גליון 1942 מתאריך 20 בנובמבר 1974

תכנית
זוארץ

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
ב. מיכאל, חנוך מרמרי, אפרים סידון.
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

לימות

נא!״מ
המצוקה במסיבת כתבים כלכליים שטח אמש
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל את עיקרי תוכניתו
לצינון המשק ולריסון השתוללות
האינפלאציה. עיקרה של התוכנית מבוסס
על החלת ״שנת חורף״ כשנת־חובה
בשנת הכספים הנוכחית, על כל אזרחי
ישראל.

אין עם מעולם לא היה עם — ,ולעולם לא יהיה עם
לא ייתכן שהבנופיה הקוראת לעצמה תמצא את פתרונה המדיני על חשבון ה...
הבעייה ה ...
לאומית עצמאית.

חייכת למצוא את פתרונה במסגרת — שהיא ארץ המוצא של ה ולא כיישות

לא נספים לשאת ו/או לתת עם אותו נוף פאשיסטי־־קולוניאלי־רצחני הקורא לעצמו כשם ואינו
מוכן להכיר כקיומנו־אנו.
אין אנו שואפים להשמיד את ה ...אנ חנו רק מתנגדים כתוקף למזימתם למנוע מאיתנו הגדרה*
עצמית ולחתור תחת עצם קיומנו.
אנו מובנים להבטיח לכל ה שיחיו תחת שלטוננו, את מלוא הזכויות של מיעוט מוכר ומכובד.
כל רצוננו הוא לכונן מדינה דמוקרטית
אני נושא בידי האחת

44444444

^ אשר בה יחיו זה לצד זה ^ .ל

44444444

* כידי השנייה,.

44444

אל תשמיטו מידי את ה

44444

4 4 4 4 4 4 4 ,4

* 4 4 4 4

תודה.

אזרח לדוגמא
לאחר אגירת בלוטים רעננים
להלן עיקרי התוכנית המתפרסמת כאן
לראשונה :
א. מייד עם בוא היורה, או במועד
אחר שייקבע ע״י מישרד האוצר כ״יום
בוא היורה״ יחל מבצע ״שנת חורף
תשל״ה״ אשר יכלול את כל אזרחי ישראל
ויימשך עד סיום שנת הכספים
בראשית אפריל תשל״ה.

המציל
״ממשלת ישראל תעודד מנהיגות מקומית כנדה,
אשר תהווה משקל נגד לאש״פ״
(בכל העיתונים וברדיו)
הכל התחיל בגלל הים. הים סער ואחד המתרחצים החל לשקוע. הוציאו
את השבוע לחוף וקראו למציל. בא המציל והתבונן בשבוע השרוע לפניו.
״מפה לפה״ ,נשמעו קריאות מן הקהל ,״תנשים אותו ימפה לפה״ .אך המציל
הביש בשובע ולא הגיד עפעף. רק כאשר היו מתגלים סימני חיים בגופו של
הטובע, פרכוסים או קירשועים, היה המציל חובם לו בראשו בנאבוש עצום
שמסמרים חלודים עליו.
״אולי בכל זאת הנשמה,״ הציע אחד מן הקהל .״אין מה לדאוג!״ הבטיח
המציל לקהל שמסביב ,״זהו הטיפול האידיאלי למצבים כאלה.״ ואכן, אחרי
חמש שעות טיפול־בנאבוט נפח האיש את נשמתו.
חזר המציל לסוכה והמתרחצים למים. הכל חזר להיות שקט ונעים, אלא
שלפתע הופיעו קרובי הנפטר, הקימו צעקות, איימו באלימות, תבעו הנדת־חקירה
וביקשו את ראשו של המציל .״אולי בכל זאת כדאי היה להנשים את
הז״ל״ הרהר המציל וקירב את פיו אל פי המת .״זה בסדר,״ הודיע המציל
לקהל הצופים המשתומם ,״מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.״

ד״ר יוסף דוב בפעולה

מסיבה זו החליטה השבוע הממשלה לעודד מנהיגות מקומית בגדה, מנהיגות
שתהווה משקל נגד לאש״פ. אחרי המלחמה הבאה נשב איתם סביב שולחן
הדיונים ובעוד שבע שנים גם נכיר רשמית בערפאת. אנחנו הרי צועדים עם
הזמן. הצרה היא שהזמן רץ. איד שהזמן רץ...

המפקח על מיבצע שנת־זזורף תשל׳׳וז
ב. מייד עם פתיחת המבצע יצטיידו
אזרחי המדינה באגוזים, בלוטים, ושור-
שי־יער. לאחר מכן יתכנסו בבתים או
במאורות, בהתאם לאפשרויות, יכינו
מצעי עלים יבשים, ינתקו את זרם החשמל,
המים והגאז, ויפילו על עצמם תרדמה
עמוקה עד לתאריך המצויין לעיל.
ג. את שנת החורף ניתן להמיר בנדידה
עונתית לארצות החום. על ה-

נודדים להתארגן בלהקות ולעוף כצורה
מסודרת אל ארצות החום. על העפים
דרומה לזכור כי הם מייצגים את מדי״
גת ישראל. יש לשמור על רווחים, הופעה
נאה ומצב״רוח. יוצאים מחניון בן-
שמן. לגדנ״עים ולקשישים מסלול מקוצר.

במועד היקיצה תשמע צפירה ממושכת
בת שלוש דקות. במקרה של אז
עקת
אמת תשמענה צפירות מקוטעות,
עולות ויורדות.
ה. פטורים יוענקו למשפחות מרו-
בות-יכולת. בעלי נתינות זרה ותושבים
ארעיים יחוייבו בנמנום בלבד.
ו. לא ינום ולא יישן שומר־ישראל.
ז. על התוכנית יפקח חד״ר יוסף דוב
(דובי).

נגישה
ר,ווחרורוהרויריח
כאשר ראש נע לעבר קיר
במהירות ממוצעת של 100 הצהרות
בשעה, אני חוטף בחילה.
כי אני יודע שבמהירות שכזאת,
כבר לא ניתן למנוע את
הפגישה בין השניים. הראש בהח לט
יינעץ בקיר בקול חבטה מח ליא
(מעין ״בופ״ עמום) ,יעופו
נתזים מגעילים, תיתלשנה שערות,
הקיר יתלכלך ואני אקיא.
אבל את הראש כבר אי-אפשר
להזיז. הוא צבר תאוצה גדולה
מדי. גם את הקיר אי-אפשר
להזיז. הוא מוצק מדי. אפשר
רק להסתכל לצד אחר. לעצום
עיניים. לחשוב על משהו אחר.
לעשות מדיטציה.
ורק אחר-כך, אחרי הפגישה
הבלתי-נמנעת, אחרי החבטה
והשפריץ והכתמים, לפתוח את
העיניים ולהיווכח שהראש היה
שלי.

מפלאי ארצנו
ראינו השבוע את מנחם מפתו
כב ברחוב עטוף טלית. לרגליו
נעלי התעמלות, בידו מחזור תפילות
ומבט מזה־רעב בעיניו.
— ״מה קרה?״ שאלנו.
— ״ימים נוראים״ ענה הבחור
ותקע כשופר גדול.

— מ מי ש נ תו של מיי ס דו —
ה מ דינ הזה עני !
ד״ד זוארץ
(ממש בימים הללו)

בוא לא נדבר
(תרגיל באי־הידברות בשלבים, על־פי סדר כרונולוגי)

לא נדבר עם ערביי השטחים.
לא נדבר עם ארגוני הטירור בשטחים ומחוצה להם.
לא נדבר עם ארגוני הטירור המתנכלים למדינה, חוטפים מטוסים ופוגעים
באזרחים חפים־מפשע.
לא נדבר עם ארגוני הטירור החוטפים מטוסים, מפירים את כל החוקים
הבינלאומיים ואת כללי המוסר האנושי, ופוגעים באזרחים ובהם נשים
וילדים.
לא נדבר עם ארגוני החבלה והטרור הטובחים ללא רחם ובאופן עיוור
בכל הנקרה בדרכם והרוצחים אזרחים, נשים, ילדים, ועוד ילדים ועוד
ועוד ועוד --
אוקיי. נדבר. אבל שיהיה לגמרי ברור: זה רק בגלל הלחצים האמריקאיים.

אחרי!
א ל: ראש הממ של ה
מאת: תנו ע ת ״ שיקוי ,,
הני דון: דוג מה אי שית
אנו, אנשי ״שיקוי׳ /קוראים לך להנהיג את המשק הישראלי ע״י מתן
דוגמה אישית של ״אחריי אנו מוכנים ללכת אתן ולוותר על במה מטובות
ההנאה בהן הורגלנו.
על״אף שהורגלנו בתוצרת חוץ משובחת ומובחרת, יש בינינו חברים שלא
ירכשו במשך שנה תוצרת חוץ. וזאת למרות בקבוקי ה־סקוטש שבמלאי שלנו
לא יספיקו אפילו לשלושת רבעי התקופה.
החלטנו שלא להחליף את המכוניות לדגמים של ׳ 75 למרות שהן כבר
כמעט שנה על הכביש.
אנו מוכנים לוותר על שימוש במכונית השניה של האשה למשך יום
בשבוע.
החלטנו שלא לערוך מסיבות ראוותניות ולהסתפק במבחר המוצע כיום
במעדניות ובמסעדות האינטימיות. כולל שרימפס ולובסטרים עבריים שניצודו
במימי הארץ.
נהיה בסדר. אנו מבטיחים.
ואנו קוראים לך, אדוני ראש הממשלה, ולכל הציבור ללכת אחרינו
במיטב מסורת ״אחריי !׳׳

סדר יו ם גדו ש
יום שני :
להכנס לבנק. לקנות נעלי־בית חמים. לשלם מים. לפגוש את דודי בעטרה בשש.

יום שלישי:
טסט לאוטו. להחליף וישרים. רופא שיניים בארבע וחצי. אסיפת שכנים בשמונה
אצל מועלם, להכין בורקאס.

יום רביעי:
לצחצח את הנעליים הגבוהות. לקנות סכיני־יגילוח. תחתונים וגופיות. טרנזיסטור.
בלוק מכתבים. שני רפילים.

יום חמישי :
להזמין גאז מלחמה באחת עשרה וחצי. לקבוע עם שמיל — נוסעים באוטו שלו.

הכל מסודר. הכל רשום כלוח. תהיה מלחמה, כיום חמישי. זה
כרור וידוע. אין כרירה. מתכוננים לזה. כמעט מחכים לזה. ככר היו
מלחמות. תהיה עוד אחת. שתתחיל ככר. שתגמד ככר. נחזור הכיתה
ונמשין• מאיפה שהפסקנו, ככר לא מתרגשים מזה. עניין שכשיגרה.
להתראות כרכע אחרי המלחמה.

דם, יזע ודמעות
כששמעתי שלשום א 1ז דברי כיזכ״ל
ההסתדרות, מר ירוחם משל, ברדיו,
נזכרתי שבאחד מימי המלחמה באנגלית
בשנת 1939 נאם ברדיו יי״ר!
מפלגת העבודה דאז, אם איני טועה
אטלי שמו, שאמר :״ימים קשים נפלו
עלינו וימים עוד יותר השים
וגזרליים לפניני. רק בכוחות הרשו*
תפיס של כל אהד משירות העם
האנגלי נמצא את הכוח והיכולת ל עבור
את הקשה. לא חשיב אם הם
במכרות פהם בוולסיאו במשרד של
מנהלי סיטי בלונדון. אין אנגלי בודד
היום, כולם עומדים ביחד ויש אנגליה
אחת מאוחדת בסכנה קיום׳׳.
מותר יבקש ממר משל להאמין
שגם בממשלה שלנו, יודעים לדאוג
לאיש החלש בעמנו ועושים הכל כדי.

לסגור את הפער בין יהודים ויהודים
בארץ ישראל, לא על ההסתדרות
בלבד נפלה הדאגה לדרוש מה
צריכים לעשות — ואת דיבר. כל
אהד מאיתני.
נלמד מההיסטוריה, ואין לנו דוגמא
יותר מתאימה מימי מלחמת אנגליה.
צידצ׳יל היבסית אז לעס האנגלי
שלישה דברים ־ .דם, יזע ודמעיה.
את הדם נתן עמנו מכל שכבותיו
בהרבה מלחמית. את הדמעות נתנו
אמהות. את היזע טרם נתנו מספיק
יזה הדבר הקל ביותר: לעבוד, ליצור
ולחזק את המשק הלאומי לטובת
כולם. כך אנו נבטיח חברה מוצדקת
ובריאה במדינה חזקה.
יקדוזיאל פדרמן
הל־אביב

ביאורים :
א. המכתב פורסם ב״הארץ״ .12.11.74
ב. כותב המכתב הוא מיליונר נודע, בעל מלוגות ״דן״ ועסקים משגשגים
נוספים בארץ ובחו״ל.

ירי נציג

הלו את החכרה, היכן היו מופקדים והאם
קיכד מישהו עמלות על הפקדות אלו.

בתי־הזיקוק

מאסר וקנס

הדין־וחשבון של צי״ם מגלה את תפקידה של דמות
ידועה, יוסף יריב. הוא מייצג את בתי־הזיקוק בחברה
האירופית בה שותפים בתי־הזיקוק ב-״ ,25?/וכן יהו די
צרפתי וקבוצה איטלקית.

תנגינזי ך
תוא בריה״מ:
ויוכ ה עם אש״ ף
המתיחות בגבול הסורי נועדה, בין השאר, להו כיח
לאמריקאים, ערב פיסגת פורד־ברז׳נייב, שלא
ניתן להוציא את ברית־המועצות מן הפעולה להשגת
הסדר, כפי שניסה קיסינג׳ר לעשות. חימוש סוריה
נועד לאותה מטרה.

כרית־המועצות לוחצת להמשכת מא־מצי־השלום
כמיסגרת ועידת־ז׳נכה, שכה
היא מכהנת כיו״ר־משותה, דכר שלא ייתכן
עוד כלי השתתפות אש״ף. אם יושג הסכם
כפיסגת ולאדיווסטוק, צפוי לחץ אמריקאי
חזק על ממשלת־ישראל כדי שתסכים לכר

לסרסורי־נשק

רוזנכאום הילווה להכרה האירופית 18
מיליון דולר ללא כיטחונות כמעט, לאחר
שכנקים ישראלים מירכו להלוות את הכסה
מחוסר־כיטחונות. ככסף עשו ספקולציות כ-נפט, והרוויחו 40 מיליון דולר.

הצעת־החוק החדשה, המעובדת עתה על־ידי היועץ
המישפטי לממשלה מאיר שמגר, תאסור קבלת
עמלה ממכירת נשק, תחמושת וציוד למערכת הביטחון
וצה״ל, זתקבע את העונש המירבי של שבע
שנות מאסר ו־ 10,000 לירות קנס.

לפי הצעת־החוק, תיאסר קכלת העמדה
על מכירת נשק לסוגיו, אלא אם יתיר זאת,
כמיקרים מסויימים, שר-הכיטחון — דכר
הפותח לרווחה דלת אחורית להמשן• ה־עיסקות.

תי־־־הזיקוק
יתבעו
הכסף מן השותפים

אורה נמיר ־

כספי כתי־הזיקוק, שצור הילווה להכרות
הוואדוציות של טיכור רוזנכאום, עלולים
להינצל.

סגן שר החינור

מסתבר כי כספים אלה היו דיווחי החברה האי רופית,
בה שותפים בתי־הזיקוק, וכי צור הילווה את
עודפי הרווחים לרוזנבאום ללא אישור הנהלת בתי-
הזיקוק. עתה התגלה כי למיכאל צור לא היתה כלל
זכות חתימה בשם בתי־הזיקוק בחברה המשותפת,
ובתי־ד,זיקוק תובעים מן השותפים את הכספים.
השותפים העבירו את הכספים לרוזנבאום על סמך
הוראה של מיכאל צור.

יצחק רכין הכטיח דה״כ אורה נמיר
את תפקיד סגן שד-החינוך.
למרות -שהרעיון למנות את נמיר לתפקיד זה, מת גלגל
כבר -שבועות מיספר בחוגים המקורבים לראש־הממשלה,
העלה זאת רבץ בפני נמיר רק עתה, מתוך
מגמה להחניק את המרד, עליו הכריזה נמיר גגד
ממשלת רבץ בישיבה האחרונה של סיעת המערך.
רבץ לא נקב בתאריך למינוי, אך ציין כי הוא
ייעשה כאשר ״יתבהר המצב״ וייערך מינוי סגני
השרים. גם למפד״ל מובטח סגן-שר־חינוו.

אירגון אזרחי

פיחות נוסף ־

*טרור-נגד־טרור״

מתפטר מזכיר

ד חליל תעמולתי

אירגון׳הודי-אזדחי כינדאומי, כשם
״טרור־נגד־טרוד,״ יוקם כימים ה?ך
רוכים כתל״אכיב.

עיריית חיפה

דיכוריו של נגיד ״כנק ישראל״ על האפשרות
של פיחות נוסף, או ניוד הל״י,
נועדו כעיקר כדי לשכנע את כעלי המטכע
הזר ככנקים הישראליים שלא להמיר אותו
ללידות.
קברניטי המשק רוצים למנוע זאת, מחשש שמא
יביאו ההמרות ההמוניות להגברת האינפלציה.

יש פשרה בין הממשלה וההסתדרות
אל תתייחס ברצינות רבה מדי למאבק־האיתנים
בין הממשלה וההסתדרות. הוא יסתיים, כמו תמיד,
בפשרה שתושג בצמרת המיפלגה, ושעיקריה ברורים
כבר עתה. המאבק עצמו משמש בעיקר כשסתום־
ביטחון.

תופפת־היוקר כינואר, שאינה נוכעת
כלל מתוצאות הפיחות, תשולם כסידרה.
הוויכוח על תוספת-היוקר של יולי, שתכלול
את תוצאות הפיחות והמדיניות הכלכלית
החדשה, יידחה עד סמין־ למועד התשלום.
מחירי מיצרכי-היסוד לא ישתנו.

נ ס בי ץ, פרוש
לפג׳ המועד
האיש החזק של מדור הטלפונים כתל
אכים, אכרשה כסביץ׳ ,יפרוש מתפקידו
שנתיים לפני מועד פרישתו לפנסיה.
בסביץ׳ עובד 30 שנה בדואר. מזה 15 שנה כאח ראי
למדור הטלפונים בתל־אביב. לפני כחודש נתפס
גיסו של בסביץ׳ ,שלמה מי־צור ,״על־חם,״ כחשוד-
בקבלת שוחד ברבבות לירות מקבלנים. מי־צור היה
אחראי על מתן עבודות בבנייה. שמועות עקשניות
מוסרות על השעייה מן העבודה במישרד־התיקשורת
של ראשי מדורים נוספים, האחראים למיכרזים שונים.
בסביץ׳ עצמו טוען, כי מזה זמן הוא לוחץ לפרישתו
מן העבודה.

מזכיר העיר חיפה, משה רופא, המכהן
ככר 26 שנה כתפקיד זה, עומד להתפטר.
רופא, הטוען כי אלמוגי נטל ממנו את כל סמכויותיו,
דרש להתמנות כמנכ״ל העירייה והודיע שאם
לא תתמלא דרישתו זו, יפרוש. אלמוגי סירב, ורופא
דרש להקים ועדה מיוחדת שתדון בתנאים הכספיים
של פרישתו המוקדמת.

המארגנים עומדים לפנות למישרד
הפנים כדי לרשום את האירגץ כאגודה
עותומנית. המטרה המוצהרת
של האירגץ: להגים כטרור על המרור
הערכי, ברמה מיקצועית, מחוץ
דגכולית ישראל.
כהקמת. חאירגץ מטפל מכהינה
מישפטית עורך־דין תל־אכיכי צעיר.
למימץ תוכניותיו של האירגון, שיהיו
לו סניפים כרהכי העולם, יוזמנו קהילות יהודיות לתרום עשרות מיליוני
לירות.

600 דולר
לראש העיר

בתי־הזיקוק הודיעו בימים אלו לחברה לישראל
כי עליהם להעביר השנה 20 מיליון לירות כחלקם
בהרחבת בתי־הזיקוק. ההרחבה כולה תעלה 100 מיל יון
לירות, וחלקה של החברה לישראל הוא 20 מיל יון
לירות. אם לא יעבירו את הכסף, ינצלו זאת בתי־הזיקוק
להוצאת החברה לישראל משותפות בהם.

שערורייה עומדת לפרוץ בעיריית באר־שבע, בעיק־בות
גילוי כי ראש העיר, אליהו נאווי, קיבל 600
דולר מקופת העירייה, דמי כים לסיור שערך בחו״ל
בחודש שעבר, על פי הזמנת המגבית היהודית, למרות
שהוצאותיו כוסו על־ידי המגבית.
מיספר חברי מועצת־העיר, אשר גילו זאת, עומ דים
להעלות את הפרשה בישיבת המועצה הקרובה,
כשהם טוענים כי מאחר ונאור לא טיפל בענייני
באר־שבע בסיורו זה, לא היה צריך לקבל כסף מקו פת
העירייה.

כיצד ניצלו
ציוור־הו 3ט? 303 אנשי-עסקים רבים בארץ תמהו כיצד לא הפסיד
קו צינור אילת־אשקלון אפילו דולר אחד בפרשת
רוזנבאום. רוזנבאום, מיכאל צור ודב בך דרור, מנכ״ל
הקו, היו ידידים טובים ביותר עד לפני כשנתיים.
כאשר החל בן־דרור להקים לצינור הנפט צי־מי-
כליות עצמאי, הסתכסך עם מיכאל צור, שרצה כי יקחו
מיכליות מחברת צי״ם.

כגדל הסיכסון• הפסיק דב כן־דרור לעכוד
גם עם הכנק של רוזנכאום שהיה הכנק של
״צי״ם,״ וכך• ניצל כעת.
היכן ריווח צייים*
ריווחי ״צי״ם״ לסוה אוגוסט השנה עולים
עד 40 מיליץ דולר. חוגים כלכליים
שואלים מה היה השימוש כריווחי ״צי״ם״
וככספיה ככלל, כתקופה שצור וקשתי ני
קרב
ההבקעה שד
אריק שרון
הכתכה הכאה כסידרתו של הפרשן
הצכאי כנימין עמידרור. תתפרסם
כגיליון הכא של ״העולם הזה״.
הכתכה תנתח את קרכ אכו־עגיי־לה,
כראשית מידחמת ששת־הימים,
ואת לקחיו לקראת מידחמת יום
הכיפורים.

ספרי לנו
מה את עושה
כשאינך משיגה סינטבון וזכי באחת מתוך 300 חבילות שי
של נקה בשווי 50.-ל״י האחת.

לפני מספר חדשים השתתפו אלפי
עקרות כית במבצע ״מה את עושה
בסיגטבון?״.
מספר השימושים העצום אותו הציעו
כמעט כולן, הפתיע אף אותנו
וזיכה אותן בפרסים נכבדים.
הגידול העצום בביקוש לסינטבון,
שבא בעקבות מבצע זה, מצא אותנו
לא מוכנים במקצת, וכך קורה
לדאבוננו, שלפעמים מתקשה עקרת
הבית בהשגת סינטבון.
הרשי לנו להתנצל ולפצותך.
נצלי את המחסור החלקי בסינטבון
וספרי לנו, מה את עושה כשאינך
מצליחה להשיג סינטבון?
האם את מחפשת אותו במקומות
אחרים, או שמא משתמשת את
בתחליפים זמניים?
והעיקר, מדוע תשובי ותשתמשי
בסינטבון׳ ברגע בו תוכלי להשיגו.
ספרי לנו על כל אלה במכתב
ושלחי אותו, עד ה־ ,31.12 לת. ד4496 .
תל־אביב, עבור ״מבצע סינטבוף.
תוכלי לזכות באחת מתוך 300
חבילות עזי ממיטב מוצרי נקה בשווי
— 50.ל״י האחת.

מתוצרת מפעלי נקה בע״בל.
המפיצים: נורית בע״נל

אם קראת מודעה זו ב,,העולם הזה״ ,נא צייני זאת במכתבך.

את העיקר כמעט שכחנו,
אנו בחברת נקה עושים כל מאמץ
על־מנת להגדיל את הייצור, ולספק
סינטבון לכל עקרות הבית.

פג• המיפלצת

״העולם הזה׳ /שבועון החדשות הישראלי * המערכת והמינהלה: תל*
אביב. רחוב גורדון ,3טלפון .03*243386 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרס״ י מודפס ב״דפוס החדש״ בע״מ, תל־אכיב, רחוב כד
אביגדור. הפצה :״גד״ בע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה כספי כע״ט .
ה עוין• הראשי: אורי אכנרי המוציא לאור: העולם הזה כע״ם.
כאשר נפגשים בימים אלד. קציני צה״ל, בשיירות

פעיל או במילואים, נסבה השיחה, כמובן, על המצב* הביטחוני, הבעייה הפלסטינית, יוינושאים דומים. אך

במוקדם או במאוחר, במהלך השיחה, זורק מישהו את

השאלה :״קראתם את ר,סידרה של עמידרור 1״
במרוצת השנים פירסם העולם הזה סדרות רבות, מהן סנסציוניות יותר ואקטואליות
יותר. אך נדמה שמעולם לא פירסמנ׳ו סידרה שעוררה תגובה מייוחדת כמו זו.
עמידרור אינו כותב בסיגנון של סיסמות ;מלהיבות. יש בכתבותיו סנסציות רבות,
שלא פורסמו מעולם — אולם אלה חבויות בהרצאה מיקצועית עניינית של המילחמות
והקרבות( .כך, למשל, גילה בשבוע שעבר, לראשונה, את הוויכוח הסודי שהתנהל
בצמרת צה״ל, לפני מילחמת ששת־הימים, על כיוון המאמץ העיקרי של המיתקפה בדרום).
מה, אם כן, מעורר את התגובה ן
כפי שהבטחנו עם ראשית פירסום הסידרה, היא פותחת פרק הדש בעיתונות
הישראלית: פרשגות צבאית !מיקצועית, שאינה בגדר רכילות על מפקדים, או גילויים
בנוסח ״עכשיו מותר לגלות,״ אלא ניתוח
מיקצועי של הצלחות וכישלונות צה״ל.
ענף כזה לא היה קיים לפני מילחמת
יום־הכיפורים, מפני שאיש לא העז לפגוע
בפרה הקדושה ולמתוח ביקורת צב־אית־מיקצועית
על מיבצע כלשהו של
צה״ל• עמידרור עצמו ניסה זאת פעם,
מעל עמודי עיתון יומי׳ אך הושתק מייד,
כאשר אישיות צבאית בכירה טילפנה
לעורך.
עכשיו מסתבר כי המילחמה האחרונה
נתנה לא רק את הדחיפה לעריכת ביקורת,
אלא גם את הנכוגות מצד מיטב
הקצונה בקבע, בסדיר ובמילואים לקרוא
את הדברים, לחשוב עליהם ולבחון אותם.
היינו סקרנים מאוד לדעת מה תהיה
תגובת הציבור הזה, ובייחוד של הקצונה
הבכירה, על מאמרים נוקבים אלה, שאי נם
חסים על איש, והבוחנים את הדברים
ללא־רחם.
היה ברור לנו שאם יכללו המאמרים
שיבושים עובדתיים, אי-דיוקים או סילופים
כלשהם, יירד עלינו מייד מטר של הכ חשות
נזעמות. אחרי הכל, בכל אחד מן
הקרבות המתוארים השתתפו מאות קצי נים
ואלפי חיילים, המכירים את העובדות
לפחות חלקית. עמידרור לשימחתנו, ואפילו קצת להפתעתנו, לא
הכרה נזאוזח־ת
קיבלנו עד היום אף תיקון עובדתי אחד.
זוהי מחמאה ליסודיותו הבלתי־רגילה של
עמידרור, הבוחן את הדברים בקפדנות בלתי-מתפשרת, לפעמים תוך חיפוש אחרי עונדות
שאינו קיימות בכתובים, או החבויות במיסמכים שאינם פתוחים לעיץ.
לפי ההדים המגיעים אלינו נמיכתבים, בשיהות עם קצינים, בפגישות עם קצינים
וחיילים בשדה — מסתבר כי סוג המתעמקים בסידרה זו גדל משבוע לשבוע. מדי־פעם
פונה אלינו קצין בבקשה: לספק לו בדיעבד אח הכתבות הראשונות של הסידרה.,מכיוון
שהחל מעיין בה דק החל בכתבה הרביעית או החמישית. מפה־לאוזן נמסר, בחוגים
הצבאיים, גם באותם שאינם אוהדים בדרך כלל את העולם הזה, כי מוכרחים לקרוא.
כיצד השפיע כל זה על עמידרור עצמו, שהיה ידוע עד כה רק בחוגים מצומצמים,
ועכשיו הפך שם־דבר בחוגים ׳ביטחוניים ן
היתיקשורת בין הפרשן ובין הקהל שלו לא היה חד-ם יטרי׳ת. מסתבר שעמידרור לא
רק הזין, אלא גם ניזון.
עוד בראשית הפירסום הצענו, שכל מפקד אשר יראה עצמו נפגע מכתבה זו או
אחרת, או הרוצה להסביר את המאורעות מזווית אחרת, ישלח לנו את השגותיו. הבטחנו
לפרסמן: במלואן. אבל קרה משהו הרבה יותר מעניין.
קצינים אחדים, וביניהם אלופים מהוללים שמיבצעיהם משמשים נושא לכתבות
עמידרור, התרשמו מדצינות ׳גישתו גם כשלא הסכימו לדבריו. הם פנו אליו, הזמינו
אותו אליהם, העמידו לרשותו חומר חדש שלא פורסם: מעולם, או הסבירו את שיקוליהם
׳בשעת מעשה, כפי שהיו ב״ערפל הקרב״ .בכמה מההזדמנוי׳ות הללו נוצר מעין. מגע
חשמלי, שהדליק את ישני הצדדים.
אחרי פגישה כזאת, עם אלוף חשוב, הודה בפנינו עמידרור :״׳תישמעו, האיש הוכיח
לי שלא צדקתי בכמה מסקנות.״ הוא אמר זאת לא בצער׳ אלא בהתלהבות׳ מפגי שפינה
חשוכה נוספת של ההיסטוריה הצבאית הוארה באור חדש, והדבר איפשר העמקה נוספת
של הניתוח הענייני. הדבר התבטא בכתבות הבאות.
לנו נותנת העבודה על סידרה זו — בה שותפים כמה
מה מחברי המערכת, עורכים,
משרטט־מפות, ועוד — סיפוק פלתי־רגיל. נראה לנו
שאנו ממלאים כאן תפקיד חיובי ביותר — לטובת
המדינה, לטובת צה״ל, לטובת ההיסטוריה ולטובת
אותם הקוראים שיצטרפו, אולי, לקבל מחר החלטות
צבאיות גורליות.

תמיד חיפשתי בנרות את אדיב המדינה
מס׳ •1העליתי כל מיני שמות. נאצר,
סאדאת, עראפאת, אורי אבנרי, עמוס קינן,
סילבי קשת — ולא כך. עורכי הצהרונים
הנכבדים, האדון הד״ר הרצל רוזנבלום,
האדונים שמואל שניצר ושלום רוזנפלד,
גילו לי סוף־סוף: אדיב המדינה מס׳ 1
הוא השכיר. הוא־הוא אשר מסכן את
התוכנית הכלכלית החדשה של החבר
רבינוביץ.
הוא מבזבז מיליונים בתוכניות כושלות.
הוא מקבל מאות אלפי לירות בתור עמלה.
הוא נוסע פעמיים בשנה לחו״ל. הוא
בונה פנטהאוזים. הוא מבקר במיסעדות־יוקרה.
הוא משקיע בנת״ד — ועוד יש לו
החוצפה לטעון שאין לו כבר ממה להו ריד
את רמת־החיים.
דב רוגן, תל־ אביב

סוחרי הגשר!
וסוחרי הבונדס
חזרתי מברזיל. נתקלתי שם בשערורייה
הקשורה בישראל. הגשתי עליה תלונה
לאחד משרי ממשלודישראל, אך הוא
השיב לי שזה בסדר.
ישנו שם ישראלי אחד שמוכר איגרות
בונדס, הרוויח לכיסו במשך שנה מיליון
וחצי דולר.
לאחר הגילוי שלכם על סוחרי־הנשק
(העולם הזה ,)1939 , 1940 אתם צריכים
לחקור בעיסקיהם של סוחרי הבונדס ב־חו״ל.
תגלו פרשיות מסמרות־שיער, ה קשורות
בקרנות ההתרמה לישראל.
קורא, תל־ אביב

להקים אותה בעזה שבשליטתם! ואשר
לגולן, הרי אנחנו היינו צריכים לדרוש
מהסורים את הוויתור של הפסקת הפגזת
היישובים.
גדעון שטרן, תל־אביב
• הקורא שטרן אינו מיטיב לקרוא.
( ) 1אבנרי לא הטיף מעולם למילחמח־מנע•
בסידרה ארוכה לפני מיבצע־סיני
ניתח אבנרי את האלטרנטיבות השונות.
ובכללן מילחמת־מנע, והגיע למסקנה ש הדרך
הטובה ביותר היא שלום. הוא גס
הגיש תוכנית כיצד להשיגו, בעזרת הפלסטינים.

)2אבנרי הציע לבסס את השלום עס
גמאל עבד־אל־נאצר על פיתרון בעיית
הפליטים והשתלבות ישראל בחזית אפ־רו־אסיאתית.
המצרים, אגב, אכן הקימו
אז ישות פלסטינית נפרדת בעזה.
(המשך בעמוד )8

קשקשת 1942
הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל-אביב, קול-
נוע-ד,מכוניות היחיד בישראל.

עז חשבון המדינה
נודע לי על מיקרה של עולה־חדש,
העומד לעשות הון על חשבון המדינה
והעם: לפני שלוש שנים רכשה מישפח־תו
בירושלים דירה בת שלושה חדרים
בשטח של 125ט״ר, במחיר 85 אלף ל״י
— מזה 54 אלף ל״י משכנתה. כיום בדעת
המישפחה לעזוב את הארץ, ולמכור את
הדירה במחיר 340 אלף ל״י.
אני שואל: האם זה לא עוול שאזרח
אמריקאי אמיד, עורך־דץ במיקצועו, יבוא
למדינה לה הוא לא תרם כלום, יחזור
לאמריקה עם רווח של כרבע מיליון ל״י?
האם אין במדינה חוק שיעצור בעד הנ״ל
מלמכור? האם לא קיימת רשות שתיקח
את הדירה חזרה מהעולה שיורד?
קלי מזרחי, ירושלים

קשקשת 1940

העם איבד
את הצפון
אני חושב שהעם איבד את הצפון. כל
אחד חי לעצמו. אץ אחדות, אין אחווה
בעם. זה לא העם היהודי שקיבל את
מדינת־ישראל, ואלד, לא היהודים שציפו
מחם להיות עם־סגולה.
היום, כשאני פותח את העיתון וקורא
על המצב הכלכלי והחברתי של המדינה,
אני מזדעזע.
כשאני מדבר עם אזרחים על הנושא,
הם עונים לי ״מה לעשות?״
תשובה כזו היא לא תשובה. זוהי ברי חה
מהמציאות. במדינתנו הדמוקרטית
אנחנו נחליט מה לעשות, ולא ניתן ל אחרים
לגזול את כספנו וללעוג לנו מאח רי
הגב.
גסים שימחץ, ד״צ ,3330 צה״ל

פולמוס עמיררור
לאחרונה, עם פולמוס־עמידרור, הח לטתי
לבדוק קצת את הרקע למיבצע־סיני
וקראתי׳ בין השאר, את העולם הזה 1930
ובו מאמר של אורי אמרי על יומני־שרת,
וכן הצלחתי להשיג ולקרוא כמה
גיליונות העולם הזה משנת .1955
בהעולם הזה הטרי, מיספר -1930 כתב
אורי אבנרי שהמנהיגים הישראליים לא
היו מוכנים להיפגש עם גאמל עבד־אל־נאצר
מפני שחששו שפגישה כזו תאלץ
אותם לעשות ויתורים שלא היו לרצונם.
הרשוני לשאול שתי שאלות־תם:
( )1איד, על רקע זה, יכול אבנרי, ב-
הנדון משנת , 1955 להטיף למילחמת־מנע
ישראלית?
( )2איזה ויתורים יכולנו לעשות לער בים
בשנת , 1955 בלי סיני, בלי גולן,
בלי גדה, בלי שארם? לא היה שום איום
על חופש־השייט! אם במדינה פלסטינית
מדובר — כי אז היו ד,מיצרים צריכים

• מיגדל פיזר, בשנת אלפיים•
יוסי שימחון, המאספים , 11ת״א
• גורד-שחקים קצר־רואי, מחפש
את הלירה שנפלה לו.
שרה כן־אהרון, רח׳ בבלי ,44 ודא
• ארובת רידינג בשעת מנוחה.

אפרים בן־אהרון,

_ בני־ברק

רה׳ ישעיהו. ר־^.
• מקלו הטובע של מתנחל זקן
שפונה על־ידי חיילינו.
הפיה שרייבר, פרלשטיין ,11
__ בת־ים
• אוניית הכלכלה הישראלית ב־טביעתה.
לביא
נפתלי, רח׳ אחוזה, כרכור

השבוע כ״דרייב־אין״׳
בשעה 5.00

,,פסטיבל
הציפור המנקרת״
בשעות 7.15 — 9.45
באר ספנסר, טרנס היל

״הזהרו אנחנו עצבנים״
00000000000(0000000
העולם הזה 1942

המסיבה ויצחק רביו הפסיד שמפניה

3^ * 1 ״1ל 1 1 ¥ 1 1 1 1אחד משני ראשי סיעת
הליכוד בוועד־הפועל של
ההסתדרות, היה אחד התוקפניים בדיון הסוער שנערך
בשבוע שעבר בוועד״הפועל. מרוב ניפנופי ידיים וצעקות,
נפרע לבושו של נחמני, וחולצתו נשלפה ממכנסיו (בתמונה
מימין) .דובר הוועד״הפועל ביקש מהצלמים להפסיק
לצלם את נחמני, כדי שהוא יירגע. ואמנם, כל עוד
נשמע טירטור המצלמות, המשיך נחמני במריבותיו (עם
הגב למצלמה, בתמונה באמצע) ,אולם כשהפסיקו לצלם
אותו, הוא נרגע. כוכבת הישיבה היתה חברת ועד-
העובדים של ״תדיראן,״ אביבה זינו׳ אשר ליוותה את
נאומו של שר״האוצר יהושע רבינוביץ בקריאות״ביניים
התחנן בפניה מזכ״ל
רצופות .״אנא, תני לו לדבר
ההסתדרות, ירוחם משל. השיבה לו אביבה זינו :
״מה יש ! אני צועקו 8רק בסוף כל מישפט שלו.״
8 ! 1ביום השני בשבוע שעבר,
למחרת הפיחות, הוזמן
ראש־הממשלד, יצחק רכין
להיות אורחה של עיריית באר־שבע.
ראש־העיר אליהו נא־ווי
דרש מכל הפקידים של ה*
עיריה לצאת אל שערי העיר,
לקבל שם את רבין, למהר אל
מכוניותיהם, בדי לקבל אותו
בשנית ברחבת בית־העיריייה.
I Iגולת־הכותרת של בי קור
רביו בעיר־הנגב היתד, א־רוחת־צהריים
חגיגית במלון
נאות מידבר, אליה הוזמנו כל
חברי מועצת־העיר, מפקדי ה־מישטרה
והצבא ועשרה עיתו נאים.
את הטכס ניהלה אשתו
של ראש-העיר, כרוריה נא־ווי.
רבין ניראה נהנה מאוד
מהארוחה, אשר כל מנה בה
עלתה למשלמ-המיסים 50 לי רות,
והשתתפו בה 70 אורחים
סה״כ הוצאה 3500 :ל״י. אולם
הנאתו של רבין נפגמה כאשר
סגן־ראש העיר המפ״מי, זאב
זריזי, הודיע כי הוא יעזוב את
אולם־המסיבה אם אומנם תוגש
לראש־ד,ממשלה השמפנייה, אשר
הופיעה בתפריט. כדי למנוע
שערורייה, החליט נאווי לוותר
על השמפנייה.
8ירוחם משל היה זקוק
לכל שלוות־הנפש האגדית שלו,
כאשר ניהל את הישיבה הסוערת
של הוועד־הפועל של ה הסתדרות,
על המדיניות הכלכלית
החדשה, שהופרעה תכופות
על-ידי חברי הוועד־הפועל
ועל־ידי נציגי ועדי־ד,עובדים
שהוזמנו להשתתף. את המצב
הכלכלי הסביר כך :״מה אפשר
לעשות? לא נוכל לתבוע את
משה רכנו לדין תורה, על
שהבטיח לנו ארץ זבת חלב
ודבש, והביא אותנו לארץ ע נייה.״
IIIמשל
ביקש מראש־הממ־שלה,
יצחק רביו, ומשר־האוצר
יהושע רבינוביץ, שנכחו
בישיבה, להמתין עד סוסה, והעולם
הזה 1942

לשמוע את דברי כל המתווכחים.
השניים הסכימו, אבל הודיעו
שעליהם לצאת בשעה
שתיים אחרי״הצהריים. לקראת
הסוף קרא איש־ד,ליכוד ע קי׳
בא נון? בלהט :״אתה נמצא
בין הפטיש ׳והסדן !״ השיב
משל, בנפנפו בפטישו כדי לסמן
לנוף שזמנו תם :״לא, אני
נמצא בין הפטיש והשעון.״
ו בשבוע שעבר, השבוע
בו הוחלט על צימצומים, אפשר
היה לערוך את ישיבת ממשלת
ישראל דווקא בארצות-הברית.
אל ארבעת השרים שנמצאו
בארצות־הברית; שר־התחבורה
נד יעקוב׳ ,שר-השיכון אברהם
עופר, שר-ההסברה
אהרון (״אהרל׳ה״) יריב ו-
שר־הדתות יצחק רפאל אפ שר
היה לצרף גם את השרים־
לשעבר משה דיין, אבא
אבן !פנחס ספיר. לפגישה

של האישים הללו לא צריך היה
לחפש מקום, כיוון שרובם הת גוררו
במלון וולדורף אסטוויה,
המלון אשר אירח גם את מנהיג
אש״ף יאסר ערפאת, וה-
נימנה עם היקרים ביותר בניו־יורק.
באותו מלון נוהג להתאכסן
גם משה זנבר, נגיד בנק
ישראל, המטיף לצנע.
; מדי פעם, כאשר מבקר
מנהיגה הפורש של מק״י שמואל
מיקונים, אצל נשיא רומניה,
ניקוליי צ׳אוצ׳סקו,
מבקש ממנו הרומני לספר בדיחות.
בפעם האחרונה סיפר לו
מיקוניס, לדבריו, את הבדיחה
הבאה :״בישראל יש אופטי-
מיסטים ופסימיסטים. הפסימיס טים
אומרים: לא יכול להיות
יותר רע. האופטימיסטים אומי
]ד יס: יהיה יותר רע.״ סיים
||מיקוניס :״אני דווקא שייך ל־האופטימיסטים״.

1 1 1 1 1ן ל? 1 1 1 1ל יושבת-ראש אולפני ההסרטה
בהרצליה ואם הספיריטו-

אליסטים בארץ, נפגשה בשבוע שעבר עם ראש־הממשלח לשעבר
גולדה מאיר, בהקלטת תוכנית־טלוויזיה שנערפה באולפנים השייכים
לה. קלאוזנר סיפרה לגולדה פי אנשים רבים טעו לא פעם
וחשבו כי היא עצמה גולדה מאיר. השחקן ריימונד בר (״צ׳יף
איירונסייד״) התנפל עליה בנשיקות בעת ביקורו האחרון בארץ,
בהאמינו שהיא גולדה. גולדה פרצה בצחוק גדול, לשמע הסיפור.

19 נראה, כי מי שסובל ביותר,
מקרב עובדי עיריית תל־אביב,
מהמהומות בשכונת־ה-
תיקווה, הוא דווקא נציג השכו נה
במועצת העיר ויו״ר ועד
השכונות של העירייה, חיים
טסה. טסה, אשר הזהיר לפני
חודשים מספר את ראש העיר
שלמה ו״צ׳יצ׳״) להט כי צ פויות
מהומות בשכונה בגלל
מיגרש־הכדורגל, נענה אז מ ד
שיכת־כתף ספקנית של צ׳יצ׳.
אולם מאז המהומות בשכונה לא
הופיע טסה עוד בבניין העי רייה,
מה שיצר את׳ הבדיחה
כאילו טסה נמצא במיקלט מאז
המהומות.
8במיסגרת הקיצוצים ש אחרי
הפיחות החליט להט, כי
לא יוגשו יותר כריכים בישי בות
מועצודהעיר. כשהודיע על
החלטתו זו, קרא אחד מחברי
המועצה :״אז לפחות תן לנו
קיירקס!״ החלטה זו של צ׳יצ׳
הביאה לכך כי בכל ישיבה עורכים
כמה הפסקות, כדי שחברי־המועצה
יוכלו לרדת למיזנון
ולקנות בעצמם את הכריכים
להם הם רגילים.
; 9הקיצוצים השפיעו גם
על מזכירתו של להט, רו ת
ניר, מי שהיתה בזמנו מפקדת
בית־הסוהר לנשים נווה־תירצה,
והובאה משם ללישכת ראש־וד
עיר. בראיון עיתונאי סיפרה
גיר כיצד השפיע הפיחות עליה
ועל בעלה, האחראי על הרכב
במרכז הקיבוץ־הארצי :״אנחנו
נפסיק לערוך כל-כך הרבה מסיבות
משוגעות,״ אמרה ניר.
ואומנם, המסיבות בביתה היו
ידועות כמסיבות פרועות ומוצי
לחות, שנערכו בתדירות גבוהה
ונמשכו עד לשעות הקטנות של
הלילה.
:המילחמה בין גלי צה״ל
ושידורי ישראל החריפה, למ רות
שגלי צה״ל נכנעו לתחנה

הגדולה והפסיקו לשדר כדורגל
בשבת. המערכה עברה לשדה
השידוכים. הכתבת לענייני מיפי
לגות של שידורי ישראל, שרה
פרנקל, הופיעה בתוכנית ה שידוכים
שעורך מני פאר בגלי
צה׳׳ל. שרה חיפשה חתן,
ומצאה בסוף סטודנט צעיר ל כלכלה
בשם עידו. הם החליטו
כי הפרס, אותו ידרשו כמקובל
מהתחנה הצבאית, יד,יה טיול
משותף בארץ, אם כי מני פאר,
הציע לשרה לדרוש מעידו טב־עת־אירוסין
עם גביש של סוכר.
אחד המאזינים, שהצליח לזהות
את קולה של שרה אשר לא הז דהתה
בתוכנית בשמה המלא,
שאל אותה בטלפון, מבלי שזה
שודר על גלי האתר :״קול־ישראל
לא הצליח למצוא לך
חתן, אז הלכת לגלי צה״ל?״
! 8בנסיבות פחות נעימות
מצאה את עצמה שרה פרנקל
כאשר החליטה לכסות עבור
שידורי־ישראל את אחת הישי בות
של חוגי־הצעירים במפד״ל.
שרה היתד, נוכחת בישיבה, אולם
כשזו התארכה, היא התעייפה׳
והלכה לחדר ריק סמוך כדי
לנוח. היא נרדמה והתעוררה
אחרי כמה שעות, כשד,בניין
היה ריק. למזלה עדיין היה
שם המנקה, אשר עמד לסיים
את עבודתו ולסגור את דלתות
בניין הקסטל, מרכז המפד״ל,
שם נערכה הישיבה.
׳ 8במצב מביו עמד עיתונאי
׳מעריב ואיש ארץ־ישראל
השלמה ישראל הראל, בעת
טכס ברית־המילה של בנו, ש נערך
לפני שבועות מיספר. לפ ני
שהמוהל עמד לערוך את
ברית-המילה פנה אל הראל,
שהוא אדם דתי, ואמר לו:
״מיצווה גדולה היא שאב יערוך
את ברית-המילה לבנו בעצמו.״
הראל נדהם לרגע, אולם אחר-
כך לקח מהמוהל את הסכין
המיוחדת, וערך את ברית־ה־מילה
בבנו.

נו ע ו
(המשך מעמוד )6

ייפסק הגישו? ;
על כל בעל מצפון יהודי להיאבק נגד
המשך הפקעת אדמות הערבים ונישול
הבדווים מאדמותיהם. מעשה־תועבה זה
משולבת בו רישעות עם טיפשות פושעת.
הפוגעת גם בביטחון המדינה, על־ידי ה־שיבאר.
שמעוררים בלב העשוקים.
לפעמים נדמה שאין ממשלתנו מעוניי־נת
לשלב את אזרחינו הערבים בתוך מדי נתנו,
כי אם דווקא לדחוף אותם למחנה
אוייבינו — כדי ליצור אמתלה לגירושם.
חנה ליין, תל־אביב

הקו הפרטי
של ב ר־ ל ב
בקשר לכתבתכם ״להדק את החגורה
— ולהמריא העולם הזה
)1940 על הטיסות הפרטיות של השר
חיים בר־לב במטוסי צה׳׳ל.
ראיתי את חיים בר-לב, בהיותו
רמטכ״ל, מוסע על-ידי נהגו לשדה־דוב,
משם היה מטיס את מטוסו
לתל״נוף, כשהנהג יוצא מייד לדרך
כדי להגיע מהר ל...תל־נוף.
יצחק שגי־פ, נתניה

נוסחה אקטואלית
דם +יזע +דמעות = ירידה.
יפה שמעון, חיפה

פנייה ל״אל־על״
במצב בו אנו נתונים היום, האם חברת
אל־על לא חושבת שכדאי להפסיק לתת
כרטיסי־נסיעה חינם לעובדיה? זו מתנה
יקרה מאוד, שכל דיילת־קרקע תקבל נסי עה
לחוץ־לארץ פעם בשנה! לדעתנו, מס פיק
לתת את המתנה פעם בשלוש שנים
או פעם בסיום העבודה.
תתארו לעצמכם כמה כסף היתה החב רה
מכניסה לקופתה, אילו מכרה את כל
הכרטיסים שניתנים חינם.
קבוצת קוראים, תל־אביב

הימיים הגוראיס
יש לי תשובה למיכתבו למערכת של
הקורא אפריים בר, שגולל תלאותיו ב מציאת
מקום בבית־כנסת בתקופת החגים
(העולם הזה :) 1939
אינני דתי, אלא ״יהודי של חגים״
כמוך אפריים בר. גם אני עליתי ארצה
ב־ .1948 אמנם לא השתתפתי כמוך בארבע
מילחמות (בגלל היותי, כנראה, צעיר
ממך) אלא רק בשלוש מהן. אולם ידוע
לי, לך ולכל אחד בארץ — שהרוצה
להבטיח לעצמו מקום בבית־כנסת בימים
הנוראים, עליו לגשת שבועות מיספר קו דם
לכן לבית־הכנסת, לשלם ולרכוש כר־טיס־ישיבה.
כנראה
פשוט התיישבת ללא׳ שאלת
רשות במקום לא לך, ולכן פנו אליך
וביקשו לפנות את המקום.
להבא, כשאתה בא לקחת מקומו של
אחר, אנא שים פתק בולט על חזך, המודיע
שהשתתפת בארבע מילחמות ושיש
לך בנים בצבא, ולכן מגיע לך מקומו
של אחר.
בנימין פרמי, חולו!

איפה השכל הישר?

אנו מוכרים עד״ן
במחירי היש1י של
ל 13 הפיחות

כל היהודים הם זונות, סרסורים, רמאים
— הכל בגלל מיספר טיפוסים כמו סטא־וויסקי?
(העולם הזה .)1939
הכללות והאשמות קולקטיביות נובעות
מבורות, ותכונה זו, כמו אי־יושר, חינם
תופעה בינלאומית.
לפי מתכון זה, כל הרומנים גנבים, אי רים
שתיינים, וכל איטלקי הוא חבר המאפייה.
אנא
רבותי, איפה השכל הישר, מול
דיעות קדומות?
א. קופל, אנטוורפן, בלגיה
>• העולם הזה לא הציג טענה כזאת.
הוא קבע שהמדיניזת הכלכלית של מם־
שלת־ישראל, הנותנת גיבוי לרמאים בינלאומיים
יהודיים, מחזקת תדמית שלילית
זו בחו״ל.
העולם הזה 1942

גורדה דחגביגה
במדור אנשים (העולם הזה )1941 נאמר
עלי, כי לאחר שהוזהרתי בשווייץ מפני
״חיטוט פלילי״ בענייני הבנק של טיבור
רוזנבאום ,״מיהרתי
להסתלק משווייץ
במטוס הראשון ביום
השלישי לשה ד
תי שם,״
(א) לא נכון ש־הסתלקתי
ביום ה שלישי
לשהותי ב־שווייץ.
טסתי —
ולא ״הסתלקתי״ —
ביום ה־12׳ לאחר
השלמת עבודתי שם.
(ב) לא נכון ש־האזהרה
ניתנה לי
מר הוס
בקשר לבנק של
טיבור. הוזהרתי על השאלות החטטניות
בקשר לפיקדונות הזרים בבנקאות השווי*
(ג) לא נכון שהבנקאי ״החוויר״ .הואי
דווקא לא־אהב את שאלותי בקור־רוח רב.
(ד) לא חזרתי משווייץ לישראל ב־
״מטוס הראשון,״ אלא טסתי לבילוי חופשה
בפריס׳ במטוס האחרון של היום.
העולם הזה צייד היה לדעת זה מכבר
שמי שעבר את בית־ספר השינאה והחרם
של גולדה וספיר ולא קיבל ״רגליים
קרות,״ מחוסן מפני אזהרה צימחונית ב־ג׳נבה.
אלף אזהרות ואיומים של יצרני
גבינת האמנטל ושעוני הקוקייה אינם
עומדים מול מבט שונא אחד של גולדה.
יואל מ ר קו ם, תד־אביב
מלון ב מ קו ם
גן צי בו רי
העולם הזה ( )1939 טען כי חיים בסוק
ייצג את בעלי מלון פרדיסו עם עיריית
תל־אביב, בה בשעה שהוא משמש כסגן-
ראש״עיר.
ברצוני לקבוע כי מר בסוק לא הש תתף
ולא ייצג במשא־ומתן את בעלי ה מלון•
מר בסוק אף לא נכח בישיבות
ועדתיהנכסים, בה הוא חבר, בעת שהנו שא
הועלה לדיון.
גם הטענה כי
העירייה מכרה אדמה
עירונית למקי מי
המלון במחיר
נמוך, אינה נכונה.
שני שמאים, האחד
נציג בעלי המלון
והשני נציג העירייה,
קבעו הערכה
מוסמכת של 750
אלף ל״י. בנוסף ל כד
תקבל העירייה
188מ״ר להרחבת
שפיר א
גובלים, רחובות וכן שיעבוד שטחים
לטובת הציבור במעברים בשטח של
330מ״ר.
ע מי קםש פי ר א, דובר העירייה, ת״א
>• עו״ד חיים בסוק עזב את הישיבה,
בה נידונה פרשת פרדיסו, מכיוון שהיה
קשור ליזמי המלון. דובר העירייה
מאשר כי חיים בסוק לא השתתף בישיבה.
אס לא היה קשור לעיסקה — למה לא
השתתף 7על הערכות השמאים יש חילול!,״
דיעות, אולם לא המחיר קובע, אלא מתן
קרקע עירונית לבנייה ולא לגנים ציבוריים.
״ מ כי ר ת חיסו?״
איגה חיסול
פירסמתם בהעולם הזה ( )1936 כי חנות
הרהיטים ברמודחשרון יו ח־דיידין עו רכת
מכירת חיסול, מאחר ואינה ניס נית
על ה״גדולים,״ ואינה יכולח להת חרות
בחנויות רחיטים אחרות.
לטענת מרשי, הפירסום אינו נכון ואין
לו יסוד במציאות וגרם להם נזק רב.
אמנם הוכרזה על־ידי החנות מכירה של
רהיטים, אולם לא היתד. זו ״מכירת חיסול,״
אלא מיבצע מכירות כמקובל ב ענף

עו״ד ע מי ק ם לוי תן, תל-אביב
• כאשר סוחרים מפרסמים ״מכירת
חיסול,״ הס מתכוונים לחיסול המלאי ולא
לחיסול העסק. לכך התכוונה גם הכתבת
שמסרה, כי מיספר חנויות רהיטים, ביניהם
יורו־דייזיין, החלו במכיחת־חיסול.
עובדה זו מאושרת גס במיכתבו של עו״ד
לויתן.
העולם הזה 1942

בתנוד חימום חשגו״ס מחוצות דימכלקם א11 ויה
למה?

ב־־׳י! 78
נפס התייקר
ב־־׳יססו !
סולר התייקר
תשגר התייקר רק ב 68
הוסף יכך את היתרון הבלעדי של חטומוסטט האלקטווני
שנתנזו׳ דימפלקס הגורס

חסכון

ש ל 2570

ומעלה!!!

ב צ רי כתהח שמל. כמו בן. אינך הדו׳ בסבה
דלק -החשמל 1מצא בביתר -תוכל להשתמש
מיד בת1ור, ללא חלות.
א ח ריו ת ל שנ תיי ם 8 +שני ם שרות
ל ה שיג ב חנויו תהחשמלה מו ב ח רו ת.

ם. ט קו ל טון, בע׳יט
שביל המפעל ,3ת ״ א

ו\ז *1-ב<ו\ז £ואו 6ם *ו ״ו ש

מגה זאתאהבה?

בשפה המקורית של ספר הברית החדשה שהיא השפה היוונית, מופיעות שתי
מילים המקבילות למילה ״אהבה״ .ארוס 08 £ואגפא 0 באגרת
״הראשונה אל הקורנתיים״ כל פרק י״ג מובא תיאור מקיף של האהבה במובן האגפא.
אם בלשונות אנשים ומלאכים אדבר ואין־בי אהבה הייתי בנחושת

חומה או בצלצל תרועה ן ואם תהיה־לי נבואה ואדע בל־הסודות וכל־הדעת
ואם תהיה־לי אמונה רבה עד להעתיק הרים ממקומם ואין־בי
האהבה חייתי באין: ואם־אחדק את־כל״הוני ואס־אתן את״גופי לשריפה
ואין־בי האהבה בל־ואת לא תועילני: האהבה מארכת־אף ועושה חשד
האהבה לא תקנא האהבה לא תתפאר ולא תתרומם: לא תעשה דבר־תפילה
ולא״תבקש את אשר״לה ולא תתטרמר ולא תחשוב הרעה: לא
תשמח בעוולה כי עמ-האמת תשמח: את־כל תישא את־כל תאמין את־בל
תקווה ואת״בל תסבול: האהבה לא־תבול לעולם אבל הנבואות תבטלנה
והלשונות תכלינה והדעת תבטל: כי־קצת הוא שידענו וקצת חוא שנבאנו :
ובבוא התמים אז עבור תעבור הקצת: כאשר חייתי עולל כעולל דיברתי
כעולל הגיתי כעולל חשבתי וכאשר הייתי לאיש הסירותי דברי העולל :
בי כעת מביטים אנחנו במראה ובחידות ואז פנים אל״פנים: כעת יודע אני
קצתו ואז באשר נודעתי אדע אף־אני: ועתה שלש״אלח תעמודנה האמונה
והתקווה והאהבה והגדולה שבהן היא האהבה:

ומה עם הארוטיקה או ארוס ו
אנו מביאים בזה ציטוט ממאמרו של פסיכיאטר גרמני שפורסם בעיתון גרמני
בתקופת המאבק על פירושו של המוסר שהתחולל באותה עת בגרמניה.
במאמר שכותרתו חיתה ״לאן מובילה אהבה ללא מעצורים,״ כותב הפסיכיאטר
כי אהבה ללא מעצורים גורמת בראש וראשונה לריבוי חזנות. אחר־כך לסטיות
מיניות והתוצאה הסופית היא סאדיזם 15ס\ג.)5
וכן מתברר כי הארוס הוא דבר השונה בתכלית מהאהבה אגפא. והארוס
היא אהבה מוסווית. דהיינו, הארויטיקה הינה פעולה או דבר גלוי ומכוער. ולמה
נהפכה אהבת אבשלום לתמר אחרי שהוא הצליח לאנוס אותה י ! (שמואל ב׳ ,פרק
י״ג .)1-15
האהבה האנושית הקיימת מורכבת משני יסודות אלה — שהם מנוגדים בצורה
ובתכלית ניגוד מוחלט. וכך אין פלא שאנחנו כה קרועים ומנוגדים עם עצמנו.
במלכות השטן (גחינום, תופת) שולטת ארוס בכל היצורים. פה יש גבול לכל
סדיזם — המוות. אך שם אין הגבלה זאת קיימת•
במלכות השמים (גן־עדן) מבקשת ועונה חאגפא הטהורה.

בני מין בדנו־

לנציגי המדינות נמאס לשמוע את תקוע
לאשי־ף

היה א סון

^ ההסברה הציונית עזרה

נאום עראפאת היה מלאבת־מחשבת

מדוע דב ק עראפאת במצע הקיצוני ביותר?

יד הרגיש יוסף תקוע, כאשר הצביעו.נציגיהן של
אומות העולם, ברוב של שלושה נגד אחד, לסתום
לו את הפה?

זה לא היה רק עדכון לאומי, אלא גס עדכון
אישי צורב.
מובן, ההצבעה נבעה מן המאזן הפרלמנטרי באו״ם,
ומן השיקולים הפוליטיים של כל מדינה.
אבל אין בכך הסבר מלא. ולראייה: היו כמה נציגים,
התומכים באופן עיקבי, בעניין הערבי, שלא הצביעו בעד
השתקת תקוע. עניין חופש-התשובה היה חשוב להם לגופו.
אין כל ספק שהצבעה זו היתה, נוסף על הכל, גם
הצבעה אישית. הא ביטאה את מצב־רוחם של הנציגים,
שהקשיבו לדברי תקוע יום לפני כן, אחרי נאום עראפאת.

נמאס להם לשמוע את קולו של יוסף תקוע.

ואי אפשר להתפלא על כך.

הכרעתו הנוהלית של יו״ר העצרת, עבד־אל-עזיז
בוטפליקה, שהעניק לתקוע את הזכות להשיב פעם
אחת בסוף כל יום, נתקבלה על דעת הרוב. בוטפליקה,
שר־החוץ האלג׳ירי, הוא צעיר אינטליגנטי, הנהנה מאהדה

מאח

אור• אבנר
כללית. כשנאלצו הצירים לבחור בינו ובין תקוע, נוסף
עוד גורם אישי על הג*רם המדיני. אפילו צירים הדבקים,
בדרך־כלל, בזכות־הדרבוד החופשי, והחרדים לזכויות ה עמים
הקטנים, הכריעו למען היו״ר.

הם עייפים מתקוע.

אחרו! חמחדוניס
ף* וכ ׳הדמויות הבולטות של תקופת־המחדל בישראל
ז סולקו מתפקידיהם. גולדה הפכה סבתא טובת־לב
לקישוט מסיבות. דיון מרצה באדצות־הברית, באנגלית
קלוקלת ובשכר גבוה. אבן מרצה באוניברסיטאות, באנ גלית
המלכה ובשכר כיד המלך. ספיר הפד שגורר־נודד
בעולם. שני הרמטכ״לים, בר־לב ודדו, אינם משרתים עוד
בצבא.
המדיניות הכושלת נמשכת, אך לפחות האנשים שגרמו
לאסון יום־הכיפורים הוגלו.

ורק קול אחד מן הימים ההם נשמע עדיין
כרמה — ודווקא כרמה הכינלאומית. קולו של
יוסף תקוע.

שוו בחנות חרסינה
ף דמיה לי שאין אדם בישראל המוסמך יותר ממני
^ לדון בתכסיסיו הפרלמנטריים של יוסף תקוע. כי במשך
שמונה שנים מילאתי בכנסת תפקיד הדומה מאוד לזה
של תקוע באו״ם, הן מבחינת היעדים, הן מבחינת ה נתונים
הפרלמנטריים.
נזדמן לי פעם להחליף על כך מלים עם תקוע עצמו,
והיה מעניין לעמוד על מידת ההקבלה. שנינו יכולנו לומר,
כדבריו של משה סנה המנוח :״המיעוט שלנו מובטח.״

ההצכעה על זבות־הדיבור שלו היתה הפגנה
נדירה טל מורת־רוח קולקטיבית על כף.

תקוע רצה לדבר 20 פעם — אחרי כל נאום של
נציג ערבי. אולם נאומו האחד, אחרי הצגת-הבכורה של
יאסר עריאפאת, הספיק למרבית הנציגים — גם לרבים
הדבקים בלהט בחופש״הדיבור בפורום בינלאומי זה. עוד
נחזור לתוכנו של נאום זה. את הנציגים הרגיז הסיגנון.
היה זה אוסף של קללות וגידופים, בשפה יפה, שכוונה
לא רק לעבר הערבים בכלל והפלסטינים בפרט, אלא לעבר
מישפחת העמים כולה.

נדמה שתקוע היה אחוז דיכוק של מאסו־פיזם.
אחרת קשה להכין איד הכיא את חדגי
ריס לפלל הצכעה.

משום כך, יש לי כל הסימפאטיה למצכו
הפרלמנטרי הקשה של תקוע. אני יודע שהוא
פיקח הרבה יותר מכפי שהוא נראה על דוכן־
הנואמים, כשהוא מחרף ומגדף את העולם.
הוא הסביר לי פעם, בתקופת זוהרו, מדוע הוא נוקט
בסיגנון זה של חרפות; .מכיוון שכל הצבעה היא לרעת
מדיניות ישראל, כדאי לישראל למנוע הצבעות על ענייניה.
תקוע עשה זאת על־ידי כך שהפך כל ויכוח לבמה של
השמצות נגד ברית־ד,מועצות, לעיני מצלמות הטלוויזיה
של ארצות־הברית. הוא רצה להביא לכך שברית־המועצות
תחשוב פעמיים לפני שהיא יוזמת ויכוח על ענייני
ישראל. כי הסובייטים היו יאז רגישים מאוד לדעת־הקהל
האמריקאית.
חלקתי אז על גישה זו. דעתי (אותה יישמתי בכנסת)
היתה שסיעה קטנה צריכה להביע את דיעותיה החריגות
בלשון מתונה, להציע בכל נושא הצעות המתקבלות על
הדעת, ולנסות בדרך זו לפלג את מהנה יריביה. סיעה
קטנה אינה יכולה לשנות את ׳מאזדהכוחות בפרלמנט,
אבל היא יכולה ליצור אווירה של כבוד כלפי עצמה, ו לזרוע
בלב הרוב זרעים של מחשבה חדשה, שלא יתבטאו
מייד בהצבעה, אך היכולים להניב פיריות כעבור זמן.
תקוע נהג בדרך ההפוכה.

אולם אז נבעה שיטתו לפחות מחשבון
כלשהו. כיום היא נמשכת בלי חשבון. היא
איבדה כל קשר עם המציאות.

המצב הפוליטי והפסיכולוגי דומה לחנות
של כלי־חרסינה. כחנות זו מתרוצץ יוסף תקוע
כמו שור שברח מקורידה, כשהוא מלא רוח
קרב, נוגח ימינה ושמאלה.

קולו של תקוע כיטא את השחצנות הבלתי־נסכדת
של הימים ההם.

בכושר ריטורי מעולה שפך קיתונות של בוז על ערבים
וסובייטים. הוא לעג לכל מי שלא קיבל את העמדה
הקיצונית של ישראל ללא סייג. הוא הוכיח לנציגי האומות
שאינם אלא חבורת כסילים אימפוטנטיים. הנימה הכללית
של דיבורו הייתה :״זוהי עמדתנו, ואתם יודעים מה אתם
יכולים לעשות.״
ההתנשאות האינטלקטואלית של אבא אבן עוררה עליו
שינאה אישית כללית בין נציגי המדינות. ההתנשאות של
תקוע היתד, הרבה יותר ברוטאלית. היא נשענה על ה אמונה
בעליונות המוחלטת של צה״ל ובאפסות המוחלטת
של הערבים.
היה זה תקוע שהוכיח במאה נאומים שלא קיים עם
פלסטיני. הוא התעלם תחילה מהחלטת מועצת־הביטחון
,242 ולאחר מכן קיבל אותה בחצי-פה, תוך פירושים
שהפכוה לכלי ריק. הוא מילא תפקיד חשוב בטירפוד
שליחותו של גונאר יארינג.
בינתיים השתנו הנסיבות מן הקצה אל הקצה. יחסי-
הכוחות, נתוני העוצמה הכלכלית והצבאית, המצב ה גלובלי
— כולם השתנו. אך תקוע נשאר תקוע בגרונו
של האו״ם. ממשלת ישראל לא העזה להחליפו.

לדבר פעמים רבות בוויכוח, בעוד שאני נאלצתי לומר
את כל אשר רציתי לומר בעשר דקות. באו״ם, בניגוד
לכנסת, אין זכוודהדיבור נמדדת על־פי גודל הסיעה
(או המדינה) ,ונציג העולם הזה (י-שראל) יכול לדבר
לא פחות מנציג המערך (ארצות-הברית) או הליכוד
(ברית־המועצות).

דעית־הקהל האמריקאית רוצה בהתפייסות עם ברית־המועצות,
ושוב אינה ששה להשמצות. חלק גדל והולך
של הציבור האמריקאי מתחיל לראות בישראל עושה־צרות
מיקצועית, ולחשוב (,כמו הדמטכ״ל ג׳ורג׳ בראון)
שהשליטה היהודית בכלי־התקשורת מובילה את אמריקה
לאסון. משבר־הנפט העמיד את ישראל במצב עדין מאוד

אין קול המזכיר יותר את התקופה שבין שתי המיל־חמות,
כאשר היה נדמה לממשלת ישראל שהיא תפסה את
אלוהים בזקן ואת העולם כולו במקום יאחר. ארצות־הברית
היתד. מושבה ישראלית, הנשיא ניכסון קיבל הוראות
מגולדה, ברית־המועצות נזרקה מן המרחב, הערבים היו
אבק־אדם, השטחים הכבושים היו ״נחלת אבותינו,״ וה פלסטינים
לא היו היו ולא נבראו.

נאום תקוע

השבוע — שבוע היסטורי לאו״ם ולישראל — עשה
תקוע את כל השגיאות האפשריות והבלתי-אפשריות.
הטעינה שפעל על פי הוראות ממשלתו ׳אינה ׳תירוץ.
הוא האיש במקום. אם הוא מקבל הוראה אידיוטית,
עליו למחות נגדה ולתבוע שינוי.

אולם לפי כל הסימנים, האידיוטיזם הנודף
כימים אלה מירושלים מתאים מאוד לרוחו של
השגריר, השריד האחרון מתקופת גולדה־דיין,

שלא שכח ולא למד דבר.

הריגה דתעמודה עובית
^ כלת הפנים ליאסר עראפאת באו״ם היתד. מרגשת,
שום נציג של ״תנועת שיחדור״ שהופיע בעבר במוסד
זה לא זכה למעמד דומה.

בוטפדיסה ננס
ירו העצות
שנינו היינו ״סיעח־יחיד״ ,בבחינת 1מול ,119 או 1
מול .130 לשנינו קרה באופן קבוע שאחרי הצבעה ניגשו
אלינו ח״כים (או נציגים) שהצביעו נגדנו, לחצו את ידינו
והכריזו, בסודי סודות, שהם מסכימים עיימנו. שנינו
ניסינו לכפר על חולשת מעמדנו על־ידי פעילות מידבית,
ניצול כל האפשרויות של התקנון, והמצאת תכסיסים
פרלמנטריים מתוחכמים.
מצאנו שבאופן יחסי מצבו שלו סוב מעלי. הוא יכול

ישראל ואוהדיה דאגו להשוות לביקור זה
אופי דרמאתי ככל האפשר. זה היה הפרק
הראשון כספר טימטומי השבוע.
על פי הוראות ישירות מישראל, ערכו ״מנהיגי יהדות
אמריקה״ הפגנת-ענק המונית. המטרה היתה למחות על
הזמנת עראפאת. למעשה הושג, כמובן, ההיפך: מסע-
חפירסום סביב ההפגנה עזר לתת להופעת עראפאת,
פירסומת מירבית, להפכה למאורע יחשוב עוד ייותר ולהגביר
בכל כלי־התקשודת יאת הסקרנות לקראת בואו.

ההפגנה עצמה נכשלה. היה צורך בגיוס
כל כלי שטיפת־המוח בישראל כדי להעלים
כישלון זה.
בעיר ניו־יורק יש למעלה משלושה מיליון יהודים.
באדצוודהברית יש חמישה מיליון. יש המעריכים את
מיספר הישראלים בילבד בעיר מגרדי־השחקים ב200-

׳מגיע דסיליונים־ נוספים. איפה היו כל אלד) ?
היוזמים הבטיחו שיבואו 150 אלף. הכתבים הישראלים
דיווחו על 100 אלף 150 ,אלף ואפילו — בשיא -של התלהבות
טלוויזיונית — על 175 אלף. יגאל אלון התמוגג
מנחת והריץ מיברק־תודה נלהב לעסקן יהודי כלשהו.

אכל ״ניד יורק טייטס״ הפרד־יהודי, המכו
כד, העריך את מיספר המפגינים כ 25-אדה.
עשרים וחמישה. ומי שהסתכל היטכ כצידוטי
הטלוויזיה, והמכיר את המקום, נוכח לדעת
שזהו מיספר מהימן.
בא חלקיק קטן מן הציבור היהודי, ואף מן הציבור
הישראלי בניו־יורק. כמה פוליטיקאים אמריקאיים, שרצו
להיבחר מחדש באותו שבוע, נאמו* .הנרי ג׳קטון׳ המלך
הגויי של יהודי אמריקה, המבקש לעלות בעזרתם אל
כס הנשיא, נאם. אבן השמיע נאום נלהב באנגלית מצויינת
(חינם ז) ומשה דיין הוסיף דברים באנגלית עילגת (חינם?)

המרוויח היחידי מכל המהומה: יאסר ערא־פאת.
המתח לקראת כואו גכר.

אבל בזה לא היה די. הליגה להגנה יהודית, מין
קאריקטורה של קדקלוכס-קלאן יהודי, ערכה ברעש רב
מסיבת־עיתונאים, והודיעה שהיא עומדת לרצוח את מנהיג
אש״ף. הכרזה כזאת היא טרף לכלי־התקשורת, והם
נתנו לאיום פירסום מירבי.
מובן מאליו שהיה זה איום ריק של חבורת אפסים
חולי־פירסומת. אבל הוא השיג שתי תוצאות חשובות.
ראשית, צופה־הטלוויזיה האמריקאי נובח לדעת כי
אין הבדל בין טרוריסטים יהודיים וערביים, וכי עראפאת
ויריביו הישראליים נמצאים באותה הרמה.

שנית, המתח לקראת כיקור עראפאת הגיע
לשיא. כל דקה משעות שהייתו כמרכז האו׳׳ם
הפכה רגע דרמאתי.
ההסברה היהודיודהישראלית בעולם מצטיינת בכיש־רונה.
בייחוד כשהיא פועלת לטובת הערבים.

האם השתגע העולם?
^ כל היה מוכן לבואו של איש. הכל רצו לראות:
( 1איך הוא נראה, האיש המעורר התרגשות כזאת ז איך
הוא מדבר? איך הוא מתלבש?
כאשר נכנם לאולם העצרת, היהדו מחיאות־ד,כפיים
מקיר אל קיר. רבים מן הנציגים, וביניהם ידידי־ישראל
מסורתיים, קמו על רגליהם כדי לכבדו. ראש־הטכס של
האו״ם ליווה אותו למקומו — כסא על הבמה, השמור
לראשי־מדינות.

לנוכחים היתה ההרגשה שחם עדים לרגע
היסטורי — כמו שהיתה לקודמיהם, לפני דור,
כאשר מישלחת ישראל תפסה לראשונה את
מקומה כאולם העצרת.

לישראלי, החי בעולם של שטיפת־מוח, נראה הדבר
כאילו השתגע העולם כולו.
איך ייתכן הדבר?
!מלך המרצחים, אלוף חוטפי־המטוסים, האיש שידיו
מגואלות בדם ילדי קריית־שימונה ומעלות — והוא מתקבל
בכבוד־מלכים?
הדי זה שפל חדש בתולדות העולם! האו״ם פשט
את הרגל! ריח־הנפט העביר את העמים על דעתם!
הנאציזם משתולל ! העולם כולו נגדנו !
האמנם?

אפשר להסכיר את הזמנת עראפאת כשיקולים
פוליטיים וכלכליים, כאינטרסים מוצקים
וכנפט נוזל. אכל אין זה מסכיר את ההתלה•
כות, את מחיאות-הכפיים הסוערות, את הקימה
על הרגליים.
לתופעה זו יכולים להיות רק שני הסברים:
או שנציגי כל האומות הם נאצים, השמחים על שפיכת
דם יהודי, והנהנים למראה גוויות של ילדים יהודיים.

מי שמאמין כזה, מקומו ככית־משוגעים או
ככנסת.
או שהנציגים הריעו לאדם המייצג בעיניהם את העם
הפלסטיני, וביקשו בדרך זו להביע את אהדתם לקורבן
של טרגדיה היסטורית, הזועקת לפיתרון. אם כן, הם
כיבדו את עראפאת למדות שיטות הפידאיון, מתוך
תיקווה ששילוב אש״ף במישפחת־העמים ובמוסדות הבינלאומיים
יהפכוהו לגורם אחראי, מתון ושקול, שיהיה
מוכן לשלום עם מדינודישראל.

ההכדל כין שני החסכרים אינו תיאורטי.
הוא חשוכ כיותר, לא רק מכחינת שפיות־הדעת
שלנו, אלא גם מכחינת המסקנות המעשיות
הנוכעות מהם לגכי הטאקטיקה שלנו כאו״ם.

הנאום שלא 11 אם
•< אומו של עראפאת היה מלאכת־מחשבת. משקיף
4פרו־ישראלי שנכח במקום, הסנאטור צ׳ארלס פרסי, ש הוא
חבר המישלחת האמריקאית והתלוי בקולות היהודים
במחוז־בחירתו, הגיב מייד אחרי סיומו :״זאת היתד,
יצירת-אמנות. היא נוסחה בחוכמה בלתי־רגילה. הוא לא
נתן לישראל דבר.״
ואכן, עראפאת, שהופיע מגולח ומסודר, דיבר בסיגנון
מתון ופייסני, שהעלים את התוכן הקיצוני של דבריו.
דברוו סיברו את האוזן. דימוייו (״אני נושא ביד אחת
ענף של זיית, וביד השניה רובה של לוחם־שייחרור״)
* מדוע נערכה ההפגנה שבוע לפני הופעת עראפאת?
מדוע לא נדחתה, כאשר נדחתה ההופעה? לפי גירסה
סבירה, קשור הדבר במועד הבחירות. ההפגנה נערכה
ערב הבחירות, ועראפאת הופיע אחריהן. ואכן, היזנטוריס
יעבץ וריביקוף נבחרו באותו שבוע מחדש.

תקוע בטלוויזיה הישראלית, על רקע סיקור הונע תו עול עואפאת בארס

חכרי העצרת אוהדים את העניין הפלסטיני,
ולכן הריעו לעראפאת. אכל הם רוצים גם
כקיום מדינת־ישראל. איש מהם אינו מוכן
לפיתרון המוצע עד־ידי עראפאת, שפירושו
המעשי הוא חיסול מדינת־ישראל.

אלון ומשה פרם. אך. כאמור, אין בכך שמץ של צידוק.
תקוע גינה את עצרת האדם על הזמנת ״ראש שבט
המרצחים.״ בכך כרך יחד, ואיחד אוטומטית, ידידי־ישראל
מסורתיים עם אויביה המושבעים, שהרי כולם הצביעו
בעד ההזמנה. הוא קבע שעם הופעת עיראפאת, שנתקבל
זה עתה במחיאות־כפיים סוערות ,״הגיעו הנה שפיכת־הדמים
והבהמיות, על-ימנת לאסוף את השלל של הכניעה
השפלה.״ כלומר: אתם, חברי עצרת האדם, עמי העולם
כולם, כולכם מיפלצות צמאות־דם, בהמות או פחדנים
נכנעים ושפלים.

אפילו ברית־המועצות עומדת, בכל הכרזותיו״ על
זכותה של ישראל לקיום ריבוגי. אין כימעט מדינה בעולם
הדוגלת רשמית בחיסול ישראל לטובת ״מדינה פלסטינית
דמוקרטית.״
כאן יש לי נקודת־אחיזה טובה. תפקידי הוא לפלג
את הגוש הגדול שהזמין את עראפאת.
עלי לשכנע את הנציגים שבדבריו המתונים של ערא־פאת
חבוייה תוכנית קיצונית. עלי לנתח את משמעות
המושג ״מדינה פלסטינית חילונית לא־עדתית, שבה יחיו
הנוצרי, היהודי והמוסלמי יחד בצדק, בשיוויון ובאחווה.״

לא היתד, בנאום אף מילה אחת שלא הייתה השמצה
גסה, המכוונת נגד כולם. פלסטינים, ערבים, קומוניסטים,
מדינות אירופה, ידידי־ישראל. כולם ׳מתועבים. אחרי זד
סיגנון המתון של עראפאת, נשמע קולה של ישראל קיצוני
וציומרני. היתד, בה נימה פאראנואידית, בצעקותיה של
זקנה המאשימה את מישפחתה, את שכניה ואת העולם
כולו בקשירת קשר נגדה.
אך גרוע מן ה סי גנון היד, התוכן .

כבשו את הדימיון. בקיצור: נאום פיקחי.

מה היתה צריכה להיות התשוכה הישראלית
לנאום זה, כאותו מעמד?
אילו הוטל התפקיד עלי, הייתי עורך לעצמי את
החשבון הבא:

מול תוכנית זו, עלי להציג תוכנית סכירה
יותר, שתתקכל על דעת נציגי כל האומות,
והמשקפת כרגע זה את הקונסנזוס של מיש-
פחת־העמים: הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל
הריכונית, תוך שלום רשמי, הסדר ופי-
תרץ הכעיות.
עלי להגיד שישראל אינה מתנגדת לשאת ולתת עם
כל מנהיגות פלסטינית שהיא, בתנאי שזו תכיר בישראל
ותשאף לדו־קיום עיסה. עלי להביע אהדה לטרגדיה של
העם הפלסטיני, ולהביע רצון טוב לעשות את הכל למען
פיתרון צודק ומהיר.

כל זה עלי לומר כמלים מתונות, בהתאפקות
מירכית, כסיגנון שיתקכל על הדעת.

בצורה זו אצליח ליצור מחדש את התדמית של ישראל
מתונה ושוחרת־שלום, לעומת נאום עראפאת, שסימונו
המתון לא ביטא עמדה מתונה.

כתום היום היה נותר, כלב הנציגים ובלב
העולם, הרושם שעמדת ישראל קרובה יותר
לקונסנזוס העולמי מאשר עמדת אש״ה. הבידוד
הישראלי היה נשכר. היה נוצר לחץ בינלאומי
חזק על עראפאת למתן את עמדות אש ״ף.
אחרי נאום כזה, לא היה נוצר באו״ם רוב לסתימת
הפה של ישראל, וגם בוטפליקה לא חיה מעז להציע זאת.

..כולכם בהמות ר
ך* גמר נאומו של עראפאת עלה על הדוכן יוסף
^ תקוע. הוא נאם נאום מוחץ. יורם רונן, הגאון המדיני
התורני של הטלוויזיה הישראלית, הכתיר אותו כ״נאומו
הגדול ביותר של תקוע באדם.״ אותה שעה הראתה
מצלמת הטלוויזיה כיצד מתרוקן אולם העצרת כליל, באופן
הפגנתי יממש, ונציג ישראל נשאר עומד, זועם ורועם,
בפני הספסלים הריקים.

אין לי־ ספק שתקוע נחנה מנאומו זה. אכל
כשכיל המדינה היה זה אסון.

מובן שאין להאשים אותו לבדו. הוא פעל על •י
הנחיות ממשלת ישראל, ממשלתם של גולדה רבין, אבא

אכן, מלאכת־מחשכת שד טאקטיקה פרלמנטרית

עראפאת הציע פיתרון כלתי־סכיר — אותה
״מדינה חילונית״ דימיונית. מולה העמיד
תקוע — עד פי הוראות ירושלים — פיתרון
שמוכרח היה להישמע, כשעה זו, כאוזני כל
מדינאי, כאידיוטיזם מוחלט.
תקוע לא הציע מדינה פלסטינית, בצד ישראל. איד
היד, יכול? ממשלת ישראל מתנגדת לכך. והוא, תקוע
עצמו, שלל את עצם קיומם של הפלסטינים בנאומים
ללא־ספור.
עכשיו — בנובמבר 1974 הציע !תקוע בכל
הרצינות שהפלסטינים (מניין צצו אלה פתאום?) ימצאו
יאת פיתרגנם בממלבת־ירדן. שהרי ירדו. לדבריו, מהווה
זה מכבר ״מדינה פלסטינית״! הסיסמה האווילית, ש ד,׳סלך
חוסיין עצמו וייתר עליה וקבר אותה רשמית,
חזרה בפי הנציג הישראלי, שקיבל על עצמו לקבוע
מי זה פלסטיני. ומהי מדינה פלסטינית.

זה אפילו אינו מרגיז עוד. זה מצחיק.

אילו הציע עראפאת שהישראלים יחזרו לפולין ול-
מארוקו, היה נמצא באותה רמה.
בקיצור, בדבריו של תקוע לא היה רמז של פיתרון,
אף לא שמץ של בשורה חדשה, אף לא קורטוב של
אלטרנטיבה סבירה לדברי עראפאת.

הדכר כמעט לא ייאמן, אכל כתום יום זה
נראתה ישראל כאו״ם וכעולם כיותר קנאית,
יותר קיצונית, פחות פשרנית,
מאשר יאסר עראפאת :
אחרי נאום זה, יכלו הנציגים להצביע במצפון שקט
בעד קיצוץ זסות־הדיבור של ׳תקוע בהמשך הוויכוח.
אם ׳אין לנציג ישראל מה לומר מילבד השמצות צורמות,
מדוע צריכים לשמוע אותו שלרש פעמים ביום, עשרים
פעמים בשבוע?

שוב ארם -שמרם?
הרי הישג לאומי ואישי זה, הופיע תקוע למחרת
היום בטלוויזיה הישראלית, מרוצה מעצמו ומדושן
עונג, והסבור שהכל בסדר.
(המשך בעמוד )28

114 4 1

מנהליםרומז. ריצ׳ארד
צ׳מכרליין וטארין כאואר, בתו של
השחקן טיירון פאואר המנוח. נפגשו
על בימת־הצילומים של הרוזן ממונטה־כריסטו
ומאז אינם נפרדים.
נישאו • בהוליווד, קליפורניה, גו־כבת־הטלוויזיה
האמריקאית פגי ליפטון
והמוסיקאי הכושי קווינסי ג׳ונס. לזוג
בן אחד, משותף.
התגרשו * בבית־מישפט בקלי פורניה
כריסטינה (טינה) סינטרה
( ,)23 בתו של הזמר־בדרן פרנק סינטרה
ובעלה וים פאול 34 היו נשואים תיש־עה
חודשים. סיבת גירושיהם הוגדרה כאי-
התאמה שאינה ניתנת לגישור.
הוכתרו • כחתני פרס־ביאליק,
המוענק על־ידי עיריית תל־אביב— יפו:
הסופר ישראל כהן על סיפרו יעקב
שטיינברג — האיש ויצירתו, המשורר
חיים גורי על סיפרו מראות גיחזי
וד״ר יהודה קומולוש על סיפרו המקרא
באור התרגום. טכס חלוקת הפרסים ייערך
ב־י׳ טבת תשל״ה, שהוא היום המסורתי
להענקת הפרם.

גם ביציא תך לחו״ל
תשיג את ץ^\040מ 8שלן
במטוסי אל על
ו ב חנויו ת פטורות מנ ס

נבחר כחבר הקונגרס בארה״ב
מטעם המיפלגה הדמוקרטית ג־׳והן (יהד
יכין) ק רכס 47 אשר בתחילת שנות
הארבעים היה תושב הארץ, התגורר בבל־פוריה
ועבד כרפתן במשק. עלה מגרמניה
לארץ־ישראל בשנת ,1933 למד בתל־אביב,
עבד כחותך־יהלומים ולפגי מילחמת־השיח־רור
היגר לארה״ב. למד מישפטים, שירת
בצבא האמריקאי, משהשתחרר פתח מיש־רד
עורך־דין בעיר פרסנו שבקליפורניה,
התקדם במהירות מעלה, עד הגיעו למע מדו
הנוכחי.
נחשדבריגול. ראש לישכת
הקשר הפרלמנטרי של פדרציית האיגודים
המיקצועיים במערב־גרמניה וולטר כיה פ
( .)56 נעצר בדיסלדורף, ולאחר מעצרו פוטר
ממישרתו וגורש מחברותו באיגוד.
בדרגה * על״ידי המלך

הועלה

חוסיין, רמטכ״ל צבא ירדן זעידכן
שאקר 40 מדרגת מייג׳ור־גנרל לדרגת
לייטנאנט־גנרל.
נפטר * בבית־חולים מהתקף־לב
השחקן אהרון מפקין ( )76 שנולד בפלך
סמולנסק בברית־המועצות. שימש כעוזר

מפקין (בהלוויית שזר)

80040 ^ 0)100

^ £11^ 4 7 1 0יד א1

בשורה אחת עם הסיגריות
הם פורסלוותביותרבעולם
סופר קינג ס״ז
תערובת אמריקאית
תוצרת דובק

משיכמו ומעלה
לטכנאי־שיניים, שולייה לפושטי-עורות ב*
בית־המיטבחיים, נער־שליח בבית־מיסחר
לעצים. נתפס למהפכת אוקטובר והפך
למהפכן צעיר. התגייס לצבא ושירת ב חזית
האוקראינית. בן 18 היה הקומנדאנט
הממונה על מיניסטריון המזון שמול הקרמלין.
הכיר את חנה רובינא ויעקב
ורדי, שהביאו אותו לסטודיו של הבימה.
היה מאז מבחירי שחקני ישראל.

נפטר * בביתו שבחיפה צכי מאי־רוביץ
63 מגדולי הציירים בישראל.
עלה לארץ מפולין ב־ ,1934 הניח אשה,
הסופרת יהודית הנדל, בן ובת.

העולס הזה *194

מ>כתב לראש הממ של ה >צחק רב>ן

—~ידזוז—ודזשה־ז;

ב עי ק בו ת ת קרי ת בי שיבת הוועד הפועל
בכיבוס נאות. אבל זהו ענייו של טעם — ובנסיבות רגילות
לא הייתי מעורר את הדברים בלל.

אך כיום אין דנו נסיכות רגילות.

** משלת ישראל, שאתר! עומד בראשה, פנתה אל
1*1הציבור בקריאת־אזעקה. צפוייה לגו שואה כלכלית,
שתגרום גם לשואה ביטחונית ומדינית, אם לא תימנע
בעוד מועד.

יאחק וביו מקשיב בישיבת הוועד״הפועל של ההסתדרות
לדבריו של אורי אבנרי, שתבע ממנו להראות דוגמה אישית
ולהעביר למדינה ״לפחות חלק״ משכר הרוגאותיו.

כדי למנוע אותה, על הציבור להוריד את
רמת־המחייה שלו כאופן דראסטי, לוותר על
הרכה מהנאות״יהחיים, וכשיככות ססויימות גם
עד כמה מצרכי־חמיחייה הכסיסיים כיותר.
סישפחות מרוכות־ילדים נדרשו לוותר על סוכר
ולהם, אחרים נתכעו לוותר עד הדכרים המעניקים
להם חדוות־חיים.

הייצוג״ ו״חשבוגות ההוצאות״ הסמויים, העומדים לרשות
השרים ופקידיהם. הגבלת השתתפותה •של ישראל בבל
הקונגרסים הבינלאומיים לנציג יישראלי יחידי, בלא ליווי
בני מישפחתו — וגם זה רק במיקתח שהנציג הדיפלומטי
הישראלי במקום אינו יכול למלא תפקיד זה בעצמו.
קיצוץ דראסטי במשכורות הגלויות והמוסוות של מנהלי
החברות הממשלתיות והציבוריות, ההסתדרותיות והסוכנו״
תיות, תוך פירסומן המלא. פירסום הצהרת ההון וההכנ סות
של כל שר, חבר-בנסת ואיש־ציבור בכיר.

עשרות הוראות טסוג זה היו צריכות להתפרסם
כו־זמנית כאותה מוצאי־שכת שכה
פירסמה ממשלתך את תוכניתה. האמן לי,
אפילו צימצום הסובסידיות על דחם וסוכר
היה מתקכד אז כצורה אחרת.

ף• צד הטיהור המוסרי החיובי צריך היה לבוא ה־
4טיהור השלילי — ביעור הרע וכריתת האברים ה רקובים.
בחודשים
האחרונים נתגלתה בארץ סידרה מדהימה של
.פרשוודשחיתות שונות. בכולם מעורבים אישים ממשל תיים
בכירים, ידידיהם וחבריהם ישל שרים.
העיתונאי שלמה נקדימון כתב בידיעות אחרונות
שבשעה שגיליתי באוזניך, באותו נאום בוועד־הפועל, פר טים
על העלמזת־המס הסיטוניות של סרסורי־נשק ו־קבלני״ביטחון,
בעזרת ה־שילטונות, הפלטת כמה פעמים:
״לא ידעתי ...לא ידעתי לא שמתי לב לכך.
מן האיש העובד, השכיר והעצמאי, נשללה כל אפש אם
אתה אומר שלא ידעת, אני מאמין לד( .אילו הייתי
רות לצאת לחו״ל, לרכוש מכונית פרטית צנועה, לעבור
חבר־כנסת, היית שומע על כך הרבה זמן לפגי כן, ולא
לדירה מרווחת יותר, להצטייד במכשירים המקילים על
רק פעם אחת).
חיי מישפחתו. חינוך הילדים הפך בעייה כאובה עוד
אכל עכשיו אתה יודע.
יותר.
התוכנית הכלכלית הדראסטית היתה מתקבלת על-
את כל זה סיפרת גם בישיבה ההיא של הוועד־הפועל,
ידי הציבור באווירה אחרת, אילו קרו הדברים הבאים:
באוזני נציגי מקומות־העבודה. תיארת את העול הביטחוני
6כליאתם כבית־יהמעצר כאכדככיר של
הקשה מנשוא, שאין לנו ברירה אלא לעמוד בו, ואת המצב
מיכאל צור וכל מנהלי החברה לישראל שידעו (או שהיו
הכלכלי הנורא.
יכולת לצפות לכך שדכרים פשוטים אלה, צריכים לדעת) על הפרת החוקים וההערמה על החוקים;
מנהלי צי״ם ובתי הזיקוק והפקידים הבכירים שהפרו את
והפיתרונות הקשים שההדטת עדיהם, יתקכלו
כציכור נאמן זה כהכנה וכהסכמה.
החוק, שקיבלו סכומים בלתי־חוקיים ביחו״ל, שנתנו ידם
לפירסום מאזנים ותשקיפים כוזבים, כל עורכי־הדין ורואי-
נדהמת להיווכח שאין זה כך, ורשמת על פתק לשר-
החשבון שחתמו על מיסמכים כאלה ביודעם שהם כוזבים ;
האוצר שאין טעם להשמיע בפורום זה דברי-היגיון.
סרסורי-הנשק וקבלני מישרד־ה־ביטחון •שהעלימו מסים.
האם לא שאלת את עצמך: מדוע?
במידה שמישהו מן הנ״ל נהגה ממעמד של שר או ח״כ,

יש לבטל את חסינותו.
ך• איטר אדם מספר לך על אסון נורא שקרה לו, ותוך
•• השעייתו המיידית מתפקידו של כל מי
^ כדי כך הוא מחייך בעליצות — אינך יכול להאמין לו. שמעל בתפקידו בזדון, תמורת שוחד או כתוצאה מרשל דבריו
של אדם אמינים, רק כאשר הבעודפניו והתנהגותו
נות פושעת, וביניהם נגיד בנק ישראל שלא פיקח כראוי
תואמים אותם.
על בנק ארץ־ישראל בריטניה, ושהפקיד סכומי-עתק מכספי
איך יכול אדם נורמלי להאמין לממשלה
משלם־המסים בעיסקי ספסרות פסולים ;,כל מנהלי חברת
האומרת לו שהינה-הינה מתרגש ובא עלינו
מקורות שהצביעו בשעתו נגד השעייתו מתפקידו של זאב
אסון כלכלי נורא — כשהיא עצמה וכד חם
קרייב; כל מנהלי צי״נז ובתי־הזיקוק; כל פקידי מישרד־ריה
מתנהגים כאילו הכל שסיר?
הביטחון שחיפו על העלמות־המס של קבלנים וסרסורים ;
השרים מטיילים בחו״ל ונודדים ממלון־פאר אחד ל־כל
פקידי האוצר שידעו (או שהיו צריכים לדעת) על זרימישנהו.
מכוניות־השרד המפוארות טסות על כבישי ה קת
כספי המדינה לחברות ואדוציות ועל עיסקי־מטבע
ארץ, שמוחם פונו האזרחים עקב מחיר הדלק. כל ילד חשודים של החברות הנ״ל; מנהל סולל־בונה צבי רכטר
יודע שפלוני, שכולו שופע שובע, המספר לנו בטלוויזיה
ששיתף פעולה בעסקי־הרמאות של טיבור רוזנבאום.
שעלינו לחסוך בסוכר ובלחם, קיבל מתנות של מאות
מעצרים והשעיות המוניים כאלה היד גוראלפי
לירות מתחת לשולחן, וזרק מאות מיליוני לירות מים להלם. אכל זהו הלם כריא, שהיה מוכיח
מכספי המדינה לבור של שחיתות.
לכל שנפתח דף חדש, וכי אתה אינך מוכן
זוהי החשיבות של הדוגמה האישית. אין לה, אולי, לסכול סכיכך שחיתות וזוהמה.
מישקל כלכלי — אבל היא חיונית מבחינה מוסרית ו
פסיכולוגית,
אם רוצים לשכנע מישהו להסכים לקורבנות.
ן 1פ זה איננו העיקר, כמובן. העיקר הוא הטלת
אידו היית מעכיר עכשיו לקופת המדינה
4העומס במיקום שבו הוא צריך להיות מוטל: על
את שכר הרצאותיך כחו״ל, אף שאינך חייכ
הישורונים ששמנו ובעטו.
לעשות זאת — היה הדכר מעניק דך זכות
בד־בבד עם פיריסום התוכנית של ממשלתך, ועוד לפני
מוסרית כודטת לתכוע מזולתך ויתורים.
אילו החזיר משה זנבר את הדירה שקיבל כבאקשיש העלאת מחירי הלחם והסוכר, היית צריך לבצע שורות •של
מבנק ממשלתי, יתכן שהיו מתייחסים ברצינות לתוכחותיו. פעולות מוחצות, אנטי־ישורוניות, כגון :
• הטלת מס־רכש חד־פעמי כדיעכד על
אילו הודיע חיים בר-לב שהוא מפסיק לה-שתמש במטוסי
כל סרסורי־הנשק, כסכום מלוא הכנסותיהם מ•
חיל־האוויר כבמוניות פרטיות, היה זה מתקבל בברכה.

דוגמה אישית
*** מעתי שהכעת השבוע במה פעמים בפומבי תמיהה
8 /והתמרמרות על הדברים שהשמעתי בנוכחותך בישיבה
המחושמלת של הוועד־הפועל, בקשר לפרשת הרצאו תיו
בארצות־ווברית.
אמרתי לך באותו מעמד שבבואך אל העם בדרישה
לקורבנות מכאיבים, ומפליגים, עליך להראות לו קודם
כל דוגמה אישית.

הצעתי לך להעכיר לידי המדינה לפחות
חלק מן ההכנסות שכאו לך מאותן הרצאות.

בוודאי שמת לב לכך שדברי אלה נתקבלו בדממה
דקה. אפילו חבריך-למיסלגה לא הגיבו עליהם בזעם וב סערה.
על פני הנוכחים, וביניהם נציגי ועדי־העובדים מכל
רחבי הארץ, הצטיירה הסכמה שקטה.

נדמה די שזו הפעם הראשונה שדכרים אלה
הושמעו כאוזניך, ושניתנה לך ההזדמנות לעמוד
על תגוכת הציכור עדיהם.

אנסה להסביר לך מדוע אמרתי את הדברים, ומדוע
ראיתי בכך מילוי חובה בלתי־נעימה אך חישובה.

יני צריך להזכיר לך שהתייחסתי בחיוב לבחירתך
לראש־הממישלה. אכן, הייתי הראשון שהציע לנשיא-
המדינה להטיל תפקיד זה עליך. יזה היה עוד לפני למעלה
מחמש שנים, עם פטירת לוי אשכול, כאשר הנשיא הזמין
אותי רשמית להביע את דעת סיעתי בכנסת על המועמדים
לראשות־הממשלה.
למרות זאת, כאשר הובאו לי לפני שנתיים העובדות
ביחס לפרשת ההרצאות שלך, החלטתי לפרסמן. זה היה
הפירסום הראשון, אך באווירה של הימים ההם, הוא לא
עורר כל תגובה.
ערב בחירתך, ניסה מישהו — ושנינו ידענו מיהו —
להוציא פרשה זו מן המגירה, כדי לפתוח נגדך במסע
של ציד־מכשפות.

לא הצטרפתי למסע זה.

לא האמנתי בטוהר הכוונות של בעליו. סברתי שאין
כפרשה זו כדי לפסול אותך כראש-הממשלה, ולמנוע ממך
הזדמנות נאותה להוכיח את עצמך בתפקיד הרם ביותר.

אודם אין פירוש הדכר שהפרשה עצמה
נסגרה.

13א היינו זקוקים לדו״ח מבקר המדינה, שהוגש ביני
/תיים, כדי לדעת שמרחפים מעל לפרשת ההרצאות
כמה סימני־ישאלה.
כל נאום של שגריר בארץ כהונתו •שייך לתפקידו. אין
השגריר צריך לגבות שכר עיבור נאומיו, במיסגרת ציבורית
ופרטית, ואין הוא צריך להעמיד את עצמו לרשות אמרגן
מיסחרי, שיעשה מיסחר בהופעותיו.

כוודאי אין שגריר צריך ליהנות ממצכו
המיוהד, הסוטר אותו מתשלום מיסיס הן כארץ
כהונתו, הן כמודדתו.

כל זה ברור ומובן מאליו. מיקר המדינה רק אישר
את הדברים. הוא מצא שהרצאותיך לא נגדו את החוק
והתקשיר, מפגי שאלה שכחו להתייחס למיקרה מסויים
׳כזה. אבל המבקר המליץ על תיקונם, כך שלהבא יהיה
ברור כי הדבר אסור בהחלט.

מסקנה זו של המכקר מהווה זיכוי טכני,
אך הרשעה לגופו שד עניין.
נדמה לי שלא היית צריך להשאיר לאחר־מכן׳ את
הדברים תלויים באוויר. אילו נשאלתי, הייתי מייעץ לך
להסיק מסקנה מעשית, בצורה של תרומה למטרה לאומית,

אחוזים שגכו על אספקת ציוד-לוחמה זרלצה״ל.

והי, כמובן, רק ההתחלה.
כדי להתאים את עצמם דדיכוריהם, על
הממשלה וחכריה לשנות כאופן קיצוני את
סיגנון חייהם.

למשל: ביטול מכוניות־השרד הצמודות, ונסיעה ב ,,פול״
מרכזי של מכוניות ממשלתיות. ביטול זכותם של
כל השרים, מילבד ראש־הממשלה ושר-החוץ, לדירות־שרד.
ביטול המ׳־שרתים האישיים, המוסווים כגהגים או כאנשי־לישכה(
.הופעת אשת השר בסופרמארקט תגרום לסנסציה
חיובית, בניגוד לביקורה התכוף בסלון אויפגאית־הצמרת
לולה בר ).הפסקת כל נסיעות השרים לחו״ל — מילבד
נסיעות חיוניות מעטות, הקשורות במישרין בתפקידם,
שסיבותיהן יוסברו לציבור בפרוטרוט. ביטול כל הטיולים
על־חשבון המגבית, הסוכנות ושאר המוסדות המשמשים
לחלוקת שלל. הוצאת כל מיסעדות־הפאר אל מחוץ לתחום
השרים, הפקידים והקצינים הבכירים. ביטול כל ״קרנות־

י• הטלת היטל דומה על קבלגי־ביטחון, בשיעור
מלוא רווחיהם, מילבד שכר אישי צנוע.
8סתימה מיידית ומוחלטת של כל חורי״המס, שדרכם
יכולים בעלי-רכויש ואילי-הון לפטור הכנסות של מיליארדים
מתשלום מס״אמת, או מתשלום מס בכלל, והפקעה
בדיעבד של רווחים אלה שנעשו בשנים האחרונות.

כל דואה־השכץ מתחיל מכיר את החורים
האלה כמסננת-המס — ,מסננת הפוכה התופסת
את גרגירי-השכד של השכירים, והמע־כירה
את גושי־הרווח של הפרוטקציונרים.

אליה אינם אלא צעדים ראשונים בדרך לרפורמה. אבל
אפילו בהתחלה צנועה כזו די היה כדי לשכנע את האזרח
כי אין ממשלתך משקרת לו, וכי עליו להדק את חגורתו .

פנייתי אליך כאה לאור מחשכות אלה. היא
לא נכעה מקלטרנות, אלא מן הרצון להעמיד
אותך על הכעייה האמיתית הניצבת בפניך:
כעייה של מנהיגות ודוגמה אישית.

במד ינה העם מצפון תיפתח הרעה

״כאשר מישהו מתעטש
כדמשק — אין פרירה
אלא 7ה3ריז ע? כיוס:״
בערי אירופה, שהיו בנויות מעץ, ריחפה
סכנת האש גם על הימים השלווים ביותר.
כל אדם היה מוכן לקפוץ ממקומו בכל
רגע, בהישמע קריאת־ד,אימים :״אש ! ״
יש ארצות שבהן יש כוננות תת־הכרתית
מתמדת לקראת רעש״אדמה פיתאומי, או
לקראת הוריקאן משתולל.
בישראל, מוכן כל אדם, בכל עת, לקרי את
המילחמה. האדם הישראלי למד כי
המילחמה אורבת מאחרי כל פינה, ושגם
בימי הרגיעה העמוקה ביותר יכולה הרעה
להתחולל בכל רגע.
נשים חרדות. השבוע זה קרה שוב.
ביום החמישי עוד היתד, המדינה כולה

מגרה את המיסמכים

דאיון בדרום־לבנון (״פתח־לאנד״) וכיבו שו.
אלא
שכיבוש כזה היד, מעורר ׳תגובה
נזעמת בעולם, ועלול היד, למוטט את הפס-
קת־האש גם בגבול המצרי והסורי.
הסיבה האמיתית היתד, קשורה בסוריה.
המתיחות הכרונית בחזית צבאית־מדינית
זו הגיעה לשיא עונתי.
ועדת־החקירה הכאה .״כאשר מי־שיר,ו
מתעטש בדמשק, אין לנו ברירה אלא
לגייס בכל הארץ,״ אמר איש ביטחוני.
״אף אחד לא רוצה לשמש נושא לוועדת־החקירה
הבאה.״
זאת היתד, תוצאת הטראומה של מילחמת
יום־הכיפורים. אין עוד ממשלה ממוכנה
לקבל על עצמה את האחריות ולוותר על
גיוס־כוחות, כאשר ניכרת התנועה הקלה
ביותר במערך הסורי. הדבר מוסר בידי
דמשק אמצעי־לחץ קל וזול. היא יכולה
להכריח את ישראל להכריז על גיוס כל
כמה שבועות. די בהזזת אוגדה סורית אחת.
האם מעוניינת סוריה במילחמה? מכל
הגורמים הערביים ובכללם אש״ף, היא
היחידה שאין לה מה להפסיד. המוראל של
צבאה גבוה, החימוש הסובייטי זורם אליה
בכמויות גדולות, היא מקווה לניצחון טאק טי
בראשית המילחמה הבאה, והיא סומכת
על אולטימטום סובייטי מאסיבי כדי לעצור
את צה״ל בשערי דמשק בשעת־הצורך.
הנשיא חאפז אל־אסד גם יודע שמצריים,
ואולי אף ירדן, אינן יכולות לשבת בחי-
בוק-ידיים כאשר הצבא הסורי יעמוד על
נפשו. ואם לא יפעל — אין סיכוי שיקבל
חלק כלשהו מרמת־הגולן בחזרה.

השט חי ם
אש בגדה המערבית

דיין רמז שלשימעון
סרס אין שכל —
ופרס כיפר! 7ו הוכחות
״איך היו צריכים לנהוג כלפי ההפגנות
בשטחים?״ שאל המראיין בטלוויזיה.
משה דיין עיוות את פיו בבוז, ואמר :
״בשכל !״
כך, במילה אחת, הביע דיין את מלוא
הזילזול שלו ביורשו, שר־הביטחון שימעון
פרס.
עזרה לעראפאת. פרס היה ראוי
לכך, ודיין היה רשאי לדבר על נושא
זה בהתנשאות. כי לעומת כישלונותיו
של דיין בשטחים האחרים, הוא הצטיין
בגישה רגישה לבעיית השטחים המוחזקים.
הוא הקפיד שלא ליצור קדושים מעונים,
ולא לעורר מתיחות שניתן היה למנעה.
שימעון סרס, שלמה הלל ועוזריהם,
אינם מצטיינים ברגישות זו. השבוע הם
עשו שגיאה אחרי שגיאה, ובכך הושיטו
עזרה ישירה ליאסר עראפאת (ראה עמודים
.)18/19
דגלים כך חוכ. היה ברור כי הניצחון
הפוליטי העצום של אש״ף בזירה הבינלאו מית
והבינערבית ימלא את האוכלוסיה
הנשיא אל־אסד
הערבית בגדה המערבית בתחושת־כוח מחו מה
ישי להפסיד?
דשת ובגאווה לאומית, שיחפשו להן פורקן.
אחרי שנים של אדישות פאטאליסטית,
שקועה בעליית המחירים, כוויכוח על המ התעוררו לפתע השטחים המוחזקים. דגלים
דיניות הכלכלית החדשה של הממשלה פלסטיניים הופיעו ברחובות .,יחד עם תיכו (ראה
עמוד ,)13 בהופעת יאסר עראפאת ניסטים אחוזי התלהבות לאומית. היתד, זו
תגובה טבעית, והשכל הישר היה צריך
באו״ם (ראה עשדיס .)10—11
ביום החמישי התגייסה המדינה למיל -לצוות על המימשל הצבאי להתייחס אליה
בגמישות, בסובלנות מירבית, במינימום
חמה.
נשים שוב החלו חרדות לבעלים שנעלמו של אלימות. כך, בוודאי, היד, נוהג דיין.
מן הבית, גברים שוב החלו מכינים עצמם
מודרג כג׳נין. אבל שימעון סרס. בניגוד
לקריאה פ־תאומית, ילדים שוב החלו מר לדיין, חייב להוכיח שהוא חזק ותקיף.
גישים במתיחות של ימי־חירום, המעוררת
לכן יצאה הפקודה: לנהוג ביד חזקה.
בהם התרגשות.
האלות הלמו בראשים, החיילים ירו באוויר.
השאלות הישנות שוב השתלטו על כל
בג׳נין נהרגה נערה. המימשל מיהר לטעון
שיחה: האם תהיה מילחמד? ,היכן ו מתי? שהיא נפגעה על־ידי אבן שנזרקה על־ידי
מי יתקוף? מה רוצה הממשלה?
מפגין, אך בשטחים המוחזקים לא האמין
פיחות וגיוס. הסמיכות בין זעזועי איש בכך, וגם בעולם נתקבלה הגירסה
בספקנות גלוייה. הממשלה לא מינתה ועדה
הכלכלה לבין התכונה המילחמתית סיפקה
חומר לציניקאים. אולי זהו תכסיס ממשלתי ׳ לחקירת המיקרה — וגם מחדל זה הוסיף
כדי להסיח את דעת הציבור? האם באד, לספקנות.
התוצאה: לפלסטינים ניתנה קדושד,מעו התכונה
הצבאית כדי להוכיח לציבור שהממשלה
צודקת בטענתה שהמצב הביטחוני נה אידיאלית: נערה צעירה שמסרה בגבורה
את נפשה למען שיחרור פלסטין. הידי מחייב
את הידוק-ד,חגורה?
אלא שגיוס המוני כזה ־^,ולה במיליוני עות על ההפגנות מילאו את עיתוני העולם,
ובאו להוכיח כי גם אוכלוסיית השטלירות,
ואינו מתיישב עם אמצעי־חיסכון.
אזרחים פחות ציניים האמינו, כי הממ חים המוחזקים עומדת כאיש אחד מאחרי
שלה מבקשת להגיב על הופעת יאסר ערא־ אש״ף — ולא רק הפידאיון שביצעו השבוע
פאת באו״ם על־ידי פלישה לאיזור־הפי־ מיבצע זוועד,־והתאבדות נוסף בבית־שאן.

שלא טוסמו נעתונ שואל

לעעוך

הקומבינציותשנדרשו על סבת להתגבר על קשיי
המיסוך חל הגרמנים והצ ורך לה תגבר על החוק
הגרמנילהשקעותאסרד רש כיההשקעותאכן
תבואנהלבסויבנכסיםמסוימים ושההשקעות
תבוצענהכדי 1/3בהוןמניותו 2 3 -במניות
ארוכותמועד כאשר מותראמנםלמשקיעים
לקבלהלואות לשם ביצועהשקעתםובלבד שלא
יקבלוה לו או ת מ מו ס דו תישרא ליי ם. מסתבר
כילגרמנים לא היהכל הכסף הנדרשוכ אך
בכנסלתמונהמינוררוזנבאום אש רהעמיד
לרשותם מימון תוך הבסחה מצור כי צור יד אג
להפקדה מ ק בי ל ה סל החברה לישראל אצלו .
קומבינציהזו ׳היתה בסתירהלדרישתהחוק
הגרמניכיהכספיםלושקעו מאחר ובפועל לא
יקבלו הגרמנים הלואה אמיתית בלתי תלויה
בי שראל, כ ו כן היה צורךלהוכיח לממשלה
הגרמניתולמוסדהגרמנילביטוח השקעות
בגדסיכוניםפוליפייםכי ההשקע-ות הגרמניות
הושקעובנכסיםמוכרים. לדבריצור השתמש
בציםכמכשירלהוצאתהפקדון של החברה
לישראלבבנקטיבוררוזנבאוםמשמה של
החברה ; ישראללשמהסלצ יבד. יאחרתהיהמתגלה
,כילמעשהקבלוהגרמנים את ההלואהממקור
ישראלי.

לרמות את הגרמנים

קטע״המפתח מעדותו של מיבאל צור
לפני ועדת״החקירח של ״צי״ם״ .קטע
זה לא פורסם בעיתונות, מחשש פי ממשלת גרמניה תגלה ש״החגרה לישראל״ עשתח
קנונייה לרמות אותה. אולם איש לא שם לב כי באותה שעה עשתה ״החברה
לישראל״ קנונייה לרמות גם את מס־ההכנסה בישראל. הקטע מציין במפורש כי מטרת
״הקומבינציות״ היתח ״התגברות על החוק הגרמני,״ והן חיו בסתירה לדרישות החוק.

מאת *אל ל 3י 3
ץ* יכאל צור מודה שהיה לו חשבון
) 01 בבנק של טיבור רוזנבאום בשווייץ,
ממנו משך לעת הצורך ״סכומים לא גדולים
1000 ,־ 1200 דולר כל פעם״ כדי לכסות
את כרטיס־ד־,אשראי שלו. כלומר: הוא
מימן בהם את בילוייו והוצאותיו האישיות
בטיוליו בחו״ל.
לצור, למשה קשתי ולמנהל צי״ס באנג ליה
היה חשבון סודי, ממנו שילמו בכספים
שחורים בחו״ל ע־שרות אלפי דולר
לכל מיני אנשים, בלי רישום בספרים.

גיכורי הפרשה מודים כמעשים
שהם עכירות פליליות כישראל.
מדוע אינם נעצרים ז

מדוע עוצרים אזרח הקונה והמוכר 100
דולר בשוק השחור בליליינבלום? מדוע
עצרו אחד בשם יצחק צווייגנבוים, המכונה
״איצ׳לה הגדול״ ,וקראו לו ״בנקאי״ על
שהחזיק בדירתו כמד, אלפי דולרים? מדוע
עוצרים אותם ואין עוצרים את ראשי
המשק וצי״ס, המודים בעבירות חמורות
ביותר על הוראות מטבע זר ועל מס ד,הכנסה?
מדוע
א־ן עוצרים את מיכאל צור ורעיו
לחשבונות הסודיים, כולל מקבלי התשלומים,
כמו שעצרו את דניאלה דינור על
חשד בקניית דולרים שחורים?

גדכר החשד כי מישטרת ישראל

שותפת לקנונייה לטשטש את כל
הפרשיות הנחשבות. וייאמר ברורות:
כל מה שפורסם עד כה הוא
קצהו של הקרחון. כאשר יתייחסו
למיכאל צור ולרעיו כאד עבריי־ניס
פשוטים, והם יתחילו דדכר,
ירעדו אמות הספים.

ליוה 11

גדצכגר, ו? ל1

בד״פכר 1972,

לידס

אולם ניראה כי לא רק המישטרה נותנת
יד לטישטוש. כל העיתונות בישראל שו תפת
למעשה ההצנעה וההעלמה של הפש עים
שנעשו. יום־יום מפרסמים העיתונים
כי הם מוסרים את ״הדין־וחשבון המלא״,
בעוד הם משתפים פעולה עם ראשי המשק,
המצנזרים את הפירסומים. על־ידי כך מע לימים
מאזרחי ישראל את המעשים החמורים
ביותר שנעשו, מרכזים את תשומת-
הלב על דברים שוליים.

500.000

.ליום

31בדבסבר 9 3 0 , 0 0 0 — 1 9 7 3 9י ג— ם;_15י:י נס־צסם ת 1 . 0 , 1

סוב־אישום
** ך למשל, מרהיבים הכל את הדיבור
^ על ההפקרות של צור ושות׳ בחשבו-
נות בנקים בשווייץ׳ הפקרות של סכומים
שקיבלו מעמלות בלתי־חוקיות על מכירות
של שתי אוניות של צי״ם,

כמי

לדתות את השווייצי

מיסמך זה
רואה אור
לראשונה באן, והוא קטע מדין־וחשבון שהגישו רואי־החשבון
קסלמן־קסלמן ליצחק סאוב, יושב־ראש הרשות לניירות־ערד של
האוצר. הקטע מראה את הפיקדונות של ״צי״ם״ משך שלוש
שנים בחגרות חוואדוציות של טיבור רוזנבאום, והוא מגלה גי
״צי״ם״ הפקידה גם נספים גחברת המימון ״לוקטאינגסט״
של ״בנק לאומי.״ חכרה זו אחראית לכל פרשת הפקדות הכס
האם
תשאל המישטרה את מיכאל
צור מה קרה לכספי הריבית
על ההפקדות שד ״צי״ם,״ כתי•
הזיקוק ויתר הגופים שניצל?
בפרשת הקומיסיונים, מזדקרים סעיפי-
אישום אפשריים אלה :

• גניבת כספי החכרה, על•
ידי עצם גכיית קומיסיוגים כידי
מנהלים, ואי־העכרתם לקופת ה חכרה.

עכירות על תקנות המטבע
הזר, על־ידי החזקת מטכע זה ב־חו׳׳ל
כחשכונות סודיים, מבלי להצהיר
עד כף.
• עכירות עד חוקי מם־ההב־נסה,
כף שחולקו לעוכרי החכרה

ותקברל,י.ם

דמי ה רב לת מסעבייברא
דמיהובלתמסיניי ־צ וא
ססענים בין במלים זרי ם
החכרת אבירת
דמי עמילות רהכבסרת א חר ות
הכב סרת סרביה
הכנסותממכירתאבי-ו תבתקופתהדר ״ ח
ו תקבולי ם בגין אניות פנמכרו בקבים
ק ו דס ו ת
בסול הפרקרת סאינך דרוכות יו תר
קבלות הלוא ות לזמן ארוך

הכר להי מ

היו

ל וסגונסצדדתת הללי
יה־ ורבגנה ,

לפיההסגריםשקבלנווהריספבישהסונים רזי ו. השקדיגותבגופיו
ה י ׳ לחלקפןהעסקית של ההדרה סר דל י י. שרגי־ יונלירדיםבנק
ו ה דש ר ם בשס הגופיםהנ ׳ להיה ״י: כבניתורהליבלבדהדר בה
לפנועי.כ י י סס במקורמהרביתשנתקבלו: עד הדקדונור. ההפורימ ,

הכנסות

וי׳י ד

גוביםזזקעוריסבאינסרנדידיל ״,רדיד

ביקזה ; בבקרה ידל

בדין־וחשבון של צי״ם לאוצר היא אינה
מופיעה. ואם גם היא הוחזקה שנה־שנתיים
בבנקים בחו״ל עד שתועבר ארצה, מי נהנה
מן הריבית על סכום זה של 600 אלף
דולר, ריבית שהיא לפחות 60 אלף דולר
לשנה? על שאלה זו המזדקרת ממיסמכי
צי״ס, אין תשובה בשום מקום. צוות החוק רים
היה כה עסוק בהר הבעיות שגילה,
שלא שם ליבו לשאלה זו.

הכנסות

סגפסר

לנו

ידי

היזכריס

ההדרה

נזזיף 2לפרד,בך.

113151 311:י :0נ :6דנז . 1־. £11)1 1 . 0 .•1ך 33 ?^0״ :

כתקופת שידטדן צור־קשתי כ־
,,צי״ם״ נמכרו ונקבו עשרות אוניות.
מה קרה דקומיסיונים עד כל
העיסקות האלה? אם על מכירת
אוניה אחת לקחו לעצמם צור
ושות׳ מעד ל־ 50 אלה דולר עמלה,
כמקום להכניסה לקופת ״צי״ם,״
הרי שעל מכירת וקניית כ־ 50 אוניות
יכלו לקחת לעצמם עמדות
כשיעור שד .5צ מיליון דולר.

דפי הנתונים שמסר צור עצמו,
הוא קיבל על הפקדות אדו ריכית
שד עשרה אחוזים כממוצע, שהיא
כ־ססי) אלף דולר לשנת .1973 היכן
הריבית ז

5״?2 0 0 , 0 0 0ל

* כולל 4 0 0 , 0 0 0״

האם מישטרת ישראל חוקרת מה קרה
לעמלות על יתר קניות ומכירות האוניות
של צי״ם?
אולם קומיסיון משלמים לא רק בעבור
אוניות. החברה לישראל קנתה הרבה דב רים
למלונות שהקימה. היא קנתה בהולנד
ציוד בעשרה מיליון לירות לבית־קירור
חדיש. אם בקניית ומכירת אוניות לקח
צור לעצמו קומיסיונים, מי בודק אם לא
עשה כך ביתר העיסקותז
דוגמה הזועקת לשמיים: בשנת 1973
היו לצי״ ס כ־ 6מיליון דולר בחברות הווא־דוציות
של רוזנבאום. בדין־וחשבון של
צי״ם לאוצר לשנת 1973 נמסר, כי ההכנסות
מריבית על הפקדות זרות בחו״ל היו
רק 72 אלף דולר.

ודמנהדיה בונוסים סודיים כחו״ד,
שעליהם לא דווח ולא שולם מס.

8ש 1תן זוונאוס?
ולם הדבר החמור ביותר שהתגלה,
ואשר הועלם על־ידי כל העיתונים,
הוא עמוד 14 בדין־וחשבון של החוקרים,
המתאר את ״הקומבינציות,״ שעשה מיכאל
צור כדי לגייס כספים לחברה לישראל.
על החברה לישראל היה לגייס עד תאריך
נקוב 35 מיליון דולר כהשקעה במניות,
והיו לה רק 12 מיליון דולר. צור עשה
קומבינציה עם קבוצת־משקיעים גרמנית,
שתשקיע כאילו את הכספים בחברה לישראל.
כיוון שהגרמנים לא רצו להשקיע
את הסכומים הגדולים הללו, סידר צור,

במסי? ישראלי
אלפי ליי __

211,482
82,439

פים של ״צי״ם,״ שכן היא שנתנה את הסכום של שמונה מיליון
דולר הלוואה לרוזנבאום, שאיפשר את בל הפרשה. המיבתב
חושף בי ההפקדות בחברות הוואדוציות, ובן בחברה של ,,בנק
לאומי,״ נעשו בדי לרמות את שילטונות מס״ההבנסה בשווייץ.
על הכנסות מריבית יש לשלם בשווייץ מש של * .30״צי״ם״
העדיפה לרמות את חשווייצים, רשמה את ההפקדות בחברות
ואדוציות שאינן משלמות מס״הכנשה כה נכוה. כתוצאה מכך
הפסידה את הכסף, שהחברות הוואדוציות לא מסוגלות להחזירו.

,במעבה חרץ
אלפי__

14,276

3,715

2, 1. 33

46,150
2.3,6.32

18,308

3,603

2 , 3 58

רישמי של ״צי״ם״ לאגף מטבע״חוץ של האוצר, מיולי .1973
המיבתב מראה בי הכנסות ״צי״ם״ מריבית במטבע זר היו
בסך הבל 72 אלף דולר. לפי המיבתב של רואי־חחשבון קסלמן־
קסלמן (למעלה משמאל) היו ל״צי״ם״ באותה שעה פקדונות

אודם למעשה הגרמנים לא השקיעו
כספים שלהם אלא כספים
שקיבלו כהלוואה מן החכרה כה
היו אמורים להשקיע. דכר זה הוא
:נד החוק הגרמני, שאינו מתיר
קומבינציות כאלו לצורך ניכוי
ממס.

דבר זה הוא גם עבירה על חוקי־החב־רות
באמריקה, בה רשומה גם החברה לישראל.
שכן ועדת ניירות הערך האמריקאית
אוסרת על חברה לקנות את מדותיה של
עצמה.

כקצרה: בד הקומבינציה הזאת
מסריחה מרנד ועד ראשי, מנוגדת
דחוק הגרמני והאמריקאי.
צור עצמו אומר בעדותו :״קומבינציה
זו היתד, בסתירה לדרישת החוק הגרמני.״
(הסדר פיקטיבי זה נהשף לראשונה, ב־העולם
הזה ,1935 בכתבה על מיכאל צור).

אולם הדבר שחוקרי ״צי״פ״ לא
שמו לב אדיו הוא כי קומבינציה
זו מהווה נם עבירה על חוקי יש־ראל.

שכן
החברה לישראל נהנתה מאז קומה
מפטור מלא ממס־ההכנסה, בהתאם לחוק
מיוחד שנחקק בכנסת. אולם על״מנת לע מוד
בדרישות החוק, היה עליה לגייס הון
השקעה אמיתי. ע?.ה מתברר כי ההון
שגייסה היה פיקטיבי, לא־אמיתי, ומכאן
כי כל ההטבות שקיבלה לפי החוק לא היו
חוקיות.

ותקברל יס

לרמות את הישראלים ז 5מ

כי יקבלו אותם כהלוואה מן הבנק של
טיבור רוזנבאום, שהוא מצירו יקבל אותם
מן החברה לישראל. צי״ם ובתי־ד,זיקוק.
הסיבוב הזה היה נחוץ׳ כי השקעה באמצ עות
גרמניה נהנית בגרמניה מפטור ממס־ההכנסה.
תוך כמה שנים ניתן לנכות את
מלוא הסכום המושקע בישראל ממס־ההכ־נסה
הגרמני, כך שלמעשה נותן האוצר
הגרמני את כל הסכום במתנה ל״משקיעים״
בישראל.

של שישה מיליון דולר לערך. הריבית עליהם היתה לפחות חצי
מיליון דולר. אן ריבית זו אינה מופיעה בספרי ״צי״ס.״ היכן
היא ז חוקרי ״צי״ם״ לא שאלו שאלה זו, כי לא שמו לב
לנושא זה, אולם נראה כי הריבית על הפקדות ״צי״ס״ זרמה
במשך השנים לחשבונות ממוספרים של אלמונים בשווייץ,
וטרם הגיעה לידי בעליהם החוקי — ממשלת״ישראל.

המעשה שעשו ראשיה, כדי לרמות
את הגרמנים והאמריקאים,
הוא נם הונאה של מס-ההכנסח
כישראל.

האם החלה מחלקת החקירות של מס־ההכנסה
לחקור את הנושא, ולהעמיד לדין
את האחראים להונאה זו?
האם צור לבדו הגה, תיכנן ועשה את
(המשך בעמוד )27

מה הן ה ה כנ סו ת האמיתיות של מחוקק׳ י שר אל

ננסהחההת( שווהו

אחת האגדות הנפוצות בארץ היא שחברי־הכנסת חיים ממשכורת נמוכה,
בצניעות מופתית. ואכן, כך נאה לחבריו של מוסד המחוקק את החוקים למדינה
כולה, ושחבריו מצטיינים בתביעות משאר האזרחים להדק את החגורה ולהתנהג
כמו ״עם במצור.״
מהי המציאות שמאחרי האגדה !
אמנם, משכורתם הרישמית של חברי־הכנסת היא צנועה למדי. אולם כמו
רוב אזרחי ישראל, למיקצועותיהם השונים, המשכורת הרישמית אינה משקפת
את המציאות. הכנסת היא דוגמה חיה לפיזמון הפופולרי :״ומתחת לשולחן —
עם ישראל חי.״
חברי־חכנסת שונים מכל שאר העובדים במדינה מכמה בחינות. בין השאר :
0הם קובעים בעצמם את משכורתם. הדבר הוא בסמכות ועדה של
הכנסת, הפועלת בחשאי, ושהחלטותיה אינן מתפרסמות.
• אין הם כפופים לשום חוק החל על אזרחים אחרים, מאחר שהכנסת
עצמה היא המחוקקת, והיא מחוקקת גם חוקים נפרדים הנוגעים להכנסות
חבריה. כך התירו חברי״הכנסת לעצמם דברים שאותם חם אסרו בפירוש על
כל שאר אזרחי המדינה.
$חברי־הכנסת אינם צריכים לעבוד, או אף להופיע לעבודה, אם אינם
רוצים בכך. חבר־כנסת יכול להעדר מעבודתו במשך חודשים או שנים, אך
משכורתו תועבר אוטומטית ^לחשבון־הבנק שלו באחד בכל חודש( .בשעתו דחתה

מאת
א בר־הכנסת ישראל קרגמן הת) יישב ליד השולחן במיזנון חברי־הכג־סח,
המלצר לא טרח לגשת אליו ולשאול
לרצונו. משך שנים רבות אוכל קרגמן
בדיוק אותו תפריט: מנה מחית תפוחי־אדמה
(פירה) וכוס תה. מחיר הארוחה
של ח״כ קרגמן, עד הפיחות 2.20 :ל״י.
בתום דיוני הכנסת באותו יום יצא קרגמן
חזרה לתל־אביב, מקום מגוריו. בדרך צלל
ממתינה לו מכוניתו של נגיד בנק ישראל,
הלוקחת אותו לביתו. באותו יום לא המתי נה
לו המכונית. קרגמן ביקש טרמם מחבר-
כנסת אחר, ואף עמד על כך שיביאו
אותו עד לרחוב צפת 4בתל־אביב, מקום
מגוריו.
בסוף החודש קיבל קרגמן את צ׳ק ההו צאות
שלו. הסכום 2140 :לירות. הסכום
כלל 360ל״י הוצאות נסיעות, למרות ש־קרגמן
לא השתמש מעולם ברכב משל עצ מו,
סכום של 80ל״י דמי אש״ל ליום
שבו מתקיימת מליאת הכנסת ו־ 60ל״י דמי
אש״ל ליום שבו מתקיימת ישיבת ועדת־הכספים,
שקרג׳מן הוא היושב־ראש שלה.
הוצאותיו האישיות של קרגמן(אוכל בכנסת
ולינה) באותו חודש הסתכמו ב־ 52ל״י.
בצ׳ק ההוצאות יש גם סעיף ״עיתונים״.
בכנסת ידוע כי קרגסן, כמו חברי־כנסת
רבים אחרים, אינו קונה ׳עיתונים, אלא
קורא אותם בסיפריית הכנסת.
המצב הוא, איפוא, כי בנוסף למשכורתו
של קרגמן, יש לו תוספת־משכורת נט ו ,
לאחר שהוא אוכל, ישן ונוסע, של 2088
ל״י. סכום זה, אילו קיבל אותו אזרח
מהשורה, פירושו היה שהוא מרוויח עוד
עשרת אלפים ל״י ברוטו במשכורתו.
אולם קרגמן הוא רק דוגמה להכנסה
מתחת לשולחן של חברי־הכנסת. הוא, אולי,
דוגמה קיצונית במיוחד, מאחר שבכנסת
מלגלגים על ישיבותיה היומיומיות של וע־דודהכספים
ומכנים אותן בשם ״אש״ל
קרגמן״ — אולם רבים מחברי-הכנסת האח רים
מרוויחים סכומי־ענק נטו, בעיקבות
שורד, של חוקים, אשר מחוקקי־העם חוקקו
אותם במיוחד ובילעדית לעצמם.

עשירים/מוחזקים,
מיסכנים
^ פשר לחללן את 120 חברי הכנסת
לשלוש קבוצות עיקריות: העשירים,
המוחזקים והמיסכנים.
בין העשירים אפשר למצוא את עורכי-
הדין שמואל תמיר (ליכוד) :ושר-המיש-
פטיס חיים צדוק (עבודה) :את שימחה
**5לין״ האופטיקאי (הליכוד) :את
ד״ר יהודה בך־מאיר (מפד״ל) .העשיר
בזכות משפחתו: את יגאל הורביץ (ליכוד)
,מנהל ומבעלי המחלבות הנואוחדות ;

הכנסת פה אחד הצעה לבטל את המשכורת החודשית ולשלם לח״כ רק עבור
כל ישיבה שהוא משתתף בה בפועל.
0אין שום ביקורת על חשבון ההוצאות של חבר־הכנסת, מאחר שנקבע
כי הח״כ עצמו יצהיר על השתתפותו בישיבות המזכות אותו באש״ל, ואין על
כך כל רישום אחר.
ח״כ ישר, הממלא את חובתו נאמנה, המשתתף בכל הישיבות, ושאין לו
הכנסה אחרת, נאלץ באמת לחיות בצנע. דמי״האש״ל מכסים בקושי את הוצאותיו
האמיתיות, ומשכורתו צנועה. אולם אפילו ח״כ זה חי מחוץ לחוק, החל
על כל אזרחי המדינה — מאחר שאותם דמי־אש״ל אסורים לאזרחים רגילים,
על פי תקנות מס־חהכנסה. אזרח רגיל צריך להרוויח הרבה יותר, כדי לקבל
לידיי את אותו סכום־נטו על שכר ואש״ל. תקנות מס־ההכנסה מחמירות מאוד
לגבי סכום האש״ל המותר, דמי-הנסיעח לעבודה וכו׳ — הוראות שחברי־הכנסת
שיחררו את עצמם מהן.
אולם הרוב המכריע של חברי״הכנסת אינם משתתפים בכל הישיבות,
ורבים מהם נעדרים באופן קבוע. שכרם משתלם להם על אי־עבודה, והוצאותיהם
משתלמות להם מקופת הכנסת למרות שהם מקבלים הוצאות ממוסדות ציבוריים
אחרים. כך הופך חשבון־החוצאות בכנסת לגבי רבים למשכורת שנייה —
נטו. משכורת זו, אילו גולמח במשכורת ברוטו, היתה מגיעה לסכום־ענק.
״העולם הזה״ בדק את ההכנסה האמיתית של חברי״הכנסת. התוצאות,
המתפרסמות בעמודים אלה, עלולות להדהים רבים.

יוסי ׳1א׳

את איל-ההץ יוסף (״יוסק׳ה״) קרמרמן
(ליכוד) :את זלמן שוכל (ליכוד) ,מנהל-
הבנק שהוא חתן מישפחת מאייר העשירה :
ואת אריק שרץ (ליכוד) ,שיש לו רכוש
השווה מיליוני לירות.
כל אלה מקבלים מהכנסת את תשלומי
ההוצאות, מבלי להניד עפעף.
הקבוצה השניה של חברי־הכנסת, הגדולה
ביותר, מורכבת מחברי־הכנסת המוח זקים.
אלה עוסקים בפעילויות ציבוריות,
פרטיות או מיפלגתיות. רובם מגישים חש

כך קורה, שבכנסת יש 15 עורכי־דין,
רובם פעילים במיקצועם.
שכרם הרשמי של חברי־הכנסת הוא
נמוך. קצין בצה״ל בדרגת סגן־אלוף מקבל
משכורת גבוהה יותר, ושכרם של מרבית
הפקידים הבכירים במישכן־הכנסת עצמו
עולה על שכר הח״כים. שכר ברוטו של
חבר־כנסת, אב לשני ילדים, הוא 2806ל״י
לחודש, זממנו נשאר לו ביד רק סכוכדנטו
של 1730ל״י בממוצע לחודש.
שכר זה מביא לכך שחבר־כנסת מוכרח,

ח״פ קרגמן

ח״כ תמיר

כוס־תה

שכר־טירחה

בון־הוצאות לאותו מוסד שעבורו הם עובדים,
כביכול בחינם, ואילו חשבון ההוצאות
אשר הכנסת נותנת להם, מתחת
לשולחן, הוא כסף נטו לחשבון הבנק
הפרטי שלהם.
הקבוצה השלישית מורכבת מאותם חב-
רי-כנסת שבמיזנון הכנסת נהוג לקרוא להם
״המיסכנים״ .אלה הם חברי-כנסת שאין
להם שום מקור אחר לפרנסה או להוצאות,
אשר מקום מגוריהם הוא מחוץ לעיר, ואין
להם קשרים טובים במקומות הנכונים. אפי לו
תלוש־ההוצאות שלהם אינו מספיק להם
לכיסוי ההוצאות הריאליות, והם צריכים
לכסות את ההפרש ממשכורתם, שהיא נמו כה
למדי.

גם כאיש פרטי, וגם כחבר בגילדת חברי-
הכנסת, לדאוג לכך שהוא יקבל תוספות
וטובות־הנאה מתחת לשולחן. .התוספות המוסוות
הן בסעיף ההוצאות.
ח״כ מקבל סכום של 80ל״י, הוצאות
גלובליות, לכל יום בו מתקיימת ישיבת
מליאה. כן הוא מקבל סכום של 60 לירות
עבור כל יום בו מתקיימת ישיבת ועדה
בה הוא חבר, כשאין באותו יום ישיבת
מל-יאה.
בנוסף לאלה מקבל כל חבר־כנסת ד,וצ־אות־נסיעה
בסכום של 360 לירות לחודש,
ואין זה משנה כלל אם יש לו רכב אם לאו,
או אם הוא גר בירושלים או בקריית־שמונה.
על אלה מתווסף סכום בן 100
לירות, הוצאות קניית עיתונים.
אזרח רגיל, הכפוף לחוק הרגיל ולתק נות
הרגילות של מס־ההכנסה׳ אסור לו
לנכות ממס־ההכנסה אש״ל בעיר עבודתו
— ולכל הדיעות ירושלים היא מקום־הע-
בודה של הח״כים. מבחינה זו, לא חשוב
כלל איפה גר העובד. עובד רגיל הגר בתל-
אביב והנוסע כל יום לעבודתו בירושלים
— אין לו אש״ל.
לגבי נסיעות ברכב, מס־ההכנסה אינו
מכיר בנסיעת עובד לעבודה, באותה עיר

מה שמותי
ליופי טר...
** ל סי ס עי ף 8של חוק שכר חבוי־כד
> ס ת אסור לח״כים לקבל ״משכורת מכל
מקור אחר, באיזו צורה שהיא״ .אולם מותר
לו לעסוק בעבודה אחרת, ולקבל תמורה
בכל צורה שאינה מוגדרת כ״משכורת״.
לחבר־כנסת מותר שיהיה עסק עצמאי מש

אף מחוץ לעיר, אלא בסכום שעד 65
ל״י לחודש, לפי דמי כרטיסי־ד,אוטובוס
בעיר העבודה. הוצאוודנסיעה בינעירוניות
למקום־העבודה הקבוע אינן מוכרות.

מי מחזיק
את מי י
ך י• ראשץ כרשימת חברי־הכנסת, לפי
1 1הזולף־בית, הוא ח״כ הצעיר של המם-
ד״ל אהרון אכו־חצירא. אבו-חצירא
מכהן אף בתפקיד ראש־עיריית רמלה, המ שלמת
לו את הוצאותיו, רכב, אירוח
ולינה. באחד החודשים האחרונים הגיש
אבדחצירא קבלות לעיריית רמלה ,׳ממנה
אין הוא מקבל משכורת, בסכום של כימעט
3000 לירות.
אבדחצירא אינו מקורב לצלחת השמנת,
ממנה נהנים אחרים מסיעתו, המפד״ל. חב־רי-הכנסת
יוסף בורג, יצחק רפאד,
מיכאל חזני (לפני היותם שוב לשרים)
וזרח ורהפטיג הגישו חשבונות הוצאות
לקרנות השונות והמשונות של המפד״ל.
אשר הם עצמם אינם מצליחים תמיד לעקוב
אחריהן. רוגם לא ידעו ׳מי בדיוק מחזיק
אותם.
חבר־כנסת אשר כמעט ואינו מופיע בכנסת
הוא שר החוץ לשעבר, אכא אכן.
אבן הוא ביום מולטי-מיליונר. לכסף הרב
שהביאה לו אשתו, סוזי אבן לבית אמבש,
מביתה, מצטרפים מאות אלפי דולרים של
הכנסות מספרים, אלבומים ובעיקר מתקליטים
עם נאומיו המפורסמים, עוד מתקופת
היותו שגריר בוושינגטון ובאו״ם. אבן אף
מקבל שכר שמן מאוניברסיטאות קולומביה
וחיפה, בהן הוא מרצה. נקבע בכנסת שמו תר
לחבר־כנסת לקבל כסף עבור הרצאות,
כתבות או מאמרים בעיתונות ושידורי רדיו.
שאלה אחרת היא: מדוע צריך משלם-
המיסים לשלם משכורת לח״כ אבא אבן
באותם החודשים שבהם הוא נעדר באופן
מוחלט מהארץ, ואינו משתתף בעבודת
הכנסת או בהצבעותיה בכל צורה שהיא.
מזה כמה חודשים נמצא ועובד אבא אבן
בחו״ל.
שר־החוץ הפך ח״ב־חוץ.
בין חברי-הכנסת, אשר להם אין הכנסה
נוספת, ואף אין מוסד שיחזיק אותם, נמצא
ח״כ הצעיר של המרכז החופשי, אחוד
אולמרט. לאולמרט אין הוצאות רבות,
מאחר והוא מתגורר בירושלים -ורעייתו
אף מקבלת משכורת כעובדת סוציאלית.
יחסיו הגרועים עם שמואל תמיר, ראש
הסיעה שלו, מרחיקים אותו גם מקופת
ההוצאות של המרכז החופשי, ממנה נה נים
חברים אחרים של סיעה זו. אבל הוא

גם לשרה לשעבר, שולמית אלוני,
אין ימה לדאוג מהבחינה הכספית. בקופת
רשימתה של אלוני, ר״צ׳ מצויות מאות
אלפי לירות אותן קיבלה הסיעה מקופת
המדינה עבור שלושת חברי־מכנסת אותם
הצליחה להכניס לכנסת. ממערכת הבחי רות
נשאר לה עודף של קרוב לחצי מיליון
ל״י, ומדי חודש נוסף על כך מימון ממלכתי
בסך של כ־ 40 אלף ל״י לחודש.
הוצאות המכונית של אלוני, האירוח
והלינה בירושלים, והנהג הפרטי שלה, מכו

״כ אכן
ח״כ חו״ל

ח״כ אלוני
נהג צמוד

1 1.1

־־דים ביותוי־באר

אמנם, החוק מתיר לחבר־כנסת לשמש
כעורך־דין. אולם ברור לגמרי, כי העובדה
שעורך־דין מסויים הוא חבר־כנסת, ועל
אחת כמה וכמה יו״ר ועדה, עשוייה להביא
לו לקוחות, הסבורים בצדק או שלא בצדק
שעובדת היות עורך־הדין שלהם חבר־כנסת
ובעל קשרים במקומות הנכונים, תקדם
את עניינם.
הדבר נידון לא פעם בכנסת ובציבור,
והיו שראו בכך פגיעה חמורה ביותר הן
באתיקה המישפטית, הן באתיקה הפרלמנטרית.
ועדה מיוחדת אף ישבה על מדוכה
זו. אולם הלחץ המשותף של עורכי־הדין
מכל המיפלגות שבר כל ניסיון לשינוי
המצב החוקי.
ידוע כי משקיעים גרמניים בארץ, שבנו
את בתי־המלון המפוארים, השתמשו בשרותי
מישרדו של גדעון האדזנר, שדאג
לכך שהם יקבלו את מירב ההלוואות מ-
מישרד־התיירות, אשר בראשו עומד השר
משה קול, חבר סיעתו של השר האוזנר.
עם התמנותו לשר, הודיע האתגר שהעביר
את חלקו במישרד לחתנו. לפני כן נודע
ני האוזנר קיבל מאות אלפי לירות עבור
הרישום הטכני של החברה לישראל — דבר
שהדיו הגיעו אף לכנסת, כאשר נטען כי
פרקליט ממשלתי שכיר יכול היה לבצע
פעולה זו בחינם.
ידוע גם כי שר־המישפטים חיים צדוק,
אחד האנשים העשירים בארץ, זכה בשעתו
בייצוג חברות חשובות הקשורות בממש לה,
ועריכת עסקות בין גורמים פרטיים
לבין גורמים ממשלתיים או ציבוריים, גם
משום שהיה ידוע ללקוחותיו כי בנוסף
לכישרונו הרב הוא מקורב לצלחת׳ וכי
קשריו בשילטון הם רבים ומועילים. בין
השאר ייצג צדוק את חברת ורד תמורת
400 אלף לירות לשנה, נוסף על הוצאות
נסיעות שלו ושל שותפו לחו״ל. מאז
התמנותו לשר מכר צדוק את חלקו במיש־רד
שלו, אולם יש להניח שלאחר שהוא
יפסיק לכהן כשר, הוא יקנה בחזרה את
החלק אותו מכר — כסי שעשה בעבר,
כאשר חדל להיות שר־המיסחר־וד,תעשיה.
בעיית פרישתם של שרים ממישרדי
עורכי־דין מעודדת בעיות חמורות. ידוע
על מיקרים שבהם אמנם מכרו השרים את
חלקם במישרדיהם לקרובים או לשותפים,
אך לא תמורת מחיר קבוע, אלא תמורת
אחוז מן ההכנסות השנתיות בשנים הבאות
— כך שלמעשה נשארו שותפים במיש־רדים
אלה, שקיבלו יוקרה חדשה עם
הפיכת ראש המישרד לשר.
אגב, אין כל חוק האוסר על שר לע סוק
בכל עיסוק מכנים שהוא. משום־מה
אין חל על השר אפילו האיסור לקבל
משכורת פרטית.

תל־ אבי ב
מידרחזב השלווה

בשבת כפתח המידדחזב לחדלכי־דג?
-אף הציבור ׳עדיין העדיף
את המידדכה הבטוחה
באמסטרדם שבהולנד, יש מיספר רחו בות
מרכזיים (הידוע שבהם ומוביל ׳מכיכר
דאם לכיכר רמבראנדט) המייועדים ל-
הולכי־רגל בלבד, ותנועת כלי־רכב אסורה
בהם. משני עברי הרחובות: חנויות, בתי-
קולנוע, בתי־קפה ומיסעדות. אין במם
כביש או מידרסה. הם בנויים על מישטח
אחד.
משך כל ימות השבוע הומים הדחוסות
אדם. ביום השבת, שהוא יום־הקגיזת ה־מישפחתי,
רביה בהם התנועה בסייוחד.
בימי ראשון ׳לעומת זאת׳ שמם ימי-

רגיל. קהל הולכי־הרגל העדיף, פשום־מה,
את המדרכה הבטוחה !והמוכרת.
אידגון־המוניות נכנע. יוזם רעיון
המידרחוב, סגן־ראש־מעיר חיים שיפמן,
נשמע לעומת זאת מרוצה מאוד, כשסיכם
את תוצאות מפרוייקט :״״עוד ב־1969
־כשעדיין הייתי באופוזיציה, הצעתי את ה רעיון
לחברי. העיריה דאז, אלא שאז לא
אני קבעתי, ולכן גם לא קיבלו את הרעיון,״
סיפר סגן־ראש־העיר מטעם הלי כוד,
שהוא גם ראש מחלקת התנועה של
העירייה.
״אני מסתובב לפעמים בדיזנגוף בישב-
תות, בעיקר בימי־חורף יפים כשאני לא
סולד לים, וכימעם יתמיד הפריעו לי ישם
חבר׳ה צעירים שבאו עם המכוניות שלהם.
הם בעצם לא צריכים את הרחוב כדי
לנסוע בו, חשבתי לעצמי, אלא כדי לעשות
רושם, אז למה שלא נהפוך את דיזינגוף
לרחוב המיייועד למולכי־רגל בלבדי״
מאחר שבתוקף תפקידו כראש מחלקת־

ילדים משחקים על הכביש כמידרחוב כתל־אביב
שבת אמיתית —

כדאי להיות
קיבוצניק

ח״כ האוזנר
דמי־רישוס
סות על־ידי קופה זו. לאלוני הכנסות נוס פות
כבעלת טור קבוע בצהרון ידיעות
אחרונות. סיפרה, האזרח ומדינתו, הוא
ספר־חובר. בבתי־ספר תיכוניים, ומכניס לה
תמלוגים ניכרים.

המישפר־למנסים

ין עיורכי״׳הדין המרוויחים כסף רב
ממישרדיהם נמצאים ח״כ(ל״ע) ניטים
אמעד, ארי אנקוריון (מערך) ,יורם
ארידור (הליכוד) ,ידידיה כארי ( ה לי כוד)
,ריאון דיציאן (הליכוד) ,מאיר
כחן (הליכוד) ,עקיבא נוף (הליכוד),
משה ניטים (הליכוד) ,׳ובראש ובראשונה

* וסף אלמוגי מכהן, מאז חדל להיות
שר, כראש עיריית חיפה. ידוע מזה
שנים רבות כי אלמוגי הוא אמן בניצול העומדים שונים הוצאות חשבונות
לרשותו.
עיריית חיפה, ולפני כן מישרד־העבו-
דה, דואגים לשלם לאלמוגי עבור כל כוס
סודה אותה שותים אורחים בביתו,
והעירייה אף מממנת את נסיעותיו, מכוניתו,
הנהג שלו בתפקידיו כחבר־כנסת.
פרשה בפני עצמה היא פרשת חברי-
הכנסת הקיבוצניקים. אלה הם אהרן
אפרת (מפ״ם — עין־השופט) ,יצחק
כן*אהרץ (העבודה — גיבעת־חיים מאו חד)
,יצחק גולן (ל״ע -אושה) ,אברהם
גיבלבר (העבודה -אפק) ,חיי־קח
גרוסמן (מפ״ם -עבמן) ,צבי
גרשוגי (העבודה -ניר-עם) ,דב זכין
(מפ״ם — להבות־הבשן) ,שר החינוך
אהרון ידלין (עבודה -חצרים) ,קלמן
בהנא (חזית דתית תורתית — חפץ-
חיים) ,דויד קורן (העבודה — גשר
הזיו) ומאיר תלמי (מפ״ם — משמר
העמק).
ההסדר בין הח״כים הקיבוצניקים לבין
המשק שלהם הוא בדרך כלל כזה: המשק
מקבל את הצ׳ק הקטן, צ׳ק המשכורת של
החבר, הח״כ משאיר בידיו את הצ׳ק
הגדול, צ׳ק ההוצאות• בנוסף לכך שוכר
המשק על חשבונו חדר או דירה לחבר-
הכנסת, במידה והוא רוצה בכר׳ ואף
מצייד אותו בדלק. כך קורה כי סכום
הכסף, הנשאר בידיו של חבר־הכנסת ה קיבוצניק,
לאחר כל ההוצאות, הוא סכום
נכבד, אפילו למי שאינו חבר קיבוץ.

מישפחה מטיילת כמידרחוב
— כמו בעיירה
המנוחה לא תימצא ברחובות נפש חיה.
!רחובות המייועדים להולכי-ירגל בלבד,
והמשמשים כמרכזי־קניות מבלי שהקהל
בהם יוטרד על־ידי מכוניות, מקובלים ו קיימים
בערים רבות במערב-יאירופה.
בשבת האחרונה נוספה גם תל־אביב אל
מפת הערים שניתן למצוא בהן את המיד־רחוב.
אלא שבניגוד לערים האחרות, בהן
המידרחוב שריר וקיים משך כל ימות
השבוע, הופך רחוב דיזינגוף הפופולרי ל-
מידרחוב למשך עשיריס-וארבע שעות בשבוע
בלבד, החל משעה חמש ביום שישי
אחרי־הצהיריים ועד שעה חמש ביום השבת.
שלא
כבערים האחרות, לא צהל ושמח
רחוב דיזנגוף, ולא הפך ססגוני יותר.
,תחת שתושבי תל־אביב, על נשיהם וטפס,
יינצלו את הכביש הריק מכלי-רכב, הייתה
ביום שישי תנועה מעטה בלבד של חולבי־רגל
ברחוב, ובמתי־הקפה שעל הימידרכות
לא ישבו יותר אנשים מבכל יום שישי

התנועה של העירייה, הוא בעצם האיש
האחראי לפרוייקט מסוג זה, ניגש חיים
שיסמן לטפל בנושא במלוא המרץ. הוא
נועד עם שלושה גורמים: איריגון המוניות,
המישטרה ומישרד־התחבודה. בעוד שני
האחרונים קיבלו את הרעיון בחיוב, התעוררו
בעיות עם אידגון המוניות, שדרש
בתוקף להמשיך לנסוע בדיזנגוף בשבת.
לבסוף הושג הסכם־פשרה: המוניות הורישו
לנסוע ברחוב ריינס המקביל, ולחצות את
דיזנגוף בפרישמן ובגורדון. גם כיכר דיזינ־גוף
נשארה פתוחה לנסיעת כלי־רכב,
ותחום המידרחוב נקבע בין הכיכר ל שדרות
הקרן־הקיימת.
העיקר שיחיה שמח. גם פעולת
הרמזורים שונתה, ותחת שיפעלו מדרום
לצפון ומצפון לדרום, כרגיל, הופעלו הרמזורים
בשישי־שסת ממיזרח למערב, ו-
להיפך. נמצא גם פיתרון לתושבי הרחובות
הקטנים היוצאים מדיזנגוף. וכך, ביום ח-
(המשך בעמוד )23

(המשך חסידרה: בשבוע חכא)

שער־יפו־ ,־שעד־שכם ושער־הפרחים — נ ש
דם נושאים דגלי פלסטין, ומציירים בדר בם
כתובות־הזדהות עם אש״ף ועראפת על
הקירות.
סוחרים מיהרו לסגור את חנויותיהם,
חלקם מתוך הזדהות, חלקם מפחד נזקים
וביזה. תת־ניצב היינץ ברייטנפלד, מפקד
מישטרת ירושלים, שהיה באותה שעה ליד
שער־שכם, התחנן לתגבורת במכשיר ה אלחוט
הנייד שבידו.
בינתיים פנתה קבוצת צעירים מפגינים
לעבר שער־שכם׳ וסגרה אותו. תוך נמה
דקות התנפלו עליהם שוטרי מישמר־הגבול
ופתחו את השער. המפגינים לא
ויתרו, פנו לעבר שער־ר,פרחים, כאשר ה־שוטרים
דולקים אחריהם. הנסיון לנעול גם
את שער־הפרחים נכשל.
היתד, זו ההפגנה הראשונה, מזה שנים
רבות — הפגנה רבת משתתפים, אשר
נערכה בירושלים ,״העיר שחוברה לה
יחדיו.״
ההפגנות נמשכו כמה ימים, בכל רחבי הגדה,
אולם היום השני היה יום שיא ההפגנות,
ולא רק בגלל עובדת הצטרפות ירו שלים
לסידרה. בית־לחם ובית־ג׳אלה, שתי
הערים שנחשבו תמיד כמתונות ושקטות
ביותר, הוכיחו גם הן את כוח ההפגנות
שלהם, בסערה רבה. בקלנדיה הונף דגל,
עליו מגן־דויד החובק צלב קרס. באל־בירה ,
עיר הגובלת בירושלים מצד אחד וברמא ללה
מהצד האחר, הצליחו מפגינים ללכוד

הכתובת על הקיר: אש״ף באנגלית ו״פלסטיו חופשית׳ בערבית

*** וטריפ חבושי קסדות, נושאי
מגינים וחמושים באלות הקדימו בשעה
שמונה בבוקר את פני התלמידים
שהגיעו ביום השני האחרון לבית־חספר
אל־איברהימיה בירושלים המזרחית.
למנהל בית־הספר, ניהאד אבו־רביע,
היה ברור כי בכד ניתן האות להשלמת
מעגל ההפגנות שנערכו משך כל השבוע
האחרון בערי ועיירות הגדה, אך לא הגיעו
עד אותו רגע לירושלים.
ואמנם, תלמידי בית־הספר, מונהגים על־ידי
מוריהם, לא נכנסו לכיתות, הסתובבו
בחצר עד שבשעה שמונה ועשרים, כאילו
על פי אות מגבוה, החלו ההפגנות.
התלמידים התנפלו על השוטרים כשהם
קוראים ״פלסטין ערבית עראפת אנו
חייליך!״ אבנים הוטלו לעבר השוטרים,
כרזות שהיו מוחבאות במקום־סתר הונפו.
אל מאות התלמידים הצטרפו במהרה כמה
עשרות אזרחים בוגרים, שהיו במקום.

באותה שעה בדיוק, נערך קרב ממש
עם תלמידות בית־הספר לבנות אל־חא־מונית
מול מלון ריץ בירושלים חמיזרחית.
בנות אל־מאמוניה היו תוקפניות וקיצוניות
הרבה יותר מחבריהם באל־איברהימה. הן
התנפלו על ודשוטרים בחמת־זעם, הטילו
לעברם אבנים גדולות יותר, וקראו קריאות
רמות יותר.
תלמידי המרכז להכשרה מיקצועית של
אונר״א בקלנדיה, מרחק קילומטרים ספורים
מירושלים, גילו יוזמה רבה יותר.
הם התארגנו לגוש גדול, פנו לעבר תחנת־המישטרה
המקומית, פרצו אליה והיכו
מכות נמרצות את השוטרים שהיו באותה
עת בתחנה.
ך • ש מו ע ה על המהומות נפוצה תוך
1 1ד־ות מיספד בין כל בתי־הספר ה תיכוניים
שבעיר. תלמידים עזבו את ה־

אלה מול אלה

שוטר לבוש אזרחית הולם בתלנויד־תיכון מפגין באחת
מסימטאותיה הצרות של העיר העתיקה. המישטרה
וצה״ל הפגינו יד חזקה בטיפולם בהפגנות השבוע !האחרון בגדה המערבית
ובירושלים חנויזרחית. בתמונה מימין: סיור של מישמר־הגבול מחפש־ מפגינים בשוק.

מיפקות בנות ב ״;-

לבנות אל־מאמוניה בירושלים המיזרחית,
ממנו יצאו השבוע מאות מפגינות קיצוניות.

במדים ובלעדיהם,:,ש ד

במדים, כשלראשו קסדה ובידו אלה, אוחזים בשני תלמידים־
מפגינים צעירים, דקות ספורות לאחר שהצעירים וחבריהם סגרו

מעצרים

למאותיהס בוצעו
בשבוע ההפגנות.
בירושלים עצמה נעצרו למעלה ממאה איש.

את דלתות שער שכם• השערים נפתחו במהירות, ואלה מבין
המפגינים שלא נעצרו על־ידי המישטרה, פנו לעבר שער־הפרחיס
כדי לנסות לסגור אף אותו. בשל הסימליות שבסגירת
השערים, התנפלו השוטרים על המפגינים. בחימה שפוכה.

באחד הרחובות יחידה קטנה של משמר־הגבול,
להמטיר עליה אבנים ופסולת, ו־לפצוע
את כל אנשיה. השוטרים נזקקו ל יריות
באוויר כדי להימלט מהמקום. רמא ללה
עצמה, דורא וטובאס, לא פיגרו אחרי
אל־בירה.
הפגנות השכו? $האחרון בגדה היה
/סממן של מגיפה מדבקת׳ הפושה ב מהירות
ממקום אחד למישנהו, מסה בעיר
אחת וממהרת לאחרת, עוד לפני שסיימה
את מלאכתה באותה עיר.
ההפגנות נערכו בתהליך דומה, בכל
אחת מעשרות ערי ועיירות הגדה שבהן
הן התקיימו. תלמידים ותלמידות מתרכזים
בחצר ביודהספר, פורצים לרחובות, גור פים
עימם מבוגרים, בעיקר מחוגי הצעירים
המתקדמים של אותה עיר. הסוחרים סוג רים
את חנויותיהם, ופותחים אותם רק ב שעות
אחר־הצהדיים המוקדמות, כאשר ה הפגנה
של אותו היום דועכת, עד למחרת.
חברי ועדת רוזוליו, המורכבת מאנשי
צה״ל, המישטרה, שרותיו־,בטחון הכללי
ועיריית ירושלים, אשר התכנסו ביום ה שני,
היו תמימי־דעים בנושא אחד: הפגנות
השבוע האחרון הן רק ההתחלה.
סיכום-הביניים של הפגנת השבוע: הרו גה
אחת, אדבעה־עשר שוטרים !וחיילים
פצועים, עשרות מפגינים זבי״דם, וכמאתיים
מפגינים שפוטים למאסר וקנסות.

סוגדים את העסק

לסגור את דלתות חנויותיהם

סוחרי ירושלים המ>ייי*־וז, במו עמיויתיחס 1
בשאר ערי הגדה בהן נערכו הפגנות, מיהרו |
חלקם מתוך הזדהות, וחלקם מפחד מפני נזקים וביזה1 .

1. 19

סיפורה האישי של האצנית, הקובעת: דרושות רבע מיליון ליוו

אותי אז כאילו אני מנסה לסחוט הטבות
מההתאחדות. הם, נתנו לי דק אישור ל־מישרד־ר,שיכון,
לקבלת משכנתה.
טר משרת היום בצבא כחייל סדיר,
מדריך־ספורט, והוא עומד להשתחרר.
בגלל העובדה שהוא המאמן שלי, הוא
קיבל מהצבא אישור לעבוד בחוץ. שעתיים
הוא עובד בצבא. כמה שעות ידוא עובד
בבית־ספר, ובשאר הזמן הוא מאמן אותי.
אחרי שהוא קיבל את האישור לעבוד
בחוץ, פתחנו מכון התעמלות ואימונים ל ילדים.
אבל אז פרצה המילחמה, ונאלצנו
להשכיר את המקום למשך שלושה חודשים.
אבל גם אחר־כך לא יכולנו לפתוח אותו,
כי הייתי צריכה להתאמן לקראת טהרן.
סידרו אז בווינגייט מין בית־מליון ל ספורטאים,
וכולנו התאמנו שם. קשה לתאר

מאת

אסתר שחמוווב
ך ולדח׳י בתל־אכיב. היום אני בת
22 1וחצי, ואני בספורט מהיזם שאני
מכירה את עצמי. תמיד עודדו אותי בבית,
בייחוד אמא שלי. היא עובדת באיווניר,
ואבא שלי עובד בעירייה, בשומר. היינו
בבית ארבעה ילדים, שני בנים ושתי
בנות.
למדתי בווינגייט סמילגר ,,ואז נסיעתי
לבנגקוק. זאת היתד, ההצלחה הגדולה ה ראשונה
שלי. הבאתי משם ׳שלוש !מדליות :
שתיים זהב, בקרב־חמש ובריצת־משוכות,
ואחת כסף — בקפיצד,־לרוחק.
את סטר רוט׳ בעלי, הכרתי בערך באותה
תקופה, אחרי בנגקוק. הייתי אז בת 18
וחצי. גם הוא למד בווינגייט, שנה מעלי.
האולימפיאדה במינכן הייתה שנתיים אחדי
בנגקוק. כשנסעתי לשם, כבר היד, לנו
תאריך־נישואין, והתחתנו כמה חודשים
אחר־כך.
פטר הוא חבר ניבחרת ישראל בהתעמ לות,
עולה מרומניה. לפני שהכרתי אותו,
היה לי דק ספורט בראש, גברים לא
עניינו אותי בכלל. הרא היה החבר והגבר
הראשון שלי. אחרי שהתחתנו, ההורים
שלו עזרו לנו לרכוש את הדירה שלנו
בהרצליה, של מישרד־השיכון, שכל הגודל
שלה 70׳מטר מרובע, ברוטו 3 ,חדרים קט נים.
יש לנו עליה ׳משכנתה של 34 אלף
לירות, שעליה היינו צריכים לשלם בשנתיים
הראשונות ,300 לירות לחודש.
חצי שנה אחרי החתונה נכנסתי להריון,
בן שמונה חודשים.
ובני ירון ההא
ההורים עזרו •לנו בהתחלה. לא העיתונאים
סידרו את עניין הדירה, אף-על-ם י שהציגו

הבעל המאמן

פטר רוט, בעלה של אסתר שחמורוב,
המשרת כעת בצה״ל, משמש כמאמנה
האישי מאז ויספה מאמנה הקודם, עמיצור שפירא ז״ל, באסון מינכן.

לצורך אימוני אשתו| ,
הצבא, מחלק את זמו
ונוסף לכך מלמד בבן

איך זה היה. אנשים קוראים ויודעים רק
על הניצחונות, על המדליות, אבל אין להם
מושג מה צריך לעשות בשביל זה.
כי בשלושת החודשים הראשונים אחרי
הלידה אסור היה לי להתאמן. ירון נולד
בניתוח־קיסרי, אבל לא בגלל שאני ספור טאית
או משהו כזה׳ אלא פשוט ־!משום
שהוא נולד בלידת־עכוז, והיה גדול, כמעט
ארבעה קילו. מזל שהרופא עשה לי פרו טקציה,
ותפר אותי כך שיהיו מה שפחות
׳תפרים. היתד, לי דוגמה טובה מחנה
שזיפי, שעבדה כבר שני ניתוחים קיסריים,
ובכל־זאת השיגה אחר־כך שיאים.
בגלל הלידה הקשה ׳והניתוח נותרו לי
רק שלושה וחצי חודשים להתאמן לקראת
טהרן. את הזמן ׳הזד, ביליתי בחדר אחד
עם פטר וירון התינוק, בווינגייט ,׳והתאמנתי
בלי סוף.
כל אותו זמן לא היו לנו שום הכנסות.
אומנם התגוררנו ואכלנו שם, אבל אפילו

11..כבודלא
קו 1י 0אפילולחם ! ״
מטפלת לירון לא יכולתי לקחת כדי שאוכל
להתאמן בחופשיות. מקרן וולפסון לספור טאים
מצטיינים הייתי צריכה לקבל 4000
לירות, וזה צריך היה להיות גם בשביל
מטפלת, אבל בסוף קיבלתי רק 1500 לי רות.
הקרן הזאת מייועדת רק לעזרה ב הוצאות,
לא יותר.
למינכן, למשל, התאמנתי יום ולילה.
הייתי חופשייה אז. אבל עכשיו ...אי־אפשר
אפילו לנסות להסביר כמה קשה היה לי
להתאמן לאליפות אסיה. ירון היה ממש
תינוק. היה לנו פרימוס קטן בחדר, ש עליו
חיממנו חלב ודייסות, ופיטר שיימש
בייבי־סיטר כשאני התאמנתי. חדר־האוכל
היה מרוחק, וזה לא עשה את החיים יותד
קלים.
חייתי מתאמנת #אוחד בלילה, פדרך-
כלל בין 8ל־ ,11 ובשעות הצהריים, כש־

ז כדי שאוכל להשתתף באולימפיאדת מונטריאול
ירון ישן. אחר־כך, כשהוא גדל קצת, היינו
לוקחים אותו איתנו לאימונים ולכל מקום.
פטר היד. מאכיל ומלביש אותו. היינו
רצים מהחדר למסלול, בחזרה כדי להכין
לו אוכל, ושוב אל המסלול. נוצר בינינו
קשר שהוא הרבה יותר מאשר קשר בין .
זוג רגיל, ובין הורים לילד.
ף{ טר מאמן אותי, אבל ההתאחדות
^ לא מכירה בו בתור כזה, כדי שהוא
לא יוכל להתלוות אלי לחו״ל. לכן הוא
לא מקבל מהם משכורת. אבל הוא היחיד
שמסוגל לדחוף אותי לרוץ, כי הוא אנד
ביציוני ואידיאליסט ,׳והוא מוכן לתת את
הנשמה שלו !משביל זה. הוא תמיד מוכן
לוותר על הרבה יותר ממני ,׳ובלבד שאני
ארוץ.
אני לא אוהבת לרוץ בלחץ. בשביל הכיף.
כן — אבל לא בתנאים של מתח
ותחרות ומילחמה על ניצחונות. זה לא
בשבילי. כולם יודעים את זה. לכן, תמיד
היו צריכים לדחוף אותי לרוץ. בהתחלה
זאת היתה אמא •שלי, ואחר־כך עמיצור
שפירא ז״ל.
עמיצור היה לי כמו אבא. הוא ליווה
אותי שש שנים. היה טורה שלי בווינגייט,
היינו הרבה ביחד, ונוצר בינינו יחס נורא
שחמורוב אסתר
מבכה בהלווייה את
מאמנה־אפוטרופסה עמיצור שפירא ז״ל,
האיש שהביאה אל ההצלחה בספורט.

לעתיד. אבל פטר ואני לא שינינו את
חיינו אפילו כהוא-זח בגלל התחתיות.
עובדה. ירון נולד, ועוד בני׳תוח־קיסרי,
ומייד אחר-כך התחלתי להתאמן לאליפות
אסיה. עשינו ואנחנו עושים הכל יחד עם
הילד, מההתחלה.
אחרי טהרן, ההוצאות שלי נעשו פתאום
עצומות. שכ׳ר־הדירה של המכון הוא 1500
לירות לחודש, ובגלל האקמונים שלי לק ראת,
מונטריאול אני לא יכולה להתמסר
לו, אז לקחנו עוד בחורה. המדריכה עולה
לנו 70 לירות בחודש. אם היא לא היתד.
עובדת, והיינו יכולים שנינו לעבוד יחד,
זה היה לגמרי אחרת.

אישי. הוא דירבן ודחף אותי להישגים,
היה בא ולוקח אותי מהבית לאי,מונים
ומחזיר אותי. לולא הוא, לא הייתי טורחת
בכלל לנסוע להתאמן, זאת היתד. טירדה
גדולה מדי.
אבל אחרי האסון במינכן לא יכולתי ל התקשר
עם אף אחד. לא יכולתי לרוץ
עם אף אחד, זאת היתה מכה נוראה. מזלי
שיש לי פטר. הוא לוקח אותי לאיצטדיון,

^ בל ;}כשיו אני מוכרחה להתחיל
\ £להתאמן לאולימפיאה. וכאן:מתחיל הסיפור
הגדול. כי בצורה שבה אני מתאמנת
היום, לא אגיע להישגים אף פעם. אני
מתאמנת רק מתי שאני יכולה, כי אין לי
אפשרות להגיע לאיצטדיון.
לקראת אירוע כזה, אם רוצים שאני
אגיע להישגים, אני צריכה להתאמן 10

־שה פטר לעבוד עבודה נוספת, מחוץ למיסגרת
בין אימוניה של אסתר לבין השירות הצבאי,
.1פטר הוא חבר ניבחרת ישראל בהתעמלות.

היסטוריה

ממשלה. התאחדות אומנם עוזרת לי לשלם
את המשכנתה, ואת מה שמגיע לי הם
יתנו לי, אבל אני הרי אצטרך לשלם גם
לאחרים, ואין לי ממה. הסברתי את זה
לידר ועדת־חאתלטיקה, גילעד דינגרטן.
(המשך בעמוד )22

..אני נקראתכ אן חובבנית. אך ה 1מןוהכוח
שאני מקדישההכמושל מי ק צו עני ת״
בווקסהול המיסחרית הישנה שיש לו עוד
מלפני שהתחתנו — אנחנו מוכרחים מכונית,
בגלל הריצות האינסופיות שלנו —
ומחזיר אותי הביתה. כדי לאמן אותי טוב,
הוא משתלם בספרים.
אם פטר לא היה לידי, לא הייתי
רצה יותר. אבל הם, בהתאחדות, לא מבי נים
את זה ולא מוכנים ללכת לקראתנו
אפילו צעד. הם לא מבינים שבלי דחיפה
מאדם שאיכפת לי ממנו אני לא מסוגלת
ולא מעוניינת לרוץ. אפילו לטהרן לא
נתנו לו לנסוע, מפני שאי־אפשר היה לסדר
לו אישור־כניסה לכפר. לי אין שיום אמ ביציה
לזכות בתארים או במדליות, מספיק
לי מה שיש לי.
מי שרואה ויודע איד אנחנו חיים׳ נוכח
בזה מייד. יש אנשים, למשל, שמתכננים
את הילד לפי המצב שלהם ולפי התוכניות-

פעמים בשבוע. צריך לעזוב הכל, ולעסוק
רק בזה. כמו מיקצוענית. אחרת אי־אפשר
להגיע לשום דפר.
עד מונטריאול יש עוד למעלה משנתיים.
כדי להתאמן כמו שצריך אני מוכרחה
לנסוע לאמריקה, כי,בארץ אין לי מתחרות,
ואין גם הציוד הדרוש לאימונים מהסוג
הזה.
היה פה אדם אחד, יהודי־אמריקאי בשם
בוב ג׳זרס. הוא רצה לקחת את הספורטאים
המצטיינים מכאן להתאמן באוניברסיטה
באמריקה, שם יש מסלול מייוחד מגומי,
שנקרא מסלול־טרטן 400 .מטר של החומר
הזה עולים מיליון וחצי לירות. איפה אפשר
לתת לי את זה כאן?
שהייה כזו באמריקה צריכה לעלות
250־ 200 אלף לירות. ההתאחדות שקלה
את העניין, והעבירה אותו להחלטת ד-

חונ ה סנוו טיביוז
העמידו האצנית אסתר שחסורוב והמתעמל
פטר רוט. החתונה נערכה בזכות תרוועיתונאים.
מות
של אנשי ־ ספורט

0 /1 1 0 1 1

^111111

השבוע ערה מינימום
הפרס הראשון
העברה) 8י י
0 0 .0
י 00
(כולל

מינימום נרל הפרסים

1,200.000י
(כולל העברה)

יום חמישי — חמועד האחרץ
למסירת הטססים
עשה לך מנהג 7ץ בוע-
מלא טוטו בכל שבוע!
המועצה להסדר ההימורים בססורט

החזיות הצרפתיות ז8 ₪1
בלי תפר

מקסים

עם חזיות ז8 ₪1

סקסי

ב־ 7צבעים

את מרגישה ״בלי״

עם קנית חזיח כחולה, תקבלי תחתון חינם.

להשיג: סלון ״מלכה״ ,פסז, דיזנגוף ת״א
ובסלונים המובחרים.

(המשך מעמוד )21
אמרתי שאני לא מצפה להיות מיליונרית
מספורט, אבל בלי עזרה מהם פשוט לא
אוכל לנסוע. אין לי שום משא־ומתן איתם
עכשיו. העניין בטיפול.
המדובר הוא בי ובמתאבק במישקל־בינוני
ויקסור זילברמן, עולה מברית־המועצות.
הוא מחזיק במקום שלישי ב אליפות
העולם. בטהרן לא יכול להשתתף,
כי היה אז פחות משנה בארץ! .ואילו כדי
לייצג את ישראל באולימפיאדה צריך
להיות בארץ לפחות חמש שנים.
ויקטור כל הזמן נמצא בווינגייט. הוא
גר שם, ומאמנים אותו שם. הוא בן ,27
ורווק. כל החיים שלו זה הספורט. גם
אני, כל החיים שלי זה הספורט, אבל אני
לא לבד. יש לי בעל וילד, ואני לא יכולה
כך סתם לעזוב את הבית ולקום ולנסוע
לאמריקה לשנתיים.

זה לקח להן רק שנתיים, כי אימנו אותן
כמו שצריך ולא חסכו עליהן.
אני שמחה בעיקר על דבר אחד, שה ספורט
בשבילי זה כיף, כיף אמיתי. מאז
שאני מכירה את עצמי, לא יכולתי לתאר
לי את חיי בלי ספורט. אין לי מושג
אם הייתי מגיעה אל פטר ואל מה
שיש לי כיום, לולא זה.
אבל גם ככה, אנחנו חיים באופן הבי
צנוע שאפשר. אני לא, מעשנת, ואוכלת
הכל. פעם היה לי תיאבון נוראי, אבל
היום אני מטפלת בילד, וכשאני אייתו אני
שוכחת מהכל. גם בגדים לא אומרים לי
כלום. יש לי שתי שמלות. אבל אני כמעט
לא לובשת אותן, זה רק בשביל להגיד
שיש לי.
ואני כמעט לא מתרגשת. זה לא שווה.
אני לא, מתרגשת אפילו לקראת האולימפיאדה,
אף־על־פי שזה הרבה יותר גדול
מטהרן. כשעובדים כל־כך קשה, ברור ש־מתרגשים
קצת לפני תחרות. אבל אני
רצה ריצות קצרות, ואין לי זמן לחשוב.
אני לא אוהבת לרוץ הרבה, כי לאימונים
ארוכים וממושכים צריך אופי, ואני שונאת
ללכת נגד השעון.

ך• ל מה שאני רוצה בחיים זה לחיות
עם המישפחה שלי ולעסוק בספורט,
אבל יש לנו בע״ות־פרנסה, וזאת המציאות.
אני מצטערת רק על דבר אחד — שלא
נולדתי להורים עשירים, כדי שאוכל להת אמן
בלי בעיות.
ך* שבילי, הפסלים מעץ־זית שפטר
אין לי עוזרת בבית ואין לי מטפלת.
* 0מגלף ,׳והוא נותן לי פסל כזה במתנה
אני עושה הכל לבד, מנקה, מבשלת,
עורכת קניות, מטפלת בילד. הילד הולך לכל יום־הולדת שלי, שווים הרבה יותר
מ־ 100 מדליות־הזהב שיש לי בבית. ואיזה
איתנו לכל האימונים. עכשיו ה1א נבר
מסתובב בדשא לידנו. הילד הזה יהיה
ספורטאי, זה בטוח. מהיום הראשון שלו
הוא אוכל ונושם ספורט. האנשים היחידים
שהוא מכיר, חוץ מהמישפחה, הם אנשי-
ספורט, כי החבר׳ה היחידים שלנו הם אלה
מווינגייט.
אבל זה שאני צריכה לעשות הכל בבית
לבד, וגם להתאמן, זה ממש מפיל אותי
מהרגליים. בתשע בערב אני כבר מתה
לשים את הראש שלי ולישון. אני נרדמת
באמצע הטלוויזיה. הסבתות היו רוצות
מאוד לעזור, אבל אמא שלי גרה ועובדת
בתל-אביב, ואמא של פטר גרה ועובדת
בנהריה.
אני נקראת כאן חובבנית, אבל הזמן
והכוח שאני מקדישה הם כמו של מיקצו־ענית.
עובדה, אני נחשבת היום בין שמונה
הרצות הטובות בעולם.
בארץ אין דבר כזה שאתלטים מקבלים
כסף. בכדורגל, קונים כרטיסים ונותנים ל שחקנים
כסף. בגרמניה, למשל, באים לראות
אתלטיקה ומשלמים נרטיס-כניסה.
אצלנו, לא. ללידה של ירון, למשל, קיבלתי
מההתאחדות זר*פרחים, זה הכל.
כשחזרתי מטהרן ירדתי בלוד, נסעתי
הביתה ושילמתי למונית מכספי. מרק
ספיץ הוא כיום זמר ושחקן, ועושה !מיל יונים
ממודעות־פירסומת. בכל העולם מקושחמורוב

שחברות גדולות מאמצות שחקנים ו מהיד
לפה?
קבוצות ותומכות בהם. אצלנו, לא.
אחרי שחזרתי מטהרן התחילו להזמין
אותי להרצות על ספורט בקיבוצים, אפילו
זהב, אפשר לחשוב שהתחביב שלי זה
ללא תשלום. הייתי מוכנה לנסוע, אבל אני
לאסוף זהב. מכסימום הציפוי, אחרת בבר
לא יכולה, מפני שאין לי עם מי להשאיר
הייתי שמה אותן בכספת. אפשר להגיד
את הילד.
שיש לי מאה ברזלים.
אני גם לא זוכרת שיום רגע מדגש
אני לא חושבת שבגלל זה שיש לי
מישפחד, צריד להקשות לי על החיים.
ביותר בקאריירה שלי. כל הישג מרגש
מחדש. עובדים ועובדים, ומשיגים: מדליה,
אם יש ציפיות ממני, אז צריך לעזור לי
ואז זה מרגיש .׳אני יבולה היום להגיד
להגשים את הציפיות האלה, לא להפריע
בשקט שעשיתי כבר הכל וראיתי הכל.
לי. לי־עצמי אין ציפיות מאף אחד. אני
יודעת שרוצים שאשתתף במונטריאול, ו הייתי כבר ב־ 15 ארצות, וכבר לא מעניין
אותי אפילו לנסוע. כיום, דק האימון האני
מתאמנת לקראת זה, אבל רק כפי ש אני
יבולה. וההישגים שלי יה״ו בהתאם.
טהור מעניין אותי, רק המטרה הטהורה.
את ההנאות הגדולות ביותר כבר עברתי,
היום יש לי לפני עיור כ־ 10 שנים של
פעילות ספורטיבית והישגים. הגיל ה ההנאה
הגדולה ביותר שלי כעת זה לחזור
הביתה ולגמור לסדר הבל, להתרחץ, ל ממוצע
העולמי של נשים בעלות שיאים
עולמיים הוא .32 כלומר, מבחינה ספור היכנס
למיטה ולחשוב: עשיתי את זה וזה.
טיבית אני עוד צעירה מאוד.
אבל העשייה עצמה היא סבל די גדול.
מה שמצחיק הוא, שאם אפסיק לרוץ,
רק אז יהיה לי ביטחון כלכלי. בלי חסדים
של הספורט נוכל לעבוד יחד, ולהרוויח,
גי רצה משוכות, וזה מיקצוע קשה
ומצבנו ישתפר לאין־עתך. ואז, את כל
ונדיר מאוד אצל נשים, לכן יש לי
הזמן הפנוי שלנו נוכל להקדיש לספורט,
סיכויים טובים מאוד להגיע בו להישגים.
בשביל הכיף.
לרוץ כל אחד יכול, אבל במשוכות כמעט
אני יכולה להמשיך לעסוק בספורט גם
שאין לי מתחרות. אולי רק שתיים־שלוש,
בלי מונטריאול, כי ספורט זה הדבר שאני
כי זה מצריך שילוב של גמישות, קואור נהנית
ממינו הכי הרבה. אין דבר יותר טוב
דינציה ומהירות. השיא העולמי במשוכות
מזה. אלה שנהנים מספורט באמת הם אלה
לנשים הוא 12,5שניות, והשיא שלי —
שעוסקים בזה רק פעמיים בשבוע. הספורט
>13,2השיא העולמי בריצת 100 מטר
האמיתי הוא מעל ומעבר לתחרויות, הרבה
הוא ,10,9ושלי — .11,4בשני המיקצועות
מעבר לכל דבר אחר.
האלה, האתלטיות המיזרח־גרמניות הן ה טובות
בעולם.
ואני בכלל לא מה שחושבים שאני, או
כפי שמנסים להציג אותי. אני בדיוק ממיו
מה שמשגע אותי הכי הרבה זה כשאני
כל אחד, פלוס זה שאני ספורטאית. ה רואה
לאיזה הישגים מגיעות בחומת ב כבוד
לא שווה שום דבר, באופן ממשי.
עולם. רצות שרצו אתי בתחרויות והגיעו
זה סתם מושג. ובמיקרה שלי, עם הכבוד
אחרונות, אני עברתי אותן נסו כלום,
אי־אפשר לקנות אפילו לחם.
התגלו רק שנתיים אחר־כך כאלופות-עולם.
העולם הזה 1942

(המשך מעמוד ) 17
שישי האחרון, בשעה חמש אחרי־חצהריים,
פתח חיים ׳שיסמן את המידרחוב הישראלי
הראשון.
״היד, שם שישו ושימחו,״ סיפר .״ביליתי
שם את כל היום. יש לי רושם שכולם
קיבלו באהדה את הרעיון: הילדים עם ה אופניים,
האימהות עם התינוקות. המטרה
של המידרחוב איננה להפוך למרכז־קניות
כמו בחו״ל, אלא למרכז של הנאה. אני
ארשה לבעלי בתי־קפד, להוציא כיסאות
עד לקצה המדרכה. אתמול ביקשתי מהם
להתקין רמקולים ולהשמיע ;מוסיקה לקהל,
העיקר שיהיה שמח.״
ומה בדבר אותם ילדים קטנים המור שים
ללכת על הכביש ביום השבת ולעומת
זאת אינם מבינים מדוע אסור להם ללכת
על הכביש ביום אחר? האם אין סכנה
שילד שטייל על הכביש עד שדרות קרן־
קיימת ימשיך ויטייל פו גם אחר־כך?״אם
בשבת לא הולכים לבית־הספר, זה אומר
שגם ביום ראשון לא צריך ללכת?״ שאל
שיסמן, והשיב מייד :״אני לא רואה בזה
שום דבר אנטי־חינוכי, להיפך. מרשים
לילדים לשחק ברחוב. מסויים ,׳אבל זה לא
אומר שכל העיר היא רחוב.״
מידרהוכים למכביר. בקרוב מתכוונת
העירייה להפוך את רחוב־הנעליים
נוורדשאנן, שבתחנה המרכזית, למידרחוב
נוסף אלא ששם, לעומת דיזנגוף, יהיה
המידרחוב עניין של קבע. התוכנית היא
להעלות את הכביש עד לגובה המידרכה,
לייפות את הרחוב המזוהם ולהפכו למרכז־קניות
נוסח אירופה.
אילו הפכה העירייה את רחוב דיזנגוף
למרבז־קניות ולמידרחוב נוסח אירופה,
אילו באמת בקעה מוסיקה מבתי הקפה
ומהבוטיקים, אילו אפשר היה לערוך קניות
בשקט ובשלווה, כל המשפחה ביחד, מבלי
להיטרד על־ידי רעש המכוניות, אילו אפשר
היה לשתות קפה על המידדכה ללא
תוספת אכק ופיח, ייתכן שאז אכן מיה
הרעיון היפה שיל המידרחוב מצליח באמת.

בוישפט
האס׳ ד סי ד ר אדו ומקצץ

לאנשים שנמצאים בתא ,13 ואנחנו נקליט
את השיחה ביניכם׳.
״הכנסתי את האוכל לתא .13 מפקד בית ד,מעצר,
מר מראצי התחיל לצעוק , :איך
בחור שברח רק אתמול. ,מסתובב כך?׳
אמרתי לו שאני מכנים את האוכל בפקודת
המפקח טל. אז אמר לי מפקד הכלא שאסור
לי, כי זה לא היה כתוב ברשימות שלו
(על המשימה שהטיל טל על האסיר ביטון).
עד־התכיעה הבדויש .״כעבור שליו-
שת־ריבעי שעה בא אלי המפקח טל, ואמר
לי - :למה לא הכנסת את האוכל? למה
לא דובבת את האנשים שם? אנחנו יכולים
לעזור לך, יש לך עכשיו תיק של בריחה.׳
״אמרתי לו שלא איכפת לי, אז הוא
אמר לי, :אין לך מה לדאוג. אני אספר
לך את פרטי המיקרה, ואתה תגיד ששמעת
את הפרטים האלה מהאנשים שבתא, ואני
מבטיח לך שהכל יהיה בסדר. אתה תשתח רר׳.״
לדבריו,
השיב ביטון למפקח כי איננו
מוכן סתם להעליל על אנשים. הוא שאל את
החוקר :״האם תוכל להבטיח את חיי בבית-
הסוהר, אחרי שאגיד דברים כאלה?״
״כתבתי מיכתב אל מפקד־המרחב של
המישטרד״״ גילה ביטון ,״ואל סגנו׳ וביקשתי
שלא ישאירו אותי בירושלים. קיבל תי
תשובה חיובית.
״לפני שהוסעתי במכונית האסירים, ממש
לפני עלייתי, בא המפקח טל ואמר לי
שהוא עוד יבוא לדבר איתי בכלא רמלה.
הוא באמת בא, עם עוד איזה חוקר. הוא
שאל אותי , :שינית את דעתך בעניין אותם
אנשים?׳ אמרתי , :למה אשנה את דעתי?׳
אז הוא (טל) אמר לי , :זה לא יועיל לך, יש
לי הודאות ממך. עוד יזמינו אותך להעיד
בבית־המישפט׳.״
הוסיף העד שמעון ביטון בבית־המישפט :
״לא מסרתי כל עדות כזו, לא מסרתי
לטל שום דבר בעניין השוד.״
איש הפרקליטות ביקש להכריז על ביטון
כעל עד עויין.
אחד מסניגוריהם של הנאשמים ויינגרטן,
עורך־הדין משה רום, הודיע שאין לו כל
התנגדות להכריז על העד כעד עויין.
פחד מפני לינץ׳ .על הסיוט שעבר

האסיר 3בח7
והאשים קצץ
בזיוף עדויות
השעה היתד, שלוש וחצי לפנות־בוקר.
שני כמרים נכנסו לכנסיית הקבר הקדוש
בעיר העתיקה בירושלים, כשהם מלווים
בגבר שלישי. בצעדים מהירים הם ניגשו
אל איזור הגולגולתא שבכנסייה.
המבקרים נתקלו בדרכם בכומר אחד,
ואז שלפו שני הכמרים והמלווה שלהם
אקדחים מתחת לגלימותיהם. הכומר פרנ סים
קרייצר, שעבד בכנסיית. הקבר, נתקף
פחד, אך מייד התאושש וניסה להוציא את
האקדח מידו של אחד הכמרים שניצבו
מולו. הוא לא הספיק לעשות דבר. מהלומה
הונחתה על ראשו, והוא צנח על מדרגות
הגולגולתא.
עובד אחר של הכנסייה, יוסף גריני, הצ ליח
להימלט מידיהם של שלושת המבקרים
המזויינים ורץ להזעיק עזרה.
הכמרים־האקדוחנים לא בזבזו את זמנם
בתפילות. הם מיהרו לגנוב לוה־כסף ייקר
קדוש לנוצרים, ניסו לגנוב גם רכוש אחר
בעל ערך, ונמלטו מן הכנסייה.
האם זיי^ ה קצץ .׳£חודש וחצי אחרי
הפריצה לכנסיית הקבר ב־ 29 במאי 73׳ ,ה גישה
פרקליטות מחוז ירושלים כתב־אישום
בבית חמישפט המחוזי, נגד האחים־התאו-
מים אלכסנדר ויהושע ויינגרטן, בני ,27
מתל־אביב, על ביצוע שוד מזויין בכנסייה.
על האהים ויינגרטן לימדו סניגוריה
עורכי־הדין משה רום וצבי סער. התביעה
הביאה את העד מיספר אחד שלה, שמעון
ביטון. השבוע עלה לדוכן, וסיפר:
״אני אסיר שפוט, יושב בכלא 26 חודש.
באפריל 1973 הייתי בבית־המעצר בירוש לים.
את הנאשמים הנמצאים כאן אינני
מכיר. לא ראיתי אותם אף פעם ולא נפגשתי
איתם, כי הייתי במאסר. המפקח שמ עון
טל מימישטרת ירושלים הקר את המיק-
רה שלי. לא מסרתי לו שום הודעה בקשר
לשוד בכנסיית הקבר.
״יום לפני שטל הזמין אותי אליו, ברחתי
מהמעצר בירושלים. למחרת עצרו אותי
שוב, והביאו אותי למחלקת־ד,חקירות. אז
המפקח שמעון טל אמר לי , :אם תעזור לי,
אעזור לך. אני מבקש ממך לתת אוכל
העולם הזה 1942

פרקליט רום
זיכוי מחוסר־הוכחות
עליו בבית־הסוהר, סיפר ביטון בבית־ה־מישפט
המחוזי :״כשהגעתי לבית־הסוהר,
אמרו עלי — הנה המלשין הזה שהעיד
נגד אברהם לוי ונגד האחים ויינגרטן.
פחדתי שהאסירים יעשו לי לינץ׳ ,אז ביקשתי
שישימו אותי בתא נפרד. בבית-
הסוהר לא בודקים מה נכון או מה לא
נכון, אלא רק רגישים כשמישהו מוכן
למסור עדות נגד חבר למאסר. אינני נמנע
מלהעיד נגד האחים ויינגרטן מתוך פחד.
הנה, העדתי נגד אברהם לוי וחבריו בנסיבות
דומות׳ כי ד,ם באמת מסרו לי. את
התיסבוכת עשתה לי המישטרה. כי איפה
שאני הולך מצביעים עלי, :הנה המלשין,
הנד, המודיע׳.״
עם התמוטטות עדותו של ביטון נעלם,
נעלם ספק שמן נעלי

קלף אחד של התביעה. קודם לכן
גם הקלף השני: הסניגוריה הטילה
בטענת ד,מיש,טרה שיש זהות בין
שנמצא בכנסייה ושמן שנמצא על
הנאשמים.
בית־המישפט המחוזי בירושלים הוציא
פסק־דין עוד באותו יום .״אנו מזכים את
הנאשמים בגלל אי־הבאת הוכחות לביסוס
אשמתם,״ קבעו שלושת השופטים.

דרכי חיים
ה ר 9מ 1הסוער׳
ש ל הגינ קולוג
חוא התחתן פעם ברוסיה,
עלה לארץ, התחתן שוב
מבלי להתנרש, ושוב נשא
לאישה רופארדילדים בטבס
מבוייס באולם־התוגות
הנוסעים מיהרו אל המטוס, שעמד ל המריא
לאירופה תוך דקות ספורות. שני
שוטרים ניגשו אליהם לפתע, הוציאו את
אחד הנוסעים מהשורה, והודיעוהו שיש
נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.
הגבר הציג את׳ תעודותיו: רופא-
גינקולוג, ד״ר אלכסנדר זולוטר מתל־אביב,
הנוסע להשתלמות מיקצועית בארצות־הברית.
הדוקטור
בכה, התחנן, הסביר, הצהיר,
וכימעט שהתעלף במאמץ לשכנע את השוטרים
שהכל סודר, באישורו של, בית־המישפט
העליון. רק לאחר שגילה כי
הפקיד 70 אלף לירות בבית־המישפט, יבוטל
הצו -שעיכב את יציאתו לחו״ל.
השוטרים שמעו, אך לא הבינו כיצד
יכול רופא־נשים להסתבך עם נשים כך
שאפילו לא ידע מי מהן הוציאה את הצו
!נגדו. ואז התבדר שגם הגינקולוג וגם ה שוטרים
צדקו. בידו של ד״ר זולוטר היה
אישור על ביטול צו העיכוב, מהארץ ש הגישה
נגדו רופאת־הילדים ד״ר אידה
אוסוביצקי, ואילו בידי השוטרים היה צו
עיכוב שניתן לפי בקשתה של זוהרה זו־לוטר.
לבסוף
נסע הרופא להשתלמות שלו.
לא באותו מטוס, אלא רק לאחר שסודר
העניין. בחודש שעבר חזר ד״ר זולוטר
לתל־אביב באופן פיתאומי.
אך במקום שתאחל לו ״ברוך הבא,״
עשתה מישטרת ישראל דבר־מה אחר.
הוא הוזמן לחקירה במחלק המוסר, כחשוד
בביגמיה.
חתונה מבויימת. ד״ר אלכסנדר זו-
לוטר בן דד 49 נראה עדיין טוב. רק
הקרחת שהשתלטה על פדחתו מגלה את
גילו. כשהתחתן לראשונה היה זה בשנת
,1947 עוד ברוסיה. הוא היה בן .24
רעייתו, ברכה זולוטר, איבדה אותו כאשר
הוא עלה לישראל, לפני כ־ 16 שנה. היא
נשארה ברוסיה.
בישראל בנה זולוטר לעצמו שם תוך
תקופה קצרה. הנשים עמדו במירפאתו ב תור!
,מבוקר עד ערב. הנשים !מילאו את
כל חייו. והוא שכח כי הוא עדיין נשוי.
בשנת 1958 התחתן עם המורה זוהרה
בוכנר.
היה זה רומן סוער !וזולוטר ניהל אותו
בנאמנות. לזוג נולדה בת. אחרי שבע
שנים — הגיעו הגינקולוג יואשתו לסוף
דרכם המשותפת. זולוטר שילם מזונות ל בתו,
וגם סכום־כסף לאשתו, זוהרה. אך
היא לא רצתה בגט.
שוב חופשי, שוב מוכן להרפתקאות חדשות,
התעופף זולוטר כפרפר מאושר אל
אהבות חדשות.
הוא יצא לבית-ההבראה שבי־ציוז כדי
לחזק עצמו לקראת העתיד- .שם הכור את
דופאודד־,ילדים ד״ר אידה אוסוביצקי. כך
החל רומן !מיספר שלושה -של ד׳^ר זולד
טר שובר־הלבבות. זה היה, בשנת . 1965
בין הגינקולוג לרופאת־ד,ילדים נקשרה
אהבה ממבט, ראשון. הם עברו לגור וחד,
!והרופאה נכנסה להריון. חבל היה על
הזמן, וד״ר אוסוביצקי החליטה להעמיד חופה.
מה שבטוח. הרופא הסכים לרעיון, אך
בתנאי אחד: הוא יארגן את המאורע ו יביא
את הרב, ויהיו חופה, וסעודה ואורחים,
ופרחים ונשיקות וכתובה.
החתונה התקיימה ב 18-ביוני 66׳ ברה׳
חרמון 10 בחיפה. מזל טוב! אבן נגולה

אשה־שלישית אוסוכיצקי
חתונה ללא רב
מעל ליבם של הורי הכלה. שני אנשים
בלבד ידעו את האמת: טכס החתונה היה
מבויים.
הגינקולוג זולוטר שיכנע מכר חיפאי
שלו -שיתחפש כרב ויחתן אותו עם ה־
,רופאה אוסוביצקי. אורחי החתונה אינם
יודעים עד היום כי החתונה כולה לא
היתד, אלא הצגה.
חמש שנים אחרי חתונה זו, התמד,
ד״ר אידה אוסוביצקי על תצהיר שהוגש
לבית־המישפט המחוזי בתל־אביב. הצהירה
הרופאה :״המשיב, יליד ,1922 חינו רופא-
נשים מומחה, נשוי ואב לילדה מאשתו
החוקית. המשיב נפרד מאשתו ובתו לפני
כ־ 10 שנים, ומאז מתנהלים דיונים רבים
ומסועפים בינו לבין אשתו בבי-ת-הרין
הרבני.
״בעוד המשיב שוהה מחוץ לביתו, נק שרו
יחסי-אהבה בינינו (ב־ )1965 עברנו
לחיות יחד וחיינו חי־מי-שפחה. עוד לפני
שעברנו להיות יחד, ,ומאז ועד ,1970 הב טיח
ילי המשיב כי מייד לאחר שי,תגרש
מאשתו, ישאני לאשה. החל !ממאי 1970
הלך המשיב והתרחק והתנכר לי, עבר
לגור תחילה בדירה שרכש עבור אמו,
ולאחר מכן החל, כפי הנראה, להתגורר
עם אשד, צעירה.״
באמצעות עורכת־הדין חיה אזולאי, פנ תה
הרופאה אוסוביצקי אל בית־המישפט
המחוזי בתל־אביב, וביקשה להוציא צו
עיכוב יציאה מהארץ נגד הגינקולוג ש אותו
ייצג עורך־הדין אהרון ברקאי.
בתצהיר הנגדי שהגיש סיפר הגינקולוג :
״בחודש אפריל 1966 סיפרה לי המבקשת
לראשונה על הריונה. נדהמתי לשמוע
זאת, וגם ידעתי כי הריונה אינו ממני.
תאריך היווצרות העובר היה מוקדם יותר
להתחלת היחסים בינינו. מבחינה מוסרית
לא האשמתי את המבקשת (ד״ד אוסו-
ביצקי) בבגידה, מכיוון שלפני התחלת
היחסים הגופניים בינינו לא היתד. מוטלת
עליה, לדעתי, החובה לשמור לי אמונים,
ולכן המשכתי לבקרה.״ הקרב בון שני
הנאהבים־לשעבר היה אכזרי. לאחר שה-
גינקולוג גילה בפני הרבנים־הדייינים כי
טכס־החתונה שלו עם הרופאה בחיפה היה
מבויים, חייבו בית־הדין הרבני האיזורי
בתל־אביב־יפו לשלם מזונות ליבתה של
הרופאה, בסך 400 לירות לחודש.
ד״ר זולוטר נשם לרווחה. אך אז עלתה
לארץ ברכה זולוטר, אשתו החוקות הרא שונה,
שאותה השאיר ברוסיה. תביעה
מישפטית שהאשה הגישה נגדו בוטלה,
אחרי שסוכמה ביניהם פשרת כספית.
אז התכונן הגינקולוג, לנסוע !ליחו״ל.
הרופאה הגישה לבות־המישפט בקשה למתן
צו עיבוב. גם ״אשתו״ השנייה הוציאה
צו כזה, במקביל.
ימה הביא את הגינקולוג הזרה לארץ?
על שאלה זו יכולה, אולי, לה-שיב צעירה
בשם אלינור, שלפי טענותיה של רופאת-
הילדים בבית־המישפט, היא נושא הרומן
(המשך בעמוד )26

המצב הכלכלי במדינה
מכתיב צו שעה
יי ׳עול והגברת
הפריון,
ברוח זו יצרנו שרות חד ש
שמ טר תו-
יעול וחסכון

מי העיף את ג ״ ם *
מאמן־׳הכדורגל האנגלי הארי גיים לא
הופתע כלל בשבוע שעבר, כאשר קיבל
את הודעת־הפיטורין מהקבוצה הישראלית
בה הועסק — הפועל תל־אביב. בשל מיקומה
של הקבוצה, בתחתית טבלת מליגה
הלאומית, ציפה לצעד זה מצידה.
אך גיים בכל־זאת הופתע, כאשר גילה
כי בהודעת־הפיטורין אין כל זכר למה
שהתרחש מאחרי הקלעים ואשר השפיע
על הפיטורין באופן ישיר. הוא גם לא
קיבל את הטענה שפוטר מאחר שאילו הוש אר
בתפקידו, מיתה הקבוצה צריכה להוסיף
למשכורתו החודשית סכום של 1,520
לירות (גייס קיבל את משכורתו בדולרים
800 דולר לחודש, נקי ממס, למעט
הוצאות) ,בגלל הפיחות.
הוא ראה בכך טיעון בלתי־משכנע, והוא
מתכוון כעת לתבוע את הפועל תל־אביב
לדין על הסדת־חוזה, ועומד להגיש תבי-
ערדפיצויים. המאמן האנגלי קר־המזג לא
אבה להשלים עם כך שיתייחסו אליו כאל
שוטה.
״אינני ילד, או מאמן ישראלי, שאפשר
לשחק איתו,״ אמר .״אני רוצה תשובה
כנה ואמיתית על סיבת הפיטורין.״ ותשובה
זו הוא אומנם קיבל. נאמר לו כי

באמצשח
״שרות אשנב בבנק הדואר׳ ח 1כל
לשלם כל תשל 01י. כמן תשלומי חשבון
החשמל. המים, הטלפון, מיסים שמים ונוי.
באמצעות מ שלוח בדואר( .אם אתה בעל
חשב1ן סילוקין בבנק הדואר חובל לבצע
בררך זו נם העברות מחשבון לחשבון)
תוכל לשלם במרוכז תשלומים המיועדים
לגורמים שווים, מבלי לבזבז זמן וכח על
המתנה מייגעת בתזרים מתמשכים.
משלזח זה אף פטור מבול דואר.

ב. לכתוב שיק אחד לזכות בנק הדואר
בסכום הכולל של כל1התשלומים
בשני המקרים אנא הקפר לציין את כתובתך
מאחורי השיק. את השיקים, בצירוף
החשבונות לחשלנם עליך להכניס למעטפה
ולשלוח לל א בול לפי הכחזבת:
״שרות אשנב בנק הדואר״ ירושלים .91999
תוך מספר ימים תקבל לביתך אח שוברי
התשלום חתומים, עם אישור על ביצוע
הפעולות.

בדיהונתן

הסיבה — והתוצאה

התשלום ניתן לעשנתו בשיק של כל בנק

השתמש ב שירות זה וחסוך מעצמך
בזבוז זמן ועמידה בתור.

ביצר תשתמש בי שרות א שנב״?
אם ברצונך לבצע מספר תשלומים,
לפניך שתי אפשרויות:
א. לכתוב שיק לזכות כל מוטב בנפרד כגון:
חברת החשמל, עיריה. שירותי הטלפון זכו .

אנו שמחים למסור לשרותר

אוד

* כל חשלום שניחן לעשותו בשיק של כל בנק או בהוראת חשלום של בנק הדואר.

לשבת הפרסום הממשלתית

ונדנה היוני הובאה
לתחרות בארגז
הקהל הריע ממושכות למלכה הבלתי שיגרתית.
הפתעה גדולה נכונה רצופי תחרות
מלכת היופי, כאשר לפתע,
ממש ברגעי השיא של טכס הב־הירח,
הובאה מלכת היופי להיכל
פתור ...ארגז.
המנחה כבר החל לקרוא לבמה את
המועמדות הסופיות, כאשר ניגש אליו
מנהל הטכס ולחש דבר מה על אוזנו.
לרגע עבר רחש של הפתעה בקהל, והמנחה
פנה למיקרופון ואמר :״נמסר לי ברגע
זה גי מלכת היופי תגיע ברגעים אלה
לבמה.״ הקהל ההל למחוא כפיים ואל
הבמה הועלה ארגז עץ מסתורי שהעלה
לשיא את המתה בקהל. המנחה נתן אות
ושני גברים הסירו במהירות את מחסה
הקרשים ואז נתגלתה לעיני כולם ליידי
קריסטל במלוא יופיה. מחיאות כפיים
וקריאות סוערות ליוו את המנחה באשר

ביקש לערוך את ההצבעה ואמנם לא היה
ספק בדבר. ליידי קריסטל נבחרה למלכת
היופי — פה אחד.
בקול נרגש הציג המנחה את המלכה
החדשה: ליידי קריסטל, עולה מצרפת ער
סקת בשטח הכביסה מזה שנים רבות
ובעלת נסיון ומוניטין רב. מידותיה אי דיאליות
.X40X80 60
תוכניותיה — כל: תוכניות הכביסה הי׳
אפשריות.
למחרת
הטכס פורסמו בבל העיתונים
פרטים נוספים על מלכת היופי החדשה.
מכונת הכביסה ליידי קריסטל היא בעלת
כל היתרונות: הרתחה עד 100 מעלות,
ציפוי אמאייל משובח ועיצוב מרהיב עין.
אוטומטית לחלוטין ונוחה בהפעלה. אין
יתרון שאינו נמצא בליידי קריסטל -י-
מכונת הכביסה הטובה והחסבונית מכולן —
שנבחרה פה אחד גם למלכת היופי.

ו * נ 0י סו׳ו ח ״

שמלות הריון
מכנסי הריון
טוניקות הריון
חליפות הריון

כ הן

גייס

מודל

תל־אביב, רח׳ גהלת בנימין ,4
קומה ב /דרך החצר
פתוח עד 7בערב
;סגור כשעות 2—4ן
להזמנות ע״י סובן: טל ,50344 .ת״א

שידות׳ הדפסה ותירגו

חייג אלינו

טל 821004 :
נכיא אליך לקכלת החומר
ונחזירו לך.

ביצוע מהיר,
מקצועי ומעולה

שחקני-הקבוצה איימו להכריז מרד ולא
להתייצב לאימונים ולמישחקי־הליגה, כל
עוד ישמש הוא כמאמנם.
היד שבחשה כקדחת. גיים הסתפק
בתשובה. לא היה בה משום חידוש לגביו.
הוא ידע היטב כי מאז החל מאמן את
הקבוצה בחשה בקלחת יד, שקוממה את
השחקנים כנגדו.
אותה יד, ידע, שייכת לקפטן הקבוצה
ושחקנה הוותיק שמעון בן־יהזנתן (,)31
פקיד־בנק במיקצועו. שחקן זה הספיק כבר
לעמוד בעבר מאחרי פיטוריו של המאמן
היהודי־אוסטרי ריכרד לוי, מי שאימן את
הקבוצה לפני ארבע שנים.
גיים לא היה צריך להתאמץ, כדי להבין
מדוע דווקא בן־יהונתן הוא שחתר תחתיו.
כאשר פיתה הנהלת הפועל תל־אביב אל
גיים בבקשה שיאמן את הקבוצה, שימש
בן־יהונתן כמאמנה הזמני, לאחר הדחתו
של ריכרד לוי. מינויו של גיים לתפקיד
זה התקבל במורת־רוח רבה על־ידי בן-
יהונתן, שביקש להפוך למאמן של קבע,
והוא האשים אז את ההנהלה כי הפרה את
הבטחתה לו למנותו כמאמן קבוע.
אך גיים התקבל על־ידי השחקנים באה דה
רבה, בעיקר בזכות הצלחתו עם קבוצת
הפועל תל־אביב בשנות השישים. בן־יהו-
נתן, מצידו, חיפש כל הזדמנות וניצל כל
מישגה שלו כדי להוכיח שגיים הוא מאמן
כושל. חיכוכים אלה העכירו במהרה את
היחסים בין הקפטן למאמן, ולפני כשנ תיים
הסיק גיים את המסקנות. הוא היה
מיוזמי העברתו לקבוצת הפועל חדרה.
בה שיחק בן־יהונתן בשנה שעברה.
קיצוץ כנפיים. גיים סבר, לתומו,
כי הצליח סוף־סוף להיפטר מן השחקן.
בתחילת העונה החליט גייס לקצץ את כנפיו,
לא שיבצו בהרכב הראשון של הקבוצה
במישחקי-הליגה. לבן־יהונתן לא נותרה
ברירה אלא להכריז מרד גלוי, והוא סחף
עימו את כל שאר השחקנים.
המרד נחל הצלחה. בן־יהונתן מונה מא מן
הקבוצה, ובשל חופר ניסיון מיקצועי
מספיק, נעזר בעצתו של מאמן הניבחרת
הלאומית, דויד שווייצר. לתפקיד קפטן
הפועל תל־אביב נתמנה ישעיהו פייגנבוים,
זינימנה כיום עם ותיקי הקבוצה.
בשבוע האחרון ניתן היה לשמוע את
העולס הזה 1942

כדורסלנית ורסנו

פדורסדנית ל,ומאן

ח״ן על הנזיגרש

הקיבוצניקים איכזבו

חוגי הספורט מתלוצצים בזו הלשון :״כדאי
לבן־יהונתן להיזהר עכשיו, כדי שפייגנבוים
לא יעשה לו מה שעשה הוא לגייס.״

בדרךאדג בי ע אי רו פ ה
חברי קיבוץ שפיים, שזכו בשבוע ש עבר
לארח מישחק־כדורסל בינלאומי של
נשים, בין קבוצות מכבי תל־אביב ולה־לודים
מבלגיה, לא הסתירו את התרגשו תם
למראה שפע היופי הנשי שהתרוצץ
וקיפץ בין שני הסלים על מיגרשם.
במייוחד צדו את עיניהם שתי כדורסלנ־יות,
והם הירבו להצביע לעברן ולהריע
להן. היו אלו הבלגית דקלין קומאן, והישראלית
רחל ורסנו. שתיהן שמרו זו

ורסנו וקומאן נאכקות על הכדור
שמירה לוחצת
על זו במישחק בצורה אלגנטית אך צמו דה׳
שהיקשתה עליהן את מלאכת הקליעה
לסל.
כל אחת מן השתיים ממלאת את תפקיד

ורסנו (כמרכז) כחדד־ההדכשה
אכזבה מנסיכי־החלונוות —
העולם הזה 1942

הקלעית הראשית של קבוצתה, וחייבת
לכן להתעלות מעל לחברותיה, כדי לסייע
לקבוצתה במאמץ הניצחון. אבל, מה עושים
כאשר נוסף לכך שהן מיטיבות ל קלוע,
הן גם מיטיבות לשמור זו על זו?
את התשובה לשאלה זו קיבלו הצופים
כאשר הבחינו, כי קומאן וורסנו שינו במהלך
המישחק את סיגנונן והירבו למסור
כדורים לחברותיהן, כדי שאלו תקלענה
במקומן. זו היתד. גם הסיבה לכך ששתי
הקלעיות הראשיות מיעטו מאד לקלוע.
דקלין הבלגית קלעה רק 10 נקודות, ואילו
רחל הישראלית — .9
הקיכוצניקים איכזכו. העובדה ש שתיהן
משחקות כדורסל, אינה הדבר ה יחיד
המשותף להן. ניתן למצוא קווים
משותפים ביניהן גם בכל הקשור לחייהן
מחוץ למיגרש.

שתיהן בנות ,19 ושתיהן משרתות את
מולדתן• :ז׳קלין עובדת כפקידה בבולשת
בעיר־מגוריה, ואילו רחל משרתת בצה״ל.
הן החלו לשחק כדורסל באותו גיל,13 ,
מה שמורה על יכולתן הטובה, ושתיהן
הגיעו לקבוצותיהן הנוכחיות מקבוצות־המישנה
של מועדוני־הספורט שאליהם הן
שייכות. רחל הגיעה למכבי תל־אביב מ מכבי
דרום, רז׳קלין — מלה־לוז׳ים ב׳ ל־לה־לוז׳יס.
ההבדלים
הבולטים היחידים ביניהן קשורים
במיבנה־גופן. רחל גבוהה מז׳קלין ב ז!
סנטימטרים שלמים (גובהה 1.84מ׳).
שערה של רחל שחור, ואילו ז׳קלין בלונדית.
פניה של רחל מאורכים, ואילו אלה
של ז׳קלין עגולים.
אך ההבדל המהותי ביותר הוא בכך ש־קבוצתה
של רחל, מכבי תל־אביב, ניצחה
במישחק ( )59:51 ועברה בכך ל־שלב הבא
בתחרויות על גביע אירופה. רחל היתה
מאושרת מאוד בסיומו של המישחק ואילו
ז׳קלין, שלא הצליחה להסתיר את דימעות
אכזבתה, אמרה לאחריו:
״התאכזבתי פעמיים, פעם בגלל ההפסד
ופעם בגלל הקיבוצניקים. בבלגיה תיארו
לי אותם בגברים יפים וחסונים, נסיבי-
חלומותיה של בל אשה. והנה באתי ל קיבוץ,
ומה אני רואה? גברים מגודלי-
כרס, פרועי־שיער, מרושלים, ממש אכזב תחיי.״

ל,ומאן
כמרכז המישחק כשסיים
— וניצחון לישראל

במדינה
(המשך מעמוד )23
מיספר ארבעה של זולזטר. אך הרומן
הזה, עדיין סודי• הוא לא הגיע בינתיים
לבית הסישפט.

דרכי אד ם
מזל טו , 3אבל...

ההודש גולדה בישרא?
שלישייה. איך יגדלו
את הילדים?

עיריו ת
במעלההמד רגנוז ח*ורדווו

טופס לוטו
רב־ שבועי.

שילמון החוק נערם, כשמדובר
בעורך עיתון״יומי בתל־אביב
מרדכי צאנין הוא עורך עיתון יומי
באידיש, לעצסע־נייעס. יעקב אקשטיין הוא
רואה־חשבון. שניהם שכנים בבתיהם ברחוב
שטריקר בתל־אביב. אבל כשמדובר
בבנייה, התהפכו היוצרות. תחת שעורך
העיתון יחשוף ויילחם בבנייה בלתי־חוקית,
הפך אקשטיין ללוחם נגד הבנייה
ללא רישיון של צאנין — הנתמכת על־ידי
העירייה.
בנובמבר 1973 החל צאגין בבנייה נוספת
בביתו בן הקומה האחת ברחוב
שטריקר. הוא הוסיף קומה, החל מוסיף
קומה שלישית, ובנה גרם־מעלות חיצוני
לקומה השנייה. גרם־המעלות חרג מעבר
למה שנראה לשכנו אקשטיין כמותר והוקי,
והוא התלונן רישמית במחלקת ה הנדסה
של עיריות תל־אביב. לאחר כמה
תלונות בעל־פה הוא פנה בכתב, באמצעות
עורד־דין. התגובה: העירייה הוציאה ל־צאנין
רישיון־בנייה.
ראש־העיד הוטעה. אקשטיין לא
ויתר, פנה לראש־העיר והראה כי ל וועדת
בניין העיר לא הייתה סמכות להוציא
רישיון־בנייה כפי שהוציאה, ללא אישור
ועדת בניין ערים המחוזית. בחודשים
מארס ואפריל השנה היו חילופי־מיכתבים
בין אקשטיין לראש־העיר, ופעמיים טען

איד מסתדרת אמא לשני ילדים המתגור רת
בדירה בת שניים וחצי הדרים קטנים
בבת־ים, כאשר היא יולדת במכה אחת
שלישייה ו ׳בקושי. בייחוד במצב הכלכלי
של היום, כשמחיר החלב, המזון העיקרי
של הילד, עלה פיישגיים.
עד לפני שבועיים הסתדרו בני הזוג
קוברג־רו איכשהו, יחד עם שני ילדיהם
בדירה הקטנה. אבל לפני שבועיים ילדה
ברכה קובריגירו שלישייה למזל טוב.
השימחה בבית היתה גדולה. אבל בצד
השימהה התגנבו ספיקות. בעלה של ברכה
הוא ישכיר. משכורתו הספיקה עד כה ל קיום
בצינעה ובחסכנות. מהיכן יבוא ה כסף
לקיום השלישייה ז
המרכז לדמוגרפ-ה נרתם לעזרת המישם״
חה, מסייע לה באחזקה חלקית של מטפלת.
מישרד־השיכון אישר לבני־הזוג הלוואה
בסך 40 אלף ל״י. אך את ההלוואה יש
צורך להחזיר, ולמישפחת קוברגירו אין
כל אפשרות להפריש להחזרת ההלוואה
אפילו אגורה אחת.
קצב ההתייקרות. שאל השבוע ידיד
של בני־הזוג, שבא לביקור :״מדוע הלוואה
ולא מענק? הרי מדברים אצלנו בלי־סוף
על עידיד הילודה. אישי־ציבור רבים מדב רים
הרבה על הצורך בעלייה פנימית. ומה
קורה כשבאה לעולם שלישייה והוריה אינם
מדביקים את קצב ההתייקרות? מה
קורה למישפחה כזאת שאינה רוצה להיהפך

בטלויזיה במסגרת

ההתחרות
אם קוברגירו והשלישייה
כיום כ׳> ,25.11.74
גשעח : 20.00

נו קב על
קי טרוג
משא
החברה הי שר אלית, בטרט:

י.האשה
האמריקאית״

החיתוליס — רבע המשכורת
שלמה להט כי הרישיון שהוצא הוא חוקי
וכדין.
ביוני השנה העביר אקשטיין לראש-
העיד חווודדעת של המהנדס המומחה רד
ברט הוף, הקובעת כי מה שצאנץ בנה
הוא בניגוד לחוק ולתוכנית שאושרה. נוסף
לכד החל בשביתת־שבת, במחלקת־ההנדסה
של העירייה.
וראה זה פלא: למרות שראש־העיר כתב
פעמים אחדות כי הכל כדין, הגישה סח-
לקת־ההנדסה ביולי ובאוגוסט השנה שתי
׳תביעות משפטיות נגד צאנין, וביקשה
צווי־הריסה לבנייה. הילא־תז׳קית שביצע.

למיקרה סעד?״
בינתיים החליטו בני הזוג כי הם יישנו
בסלון. שני הילדים הגדולים יישנו בחצי-
החדר, ואילו השלישייה החדשה תקבל את
החדר הנותר.
חיתולים לחצי שנה. השבוע קיבלה
המישפחה עזרה קטנה, ממקור בלתי־צפוי :
חברת סלוואפלסט לייצור חומרי חבישה
העניקה לה שירות־בית חינם של חיתולי־נייר
למשך חצי שנה.
אמרה על כך ברכה קוברגירו :״אפילו
דבר פעוט כמו חיתולים לשלושה תינוקות,
היה גוזל ממני רבע ממשכורתו של בעלי.״
העולם הזה 1942

(המשך מעמוד )15
מעשה ההונאה הגדול דמו!; אומר מיכאל
צור בעדותו:
,,מסרתי זאת למועצת המנהלים. אז היה
הוויכוח עם מנכ״ל בנק לאומי, ארנסט
יפת, שלא רצה לאשר את המאזן. על עיס״
קה זו ידעה מועצת המנהלים, ויש פרטיכל
עוד לפני שעשיתי זאת. יש פרטיכל סודי
בכספת של החברה לישראל. יפת לא רצה
לאשר את המאזן, מסיבה שהפיקדון לא
קשור להלוואה, ולכן החברה בסיכון של
8מיליון דולר.״
מה משמעות הודעה זאת של צור ;

פירושה כי התוכנית לרמות את
שילטונות גרמניה, ארצות־הכרית
וישראל הוכאה על־ידו לאישור
מועצת המנהלים, שאישרה את
התוכנית. לדבריו, רק יפת התנגד,
אכל מסיכות של ביטחונות כדרך
ביצוע ההונאה, לא מתוף התנגדות
לעצם ההונאה.

אחת הכדיחות העצובות כפרשה
היא כי מועצת-המנהדים מינתה
חלק מחבריה לחקור את הפרשה,
כאשר היא עצמה חשודה ב־
•טותפת מלאה דמעיטי מיכאל צור.

מי שזקוק לעוד הוכחה לממלכת האפ־ליות
והאיפה-ואיפה בעולם הצדק הישראלי,
יביט במה שקורה בתחום שעלה לכותרות
כתוצאה מפרשת רוזנבאום.
מנכ״ל קונצרן סולל בונה, צבי רכטר,
עשה עיסקות רבות עם רוזנבאום באמצעות
סולל־בונה, וכן עיסקות רבות עימו באופן
פרטי, או כמייצג חברות של מפא״י. רכטר
שותף עם רוזנבאום בשוחה של חברות כלכליות
בישראל. והנה, רכטר השתמש ב כספי
סולל־בונה לעיסקות עם רוזנבאום.
עייסקה אחת היא הלוואה של מיליון

• טיכור רוזנכאום.
• מיכאל צור.

0אשר ידלין, מנכ״ל קופת־חולים.
• כרוך יקותיאלי, נציג בנק לאומי.
לאלה נוספו נציגי המשקיעים הגרמניים.

לפי עדות מיכאל צור, כד אלה
שותפים לקנונייה הגדולה של הונאת
שילטונות ישראל, גרמניה
וארצות״הכרית.
האם החלה המישטרה לחקור מישהו
מהם? האם מישהו מהם יועמד לדין? האם
עוצרים בישראל רק גנבים קטנים, בסכו מים
של 100 לירות, ואין נוגעים במי שמו ציא
במירמה מאוצר המדינה מיליוני ל״י?
חלקו של בנק לאומי בפרשה מחמיר
לעומת היתר, כיוון שלפי דין־וחשבון של
רואי־החשבון של צי״ם, קסלמן־קסלמן, ש נמסר
ליושב־ראש רשות ניירות-הערך יצ חק
טאוב, החזיקה לוקסאינבטט בחצי מיל יון
דולר פקדון מכספי צי״ם.

אגב, קפלמן־קסלמן מאשרים כי
רוזנבאוס עבר גם שורה של עכירות
על פקודת ההכרות, כאשד
לא דיווח כנדרש כי הוא כעד עניין
בשורה של עיסקות שעשתה החברה
עם הכרות ואדוציות. מיכאל
צור ידע עד כף ושתק גם הוא.

ונ טו לא נחקר
*<* ל חלקם של רואי-החשבון בפרשה,
! 2די אם נצטט את עדותו של החוקר
המיוחד, רואה־החשבון יוסף קסירר, שקבע
כי קסלמדקסלמן נתן אישור לא־נכון ל-
צי״ם, באשרו כי הפקדות צי״ס בחברות
ואדוציות כמוהן כהפקדות בבנקים, מפני
שניתנה להן ערבות בנקאית. אישור דומה
נתן עוזי שטיינברג׳ רואה־החשבון של
החברה לישראל.
העולם הזה 1942
ביקור וייעוץ

נ ל בו ע

ללא

חב־ לעמדו ת ננחת ושיפוצים כע־מ
רחוב יצחק שור .32 ,תל אניב. טל.

ה ת חיי בו ת

39 5 6 1

\ 1חזו\*11(1(11
נדנים וחיות־וו1ו1שועים
כלבים בעלי תעח־ות־יוחסיו
וכל סוגי כלבים וגורים בריאים,
חתולי-בית וחתלונולים,
טיפול וטרינרי יומיומי, פנסיון
לכלבים וחתולים, אמבטיות
נגד טפילים.
אגודת צער-בעלי-חיים, תל-
אביב, רח׳ סלמה ,30 יפו.
טל•03-827621 .

האם הם נחקרו?

• בם רוטכרג, יושב־ראש מיפעל
אגרות הפיתוח בארצות־הברית.

לארונות מיטבח — חדרי שינה — חדרי ילדים —
ציפוי קירות ותיקרות ועבודות נגרות מיוחדות.

שכן השלב הראשון של ההונאה בוצע
כך: צי״ם נתנה שיעבודים של אוניות
שלה לחברה של בנק.לאומי בשם לוקסאיד
בסט, כנגד שיעבוד זה גייסה החברה של
בנק לאומי 8מיליון דולר, הפקידה 6מיליון
דולר אצל החברות הוואדוציות של טיבור
רוזנבאום, ושני מיליון דולר השאירה אצ לה
לשימוש שלה. טיבור העביר את ששת
מיליון הדולר לקבוצה הגרמנית, שהשקיעה
אותם בחברה לישראל כהשקעה בהון המ ניות.
כעבור שנה העבירה לוקסאינבסט
את יתרת שני מיליון הדולר לבתי־הזיקוק,
שהעבירו אותם לחברה הוואדוצית של דו־זנבאום,
שהעבירה אותם לקבוצה הגרמנית,
שהשקיעו אותם בחברה לישראל. החברה
לישראל עצמה לקחת את שמונת מיליון
הדולר, והפקידה אותם חזרה בצי״ס ובתי-
הזיקוק, והכל בא על מקומו בשלום. בדרך
הרוויחו הבנק של רוזנבאום מעמלות, ובנק
לאומי כמבצע העיסקות.

ך* וכנית רמאות זו אושרה במועצת
1 1המנהלים. מי הם חברי מועצת המנהלים
של החברה לישראל?
• אברהם אגמון, מנכ״ל מישרד-
האוצר.
• יעקוב ברין, נציג המשקיעים הק נדיים
בשופרסל.
9משה כנו גיטר, מנכ״ל בנק
דיסקונט.
• ״אדמיראל״ מרדכי לימון( ,כד
כתוב במאזן) ,נציג הברון רוטשילד.

1 1 1 1 #1 1 1 1
זלמן גחפל,
בעל מישרד קסלמן־קסלמן (שבעליו הסקר
רייס נפטרו) ,אחראי לדו״חות של צי״ם,
וחצי דולר באמצעות חברד-,בת של
טולד־בונה בארצות־הברית, רייניהולט. ההלוואה
ניתנה לחברה ואדוצית של רוזג־באום,
ונראה כי הכספים אבדו. עיסקה
נוספת היא מתן מיסמך כוזב לרוזנבאום:
רכטר כתב לרוזנבאום מיכתב־אישור בשם
סולל בונה, ובו נאמר כי לזכותו של
רוזנבאום בסולל־בונה כמה מיליוני דולר.
במקביל לקח רכטר מרוזנבאום מיכתב
נגדי המבטל מיכתב זה.

חשבץ 19 4 2
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות
יש אותם סימנים. בעזרתן של פעולות חיבור וחיסור
כפל וחילוק יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

מתן מיכתכי־ערכות פיקטיביים
אדה היא, כלשון החוק הפלילי,
״מצג מיסמף כוזב.״ היא גם עבירה
עד הוראות הפיקוח עד מטבע
זר ועבירה עד פקודת ההכרות,
שכן עיסקות אדו אינן מופיעות
בספרי החכרה, ודא דווח לבעלי
המניות בי רבטר הוא ״צד
מעוניין״ כהיותו שותף עם רוזני
באום כאופן פרטי.
על עיסקות אלו דיווח בהרחבה ידיעות
אחרונות, ומאום לא קרה. חוקרי מישטרת-
ישראל והיועץ המישפטי לממשלה, הקור אים
את העיתונות, לא טרהו אפילו לזמן
את רכטר לחקירה. את זאב קריב, מנכ״ל
מקורות, ידע היועץ המישפטי להעמיד לדין
על חתימה על מאזן כוזב. מדוע אינו עושה
דבר נגד מנכ״ל חברה גדולה, שחתם על
מיסמכים כוזבים, שרימה את שילטונות
שווייץ וישראלי האם בגלל היותו בעבר
גיזבר מפא״י והיום אחד מראשי מפלגה
זו יש במישרד־המישפטים הפלייה לטובתו?

דומה בי רק דבר אחד יכול לעזור:
אם שידטונות גרמניה,
שווייץ וארצות־הכרית יתחילו כחקירה
של הפרשה.

אולם בינתיים פועלים ראשי המשק לה צלת
הבנק של רוזנכאום, בשקט. שליחים
דחופים יצאו לגרמניה׳ להכין עיסקה חדשה,
בה תיתן ממשלת ישראל בהיחבא
ששים מיליון דולר לבנקים הגרמניים.

בל זאת כדי להעלים ממשלם•
ה-מיסיס הישראלי פי ממשלתו עומדת
להשקיע /0י< 5מיתרות המטכע
הזר שד המדינה כדי לחפות על
בנק מפוקפק שד טיכור רוזנבאום.

נ&נו —ו

> 0זי-ז

> ! ויבצע ויו חדדח ״ ל
כל חייל שיחתום בחודש נובמבר מנוי על

!.העול הזה״

יקבל השה של 40 אחוז

השבועון יישלח רק לדואר צבאי

;חמש! נזעמוד 111
העולם ניצחנו.

כולו״״ -הססיר,־־״אגרד

האו״ם נגדנו? אז מה? מה זה בכלל
האו״ם? איזו זזשיבות יש לוז
האו״ם יחליט להעניק לאש״ף את הזכות
על השטחים המוחזקים? אז מה? להחלטות
או״ם אין כל השפעה על ״המצב בשטח.״
קובעות העובדות בשטח ׳,לא העובדות
באו״ם.

אמירה זו לכדה מספיקה כדי
לחייב סילוקו המיידי מתפקיד זה.

אדם הסבור שתפקידו אינו חשוב, שכל
הנעשה באו״ם אינו אלא אוסף שטויות
חסרות־ערך, מוטב להעבירו לניהול בית-
ברל בכפר־סבא, או לשגרירות ישראל בטייוואן
או רודזיה( .אם אין לנו שם שגרירויות,
מוטב להקימן. אם תימשך הדיפ לומטיה
המזהירה של ישראל באותה דרך,
נהיה בקרוב במצבן של שתי אלה).

לקביעה עצמה אין שחר, כשם
שאין שחר לשטיפת־המוח שנערכה
למחרת היום בכלי־התקשורת
של ישראל, כאילו הגיב העולם
בולו בסלידה על נאום עראפאת
ובאילו נוברת האהדה לישראל.
(בכל בירה עולמית יש איזשהו עיתון פרו־ישראלי
מושבע, ואותו אפשר תמיד לצטט
בהרחבה. אפשר לסמוך על דיילי טלגראף
מים צהובי ם?
ד לי פ ה?
אם להחליף,

עדי ף!
זיבחירתך:
דוד שמש
אוחשנדל

שנות אחריות מפנינזילה המפיצים מ 7 /י
וסוחרים מורשים

! 4יתמטדדדז ~1ו

מדוע חזר על המצע הקיצוני ביותר של
אש״ף, והבליע את ההחלטה האופרטיבית
להסתפק (לפחות לפי שעה) במדינה פלס טינית
בחלק מן הארץ? מדוע לא השמיע
אף רמז אחד על האפשרות להכיר בקיו מה
של מדינודישראל ולהתפשר עימה?

אילו עשה זאת, יבול היה לכבוש
את עולמו, פשוטו כמשמעו.
הוא יבול היה לפתוח כאופן דר
מאתי ד!ז חדש כתולדות העם הפלסטיני,
רדוף־הטרגדיח.
עראפאת כבר הוכיח את עצמו כפולי טיקאי
ממדרגה ראשונה. לולא היה כזה,
לא היה נשאר זמן כה רב בצמרת התנועה
הפלסטינית הסוערת והמפולגת, בתנאים
כה קשים.
הוא עומד ־תחת לחץ מצרי־סעודי חזק
מאוד להסכים לפשרה. חלקים ניכרים של
אש״ף וגם באירגון פתח, יחד עם מנהיגי
האוכלוסיה בגדה, לוחצים באותו כיוון.
דובריו כבר אמרו, בשיחות בלתי־רש־מיות,
שהם מסכימים למדינה פלסטינית
בגדה וברצועה, ושזה מחייב הסדר עם
ישראל.
מדוע׳ אם כן, נקט עראפאת באו״ם בקו
הקיצוני ביותר?

יש לכך הסכר פשוט למדי.

תקוע על רקע עצרת האו״ם
לא, לא, לא

הבריטי, ל׳אורור הצרפתי ועיתונים דומים
במקומות אחרים, שיספקו למישרד־החוץ
בירושלים חומר לציטוט, כשכל
שאר העיתונים אומרים את ההיפך).

לקונסנזוס הבינלאומי יש ערך
עצום, והוא משפיע כמישרין וב־עקיפין
על ״העובדות כשטח.״
אם תקבל עצרת האו״ם החלטה שתהפוך
את אש״ף למעשה לממשלה פלסטינית,
יתן הדבר לגיטימציה לכל ממשלות
העולם להכיר בממשלה הפלסטינית הז מנית
של אש״ף שתקום בקרוב. להכרה
זו יש השלכות מעשיות מרחיקות־לכת.
היא תוציא סופית מכלל אפשרות הח זרת
שטח בגדה לרשות אחרת מאשר אש״ף.
ההחלטה שתתקבל עלולה להכשיר את
הדרך להטלת סנקציות על ישראל, לגי רוש
ישראל ממוסדות בינלאומיים, לסילוקה
מעצרת האו״ם (שם אין וטו אמריקאי)
.הדבר ישפיע על דעת־הקהל העולמית,
וזו תלחץ גם על ממשלות. אפי לו
ממשלת ארצות־הברית אינה יכולה
להיות אדישה לכך, ומהלכיה יושפעו מן
המציאות המדינית־הפסיכולוגית החדשה.

אין כעייה ישראלית — החל
בהזדקקות לנשק אמריקאי וכלה
כצורך במטבע זר — שלא תושפע
במישרין או בעקיפין, בהרבה
או במעט, מן הקונסנזוס המתגבש
כאו״ם. בי האו״ם אינו מוסד מנותק,
הפועל בחלל ריק. הוא מורכב
ממדינות-העולם. הקונסנזוס של
האו״ם נובע מעמדת הממשלות,
וגם משפיע עליה.

חומוס שואוית
ך חזור־נא לשאלה אחת, שהיא מר-
^כזי ת ועיקרית לגבי כל מאורעות השבוע
ההיסטורי הזה :

סדוע נאט עראפאת נאום כעל
תוכן בה קיצוניץ

עראפאת עורך את חשבונו כך:
אין לאש״ף הרבה מה להציע ליש ראל.
כדי לקבל ממנה את השטחים, יכול
אש״ף לתת לישראל רק הכרה בקיומה.
אם כן, מדוע לאש״ף לשלם מחיר זה
לפני שישראל מוכנה לתת לו משהו ן

מדוע לו להכיר בישראל, כשזו
מכריזה שלא תביר כאש״ך כ שו
ם תנאי, ולא תסכים למדינה
פלסטינית כשום מחיר ז
נטישת העמדה הפלסטינית המסורתית,
והסכמה לפשרה, תביא למילחמת-אחים
בקרב הפלסטינים, ולעימות בין מרכז
התנועה ובין האירגונים הקיצוניים. מדוע
לגרום לעימות זה בטרם זמן, לפני שיש ראל
מוכנה להסכים לפיתרון סביר? איך
תיראה הנהגת אש״ף בעיני הפלסטינים
במחנות־הפליטים, אם תסכים לוויתור
היסטורי מכריע, מבלי לקבל שום תמו רה
שהיא?
אש״ף עומד ברגע זה מול חרטום יש ראלית
— שלושה לאווים בלתי־מתפש־רים.
ל א הכרה בעם הפלסטיני כשותף
להסדר, ל א הסכמה למדינה פלסטינית
בגדה וברצועה, ל א נכונות לשאת ולתת
עם אש״ף, גם אם זה ישנה את עמדותיו.

כמצב זה, אין כל תמריץ חיובי
לעראפאת לשנות את עמדותיו
המוצהרות, אין תמריץ ליסודות
המתונים בקרב העם הפלסטיני
ללחוץ על אש״ך, אין תמריץ להתפלגות
המחנה הפלסטיני ולבידור
הקיצוניים שבו.
להיפך, יש תמריץ שלילי. כדאי לערא־פאת,
במצב זה, להישאר בעמדה קיצונית
מוצהרת, לשמור על אחדות המחנה שלו:,
ולהחזיק את הקלפים בידיו. מה גם ש מאורעות
השבוע מוכיחים שהוא יכול
להצליח גם במצב כזה — הודות לאיוולת
הישראלית.

זה היה •טבוע היסטורי. מבחינה
ישראלית, זה היה •טבוע •טהור.
העולם הזה 1942

1 1.1-1

מי ס ע דו ת
ג בינו ת ,״ן ואומני צעירי
ביזוי שקט ואיגטימי,
ובמה זאמגיס צעירים —
בפוגדק מקסיט
בפאתי רחוב דיזגגוף
בקצה רחוב דיזנ׳גוף, בשוליו של מרכז־השעשועים
הסואן שונן לו מקום קטן,
מקסים, די חדש אבל מאד יוצא־דופן,
מאלה שבא לקוות שהפיחות יפסח עליו.
אפשר לשבת -שם עד לשעות הקטנות,
ללגום יין טוב או מן החריף־חריף מאד,
לטעום כ־ 15 סוגים שונים של גבינות,
לאכול סלטים ביתיים טעימים ולהאזין
למוסיקה חרישית ובלתי־מחייבת הבוקעת
מן הרמקולים הסטריאופוניים. ובניגוד
למקומות אחרים, אפשר גם לשוחח שם,
ובשקט•
ני בג׳ניפה הנל מתנהל בשקט ובנחת.
המנות — מנות, התאורה אינטימית והנל
יחד עושה טוב על הנשמה. ומאחרי הבאר
מנצחת על המלאכה צעירה קצוצת־שיער,
יהודית בן־יוד ,־שנוסף להיותה הבארמנית
והמלצרית, היא גם בעלת־המקום.
לזכר המכלאה. את יהודית זוכרים,
בעצם, כצלמת־עיתיונות. לפני שנים אחדות
נסעה לפריס, ושם עבדה בחברת־פירסום
גדולה. באחת ההזדמנויות נתבקשה לעזור
ביצירת פלאקאט עבור הזמר גץ הני
האלידיי, ד 17 איש עסקו יחדיו ביצירת
הפלאקאט האחד והקחידי הזה.
ראתה יהודית, והחליטה: בצילום אין
פשרות. או שמקדישים למיקצוע את כל
החיים, או שנוטשים אותו. החליטה,
ועשתה. היא נטשה את המיקצוע, שבה
ארצה והחלה, מחפשת לעצמה תעסוקה.
תקופה מסויימת עבדה כמלצרית במועדון
,77 והרעיון מצא חן בעיניה. אז
הגיעה להחלטה נוספת• אם מלצרית, אז
למה לא מלצרית לעצמה? ו־שוב, אמרה
ועשתה.
כך, עם מעט עזרה מידידיה, פתחה
לפני כשלושה חודשים את פונדק היין
והגבינות ג׳ניפה.
גם מאחרי שמו של המקום חסוי סיפור.
רבים מידידיה הקרובים של יהודית, שהם
כמובן גם אורחים קבועים במקום, נימנים
עם הקצונה הגבוהה הצעירה של צה״ל.
בתקופת מילחמת יום־הכיפורים •שהו רבים
מהם מעברה האחר של התעלה, באפריקה,
על ג׳בל חשוף שנוח־אל, שלא רבים מהם
נזכרים בו בשימחה.
אבל כאשר חזרו, ויהודית העלתה
באוזניהם את רעיון הפונדק החדש ביק־

1 11
מתוודעים מייד אל כולם, הרי בתקופה
האחרונה יצא שומעו למרחוק בזכות רעיון
חדש, המושך אליו אורחים גם מירושלים
הרחוקה.
מדי יום שישי עורכת יהודית בפונדק
שלה ערבי כישרונות צעירים. המטרה
היא להעניק במה למשוררים וסופרים
צעירים המבקשים להביא לקהל מפרי-
עטם. גם זמרים מוזמנים להופיע במקום,
ואחת כזו כבר, מופיעה בו באורח קבע.

יין ואמניס
שוה, מטעמי נוסטלגיה צרופה, לכנות את
הבאר הקטן והחמים בשמה של אותה
ג׳בלאה. כך נולד ג׳ניפה.
בית לאמנים צעירים. לאחרונה
הכניסה יהודית חידוש למועדון. אם עד
עתה היה זה מעין מועדוך חברים, בו הכל
מכירים את כולם והחדשים גם הם
העולם חזה 1942

חבל, לא הישגת אק
מטרתך, אפילו הלכת
בדרך קשה. הבט אחורה:
הדרך בה עברת
לא סוגה בשושנים. לא
תמיד הקשיחות במקומה,
מעט אנושיות בכל
מעשיך, תגדיל את חוג
מכריך, ובעיקר את
המיספר הזעום של אלה
אותם אתה מכנה ״חברים״
.הנערה בלבן, יאותה פגשת
כלבבך. נערה בבית ־ הקפה, היא
היא אוהבת אותך וזה
מה שקובע. על כן אל
תתחשב בסערות קטנות.
את בת תאומים,
פנקי אותו אם הוא
מתקצף. זה חלק מן
העניין. עסקיך: תח זית
לא ורודה, הפסק
ז 2ב מ אי -
להתלהב ואל תעשה
20 ביוני
דברים נחפזים. בריאות:
ככה ככה. אתה
יכול לשמור על עצמך. החורף עדייו לא
הגיע, אולם המזלות עויינים את ריאותיך.

1ואומיס

עורך עירם
נוי נעלם?
זוהי דניאלה בלשן בת ה־ ,20ה־שרה שירי־עמים
שקטים בליווי הגיטארה שלה.
:אשר לחורף הקר, כמקווה, הבא עלינו
לטובה, הרי לערביו הקרים מכינים לנו
בג׳ניפה תה רותח בטעמים שונים, קפה
אירי מהול בוויסקי או דום ומקושט
בקצפת ועוד כהנה וכהנה דברים טובים,
שדרכם לחמם את העצמות בליל־,חורף
צונן.
ומי שירצה מרק חם, אין לו אלא לבקש
יפה, ומייד יותקן התבשיל במיטבה המיניאטורי
המקומי, מתחת לאפו ממש.
צנזורה צנזורה עם 3לדגר

לכסיקון האישים החדש עבר
טיבו? צנזורה קוסמטי
שרירותי — ששיקוליו
אינם פרורים

פונדקאית יהודית

צעד. זה לא בשבילך.
זה כרוך בסיבוכים
ואולי אף במחלות.
אס יש לך בעיות כספיות,
נסה לשבת עם
נושיך, ולסדר כל הניתן
לסידור. אבל אל
תסתבך בישיבות מסובכות
ביום א׳ הבא,
המסוכן מאוד מבחינה
פיננסית ואל תוותר על פסיק, בענייני
יוקרה או סמכות. אין זאת אומרת
שתתיר רסן לעצמך ולמצב״הרוח שלך.
פשוט — היה זהיר ונהג בתבונה רבה.

נראה כי הצנזורה בישראל שלטת לא
רק בנושאים הביטחוניים, אלא גם בנוש אי
הסיפרות, הרוח והאמנות. אולם במיק־רה
של הספר אלף יהודים בעת החדשה,
לא היו אלה מיספרי הצנזור הצבאי שחת כו
בצורה מגמתית שמות של אישים בשטחים
שונים, אלא מיספרי הוצאודהספ־רים
זנזורה־ביתן־נוודן אשר הוציאה את
הלכסיקון לאור.
מלאכת כתיבת החומר ועריכתו הוטלה
על יגאל עילם, מי שהיה מנהל לווין־
אפשטיין, עורך שבועון הסטודנטים פי־האתון
ואף כתב ספר על הציונות. עילם
ריכז 1050 מונוגרפיות על אישים יהו דיים
שונים בעת החדשה, כשהוא יודע
כי למערכת, שבראשה עמד עורך דבר,
השבוע אוהד זמורה, יש הזכות לצמצם
את המיספר ל־. 1000
״היו לנו בעיות רבות עם הספר,״ מספר
אחד משותפי ההוצאה, עודד מודן .״אנחנו
התחייבנו בפני דבר, אשר קנה מאיתנו
את המהדורה הראשונה, להוציא ספר בן
240 עמוד. עילם כתב למעלה מ־ 360 עמוד,
והיינו חייבים לקצץ. יצאנו מכל העסק
הזה, מהבחינה הכספית, בשן־ועין.״
אך נראה כי הקיצוצים שאותם ערכו
זמורה וידידיו, לא נשאו חן בעיני עילם.
קיצוץ לדא־רחם .״המערכת החלי טה,״
מספר עילם ,״שלא על דעתי ובני-
(המשך בעמוד )31

אם אין אני לי — מי
לי? שאל בזמנו חכם
עתיק, ודבריו עדיין
יפיס מתמיד, במיוחד
בכל הנוגע לך, אתה
באמת מאמין, שמישהו

יעשה את עבודתך
למענך? רק יוזמה מ־צידך,
בצירוף מאמץ
; ביוני ־
ג< 2ביולי

לא קטן, אך כדאי,
יביאו את הפרשה ה־מתמשכת,
בגללך, לידי גמר. עבורך בת
סרטן זחו השבוע באדום. הרב לטייל ברגל.

דסנות להוכיח את עליונותכם.
התלהבותכם
תשרה השבוע אווירה
של התלהבות על אלה
הסובבים אותכם. כדאי
להזכיר שהשנה היא
שנה טובה לבני מזל
מאזניים החושבים להינשא.
לכן, מוטב אולי
לד להזדרז לפני ש השנה
תגיע אל סיומה.

11א1ניי 11
ג 2בספטמבר ־
* 22ב או ק טו ב ד

אתה בטוח שאתה מסוגל לעמוד לבדך
בלחץ: איו יו אלא אשלייה. בתולה או
סרטן עשוי לעזור לך
— אבל אם תסרב
להראות לו את המצב
לאמיתו, זה אבוד.
יום א׳ בתחילת השבוע
יביא לך שפע
של הזדמנויות. צריך
רק לעשות מאמץ קטן
— אבל לעשות אותו
באמת. אחרת תישאר

קירח מכאן ומכאן.

עקת

ימים קשים, אך טובים עוברים עליך. אתה
יודע זאת, אבל אינך
מסוגל עדיין להעריך
את מלוא־המאמץ הדרוש
ממך. משום כך,
פזר את האחריות ואת
העבודה על־פני כל
ימות השבוע. אל תש קיע
את כל אונך ביום
אחד, ואת כל כספך ב?
2בנובמבר -
? 0ו ד/יחבר
נקודה אחת ויחידה.
תחליט אתה מה עדיף.

0010

רומן סוער, משוגע ממש, נפתח בפניך,
בת גדי, אם יהיו לך רק העיניים לר-
אות את האיש, הנר0

כבלתי-נכון. זח
יתחיל בריב׳ יימשך
בסערה, ויגיע לשיאו
באהבה גדולה. גם ב-
ינייני־כספים יש סערות,
דע לעמוד על
שלך, אך ברכות ובאצילות
מסויימת. שמור
על עצמך מבעיות־קי־בה
— ואל תתן למועד
סיום הביטוח שלך לחלוף. זה מסוכן.
כל הנוהגים הגדיים חייבים להיזהר.

סוסן

כסף זה דבר רציני,
ואת זה אפילו את
יודעת. אלא מהז אינך
יודעת ליישם את ה-
מישעט חזה בחייך.
מגיפת הביזבוז שפק דה
אותך באחרונה,
תביא, בסופו של-דבר
לתוצאות הרות-אסון
עבורך. לכן חימנעי
השבוע מקניות מיו תרות,
ושיקלי פעמיים לפני שאת קונה.

כפות המאזניים מתחילות לנטות לכיוונמז.
המאבק אותו התחלתם לפני שבועות מספר
— ואשר נראה, כי
־יזיק לכם, הוכיח את
עצמו. דווקא אתם מתחילים
לקצור את הפי־רות
ולא כמו שנראה
בהתחלה. אל תהססו
במרפקים, להשתמש כדי לפלס את הדרך
הנראית לכם כנכונה8 .י?.ד 1=8ח18£^[11
במישור הרומנטי, הצאסור
כרגיל. לחה להחמיץ
את ההזדמנויות.

חוב ישן וגדול, אשר
זמן רב העיק עליך,
ייעלם השבוע• אותו
נושה, שבעבר ידע
להיות כה תוקפני,
יוותר לך עליו במפתיע.
דבר זה ייתן לך
מישנה מרץ, ויסייע לך
להגשים את שאיפתך
העיקרית בעתיד הקרוב
ביותר. יחד עם זאת,
גס חיי האהבה שלך, עם בת־זוגך הקבועה,
יפרחו ויגיעו לשיאים חדשים. משימות
שיוטלו עליך במיסגרת חוג חברי,
או במיסגרת מילואים יעיקו עליך במקצת.

111101
^יי יי

בחירה בלתי מוצלחת — תיגמר ברע.
היזהר ! היא רוצח ללכוד אותך, לכן חיא
מתנהגת כל״כך יפה.
אבל אין זה פרצופה
האמיתי. זאת לא היא.
הפרצוף האמיתי יתגלה
לך בזמן הקרוב.
לכן, עוד הפעם: היזהר
! אם אתה צייר
— החלף מחר את
9ו בפברואר חמיקצוע ! אחרת עוד
20במרס
תגווע ברעב. לא עתת
הזמן לדרוש העלאת
בדרגה, חמתן בסבלנות להזדמנות.

חזיו ה

עכשיו במיוחד כדאי לחסוך בתכנית צמודה למדד יוקר המחיה
* הצמדה למדד
10* +מענק
* המענק נושא ריבית והפרשי
הצמדה למדד
¥המענק, הריבית והפרשי
ההצמדה פטורים ממם
ועוד מבחרתכניות חס כון
צמודות למדד יוקר המחיה

1 3ק 7י או מי
לון 1וראל בו1״מ
הבנק הצועד ע הומן

פרטים בכל סניפי בנק לאומי, בנק אגוד, בנק קופת עם ובנק ערבי-ישראלי.

העולם הזה

(המשך מעמוד )29
גוד מפורש לדעתי, להוציא מהלכסיקון
את כל נציגי הסיפרות העברית הצעירה
בדור שלאהר דור הפלמ״ח.״ כך קרה
ששמותיהם של סופרים ומשוררים חשו בים׳
אשר איתרע מזלם ואינם שייכים
לדור של גורי את חפר, יוצרים כנתן
זך, יהודה עמיחי, עמוס עוז וא.ב. יהושע
— הוצאו מהספר.
אולם הצנזורה לא ריחמה גם על אישים
שאינם משתייכים דווקא על שדה
הסיפרות והשירה. עילם כתב ערכים ל שמות
כאבא אחימאיר, אורי אבנרי, פרופ׳
ישעיהו ליבוביץ, ד״ר ברוך קורצוויל
ואחרים, אשר זמורה והמערכת שלו הח ליטו
להוציאם ממיסגרת 1000 האישים
המועדפים שלהם.
אולם הטענה החמורה ביותר שאותה
השמיע עילם, היא דווקא נגד אותם אישים
ששמותיהם מופיעים בספר :״אישים
פוליטיים בני־זמננו כמו משה דיין, שמ עון
פרס, דויד בן־גוריון, לוי אשכול, גול דה
מאיר ולובה אליאב — עברו ניתוח
קוסמטי, בכל הקשור באירועי עשרים השנים
האחרונות.״
נראה כי אפילו נושאים תמימים, כמו
הוצאת לכסיקון לאישים, אשר תפקידו,
כתפקיד כל לכסיקון שהוא, לחיות זמן רב
אחרי עורכיו ומצנזריו, אינם מצליחים
בארץ להתעלות מעל לשיקולים וחישו בים
של מיפלגות, דיעות פוליטיות, כיתות
ויחסים אישיים.

איו להרוויח פעמיים על הפיחות
לתשומת-ליבו של יהושע רבינוביץ :
טי שחשב בי בעלי־ההון הרוויחו בפיתות ובהתייקרויות רק את עליית שערי
איגרות־חחוב — טועה. מי טהם שהוא חבם, ויש לו יועצים טובים, בבר הרוויח את
הפרשי הפיחות פעמיים. ומי שטרם עשה זאת, יקרא טור זה גתשומת-לב וירוץ
לעשות זאת.
ובבן: כל מי שהחזיק באיגרות־חוב לפני הפיחות, נהנה מעליית־שער גדולה,
בגלל הפיחות. עכשיו נניח בי מבר את איגרות״החוב שלו מייד אחרי הפיחות,
ומימש את הפרשי־השערים שהם תוצאת מהפיחות. הוא נשאר עם בסף מזומן, ואינו
יבול לרכוש שוב איגרות־חוב צמודות בשערים של לפני הפיחות. רק רגע! אינו יכול ז
מי אמר זאת ז בישראל, שהיא גן״עדן לבעלי־ההון, אין דבר שלא ניתן לעשות.

מן המפורסמות היא בי לא ניתן לברר
זהות של מפקידים בבנקים שווייציים.
בבל זאת, יש דרך לגרר אט למישהו
יש חשבון בבנק מסויים.
השיטה פשוטה: מפקידים על שטו,
באותו בנק, סכום כשף. אם הכסף אינו
חוזר, אות הוא שיש לו שם חשבון. אם
הכסף חוזר — טימן שאין לו שם חשבון.
בתנאי, כמובן, שזהו חשבון על
שמו של האיש, ולא חשבון ממוספר.

איך אפשר ביום לקנות השקעה צמודה בשערים של לפני הפיחות ז שתי דרבים :
האחת, דרך תובנין ת־החיטכון של הבנקים. במה מהן, כמו תוכנית ״יתר״ ו״פלס״

רסקו׳״
מוחקת הפסדיה

תחבורה
ל?*כרו ע 1ל חסר

מיבצע?בדיקת רכב — יעזור
?;ה^יס בפיקוח ע 7המוסכים
מנהלי חברת־הגרירה מגור החליטו להנ ציח
את זכר שותפם פינחס (״פיני״) מר נין
-שנהרג בקרבות ברמת־הגולן במילחמת
יום הכיפורים.
הס רכשו ביוזו״ל מכשירים אלקטרוניים
חדישים הבודקים את מערכת־החשמל ב מכונית,
מערכות התנעה והצתה, צריכת
דלק ומצב המצבר, יזמו מיבצע בדיקת-
רכב חינם לכל מנויי החברה.
במיבצע חורף־ללא־בעיות של מגור,
נבדקות מדי־יוס כ־ס 20 מכוניות. בדיקתה
של כל מכונית נמשכת כ־ 10 דקות.
תחילה תיכננה החברה לסיים את ה־מיבצע
ב־ 22 בנובמבר. אך בשל ההיענות

איו לגדות
בעלי־הון בשוו״ץ?

שר־־האוצר רכינוכיץ
נא לקרוא
של ״בנק הפועלים״ ,מאפשרת לבל המשקיע בתוכנית, עד ה 15-בבל חודש, להצמיד
את בספו לפי השער של ה״ 15 בחודש הקודם. היו רבים, שמשך שלושת הימים
שחלפו בין הפיחות לבין ה 15-בחודש מכרו את איגרות־החוב שלהם, מימשו את
עליית השערים של הפיחות, הכניסו את הכסף לתוכנית ״יתר״ ו,,פלס״ ושוב נהנים
מעליית שערי הפיחות.
מה אתה יבול לעשות ביום, אחרי ה 15-בחודש 1לך אל חברות־הביטוח. הללו,
בגלל טימטום האוצר, מחשבות את כספי המשקיעים בתוכנית החיסכון אצלן
פעמיים בשנה, ביגואר וביוני. פירוש הדבר הוא בי מי שמשקיע בסף בתוכניות-
חיסכון של חברות־בלטוח עד ה 31-בדצמבר, כספו יכול להירשם לפי שער המדד
של יוני ! האוצר משלם לחברות-הכיטוח את ההפרשים.
אז למה אתה מחכה ! מבור את איגרות־החוב שלך, רוץ לחברת־הביטוח
ותרוויח את הפיחות פעמיים. מי אמר שישראל מכבידה על החיים בה ן

המאזן המאוחד של קונצרן ״רסקו״
למרס 1974 יראה רווחים של 20 מיליון
לירות על מחזור של 200 מיליון
לירות. הווי אומר, הרווח הוא ־ 107 על
המחזור, רווח נאה ביותר.
עם המאזן הזה תישאר יתרת הפסדים
של ״רסקו״ שישה מיליון לירות.
בזכור, בשנת 1967 התגלה בי ההפסד
המצטבר של ״רסקו״ הוא 120 מיליון
לירות. ההפסד הוקטן על-ידי הגדלת
הון של הסוכנות היהודית, בשיעור של
40 מיליון לירות. יתר ההפסדים מקו זזים
על־ידי רווחי החברה. מנב״ל ״רס קו״
הוא יגאל ויצשטיין, שהחליף
את ישראל קרוא, שנפטר מהתקף-

״רסקו״ הפסיקה בימעט לחלוטין את
הבנייה העצמית, ועוסקת בעיקר בבנייה
לעולים וזוגות צעירים. היא שותפת בשי שית
בפרוייקט גדול במדינה זרה, עבור
חיל-הים שלה. השותפים האחרים הם
המשקיע היהודי מגרמניה אימץ בו*

מסו״ת מסרב לייבא בשר זול

.כוחני ״מגור״ כפעולה
המישרד המליץ, אבל
הריבה של מנוייה לבדיקה, היא שוקלת
כעת את האפשרות להאריך אותו.
תג אי מי(.חד. הבדיקה, שאינה כוללת
כיוון אורות, בלמים וצמיגים, לא מהווה
תחל־ף לבדיקות הבטיחות של מישרד־התחבורה.
אך היא מאפשרת לנהגים לקבל
מושג על מצבה הטכני של מכוניתם, דבר
המסייע להם כאשר הם מכניסים את המכונית
לתיקון במוסך.
כאשר נודע לאחראים במישרד־התחבורה
על קיום המיבצע, הם גילו -נכונות להמליץ
עליו, כתנאי שהוא ייערך רק במוסכים
מורשים. התנאי עורר גיחוך אצל בעלי
מגור.
הסיבה: המוסכים הנורשים -חברים ב־איגוד-המוסכים,
שהוא בעל זזברת-תגרירה
שמגר, המתחרה בחברת מגור.

בגלל לחץ של איגוד הנוקדים (מגדלי
הכבשים) בוטל המיכרז הממשלתי לייבא
בשר-כבש. איגוד הנוקדים איים לעלות
עם עדרי-הצאן על מישרד־המסחר-וה-
תעשייה בירושלים. אילו התירה הממשלה
ייבוא בשר-כבש, היה מחירו לצרפן
13.5לירות הקילו, לעומת מחיר כבש
מקומי לצרכן, שהוא 30 לירות הקילו.
בחודש אפריל יתחילו בייבוא טלאים
מארגנטינה, על־שמך רישיון־ייבוא שהוצא
לפני במה חודשים. הרישיון ניתן
לשקמה גרובר, שייבא טלאים עם
״המשביר המרכזי״ ועתה עבר לשותפות
עם חברת ״אשור״.
מישרד־המיסחר״והתעשייה סירב עתה
להתיר ייבוא בשר-עגלים זול מארצות-
הברית במחיר של 1200 דולר הטונה,
לעומת המחיר של 1600 דולר, ששילם
המישרד לפני במה חודשים. אילו היה
המישרד מתיר ייבוא בשר זה יכול היה
מחירו לצרכן להיות 15 לירות הקילו,
לעומת מחיר של 35 לירות הקילו ביום.
הממשלה מתנגדת בגלל לחץ של מגדלי-
הבקר המקומיים, הרוצים לשמור על
מחירים גבוהים של הבקר.
בימים הקרובים יתחיל להגיע ארצה
בשר קפוא מצרפת, שנקנה במחיר של

1400 טולר הטון. זהו בשר מעולה, אולם
למרות מחירו הזול הוא יימכר לצרכן
במחיר המופקע של 20ל״י לקילו.

האמ רי ק אי ם יזצ אי ם
מ״ סי בי דימתה
הקבוצה האמריקאית שקנתה לפני
כמה חודשים את מיפעל-הענק לטקסטיל
״סיבי דימונה״׳ הודיעה על הסתלקותה
מן חעיסקח. הקבוצה נסוגה, למ רות
שקיבלה מן הממשלה תנאי״קנייה
מדהימים בזולותם.
למעשה קנתה בשמונה מיליון לירות
טיפעל שההשקעה בו מגיעה ל 70-מיליון
לירות. האמריקאים השקיעו שני מיליון
לירות, סירבו להשקיע יותר. מנב״ל
המיפעל, איתן צור, התפטר.
עתה יחזור חמיפעל ל״בנק לפיתוח
חתעשיה״ ,הצושה בו ב 30-מיליון לי רות.

מנכ״ל
וינשטיין
מקזזים, מקזזים
ביס, ושותף מקומי. ההיקף הבולל של
הבנייה הוא 120 מיליון דולר תוך ארבע
שניט. תיבנון הפרוייקט נעשה על-ידי
הארכיטקט דן איתן, וחברת ״שירותי׳
הנדסה לישראל״.

המיפעל הוקם על-ידי קבוצת ״מלד-
שטיין-לבנטאר״ ,שהממשלה קנתה מהם
את חלקם ולקתה על עצמה את בל החובות.
גולדשיין הוא סובן ״פיאט״
בישראל, ויבול לשלם מדיווחי ״פיאט״
את הפסדי ״סיבי דימונה״ .במקביל
למתנה שנתנה לו הממשלה, הוא תרם
לקרן־ספיר תרומה של חמישה מיליון
לירות.

הכללית הרווחת בין
הפסיכולוגים היא כי
הד״ר רודי אגוצנטרי
ואכטהיבסציוניסט.
ייתכן שבשל עובדה
זו, ומשום שאינו
מעוניין להתקבל לאירגון
הפסיכולוגים הכללי
ומפגין זילזול בעמיתיו־למיקצוע
שאינם גורסים
את שיטתו, קיימת
נגדו התנגדות. מבקר
״העולם הזח״ החליט
להתרשם אישית
מן הנעשה במכון.
בכתבה זו הוא מתאר
את אשר ראה, במשן
חודש וחצי בחם נכח,
כמשקיף, בטידרת
טיפולים בקבוצת־מישפחה.
בגיליון הבא
יביא מבקר ״העולם
הזח״ תגובות אנשי־מיקצוע
על שיטות אלו,
ויבחן את הדברים לגופם.

לפסיכותרפיח אנאליטית.
גמכון צוות נן עשרים
פסיכולוגים, חמטפל
במאות מטופלים. דגים
מהפונים לעזרת המכון
נידחים, מחוסר־מקום.
ד״ר רולי טוען כי
המכון שלו זוכה להצלחה
בלתי״מבוטלת בשיטות
טיפוליות חדישות,
שטרם הונהגו במקומות
אחרים בארץ. טענה זו
שרוייה כעת במחלוקת
קשה. פסיכולוגים
רבים מתנגדים לשיטות
הטיפוליות של ד״ר רודי,
אן מיעוט מהם תומן
בשיטותיו, טוען כי
ההתנגדות לו היא על
רקע קינאת אישית. כל
הפסיכולוגים, כמעט ללא
יוצא מן הכלל, מסכימים
כי ד״ר דודי חריף מוח
וכישרוני בצורה מדהימה.

השת תף כמש קיו, במשך חודש וחצי,

מבקר הווו ^ 0ם ה
ב טיט? קבוצת׳ ,נ מנו! דנ סינו תו אני ה אנליטית, ב הנ הל ת הד־־ו ה די
ף* חדר ה טי פו ל הקבוצתי ד,מ תינו
שלוש בחורות ושלושה בחורים ל בואו׳
של הפסיבולוגית־המטפלת. היתד, זו
קבוצת־מישפחה רגילח.
במקום שררה אווירה עליזה. הנוכחים
שוחחו בעירנות. דומה כאילו נערך כאן
מיפגש חברתי בין ידידים ותיקים.
דיוקניהם של שניים מן הבחורים יכלו
לקשט כל כרזת־תעמולה של הסוכנות
היהודית או חברת־התעופה הלאומית. הם
ניראו חסונים, נאים ולבביים, נוסח מיטב-
הנוער־הישראלי. האחד משרת במילואים
כסמל־צנחנים, והשני כקצין־שיריון.
הבחור השלישי, גרפיקאי מזוקן, התגאה
באוזני אחת הנוכחות על הצלחת עבודתו
האחרונה.
!מבין שלוש הבחורות היתד׳ אחת יפהפייה,
בלונדית מיניאטורית בעלת עיגי

מהנוכחים הציתו סיגריות.
״עיינתי בדיווחים השבועיים שלכם על
פעילותכם החברתית ועל הרגשתכם ה
כללית,״
אמרה רות .״יעקב * ,הדיווח שלך
אינו מוצא חן בעיני. השבוע נתחיל אתך.
ספר לנו איד עברה הפגישה האחרונה

מאח

1אב יפת
מלאך רכות. השתיים האחרות היו נאות
ולבושות בקפידה, ונטלו חלק פעיל בשיחה.
לפני שהצטרפתי, כמשקיף, לקבוצת־המישפחה
הזו, תודרכתי ארוכות. הוסבר
לי כי איש מבין חברי הקבוצה אינו מסוגל
לקיים קשר המשכי עם בני המין השני.
קשריהם החברתיים של אנשי הקבוצה
זמניים, מסתיימים לרוב בסצינות של
מריבות חריפות. כל חברי הקבוצה מודעים
לחוסר יכולתם ליצור קשר המשכי,
ולכן הם רדופים חרדות.
אחדים סובלים מדיכאונות הגורמים
להם לבלות זמן רב בשינה, מקשים עלי הם
להתרכז בלימודים או בעבודה. אחרים
מתלוננים על כאבי־ראש טורדניים, על
פחד מפני ״הסתגרות טוטאלית״ ,חרדה
ימפני שיגעון. אחדים מתלוננים על קשיים
מיניים.
בשעה היעודהנכנסה לחדר הפסיכולו־גית־מטפלת
רות נפחי, בעלת תואר שני
(מ.א ).בפסיכולוגיה.

ך* ג רי הקבוצה,
! 1 1מיזמיגומאוויר,

שהיו מפורקדים על
הזדקפו. אחדים

הדוקטור

לפסיכולוגיה דויד חדי, עומד בראש המנון בו נזונהגות שיטות־טיפול
חדשניות השנויות במחלוקת. מאות מטופלי המכון מעריצים
את ז״ר רודי, טוענים כי הטיפולים הניתנים להם בו מחווים לגביהם
החברה.
קוש־הצלה, סיכוי אחרון לאפשרות של השתלבות מועילה בחיי

שלך עם חברת המישפחה, עדנה.״
מבטי כל הנוכחים הופנו לעברו של
יעקב. העליצות שהיתה נסוכה על פניו
קודם־לכן נעלמה. עתה ניראה מתוח.
רגליו היו משולבות ניכחו וידיו אחזו
בבירכיו.
״היה זיפת, כרגיל,״ אמר ,״סתם ביזבח
זמן. עדנה השתדלה להיות נחמדה כלפי,
אבל אני הרי יודע שהיא לא סובלת אותי,
אכלתי אצלה ארוחת־ערב. בזמן הארוחה,
כאילו לא בכוונה, הקניטה אותי בהערות
קטנות, אבל מושחזות היטב. אחרי הארו חה
רציתי לראות את הוואי חמש־אפס.
היא עיקמה את האף, אבל בסוף הסכימה,
כי היא הרי היתר׳ צריכה לשחק את
המישחק של בחורה נחמדה.
״אחרי התוכנית בטלוויזיה נכנסנו למי טה.
אני רציתי לישון, כי הייתי עייף
עד מוות. באותו יום היתר׳ לי עבודה
קשה מאד במישרד (יעקב ,29 ,משמש
ככלכלן בכיר במישרד ממשלתי) .עדנה
התחילה לדבר בלי סוף. מרוב דיבורים
עבר לי החשק לישון. היא ידעה, כי
אמרתי לד. עוד קודם במפורש, כי אם
אינני מצליח להירדם מייד אחרי שאני
נכנם למיטה, אני תמיד נשאר ער כל
הלילה.
״זה באמת מד׳ שקרה. מרוב דיבורים
הרגשתי את עצמי ער לחלוטין• זד׳ הרגיז
אותי, מפני שידעתי שגם למחרת מחכה
לי יום־עבודה קשה במישרד.
״אבל עדנה לא הסתפקה בדיבורים.
בשלב השני באו החיבוקים והנשיקות.
בסופו של דבר שכבנו. לא שאלתי אותר׳
איד היה, אבל אני בטוח שהייתי רע מאד
ושהיא בכלל לא נהנתה.
״׳אחר־כך, עדנה נרדמה. אני חושב
שלא ישנתי יותר משעה-שעתיים כל אותו
לילה. בבוקר, עדנה הכינה קפה. שתינו
אותו במיטה. אחר־כך היא החלד׳ ללטף
אותי בחלקים האינטימיים של גופי. זה
היה כבר מוגזם. סילקתי את ידיה, התקלחתי
והלכתי למישרד.״
הפסיכולוגית פנתה אל עדנה, היפהפייה
הבלונדית שישבה בצידו השני של החדר,
מול יעקב .״תארי את איך עברה עליך
אותר׳ פגישה,״ ביקשה.
** דנה נראתה מופתעת .״איני מס יג
כימה בשום אופן עם קביעתו של
יעקב שהכל היד׳ ,זיפת׳ כרגיל,״ אמרה.
* שמות המטופלים בדויים.

ס^־פגש־

נעים מאד.
״לפני שיעקב בא. הייתי מלאת חרדה.
חששתי שמא, בניגוד לרצוני, נבר אמצא
דרך לפוצץ את הערב ולהרעיל את האווי רה.
החלטתי שאעשה הכל כדי לא להם־
תכסך אתו. אינני זוכרת שבזמן הארוחה
דקרתי אותו בהערות עוקצניות. להיפך,
יעקב היה חביב מאד וניהלנו שיחה נעי מה.
לא הפעלתי את הרוע־לב המפורסם
שלי. אחרי הארוחה, יעקב רצה לראות
את תוכנית-הטלוויזיה הוואי חמש־אפס.
שמחתי מאד, כי גם אני אוהבת את
הסידרה הזו.
״אחר־כד נכנסנו למיטה. יעקב פירט
בהרחבה את הדרך שבה הוא מגיע לקבלת
החלטות בנושאים כלכליים. הנושא לא

״בסון שכבנו. אני
שניתי מאד, ואני
במותה שגם הוא נהנה.׳

עניין אותי בכלל, אבל השתדלתי להיות
עירנית ולגלות עניין.
״בכל פעם הוא התלונן על עייפות
כרונית. זה ניראה לי קצת מוזר, ני בסופו
של דבר הרי הוא עובד בממשלה, ויש
לו שעות־עבודה קבועות. אני עצמי עובדת
הרבה יותר קשה ממנו. עבודתי כמורה
אינה קלה כלל. ואחרי העבודה אני רצה
לאוניברסיטה ולוקחת את הלימודים בשנה
השלישית ברצינות רבה. כדי להצליח,
אני חייבת להקדיש ללימודים זמן ומאמץ.
עם זאת, אינני מתלוננת על עייפות
כרונית.
״אחרי ה,הרצאה׳ של יעקב. שכבנו.
נהניתי מאד. אני חושבת שגם הוא נהנה.
על־כל־פנים, לא התעוררו שום בעיות.
שנינו גמרנו יחד. אני חושבת שאי-
אפשר לדרוש מגבר יותר מזה.
״בבוקר, כשהתעוררתי משנתי, הכנתי
לשנינו קפה. כשיעקב סיים את הקפה
לקחתי ממנו את הצלחת והכום, והתכוונתי
להניח אותם על הריצפה, ליד
המיטה. כאשר התכופפתי, נשענתי בידי
השמאלית על בטנו. אז הוא התפרץ
נגדי, :תרדי ממני, לא רוצה לשבב עוד
פעם!׳ האמת היא שבכלל לא חשבתי
בניות הזה.״
צחוקו של ברוך קטע את הדממה
שנשתררה בחדר.
ברוך י״ שאלה
אתה צוחק,
״מדוע
הפסיכולוגית.
״יעקב מדבר לפעמים בצורה מוזרה,״
השיב ברוך.
צריך לשים לב להערה של
״אתה
ברוך,״ פנתה הפסיכולוגית ליעקב.
״אני חושבת שהגירסה של עדנה הרבה
יותר אמינה,״ התערבה מירח .״גם אחרי
הפגישות שלי עם יעקב הוא תמיד טען
ש,הכל זיפת אחד גדול.׳ בסך הבל, מבין
כל הבחורים כאן, אני חושבת שיעקב
מגלה את הפתיחות הבי גדולה. ברור לי
שאם אהיה פעם בצרה ואזדקק לעזרה,
אזעיק את יעקב ראשון. אני בטוחה שהוא
יבוא מייד ויעשה מעל ומעבר ליכולתו
כדי לעזור. הוא מעניק הרגשה של אחד
שאפשר לסמור עליו.
״הוא אומנם מרבה להתאונן בנושא
המין, ותמיד מקטר שהוא בטוח שהוא
לא מוצלח. אבל עובדה היא שדווקא איתו
אין לי שום בעיות.״
״בסדר, בסדר,״ הגיב יעקב בחיפזון,
כששפתיו קפוצות וגופו מתוח כקפיץ.

״הקשיים נובעים מוווו
חודת־־עויבה מודגשת.״
אגלי-זיעה זעירים ביצבצו על מצחו.
״מבחינה הגיונית השתכנעתי שאני רואה
את הדברים בצורה מעוותת, אבל אני
מוסרת להשתחרר גם מההרג׳שה האישית
הק!שה•
״אני בטוח שיכול להיות ראש-ממשלה
או שר־צבא שכל העולם חושב אותו
לגאון, ומתנהג אליו בהתאם,״ אמר,
״ואילו הוא-עצמו מעריך את עצמו כאפס.
מבחינה שיכלית אני יכול לשכנע עצמי
מבוקר עד ערב שאינני יצור אבוד, ובכל־זאת,
מבחינה ריגשית, אמשיך להרגיש

רו ט סי טולוג

הסטם7

ב א 57ך

אינדיווידואלי ובעזרת הפגישות המישפה־תיות,
נעזור לך להתגבר גם על בעייה
זו,״ הרגיעה אותו הפסיכולוגית בקול רך.

** מפץ לריפוי־נפשי בדרד-אנאלי-
1 1טית •שוכן בווילה רחבת-ידיים דו-
קומתית בהרצליה. צוות המכון מונה
רופאה פסיכיאטרית, עשרה פסיכולוגים
בעלי תואר אוניברסיטאי שני (גסא ).ד
שמונה פסיכולוגים־מתחילים, בעלי תואר
אוניברסיטאי ראשון (ב.א.).
הפסיכולוגים הזוטרים ממשיכים בלי מודיהם
לקראת התואר השני, ונעזרים
בפסיכולוגים הבכירים ללימוד שיטות־העבודה
המייוחדות למכון זה.
בראש צוות המטפלים ניצב הדוקטור
לפסיכולוגיה, דויד דודי. על־פיו יישק
דבר. כל הפסיכולוגים במכון נקראים
בשמם הפרטי. רק ד״ר דודי מכונה,
בידאת-כבוד, בשם־המישפחד, שלו.
מטופלי המכון קנאים לו, משוכנעים
כי הצלתם הנפשית תבוא דרך הטיפול
במכון. כאשר גבר או אשה ממטופלי
המכון מצליחים להינשא, למרות שמשך
שנים רבות לא עלה בידיהם ליצור כל
קשר עם בני המין השני, ומיקרים כאלה
מתרחשים לעיתים קרובות, מתחזקים
שאר המטופלים באמונתם כי גם שעתם
היפה שלהם תגיע, וכי גם הם יצליחו
להיחלץ מן הבדידות ומן החרדה הנפשית

שלתוכה ניקלעו.
ד״ר רודי טוען כי הוא זוכה להצלחה
בלתי־ימבוטלת בנקטו שיטות טיפוליות
חדישות, שטרם הונהגו בארץ. כזו היא,
למשל, שיטת הטיפול בקבוצודהמישפחה.
פסיכולוגים רבים מתנגדים לשיטות
הטיפול של ד״ר דודי (נימוקיהם המפור טים
יובאו בכתבה נפרדת) .מיעוט מבין
הפסיכולוגים תומך בשיטותיו, טוען כי
ההתנגדות לו היא על רקע קינאה אישית
בחדשנותה בהצלחותיו הטיפוליות וכתו צאה
מכך הכספיות.
פסיכולוגים רבים שעימם שוחחתי מס כימים
כי ד״ר דודי חריף מוח וכישרוני
באורח מדהים. עם זאת, הדיעה הכללית
בקרב הפסיכולוגים היא כי ד״ר דודי הוא
אגוצנטרי ואכסהיביציוניסט, יתכן שבשל
עובדה זו, ומשום שהוא אינו מעוניין
להתקבל לאירגון הפסיכולוגים הכללי ומפ־

״עם ביטחון יחסי חוש
מתחיל האדם להתקרב
אל מקורות בחרו.״
גין זילזול בעמיתידלמיקצוע שאינם גור סים
את שיטותיו, קיימת התנגדות נגדו
בקרב ציבור פסיכולוגים לא מבוטל.
מסביר ד״ר דודי מהי קבוצת־מישפחה
ולאיזה צורך הוקמה:
״נסיון זה מבוסס על ההנחה כי הקשיים
להבטיח קשרים הדדיים אצל אישיות מסוג
ססויים, נובעים מתוך חרדת-עזיבה מוד גשת
החוזרת לכל אורך הניסיון הקיומי.
אנשים אלה אינם שבים להסתבן בקשרים
בגלל ניסיון חד־משמעי, שלפיו כל פתי חות
לאדם אחר תסתיים גם היא בעזיבה.
״כדי להבטיח המשכיות מסוייימת בקש רים
אצל סוג זה של אישיות, שאלנו מן
החיים טכניקות שאותן פיתחו אנשים
דומים במיבנה. כדי לשאת את החרדה
בקשרים עם אובייקט אחד, יוצרים אנשים
אלה קשרים מקבילים עם מיססר אנשים.
כך הם כאילו מתגברים על התחושה
כי באיבוד אדם אחד — ניגמר הכל.
״הבטחנו מתכונת של טיפול על סמך
ניסיון זה, ויצרנו קבוצה מורכבת משלו שה
גברים ושלוש נשים הנפגשים זה עם
זו, כך שבמשך השבוע נפגשים כולם עם
כולן, לסירוגין. מדובר כאז על קשרים
עם כל המשמעויות שלהם, ממש צמו
קישרי־מישפחה.
״מישפחה כזו ניפגשת פעם בשבוע
יחדיו עם המטפלת המישפחתית, רשפי
׳מדווח כל אחד על קשייו, ועל קשייהם
של האחרים שאיתם ניפגש.
״כך, מתוך ביטחון יחסי חדש מצד כל
אחד ואחד, והקשור בהשתייכות, מתחיל
האדם להתקרב אל מקורות פחדיו.״

ות נפחי, הפסיכולוגית-המטפלת,
1מסבירה כי עדנה, שהיא בת יחידה
להוריה, גדלה למעשה כיתומה. הודיה
היו תמיד עסוקים בניהול חנותם, לא

תמונה סימלית

זו משקפת את בעיית החרדה, המציקה לשני המינים
ביחסיהם ההדדיים, ומונעת מהם כל אפשרות ליצירת
יחסים חברתיים־המשכיים, גם במיקרים בהם אין, לכאורה, כל סיבה חיצונית
לחרדות כאלו. בעיות אלה עומדות במרכז הטיפול המתואר בעמודים אלה.
גתפנו להקדיש תשומת־לב לבתם. בעייתה
— סגירות ריגשיית ותחושת ייאוש עמוק
מעצמה. אין היא מאמינה שאהבתה תתקבל.
היא מתייחסת למילים ולא, למש מעויות
המסתתרות מאחריהן. בפעמים
המעטות שבהן הצליחה לקשור קשרים
זמניים עם בחורים, גם באותם מיקרים
שהבחורים התאהבו בה והפגינו את אהבתם
בדרכים שונות, היתה מביימת מריבות,
מתוך חרדת־עזיבה, נתפסת למילים שאותם
בחורים אמרו בשעת רוגזה, נעשית משוכנעת
שהיא אכן שנואה, ומנתקת מגע.
״עדנה, כשאר אנשי המישפחה, פיתחה
תיאוריה סובייקטיבית כי הכישלון אורב
לה מעבר לפינה. היא פוחדת, לתת׳ את
עצמה. היא אינה מאמינה בהבטחות
שתקבל מהאובייקט, לכן פיתחה טכניקה
של ויתור-מדאש, כי הדי כל הבטחה
!ממילא לא תתממש, ורק תפגע בה.
״יעקב חי ברמת מיצוי עצמי של >/ס40
מהפוטנציאל שלו. קיימת בו עויינות

..במילחמה הקויצו אות׳
בגיבור, אנל נעצם
רציתי רק להתאבל.״
עצומה. אין לו קשרים ממשיים עם נשים,
למרות שהוא אהוד עליהן.
״אביו של יעקב טיפוס חלש ואילו אמו
אגוצנטרית ושתלטנית. עד גיל 16 אילצה
אותו לטבול באמבט יחד עימה. כשהיו
חברים באים לבקרו הסתובבה בבית
בבגדים שקופים• בימי נעוריו נעדר כלים
להתמודד עימה. לא פעם מצא את אמו
מאוננת בחדר-האורחים. אחד מחזיונות־הביעותים
של יעקב הוא אבר־מין נשי
פעור מולו, נשמימדיו הולכים ומתעצמים
בצורה מאיימת.
״משהתבגר, נמנע יעקב לקיים יחסי-

מין עם נשים. הניסיונות הבודדים בהם
נתנסה גרמו לו להרגשת בחילה.״

נ שי המכץ רואים בקבוצודהמיש-
פחה ניסוי ביצירת קשר המשכי,
רצוף, בין חנרי חמישפחה. לטענתם, יתרון
המישפחה הוא בחוסר-הברירה שבה. מוכרחים
להמשיך להיפגש עם בני הזוג,
נאלצים לתקן את ההתנהגות. אלמנט
החרדה — אם בן־הזוג יבוא או לא יבוא
לפגישה, ירצה או לא ירצה בבן־הזוג
— נעלם, כיוון שברור לכל שחברי המיש־פחה
חייבים להופיע לכל הפגישות.
לא פעם השמיעו אנשי המישפחה, זה
כנגד זה, טענות אבסורדיות ביותר שהיו
מלוות בהתקפי שינאה.
אולם כאשר הטענות הספציפיות הדש-
׳מעו, ושאר אנשי המישפחה שלא חיו
מעורבים ישירות בסיכסוך הגיבו בגיחו-
כים, יצאה הרוח מהמיפרשים והמריבה
נתגלתה במהרה כחסרת כל יחס לחשי בותה
הממשית.
אלה מבין אנשי קבוצת־המישפהה ש התגוררו
עם הוריהם, חוייבו לעבוד
להתגורר בחדרים שכורים, כדי שיובלו
לנהוג בחופשיות, כשהם משוחררים מלחץ
ההורים.
עקרונית — אם לא בחודש הראשון,
הרי לאחד-ימכן — חייבים בני-הזוג לקיים
ביניהם יחסי־מישפחה מלאים, בולל מגעים
מיניים.
״אין לד מושג עד כמה הפגישות ד׳אלה
קשות לי,״ אמר יעקב באחד הערבים,
כשיצאנו מהדר הטיפול הקבוצתי ,״עוברים
עלי. ממש יישווי-תופת. לא פעם אני
מחליט לזרוק את כיל העניין. אני מרגיש
שממש אינני יבול לעמוד בלחץ, אבל
אני הורק שיניים וממשיך. אני מוכרח
לצאת מהמצב שבו אני שקוע. אם לא
אצליח להינשא ולהקים מישפחה, אין כל
תכלית לקיומי. במילחמח העריצו אותי
החיילים כגיבור בלתי־רגיל. לך ספר לחם
שלא פחדתי רק מפני שבעצם רציתי לחסל
את עצמי, ולא היד, לי דם להתאבד.״

יוש1ץ
קולנוע הווו!!

? 1942

ס ר טי ם
סמל המין
לפני כשנה הסתיימו בהוליווד צילומי
י סרט־טלוויזיה בשם סמל המין. למראית־עין׳
מדובר בו בגורלה של פוכבת־מין
כלשהי. אך למעשה, היה ברור לכל ש המדובר
בחיי מרילין מונרו. קוני סטיבנס,
המופיעה בו בתפקיד הראשי, הודתה ש למדה
את תנועותיה והתנהגותה של מרילין
לפני שגילמה את הדמות, ואף התגאתה
בכד•
הכל ציפו, בכליון־עיניים, בחודש מארס,
לשידור הסרט, אלא שימים מעטים לפני
השידור נודע, לפתע׳ על ביטולו. חוגים
יודעי־דבר ידעו לספר ישהרמזים הברורים
ליחסים בין הגיבורה הבלונדית לסנטור
ממוצא אירי המזכיר יותר מדי מישהו
ממישפחת קנדי, העלו את לחץ־הדם של
המישפחר, הדגולה, אשר הפעילה מייד
לחצים במקומות הנכונים.
כמה מרודניה היותר־ידועים של הוליווד,
שזיהו את עצמם בסרט ללא קושי, איימו
בתביעות מישפטיות שמנות. רשת־הטלווי־זיר,
דחתה מייד את השידור, התבוננה בסרט
ישוב, נטלה מספריים וחתכה את מח ציתו.
כששודר
הסרט, לפני כחודש, באמריקה,
נותרה ממנו רק שעה אחת, מתוך השעתיים
המקוריות.
העיתונות הרגה אותה. אולם כדי
לפצות את עצמם, החליטו בעלי הסרט
שמה שהטלוויזיה, אינה מעזה לעשות, הם
יעיזו. וכך מופץ עתה הסרט בשלמותו בכל
רחבי העולם, והוא יגיע, בקרוב, גם ל ישראל.
אומנם
הפירסומת נזהרת לדבר על טרילין
מונרו, ומזהירה שכל הדמויות בסרט
הן פרי-דימיון בלבד, אבל חוץ מאשר ל תינוקות,
תלמידי־ישיבה וזקנים מעל לגיל
,90 ברור לכולם שזהו סיפור אחת האגדות
האמיתיות האחרונות שהיו להוליווד.
למעשה באה האגדה לקיצה ב־ 5באוגוסט
,62 כשמרילין מוגרו נמצאה בחדר־השיבה
שלה עירומה כביום היוולדה, ללא רוח־חיים.
סיבת המוות — כך נמסר רישמית —

*אוזן :
.1צורר ישראל געת האחרונה ; .5
״מלשין״ מישטרתי; . 10 מסיג־גבול! .11
גבעולי-תבואה לאחר הפרדת הגרגרים :
. 13 בעל לאשה; . 14״משורר״ ישראלי;
.15 עור שעיר ; .16 אומנם כן 17 סמיכות
•של ״פה 18 נהר באפריקה 19 מכינויי
האלוהות; .20 סופה של טיפשונת; .22
מזג־אוויר לח יוכבד ; .24 מהקו ; .25 מול ;
.27 פעלו; .29 פיר; .30 כומר נוצרי;
.32 קשקש העוטף פרח ממישפחת הדג־ניים
! .34 מן היונקים ; .36 קול גברי ;
.38 חצי; .41 מכלי התיזמורת; .43 מתכת
המשמשת לציפוי; .44 כלי־נשק; .46
עלוב ; .47 בה דורכים ענבים ; .49 שיניים
טוחנות של חיות־טרף! .52 אלמוני; .55
מסימני הניקוד ; .56 קיבוץ, בנגב ; .58 אש ;
.59 אמונה; .60 עסקנים; .62 מידת פרס אות
המשמ-שת סמל למרחק ; .63 מתאים ;
.64 סוג של גבינה; .66 בית־ספר לתינו קות
של בית־רבן ; .67 מלחין גרמני ; .69
יאיר; .71 ערימת גרעינים; .73 נחש
חונק ; .75 חופש> .78 מין דג ; .80 עני ;
.81 בסיס ; .82 סופם של גרו ; .83 עובר ;
.85 לשון־הרע; .87 לא-כלום; .88 שחקן-
קולנוע נודע (ש״מ 90 גיבעה קטנה ;
.91 מבעליה של בריז׳יט בארדו (ש״מ);

שחברותיה קינאו בה וטיפטפו רעל באוז ניה,
ושבעליה לא הבינו אותה.
בעצם, ,איש לא רצה בה אפילו כש־היתה
בשיא זוהרה — הכוכבת המפורסמת
ביותר של עיר־הסרטים.
שנים חולפות, האופנה עוברת, אבל
האגדה — לעולם נשארת :
נורמן מיילד, הכוהן הגדול של הגבר יות,
המחצצרת את זיקפתה על גגות ה עולם׳
פירסם ביוגראפיה שנתוניה לא
היו מקוריים ביותר, אבל מסקנותיה —
וביניהן אחת הגורסת כי קשריה של
מרילין עם הסנטור דאז ג׳והן קנדי, שהיה
אחר״כך לנשיא, היו גורם יישיר למותה —
החזירו את הנושא לכותרות, מכאן עד
לחזרה אל אולפני-ההסרטה היה המרחק
קטן מאד.
שיחות־טדפון ארוכות. הסרט סמל
המין מספר כיצד כוכבת בלונדית בשם
קלי וויליאמס, ששמה האמיתי אמי ליין
קלי (שמה האמיתי של מרילין היה נורמה
ג׳ייו בייקר) מבלה את הלילה האחרון של
חייה, בשנת ( 1957 ולא 62׳) .זהו ליל
השתכרות וסימום ארוך, מייגע ובודד, בי־חדר״המיטות
של הכוכבת, שפוטרה מסיר-
ט:ה האחרון (טרילין פוטרה ממשהו צריך
לקרות באמצע ההסרטה, והסרט נעשה
אהר־כך עם ...דודים דיי).
השחקנית, שאותה מגלמת הכוכבנית ו־זמרת־לשעבר
קוני סטיבנס, מבלה את

מוגרו כ״משחו חייב להצליח״
חזה מבזלת

•92 יחליק לכאן או לכאן; .93 סינת-ביט־חון.

מאונך

.1״טייארה 2צייר ישראלי דגול ש הלך
לעולמו (ש״מ 3תנובת העץ ; .4
ממהר; .6קידומת הולנדית; .7עשב
ירוק ; .8ינזוף ; .9כפר־אמנים בארץ ;
. 11 סמוך; . 12 מישני; .21 נחום ב ובה
פופולרית ; .22 תבלין לקפה ; .23 אחת
המיפלגות ; .24 שעבר תהליך הלבנה ;
.26 אלמתכת מקבוצת ההלוגנים ! .28
רעייה; .31 שר לשעבר בממשלת ישראל
(ש״פ); .33 נקי לחלוטין; .34 רישום ה שפה
; .35 מחוז ; .3 7כוח־סבל ; .39 אוייב ;
.40 מחצית היממה ! .42 פרישה מן הכלל ;
.45 מסדרון, בלע״ז; .47 משש בידך!;
.48 הכרה; .49 מכשיר־אלחוט; .50 חדר
קטן; .51 עיר יוונית עתיקה; .52 גביר;
.53 מילת־זירוז (הפוך); .54 אבן יקרה;
.57 מנעול פטנטי; .60 צמרת העץ; .61
אגף; .63 אחד הרמטכ״לים (ש״מ); •65
ענק; .68 מין ציפור-שיר! .70 רטוב ב־מיקצת
! .7 1כיתה דתית ! .72 היא גרמניה ;
.74 מינהג של ראש-השנה ! .76 מחלת־עצמות;
.77 שנף! .79 מחסן־עצים; .84
המגיפה השחורה ; .87 ליש ! .89 קינה !
.91 זכר בבקר.

סטיכנס כ״סמל המין״
העיתונות הוגה אותה
שימוש מופרז ומשולב של משקאות חריפים
וסמים מרגיעים.
״העיתונות הרגה אותה,״ צעקו הצידק־נים
,־שבלעו כל מילר, של רכילות אודותיה
.״סוחרי־הבשר של הוליווד, שרצו
את מחשופיה ולא את כשרונותיה הם ש רצחו
אותה!״ ״המתח וחוסר־ההבנה של
הגברים שבחייה — הם שחיסלו אותה.״
בקיצור — מרילין, כך אמרו הסוציולו גים,
היתד, קורבן של החברה שבתוכה חיה.
מרילין, אמרו תעשייני־ו!חלומות, היתד,
אגדה, ואגדה צריך להמשיך ולספר.
הסנטור המית אותה. שנה לאחר
מותה הוציאה חברת פוקס, שנמנתה עם
מעניה העיקריים, סרט תיעודי על חייה,
עם קטעים מתוך מרבית סרטיה. ביוגרפיות
שונות חזרו ושיננו את הסיפור האומלל
על הנערה מבית־חיתומים, שאמה נכלאה
בבית-משוגעים ושאביה התכחש לקיומה,

הלילה בשיחות-טלפון ארוכות (כפי ש מניחים
שמרילין, אכן עשתה אז) ,ותוך-
כדי־כך נזכרת בכל מה שהביא אותה
למצב זה.
המפיקים רצו בשר. וכך, בתוך מסע
ארוך ודומע לתוך העבר מתחילים להופיע
בזד, אחר זה הצללים ההוליוודיים המפורסמים,
שאי־ש אינו קורא להם בשמם: כל-
כך קל לזהותם, עד שאין גם צורך בכך.
המפיק הראשון, שמתאווה לבשרה של
קלי יותר מאשר לכישרונותיה הוא ג׳י.
פי. הארפר, וכפי שמגלם אותו וויליאם
קאסטל (שהופעתו בסרט היא בגדר בדיחה,
מאחר שהוא בכבודדובעצמו מפיק
ובמאי של סירטי־אימים, הידוע מאד בהוליבוד)
,קל לזהות בו את לואי בי.
מאייר. את מקומו של זה, כמעביד לא-
פחות תאוותן ולא-יותר מתחשב, תופס
מישהו בשם ניקום פורטים, עם רקות
העולם הזה 1942

יאן׳י1ן

דד־ך ת

׳ 4ווןגרמ ו ד

שמרילין היתד, קשורה לאולפני פוקס
במשך רוב שנות הקאריירה שלד ידועה
ברבים, הרי לא פחות מפורסם וקל לזיהוי
הוא מי שהיה מנהל־החברה אז, דאריל
זאנוק בעל הרקות המכסי&ות והשפמפם
הקטן.
:קמה כדואדה פארסונס. הנחש
הארסי המלווה את קלי לכל אורך הקאריי-
רה שלה לובש צורה עגלגלה, כובע פיר חוני
מזעזע בכיעורו וחיוך לבבי של צבוע
מורעב. כל אלה יהד שייכים לשלי וויג־טרם
בתפקיד אגי מורפי, הרכילאית הכל־יכולה.
בדמותה
של זו נעוץ עוקץ כפול, משום
שכאשר הגברת ווינטרס מעצבת בהנאה
גדולה כל־כך דמות של מיפלצת חטטנית,
היא גוקמת בלואלה פארסונס המנוחה,
שהיתר, ידועה-לשימצה אין כל מקום לספק
שהיא נוקמת לא רק את ניקמתה של
מרילין, אלא גם את ניקמתה שלה, כי גם
היא סבלה לא מעט מלשונה ומחיציה ה מורעלים
של פארסונס בימים שבהם היתד,
עדיין יפהפייה בלונדית שאפתנית בתפקי-
די־מישנה שאין מהם מנוס.
הכ עד: שאר, נאמן. הבעל הרישמי
הראשון שלה בהוליווד (השני בסדר ה כרונולוגי,
בדיוק כמו אצל מרילין שהיתה
נשואה כבר קודם־לכן פעם אחת הוא
״איש הברזל,״ גוכב־רוגבי לשעבר בשם
באק וי׳שניאבסקי הוא האיש, אשר למרות
גירושיו מן הכוכבת אחרי 10 חודשי־גישו־אין,
המשיך להיות הגבר הנאמן לה ביותר
כל חייה, והשתדל לעזור לה בכל.
ושוב, ההקבלה ברורה לגמרי: ג׳ו די־מאג׳יו
(איטלקי במוצאו) ,כוכב־בייסבול
(ולא רוגבי) ,שהיה כימעט לגיבור לאומי
בהצלחותיו, המדהימות, נשאר נאמן עד
היום לזיכרה של מרילין, ובכתבה עליו
שהתפרסמה לפני כשנה הודה, כי הוא

מרילין מונרו

קוני סטיבנס

העירום המלהיב

העירום האסור׳

מבקר את קיברה בקביעות ואף מניח עליו
זרי־פרחים בכל פעם.
אהבתה הגדולה והבלתי־אפשרית של
קלי — כך סבור הסרט, המבוסס על רומן
בשם הסמל מאת אלווה בסי — הוא סנטור
בעל בלורית מתנופפת, ממוצא אירי, בשם
גריידי ארניל (מנחשים מי זה?).
המישפטים שהושמו בפי סנטור זה אינם
עשויים ׳לעורר חדווה בליבה של מי שהיא
היום הגברת אונאסיס .״אשתי ואני מבינים
זה את זה מזמן, וכל אחד מאיתנו מנהל
חיים פרטיים משלו,״ אומר הסנטור ל כוכבת
היפהפייה לפני שהוא מנשק אותה
על עורפה.
אחרי הנפילה. השלב הבא בדרך ה־תיסכולים,
המאבקים עם האולפן והחיפושים
אחרי האהבה, היא הפגישה עם קלווין
ברנהרדט, צייר מפורסם מאד הנושא אותה
לאשה ועומד ליצור לה דימוי חדש
ואינטלקטואלי (וזה לא־כל-כך שונה מ־ארתור
מילר, המחזאי שהתחתן עם מרי־לין,
הביא אותה לניו־יורק ונטע בה את

השאיפה להיות שחקנית במקום כוכבת).
אלא שהעניין אינו מצליח, למרות ש־ברנהרדט
בא להוליבוד להפיק סרט שלה
(מילר כתב את סרטה השלם האחרון של
מרילין, יוצאי הדופן) כי קלי, כך טוען
הסרט, לא יכלה להינתק מן הסנטור היפה
שלה, שבא לבקר אצלה בעיתותיו הפנויות.
הסוף.
מרילין — סליחה, קלי, שתוייה
ומסוממת, מופיעה על בימודהצילומים של
סירטה האחרון באיחור מחריד, ומעוררת
את זעם הבמאי. מי שביים את מרילין ב־סירטה
האחרון היה ג׳ורג׳ קיוקור. הבמאי
בסמל הסין מזכיר דווקא את בילי וויילדר,
שעבד עם מרילין בחטא על סף ביתך וחמים
וטעים ואמר עליה בין השאר :
״היא המוצר המשוכלל ביותר ממיפעלי
הפלאסטיק של די־פון. יש לה שדיים ממ לת
ומוח כמו גבינה שווייצרית, מלא חורים.
אחרי שיחה עם הפסיכיאטר שלי
החלטנו יחד שאני עשיר מדי וזקן מדי
בשביל להרשות לעצמי לעבוד עימה שוב.״

האולפן מפטר את קלי. היא חוזרת הביתה,
אל תוך הלילה המפורסם, שבסופו
כשהיא ערומה, מסוממת, שיכורה, והיא
פשוט נגמרת — לבדה.

תדריך
ת ל -א גי ג
מישחקי בילוש (פאר, אר-
צות־הברית) — תרגיל מבריק בהסרטת
מחזה־מתח לשניים, עם מלאכודבימוי
מעולה של ג׳ו מנקייביץ׳ ונוכחות מר שימה
של לורנס אוליבייה ומייקל קיין.
*+יחסים בצמרת (סטודיו, צרפת)
— עצות שטניות מובילות פקיד־בנק
ביישן אל מקום בצמרת, דרך מיגוון עצום
של מיטות, בסאטירה שנונה, בדרך־כלל,
על מוסר, פוליטיקה והגינות בחברה הצרפתית
המודרנית. עם רומי שניידר,
דאן־לואי טרינטיניאן ח׳אך פייר קאסל.

וזבו ש ה

מונרו כ,,חטא על סף! כיתף״
מוח כמו גבינה שווייצית

סטיכנס כ,,סמל המין״
קורבן של חברה
העולם הזה 1942

והאדמה

הולן-חרגי (גורדון, תל־אביב,
גרמניה־ישראל) — סרט מוזר
זה שנבתב, הופק ובויים על״ידי
מכסימיליאן של, מהווה אחד הניסיונות הנודדים של
הקולנוע הגרמני להתמודד עם ריגשי״האשמה של העם
האחראי לשואה, ולאופן נו הם משתקפים במציאות של
שנות ה־.70
של מתנונן נעת״ונעונה־אחת בכמה דורות. נזקנים,
שחיים עדיין עם זיכרונות האימפריה ; נצעירים, שנעיניהם
המילחמה היא היסטוריה עתיקה שאינה מעניינת כלל,
ודור״הניניים, זה שמנסה לשכוח אנל לא מצליח, ומשוס״
כן הוא מחפש תירוצים, הצדקות או ענישת החיינים־נדין.
התסריט מנסה להתמודד כמעט עם כל ההשלכות של
נעייה סנוכה זו — נחיים הפרטיים, האמנותיים והתר־נותיים,
הפוליטיים והכלכליים. גינור־הסרט הוא תעשיין
וחנר־פרלמנט מקומי, איש אמיד ומכונד, שהיה קצין
נצנא הוורמאכט. ענרו, הקשור עם טנח נכפר יווני, מתגלה
כאשר עיתון רנ-תפוצה חוקר את דמותו, נעיקנות
זנאונת״דרכים שנח נהרג ננו הנכור.
אלא שהדנרים החשונים והכנדים שיש לסרט לומר,
מהווים מעמסה כנדה מדי לעלילה שנו. ואכן זו שו-
נקת חיים נשלנים מוקדמים, מגלח את קלפיה כנר
נשלנים הראשונים ומסתפקת, נרוג המיקרים, נדמויות
שהן סמלים ולא אנשים חיים. דיאלוגים ארוכים מתארים
דנרים שאפשר היה להראות אותם, ומצד שני עריכה שהיא
דרמאתית ללא״הרף, ותנועות מצלמה רנות־משמעות רומזות
כל העת לסצינות האמורות להיננות לקראת שיא —

גוסטב רודולף סלנר — פושע־מילחמה
אלא ששיא זח אף פעם לא מגיע.
אשר למסקנות הסופיות, כי ״גם אם האשמה האישית
לא הוכחה נכל מיקרה ומיקרה, הנושה אינה מוטלת
נספק,״ וש״צרין לזכור ולא לשכוח,״ מסקנות אלו אינן
נוגעות נהכרח מן הדנרים שהראה הסרט לפני-כן.
מה שצריך אולי לראות ולשכוח, זהו אוסף של שמות
מפוארים מענר הקולנוע, כמו ליל דאגונר, אלזח ואמר,
אליזנת נרגנר ופרנסואז רוזיי, המופיעות כולן כסצינה
קצרה, ואולי המכריקה ניותר נסרט, של ישישות שההווה
הוא החלק הפחות־חשוג נתודעתן.

נשטף במים
מי מכם שראה את הבמאי־שחקן־חקייד
ומה-לא אורי זו ה ר, בזמן האחרון, והיה
מודאג ממראה־עיניו, יש לי בבל־זאת
חדשות טובות בשבילו. אז.אורי זוהר הוא
לא חס־וחלילה מה שאתם חושבים.
הוא בריא ושלם לגמרי ומרגיש מצויין,
ועומד לביים בקרוב את סירטו ליל־כלו־לות.
זה שהוא געשה שחיף לא־נורמלי
ונראה כמו פאקיר, זה רק בגלל שהוא
החליט לטהר את הגוף שלו מכל הרעלים

שהצטברו בו עד עכשיו.
וכך, במשך שיבעה־עשר יום הוא חי
על מים בלבד. לא אוכל, לא שותה, רק
דוחס מים בכמויות. בזמן האחרון, כך
מספרים לי, הוא קצת נשבר ׳והתחיל לא כול
גם קלמנטינות.
מה שבטוח זה שהוא לא יצטנן. כי
בקלטנטינות, לעומת מים, בכל־זאת יש
קצת ויטמין סי.

דני שוב בעיר בורחים העכברים?
אני לא יודעת למה, אבל כל מי ש מספר
לי היום שהוא נוסע לחו״ל, מזכיר
לי עכבר שבורח מספינה טובעת. מה
לעשות, כמה שאני אופטימיסטית מטבעי,
היום איפה שאני רק מסתכלת אני רואה
שחור•
וזה בדיוק מה שקרה לי כשהשחקן*
צייר אכי אכיכי סיפר לי, שבשבוע
מבא הוא נוסע לאירופה. זה שאני שו פעת
ממנו את הסיפור הזה כבר שלוש
שנים, הוא סיפור בפני עצמו, וזה שעד
שהוא לא ישלח לי תמונה שלו על רקע
אביג־בן, אני לא אאמין שהוא באמת
נוסע -י -גם זה סיפור בפני עצמו.
אבל הוא הרים את כולנו ונוסע דווקא
וזה מה שהורג אותי.
יעה

מה אתם יודעים, אחרי איזה ארבע שנים
שלא ראו אותו פה, הוא הופיע. ככה

פיחות לא פיחות, עליו זה לא עובד.
הוא הוסיף בזילזול עוד איזה המש
ת׳לפים לירות לכרטיס שלו, ובעוד שבוע
הוא כבר לא פה.

התוכנית של אבי, שהיה פעם מעמודי־התווך
של אנשי חבורת העיין השלישית׳,
היא לנסוע לאירופה לבקר כמה מהחברים
הוותיקים שלו שיושבים באמסטרדאם וב לונדון,
ואחר־כך להמשיך אל שאהבה נפ שו,
הדוגמנית הישראלית דולי סיסו
בניו־יורק.
בניו־יורק הוא ייפגש, כנראה, גם עם
ז ׳אל, קטמור ואן טוכמאייר, ונראה
כאילו חבורת העיין השלישית אכן תתאחד
מחדש.
מה להגיד לכם, אני מכירה המון עכ ברים
שהיו רוצים לברוח בימים טרופים
אלה מהספינה הזאת הטובעת, אבל הם,
נעבעך, עכברים עניים.

הלבשלכ סי ת
אם יש בן־אדם שאכל ושתה וישן ונשם את כסית מתמיד־תמיד,
זה לא רק חצר!׳ל איש־כפית, כמו שאתם חושבים
ויודעים, אלא גם הבן שלו, מוישל׳ה.
מוישל׳ה, שתדעו לכם, עשה שיעורים על השולחנות של
דסיו /שיחק כדורגל בין הרגליים של מיטב אמני ישראל, זכה
מהם כשהיה תינוק לליטוף על הראש, כשהיה ילד, לצביטה
כואבת בלחי ועכשיו, כשהוא איש גדול, בן ,27 אף אחד מהם
>א מעז לגעת בו.
ובה הפלא? נראה אתכם צובטים לחי של אחד שהגובה שלו
מטר תישעיס וארבעה והמישקל שלו מאה קילו בלי בגדים?

בשקט־בשקט, קצת יותר מבוגר, קצת
יותר שמן ומי שמכיר אותו מקרוב׳ טוען
שגם קצת שונה ממה שהיה, כשעזב או תנו
לאנחות ונסע לו לניו־יורק שבאמרי קה
הרחוקה.
למי שלא יודע עדיין על מי אני מדברת,
יש לי רמז קטן. זוכרים את כוכב הצפון?
כן, נכון. דני בן־ישראל, כוכב
להקת פיקוד צפון, ששר לנו על יותנה
וששיחק את פרדי בגבירתי הנאווה,
ושיחק גם בהנזלך ואני והיה חבר של
הציירת שוש בן־אשתמוע ורצה אפילו
להתחתן איתה, אלא שהעסק לא יצא אל
הפועל וגם שוש פרחה לה לחדל ומאז
נעלמו עיקבותיה.
דני בן־ישראל, ששבר לבבות רבים בעיר
הזאת, חזר הביתה.
מה הוא עשה כל השנים? מוסיקה, חב*
רים, מוסיקה. ואותו דבר בדיוק הוא מתכוון
לעשות גם בשנים שיבואו עלינו
לטובה. ומי שזוכר לו לדגי את התקליט
האחרון שעשה ערב נסיעתו לחדל, תקליט
פופ משוגע שאני באופן אישי אהבתי
מאוד, אבל קהל קוני התקליטים, לעומת
זאת, לא־כל*כך אהב, יודע כי לדני יש

ובכן, מן המפורסמות היא, כי כמה שמוישל׳ה איש־כסית
גדול, כך גדול הלב שלו. ירושה מאבא חצק׳ל.
הבן־אדם, המעורה בכל חוגי החברה, עובד בלילות בכסית,
שומר על המלצרים, שומר על הקליינטים, שומר שהעסק ידפוק.
איך שסוגרים את מזית, הוא יוצא לסיורים הליליים שלו,
ומוישל׳ה הוא הרי ציפור-לילה ידועה. איפה לא רואים אותו?
בקארטייה, בבודגה, בנונדי׳נז, אבל בעיקר במסיבות פרטיות.
איפה שיש חאפלה ואיו מוישל׳ה — אין חאפלה. הוא הרוח
החיה בכל מסיבה, דואג, מארגן, מעביר- ,מה הוא לא עושה
בשביל שהחבריה יהיו מרוצים•
אבל השטח הכי חזק שלו הוא בלהצחיק. אני במדאוזני
שמעתי כבר כמה מצחיקנים ידועים כמו צכיקח שיסד, אורי
זוהר ואריק איינשטיין, אומרים עליו שהוא האיש הכי מצ חיק
בארץ. אבל צחוק-צחוק — מוישל׳ד, הוא גם בן־אדם רציני,
לפחות בכל מה שנוגע לקאריירה שלו.
הוא, למשל, שחקן מבוקש, והשנה זכה אפילו לתואר השחקן
המועסק ביותר בארץ. כמו שאין מסיבה שבה אין מוישל׳ה׳ ככה
אין סרט בארץ שמוישל׳ה לא מופיע בו. הוא שיחק השנה
בעיניים גדולות של אורי זוהר, בצ׳ארלי וחצי של בו עז
דווידסון, בחגיגה לעיניים של אסי דיין, בסידרה משה של
הטלוויזיה האיטלקית, ואפילו הספיק לשבור לליאונרד ווייטינג,
הלא הוא מיודענו דומיאו, את הידיים, כששיחק את מלאך-
אדוני המונע מיעקב (ווייטינג) לעבור את מעברות הירדן בסרט
איש רחל. מוישל׳ה נכנם לתפקיד עד־כדי־כך, שיעד היום מסתובב
ווייטינג המיסכן בגבם.
אבל זה עוד כלום, באמת כלום, לעומת החתיכות. גם החתי כות,
רבותי, מעסיקות את ידידנו בפול־טייים גי׳וב. עד עכשיו
היתד, לו חברה, השחקנית פתיח ארואטי מתיאטרון הבימה.
שלוש שנים יצאו ובאו ויצאו, עד שלאחרונה החליטו לשחרר קצת
את היחסים ההדוקים ביניהם, אבל להישאר ידידים טובים.
קודם לכן היתד, למוישל׳ה חתיכה שוטרת בשם יהודית
ככר, שלדבריו מחפשת עד היום הזה רופא-לב שיתפור לה את
ליבה השבור לרסיסים.
ואם כל זה לא מספיק, הרי שחתיכתו הנוכחית חיא דוגמנית
בשם רותי שהיא, כך מספרים, בחורה לעניין׳ וכמו שמזישל׳ה
נשמע כשהוא מספר עליה, אז הוא מבסוט לאללה.
באופן כללי מוישל׳ה הוא לא מין אחד כזה שקופץ מבחורה
לבחורה. הוא אוהב מצבים סטאטיים. יש לו בחורה, טוב לו
איחה, הוא מלמד אותה שתעשה לו עוד יותר טוב• למדה? על
הכיפאק. לא למדה? גם כן על־הכיפאק.
מה יש, הכל מוכרח להיות מושלם בחיים?

דגי כן־ישראל (70א)1
בהזרח לארץ
מה להציע. ואולי עכשיו, אחרי שאפו9
הצליח איכשהו בכל־זאת להסתנן אל המוסיקה
הישראלית השמרנית, אולי יילד לו
לדני יותר. אני רוצה להגיד לכם ששני
הצדדים יכולים רק לצאת מזה נשכרים.
החיים האמיתיים
היה שם רב יהודי כשר למהדרין שהתגבר
על כל המכשולים והצליח לבסוף
לנצח על טכס חתונה כדת משה וישראל.
היה שם כומר נוצרי בגלימה ירוקה שבא
לאחל מזל טוב לחתן ולכלה.
והיו, כמובן, מחזיקי־החופה: האדונים
הנכבדים משה איש־כסית וישראל
כנדייקד מהצד האחד, והשחקן יוסי
ורז׳גסקי שתמך בשמוליק קראום
שנתמך על-ידי הקביים שלו — מהצד
השני.
הכלה לבשה שימלה לבנה יפהפייה ועל
ראשה נחה הינומה ספרדית עשוייה תחרה.
החתן לבש חליפת ג׳ינם, ולראשו חבש
כובע פרווה.
טכס החתונה, והמסיבה הצנועה שנער כה
לאחריו, התקיימו בביתן היפואי ה משותף,
המשגע של הציירת א רי אלח
וידזר והאופנאית תמרה יוכל. והגי-
שאים המאושרים לא היו אלא דיילת
אל-מל רחל טרי, וצדוק קראום, מאח
הצעיר של שמוליק.
אני יודעת שאתם מצפים ממני שבדר כי
בקודש אספר לכם שוב על כל מעללי
הצמד־חמד הזה, שניהם ביחד וכל אחד
לחוד עד לרגע בו ניצבו מתחת לחופה
ביום הרביעי שעבר. אבל לעומת זאת,
הפעם החלטתי שבמתנה לחתונה אני פשוט
אשכח ביחד איתכם, לפחות הפעם, את
כל מה שהיה בעבר.
כי מגיע לבן־אדם לפתוח דף חדש
בחיים שלו, לא? ואם הוא מתחיל ברגל
ימיו, אז מי אני שאבוא ואשים לו רגל?
ותאמינו לי, צדוק ורחל מתחילים בימין
ועוד איך.
עדים לכך היו השחקנית יהודית
פולה ובעלה רפי אדר, הפיזמונאית
שימרית אור והחבר השחקן שלה יוסי
ורז׳נסקי, הציירת כתיה אפולו, והשח קנים
יעל אכיכ, דירי לוקוכ והחברה
שלו מיצי, ואכי אכיכי• וכמובן, היו
גם גזוזי כץ, שמולייק קראום וחתיגוק
שלהם בן. הם, ביחד עם עוד מיספר מצומ צם
של ידידים, היו אורחי המסיבה.
בימים הקרובים מתכוונים רח־ל וצדוק
לנסוע לירח־דבש במיזרח הרחוק. וזה עוד
לא הכל. כי בעוד חודשים ספורים הם
עומדים להפוך להורים מאושרים.
אז, אם אלה לא החיים האמיתיים,
מה כן?

האה בו ת
הם לא מבזבזים את זמנם לריק, כוכבי-
הכדורסל האמריקאיים המשחקים בישראל.
כמעט לכל אחד מהם יש או אשד. או חתיכה
מקומית צמודה. כארי לייגוביץ, למשל,
מקיים ידידות הדוקה עם דוגמנית יפהפייה
הנמצאת בהליכי גירושין מבעלה.
ואילו דון קורנכליט, שחקן מכבי
דמת־גן, מבלה את זמנו בחברתה של
כרכה ק אל יש, הג׳ינג׳ית היפה שהיא,
מצידה, בילתה זמן רב מאד בעבר הלא-
כל־בך רחוק, בחברתו של המלחין מישה

וס 11 מוס 101111ע0111111
ברכה, שהיתה מזכירת־הפקה בחברת
סירטי קסטל ואחר־כך בחברת שלושה פלוס
אן רון, הכירה את דת דרך חברים, ומאז
היא מתגוררת איתו יחד בדירה שמכבי
דמת־גן שכרה עבורו ברמת־גן, כמובן.
דון עצמו ידוע כבעל טמפרמנט סוער. לא
מזמן קרה שלא מצא חן בעיניו שיפוטו
של שופט מסויים, והוא כימעט שד,יכה
אותו. ערכו לו לשחקן הסוער מישפט,
וההתאחדות החליטה להרחיק אותו לחצי
שנה.
אבל מה, דון קורנבליט הוא שחקן ששווה
ועולה כסף, מסתבר, אז הקבוצה עירערה,

סגל.
חופשה ברופא
אני לא מכירה הרבה בעלים שעושים
את זה, אבל לכל כלל יש, כידוע, גם יוצא
מהכלל. ועורך־הדין אלכם ינון הוא בהח לט
אחד כזה. עובדה, הוא שלח את אשתו
חיה, עורבת־דיו גם היא, לחופשה באי טליה
— ולבד. הגברת, ככל אשה אמיתית,
קפצה על ההצעה, ארזה לה את המיזוודות,
נפרדה מהבעל וטסה לרומא.
והנה, התארכו הלילות והימים והבעל
היוצא מהכלל החל להתגעגע אל אשתו
היפה. אך הוא התנחם בכך שאדטדטו

כרכה קדיש ודון קורנבליט
הגיל לא קובע
עונשו הומתק, וכעת מותר לו לשחק במיש־חקי
גביע אירופה.
אבל מישחקי כדורסל זה עניין אחד,
ומישחקי־אהבה זה עניין אחר. בימים אלה,
מספרות לשונות טובות, הצמד־חמד עומד
להיכנס בעולם של חופה וקידושין.
זה שברכה קצת גדולה על דון בן ד,21-.
זה באמת לא חשוב. כי כמו שכבר אמרתי
עשרות פעמים בעבר, לא חשוב הגיל,
העיקר שטוב בלב.

החיים ה ק
איזה צרות יש לו לבן־אדם שיש לו עסק
— אשד״ מאהבת, מם־הכנסה. זר. לא קל,
בהחלט לא קל.
ואם אתם לא מאמינים, תרשו לי בבקשה
לספר לכם את סיפורו של בעל מספרה
לגברות ברחוב בצנלסון בגבעתיים. סתם
איש פשוט בשם אור׳ ר1נן. תשאלו את
אורי איזה צרות יש לו מהאשה, מהמאהבת
וממס־ההכנסה, ואז תבינו.
אורי רונן הנ״ל, בעל המספרה, הצהיר
בפני מס־ההכנסד. כי בשנות המס 1969ו״
1970 היתד, הכנסתו 24.000ל״י בלבד,
בכל אחת מהשנים. פקיד־השומה, שהוא
קצת חשדני מטבעו ובתוקף תפקידו, בדק
את ההצהרה ומצא שלא דובים ולא ציפו רים
— הכנסותיו של רונן היו כפולות, אם
לא יותר טכפולות.
עובדה, בשנת 1969 הוא הרוויח 45.233
לירות, טבין־ותקילין וב־ ,1970 לעומת
זאת, הרוויח 63.895ל״י. ואם זה לא מס פיק,
הגיע מסיההכנסה גם אל מיסתרי
חייו הפרטיים של בעל המספרה, ובמיס׳גרת
תחקיריו בענייני מס־הכנסה׳ הגיע. אפילו אל
אחת ז׳קלץ עזרן, שאורי רונן מסר ל אביה
•שיטרי־חוב בסך של 17.000 לירות.
והנה הסתבר שז׳קלין הנ״ל היתה ספרית
קטנה במספרתו של רונן. הבוס התאהב
בה, הבטיח לשאת אותה לאשר, אחרי ש־יתגרש
מאשתו. ז׳קלין, באהבתה כי רבה,
נתנה לבום־המאהב סך של 17.000 פונ טים
על־מנת שירכוש דירה — עבור מי
אני לא יודעת.
אלא מאי, בינתיים התפייס רונן עם
אשתו, שגם היא עובדת במספרה שלו,
והספרית הקטנה יצאה קירחת מכאן ומכאן :
איבדה את מקום עבודתה, איבדה את ש אהבה
נפשה ואיבדה גם .17.000
אלא שאורי רונן, כנראה, אינו מד,נכנעים
בנקל. כששמע עד כמה גדול ההפרש בין
הצהרתו לבין דרישת מס־ד,הכנסה, הגיש
עירעור. אבל במקום שכתוצאה מכך ישלם
פחות כסף, עלה לו העירעור ביותר כסף.
מאחר שאותו עידעור לא התקבל על דעתו
של ה-שופט כגטל, ייאלץ אורי לשלם בעת
נוסף להפרשי־המס גם הפרשי ריבית ומס,
וגם את הוצאות העירעור — שלא לדבר

כבר על 17.000 הלירות שהוא חייב ל־דקליו•
החיים
קשים, אמרתי לכם.

ברוך
׳מלביש סובבים
היא ירדה במדרגות, הוא חיכה עד ש תגיע
לאמצע הדרך, היא ראתה אותו קם
לקראתה, הם נמשכו זה אל זו כבמטה
קסם. ואז הוא שאל אותה :״את תמי
מור?״ היא נדה בראשה, ומאז לא נפרדו.
רומן-השנה שייך ללא־ספק למלב״שה
תמי מור, מי שהלבישה כבר מאות
ואלפי אנשים בלמעלה משלושים סרטים
ושבימעט לא מפיקים סרט בארץ מבלי
שיהיו לה יד או רגל בתלבושות —
ולשחקן־הקולנוע הבלגי רוני גוטמן,
שהוא גם שחקן טלוויזיה ותיאטרון ידוע
מאד בבלגיה.
הקשרים בין תמי לרוני נוצרו על בימת
הסרט עקבות, כשהוא הכוכב בו והיא המלבישה.
תמי,
שהיא התאומה של רינה רמון,
התגרשה כזכור לפני כארבע שנים מ־צביק׳ה
״ציבלה״ שמילוביץ, איש ה קולנוע,
ומאז לא ראו אותה באופן קבוע
עם אף אחד. היא גם סבלה בינתיים מ בעיות
בריאות, ונאלצה לעבור מיספר

האשת חינה ביותו בחייו
היא היתה האשה היפה ביותר בחייו. הוא היה שולח לה פרחים
דרך חנות־פרחים ידועה. הוא קנה לה בגדים במאות ואלפי לירות, הוא לא
הפסיק לספר לכולם עד כמה היא יפה וטובה וחכמה ואינטליגנטית. כולם
לא בדיוק הבינו למי הוא מתכוון, אבל מפאת חכבוד הניעו בראשם לחיוב.
לבסוף הוא אפילו התחתן איתה, ולמרבית הפלא היא המשיכה להיות
בעיניו יפה, חכמה, טובה ואינטליגנטית.

חיה ינון
הבעל לא ויתר
החופשה מגיעה אל קיצר, המיוחל, וחיה
תשוב אל חיקו.
אך רוצה הגורל וזמן החופשה תם, ודד
ציפור עדיין לא שבה אל הקן.
מה עשה עורך הדין הממולח. הקשיבו,
הקשיבו. הוא לא כתב מיכתבים, לא שלח
מיברקים ואף לא ביזבז את כספו על
טלפונים. הוא פשוט לקח את המטוס הרא שון
לרומא, וטס אל שאהבה נפשו. כעבור
ארבעה ימים שב ארצה, ואשתו האהובה
עימו.
האשד, האהובה, לעומת זאת מאז אותו
יום שבו דרכו רגליה על אדמת המולדת,
אינה חדלה לספר לכל מי שרק מוכן
להקשיב לה, על אותה חופשה ברומא
שהיתר״ לדברשז, התקופה המאושרת ביותר
בחייה.
למד, התקופה המאושרת ביותר בחייהן
סעו לרומא בלי הבעל, ותראו בעצמכן.

היא סירבה בעקשנות ללדת לו ילדים, למרות שכולם ידעו שילדים
חם חלום חייו.
יום אחד הוא נסע לחו״ל בענייני עסקים. היא נותרה בבית לבד. אבל
לא לזמן רב. רקדן צעיר ויפה״תואר, לא״מקומי, ארח לה לחברה. השכנים
בבית המשותף, שבו גרה עם בעלה, היו מוכנים להישבע כי מכונית״הספורט
של הרקדן היתה חונה במיגרש החנייה של הבית לילות שלמים. אבל למרבית
הפלא, כששב הבעל ממסע״העסקים חיכתה לו אשתו האהובה, והרקדן
לא ניראה עוד בסביבה.
כעבור כמה חודשים החלו השכנים מבחינים בהריונה הבולט של האשה.
מאושר מכל אלה שהבחינו בכך היה הבעל. הוא הציף את אשתו במתנות
נוספות, כיסה אותה בתכשיטים ונשבע לה שלא איכפת לו אם בן או בת.
אבל האשה היתה עצובה. משך כל ההריון היתה עצבנית עד־כדי-כך, שרופ-
איה ציוו עליה מנוחה מוחלטת.
עכשיו ילדה תינוק חמוד. הלידה היתה קשה, אך מייד עם צאת התינוק
לאוויר־העולם, דרשה אמו, באפיסת-כוחות מוחלטת, לראותו. כשהראו לה
אותו, נשמה לרווחה. התינוק חיה לבן כשלג, ופלומת״שיער בלונדי כיסתה
את ראשו.
הידיד-הרקדן, לעומת זאת, היה ממוצא כושי.
היום מטיילת לח האם המאושרת בחברת האב הגאה עם ילדם החמוד,
והאושר שב לשכון בביתם.

רוני גוטמן ותמי מדר
העבודה לא הפריעה
ניתוחים. את האחרון שבהם עברד, בשבוע
שעבר, ובעזרת האהבה בנראה היא מדגי־שה
כעת בסדר גמור.
תמי ורוני מתגוררים יחדיו בדירתה היפה
שבמרכז תל־אביב ובעת, משהסתיים הסרט,
יש להם קצת זמן פנוי לבילויים ולטיולים
בארץ. רוני, שהוא יהודי־ציוני,
מדבר עברית שלמד כשהיה מתנדב בארץ
במילחמת ששת־הימים, ושהה בקיבוץ.
בבלגיה הוא ישחקו התיאטרון הלאומי,
והשבוע הוא נוסע לבריסל בדי לשחק את
ג׳יימי במחזה מסע ארוך אל תוך הלילה
של יוג׳ין או׳ניל. חוץ מזה הוא הסריט
לטלוויזיה הבלגית סידרה בת ארבע שעות
על המוסיקאי פרנץ ליסט.
תמי, העסוקה כבר בצילומי הסרט יום
הדין של ג׳ורג׳ עוכדייזז, עומדת ל הצטרף
אל רוני בבריסל בסביבות חג-
המולד. אחרי שהשחקן העסוק יסיים את
כל התחייבויותיו הם ישובו ארצה, ורוני1
יחלק, את זמנו מאז ועד להודעה חדשה
בין תמי בארץ לתיאטרון והקולנוע בחו״ל1.

כמה

ונ לי

ך * תפוזים, התפוזים /טובים ב-
״ 1 1אלף אחוזים /מן הזהב, מן הזהב /
שמחפשים אותו לשווא,״ כך שרה בגל
הקל סיסמת־פרסומת קליטה של המועצה
לשיווק פרי־הדר, אשר כוונתה היתר. ל עודד
את מכירת פרי־ההדר.
לתושבי חיפה לא ברור אם ראש־העיר
שלהם אוהב תפוזים או לא. המקורבים
אליו מעירים, כי הוא מבכר כוסית וויסקי
על פני כוס מיץ תפוזים. אך לחיפאים

ברור היום כי אלמוגי הצליח להוכיח כי
התפוזים, או נכון יותר התפתות, שוות
הרבה יותר מזהב — למשלם־המיסים הן
עלו בדיוק מיליון לירות ישראליות.
לפני חודשים מספר זיעקו שופרות־הפיר״
סוס של אלמוגי בקול תרועה רמה, כי באה
הישועה לעיר. אלמוגי הקים סיירת־שירו־תים,
אשר היתד. מורכבת מכמה עשרות
צעירות נאות, רובן סטודנטיות.
וכשאלמוגי עושה מיבצע — הוא עושה

1 1 1 1ך 1ן ״1ך 11 התפחה שהיונה אחראית על לשכת
1 ^ >1 11 1 1 1 1תחנת אג״ד סילבי חבצלת הבלונדינית,
1ניגשה ביוזמתה אל יהודי דתי שהמתין על ספסל לאוטובוס

חתיכות אלה?

אותו ביסודיות. מודעות־ענק התפרסמו בעיתונות
והבטיחו לסטודנטיות משכורות
גדולות. לאלו שנבחרו, נתפרו מדים מיוח דים,
אשר תוכננו על-ידי מעצבת אופנה
תל־אביבית, בצבע התפוז. הוכן כובע מיוחד
והוזמנו סמלים מבהיקים. אחרי ש הושלמה
עבודה זו, לא נשא חן בעיני ראש
העיר הבד ממנו נתפרו המדים. עשרות
זוגות חצאיות וחולצות הושלכו לפח, ו במקומם
הוזמנו מדים אתרים.

והציעה לו את עזרתה (תמונה מימין) .רק כאשר היהודי הדתי
הבחין בחתיכה הבלונדית שמעליו, הוא הוריד את כובעו על
עיניו, כדי להתגבר על הייצר (תמונה משמאל) ולא נענה להצעתה.

קצינת־חן ראשית לשעבר של חיל-
הים נעמי לפיד נקראה לדגל, והועמ דה
בראש סיירת החפוזות. אחת החתיכות
הכי רציניות של חיפה, נילי ביאנקו,
רעייתו של סוחר עשיר, מונתה כסגניתה.
רק אחרי שכל הצוות היה מוכן, וקיבל
תקציב מיוחד, טפסים מיוחדים וחדרים
משלו בבניין העירייה, צריך היה להתחיל
לחשוב מה בעצם לעשות עם הסטודנטיות.

איך רואים
ליכלון

ך* וחלט על הקמת חמש לשכות ש ן
1תענינה על כל שאלה של תושב ה עיר,
או תייר המזדמן לחיפה. לישכה אחת
הוצבה בבניין העירייה. עבור ארבעת הלשכות
האחרות נשכרו מיבנים, בחחים ל שלוש
ישנים, כאשר הכסף שולם מראש.
אך בחמש לשכות אפשר להציב 10 סחורות,
ולאלמוגי היתד. בריגדה בת 70 בחו רות,
היה צורך למצוא תעסוקה לנותרות.
אז הוחלט לחלק את השאר לצמדים,
אשר ישוטטו בעיר, ויפעלו כפקחיות־תברואה
.״התפקיד שלנו היה לראות ליב־לוך
על יד חנויות או בתים, ולקרוא לאנשי
מחלקת התברואה״ סיפרה ניצה מרק.
לאלמוגי היתד. עוד מטרה !נסתרת, עליה
סיפר לידידיו הקרובים ביותר .״כאשר
נקבל אורחים חשובים, או כיש יהיו טכסים
בעיר, תלווינה הבחורות את ראש העיר
לאירועים האלה. זה יעשה חרבה יותר רושם,
אפילו יותר מאשר מישמר־הכנסת,״
אמר לאחד ממקורביו.
אולם אט־אט החל האוויר לצאת נד
הבלון, אותו ניפח אלמוגי בעזרת אנשיו
ומישרדי־הפירסום שלו.
לפתע התברר כי מלבד ללישכד. שבתחנת
״אגד״ ,אין פונים אל הלשכות. גם הבחורות
שהוצבו ב״אגד״ נשאלו בדרך־
כלל רק על מועדי יציאה של אוטובוסים,
או על תחנות שונות ליעדים שדנים, והיו
מפנות את השואלים למודיעין של ״אגד״.
אז החלו אף להישמע ריטונים מכל העברים,
מהאופוזיציה בעירייה, מארשים
שונים שראו כיצד מתבזבזים כספים ממש
מול חוטמיהם, ואפילו מצד חוגי מיפלגתו
של אלמוגי.
אט־אט החלו גם הבחורות עצמן להבין
כי בעצם אין להן מה לעשות שם .״להשתעמם
אני יכולה גם בבית״ ,אמרה השבוע
דורית קוטיק .״למרות המשכורת ה־

כ ך הן הצטדמג1
ל צו ר כי פיהסו

אובע ער אהד

ארבעת דיילות התפוז מתלבשות על תייר בודד
בגן עירוני בחיפה. בתמונות למעלה מימין לשמאל:
היפהפיה שבין הדיילות אמתי פלגי, שרית שפירא, הראשונה שעזבה את
העיריה והתחתנוזולאה בילסקי, אשר נשארה עד היום ועובדת במחלקת התברואה בעיריה.
קבר

מודיעין אג׳ ד

-תפוז וצהי׳ל

בתו של סא״ל (מיל ).בחיל־הים אשר
התגייסה לסיירת מכוונת חייל למודיעין.

דורית מחליפה חוויות מקצועיות עס שתי
חיילות חיבה אשר היו מוצבות עימה.

קוסמת, אני לא מסוגלת לישוטט כמה שעות
ביום, ללא מטרה, או לשבת בלישכת־מודיעין
ללא תכלית, מבלי שאף אחד
יפנה אלי.״
הבחורות החלו לעזוב את העבודה, ואח רות
לא הגיעו במקומן. לאלמוגי הסתבר
כי המיבצע, שאותו החל בקול תרועה רמה,
הולך ומתמסמס ממש תחת ידיו.
כשישבו אלמוגי ויועציו, לפני כשבו עיים,
וערכו חשבון כמה עלה המיבצע
עד כה, התברר להם, לתדהמתם, כי הסכום
הגיע למיליון לירות. שתי חליפות-
המדים שקיבלה כל אחת משיבעים הבחו רות,
הקמת המחלקה החדשה, משכורות*
העתק, המודעות הענקיות בעיתונות וב עיקר
דמי־השכירות לארבעת המיבנים —
סכומים אלה הצטרפו למיליון לירות.

מיליון לידות
לפח

לפי הטו

דנט בר־משיח, המבוגרת בין דיילות התפוז של אלמוגי, מצאה
תעסוקה בדמות אם ותינוקה, בגן העצמאות בחיפה, התיישבה
ליד האם שישבה על הדשא בשמש, ועזרה לה להאכיל את התינוק מהבקבוק.

*6יריית חיפה שרוייד. עתה במצב
כספי חמור. גיזבר העיר הודיע בשבוע
שעבר כי יהיה עליו ללוות בריבית קצוצה
שני מיליון לירות, כדי לשלם את משכורות
החודש. לאלמוגי לא נותרה ברירה.
הוא נאלץ לוותר על מישמר-הכבוד של
החתיכות בטכסים, לוותר על לשכות ה מודיעין
ועל סיירודהניקיון. בקול ענות
חלושה הודיע דובר־העירייה על פירוקה
של סיירת התפתות.
אולם חלק מהבנות הוחתמו על חוזים
שנתיים, וצריך היה להמשיך להעסיקן. כל
אלו שאי־אפשר היה לפטרן תמשכנה ל עבוד,
ולגבות כספים מקופת העירייה הריקה
עוד חודשים אחדים.
״כאשר מחברים יחדיו, את יצר הגדלות
של אלמוגי עם אהבתו הידועה למין ה יפה,
עולה העניין למשלם־המיסים מיליון
לידות, וזה קצת ביוקר,״ הגיב השבוע
אחד מאישי חיפה על פירוקה של סיירת־התפוזות

המפקדת

האחראית על הב
חורות נילי ביאנקו,
אחת היפהפיות של חיפה, רעייתו של סוחר
עשיר, מטפלת בילד שאיבד את אמר