אדם שנ השלמהכ די לצאתלקר
א ת החורף! עםהפצצהשתש בו ר
אתה שו ק ו תג רו םלפ אני ק ה נו ר
אי ת, ו אז ש הו א סוף!-סוף מ כ ריז
ו מו די ע — אףאחדלא שם. ל א
מ ת רג שי ם ה אנ שי ם, לאמת רג שי ם.
אז צ פוי מ ח סו ר ב מי ם, נו באמת.
ה שנ ה עו דמחכה לנו מלחמה, אין
דולרים, מי תון, פי חו ת, אבסלה, אז
נ ת רג ש מ מי ם?
בכלל, ע כ שיו זו עונ ה טו בהלב
שו רו ת איוב. כעתאפשרלצאת
עם כל ה ר עו ת ו הנו ר או ת ע לי א ד מו
ת ו אי שלאי תיי ח ס. יג מ רו ה
מים,
י אז להחמ צן, י כ בו אתהשמש,
ש בי ת ת ירח, כלום. מ כ סי מו םרבע
י די עהבע מו דהאח רון שממחרלא
ת הי ה יו תרשמש.
זהו. קוני ם סוכר, אוג רי ם דו לרים,
ומצ פי ם ל מי לחמה. ה ש בו ע
למשל ביקר א צ לי אי שהמ כון ה ־
סיי ס מוג ר פי .״ישס בי רו ת ג בו ה ה
ל ר עי דתאדמה ,״ אמרה אי ש,
״צריר ל הז הי ראתהעם.״
״עזו ב,״ גער תי בו ,״זהעם מי ס כן.
מהזהר עי דתאדמהבש בי לו?
זה צ חו ק. ב די ח ה. יצח קו לך.
ל כן גםכתב תי א ת אז ה רו תיו
ואת אז הרתנ צי ב -ה מי ם, סו ף כל
סוף מ ש הו משעשע.

צליל של פח
מחט די ק ט
ראש חצ ץ

הסט רי או של המחר
ה קו א ד רו של מחר תיי ם
ה ט לווי זי ה של ה שבוע הבא

על תאמר ראית — עד שלא שמעת

ריהוט ל לי שכח

וייר !!עמידריי
ך תנגונן י

היושכ-ראש החדש של חכרת הדיור
לעולים, צבי אלדורטי, אינו מודאג מהחלטות
הממשלה על הורדת רמת המחייה.
כימים אלה עוסקים נגרים כמרץ רב בהתקנת
לישבה חדשה עבורו, הכוללת ריהוט
חדיש.
אלדורטי נבחר לתפקיד יושב־ראש ענזידר בשכר,
כולל רכב ונהג. לאחר שלא נבחר לכנסת. כל השנים
ממלא שר־השיכון את תפקיד יושב־ראש מועצת
המנהלים של ממידר.

מתנות

שמגר חוקר

בתוך הפ־חות

פרשת הפיתקאורז

תוך־ כדי החינגה הגדולה של צווי הפי״
חות. מנצלת הממשלה את ההזדמנות לחלוקת
טוכות-הנאה לבל מיני מקורבים.

היועץ המישפטי לממשלה, מאיר שמגר,
פנה לראש עיריית תל-אכיב, שלמה להט,
וביקשו להמציא לו את בל החומר הנוגע
לפרשת פיתקאות־הפרוטקציה של המיפ-
לגה הליברלית בעיריית תל-אביב.

כך למשל, ברשימת המוצרים האסורים לייבוא
משך חצי שנה כיוון שהם מוצרי מותרות (כמו מכוניות,
טלוויזיות. שטיחים -י מופיעים גם לבידים),
הוכללו לבידים׳ כמתנה למיפעלי הלבידים בישראל,
שסבלו לאחרונה מתחרות קשה של ייבוא זול מן
המזרח הרחוק. הנהנים: הקונצרן של איל־ההון של
חרות, ח״כ יוסף קרמרמן, מיפעלי קלת של קיבוץ
אפיקים ותעל של קיבוץ משמרות.
נהנים נוספים הם הקיבוצים והמושבים, שתבעו
כל הזמן העלאת מחיר החלב ולא נענו. עתה עלו
מחירי החלב לצרכן ב 60 מעל ומעבר למה שחלמו
עליו.

גח׳יל
שיוה עמדות!,
הפגנות שכונת־התיקווה גרמו לשינוי של 180
מעלות בעמדת גח״ל כלפי התוכנית הכלכלית החדשה.
בשבת עוד היו ראשי גח״ל בדעה כי יש לתמיד
בתוכנית בכנסת, אף הביעו דיעה זו בציבור —
ראשי גח״ל אריה דולצ׳ין ושימחה ארליך אמרו לעיתונות
את דעתם בעד התוכנית.

לאחר המהומות בשבונת־התיקווה חל
שינוי מכריע כעמדת נח״ל, שהחליט להתנגד
בכנסת לתוכנית, מחשש פן תאבד חרות
את שליטתה בשכונות. רק שמואל תמיר
ממשיך להופיע בפומבי כתומך בה.

בנו גיטר
מאושפז בשוו״ץ
איל-הכספים משה כנו גיטר מאושפז מזה
שלושה שבועות בסנטוריום נודע לחולי-עצ-
בים כז׳נכה בשווייץ.
גיטר התמוטט בגלל פרשת החברה לישראל, שהע מידה
אותו לראשונה בחייו כנגד ידידו הטוב, פינחס
ספיר.
האיש, שהוא מראשי בנק דיסקונט, התפרסם לפני
כשנה, עת גרם לכליאת חתנו בבית־חולים לחולי-
נפש בניגוד לרצונו, והחתן נמלט והתלונן במישטרה
על המעשה.
לפני שלושה שבועות נסע לישיבת הנהלת החברה
לישראל יחד עם רופאו האישי, ולאחר־מכן נכנס
לסנטוריום בגלל מה שקרוי בלשון רפואית ״עייפות
אקוטית.״

האוניברסיטה מדווה
בריבית?צואה
אחד הגילויים המרעישים ביותר בפרשת אבנר
תומר:
תומר שילם ריבית של * 40 לאוניברסיטת תל-
אביב, שהעבירה לו כספים רבים מקרנות שנועדו כביכול
למחקר.
תומר הילווה כסף זה לעיריות בריבית גבוהה
יותר, וגם עיריית תל־אביב נאלצה לשלם ריבית
קצוצה עבור הכסף שהיא הקציבה לאוניברסיטת ת״א.

מועדי יענה על

שאילתות בערבית
לאחר שהצטברו למעלה מ־ 60 שאילתות
המופנות אל שר־התיקשורת, החליט ראש-
הממשלה, יצחק רבץ, האוחז כתיק זה, בי
הוא עצמו לא יענה על השאילתות, אלא
סגן־שר התיקשורת, ג׳עכר מועדי.
מועדי ישיב מעל בימת הכנסת על השאילתות
בערבית, כשמתורגמן יתרגם את תשובותיו. פיתרון
בעיית השאילתות עדיין אינו פותר את בעייתם של
למעלה מ־ 9000 מיכתבים, המיועדים לשר התיקשורת,
הנמצאים כבר חודשים רבים במישרד, מבלי שאיש
יטרח לענות עליהם.

מיקוו־ס מתפטר
מתפק*ד המזב״ל
שמואל מיקונים, המזכיר הכללי של
מק״י במשך דור, עומד להתפטר מתפקידו
ולהסתלק מכל פעילות כמיפלגה שהוא ייסד.

הפרשה, שנחשפה בהעולם הזה נחקרה גם על־ידי
מבקר עיריית תל־אביב, שאישר את הגילויים, אך
ראש־העיר סירב להעביר את החומר למישטרה.

40 מיליון דולר

גונירה * *וי

הפסד לבנק ישראל

מבקר־המדינה

״בנק ישראל״ גרם לעצמו הפסדים של
40 מיליון דולר ממכירות חפוזות של זהב
וכסף, שהיו כבעלות קבוצת ״כנק ארץ־
ישראל בריטניה.״
מייד לאחר ־שתפס את הבנק, הורה בנק ישראל
למכור את כל המתכות היקרות שקנה בנק ארץ־ישראל־בריטניה.
הוראה זו ניתנה למרות אזהרות מומחים,
כי צפוייה התייקרות ניכרת במחירי המתכות. הבנק
מכר זהב במחיר של 130 דולר האונקיה, ועתה
מחירו 184 דולר. כן מכר כסף במחיר 1.6לי״ש האונ־קיה,
והיום המחיר 2.2לי״ש.

גולדה מאיר תקפה בפומבי את
מכקר״המדינה, על כי ערך סעודה חגיגית
ל*סס 0עובדיו .״מי יבקר את
המבקר ץ״ שאלה גולדה בזעם,
הערותיה באו אגב הבעת התמר-
מרותה על ביטול הסעודה החגיגית
לזכר חיים וייצמן.

קולק לא
וזמן ליש־בות
ראש עיריית ירושלים, טדי קולק, לא
יוזמן עוד לישיבות בדרג מיניסטריאלי,
הדנות בנושא ערביי ירושלים. החלטה על
בך נפלה אצל ראש-הממשלה יצחק רבין,
בעיקכות תרעומת שהובעה על־ידי במה
שרים בגלל יצר הפירסום של קולק.
לאחר שקולק
הוחלט על גירוש
אחרים, יצא קולק
סיפרו על החלטה
יגישו צו־על־תנאי
לגרש אותם.

השתתף בישיבה אצל רבין, בה
עורך אל פג׳ר ושלושה נכבדים
בהכרזות ברדיו ובעיתונות, אשר
זו, ועורר חשש כבד שהמגורשים
נגד הממשלה עוד לפני שיספיקו

עוכבה הקמת

הוא מנמק צעד זה כהסתייגותו הגוברת מקו המיפ־לגה,
שפנתה, לדעתו, ימינה, והפכה משרתת של
הממשלה.

אימפריה
של פרסום
דובר ראש עיריית ירושלים, יונה יהב,
עומד לעזוב את תפקידו בעירייה ולעבור
לחיפה, כדי לעמוד כראש חברה עירונית
פרטית אשר תעסוק כענייני תעמולה.
יהב, אשר היה משך ימים מיספר דוברו של ראש
עיריית חיפה יוסף אלמוגי, נענה בכך להצעה של אלמוגי
לחזור לחיפה ולהקים בה ״אימפריה של פירסום.״

ממשלת ליכוד
תקר*ת ביו אלון
ממשלת ליכוד לאומי לא תוקם
בשבועות הקרובים, וזאת למרות שאצל
ראש הממשלה נפלה ככר הח לטה
להקים ממשלה בזו.
הדחייה הובטחה לשר־החוץ האמריקאי,
הנרי קיסינג׳ר בביקורו ה אחרון
בארץ. קים ינגז ר טען בי בעולם
הערכי תחשב הקמת ממשלת ליכוד
לאומי כישראל כתשובה הישראלית
לוועידת רכאט ובהברזת מילחמה,
והצליח לסחוט הבטחה מרכין שלא
להקים ממשלה כזו, עד לסיכוב־השי־חות
הבא שלו במרחב.

ל דו ב ר צה״ל
סגן ראש-הממשלה יגאל אלון, עומד לדרוש
כאחת מישיבות הממשלה הקרובות
נוהלי-תיאום כין לישכות השרים לבין דובר
צה״ל.
בשבוע שעבר הוזמן אלון להרצות בפני סגל הפיקוד
הבכיר של פיקוד הצפון, וכשהגיע להרצאה נדהם
לראות במקום עיתונאים. עוזריו של השר מיהרו לדרוש
מהעיתונאים לעזוב את האולם, אולם אלה טענו
כי הוזמנו על־ידי דובר צה״ל.
רק לאחר שאלון איים לבטל את הרצאתו, יצאו
העיתונאים מהאולם.

1שמנן***
תו־ון לבלגיל
תכנית החסכון ״יתרון 10000״ ש ל בנק דיסקונט ובנק ברקליס דיסקונט מתאימה
לכל עת ולכל גיל. כל סכום שתפקיד מ 100-ל״י ועד 10.000 ליי יזכה אותך
במענק מיידי של * .10 גם ההפקדות וגם המענק צמודים ל מדד ונושאים ריבית.
המענק. הריבית והפרשי ההצמדה פטורים ממס. קיימת גם אפשרות להפקדות
חודשיות החל ב־ 50ל״י ומעלה. ללימודים, לנסיעה. לדירה. להרחבת בית העסק,
״יתרון 10000״ תוכנית החסכון המתאימה לכל תכלית.
אחא ואנא נגו חוסכים בשבילי

11ק דיסקתס לישואל
בנק בוקליס ויסקוש
העולם הזה 1941

.ש 3ח | ת רות

בלי לחסון־לא נוכל אף פעם להסתדר.

לנו״הלך קשה. להם,עם החסכונות, יהיה קל...

אם יהיו נחה לירות נצדאונל פעם להחליף חסנה...

״בני טובים״
ו״בני רעים׳1

״העולס הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי המערבת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורמן ,3טדפון 243386־צט. תא־דואר 136 מען מברקי:
״עולמפרס״ מורעב כ״דפוס החדש״ גע״מ, תל־אביב ,־רחוב בד
--כספי -בע״מ
--אביגדור הפצה :״גד״ בע״מ גלופות :״צינקוגרפיה
העורף הראשי: אורי אכנרי המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.
מי שיקרא את כתבתו של אורי אבנרי על אשר

^ התרחש מאחרי הקלעים של ועידת־רגאט (עמודים
)10—11 ישאל, בוודאי :״איד אתם יודעים האם
הייתם שם״
התשובה היא אכן, היינו.
אומנם, איש מחברי מערכת העולם הזה לא נסע לרבאט, כמו ביאטה קלראספלד,
אשפית־הפירסומת, ולא נכח בישיבות או בתדריכים שם. אבל היינו מיוצגים שם —
ולא על־ידי כתב אחד בילבד. אנסה להסביר זאת.
במשך השנים קשר העולם הזה, ובייחוד אורי אבנרי, קשרים אמיצים מאוד עם
חברי הקבוצה הבינלאומית המצומצמת, המסקרת את אירועי העולם הערבי למען העיתו נים
החשובים ביותר בעולם. קשרים אלה התהדקו בוועידות בינלאומיות (ועידות
פירנצה, ועידת בולוניה, ועידת ז׳נבה) שבהן השתתף אבנרי כחבר או כמשקיף, בפגישות
פרטיות במקומות רבים בעולם, ובעת ביקוריהם של עיתונאים זרים אלה בישראל.
מה שהתחיל בהיכרות תוך עבודה משותפת הפך, במיקרים רבים, לשיתוף־פעולה
החורג בהרבה מעבר לתחום הצר של עבודה עיתונאית. חברי הקבוצה הבלתי־רישמית

בטרמינולוגיה המארכסיסטית ההגדרה
היא ״הריצבר הראשוני״ .פידל קאסטרו
אמר כי כל דולר אמריקאי המופק מדרום״
אמריקה הוא דמם של שלושה ילידים.
היו״ר מאו גורס כי עד כה אסיה היתר.
החצר האחורית של העולם, והוא רוצה
להפוך את אירופה לכזאת.
ואצלנו? הנה הם אחד לאחד. בני בניהם
של ״בני הטובים״ :קומיסיון מהפנטומיס
(העולם הזה .)1939 המילחמה כעסק מכניס
מאוד. המזעזע בדבר הוא כי רק
בעקבות מאבק,הנקם והשילם נודע העסק
לציבור.
היכן הכנסת? איפה העיתונות? הללו
כולם ״בני טובים,״ והעם החי מזיעת אפו
הוא ״בני רעים?״
ארנון שני, חיפה

גוער השוליים — לקיבוץ
אני מתעניין בבעיית נוער־השוליים, והגעתי
למסקנה שהפיתרון של אותו נוער
הוא בקיבוצים.
לדעתי זהו פיתרון אידיאלי, ואין כל
בעייה להפוך את נער־הפרברים לבן־אדם
בעל זכות קיום נאותה. צריכים להושיבו
על בירכיה של התנועה הקיבוצית.
אך מידיעות על כינוסים והתייעצויות
עם קיבוצים, מסתמן שהם דוגלים בנוער
הבא מהגולה יותר מאשר בנוער של
תל־אביב.
חייבת החברה הקיבוצית, וחייבת המדינה,
לעשות לקידום הנערים והנערות שגורלם
לא שפר עליהם, ולתת להם את
חצ׳אנם לחיות טוב יותר.
יואב שבילי, רמוז־גן

דוו׳/ל6 .,.וד8ט יום אתת מאותר יורגר,
על־פי בקשתו האישית של מר רבין.׳<
ברצוני להעמיד דברים על אמיתותם.
הוועדה לענייני ביקורת המדינה קיימה
ישיבה בנושא ״הרצאות בשכר של
עובדי המדינה בארץ ובחוץ־לארץ״ ביום
השני 23 ,בספטמבר .1974 באותה ישיבה
אף התקבל הסיכום בנושא.
באותו יום בשעות הצהריים, נמסרה
לפירסום הודעה לרדיו ולעיתונות, שכללה
את הסיכום כלשונו. ההודעה שודרה במהדורת
החדשות בשעת הצהריים באותו
יום בו נערכה הישיבה, ולמחרת !אף הופיעה
בעיתונות.
רק ביום שלישי ,24.9.74 ,נשלח מיכתב
בחתימתי לראש־הממשלה, מר יצחק רבץ,
בו המצאתי לו את סיכום הדיון בנושא.
באותה שעה נשלחו מיכתבים באותו נוסה
ליושב־ראש הכנסת ולמבקר־המדינה.
אחרון ברקני, מזכיר הוועדה,
ירושלים

קשקשת 1941
הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת,״ ת.ד 136 .׳ תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אץ בתל־אביב, קול׳
נוע־המכוניות היחיד בישראל.

החמור וחרן ש
מדוע יצא הקצף על ״התכופפות״ הממשלה
בקשר למיסי צוותי־האוויר של אל־על?
וכי אין הסדרים דומים עם היהלומנים,
רופאים בכירים ומיליונרים סתם,
הסדרים הבאים על־חשבון ציבור המתפרנסים
מיגיע־כפיהם?
הטייסים הם האחרונים שעליהם חייב
הקצף לצאת. כולנו מודעים לאחריות
ולסכנה ולאורח-החיים הקשה הנופל בחלקו
של הטייס.
נכון שמי שנדפק מכל ההסדרים האלו
הוא הפועל, העומד כל היום ליד מכשיר־הריתוך
או ליד המכונה. אבל עליו קשה
לרחם, כי הוא התומך בקנאות במשך 26
שנים ב״ממשלות־הפועלים,״ וכבר נאמר:
,׳מי ׳שחמור — שואכל קש.״
דויד ראם, יוהנסבורג, דרום־אפריקת

קשקשת 1939

המדינה אינה מחתרת

עראפאת ליד שלט ״פלסטין״ ברבאט
היינו שם
הזאת׳ שכולם מכירים איש את רעהו, אינם ציניקאים, ה״מכסים״ שטח מעניין. תוך
התמסרות לנושא, הם הפכו בעלי השקפות. רבים מהם שותפים להשקפתו המסורתית
של העולם הזה: שיש להבטיח את קיומה וביטחונה של מדינת־ישראל תוך פיתרון
הבעייה הפלסטינית, ויצירת ריקמת־שלום בין ישראל והעולם הערבי. יש ביניהם
המוכנים לעזור לכך בפועל.
יש עיתונאים, שתיווכו לא פעם באירגון פגישות פרטיות בין אבנרי ואישים בכירים
בעולם הערבי. יש שהשתתפו בעצמם בפגישות אלה. אף אחד מהם לא מעל מעולם באמון,
ולא דיווח לעיתונו על פגישה כזאת שהיתר. לא־לפירסום, גם כשזה היה בגדר סקופ.
מאידך, כשהפגישה לא היתה סודית, ואף היינו מעוניינים בפירסומה, דווח עליה בהרחבה
בעולם. למשל: הפגישה של אבנרי עם הנציג הסובייטי ערב ועידת־ז׳נבה, לקראת
מיפגש גרומיקו -אבן, שעליה דיווח טיימס הלונדוני בהבלטה רבה.
המידע הסנסציוני על ועידת־רבאט, המופיע בכתבתו של אבניי בגיליון זה,
הוא פרי היחסים האלה. הוא סופק לנו על-ידי עיתונאים זרים שנכחו ברבאט, ושלא
יכלו לפרסם בעצמם את כל אשר ראו.
זהו מידע מוסמך ביותר ,,שאינו עומד לרשות שום עיתוי ישראלי אחר. מסופקני
אם הוא הגיע לידי המוסדות הממלכתיים. אך, כאמור׳ לא המידע כשלעצמו חשוב —
מרתק ככל שהנהו — אלא הסקת המסקנות הנכונות.
אני משוכנע כי מסקנות העולם הזה, כפי שנק בעו
בגיליון האחרון ובגיליון זה, יוכחו בעתיד
כנכונות — כמו כל הערכותינו הקודמות על יחסי
ישראל־ערב.

במחתרת אצ״ל, היה הסמל שלהם: יד
אוחזת ברובה, ומתחתה כתוב :״רק כך!״
הם חונכו להאמין, שרק בכוח הנשק
ישיגו את המדינה.
כך מאמינים כל אנשי המחתרות בעולם.
אבל
כשקמה מדינה ריבונית, עם ממשלה
חוקית — חייבים ללכת לפי מדיניות
דיפלומאטית, ולהכיר ברצונן של שאר
מדינות העולם.
ידוע לכל שרוב
העולם תומך בערבים:
האומות המאוחדות
החליטו
שאנו חייבים ל החזיר
שטחים לערבים!
משסירבנו
לציית — עזבו או תנו
רוב המדינות
ועברו למחנה הערבי. הברית ארצות
היא
היחידה ש עדיין
תומכת בנו. דורון אבל גם צרפת הי3

תד. ידידתנו הנאמנה — ועזבה אותנו.
לא נוכל להתבצר במחנה צבאי לאורך
זמן: הביטחון השוטף — אוכל את כל
כספנו. הכלכלה נפגעת. אם אין דלק —
אין עלייה ומפטרים עובדים.
אם רצוננו שמדינות העולם תכרנה
בנו ותעזורנה לנו — חייבים !אנו לקבל
על עצמנו גם ויתורים.
רוני דורון, באר־יעקב ,

הרצאות כשכר
ידיעה בעולם הזה ( )1935 אומרת :״דו״ח
הוועדה לביקורת המדינה, על נושא ההרצאות
בשכר של פקידי ממשלה ב־

ורבין פותח את הדלת.
יוסי לכחיי, רח׳ ברכיהו ,7
בית הכרס, ירושלים
0בקרוב יוטלו היטלי״מס חדשים
על אזרחי המדינה — אחרון היורדים
מתבקש לנעול את הדלת בנמל-
התעופה ע״ש בן־גוריון.
דני נספר, רשפזן ,240
נאות־אפקה, ת״א
4המציץ שהציץ ונפגע מצ׳יצ׳.
שבתאי לנדאו, כצנלסון ,111 גבעתיים 0הכספת הפרטית של טיבור רו־זנבאום
בוואדוץ.
חגי לביא, רח׳ אחוזה, כרכור
9ניסיונות ליצור ילדים במבחנה.
שאול יהישלום, רח׳ אורלנסקי
,7פתח־תיקווח

השבוע כ״דרייב־איו״
בשעה 5.00

״המתנדבים חעליזים״
בשעה 7.15

״אבוד כמדבר״
בשעה 9.45

״עיר ושמה גיהנום״
00000000000(0006000

העולם הזה 1941

!1ודי?

ארונות, חיה. האמנ^יה ״אליברט״ הם נושא לגאות כל
עקרת 1יו 1בעולם
לרשותך בנבחר של? 1דגמים בעיצוב מהודה המותאם
לכל ניט ולכל טעם, לארונות אליבוט יתרונות בלעדיים
נגע :
שקע חשמל למלוח ולמעש שערות,תאורה רנה.ואחידה,
מנעיל לארע התרופות! .המדפים והטגיוות המימיות ני תנים
לשינוי גונה, בתוך הארון מראת מגדילה לאיפור
ולגילוח, מגירות סלסקופיות הנשלפות נקלו ת עו..לסוך,
סגר מגנטי לדלתות ׳,הישע׳ אנטיסטטי בלעדי כנגד קליטת
אנק ולכלוך. גימור מושלם ללא מתחרים.
לרשותך גם סנחר עשיר של אביזרי עור לחור האמבטיה,
התואמים את העיצוב והצנע של חארע.

א גי ברט
מוכנינז גלעדיינז בישראל!

ז 6 £ 1 1ו 111.1,

גז>1גיצוגישזומזצריאמבטיהמ1ומ

ח שבץ

19 41

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות
יש אותם סימנים. בעזרתן של פעולות חיבור וחיסור
כפל וחילוק יש למצוא איזו סיפרה מציין בל סמל של ריבוע.

3110

נון(1ו1ן13•111ש!1ח[11111

* תחת ו ן חינם
החזיות הצרפתיות ז8 ₪1
בלי תפר

מקסים

עם חזיו ת ז8 ₪1

סקסי

ב* 7צבעים

א ת מרגישה ״בלי״

טטק-נרניס
ווויות־שעעוועיס
בלבים בעלי תעודות-יוחסין
יכל סוגי כלבים וגורים ברי אים,
חתולי-בית וחתלתולים,
טיפול וטרינרי יומיומי, פנסיון
לכלבים וחתולים, אמבטיות
נגד טפילים.
אגודת צער-בעלי-חיים, תל-
אביב, רח׳ סלמה ,30 יפו.
טל•03-827621 .
המנוי קיבלת חשבון,
אנא, פרע אותו
בהקדם .

מחלקת המינו־ים

קני ת

חזי ה

כחולה,

תקב לי

ת ח תון

חינם.

להשיג: סלון ״מלכה״ ,פסז׳ דיזנגוף ת״א
ובסלונים המובחרים.

מקבלי הזמנות
לארונות מיטבח — חדרי שינה — חדרי ילדים —
ציפוי קירות ותיקרות ועבודות נגרות מיוחדות.

שירותי הדפסה ותיוגוס

חייג אלינו

גרבוע
חב׳ לעבודות ננחת ושיפ1צים בע־מ

רחוב יצחק שדה .32 חל־אניב. טל3 9 5 61 .
ביקור וייעוץ
ללא

התחייבות

טל 821004 :
נבוא אליך לקבלת החומר
ונחזירו לך.

ביצוע מהיר,
מקצועי ומעולה

ב סי טונו ת
• שמלות הריון
#מכנ סי הריון
• טוני קו ת הריון
#חלי פו ת הריון

כהן גגו ד ל
תל־אביב, רח׳ נמלח בנימיו ,4
קומה ב /דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעוח )2—4
להזמנות ע״י סופו: נ4ל ,50344 .ת**

סתת לך״ונסק וי 4בוו1י״ ק טן(6ל״־)
ו הצטרף ל מפעל גדול
5 0 0 , 0 0 0ל-
(הזביה הגדולה של מפעל הסיס)
קנ ה לך ב ר סי ס של מפעלה סי ס והצטרף למפעל גדול

מפעל הפיס־ לשיפור איכות החיים

מכת בי ם
5רב
7מחד7 שני האשמים העיקריים ב״מחדל״ חיים
בתוכנו: הראשון הוא האלוף אלי זעירא,
שחטאו העיקרי היה לא בחוות״הדעת המפורסמת
של ״סבירות נמוכה״ ,אלא באי־ידיעה
פושעת של פריטי הציוד של החייל
המצרי הפשוט. האשם השני הוא הדמטכ״ל,
דויד אלעזר, שתחת ואחריותו נמצאו כלי-
המילחמה של צה״ל במצב תחזוקתי נורא.
במקום לשקוד על כוננות הצבא, עסקו
הרמטכ״ל וקציני מטהו בנשפי־חשק, כש הם
מפארים בנוכחותם הזוהרת את אירועי
הצמרת החוגגת והנוצצת. והנה, כפרם על
מחדליו, נוסע הרמטכ״ל־לשעבר על חשבון
העם לאדה״ב, לנאום במגביות, והאלוף
זעירא נשלח ״להשתלמות״ שם.
איזה מין עידוד יכול לתת מפקד כושל
להרמת המוראל של התורמים י או אולי
סבורים דדו והאלוף זעירא שנעשה להם
עוול משווע, והם נקיים מכל אשמה? אילולא
הטרגדיה הנוראה שברקע, היתד,
הופעתם זו של גיבורינו עתירי״התהילה
יכולה להיראות בקומדיה המוצלחת ביותר
של השנה.
משולם רונן, אבידג׳אן, ניגריה

גראנד ביץ׳ ,כפי שכתבתם. המלון הודיע
למלווה שלהם, ליאורה אבינר, שהוא אינו׳
״גן־חיות״ ,ותבע להרחיקם.
למותר לציין שאין כל אסמכתא לקביעה
זו. המלון הוא גן־בני־אדם, זבני-
אדם הם חיות — אפילו אם לא נעים
להם להודות בכך.
לורד האו־האו, סביון

ע?י 7ה אפגאגית
בשם וינדפילד איאן מק־דוגלאם מיני
פילד ליאורס מונה־ליזה אנחנו מוחים נגד
העלילה השפלה כאילו הם כלבים אפגא־ניים(
,רחל המוחלת, העולם הזה .)1939
אפילו הולכי־על־שתיים בעלי אינטליגנציה
מוגבלת יכולים להבין שהשניים הם
כלבי־רועים בריטיים (אולד שיפ דוג).
חוץ מזה, הם כבד לא גרים במלון

איאן וליאורם
גן בני־אדם
העולם הזה 1741

אם להחליף,

ד״ש מן הבישוף:
תודה על מאמרכם בן ארבעה־ד,עמודים

77א הד אני קוראת את העולם הזה כל שבוע.
מאמריו של אורי אבנרי נשמעים כר,
משכנעים ונראים כפיתרון הטוב ביותר.
פשוט נראה כי יש דרך לפיתרון שייתן
לנו סוף־סוף חיים שקטים ושלווים, בלי
להתכונן תמיד למילחמה הבאה. אלא שיש
צרה אחת גדולה והיא: איך אתם מצליחים
לשכנע את הפלסטינים להסתפק במדינה
עצמאית הכוללת את הגדה המערבות ועזה,
ואפילו נזרוק להם עוד כמה נתחים פה
ושם י
אני ניפגש ת פה עם פלסטינים וערבים
אחרים למעלה משנתיים. בכל הזדמנות אני
מעבירה להם את הצעותיכם. אין להם
הד. הפלסטינים, שנפגשתי עימם פה, סטודנטים
או בעלי־מקצוע שסיימו פה ב־ארה״ב
אוניברסיטה. אינם מוכנים להשלים
עם מדינה יהודית. הם רוצים פלסטין ש תכלול
גם את ישראל. פלסטין דמוקרטית
עם זכויות שוות לכל אזרחיה. האם גם אתם
מאמינים בדמוקרטיה ומעין זו, ואיך אתם
מציעים להתייחס להתנגדותם למדינה יהודית?

ד׳לוגוף, נירג׳רסי,
ארצות־הברית
מים צהובים?
ד לי פ ה?

הכישוף ריא
ברכת האל
עלי (״ערק זאחלאווי״ ,העולם הזה .)1936
יברככם האל!
יוסף ריא, ארכיבישוף,
אונטאריו, קנדה
מונחים חדשים

המפיצים:
ישראל ראיון עם ח״כ
הליכוד. דיעותיו של
זה ידועות, ואין בהם
זאת היה הידרש רב

שמעתי בשידורי
אמנון לין מסיעת
איש רפ״י לשעבר
כל חידוש. לעומת
בשאלות סראיינו.
אולי כדי להתאים את עצמו לדיעות
המרואיין, הוא נקט, בהתייחסו לשטחי
יהודה ושומרון, במונח חדש. לא ״השטחים
הכבושים״ ,חלילה, ואף לא ״השטחים המוחזקים״
.הוא פשוט כינה אותם בתואר
״השטחים החדשים״.
האם מינוח חדיש זה מבשר שינוי מדיניות,
בשידורי ישראל? אם כך, כדאי
אולי להזכיר שהביטוי אינו מקורי׳ כל כך.
הוא שאול מהלקסיקון הזכור לשימצה.
אולי, אחרי שאוזני מאזיני שידורי ישראל
יחלו להתרגל למונח ״השטחים החדשים״
,יתחילו לדבר אצלנו בלי היסום
גם על ״הרייך השלישי״?
עופר מקלר, רמת-גן
המערב אני דוצד, להפנות מכתב זה אל קוראי
העולם הזה.
״הציוויליזציה המערבית המפוארת,״ קרסה
תחת נטל חביות הנפט הערביות. כל
ערכיה ומוסרה התגלו בנוצות דקות המכסות
על גוף חמדני וצבוע. וכמו בכל
אירוע בעל משמעות כלל־אנושית, גם הפעם
עמדו היהודים במרכזו של ״נס חבית
הנפט.״ אלא שהפעם לא עמדו בפני גודל
החיזיון, ולא הסיקו את המסקנות המתבקשות
יממנו. עם ישראל ממשיך, גם אחרי
המילחמה, לחקות כל אופנה ומיקסם של
הציוויליזציה המערבית ללא הירהור או
עירעור.
הטחו עיניכם מראות? טלו קורה מנגד
עיניכם! המערב נכשל (וזה כולל גם
את ברית־ד,מועצות) .האנושות כמהה למשהו
אחר. מדוע לנו להזדנב אחרי השועל
הגוסס, במקום להיות ראש לארי המתעורר.
הבה נרפה מן הקנה הרצוץ. אין לנו
נחלה באונקל סם. איש לאוהליך ישראל
עתידנו בגיבוש תרבות ואורח חיים מקורי
שימזג את ערכי היהדות, הווי המיזרח
והאידיאלים של החלוציות. אם הינכם
מסכימים עימי או ברצונכם לשאול, כיתבו
לי לפי כתובתי.
יוכל אביידור, וזל־מאנה ,56 חיפה

ושחוים מורשים

איכות החיי
יש קשרהדוק בין המוסרו בין איכותה חיי ם • נ שוו ה
נאאתה מו ס ר ״ הישן ״ ע ם ״ המוסרהחדש ״.
ה מו ס ר הי שן מבוסס על כ ת בי ה קו ד ש שנ תנו אותותיהם
בחוקת כל ה עו ל ם הנ או ר. הן בחוקה שבכ תב־ ו הן במוסכ
מו תהחברההמ קו ב לו ת.
ל עו מתזאתמבוסס ״ המוסרהחדש ״ ר ק על ק בי עו ת
בני אדםמסויימים ( בני מו ק שכל אחדב על גו פו הו א ).
ו בז מן הזהחדרהמוסרהחדש כבר להרבהאר צו ת. וג ם
לאר צנו במידה ני כרת.
האםבאמתה בי א ״ המוסרהחדש ״ יו ת ר חו פשוהנאה
״ מהמוסר הי שן ״ ז בז מן ה מו ס ר הי שן היתהלפרטאפש רו
ת לכל מי ני חוויותמיניות רק אםהצדה שני הסכים
לכך מ ר צונו. חיוםנפרצהההגנה הז א ת .״ החופש על גו פי ״
גם לאכד אי להתנסות בז ה. וכבר נדר ש או פי חזקלא
ל הי כנ עלטמאההזאתבחבר תנו.
איזה נוער יו תרמ או שרן הנו ע ר של הזמניםההםאו
הנו ע ר של היום — הנו ערהמסכןוהמ בו לבלההולךבדר כי
ר ש עו ת.
הסטטיסטיקההמדברתבשפהב רו רהוחדמשמ עי ת
מ צ בי ע ה על ע ליי ה ת לו להבמספרהצ עי רי ם ״ המתאבדים ״
— ה ני מ כ רי םלמשקאות או לסמים.
האםה בי או חי יהמיןה חו פ שיי םאושרו
הדמויותהאומללותהמתגלותב בו ק רי ם ב צי די ה כ בי שי
םלאמ עי דו ת על כך — אלאמפ גי נו תאת ״ המוסר
החדש ב צו רהמב הי להו קו רעתלב בו ת.
על כן: אהבה חו פ שי ת — ל א !
חו פשלא הו ב — כן י
ש פ טו נאבעצמכם !
דוו ק א לגבי ״ חו פשלאהוב ״ ע די ם א נו לאהבהע דינ ה
ונ פלאהולאלאהבהגסהומ כו ערת.
ב שבוע הבאנ בי א ני תו ח פ שו ט לי סו דותהאהבה .

ב ני מין ברנד

ה סי פו רמאח רי הקל עי ם: איך הצליחו נציגי אש־־ףלנחול את
הניצחון שראשימ די נות ־ ערבלא רצ 1בו -מה יקרה עכשיו?
-האםישלישראל מה ל ה צי ע? -מה הקל פי ם בי די נו?

את עיניו אל רבאט. כעוד כמה שעות עמדו
להגיע, כזה אחר זה, המלכים והנשזאים. מה
יגידו אם יגלו שערב בואם התפוצצה הוועידה ז

**ץ ר״דוחוץ חמארוקאי היה מלא מרירות. זה עתה
46/קיבלה ועידת שרי־החוץ הערביים את ההחלטה
להכיר באש״ף, כבעל־הסמכות היחידה על הגדה המע רבית.
הוא לא שלט ברוחו, למרות שכמה עיתונאים
זרים היו בטווח־שמיעה.
״זאת חיתה ראספוטיניזציה 1״ הוא קרא.
הביטוי היה די מוזר, בבואו מפי מדינאי ערבי דווקא.
דמותו של גריגורי ראספוטין, איכר טיבירי, נזיר, רופא־אליל,
שהשתלט על חצר הצאר הרוסי האחרון בזכות
הצלחתו לעצור את המחלה האנושה של בן־הצאר*,

--מאת

לא היתד. לשדים כל אפשרות להתייעץ כראוי עם
ממשלותיהם על החלטה גורלית זו. הטלפונים בין רבאט
והבירות הערביות עמדו בקושי בעומס הפיתאומי. המיב־דקים
עפו אנה ואנה. קדחת אחזה את כל הצינורות
הדיפלומטיים. אך אי־אפשד היה לקבל הוראות אמיתיות.
הנשיאים והמלכים כבר היו בדרך, או התכוננו לחמריא.
השתרר תוהו ובוהו.
בסופו של דבר נאלץ כל שר־חוץ ערבי להחליט
בעצמו. כל אחד מהם ערך חשבון קדחתני במוחו. להצביע
נגד? להימנע ז להצביע בעדו

בל אחד אמר לעצמו: אם אצביע נגד,
יוקיע העולם הערכי את ממשלתי כבוגרת
בעניין הלאומי. אם אמנע מהצבעה, תתפוצץ
הוועידה לאלתר, והכל יאשימו את ממשלתי.
מה יגיד השליט שלי, כשיגיע חנה כעוד כמה
שעות 7

אורי אסר״
רחוקה מרבאט מבחינת המקום והזמן. אולם הכל הבינוי
למה התכוון המארוקאי בהעלותו את הדמות הזאת.
ראספוטיניזציה פירושה — השתלטות באמצעות תככים
אפלים ותכסיסים מפוקפקים.

כאשר נערכה ההצבעה, היה הסיכום מוחץ: כל שרי־החוץ,
מילבד הירדני, הצביעו בעד הצעות אש״ף. נקבע
שהעולם הערבי העצום כולו, ממארוקו עד עיראק, תומך
בהן.

חראספוטינים החדשים, שעמדו לנגד עי־ניו,
היו נציגי האירגון לשיחרור פלסטין.
״המחסלים״ ,ה״טרוריסטים״ ,נתגלו כאשפי
הדיפלומטיה.

זה היה הרגע שבו השמיע השר הוארוקאי את ופוקד
על ראספוטיניזציה.

אשי ו הוא אשך

איש רא העז

אשר התכנסו שרי-החוץ ברבאט, כדי להכין את
ועידת המלכים והנסיכים, לא חלם איש על התוצאה
הזאת.

ך* איטר נ ח תו המלכים והנשיאים ברבאט, והחלייו
^ נשיקות עם מארחם, המלך חסן השני, הם מצאו את
העובדה הקיימת.
באותן שעות כבר הידהדה החלטת שרי־החוץ ברחבי
העולם הערבי. תחנות הטלוויזיה והרדיו שידרו אותה
בתרועות־ניצחון לכל בית, לכל סוכה, לכל אוהל במרחב.
העיתונים הדפיסו אותה בכותרות מרעישות. היא גרמה
להתלהבות כללית. בעיני הערבי ברחוב, נראתה ההחלטה
כאות המבשר את נצחון העניין שהוא מקודש לכל ערבי
— שיבת העם הפלסטיני לבמת ההיסטוריה. הגאווה
הערבית והכוח הערבי ניצחו את העולם.
יתכן מאד שרוב המלכים והנשיאים שאלו את עצמם
בליבם :״האם אוכל לקום ולהתנגד להחלטה זו, אחרי
שנתקבלה? האם אוכל להרשות לעצמי להופיע בעיני
מאה מיליון ערבים כאיש שתבע לסכל החלטה, המגלמת
את הגאווה הלאומית הערבית?״

להיפך: היה ברור שיקרה ההיפך.

.מתחת לשולחן היה קיים הסכם בין אנוואר אל־סאדאת
והנדי קיסינג׳ר, והסכם מקביל של נשיא מצריים עם
מלך ירח ונשיא סוריה, תוך תיאום עם המלך פייצל
זנסיכי־הנפט• גם הסובייטים שותפו, איכשהו, בהסכמה
כללית זו.
הכל הסכימו שיש להמשיך במשא־ומתן עם ישראל,
להביאה לנסוגה נוספת בסיני, בגדה וברמת־הגולן. המלך
חוסיין עמד למלא תפקיד חשוב בתהליך זה, שהיה צריך
להסתיים בוועידת ז׳נבה חדשה. אמנם היה ברור שאין
מנוס מלשתף את אש״ף בתהליך, בצורה כלשהי, אך
הכל קיוו שניתן יהיה למצוא נוסחה שתתקבל על
דעת הכל.
למשל: הכרה באש״ף כנציג ״הראשי״ ,אך לא ״הביל־עדי״
,של הפלסטינים. השארת עתיד הגדה המערבית,
אחרי נסיגת ישראל, לוטה בערפל. שיתוף אש״ף בצורה
עקיפה כלשהי בוועידת ז׳נבה — אם במישלחת הירדנית,
אם במישלהת כל-ערבית אחת.
התסריט היה מוכן. עמדו מאחוריו אינטרסים מוצקים :
האינטרס החיוני של סאדאת בהמשך הנסיגה הישראלית
בסיני, האינטרס של סוריה לקבל חלק נוסף מן הגולן
הודות ללחץ כל־ערבי על אמריקה וישראל, האינטרס
של פייצל לשמור על ההגמוניה האמריקאית במרחב,
וגם להבטיח את קיומו של חוסיין, שכנו ועמיתו המלכותי.

הקלפים שכידי אש״ה חיו חלשים למדי.
איש, מילכד שליט אלג׳יריה, לא עמד מאחוריו.
אפילו לוב הקיצונית חושדת כאש״ף החילוני,
הרחוק מן ההשקפה הדתית הקיצונית של
מועמד קדאפי.

* ראספוטין הצליח להציל את זזי? 1של הצאדניץ׳
הצעיר, שסבל ממחלת ההימופיליה — ליקוי בדס המונע
התקרשות, וההופך כל פצע קטן סכנה לחיים. קרוב
לוודאי שעשה זאת בדרכים של היפנוזה או אמצעים
נפשיים דומים. ראספוטין רכש לעצמו אחיזה איתנה על
אשת הצאר, ובדרך זו הפך לשליט כל־יכול. בשנת , 1916
בעיצומה של מילחמת־העולם הראשונה, נרצח על־ידי
אנשי־החצר, שאת רגלם הוא דחק. דמותו נשארה אפלה
ואפופת־מיסתורין.

10 1

נוצרה עובדה קיימת.

ראספוטין בימי זוהרו, ערב הירצחו
כאשר התכנסו שרי-החוץ, נראה הכל מסודר. לשרי־החוץ
עצמם לא נועד אלא תפקיד פורמלי, להכין את
הסידורים לוועידת הפיסגה ולבנות את התפאורה לגדולי
העולם הערבי, שעמדו להגיע לבירה המארוקאית תוך
יום־יומיים.
׳ואז, כמו אשף אמיתי, שלף אש״ף את השפן מן התיק.

פצצות בחוץ ובפנים
ך* כל ציפו שאש״ף יזרוק את הפצצות שלו מחוץ
| 1לאולם הישיבות• רבאט היתה מלאה שמועות וידיעות
על תוכניות לרצח חוסיין ואישים אחרים.
ידיעות אלה הגיעו לשיאן כאשר נתקלה יחידה של
המישטרה המארוקאית ביחידה אחרת במדי המישטרד,
המארוקאית, ונוכחה לדעת כי לובשי־המדים אינם מארד
קאים, אלא פלסטינים. הפידאיון נעצרו. הכל ציפו לפצצות
נוספות.

אן• הפצצה האמיתית התפוצצה בתוף
האולם, שבו כירברו שרי־החוץ. הנציג הצעיר
של אש״ף קם והשמיע את הצעות אירגונו.

השרים ישבו נדהמים. עזות־המצח של ההצעות היכתה
אותם בהלם•

נציג אש״ף תבע לא רק להכיר באש״ה
כבנציג ״הבילעדי״ של העם הפלסטיני, כפי
•טהיה צפוי, אלא גם להכיר בו כמפורש כבעל
השילטון על כל שטח משטחי פלסטין שישוחרר
מידי ישראל.
הנציג לא הסתפק בכך. הוא הודיע שאם לא תתקבל
דרישה זו מייד, תפרוש המישלחת הפלסטינית מוועידת
שרי־החוץ, ולא תשתתף בוועידת־הפיסגה עצמה.

זה היה אולטימטום — פשוט, חותך /סופי.

באולם פרצה אנדרלמוסיה. כימעט איש מן הנוכחים
לא הסכים לדרישות אלה, ולא כל שכן הוסמך להסכים
להן בשם ממשלתו.

אכל איך יכלו לסרב? העולם כולו נשא

בבל מיקרה חיתח התשובה: לא. הדבר
אינו בא כחשבון.

אפילו המלך חוסיין, שהוא אדם אמיץ ונבון, ידע
שזה עתה הוצב תמרור היסטורי שאי־אפשר עוד להזיזו.
הוא השלים עימו, וצירף גם את קולו להחלטה. היא
הפכה החלטה פה־אחד.
דק פרס־תנחומים קטן אחד ניתן לחוסיין. להחלטות
הקודמות נוספה פיסקה המדברת, באופן סתמי, על
התייעצות בין מצריים, ירדן, סוריה ואש״ף לשם ביצוע
ההחלטה.

כשנסתיימה הוועידה, חיה ברור בי נפתח
סרק חדש. ירדן יצאה מן חמישחק. בבל שטח
בגדה וברצועה שיפונה תקום מדינה פלסטינית
בראשות אש ״ף.

סוד הנישוו
* הו, תיאור מהימן, שהגיע אלי פנוקורוה״בידע
1מוסמכים ביותר, מפי אנשים שהיו עדייראייח למעשה
ברבאט (ראה האיגרת לקורא, עמוד .)6איני מוסר אותו
כדי לספק את הסקרנות, או להוסיף צבע למאורע היסטורי
שהתרחש זה עתה לנגד עינינו.
תיאור זה חשוב כדי להבין את מלוא המשמעות של
המהפכה שאירעה.
חשוב להבין שאש״ף לא ניצח *פני שמנחיגי-ערב
הסכימו ביניהם על קו חדש זה.

נבון היפר: אש״ף ניצח למרותששום
מנהיגערבי דא היהמעונייןככד

בשעה זו.
הכרה טוטאלית זז באש״ף ברבאט נגדה את האינטרסים
של שני הבוסים הגדולים של העולם הערבי ברגע
זה — סאדאת ופייצל. היא נגדה את האינטרסים של
נסיכויות הנפט, המחזיקות בידיהן את העוצמה הכלכלית
החדשה של העולם הערבי. היא נגדה אפילו את ד,אינ־טרזים
של סוריה, המשלמת מס״שפתיים לפידאיון.
אין צורך להוסיף שהיא נגדה את האינטרסים של
ארצות־הברית, שכוחה חוזר וגובר בעולם הערבי• ולמרות
שברית־המועצות משתדלת להתלבש במאוחר על אש״ף
ועל העניין הפלסטיני, לא היתד, גם היא מעוניינת בהכרה
טוטאלית זו, מפני׳ שזו מפריעה לכינוס ועידת־ז׳נבה.
הסובייטים מעוניינים באופן חיוני בחידוש ועידה זו,
מפני שזוהי כיום הבמה היחידה שבה הם מופיעים במרחב
בצד האמריקאים.
לצד אש״ף עמדה דק ממשלת אלג׳יריה, שהיא עתה
מעין יועצת ומדריכה של ראשי האירגון.

אם רה איך־ ׳השיגו הפלסטינים ניצחון
מסחרר זח ץ

אומנם, הטאקטיקה שלהם היתה מזהירה. זה נשמע
כצחוק הגורל — אולם בעוד שהדיפלומטיה הישראלית
שוקעת מזה שנים בביצה של שיגרה הסרת־דימיון
ובינוניות מטומטמת, מצטיינים עתה ״המחבלים״ בתיחכום
שהיה פעם אופייני למוח היהודי.
אולם אין זה ההסבר המלא, ואף לא העיקרי. הטאקטיקה
הצליחה, מפני שידעה לנצל בצורה מבריקה את
הנתונים שהיו. הם — הנתונים — הם שהכריעו. צריכים
להבין אותם היטב, אם רוצים להסיק לקח סביר.

הפלסטינים יבלו לאיים בפרישה מן הוועידה,
ולהיות בטוחים שאולטימטום זה ירתיע את
בל הממשלות הערכיות — מפני שאיןכוח
כעולם הערבי המס ו גל להתנ גש ב הם
בגלוי .
המוני העולם הערבי, בכל ארצותיו, קידשו תמיד את
העניין הפלסטיני. אך עכשיו נוסף על כך יסוד נוסף:
המוני העולם הערבי רואים באש״ף את הנציג האותנטי
היחידי של העם הפלסטיני.

ההברה מצד המלכים והנשיאים חיתה
בלתי־נמנעת, בשעת עימות גלוי, מפני שהכרה
זו בבר קיימת כקרב העמים הערביים עצמם.
ברבאט לא ניצח נציג מוכשר, או טאקטיקה מזהירה,
אלא המישקל הסגולי של העניין של הפלסטיני, כפי
שהוא מייוצג בידי אש״ף.

ציונות עוניס
<0יט דימיון מסוייס — המעורר מחשבה — בין
ימה שקרה לנו, היישוב היהודי והתנועה הציונית,
בשנת ,1947 לבין מה שקרה לפלסטינים עכשיו.
הייו הרבה גורמים מעשיים, ששיכנעו את המעצמות
הגדולות — ארצות־הברית, ברית־המועצות, צרפת ועוד
— שיש להן אינטרס מוחשי בהקמת מדינה יהודית
בארץ•

אכל אינטרסים אלה, יחד עם העוצמה
הכלכלית היהודית והלחץ היהודי בקלפיות
ארצות-הכרית, לא היו מכריעים את הכף —
לולא המישקל הסגולי של העניין היהודי באותו
רגע היסטורי.
העולם כולו היה אחוז יסורי־מצפון, בושה, חרטה
ורחמים למראה שארית־הפליטה של השואה היהודית.
האדם הפשוט ברחוב, בחמישים ארצות, היה משוכנע
שהצדק עומד כולו לצד היהודים, ושיש לפצותם על
סיבלם.
זה היה הרקע הפסיכולוגי, המוסרי, הרוחני, למהפכה
של נובמבר .1947 זה היה המישקל הסגולי של העניין
היהודי, שהכריע את הכף.

דמותו החדשה שר •אסר עואפאח אחזי ונאט, כמדינאי אזרח
כיום עומדים לרשות הערבים אמצעים רבים. חרב־הנפט
שבידיהם היא חדה ויעילה. קולותיהם באו״ם
חשובים מאד. אך כוח־המחץ של העניין הפלסטיני נובע
מן העובדה שמיטב האנשים, במאה ושלושים ארצות,
מאמינים שנעשה אי־צדק היסטורי לעם הפלסטיני,
ושהגיע הזמן לשים קץ לטרגדיה זו.

המכניזם הפפיכולוגי-פוליטי שפעל בנובמבר
1947 לטובת הציונות היהודית, פועל
בנובמבר 1974 לטובת ׳ הציונות הערבית.
בעולם הערבי השיג אש״ף ניצחון מוחלט, שאינו
ניתן עוד לביטול. באו״ם ובמוסדות לאומיים אחרים אין
עוד כוח המעז להצביע נגד העניין הפלסטיני, ומעטים
מאד מעזים להצביע נגד אש״ף. מדינאים פיקחיים, במו
הצרפתים, מזדרזים לעלות על העגלה כדי לרכוש בה
מקום־בכורה• אחרים מתכוננים לעשות זאת בצורה שיג־רתית
יותר. אולם אין עוד בירה אחת בעולם, מוושינגטון
עד טוקיו, שבה לא השתלטה ההכרה ש״אין מנוס מהקמת
מדינה פלסטינית, ואין ספק שאש״ף הוא הגורם הפלסטיני
הקובע.״

כשההברה קיימת למעשה, הרי הפיכתה
להכרה מוחשית, דה־פאקטו ודה-יורה, אינה
אלא שאלה של זמן וצורה.

ראשי אש״ף׳ מרגישים בכך. נודף מהם ריח של
הצלחה. לפתע מופיעות לראשונה תמונות של עראפאת
בחליפה מהוגנת, בלי הכפייה הניצחית, בלי המישקפיים
השחורים. כל השבועונים החשובים, המבקשים להוכיח
שהם אקטואליים, הזדרזו לשים אותו על שעריהם.

זה איננו ניצחון מיקרי. זה איננו דבר חולף.
כמו הסוכנות היהודית בשעתו, הגיע אש״ף
למעמד של ממשלה בפועל — עוד לפני שהכריז
על עצמו כעל ממשלה פלסטינית זמנית.

חזרה לנובמבר 1947
** אותם ימים גורליים ברבאט קרה עוד משהו, שיש
לו משמעות לגבי העתיד.
נציגי אש״ף במקום נתנו ״תדריך״ לעיתונאים הזרים.
היתד, זאת מעין מסיבת־עיתונאים למסירת חומר־רקע,
שלא לפיירסום.

בתדריך זה נשאלו הנציגים אם הם מובנים
עתה לנהל משא-ומתן עם ישראל. התשובה
היתה חיובית. ברור לראשי אש״ף בי כרגע
שקיבלו על עצמם את הבעלות הפוטנציאלית
על הגדה המערבית ורצועת־עזה, קיבלו על
עצמם גם את הצורך הכלתי-נמנע לנהל משא־ומתן
עם מדינת-ישראל.

עואפאת נוי בפ״ה גגשקניס כה,

בעיקבות החלטות רבאט, השתנה המעמד של אש״ף
באופן קיצוני. הוא יצטרך להיערך מחדש, להתחשב
באינטרסים של בעלי־ברית, להתמודד עם הבעיות הכרוכות
בתביעתו להוות את הממשלה־בכוח של מדינה
פלסטינית בחלק משטה פלסטין — כשהחלק השני של
הארץ נמצא בידי ישראל.
האינטרסים של מדינות־ערב והמעצמות הגדולות לא
נעלמו ברגע שנתקבלה ההחלטה. הם משפיעים עתה
על אש״ף. מדינות־ערב, ובראשן מצריים וסעודיה, רוצות
בהסדר מדיני. לגבי שאיפת-השלום של מצריים אין שמץ

•של ספק. היא נובעת ממקורות עמוקים של אינטרס
והשקפה. גם ארצות־הברית וברית־המועצות לוחצות
שתיהן בכיוון זה, תוך הבדלים מסויימים, הנובעים מן
האינטרסים השונים שלהם.
לכל זה יהיה בהכרח השפעה ממתנת על אש״ף.
האירגון כולו נכנס עכשיו לשלב, שבו יצטרך לשנות
את עמדותיו המסורתיות. למעשה הוא כבר נמצא בעיצומו
של שלב זה.
השאיפה המכרעת של אש״ף בשלב זה היא להשיג
לגיטימציה — מעמד חוקי במישפט־העמים. בעלותו על
במות האו״ם ושאר המוסדות הבינלאומיים. הוא מחפש
בסיס מישפטי מוכר. בהיסטוריה של האו״ם, קיים רק
מיסמך אחד המהווה בסים כזה.

כך קמח לתחייה החלטת עצרת-האו״ם
מיום ה 29-בנובמבר ,1947 אשר בעוד שבועיים
ימלאו לה 27 שנה. באיחור של דור, עומד העם
הפלסטיני לקבל את ההחלטה, שאותה ניסה
לבטל בשעתו כדרך של מילחמה.

החלטה זו אומרת, בחלק ,1סעיף א 3״מדינות
עצמאיות, ערבית ויהודית, והמישטר הבינלאומי המייוחד
לעיר ירושלים ...יקומו בפלשתינה...״
קרוב לוודאי שבקרוב תתבסס תביעת אש״ף על
החלטה זו, בטענה שהיא שרירה וקיימת, וקודמת לכל
החלטה אחרת של האו״ם. פירוש הדבר, כמובן, הכרה
בעיקרון של חלוקת־הארץ בין מדינודישראל ומדינת־פלסטין,
בניגוד גמור לאמנה הלאומית הפלסטינית,
הדוגלת בהפיכת הארץ כולה ל״מדינה דמוקרטית לא־עדתית״.
הדבר
עלול לחדש את הוויכוח על גבולות המדינה,
בניגוד להחלטה ,242 המתבססת על גבול ה־ 4ביוני
.1967 יתכן שראשי המדינה יצטערו על היום שבו דחו
את תוכנית רוג׳רס, שהבטיחה גבול זה, בתוספת שינויים
״בלתי מהותיים״ לטובת ישראל.

וו1ירחמת־אחים באש״ו
^ אם יכולים בל הגורמים באש״ף להתלכד סביב
| 1גישה המובילה להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל

הגורמים הקיצוניים יותר בתנועת הפידאיון כבר
הכריזו על התנגדותם המוחלטת לכך. איך תיפתר ה־בעייה?

כעניין זה יש מישקל רב לייעוץ האל
ג׳ירי, המשפיע על עראפאת וחבריו. להוארי
כומדיאן, נשיא אלג׳יריה, יש פיתרון מאד
פשוט, אותו הגשים במולדתו.

כאשר התפשרה הנהגת חזית־השיחרור הלאומית של
אלג׳יריה (פל״ן) עם הנשיא שארל דה־גול וחתמה על
החוזה ששם קץ לשילטון הצרפתי, החלה התנגשות בין
האגפים השונים של תנועת־השיחרור• מאבק פנימי זה
נמשך כמה שנים. תחילה חיסל אחמד בן־בלה את ההנהגה
הקודמת, ולאחר מכן חיסל בומדיאן את בן־בלה. מאז
קיים שילטון יציב.

עכשיו מייעץ בומדיאן לעראפאת לחסל
את יריביו בתנועת הפידאיון. הכוונה היא
(המשך בעמוד )34

עכשיו ה1מן דקנות

תמרורים
נתבע. על סך 1.1׳מיליון דולר,
על: תקיפה ביותו מסומם, ד,שהקן האמריקאי
הייווי דקאדא דיין, מכב סידרת-
הטלוויזיה המצליחה קונג־פו, וידידה ואבי•
בנה של השחקנית כרכרההאר שי.
קאראדיין נתבע על ידי אנ די קחמא רי
קי ל טי, בטענה כי קפץ עליה ממסונית
נוסעת, קרע את בגדיה וכינה אותה
״מכשפה״ כשהוא נראה מסומם לחלוטין,
בבוקר אותו יום הוגשה נגד השחקן תביעה
על התפרצות לדירת שכנים.
נידון לשש שנו.ת־:מאסר בעוון
תיווך לשוחד, מתן שוחד ואספקת אישורים
מזוייפים לרישיונות־נהיגה ב־ 21 מקרים
שונים, חיים דהאן הידוע יותר בכינויו
קזבלו•״יוענק. אות איגוד־הקולנוע האמריקאי
לבמאי־שחקן אורסון רולם. האות,
המוענק ליוצרים קולנועיים שונים על פועלם
ותרומתם למען הקולנוע, יוענק לשחקן
בטכס מיוחד שייערך בחודש פברואר.
וולס הוא, בין השאר, יוצר הסרט
האזרח קיין, הנחשב לסרט החשוב ביותר
בתולדות הקולנוע.

הוגשה. נגד השחקן מיקי רוני
תביעת־גירושין ודרישה לקבל אפוטרופסות
על שני ילדיו ג׳יימס וגרנל, עיל־ידי
אישתו השביעית קדילין. .תביעות דומות
הוגשו בעבר נגד השחקן על-ידי כימי

גי׳יין רייס, אווה גרדנר, מרתה
וויקדם, אליץ נאנקן, כרכרה תומי
פן ומרגרט ליין, מלן נשותיו־לשעבר

של רוני.

נ יש א בפעם הרביעית וינפנט
פריים 63 כוכב סירטי־האימים, לקורל
ארית כראץ, שחקנית אנגליה
ששיחקה באחד מסרטיו האחרונים.
מיבצע מיוחד
לחיילים
כל חייל שיחתום
בחודש נובמבר
מנוי על

הו1וו!ם ש
יקבו הנחה

השבועון יישלח
רק לדואר צבאי

מונתה. כמושלת מדינת קונטיקט
שבארצות־הברית אלהנרא הו 55 אם
לשני ילדים. משמשת כצידה בבית־הניב־חרים
מטעם המיפלגה הדמוקרטית.
מונה כשר־הסעד של ארגנטינה,
לופל רגה. קיבל את מינויו מידי נשיאת
ארגנטינה איזכלה פרץ, שהכירה אותו
בעת שהייתה רקדנית במועדון־ילילה והוא
הופיע באותו מקום בתפקיד קוסם. בין
איזבלה לביו לופז שורדים יחסי־ידידות
עמוקים המעוררים גל־רכילות אדיר בארגנטינה.
שר־הסעד החדש ממשיך לעסוק
עד היום בקסמים ובעיסקי המאגייה השחורה.

ונה. כנשיא בית־המישפט ביהודה
ושומרון סא״לגר שון או ריון 45 מיש־פטן
בכיר בצה״ל. מוסמך הפקולטה למיש־פסים
באוניברסיטה העברית ביררשלים,
כיהן כשופט בבתי־המישפט הצבאיים ביהודה
ובשומרון. היה חבר במישלחת יש ראל
בוועידה למישפט ימי בקרקאס, ונצואלה•
סיים לימודיו בהצטיינות באוניברסיטת
ניו־יורק, והוענק לו תואר דוקטור
במישפט פלילי.
אושפז. בבית־החולים בסאסכס ש באנגליה
השחקן סיר לורנס אוליכייה
( ,)67 מנהל התיאטרון הלאומי של בריטניה,
כשהוא סובל מדלקת שרירים.
פרש. לגימלאות השופט הראשי של
בתי־מישפט־השלום באיזור הצפון, יעקכ
כריזאכ. שימש במשך 22 שנות כהונה
כשופט ראשי בבתי־המישפט בגליל ו־ברמת־הגולן.
בשנים 1952־ 1948 היה פרקליט
נפת הגליל.

נפטר. בירושלים, הסופר שלמה
צמח 88 היה מראשוני העלייה השנייה.
נולד בפלונסק שבפולין, סיים לימודי חק לאות
ופילוסופיה באירופה, היה מורה ב־מיקווה״ישראל,
ממייסדי בית־הספר החקלאי
כדורי וניהל אותו שנים אחדות. פירסם
ספרים רבים ונחשב אחד מגדולי הסופרים
העבריים. זכה בפרסי ישראל ׳לסיפרות
ובפרס ביאליק לסיפרות יפה.
נפטר. בביתו שבתל-אביב, לאחר
מחלה ממושכת, המנצח איתן לוסטיג
( .)73 נולד בברנו צ׳כוסלובקייה ולמד
באקדמיה למוסיקה בפראג. ניצח בבתי-
אופרה בערים שונות בצ׳כוסלובקייה. עילה
לארץ ב־ ,1939 היה מנצח האופרה העממית
הישראלית, עסק בפעילות מוסיקאלית
אמנותית וחינוכית ענפה. ייסד את המקהלה
הקאמרית וניצח על התזמורת הפילהרמונית
הישראלית ׳ועל תיזמורת רשות*
השידור.
העולם הזה 1941

מיעורד־הבריאות הו א מיטה חול ה
דרוש לו ראש בריא חד ש!

מנב־ל ונע!!

ף* סודי-פודות מתגבש בימים אלה,
מיכרז לתפקיד חשוב במישרד־הבריאות.
מיגרז זה לא יפורסם, כמובן.
אבל הוא יעמוד לנגד עיני כל הנוגעים
בדבר.
אילו אכן נוסח בגלוי וניתן לפירסום,
היה נראה כך :
המישרה: מנהל־כללי של מישוד־הבריאות.
השכר
ג חלק מעל לשולחן וחלק מתחת,
כמקובל בדרג זה. לישכה, מזכירה,
מכונית־שרד, נהג, נסיעות לחו״ל ושאר
סימלי־המעמד של אר״ם (אישים רמי־דרג).
מעמד
קודם: מעמד רפואי בכיר,
רצויית פרופסורה, גיל מופלג, רצוי ערב
היציאה לגימלאות, הופעה מכובדת ודקורטיבית.
כישורים:
אופי נוח, הכישרון לתש־לים
עם המציאות כמות שהיא, שאיפה
מופלגת לשמור על השקט ולמנוע שערוריות
בכל מחיר, נכונות לתת לעסקנים
הפוליטיים במישרד לעשות כאוות־נפ־שם,
נטייה ללכת תמיד בדרך ההתנגדות
הקלת ביותר.
הערות ו פסול לחלוטין אדם השואף
לשינוי יסודי לשם הבראת מערכת־הברי־אות;
המתנגד בחריפות לשחיתות ולריק־בון,
העלול לגרום לשערוריות ולהביך
את השר.
על כן :
אם אתה איש-רפואה בניר, על סף
הפנסיה, המבקש מישרה רמה וחסרת־תוכן,
על סמך ההתחייבות ״לא לעשות
גלים״ —

מקובל במיישרד־הבריאות. כך זה מקובל
גם ברוב המישרדים האחרים.

משוס-כך דרוש פרופסור לרפואה
בתפקיד המנכ״ל. שיהיה לפחות
אדם אחד בצמרת המיש
רד שהוא איש־רפואה. לא בדי
שיקבע דברים, חלילה. הדברים
נקבעים על-ידי העסקנים. אלא בדי
שיהווה סמל מאיר-עיניים.

כאשר מתעורר סקנדל, מופעל המנכ״ל
הרפואי. השר הפוליטי אינו אוהב סקנדלים.
שום שר פוליטי אינו אוהב סקנדלים.
הסיסמה היא :״שקט, שקט, שקט,

העשוק, המועבר לגוף שאינו כפוף לישום
ביקורת דמוקרטית, שאינו אלא אחוזה
פרטית של קבוצת עסקגים מיפלגתיים.

כדי לקיים מצב זה, חיבלו שר
הבריאות וקודמיו בביצוע הרפורמה
האחת המסוגלת להבריא את
המצב: הלאמת כל שירותי־הכרי־אות
כמדינה והקמת שירות־כרי•
אות ממלכתי אחיד.

כל זה אינו אפשרי כאשר כתי־ך*
מצב הפיאודלי הקיים גורם לביד החולים נבנים ללא תיבנון גיאו
1 1בוז נורא של משאבים כלכליים, כוח־ נראפי, ובאשר בל כית־חולים אינו
אדם וציוד רפואי.
חלק מהקהילה, אלא ממערכת בד לנית משלו: קופת־החולים, הממשלה,
העירייה או מוסד פרטי.
** כיוון שמישרד־הכריאות אינו
1*4מהווה מטכ״ל של שירות־בריאות
ממלכתי, אלא רק מישרד של תיווך ותיאום
בין אחוזות פיאודליות, הוא מנותק
למעשה מן הקהילה הרפואית. אין הוא
יכול לכוון את החייט הרפואיים. אלה מתפתחים
להם בחוץ, במוסדות אחרים, כש־המישרד
מתפאר בהישגים ומחפה על הריקבון
והשחיתות.
למעשה לא קיים ייעוץ מיקצועי למיש־רד.
המנכ״ל הוא פרופסור — תמיד פרופסור
— אבל המישרזי הוא בלתי־מקצועי
בהחלט.

הדבר במעט לא ייאמן, ובוודאי
אינו מיקרי, אך זוהי עובדה: אין
קשר קבוע כין צמרת מישרד
הבריאות וכין מנהלי כתי־החולים,
המהווים את הצמרת המיקצועית.

אתהה אי ש.

המישרה עדיין סנוייה. מהר. הביקוש
רב. כל הקודם זוכה.

ן* חודשים האחרונים פורסמו ב-
^ שבועון זה ובעיתונים אחרים, כמה
פרשות מזעזעות שחשפו טפח מן הנעשה
במערכת־הבריאות.
כמה מפרשות־השחיתות היו מחרידות,
כמו זו של הפרופסור אברהם הוכמן, ספסר
הכאבים והדמעות. כמה פרשות היו
מרגיזות, כמו זו של הדחת הד״ר רוברט
חיימוב, מנהל בית־החולים בחדרה, שסולק
מפני שהתנגד לשחיתות וגרם לסקנד־לים.
נתגלתה מציאות עגומה של תשלום
שוחד עבור ימי-אישפוז, מכירת תור״
לניתוח ומציאות של שעות־קבלה בלי
קבלות.

אולם השחיתות המובהקת היא
דק קצה הקרחון. מתחתיו מסתתר
הקרחון עצמו — גוש־ענק של הזנחה,
הסתאבות ביורוקרטית ואינד
טרסנטיות מיפלגתית.

את השחיתות יש לבער — אבל אין
לכך כל סיכוי כל עוד לא תתחולל מהפכה
במישרד-הבריאות.

תפקידו של המנכ״ל הוא ל מ נו
ע מהפכה זו.

המנכ״ל היוצא, הפרוספור ברוך פדה,
הצטיין בתפקיד זה. הוא אדם מכובד מאד,
הגון מאד, אידיאליסטי מאד. כלומר:
בדיוק האדם הנכון כדי לקשט ולהסתיר
מצב שהוא מושחת מאד ורקוב מאד.

עכשיו מחפשים אדם לפי אותה
מתכונת, לצורך אותו תפקיד.

000ר־הבריאות איננו איש-רפואה.
/א הוא עסקן מיפלגתי במיקצועו, כמו
קודמיו בתפקיד זה. הוא מוקף עסקנים
מיפלגתיים אחרים, רובם בני מיפלגתו,
המאיישים את צמרת מישרד־הבריאות.
כך זה מקובל במדיגת־ישראל. כך זה

נראה לרופא צעיר ושאפתני כמוות מיק־צועי.
אילו
היה בית־החולים משמש מרכז
רפואי אזורי, במיסגרת שירות ממלכתי
אחד, ניתן היה לקיים קשר חי ואוטומטי
בינו ובין כל הרופאים הפועלים באותה
נפה, לשתף אותם בפעילות בית־החולים,
לאפשר להם׳ להמשיך בהתקדמות ובהשתלטות.

שר־הבריאות:
העיקר לא לעשות גלים
שקט, החנוכייה דולקת.״ לכן, כאשר יש
תלונות, גונזים אותן. כאשד מישהו מבפנים
מרים קול נגד אי־סדריס ונגעים,
משתיקים אותו. אם הוא מתעקש, מסלקים
אותו. אם בכל זאת פורץ סקנדל
החוצה, מטילים על המנב״ל המכובד לקבור
את העניין בוועדת־חקירה מכובדת.
המנכ״ל נחוץ גם כדי שיישב יליד השר,
כשזה משמיע נאום על ההישגים המסח־ררים
של מישירד-הבריאות. וגם כדי שייתן
גיבוי מיקצועי לשר, כשזה מדווח על
הצלחותיו לוועדה של הכנסת. בקיצור,
עליו להעניק גושפנקה מיקצועית מרגיעה
למחדלי המישרד.

כעצם נוכחותו הוא מכריז: יש
מנכ״ד. יש פרופסור. יש איש רפואה
ומחקר. הבד בסדר.

000ד-הבריאות הנוכחי הוא איש
(6/מפ״ם. כאיש מפ״ם, יש לו אינטרס
משוריין בהמשך קיום קופות־החולים ה־מיפלגתיות.
זהו החטא הקדמון, שממנו
נובעים כל שאר החטאים.

החלוקה הפיאודדית שד הרפואה
כין אחוזות מיפלנתיות, ממלכתיות
ואחרות, כשבד מוסד דואג
לעצמו ומפריע לאחרים, היא ה

שזערורייח היסודית.
במציאות זו מהווה מישרד-הבריאות בעיקר
צינור להעברת כספים מקופת המדינה
לקופודהחולים. הסובסידיה השנתית,
הגלריה והסמוייה, מגיעה כימעט לחצי
מיליארד לירות — כסף של משלם־המיסים

אילו קם שירות ממלכתי אחיד,
שבל כתי־החוליס כארץ כפופים
לו, היה ניתן לחלק את הארץ
לנפות, בשכל אחת מהן מרוכזת
סביב כית־חולים מרכזי אחד.
כל בית-חולים ממלכתי נפתי כזה היה
הופך למרכדהרפואי של הקהילה. ציודו
היה עומד לרשות כל הצרכים הרפואיים
באותה נפה, והוא עצמו היה משמש אולפן
לכל הרופאים, ובכללם הרופאים המישפח־תיים,
הפועלים בקהילה זו.

זוהי הרפורמה העיקרית הדרושה
בדי לחולל מהפכה כשטח הרפואה,
ולנצל את המשאבים הקיימים
כצורה מתוכננת ורציונלית.
הנה דוגמה קטנה, אך ;אופיינית מאד :
ציוד הרנטגן מהווה בין ״ 207ל-ס׳409
מכל הציוד הרפואי בבית־החולים. אך
ציוד יקר זה מופעל בקושי במשך שש
שעות ביממה. אין בית-החולים זקוק לו
בשאר השעות.

אילו היה בית-החולים משמש
מרכז רפואי איזורי, היה אותו ציוד
יכול לעמוד לרשות כד הצרכים שד
הקהילה כמשך שאר 18 השעות
ביממה. הדבר היה מאפשר את
ניצולו היעיל, וחוסך הון.למדינה.
לא פחות חישוב הקשר בין בית-החולים
והרופא בחרו. רופאים ישראליים צעירים
מסרבים, בצדק, לעבור לרפואה ה־מיישפחתית.
מפני״ שהיא מנתקת אותם
מבית־החולים, שהוא מרכז כל התמחות
והתקדמות רפואית. ניתוק מבית־החולים

1 1 *6 7 3

(מה היינו אומדים אילו נסתבר לנו שאין
קשר קבוע בין מישרד־הביטחון ובין מפקדי
הצבא — ושבצבא עצמו אין מטכ״ל,
וכל מפקד אוגדה עושה ככל העולה על
רוחו ז)
הדבר בא לידי ביטוי בפרטים גדולים
וקטנים, המהווים את חיי-הרפואה היומיומיים.
למשל :
צוואר־הבקבוק הנורא ביותר ברפואה
הישראלית הוא המחסור באחיות המיקצו־עיות.
אומנם יש בארץ !אחיות מיקצועיות
בשפע — אך אין להן כל עניין לעבוד.
תנאי העבודה, רמת-הישכר והמעמד החברתי
הנחות — כולם מהווים תמריץ שלילי.

אולם
שבר בד האחיות אינו מגיע
אלא לבדי ( 3$שלושה אחוזים):
מתקציב כית-החודים. ניתן היה
להכפיל את השכר, מכלי שזה
ישנה כאופן מהותי את המצב
הכלכלי. אך הדבר אינו אפשרי
מטעמים פוליטיים.
מישדד־הבריאות אינו מסוגל אפילו
לשכנע את מיישרד־האוצר שיש לתת
לאחות את הזכות לנכות ממס־ההכנסה
שלה את שכד המטפלת בילדיה. כיום פשוט
לא כדאי לאחיות-יאמהות לעבוד. עיקר
שכרן מוקדש להחזקת המטפלות בבתים.

בגדל ;*יכה זו מתים כיום אנשים
כארץ, חדרי-הניתוח מופעלים
רק במשך חלק קטן משעות היממה,
בעוד שמאות חולים ממתינים בתור
לניתוח כמשך חודשים ארוכים,
תוך יסורים ומכאוב.
רוב׳ תופעות השחיתות נובעות מן המחסור
הזה, הגורם לשוק שחור.

האם אפשר להעלות עד הדעת
(המשך בעמוד )16

במדינה העם

יד״ם מ דו כ ל כווו
כלל מישפטי עתיק אומר :״מי שבא אל בית־המישפט לבקש צדק. ידיו חייבות
להיות נקיות!״
אותו כלל הל על ממשלה, הבאה אל עמה ותובעת ממנו קורבנות.
אולם ידיה של ממשלת ישראל, שהטילה השבוע על הציבור את עול ,׳המדיניות א הכלכלית החדשה,״ אינן נקיות•
ידיה מזוהמות בכתמי השחיתות, הביזבוז, אי־הצדק ואי־השיוויון.
מצח נחושה. אפשר רק לתמוה על עזותתהמצח של ראשי המימסד והכלכלה,
המעזים להטיף מוסר לאדם העובד, בעודם שקועים עד מעל לראש בשערוריות של
ספסרות נאלחת, ביזבוז מונומנטלי וחיפוי על נוכלים אנשי־שלוסנו.
שערוריה רודפת •שערוריה, שחיתות נחשפת על גבי שחיתות, אנשי הצמרת של
הממשלה והכלכלה מעורבים בהן אישית — אך אותם אנשים עצמם באים אל האיש
העובד ותובעים ממנו קורבנות.
אכן, מצה נחושה.
כספי האזרחים הושקעו בבנק ארץ־ישר^ל בריטניה, עסק ספסרי פרוטקציונרי.
נגיד הבנק הממלכתי, כלב־השמירה של הכלכלה הישראלית, זרק את הדולרים היקרים
של המדינה לתוד בור זה. הוא, שהיה אחראי לפיקוח על בנקים, פרש את חסותו על
בנק מפוקפק זה, והניח לו לגלוש לעסקים שחורים.
עכשיו זורקת המדינה מאות מיליונים לירות כדי לתקן את הנזק.
את החשבון מציגים לאזרח. הוא צריך להוריד את רמתימחייתו.
חשבונות שחורים. בעלי־הפרוטקציה המקורבים ביותר לשילטזן ניהלו את
החברה לישראל.
אלה השקיעו מיליונים של דולרים בעסקיו השחורים של מלך הספסרים, איש
המאפיה הבינלאומית ואיש הצמרת הישראלית, אלוף המפד״ל דשותף מפא״י, ידידם
של שרי האוצר !והדתות: הדוקטור טיבור רוזנבאום•
מיליונים הועבדו לחברות־המירמה האלמוניות בבירת הכלכלה הישראלית, ואדוץ.
איש בצמרת ישראל לא ידע, כביכול. פינחס ספיר לא ידע. הוא לא הכיר כלל את
רוזנבאזם ואת מיכאל צוד. רא־שי האוצר לא ידעו. רואי־החשבונות לא ידעו.
ובינתיים נעלמו המיליונים. ממשלת ישראל עוסקת באופן קדחתני בגיוס מיליונים
נוספים להצלת הבנק הספסרי של הנוכל הבינלאומי, כדי להגן על אנשי־צמרת ישראלים
שהפקידו ישם כסף שהוד. איש מן האחראיים לא נעצר ואינו יושב בכלא. המנהלים,
האחראיים, עורכי־הדין, רואי־החשבון, חותמי המאזנים הכוזבים והתשקיפים הכוזבים —
כולם מתהלכים חופשי, בעלים בעמם.
המיליונים של צי״ם נזרקו לאותו בור. כמה ממנהלי צי״ם פתחו לעצמם חשבונות
פרטיים בבנקים זרים.
את הודשבון מציגים לאזרח. הוא צריך להוריד את רמת־מחייתו.
סרסורים של דם. אך מכל השערוריות המרוששות את האזרח הישראלי ׳וה־אוכלות
את שכר עמלו, אין אף אחת המגיעה לקרסוליה של שערוריית הדור, שנתגלתה
בימים אלה.
מדינת ישראל עומדת על נפשה. כל אזרח מתנתק מביתו ומפרנסתו כדי לשרת
,במילואים. מיטב הבנים מחרפים את נפשם מדי יום, ואלפים עלולים ליפול בכל עת
בהתחדש המילחמה.
עתה מתברר שבנים אלה טסים במטוסים שעליהם התעשרו סרסורים ישראליים,
הם מפעילים ציוד שממנו התעשרו הפרוטקציונרים. הם עלולים ליהרג ליד כלי־נשק
שהזמינו ראשי מערכת־הביטחון אצל עצמם לטובת עצמם. הטובים לטיס, הטובים
יותר מקבלים קומיסיון על מטוסים.
אלופים הזמינו ציוד מחברות, וכעבור יום הפכו לנציגי החברות האלה. פקידים
בכירים חתמו על הזמנות של מאות מיליונים, התפטרו, והפכו מקבלי־ואחוזים אצל
מקבלי ההזמנות.
מכל גילויי הריקבון. זהו הגילוי המחריד ביותר. הסרטן מתפ-שט בגוף הלאומי.
אין אבר שאינו נגוע.
אץ •שכר לעמל. יש עמלה על נשק.
העם מקיז דם כדי לשלם עבורו. והנה, מכל לירה המנוכה משכרו של עובד למען
מטרה זו, הולכים כמה אחוזים במישרין לכיסו -של סרסור ישראלי, שאינו נוקף אצבע.
את החשבון מציגים לאזרח. הוא צריו להוריד את רמת־מחייתו.
שחיתות של מיליארדים• פעם נשמעו הדיבורים על ההתעשרות הקלה •של
יחידים כדמגוגיה. החכמים שאלו: אם תבוטל התעשרות זו, מה זה יעזור? זהו לכל
היותר עניץ מוסרי, אבל לא כלכלי.
כיום ברור כי ממדי השחיתות והביזבוז הגיעו מזמן לסכומים כלכליים — למיליארדים.
על פרשות שחיתות אלה, ועל הרבה אחרות שטרם נתגלו או שכבר נשכחו,
מוציאה המדינה מיליארדים של לירות — מיליארדים המנוכים עתה מן הסובסידיות
למיצרכי־יסוד, שבגללם נכלא האזרח בביתו בשבת, ונמנע ממנו להינפש בעולמ<
בעוד שזוגות צעירים אינם יכולים לחלום על שיכון, שלא לדבר על מכונית צנועה.
ממשלה המעזה להטיל עול כזה על האזרח, מבלי שדאגה תחילה לישים בכלא את
עשרות הנוכלים, הגנבים, הרמאים, הנגידים והפקידים שביזבזו את כספי המדינה —
ממשלה כזאת ידיה מלוכלכות.
מכונית לגל גחל. המדיניות הכלכלית החדשה נושאת על פרצופה את תווי־הפנים
של ממשלה זאת, של ממשלה כ ז את.
אין ספק, דרושה מדיניות חדשה. דרושים קורבנות. הוויכוח אינו על הצורך במדיניות
ובקורבנות, אלא על המטרה הסוציאלית של המדיניות ועל חלוקת הקורבנות.
המטרה כאן ברורה לגמרי. העול מוטל על האיש העובד, על האזרח העמל, השכיר
והעצמאי. הכל נתפר כך בדי שלא ייפגע המעמד הבכיר •של עשירים ופרוטקצחונרים,
עסקנים בכירים ופקידים בכירים ,״המעמד החדש״ השולט בישראל.
•שום ישראלי הגון לא יוכל עוד לנסוע לחוץ־לארץ. אבל אלפי בני ״המעמד החדש״
יסעו כאוות נפשם, למען המדינה, למען המיפלגה, למען המגבית, למען הסוכנות, למען
ההסתדרות, למען הייצוא, או סתם על חשבון אל־על.
הבנזין עלה בצורה מסחררת. אזרח נורמלי לא שכל עוד להרשות לעצמו לנסוע
לטיול בחיק הטבע. אפילו הנסיעה לעבודה במכונית הפכה בלתי־אפשרית• אבל אין
זח מטריד את השרים, חברי־הכנסת, מנהלי המיפעלים ואלפי הפרוטקציזנרים האהריס.
הם ימשיכו לנסוע על-חשבון המדינה, במכונית של החברה הממשלתית, המיפלגה,
הסוכנות.
וכך לאורך כל הקו. מי ששייך למעמד הפרוטיקציונרים, כל זה אינו נוגע לו. כל
השאר — נגזר עליהם להוריד את רמת-המחייה, לקבל תמורת עמל הונן ומאמץ הוגן
את המחצית שמקבל עמיתו באירופה, שלא לדבר על ארצות־הברית.
האס ימישיכו נוכלים לנהל את משק המדינה? האם ימשיכו סרסורים לקבל
קומיסיון על מכשירי־המוות? האם יוסיפו להיבנות הווילות בסביון על חשבון הביצורים
בסיני וברמת-הגולן? האם יוסיפו בני ״המעמד החדש״ למלא את מיסעדות־הפאר
ומלונות־הפאר? האם ימשיכו להדק את חגורות-הבטיחות במטוסים, בעוד הם
קוראים לכל שאר בני־העם להדק את חגורות־המיכנסיים? האם תבצע הממשלה אף
את הרפורמה הקטנה ביותר במנגנונה המנופח והבלתי־יעיל?
התשובות ידועות לכל.

שו־האואו ובינוביץ עם מידיונו מאש

ן* יום בו נכנסה תוכנית העוישק ה־
1חדשה של הממשלה לפעולה, ביום
הראשון השבוע, החל להתבדר בבית-
המישפט המחוזי בתל-אביב דיון בבקשה
כי נגיד בנק ישראל משה זנבר, יחזיר
למק־לפיתוח־התעשייה דירה שקיבל מן
הבנק בתנאי מתנה (עת עבר להיות נגיד
בנק ישראל) ,וכן ני הוא, אישית ולא
הבנק, ישלמו לאוצר את מיסי-ההכנסה
על טובות-ההנאה שקיבל מן הבנק.
זנבר, אשר הגה ויצר את המיתון הכלכלי
בשנת ,1966 והוא היום ה-שליט הכלכלי
של ישראל ואדריכל הפיחות ותוכנות
העושק הכלכלית החדשה, לא היסס אף
לרגע לקבל מן הבנק־לפיתוח־התעשייה
פיצויים בגובה 100 אלף לירות, אחרי
שעבד בבנק רק 40 חודשים בחצי -
מישרה בלבד. הוא לא היסס אף לרגע
לקנות מן הבנק דירה וחצי ברחוב פינקם
בתל־אביב, במחיר של 150 אלף לירות,
למדות שערכה אז היה לפחות כפול.

היום מטין! זנבר להידוק החגורה
עד כרסי אחרים, כאשד את פרסו
מילא מכספי הציבור דרך ה״כנק
לפיתוח התעשייה.״

הדוגמה שו וביו
ך* יום הראשון בערב, נוכח התגובות
החריפות של ההמונים, הופיע ראש־הממשלה
יצחק דבין בנאום לאומה ברדיו
ובטלוויזיה. בחקיותו את ה״נאומים ליד
האה״ •של הנשיא האמריקאי פרנקלין
רוזוולט, ניסה להסביר לישראלים עד
כמה חשוב להדק את החגורה, להוריד
את רמת־החיים כדי לממן את צרכי-
הביטחון הגדלים והולכים, וכן ביגלל
ההתייקרויות בחו״ל. הוא קרא לכל אזרח
לתת דוגמה אישית, ואמר כי על כל
אחד לתת ידו למאמץ.

רבץ עצמו שכח לשדם מס-הכ-
נסה על הכנסותיו מהופעותיו כמרצה
בארצות־הכרית, הכנסות הנאמדות
כיותר מ־ 100 אלך דולר
ככמה שנים.
הוא הוזמן להרצאות בתוקף היותו שג ריר
ישראל, החי ועושה לעצמו שם בכספי
משלט־המיסים. את הכנסותיו מן ההרצאות
גרף לכיסו, בניכוי חאחוזים לאמרגן ה-
רישמי שהיה לו, ואשד גבה 1500 דולר
בעד־ הופעה בבר-מיצווה, וסכום גבוה
יותר בעד הופעה בחתונה.
כשחזר ארצה, קנה לעצמו דירת־גג
בנווה־אביבים, ריהט אותה במערכת-
רהיטים יקרה שלקח לעצמו כמתנה מאחד
מגדולי התורמים למגבית בארצות־הברית.

אשתו, לאה, לא היססה לבחור את הרהי טים
הטובים ביותר, לאחר שהשיגה הבטחת
מתנת-ריהוט מן התורם. עכשיו, בבית
מפואר וליד מערכת-ריהיוט יקרה, הוא
מטיף יחד עם זנבר כי יש להדק את
החגורה.
שני אלה מסמלים יותר מכל את מה
•שקרה למדינת ישראל. על המדינה הש תלטה
כנופיית ספסרים וסוחרים קטנים.
כל מה שמעניין אותם הוא כיצד להגביר
את טובתם ותועלתם האישית. הם מכוונים
ומנהלים את המדיניות הכלכלות של
המדינה בהתאם לצרכיהם הפרטיים.

המעמד חתוש
ף• ריקה קצרה •של תוכנית העושק
* 4הכלכלית החדשה מוכיחה זאת בבירור.
הצעד המרכזי •שנעשה הוא פיחות
הל״י.

כד פיחות פוגע ככל מי שהכנסתו
קכועה, ומועיל דכעלי־הון.
אין הפיחות פוגע כרוב העצמאיים
ובמנהלים. אלה קובעים לעצמם את
גוכה הכנסתם. אין הוא פוגע כדל
בהכנסות חכרי״הכנסת, הפקידות
הבכירה, השרים. אדה קובעים ל עצמם
הוצאות שאינן מבוקרות
על־ידי איש.
חבר ועדת הכספים של הכנסת מקבל
מדי-חודש כ־ 3000 לירות להוצאות בצורות
שונות, בלי צורך בהגשת קבלות, נוסף
על המשכורת. שר ופקיד בכיר וכל מנהל-
חברה חותם לעצמו אישורים על כל סכום
•שיוציא.
•שיכבה זאת היא המעמד הקובע בישראל•
הפקידות המנהלתית הבכירה, שאינה
יודעת מה פירוש מחסור במשהו. היא
אוכלת בכל מיסעדה שתרצה, מקבלת
אחזקודרכב מלאה, נוסעת לחדל בלי
לשלם מס־ניסיעות.
המעמד החדש הזה, השולט בישראל,
סירב לקבל את הצעת חבר־הכנסת אהרון
אפרת, שהציע ביטול הפטורים ממס-
נסיעות לפקידים הנוסעים לחדל —
וכאלה יש 35 אלף בשנה.

ועדת-הכספים שד הכנסת, שאישרה
כיום הראשון השבוע את
העלאת מס-הנסיעות, סירבה לבטל
את הפטור לעצמה ולשאר חברי
הכנופייה הספסרית השלטת כישראל.

אותו
מעמד חדש, התובע עתה מן
העובדים לוותר על תוספת־היוקר המגיעה
להם בגלל המחסור בכסף באוצר, העלה
בדממה את הוצאות־הרכב המוחהות ל־

ניכוי לצרכי מס ב־/0״ 75 נוספים. כסף
לתוספת־יוקר לשכירים — אין. כסף
לתוספת אחזקת־דכב לחברי המעמד החדש
בממשלה וסחברות הגדולות — יש.

מ התעשו בביחות?
ף* אשר נכנע העסקן הכושל, המכהן
*4בתפקיד שר־האוצר, יהושוע רבינו־ביץ,
ללחץ ספסרי־ההון ועשה את הפיחות,
העשיר מייד אלפי ספסרי־מטבע.

עיתונאים פרכדיים, המשחקים
מדי יום שישי עם דאשי־האוצר
כאולם הספורט כאוניכרפיטה כירושלים,
ידעו מעמיתיהם למעמד
החדש על הפיחות הצפוי, להתכונן
לקראתו, להטיף להחשתו.
המידע המדוייק על הפיחות הצפוי
הגיע אפילו אל ספסרי-המטבע במיזרח־ירושלים,
שרכשו דולרים בכל כמות,
וידעו קודם־לכן על השער הצפוי.

אלפי ספסרים עשו מאות מיליוני
לירות כרכשם דולרים או
נת״ד, או קנו איגרות צמודות ששערן
יעדה עתה.
המעמד החדש, השולט על הכלכלה, לא
העז אפילו להציע להטיל מס מיוחד על
רוכשי נת״ד או איגרות צמודות בתקופה
של לפני הפיחות — שכן היה מטיל מס
על עצמו• אולם על פיצוי ההתייקרות
שהם לזקנים ולילדים, יטילו מס־הכנסה!
כאילו על מנת להגביר את רווחי הטפ־סרים,
יצא משה זנבר ביום הראשון

עמלות, וראשי מישרד־כיטחון ימשיכו
ללחוץ להגדיל את העמלות
כדי שהם עצמם ייהנו מכף, כאשר
יפרשו ממייטרד־הכיטחון ויהפכו
סוכני-נשק כעצמם.
בגלל מיספר מצומצם של בני המעמד
החדש יסבלו עתה עשרות אלפי אנשים
חרפת רעב.

חעדאו א! תגס?
*ט צמרת הפפסרית כלכלית של
ן { המדינה, שהחליטה על העלאת המחירים,
כה מצטיינת באטימות לסיבלם של
אחרים, עד שהעלתה מחירים רבים מעבר
למה שהיה דרוש בעיקבות ביטול הטוב-
סידיות וההתייקרות בחו״ל.

דוגמה כולטת היא הכשר הקפוא:
מחירו עלה מ 17-ל0-צ לירות
הקילו. העלאה זו כאה למרות
שכחודשים האחרונים ירדו מחירי
הכשר הקפוא כעולם כ 40£-לפחות.
הממשלה יכלה כשקט להוריד
את מחירי הכשר הקפוא מ17-
לירות ל־ 10 לירות הקילו.

כמו הבשר הקפוא, כך גם האורז,
שמהיריו יורדים בעולם. הממשלה העלתה
את מחיריו, כיוון שהטילה עליו דווקא
עכשיו היטל־ביטחון של ־ ,157 כאשר
קודם לא היה כל היטל־ביטחון על האורז.
זוהי דוגמה להעלאת־מחידים שרירותית,
כמו לגבי הבשר הקפוא.

מנגינים בשכונת־התיקווה נגד ההתייקרות

שחיוו ח)1ח1י111*0
בהכרזה כי הפיחות אינו סופי, וכי צפוי
שינוי נוסף בשער הלירה! זוהי הכרזת
מעצב הכלכלה הישראלית, לוחש־הסתרים
של רבינוביץ ורבץ, למחרת הפיחות!
נוסף לפיחות, הודיעה תוכנית העושק
הכלכלית החדשה על ביטול סובסידיות
ל* 14 מיצרכים חיוניים, דבר שגרם לייקורם
בשיעור של 100 בממוצע. הסיבה
הרישמית לביטול התמיכות הממשלתיות :
המחסור בכסף באוצר. מדוע חסר כסף ז

מיריארד ניזנוז!

* חודשים האחרונים וזוצפויים.
יצטרך האוצר לשלם מיליארד לירות
בקירוב בגלל מעשי שחיתות וביזבוז של
אנשי המעמד החדש. די למנות על קצה
המזלג כמה דוגמות:
• על הפסדי חברת ודד ישלם האוצר
לפחות 90 מיליון לירות•
על הפסדי תשלובת ערד ישלם
250 מיליון לירות.
י• על הפסדי בנק א״י—בריטניה כבד
שולמו עד כה 230 מיליון לירות.
• על הפסדי החברה לישראל—צי״ס—
בתי־הזיקוק ישלמו לפחות 130 מיליון
לירות.
0עמלות לסוכגי־נשק של טישרד-
הביטחון — 180 מיליון לירות לשנה.
י• על הפסדי התעשיה האווירית ב־הרפתקות
מטוסי ערבה ובט־קונזנדר ישלמו
250 מיליון לירות.
על הביזבוז בבניית ביצורים ומחנות
וכבישים במערכות הביטחון ומע״צ, ישלמו
לפחות 750 מיליון לירות.

הסכומים הללו מסתכמים כ1.9-
מיליארד לירות כקירוב.

סכומים אלה לא היה האוצר צריך
להוציא אילו התנהל ביעילות. סכום זה
מקביל לסכום בן שני מיליארד הלירות
שקוצץ מתקציב הסובסידיות, ואשר גרם
להאמרת המחירים המטורפת הפוגעת
קודם כל בחלשים•

על הפסדי האוצר, כסכום של 1.9
מיליארד לירות, אחראים כמה עשרות
אנשים. איש מהם לא הועמד
לדין, פרט לראשי ״כנק ארץ־יש־דאל
כריטניה,״ שלא היו חלק מהמעמד
החדש הפפסרי. מיכאל
צור לא הועמד לדץ, טיכור רוזנ*
כאוס טס כרחבי העולם. אל שווי-
מר ומיכאל פירון ממשיכים לנהל
את התעשייה האווירית, ואפרים
כן־ארצי ועודד מסר, גיבורי תיש
לוכת ערד, ממשיכים לנהל הכרות
גדולות. סוכני־הנשק ימשיכו לקבל

כמו האורז, כך גם לגבי חיטה. מחיר
הלחם הוכפל כימעט, ועלה מ־ 55 אגורות
ללידה אחת הקילו. נכון כי מחירי החיטה
עלו בעולם, אולם הממשלה הטילה עכשיו
על החיטה המייובאת היטל־ביטחון של
־ ,157 שלא היה קודם. כנ״ל לגבי הביצים.
מחיר הביצים התייקר ,6070 אולם מזה
!־ 157 היטל־ביטחון חדש. החלב, למשל,
התייקר ב־־ ,607 בעוד הפיחות היה רק
בשיעור של 437 הסיבה: על יבוא
מיספוא לפרות הטילו היטל־ביטחון׳ .150/0

המסקנה: גם לאחר ביטול הסובסידיות,
חורגת ההתייקרות
ממה שצריכה להיות. העלאת
מהירי הלחם, המרגרינה, הסוכר
והחלב אינה פוגעת במעמד העליון.
אנשיו אינם מסוגלים בלל
להבין שמישפחה בת ארבעה ילדים
ומעלה תחיה מעתה בסכנת רעב.
הפיצוי שהם מציעים על ההתייקרות
הוא בדיחה ממש• ההתייקרות של זוג
הזקנים על אכילת ביצה ליום היא 10
לירות לחודש. על שתי כוסות חלב ליום
לאיש — עוד 18 לירות לחודש. על לחם
שחור — עוד 10 לירות לחודש. על חשמל
לתאורת חדר־מיטבח ושירותים בילבד —
עוד 10 לידות לחודש. רק ארבעה פריטים
אלה יעלו 48 לירות נוספות בחודש. והיכן
הירקות, הבשר, הגז, התחבורה, או הלבן?

מצחיקה הודעת שר-האוצר כי בישראל,
שיעורי-המס הם הגבוהים בעולם.

זה נבון — על הנייר. כמציאות,
ישראל היא גן־עדן למעלימי-מס
ומשתמטים, כאשר מנגנון הפעלת
גביית המיסים רקוב ומושחת.

הנה, למשל, פרשת הסדרי מס־ההכנסה
של המיליונר עובד בן־עמי, שהצליח
להביא פקידי שומה לעשות עימו הסדרי־מס,
לפיהם כימעט שלא שילם מם על
הכנסותיו העצומות משך שנים, וכאשר
חוייב לשלם מס זעום — שכחו לחייב
אותו בריבית על השנים הרבות שבהן
לא שילם את המס כלל. מזה עשרים שנה
כימעט, גורר בן־עמי את פרשת מיסיז
בדיונים שונים, בגלל פקידי-השומה הנוחים
שנפלו בחלקו.

מיקרה בן־עמי התפרסם ברבים.
במה כאלה לא התפרסמו 7
בישראל משתמטים ענפים שלמים ממס.
מבין 73 אלף העצמאיים, רק 13 אלף
מנהלים ספרים. כל השאר אינם מנהלים
ספרים, ומשלמים מס לפי החשק. כל
קבלני עבודות־העפר של צה״ל, נעלי
המלאכה, המלווים בריבית קצוצה, העצמאיים
למיניהם — אינם מנהלים ספרים.
ספר־הנישומים אינו מתפרסם.

רק עתה התברר, למשל, בי
מישרד הביטחון סירב לתת למס־ההכנסה
את שמות הקבלנים המבצעים
עבורו עבודות שונות, ב־סבומי־עתק.

אלפי
זקנים נידונו דחרפת-רעב,
פשוטו כמשמעו. כך גם הפיצוי לילד,
כאשר ההתייקרות המיידית
תקציב הביטחון הוא 16 מיליארד לי לילד,
רק על מוצרי־מזון בסיסיים,
היא של 100 לירות לחודש. והיכן רות, מזה מוצאת לפחות המחצית על
הזמנת עבודות בישראל. מכאן, כי כרבע
הבגדים 7הנעליים 7
ועל פיצוי זה לזקנים וילדים רו מכלל ההכנסה הלאומית של י״שראל,
צים ספסרי הכלכלה לגבות מס הכ המוצא דדך מעדכת־הביטחון, אינו עובר
ברובו את ביקורת שילטונות מס־ההכנסה!
נפה — הם, שלא הטילו מיסיס על
הייפלא, לכן, שרואה החשבון דן בבלי
רווחי הנת׳׳ד והאיגרות הצמודות,
— המקורב למימסד — קובע כי בשנת
המקרקעין והמלוויפ-כריכית !

לספסרים
ג! 1ודן

^ די לרמות את השכירים, הודיעו
^ ספסרי הכלכלה על מיסיס שיטילו
על בעלי־ההון. הודעה זו היא רמאות,
שכן בעוד ההתייקרויות פוגעות מייד,
הרי את המיסים יש לאשר בתהליך חקיקה
ממושך בכנסת, דבר שיארך שנה
לפחות. מובן שאילו רצתה בכך הממשלה,
אפשר היה לחוקק חוקים אלה גם תוך
שבוע. את החוק להקמת תחנת רדינג ד׳
בתל־אביב, למשל, העבירה הממשלה,
בשעתו, בשלוש הקריאות תוך יום אחד.
אולם הסיבה העיקרית לחוסר־התוזזלת
במ״סים אלה היא שונה לגמרי. לכן נם

1973 העלימו לפחות שישה מיליארד
לירות הכנסה שלא הצהירו עליה? סכום
זה מדהים, שכן הוא זהה לסך כל ההכנסות.ממיסים
באותה שנה!

אם להוסיף ענפים במו יהלומנים,
למשל, שאינם נדרשים לשלם
מיסי-אמת, למרות שהם מקבלים
כל שנה כמיליארד לירות אשראי
בריבית של ^ 0לעיסוקי קניור
ומכירות דולרים שחורים — הרי
ברור כי כישראל, רק שיככה קטנה
של יצרנים משלמת מס-אמת, והיא
הנושאת כעול המיסים, יחד עם
השכירים, שאין להם בדירה, כגלל
הניכוי המיידי על־ידי המעביד.
אילו היה האוצר גובה מם־אמת מכל
המשק, לא היה צורך בכל ההתייקחיות

ובכל הצעדים שננקטו, כמו הפיחות.
כיוון שאיו האוצר גובה מס־אמת, כיוון
שראשיו הם חלק מן המעמד החדש
המשתמט ממסים, קיימת צריכה בזבזנית
של מוצרי-ייבוא ראוותניים. במקום להוציא
את הרווחים הקלים מספסרי-הביצו־רים
למיניהם, הנוסעים במכוניות־פאר
וממלאים את מיסעדות־היוקדה והגויות-
המותרות, פועלים ראשי האוצר נגד
השכירים, הזקנים והילדים.

..אחו תמנוד
איטי המעמד החדש אינם עושים
1כלום להעלאת הריבית על האשראי
הזול, הניתן לענפי התעשייה השונים,
בשיעור של כשני מיליארד לירות לשנה,
בריבית של ־ .97 אשראי זה הוא מתנה
בסך 250 מיליון לירות לפחות מכספי
המדינה לקבוצה מצומצמת של בני המעמד
החדש, מקבלי האשראיים הזולים•

אין מבטלים את הפטורים לי
משקיעי־החוץ המדומים. אכל כנופיית
הספסריים מבטלת את התמיכות
ללחם שחור וסוכר.

גרוע ממצב השכירים בישראל מצב
הערביים בשטחים. השכירים בישראל
מוגנים, לפחות תיאורטית, על־ידי תוססת-
היוקר, וכן תשלומי סעד שונים. מיליון
תושבי השטחים המוחזקים לא נהנים
משום זכויות סוציאליות (למרות שמורידים
משכרם, כמו משכר פועל ישראלי,
לתשלומים סוציאליים. אם ישלמו עבור
אורז וסוכר ולחם אותה תוספת כמו
הפועל הישראלי, לא ייהנו מכל פיצוי.
אולם בעוד תושבי שכונת התיקהוה
ופועלי אמקור יכולים להפגין, אין הללו
יכולים לעשות דבר, חוץ מאשר לרעוב
בשקט ולהצטרף לאיריגוני־הטירוד.
העובר ברחובות ישראל שומע דברי״מרי
גלויים נגד השליטים. נדמה כי הפעם
פעלה הממשלה בלא תשומידלב לרחשי-
לב האזרחים. אנשי המעמד החדש שכחו
כי בכלכלה, כמו במילחמה, חשובה הדוגמה
האישית. בלי הקריאה ״אחרי״ לא
יצעדו האזרחים קדימה. כאשר הם רואים
את המיימשל וכולו צביעות ומירמה, הם
לא יהדקו את החגורה.

ממשלה המגדילה את מיספר
עריה, המשלמת לעצמה הוצאות
כלתי-מוגכלות והלוקחת למען חבריה
טוכות־הנאה אישיות, אינה
יכולה לקרוא ״אחרי.״ דומה בי המעמד
החדש כישראל אינו אומר
לעצמו ״אחרי,״ אלא :״אחרי —
המבול.״

$ 2הנדון

הו דעה
החל ממחצית דצמבר, תוכלי לרכוש
בקיוסק או בחנות הספרים הסמוכה לביתך
שבועון מפואר למלאכת יד• ״ידי
זהב״ הוא השבועון הראשון מסוגו בארץ
בעברית והוא מודפס בצבעים
חיים ומאירי עיניים על נייר משובח.
זוהי למעשה, המהדורה העברית ל-
חוברת זהה, המופיעה בכל העולם
בשפות שונות (איטלקית, אנגלית, גרמנית
וצרפתית) .בחו״ל נודעת לחוברת
זו הצלחה עצומה, משום שהיא מעניקה
למיליוני נשים אפשרויות רבות
לניצול שעות הפנאי ומשמשת להן
אמצעי נפלא לחסכון (בתקציב הביגוד
ובהוצאות על טיפוח הדירה).

שפע מדורים
אין כמעט אשה שלא תמצא ענין
ב״ידי זהב״ בשל רבגוניות התחומים
במלאכת יד, שיש בה, כך, למשל, יש
שם מדורים לתפירה (שמלות, חולצות
וכר) .סריגה, רקימה, קליעה, שזירה,
ושיבוץ אפליקציות.

אפשרות למינוי
המעוניינות במינוי לחוברת, יוכלו
לעשות זאת, בשליחת המחאה למסדה
ר״ג (שהיא המו״ל של החוברת בעברית)
.בעלות המינוי, יקבלו את החוברות
באמצעות הדואר, אחת לחודש
(כל ארבע חוברות יחד).

^ 0 9 0 8 )9 0

(המשך מעמוד )13

דוגמה כודטת
כיורוקראטי ץ
וגמה

550.000 יי

(בולל העברה)

מכאן שמיטס הכוחות בכית־החולים
מגוייסים לצורכי שנור. זה
מתחיל כשגור הגון, לצרכים חיוניים.
אכל זה מידרדר בקלות ל־שנור
פרטי, לתרומות פרטיות ל־ראשי-מחלקות,
ולקרנות סודיות
המממנות את הצרכים הפרטיים
של מנהלי המחלקות.

01 כלל הפרסים

מיליון העברה)ל״י
(כולל

אחרת, גם היא

מאלפת

1מאד :
הציוד הרפואי מתבלח, בממוצע, במשך
שבע שנים. בשנה השביעית יש להחליפו
בציוד חדש.
אולם התקציב הממשלתי אינו בולל
כסף לבלאי. בית־החולים צריך לדאוג
בעצמו לכסף הדרוש. גרוע מזה: מוטל
מכס על הציוד הרפואי לבתי־החולים של
הממשלה וקופת־חולים!

השסע ערה וגינימום
הנדס הראשון

יותר

לטימטום

כל בעיית מנהלי־ד,מחלקות לא הייתה
יכולה להתדרדר לאן שהגיעה, אילו היתה
מנהיגות רפואית של ממש במישרד־הבריאות.
מנהיגות בזאת היתר. מחניקה
באיבה את ההסתאבות של חלק מראשי־המחלקות
על־ידי שינוי הסדרים בבית־החולים.
מדוע
הפך מנהל-המחלקה דיקטטור כל־יבול,
שעל פיו בילבד יישק דבר, הקובע
גורלות של אדם, מחליט את מי לאשפז
ואת מי לנתח מתי ן

יום חמישי — המועד האחרון
למסירת הטפסים
עשה לך מנ הג? /בו ס-

מלא טוטו בכל שבוע!

המועצה להסדר ההימורים בססורט

מדוע אין הזכויות האלה מתחלקות
בין כל הרופאים הככירים
כמחלקה 1

) 01א ₪צעיר ורעה וחסון
011ו ₪ו
עסו סיוס

לנמל אילת ררושים שברים עד גיל ,35
אחרי שיחת צבאי
ובעלי כנשר גופני טוב

למקצוע הסוואחת.

ב ע מד ה ז 1תנבל להגיע
למשכורת ממוצעת של 1,500.-ל״י
נטו לחודש.
ישנה אפשרות להכנסה נוספת
על ידי עבודה בשעות נוספות.
מגורי וארוחות ״נתח לך
בבית הנמלן(מלון) במחיר מינימלי
כך שתוכל לחסוך את מרבית משכורתך.
לבעלי משפחות
תינתן שרה בדיור לאחר תקופת נסיון.

כמו כן דרושי מחסנאים בעלי ידיעה בעברית ובחשבון.

המעונינים לעמדסמל אילת
יפנו בכל יו שישי
בין השענת 12.00-9.00
למשרד הראשי -רשנח הנמלים
בית משא, דרך פתח־תקנה 74 תל־אביב.
קומה .11 חרר .1121
נא להביא תעודת זהות
ופנקס מילואים.
ניתן גם לפחת בכתב
למחר כח־אדם
נמל אילת ־ ת. ד ,37 .אילת.

לשנת הפרסום הממשלתית

מדוע אין ועדת־קבלה שתקבע את התור
לאישפח?
מדוע אין בבית־התולים שני מסלולים
מקבילים, עם תנאי-שכר שונים — מסלול
אחד לרופאים המוותרים על כל פרקטיקה
פרטית וד,מקדישים את גל-כולם
לעבודת בית־החולים ולמחקר, ומסלול
שני לרופאים חרוצים לעסוק בצד גם בפרקטיקה
פרטית לגיטימית?
מדוע מותר לאש&ז את הפאציינטים הפרטיים
של מנהל־המחלקה במיטות של
בית־החולים, השייכות לציבור, במקום
לפתוח ליד בתי־החולים מדורים נפרדים
לחולים פרטיים כאלה?

יש פיתרונות לכל הבעיות של
הרפואה הישראלית, ולפעמים ה תשובות
א!ז אינן קשות. אולם יש
כעייה יסודית שיש לפתרה תחילה:
המיכנה היסודי של הרפואה
ושד מישרד-הכריאות.
1מרות כד הגילויים, השערוריות
/המחרידות ומוקדי-הריקבון שנתגלו,
עדיין יש בארץ מערכת־בריאות שאפשר
להתפאר בה.
רוב הרופאים הם אנשים הגונים וטובים,
שהיו רוצים לטהר את הרפואה ואת
עצמם מן ההסתאבות. כמה מהם ר,ם אנשים
מרשימים, מוכשרים והגולים. הרמה
הרפואית •שלנו עולה על זו של אירופה.
הטיפול הרפואי החיוני הוא בסדר. באשר
חולה כבר מגיע לבית־החולים ולחדר־הניתוח
— הוא זוכה בטיפול מיקצועי
מצויץ. אבל עד אז הוא עובר דרן־-עי-
נויים.
אפשר לתקן !את המעוות, לבער את
השחיתות, לכרות את האברים הנגועים.

אכל הרפורמה צריכה להתחיל
מהראש. מצמרת מישרד-הכריאות.
איני מציע לשר-ד,בריאות לבטל את ה־מיברז,
שאותו פירסמתי בראש מאמר זה.
מסירת כס המנכ״ל לפרופסור עובר־בטיל,
נחמד ומכובד — תמיט שואה על המערכת
כולה.

יש למנות, סוה-סוה, מנכ״ל צעיר
ונמרץ, מכין שורת אנשי-הרפואה
הככידים והמצטיינים המצויים
כארץ.
יש לצייד את המנכ״ל החדש בייפוי־כוח
לחולל רפורמה יסודית במערכת בולה —
אחרת לא יקבל אדם הגון ומוכשר את
התפקיד לידיו. על השר ופמלייתו להתחייב
להעניק גיבוי ללא-סיייג לאיש זה,
ולרפורמה שהוא יתחייב לבצע.

המים הגיעו עד נפש. למען שמו
הטוב, כדאי דשר־הבריאות להסיק
מסקנה נוקבת.
העולס הזה 1941

סגן־ראש־העיו־ מרין אוויקו 3סל!׳ חשף שע רורייה
שד ספסרות בדירות לזוגות צעירים -
העולס הזה מגדה שהוא עצמו השתתף בה!
^ אזרח הממוצע הקורא עיתונים סבור בוודאי כי
1 1פרץ אוניקובסקי, סגן ראש־עיריית תל־אביב, הוא
אחד מל״ו צדיקים, או לפחות מן האבירים ששמו להם
למטרה להילחם בשחיתות.
מדי־יום־ביומו הוא מרואיין בעיתון נפוץ אחר, וכל
העיתונאים מרבים לצטטו ולקלסו על מילחמתו בשחיתות
שנחשפה: בעלי־אמצעים קיבלו בתל־אביב דירות
מסובסדות.
רק ביום הראשון האחרון הקדיש הצהרון מעריב
לראיון עם אוניקובסקי עמוד שלם, שכותרתו הכריזה כי
סגן ראש־העיר חושף כיצד זכו בעלי-אמצעים בדירות
מסובסדות וכי דון־קישוט זה, הממונה על הבנייה הציבורית
בעיריית תל־אביב, יוצא להילחם באנשים הרעים
שיש להם כסף, והלוקחים לעצמם דירות מסובסדות.
כבר אמרו חז״ל כי אינם יראים מפני הפרושים או
מפני הצדוקים, אלא מפני הצבועים. אך במקרה שית־

אלף לירות, אותה לקח לפני ארבעה חודשים,
והיא נושאת ריבית של ; 132 ללא הצמדה!
הלוואות בריבית נמוכה כזו נותנים בנקים־לנדשכנ*
תאות רק לזוגות־צעירים או למעוטי־יכולת. בנו של פרץ
אוניקובסקי, אבנר, אינו משתייך לאף אחת מקטי־נוריות
אלו.
מאחרי פרשת הדירה לבנו של סגן ראש־העיר מסתתר
סיפור מדהים על חברת שיכון־עובדים.

3י ת לצאצאי יקירי ציון
ך* סוף שנת 1072 התברר למנכ״ל חברת שיכון^
עובדים, אברהם עופר, כי נצברו על שולחנו בקשות
של כמה מיקירי ישראל, שאינו יכול לסרב להם. השופטת
הדסה ברעתו, למשל, באה אליו, הניחה על שול חנו
30 אלף לירות, וביקשה :״סדר לי דירה עבור בתי,
למרות שהיא עכישיו עדיין בתיכון.״ השופטת ביקשה,

הפיתה הראה נפוץ
ברר כי פרץ אוניקובסקי ניצל את מעמדו הרם, הרי
הוא גרוע מכך; שכן פרץ אוניקובסקי, הטלית שכולה,
כביכול, תכלת, שהוא עצמו בעל דירה מרווחת ואשר
לבתו דירה מרווחת, הסדיר לבנו, הרווק הצעיר, דירה
נאה בנאות-אפקה בתנאי״סיבסוד מדהימים:

בתום־לב, להבטיח את ערך כספה וכן דירה לבתה.
כמוה באו אל עופר גם פרופסור נתן שרון מן הטכניון,
עסקגית־ההסתדרות עליזה תמיר, ועוד אישים ששמם
הולך לפניהם. עופר החליט לגלות נדיבות־לב. ככלות
הכל, הרי מדובר בכספי ההסתדרות.
הוא הודיע ליקירי ציון כי יבנה במיוחד למען צאצאיהם
בית נאה, בנאות אפקה, ברחוב עיר־יונה פינת
רחוב לאה. כל דירה בבית זה תהיה בת שלושה חדרים,

בתמונה למעלה נראה הבית בנאות־אפקה,
שכו רכש סגן ראש־עיריית תל־אכיב פרץ או־ניקוכסקי
דירה מחברת ״שיבון־עובדים.״ בעוד
הסכם־המכר עם החסרה נעשה על שם סגן
ראש־העיר, הרי חוזה הלוואת המשכנתה (ברי־

בית של ; 132 בלבד, לא צמוד למדד) נעשה על
שס בנו, חייל כשירות סדיר. בתמונה למטה :
צילום חוזה המשכנתה על שם כנו של אוני־קוכסקי,
שאינו זכאי לה על־פי התקנות, אך זבה
כה תודות לקשרי אביו עם ״שיכון־עוסדים.״

הוא קיבל דירה שערפה היה 150 אלף
לירות כמחיר של 78 אלף לירות בלבד. נוסף
לכך קיבל עבור כנו הלוואה למשפנתה בסד 20

ומחירה יהיה כ־ 8ז אלף לירות.
כאשר נחתמו החוזים בין המאושרים לבין חברת
שיכון־עובדים, בתחילת ,1973 היה כבר מחירה של דירה
באותו גודל, באותו מקום 150 ,אלף לידות לפחות.
ידוע על מקרה אחד שבו דירה שנקנתה בבית סמוך
נמכרה במחיר כזה מיד ליד, באותו חודש בדיוק —
פברואר .1973
׳על הדירות של בית זה לא הוציאה שיכון־סובדיס
שום הודעה לציבור. רק המקורבים לעופר ידעו על
מיכרה הזהב המיועד לבניהם־יקיריהם.
באותה עוך נודע על הדירות הללו גם לאוניקובסקי.
הוא שימש אז מנהל חברת־הבנייה הכושלת של הליברלים
העצמאיים, מעונות ענזנויים. החברה כמעט שפשטה
את הרגל בשנות המיתון, גיצלה תודות לעבודות קבלנות
גדולות שניתנו לה על־ידי שיכוך עובדים. מאז
התהדקו היחסים בין שיכון־עובדיס למעונות עממיים.

כאשר שמע אוניקוכפקי עד המציאה, מיהר
דתכוע בי יצרפו גם אותו דרשימה, ונענה. עד
שמו נרשמה דירה מיספר ,12 כקומה השדישית
בחזית, ונקבע כי ישדם תמורת הדירה כת
שדושה החדרים 78 אדף דירות, דדא הצמדה
דמדד.

כאשר נודע לכתב העולם הזה על הדירה של אוני־קובסקי,
התעוררה בעייה מסויימת: המקורות שמסרו את
המידע, טענו כי הדירה מיועדת לבנו, אבנר, אולם חבר
עיריית תל־אביב, עמיקם שפירא, טען בתוקף כי הדירה
מיועדת לבתו של אוניקובסקי, שהיא אלמנת־מילחמה.
גם אוניקובסקי עצמו חזר על גירסה זו. אך הוא
השתמש בתואנת האלמנות שלא כדין. שכן במהרה התברר,
כי הבת מתגוררת בדירה בת שלושה וחצי חדרים
בראשון־לציון. אוניקובסקי עצמו, שעל שמו געשה החוזה
עם שיכון־עובדים, גר בדירה גדולה ברחוב ברנדייס
בתל־אביב.

ה לוו או ת תק ציביו ת
ך* תעלומה פוענחה כאשר נתגלה חוזה ההלוואה,
1 1שניתנה במשכנתה לרכישת הדירה בנאות־אפקה :
הסכם הלוואה זה, שנעשה ב־ 21 ביוני השנה עם בנק
משכנתאות לשיכון, הוא על שם אבנר אוניקובסקי, בנו
הרווק של סגן־ראש־העיר. הבן, אגב, משרת כעת בצבא
כחייל סדיר• בהסכם נאמר כי אבנר רכש את הדירה
משיכון־ננובדים, ולכן הוא מקבל את ההלוואה ללא הצ מדה
בריבית של /0ס! 13
הסיבה לרישום הלוואת המשכנתה על שם הבן, ברורה:
האב אינו זכאי להלוואה לא־צמודה בריבית כזו.
אבל הרי לפי תקנות מישרד־השיכון גם הבן אינו זכאי
לה, כיוון שהוא רווק.
קשה להאמין כי בנק משכנתאות לשיכון, השייך לקבוצת
בנק הפועלים, נותן הלוואות בריבית של ס 130/בידיעה
שיפסיד עליהן. האפשרות היא כי הלוואות אלו ניתנות
מכספי תקציב הממשלה המיועד לזוגות־צעירים.

אם בך הדבר, אם ניתנו הלוואות תקציביות
כריבית מגוחכת זו דאנשים שאינם זכאים
להן כאותו בית, ראוי הדבר דחקירה
נמרצת של מכקר־המדינה לפחות.

כדאי גם שסגן ראש־עיריית תל־אביב, המנהל עתה
חקירות נגד מנצלי סובסידיות עירוניות וממשלתיות לרכישת
דירות שלא מגיעות להם, יחקור גם את דיירי
הבית בנאות־אפקה. ככלות הכל, יש לו מקורות מידע
טובים בבית ההוא.

מפקדאוגדה ׳שראו טו וומטנ״ז ובין, שרהביטחון משה דיין ועם גזרי) ,מפקד אוגדה ארק שרוו

הנולההה שלפני החוהחה
תוכנית טליק עמדה מול תוכנית אריק, המבוכה ודתה רבה
עד שבא משה דיין והכריע בין האלטרנטיבות השונות
^ ילחמת ששת הימים הייתה שעתה הגדולה של
(ו צד,״ל — ודווקא מפני סיבה זו היו טמונים בה
זרעיו של אסון עתידי. הניצחון ביוני 67׳ לא היה מובן
מאליו, כתופעת־־טבע הכרחית. הוא הושג בפוח היכולת
ליישם את פער־האינות אשר בינינו ובין צבאוודערב
לטובתנו, באורח שכמסתבר התאים ביותר לנסיבות הממשיות
ששררו אז (עם תוספת לא מעט מזל).

בכתבה זו פותח הפרשן הצבאי בנימין עמי-
דרור בניתוח מילחטת ששת־הימים. במהלך פרק
זה ינתח במפורט את הקרבות העיקריים — הן
לגופם, הן מבחינת הלקחים לקראת מילחמת
יום־חכיפורים.
בסיררה זו משתדל עמידרור לחשוף את
השורשים העמוקים יותר להתמוטטות מערכת
התפיסות והמושגים של צה״ל ביום־הריפורים.
בהקדמה קבע עמידרור כי ח,,מחדל״ המפורסם
של יום־הכיפורים מילא רק תפקיר קטן
באסון שאירע באותו יום, וכי למעשה חיו סיבותיו
עמוקות הרבה יותר: אי־הנכונות להבחין
בכישלונות, מיסוד השגיאות שגרמו לבישלונות
אלה, וקידוש תורות״לחימה פסולות וטוטעות
לחלוטין, שהפכו לניכסי״צאן״ברזל.
כמו כל המאמרים החתומים ב״חעולם הזה,״
משקף גם מאמר זה את דעתו חבלתי־מצונזרת
של הכותב. מובן שהוא לברו אחראי לה.

צה״ל ולא שב באוקטובר 73׳ על הישגיו
כמילהמה הקודמת — לא מפני שהדבר היה
בלתי־אפשרי, אלא בעיקר משום שלחם בשנית
את המילחמה הקודמת. אלא שהפעם היה ה*
אוייב מוכן טוב יותר לקראתה.
אמנם ימן המפורסמות היא, שהמנצחים אינם לומדים
לקחים, ולכן הם סועדים להיכשל במערכה הבאה.
אך הדבר איננו הכרחי׳ כפי שנוכחנו במילחמת־ששת־הימים,
שקדם לה ניצחון קדש.

וויו! שי נורות
* 1אחר ניצחונו הגדול ביותר נכנם צד,״ל לעידן
/של שיליטון הבורות והיהירות — רבים גם טובים
תוחמים אותו בבירור לתקופת רמטכ״לותו של חיים
בר־לב — בה חנקו, עודנו באיבו, כל צל של ביקורת
קפדנית וחסרודפשתת, אשר בילעדיה אין כלל לתאר
הסגת ולימוד לקחים או יישומם. צה״ל שקע בביטחון
עצמי, שיסודו היעדר ידע והבנה. וטיוחם של סדקים
וחילוקי־דעות.

כמקום התרעננות מחשבתית ועידוד מיק*
צועיות מעמיקה וחדשנית, באו הקפיאה על
השמרים ואה התנוונות המחשב, שלא לומר
הסתאבות מתגברת. מצב זה התאפשר רק
מפני זוהר סידורו של הניצחון כששת־הימים —
וזו הקללה שהיתה טמונה בברכתו.
הערה אישית:
למרות שטענתי כדברים האלה עוד כמה שנים לפני
יוט־הכיפורים, אינני יכול להשתבח שהייתי יחיד, או
שאחרים לא השמיעו ביקורת חמורה ונוקבת יותר. אבל
קולם לא נשמע דיו, ובוודאי שלא הועיל להביא את השינוי.
במאמץ לעורר תשומודלב רבה יותר לסכנה (אשר
אז דק נשקפה, וביום־הכיפווים גם *משה) ,ביקרתי
בחריפות ׳מופרזת מעט כמה מן הקרביות היות׳ר־ומפורס-
מים של ששודד,ימים, וטעינתי כי יש לראותם, לצורר
לימוד ׳לקחים לעתיר, במפלות גמורות. זאת ,׳משום שה ניצחון
בחם נגרם על־ידי שגיאותיהם ושלומיאליזתם
של האוייש יותר מאשר מכוח גילויי איכות מיקצועית

מאת

בנימין עמידרור -

של העוצבות שלנו. בכך נגרמה מידת ׳אי־צדק לחלק מאותם
מפקדים שהיו אחראים לביצוע הקרבות הללו. אם
האוייב נוהג באורח אווילי, אין עלינו ׳להעמיד פנים
כאילו הוא המובחר שבצבאות וללחום באוייב דימיוני
ולא הריאלי. להיפך: אילו כך היו עושים, ראוי הייה
לגנותם כמפקדים גרועים.
אילו היה צה״ל צבא שכל מעצביו וקובעי־דרבו
בעלי ידע, הבנה וגישה אינטלקטואלית למיקצועם, ניתן
היה להימנע מדרך זו ולהסביר, כי יש להבחין בין
השיקולים והמעשים אשר עושה המפקד כאן ועכשיו,
לבין ניתוח אותם מעשים במטרה להפיק מהם מסקנות
ולקחים. לצורך האחרון, קיימים קני מידה אובייקטיביים,
אשר נתהוו במרוצת ההיסטוריה הצבאית, בצורת ״עקרונות
המלחמה״ ,או, במישור נמוך יותר, כ״כללי לחימה.״

לפי הללו, נבחן כל קרב לא ער פי האוייב
המציאותי, אלא כאילו ניצב מולד אוייב אידיאלי,
המחונן בכל המעלות, ואיננו עושה אן8
שגיאה. רק באורח זה יכולים אנו לקבוע אם
המעשה הטאקטי הנבחן היה ״נכון״ או ״לא־נכון,״
ואז אפשר שנצא ונתאר ניצחון גדול
כאילו חיה כישלון חרוץ.

על כך מבוסס התחביב הבריטי •המסורתי, לקטול
את מצביאיהם היותר מפורסמים.
יאך כדי לדעת מה נעשה באמת׳ והאם: ראוי המפקד
לשבח או לגנאי, יש לראות כל קרב כימיקרד, פרמי,
ולבחון את שעישר, בו אותו מפקד לאור נסיבותיו ה־מיייוחדות.
אז אפשר כי נזהיר יאת ׳לומד-הלקחים שעליו
לראות אקט מסויים כדוגמה מובהקת של ״׳לא ׳תעשה״,
אבל את המפקד המסויים אשר ביצע מעשה זה גשבח,
כי בתנאים תמיייוחדים ההם היה המעשה ה״לא־נכון״
הדבר המוצלח ביותר שניתן לעשותו — אז ושם.
מן קורא אבקש, כי לאחר הסבר זה שוב לא יראה
סתירה בין הביקורת אשר השמעתי — ואשמיע —
ביחס לששודהימים, לבין תיאורי קרבותיה של אותה
מילחמה בקרבות מיוצלחים.

וזחדת חעיקוית
חזית המכרעת בששת־הימים — אווירית וקר!
\ קעית — יהי תה חזית הדרום. העוצמה הצבאית ה מצרית
הייתה אז ״האוייב העיקרי״ (גם שמבחינה גיאו-
סטרטגית, גיזרה ״העיקרית״ או ״החיונית״ לנו הייתה —
והיינה — המיזרחית).
מבחינה צבאיית־מיקצועית היו מיבצעי־היבשה שבחזית
הדרום חשובים ומרובי־לקחים לעתיד, יותר מאלה
שהתנהלו אחר־כך בירושלים, בשומרון ובחמה, מפני
׳שהופרעו כבר בשלבם הראשון, ועוד קודם שהתערב חיל-
האוויר: באורח משמעותי. אין כלל לתאר את המהלכים,
כמות שהוו בחזיתות האחרות, בלא מעורבותה הישירה
והמכרעת של עוצמת האוויר.
כבר בהקשר ניתוח מערכת קדש עמדנו על כך, כי
תוכנית קדיש המקורות, קדש 1היתה, לפחות מבחינת
תפיסתה האופרטיבית (כלומר, הכל־ימערכתיית) ,נכונה
׳וסבירה, מן התוכנות שבוצעה — וכפי שבוצעה — •לאחד
השינויים שחולל יכה הרמטכ״ל דאז: ,משד, דיין. אין
עדיין חומר גלוי על אורח השפעתו של קדש על תיב־גוני
צה״ל ועל תפיסותיו המיבצעיות, האופרטיביות ווד
טאקטיות, לקראת ״המלחמה הבאה,״ אבל יש להגיה
שהשפעה היתד — ,ולו, מטבע הדברים, ומפני שבל דור
המפקדים שניהל את ששת־יהימים כבר היה ממוקם בתפקידים
בכירים בצד,״ל בעת קדש ,־וגם נטל חלק, כזה
או אחר, בתיכנון המיבצע או בביצועו.

במה שנוגע לתפיסת אופי המילחמח שלאחר
״קדש,״ לא נחלקו הריעות בצה״ל. ברור היה
לכל ני כוחות היבשה אשר יכריעו במרחבים
הגדולים וחחשוסיס של סיני, יחיו ניידים

ומשוריינים, כלומר, כוחות שיריון שיילחמו
ב״לוחמת שירמן.״ יש רק להצטער על כד
שככר אז לא הוקדשה תשומת־לב מספקת לעובד
דה, שכל ״כוחות-יכשה מודרניים״ הם כוחות
שיריון, ושכל לוחמת-יכשה מודרנית, היא לוחמת
שירמן. חטא קדמץ זה מצא, כידוע, את
ביטויו המירכי כיום־הכיפורים, ככניינסהלא-
נכון ואימונס הבלתי־מספיק של הכוחות שלא
ניכללו כמיסגרת הפורמלית של חיל־השיריון.

ככל הנראה, היה על אריק שרון לנהל
מאכק לא קל כדי שתתקבל הנחה זו.

התקפה בדרום

בטרם ניפנה לתוכנית המיבצע של ששת הימים ול־גילגוליה,
נבחן את הכוחות המצריים ואת היערכותם.

פיתרון הצפוני״ את עצמו, אלא שלמעשה עלה יפה
כל־כך, עד שהד,בקעה באבו־עגיילה היתר, מיותרת. אבל
אין לטעות: גם אם פיתחת־רפיח חשובה יותר, הרי
אבו־עגיילה, כמבואו הישיר של ״הציר המרכזי,״ חיונית
גם היא, ואסור היה לראות חדירה בכל הכוח לעומק
סיני בילעדיה• הימנעות מכיבושה בכוונה מראש היה
בגדר נטילת סיכון חמור ובלתי־מוצדק.

ולס כשאלת התוכנית האופרטיבית הנכונה לא
\*שררד, הסכמה, והועלו פיתרונות שונים. כדי להבין
את הפיתרונות הללו ואת השוני שביניהם, ראוי לזכור
כי הפעייה שבפניה עמד צה״ל לא הייתה כניסה לסיני

המצר נגד עצמם
ש ף כל סדר״הכוחות המצריים בסיני כלל 16־13
^ חטיבות של חי״ר, כ־ 850 טנקים, ותותחי־סער מ־

שירטון הנורות והיהירות
שירד על צהייד
והס לומטני־ו ב רו ב

והתקדמות בו, אלא ביצוע חדירה מהירה, שבתוך כמה
ימים תגרום השתלטות !מלאה על כל חצי־האי, תוך
הריסת כל הכוח הצבאי המצרי שבו.
לצורך זה, ברור היה מראש כי המיבצעים חייבים
להתנהל על גבי שלושת ״צירי־האורך״ הבלתי־נמנעים
הקיימים בסיני. הפיתרונות המיבצעיים האלטרנטיביים
אינם אלא וריאציות על חשיבותו היחסית של המאמץ
אשר יבוצע לכיוונם ועליהם.
בוואריאציות שונות, הועלה רעיון ביצוע חדירה
בגיזדה הדרומית, באיזור הסונתילה. יתרונו של ״הפי־תרוו
הדרומי״ — שוודאי הושפע לא־ימעט מ״מהלך
המיתלה״ של דיין בקדש — היה, שבמקום זה לא
נמצאו מערכים מבוצרים וחזקים, הממוקמים במבואות
הכרחיים, כמו הללו שברפיה—אל־עריש ואבו־עגיילה—
קסיימה.
מיגרעותיו של פיתרון זה:
ראשית, ביגלל היעדר דרכים טובות באיזור, היה
תהליך צבירת הכוחות בצדנו כה ממושך, עד שהמצרים
היו בוודאות מבחינים בו ונערכים לקראתו. כך היו
כוחותינו החודרים מוצאים עצמם מול מערכים מוכנים
— ולוא גם חפוזים — ונמצאנו מחטיאים את עצם
הצדקת נקיטת המהלך הזה.
שנית, מן ההכרח היה להבקיע מייד גם באבו־עגיילה
ובכל מחיר, משום שרק דרך ״ציר המרכז״ ,שהוא כביש,
ניתן לתספק את הכוחות החודרים לסיני בדרום. הח נייה
זו של ״הפיתרון הדרומי״ בהצלחה מיידית וודאית
של הבקעת מערך מבוצר מוכן היתה לא רק מיגרעת
כשלעצמה, אלא שדרשה גם הקצאת כוחות כאלה, שב־גיורת
רפיח החיונית היה נותר כוח דל מאוד — בעוד
המצרים חופשיים למעשה לפתח התקפת־נגד דווקא משם,
בהיות ״ציר הצפון״ בלתי־מאויים על־ידי חדי-
רותינו ובוודאי שלא חסום.

שלישית, מפני ריחוק המקום ממרכז הארץ,
לא היתה נשמרת אפשרות ממשית להסיח,
כשעת הצורך, חלק מן הכוחות לחזיתות האחרות
— מול מיכקע ירדני מהרי־חכרון לכיוון
כאר-שכע, למשל — ומנקודת-הראות של כמות
הכוחות כיחס לצרכים האיסטרטגיים היותה
מגרעת זו רצינית כיותר.

וווקא גודל הניצחון
של ששת הימים
גום לאסון עתידי

התוכנית הסופית: המאמץ העיקרי מכיוון פיתחת*
רפיח, בהנהגת סליק, כשמאמץ־המישצה גהנחנת
אריק מכוון לעבר אבו״עגיילה. בדרום — הסחה.

מתוך מגמה להשיג בזמן הקצר ביותר השמדה מירבית
של הצבא המצרי, וגם כיבוש המיצרים ואף התעלה.

כעייה זו יושכה סופית רק אחרי שנעשה
דיין שר-הכיטחון, והוא הורה כי מטרת המינימום
של כל התקפה כסיני היא כיכוש כד
קידמת סיני — צפון, מרכז ודרום כאחד.
אם במישור המדיני חשיבותם היחסית של אבו־עגיי*
לה ואל־עריש היתד כדעת ׳איש ואיש, הרי במישור
האופרטיבי קשה לחלוק על כך, שפיתחת־רפיח היא ש־היתה
״השטח החיוני״ — לנו ולמצרים גם יחד.
אל-עריש היא המקום היחידי שתפיסתו פותחת את
שתי הדרכים החשובות מן הנגב אל התעלה — את ״ציר
הצפון״ ,שהוא הקצר והנוח ביותר! ואת ״ציר המרכז,״
אשד מבחינה צבאית הוא החשוב שבצירי חצי-האי.
מאל-עריש ניתן לרדת בכביש אל ג׳בל־ליבני, וממנו
להמשיך לאיסמעיליה, תוך עקיפתה בטווח בטוח של
אביו־עגיילה; ואם פונים מהצומת ביר־לחפן דרומית־מיזרחית,
ניתן להגיע לצומת אבו־עגיילה ולאיים משם,
מעורפם על מיתחמי אום־קטף, או אף לרדת אל קסיימה
או דרומה.
בראייה לאחור, לא רק שבששת הימים הצדיק ״ה־

כניגוד ל״קדש,״ כשהיתה ההיערכות המיצ־רית
מושלמת — כמוכן זה, שהיתה כדיוק דפי
התוכנית, וגם כל המהלכים המצריים כוצעו
ממש כפי שתוכננו ותורגלו מראש — הרי לקראת
ששת-הימים היתה ההיערכות המצרית
לוקה כיותר.

יתרה מזאת, בהיות מערכת הדרכים אז כפי שהיתה,
אף לא ניתן כך להעביר במהירות מספקת יחידות או
עוצבות מן הדרום אל אחת הגזרות הצפוניות.

אריק מול ט מן

שגיאתה הבסיסית היתד״ שהנחת־היסוד שלה גרסה
הפריצה של צד,״ל בצירי המרכז והדרום.
שגיורת רפיח—אל-עריש נראתה להם כד, מובנה מאליה,
עד שהעריכו שלא יתכן שם המאמץ העיקרי
של צד,״ל.
שגיאה זו לא היתה ילידת הרגע, אלא ״קונצפציה״

כנראה

ךישהאחרת, שלמענה לחץ אריק שרון, גרסה
4שהמאמץ העיקרי צריך שייעשה באבו-עגיילה —
וזהו ״ד,פיתחו המרכזי.״
לעומתו עמדה תפיסת ״השיתרון הצפוני״ — משמע,

מיקום המאמץ האופרטיבי העיקרי בפיתחת־רפיח —
שמייצגה העיקרי היה האלוף ישראל טל. הדיעות למען
כל אחד משני הפיתרונות הללו היו חלוקות, למעשה,
בשיני מישורים: המישור המדיני ׳והמישור האופרטיבי.
יש לבחון אותם בנפרד.
במישור המדיני, היתד, גישת ״הפיתרון הצפוני״
מבוססת על ההנחה, שבתנאי מיגבלת ״שעון החול״
הבינלאומי, על צה״ל להבטיח כי אפילו !תתפוס אותו
הפסקת־האש כעבור זמן קצר ביותר, בכל זאת כבר
יהיו בידיו הישגים טריטוריאליים משמעותיים מבחינה
מדינית — רצועת־עזד, ו״בירת סיני״ ,אל־עריש. מחוץ
לזה, כיבוש הפיתחה יתן בידי צה״ל כל אותם יתרונות
מיבצעיים, שנפרטם בהמשך.
גירסת ״השיתרון הדרומי״ ראתה* ,תוך אותה אימה
של ״שעון החול,״ צורך חיוני לפרוץ מיד לעומק סיני,

סוגים שונים. סיוע סיפקו 800 כלי־ארסילריה שונים.
וכחלק אורגני מן היחידות עצמן נמצאו, במיספרים
ניכרים ביותר, מרגמות ותותחים־נגד־טנקים מכל הסוגים.

העוצמה הגדולה הזאת נערכה בכמה קווים. בקו
הראשון נמצאו, מצפון לדרום: ברצועת־עזה — 2חטיבות
פלסטיניות, בסיוע כמה גדודים של חי״ר וקומנדו
מצריים, ועימם כ־ 30 טנקי שדמן, מן הדגם העתיק. איזור
רפיח—אל־עריש הוחזק על־ידי דיוויזיה ,7עם כ־80
טנקים. במערך קסיימה—אבו־עגיילה התמקמה דיוויזיה
,2כשברשותה כ־ 150 טנקים.
באיזור הקוראייה, שממול מיצפה־רמון, נמצא כוח
שאזלי, שהיה מעין דיוויזיית־שיריון מוקטנת, או חטיבה
מוגברת. ימים אחדים קודם המילחמה הועבר משייח־זואייד,
שעל כביש רפיח—אל־עריש, אל המישורים השוממים
שבדרום. נחפז לקדם פני הבקעה ישראלית
צפוייה — או, אם יעלה הדבר בידיו, להבקיע בעצמו
אל הנגב, במגמה לנתק את חודו התחתון׳ אילת.
בין כונתילה לנחל השתרעה דיווחיה ,6שעליה הוטל
לבלום כל ניסיון של צד,״ל להבקיע שם, בעיקבות
חטיבת הצנחנים של קדש. לשם כך הוקצו לה טנקים
רבים — כ־ 130 במיספר.
הקו השני הורכב מדיוויזיד ,3 ,שהחזיקה באיזור
ג׳בל־ליבני ומערבה, עם כמות גדולה של טנקים (כ־.)120
היא נועדה לתמוך, באמצעות מישלוח תיגבורות וביצוע
מכוודנגד, את המערכים הקידמיים; ואם יובקעו אלה
— להוות קו־התנגדות שני. מדרום לה, בין ג׳בל חארים,
המזדקר מעל לחמאדות הנירחבות ועד המיתלה, נערכה
ה״מג׳מועה״ ,שהיחד מעין־דיוויזיה, בפיקוד הגנרל יא-
קוט, עם 50 טנקים.
הקו השלישי נועד לתמוך בשני הקידמיים, ולניהול
קרב־ר,שהייה, עד לייצוב קו־הגנה עורפי ב״קו־ד,מעברים.״
לצורך זה מוקמה דיוויזיה 4המשוריינת בביקעת
המליח, בין ביר־גפגפה לביר־תמדה. משם יכלה לנוע,
בעת הצורך׳ אל ״ציר־הדרום״ או לכיוון ״ציר־המרכז.״

שהתבשלה משך כמה שנים. כתוצאה ממגר, לא היו
המיצרים ערוכים כיאות לקדם את ״הפיתרון הצפוני,״
וקרוב לשליש מכלל עוצמתם בסיני לא נטל כל חלק
במילחמה, מילבד סתימת צירי־המנוסה ! וגם מן האל מנטים
אשר לחמו היד, חלק ניכר ״משוך״ כלפי דרום
ולמעשה גם הוא נוטרל.

כך סייעה ההיערכות המצרית עצמה את
כוחות צה״ל כהוצאת המיצרים משיווי-מיש•
קלם וכה חשת עירעורה.
המערך המצרי: הכוח הפלסטיני ממוקם בחצועת־עזה,
ואילו הכוח המצרי העיקרי מרוכז בדרום, מתוך ציפייה
מוטעית להתקפת צה״ל שם 3 .אוגדות צח״ל — במקומן.

גורם־חולשד, חשוב אחר אצל ד,מיצרים נגרם כתוצאה
מאי־מספיקותה של המערכת הלוגיסטית.

הכוחות הגדודים שנכנסו לסיני כתרועות,
(המשך בעמוד )22

בתו שר סונר
תשואה הגיו1ה או
נית־המעאר -נשהיא
מואשמת בונישת דולרים
בשווי חצי מיליון
ריווח נשוק־השחוו
^ ״ 7ביוני .1961 עמד אדם בעל פנים
חיוורים ומיוסרים על דוכן־העדים,
בבית־המישפט בירושלים. המדינה כולה
עצרה את נשימתה, באותן שניות בהן
חשפה עצמה דמות מיסתורית, סופר לאומי׳
אשר המילים אותן כתב לא איפ־שרו
לדורות שלמים לשכוח את שואת
העם היהודי.
ק• צטניק -ניצב מול שופטי הצורר

הארי לא יכול למלט מלה מקרבו.
גכרת גליק מחתה כמטפחת
את דמעותיה .״מדוע, הארי, מדוע
שונאת אותי בתי? אמור לי, יקד
שלנו, מתי תחדל כתי לשנוא
אותי?־״
״כשתחדל לשנוא את עצמה,״
השיב הארי.
סלמנדרה /העימות עח׳ 163
הנאצי אדולף אייכמן, וזיהה לראשונה
קבל עם את השט האמיתי שמאחרי יצירותיו
שנכתבו בדם־ליבו: יחיאל די־נור.
הוא פרש בידו, שעל אמתה חרוט מיספר
מחנה־המוות ,135633 את בלויי חליפת-
הפסים שלו ממחנה־הריכוז, אשר נשאה
עליה אותו מייספר עצמו, ואמר :״הייתי
בפלניטה של אושוויץ ...לתושבי פלניטה
זו לא היו שמות, לא היו להם הורים.
הם לא נולדו ולא הולידו...״
אחרי -שפלט מילים אלו, שנתלשו מפיו

דגי א דגז בגו ב1

ההווים

נינה ויחיאל די־נור בעת
טיול בלונדון בשנת
.1958 אהבתם המיוחדת של ההורים היתה
בין הסיבות שהביאו להידרדרות דניאלה.

כמו מתוך סיוט־בלהות שקם לתחייה, התמוטט
די־נור.
אך לק. צטניק היו ילדים: הצעיר, ליאור,
והבכירה דניאלה.
ב־ 1בנובמבר 13 ,1974 שנים אחרי
שהתמוטט על דוכן־העדים בבית־המישפט
בירושלים, ניצבה דניאלה די־נור, צעירה
בת ,24 בתו של ק• צטניק, מול השופט
בבית־מישפט השלום בתל־אביב. היא עמדה
ליד שולחן הנאשמים, ושמעה כיצד
מאשימה אותה מדינת־ישראל ברכישה

מאח ״

יוסי יוא
בלתי־חוקית של 82 אלף דולר .,בשוק־השחור.
לאחר
שהשופט הוציא נגדה פקזדודמע־צר
עד לסיום ההליכים, והשוטרים עמדו
להוציאה׳ מאולם בית־הדין כדי להובילה
לבית־המעצר באבו־כביר, התמוטטה דניאלה.
היא פרצה בצעקות היסטריות, דרשה
שיביאו אליה את בתה לי, נכדתו
של הסופר הלאומי, ואחר הוצאה בכוח
מאולם בית־המישפט.
* ע־צט: קיצור מיוובד למונח ״נזחנהי
ריכוז״ בשפה חגדינית.

הופעתו הקטועה והדרמאתית של יחיאל
די־-נור במישפט אייכמן היתה אחת מנקו־דות־השיא
במסכת־חייו הסבוכה של הסופר.
הופעתה ההיסטרית של דניאלה דינור,
במישפטה בבית־מישפט בתל־אביב,
היתה נקודת־השפל העמוקה ביותר בחיי
בתו.
^ די להכין כיצד הגיעה נערה צעי-
רה, בת לאחת השושלות המישפח־תיות
המפוארות ביותר בישראל, למצב
שבו מוצאים עצמם בדרך־כלל רק פוש עים,
סרסורים וגנבים, יש להכיר את סיפורה
של מישפחת די־נור — סיפור, אשר
סממני הטרגדיה היוונית שזורים בו לכל
אורכו.
ארבעה פרקים עיקריים בטרגדיה זו —
ארבעת הספרים אותם כתב ק. צטניק :
סלמנדרה, בית־הבובות, השעון אשר מעל
לראש וקראו לו פיפל.
ארבעה פרקים אוטוביוגרפיים, אשר רק
פרטים ושמות ספורים, לא רבים, שונו
בהם, בעיקר כדי שאי־אפשר יהיה לזהות
את המחבר.
יחיאל די־נור נשאר בחיים כשהוא נפלט
מאושוויץ על־ידי יצר־קיום על־אנושי.
״כאשר היינו כולנו עירומים ועוברים על-
פני הרופאים שערכו את הסלקציה,״ סיפר
פעם ,״הייתי מביט להם ישר בעיניים. לא
כפוף ושפוף, לא מדדה כשפני כבושות
•אדמה ~ אלא #ביט להם ישי לעיניים.

אבא של לי

לוי לוי, הצעיר מנ
השם המקורי ל
וחום, וזכה תודות לכך באהבתה. היח זח לוי
דרות אשי הביאה את בת אחת חשושלות הוו

ובמבטי הייתי מכניס את כל החלטתי לחיות•
את כל השבועה לגבור על אושוויץ.״
אולם פעם אחת בגידה׳ בו השבועה. רו־פא־המוות
יחף מנגלה׳ לא התבונן באותו
רגע בעיניו של ק• צטניק, אלא בגופו,
גל־עצמות מזה־רעב, וקבע את גורלו לשבט
— לרשימת המובלים למוות.
כאשר פרקו קלגסי הנאצים את המשאית
שעליה הועמס די־נור, ליד פתח תאי־הגא־זים,
לא נמצא הוא בין המורדים ממנה.
הוא הסתתר בארגז־פחמים שהיה מונח
במשאית, וניצל.
עם תום המילחמה, לאחר גילגולים על
פני אירופה כולה, הגיע לארץ. כאן הת־

עיני גברת נדיר! נצצו כדמעות
גיד, כהכיטה אד נכדתה .״כמו
מדאן־י!״ התפעדה. שפתיה נרכנו
אד ראש דניאדה כנשיקת אם
שאינה יכודה עוד דכדוא את געגועיה
:״ידדתי הקטנטונת
״היא לא ילדתן•!״ חרדה גדידיה
אד אמה כזעקת־פתאום .״אמא שד
דניאדה נשרפה כאושוויץ! דאה
אחד אין פה רשות דהיות אמא שד
דניאדה! דאה אחד! דאה אחד!״
״צאו מפה!״ צווחד) גדידיה
וידיה נקפצות דאגרופים .״שדא
יהיו פה הורים ככית הזה!״
סלמנדרה /העימות עם׳ 156—157
גורר על ספסל, בשדידות רוטשילד. ככר
שימשו לו דפים תלושים, שעליהם כתב את
סלמנדרה. מאוחר יותר הירשה לו המו״ל
רבניצקי, שהוציא את סלמנדרה לאור,
בעל הוצאת דביר, להשתכן במרתף ביתו.
די־נזר הסתגר בארבע אמות המרתף,
כשהוא מתחנן בפני העולם להניחו לנפשו
ולכתיבתה בעוד שכל האודים המוצלים
של שואת אירופה ביקשו לשכוח,
להסתדר, להקים בית חדש ולמצוא חמימות,
ביקש די-נור רק להתנזר, לזכור
ולהזכיר ולקרוע את מסך האדישות שאיים
לרדת על הנוראה בשואות שידע העם
היהודי מימיו.
יש להגיח כי היד, מצליח בהגשמת דרך־
החיים שבחר לו, אילולא קראה את סיפרו,
סלמנדרה, אחת מנערות־הזוהר של תל־אביב
הקטנה: נינה אשרמן.

ף ינה, כתו היחידה של אחד האישים
4המכובדים ביותר בתל־אביב של אותה
תקופה, פרופסור יוסף אשרמן, רופא־

ו\ע דומאתי

לאחר שחשף עצמו, אחרי שנים
רבות שבהן הצליח לשמור על
אלמוניות מוחלטת, ולאחר שהציג בפני השופטים את חליפת
נשים דגול, היתד. צעירה יפחפייה, שחרחורת,
פטפטנית עליזה ותוססת .״בעלת
הרגליים היפות ביותר בארץ־ישראל,״ כשי
שהגדירה אחד המחזרים הרבים שהתדפקו
על דלתות ביתו המפואר של פרופסור אשר-
מן, ברחוב אידלסון בתל־אביב.
לאחר שקראה את סלמנדרה, החליטה

מחנה־הריכוז אותה נשא עימו מאז, התמוטט ק. צטניק על בימת־העדים
במישפט אדולף אייכמן. בתמונה נראה די־נור שוכב על
אלונקה, כשחותנו הפרופסור אשרמן, שנכח במקום, מטפל בו.

אצבעותיהם לחצו יחד על כפתור הפעמון,
והדלת נפתחה.
לאחר שנכנסו, לחש לסק על אוזנה של
נינה :״זה הסופר שאת כל-כך הרבה
מחפשת.״ באותה שנייה החליטה נינה
הנדהמת :״הוא יהיה בעלי.״

קשה לתאר ניגודי-אופי חריפים יותר
מאשר אלה שהיו בין בת הפרופסור הקלי לה
והחברותית לבין איש־העבר, בעל העיניים
הכבויות, שכל מי שהביט בו ראה
מייד, כי הוא עדיין שם.
אמה של נינה, מלכה אשרמן, רצתה
דנדברגזים נינה בליבה כי האיש שכתב ספר זה,
הוא שיהיה בעלה. למרות קשריה הענפים,
ולמרות העובדה שקשה היה לסרב לנינה,
בכל־זאת לא הסכימו המו״ל, המפיץ והמדפים
להפר את שבועת הסודיות אותה נש בעו
לסופר, סירבו לגלות לה את זהותו.
תשוקתה של בת-הפרופסור הצעירה

החל מהיום לא אלד דכקר גם
את ההורים. החל מהיום אתייחד
דק עם הילד. ילדו שד הארי. ילדנו.
כעט סוה־סוה פרחח שכמותד,
שלום לאמא! הארי זוטא, יסרבו
שכמותן• ! גם אכיך — את החיים
שהאלוהים נתן לו, ככוונה וכמטרה
תחילה. סירכ לקכל. ככוח כפיתי
עליו את החיים. אילמלא אהכתי
שיכלה לסרכנותו הרי לא היית
אתה עכשיו ככטני.
סלמנדרה /העימות עמי 135

א עדני, הוא אבי בתה של דניאלה> שקיבלה את
א מן הבודדים בעולם שהעניקו לה תשומת־לב
ביא להידרדרותה חמוחלטת של דניאלח, הידר־נדות
בארץ אל מאחוי חסורגיס בבית־חמעצד.

להכיר את הסופר האלמוני הפכה לשיחת
היום בתל־אביב של אז. באחד הערבים,
פנתה נינה לבקר אצל האיש שתירגם
את סלמנדרה לאנגלית, י.מ• לסק, אצל
דלת ביתו של לסק ניצב גבר לבוש
בהידור מאופק וחמור־סבר. הוא כבר ציל״
צל בפעמון הדלת, ולא נענה .״אולי ננסה
בכוחות משותפים,״ הציעה נינו!.

אבא ואמא

נינה די־נור ובעלה ק. צטניק פיתחו אהבה יוקדת ומופלאה
תחת צילם המתמיד של זיכרונות השואה, אותם חי ק. צטניק
יוס־יוס מחייו, אך נראה כי בתם, דניאלה, לא הצליחה לעמוד ביקוד העז, פיתחה בעצמה
שינאה תחומית כלפי הוריה, ובעיקר כנגד אמה. שינאה זו חיא שהביאה אותח לבעוט בכל
ווה שחיח לדעתה קדוש ויקר לחם, לעזוב את הבית, לנחל נגד הוריה נוסע־חשמצות.

יהמ״לתמה לפג־ הנ/יל חמה

דני אלהבג 1בהמב רי ח ,
(המשך מעמוד )21
בחתונה מפוארת, שתהיה שיחת־היום בקרב
העילית החברתית של העיר הקטנה.
יחיאל רצה בחתונה צנועה — לא היד. לו
את מי להזמין, מלבד מיספר סופרים־ידי־דיס.
החתונה היתר. צנועה.
נינה היתד. מורגלת בעושר דב. תמיד
היו בביתם מטפלת, מבשלת ומשרתת
צמודות. היא הסכינה לנשפים עליזים,
לישיבת בטלה בבתי־הקפה שעל הטיילת
של שפת־הים, לידידים רבים ולהמולה
תמידית סביבה. יחיאל התעקש כי יתגוררו
בדירת־המדתף הדלה שלו, וביקש
שקט ומיסתור, ללא אנשים — רק עם
דפי־הנייר והזיכרונות.
בחושיה הבריאים הבינה נינה כי עליה
להתמזג בכל כוכי נישמתו של בעלה, כדי
שתוכל ללמוד לחיות עימו. היא הבינה,
מה שהוא סירב להכיר כל העת: שכל
כתיבתו הכפוייה אינה אלא נקמה — ניק־מתו
של האיש האחד, אשר ראה, התנסה,
עבר, חווה, אך סירב להינתק.
״האם י באמת אינך רואה את ידו של
הגורל שזימן אותנו?״ שואלת גליליה
גליק, היא נינה אשרמן בסלמנדרוז, את
הארי פרלשניק, הוא יחיאל די־ניור :״יד-
גורל זו גם מושיטה אליך את הנקמה.
הנה היא, נקמתך: ילדיך, הארי, ילדי
שנינו !״
באהבתם של שני הניגודים הקיצוניים
הללו היתר. עוצמה נוראה. כשחתחבקו,
היה תוא נזכר באהובחו אשר תשאיר
במישרפות. כשהתנשקו, היתזז עולה אל
מול עיניה כתונת-הפסים שהיתה תלויה
בחדדו. כשליטף אותה, היה שומע את
זעקות המעונים במחנות־הריכוז וכששיח־קד,
בשערו, היתד. מריחה את עשן ארובות
אושוויץ.
נינה השתלבה במהירות בחייו של
יחיאל. היא ילדה לו את שני ילדי-הנקמה,
דניאלה וליאור, הכריחה אותו להסתגר
ולכתוב משך חודשים ארוכים מבלי
להתראות עימד. כלל, והפכה האמרגנית
של סיפרוו.
היא החלה נוסעת ברחבי העולם עם
כיתבי־היד שלו, דואגת לתירגומם לעשרות
שפות, חותמת על חוזים עם מוצי-
אים־לאור — והפכה את ק. צטניק אחד
הסופרים המפורסמים בעולם.
ף* אווירה זו באה לעולם דניאלה.
06 משך חודשי הריונה של נינה היה
יחיאל סגור ומסוגר בביקתה שבפרדס
מבודד, כשהוא נאבק עם קירעי דפי־נייר,
ועליהם שורות ארוכות בכתב־ידו הצפוף.
כאשר הגיע יום אחד לביתו, נודע לו מפי
השכנים, כי נינה נמצאת בבית־החולים,
במחלקת יולדות. הוא מיהר לבית־החולים,
ושם הציגה בפניו נינה את בתו.
התינוקת לא ידעה כי היא ילדת־נקמה,
ולא הכירה בחובות המייוחדים שהוטלו
עליה עקב כך• גם כשגדלה דניאלה, היא
לא הסכימה לקבל על עצמה עול זה. היא
רצתה להיות כמו כל הילדות האחרות.
אולם המיבנה המישפחתי יוצא־הדופן,
שאותו עיצבה נינה, לא התיר לה זאת.
דניאלה נשלחה, ייחד עם אחיה הרחק
מהבית, לפנימיית הדסים, אך גם שם זכתה
רק לביקורים מועטים של הוריה. אביה
היה טרוד בכתיבה. אמה היתה טרודה
בנסיעות סביב העולם.
סיפרה פעם דניאלה לידידה :״האמא
השמנה שלי, כל היום היא דואגת רק

ולושת עולמות דלייו נסתחררו
כ ו כל,לפיס כידי יזלפו זריז. ופת*
אום נעצרה הסחרחורת.׳ נתבהר הכל.
הוא הזדעזע מבהירות החזיון
שיד הגורד חשפה עתה לעיניו.
״זוהי ילדתנו היחידה, יותר אין
לנו.״
סלמנדרה /העימות עם׳ 101
לאכול ולהשמין, לאכול ולהשמין. לא
מעניין אותה בכלל מה קורה בבית. ואבא
סגור בחדר שלו ולא יוצא ממנו ימים
שלמים.
״לכל נערה אחרת יש על הצוואר
שרשרת עם מגן־דוויד — לי, יש שרשרת
עם המפתח של הבית. אני באה, מכינה
לעצמי אוכל, לא רואה אף אחד ולא
שומעת מאף אחד. אצלנו בבית אין אף
פעם ארוחות משותפות בימי שישי,
וכשנפגשים, אומרים שלום אחד לשני
סטו אנשים זרים גמחנת־דכבת.״
דניאלה פיתחה לעצמו! מערכת של
*ימזו׳ת עמוקות כלפי אמה ואביה. אולם

המוקד העיקרי לשינאה היתד, האם, נינה.
״אבא עוד היה מטפל בי קצת, כשהייתי
קטנה. הוא היה חופף לי את הראש, קולע
לי את הצמות, מכין לי לפעמים ביצייה.״
ואומנם, יחיאל אהב מאד את בתו. היא
הזכירה לו את אחותו שנספתה בשואה,
על שמה נקראה דניאלה. אך אהבתו אליה
אוכלה על מיזבח הזיכרונות והכתיבה,
בהם ראה שליחות עליונה.
בינתיים גילתה נינה הפעלתנית תחומי־פעילות
נוספים. כיוון -שהאמינה כי יהיה
זה ביזבוז להשתמש בכישרונותיה הגס-
טרונומיים בשירות מישפחתה בלבד, המציאה
את תחרות מלכת־המיטבח, שנערכה
ברוב הדר במלון שרתון בתל־אביב.
מאוחר יותר פנתה אל הסיכסוך הישראלי-
ערבי, הקימה אגודה לידידות בין יהודים
וערבים, כשהיא מעמיסה על בני־ביתה
מסיבות חברתיות דו־לאומיות, משוטטת
בין כפרים ערביים בארץ ועוסקת, בין
קפה לבקלאווה, ברעיונות קירוב בין
העמים.
כל אותה עת עסקה דניאלה בחיפוש
אחר קורט חמימות ומנה קצובה של אהבה,
שכה חסרו לד, בבית. היא ניתקה את
קשריה עם מישפחתה ועברה להתגורר
כחדר שכור. אהבתה הראשונה הגדולה
היתד, בחור צעיר ממוצא תימני, בשם
יגאל. משך זמן־מה נדמה היה לה כי
ימצאה את האושר, עליו לא יכלה לקרוא

הכרתי אותו, והם היו בידידות,״ סיפרה
דניאלה .״יאבל ברגע שגילתה שהוא
התימני, מחזר אחרי הבת שלה, אני
הייתי שיוב זונה אצלה.״
דניאלה היתד, גם יורשת ירושתו הגדולה
של סבה, הפרופסור אשרמן.
אשרמן הוריש את נכסיו הרבים לדניאלה
ולאחיה, כשהוא עוקף את בתיו וחתנו.
״יום אחד אמא החתימה אותי על איזה
מיסמכים• לא ידעתי על ימה אני חותמת,
ורק אחר־כך הסתבר שזה היה כתב־ויתור
על חלק מהירושה שלי,״ טענה דניאלה.
פרשת הירושה היוותה את הקרע הסופי
בין דניאלה להוריה ודחפה את דניאלה,
ללא מוצא, לזרועותיו של לוי, בו ראתה
את המיפלט האחרון. השניים חיו כבעל
ואשתו לכל דבר, והיא ילדה לו בת,
אשר קיבלה את השם לי.
אולם לוי עצמו הידרדר, החל לקהת

״אביה לא מצא לו לעולם שעת
פנאי לכתו, שגדלה המיותמת מאב.
עם שנותיה צמחה בזיווה משטמה
עיוורת לאמה, המסתגרת לעת־לי־לה
עם אביה כחדר־המישכב. בעודה
ככית-הספר התקנאה זיווה בחברותיה
על אשר להן יש אב.
ואילו ההכרות קינאו כזיווה כשל
עיניה היוקדות ודקות גווה ששיוותה
לה דמות איילת כר.״
סלמנדרה /העימות ענד 161
סמים. בתו של האיש שעמד בגבורה
באימי זוועות הנאצים, נכנעה והתמכרה
אף היא לסם נושא ד,שינחה.
בשבועות האחרונים ידעו ידידיהם של
לוי ודניאלה כי הם עומדים להגר מהארץ
ולנסוע להולנד. ערב הנסיעה פנתה דניאלה
לסניף הבנק שלה. ,בנק לאומי ברחוב
דיזנגוף 100 בתל־אביב, פדתה ניירות-
ערך בסכום־העתק של 385 אלף לירות,
שהיו בבנק על שמה. מקור הכסף אינו
ידוע. אחדים מידידי הזוג טוענים כי
הכסף הוא חלק מהירושה שדניאלה הצליחה
בכל-זאת לקבל. ואחרים כים גי

הכסף הושג מעיסקות שונות

דניאלה די־נור
בריחה אל הסס
בספרי אביה. אך כעבור כשינה התברר כי
יגאל חולה במחלת־רוח, והוא אושפז.
היתד, זיו לדניאלה מכה קשו־,־מנשוא.
היא נענתה להצעת הוריה ונסעה ללונדון.
למדות מישפחתה העשירה, התגוררה
דניאלה בדירת־חדר עלובה בלונדון, כשהיא
סובלת לעיתים קרובות מרעב גופני
ממש. באחת הפעמים — גבר עליה הרעב
והיא התעלפה. כשהתעוררה, ימצאה עצמה
במיטת שכן כושי, שגילה אותה על המדרגות.
השניים התאהבו ועבדו לגור ביחד.
כשהגיעה לארץ הידיעה כי דניאלה חיה
עם כושי, הזדעזעה נינה. היא הצליחה
להשפיע עליה לחזור.
״האשד, שבילבלה לכל העולם את המוח,
עד כמה צריכים כל העמים לחיות בשלום
זה עם זה, וכי איו הבדל בין יהודים
וערבים ובין גזע שחור לגזע לבן, האמא
שלי, קראה לי זונה, רק משום שהייתי
מאוהבת בכושי,״ זעמה אז דניאלה באוזני
ידידיה•
ך* איותה ע ת פתח שלום כהן את שבו־
4עון־הנוער נוער ,71 שנכשל ונסגר
כעבור זמן קצר. דניאלה קיבלה עבודה
כמזכירת המערכת, ושם הכירה את לוי
לוי, בחור ממוצא עדני, נושא־כליו של
כהן, שעבד באותו שבועון. דניאלה הייתה
יושבת ימים ולילות במישרדי ד-,שמעון,
רק משום שלא היה לה לאן ללכת. לוי,
אשר הבחין בבדידותה, היה מביא לה
לעיתים כריך או בקבוק קוקה־קולה. שוב
צלכדה דניאלה ברעבונה לחמימות ולוד
שומת־לב, והשניים התאהבו.
לוי, גבר נשוי תחי מזה שינים רבות
בנפרד מאשתו המסרבת לתת ליו גט,
עבר להתגורר עם דניאלה בדירה שכורה
בהרצליה. הוריה של דניאלה התנגדו גם
לשידוך זה.
״אמא הכירה את לוי עוד לפני שאני

ף* פני בשבועיים נעצרה דניאלה די/
,ניוד על־ידי המישטרה. אחד מבכירי
החוקרים, רב-פקד דויד רוזנברג, מי שהיה
ממונה על חקירות מועלי הבימה, מקורות,
בנק ארץ־ישראל—בריטניה והחברה המרכזית,
התייצב מולה בפני השופט וגולל
עלילה, שאם יתברר במישפט כי היא
נכונה, צפויות לדניאלה מיספר שנים
מאחרי סורג ובריח.
המישטדה טוענת כי לאחר שהוציאה
דניאלה את הכסף מחשבונה, יעץ לה
אחד מהפקידים הוותיקים של הבנק, מרדכי
דן, לרכוש בהם דולרים, ואף היפנה אותה
אל סוחר מהשוק השחור• פקיד אחר של
אותו סניף, אשר האזין לשיחה, מיהר
לדווח למישטרה, וזו הטילה מעקב על
דניאלה. כעבור יומיים הגיעה דניאלה שוב
לבנק וביקשה לשכור כספת. לדברי ה־
׳מישטרה יעץ לה דן להסתלק מהמקום
במהירות, כיוון שחש בשוטרים העוקבים
אחריהם. דניאלה נשמעה לעצתו, ומאוחר
יותר נעצרה.
המישטרה לא הצליחה למצוא את הדולרים,
אשר לטענתה ניקנו על־ידי
דניאלה, ואף לא את הכסף הישראלי.
באותם ימים עצמם נעצרו כ־ 40 חשודים
נוספים על אותה עבירה. המישטרה הציעה
להם למכור את הדולרים למדינה תמורת
שלוש לירות הדולר, ולהינצל ממישפט,
רובם הסכימו, ושוחררו.
דניאלה סירבה, והכחישה את כל ההאשמות
שייוחסו לה. יחד עיימה נעצרו קבלן
ידוע ששמו נאסר לפירסום, ומנהל בנק
שחור פרטי, קרול מאיר. השניים שוחררו
בערבות. את דניאלה סירבו השופטים
לשחרר•
בעת הבירור נכח לוי לוי בחברת פטרונו,
שלום כהן.
המישטדה עדיין לא מצאה את הכסף
שלה. אם אומנם הפך לדולרים, הרוויחה
דניאלה סכום־עתק עקב הפיחות.
כך, באחד האולמות של בית־המישפט
בתל־אביב, נסגר פרק עגום נוסף בטרגדיה
של מישפחה ישראלית ידועה ומפורסמת
— מישפחת הסב, הפרופסור הנודע,
מאבות הרפואה הישראלית ! מישפחת
בתו, אשית־החברה הפעלתנית! מישפחת
חסופר שיצירותיו הפכו לנכס-צאן־בחל
של התרבות הישראלית החדשה — מיש-
פחתה של דניאלה די-נ׳ור.

(המשך מעמוד ) 19

היו חסרים, כמקרים רכים, אספקה,
מזון ואף מים. יחידות רכות
עדיין הסתוככו כשטח, כלא שמוקמו
כראוי, ופירסומים מצריים יודעים
אף לספר על באלה שהופקרו
במידבר פשוטו כמשמעו.
מפני סיבות אלה לא היו המערכים ה־מיצריים
מסודרים כיאות, מחוץ לאלה
המוכנים מראש. במקומות רבים שררה
אנדרלמוסיה ממש, ועל אף שמיום ליום
חל, כמובן, שיפור בהיערכות המיצרית,
הרי ודאי כי בעת הנחתת המכה של צה״ל
היתד, היא עדיין רחוקה משלמותה המתוכננת.

כל אלה נוספו עיוותי השליטה.
הכוחות נשלטו, למעשה, בעת ובעונה
אחת, על־ידי הרמטכ״ל, מושיד עבד־אל־חכים
עאמר (שהתאבד אחרי שש ודד,ימים)!
על־ידי מיפקדת כוחוית״היבשה, שמקומה
הייה בביר־תמדה, ומפקדה הפאריק מורת־ג׳י!
ועל־ידי מיפקדת הארימיה של סיני,
שתחת פיקודו — הנומינלי במידה רבה
— של הפאריק מוחסאן. מערכת זו ולידה,
כמובן, כפילויות וסתירות בלי סוף,
ודווקא בשעות היותר קשות, בהן היתד,
דרושה, יותר מכרגיל, שליטה מרכזית
וברורה. במיקרים רבים קיבלו מפקדי־עוצבות
הוראות ישר מעאמר, שישב ב־קאהיר,
ולא יתמיד זכר או טרח לעדכן
גם את מפקדיהם הישירים.

דייו הכריע
** מונת ההיערכות המצרית היתד,
1 1ידועה בעיקריה לצה״ל, אם כי נראה
שלפחות בשלבים הראשונים של התיכנון
הממשי לקראת ששודד,ימים לא היה צד,״ל
מודע לביסוס ההיערכות המצרית — שכאמור
לא הושלמה עד ד 5.6על ההנחה
שצה״ל יפרוץ שיוב הפעם, כמו בקדש,
במרכז וגם בדרום.

כד הופתע גם צה״ד לא-מעט
מן ההפתעה האופרטיכית הרצי־גית
•טהוא גרם למצרים — אדא
שכמוכן הפתעתו היתה נעימה
משלהם.
התוכנית הסופית של ששת־חיימים, שגם
בוצעה, היתד, מבוססת על ביצוע ההבקעה
העיקרית בצפון, על־ידי אוגדת־ה־שריון
הסדירזדבעיקרה, והגדולה מכולן,
שבפיקוד ישראל טל. ההבקעה המישנית
הונחתה במרכז, על-ידי אוגדת שירון.
האוגדה השלישית, בפיקודו של אברהם
יפה׳ נועדה להחדיר אחת מחטיבו־תיה,
כבר בשלב ההבקעה, בשטח הבלתי־מוגן
— מפני שנחשב על־ידי המצרים
בלתי־עביר — שבין שני המאמצים, כש היא
חותרת דרך ואדי־חרידיין אל ביר־לחפן.

היה
זה המהלך השנון שבתוכנית
שתכליתו היתה לאבטח, בוזמנית,
את אגפי שתי ההבקעות,
לשמש עתודה לעת הצורך כלפי
דרום או צפון, וכעיקר לבצע ״בידוד
שדה־הקרב״ ,על-ידי התייצבות
על כביש הרוחב שכין ציר
הצפון למרכז, תוך מניעת הגעתם
של כוחות מצריים מג׳כל־ליבני ל-
אל-עריש, או ממנה לכיוון אבו-
עגיילה.
חטיבתו השנייה של יפה נועדה לעבור
דרך שרון, לאחר שיבקיע, על־מנת לח דור
לכיוון ביר־חסנה, שחששו כי אולי
הקימו בה המצרים מבצר רציני (ונתבדו).

הבקעת שרון תוכננה כעבור
12 שעות מזו של טל. חטיבת צנחנים
שד מוטה גור הוקצתה לצנוח
ליד אל-עריש, ושם לסייע את אוגדה
טל המבקיע מרפיח.
חטיבה נוספת, בפיקוד אלברט (שנפל
ביום הכיפורים) ביצעה חסימה באיזור ה־כונתילה.

תוכנית
זו, שהיא הגיונית ביותר
וגם נאה כשלעצמה, לא באה
אד העולם ללא קשיים, אלא קדמו
לה, כמשך ההמתנה, תוכניות
רכות ושונות, שהיו ברוכות בתזוזות
מעצבנות — ולפחות עבור
הגייסות גם חסרות-פשר — •טל
חטיבות ויחידות.
חלק מן התזוזות והשינויים נגרם מפני
השתנותו, בכיוון של הסלמה מתמדת, של
חמצב. אבל היו גם התפתחויות בתפיסה
העולה הזה 1941

המיבצעית. יעד סמוך מאוד למילחמה,
עדיין חיה האפשרות של ״הפיתרון !הדרומי״
— אשר, המרומה, היה צריך להיות
!מלווה בהצנהה אי־שם לאורך ״ציר הדרום
/ ,בסמיכות סבירה לגמל. הרעיון,
שנראה כי מקורו במטכ״ל, גרס דבר מ שד
בה מאוד: הבקעה בצפון!וגם בדרום, כאשר
אריק בולם באבו־עגיילה.

מיותר לומר שלא איש כאריה
יטתפק כתפקיד פאסיכי ממין זה.
והוא לחץ הרכה וקשה עד שהסיר
את הגזירה.
קיימות האיות העשויות להצביע על
תוכנית אחרת׳ -שייעדה אוגדה ׳אתת לצפון,
שניה למרכז ושלישית הנכנסת פני-
מה דרך השניה. תוכניות אחרות נולדו
בשלב המוקדם יותיר, יפו יחזו ׳תגובה מוגבלת
בילבד, והן התמקדו בעיקרן בהי־ערבויות
שונות לתפיסת הרצועה, ואולי
גם רפיח ואל־עריש.

המטפ״ל תמך בדרן* כלל כפית־רונות
שהתבססו על הצפין, אכל
הדיונים נמשכו עד שכא דיין ופסק
חד משמעית שיחדלו מכל מחשבות
על הסתבכות כדרום, אלא
׳ילכו עד מאמץ עיקרי בצפון.

מילחמת הגנרלים
ולי מפני שבששת־הימים הסתיימה ה־מילחמה
בניצחון, לא יצאו החוצה
;מילחמות הגנרלים שהתחוללו לפגיה —
ואולי גם היו אלה אז פחיות חריפות.

אולם הדימוי שנוצר, שד צמרת
מגובשת, היודעת כדיוק מה רצונה
והפועלת בהרמוניה, ותמיד במהירות
וביעילות, אין לו עד מה
לסמוך. המהומה היתו־ז רבה, וכד
גם המבוכה.
הכרעתו של דיין לא רק שהותה נכונה,
אלא גט סיפקה לראשונה הכוונה סמכותית
החלטית מלמעלה. יש לומר כי בכך
בהחלט השפיע באורח משמעותי על הכנת
ששת הימים — ועל הניצחון — גם אם
לא חוסיו* דבר משלו, אלא !רק קבע ׳מהי
האלטרנטיבה הנבחרת.
תוכנית המערכה של פיקוד הדרום פירטה
רק את השלב הראשון. לגבי השלב
השני לא היה דבר ברור, מחוץ להערכה,
שהמצרים יקדמו את עתודות־השריון שלהט
— ובעיקר את דיוויזיה — 4לכיוון
ג׳בל־ליבני, במגמה להשהות את ההת־
׳קדמות ולהקים קו עורפי מייוצב. כך נח זה
קרב ״שיריון בשייריוך רבתי באיזור
״מרחבי התימדוך שממערב לג׳בל־ליבני.

יש לומר כי חלק מן הלחץ של
מפקדי האוגדות דתופפת־כוח —
וכולם לחצו — נבע לא רק מצרכי
הכקעתם, אלא גם מרצונם לקחת
חלק נכבד יותר בניצול ההצלחה.
עד איפה וכיצד תנוצל ההצלחה — זאת
הניחו מראש להתפתחויות בשטיח. מעניין
לציין כי דיין אסר בתחילה מפורשות
להגיע עד הסואץ, וזאת מטעמים מדיניים.
אבל עצם הגיונו הגיאוגרפי של סי ני,
כזירת מיבצעים שבה ירצו להשמיד
את כל הכוחות המצריים, משך כימעט
הכרחית לכך. אולי במיקרה זה לא היה
הדבר גרוע כל כך, אך ודאי שעקרונית
!מוטב כי ההגיון המדיני יכתיב את המהלכים
האופרטיביים, לא שייגרר אחריהם.

הכריע צה״ל את המצרים, לאחר —
ומאחר — שריכז את מירב עוצמתו ב־גיזרה
צרה של 50ק״מ, הבקיע את מבואות
•סיני הצירים העיקריים ואחר כך חיכה,
בזה אחר זה׳ את כל שאר שברי הכוחות
המצריים, הניסם ועוד הקדימם לפיני
התעלה וחסם בפניהם את הדרך אליה.
אולם למרות כל הליקויים אשר מנינו
אצל המצרים, והיתרונות הראשוניים הני כרים
שטמן הריכוז הנכון שבצד היש ראלי,
ועל אף ניצחונו המוחץ של היל-
האוויר שפתח את המילחמה, בכל זאת
היה הצבא המצרי אוייב חזק דיו, כדי שב־מיגבלות
הזמן שעמד לרשות צה״ל בגלל
המצב המדיני, עדיין יכול היה למנוע >מ־כוחות־היבשה
של צה״ל נצחון חד־משנד
עי והישגים איסטרטיגיים מכריעים, למי-
מרס במשא־ומתן מדיני.

לכך נדרשה לחימה שד ממש
— וכהמשך הפידרה נסקור אותה
— לעצמה וגם במבט לאהוד,
מנקודת-הראות שד מייחמת יום-
הכיפורים.
המול 0הזה 41י*1

שנת הכ״ה למדינה היו גורמים
פוליטיים ברורים ובראשם ייגאל
אלון, שהשתדלו לטעת את ההרגשה כאילו
היפלמ״ח ייסד את המדינה. שנת הכ״ה
תוכננה כך שתגיע לשיאה ׳ממופע למופע
בכנס הפלמ״יח, שעמד להיערך ערב הבחירות.
ואז, בכנס הפלמ״ה, יופיעו
מנהיגיו — יגאל אלון ואחרים — והקהל
אחוז ההערכה וההתלהבות לא יצביע
מערך, ליכוד או ליברלים, אלא יצביע
פלמ״יח.״
זו היתה אתת הסיבות שהניעו את דן
אלמגור, לדבריו, להפיק את סידרת התוכניות
לטלוויזיה בשם שרתי לך ארצי.

הכספית של היישוב, והציע שישלמו לו
אלפיים לירות במזומן, ואת יתר 18 האלף
בתשלומים לשיעורין, לכשת׳סתיים מיל-
׳המת־העולם הראשונה. ענתבי הביא את
ההצעה ד,׳סנסציונית בפני מנהיגי היישוב,
דאז, מאיר דיזנגוף בראשם, אך אלה
׳סירבו לערוך את העיסקה.
הגירסה לגבי סירובם היא, כי הם
התנגדו לכך שהכבוד הגדול ייפול בחלקו
של ספרדי כע׳נתבי. מה שמוכיח, ני בעיות
עדתיות היו קיימות ביישוב עוד לפני
קום המדינה.
את התוכנית הבאה של שרתי לך ארצי,

כמרחק מטר מהכותל
היו בתי־זונות

דיזנגוף סירב לסייע
לרכוש את הכותל
ב־ 20 אלף לירות
מפני שהקונה היה ספרדי

הסידרה נועדה לכסות מאה שנות זמר
של מאה שנות התיישבות אשר קדמו
לקום המדינה< להראות בי היו בארץ
עוד לפני הפל׳מ״ח אנשים שלחמו ובנו,
יסללו והקימו: להזיט את האירועים ה־מפוברקים
של שנת הכ״ד, למדינה.

** וונתו המקורית של דן אלמגור
*/היתה לערוך ולהנחות את התוכנית
ביחד עם שלושה אנשים נוספים, כשהוא
׳מוביל בראש. הוא פנה אל אליהו הנהן,
׳שהוא איש־ע׳סקים שתחביבו איסוף וחקירה
של שירי ארץ־ישראל, כדי שיספר
את תולדות השירים: פנה אל מאיר נוי,
שהוא האספן הגדול בארץ לשירה עברית,
כדי שיספר על פולקלור, ואל הסופר
שלמה שבא כדי שיספר רכילות על תולדות
היישוב.
שני האחרונים השיבו בשלילה. נותר
רק אליהו הכהן. דן ואליהו החלו תרים
את הארץ לאורכה ולרוחבה, בחיפוש אהד
שרידיה של אותה תקופה בת מאה שנים,
כדי שהללו יספרו ויספקו לחם מידע
בסיסי.
״אליהו ׳ואני היינו יושבים לילות של מים
וגוברים בחומר ומחפשים מקורות,׳,
סיפר אלמגור .״בבוקר צריך היה אליהו
להיות במישרדו. הוא יהודי לא־בריא,
וממש נפל מהרגליים. והטלוויזיה לא
משלמת, בפיזמון אחד שאני ׳מוכר אני
מרוויח יותר ׳מאשר בכל התוכנית הזו.
״אליהו לא יבול היה להרשות לעצמו
את הלוכסוס הזה, וכשדרש פיצוי הולם
לעבודתו ונענה בשלילה, נאלץ לפרוש.
ב׳חו״ל אפשר היה לחיות מסידרודתוכניות
כזו שנים רביות. פה אני עושה את הסידרה
כמעט בהתנדבות,״ התוודה דן, הנחשב
לכותב הפורה ביותר בארץ, אשר פרי-עטו
הביא לו כבר וילד, באפקה ומכונית וולח.
מאז פרישתו של אליהו הכהן, הוא עושה
את כל העבודה לבדו. מטלפן לזקנים,
׳נוסע מיישוב ליישוב, נובר בארכיונים
ובסיפריות, קורא סיפרי-זיכוונות, רומנים
וסיפורים קצרים, מוצא בספרים שמות
של אנשים. רובם של השמות חקוקים בבר
אומנם על־גבי מציבות בבתי-הקבדות, אך
מיעוטם עדיין בין החיים. דן מאתר אותם
והולך אל בתיהם.
״אני בא לעקרון, פוגש איש זקן, מצבה
חיה לתקופה שאיננה יעוד. מתחיל לשוחח
איתו, והוא תמיד מכיר מישהו מעפולה

איפור

לדן אלנזגור, אלבלינגר
לשעבר, לפרי התוכנית
שרתי לך ארצי. דן, עורך ומגיש התוכנית
הוא יליד רחובות, בן לאיש העלייה ה־.3

!ף 6סקופ של תוכנית שרתי לך ארצי
ן ן האחרונה, אמור היה להיות השתתפותה
של גולדה מאיר בתוכנית .״רציתי
להביא את גולדה לאולפן מבלי להודיע

מנהיגי היישוב שירבו
לפדות את בלקינד
ולישנשקי ע״י שוחד
50 לירות זהב

אנשי אגודת ״הסומר״
ירו בגבו של נעמן בלקינד

שהיה הסנדלר או החייט או המוהל הראשון
בעמק. לכל אחד מהזקנים יש בעליית־הגג
שלו מעטפה ישנה שמכילה ספרים
!ומיכתבים. תמיד אפשר למצוא בהם ׳מידע
מאלף,״ הסביר דן אלמגור את דרך
עבודתו.
*־ץ יעודים רבים סופרו ל׳אלמגור ב-
^ מיסגרת חיפושיו אחר השירים של
אותם ימים. כמו, למשל, הסיפור על
המפקד התורכי של ירושלים, ג׳מאל פשה,
שהסתובב ברחבת-הנותל שהיתה אז שכונת
הימוגרבים, בחברתו של יהודי מכובד
בשם אלברט ענתבי• והנה ראו שניהם
חיילים תורכיים יוצאים מחצרות הבתים
ומכפתדים את מכנסיהם.
הסתבר, ני במרחק מטר אחד מהמקום
הקדוש ביותר ליהודים, שכנו בתי-זונות
להמונים. סמאל פשה הציע לענתבי לקנות
את הכותל ׳והשכונה שלידו במחיר של
20 אלף לירות. הוא גם התחשב במצוקתו

שתשודר השבוע, הגדיר דן אלמגור נטעו־נת
חומר־נפץ.
בין השאר יוקדשו בתוכנית חמש דקות
תמימות לניל״י. כידוע, שרר מתוח רב בין
מהתרת ניל״י שהיתר, מחתרת של בני
המושבות, לבין אנשי אגודת השומר,
ובראשם יצחק בן־צבי ורעייתו רחל ינ-
אית, שהיו אז חלוצים עולים חדשים זד,
׳מקרוב ״באו. אנשי ניל״י בני־ממושב׳ות
היו ברובם בנים להורים בעלי משקים
חקלאיים שהחזיקו פועלים ערביים, בעוד
שאנשי אגודת השומר היו סוציאליסטים
שדגלו בעבודה עברית•
׳שלושה ילדים־נוראים היו לניל״י בעת
ההיא, והם: שובר־ד,לבבות הנודע אבשלום
פיינברג ,־שמצא את מותו בחולות אל-
עריש, נעמן בלקינד ויוסף לייש׳נ׳סקי. סיפור
הקשור בנע׳מן בלקינד וביוסף לישנ׳סקי,
ואשר לא יסופר משום־מדד בתוכנית, מכיל
האשמה חמורה כנגד מנהיגי היישוב,
ומאיר דיזנגוף בראשם.
׳כאשר נתפשו נעמן בלקינד ויוסף
לישנ׳סקי על״ידי התורכים, אומר הסיפור,
וישבו בכלא בדמשק כשאי,מת עמוד התלייה
מרחפת על ראשיהם, נמסר למנהיגי
היישוב כי ניתן לשחררם תמורת 50
ליריות זהב, שיינתנו כשוחד לשומרם
התורכי.
אך מנהיגי היישוב סירבו להשליש את
הכסף, שהועבר אליהם בעצם על-ידי
לישנסקי ובלקי׳נד עצמם, אשר הברייחו
אותו (לאחר שנאסף מידי יהודי התפוצות)
מאלכסנדריה לעתלית, והשניים ניתלו

לבסוף בדמשק.
האשמה נוספת כלפי מנהיגי היישוב
׳קשורה גם היא בנע׳מן בלקינד, שנלקח
יום אחד על-ידי׳ אנשי אגודת השומר
לפגישד-,כביכול בעמק בודד, ושם גורה
על-ידם בגבו, אלא שאז הוא הצלייה
לה,י,מלט. אגב: אל מקום הפגישה הוסע
בלקינד ׳בעגלה שהיתר, עמוסה בשקי־הזהב
שמסר לידי מנהיגי היישוב, אחרי שהב־ריחם,
כאמור ,׳מאלכסנדריה לעתלית.

מרדכי ברוורמן (טשי
י מאל) ,בן־דודו של אברהם
שלונסקי היה, עס אשתו (מימין)
אורח התוכנית על העלייה השלישית. במרכז:
אסתר פרץ, שהיתה פופלת־בניין.

לאיש על בואה, לתת את שיר־ד,פתיחה,
לתת למצלמה לחלוף על פניה כדי שהצופה
בבי!ת יחשוב לעצמו: זו גולדה -או
פאטה מורגנה?״ סיפר דן אלמגור.
התוכנית, כידוע, לא יצאה אל הפועל,
מה שלא גרע כלל מהנאתה הבלתי־
:מוסתרת של ראש־ד,ממשלה לשעבד, ש באה
למעשה לראיון בן 10 דקות, ונשארה
באולפן משך ארבע שעות רצופות כשהיא
מציתה סיגריה בסיגריה, רוקעת ברגלה
לקצב השירים (ימה שגרם לטננאי-הקול
להתלונן לאחד־מכן בפני דן אל׳מ׳גור),
ודמעות מצע׳פות את עיניה.
!אך את הסקופ האמיתי של ביקור
הגברת הזקנה פיס׳פסו צלפי הטליווזיה.
הם היו עסוקים נל כך בצילום הכותרות,
עדיני לא הבחינו כלל בגולדד, שהניעה
שפתיה בביישנות למילות השיר ״אנו
נהיה הראשונים״ ששרה המקהלה.
כך החמיץ עם ישראל את התמונה
המלבבת של ראש־הממשלה שלך לשעבר,
פוצחת בזמר נפל האדם.

* 23י

האפגני מזנקים
ראל החליטה על פיחות הדולר וייקור הדלק, כבר התאימו מאות
תושבי תל־אביב את עצמם לחידושי ימים אלה. הם גילו כיצד

אפשר להתקדם במהירות של 70 קמ״ש ללא בנזין, כשהפיתוי
הוא פרווה של ארנבת, שאותה מושכים מקצה אל קצה של מסלול
המירוץ הארוך, מתחת לחוטמיהס של הכלבים המתחרים. בתמונה :
שני כלבים אפגניים, דסטי (מס׳ )23 ומקמי (מס׳ )4לפני הפיניש.

ך* מכונית נעצרה בחריקת־גלגלים,
1 1ומתוכה זינקו הכוכבים, בתילבושת
ציבעונית ובמיספרים סידוריים על גבם.
הם היו עצבניים ומתוחים, כאילו חשו
מה מצפה להם.
המירוץ הגדול הראשון בישראל, על
תואר הכלב המהיר ביותר של שגת ,1974
משך ימאות אוהבי־כלבים, ילדים וסתם
סקרנים, לפסטיבל שהעניק החוג הישראלי
לכלבי־רוח, בשבת האחרונה.
מירוץ הכלבים הוא דבר חדש בישראל.
בארץ נירשמו עד עתה כ־ 70 חברים
בחוג לבלבי־רוח• משתייכים לחוג זה ה־גדייהאונד
האנגלי האציל, בעל הרגליים
החזקות והדקות, האפגאני, בעל השיער
הארוך, הסאלוגי, אותו ניתן למצוא גם
בסיני אצל הבדואים, והבורז׳וי הרוסי
(כלב בית־המלוכה הרוסי).
הרעיון לארגן מירוץ כלבים נולד שם,
בפארק הירקון, הסמוך לגני-התערוכה,
אך הכלבים אינם רוצים לרוץ כך סתם,
למען הספורט. לכן התקינו המארגנים
מיתקן, חוט־ברזל המושך אחריו פרוות
ארנבת, מקצה המסלול אל קצהו, תחת
אפו של הכלב. הפיתיון מזנק קדימה,
ואחריו הכלבים — כל אחד בנתיב שלו.
לא היה קל לאלף את הכלבים לרוץ
בלי להיעצר, עד סוף המסלול כאשר
עמד גורל החוג בסימן־שאלה, בשל הוד

מאות חובבי נדבי הזו בפארק הירקון בתירוץ הגנתאים לתקופת הפיחות

שני הכוכבים אשר נאבקו על המס־
011X 111
לול, על התואר ״הכלב המהיר

ביותר של שנת ,1974״ הפתיעו את הצופים במאמציהם המדהימים
להגיע ולתפוס את הפיתיון — פרוות הארנבת. חריצה היפה

והדילוגים חאמנותיים של משתתפי המירוץ, הצליחו לרתק את
הצופים המתפעלים. הקרב, שנערך על המסלולים במשך שעתיים,
הסתיים בניצחונו של בוני (מס׳ ,)11 גרייחאונד השייך
למאיר תמרי. בממונות משמאל: דסטי וקאריס בסיפור אהבה.

עקשות הכלבים לצאת מהמסלול בזמן
האימונים ולהפסיק את התחרות, העלתה
אחת העסקניות הצעה גאונית: להעלות
על המסלול גט כוכב ממין נקבה, ואז —
כל הכוכבים ירוצו אחריה, עד לסיום.
כפיתיון הוכנסה למימץ הכלבה ״האני״
(דבש) של מישפחת תמרי — המחזיקה
פרט לה שני כלבי גרייהאונד נוספים —
וההפ תעה הי תה גדולה. הפעם, כל ה כלבים
סיימו את המירוץ במהירות־שיא. מאז
קיבלו גם הנקבות ייצוג במירוצים.
כדי לשמור על הכושר הגופני של
כלביהם, היו הבעלים מריצים אותם בשטח
פתוח מאחרי מכוניותיהם, במהירות של
כ־ 15 קמ״ש, ולמרחק של 10 קילומטר.
כך נולדו אלופי השבת האחרונה, הנהגים
מדיאטה טעימה: בבוקר — חצי
כיכר־לחם (רטוב) ,גביע גבינת קוטג׳,
ביצה וכוס לבן! בצהריים — עוף שלם!
בערב — מנה רצינית של אורז, גביע
קוטג׳ ושוב כוס לבן.
לפי כל הסימנים, יזכה מירוץ זה בהצלחה
גדולה בארץ. ההצגה חינם, מרתקת
ומותחת, המהירות יכולה להגיע עד 80
קמ״ש, והחשוב מכל — אין התנגשויות,
ואפשר לפתח מחירות זו בלי טיפת בנזין.

אהבה
על המסלול
במדינה שופטים
מהד לי ףעלל 111ברג?־
שר-חמישפטיס חוקר
בתוף מישרת מי
הלדיך ידיעה לעיתונים

2אפגנים •1צאים למירוץ ־

עובדי מישרד־המישפטים בירושלים
שרויים בימים אלה בחרדה רבה. מעולם
לא ראו את השר שלהם, חיים צדוק,
כשהוא זועם כל כך.
צדוק, הידוע כאיש נעים־הליכות, רתח
מזעם כאשר נודע לו כי הודלפה לעיתונות
הידיעה על החלטתו להעמיד לדין את
השופט התל־אביבי שלמה הלמוט לוונברג,
בעוון התנהגות שאינה הולמת שופט.
הידיעה הראשונה על כך הופיעה דווקא
ביומון מפ״ם, על־המישמר. ייתכן שצדוק,
ששהה באותה עת בחו״ל, לא היה מבחין
בה כלל, אילמלא הועתקה על־ידי הצהרד
גים, וזכתה לכותרות גדולות.
בכל האמצעים. אחד הצעדים הראשונים
שנקט צדוק, עם שובו לישראל,
מיה לדרוש מעובדי לישכתו לחקור מי
הדליף את הידיעה, בהודיעו כי כאשר
יימצא המדליף, יינקטו נגדו אמצעים חריפים
ביותר .״בכל האמצעים העומדים
לרשותי,״ אמר.
חוקרי מישרד־המישפטים עדיין לא הצליחו
לאתר את המדליף, והם מנסים עתה
לשכנע את השר •שלהם כי מקור הידיעה
הוא דווקא בבית־המישפט עצמו. לדעתם,
!אין מקור ההדלפה במישדד־המישפטים,
ואחד השופטים, מעמיתיו של לוונברג,
סיפר בהיסח־הדעת, את הסיפור לעיתונאי
על־המישמר.

עיתונות
סמלהמ דינ ה -חיקו*
בסיכרו החדש מוען עיתונאי,
כי סמל המדינה איננו דמות
המנורה המקורית של בית-המיקדש

1עצוי ותביט זה נזה -

קוראיו של הצהרון מעריב מכירים
אותו בעיקר בזכות כתבותיו על בתי־המישפט.
חובבי השחמת שבהם יודעים,
כי הוא המוסר להם אינפורמציה על
המתרחש במישחק המלכים.
אבל בקרוב יגלו רבים כי לעיורך־הדין
שאול הון, כתב בתי־הסישפט והשחמת
של העיתון, תחביב נוסף: ארכיאולוגיה.
בספר העומד להופיע בקרוב, והעוסק
בתנ״ך ובארכיאולוגיה, מנסה הון לנפץ
כמה: מוסכמות כלליות.
אולם נראה כי הגילוי המעניין ביותר
בספר יהיה כי מנורת בית-המיקדש, סמל
מדינת ישראל, המוטבע גם על מטבע
תצי־הלירה, איננה כלל המנורה המקורית
של בית־המיקדש.
הון הקדיש מחשבה רבה למציאת הסב רים
לסתירות שבין ציור מנורת בית־המיקדש
הידוע לנו, ואשר מקורו היחידי
הקיים: מופיע על שער־יטיטוס ברומא,
לבין תיאור המנורה בתנ״ד. מסתבר כי
הציור שעל שער הניצחון ברומא אינו
זהה כלל לתיאורו בספר־הספריס.

הזכר מו״ח לנהנה ־

ונוחה נמישחק־האהבה

כך, למשל, המנורה שעל שער־ד,ניצחון
שהיא סמל מדינת ישראל, ניצבת על כן
בעל שתי מדרגות, וכמו־כן, קני המנורה
קצרים לעומת הגוף. ואילו התנ״ך קובע,
כי המנורה ניצבת על כן בן מדרגה אחת
וכי קני המנורה ארוכים לעומת גופה.
מנורות כחיקוי למקור. לפי ההסבר
שנותן הון, הפיתרון היוא פשוט.
בפני מקימי בית־המיקדש ניצבה בעייה:
כיצד להראות את מנורת-הקודש להמוני
העם? שהרי המנורה ניצבה בקודש־הקוד־שים
שהכניסה אליו אסורה.
הפיתרון היה: ייצור עשר מנודות דו־
:מות אך לא זהות, והצבתן בעשרה חלונות
הפונים לכל כיווני כתלי בית־חמיקדש.
במקורות קיימים תיאורים מפורטים של
החלונות, וכן תיאורי המנורות.
נראה כי בעת חורבן בית-המיקדש
הושמדה מנורת הקודש כליל. אולם יוסף
בך מתתיהיו מספר, בי חיילי טיטוס נשאו
עימם לרומא שתי מנורות. המסקנה היא,
כי הם נטלו שתיים מעשר המנורות שניצ בו
בחלונות בית-המיקדש, ולא את המנורה
המקורית. מכאן שגם הציור על שעד־הניצחון
אינו של מנורת בית-יהמיקדש
המקורית אלא של מנורות החיקוי.
ומכאן — גם סמל מדינת ישראל והסמל
שעל מטבע חצי־הלירה אינו מנורת בית־המיקדש
האמיתית, אלא מנורת־דמה.

ובי זה
גם ענין
שד צבע

מרי קוואנט, חאופנאית הבינלאומית
המכתיבה מה נלבש
וכיצד ;תאפר.

אם את אוהבת לבלות בדיסקוטק, במועדון־לילה או במסיבות כשהאורות
עמומים ומרצדים, עליך לדאוג שעינייך לא ילכו לאיבוד באפלולית השוררת
במקום. את עושה זאת בעזרת איפור עיניים זוהר ומודגש יותר מהרגיל,
כשתכשירי המפתח לאיפור זה הם צללית ה־0 81055ץ 0בשפופרת.
בעוד שביום מעלים שיכבה דקה של 0 §:1085ץ 0לבן או קרם שישמש
כבסיס מתחת לצללית הצבעונית, הרי בערב מעלים שתי שכבות בסיס על כל
העפעף העליון עד הגבה, ופולשים קלות לכיוון הרקות. מהקצה החיצון של
הגבה יורדים בחצי סהר לכיוון הלחי, ומטשטשים בעזרת האצבע. כדי
לקבל איפור זוהר את משתמשת גם לצללית הצבע ב־0 § 1055ץ 0צבעוני.
חומות ויפות
עינייד יונים

לאחר שבחרת את
שיטת האיפור הזוהר
המתאימה לך
מגיע נושא הצבעים.
בסיס וכל הצלליות
זכרי, צללית הבסיס
וכל הצלליות
הצבעוניות רצוי ש יהיו
מסידרת 0ץ0
— 81085 הצללית
הזוהרת.

ישנן שתי שיטות
איפור עיניים זוהר,
כשהבסיס לשתי השיטות
זהה( .זוכרת?
שתי שכבות׳
של צללית בסים
לבנה או קרם) .שיטת
איפור ראשונה
היא לעיניים גדו לות
במיוחד: כדי
שהצללית הזוהרת
לחומת העין
לא תבליט את עיצללית מתאימה נייך
יתר על המי ץ]^160)1

דה׳ העלי גם את
(אפור עמוק) אותה
צללית הצבע באצ מעלים
על צללית
בעותייך ללא מכהבסיס
באחת משתי
חול, כשאת מטשהשיטות
(לעיניים
טשת קמעה את הולעיניים גדולות צללית.
ורגילות).

עינייך קטנות בריז׳יט בארדו הנודעת, המשמשת קטנות
ץ100)1ז1
או רגילות, השתמ נושא להערצה ולקנאה בכל העו צללית
( ? 111111 סגול חציל)
שי במכחול דק של
לם, חוגגת בימים אלה את יום
או 131110ז80£
איי ליינר להעלאת
חולדתח ח״ .40 בראיון שנתנה( ,תכלת רך) כולם
צללית הצבע. האיהצהירה
הכוכבת, כי יש לה מסדרת 81055 סעס.
פור יראה נועז
: --ייבעיניים לבעלות ויפה, אם תעלי את
שלושה סודות יופי: שינה מרובה,
ירוקות מתאימה
הצללית הזוהרת בנכון. פנים וטיפוח בריא צחוק
צללית
£311ץ^100)1
עזרת מכחול ותג(חום
אדמדם) כש מרי
בקו מודגש על
הבסיס הינו קרם.
עצם ארובת העין.
צללית 1055׳)! ץ 0 )1ס 4ז (ירוק זית)
משם ועד הגבה צללית רכה ומטושטשת
תהיה יפה מאוד אם את לובשת בגד
יותר• כמו כן, בעזרת המברשת ציירי
ירוק או כחול.
קו דק מתחת לריסים התחתונים. צללית
לתכולת העין -בסים ץ 1!!10ק
בולטת תוכלי לקבל אם תציירי קו חזק
(ורד בהיר) ועליו צללית ץ 14008
בעזרת המכחול והצללית מעל הריסים
1מט? 1אם את שמה צללית מיוחדת
העליונים. ואז תקבלי שלושה מעברים
זו, הקפידי שהסומק יהיה גם בגוונים
של גווני הצללית )1 :קו חזק וכהה
ורודים־סגולים כגון צללית 01-03111
קרוב לריסים העליונים )2 .בהיר יותר
00080 בגוון •!0׳\.0601 010
על העפעף )3 .ובהיר מאוד קרוב לגבה.

ל שאלות

* ת שובות

אילנה כרמי נ לעיניים חומות
שחורות מתאים איפור בגוונים כחולים
כגון שלישית 15:־^ 1ץ 810 מסידרת
ג׳יפרם פיפרס. בערב את יכולה לשלב
בכחולים גוון סגול משלישית 1116ג1ץ0נ1
אף רחב אפשר להצר בצורה הבאה:
בסיס ופודרה רגילה שאת נוהגת לשים
על כל הפנים. בצירי האף העלי צלליות
חומות (המיועדות בדרך כלל לעיניים)
כגון 1ז 1גת 01נ<נן 5או סומק כהה כגון
? 0301105 או .1101 8311)1לשפתיים
נורמליות כשעור הפנים שזוף בהיר,
מתאימים השפתונים הבאים <13111500
( ,)40 ץ מ 0111511.)52( ? 1100ץ.)31( 011111
לאה צ /ת״א נ איפור עיניים
המתאים לנשים בוגרות הוא איפור עדין
ורך ורצוי בגוונים בהירים. ראשית
העלי בשכבה דקה צללית בסיס
0 81035ץ 0בגוון קרס, בסיס זה ימנע
הצטברות אבקת הצללית של ג׳יפרס
פיפרם (גוונים ירוק, חוס, ובייד) כאשר

ל ש אלות

* ת שובות

הירוק צמוד לריסים, בשקע העין חוס
ומתחת לגבה בייד כשאת מטשטשת את
הצללית באצבעותייך שלא יבלטו יתר
על המידה. אל תשכחי להשתמש במס־ .
קרה מאריכת ריסים בגוון חום כהה,
כי המסקרה העשירה ממקדת את תשומת
הלב יותר על הריסים והעין ופחות
על העפעף.
שושנה עדני: אם את אוהבת
להתאפר ולהעיז באיפור, השתמשי בשלישית
הצלליות רת1ז1-ז 5? 00 כאשר
הכתום־חום מעל הריסים ומתחת לריסים
התחתונים. טשטשי באצבעותייך
כדי לרכך את הגוון. בני קשת מעל
שקע העין בחום כהה. בצללית האפרסק
תשלימי עד הגבה. העלי בגוון חום
כהה ואז יהיו עינייך כעיני איילה.

לרני דגן, שדה, אלמונית, יעל

מחיפה, א.כ. ה״חיילת״ -בימים
הקרובים תקבלו תשובות אישיות ל בתיכן.

מרכז
ההדרכה של מרי קוואנט פתוח לשירותן־ ול-
הנאתד בואי לעדכן עצמך בחידושי האפנה האחרונים של
לונדון. בואי להבל ייעוץ אישי בטיפול ואיפור פנים. בואי
ותהיי אורחת שלנו.
מרכז ההדרכה של מרי קוואנט, ת״א רה׳ רחל ,6פתוח
בימים ג׳ ו־הז כשעות 6—4אחה ״צ.
להתראות.
אל תתעצלו לכתוב למדור על בעיות היופי שלכן, כל פנייה תיענה
חן באופן אישי והן בכתב. כתבו אל ״מרי קוואנט״ ,ת.ד 40020 .ת״א.

דנשבץ
ספורט הוווו! 0הוה

ב ד וא ש
בנ — הו דהת קו ם
ך* יםשגש 8ד במוצאי־השבת האחו
| רונה בשכונת־התיקווה בתל־אביב,
והאש *שהציתה ניידות־מישטרה, הזכירו
מייד לוותיקי שכונה זו מאורעות עוד מתקופת
שילטון המנדט. אז היו אלה השוטרים
הבריטיים שטעמו את נחת־זרועם
של אנשי המחתרות תושבי השכונה.
הפעם נשפך שם דם של שוטרים עבריים
דווקא, ברחוב הנושא את גאוותה
הנוסטלגית של השכונה: רחוב אצ״ל.
היו אלה בניהם ונכדיהם של אנשי המחתרות,
שערכו את הפוגרום בגלל קיפוח
קבוצת־הכדורגל האהודה על שכונתם,
היא קבוצת בני־יהודה.
״להקים ועדת־עציוני שנייה !״ צעקה
זו, אשר הושמעה על־ידי מאות מאוהדי

בדבר אי-סדרים ומעשי־שחיתות בכדורגל
הישראלי.
ועדה זו חשפה את אנשי ההתאחדות
לכדורגל בכל מערומיהם וקבעה כי הס,
מקברניטי ענף־ספורט זה, אשמים בכל
המחדלים. בלשון מישפטית מליצית כתבו
אז אנשי הוועדה, בראשותו של השופט
העליון ד״ר משה עציוני, שבשמו נקראה
:״אנשי ההתאחדות חטאו בכך שלא
היטו אוזנם לשמע צילצול פעמודהאז־עקה,
שבישר בפניהם השכם והערב כי
משהו רקוב בממלכת הכדורגל הישראלי.״
מסקנה זו, שאליה הגיעו חברי הוועדה,
היא המקשרת מחדש את אירועי השבת
האחרונה בשכונת התיקווה עם מחדלי
אנשי ההתאחדות לכדורגל, אשר אינם
נשמעים ל״צילצולי הפעמון״ של ועדת־עציוני,
ומנדשיכים להתכחש להם ולהתעלם
מכל הבעיות הכרוכות בהפעלה סדירה
של מישחקי-הכדורגל בארץ.

פח־זכד לתוף הכני,
נקמה במימסד המקפח

מ אונו :
.1מאירגון זה גורשה ישראל לאחרונה
.2 :שס״מישפחתו האמיתי של ק.
צטניק; .3חלק מארוחה שלמה; .4מכינויי
האלוהות; .6בלבד; .7ודאי; .8
עוף־לילה; .9עיר ליד חיפה; .11 שבט
אפריקאי ; .12 הדואג ללא־הרף ; .21 כף־
.מבשלים ! .22 אף, עוד ; .23 בעל-גאווה ;
.24 מלוא הפה משקה; .26 תשוקה עזה;
.28 בן־זוגו של מגוג ; .31 בלל צלי־המש־חית;
.33 מישבנה של הציפור; .34 מין
מכשיר־התעמלות ; .35 גץ ; .37 הסטרא-
אחרא; .39 הבל; .40 ירחון־אופנה נודע;
•42 קיבוץ סמוך לירושלים ; )45 גיס ;
.47 מילת־ברירה ; .48 העברה משפה לשפד
.49 ; .חולה במחלת־הנפילה ; .50
מזון־המידבר של אבותינו ; .51 סימן הבכי;
.52 זנב הכבש; .53 מכינויי האלוהות;
.54 חילופין, העברה; .57 נהר באפריקה;
.60 חוד; .61 משהו; .63 שאינו מיקצוע־ני;
.65 כר! .68 השייך למלכות; .70
האות החמישית בא״ב העברי; .71 תנועת
מים בים; .72 בינוי עממי לאותיות קט נות
; .74 כמו 67 מאוזן, ברבים ; .76 קי בוץ
בדרך לטבריה ; .77 מחבר־אופרות
איטלקי; .79 רעייתו של ואלרי פאנוב;
.84 ייעשה מר; .87 דולפת; .89 נרו יאיר
(ר״ת); .91 מידת־שטח קדומה.

מאוזן :
.1קיבוץ על גבול הלבנון; .5מאכל
מבשר וירקות מאודים ! .10 בירה אירופית!
.11 רשע! .13 חד-קרן! .14 רומן
משל זולא; .15 זאת עושה הארי! .16
ללא עקמימות! .17 מטבע צרפתית! 1.18
מילת־ברירה ־
מידת־לח קדומה; . 19 .
(הפוך 20 כרך ; .22 פעמון סיגי ; •24
ירק״שורש ; .5שיח־בר ממישפחת ה־ !
קיטניות ; .27 מלך עמלקי ; .29 הבל, י
ריק; .30 בדיחה, באידיש; .32 מישחק-
ילדים פופולרי! .34 אולפני-הסרטה נודעים
בהוליווד ; .36 שייך ל־> .38 תענוגות! ז
.41 מילת זירוז ורמז ! .43 אותו טווה;־
העכביש .44 :כזו היא הצפרדע׳.46 :
ריקבון; .47 מילת־יחס .49 :קינה —
מתקומם ( 2מילים 52 דיבור ; .55 רעב;!
.56 שכר ועונש ; .58 שייכות, זיקה ; .59־
זכר בבקר; .60 אחד המעמדות; .62ב־!
השאלה: מרכז .63 :ללא כסף; .64 ספר׳
משל גורקי ; .66 עם ; .67 פררדנוי ; .69
דוכן גבוה ; .71 לגם .73 :מדינה באפרי־קה
; .75 מחודשי השגה ; .78 פילוסוף׳/
גרמני (1831־ .80 ; )1770 אחו ; .81 תבואה
.82 בשבילו; .83 ערוץ; .85 שחקניתי
יהודיה נודעת וותיקה (ש״ם) .87 :איבר־:
הנשימה של הדג; .88 מדינה ערבית;
.90 יב-שה מוקפת ים .91 :חגורה רחבה :
.92 יעודד; .93 הוא הר־העברים.

השוטרים הסתערו לכלום ולהציל
לפחת את החברים
קבוצת בני־יהודה, הפכה למעין ם־ספת־קרב
בעת ההתפרעויות. זוהי סיסמה אשר
אין כל צורך לפתוח במסע בקרב אוה־די־הכדורגל
בארץ והמקורבים לענף, כדי
להסבירה.
קביעת ועדת־־עציוכי. אוהדי אותה
קבוצה עצמה הם שהיו ה״אשמים״ העיקריים
בהקמת ועדת־החקירה הממלכתית
לפני כשלוש שנים. התפרעותם ההרסנית,
ברחוב קרליבד בתל־אביב, מול מישרדי
ההתאחדות לכדורגל, הזעיקו בשעתו את
חברי-הכגסת לישיבה מיוחדת לדיון באנארכיה
בכדורגל הישראלי. באותה ישיבה
הציע שר־החינוד לשעבר, יגאל אלון,
שהיה מופקד גם על ענייני הספורט במדינה,
להקים ועדת־חקירה ממלכתית, ש תחקור
את השמועות שהילכו אז בציבור

יתר־על־כן — ועדת־עציוני קבעה גם,
כי בגלל הדינמיקה הגבוהה של ספורט
הכדורגל חייבים ראשי הענף להיות אנשים
בעלי מעוף, ובעיקר כאלה המסוגלים
למנוע התרחשויות אלימות בעוד-
מועד. גס לקביעה זו מתכחשים אנשי ההתאחדות,
ומנהלים את המוסד העליון
של הכדורגל בישראל באופן המזמין תופעות
אלימות, כמו מה שאירע בשכו־ינת־התיקווה
בשבת.
המישטרה סירבה לאכטח. אנשי
ההתאחדות ידעו עוד ביום הרביעי שעבר,
שלושה ימים לפני מועד מישחק
קבוצת בני־יהודה עם הכוח רמת־גן, כי
הנפה הדרומית של מישטרת מחוז תל-
אביב מסרבת להעמיד כוחות־מישטרה ל שמירה
על הסדר במישחק זה, ישעמד
העולם הוה 1941

להיערך במיגוש־הכדורגל של שכונת־התיקווה.

תחת שיורו לקבוצה הביתית, בני־יהודה,
להעביר את המישחק למיגרש
אחר, כזה שהמישטרה תהיה מוכנה לשמור
עליו, העדיפו האחראים על תיפעול
מישחקי־הגדורגל בהתאחדות להתעלם
מהסירוב המישטרתי, ולאשר קיום המיש־חק.
כדי לצאת ידי חובת השמירה על
הסדר במיגרש בשכונה, הסתפקו בהזמ נת
סדרנים: אזרחיים מיוחדים,
בכך הם התכחשו, למעשה, לתקנון ההתאחדות
שאותו יזמו הם־עצמם, והקובע
כי אין לערוך מישהק־כדורגל בליגה הלאומית
ללא אבטחה מישטרתית.
שופט־הכדורגל משה אשכנזי, שנשמע
להוראות התקנון, החליט לבטל את ה־מישחק
בראותו כי אין נוכחות מישטרה
במקום. היה זה לאחר שמאות אוהדי
בני־יזהודה כבר תפסו את מקומותיהם
ביציעי המיגרש שבשכונה.
החלטתו של השופט על ביטול המיישחק
עוררה סערת־רוחות ותגובות חריפות
מצד האוהדים הנזעמים, ואין פלא בדבר.
אותם אוהדים, הם אלה שאילצו לאחרונה
את הנהלת קבוצתם האהודה, בני־יהודה,
להעביר את מיישחקי־הבית של הקבוצה
למיגרש שבשכונה, בתיקווה שדבר זה
יסייע להם למצוא את הנוסחה לצבירת
נקודות־ליגה.
אפלייח־־לרעח. בני־יהודה עדייו לא
זכתה בנצחון־בכורה העונה, והיא נמצאת
בתחתית הליגה. אם לא תצליח לצבור
נקודות, היא תשוב לליגה א /שממנה
עלתה לפני שנתיים. מצב זה מבקשים
האוהדים למנוע בכל מחיר — אפילו
באמצעים אלימים.

כיכר־־המהומות של שכונת התיר,ווה
לא הפעם הראשונה

כדם ואש הצדק יקדם

אנחנו נראה להם
אנשי ההתאחדות לכדורגל, שהתבקשו
להסביר את הסיבה לאי-הופעתה של הי
מישטרה, פטרו עצמם בתירוץ גי למיש״
טרה אין די כוח:-אדם באיזור תל-אביב,
ולכן החליטה לא לשלוח שוטרים למיג־רש
בשכונה. הסבר זה הוכחש, אמנם, על־ידי
דובר מיישטרת מחוז תל־אביב, רבי
פקד משה שרף — שלטענתו נובעת החרמת
המיגרש על־ידי המישטרה מהיעדר
רישיון למיגריש — אך הוא בא במאוחר.
בינתיים קיבלו׳אוהדי בני־יהודה את
גירסחה המוטעית והמטעה של ההתאח דות,
והחלו מאשימים את המישטרה ב־אפלייתם
לרעה.
שמן על מדורת הזעם של האוהדים,
החשים עצמם מקופחים, שפך והוסיף אחד
האוהדים הוותיקים של בני-יהודה, בני
מסורי, אשר הגיע למיגרש השכונה היישר
מאיצטדיון בלונזפילד ביפו, שם חזה ב*
מישחק הראשון בין מלבי פתח־תיקווה
להפועל חדרה.
בני ידע לספר לכל אותם אוהדים נזעמים,
בני״שכונתו, כי אץ שחר לטענת
המישטרה ׳שאין לה, כביכול, די כוח-אדם.
זאת מאחר שבבלומפילד, הנמצא במרחק
חמש דקות נסיעה בלבד מהתיקווה, יושבים
40 שוטרים באפס־מעשה. שמועה זו,
שחלפה כברק מאוזן לאוזן, מצאה את
ביטוייה בהפרחת סיסמות זעם כנגד מיש־טרת
תל־יאביב, על האפלייה הברורה לעומת
איצטדיון בלומפילד השכן.
העולם הזה 1941

״השוטרים בטלנים, יודעיט רק לעשות
רפורטים!״ צעקו האוהדים. הרוחות התלהטו.
באותה שעה הסתובבה ברחוב
אצ״ל גיידת־מישטרה, הנוהגת לרשום
דו״חות למפירי־חחוק בשכונה. אוהדי
הקבוצה החליטו בו־במקום כי אין כנציגה
זו של המישטרה יפה לפרוק עליה את
הזעם המצטבר. הדרך בפני הניידת נחסמה,
איש־ה^ישטרה שירד ממנה אף לא
הספיק לבקש שיפנו בפניו את הדרך —
והניידת עלתה בלהבות.
ההבטחות לא קויימו. אז הסירה
לפתע המישטרה את החרם על מישלוח
שוטרים לשכונודהתיקווה. תוך זמן קצר
הגיעו למקום תיגבורות של שוטרים מכל
מחוז תל־אביב. כמאמר אחד האוהדים:
״אס המישטרה לא רוצה לגוא, אז אנחנו
נביא אותה.״
התיגבורות שהגיעו במהירות והתייצבו
הכן, כולל השוטרים שאמורים היו לשמור
על הסדר בבלומפילד, העמידו מייד
את האוהדים בעימות ישיר ולוחץ עם
החוק. התוצאה: תיגרות-רחוב ופצועים.
אך עוד השוטרים הפצועים מפונים על־ידי
חבריהם, החלו המתפרעים מכלים את
זעמם בחנויות שברחובותיה הראשיים של
השכונה. הם ניפצו חלונות־ראווה והחלו
בוזזים מכל הבא ליד. בעיקר נפגעו
חנות התכשיטים והשעונים הגדולה בשכונה,
חנותם של האחים יצחקוב !,וכן

הבנק במקום ולישכת־המודיעין העירונית.
בני־יהודה׳ לסיוע. כספי, והסתפקה בסכום
לפגיעה בלישכד, העירונית היה טעם
זעום למדי, על־מנת לצאת ידי חובה.
מיוחד. היתד זו תוצאה ישירה מזעמם
תחת זאת הבטיח ראש־העיר, שלמה
של האוהדים על גוף נוסף המקפח אותם,
(צ׳יצ ׳) להט כי ישתדל אצל מפקד־המחוז,
לדעתם: עיריית תל־אביב.
כדי שזה יישלח שוטרים לאבטחת הסדר
לפני הבחירות ידעו אנשי הליכוד, הבמגרש.
אך השוטרים לא הגיעו. להט
שליטים כיום בעירייה, כי כדי לגרוף את עצמו, שהוזהר עוד לפני המישחק על-ידי
קולות חושבי שכונת התיקווה, עליהם
פרנסי שבונת-התיקווה כי סירובה של
להבטיח כי יבנו עבורם מיגרש הדש. הם המישטרה להיות במקום עלול לגרום להתהבטיחו
כי אחרי הבחירות יוחל בהנחת פרצויות אלימות הגיע לשם, וגיסה לשכך
היסודות, וכי בינתיים יוכשר המיגרש את זעמם של האוהדים הצעירים, שמרהקיים
למישחקי-ליגה, על־מנת שיוכל לק ביתם אף בחרו בו למישרתו הרמה.
בל רישיון מן המיישטרה.
בקשותיו והבטחותיו של ראש־העיר כי
אולם הבטחות לחוד — ומעשים לחוד. יוסיף להשתדל שבני־יהודה תשחק על
המיגרש הוכשר, אמנם, אך לא על-ידי מיגרשה הביתי, נבלעו בתוך שאון ההמון
העירייה אלא על־ידי הקבוצה דלת־האט -הסוער, שקרא לצאת להפגין כנגד הקיצעים
עצמה. ללא׳ אמצעים לא ניתן גם פוח, כנגד ההתאחדות לכדורגל, המישטרה
לסגור את המיגרש באופן שיתקבל על והעירייה, ואפילו יישפך דם. לאוהדים
דעת המישטרה, שקבעה כי קיים חשש אלה יקרה קבוצתם מכל, והם מוכנים
להתפרצות קהל מן היציעים לתוך המיג -ליהרג למענה.
רש, בגלל אי־הכשרת מקומות־ישיבה בו,
אחרי ההתפרעויות מול מישרדי ההת־כנהוג
במיגרשים אחרים.
:אחדות, לפני שלוש שנים, החליטה ועדת־המישמעת
של ההתאחדות לזכות את
המחיר היה יקר. המישטרה דרשה
קבוצת בני־יהודה בניצחון טכני, על
מהנהלת קבוצת בני־יהודה להפשיר ב־ מישחק נגד הפועל חולון, שאמור היה
מיגרש 7000 מקומוית-ישיבה מסומנים. ה לקבוע את ירידתם.
קבוצה אינה מסוגלת לעמוד בכך, כי
גם אז פעליו אנשי ההתאחדות לכדורגל
לצורך זה היא זקוקה לסך של 400 אלף^ בניגוד לתקנון, ושילמו על כד ביוקר,
לירות. העירייה השיבה ריקם את בקשות בפיזור ההתאחדות. רצוי שיזכרו זאת.

צהדות הבוזזים ודמעות הקודמות
הזדמנות לפרוק עול

מחזור העיסוקים החך*
מתחיל נרגל
ימין, קח עצמך בידיים
; הימנע מחול-
מנות יתר ומדיכאון
חסר־תכלית — ותמצא
שאתה יוצא בהדרגה
אף מבלי
מן הבוץ,
שתצטרך לקבל הח לטות
גורליות כלשהן.
הפגישה אליה נכספת,
תתקיים, אך תתאכזב. לעומת
רומאנטי. לבש
צפה למיפנה
זאת חום.

הביקורת שמתחו עליך
שונאיך, היוזח, למרבה
הצער, מוצדקת בחלקה.
השבוע יהיה עליך לתקן
את המעוות. עשה
זאת, בקפדנות וביעילות,
ויוקרתו המיקצו־עית
והאישית תרקיע
שחקים. בחיי האהבה
שלך אין שינוי — אתה
פאסיבי בזמן האחרון,
ואין סיכוי שתשתנה דווקא השבוע. הצלחה
חלקית עשוייה ליפול בחלקך אם היא
תיטול את היוזמה לידיה• אל תפריע לה.

מצבך הנפשי מוסיף
להשתפר — וזאת, בזכות
היכרויות חדשות,
ועל״יסוד כמה התפתחויות
-המוכיחות לך,
כי יש לך כל הסיכויים
לפענח את הקשרים שקשרו
אותך למצב
סטאטי. כישרונך יתגלה
ברבים, למבוכתך
ולשמחתך. אל תהיו
שוטים, נצלו זאת

כמו בכל השנה, תיווכח גם השבוע כי
שום דבר לא בא לך בקלות. אתה נדרש
לא אחת להשקיע מאמצים
שאינם עומדים
בשום יחס לתוצאות.
בני מזל מאזניים שעי־סוקיהם
קשורים בידי הם,
יהיו ברי־מזל יותר.
ילדים שייוולדו השבוע
יצטיינו בעתיד בבריאות
מעולה ובאינטלי־גנציה
מעל לרמה של
גילם. מאורע הקשור
באיבוד ידיד יעיק עליכם השבוע. בן מזל
מאזניים עשוי להצטיין השבוע בספורט
ולזכות בפעילות זו בהישגים נאים.

כושר־השיפוט שלך יתערפל השבוע לחלוטין,
כתוצאה מפגישה
עם גורמים שאת טיבם
אינך מצליח לקלוט.
את, בת עקרב, תני
לחוש ההומור שלך חופש.
צחקי, תצחיקי
ונצלי כל רגע. כי האושר
שלך הוא רק
זמני, בסופו של דבר.
חוץ מזה, צפוייה לך
בשבוע זה פעילות בלתי
רגילה, שאינה תלוייה במין השני.
בשבוע זה תשמרי אמונים לצבע השחור.

למטרות-פרנסה.

תבזבז יותר מכפי שאתה
יכול להרשות
לעצמך. אורחים בלתי
צפויים יפתיעו אותך.

אלה עשויים להיות
בני משפחה שישהו בביתך
יותר מכפי שתרצח.
יש איום כלשהו
בנזק לפריט מסויים
ברכושך תעלול לגרום
לך צער. משהו תקשור
בביגוד יגזול מזמנך וממחשנותיך. בסוף
השבוע תיתכן לך הפתעה הכרוכה בהי מור.
תצטרך לחיות מעורב בתיכנון נסיעה
של מישהו מנני-משפחתך או הקרובים
אליך. בת אריה — לנשי אדום.

תתפלא על שכל־כך הרבה
אנשים מתקשים להבינך.
הצרה איתך, שאתה
נמנה על ה״זאבים
הבודדים״ ואינך מרבה
לשתף לאחרונה את הקרובים
לך בבעיות
המעיקות עליך באמת.
צפוייה לך השבוע פעילות
הקשורה בעבודת־כפיים.
מעשהו של אדם
יקר לך יכאיב לך, למרות שלא התכוון
לכך. תצטרכי לעודד את בן־זוגך בפעילות,
שבסופו של דבר תביא לכס אושר.

נסיעה קצרה ושיגרתית לכאורה, בעניינים
הנוגעים לעבודך או
לבעייה משפחתית כלשהי,
עשוייה לזמן לך
פגישה מרגשת עד
מאוד. אם אתה רווק,
אתה עשוי לפגוש השבוע,
לגמרי במיקרה,
את אשתך לעתיד• עם
זאת, אל תתפתה להאריך
את שהותו במקום,
מכיוון שרק הפתעה תקסום
לה. פעל במרץ רב וההחלטיות.

הוויכוחים והמריבות שאתה
שותף להם לא
יעזרו להפגת המתח,
אלא רק יגרמו לך ל־דפרסיה.
במיוחד הימנע
מאי־נעימזיות עד
יום ראשון, אז תתחיל
להרגיש בהפגת המתח.
התאזר בהרבה סבלנות.
לך לראות סרט טוב,
רציני, לבד, או עט
הברה, ותיווכח שצפוייה לך הנאה רבה.

כולנו יודעים שאתה בטוח שבכוחך לפתור
את בעיותיהם של כל אלה הפונים
אליך. אבל השבוע —
בחייך, אל תיתן עצות.
אתה עשוי לסבך אח רים,
מתוך זח שאתה
חושב שכולם בנויים
כמוך. התנאים אינם
שווים לכל אחד, וזה
נתון שעלול לסבך
אותך, בייחוד כאשר
אתה אינך עשוי לגרום
לשיברון־לב לבת דגים,
וגם לבן שור, אל תתן לעצמך להתפרץ.

טלוויזיה מאחרי המסך
גנדו־העד בן־גור״ון
בשבוע הבא נזכה לדאות משך שלושה
ערבים את רעמת שעדו הלבנה של דויד
פך גוריזן, ביום השנה לפטירתו.
נראה כי המפיקה יהודית לוץ והמראיין
ירון לונדון, גילו חוש-הומור
יוצא !מגדר הרגיל בעת שבחרו דווקא
בגולדה מאיר כמי שתספר על בן־
גיוריון, בתוכנית המרכזיות שתשודר ב־טלוויזיה
על ״הזקן.״
בן־גוריון, כידוע, לא היה בערוב ימיו
ממעריציה המושבעים של גולדה מאיר,
ואף התבטא מיספר פעמים בגנותה. לא
חסרים במדינה אישים, אשר לא רק
!מוכנים היום, שנה לאחר מותו של המנהיג,
לקום ולספר לכל עם ישראל עד
כמה הם אהבו אותו !והוא אהב אותם,
!אלא שהיו אף ידועים כתביבים באמת
על בן־גוריון• ,וכנאמנים עליו.
תוכניתם של לוץ־לונדון־מאיר תשודר
ביום שני ה 18.11-בשעה 9.55 בערב.
למחרת תיערך תוכנית מוקד מיוחדת
המוקדשת לבן־גוריון, אשר תישא את
השם המפוצץ: מישנתו המדינית של בך
גוריון לאור המציאות החברתית והמדינית
של ימינו.
למרות שמועד השידור קרוב, עדיין לא
החליטו מי בדיוק ישתתף במוקד זה. אך
בדוד, שאם הוא ייערך כדוגמת המוקדים
האחרונים, צפוי ערב !משעמם למדי, אשר
יחד עם התוכנית של הערב הקודם יצליח
להחטיא את מטרתו — מציבה מכובדת
לאיש דגול.
את שבוע בך גוריון בטלוויזיה תנעל
למחרת היום (יום ד )20.11 ,מהדורת מבט
!מורחבת, ובה סקירות על אירועי יום-
הזיכרון שייערכו באותו יום.
נראה כי שוב הצליחה הטלוויזיה להחמיץ
מבלי להתאמץ•

צופי התוכנית קולומבו, ביום השלישי
האחרון, ובעיקר אלה שאינם שולטים
בשפה האנגלית ונעזרים בתירג׳ום, הבחינו
לצערם כי משך למעלה מרבע שעה לא
הופיעו כלל כותרות התירגום על המסך.
מסתבר כי האחראית על הפעלת מכונית*
התירגום, שהיתר, באותה שעה אסתר
שקד, השתעממה מעלילות הבלש האמריקאי,
נרדמה ליד המכונה, ורק לאחר
שמישהו בבניין הטלוויזיה הבחין כי אין

כמו בשבועות האחרונים, הבעיות המרכזיות
שלך חן: חוסר-כסף ושיעמום. במישור
הפיננסי אין
רגיעה. מוטב שתתחיל
לחשוב על חריגה קי צונית
מעיסוקיך —
או אי-עיסוקיך ־—
הרגילים. אם לא תשנה
את המצב, אתה
עשוי להיתקע לצמיתות.
במישור הרומנטי,
בת דגים, אין עוד
טעם רב לרומנים ה קצרים
והקלים. שמא תחשבי על משהו
קצת יותר רציני ז מצד שני, דווקא האדם
המדבר הרבה, איננו מתאים לד כלל.

׳נראה כי שמעון טפלי ימונה כרכז-
הכתבים במחלקת החדשות בטלוויזיה,
תפקיד שהוא בעצם סגן־מנהל-המחלקה,

מועמד טסליר
מבוך המינויים
במקומו של אלי גיסן, המחזיק בו עתה.
עם מינויו של דן שילון כמנהל פח-
לקודהחדשיות, בחודש ינואר הקרוב, לא
יישאר ניסן, אשר רצח בתפקיד זח לעצמו,
בתפקיד רכז־הכתבים. המועמד בעל הסיכויים
הרבים ביותר לכך הוא טסלר, אשר
שימש בתפקיד כבר לפני שנים אחדות.
המשעשע במינוי הוא, שטסלר התפטר
לפני חודשים מיספר מתפקיד עורך יומן
השבוע, בגלל סיכסוך עם מנהלה הפורש
של מחלקת-החדשות, צפי גיל, ועוסק
מאז בהפקת כתבות בודדות ובהגשה.
ואילו עתה, הוא עתיד לקבל תפקיד בכיר
עוד יותר מאשר זה של עורך יומן השבוע.
למרות כל אלה, יישאר ניסן מפיק
התוכנית מוקד, ויעסוק גם בהפקת כתבות.

דכין ו חופ עדהבי טו׳

חילוקי ריעות סוערים
נפש. אין דבר: שיחה
לייליח, באמצע השבוע,
תשפר את המצב
עד אין־הכר. ייתכן אפילו
שזה יגרום להתלקחות
הקשר למימדים
רציניים ביותר• קנייה
אשר תעשי ביום שישי
עשוייה להוביל אותך
להיכרות חדשה. הישמרי
מרכילותן של ידי־דותייך.
לבשי צבע ארגמן, זה יחמיא לך.

ב עי טהכל פי מעלה

הווירגו הלך לישון

זו ששודרה ביום החמישי שעבר, היתד,
החלשה ביותר בכל הסידרה עד כה.
אולם רק מעטים יודעים כי האשמה
היא טכנית מעיקרה. בשבוע שעבר עסק
מפיקה של התוכנית, מרדכי (מוטי״)
קירשנפאום בצילומים משך יום תמים,
ורק משסיים את עבודתו התברר לו, כי
בגלל תקלה טכנית לא צילמה המצלמה
אפילו מטר אחד של צלולויד.
קירשנבאום. נאלץ להזעיק את הצוות
שלו מחדש, ולאלתר את כל ניקוי ראש
מתחילתו. בכך, ככל הנראה, האשמה
לתוכנית הגרועה ששודרה בשבוע שעבר.

גולדה ופן־גוריון
מבוך תיחסיס
תירגום, ונכנס לחדדה לראות מה בדיוק
׳אירע לה, היא התעוררה ומיהרה ליורש
את התירגוס.
מקרה כזה הוא אנושי בהחלט. אך מה
שלא מובן הוא הסיבה למעטה האיפול
שהוטל על־ידי האחראית על שקד, מרים
רוטשילד. רוטשילד ניסתה להסתיר
את המיקרה מעיני עיתונאים שביקשו
לברר מה קרה לעברית של קולומיבו.

המצלמהלא צי למה
גם לדעת החסידים הנילהבים ביותר
של ניקוי ראש, הדי התוכנית האחרונה,

!מורת־רוח רבה התעוררה בקרב אנשי
הטלוויזיה, לאחר התערבותו הישירה של
ראש־הממשלה יצחק רכין בחופש־הביטוי
של רשות השידור. רביו זימן
אליו את יצחק לימני, מנכ״ל הרשות,
ומחה בפניו על כי הטלוויזיה העניקה
כיסוי גדול מדי להתנחלויות של החודש
שיעבר, כשתיאדה בפרוטרוט רב ומדוקדק
את מעשי המתנחלים.
כמה מעובדי מחלקת־החדשות, המצפים
למינויים חדשים בחודשים הקרובים, פנו
׳באופן פרטי אל שר-ההסברה אחרון
(״אהר׳לה״) יריב, בבקשה שייפגש עימם
ויסביר להם את פשר התערבותו של
רבין בחופש השיקול האישי של עורכי־החדשות,
לגבי סיקור אירועים אקטואליים.

הפרסהמ כו ט ד
מנכ״ל רשות-השידוד, יצחק ליפני,
שוקל ביימים אלה לבטל, או לפחות לשנות
כליל את כל ׳רעיון פרסי רשות-השידור,
אשר הוענקו בטכס רב־־דושם השבוע.
לדעתו של ליבני, אופן התחרות והשיפוט
גרם ׳מתחים רבים בין עובדי רשות
השידור, ברדיו ובטלוויזיה, ולשורה של
האשמות, השמצות, ליחשושים ועירעורים
אשד העכירו את האווירה ברשות.
בחודשים האחרונים נשמעו טענות
רבות כנגד ראשי ועדות השיפוט, וכנגד
מזכירת ועדת-השיפוט המרכזית דפקה
פחירי, טענות אשר רמזו על עיוותים
ומשוא-פנים בהחלטות ועדות השופטים.
העולם הזה 1941

במדינה
נשים

בל זקן חמישי הו* זקן בעייתי

התעמ לו ת במל!וט גלולה
<י1ז 1י ~ 810 )0 0

— 11111— 3

אשת רו5א נידתה שיטת
התעמלות בדוקה?וויסות
המחזור החודשי ולמניעת
הריון בלתי־רצוי
ביפן הרחוקה מבוצעות מדי־שנה כשני
מיליון הפלות מלאכותיות, ואילו כ־200
אלף ילדים ניטשים על־ידי אימהותיהם. בישראל
נעשות בממוצע כ־ 50 אלף הפלות
מלאכותיות בשנה, ודי לפתוח עיתון כדי
לגלות מדי־חודש ילד שנעזב על-ידי אמו.
שלא לדבר על אותם עשרות הנולדים
בלתי־רצויים, ונמסרים לאימוץ.
כמה קל היה לנשים אילו חנן אותן
הטבע באותו מנגנון נפלא שהיה מאפשר
להן לווסת את הימים הרצויים והבטוחים
כדי להיכנס בהם להריון. אבל הטבע,
כידוע, לא תמיד משתף פעולה. מה נותר
אם כך, לעשות על־מנת להימנע מהריון
בלתי־רצוי ן
הגלולה מסוכנת. בתקופה המתירנית
שלנו קיימת הגלולה. ואכן, הגלולה מנעה
כבר הריונות בלתי־רצויים רבים ושיחררה
נשים רבות ממעצורים ומפחד בחיי־המין

הסימנים

התרופה

גרוי העור
עם גמר הגילוח מופיעה אדמומית על הצוואר,
הסנטר והלחיים. למניעת הגרוי דרוש
קצף גילוח המיטיב להגן על העור. קצף עשיר
בלחות ובחמרים מזינים. חתכים ישנם חתכים הנגרמים בגלל הופעת בליטות
קטנטנות על העור. למניעתם דרוש קצף
שיחליק את העור ויעלים את הבליטות.
חתכים אחרים נגרמים בקמטי העור. למניעתם
דרוש קצף שירכך היטב את העור וימנע את
פציעתו.
שחיקה חהירה של הסכין
כשזיפים קשים מאד וצמיחתם פרועה,
מאבד הסכין את חדותו במהירות רבה.
כדי למנוע החלפת הסכין כל יום, יש להשתמש
בקצף שירכך את השיער הקשה.

ממציאה אביבה שטיינר

011£תץ8* * 6£ 01

שיטה לוויסות הווסת

שלהן. אלא שהגלולה אינה טובה לכל אשה.
יש נשים הרגישות לה באופן קיצוני, ולא
אחת גורמת הגלולה לקרישי־דם, מחלת
הסכרת, סחרחורות, כאבי־ראש, הקאות,
חולשה כללית ואף למוות.
קיימים, כמובן, גם אמצעי־המניעה התוך־
רחמיים כמו הטבעות והסלילים, אך גם
לאמצעי-מניעה אלה רגישות נשים רבות,
ולא אחת גורם השימוש בהם לדלקות
חמורות.
בעיות נשיות אלו הטרידו מאד את
אביבה שטיינר, מורה להתעמלות ילידת
בודפסט, שעלתה לארץ ב 1946-והתחננה
בבן־שמן ובסמינר הקיבוצים. כסטודנטית
צעירה שהייתה נשואה לסטודנט לרפואה,
התגוררה אביבה עם בעלה במעון־סטודנ־ט־ם.
״גלולות
לא היו בימים ההם, וחדר־אמב*
טיה לא היה במעון הסטודנטים, אז מד,
יכולתי לעשות?״ היא אומרת.
בשנת 1965 החלה ללמד קבוצת תלמידות
בגיל-העמידה באירגון שוחרי הבריאות.
מאחר שקשה היה ״לחמם״ נשים בגיל זח
על־ידי ריצה או דילוג במקום, חיפשה
אביבה תרגילים אחרים שיביאו לידי חימום.
מאחד מספרי־האנטומיה שבהם עיינה,
למדה לדעת כי לאורך הגוף עובר צינור־דם
ראשי שבמרכזו מרכז־עצבים, וכאשר
לוחצים על המרכז מתחיל מחזור־הדם
לעבוד במישנה־מרץ ופועל כמשאבה.
היא החלה מתרגלת את תלמידותיה, ובנות
החמישים־פלוס החלו מגלות גמישות
של צעירות. היא עצמה שמה לב כי התר־
(המשך כעמוד )32
העולי הזה 1941

הסוכן בישראל: בלמון בע״מ.
המפיצים: חב, נורית בע״מ.

בי ת זז!םפרלעתונאות
בית ציוני אמריקה
תל־אביב

נמשכת ההרשמה לקורסים הבאים:

פרסום ויחסי ציבור עתונאות פתיחת הלימודים 27.11.74 :
21.11.74
סיום ההרשמה:

פרטים מלאים והרשמה:
בית ה 00ר לעתונאות, בית ציוני אמריקה, רחוב אבן גבירול ,26
תל־אביב׳ יל יום בין השעות 9.00 עד 1.00 לפני־הצהדיים 5.00 ,עד 7.00
אחרי-הצהריים, טלפון .265870

דרוש

למישרה חלקית
או מלאה

ישליח
עם קטנוע או אופניים

\ תנאי שכר שביס
לחתקשר לטלפון ,243386
איזור חיוג תל־־אביב

כשמעבירה דורית וידבסקי, יועצת-יופי
בחברת הלנה רובינשטיין, את ידית חענו-
גות על פניה של לקוחה, קשה לזו להתעלם
מאצבעותיה המטופחות ומציפורניה
הארוכות. כששואלים את דורית כיצד
היא מצליחה לשמור על עור ידיים ענוג
כל־כך, מה״גם שנוסף להיותה יועצת״יופי
היא גם עקרת־בית צעירה ואם לילד,
מחייכת דורית את חיוכה החביב ואומרת
טילה אחת: מופ.

בלית״ברירה השאירה דורית את
בחוץ״לארץ, ושבה ארצה לבדה.
החלו הצרות שלח. היא המשיכה
טוף רצפות בשיטה המיושנת של
מופ כאן
לשמגב

וסחבה,
שברה את גבה בכל פעם שהתכופפה
לנקות פינות נסתרות, ליכלכה
את ידיה בכל פעם שהכניסה את הסחבה
למי״השטיפה וסחטה אותה.

עד שיום אחד, לגמרי באקראי• ,יפרה
לה חברה על מכשיר־פלא החודר אל
כל הפינות, מגיע אל מתחת לארונות
ומנקה את החריצים של תריס-החזזה
במרפסת.
לא לקח לדורית הרבה כדי לזהות את
ידידה מופ, ואז גם הסתבר לה כי את
מכשיר־הפלא הזה מפיצה בישראל חברת
אימפקס מפתח-תיקווה, ואל מופ מצורף
גם דלי דקורטיבי. את הראש השעיר ה בלוי
ניתן להחליף בקלות ולהרכיב ראש
חדש.

לדורית, מסתבר, כמו לכל אישה אמיתית,
יש הנשק האישי שלה. באחד מטיו-
ליה הרבים לחו״ל פגשה בו, ומאז אינם
נפרדים. בתחילה פגשה בו בבית־מכרים,
אחר״כך בבית״המלון, ומשהמשיכה לפגוש
בו בכל בית שבו ביקרה, ביקשה כי
יוצג בפניה.
ואכן, הוא כה נשא חן בעיניה, עד
שהחליטה להביא אותו איתה חביתה,
לתל״אביב.
פקידי המכס לעגו לה כשעברה את
ביקורת-המכס ובידה דלי ומקל לשטי-
פת־רצפות. איך יכלה להסביר להם כי
אותו מקל לשטיפת רצפות אינו סתם
מקל, כי״אם ידידה הטוב ביותר, מופ ז
פי מופ, אותו פגשה לראשונה בחו״ל,
איננו אלא מערכת לשטיפת רצפות
הכוללת דלי, מיתקו״סחיטה וראש שעיר.

המופ הפך אביזר כה חיוני בבית, עד-
כי מן המפורסמות הוא בין מכירי המופ
כי רק בעל שאינו אוהב את אשתו אינו
קונה לה מופ.

אחרי שדורית וידבסקי פגשח כ
״מוס״ כחו״ל, התאהבה בו. מנקה
בעזרתו את כד פינות כיתה.

הנשק האישי של דורית וידבפקי :
״מופ״ — מערכת לשטיפת רצפות:
דלי, מיתקן־סחיטה וראש שעיר.

היא מיהרה ורכשה את המכשיר,
ומאז אותו יום היא ממש בן־אדם חדש.
כל ידידיה, שהתוודעו אל המופ, הצטרפו
אל מועדון אוהדי מופ שיסדה, ואני
אומר ידידיה, כי ביניהם גם גברים
רווקים רבים שהחלו לוותר על שירותיה
של העוזרת, כיוון שמופ עושה את שטיפת
הרצפות קלה כל-כך ומהירה כל-פך,
עד כי כמעט אינה גוזלת זמן. כל מה
שצריך לעשות הוא להכניס את מופ
לתוך הדלי, לסחוט אותו במכשיר-חסחי-
טה ולנגב את הריצפה.

בעל הקונה לאש תו ״מופ־ -מוכיח לה שאינו מ או הבב עוזר ת

השר צדוק פרץ את
מ 3ו1יתו של ח״ שמואל תמיר
8מזכירתו הנאה של ח״ב

שמואר תמיר, אנה רפה,
נשלחה על־ידו להוציא הומר
מתא־המיסען של מכונית ה־אלפא־וומיאו
שלו, שחנתה ב־
!חניון הכנסת. אנה נאבקה שעה
ארוכה עם !מנעול תא־המיטען,
ולא הצליחה לפתוח אותו. בייאושה,
נופפה בידה לעבר
מפונית שנכנסה באותו רגע לחניון.
.את המכונית נהג עוזרו
של שר־המישפטים חיים
צדוק, יחיאל גוטמן, כש-
על־ידו יושב השר. אנה ביקשה
מיחיאל שיעזור לה לפתוח את
התא, אולם זה, שלא רצה לעכב
את השר שלו, סירב. צדוק
נדהם מסירובו של עוזרו לעזור
לבחורה, ירד בעצמו מ־

ארליך :״אני טפיר ראש־עיר
שפשט את הרגל של העירייה,
ועשו ממנו שר־יאוצר.״

הווטו שהטיל ראש הממשלה,
יצחק, יכין, על שובו של עזר
לשירות בטחוני השיב :״אוי
ואבוי לצה״ל, אם בלי אריק
שרון ובילעדי הוא לא יכול
להסתדר.״

0כתבו של היומון הארץ,
יואל מרקזם, אשר נשלח על-
ידי עיתונו לשווייץ להקוד בפרשת
טיכור רוזנכאום,
מיהר להסתלק מדנווה נבר ביום
השלישי לשהותו שם, מבלי
שאסף את כל החומר. מרקוס
נכנס לאחד הבנקים בעיר, וביקש
מהמנהל ׳מידע על הבנק
של רוזנבאום, בנק קרדיט.
מנהל הבנק החוויר, ומודיע ל-
מרקוס כי לפי החוק השווייצי,
בל מי שמבקש אינפורמציה בנושאים
בנקאיים, עובר בכד
עבירח פלילית .״אני מייעץ לך
לעזוב מייד את שווייץ, לפני
שיהיו לד בעיות עם המישט־רה,״
אמר הבנקאי למיקום.
לאחר שמרקוס מיהר לברר, אם
אומנם כזה הוא החוק, והסתבר
לו שכך היא, עלה על המטוס
הראשון והזר ׳מייד ׳לישראל.

0כשנשאל עזר לדעתו
על צה״ל כיום, השיב :״אחרי
שמשה דיין בירדק את העסק
במשך שבע שנים, לא קל לצאת
מזה. אבל אני מקווה שעושים
מאמצים בכיוון.״
11 עזר אף לא נמנע להגיב,
בשיהת־טלפון שהייתה בינו
לבין שר הביטחון ש ט עון
פרם, על התנגדות ׳רא-ס־ד,ממשלה
לכך שעזר יקבל את תפ־

׳ 0הממונה על הכנסות המדינה,
משה נוידרפר, הגיע
בשבוע שעבר למיזנון הכנסת,
כדי להיפגש שם עם שר־ר,או

יהושע רכיגוכיץ.

אליעזר רונן

הבר־הכנסת העליז של מפ״ם, קבע
את האופנה החדשה בירושלים :
הדיאטה. רונן, שהצליח לרזות 20 קילוגרמים תוך חודשיים, סחף
אחריו את ח״ב יוסף קרמרמן מהליבוד, ופן את האחראית על
תוכניות־הילדים בטלוויזיה, אסתר סופר, אשר הצליחה לרזות
כל״כן הרבה, עד שבבניין הטלוויזיה החלו לכנותה ״תענית אסתר.״

נוידדפד לא הצליח להיפגש
עם !רבינוביץ, מאחר שמזיכירת
סיעת הליכוד בכנסת, אריאלה
נזרי, התנפלה עליו ג־מיזניון,
דרשה ממנו לייעץ ליה
כיצד להשקיע את נספח, לאור
המשבר הכלכלי המאיים .׳נוי־דרפר
הסביר את המצב לארי־אלה
במשך שעה ארוכה, והחמיץ
את הפגישה מלווענה

בפני סטודנטים באוניברסיטת
בר־אילן בידמת־׳גן, כשנושא ההרצאה
שלו הוא :״לא צריך
את השטחים, ולא צריך את
הכותל המערבי.״ בהרצאתו
התייחס לייבוביץ לראש־הממש־לה
לשעבר גולדה מאיר,
מבלי לנקוב בשמה :״לא המכשפה
הזקנה, ששלטה פעם
במדינה הזאת, רשאית לקבוע
אם יש פלסטינים או אין.״

אווה בראוו

השחקנית הוותיקה המשתתפת
בהצגת ״היידה יפו,״ ערפה מופע
פרטי, בעת שלגמה טיפה מיותרת בפתיחת ה״פיאנו באר״ במועדון-
התיאטרון בתל״אביב. אורה עלתה על אחד השולחנות, בערב־הפתיחה
של המקום, החלה לשיר ולרקוד מבלי שאיש
יובל להפסיק אותה, להנאתם המלאה של כל מוזמני אותו ערב.

המכונית יועמל שעה ארוכה, עד
שהצליח לבסוף לפרוץ את תא־המי
טען.
; 0לטכס ברית־המילה שנערך
לנכדו של מנהיג האופו זיציה,
מגחם כ* ין בב־ת־החו״
לים שמרי־צדק בירושלים הגיע,
להפתעת רבים, אלוף ומיל).
׳עזר זייצמן, אשר היחסים
בינו לבין בגין אינם, כידוע,
מהמשופרים ביותר. כשנשאל
עזר על־ידי אהד הנוכחים מה
פיתאום בא, השיב :״!הזמינו אותי,
אז באתי.״
0 .לאותו טכס הזמין בגין
גם את אריק שרון. אריק הודיע
כי הוא חולה ׳ואינו יכול
להגיע, אם כי הופיע באותו
ערב בהרצאה ,׳ולמחרת הגיע
לכנסת.
! 9כששאלו באותה מסיבה
את עזר וייצמן, מה תגובתו על
חע 1ל ו וזזה 1941

קיד עוזר שר-הביטחון. עזר,
שכעס על פרם שהוליד אותו
שולל, אמר לו :״אתה מישענת
קנה רצוץ.״
; 8בסיור שערד שר־המישטרה
שלמה הילל, הגיעו
השר ומלוויו למיטווח־ירי
בגיבעת־אולגה. הילל ביקש ש ירשו
לו לנסות לטווח, והצליח
לעשות מיקבץ ימני. עוזרו של
השר, כרוך לשם, הצליח לעשות
מיקבץ שמאלי, ואילו
מפכ״ל המישטרה, שאול רו
זוליו, הצליח לעשות מיקבץ
!מרכזי. לאחר שבחנו את תוצאות
המיטווח, הציע רוזוליו
להזמין את כל שרי־הממשלה
לערוך מיטווח, כדי שאפשר
יהיה פעם אחת ולתמיד לדעת
אם הנטיות שלהם הן ימניות
או שמאליות.

פרופסור ישעיהו ליי־כוכיץ
הרצה בשבוע שעבר

11 באותה הרצאה, בה הש תתפו
רבים מחברי גוש־אמונים
הלומדים בבר־אילן, הגדיר ליי-
בוביץ !את הרב הראשי, שלמיה
גורן ׳ ״מפברק מיקצועי של
תפילות.״
11 כתבי־התחבודר, בישראל
זבו בשבוע שעבר לפרס
מקורי מהנהלת אל־ על 10 .עיתונאים,
בראשותו של קצין-
העיתונות של אל־ על ׳מרדכי
פוויצקי, הוטסו עד חשבון החברה
ליום אחד לז׳נווה, כדי
לערוד סימפוזיון בן ארבע
שעות על יאט״א, אירגון־הת־עיופה
הבינלאומי. אחרי הסימפוזיון
ערכו העיתונאים קניות,
!וחזרו עיוד באותו ערב ליש־ראל.
הדבר בא !אחרי שפועלי־התחזוקה
באל־על טענו, כי אין
טעם למסור את תלונותיהם ל עיתונאים,
משום שהכתבים לא
יפרסמו אותן כראוי.
0 :בישיבת ועדית־הכפפים
של הכנסת, שנערכה בשבוע
שעבר, נסבה שיחה על פרשת
אככר תומר ועיריית ׳אילת.
אחד !מחברי הוועדה טען :״לפי
החוק, כאשר אדם פושט את
הרגל, אסור לו לחיות חבר
עירייה! .במיקרה זה, ראש־עי׳ר
פשט את הרגיל של העירייה.״
השיב לו חבר הוועדה4טימחה

שייקה אוניו

היה רק אחד מן המוזמנים הרנים
למסיבה שנערכת לאחרונה בתל־אביב
לכל אנשי הבוהמה, ילידי מזל עקרב. ליד שייקח, בתמונה, עיתונאית
״ידיעות אחרונות״ עידית נאמן. בין שאר בני מזל עקרב
היו גם המיסעדן רפי שאולי, הבדחן אורי זוהר, מבקר״המיסעדות
של ״הארץ״ רנה (איסטניס) מוקדי וסופרת הילדים דבורה עומר.

במדינה

הנוסבון ה קטן 11113111א ת העול
( 1,400,000,000 ממכוני 0,6.נמכרו בשנה שעברה ב־ 10$ארצות)

ה•• חוס שיה 011 או-בה

טמפון 0.6.הטמפון הקטן, הנוח׳ והבטוח ביותר בעולם נותן לר הרגשה משוחררת
וחופשית. תוכלי ללבוש מכנסיים קצרים והדוקים או ביקיני. תוכלי לרקוד, לטייל,
לטבול באמבט ולרחוץ בים כבטחון מלא.
ס פיג ה הנווב ב עו ל ס סגווי ח א סי ת ה מו חלוו ת

לטמפון 0.6.העשוי צמר גפן כבוש כושר ספיגה שאין לאה
טמפון. לעומת טמפונים אחרים המתארכים עם הספיגה,
טמפון 0,6.׳מתרחב עם הספיגה ולבן, בכל שהוא סופג יותר
בן הוא סוגר טוב יותר את פתח הנרתיק ומונע כל תזוזה
או דליפה( .טבלי טמפון בכוס מים ותיווכחי בכושר הספיגה
המצויין שלו).
וומפון 0.1• .מוסך • 01ב מחזור והוו•! דיה דוג

טמפון 0.6.סופג את הדם מיד עם צאתו מן הרחם לבו, הוא חוסר לר יום במחזור
החודשי כיוון שבאופן טבעי, עושה הדם את דרכו החוצה במשר 24 שעות.
האטימה המוחלטת של הטמפון 0.6.מונעת היווצרות ריח רע הנגרם בתוצאה
ממגע המד עם האויר.
0.11. !101111 ווח ביו תו ל ש סו ש

טמפון 0.6.קטן משפתון ולכן קל ונוח לשאתו בארנק. טמפון
0.6.נכנם לתור גופר בקלות תור שניות בעזרת אצבע —
הנשארת נקיה׳! ללא כל אביזרי עזר שיש צורר להפטר מהם

לאחר השמוש.
טמפון 0.6.ה ה אי ס ל הבנ ה ה אנ ש ה• הסויה•

טמפון 0.6.תוכנן ופותח ע״י צוות גיניקולוגים מומחים, כך
שיכנס עמוק לתור הנרתיק לאיזור בו אין עצבים רגישים
__ הגו ר מי ם לכאב, או אי נוחות.
מג ל ח נטנזז זזכגסח לא נבונמ לא סמוי? עמו?.

0.11.1ת>ו-יל 3חו לו ת ו לנ ע רו ת צ עיוו ח

! החידוש הבלעדי האחרון של 0.6.הוא טמפון מיני המיועד
ן לבתולות ולנערות צעירות. עם 0.6.מיני אין נ ל חשש לפגיעה
ן בקרום הבתולים, ביוון שהוא כה קטן ונכנס בדיוק לפתח
|-בקרום דרכו עובר הדם.
וכבמקרה של כאב קל בשמוש הראשון, יש לדחות השמוש
י ב־ג— 4חודשים).

3-3 0.11.דרגו ת סגיגו•

נורמל — למרבית הנשים.
מיני — לגערות, לבתולות ולנשים עם דימום מועט — בעיקר בימים האחרונים
של המחזור אצל נשים המשתמשות בגלולה למניעת הריון.
אקסטרה — לנשים עם דימום רב בעיקר ביומיים הראשונים של המחזור.

פירסום

(המשך מעמוד )29
גילים שלחצו על מרכז העצבים גרמו לד,
לווסת מוקדמת, באותו שלב עדיין לא
ייחסה לכך כל חשיבות.
והנד״ באחד הימים ניגשה אליה אחת
מתלמידותיה, אשד, כבת ,53 וסיפרה לה
כי בשיעור האחרון קיבלה את הווסת, וזאת
אחרי שמזה חמישה חודשים פסק
אצלה המחזור החודשי כליל, ורופאה
הודיע לה במפורש כי לא תקבל יותר את
ההורמון הנשי. אביבה הבינה כי אין זה
מיקרה. מה־גם שתלמידות נוספות החלו
מקבלות את הווסת מחדש. משך חמש שנים
חקרה מהם התרגילים המשפיעים על ההורמון
הנשי להתחיל לפעול מחדש או
להופיע מוקדם מן המצופה. בתחילה איתרה
28 תרגילים, אחר־כך 18 ולבסוף, כשערכה
מישאל בין תלמידותיה, הן הצביעו על
ארבעה תרגילים.
והרגילי לחיצה. אביבה שטיינר הבינה
בי גילתה שיטה חדשה, למניעת הריון על־ידי
תרגילי-התעמלות .״בשיטה שלי, כל
אשה בריאה בגיל הפוריות יכולה לבצע
את התרגילים מן היום ה־ 22 של מחזורה,
בתאריך הנוח לה, עד היום ה־ 38 במיקרה
של איחור. אשד, בגיל־המעבר, או אשד,
הסובלת מאל־ווסת, צריכה לבצע את התרגילים
מדי 28 יום, בדייקנות״ ,אומרת
אכיבה שטיינר.
כיצד פועלת השיטה י ״אם את לא רוצה
להיכנס להריון ומגיע היום ה־ 28 של המחזור
החודשי שלך, ואין לד ווסת מפני
שכפי הנראה נכנסת להריון באמצע החודש,
את חייבת להתחיל לעשות תרגילים מייד.
ואז כתוצאה מהתרגילים, כמעט ודאי ש תקבלי
את הווסת, תוך 24 שעות.״
לאשר, המבקשת לשמור על הריונה אסור
בתכלית האיסור להמשיך לתרגל.
אביבה טוענת כי אפשר בהחלט לשלוט
על שרירי הרחם ולווסת את המחזור החודשי,
כך שעל-ידי התרגילים תבוא הווסת
במועד הרצוי .״השיטה היא פשוטה
לחלוטין, על-ידי תרגילי-התעמלות מכניסים
ומוציאים את הבטן תוך כדי לחיצה
על מרכדד,עצבים ואימוץ שרירי הבטן. הלחיצה
על מרכז־ד,עצבים של צינור הדם
המרכזי גורמת למחזוריות מוגברת של מח-
זור־הדם. המחזוריות המוגברת משפיעה על
השחלות שמייצרות את ההורמונים הנשיים
הגורמים לווסת,״ היא מסבירה.
כשגילתה את השיטה, החליטה לשמור
אותה לעצמה ולהשתמש בה כרצונה. אבל
בעלה, דוקטור זאב שטייגר, סגן מנהל
מחלקה פנימית ב׳ בבית־החולים מאיר ב-
כפר־סבא, סבר אחרת.
מה היה קורה אילו שמר ממציא הפניצלין
את המצאתו לעצמו? שאל את אשתו,
והורד, לה להתחיל מייד במחקר מעמיק
יותר, ולפרסם את שיטתה.
אביבה השתכנעה, פנתה לרופאי־נשים
בבקשה שיעזרו לה במחקרה. הרופאים גילו
הסתייגות. הם דרשו ממנה להביא לפחות
עשרים דוגמות של נשים שאכן פעלו לפי
השיטה והצליחו לווסת את מחזורו החודשי.
אביבה שטיינר הביאה 56 נשים, ביניהן
כאלו שחדלו לקבל את הווסת בגיל-
העמידה, ולאחר תירגול שבה הווסת והופיעה
אצלן מחדש. אשה אחת ש היו
לד, ארבעה ילדים וקיבלה ווסת רק
שלוש פעמים בשנה הצליחה, אחרי 14
חודשי תירגול, לווסת את מחזורה החודשי
שהחל לפעול בסדר של אחת ל־ 28 יום.
ם־מוכין לשיטתה של אביבה נתן רופא
גרמני ידוע בשם דוקטור יאנוש, שאישר
את ההנחה כי התרגילים אכן גורמים להורמון
הנשי לפעול. השיטה הוכרה גם
על-ידי מרכז המחקר הטכנולוגי והמדע,
ונרשמה במדריד שהוציא המרכז. אביבה
עצמה פירסמה חוברת, שבה היא מסבירה
את שיטתה ומדגימה אותה בעזרת תצלומים
ופירוש התרגילים, ורשמה אותה ב־מרבז
הפטנטים וההמצאות הבינלאומי.
התעמלות לא מזיקה. אביבה שטיי-
נר מדריכה נשים בביתה, הינם־איך כסף.
״אני מקווה שהאשה של המאה ה־ 20 לא
תחכה למאה ד.־ 21 כדי להשתמש בשיטת
התרגילים למניעת הריון. לטבע חוקים
משלו. ילדה צעירה או אשר, קשישה לא
תקבל ווסת כתוצאה מהתרגילים. אשה
בריאה תקבל את הווסת רק פעם בחודש,
אפילו אם תבצע את התרגילים יום־יום.
אין באפשרותנו לשנות תופעות-חיים מהותיות,
אבל נוכל בהחלט לשפר אותן. אני
לא מציעה את השיטה שלי כתחליף ל-
אמצעי-מניעד, אלד, כמפתח רזרבי. גם אשד,
שלא מאמינה בשיטה שלי יכולה לנסות
מלניק אותה. התעמלות פשוטה כמו זו עוד לא
הזיקה לאף אחת.״

יועץ גנד

אלון ו מול ה כ הן

מפכ ״ ל רודוליו

* 3אשר הגי ע ה הידיעה כי מחבלים
*4פרצו לביודהספר במעלות׳ ואוחזים
בעשרות ילדים כבני־ערובה, מיהר שר־הביטחון
דאז, משה דיין, לטלפן לשר-
המישטרה שלמה הילל. השיחה ביניהם
היתד. קצרה וחריפה.
דיין ניסה להעביר להילל את הפיקוד על
מיבצע החילוץ ואת הטיפול בפרשה כולה.
הילל דחה זאת, בטענו :״זו המצאה חדשדו
שהמישטרה מטפלת בעניינים אלה. לא
התכוננו לכך, לא התאמנו ולא תירגלנו
זאת. מה פיתאום המישטרה?״ דיין, שהבין
כי הוא עומד בפני נושא קשה, ניסה ללחוץ
על הילל, אולם שר־המישטרה עמד בלחץ.
כאשר חודשים מיספר לאחר־מכן נערכה
הפגנת ההתנחלות בסבסטיה, דרש שר־הביטחון
שמעון פרס כי המשטרה תהיה זו
המטפלת במתנחלים. הילל נזעק וטען: רד
התנחלות היא באיזור יהודה ושומרון, שהם
באחריות צה״ל. ואומנם, שר־הביטחון,
אשר רצה להימנע לעסוק בנושא רגיש זה,
נאלץ לוותר, ולהורות לצה״ל לפעול.
אולם, נראה כי הרעיונות שאותם שתלו
דיין במעלות ופרם בסבסטיה, בכל זאת
נפלו על אוזן קשבת. בימים אלה, מתפתח
מישרד־המישטרה לכלל מפלצת ענקית,
בעלת ראשים רבים, כוחות עצומים ד
תקציבי־ענק, כשהמשימה היא אחת: לקחת

מיבצעית והדרכתית על הגופים השונים העוסקים
בביטחון, לשיטות ודרכי לחימה,
לאיוש פונקציות וליצירת פונקציות חדשות.
בעיקבות הדו״ח של גנדי, אשר בימים
אלה עוסקים ביישומו הלכה למעשה, התברר
לפתע כי מישרד־המישטרה הופך
להיות המישרד הביטחוני החשוב ביותר במדינה
בימים של שלום או אי-לוחמה.
לאמיתו של דבר הופך עתה מישרד־ה־המישטרה,
ממישרד אשר תפקידו היה
לגלות פושעים וגנבים ולחלק דו״חות־חנייה,
למישרד לביטחון־פנים, אשר יהיה
אחראי על כל ביטחון־הפנים במדינה. יש
כבר הצעה לשנות את שמו בהתאם.
אחת הפעולות הראשונות היתד. להיזכר
כי מישמר־הגבול שייך בעצם למישטרה,
ולא לצבא. יחידות מישמר־הגבול, אשר בחלקן
הגדול שירתו בגדה המערבית וברצועת
עזה, תחת פיקוד צה״ל, למרות
שייכותן למישטרה — מוצאות משם, כאשר
יחידות צזז״ל תופסות את מקומן.
אותן יחידות, תעסוקנה עתה בתפקידים
החדשים שהוטלו על המישטרה: תפקידי
מניעת פעילות חבלנית עויינת.

י חיד ה מו בחרת

ך* נו שא ה שני הוא הקמת המישמר האזן
\ רחי. לאחר גילויי התעוררות אזרחים

גולודהמתרת של הפקעת ביטחון־הפנים
של המדינה מרשות צה״ל והעברתו למיש־טרה,
היתד. הקמת יחידה מובחרת, שלוקטה
בעיקר מקרב שוטרי מישמר־הגבול, כדי
להוות יחידת־החילוץ במיקרים כמו מעלות,
סבנה וקריית־שמונה.
בכך לא הסתיימו עוד כל ההליכים ל האדרת
כוחה של המישטרה. בממשלה הוח לט,
על־פי המלצות דו״ח גנדי, להעביר
את הג״א לרשות המישטרה. אמנם, חייל
צה״לי זה יישאר במיסגרת הצבאית, אולם
הג״א יהיה תחת פיקוד מיבצעי של המיש־טרה,
כשרק תחומי הגיוס וההדרכה יישארו
בידי צה״ל.

ירידה ב איכו ת
המי שטרה
ך* או תו אופן תקבל לידיה המישטרד.
גם את כל הקשור בהגמ״ר— ההגנה המרחבית.
האנשים אשר תפקידם להגן על
יישובים, ולסגור אותם באופן הרמטי בעת
הצורך, יהיו תחת פיקוד המישטרה, בעוד
שעד היום היו מופעלים על־ידי הצבא.
אך לא רק בצה״ל נוגסת המישטרה, אלא
גם בשירות־הביטחון הכללי. עשרות ו־

בעיקבות אסון מעלות מצליח שו־המישטוה להוציא מצודל את הטיפול נטיווו

את כל תפקידי ביטחון הפנים במדינה. ל נטרל
את צה״ל בעניין זה ולהשתלט על -כל
נושא הלוחמה בטירור ובפעילות פדאיון.
מישרד לבי טחון־פנים
^ 0ת הי ה בחודשים הקרובים עוד
פעולה חבלנית מהסוג של מעלות,
קריית־שמונה או נהריה, תהיה זו המישט־רה
אשר תידרש לפעול. .תפקידו של צה״ל
יהיה רק לערוך אית חמילהמח הבאה —
אם וכאשר תפרוץ ולשמור על הגבולות.
אחרי מעלות ביקשה הממשלה להכין
עבורה שני דו״חות. הראשון הוא דו״ח
ועדת־חורב, בראשותו של נשיא הטכניון
אלוף (מיל ).עמוס חורב. השני — של מי
שהיה אלוף בצה״ל וכיום יועץ־ראש־הממ-
שלה בנושאי פח״יע — פעילות חבלנית
עוייינת — האלוף רחבעם (״גנדי״) זאבי.
בעוד שדו״ח חורב התרכז במייוחד ב־ליקחי
מעלות, הרי גנדי הכין דו״ח בן
עשרות עמודים, בו היתווה תוכניות לטיפול
בפעילות החבלנית, להטלת אחריות

המתנדבים לשמור על רחובם או על ביה״ס
שבו לומדים ילדיהם, הקימה הממשלה ועדת
שרים, היא ועדת אלון, בה השתתפו נוסף
לסגן ראש-הממשלה גם הילל, בר־לב ושר־הביטחון
שמעון פרם. הוועדה מיסדה את
נושא המישמר האזרחי, והחליטה על הקמת
גוף בן 6000 אזרחים מתנדבים.
מאז ההחלטה הגיע כוחו של המישמר
האזרחי ל׳ 40.000 מתנדבים, אשר שלושה
רבעים מהם כבר עברו הכשרה צבאית
קצרה, הושבעו וקיבלו נשק.
הנושא הוטל על המישטרה, על-ידי ועדת
אלון. בקרב הקצונה הבכירה של המישטרה
התעוררו חששות כבדים אם לקבל את ה־מישמר
האזרחי תחת חסותם. היו ספיקות
שמא לא תוכל המישטרה לעמוד בנטל
כה כבד, תיכשל ותדמיתה תיפגע, אולם
למרות חששות אלה, הוטל הנושא על
מישרד־המישטרה.
מלבד גיוס עשרות אלפי מתנדבים אל
השורות, גייס המישמר האזרחי אף מיספר
עשרות קציני צה״ל בכירים לשעבר, ב דרגות
סגני־אלופים ואלופי־מישנה בראשם
ירוחם כהן, מי שהיה ממפקדי גיבעתי ב־מילחמודהשיחרור.

מאות
מיפעלים, הקשורים בביטחון, מאובטחים
היום על־ידי השב״ב. אבטחה זו עברה
לידי המישטרה, כששירות־הביטחון יוכל
להקדיש את כל כוחותיו לתפקידיו
המקוריים.
בעיקבות המלצות דו״ח גנדי הוחלט גם,
כי המישטרד. תהיה המפקחת על חברות
השמירה הפרטיות. לטענת המישטרה, סובלות
חברות אלה מחוסר-מקצועיות, חובבנות
יזילזול הגובלים בפשע, מהבחינה הביטחונית.
מוסדות אשר ישכרו לשירותיהם
חברות־ישמירה, אומנם יוסיפו לשלם להן
ולהיעזר בשירותיהן, אך חוק מיוחד יקבע
את שליטת המישטרה על חברות אלה.
במישטרה מודים, כי בעיקבות ההתרחבות
העצומה של משימותיה חלה, ועוד
תחול, ירידה בביצוע -התפקידים. הבסיסיים
של המישטרה. אומנם, אותם שוטרים שעסקו
עד היום בזיהוי פלילי או בתפקידי.
סיור ושיטור, ימשיכו לעסוק בכך — אולם
מצב זה גורם כי בכל הנוגע לאיכות החיים,
תופעות כמו ביריונות, קטטות, גניבות
פעוטות ומעשי־אלימות, ייפגעו בגלל משי-
מות ביטחוך הפנים החדשות של המישטרה.

כתוצאה מן העומס החדש שהוטל על
מישרד־המישטרה, מוקמת בכל מרהב מיש־טרתי
לישכה לביטחון־פנים, אשר תעסוק
בכל הנושאים החדשים הללו. בראש כל
לישכה כזו עומד קצין מישמר־הגבול, אשר
יהיה אחראי על נושאים שעד היום מקובל
היה כי הם צה״ליים טהורים.
עוצמה שאין שמיה לה
^ ין ספק כי במישרד־המישטרה בירד
ץ ן שלים מתרכזת בימים אלה עוצמה אשר
שכמותה אין בידי שום מישטרה במדינה
דמוקרטית.
מישרד־המישטרה והשר העומד בראשו,
שלמה הילל, הופכים אט-אט, ללא תשומת־לב
מיוחדת, לכוח עצום, אשר כל פעילות
האנטי־טירור במדינה תהיה בידיו, בצד
תפקידי המישטרה הרגילים, ואשר אחריותו
כמעט לכל אירוע שיקרה במדינה תהיה —
בפני הממשלה, הכנסת והציבור — אחריות
בילעדית.

1 13

— 0ועכשיו ־ אשי ף — 801
(המשך מעמוד )11

לחיסול גופני של אירגונים קיצוניים,
שאינם מקפלים את קו אש״!!.

למעשה, בשקט רב, כבר החל מיבצע-
החיסול. האימונים הקיצוניים טוענים כי
פעיליהם נרצחים בידי אנשי פתח ובעלי־בריתם,
ולא פעם נפתחת אש הדדית. אם
רוצה אש״ף להכשיר את עצמו לתפקידו
הבא, יצטרך לחסל את ההתנגדות הקיצונית
(״!חזית הסירוב״) ,ובו בזמן לעכל נציגות
הרבה יותר חזקה של האוכלוסיה בשטחים.
(כאשר מגרש המימשל הצבאי עסקנים
פלסטיניים מן הגדה, בטענה שהם תומכים
באש״ף, הוא עושה בעל־כודחו טובה לאש״ף
הוא מספק לו מנהיגים פוטנציאליים. ארבעת
המגורשים האחרונים מיהרו לכנס
בביירות מסיבת-עיתוגאים בחסות אש״ף.
בביירות נפוצה שמועה שהילאריון קא־פוצ׳י
יהיה שד בממשלה הפלסטינית
הזמנית. אחת השמועות הזכירה כראש־הממשלה
הראשון את חיכמת אל־מצרי,
מנכבדי שכם, איש מרשים ושקול, שקיים
בשנים האחרונות מגעים עם נשיא מצריים,
מלך ירדן ואולי גם ממשלת ישראל).

תגובות שר מטווך
** דל כל ההתפתחויות האלה עומדת
]*[ ממשלת ישראל, יחד עם האופוזיציה
שלה, פעורת-פה ואובדת־עצות.

השבוע הזכירו תגוכותיה את
התנהגותו האופיינית של חולה-
רוח, שאיכר את המגע עם המציאות,
והחי לו כמציאות משלו.

כך נפוצה, השבוע, בחוגי הצמרת
ובכלי-התקשורת שלה, הסיסמה :״זהו רק
מצב -זמני. בעוד הצי שנה או שנה, כאשר
יווכח העולם הערבי שהמחבלים אינם
מסוגלים להשיג מישראל דבר, יחזור
העולם הערבי וייתן מנדאט לחוסיין.״

אין לשון שהיא די חריפה כדי
לגנות את הטימטום האכסולוטי
הטמון כסיסמה זו.
!מטרתה היחידה היא לפטור את ראשי
ישראל מן הצורך להתמודד עם המציאות
החדשה, דבר שאין הם מסוגלים לעשותו
מבחינה נפשית ואינטלקטואלית.

הגלגל לא יחזור אחורה, גשם
שמחוגי השעון אינם זזים אחורנית
— אלא כידי שען מטורף.

להגיע ס מן לאוניברסיטה

יתכן שישראל יכלה להציל את המלך
חוסיין, אילו החזירה לו את הגדה לפני
שלוש או שש שנים, בתקופת שליחות־יארינג
או חוכנית־רוג׳ריס. ישראל לא
רצתה בכך, והיא האשמה העיקרית בקבורת
השילטון ההאשמי בגדה. כיום דומה
שילטון זה לביצה שנשברה. אם לתקן
את פסוקו הידוע של בעל עליסה בארץ
הפלאות :״כל הטאנקים של רבין וכל
מטוסיו /לא ידביקו את רסיסיו של
חוסיין שוב יחדיו.״
אם לא יהיה הסדר, בהשתתפות אש״ף,
תפרוץ ׳מילחמה. אם חוסייו לא ייכנס
למילחמה זו, הוא יישאר מחוץ לתמונה.
אם ייכנס למילחמה, דבר שהוא אפשרי
מאד, יהיה צד במשא־ומתן לאחריו• אך
גם אז לא יוכל למגר את העובדה הפלסטינית.
המילחמה תגביר שבעתיים את
להט הלאומיות הערבית, תביא למרחב
נוכחות סובייטית מאסיביח, תפעיל את
נשק הנפט, ותכריח את ארצות-הברית
לכפות על ישראל הסדר כללי מיידי.

הסדר זה יצטרף לכלול את
אש״ף — כי מעתה, כל ויתור על
אש״ף מצד מנהיגי ערכ יראה
ככניעה מחפירה לישראל.

הדיבורים על חידוש האופציה הירדנית
!מגוחכים לא פחות מאשר הדיבורים
החדשים על הנכונות לשאת ולתת עם
פלסטינים שאינם שייכים לאשי״ף. אין
עוד פלסטינים כאלה. ממשלת ישראל
רצחה אופציה זו, בשבע שנות שילטונה
בגדה המערבית וברצועת־עזה, כשם שהיא
רצחה את האופציה הירדנית.

טהגווה ניוד!

תן לי להשתלב בתגועוז!

ויונד

המחלקה ליחסי ציבורי ׳

ך* יכורים נוסטאלגיים על חוסיין,
ו בפי רבין ושות /הם מגוחכים. אין
הם משמשים כל מטרה ישראלית, מילבד
הצורך לבלבל את דעת הציבור הישראלי
הצייתני, כדי שלא ישים לב לכך שראשי
ממשלתו דוגרים על עיי המפולת של כל
דיבוריהם, מעשיהם, תפיסותיהם ומצעיהם.

אותם הדיכורים כפי האמר
יקאים הם מטרה מעשית.
׳ממשלת ארצות־הברית פועלת במיסגרת

העולם הזה 1941

המציאות. נאשר משתנה המציאות, היא
מתאימה את עצמה לתנאים החדשים.
המלך חוסיין הוא אחד מעמודי־התווך
של המערך האמריקאי במרחב. אבל גם
״סין הלאומנית״ היתד, עמוד־תווך נזה
במיזרח־הרחוק• אמריקה תמכה ביומרתו
של צ׳יאנג קיי־שק ״לחזור אל יבשת
סין״ — עד לרגע שבו נוצרה האפשרות
של הסדר ושינגטון—פקין. באותו רגע
עצמו זרקה ארצות־הברית את יומרות
״׳סין הלאומנית״ נמו לימון סחוט. היא
ממשיכה לתמוך בממשלת טייוואן — אבל
רק בממשלתו של אי מבודד, מחוץ לתמונה
הסינית, מחוץ ל-מישפחת העמים.

האיש האחראי למדיניות זו
הוא הנרי קיסינג׳ר.
לפי אותו הגיון, תוסיף ארצות
הכרית לתמוך כירדן נגד אש״ת
— עד אשר תסתדר ואשינגטון
עם אש״ף. לאחר מכן תתמוך אמריקה
כירדן — אכל רק כמדינה
החולשת על עכר־הירדן מיזרחה.
ברגע זה, חוסד־מהנרד, באש״ף מצד
ארצות־הברית, אינו אלא טכסיס זמני.

המצכ מחייכ הסדר אמריקה—
אש״ף. אמריקה מעוניינת ככך.
אש ״ף מעוניין ככך. אין שמץ של
ספק שהסדר זה יקום.
כבר לפני ארבע שנים, נאשר שוחחתי
עם עוזריו הראשיים של קיסינג׳׳ר על
הצורך להתמודד עם הבעייה הפלסטינית,
הופתעתי למצוא אצלם ידע מדוייק על
הנעשה באש״ף, והירהורים מרחיקי״לכת
לקראת היום שבו יהיה צורך להסתדר
עיטו. תהליך זה נמשך כל העת.

הרמזים של הנשיא פורד אינם
פליטות־פה, ודכרי״ההרגעה של
קיסינג׳ר אינם אלא כדורי־אספירין.

ה ב לונ ד עי
גיילז* (חוד, ונל־אביב, אנגליה) —
רוג׳ר מור, עם הילת המלאך
וגונד מעל לראשו, יורד למעמקי
האדמה לחפש והב ולגבור על נבלים, בסרט״הרפתקאות
חדש המתרחש כולו בדרום־אפריקה.
העלילה מבוססת על מעשה״תרמית, שצריך להיות קשור
בשוק״המניות הבינלאומי. מצד אחד, אוסף ספסרים המתכ*
ננים לקצץ באופן דראסטי את אספקת הזהב, ובכך להעלות
את מחירו השמיימה. מצד אחר, בעל מיכרח-זהב,
ומנהל־העבודה הנמרץ שלו, המתכנים להמשיך לספק את
המיצרך היקר בקביעות. מכאן משתמע שהם נלחמים למען
שמירת הערכים הקיימים של העולם הנוכחי. את הרומנטיקה
מספקת נכדתו של בעל המיכרה, הנשואה לאחד
הנבלים הראשיים, אבל מתאהבת, כמובן, במנהל-חעבודה
היפהפה (מור).
קצת קשה להתייחס לכל העניין ברצינות, מה״עוד שהסיפור
מתרחש בדרוס״אפריקה, והיחסים בין לבנים לכס
שים אינם חורגים הרבה ממיסגרת של סרט־תיירות עם
ילידים המקפצים במחולות עממיים. יש כאן אפילו כושי
אחד, שוודאי יכונה על-ידי בני גיזעו ה״דוד תום״ ,המוסר
חייו כדי להציל את הגיבור. החלק הראשון של הסרט הוא
אפילו כבד במיקצת, על הדגשות״חיתר שלו על חיים־בצמרת
נוסח יוהנסבורג, ועם פרטים על דמותו של הנבל הראשי
הנראה מגוחך בשיגעונו לנקיון ובשינאתו לסיגרים (גיחוך
שוודאי נשא חן בעיני המפיק מייקל קלינגר, שהוא חסיד
גדול של סיגרי הוואנה למיניהם).
החלק השני מרתק הרבה יותר, משום שהוא מרוכז

דיבורי ממשלת ישראל על כי ״לעולם
לא ננהל משא-ומתן עם המחבלים״ משמשים
ברגע זה מטרה אמריקאית. מניוון
שדק אמריקה יכולה לכפות על ממשלת
ישראל גישה הפוכה, יש לאמריקה מה
למכור לאש״ף.

כאשר תצליח העיסקה, ואמריקה
תגכה את הקומיסיון, תשתנה
העמדה האמריקאית כלפי ישראל,
כנושא זח, כצורה קיצונית.

ש מה תמו !
ילו הכריזה ממשלת ישראל על
נכונותה לנהל משאיומתן עם אש״ף,
בתנאי שהמשא־וחמתן יתנהל על בסיס
ההברה בקיום מדינת ישראל והחתירה
לדדקיום בשלום, מה היה קורה?

שאלה פשוטה ומכרעת: האם
יש לנו מה למכור לאש״חז
התשוכה היא: כן, הרכה מאד.

קודם כל: אש״ף אינו מעוניין במיל־חמה.
מכל הגורמים הערביים, זהו הגורם
המעוניין בחידוש המילחמה פחות מכולם.
כי במילתמה, אין לאש״ף מה לומד.
אין לו צבא. במרכז האירועים יעמדו אז
הצבאות הסדירים, ובעלי הצבאות ישתתפו
במהלכים המדיניים. אפילו חוסיין, שיש
לו צבא יעיל, ימלא אז תפקיד על הבמה.

לכן כדאי לאש״ף לעלות על
המסלול המדיני, ולהתקדם כו.

שנית: אש״ף זקוק ללגיטימיות. כמו
כל מנהיגות לאומית בשלב זה, מייחס
אש״ף חשיבות עצומה להכרה דה־פאקטו
בו, ו על אחת כמה וכמה להכרה דח-יורה.
הנרד, זו שווה, בעיניו, מחיר יקר.

מעגל חאהכה (בן־יהודה, תל־אביב,
אוסטריה״צרפת) — רא שית,
נא לשכוח שארתור שניצלר
כתב אי-פעם את המעגל, שעליו מבוסס, כביכול, סרט זה.
אם הסופר האוסטרי״יחודי של תחילת המאה רצה להר•
ראות כי כל האנשים מנוולים וכל הנשים מופקדות, הרי
אוטו שנק, בטאי התיאטרון והאופרה שביים את חגילגול
הקולנועי השלישי של הסיפור על בד-הקולנוע נטל על
עצמו, כמשימה ראשונית, להראות שכל הגברים חזירים,
כל הנשים זונות, וכל המין האנושי — בהמות.
כדי ליצור אפקט מרשים זה, הוא מראה סידרה של
יחסי-מין בין בני-אדם, שההבדל היחידי בינם לבין חיות,
הוא עצם העובדה שעליהם להסיר שיכבות של סמרטוטים
מכל הצבעים ומכל המינים, עד שהם מגיעים לידי הזדווגות,
אלא שאפילו מלאכת ההתפשטות נעשית בגסות של
גורילות שאילופן לא עלה יפה ומלווה בגניחות וחירחורים
קולניים שאינם נופלים במאומה מן הקולות שפולטים חזי־רי-בר
מיוחמים•
אילו לפחות חיה גיוון כלשהו בין הזדווגות אחת
לשנייה, אפשר היה לפחות להתייחס לסרט כאל מדריך
שימושי לתנוחות של תחילת המאה. אלא שהפוזה היא
תמיד אותה פוזה, הדיאלוגים העלובים שמקדימים אותה
והבאים אחריה חוזרים על עצמם בחדגוניות משעממת.
כל צוות השחקנים הגדול, המונה בין השאר את סנטה
קולנוע תדריך

רק ישראל יכולה לספק את
ההוכחה הזאת. גם זה שווה הרכה.

אך בעיקר: השטח, שעליו צריכה לקום
המדינה הפלסטינית, נמצא בידי ישראל.
רק ישראל יכולה לאפשר לפלסטינים ל הקים
בו את מדינתם בדרכי שלום.

לישראל יש מה להציע. הקלפים
שכידיה רחוקים מלהיות חסדי־ערך.
גם עכשיו יש הזדמנות.

אבל כדי לשחק בקלפים אלה, דרושה
מנהיגות. לא חבורה של עסקני-מיפלגות
בעלי רמה אינטלקטואלית בינונית ופחות,
לא קבוצה של אפסים הדבקים בכל כוחם
במליצות שפשטו את הרגל.

אולי דרושים לנו ראספוטינים
יהודיים, שיגיעו לפחות לרמה של
נציגי אש ״ף.
העולם הזה 1941

כולו בתוך מיכרה מתמוטט ומתאר ניסיונות־הצלה. כאן
מתגלה כישרונו של הבמאי פיטר האנט (בשירות הוד מלכותה)
בעריכה דינאמית (הוא חיה פעם עורך״סרטים) —
אותו כישרון הבוגד בו בשלבים המוקדמים יותר של הסרט,
כאשר הוא קופץ כמטורף ממקום אחד לשני, תוך ניסיון
לתאר בצורה זו דברים המתרחשים באופן סימולטני בכמה
מקומות גם־יחד.
זה בוודאי אינו סרט גדול. אבל חסידיו של מור, ואלה
המחפשים הרפתקאות קצת יותר נועזות ומרחיבות מאלו
שבטלוויזיה, לא יתאכזבו.
ועוז הגוג ח ת

רק ישראל יכולה להעניק לגיטימיות
מלאה. זה שווה הרכה.

שלישית: במאבק הפנימי, העומד להתפתח
במחנה הפידאיון, והעלול לגלוש
למילחמת-אזרחים רחבת־ממדים, יהיה חשוב
לעראפאת ולאנשיו להוכיח שיש
בידם פיתרון מעשי ובד־ביצוע.

יורק ומור: מחולות והרפתקות

תל־אביב
מישחקי כילוש (פאר, אר־צות־הברית)
— תרגיל מבריק בהסדטת
מחזה־מתח לשניים, עם מלאמדבימוי
מעולה של ג׳ו מנקייביץ׳ ונוכחות מרשימה
של לורנס אוליבייה ומייקל קיין.
* * יחסים כצמר ת (סטודיו, צרפת)
— עצות שטניות מובילות פקיד־בנק
ביישן אל מקום בצמרת, דרך מיגוון עצום
של מיטות, בסאטירה שנונה, בדרך-כלל,
על מוסר, פוליטיקה והגינות בחברה הצרפתית
המודרנית. עם רומי שניידר,

רום וברגר: חיות השדה
ברגר, מריה שניידר, הלמוט ברגר וסידני רום, נראה חמום
וסהרורי באותה מידה עצמה. ואם ניתן להסיק מסקנה
כלשהי מן הסרט, מלבד זאת שאין מותר האדם משאר
חיות השדה, הרי זו העובדה שהגברים בווינה של 1900
ניצלו את הנשים, אם כי קשה לומר שהן נראות סובלות
במיוחד. כל הסבל, שמור לצופה.

ז׳אן-לואי טרינטיניאן וז׳אן־פייר קאסל.
* * מרגלים (אורלי, אנגליה) — שי־רותי-ביון
שלומיאליים רודפים אחרי שני
סוטים מבולבלים, ולהקת אנארביסטים
צעירים משתוללת ברקע. פארודיד, לא
חכמה במיוחד, אבל נהנית מהשתתפות
דונאלד סאתרלנד ואליוט גולד בתפקידים
הראשיים.
הזלילה הגדולה (אורדן,
צרפת) — סאטירה פרועה על חברת־השפע
הזוללת ומשגלת את עצמה עד
מוות. הבמאי מרקו פרדי מגעיל ומזעזע
בכוונה, ורביעיית השחקנים שלו (פיקולי,
מאסטרואיאגי, ט־ניאצי ונוארה) מסייעת
היטב במלאכה.
ידושליס זיכרונות (ירושלים, איטליה)
— פליני מעיף מבט נוסטאלגי נוסף, לא־

בל־כך מחדש, אבל מאוד אסתטי ומסוגנן
אל ילדותו, ואל איטליה בימי הפאשיס־טים,
כפי שהן נראות לו היום, בעיני
פייטן המצלמה.

ח>פה
הדיקטטור הגדול (אורלי,
ארצות־הברית) — צ׳ארלי צ׳אפלין 68 יר־טו
האנטי־נאצי המפורסם, הנראה היום,
אולי, תמים, מאחד שנעשה לפני מילה־מת״העולם.
יחד עם זאת, כמה קטעים בתוכו
נושאים חותם גאונ״יות שלא היתד,
דומה לד. בקולנוע.
* * ידה של נייר (ארמון, ארצות־הברית)
— פיטר בוגדאניביץ׳ מנצל את
כל החן הטבעי של טאטום ארניל הקטנה,
כדי לסחוט דמעות וחיובים בסרט נוסטאל-
גי המתבונן בערגה אל ימי המשבר הכלכלי
באמריקה — ימים שבעצם אין שו6
סיבה להתגעגע אליהם.

ורדה בלילוס
כך נכבשה לונדון
היא לגמרי הדשה פשטת. למרות 24 שנותיה החלה להיראות
במקומות הנכונים רק בזמן האחרון. אלא שלה, בניגוד לאחרות,
לא לקח זמן רב כדי לבלוט מעל 6ני השטח.
כי ורדה בלילוס, על בגדיה המטורפים, תיסדוקת האפרו

נערת ה שסע

יש דבר אחד שמעיק על מצפוני מזה
זמן רב. אני יושבת פה בארצנו הקטנטונת,
ומרכלת על כל מייני אנשים טובים ישחיים
בתחומיה בלבד, וזה לא־כל־כד הוגן כלפי
אלו החיים בחו״ל, אני חושבת. מה יש,
הם: לא מתאהבים? לא ומתחתנים? לא
מתגרשים?
כן, גם לישראלים החיים בחיו״ל קורים
הדברים הקטנים שעושים את החיים. ואחרי
שקיבלתי תלונות לאין־ספור מכל
אותם שאני מזניחה ליא־במזיד, אני מוכרחה
לציין שהחלטתי הפעם לתקן את
המעוות, אז בבקשה, השגתי קצית אינפורמציה.
בשווייץ
היפה יושבת לה, מסתבר, קבוצה
של נשים ישראליות המשתייכות לאצולת-
המימון השווייצית. אלא מאי, כאילו להכעיס
חלו לאחרונה שינויים בסטאטוס ה־חברתי
של הנשים היללו.
קחו, למשל, את מיקה ולהר, ידושיל-
מית־לשעבר שהלכה והתחתנה לה עם בעל
רשת-חחנויות הנודעת לאופנה, ברני. אז
מיקה התגרשה מבעלה, ולכל מי שמעוניין
— היא פנוייה, ולא סתם פנוייה כמו ש אתם
יכולים לתאר לעצמכם — אלא פנוייה
במצב טוב.

ציון צדוק?
הוא היה בחור־חמד, תימני גיזעי עם
קול ערב, וכחבר בצמד דרום גם עם מקומות
ראשונים במיצעד־הפיזמונים.
כל הארץ זוכרת את התקרית המרגשת
שאירעה לו בפסטיבל־הזמר לפני שלוש
שנים, כשלא הופיע לפסטיבל והשאיר את
החצי השני של צמד דרוס, דני גולן,
לשיר את השיר של הצמד לבד. איך שבולם
ריכלו אז, סיפחו שהוא רב עם במאי
הפסטיבל (שהועבר בשידור ישיר בטל וויזיה)
ראקן עינבר, סיפרו שהוא רב
עם המנחה ר,כקד! מיכאלי, סיפרו שהוא
רב עם דני גולן עצמו.
אך ציון צדוק, מסתבר, לא רב עם
אף אחד. הוא פשוט חלה ואיבד את קולו.
אחר־כך הוא המשיך להופיע עם דני
בכל רחבי הארץ, עד שיום אחד החליט
לקחת את עצמו בידים ולנסוע לחדל. הוא
נפרד מחברתו, וטס ללונדון. בלונדון התקשר
עם אמרגן שניסה להעסיק אותו בהופעות
בבתיחמלון.מחוץ ללונדון.
בלונדון עצמה לא היה לו מה לחפש. כל
מי שהיה שם אי־פעם, יודע עד־כמה ה־תחרות
קשה ופרועה. מה גם שלציון, שקול
ערב אומנם יש לו, יש גם מיבטא ישראלי
בולט — דבר שהאנגלים אינם מוכנים
לסבול. בשום אופן.
וכך הוא הופיע מדי־פעם בפני אגודת
הסטודנטים הישראלית, בפני הקהילה היהודית
ובבתי־מלון, אך קאריירה גדולה
לא עשה. מה שהחזיק אותו מעל פני המיים

ורדה של השיגעונות

שלה ועדר המחזרים המקיף אותה תמיד, היא בחורה שיש לה
מה להגיד, ועוד יותר — מה לספר. רוצים לשמוע 7בבקשה.
נולדתי לפני 24 שנים בתל-אביב, ועד עכשיו השתוללתי
נורא. כשגמרתי את בית־הספר העממי למדתי שנתיים פקידות,
יצאתי מזה בזול. עד הצבא עבדתי בבל מיני עבודות. הייתי
נערה שליחה על וספה עם אלחוט, עד שיום אחד ירד גשם
והחלטתי שזה לא בשבילי.

הנשים שדגו
בשוו״ץ

עבדתי במישרד־לחקירות בתור בלשית, עד שפעם הייתי
צריכה לבלוש אחרי חתיכה אחת שבגדה בבעלה. במשך שלושה
ימים עקבתי אחריה והרגשתי כמו מציצה, מודגם שתפסתי
אותה על חם• זה לא היה בראש שלי, אז עזבתי את העניין.
אפילו לא לקחתי את הכסף שהגיע לי.
בצבא שירתתי בתל־אביב, ובקיבוץ גרופית ליד אילת. היה
שיגעון ! השתוללתי בגן־הירק. הייתי המון באילת, אני משתגעת
אחרי אילת. ים, סקי, לילה, כוכבים, שמיים, בחורים — הכל
יש באילת.
אחרי הצבא עבדתי במוסכים. העברתי טסטים. נכנס קליינט,
רוצה טיפול, אומר שרוצה לעשות טסט. במקום שהוא ירוץ
בשביל הטסט, הייתי לוקחת לו ת׳אוטו ועושה את זה במקומו.
היה לי ג׳יפ צמוד 24 שעות ביממה, ועשיתי איתו חיים משוגעים.
איפה לא הייתי? עם מי לא נסעתי? חרשתי ת׳ארץ.
אחר־בך נסעתי ללונדון עם תשע לירות שטרלינג בכיס ובלי
כרטיס חזרה. הלך לי על־הכיפאק. חמישה ימים חייתי על סנד־וויצ׳ים
עם גבינה ותה. נראיתי כמו ליכלוכית, ושנאתי את לונדון.
כשלא היתר, לי ברירה ונגמרו לי התשע ליש״ט והלכתי
לשגרירות. הם עזרו לי, נתנו לי קצת בסף, ושם פגשתי בחור
אחד שעזר לי פחות או יותר.
אחר־כך עבדתי במועדון סטריפטיז בסוהו, מאלה שכל רבע־שעה
מישהי אחרת מתפשטת שם. לא, לא הייתי סטריפטיזאית,
היה לי תא קטן בכניסה ששימש במלתחה, ושם עבדתי. הייתי
לוקחת 10 פני על כל מעיל, ועוד הייתי מקבלת טיפים. ובשביל
להרוויח עוד לירה הייתי אוספת את הבגדים של זו שמתפשטת
ומעבירה אותם אל מאחרי הקלעים.
אחרי שבוע ברחתי משם, בי בולם ניסו להרים אותי. מה
הפלא 7הייתי היחידה מבין עשרות הבחורות שעבדו שם, שהם
לא ראו אותה עירומה. במשך השבוע שעבדתי במועדון הרווחתי
70 ליש״ט, לכן לא הייתי צריכה לעבוד איזה חודש אחר־כך.
הכסף הספיק לי על־הכיפאק.
וככה המשכתי לי לחיות בסנט־ג׳ונם וזד בלונדון, עד שיום
אחד היתה לי יום־הולדת וירד שלג ויצאתי החוצה אל לונדון
הקפואה, ורציתי הביתה. בליל־הסדר נחתתי בלוד, אבל איך
שרגלי דרכו על אדמת המולדת, רציתי בבר לחזור לאנגליה.
כעת אני עובדת בחנות מדים שברחוב אלנבי בתל-אביב.
אני מנהלת־המכירות של החנות. צריך דוגמנית — אני גם דוגמנית!
צריך לסדר חלונות־ראווה — אני מסדרת חלונות־ראווה!
צריך זבנית — אני זבנית, אין אפס! ולכן הם לא
יכולים בלעדי, וסולחים לי את כל השיגעונות שלי. כי אני
לא מסוגלת לעבוד רצוף. עובדת שבועיים, לוקחת שבוע חופש,
יורדת לאילת. יש לי מזל שיש לי בעל־בית מבין.
הכי אני אוהבת את הים של אילת, אבל יש עוד דברים
אחרים שאני אוהבת כמעט באותה מידה. בחורים, למשל. כמעט
שאין לי חברות. אני אוהבת את דרד־הפחשבה של הגברים,
ואני חושבת שגברים אוהבים אותי. אין לי הרבה מחזרים, אבל
יש לי המון ידידים,
אני אוהבת חידושים. בחיים, אם תשאלו אותי, כל דבר
שמהווה הטבה הוא לטובה. כל 8ה שיכול לעשות לי להרגיש

מה חד ש

יותר טוב ממה שאני מרגישה, מתקבל אצלי ברצון. זה יברור?
ועוד דבר אני רוצה להגיד: סכס זה דבר יפה, אבל למה לפעמים
מלכלכים אותו?
אני, בכלל, אלרגית לליכלוך של אנשים ולצביעות. אני
לא יכולה להגיד שאני שונאת משהו. אם הייתי יכולה לעשות
טוב לבל האנשים שקרובים אלי, ביחד, הייתי עושה.
נאום הגברת המשחקת את החיים.

תמרה ס בשת אח פאריס
במשך שנים רבות היא הלבישה את
נשות הבוהימה והסנובה בבגדים יפהפיים.
בודושלים היה לה בית משגע בימין־משה,
ובוטיק בשם מאד, בשותפות עם נירה,
אשתו של איש-ר,טלוויזיה ירון לונדון.

ישראלית נוספת שהתגרשה לא מזמן,
היא קטי גבלינר שהיא ידידה טובה של
אפרים קישץ ואשתו שרה. בעלה־לשעבר
של קטי הוא בעל רשת־החנויות
קרינה, שמעמדה כמו של מרכס אנד
ספנסר בלונדון. ואין ישראלי שביקר אי-
פעם בציריך ולא עבד דרכן.
מייד עם גירושיה בנתה ליה קטי וילה
חלומית שעלתה לה שלושה מיליון פרנק,
לא פחות, ובציריך מרכלים שהיא גם קנתה
בית !משר-הביטחון לשעבר של ישראל
ימשח דיין. איזה בית אל תשאלו אותי,
כי אני לא מנהלית את העסקים של דיין.
לימי שמעוניין, גם יקטי עדיין פנזייה.
ועוד זוג שהתגרש, אם כי כביר לפני
חצי שנה׳ הם הבנקאי הישראלי היושב
בז׳נווד, אורי רימת-י, ואשתו חרקדנות
נטע רמוני, שכבר מצאה ניחומים בזרועותיו
שיל ׳מוסיקאי שווייצי ידוע.
עושות היים, הישראליות בשווייץ, אין
מה לדבר.

כשהיא עברה לתל־אביב, שכרה לד,
תמרה יוכל דירת־גג מקסימה ברחוב
מוצקין, ופתיחה סלון־אופנה מקורי ברחוב
פרוג. הסלון, שהיה ממוקם בדירה בת
שלושה חדרים, היה מרוהט ברהיטים עתיקים,
מרופד בשטיחים: ,ושימש חוץ מסליון־
אופנה גם כסלויו־חבדתי.
לא אחת ערכה בו תמרה גם תערוכות
ציורים ,׳ביניהן תערוכה, של חבירתה הטובה,
הציירת אריאלה וידזי. אחר־כך
החליטה לסגור את הסלון, מסיביות הידועות
רק לה.
ביחד עם אריאלה ׳רכשו השתיים בית
משגע ביפו, והשתיים סידרו אותו בטוב־טעם.
תמרה המשיכה לתכנן ולתפור בבית
בגדים על־פי הזמנות, ובמחירים שאינם
מתקבלים על הנים הממוצע, כדרכה.
כעת נמצאת תמרה בפריס. היא נסעה
לשם כדי להציג את קולקציית-ההיורף החדשה
שלה. עיר-היאורוית קלטה בזרועות
פתוחות את האופנאית. הישראלית הכיש־רונית,
וירחון־האיופניה החשוב ווג הצרפתי
ד,הליט להקדיש ליצירותיה מיספר עמודים
באחד הגיליונות הבאים שלו.
ואני מצה להגיד לכם, שכטה עמודים
בווג לא הולכים ברגל, והם בעצם משאת-
נפשה של כל אופנאית, בייחוד אם היא
צעירה ויש לה מד, להציע, כמו ל׳תמרה.

ציון צדוק
כך נכבשה ניו־יורק
היתד, החברה האנגלייה שלו, עובדת מיש-
וד־החוץ הבריטי, שאותה הכיר עוד כש עבדה
בשגרירות בריטניה בישראל. להברה
שליו קראו אליסון, והם גרו יחד והיו
מאושרים מאוד.
אלא שאז קראה לאליסון ההובר, הלאו מית
והיא נקראה לשך ת את מולדתה באחת
משגרידויות ארצה באפריקה. ציון, שראה
כי קארייירד, גדולה הוא לא יעשה בלונדון
ואל החברה -שלו לאפריקה לא יכול הייה
להצטרף, החליט לקבל את הצעתו של

10111010101נ01111111
לא שאני משתגעת באופן מייוחד לחזור
ולספר לכם על אנשים שכבר פקדו את
המדור שלי לפני יזמן לא רב. אבל מה
אני יכולה לעשות שיש אנשים שחוזרים
ומפתיעים, ותמיד יש להם מה לחדש?
אחד כזה הוא השחקן־בדרן אילי
גורליצקי, שהיה נשוי פעם לשחקנית
גילה אלמגור, דבר ששניהם לא אוהבים
במייוחד להיזכר בו, ושהיה נשוי
פעם שנייה לאנגליה בשם דוריים, שגם
ילדה לו בן יפהפה.
ואחר־כך הוא הספיק להתגרש מאם־בנו
היפהפה, ולהתיידד עם הרקדנית ילידת
סין רותי לרמן, שהיא לא רק סתם

הונה שבה יחה שלא תגידו שלא מרגישים שהיא חסרה בעיר הזאת. לא
שחסר חתיכות, חס־יוחלילה, יש די והותר ואפילו יותר מדי —
אם !תשאלו ׳אותי.
אבל מה, מונה זילברשטיין לא היתד, סתם איזו חתיכה.
ימונה היחד, חתיכה לא־נורמלית ,׳וגם בתודה על־הכיפאק, וגם
שחקינת־קולינוע, וגם פקידה אצל אשת יחסי־ר,ציבור ׳מירי
בן־יוסף, וגם כמובן בת־בית בכל מקומות־היבילוי המקובלים
בעיר.
מונה, כזכור, נסעה לפני כעשירה חודשים לחיו״ל, התעכבה
לה בלונדון והתאהבו, לאיזה שבועיים במוסיקאי בלתי־ידוע
ואחר־כך, כדרכה בקודש, נטשה אותו ונסעה לניו־יורק. הידיעות
האחרונות שהגיעו ׳מימנה בישרו כי היא עובדת כמלצרית
בימיסעדה. ושלא ׳תתרשמו מזה לא טוב.
בניריורק, כידוע, צריך דישיון־עיבודה כיל מי שאינו אמריקאי
ומונו, שלנו הרי איננה אמריקאית, כך שהברירה היחידה
שנותרת לבן־אדם הגון שלא רוצה לגווע ברעב, היא לעבוד
בעבודות שחורות.
היא למדה מישחק בסטודיו של לי,סטירסכרג, מה שמוכיח
שהיא לא רוצה יותר סתם לקשט את הימ׳סך, אלא מתכוונת
ובכל הרצינות להיות שחקנית על-באמת.
חוץ מזה, ותשוב לא פחות, חברים שחזרו ׳מחיו״ל מספרים
שמונה השמינה כהוגן ונמצאת כעת במצב של דיאטה חמורה.
איך שלא יהיה, הרי מי מכם שבאמת התגעגע אל ימונה, יש
לי חדשות טובות. בחודש דצמבר !תבוא הגברת לביקור־ומולדת.
פלוס קילואים או מינוס — מונה !תמיד תתקבל באהבה על־ידי
החתיכים של דיזנגוף ורחוב יורדי־הסירה, בזה אין ספק.

מונה זילברשטיין
בחזרה הביתה

אילי דרותי
הולכים — חוזרים
רקדנית, אלא גם בחורה נחמדה ואינטליגנטית.
יגם
אילי, כידוע, הוא בחור נחמד ואינטליגנטי.
עובדה. אתם ודאי זוכרים
שהוא למד באוניברסיטת תל־אביב, בפקולטה
למתימטיקה.
אבל מה שרציתי בעצם לספר לכם הוא
שאילי ורותי כבר הספיקו להיפרד, מאז
שכתיבתי לאחרונה שהיחסים ביניהם יציבים
כפי ׳שלא היו מעולם. אילי גם
נסע בקיץ לבקר את אשתו־לשעבר ובנו
באנגליה, בעוד שדותי נשארה בתל־אביב.
אבל זה לא סוד שלאילי יש תמיד הפתעות.
ובכן, השבוע ניראו השניים בקפה
אכסודום בתל־אביב כשהם במצב מאוהב
עד מאוהב מאד.
ייתכן שאצלם הברומטר פשוט פועל
להיפך. בעוד שהסתיו המלנכולי גורם
לזוגות רבים להיפרד, לאילי ולרותי הוא
גורם להתאחד.
בינינו, אם האהבה היתד, פועלת בדיוק
לפי חילופי העונות ותנודות מזג־האוויר,
לא היינו מגיעים רחוק, נכון?
חברו המלחין דוד קריכושיי, ולנסוע ל־נידיורק.
ביום
הוא חי בנידיורק! ,מופיע בהצלחה
עצומה במועדון הלילה אל־אברס, ולא רק
זה — חברתו הוותיקה רעייה, אותה
הכיר עוד כשהיה תלמיד בכפר־הנוער
שפייה הצטרפה אליו, אומרים שחם אפילו
כבר התחתנו.
ו!אם זה לא מספיק לכם יאז כדאי שתדעו
שציון, שיהיה ידוע כשונא־עישון ׳מובהק
וימתנזר מאלכוהול, לא רק שהחל לעשן
אלא גם התחיל ללגום מדי-פעם.
ובמקרה שלו, תאמינו לי, זה רק לטובה.מה יש, שייפתח ליו קצת הראש.
א־&חופו ׳ראש, כן, עוד חידוש אצל
ציון צדוק. את קידמת ראשיו, שהקריחה
בקצב מדהים בזמן האחרון, מעטרת כעת
רעמת־ישיעיר חדשה.
ציון פשוט הלך בדרכו שיל פרנק סינטירה
והשתיל ׳שערות בקרחתו המתקדמת. ימן
המפורסמות היא כי כל שערה שמושתלת
מחירה 1דולר טבין־ותקילין. אז אתם
יכולים להבין מזה כי מצבו הכלכלי של
החצי השחום של צמד דרום שפיר כיום
עד־ימאוד.

ביבה ־ הסוו? |
אני באופן אישי כימעט ולא מכירה
אף אחד שהיד, אי-פעם בלונדון ולא ביקר
בביבה.
נהפוך הוא, אני מכירה באופן אישי
כמה שנוסעים ללונדון אך־ורק בשביל
לבקר בביבה,
ביבה הוא בוטיק ענק בו חמש קומות
עם בל מיני בגדים משוגעים, אביזרים
ורהיטים משוגעים, וזבניות חתיכות.

הקבלן ואשתה שותף
היו היו שני שותפים, האחד אברהם
גולדברג ששינה שמו בישראל לרמי
גונן, והשני מאיר סימון שלא שינה
את שמו בכלל.
והנה איתרע המזל, ורמי גונן קבלננו
הסתבך לו בפלילין וישב שנתיים על
הונאות פיצויין מגרמניה. כשיצא גונן
מבית־האסורים, הסתבך ידידו מאיר סימון
אף הוא בפלילין, באשמת זיוף שטרות
של חברת רסקו.
משראתה אשתו של סימון, קלירה, כי
נותרה בבית בודדה ללא כל גבר לסעוד
ביסה הראשונה הן מתרחבות או מתכווצות
ואף פעם לא נשארות במידתו הקודמת.
נכון שיש לביבה מוצרי איפור
וקוסמטיקה ארוזים באריזות מטרפות,
אבל ברגע שאת משתמשת בהם הם נמרחים
לך על כל הפנים.
מסתבר שלא רק אני שהפסקתי לקנות
בביבה, הרגשתי כך, אלא גם ציבור-
הלקוחות הגדול של החנות. מהרכילות
האחרונה שהגיעה אלי מלונדון מסתבר
כי החנות עומדת על סף פשיטת־רגל,
ולא עוזרת לה גם העובדה שמסעדת דד
ריינבו, השוכנת בקומת־הגג של הבוטיק
המקסים, היא מקום־מיפגש פופולארי של
אנשים כמו מיק ג׳אגר, דייוויד

את נפשה, הלכה ומצאה לה ניחומיו בזרועותיו
של הקרוב ביותר לליבה, הלא
הוא שותפו של בעלה, ידידנו רמי גונן.
עם הזמן שוחרר מאיר סימון מבית-
האסורין וגם הוא, בצר ובבוידד לו, התנחם
בזרועותיה של דוגמנית נשואהואם
לבת בת .15 אלא מאי, המזל העיוור צוחק
לה, לקלרה סימון. ידידה, רמי גונן, שוב
בצרות. זה, כידוע, בריח מן הארץ, אחרי
שעסקיו הסתבכו, והוא חייב כסף לבנק
לאומי וחשוד בכך שמכר פעמיים אותה
דירה, ועוד כאלו עניינים.
ארצה אמנם הוא שב אלא שלתידהמתו
לא המתינה לו קלרה בנמל-התעופה, כי
קלרה החליטה בינתיים לחזור: אל בעלה
החוקי, הוא מאיר סימון.
אז מכל החד־גדיא הזה, אולי אתם
יודעים במיקרה בזרועותיו של מי מצאה
הדוגמנית הנשואה ניחומין ז

ביואי, יונתן קינג וג׳ולי כריסטי.

כרכרה הלניקי
בחזרה מ״ביבה״
בעלת הבוטיק היא אשד, צעירה, יחסית,
בת 5ג בסך־הכל, בתם של מהגרים פולניים,
בשם כרכרה הלניקי, שביחד
עם בעלה, איש יחסי-ד,ציבור סטפן
פיטץ׳ סיימון הפכה חנות קטנה, ששכינה
בבית־מרקחת ויקטוריאני ישן, לבוטיק
המפורסם בעולם.
אני, אישית, אף פעם לא השתגעתי
על המוצרים של ביבה. נכון שיש להם
חולצות טריקו משגעות, אבל אחרי יהכ־

ולא רק זה. המשבר הפוקד את החנות,
מספרות הלשונות הרעות, פוקד גם אתנישואיהם של הבעלים, סיימון את הלניקי.
אגב בעת ראיון שנתנה ברברה הל־ניקי
לעיתונאית ישראלית, סיפרה לה
האחרונה על הבוטיק של רוחל׳ה כרזין
שבקצה רחוב בן־יהודה ,׳הנושא את השם
ביבה והמוכר את מוצריה.
ברברה הלניקי התרגזה מאוד, אמרה
שלא ידוע לה על בוטיק שיש לו רשות
למכור !את מוצרי ביבה תחת אותו שם.
אך היא נרגעה כשאותה עיתונאית הראתה
לה את תל־אביב על המפה.
״בשביל חור כזה לא כדאי לי בכלל
להתרגז,״ אמרה הגברת וסיימה את הראיון.

רמי
גונן
בחזרה לאשה

צמד הקיביצריות

מונח בברידג׳ לצופים בנזישחק, שהם חלק
חשוב מאוד במישחק. ישראלים רבים חובבי
ברירג /כמו האם ובתה בתמונה, באו מכל רחבי הארץ כדי לחזות בטובי השחקנים
בעולם, המשחקים את המישחק הסוחף את העולם כולו וזוכה להתעוררות מחודשת.

יפהפיות, מכוערות, צעירות וזקנות
מכל 1וחב׳ איחפוז, נא 1והתכנסו
בהרצליה־פיתוו 1לא לי פווז הברירג׳

ן־־ רצליזז מעולם לא ראתה אוסף
} 1מגוון כזה של נשים, צעירות וקשישות,
מכל רחבי אירופה, אשר לא עניין
אותן דבר מכל אותם דברים, שבהם מתעניינות
בדרך־כלל התיירות. הן לא ירדו
לרחוץ בים, לא ביקרו בבריכת־ד,שחייה
של מלון השרון, בו התאכסנו, לא בילו
במועדוני־הלילה או במיסעדות אשר ב־מרכדהשעשועים
החדש של הרצליה־פיתוח.

ניהן
הוא בברידג׳ לבדו. ואמנם, חברות
המ״שלחות ונשות חברי המשלחות, היו
מנותקות ממנעמי העולם, אך חלקן הגדול
היה נשים צעירות ויפות אשר למרות
גילן, דווקא הן היו אלה אשר הוכיחו
את הכושר השיכלי והזיכרון הטובים ביותר.
כשבחורה
משחקת ברידג /אסור להפריע
לה. המלצר מבייא לה כריכים וקוקה־קולה
לשולחן, כדי שלא תבזבז זמן. רעותה׳
אשר אינה משחקת באותה עת, מעסה
את כתפיה וגבה תוך כדי מישחק, כי
חבל על הזמן. מישהו דואג להצית למענה
-סיגריה, והיא אפילו לא שמה ליבה
לכך. כל זאת — בדממודקודש, כאשר אדם
מיוחד׳ אשר מונה על־ידי המארגנים,
דואג לבקש שקט, ודווקא בקול רם, אחת
לכמה דקות.

בחור אשר ניסה להתחיל עם מי מהן,
היה נשאל מייד :״אתה יודע לשחק
ברידג ואם התשובה היתה שלילית,
נתקל המסכן במבט קר ובמשיכת־בתף
מזלזלת.
כי למעלה משלוש־מאות נשים, מ־20
ארצות, הגיעו להרצליה לאליפות אירופה
בברידג /כשכוונתו אחת ויחידה: לשחק
בקלפים, לנצח ולחזור הביתה עם התואר
המיוחל.
ידוע היטב, כי מישחק הברידג׳ הוא
מישחק־קלפים המצריך כושר שיכלי רב
וזיכרון מעולה.
אפשר היה להסיק מכך כי נציגותיו של
מישחק הברידג׳ תהיינה נשים קשישות,
מנותקות מכל תענוגות החיים, שכל מעיי־

מלכ ת-לג
ו מלכ ת-פיק

הולנדיות נגר ישראליות

באחד המישחקים החריפים ביותר
שנערכו באליפות. מימין,
הני ברגמן מישראל כשממולה נדיה ליבסטר (אינה נראית בתמונה) ,משחקות נגד
פטרה פונטיין ובת־זוגה (עם הגב למצלמה) .המישחק הסתיים בניצחון הישראליות.

^ ין ספלן שהחתיכה הרצינית ביותר
באליפות הברידג׳ היתה אן מדגרט
גלוטוויסט מדנמרק, יפהפיה בלונדית אשר

ייצגה את ארצה בכבוד רב, לא־כל־כך
בגלל הידע ישלה בברידג׳ כמו בגלל יופייה
המדהים ושימלותיה הנהדרות, אותן היתה
מחליפה כשש פעמים ביום.
היתד. גם ברברה סליגמן, ג׳ינג׳ית חטובת־גוף
מאירלנד, שאיש לא היה מאמין כי
היא בת ,30 פלוס, אך היא היתד. מוכנה
לספר לכל מי שניסה לחזר אחריה כי יש
לה בבית חמישה ילדים.
והיתד. גם הנסיכה אולה פון ריכטהופן
מגרמניה, נכדתו של אבי התעופה הצב ׳
אית. ,הרוזן פון־ריכטהופן, הנודע ממיל-
זזמת־העולם הראשונה. לצידה, בניבחרת
הגרמנית, היתה רוזנת נוספת, לא עם

רביעיית השחקניות

בעת מנוחה, ארבע שחקניות, שווייציות
נגד יווניות, לאחר שסיימו מישחק אחד
נחות, אוכלות ושותות, הכל ליד אותו שולחן, כדי למהר ולהתחיל את המישחק הבא.
המתח ששרר באולמות מלון השרון היה רב, כשאפילו המלצרים פסעו על קצות אצבעותיהם.

1 1 1 * 0 1 ? 1אולה פון ריכטהופן, נכ^
י דתו של הברון פון־
י 11
ריכטהופן אשר נודע כאבי מטוסי־הקרב.

ה 1 1 1 1 1 1שווינקרייס, היתה נצי־
1 1 1 1 1 1 1 1גה נוספת בעלת דם
כחול של המישלחת הגרמנית, אחת המיש־לחות
הגדולות שהגיעה לאליפות אירופה
בברידג׳ שנערכה במלון השרון בהרצליה.

הגיינגיית

אחת הנשים היפות והמרשימות באליפות, ברברה זליגמן מאירלנד,
בלטה בתילבושתה השחורה ושערה האדום. ברברה,
אשר משכה תשומת־לב רבה מצד הגברים באליפות, דאגה לספר לכל כי בבית ממתינים
לה חמישה ילדים. געגועיה לילדיה לא הפריעו לה לזכות באחד המקומות הראשונים.

ה ש ע י | 1גנט פלורנו
^ י * אחת מוותיקות 1111111 שחקניות הברידג׳ השתתפה כבר בעשרות
תחרויות בינלאומיות, וייצגה את שווייץ.

ההולנדית
פונטי פטרה
אחת המברי?
שבשחקניות, למרות גילה הצעיר, מתעמ
בקלפים. פונטיין הצעירה נמנעה מבילוי

ייחוס כמו !של אולר. אבל בכל־יזאת רוזנת,
ששמה שונקרייס•
היו ישם גם פטרה פונטיין, הצעירה הנאה
בעלת השיער הבלונדי הארוך מהולנד,
ונדיה ליבסטר מיושראל.
משך שבועיים תמימים יבלו אלה בחדרים
ובאולמות הסגורים של מלון השרון,
כאשר כל שיעשו יהיה לקחת קלף ולהטיל
קלף, לרשום נקודות, ניצחונות ומפלות,
ולחלוק ביניהן !את התארים.
כאשר תעזובנה הבחורות את ישראל,
הן תבאנה חוויות לארצות מוצאן: איך
היה לשחק קלפים בארץ־הקודש.

1עושה בטי פניגר מבלגיה,
אשר אינה משחקת באותו 11111 רגע, למרגוט קנים, ששריריה נמתחו.

ה 11 ך ^ 1אן מרגרט פלוטוויסט,
11 11111111 אשר כל המשתתפים כינו
אותה בכינוי החיבה פוצי, היתה
מלכת־היופי של אליפות אירופה בברידג׳.

הישראלית ״ 15

אשר למרות ניסיונה הבינלאומי ה־ |
קצר במישחק, הביאה כבוד לישראל1 .