גליון 1943 מתאריך 27 בנובמבר 1974

בואו
חשבו!
לכל זזרוחותו

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
ב. מיכאל, חנוך מרמרי, אפרים סידון.
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

ברם: גבה במחבלים ללא־הוו
עד אשר ׳ונוח האחוון שבהם
(ידיעות-אוזרונות ) 20.11

ואז ידע העולם סוף־סוף שאין עם מי לדבר
ידידנו הצייר מר טשטושי סיים את
ציורו כשהבחין לפתע בחסרונם של דברי
הסבר לסמלים ולדמויות המופיעות בו.
אנא, ילדים חביבים, עזרו לצייר ובחרו
בכותרות המתאימות מ תון המלאי ה מצורף
בזה.

הרוח הרעה מימין היא...

רוח ז׳ במחזה ״רוחות״ ערפאת רוח תש״ח
רוחה מהפלמ״ח

העץ משמאל הוא...

אלון בכות
אלון מרוה
נצח ישראל לא ישקר
מצח ישראל לא ישבר

העלים הנושרים המה...
.1עלי כותרת
. 2עלי באר
. 3עולים
.4דן בן אמוץ

המלים ״לכל הרוחות״ פירושן...

אל תשתין מול הרוח !
גורו בני ערב!
כי האדם עץ השדה 1
ללא מלים.

תוקם ממשלת ליכוד לאומי
לאלתר !

מכתב

שר־הבטחון מר שמעון פרם שב והדגיש שבעוד ידיה של ישראל תעסוקנה
בהכרתה, כירות, כריתה וכירתות, יהיו פניה אל השלום.
השר הבטיח שעוד השנה תופעל
שיטת ״הכיחוד״ שתעסוק בהכחדה

פעילה של מחבלים ותקל על העומס
בדרכים.

אשרי הגפרור
כשהייתי קטן, מאוד קטן, או-
ליי בן 38 קילוגרם, פרצה מל-
חמת־סיני ואני ראיתי את השכן
שלי, חיליק, הולך למילואים.
להילחם בערבים.
הוא היה מאוד חיוור ואמר
לאבא שלי שהפעם הוא יכניס
להם, לערבים, בשביל הכל. בתור
קטן עדיין מותר לשאול את האבא
שאלות, ולכן שאלתי אותו
מה זה ״הכל״•
אבא שלי אמר לי שאם אני
הייתי רואה את מה שחיליק
ראה במלחמת-השיחרור, גם אני
הייתי הולך להכניס לערבים בשביל
הכל. שאלתי מה ראה חיליק
במלחמת-השיחרור וחיכיתי שבע
שנים לתשובה, כי היו בה מילים
גסות.

בתום שבע השנים שמעתי את
התשובה. לא מאבא שלי, הוא
לא אומר מילים גסות, אלא מ-
חיליק. הוא סיפר לי שהוא היה
בין אלה שהגיעו ראשונים לעמדה
ישראלית שנכבשה ע״י הערבים
בסביבות תל-אביב .״בית-החרו-
שת לסודה״ היה שמה, אם אינני
טועה. והוא מצא שם את החיילים.
מתים. מרוטשים. ערומים.
קצוצים, בלי ראש. בלי אבר-מין.
מתים.
חיליק שוב היה חיוור כאשר
סיפר לי שהערבים דחפו לפיו תיהם
של כמה מן החיילים, את
אבר-מינם .״כאלה הם הערבים,״
הוא אמר ,״וזה ההבדל בינינו ל-
בינם״.
ומאז ידעתי מיהו יהודי.
למערכת תכנית ה שלום של
ד״ר שייב
כדרום: כל סיני חלק מישראל. תעלת
— שנחצה אותה — תהיה גבול־השלום. התעלה
תוצא מבעלות מצרית ותועבר לרשות, משתמשים״
או ממונים• נייטראליים, וצבא ישראל
יחנה נגדה המזרחית ערב לפתיחתה ולפיתוחה.
בצפון: יחוסלו כליל מחנות המחבלים. אם
לבנון תתנגד לכך. נילחם בה וגבולנו ייקבע
על הליטאני (אותו הציע וייצמן בוועידת־השלום
בפאריז נ־ ,1920 ואנו 60 אלף יהודים

סוריה — זה המרושע והפראי שבאויבים
— תיענש קשות. שילם יהיה על עינויי שבויינו
ואחינו בדמשק.
דרוזים: תוקם מדינה דרוזית בצפון, כמעשה
צדק ונחיץ.
במזרח: אם ירדן לא תזוז — נניח לה.
אם תזוז נגדנו דד נעבור את הירדן. נחסל
ממלכה מלאכותית זו, יצירת האימפריאליזם
הבריטי. ישובו ההאשימים למידבר, ממנו באו.
נפט: בעזרת בעלי־ברית נאותים, הקיימים
בפוטנציה (כורדים, איראנים) ,יופקע הנפם מידי
נסיכי המידבר ויועמד לרשות מיוחדת לפיתוח
ארצות נחשלות, ובשלב ראשון לפתרון
התיישבותי נרחב של בעיית הפליטים הערביים
מארץ־ישראל, מיליארדים יימצאו לכך.
דמישטר בארצות־ערב יוחלף.,נפי שהוחלף
בגרמניה המובסת. בראש־ובראשונה במצרים,
שבגבולותיה ובלאומיותה המצרית תמצא ביש ראל
בעל־ברית גדול לפיתיחה.

למערכת ״ 2 0 0הארץ״ שלום,
לעיל קטע ממאמר של ד״ר ישראל
(רבדצר כעט׳ הכא)

ג עוו אלד! מסריח!
אדם אחד הלן־ ברחוב עם דג בשערות.
פתאום סביבו האנשים העירו הערות.
אמר האיש :״הי הלו, הלו, מה ז הי מה קרה?״
״הראש שלר״ ענו כולם ״מסריח. פוי, נורא״.
מישש האיש את קרקרו, אמר בקול מודאג :
״הראש מסריח בלי ספק, אבל בגלל הדג״.
קפץ הדג ממקומו, צעג מבלי לחשוש :

״שיטת ״הכיחוד״ הונהגה בעבר במספר
ארצות באירופה וזכתה להצלחה
בלתי־משוערת״ ,סיפר השר ,״אם כי
יש להבליט את חשיבותה של ההשתתפות
הציבורית בתהליך ההכחדה.
ללא הירתמות של הציפור למשימה,
לא תקיף ההכחדה מספרים משמעו תיים
והקונסטלציה האנוירומנטלית
תקשה על שיעבוד התגרימים״.
נראה שתוקם גם סיירת ״כיחוד״,
בנוסף לאלה הקיימות כבר.

דבר המערכת

מסקנות
מ״דיות
הטרגדיה אשר פקדה את בית־שאן
חשפה שו ב את ליקוייה של מערכת
ההסברה שלנו, הציגתנו כבני־בליעל
לעיני כל שונאינו ברחבי העולם.
ונשאלות כאן שתי שאלות חשובות
ודחופות ביותר.
היכן היו כוחות הבטח ון כאשר
צילמו אותם צלמים עכו״מים את ה השתוללות.
מתעורר החשש הכבד
כאילו ניסו החיילים למנוע מן
ההמון לבצע שפטים במחבלים, תחת
לשבור מצלמות הטלביזיה הזרה.
היכן היו כוחות הצנזורה היהודית
שעה שאותו ריפורטר אנטישמי
חש אל הטלפון לבשר לעולם אודות
בושתנו וכלימתנו.
יש להסיק את -המסקנות המיידיות
מקרה בית־שאן. ייאסר על צלמים בני
עם לועז לשוטט באיזורים המועדים
לפורענות, דממת ערים ועיירות.

נסיתי לא לנקוט עמדה בוויכוח הקשה לגבי מקור הסרחון. האם הראש הוא
הגורם, או שמא הדג. אבל כשאני קורא שמועצת העובדים של מקורות החליטה
״להביע הוקרה לקריב על פעולתו ולטעת חמישים־ וחמישה עצים על שמו״
(ידיעות אחרונות )21.11.74 ומנגד מזדרז ועד עובדי קרו־היסוד להגן על בזבוזי
מנהלו בטענה ש״הפרסומים הם מוגזמים מבלי לד,כנס לפרטי הטענות שהועלו״
(מעריב .)20.11.74

ייאסר כל כתב זר אשר ישלח חומר
בלתי־אוהד לארצות ניכר.

אז למול ריצת האמוק הזו של נבחרי העובדים להגנת ראשיהם המושחתים,
למול ליקוק אמיתי שכזה, נוטף ריר־ותשבחות, תרשו לי להוסיף עוד בית
קטן לשיר:

יוחק חוק המונע מתחנות טלביזיה
בעולם לשדר הומר שאינו מאוזן וש
אינו לטובתנו.

״דווקא להיפר, אדוני, הדג מסריח מן הראש״.
פנה אדם אל זה האיש ״אמור לי מי צדק י
מהו מקור הסירחון הראש או שהדג?״
הביט האיש אל השואל, השיב לו ״ידידי,
הסרחוך, ללא ספק, הפעם הדדי״.

תוקם ממשלת ליכוד לאומי מי ד.
ואם לא עכשיו, אימתי?

— מ מי שנ תו של מייסדו —
שיטת הליכוד פועלת !
ד״ר זוארץ
(ממש בימים הללו)

היא חקו
היא תיפול
היא תקום
זה בטוח
היא תקום
ממשלה של ליכוד
ושל חירום

אלדד (שייב) ,אליו צירפתי כמה הצעות
נוספות.
צרפת: על יחסה הבוגדני אל מדינתנו
— מגדל אייפל ייחרב. אלזס ולוריין
יוחזרו לגרמניה.
רוסיה: על כל הצרות שהיא גורמת לנו
ולאחרים — כל בכור זכר יוגלה
לסיביר.
אנגליה: על צביעות בני אלביון — סטי־רת־לחי
לכל חבר פרלמנט וזלזול
עמוק במלכה.
את שווייץ יש צורך להחריב בי היא
גבוה מדי ולארצות הברית יש לאפשר
תקופה על־תנאי לחזור בה
מ הסוסי ה ואחר־כך — להשמיד.
א. דנוביץ, לונדון

מיל 1ן
אבן ז 1ארץ

היא תפתור בל בעיונת
ותביא לי מלחמוגת
היא תקום
זה בטוח
היא תקום

היא תיפול
זה בטוח
היא תיפול
היא תיפול במו כולנו —
במו הכל

נזלת? צרבת? פלטפוס?
נסה ממ שלת ליכוד ל או מי
ממשלת ליכוד לאומי — התרופה לכל דבר.
כל שעה יפה לממשלת ליכוד לאומי. ממשלת ליכוד לאומי יפה לכל שעה.

היא תשמור על האחדות
ותשלח אותי למות
היא תיפול
זה בטוח
היא תיפול.

מסתריחמשת החומשים
סיפור בהמש כי ם
פרקי״ג: חזר ה מ שלי חו ת מסוכנת
ה ק צי רהפר קי ם הקוד מי ם:
אלוהים בורא עולם פשכעה ימים. מיד עם סיום המשימה מגרש את אדם וחוה שהפרו את
פקודותיו. כנם של השניים, קין, רוצח את אחיו ובמבול פתאומי מושמדים כל כני החבורה,
להוציא את נח, אליו הודלפה ידיעה בדבר השואה הממשמשת וכאה. מן העפר השני יוצא
אברהם כשליחות חשאית מערבה. הוא מגיע לארץ ישראל וקונה כה מערה, בהתנכרו על
קבוצות שונות המנסות להתנכל לו. הוא מתיישב כארץ וכמעט מאכר את כנו. ציות נדיר מקנה
לו סיוע מצד בוראו. ניניו של אברהם ביניהם ״בעל החלומות״) נוסעים למצרים. שליט המקום
מפר הבטחות קודמיו ומתנכל לקבוצה. שנות סבל ויסורים עוברות על החבורה אולם היא מתרבה
ומתעצמת ואחד מבניה, משה, מניע לבית המלוכה המצרי כעזרת פת המלך. פרשת רצח
מסתורית שמה קץ לקריירה המזהירה של משה. מפחד הלשנה הוא נמלט למדבר. מאוחר יותר
הוא חוזר למצרים ומארגן את העכדים. תופעות טבע מסתוריות מסייעות לו ושעה שהמצרים
נופלים בהמוניהם עורקים העבדים למדבר.
כפרק הקודם פגשנו במשה הבוחר שנים־עשר מאנשיו למשימת ריגול בא״י. תריסר
הלוחמים, ביניהם יהושע בן־נון סגנו של משה, יוצאים בחבות הליל בעוד משה ואנשיו מצפים
בחרדה לשובם.
וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום. וילכו
ויבואו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל
אל מדבר פארן.
וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ויראום את
פרי הארץ. ויספרו לו ויאמרו באנו אל האריי אשר

שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה. אפס
כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות וגדולות
מאוד וגם ילידי הענק ראינו שם.
עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמוראי
יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל הירדן. ויהס
כלב את העם אל משה ויאמר:

בשבוע הבא:

הטב חהג דו ל

100 מיקר שו ח ד
ב ח לו קתר שיונו ת מוניות חקירת המישטדה כפרשת השוחד כחלוקת
״מיספרים ירוקים״ מתגלגלת ככדור*
שלג, ועד לסיומה עשויים להתגלות כמאה
מיקרים — שהם כ־ס/י< 20 של כל רישיונות-
המוניות שחולקו השנה.

תוגווזי ך

החקירה החלה בעיקבות גילויי העולם הזה (,)1930
והביאה למאסרם של שני האנשים שזוהו על־ידי ה שבועון:
עורך־הדין צבי סתי, חבר הוועדה הציבורית
לחלוקת הרישיונות, ועורך־הדין זלמן אליקים.

גם בנ ק־ ה פו ע לי ס
מצמצמי ם טיסות

נמצא 3וו א דו ץ *
אחד הגילויים הכאים הצפויים: קיומה
של חכרה ואדוצית מטעם כנק־הפועלים, שעסקה
כין השאר כשיעכוד אוניות צי״ם
והעבירה את הכספים למימון עסקיו של
טיכור רוזנכאום.

חששל טי ב ה בי קור ת
בחב רו ת
ההס תדרו תיו ת
צמרת חברת העובדים תיאלץ לפתוח מחדש
השיטה שבה נבחרים רואי־חשבון לחברות
רותיות, בעיקבות שאילתה של אורי אבנרי
ההסתדרות, על סמך גילויי הביטאון נזישפט
בבדיקת ההסתד למזכ״ל
וכלכלה.

מתכרר
כי קומץ רואי־חשכץ מטפלים
כמאות הכרות הסתדרותיות, על־פי כחירת
מנהליהן, והדכר מעורר חששות בכדים ל
גכי אי-תלותם של רואי־החשכון ויכולתם
להבטיח כיקורת אמיתית.

דודוגי ה ויטה
כ שי רו ת החוץ
החיים הטובים של הדיפלומטים הישראליים בחו״ל
עשויים גם הם להיפגע בעיקבות עירנות הציבור ה גורמת
לחשיפת מעשי־ביזבוז.

בקונסוליה ישראלית אחת כחוף המערבי,
למשל, משלמת המדינה 1,250 דולר
לחודש עכור דירת הקונסול, ו־ססד דולר
עכור דירתו של בל אחד מארבעה סגני-
הקונסול — כס״ה 291 אלף לירות לשנה.
הדבר עולה כהרכה על סטנדארט פכיר
המקובל כמקום.

עלייה ג דו ל ה
ב מ חירי עיתוני
ה בו קר והצהרונ׳
הפסדים גדולים מאיימים על העיתונות,
לרגל העלייה הדראסטית במחירי
הנייר וחומרי־גלם אחרים כ•
עיקכות הפיחות, נוסף על עליית תד
ספת־היוקר.
הצהרוניס יעלו את מחיריהם מ60-
ל־ 80 אגורות או 100 אגורות כיום־
חול, ושתי ל ״י כערכי שכת. מחירי
עיתוני־הכוקר יעלו כיחס דומה.

לי שראל
כמה מחכרות-התעופה הגדולות יצמצמו
את מיספר טיסותיהן לישראל.
חברת ט.וו.איי. השתמשה בישראל כתחנת־ביניים
לכל טיסותיה למיזרח־הרחוק, אך עכשיו התמזגה עם
חברת פאן־אמריקן ולא תטוס עוד למיזרח. אליטליה
תקצץ את הטיסות לישראל בגלל מיעוט הנוסעים.
כל החברות הוכו בתדהמה נוכח העלאת מס־הנסיעות,
שתצמצם באופן דראסטי את מיספר הנוסעים.
צפוייה מערכה מחודשת של החברות נגד המס.

חת הגיש התפטרות לנגיד חודשיים לפני פרשת הבנק.
לוועדה נודע גם כי זנבר עשה הכל כדי להעביר
את הבנק לבעלות בנק לאומי, ומשנכשל הדבר גרם
להתמוטטות הבנק כדי למנוע את מכירתו לבנק
הפועלים, שעם מנהלו הוא מסוכסך.
הוועדה חוקרת אנשים רבים, ועתידה להגיש מס קנות
בקרוב. עוד לפני מינוי הוועדה כבר האשים
זנבר את היועץ המישפטי לממשלה כי מנע ממנו
לנקוט צעדים נגד הבנק. בתגובה על כך הודלפה
לעיתונות התכתבות בין שמגר לוועדת־הכספים, ה מוכיחה
כי שמגר לא רק שלא מנע פעולה, אלא אף
הצביע על דרכים להרחקת הנהלתו הקיימת.

שו ד יהלומי
וסרט כארץ
סרט של מנחם גולן בשם יהלומים (שם קודם :
הגנב שבא להתפלל) ,יוסרט בארץ בהשקעת שישה
מיליון ל״י, בכיכוב רוברט (העוקץ) שו, ברברה (קיץ
שחלף) הארשי, ודייוויד (בלדאפ) האמינגס.

הסרט דן כשוד ככורסה, ויצולם בנראה
בכורסת-היהלומים התד-אכיכית.

ברומן
ל טיר סו ם הרדיו?
בין עורכי־העיתונים, שהם בעלי חברת

עמוס עירן

ר בי! -הנהנה

פרוש מ מיב ט חי ם*

מ סי דרח

מנכ״ל קרן הפנסיה מיבטחים, עמום עירן, עתיד
לפרוש מתפקידו כדי להתמנות ליועץ מיוחד של
ראש־הממשלה. עירן התיידד עם רבין כשהיה נספח
בשגרירות ישראל בארה״ב, בתקופת כהונתו של רבין
כשגריר.

רכין מרכה להיעזר כקשריו של עירן
עם ראשי המימשל בארה״ב, שלח אותו
עתה לשליחות נוספת לאמריקה.

מ הפב הבמס־ ה בנ ס ה
הממונה על הכנסות המדינה, משה נוי־דרפר,
עתיד לפרוש מתפקידו כחודשים הקרובים.
גם נציב מס הכנסה, יעקב תמיר,
יפרוש.
גם בדרג הנמוך יותר היו פרישות, ביניהן דב
סילפן, גובה ראשי של תל־אביב ,4וכן מנהל מס
עיזבון אריה מאירי.

שרון מ ק צץ
בתק צי ב הביטחון
שר־הכיטחץ, שימעון פרם, נבון• מול
תביעת ח״כ אריק שרון לקצץ מייד מיליארד
לירות מתקציב הביטחון, ולקצץ עוד חצי
מיליארד תוך שנה. שרון רוצה להפסיק בל
כנייה למגורים בצה״ל וכן להפסיק כל השקעה
להעלאת רמת-החיים של צכא הקכע.
למרות שהצעותיו של שרון הועלו בוועדת־הכספים
של הכנסת לפני שליושה שבועות, טרם הסכים שר־הביטחון
להשיב עליהן, בגלל חילוקי־דיעות במישרדו
לגבי ההצעות.

מל חמתשמגר ־ ונבר
ההדלפה בי היועץ המישפטי לממשלה,
מאיר שמגר, יפרוש מתפקידו כעוד ארכעה
חודשים, נועדה להחליש את כוח מסקנות
הוועדה שהוא כראשה, ואשר צריבה להוציא
מסקנות בימים הקרובים על התנהגות
נגיד ״בנק ישראל״ ,משה זנכר, כפרשת
״בנק א״י־כריטניה״.
בוועדה חברים עוד צבי זוסמן מבנק ישראל והחשב
הכללי באוצר, חיים שטסל. לוועדה תתברר כי המפקח
על הבנקים, מאיר חת, היה חסר כל כלים להשגחה
על בנק א״י־בו־יטניה, שכן זנבר הוציא ממנו את
הפיקוח על האשראי הבנקאי כמה חודשים לפני ה התמוטטות,
והעביר את הסמכויות לאל״מ יוסף שריג,

שפ״ב

ה ש ערוריו ת
השערוריות הכלכליות האחרונות
::מחזקות, כאופן פאראדוכסלי, דווקא
:את שליטתו של יצחק רכין במיפלגתו.
הקורבנות העיקריים של הגילויים
הם אנשי הגוש במפא״י, ובראשם
:פינחס ספיר, העסוקים עתה כל־כולם
>:י בסתימת חורים ובהגנה עצמית. כ::::תוצאה
מכך נוטרל הגוש בכוח פעיל,
::::ושוב אין במיסלגה גורם שבכוחו ד־
••:איים על מעמדו של יכין,
(״רדי״) ,שיש לה מונופול על הפירסומת המיסחרית
ברדיו, יש המערערים על מועמדותו של יעקב גרומן
לתפקיד המנהל של החברה.

גרומן הוא כעת חבר המוסד המנהל
של רשות השידור, מטעם הימין, ויש הרואים
סתירת-אינטרסים בין תפקיד זה והתפקיד
המוצע.

שי פו ר פני
ה שו טרו ת
המישטרה תקפיד בעתיד על הופעה
הולמת של שוטרות במדים.
בעיקבות: תלונות רבות, שהגיעו למישטרה, על
החצאיות הקצרות־מדי של השוטרות, ותופעות של
אכילה ולעיסת גומי־לעיסה בעת מילוי תפקיד, עומדת
מפקדת יחידת־השוטרות במישטרה, סגן־ניצב נעמי
שדמי, לפתוח במיבצע לשיפור התנהגותן והופעתן
של השוטרות.

דוג מ ה אי שי ת
,חברים בוועד־הפועל של ההסתדרות
הביעו מורת-רוח, נוכח העובדה שיושב•
ראש ועדת הביקורת המרכזית של ההסתדרות,
נסים בכר, מגיע יום־יום לעבודתו במכוניתו
הפרטית המפוארת, מרצדם .220
טענות דומות הועלו גם נגד צביה כהן, אשתו של
מנכ״ל איי.בי.אם. בישראל, דויד כהן, שהיא עורכת
דבר־הפועלוז, ומגיעה לעבודתה בוועד־הפועל במכונית
דודג׳ פולארה מפוארת.

מודעה 11

אתהקורא

1 ! 7ו 3ל ס 1
ב !7 1

ה פו ע ל .

כל הסניפים ממוזגי־אויר
ברבים מהם תהנה
ממוסיקת-רקע עריבה
ובחלקם הגדול משירותיו של
המבול -פקיד הבנק האישי שלך.
אלה הם רק כמה מן
השינויים השקטים המתרחשים
בבנק המעלים כל העת.
פתח חשבון בסניף שלידך
והווכח בהם בעצמך.

״תכן שלא הבחנת בכך.
התבונן. איפנא.
סביבך באיזור בו אתה נמצא
ולבטח תגלה אוחו.
בשנים האחרונות ־צצו־בארץ
סניפים חדשים רבים
של בנק הפועלים. ואת
כדי ל־החקרב־ ככל האפשר
ללקוחותינו באזורים השונים
ולחת להם שירות טוב יותר.

.ב מן

הפועלים

אתה,
המבקשים לדעת על
הכיבוש —
קיראו את הספר:

!131111ג ח ^ תלח ״ ל
בסדיר,קבע ומילואים

אבא, מה עשית
נשהוש את ביתו
של נאדר?

חיילים וחיילות יאשר שירתו לפחות 75 יום,
החל מה־ 6.9.1973 ועד 25.9.1974
(וי ציגו ת עו דהבהתאםלחוקהחייליםהמ שו ח ר רי ם )

יקבלו 100ל״י מענק־חסכון
לכל ילד וילדה, שירשמו בתכניות החסכון
של ״גחלת״ -ל חינו ך תיכון או לחינוך גבוה.

1974 — 1967

ראיתי, שמעתי
בשטחים הכבושים

ה רו שםאתיל דו ב שנ ת לי ד תו הרא שונ היקבל,
נו סףל ״ מ ענ קנחלתלחייל ״ ,ג ם שי של עי רי ת
ת ל־ א בי ב־י פו ני בוי של 6ת ש לו מי ח ש בון.

מאת העתונאי

יוסף אלגזי

הטבות גדולות לחוסכי ם ג״ג חל ת״:

עו ל

ציורים :

רי בי תשנ תי תנעברתוג בו ה ה
חחסכיןב תו ספתהמענקצמו די םלמוד
״׳ו 10מ ענ קמהחש בו ןלמסיימיט
בלההטבותפ טו רו תממש.

עבד עאבדי
ניתן להשיג בחנויות
הספרים :

הצטרף אל 35,000 החוסכים

תל־אביב —
״לוטוס׳ /אלנבי 101
חיפה — ״רים״ ,אל־חרירי 3
נצרת — הספרית העממית,
המרכז החדש (ת.ד)170 .

ג מו ל חסכון לחינוך תיכון 1גב 1ה

₪ז ע מי סוד השל עירית ת ל ־ א בי ב ־י פו
ההרשמה בלשכות המודיעין העירוניות ו ב״ג חל ת ״ אלנ בי ו 9ת׳ א

ב ס יטו״ 17
שמלות הריון
מכנ סי הריון
טוני קו ת הריון
חלי פו ת הריון

כ הן

מודל

תל־אביב, רח׳ נחלת בנימין ,4
קומה ב׳ ,דרך החצר
מתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוכן: סל ,50344 .ת׳׳א

שירותי הדפסה ותיוגום

י מיבצע מיוחד לחיילים |

כל חייל שיחתום בחודש נובמבר מנוי על

חייג אלינו

*.העול הזה״

יקבל השה של 40 אחו!

טל 821004 :
נבוא אליך לקבלת החומר
מחזירו לף.

ביצוע מהיר,
מקצועי ומעולה

השבועון יישלח רק לדואר צבאי

״העולם הזה׳ /שבועון החדשות הישראלי. המערבת והמינהלה: תל
אביב, רחוב גורדון ,3טלפון 24338)5־ .03 תא־דואר . 13)5מען מברקי :
״עולמפרס״ • מודפס ב״דפום החדש״ כע״מ, תל־אביב, רחוב כן־
אביגדור הפצה :״גד״ בע״מ גלופות :״צינקוגרפיה כספי כע״מ .
העורך הראשי: אורי אבנרי. המוציא לאור: העולם הזה כע״מ.

״מדוע אתם צריכים תמיד להיות
שונים מכולם?״ שאל אותי לא־מכבר ידיד.
״כל העיתונים כותבים על, מחבלים,׳ ואתם
על, פידאיון , .כתבתם על, אש״ף׳ כאשר
כל האחרים כתבו על, אירגון הגג של ה־
!מחבלים,׳ מדוע י״
אין לנו כל רצון להיות שונים. אולם
יש לנו הרצון להשתמש בכלי־העבודה
שלנו — המילים — בצורה המדוייקת
ביותר.
יש יחס־גומלין בין המילים והמחשבה.
מחשיבה משובשת יוצרת מילים משובשות,
ואילו מילים משובשות יוצרות מחשבה
משובשת.
שבועון זה מבקש להיות רציונלי, ולחנך
את עצמו ואת קוראיו למחשבה רציונ לית.
אחד התנאים המוקדמים למחשבה
רציונלית הוא השימוש במילים רציונליות,
שאינן טעונות רגשות — אפילו כשד,ריגש
מוצדק בהחלט, כשלעצמו.
98 3

חיו ימים, כשהיינו צוחקים ממינהגם
של ערבים רבים שלא להכיר במציאות,
ולרמות את עצמם באמצעות השימוש ב מילים
רגשניות.
כך, למשל, התרענו נגד הסירוב הערבי
להשתמש ׳בשם ״ישראל.״ בנאומים, בעי תונים
!ובמפות השתמשו הערבים במושג
״פלסטין הכבושה,״ ובכך פטרו את עצמם
מביטוי שם המדינה הישנואה עליהם.
אמרנו שזיהו נוהג מסוכן ביותר. בעליו
מתנתקים ימן המציאות, ויוצרים לעצמם
עולם דימיוגי. הדבר עלול לפתות ׳אותם
לערוך חשבונות כוזבים, ללא קשר למצי אות,
ולהמיט אסון על עצמם.
גם ערבי השונא את ׳מדינת־ישריאל,
והשואף לחיסולה, מוטב לו להכיר בעובדה
שישראל קייימת כיום — ועליו להתמודד
עם מציאות זו, כך או אחרת. העמדת־הפנים
כאילו אין ישראל קיימת כלל, אינה
יכולה לעזור לו.
למשל: ערב מילחמת ששת״הימים הגיע
גמאל עבד־אל־ינאצר להסכם עם האמרי קאים
לפיתדון המשבר. מכיוון שעבד־אל־נאצר
האמון כי ישראל אינה קיימת
למעשה כמדינה ריבונית ,׳ואינה אלא בובה
״אימפריאליסטית,״ הופתע מאוד כאשר
ישראל ציפצפה על המהלכים הדיפלומטיים
האמריקאיים ופתחה בהתקפה על דעת
עצמה. ההמשך ידוע.
בשנים האחרונות הכירו כל הערבים
בקיום ישראל, לפחות מבחינה לשונית.
אפילו האיירגון לשיחרור פלסטין מדבר
בפה מלא על ישראל — לפחיות כעל עוב דה
שהוא רוצה לחסלה.
למרבה הצער, עוד אנחנו צוחקים
מן הערבים, לא חשנו שאנו־עצמנו נפלנו
קורבן לאותו מינהג פסול.
זה התחיל עוד לפני עשרים שנה, כאשר
הרדיו והעיתונות הישראליים סירבו לק רוא
לעבד־על־נאצר בתואר ״נשיא מצ ריים,״
והתעקשו לקרוא לו בשם ״הרודן
המצרי.״ אגב, נשיא סוריה הוסיף ליהנות
בישראל מתוארו הרישמי המלא.
הגדירה ילדותית זו יצרה מציאות פולי-
טית: המנהיג המצרי הופיע לעיני רבים
כמיפלצת, והפוליטיקאים הושפעו ממילת־הגנאי
שאותה יצרו בעצמם.

תודות ליומניו של משה שרת, אנחנו
יודעים כיום בצורה המוסמכת ביותר כי
עבד-אל־ינאצר יניסה כמה פעמים ליצור
מגע עם ישראל, וכי לפחות בשנותיו ה ראשונות
היה יחסו לישראל דו־ערכי.
הדבר יכול היה לפתוח אפשרויות סבירות
להשגת השלום. אולם מנהיגות ישראל
נפלה בשבי הרגשות הציבוריים שהיא עצ מה
יצרה. אי־אפשר היה לבוא אל העם
בהצעת לפייס מיפלצית, היטלר החדש,
״הרודן המצרי.״

שלילי. אפשר להסכים *ימו יאו להתנגד
לו. אכל קודם כל צריכים להכיר במצי אות
— שקיימת מדינה בשם מצריים,
ושיש לה נשיא הפועל בשמה. כאשר הת פטר
דויד בן־גוריון, נעלם גם המושג
״הריח המצרי.״ היה זה סימן ראשון
לשינוי האווירה בישראל.

מושג מוזר מאוד, המטייל בעולמנו,
הוא ״המחבלים.״
מבחינת הדיוק, זהו מושג כוזב. חברי
האירגונים הפלסטיניים, החוצים את ה גבול,
אי׳נם באים ״לחבל״ — זוהי, לכל
היותר, מטרה מישנית מאוד. הם באים
לשבש את החיים, להרוג, לקחת בני־ערו־בה,
לרגל, לגייס סוכנים, ועוד ועוד. המושג
״מחבל״ הוא פשוט אווילי.
מדוע הוא נבח רי נראה שמנהלי מנגנון־
התעמולה הממשלתי פשוט לא מצאו מושג
אחר.
״טרוריסטים״ י קשה לשכוח שכך
כינו הבריטים את חברי המחתרת העברית.
יתר על כן, כך נקראים כיום גם הלוחמים
האיריים בבלפאסט, חברי המחתרת השמא־לית
בדרום־אמדיקה, ועוד.
״הרוצחים״? זה כללי מדי. יש הרבה
רוצחים, שהם יהודים טובים.
השמות שבהם הם נקראים לפעמים ב עולם
:״ההתנגדות״ ,״קומנדו״ ,״כוחות ה גרילה״
,נפסלו מפני שיש בהם מידה של
הכרה חיובית.
משום מה הוחלט, על כן, לקרוא להם

העולם הזה לא השתמש מעולם במושג
זה. אנו הקפדנו לקרוא לו ״נשיא מצריים.״
נשיא יכול להיות טוב או ירע, חיובי או

בלוףו שמו
שיקום ה א סיר
ך* יום אני נמצא בכלא מעשיהו,
| 1לאחר שכבר ישבתי שנתיים*.וחצי
בכלא רמלה ובכלא שאטה כשנה וחצי.
אני שפוט לתקופה של ישבע שנות
מאסר בגין מעשה שוד, שימוש בנשק־חם
ורימונים. ,איום על שוטרים בנשק
ועוד כמה תוספות קטנות הקשורות
למעשים אלו.
בכלא מעשיהו אני נמצא מ־15.5.74
והועברתי לכאן במטרה (לפחות כך
נאמר לי) שאצא לעבודת שיקום. אינני
יודע אם !אתם יודעים מהי עבודת ה שיקום.
אספר בקצרה: בל אסיר תשפוט
לתקופה של שנתיים ומעלה זכאי, ב ששת
החודשים האחרונים של מאסרו
(וזה מחושב לתקופת שני שלישים
מהמאסר) ,לצאת לעבוד בחוץ, במקום
עבודה כלשהו ,׳ובערב הוא חוזר לליון
בבית־השיקום שהוקם במיוחד ליד כלא
מעשיר,ו. האסיר מקבל רק דמי־כיס
שבועיים משכ׳ר־עבודתו, ושאר הכסף
נכנס לפיקדונו בבית־הסוהר על־ימנת
שיהיה לו סכום כסף ראשוני להתחלת
חייו החדשים לאחר שיחתרו.

* נ צערי הרג, המטרה הגעלה ב /ליווי
הצהרות נכבדות, שהושמעו
לאחר הקמת בית־השיקום לאסיר שנק רא
כאן ״הוסטל״ ,אינה תואמת את
המציאות כלל וכלל. כמו בדברים אח רים
שהם רבים ומחרידים, גם בבעיית
זו נוטל לעצמו שירות בתי־הסוהר את
הזכות הבילעדית להחליט מי ייצא
לעבודת שיקום יומי לא. ייתכן שמב חינה
פורמלית קיימת ועדיה בראשותם
של מר שביט וגב׳ עפרוני, שהם ראשי
השיקום, אך זוהי אולי מליצה בלבד.
באופן מעשי, שאותו אני חש על בשרי,
נקבעים היוצאים לעבודת שיקום באופן
שרירותי עם ומלוא משוא־הפנים האפש רי,
ואין מתחשבים כלל בקריטריונים
שנקבעו לצורך מטרה זיו.
נמצאו בעבר, ונמצאים גם כיום,
בבית־השיקום אנשים עתיורי־הון ש־נישפטו
על מעילות כספיות עצומות ו ברשותם
כל הכסף ועוד ירכוש רב.
הם יצאו לעבודת שייקום.
יצאו לעבודת שיקום מרגלים ישר אליים
שבגדו במדינה תמורת בצע כסף
ועכשיו ״משקמים״ אותם.
יצאו לשיקום אסירים, ישעבדו ויעוב-

דים במיפעיל או מיפעלים השייכים להם
אישית, או לצורך הסוואה לאח או
קרוב משפחה אחר, והם י׳וצאים לעכו־דת־השיקום
במכוניתם הפרטית. מובן
שדבר זה אסור, אך כמו שאומרים,
מסתדרים על־ידי כך שמסתירים את
המכונית בלוד או ברמלה וכמה מאות
מטרים עד לכלא הולכים ברגל ...מובן
שלכל שחיתות צריך להיות כיסוי מוס־ירי
ומעשי, ומשום־יכך נמצאים בשיקום
גם אסירים אשר למענם באמת הוקם
כל המנגנון הזה, אך הם בהחלט לא
הרוב הגדול. כשאין שילטונות הכלא
מעוניינים לתת לאסיר לצאת לעבודת־שיקום,
התשובות השליליות הם מגוו נות
מאוד.

ף* עכרניסו אסירים לפנות לבית!
דין גבוה לצדק וייתכן שאף אני
אעשה כך. אך לצערי הסיכויים לזכות
בבג״ץ בעניין זה !נגד שירות בתי־הסוהר
הוא קלוש מאוד, וזאת מאחר
שהמישפטנים של השיריות באים לדין
מוכנים היטב, ובאמתחתם צרור בדיות
שאפשר בהחלט לכנות להד״ם. למי
יאמין ביודהמשפט?
לפי דעתי יש לחקור את הדביר
בצודה בלתי-משוחדת, להיכנס לעובי
הקורה וכידוע זה יהיה קשה משום
שימשום־מה בתי־הסוהר, וכל מה שימת־ירחש
בהם מוסווה ומוסתר מעיני עיתד
נאים, מחוץ למיספר מצומצם ביותר
־של עיתונאים שהם מילחחכי־פיגכה אצל
מר אריה ניר, וכמובן אין סכנה שהם
יכתבו את האמת העירומה.
ייתכן מאוד שבאם ייוודע לשי׳לטונות
על פעולתי זאת, יתנקמו בי בכל יכול תם,
אך אני חושב שהקרבן יהיה כדאי,
אם יבוא קץ למצב הבלתי־נסבל ה שורר
ביום בבתי־הסוהר ובשיקום ה אסיר.

״חבלנים,״
אלא שיש בצה״ל אנשים שזהו
תפקידם, ואלה מחו. כך נוצר, בחינת יש
מאין, המונח המטעה, שהוא כיום עמוס
מיטען רגשני קיצוני. קשה לדביר, ואפילו
לחשוב, באופן רציונלי על ״אירגוני המחבלים.״
אין
אנחנו נוהגים כך לגבי אנשים בכל
מקום אחר בעולם. לכל הטרוריסטים ו/או
הלוחמים בארצות אחרות אנחנו קוראים
בשם שהם נתנו לעצמם :״׳ריאט־קונג״,
״פל״ן״ ,״טופאמארו״ ,״הצבא האירי הרפו־בליקאי״
,״הצבא הסימביוזי״ ,בלי קשר
ליומרח האידיאולוגית המצוייר, בשמות
אלה.
העולם הזה החליט לנהוג באותה ציורה
רציונלית גם כלפי ״המחבלים.״ אנחנו
קוראים להם ׳בשם שהם נתנו לעצמם, ושבו
הם ידועים בעולם :״פידאיון״ (או ״פיד״
אין,״ בערבית זה תלוי בהקשר הדיקדוקי
שבו מופיעה המילה במישפט).
׳במילה זו אין חיוב או שלילה. זהו פשוט
שם — כמו היטלר וסטאלין, בולשביקים
ונאצים, ולהבדיל — ציונות ואצ״ל. העובדה
שאדם קורא לעצמו בשם נעלה אינה
משנה את טיב מעשיו. נדון את הפידאיון
על־פי מעשיהם — אך אין טעם לא לקרוא
להם בשם שהם בחירו לעצמם.

הוא

! 1 הדין לגבי ״האירגון לשיחרור

פלסטין.״
כאשר החליטה ממשלת ישראל שאין עם
פלסטיני, החליטה שאין גם אירגון פלס טיני.
מה יש, אם כן? יש ״׳אירגון־גג של
המחבלים.״
העיתונים — גם עיתונים המתיימרים
להיות ביטאונים רציניים — מלאים ידיעות
מגוחכות לחלוטין .״מוסקבה מכירה באיר־גון־הגג
של המחבלים.״ או :״ייאסר ערא־פאת
מכריז: המחבלים ימשיכו בטרור.״
האמנם? האם הסכים עראפאת לקרוא
לאנשיו בשם ״מחבלים״ ? האם הוא מגדיר
את מעשיהם בשם ״טרוד״ ?
או גרוע יותר :״לאוניד בירז׳נייב:
אנחנו תומכים בפעולות הטרור.״ או :
״סיסיקו רומז על הצורך להכיר באירגוך
הגג של המחבלים.״
מוזר. האם המנהיג הסובייטי תומך ב טרור
למרות שהתורה הקומוניסטית
שוללת את שיטת הטרור בפירוש? מבחי נת
המידע, חשוב לדעת איך הגדיר
ברז׳נייב בהצהרתו את פעולות הפידאיון,
כשם שחשוב מאוד לדעת איך מגדיר
הדובר האמריקאי החשוב את האירגון ל־שיחרוד
פלסטין. ההגדרה עצמה היא החלק
העיקרי של הידיעה.
על־ידי מחיקת המילים המופיעות במי דע
המקורי, והחלפתן במליצות התעמולה
הישראלית הרישמית, מועלים העיתונים
לא רק בתפקידם — ׳מסירת מידע מדוייק
׳ואובייקטיבי — אלא גם משבשים את
מהשבת קוראיהם, ועוזרים להם לחיות ב עולם
דימיוני. כאשר מזמין האו״ם את
״אי׳דגון־יחגג של המחבלים״ — הם נדהמים.
הגוף הקורא לעצמו ״האירגון לשיחרור
פלסטין״ הוא הרבה יותר מורכב מאשר
״אירגון־גג של מחבלים.״ נכון שאירגוני
הפידאיון מהווים בו את המרכיבים החשובים
ביותר, יאך יש בהם כיום אישים וגופים
ריבים שאינם שייכים לאירגונים אלה. ב שנים
האחרונות הצליח האירגון להכות
שיורשים בכל רחבי הציבור הפלסטיני ה מפוזר.
כיום מתברר שהוא נהנה בו מ תמיכה
כימעט כללית.
אפשר להסכים לכך או להתנגד לזה,
לגנות את האירגון ואף לשאוף לחיסול
הגופני של כל חבריו, עד האחרון שבהם,
כפי שהבטיח השבוע שימעון פרס בנאום
מתמיה שלא הוכיח הבנה של המצב. האם
נפל פרס עצמו קורבן לעריצות המילים
המזוייפות, וחי בעולם דימ״וני?
העולם הזה קרא לגוף זה תמיד בשימו,
והוא ימשיך לעשות כך, כחלק ׳מתפקידו
לקרוא לדברים בשמם. נציע להתמודד
עימו, בכל מצב, בהתאם לשיקולים רציונ ליים
של טובת המדינה, ולא בהתאם ל מילים
נרגשות.
דוגמות אליה ואחרות נראות כעניינים
בלתי־חשובים. אך אין זה כך.
הדיוק הלשוני דרוש למחשבה הגיונית.
החלפת מילים מדוייקות במונחים רגשניים
היא הצעד הראשון בתהליך של ויתור על
ההיגיון בכלל, לטובת עולם בלתי־דצייו־נלי,
עולם •של שוטים.

ויטולד. דיסטוד,

מחנה מעשיהו א׳ ,רמלה
6נויכתב זה הוברח מכלא מעשיהו.

העולם הזה 1943

גודדמן איוו מוכן להתווכח
ע עיתונאי כינור כמו הרצל
! 8יום לאחר מיתקפת ה־פידאיון
על בית־שאן ביקרו
במיקום שר־המישטרה שלמה
הלל, יועץ ראש־הממשלה ל־מילחמודבטרור
אלוף (מיל).
והכעס (״גנרי״) ז א בי- ,ו אלוף
פיקוד הצפון אלוף
,רפאל (״וטול״) איתן. ה שלושה
קיבלו מישלחת של
חושבי העיירה, אולם ילא יכל-ולנהל עימה שיחה, בגלל היש־תוללות
וצעקות של צעיר, ש לבש
מדים ונשא דרגות דב״ט.
לבסוף התרגז -גנדי וצעק על
הצעיר, ממש כאי׳ל-ו היה מפק דו
:״-רב״ט, באן זה לא ועידת
דבאט !״ הצעיר נדהם, השתתק,
ואיפשר להמשיך בפגישה.
! 0שר־המישפטים הייס
צ דו ק ביקר, בסוף השבוע, ב-
ב-אר־ישבע, כשהגיע לתורים ה ארוכים
ב-מישרד הטאבו, נתקל
בזוג צעיר שעמד בתור. הוא
שאל את הצעיד :״מה מיקצד
עד?״ חד. ענה לו :״אני כל כלן,
אבל עובד כנהג.״ ״לא
נ-ורא,״ השיב לו צדוק ,״גם

השביעית. הצעירה לחצה על
הכפתור של הקומה השביעית
ואילו ספיר שבח ללחוץ עלהכפתור. רק -כשהגיעו לקומה
השביעית הבחין ספיר כי הח מיץ
את הקומה שלו, התרגז
וצעק על הפקידה, :״מדוע לא
לחצו לי ד׳ הפקידה לא הת בלבלה,
וענתה מניה־וביה :
״על -מה לא -לחצו לך, מר
ספיד?״
81 ביום החמישי האחרון
הירצה פרופסור ישעיהו דיי־בופיץ
בפני סטודנטים בטכ ניון
בחיפה. באותה הרצאה סי פר
לייבוביץ :״תמיד תמהתי
מדוע יש כאלה המוברחים לראו ת את דגל ישראל מתבוסס
על קבר רחב הזונה ביריחו —
עד לצירוף המפד״ל לקואליציה.
רח״ב הוא ראשי התיבות ,׳של
שלושת שדי המפד׳׳-ל החדישים,

יצחק רפאל, מיכאל חזני
ויוסף בורג.״

11 כמה ימים לפני שראש
עיריית תל־אביב שלמה

לממשלה, מאיר שמגי, ש השתתף
בישיבה :״הפחד א׳:־
מזה שהאשה תדע שיש לבעלה
מניה בחברה, אלא שתדע שיש
לו חברה במניה.״ 1

ו !!8חזזסל<
עדיין קיימת, למידות המערך
עם מיפלגת העבודה.
8ח״כ יופי ׳ט ריר גילה
השבוע את הסיבה האמיתית
לכך שעקר מתל-אביב לקריית־

! 8כשנישאל השבוע ד״ר
נחום גולדמן על-ידי יעקב
אגמון, בתוכנית שאלות איש יות
בגלי־צה״ל :״אם הייתי
מפגיש אותך לשיחה אינטלק טואלית
עם כני,מין זאב
הרצל, מה היית אומר לו?״
השיב גולדמן :״׳אי־אפשר היה
לשוחח עקמו שיחה אעטלק-
טואלית. הרצל היל, עם־ה-ארץ
וז׳ורנליסט בינוני.״
8בתוכנית אחרת של יעקבאגמון, הפעם בקול ישראל.
בירה ומצב רוח, רואיין שר-
הבריאות זיקט-ור. שס־טזכ,
שהתלונן על מנהיגי יהדות ה טוענים
כי על כל -שר לדבר
בציבור רק בענייני ומישרדו :
״כשבגין היה משך שלוש וחצי
שנים ש-ר־בלי־תיק, הוא דיבר
על הכל ׳חוץ מאשר על התיק
שלו- ,והיום הוא רוצה שאני
אדבר על -סוליה,״ התלונן שם־
טוב.

יהושע בתיון

מנהלו לשעבר של ״בנק א״י-
בריטניה״ ,מבלה את זמנו בימים
אלה בין בית״המעצר לבין בית״המישפט בתל-אביב, בו נערך עתה
מישפטו. כשמגיע בן״ציון (באמצע, עם עניבה) לבית־המישפט,
הוא מזמין את בני״מישפחתו ועורכי־דינו לקפה ועוגה במיזנון בית-
המישפט. ליד השולחן ניפקד גם מקומו של הבלש חמישטרתי
המלווה את בף ציון (עם הגב למצלמה) ,שזכה גם הוא בקפה.
שמונה .״מטעמי ביטחון!״ הס ביר
שריד .״בתל-אביב אני גר
באותו רחוב של פידכי קשת,
ותראו מה שקורה שם. כאן,
בקריית־שטונה, אני בטוח.״
! 18 תושב אחר של קריית־שמונה,
ראש המועצה המקו מית
אברהם אדוני, השיב
השבוע על השאלה :״האם
מילאו מישרדי הממשלה את
ההבטחות שנתנו לקריית־שמו־נה,
אחרי האסון שאירע ישם?״

ספיר

מארחת רשמית של מישרד״החוץ,
היתה המלווה של חשנאטור אדוארד
קנדי, בעת שביקר גארץ. קנדי הוזמן לסיור גבית״החולים לנגב
בבאר״שבע, ולאהר הסיור היתה צריבה להיערן ארוחת־צהריים
לכבודו במלון היקר ביותר בעיר ,״נאות המידבר.״ מבלי ששמע
על תוכנית הצימצומים הנערכת בארץ, סירב קנדי לאכול במלון
וביקש לאכול יחד עם כל עובדי״בית״תחולים בחדר האוכל שבבית״
החולים. עובדי בית״החולים יצאו במהירות לבית המלח׳ והביאו
משם את השולחנות שהובנו שם, מאחר ושולחנות בית״החולים
לא היו די יפים לכבוד האורח, וכן זרי פרחים שהוזמנו לכבוד
האירוע במיוחד מתל-אביג. הריהוט ״הישן״ של חדר״האוכל
הוצא לחדרי״המיון למרות שבדיוק באותו יום הוכרז בבית־החולים
מצכ״חרום, במיסגרת הכוננות הארצית והיה צורך להבין
את חדרי המיון לקבלת פצועים ונפגעים ולתת לחם עזרה ראשונה.

! - 8מסתבר כי -ש-ר־ר,ביטחון,
שימעון פרם, היה זר, שהציל
לליכוד את אחד מחברי־ד,כנ 0ת
הידועים בקת-ר שלהם, אריק
שרץ. בשיחה שרתקיומד, ב שבוע
שעבר בין פרם לשרון,
אמר -אריק לפרס כי הוא פ-וכן
להתפטר מחברותו בכנסת, אם
לדעת פרם, ר,יא לא תעלה בקנה
-אחד עם, מי-בוי־החי׳דום
שלו בצד,״ל. פרס השיב לו:
״איתר. לא צריך להתפטר -מה-
כנם ת, אבל כדאי שתתפטר מ וועדת
החוץ והבטהון.״
8לפני שבועיים נכנס י-ו־שב־ראש
הנהלת הסוכנות ה יהודית
פינחס ספיר למע לית
בניין־ד,סוכנות, כשבמע-
לית נמצאה דק אחת -הפקידות
הצעירות של המחלקה לה,ת־ייישבות.
ספי-ר היה צריך ל-מיש־רדיו
-בקומה השלישית של ה בניין-
,ואילו הפקידה לקומה
העולם הזה 1943

טדי קילק, נתקל באחד מ ימי
השבוע האחרון באשה,
אשר התדפקה על דלת העירייה
בשעות אחר-הצהריים, אולם
איש לא נענה לח .״לא עובדים
בעירייה אחרי־הצהריים?״ שא לה
האשה את קולק .״בעיריה
לא עובדים גם בבוקר,״ השיב
לה ,״אבל אחרי־הציהריים גס
סוגרים -את הדלת.״
! 81 מי שהיה נשיא אוניבר סיטאות
ירושלים ותל־אביב,
נז*רנ׳ דייל, ערך בשבוע שע בר
סיור במועדוני־הלילה של
תל־אכיב עבור רקדן הבאלט
העולה מרוסיה, ואלרי פא
נוב. כשהגיעו השניים לפיאנו
בר -של פרדריקח בי,סו, סיפר
פאנוב לפרדריקה :״יש לי -ב־ניו־יורק
אמרגן דרקי וקפיט־ליסטי,
לפן אני נשאר בארץ.״
׳׳ 8תקרי-ת בלתי־געימד, הת חוללה
בשבוע שעבר יבין פרק ליט
מחוז ירושלים, מיכאל
קידש, לבין נשיא ביזד-ה-מיש-
סט המחוזי בתל-אביב, ד״ר
זאב צלטנד. צלטנר. הידוע
בח-וסר־הסבלנות שבו הוא מנהל
את מישפטיו, צעק על קירש :
״כאן זה לא ירושלים, הטמפו
ש-לנו -מהיר יותר, דבר יותר
מהר.״ קידש נעלב ולא הגיב,
אולם צלטנ-ר, שביקש לירכו את
נזיפתו, הוסיף ואמר לו :״ה שופטים
היושבים אייתי -ביחד
טוענים כי אני מתייחס -אליך
היום כמו למלאך.״ ׳קידש מיל-
מל מילות־תודה, כשהוא מס מיק
מאוזן לאוזן.

(״צ׳יצ׳״) להט הבריז על תוכ נית
קימוצים בעיריה, ובין ה שאר
התחייב פומבית שלא
לסעוד עוד במיסעדות־פאר.
היתה זאת, כנראה הסעודה ה־האחרונה.
הוא נראה אוכל בחב רת
ידידה ישראלית באחת
המיסעדות היקרות בארץ, מים־
עדת קסבה.
8הבדיחה האחרונה בעי ריית
!תיל-אביב, אחרי שראש-
העיר רב עם אנשי חרות, במועצת
העירייה היתה, שבשעת
ריתחה -אמר צ׳יצ׳ לכל החרות־גיקים
:״תלכו למיד-רחוב!״
- 8בישיבת ועדת־הכספים
של הכנסת דנו על רישום ה כתובת
של אדם שרושם חב רה.
היו חבדי״עודה שדרשו ל הרשות
לאדם כזה לתת -כתובת
ישונה -מאשר ביתו. העיר דשם-
החברות אכרהס לוי :״קו רה
לפעמים שאדם לא רוצה
שאשתו תדע שיש לו מניות.״
הגיב על כך היועץ המישפטי

׳ 8ראש עיריית ירושלים,

! 8שמגר יעצמו יצא לפני
שבועיים לחופשה, ולא גילה
למזכירותיו היכן הוא נמצא.
כך אירע שכאשר -חיפשו אותו
מלישכת שור־וז-מיישפטים באופן דחוף, לא ידע איש היכן ל מצאו.

8באותה
תוכנית דיאיין
אגמון את ח״כ דס זכין מ־מפ״ם,
מי שהיה חבר קיבוץ
ה-ראל של מפ״ם. השאילה הרא שונה
ששאל יאות-ו אגמון היתה:
״אתה מסתובב ברחבי התנועה
הקיבוצית, במשקים, במוסדות
התנועה, בכנסת, בוועדות, אולי
במיקרה ראית את !מפ״ם?״
זכין השתדל להסביר כי -מפ״ם

אני עבדתי בנהיגה, אחדי ש גמרתי
את הלימודים שלי.״

בזו הלשון :״השר היחידי ש מילא
את ההבטחות שלו היה
שר־ההסברה א ה רון יריב.
הוא כל הזמן מסביר לנו.״

8מדוע יש לכתב ידיעות
אחרונות אריח אבנרי, הכי
נד, מיוהדת בענייני החברות
הוואדוצידת? פישוט, מאוד :
׳לפני שעיב-ר-ת את שמו- ,נקרא
אריה ליכטנשטיין.

אניטה לוין

אחת הדוגמניות המצליחות בארץ, רעייתו
של בעל בית־חרושת לשריגים, נדהמה
ממחירי המגפיים בחנויות הנעליים בתל״אביב, והחליטה על אופנה
חשבונית: גרבי צמר ארוכים וזולים, במקום המגפיים היקרים,
הצטלמה בשידרת תמונות עבור חוברת האופנה ידי־זהב.

8הנאומים המוקלטים של
אבא אבן מכניסים הון —
אך לא לאבן עצמו. הרעיון
להקליט את הנאומים ההיסטו ריים
עלה בידי תועמלן זריז
ישל המגבית היהודית, ובוצע
בהסכמת אבן, שוויתר על כל
הזכויות למגבית.

מכתבים
החלב המר

הלנה רובינשטיין
— היופי בפעולה
ריסים ארוכים, ארוכים,
עשירים ובכל זאת טבעיים
בעזרת
של ה לנ ה רובינשטיין.
סאס מיכל גלילי
מהודר להפליא, מגוון א ת
ריסיך, ומכיל רסיסי שיער
הנדבקים לריסיך ומוסיפים
לה ם אורך ממ שי ומראה
עשיר. העלי אתא £5,1סאס!,
בתנועות סיבוביות קלות
כלפי מעלה ב א חד מהגוונים
המוצעי ם לך. מלוי לה שגה
בחנויות.
ת 1,^ 5סאס !,ידגיש א ת עיניך
ויבליט א ת יופץ.
יעוץ והדרכה בטיפוח העור ובאיפור
ניתנים חינם במרכז ההדרכה של
הלנ ה רובינשטיין, שדרות קק״ל , 94
תל־אביב בימים ב /ג׳ ,ד ד בשבוע,
בין ה שעות 3.30־ 6.00 אחה״ע.

הידיעה במדור תשקיף, תחת הפותרת
״מתנות בתוך הפיחות״ (העולם הזה : )1941
״נהנים נוספים הם הקיבוצים והמושבים,
שתבעו כל הזמן להעלאת מחיר החלב ולא
נענו. עתה עלו מחירי החלב לצרכן ב־
!ס/ס ,60 מעל ומעבר למה שחלמו עליו.״
מומחי מישרד־החקלאות מודים בפומבי
כי חלקו של התיווך מהמחיר לצרכן בתו צרת
חקלאית הוא: ס/ס50־׳ס .409 המציאות
היא. מרה ועגומה בהרבה מזה. נא לבוא
ולהתארח אצלנו, ולהיווכח מה העבודה
שמשקיעים ברפת. ,ומה חלקו של היצרן
מהמחיר לצרכן.
לגבינו, אמת־המידה היא הפוכה מאשר
לגבי היצרן בתעשיייה.
הראל ל,ניט, כפר־חסידיס

על חשבון האזרח הקטן
הוועדה תבדיק בדיקה
קפדנית גם את ענין הרבב
הצמוד, המשרת שרים ו פקידים
בדרגים שונים.
הכוונה היא יבצע ניפוי
רציני ולצמצם באורח ניכר
את מספר הזכאים דרכב
צמוד, שהחזקתו על חש יון
הציבור.

והרגשתי שאני מתדרדר. הייתי כשנה ו חצי
בטיפול, וחזרתי ומצאתי שיווי־מישקל
בחיי.
סיימתי את הטיפול לפני שנתיים, ומאז
אני לא מרגיש עצמי שונה מכל אדם.
דני נתן, תל־אביב

רשלנות של מורה
בביודסיפרנו הוחלט על קיום תרגילי-
חירום. באחר התרגילים הוחלט על איסוף
זרדים וקוצים, כדי לשרוף אותם.
עד כאן הכל טוב ויפה.
אבל כאשר מורה. אומר לתלמיד לשפוך
חומר דליק על הזרדים ולהדליק אותם,
על המורה להשגיח על מעשי התלמיד.
אבל לא כך היה.
המורה שלח ;את התלמיד וסובב את
גבו. התלמיד הדליק את הקוצים, ונדלק
יחד איתם.

קשקשת 1943
הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מד. אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת:
״קשקשת,״ ת.ד136 .׳ תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

(״ידיעות אחרונות,״ )13.11.74
עתה זו המשומד. שלכם לבחוק אם אמנם
מדיניות זו מתבצעת.
צאו וראו את הפקידים הבכירים המש תמשים
ברכב הצמוד לצורך קניות, נסי עות
לחתונות, לנילוי בים וכר.
צאו וראו את הרכב הצמוד של קציני-
מי־שטרה׳ המשמש למטרות פרטיות.
מדוע פקיד בכיר או קצין־מישטרה,
שאינו איש־מיבצעים, צריך להחזיק את
הרכב ליד ביתו כדי לנסוע בו מרחק
20 דקות למישדדו? האם הוא לא יכול
לנסוע באוטובוס?
מה עוד שכל זה הוא על חשבון האזרח
הקטן !
קורא, טבריה

קשקשת 1941

מישטר קאפקאי
אם אדז כד״ר רובוט חיימוב; ,מנהיל בית־החולים
בחדרה, המתפוטר (העולם הזה
,)1936 מן העילית שבעילית, גואש מלהו כיח
את צידקתו והוא מרגיש כמו האזרח
ק״ נתין הטירה הקאפקאית, מה עוד גחוץ
כדי להעמיד לעמוד הקלון את המישטר
הנוכחי?
אהרון כהן, חיפה,

מיפתב מאשים !
אתכם. אנשי העולם הזה, ובמיוחד את
אורי אבנרי. אני מאשים אתכם על אי־נכונות
לוותר על הרבה דברים למען
הקמת כוח שלום במדינה.
אתם הייתם צריכים, לפ דעתי, להיות
היוזמים העיקריים להקמת כוח זה. וזאת
מכיוון שהנבואות שלכם הולכות ומתאמי
תות לנגד עינינו.
כעת, אחרי כל ההתפתחויות החדשות
באחור (התפתחויות שוודאי לא הפתיעו
איש מכם וגם לא אותי) ,כאשר כל ה דרכים
למציאת הסדר כלשהו לבעיית ד,עם
ד,פלסטיני נסתמו, וריח חריף מאוד של
עימות צבאי מרחף באיזור.
הכיצד ייתכן שסיעה בכנסת (לשעבר)
ושבועון פוליטי(בין היותר) לא היד, מסד ־
גל לשנות משהו בפוליטיקה הישראלית׳,
המובילה אותנו ישר ומהר לשדה הקרב !^
מיטה רפאלי, קופנהגן
• לאישום זה אין על מה לסמוך. מזה1
שנתיים קורא העולם חזה ללא־הרף לאיחוד
כוחות חשלנס במדינה — והשנה
פיתח אורי אבנרי כחה פעמים יוזמה
לאיחוד, מבלי להציג כל תנאי. ליוזמות
אלה לא נמצא הד׳ .

כעי רודי

חגי לבעסוו א>למ

קראתי בעניין את הכתבה על ד״ר דודי
(העולם הזה .)1942
המכון שלו עזר לי מאוד. לפני הטיפול
שם חסרה לי מנוחה־נפשית ורצון לעבוד
ככל האדם ולהתקדם כאזרח.
בשלב הראשון אפילו נזקקתי לסמים

!• עוד לחיצה, והרי לד ממשלת-
ליכוד.
כרוך בן־ארי, לה־גרדיה ,41
תל־אביב
• שני קיטעי־פילם מתוך סירטון
על מצב מדינת־ישראל•
שאול יהישלום, רח׳ אורלנסקי
, 7פתח־תיקחה
!• הלירה הישראלית לפני ואחרי
הפיחות — במבט מהצד.
עמית אדם, קק״ל ,5הרצליה
• כך ייראה העמוד הראשון של
השבועון המסדים לאחר הרכבת ממ שלת
ליכוד.
שס־טוב סאכג, רח׳ סירק? ,2
קריית־אתא
• רחובותיה ישל מוסקבה באפילה,
אחרי האזהרה האחרונה שרבין השמיע
כלפיה.
יחיאל טמיר, רח׳ דב הוז
,57 טירת הכרמל

השבוע ב״דרייב־אין״
בשעה 5.00

״החתול במגפיים״
בשעה 7.15

״שגעון הגדלות״
בשעה 9.45

״בובת השטן״

1** 11 * 1-1113ו> 111ז 1זז
הנעלם הזה 1943

מכתבים
הוא נלקח לבית־ווולים וכאן זזוחלט
להשתיק את העניין.
המורים כמובן אינם רוצים לדבר על
רשלנותו של חיברם, והתלמידים: מפחדים
לומר משהו, מחשש להיתנקמות המורה
בהם בציונים.
תדמיד שאיכפת לו, תל־אביב
• התלמיד המציא את שם ביוז׳הספר
וזיהה את הכיתה, אך ביקש לשמור מידע
זה במערכת.

מינדעות ה״מידרחוב״
כמי שמצוי אצל רחוב דיזינגוף, שמחתי
לשמוע על.תוכניתה החדשה של העירייה :
המידרחוב( ,העולם הזה .)1942
אולם לאחר ירידה אל פרטי התוכנית
והנסיון של השבת האחרונה. ,מתעוררים
מיספר ספיקות באשר לתכלית האמיתית
של התוכנית.
על רחוב דיזנגוף מוטל עומס, בעיקר
ביום שישי בשעות הצהריים ובמוצאי־שבת.
דווקא אז, במוצאי־שבת, כאשר ה-
מידרכיות עמוסות במיזדנגפים. ,אין באפ שרות
האנשים לרדת לכביש ולהקל בכך
על הצפיפות, מפני שבשעות אלה הותרה
התנועה לתחבורה ציבורית.
ביום שישי בערב, וביום ישבת, במשך
היום, אין העומס בדיזנגוף !רב, וימיספד
הפוקדים אותו אינו עולה על הרגיל
בימי חול׳ ואין שום הצדקה לחסימתו לרכב
דווקא בשעות אלה.
ר״א ,.תל-אביב

שאלה של ד 1יגוו

עד שהצלחנו לחנך את עם ישראל
המקובץ, מכל הגלויות, ללכת על המיד־רבות,
באה התוכנית המידרחוב והופכת
את הקערה על פיה.
אם נרגיל את אזרחי העיר ללכת על
הכביש החסום לרכב, הם ימשיכו בכך
גם בימים שהרכב עובר.
אנ מציע לעירייה לבדוק בסוף השנה
את מיספר התאונות בהן היו מעורבים
הולכי־דגל, להשוות אותם לנתונים של
לפני שנה. אז הם ייווכחו למה־ הם גרמו.
יוסי רונן, גבעתיים

פרשת אבנר מומר
למדות שהזהרתי את כל הנוגעים בדבר
בענייו הנ״ל שלא לתת לו לגעת בכספי
הציבור, הצליח. תומר בעורמתו חסרת־המצפון
להערים על עיריית אילת בעניין
השטרות.
אפשל ר אולי, ב־ההזדמנות
זו, לש אול.
את שילטונות
מס־הכנסה, איד זה
שהנ״ל ׳לא שילם
מס־הכנסה במשך
שילוש ישנים׳ למ רות
הכרזתו כי
הוא מגלגל מחזור
של מיליארד ל״י
לשנה י
המישטרה טועה
כשהיא חושבת ש תוכל
להעמיד את
תומר לדין. הוא
יתחמק בכל מיני שיטות כמו חולה מדומה
עם פתקים מרופאים ,״התקפות־לב״ פת אומיות
וכדומה. כי הוא יודע מה זה
בשבילו בית־ימישפט.
אמנון הרמן, ניו־יורק

מעשי־זוועה
בכתבה ועכשיו אש״ף (העולם הזה
) 1940 כותב: אורי אבנרי כי ״אירגוני ה־פידאיון
השולטים באש״ף אינם האירגונים
היחידים שביצעו בדורנו מעשי־זוועה מח רידים.
ששפכו דם נשים וילדים, שהתמחו
ברצח וחבלה. גופים טירוריסטים דומים
ביצעו מעשי־זוועה דומים באלג׳יריה, ב־צפון־אירלנד,
בוויאט־נאם, בדדום־תימן,
בקניה, במוזמביק ובתריסד.ארצות אחרות.״
לפי האינפורמציה הנמצאת בידי, אני
.מסכים עם אבנרי בקשר לקבוצת הטי.רד
ריסטים הלאומנית־דתית. בעלת האופי ה־פאשיסטי
בצפון־אירלנד, שמניחה פצצות
ודוצחת אזרחים חפים מפשע. אבל בקשר
לאלג׳יריה ׳ודרום־,תימן, שם היתה מיילחמת־שיחדור
לאומית נגד הקולוניאליזם הצר פתי
והבריטי, שהחזיקו בארצות אלה בתור
קולוניות ומצצו את דמם של התושבים —
שם התנהל,מאבק מזמין — צבא נגד צבא.
ובקשר לוויאט-נאם, ידוע שבדרום-
ויאט־נאם יש כיום ממשלה מהפכנית זמנית
(המשך בעמוד ) 12
העולם הזה 1943

וווקא ו לוין -נוא׳ ו ו להמס את ניתן
בתנור חימום חעוננל״ס מחוצות ויגנוקס אנגליה

ד מ הי
נפטה תיי ק ר
סו לרה תיי ק ר
חשמלה תיי קררק

ב־־׳י 7 8

ב־ ר ס סו !
בי ״׳י 6 8

חוסו לכר את היתרון הבלעדי שר הטדגוסטם האלקטרוני
שבתנור׳ די מפלקם הגורם

ש ל 2570

חסכון

ומעלה!!!

בצריכתהחשמל. כ מו .13 איי ר ת לוי בספה
דלל - ,החש מל 1מצאב בי ת ך -תו כללהשתמש
מיד ב תנור, ללא תלו ת.
א ח ריו ת ל שנ תיי ם 8 +שני ם שרות
ל ה שיג ב חנויו תהחשמלה מו ב ח רו ת.

מ. ט קו ל טון, ב ע׳׳ מ
שביל המפעל ,3ת ״ א

^ סווו [ ס ^1

מהססבש בי לו אתח שו ף
מה הן עושות פשאינן
משיגות ״סינטבוף׳
בעיקבות המחסור החלקי בטינ־סבון,
פנתה לאחרונה חברת נקה
חימיקלים גע״מ אל ציבור עקרות־הבית,
במיבצע יוצא־דופן. הנשים התבקשו
לספר ״מה הן עושות כשאינן
משיגות סינטבון.״
כתמורה לרצונו הטוב, וכפיצוי
לאותן נשים שלא הצליחו להשיג
סינטבון, מחלקת חברת נקה 300
חבילות שי רבות ערך, הכוללות
ממיטב מוצריה.
אל מטה המיבצע הגיעו עד היום
למעלה מ־ 1,000 תשובות אשר מהן
מתבררת תמונה מאלפת.
כמעט כל עקרת־בית המכבדת את
עצמה דאגה להצטייד מבעוד מועד
במלאי סינטבון. לחילופין הציעו
מרבית עקרות הבית שימוש באחד
ממוצרי נקה האחרים (בעיקר ״ני־קי״)
וחלק קטן מהן ״ישתמש זמנית
בתחליפים של חברות אחרות, עד
שיהיה שוב סינטבון.״
כל עקרות־הבית נמצאות בדעה כי
לסינטבון אין תחליף. בין הסיבות
שצויינו: אינו מזיק לידיים, רב־תב־ליתי
(מחליף בהצלחה את מרבית
המוצרים לניקוי הבית) ויעיל במיוחד
במשימות קשות בהורדת כתמי זפת
וצבע.
המיבצע מסתיים ב־ 31.12 ובחודש
ינואר שוב תגענה כמויות גדולות של
סינטבון לשוק.

אפשר לפקפק בכישוריו של אריק שרון כאיסטרטג וכהוגה פוליטי
-אך קשה לפקפקבכישרונוהטאקטיכמפקדבשדה

^ פשר לחלוק על יכולתו של אלוף (מיל ).אריאל
שרון כאיסטראטג, או על התאמתו לתפקידים פולי טיים.
אולם קשה מאוד לפקפק בכישרונו כמפקד טאקטי.
בהיסטוריה הצבאית מוכר ביותר טיפוס המפקד ה״פיי־טר״
,אשר ניהל ברוב עזוז ותושיה לחימה זעירה של
פלוגות או גדודים ואחר־בך, משנעשה גנרל נשאר, בהב נתו
כמו במנטאליות שלו, קצין צעיר ומבטיח. המנהל
את גייסותיו כאילו היו עדיין כיתה או מהלקה, שתפחו
למימדי-ענק.

שרון נבדל מהללו כרך, שעלה כידו להשתלט
גם על אמנות הפעלתן של עוצבות גדולות
ורב־חיילות, במיפגרת קרב מורכב. יכולת זו
אצל גנרלים נדירה הרכה יותר ממה שנוטים
הם עצמם להודות, ואחרים — לחשוב.
תכונה לא־נפוצה אהרת, שגילה שרון בתכנגו ובבצעו
את הבקעת אבו־עגיילה בששת הימים, היא לימודו מן
הנסיון. אין כלל מקום להשוואת המח״ט השוגה והבלתי-
מנוסה של המיתלה ב״קדש״ למפקד־האזגדה שפרץ את
מיתחם אום־כתף בקרב שהינו, ללא־עוררין וגס אחרי
יום־הכיפורים, המורכב והיעיל (מבחינה מיקצועית) מכל
שביצע צה״ל מעודו — אולי מפני שהיה מאד ״בלתי־צה״לי״
באופי! ובצורתו.

קיללת האילתור
ף 1רב אבו־עגיילה 67׳ לא היה הקשה או החשוב
[ /בקרבות ששת־הימים. תוארים אלה־ שייכים בבירור
לקרב־ההבקעה של אוגדת טל בפיתחודרפיח (אשר תוצ אותיו
בשטח היו כה מוצלחות, עד שבדיעבד הפכו את
ההבקעה באבדעגיילה לכימעט-מיותרת).

ייחודה של הבקעת שרון ניתן למיצוי בשתי
מילים: פכמטית להפליא.

כאחת המורשות היותר־מקולקלות של הפלמ״ח, נהוג
בצה״ל לתפוס את המושג ״סכמטי״ כדבר שלילי. אין
שגיאה מיקצועית גדולה מזו: רק מצביא בעל יכולת
גבוהה, שלרשותו גייסות בעלי־רמה׳ יכול לבצע בהצלחה
את הסכימות הטקטיות אשר ב״ספר״ ,תוך יישומן בהת אמה
המלאה ההכרחית לנסיבות המוחשיות של*ניו.

מ — 10

בכתבת זו ממשיך הפרשן הצבאי בנימין עמי״
דרור בניתוח מילחמת ששת־היטים. במהלך פרק
זה ינתח במפורט את הקרבות העיקריים — הן
לגופם, הן מבחינת הלקחים לקראת מילחטת
יום־הכיפורים.
בטידרה זו משתדל עמידרור לחשוף את
השורשים העמוקים יותר להתמוטטות מערבת
התפיסות והמושגים של צה״ל ביום־הב״פורים.
בהקדמה קבע עמידרור כי ה״מחדל״ המפורס
ם של יום־הכיפורים מילא רק תפקיד קטן
באסון שאירע באותו יום, ובי למעשה היו סי בותיו
עמוקות חרבה יותר: אי־הנבונות להבחין
בכישלונות׳ מיסוד השגיאות שגרמו לכישלונות
אלה, וקידוש תורות״להימה פסולות ומוטעות
לחלוטין, שחפבו לניבטי־צאן־ברזל.
במו בל המאמרים החתומים ב״חעולס הזה,״
משקף גם מאמר זח את דעתו הבלתי״מצונזרת
של הכותב. מובן שהוא לבדו אחראי לה.

-מאיי

80 מין ע מי ד רו ר -

לעומת־זאת, אי־פכמטיות — נוסח ה״מקו
דיות״ הנפוצה מדי כצה״ל ושאנו נוהגים, משום
מה, להתפאר כה — איננה, כמיקרים רבים,
יותר מאשר הודאה־למעשה ביכולת מיקצועית
נחותה, אשר בגללה איננו מפוגלים לבצע —
ותכופות אפילו להבין — את הסכימות הנבונות
והבדוקות. אז אנו נזקקים לתחליפים, שהם
תמיד גרועים ויקרים יותר, כצורת פאטנטים
פשטניים ומאולתרים מתוצרת עצמית. זו אינה
״מקוריות״ ,אלא שרלאטאניות פשוטה.
הסכמטיוהישל הבקעת שרון התבטאה בכל שלושת
האספקטים הרלוואנטיים:
תיכנון הקרב וביצועו, תוך יישום נזירבי של 9 עיקרון ״ריכוז הכוח״;
9תפיסת לוהמת־היבשה כלוחאר, רט־חיילית, ד*,ת־
*צעת על-ידי עוצבה רב־חילית;

6קיום שליטה אחת ואחידה לכל אורך הקרב, תוך
הסתמכות על תיכנון מדוקדק מוקדם ועל ניהול הדוק
וישיר של.כל הכוחות בתוך הלחימה.
כפי שניווכח בניתוח הקרב של טל ברפיח, לא בכל
התנאים ניתן לתכנן ולבצע כך, אך ודאי כי כאשר ניתן
הדבר, יתרונותיו בולטים ורווחיו גדולים.
בתיאור מהלכי הקרב ננסה להראות איך התגשמו
העקרונות והכללים הללו,

אך לפני שנפנה לאירוע עצמו, אי-אפשר
להימנע מן הקכיעה המצערת מאוד, שלא רק
מכישלונותיו לא היטיב צח״ל ללמוד לקחים
אלא גם מהצלחותיו הבולטות כיותר.

אחרי ששת הימים אמנם הירבו לספר בשבחי קרב
אבדעגיילה 67׳ (המכונה גם קרב אום־כתף, מפני שהב־קעת
מיתתם זה היתר, האקט המרכזי בו) .אבל עד כמה
שההשפעה המעשית נוגעת, כאילו לא היה הקרי הזה
לגבי צה״ל ולא נברא. אין צורך לערוך בשאלה זו דיון
אקדמאי; די להיווכח איך היו כוחות־היבשה של צה״ל
בנויים, מאורגנים ומאומנים בעת מילחמת יופרד,כיפורים
כדי להיווכח שבכל אלה לא השפיעו כלל, לפחות בפועל,
העקרונות אשר הוכיחו בקרב זד, את נכונותם — בפעם
הכמה־אלפים בהיסטוריה הצבאית.
אולם הדבר המרגיז ביותר בהקשר זה הוא, שבאבו־עגיילה
הוכיח צה״ל בי גלום בו פוטנציאל מיקצועי ב-
רמה איכותית גבוהה כל־כך שלא היתד, מביישת אף אחד
מן הצבאות האירופיים המעולים בשיא יכולתם — וש־וודאי
כי צבאוודערב כולם עדיין רחוקים ביותר ממנה.
אין גם ספק כי פער״ד,איכות שבינינו ובין הכוחות הער ביים
למיניהם יכול לבוא לידי ביטוי מירבי דווקא בקר בות
מורכבים ממין זה, וכי מסיבה זו עלינו לנקטס.

אבל לפחות ער עכשיו נטה צה״ל לכיוון
ההפוך — וכך נותר קרב אכו-עגיילה של ששת
הימים יחיד במינו, כ״קרב סדור וערוך״
(£״ 1י ד ^ 8מ )8£1׳-?1£0קלאסי.

המצוים ח;כ1
ן* כוח המצרי בגיורת אבו־עגי״לה־קסיימר, ד,ורהב
1 1אדיוויזיה (אוגדה) מם׳ 2המצרית. עוצמתה הכוללת

ליטו המצרים כי אינם עבירים. החזית היתד, מוגנת על-
ידי שדות־מוקשים.
אין כל ספק כי מבחינת יחסי־הכוחות — ולצורך זד!
יש לחשב את הביצורים המצריים כגורם כמותי משמעותי
ביותר לטובתם — היה מצבו של שרון קשה הרבה יותר
מאשר מצבה של אוגדה 38 בקדש (אגב, אוגדת שרון
היתד, אוגדת 38 הוותיקה, בגילגול חדש).

היתה מרשימת ביותר 3 :חטיבות חי״ר 3 ,״פוג׳״ שיריון
(כל יחידה כזו היתד! בסדר־גודל של גדוד־טנקים מערבי)
עם כ־ 150 טנקים בסך־הכל, ו־ 2חטיבות של ארטילרית.
כוח זח נערך בשני מערכי־מישנה עיקריים. האחד,
בו נמצאה גם מיפקדת הדיוויזיה, נמצא באיזור קסיימדי.
בעיקבות קדש העריכו המצרים כי צה״ל ישוב גם הפעם
וינסה לפתוח את ה״פקק״ שבמבוא ״ציר־המרכז״ באמצ עות
הבקעה בקסיימה, אשר ממנה ניתן גם לפנות הישר
אל ״ציר־הדרום״ ; או, באיגוף עמוק דרך ביר־חסנה (וב*
עיקבות גדוד הטנקים הקלים של חטיבה 7בקדש) ,אל
צומת־המפתח של ג׳בל-ליבני שעל ״ציר־המרכז.״
האפשרות של הבקעה בקסיימה אכן נדונה, אך נד־

אין להשוות את המחט
הנושל של 1957 למפקד
האוגדה תמונשו של 1967

אבד מכהינת תכונת ההיערכות וניצוד הכוחות
והשטח להגנה, יש דומר כי המערה
המצרי שד ,1956 שתיכננו היועצים הגרמניים,
היה מחוכם ומותאם למשימה ולאופי השטח
הרכה יותר מחיקוי-המודד-הרופי (שנעשה כ

!311111111

^ ! של קרבות אבו־עגיילה
המילחמות. ב״קדש״ (קווים
קווים) ובלס הלחץ החזיתי, לא בוצע האיגוף,
החדירה לעומק בוצעה אך לא נוצלה. בששת
(קווים מלאים) חדרו כל המאמצים לתוך המיתחס
בשתי נזקוו־ואילו הימים עצמו.

אורח
מיכני ביותר) אשר כנו המצרים ליראת
.1967

חתה — ובדין כך: מפני היעדר מיתחם חזק בינה לבין
אבו־עגיילה, לא יכלו המצרים להבטיח כהלכה את מרחב־הביניים
הזה, וכך ניתן היה לבודד את שני חלקיה של
דיוויזיה ,2תוך ריכוז כל המאמץ נגד האחד.

תוכנית ההתקפה על מיתהם אום־כתף כוונה לני צול
ליקויי ההיערכות המצרית באמצעות הפעלת
מירב עוצמת אוגדת שרון ברזמנית, מכמה כיוונים, אבל
תוך שליטה הדוקה וריכוזית מלמעלה.

ואכן, תוכנית ההתקפה שד אוגדת שרון
קראה לתקיפת מערן־־המישנה של אבו־עגיילה
לכדו, תור התעלמות מוחלטת מזה שכקסיימה,
לכד מן הדאגה של אבטחת האגף מפנו אפשרות
התערבותו.
כך, במכה אחת, צומצם הכוח המיידי שבפני אוגדת
שרון לכדי מחציתו בילבד: חטיבה מוגברת של חי״ר,
כ־ 80 טנקים וכ־ 70 כלי-ארטילריה (מילבד מרגמות ואמ צעי
נ״ט שביחידות החי״ר) .כמו ב־ 1948 ובמערכת־סיני
, 1956 היה גם הפעם רוב הכוח ערוך במיתחם אונדבתף
(שחלקו העורפי היה אום־שיחאן) .מיתחם מישני של גדוד
חי״ר, עם ארטילריה וטנקים, מוקם על גיבעה 181 שמ צפון,
במשימה למנוע איגוף עמוק מצד זה, וכן כדי לאיים
מן הצד על כל חדירה אפשרית מכיוון כביש אל-עריש.
חלק מכוח־השיריון המצרי נערך בתוך המיתחם עצמו,
והמותר נמצא בצומת אבדעגיילה׳ כעתודה מקומית ניי דת
למכות־נגד, וכן לאבטחת נקודה חיונית זו. תיגבורות
נוספות יכלו להגיע קודם־כל משאר כוחותיה של דיוויזיה
2אשר בקסיימה, וכן מן ״הקו השני״ שבג׳בל-ליבני.
לרשות שרון עמד כוח של כ־ 130 טנקים מסוגים
שונים (רובם מיושנים); כוח ארטילרי בן 6גדודים, ו־כימעט
3חטיבות חי״ר (חטיבת צנחני־מילואים של דני
מט, חטיבת חי׳׳ר — כולל יחידות נח״ל — בפיקוד קותי
אדם, היום אלוף פיקוד־הדרום, ויותר מ־ 2גדודי חרמ״ש
מילואים).

ההיערכות

( )1כוח אל״מ מרדכי כובש
את מוצבי־החוץ ומתרכז בחזית
ההבקעה, על ציר הכביש )2( .כוח גירעון, מחטיבת מרדכי,
מרתק, מחפה ומסיח את מרכז ודרום המיתחס )3( .כוח
נתקה כובש את גיבעה , 181 ואת צומת אבו־עגילה,
ונערך לתקיפת המיתחס מן העורף )4( .חטיבת קותי
נערכה להסתערות מצפון, לתוך התעלות )5( .הארטילריה
האוגדתית מקודמת לטווח של הגשת סיוע יעיל לכוחות.

תוכניתו של שרון כוונה ליצור תנאיס כאלה,
שהמעיד המצרי יובקע במהירות האפשרית
עד למידה שתאפשר החדרת טנקים לעומקו,
מה שיבטיח בוודאות את התמוטטותו ואת
השמדתו במהירות, תוף כדי מניעתן של ח־תיגבורות
המצריות, הניכרות מאוד שבאיזור,
מלהגיע אל שדה־הקרב או מלהגיש סיוע יעיל
למיתחם אום־כתף.
גורם אחר שלחץ להבקעה מהירה התבטא בכוונת
פיקוד־הדרום להחדיר אחת מחטיבות־השיריון של אוגדת
אברהם יפה דרך שרון, כדי שתגיע בהקדם האפשרי למר חב
ג׳בל־ליבני— ביר־חסנה, שם נחזתה אפשרות להת חוללות
קרב־טנקים רבתי לאחר ההבקעה.
חשוב גם לדעת כי שרון תוכנן מלכתחילה לתקוף את
אום־כתף 12 שעות אחרי שהחל האלוף ישראל טל את
הפריצה בגמרת רפיח. מובן כי מוטב היה לפתוח בהקדם
את ״ציר־המרכז״ ,כדי שההתקדמות לתוך עומק סיני
תיעשה עם כל הכוחות, ולא יישנה מה שאירע בקדש,
בעת שרק חלק מן הכוחות חדרו פנימה, בעוד האחרים
עדיין נשחקים במאמץ־ההבקעה באבו־עגיילה.
מיתחם אום־כתף נמצא במרחק של כ־ 25ק״מ מעבר
לגבול ישראל. היו לכך שתי משמעויות רציניות :

בית: חטיבת ישכה מאוגדת אברהם יפה נערכה בוואדי
חרידין, ותופסת את צומת ביר־לחפן, מבודדת את מערך
אברעגיילה מאל־עריש, ואת אל־עריש — מאבו־עגיילה
ומג׳בל ליבני 2בידוד כלפי דרוס :״כוח אריה״ (גדור־סיור
מאולתר) חוסם את צירי־התנועה מקסיימה לאום־
כתף, ומבטיח את אי־התערבותם בקרב של כוחות ף־
דיוויזיה מס־ ,2הערוכים שם. מצפון ,״כוח גירעון״
המסוגל לסייעו בשעת הצורך )5,4,3( .כוח נתקה תופס
את גיבעה )3( 181 ומבטיח את עורפו של קותי, לאחר
מכן כובש את הצומת וחוסם את הדרד מאל־עריש ()4
ומג׳בל ליבוי ( )5לכוחות המצרים שהיו באיזור.

+הפתעה לא באה כחשבון, כי המצרים
יבחינו בכוח מייד עם חצותו את הגבול ;

#לא יינתן לפתוח מייד בהתקפת המיתחם העי קרי,
אלא יהיה צורך במסע־התקרבות ובכיבוש מוקדם

היה זה מופת שד יישום עקרון ״ריכוז•
הכוה״ בצורתו המציאותית והנכונה: לא ציט
צום־סתם של הכוה כמקום אחד, מה שמונע
את האפשרות לתמרנו ולנצל כהלכה את כל
עוצמתו, אלא פריסתו ככמה גזרות באורה
מושכל, כאו־פן שכל מרכיב בו יוכל להגיע
לכלל ביטוי מירכי, תוך שמאמצו מכוון אד
נקודת־מוקד משותפת ומתואם במדוקדק עם
שאר הכוחות, אשר כולם סוגרים עד האויב
מכוונים שונים ומוחצים אתו, כאגרוף נקמץ
אחד.

את כוחותיו חילק שרון למשימותיהם כך :
! 6כוח־ההלם החזיתי הורכב מחטיבת־שיריון, בפי קוד
אל״מ מרדכי. הוטל עליו לכבוש את מוצבייהחוץ
של מערך אבו־עגיילה, להתקדם עד לטווח־מגע עם הקו
הראשון של מיתחם אום־כתף, ושם להתפרס ולסייע ב קליעה
מדוייקת על העמדות המצריות. בחיפוי השיריון,
תקודם הארטילריה האוגדתית כולה סמוך ככל הניתן
למיתחם המצרי, ותתפרס לחיפוי.
9בעוד שהמיתחם מועסק כך בחזיתו, ינוע גדוד־סיור
מאולתר, שגרעינו פלוגת טנקים קלים אסכ״ס ,13
ויחדור מדרום לאום־כתף, כשהוא חוסם את הציר הנוח
מקמיימה לכיוון אבדעגיילה.
!• מצפון לו׳ על הדרך הישנה הקרוייה דרב-אל-
תורכי, יתקדם כוח נוסף, שעיקרו גדוד חרמ״ש מתוגבר
בטנקי שרמן ועימו גם ארטילריה, עד שיגיע אל מול
אמצעו של מיתחס אום־כתף (אשר לא היה פרום שווה־בשווה
משני צירי הכביש, אלא נמצא רובו מדרום לכביש)
ומשם יעסיק באש את המיתחם, יטעה את המצרים כאילו
עומדת להתבצע חדירה באגפם הדרומי וגם יבטיח, יחד
עם גדוד־הסיור שמדרומו, כי שדה־הקרב יישאר ״•מבודד,״
ולא יופרע על־ידי כוחות מדרום, ובעיקר על־ידי טנקים
שתשלח מיפקדת הדיוויזיה מקמיימה.
(אחר־כך עתידים היו לטעון כלפי שרון שלא השכיל
לנצל כיאות את כל הטנקים שלו — אף אמכ״ם לא ירה
ולו כדור אחד משך כל הקרב — אבל ברי שהיה עליו
לדאוג מאד מפני האיום שמצד דרום, והאמכ״סים דקי-
השיריון גם לא היו טנקים שעימם אפשר להסתער ולל חום
בתוך מיתחמים מבוצרים.).
כוח קטן נוסף יתקדם היישר מול קסיימה ויטעה
את המצרים, שהנה שב צה״ל על מהלכיו מקדש.
9 :מאמץ־מישני ״קונסטרוקטיבי״ יותר תוכנן בצפון :
גדוד הצנטוריזנים של נתקה, כוון בתוך הדיונות ה״בלתי־עבירות
אל גיבעה , 131 ולאחר כיבושה יתקדם ממנה אל
צומת אבו־עגיילה, יציב חסימות על הדרכים הבאות אליה
מאל־עריש ומג׳בל־ליבגי, וכך יבודד את שדה־הקרב גם
מעורפו. אז, בהסיבו את מותר הטנקים שלו כלפי מיזרח,
יחל נתקה ללחוץ על מיתחם אום־כתף מעורפי.
9בעת שכוחות־השיריון נערכים כך באגפים וב
״איזה
קוב ־ כמו שעו,1
במו סטופו ־ אהו
המאלפים וההדורים ביותו.״״
של מוצבי־החוץ, כדי לקדם אל שיטחי־ההיערכות את
הכוחות ואת כל הארטילריה — אותה היה צורך לפרוס
חמישה קילומטרים בלבד משולי אום־כתף, כך שלמרות
טווחה הקצר מדי תוכל בכל־זאת לסייע ביעילות ליחידות
המסתערות.
המיתחם עצמו היה עמוק מאד — כ־ 10ק״מ. הקו
הראשון של המצרים ניבנה מארבע תעלות מקבילות ארו כות,
חפורות לאורכו של רכס אונדכתף, זו מעל ומאחרי
זו. מאחור, באוברשיחאן, נמצאה קבוצת התעלות השנייה.
בין שני קווי התעלות, וכן בעורף, נמצאו הטנקים וה ארטילריה
של המיתחם. אורך התעלות הגיע לכדי ארבעה
קילומטרים, והן נשענו באגפן הדרומי על מצוקי ג׳בל-
דלפה. מצפונן השתרעו חולות עמוקים, שמשום־מה חח־

האגדוו נקמץ

נוחת במסוקים ופושט על הארטילריה המצרית שמול
גיזרת הפריצה )2( .טיהור התעלות: חטיבת קותי חודרת
לתעלות מצפון ומטהרת אותן לכל אורכן )3( .הלם מאחור :
כוח נתקה פורץ בלילה, דרך הצומת, אל תוך המיתחם.
( )4מכת החסד: כוח ששון מבקיע חזיתית, על ציר
הכביש, ובשליטת׳ אל״ם מרדכי מנהל, עם הטנקים של
נתקה, קרב שריון־בשריון בלב המיתחם )5( .בשטה ,04.30
בעוד קרב הטיהור בעיצומו, חוצה את המיתחם, לכל
אורכו, חטיבת אלחנן מאוגדת יפה ונעה לביר־חסנה.

חזית׳ לקראת מחיצת המיתחם, הורה שרון את חטיבת־הרגלים
של קותי שתתקדם באוטובוסים עד מרחק של
כמה קילומטרים מאום־כתף ואז תפנה ברגל, ימינה, אל
החולות העמוקים, ובנוער. בשדירות גדודיות תגיע בניווט
מדוייק אל מול פיתחי התעלות ובמרחק בטוח מהן.
9עוד החי״ר נערך לכניסה אל כל ארבע התעלות
הראשיות של הקו הראשון — והעיקרי — אשר במיתחם
אום־כתף, תנחית עליהן הארטילריה האוגדתית הרעשה
קצרה אך אדירה (לפי מושגינו) ,משך במחצית השעה,
ואז יחדרו גדודיו של קותי אל התעלות בבת אחת ויס־תערו
בהן קדימה, כשהם לוחצים לטהרן לכל אורכן.
• אבל הטנקים לא ימתינו להשלמת הטיהור. מייד
(המשך במנזה )24

מכתבים
(המשך מעמוד )9
שניהלה מאבק מזויין נגד הכת הצבאית
של סייגון ונגד האימפריאליזם האמריקאי.
יעקב גורובוב, שוודיה
• בכל הארצות הנ״ל ניהלו הכוחות
הלוחמים מעשי־זוועה רבים באוכלוסיה ה.אזרחית
— החל בשחיטת תוומני־סייגון
ומישפחותיהם בכפרים ויאט־נאמיים שנכבשו
בידי הוויאט־קונג, וכלה בהטלת רי־מויני־יד
לתוך בתי־קפה מלאי נשים וילדים
באלג׳יר.

פרומקציח בשגדידות
ייפנה כאן בוואשינגסון בעיית־תעסוקה.
לדעתנו יש זכות לכל סטודנט ישראלי
להתקבל לעבודה לתקופת מסויימת בשג רירות.
מאחר ומרבית העובדים ׳והעובדות
המקומיים עובדים כבר למעלה מחמש
.שנים, למרות שהתקופה נקבעה רק לשלוש
׳שנים, לא נותנים לנו הזדמנות להתקבל
לעבודה.
יתרה מזאת, אחוז ניכר של מזכירות
בשגרירות שהן יורדות, מחזיקות דרכונים
אמריקאיים.
האם השגרירות מעודדת ירידה? ואם
לא, מדוע לא בודקים את העניין.

גיורא אדר,
יו״ר אירגון הסטודנטים, ושינגטון

מיכתב גלוי לדן בן־אמוץ
להלן כמה הערות, בתגובה לראיונו
העצמי של ידידי מר דן בן־אמוץ (העולם
הזה ) 1919 ולדבריו בשבוע שעבר בתוכנית
הטלוויזיה טנדו:
( )1למרות שזילזלת בראיונך הנ״ל ב מבקרים
ובביקורת בכלל, תמיד ביקרת
ועשית ,״הנהלת חשבונות״ עם העבודות,
גם סיפרותיות, של האחרים (״אם משה
ותו1מן יותר זמן. הרבה יותר ש עו ת פ עו להל טרנזי ס טז ר.
ל פנ ס ה כי סולכלמכ שי ר בו נמצאת סו ללת

דן בן־אמוץ
הנהלת חשבונות

סו ל לו ת תז־יראן ליותר ז מן

החורף אינו סוף

חשבץ }94ו
זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות
יש אותם סימנים. בעזרתן של פעולות חיבור וחיסור
כפל וחילוק יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

חי כ ה,ו חוד. החלתן זב

עונת הצלוס ! !
בעזרת פלש אפשר לצלם גם
בחדר וגם בחושן מוחלט ! !
מכשירי הקרנה, מסכי הקרנה
במבחר גדול.
פיתוח צבעוני ע״י המעבדות
המשוכללות בארץ!!
צלומי פספורט
בן־רגע ! !
העתקת מסמכים, במקום !
בימי שלישי סגור כל היום

ני תוו בדטר

0211

שמיר סופר אני צוללת״ וכר) .בשבא
מישהו/היא לבקר את עבודתך אתה ומתנגד
בכל תוקף ומחליט :״אני לא מקבל
שום ביקורת כסמכות שיפוטית עליונה
שקובעת את ערכה של עבודתי.״

מעוניין להכיר בחורות
נחמדות ן
אם אתה צעיר בעל רמה, פנה
ל,,אורנים״ — מכון להכרויות והתכתבויות.
שפע הצעות היכרות —
חיילות, סטודנטיות ואחרות.
ת.ד 30787 .ת״א ; ת.ד 253 .חולון.

אתה, שפירסמת תמיד את דיעותיד ו רעיונותיו
ברבים, מתייחס אל צי מר ה קוראים
— אותם קוראים המכירים היטב
את דעותיך, אותם קוראים שקנו כרטיסים
להצגותך בחמאם !וסר ובכך איפשדו לך
לעשות כספים, ובעזרתם תוכל אף בעתיד
להמשיך לגרוף רווחים מבלי להסתבן
(״החליט אף הוא, כמוני, שברגע שתהיה
צפוייה סכנה ממשית להמשך קיומו הפיסי,
הוא יאלץ לוותר על תוכנית־חייו ועל
מימוש יכולותיו, ולהסתפק בקיום במקום
אחר שכביכול עד להופעת סיפרך
(ובו ״המוקשים הרעיוניים״ שעליהם גא וותו)
לא ידעו לחשוב. אגב, כשאותם
קוראים שעשו לך ״ביטוח חיים״ חינם,
שכבו פצועים בבתי־חולים וחיכו לקורטוב
של עידוד, סיבת להופיע בפניהם.
( )2״לצורר זה הנחתי שהאקספרימנט
הציוני גכשל והנחה זו ניתן לבסס.״ אתה,
שמתנגד לרעיון הציוני (וקיומה של מדינה
יהודית בא״י) — וממשיך לשבת בארץ ו מסרב
להשתתף בבחירות — פירוש הדבד
שאתה מסכים עם הפיתרון הערבי, לאמור
הערבים חושבים בשבילך. הפתרון לדעתך
הוא — הגירה וטמיעה בקרב הגויים. למס קנה
זו כבר הגיעו רבים אחרים מזמן.
בחלקם לא ישבו בארץ, בחלקם עלו אליה,
עזבו אותה ועוזבים אותה גם כיום. ל זכותם
יאמר לפחות כי לאחר שהם ״ירקו״
לבאר הם הפסיקו ״לשתות״ ממנה.
ישי וישקדכסקי, רמת-גן
העולם הזה 1943

עו ר ר ..העולם הזה״ קורא להקן אח ,.חזית דהצרחה מדיו ה,,
כד ל ב לו ם את הקמתה

ש ל ..ממ של ח

לי כו ד לאומית״

ג 1נ 1עולוו

התאב דו ת
ל או חי ת
ץ ש תי החליט

הנשיא המצרי לפתוח במילחמת יום־

! /הכיפורים?
הוא עצמו העיד על כך בגילוי־לב: ברגע בו קיבלה
מיפלגת־השילטון בישראל את ״מיסמך גלילי.״ כי מיססך
זה, שנתקבל על פי תכתיבו של משח דיין, קבע תוכנית
להתנחלות ישראלית ברחבי השטחים המוחזקים, ובייחוד
להקמת העיר ימית בחוף סיני. הדבר שיכנע את אנוואר
אל־סאדאת, בצדק, כי ממשלת ישראל סגרה את האופציות
לשלום, ואף אינה חולמת להחזיר את השטחים המוחזקים.

כיום מתכוננת צמרת ישראל — אותה צמרת
שגרמה לאסון יום־הכיפורים — לגרום לאסון
שני, גדול הרגה יותר.
הולכת ומתגבשת תנועה רחבה להקמת ״ממשלת חי רום״
או ״ממשלת אחדות לאומית.״ כלומר: לצירוף ה ליכוד
לממשלה.
הקמת ממשלה זו תחווה׳ בעיני העולם הערבי, הודעה
קיצונית עוד יותר מאשר קבלת מיסמך גלילי בשעתו.
היא תשכנע את העולם הערבי, בצדק, שממשלת
ישראל זנחה סופית את המאמץ להשגת השלום, וכי
היא סגרה את כל האופציות זולת אחת: להחזיק בכל ה שטחים,
ויהי־מה.
ביום שתקום ממשלת הליכוד הלאומי בישראל, ייגזר
דין־מוות על אלפי׳צעירים ישראליים וערביים.

כי כאותו יום יחליטו מדינות-ערב לפתוח
שוב כמילחמה.

מאותו יום, שוב לא תהיה השאלה: האם תפרוץ מיל-
חמה חמישית בין ישראל ומדינות־ערב.
השאלה תהיה רק: מתי תפרוץ המילחמה, ומי
יקדים את מי בהנחתת המכה הראשונה.

ממשלת הליכוד הלאומי פירושה, פשוטו
כמשמעו: מילחמה.

וטו ח
ך* דגר ייראה כך לא רק לערבים. הוא ייראה בך
1 1בעיני העולם כולו. הוא ייראה כך גם לציבור ה ישראלי.

יהיה נכון.

פוליטיקאים קטנים, כמו משד, קול ורעיו, יכולים
להעלות בדעתם שאפשר לרמות את העולם כולו בתחבולות
עלובות. אולם יש דברים החורגים מתחום תחבולה כל שהי.
צירוף
הליכוד לממשלה אין דינו כצירוף המוד״ל. כי
אין דימיון בין יצחק רפאל ומנחם בגין.
לטובה או לרעה, המדינה והעולם מכירים את מנחם
בגין כמות שהוא. כאדם ישר, שלם עם עצמו׳ קנאי
והחלטי, החי באמונתו ואינו מוכר אותה עבור נזיד־עדשים
או כיסא.
משה קול החליט שעל בגין לחתום על קווי-היסוד של
הממשלה הקיימת, ולקבל על עצמו את מדיניותה, ובכללה
הדיבורים על ״פשרה טריטוריאלית,״ ולו רק משוס ש ממילא
אין כל תוכן ממשי לדיבורים אלה.
כשנשאל על כך מנחם בגין בטלוויזיה, התחמק בצורה
בולטת מלהסכים לכך.
אבל אפילו היתר, בנמצא איזו־שהיא התחכמות, ש תצרף
את בגין לממשלה מבלי שתאלץ את הממשלה
לשנות בגלוי את מדיניותה, לא היד, בכך כל ממש.

בגין גממשלה יהווה וטו חי על כל מעשה
שיש בו להביא להחזרת חלל, כלשהו כגדה
המערבית /כרצועת־יעזח ובגולן. הוא יחווה וטו
חי גם על החזרת שטחים בסיני, אלא כטיסגרת
״הסכם שלום סופי״ שכלל אינו אפשרי בל עוד
אין שלום מולל לאורך כל הגבולות.
נוכחותו של בגין בממשלה תמנע מראש כל אפשרות
של הידברות עם הפלסטינים, ולא־כל־שכן עם אש״ף —
אפילו יתאפשר הדבר על-ידי הכרת אש״ף בעקרון
של דו־קיום בשלום עם מדינת ישראל.

בקיצור: עצם נוכחותו של בגין בממשלה,
מישקלו הסגולי, כוח-השיבנוע שלו, גודל סיעתו
ושלמות תפיסתו ימנעו מראש כל צעד משמעותי
שיוכל לחלץ את ישראל מן המבוי ה סתום
הנורא שהיא תקועה בו עתה.

זוהי האמת. אמת זו תובן היטב, ובדיוק נמרץ, בכל
בירה ערבית ובכל בירה עולמית.

מאותו רגע יתחילו גלגלי המילחמה להסתובב.

קראת מוכדה
מילחמח הבאה

חד,יה אסון לאומי — מכל ה

1בחינות.
יש אנשים בישראל, וייתכן שמיספרם הולך וגדל, ה מתחילים
להתגעגע אל המילחמה הבאה. לא מפני שחם
אוהבים מילחמות, אלא משום שהמצב הנוכחי מייאש
אותם, ונדמה להם כי שינוי כלשהו, ולו גם בדרך של
מילחמה, יהיה טוב מהמשך המצב הנוכחי.
גישתם מזכירה את סיסמתו של אשף התעמולה הנאצית,
יוזף גבלם, שהעלה את מיפלגתו לשילטון בעזרת הסיס־מה
:״מוטב סוף של אימה מאשר אימה בלא סוף.״
זוהי תכונה אנושית טבעית.
אולם המילחמה הבאה לא תוכל להביא לישראל כל
ישועה.

אפילו הצליח צח״ל להנחית את מכת-הפתע
הראשונה, ולהשיג ניצחון טאקטי מרשים בשדה
— לא יביא הדבר ניצחון לישראל, אלא
להיפך — שואה מדינית.
כי אין חמילחמה מתנהלת בחלל ריק. כל מילחמה היא
אקט פוליטי, להשגת מטרות פוליטיות, והיא כפיפה ל מציאות
הפוליטית.
המציאות הפוליטית של סוף 1974 היא זו :
!• ישראל אינה יכולה עוד לנהל מילחטח, גם קצרה
ביותר, ללא הסכמתה ותמיכתה המאסיבית של ארצות־הברית.
קשה להעלות על הדעת מצב שבו תינתן הסכמה
זו, הכרוכה בהטלה מיידית של חרם־נפט טוטאלי על
אמריקה.
#גם אם יוסר מיכשול זה, יביא ניצחון צה״ל (אם
במכה הראשונה, אם במכה חוזרת, אחרי חתקפח ערבית)
להתערבות מאסיבית מיידית של בריודו•,מועצות• מובטח
מראש אולטימטום סובייטי להחזרת הכוחות, ואין כימעט
ספק שברית־המועצות תגשים את האולטימטום על-ידי
הפעלת כוחות סובייטיים.
י• במיקרה הטוב ביותר, יביא הדבר לעימות גלובלי,
מסוג זה שאירע לקראת סוף מילחמת יום־ד,כיפורים, כאשר
הכריזו בריודהמועצות וארצות־חברית על כוננות גרעינית
בכוחותיהן המזויינים.

* עימות כזה יביא בחכרה להתערבות
משותפת של שתי המעצמות נגד ישראל, כדי
למנוע נזילחטת־עודם שלישית.

כל זה בטוח לחלוטין. ברגע שייעצרו הצבאות — ולא
חשוב כלל היכן יעמדו עוצבות צד,״ל באותו רגע, לפני
או אחרי דמשק, ממיזרח או ממערב לתעלה, ליד הירדן
או ברבת־עמון — -תהיה ישראל נתונה במצב פוליטי
הרבה יותר גרוע מזה שהיא נמצאת בו עכשיו.

שתי המעצמות יחזיקו בצווארה, במו שתי
ידיו של חונק, ויכפו עליה את הוויתורים המתגבשים
כעת — החזרת השטחים לאורך
שלושת הגבולות, הכרה כאש״ף, והסדר שיכלול
מדינה פלסטינית.
המצב יהיה דומה למצב הנוכחי, אך הרבה יותר גרוע
מבחינת הדחיפות, הלחץ ומאזן־הכוחות.
כל זד — ,אחרי שנהרגו רבים וטובים בחזית ובעורף.

כאותו רגע תעמוד כפני ממשלת הליכוד
הלאומי הברירה: כניעה או מצדה.
ברור מראש לאן יוביל אז מנחם בגין.

אל מצדה, אל ההתאגדות.

3113ל א גו
ך* ל זה גרור פל״כך לאדם בר־דעת, עד שמפליא ו־מדהים
להיווכח שפוליטיקאים שאינם כסילים גמורים
או הרפתקנים חסרי־מעצורים מעלים את הדרישה להקמת
ממשלת ליכוד•
מה מניע אותם?
ייתכן שיצחק רבין רוצה בכך בסתר־ליבו. כל ראש־

ממשלה שואף למעמד של מנהיג לאומי בלתי־מעורער.
אפילו גולדה מאיר, שהתנגדה להקמת ממשלת־ד,ליכוד
ערב מילחמת ששת־הימים, רצתה בה ברגע שהיא עצמה
הפכה ראש־ממשלה. כי ראש ממשלת־ליכוד נהנה ממעמד
של מנהיג לאומי־כללי, המוכר כראש־העם על־ידי כל
הכוחות, וזה מחניף לאגו.

ייתכן שביום מונע דק וטו אמריקאי חריף
את תמיכת רבץ בהקמתה של ממשלת-הליכוד.
מדוע תומך בכך איש כמו אהרון יריב? קשה לדעת.
יריב מסוכסך עם רבין• מעמדו בממשלה מעורער. ייתכן
שהגיע למסקנה שרצוייה מילחמה חדשה, או שהוא פועל
מתוך יאוש גמור.
מוזרה עוד יותר התנהגותם של משה קול רשות׳.
לאחרונה רכבו על סוס־השלום. הם דיברו על ״אוטונומיה
פלסטינית״ (שהם הצביעו נגדה בשבע השנים האחרונות
בכנסת) ,וחלמו פומבית על הקמת ״מרכז ליברלי מתקדם.״
אפילו מוח פוליטי מוגבל צריך לדעת כי הרעיון של
הקמת ממשלת־הליכוד הוא ההיפך הגמור מכל הדיבורים
האלה. סוף למאמצי השלום. סוף לאוטונומיה פלסטינית.
סוף למרכז ליברלי, וגם סוף להשפעה כלשהי של קול
בממשלה, שמתוכה ייעלם בוודאי גידעון האוזנר, בגלל
מאזדהכוחות החדש בה•

אם כן, מה מריץ את קוד 1יש עד בך רק
תשובה אחת: האופורטוניזם הקדוקד כיותר.
מיפדגת הד״ע מוכנה דמכור את נישמתה תמורת
רגע אחד שד פופודריות כהוגי הימין, ו•
היומרה שהיא מאהדת את העם.
מבחינה פנימית, אין כל הבדל בין הממשלה הנוכחית
ובין ממשלת־ליכוד. אילי־ההון של הליכוד שותפים ל־חלוקת־השלל,
וחלקם של מרכיבי הליכוד בפרשיות־השחיתות
האחרונות אינו נופל מחלקם של המערך ז־המפד״ל.
הליכוד אונו יכול לוותר על קו דמגוגי סוציאלי
בהסתדרות, מחשש פן תאבד חרות את אחיזתה בשכונות־העוני,
שהן מקור כוחה ברחוב. בכנסת אין הליכוד
מד,ווה אופוזיציה רצינית, והצטרפותו לממשלה לא תשנה
דבר.
ההבדל היחידי בין שתי הממשלות הוא כלפי חוץ.
למרות שהממשלה הנוכחית ממשיכה למעשה בקו הנוקשה
של גולדה מאיר, מאמינים רבים בעולם שהיא תרקוד
לפי החליל האמריקאי ותהיה מוכנה לפשרה, לפחות על
פי פקודה מוושינגטון.

ממשדת־ליכוד־דאז־מי תהיה מיגדדור, שיאו
תת לעולם בולו: ישראל עלתה על דרך ההתאבדות
הלאומית.

חזית ההוגלה
צד המפחיד ביותר בהתפתחות זו הוא היעדר ה !
! נוגדנים להתדרדרות•
הגוף הרציני היחידי שהרים את קולו נגד רעיון ממי
שלת־הליכוד הוא מפ״ם, שאיימה בפרישה מן הממשלה
והמערך אם יתגשם רעיון זה. אולם מפ״ם לא עשתה
בימים האחרונים דבר, כדי ליצור חזית ציבורית רחבה
לבלימת הגלישה לעבר הליכוד.

דרושה הקמתה המיידית של חזית להצלת
המדינה — חזית של בל הכוחות המסוגלים
למנוע את העלייה על דרך ההתאבדות הלאומית,
המסוגלים להציב בפני הציבור מדיניות
שפוייה כענייני חוץ ופנים.
בשנה שעברה מאז מילחמת יום־ד,כיפורים נעשו נסיו-
נות רבים להקמת חוית כזאת, וכולם נכשלו בגלל סיבות
של מה־בכך, חשבונות קטנטנים של אישים וקבוצות.
מיטב הכוחות, שיכלו לתת יד לחזית זו, ולהפכה לגורם
לאומי ממדרגה ראשונה, היפנו את גבם לניסיונות אלה
בבחילה.

אולס עתה צריך להיות ברור לכל אחד מן
האישים, הקבוצות והתנועות כי מתקרבת השעה
ה .12-קרובה הנקודה שממנה לא תיתכן
עוד שיבת המדינה אל דרך־המלך.
אם לא יקום עתה ליכוד בוחות-ההצלה מול
ליכוד כוחות־ההתאכדות — יביא הדבר בכייה
לדורות רכים.

דנשבץ
במדינה העול היה

העם
ל מו תבעדמעדה־ א דו מי ם

מאוזן :
. 1אין, אפס .5 .מחמיר . 10 .תבואת-
קיץ . 11 .גיבעה קטנה . 13 .דומה. 14 .
ראש רשות שמורות־הטבע (ש״מ) . 15 .בן־
צבע . 16 .חזרה על מעשה מסויים. 17 .
אותה החריב יהושע . 18 .עשרים־ואחד.
. 19 מכינויי האלוהות .20 .נתח .22 .כלי־שייט
.24 .עור .25 .הצטמק .27 .מזכיר
ההסתדרות (ש״מ) .29 .הפקודה שפתחה
את מילחמת ששת הימים :״כוחות שיר ית
30 ליחה .32 .זמן
קבוע .34 .יקום .36 .ריקבון .38 .אמוניאק.
.41 זאטוט .43 .גביר ספרדי .44 .כלי-
עבודה של מסגר .46 .שמא .47 .לאן .49 1
בקצה האצבע .52 .כפייה .55 .מכ״ם.56 .
צורה מוסיקלית לכמה קולות .58 .פצע.
.59 קידומת צרפתית .60 .שאול .62 .בעל-
חיים בין השועל לכלב .63 .מאור מיטלטל.
.64 קערת־הרס עמוקה למרק . 66 .עץ לב-
גוני נודע .67 .ארים .69 .רכוש ..71 .בושט
עשוי שרף .73 .עלמה .75 .מבוסס על
המדע .78 .רפייה .80 .קרם .81 .בהשאלה :
מרכז .82 .נישא .83 .בעל־היים שוכן מיד בר
.85 .מפה קטנה .87 .בן הבן .88 .עיר
בישראל .90 .עמד על רגליו .91 .חלק
ימישפט .92 .תיק .93 .שליט אלז׳יריה

מאונף:
. 1לאחר מעשה .2 .צמח־בר ממישפחת
הלופיים .3 .הפעיל את הרובה .4 .מילת-
שאלה .6 .לא קר .7 .גץ .8יביא תועלת.
.9מין דג . 11 .אסטרונום . 12 .שושלת
מלוכה בצרפת .21 .נעימות .22 ,נור.23 .
גוף שלישירבים .24 .שר בממשלת יש ראל
(ש״מ) .26 .מישבן .28 .מאבני-הרי-
חיים .31 .ננס .33 .עני .34 .בהשאלה:
ישיש מופלג .35 .שדה שצמד־שוורים יכול
לחרשו ביום אחד .37 .מילחמת־שוורים.
.39 נוזל־ההיים .40 .מין מחול .42 .כריכה.
.45 מידה למהירות־הקול .47 .מילת־ברירה.
.48 מלך הביצה .49 .כינוי לאמה .50 .זכר
בבקר .51 .ספר משל אמיל זולא .52 .אי שן
,53 .ירביץ .54 .עץ חום־שחור קשה
וכבד .57 .קידומת הולנדית .60 .אוצר.61 .
אימה גדולה .63 .גבאי . 65 .גדול במאי
סירטי-הראווה (ש״פ) .68 .ח״כ צעיר
(ש״מ) .70 .תרופה .71 .בלל כלי-השייט
של מדינה .72 .סטרא־אהרא .74 .יעשה
בטובו .76 .דוכן מוגבה .77 .עננים.79 .
עיירה ליד פרדם־יחנה .84 .ערף .87 .עמס
על גבו .89 .מחצית 11 מאונך .91 .מילת-
זירוז.

מה גרוע יותר:
שריפת גופות־ מפית־־שאן
או ההזמה
ממשזתית גירושזים?
הזעזוע איחד השבוע את כל אזרחי י׳ש-
ראל. הם נחרדו למראה פולחן־הזמעה
שנערך בבית-שאן, כאשר ההמון ההיסט רי
זרק את גופות הפידאיון מבעד לחלון
ושרף אותן על הכביוש, יחד עם גופת אחד
הקורבנות, שנחשב בטעות כפידאי.
הציבור הישראלי נחרד לא רק מן ה־בארבאריות
של המעשה, אלא גם מתוצ אותיו:
בכל כלי־התקשורת בעולם הובל טה
זוועה זו יותר מן הזוועה המקורית של
הפידאיון. בעוד שפעולת הרצח יכלה לע זור
להסברת ממשלת ישראל בעולם נגד
א-ש״ף, סייעה פרשת הגופות לתעמולה
הפלסטינית והציגה את ישראל כפראית.
אולם אפשר היה להבין לליבם של מת פרע,
בית־ישאן. הם נסערו למראה הרצח
של קשישים חפים־מפשע. הם הגיבו כפי
שהגיבו אבותיהם גארץ־מוצאם. מערכת-
החינוך הישראלית לא הצליחה, כנראה,
להקנות להם דרכי־תגובה אחרות.
אך מעשיה של ממשלת ישראל במשך
השבוע היו ממורים יותר, ונסלחים פחות.
אלץ־קגר. הרחק מן השאון של בית-
שאן, ומן הזעם של ההמון הסוער, התכנסה
ממשלת ישראל בבניין שקט בירוש לים.
אחרי דיון תרבותי שליו, החליטה
להקים עיר ישראלית חדשה במע־,׳ה אדומים,
בין ירושלים ויריחו, וקרייה חד שה
בענתות, מצפון לעיר.
על פי ההסברה הרשמית, נתקבלה ה החלטה
כתגובה על הופעתו של יאסר
עראפאת באו״ם והחלטת אונסק״ו בעניין
ירושלים. כך הוצג הדבר גם לעיני העולם.
אם יש בכך אמת, הרי זו תגובה בלתי-
רציונלית אף יותר מזו של הבית־שאנים.
כי החלטה זו חמורה הרבה יותר מ־שריפת
הגופות, והיא עלולה להביא על
ישראל אסונות גדולים יותר מכל מעשי-
ההתפרעות הספונטניים בעיירת״הספר.
הקמת השכונות החדשות פירושה :
מנוי־וגמור עם ממשלת ישראל להתנגד
לא רק לכל פשרה אפשרית בירושלים
עצמה, אלא גם בגדה המערבית. אפילו
לפי תוכנית־אלון, נועד כביש יריחו־ירו־שלים
לשמש כפרוזדור ערבי בין הירדן
והגדה המערבית. השבוע, כאשר הצביע
יגאל אלון בעד הקמת ישוב מעלה-אדומים
על כביש זה, הוא קבר את תוכניתו.
ניצחון ״אימונים״ .כשם שמיסמך-
גלילי שיכנע, בשנה שעברה, את מנהיגי
ערב ישאין להם סיכוי לקבל את השט חים
המוחזקים בחזרה בלי מילחמה (ראה
עמוד ,)13 כן תשכנע אותם החלטה זו׳של
הממשלה שאין עוד סיכוי להמשך מאמצי-
השלום של הנרי קיסינג׳ר. יתכן שעם
קבלת החלטה זו, עברה הרכבת המרחבית
סופית מפסי השלום לפסי המילחמה.
האמת היא, כמובן, שההחלטה לא היתד,
תגובה על מעשי האו״ם. יצחק רבין פרע
שטר שעליו חתם למפד״ל עם כניסתה
לממשלה. הוא מכר לה את ההתנחלות
הזאת כדי שבורג ורפאל יוכלו להצדיק
את הצטרפות מיפלגתם לקואליציה בפני
הקנאים •של ״גזזש אימונים.״
השאלה היא מי ישלם, בסופו של דבר,
את החשבון.
מדיניות מוולאדיווסטו? צאה תורזז
השניים החזיגזו :
??חוץ ע? ישרא? ועז אש״ן?
שם חדש הצטרף השבוע למפת הערים
הזרות והרחוקות, מבאזל ועד רבאט, ש בהן
נחתך גורל הארץ. שמה של עיר מוש לגת
בקצה סיביר, לא הרחק מן המקום
שבו איבד יוסף טרומפלדור את זרועו.
יעבור זמן עד שיתברר מהי בדיוק הת רחיש
בוולאדיווסטוק, כאשר נפגישו לי־אוניד
ברז׳ינייב והגרי קיסינג׳ר, בנוכחותו
של ג׳ראלד פורד. אך גס מנוסח ההודעה
שפורסמה, אפשר ללמוד הרבה.
אש״ן! וז׳נסה. שני הגדולים הכירו
במצב החדש שנוצר במרחב, עם ניצחונו

המדהים של יאסר עראפאת• ,שעליו הש ליכה
בריודהמועצות בעוד מועד את יה״
בה. מאזן־הכוחות במרחב השתנה, מניות
ארצות־הברית ירדו בהרבה, ושוב אין
לחלום על פעולה כלשהי בלא השתתפותה
המלאה של מוסקבה.
המסקנה: הקריאה לכינוסה מחדש של
ועידת־ז׳נבה, שבה מכהנת בריודהמועצות
כידשב־ראש, לצד ארצות־הברית. קיסיג־ג׳ר
ניסה עד כה לנטרל את הוועידה,
כדי לשמור על המונופול האמריקאי על
מאמצי־השלום.
נסיון זה מת עתה. דנבה, ויחד עימד,
מוסקבה, תפסה שוב מקום חשוב.
יש לכך מסקנה שנייה: כינוס מחודש
של הוועידה לא ייתכן כלל ללא הש תתפות
אש״ף.
פורד וקיסינג׳ר לא הכירו בפירוש ב־אש״ף,
וגם לא כללו בהודעה הזמנה
מפורשת לאש״ף לבוא לוועידה. אבל
הדבר נובע מנוסח ההודעה, וצפוי לחץ
אמריקאי על ישראל להסכים לכך.
ישראל ופלסטין. מהי התמורה ש־

כית־שאן: שריפת הגופות
ירושלים גרועה יותר
נתנו הסובייטים לאמריקאים 1
ברית־המועצות היתה בין התומכות ה עיקריות
בהחלטה ההיסטורית שנתקבלה
השבוע באו״ם, הקוראת להקמת מדינה
פלסטינית ולשיבת הפלסטינים לבתיהם,
מבלי להזכיר כלל את קיומה של ישראל
ואת זכויותיהם.
בוולאדיווסטוק הבהירו הסובייטים ברו רות
שאין נוסח זה משקף את עמדתם,
וכי הם ממשיכים לדגול בקיומה של ישר אל
הריבונית. בצד איזכור זכויות ״העם
הפלסטיני״ בהודעה המשותפת, דובר על
״זכות כל המדינות באמור״ להתקיים,
והוזכרה בפירוש החלטת מועצת-ד,ביטחון
( 338 שלאחר מילחמת יום-הכיפורים) ,ה כוללת
את החלטת המועצה .242
המסקנה המעשית, הטמונה בדארגון
דיפלומטי מסובך זה: קיום מדינת-ישראל
ומדינה פלסטינית, זו בצד זו, והתחייבות
סובייטית ללחוץ על אש״ף בכיוון זה.
רכץ וחוסיין. ממשלודישראל העמי דה
פנים כאילו כל זה אינו נוגע לה.
כאילו לא קרה דבר, חזר יצחק רבץ
השבוע, בראיון שהעניק לשבועון טייס,
על הנוסח הישן, שהפך בינתיים מגוחך:
הפלסטינים צריכים להשתלב בירדן ולקבל
את מרות חוסיין.
באותו הגיון עצמו יכול היה רבץ לקרוא
השבוע לשיבת ארה׳^ב לכתר הבריטי.
העולם הזה 1943

הקרב על החברה לישראל * לקראת הישיבה המכרעת * רוטשילד
יוצא למלחמה נגד הקבוצה הגרמנית * האשמות חמורות נגד הברון
יום ׳החמישי ירעמו הרעמים בקיומה ד,־ 36 של
1נזיגדל שלום בתל־אביב. שם׳ במישרדי החברה
לישראל, תתחיל מילחמת צרפת—גרמניה מחדש. מכריזי
המילחמה יהיו המשקיעים הגרמניים בחברה לישראל,
המרגישים עצמם, בצדק ,׳מנושלים !מכל השפעה בחברה,
למרות היותם המשקיע הגדול שבה.

ושטינו־

למרות שהקבוצה הגרמנית, או ״קבוצת ד״ר ריגיר״,
השקיעה בחברה לישראל 52 מיליון דולר (מזה 18
מיליון דולר במניות׳ !ועוד ! 34 מיליון דולר באיגרות־חוב)
היא מייוצגת בטועצת־המנהלים ירק בשיעור של
250/0׳מחברי ׳מועצת־המנהלים, שכן ניתנה לה נציגות
רק על־יפי חלקה במניות, ולא על־פי חלקה באיגרות
החוב הניתנות להמרה למניות.

אולם !תיבת־פנדורה, משהיא נפתחת, איין יודע ימה
ייצא מתוכה. לכן אומרת קבוצת ריגר כי הגיעה השעה
להפסיק את מהול־הישדיס, ולההזרר יאת החברה לישראל
לעבודה עיסקיית. שאם־לא־כן, עלולים הם לתבוע לקבל
את כל השקעותיהם חזרה, ואז החברה לישראל תתמוטט.

בבלות הבל, החומר נגד צור ושות׳ בכר
הגיע לידי המישטרה. אם בך, מה רוצים מ־
1600 כעלי־מניות גרמניים, שמהם רק 40 יהודים
1ד״ר רנאטום רינר עצמו אינו יהודי.
קבוצת־ריגד ׳ הייא גוף־השקיעות ענקי בגרמניה. היקף
עסקיה !מיגיע כיום למיליארד מארק גרמני. הם !משקי עים
בנכסים בערים רבות בגרמניה, יוכן בספרד, בריוויירד,
הצרפתית, ב־שווייץ ובישראל. הרוח החיה בהשקעה ב ישראל
הוא היורסט יאחה, מישינה־למנהיל־הכילילי, שהוא
גם הבר מועצ׳ת־המנהלים ׳•של החברה לישראל.

בחודש האחרון, בגלל הסערה שפרצה, מונתה הנהלה
מצומצמת בת ארבעה חברים, לנהל את החברה. ביניהם
אין לגרמנים אף נציג: אחד. הארבעה הם נציגי הברון
אדמונד דה־רוטשיילד, הקבוצה הקנדית, בנק לאומי
ובנק דיסקונס. מבין הארבעה! ,רק הברון ׳רוטשילד קנה,
לפי ההכרזות בעיתונות, ימניות ב־ 4.2מיליון דולר. שאר
שלושה הגופים יקנו פיחות. והנה, טוענים ׳ראשי קבוצת
ריגר ,״אנו המשקיע הגדול ביותר — ואין לנו כל
נציג בהנהלה כיום.״

ב־ 1969 החליטה הקפוצה להשקיע בישראל ,׳תוך ניצול
הקלות־מס הניתנות בגרמניה להשקעות בארצות מתפתחות.
תהילה אורגנה ההשקעה תוך ניצול החוק וקבלת ערבות
של חברת־״הביטוח הממשלתית הגרמנית הרחם (דרוש
ביטוח השקיעות בהוץ־לארץ לשם קבלת הקלוח-׳מס) .הכול
היד ,׳מוכן ומזומן לביצוע העיסקה, כאשר ניחלו הנוצרים־
דמוקראטים מפלה בבחירות, ולשילטון עלו הסוציאל-
דמוקידאטים של וילי בראנד. ראש־הממשלה החדש לא
סבל, מתיסיבייכי אשימה נאציים, הטייל וטו על הערבות
הממשלתית להשקעה בישראל.

רו ט שי ל ד
ל א שי ל ם!
3לא יי בכך, הרי ניהול החברה כיום נעשה,
לדעת ׳קבוצת רעד, לתועלת אישית של הברון רוט שילד
בילבד. כך, למשל, עורדיהדין אלן קירשנר, שמונה
לחקור את ענייני צי״ם, הוא פרקליטו של בנק כללי
בישראל, השייך לברון. עורך־הדין ג׳ורג, שפירא מ־ארצות־היברית,
שמונה ׳לחקור את פרשת החברה לישראל,
הוא נציג הברון באמריקה.

עמדה זו, כל עוד ׳איננה ניסתרת, משתררת אותם מן
החשש להיות נתבעים על הונאת החוק הגרמני.

״1 1 1

החברה לישראל נותרה עם ימים ספורים ״בלבד עד
למועד הסופי שבו היה עליה לגייס הון־ימניות נפרע
של 30 מיליון דולר (סוף ) 1971׳וכך יזם מיכאל צור
את עיסקת הכספים ״ד,סיבוביים״ של ריוז׳נבאום, כדי לגייס
במיועד יאה הון המניות הדרוש. אחרת הייתה החברה לישראל
מאבדת, על פי החוק, את הפטור שקיבלה מתשלום
מסים.
ימה שמתברר עתה הוא, כי גיוס־הון זה נעשה בצודה
פיקטיבית, והוא הונאה של החוקים הישראליים. לכן
לא מגיעות לחברה לישראל הטבות־המס שהיא קיבלה.
טכניקת גיוס הכסף היא, כנראה, גם עבירה בגרמניה,
אולם כרגע יברור רק כי חברי מועצת המנהלים, שאישרו
את עיסקודריגר, קשרו קשר לעבור על החוק הגרמני.

לטענת המשקיעים הגרמניים, מתבדר כי החברה
לישראל, שנוהלה על־ידי מיכאל יצור, ויושב־ראש !מועצת
המנהלים, הברון רוטשילד, השכירה מישרדים בבעלותה
לחברות של הברון ׳רוטשילד.

גם אם יעברו לפדר־־חיום על הדבר שיש
בו לפחות טעם לפגם, הרי מתברר כי רוטשילד
מפגר כצורה ניכרת בתשלום דמי־השכירות,
שהם 60 אלף! לירות לשכה.
הודים מול גר מ!י ם

מן הראוי היה כי עובדת ההשכרה תוזכר במאזן
החברה, או בתשקיף שלה! ,וכך על כל פנים עולה
מחוק ניירות־הערך באדצות־הברית.

ף* אשר תתכנס׳ ביום החמישי ׳מועצודהמנהלים ל-
יקרב המכריע, יחולק הדרת הסודי •שנערך על-ידי
פרקליטו של רוטשילד על עסקות ההברה בהנהלת מיכאל
צויר.

שכן, בתשקיף, חובה למסור כל עובדה הנוגעת לקשר
עיסקי בין החברה לבין ימי שיש לו עניין בה. ודאי
בי יושב־ראש מועצת המנהלים של החברה לישראל
הוא ״!בעל עניין״ באשר מוא ׳משכיר ׳לחברות של עצמו
רכוש של ההברה לישראל.

הוא יעורר רעש גדוד יותר מדו״ח צי״ס.
בישיבה יזו יהיה מונח על כפות־הימאזניים גם גורל
בנק קרדיט אינטרנשיונל בשווייץ.

אולם הקבוצה הגרמנית טוענת כי כדעתה
לתבוע במועצת המנהלים חקרוכה של החברה,
כיום החמישי השבוע, לכדוק אם שילם הכרון
רוטשילד את התשלומים המלאים תמורת ה מניות
שהוא מופיע כשמן.
יש גיריסה כי על חשבון ! 4.2מיליון דולר של מניות
שולמו רק כ־ 2מיליון דולר. אולם גירסה זו יכולה
להתאמת רק לפי דרישת ׳מועיצתההמנהלים שיל ההברה,
בד, תעלה התביעה להפקעת המניות שתמורתן לא שולמה
— בהתאם לסעיף 34 שיל תקנון ׳החברה לישראל.
תקנה 87 של החברה קובעת גם, כי כל מנהל בחברה
חייב לגלות ׳למועצת־המנהלים ולרישום בפרוטוקול את
אופי האינטרס שיש לו בכל עיסקה שעושה ההברה
עם החברו!ת הקשורות ביו. יש להניח כי קבוצת רייגר
תדרוש לדעת אם גילה הברון כנדרש את עניין השכרת
המישרדים להברות שלו.

ויל בראוד

קי לקל
רשה אחרת הנוגעת לברון היא השתתפותו ב־
^ 5מימון עיסקוית ׳נפט בשווייץ עם טיבור רוזינבאום
וצור, באמצעות חברת מטרה, יפה שותפו בהי־הזיקוק
וגופים אירופיים .׳מסתבר כי הברון עזר לממן עיסקות

עתה ידוע בי בל הגושים, פרט דחברה לישראל,
הסכימו להסדר, דפיו יצילו את הבנק,
תוך הוצאת טיבור רוזנבאום מבל השפעה וחדק

את ההסכם ׳מעכבים הברון ׳רוטשילד ונציגי בנק לאומי,
בתמיכה שקטה של נגיד בנק ישראל, משה זנבר. נציגי
הממשלה במועצת־ד,׳מנהלים יכריעו את הכף, מי ינצח —
הגישה הגרמנית, הדוגלת בחזירה ׳לניהול תקין, או גישת
הבריון רוטשילד, הטוענת להמשך החקירות על־ידי אנשיו
ונאמניו, תוך הדס כלכלי •של יריבים.
אלו, בהתאם לעדותו של, מיכאל צור בפני ועדת החקירה
של צי״ס.

והנה, למרות שחלקו של הברון במניות
״החברה לישראל״ נופל כהרבה מחלק קבוצת
ריגר, הוא השתלט על החכרה והשקעותיה,
ומנהל אותה כיוס כדרך האמורה לגרום לסיבוכים
למשקיעים הגרמניים.
שכן, חשיפת פרשת ההלוואות שניתנו חברות ישרא ליות
להברות הוויאדוציות של רוזינבאום, כדי לאפשר
את השקעות הקבוצה הגרמנית בחברה לישראל, עלולה
לגרום לקבוצה הגרמנית צרות צרורות. אילו היה בידי
ממשלית גרמניה ׳מיסמך המוכיח כי קבוצת ריגיר ידעה
שההלוואות שקיבלה מטיבויר דוזנבאום ביאות מישראל,
הייתה נוקטת בצעדים חריפים ׳נגדה. אולם עמדת הקבוצה
הגרמנית היא כי ההלוואות נלקחו מגופים שווייציים
או ואדוציים, ולא היה לה כל מושג מהיכן בא הכסף.

הצרה היא, כי הנציגים של קבוצת ריגר בהנהלה
הפעילה של החברה לישראל אינם ימן השורה הראשונה.
נוסף ילד,ורטט דאהה, מינו הגרמנים כנציגים את וולף
צגלה• ־ תעשיין ישראלי, הקשור בק׳שדי־ידידות עם לובה
טייג׳נר, ידידתו־לשעבר של מיכאל צור, והתלוי כלכלית
בבנקים הישרליים.
ישני הנציגים הנותרים הם לררנין צדרבאום, יהודי
׳ממינכן, ושותפו לעיסקי־הבנייד, יוסף דומבירגר, ישראלי
יורד, שיהיה בעפר ׳נציג ישראלי בארגינטיינד, וניאלץ לפרוש
מתפקידו. שניהם אינם מסוגלים לעמוד מול אנשי
הברון רוטשילד, בעיקר בגלל היותם יהודים, ולא-
ישראליים. איליו מיינו הגרמנים נציגים על בסיס כישורים
אישיים, בלי התחשבות בנושא היהודי־ירייגשי, היו מונעים
אולי איה המצב הנוכחי.

אחרי הכל, אפילו גרמני שהשקיע עשרות
מיליונים בישראל חושש שיקומו כישיבה ויצעקו
לעברו :״נאצי!״

במדינה
אי ר גו ני ם
התעלומה של סעיף *
מדוע נעלם קטע
ממודעה שקראה לרבץ
?שלם מס־הפנסהץ

ה ב חי ר ה בי די ד

הטלפון צילצל בשעות המאוחרות בעיתון
הארץ. קול נרגש ביקש לתקן באופן בהול
מודעה בתשלום, שעמדה להופיע בעיתון
למחרת היום.
אותו קול טילפן גם לעיתונים אחרים.
בכל מקום הצליח. ברגע האחרון ממש הוצא
הקטע מכל המודעות שהופיעו בעיתונים
העבריים.
רק במקום אחד נכשל בעל הקול. העיתון
ג׳רוסלם פוסט מופיע בירושלים השלווה,
וסידרי־העבודה ביו נינוחים יותר. הגליון
עובר למכבש הדפוס בשעה ׳מוקדמת יותר.
המודעה הופיעה בו למחרת היום — בלי
תיקון.
קרקע פורייה. המודעה שבה התחולל
השינוי הפיתאומי היתה מטעם תנועת שי נוי
— תנועתו של הפרופסור ׳(למישיפטים)
אמנון רובינשטיין, המוציאה לאחרונה רב בות
לירות על מודעות־ענק בעיתונות.
לדעת רבים, נועד מסע יקד זה להכשיר
את הקרקע להצטרפות תנועת שינזי למיפ־לגתה
של שולמית אלוני, התנועה לזכויות
האזרח, שעליה כבר הוחלט.
מה, אם כן, הבהיל ברגע האחרון את
ראשי שינוי במודעה שלהם־עצמם?
היה זה קטע שהתייחס באופן אישי מאוד
ליצחק רבין. כמה ימים לפני-כן פנה אורי
אבנרי אל רבין, פנים אל פנים, בישיבת
הוועד־הפועל -של ההסתדרות, קרא לו״לה ציג
דוגמה אישית ולהעביר למדינה לפחות
חלק מן ההכנסות שלו מהרצאותידבשכר
בארצות־הברית (העולם הזה .)1942
נראה כי רעיון זה, כמו רעיונות אחרים
של העולס הזה, נפל על קרקע פוריה בלב
אנשי שינוי.
סעי]? .4לכן פנו במודעתם אל יצחק
רבין, הציגו לו ארבע דרישות: לא להש תמש
במכונית־השרד שלו אלא בתפקיד
רישמי, לנסוע פעם בשבוע באוטבוס, לא
לערוך מסיבות רישמיות יקרות. אך דווקא
הדרישה הרביעית היתה ד,פיקאנטית ביותר.
הנוסח (בתירגום מאנגלית):
״אנו פונים אליך .4 ...תור זמן מסויים,

בסידרת הכתבות ״חולבי-המכוניות —
כד מרמים בעלי־המוסכים את בעלי־המכו־ניות״
(העולם הזה ,) 1912 , 1913 צוייינו
שמות וכתובות של בעלי־מוסכים שרימו
את לקוחותיהם.
למרות ההאשמות המפורטות וד,מפורשות
שראו אז אור מעל דפי העיתון, לא טרחו
אנשי מי־שרד־ד,תחבורה לטפל בנושא. אך
לפתע הסתבר כי החקירה הניבה פירות
מכיוון אחר.
הנהלת חברת־הביטוח הגדולה מיגדל־בניין
ידעה מזה זמן רב, כי לא זו בלבד
שבעלי־המויסכים עושקים את בעלי־הרכב
— הם גם מרמים את חברות־הביטוח. החב רה
ניסתה להילחם בתופעה זו, אך ללא
הצלחה.
המתלונן הספים להעיד. המתלו ננים,
כפי שהסתבר, חששו משוס-ימה להו פיע
כעדים במישפט או לפנות בתלונה
למדור הרמאויות של המישיטרה — באותם
מיקרים שבהם התכוונה חברת־הביטוח לנ קוט
יוזמה.
בסידרת הכתבות של העולם הזה תואר,
בין שאר הדוגמות, גם מיקרה ׳מובהק של
הונאה מסוג זה :
פחח־רכב קיבל מחברת־ד,ביטוח תשלום

<־ 1ק * 011161 ת 6סx 3 0 ^ 1 6 £ 1101׳*\ 1106ת! 661 13118 01106 3 61׳\ 3־ 11ס3 6 1116 1111
.־ 1־3 10 011161־0 1 1 1 1 1 3 1 6 1 8 1 3 1 6 8 •101161
׳> 1116 1668ס ס * 1000016 13ץ 3ק 011 10)1, 10 1( 6 <1601)16)1 1־ 61ק 1310־ 061־10£ 8־4. 011101
־011 !13\׳ 6 001 <1006 80 6 )1011׳> 6 10 1116 11.8. 1£׳\ 011 £ 3׳> 63־ 1601111־ 6 <1 £01׳\6061־11111 6
83016 £

!־ 6 83134׳\6061־!10 1׳*\ 3 0 8 £1 ( 3 0 3 0 )1 0 3־001 !£063361 016011(61־38 163

X0116)1 813168, 30)1 6־31( 16 £61־ 6 0 <1 00081 )161ק3 , 8־1116 10 18(10

־ 13(111011330 0
־<101131
—361.־ 181ס ס 63־ 10£ 160101׳\ £1 8־
־ 061 011 10 1(6 301311 11110^ 8 , 1( 01 001׳> 1181(8 111636 36601 10־ £*6111 0£ 3011008 30031

רובינשטיין והקטע כ״ג׳רוזלם פוסט״
הכל תלוי בטיב השינוי

חידוש נוסף בקופת חולים
מעתה תהיה רשאי לבחור בין
פניה למרפאה לבין פניה לרופא
בביתו או במרפאתו הפרטית.
את השרותים הנוספים כגון:
בדיקות מעבדה, בית מרקחת וכר
תמשיך המרפאה להעניק לך.
שרותי הרופא ינתנו לך ללא כל תשלום.
לקבלת רשימת הרופאים ופרסים נוספים ־
פנה למזכיר המרפאה.
חולים קופת
של ההםתד רו ת הכללית
של העוברי בארץ ישראל

שייקבע על־ידך, לשלם מם-הכנסד, על -שכר
שקיבלת תמורת ההרצאות שנתת בארצות־הברית,
אם עדיין לא עשית כן.״
אולם נראה שהיתר, לראשי התנועה ׳מח שבה
שנייה. לשם ימה לריב עם דבין, שב״
ממשלתו ישבח שולמית אלוני במשך חוד שים
ארוכים?
הצדה היא שיש קוראים לא־מעטים ה קוראים
גם את העיתונים העבריים וגם
את ג׳רוסלס פוסט. הופעתו של סעיף 4
בעיתון האנגלי, בעוד שהעיתונות העברית
נאלצה להסתפק בשלושה סעיפים בלבד.
עוררה את סקרנותם לגבי טיב השינוי.

בי ט 1ח
הסנונית שחב שו חבישת
מישרד־חתחבורח לא טיפ?
בתלונות ננד בע?י-המו 8כיס —
אף חברתיהביטוח התערבה,
והצליחה להגיש תביעה
סישדד־ד,תחבורה והוועדה שליד איגוד-
המוסכים מוצפים מכתבי־תלונח, המגיעים
ללא-הרף מבעלי-רכב מרומים.
מאות-אלפי בעלי־רכב בישראל מופקרים
להשתוללותם הפרועה של בעלי*מוסכים,
פחחים וצבעי רכב, הנותנים ־ללקוחותיהם
שירות גרוע וגובים עבור עבודתם הקלו קלת
מחירים דימיוניים.

עבור התקנת דלת חדשה ורייפוד חדש
במכוניתו, שנפגעה בתאונת־דרכים. הפחח
הרכיב במכונית הפגועה דלת ישנה וחלו דה,
והשתמש בריפוד ישן ומשומש. את
ההפרש במחיר שילשל הפחח לכיסו. חב-
דת־הביטוח, מצידה הורידה פחת של 40
אחוזים ממחיר הציוד ד,״:חדש,״ כיוון שה מכונית
היתד, מדגם ישן.
חבדת־הביטוח התקשרה עם המתלונן של
׳מיקדה מסויים זה, שהסכים להעיד בעניינו
בפני בית־המישפט. השבוע ׳תוגש תביעה
אזרחית, ובנוסף יועבר הטיפול בתלונה
למישטרה.
״אם נצלוח בתביעה זו,״ אמר דובר
מיגדל־בניין ,״תהיה זו הסנונית הראשונה.
אנו ׳מקווים שבעיקבותיה תוגשנה תביעות
כנגד עשרות בעלי־ימיוסכים נוכלים אחרים.״

לפי העבודה -החבלה
המילואימניקים במישמרת•
הלילה הנבירו את התפוקה —
האזרחים בטישמרתיחיום
חיבלו בה
שש שנים עבד יהודה ׳סתווי ,׳מהנדס־מכונות,
בתעשייה הצבאית. כיוון שהחזיק
(חמשו בעמוד )26
העולם הזה 1943

111

בעלי האחוזות הרסו את רומא ־
האם יהרסו בעלי־האחוזיבו את ישראל?

ת חו חי סי חוי
ך* יתגם לאטיני עתיק אומר :״הע
י אחוזות הרסו את רומא.״
העוצמה הצבאית של הרפובליקה הרו מאית
הייתה מבוססת על מעמד איתן של
איברים חופשיים, שעיבדו את אדמת אי טליה.
איכרים אלה התגייסו להגנת המדי נה׳
היוו את עמוד־השדרה של הלגיונות
הבלתי־מנוצחים, והפכו את רומא לבירתה
של אימפריה חובקת־עולם. הם גילמו את
״המידות הטובות״ של האיש הרומאי:
אומץ־הלב, המ״שמעת, הסדר, החוק.

ואז החל הריקבון. האימפריה
העשירה מעמד של אילי־הון מושחתים,
פוליטיקאים רודפי־כצע, גנרלים
ופקידים בבירים.
!אלה קנו אדמות והפכו אותן ל״לאטי-
פונדיות,״ אחוזות פרטיות רחבות״ידיים,
שבאו במקום המשקים הקטנים של האיכ רים
החופשיים. באחוזות הועבדו עבדים.
האיכרים החופשיים גורשו מן האדמה,
נהרו לרומא והפכו שם פרולטריון מוב טל.
הם תבעו מן הממשלה ״לחם וקיר־קס,״
ולא היו עוד מסוגלים או מובנים
להילחם למען האימפריה. במקומם הובאו
שכיו־י־חרב זרים. אלופי השכירים הפכו
שליטים במדינה. העריצים רדפו זה את זה,
עד לחורבן הסופי.

עכשיו אפשר לומר :״הטוכים יו כמה מראשי מייטרד-הכיטחון כתר
— לגביית קומיסיון עד המטרי עבר, וביניהם המנכ״ל המנוח משה
סיס.״
קשתי, כרשימת בעדי החשבונות
הגילוי היה מזעזע, גם אילולא היו 5סודיים כשווייץ!
מעורבים בכך בכירי הקצינים ואנשי-
הביטחון, שהיו אחראים לבחירת הציוד
הדרוש לצה״ל, ושהפכו לאחר־מכן לסוכ ני
החברות שסיפקו ציוד זה.

עצם העוכדה שמישהו גובה קו
מיסיון על מטוס המשמש להגנת
המדינה, ושבו לוחמים ונהרגים
מתנדכים מבחירי הנוער, יש כה
כדי לערער מושגי-יסוד.
מה עובר בראשו של טייס, דזונק לקרב,
כאשר הוא קורא שמישהו גבה שלושה
אחוזים על סחיר המטוס שלו, ו-״ 250/על
מחיר החלפים ו
מה עובר בראשו של מילואימניק, הזוכר
את גופות חבריו בתוך הטנקים השרופים
וליד התותחים ההרוסים, בשמעו שמישהו
גבה קומיסיון שמן על הטנקים החדשים?

י* קומיסיונים בממלבת־הביטחון מח י
1רידים במיוחד. הקומיסיונים במט־לבת־הים
מאלפים יותר.
ראשי ציס — חברה השייכת לציבור —
מכרו אוניות, גבו עליהן קומיסיוגים פר טיים
והפקידו אותם בחשבונות פרטיים
בשווייץ. בעלי החשבונות הם מיכאל צור,
משה קשתי ואחרים.

אם זה קרה פעם־פעמיים, אפשר
להניח שזה קרה פעמים רכות.

במרוצת השנים, מכרה ציס הרבה או ניות.
ובאותו זמן היא גם קנתה אוניות.
על כל אחת מן העיסקות האלה אפשר
היה לגבות קומיסיון שמן.
כדאי היה למיכאל צור למכור אוניה

האם ימציאו עדינו פיתגם היסטורי
חדש :״האחוזים הרסו את
ישראל״ץ

באימפריה הרומאית, זה הביא לאסון
סופי. בשעה שהאוייבים לחצו על הגבולות
בצפון ובדרום, במיזרח ובמערב — פשטו
הריקבון והשחיתות, השוחד והעושק, ב קרב
צמרת האימפריה. הפער שבין חברה
זו לבין הפרולטריון הממורמר הלך וגדל.
המוראל התמוטט, ויחד עימו נכונותם
של המוני השכונות להגן על המדינה.

לא האוייב הזר הרס את רומא.
הרסה אותה השחיתות הפנימית.
ין דוגמה מחרידה יותר לריקבון
שפשט בתשראל בעיקבות הניצחון
של ששת־הימים, כמו פרשת הקומיסיונים

על הנשק.

פעם אמרו :״הטובים לטייס.״

ציניקאי יכול לומר: אנשים אלה אינם
צריכים לתרום להחזקת המדינה, מפני
ששום דבר איבו יכול לקרות להם. רכו שם
בטוח, מעבר להרי האלפים. אם יקרה
אסון למדינה, יהיו הם ומישפחותיהם שם.
(בעלי־האחוזות -של רומא היו הרבה יותר
מוגבלים. את אחוזותיהם לא יכלו להבריח
לחו״ל. מכיוון שרומא שלטה בכל העולם
התרבותי המערבי, לא היו בנקים בטוחים
מחוץ לגבולותיה. עדיין לא המציאו או
את הבנק השווייצי. ציריך וז׳נווה היו
עדיין עיירות קטנות. כאשר התמוטטה
האימפריה, התמוטטו בעלי־האחוזות עימה).

ף• חכרה הישראלית הקדומה היה
4קיים נוהג של קומיסיונים. גם אז
היו בעלי־אחוזים.
עובד־האדמה נדרש להפריש עשרה אחוז
מפרי עמלו, ולתת אותו לבני שבט לד.
ה״מעשר״ היה קומיסיון שהטיל הקדוש־ברוך־הוא
על התבואה, כדי לקיים !את ה מנגנון
שלו עלי־אדמות.
״ש להניח כי הלוויים מילאו בחברה
ההיא תפקיד חיובי, לא רק כנושאי ה פולחן
הדתי, אלא גם כמשרתי הציבור.

איזה תפקיד ממלאים כני שבט
הקומיסיונרים, המטילים עד הציבור
כולו מעשר פרטי ץ

בשעה שמעיינות־היזיעה של העובד
הישראלי נדרשים להתחרות
כמעיינות־הנפט שד כוויית וסעד
דיה, למי מועילים מעיינות-הדול
דים של הקומיסיונרים ז

סוק זה מתנגן בראשי בימים ה־אחרונים,
אולי בגלל הדימיון הרב
בין המילים ״!אחוזות״ ו״אחוזים.״

סעלי־האחוזים הישראליים, במו
בעדי-האחוזות של רומא, חומסים
את המדינה ואת שטחיה הבבו־שים.
הם גובים אחוזים עד כד הפעילות
הכלכלית של המדינה, החל
כסחר-חוץ וכלה כהזמנות־נשק. הם
שיחררו את עצמם מן העול של
החזקת המדינה. ידיהם, המרוחות
כדבק, חודרות לקופת המדינה, והרכה
דינרי-זהב נדבקים אליהן.

יש מס-ענק עד פדי־העמל. אין
מס עד פרי־העמלה.

הצבר־ההון בידיהם, שרובו שחור ו חלקו
הגדול משמש למימון פעולותיהם
של בנקים שווייצים וחברות ואדוציות —
איזו טובה הוא מביא לישראל?

״האחוזות הרסו את רומא.״

ייתכן מאד. כי מאז מילחמת ששת־הימים
מתפשט בארץ מעמד של ״בעלי
אחוזים,״ הדומה במידה רבה למעמד בעלי-
האחוזות של רומא. זהו מעמד של אילי-
הון, פוליטיקאים רודפי־בצע, אלופי־מיל
ופקידים בכירים, הממלא ב״מלכות ישר אל״
שבין מבואות־יקונייטרה ומבואות-
קנטרה תפקיד דומה מאד לזה שמילאו
עמיתיהם באימפריה הרומאית.
אומנם, אין הם לוב-שים לבוש ציורי
כמו הרומאים. איך היה נראה פינחס ספיר,
עם זר עלי־דפנה לראשו המבהיק? איך
היו נראים טיבור רוזנבאום ומיכאל צור
בקפלים של טוגה? איך היה נראה משה
זנבר על כן של פסל־שיישו
הלבוש שונה עתה, וחבל. המעשים דומים.

מעבר לטווח הישגה של זרוע־המיסוי ה ישראלית.

ומנם, חלק מסויים מן המיליונים
האלה חוזר למשק הישראלי. הוא
מקיים, למשל, את מיסעדות־הפאר.
מזה ומנים רודפת אותי שאלה שהרגיזה
אותי, מפני שלא מצאתי לה פיתרון סביר.
מי הם האנשים המסוגלים להוציא 500
ואף 1000 לירות בערב אהד במיסעדה
יקרה — מאותן מיסעדות שהיו גדושות
ומלאות מדי יום ביומו?

מי קיבל בשביל זה קומיטיון!
ברגע זה ממש מתכרבלים אלפים ב ביצורים
החדשים שניבנו ברמת־הגולן,
מוכת הכפור ורוח־הצינה. יש להם זמן
לחשוב. לחשוב על הקבלנים שהתעשרו
בבניית ביצורים אלה, ושרבים מהם לא
שילמו מס־אמת על המיליונים.

הרי זה נשמע בקטע ממחזה־אבסורד:
אותם מילואימניקים
שילמו כמו ידיהם עכור הביצורים
שהם משרתים בהם. את מם־
ההכנסה ניבו ממשבורותיהם, עד
האגורה האחרונה. ואילו כוני-הכי-
צורים לא שילמו מס דומה, מפני
שמישרד־הכיטחון לא שיתף פעולה
עם שילטונות מס-ההבנם ה באיתור
הרווחים המופלגים מהזמנות
ביטחוניות.
מחדל מוזר. מישרד־הביטחון חולש על
תקציב הביטחון, המגיע עתה לשליש ה תוצר
הלאומי. הון־עתק מוצא בחו״ל למען
הרכש, ומישרד־הביטחון העלים מן הציבור
את העובדה ששיכבה של בעלי־קומיסיונים
גובה ממנו אחוזים. הון־עתק נוסף מוצא
בתוך ישראל עצמה למען הזמנות ביט חוניות,
ומישרד־הביטחון אינו עוזר לג בות
מם מלא מן המתעשרים מטנו.

ועכשיו אנחנו מוצאים במה ו
אחת
ולקנות במקומה אוניה אחרת. הוא
וחבריו יכלו לגבות קומיסיון על המכירה
ועל הקנייה. את הכסף הזה ניתן להפקיד
בחשבון ממוספר בציריך או בז׳נבה,
לסחור בו, לגבות עליו ריבית, להשקיע
ולצבור עליו רווחים.

כד זה — מכלי לשלם אן? פרוטה
אחת של מם ישראלי:

הדימיון פשוט אינו מקיף את האפש רויות.
מדינת־ישראל, הסוכנות היהודית,
החברות הממשלתיות וההסתדרותיות —
כל אלה קונות מדי שנה בחו״ל ציוד ו סחורות
במאות מיליוני דולארים•

האם זרמו מדי שנה עשרות מיליוני
דולארים לכיסים פרטיים שד
מנהלים ופקידים ועסקנים, לחשבונות
שווייציים ץ

ומדוע נחשוב רק על פקידי־ציבור?
גם מנהל חברה פרטית קונה בחו״ל ומוכר
בחו״ל. גם הוא יכול היה לגבות בצד, ב אופן
חשאי, קומיסיון פרטי — ולהפקיד
אותו בחשבון בשווייץ, כשהוא נקי ממס.
נפתח כאן עולם ישלם, שהיד. חבוי עד
כה. שיבבה שלמה של אנשים, המתעשרים
על חשבון המדינה מבלי לקחת חלק
כלשהו בהחזקתה. שיכבה של אנשים ה מחזיקים
את פרי מאמציהם בחו״ל, הרחק

חלק מאנשים אלה היו פקידי
ממשלה בכירים, ועמיתיהם כשאר
מנגנוני-הציכור. ידעתי מי משלם
עכור הסעודות שלהם — אני־עצמי.
שילמתי מס, המם נכנם לתקציב,
התקציב מימן את סעודות
היוקר שהפכו סעודות-יוקרה.
זה פשוט. אך מה עם האחרים, אלה ש לא
אכלו על חשבון המדינה, העיריה,
הסוכנות וההסתדרות?
אומנם, גם אלה שיתפו את הציבור ב ארוחותיהם.
הם ניבו אותן ממס־ההבנסה,
וכך עלתה להם ארוחה -של 500ל״י פחות
מכפי שעלתה ארוחה של 75ל״י לאדם
פשוט, ששילם עבורה מכיסו. אבל איך
יכלו להרשות לעצמם אפילו זאת, יום
אחרי יום?
חשבון פשוט מראה -שגם אדם בעל
משכורת גבוהה מאד, אינו יכול להרשות
זאת לעצמו — אם ניכו מס־אמת ממשכורתו.

אד הנה נפתרה התעלומה: יש
מעמד גדוד שד קומיסיונרים, שאינם
משלמים מס כלל, מכיוון שה-
כסף נשאר בחו״ל.
אלה יכולים לסעוד פעמיים ביום במיס־עדות
היקרות, לטייל סביב העולם עם
מישפחותיהם, לבלות כל סוף־שבוע במלון־
פאר, לבבות לעצמם וילות חלומיות ולמלא
אותן בכל אוצרות האמנות.
האם מיקרה הוא שהמילה ״וילה״ היא
רומאית, ושבעל-האחוזה הרומאי נהג
להתפאר ביופייה של הווילה שלו?

רומי וירושלים. אחוזות מול
אחוזים.

הא ש צב רכטראתכסב
בעל זכות חתימת־יחיד בכל סכום — כל
אלד. הקלו עליו למעוד. וביחסיו עם רו־זנבאום
עשה רכטר כמה מעידות, העלולות
לעלות למולל בונה הרבה כסף. כסף
של חברי־ההסתדרות• נוסף לכך , ,מ אחר
שהיה בעבר מעין גיזבר מפא״י
(״תאמר שהייתי חבר ועדת הכספים של
חמיפלגה,״) וממונה על קשריה עם רוזג־באום,
יצא רכטר מגידרו כדי לעזור לרו־זנבאום,
עשה תוך כדי כך מעשים העלולים
להיות פליליים בישראל ובשווייץ.
הזהות בין רכטר, גיזבר מפא״י, עם
רכטר, מנכ״ל סולל בונה, אינה ניתנת
להפרדה, למרות טענת רכטר, כי מעולם
לא עירבב בין שתי הפונקציות. לחלק
ניכר מעיסקותיו עם רוזנבאום אין הסבר,
מילבד החשד שמפא״י נהנתה בדרך כל־שהיא
מכל הפרשה — ולכן על רכטר לש תוק,
ולכן הגיש מבקר ההסתדרות, איש־מפא״י
שלמר. זטנגר, דין־וחשבון שיטחי,
המעורר שאלות יותר משהוא עונה עליהן.

שטרות
אי-בי ט חון

צב רכטר: מנכ״לסולל בונה

^ משל: החל משנת 1965 לקחה
/סולל בונה הלוואה מרוזנבאום בסכום
של 4.2מיליון דולר, המתחלק להלוואה
של 2.2מיליון דולר והלוואה שנייד, של
2מיליון דולר.
ההלוואות ניתנו כנגד שטרות על סך 100
אלף דולר כל אחד, ובסך הכל 4.2מי ליון
דולר.
הלוואות אלה חודשו באופן פורמלי כל
ששה חודשים — וכל פעם הוחזרו השט רות
הישנים ובאו במקומם שטרות חדשים
לששת החודשים הבאים.
והנה דבר מוזר: השבוע הודיע רכטר,

מאפשר לו לשחק בסכום של 4.2מיליון
דולר נוספים במשך כמה שבועות.
כך, למשל, השטרות שטרם הוחזרו ל־סולל
בונה עד לביקורו של גיבעוני נמ סרו
לניכוי־מישנה אצל בנק סווים־ישראל.
קשה להבין כיצד היה הדבר משתלם לרו־זנבאום׳
שקיבל ריבית כה נמוכה על ה שטרות
של סולל בונה, למכור אותם לבנק
הידוע בריבית הקצוצה שלו. ברור כי אי לו
היתד, כאן עיסקה מיסחרית פשוטה,
ד,״ה טיביור מפסיד הרבה כסף.
ייתכן כי התשובה טמונה בשטרות ה קרויים
״שטרות־ביטחוך שנתן סולל בונה

מאת

גאל לביב
לרוזנבאום על סך מיליון דולר, ואשר לא
נמצאו עד היום. לדברי רכטר, שימשו
שטרות אלה כדי לעזור לרוזנבאום לגייס
את הכספים למולל בונה במיקרה שנס תיים
מועד השטרות הישנים, ואילו השט רות
החדשים לא הגיעו אליו, מסיבה טכ נית
כלשהי — העדר שליח מתאים, או
שביתה בדואר הישראלי.

מדוע לא קיבל גיכעוני גם שטרות
אלה כחזרה? ברור שלא נמצאו
כבניין הבנק — ויבול להיות
שנמסרו לניכיון־מישנה אצל אחרים.
למעשה
קיבל רוזנכאום שטרות
על סד 5.2מיליון דולר ונתן הזרה
דק 4.2מיליון דולר. מההפרש יכו-
לים ליהנות רוזנכאום — ואולי גם
מפא ״י.
על מידת חרדתו של צבי רכטר מגי לוי
הקשרים הללו ניתן ללמוד ממיכתב

מזיתזנדן ד האחדסה
10 פני שבועיים צילצל ישראלי בשם
/אליהו גיבעוני לביתו בז׳נבה של
ד״ר שלמה רימר, יד־ימינו של טיבור
רוזנבאום. רימר לא הופתע כלל לשמע
הבקשה :״הצילו את צבי רבטרד

כקשת גיכעוני: תן לי את השטרות
על סף שני מיליון הדולר
של ״סולל־כונה,״ שנשארו כידי
רוזנכאום לאחר מועד פרעונם.
רימר לא היסס, למרות שאין גיבעוני
איש סולל בונה, ולכאורה אינו מוסמך לק בל
כל מיסמך של החברה׳ ולא־כל-שכן

חנויות פטורות ממכסבמקומות שונים
בארץ, ולמעשה יצא גיבעוני לפאריס
לוועידה בינלאומית של חנויות פטורות-
ממכס, כשהגיעה אליו קריאת האס־או־אס
להציל בהזדמנות זו את רכטר, ולהחזיר
את השטרות.
רכטר לא פנה לנציגות סולל־בונה בלונ דון,
או לנציגות בנק הפועלים בציריך,
לבקשם כי יקפצו לז׳נבוב ויקחו את השט רות.
דווקא נציג מפא״י, בעיסקות המ שותפות
של המיפלגה עם רוזנבאום, עשה
את המלאכה, וגם הוא עשה אותה לחצי

בשיחה עם העולם הזה, כי הריבית על
הלוואות אלה היתד, קבועה כל הזמן, והיא
היתר, מינימום 0/0ר, וגובהה כגובה
( ? X11^117 1 1ריבית בסיסית באר-
ה״ב) בתוספת חצי אחוז. זוהי ריבית נוחה
מאוד לכל הדיעות. אולם נראה כי גובה
הריבית היה משתנה כל פעם, לא רק לפי
שער זה, אלא גם לפי ההסכם בעל פה
בין רכטר לרוזנבאום.
רכטר מספר כיצד הוריד פעם את הרי בית
החצי־שנתית מ־ 140 אלף דולר ל״120
אלף דולר.

מנקו חווסתוחת אישו את כל מימצאי ..העולס הזוד
אך לא היה מתעל לחווו לעותק! של העיסקות
הבינלאומיות המסובנות של שטוות ונ״וות פיקטיביים
שטרות בסך שני מיליון דולר. אבל רימר
ידע כי גיבעוני טוב הרבה יותר מסתם
נציג של סולל בונה. הוא נציג של מפא״י.
האיש הכפול
ליהו גיבעוני היה פעם גיזבר ה־משביר
המרכזי, וכיום הוא נציג
מפא״י בהברות הכלכליות שהיא שותפה
בהן עם טיביור רוזנבאום, כמו חנות המכס
רמתם, אילן כוח, שפופרון, פרבנד־טורס
אוניון ישראל־שווייץ ועוד. יחד עם צבי
רכטר היה גיבעוני נציג מפא״י, ובאמצע
1973 החליף גיבעוני את רכטר ברוב
החברות, פרט לרמתם, רמתם מחזיקה

אין. בבנק של טיבור נשארו שטרות־ביט־חון
של סולל בונה על סך מיליון דולר.
השליחות העלומה של נציג מפא״י שו פכת
אור על סיבכי עיסקי סולל־בונה ורו־זנבאום,
שהציגו את רכטר בעיני הציבור
כמעין מיכאל צור מיספר -.2

דמיון זה אינו צודק, שבן לאחר
חקירה יסודית שד העובדות, כמידה
שהן אבן ניתכות לחקירה, אין
ספק כי לצבי רכטר לא היתה טו-
כת־הנאה אישית מן היחסים עם
רוזככאום, ורוב העסקות עימו היו
טובות מנקודת הראות של ״סולל
כונה.״
אולם היותו מנכ״ל קונצרן שמחזורו
מגיע לשלושה מיליארד לירות, בלי יו־שב־ראש
מועצת מנד,ליס מעליו, ובהיותו

שיעורי הריבית נקבעו בשווייץ במשא־ומתן
בעל פה, והחלפות השטרות נעשות
כאשר מבקרים נציגי סולל בונה בשווייץ
במקרה (רכטר עצמו מספר, כי את השט רות
בסך 2.2מיליון דולר הביא ארצה
בינואר , 1974 עת היה בדרך חזרה מני גריה,
שם שהה בטכס פתיחת כביש, ונכ נס
לטיבור לקבל את השטרות).

לגבי עיסקה בנקאית רגילה,
דק־ זו של החלפות שטרות כמיק•
רה, וויכוחים ידידותיים על גובה
הריבית היא מוזרה מאוד.
חשדן יכול לחשוד שמא הפרשי רי בית
יכולים לזרום למפא״י. או שמא נש ארו
שטרות אצל רוזנבאום עוד חודש-
חודשיים אחרי שנפרעו, ואחרי שכבר קי בל
את השטרות החדשים, דבר שהיה

,.סולל בונה״ ונד קרן חצב?
מבוהל ששלח ב־ 14 באוקטובר לבנק ה שווייצי,
ובו בקשה לשלוח אליו מייד ״את
כל המיסמכים הנוגעים לעסקים״ שהיו
בעבר בין סולל בונה לבין הבנק. אם ה עסקים
כולם כשרים — מדוע יש להע לימם?
טובה לחבר

עלומה אחרת היא המיכתב שנתן
4 1רכטר לרוזנבאום, ובו אישר כי לז כותו
של רוזגבאום שני מיליון דולר ב סולל
בונה — דבר שלא יהיה ולא נברא.
רכטר קיבל מיכתב נגדי, המבטל מינד
תב זה.

אודם ייתכן כי בתיבת מיכתכים
אלה היא ״מצג מיסמך כוזב׳/
כמשמעות החוק הפלילי הישראלי.
וכן קשירת קשר לרמות את השי,
טונות השווייצריים, שכן האישור
שד רכטר איפשר דרוזנכאום להכניס
כצד הזכות שד מאזנו עוד
שני מיליון דולר, הנמצאים כאילו
ב״סולל בונה״ לטובתו.
רכטר מסביר פרשה זו כך: הוא ביקש
מרוזנבאום הלוואה נוספת, וטיבור ביקש
ממנו שטרות מראש או בקשה־להלוואה
בכתב. רכטר סירב. אז הוסכם על חליפת
שני המיכתבים — המיכתב לרוזנבאום ש נועד
לעזור לו לגייס את הכסף, והמיכתב
לרכטר — שבא להבטיח את סולל בונה
מפני כל תביעה.

זה היה ביוני השנה, בשטיכור
כבר היה על סף התמוטטות, ועשה
מאמצים נואשים לגייס כסה בכל
דרך שהיא.
סביר להניח כי היתה זאת טו

כה שעשה רכטר לרוזנכאום, שעשה
טובות רכות למפא״י, מתחת
£׳׳ לשולחן. ייתכן שקיבל הוראה
כך גם טובה אחרת שעשה סולל בונה
בעזרו לרוזנבאום לרמות את שילטונות
שווייץ. בשנת 1970 אסרו השווייצים על
רוזנבאום להעביר כספים מן הבנק שלו
לחברות הוואדוציות שלו, שהשקיעו בעיס־קות
מפוקפקות בקרקעות באיטליה. רוזנ־באום
העביר 1.5מיליון דולר לחברת־בת
של סולל בוניה בארה״ב, ריינולדס, שחיל-
וותר, את הכסף כנגד ערבות של הבנק
של רוזנבאום לחברה ואדוצית של רוזנ־באום.
ריינולדם מכרה את השטר והער בות
שקיבלת מרוזנבאום לחברה אמריק אית
אחרת, אבל לא ציינה על גב השטר
״בלי זכות תביעה״ (כלומר: שמותר לת בוע
רק את החותם האחרון על גב ה שטר׳
ולא את כל שרשרת החותמים).

בכך איפשרה ״ריינולדס״ ,אם
החכרה הוואדוצית לא תשלם את
הכסף, להגיש תביעה נגדה כיגדל
ההלוואה שהעכירה כדי לעשות
טובה לחבר.
על כך אומר רכטר: הוא לא היה מעורב
אישית בעסקות ריינולדס, ולמעשה פעלה
ריינולדס על־פי הנחיות ממקור אחר. אם
נכון הדבר ואם לאו — רכטר, כמנכ״ל
יחידי ושליט על כל ענייני סולל בונה,
נושא באחריות.

קירבו
ה ספיריז ם

ל המעשים הללו נחשפו בישיבת
הוועו״הפועל של ההסתדרות על-ידי

אורי אבנרי, ובעיקבות זאת הטיל מזכיר
ההסתדרות, ירוחם משל, על מבקר ההס תדרות
לבדוק את ההאשמות.

החקירה אישרה את כל ההאשמות,
ועתה מתחולל מאבק שק•״
כין הבוהות הפועלים ב״חכרת העובדים״
,באשר מחנה המנהלים
בראשות מזכיר ״חברת-העוכדים״
אפריים ריינר, רוצה להסתפק כ•
צימצום סמכויותיו שד רכטר ומינוי
יושכ-ראש פעיל להכרה, כעוד
אחרים תובעים את הדחתו.

טיבורר וז נבאום

נה קטנה מעסקי המיליארדים שניהלתי
ושנחלו הצלחה רבה. לא אכנע. שלושה
דברים נותנים לי כוח: המצפון, התמיכה
הפנימית בסולל בונה והעצבים שלי המח זיקים
מעמד.״
האיש שהיה עד 1968 חבר קיבוץ מע־לה־החמישה,
נראה נחוש בהחלטתו. אח רי
שניהל את ענייני הכספים של קיבוצו,
התמנה ב־ 1958 לגיזבר סולל בונה, ובעת
פילוג רפ״י היה הכוח של מפא״י בסולל
בונה, נגד מנכ״ל החברה, איש רפ״י הלל
כהן. אנשי רפ״י אינם סולחים לו גם את

מ 1כ ״ ל בנק קרדיט

טוניק, פרקליט ההסתדרות, שעליו הוטל
לחוות דיעה אם יש למסור למישטרה את
מסקנות מבקר־ההסתדרות. גם חברי הווע דה
המרכזת והוועדה המנהלת מחכים ל המלצות
טוניק.
רכטר עצמו למד את הלקח .״לא אני
ולא בני ולא נכדי לא נחזור על מעשים
כאלה,״ הוא מפטיר בכאב.
אבל יש בהסתדרות מנהלים רבים וכדי
שלא יעשו הם להבא מעשים כאלו, חובה
היא לחשוף את פרשת קשרי רוזנבאוס

צב ונסו אינו וגיבאד צוו שני ־ או הוא שותף
שיטתו של פינחס סניו, נ עגילגלה 731 יליארדיו[ סביב
העולם : 1ל׳ קשו לחוקים, ל יסדו־] 1 1ולניהול 1ז קיו

מזכ׳יל א פ ריי ם ריינר:

ומנות ׳!עודואש!

(אגב, לפני 45 שנה היה אביו של אפריים
ריינר, פרופסור מרכוס ריינר, בין
מייסדי סולל בונה. עובדה זו מופיעה ב ספר
מייוחד שהוציאה עכשיו סולל בונה
במלאות לה 50 שנה. הספר המהודר עלה
מאות אלפי לירות ועורכו, אליהו בילצקי,
קיבל מעל ל־ס 10 אלף לירות תמורת ה עריכה
והכתיבה).
רכטר עצמו מסרב בכל תוקף להתפטר,
וטוען גם כי יסכים למינוי.יושב־רא ש
מועצת מנהלים בתנאי שלא יהיה פעיל.
הוא מודה כי עליו ללכת לקראת המבק רים.
שכן לא בריא לנגח את הראש בקיר,
אולם הוא רחוק מלהיראות נכנע .״אני
לא דודקישוט, ולא אתעלם מגל הביקורת.
אני רחוק מלומר כי הכל תקין מבחינה
פורמלית. אולם פרשת רוזנבאום היא פי־

היותו אחד משלושת שופטי דוד בן־גור-
יון בבית־הדין של מפא״י, שהוציא אותו
מן המיפלגה בעת הפילוג. רכטר עצמו
מספר כיצד התחנן, כי לא יכניסוהו לבית־הדין,
וכי כל חלקו בפסק-הדין היה כתי בת
המישפט שחברי רפ״י במעשיהם ״הו ציאו
את עצמם ממפא״י״ — וזאת כדי
למנוע את האקט של הוצאת בן־גוריון מן
המיפלגה. הוא השלים אחר־כך עם ב ך
גוריון, ותרם רבות למידרשת שדה־בוקר.
שלישו של בן־גוריון, חיים בן־דויד ז״ל,
היה ידיד נעוריו, ויחד היו בגוודוניה.
שניהם, יחד עם אהוד אבריאל וטדי קולק,
נולדו בווינה, ובן־גוריון היה קורא להם
בהלצה ״המחתרת האוסטרית״.
רכטר עצמו ממשיך להיאבק, ויודע כי
גורלו תלוי בהמלצות עורך יהדיו יצחק

ומפא״י עד הסוף. הסתבכותו של רכטר
בפרשה נותנת את המנוף לחקירה, שת גלה
כיצד מנצלת מפא״י מוסדות הסתד רותיים
לטובתה־שלה. עם כל הצער על
צבי רכטר האדם, יש למצות את החקירה
עד תום.

למעשה נפל רבטר עכשיו, במאוחר,
קורבן נוסף לשיטתו של
פינחס ספיר, שניהל עסקים של
מיליארדים ללא נוהל תקין, סדר
והקפדה על החוק — הבל במגעים
אישיים וניצול חכרה אחת כדי
להשיג מטרות בחברה אחרת. בך
יצר סכך של עסקות שכימעט אי־אפשר
ביום לעמוד על טיבן, לאתר
את האחראים להן ולגלות מי נהנה
טחן.

המיליונר הכניס את חתנו לבית־חוליב
היה לקנות לי וילה, אבל הוא לא ראוותן,״
מספר איתן, שמייד לאחר נישואיו החל
ללמוד בפקולטה למישפטים באוניברסיטת
תל״אביב. בבוקר עבד בבנק ביחד עם
אשתו, ובערבים למד.

המיליונר
לא תמך

עוגת הכלולות

של ביקסי ואיתן לצקי היווה עשוייה כולה שוקולד
ומרציפן• מסיבת־החתונה רבת־המשתתפים נערכה
במלון ״אסדיה׳ שבהרצליה. לפני החתונה נערכה סעודה חגיגית למוזמנים מובחרים.

ף• נו גיטר היה אז יועץ מייוחד ל *
פינחס ספיר ; בעל דרכון זר הולנדי ו־ארגנטינאי;
בעל דרכוך שגריר מייוחד ש אותו
קיבל בעת •שעסק בהצלת רכוש
של יהודים. יבואן־הבשר היחידי מ אורוגוואי
לישראל על־פי הוראת ספיר;
אחד מבעלי־המניות הגדולים של בנק
דיסקונס ; חבר ההנהלה המרכזית של ה בנק
ונציגו בכלל; בעל מניות בחברה
לישראל ובבנק לפיתוח התעשייה -ועוד.
אך הוא לא תמך בחתנו הסטודנט ובבתו,

נירושין ₪וי0
ן* יום השני השבוע הגיע לקיצו, ב־
* התימה ששווייה מיליון לירות ישר אליות,
סיפור נישואיהם של איתן וביא־טריס
לצקי, לאחר דרך־חתחתים שנמשכה
שנים ארוכות ואשר את התפקיד הראשי
בד, מילא אביה של האשד״ המיליונר משה
בנו גיטר.
כאשר נישאו השניים, בחגיגה עליזה
ורבת־משתתפים, שנערכה במלון אכדיה
ב־ 30 במאי , 1968 באו לשמוח בשימחתם
רבים מיקירי ישראל, ובראשם שר־האוצר
לשעבר, פינחס ספיר. רבים קינאו במזלו
הטוב של החתן הצעיר, איתן, בנם של
בעלי בית־קפה קטן במרכז תל־אביב, אשר
זכה להגשים את חלומו של כל בחור ממו צע;
לשאת לו לאשה בת של מיליונר.
סיפור אהבתם של שני הצעירים החל
כימעט באקראי, כאשר פתח איתן, שהיה
אז פקיד בבנק דיסקונט, חשבון עובר־ושב
לביאטרים (המכונה ביקסי) גיטר, אף היא
פקידה בבנק דיסקונט ובתו של אחד מ בעלי
הבנק. ביקסי מצאה חן בעיני איתן
ממבט ראשון, והוא הזמין אותה למסיבה.
מאז הפכו צמד קבוע, עד לנישואיהם.
״לא היה לי מושג עד־כמה הגיטדים
עשירים,״ מספר היום איתן לצקי בן ה־
.32״ידעתי שיש להם איזה קשר עם חו״ל,
אבל לא וותר מזה. גיטר עצמו היה הרא שון
שגילה לי כמה הוא עשיר, כשהזמין
אותי פעם לפגישה. מדבריו הבנתי שהוא
מיליונר. אבל הוא לא סתם מיליונר, הוא
סופר־מיליונר.״
באותה פגישה דיבר בנו גיטר עם התנו
המייועד, איתן, על העתיד. הוא חקר או תו
אם וכיצד יוכל לקיים אשה ומישפחה
ואיתן, לדבריו, הוכיח לו כי יוכל להת קיים
יפה גם ללא עזרתו של החותן־המי-
ליונר. גיטר, לעומת זאת, חשב שהוא מת בדח,
ובציניות שאל אם הוא רוצה לעזוב
את עבודת־הפקידות שלו ולהיכנס לעיס־קי
המיליונים של המישפחה.
״הבנתי שהוא עושה איתי צחוק,״ אומר
איתן .״הוא עשה עלי רושם של אדם
פיקח, שלא יקח לעבודה סתם אחד רק
בגלל שהוא התחתן עם הבת שלו. אבל
אני ידעתי שאוכל להפוך למנהל בבנק
תוך זמן קצר, גם ללא עזרתו.״
אחרי אותה שיחה, סיכמו גיטר האב
ואיתן לדחות את מועד הנישואין בשנה.
בינתיים פרצה מילחמת ששת־הימים.
אותן גויים, ואביה המיליונר של החברה
שלו׳ ביקסי, שלח אליו מיכתב נרגש
לחזית.
שנה אחרי המילחמה חזר גיטר ארצה,
מנסיעה לאמריקה־הדרומית בחברת ידידו
פינחס ספיר. מייד לאחר שובו נערך טכס
החתונה. בסעודת־הערב החגיגית שאל
ספיר את החתן והכלה ממה הם מתפרנ סים
.״אנחנו פקידים בבנק,״ השיבו לו.
״יופי, שתי משכורות,״ אמר ספיר .״יופי,
פעמיים מס־הכנסה,״ החרה אחריו גיטר.
הברקה זו של גיטר, שלא היה ידוע כבעל

חוש־הומור דווקא, זכורח היטב לנוכחים
בסעודה, עד היום.
כמתנת־נישואין קיבל הזוג הצעיר
ודירת־פאר אסקורט פורר מכונית ברחוב ליפסקי בתל־אביב .״גיטר יכול

עד לתאריך ה־ 6בדצמבר ,70׳ אז נולדה
בתם היחידה של איתן וביקסי, יפעת.
עם הולדת הבת החל גיטר להעניק לזוג
הצעיר סך 1000 לירות בחודש .״אם הייתי
מבקש ממנו היה נותן לי יותר,״ אומר

המישנחה המאושרת

יחסים ידידותית ביניהם, עד שאיתן החל לגלות
חתנו, גרס לאישפוזו במוסד לחולי־נפש ולבסוף הבי

שר־האוצר לשעבר פינחס ספיר עם ידידו האישי

המיליונר בנו גיטר מתבודדים ליד השולחנות
1 1 1 1 ^ 111 #111 1 1
הערוכים בעת מסיבת־החתונה של ביקסי ואיתן לצקי. פינחס ספיר הוא האיש
שהעניק לגיטר את הזכות להיות יבואן־הבשר חבילעדי מאורוגוואי לישראל.

איתן ,״אבל לא רציתי לקחת ממנו כסף. הוא
היה קורא תמיד לביקסי למטבח, ונותן לה שם
את הכסף. הוא אף פעם לא נתן צ׳ק, תמיד
מזומן.״
באותה תקופה שררו יחסים ידידותיים מאוד
בין החותן לחתנו. הם גם נסעו יחד לחופשה
בשווייץ. כל המישפחה, ושעה שביקסי ואמה
בילו בקניות, יצאו איתן ובנו גיטר לטיול ב הרים.
באותה
חופשה גם דיברו על העתיד. איתן
הביע את רצונו להתמחות במישרד עורכי־הדין
של השר חיים צדוק. למרות שגיטר לא התערב
לטובתו, לדבריו, התקבל למישרדו של צדוק
שנתיים לפני מועד ההתמחות.
איתן רצה גם להתמחות במישרד עורכי־דין
באמריקה. גיטר הציע לו את מישרדו של ה־סנאטור
פרוטקאואר, אך הוא לא התקבל ל־מישרד
זה .״גיטר לא הפעיל פרוטקציה, אז לא
התקבלתי,״ הוא מסביר. אז הציע איתן לגיטר,
שאת תקופת־ההתמחות שלו יעשה בסניף בנק
דיסקונט בניו־יורק .״גיטר התרגז נורא וסירב.
היה לנו ריב שנמשך שבוע ימים. אחר־כך הוא
הציע לי לדבר עם רפאל רקנאטי. הוא עצסו

לווולי־וווו, נכנס בעצמו לבית־מופא

ולבשו נכנע לתביעות החתן[

לעשות שם. איו לי כל סיכוי להגיע ל צמרת
של בנק דיסקונט,״ הוא מספר.
את אשתו, ביקסי, שלח לישראל לחופ שה•
היחסים ביניהם היו מתוחים. הוא אי בד,
לדבריו, את הכושר המיני שלו ואת
תיאבונו, וחדל לחלוטין להתעניין בסובב
אותו.
גיטר, החותן, טילפן אליו מישראל, ו הביו
מתוך השיחה כי משהו לא בסדר.
הוא שלח את ביקסי מייד חזרה לניד
יורק, אבל איתן אפילו לא בא לקחתה
מנמל־התעופה.
ביקסי ביקשה לעזור לבעלה, והלכה אי תי
לפסיכיאטר ישראלי שלקח מהם סכום
של שמונת אלפים דולאר׳ אך לדברי איתן
לא עזר לו במאום .״אני פשוט ישבתי
אצל הפסיכיאטר ושתקתי ״,אומר הוא.
גיטר קפץ לניו־יורק לביקור בן יומיים,
אך לא התערב. איתן, לעומת זאת, החל
אט־אט לצאת מהדיכאון שאפף אותו .״ערב
אחד הייתי בבית, ישבתי ליד הטלוויזיה,
ופתאום הסתבר לי שאני מבין מה שמ דברים.
כך יצאתי מהדיכאון, נעשיתי אק טיבי
והתחלתי להציע לגיטר הצעות בענ יין
עבודה. ואז, בתשובה, הוא אמר לי,
שלדעתו אני סובל מדיכאון נפשי חמור.״
איתן הזמין את גיטר ליוט־ההולדת של
יפעת. באותה הזדמנות גם סיפר לו כי
הוא חושד כפסיכיאטר הישראלי שהלה
ערך עליו ניסויים, זכי לא יתפלא אם יס תבר
כי הוא רופא נאצי לשעבר. גיטר,
בתגובה, אמר לאיתן כי נראה שהוא חו לה
מאוד, והציע לו לגשת לרופא אחר.
כשהלכו אל הפסיכיאטר, נכנסו אליו
שניהם. אחרי ששוחחו יחד זמן־מה, ביקש
גיטר מאיתן לצאת את החדר. כשחזר,
הודיע לו הפסיכיאטר כי הוא זקוק ל אשפוז.
״הפסיכיאטר
הזה השתגע לגמרי מכו לנו,״
מספר איתן .״זה היה מצב מצחיק
מאד. היינו באים אליו ביקסי, גיטר ואני.
אני הייתי נכנס, מדבר, יוצא, אחר־כד
ביקסי היתה נכנסת, ואחריה גיטר, אביה.
עד שיום אחד הפסיכיאטר הזה יצא מד עתו,
אבל הוא המשיך את הטיפול. אחרי
הכל, הוא הרוויח מאיתנו הון כסף.״
איתן עצמו היה מרוצה מאד מחייו ומ תוצאות
הטיפול. הוא חזר לעבודה, העלה
הצעות־יעול רבות והיה פעיל מאד. גיטר,
מצידו, אמר לו, לדבריו, כי העובדה ש־

אורח הכבוד

בארוחת -הערב שנערכה לפני טכס־נישואיווס של איתן
לצקי וביקסי גיטר היה שר־האוצר דאז, פינחס ספיר.
ספיר לחוץ בחמימות רבה את ידה של אורחת, כשביניהם הורי הכלה, בנו גיטר ואשתו.

הוא מרוצה מחייו היא סימן מובהק של
המחלה.

ה ח תן המדוכ א
התמרד

אותה תקופה הצעתי לפירסט
ניישיונל סיטי בנק בניו־יורק הצי

עות־ייעול. הם אמרו לי שיש אצלם בא־לאגאן
ואי־סדר גדול, ושאלו אותי מה
לעשות. אמרתי להם שיביאו פועל־נקיון
שיעשה שם סדר. אמרתי זאת בצחוק,
אבל כשגיטר שמע על כך, הוא לקח את
זה ברצינות.
״כשסיפרתי לו שהוצע לי להגיש את
מועמדותי למישרה גבוהה בבנק, דבר לגי טימי
והגיוני כי כל אחד יכול להגיש מו עמדות
כזאת, הוא נעשה חיוור ומבוהל
ואמר לי בחרדה: אני מכיר את דייוויד
רוקפלר כבר 20 שנה, והוא מעולם לא

הציע לי לעבוד בבנק שלו. אז איך ייתכן
שהוא יציע דבר כזה לחתן שלי י
״אז הציע גיטר שאלך אל הפסיכיאטר
הגדול ביותר בעולם, אחד שלוקח 600
דולאר ל־ 40 רגע. הודעתי לו שיש לי מה
לדבר עם הפסיכיאטר במשך 10 שעות,
וזה יעלה לו 6000 דולאר. לזה הוא לא
הסכים.״
גיטר קיבל יפוי-כוח לפטר את חתנו
מהבנק. כשהודיע על כך לאיתן, איים עליו
זה שיפנה לתובע הכללי של ניו־יורק,
ויגיש תביעה על הפרת חוזה.
אז כינס גיטר פגישה אצל סגנו של
רקנאטי, אהרון כהנא. הפגישה, שנערכה
אגב סעודה חגיגית על טהרת המעדנים
ומיטב היינות, נתמשכה מ־ 8.00 בבוקר
עד 5.00 בערב.

ליונו־,בנו גיטר, בתו ביקסי וחתנו איתן לצקי
נ טכס־הנישואיס. גיטר ולצקי שמרו על מערכת־ימני
דיכאון. גיטר הפך את עורו, רדף את
לגירושיו מבתו בתנאים שתבע לעצמו החתן.
א התערב, הוא לא רצה שרקנאטי יגיד לו
וזר כך , :אתה הכרחת אותי להכניס את האיד־
;ט הזה לבנק בניו־יורק׳.

״הוא די זהיר בדברים האלה. כמעט שאץ
דם שיכול להגיד שגיטר הפעיל דרכו פרוטק־
1ה,״ מוסיף איתן•
הוא אכן פנה לרקנאטי, הסביר לו שהוא
יבד בבנק מזה ־שנים, שלח תולדות־חיים, ו נגה,
כי הוחלט שיש מקום לאפשר לו להתמחות
:יו־יורק. איתן לקח את ביקסי ואת יפעת, וטס
:יו־יורק, שם התגוררה המישפחה הצעירה ב זוב
70 מערב, שהוא איזור־מגורים אמיד אך
ז עשיר.

כל המי שפחה
— לפ סיכי א טר

1נידיורק החלו הצרות. אחרי כמה חודשי
^ שהייה בעיר הגדולה החל איתן להתמוטט
שקוע בדיכאון .״פשוט לא קלטתי את השפה
(נגלית׳ וידעתי שבלי אנגלית אץ לי מה

מסע אל העושר

בצ.ג

שקיבלו כמתנה לחתונה מאבי הכלה, בנו גיסה נוסף למכונית

קיבל הזוג הצעיר גס דירת פאר בצפון תל־אביב. אך רק לאחר
הגירושין זכה איתן בעושר האמיתי. הסכם הגירושין, הפו 1
אותו למיליונר בזכות עצמו, פטר אותו מכל תשלוס מזונות1 .

י גירושין שווים מיליון
(המשך מעמוד )21
עצבני. אני הרסתי לו את התיאבון. אמר תי
לו כל מה שאני חושב עליו, שהוא
בעצם אפם אחד גדול שקיבל נכסים בירו שה,
אבל זה לא מספיק בשביל לחשוב
שהוא אחד מגדולי הדור,״
היתר. זו ללא ספק, הפגישה ששברה את
גב הגמל. מייד לאחריה קיבל איתן טל פון
דחוף מישראל, מאביו שביקשו לשוב
ארצח מפאת מחלתו. כשהגיע ארצה, חיכו
לו בנמל־התעופה בלוד חתן נוסף של גי-
ספורט כדורגל
כ דו ד מוו ח
בזמן הכנותיה של ניבחרת ישראל ב כדורגל
למשחקי אסיה בטהרן, הבחין
מאמן־הכושר של השחקנים׳ סא״ל (מיל).
עמוס בר־חמא, כי שניים משחקניו הם
בעלי ״סבירות ללקות במחלת־לב.״
בר־חמא הבחין כי השחקנים שלום שוורץ
מהפועל חדרה, ועודד מכנם 18 ממכבי לאחר מתקשים להתאושש
נתניה,
אימוני־הכושר של הנבחרת• בדיקת ה דופק
העלתה כי השניים חייבים לעבור
באופן דחוף בדיקות וטיפולים. הם נשל חו
לבדיקות במכון־הלב, ושם הרגיעו
את השחקנים, ונאמר להם כי ליבותיהם
איתנים, אולם בשל הסבירות האמורה
עליהם להיזהר בפעילותם.
שני השחקנים ממשיכים לשחק בקבו צותיהם,
למרות שמאז תחילת משחקי ה ליגה
נעדרו מרוב המישחקים. שניהם ממ שיכים
לשחק גם סניבחרת, אולם מאז ה בדיקות
הם נזהרים יותר באורח חייהם
כדי לא להכביד על הלב, וכדי שהתאו־ששותם
לאחר מאמץ תהיה מהירה.
השחקנים מקבלים את ההגבלות בהבנה
רבה, ביודעם כי אבחנתו הקשה של בר־חמא
היתה לטובתם בלבד.
למעשה היה צעדו של בר־חמא, שננקט
לפני חודשיים, בחזקת חריג, משום שאף
אחד מאנשי-המקצוע המטפלים בכדורגל־

דיקה או לאו. ולאחר מיקרה המוות הודה
קופמן כי לא שאל את השחקן בדבר
הבדיקה, והניח בי ניגש לעבור אותה.
לזכות הפועל פתח־תיקוות ייאמר, כי
זוהי אחת האגודות היחידות בארץ ששלחה
את כדורגלניה לעבור בדיקה יסודית ב מכון.
אולם גם היא לא הקפידה שכולם
ייבדקו. בין אלה שלא נבדקו היה גם
בלומנטל ז״ל, שהסתפק בבדיקה השיגר״
תית של הרופא המטפל בקבוצה, ד״ר יעקב
שבוע לפני
קובו, לפני כחודשיים
תחילת ס־שחקי הליגה.
לעומתה קיימות בליגה הלאומית קבוצות
שאינן דואגות כלל כי שחקניהן ייבדקו
אפילו פעם אחת בשנה. סקר קצר בקבו צות
מגלה תמונה מצערת, המשקפת את
הזילזול הכללי ביחס לבדיקות רפואיות
יסודיות לספורטאים.
פרט מוזר נוסף: רופאים חותמים
באופן אוטומטי על טפסי־הרשמה להתאחדות
לכדורגל.
תופעה חמורה זו שכיחה בעיקר בקרב
אגודות בליגות הנמוכות, המבקשות לח סוך
כסף על כל ביקור של שחקניהן
אצל רופא. תחת זאת מביאים מנהלי־הקבוצות
את טפסי־הרישום אל הרופאים
במרוכז, ואלה חותמים עליהם תמורת
תשלום כולל סימלי, מבלי שיבדקו כלל
את השחקנים.
להתאחדות לכדורגל אין מנגנון־פיקוח,
לבדוק אם השחקנים נבדקו או לאו, היא
מסתפקת רק באישור הרופאים על טופס־הבקשה
להוצאת כרטיס־שחקן.
על היעדר מנגנון־פיקוח זה התריע לא-
פעם בעבר פרופסור עזרה זוהר, ממנהלי
מכון הלר בתל־השומר. אך טענתו של
הפרופסור המומחה, כי אימוני־כושר ללא
פיקוח עלולים דק להזיק, לא הניעו איש
מהממונים על הכושר הגופני בארץ,
להציע הקמת מנגנון־פיקוח כזה.
סידרי אימץ לקויים. פרופסור זוהר,
אבי המהפכה־השקטה בצה״ל בכל הנוגע
לתזונה ושתייה נכונה של חיילים, טוען
שקיימות תופעות־לוואי נוספות, הקשורות
במציאות שבה שרד הספורט הישראלי,
והעלולות להזיק לספורטאים.
בגלל היעדר תאורה ברוב מיגרשי־הכדורגל
בארץ, נאלצות קבוצות־הכדורגל

גרוש לצקי
החותן השיג את שלו
טר, עורך־הדין יצחק שוויגר, שהיה מלווה
באמו של איתן ובנהגו של גיטר. איתן
נלקח מייד אל הפסיכיאטר פרופסור בו־דנהיימר,
והלה המליץ לאשפזו במוסד
סגור. הוא אושפז בתל־אסא שברמת־גן.
על פרשת אישפוזו של איתן לצקי, שנ עשה
ללא צו־אישפוז ובניגוד לחוק, נכתב
בזמנו בפירוט (העולם הזה .)1907
איתן לצקי שוחרר מן המוסד, והחזיר
אליו את אשתו, ביקסי, אשר חזרה קודם־
לכן לגור עם הוריה. דומה היה כי הזוג
הצעיר יישר את כל ההדורים ושב לחיות
את חייו כמקודם, לפני התערבותו של
המיליונר השתלטני.

ה חו תן המא שפז
— אושפז
ך• ד היה, אל לא לזמן רב. ביום
* * השני השבוע עמדו להתקיים גירו שיהם
של איתן וביקסי. האב השיג את
מטרתו, אם כי במחיר יקר. תמורת הס כמתו
לגט קיבל איתן את דידת־הפאר של
הזוג ברחוב ליפסקי, ששווייה היום כ־400
אלף לירות, על כל תכולתה, המוערכת
בכמה מאות אלפי לירות נוספות.
כן שוחרר האב מדמי-מזונות עבור בתו,
עד שתגיע לפירקה. בהתחשב בעובדה
שהוא שילם עד למועד הגט 400 לירות
בחודש, מגיע סכום זה ל־ 200 אלף לירות.
כמו־בן קיבל, על־פי הסכט־הגירושין 40 ,
אלף לירות במזומנים׳ ואת תיק ההשק עות
וניירות־הערך שהיו משותפים לו ול אשתו,
בערך של 80 אלף לירות.
כד הפד לצקי למיליונר בזכות עצמו.
אך יש לשער שמשה בנו גיטר, החותן
שבאמצעות קשריו הכניס את חתנו לבית־חולים
לחולי־נפש, אינו מסוגל כיום לה עריך
את גודל הישגו. הוא עצמו מאושפז
כעת בסנטוריום בשווייץ, לשם הוכנס ב־עיקבות
התמוטטות־העצבים שבה לקה
כתוצאה מפרשת׳ החברה לישראל.

קורבן כלומנטל
הבדיקה לא נערכה
נים הישראליים לא העלה כלל בדעתו כי
הם עלולים ללקות במחלות כאלו. הם
נאחזו בתיאוריה של מומחי כושר־גופני,
הגורסת כי כל העוסק בספורט מחוסן
ממילא מכל נטייה למחלת-לב, סברו כי
בעיקר אמורים הדברים לגבי ספורטאים
צעירים. והרי בכדורגל הישראלי, רק
מעטים ממשיכים לשחק אחרי גיל ה שלושים.
מוות
עד המיג רש. כל תיאוריה היא
כמובן טובה ויפה, עד שהמציאות טופחת
על פניה. חודשיים לאחר שנשלחו ה כדורגלנים
הראשונים לבדיקות־לב יסו דיות,
קרה הדבר לכדורגלן הפועל פתח־תיקווה
ושחקן ניבחרת־הנוער לשעבר,
מאיר בלומנטל ז״ל.
ביום החמישי שעבר לקה בלומנטל ב־שבץ־לב,
בתחילת האימון של קבוצתו,
ממש בעודו משתתף בריצת־החימום.
מיקרה טראגי זה, שחיכה בהלם את
חוגי הספורט בארץ, פתח מייד ויכוח
ציבורי סוער, שנושאו הרפואה הספור טיבית
בארץ, כגורם היכול למנוע תופ עות
מצערות כמו זו.
במהרה הוברר כי בלומנטל ז״ל נפל,
למעשה, קורבן לזילזול הפושע של האח ראים
על הספורט בארץ לגבי עריכת
בדיקות רפואיות יסודיות קבועות ל ספורטאים.
בלומנטל, שחש בשבועות האח רונים
דקירות באיזור החזה נשלח, בהמ לצת
רופא־המישפחה שלו, להיבדק במכון
לרפואה סופרטיבית של מכון וינגייט,
המנוהל ע״י ד״ר חנה פאפרו. אד הוא
לא !ניגש לבדיקה. מאמנו בקבוצה, בועז
קופמן, לא התעניין אם הלד השחקן לב
פרופסור
זוהר
מנגנון־פיקוח — חובה
ספורטאים האלה, החייבים להיות נטולי־שומן,
אפשר להבחין בקפלים שאינם נ ראים
לעין ממבט ראשון, ואחוז השומן ה סמוי
בגופם גבוה.
קיימת תופעה חמורה נוספת. הקבוצות
אומנם אוסרות על שחקניהן לאכול ארו חה
דשנה לפני האימון, אך הן מעודדות
זאת לאחריו. ואחרי ארוחה כזו הולכים
השחקנים במשותף לסאונה. דבר זה עלול
להזיק לא רק ללב, אלא גם למוח.
אחרי הארוחה נכנסים השחקנים לסאו נה
כאשר גופם עדיין לא עיכל את המזון,
ולכן זורמת תיגבורת הדם באורח טבעי
לאיזור הקיבה. אולם כאשר הגוף נמצא
באיזור חם — סאונה או מקלחת חמה —
הרי בגלל החום זורם הדם כלפי החלק
התחתון של הגוף, והתרכזות הדם מחקי־בה
כלפי מטה עלולה לרוקן את החלק
העליון — איזור הלב והמוח — מזרימת
דם. הדבר אינו יכול אומנם להביא למוות
מיידי, אך הוא עלול להוות סימפטום -של
מחלות לב ומוח.
אור אדום בהול. מרבית הקבוצות
בליגה הלאומית שולחות את שחקניהן ל-
סאונה, מתוך הנחה מוטעית שבילוי זה
עוזר לשמירה על הכושר הגופני. פרופסור
זוהר קרא לכל הקבוצות להפסיק לאלתר
את השימוש בסאונה, העלול להזיק גם
לשחקנים הבאים לשם על קיבה ריקה.
בינתיים, בגלל אדישותם של מוסדות
הספורט בארץ, והתהליך האיטי של קבלת
החלטות ויישומן, עדיין לא עיכלו ראשי
הספורט את ההזנחה במישור הרפואה ה ספורטיבית,
כולל הפיקוח הכרוך בכך.

כדורגלן מפנס
הבדיקה גילתה —
לערוך את מרבית אימוניהן במשך עונת
החורף בשעה שתיים בצהריים, כדי להס פיק
ככל היותר לפני רדת החשיכה. מר בית
השחקנים באים לאימונים אלה היישר
ממקומות־העבודה שלהם.
פרופסור זוהר טוען כי כדורגלן חייב
לנוח לפני תחילת כל אימון ואימון לפ חות
שעה אחת, כדי שגופו יהיה רענן
ומסוגל לקלוט את מאמץ האימון ללא
חשש שיינזק מכך.
השעות שבהן נערכים אימונים אלה
אינן מתאימות גם בגלל סמיכותו הרבה
לשעת ארוחת־הצהריים, ויש שחקנים רבים
הבאים לאימון כישכרסם מלאה. פרפסור
זוהר טוען כי ספורטאי חייב לשמור
רווח־זמן של ארבע שעות לפחות בין
הארוחה לאימון. אם־לא־כן, המזון אינו
מתעכל בצורה תקינה, והחלק שאינו מצליח
להתעכל ולהיספג בשרירים הופך שומן,
ככל שיישמע הדבר פאראדוכסלי. אצל ה
כדורגלן
שוורץ
— סבירות לנזוזלווז־לב
הם משולים כעת לאותם ספורטאים
המקנהים זיעתם בצאתם מן הסאונה,
מבלי לדעת עד כמה הזיק להם הדבר.
אבל זיעתם של ראשי הספורט קרה מאד>
הם עדיין שרויים בהלם, לאחר מותו של
מאיר בלומנטל הצעיר.
פטירתו הטראגית של השחקן הצעיר הד ליקה
אור אדום.
העול הזה 1943

ב ט לן יזי הבמסגרת

מים צהובים?
דליפה?

ההתחחת

אם להחליף,

כיום כ,2.12.74 /
כשעה : 20.00

משא קיטרוג נוקב על
החברה הישראלית, בסרט:

דוד

״ הא ש ה
אמפס ל

עדיף!

גלבים שיחז־שעש^ם
כלבים בעלי תעודות־יוחסין
וכל סוגי כלבים ומרים ברי אים,
חתולי-בית וחתלתולים,
טיפול וטרינרי יומיומי, פנסיון
לכלבים וחתולים, אמבטיות
נגד טפילים.

לבחירתך:
דוד שמש
או חשמל

המ•11
קיבלת חשבון,
אנא, פרע אותו
בהקדם .

שנו תאח ריו ת

מפני נזילה
המפיצים:

וקוחוים מורשים
מהלקח המינויים

אגודת צער-בעלי-חיים, תל-
אביב, רח׳ סלמה ,30 יפו.
טל 827621 .־•03

העולם הזה 1943

1זזז ^ 7¥ז
170 מיליון ל

מים

מיספר קטן של בעלי-הון המקורבים לשילטון, אשר ניחשו את דבר הפיחות
הקרוב, הרוויחו עליו כ״ 170 מיליון לירות. למרות שהאוצר יכול לאתר בקלות
מרוויחנים אלה, לא נעשה על״ידו דבר.
בעשרה הימים הראשונים של אחרי־הפיחות הומרו 110 מיליון דולר ללירות
ישראליות. כ־ 70 מיליון דולר מסכום זה היו בנת״ד, והיתר בפיקדונות לזמן
קצוב. על כל דולר !המרה הרוויח הממיר לירה וחצי, ומכאן שבעשרת הימים
הראשונים אחרי הפיחות הרוויחו הממירים כ״ 170 מיליון לירות.
השקעות אלה בדולרים, לקראת הפיחות, באו מאשראי לזמן קצר של
הבנקים. בשבוע האחרון שלפני הפיחות היו הבנקים בגירעונות־נזילות של יותר
מ 200-מיליון לירות. על גירעון־נזילות משלם הבנק כ״>/ס 50 קנט וריבית לשנה
לבנק־ישראל. פירוש הדבר שאותם שלקחו את הכסף מן הבנק ידעו כי ירוויחו,
למרות הריבית הגבוהה של 4לחודש.
עשרה ימים אחרי הפיחות נעלמו כל גירעונות״הנזילות של הבנקים, ויש להם
עודפי־כסף. מכאן שהסקטור של בעלי ההון והקשרים ידע למשוך מן הבנקים
אשראי לזמן קצר, ולהשקיעו בדולרים שבוע לפני הפיחות. כיוון שכל הפעולות
הללו נעשו באמצעות הבנקים, אין כל מניעה לגלות מי הם האנשים הללו, ומה
טיב קישריהם לאוצר.
עובדה היא שאנשי כלכלה ועיתונות, המקורבים לראשי״האוצר, ידעו על
הפיחות ושיעורו כמה ימים קודם־לכן. עובדה היא שקבוצת בעלי־הון, הממנת
דרך־קבע עיסקי פשע מאורגן, ידעה אף היא על הפיחות ושיעורו כמה ימים קודם.
ראשי קבוצה זו רכשו יום־יומיים לפני הפיחות מכוניות חדשות, בלי לברור
במחיר ובסוג, שילמו עליהן מיקדמה ומכרו אותן בשבוע שאחרי הפיחת.

* הלילה של אזס־־פתד
קשיים בלונדון ובישראל
קשיים כספיים של שתי חברות־ביטוח
בריטיות מעוררים דאגה בעולם־הביטוח
הישראלי. חברת קונזרשיאל יוניון הברי טית
שרוייד, במצב כספי קשה. חברה זו
מבצעת כ־ס/״סד מביטוחי־המישנה של חב רות
הביטוח הישראליות.
חברה נוספת היא איגל־סטאר, שלה חלק
בחברת־הביטוח הישראלית סהר. גם עליה

מנכ״ל מחרוב
ליקוי סהר

היוקר ותוספתו

ר בי ח בי ץ
דסקד או>1
חוגים כלכליים טוענים כי תפקיד
יושב״ראש מועצת המנהלים של ״בנק
לאומי לישראל״ לא נשאר פנוי במיק-
רה. שר-האוצר הנוכחי, יהושע רבי״
נוביץ, לוטש עין על תפקיד זה, אותו
יתפוס עם פרישתו מן האוצר. רבינו־ביץ
כיהן שנים רבות כחבר מועצת-
המנהלים של ״בנק לאומי.״
מאז התפטרותו של מנדס ז קס מ•
תפקיד יושב־הראש, נשאר התפקיד פנוי.
אי״מינוי ממלא-מקום לתפקיד כה חשוב
בבנק הגדול במדינה מעורר תשומת״לב
רבה, אולם רק עתה התבררה הסיבה לכך•

השנים תובעים כלכלנים רבים, ובעיקר
בעלי״ההון, לבטל את תוספת-
היוקר, בנימוק כי היא גורמת להתייקרות•
שחרי כאשר משלם המשק תוספת-
יוקר לשכירים, הדבר מייקר את עלויות
הייצור, ומוסיף כסף פנוי לשכירים היכולים
להוציאו.
השכירים, לעומת זאת, טוענים כי
תוספת״היוקר היא פיצוי חלקי על התייקרויות
שכבר נעשו בעבר, ולכן אין
התוספת גורמת להתייקרות. טענות השכירים
לא שיכנעו מעולם את האזרח
הפשוט, כיוון שקל היה להצביע על
עליית המדד הבלתי-פוסקת, ולטעון כי
היא נגרמת בגלל תוספת״היוקר. מירוץ
זה בין היוקר ותוספתו היה כוויכוח
טי קדם למה, הביצה או התרנגולת.
אולם במחצית השנה האחרונה קרה
דבר המוכיח היטב את האיוולת שבטענות
בעלי״ההון. ביולי השנה שולמה
תוספת״יוקר של 21 בממוצע. אולם ה
דירת
מיליונר בשיכון עובדים
בימים אלה של הידוק החגורה נמכר פנטהאוז ב״מגדלי דויד המלך״
בתל-אביב במחיר של מיליון ומאתיים אלף לירות. החברה המוכרת שייכת לשותפות
של ״כלל״ ו״שיכון עובדים״ .מחיר גבוה זה הושג, למרות הירידה הניכרת
במחירי דירות־רווחה בצפון העיר. בבתי-מגורים ברחוב ז׳בוטינסקי בתל-אביב
נמכרו בשבוע שעבר דירות של ארבעה חדרים במחיר של 360 אלף לירות, לעומת
מחיר קודם של 420 אלף לירות.

ליקוי שכל

הפנטהאוז (מסומן בחץ)

נפוצו שמועות בסיטי של לונדון, כי מצ בה
ד,נזיל בקשיים.
בינתיים נודע על התמוטטות איל־המ־קרקעין־וד,ביטוח,
דק דלאל, יהודי־עי-
ראקי מלונדון, שהיה מנכ״ל קונצרן הע נק
קייזר־אולנזאן. הקונצרן נכנס לקשיים
בגלל עיסקי-מקרקעין של ויליאם שטרן
(פאן־לון) .דלאל, שהיה נשוי לישראלית,
ד,ירבה לתרום למגבית היהודית.

מדד באוגוסט עלה לעומת יולי רק ב1.1-
נקודות. אך מינואר ועד יולי הוא עלה
ב־ 35.5נקודות.
אגב, בחודשים ספטמבר־אוקטובר ירד
מדד יוקר הבנייה ב־ 11.1נקודות בממוצע•
כל קוני הדירות ממישרד״השיכון, ב-
מיסגרת תוכניות החיסכון, משלמים לפי
המדד הזח. אך לא נודע כי הבנקים הקטינו
את התשלומים החודשיים עבור ה דירות
באחוז מקביל !

ע 1שים
צחוק מהחוק
הצו להקפאת הבנייה אוסר, כידוע,
בניית מיבנים למיסחר על כולם. חוץ מ-
״שיכון עובדים,״ כמובן. כאשר שר-השי-
כון הוא מנכ״ל ״שיכון עובדים״ לשעבר,
מה הפלא שלפני שבוע אישרה ועדת
הקפאת-חבנייה לחברת ״שיכון עובדים״
לבנות סופרמרקט חדש בשיכון בבלי ן
אותה ועדה עצמה אוסרת על אחרים
בנייה דומה.
במקום אחר, בונים את בורסת היה לומים
החדשה ברמת־גן על שטח בריכת
״גלי״גיל״ לשעבר. הנהלת הבורסה הקיי מת
קיבלה על עצמה את מכירת המיט-
ודים בבית החדש, ודורשת מחיר של
עשרת אלפים לירות למטר. הבית החדש
נבנה בימים אלה, למרות הצו הממשלתי
האוסר הקמת מישרדים.
כיצד! פשוט מאוד. בבקשה נאמר כי
בונים בית-תעשייה ואולמות למלאכה.
חברי הוועדה יודעים, כמובן, כי זה בלוף,
והכוונה היא למישרדים, אבל עוצמים
את העיניים. כך מקימים בעיצומה של
הקפאת הבנייה בית-מישרדים חדש תוך
הונאה ממשלתית, בהסכמת המרומים.
אגב, על רקע הבית החדש הגיש את
התפטרותו נשיא הבורסה הקיימת,
משה שניצר. הוא תבע כי הבניין ה חדש
והקיים יחוברו במינהרה תת־קר-
קעית, כדי להקל על הגישה בין שני ה בתים
ולמנוע אפשרויות שוד. לכך התנגדו
יהלומנים, שטענו כי המינהרה תוריד
את ערך מישרדיהם בבית הקיים, בו נמ צאת
גם בורסת״היהלומים. עתה נאלצו
היהלומנים לקבל את תכתיבו של שניצר,
והוא חזר בו מהתפטרותו.

(המשך מעמוד ) 11
אחרי כיבוש חלקן הצפוני של התעלות,
השולט על הכביש, יחלו יחידות־הנדסה
לפנות מעברים בשדה־המוקשים והטנקים
של אל״מ מרדכי — בפיקודו של ששון,
אשר בקדש הסתער עם יחידת החרמ״ש
שלו על הסכר — יסתדרו לאורך הכביש
ויבקיעו עליו במהירות מערבה, אל לב
מיתחם אום־כתף.

ברי היה כי כל אותה עת לא
תשב הארטילריה המצרית כחי•
בוק־ידיים. מפני החשיבה — בל
המרב הזה תוכנן בקרב־לילה, כי
לפני יום־הבייפודים היה הלילה
שייר כולו לצה״ל, לא לאוייב —
לא ניתן לסייע כיעילות מן האוויר
והארטילריה האוגדתית היתה, באמור,
קיצרת־טווח מדי.

לניטרול חלק מן התותחים המצריים,
ייעד שרון יחידות מחטיבת צנחני־ד,מילואים
שלו, אשר יונחתו במסוקים בשטח
החולות אי שם בין אום־שיהאן וגיבעה
, 181 ואחר יתקדמו בחשאי אל בין שני
קווי התעלות׳ ויסתערו על אותן סוללות־תותחים
שהיו הסמוכות ביותר אל גזרות־ההבקעה
של החי״ר ושל הטנקים.
עתה הגיעה שעתה של ״מכת־החסד״ ה־מייעודת:
הזד ניצול ההלם והבילבול ש יגרמו
נתקה וו־,צנחנים, ובעוד החי״ר של
קותי מטהר את התעלות הארוכות של
אום־כתף, אמור היה אל״מ מרדכי לתאם
את כוחו של ששון המבקיע ממיזרח עם ה״
צנטוריונים של נתקה הלוחצים ממש מולם,
ממערב, כדי למחוץ בין שני אלה את הטנ קים
המצריים אשר בתוך המיתחם, ועימם
את כל שאר הכוח המצרי שבין אום־כתף
לצומת אבו־עגיילה.
באותו זמן ועוד קודם שטוהר המיתחם,
תוכננה חטיבת־שיריון -שלמה — היא חטי בתו
השנייה של אברהם יפה (הראשונה
חדרה, כזכור, אל ביר־לחפן) — לחצות
את המיתחם לכל אורכו ולהעמיק לתוך
סיני, לכיוון ביר־חסנה.

זו היתה התוכנית. בד המהלכים
הללו בוצעו ממש כפי שתוכננו, בעיתוי
ובתיאום מדוקדקים שכמותם
לא ראה צה״ל לפני אותו קרב,
או אחריו.
אלוף־הפיקוד אז, שייקר, גביש, אינו
חוסך בסופרלטיבים בתארו את הקרב :

״...איזה קרב, כמו שעון, כמו
שעץ־סטופר ...אחד הקרבות המאלפים
והגדולים ביותר ...נפלה
לידי הזכות להיות קרוב אדיו ולצפות
בניהולו...״

מ 133 יחיד
^ השוואה המתבקשת לקרב אבו!
1עגיילה 1956 תגלה כמה הבדלים חשובים•

ראשית,
הפעם היה מפקד יחיד
ולא היה ספק מי הוא.
האגודה כולה פעלה כגוף יאחד המופעל
במשימה אוגדתית־ אחת ומתוזמר כשלמות
טאקטית אורגנית אחת. הכוח המלכד ה עיקרי
היד, שליטת המפקד, כי רמת התארגנותה
הססנית של אוגדת שרון לא
היתה מספקת, ולא הגיעה לרמת אוגדת טל.
שנית, המפקד ידע בבירור מה רצונו ו כיצד
בדיוק יגשים אותו. נוכחנו כי ב קדש
לא היר, ביטחון גזה לאיש מן האחר אים
על ניהול הקרב, ולכן גם לא נוצלה
כראוי ההזדמנות אשר יצרה אז חטיבה
,7לאחר שגילתה כי מעבר ד,דייקה׳ פתוח,
וחדרה דרכו אל עורף המערך.
אמרנו, בסקירת אותו קרב, כי צעד זה
היה גם ב־ 1956 המפתח להתקפה מוצלחת
על מערך אבו־עגיילה, וכי לצורך זה לא
נדחש אלא להשלימו, על-ידי כך שכל
שאר כוחה של אוגדה 38 דאז ימשיך ויפעל
בדיוק כפי המתוכן: חטיבה 10 תלחץ
מן החזית, וחטיבה 4שכבשה את קסיימה,
תעלה ממנה ותיערך באגפו הדרומי של
״הגרעין הקשר״״ מיתחם אום־כתף.

המצב הנבון, אשר ב56-׳ נוצר
כאורח בלתי-מתוכנן — ואשר עדכן
לא נוצל ואפילו עוד תרם ד־כידכוד
— נוצר ב־67׳ על־פי תיב־נון־מראש:
בוח-שיריון וכוח-צנח-
נים חדרו לעורף, זרעו מהומה
ואפתעה כחשיכה, והחלו ממוטטים
את חלקו האחורי של המית־חם:
חטיכת־חי״ר שלמה חדרה
מן האגף, פתחה את הדרן• והכשירה
את הקרקע כפני חטיבת־שיריון,
אשר לחצה כל העת מן
החזית ; ומרגע שבל אחד משלושה
חעולט הזה 1943

הנוחות העיקריים הללו הצליח לפגע
את עצם החדירה לתוך ה*
מיתחם והחל לוחם כתובו, בגר
נפל הפור והוכרע למעשה הקרב.
תיאור גראפי־סכימטי של שני קרבות
אבו־עגיילה יראה׳,כי בשניהם בוצע למע שר,
אותו תימרון עצמו. אלא שבקדש נעשו
האיגוף והחדירה מדרום, ופששת־הימים
מצפון (מר שהיה בלתי־ נ מנע הפעם, משום
שב־ 1967 היתר, חזרה על קדש כרוכה ב היתקלות
במלוא עוצמתה של דיוויזיד,2 ,
כולל מחציתה אשר בקסיימה. אגב, מחצית
זו לא נטלה כל חלק בקרבות ואחר־כך,
משירד ׳שרון מאפדעגיילה אל נח׳ל שב־
״ציר־הדרום״ ועקף את מיתחס קסיימה
תוך ניתוקו, נסוגו המצרים משם ללא קרב
בליל ה ־ 6—7ביוני ונטשו במקום את רוב
ציודם).

המרו טאע!

קחחשוג של קרב אבדעגיילה 67׳
׳ /נוגע למיבנה ואירגון כוחות־היבשר,
ובעיקר בנוגע ליחס שבין החיילות השו נים.
כידוע,
נחשב בצר,״ל ״חיל הטנקים״
כ״חיל העיקרי״ שבכוחות היבשה (ויש לו מר
״חיל־הטנקים,״ לא ״חיל־השיריון״
משום שזה האחרון כולל למעשה את כל
סוגי חיילות־היבשה בימינו, שכולם ממוג־

ברורות, כי גם כאשר המטרה היא
ליצור עכור הטנקים את התנאים
בם יובלו להכריע את הקרב, אי•
אפשר כלא חי״ר, וכי ככל שהחי״ר
רב יותר, מעולה יותר ומופעל היטב
יותר, כן עולה יעילותם ונצי־לותם
של הטנקים.
מאמור לגבי החי״ר, נכון באותה מידה
גם ביחס לארטילריה ולשאר גורמי עוצ מת
היבשה.

לקחים אלה של הקרב, אשר רק
אישרו מחדש את המקובלות הע4
תיקות בדבר משמעותה האמיתית
של הרב־חייליות וחיוניותה, נעלמו
לגמרי מצה ״ל, אי־שם בין סיום
כיבוש אום־כתה לבין אוקטובר

אויק סיוב
** כמה הזדמנויות עמדנו על קרב
86 אבו־עגיילה של שרון כדוגמה לייושום
מושלם ונכון של עיקרון ״ריכוז הכוח.״
מצלחתו של שרון בכך התבססה על תיב־נון
מדוייק מראש, ועל שליטה הדוקה על
כל הכוחות בעת הקרב. לצורך האחרון
נדרשת מן המפקד היכולת לשמור כל
העת במוחו את תמונת־הקרב כולה, תוך
הכוונת כל כוח בודד במיסגרתה, לפי
התפתחותה — ובלא סטייה מן המטרה.
תיכבון מדוייק איננו אפשרי בכל מצב
— :אבל כשהוא אפשרי, יפשע הוא להימנע
מעשותו.

לפני ביצוע ההתקפה הציע ה־מטב״ל
לדחותה לבוקר המחרת,
שהרי אז יינתן להפעיל סיוע של
חיל־האוויר. שרון סירב כתוקף לדחייה.
פיקוד־הדרום תמן* בו.

קרב אוגדתי מורכב, בעיקר כשהוא
מסוג הבקעה יזומה של מערך מבוצר
וחזק כל״כך, איי־אסשר לתסננו כיאות בן־
לילה, ועוד לערוך מחדש, בתוך כמה
שעות, את מכוחות לקראתו. והרי אין
מדובר רק במהלכים ובלוח־מזמנים, אלא
גם בכך שהקרב ייעשה קרב־יום ולא קרב־לילה,
שהם שני דברים שונים לחלוטין
במהותם.

אילו הסכים שרון לדחייה, היה
גורם שיבוש נורא בכוחותיו, ממש
כזה שנגרם כאותו מקום ומאותה
פיכה עקרונית עצמה, כ״קדש״.

שוון באבו־עג״לה ()1367
עי רכב משוריין) .בכל זירה כשלנו, הטנק
הוא נושאה העיקרי של ההתקפה על הקרקע.
תפיסת
הטנק כאמצעי ה״עיקרי״ אומרת
רק זאת, כי בדרך כלל יבקש צד,״ל לי צור
מצבים ׳שבהם יוכל הטנק להביא לידי
ביטוי מירבי את פוטגציאל־ד,עוצמה שלו
ולהכריע את הקרב (ואת המערכה בכ ללה).

,אין להכין בי הטנק הוא
בד־יבול או שדוחמת־יכשה בימינו
אפשרית כלא החיילות האחרים.

הסחנה היא, שבמיקרד, אחר יהיה הלחץ
מלמעלה חזק יותר, והמפקד שלמטה חלש
יותר, ואז יסכים לשינוי. כל סיוע שיכול
היה חיל־האוויר לספק. אז לשרון — או
שיוכל גם כיום לספק לכל מפקד שיעמוד
במצב כזה — איננו שווה, בתנאים דומים,
אפילו חלק מן הנזקים והשיבושים שתג רום
הדחייה (ורק עוד חסד שהדחייה תינ תן
כהוראה, לא כהצעה, ומקבלה יצטרך
לבחור בין מילוייה של פקודה אווילית
והרת־אסון לבין אי־מילוייה, תוך הפרה
חמורה -של המישמעת !)
לקח חשוב אחר של תוכנית שרון ושל
ביצועה הוא, שבמידת־האפשר צריך צה״ל
להעדיף קרב מורכב, היוצר מערכת רב־כיוונית
ובו־זמנית של לחצים, אשר מב חינת
האוייב נראה כל אחד מהם שונה
מן האחרים באופיו, בכוונתו ובעיתויו.

ראינו גי גם שרון ראה את משימת
לחימת החי״ר והארטילריה כפתיחת הדרך
בפגי הטנקים אל העורף המצרי, כדי למו טטו
במהירות.

אוייב מתקשה יותר להגיב על
איום מורכב מאשר על איום פשוט,
וכעיקר נבון הדבר לגבי צבא ערכי.
מן המפורסמות כי שומה עלינו
להוציאו, ככל הניתן וככל המהירות,
מתחומי תוכניתו המובנה
מראש, כדי למוטטו.

אומנם, כאשר כמות הטנקים היא בלתי-
מוגבלת, אפשר להטיל עליהם שיבקיעו
חזיתית מערכים כמו אום־כתף גם ללא
כל סיוע, אבל ודאי כי מלאי הטנקים של
צה״ל לעולם לא יספיק לכך, כי אבידותיהם
תהיינה אז נוראות.

כפי שעוד נראה בניתוח קרב רפיה של
אוגדת טל, ניתן ליצור אפקט דומה באמ צעות
קרב־תנוער, הנעשה ביום זשבמרכזו
הטנק. אבל בהבקעת־לילה של מערך מבו צר
הכרחית לח־מה מתוכננת לפרטיה
מראש, אשר צריך לתכננה, תמיד ומלכ תחילה,
כקרב מורכב. מובן כי בדרישה
זו יכול לעמוד ר!ק מפקד בעל-יכוילת —
אבל הרי אנו מדברים על ניצול פער־איכות,
ואיכות משמעה, בראש־ובראשונה,
רמת יכולתם המיקצועית של המפקדים.

על הטנקים הוטלה הפעולה המכריעה
— אבל הטנקים לבדם לא
היו מסוגלים להבקיע את קו התעלות.

והנה,
משימה בזו, שטנקים יבולים
לבצעה רק כמחיר בלתי־נסבל
— אם ככלל — יכול חיל־רגלים,
היודע את מלאכתו ומופעל ביאות,
להגשימה במהירות גדולה ביותר,
באבידות קלות ביחס וביסודיות
שאין הטנקים מסוגלים לה בלל.
חיל־ד,רגלים, מצידו, פגיע כמובן ל־ארטילריה
ולמיקלעים של האוייב הרבה
יותר מאשר הטנקים. לכן, כדי שלא ייש חק
החי״ר מדי, מן מהכרח לשתק את אלה
— וזוהי משימתם של הארטילריה והטנ קים
הידידותיים, אשר לצורך זה אינם
״עיקריים״ ,אלא ״מסייעים״ בילבד.

קרב אכו-עגיילה <>7ע 1הוכיח

העולם הזה 1943

לקחיו של קרב אבו-עגיילה 67
אמנם נשכחו ואבדו מצה״ל, אכל
את נכונותם ואת נחיצותם חשנו
על בשרנו כיוס-הכיפוריס. תיקון
המעוות הזה חיוני לא רק מבחינה
אקדמאית או היסטורית. הבקעת
מערבים מבוצרים תהיה משימה
שבה ייתקל כימעט בל כוח של
צה״ל, ככל גיזרה של מילחמה נוספת.
הכתבה
הכאה: טל ברפיח —
שריון כערפל הקרב.

השותף שלך לא מרמה
אותך, הוא פשוט עצבני
ומרוגז כמוך. לכן
החיכוכים. מוטב ש-
תנטה להיות יותר ותרן.
שום דבר לא בוער.
התייחסי בסובלנות
לסובבים אותך
והשתדלי לפייס את
השכנה שלך, או מישהו
המקורב אלייך.
כל בני טלה הרווקים עשויים להיתקל
השבוע במיכשולים בשטח הרומנטי. אך
אל דאגה, העתיד הקרוב צופן הפתעות.

אינך טורח לחשוב מספיק
על עתידך, ואינך
מנתח באופן נכון את
האינפורמציה שהגיעה
לידך• אל תהסס מלהת־ייעץ
עם בן זוגך בענייני
עבודה. שמור על
ההישגים הגדולים אלי*4פ;ו,ז
5014 הם הגעת לאחרונה,
ואל תפטפט. בת שור
— זכרי שאי־אפשר ל רמות
את כולם כל הזמן. הזהרי בדברייך
ושקלי היטב את מעשייך, פן תיכנסי לצרה
גדולה. כדאי שתחשבי ברצינות על עתידך.

הזעזוע שעברת בתחילת
השבוע מוסיף לתת
את אותותיו. אולם
לא די לחשוב על
מה שהמצב עושה לך
— אתה חייב גם לעשות
משהו כדי לשנות
אותו מצב. זכרי שאת
יכולה ליפול בפח, בייחוד
עם בן מזל גדי
או קשת. אל תהססי
לנתק את הקשר לפני שיהיה מאוחר מדי.
בגד חורפי ירומם את מצב״רוחך הגרוע.

תאוחיס

המשבר הכספי אליו נקלע עיסקך, ישפיע
בצורה קשה על מצבך
הכספי האישי. בקשר
לכך, היזהר מלעשות
מעשים נמהרים, עליהם
אתה עלול להתחרט
מאוחר יותר. אל תתבייש
להודות באוזני
ידידיך כי מצב עיסקך
גרוע לעומת־זאת, אל
תעז לנסות לחפש מוצא
מהסבך לכפופים לך.

האזניים

זח לא יחיח נוח במיוחד, אבל אם אתה
רוצה, אתה יכול להסתכן. כאב״הראש
הריגעי, הצרות בטווח־קצר,
הפגישות עם שונאיך
— כל אלה שקולים,
אם רק תדע להתמיד
על-ידי ההישגים
הרציניים וכוח־הרצון,
שתפתח על־ידי עצם
התפנית. מיקרה נעים
ובלתי־צפוי עשוי להתגלות,
אם לא תיזהר,
כתגלית של איבה
אישית או של קינאה מיקצועית. אל
תראי לו שאת נפגעת ממנו. העמידי פנים
של לא-איכפתיות ואדישות. הפתעה !

עון ת

כתבת הרבה השבוע במיסגרת עבודתך.
והיתה לך הצלחה רבה.
אך למרות ששורה עליך
המוזה והיית מעדיף
לנצל זאת לכתיבה לשמה,
אתה מוצא את
עצמך שנון, עם נטייה
ביקורתית חריפה, הכותב
ומדבר קצרות ישר
לענייך. אל דאגה, תר :
1 23 נו במבר -
ה? בד*ימרר
גיש עוד השבוע בתמורה
שתחול בגישתך
לחברה הסובבת אותך במיסגרת עבודתך.

מצטער, אבל הזהרתי
אותך: אין זה שבוע
לערוך מסעות או שינויים
מרחיקי־לכת• אם
תוכלי לשמור על מיס־גרת
חיים דומה לזו בה
היית עד כה, בתנאים י1 חדשים, תקלי במיקצת
על הבעיות. אם לא —
;21 ביוני ג)?
ביו לי

מוטב שתסמכי לחלוטין
על שיפוטו של איש
בעל־שיקול. העיקר — לא להגזים בשום
יום ג׳ הבא מגיש לך
דבר ולא לריב.
אל תכתבי מיכתבים
הזדמנות נדירה.
חשובים בסוף השבוע המתקרב ובא.

סוסן

למרות העובדה שאסור
לך לסמוך על אלה המציעים
לך הצעות
מפתות, השבוע יתחיל
תהליך שיקום כלכלי,
לאלה מכם שהיו
שקועים בצרות כספיות
רציניות. בייחוד
טוב סוף השבוע ובמיו21
ביו לי -
?1ב אוגו ס ט
חד יום א׳ .יום ח׳
אינו מתאים לרומנטי ק
ה: יש בו יותר מדי השפעות עוינות.
תוכל לחמר על מוצ״ש, בשטח האהבה.

האתגרים שאתה מעמיס
על עצמך מבחינה רוחנית
עלולים לעייף אותך
ולגרום לך כאבי־ראש•
תיווכח לדעת
שעיכוב רציני בעבודה,
שפגע ביוקרתך, נגרם
בעקיפין בגלל אשה
נאה. המרגיז הוא שזה
בכלל לא היה כדאי.
אל תאשימי את עצמך
בכך שידידך קר ואדיש כלפיך. היי סבלנית.

1(11111
9י י 8י6

גאוותך חרבה מונעת ממך לבקש טובות
או להסתבך בקנוניות.
זכור כי השבוע מילת־הקסם
היא טיפוח קשרים.
לכן, גם אם תתלהתגבר
על קשה גאוותך, למד לפחות
להחזיק את פיך נעול.
אם הם רוצים להיטיב
עימך — תן להם לעשות
זאת, ואל תידחה
הצעות מכריעות.

הבעייה העומדת במרכז השבוע, בן דלי
הייא בריאותך. כל אשר תעשה לשי
פורה
— מצויין. כל
אשר תעשה העלול לפגוע
בה — מסוכן מן
הרגיל. גש לרופא, ל בדיקה,
שיגרתית ואל
תזניח את פוליסת־הבי־טוח
בגלל הצלחתך ה־והאמנותית.
עיסקית

בי נו א ר -
נכונו לך הפתעות גם
8זדסב רו א ר
במישור הפיננסי. אל
תהיה פזיז מדי, האט !

גילויי ידידות ורצון טוב כלפי מכרים
חדשים, גם אם היכרת אותם רק בימים
אלה, עשויים להשתלם
במרוצת הזמן. אל תקרב
לארח מכרים חדשים,
גם אם יביאו
איתם ידיד משלחם,
שאינו מוכר לך׳ ושאינו
מוצא חן בעיניך.
בעייה מישפחתית אינ19ב
פ ב רו א ר 1 -טימית ורגישה מאוד
7.0במרס
עשוייה לבוא על פית-
רונה בימים הקרובים.

ונים

במדינה
(המשך מעמוד ) 16
בתפקיד־מפתח בתע״ש;? ,וחרר ממילואים.
לפני ארבע שנים עזב ; את התעשייה הצבאית
ועבר לעבוד במיפעל פרטי. אך גם
אז, בגלל אי־הסדרים -ששררו באגף כוח-
האדם בצה״ל, לא גויים לכוחות־המילואים.
לפני מיספר חודשים, נאשר החלה בדי קה
מקפת לאיתור כל אותם עשרות אלפי
אזרחים שלא גוייסו למילואים, נשלחה לו
הודעה על הצבתו ביחידת־מילואים.
בשבוע שעבר קיבל סתווי צדקריאה ל ־50
ימי־מילואים, הוצב בבסיס שיקום טנקים.
מאחר שמצפונו הציק לו על כל ׳אותן
שנים בחן לא שירת במילואים, שלא באש מתו, החליט כי הפעם, במיסגרת 50 ימי־המילואים,
יתרום לעבודתו במלוא מירצו.
סתווי הצליח לגרוף בהתלהבותו את
שאר אנשי יחידת־חמילואים שלו, שעסקו
בשיקום הטנקים. אנשי יחידה זו עבדו
במישמרת-לילה, בעוד שבמישמרת־היום
עבדו אזרחים, עובדי צה״ל.
מפקד הבסיס היה מרוצה מפיריון־העבו־דה
של אנשי, המילואים, הירבה לשבחם
בכל הזדמנות. אולם, להפתעת המילואימ־

מנב״ל עמיר
טיולים לחו״ל
ניקים הסתבר להם, ני מיום ליום הולכים
היחסים בינם לבין האזרחים ומתערערים.
כלי־העבודה של מיש מרת ׳ היום לא נמ צאו
במקומם, יוזמן יקר בוזבז בחיפושים
אחריהם. כן אירעו מספר תקלות במערכת
החשמל, דבר שמנע עבודה רצופה ויעילה.
עדחמהרה נתגלה הסוד — העובדים האז רחיים
ראו, בעין רעה את ׳פיריודהעבודה
המוגבר של אנ-שי המילואים. הם ידעו כי
במהרה ייווצר מצב שבו לא תיוותר להם
ברירה, וגם הם ייאלצו להתאמץ להגביר
את פיריונם, דבר שלקראתו לא היו נכונים.
יהודה סתווי נדהם, ופנה בתלונה למפקד-
הבסיס .״בימים אלה, כשקוראים למתנדבים
לתת כתף, נאשר קיבוצניקים עובדים שעות
נוספות בבסיסי־שיקום, לא ייתכן שקבוצת
עובדים תנסה לחבל בעבודתנו ולהקפיא את
הפיריון.״

תל־אביב
ה?ר 3על הגשר
?אחר שסוכם ע?
:שר מייצור מקומי,
הוצא מיכרז?כשר
מייובא — והמגכ״ז
מטייל בחו״?
כא־שר נסע מינ׳כ״ל חברת נתיבי איילון,
ברוך עמיר, עם אשתו לחו״ל, ילא
ידע כי נסיעתו תחולל סערה.

מועצת־המנהלים
כשנשאל יושב־ראש
של החברה, סגן ראש־עיריית תל־אביב
דויד •שיפמן, האם אי־שרה החברה את
נסיעת מנכ״לה לארצות־הברית, היתד,
תשובתו ״לא״ רבתי.
בעיקבות הנסיעה המיסתורית הזו החל
מסע־לחישות, שבמרכזו המיכרז שהוציאה
נתיבי איילון על הקמת גשר־עילי בצומת
הרחובות קרליבך— דרך פתח־תיקווה ב־תל־אביב.
כשר
לחוץ־לארץ. כאשר הקימו את
חברת נתיבי איילון, בשנת ,1965 הועמד
בראשה איש־צבא לשעבר, סגן־אלוף (מיל).
ברוך עמיר. מאז ועד היום הוציאה החב רה
220 מיליון לירות על פיתוח פרוייק טים
עירוניים- .שגי המרכזיים בהם, ה תחנה
המרכזית החדשה ונזיפעל איילון
נראים, כעבור תשע שנים, כאילו עדיין
רחוקים הם מסויפם מרחק רב.
דין־וח-שבון סודי של החברה מוסר,
כי דרושים עוד 150 מיליון לירות לפחות
לשנה הקרובה בלבד, וזאת כאשר בנזיפעל
איילון בוצעו עד כה רק ס/ס 10 מהמתוכנן.
הפרשה האחרונה הקשורה בשמו של
ברוך עמיר, ובנסיעתו יחד עם אשתו
לחו״ל, סובבת סביב המיכרז להקמת גשר־עילי
מעל צומת קרליבך. מזה חצי שנה
נוסע עמיר לחו״ל מדי-פעם, במטרה ה מוצהרת
לבדוק ג-שרים עיליים במקומות
שונים. ההצעה הרצינית ביותר שהובאה
בפניו עד בה היתד -זו של קונצרן־ענק
צרפתי, מהגדולים באירופה.
ברוך עמיר נפגש בצרפת עם סגן־נשיא
הקונצרן, שמע מפיו הצעה כי הקונצרן,
ביחד עם כור, מתחייבים לספק לו שלושה
גשרים כאלה במחיר נמוך. מחיר נמוך זה
הושג, תודות לכך -שכור היתד -אמורה
לייצר את הגשרים בארץ, בעזרת חלקים
ויידע של הקונצרן הצרפתי.
על־ידי ייצור מקומי ניתן לחסוך חלק
ניכר מן ההוצאות, כמו למשל קץ< 25 מכס
על הייבוא.
לפני שבועות אחדים הוציא עמיר לפתע
מיכרז על הקמת הגשר, כאשר במיכרז
מוגבלים המציעים לגשר מייבוא בלבד.
החלטהוהיפוכה. איש לא הופתע
כאשר זכתה במיכרז זה החברה הצרפתית
אס־אף־אי, שסוכניה בארץ הם חברת
קייזר־אילין. הצעתה היתד 4.2 .מיליון
לירות להרכבת הגשר בלבד, ולכך יש
להוסיף עבודות־תשתית שונות. את המר כבה
מסרה קייזר־אילין לחברת נזינמסל,
המתמחה בעבודות־מתכת.
זמן קצר לפני פתיחת המיכרזים נסעו
עמיר ואשתו לחו״ל. עד אירופה נסע עמיר
באישור יושב־ראש מועצת-המנהלים דויד
שיפמן, לקונגרס בעיר ליון שבצרפת.
אשתו נלוותה אליו, ונשארה בשווייץ
לצרכי ריפוי. עמיר עצמו אמור להמשיך
מאירופה לאמריקה.
על השאלה המתבקשת, מהן הסיבות\
להתנגדותו של עמיר לייצורו המקומי של
הגשר, יש בפיו מיסטר הסברים. ראשית,
המיכרז לגשר מעריב היה סגור, וזכותו
של עמיר לקבוע מי זכאי להגיש עצמו
כמציע למיכרז זה. לטענתו, היה די זמן
לכולם להכין הצעות כאלה. אבל כאשר
העלה אחד המועמדים את שאלות עלות
הובלת הגשר לישראל, נותרו לו מאז
מתן התשובה לשאלה ועד לתום המועד רק
שלושדדיארבעה ימים.
מגכ ״ לבעל ־ מ עו ף. עמיר עצמו מאשר
כי הגשר הוא מייצוא, ולא מייצור מקומי,
גם לאחר הסיכומים עם הקונצרן הצרפתי
ועם כור. הוא טוען כי רצונו שהגשר ה ראשון
שיורכב בארץ יהיה מייבוא, ואחר-
כך ילמדו ממנו לגבי האחרים. אך הוא
אינו מסביר כיצד אישר, לפני שנתיים,
הקמת גשר־עילי בצומת שדירות־רוקח—
דרך-חיפה, כולו מייצור מקומי.
לגבי נסיעתו אומר עמיר כי אשתו נס עה
לריפוי בושווייץ, נשארה שם לריפוי
— הכל על חשבונו. הוא־עצמו שהה באירופה
על חשבוע נתיבי איילון, בקונגרס
בליון, כאשר החליט לפתע לנסוע לארצות-
הברית על חישבון החברה, כדי לסכם
מיגעים עם מומחים בשאלות תיכנון בקרת־רמזורים
,׳פרוייק אחר של חברתו.
נסיעה זו לא אישר לו איש. הוא ה־מנכ״ל,
והוא הוציא את הכספים בהנחה
כי יקבל לכך אישור רטרואקטיבי. את
הסיכון נטל על עצמו, שהרי רשת־הרימ-
זוד החדשה המתוכננת מכוונת לפתור
את בעיות התחבורה של תל־אביב. אבל
כבישים עבור הרמזורים עדיין אין, וגם
לא יהיו, כנראה, בעתיד הנראה־לעין.

ו1״תו

דם קפץ מחלון בקומה הרביעית
^ של בניין גדול. אנשים מיהרו אל
המידרכד, כדי לעזור לו, או לאסוף את
איבריו המרוסקים, וגילו שאין כלל גווייה.
כעבור מיססר שעות, שוב קפץ אדם,
מאותו חלון. הפעם נמצאה על המידרכה
גווייה מרוטשת.
הבלש הגאוני מניקם, נכנס — בסרט
מד,סידרה שהוקרנה לפני כחוד-ש בארץ —
לחקירה, וגילה את פשר שתי הקפיצות
והגווייה האחת. אולם ספק אם בלשי מש טרת
ז׳נבה שבשווייץ כישרוניים כמו

מניקס.

ביום״ד,שישי האחרון עמדה בפניהם או תה
בעייה, כימעט. אחד הזמרים הידועים
באירופה, אלילן של עשרות אלפי בנות
טיפש־עשרה צווחניות, הישראלי מייק
ברנט -קפץ — או נפל — מהקומה החמי שית
של מלון דה לה־פה בג׳נבה.

מ ש קר?
ולס מייל! ברנט ניצל. הוא נפל
\ £היישר על מירפסת החדר מיספר 309
באותו מלון, שבר את רגל שמאל והמתין
שלוש וחצי שעות, תוך זעקות־כאב, ל־עזרה־הראשונה
שתגיע.
בלשי מישטרת שווייץ, הגיעו במהרה
אל אדם שהתגורר בקומה החמישית של
אותו מלון, בחדר שממנו נפל ברנט. היה
זה ישראלי אחר בשם שמעון ויינטרופ.
כאן ניצבה בפני מישטרת שווייץ הבעייה
של מניקס.
ויינטרופ סיפר להם כיצד קפץ מייק
מחלון חדרו בשעה תשע בבוקר. ואילו
מייק הפצוע נמצא במירפסת הקומה ש מתחת
רק בשעה שתים־עשרה וחצי ב*
צהריים.

סתומות הרבות שהתעוררו בעיקבות מע שר,־ד,התאבדות
— או הניסיון־לרצח —
של הזמר הישראלי המצליח והפופולארי.
אלפי בחורות שצרו על בית־ר,חולים
הקנטונאלי בז׳נבה, על תחנת־השידור ב פריס,
על בניין תחנת רדיו לוכסמבורג
ועל חנות־תקליטים ידועה, שהציגה תמו־נת־ענק
של ברנט מייד לאחר שנודע על
התקרית, עסקו בניחושים: כיצד קרה הדבר

הוויכוחים כולם התמקדו סביב שאלד,
אחת: האם מייק ברנט ניסה להתאבד, או
מישהו ניסה לרצוח אותו.
אמו של מייק, ברוניד, בראנד, עקרת
בית צנועה משכונת קרייודאליעזר בחי פה,
אשר הוזעקה אל מיטתו של בנה הצ הירה,
מייד לאחר שראתה אותו בבית ר,חולים
:״מייק לא ניסה להתאבד. מישהו
דחף אותו מהחלון של החדר שלו בבית־המלון.״
הצהרה
זו של ברוניה בראנד הגבירה
את חרושודד־,שמועות סביב הקפיצה, הן
בארץ והן בעולם הבידור באירופה אשר
מייק ברנט היה אחד מעמודי־התווך שלו.
דבריה של ד-אם היפנו את זרקורי החשד
והשאלה לעבר שמעון ויינטרוס, אשר
מהדרו קפץ ברנט או הופל.

ידיד
או אוייב?
*** מעון ויינטרופ 33 ישראלי ש-
ירד מהארץ, הוא דמוית ידועה בחיי
הבידור והאמנות באירופה. בארץ מכירים
את הצעיר השמן בעל פני התינוק כאחיו
של איש״הבוהמה לשעבר, סוכן האמנות
ובעל הגלרייה היפואית שנסגרה, ז׳אן
תירוש.

אילו חקר מניקם את הפרשה, היד -נוד
דאי מגיע למסקנה כי ברנט קפץ פעמיים.
אולם לשוטרים השווייציים חסרי־הדימיון
ברור היה, כי מייק נפל מהחלון רק פעם
אחת, וכי מישהו כאן משקר.

אך לוויינטרופ יש גם כמה תכונות נו ספות,
הקושרות אותו לברנט בקשר אמיץ,
נוסף להיותו בעל רשת מועדוני-לילד, ב חברות־בנייה
וחברודהתקליטים
פריס׳
ויי , 9ויינטרופ הוא גם בעליו של מייק
ברנט.

בעיית שעת הנפילה המתייקת של מייק
ברנט מהחלון, היא רק אחת השאלות ה
תמורת
סכום בן שגי מיליון דולר, רכש
ויינטרופ לפני כחודשיים את כל הזכויות

להיות

א&רגנו, בעליו

על 3רנט, הפך
והועבר הבילעדי.
החשד שהטילה על ויינטרופ הצהרת
אמו של ברונט, הפך כבד ומסוכן. וייג״
טרופ מיהר לעזוב את ז׳נבה, נסע לפרים
לסדר עניינים שונים, וחזר כעבור שעות
מיספר לז׳נבה, כשהוא מביא עימו את
אשתו.
בינתיים שעתה גם האם, ברוניה, את
גירסתה. בשיחה עם כתב העולם הזה,
אמרה :״אני טעיתי במה שאמרתי על זה
שדחפו את מייק. התביישתי שהבן שלי
רצה להתאבד, ובגלל זה אמרתי את זה.
אף אחד לא דחף את מייק. זיינטרום לא
דחף אלתו. מייק אוהב את ויינטרופ, הוא
החבר הכי טוב שלו.״
ליד מיטתו של מייק, בביודהחולים ב״
ז׳נבה, ובמערכת־החדרים שבמלון דה לה־פה,
על שפת האגם, התכנס מטודחירום
של אנשי יחסי־ציבור וידידים, אשר הח ליט
״לשים קץ לשרשרת ההשמצות בעי תונים
על מייק והחברים שלו.״ אמו של
ברנט שוכנעה להצטרף למטה זח, שב ראשו
עומד ידיד אחר של מייק, אלן
קרייף, ישראלי ממוצא מרוקאי אשר החל
את דרכו הברנטית כטכנאי שלו, עד ש עלה
לדרגת המפיק המוסיקלי שלו ואחר־כך
פוטר.
לברוניה ניתנה הוראה ברורה: לדבר
עם עתונאים רק על-פי הנחיות של קרייף.
״למייק היו בעיות גדולות בזמן האחרון,״
סיפר השבוע קרייף ,״מס־ההכנסה
בפריס התלבש עליו בסכומים גדולים.
החלטנו שהוא צריך לצאת לטיפול פסיכיאטרי,
והוא שהה שלושה שבועות ב־סנטוריום
בשווייץ. חשבנו שהכל כבר
בסדר איתו, אבל ניסיין־ההתאבדות שלו
מוכיח שטעינו.״

האם נקם
העולם־התחתון
^ ישטרת שווייץ, אשר בדקה גם את
אפשרות ניסיון־ההתאבדות, חשדה כי
היה כאן שימוש באל.אם.די. למשתמשים ב־

אמו טענה נ׳ נוחו והופל מחרון הקומה
החמישי! ,1או לאחו שהוזהרה עדידידידיו,
הזוה בה מהצהרתה המבלילוה,
וטע זה כי 1נזה ניסה להתאבד
סם זה נדמה לפעמים, כאשר הם נמצאים
תחת השפעתו, כי הם מסוגלים לעוף, אפילו
מהקומה החמישית של מלון מעב ה, מבלי
שיקרה להם דבר.
אך גם גירסה זו מוכחשת בתוקף
רב על־ידי אמו של ברנט .״פעם היה
כתוב באיזה עיתון בארץ, שמייק השתתף
באורגיה של סמים. בגלל זה אני מבינה
למה שונאים את היהודים. מייק אף פעם
לא לקח סמים, לא עישן סיגריות ולא
שתה, אז מה פתאום מאשימים את הבן
שלי בדברים כאלה?״

בגיל צעיר מאד התייתם מייק, בנם
של פליטי־שואה מפולין, מאביו. אמו
נישאה לגבר אחר, שהיה לאב־חורג לו,
ולאחיו הצעיר צביק׳ה.
המישפחד, התגוררה בשכונת-ד־,פועלים
קריית־אליעזר. חברים המכירים את מייק
עוד מן התקופה ההיא מספרים, כי גיד,
נער לא אהוב ביותר, הקפיד תמיד על
מראהו והיה מוקף נערות מכל עבר .״הוא
תמיד ניראה כאילו הוא בא מפגישה או

הכירו עוד כשניסה להתקבל כחבר בלה־

בגיחותיו הקצרות לארץ ניהל רומנים
קצרים עם בחורות ישראליות רבות, וב הן
הדוגמנית ביאטריס שוורץ, הקריינית
שוש עטרי, הזמרת מיכל טל, והדוגמנית
שולי חנני. אך למרות הנטייה ההדדית
בינו לבין נציגות המין היפה, מעולם לא
ניהל מערכת־יחסים ממושכת עם נערה
יחידה כלשהי.
גם באירופה היו לו ידידות לאין־ספור.
המפורסמת ביותר מבין אלו היתה הזמ רת
— שאינה צעירה עוד — דאלידה,
שפרשת יחסיו עימד, זכתה לכותרות רא שיות
בעיתונים.
ארבע האפשרויות

ם נשים אלו בחייו של מייק, וגם ידי דתו
הנוכחית — או עד לפני זמן קצר
— .נערה שוודית בשם לנה, תמהות בוודאי

אחיו של מייק׳ צביק׳ה, סטודנט בן ,25
אשר לא הצטרף אל אמו בנסיעתה, סיפק
גירסה משלו, לאחר ששוחח ארוכות עם
אמו ועם ידידיו של מייק בטלפון לז׳נבה.
צבי עדיין אינו יודע על דבר ההחלטה
שנפלה במטה־החירום — לטשטש ולהס תיר
מכסימום של עובדות.
״את מייק דחפו מהחלון של המלון,״
סיפר צביק׳ה .״הוא לא ניסה להתאבד.
הייתי אצלו בפריס לפני כחודש, ואני
מדבר איתו כל שבוע בטלפון. לא היתר,
לו כל סיבה להתאבד.
״לפגי כחודשיים הוא עזב את האמרגן
הקבוע שלו, אחד האמרגנים הגדולים ב צרפת,
ז׳אן טורניר. טורניר הוא אמרגן
גדול, בין השאר הוא גם המפיץ של כל
תקליטי החיפושיות בצרפת. אבל ברור
שמייק היה עמוד-יהתווך של מישרדו, וע ליו
הוא עשה את רוב הכסף.
״אין ספק שהעובדה שמייק עזב את טור ניר
ועבר לוויינטרופ, היתד, בשביל טור ניר
מכה קשה. למייק אין כל קשר עם
העולם התחתון וד,מאפייה השלטת בעולם
הבידור, והלא לא מסתובב עם שומרי״
ראש גברתניים. אבל, מבלי להאשים אף
אחד, אני לא בטוח שלטורניר אין קשר
עם העולם התחתון.״ ואומנם, גם אימו של
ברנט אמרה :״למייק יש הרבה שונאים.״
מיד אחרי הקפיצה, שעלולה היתד,
להיות קפיצת־המוות של מייק ברנט, מי הרו
ידידיו להודיע לעיתונים, כי הוא
חסר־הכרה. כעבור יממה, משלא יכלו עוד
לתמוך בסיפור חוסר־ההכרה, סיפרו כי
הוא איבד את זיכרונו, חלקית.
האמת היא, כפי שנמסרה ממישטרת ז׳ג־בה,
כי למרות כאביו העזים, לא היה מייק
חסר־הכרה אפילו שניה אחת, והוא זוכר
הכל היטב.
ברור שמייק יודע היטב את התשובה
היחידה לשאלה המעסיקה כעת עשרות
אלפי צעירות וצעירים בצרפת ובגרמניה,
ארצות שבהן הוא אליל ממש, וכן גם את
בנות־העשרה וידידיו בישראל. האם קפץ
או נדחף. מישטרת ז׳נבה הטילה על החקי רה
איפול מלא, אולם בתחילת השבוע
ידע כבר החוקר שטיפל בפרשה לומר :
״מבחינתנו, הפרשה סגורה. מייק ברנט
זכה בפירסומת גדולה, וזהו״.
אין ספק שמייק דרש מן המישטרה
להפסיק את חקירתה, ולא הגיש כל תלונה.
מי הוא אותו צעיר שהצליח להעמיד
את אירופה על ראשה, בגלל הטיול הק צר
אותו ערך בין חלון הקומה החמישית
למירפסת הקומה הרביעית?

בחור יפה
וריקני
** ייק ברנט, שנולד במחנד-,פליטים
בקפריסין לפני 27 שנים כמשה
בראנה הוא סיפור־הצלחה ישראלי בקנה־מידה
בינלאומי. אחד המעטים שעשו את

קתיקצב, בגיל . 16
מייק נהג לשבת על מעקהיהברזל שליד
תחנת־הטוטו בבית־הקרנות בחיפה, ולשיר
באוזני קהל ממלאי הטוטו שירים באיטל קית.
היה לו קול יפה, אך איש לא התייחס
אליו ברצינות רבה מדי, למרות
שהיד, חוזר ומצהיר באוזני כל המעוניין,
כי יום אחד הוא עוד יהיה זמר גדול.
משהגיע מועד גיוסו לצבא, ניסה להת קבל
ללהקה צבאית, אך נכשל במיבחנים.
הכישלון שבר אותו. הוא שירת בצבא
תקופה קצרה, ולאחר־מכן שוחרר מאחר
שהיה דרוש בבית, כמפרנס. אז החל מו פיע,
בזימרה, במועדון דניה שעל הכרמל
ובמלון דן־כרמל. מאוחר יותר עבר לתל-
אביב, והופיע במלונות שרתון ודן.
יונתן כרמון, שערך באותה תקופה סיב־חגים
ללהקה שתיסע לאירופה ולארצות־הברית,
קיבל את מייק לשורותיו, ואז שי נה
מייק את שמו ממשה בראנד למשה
סלע. כבר בלהקת כרמון הבחינו חבריו,
כי למייק כאדיזמה מיקצועית. בכל מקום
בו הופיעו, היו הנערות המעריצות מתנפ לות
על הזמר יפר-,התואר, ותובעות חתי מות.
שירו
הראשון, תני לי לאהוב אותך,
הפך ללהיט בדלילה. הוא הושמע ללא־הרף
בכל תחנות־השידור באירופה, ומייק
ורדיו.
החל מופיע בתוכניות טלוויזיה
מכאן ועד לצמרת היתד, הדרך קצרה ביו תר.
להיט רדף להיט, ומייק החל אוסף
את תקליטי־הזהב הרבים שלו — אחד
לכל מיליון תקליטים משלו שנמכרו.

על ההתפתחות הדרמאטית והכימעט-טרא-
גית האחרונה.
למרות שכרגע נראה כי ברנט וידידיו
החליטו להשתיק את הפרשה, קיימות
מיספר אפשרויות להסבירה, אשר לדברי
דובר מישטרת ז׳נבה נחקרו על-ידי אנ שיו,
ובמלוא הרצינות. ברנט מייק
הראשונה : האפשרות באמת ניסה להתאבד, כתוצאה מדיכאון
נפשי.
השנייה: הוא קפץ מחלון הקומה החמי שית
כשהוא תחת השפעת סם.
השלישית, וזו מוכחשת על-ידי אמו
וידידיו של מייק: ויינטרופ רב עימו ודחף
אותו מהחלון.
האפשרות הרביעית: אנשי העולם־התח-
תון, העוסקים ב״פרוטקשך (הגנה על אמי
נים מפני אנשי העולם?-־,תחתון עצמם)
החליטו לחסל חשבונות שלהם עימו, מסי בה
זו או אחרת. אפשרות זו מתקבלת
בהחלט על דעת אחיו של מייק, צביק׳ה,
אשר רמז במפורש, כי ייתכן שידו של
קרייף, אמרגנו הקודם של אחיו, היתה
בעניין.
כך או אחרת, אלפי המעריצים והמערי צות,
כל מי שהתוודע אל מייק ברנט
באמצעות תקליטיו או באופן אישי, מק ווים
כי הוא יחלים מפציעותיו במהירות
וימשיך פשוט לשיר — ללא מיבצעי־פיר־סום
ראוותניים, ומבלי להסתבך עם העד
לם־התחתון, שזרועו ארוכה מאד.

יוני זה
גם ענ״ן
שד צנע

במדינה
ישראליםב חו״ ל
עברית בכל פינה
ניו-יורק הפכה לבירת
הירידה של הישראלים
מרי סוואנט. חאופנאית הכי:־
לאומית המכתיבה מה נלכש
וכיצד: תאפר.

החורף מתדפק על הדלת ואיתו הטעויות הגדולות שלנו בטיפוח פצים.
העצלות שבינינו סבורות כי בקיץ אין ברירה: השמש מייבשת והזיעה מזהמת
ועל־כן ראוי לטפל היטב בפנים. ואילו בחורף, כך הן סוברות, בשביל מה
להתאמץ ו השמש לא מייבשת, לא מזיעים, הגשם הוא בכלל טיפול קוסמטי
(מים רבים לא מיניה ולא מקצתיה: בחורף הרוח החזקה סודקת את
עור הפנים וגורמת לקמטוטים. ההסקה מייבשת את העור כמו השמש על
שפת־הים. וגם בתקופה של פיחות ודלק יקר, הרי המעברים מקור החוץ אל
חמימות הבית וההיפך — פועלים בצורה הרסנית על עור הפנים.

״טיפול חורף״
גם לפניך
לכן, אסור לוותר! יש להקפיד על
ניקוי הפנים בבוקר ובערב, ייצוב העור
במי טוניק ולהרבות בהזנת עור ה
חיוור
מאד כגון בסיס ׳! 1111ק ש 1בק
מסידרת ספיישל רספי.ס או [; 11811 תגאל
מסידרת סטארקרס לעור יבש ורגיל. מסידרת לעור שמן — 118111
.$111001116!$על גוון הבסיס נעלה
פודרה חיוורת — בייד או 1115111011
בניגוד לגוון הבסיס החיוור, נקודות
הצבע בפנים הן השפתיים, העיניים
והלחיים.
השפתיים תהיינה אדומות לוהטות או
שפתי דובדבן. שפתונים מיוחדים לכך
הם מרי קוואנט ()52( ,)50( ,)44( ,)36
או אם את מעדיפה גוונים סגולים-
חומים 40ו.)41(-
לחייך יהיו אדומות כלחיי בת־כפר
רעננה, תוך הדגשת עצמות הלחיים.
את מדגישה עצמות לחיים כשעיקר
הצבע בצד עצם הלחי ומיעוטו על
עצם הלחי עצמה•
עיניים מצועפות בחורף

שנים רבות לאחר ״מטריות שרבורג״
נראית השחקנית היפה והנודעת
קטרין דנב בחברת הבמאי פראנסוא
טריפו — שניהם עומדים תחת מטריה
אחת בחורף האירופי חקר והמושלג.
פנים: קרם לחות לפחות פעמיים ב יום.
בלילה — קרם לילה עדין הנספג
היטב בעור, על בסים צמחים, לחויות
ושמנים מן הטבע( .קרם לילה סמיך
ושומני אסור לשים לפני השינה כי
הוא מונע מתאי העור לנשום. קרם
כזה יש להעלות על הפנים בערב ו לנגבו
לפני השינה).

איפור עליז
ליום סגריר

גם באיפור העיניים שחקי בגוונים
האופנתיים: שחור — לבן — אפור אך
תוסיפי גם גוון אדום(!)
איפור העיניים בנוי מ־ 5קשתות
בעובי שונה אותן יוצרים מ־ 3צלליות
המתחלפות ביניהן.
ק־שת ראשונה: איי ליינר אי סטיק
שחור בקו דק הצמוד לריסים. מעליו
בקשת שנייה על העפעף עד לשקע ה עין
— צללית לבנה של שלישית ג״פרס
פיפרס — 11116 & 131116 0)1 ,11 בשקע
העין נכנסת הקשת השלישית — שחור
מטושטש או אפור — המתחברת אל
קצה קו הריסים ׳בקצה העין ומגדירה
את העפעף בצורה מדויקת.
קשת רביעית מעל שקע העין לכיוון
הגבה היא קשת אדומה, אותה מטש טשים
מעט וממשיכים אותה בצורת
חצי סהר מקצה העין אל הלחי והצל־לית
מתחברת אל סומק הלחי.
וקשת חמישית, עד הגבה, צללית
לבנה.

ולנשים סולידיומ...

הצבעים השליטים ׳בחורף זה ב־אופנת
אירופה הם: שחור, לבן, אפור
וחום כהה. צבעים אלה הם חלק מה־סיגנון
הקלאסי הרד והנשי. לכן על
האיפור להשלים את צבעי הבגד ו להכניס
מעט צבע למראה הכללי.
על כן גוון הבסיס (מייק אם) יהיה

איפור עיניים סולידי יותר, התואם
בגדים אפורים הוא משחק של גוונים
אפורים בלבד. גוון אפור כהה קרוב
לעין, על השקע וקצת מעליו בקשת,
ומשם — אפור בהיר עד לגבה. צללית
אפורה כהה היא ץ 8 ! 6ץ 10001מ מ סדרת
איי גלום. צללית אפורה בהירה
תקבלי ע״י שימוש מיזערי ב־[50£
131116 מסדרת איי גלום.

* ת שובות

* ת שובות

ל שאלות

עו פרה *אפשר לספל בשיער מיותר
בפנים. אס זו פלומה דקיקה אפשר
להבהירה. אס זה יותר רציני — לכי
למכון מוסמך המוציא שער במחט חש מלית.
אשר
לאיפור — גוון פניך בהיר ושערך
חוס־אדמדם — על־כן יתאימו לך
צללי 1ת ירוקות כגון 3! 111 130111101 :ש
ו״ § 0 8 ! 6611 מסידרת ג׳יפרס סיפרם.
בשעות הערב יהלמו לך גוונים כחולים

ל שאלות

1>1116ץ 0נ 1 1״ 13110ץ . 510 את לחייך הב״
ליטי בעזרת סומק ץ 10מ 1ת של בלאש
בייבי כשאת מעלה אותו בצידי הלחי
ו׳לא באמצעה. בזווית התחתונה של
העין העלי צללית לבנה מסידרת איי
גלום כשהיא גולשת לכיוון עצם הלחי.
כשאת מאופרת עם צלליות ירוקות
השתמשי בשפתון שקוף ועדין בגוונים
כתומים, וכשאת שמה צללית כחולה
השתמשי בשפתון בורדו.

מרכז ההדרכה של מרי קוואנט פתוח לשירותך ולהנאתך
בואי לעדכן עצמך בחידושי האפנה האחרונים של
לונדון. בואי לקבל ייעוץ אישי כטיפול ואיפור פנים. כואי
ותהיי אורחת שלנו.
מרכז ההדרכה של מרי קוואנט, ת״א רה׳ רחל ,6פתוח
כשעות ־—4י־ 6אחה״צ.

--כימים
להתראות.
אל תתעצלו לכתוב למדור על בעיות היופי שלכן, כל פנייה תיענה
הן באופן אישי והן בכתב. כתבו אל ״מרי קוואנט״ ,ת.ד 40020 .ת״א.

האם גברה הירידה לארצות־הברית, ב־עיקבות
המשברים הפוקדים את הארץ מאז
יום־הכיפורים?
קשה לקבל על כך תשובה מוסמכת,
מאחר שאין סטאטיסטיקד, ברורה, ובל ה מוסדות
מתחמקים מלומר על בך את האמת.
אד אפשר ללמוד הרבה מהתרשמות
בלתי-אמצעית בבירת הירידה הישראלית:
ניו־יורק.

מדווח כתב ״העולם הזה״ כ
ארצות־הכרית :
נהג־המזנית הישראלי המצוי בניו-יורק,
הוא בדרך־כלל לאומני מאוד ופאטריוט
גדול. אם תשאל את זכריה עדני, אחד
כד 500 נהגים כאלה המצויים כיום בניו־יורק,
יסביר מייד כי ״העולים מרוסיה
מקבלים יותר מדי,״.״הממשלה אינה יודעת
מה היא עושה,״ ו״רוצים שניחן לממשלה
כל מה שיש לנו.״
אבל אם תשאל את זכריה, שעזב את
ישראל לפני חמש שנים, מהי עמדתו הכל כלית,
החברתית והמדינית, יתברר מייד
כי הוא מסבים עם הממשלה בכל, יוני אין
לו אפילו הצעה אלטרנטיבית אחת, באף
אחד ימן הנושאים הבוערים.
איש אינו יודע להסביר כיצד מצליחים
הישראלים להישאר בארצוודהברית, לאחד
שנכנסו אליה באשרת־תייר. אך יש מיסטר
עורכי-דין ניו־יורקיים היודעים, כי תשובה
על כך עולה כ 1000-דולר, וכי הלקוחות
מתדפקים על דלתותיהם שעה־שעה.
כד פרנסה כיטרה. בנידיורק מבצעים
הישראלים בדרך-כלל עבודות שהיו שמו רות
עד כה לפורטוריקאים. ישראלי, שהיה
מתחמם כהוגן אילו שאלוהו בתל־אביב אם
הוא מסכים להיות פועל־ניקיון, מקבל עבו דה
כזו, המוצעת לו בנידיודק, כדבר המו־בן־מאליו.
הישראלים
מדיחים כלים, מטאטאים מיד־רבות,
עובדים בעבודות־בניין כפועלים
בלתי־מאורגגים ועוסקים, כמובן, בעבודות־ביטחון
שונות במאות המישרדים הישרא ליים
בעיר.
המטוסים פולטים און הישראליים בנמל ־
התעופה על-שם קנדי בנידיורק, בקצב של
במה עשרות ביום. בקונסוליה הכללית ממ שיכים
נציגיה של ישראל להכחיש כי
קיימת עלייה כלשהי בידידה הישראלית
לניו־יורק, דש בדבריהם מן האמת. פשוט,
משום שרק חלק קטן של ה״ תיירים״
הישראליים טורח להירשם בקונסוליה ה ישראלית
כאן.
העברית הפכה לשפתה השנייה של גיו-
יורק, ואין בכך גוזמה. בכל קרן־רחוב אפשר
לשמוע ביום את העברית, בכל ׳מיסע־דה
ובית-קולניוע ,׳וכמובן גם בחנויות המ ציאות
של השדידות הארוכות. מיספר ה קיוסקים
המוכרים עיתונים ישראליים גדל
מיום ליום, ובחנות המרכזית, ליד הטיימס
סקזוייר, אוזלים העיתונים הישראליים
(מוכרים שם גם את דבר לילדים) שעות
ספורות אחרי שהמישלוח היומי מגיע.
התייר הישראלי המגיע לניו-יווק, מת חיל
להרגיש בבית לא רק מפני שהוא
שומע את שפת ארצו על כל מטר, ולא רק
לאחר קריאת העיתונים שהוא קונה במחיר
מופקע. גם אמצעי־התיקשורת מאפשרים לו
לחיות את הייה של המולדת הדחוקה.
ניו-יודל, כעד ישראל. הוא מרגיש
ממש במו בבית. כל מהדורת־חדשות ברדיו
או בטלודזיה נניו-יורק נפתחת בידיעות
על ישראל, הפלסטינים, עדאפאת, שימחה
דיניץ ומשה דיין. ההסברה הישראלית מצ ליחה
מאוד בניו־יורק, ורק משמיצים מיק־צועיים
סבורים, כי יש עוד מקום לשיפורים.
העיתונות האמריקאית בנידייורק היא
פרו־ישראלית פח־אחד, כמוה כרוב המזה־לט
שי כתבי ופרשני הטלוויזיה והרדיו.
יאסר עראפאת התקבל כאן באיבה גלוייה,
וטענותיה השגורות של ממשלת ישראל
כנגד הפלסטינים והקשור בהם והערבים

בכלל — הן הנחות מדיניות ברורות־מאלי־הן
שאיש כאן אינו מפקפק בצידקתן.
בהפגנה האדירה נגד הפלסטינים השתתפו
אלפי ישראלים. השפה העברית התגל גלה
׳מפי כל מפגין עשירי. דומה היה כי
הם מוכנים ליהרג על צידקת טענותיהם.
האם נעצרו לרגע לשאול את עצמם:
״אם כל-כך חשובה לי המולדת, מה, בעצם,
אני ׳מחפש כאן?״

עי ריות
הח״ע והעירייה
ח״כ שוב? הילווה מיליון
לעיריית ת״א, וזו לא
אישרה לו כניית סדר
בה בשעה שנאמו ראשי ׳מפלגת ע״מ
בוועדת־הכספים של הכנסת נגד הסתבכותן
של עיריות בהלוואות בריבית גבוהה, עסק
המנהיג מיספר •שניים של המיפלגה, ח״ב
זלמן שובל, בבדיקה ׳מעשית של הבעייה.
נראה כי הוא התקנא בראובן שמיע,
המלווה־בריבית־קצוצה של עיריית תל־ ן
אביב, העובד מטעם קבוצת בנק דיסקונט.
שובל, באמצעות חברתו, החברה לנאם־
נות פיננסית, מלווה עתה לעיריית תל-
אביב מיליון לירות בתנאי שמיע — היינו,
ריבית של 934 צמוד׳,ועוד עמלה שוטפת
של אחוז ורבע• סד־הכל: עשרה ורבע
אחוזים, צמודים למדד, שהם למעשה 50־40
אחוזי ריבית לשנה. באותה ישיבה קיבלה
העיריה הלוואות בסכומים דומים מבנק
מסד, בריבית של 934 בלבד ללא העמלה.
אולם נראה כי גם קבוצת בל״ל התקנאה
בתנאי שימיע־דיסקונט, התמה הסכם עם
עיריית תל־אביב שלפיו תלווה לעירייה 20

ח ״ב שובל
חדר על חגג
פיליון לירות. בפרוטוקול של ׳ועדודועסעיס
העירונית כתוב כי בל״ל מודיע שהלק פן
ההלוואה יינתן באמצעות חברה בשם כס־פיא.
רשם־החבדות גילה, כי חברה זו
שייכת למעשה לבל״ל.
מדוע אין בנק לאומי נותן כספים בעצ מו,
אלא באמצעות חברת בשם אחרי
מאותה סיבה שקבוצת דיסקונט מלווה
באמצעות שמיע. בנק הגון אינו שש להת פאר
במתן הלוואות בתנאים כאלה.
שובל מנהל עתה מאבק נם עם ועדת
בניין־הערים, בשעה שנציגו בעירייה, חיים
ליסקין, מצהיר בכל הזדמנות על מילחמתו
בכל פרוטקציה. גם שובל עצמו מוקיע
בכנסת את השיטה.
לפני כסה שנים קיבל שובל אישור מן
העירייה לחדר אחד על הגג, ויעיד שתי
פרגולות ברחוב גלו&קין בתל־אביב( .אגב,
לפי החוק, בכל מיקרה של חריגה ׳מתוכנית
בניין־עדים, חייב המבקש לפרמט את
בקשתו כשלושה עיתונים יומיים. שובל
פירסם אז את הבקשה בשלושה עיתונים
ערביים) .עכשיו רוצה שובל לבנות עוד
חדר על הגג.
ועדת בניין־עדים דהתה את בקשתו,
ב-שלב זה. גם הדלת האחורית לא תמיד
פתוחה.
העולם הזה 1945

עימות בין ח״ד מצוי וח״ר שואדי ־ ב ס בו
חו ש שנכתב על וקע מיוחמת יום־הכיפווים
ערפילי ההלם שאפפו את לוחמי מילחנות יונז״הביפורים
החלו להתפזר מעט. על כל אחד ואחד מן הלוחמים השפיעה
המילחמה בדרך שונה. גם על ארנון הדר 30 יליד קבוצת
מסדה, עורך תוכניות־רדיו, פירסומאי, סופר ופיזמונאי, השפיעה
המילחמה. ארנון שבתחילת הקרבות נקלע לטסה, התגלגל
עם סיומם לפאיד, ישב והעלה את רשמיו, תיקוותיו ומיש-
אלותיו, על הנייר. סיפרו הראשון: הפלגה, יצא לאור ב־.1971
סיפרו השני, שניים, בהוצאת מעריב, דן בעימותים: בין
ישראלי צעיר לחברה, בינו לבין חיילי״יחידתו, בינו לבין עצמו
ובינו לבין חייל מצרי הנקלע, יחד עימו, בנסיבות מוזרות
בעצם המילחמה, למעין ארץ־גזירה שאין ממנה דרך חזרה.
ריקעו של הרומן הוא המילחמה האחרונה, הנמשכת
מזה כמה חודשים בין ישראל ומצריים. קבוצה של חיילי
מילואים ישראליים תקועה אי־שם במידבר, והמילחמה פשוט
עוברת על פניהם. סיפור מילחמת־העולם הפרטית של רב״ט
(מיל ).איתן כשפי משובץ בהבזקים לימי״הילדות, לרתיעתו
מהחברה על כל גילוייה ולחוסר״יכולתו להרגיל עצמו לדפוסי-
חיים והרגלים קבועים. בעטייה של השתלשלות מוזרה, הכרוכה
בהרג ובמוראות מילחמה, הוא נקלע למעין ״חלקת־אלוהים

קטנה״ שלו, באמצע המידבר, והוא מתחיל לחיות את חייו,
לבד. הוא מתחיל למצוא את עצמו, והדבר אהוב עליו. הוא
מגלה שחייו לא בוזבזו לשווא, וכי יש להם טעם.
לאחר זמן מה מתפרץ לעולמו החופשי והמאושר חייל
מצרי, שהגיע גם הוא בנסיבות זהות (ספק עריק ספק פליט-
מילחמה) ,והעימות ביניהם מתחיל. ראשיתו עויינות עזה
וסופו ידידות-אמת. שניהם מודים כי מעולם לא היה להם
ידיד אמת. וזוהי הזדמנותם הראשונה לפתח קשרים כאלו.
וכך הם חיים — חיים לראשונה ! עד שלבסוף, נאלצים
לשוב. שיבתם הביתה מלווה בהפתעות ובהרפתקאות נועזות.
הספר, הנקרא בנשימה עצורה, פורש לפני הקורא בתיאור
חי וססגוני את שלשלת האירועים שהביאה את איתן כספי,
לאן שהגיע, ומציירת לעיני הקורא דמות בלתי״שיגרתית של
אדם המואס בחברה ובסובב אותה, עד שהוא לבסוף מגלה
כיצד ניתן לחיות בלא להיות כפות לחוקיה ולציווייח.
בגלל ההתייחסות הלא־שיגרתית למוראות מילחמת יום-
הסיפורים, החליט העולם הזה לפרסם קטעים מהספר, הקשורים
בקונפליקט של רב״ט איתן כספי עם החייל המצרי מוסטאפה.

ארנון הדר

3 9 8 9 3 9 8 8 3 3 3י 88י י 3י

111

ף פתע נפתחה הדלת בתנופה עזה, חורקת על ציריה
/במחאה, ומול עיניו הקמות הופיע חייל מצרי, שכיוון
לעבדו רובה מכודן. קפץ הצידה; אך הכידון כבר שרט את
חזהו והאיש נבח אליו :״אוסקוט״ והורד. לו בתנועה,
שלא הותירה מקום לפקפוקים, לעמוד בצד עם ידיים
מורמות ולא לעשות ״תרגילים״.
...הערבי הביט בו במשטמה יוקדת, עיניו יורקות
ברקים ואצבעו מחווירה ליד ההדק. הרחיק את כידונו
מצווארו של איתן וייצבו במרחק של עשרים סנטימטר
ממנו. הזר סקר את המקום בחדות, מוודא כי לא נמצאים
כאן עוד אנשים ואחר הורה לו להתרחק, להיכנס פנימה.
הוא בא אחריו וטרק יעקבו את הדלת, בחוזקה. איתן
הבין שגם הוא לבדו, נמלט כנראה מיחידתו. הדבר עודד
את רוחו והגביר את סיכוייו להישאר בחיים.
...לאט לאט התחיל להנמיך כפותיו המורמות, סנטימטר
אחר סנטימטר .׳שטף גערות גרוניות וקירוב מאיים של
הכידון לצווארו פיזרו מייד את כל אשליותיו.
אז חייך אליו באיטיות, פיקת גרונו עולה ויורדת ופיו
צחיח. ניסה לשוות לבביות לפניו ושאלו, בעברית :״מי
אתה? מה רצונך?״
המצרי לא נענה לחיוכו ואף לא טרח להשיב לו. פניו
היו מסכת של שונאה ואטימות. רק הביט בו במרוכז,
עוקב אחר תנועותיו, כמקדם פני הפתעה אפשרית. בתנו־עת־יד
הורה לו לשבת. איתן התיישב בכבדות והירהר,
ללא הפתעה, כי גם שובהו אינו יודע מה לעשות. היה
זה גבר כבן שלושים, קומתו בינונית ומבנה גופו מוצק,
שפמו קצר ושחור ושיער ראשו מאפיר. פניו עוטרו בזקן
דליל, מלא קרחות ומצחו גבוה, תלול משהו. למרות
הופעתו היגעה היה עדיין יופיו הגברי ניכר.

לא נע בפניו, ממשיך למודדו בעיניים קשות. פתאום.
בשמץ של רוך שאלו :״כואב?״
״כבר לא. ולך?״
״בקושי הרגשתי,״ השיב בהתנשאות ומבטו ישוב
התקשה.
״שמי איתן,״ אמר והצביע על חזהו .״ומה שמך?״
ד.ממה.

9׳9! 9
?>! תה חושב להרוג אותי?״ שאל בוטות,
/ /י * כאילו שהדבר אינו נוגע. לו.
״עוד לא החלטתי, ציוני שכמוך,״ חייך ההוא קלות
ונראה עוד יותר זחוח דעת מהיותו אלוהים קטן המשחק
להנאתו בגורלו של אדם. ליטף את שפמו ברוב נועם,
מיישרו ומפתלו.
״אני שונא אותך, ציוני,״ אמר בקלילות, שלא לעניין.
״למה?״ שאל ללא תמהון.
״לא צריכים לנמק. השינאה היא יצר טבעי,״ קבע,
מתנשא.
״אבל בכל זאת יש לה איזו סיבה ! זה לא בא סתם
כך ...כשאתה אוהב אתה יודע למה אתה אוהב• ,לא?״
התפלמס עימו, ער לגיחוך ׳שבדבר; ,אך ממשיך :״וכשאתה
שונא, אתה לא שואל עצמך למה? את מי אתה שונא

ך* איש היה רעב ואולי גם צמא, זאת ניכר ממבטיו
$ 1מלאי החמדה ששלח אל ערימת המצרכים שעמדה
לימינו של איתן. בינתיים איתן כבר רעד מקור, מישיבתו
על הריצפה כשרק בגדיו התחתונים לעורו. מבטו שוחר
הרע של הערבי הופנה שוב אל המצרכים, מאבד לרגע
את דריכותו. לשעת כושר זו ציפה איתן כבר רגעים
ארוכים וכלביאה פצועה קם והתנפל על הזר, חובל באגרופו
הקמוץ במרכז פניו ורגלו הימנית נבעטת בכל העוצמה אל
מבושיו. הערבי צעק, פניו מיוסרים וכרע על ברכיו,
אך אחיזתו ברובה לא רפתה. הוא גנח רמות וירה. הכדור
עבר בשריקה ליד אוזנו של איתן ורק בנס לא פגע בו.
...״זהו. זה הסוף,״ חשב ביאוש .״לפחות ניסיתי ...מדוע,
לכל הרוחות, הוא לא אומר כלום ז די ,׳שיאמר משהו, לפני
ה הרהר בקיהות. חש מושפל על מפלתו. לא פחד והיה
גאה על כך מאוד.
...עברו כמה שניות ועדיין מאומה לא התרחש. הוא
פקח עיניו בזהירות והתבונן ביריבו בהשתאות גלוייה, מטה
ראשו הצידה, כמתחמק ממכה צפוייה. הרובה היה מעליו,
אך הוסט מעט. המצרי כך דימה לראות, הביט בו עכשיו
לא רק בשינאה, אלא גם בהערכה. הוא סימן לו כי הוא
יכול לקום. מבולבל עשה כדבריו.
...״רוצה לאכול? רוצה מים?״ שאל בערבית הספרותית
שלו, בקול חרישי, מבין כי שוב ניצל.
המצרי הניד ראשו לחיוב. אך לא הרפה מדריכותו.
כתפו כאבה ואך בקושי קם וגעש לערימת המצרכים.
לקח קופסת תירס, פתח אותה בידיים רועדות והגישה
לאויבו. ההוא אמר קצרות תודה וראשיתו של חיוך
הפציע על שפתיו, עיניו פוזלות אל כתפו של איתן,
כמתנצל. התחיל לאכול, חופן את הגרגרים באצבעותיו
הקצרות ומגישם לפיו. אכל בשקט בידו האחת, השנייה
אוחזת עדיין בנשק.
״...ומה עכשיו?״ שאל׳ באנגלית.
״אללה עכבר,״ דדשיב לו המצרי באדישות, שריר

״רגע אחד — אתה אמרת בלי פוליטיקה, נכון? מה
אתה רוצה, שאענה לך במטבע שלך? זה ארוך ומכאיב
מדי,״ שיסעו בשקט, אך בהחלטיות. שניות ארוכות המשיר
הרובה המכודן לצייר מעגלים זעירים על חזהו, אולם
יד ההגיון גברה כנראה בסופו של דבר והרובה הורד.
אחוז הירהורים התבונן בו, התלבטויותיו ניכרות בו עדיין.
אחר־כך אמר בעייפות, בקול נמוך :״מוסטאפה,,.

במציאות: מיכגש האויבים גושן
בדיוק — אותי, או מה שאני מייצג בעיניך?״
״מספיק עם ההתפלספויות,״ גער בו, בקורטוב של טוב

(״הוא יכול להרשות לעצמו להיות חביב איתי ...אם
הוא רוצה השב במרירות למה לא? הרובה הרי
אצל ו!) .
״אני מכיר את התרגילים המילוליים האלה. איפה
נולדת?״ היקשה בפתאומיות.
״בישראל, למה?״
״למה? זאת לא ארצך ואתה יודע את זה טוב מאוד.
חוץ מזה, אני לא מתכוון להיכנס לוויכוחים פוליטיים. אני
שונא פוליטיקה ...מתעב. היא מחליאה אותי,״ ירק בכעס.
^ 0אכטיח לך על דיברתי, שלא אסתלק
/ /י ולא אתנפל עליך, תסכים להוריד את הרובה?
הוא עוד מעט ויגרום לי לפזילה,״ התלונן.
״דיברה של מי?״ התרתח ,״של רוצחי ילדים וקשי שים?
׳•סל כפר קאסם וביר...״

ן ן*׳ שעון החול שלי /היה מוסטאפה. ככל שהתארכה
1שהותם שם, כן נעשה קצר־רוח יותר, מבט התוכחה
שבעיניו מעמיק והולך. והיום ממנו פחד הגיע.
בוקר אחד לא השכיל ידידו, והוא אהב אותו עתה בכל
נימי נפשו, לעצור בעדו מלהשמיע את הספקות אשר
בליבו. בגדיו קרועים ושיערו מצמח פרא, הביט בו ידידו־אהובו
קדורנית ואמר לו :״איתן, אני לא יכול יותר !״
...״אז אתה יודע מה?״ !אמר איתן ברוגזה ,״אולי אתה
תצטרף אלי ותסגיר עצמך לשלנו? תאמין לי, יטפלו בך
יפה ויישהררוך אחר־כך, בכבוד. אם תרצה תוכל להישאר
אצלנו ותוכל, אז, להגשים ...אני בטוח, חלק מהדברים
שאתה מרבה לחלום עליהם.״ מוסטאפה נעץ בו מבט נדהם,
נפגע עד שרשי נשמתו .״היי, לעזאזל, איזה מין טיפוס,
אתה חושב, שאני?״ הגיב בחימה כשהדיבר חזר אליו,
וורידי מצחו תופחים .״לא ידעתי כי זאת דעתך עלי ...טוב
לדעת. אתה מציע לי להיכנע? לבגוד -לערוק...״
^ שנשא מוסטאפה את עיניו לעומתו פרצו
*י במעין צחוק מריר. דמו שניהם לנוודים בהופעתם
המרופטת• בגדיהם היו מטונפים, לחייהם, שתער לא עלה
עליהם מזה זמן רב, הצמיחו צמחיה סבוכה ועורם השחים.
גם העיניים השתנו, בולטות היו ושלוות, מקבלות את הדין.
קמו והתחילו לפסוע ללא מטרה, תנועותיהם מתונות
וקצובות. התקשו להבחין איש בפני רעהו מהמת העלטה.
אך לא נזקקו לכך. הכירו היטב את המקום.
״אז מד, הפתרון? נפרד? וידידותגו, מה יהיה עליה...
תיגמר? הכל יילד לטמיון? לאבדון ...נחכה לשלום הסופי,
הגדול — מה אתה אומר? מאמין שהוא יבוא אי־פעם?״
קלחו דברי איתן, שקט, והפאב בעיניו מעמיק. ידידו
פרש את זרועותיו בתנועה רחבה של חוסר־ברירה ומשך
בכתפיו.
״אין ברירה, מה?״ המשיך איתן, מדוכדך. מוסטאפה
עצר והניד ראשו בסלחנות, לפתע נראה שוב מבוגר
בהרבה מכפי גילו, כביום הראשון להכרותם .״אנחנו חיים
בחדרים נפרדים, באין־כניסה הדדי. הפכנו חברים ...אתה
קרוב אלי מכל הידידים שהיו לי אי־פעם. כאילו אנו
מכירים שנים ולא שבועות. אגב, יש לך מושג מה גרם
לכך?״
״אני חושב שהמדבר הוא שגרם לכך.״ חרש דיבר
איתן וידו על כתפו.
.״הבדידות, הצורך בסיוע הדדי והחופש. כן החופש,
אני לא מסוגל להינתק מהמקום הזה ...הוא כבר טבוע
בעצמותי. איני יודע איך אחיה בלעדיו. החופש ו...״
תה יודע שזה לא מעשי, על כל פנים, לא
י * לזמן רב. לא תוכל להשאר פה יותר מחודש.
דיברת איתי קודם על הצורך במעשיות, אז בוא ואני
׳אענה לך באותו מטבע: אתה רק מנסה, כל הזמן, להרוויח
(המשך בעמוד )34

כתבה שניה על ההכנסות האמיתיות ש ד הרו׳׳כים

מאת

יוסי ינאי

ף* עיקבות הכתבה הראשונה על נושא זה, שהופיע
1בהעולם הזה 1942 אירעו בכנסת כמה דברים.
ח״כ אברהם זילברכרג פנה ליושב ראש הכנסת,
ישראל ישעיהו, ודרש ממנו להקים ועדה מיוחדת,
שתדון על ההוצאות של חברי־הכנסת. זילברברג הציע כי
בוועדת יישבו איש־ציבור, פועל ועיתונאי.
ראש סיעת המערך ויו״ר הקואליציה, ח״ב משה
ורטמן, שהוא יו״ר ועדת־מישנה של ועדת הכנסת
לנושא זה, מיהר להודיע.ברדיו כי אין כל כוונה להעלות
את ההוצאות של חברי־הכנסת.
אולם היתד. גם התעוררות מצד אחר, מהכיוון של
חברי־הכנסת המיסכנים. אלה הבינו, כי בעוד הם נאב קים
עם כל לירה מתקציב־ההוצאות שלהם, ובעוד הוצ אותיהם
נוגסות גם במשכורותיהס, נהנים מרבית חברי־הכנסת
מהוצאות כפולות, ומרוויחים כסף רב ׳ מסעיף ה הוצאות
של חברי־הכנסת.
ח״כ אמנון לין (ליכוד) הודיע למשה ורטמן, כי
אם לא יגדילו לו את סכום ההוצאות, הוא ילון על ספסל
בכנסת׳ במעין שביתת־מחאה. לין טוען שהוא אחד המיס־כנים
בכנסת, ושעבודתו הפרלמנטרית אילצה אותו לס גור
את מישרד עורך־הדיו שלו בחיפה. ההוצאה עבור
הנסיעות שלו מחיפה לירושלים, והוצאות בית־המלון שבו
הוא מתגורר, עולות בהרבה על כספי ההוצאות שהוא
מקבל !מהכנסת. מאחרי לין לא עומד גוף ציבורי המממן
את הוצאותיו, ולכן הוא חייב לשלם את ההפרש מכיסו.
נראה כי את ההצעה הקונסטרוקטיבית ביותר הגישו
דווקא שני חברי-הכנסת הצעירים, משה שחל ויוסי
שריד (מערך) .הם שלחו לוורטמן מיכתב, בו הציעו
נוהל חדש לתשלום ההוצאות. לפי הצעתם, יקבל כל חבר־כנסת
דמי־נסיעה ריאליים, לפי המרחק שבין מקום־מגוריו
לירושלים. הכנסת תגיע להסדר עם מיספר בתי־מלון
בירושלים, אשר יקבעו מהיר מייוחד ללינת חברי־הבנסת.
חבר־הכנסת יוכל להתגורר באחד מבתי־המלון המורשים,
יחתום על החשבון שיישלח לגיזבר הכנסת לת־שלום.
אך ההצעה המרחיקדדלכת ביותר של שחל ושריד היא
בייחס להוצאות הכפולות. לפי הצעתם, כל חבר־כנסת
יהיה חייב להצהיר כי אין הוא מקבל הוצאות מכל מקור
אחר. אם לא יצהיר זאת, לא ישולמו לו הוצאות מקופת
הכנסת. הצעה כזו אינה חוקית׳ לגבי אזרח רגיל.
אין ספק כי הצעה זו תידחה על־ידי ורטמן ועל-ידי
ועדת הכנסת. מרבית חברי הכנסת מרוויחים 05ף רב,
מתחת לשולחן, על־ידי ההוצאות הכפולות שלהם, ולא
יסכימו לכרות במו ידיהם את הענף שעליו הס יושבים.

מנחם בגין, מנהיג הליכוד, ידוע כסמל ליושר אישי.
בגין אפילו אינו יודע כמה עולה לו לנסוע, לאכול,
ללון — כל אותם סעיפים שמהם מורכב האש״ל. אולם
לבגין יש מזכיר, יחיאל קדישאי, המלווה אותו אפילו
לקולנוע. את קדישאי כינה פעם, בלעג, ידידו הקרוב של
בגין, ח״כ ד״ר יוחנן כאדר, בשם ״וייס־בגיך (״סגן
בגין״) על מישקל סגן־נשיא באנגלית.
קדישאי בקיא ורגיל בכל תחשיבי ההוצאות, וכיסויי
ההוצאות מקופת הכנסת, הסיעה והמיפלגה. הוא החותם
על חשבונותיו של בגין, הוא המשלם אותם, והוא הלוקח
קבלות אחרי התשלום.

מ׳ שיום נ ש רו וורנ?

ח״כ ורטמן
מהמחוז והסיעה

הצובנים צורכים

המנודת שר הסגן
טט חד מאלה הוא משה ורטסן עצמו. ורטמן קיבל
הוצאות חלקיות לדבריו׳ של אש״ל מסניף מחוז
חיפה של מיפלגת־העבודה, כאשר כיהן כמזכיר המ חוז.
לפני שבועות מיספר התפטר, אולם מאותו רגע
ואילך, מקבל ורטמן עזרה בהוצאות שלו מסיעת מיפל־גת־העבודה
בכנסת, נוסף *לסכומים אותם הוא מקבל
מקופת־הכנסת, וזאת משום שהוא מכהן כיושב־ראש ה סיעה.
תשלום
זה הוא מוזר ביותר, מאחר שעבודתו של
ורטמן כיושב־ראש הסיעה וכיושב־ראש הקואליציה -נע־שית
באותו מקום ובאותו זמן שבהם נעשית עבודתו
כחבר־כנסת — במישכן־הכנסת בירושלים.
מדי יום שני בשבוע ממתינה מכונית־שרד (עם נהג)
של עיריית תל־אביב ליד הבית ברחוב טרומפלדור 24
בתל־אביב. מדי יום שני בשבוע לוקחת המכונית את סגן
ראש־העיר, הרב יהודה מאיר אברמוביץ, מביתו
לירושלים. כיוון שאברמוביץ אינו רק אחד מששת סגני
ראש עיריית תל־אביב, אלא הוא גם חבר־כנסת נכבד של
אגודת־ישראל. ביום הרביעי אחר־הצהריים, מחזירה אותה
מכונית את חבר־הכנסת הנכבד מירושלים לתל־אביב.
המכונית, הנהג והדלק הם על חשבון עיריית תל־אביב.
אולם בסוף החודש מקבל ח״כ אברמוביץ צ׳ק הוצאות
מהכנסת, הכולל בתוכו הוצאות עבור נסיעותיו אלה.
ח״כ עדיאל (״עדי״) אמוראי (המערך) יצא בשבוע
שעבר חוצץ נגד העוול לשכבות הנכשלות, הנגרם כתו צאה
ממדיניות תשלום תוספת־היוקר. בנוסף לתפקידו
כחבר־כנסת, משמש אמוראי כיו״ר ועדת ההחלפות של
מועצת תנועות־הנוער, ועדה המארגנת נסיעות של מיש-
לחות נוער מהארץ להו״ל ולהיפך, בעיקר בקו גרמניה—
ישראל. אמוראי טוען כי אינו מקבל מהמועצה או ממיס-
לגתו כל הוצאות עבור תפקידו זה, אך מודה כי הוא
נוסע כמה פעמים בשנה לחו״ל, בתוקף תפקידו. אם מוסי פים
את סכום ההוצאה של נסיעותיו של אמוראי לחו״ל
למשכורתו. מתברר כי משכורתו החודשית עולה על 20
אלף לירות ברוטו(!).

וגמה טובה לרמת־חיים גבוהה עם משכורת קטנה,
| מספק ח״כ הרב מנחם הכהן (העבודה) .הכהן הוא מן
דוגמה טובה לרמת־חיים גבוהה עם משכורת קטנה,
מספק ח״כ הרב מנחם הכהן (העבודה) .הכהן הוא מן
הבודדים מקרב חברי־הכנסת שיש להם מכונית עם נהג
צמוד. מובן שהכהן אינו יכול להחזיק במכונית ונהג
ממשכורתו כחבר־כנסת. שני תפקידיו שמחוץ לכנסת
הם המאפשרים לו לחיות ברמת־מחייה גבוהה. הכהן מש מש
כרב־המושבים וכיו״ר המחלקה לצרכי דת של הוועד־הפועל
של ההסתדרות. שני תפקידים אלה פותחים בפניו
חשבון־הוצאות שמן, שאותו הוא מנצל.
דוגמה טובה לחוסר־היכולח לעקוב אחרי חשבון הוצ אותיו
של הרב מנחם הכהן, ניתנה בעת המשבר בין
המערך למפד״ל בעת הרכבת הממשלה. הכהן יצא לחו״ל
כדי להיפגש עם הרב הראשי שלמה גורן ורבנים אמ ריקאיים
מסויימים, כדי לנסות לפתור את בעיית ״מיהו
יהודי״ .כאשר התעוררה בארץ סערה, בעיקבות נסיעתו
של הכהן, ניסו כמה חברי־כנסת ועסקנים לברר מי שילם
עבור הכרטיס של הכהן, כדי לדעת מי שלח אותו לחו״ל.
למרות חקירותיהם, הם לא הצליחו לשחות בים חשבו־נות־ההוצאות,
בהם משתמש הכהן.

ח״כ נמיר
מאירגון האימהות

ח ״כ אמודאי
מנסיעות נוער

ן* ראה כי חשבונות ההוצאות אינם מוגבלים רק לחב־ב
רי־הכנסת. הם משרתים נאמנה גם את חברות־הכנסת.
בעיקבות ידידותה עם ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר,
זכתה ח״ב אסתר הרליץ, עוד לפגי שהיתה חברת־כג־סת,
למישרת יושבת ראש המועצה להתנדבות. גם לאחר
שנבחרה לכנסת, לאחר שמיטיבתה הסתלקה מהבמה הפו ליטית,
וגם לאחר שנושא ההתנדבות כימעט שכך, או
נכון יותר חולק, ממשיכה ד,רליץ לאחוז במישרה זו, ול השתמש
בחשבון־ההוצאות של המועצה להתנדבות.
ח״כ אורה נמיר, אשתו של מי שהיה שר, ח״כ
וראש עיריית תל־אביב, מרדכי נמיר, היא האשד, הח זקה
באירגון אמהות עובדות. נמיר מחזיקה בתפקיד הצ נוע
של מזכירת סניף תל־אביב של האירגון, אולם לאמי תו
של דבר, היא כל־יכולד, באירגון כולו. תעסוקתה
כחכי״ת היא מינימאלית. במליאה כימעט ולא נשמע קולה.
לנמיר יש תפקיד נוסף: יו״ר ועדת מיזנון־הכנסת.
עיקר פעולתה של נמיר, המקפידה אומנם לבוא לכל
ישיבה בכנסת, היא במיסגרת איוגון אמהות עובדות,
ומשם היא אף מקבלת את כיסוי הוצאות־האש״ל שלה,
נוסף להוצאות האש״ל שהיא מקבלת מהכנסת.
ממעגל מקבלות ההוצאות הכפולות יצאה באחרונה
ח״כ נוזהת קצב. קצב היתה יושבת־הראש הקולנית
של המועצה לצרכנות. במקומה, מינה לאחרונה שר־המיס־חר־והתעשיה
חיים בר־־יכ את ח״ב מיטה שחל כיו־שב־ראש
המועצה. לא ברור אם בגלל להיטותה של קצב
לנצל את חשבון־ההוצאות של המועצה, או בגלל סיבה
אחרת, היתד, אחת ההצהרות הראשונות של שחל עם
כניסתו לתפקידו החדש :״אני לא אגיש למועצה אפילו
קבלה על לירה אחת.״
כשרוצים לתת בכנסת דוגמה לצניעות, מביאים את
ח״כ הצעיר של המפד״ל, זבולון המר. המר, המתגורר
בדירה בת שניים וחצי חדרים ברחוב רד״ק בבני־ברק,
יחד עם רעייתו וארבעת ילדיו, מסרב בעקשנות להגיש
קבלות על הוצאותיו האישיות לקרנות השונות של ה-
מפד״ל, או לאלו של חוגי־הצעיריס שבראשם הוא עומד.
המר הוא מן הבודדים מקרב חברי־הכנסת שראה, מאז
נבחר לח״כ, אוטובוס מבפנים, ובוודאי היחידי המשתמש
בשירותי התחבורה הציבורית, המוענקת לחברי־כנסת
חינם באופן קבוע.
אחת הדרכים של חברי־הכנסת לחסוך כסף הוא למ-
,צוא קרוב־מישפחה או ידיד בירושלים, שאצלו אפשר
ללון, ולקבל את ההוצאות האישיות כאילו התגורר במלון.
אחד מאלה שגילו את הפטנט הוא ח״כ פסח גרופר (לי כוד)•
גרופר, המתגורר בעתלית, מצא לו קרובי־מישפחה
בירושלים ומתגורר אצלם, וחוסך על־ידי כד כסף רב.

מעניין גם היכן מתגוררים חברי־הכנסת בירושלים.
המלונות האהובים עליהם ביותר הם הולילנד, דיפלומט
והמלכים, הנותנים מחיר מיוחד לחברי־כנסת בסך 42ל״י
ללינה עם ארוחת־בוקר. השר חיים צדוק ואהרון אוזן
מתגוררים במחיר מוזל של 75 לירות ללינה עם ארוחת-
בוקר במלון המלך דויד, אולם דירת־השרד שלו, אותה
הוא מסיים לרהט בימים אלה, תחסוך לו גם סכום זה.

ונ^ניץ שדם
ך* מדון היקר כיותר עבור חברי־הכנסת הוא דווקא
( \ המלון ההסתדרותי מוריה. מוריה מעניק הנחה בת
10 אחוז בילבד לחברי־כנסת, והחשבון שלהם עבור לינה
וארוחת־בוקר מסתכם בלמעלה מ־ 100 לירות. שני היחי דים
המתגוררים במלון מוריה הם שר־המיסחר־והתעשיה
חיים כר׳־לב וח״כ הקיבוצניק יצהק כן־אהרון.
מעמדם של חברי הכנסת של רק״ח, מאיר וילנר.

תאופיק זיאד, תאופיק מוכי ואברהם לבנבראזן

שונה. אלה מוסרים את, כל משכורתם ואת צ׳ק־ההוצאות
שלהם, כפי שעשו בזמנו נבחרי מק״י, לקופת המיסלגה,
ומקבלים ממנה דמי־מיחייה צנועים. ואומנם, חברי־הכנסת
הקומוניסטיים אינם יכולים להרשות לעצמם לאכול במיז-
נון חברי־הכנסת ואוכלים במיזנון הכללי הסמוך, הזול
בכ־ 20 אחוז. מילבדם אפשר לראות במיזנון הכללי רק
את חברי-הכנסת שהזמינו אורחים שאינם די חשובים
כדי להזמינם למיזנון חברי־הכנסת.
אך לחברי הכנסת של רק״ח יש פיצוי בדמות נסי |*
עותיהם
הרבות לחו״ל. כל אחד מהם נמצא לפחות מחצית
זמנו באחת הארצות הקומוניסטיות באירופה. מלבד פיני־חס
ספיר, אין איש שנוסע כל כך הרבה לחו״ל כמוהם.
חשבון ההוצאות של ח״כ אביעד (״עדי״) יפה (המ ערך)׳
מוגש לקרן ספיר המפורסמת, אשר יפה הוא מנהלה,
בנוסף לעבודתו כחבר־כנסת וסגן־המצליף של הקואליציה.
חשבון ההוצאות של ח״כ ואלוף (מיל׳ ).אברהם יפה
(ליכוד) מוגש לרשות שמורות הטבע אשר יפה עומד
בראשה. כאשר הודיעו על העלאת תעריפי הדלק האח-
רונה, התבטא יפה :״מצידי, שיעלו את זה לחמש לירות
לליטר. מי ששילם עד היום את הדלק שלי, ימשיך לשלם
אותו הלאה: האדון יהושע רכינוכיץ״.
לח״כ גאולה כהן, המצפון הצעקני של חרות בכנ סת׳
יש חשבון־הוצאות לא־קטן מהמידרשה על״שם אריה
בן־אליעזר, שאותה היא מנהלת. עורך־הדין מאיר כהן
(ליכוד) מצליח לקבל עבודות רבות כעורך־דין, בזכות
קשריו הענפים עם חברת הבנייה והשיקום הציבורית ה חיפאית
שיקמונה, אשר בעסקיה היה מעורב עוד כשהיה
ן חבר מועצת־העיר חיפה.
אחד המנצלים הגדולים ביותר של תקציב ההוצאות
הוא הקיבוצניק לשעבר, ח״כ משה כרמל (המערך).
כרמל, אשר היה בזמנו שר־התחבורה׳ קיבל את תפקיד
יושב־ראש מועצת המנהלים של אל־על. סמוך לקבלת
התפקיד, הוא פרש מקיבוצו, נען (בו חבר עד היום השר
בלי תיק ישראל גלילי) ,קיבל מכונית, נוסע חינם ל-
חו״ל מיספר פעמים רב בשנה, וחי על חשבוו״הוצאות
חסר״תחתית, שאותו מעמידה לרשותו הברת־התעופה ה לאומית,
ברמת־חיים שלא היתד. מביישת אף מיליונר.
לשלום לדרין, האיש החזק של הסתדרות המורים,
העומד בראשה שנים רבות, אין כל דאגה מבחינת ד,וצי
אותיו האישיות. כל אגורה מהן משולמת על־ידי הקופה
הקטנה של מזכ״ל הסתדרות המורים.
גם ח״כ יצחק מודעי מעוגן יפה בחשבון־הוצאות.
מודעי, אשר היה עד היבחרו לכנסת מנכ״ל חברת־התמ*
רוקים ובלון בישראל הודיע, לאחר שנבחר, כי הוא פו רש
מהחברה כדי להקדיש את כל זמנו לפעילות פרלמנ טרית•
עד היום נשאר מודעי מנכ״ל החברה, למרות הת פטרותו,
והוא ממשיך לקבל הוצאות אש״ל מרבלון.

ח״כ עדי יפה
מקרן ספיר

שערים רשעו׳

ח ״ כ כר מד
מאל־ על

101 שבנם!
^ חד האנשים החביבים בכנסת הוא איש תנועת
\ ! 1המושבים, ח״כ עוזי פ יי נרמן (מערך) .רק מעטים
יודעים כי בנוסף לעיסוקו כחבר־כנסת, ולעיסוקו החדש
כיושב־ראש ועדת הקימוצים בשירות הממשלה, מכהן
טיינרמן גם כיו״ר מועצת המנהלים של המשביו המרכזי.
תפקיד זה הוא כתובת לקבלות ואש״ל של פיינרמן.
רואה־החשבון היחידי בכנסת הוא יחזקאל פלומין
(ליכוד) .פלומין נחשב כאחד מרואי־החשבון המצליחים
ביותר בארץ, צבר לו הון ניכר מעיסוקו זה, ממנו לא
חדל גם כשנבחר לכנסת. ספר של פלומין על ראיית
חשבון הוכר כספר־חובה בלימודי ראיית־חשבון, ותמלו־גיו
מוסיפים להכנסתו של פלומין.
אחת התעלומות הגדולות ביותר בכנסת הוא ח״כ ה חדש
פנחס שיינמן (מפד״ל) .שיינמן הוא אחד הבזב־זנים
הגדולים בארץ, וחי ברמת־חיים פנטסטית. רמת־היים
זו מתאפשרת לשיינמן לא בגלל משכורתו כחבר־כנסת,
אלא בגלל קשריו הענפים כיושב״ראש המועצה הדתית
בתל־אביב. המועצה מעמידה לרשותו קרנות וחשבונות
שמנים, בהם הוא שוחה היטב ואותם הוא מנצל עד תום.
עוזב קיבוץ נוסף מלפני שנים רבות, הוא ח״כ מפ״ם
אליעזר רונן, אשר לדעת רבים הקשר בינו לבין מיפ־לגתו
הוא מיקרי ביותר. רונן, אשר היה לפני היבחרו
לכנסת חבר מועצת עיריית ירושלים, עומד בראש חברת
קרתא, החברה לפיתוח מרכז ירושלים. בחוזה בין החברה
לבין רונן נאמר, כי החברה תשלם לו 700 לירות הוצאות
לחודש, נוסף להוצאות אותן מקבל רונן מהכנסת. לכאו רה׳
יכול רונן לחסוך מאות רבות של לירות מדי חודש,
מאחר שהוא מתגורר בירושלים׳ ויכול לאכול ולישון
בביתו, כאשר כל סכום ההוצאות — הן מהכנסת, הן

מתוקף תפקידו כחבר ועדת־הכספים והן 700 הלירות מ־קרתא
— הן שכר נטו שבנטו.
ליושב־ראש המיפלגה הליברלית ח״כ הד״ר אלימלך
רימלט אין הכנסות רשומות נוספות, על פני הכנסותיו
מהכנסת. אולם רעייתו של רימלט היא בעלת ומנהלת
בתי־ססר פרטיים ברמת־גן וגיבעתיים, המכניסים למיש־פהת
רימלט סכומי־כסף ניכרים מדי חודש.
הסתדרות העובדים הלאומית, שבראשה עומד ח״כ
אליעזר שוסטק, יריבו של שמואל תמיר במרכז
החופשי, אינה רק מישענתו הפוליטית של שוסטק, אלא
אף הכלכלית. מישרתו זו של שוסטק מאפשרת לו לנסוע
במכונית־פאר, למלא אותה בדלק יקר, לאכול במיסעדות
וללון בבתי־מלון (אם כי שוסטק מבכר לרוב לחזור לתל-
אביב) — הוצאות שהן הרבה מעל לסכום ההוצאות ש אותו
הוא מקבל מהכנסת.
לח״כ אכרהם שסמרמן (ליכוד) יש שתי מישרות :
האחת ח״כ ויו״ר ועדת־החינוך, והשניה חבר מועצת עי ריית
תל־אביב — או, כפי שהוא מכנה עצמו ,״נסיך
יפו״ בעיריית תל־אביב. אולם לא מישרה זו ולא המישרה
האחרת, וגם לא עובדת היותו של שכטרמן נשוי למיש־פחה
עשירה (הלורד זיו מבריטניה) הן המאפשרות לו
לחיות כפי שהוא חי, אלא המישרד לייעוץ הנדסי־כלכלי,
אשר הוא בעליו.
גם גירעון פת (הליכוד) הוא איש־עסקים מצליח.
פת עזב את הארץ לפני שנים רבות, עשה עסקים באר־צות־הברית
וחזר לישראל כאשר מיפלגתו ומיטיבו, יוסך
ספיר ז״ל׳ הבטיחו לו קאריירה פוליטית. חבדי-הכנסת
אינם אוהבים את פת המתגורר בווילה בסביון, והממשיך
לעסוק בעסקים אותם החל בארצות־הברית, ובכל פעם
שהוא מזכיר את המילה מוסר, מעל במת הכנסת, פורצת
סערה וקוראים לעברו :״לך אסור לדבר על מוסר.״

ח״ב אברמוביץ (למעלה)
יפיריית תל־אביב

ודם הדוגמה המוכה ביותר של חשיבות תש־בון־ההוצאות
ושל יד רוחצת ולוחצת יד, היא של
מי שהיה סנן שר־התיירות יהודה שערי (ליברלים עצ מאיים)
.עם הרכבת הממשלה הנוכחית, הסביר ראש־הממ־שלה
יצחק רביו לשר־התיירות משה קול ולשר־בלי־תיק
גדעון האוזנר, כי בשום פנים ואופן לא יתן ל-
מיפלגתם גם תפקיד סגן־שר.
בבת אחת נסגרו שערי חשבון־ההוצאות בפני שערי.
אולם השרים חברי מיפלגתו באו במהירות לעזרתו. ב־צינעה,
ללא פירסום בעיתונות, נוצרה מישרה חדשה עבו רו:
יושב־ראש מועצת המנהלים של החברה הממשלתית
לתיירות. בעבר כיהן בתפקיד זה מנכ״ל מישרד התיירות,
חנוך גיבתון, אולם כדי ליצור לשערי תפקיד, הפרידו
בין שתי המישרות. תפקידו החדש של שערי הוא ייצוגי
בעיקרו, משום שאת החברה הממשלתית לתיירות מנהל
מיטה תמיר, אל״מ לשעבר בצה״ל העושה את העבודה.
פרשת השרים סבוכה עוד יותר מזו של חברי־הכנסת.
השרים אוכלים, שותים, לנים ונוסעים, מבלי לגעת כלל
בכסף, כאשר הס או עוזריהם או אפילו הנהגים שלהם,
חותמים על החשבונות הנשלחים ישירות למישרדיהם.
הוצאותיו האישיות של כימעט כל שר עולות למשלם
המיסים אלפי לירות בחודש. כאמור, לנים השרים התל־אביביים
במלונות היקרים ביותר בירושלים, כאשר הם
לנים בעיר זו, אולם גם השרים הירושלמיים אינם טומ נים
ידם בצלחת. שר־התיירות משה קול לדוגמה, מתגורר
במלון דן התל-אביבי. יותר פעמים מאשר הוא לן בביתו
שלו בירושלים.

הכנסות סמויות
לכל ההכנסות הגלויות והסמויות של חברי־
^? 4הכנסת, יש להוסיף עוד הכנסה אחת, העולה לעם
ישראל ביוקר: הנסיעות לחדל.
רוב חברי הכנסת נוסעים לפחות אחת לשנה לחדל,
על חשבון משלם־המיסים, ורבים מהם נוסעים יותר מפעם
אחת לשנה. יש נסיעות שהן באופן ישיר על חשבון־
הכנסת, כמו נסיעת המישלחת המנופחת לוועידה הבין־
פרלמנטרית בטוקיו, לפני כחודשיים. חברי־ד׳כנסת שנסעו
לטוקיו, וזכו שם בהחלטת גינוי חריפה לישראל, קיבלו
כפרם גם טיול בכל המיזרח הרחוק. נסיעות אלה מתחל קות
כשלל בין ראשי המיפלגות, ורק הח״כים הוותיקים
והמבוססים ביותר זוכים בהן.
אחרים נוסעים על חשבון המגבית היהודית המאוחדת,
על חשבון מוסדות־הציבור אליהם הם קשורים או מקו רבים,
או על חשבון מיפלגותיהם המקבלות רבבות ל״י
לחודש במימון מיפלגתי — ,כך או אחרת, החשבון הסופי
מוגש לציבור.
כשמחברים יחדיו את ההכנסות וההטבות של חברי״
הכנסת, מגיעים לסכומי ענק. נוסף למשכורת, להוצאות
בנות 80־ 60 לירות ליום, להוצאות הנסיעה הגלובליות,
למרות שהרכב הציבורי עומד לרשותם חינם, דמי־עיתד
נים בסך 100 לירות לחודש, שרותי־דואר חינם ואלפיים
שיחות־טלפון בחודש חינם, זכאי כל חבר־כינסת לשעבר,
אחרי שכיהן בשתי קדנציות לפנסיה לכל חייו, המחו שבת
לפי גילו ולפי מיספר השנים שכיהן בכנסת.
אם לוקחים חבר־כנסת, נשוי ואב לשני ילדים, הגר
מחוץ לירושלים ושהוא חבר בוועדה של הכנסת, היושבת
לפחות שני ימים בשבוע, מוסיפים לו נסיעה אחת בשנה
לחדל — הרי סכום הברוטו, שהיד, צריך לקבל אזרח
רגיל הכפוף לחוקים ולתקנות של מכדההכנסה, היה מגיע
ל־25־ 20 אלף לירות בחודש — משכורת שאותה אין
מקבלים מעל לשולחן אפילו מנהלי המיסעלים העשירים
ביותר בסקטור הפרטי בארץ.

הפסיכולוג ד״ר דויד רודי עומד בראש
מכון לפסיכותראפיה אנליטית. במכון
מונהגות שיטות־טיפול חדשניות
שכמותן טרם נשמעו בארץ.
דוגמה לשיטת״טיפול כיו היא קבוצת-
המישפחה. בכל קבוצה כזו שלושה
בחורים ושלוש בחורות, המתקשים
ביצירת קשרים חברתיים המשכיים.
בקבוצת״המישפחה חייבים המטופלים
לפתח קשרים הדדיים, לתקן את
התנהגותם החברתית. עקרונית, אם לא
בחודש הראשון כי״אז לאחר״מכן,
חייבים כל אנשי הקבוצה לקיים ביניהם
יחסי־מישפחה מלאים, כולל מגעים
מיניים.
פסיכולוגים רבים מתנגדים לשיטותיו
הטיפוליות של ד״ר רודי. פסיכולוגים
אחרים תומכים בו, טוענים כי הוא
מצא צורה נכונה לטיפול נפשי יעיל,
בר־תוצאות. אותם פסיכולוגים
משוכנעים כי השיטות החדשניות הללו
תאומצנה, במוקדם או במאוחר, על*
ידי ציבור הפסיכולוגים כולו.
מבקר ״העולם הזה״ השתתף כמשקיף,
במשך חודש וחצי, בטיפול בקבוצת-
מישפחה, במכונו של הד״ר רודי. בכתבה
הקודמת תיאר המבקר את שיטת*
הטיפול בקבוצת־מישפחה. בכתבה זו
מתוארים אחד ממיפגשיה של קבוצת-
מישפחה, ותגובות הפסיכולוגים
המתנגדים לשיטותיו של ד״ר רודי.

מ סיב ה עדיזוז, אחת מר בו תבמ כון, בהשתת פו ת הומטפליס ו המ טופל׳ ג יחד

שיטותיו שר דוה די שנויות במחלוקת בחוגי המיקצוע -
אך אין ספק שהו מבוססות ער תפיסות מדעיות חד שניו ת
** רב יוס״כיפור החליטו ארבעה מבין
21 שישה חברי קבוצת־המישפחה לרדת
לנועייבד שבסיני. הם התכוונו לנצל את
יום־הגשר ולבלות במקום עד מוצאי־השבת.
היתד
זו הפעם הראשונה בה עמדו חברי
הקבוצה — בדון, נחמן, חגית ומידה,
לבלות יחדיו שלושה ימים ברציפות.
:בהדרכתה של הפסיכולוגית־המטפלת
רות נפחי, החליטו החברים לעשות מאמץ
כדי שהטיול יצליח מבחינה חברתית. לשם־
כך, היה עליהם לגלות אורח־דוח הדדי,
להימנע מפיתוח מריבות, לדדשתדל לא
להיגרר אחר -חילופי עקיצות.

* ומיים לאחר תום הטיול נפגשה קבו-
צת־המישפחה במכון, לדיווח על אשר
אירע בטיול.

ברור לא הופיע לאותה פגישה.
חכריו סיפרו כי כלילה השני ל
מאת --

! א ב יפת
טיול — נישכר. כמשך שעות ארוכות
חשה עצמו כפניהם, גילה כל
מה שהציק לו. אחרי שפרק את
המועקה נותר מכוייש ונכלם, כי־קש
להודיע כי לא יכוא לפגישה,
וכי כרצונו להתכודד מיספר ימים,
עד שיתאושש.
חגית 25 חטובת־גוף, בעלת עיני שקד,
היתד הראשונה שנתבקשה על־ידי הפסי כולוגית
להשמיע את שעבר עליה בטיול.
בתדריך מוקדם, קודם שהצטרפתי ל-
קבוצת־המישפחה כמשקיף, הסבירה לי

רות נפחי כי חגית נבונה מאוד וכישרונית.
עם־זאת, היא שמייד במצב מתמיד של
סיכסוך עם הממונים עליה ועם הגברים
הסובבים אותה. היא יוצרת מצבים שמהם
היא חייבת: לצאת מושפלת ופגועה.
חגית היא מעין מפסידה־ניצחית. אם
תזכה בסכום־כסף, מייד תמצא דרך ל הפסיד
סכום כפול. הגברים המקיפים אותה
הם תמיד נשואים או תיירים, וכוונותיהם
כלפיה אינן רציניות.
הוריה של חגית ראו בה את הצד
השלילי שלהם־עצמם, ונחרדו עד עומק
נפשם סן הדאגה שבתם תדמה להם.
כתוצאה מאותה חרדה הם העבית עליה,
בלא יודעין, את הפחדים שלהם ואימללו
את בתם. סיפרה חגית:

״כל הטיול היה כשכילי גיהינום
אחד גדול. כל הזמן היו כינינו
מריכות וויכוחים. נחמן היה כל־תי־־נסכל
לחלוטין. הוא עשה הכל
כדי להרגיז את שאר חכרי ה
קכוצה.
״כדי לחסוך כסף, הבאנו איתנו קופסות־שי-מורים
ולנו תחת כיפת השמיים. אני
ויהודית דאגנו להכין ארוחות טעימות.
״יצא לי להיות בת־זו׳ג שלו במשך כל
שלושת הלילות שבהם בילינו בנועייבה.
בלילה הראשון הלכנו לישון קרוב לחצות.
הייתי עייפה ונרדמתי מייד. בשתיים לפנות
בוקר, לערך, הוא העיר אותי והחל מסיר
מעלי את בגדי. אמרתי לו ׳שאני עייפה
ורוצה לישון. נחמן השיב בגסות שאנו
קבוצת־מישפחה, אז אין ברירה אלא לנהוג
כמישפחה ממש, כולל יחסי־מין, למרות
שהוא היה מעדיף לעשות זאת עם מישהי
אחרת. הוא הוסיף ואמר כי ישכב אתי
רק כדי שאחד־כך, בשיחה עם הפסיכולו גית
המטפלת, לא אופל לטעון שהוא הת עלם
ממני כל הלילה.

״זו היתה שכיכה גועלית. הרגשתי
את עצמי כמכשיר, לא כ•
כן־אדם. לא נהניתי, וכל העניין

הסתיים כמהירות עצומה. מייד
אחר־כך הוא שקע כתרדמה
עמוקה.
״בשני הימים הבאים ניסה נחמן הכל
כדי להתרחק ממני. הוא הציע שבלילות
נישן במרחק־מה זה מזו. באותם שני
לילות לא קרה בינינו שום דבר, והרגשתי
שהוא סולד ממני.
״אין ספק,״ הוסיפה חגית ,״כי העובדה

״ 11 היווה שכיבה
גועלית. הרגשתי
עצמי כמכשיר.״
שברוך נשבר בלילה השני, תרמה גם היא
ליצירת אווירה קשה בקרב קבוצת־המיש־פחה.״

פסיכולוגית
המטפלת הפסיקה
1 1את הדוברת בנקודה זז, באומרה כי
תבקש מנחמן לספר מה בדיוק אירע עם
ברוך. לאחר־מכן פנתה לחגית בנזיפה :
״מדוע את עושה את זה?״
חגית תלתה בה עיניים תמהות• ניכר בה
כי לא הבינה מדוע נזפה.
״הרי לפני שיצאת לטיול שוחחנו בנו שא״
אמרה לה רות .״סיכמנו שתפסיקי
להידבק, להתלבש על בני־אדם. מדוע
נצמדת במשך סל שלושת ימי הטיול ל נחמן?
הרי את יודעת שברגע שהוא
מרגיש שמישהו מתקרב אליו, הוא נסגר
ונעשה עויין. בכל־זאת לא ירדת ממנו
במשך כל הטיול, וממש סחטת ממנו את
היחס העויין כלפייך. מדוע הלכת לישון

איתו אם הוא לא רצה בך? מדוע לא
התרחקת ממנו בערב השני והשלישי?
כנראה לא נרגעת עד שחשת עצמך דחוייה
ובזוייה לחלוטין. מתי תפסיקי עם זה?״
״זה בדיוק מה שקרה,״ התערב נחמן,
״היא ישבה לי על הצוואר ולא נתנה
מנוחה. היא פשוט חנקה אותי: באתי
לנועייבה ליהנות ולהרגיש חופשי, לא בא תי
כדי שיבלבלו לי את המוח מתי לאכול
ומתי להיכנס לים להתרחץ. אפילו בלילה
לא היד לי שקט !ממנה.״
״עשית בטיול בדיוק כל מה שלא צריך
לעשות,״ אמרה הפסיכולוגית ,״וכנגד זה
אין כל פיתרון, אלא שאת עצמך תתחילי
לפעול ולחשוב בהיגיון כדי להיחלץ מ המצב.

מוכרחה להפסיק להיות
פח-איטפה של החכרה. ככל כית•
ספר נמצא תמיד מעין מוקיון־הכי*
תה. זוהי תחושת־השייכות היחידה
שיש לו אל חכריו-לכיתה. אצלך
תחושת-השייכות היא בדרך
ההשפלה. קחי את עצמך כידיים
וגסי לצאת מהמצב הזה.״
״לא יודעת איך לצאת מזה. זה ממש
משגע אותי.״
״קודם־כל הכניסי לך לראש שמצב זה
איננו טבעי ואינו בריא. את מסוגלת לצאת
ממנו בכוחות עצמך. אתם, חברי הסיש־פחה
,׳חיובים לעזור לחגי,ת. עיזרו לה
להיחלץ ממצבה, אבל בצודה חברית. אל
תנצלו את נקודות־החולשה שלה. ובקשר
אליך, נחמן, אתה חדל־אישים. חגית ממש
ציפתה שתשפיל אותה. אבל הרי סיכמנו,
עוד לפני הטיול, שלא תיכנס למלכודת
שלה.״
נחמן נשא ידיו לצדדים .״היא ממש
שיגעה אותי,״ אמר בהתנצלות.
״הרי אינך ילד קטן, וגם לא טיפש,״
אמרה הפסיכולוגית .״הרי היה ברור לך
שחגית תתנהג כך, והצטרכת להימנע ל־

דייגרד אחר מישחיקה. אני מאוכזבת ממך,
נחמן.״

•י• ,תדריך קודם הסבירה לי ;הפסיכו־לוגית
כי נהמן בחור מקסים, עליז,
תמיד מוקף ידידות וידידים. כל כוחותיו
הנפשיים ׳מופנים לעשיית רושם חיצוני,
אך בקירבו הוא אכול חרדה• נחמן מתיר
לעצמו יצירת קשרים שיטחיים בילבד.

כרגע שהוא חש ב״סבגה״ של
התקרבות, מייד הוא מנתק מגע
ומסתגר. הוא אינו נרתע מלפגוע
באנשים אשר נדמה לו כי הם חפצים
בידידותו הקרובה. הוא מעין
אסטרונאוט, המרחף והמשקיף
ממרומים על הנעשה סביבו, כדי

אח מוכרחה להפסיק
להיות פודהאשפה
של החנוה.״
שייטול חלק פעיל כקשרים דוכ־
^ רתיים ממשיים.
״ועכשיו, ספר מה אירע לברוך״ ביקשה
הפסיכולוגית.
״הכל החל כבדיחה,״ פתח נחמן ואמר.
״ברוך היה מאוד מתוח בטיול, כנראה בגלל
תחרות סמוייה בין שנינו, על כתר מנהי גות
הקבוצה. הוא התבדח שברצונו ל השתכר.
לא התייחסנו לדבריו ברצינות,
אבל תוך שעה הריק הבחור בקבוק קוניאק
שלם כימעט והשתכר כלוט.
״שעה ארוכה קילל את אמו, ואמר ש תמיד
התנהגה כמו חולת־רוח. מצעירותו,
הוא תמיד זוכר אותה רובצת במיטה,
מעשנת סיגריות בשרשרת ואינה נוקפת
אצבע כדי לסדר את הבית או להכין
ארוחות עבור בני־המישפחה. לא פעם
התפלל שתשליך בטעות את בדל הסיגריה
על המיטה, ותעלה באש.
״ברוך סיפר כי משך כל חייו בבית חש
מועקה נוראה, ממנה לא השתחרר גם
כאשר עזב את הבית. בשנים האחרונות
חי תחת סיוט נורא, כי יום אחד ייתקף
שיגעון וימצא עצמו בבית־חולים לחולי-
נפש.
״לאחר־מכן דיבר ברוך שעה ארוכה על
בעיותיו המיניות. הוא אמר שברגע ש הוא
מנסה להתקשר עם בחורה ביותר מ אשר
התקשרות שיטחית וחיצונית, מייד
היא מזכירה לו את אמו והוא מתחיל
לפתח נגדה ריגשי־שינאה.

״נשים אינן מושבות אותו מבחינה
מינית ובבל-זאת, באותם
ניסונות מיניים שקיים, כולל עם

כנות קבוצת המישפחה, דקה בשפיכה
מוקדמת. אם הוא אדיש
לנשים, מדוע אין הוא מצליח
לקיים עימן מגע כעל משך סביר?
״עובדה זו מכניסה אותו לחרדה וגורמת
ילו להשלים מראש עם העובדה שהנשים
תבוזנה לו משום שאינו גבר אמיתי.
״נקודת־השבירה של ברוך באותו לילה
בנועייבה, אירעה כאשר סיפר את הקורות
אותו במילחמת יום־הכיפורים. כמפקד־מחלקה
בצנחנים היה בין הראשונים ש צלחו
את התעלה. כאשר החלה ההפגזה
המצרית הקשה, נפגעו שניים מחייליו ש יתפסו,
מחסה לידו. הוא יצא ללא פגע.
לאחר־מכן נפגע הזתל״ם בו נסע, והת לקח.
חייל אחד נהרג, והאחרים נפצעו.
גם הפעם לא נפגע. לאורך כל המלחמה
נפגעו סביבו חיילים; ואילו הוא יצא שלם.
״כאשר נסתיימה המלחמה, נודע לו, כי
.חברו הטוב נהרג. לפני שנים, כאשר
שניהם עמדו להתגייס, ביקש אותו חבר
להתנדב לשיריון, ואילו ברוך שיכנעו ל הצטרף
אי,תו לצנחנים.

״לפי סיפורו שד ברוך הבנו, כי
מאז ועד היום הוא מסתובב כהרגשה
שעל מצפונו מונח דם חכרו-
הטוב, שנהרג.״
״כן,״ אמרה הפסיכולוגית המטפלת,
״עניין זה ידוע לי. ברוך שוחח עימי
בנושא זה בהרחבה. מכל מקום, אשוחח
איתו ביחידות לפני הפגישה הקבוצתית
הבאה. אני מבקשת מכם לא להזכיר נושא
זה, ובוודאי לא לנצל את הסיפור כדי
ללעוג לו.״

ך* יפור נסיעתו של חלק מקבוצת
^ המישפחה לנועייבה שבסיני הובא ב שלמותו,
משום שרבים מהפסיכולוגים ה מתנגדים
לשיטות הטיפוליות הנהוגות ב־
׳מכונו של ד״ר דודי, מצביעים על מיקרה
ההתמוטטות של ברוך כעל דוגמה לאחת
׳מסיבות התנגדותם לאותן ׳שיטות טיפול.
מתנגדיו של ד״ר רודי מסבירים שאדם
בעל מיבנה אישיות חלש, יוצר לעצמו
הגנות שבעזרתן הוא מסוגל לחיות את חיי
היום־יום שלו. חשיפה מהירה מדי של
ההגנות הנפשיות עלולה לגרום למטופל
נזק נפשי כבד.
הטענה היא ששיטתו של ד״ר רודי היא
שיטת ההלם־הפסיכולוגי, השובר את הג־נותיר
של המטופל. לעיתים, לגבי אנשים
רגישים יותר, מביא ההלם נזק פסיכולוגי
העלול להסתיים בשבר פסיכוטי.
על כך מגיב ד״ר דודי באומרו שגם הוא
הסכים כי שיטת ההלם פסולה ביסודה.
הוא מתפלא עד מאוד מניין לאותם פסי כולוגים
הדיעה איזו שיטה מופעלת במכון,
שהדי מעולם לא ביקרו בו והם ניזונים ירק
מקיטעי־ידיעות בלתי מהימנים.
ד״ר רודי מציין, כי אילו היתד, שיטה

ך 1111 פסיכולוג, מנהל המכון, מפתח שיטות טיפוליות חדשניות. שיטותיו

מעוררות עניין רב בקרב חוגי הפסיכולוגים בארץ. רבים מאלה
י 1ייי טוענים, כי ד״ר רודי מצא תשובה לצורת הטיפול הנפשי הנכונה, אחרים — מתנגדים לו.
זו מופעלת במכון, שבו מאות מטופלים,
היו בתי־החולים לחיולי־נפש מתאכלסים
במהרה בפציינטים;רבים ישל המכון. עובדיה
— שאין הדבר כך•
טענה נוספת המושמעת כנגד ד״יר דודי
היא, כי הוא בעל אישיות דומיננטית,
מאלץ את הסובבים אותו להסכים עם
דיעותייו.
בימי־העיון שהוא מקיים עם צוות־הפסי-
כיולוגים של המיכון היוא מעמיד, ליכאורה,
נושאים לוויכוח. למעשה, הוויכוח מוכרע
מראש, בהתאם לדעתו .׳משום כך, הוויכוח
אינו יכול להיות פורה, אלא ויכיוח־סרק
בילבד.
על טענה זו אומר ד׳^ר ריודי כי עובדה
שאין הוא יושב עם צוות־הפסיכולוגים ו זאת
משום שמזה שנתיים מנוהל המכון
על-ידי תלמידיו־לשעבר.
במכון רווחיות דיעיות שונות, הבאות לידי
ביטוי בשיטות־טיפיל שונות, בהתאם לאי
שיותם
של הפסיכולוגים־־המטפלים.
טענה אחרת המושמעת נגדו הייא כי
מטופלי המכון, הסובלים מקשיי הסתגלות,
נקשרים במעגל סגור. אין דידשיח עם
החוץ. המטופלים חיים במעין חממה סיגו־דה,
המנתקת אותם מן העולם החיצוני.
על טענה זו משיב ד״ר רודי, כי הדבר
נכון. רק בקושי רב הצליח המכון ליצור
מצב עובדתי זה, שבעולם מכנים אותו
״טיפול סביבתי.״ זהו מצב הכרחי לגבי
סוג מסרים של מטופלים. הפרעות פסי כולוגיות,
טוען ד״ר דודי׳ אינן נובעות
מריק חברתי, אלא הסתגלות נמוכה ל־

״הוא התבדו שאמו
תשרור עצמה במיסה.

1 1*11/111י 11 *1רות נפחי, בעלת תואר שני (אט.איי ).בפסיכולוגיה, מטפלת
בקבוצת־מישפחה ובה שלושה בחורים ושלוש בחורות (עם הגב
למצלמה) ,מטרת הטיפול היא לסלק את החרדות המונעות מהמטופלים לתפקד ככולם.

סביבה. במייקרים רבים, הניתוק ׳מאותה
הסביבה הגורמת להפרעה, דווקא הוא
תנאי הכרחי לטיפול מוצלח.
אחת הטענות החמורות המושמעות כ נגד
המכון הייא כי בחייה של קבוצת־המישפחה
קיימת אי־מוסריות שאינה קיי-
ימת בחברה הרגילה. אם כל מטופלת ישו־

כבת שלוש פעמים בשבוע עם כל אחד
מהמטופלים, ללא קשר ריגשי, אמיתי,
בסופו של דבר עלול להיווצר מצב שבו
לא יהיה איכפת לה לשכב מדי־ערב עם
גבר אחר.
באופן תיאורטי קידם אותה המכון בקשריה
החברתיים עם בני המין השני, אך
למעשיה הוא העלה אותה על דרך בלתי-
מקובלת בחיי החברה.
יעל כך מגיב דיר דודי :״טענה זיו ׳מובנת
מאליה בתרבות שאלוה משתייכים יכולנו,
ואשר בה מקובל כי הקשרים האינטימיים-
גופניים יהיו פועל־יוצא מקשרים אינטי מיים
ריגשיים.
״מה לעשות כאשר מטפלים באנשים
המאופיינים על־ידי הדחקה רייגשית עמו קה,
הבאים ממידביר ריגשי ביו חיו ומיל-
דותם, הנכשלים פעם איחר יפעם בכל
מאמציהם להבטיח ׳ולפתח קשרים ריגשיים
— או מיניים — ׳ומוצאים עצמם תמיד
בכפור של בידוד חסרתי?
״׳האם, בשם התפיסה התרבותית המקו בלת,
עלינו להימנע מכל ניסיון לרפא
אותם?״
ד״ר דודי טוען כי שיטת קבוצת־המישפחה
נוצרה במכון כתוצאה מייאוש.
לאחר שלושים שניות עבודה פסיכולוגית
נוכח, כי סוג ׳מסרים של אישיות מצליח
תמיד להתחמק מקשרים ריגשיים. אנשים
אלה מגיבים היטב על טיפול פסיכולוגי
רגיל, משתנים לטובה בכל התיפקודים
שלהם׳ אבל נשארים בודדים.
קבוצת־המישפחה היא האמצעי היחידי
הדוחף אותם לפרוץ את מעגל הבדידות
שלהם, וזה נותן לד״ר רודי תיקווה שהם
לא יחזרו למצב הבדידות בו חייו קודם-
לכן.
ד״ר רודי אומר :״לצורך השגת !מטרה
טיפולית זו, אני מוכן לעמוד בביקורת
המוסרנית המוטחת נגדי.״
ברור כי הוויכוח בנושא שיטותיו ה טיפוליות
של ד״ר רודי הוא ויכוח מדעי-
לגיטימי׳ יאשר למרבה הצער נכרכות בו
החשדות־שווא המבוססות על שמועות ועל
מידע לא בדוק.
אין ספק כי במכון נעשית עבודה רצי נית
ביותר.

313

800 שדו לי די ד 0 0 * 80
(המשך מעמוד )29

דדום ותו־ מתמיד
כדאי לך ל שו ע
באגד

עוד יום ועוד יום׳ לדחות את הקץ. אתר.
יודע שלא תוכל לבנות משהו חדש, צודק
ויפה יותר ואז אתה נאחז בקיים, כמתוך
יאוש. אבל תבין, עוד שבוע, עוד חודש
ומה אחר־כך? ומה על המהלומה שתספוג
כשתצטרך, בסופו של דבר, לנטוש את
הממלכה שלך? מוטב שתעשה זאת בהכרה
מלאה ומתוך דיעה צלולה. כל זמן שאגו
יודעים בדיוק לאן מועדות פנינו. זהו.
גמרתי.״ חייך במבוכה והפנה את פניו.
איתן רקע ברגלו, אינו בוש להפגין את
כאבו ואכזבתו. פניו קדרו והוא הלך הלאה,
מנסה ליישר את גפו וכתפיו כבדות עליו.
ידע שזוג עיניים מבינות ואוהבות נטועות
בו, בגבו•
שמע מאחור את מוסטאפה צועק לו,
כמנסה לרכך את המהלומה .״אני מוכן
לחכות עוד יומיים־שלושה, ואז לזוז. אך
לא יותר!״
לרגע עמד במקומו, מעביר את כובד ׳
משקלו לרגלו הימנית, אחר כפפה בחוסר
גמישות, פניו בקרקע. נפנה אליו בהחלט יות
:״לא, אין צורך,״ אמר, מחכה שיקרב
אליו ,״הצדק איתך. אין טעם ...יומיים־
שלושה לא ישנו הרבה,״ הוסיף ושאל אותו ׳
בפליאה, כמו לא לעניין, נושא עיניו אל
הגבעות שהאדימו לאורה האחרון של ה 0
שמש
,״שמת לב שהיום כבר נגמרו״
מוסטאפה לא שעה לכך, בקוצר רוח,
מנשף לכפותיו הצמודות כמפריח נוצה,
אמר לו :״הצעתי בעינה עומדת ...אינני
ממהר, עוד כמה ימים ואז,״ הנמיך קולו.
לירושלים לחיפה
לבאר שבע

תה יודע שאני לא יכול
לקבל אותה. כיצד היית אתה
אתה מגיב, אם הייתי מנסה להשפיע עליך
לבוא איתי, אלינו ו״
איתן לא ציפה לשאלה זאת ונשאר ללא
מענה. פיו נפער מעט כנאבק עם תשובה
אפשרית.
...כל אותו לילה בקעו שיחות מהבונקר
וגרונותיהם הצטרדו מרוב דיבורים. אף
לרגע לא פסקו מלדבר, חוששים שלא יהא
הסיפק בידיהם לבטא את כל שבלייבם. ל רגעים,
בהאזינו לקולו המלא והעשיר של
ידידו, הוצרך לצבוט עצמו, כדי להיווכח
כי לא חלום הוא חולם והכל הווה, על
ההתרחשויות המוזרות שנפלו בחיקו.

ל ה תני ה

אל תסס את כספך
ועצביך ססיעה
בין־עירועת עם הרבב

שלך,רום וך כסף
חסוך1מן ס ע
סיוגד ^

תעריפון המג! ,,של אאוו
החל מ־1.7.1? 74

לשנה בלירות מחיר העיתון

דמי המנוי בארץ
לבל ארצות תבל בדואר רגיל
הוצאות משלוח

ל־ !/2שנה

מחיר הוצאות
העיתון משלוח

72 = 7 + 65 140 = 13 + 127
78 = 13 + 65 151 = 24 + 127

דמי המנוי לארצות חוץ בדואר אוויר

לכל ארצות אירופה ואיראן לקפריסין לארה׳׳ב ולקנדה
לאוגנדה, טנזניה, א תיופי ה, גאנה, קניה,
ניגריה, חוף השנהב, תאילנד
למק סי קו ופנמה
לדרום אפריקה, זמביה ורודזיה
ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה, פרו ויפאן
לאוסטרליה וניו־זילנד

54 + 127
38 + 127
90 + 127 127 127 127 127
127

105 +
120 +
160 +
155 +

= 65 181
= 65 165
= 65 217

207 232 247 287
282

93 = 28
85 = 20 +
111 = 46 +
105 — 40 +
118 = 53 +
126 ±= 61 +
146 — 81 +
143

חר״כך יצאו לדרך, בואך הביתה.
לקחו עימם אוכל שיספיק לכמה
ימים, הכתיפו נישקם ועזבו את הבונקר.
איתן הצדיע לעבר הדלת בלב הולם
ומיהר להדביק את חברו שהפסיע נמרצות
קדימה, לכיוון המשוער של כוחותיו, מע רבה.
הילך
לצידז דקות מספר ואחר־כך אמר
לו בהיסוס ,״אני הושב שכאן עלינו לומר
שלום זה לזה ז...להתראות.״
״להתראות וכל טזב לך,״ אמר ידידו,
מנסה להקנות גון של יובש לקולו, בלא
הצלחה. הדברים נשמעו מדוכדכים וחסרי
אמונה.
״היה נחמד ביחד, לא ז״ א 8ר איתן ב קלילות
מעושה.
״כן, מאוד.״
״אתה לא מתחרט על שלא הרגת אותי 1״
לחץ עליו•
״לא, חבר. זה אולי הדבר הכי חכם
שעשיתי בחיי,״ השיב לו בשקט, ברצינות.
״אתה יודע מה?״ אמר לו איתן פתאום,
״אני אלווה אותך עד הגבעה ההיא, ,שלנו׳.
בלאודהכי אני לא ממהר. יש לי כל הזמן
שבעולם.״
״חבל על זמנך,״ רטן, אך ניצוץ של
חדווה ניצת בעיניו, שמח על הדקות הנוס פות
בהם היו ביחד.
הילכו בשתיקה. בנקודה מסזיימת החזיר
איתן את ראשו, אך לא ראה כבר את
הבונקר.
״האם טוב אני עושה 1מדוע אני לא
נשאר?״ חשב ומצחו מתקמט מהירהורים.
התאים צעדיו לשל ידידו הזריז ממנו. ב עוד
כמה רגעים יגיעו לגבעה ויהיה עליהם
להפרד. לתמיד. יצטרך לחשוב על דרכו
שלו הביתה. המחשבה על ההנאות המזו מנות
לו שם, כגיבור השב מן הקרב, ה נעדר
עטור התהילה — השב אל החיים
— שיעשעה אותו. הלכו בצעדים רחבים,
מהירים במישור השומם והגדול והגבעה
מתקרבת אליהם במהירות.
העולם הזה 1943

פו 3

רומנטיקה

החיים המשוגעים

לנצח

ש ל גי ל 16
הסרט המצליח ביותר בחודשים האח*
רוגים באנגליה, הוא סרט בשם אבק
כוכבים. זוהי הפקה זולה יחסית, יצירתו
של במאי שזה לו סירטו השני בסך־הבל, ו אין
בו אפילו כוכב בינלאומי אחד לרפואה.
ואף־על־פי־כן, הסרט מדבר אל כל בריטי
ממוצע, עד גיל ,40 הרואה על המסך
דברים המוכרים לו היטב! ובכך, כנר אה,
טמון סוד הצלחתו הגדולה.
זהו סיפורו של כוכב-זמר דמיוני בשם
ג׳ים מקברייד, עלייתו מאלמוניות לתהי לה,
אכזבתו מעולם הפופ, התבודדותו
בטירה בספרד ולבסוף, התאבדותו בס מים!
,מול מצלמות הטלוויזיה. הסיבה ל כך
שהאנגלים מרגישים כל-כך בבית,
נוכח הסיפור, היא כפולה: קודם־כל,
עולם להקות־הקצב והפיזמונים היה, ב־
15 השנים האחרונות, חלק בלתי-ניפרד
ימן ההווי האנגלי, בעיקר בשנים שבהן
.מתרחש הסיפור (67 1963 כאשר, ב עזרת
זזיפושיוודהקצב, היה הפום האנג לי
שליטו של עולם־הפיזמונים כולו.
שנית — כוכבי הסרט, דייוויד אסכס
(מי שהופיע בתפקיד הראשי בודספל
הבימתי) ,ואדם פיית, זמר ושחקו בעל
עבר עשיר, מעבירים את רוב ימיהם
מול מצלמות הטלוויזיה, ולכן אך טבעי

קזבלנקה (סינמה ,1תל־אביב,
ארצות-הברית) — אחד הסרטים
המפורסמים גיותר שנעשו בהד
ליבוד של שנות ה־ , 40 והוא מכיל בתוכו את כל הסממנים
לגדולת עולם הסרטים דאז ולמיגבלותיו גס״יחד.
המיגבלות: התפאורות התופסות את מקום המציאות
בהבלטה רבה, הדיאלוגים שכל שורה מתוכם נשמעת
כציטוט מתחכם־לשמו (אולי הזמן שחלף והפך, חלק מהם,
לציטוטים של ממש, מדגיש עובדה זו עוד יותר) ,הדמויות
הרומנטיות, המתנהגות לפי חוקיות הוליוודית בילעדית
שאין בינה לבין החיים אלא מעט מאד.
אלא שמיגבלות אלה הן, בסופו של דבר, מעלותיו
האמיתיות של הסרט. הוליווד יצרה, אומנם, בימים
הטובים ההם, עולם סינתטי לחלוטין, אך זה בדיוק היה
קיסמו המיוחד והבלתי־רגיל. האמפרי בוגארט ואינגריד
ברגמן, קלוד ריינס ופיטר לורה יוצרים עולם שלם, כה
מתקבל על הדעת ויחד עם זאת כה קסום ורומנטי, עד
שכל צופה נכסף להימצא במחיצתם. והמעלה העיקרית
שבקזבלנקה, וזו תוצאה משותפת של התסריט, הבימוי
והמישחק יחדיו — היא דבר אינו פוגם בשלמות העולם
הפיקטיבי המצויר בו.
אפשר להזכיר את המשמעויות הרבות שיוחסו לסרט,
מעבר לסיפור הרומנטי על פגישה מחודשת בין אמריקאי
קשוח־סנטימנטלי, לבין אהובתו לשעבר, על רקע עיר־פליטים
במילחמת״העולם השנייה. ראו בסרט קריאה נגד
הרודנות, מיפגש־כוכבים בינלאומי, אבל אולי הפירוש ה•

ברגמן ובוגארט — קסם סינתטי
מעניין ביותר היום, הוא הפירוש הפוליטי — המסביר
שהסרט הוא קריאה לאמריקה להצטרף למילתמת־העולם
(העלילה מתרחשת בדצמבר , 1941 חודש פרל״הארבור).
מכאן, קזבלנקה הוא בסך־הכל כינוי ספרדי ל״בית הלבן״,
ואילו הגיבור האמריקאי אינו אלא נציג של חוות״הדעת
בארצו, שלא רצתה לצדד באף אחד מן הצדדים הלוחמים,
עד שבסופו של דבר (ושל הסרט) ,נאלצה לבחור.
אבל, מעבר לסמלים ולמשמעויות, זהו סרט״חובח לכל
מי שאוהב קולנוע ויודע להעריך עבודה מיקצועית מוש למת
מכל הבחינות.
נסיך החלומות
סידהאר תא (תכלת, תל־אביב,
ארצות״הברית) — תערובת הפיוט
והפילוסופיה שהכניס חרמן הסה
לכתביו המאוחרים, תערובת המבוססת על פסיכואנליזה,
רומנטיקה גרמנית ומיסטיקה מיזרחית גם־יחד, הם דברים
שלמעשה, אין כל אפשרות מעשית להעתיקם אל הבד.
מדובר, בעיקר, בתהליך התפתחות פנימית של אנשים, שיחיו
מגעיהם עם העולם החיצוני אשר יהיו, העיקר הוא רק
מה שקורה בתוכם פנימה. ולכן, אפילו מעריץ נלהב
במו קונרד רוקס, במאי סירטי־מחתרת לשעבר, אחד הכוהנים
של תרבות הפופ והסמים באמריקה, שנכבש דווקא
על ידי הצד המיסטי שבהסה, אינו מסוגל להביא יותר
מאשר תמונות עוצרות נשימה, אבל שיטחיות בלבד, של
מה שמבקש הספר לומר.
סידהארתא הוא סיפורו של אותו נסיך הודי אשר
התנסה בכל תחומי החיים בעולם הזה, למד את כל
התורות והתמחה בכל המיקצועות, היה שליט ונשלט,
אדון ועבד, עד שהגיע בסופו של דבר למסקנה כי החיים
האצורים באבן קטנה על שפת הנהר מעניינים לא
פחות מן המדיניות שבחצרות מלכים גדולים, ושבנחר
הזורם יש יותר חוכמה מאשר בכל מישנותיחם של המטיפים
בעולם חזה.
מה שמפיק רוקס מסיפור חייו של סידהארתא, הוא
סידרה מדהימה-ביופיה של צילומים שנעשו בהודו על ידי

דייוויד אס בס ואדם פיית
עלייתו ונפילתו של האליל המודרני
הוא כי הפכו לביני־מישפחה בביתו של
כל בריטי, שאם אינו בעל מקלט־טל-
וויזיה הרי בוודאי יש לו מקלט שכור
ב״חדר-המגורים.״

נאדות נפוחים ופושעים מטורפים
.״זה היה סייוט לעשות את הסרט,״
מספר הבמאי בן ה* ,33 מייקל אפטד ש השתדל
במשך כל ההפקה, לגשר בין כו כבי
הזמר שלקח לתפקידים הראשיים ל בין
הצוות הטכני .״מצד אחד נלחמתי
כדי להשיג לסירטי ׳טיפוסים כמו קית
מון מלהקת המי או מארטי ויילד, אנשים
שאישיותם המטורפת במקצת והתנהגותם
המוזרה אינה. מישחק אלא חלק בלחי-
נפרד מהם, ומאחד שהקהל ׳מכיר אותם
לא יתפלא איש נוכח מעשיהם.
״מצד שני, אין לבחורים הללו כל מ ד
העולם הזה 1943

שג על משמעת מיקצועית, על שעות־עבודה
קבועות או על סצינות מתוכננות
.מראש. אנשי הצוות הטכני יניד או משום
כך בעיניהם כאוסף של נאדות נפוחים
בעלי חשיבות עצמית, מופרזת, יואילו אלה
התבוננו בשחקנים המאולתרים (כי איש
מהם איננו שחקן מיקצועי) כעל פושעים
מטורפים שלא התבגרו.״
עם הרבה סבלנות. אולם בעזרת
אסכם ופיית, שהם לפחות בעלי ניסיון
קולנועי ובימתי עשיר למדי, ובעזרת הר בה
מאד סבלנות, הצליח אפטר להביא
את הסרט לידי סיום מוצלח, למרות ה נדודים
הרבים שהיו כרוכים בהפקתו
(נדודים ממקום למקום הם !חלק בלתי-
נפרד מהווי חייו של כוכב־זמר) ,וההת נגשויות
הבלתי פוסקות בין הניצבים ימול
המצלמה לאלה שמאחריה.
הסרט, שהוא בעצם המשך להצלחה
מיסחדית אחרת, זה יהיה היום (שלא
הוצג בארץ) ,בו הופיע אסכס יחד עם
רינגו סטאר, זוכה ללא־מעט אהדה גם
בזכות הנוסטאלגיה, התוקפת היום אפילו
אנשים צעירים, המתגעגעים כבר בגיל
30 לחיים המשוגעים של גיל . 16
אומנם, הביקורת על אבק כוכבים היתרי

קאפור וגארוול — אפריטיף אסתטי
סוון ניקוויסט (חצלם של ברגמן) והממחישים, חלקית, את
חייו הגופניים של הגיבור, אבל נותנים רק מושג קלוש
על מה שמתרחש בתוכו. לכן, בסופו של דבר, אין זו
אלא הקדמה או אפריטיף לקראת הספר עצמו — עשוי
בבל יראת־חבבוד למקור ההשראה, מסנוור בגילוייו
האסתטיים, אבל דורש סבלנות והתחשבות רבים מצד
אלה שאינם מכירים את מחשבתו של הסה.

פחות מנלהבת, אבל כידוע לכל, המבק רים
אינם קונים כרטיסים. והקהל המצ ביע
ברגליו הפך, כאמור, את הסרט ל אחד
מאלופי הקופה של השנה.

תדריך
מל-אביב
* 41 בראש זקוף (אלנבי, אוצות־הברית)
— .סרט בעל נטייה פאשייסטית
על שריף בעיירה דרומית, המשליט סדר
בעזרת הנבוט ,׳ולעזאזל החוקים. הפקה
נימרצת וזולה, לחסידי פעילות ללא פרש נויות.
4מישאילת
׳מוות (מוגרבי, אוצות־הברית)
— הפעם — תעמולה פאשיסטית
מפורשת: סיפור על אזרח, שנואש מן•
הסיכוי שהמישטרה תתפוס ביריונים ש הרגו
את אשתו ׳ואנסו את בתו, ומשום
כך הוא מפריז מיליחמה פרטית על העו-
לם־התחתון, ויוצא מדי־ערב להרוג פושע
קודם שהוא שוכב לישון. סרט. מסוכן
המזמין כל צופה לחקות את ברונסיון
ולעשות דין לעצמו.
4 4 4׳ +מישחקי בילוש (פאר,

אנגליה) — תרגיל מבריק בהפיכת מחזה־לשניים,
לסרט. מצולם, ערוך ומבויים
להפליא על ידי ג׳ו מאנקייביץ׳ ,עם מיב־צעי
מישיחק וירטואוזיים של מייקל קיין
וסיר לורנס אוליביה.
44׳ 4הולך הרגל (גורדון, גרמניה)
— למרות החסרונות הרבים שבו, זהו סרט
המנסה להתמודד, בכל הרצינות, עם הת נהגות
העם הגרמני היום, ביחס לעבדיו.
ובתור שכזה, עליו לעניין כל צופה ישר אלי
ראיוי־לשמו.

חי 9ה
414 4קיר וקאסידי (אמפיתיאטרון,
ארצות־הברית) — מערבון הומוריסטי-
נוסטאלגי של ג׳ורג׳ רוי (העוקץ) היל, עם
כוכבי העוקץ, רדפורד וביומן, המתאר
את סוף המערב-הפרוע וגיבוריו האגדיים.

ירושלים
44 414 הלילה האמריקאי (ירושלים,
צרפת) — מחווה אישית של טריפו
לאמנות הקולנוע. סרט המספר על הפקת
סרט, ועל האנשים המערבים את גורלם
בעבודה. מומלץ לכל אוהב קולנוע.

הנוסע
למרחקי ם
קצרי ם
מה אגיד לכס, לא קל להן למעריצות
הקטנות ׳של קרייני־הרדיו. הן שומעות
קריין מדבר, משתגעות על הקול שלו,
שולחות לו מכתבי אהבה והערצה נלהבים,
מבקשות תמונה, חתימה, מבקשות להיפגש.
והנה, כשיום אחד יוצא להן לראות את
שאהבה נפשן בחיים, אז מסתבר להן
שאולי הקול שלו משגע — אבל איפה הוא
ואיפה הקול שלו.
ובכל זאת, יש קריין אחד בשידורי-
ישראל שהוא יוצא דופן! ,אחד כזה שגם
הקזל שלו משגע, ולא להאמין ממש —
גם הוא. עצמו בסדר גמור. זהו עורך
בחצי־היום בגל־הקל, גבי גזית. והוא
בן , 27 גבוה, בעל שיער חוס ארו.ך, צבע
עיניים אני לא יודעת, אבל מה שאני כן
יודעת הוא שתודות לכל הנתונים הללו
הפך הנ״ל רווק מבוקש עד מבוקש מאוד,
ולא רק אצל מעריצות אלא גם אצל
זמרות. במיוחד מי 0ל ט!ל שהיחה חברה
שלו, וגס אצל קרייניות־טלוויזיה, ובמיוחד
אחת ברוריה זימרן שבם היא היתה
חברה: שלו.
עכשיו גבי. חופשי ומאושר, ומחזר במרץ
אחרי חתיכות. אלא מה, הפיחות עשה גם
לו דברים, ולא יעזור כלום. יש לו דרישות,
והוא מעמיד תנאים.
אם את גרה בקרית־יובל או בגיבעה הצרפתית,
אז את יכולה לשכוח ממנו, אם
את גרה ברחביה, לעומת אזת, את בסדר
גמור. ולמה 7
כי גבי, שיש לו דירת רווקים ברחוב
הפלמ״ח, החליט ולחסוך דלק. אני, באופן
אישי, לא דואגת לו. אס הוא לא ימצא די
חתיכות ברחביה, הוא יכול תמיד לחפש
בנחלאות. אחרי הכל, המרחק בין נחלאות
ורחביה זה עניין של חצי ליטר דלק
מכסימום.
אורחת בעיר
אני באמת לא מאלה שמכירים את ה אנשים
היפים יותר מדי מקרוב. רק לפע מים,
ככה, יוצא לי להכיר מישהו כזה.
אחת מאלה שלדעתי, לפחות, נמנית באמת
עם האנשים היפים בארצנו הקטנטונת,

אתם בטח מכירים את החתיכות שיום אחד מופיעות נדיזנגוף,
ניראות בכל המסיבות ובכל מרכזי־הבילוי, מקשטות מודעות־פירסומת
בעיתונים ומהלכות על מסלולי תצוגות־האופנה, ולפתע
הן נעלמות כאילו בלעה אותן האדמה.
אחת כזו היא איה יורמן, שהיתה פעם דוגמנית מקובלת
בחברה, עד שיום אחד התחתנה עם המפיק סולו יורמן שהיה
אז זמר, וילדה לו בת מקסימה בשם אן.
אבל עוד לפני שהיא התחתנה, למדה איה דוגמנות אצל
לאה פלטשר, ומייד אחר־כך טסה ללונדון, שם למדה אצל
המורה הידועה ליזה וולף. היא היתר. כנראה תלמידה טובה
במיוחד, עד כדי כך שהמורה שלה לא רק לימדה אותם חינם-
אין־כסף, אלא גם סידרה לה עבודה כדוגמנית־בית בחנות הכל־בו
היוקרתית הארודס.
זוהי, למי שעוד לא יודע, החנות שבה עורכת מלכת ברי טניה
אליזכת השנייה את קניותיה, וכשהיא עורכת קניות
סוגרים את החנות בפני סתם עמך ומניפים על התורן את דגל
בית־המלוכה ליד דגלי הארודס ובריטניה הגדולה, כדי שכל
אנגלי קטן יידע שמלכתו עורכת כעת קניות על חשבונו.
אבל לא על הארודס ועל המלכה אליזבת רציתי לספר לכם,
נכון? אז חוץ מזה שאיה עבדה כדוגמנית אצל הארודס, היא
היתד, גם מזכירה בחברת-הביטוח השנייה בגודלה בעולם, פרל
אינשורנס, ואחרי שנמאס לה להדפיס פוליסות־ביטוח כל היום,
החליטה, שאם לעבוד גם כדוגמנית וגם כמזכירה, אז כדאי
לשלב את המהנה עם המועיל. אז עברה לעבוד כמזכירה של
סוכנות־שחקנים גדולה, שהשתייכה לבחור בשם פרנקי שהיה
הבעל של שחקנית־הקולנוע הבריטית ויויאן ונטורה, שהיתר,
גם החברה הכי טובה של איה.
בסוכנות־ד־,שחקנים הזו לא רק השיגה יותר עבודה כדוג מנית׳
אלא גם הכירה שחקנים ידועים כמו מייקל קיץ, והוא
לקח אותה פעם לארוחה בחברתם של סמי דייוויס ואשתו דאז
מיי פריט, במועדונו המפורסם של אמן הדרג־שו דני לה־רו.
לא, שלא תבינו לא נכון. לא שהיא יצאה עם מייקל קיין.
פשוט, כל המישרד יצא לבלות, והיא נסעה במכוניתו של
קיין. ברור?
במיסגרת עבודתה הכירה איה גם את אלזה גרלאנד, עו רכת
עיתון־הנשים הנפוץ וונזנ׳ס שגם היא, בעזרת קשריה הנר חבים,
עזרה לה לפלס את דרכה בעולם הדוגמנות.
אבל הקוריוז המעניין ביותר שקרה לה בעת שהותה בלונדון
אירע בוקר אחד, כשפתחה את דלת מישרד הסוכנות בווסט־אנד
ושמעה מישהו קורא מאחרי גבה. היה זה, שימו לב, מפיק-
הסרטים ההוליוודי דייוויד הייווד, שחשב אותה בטעות לשח קנית
אנגליה.
מפה לשם הציע לה דייוויד תפקיד בסרט שעמד להפיק,

איה יור״ן
שפע של הצמות
בבימויו. הבמאי הצעיר מייקל ריבם אפילו לקח אותה לבניין
ענק בן שלוש קומות שהיו בו תלבושות מכל הזמנים ומכל הסיג־בונות,
כדי לבחור עבורה בגדים לצורך התפקיד. אבל איך שהיא
עמדה על סן* חתימת החוזה, נאלצה איה לשוב ארצה מסיבות
מישפחתיות׳ וכך נגוז החלום ההוליוודי שלה.
בארץ החליטה איד, לפתוח דף חדש ולשכוח מזה שהיתה
אי־פעם דוגמנית ושהסתופפה בחוגי המי־ומי בלונדון. היא עבדה
כמזכירה בלהיטון ושם, דרך ידיד עיתונאי, הכירה את בעלה, ילדה
את אן, כאמור, ונעלמה מהשטח למשך ארבע שנים.
אבל עכשיו, כשאן הקטנה גדלה, החליטה איה לחדש את
הקאריירה שלה במלוא המרץ. היא כבר הספיקה לדגמן בתצו־גות־אופנה
שערך יצרן־הפרוות ורדי ליצואנים, לשחק בסרט־פיר־סומת
של אורי זוהר, ועוד ידה נטוייה.

מישפחה שכזאת
מה יש לדבר, מישפחת שפיאור הת ברכה
ללא־ס׳פק ׳בשפע -של כי׳שחונות. לא
די בזה שהאב ארי הוא ארכיטקט והאם
אוריה היא עיתונאית — גם לילדים,
ברוך השם. לא חסר שום דבר.
הבת הבכורה, מידית, היא עיתונאית,
פיזמונאית וקיבלה מילגה לכתיבת תסריט,
ואם זה לא מספיק — אז היא גם ג-שואה
לזמר מיקח פיל! .הבן הצעיר, יוכל,
שהוא בן 22 וסטודנט שנה שלישית ל ארכיטקטורה
בטכניון, זכה בפרס ראשון
בתחרות ׳של עיריית חיפה על עיצוב לוחי
מודעות חדש לחיפה רבתי. ואם לא די

וכמובן לא נעדר גם המעטר של הספר,
גיורא דופלון הירושלמי, שהוא לא רק
מעטר אלא גם מדען.
האמת היא שכל החתיכות שהיו במסיבה
לא הצליחו להגיע לקרסוליהן של החתי כות
האישיות -של בעלי־השימחד, עצמם. כי
גם לשאול, בחור דתי המנהל אורח־חיים
חופשי, יש חברה מקסימה בשם דויטל
שהיא סטודנטית לפילוסופיה ולעומתו גם
ליונתן יש חברה יפהפיה יבשם היה הרטוב,
שהיא מזכירה בחברה לבניין. ה שניים
מתגוררים יחד׳ בדירה משותפת
בשדרות נורדאו, ויש אומרים כי המסיבה
הבאה אצל מישפחת שם־אור תהיה כבר
מסיבת־החתונה של השניים.

אילנה גור.

אילנה גור
שפע של קמיעות

אם בכלל יש פה, היא הפסלת
והיא לא רק אשה שרואים עליה שהיא
יודעת איך לחיות, אלא גם נשואה למיל יונר
אמריקאי ואם לשני ילדים וגם פסלת
כישרונית.
מן המפורסמות הוא שאילנה קופצת
ארצה מביתה שברובע בל־אייר בהוליווד
בערד באותה. תדירות שבן־אדם שגר ב־רמת־גן
קופץ לדיזנגוף. אבל הפעם נמצאת
פה אילנה בגלל כמה סיבות טובות מאוד.
׳ראשית ,׳אילנה, שהיא טבריינית גיזעית
ואחותו של מומחה ניתוחי־הלב ד״ר דני
גור, אוהבת את הארץ וקשורה אליה בכל
נימי נפשה, ואם תשאלו אותה אז היא
תספר לכם שאילו דק יכלה היתה באה
הנה עם הבעל והילדים לצמיתות לגמרי.
שנית, סוף־סוף אחרי שנתיים וחצי של
בעיות עם ארכיטקט ופועלים וחשמלאים
ושרבדבים ושאר מרעידבישין, הצליחה
אילנה לסיים את -שיפוצו של הבית שלה
ביפו העתיקה, שהוא כולו על טהרח ה נחושת
והעתיקות משוק־הפישפשים.
שלישית, ב* 27 בנובמבר עומדים ל הסיר
את הלוט מעל פסל שלה לזכר
השואה והגבורה, שיוצג ביד־ושס בהד
הרצל בירושלים. לא שאני מבינה גדולה
באמנות, דווקא בכלל לא, אבל אחדי ש ראיתי
פסל ׳מיניאטורי ישלה יחזק משהו
לא־ינורמלי, אני ממש ׳מתה מסקרנות לר אות
לאיזו דדגה של עוצמה היא הצליחה
להגיע עם פסל גדול.

יונתן שפיאור וחווה הר־טוב
שפע של חברים
בכך — אז יש לו חברה חיפאית בשם
דורית, שהיא סטודנטית באוניברסיטה.
אבל גאוות המישפחה השבוע היה הבן
האמצעי, יונתן, שהוא בן ,25 קצין קרבי
בצבא וגומר את לימודי התואר הראשון
במדעי־המדינה.
יונתן הוציא ספר שירים ביחד עם חברו
מילדות שאול כרילג בן ז ד ,26 הגומר
את לימודי התואר השני במתימטיקה. הו צאת
ספר־השירים, שנקרא שאול ויונתן,
שימשה עילה טובה. מאד למסיבה שערכו
השניים במועדון 77 בתל־אביב.
אז חוץ ממישפחת שם־אור, שהתייצבה
בהרכב כמעט מלא מינוס יובל שנקרא
לשרת במילואים, היו שם גם הציירת
שרה אפוי שבאה עם הציירת אורה
סטוקדיצקי, השחקנית אורה כריאור
שבאה עם איש יחסי־הציבוד ד פ (״דובי״)
קול, והאחיות גלי, ר שוש לבית, עטרי.

בימים טרופים אלה, כשיש כאלה המאיי מים
עלינו שקילו סוכר עוד יעלה 12 לי רות.
ולא רק שזה לא נשמע אבסורדי אלא
דווקא מעודד, יש בכל זאת אנשים בעלי
בעיות מסוג אחד, כאלה שלא־כל־כך משנה
׳להם כמד, עולה קילו סוכר, כמו שאיכפת
להם איפה הם ימצאו בעלי־מיקצוע ש־ישפצו
עבורם את חבית הענקי שרכשו
לאחרונה ביפו העתיקה.
ובכלל, איפה ימצאו רהיטים למלא את
החלל. לייבא עכשיו, כידוע׳ זוהי משימה
בלתי־אפשרית כימעט.
האנשים הטובים האלה הם זוג האמניבד
התכשיטאים רחל ו א לי גרא.
לא שחס־וחלילה אין לד,ם בינתיים איפה
לגור, דווקא יש להם איזה בית קטן ברמת־גן
וגם דירת חדר מעל הסטודיו וד,גלריה
שלהם ביפו. אבל, פיחות או לא פיחות —
את הבית הם כבר רכשו, ועכשיו צריך
רק להכשיר אותו למגורים.
אז כשאת חוסכת סוכר ובמקום שתי
כפיות עבדת לכפית אחת, תחשבי רגע
על זה שביפו העתיקה ולבטח גם בכפר־שמריהו
ובסביון, יש כמה אנשים עם
בעיות יותר חמורות בחיים.
אחדי הכל, מה זה 12 לירות לקילו
סוכר לעומת איזה 250 אלף לידות עלובות
לשיפוץ בית?

היא כולה אש וגפרית, משהו נורא.
איך יכלו לעשות לה את זה י למה
כתבו שהיא לא באה למילחמה, למה איזה
עיתונאי רוצה לעשות ׳קאריירה על חש בונה?
פעמיים
היתה כאן בזמן מילחמת יום־
הכיפורים, ועוד עם שתי הבנות הקט נות
שלה: פאני, בתו של ניסים עזילך
רי ומאני, בתו של אריס פאן. פעמיים

״שנה על הספסלים בנמל־התעופה
ניו־יורק, פעמיים החזירו אותה הביתה,
ופעמיים בכתה בתה פאני, שהתאכזבה כש הסתבר
לה שהן לא נוסעות לארץ.
שאותו עיתונאי יטלפן אפילו לקונסוליה
בניו־יורק ויברר אצל הניספח התרבותי
שם אם עליזה עזי קיי לא התחננה
בפניו שיאפשר לה לנסוע להופיע בארץ.
היא אפילו לא ידעה שהמדינה משלמת
לאמנים את הכרטיס וקנתה כרטיס על
חשבונה. אבל מה אפשר לעשות כשלשיר־יונאים
ולטייסים היתד. עדיפות על־פיי
זמרים?
כעת היא באה ארצה כדי להופיע בפס־טיבל-הזמר
המיזרחי. יום]? כן־ישראל,
מארנן הפסטיבל, הזמין אותה באופן מיו חד.
אחר־כך
היא נוסעת לסיבוב־הופעות ב תורכיה,
ומשם תשוב חזרה לניו־יורק, שם
מחכה לה אמרגנה וידידה האישי מזה
שש שנים ששון רג׳ואן, ביחד עם
שתי בנותיה.
בינתיים מתגוררת עליזה בדירתה ש ברחוב
החשמונאים בתל־אביב ונפגשת
בלונדון האם יש אדם אחד על־פני כדור־הארץ שאינו יודע שפנינה
רוזנכלום שוחררה מצד,״ל מפני שהיתר. יפה וסכסית מדי? קשה
להאמין, אחרי שעשרות עיתונים בעולם הקדישו לנושא זה כת־בות־ענק
מצולמות, בעיקבות העולם׳ הזה.
ובכן, יש אחד כזה, והוא גילה את בורותו מעל עמודי אחד
היומונים הנפוצים ביותר בבריטניה: דיילי אכספרס. הוא מגדיר
את פנינה כ״חיילת משוחררת ששירתה ברמודהגולן.״ וכל זה
למה? כדי להסביר למיליוני קוראיו את המהפכה הגדולה שחוללה
פנינה בבואה ללונדון, כשהחליטה כדבר ראשון לשנות את שמה.
כן, כדאי שתדעו זאת. החל מהיום לא תשמעו עוד על פנינה
רוזנבלום. מעתה תשמעו על פנינה גולן — ותשמעו הרבה,
האמינו לי.
איך הגיעה פנינה ללונדון, כשהתכוונה בכלל לנסוע לגרמניה?
אל תשאלו. זה פשוט קרה. בדרך לגרמניה חנתה ברומא׳ הכירה
אנשים, ועל־פי עצתם המשיכה ישר ללונדון, כדי לפתוח שם
בקאריירה חדשה. וכאשר פנינה רוזג --סליחה, גולן, מחליטה
משהו — זהו זה. אין דרך חזרה.
נדמה כאילו כל לונדון חיכתה לישראלית הזוהרת, כדי להת בדר
בחורף הגשום, בין פצצה אירית אחת לשנייה. על־כל־פנים,
הולך לה שם קלף משוגע. היא נתקבלה ישר על־ידי סוכנות
ידועה לדוגמניות, שדאגה להחדירה לעיתונים. העיתונאי מה־דיילי
מייל, אחרי שהקדיש לה רבע עמוד בעיתון שלו, לקח
אותה למועדון אנאבל, ומנהלת המועדון הכירה אותה לבוס שלה,
זיקטור לוניי, שהציע לה לעבוד במועדון פלייבוי, השייך לו
גם הוא.
אבל פנינה איננה טיפשה, והיא סירבה. במקום זה נענתה
להזמנתו לבלות איתו ועם ״כל מיני מיליונרים ולורדים״ בווילה
שלו מחוץ לעיר, ועכשיו היא יוצאת לה כל ערב לבלות עם
לורד אחר.
למה ״גולן״? לדברי פנינה בעיתון האנגלי :״כדי להגיד או
או־ג׳
לכולם שאני מישראל.״
בפעם האחרונה שביקרה פנינה במועדון אנאבל, את מי היא
רואה שם פתאום? את הסנטור הנרי ג׳קסון בכבודו ובעצמו,
יחד עם אשתו. מציינת פנינה :״הוא רציני מאד.״
הבעל תגידו לי, אבל הפעם בכל הרצינות,
איפה בכלל עוד מוצאים היום בעל כמו
הצייר אריה הרפז? הוא באמת משהו

מקדם

עליזה עזיקרי
עם ידידים. היא מספרת, לכל מי שרק
מוכן לשמוע, על המועדון המצליח על
טהרת הישראליות צברה איסט שהיא
וששון פתחו בניו־יורק, ושכרגע מופי עים
בו חנן גולדגלט, מי שהיד. בעלה
של הדוגמנית רונית רוזנשטיין, חם-
רת־המחזמרים רכקה רז. למועדון יש
אפילו תעודת־הכשר מהרבנות, שכן עליזה,
אם אתם עדיין לא יודעים, היא בחורה
שומרת־מסורת.
ואם לא די בזה, עליזה גם חתומה בסוס*
נות־אמנים המעסיקה זמרים כלייזה

ותום

ג׳דנס, ומופיעה כמיספר פותח בהופעות
אמנים רבים מהשורה הראשונה.
בטח שהיא תחזור בסוף ארצה, למה
לא? אבל בינתיים לא יזיק למדיגה ש־עליזה
תכניס לה כמה דולארים. כך, לפחות,
ה״א מאמינה.

•* 304 זג! וח £ 00 יוזנמ !0311־חתס&ק *!!יחש* \0זוויח*

3ח!ח<ק

£01׳ £116 1161£ 11£8
• )081 1זקס0ס 3ן!.תז<ז

?*, 034י&פסיה סס) 5־!*6ן ס0
ן ו0י0ס זג־ס?0:0זן*>) 1סודוסס

8־״8י! 80י8ז ויזזס*
!08 ותסו) 08 30*0ז!>ז8

פנינה גולן
״להגיד לכולם שאני מישראל״

האידיאל

בלתי־רגיל, הבחור הזה, ממש פנינה יחי-
דת־סגולה.
ואם אני אומרת לכם, תאמינו לי שאני

הזמרות

הוא ידוע בחולשתו לבנות המין היפה. מה לעשות, הוא לא היחידי בעולם.
מאז״ומתמיד חיזר בהתלהבות אחרי חברות״למיקצוע ואחרי יפות אחרות
שעמדו תחת הדרכתו.
לו, לעומת רבים אחרים, היתה תמיד אפשרות פתוחה להשיג כימעט
כל חתיכה שחשק בה. לא בגלל שהוא יפה במייוחד, עשיר במייוחד או
חכם באופן מייוחד, אלא פשוט בגלל שמכוח היותו מלחין ומעבד מוסיקלי
מצליח, יש באפשרותו לקדם את הקאריירה של כל זמרת מתחילה.

״בטח שאחזור לישראל״

מינלי, כרכרה

בנינה 1וצצת

הדולארים

סטרייסנד

אבל מלחיננו, בניגוד לכמה אחרים, לא רק אוהב את בנות המין חיפה,
אלא הוא אוהב גם לספר על יחסיו עימן בפומבי, ולהביא את החדשות
לידיעת הציבור הרחב.
אלא שמזה שלוש שנים נאלץ הבחור למלא פיו מים, ולהתחיל להיפגש
עם החתיכות שלו בחדרי־חדרים.
שכן לפני כשלוש שנים נשא לאשה, להפתעת כל מכריו ומוקיריו, גברת
צעירה העוסקת במיקצוע הרחוק מיליון שנות אור מעולם הזוהר והפיזמון.
אלא מאי׳ ארצנו כידוע קטנטונת היא, ואי־אפשר לשמור על סודיות
לאורך זמן. מה״גם שלאחרונה, החל מלחמנו לגלות סימני רשלנות, וניסה
להעביר בגלוי ומסיבה ברורה וחד־משמעית, זמרת יפהפייה חחברח באחד
מציוותי״החווי של צה״ל, ללהקה הצבאית שאיתח הוא עובד כרגע.
לא שזה רע, לקדם קאריירה של זמרת מתחילה, לגמרי לא. אלא שמישחו
כנראה סובר אחרת, ולמרות מאמציו של המלחין תכימעט־כל־יכול נכשל
הניסיון הנימרץ, והזמרת נשארת בצוות־ההווי המקורי שלה.
לא נורא. אני סומכת על המלחין שלנו שידאג לכך, שהוא יהיה זה
אשר ידריך את תוכניתו הבאה של צוות־ההווי הזה, ואם לא, לבטח ימצא
לו זמרת מתחילה אחרת, בלהקה צבאית כלשהי, שתשמח למישהו כמוהו
שיקדם את הקאריירה שלה.

יודעת על מה אני מדברת. מילד, שלי זו
מילה. איפה תמצאו בעל שהוא גם צעיר,
גם חתיך, גם צייר וגם נשוי ליפהפייה
בת ,21 שישלח ככה סתם את אשתו לסי בוב
ברחבי אירופה עוד לבד?
וכל זה, אחרי שהוא מספר לכל ה־מעוניין
עד כמה הוא אוהב אותר. ועד כמה
היא חשובה לו, ואיך שהיא משמשת לו
כהשראה בילעדית והוא לא יכול בלע דיה.
וכמה ׳שהוא מתגעגע אליה. וכשהוא
מספר את זה, בא לך לבכות — לא
מצער, אלא מהשתתפות.

זה שהוא טיפח את אשתו דורית,
שאותה הכיר עוד בהיותה קטינה וגידל
אותה לחופה ולמעשים טובים, זה עוד
מילא.
אבל לזה שהוא אומר שלמרות שהוא גדול
עליה באיזה 12 שנים טובות הוא לומד ממ נה
כל יום משהו חדש, באמת קשה
להאמין.
אבל מה, הבחור נשמע כל־כך ;אמיתי
כשהוא מספר על אשתו, עד שלא דק שאני
מאמינה לו, אני אפילו טופחת לו על ה שכם
ומעניקה לו בזה את אות הבעל ה אידיאלי.
ושלא
תחשבו שכל העניין הזר. עם ה אהבה
הוא חד־צדדי, חס־וחלילה־וחם. ה־עזר־שכנגד,
מסתבר, חושבת ומרגישה בדיוק
אותו דבר.
אבל ממש בדיוק.
אחרת, כיצד תסבירו איך זה שבמקום
להמשיך ולכייף באירופה הסתווית ה יפהפייה,
החליטה דורית לקצר את טיולה
ולחזור, כדי להיות עם הבעל בפתיחת
תערוכת־הציורים שלו שעתידה להתקיים
בעוד כ שבועז
לא תצליחו להסביר!

1111111הקא ריי ר ה
הוו אונ ע שנים ביססה רה מלי לנגוצק׳ ,אם רשף ילדים,
0101 של בבור בשווה הראשונה שר אדוינלי־פנים בישראל
שבו לומדים בדרך־כלל ארבע שנים. עדנה,
שהגיעה לבית־הספר לאמנות עם רקע
של שרטטת בצבא ושיעורי־ערב בפיסול
ובציור, השיגה ציונים מעולים כבר בשליש
הראשון •של השנה הראשונה, ועל־פי
בקשתה הוקפצה כיתה.
בשנתה השנייה *״בבצלאל, הזדמנה פעם
עם חבר־סטודנט למיסעדת־ד,פועלים רמה
שברחוב אגריפס. היא התוודעה אל בעלי־המקום,
והציעה להם לשנות את פני ה־מיסעדה,
שהיתר. מוזנחת מאוד. הם נענו
להצעה, וכך ביצעה עדנה את עבודתה ה ראשונה.
בעיקבותיד, באו נוספות: תיכנון
ועיצוב־פנים של מועדון מנדי׳ס השוכן
בבית ערבי ישן, ואולם האירועים של בית-
הספר הרפואה.
בשנה השלישית מצאה מלי את עצמה

ממיטבה ,־שאותו עיצבה מלי. עם ארונות-
עץ, תופעה חדשנית ביותר באותם ימים.
ארונות־המיטבח ניבנו בננריה מסויימת
ועורך־הדין בעל־ד,ווילה, שהזדמן לנגריה,
ביקש מן הנגר להכיר לו מייד את ה מעצבת
האחראית להם. וכך קיבלה מלי,
שהיתר. עדיין סטודנטית בבצלאל, עמדה
שאדריכלים מנוסים ומבוססים רבים שוא פים
לזכות בשבמותה.

כני סהל תוך הגשמה ותה וילה הביאה למלי שפע של
הצעות־ עבודה קוסמות נוספות. אחת

הדירה של הריקליסים בניו־יורק, לא הבנ תי
איך היא בכלל לקחה אותי,״ מספרת
עדנה.
אלא שהמשא־ומתן בינה לבין הריקלי-
סים עלה על שירטון .״להיות אדריכל-
פנים זה לא רק לשרטט, לקחת צבעים,
לעצב חומרים ולשים את הכל ביחד. צריך
להיות פסיכולוג, עם המון חישוב. סך
הכל, אדריכל־פנים נכנם לנשמה של ה לקוחות
שלו והיחסים נעשים אינטימיים.
״אם אדריכל מגיע למצב שהוא נמצא
ביחסים קרובים עם הלקוח, אז זה גורם
בהכרח לעימות. היחסים נמשכים לאורך
זמן, ובמשך הזמן מצבי־התח של הלקוח
משתנים.״ כך מסבירה עדנה את הסיבות
לכך שהמשא־ומתן לא התממש לבסוף.

מדי בחדרי חדר
* 11 די יום שלישי בשבוע נעצרת בפתח
}*ן המלון החדש, ההולך וניבנה בקירבת
מוסד־הנוער נעורים שעל כביש חיפה,
ליד נתניה, פיאט־קופה. מתוכה יוצאת במ הירות
אשד, צעירה נאה ונמרצת. היא
מטפסת לסל קומות המלון, העתיד להיות
בעל שלושה כוכבים ולהחזיק 300 חדרים,
עורכת רשימות ומפקחת על ביצוע עבו־דות־הפנים,
מתייעצת עם בעלי המקצוע,
מחלקת להם הוראות, דואגת שאלו יבוצ עו.
רק לאחר שהיא נוכחת כי הכל מתנ הל
על־פי הנחיותיה המדוייקות, היא ניג שת
עם הרשימות המאושרות אל מישרד
הפרוייקט, ומוסרת אותן לידי הקבלן. על
סמך רשימות אלו מקבלים לבסוף בעלי-
המיקצוע את שכרם.
עדנה לנגוצקי, דור תשיעי בירושלים
ובת לאחת המ״שפחות הנימנות עם עמד
די־התווך של נטורי־קרתא, היא מושפחת

מוצפת בהצעות־עבודה. כימעט כל בוטיק
שנפתח בירושלים ראה לעצמו חובה להז מין
אותה לתכנן ולעצב את פניו. היא גם
הפכה אדריכלית־פנים מבוקשת אצל בעלי
מיספרות ודיסקוטקים.
גולת־הכותרת של עבודתה בשנה הש לישית
היתה תיכנון ועיצוב־הפנים של
אחת הווילות היפות בירושלים, השייכת
לעורך־דין ידוע.
את העבודה בווילה קיבלה לגמרי ב אקראי.
מוכר־דגים בשוק מחנה יהודה,
שרכש שתי דירות בשכונת יפה־נוף שב מערב
העיר, הזמין אותה לעצב עבורו.
גולת־ד,כותרת של הדירה המצורפת היה

מהן כמעט שהפכה אותה לאדריכלית־פנים
של מיליונרים.
אשתו של המ״ליונר הישראלי־אמרי־קאי
משולם ריקלים, שראתה את ה־ודלה
המעוצבת של עורך־הדין, הטילה על
מלי את עיצוב פני דירת־הגג המפוארת
שלהם בשכונת המיליונרים קריית־וולפסון,
המוקמת בעמק המצלבה.
מלי גשלחה על ידי אשתו של ריקליס
לניו־יורק, כדי שתראה שם במו־עיניה
את דירתם הניו־יורקית של הריקליסים
ותלמד !את טעמם, וכן כדי שתכיר את ה ארכיטקט
האישי שלהם .״כשראיתי את

״לעבוד עם אנשים שיש להם הון כסף
שהם לא יודעים מה לעשות בו, שלא
יודעים מה הם רוצים, שמשנים את דעתם
בל רגע, זוהי עבודה מפרכת,״ היא אומ רת.
.טענות
רבות יש למלי גם נגד בעלי-
המיקצוע .״׳אני מתווכת בין האנשים
שאני מתכננת להם לבין בעלי-המיקצוע
המבצעים את התוכניות, וזה ממש גיהי נום.
אין בארץ מוסר־עבודה, אין תרבות-
עבודה, אין יהשר ואין גימור. בין התוכניות
שבחות. אצלי על השולחן לבין מה
שיוצא לאחר־מכן אני עוברת דרך־יסורים
של ממש.

— מאות --

ש רי ת שפרוש,
המכונה מלי בפי מכריה, היא אד ריכלית
ומעצבת־פנים מזה ארבע שנים בל בד.
היא
הספיקה להינשא בגיל ,21 ללדת
את דלית בת ה־ 15 כיום ואלון בן ד 13
לעבוד במשך שבע שנים כמורה, לעמוד
על סף קאריירה מבטיחה של שחקנית ב תיאטרון
הקאמרי, לסיים את החוג לאד ריכלות
ועיצוב־פנים בבצלאל ועם סיום
לימודיה, לפני כארבע שנים, גם להתגרש
מבעלה יוסי לנגוצקי, דוקטור לגיאולוגיה
ואלוף־מישנה בצה״ל ולעלות על דרך ה הצלחה
המיקצועית האישית.
מהו הכוח המניע ואשר, צעירה, אם לשני
ילדים בגיל בית־הספר ובעלת מיקצוע מסו דר
לקום ללמוד מיקצוע חדש?

לכתי כזמנו ללמוד הוראה כמו
•׳ן | כל ילדה טובה, אבל תמיד ידעתי
שלא אצא לפנסיה בתור מורד״״ מספרת
עדנה. .״חיכיתי עד שהילדים יגדלו ויילכו
לבית־הספר, ואז ,׳לפני כשבע ת!נים, נר שמתי
לבצלאל.״
הסיבה שהניעה אותה ללמוד אדריכלות
ועיצוב־פנים דווקא, ברורה לה היטב.
״השילוב שבין האמנות והצד הפרקטי, הק שר
עם אנשים והכסף הרב •שאפשר להר וויח
במיקצוע מסוג זה, הם שקסמו לי,״
מסבירה מלי.
במשך שלרש שיים למדה בבצלאל בחוג

מעיינת בתוכניות עיצוב־הפנים שהיא עורכת עבור בית־החרושת
לצבעים, שהיא משמשת כארכיטקטית וכיועצת הקבועה שלו.

שלמי, כשהבובות משמשות שם הן כתפאורה וה 1כקולבים. את
תכלית עבודתה היא רואה בשילוב מוצלח של אמנות ומעשיות.

במדון בן 300 התדוים מתכננת, מכסות ומבקחת מרי עד סידור הבנים
,״אני יבולה לתכנן כל מה שאני רוצה,
אבל לא תמיד זה ניתן לביצוע. בעלי-
המיקצוע לא מובנים לבצע !שיום דבר יוצא־דופן,״
1קובלת מלי, שתיבננד. בפרוייקט
מסויים להשתמש בציפוי פלטות־חמר על
עץ, הרכב המאפשר כיפוף של החומר, ולא
מצאה מי שיבצע עבורה את העבודה.
״הייתי צריכה לעמוד על הברכיים כדי
שיבצעו לי ואת זה,״ היא מספרת .״את
קובעת עם חשמלאי והוא לא בא, קובעת
מחיר והוא לא עומד בו. אני ממש נתונה
בידיהם של כל בעלי־המיקצוע, במקום
שזה יהיה להיפך.״
כשמלי מקבלת פרוייקט לתיכנון, עומ דים
בפניה מיספר נתונים. היא מביאה
בחשבון את החלל, את הפונקצייה שהחלל
צריך למלא, ואת התקציב. על־מנת להגיע
לתוצאות מידניות, היא קוראת סי׳פרות
מקצועית, בודקת את מה שנעשזז קודם־
לכן באותו;נושא, עורכת מחקר אצל בעלי
פרוייקטים דומים. אחר־כך היא לוקחת
את כל הנתונים יחד, מביאה בחשבון ש המקום
— במידה שזה בית־מיסחר, מועדון
או מלון — צריך גם לשאת רווחים, פורשת
דף־נייר חלק, ומשרטטת תוכנית.

עבודה —
לא רושם
4 4ישר דו! ש ל האדריכלית העסוקה
שוכן בדירתה המקסימה בשכונת
רסקו בירושלים, ישם היא מתגוררת יחד
עם בתה, דלית.
״לפי סדר־הגודל של העבודה שלי היי תי
צריכה לפחות מישרד עם מזכירות
ושדטטים,״ היא אומרת ,״אבל אני הח לטתי
שבחיים האלה אני לא משתעבדת
לא לעובדים שלי ולא לאף אחד. אני
רוצה — אני עובדת, לא רוצה — נוסעת
לסקי־מים באילת או לחו״ל.״

יש הסבורים כי אין זה די מיקצועי ש־לאדריכלית
מסוגה של מלי אין מישרד.
אותם אנשים אף מביאים לדוגמא את
הארכיטקט האמריקאי פילים ג׳ונסון, ש־תיכנן
את מישרדו כך שהאנשים הנכנ סים
אליו מקבלים הלם, ואחר־כך הוא
יכול לעשות בהם כרצונו. מישרדו של
ג׳ונסון זה צבוע לבן מהמסד עד הטפחות,
כדי להגיע אל האדריכל עצמו צריך לע בור
גדוד של מזכירות לבושות חלוקים
לבנים, וכשנכנסים לבסוף אל קודש הקודשים
מוצאים שם את ג׳וגסון יושב
מאחרי מכתבה שחורה ענקית, כשהכל
סביבו לבן, ולאורחים אין היכן לשבת.
מלי לנגוצקי יודעת, כי מישרד ומזכירה
בתוכו נחוצים לשם עשיית הרושם ה דרוש
,״אבל אני לא עובדת בשביל ה
עצמי.
ההצלחה היא כמו כדור־שלג. לי
היה באמת מזל שנכנסתי לאופנה והפכתי
פופולרית,״ היא מסכמת בחיוך.

רק לא
ח ת־ ה סי לון
^ פ ני היא אשד. טרודה ביותר, אין
מלי מזניחה את חיי־החברה שלה.
היא א־שת־חברה ידועה וחביבה על רבים
ויש לה חברים לטאות, בני כל הגילים
וכל השכבות, וידועה כמוזמנת למסיבות
רבות.
את סופי־השבוע היא מבלה בחברת
ילדיה או בלעדיהם, באילת ובאכזיב. היא
גם משלבת עבודה בהנאה ונוסעת לעיתים
תכופות לחו״ל.
לעתיד הקרוב מתכננת מלי לנסוע ל לונדון
ולסך פדנציסקו, שם ממתינות לה
הצעות־עבודה מפתות.

יפות, יפות

מלי לנגוצקי ובתה
בת שלושה חדרים
גר עם אביו, הדוקטור לגיאולוגיה יוסף לנגוצקי,
ליד תל־אביב. מדי שבת נוסעות מלי ודלית

1לית בת ה־ , 15 מתגוררות יחד בדירה
בשכונת ״רסקו״ בירושלים. הבן אלון
בעלה ־לשעבר של מלי, בשכונת נווה־מגן
לשפלה ועורכות יוס־מישפחה עם אלון.

אבל היא תחזור, לכל המאוחר בקיץ
הבא. כך היא מבטיחה. למרות הצלחתה
המטיאורית, משוכנעת מלי שמיישרד־השי־כון
של ישראל זקוק לה יותר מאשר אנשי
חיוג־הסילון.

רושם. ידוע לי שאני מסכנת עבודות כש אני
עובדת בדירתי, אבל אני כל־כך עסוקה
ממילא, שזה לא משנה לי.״
להפוך לאדריכלית ומעצבת־פנים מקובלת
וטרודה תוך ארבע שנים בלבד —
אין זה מן הדברים הקלים, בייחוד בשוק־העבודה
הישראלי, בו התחרות אכזרית.
אך נוסף לפרוייקט המלון שעליו עובדת
עדנה מזה שנתיים וחצי, היא עסוקה כעת
גם בעיצוב פני דירת־השרד של שר־המיש־פטים
חיים צדוק, ובעיצוב חנויות, בוטיקים
ומספרות בכל רחבי הארץ, בתיכנון די רותיהם
של אנשים רבים, בתיכנון ובעי צוב
רהיטי-ילדים. כמו־בן היא משמשת
כיום אדריכלית־פנים קבועה בחברת טמי
בור.
לאחרונה נטלה על עצמה לנסות לפתור
את בעיית מצוקת הדיור של מישפחות
מרובות־ילדים. מלי החליטה לנסות לתכנן
בהתנדבות, וביוזמתה הפרטית, חדר מניא־טורי
כך שארבעה־ח׳מישה ילדים יוכלו גם
לישון בו, גם להכין בו את שיעוריהם וגם
לזכות !בפרטיות מסויימת. בימים אלה הגי שה
תוכנית למישרד־השיכון, והיא רק
מקווה שהפיחות לא יפגע בביצועה המעשי
של התוכנית.
את הצלחתה מסבירה מלי בצירוף של
מזל, בישרון וחוצפה .״נזרקתי לים, והתחלתי
ל־שחות. עוד כשהייתי סטודנטית,
ללא כל ניסיון. היה לי מזל, והוכחתי את

חדר לדוגמה

בבית־מלון חדש בן 300 חדרים, שאותו תיכננה מלי
מהמסד עד הטפחות• המראה שליד השולחן משמשת
גם כמנורה, ובמקום תמונת־הנוף הסטנדרטית המקובלת מטפס כאן חלק צר מן השטיח
על הקיר, ויוצר קישוט דקורטיבי. המשימה: תוצאות מירביות באמצעים מיזערייס,