גליון 1944 מתאריך 4 בדצמבר 1974

שנת האשה הבינלאומית האו״ם הכריז על השנה הבעל״ט כעל
״שנת האשה הבינלאומית,״ ולצייד מתן
אופי אחיד וקוסמופוליטי לנושא, עיצב
סמל אשר יביע נשיות ובינלאומיות גם
יחד.
אלא שאותנו האו״ם לא יסדר כלבן
מהר.
מועצת ארגוני הנשים בישראל התכנסה
ודנה בעניין הסמל וקבעה מפורשות
(עפ״י ידיעה מ״ידיעות אחרונות״ )27.11
כי מובעת סלידה מן השימוש בסמל
הביולוגי של האשה, שחלק ממנו בצורת
צלב.
>,הסמל של האו״ם נראה לנו מכוער
ולא יפה,״ סיפרה לנו חברת מועצת
ארגוני הנשים, הגב׳ מרים מאיר ,״ולא
רצינו לפרסם אותו כאן אצלנו, במדי־נת־ישראל.
לקחנו את סמל האו״ם אל
הגב׳ תווץ־אדלר (גרפיקאית) ,וביקשנו
ממנה לעשות מכל הגויים — גוי אחד״.
(ציטוט מן הידיעה הנ״ל).

העורן והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
ב. מיכאל, חנון מרמרי, אפרים סידון.
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

כו ס מי ס עם:

שר ה ע בוד ה והאבטלה

אבטלה? מה נחאום אבטלה?
איו מי ל ה כז א ת

אנחנוע רו כיםכנגדה

לאנכירבהינכרית או ת ה

אנחנו (בהיסוס) :אבטלה???
שר העבודה (נמרץ) :אבטלה? מה פתאום אבטלה?
אנחנו (נבוכים) :מצב כלכלי, צינון המשק...
שר העבודה (חסון) :אין אבטלה. לא היתד, ולא תהיה.
אין מילה כזאת. לא שמעתי על קיומה לפני .1948
אנחנו (מבויישים) :בכל זאת?
שר העבודה (גמיש) :אנחנו לא מכירים באבטלה. לא
נכיר בה( .בקוממיות) לאחרונה הקימונו מטה מיוחד למיל־חמה
בה. אנו ערוכים( .בוטח) אנו בטוחים.
אנחנו (קטנטנים) :יש תוכנית אופראטיבית?

הסמל שעוצב על־ידי האו״ם

שר העבודה (תקיף אך שליו) :נגד מי? נגד מה? יש
שמונדרעשר אלף מקומות עבודה פנויים( .צמא) המשק
צמא לידיים עובדות. נכשיר ונעביר! נסב ונסובב! נמיין
ונשריין! נשיר ונרוננן! מחק״ל לקק״ל, מתע״ץ למע״ץ,
מביגוד לסיוד.
אנחנו (בסקרנות) :אז מה?

תרגומו לעברית על־ידי תורן־אדלר
וגם אנו, עורכי ״ 200 הארץ,״ חשבנו
שסמל האו״ם הוא מכוער ומגעיל. לכן
פנינו אל גרפיקאי נודע וביקשנו ממנו
להגיש עוד כמה הצעות נאורות ונאות־טיות,
כך שכל גוף־נשי או אירגון־נשים
ברחבי העולם יוכל להזדהות עם סימלו־הוא
או סימלה־היא מבלי להיפגע על־ידי
האחדות המנוונת. אז בבקשה :

קבוצת לא־מובטלים מקבלים כברכה הודעת השר
בולטים במיוחד: שמעיה (ממושקף) ואבטליון

זי ל ב רגי אד ה
עובדיה כדיחי המוליירי

אשה הדתית־לאומית

הרפגץ־בדיחי ידבר בניב תימני מס תלסל,
שכן יואל זילברג המעבד והבמאי,
החליס להפוך את הסיפור למעשה ה מתרחש
בישראל: הופכים מעט את
היוצרות, משאירים את השלד ו״הקמצך
הופר ל״איסה הכסף״.
עתה העלו בדמיונכם את מולייר כש הוא
רואה את הרפגון שלו טובל פתו
בסחוג...

(מעריב )25.11
תפשתם את השיטה ז הנה, למשל :

״ דו פ קי םאתאמא ״
על פי הטרגדיה היוונית ״אדיפוס המלך״
מאת סרפוקלס ובעיבוד יואל זילברג.

האשה הלסכנית

האשה המשוחררת
(מימין: סמל ותיקות התנועה)

131

שר האבטלה (בביטול) :המובטלים־לעתיד יכולים
להירגע. אנו נכרית אותה! נשמיד אותה בבסייסיה! לא
ניתן לה להשתולל כאן! אנחנו מוכנים! רק שתבוא, רק
שיהיה לה אומץ! אנחנו נראה לה. ובכלל, שטויות! הרי
היא לא קיימת.

אדי אזולאי, תינוק פעוט, ניטש על־ידי
אמו וגדל בבית העוזרת עזיזה, אותה
הוא חושב (בטעות) לאמו. צועניה
זקנה מבשרת לו כי בהתבגרו ישכב עם
אבותיו. אדי נמלט מבית עזיזה ומתגלגל
ממוסד למוסד( .הפסקה).
במערכה ב׳ מופיע אדי כג׳יגולו ברחוב
60 ביפו: אחת מלקוחותיו הרה לו והוא
נושא אותה לאשה ונולדות להם שתי
בנות — אניטה ויסמין.
בניגוד למחזה המקורי מסתיים ״דופקים
את אמא״ ב״האפי אגד״ כשאדי
נושא את אביו בטקס מסורתי. בחתונה
נשפך בורקאס כזעטר ויגאל בשן שר

שני שירים. בתפקיד אדי השחקן גבי
עמרני.

״ז׳ אנ ט, א ת דרעק י״
מחזה עם פזמונים על־פי ״ז׳אן ד׳ארק,״
מאת ג׳.ב. שאו וי. זילנרג.
ז׳אנט המסטולה שומעת קולות מיס-
תוריים בלילה. שמים לה עלוקות על
הגב. לוקחים אותה לתימני זקן שמכין
לה עשבים מיוחדים. מביאים לה מגרש
שדים מיוחד מנס־ציונה. שום דבר לא
עוזר. הבחורה שומעת קולות, בלאדינו,
מכיוון הגג.
אחרי ההפסקה עולה ז׳אנט אל הגג
לתלות את תחתוניה ולהפתעתה היא
מגלה את אחותה ז׳קלין מתעלסת עם
סלומוניקו ואתי גרוטס. ז׳אנט מבינה
בי הקולות המיסתוריים באו מן הגג
והיא שורפת את אחותה לעיני כל השכונה.

תפקיד ז׳אנט שיחק הפעם השח קן
המחונן גבי עמרני .

״ מוי שהו ענ טי ל א טו ר ״
עפ״י ״המלט״ מאת שייקספיר וזילברג.
מוישה הוא מפעיל־קלארק מרוקאי
שגר בנמל־אשדוד. בלילה הוא רואה את
רוח אביו. הרוח מספרת לו שאמו הבינה
לו בורקאס מורעלים ולכן מת. מוי״
שה מספר על כך לז׳אקי אבוקסיס
(הוראציו) ידידו, וזה קורא לו פסיח־דאמיקול־קוקויה
— מבאן שמו וענטי־לאטור.

להיות
או לחדול ץ
שחקן ענזרני כהמלט־ועגטילאטור
מוישה יורד מהארץ בגלל שאיבד את
אהובתו (פרמיה) וחוזר לאחר שלא קיבל
רשיון עבודה בבלגיה. הוא מסתכסך עם
שני אשכנזים ווזווזים־יא־מנאייק בשם
רוזנקראנץ וגילדנשטרן והורג את דודו
ואת יועצו של אביו, ועוד שני חבר׳ה.
אהובתו פרמיה מתאבדת בבלומפילד
אחרי שיפו הפסידה לשמשון ומוישה
שואל אם להיות או לא כשברקע מזמזמת
כל הלהקה את התשיעית של נס־הובן
וליטאי. המסך יורד כשכולם מתים
חוץ מגבי עמרני. הוא יישאר לעד.

— מ מי שנ תו של מיי סדו —
בורשט והכלם !
ד״ר מ. זוארץ
(בשיחה עם סלק שמאלני)

שלב השאלה העו״נת
ו ל עו מתם:

מעריב 28.11ת ל מי ד מציג ש אל ה
פ רו בו ק טי בי ת לרא שהממשלה.

י די עו ת 28.11ת ל מי די ם מ ציגי ם
ש א לו ת עויינו ת לרא שהממשלה.

(מבט מן הצד).
עמידה קפיצית, כשרגל שמאל כפופה לפנים ועקב
ימין דרוכה לזינוק. הידיים בזווית חדה, לופתות
באכזריות את שולי הנייר. עין בלתי־מתבוננת עצומה
למחצה. בלוטות האדם רוטטות. הנשיומה איטית
ומאיימת.
כל עין יהודית תמימה תבחין מיד בחוצפתו המופגנת
של התלמיד. למרות ערביותו הבולטת (ראה
תמונה) מעז הוא לשאול שאלות אשר לא היה
מעלה על דעתו לשאלן בסין או בהאיטי, או ברי־פובליקה
העממית של אבונגו־אבונגו.
מה הוא חושב לעצמו, אם הוא ערבי, אז מותר
לו הכל?

(מבט על)
שימו לב להבעת השינאה התהומית השזורה
בריצודי אנטישמיות חולנית. הריר הנוטף (למעלה
מימין) הוא חלק אורגאני מן השאלה. על פני השואל
ניכרת התעלמות מוחלטת ממפעלנו הציוני, וניצול
זול ושפל של הדמוקראטיה — שפירושה הזנחת
הכיוון הקונסטרוקטיבי שהותווה על־ידי מר סייף
א־דין זועבי.
התלמיד מאבד את זהותו העצמית כיוון שהוא
שואל שאלות אשר צריכות לתשאל על-ידי תלמידים
יהודיים, במסגרת חיפושיהם אחר זהותם העצמית.

דוג מהלשאלהפ רו בו ק טי בי ת של תל מי
דער בי:

״מדוע מסתייגת ישראל מההכרה הבינלאומית
כאש״ף?״ (ידיעות .)28.11
איזו שאלה, אפשר לחשוב שהערבי הוא אריק
שרון.

״האם מוכנה ישראל לוותר על הגדה המערבית
ורצועת עזה תמורת שלום אמת?״(ידיעות.)28.11 ,

אצלכם...
לאור נהייתו של הישראלי אחר סל המזו נות
— מה הפלא שאנו חזקים דווקא בבדור...סל
— ודי לחכימא.

בימים הללו הופך הפסוק ״מים גנובים ימ תקו״
— ל-״מים מתוקים יגנבו״ — ודי לחכימא.

מול עמדתו הקישחת של השר המפ״מי
בעניין צירוף הליכוד לממשלה ולנוכח ההת-
ייקרויות האחרונות, יש לומר: טוב שמן טוב
משם־טוב — ודי לחכימא.

בשנת 67׳ שרו ״נאצר מחכה לן־בין״ —
ורבין בא. שמא נשיר היום ״בגין מחכה
לרבין״ ז — ודי לחכימא

אומרים שבוולאדיבוסטוק היתה ״הפשרה״
ולוואי ולא נרטב ...ודי לחכימא !

דוג מהלשאלה עויינ ת של
ע ר בי:

ת ל מי ד

מאתד ״ ר מ. זוארץ
מאבקו של מר ירוחם משל בתוכנית הכלכלית
הפך כבר למשל ולשנינה. שהרי אמרו
חכמים: מודה ועוזב — ירוחם ! (ודי לחכימא).

לנוכח פרשת רכטר, צור, בן־ציון וחבריהם
ראוי לאמור: מנהל שסרח, נתפס במנכ״לקלתו,
ודי לחכימא.

לנו נס חנוכה.בזמן הזה
בימים ההם נעשה
נעשה לנו או-נס-קיו . .

מ פנ קסההחד רו ת:
מול גל המתירנות הפושה בארץ אין אתה
יודע מה מזיק יותר: טילי הסם הרוסיים
מחוץ, או תילי הסם מבית.

כשאדם נכנס לחנות כלי-כתיבה, הוא חש
ביתר שאת את צוק-העטים.

ת ל מיד, ערבי טוב, שו אל
שאלהנ בונ ה.
(מבט חזיתי)
עיני השואל מאירות המתנוצצות
בחוכמה. פיו ריחני ומחייך. נחיריו
רוטטות בשובה ונחת. גבותיו
עבותות, אך לא מעוותות.
שערו מכסיף משהו. אוזניו נקיות.
צפורניו נטולות. בן נאמן להוריו
ולמיעוטו.

דוג מהלשאלה טו ב ה
של ערבי טו ב:
א. מדוע אין מלמדים את השפה
האידית בביה״ם, כדרך לשמירת
קשר עם הגולה?
ב. מדוע מתנגד רה״ם לממשלת
ליכוד לאומי?
ג. מדוע אין נוקטים ביד תקיפה
יותר כנגד מחרחרי מהומות
בגדה?

דבר המערבת

על מפ״ם וחמת בדיחה עממית מספרת את הסיפור
הבא:
נוסעים שני יהודים ברכבת מקובנה
לווילנה. אומר יהודי לחברו :״מהיכן
יהודי?״ עונה לו חברו: מ פיג סק.
אומר הראשון: שמא תפתח את החלון,
שהרי חם בחוץ. עונה השני: ואם
אפתח יהיה קר בחוץ?
בדיחה זו מספרים היום בחוגי השמאל
ומפ״ם בראשם.
ואף על פי כן, על מ פ ״ ם וחמתם
תקום ממשלת הליכוד הלאומי .

תו גוו
ין•!ף
בן־גוו״ון חשש
לונחיד המדינה
אחד הסודות השמורים שנתגלו לאחרונה, אגב
הטכסים לזיכרו של דויד בן־גוריון :

בתקופה האחרונה לחייו היה בן־גור־יון
שקוע בפסימיות עמוקה לגבי עתיד ה מדינה.
מקורביו ניסו להסביר זאת כסני״
ליות גוברת.

הופיע פינחס ספיר אישית, והחליטו לשלוח
נציג לישראל בדי לברר מה קרה לכספים
שתרמו, לפני שיחליטו על המשך המאמץ.

תקוע -נ שיא

אחר ״המחדל״

אוניברסיטת בן־גוריון

בא !,השבר״

עדיין לא ברור סופית מתי יפרוש יום!?
תקוע משירות־החוץ.
לדיפלומט חד-הלשץ, בעל הנטייה ה־רפ״יסטית,
הוצע תפקיד מפתה: נשיא אוניברסיטת
בן־גוריון בבאר־שבע.

תבעו חקירה מחדש
של דירת רכטר
חברי ועדת הביקורת המרכזית של ההסתדרות
יתבעו חקירה מחדש של פרשת
הדירה של מנכ״ל ״סולל־בונה״ צבי רכטר.
החקירה תובל להתקיים כקרוב, באשר פר

ל צי בו ר קורא•

הוווו! 0ו. ו ה

דו־ שיה באמצעות גולים נראה כי המצרים מוכנים עתה לקיים בזהירות את
ראשיתו של דו־שיח גלוי עם ישראל — תוך הק פדה
על כך שבצד המצרי יופיעו, בינתיים, רק גו לים,
שאפשר יהיה להתנער מהם בשעת הצורך.

אחרי הופעת ״העיתונאית המצרית״
דנה חסן, שהיא מצרייה גולה החייה כאמריקה,
בדו־שיח עם ישראלים כארצות
הברית, מסתבר כי גם המצרי ״מחמוד הו־סייד,״
המופיע כדו-שיח עם הפרופסור הישראלי
שאול פרידלנדר, מורכב משני גולים
החיים בפאריס, כהג׳ת אל־נאדי ועאדל
ריפעאת, שהוא יהודי.

ריב מוכן
להתפטר מהממשלה
שר-ההסכרה, אהרון יריב, הודיע למנהיג
הליכוד מנחם בגין, בי היה מוכן לוותר
על בטאו בממשלה אם תוקם ממשלת ליכוד
לאומי.
יריב, התומך בהקמת ממשלה כזו, התייחס לאחת
הבעיות שהועלו בקשר להקמת ממשלה כזאת: המיספר
הרב של השרים אשר יהיו אז בממשלה.
בינתיים גם התלונן יריב אצל ראש־הממשלה על
כך שאין משתפים אותו בהחלטות, ואין לו מידע,
על אירועים שונים, הדרוש למילוי תיפקידו כשר־ההס־ברה.
הוא התלונן שנודע לו על התקפת הפידאיון על
בית־שאן מהרדיו, למרות שאחר־כך הוטל עליו התפקיד
הקשה להתנצל על מעשה שריפת הגופות ולייצג
את הממשלה בהלוויית החללים.

חרם על
מסיבה לסביר
השערוריות הכלכליות הגדולות התחילו להשפיע
באופן משמעותי על תורמים ומשקיעים יהודיים בחו״ל.

כקהילה חשוכה אחת — דרום־אפרי־קה
— ניכר הדבר מאוד. אנשי־הכספים
המקומיים החרימו מסיכת-קוקטייד, שכה

מארגני ההפגנה השיבו שהם האחראים
על ההפגנה.

יחד עם בל העיתונות הישראלית,
נאלץ ״העולם הזה״ השבוע להעלות
את מחירו כאופן ניכר.
כעיקכות הפיחות, עלה מחירו של
חומר-הגלם העיקרי שלנו, הנייר, כצורה
תלולה — נוסף על העליות הקודמות
במחיר הנייר כשנה האחרונה.
גם שאר הוצאות העיתון עולות כמידה
רכה כמיסגרת ההתייקרות
הכללית.
השתדלנו לצמצם את עליית־המחיר
עד במה שאפשר, והגבלנו אותה ל-
,280/0לעומת עלייה של /0ס 35 ומעלה
במחירי העיתונות היומית.
״העולם הזה״ מקווה שקוראיו יתייחסו
לעלייה זו כהכנה, באמצעי חיוני
להבטחת המשף מלוא פעולותיו,
הדרושות עתה יותר מתמיד.
למינויים כעולם וכארץ המחיר
הקודם, עד לגמר התקופה שעבודה
שולם מראש.
שת קשרי צבי רבטר וטיבור רוזנכאום תועבר
לחקירת הוועדה.
ועדת הביקורת המרכזית בדקה בשעתו את חדרך
בה רכש צבי רכטר דירה. היא מצאה כי רכטר קנה
מחברת־בת של סדלל־בתה דירת ארבעה חדרים בשיכון
בבלי, במחיר של 60 אלף ל״י בשנת .1970/71
ועדת הביקורת לקהה מעריכים, שקבעו כי שוד
הדירה היה לפחות 114 אלף לירות. הוועדה שמעה
מרכטר כי מימן את רכישת הדירה בעיקר ממתנת
כסף שקיבל מאחיו, מנהל בית־חולים בארה״ב (רכטר
היה חבר קיבוץ מעלה־החמישה, עד שנת .)1968 מזכיר
ההסתדרות יצחק בן־אהרון, שקיבל את מס קנות
הוועדה, פסק כי רכטר ישלם עבור הדירה לפי
מחיר של 90 אלף לירות בילבד׳ ורכטר הוסיף 30
אלף לירות, שבאו בעיקר ממענק מיוחד של 25 אלף
לידות שקיבל מסולל־בונה לרכישת הדירה.
עתה, לאור הגילויים על טיב הקשרים בין צבי
רכטר וטיבור רוזנבאום, ועסקות כספיות הקשורות
בחברות אמריקאיות, טוענים חברי ועדת־ד,ביקורת כי
יש לבחון את הפרשה מחדש. הם אומרים כי כשם
שהיועץ המישפטי של ההסתדרות, יצחק טוניק, סירב
לקבל את הצהרת רכטר לגבי העסקות עם רוזנבאום
ודרש מיסמכים, כך צריכה הוועדה לדרוש מיסמכים
לגבי דרך מימון הדירה בשעתו ומקורות הכסף.

אלון ניסה למנוע
הופעת ד״ן ואבן
שר־החוץ, יגאל אדון, ניסה למנוע את
הופעתם של השריפ-לשעבר משה דיין ואבא
אבן כהפגנת-התמיבה ההמונית שנערכה
לפני בשלושה שבועות כניו-יורק.
אלון ביקש משגריר ישראל בוושינגטון, שימחה
דיגיץ, לבדוק אם אפשר למנוע את הופעתם, אך

הבלעדיים

בימים הקרובים ייצא לאור ספר בשם השבר,
שיתאר את הפרשיות הכלכליות האחרונות. המוציא-
לאור של הספר הוא אלי לנדאו, חתנו של עובד בן־
עמי, ידידו ושותפו הוותיק של טיבוד רוזנבאום.
כותבי הספר הם קבוצת כתבים כלכליים, הידועים
בנאמנותם לנגיד בנק ישראל משה זנבר.

הספר יתקוף בחריפות את פינחס ספיר,
באחראי העיקרי לכל מה שהתרחש, ויציג
את רוזנכאום בקורבן הנסיבות. הספר יגן
על זנכר כפרשת בנק ״ארץ־ישראל בריטניה״
ויתאר בעיקר את המתרחש מנקודת
ראותו.

ה,ממזר ,,בקולנוע
האח והאחות לאנגר, שפרשת ממזרותם
עוררה סערה כארץ וגרמה במעט לנפילת
הממשלה, ישמשו נושא לסרט ישראלי חדש.
הממזר יהיה סרט עלילתי ארוך בסימנסקום, ב הפקתו
של שיש קולר.

בשר סוסי
בחל־יאביב
אחד האמרת מחירי הכשר, שוב מוז
רמות למרחב תל־אכיב כמויות גדולות של
כשר סוסים וחמורים הנישחטים, ללא בל
פיקוח וטרינארי, בכתי-מיטכחיים שחורים.
מחלקת הפיקוח העירונית, בעלת כוח־האדם ה מצומצם,
אינה מסוגלת לבער את הנגע.

פרסוטת בטיסות
חכרת ״אל־על״ החלה להקרין סירטוני
פירסומת בטיסות מטוסי 747 שלה.
הסכם ראשון על סרטוני פירסומת נחתם עם בנק
דיסקונט. במטוסי אל־על יקרינו סרט פירסומת של
הבנק, משך חצי שנה, תמורת הסכום של רבע מיל יון
לירות.

מחסום בפני הגירה
לדרום־אפריקה
במושבה הישראלית בדרום־אפריקה נפוצו שמועות
בדבר קיום הסכם חשאי בין ממשלות ישראל
ודרום־אפריקה, למניעת הגירתם של ישראלים ל מדינה
זיו.

כקשות רכות שהוגשו על-ידי ישראלים,
הרוצים להגר לדרופ-אפריקה, נדחות כאופן
סיטוני על־ידי ממשלת דרום־אפריקה, ללא
סיבה סבירה ובניגוד למדיניותה הכללית.

מיסטר מזו״ך

::::האם,הוגש
לוועדת-אגדנט ביודעין מים-
במזייף 1די לחפות על שגי או ת ^
סוגייה זו עשוייה להעסיק בקרוב
לא רק את הוועדה עצמה, אלא גם
י את כתי-המישפט. יש לה השלכות
מרחיקות-לבת הרבה יותר מפרשת
״מיסמבי סימן־טוב״ המזוייפים,
ואשר הוועדה סירבה למעשה:
::::לחקור את החשדות לגבי אמיתותם,
למדות שהתבססה. עליהם כדו״ז :*8 #
הדקי הראשון שדה.

האמנות של דייב וצוות עובדיו

ב מספר ה היוניסקס החד שה
בבכר מלכי ישראל 7
ובמספרות נשים וגברים
בן־יהודה ^ 105-109ן |
0 8 25 77 00 - 22 59 56

תל־אביב ״

מעצב השיער דייב
וצוות מומחים מלונדון ופריז, ל שרותן;
תספורת, תסרוקת, צביעה
בהתאמה אינדיבידואלית,
פסים, סלסול והחלקה -באחריות

הפיחות לא השפיע-לא על האיכות ולא על המחיר

^ 2ם ר ״ו כ

״עולמסרס״ י
אביגדור. הפצה :״גד״ בע״כז. גלופות :״צינקוגרפיה כספי כט״כו
העורף הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.

לפגי שבועות אחדים אירעה תקלה
חמורה במכונות־זזדפוס המדפיסות את
העולם הזה. כתוצאה מכד איחר הגליון בהופעתו.
ביום השלישי בערב לא היה מצוי,
כרגיל, ברחובות תל־אביב.
מה שקרה באותו ערב דמה כימעט ל קומדיה.
כמה וכמה אנשים טילפנו באופן
בהול למישרדי המערכת ולבתי חבריה.
בלטו ביניהם כתבים העובדים בעיתונים
אחרים. הם רצו לדעת מדוע לא הופיע
הגליון, והיכן אפשר להשיג עותק מוקדם.
לאותם כתבים היתד, סיבה טובה לבהלה,
כי הם רגילים לקנות ;את הגליונות בשעת
מוקדמת ככל האפשר ביום השלישי, לעיין
בו בחיפזון, ולהעתיק מתוכו בל דבר
הנראה להם כסקום, ולשלחו למערכת שלהם
בחתימתם מבלי לציין את המקור.
וכך, ביום הרביעי, אך גם ביום החמישי
והשישי בכל שבוע, מלאים עיתונים מסויי־מים
בידיעות המועתקות מן השבועון ה־מסויים,
לעיתים כלשונן, ולעיתים תוך שי פוץ,
אחרי שהכתב טילפן לכמה אנשים
כדי להוסיף פסוק אחד או שניים משלו.
איני יודע מדוע גניבת סקופ עיתונאי
שונה מכל גניבה אחרת. אחרי הכל,
השקענו עמל וכסף בהשגתו. אבל אין מה
לעשות נגד מינהג פסול זה. האתיקה הפני־

אישור אחר למינהג זה בא השבוע.
בגיליון האחרון הקדשנו טור במדור
״במדינה״ למעשיו של מנכ״ל נתיבי איילון,
ברוך עמיר. מתחנו ביקורת חריפה על ה ניהול
הבזבזני של החברה, וגם על כמה מן
המעשים שעמיר עצמו הרשה לעצמו לעשותם
על-חשיבון החברה.
ידענו שפירסום זה יגרור אחריו תוצ אות,
מאחר שהיה מבוסס על עובדות מוצדקות.
אבל לא שיערנו לעצמנו באיזו מהי רות
הוא ישפיע.
כבר למחרת הבוקר הודיע ברוד עמיר
שהוא מתפטר מתפקידו. הודיע מרדכי גילת
בעל המישמר, כעבור יום :״אחת הסיבות
להתפטרות זו היא ידיעות בדבר ביזבוז
כספים בחברה, וחקירה מייוחדת בנושא זה
שמנהל עתה אחד העיתונים.״
מובן שחקירתנו לא באה לעמיר כהפתעה.
פנינו אליו מראש, על פי השיטה הנקוטה
בידינו, כדי לתת לו אפשרות להגיב על

מית בעיתונות הישראלית דומה, מבחינה
זו, לחוקת הג׳ונגל.

.אודם הכתבים הנ״ל (קל לד לזהותם,
אם. אתה קורא בעצמך את גליון העולם
הזה בהקדם) אינם האנשים היחידים הלהוטים
לקנות את הגליון עוד ביום ג/
הדבר נסתבר לי השבוע באשר שוחח תי
עם אחד האישים החשובים במדינה,
שהיה לו קשר עם אחת הפרשיות הכלכליות
האחרונות. היד שיחה, עימו, נתברר לי
שהוא מיטיב לדעת ממני היכן נמכר השבו עון
ביום השלישי. מאז החלו הפירסומים
על הפרשה הנוגעת לו, הוא מקפיד לקנות
את הגלית בשעה המוקדמת ביותר.

זוכה

צור

הסביר

עמיר

שובינסקי

נחקר

רכטר

התפטר

עיתונים אחרים( .פירסום נוסף זה מבטיח
שגילויי העולם הזה יקבלו את התהודה ה מכסימלית
בכל העיתונות, ועל כן אנו
רואים את הדבר עצמו בעין טובה. היינו
רק מעדיפים שיטה שבה יציין בל עיתונאי
את מקורה של ידיעה שהתפרסמה קודם
לכן במקום אחר).
הפירסום לא שם קץ להתענייגותנו בעניין.
כאשר ראינו -שישנה קנוגייה שלא
להביא את העניין לבירור מקיף, פנה אורי
אבנרי אישית אל היועץ המישפטי לממשלה,
מאיר שמגר, במיכתב שנשא את
התאריך , 13.11.74 והגיש קובלנה רשמית
נגד מיכאל צור ומנהלי החברה. אחרי זה
אי־אפשר היה עוד למנוע חקירה.
#אחרי שהעולם הזה גילה את חלקם
של סולל־בונה וחברות הסתדרותיות אח רות
בעסקי טיבור רוזנבאום, הגיש אדרי
אבנרי(כחבר הוועד־הפועל של ההסתדרות)
שאילתא מאסיבית למזכ״ל ההסתדרות. ה שאילתה,
שבהבנתה השתתפו אמנון זיכרוני
ויגאל לביב, חשפה פרטים -שלא היו ידועים
לצמרת ההסתדרות. ירוחם משל מיהר ל העבירה
לחקירת מבקר ההסתדרות. היה
זה המיסמך היחידי שהיה לפני המבקר.
השבוע ציין אמנון ברזילי, כתב הארץ
לענייני ההסתדרות, כי המבקר פעל אך
ורק על פי השאילתה שלנו, וכי גם לא

ההאשמות ולנסות להפריכן. לאחר־מכן
דחינו.את הפירסום כמה פעמים, כדי לאמת
פרטים. בבל יום ושלישי בערב קנה עמיר
את העיתון.
עם הפירסום, ידע עמיר שיהיו לו תגובות
ציבוריות במישור העירוני והממלכתי. גם
עובדי החברה, שהתנגדו לביזבוזי המנכ״ל,
יכלו להסתמך על גילויים אלה. הוא הסיק
את המסקנה והתפטר מייד.

בגלל נדמה כי מעולם לא היתה
השפעת העוזלס חזר! על הפעולות לביעור
השחיתות כה חזקה ומיידית במו עכשיו.
גורם לבך שילוב של מידע מהימן, אי ר
תיעד, מפירסומו המלא, רגישות הציבור
לנושא זה כעת, והפעולה הציבורית ש אנחנו
נוקטים בעיקבות הפירסום.
ואומנם, איננו יכולים עוד להשתמש בבמת
הכנסת במכשיר לדירבון השילטונות,
כפי שעשינו במשך שמונה שנים — ואכן
הכנסת הנוכחית היא עתה השותף העלוב
ביותר במערכה נגד השחיתות. אין בה
עוד סיעה האמונה על מלאכה זו. אבל יש
לנו מכשירים אחרים.
הנה כמה דוגמאות :
• 1לא הסתפקנו בחשיפת פרטי השערו רייה
של החברה לישראל ד/אר צי״ם ו/או
בתי-הזיקוק. אמנם, רוב הסקופים בפרשות
אלה פורסמו לראשונה אצלנו, והועתקו ב

כה, ושכלל את טענות רכטר בצד
מימצאינו שלנו.
בירור מסוג זה אפשרי מפני שגם יריבים
יודעים שאיו אנחנו מצטרפים למסעי-
לינץ׳ .אנחנו פועלים על פי שיקול־דעתנו,
ואנו מקדמים בברכה כל הזדמנות לאמת
את גילויינו ולהעמידם במיבחן של עימות
גלוי ורציני עם המעורבים בהם.
דווקא משום שאנחנו מעריכים את השפעת
גילויינו — איננו מתייחסים אליהם ב״
שוויון־נפש. לא פעם אנחנו מוכנים ב החלט
לוותר על פופולריות, ולהגן על
מ״שהו המואשם ע׳ל־ידי אחרים, כאשר
אנו משוכנעים כי ההאשמות אינן נכונות.

דוגמה בולטת לכף היתה פרשת

חקר שום נושא שלא הועלה על־ידי-ו ב פירוש.
המבקר אישר את כל גילויינו.
עם פירסום דו״חזה החלו הדברים ל התגלגל
בצמרת ההסתדרות. כאשר ישבו
הוועדה המרכזת והנהלת חברת העובדים
על המדוכה, הוכנס לחדר מיכתב נוסף
שלנו, שבו הודענו שאם תנסה ההסתדרות
לטשטש דברים, נפעל אנדזנו בעצמנו ל חקירתם
המוסמכת. דוגמאות אלה גרמו
לתופעה, שהיתה נדירה הרבה יותר בעבר.
אנשים המעורבים בפרשות הנחקרות על־ידינו,
משתדלים להביא בפנינו את גירס־תם,
לשכנע אותנו בנכונותה, להמציא לנו
מיסמכים והוכחות. אין עוד איש האומר,
כפי שאמרו פעם :״שיכתבו מה שהם רוצים.״
ברור עתה לכל כי לדברים שהעולם
הזה כותב יש השלכות מרחיקות־לכת.

תופעה זו אפשרית רק מפני שהאנשים
משוכנעים לא רק ביעילות חקירתנו, אלא
גם ביושרו ובחוש־האחריות של השבועון.
בשבוע שעבר פירסמו העיתונים שצבי
רכטר הזמין אותנו, כדי להציג בפנינו את
גירסתו שלו על קשרי סולל־בונה עם
טיבור רוזנבאום.
אחרי שהדבר כבר פורסם ברבים, מותר
להוסיף במה פרטים. במועד מסויים החליט
רכטר כי עליו לפרסם את גירסתו על
הפרשה, לפני שהחשדות נגדו יגברו עוד
יותר בשל שתיקתו. לפני כל עיתון אחר,
הזמין את העולם הזה.
הפגישה, בה השתתפו מצידנו אורי אמרי
ויגאל לביב, ארבה למעלה משעה. שיטחנו
בפני מנכ״ל סולל־בונה את כל העובדות
שביררנו, ואת המסקנות הנובעות מהן ל דעתנו.
רכטר מצידו נתן לנו הסבר-ם
מפורטים לכל נקודה שהעלינו. התנהל ברור
נוקב, אם כי ברוח טובה, שאיפשר
לנו למקד בצורה ברורה יותר את הוויכוח,
לחדד כמה מטענותינו וגם להשתכנע כי
חשדות אחרים שלנו היו בלתי־מבוססים.
בתוצאה מכך פירסמנו בגיליון האחרון
כתבת־שער שהיתר ,.כך נידמה לי, התיאור
המלא והאחראי ביותר של הפרשה

יצחק שובינסקי, שהגיעה השבוע לסיומה
המישפטי.
כזכור, עמדה פרשה זו במרכז שערוריה
ציבורית גדולה לפני שלוש שנים. את
המסע ניהל ח״כ שמואל תמיר, שהחליט
להפכו לסוס העיקרי שלו לקראת הבחירות.
תמיר עמד אז בראש המרכז החופשי,
שעבר בבחירות 1969 רק בקושי את אחוד
החסימה. היה מנוי וגמור עימו להציג את
פרשת־אוטוקארס (חברתו של שובינסקי)
כפרשת־השחיתות הגדולה ביותר בישראל.
העניין נופח בלי כל פרופורציה, בעזרת
כמה עיתונים שהקדישו לתמיר את הכותרות
הראשיות מדי יום. ישיבות ועדת־הכלכלה
של הכנסת הפכו לקירקס. לע־ני
האיש הפשוט ברחוב, הוצג שוביגסקי כ־מיפלצת
שאין שנייה לה.
אחד מחברי ועדת-הכלכלה היה אורי
אבנרי. הוא הקשיב לעדותו של שובינסקי
בוועדה, שנמשכה במשך •שלוש ישיבות,
והשתכנע ׳שנעשה לאיש עוול. כתוצאה מכך
כתב את מאמרו ״שובינסקי״ (העולם הזה
,)1790 שעורר תמיהה רבה, מפני שנראה
באילו מגינים אנחנו על שובינסקי. המאמר
לא תיאר את שובינסקי כטלית שכולה תכ לת•
להיפך, הוא תיאר את הפרשה כדוגמה
אופיינית לשיטת־ספיר (ראה עמודים
.)10—11 אבל הדברים הועמדו בפרו פורציה
הנבונה — ומן ההר הכביר של
הפרשה הנוראית נשאר בקושי עכבר.
תמיר המשיר לרכב על פרשה זו. אין
ספק כי היא הקנתה לו אשראי רב ואיפשרה
לו להשיג ארבעה מנדאטים ברשימת הלי כוד•
לולא פרשה זו, לא היה זוכה בתפקיד
יו״ר ועדת־הכלכלה מטעם הליכוד. אבל
השבוע התמוטט הבניין כולו בבית־קלפים.
בית־המישפט זיכה. את שובינסקי מכל
האשמות־השוחד שהועלו נגדו. הטענות,
שהועלו אז ברעש גדול, התמוטטו בשקט.
מובן שהיו לפרשת אוטוקארס צדדים
חמורים, שלא הגיעו לכית-המישפט —
כגון התרומה שלו למפא״י, שנרשמה בצו-
רה כוזבת וחשדות בכיוונים אחרים הטעונים
עדייו חקירה. אולם כיום׳ אחרי פרשות
נתיבי־נפט (שנחשפה מעל עמודי העולם
הזה) ,ורד, בנק ארץ־ישראל בריטניה,
החברה לישראל וספיחיה, והקומיסיויים
לנשק, נשמעת פרשת שובינסקי כבדיחה.
בכל־זאת נעים לשמוע שאחרי בירור
שנמשך שלוש. שנים, קבע בית־המשפט
שגם בפרשה זו צדקנו.

מכ ת בי ם
איפה־ואיפה בדין
יהושע בן־ציון עשוי לקבל ״כהה שנים״
או, בהיקרה הטוב ביותר, לצאת בקנס
כספי גבוה. כי לגביו יש, בין השאר,
גם חשבון פוליטי, ואין זה בגדר סוד.
אולם מר מיכאל צור, שאשמתו פי כמה
וכמה יותר, עשוי לצאת נקי — או,
במיקרה הגרוע ביותר, לקבל עונש כספי
קטן.
ועל קביעתי זו אני מוכן להמר עם כל
מי שסבור אחרת. כי לבולי עלמא ברור
שמר צור (היודע כל־כך הרבה על כל־כך
הרבה אנשים) לא יהסס, אם יואשם בחוק,
לגרור אחריו לכלא עשרות אחרים המקורבים
להנהגה. עוד ימים יבואו, וניווכח.
כן עמרמי, תל־אביב

הכסא הפנוי
ברצוני להגיב על המיפתב ששלחה
״קבוצת קוראים״ (העולם הזה :) 1942
אני !אשתו של עובד אל־על, המקבלת
פעם בשנה כרטים־חינם. כרטיס זה הוא
על מקוםפנויבילבד, ועובדים
אינם תופסים מקום של נוסעים משלמים.
אל־ על אינה חוסכת דבר אם לא ניסע, בי
במילא הכיסא יישאר פנוי.
יעל ארז, תל־אביב

האשה אדון לטפח !
תודות לכתבה התעמלות במקום גלולה
(העולם הזה ,)1941 יותר ויותר נשים יכו־

מעמלת.שטיינר
האשה גברת לגופה
לות לומר :״האשד — .אדון לגופה!״
תודה לכם בשם כולנו, הנשים.
אביבה שטיינר, תל־אביב
ס ולמה לא — ״זזאשה גברת לגופה?״

פ;ישות אצל דודי
ד״ר חדי מצא שיטה מאוד מעניינת:
במסווה של טיפולים פסיכולוגיים, נפגשים
בני שני המינים לצורך שעשועים מיניים
מאוד משוכללים.
אישית, איני מתנגד לכך. אלא שאני
תמה, מדוע צריך הד״ר דודי לגבות קו־מיסיון
מכל מיפגש מיני בין מטופליוז
עד כמה שאני יודע, המטופלים הללו
משאירים אצלו מדי־חודש מאות לירות,
ולפעמים מתקרב הסכום לאלף לירות לאדם
אחד.
כולם שמחים — דודי מתעשר, והמטופלים
מבלים בנעימים׳ מחליפים זוגות ועו שים
חיים משוגעים.
דגי ארז, תל־אביב
מי מפקח על ד״ר רודי? מי מחליט כמה
זמן יש להמשיך בטיפול בחולה, ומתי יש
להפסיק?
כיוון שמדובר במאות מטופלים המשלמים,
כל אחד, מאות לירות לחודש — יובן איך
מצליח דודי לגור בווילה העולה מיליונים.
אלי זוהר -תל־אביב

פוח הערבים
בגימטריא :״עם ישראל לבדד ישכון׳׳**
״כח ועידת אונסקו והערבים.״
לאה רזין, תל־אביב

תעדיפו! המוויים של העולם ד 1ג

החל 1.12.1974*0
לשנה בלירות
מחיר הוצאות
העיתון משלוח

דמי המנוי בארץ
לכל ארצות תבל בדואר רגיל

ל !/2-שנה

180 — 16 + 164
196 = 32 + 164

מחיר הוצאות
העיתון משלוח

8 + 84
16 + 84

= 100

דמי המנוי לארצות חוץ בדואר אוויר

לכל ארצות אירופה ואיראן לקפריסין לארה״ב ולקנדה
לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה, קניה,
ניגריה, חוף השנהב, תאילנד למקסיקו לדרום־אפריקח, זמביה, רודזיה, ונצואלה,
ברזיל, ארגנטינה, קולומביה
פרו ויפאן
לאוסטרליה וגיו-זילנד
לפנמה
164 164 164 164

234

220 3 56 +
284 — 120 +
276 3 112 +

120 11 36 + 84
113 — 29 + 84
146 11 62 + 84
58 + 84
142
281 320

60 + 84
80 + 84
144 164
364 360
334

186 •3 102 + 84
184 — 100 + 84
171 — 87 + 84

117 + 164
156 + 164
200 + 164
196 + 164
170 + 164

י מכ ת בי ם

א 0א₪נעיו

קראתי את ״וידויה האישי המזעזע של
.מרגלית אנקורי״ בעיתונכם (העולם וזזה
,)1934 וברצוני למחות על הצורה שבר,
מאשימה מרגלית את ידידי, המפיק מיקי
פלד, אשר ניסה לעזור לי להביא את

לנמל אילת דרושים שבדים עד גיל ,35
אחרי שירש צבאי
ובעלי משר תפני טוב

למקצוע הסוואחת.
ב ע סד ה ז 1תוכל להגיע
למשכורת ממוצעת של 1,500.-ל״י
נט 1לחודש.
ישנה אפ שחת להכנסה נוספת
על ידי עבודה ב ש שת נוספות.
ממרים וארוחות יינתנו לך
בבית הנמלן(מלון) במחיר מינימלי
כך שתוכל לחסוך את מרבית משכורתך.
לבעלי משפחות
תינתן עזרה בדיור לאחר תקופת נסיון.
אנקורי מחאה לידיד

כמו כן דרושים מחסנאי בעלי ידיעה בעברית ובחשבון.

1101(110
1(1)11111

המעונינים לעבוד בנמל אילת
יפנו בכל יום שישי
בין הששת 12.00-9.00
למשרד הראשי -רשות הנמלים
׳בית משא, דרך פתח־תקוה 74 חל־אביב,
קומה , 11 חרר .1121
נא להביא תעודת זהות
ופנקס מילואים.
ניתן גם לפנות בכתב
למחר כוראדם
נמל אילת -ת.ד ,37 .אילת.

ל שנ ת הפרסום הממשל תי ת

,מרגלית לעבוד במועדון הלילה אל אבדם
בנירייורק.
.הסיפור הנכון הוא שמרגלית איבדה את
פרטיס־התושב שלה (הכרטיס הירוק) ,ולא
טרהד, להודיע בקונסוליה האמריקאית ב-
תל־אביב על כך. במיכתב, ובאמצעות שלי חים,
היא ביקשה ממני שאסדר לה אשרת־עבודה.
מאחר שכדי להוציא אשרה כזו
יש צורך ב־ 400 דולאר כתשלום לעו״ד,
לא הסכמתי לכך. לעומת זאת היה מיקי
פלד צריך לתת לה כרטיס־טיסה על פי
בקשתי ברגע בו היתד, מוכנה לנסיעה.

אברהם גדוברד,

בעל מועדון ״אל אבדם /ניו־יורק

״פלכ7ה״׳מקו?ק 7וזד

אצלנו לא פוסקים להכריז לאחרונה
שמשק וחברה בריאים חשובים לא פחות
מצבא חזק. אם כן, מדוע לצד,״ל ישנן
תוכניות־פעולה לשעת־חירום, ולקברניטי
המשק שלנו אין — ורק עכשיו, בשעה
ה־ ,12 הם החלו לחשוב על כל מיני אל טרנטיבות?
לנוכח
גל הכישלונות הכלכליים, מוטלת
על הכנסת החובה לחוקק מייד חוק שיאפ שר
לה או לנשיא המדינה למנות ועדה
קרואה של מיטב המומחים הכלכליים,
שתיקח מן הממשלה ועסקני מיפלגותיה
את הטיפול בכלכלה החולה שלנו, כמו
שנהוג בעיריות כושלות.
וזאת רק כדי שנתעורר בזמן, לפני
שנמצא את עצמנו לאחר מהדורה כל כלית
של שואת יום־כיפורים חדשה.
גי 7דגני, גבעתיים

טעות 7עו 7ם צודקת
כותרת בדבר 24.11.74 ,

מובילי הלב
הקימו ארגורגג
חנה גבאי,
עראפאת באו״ם

תל־אביב

מדיניות הממשלה מאז 1967 גרמה ל-
ריגשות תיסכול ואכזבה בקרב הפלסטינים
— חיזקה את הקיצוניים בשטחים, יצרה
חלל ריק שהיה מוכרח להתמלא, הביאה
את יאסר עראפאת לאו״ם.
לצערנו, העולם מתרגל יותר ויותר לכוח
הכלכלי הרב שבידי הערבים, לשילטון
נסיכי הנפט. כאשר תהיה הברירה ישראל
או אש״ף — יתמוך העולם באש״ף! לכן,
אם נחזק עתה את הטענה שלא ייתכנו שתי
מדינות ישראל ופלסטין — נגרום במו-
ידינו לכך שהעולם יכיר בשילטון אש״ף
על ארץ־ישראל כולה! ובמקום שילטון
ליברלי יהודי בערבים, ייתכן שילטון דמו-
קדאטי של עראפאת ביהודים!

ה עו ל ם הזה 1944

מכ ת בי ם

הצעתי לכלי־התיקשורת לכנות את איר־גץ־הטירור
הפלסטיני בשם המתאים לו
יותר והוא> :אר״ף (אירגון־רצח פלסטיני)
ולא אש״ף.
זאת, מפני שהשם אש״ף מעורר אסוציאציה
חיובית מסולפת מבחינת אופיו ו עוצמתו.
מודגם
שהשם אר״ף יזכיר את ראש
האירגון, וכינוי־גנאי זה מתאים לו הרבה
יותר.
דני דניאל, אבן־יהודה

הממשלה של היום מורכבת באותה מתכונת
של קודמותיה, אולם בניגוד להן היא
מנסה לפעול למען תיקון המשק הישראלי.
מחנה השמאל, אשר מתקיף את רבץ כי
הוא מנהל ממשלת המשך ללא שינוי, עוזר
לו לא להביא את השינוי.
תנועות השמאל צריכות לפעול למען
איחוד הפועלים והוצאתם לרחובות, לא
כדי לטרפד את מדיניות הממשלה, אלא
למען תמיכה בצעדים מהפכניים יותר אשר
לא ננקטו עד כה.
אסור לשמאל להוכיח עד כמה פסול
הפיחות ועד כמה הוא פוגע בפועלים,
אפילו יש צדק בכך. זאת מכיוון שעל-ידי
כך הוא עוזר, בטווח הארוך, ואפילו הקצר,
לאופוזיציה הימנית לתפוס את השילטון,
ולעשות עוד יותר מהממשלה הנוכחית
כדי לטרפד את סיכויי השלום.
ליאור מרפינקל, ואשע-לציון

רק הכרה ישראלית בגורם הפלסטיני, ו לא
משנה מי מייצגו (כמובן גורם המכיר
בישראל !) יחזיר את היוזמה לידינו.
מאיר מטלון, רמת־גן

לאן נעלם השטיח?

אפשר גם אחרת

בכתבה מלי בחדרי חדרים (העולם הזה
<1943 כתבתם, מתחת לאחת התמונות, ש רואים
בה כיצד הגיעה הארכיטקטית, באמצעים
מיזעריים, לקישוט מירבי של ה־

ברצוני להתייחם לכאבם של אפריים בר
(מדור מיכתבים העולם הזה )1939 ושל
בנימין כרמי (מדור מיכתבים העולם הזה
)1942 בעניין קניית מקומות בבתי־כנסת.

אש״!? או אר״ן־ז

גונח היוני הובאה
רתהחה בארגז
הקהל הריע מ מו ש כו תלמלכההבל תי שיגר תי ת.
הפתעה גדולח נפונח לצופי תחרות
מלכת היופי, כאשר לפתע,
ממש ברגעי השיא שד טכס הבחירה,
הובאה מלכת היופי להיכל
התור ...ארגז.
המנחה כבר החל לקרוא לבמה את
המועמדות הסופיות, כאשר ניגש אליו
מנהל הטכס ולחש דבר מה על אוזנו.
לרגע עבר רחש של הפתעה בקהל, והמנחה
פנה למיקרופון ואמר . :נמסר לי ברגע
זה בי מלכת היופי תגיע ברגעים אלה
לבמה.״ הקהל החל למחוא כפיים ואל
הבמה הועלה ארגז עץ מסתורי שהעלה
לשיא את המתח בקהל. המנחה נתן אות
ושני גברים הסירו במהירות את מחסה
הקרשים ואז נתגלתה לעיני כולם ליידי
קריסטל במלוא יופיה. מחיאות כפיים
וקריאות סוערות ליוו את המנחה כאשר

ביקש לערוך את ההצבעה ואמנם לא היה
ספק בדבר. ליידי קריסטל נבחרה למלכת
היופי — פה אחד.
בקול נרגש הציג המנחה את המלכה
החדשה: ליידי קריסטל, עולה מצרפת ער
סקת בשטח הכביסה מזה שנים רבות
ובעלת נסיון ומוניטין רב. מידותיה אי דיאליות
.60X40X80
תוכניותיה — כל תוכניות הכביסה האפשריות•
למחרת
הטכס פורסמו בכל העיתונים
פרטים נוספים על מלכת היופי החדשה.
מכונת הכביסה ליידי קריסטל היא בעלת
כל היתרונות: הרתחה עד 100 מעלות,
ציפוי אמאייל משובח ועיצוב מרהיב עין.
אוטומטית לחלוטין ונוחה בהפעלה. אץ
יתרון שאינו נמצא בליי־די קריסטל —
מכונת הכביסה הטובה והחסכונית מכולן —
שנבחרה פה אחד גם למלכת ד,ץ פי.

השטיח המטפס של מלי (מימין) וכיסוי-מיטה (משמאל)
חוטי־צמר במקום צבעי־שמן
חדרים בבית־המלון שהיא בונה כעת. תו ארה
שם המראה שבחדר, ולגביה אין לי
שום טענות.
אבל אולי תוכלו לעזור לי לאתר את
השטיח המטפס על הקיר, המשמש במקום
תמונה, שהוזכר באותה כותרת, אבל לא
ניראה כלל בתמונה?
9השטיח המטפס של מלי — ראה
תמונה.

״פול!ר״ גרוע
אם אומנם נכון כל מה שאורי אבנרי
כותב וכתב, אזי אפשר לראות מדינה זו
כאוסף אנשים רדודי־מוחין המתהדרים ב־איצטלת
סיסמאות עתירות־רגש משופעות
בהוד ההיסטוריה.
אנשים אלה מתהדרים בפאר מוניטין
גאוני הדודות היהודיים, גוזלים את מזונו
של האחר מפיו, יונקים משאבים משופעים
כנדבות. ,ומחזיקים מעמד בתור מדינה בצורה
שאף מהמר מיקצועי לא היה בונה
גדולות על סיכוייה.
צכי חורוכיץ, מטולה

מאז שנפטרה אמי הריני מתפלל בעיקר
בשבתות בבית־הכנסת שאודי באשדוד.
שעריו של בית־הכנסת הזה פתוחים תמיד,
גם בשבתות, בחגים ובימים הנוראים, לכל
יהודי הרוצה לבוא להתפלל.
בשבתות מתפללים בו כ־ 250 איש, וביום־
כיפור התרכזו בו למעלה מ־ 500 גברים
וקרוב למאה נשים. זאת, מבלי למכור
אפילו מקום אחד, וגם מבלי לשמור מקומות
למתפללים הקבועים. כל אחד בא והתיישב
במקום הרצוי לו. לא היתה מכירה
פומבית של עליות־לתורה, אלא הגרלה
בין כל הציבור.
ההגדלה נעשתה על־ידי רישום מוקדם
נרשם
של כל מי שרצה בכך. כל
בפתק, והכל הוכנס לקערה מייוחדת. ביום.
החג נשלפו הפיתקאות ובעליהן נקראו
לעלות לתורה, ללא כל הפלייה• המציין
בית־כנסת זה הוא השקט המוחלט השורר
בו בכל עת, והרוח הטובה בין המתפללים.
אילו היו כל בתי־הכנסת והחיים הדתיים
במדינה מתנהלים כפי שמתנהל מקום זה
— היתד, הדת רוכשת לה הרבה יהודים
בחזרה.
מרדכי זוחר, אשדוד

השמאל למען הממשלה

מהו אחוז הפיחות?

כבמדינות אחרות, גם בארץ קיימת או פוזיציה
כפולה המורכבת משמאל וימין.
מבחינה איסטרטגית נלחמת הראשונה ל מען
הבורגנות והשנייה למען המנוצלים,
אולם המשותף לשתיהן הוא הצורך בתמי כת
ההמונים.
אם ייצא הליכוד בהתקפה־רבתי על
הממשלה, יהא זה דבר מובן מאליו. אולם
אם מחנה השמאל בארץ, על המיפלגות
שלו בכנסת ועל אלו שמחוצה לה, יתקיף
את הממשלה, יהא זה פשע שאין לו סליחה.
מדוע?
ממשלות־ישראל, שהונהגו על־ידי מים־
לגות סוציאליסטיות, פעלו במודע או שלא
במודע נגד הפועלים ובמקביל העלימו עין
מגניבות, שדידות ומעילות שנעשו במים־
גרת החוקים והתקנות השונים.

תם אני ולא אבין: אומרים שהפיחות
שחל בערך המטבע ״שלנו הוא 437 והנה,
כמדומני, שישית הדולר היא ,־ 707 מהחלק
הארבע־וחמישית שלו, ואחוז הפיחות יוצא
,־! 307
מכאן ש־ססז לידות חדשות הן 70
ישנות.
אומנם אילו להיפך היה, ואילו חל ייסוף
מהלירה החדשה לישנה, היה זה ־,—437
וערכו היחסי של הדולר עלה אצלנו החודש,
באותו שיעור. אך אלה הם בהכרח
מספיחי כל חישוב פרוצנטי מעין זה.
הלירה, מכל מקום, פוחתה לה בדיוק
ב*־•307
אריה אמתי, רחובות
; 9זה תלוי בשיטת חישוב האחוז: חאם
הערך הישן או החדש מחווה .1007.

העולם הז ה 1944

בעיות ולבטים
בחיי המין

אזרח• ונול מרכז אזורי

למיזרח הים התיכון

,״•״ד מרד >9זירסן

ת.ד28058 61 תל־יאביב—יפו

חושות רשפי

טלפון 88182־088

האשים מאחורי התדמית

כתבה חמישית בסידרת דיוקנות פוליטיים מנקודת מבט אישית

* 4דזיע אתם: מתקיפים בחריפות כזאת את ספיר?״ שאל אותי השבוע צבי רכטר,
מנכ״ל סולל בונה, כאשר ישבנו וביררנו את ההאשמות נגדו .״פעם, כשביקרתי
בכנסת, ראיתי אותך יושב עס ספיר לייד שולחו אחד, התלוצצתם ביחד, והיה נראה
לי שאתם הידידים הכי טובים.״
רפטר הצע את השאלה אחרי שהערתי כי פרשת הגילגול של כספי סולל בונה
באמריקה לחברות הוואדוציות של טיבור רוזנבאום היא דוגמה קלאסית ל״שיטת ספיר.״

היה כדבריו גרעין של אמת: תמיד חיבבתי את פינחס ספיר, ותמיד
ראיתי ב״שיטה7׳ שלו סבנה לאומית.
כיום מתפרקת השיטה, כמו מידבר־קרח אדיר בים הצפוני בבוא האביב. גושי״
קהח ׳מתפצלים, הופכים קרחונים וצפים על פני המים, גדולים וקטנים, גושי־עגק
וגבעות קטנות, כשחלקם בולט מעל לפני המים, וחלקם.הגדול מוסתר. אלה הן ה״פרשות״
— טיבור, צור, צי״ס, סולל־בונה, בתי־הזיקוק, א״י־בריטניה, ורד, ועוד. כל קרחון כזה
יכול להטביע אוניית־פאר, כמו הטיטאניק, בשעה שהחברה הנוצצת רוקדת על •סיפונה.
כאשר השיטה מתמוטטת, הכל תוקפים אותה. אלה שזחלו אתמול על ארבע לפני
ספיד, והיי מוכנים לנענע באוזניהם כדי לקבל ממנו מיליון אחד או שניים ,׳מגנים
עכשיו את ״השיטה״ בקולי־קולות. אבל איש אינו מסביר מה היתה, בעצם ,״השיטה״
של ספיר.

השיטה חיתה עניין אישי מאוד, מעין הערכת אישיותו של ספיר.

השיטה היא האיש, האיש הוא השיטה. אי-אפשר להכין את השיטה,
מכלי לנסות לחכץ את האיש.

מוח ארקטחני ורנידות
ך 1א פעם שאלו אותי :״מה יש לו, לספיר הזהו איו הוא הפך לדיקטטור של
/הכלכלה הישראלית ז״
היה קשה להסביר זאת. אין לספיר אף ׳אחת מן התכונות אשר רגילים לייחס
אותן למושג היווני ״באריזמה״ .הקרחת המבהיקה, המישקפיים, צורת־הדיבור, ההיגוי
האופייני(״וו כל זה לא הצטרף לדמות המעוררת פחד והערצה.
אם כן, במה כוחו ו
התכונה הבולטת ביותר שלו היא כושר־העבודה. האיש הוא דינאמו, הוא יכול
להשכים יקום, לערוד ישיבה על ארוחת־בוקר של לבן ׳וחביתות, ולהמשיך כך שעה

אור׳ אסר
אחרי שעה, עד מאוחר בערב —

שיחה אחרי ישיבה אחרי ועדה׳ אחרי

ויכוח.

בל זה לא היה מועיל, אילולא היה בושר זה קשור בתפיסה פנומנלית.
ספיר אינו תופס במהירות. הוא תופס כמהירות־הכזק. הדבר
מזכיר מחשב אלקטרוני. עוד לא לחצת על כפתור המיספר האחרון,
וככר יש לך התשובה לבעייה המסובבת, רבת הספרות.

ראיתי זאת לא פעם במו־עיני, במיזנון הכנסת. מישהו חשוב רצה מספיד משהו,
בסדר־גודל של כמד. מיליונים. ספיר קבע לו פגישה של רבע שעה. בשולחנות הסמוכים
המתינו הקליינטים שנקבעו להם הפגישות הבאות — גדולי המדינה והמשק — 10
עד 15 דקות לנפש.
מה קרה ברבע־שעה כזה אצל ספיר? האיש התחיל להסביר את בקשתו. ספיר
שיסע׳ את דבריו בשתיים־שלוש שאלות, שגילו לו את כל אשר רצה לדעת. בו במקום
ניתנת ההחלטה — כן או וו. ההמשך הופנה לפקיד זה או אחר. לסד־הכל 5 :דקות.
נותרו עוד 10 דקות. אלו הוקדשו לרכילות. מי השקיע במד״ כמה הרוויח פלוני,
מה היחסים בין אלמוני לפלמוני, וגם מי התחתן יומי התגרש. לסקרנות של ספיר אין
גבולות.
הסקרנות הזינה את המחשב החבוי בראש הקריח. כמויות עצומות של ׳מידע זרמו
לתוכו. הכל אוחסן בו כראוי. לכושר־העבודה, כושר־התפייסה וכושר־ההחלטה של
ספיר — שלוש ׳תופעות־טבע נדירות — התווסף גורם רביעי חיוני: כושר־הזיכירה.

מעולם לא ראיתי אדם המסוגל להחזיק בראשו מחסן אינסופי בזה
של מיספרים. החל מן חתוצר-הדאומי-הגורמי ובלה כסכום ההשקעה
של סר איזידור פוקס בחברת שמכאלולו בע״מ — הבל היה מאוחסן,
מתוייק, מובן לשליפה תוף אלפית של שנייה, כשהמוח האלקטרוני
נקרא לפתור כעייח.

שט־יץ אצד ווסשיוו
פינחס סביו במלוא התזופה נבוזה מאיימת ומחצה -

דם נבון יוצר לעצמו שיטה התואמת את ת:ונותיו ,׳כישוריו ומיגבלותיו. אבל
זוהי שיטה אישית.

אצל ספיר זה הסף לשיטה לאומית.

צירוף הכישורים של ספיר הוא נדיר. לכן לא היה שום אדם אחר מסוגל להמציא
שיטה כשלו. בשביל ספיר, היתד. זו שיטה טבעית לגמרי.

כקיצור: שיטת ספיר יצרח מעיד עולמי המבוסס כולו על תכונותיו
של איש אחד.
איש אחד היה מסוגל לזכור את הכל, להחליט על הכל, להפעיל את הכל. הוא היה
מוכן לקבל על עצמו את האחריות לכל.
הוא היה מוכן להחליט, בין ארוחת־בוקר לארוהודהצהריים, על העלאת־השכר של
עובדי עיריית באר־שבע ! על התעריפים החדשים של חברת החשמל ; על זריקת
מזכיר־המיפליגה, בעפולה, על קומבינציה שתאפשר להבריח הון יהודי שחור ממדינת
בנניה בדרוס־אמריקה לוואדוץ, תוך הונאת ממשלת וולגריה: על קניית מיפעל לאלוף
(מיל ).בעזרת כססו של גדבן מברוקלין, תוך עקיפת כמה חוקים אמריקאיים וישראליים !
על קיצוץ תקציב הפיתוח והוספת חצי מיליארד לכור בנגב! ועוד כמה עשרות
החלטות שונות.
בארוחה (במיזנון הכנסת, בתנובה של בית־שאן או במיסעדת־הגריל של המלך דויד
בירושלים, לא חשוב היכן ומה טיב האוכל) נמשכו הדיונים על מכירת הבונדס בבוסטון
או פשיטת־הרגל הצפוייה של מיפעל הטכסטיל המקומי (אין דבר, נעביר לו חמישה
מיליון מתקציב הביטחון, באמצעות חברה בוואדוץ) ,וכן הלאה, במשך כל היום, יום
אחרי יום.

ספיר שיחק במיליונים בשם שילד משחק בחיילי־עופרת, או בפי
שאלוף מעכיר כוחות כשטח.

במסיבה חברתית עם מ1שביץ ומעמיד פני 1שן בכנסת•

אפשר היה לתאר את ספיר בדמות להטוטן בזירת הקירקס, כשהוא מעופף עשרות
כדורים זוהרים באוויר בדזמנית, בתנועה מתמדת, לפעמים נפל בדור והתפוצץ, אבל
ההצגה לא נפסקה אף לרגע, עד שהקהל כולו נכנם להיפנוזה ואיש לא היה עוד מסוגל
לעקוב אחר תנועות הידיים.
בשביל מה עשה זאת? ספיר עצמו התפאר בתרומתו האדירה לבניין הארץ. אם
נמתחה ביקורת על כישלון של מיפעל או התפרקות של קומבינציה, הגיב בזילזול
תחומי. מה כל אלה לעומת המלאכה העצומה שנעשתה ו כשמנסרים עץ לבניין, עפים
שביבים.

אכל נדמה לי שנוסף על הרגשת-השליחות שדו, שהיתה אמיתית
ואפילו נאיבית. פעלה כאן התשוקה הדא־מודעת לשחל! במיליארדים,
להפעיל את פ£ורו. זאת היתה תשוקתו היחידה, והוא יחיה מכור לה׳
כמד נארקומן לסם.
האם נהנה מכך שהוא, פינייה קוזולבסקי מוורשה. פעיל החלוץ (על כך סיפר
הרבה ובהנאה) ,המזכיר הקטן מכפר־&בא, הפך להגלנל מיליונים ו אם נהנה הפני
שגילה בעצמו כישרונות של אשף פינאנסי, ושאף, ככל אדם, להפעיל את כישרונותיו
עד לקצה גבול היכולת י
דובר הרבה על תשוקות אחרות של ספיר, על אהבתו את החיים הטובים, ובייחוד
את האוכל הטוב. אבל אלה היו אהבות קטנות. אומנם, אין הוא נזיר. הוא אוהב רכילות
על עניינים שבינרלבינה, כשהוא מכיר את האנשים. הוא אוכל הרבה. אך נדמה לי שאינו
מבחין כלל מה הוא אוכל, אפילו במיסעדות־הפאר היקרניות, שצמחו כמו פיטריות
על קרקע שיטתו.
פעם שאלתי אותו בפירוש מה האמת בסיפור המפורסם על היין של רוטשילד.
(לכבוד שר־האוצר הישראלי ציווה הברון להביא בקבוק יקר במיוחד של לאפיט, אחד
היינות היקרים בעולם, תוצרת המישפחה. ספיר עירבב את הנחל האצילי בסודה,
והכין לעצמו שפריץ נוסח כפר־סבא ).״זה לא היה ולא נברא,״ הגיב בתוקף.

אך לא פעם מסמלת האגדה את המציאות. אם ככלל מסוגל ספיר
להשתכר, הרי זה ממיספרים שד מיליארדים.

ואווץ ביוושדס
״שיטה״ המפורסמת של ספיר היא, איפוא, הפיכת הכלכלה הלאומית כולה
( 1לעסק פרטי של איש אחד. לא !מבחינת הפקת הרווחים (איש לא השד העולם
שספיר לקח לעצמו אפילו אגורה אחת מכל המיליארדים שעברו על שולחנו) אלא
מבחינת ההחלטה. ספיר לא היה דק מנכ״ל המדינה, אלא גם יו״ר מועצת המנהלים וכל
חבריה, ההנהלה בשלמות, מזכיר וגיזבר• מילבדו היו בה רק נערים־שליחים.

הוא כז דחוקים, לסדר, לניהול תקין, לכל הכללים שנוצרו על־ידי
אנשים קטנים למען אנשים קטנים. כל זה פשוט לא היה קיים בשבילו.

פרשת החברה לישראל מדגימה יפה את השיטה. טיבור רוזנבאום היה גלגל קטן
בשיטה של ספיר. הגלגל נפגם, והיה צורך לתקן אותו. מניין לוקחים תור כמה שעות
את המיליונים הדרושים ו המחשב התחיל לעבוד, ותוך אלפי של שנייה באה התשובה :
כן־־וכד מיליונים מצי״ם, כך־וכו מחברת־הבת של סולל־בונה באמריקה, כך־וכד מבתי-
הזיקוק.

מה להכרות אדה ולעיסקי רוזנכאום ז לא כלום. אכל כל ההכרות
הן חכרות־כת של פינחס ספיר, והוא גילגד את המיליונים כיניהן כאוות
נפשו.
מובן שזה פסול. סולל־בונה קיים כדי לסלול ולבנות, לא כדי לעזור לג״זבר של
המאפיה האמריקאית לכסות הפסדים של עיסקת־ספסרות של חברה ואדוצית בקרקעות
איטלקיות. צי״ם היא חברת אוניות, ולמדינת ליכטנשטיין אין נמל. אין בה אפילו חוף-
ים• לא חשוב. ספיר קבע, והמיליונים זרמו.
מדינת טאמאניה חוקקה חוק המאפשר לנכות ממס־ההכנסה שלה השקעות ביש ראל?
יופי, הבה נקח משם כמה עשרות מיליונים. איך? נמצא משקיעים. אין משקיעים?
נמציא משקיעים. נעביר להם כסף דרך ואדוץ, הם ישקיעו את הכסף בישראל. יקבלו
פטור ממס־הכנסה בטאמאניה, ימכרו את הפטור לחברות טאמאניות אחדות, יבריחו
את הכסף לבנק של טיבור בשווייץ, שיתן לי את הכסף כדי לחפות על כישלון הברה
ישראלית באפריקניד. התיכונה.

כמה חוקים של כמה מדינות הופרו כדרר ז מה זה חשוכ. זה
טוכ למדינה.

לכסף אין ריח. הכל כשר. כסף של המאפיה, כסף ־שחור של יהודים שהוברח
מתריסר ארצות ידידותיות, כסף שהוצא מממשלות זרות בטענות־שווא. הכל טוב למדינה.
ובמדינה עצמה — הכל מתנהל על פי אותה שיטה• אילץ נכשל ו אין דבר. נמכור
את המופעל שלו במחיר מופקע לשובי׳ניסקי. שובינסקי לא רוצה ו שמע שובינסקי, אל
תעשה קונצים. אז מה אם תשלם כמה ׳מיליונים יותר מדי ו סמור׳ עלי. אני אחזיר לך
ממקור אחר, עם תוספת. רק אל תרגיז אותי. אני אתן הוראה להעלות את מחיר
המכוניות שלך. תגיד שספיר אמר. יהיה בסדר. אבל תכנים את כור לעניין, ותן תרומה
קטנה למפא״י. זה יירשם כתרומה לבריכת־שחייה, או בקומיסיון.
איד יכול היה ספיר להבטיח לשובינסקי דבר, השייך למישרד התחבורה, שהוא
אוטונומי? בשביל ספיר לא היו מישרדים אחרים. על כל פנים, לא בשטח הכלכלי.
כל המישרדים היו תלויים בו. יכל פקיד היה תלוי בו. מישרד־התחבורה היה בשבילו רק
,חברה ואדוצית נוספת.

כף פעלה השיטה. כהצלחה מסחררת. כל הכדורים הזוהרים התעופפו
באוויר, וכימעט אף אחד לא נפל.

שחיתות בסיטונות
**ץ יטה כזאת, המתעלמת מכל גבולות החוק והסדר, מכל כללי הניהול התקין
שהומצאו כדי להגן על הציבור, מוכרחה לפתוח פתחים ללא־ספור לשחיתות.
זאת היתה תופעת־לוואי שד השיטה: היא השחיתה בסיטונות.
את ספיר זד, לא עניין. הוא עצמו היה מחוסן בפני כל פיתוי, כשם שנארקומן
מחוסן בפני פיתוי של קמצנות. אבל נדמה שלא היה איכפת לו שאחרים יהיו מושחתים.
להיפך, לפעמים נדמה היה שהוא מעודד את משרתיו בדרך זו, כדי שיהיו מכשירים
נכנעים עוד יותר בידיו.
איש לא התפלא כאשר נודע כי מיכאל צור, ילד־טיפוחיו בה״א הידיעה של פינחס
ספיר, היה שותף בפתיחת חשבון סודי בבנק שווייצי. רבים, נדהמו כאשר נודע כי גם
משה קשתי, מניכ״ל מישרד־הביטחון לשעבר, היה שותף לחשבון זה .״איך יזה קרה
לו?״ שואלים עתה ידידיו ומכריו, שחשבוהו לסמל המוסר הפטריוטי.

אין כד מקום לפליאה. באשר מתגלגלים המיליארדים, כדי מעצורים
של חוק וסדר, יבול רק אדם־עליון אחד להישאר נקי. אנשים
נורמליים מוכרחים להידבק בחיידק השחיתות. כל מי ששמר על נקיץ
אישי כממלכתו •טל ספיר, מגיע דו עיטור מייוחד.
רבים מעוזריו של ספיר, שהי־ו פקידים עניים, הפכו בינתיים לאילי־הון. בין שתי
לגימות של תה עם לימון, יכול היה יספיד להעשיר אדם, להפוך ראש־המחלקה אביון
לבעל מלון בינלאומי או לסרסוד־נשק עתיר־קומיסיונים. היה כדאי לספיר לשבץ את
נאמניו בעמדות־מפתח במשק, מתוך תיקווה שימשיכו להיות מכשירים בידייו. חוששני
שילמד, כמו שלמדו אחרים לפניו, שאנשים מסוג ׳זה יהיו הראשונים שיבעטו במיטיבם,
כאשר זה יהיה כדאי להם.

ספיר עצמו דאג, כמוכן, להטיית זרם אדיר שד כספים למיפדגתו.
זה היה אחד המניעים העיקריים של השיטה. כבד לא ראה, בוודאי,
שחיתות. מה-גם שחיטה זרמים קטנים יותר לבל המיפדגות האחרות —
מחרות ואגו״י ועד מפ״ם ומק״י.
בסופו של ידבר, היכל היו תלויים בו. הכל נהנו מן השיטה. במנגנון המיפלגה לא
היה איש שלא היד, מוכר את אמו כדי למצוא חן בעיני ספיר. המיפלגות האחרות,
שתקפו אותו בפומבי, התרפסו לפניו בחדרי-חדרים.

המחשב האלקטוונ׳ עובד: ספיר בננס מיפלגתי
ספיר בז לכולם. נדמה לי שהחשיב רק אותם בודדים שלא הצטרפו
לשיטתו.
על כל פנים, כך אני מסביר את היחסים המוזרים שנוצרו, איכשהו בינינו.

הכינקס השתוו הססן
ץ ה התחיל כאשר חשפתי מעל דוכן הכנסת את העובדה שספיר מוכר דולרים
} ממשלתיים, בשוק השחור, בניגוד לחוק. ספיר הכחיש זאת בזעם. חזרתי ותקפתי.
בסופו של דבר זה הגיע להתנגשות חריפה מאוד, כשהוא תוקף אותי מעל הדוכן, ואני
משיב לו בקריאות־בעיים( .כעבור שנים אושרו כל גילויינו, ונסתבר כי כל חברי
ועדת־הכספים, מחרות ול״ע עד מפ״ם, היו שותפים לקנונייה).
דקות מעטות אחרי הסערה נתקלתי בספיר במיזנץ. הוא ניגש אלי, התלוצץ, ומאז
התפתחה מעין ידידות בינינו. חוששני שהייתי בעיניו מעין מוצג של גן־יחיות — יהודי
שמעולם לא קיבל ממנו אגורה אחת.
יחסים אישיים אלה נשארו בעינם גם כאשר חשף העולם הזה פדשוודשחיתות
שהיו קשורות במעשיו ובאנשיו, וכאשר ניתחתי את שיטתו שוב ושוב מעל דוכן הכנסת.
מעולם לא התלונן על כד. לעומת זאת התלונן כאשר פירסם עליו העולם הזה פרט
אישי בלתי־חש׳וב, שלא היה נכון.

מדוע אני מחבב את האיש ז קשה לי להסביר זאת אפילו לעצמי.

אולי מפני שהוא טיפוס מייוחד־במינו. אולי מפני שחסרים אצלו לחלוטין יסודות
של זדון, צביעות זהעמדת־יפנים, שהם לחכהחוקם של פוליטיקאים מיקצועיים. אולי
מפני שנעים לשוחח עם אנשים ׳בעלי תפיסה מהירה ׳וחשיבה אלקטרונית. אולי ׳מפני
שהוא אדם אוהב־חיים, אופטימיסט מטבעו.
נהניתי תמיד מהצגותיו בכנסת. הוא היה יושב ומעמיד פנים שאינו מקשיב לדברי
תוקפיו. לפעמים העמיד פני ישן. אך לפתע היה מזנק ותופס את הנואם באי־דיוק,
או מגלה בורותו בקריאת־ביניים אחת.
בסוף ויכוח כללי, שבו הותקף מכל הצדדים, היה ספיר עולה על הדוכן להשיב.
אז היה דומה לשור בזירה, אץ אנה־ואנה, נוגח כל מי שניקרה בדרכו, ורומס את גופו תיהם
של אותם ח״כים שאותם תיעב במייוחד. בין אלה בלטו אנשי רפ״י.

בייחוד שנא את אגדת ״הפינקס השחור הקטן.״ היא צצה פעמים
רבות.
ספיר, כך נאמר, מחזיק בכיסו פינקס קטן, יושם הוא רושם למי לעשות טובות״
מעולם לא ראיתי פינקם זה. פעם רוקן למעני, לעיני, את תוכן כיסיו, כדי להוכיח
לי שאין לו כזה. היתה בכיסו רק ר־שימה שהכינה לו ׳מזכירתו, מדי־בוקר, ובה פירוט
של כל פגישות היום.

מדוע נעלב כל׳לן דווקא מאגדה זוז אולי מפני שהיא פגעה
בבושר-הזבירה הפנומנלי שלו. ספיר לא היה זקוק לשום פינקס, כדי
לדעת ממי לקחת ולמי לתת.
(המשך בעמוד )28

תמרורים
נישאו. בתו של האדמו״ר מקרצ׳נוף
ודור שמיני לבעש״ט, חנה כרכה, וי ד
סן! דויד טיטלכאום, בנו של הרב
טייטלבאום, מייסד קריית־ישמח. החופה
נערכה בנוכחות אלפי חוגגים בחצר הרבי
ברחובות. מייד לאחר החופה הוכתר החתן
כאדמו״ר בפועל של חצר סאסוב.
הוענק על־ידי ועדת־שופטים
מייוחדת של בני ברית ,״פרס המורשה היהודית״
לפרופסור גרשום שלום, על
מחקריו הנרחבים בתחום המיסטיקה היהו דית.
הפרם נושא מענק בסד 1000 דולאר.

דני א ל
ל 3׳י

נבחר כדובר סיעת המערך בכנ סת
לי־און הדר 23 תלמיד האוניבר סיטה
העברית (מדע המדינה, יחסים בינ לאומיים)׳
בוגר גימנסיה הרצליה. שימש
כמזכיר חוץ והסברה של התאחדות הסטו דנטים
הארצית וסגן־עורך פי־האתון, עי תון
הסטודנטים בירושלים. מראשי הסטו דנטים
במיפלגת העבודה בארץ, דמות
מוכרת בקמפוס הירושלמי, כתב של אות
ורמזור.
נפטר. באופן פתאומי ביום הרא שון
בשבוע שעבר, בעת שהיה בעבודתו
במערכת, חבר מערכת דבר ייטראל נוימן
50 נולד בצ׳כוסלובקיה, היה חבר
התנועה החינוכית של השומר־הצעיר, עלה
לארץ במסגרת עליית־הנוער ב־ .1939 הת חנך
בקיבוץ שער־הגולן, עבד בהוצאת-
הספרים מסדה. ב־ 1947 התקבל לעבודה
במערכת דבר כמאזין לשידורי־חוץ ועורך-
לילה. היה פרשן מדיני של העיתון ושליחו
בצרפת. בשנים האחרונות היה עורך־פנים,
כתב מאמרים ראשיים ושימש פרשן לענ יינים
בינלאומיים.
נפטר. מי שהיה המזכיר הכללי
השלישי של האו״ם (אחרי טריגווה לי
הנורווגי ודאג האמרשילד השוודי) ,הדיפ לומט
חבורמאי או תאנט 65 בבית־חולים
אמריקאי, מסרטן. עליית או תאנט
למישרה הבינלאומית סימלה את העברת

או תאנט
בגידה או מלכודת

מרגוע ק ל 1/דובק רויאז־

הכוח באו״ם מן המערב לעולם השלישי,
ואו תאנט עצמו מילא תפקיד מרכזי בדי כוי
תנועת־הפרישה הפרו־מערבית של
קאטאנגה מקונגו, והשתדל להביא לחיסול
מילחמת ויאט־נאם. בתולדות הארץ ייזכר
או תאנט כאיש שנענה בחיפזון לדרישתו
של נשיא מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר
להוציא את הכוחות הבינלאומיים מסיני,
ובכך גרם להידרדרות שהביאה למילחמת
ששת־הימים. או תאנט הואשם על־ידי שני
הצדדים: ישראל טענה שהוצאת הכוח ה בינלאומי
היתד, בגידה בישראל, ואילו
עבד-אל-נאצר טען כי או תאנט פעל על
פי הנחיית הציונים, כדי לגרור אותו למלכודת,
להכריח אותו להסלים את המ צב,
ועל-ידי כך לתת !תירוץ לפלישה ה ישראלית
לסיני. אין ספק כי עבד־אל־נאצר
תבע תחילה רק הוצאה חלקית של
הכוח, ולא העלה בדעתו שמזכיר האו״ם
יוציא מייד את כל הכוחות — מעשה שהיה
נכון מבחינה פורמלית, אך מישגה הרה־אסון
מבחינה מעשית.
נפטר בבית־החולים איכילוב ד״ר
דויד לזר 72 ממייסדי הצהרון מעריב,
סופר ועיתונאי. נולד בקרקוב שבפולין.
סיים לימודים אוניברסיטאיים, עלה ארצה
ב* .1941 כתב ספרי מסע, דיוקנאות ומסות,
ביניהם ראשים בישראל ומסע לארץ אבז־קאדי.
תירגם לעברית את מדינת היהודים
של הרצל. ציווה את גופתו למדע.

העול ם הזה 1944

יט 4וויכוח כין אריק שרון ויצחק רבין
} § על הבעייה הפלסטינית הוא הצגה
ציבורית מרתקת.
הוא דומה לוויכוח בין העיוור והפיסח.
קצת מעציב׳ קצת משעשע, ובסך־הכל
בלתי־מעשי.

^ ריק הוא איש־שדה. על כך מסכי^
מיס, פחות או יותר, יריביו וידידיו
במיקצוע הצבאי.
אין הוא הוגזדדיעות איסטראטגי. אין
כוחו בניתוח אנאליטי של בעיות מופשטות,
ובמציאת הפיתרון בדרך התבונה
הטהורה.

אבל יש דו חוש למציאות כשדה־הקרב.
הוא תופס באינטואיציה
את העובדות העיקריות של הנוף
ומערך הכוחות, ומסוגל למצוא
דדך מקורית להשגת מטרתו.

בשביל מפקד קרבי, זוהי תכונה חשו בה.
בערפל הקרב, כשיש לקבל החלטות
מהירות על־פי נתונים משתנים ומפוקפקים,
זהו ההבדל בין מפקד בינוני לגדול.
צורה כזאת של החלטה אינטואיטיבית,
שאינה כפופה למחשבה שיטתית וממוש מעת׳
יכולה להשיג הישגים גדולים, אך
טמונה בה גם סכנה רבה. היא יכולה
להשיג ניצחון היסטורי בשדה־הקרב, ולנ חול
מפלה היסטורית במילחמה.

במישור הטאקטי היא יכולה
להיות טובה מאוד, כמישור ה

״המיתחס הזה איגו קייב.״ לזה
מסוגל רק פוליטיקאי.
אריק לא חזה את הבעייה מראש. הוא
לא חשב עליה במשך שנים, ולא ניסה
לגבש פיתרון לקראת ההיתקלות הבלתי-
נמנעת. אין לו דדך־חשיבה שכזאת.
הוא הלך בשדה, ונתקל לפתע בבעייה
מציאותית. יש פלסטינים. יש בעייה פלס טינית.
מה עושים?

וכאן נכנס לפעולה החוש האינטואיטיבי
של מפקד־השדה. יש
בעייה חדשה, דרוש פיתרון חדש.
פיתרון מקורי, הנובע ממיבנה הנוף
וטיב הכוחות.

אש״ף מייצג כיום את הפלסטינים, אם
נרצה בכך, אם לאו.
שום עם אינו מוותר על יישותו הלאו מית,
וכל עם שואף לחירות במדינתו.
אם אנחנו רוצים להסתדר איכשהו עם
הפלסטינים, עלינו לעזור להם להקים
מדינה משלהם• עד אז לא יהיה שקט.

אמיתות שד זהב. מנחם בגין
ורעיו לא הגיעו אליהן אחרי שנאמו
על הנושא כמה אלפי נאומים.
והנה בא חייל מיקצועי, לא

זה אפשרי. אבד אי־אפשר להביא
את העם הפלסטיני לוויתור על
כל פלסטין.
אילו היה אריק אמון על חשיבה ממוש מעת,
תוך לימוד הבעייה וניתוחה, היה
מגיע בעצמו למסקנות אלה. אבל גם אם
אין ממש בהצעתו המוחשית, לפחות יש
בה העזה של חידוש ונכונות לזרוק לפח
שיגרה שפשטה את הרגל.

** וד כאותו יום בו פירסם אריק את
י ג הצעתו, הגיב עליה יצחק רביו.

ההצעה היתה אריקית מובהקת,
התגובה היתה רכינית מובהקת.

הפלסטינים הם כוח דינאמי. כדאי להת קשר
עימם.
אש״ף מנהיג כיום את הפלסטינים. זוהי
מציאות. אין טעם להתווכח עם מציאות.
צריכים לחפש דרך להתקשר עם הפלס טינים,
לכרות ברית עם אש״ף.
מה רוצים הפלסטינים? הם רוצים במדינה
משלהם. מה רוצה אש״ף? הוא
רוצה בשילטון.
וכך, בקפיצה נחשונית אחת, הגיע אריק
שרון לפיתרון מקורי. הבה נעזור לאש״ף
להפיל את המלך חוסיין, נאפשר לאש״ף
לקבל לידיו את השילטון בעבר־הירדן, וכך
ייווצר הבסיס לדו״קיום ישראלי־פלסטיני
— הישראלים ישלטו ממערב לירדן, הפלסטינים
ממיזרחה. אנחנו בירושלים, הם
בעמאן.

בפי רבין היו נימוקי־הגיון.
אש״ף לוחם בישראל. הוא לא הכיר
רישמית בזכות קיומה של המדינה היהו דית.
איזה עניין יש לנו לעזור לו?
המלך חוסיין מונע את פעולות ״המחב לים״
משיטתו. הוא פרו־אמריקאי ואנטי־סובייטי.
האמריקאים הם ידידינו, והסובייטים
הם אויבינו• איזה עניין יש לנו להפיל
את שילטונו של חוסיין? איזה עניין יש
לנו בהקמת מדינה פלסטינית, העלולה
להיות פרדסובייטית?
להיפך: לעולם לא ננהל משא־ומתן עם
אש״ף. לעולם לא נסכים למדינה פלס טינית.
אין חשיבות לעם הפלסטיני, אלא
רק למדינות־ערב. אם ייווכח העולם הער בי
שלא נישא וניתן עם אש״ף, יתכן שייתן
כעבור שנהדשנתיים יפוי־כוח חדש למלך
חוטיין להמשיך במשא־ומתן עימנו.

רזעיחד

המיוחד בתגובה זו הוא שאין
בה אף מילה אהת חדשה. היא
חוזרת על דברים שנאמרו פעמים
לדא־ספור, עד-ידי גולדה מאיר
ומשה דיין, ושהופרכו לחלוטין.

אומנם, רבין ויתר על כמה מן הבי־טיים
הרגשניים של תקופת גולדה. הוא
מוכן להעלות את המילה ״פלסטינים״ על
דל שפתיו, ולהכיר בקיומה של ״בעייה

והפיסח

איפטרטני היא עלולה להיות אסון.
* צחק רבין הוא, לעומת זאת, קצין-
מטה טוב. גם על כך מסכימים, פחות
או יותר, יריביו וידידיו.

הוא מצטיין כמחשבה שיטתית,
אך לאו-דווקא כמחשבה מקורית
או מעמיקה. יש לו מוח ממושמע,
הפועל היטב, על פי נתיבות סלולים.

פוליטיקאי,
ותופס אותן מייד.
על סמך הכרות אינטואיטיביות אלה,
בנה לו אריק פיתרון פשוט וקלאסי.
חבל שאינו מעשי.

רביו אינו פועל על־פי האינטואיציה —
וספק אם יש לו כזאת. כשהוא נתקל
בבעייח, הוא מנתח אותה על פי שיטות
בדוקות, ומשתדל למצוא לה תשובה.
איש כזה לא יצטרף לרשימת האישים
הקרויים, בסלאנג הצבאי־המדעי ,״ד,קפ־טניס
הגדולים של ההיסטוריה.״ קשה
לתאר את רביו בקרב היסטורי, עומד על
גיבעה, משקיף על שדה־הקטל, ותופס ב רגע
המכריע שחנה יש לו הזדמנות חד־פעמית
ובלתי־חוזרת להשיג הכרעה על-
ידי התקפת חיל־הפרשים באגף הימני.

לעומת זאת, קל לתאר את רבץ
כשהוא יושב כחדר נקי כמטכ״ל,
ומתכנן בקפדנות מיכצע צבאי
כולל. ואפשר לסמוך עליו שהתוכנית
תהיה אחראית מאוד, בלתי
הרפתקנית, כלתי־מקורית, אך כ•
סך־הכל סבירה ויעילה.
צורה כזאת של החלטה הגיונית, הכפופה
לחשיבה ממושמעת ושיגרתית, יכולה
להשיג הישגים גדולים בנסיבות רגילות,
אך טמונה בה סכנה גדולה כשיש למצוא
פיתרון חדשני לבעייה מקורית.

היא יכולה להיות טובה מאוד
כמצב שיגרתי, והיא עלולה להיות
הרת-אסונות כמצב חדש, מול אתגר
המחייב תשובה. מהפכנית.
ריק שרון

נתקל לפתע בבעייה דד

> £פלסטינית.
מכיוון שהוא חייל מיקצועי, הרגיל לטפל
באופן מעשי בבעיות מעשיות, לא יעלה
על דעתו להכריז ״הפעייה אינה קיימת.״

חייל כשדה-הקרב, הנתקל כ־מיתחס
אוייב, אינו נוהג להבריז

* הו הצד השני

של המטביע ששמו

| אריק שרון.

כעייה היסטורית אינה דומה
לבעייה טאקטית בשדה-הקרב. אין
היא מורכבת רק מבמה עובדות
אובייקטיביות כשטח — מיבנה
הנוף, מערך הכוחות, עוצמת־האש,
ניידות, וביוצא-באדה.
כדי לפתור בעייה היסטורית, יש צורך
להבין את כל מרכיביה המסועפים
והמסובכים, להכיר את הרבדים הנס תרים
של תודעת העמים, את הגורמים
הרוחניים והמעשיים המכוונים אותם.

כיצת-קולומבוס ממש.
* ש הרכה קסם

בקפיצה אינטואיטי
בית

אין ספק שאריק שרון, שאין לו
צל של מושג בגעייה הפלסטינית,
תפס כמאמץ הראשון כמה אמיתות,
שרכים מן המומחים המדופלמים
מנסים להתעלם מהן.
רעיונו המהפכני של אריק טומן בחובו
כמה אמיתות כאלה, ולא חשוב עם אריק
עצמו מודע לכך. למשל:
הבעייה הפלסטינית היא מוקד הסיכסוך,
ויש לפתור אותה.
הגורם הפלסטיני הוא כוח עולה, ויש
להתקשר עימו.
הגורם ההאשמי הוא גורם יורד, ואין
טעם לסמוך עליו.

אי״אפשר לתקוף בעייה היסטורית
כהתקפת-פתע לילית של טור
משוריין, מכיוון כלתי-צפוי. האינטואיציה
והמקוריות צריבות ל השתעבד,
במיקרה זה, למחשבה.

למשל: צריכים להבין כי לגבי האיש
הפלסטיני, פלסטין אינה מצוייה ממיז-
רח לירדן, אלא ממערב לנהר. פלסטינים
רבים רוצים עתה לספח את עבר־הידדן
לפלסטין, מפני שגרים בה מאות אלפי
פלסטינים, ומפני שהמלך חוסיין שנוא
עליהם. אבל אין אף פלסטיני אחד בעולם
החולם על הקמת מדינה פלסטינית שאינה
כוללת את פלסטין, ושאין לה אחיזה
בירושלים — כשם שאין אף ציוני אחד
בימינו המוכן להקים את המדינה היהו דית
באוגנדה או בבירובידז׳אן.

אפשר להביא את רוב העם ה־פלסטיני,
וגם את אש״ף, לוויתור
על הלק מפלסטין. אין זה קל, אכל

פלסטינית.״ דבריו אינם מעוותים על־ידי
אמוציות עקרות, קנאות חשוכה, צידקנות
מתחסדת. הוא מדבר בהיגיון.
אבל ההיגיון של דבריו הוא היגיון מיושן,
שיגרתי, שדוף. אין לרבין ראיית־הנולד
של הוגה־דיעות, המסוגל לנתח את
הזרמים ההיסטוריים ולקבוע מראש את
התוצאות הסבירות. בזה הוא דומה לאריק.
אבל אין לו גם התפיסה האינטואיטיבית
של השינויים המתחוללים בשטח, במהי רות,
לנגד עיניו. בזה הוא שונה מאריק.

בהגיונו השיטחי מגיע רבץ לפי•
תדון לא פחות מופרך מזח שאליו
הגיע אריק בדרכו הפרועה.

מי יכול להאמין כיום ברצינות שהעולם
הערבי יחזור ויכיר אי־פעם בחוסייו
כבנציג הפלסטינים? מי יכול לקוות להי־עלמו
של אש״ף׳ אחרי שזכה בהברה
כללית בעם הפלסטיני, בעולם הערבי ובזירה
הבינלאומית? מי יכול להציע ש נחכה
שנה־שנתיים לניסים־וניפלאות אלה?

הנס לא יבוא. תבוא מילחמה.
יחסי-הבוחות הפוליטיים, הכלכליים
והחברתיים הולכים ומשתנים
לרעתנו.
ך< וויכוח זה

בין אריק ורבין,

4טועה?
שניהם.
השיגרה ההגיונית של רבין פשטה את
הרגל, ודבקה במציאות שמתה. האינטו איציה
הבלתי־מרוסנת של אריק עיכלה
כמה אמיתות, אך אינה מסוגלת להסיק
מהן את המסקנות ההגיוניות.

באגדה רוכב הפיסח על העיוור,
ובך הם מתקדמים איכשהו. במציאות,
אין לנו זמן להתקדמות שכזו.

במדינה העם צביעות בכתב !סוד־׳פה

מותר בהחלט 7טפ?
בחיי־המין ש 7איטיות
ככירה — בתנאי שאינה
ישראלית

המצוי מוכן בהחלט למתוח ביקורת על
חיי־האישות של אישים רמי־דרג — בתנאי
שאינם ישראלים.

פלס טין
מישדוק עד*1

ההודעה המסכמת 7א
סיכמה רכר — ויש
7ג ך סיכות מוכות

מה היה קורה אילו האשים דאש־הממ־שלה
את שר־החוץ בקיום יחסי־מין עם אשה
זרה, בחדר־השירותים של נמל-תעופה אי רופי

מה היה קורה אילו הואשם ראש־ז־יממש־לה
עצמו בכך שהוא נעלם בליל׳ות מדירת־השרד
שלו: ,ומבלה עד שעות הבוקר בחב רה
אינטימית אלמונית ז
האם היו שידורי ישראל מכריזים על
כך? האם היו העיתונים החשובים מתמוגגים
מרוב נחת? האם היה מתפתח בטל וויזיה
ויכוח ציבורי סביב חיי-המין של
האישים דמי־הדרג?
בוודאי שלא. כלי־התקשורת של ישראל
לא יירדו לרמה כזאת.
כשזה נוגע לישראל.
אהניים בכית־שימוש. אבל כאשר
מדובר על אישים זרים — איו מחסום כזה.
השבוע תיארו עיתוני ישראל בהרחבה
רבה, ובהנאה בולטת, את טענתו הפומבית
של נשיא אוגנדה אחוז־הטירוף, אידי אמין,
כי שרת־החוץ היפהפייה שלו התעלסה ב אהבים
עם גבר זר בבית־השימוש של
נמל־התעופה הפאדיסאי. מטרת התקפתו
של אמין היתד! אליזבת באגאנייה (,)29
נסיכה של ׳בית־מלוכה אוגנדי, לשעבר דוג מנית
ומישפטנית, שאותה מינה אמין עצמו
לתפקיד הרם בראשית השנה. גופתו של
קודמה בתפקיד נמצאה אז צפה בנילוס.
שום עיתון ישראלי לא סבר השבוע כי
יש לגנוז פרשה אינטימית זו.
נשיא כלילה. רבה עוד יותר היתד.
השבוע ההילולה סביב חייו האינטימיים

רוב הישראלים שונאים את ״המחבלים״
ואת הסובייטים במידה כימעט שווה. על
כן קשה להם לעקוב אחרי המישחק המרתק
שנערך בשבועות האחרונים במוסקבה.
רמישחק זה שני צדדים. יאסר עראפאת
ביקר במוסקבה, ביקש להשיג הבטחה סובייטית
להכרה רישמית בממשלה הפלסטי נית
הזמנית שתקום, וגיבוי סובייטי מעשי
לתביעת אש״ף להשתתף בוועידת ז׳נבה.
הסובייטים, לעומת זאת, ביקשו להשיג
מעראפאת שינוי רישמי במצע אש״ף,
לטובת דו-קיום עם ישראל.
מצוקה סובייטית. מישחק זה התחיל
כבר לפני שנה, כאשר החליטה ההנהגה
הסובייטית לעלות על הסוס הפלסטיני,
מתוך הניחה שהוא ינצח, אחרי שתמכה
במשך השנים בהחזרת הגדה המערבית
לממלכת ירדן.
הסובייטים התקדמו בזהירות אך בעיק-
ביות, כדרכם, .תחילה הכירו ב״זכויות ה חוקיות״
של הפלסטינים, לאחר מכן הכירו
ב״זכויות הלאומיות״ שלהם, ולבסוף הגיעו
להכרה בזכותם ל״מדינה פלסטינית.״
היכן תהיה מדינה זו?
הדבר הכנים את הסובייטים למצוקה
קשה. הם לא יכלו להסכים בשום פנים
ל״מדינה הדמוקרטית הלא־כיתתית״ המו פיעה
במצע אש״ף, ושנועדה לרשת את
ישראל. הם יכלו להסכים רק למדינה
פלסטינית לצד ישראל, בגדה וברצועה.
אינטרס מוצק. עמדה זו היא עקרו

נשיא צרפת, ואלרי ז׳יסקאר־ד׳אסטיין.
העיתון הפוליטי־סאטירי, קאנאר אנשנה
,״הברווז הכבול״) ,הממלא בצרפת תפק״ר
ציבורי הדומה לזה של השבועון המסדים
בישראל, גילה שהנשיא נעלם בלילות.
הדבר גרם לוויכוח סוער בכל עיתוני צרפת,
בליוויית פרטים וגילויים נוספים. החשוב
בעיתוני המדינה, לה נזונד, הקדיש לו
מאמר גדול׳ בו טען כי הנשיא אינו מתמסר
לתפקידו במידה הראוייה.
עיתוני ישראל דיווחו על כל אלה בחל-
חבה ובעליזות. שידורי ישראל הודיעו על
כד בראש מהדורת החדשות.
צבועה ומתחסדת. אותם כלי־תיק-
שורת קשרו קשר של שתיקה, כאשר פיר*
סם השבועון המסדים פרטים דומים על
מי שהיה אז שר-הביטחון, בליוויית הטענה
כי השר מזניח את תפקידו ומנצל אותו
לרעה. התוצאות נתגלו ביום־הכיפורים.
העיתונות היא בבואה של החברה. כאשר
העיתונות היא צבועה ופחדנית, יש לחפש
את הסיבה באווירה החברתית. השבוע לא
היה מנוס מן המסקנה כי האזרח הישראל*

נית, ומעוגנת באינטרסים סובייטיים יצי בים.
בין השאר :
יק< העובדה שברית־המועצות היתד. המדינה
הראשונה שהכירה דה-י׳ורה במדי-
נת־ישראל, אחדי שתמכה בהקמתה.
ההכרה שניסיון להשמיד את ישראל
יביא לעימות גלובלי, ואולי למילחפת-
עולם.
• אי־הרצון לנקוט קו שלא יתקבל על
דעת רוב מדינות העולם, ושישגיא את
ברית-המועצות על דעת־הקהל המתקדמת
בעולם המערבי, ואולי אפילו בגוש הסובייטי
עצמו.
• הדיעה שהמשך קיום ישראל, היוצר
שיוד-מישקל מתוח במרחב, עוזר לקיום
ההשפעה הסובייטית בעולם הערבי, ולהמ שך
תלותם של הערבים בברית-המועצווב
• הכוונה לנצל את ועידת־ז׳נבה, ש ישראל
חברה בה, כמכשיר למדיניות הסובייטית.
משום
כך ממשיכה ברית־המועצות להד גיש
את תמיכתה בקיום ״כל מדינות המרחב״
בצד התמיכה בעניין הפלסטיני. הדבר

בלט בהודעת־ולאדיווסטוק של לאוניד
ברז׳נייב וג׳ראלד פורד. מפעם לפעם מפי צים
הסובייטים גם רמזים על רצונם לחדש,
בבוא העת, את היחסים עם ישראל.
קלף למיקוח. כל זה ברור גם לערא־סאת,
אך אין ברצונו, בשלב זה, להתחייב
פומבית למדינה פלסטינית שתתקיים לצד
ישראל — דבר שהיה נותן נשק יעיל בידי
מתנגדיו בתנועת הפידאיון. הוא גם רוצה
להשתמש בעניין זה כבקלף־מיקוח כלפי
ישראל וארצות־הברית.
התוצאה: הודעודהסיכום של ביקור
עראפאת במוסקבה השאירה את העניין
פתוה. מדובר בה על ״׳מדינה פלסטינית״ —
אך לא נקבע איזו מדינה זו תהיה, והיכן
בדיוק תשכון. שני הצדדים נשארו דבקים
בעמדותיהם הרישמיות.
המישהק יימשך — בעדינות — וקרוב
לוודאי שהתנועות הבאות יבואו מצד ערא-
פאת, בכיוון לעמדה הסובייטית. גישתו
הנוקשה למעשי הקיצוניים, שביצעו את
חטיפודהמטוס האחרונה, היא חלק מימישחק

ועדת אג רנ ט
גוו! רו צהדהס גו נן
א7ון דחשיריון המתעד
שוב — והפעם כמעט
הבקיע את חקו
האם מסוגל בית-המישפט העליון לתת
לאזרח סעד נגד נשיא בית־המישפט העל יון?
זאת
יכלה להיות שאלה מרתקת לתל מידים
בבית־הספר למישפטים. אבל במצי אות
של ישראל היא אקטואלית ביותר.
האזרח, במיקרה זה, הוא אלוף בצה״ל:
שמואל (״גורודיש״) גונן, איש־השיריון,
אלוף פיקוד הדרום ביום־הכיפורים. מזה
כמה חודשים הוא תובע מבית־הימי-שסט
העליון להושיט לו סעד נגד ועדת־החקירה
הממלכתית, אשר בראשה עומד נשיא בית-
המישפט העליון, שימעון אגרנט, ואשר
אחד מחבריה הוא שופט בית־המישפט העליון,
משה לנדוי.
טענת גונן: הוועדה מפרה באופן שיטתי
את הסעיף בחוק ועדות־החקירה, המטיל
על ועדה להזהיר מראש אזרח העלול
להיפגע ממימצאיה, ולהעניק לו את הזכות
להופיע בפניה, לשכור עורך־דין, לחקור
עדים ולעיין במיסמכים. הוועדה שללה
זכות זו מגורודיש, למרות שהטיחה בפניו
כבר בדד״ח־הביניים הראשון שלה האשמות
חמורות. היא שללה זכות זו גם מן הרמט־כ״ל
של יום־הכיפורים, דויד >״דדו״) אלע־זר.
בניגוד לאלעזר, שלא לחם על זכותו,
התעקש גזרודיש להיאבק.
בכך זכה, במישרין ובעקיפין, בתמיכת
מיטב המישפטנים בישראל, שהסכימו עימו
שוועדת־אגרנט מסרח את סעיף החוק. בין
אלה: אביו הרוחני של חוק ועדוודהחקי-
רה, שר-המישפטים־לשעבר יעקוב שימשון
שפירא, והאיש שניצח על החקיקה בכנסת,
חבר-הכנסת לשעבר משה אונא.
דגל יכל פיל. בנסיונו הראשון נתקד
גורודיש בקיר אטום. בית-המישפט העליון
השתדל להתחמק מן הצורך הבלתי-נעיט
לפסוק בעניין, פטר אותו בטענה שעדיין
יש זמן, ואין מה למהר.
אך בינתיים החריף המצב. עבודת הווע דה
מתקרבת לסיומה — ועדייו היא מסרבת
להעניק לגורודיש את הזכויות היסודיות
המעוגנות בחוק ובצדק הטבעי. לא ניתן
לגורודיש לעיין במיסמכים שהובאו לוועדה
והנוגעים לו, לחקור את העדים שהעידו
גגדו, להתגונן כמו בל נאשם בבית־מישפט,
ניתן לו דק להגיש טענות בכתב — ובהם
כמה גילויים השופכים אור חדש לגמרי
על כמה ממאורעות יוס-הכיפוריס•
השבוע הלך גונן שוב לבית־המישפט
לתבוע את זכויותיו. הפעם מצא שם אווירה
אזזי-ת. שלושת השופטים שישבו בדין —
מ״מ הנשיא יואל זוסמן והשופטים צבי
ברנזון ויצחק קיסטר, נמנעו גם הפעם
מלפגוע בגלוי בוועדת־אגרנט. אך הם נתנו
לה רמז בעובי של רגל־פיל.
השופטים לא פסקו, אך ״הציעו הצעה״.

יו״ר אגרגט
עד הנזילחנזה הבאה
שגורודיש יפנה שוב לוועדה, וימסור
לה את המלצת בית־המישסט שיינתן לו
להופיע בפניה, לעיין בחומר ולהתגונן,
ההמלצה לא כללה את הזכות לחקור עדים
— דבר שהיה גוזל, לדעת השופטים, זמן
רב מדי, ומאריך את פעולת הוועדה ״עד
למילחמה הבאה.״
כך יחזר הכדור לוועדה — והפעם כימעט
לתוך השער.

ה כנ ס ת
מרדה שו פ ט׳

שופטי ישיא? תובעים
7עצטם מעמד כשל חברי־בנסת
__ מבחינת תשלומי השכר וההוצאות המישלחת שהופיעה בפני ועדת־חמישנה
המייוחדת של ועדת־הכספים של הכנסת
היתד, יוצאת־דופן. כולה שופטים, אנשי
שבכל ימות השנה רגילים כי הכל ממתי נים
למוצא פיהם, וכל היוצא מגרונם חוק.
הפעם עמדו בפני קבוצת חברי־כנסת
וביקשו כי יבוטל המצב הנוכחי, המאלץ
את השופטים לעבור על החוק על־מנת ל קבל
תמורה כספית המאפשרת קיום הוגן.
לחברי־כנסת ושרים אין בעיות. הם פט רו
את עצמם מחוקי מס־ההכנסה, וכך ה
יכולים להקצות לעצמם שכר והוצאות כרצונם,
כאשר הברוטו זיהה לנטו.
קצת שונה, אך בכל זאת דומה מבחי נת
העיקרון, הוא מצבן של קבוצות עוב דים
כמו טייסים וספנים, שלגביהם קיי מים
חוקי מס-הכנסד, מייוחדים. או, למשל,
שכבות של עצמאיים כמו יהלומנים, ה פטורים
מהגשת דו״חות מנדהכנסה.
השופטים עומדים מעל לכל האדם ב ישיבתם
בבית־המישפט, אך הם ככל האדם
מבחינת השבר. במשך השנים נוצרו עיוותים
רבים כדי להגדיל את השכר־נטו
של השופטים ואת הוצאותיהם המוחזרות
על-ידי המדינה. העיוות הבולט הוא תש לום
הוצאות־רכב השופטים על נסיעו תיהם,
כאשר השימוש בריכבם לצרכי ה עבודה
הוא נסיעה מן הבית לביודהמיש*
פט וחזרה.
תקנות מם־ההכנסה אוסרות תשלום על
וחמשו בעמוד )16

העול ם הז ה 1944

לא נתנו ל א רי ק שרזן לפקד על צה׳ ל -אז עכשק

הוא

ך• ציני צה ״ל, עד לדרגת אלוף־מישנה, יצטרכו בקרוב
[ /לוותר על הנהג האישי שלהם. זוהי רק אחת ההצעות
אשר הועלו בוועדה, המסעירה בימים אלה את חוגי צה״ל,
מישרד־הביטחון והכנסת — ועדת־המישנה לתקציב־הבט־חון,
בראשותו של אריק שרון.
עם הקמת צה״ל, לא עלה על דעת איש מהקצונה
הבכירה, מלבד הרמטכ״ל דאז יעקב דורי, שחייל עברי
ישמש אי־פעם כנהג צמוד. אלופים וסגני-אלופים (אז לא

הקורבן הרא שון: והגו
של הסגן־־־אלוף
היתה עדיין דרגת אלוף־המישנה קיימת) ,נהגו בעצמם
את כלי־הרכב שהופקדו בידיהם.
כאשר מונה יגאל ידין כרמטכ״ל, הוא החליט כי לכל
קצין בכיר והיה נהג .״למדינה שווה יותר שהקצין הבכיר
יוכל לחשוב בדרך על עבודתו ועל צה״ל, מאשר על
הנהיגה והכביש,״ טען אז ידין בעוררו, עם החלטה זו
את אחד הוויכוחים הסוערים הראשונים בצבא.
מאז ועד היום, הפכה תמונת הנהג הממתין לקצין או
לאשתו, ליד הבית, במיגרש־החנייה של המטכ״ל או ליד
הסופרמרקט, מחזה שכיח ומובן־מאליו.
לכל קצין, מדרגת סגן־אלוף ומעלה, יש נהג צמוד,
ולעיתים שניים: האחד נהג עורפי, והשני המלווה את
הקצין בשטח. קצינים בדרגות נמוכות יותר, אשר לא
הצליחו לקבל נהג צמוד, התחלקו שניים־שניים בנהג אחד.
מדי־סעם היה מופיע במערכות העיתונים מיכתב, בו
זעק אזרח חמם כנגד העובדה שנהג־צבאי נשא את סלי
אשת הקצין לחנות, או לקח את ילדי הקצין לבית־הספר.
עד שבאה פרשת אלוף אלי זעירא, בה הואשם האלוף
בין השאר בכך שניצל את נהגו לעבודות פרטיות —
והבעייה התעוררה במלוא חריפותה. נשמעו קריאות לבטל
את מושג נהג-אשת־הקצין, או הנהג הפרטי. לעומת זאת
טענו מחייבי הנהגים, ולא בלי מידה רבה של צדק, כי
לאשת הקצין ולמישפחתו מגיע פיצוי מסויים, ודווקא
בדמות נהג כזה, על אותם ימים ולילות שבהם נגזל הבעל
ממישפחתו בתוקף תפקידו.
נימוק רציני יותר, של אלה שחייבו את תופעת הנהגים
הצמודים, היד. כי קצינים רבים וטובים יעזבו את צה״ל
אם יינטל מרעייתם הנהג המישפחתי.

״ל מכס היו״ ר של ועדה

לי זה קישקוש מוחלט,״ ״אתם לא יודעים על מה
אתם מדברים,״ ״במטכ״ל לא יודעים מה הם בעצם רוצים,״
היו מנת־חלקם של אל־רום ושני קצינים נוספים שהיו
עימו, בדרגות אלוף־מישנה וסגן־אלוף.
לקצינים אלה, וכן לשר־הביטחון שמעון פרס, שלו הם
מדווחים על ישיבותיהם עם הוועדה, הסתבר כי לראשונה
בתולדותיה יושב בה קצין בכיר הבקיא בחומר המוגש
לו, ואשר לו דיעה מגובשת משלו על כל פריט ונושא
המועלים לדיון.
שאר חברי הוועדה, אשר אינם אנשי־צבא מיקצועיים,
תפסו במהירות את העיקרון של אריק. לאמיתו של דבר
הם היו צריכים מאוד לתופעה כמו אריק כדי לשאול
שאלות, להשיג השגות ולחדול להיות אוטומטים המאשרים
כל סעיף, מבלי להבין תמיד מה הם מאשרים.
לגישה החדשה של אריק סייעה עובדה נוספת. עד
עתה היו הקצינים שהופיעו בפניהם נציגיו של שר־הביטחון
לשעבר משה דיין. כיום אלה הם נציגיו של שר־הביטחון
שמעון פרם. מפני דיין פחדו גם חברי האופו זיציה,
ובעיקר חברי מיפלגתו־שלו בוועדה. מפני פרם
לא פוחד איש.

<90 וגמה טוגה להתעוררות שחלה בנושא של ביקורת
| הרשות המחוקקת על מישרד־הביטחון, ביקורת אשר
היתד. בבחינת טאבו מוחלט כימעט משך למעלה מ־20
שנה, היא אותו פרק בתקציב הביטחון המוקדש לבינוי.
מיליונים רבים של לירות נדרשו על־ידי שר־הביטחון
לעבודות בינוי. אריק התנגד. הוא דרש לא לאשר כל

:ולס ל א 5ד סבורה הוועזיה שבראשותו של אריק.
\ * בוועדת־המישנה לחקציב־הביטחון חברים׳ בין השאר,
אנשים תקיפים כח״כ יצחק נבון (מערך) יושב־דאש
ועדת־חוץ־וביטחון, ח״כ ישראל קרגמן (מערך) יושב־ראש
ועדת-הכספים׳ ד״ר יהודה בדמאיר (מפד״ל) ופרופסור
משה ארנם (ליכוד).
הצעתם בעניין נהגי הקצינים בצה״ל, אשר יש לה
סיכוי רב להתקבל על־ידי ועדות־הכספים והחוץ־והביטחון
של הכנסת, וכן על-ידי המטכ״ל, תעורר ללא ספק מהומה
בצה״ל, ותגרום לפרישת קצינים ולהתמרמרות רבה מצד
אחרים.
אולם הצעה זו, על כל הרעש הציבורי שהיא תעורר,
היא רק אחת משורה שלמה של הצעות, שהוגשו על-ידי
הוועדה של אריק והתקבלו על־ידי שתי הוועדות, המכונות
בסלנג הפוליטי כנסת־זוטא, בישיבתן המשותפת שהתקיימה
בשבוע שעבר בחדר״הישיבות של המטדדהכללי בתל-
אביב.
לפתע הסתבר לשילטונות צה״ל ומישרד־הביטחון כי
חייהם, שהיו קלים מאוד עד כה בכל הנוגע לאישור

חיילים ב אי ל ח יגורו
במלונות הבאר
תוכניות והחלטות, יהיו — מרגע מינויו של אריק כיושב־ראש
ועדת־המישנה — חיים קשים ביותר.
עד כה היו מופיעים בפני הוועדה קצינים, נציגי שר־הביטחון,
מציגים בפניה תוכניות מעורפלות, משתמשים
במונחים ומושגים שלא היו ברורים לכל חברי הוועדה,
וזוכים באמונה העיוורת ובאישורים אוטומטיים.
כאשר הופיע לראשונה תת־אלוף משה אל־רום, נציג
שר־הביטחון, בפני הוועדה, בראשותו של אריק, הוא
נדהם. ביטויים כמו ״אני לא מאמין לך,״ ״מה אתה מספר

שרון

לתנאי צה״ל — ורק כאשר כל התנאים הללו ימולאו,
לאשרו.
מאחר שאריק הוא בעל־המיקצוע היחיד באותה ועדה
— ובכנסת בכלל — בכל הנוגע לצבא, הופך על־ידי כך
אריק שרון המחליט הכימעט־בילעדי של כל רכישה או
הוצאה כספית של צה״ל. אריק הפך סופר־רמטכ״ל.
ניצחון נוסף של אריק במילחמתו עם שר־הביטחון,
היד. בנושא המיכרזים. עד היום היה נושא זה של מישרד-

שר־הביטחון יחוייב
כהסבר על כ ל עגבניה
הביטחון פרוץ׳ כאשר המישרד מצדיק את אי הוצאת
המיכרזים, בקוצר־הזמן ובחוסר אפשרות לתת מיפרטים
לקבלנים.

ריק הסתער על נושא זה בחמת־זעם, ואילץ את
\ ו 1ועדות־הכנסת לקבוע הקמת ועדה נרחבת, בה ישתתפו
חברי הוועדה שלו ועוד שני חברי־כנסת, שעדייו לא נקבע
מי הם (אם כי נקבע כבר שהאחד יהיה ממפא״י והאחר
ממפ״ם) ,אשר תעלה פיתרונות לנושא זה.
החלטה זו של הוועדות היתה בגדר נזיפה, אלגנטית
אומנם׳ למישרד־הביטחון, ורמזה על ביזבוז הכספים
המחפיר בתחום זה — החל בבניית קו בר־לב וכלה
בבניית הביצורים החדשים ברמת־הגולן.
אריק דרש גם כי קצינים מיקצועיים יופיעו, על פי
דרישת הוועדה שלו, בכל נושא שהוועדה תבקש בו
הסברים. בעוד שעד כה היו מופיעים בפני חברי־הכנסת
רק שלושת הקצינים הקבועים לנושא זה, הוזמן עד היום
מיספר רב של קצינים, ביניהם האלוף ישראל טל ומנכ״ל
הרשות לפיתוח אמצעי־לחימה. כמו־כן ערפה הוועדה שלו
סיורי־ביקורת במיפעלי התעשיה הצבאית — גם זה תקדים
שלא נשא חן בעיני שר־הביטחון.
כאשר דנה הוועדה ברכש של צה״ל, הצליח אריק
להוציא את קציני הצבא משלוות־נפשם, בהצביעו בפניהם
על תופעות של הצטיידות אדירה, חסרת־הבהנה, בנושאים
מסויימים׳ ועל כמויות וסוגי נשק המיותרים, לדעתו.
שיטתו החדשה של אריק בטיפול בתקציב־הביטחון
נסכה אומץ גם בליבו של ח״כ משה ארנס, המדען שבין
חברי־הוועדה. בעוד שאריק בקיא היטב בכל הנוגע
לחילות־היבשה, גילה ארנס בקיאות גדולה בנושאי אוויר
וים, והצליח להוכיח הן לעמיתיו בוועדה והן למישרד־הביטחון
כי רכישות רבות הנערכות בחו״ל הן בבחינת
ביזבוז, וכי ניתן לייצר אותם פריטים עצמם גם בארץ,
ללא מאמץ מישקי גדול.
פרס צוחק הצוחק אחרון

בינוי בצה״ל, לבד מנושאי בינוי הדרושים לצרכי מלחמה
ומיגון.
בהצעת התקציב הופיע פרק אשר עסק בבניית מגורים
לחיילי חיל־הים באילת. אריק טען כי אפשר לקחת את
מלונות אילת הריקים מתיירים ולשכן בהם חיילים.
נציגי מישרד־הביטחון התנגדו להצעותיו. של אריק
בנושאי הבינוי. גם יושב־ראש הישיבה, ח״כ קרגמן, התנגד
להן. אולם משהבין קרגמן כי הוועדה עומדת לתמוך
באריק, ויתר, ובכך עשה היסטוריה.
לראשונה מאז קם פורום זד. של כנסת־זוטא, הממלא
את מקום מליאת הכנסת באישור תקציב־הביטחון, נדחתה
החלטה בנושא שהוצג על־ידי מישרד־הביטחון. במקום
לאשר — הוחלט כי ועדת־המישנה של אריק תדון בנושא
ותביא מסקנות סופיות לישיבת הכנסודזוטא.
פירושה של החלטה זו — סטירת־לחי לשר־הביטחון.
אין ספק כי אילו היה זה ניצחונו היחידי של אריק
שרון, היה שמעון• פרס יכול להיות מאושר. אולם אריק
יצר דפוסים חדשים ביחסים נין מערכת־הביטחון לבין
הכנסת, דפוסי־בקרה שלהם מתנגד פרס.
ועדות־הכנסת צריכות לאשר כל רכש של צה״ל, החל
בעגבניד. במיסגרת מזון החיילים וכלה בתותח המורכב
ביותר. עד כה היו אנשי הוועדה מקבלים את הצעות
מישרד־הבטחון בחינת ״כזה ראה וקדש.״ מישרד־הביטחון
לא טרח כלל לפרט בהצעותיו את מהות הרכישה, סוגה
ופבויותיה האופרטיביות.
ועדות־הכנסת החליטו, בעקבות מילחמה עיקשת של
אריק, לחייב את צה״ל להסביר ולהעמיד לדיון מעמיק
כל פריט של רכישה, לבדוק היטב את נחיצותו והתאמתו

ך* פנית משמעותית חלה גם בהתייחסותה של ה !
4וועדה לתקציבים של השנים הבאות, לא רק לתקציב
השנה הנוכחית המונח על שולחנה. מישרד־הביטחון ביקש
לאשר, נוסף לתקציב בן 16 מיליארד הלירות, תקציב
נוסף של כ־ 200 מיליון לירות, אשר נועד לכסות פרוייקטים
שהוחל בהם השנה ואשר ביצועם יגלוש לשנים הבאות.
אריק החליט להיכנס לנושא זה, ודרש ממישרד־הביטחון
להצביע על כל פרוייקט, בנייתי או רכישתי, המשתרע
על פני יותר משנה אחת, ולהסביר את היקפו, מחירו
ותוכניותיו.
החיילות אשר הגישו ל־ 42 חברי ועדות־הכספים

כלע בו ד ה ביטחונית
תבוצע רק במיכר !
והחוץ־והביטחון את הקפה המתוק בכוסות הפלסטיק,
בישיבה שנערכה בשבוע שעבר, היו עדות לישיבה היס טורית
שנמשכה פחות משעתיים, ואשר בה ניטל השילטון
המוחלט מידי שר־הביטחון׳ בכל הנוגע לצה״ל ולמיישרד-
הביטחון.
בישיבה זו קבע אריק שרון עובדה בעלת השלכות
צבאיות ופוליטיות. למרות שצה״ל והממשלה אינם רוצים
בשיבתו לצבא, כאלוף בשירות פעיל או כבעל מינוי-
חירום, הוא חוזר לצה״ל מעמדת־כוח חשובה — כמחליט
והקובע הכימעט־בילעדי על כל אגורה לה יזדקק צה״ל
לשם חימושו, הצטיידותה התפתחותו והתעצמותו.

במדינה
עמידר, ש מיע ו מי שטרתישראל
ההגרה הלאומית המשכנת עולים,
״עמידר״ ,גילתה כי מרכז הגיזגרות שלה,
צבי כץ, השתמש גכספי ההגרה ללא
אישור. היא קינלה ממנהל אגף הכספים,
חיים טל, הצהרה כי חתימתו
זוייפה. נציגות ועד-העונדים מסרה להנהלת
ההגרה כי כספים שניכה צגי כץ
משכר העוגדים, נסך חצי מיליון לירות,
לרכישת איגרות מילווה, לא הועגרו ל-
״ננק ישראל״ ,והופקרו גננק מיסחרי
למטרות אחרות.
מנכ״ל ״עמידר״ ,אלברט ליי, ש אישר
כל זאת כשיחה עם עורן מדור זה,
הצהיר כי טרם נמסרה כל תלונה למיש-
טרת ישראל, וכי החנרה תדון נפרשות
אלה כמוסדות הפנימיים שלה. הדיון
ייערך געוד עשרה ימים.
זהו קיצור העונדות.
הסיפור המלא התחיל לפני כמה חודשים,
עת התפרסמה כמדור זה ידיעה
על הלוואה נרינית קצוצה שמלווה לעיריית
תל-אניג איש-הכספים ראובן
שמיע. הידיעה מסרה כי העירייה קיג-
לה משמיע 20 מיליון לירות, נאמצעות
קנוצת הננקים ״מרכנתיל-נרקליס״ .היא
תשלם ענורם רינית של עשרה וחצי
אחוזים, צמודים למדד (הרינית כוללת
אחוז וחצי עמלה).
נוסף לכך תפקיד העירייה לטונת
שמיע 10 מיליון לירות כרינית של 5ג24־
>ג , 22 הנמוכה כעשרה אחוזים מן הרי-
נית כשוק. הפקדה כזו פירושה ייקור
ההלוואה של שמיע לעירייה בשני אחוזים
נוספים לשנה. מישרד״חפנים מתיר
הלוואות לרשויות המקומיות רק כריבית
של *.9
מייד לאחר פירסום הידיעה פנה שר-
האוצר, יחושע רבינוביץ, אל העירייה׳
וביקש ממנה את העובדות המלאות,
מה״גם שנמסר לו ששמיע גייס את
20 המיליון, שהוא נותן לעיריה, ממקורות
שונים, כולל 3מיליון מחברת ״עמי•

כספך וגאולה כהן

״עמידר״ הוקמה לשיכון עולים, ולא
למתן הלוואות בריבית גבוהה לעיריות
באמצעות מתווכים, ושר־האוצר הורה
על חקירה מלאה. כך, בעיקבות הכתבה
כאן, החלה החקירה שהעלתה כי :
״עמידר״ הפקידה 3מיליון לירות בריבית
של שמונה אחוזים, צמוד למדד,
ב״בנק מרכנתיל״ .שמיע פנה לצבי כץ,
גיזבר ״עמידר״ ,וביקש להשתמש בכס-

יו״ר אלדורטי
בעד שכר מלא, נגד אחריות מלאה
פים. ל״בנק מרכנתיל״ הוצגה פקודה, בחתימת
כץ וחיים טל, מנהל אגף הכספים,
המורה על העברת הכספים באמצעות
שמיע לעיריית תל-אביב.
הכספים ניתנו לעירייה בריבית ה גבוהה
לפחות בשניים וחצי אחוזים ממה
שמקבלת ״עמידר״ עליהן. ההפרש ברי בית
לשנה הוא 75 אלף לירות. ההלוואה
לעירייה היא לשבע שנים, וההפרש על
השימוש בכספי ״עמידר״ הוא, אם כך,

״גרשהם
>צאה

עיריית תל-אניב סובלת, כידוע, ממח-
סור במזומנים, ולכן היא לווה מראובן
שמיע כ ס פי ם ב רי בי ת ק צו צ ה.

525 אלף לירות!
חיים טל הודיע בחקירה כי החתימה
המתנוססת על הפקודה ל״מרכנתיל״
אינה שלו, והיא מזוייפת.
בעיצומה של החקירה הודיעו ראשי
ועד עובדי ״עמידר״ לחוקרים, כי גילו
שהכספים המנוכים ממשכורתם כל חודש,
לרכישת מילווה חיסכון שכירים לפי
החוק, לא הועברו ל״בנק ישראל״
לקניית התעודות, אלא הופקדו בבנק
בינוני תמורת ריבית גבוהה. מדובר בחצי
מיליון לירות לפחות. אם יקנו את
התעודות עכשיו, יקבלו תעודות השוות
פחות, שכן בינתיים עלה המדד. האחראי
לאי״רכישת התעודות, והפקדת הכסף בבנק
הבינוני, הוא שוב צבי כץ.
מנכ״ל ״עמידר״ טען כי נערכים בירורים
עם ״בנק ישראל״ בקשר לתעודות,
ואין זה עניין להנהלה. לדבריו, זיוף
החתימה אינו עניין למישטרה.
נאשר נשאל לוי מי נהנה מהפרשי ה ריבית
על כספי ״עמידר״ ,ואם נחקר
כץ אם קיבל חלק, ענה כי לא נעשתה
כל חקירה מעין זו.
התנהגות חברת ״עמידר״ היא שערו רייה
ממדרגה ראשונה. ראש אגף־הכס-
פים בחברה מתלונן כי חתימתו זוייפה,
ומנכ״ל החברה אינו מוצא לנכון לפנות
למישטרח.
ל״עמידר״ יש גם יושב״ראש מועצת*
מנחלים, בשכר מלא, הכולל לישכה וטז־כירה
ונהג צמוד, הלא הוא צ 1יאל ׳
דורטי, השואף לחיות חבר-ננסת. כ•
יושב־ראש בשכר מלא הוא נושא באח ריות
מלאה. האם הוא יכול להצדיק את
השתקת השערורייה ז
פרשה זו התגלתה במיקרה, תודות ל״
פירסום כאן. מי יודע כמה שימושים
שלא־ברשות, בכספי-ציבן ר, נעשים בשאר
מקומות? על שר״הפנים להורות לרשויות
המקומיות כי כל עירייה תדווח ל־מישרדו
על כל הלוואה שהיא מקבלת,
על מקורותיה האמיתיים ותנאיה המלאים.

ישראל

המח סו ר

תברת-חניטוח הבריטית ״גרשהם״,
אחת הידועות ב״סיטי״ של לונדון, משנה
את אופן פעולתה בישראל, ולמעשה
הפסיקה לפעול כאן ישירות.

״גרשהם״ הקימה סניף בישראל בשנת
,1928 ומאז משמשת כסוכנת מישפחת
ארנסט המבורגר. עתה פנתה ״גרש־הם״
לבית-המישפט המחוזי בתל-אביב,
וביקשה לאשר את העברת כל פעולותיה
מן הסניף לחברת ״הראל״ .זו שייכת
ב 74*-למישפחת המבורגר, והיתרה ל-
חברת-הביטוח ״יהודה״ .בבקשה נמסר
כי ״גרשחם״ מחסלת את סניפיה בכל
העולם, ועוברת לעבוד באמצעות חברות
מקומיות.
בבקשה נמסר עוד, כי חברת ״הראל״
תציע לכל בעלי הפוליסות חלא־צמודות
של ״גרשחם״ להפכן לפוליסות צמודות,
בלי העלאת הפרמיה.

(המשך מעמוד )14
נסיעה מן הבית למקום העבודה. מכאן
שכימעט כל השופטים הם עברייני מם.
15 אלף ל ״י ברוטו. דוגמה זו הבי אה
גם מישלחת השופטים, שהתייצבה
בפני ועדת הכנסת. הם אמרו כי קשה לד רוש
מהם לשפוט אזרחים על עבירות־מס,
כאשר כל שופט גם הוא בחזקת עבריין
כזה.
המישלחת הביאה כדוגמה שופט מכו בד,
המקבל הוצאות־רכב בעוד המדינה
מעמידה לרשותו מכונית־שרד.
לדעתם. זהו מצב בלתי־נסבל. הם דרשו
כי יבוטלו כל העיוותים, וכי השופטים
יקבלו שכר גלוי וחוקי שיאפשר להם
קיום־בכבוד כמעמדם.
חברי־הכנסת השיבו למישלחת, כי כדי
לתת לשופטים בגלוי את ההכנסה שהם
מקבלים כיום, יש לשלם להם שכר ברוטו
של 15 אלף לירות לחודש, ממנו יישארו
להם 4000 לירות. גובה המשכורת ברוטו
העלה את הרעיון להעניק לשופטים מעמד
כשל חברייכנסת.

בהלהגוררתד* 1ם סון

מיספרן המגופה ש?
ישיבות ועדת־הכספיב
הופחת — החיסבון היה מיידי אחד מקישרי־השתיקה הגדולים ביותר
בכנסת, היה קשר אש״ל קרגמן. כל חברי-
הכנסת ידעו כי יושב־ראש ועדת־הכספים,
ח״כ ישראל קרגמן, קובע שש ישיבות

יד״ר קרגמן
הטו שכס לחיסכון

איך לסדר

אינם יכולים להוריד את המחיר לסי טונאי,
ניוון ששילטונות מס־חקנייח מסרבים
להכיר במחירים נמוכים יותר, גובים
מס לפי המחיר הגבוה הקיים כיום.

את מס־הקנ״ה
המשבר במכירות מוצרי״חשמל, וטל-
וויזיות בעיקר, יצר בעיות למשווקים. חם

רוח חיה גאורה כהן
נגד חולים, בעד קנאים

הוא כה חמור עד ני, כשהובאה לפני
ועדת־הכספים של העירייה בקשת נית-
החולים ביפו, המטפל בחלק הנחשל של
העיר, לא מצאה הוועדה אפשרות להקציב
לבית״חחולים יותר מאשר עשרת
אלפים לירות.
אולם כמה דקות לאחר-מכן החליטה
אותה ועדת-כספים עצמה להקציב 15
אלף לירות ל״מידרשה הלאומית על-שם
אריה בן-אליעזר״ ,מוסד מיפלגתי של
חרות, בעל מגמות קיצוניות וקנאיות,
שהרוח החייה בו היא ח״נ גאולה

כהן.

ומה עושה יצרן־טלוויזיות שמכר עד
כה דגם למשווק ב״ 1000 לירות, נאמר,
ורוצה עתה למכור לו ב $00-בלבד ן
פשוט מאוד. הוא מזיז נפתור או זיז
במוצר וטוען כי זהו דגם חדש, הזכאי
למחיר חדש. המחיר החדש נמוך מהקודם
ב־ 100 לירות.
אבל כיוון שמס הקנייה הוא בשיעור
של מאה אחוזים, הרי כל לירה שנותן
היצרן הנחה לסיטונאי, צומחת בלירה
נוספת שעליה אין משלמים מס״קנייה.
כך מוזיל היצרן את המחיר לסיטונאי,
כשמחצית ההוזלה היא על חשבון מס-
הקנייה.
הסיטונאי מסוגל לתת הנחות גדולות
יותר לקונים, במחיר ה&יוך יותר, ולמכור
יותר. היצרן מפסיד קצת, האוצר
מפסיד אותו דבר בדיוק, הסיטונאי ממ שיך
למכור.

שבועיות קבועות של הוועדה שלו, כדי
שחבריה יוכלו להגיש חשבונות אש״ל,
המגיעים להם עבור כל ישיבה בה הם
משתתפים.
הכינוי לו זכתה ועדת־הכספים — ועדת
אש״ל קרגמן — לא הפריע כלל ל־קרגמן
עצמו להמשיך בנוהג זה, והטריח
את חברי הכנסת, המתגוררים בכל רחבי
הארץ, לבוא לישיבות הוועדה מדי יום
ביומו, בין אם הן היו נערכות בכנסת
בירושלים ׳,ובין אם במשרדי בנק ישראל
בתל־אביב.
ציימצומים בכוח. אולם כאשר יצאה
הידיעה אל מחוץ לכתלי הכנסת והגיעה
לציבור הרחב (העולם הזה ,)1942 נבהל
קרגמן.
הוא הודיע לחברי ועדת־הכספים על
צימצום הישיבות. מעתה ואילך לא ית קיימו
עוד ישיבות הוועדה בימי החמישי
בשבוע.
פירושה של החלטה זו הוא חיסכון של
1260 לירות לשבוע, מאחר שכל חבר של
ועדת־הכספים מקבל אש״ל בסכום של 60
לירות לישיבה, ובוועדה חברים 21 חברי-
כנסת מקבלי אש״ל.
העול ם הז ה 1944

האיש שמונה השבוע לטהר את ״חוזברוז לישראל״ מן השחיתות
של מיכאל צור היה מעורב יחד עימו בפרשות רבות: שוחד * זיוף
מאזנים * חיפוי על גניבות באפריקה ובסיני * האחריות להפסדי

^ ישיבה הדרמאתית הגיעה לשין
| אה. הידיים הורמו. נגד מינויו של
ישראל גלעד כיורשו של מיכאל צור בחברה
לישראל; שש ידיים. בעד המינוי:
שבע.
רוב מרימי־הידיים לא ידעו במי הם
בוחרים. האיש הוצג להם ככלכלן ישראלי
צעיר ונמרץ, המקורב למימסד, בעל שם
מצויץ. חשוב עוד יותר: כישראלי ה מסוגל
לדבר עם מנהלי החברה בצרפתית,
באנגלית ואפילו בלאטינית.
אילו ידעו חברי ההנהלה במי הם בוח רים,
יתכן שהיו מתעלפים.

ברר כי הפסדי החברה בגלל מעשיו מגי עים
ליותר משלושה מיליון לירות, לא
היה מנוס מפיטורי אלכם הכהן. במקומו
מונה ממלא־מקום, ואחריו תפס את כס
המנהל דב גוטסמן, מנאמניו של מיכאל
צור. אלכם הכהן ברח לבריטניה, המשיך
לעסוק בסחר עם אפריקה. אחרי כמה
שנים, הסדיר מיכאל צור שהכהן ישלם
כופר לאוצר המדינה חצי מיליון דולר,
וימחלו לו על מעשיו.

באשר נשאל יושב-ראש מועצת־המנהלים
של החכרה, איזי גלעד,
היכן היה, ומדוע לא מנע את השחיתות,
השיב בי ההנהלה לא
צריבה לדעת את הבעיות השונות
של החברה, ולא מטפלת בהן.

שכן, ישראל גלעד חינו מזח
שנים רבות ידידו ורעו של מיכאל
צור, שותפו לניהול העסקים הכושלים
שהקים צור, האחראי להס תרת
זיופים במאזני הכרות ממשלתיות,
בדי לחפות על צור ורעיו.
כאחת — גלעד חיקה את צור
בכל, בולל כמעשי-שחיתות, אבל
הוא נופל ממנו כחכמה. בדברי
איש כלכלה ביר, הוא ״מיכאל צור
_ בל פחות פיקח״.

הפיתרון שנמצא על-ידו ועל־ידי הממונה
עליו, מיכאל צור, לגבי ההפסדים, היה
להשקיע בחברה כסף נוסף מכספי הממ שלה,
כאשר חלק ניכר מן השותפים יוצא
מן החברה בלי לשלם את ההפסדים.
כתב על כך הארץ במאמר ראשי, שגינה
חריפות את איזי גלעד :״משלם המיסיס,
שאת כספו מניחים שרים ועובדי־ציבור
בזילזול אלגנטי על קרן הצבי, לא הרוויח
את הסכום שהשקיעה הממשלה בדיזנגוף
בקלות כה רבה ...מה פירוש המנהלים
לא ידעו? ניתן לנחש שלא ידעו על אף
ההזהרות הרבות — כיוון שלא רצו לדעת,״
הפרשה הוחלקה בעזרת גלעד, הנאמן
לצור, שהתמנה בעיקבותיה כממלא מקום
קבוע של מיכאל צור בניהול המישרד,
כאשר צור שוהה בחו״ל. דיזנגוף המשיכה
לעבוד עם הבנק של רוזנבאום.

ה מי שג ה

י ל של צוד
* שראל גלעד ( )54 נולד בשם גריג־שטיין
בלונדון, סיים אוניברסיטה בעיר
זו בלימודי לטינית, צרפתית והיס טוריה
מודרנית. אחר כך השתלם במיש-
פטים, עבד כמה שנים כמפקח מס־ההכנסה
בבריטניה. ב־ 1949 עלה ארצה, ועד שנת
1953 עבד כמפקח מס־ההכנסד, בחיפה.
הוא בלט בכישרונותיו ובשליטתו בשפות,
עבר לתפקיד סגן נציב מם־הכנסה, עד
שנת . 1958 אז התמנה כסגן הממונודעל-
הכנסות־המדינה, עד ששר המיסחר והתע־שיה,
פינחס ספיר לקח אותו ב־ 1962כ־מישנה
למנהל הכללי של מישרדו.

כסף לזבל
בערד
ך• ינואר 1966 התמנה חיים צדוק כ *
שר־המיסחר־והתעשיה, ומיכאל צור .
התפטר מתפקיד המנכ״ל. הוא הודיע כי
יתמסר לניהול בתי-הזיקוק וצי״ם. הכל
היו סבורים שצדוק ימנה את גלעד במקום
צור, אולם צדוק לא רצה בצור מיספר
שניים. ומינה דווקא את דויד גולן, שנח שב
כמתנגד לשיטות ספיר־צור, וכקרוב
לנגיד בנק ישראל. דאז, דויד הורוביץ.
לאות מחאה התפטר גלעד מהמישרד
ונתמנה במאי 1966 כמנכ״ל מישרד-ד,פי תוח.

המנהל
הכללי של המישרד היה
אז מיכאל צור.

בגלל היותו אחד הפקידים הבכירים ה יחידים
השולטים בשפות זרות, התמנה
כאחראי ליחסי-החוץ של המישרד. כל חו־דש־חודשיים
היה נוסע לוועידות שונות
בענייני מכס, ייצוא או ייבוא. תמיד הת עכב
בלונדון, לרוב עצר גם בשווייץ.

האיש שנבחר השבוע להציל
את החברה משערוריית טיכור רו־זנכאום
-תינו ידיד ותיק של
טיכור רוזנכאום.

ידידות זו החלה ב־ , 1963 כאשר נסע
גלעד לשווייץ עם פינחס ספיר ודויד גולן.
גולן, הממלא אף הוא תפקיד בסיפור ה שבוע,
כמתחרהו של גלעד על ירושת
צור — היה אז מישנה למנכ״ל מישרד־המיסחר־והתעשייה,
לצדו של גלעד, ובאותו
מעמד.
בשווייץ הכיר ספיר את גלעד ליהודים
ולשווייצים, ובייחוד לטיבור. טיבור רוזג־באום
ביקש אז להפוך את הבנק הבינלאומי
לאשראי שלו למכשיר־מימון ל-
ארצות־אפריקה. בכך עזר לו מיכאל צור,
והיתר. דרושה לו עזרתו של גלעד.
כי באותם הימים יסד צור חברות ממ שלתיות
שונות להרחבת הסחר הישראלי
עם היבשת השחורה. אחת החברות ש עמדו
לרשות הממשלה היתה חברה ותיקה
בשם דיזנגוף מערב אפריקח, שהיתר. שיי

אז למישרד-המיסחר־והתעשייה, לגור מים
כלכליים שונים ולקבוצת פינחס רו זנברג.
זהו אותו רוזנברג שהיה, במיקרה,
שותפו הפרטי של אחיו של מיכאל צור,
יוסף, בחברה נתעוררה שערורייה, כאשר
נתגלה כי קיבלה מידי הממשלה רשיונות־ייבוא
שלא ניתנו לאחרים.

כד נזדמנו כפעם הראשונה יחד
השמות טיבור רוזנכאום, מיכאל
צוד ואיזי גלעד, בחסותו של פינחס
ספיר.
גלעד הפך, בתוקף תפקידו, יושב־ראש
מועצודהמנהלים של דיזנגוף. מנכ״ל ה חברה
היה אדם בשם אלכם הכהן. הבנקאי
שלה היה טיבור רוזנבאום.
את תפקיד היו״ר מילא גלעד בצורה
מוזרה. כאשר החלו מסתננות החוצה ידי עות
תמוהות על המתרחש בחברה, הוא

הגיב בהכחשות טוטאליות. אבל מימדי ה־שערוריה
היו גדולים מדי.

כ סף שחור
ביב שתהש חו ר ה
ז• תגלה כי מנכ״ל דיזנגוף, אלכס ה־
^ כהן, השתמש בכספי החברה לתועלתו
הפרטית, הקים בהם מיפעלים פרטיים ב אפריקה,
ורשם את הבעלות עליהם על
שמו הפרטי. כן לקח לעצמו קומיסיונים
מכספי החברה, ועל העיסקות שעשה ב שמה
— בדיוק כפי שעשה מיכאל צור
עכשיו, לפי דברי הדו״ח על פרשת ציס,
כשגבה קומיסיונים על מכירת אוניות ה חברה.
כאשר
נחשפה פרשת אלכם הכהן והת
הוא
ניהל מישרד זה במשך ארבע
שנים, ובפרק זמן זה גרם לאחת
השערוריות הכלכליות הגדולות
בישראל: הפסדי תישלובת ערד,
כשיעור של 50צ מיליון לירות.
בתוקף תפקידו כמנכ״ל עמד בראש וע דה,
שד,יתד, צריכה להחליט אם לקבל את
הגישה של מנחם בדר, איש מפ״ם, ה מנהל
הקודם של מישרד־ד,פיתוח, שדגל
בהקמת תישלובת ערד בלי שותפים זרים,
ועל בסיס תהליכים שפותחו בישראל, או
לקבל את התכתיב של מיכאל צור, שדגל
בהכנסת שותף אמריקאי גדול, חברת אל־אייר,
שתביא תהליך כימי שהיא מפתחת.
כנאמנו של צור, בחר גלעד בהכנסת ה שותף.

הסוה
ידוע: האמריקאים ראו
בישראל שפן־נסיונות לבחינת תח ליף
מפוקפק, שנכשל. ההשקעות
(המשך בעמוד )18

3ילן ושל בו ר חסחס
(המשך מעמוד )17

בתשלובת אכדו בדוכן, ועתה יש
להקים הכל מההתחלה. האשמה
מוטלת על גלעד־צור, שבחרו בהכנסת
השותף האמריקאי.
גלעד חמך בצור כדרכו תמיד. השיקו*
לים של צור מורכבים מאוד, אולם לפי
הדרך בה גנב את כספי צי״ס ולקח לעצמו
קומיסיונים מכספי החברה, נראים היום
רמזיו של מ׳נחם בדר ברורים: לצור חיו
קשרים אישיים עם מיספר אישים בחברה
האמריקאית, קשרים שהאפילו על השי קולים
הלאומיים־ד,כלכליים.

שו חד ב סי אדה ־
ל אונ ה
ך} זרח לחברת דיזנגוף מערב אפרי!
ן קה, ששינתה בינתיים את, שמה ל־אלדא,
תוך מיזוגח עם שלוש חברות אח רות.
איזי
גלעד הוסיף לכהן כיו״ר מועצת
המנהלים שלה. באפריל 1967 אישר חלוקת
בונוסים למנהלי אלדא, בשיעור של
100 אלף לירות לשנה, מזה 50 אלף לירות
למנכ״ל, דב גוטסמן. גלעד שיבח את חריצותו,
הוא הכיר אותו, כנראה, לא רק
בגלל היותו יושב־ראש החברה. אחיו של
גלעד, הרי גרינשטיין, התקבל לעבודה
על־ידי גוטסמן כמנהל חשבונות של סניף
אלדא בלונדון. היה זה תפקיד מייותר,
בסניף מיותר. שנתיים לאחר מכן, כש נזרק
גוטסמן מן החברה על-ידי השר זאב
שרף, ובמקומו בא מנהל חדש, היה ה מעשה
הראשון של זה לסגור את הסניף
בלונדון.
במחצית שנת 1967 התגלה כי חברת
אלדא — •שמנהלה הכללי דב גוטסמן
ויושב־ראש מועצת המנהלים שלה, איזי
גלעד, חתמו על מאזנים שלה המראים
רווחי מיליונים — היא חברה כושלת, ש הפסידה
כ 12-מיליון לירות.

נסתבר בי מאזני החברה זוייפו,
וגלעד וגוטסמן חתמו על מאזנים
כוזבים.

חמר הסקה דירת א חד!וו
עולרת יהיה

חורך חסומיס

עם תנור הסקה דירתי ״אמקוו״ ג בי ת
יוכלו הילדים להתרוצץ יחפים אפילו
בעיצומו של החורף, תובל לשבת
מול הסלויזיה או לקרוא את העתק
בגופיה ומכנסים קצרים ממש כמו
באמצע הקיץ. כי.תנור הסקה דירתי
״ א מ קו ר׳י -לחימום מרכזי של כל
הדירה -מבסיח חום אחיד ונעים
24 שעות ביממה. התנור מופעל
בנפס או בסולר וניתן להתקנה הו
ב ב תי םפרסיים (חד קומתיים
ו קו ט ג׳י ם) ו הן בדידותבבתים

עו רו ת /נ ס

משותפים במחיר נמוד במיוחד. הוא
מצויד בארובה להבסחת אויר נקי
בדירה.
ל״אמקוו־ מבחר דגמים מגודל 6000
קקל״ש ועד גורל , 000 סו קקל״ש
המאפשרים חימום דירה. עד גודל
50ז מ*ו, באמצעות תנור אחד בלבד!
מומחי ״ אמפא ־ י׳עצו לד ללא כל
תשלום כיצד לתכנן את חימום דירתך
ביעילות המירב׳ת. היכן להציב את
התנור וה׳כו למקם את הארוגה
ה מג ס׳ ח ה אויר נקי בדירה.
דדוו ורז
101311ד־ ד 7
נרי דו מ ס
ולי

הלב !

תנו דאחדתססאתבלה די ר ה 2 4שונו ת בי ססה

פרצה שערוריה ציבורית. השר זאב
שרף, שהתמנה בינתיים כשר־האוצר, ה טיל
על היועץ המישפטי של מישרדו
לבדוק אם ניתן לדרוש מגוטסמן ועוזריו
חזרה את הבונוסים שגלעד חילק להם,
על רווחים שלא היו ולא נבראו. גלעד
עצמו התפטר מתפקיד היושב־ראש, ובמ קומו
נתמנה אביעזר שלוש ממישרד־דד
חוץ. גוטסמן פוטר, ובמקומו בא משה
אלפן. שרף העמיד את אלדא למכירה פומ בית
וכור קנתה אותה באפס מחיר.
על זיוף המאזנים לא הוגשו אז תביעות
מישפטיות, כמו נגד זאב קריב כיום. גו-
טסמן עבר לפעול בלונדון, שם שהד, משך
שנתיים באישורו של גלעד וניהל משם
את אלדא. גלעד נאלץ, בגלל התסבוכת,
לפרוש ממישרד־הפיתוח ונשאר כמעט ללא
פרנסה.
במאי 1968 אירעה הפיכה בכיארה לי-
אונה, וראש־הממשלד, החדש נשא נאום
שחיכה גלים בעולם. הוא האשים את יש ראל
בכלל, ואת חברת אלדא בסרט (באפריקה
היא נקראה עדיין דיזנגוף מערב
אפריקה) בחלוקת שוחד והונאת ממשלת
סיארדדליאונה, על-ידי הקמת מיפעלי תע שיה
פיקטיביים.

בין היתר גידה ראש-הממשדה
בי ״אדדא״ מעורכת בפרשת מתן
שוחד שד חצי מיליון דולר לראש
הממשלה המודח, כדי שיתן לכתי־הזיקוק
הישראליים ולהכרה יפא־ ״
נית זכיון להקמת כתי־זיקוק.
הפירסום הרב בעיתוני העולם גרם נזק
עצום לישראל. בין השאר הגיעה הידיעה
ליפאן, לחברה ששמה הוזכר בפרשה, ונציגיה
באו בטיסה לישראל ופנו לראשי
האוצר בשאלות.

מה פיתאום שוחד של חצי מיליון
דולר בילבדז הרי כאשר הסכימו
לתובנית-השוחד, אמר להם
מיכאל צור, יושכ-ראש מועצת המנהלים
של בתי-הזיקוק, בי צריך
מיליון דולר שוחד:
נפתחה חקירה שהגיעה גם לוועדת-ה-
ככפים של הכנסת, ובה נתגלה כי לצור
נמסרו אמנם מיליון דולרים, אולם לראש-
ממשלת כיארדדליאונה הגיעה רק מחצית
הסכום. כאשר נשאל צור להסברים לכס פים
הסינוביים הללו (כבר אז החל צור
לסובב כספים) טען כי הכניס את הכסף
במזומן לקופה הקטנה של בתי-חזיקוק.
לכך, כמובן, אין כל רישום או הוכחה.
מסקנות ועדת הכספים נאסרו לפירסום,
העול חזה 1944

צוו אינו ה 8שם

3ץ דדי במסדה שד

החברה ג״עוראד
או נד האחרים

שכן, החברה לישראל הפיצה מניות גם באמריקה, ושם
יש עונשים חמורים למי שחותם על מאזן ותשקיף כוזבים
— מר, שעשה הברון, לדבריו בשגגה. נוסף לכך, לאחרונה
התגלה כי הברון טרם שילם את מלוא חלקו על המניות
שרכש בחברה לישראל, וכן כי החברה לישראל, שהוא
יושב־הראש שלה, השכירה חדרים לחברות פרטיות שלו
— וחברות פרטיות אלו מפגרות מאוד בתשלום שכר־הדירה.
חוק ניירות־הערך בארצות־הברית קובע, כי בכל
מיקרה של עיסקה בין מנהל־החברד, לבין חברות אחרות
שיש לו בהן חלק, יש לגלות זאת בתשקיף. דבר זה לא
נעשה, וגם זו יכולה להיות עבירה באמריקה.

הגזה מוחבית

מעור״נים דהמיד עדיו

אחריות בילעדיח
ך• פגישה באמסטרדם חיתוז ממש מישפחתיית. מצד
ו 1אחד של השולחן בעיר התעלות ישב מיכאל צור,
נציג החברה לישראל. מצידו השני ישב בנימין ליברמן,
פקיד של ׳החברה לישראל, שייצג בפגישה זו את בתי-
הזיקוק בחיפה. ליברמן וצור הכירו היטב אחד את השני,
שכן צור הוא דודו של ליברמן, והוא שקיבל אותו לעבודה
בחברה לישראל.
הפגישה, שנערכה בדצמבר , 1973 נועדה לאשר הלוואה
של 3.5מיליון דולר מטעם החברה לישראל לבתי־הזיקוק.
צור כפה על ראשי בתי־הזיקוק להסכים, כי חוזה־ההלוואה
בין שתי החברות הישראליות ייחתם בהולנד דווקא, וכן
כפה על מנכ״ל בתי־הזיקוק אביגדור ברתל כי ימנה את
אחיינו, ליברמן, עובד החברה לישראל, כנציג בתי־הזיקוק
לשם חתימת חוזה־ההלוואה. מדוע הסכים ברתל לבקשות
המוזרות — אין על כד תשובה בפי חוקרי פרשת קישרי
בתי־הזיקוק ומיכאל צור וטיבור רוזנבאום.

מאחר הקרעים

תמונה בילעדית זו
צולמה במיסדרונות
החברה לישראל בקומה ה־ 32 של מיגדל־שלום בתל־אביב.
ניראה בה חלק מחברי מועצת־המנהלים של החברה כשהם
מנהלים ויכוח סוער במיסדרון. בתמונה ניראיס (מימין
לשמאל) עורך־הדין ג׳ורג׳ שפירא, המשקיע הגרמני לורנץ
צדרבאום, הברון אדמונד דה־רוטשילד (מן הגב, נושא
מיזוודת ג׳יימס־בונד) .קיצוני משמאל: עו״ד אמנון גולדנברג,
החוקר אף הוא את עיסקי החברה יחד עס שפירא.

ף* קיצור, כדי להוציא את רוטשילד וחברי מועצת-
01 המנהלים של החברה לישראל מן הבוץ׳ החליטו הכל
כי מוטב להפוך את מיכאל צור לאשם היחידי, השטן
המשחית, השעיר־לעזאזל. מה עוד שצור רמז כי למעשה,
כל תוכנית־הכספים הסיבוביים שעשה עם הגרמנים אושרה
על-ידי הנהלת החברה לישראל כולה, וכך היא הפכה
שותפת־לעבירה כנגד חוקי מס־ההכנסה בגרמניה.
אבל גם לשותפת־לעבירה בישראל גופא, שכן בעיקבות
פירסומי העולס־יהזה בשאלה זו, כבר פנה יושב־ראש ועדת-
הכספים של הכנסת בתביעה לברר את השאלה. אם
השקעות החברה לישראל לא היו אמיתיות, הרי לא הגיע
לחברה הפטור המלא שקיבלה ממיסי־הכנסה, ועליה להחזיר
לאוצר המדינה את המיסים שלא שילמה. אז גם צפויים
מנהליה לאישום בישראל על ניסיון להונות את מם•
ההכנסה כאן.
אולם עד שהגיעו בישיבות הסוערות במיגדל שלום,
בקומה ה־ ,32 להסכם על הפיכת מיכאל צור קורבן׳ היו
הרוחות לוהטות. תחילה דומה היה׳כאילו הקבוצה הגרמנית
מתחברת יחד עם שאול אייזנברג (שעשה כספו במיזרח־הרחוק)
ועם קבוצת סם רוטברג מארצות־הברית, נגד
הברון רוטשילד, על התנגדותו להצלת הבנק של רוזנבאום.

א דננונ דוחבל עוי ס
ליברמן חזר מאמסטרדם ב־ 25 בדצמבר, וראשי בתי-
הזיקוק קיוו לקבל ממנו צ׳ק על סד 3.5מיליון דולר.
תחת זאת קיבלו מכתב של ׳החברה לישראל, בחתימת
מנהלה מיכאל צור, ובו הוראה להפקיד את סכום ההלוואה
שצריכים לקבל בתי־הזיקוק, בחשבון בתי־הזיקוק בחברה
ואדוצית של טיבור רוזנבאום. רק אחרי חודשים רבים,
וכמה פניות של בתי־הזיקוק, הועבר הכסף לבתי־הזיקוק.

עתה כדור מדוע התעקש מיכאל צור ביי
החוזה ייחתם כאמסטרדם וכי יחתמו עליו הוא
ואחיינו: על־מנת להוציא, כתחכולות, את הכסף
מכתי-הזיקוק ולהפקירו אצל רוזנבאום,
היה צייד כאדם מהימן עליו לחלוטין. ומי
באחיינו טוב לכך ץ

פרשה מישפחתית זו נחשפת עתה לראשונה, והיא
אך חלק קטן ממערכת התחבולות שחיבל צור בשלוש
השנים האחרונות, כדי לאפשר את הזרימה הבלתי־פוסקת
של הכספים הסיבוביים: המשקיעים הגרמניים נותנים 34
מיליון דולר הלוואה לחברה לישראל, זו מעבירה כספים
אלה בהלוואות לצי״ם ולבתי־הזיקוק המעבירים אותם
לחברות לוכסאינווסט של בנק לאומי וקונטרה־פין של
רוזנבאום. שתי אלו מלוות כספים למשקיעים הגרמניים,
וכך עושה הכסף סיבוב שלם, וכפי שמודה צור בדין-
וחשבון של ועדת־החקירה של צי״ס, נועד כל התרגיל
לעקיפת חוקי מס־ההכנסה הגרמניים.

דרה שניוא
ך* ישיבת מועצת־המנחלים של החברה לישראל
^ שהתקיימה השבוע הוקרא לחבריה הדידוהחשבון
המיוהד שהכין עורך־הדין האמריקאי ג׳ורג׳ שפירא. שפירא
הוא, בדרך־כלל, נציגו של אדמונד דה־רוטשילד בארצות-
הברית, כשם שחוקר צי״ס, עורך־הדיו אלן קירשנר, הוא
עורך־דין של עיסקי הברון רוטשילד בישראל. מימצאי
החקירה שלו יחולקו לחברי מועצת־המנהלים עוד השבוע,
מחשש כי יפגעו בשמה הטוב של ישראל.
צור התמנה זמן קצר לאחר מכן למנכ״ל
החברה לישראל.

בד אותה תקופה היה איזי גלעד
יו״ר מועצת ״אלדא,״ שהיתה
צריבה לבצע את עגומת ההקמה
של כתי־הזיקוק, שעבודן שולם
השוחד שחלקו נעלם כדרר.

41)£ז
122¥זו
ן* רט לשותפויות עם מיכאל צור ב-
2 4עיסקות־שוחד, חיפה איזי גלעד, כ־ה
עו ל ! הזה 1944

אולם ברור כי הם מטילים את כל האשמה למה שקרה,
על מיכאל צור.
לפי מימצאי הבלשים של אדמונד, פעל צור ללא
אישור, תוך חריגה מסמכויות, ועשה כל מה שעשה בניגוד
לחוק ולתקנות.
יושב־ראש מועצת־המנהלים, הברון רוטשילד, ונציגו
מוקה לימון, סמכו על צור וחתמו על כל מה שאמר להם,
בעיניים עצומות. כד חתם הברון על התשקיף והמאזן של
החברה לישראל, שעתה מתברר כי הם כוזבים. כך חתמו
מוקה לימון ואחרים על העברות כספים לחברות ואדוציות
של רוזנבאום.

כקצרה, ההנהלה, המורכבת מגדולי הכני
קאים, בראשות אשף־הכספים אדמונד דה-רוט-
שילד, הולכה בולה שולל על־ידי איש אחד,
שהונה אותה כסכומי־־עתק.
זאת קובע הדין־וחשבון של ג׳ורג׳ שפירא, עורך־הדין
של רוטשילד שהסך להיות חוקר החברה לישראל.
מועצת־המנהלים של החברה לישראל נאלצה לסגת בשאלה
אחרת, לקבל את תביעת הקבוצה הגרמנית, קבוצת ריגר,
להודיע כי פירסומי דו״ח צי׳׳ם, כאילו השקעותיה הן
פיקטיביות, אינם נכונים, וכי השקעות הגרמנים הן חוקיות
וכשרות למהדרין.
הצהרה זו של החברה לישראל דרושה לגרמנים כדי
למנוע סכנות מישפטיות בקשר עם בעיות מס־הכנסה שם
— כי אסור היה להם לקבל כספים ממקורות ישראליים
ולהלוותם שוב לחברות ישראליות. בעזרת ההכחשה
שקיבלו עתה יוכלו לאיים בתביעה מישפטית על כל מי
שיעז לקבוע כי הלוואות קבוצת ריגר הן פיקטיביות.

תמורת הסכמת רוטשילד ותומכיו לתת
לגרמנים את ההכחשה תמכו הגרמנים כקבוצת
רוטשילד. המטילה את בל האחריות על צור.
דבר זה חיוני עכור הברון רוטשילד, בדי לחלצו
מצרות צפויות.

מנכ״ל מישרד־הפיתוח, על מוטי פרידמן,
מנכ״ל נתיבי נפט, והעלים עין מכל פר שת
גניבת הציוד הגדולות מאבדרודס ד
מיכרות אבדזניימה.

הפרשה נחשפה בולה בוועדת
החקירה לפרשת ״נתיבי־נפט,״ בה
נחשף גלעד באור אומלל ביותר.

כאשר פרש גלעד ממישרד־הפיתוח, בי קש
וקיבל הגדלת הקיצבה מ 4970-ל־
.550/0,בהחלטת ועדת־השרים המייוחדת
נאמר כי ההחלטה היא חד־פעמית, ולא
תשמש תקדים לאחרים.
גלעד יצא לגלות. הוא התמנה ליושב־ראש
בשכר של מיפפלי-רוגוזין וכן למנהל
מכון תבל למחקרים כלכליים, הממומן
על-ידי המשקיע האמריקאי יוליום סטול-

בשלב זה הודלפו לעיתונות האשמות הדדיות( .בין השאר
פירסם גם העולם־׳הזה, בטעות, כאילו הגרמנים מאשימים
את רוטשילד בניצול החברה לישראל לתועלתו. האשמות
אלו לא באו מפי הנציגים הגרמניים בישראל).
היה צויר בהתערבות של שר־האוצר, ואחריו ראש-
הממשלה, כדי לשכנע את הברון לנסיגה חלקית, שהביאה
להסכם שכלל גם הסכמה לקונסורציום־נושים להצלת
הבנק של רוזנבאום, תוך דגש כי החברה לישראל תחליט
על הצטרפות לקונסורציום כאשר הדבר יוצע לה.
עתה נראה כי הכל בא על מקומו בשלום: הגרמנים
קיבלו תעודת יושר, הברון קיבל שעיר־לעזאזל, ממשלת
ישראל קיבלה אור ירוק להצלת הבנק של רוזנבאום. רק
דבר אחד עלול לקלקל את החתונה: הקורבן המייועד,
מיכאל צור.
אם יחליט מיכאל צור כי אינו רוצה להיות השה המובל
לעולה, ויפתח את ״תיבת פנדורה״ שבה איים, יתפוצץ
כל ההסדר. מיכאל צור יכול להעלות טענות חדשות לגבי
ההסדרים הכספיים בין קבוצת ריגר לחברה לישראל.
מיכאל צור יודע יותר מכל האחרים על המעשים
שעשו הברון רוטשילד ורעיו בחברה לישראל, והוא יכול
לגרום לשילטונות האמריקאיים לפתוח בחקירה בנושאים
אלה. הוא יכול גם לסחוף עימו את כל צמרת החברה
לישראל כשותפת למה שעשה.
צור אמר לפני כמה ימים כי לא יילד לבית־הסוהר
לבדו. נראה כי בכוחו להגשים איום זה. כדי להשתיקו,
רומזים לו כי יעשו לו תרגיל מקובל: יגישו נגדו תביעות
שקל להפריכן, ובעוד כמה שנים ייצא זכאי. בינתיים
יבוא הכל על מקומו בשלום.
אם אומנם ייעשה הסדר מסוג זה, תלוי הדבר באדם
אחד בלבד: היועץ־המישפטי לממשלת יישראל, מאיר
שמגר. שמגר, העומד לפרוש בעוד ארבעה חודשים
ממישרתו, ניצב עתה בפני המיבחן הגדול ביותר שלו:
האם יקוב הדץ את ההר, או יישבר גרזן־הצדק על
הצור י

מן. הוא נעזב ונשכה, עד שלפני שבועיים
הזכירו מישהו ליעקב ברין, נציג ה משקיעים
הקנדיים בחברה לישראל.
ברין הציגו בפני הנהלת החברה לישראל
כמועמד לתפקיד המנכ״ל, כאשר מתחרהו
הוא שוב דויד גולן. אולם גולן הו דיע
מייד כי אין הוא מועמד. למרות
שחברי הנהלת החברה לא ידעו את עברו
של גלעד, וכי מינויו יהווה למעשה המשך
שילטון צור, הוא קיבל בהצבעה רק שבעה
קולות מתוך . 13 למען הרושם, נערכה
לאחר מכן הצבעה פורמלית ובה תמכו
בו כל המשתתפים.

באשר התפטרו צור וגלעד מ
מישרד־המיסחרדהתעשיה, חיה מי
שאמר, כי זהו קץ תקופת ספיר

כמישרד. מינויו של גלעד כמקום
צור פירושו החזרת תקופת ספיר
ל״חברה לישראל.״
למיכאל צור היה המינוי נוח
מאוד. האיש שחיפה על זיופי ה מאזנים
כ״אלדא,״ מחליף את מזייף
המאזנים שד ״החכרה לישראל.״
האיש שחילק בונוסים פיקטיביים
ב״אדדא,״ מחליף את מחלק הכו
נופים הפיקטיביים. המחפה על
עיסקות השוחד שד צור ועל הגניבות
של הציוד כסיני, מחליף את
פותח החשבונות הסודיים כ•
שווייץ, המחפה על העברת מיליוני
דולרים מישראל לחברות ח
וואדוציות של טיבור רוזנכאום.

כמה יעלה לו להתלבש בחורו :1974
מגפיים מ־ 175 עד 2!300 לירות

7111

עולים מגפי־פלט־
| | ימןך ״יי
פורמה אלה, שהם

הלהיט של נווה־שאנן. המגפיים, על פלטפורמה
ענקית, עשויים עור ואפשר להועדלמאה
וחמישים ל״י.
ריד ממחירם
^ ם כקיץ צועד העולם כדליו בסנד־לים,
הרי החורף הוא ממלכתם הבילע־דית
של המגפיים. אלה, בניגוד לפריטי-
לבוש אופנתיים אחרים, אינם רק צו־האום-

הדוגמה הגרמנית ״ף

בגובה בינוני לרגל עבה, באמצע מגף־בוקרים י
גונית, ומשמאל מגף נמוך מעוטר בפרווה לו

אפגניסטאן ונווה שאנן

מגפיים רקומים אלה מיובאים דרך
אירופה מאפגניסטאן ונמכרים בבוטיק
בדיזנגוף במחיר של 180ל״י (מימין) .בנווה־שאנן (משמאל) ,נמכרים מגפיים
רקומים מחומר דמוי־עור במחיר של 175ל״י ומטה. מיועדים בעיקר לבעלות
טעם מיוחד, ולמי שיש לה כבר זוג־מגפייס אחד רגיל. פריט עליז וציבעוני במיוחד.

350 די

הוא מחירם של
שני זוגות מגפיים
אלה, מתוצרת־חוץ, הנמכרים ברחוב די־זנגוף.
המגפיים הגבוהים עשויים עור.

נ 20 -

נה, אלא הכרחיים לחימום הרגליים, שנאמר
:״חם ברגליים — יחם בלב.״
אלא שכיום האמיר ׳מחירו של פריט
חיוני זה עד-כדי-כך, שגם הזקוקות לו
חושבות פעמיים קודם שהן יוצאות לקניות.
בחנויות־האופנד. למימכר נעליים ברחוב
דיזנגוף ניתן למצוא היום מגפי־יבוא ומג פיים
מתוצרת־הארץ. כל מגפי-הייבוא הוז מנו
עוד לפני הפיחות. במרבית החנויות
מוכרים אותם עדיין במחירים שלפני הפי חות,
במיעוטן — העלו את המחירים. כאן
שולט בכיפה המגף הגבוה, בעל הפלטפור מה
הנמוכה, שהוא גם המבוקש ביותר.
בחנות־נעליים ידועה בפסז׳ דיזנגוף מצוי
מיבחר מגפיים גבוהים, במחירים הנעים
בין 175ל־ 450 לירות, כשהמחירים הנמו
כים
מתייחים למגפי סקאי דמוי-עור, וה גבוהים
— למגפי עור אמיתי לסוגיו.
בחנות סמוכה נעים מחירי המגפיים סביב
350 לירות. כאן הועלו המחירים ב־ 15 אחוזים.
כאן ניתן למצוא גם מגפי-רכיבה.
בחנות יוקרה אחרת ברחוב דיזנגוף
נעים המחירים סביב 450 לירות. יש אף
המזמינות מגפיים נד 2000 לירות.
שונה המצב ברחוב הנעליים, הוא נווה-
שאנן. כאן, בחנויות הקטנות והגדולות
השוכנות בצפיפות מדהימה, המיבחר עצום
ורב, אך רמת המחירים שונה ומשתנה —
וגם צורתם הכללית של המגפיים אחרת.
מגפי־הלהיט של !נווה-שאנן מיתמרים על
.פלטפורמות כבדות בגובה של עד 15
סנטימטרים. מדחיק מן השלוליות — אך

ו רגל.
גף עור
גל בי־ל
דקה

וארוכה. בגרמניה שפע דוגמאות של מגפיים ממור משובח
בסיגנונות רבים ושונים. מגפי הפלטפורמה כבר אינם
באופנה ואת מקומם תפטו מגפיים בעלי מולנה נמוכה ו־עקב
דק. החורף הגרמני אולי יקר, אבל הוא יפה־להפליא.

)17־ 200ל־׳י

ל״י, ומשמאל, מגף הנמכר בנווה־שאנן ב־.200

אוננת דיזנגור

בינוני, עשויים עור רך. באמצע אווה יורמן במגפי־פלט־פורמה
נמוכים, עשויים עור שמחירם 450ל״י, ומשמאל
של רחוב דיזנגוף. המגפיים מורכבים על שלושה סוגי ג׳ודי ברנס במגפיים נמוכי־עקב, מחומר דמוי־עור.
עקבים. מימין שלומית אמיר במגפי־פלטפורמה בגובה מקושטים באבזם מתוצרת הארץ, מחירם 175ל״י בלבד.

מאד לא נוח. בצידם, מיבחר וגדול של
מגפיים נמוכים, וגם כאלה מן השנה שעברה
ומזו שקדמה לה. הכל הולך.
בחנות קטנה מאוד, הנחשבת כ״טובה״
מציעים את מגפי הפלטפורמה הגבוהים
במחיר ראשוני 450 :ל״י. תוך שניות
ספורות מורד המחיר, אוטומטית כימעט,
ל־ ,350 ואפשר לגמור ב־.200—250
בחנות הסמוכה מוצעים אותם מגפיים,
במחיר התחלתי של 200 לירות בילבד. ויש
לשער שניתן לסיים את העיסקה ב־. 150
בחנות אחרת, לא הרחק משם, אין זמן
לדיבורים 175 .לירוא מחיר ראשון, ומייד
באה סידרת הנחות, שבסיומה מוצאת ה קונה
״מציאה״ אמיתית.
אלא שלטווח רחוק, אולי אין זז מציאה
כל־כך גדולה. ההבדל בטיב ובעיבוד, בין
מגפי דיזנגון* לבין אלה של נווה־שאנן,
בולט !מייד לעין. ההבדל הראשון: מגפי
דיזנגוף רובם מיובאים, ואילו מגפי ד,כ־חול־לבן
מעובדים היטב, וניכר כי הושקע
בהם מאמץ להידמות לתוצרת־החוץ,
הכסף — הוא שמדבר כאן. סקר קצר
בין בעלי החנויות בשני הרחובות העלה
מייד, כי תנועת הקונות ברחוב דיזנגוף
ירדה, לאחר הפיחות, ב־ 80 אחוזים
ואילו בנווה-שאנן ב־ 40 אחוזים בילבד.
ולמי שמגפיה הישנים נקרעו, לא נותר
אלא לעשות את החשבון המהיר, הידוע:
או לקנות מגפיים יקרים ומשובחים שיח זיקו
מעמד — או לרדת לנווה-שאנן, ב־תיקווה
שבשנה הבאה יהיה טוב יותר.

350 די

דקות תוכלנה לנעול

וא מחירם של מגפיים נמוכים אלה, הנמכרים ברחוב דיזנגוף,
ופורים מעור משובח ומיועדים בעיקר למכנסיים. בעלות רגליים
תם עם שימלה באורך שאנל. המגפיים זום בעלי ביטנת פרווה

היא לחמה בדיכאון, במישוד־הביטחון,

* ערה תמיררדקומה ויפהפייה:יצבה
4אל מול קבר רענן בחלקה הצבאית
שבבית־ד,קברות בקריית־שאול, שעה ארו־יכה
התבוננה במציבת, העץ הארעית שעל
הקבר ניכחה• ,שעליו היו רשומות בצבע
שחור המילים: זאב פרלמוטר.
באותם רגעים, בחודש !מאי ,1970 קשד.
היה לעמנואלה (נלד ).פרלמוטר להבין כי
זאב׳יק לא יהיה ״ותר; ,באותם ;רגעים הצלי חה
רק להיזכר בחתונתם, שנערכה שנה
קודם־לכן, בירח־הדבש, בכל פרט משלושת
שנות החברות שקדמו לנישואיהם. בט״ולים
המשותפים, בצחוקים ובשמחות הקטנות.

רו לטה רו סי ת —
או תאונה !
יאלאגכהה. אולי משום שעדיין
) 1לא תפסה זאת, או משום שכזו היא
נלה. היא ניצבה זקופה אל מול הקבר,
בפה קפוץ, ובפנים מתוחים ׳עיניים כבויות.
רק שבועות אחדים לאחר ההלווייד. החלו
השמועות מגיעות לאוזניה של בלה. ב תחילה
היו אלה לחשושים בלתי־נשמעים
כמעט, אך אט־אט הפכו קולות של ממש,
מאיימים ומפחידים: זאביק בעלה, כך אמרו
אותן שמועות, התאבד, בעת שהיה
עם חייליו, בשיטה האכזרית והמאקאברית
ביותר להתאבדות ! :חולמה רוסית.
ותהילה ילא ידעה נלה מהי בדיוק אותה
רולטה רוסית. רק אחר-כך סיפרו לה כי
המשחק ברולטה רוסית מכניס כדור בודד
לתוף האקדח (המכיל שישה כדורים),
מסובב את התוף וסוגר אותו. אחר־כך הוא
מקרב את לוע האקדח אל ׳רקתו ולוחץ על
ההדק! .אם נמצא הכדור היחידי בחריץ
התוף מול נוקד האקדח — הפסיד המשחק
את המישחק ואת חייו. אם אל מול הנוקר
בא חריץ ריק — זכה בחייו ובמישחק,
ולפעמים גם בהתערבות.
׳סגן זאב פרלמוטר, מפקד־סוללה צעיר
וכישדוני בחיל־התותחנים — הפסיד.

בבדידות ובמעלימי־מס

אולם נלה התקשתה להאמין בכך. היא
לא האמינה שזאביק התאבד :״פשוט לא
היתד, לו שום סיבה לכך,״ טענה. אך צה״ל
החליט אחרת. בצער רב הודיע מ״שרד־הביטחון
לאלמנה הצעירה כי היא אינה
זכאית למעמד של אלמנת צה״ל, משום ש בעלה
התאבד, נטל את חייו במו־ידיו.
נלה לא ויתרה, והכריזה׳ מילחמה על
צה״ל כולו .״לא הייתי צריכה את הגימל־אות,
המענקים וההטבות שלהם, זוכות ה אלמנות.
ידעתי רק שעושים כאן עוול
נורא לזאביק. ידעתי שהוא לא התאבד,
ולכן נלחמתי בהם.״
וה״א ניצחה. היא אילצה את צה״ל להקים
ועדת־חקירה מיוחדת שגבתה עדויות, יצ אה
לשטח וקבעה כי זאביק נהרג בתאונה,

בעת שניקה את נישקו. נלה הוכדה כ־אלמנת־צה״ל,
רשמו של זאביק טוהר.
ארבע שנים לאחר־מכן צעדה צעירה בת
26 תמירת נוף, בעלת עיניים בהירות
חולמניות וגיזרה מושלמת על מסלול אחד
מבתי־המלון המפוארים של יוהנסבורג, ב־דרום־אפריקה.
יחד עיסה צעדו עוד 20
נערות, שלכולן היו.שני דברים במשותף :
סולן היו יפהפיות זוהרות וכולן, עד אחת,
לבשו מדים של הברות־תעופה.
היה זה בתחרות הבינלאומית של
דיילות נציגות כל חברות־ד,תעופה ב עולם.
כמלכת־הדיילות העולמית הוכרזה
עימנואלה פרלמוטר, נציגת חברת־ר,תעופה
הישראל״ת הלאומית אל־על.
דרך ארוכה עברה גלה, מאותו יום נורא

האחרונה חל מיפנה בחייה של נלה.
111ך* ך ן * ו ן ! ״
ך 1111ר ך 1ן
הדאגה לחברה החדש ניל (איתה
״ 1 1 1 1 1 1 1 #111 1 1 1 4 1 1 1 1 - 1
בצילוס) ,ששירת ביחידה קרבית, הטריפה את דעתה, והיא החליטה להינשא לו.

במאי 1970 ועד לרגע שבו עמדה נרגשת,
מוקפת חיוכים זוהרים והבד,קי מצלמות,
על בימת התחרות ביוהנסבורג. דרך ש בכוחה
לשמש מקור־עידוד רב לכל מי
שעבדה יאת ייסורי הגיד,נום של נלה.

ממס״ הבג ס ה —
לתע שיי ת־ היו פי
^ חרי שזאביק מת הייתי בטוחה ש־העולם
כולו מת איתי. חשבתי שהכל
נגמר. לולא הורי ואחותי, שעמדו לצידי
באותם רגעים, לא הייתי מצליחה להת גבר
על המשבר,״ מספרת נלה היום.
אביה של נלה, הוא פקיד בכיר בביטוח
הלאומי, אמה, מזכירה רפואית בבית־החולים
צהלון, ואחותה דלוה, בת ד,־ ,23 אף
היא דיילת־אוויר באל־ על, נחלצו כולם ״כדי
להציל את נלה.״
ואומנם, פעולת־ההצלה המשותפת של
המישפחה הצליחה. אטיאט הצליחה נלה
להשתחרר מן הדיכאון, להתעורר מהסיו-
טים־בהקיץ, לחזור אל עצמה. אט־אט החל

׳-הגברים הצעירים של תל־אביב גילו.
יאותה גם הם. נלה הפצה מסמך
~ל׳.גל מפיבדב. תוש בת קבועה בג׳קי וב־ך
חל ואורחת רצוייה וחביבת׳ במו>נדו1י-

הלילה׳׳ובדיסקזטקי

דיילת באלי על ן לא הייתי לצריכהי יותר את
ג* הזוון ד 4 0י ק(ספרת נלה היום .״רק
עכשלו^-אנו ׳:מבער ,.שהחיים הריקניים של
אז••היי •ר-ק-־בד-י למלא חלל אצלי, חלל
עמ!׳ק שנוצר אחרי מותו של זאביק.
יי ״כשהצטרפתי לאל־על, מילאה העבודה
החדשה את הכל. כבר לא הייתי צריכה את
המסיבות׳ את הבילויים, את כל הבחורים,
את ג׳קי והדיסקוטקים. החלטתי להיות
דיילת טובה, הכי טובה. בתיק האישי שלי
אין אפילו תלונה אחת, ,וזה די נדיר ב־אל־על
אחרי שלוש שנות עבודה.״
לפני כשנה פגשה נלד, את גיל חי. גיל
בחיל־הים,
היה אז רס״ל
גבה־קומה, בעל שיער ועיניים בהירים.
העיתוי לפגישתה עם גיל היה מושלם.
גיל, יליד פולין ובן למשפחה צנועה מ־

71ך י 11״ ״ החליטה נלה להיות כאשר גמרה את קורס הדיילות של
11 1 1 1 1י חברת אל-על. בתמונה העליונה היא נראית מחזיקה עוזי

בעת שירותה בצה״ל ובתמונה התחתונה מחזיקה הגה של מטוס, בתא הטייס.

הוא דא התאבד

טמנה נלה בתוקף, כאשר גונב לאוזנה כי 11 בעלה הראשון, זאב פרלמוטר, התאבד. מיל־חמתה
לגילו האחת על מות הבעל נשאה פרי והוכח כי הוא נהרג בתאונה עת ניקה נישקו.
ביותר בעולם .״יש לי בעל שאני
אוהבת ;אותו והוא אוהב אותי. יש לי כלב,
זאב בלגי בשם מכסימיליאן החמישי מתנת-
הנישואין שקיבלתי מבעלי, ואותו אני
אוהבת כמעט כמו את גיל. יש לנו תוכנ יות
נפלאות ביחד. קנינו חלקת־אדמה בבנימינה
ואנו בוגים עליה כעת בית קטן
ונחמד. ברגע שתסתיים הבנייה אני רוצה
ילדים: ארבעה ילדים, סולם בנים.״

גלה של גיל
ושל האהבה

שוב הטלפון מצלצל בדירתה, ידידים וידידות
באו לבקרה, מדי־פעם היתד, אף יוצאת
לבלות או לטייל — נלח חזרה אל עצמה.
היא החלה עובדת במחלקת־ד,חקירות של
מם־ההכנסה. קשה היה להעלים את האמת,
לא לענות על השאלות שאותן הציגה
היפהפייה בעלת העיניים התמימות, אפילו
בנושאי כספים והעלמות־מס — ונלה זכתה
להצלחה רבה בתפקיד זה.
בינתיים שמו לב אליה גם צלמי הפיר־סום,
אנשי האופנה וסוכני הדוגמניות,
נלה ערכה סידרת תצלומי־פירסום עבור
חברת־פייאות ידועה, שיחקד, בסירטון־
פירסומת אנגלי ,׳וערכה היכרות עם עולם-
הזוהר של תל-אביב.
נערת־זוהר וחוקרת מסוד,כנסה — לא
משתלב יחד — וגלה החליטה לחדול ל היות
פקידה ממשלתית. אחת מחברו׳ת*
התמרוקים הגדולות חטפה ׳אותה ומינתה
אותה כדיילתיהיופי הראשית של החברה.
כל אותה עת המשיכה נלה לעסוק בצילו מים
ובסרטים.

פתח־תיקווה לא התאים לנלה של המסיבות
וחיי־הזוהר. הוא התאים יותר לנלח המיוש בת
בדעתה, העובדת קשה, יושבת־הבית.
״ל׳א רציתי להתחתן עם גיל׳ למרות ש אהבתי
אותו מאד. ידעתי שיום אחד אני
אתחתן בשנית, אבל אז עדיין לא הייתי
מוכנה לזה.״
אך מייליחמת יום-׳הכיפוריס גרמה גם ל גלה
לשנות את דעתה .״כשפרצה המילחמה
חשבתי שאני משתגעת. ידעתי שגיל נמצא
באח׳ת היחידות המסוכנות של צה״ל. אני
המשכתי לעבוד, טסתי המון, וכאשר הייתי
מגיעה לארץ הייתי !מחפשת את גיל בטל פון.
ירק באותם ימים ידעתי כמה גיל חשוב
לי. ידעתי כי אם יקרה לו משהו, זו תהיה
מכה שלא אוכל לעמוד בה.״
בחודש יולי האחרון נישאו נלה וגיל בטכס
צנוע בביזת הרבנות בתל-אביב .״למרות
שזו היתה החתונה השנייה שלי, לבש תי
שימלה לבנה,״ היא, אומרת .״גיל לא
צריך לסבול ממה שעבר עלי.״
כיום נראית נלד, כאשד, המאושרת

ן* גורל שד,יפנה את עורפו לנלה בהיותה
ן | בת ,22 החליט לחזר אחריה במרץ:
״אין לי כבר מקום לכל-כך הרבה אושר.
התחרות ביוהנסבורג היתד, השיא.״
מה שמחמיא לנלה במיוחד הוא העובדה
שהשופטים, בתחרות הדיילות, לא בחרו
בה רק בגלל יופייה .״הם שאלו אותי שא לות
די קשות, שאני בטוחה ששדים ב ממשלה
לא יבולים להשיב עליהן. דווקא
אני הייתי צריכה לדעת איך תיפתר ה־בעייה
הפלסטינית ודווקא אני, נלה הקטנה
מתל־׳אבי׳ב, היותי צריכה להסביר מה זד,
ציונות, על !רגל אחת. דווקא אותי הם היו
צריכים לשאול אם לדעתי תסתיים אי-פעמ
המילחמה בינינו לבין הערבים.״
הפרס שקיבלתי היה שימלת־עחב, עשוייה
מחוטי־זהב, ששווה למעלה מ־סססד לירות
ישראליות. גם חברת אל־על ניתנה לי מתנה.
אחד הפקידים שלח לי זר-פדחים הביתה.
בתחרות הופעתי עם שימלת־ערב של אחד
תי, לי פשוט לא היתד, שי׳פלה משלי.
״היום אני נלח של גיל, נלד, שעוד מעט
׳תודח מבנימינה. נלה שאוהבת לבשל ל בעלה,
לתת לו המון אהבה ולקבל ממנו
המון. לפני ארבע שנים לא הייתי מאמינה
שאלוהים יתן לי כל־כך הרבה אושר, הוא
היה אז כל־כך רע אלי.״

במדינ ה
רפ 1א ה
הרעד הנ?ת 1ק

השוקולד הדיאטתי הנמכר
כארץ מכיל חומר
ההופך בגון? 8?-ז5ר

אחד ממוצרי בית־החרושת עלית, הוא
השוקולד הדיאטתי. מרבים לקבותר חולי-
סכרת המבקשים דברי־מתיקה שאינם מכי לים
סוכר, האסור עליהם באיסור חמור.
הם בטוחים כי השוקולד הדיאטתי הזה
לא יזיק לבריאותם, משום שעל כל חפי סת
שוקולד רשום באותיות גדולות —
״ללא סוכר״ .באותיות זעירות מפורט הר כב
החומרים שאותה חפיסת שוקולד מכי לה׳
ביניהם מופיעים השמות סורביטול
ומאניטול.
אך שני חומרים אלה, שהם כהלים סו־כריים,
בעלי טעם ממתיק, הופכים בגוף
לסוכר. הם מעלים את כמות הסוכר בדם,
בניגוד לסכארין ולציקלמט, למשל, שאי נם
מזיקים לחולי סכרית.
בארץ פועלת אגודה לחולי סכרת. האגודה
מקיימת פעילות הסברתית סדירה,
מפיצה בין חבריה עלון אינפורמטיבי ה מייעץ
להם בענייני תזונה.
למרבית הפלא, מעולם לא הזהירה האגודה
את חבריה מפני השוקולד הזה.
גם מישרד־הבריאות טרם התערב בעניין.

פיר סו ם
ה מי דוז מהעדה 3ירס 1ם

ראש עיריית
,חולון יחודש אולטימטום
(למערכות העיתונים
למישרדי־הממשלה ולחברות הממשל תיות
יש הנחה בת 50 אחוזים במודעות
שאותן הם מפרסמים בעיתונות. על־פי
חוק מייוחד, חייבים העיתונים להעניק
הנחה זו לכל !מודעה המגועה אליהם דרך
לישכת־העיתונות הממשלתית.
כוונתו של חוק זה היתה, במקורה, לגבי
ההודעות הרישמיות של הממשלה, החיי בות
בפרסום. אולם אט־אט התרחבה ה יריעה,
והמודעות הזוכות בפירסום כזה
כיום הן גם אלו של מועצת הלול, הקור אות
לאזרחים לאכול ביצים, וגם מודעות
פסטיבל־הקולנוע בצפת.
העיתונים, הכבולים על־ידי החוק, ניסו
טיספר פעמים להתמרד כנגד החלת ההנ חה
הזו על מיפעלים או עסקים מיסחריים,
אולם מחלקת־הפירסום הממשלתית, ברא שותו
של יהודה צאייג הצליחה להדוף
התנגדויות אלה, והפכה למישרד־פירסום
בעל תקציב־ענק.
עם התקף הצימצומים האחרון, החליט
יושב־ראש מרכז השילטון המקומי ומי
שמכהן גם כראש עיריית חולון, פינחס
אילון, להקים לו אימפריית־פירסום כדוג מת
זו הממשלתית. אילון חישב, כי העי ריות
והמועצות המקומיות מפרסמות מו דעות
בכמה מיליוני לירות בשנה, ומשל מות
עבורן מחיר מלא.
מודעות העיריות הן, בדרך־כלל, הו דעות
עירוניות שונות, מודעות-אבל ו-
השתתפות־בשמחות, וכן מודעות־יוקרה,
בעיקר של העיריות הגדולות. בשנת בחי רות
מגיעות מודעות העיריות לכדי אל פים
רבים של אינצ׳ים יקרים.
אילון החליט להקים מישרד־פירסום בין-
עירוני, שיהיה בבעלות מרכז השילטון ה מקומי,
אשר יהווה צינור לכל פירסומי
העיריות והמועצות המקומיות. הוא פנה
למרבית העיתונים, ודרש מהם להעניק את
ההנחה בת 50 האחוזים גם ללישכת־ה־פירסום
העירונית שהוא עומד להקים.
העיתונים, הסובלים בימים אלה מירידה
ניכרת בימודעותיהם, סירבו. בעוד שחב רות
מיסחריות יכולות לקצץ במיספר מיו-
דעותיהם, הרי סוג המודעות של העיריות
הוא כזה החייב בפירסום, וההנחה עליהן
היא הפסד מוחלט עבורם.
אולם אילת לא ויתר. הוא שלח אול טימטום
למינהלות העיתונים, והודיע להם
כי עיתון שלא יקבל את הסדר ההנחה,
לא יקבל מודעות מאף רשות עירונית אחת.
עתה ממתינים העיתונים, מישרדי ה־
#ירסום והעיריות לראות מי יישבר רא שון
במילחמה זו.

צוות מצומצם 111 ור 20 אנשי־מישטרה:1 ,הס 15 1קצירים
ורואה־ חשבון יווירי, מופקד 1!,על הטיפול בשערוריות־הענק
הנדנדות שהסעיו־ו את המדינה והחובקות עודם

בלב 11 ווז,ו־ה
1111 שע״ם
** די בוקר ניכוקרו נעצרת מכונית
בפתח בית־המישפט המחוזי בתל־אביב,
וממנה יורד גבר לבוש חליפה אלגנ טית.
הוא מלווה תמיד על-ידי חוקר של
המטה הארצי של מישטדת ישראל.
למרות שנגד הגבר המהודר הוגש כבר
כתב־אישום, ממשיכים אנשי מדור חקירות־ההונאה
של המטה הארצי ללוות אותו
מבית־המעצר לבית־המישפט. יזהו האוצר
החשוב ביותר המצוי בידיהם כיום — אות
ומופת להצלחתם.
הגבר הוא יהושע בך ציון, מנכ״ל בנק
ארץ־ישראל—בריטניה, שעד לפני כשבוע
היה האדם היחידי שנעצר עדיכה על-ידי
המישטרה, מבין כל המעורבים בפרשיות
השחיתות הכלכלית הגדולות שנחשפו לאח רונה.
.משאיות
וניידות־מישטרה מוסיפות להע ביר
מיסמכים אל בניין המטה הארצי,
השוכן מול תחנת־הרכבת הישנה לירוש לים,
ברחוב הרכבת בתל-אביב.
כאן, בבניין זה, מצוי הקו הראשון
של חזית מילחמתו של המימסד בשחי תות.
לכאן מעבירים את הוראותיו של
היועץ־המישפטי-לממשלה לפתוח תיקי-
חקירה.
היועץ המישפטי מורה לתת־ניצב יחזקאל
קרתי, ראש מחלקת־החקירות במטה הארצי,
לפתוח בחקירה. קרתי מזמין לירושלים את
סגן־ניצב בנימין זיגל. השניים עוברים יח דיו
על רשימה מצומצמת המונה שמות
שלושה קצינים, ראשי־צוותים, העומדים
לרשותם במטה בתל״אביב.
על מי יטילו את המשימה החדשה?
הבחירה אינה קלה, כי כל אחד משלושה
קצינים אלה מטופל כבר בערימיות של
תיקים ישנים, והשלושה גם־יחד כורעים
תחת המעמסה.
המשאיות פורקות טונות של מייסמכים.
מי יעבור על כל החומר הרב הזה? מתי
יבוצעו המעצרים? האם יובאו כל החשו דים,
בעלי השמות המצלצלים, לבית־המיש־פט?
האם יהיה ביכולתם של אנשי מדור
חקירות־ההונאה לגבור על המעמסה הכבדה,
לעצור ולהביא את החשודים לדין?
האם קיי.מת בכלל מישטדה כלכלית ב ישראל?

היכן
ה מי שטרה
הכלכ לי ת?
ך* שנת 11X3)5נסע קצין־המישטרה
^ אפרים הופשטטר (אל־רום ז״ל, מי ש נרצח
לאחר־מכן בתורכיה) ,ממישטרת יש ראל
לשווייץ, ופנה אל השילטונות בארץ
זו בבקשה לקבל מידע אודות פרשות
סונזרפיין, יקותיאל פדרמן, ברצ׳י רענני.
״מניין אתה?״ שאלו עמיתיו השווייציים.
״מהמישטרה הכלכלית של ישראל,״ השיב
להם הופשטטר ,״ואני מבקש מידע...״
״נא לעזוב את שוויייץ מייד,״ הודיעו לו
אנשי מישטרת שווייץ בנימוס החלטי.
״אתה מרגל !״
הופשטטר לא הבין בדיוק מדוע, אך
הוראה היא הוראה. הוא נאלץ לחזור
לישראל בידיים ריקות.

מאח

מו־סל זוהר
רק מאוחר יותר התברר לראשי מישטרת
ישראל, כי המישטרה השווייצית אינה
מוסרת מידע כלכלי. שיתוף־הפעולה היחי די
המתקבל מצד מישטרה זו הוא בתחום
הפשעים הפליליים. מבחינת שילטונות
שווייץ, מישטרה כלכלית היא בתחום מיש-
רד־האוצר בלבד.
בעיקבות תקרית זו חוסלה כליל המח לקה
הכלכלית במטה הארצי של מישטרת

חזר מהכפור
ישראל, לאחר דרדתלאות ארוכה, שנמשכה
שנים אחדות ואשר במהלכה נפתחה
המחלקה ונסגרה פעמים אחדות.
בשנת , 1961 למשל, היה במטה הארצי
של מישטרת ישראל אגף־הקירות ובו המחלקה
לחקירות פליליות, אשר אליה הוע ברו
גם החקירות הכלכליות. ראש המדור
הכלכלי היה אז רב־יפקד שמואל רוט, אשר
פרש השנה משירותו בדרגת ניצב־מישנה
ועבר לעבוד במיפעלי־הבירה, תחת וויליאם
רוכינסון.
גם קצינים בכירים אחרים של המיש-
טרה, אשר שירתו במחלקת־החקידות, עברו
לעביד אצל אנשי־עסקים ידועים, בעלי
בנקים וחברות ׳מ״סחריות. הקצין אברהם
לס, למגמה, פרש מהמישטרה ועבר לעבוד
בשירותו של טיפור דוזנבאום.

במשך תקופה של למעלה מחמש
שנים, בה שלט במטה הארצי של מיש-
טרת ישראל המשולש רוט־שור־קופל,
ישב ב״מקרר״ אחד החוקרים הכישרוניים
והישרים ביותר של המישטרה: סגן־ניצב
בנימין זיגל, עורך-דין במיקצועו. אחרי
פעילות עניפה ועשירה בתחום החקירות,
הועבר זיגל לעבודה מישרדית אפורה במטה
הארצי. רק עם מינויו של דב־ניצב שמואל
דוזוליו כמיפכ״ל המישטרה, הוחזר זיגל
למחלקדדהחקירוח שבמטה הארצי.

פריעה תחת
המעמסה
ך* .יזם, ראש מחלקודהחקירות במטה
הארצי הוא תת־ניצב יחזקאל קרתי,
שכבר עזב את המחלקה וחזר אליה פע מים
אחדות. קרתי משרת במישטרה מזה
26 שנים. הוא עורד־דיו במיקצועו, ועומ דים
לרשותו 55 קצינים (במחלקה כולה
עובדים 70 איש בלבד) .קרתי כפוף ישי רות
לניצב אריה שור, ראש אגף החקירות.
מרבית החקירות הפליליות נעשות במחו־זים
השונים. בירושלים נעזר קרתי בסגן-
ניצב שאול מרכוס, ובתל-אביב בסגן־ניצב
בנימין זיגל, שמונה כראש המדור לחקי־רות־הונאה.
הצוות
הדל בתל-אביב מונה 20 עובדים,
׳מהם 15 קצינים שמתוכם ׳ 10 אקדמאים,
שני כלכלנים, רואה־חשבון אחד החמישה
מישפטנים. שניים נוספים עוסקים בסט טיסטיקה.
ראשי
הצוותים במדור הם: רב-פקד משה
שבתיאל — כלכלן ; פקד שלמה פרידמן —
בעל ניסיון רב בחקירות כלכליות, עבד
במחלקה לחקירות כלכליות של המישטרה,
ורב־פקד יוסף רוזנברג, גם הוא חוקר־לש־עבד
במחלקה הכלכלית.
על *שולחנות מישרדי המדור בתל־אביב
הצטברו כבר אלפי עמודי מיסמכים וחומר
רב ושונה, שמרביתם ממתינים לטיפול.
השמות שעל התיקים רבים ושונים אף
הם: אבנר תומר, בנק ארץ־ישראל—בריטניה,
החברה לישראל, צי״ס, אג״ד אך
יש להניח שאף אחד מהם לא יזכה לעיון
מעמיק, למישטרה אין פשוט די כוח-אדם
לשם כך.
שלושת ראשי-הצוותים האלה נעזרים ב-
ניסיונו הרב של רב־פקד גורמן פייט, המ-
שוגע־לדבר, רואה־חשבון שגויים למיש-
טרה לפני כשנתיים. קודם־לכן עבד פייט,
שהוא אדם דתי חבוש־כיפה, כחשבונאי
ראשי בתעשייה האווירית.
המישטרה מנהלת כעת משא־ומתן עם
חמיש הרואי־חשבון, במאמץ לשכנעם לע ביר
לעבוד במדור התל־אביבי. כן פירסמה
המישטרה מודעה, הקוראת לרואי־חשבון
לבוא להצטרף לשורותיה. חמישה רואי-
חשבון — הרי זה כטיפה בים. פייט נאלץ
כיום להתרוצץ כאחודדיבוק ביו תיק לתיק,
בין פרישה לפרשה. אם הוא עדיין מחזיק
מעמד בלחץ הכבד שביו הוא נתון, הרי
זה רק בזכות נאמנותו ומסירותו לייעוד
שבחר לו. אך כמה זמן יוכל אדם אחד

םיגייי #ויוס 4 0ו <ו

מיד חמח
דויד וגוד״ת:

י —38׳ ..יחיסזיס סי 83
־־יחחסדי

דיריח :״ 8י״^ב!

ד ^ י״ ^ י יי דל!

־ מיי *נ

החבוה רישואר וחנותו
שר אבנו תומו שוכנווז
במגוו־שחקים וחדה ־
חוקו המישטות שוכנים
בכמה חולים עוובים
בבית הישן והמוזנח שד
המטה האוצי בתראביב

לעשות עבודה של אנשים אהדים ולא ית*
ימוטט?
לרואי״החשבוו שהיא מבקשת להצטרף
אליה, מציעה המישטרה ׳משכורת התחל תית
של כ־ 1800 לירות ברוטו ודרגת מפקח
(למתחילים) .רואה־חשבון בעל־ניסיון יוכל
להתחיל בעבודתו במשכורת של 2000 לי רות,
בדרגת פקד.
במשך השבוע שעבר גוייסו לעבודה במדור
לחקירות־חונאה 18 אנשים. נוספים.
גם אם יישארו לעבוד במדור עד שיהפכו
חוקרים כלכליים מיומנים, יארך הדבר.
ראש־המדור, מגן־ניצב זיגל, נלחץ מצד
אחד על־ידי מפקדו, תת־ניצב קרתי, המאיץ
בו לבצע את העבודה הרבה, אך מאידך
הוא בבלם מפאת התנאים הגרועים והעדר
כלים מספיקים לביצועה.
על הטענה שבידי זיגל אין די כלים
מתאימים, מגיב קריתי בחיוך רחב .״בכלל,
במישטרה חסר כוח־אדם,״ הוא אומר. יש
המספרים שהיחסים בין קרתי לזיגל מתו נים,
אך אחרים טוענים כי יש לתת בידי
זיגל עצמאות רבה יותר, יד חופשית, כך
שיוכל לקבל את האישורים למעצרים ישי רות
מהמפכ״ל, דוזוליו, או להחליט עליהם
בעצמו.

מחלקודהחקירות, שבראשה עומד תת־ניצב
קרתי, שייכת לאגף־החקי׳רות שבמטה
הארצי. ראש־האגף הוא ניצב אריה שור.
לאגף זה שלוש מחלקות: זיהוי פלילי, תפקידים
מיוחדים וחקירות.
מחלקת־החקירות מחולקת לשניים: מח־לקת־מטה
ויחידה אופרטיבית. החקירות
הפליליות בפחמים נערכות על-ידי החוק רים
המקומיים. רק כאשר נתקלים בחקירה
יוצאת־דופן, המצריכה חקירות במקומות
שונים בארץ, מייעד המטה הארצי לכך
צוות מיוחד. ראש־צוות וחוקרים מן המטה
מצטרפים אל החוקרים המקומיים: עבו דתם.
בעבירות
כלכליות קטנות וברמאד
יות פשוטות מטפלים החוקרים המחו
זיים.
בחקירות כלכליות גדולות, עבירות
׳מטבע זד, או בפרשיות שבהן מעורבים בנ קים
וחברות מייסחריות, נפתחים ׳תיקי-
החקירה על־ידי אנשי המדור לחקירות
הונאה בתל־אביב.
החיים במדור לחקירוודהונאה במטה הארצי
בתל־אביב רחוקים מלהיות גן-עדן.
המישרדים קטנים, אפלים וצפופים, ונראים
בעצמם כתאי־מעצר. גם תוצאות החקירות
המושגות כאן, אינן מבריקות. יש לזכור
כי מול טובי החוקרים של המטה הארצי
של המישטרה ניצבים מוחות פיננסיים
מעולים, הנעזרים בצבא של רואי־יחשבון
ומישפטנים, כלכלנים ויועצים מעולים, ה בקיאים
ברזי האותיות הקטנות של החוק.
ההתמודדות היא חזיתית .׳מצד אחד סגן-

ניצב בנימין זיגל ואנשיו יוסף רוזנברג,
שלמה פריידמן, משה שבתיאל ונורמן פייט
— ומולם מיכאל צור, יהושע בן־צייון, טי־בור
רוזנבאום ואבנר תומר, ואין לדעת
מי יגיע מהר.
על-מנת לעמוד בלחץ זה יש לתגבר את
המישטרה הכלכלית, ומייד. כפי שמעבירים
כוחות בשדה־הקרב מנקודה לנקודה, בעי צומו
של קרב, יש להעביר תיגביורת גם אל
המדור, הנלחם בפשעים הכלכליים המאיי מים
עתה להרוס את המדינה מבפנים.
יש להעביר מייד עשרות רואי־חשבון,
כלכלנים וחוקרי־מס ממישרד־האוצר אל
הקומנדו של סגן־ניצב זיגל. שאם־לא־כן
— יוכרע הכלב. חסר־השיניים על-ידי ה זאבים
המלגלגים עליו.

מי לחמה
ב ט חגו ת־ רו ח
* 8יום גוגה זיגל במו-ידיו את המדור
שיהיה פעם, אולי, המחלקה לפשעים
כלכליים של מישטרת ישראל. אם רוצה
המפכ״ל במישטוה כלכלית במטה שלו,
עליו ללכת לקראת זיגל.
בתחום הפשעים הכלכליים, מכל מקום,
חייב המדור לפעול ללא-הרף, כנהוג לגבי
המילחמה בסמים. האם גם מחלק־הסמים
של מישטרת תל־אביב פועל ירק כאשר
מתקבלות בו תלונות? האם אנשיו עוצרים
חשודים רק לאחר קבלת תלונה בכתב?
המחלקה הכלכלית או, כשמה, המדור לח-
קירות־הונאה, חייבת גם ליזום פעולות,
שאם־לא־כן תחטיא את מטרתה.
כל עוד לא החלה היחידה לחקירת מיק-׳
רי־הונאה לפעול באופן עצמאי, וכל עוד
היא תלוייה בהזמנותיו ודיווחיו של היועץ
המישפטי — לא הגשימה את תפקידה.
לא יהיו לה כלים לאיום על עבריינים,
ועובדה יזו לא תועיל אלא לעודד עבריינים
חשים, שיצפצפו על הכלב חסר-השיניים
ויעשו כרצונם.
אם כך יהיה, יוכל תת־ניצב קרתי להתפנות
להקים במטה הארצי מחלקה לחקירת
מיקרי־רצח, כנהוג במדינות מתוקנות ש־מישטרותיהן
יעילות. קירתי טוען כי במשך
שנה נרשמים בישראל בין 27ל־ 50 מיקרי-
רצח. לדעתו, אין מיספר זה של מיקרים
מצדיק הקמת מחלקה מיוחדת לחקירתם.
מאידך, עובדה היא שרוצחיה של החיילת
רחל הלר, למשל, עדיין מסתובבים חופשי.

פקד פרידמן

רג-פקד שבתיאל

רב־פקד כ׳זץ

רג׳־פקד רמצברצ

רא ש צוו ת

רא ש צוו ת

ת עו דו ת

רא ש צוו ת

ספח־ט

ו קו ך לזכותך 111x0ל׳

כ דו רגל
ב ר־־ חמא

ה צ טו־ רל ת ב! !!

יוצא

ישחת׳ ס^סנר׳1975״

דנ דלחמה
סא״ל (מיל ).עמום בר־׳חמא, שהיה בעבר
קצין אימון גופני ראשי בצה״ל וכיום
מאמן־כושר, יצא בשבוע שעבר למילחמה
בגד ההתאחדות לכדורגל, כתגמול על האשמות
שהוטחו בו ובמאמן הניבחרת הלאו מית
דויד שווייצר, על הכישלון במישחקי
עמי אסיה.
מילחמתו של בר־המא בעסקני ההתאח דות,
שהוא מגדירה כקשה עוד יותר ימה־מילחמה
האחרונה שבה השתתף ואשר בה
איבד שתי אצבעות מידו השמאלית, החלה

בתבנית השרותים החדשה נותנת ״מגור״ למנוייה: שרותיט
חדשים, הנחות, ייעוץ והדרכה לנהג, בנוסה על השרותים
המקובלים של תקוגי־דרך, התנעות וגרירות.

— 100.ל״י מענק השתתפות ״מגור״ בביטוח
רכב ״מקיך״ ו*או 10 96 השתתפות בפרמיה
השנתית של כל ביטוח אחר שיעשה באגף!
הביטוח של ״מגור״.
— 214.ל״י לשנה, תלושי הנחה •10 •7
בקניית אבזרים בחנויות ״מגור״.
— 15.ל״י הנחה בקניית מעבר — ההרכבה
חינם.
{:ג מכירת רכב חדש ואפשרות ״טרייר איו״.
שרות מכירה וקנייה של רכב משומש —
במחצית דמי התיווך. .
ועוד שרותים שפרטיהם בכתב השרות של
התחיבויות ״מגור״.

לנרשמים עד וב בדצמבר בלבד, מחיר המנוי
(במקום — 145.ל״י).
השנתי — 125.ל״י

120

י 1־ 111־ 1

הרשם עוד היום באחת מתחנות ההרשמה, בסניפי ״מגור״ או
שלח לת״ד 32067 תל־אביב, את הפרטים הבאים:
שם ומשפחה, כתובת וטלפון, מספר המכונית, סוג הרכב, שנת
ייצור, שם חברת הביטוח, מקיף או צד ג .,צרך המחאה על
סר — 125.ל״י לרכב פרטי משנת ייצור ; 75-68 או — 140.ל״י
לרכב משנת ייצור 63־ ;67 תוספת — 20.ל״י לטנדר וטרנזיט.

10300

שחתי דרך, התשות, ביטוח, שווק רכב ואבזרים, שחתים והדרכה לנהג

הודעה

האירגון לפירסום ב אר צו ת השוק האירובי המשותף -
בחח סניף בי שראל
על פתיחת סניף בתל־אביב, הודיע אמש — במרכז
שבג׳נבה — אירגון ״אדוורופ אינטרנשיונל״ .״אדוורופ איסטר־נשיונל״
חינו אירגון לפירסוס בארצות השוק האירופי המשותף
ובארצות הנספחות לו.
חפירסומאי אורי אננת נבחר בנציג ״אדוורופ אינשונשיונל״
בישראל.
שטחי הפעילות של חאירגון בוללים פיתוח שווקים, יצירת
קשרים לעיסקות דו״לאומיות ורב״לאומיות, קידום ייצוא
וייבוא, מחקרי שיווק, מבירת ידע, בחירת קובנים, מבצעי
פירסום ויחסי״ציבור.
נציגי האירגון בארצותיהם חם פירסומאים ומומחי שיווק

נבחרים אשר לחם נסיון רב״שנתי בענף וחם מוכרים ומאושרים
ע״י ממשלותיהם לצורך ביצוע המסעות הרב־לאומיים.
לאירגון סניפים באוסטריה, בלגיה, אנגליה, פינלנד, צרפת,
גרמניה, איטליה, נורבגיה, ספרד, שוודיה׳ שוויצרית ועתה
בישראל.
חלק מהסניפים מכסים בפעילותם ארצות שכנות. הסניף
הישראלי מונה לטפל גם בשווקים שביוון, פרס ותורכיח.
מר אורי אבנת הודיע למרבז ״אדוורופ אינטרנשיונל״
שראשית פעילותו של הסניף הישראלי — לנוכח המצב הכלכלי
החדש — תהיח בשטח עידוד הייצוא.
״אדוורופ אינטרנשיונל ישראל״ — יציע את שרותיו
ליצואנים וליצואנים בפוטנציה, לפיתוח שווקים באירופה.

מאמן בר־חמא
להפסיק את נזוזול־השדים
לאחר שתיקה ממושכת בת שלושה חוד שים,
מאז חזרה הנבחרת מטהרן.
הוא ושווייצר פפגו קיתונות של ביקורות
הגובלות אף בעלבונות אישיים אך שתקו,
כדי לא לקלקל לדויד שווייצר אפשרות
של הארכת חוזהו במאמן־ד,נבחרת. אך לפתע,
לאחר שניראה כאילו שודיצר מוותר
על רעיון זה, בגלל הצעה שהגיעה אליו
לאמן את קבוצת יוהנסבורג בדרום־אפרי־קה,
התרחשה התקפתו של בררחמא.
ה מו ר אל ירד ל שפל. זה האחרון הג דיר
את עסקני ההתאחדות כ״חכמים לאחר
כישלון,״ וטען כי הם, למעשה, אלה האח ראים
לו בעיקר. הוא ציין כי כל העסקנים
המקטרגים על הנבחרת אינם מוכרים על־ידי
השחקנים, היות שהם לא התעניינו
בהם כלל בעת ההכנות למישחקים. הם לא
באו לבקר אצל השחקנים במחנה-האיימו־נים,
למרות שהעסקנים הם האחראים עלי הם,
ובעיקר על התשלום הכספי שעוכב
ללא סיבה סבירה. הדבר הביא לירידת
המוראל אצל השחקנים עד לשפל ערב
יציאת הניבחרת לטהרן.
בר־חמא הביא, בעת הרצאתו בפגי מאפד
ני-הכדוריגל הבכירים, שם שטח את טענותיו
הקשות, דוגמה לדבריו. הוא סיפר
כי ערב מישחק-הגמר שקבע את אליפות
יבשת ׳אסיה, בין ניבחרות ישראל ואיראן,
כאשר שחקני הניבחרת היו מבוהלים מה איומים
לרצוח אותם אם ינצחו במישחק,
הופיע פתאום בפניהם יו״ר הנהלת ההתאחדות
לכדורגל, מנחם הלר, והיה צורך
להציגו בפני מרבית השחקנים מפני שהוא
לא היה מוכר להם.
הופעתו של הלר בפני השחקנים עוד
הוסיפה למבוכתם, כיוון שהוא היה עצבני
ביותר, לאחר שנכשל במאמציו לסכל את
הצעת כוויית לסלק את ישראל מאסיה,־
העולם הזה 1944

בקונגרס הקונפדרציה האסייגית ׳*נערך במקביל
למישחקי *מי אסיה.
הלר דרש מהשחקנים במפגיע להתאמץ
מאוד במישחק נגד איראן, ולדברי בר־חמא
הוא דיבר, בפנותו אל השחקנים, בזו הל שון
:״עליכם להציל את שם מדינת־ישראל
באיראן,״ וכן איים על השחקנים :״אם
לא תתאמצו, ההתאחדות תדע כבר איך
להתייחם לכד.״
איום כהתפטרות. גילוייו אלה של
בר־יחמא באוזני המאמנים, גררו: אחריהם
תגובות ניזעמות של האחרונים כלפי הלר,
והם אף החלו עולבים בו שלו בפניו.
במיוחד הושמעה הטענה כי הלר מחזיק
בתפקיד יושב-ראש ההתאחדות־לכדורגל
רק לשם הכבוד ונסיעות דחוץ־לארץ, וענ ייני
כדורגל אינם נוגעים לו כלל.
כמו בכל אסיפה פנימית, נמצא גם כאן
מישהו שדאג להעביר דברים אלה לידיעתו
של הלר, והוא נפגע עמוקות, בעיקר ׳משום
איומיו של בר־חמא, שאם לא יופסק ״מחול-
השדים״ ,ינגדו ונגד שווייצר, יגיד עוד דב רים
רבים על עסקני ההתאחדות.
הלר נוכח כי יטעה, כאשר סבר כי יש
לו שפה משותפת עם אנשי־המיקצוע היחי דים
בתחום הכדורגל — המאמנים, בניגוד
לעסקנים. זה היה הקשר האחרון, בגללו
קם והודיע שהוא רוצה להתפטר.
אולם, בהשפעת חברי־הנהלד. שהבטיחו לו
כי להבא לא יישנה הדבר, ויחוקק בהתאח דות
חוק מיוחד אשר יבטיח כי כנסי מאמ נים
לא יהיו, בעתיד, במה לניגוח היושב-
ראש, וידברו בהם רק על עניינים מיק-
צ ועיים.

כ דז רסל

מתעש רי ם
מ כ דנ ר סל
השתתפות קבוצות הכדורסל הישראליות
בגביעי אירופה לגברים ולנשים הניבה

עסקן מיזרחי
להאמיר את מחיר הכרטיסים
בשבועיים האחרונים׳ שישה משחקים בש בוע.

ניתנה לאוהדי הכדורסל בארץ ההז דמנות
לחזות בפסטיבל שלם של כדורסל.
הווולח הזה 10/1/1

טעמו של פסטיבל זה, שהיה חיובי מעיקרו,
נפגם בגלל המחירים הגבוהים שדורשת
מחלקת הכדורסל של קבוצת מכבי תל־אביב
עבור הזכות לחזות במישחקי הק בוצה
בגביע אירופה לאלופות.
מחירים מרקיעי־שהקים. מחירי הכרטיסים
שהוצאו לשוק היו גבוהים בהרבה
ממה שנהוג לגבות עבור כניסה למישחקי
ספורט כלשהם. בעוד הכרטיס היקר ביותר,
למשל, הנמכר למישחק־כדוירגל בינלאומי
של הניבחרת הוא 20ל״י, הרי מחירו של
הכרטיס הזול ביותר, למקומות הגרועים
שבהיכל הספורט בתל־אביב — שם ייערך
ביום החמישי הקרוב המישחק בין מכבי
תל־אביב לאלופת יוון פאנאתינאיקוס —
הוא 15ל״י.
מחירי שאר הכרטיסים, למקומות פחות״
גרועים מאחרי הסלים הם 25ל״י, ולמקו מות
טובים בצידי המיגרש — 50 ואף 70
ל״י. כרטיסי-הכבוד נמכרים ב־ 100ל״י
האחד. משחק זה, שלא יועבר בטלוויזיה,
ירכז את התעניינותם של חובבי הכדורסל,
אך רק כאלה שיוכלו להרשות לעצמם
להוציא את הסכומים האמורים, יחזו ב-
מישחק.
אגודת מכבי תל־אביב אינה מתחשבת
כלל בכך שרבים מאוהדיה המושבעים הם
בני־נוער בגיל העשרה, חיילים ואף ילדים,
שחיצאה מעין זו היא גבוהה מאוד עבורם.
אפשר היה, אולי להבין את מניעי אנשי
מכבי תל־אביב להעלאת מחירי הכרטיסים
ברצון להשליש סכום נכבד לקופת אגודה
ציבורית זו, כדי לכסות את ההוצאות בהש תתפות
בגביע אירופה לאלופות.
אך אפשרות זו מתבטלת, לנוכח העובדה
שקבוצה זו היא עשירה ביותר. מארבעה
מישחקי הקבוצה בגביע אירופה אשתקד
היא הרוויחה סכום של כחצי מיליון ל״י.
ראשי הקבוצה, המנוהלת ע״י המיליו נרים
עורך־הדין שמעון מיזירחי ויצחק בר־נוביץ
השקיעו כסף זה בניירות־ערך צמו דים
למדד ׳ואחרי הפיחות התעשרה קופת
הקבוצה בעוד כ־ 400 אלף ל״י.
קופת הקפוצה מלאה. יחד עם מע נקים
מיוחדים מאיגוד הכדורסל, מרכז
מכבי, הטוטו, ובית־החרושת המאמץ, עלית,
מגיעה קופה זו לכמיליון ל״י. כך
שראשי מכבי תל־אביב הפריזו בהחלט,
בתובעם מהקהל מחיר יקר זה, עבור הכר טיסים,
לאור העובדה שהדבר מנוגד לאמנת
הספורט החובבני הגורסת כי אגודה חייבת
לגבות כספים רק כדי לכסות את הוצאותיה,
ולא על־מנת להתעשר.
אבל המיליונרים של מכבי תל־אביב אי נם
מכירים את אוהדיהם, הם מביטים עלי הם
מגבוה, ימן ה״אוליפפוס״ שלהם. עובדת
היותם עשירים היא, למעשה, הסיבה להת עשרותם
הקלה, גם*אם הדבר כרוך בפגיעה
בכיסי אוהדיהם.
איגוד הכדורסל מתעלם למעשה מן ה-
בעייה הזו, ואף לא מצא לנכון להסב את
תשומת־ליבם של אנשי מכבי תל־אביב
לכך שהם פועלים בניגוד לאמנת ההתאח דות
לכדורסל הבינלאומית האמורה. הדבר
גם נוגד את תקנון היסוד החובבני של
האיגוד, אבל במציאות הקיימת הם חייבים
לקבל תכתיבים מאנשי מכבי תל־אביב.
פרט נוסף: מכבי תל־אביב אינה רוצה
במיתחרים. כאשר מנהלי קבוצת הכדורסל
סברס־ישראל, המורכבת מכושים אמ ריקאיים,
הביעו רצונם להופיע בשם יש ראל
בליגה המיקצועית האירופית, הפעילה
מכבי תל־אביב לחץ על איגוד ה כדורסל
שימנע מהקבוצה להופיע בהיכל
הספורט בתל־אביב. אך הדבר לא הצליח,
מפני שנחתם הסכם בין איגוד הכדורסל
החובבני באירופה לבין החברה המיק-
צועית. אחד מסעיפי ההסכם מחייב לתת
למיקצוענים את מיתקני הכדורסל בארץ.
מזרחי עושה פרוטקציה. שמעון
מזרחי, ממנהלי הקבוצה, מנצל את העובדה
שיש לו קשידים מציויינים עם אנשי ההתאחדות
לכדורסל האירופית. מזרמי נהנה
מהעובדה שבאירופה מתחשבים במכבי תל־אביב
יותר מאשר באנשי האיגוד, בגלל
היותה אחת הקבוצות הטובות ביבשת.
אנשי האיגוד, הנתונים במאבק מתמיד
עם אנשי הגוש המיזדחי בהתאחדות זו,
מנצלים לא־פעם את קשריו של מיזרחי
עם ראשי מועדוני אלופות הכדורסל באירופה,
כדי לגייס תמיכה לשם קבלת החל טות
פרו-ישראליות בהתאחדות הכדורסל
האירופית.

האם פיקדילי בלונדון או בפריס? !

את התשובה תמצאו בבוטיק ״פיקדילי״,
הס ( 4פינת אלנבי .)35

מיבחר אופחז יבוא מפריס

וי ג

תטעה בינלאומית
לסרבני מילח מה
מטעמי מצפון
ת.ד20178 61 תל־אכיב—יפו
טלפץ 88182־063

חשבץ

בסיטונות

ש מ לו ת ה ריון
מ כנ סי ה ריון
טו ני קו ת ה ריון
ח לי פו ת ה ריון

מודל

כ הן

תל-אביב, רה׳ נמלת בנימין ,4
קופה ב /דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
* להזמנות ע״י סובן: טל ,$0344 .ת״א ן

9 44ו

זוהי חידה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרה. לאותן הספרות
יש אותם סימנים. בעזרתן של פעולות חיבור וחיסור
כפל וחילוק יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע.

י ם0

ווח

-ש נ [2

0111־־שנס[־! ו \ /ז

אל תחששי מדברי לעז.
ידידים טובים שומרים

בחיי הנישואין, שצצו
בעבר הלא רחוק ייעל־מו
באותה פתאומיות
623$
בה הופיעו. בנות טלה,
מסביבכן,
הסתכלנה
זה מצוי לידכן, אל
תחפשנה לשווא את המושלם שאינו בנמצא.
צפוי לכן סוף שבוע אידיאלי.
* 1171

זהו בסך הכל, שבוע
רומאנטי — וזוהי רק
התחלה ! בת שור: דעי,
שפגישותייך גם אם הן
נערכות זו בצד זו —
עשויות ללבות אש חזקה
מאוד אצל 1הנפגשים
עימך, בסוף הש בוע.
על כן, נהגי בזהירות
וברחמנות. אל
תסבכי אדם -נשוי ב־שעשועי־הפלירט
שלך. אל תהיי שרירותית.
זכרי: כדאי לך להיות זהירה !
יום השבת יביא לך
את הכוח להגשים את
תוכניתן הישנה ורבת
ההיקף. לעומת זאת,
התעלם מן התככים
הבזויים והקטנוניים
של כמה מן הסובבים
או תן: הם לא שורד
רים טובתן. אל תעשה
עסקים ביום ג׳ ,כי
ביום זה תיתקל בק
ש ״ קומוניקציה. הישמרי מעקרבות.

תאוסיס

זה לא יהיה נוח במיוחד,
אבל אם אתה רו צה,
אתה יכול להסתכן.
כאב־הראש הויגעי,
הצרות בטווח־קצר, הפגישות
עם שונאיך —
כל אלה שקולים, אך
רק תדע להתמיד על־ידי
ההישגים הרציניים
וכוח

הרצון

שתפתח

על־ידי עצם התפנית.
מיקרה נעים ובלתי־צפוי עשוי להתגלות,
אם לא תיזהר, כתגלית של איבה אישית
או של קינאה נויקצועית. אל תראי לו שאת
נפגעת. העמידי פנים של לא־איכפתיות.

טבעי הדבר שקשרים
חדשים מדחיקים אוג
הזפרונות חישגים. אל
גע. עוד יותר מן הר־גיל.
דאג לפרנסתן ;
ביחוד לטווח אריד•

1₪8ץ ןן|ז 8

וזונום
אם י,ן יאינה
יכילח׳ אי על
על חיז א3 הסבם קגלני. גרום
נחת למקורביו על־ידי צעד פינאנסי נבון.
פדאי לך להתלבש בד״כ באופן צנוע.

המתח עולה — ועוד עתיד לעלות, בטרם
תראה נחת מפעילותו הנוכחית. העיקר
הוא לא להסתכסך, הש בוע,
עם אנשים נוספים.
לקחת את הכל בשקט,
ולעשות טובות,
כשאתה נדרש לכך. גם
עס האנשים שמבקשים
זאת ממך, הס, בעצם,
בלתי־ נסבלים. בכלל,
קצת טאקט לא יזיק.
מצבך משתנה לשבט
או לחסד — עם הירח
החדש, ביום א׳ הבא. עקוב אחריו בזהירות.

סוף השבוע יחייב זהירות במה שנוגע
לעסקים או לבריאות. משהו הקשור באש
עלול להעיב על
שימחתן. מזלן מצוי
בשבוע זה בסימן של
להבה. יהיו לן גם הסתבכויות
עם ילדים ב-
משפחתן, שיולידו וי-
$ 7 ₪ |71781 כוח חריף בין ההורים.
ייתכן וייראה לך כאי״
נ 5צזד ^ ת ^ לו נשקף לן מקור הכ-
נסה מבטיח יותר מא שר
עבודתן הנוכחית.
שקול היטב את מעשיך ואל תסמון רק
על האינטואיציה שלן. הרבה במסעות.

(המשך מעמוד ) 11
מדוע לא הפד ספיר ראש־הממשלה
אחרי לוי אשכול, או אחרי גולדה 1בשתי
הפעמים יבול היה לקחת את התפקיד
בלי קושי. זה היה תלוי רק בו.
לא פעם עקצתי אותו, בהלצה, וייחסתי
לו תוכנית סודית לתפיסת השילטון. הוא
הכחיש תמיד בתוקף, עד שהשתכנעתי
שבאמת אינו שואף לכך.
מדוע?

אני סבור כי ספיר פחד מפני
האחריות, מפני שענייני החוץ והביטחון
לא עניינו אותו. תשו־קת־הכוח
שלו היתה צמודה כולה
דמיספרים, לכסף. הוא לא ראח את
עצמו כמדינאי או כמצביא.
לרביב זה נראה מוזר. ספיר הרי
נודע כמדף היונים, כלומר כאיש
כעד תפיסה פוליטית מגובשת גם
ביחס למדינות־העולם ולערבים,
אבל זה היה רק למראית־עין.

ספיר לא הבין דבר בענייני ערבים.
מדינות־ערב יכלו להיות, לגביו, צלחות
מעופפות מכוכב אחר•
פעם, אחרי שוחה ארוכה עם.איש־ אמונו
של גמאל עבד*אל־נאצר בחו״ל, נטלתי ל ידי
יוזמה וביקשתי להיפגש עם ספיר.
סיפרתי לו דברים סנסציוניים (הסכמתו של
עבד־אל־נאצר, בסוף ימיו, לשלום מרחיק-
לכת עם ישראל, בתנאים שהגדירם בפרוטרוט
ביסרט־הקלטה שהושמע באוזני).
במהלך דדשיחה נסתבר לי כי ספיר מודע
לבעיות אלה בערך כמו כל אזרח ברחוב,

כעבור רבע שעה חזר — כאילו
אדם אחר. מול שינאתה העיוורת
של גולדה (״אכנרי ותמיר לא יכד
תיכו לנו מי יהיה הנשיא:״) נשאר
חסד־אונים. הוא התקפל כמו
ילד בפני הגננת.
ראיתי אותו נפול־פנים, ניגש אל הטל פון
זמזעיק את מנחם פורוש, כדי לקנות
מאגו״י, תמורת כמה מיליונים. ,את בגידתה
בחזית הסיעות הקטנות שיכלה לב לום
את קציר.

באותו רגע ידעתי כי ספיר לא
יהיה ראש-ממשלה. כוחו האגדתי
היה מוגבל לשטח מסויים אחד.

נווויס נוצצים
ך• אשר ויתר ספיר על השילטון, ויצא
^ מרצון לגלות של גולדה, דיין ואבן,
מתה גם השיטה,

הלהטוטן הגאוני ביותר אינו
מפוגל להחזיק כאוויר את כדוריו
הזוהרים, כשהוא עצמו עוזב את
הזירה. כעבור שניות ספורות מוכרחים
הכדורים ליפול על הארץ ולהתפוצץ,
כזה אחר זה.

פלירט לא־מחייב, או רומן אהבהבים קצר
ומרגש, צפוי לך, בת
קשת, לקראת תחילת
השבוע, או סוף שבוע
הבא. השותף לפלירט
או לרומן יהיה גבר
אשר ראית בו עד כה
רק ידיד ותו־לא, ואשר
בתקופת ליבלוב האוד
בה שלכם נידמה יהיה
לך כי זהו גבר חייך
לו את ממתינה כל השנים.
בשטח העסקים — אין חדש.

חגרעון הכספי לא מוצא השבוע פיתרון.
בפלל, יהיה יה שבוע איטי, חסר־קצב,
וקצת משעמם. זה לטובת:
נצל אותו לאגירת
כוח לקראת הבאות
מאחר והחודש
ידרוש את פל פושר
הניתוח האינטלקטוא לי
שלך, בתוספת למידת
לא מבוטלת של
אומץ־לב. עד כמה שתוכל,
התרחק מאלי מות
והתרכז בצד ה עיוני
של החיים. בת גדי: אהבה גדולה
ומכאיבה — תתחיל בסוף שבוע זח.

שמע לעצת זקנים וחכמים ממך. בדרך זו
תצליח להתגבר על
קשיים רבים, ולהימנע
מעשיית טעויות. זכור
כי הטיפש לומד משגי־אותיהם
של האחרים.
אמת־חיים זו נכונה גס
לגבי חייו הרומאנטיים.
וגס אם נראה לך ש ספגת
אצלה מפלה —
אל תתייאש, נסה שוב.
כוכביך מורים כי דווקא
בסוף־השבוע קיימים כל הסיכויים שתזכה
להצלחה סוף־סוף. הקפידי על נקיון.

דווקא משום שאת חופ שייה
בהשקפתך, ובל־תי״קשורה
במעשייך,
קל מאוד לתפוס אותך
במלכודת או לחייב
אותך לעשות מה שאינך
רוצה. זה מביא,
אומנם, לאוזלת־יד ול־אפם־מעשה
מצידך —
61 אבל מי רוצה כל הצ8
רות
הללו? לכן מוטב
שתחשבי יחד איתו מה אתם רוצים באמת,
מתוך ויתור הדדי או לפחות אי־הסכמה
הדדית. דברים ברורים יחסכו לכם צרות.

סוף תקופח הקרח
רונית לקציר, ואנחנו מוכנים לאפשר את
בחירתו אם תחוסל קנוניית בדר־עופר.
ידעתי שספיר בז לקנונייה שפלה זו של
מפא״י וחדות. תוך כמה דקות הגענו ל הסכמה
על הפרטים המעשיים. הוא הלך
לגולדה• ,שישבה בקומה אחרת, כדי לה שיג
את הסכמתה.

הבעייה העומדת במרכז השבוע, בן דגים,
היא בריאותן. כל אשר
תעשה לשיפורה —
מצויין. כל אשר תעשה
העלול לפגוע בה —
מסוכן מן הרגיל. גש
לרופא, לבדיקה שיג״
רתית. ואל תזניח את
__ פוליסת־הביטוח בגלל
0 0 2 3 1 0 1הצלחתך העיסקית ו-
3 5 3 3 3האמנותית. נכונו לך
הפתעות גם במישור
הפינאנסי. אן וכור: הבריאות מעל לכל !

ספיר ואשתו החדשה
הקרחונים צפים במים
הקורא עיתוני-ערב ומקשיב לדבריהם של
מומחים־בגרוש בטליזיה. הוא היה רחוק
מאוד מתפיסה מגובשת כלשהי, ולא-כל-
שכן מתוכנית נועזת למדיניות חדשה.
הוא היה יונה, מפני ששילם את הוצ אות
הביטחון, וידע מה תעלה הטילחמה.
חוץ מזה ידע יותר מכל אדם אחר עד
כמה חלוייה המדינה בארצות־הברית, וח שש
מפני כל מדיניות העלולה להניא
לעיסות עיסה. חוץ מזח שנא את דיין,
ומאס בכל אשר ייצג זה.
אלה הם שלושה שיקולים לגיטימיים
וחשובים — אבל אין זה בסיס מספיק ל מדיניות.
בלי גישה חדשה, יסודית וחיובית
לבעייה הערבית, לא תיתכן מדיניות־שלום
רצינית.

כמו לרוב ה״יונים״ במיפלגתו,
במעדר ובמימסד כולו, גם לספיר
אין גישה כזאת. משום כך אין
לכל המחנה הזה תוקן! מוסרי ויכולת
פוליטית, והוא מתקפל בכל
עימות עם ה״ניצים״ ,המאמינים בלב
שלם במה שהם עושים.
מכאן גם חולשתו של ספיר לעומת גול דה.
פעם ראיתי במו עיני את מעמקיה
של חולשה זו. זה היה בשיא הסערה ה ציבורית
סביב ״חוק בדר-עופר.״ עלתה
אז בעיית בחירתו של נשיא חדש, והיה
נדמה כי הסיעות הקטנות בכנסת, הקור בנות
המיועדים של׳ בדר־עופר, מסוגלות
למנוע את בחירתו של אפריים קציר.
בשעות הקטנות של הלילה, בהמשך הישיבה
המאראתונית שבה פיתחנו את כל
אוצר הטכסיסים הפרלמנטריים שלגו, נת קלתי
בספיר בשולי אולם המליאה. אמרתי
לו שנמנע את בחירת קציר. הוא שאל
כמה קולות יש לנו, שלף פתק ורשם את
המיספרים. החישוב האלקטרוני הוכיח ש אני
צודק. אמרתי שאין לנו התנגדות עק־

אולי׳ חשבו אלפי האנשים שהיו תלויים
בו כי הכל יימשך כמו קודם. ספיר יישב
בסוכנות, במקום בממשלה, ושם ימשיך
במישחק. ממילא, הרבה מן המיליונים
עוברים את הצינורות החשוכים של הסוכנות,
החוצים גבולות.

מסתבר שזה לא הולד.

יתכן שספיר עצמו התעייף, ושנמאס
לו להמשיך במישחק• הוא התחתן מחדש,
אחרי שורה של טרגדיות במישפחתו. יתכן
שרצה באמת להתמסר רק לענייני ה סוכנות.
ייתכן גם כי אי־אפשר לנחל את
העניינים מרחוק, בייחוד אחרי שכל קבו-
צת־ההנהגה הוותיקה נפלה, ואנשים חדשים
תפסו את המקומות.

השיטה בלי ספיר היא רכבת
בדי קטר. מטוס כלי מנועים. מתחת
לקרחת שד יהושע רבינוביץ
חבוי מוח רגיל, לא מחשב אלקטרוני.
בדי ספיר אי-אפשר לגלגל
מיליונים מחברה לחברה, מארץ
לארץ. אין מי שמסוגל לנגן על המנענעים
שד פסנתר זה, שנוצר לפי
מידותיו של אדם אחד בילבד.
העסק מתפרק. בזה אחד זה מתמוטטים
חלקים שונים של המערכת. בנקים מת קפלים,
חברות נחנקות, שערוריות מתגלות,
נאמניו של ספיר נשארים חשופים
בצריחים של טנקים שהדלק שלהם אזל.
המנגנון של הגוש המפא״יי חדל לתפקד.
האם המשק הלאומי, שגדל בשיטת
ספיר, מסוגל להתקיים בלעדיה י האם תי שאר
מיפלגת־העבודה קיימת, בלי הגרעין
המוצק של הגוש הספיריי

האם תתמוטט המערכת הכלכלית
והפוליטית יהד עם השיטה ז
מעניין היה לשאול דעתו של ספיר
עצמו. אבל כששמעתי עליז לאחרונה, היה
בדרך בין יוהנסבורג למונטווידאו.

הווולירד הזה 10/1/1

ב מ דינ ה

מעצ רי ם
מו תרל שו ט ט 3ר חו 3ו ת
השומרים עצרו אזרח וטענו
כי הוא משוטט ד?א מטרה —
התובע המישטרתי,״ רס׳׳ר״גבריאל כהן,
עלה על דוכך העדים, נשבע וסיפר:
״החשוד, חיים כהן, נעצר ב־ 15 בחודש
זה (נובמבר )1974 בחשד שוטטות, על כך
ששוטט בשעה 11 בלילה, ברחוב עולי־ציון
ביפו, ללא מטרה.״
השופט־התווץ באולם־המעצרים של בית־מישפט
השלום בתל־אביב, עמום זמיר,
קטע את דבריו של החוקר המישטרתי :
״במה בדיוק אתם חושדים בוז״ שאל
באירוניה.
רס״ר כהן הציץ שוב בתיק הפתוח לפניו,
ואמר בביטחון גמור :״בשוטטות. סיימנו
את החקירה, ואנו מבקשים לשחרר אותו
בערבות בטוחה.״
לעצור את כד תל־אכיב .״הבקשה
שלכם אינה מגלה כל השד כאילו קיימת
כאן עבירה של שוטטות,״ פנה השופט אל
החוקר .״אולי ׳תלמדו פעם, שאין עבירה
כזאת בחוק — ,שוטטות ללא מטרה׳ ז הנה
כאן, בחוק, כתוב, אתה מבין? הנה ה עמוד
והסעיף. לפי זה, הרי לאור הבקשה
שלך אני צריך לעצור את כל תל־אביב,כל מי שעובר ברחוב.
״אני מורה לשחרר את העצור ללא
ערבות, ברור ז״

קשקשת 1944
הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת ״,ת.ד ,136 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוגיות
היחיד בישראל.

!! שנץ

הווולס וחה

49441

קשקשת 1 9 4 2
פירסום משכורת 3מקו 3 9־3101

תוכניתו של אלמוני
נתבטלה נוכח ההתנגדות
ערב הבחירות לעיריית היפה הפעיל
יוסף אלמוגי, מי שנבחר אהר־כך לתפקיד
ראש־העיר, את שני מישרדי־הפירסום הגדולים
של חיפה, בינג ליניאל ושפי, אשר
ערכו לו את מערכת־הבחירות.
אלמוגי נמנע מלשלם למשרדים אלה
את כל המגיע להם, כשהוא מבטיח כי
לאחר הבחירות יקים חברת־פירסום ענקית,
עירונית־פרטית, אשר בה יהיו הברים שני
מישרדי־פירסום אלה והעירייה. לאלמוגי
היה אף מועמד למנהל: דוברו של ראש־עיריית
ירושלים טדי קולק, יונה יהב.
לפני שבועות מיספר הודיע יהב לקולק
כי הוא פורש מעיריית ירושלים ועובר אל
אלמוגי.
אלמוגי ׳תיכנו גם להוציא שבועון חיפאי,
בהשקעה של כמה מאות אלפי לירות.
אלמוגי נכנע להתנגדות• לאחר

6פרי הפיחות על ראשו של
רבינוביץ׳.

יעקב רנגסנר,

שד׳ התמרים ,356/6אילת
!• ראשו של מקק שאיבד משוש
במילחמה האחרונה.

שדה בן־אהרון,

רח׳ בבלי ,44 תל־אביב
$קרח חובש עציץ, ומחכה שהע לים
יצמחו.

רמי שלינגר,

רח׳ ז׳בוטינסקי ,75 תל־אביב
6 :בעיקבות לחצים כבדים מצד
אשתו הטרייה, החליט ספיר להתחיל
במיבצע השתלת־שיער.

דני גספר,

רח׳ רשפון 240ב /נאות־אפקה, ת׳׳א

השבוע ב״דרייכ־איך
בשעה 5.00

״כן המלך והעני״
בשעה 7.15

״לגיון המדבר״
בשעה 9.45

ראש־עירייח אלמוגי
בלי פיוסום, בבקשח
שכמה מחברי מועצת העיר קראו על תוכנית
זו של אלמוגי (העולם הזה ,)1941 הם
פנו אל ראש־העיר והודיעו לו כי אם
אומנם תוקם החברה האמורה, בשעה ש העירייה
מתקשה אף בתשלום משכורות
העובדים, הם יחוללו שערורייה ציבורית
רחבת־היקף.
בשבוע שעבר הודיע אלמוגי ליהב כי
התוכנית מתבטלת.
עתה ייאלץ אלמוגי לפרוע את חובו מתקופת
הבחירות למישרדי בינג־ליניאל
ושפי.
העולם הזה 1944

״בובת השטן״

מה מסתתר
מתחת ל סדין?
באלפי בתים בישראל תוכלו למצוא
מתחת לסדין את מחמם המיטה
החשמלי של זק״ש. אם ברצונך
לחסוך השנח מאות לירות ולחנות
משינה בריאת במיטה חמימה
ונעימה, כדאי לך לרכוש את הסדין
המחמם של זק״ש. ההנאה היא
מקסימלית והחסכון הוא גדול( .אין
צורך לחמם בלילה את כל הדירה).
צריכת החשמל של המחמם היא
10 אג׳ ללילה בלבד !
אחריות ושרות ל״ 10 שנים.
לבחירתך 3 :דרגות חום ושני דגמים :
למיטה יחידה או כפולה
להשיג בחנויות החשמל המובחרות.

מאוזן :
.1מושך אל המלכודת .5 .נוסק אל-על.
. 10 שעיסוקו ביין . 11 .יד וזרוע .13 .בו
עלה יעקב . 14 .מין, בלע״ז . 15 .מכירת
סחורות בשוק . 16 .שזמנו עדיין לא עבר.
.17 מחצית היו־יו . 18 .שרוי בתנועה. 19 .
קריאת־כאב .20 .שגונו כעין הקינמון.22 .
כינויו של אחד הגששים .24 .טיסה חגי גית
.25 .רגולאטור .27 .תערובת של מתכות
שונות .29 .גשם קפוא .30 .חלק בבגד
.32 .מין תוף .34 .חלק בבגד.36 .
קידומת המורה על למטה מ־ .38 -.״לאסו.״
.41 הידד! .43 ירד על ברכיו .44 .דק
מאד .46 .פחד׳ יראה .47 .נור .49 .אורח
נוטה ללון .52 .עוף־ביצה גדול .55 .דוכן
מוגבה .56 .גרזן קטן בעל להב חד ומ אורך
.58 .שר־התיירות (ש״מ) .59 .ראשי-
תיבות (ר״ת) .60 .״בנו״ היה מנהיג יש ראלי
דגול .62 .חדרון .63 .מנגני התיז־מורת
.64 .עץ־פרי נשיר ממישפחת התו־תיים
.66 .חיצוניותו .67 .בהמת-עבודה.69 .
תקל ופרסין.״ .71 כבד־גוף.
.73 גוי .75 .מצורות־הדיור במעברה.78 .
מילודקריאה לזירוז .80 .בשבילו .81 .מזל.
.82 בגיל זה — לחופה .83 .מלחין גרמני.
.85 ייהוד .87 .קולו של הלוויין .88 .כינוי

לחתול .90 .מילת-שאלה .91 .מבנותיו של
60 מאוזן .92 .מן המדעים ,93 .שמיימי.
מאונו :
.1מן המדעים .2 .אמצעי .3 .יימלט על
נפשו .4 .קידומת הולנדית .6 .מוטל על
כל אזרח .7 .מן המגילות 8 .הרו עים,
צמח־בר ממישפתת המצליבים .9 .יצ רן
של מכונות־תפירה . 11 .מחבר־אופרות
צרפתי . 12 .פרוליטר .21 .לידה .22 .פרו סה
.23 .מטבע יפנית .24 .שבר־חרס.26 .
עינויים עצמיים .28 .לאלתר .31 .שרטת.
.33 עלוב .34 .מעשה־רשת .35 .בור.37 .
טינה .39 .עבר .40 .הקדש מוסלמי.42 .
אחדות צורה .45 .לעג .47 .הימה.48 .
סובא .49 .כנף־העוף .50 .רך בצאן.51 .
קנה דק בפרח .52 .אי-אשמה .53 .בהמת־משא
.54 .הרחק מזה .57 .מטבע ישראלית.
.60 גן לתינוקות .61 .דורש .63 .גרגרי־תבואה
שבושלו בעודם רכים .65 .חוק.68 .
מיסתורין .70 .מחודשי השנה .71 .עצם
בפה .72 .תירוץ של מדדבכך .74 .צייר
ישראלי דגול (ש״מ) .76 .מן המזלות.77 .
התוודות .79 .מיבחן .84 .רקד, כרכר.87 .
צאצאו .89 .כן, באנגלית .91 .רחמנא
ליצלן(ר״ת).

15 דירות השרד עולות מדי חודש רבבות ד י ־ האם זה מוצדק?

ף* רד 1וכז׳בוטינסקי בירושלים, אחד
4מרחובות היוקרה שבעיר, שבו כל דירה
שווה למעלה מ־ 700 אלף לירות, אפשר
להבחין בשעות ערב מאוחרות במיספר
מכוניות, רובן מסוג פיאט 132 ווולוו,
הנושאות ליד מיספרן את סמל המנורה,
החונות בצידי המידרכה.
ברחוב ז׳בוטינסקי בירושלים קיים רי כוז
של מיספר דירות שרד׳ המוחזקות על־ידי
מדינת־ישראל, והמשרתות שרים, רב נים
ראשיים ואת יושב־ראש הכנסת.
דירות השרד של המכובדים, הפכו בעת
האחרונה לסלע מחלוקת בין המחייבים את
המשך החזקתם לבין השוללים זאת. במסגרת
מסע הצימצומים הנערך עכשיו, היה
אחד הרעיונות לקימוצים, חיסולן של מר בית
דירות השרד, עבורן משלם משרד־האוצר
רבבות לירות לחודש — הן בצו רת
שכר דירה והן כדמי אחזקה,
השוללים טוענים כי שר, אשר יש לו
מכונית שרד ונהג, אינו צריך גם דירה
בירושלים. המרחק בין תל־אביב לירו שלים
הוא 68 קילומטרים, ואין כל קושי
לנסוע מרחק זה.

שו־החוץ
שיבוצים:
260 אלף די

שו־המישנטיס
שנו־דיוה:
1050 די

גם אלה הטוענים בעד חיסול דירות
השרד, מסכימים כי לפחות שני אישים
ימשיכו להחזיק בדירותיהם: ראש־המנד
שלה ושר־החוץ.
דירת־המיבצר של ראש הממשלה יצחק
רבין, השוכנת בקרן הרחובות בלפור וסמו־לנסקין,
היתד. ברשותו של שר־היחוץ לשע בר,
אבא אבן, משך שנים רבות. בדירה
חדרים רבים, היא בנוייה בטעם טוב
ובהידור רב. כיום מעריכים את שוויה
של הדירה בלמעלה ממיליון לירות. כאשר
מונה ראש הממשלה הנוכחי לתפקידו, הוא
ביכר אותה על פני הדירה שבה התגו ררו
ראשי ממשלת ישראל לפניו, ברחוב
בן־מיימון בירושלים. ואומנם, הדירה ש־בבן־מיימון,
השייכת למדינה, ניצבת היום
ריקה ומוזנחת.
לאה ויצחק רביו דרשו להכניס בדירה
שיפוצים אשר היו עולים כ־ 400 אלף לי רות,
אילו נעשו, אולם לאחר סערה צי בורית
הם הסכימו להסתפק בשיפוצים ש עלו
רק 225 אלף לירות.
הדירה השנייה שעליה מסכימים הכל
כי אין לחסלה, היא דירת סגן־ראש־הממ־

שלה ושר־החוץ יגאל איון׳ בעיר העתיקה
בירושלים. אלון לקח את הדירה עוד
כשהיה שר־החינוך, ועשה זאת נצעד 6ד
ליטי, כדי להוכיח את שליטת ישראל בשני
חלקי ירושלים. מבלי להתייחס למני עיו
של אלון הרי הדירה. הנמצאת בבתי-
מחסה בעיר העתיקה, היא אחת היפות
והמפוארות בירושלים. הדירה עצמה לא
עלתה כסו ,1אולם השיפוצים שהוכנסו בה
עלו ,,לפני ארבע שנים, רבע מיליון לירות.
שר החקלאות, אהרון אוזן, המתגורר
במושב גילת בנגב, אינו מחזיק
בדירת שרד, ואינו רוצה כלל דירה.
השר מבכר להתגורר ימים אחדים בשבוע
במלון היקר ביותר בירושלים, מלון המלך
דויד. לאזרח רגיל עולה שהיית לילה
במלון זה, עם ארוחת־בוקר 135— ,ל״י.
אוזן עומד להפסיד איש־שיחה מעניין
באותם לילות שבהם הוא שוהה בירו שלים,
את שר־המישפטים חיים צדוק. צדוק
התגורר עד השבוע גם הוא, בהמלך דויד,
אולם השבוע הוא עובר לדירודשרד, אשר
נשכרה עבורו. הדירה נמצאת בבית חדש,
והיא בית שלושה חדרים. צדוק, המתגורר
דרו קבע בשכונת הווילות אפקה שליד
׳תל־אביב, ריהט אותה על חשבונו ולפי
הטעם האישי שלו ושל רעייתו. מישרד־האוצר
משלם עבור הדירה 1050ל״י
לחודש.
לצדוק הציעו בעת שמונח לשר, דירה
אחרת, בת חמישה חדרים, השייכת למדי נה,
ברחוב ז׳בוטינסקי. הוא סירב לקבלה,
טען שאין הוא זקוק לחמישה חדרים.
שר־המיסהר־והתעשייה, חיים בר־לב,
אף הוא אינו מתגורר בדירת־שרד. הוא
מבכר להתאכסן במלון מוריה. אזרח רגיל
משלם עבור לינה עם ארוחת בוקר במלון
זה 107ל״י. גם שר־האוצר׳ יהושע רבי-
נוביץ, מתגורר באותו מלון. כאשר מונה
לשר, ביקש רבינויביץ לשכור לו דירה
קטנה, ואף מצא כזו, בת חדר וחצי, אשר
נדמה היה שתענה על דרישותיו, אולם
ברגע האחרון חזר בו והוא ממשיך לגור
במלון.
למרות שאין לשר ישראל גלילי ׳תיק
בממשלה, יש לו דירת־שרד. גלילי, אשר
מקום מגוריו הוא קיבוץ נען, השוכן כמעט
על הדרך בין ירושלים לתל־אביב, מתגורר
בדירה הדורה, ברחוב ז׳בוטינסקי בירו שלים,
העולה למישרד-האוצר 1000ל״י
לחודש.
שר החינוך והתרבות, אהרון ידלין,
מתגורר בדירת-שרד ברחוב בן־מיימון.
הדירה שכורה, ועולה למשלם המיסים
950 לירות לחודש. גם שר־התחבורה, גד
יעקובי, מתגורר בדירודשרד ברחוב טשר־ניחובסקי
בירושלים. הדירה שכורה, עולה
700ל״י לחודש. יעקובי התגורר בה עוד
כשכיהן כסגן־שר.
שר ההסברה, אהרון יריב, מתגורר במלון
הולילנד ומשלם 42 לירות ללילה,
ואילו השר שלמה רוזן, שר הקליטה, מת גורר
בדירת־שרד צנועה ברחוב הטייסים
.44 נראה כי לפחות במקרה של רוזן,
מוצדקת עובדת שכירת הדירה, מפני ש ביתו
בקיבוץ שריד, והוא לא יכול לשוב
מדי לילה לביתו.
אל אלה המחזיקים בדירות־שרד, מצ טרפים
ארבעה שאינם שרים. יושב-
ראש הכנסת, ישראל ישעיהו, המתגורר
בחולון, שוהה בדירת־שרד בירושלים לפיחות
ארבעה לילות בשבוע. הרב עובדיה
יוסף מתגורר בדירת־שרד ברחוב ז׳בד
טינסקי, ואילו הרב הראשי לשעבר, איסר
יהודה אונטרמן, מוסיף להחזיק בדירת־י

השרד שלו.
הפקיד היחידי המתגורר בדירת־שרד
הוא היועץ המישפטי לממשלה, מאיר שמגר,
המתגורר ברחוב השחר 12 בירושלים.
העובדה שרבים משרי הממשלה הם ירושלמים
חוסכת לעם ישראל, משלם המי-
סים, כסף רב. השרים שלמה הילל, גדעון
האוזנר, משה קול, יוסף בורג, יצחק
רפאל, ויקטור שנדטוב ומשה ברעם, מתגוררים
בדירות שלהם. שר השיכון אב רהם
עופר, המתגורר עם משפחתו באפקה,
רכש לו, לדבריו, דירה של שיכון עובדים,
ברחוב הבנאי 18 בירושלים, ומתגורר בה.
שר הביטחון, שמעון פרם, אינו מתגורר
כלל בירושלים, מאחר שמישרדו הוא
היחידי שנמצא בתל-אביב ולא בבירה.
בידי מישרד-האוצר נמצאות עתה שבע
דירות־שרד ריקות• אלו מיועדות לסגני-
שרים, אולם אלה עדיין לא מונו. הדי רות
ריקות, ושכר-הדירה משולם עבורן.
פרשת דירות־השרד עולה למדינה מידי
שנה 288 אלף ל״י, בתוספת דמי־שיפוצים
המוצאים כאשר מתעורר הצורך. האם ה הצדקה
היא מלאה ז

שו־הקרטה
שכר־דירה:
650 די

שו־הסינוד
שנו־ויוה:
950 די

שד נרי תיק
שנדויוה:
1000ד י

המריבה נין שני
חבו מועצת־העיו
עד מזניוה צעירה
!כיססנהל גומה
תסיסה -וכמעט
שהביאה לנבילת
ואש־העיו צ״צי
*** גייס אוחזין בטלית. זה אומר כולה
14/שלי, וזה אומר כולה שלי.
אולם הקרע הגלוי שפרץ לפני שבועיים
בין ראש עיריית תל-אביב שלמה
(״צ׳יצ׳״) להט, לבין כמה מחברי מועצת-
העיר שלו — קרע אשר איים להפיל את
ראש־העיר — פרץ בגלל גערה יפהפייה
וכיסא-מנהלים בצבע ירוק־זית.
לקוראי העיתונים נדמה היה כי המשבר
בעיריית תל-׳אביב הוא משבר רעיוני ואי דיאולוגי.
אולם לאחר בחינה מעמיקה ל
כל תולדות הפרשה, אשר במהלכה קרא
צ׳יצ׳ לעבר חבר מועצת העירייה שלו ו
״אתה: בסך־הכל טרמפיסט !אצלי !״ מתברר
כי המשבר כולו הוא על רקע יחסים
אישיים, עלבונות וחוסר־כיבודים וכיבודי-
יתר ליריב.
הקש ששבר את גב הגמל, מה שהביא
להתפרצות הגדולה ולחשיפה הפומבית
של מערכת־היחסים המתוחה, היתה צעירה
בלונדית בת ,20 פוית מנדלבליט.

לי פ קין
נגד טסה
ך* זית, ג תו של עסקן בית״ר מההת־
04 אחדות לכדורגל, התקפלה לעבודה
בעיריית תל-אביב והופנתה להיות מזכירתו
של חיים ליפקין, חבר מועצת־העיר מטעם
ליכוד, מסיעת ע״מ. ליפקין, שהיה
אז: בקואליציה והחזיק בתיק יפו והשכו נות,
התמרד כנגד צ׳יצ׳ ודרש לקבל גם
את תפקיד סגדראש־המועצה. צ׳יצ׳ סירב,

וליפקין פרש מהקואליציה.
לפני פרישתו דרש ליפקין להכניס לחדרו
שולחן חדש, כיסא־מנהלים יקר בצבע
ירוק־זית ושטיח מקיר־אל-קיר. כל דרישותיו
מולאו, מלבד השטיח.
כשפרש ליפקין מהקואליציה, קיבל את
התיק ישלו מי שהיה יושב״ראש ועדת יפו
והשכונות חיים טסה, חבר מועצת־העיר
מטעם חרות. כעבור שבועות מיספר
חזר בו ליפקין מהתמרדותו, שב לקואליציה
וקיבל חזרה את התיק שלו במועצתה
עירייה.
אולם כאן התגלה מיכשול. ליפקין רצה
לקבל חזרה גם את המזכירה הבלונדית
ואת כיסא-המנהלים. לכך התנגד טסה,
שהרגיש נוח מאוד עם יפהפייה במו פזית
לשירותו ועם כיסא־מנהלים מסתובב.
הסיכסוך בין השניים עלה לאוקטבות
גבוהות, כאשר העירייה כולה מתגלגלת
מצחוק למריבת המזכירה והביסא. ראש״
העירייה בכבודו ובעצמו נקרא לשנדש
בורר. צי׳צ׳ פסק כי פזית והכיסא יוחזרו
לליפקין.
מאותו רגע הפנו חייו של צ׳יצ׳ בעירייה
חיי־גיהוגם. טסה, איש השכונות, החל
מתסיס נגד חבר סיעתו — ראש־העיר.
צ׳יצ׳ לא טמן ידו בצלחת. הוא ערך
עם טסה חשבונות משלו. לדברי צ׳יצ׳,
הרי למרות שטסה הוא איש השכונות,
הוא לא טיפל כלל בנושא זה, והיה אף
שנוא על בני השכונות. כראייה: פעמים
מיספר חטף טסה מכות מביריונים אנשי
השכונות, לפעמים אף בבית־העירייה עצ מו,
מכוניתו חובלה ואיומים טלפוניים

הגיעו אל מישרדו לעשרות.
כשבועיים לפני שפרצו המהומות בטריטוריה,
של טסה, בקרב אנשי שכונת־מישזזק־
התיקווה,
בעקבות אי-קיום
הכדורגל של קבוצת בני-יהודר״ לא הופיע
טסה בבניין העירייה. בעת המהומות, כשנתקע
צ׳יצ׳ בדירה בשכונה, בעת סיורו
שם, כשההמון צר עליה הופיע פתאום
טסה, כשהוא מדלג מעל מירפסות של
בתים שכנים, עד לדירה בה היה צ׳יצ׳,
ויעץ לראש־העיר לא לצאת מהדירה, פן
יכו אותו. צ׳יצ׳ יצא בכל־זאת, ואיש לא
הרים עליו יד.

שאותם הוא צריך, הוא מתייחם בחביבות
רבה, כאילו היה ידידם עוד מגן־הילדים.
אולם ידוע כי דקה לאחר שאותו אדם
עוזב את החדר, משמיץ אותו צ׳יצ׳ לתיאבון,
אפילו בפני הזוטרית שבפקידות.
הרא־שון שהצטרף אל טסה היה חבר
סיעתו וראש אגף־התברואה בעירייה, אריה
קרמר. איש בית״ר לשעבר, נדהם להיווכח
כי צ׳יצ׳ החליט להתלבש גם עליו.
במיסגרת הקיצוצים בתקציב שעליהם
החליט צ׳יצ /הוא הורה לקצץ גם בקניית
למעלה ממחצית מ־ 46 מכוניות לניקוי
כבישים ומידרכות, אשר שבועות מיספר

יוסי ינא
עוד שבוע שלם עבר עד שטסה הגיע
לבית־העירייה, ונקרא מייד להתייצב בפני
צ׳״צ׳ .השיחה בין השניים היתד. קשה
ביותר. צ׳יצ׳ הודיע לו כי אם הוא ייעלם
שוב מעבודתו, הוא ידיח אותו ממישרד
תיו בעירייה וינתק כל מגע איתו.
טסה !נעלב, המשיך לעורר תסיסה נגד
ראש־העיר, בעיקר בקרב חברי מיפלגתו,
חרות.

רו מ ל

של ה עי ריי ה

מ׳ הטרמפיסט?

צ׳יצ׳ מאיים על אריה קרמר, חבר מועצת העיר,
עימו רב ריב קולני, אשר הגיע לדפי העיתונות.
״אתה טרמפיסט אצלי,״ הטיח צ׳יצ׳ בפני קרמר, אשר טען לעומתו בצעקות כי דווקא
צ׳יצ׳ הוא הטרמפיסט על עגלת הליכוד. בסיומו של הריב הציע קרמר לצ׳יצ׳ להזמין
מישטרה, אשר בלעדיה לא היה מוכן לעזוב את חדרו של ראש־העיר.

פ ה לא היה צריך להתאמץ הרבה.
אנשי חרות, שישבו באופוזיציה משך
14 שנה, חשבו לתומם כי עם הגיעם
לשלטון, הגיעו גם אל המנוחה והנחלה
מבחינת הכיבודים והמשכורות. צ׳יצ׳ לא
הסכים עימם.
הם הכירו את צ׳יצ׳ שלפני הבחירות,
זה המחייך, הנחמד והשקט. לפתע, אחרי
הניצחון בבחירות, התגלה צ׳יצ׳ אחר,
צ׳יצ׳ כמות שהיה מוכר לחיילים ששירתו
תחת פיקודו בעת שהיה מפקד הכוחות
המזויינים בסיני, והתקרא אז, רומל של
סיגי.׳
צ׳יצ׳ הוא גבר נוקשה, אוהב שררה,
שונא לשמוע את המילה ״לא.״ לפקודיו,
הן בצה״ל והן כיום בעירייה, מוריד צ׳יצ׳
הנחיות בטון של פקודה שאין עליה עו ררין.
הוא אינו בורר במילים, מאבד פע מים
רבות את עשתונותיו. תכונה נוספת
של צ׳יצ /אשר לא עוררה את חבריו
במועצת העיר לאוהב אותו: אל אנשים

יחסי־הציבור

קודם־לכן הודיעו שופרות
של צ׳יצ׳ על רכישתן.
קרמר סבר, כי כאשר עומדים לקצץ
בתקציבה של מחלקה -מן הראוי להיוועץ
קודם־לכן בראש אותה מחלקה. כשתגיע
לחדרו של צ׳יצ׳ מצא שני פקידים, והש לושה
יחדיו הודיעו לו על הקיצוצים ב מחלקתו.
חמתו
של קדמר, שהיה כבר מוסת על־ידי
טסה, התלקחה. ריב־שפתיים חריף
פרץ בינו לבין צ׳יצ׳ ,כשצ׳יצ׳ עצמו צועק:
״אל תשכח שאתם כולכם (וכוונתו היתה
לכל חברי המועצה מטעם חרות שבליכוד)
טרמפיסטים אצלי. לולא אני, לא הייתם
מגיעים כלל לשילטון!״
קרמר, איש־המיפלגה הוותיק, צעק לעבר
צ׳יצ׳ שהוא עצמו טרמפיסט על עגלת
הליכוד. צ׳יצ׳ דרש מקרמר לצאת מהחדר.
קרמד השתולל מכעס וצעק על צ׳יצ׳:
״אני לא אעזוב, ואתה יכול להזמין מיש-
טרה!״ כשהוא רומז לכך שלפני מיספר
שבועות הזמין צ׳יצ׳ מישטרה כדי להתגבר
על סיכסוך־עובדים בעירייה.
אל מתנגדי צ׳יצ׳ בקרב חברי מועצת-
העיר מטעם חרות הצטרף גם מיכאל
קליינר, צעיר שהיה לפני שנים מיספר
יושב־ראש התאחדות הסטודנטים. קליינר
נפגע מכך שלא הוצע לו תיק בעירייה
ראוי לשמו. הוצע לו לקבל את תיק ההתנדבות,
המצאה בת־דגע שיל צ׳יצ ׳ ,אשר
׳ניסה על־ידי כך לפטור את קליינר בלא
כלום. קליינר סירב.
לחרות יש עוד שלושה חברי מו עצת
עיר. האחד הוא יגאל גריפל,
אשר חבריו־לסיעה טוענים כי הוא ״ה־

מרגל של צ׳יצ׳ בחרות,״ משום שצ׳יצ׳
1תן לו את תפקיד ממלא-מקום ראש־העיר.
יושב־ראש אירגון הקבלנים דויד
שטרן, חבר מועצה אחר של חרות, גקנה
על־ידי צ׳יצ׳ בצעד מחוכם. צי׳צ׳ דרש
מחרות להחליף את שטרן בטסה, בהנהלת
העירייה. לאחר שנתקל בסירוב, הזמין
צ׳יצ׳ את שטרן להיות משקיף.

ה מי טבח
של צ׳יצ׳
***אחרון מבין ששת חברי חרות בעירייה
( 1הוא ח״כ אברהם שבטרמן, הממונה על
ועדת שמות הרחובות. שכטרמן הוצב ב רשימת
הליכוד לכנסת במקום שנדמה
היה אז בי אעו ריאלי, וכדי להבטיח לו
תפקיד הכניסו את שמו גם ל,מועמדי העירייה.
אולם שכטרמן נכנס לכנסת, והעירייה
אינה מעניינת אותו יותר.
אך נראה כי האופוזיציה לצ׳יצ׳ בקרב
חברי הליכוד בעיריית תל־אביב אינה רק
בקרב אנשי חרות. חיים לי,פקין, איש ע״מ,
עדיין כועס על צ׳יצ׳ על שלא קיבל ממנו
תפקיד סגן ראש־עיר. רא־שי מיפלגתו
של ליפקין, ח״כ זלמן שובל ויגאל הוחביץ,
הכריחו אותו לחזור לקואליציה ממנה
פרש. לפני שהזר, דרש ליפקין בנוסף
לתפקיד סגן ראש־העיר, לקבל אף מש כורת
ולהיות שותף בפורום ההנהלה, דד
מיטבח המצומצם של צ׳יצ׳ בעירייה. רק
דרישתו האחרונה נתקבלה.
איש מיעוט אחר בליכוד הוא דויד יוטן,
,חבר מועצת־העירייה מטעם המרכז־החופ־שי.
גם יוטן דרש להיות סגדראש־עיר,
אולם לאחר שליפקין הובס בדרישתו, נאלץ
גם הוא לוותר. יזטן אינו שוכח לצ׳יצ׳ את
העובדה שלא כיבדו בתפקיד זה.
אך נראה כי גם אצל חברי מיפלגתו
של צ׳יצ׳ ,הליברלים, אין שביעות־רצון
מלאה מראש־העיר. מלבד סגנו, דויד שים-
מן, המכור לראש העיר בלב־ובנפש ויצחק
מוריץ, שאותו הביא צ׳־צ׳ עימו, יש בלי-

בות שאר שלושת החברים של הליברלים
הסתייגות מסויימת מראש־העיר.
שרה דורון, חברת מועצת־העיר, נעלבה
כששמעה כי צ/יצ׳ כינה אותה פעם מאחרי
גבה :״ילדה טובה ירושלים.״ צבי רנר
היה !מאלה שצ׳יצ׳ התנגד, לפני הבחירות,
ששמם יוכנס לרשימה על-ידי מרכז ממד
לגתו, ואין הוא שוכח לו זאת. גם יצחק
(״קקלה״) כספי הוא איש־מיפלגה ותיק,
ולא מהגווארדיה החדשה של ראש־העיר.
בשהתלהטו הרוחות בעירייה, לפני
שבועיים, נדמה היה כי שילטונו של צ׳יצ׳
בעירייה ׳קרב לסיומו. שני גציגי הליבר לים
העצמאיים, יצחק ארצי ופרץ אוני-
קובסקי, מיהרו להצהיר בי אם הליכוד
לא יגיע ליחסים טובים בתוך מיפלגתו,
הם יסיקו את המסקנות. שלושת הנציגים
הדתיים בעירייה לא פצו פה, אולם לצ׳יצ׳
ברור כי ברגע שיהיה כדאי להם, הם
ייטשו אותו ויצטרפו אל יריביו.

ה ד פו קי ם
של ה לי כו ד

** /יצ ׳ נקט כמה צעדים מהירים כדי
£לכבות את הדליקה. הוא קרא לידידו
הקרוב, והאיש החזק במיסלגה הליברלית,
ח״כ שמחה ארליך, כדי שירגיע את חברי
הליברלים. ידיד אחר שלו, ח״כ חרות
יוסף (״י׳וסק׳ה״) קרמרמן הוזעק אף הוא,
כדי להרגיע את חברי חרות. לליברלים
העצמאיים נשלחה אזהרה חריפה.
נראה בי בשלב זה כובתה הדליקה. ל-
צ׳יצ׳ ידוע כי חבר קואליציה אחד עסוק
עתה במשא־ומתן מתקדם עם אליהו
שפייזר, ראש סיעת המערך שבאופוזיציה,
כדי לעבור אליהם ולהפיל את שילטונו.
חקירות שאותן ערך צ׳יצ׳ בשיטת החי לוץ
(אלימינציה) הביאו אותו למסקנה כי
אחד משני חברים, או אולי שניהם גם־
יחד, הם העורבים את המשא־ומתן עם המערך:
חיים ליפקין מע״מ ודויד יוטן
מהמרכז החופשי ,״שני הדפוקים של ה
לגרות
שהיא בת למישפחת חדותניק,,
נינוה טית גנודנדיט נוס גסיעת ע׳ מ
עדפני איש הרות, וגרמה לסערה
ליכוד,״ כפי שהם מכונים בעירייה.
ואומנם, צ׳יצ׳ יודע כי שילטונו בעירייה
תלוי על בלימה. ראשי המיפלגה
הליברלית העצמאית מחפשים תירוץ טוב
לתת לנציגיהם בעירייה, כדי שיעזבו את
הקואליציה עם הליכוד ויקימו כזו עם
המערך.
ברור לגמרי כי שלושת נציגי המים־
לגות הדתיות ישמחו מאוד לחדש את
השותפות ההיסטורית שלהם בת 14ה שנים
עם המערך, וזאת כמובן במידה ש המערך
יציע להם מה שצ׳יצ׳ נתן להם,
ועוד יותר.
כל אלה זקוקים רק לאמתלה המתאימה

כדי לעזוב את צ׳יצ׳ ופרישת נציג אחד
מהליכוד מהקואליציה העירונית והסכמתו
להרכיב קואליציה עם המערך, היא תי רוץ
טוב מאוד בשבילם.
אם יעזוב מי מהליכוד את צ׳יצ׳ ויצ טרף
אל 11 הנציגים של המערך ואל
הסיעה הבודדת של אברהם בויאר, הנמ צא
באופוזיציה — יוכל המערך להקים,
יחד עם ל״ע ( 2נציגים) והדתיים ( 3נצי גים)
,קואליציה בעלת רוב גדול של 18
חברי מועצודעיר מתוך .31
אולם נראה כי צ׳יצ׳ החליט לא
לוותר על נוקשותו, אפילו אם יעלה
לו הדבר בכיסאו, שאותו הוא אוהב
כל־כך.
הוא ניסה להציע לחיים טסה את תיק
הגנים העירוניים במקום התיק השרוי ב
פזית
בין האריות

פזי ת מנדלבליט, הפקי־דה
החתיכה של עיריית
־אביב, אשר בגללה פרצה בין שני חברי מועצת העיר מריבה
דימה להפיל את ראש העיר, ליד הבוס הנוכחי שלה, חיים

ליפקין (בתמונה משמאל) .בתמונה מימין: חיים טסה, איש־ליפקין(בתמונה
משמאל) .בתמונה מימין: חיים טסה, איש־השכו־המסתובב
בצבע ירוק־זית, צעד שגרם לסיכסוך בו נקרא ראש
העיר שלמה להט לשמש כבורר.

מחלוקת, תיק יפו והשכונות. תיק זה הח זיק
בידיו ליפקין, נוסף לתיק השכונות.
אולם כשסירב ליפקין לתת לטסה גם תיק
קטן זה, נכנע לו צ׳יצ/
באותו זמן החליט צ׳יצ׳ לכנס את כל
חבריו מהליכוד לישיבה, אשר תיערך
לקראת סוף השבוע הקרוב. למרות הצעו תיהם
של ידידיו, ,הפוליטיקאים הוותיקים
כח״כ ארליך וקרמרמן, עומד צ׳יצ׳ להציב
אולטימטום בפני חברי סיעתו: מישמעת
מוחלטת לראש העיר — או אי. שיתוף-
פעולה מצד ראש העיר, עם כל מי שיפר
את הוראותיו.
אולם מה שהרגיז את צ׳יצ׳ יותר מכל
היו ההדלפות לעיתונות, שאותן עשו,
לדבריו, קרמר וטסה. רגישותו הקיצונית
של צ׳יצ׳ לגבי כל מה שנכתב עליו בעי תונים
הביא לכך, שבפגישת־פיום שנערכה
בשבוע שעבר, הוא דרש להבטיח לו כי
לא יודלף לעיתונות שום דבר בעל גוון
שלילי כלשהו.
בינתיים ממשיכה פזית בתפקידה כמז כירתו
של ליפקין. למרות ש״׳אני חסידה
של חרות, וטסה הוא איש חרות, אני
מבכרת לעבוד עם ליפקין,״ אמרר, השבוע
פזית, אשר אינה מבינה את כל המהומה
שקמה סביבה, ואשר אייימה להפיל את
ראש־העיר מכיסאו.

קולנוע
סרטי ם
הקדוש המזוהם
הסרט המדובר ביותר, בחודשים הקרובים׳
יהיה ביוגרפיה קולבועית שיצאה לאור
לפני כשבועיים בניו־יורק, וכבר השאירה
מאחריה כמה מן השיאים של מגרש השדים.
׳שמה לני, ביים אותה בוב (קברט) פוסח,
ובתפקיד הראשי מופיע דאסטין הופמן.
פילוסופיית הטינופת. פחות ידוע,
לפחות מחוץ לגבולות אמריקה, הוא נוש אה
של הביוגרפיה. זהו לני ברום, בדרן
יהודי שמת לפני שמונה שנים ממנת
הרואין מופרזת. לדעת אחדים הוא היה
קדוש מעונה, לדעת אחרים — נושא דגל
הזוהמה והטינופת. יש שראו בהופעותיו,
במועדוני־הלילה, בשורה פילוסופית של
הדור החדש, ויש שלא שמעו בהן דבר
מלבד ניבולי-פה מסמרי שיער.
המורדים במימסד אימצו אותו אל שורר
תיהם ואל ליבם, ואילו המימסד עצמו איר-
גן צייד־מכשפות כה משוכלל גגדו, עד
שלא היה אף מועדון־לילה אחד שהעז ל העסיק
את לני מפחד רדיפות דמ״שטרד״
ביקורוודפתע מוזרות של מכבי-האש ו-
מחלקת־התברואה, ומחשש לצווי־סגירה ש
לני
פרוס

נאחזו בכל תירוץ אפשרי: ממיספר בתי-
השימוש שבמקום, ועד לצבע נייר-הטואלט.
ברום עצמו נעצר בחמש השנים האחרו נות
לחייו שמונה פעמים( ,מחציתן, על
ניבול-פה במקום ציבורי, ומחציתן האחרת
על החזקת״סמים) .הוא גורש מאנגליה ו אוסטרליה,
ובסופו של דבר, אחרי שאיש
לא העז עוד להעסיק אותו, הוכרז כפושט-
רגל. ב־ 3באוגוסט 1966 הוא גימצא מת,
שוכב עירום על ריצפת האמבטייה המזוה מת
שבדירתו בלוס-אבג׳לס, ודם קרוש על
זרועו, במקום שבו הזריק לעצמו את מנת־הסם
האחרונה.
התחנחנויות וליקוקים. כדי להבין
מה בדיוק קרה ללני ׳בדוס, יש להבהיר קו דם
את מושג הבדרן, ובעיקר הבדרן ה יהודי,
באמריקה. בדרן הוא אדם המופיע
בפני קהל במועדוני־לילה, פקומות־מרפא,
בתי־הבראה וכדומה, מספר בדיחות, שר
קצת, מחניף קצת ליושבים מולו, מחקה
כוכבים גדולים ומסיים בליקוק-תודה גדול
על מחיאות־הכפיים הניתנות לו.
בהרי הקאטסקילס, הרצופים בתי־הבראה
יהודיים, החלו דרכם מרבית הקומיקאים
הגדולים של אמריקה, החל מדני קיי וג׳רי
לואים, כשהם משרתים את קהל ה״בורשט
סירקוויט״ (כך מכנים אנשי המיקצוע סי*

שחקן הופמן (כ״קאוכוי״)
— או נושא דגל הטינופת

ברקי ממישגתו שד ד ד כרוס:

קדוש מעונה —

מ דו עצל בנו אתי שו?

גל מיני אנשים שואלים אותי: למה הרגת את ישו ז
אני יודע ז הרגנו אותו למה שלא רצה לחיות דוקטור.
ואם יש כאן מישהו אדוק, אז אולי זה יפתיע אותו לשמוע
שהרגנו אותו לפי בקשתו. הוא ידע שינצלו אותו.

הכנסייה:
כל יום, בורחים אנשים מן הכנסייה וחוזרים לאלוהים.

משה וישו חוזרים לאדמה ומבקרים בכנסיית סנט־פאס־ריק,
הקאתולית בניו־יורק. בישוף שין (דמות קאתולית מפורסמת)
לוחש לקארדינל ספלמן כי השניים פלשו למקום.
״אתה בטוח !״ שואל הקארדינל.
״ראיתי אותם רק בסרטים, אבל זה כמעט בטוח. משח דו מה
לצ׳רלטון הסטון כמו שתי טיפות מים !״
״הם מזוייניסז״
״לא יודע.״
״האם תיבת התרומות נעולה 1״
״בטח. אני אקח אותה ונסתלק דרן היציאה האחורית.״
״שב בשקט, ותשיג לי מייד את רומא. לעזאזל, מת עושים
כאן כל ההמונים המצורעים האלה ״1
״מה יש !״
״אידיוט, תראה אותם. מישהו בטח סיפר להם שמשה
וישו הגיעו. מעניין מי הלשין.״ מהר, תשיג לי את רומא...
(אל המצורעים) ,שלום לכם מצורעים ...מה שלומכם ז ...תראו,
זה לא משהו אישי, אבל בבקשה לא לגעת בשום דבר, טוב ...1
אתם עוד תידבקו מאיתנו במשהו בינתיים משיגים את
האפיפיור בטלפון. האפיפיור מבקש הסברים).
הבישוף :״הם עומדים כאן, מאחורי, אני אומר לך. בטח
שהם לבנים, אלא מה אתה חושב, זה ניו־יורק כאן ז לפורטו-
ריקאים יש מקום לחוד ! מה אנחנו עושים כאן ז לכל השדים
והרוחות, יש כאן כזה דוחק 1מה זה, בשביל מה משלמים
פה דמי־הגנה ז תעזוב אותי, אפיפיור, אני טובע גאן בכי-
סאות־גלגלים ובקבייס ! ״

פוליטיקה:
נולדתי בניו״יורק. כבר בעריסה
ושראש־העיר מושחת. איו לי אשליות.

ידעתי שאני

מושחת

איך אפשר לומר שרוצח מאפייה כמו אנאסטאסית הוא
מושחת, כאשר המושל לונג לא רק דפק חשפניות, אלא חיה
גם גנב וגם קרוביו היו גנבים!

נשיאות, זה עבודה לאיש צעיר. למה שאני אקח צ׳אנס
על זקן מעל ,55 כשאף חברת-ביטוח לא מוכנה לנגוע בו !

הופמן כתפקיד כרום

תבעו אותי, לדין, מפני שאמרתי שלא תיארו את רצה
הנשיא קנדי נכון..ראו בתמונות את ג׳קי קנדי זוחלת מחוץ
למכונית. מתחת לתמונה כתבו שהיא הולכת להזעיק עזרה.

איזה עזרה היא גררה ת׳תחת שלח החוצה כדי להציל
את עצמה ! אני לא רוצה שאם מישהו ירה פעם בבת שלי
והיא תיכנס לפאניקה, יהיו לה אחר״כן תסביכים, כי יגידו
לה: תראי איך האשה הטובה ההיא מילאה את חובתה.

קאסטרו זח בן־זונה אמיתי. מאז שהוא בקובה, אי-אפשר
להשיג סמים, אין הפלות ואין זונות. הוא באמת זיין את כל
הנופשים. חרא אחד !

אמנות הבידור :
לפעמים אני מתבונן בראי ואני רואה את עצמי כהומו-
ריסט מעמיק ורציני, המטפל בחוסר-האנושיות של אדם לחברו.
ואז אני מחליף ראי, ואני רואה חמור נפוח שההומור שלו
לא מצחיק. אני רואה עיקבות של מפיסטו. כל ההומור שלי
מבוסס על ייאוש והרס. אם העולם היה שלוו ובריא בגופו
ובנפשו, חייתי עומד בתור בלישכת־העבודח, יחד עם ראש
האפ.בי.איי. ודוקטור יונח סאלק.

בנטסיות קולנועיות:
דראקולה לבנו :״סתום ת׳פח ושתה את הדם שלך ! לך
תנשוך את אמא, ,לילה טוב,׳ אתה שומע ! ותתאמן על הצוואר
של אחותך ! ״
1 1 1
(מרד בגוש , 11 בבית-הסוהר) האסיר המתמרד מעמיד
תנאים לשיחרור שבוייו :״קודם כל, אני רוצה כאן בר למת״
רוממים. חוץ מזה את הסוכנות של אקון (חברה המייצרת
תמרוקים רבים לגברים

מין ואלימות:
אני מעדיף שהבן שלי יראה סרט פורנוגראפי במקום את
מלך המלכים. למה ! הרי המחנכים אומרים שהילדים יחקו,
כשיגדלו, את מה שהם רואים בנעוריהם. אז אני לא רוצח
שהבן שלי יהרוג את ישו כמו שהורגים במלך המלכים.
כשלעצמי, לא ראיתי סרט פורנוגראפי שבו הורגים מישהו או
סוטרים על לחיו, או עושים תעמולה לקומוניסטים. אבל
המוסר אומר :״שילדים יראו הרג, זה בסדר. דפיקות 1חס-
וחלילה. הם יתבגרו, ואז עוד ירצו לדפוק בעצמם.״

וי בו ל׳ ב ה:
אנו מלמדים את הילדים שלנו ככה: זה הפה, אלה הידיים,
זה האף, וזה חמה-שמו שלך.
למה לא כתוב על מועדוני-חשפנות :״שדיים ותחת כל
ערב מפני שזח מגעיל. למה ״שדיים״ ו״תחת״ זח מגעיל !
לא, בטח שזח לא מגעיל, אבל לכתוב את זה בחוץ — זה
מגעיל. ואם נחליף את המילים ונכתוב — ״ציצים וטוסיק,״
יחיה יותר טוב ! זח כבר ניסבל. אז גלוטיוס מאכסימוס ופאק-
טורליס מז׳ור זח עוד יותר טוב! זח מושלם. שמוק שכמוך,
ומה יגידו על זח הרומאים ! !
חנה, איך עובד המוסר. אם שדיים מגואלים בדם ומבו-
תרים לחלקים, זה חדשות — שדיים יפים וצחורים, זח זימה.

מנת־הסס האחרונה

העול! הזה 1944

בוב־הופעות במקום זה) בהמון היתחנחנד
יות, מלוות לעיתים בהברקות של כישרון
אמיתי, ומתובלות תמיד (גם סשהקומיקאי
אינו יהודי) באידישיזמים לרוב. וכי מי
באמריקה אינו יודע מה זה ״חוצפה״ או
״משוגנע״ 1
זאת היתד, גם התחלתו של ברום, לאחר
הופעת־בכורה בתוכנית-רדיו פופולרית של
ארתור גודפרי. לני, שהספיק עוד לחטוף
יבמה חודשים אחרונים של מילחמת־העולם
האחרונה והשתתף אפילו בקרב על קאסינו
לא ידע, אולי, בדיוק מה מצפה לו, ב־קארייארה
האזרחית שבחר לעצמו, ואולי
אף לא בחר בה בעצמו, לדברי אחדים.
כי אמו, סאלי מאר (שם בימתי) ,אחת מאו תם
גנרטורים יהודיים ממין נקבה שאין
להם מנוחה אף לרגע, האיצה. בבנה ליטול
חלק בתוכנית של גודפרי, המשיבה ודחפה
אותו הלאה אל ה״בורשט סירקוויט״ ,ו עשתה
כמיטב יכולתה לשכנעו בי אין בל
צורך להשתמש בבדיחות ובהומור של
אחרים .״לך ותציג את עצמך,״ אמרה לו,
ובכך גרמה להצלחתו ולמפלתו גם יחד.
פרשות אחכה. ידידיו הרבים מספרים
שלא היה טיפוס חברותי ומשעשע יותר
ממנו. הם התפעלו מכושר-העבודה העצום
שלו, מן העובדה שהוא אף פעם לא הכין
את הופעותיו מראש אלא אילתר אותן
במקום והיה מסוגל להגיש מדי ערב הופעה
שונה (מה שנותר ממנו הן הקלטות-
ההצגות) ,ומן החיוניות שבה מרח את
האמת על פני צופיו, שעה שאלה צחקו
בקול, ונדמה היה להם כי זה משעשע
מאד.
חייו הפרטיים של לני היו מאושרים
פחות. הוא התאהב בחשפנית, אהבה ש עליה
לא התגבר כל חייו ואשר אימללה
אותו. בי זו, אחרי שילדה לו בת, נתגלתה
כלסבית, ועזבה אותו בסופו של דבר. פר שות
האהבה שקשרו אותו מאוחר יותר
לכוכבות זוהרות כמו פיי דאנאוויי, טיוזדי
וולד או זמרת הג׳ז אני רום, לא השכיחו
ממנו את הוני, אשתו, ובסופו של דבר
נותר בודד, עד סוף חייו. במותו היה בן
40 בלבד.
10 שנים לפני ואטרגייט. בל עוד
חי, היה ברום נושא לוויכוח חריף, רדי פות
מצד אחד ושבחים מצד שני. מותו לא
הפסיק את הוויכוח. ספר שהופיע זמן קצר
לאחר־מכן, בשם גבירותי ורבותי, לני ברוס,
מתאר אותו כיצור חולני ודוחה, ואינו
מותיר מקום כלל להומור או לנשמה של
האיש.
ההצגה שהועלתה בשנה שעברה על יד•
תום או׳הורגן (במאי שיער המקורי) ,ה מבוססת
על קטעים ניבחרים מהופעותיו
של לני כפי שנישמרו בהקלטות, הציגה
את הצד השני של המטבע — לני הקדוש,
הנביא, בעל החזון ודובר־האמת במידבר
של שקרים. הצלחת ההצגה הובילה לסרט,
שאותו כתב אותו אדם שהכין את ההצגה
(ג׳וליאן בארי) ,תוך בדי התייעצות עם
אמו של לני, עם אשתוילשעבר ועם בתו
קיטי (המתיידדת בימים אלה עם הזמר
אלים קופר).
המטרה: להציג את התמונה המאוזנת ו האמיתית
של מי שנחשב על־ידי רבים
באחד מחלוצי המהפיכה המוסרית של שנות
ה־ ,60 מי שליגלג על היחסים בבית הלבן
10 שנים לפני וואטרגייט, ותקף את ויאט-
!נאם כשרוב המוחים של 70׳—68׳ היו
עדיין בגן־הילדים.
נמר אמיתי. ההסרטה לא היתה מלאכה
קלה כלל וכלל. במשך שמונה שבועות,
בסוף השנה שעברה, ישב הצוות בולו
ועסק בחזרות. שלושה חודשים לפני־כן
דהר כבר דאסטין הופמן על-פני ארצות-
הברית כולה, ריאיין את כל מי שהכיר
פעם את לני (הוא עצמו לא הכיר אותו),
האזין לעשרות שעות־הקלטה והשתכנע
אט־אט כי הוא מתאים לתפקיד.
״בהתחלה לא רציתי להופיע בסרט. כל
העניין ניראה לי משונה. במקרים רבים,
הזכרת שמו בלבד היתד. מעלה דמעות ב עיניהם
של אנשים. אמרו לי שעל הבמה
היה נמר אמיתי, ואילו בחייו הפרטיים היה
נעים־הליכות וטוב־לב מאין־כמוהו עד ל ימיו
האחרונים, כאשר הפך שטני.
״הסמים שהוא נטל, סמי-מרץ בהתחלה,
נועדו להחזיק אותו על הרגליים ימים ולי לות
רצופים, שבהם עבד כמטורף. אחר-
כך נזקק לסמים אחרים, כדי להרפות את
המתח. בפני קהל לא היה דבר שיכול
להפחיד אותו: .אבל מאחרי הקלעים היה
מקיא לעיתים, מאימת הבמה.״
הדיכאון והאימה. העבודה על הסרט
הפכה את הופמן עצמו נברוטי כמעט באו תה
מידה. מרבית הצילומים נעשו בלילה,
במקומות שבהם הופיע ברוט (בסוף חייו
נאלץ להסתפק במאורות־חשפנות מן הסוג
המקק והמשאבה
השוד המתוחכם (תל־אביב,
תל־אביב, אנגליה) — סרט־פשע
משעשע למדי, בתנאי שמשאירים
את ההיגיון בבית, ומוכנים לקבל את המוגש על המסך
ללא מחשבה שנייה.
מעשה בסוקר״יהלומים קטן מאמריקה וארוסתו המיליונרית,
השודדים ״בתור מישחק״ — יהלומים בשווי של
20 מיליארד דולר. הקורבן הוא מוסד מפוקפק אחד, המסתיר
יהלומים בכספותיו ומווסת את הוצאתם לשוק, כך
שהמחיר יהיה תמיד מבוקר. היוזם, מיליארדר מטורף,
דודנם של מוריארטי ובלופלד ובל שאר הסופר״נבלים של
הספרות הבלשית.
שני הגיבורים האמריקאיים (צ׳ארלס גרודין וגאנדיס
ברגן) מבצעים את זממם בקלות מירבית, תוך שימוש
במקקים, במשאבות־אוויר ושאר אביזרים מתוחכמים. גת״
דין, שאף השתתף בכתיבת התסריט, הכניס בו לא מעט
בדיחות על חשבונו, והסרט מסתיים בדהירת מכוניות שלא
היתה מביישת את בוליט.
גם לחסידי כוכבים צפויות כאן הנאות רבות. ג׳ון גיל־גוד
מבריק כאיש השולט על שוק היהלומים בעולם. טרוור
הוארד מגיש פארודיה גסה למדי של המיליארד האקסצנטרי,
וג׳יימס מייסון גונב את ההצגה בדמותו של פקיד

קאנדיס ברגן: שודדת פוטוגנית
גוסס המחליט, לפני מותו, להתנקם במימסד שבז לו
כל חייו.
אשר לגרודין וברגן, שניחם חביבים, חייכניים, ועסוקים
מאוד בטיפוס על גגות, בנהיגת מכוניות ספורט ובתי-
נוי אהבים לעת מצוא. למה לא, בעצם!

אד>פו7ז
שמד>פו7ז
אמי אהובתי (אסתר, תל-
אביב, ארצות־הברית) — הגברת
ג׳ואן האקט הסכימה, כנראה,
להופיע בסרט זה, משום שכפעילה בליגה לזכויות האשה,
האמינה כי זה יבול לעזור בתיאור לבטיה של אשה הנקרעת
בין אהובה לבנה. היא מגלמת באן אלמנה, בעלת
גלריה, אם לילד בן ,10 ומוציאה מן הפה את הדיאלוגים
השרופים והעלובים ביותר שיצאו אי־פעם מתוך רומן למשרתות
כלשהו. בנה העירני (סקוט ג׳קובי) ,משוחח עם
שמרטפיתו על מינהגי־מין באיי האוקיאנוס השקט, ורואה
באמו, במו בל גבר פאשיסט בהתהוותו, רכוש פרטי משלו.
באן מופיע בחייה של האם המאהב, רוברט קליין.
זהו המטורף החמוד הקלאסי, המקסים בפיטפוטיו האינסופיים,
מארגן טיולים בניו-יורק לתושבי המקום, מתנהג
כנער שלא התבגר, ותובע גם הוא בעלות מוחלטת על

האשה.
עד באן, עוד מתקבל על הדעת איכשהו. אלא שכאן
מתחיל ד״ר פרויד לבלבל את היוצרות וכידוע פרויד
הוא חאוייב המושבע של שיחדור האשת (איך הוא העז
לתאר אותן כחפצים בלבד בתת־ההברה הגברית, ובכלל
לקשור את הבל למיטה כאילו נשים אינן יודעות שום
דברים אחרים ,)1ובבן, בגלל הדוקטור המכובד, הופך
הקשר בין האם לבן לתסביך אדיפוס, ואחרי שהצאצא עובר

הבזוי ביותר, כי במקומות האחרים חששו
מנוכחותו) .חורף של לילות לבנים וקרים,
תוך היזדהות עם מפחי הנפש של הדמות
שגילם, הביאו אותו לדיכאון שבזה, עד
שבל ראיון שנתן באותה תקופה נסב בצו רה
זו או אחרת על סוף העולם.
פוסר, עצמו לא הנעים במייוחד את ה אווירה.
לאחר שב־ 1973 זכה בכל פרסי
הבימוי האפשריים באמריקה: אוסקר בקולנוע
עבור קברט, אמי בטלוויזיה, על
הופעת־היחיד של ליזד. מינלי וטוני בתיאטרון,
על המחזמר פיפין, הוא ירד לחיי
ציוותו, בקפדנות ובדקדקנות שהוציאו או תם
מדעתם.
,״הוא מסוגל לצלם 30 פעם אותה הסצי נה,
ואחר־כך להזיז איזה אגרטל עלוב
בכמה סנטימטרים, ולהתחיל הכל מהתחלה,״
אמרו. על בימת־הצילומים פשטה הדיעה כי
פוסח אחוז, בעצם, אימה פן לא יוכל
להצדיק את התקוות שתולים בו, ולכן הוא
מתעלל באחרים.
אישיות חייכנית אחת. היחידה ש שמרה
על מצב־רוח מרומם, פחות או יו תר,
במשך כל ההסרטה היתד, ואלרי פרין,
כוכבת בית־מיטבחיים מס׳ ,5המגלמת
כאן את הוני, חשפניודחייו של לני. מאחר
שהתפקיד דרש ממנה, בין השאר, לגלח
את ערוותה (בגלל הכיסוי הזעום שלובשות
חשפניות באמריקה) ,היא התקינה מן השערות
צורת לב, אותה הדביקה על גלוייה
ושלחה לפוסה כברכה. אישיותה החייכנית

האקט וקליין: פסיכולוגיה בגרוש
נסיון־נפל מיני (בגיל 10 הוא אינו מפיק את מלוא
ההנאה ממישגלו הראשון, משום שהוא חושב על אמא),
מסתיים הסרט כסיפור-אימים לבל דבר.
מבויים בחוסר״דימיון בולט, כתוב ברמה אינפנטילית,
צריך היה להיות פוטו-רומן והפך לסרט רק בטעות.

היתד, החביבה ביותר על כל צוות ההסרטה,
ולא מעט מן השיטנה שהופנתה לפוסה,
באה מתוך אהדה אליה.
״הוא מתאכזר: אליה,״ הם טענו, כאשר
ראו כיצד משתמש הבמאי בזיכרונות העגו מים
ביותר של השחקנית (שארוסה נהרג
לפני ארבע שנים בתאונה, זמן קצר לפני
נישואיהם) ,כדי להפיק ממנה את המישחק
הרצוי לו. אלא שלואלרי לא היו טענות.
ובסופו של דבר, הסתבר שהיא צדקה.
הופמן הצליח. הביקורות שהופיעו ב עקבות
בכורת הסרט טענו, בין השאר, כי
דמותה של הוני, אותה מגלמת ולארי, הופ כת
בסופו של דבר להיות בעלת מישקל
בבד הרבה יותר מן הצפוי. מאידך, קפדנו תו
של פוסה מוצאת את צידוקה המלא בשלמות
הטכנית (שוב, לדברי הביקורת האמריקאית)
של הסרט, בשליטה המוחלטת
בבל אמצעי הביטוי, ובאיכות הנדירה של
צילומי שחור־לבן שהשיג עבורו הצלם
ברום סורטיס.
ואם כי הועלו טענות בנגד קוסמטיקה
מיותרת של הדמות, היעדר כמה מהברקו־חיה
המפורסמות ביותר, כמו הסאטירות על
מישטר בתי הסוהר (נבואה לטרגדיית
אתיקה ו) ועל אייזנהואר וניכסון (נבואת
וואטרגייט?) ועל שינוי כמה עובדות בחייו,
הרי ידידיו ומקורביו של לני מו דים,
כולם, שהופמן הצליח באורח מפחיד
להחיות את דמותו של הבדרן האומלל.
״זו הפעם הראשונה אני רואה מישהו

המשתנדש בחומר של לני תוך הבנה מלאה
של מקורותיו,״ כתב העיתונאי נט הנטוף,
שהיה מקורב במיוחד לברוס.

הגיבה אמו :״אינני שלמה עם העובדה
שהפכו את לני לדמות מדוכאה כל־כך.
דווקא שהיה מדוכא, הוא היה המצחיק ביו תר.
אבל הופמן הדהים אותי. והסוף...
היה בלתי־צפוי. בפעם הראשונה אני מרגישה
שלני באמת מת.״
האמת חמרה. כיצד מסכימה הוליווד
של היום להשקיע שלושה וחצי מיליון דולר
בסיפור חייו של מי שהיה לפני שמונה
שנים בלבד מנודה וחסר-פרנסה ז התשובה
לכך, בטרגדיה של לני עצמו. כל חייו
האמין שאנשים יהיו מוכנים לשלם כסף
טוב, על-מנת לשמוע את האמת על עצמם
במילים הבוטות, הגסות והחריפות ביותר
שאפשר להעלות על הדעת. על טעות זו
הוא שילם בסופו של דבר בחייו. מד, השת נה
מאז? לא האנשים, אלא האופנה. ניבולי־פה
הם היום באופנה. מכתיבי האופנות
היש תנו — ולני המת הפך גיבור.
עובדה. הרוב הדומם, שהסכים בזמנו
לרדוף אותו, השליך ממישרתו לפגי חוד שיים
את ריצ׳ארד קווה, פרקליט המדינה
שהיה אחראי לרדיפותיו, ובחר תחתיו את
רוברט מורגנטאו הליברלי. גורלו של לני
הניע לא מעט עיתונאים ואנשי־רוח, חיום,
לצדד בשינוי. מעניין מה היה קורה אילו
חזר האיש לחיים ואמר גם לאלה את
האמת בפניהם.

טלוויזיה
המרד וגד
הג שם

מאח רי המסך
מ־ שטרהבט לוויזי ה
על הצתת שמהן סובלת מחלקת החדשות
בטלוויזיה, נוספה בשבוע שעבר עוד
אחת: גניבה.
הכתב הכלכלי של הטלוויזיה, אברהם
(.״קושי״) קושניר הכין כתבה — אשר
כל מי שראה אותה טען כי היא מזעזעת
בחריפותה — על מצוקה ועוני בעיק־בות
המדיניות הכלכלית החדשה.
פניות שונות של אישי ממשל בארץ,
אשר שמעו על הכתבה, שלא לשדר או*
תה, נידחו בתוקף רב הן על־ידי קו־שניר
והן על־ידי הממונים עליו.
אולם הכתבה, שצריכה היתד, להיות
משודרת ביום השישי שעבר, במיסגרת
יומן השבוע, לא שודרה. כ-שבא עורך היו מן,
מיכה לימור, לקחת אותה כדי
להעבירה לשידור, הסתבר כי היא נגנבה
מעל שולחנו.
המישטרה הוזעקה, אולם עד היום לא
הצליחה לגלות מי גנב את גליל הסרט.
אחד המרואיינים בכתבה היה איש רשות
השידור, ועובדה זו נמסרה לחוקרי זד
מישטרה.

מו דו תבעש רו ת אדם די רו ת
בעקבות דרישה שהועלתה בוועדת-מכס*
פים של הכנסת, בעת שהכנסת דנה בתק־ציב
רשות־השידור, עומדת רשות השידור
לבדוק את נושא המוניות של עובדי
הרשות.
הסתבר כי המוניות עולות לרשות כמה
עשרות אלפי לירות ׳לחודש. הועלו טענות
כי עובדים רבים מנצלים את זכות החתי מה
שלהם בתחנות המוניות, העובדות עם
הרשות, עבור נסיעות פרטיות, וכי אין
הקפדה על ניצול מלא של כל נסיעה
במונית.
ייתכן שהבעייה תיפתר גם ללא בדיקה
מיוחדת, מאחר שמוניות הבימה, העובדות
עם מערכות תל-אביב של הרדיו והטל וויזיה,
הודיעו להנהלת דשות השידור כי
אם לא ישולם להן החוב, שהרשות חייבת
להן עבור ארבעה החודשים האחרונים.
הן יחדלו לתת שירות.

ה הו דעההפרטיתשלגיל
כעס רב מופנה בימים אלה אל מנהל
מחלקת־החדשות הפורש, צכי גיל, בגלל
הודעה פרטיזנית שאותה הוציא גיל ל עיתונות
בשבוע שעבר.
דובר רשות-השידור ארי אבנר, הו ציא
הודעה לעיתונות, בה בישר על

מורד רביב
״יש בית־שימוש״
באי בית העיתונאים, בית סוקוזלוב
בתל-אביב, נדהמו באחד מימי השבוע
שעבר בראותם את כל מערכת תל־אביב
!של הטלוויזיה ממוקמת במיז־נון
הבית 12 .כתבים ו־ 20 אנשי צוות
הפכו את המיזנון למערכת־חדשות לכל
דבר ,׳תוך שהם מכריזים מרד נגד
הנהלת הטלוויזיה.
הסיבה למרד היתה המצב העצוב בו
שרוי מיבנה מערכת־החדשות של תל*
אביב. כשמביטים בבניין נדמה כאילו
עומדים בפני חורבה עתיקה שבה
הקירות פרוצים, חסרים חלקי גג,

מ ת חי לי םלחזור
כימים אלה החל משתלב בעבודת עריבת
מהדורות החדשות אלימלך רם, מי
שהיד, לפגי שנים מיספר מנהל מחלקת־החדשות
של• הרדיו.
רם קיבל חופשה מרשות־השידור ויצא
לוואשינגטון, כדי לשמש מנחל מחלקת׳
העלייה של הסוכנות היהודית שם. לפני
חודשים מיספר הוא הוחלף על-ידי עובד
אחר של הטלוויזיה, לאיר אלוני, וחזר
לארץ.
גם חיים יכין עומד לחזור לארץ,
לאחר שהייה של שנים אחדות בארצות־הברית.
יכין ועסוק חן בחדשות וחן
בהפקת תוכניות. בימים אלד, ככר אין רואים
את דיווחיו של יבין מ׳ניו-יורק, אלא
את אלד, של ממלא־מקומו יורם רונן.
יבין עוסק עתה בהכנת מיספר סרטים
לטלוויזיה, אותם יביא עימו לארץ.

פי חו ת אוג דקר ״ניו ת־ הרצד

עוזב גיל
ממנהל לדובר
בחירתו של דן שילון כמנהל מחלקת-
החדשות במקומו של גיל. ההודעה סיפרה
את תולדות חייהם של המנהל הנכנס וזד
יוצא, ונמנעה מלחלק שבחים לגיל.
גיל נקט יוזמה, וטילפן עור באותו לילה
למערכות כל העיתונים, ביקש להוסיף
להודעה המקורית כי הוא היה מנהל-
המחלקה הראשון שסיים כהונה בת שלוש
שנים, וכי הוא העביר לדן שילון מחלקהטובה ומסודרת.
הודעה זו עוררה גיחוך בקרב העיתו נאים,
היודעים עד כמה התנגד גיל לעזוב
את תפקידו, וכמה רעועה המחלקה שעמד
בראשה ואשר אותה העביר לדן שילון.

למרות הצהרתו של מנגל הטלוויזיה
ארנון צוקרמן, על בך שהוא מתכוון
להפסיק את הופעתו המיותרת. של קריי־ניות־חרצף
בטלוויזיה, עדיין ממשיכות
כדוריה זימרון וחברותיה, להופיע
מדי־ערב על המסך הקטן.
מתברר שצוקרמן לא רצה להוציא
לפועל את החלטתו בניתוח חד ומכאיב,
והחליט לנקוט במדיניות אחרת, כדי למ נוע
טענות נגדו. הוא הורד, לצמצם את
תפקיד קרייניות־הרצף לאט־לאט, עד ש הוא
ייעלם כליל.
כבר חיום אין קרייניות־חרצף מופיעות
בין התוכנית האחרונה לפסוקו של יום,
ובין הפסוקים למהדורת־החדשות המסכמת.

מי לחמחדובגיא
בגלל קינאה אישית ואינטריגות פנימיות.
עומד המשך עבודתה, של הקריינית
כרמית גיא, כפני סננה. ועד עובדי״
החדשות של הטלוויזיה דורש מהנהלת ה טלוויזיה
לא לאפ-שר לכרמית להמשיך
להגיש מהדורות־חדשות.

מים זורמים על הריצפה, מים חסרים
בברזים, אין -שירותים, אף אחד מהחדרים
אינו ראוי לשימוש בני-אדם, ובוודאי
שאינו יבול לשרת מערכת-
חדשות ׳של טלוויזיה.
הפרשה החלה לפני שמונה חודשים,
כאשר הנהלת משות השידור הסכימה
כי יש צורך לשפץ את הבניין, אישר
ניבנה עוד בתקופת התורכים, והשו כן
בקרייה בתל-אביב. הובאו פועלים
שהחילו בהריסה, והובטח לראש מער-
כת־החדשות, דן רכיב, בי ייבנה
צריף טרומי, אשר בו ישוכנו ד,מישר-
דים. בינתיים אומנם הרסו קירות,
תיקרות וריצפות, פתחו תעלות לחשמל
ומיזוג־אוויר, אולם הפועלים שהיו
צריכים להתחיל לבנות — לא באו.
פניות חוזרות ונישנות להנהלה בירושלים,
נידהו. עד שהגיעו הגשמים
הגדולים של השבוע שעבר, ולעובדי
מערכת־החדשות התברר בי עובד
טלוויזיה צריך ללמוד לשחות ולהתלבש
חם כדי לעמוד בפני המים והרוחות
שבבניין. גם זכר לצריף הטרו מי
שעליו דובר, לא ניראה.
מכתב ששלחו העובדים לארנון
צוקרגלן, מנכ״ל הטלוויזיה, נשאר

את הפרשה החל מגלגל מנשה
(״מנשק׳ד,״) רז, אחד הכתבים בטלוויזיה,
אשר חשקה נפשו גם הוא להגיש את
מהדורות מבט. דרישה זו של רז נדחתה
על־הסף על־ידי מנהל הטלוויזיה, ארנון
צוקרמן, משום שלדעתו ולדעת אחרים
במחלקת החדשות, אין רז קורא די טוב
כדי להגי׳ש את מבט.
רז לא ויתר. הוא פנה אל ידידו, עמוס
ארכל, הכתב הכושל של הטלוויזיה ב כנסת,
המשמש גם כיושב־ר׳אש ועד עובדי-
החדשות בטלוויזיה, והם החליטו לפתוח
יחדיו במילחמה כנגד בל מגישי מבט
אשר אינם חברים במערכת״החדשות.
ארבל ניסה לעשות נפשות לרעיון זה,
כאשר ברור כי המפסידה העיקרית ממנו
תהיה דווקא אחת הקרייניות הטובות
ביותר בטלוויזיה, כרמית. הוא ביקש מעובדים
רבים לתמוך בדרישתו, ואף רצה
לכנס ישיבת עובדים מיוחדת, בדי להחליט
לדרוש מההנהלה שרק לעובדי מחלקת־החדשות
יותר להגיש אח מבט.
בינתיים הוקפאה הפעילות סביב נושא
זה משום שדן שילון, המנהל הנכנס של
המחלקה, הביע את דעתו נגד רעיונם
של רז־ארבל. אולם השניים הבטיחו,
להמשיך במאבק.
הגיב על כך מישהו מהעובדים הוותיקים
של מחלקת־החדשות :״אילו היו מנ-שה
רז ועמוס ארבל מפנים את מאמציהם
ל-שיפור פני כתבותיהם, במקום להיחלם
בכרמית, שכבר הוכיחה את עצמה בניגוד
להם — אולי הטלוויזיה שלנו היתה מי׳קצו־עית
יותר.״

ללא מענה, בינתיים הסתבר גם,
המכרזים לבניה עדייו לא יצאו.
כשניסו !אנשי תל-אביב לברר היכן
התעכב הכל, הם התרוצצו בין סמנכ״ל
רשות השידור אהרון מי־טל לבין
תשב הדשות משה כרס. כל אחד
מאלה טען כי אין זה מתפקידו לדאוג
לנושא, והטיל את האחריות על
מי׳שנהו.
העובדים החליטו לקחת את היוזמה
בידיהם. שני נציגי אגודת העיתונאים,
שהוזמנו לבניין, משה כר״גור ויונה
שימשי ,׳נתנו אור ירוק לאנשי
הטלוויזיה לפתוח בכל סנקציה שתעלה
בדעתם. העובדים החליטו לעבור לבית
סוקולוב :״שם, לפחות, יש בתי־שימוש,״
אמרו.
בסוף היום בו שהו בבית סוקולוב,
באו בעלי המיזנון אל רביב וביקשו
ממנו לאסוף את אנשיו והציוד, כיוון
שהטלוויזיה שיתקה את עבודת הבית
כולו. רביב היה אובד־עצות. במהרה
הסתבר כי הוא לא היה צריך לדאוג.
נציגים ישל ההנהלה הגיעו בהולים,
ומרבית הבעיות נפתרו. המיכרזים
הוצאו, הובטח כי העבודה תסתיים
במהירות, ובינתיים הועמד לחשות מח לקת
החדשות של תל־אביב מיבנה
גדול, סמוך למערכת, אשר קודם לכן
שימש את מחלקת־החקירות של מס-
ההכנסה.
העובדה שהמיכרזים לבנייה נחו על
שולחנו של מישהו בהנהלת רשות
השידור משך חודשים ארוכים הביאה
מיספר נזקים רב ביותר.
מחיר הבנייה של המישרדים ור,אולפן
של מערכת תל־׳אביב עלד. בלמעלה
מ־ס 10 אחתים. ציוד בשווי של מאות
אלפי לירות, אשר שכב בגשם, ברוח
ובאבק זמן כה רב, התקלקל. יאת חלקו
אומנם מנסים עתה להציל, והוא נש לח
לירושלים לתיקונים, שיפוצים
וניקוי, אולם אין ספק כי הנזק, בגלל
הזנחה זו, יחיה רב.
מסתבר כי גם ברשות השידור צריך
להשתמש בנשק הכוח ובסנקציות, כדי
להשיג דברים, אפילו אם חם דרישות
ענייניות לצרכי העבודה, ולא דרישות
שכר.

דאמשל מי םפט דוויזי ה
שוב חלים עיכובים בתשלומי רשות השידור
לעובדי-ההוץ של הטלוויזיה. למ רות
שלפני כחצי שנה ניסתה רשות השי דור
להיתלות במחשב, בנסותה להסביר
את עיכובי התשלומים, והבטיחה כי תוך
חודש יודבקו העיכובים, יש צלמים ומפי קים
רבים, אישר שכרם מולן כבר ארבעה
וחמישה חודשים, וכל פניותיהם אל חשב
הרשות, משה, כרס, נדחות בלד־ושוב.

המינוי הוקפא
ייתכן כי לא ימונה רכז מער׳כת־חדשות
בטלוויזיה במקומו של אלי ניסן, אשר
עוזב את תפקידו מאחר שלא קיבל את
מינוי מנהל המחלקה.
הרעיון הראשון היה לתת בידי שמעון
טפל ר את מינוי רכז־הכתבים, אולם
נראה כי דן שילון, המנהל החדש •של
המחלקה, החליט לא למנות בינתיים אף
אחד לתפקיד זה, כדי לא ליצור מתחים
במחלקה כבר בימיו הראשוניים בתפקידו,

קריינית גיא
אינטריגות אישיות
הרורדח

הז ה 1 0 / 1/1

מה שמעיק
השגריר

70 77(0777707מ 07/167
כיר

אני באמת ׳מרחמת עליו, על שגרירנו.
מי שראה או שמע אותו בזמן תאחרון,
עשוי חיה לחשוב שבעיות מדיניות זזן
הבעיות היחידות המטרידות אותו.
אבל זה לא בדיוק כך! ,מסתבר. זה שהוא
שגרירנו עדיין לא משחרר אותו מבעיות
אישיות. האיש נשוי באושר ועושר, ואב
לשני ילדים שאותם הוא אוהב !מאוד. והנה,
בתוקף !תפקידו נסע יום אחד לאחת מארצות
חוץ־לארץ, בתוקף אותו תפקיד היה
זקוק גם למזכירה.
שנן לאנשים עסוקים שכמותו מספקת
המדינה מין שיירות שמה, שמזכיר לו כל
מה שהוא שוכח. אלא שמ׳סופקני אם המ דינה
התיימרה לספק לו יותר מאשר
שירות מסייע גרידא. אבל ימה לעשות, רצה
הסיקור! והמזכירה לא רק שהיתה צעירה,
אלא גם יפה ואפילו אינטליגנטית לעניין.
חשוב רק שלא ארכו הימים והלילות,
ושגרירנו ומזכידתו החלו מאותתים סימני
חיבה זה אל זו, מעל ומעבר לדרישות
התפקיד.
הם היו נשארים לעבוד במישרד עד לש עות
הלילה המאוחרות. הם סעדו ביחד
במיסעדות־יוקרה, נפגשו במסיבות־יקוקטייל
של שגרירים אחרים, ועוד עיסוקים ש־ראויים
לזכירה.
וכמה שהארץ שלנו קטנטנה, כך גם שג־רירויותינו
בחו״ל, ואת הסוד אי-אפשר
היה להסתיר עוד. כך נוצר המצב המוכר
של כולם־יודעים־כולם-ימדברים, חוץ ים-

האשה.

אלא מה, במקרה של שגרירנו הנ״ל זה
לא לקח הרבה וגם לאשה נודע, בייחוד
לאור העובדה שזהו משולש צימוד מאד.
מה יוליד יום אינני יודעת, ישכן במיקרה

אפשר היה לחתוך את האוויר בסכין.
הקהל עצר את נשימתו, ואילו הפסנתרן
הליט פניו בידיו ופלט בקול חלוש :״אוי.״
הקהל עודד אותו במחיאות־כף, אך הפסנתרן
הפסיק את מחיאות־הכפיים בתנועה
חד־,משמעית, שב והניח את אצבעות ידיו
הארוכות על מנענעי הפסנתר והמשיך לנגן
את היצירה כאילו לא חדל לפתע, שניות
אחדות קודם־לכן.
היה זה הפסנתרן מינדרו כץ, שניגן
את הפנטאסיה לפוגה כרומטית בקונצרט
ליצירות באך שהתקיים במוזיאון תל־אביב,
בהשתתפות תייזימורת חולון. למי,נדרו כץ
קרה מה שקורה לעיתים נדירות לפסנתר נים
— הוא פשוט התבלבל.
למותר לציין שעם תום הקונצרט הוא
שלפנינו מדובר באהבה אמיתית. בינתיים
הוא כל-׳כך •מוטרד בבעיות המדינה וכולי,
עד שבעיותיו הפרטיות ייאלצו להידחק
בינתיים לקרן־זווית.
אה, כן, שכחתי לספר לכם. המדינה
אולי לא התערבה בזה, אבל מישהו שיש
לו השפעה כאן או שיש לאשר. השפעה
עליו, כן התערב. המזכירה הוחזרה ארצה,
והחלה לעבוד כאן, אבל לא לזמן רב.
כעבור זמן קצר התפטרה ממישרתה כ־עובדת־ממשלה
וחזרה, על חשבונה הפרטי,
למקום מושבו של השגריר בחו״ל. ככה
זה, רבותי. במדינה דמוקרטית, כל אחת
יכולה לעשות מה שהיא רוצה. אפילו
לאהוב.

כ שזה טוב, זה טוב
את שאולי וייצמן העלתה לכותרות הרכילות רוזנת אמיתית לגמרי, לא פחות
ולא יותר. כן, נכון, הרוזנת כריסטיאנה פאלוצ׳י, שאיתר. ניהל שאולי, שהיה אז
בן , 18 ידידות הדוקה מאוד.
אחר התגייס הצעיר, בנו של אלוף (מיל ).עזר וייצמן, לצבא, ואחר־כך השתחרר.
בשנים האחרונות עברו עליו צרות מצרות שונות, לא עלינו, אבל לאחרונה שוב
הכל בסדר אצלו. עובדה. ביחד עם ידידו, צביק׳ה שפיר, בנו של ראש אג״ם הרצל
שפיר, פתחו השניים ביית־תה מקסים בנווה־מגן שברמת־השרון.
בית התה, הזוכה לפופולריות רבה אצל החבר׳ה הצעירים של צפון תל־אביב ואיזור
רמת־השרון, ראה בין כתליו ערב אחד גם את הקריינית שוש עטרי, אחותן של

יונה וגלי.

מפה־לשם נקשרו יחסי־ידידות עמוקים בין שאולי ושוש, ולמרות שהם מכירים
כבר, לדברי שאולי, מזה ארבע שנים וכל הזמן היו סתם ידידים, הפכו השניים בחודש
האחרון לצמד בל־ייפרד.
לא, זאת לא אהבה מי יודע מה, סתם כיף להם ביחד. וכל זמן שזה טוב אז זה
יימשך, וכשזה יפסיק להיות טוב, אז זה ייפסק — בדיוק כמו כל דבר אחר בחיים.
יכך, לפחות, אמר לי שאולי, ואני בהחלט מאמינה לו שהוא מתכוון למה שהוא אומר.

חחול

זכה למחיאות־כפיים סוערות ולטפיחות־עידוד
על השכם. כי התבלבל או לא —
מינדרו כץ הוא פסנתרן מצויין שבאמת
העניק בערב ההוא חודיה הד־פעמית לכל
סי שהיה שם.
בכלל, מינדרו כץ זה הוא לא סתם פסנ תרן,
הוא באמת טיפוס. הוא גר בהרצליה־פיתוח,
ממש ליד הבית של השחקנית
חנה מריץ ובעלה הארכיטקט יעקב
רכטר ביחד עם האמא שלו. ושלא תחשבו
שהוא איזה ילד או משהו חס־ויחלילה,
הוא כבר בן 50 תודה לאל.
לנגן הוא אוהב דווקא בחושך. אותו
לא יראו מנגן באור, אלא־אם־כן, באולם־
הקונצרטים.
אחד הדברים השימורים ביותר בחייו של
מינדירו כץ הוא יחסיו עם בנות המין היפה.
אבל אני, בתוקף תפקידי, עליתי גם על
•זה. פשוט, עיניין אותי כהוגן.
אז בזמן האחרון שמתי לב שמשום־מה
לא רואים אותו יותר עם הפסנתרנית
העולדרחדשה מרומניה כרמן אור.
כרמן, שהיא בית 25 וגדולה עליו קצת
במימדיה, שכן יש לה בעדך מטר־שמונים
גובה לעומת הטטר־שישים שלו, נחשבת
כפסנתרנית־בחסד, ומבלה את זמנה במס־עות־קונצרטים
ברחבי העולם וגם עם רד
תיזמורת הפילהרמונית שלנו.

הי א ת מי ד הי תהאחתמא לו שב שאמה
רו א ה או תן, אתהלאב דיו ק חו שד כ הן
שהן עו שות יו ת ר מכפי שנראה עלי הן.
בי ל היו תגםח תי כהלא־נו ר מ לי ת וגם
ב חו רהמב רי ק ה, ז ה — ת ס כי מו א תי —
קצת בל תי־ רגיל. אלא שלרחל רמתי
זהלא הפריע ב או פן מיו חדב חיי ם שהיא
גם ח תי כהג׳ינג׳ית ל א־נו ר מ לי תוב על ת
רגליים א רו בו ת, וגם א ד רי כ לי ת כישרו*
ני תוע סו קהמ או ד.
ל הי פ ך, זהרק עזר. ר א שי ת חו כמה
היא הי תהנ שואה ל בנ ק אי הי שר אלי היו שב
בציריך אורי רמתי, שהס פי ק בי נ
תיי םלהתחתן פע ם נו ספת, עםרק דני ת
ב שם נטע, ו א פילו לה תגר ש מ מנ ה.
לפני ש מונ ה שנים נסעהרחל לניו-
יו ר ק, ו כ מו שאתםמ ביני ם הי אלא ביז-
בז ה שם אתז מנ ה ל רי ק. הי אהמ שי ב ה
והשתלמה בלי מו די האד רי כ לו ת ועבד ה
בעיריי ת ניו-יו ר ק.
רא ש־העירייה לשעבר, ג׳והן לינד-
סיי, שהוא י הו די ו ח תי ךלא־ ק טן בז כו ת
עצמו ב שביל הגיל והמעמד שלו, הו אגם
ידיד ק רו ב של רחל, ו הי א א פילו מ חז יקה
ת מונ ה שלו בחדרהאמב טיי ה שלה.
אני ל א חו שבת שזה בגלל הי די דו ת שלה
עם רא ש־העיר לשעבר, בהחלטלא, אני
דוו ק א חו שבת שזה בגלל הכי שרון שלה
שהיא מונ ת ה בשבוע שעבר כאד רי כ לי ת
ומת כננ תרא שי ת של עיריי ת ניו-יו ר ק.
ואםזהלא שיא בקא ריי ר ה, אז מ ה כן ז
שחורי היא ומינדרו כץ ניראו במשך •תקופה
ארוכה בכל מקום, וביחד. זה שבאופן ריש־מי
הוא היה גם המחנך המוסיקלי שלה, זה
רק הידק עוד יותר את הקשרים ביניהם.
אז אולי מכיר מישהו את החתול השחור
שעבר ביניהם ו

הזמוים־הנהגים
מה -שקורה להם לאחרונה, לזמרים ה חוסים
בצילו של האמרגן שלמה צח.
לפני מיספר חודשים, כזכור, עלתה הזמ רת
אילנית, אשתו־לשעבר, עם המכונית
שלה על בית בחולון, ופצעה קלות כמה
מיושביו.
ואילו ביום הראשון לפני שבוע, ב־6.00
לפנות־ערב, עלה הזמר בועז שרעבי,
עם מכוניתו־שלו, על זקן שעבר ברחוב
דיזנגוף ופצע אותו.
בועז, שנסע באיטיות על הכביש ה־

בועז שרעבי
נר בבית־הכנסת
רטוב, הבחין בזמן בזקן שביקש לחצות
את הכביש וניסה לסטות, כדי לא לפגוע
בו. אבל הזקן קפץ משום־מה אל בין
גלגלי המכונית וגדרם.
בועז זינק מייד מתוך המכונית, והחיש
את הזקן לבית־החולים איכילוב, שם קיבל
הפצוע עזרה ראשונה. בועז הנרגש, ש זכה
לטפיחוודשכם מהאחיות ולשבחים
על טוב ליבו ומצפונו הרגיש, הכריז בקול
נרגיש :״זה אני שדרסתי: אותו, זה אני!״
מייד אחר־כך הלך בועז לבקר אצל בני־מישפחתו
של האיש. שם נודע לו כי מצבו
של הפצוע אינו חמור, לכן מיהר להדליק
נר בבית־הכנסת ולומר כמה מילות ברכה
על מזלו הטוב.

שה בלונדון חופ פיטר ג׳ייימם

שאול וייצמן ושוש עטרי
לא אהבה — סתם כיף
אוהב הבמאי האנגלי
אותן ישראליות, על זה אין ויכוח. עובדה,
כשהוא נמצא במולדתו אנגליה, הוא מעדיף
אותן על פני האנגליות הקרות.
ומעשה שהיה, כך היה. בעת טיסתו
האחרונה של הבמאי החתיך לאנגליה, פגש
במטוס שחקנית ישראלית צעירה שנסעה
לבלות חופשה בלונדון. השחקנית, שהיא
בחורה נאה לכל הדיעות, יופיטר ג׳ייימס,
התיידדו במשך הטיסה עד־כדי־כך, שגם
כשהגיעו לנמל־התעופה היתרו שבלונדון
לא נפרדו דרכיהם, והם המשיכו ביחד
אל דירתו האלגנטית של הבמאי המפורסם.
וכך בילו להם השניים שלושה שבועות

לוהטים בלונדון הקרה, עד שתמה החופשה
והתיאטרון קרא לשחקניתו לשוב ארצה.
אם אתם חושבים שתום החופשה היה
הסיבה היחידה לכך שהשחקנית ויתרה על
הבמאי לטובת התיאטרון, אינכם אלא טועים.

בנמל-התעופה על־שם בן־גוריון חיכה
לשחקנית, ברידתה מהמטוס, הגבר שאיתו
היא חולקת את חייה מזה חמש שנים.
מי שמכיר אותו גבר יודע, שהנ״ל לא
היה מרשה בשירם אופן לאשה של חייו
לנסוע ללנדון לבדה, אילו העלה על דעתו
שהיא תבלה את חופשתה השנתית בחב רתו
הצמודה של מישהו אחר.

ע11 ירמיח אל1גי קימרה צ־ק ענדשתי חתימות
וסבורה שהחשב הכללי הוא מטורף

משה דיין

הי ה או ר חו של ראש עיריי ת תל״אביב, של מ ה
(״צ׳י׳צ להט, בווי ל ה של להטבאפקה.
דיין התפלאלמ צו א כד ע תי קבחדרה או ר חי ם, והסתער עליו מיי ד
ע ם כנ י ס תו לחדר, כדי ל ב דו קאו תו מ ק רו ב. ל מ רו ת שלצ׳יצ׳ יש
ר ק כד אחד, ולדיין ע שרות, גיל ה דיין ה ת עניינו ת דוו ק א בז ה.

1שר האוצר, יהושע
רבינוכיץ, התהלך במיסדרו־
לאנשים הנכונים
777
בהנדי בינלאומי

כרמל
מז ר חי

מי ק גי ראעו ון לזגיון
וזנ דון יעקב

נות הכנסת, שלוב־זרוע עם ח״כ
הליכוד ד״ר יוחנן כדר. לפתע
נפלו מכיסו של רבינוביץ
על הריצפה מטבעות בערך של
כשלוש לירות, מבלי שהוא שם
ליבו לכך. אחד הסדרנים מיהר
להרים את המטבעות ולרוץ
אחרי רבינוביץ, כדי להחזיר
לו את הכסף. רבינוביץ הופתע,
וטען :״זה לא כסף שלי. לי
אין אף פעם כסף. זה אולי של
בדר.״ למרות הכחשתו, לקח
לבסוף את המטבעות.
! 8בפגישות שנערכו בש בוע
שעבר בין מזכיר האו״ם
קורט ואלדהיים לבין שר-
החוץ יגאל אלץ, עלה על
שולחן הדיונים אחד הסעיפים
שבהסכם הפסקת־האש עם הסורים,
אשר ואלדהיים טען, כי
ייתכן שהסורים אינם מבינים
אותו היטב. היועץ המישפטי
של מישרד-החוץ, מאיר רוזן,
שהשתתף בפגישות, טען בפני
ואלדד,יים :״לא ייתכן שהסו רים
לא הבינו את הסעיף הזה.
אני מכיר את היועץ המישפטי
של מישרד־החוץ הסורי, מחמוד
טרזי. הוא אחד המיש־פטנים
המבריקים בעולם, ולא
ייתכן שהוא לא מבין סעיף כל-
כך פשוט.״
8באותו יום בו התקיימו
השיחות עם ואלדהיים היה יג אל
אלון עצמו מתוח ביותר,
והתבונן ללא־הרף בשעונו. כ שהסתיים
החלק הראשון של
השיחה, נפרד אלון במהירות
מואלדהיים׳ ומיהר למישכן ה כנסת,
כדי לשמוע את נאומו
של ח״כ משה דיין, שתקף
בחריפות את אלון. אלון הצליח
להגיע רק למישפטים האחרו נים
של הנאום, רץ מהר חזרה
למישרד־החוץ, כדי לקיים עם
ואלדדדים שיחה נוספת.
! 8ישיבת סיעת המערך,
שנערכה ביום השלישי האחרון,
דנה בתוכנית החומש של מיש-
רד־השיכון. שר־השיכון אבר־הם
עופר ניתח בפני חברי
סיעתו את התקציבים השונים
שיינתנו לבנייה, לכל אמור בארץ.
אחד העיתונאים שלח פתק
ליושב־ראש הישיבה, משה

ורטמן, ושאל אותו :״האם
את 1000 הלירות שאומרים ש עופר
נתן מתנה לשולמית
אמני, הוא לקח מתקציב־הב־נייר,
של כפר־שמריהו?״ אלוני
מתגוררת שם.
׳ 8שולמית אלוני עצמה,
השוהה עתה בניו־יורק, הגיבה
על הסערה שפרצה בארץ ב־עיקבות
השמועה על המתנה
שנתן עופר לבנה בחתונתו :״ה חשב
הכללי חיים שטפל צ ריך
לחפות על כל מיני חשבו נות
שמגיעים לו, שעליהם הוא
לא יכול לעשות עניין, אז הוא
ניטפל ל־ 54 לירות שעופר נתן
לנו. החשב הכללי פשוט מטורף!״
אלוני הודתה כי הצ׳ק
לא היה אישי של עופר, אלא
נשא עליו שתי חתימות, כפי
שנהוג לגבי צ׳קים של מישר־דים
ממשלתיים.

( 8בספר קורות גג, שפיר-
סם בימים אלה מי שהיה מנהל
שיכון ׳נוובדים משך שנים רבות,
זליג לבץ, אחיו של מי
שהיה שר-הביטחון פינחס
לכץ, מספר לבון כי בשנת
1932 גבתה חברת שיכון (קודמתה
של חברת שיכון עובדים)
מקוני הדירות חצי גרוש על

לן, מי שהיה אז גיזבר ההסתדרות
ואחר־כך שר־האוצר,
הזהיר את לבון שלא לספר על
כך לרוזה בהן, שהיתה אז
עסקנית בהסתדרות, כדי שלא
תידרוש את הכסף שנאסף בצורה
זו, סך 1500 לירות, לצרכים
סוציאליים. רוזה כהן, שממנה
פחדו אז, היא אמו של מי ש ממנו
פוחדים היום, ראש־הממ־שלה
יצחק רבץ.

8מסתבר, כי ח״כ אורה
נמיר נאמנה לתפקידים המוטלים
עליה. בץ השאר היא עו שה
פירסומת למיזנון הכנסת.
נמיר עומדת בראש ועדת חב-
רי־כנסת האחראים על מוסד
זה. בשבוע שעבר שוחחו ביניהם
עוזרו של שר־המישנד
טים, יחיאל גוטמן, עם מז כירת
סיעת מוקד בכנסת, גאולה
אליהו. השניים ישבו על
ספסלי המומחים בכנסת, הנמצאים
מאחרי השורות האחרונות
של חברי־הכנסת. שיחתם
הפריעה לנמיר, היושבת בספ סלים
האחוריים, שפנתה אלי הם
בכעס :״אם אתם רוצים
לדבר, תלכו למיזנון !״

8שר־התיירות משה קול
התארח בשבוע שעבר בתוכנית
בירה ומצב רוח במועדון התיאטרון
בתל־אביב. לאחר ש הסתיים
הראיון עימו, סירב קול
לעזוב את הבמה ולפנות אותה
למרואיין הבא, אל״מ (מיל).
רם רץ. הוא החל לשתות מ־בקבוק־הבירד.
שהיה מונח ל פניו,
בירך אתי הקהל בברכת
״לחיים,״ ויצר כחמש דקות
הפסקו•,־מאונס בתוכנית. רק לאחר
שהקהל החל לצחוק בקול,

תת-אלוף דני מט,

נשיא בית־הדין הצבאי לעיר-
עורים, התבקש על־ידי אשתו
נדיבה מט, בוקר אחד, להפעיל
ממטרת־צינור בגן ביתם,
לפני שהוא יוצא לעבודה. מט
אומנם עשה כן, פתח את הברז,
אך המים סירבו לצאת מהצינור.
נהגו של מט, שהיה במקום,
ראה כי הצינור התקפה
ורצה לשחרר אותו, אולם מט
צעק עליו בבהלה :״עזוב!
מישהו מהשכנים מציץ ! אחר-
כך הוא יילך ויגיד שאתה עובד
אצלי בגינה!״
3בדיון שנערך בישיבת
סיעת המערך בכנסת בנושא
משכורות ואש״ל חברי־הכנסת,
התעורר ויכוח חריף, שהופסק
על-ידי ח״כ צבי גרשוני,
אשר טען :״אני מבין כשמת-
ווכחים על שלמות הארץ, אבל
איך אתם יכולים להתווכח על
שלמות המשכורת 1״
8כשיצאה בשבוע שעבר
ח״כ מפ״ם השמאלנית, חייקה
גרוסמן, נגד החלטת הממשלה
בדבר ההתנחלות התעשייתית
במעלה־אדומים, קרא לעברה
ח״כ (ל״ע) יצחק גולן :״תיי קה,
איך את יכולה להתנגד
למשהו שהוא אדום?״

באוניברסיטת הנגב עבר בא ווירה
מתוחה ביותר, כשהסטודנטים
תוקפים את שני הדוברים
גם יחד. פעיל הגיב בזעם
על דברי הסטודנטים, קרא ל אחד
מהם ״שוואנץ,״ ולבסוף
הודיע למנחה, העתונאי מר״
דבי ארציאלי, אשר ניסה
למתן אותו, כי לעולם לא יד
פיע עוד בהנחייתו. מודעי, לעומת
זאת, התעקש להסביר
ארוכות לצעיר ׳משכונת־עוני
את העקרונות המדעיים של
כלכלת המדינה, אך לא הצליח
לעמוד מול התשובה הפשוטה
של הצעיר :״לנו אין מה לא כול

8השפה הגרמנית מלאה
מלכודות — כך גילה לאחרונה
כתב הטלוויזיה בגרמניה,
רץ כן־ישי, שהשתדל לל מוד
את השפה בתוקף תפקידו.
בבקרו במיסעדה מהודרת, בלוויית
אורחים, נטל בן־ישי את
התפריט הגרמני לידיו בביטחון
רב, אך לא הבין את הכתוב בו.
כדי לחפות על אי־ביטחונו ה לשוני,
הזמין לכל המסובים את
המנה היחידה שהבין — אווז.
כשהגיעו המנות, אחרי עיכוב
ניכר, נסתבר כי בן־ישי החליף
את המילה ״גאנז״ (אווז) במילה
״גאנץ״ (שלם) — וכל אחד
מיושבי השולחן קיבל חזירון
שלם.

כל אמת־בנייה. אליעזר קפ
ויכוח
בין חברי־הכנסת

יצחק מודעי ומאיר פעיל

אחדהצל מי ם חיי תי־

קים בארץ, ציל ם ביי
״ 111 שבוע
שעבר ב מי שחק הכדורגל בין ק בו צו ת בני״י הוד הוה כו חרמת־גן,
א שר נערך על מיגרש בני־י הו דהוהסתייםב תו צאה . 2:1זי ס ־
קינ דהחליק על הבוץ ש הי ה במיגר ש, נפל נ פיל ת־ צ ל מי ם ידועה,
על יד י מין, כ ש הוא מגן על המצלמה שבידו השמא לי ת. הו א
צול ם על־ידי צל ם־ עי תונו תאחר, א רי ה קנ פ ר, ש הי הגם הו א שם.

העולם הז ה 1944

א 1שי ם
עזב קול את הבמה כשמנחד,
התוכנית יעקב (״יענקלה״)
אגמון מסביר לקהל :״אתם
רואים כמה קשה להיפרד מ כיסא?״

8באותה תוכנית סיפר
קול, כי אין לו לישכה בתל־אביב,
וכי ״מי שרוצה לדבר
איתי, יכול לבוא אלי למישרד
בירושלים.״ מישהו מהקהל קרא
לעברו :״או למלה ח
ברמזו לכך שקול מתגורר בנד

כספים למען השרים המיסכנים
והרעבים של ישראל.
8 .באותה ישיבה סיפר
פלומין לחברי ועדת־הכספים
את הבדיחה על האיש שהגיע
לתחנת־דלק וביקש שימלאו לו
דלק בסכום של 10 לירות. ה מוכר
פנה אליו ושאל :״איפה
המצית שלך, אדוני?״

ה ט מפון ח!1טן שכב שאת העול
( 1,400,000,000 טמפוגי 0.1!.נמכרו בשנה שעברה ב־ 10$ארצות)

בלתי־נעימה 8תקרית אירעה בשבוע שעבר בין עד

בנימין ג״ בר

מי שהיה אלוף־מישנה בצה״ל
והקצין הבכיר ב״פרשה,״ וכיום
מנהל מיפעלים הסתדרותיים גדולים, היה אחד האורחים במסיבה
שערכה הפסלת אילנה גור (מתחבקת עם ג׳יבלי בתמונה) לכבוד
חנוכת ביתה החדש ביפו העתיקה. כמה ימים לפני״כן הוצב
פסל־השואה של אילנה ב״יד־ושם״ בירושלים .״השואה הפכה
לעסק מכניס ״,התלוצץ במסיבה החמשירן דידי מנוסי, כאשר
העיתונאית תמר מרוז מתקנת אותו :״זה הפך להיות עסק
העתיד.״ בין המשתתפים הרבים שהיו במסיבה העליזה בלטו
מנתח־הלב המפורסם, ד״ר דני גור, אחי בעלת־הבית, בעלת הגלריה
רות חפר עם בעלה חיים, עמוס אטינגר עם רעייתו העיתונאית
תמר אבידר, והפסיכיאטר ריצ׳ארד קורנהאוזר (מציץ מאחור).
לון־הפאר כמה ימים בכל ש בוע,
ומזמין לשם אנשים. קול
התרגז, הסמיק והשיב לקורא:
״אל תאמין למה שכתוב בעי תונים!
אני ׳מרוויח רק 1800
לירות לחודש, שמזה אני משלם
300 לירות מיסים עירוניים. ל עומת
זר, אני מכיר עעייתונאים
שמקבלים ארבע משכורות :
אחת מהעיתון שלהם׳ אחת מ עיתון
בחו״ל, אחת אולי מה רדיו
והטלוויזיה, ועוד אחת אני
לא יודע מאיפה.״ קול לא ציין
כמה הוא מקבל לחודש כהו צאות.

שתי שאלות, שהוצגו
לקול באותה תוכנית, לא שוד רו
אחר־כך ברדיו. אחת נגעה
לקישרי מישרד -עורכי־הדין
של חברו־לסיעה, השר גדעון
האוגר, עם בעלי בתי־מלון
גרמניים בתל״אביב, המקבלים
הלוואות ממישרד־ר,תיירות. ה שנייה
היתה על תפקיד חדש
במישרד־התיירות, שאותו סי דר
קול לח״כ יהודה שערי
ממיפלגתו, לאחר ששערי חדל
לכהן כסגן־שר.
81 חברי ועדת־ד,כספים של
הכנסת, אשר דנה בשבוע שע בר
בהוצאות השרים, הופתעו
כאשר ח״כ (ליכוד) יחזקאל
פלומין העביר ביניהם עצומה,
שקראה לארגן יום־סרט לאיסוף

רך-הדין מיכאל פידץ לבין
שופט בית־המישפט המחוזי ב־תל־אביב,
שלמה הלמוט
לוונברג. פירון ייצג את התעשיין
היינריד קדנציה
אשר נגד מיפעליו הוגשה בק שה
למינוי כונס־נכסים. כאשר
נעתר לוונברג לבקשה, והורה
לכונס־הנכסים למכור מיפעלו
של קדנציה, קפץ פירון על רגליו
ואמר לשופט :״מה הולך
כאן?״ הסיר את גלימתו ויצא
בהפגנתיות מאולם ב״ת־המיש-
פט באמצע קריאת ההחלטה.
׳ 8ח״כ עקיכא נו!? היה
בשבוע שעבר חבר־הכנסת הראשון
שעלה לבימת הנואמים
כשידיו מלוכלכות בגריז. נוף
עסק בתיקון מכוניתו במיגרש
החנייה של הכנסת, כשלפתע
יצאה למיגרש מזכירתו, אנה,
והודיע לו כי תורו לנאום יגיע
בעוד שתי דקות. נוף מיהר ישר
אל הדוכן, מבלי שהספיק לרחוץ
את ידיו המשומנות.
81 איש יחסי־הציבור יועד
(״עדי״) אבישר הסתובב בש בוע
שעבר בתל-אביב, כשהוא
מתחנן בפני עיחונאי-ידידים
להשמיץ אותו :״תכתבו עלי
שאני גנב ומושחת,״ התחנן
עדי ,״כשקוראים היום עיתונים,
מסתבר שרק גנבים ומושחתים
מצליחים היום בחיים.״

הי• חו סוטי ה 11ם או -ב ה
טמפון 0;1>.הטמפון הקטן, הנוח׳ והבטוח ביותר בעול ם נו תן ל ר הרג שה מ שוחרר ת
וחופשית. תוכלי ללבו ש מכנסיים קצרים והדוקים או ביקיני. תוכלי לרקוד, לטייל,
לטבול באמבט ולרחוץ בים בבטחון מלא.
ן בוו טו ס בי בה ח טו ב ב עו למב טי ח א מי ת ה מו חלטת
[לטמ פון 0.6 .העשוי צמר גפן כבו ש כו שר ספיגה שאין ל אף
טמפון. ל עו מ ת טמפוני ם אחרים המת ארכי םעם הספיגה,
טמפון. נ 0.1׳מתרחב ע ם הספיגה ולכן, כ כל שהוא סו פג יותר
כן הוא סוגר טוב יותר אתפתח הנר תיק ו מונע כ ל תזוזה
או דליפה( .טבלי טמפון ב כו ס מים ותיווכחי בכו שר הספיג ה
1המצויין שלו).
ט מ פון 0.11.חוסן יום בסחרור ו טוו ס ריח וונ
ט מ פון.נ 0,1סופג אתהדם מיד עםצא תו מן הרח ם לבן, הו א חו סרלר יום ב מ חזו ר
החודשי כיוון שבאופן טבעי, עושה הדםאתדר כו החוצ ה במשר 24 שעות.
האטימה ה מו חל ט ת של הטמפון 0 .0 .מונ ע ת היווצרות ריח ר ע הנגר ם כ תו צאה
מ מג ע המד ע ם האויר.
ט ח בון 0.11.נוח ביותר לטו חוו ט
טמפון 0.15.קטן מ שפתון ולכן קל ונו חלשא תו בארנק. טמפון |
0.15.נ כנ ס ל תו ר גופר ב ק לו ת תו ר שניות בעזרת אצבע
הנ שארת נ קי ה! ללא כל אביזרי עזר שיש צורר להפטר מהם|
לאחר השמוש.
ט מ בון 0.11.מ מ אי חלמ בנ ה ה אנ טו מי ה פני מי
טמפון 0.15.תוכנן ו פו תחע״י צוות גיניקולוגים מומחים, כ ר
שיכנס ע מוק ל תו ר הנר תיק לאיזור בו אין עצבים רגישים
הגורמים לכאב, או אי נו חו ת.
הכנסת נכוגזז הכנסוז ל א נבונ תלא מספיק ע מוק.

! 0.0.מיני-ל ב תולו ת ו לנ ע רו ת זנ טי רו ת
ן החידוש הבלעדי האחרון של 0.15.הו א טמפון מיני המיועד
ןלב תו לו ת ולנ ערו ת צעירות. ע ם 0.15.מיני אין כל חשש לפגיע ה
1ב ק רו ם הבתולים, כיוון שהוא כ ה קטן ונ כנ ס בדיוק לפתח
* ב ק רו ם דרכו עובר הדם.
במקרה של כאב קל ב שמוש הראשון, יש ל ד חו ת השמוש
1ב־ 4—3חוד שים).

!.בס בי 3ד רגו ת ס פי ג ה
נור מל — למר בי ת הנשים.
מיני — לנ ערו ת, ל ב תו לו ת ולנ שים ע ם דימו ם מועט — בעיקר בימים האחרוני ם
של המחזור א צל נשים המ שתמ שו ת בגלול ה ל מניע ת הריון.
אקסטרה — לנ שים ע ם די מום ר ב בעיקר ביומיים הרא שונים של המחזור.

פירסום מלניק
העו ל ם הז ה 1944