גליון 1945 מתאריך 11 בדצמבר 1974

ה א ^ו ך

אבדה אדן

העורך והמייסד הראשון :
ד״ר מלכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
ב. מיכאל, חנוך מרמרי, אפרים סידון.
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

עסה לך

האמתעלה־ 8ב או ק׳ :1973

״אני ליכלכתי? -הוא ליכלן!״

כבוד הרב,
קראתי בעיתון שאתה מתיר להשתמש
בגלולה בסייגים מסויימים. האמנם ו
לש. נ .המיואשת מירושלים,
אכן, אמרתי שמותר להשתמש בגלו־לה,
ואכן בסייגים מסויימים. אן לעומת
זאת הגלולה מותרת בשימוש ללא הג־בלה
לצרכי נוי, כגון — סידור פרחים,
איזון קוגלאגערים, או כקוביות לילד.
גברים רשאים להשתמש בגלולה רק ל־אחר
צאת החג. ישישות — כאוות נפשן,
באין אונס. כאשר יש אונס אין לקחת,
מחשש עורלה.
כבוד הרב,
בפסק־ההלכה שלן נאמר שאם יש ל־אדם
בן ובת רשאית אשתו לנטול גלולה.
שאלתי היא: אני אב לארבעים ושבע
בנים. אשתי בהריון. עד מתי ז

קטעים אותנטיים מיומן המלחמה של מפקד בכיר
״אני הייתי כסדר גמור. זה הוא שליכלף.״ כף אמר לנו האלון? א.
פששאלנוהו לפשר האשמותיו של האלון? ג( .אותיות כרויות).
הוא גם טרח והכיא כפנינו הוכחה ניצחת לחיזוק טיעוניו: סרטי
הקלטה אותנטיים מתוך יומן אישי שהקליט כמהלך הקרכות. האזינו נא :
: 0535 מהמבצעים מודיעים שפצ׳יאוו
פצ׳יאאאווו בזזזזט טטט טססם
סס אנחנו מעבירים את גדוד
טרררטט טררררטטסס לכיוון

צומת זזזזבענג בוווומס. עד
עכשיו הכל כשורה.
: 0812 אלוף ג׳ מתקשר ומציע ש־

נ שי אי ם ורוח

לג. ד .החרמן מפ״ת,
עד שתהייה לך בת. קודם להולדת בת,
אסור לאשתך לנטול מן הגלולה. שתנטול
לולב בינתיים.

או מ רי ם, נ שיאים ורוח...
וחבר מ חז״ל לי הסבי ר
שהקשר הוכ ח כב טו ח
תודו ת לנשיא, מר קציר.

כבוד הרב,
בעיתון היה כתוב, בשמך, שחובה עלי נו
ללדת הרבה ילדים בגלל המצב.הבט־

זה ה ת חי ל
עם ני חו ח
״א שמנו ! ״
ואחר כך :

ב תרועה על הפער
פ ר חי ם חלו מי,
הו סי ף הו א בצער
ליכוד ל או מי.

אז א ח רי ״הפצצה ה א טו מי ת ״
אני, ואולי זה מוזר,
מעדיף צו מו ת על-יד ״ א רו ס״
— ופת או םקצתחסר לי שזר.

צו !השעה :
לשכת־גיוס בצוואר הרחם.
חוני. בכוונתי ללדת 14 בחורי ישיבה
ו־ 12 בנות דתיות. האם עלי לקחת
גלולות ו
לל. ו .הצדקת מבני־ברק,
המצב הבטחוני אינו חל על בחורי-
ישיבות ועל בנות״דתיות.
כבוד הרב,
בעקבות קריאתך להגברת הילודה ה-
בטחונית, אני מתכוונת ללדת הרבה חיילים.
כיצד עלי לעשות זאת ו
לט. פ .מנווה־צה״ל,
עם התקרב רגע הלידה, זחלי נא לתוך
הטנק הקרוב לביתך, וחמליטי ארבעה
וולדות זכרים. אחד למושב הנהג, אחד
למושב התותחן, אחד למושב הטען־קשר,
ואחד חשוף בצריח.

יש בעיות

כשאני שומע א ת ראש־הממשלה שלי בזמן האחרון, אני בפירוש
מרחם עליו, על האיש השקט הזה, הנושא בעול כל בעיות המדינה.
יש לו, למשל, בעיית חמורה עם המעצמות. אני בטוח שמדי לילה
הוא מתעורר שטור-זיעה-קרה בגלל החשש שמא יגיעו להסכמה ביניהן
בעניין המזרח-התיכון. רק זה עוד חסר לנו. שיסכימו. הרי כל הכיח
ילך, וגם קצת שטחים.
או ז׳נבה. ז׳נבה זו פרובלמה אמיתית. שערותיו של האיש ממש
הלבינו נוכח הסיכוי שיגררו אותו לז׳נבה. אני מבין אותו. בז׳נבה יש
ערבים ! ל א הולכים למקומות שיש שם ערבים. כל אם יודעת זאת.
בל ילד.
וחוסיין זאת גם בעייה. אבל לא כל-כ ר גדולה. הוא לא רוצה לדב ר
איתנו, אז אפשר לרצות לדבר איתו, ולדחות א ת הבעייה עד לרגע
שבו הוא שוב ירצה לדבר איתנו. אבל גם בעייה דחוייה היא בעייה.
יושבת בשיפולי הראש ומנקרת.
וכשאני שומע אותו אומר בקול חדור תיקוה, שאם ישחק לנו
המזל, ואם השם יעזור, אז הרוסים והאמריקאיים ימשיכו לריב, ועידת
ז׳נבה ל א תתקיים, וחוסיין ימשיך לשחק בברוגז, והסורים ימשיכו לה ת עקש,
והפלשתינאיים ישארו ב שדה-הקרב, ואנחנו נמשיך לשחק על
זמן, ולהדק א ת החגורה, ונתכונן, ונתאמן, ונתח של, ונתעצם ונתעצם
ונתעצם ונתעצסעצסצם ...אז יכול נוכל להם, וננצח, אני בפירוש מאחל
לו שישחק לו המזל, ושהשם יעזור לו, ושננצח.
כבר יותר טוב לנצח מאשר לר או תאת האיש סובל.
וחוץ מזה מה יש לנו להפסיד?

דזזזזדד. אמרתי לו שציף ציף
ציף צצ ...הוא ענה שצזזזזזדד.
ליכלך, הברנש.
: 1055 המצרים מקדמים כוחות לכיוון
רטטטטץ ץץ זזטטט. נתתי הוראה
לרפפפטססס לכתוש או תם,
למרות מה שג׳ אמר. ה פעולה
מתבצעת לשביעות
רצוני;.
: 1440 גליו גליווו טרטטרררר מודיע
שיש להם בעיות. ללא הסוס
שלחתי את פרפפפם לחילוץ.
פרפפפם יצא לציר צ׳יריבים־
צ׳יריבום. הכל בסדר.
: 1625 מהמטה מודיעים שזטטטדדד
יורד טרידליפום, מוסיף טורד
טרידליפום. שלחתי את טרללה
לתגבר את שוובידובידה ואת
טרים טים טים. עכשיו משתל טים
על העניינים. הטנקים של
דינגאדינג דופקים אותם.
: 1915 מהמבצעים מדווחים על פה־פה־פה־פם.
שלחנו סיוע אוירי
— אין פה־פה־פה־פם. שוב
ליכלד, זה האלוף ג׳ .מזל
שאני כאן.
היומן המוקלט עומד לצאת בקרוב
לאור בתקלי ט מאריך־נגן,
מלווה בדברי פר שנות והסבר של
ח. הרצוג.
הזמן עוד היום אצל מוכר התקליטים
שלך !

אני מוו תר!
אני מצטרף אל מנייתכם אל ראש
הממשלה. ומיכן להצטרף למבצע
אחרי״ על ירי מחן דוגמה אישיתשל חסכון וויתור על טובות הנאה
למען ישראל. אני מוכן להתחייב
לויתורים הבאים:

כתובתי ..ילל./ מקצועי התימה ^ 3
•) תנועת שינוי תעביר התחייבויות
אלה בצירוף התחייבויות חבריה

מ מי שנ תו של מ יי ס דו —בל המציל
שתי נפשות מישראל :
מצילתיים !

ד״ר זוארץ
__(בשעת ביקור במצילת־ציון)

חידון הסמל 1974
מערכת ״ 2 0 0הארץ״ ,בשיתוף עם משרד כירסום ידוע, גאה
להציג בפניך את חידון הסמלים לשנת .1974
כפי שתראה, מודפסים בעמוד זה סמלים וסיסמאות. עליך להת־אים
לבל סמל את ההגדרה הנכונה. פתרונות יש לשלוח לעיירות

הפיתוח, הסובלות ממחסור ניכר בפתרונות.
כבל שתשלח יותר מעטפות, פן יגדלו הוצאותיך*.
עובדי מערבת ״ 2 0 0הארץ״ וכני משפחותיהם לא צריכים
לשלוח פתרונות (זה בסדר, אנחנו נדאג.).

רא שון:

אוטו משפריץ מינו

עי { 1 6 2

המכונית העליזה והמתיזה לכל
המשפחה. נזצויינת לפיקניקים,
לטושים ולעצו־ווז־עם .״אל תאמר
פוצצוז — אם לא השפרצת !״

פרס תנחומים :

ע ...ישראל

100 המלצות לדרגת סמל.
4,370 טיולים בני יום אחד לאגם
החולה* .
26,000 פצעי בגרות באריזת״שי.
45,000 תעודות אזרח״כבוד נהלל.
3,500,000,000 חבילות ״נבבן״ —
הכלב המובן למטבח ולשולחן.
שחוט, מרוט ומנוקה.
לא כולל מסים.

הגדרות:

״לציונות, לסוציאליזם ולאה־וות־עמים!״
— המפלגה הנג ררת
ביותר בישראל. אל תא מר
מחר, חדש עוד היום את
מינוי חגרירה שלך. סניפים
בכל ההתיישבות העובדת.

עיתונם של ערביי השטחים
(עיתון פועלי ישראל).

המן אמריקאי — צורר־יהו־דים
נודע וממושקף .״קיסי־קיסי
בנזונה, בכל זמן ולכל
עונה.״

ד .״גמד — אבל עם ...כזה !״ מפעלי
״על הזין״ לעידוד הילודה
.״הפלות מנעת — חייל
לצה״ל הנפקת!״

לשינה טובה ועמוקה, לא הר חק
מהר המנוחות: מנוחה
שלמה באולמות מ׳מוזגי-אויר,
מזנון, טלוויזיה, קריאות בי ניים,
נאומים חינם — אל תח מיצו
! אמור גם אתה :״יש לי
יום יום ח״כ״.

ספריי-מולדת — ״תיאודוראנט
הרצל״ .הספריי הנהדר לצי פוי
כל נאחס. לריפוי כל פעחס,
לגיבוי כל דרעק ולחיפוי בל
שמעק.

ז .״הערבי המשובח לבניין ול מטבח״
מתוצרת מעבדות טול־ידאגו
בע״מ. אל תאמר ערבי
טוב זה ערבי מת. אמור :״ער־בי־טול
זה ערבי חי!״
ה. החטיף הפיקאנטי — בואינג
747 בארבעה טעמים: סומ סום,
לימון, מנטה וקינמון.
מומלץ ע״י אש״ף המטבח
שלנו.
ט. תחליף־נשיא דל-קלוריות בריח
פרחים נעים. צועק פער
— קוקו, דורש ליכוד — קוקו,
פצצת-אטום — קוקו, קוקו,
קוקו. מדבר ומזמר עברית.
נשיא ותיווכחי!

משחת הפלא לעיצוב האיש יות.
בגווני דיין־ויולאט, שתן־
פינק, טל-ברודי. להשיג בא־ריזמה
חסכונית ל 10-שנות
שלום.

הידיד הנאמן שלך. טיפול
קוסמטי מסור בסגנון אישי-
לוחץ: מריטה, עקירה, ניכוי,
חפיפה, עיקול ופדיקיור.
עיר ללא רחמים.
״הרבנות הראשית — עזרתה
לך תושיט״ .מחתנת רווקים,
מטהרת ממזרים, מממזרת נשואים,
מגרשת שדים. לספרדים :
בימים א׳׳ ג׳ ה׳ .לאשכנזים:
ב׳ ד׳ ר. כשר בהשגחת ה רבנות.
הנם
הנמס לכל הזדמנות. נם
ביוכימי עם אנזימים בטעם
משיחי. להשיג בדגמי ״מכבי״,
״בר־כוכבא״ ,״קדש״ ו״ששת־הימים״
.אל תהסס — סמוך על

הייה בין המשקיעים חלבם
ודמם בבניין הארץ .״החלוץ
— לוואדוץ!״
החושך האלקטרוני החדיש —
מוצר איכות נוסף של חברת
החשמל. כל סוגי האפילה.
מומלץ לרמזורים. כל הקונה
חושך באריזת ענק יזכה בחו ברת
של ששה מתכוני התנצ־

לות על הפסקה בזרם.
יז. גוש ״אמונים הגוש —
הנלחם בשממה, בערבי וב־יתוש״
.כיפות סרוגות במיטב
דגמי האופנה תוצרת חוץ על
פי עיצובו של אופנאי הצמרת
מר״ן קוקו שאנל. מומלץ ל פיקניקים.

.״שימורי גרוש — ראויים ל שימוש״
.קופסת השימורים ה מהפכנית
הבולעת אגורות.
״בקק״ל — הגרוש נתן טיול
למנכ״ל״ .תרום והתרם את
ידידיך.
יט. עוכר ישראל. כינוי הגנאי ה שימושי
והחביב. ניתן להשיג
בדגמי ״קומוניסט״ ,״הומו״,
״תבוסתן״ ,ו״יפה־נפש״ .לאק דמאים
הנחה.
כ .״טוב למות בעד הסיסמה
לכל מאורע: לחתונות, למסי בות
וללוויות. מוצר אוריגי־נאלי
של חברת ״האריה״ .ה פנינה
הנכונה לכל נאום. בונה
קריירות. זכור! נאום ללא
סיסמא — אינו נאום. בהנחה
לקציני מוראל.

כאילו היו בין החברה לישראל וקבוצת ריגר ״כספים
סיבוביים.״ הוא טען כי כל השקעות והלוואות
הגרמנים בחברה היו בתום־לב, וכי לא נכון שכס פים
שהחברה לישראל נתנה לחברות של רוזנבאום
עברו לגרמנים, שהשקיעו אותם כספים עצמם שוב
בחברה לישראל.

גידפה חדשה זו של צור היא כניגוד
מוחלט למה שאמר לצוות־החוקרים של
,,צי״ס״ ,שם טען פי הכספים הסיכוכיים
נועדו לפתור את הגכלות החוקים הגרמניים,
וכי דרך קכלת ההלוואות מקכוצת רי־גר
היתה כניגוד לחוק.

חהר צו ג -
מנ כ ״ ל
באר צו ת־ ה ב רי ת
הרמזים על מינוי אישיות ככירה כמנהל
כל ההשכרה הישראלית כארצות-הכרית
מכוונים אל חיים הרצוג.
למעשה ככר הוסכם על כך כין יגאל
אלון(האחראי על כך) וכין אהרון יריכ (ה אחראי
להפכרה כארץ) ,והדכר תלוי עתה
כהרצוג עצמו.

אלון מונדיף
אוש ד״ן
בקשר עם מינוי חיים הרצוג, שהוא איש רפ״י
(למרות היותו גיסו של אבא אבן) ,נמתחת בחוגים
מיפלגתיים ביקורת על יגאל אלון.

מכקריו מכיעים פליאה על כך שאלון
מעדיה למסור עמדות־מפתח לחסידי משה
ותא ״ל (מיל ).ישעיהו (״שעיה״) רכיכ, מי
שהיה ראש לישכתו של משה דיין, שנתמנה
כראש מחלקת-החקר המחודשת כמיש
רד־החוץ.

הרוסי: עראפאת
ט בי רבישראל
יאסר עראפאת אמר כשיחת־רקע עם
ראשי רדיו מוסקכה כי הוא מוכן להכיר כמדינת
ישראל, כגכולות ה־ 4כיוני, כתנאי
שמדינת ישראל תכיר כמדינה פלסטינית
כשטחים המוחזקים, וכן כי תכיר כאירגון
אש״ף כנציג העם הפלסטיני.
זאת מסרו נציגים רוסיים מוסמכים לישראלים,
שהיו לאחרונה בברית־המועצות. הרוסים אמרו גם
שלא היו כל חילוקי־דיעות בין ברית־המועצות ל־עראפאת,
ושבין מישלחת אש״ף לראש־ממשלת
ברית־המועצות אלכסיי קוסיגין היתד. הבנה מלאה.

דו ברחדשלספיר
דוכר מישרד־האוצר, גיורא מורג, יעכור
לשמש כדוכרו של יושכ-ראש הנהלת הסוכנות
היהודית, פינחס ספיר. ספיר החליט כי
כדי להילחם במתקיפיו על רקע הפרשיות הכלכליות
האחרונות, הוא אינו יכול להסתפק בדובר הסוכ נות,
משה קלכהיים, האמור להיות דובר של כל
חברי הנהלת הסוכנות.

שבו עוו־ טלוו-ז־ החדש
בתחילת ינואר יופיע שבועון חדש, שיוקדש כולו
לתוכניות הטלוויזיה, הרדיו והצגות־הבידור ה שונות.
העורך
והמו״ל יהיה העיתונאי חזי כרמל, המוציא
בטאון־מידע באנגלית לחו״ל בשם פוקוס. שם
שבועון הטלוויזיה יהיה מבט אחד.

צור מ שנ ה גי ר ס תו
בחקירתו במישטרה הכחיש מיכאל צור מכל־וכל

חוקרי המישטרה הציגו בפני מיכאל צור פרוטוקול
של הנהלת החברה לישראל ובה ציטוטים של
מנכ״ל בנק לאומי, ארנסט יפה, המערער על אופן
ביצוע הסיבוב הכספי, ומסתמך על טיוטת חוזה בין
קבוצת ריגר למיכאל צור. חוקרי המישטרה לא הצ ליחו,
עד כה, לגלות את טיוטת החוזה המוזכרת ב פרוטוקול,
ומיכאל צור מכחיש את עצם קיומה. בלי
טיוטה זו אין למישטרה הוכחה כי הכספים שקבוצת
ריגר הילוותה לחברה לישראל מקורם בחברות יש ראליות.

כתיק
זה עלולה להמשך לפחות ארכעה חודשים.

ר ־ ל ב: ל א 31ג ש תי
עם א בן וחוס!
שר המיסחר והתעשייה חיים בר־לב, הכחיש ה שבוע
בצורה אלגנטית את טענתו של מי שהיה שר־החוץ,
אבא אבן, כי הוא נכח בפגישות שקיים אבן
עם המלך חוסיין. בר־לב לא הכחיש אומנם שהוא
עצמו נפגש עם חוסיין בתקופה שבה כיהן כרמטכ״ל,
אולם בתוכנית הרדיו יום שישי הקצר בגלי־צה״ל
אמר :

״לא השתתפתי אף פעם כפגישה כה
נכחו אכא אכן והמלך חוסיין.״

קו 4בת׳יא

ה ר שו תמחפשת

(1311־ ל ר -דיו ג

חו מרי״בנ״ן

התחנה הסופית של קו האוטובוסים מם׳ 4בצפון
תל-אביב, תועתק מסוף רחוב דיזנגוף לתחנה חדשה
ההולכת ונבנית בין תחנת הכוח רידינג לבין איזור
ל׳ שמצפון לירקון. באיזור אין כל מבני מגורים,
אבל לעומת זאת מכשירה חברת נתיבי איילון לידו
מיגרש־חנייה ענקי.

חוקרי הרשות־לניירות־ערך, וכן אנשי
אגף מטכע זר כאוצר, מחפשים עדיין מה
עשתה ״החכרה לישראל״ כ 2-מיליון דולר,
שקיכלה מן האוצר, ושאותם נתנה להכרה
ואדוצית של רוזנכאום, איי־אף־איי־טי.
בבקשה להקצבת המטבע באוצר נאמר כי החב רה
תקנה בכסף חומרי־בניין עבור המלונות שתקים
החברה לישראל. בידי האוצר אישורים כי בספטמבר
השנה הודיעה החברה שהחזירה את הכסף
לחברה ואדוצית אחרת של רוזנבאום, אינטרנשיונל
קרדיט טראסט. ברור כי בכסף לא ניקנו חומרי-
בניין, וכי הוא הוצא מן האוצר במירמה.

צור מו הלאת
החברה לי שראל
מיכאל צור ממשיך, למרות הכל, לנהל
את ״החכרה לישראל״ .לפני כמה ימים כי
קש צור מאיש-עסקים יהודי, שטס לדרום־
אפריקה, להודיע למיליונר היהודי שם, מורים
לאכנאר, כי כימים הקרוכים תמולא
הכטחת צור, ולאכנאר ייכחר למועצת־ה־מנהלים
של ״החכרה לישראל״.

ח קי רתה מי שטרה:
לפחות 4חו ד שי ם
חוקרי המדור לחקירת הונאה שבמטה הארצי של
המישטרה, שעליהם הוטל לפענת את פרשת החברה
לישראל, מביעים את דעתם שלא יהיו מסקנות סופיות
בעתיד הקרוב.

עקכ החומר הרם העומד להיכדק, טוענים
אנשיו של סגן־ניצכ זיגל כי החקירה

הכוונה היא שהכאים לעיר כריככם ה

די ק חוז ר
ל עו להבטח
האמרגן גיורא גודיק, אכי המחזמר
הישראלי, שכרחכ שעתו כחשאי מהארץ,
אחדי שפשט את המגל והס:תכך
כחוכות של מאות אלפי לידות,
עומד לחזור לעולם השעשועים. גד
:דיק, המסתתר כעיר פרנקפורט שבד־גרמניה,
עומד להפיק כגרמניה מחזמר
כשותפות עם יורד ישראל שעי

:שה הון כפרנקפודט.
כאמצעית אנשי-קשר פנה גודיק יד
כמאי הישראלי יואל זילכרג• ,שכיים
עכודו את המחזמר ״קזכלן׳׳ כארץ,
כהצעה לכוא לגרמניה ולכיים את ה-
המחזמר שהוא עומד להעלות שם.
גודיק, השומר את כתוכתו כסוד מ־י: השש מפני נושיו, כיקש להעכיר אליו
את התשוכח כאמצעית אנשי-הכי-
גייס. ככל הנראה ידחה זילכרג את ההצעה פרטי, מצפון, יוכלו להחנות את מכוניותיהם
כמיגרש זה ולהשתמש כאוטוכוסים לשם
נסיעות כעיר, כמטרה לחסוך דלק.

3שופטי חד שי
ל בי ה מ ״ שהמח חי

ח גי ג ת בו־־ מי צוו ה
3־ <0 0אלףל״־
מדיניות החיסכון והידוק החגורה לא מנעה
בעד סגן ראש עיריית אשקלון, ברוך אבר
חצירא, לערוך חגיגת בר־מיצווה לבנו יהודה,
בסכום שהגיע קרוב למאה אלף לירות. בח גיגה,
שנערכה במלון עי־שולמית באשקלון,
נטלו חלק כאלף מוזמנים, רובם בני העדה ה־מארוקאית
שסבו של חתן הבר־מיצווה, ישראל
אבו־חצירא, הוא כיום הסמכות הדתית העל יונה
שלהם.
לצורך המסיבה הובאו לאשקלון במכוניות
העירייה מבאר־שבע, מאה בקבוקי ויס קי
במחירים זולים יותר מאשר באשקלון וב תנאי
אשראי נוחים יותר. המסיבה הראוותנית
עוררה תרעומת בין תושבי אשקלון, שקבלו
כי מישטר־הצנע במדינה לא השפיע כלל על
פרנסי עירם.

שר-המישפטים, חיים צדוק, עומד למנות
החודש שלושה שופטים חדשים, שיתחילו
את עכודתם כחודש ינואר .1975
בגלל הצפיפות העצומה השוררת בבית־חמישפט
המחוזי בתל-אביב אין מקום לשופטים החדשים.
הבניין, שנבנה ב־ ,1966 לא תוכנן לטווח ארוך, וכבר
בשנת 1968 לא עמד בדרישות. נבדקת האפשרות
להוציא מן הבניין את בית חמישפט העירוני, השוכן
בו בצד בתי־המישפט המחוזי והשלום.

הכחשהוה תנ צ לו ת
העולם הזה ( )1943 פירסם כתבה תחת הכותרת
״עלייתו ונפילתו של מייק ברנט.״ בכתבה זו נקשר
אמרגנו של ברנט, שמעון וינטרוב, עם המיקרה.
התברר לנו כי הוטעינו, וכי למר ויינטרוב לא
היה קשר עם נפילתו של מייק ברנט, ולא היה ל דברינו
כל יסוד.
אנו מתנצלים בפני מר וינטרוב על הדברים ש נאמרו
בכתבה האמורה בקשר אליו, ועל אי־הנעי־מות
שנגרמה לו, ומבקשים את סליחתו.

ומיטי־ז^מי

116111

!1 1 1 1 1״
(110
(11081

מכתבים
הלקחים — לאן?

״העולם הזה״ .שבועון החדשות הישראלי י המערבת והמינהלה: תל
אביב, רחוב גורמן ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרם״ .מודפס ג״דפום החדש״ בע״מ, תל־אביב, רחוב כן־
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה בספי בע״מ
העורק הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה פע״מ.
עברה מאז כימעט שנה.
חבר צעיר של המערכת, חייל קרבי שהשתחרר
0זה עתה מצה״ל, בא אלינו בהתרגשות רבה וסיפר
לנו סיפור שזיעזע אותו. חבר ששירת עימו בצבא,
סמל, גילה לו פרטים על המתרחש סביב אישיותו של
האלוף שמואל גונן, ואשר נתגלו לו במהלך שירותו.
לדבריו, נקשר קשר כדי לגולל על גונן לבדו את כל האחריות לכל מחדלי המילחמה
ושגיאותיה בחזית הדרום — ובצורה זו לספק אליבי לכל האישים האחרים — פוליטיקאים

וקצינים.
הסיפור נתקבל במערכת בספקנות רבה. שמענו שמועות רבות שהטילו אור
שלילי על גונן. חשבנו שידידיו ממציאים את סיפור הקשר, כדי לגולל את האחריות מאליו.
אבל בהעולס הזה נהוג שאין פוסלים סיפור מבלי לבדקו. פתחנו בחקירה.
י לפעמים אני שואל את עצמי היה היה קורה אילו נתקל העולם הזה באלוף
גונן כמה חודשים לפני המילחמה.
״גורודיש״ היה חייל מיקצועי, בעל גישה ״ביטחוניסטית״ מובהקת, אדם שחי בחוג
הסגור של קצינים בכירים. העולם הזה, שהמציא את המונח ,׳ביטחוניזם,״ בוודאי לא היה
מקובל עליו.
ומאידך, גורודיש ייצג הרבה דברים שתמיד התנגדנו להם אינסטינקטיבית. יצא לו
שם של קצין נוקשה, אפילו מתנשא, שוחר־מישמעח קיצוני, טיפוס רחוק מן האידיאל
של המפקד העממי, שוחר־השלום, שטיפחנו בשבועון זה.
אילו היה מישהו מעלה אז אח האפשרות שדווקא השבועון המסדים יתייצב להגנתו
של גורודיש, וכי שום גוף אחר לא ירצה להגן עליו בשעת־צרה, היו שני הצדדים
מתייחסים לזה כאל בדיחה.

הפערים החברתיים והכלכליים בין הקבוצות
השונות באוכלוסייה בישראל.

קראתי בסיפוק רב את ״הנדון — דוג מה
אישית״ (העולם הזה ,)1942 מיכתבו
של אורי אבנרי לראש־הממשלה בעניין
הדוגמה האישית של זה האחרון. כן
קראתי את הכתבה של יגאל לביב ״לעצור
את כולם.״ הרעיון לעצור את גור-
מי־השחיתות כדי לגרום להלם בריא הוא
טוב, אך זוהי מישאלה תמימה ולא
יותר !
בוועד־הפועל גילה לפני זמן־מה מבקר-
ההסתדרות כי אחד ממנהלי־המחלקות שם
היה מעורב אישית בגניבת התמונות בבניין.
האם השתנה מעמדו של ראש־המח-
לקה כתוצאה ממסקנות המבקר?
האם הושלך מישהו לכלא בעיקבות
עיסקי סולל־בונה עם טיבור רוזנבאום?
האם הוגשמו כל המלצות ועדת־אגרנט
ככיתבן וכלשונן? ואם יושלך מישהו מהם
לכלא, האם ירצה את כל עונשו או יישב
זמן מגוחך ואחר־כך יקבל תפקיד בכיר
יותר?
עד שלא יקרה פה יום־כיפורים כלכלי
אמיתי (כגון התמוטטות של אחד הבנקים
הגדולים במדינה, על כל התוצאות ה כרוכות
בכך) ,ועד שלא יתחילו להפעיל
את הקנסות של עבירות שונות
במקום להעלות מחירים, לא יהיה שום
שינוי במצב השחיתות.

נח כהן, רמת־גן
מי אתה, עראפאת?

יבוא יום ונסיכויות־הנפט, מנהיגי
ערב ואפילו פלסטינים יקללו את היום
שבו שמעו על אש״ף, עראפאת ובומדיין.
השלישייה הזו פועלת לפי הוראותיה ולמען
אינטרסיה של פקינג.
זו, האחרונה, אינה מצליחה להסתיר את
שביעות־רצונה מהברדאק הבינלאומי, ומ קווה
ש־ 20 מיליון מובטלים בארה״ב יביאו
לבחירתו של נשיא ימני קיצוני. ואז, כל
מה שסין העממית צריכה לעשות זה לשבת
בשקט ולהסתכל איך ארצות־הברית וברית־

תלמידי כית־הספר
לעבודה סוציאלית,

האוניברסיטה העברית, ירושלים

הסתה פרועה
העולם הזה ( )1939 הכתיר במיסגדת ובתואר
נזיכתב השבוע דבריו של יורם ינובר
מרמת־גן, שאין להגדירם אלא כהסתה
פרועה, בעלת מימדי־רדיפה הזייתיים כנגד
אזרחים במדינתנו. נושא המיכתב :״כוח
נגד כוח״.
עלי לציין כי אינני שייך ל״מיליציה״.
אלפי פיראי-אדם הפאנאטים, אכולי אור גזמת
הכיבוש״ וכר שאליה מתייחס ה כותב.
מכל מקום, ואם להשתדל להבין את
כוונותיו דרך בליל דיברי־המשטמה, אין
ספק שמהאשמת הסקטור הזה (שאולי חובש
כיפות ברובו, ועלי לציין שוב כי
איני דווקא מחובשי הכיפה) בכינוי ״פא-
שיסטים״ ,״צמאי־דם״ ,יש לשער כי ל דעתו,
כל מה שי,ש לעשות הוא לתוקפם
בכוח, כי אין ממשלתנו ״חסרת הזיקפה
הרעיונית״ מסוגלת לעשות זאת.
תתחיל להתאמץ לחשוב קצת, מר ינובר.
העמד חשיבה מול חשיבה, אידיאה מול
אידיאה, ואז אולי !תגלה שליגיון־הזרים
שאתה ׳מנסה לגייס לשם כוח. נגד אוהבי
הארץ הזו (והרי תודה שהם כאלה) עלול
להיתקל, בסופו של דבר, בזיקפה רבוד
כוח מזו שלך.
ארנון לויתן, גבעתיים

מנפייס לבל עובי
בכתבה ״פשיטת עור״(העולם הזה )1944
ציינתם, תחת הכותרת ״הדוגמה הגרמנית,״
שבגרמניה מייצרים מגפיים לפי שלושה
עוביי רגליים: העבה, הבינונית והדקה.
כיוון שבעייה זו מעניינת אותי באופן
אישי, בייררתי אצל כמה חברות שלי הקונות
את מלתחתן בחו״ל והתברר לי,

פתחנו כחקירה, וחדרנו בעד מעבה הסודיות שעטף את העניין כולו.
נסתבר לנו כי אכן יש אמת בסיפור שהביא לנו אותו סמל זועם. היה קיים מעין
הסכם אילם, ואולי גם לא־כל־כך אילם, להפוך את גונן לשעיר־לעזאזל לכל החטאים
של כל הדרגים המדיניים והצבאיים שהיו אחראיים למה שהתחולל בדרום ביום־הכיפורים.
לגונן לא ניתנה כל אפשרות להתגונן מפני האשמות אלה, שהופצו עליו מאחרי גבו.
לא הובא כלפיו אישום מסויים כלשהו, וממילא לא ניתן לו לנסות להפריד את האישום.
נוצר סביבו עולם של קפקא. שום עיתון לא היה מוכן לנגוע בו. חבריו התרחקו ממנו,
מחשש מפני עינא בישא. הוא עצמו נשלח לגלות במרש״ל (מרחב שלמה).
כך נולד בראשית ינואר אחד המאמרים התופסים מקום נכבד בתולדות המאבקים של
העולם הזה :״פרשת דרייפוס״ (העולם הזה .)1897
לא יצאנו בו להגן על תפיסותיו הצבאיות או מעשיו המיקצועיים של גורודיש.
אז לא היינו עדיין די מומחים לעניין זה כדי לחוות דיעה לכאן ולכאן( .כיום אנחנו כבר
פרופסורים בנושא זה ).אולם התקוממנו נגד השיטה של הרשעה ללא אישום, הענשה י ללא מישפט, חריצת דין ללא ראיות.
אותו מאמר, יחד עם טיפולנו הנמרץ במישורים ציבוריים (כגון פנייה לשרי
הממשלה והבאת המידע לידיעת אישים בעלי־השפעה) גרמו לשבירת הקנונייה הראשונה.
קשר־השתיקה התמוטט, העניין נדון בממשלה ובדרגים אחרים, והוסכם שיש לברר את
העניין ברצינות.
בינתיים התחילה ועדת-אגרנט בפעולתה — ולמרבה הצער, המשיכה למעשה
בשיטה שנוצרה עוד לפניה: למקד את חקירת המחדלים ההיסטוריים של יום־הכיפורים
בכמה אישים צבאיים, כדי לטהר מראש מכל אחריות את. הדרגים הפוליטיים ואת
התפיסות הצבאיות ששלטו לפני המילחמה.
דו״ח־הביניים הראשון של הוועדה, שחיפה על גולדה ודיין, גרם לתוצאה הפוכה:
התגובה הנזעמת של הציבור הביאה להפלת ממשלת גולדה־דיין ולסילוק שניהם.
אולם לגבי החקירה הממשית, לא השתנה דבר. הוועדה הרשיעה, מבלי לתת
למורשעים הזדמנות הוגנת וחוקית להגן על עצמם כראוי. חוק ועדות החקירה, שנתן
לכל אזרח הזדמנות הוגנת להתגונן, הופר בגלוי.
בכמה וכמה מאמרים התריע העולם הזה נגד שיטה זו. גילינו את הפרשה המוזרת
של ״מיסמכי סימן־טוב״ המזוייפים, ובכך שפכנו אור על כל שיטת־העבודה הלקוייה
והרת־העוולות של הוועדה. הדבר לא עזר. הוועדה התעקשה להגן על שגיאותיה, תחת
להודות בהן ולתקנן. גם פניות לבית־המישפט העליון לא גרמו לשינוי המצב.
בינתיים הצטרפו מיטב המישפטנים בארץ לביקורת על יחסה של הוועדה לחוק-
ועדות־החקירה. ובימים האחרונים התפוצצה הפרשה הגדולה של מיסמכי־ברן, שהובאה
על־ידי גורודיש לבית־המישפט כהוכחה לעיוות שהיה מונח ביסוד עבודתה של ועדת-
אגרנט.
עכשיו כבר מוכנים כל עיתוני ישראל לטפל בעניין, להתווכח על טענות גורודיש,
להקדיש כותרות שמנות לגילוייו. בראש צועדים, כרגיל, אותם עיתונים שלא היו
מוכנים לטפל בטענותיו בשום מחיר, לפני עשרה חודשים, לפני שהעולם הזה לקח על
עצמו את הסיכון הבילעדי וחשף את האמת.
אנו רואים בכך ניצחון גדול למאבקנו — אישור לנכונות שיקול-הדעת של השבועון
המסדים ולחוש־האחריות שלו.
הוויכוח על חלקו של גורודיש במאורעות יום־הכיפורים עוד יימשך, בוודאי, זמן רב,
ותועלינה בו טענות לכאן ולכאן. אבל ברור כיום לכל שאכו היו לגורודיש טענות נכבדות —
ושהניסיון למנוע ממנו להשמיען ולנסות להוכיחן היה עוול
אישי ופגיעה ביכולתו של צה״ל ללמוד את לקחי המילחמה.
תהיה מסקנת ועדת־אגרנט כאשר תהיה — הוויכוח ״משך,
והמסקנה האמיתית תוסק בסופו של דבר על־ידי
היסטוריונים צבאיים אובייקטיביים. בגיליון זה ננסה
לעזור להם.

רגליים גרמניות ומגפיים
לכל עובי
המועצות לוחצות על הכפתורים הגרעיניים.
יש בעייה פלסטינית, אך לא היסודות
הקיצוניים יפתרו אותה. להיפך, הם מעוניי-
ינים שבעייה זו תחריף ותשית את מטרתם
הסופית, שהינה מילחמה גרעינית בין שתי
מעצמות־העל.
.א. קופל, אנטוורפן, בלגיה.

קריאה לממשלה
המדיניות הכלכלית החדשה, שהביאה ל עלייה
תלולה במחיריהם של מרבית מוצרי
היסוד, עלולה לפגוע קשות ברמת־החיים
של שכבות אוכלוסייה רחבות בישראל
בעלות הכנסה מעטה. באוכלוסייה זו כלו לים
לא רק נתמכי־יסעד ומישפחות מרובות-
ילדים, אלא גם שיכבה שלמה של עובדים
בעלי הכנסה נמוכה.
כעובדים סוציאליים בעתיד הקרוב, העומדים
להתמודד עם בעיותיה החברתיות
הקשות של המדינה, אנו קוראים לממ שלה
להודיע מייד על תוכניתה למתן פיצוי
לכל המישפחות מועטות־ההכנסה, כדי לא
לפגוע ברמת־החיים הנמוכה בלאו־הכי של
מישפחות רבות בישראל, וכדי להבטיח
שבתקופה קריטית זו בחיינו לא יורחבו

לתדהמתי, שהבדלה זו בין המגפיים קיימת
כימעט רק בגרמניה.
ייתכן שזה מפני שאצל הגרמניות,
כמו אצלנו, יש לנשים מיבני״רגליים שו נים•
אצל האנגליות, למשל, כימעט שאין
בעייה כזו. למרבית הנשים האנגליות
רגליים דקות, כך •שהצורך בסוגי מגפיים
שונים לא מתעורר בכלל.
הלוואי שהיינו יכולים להגיע גם כאן
למצב כזה שכל אישה תוכל להתאים לה
את הפריטים המתאימים לה בדיוק (או
בערך) .אז נוכל למנוע את המחזות המגוחכים
שמסתובבים ברחובות העיר, של
בחורות עם רגליים •שמנות שנועלות ׳מג פיים
לוחצות ו״ינשפכות״ מתוכם, ושל
בחורות עם רגליים צנומות שהמגפיים
״ש׳טים״ עליהן.
מיקי בספי, חיפה
י• ההתאמה הגרמנית — ראי תמונה.

הצעה לסגוביס
הצעה למדבקה בחלון האחורי של מכו־ניות־פאר
:״׳סנוב ! בבית-שאן כבר היית?״
י. טל, חיפה
העולם הזה 1945

מכתבים

עם שמיכות !כרים

חרכע הנכון
מייד לאחר מיליחמת ששת־הימים, הציע
חבר־הכנסת דאז אורי אבנרי, לראש־הממשלה
המנוח לוי אשכול, להושיט יד
לתושבי הגדה המערבית ורצועת עזה, ולכונן
מדינה פלסטינית לצד ישראל.
ההיסטוריה תשפוט אם לא השמטנו מ ידינו
את ההזדמנות הטובה ביותר לפיתרון
הבעייה הישראלית־פלסטינית.
הפילוסוף המנוח מרטין בובר אמר פעם :
״רגע לפני או רגע אחרי יכול להיות
מאוחר מדי.״
צריך לנצל את הרגע הנכון!
מרדכי שלם, קופנהגן, דנמרק

\1זז ז סז ח

• מיכתבו של אורי אבנרי ללוי אשכול
נכתב בתוך המילחמה (יום ,)14.6.67
ולא אחריה• הוא פורסם במלואו בגיליון
העולם הזה (.)1554

דיין הצייר! ז־יש
לי הרגשה שהעולם הזה מתכוון
לערוך סולחה עם משה דיין, לאחר הדב רים
המפתיעים והמוזרים שקראתי בגיליון
מם׳ .1942
אצטט ממדור השטחים כי לעומת
כישלונותיו של דיין בשטחים האחרים,
הוא הצטיין בגישה רגישה לבעיית השט חים
המוחזקים. הוא הקפיד שלא ליצור
קדושים מעונים, ולא לעורר מתיחות ש ניתן
היה-למנעה.״
״...התעוררו לפתע השטחים המוחזקים.
דגלים פלסטיניים הופיעו ברחובות, יחד עם
תיכוניסטים אחוזי התלהבות לאומית. הי תד,
זו תגובה טבעית, והשכל הישר היה
צריך לצוות על המימשל הצבאי להתייחס
אליה בגמישות, בסובלנות מירבית, במי־נימום
של אלימות. כך, בוודאי, היה נוהג
דיין.״
במינימום של אלימות...
כמה פנים יש להעולם הזה?
אליעזר פומרנץ, נהריה
#ציינו עובדות. כפי שציינו לא פעם,
שירתה מדיניות מחוכמת.זו של ד ען להרדמת
האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים המוחזקים
— ועל כן שירתה מטרה שלילית
וקיצרת־רואי. אך אין להתווכח על עצם
העובדה.

8ופר־רמטכ״ל
אני לא מבין את כל אלה שדורשים
להחזיר את אריק שרון לצבא. לפי הכתבה
שלכם סופר־רמטכ״ל (העולם הזה ,)1944
הרי יותר חשוב לצבא שהוא. ישאר בתפקידו
הנוכחי, כמבקר כללי של מערכת
הביטחון.
תפקיד זה יסתום אריק את כל פירצות
השחיתות שנוצרו על־ידי אזרחים סביב
מערכת הביטחון.
יעקב רובין, חיפה
במשך שנים טענתם כי הפיקוח על צה״ל
נעשה על-ידי חובבים העומדים דום בפני
כל רב־סרן.
עכשיו ההזדמנות שלכם להוכיח את ה סיסמה
״ללא מורא, ללא משוא פנים״.
הודו כי אריק שרון הוא איש מיקצועי
ועימדו על כך שהוא ישאר בתפקידו הנוכחי
כמבקר העליון של צה״ל.
רוני שפירא, חולת

מיוצר ע י

ל|וכן>כות; ברים. .
בגדי ו1יג 1ק ו ^ מלו7ן ים ;ושלו ז 1=111א 1£סו 0היגו המילוי ר^ידא

ר!מטי 8חולנרייס
מחליק־הקמטים מארשאל הוא הלהיט
שלנו במיספר גדל והולך של מדינות,
וכעת ברצוננו להחדירו גם לשוק שלכם.
כדי למכור את התכשיר ד,קוסמטי המעולה
הזה, נזדקק לפירסום רב.
לשם כך אנו זקוקים ליבואן שיהיה מוכן
לכך, ומבוסס דיו מבחינה כספית כדי
לקדם נושא זה. אנו נתמוך בו, כמובן,
ואף נישא בחלק מהוצאות־הפירסום שלו.
עליו להתמצא היטב בתחומו ולהיחשב
במפרסם מוכר.
אנו סבורים שאתם הגוף היחידי המסוגל
לייעץ לנו ביחס לאדם שלו אנו זקוקים.
נודה לכם אם תשלחו אלינו מיספר שמות
וכתובות של יבואנים העומדים בדרישות
דלעיל.
מפיץ נימרץ ומהימן למוצר שלנו בארצכם
יביא מודעות לכם, ועסקים לנו.
לכן — ענייננו הוא הדדי. אנו מודים לכם
מראש.
א. דה־באקר, מנהל, הילוורסום, הולנד
העולם הזה 1945

נוב])
וחיות־שעשועים
כלבים בעלי תעודות-יוחסין
יכל סוגי כלבים ומרים ברי אים,
חתולי-בית וחתלתולים,
טיפול וטרינרי יומיומי, פנסיון
לכלבים וחתולים, אמבטיות
נגד טפילים.
אגודת צער-בעלי-חיים, תל-
אביב, רח׳ סלמח ,30 יפו.
טל>03-827621 .

המלחמה היא פשע נגד האנושות
לכן מחלישים אנו לא להשתתף
בשום מלחמה, לא במישרין ולא
בעקיפין, ולפעול לבישול בל
הגורמים המביאים לידי מלחמה
(חתימה
(נא לשלוח בציון שם ומען מלא
לת״ד 20178ת״א־׳פו)

התנועה הבינלאומית
לסרבני־מלחמה
מטעמי מצפון
טל׳ 88182־063

9קרנית

המכון הגדול •
ביותר בארץ
לעדשות מגע 9
עדשות 9

9רכו תוק שו ת 9
ס גודדדן 31ת״א 9
טלפון 9 238642
9999999

מכתבים
1מול 629
בלי לגעת בוויכוח איזה שיטת בחידות
יותר טובה, זו שנהוגה בבריטניה ׳או זז
שבישראל (העולם הזה ,)1939 אני רוצה
להביא לתשומת ליבכם שתי טעויות ש־פירסמתם
בעיתונכם.
אתם כתבתם שלמיפלגת הלייבור יש
״ ,50.27 למיפלגת השמרנים 34.5
לליברלים 2.57 וליתר — .4.370 כל
הסכום נותן ר 91.57 בשעה ׳שהסכום
צריך להיות 1007 הטעות שלכם היא ש במקום
4470 לשמרנים, כתבתם ״ ,347 ולפי
זה גם עשיתם את הציורים המטעים
של המיפלגות. הכוונה היא לגודל המים־
לגות באחוזים בתוך הפרלמנט הבריטי.
אני מביא את המיספרים האחרונים של
תוצאות הבחירות כפי שמופיעות בפרל מנט:
מיפלגת העבודה — ,319 ומיפלגת
השמרנים — ,276 הליברלים — ,13ה-
מיפלגה הלאומית הסקוטית 11 אולסטר
(צפון־אירלנד) — 10 וס.ד.ל.פ.1 — .
כפי שאתם רואים, גם בפרלמנט האנגלי
מופיעה מיפלגה ר ק עם חבר אחד.
קורא, תל־אביב
• העולם הזה מצטער על המעות. השמרנים
זכו בכ־־ 43.57 של המנדטים תמורת
״ 35.77 של הקולות — הדגמה לעיוות
השיטה האיזורית.

כיזבוז נייר
גם על זה, למשל, מבזבז צד,״ל נייר :

ותר מוסיקה
יותר מוסיקה, הרבה יותר שעות של האזנה
נעימה עם סוללת חדיראן בטרנזיסטור שלך.

טופס ההפקדה 2שרוכים איל] ,איישם
• טופס הפיקדון המראה שהעציר
הצבאי הפקיד בהיכנסו לכלא 2שרוכים —
ראה גלופה.

סו ל לו ת תי־ ר אן ליו ת ר 1מן

משוחרר ורגוע

תעריפון המנויים של הווול 0ותה
החל

0־ 1 .1 2 .1 9 7 4
לשנה בלירות
מחיר הוצאות
העיתון משלוח

דמי המנוי בארץ
לכל ארצות תבל בדואר רגיל

164ו 16 32 164

ל־ 1/2שנה

180 196

מחיר הוצאות
העיתון משלוח

92 100

דמי ה מנוי ל אר צו ת חוץ בדו אר אוויר
• לכל ארצות אירופה ואיראן
• לקפריסין
• לארה״ב ולקנדח
• לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה, קניה,
ניגריה, חוף השנהב, תאילנד
• למקסיקו
• לדרום־אפריקה, זמביה, רודזיח, ונצואלה,
ברזיל, ארגנטינה, קולומביה
• פרו ויפאן
• לאוסטרליה וניו-זילנד
• לפנמה

גם אני, לפני שהתחלתי לקבל טיפול
במכון של ד״ר רודי (העולם הזה 1942
ר )1943 שמעתי אינפורמציה של רכילות
והשמצות, שעוררו בי חששות מסויימים.
כשהתחלתי את הטיפול, והמשכתי בו,
נוכחתי לדעת כי מה שלא הצליח לעשות
פסיכולוג אחר, ידוע, הצליח לעשות ה פסיכולוג
המטפל בי במיסגרת המכון. אני
מרגיש עצמי הרבה יותר משוחרר ורגוע.
נעלם ממני הדיכאון -שהפריע לי בחיי
הפרטיים ומנע ממני כל אפשרות של הת קדמות
בעבודה. בקיצור, חזרה אלי שיפד
חת־החיים.
לכן, אני חושב שהתיאור האובייקטיבי
שלכם בשתי הכתבות על המכון, הוא חשוב
מאוד. עתה, בידי כל מי שהרגיש צורך
לקבל טיפול או ייעוץ פסיכולוגי, הברירה
אם לפנות למכון או לא.
אוריאל גליברג, רמת־גן

אין פועלים ב״הילטון״

234 = 70
164
164ו 220 = 56 284 120 164 276 112 164

36 120
113 29 146 11 62
ו 142 = 58
164 281
117
164ו 320 = 156

144 164

200 164 196 164
164ו 170

364 360
334

102

84ו 100
87 84

186 184
171

יהיה
מעניין מאוד לחקור את ההיגיון
שמאחרי המאמצים האחרונים להקמת מיב-
ללות חדשות. זאת, כאשר אלו הפועלות
כבר, עומדות בפני ק־שיים כספיים חמו רים.
תמוהה הסיבה להקמתה של המיב־ללה
של ההסתדרות, הפועלת בירושלים,
בתל־אביב ובחיפה, מקומות שבהם יש
ממילא אוניברסיטאות מוכרות.
מי שיבדוק מי הם משתתפי ימי־העיון
בהילטון, ייווכח מייד לדעת כי אין אלה.
פועלים. השכלה היא דבר חשוב, אבל
אין זאת אומרת שעידוד ההשכלה צריד
להיעשות בדרך הבזבזנית ביותר. מה ש יכולה
לע-שות האוניברסיטה — שתעשה
העולם הזה 1945

היא. את הכסף שייחסך אפשר יהיה להפנות
לפעולה בתחומים אחרים — בשפד
נוח־העוני, למשל.
לצערי איני יכול להרשות לעצמי את
הלוכסום לחתום בשמי המלא.
מצפון אזרחי, ירושלים

מנדגב וז/וו־ בו ע

א כו לושתה
3תחרו מו ת
לבל הרוחות, אינני יודע מה קורה
לי, זה שבוע שירדתי מהפסים. יהיה
או לא יהיה סוף ! לעולם, לי, למי ן
למה זה כך ז הרי זה לא־אנושי, אדם
החותר לקראת סופו. מה אנחנו, מתאבדים

תסלחו לי, אבל נשבר לי. מה אתם
רוצים, סוף עולם על־ידי פצצת-אטום,
גז, רעב, או סוף נוסח הסרט הזלילה
הגדולה י קחו, תאכלו, ותחשבו רק
על היום, בשביל מה מחר, מחר אולי
נמות, כן, אולי נמות. אבל למה
אולי ! בטוח.
הרי אתם רוצים בזה, אידיוטים !
אתם עושים הבל בדי להגיע לסוף,
אתם, עם הצניעות המזוייפת הזו,
אתם עם הצביעות, שמנקרת את ה

בן־אהדון
בלי כוונה

עיניים ומוציאה לי את המיץ.
״אנחנו לא מאמינים לערבים,״
אתם אומרים. אז בשביל מה אתם
רוצים לדבר כביבול! שיחות ישירות
ושאר מיני שטויות. לאן בעצם אתם
רוצים להגיע ! נסו לדמיין את העולם
בעוד עשרים שנה, מה אתם רואים י
שלום, ביטחון ז שטויות. לפי המצב
ברגע, אז במיקרה הטוב ביותר אני
רואה את המצב בדיוק במו היום,
ואני רק מתפלל שאחרית הימים לא
תהיה בימינו.
איך לכל הרוחות אתם יבולים לתכנן
תוכניות לעוד שנה או שנתיים,
איך אתם יכולים להגיד ״בשנה הבאה
ניסע עם הילדים לבקר את הדוד
באמריקה,״ אם אתם לא בטוחים
שבשנה הבאה יהיו עדיין ילדים, עדיין
תהיו אתם ...למה אתם משקרים
לעצמכם י למה, גבירותי ורבותי,
למה ז
איך אתם יבולים לחיות בך ז
חיים סדובסקי, חיפה

בדה ! שבי בבית והביאי לנו חצי־תריסר
ילדים באצנות, וכשיגדלו הם ירוצו כחו-
בבים בארץ ומחוצה לה.
יש להפסיק עם המיקצוענות בספורט
ולתמוך רק בחובבנות. להפסיק לשלוח
קבוצות להתחרויות בחוץ־לארץ, להפנות

אצנית שחמורוב
בלי טובות

ללא ח שגודהוצ או ת
זועזעתי ונכלמתי מד,כללתי ברשימה של
כתבכם על חברי־הכנסת בעלי ״חשבון
הוצאות״ (העולם הזה .)1943
משום שלא גיליתם חשבון־הוצאות
סתור שלי שיכנתם אותי במלון מוריה.
לנתי שם לילה אחד בכל ימי כהונתי
בכנסת.

אני משתכן למען האמת במלון הול 1״
לנד, המעניק תנאים מיוחדים לחברי־מסת.
צר לי מאוד הניסיון לחשחרת־או־פי
זדונית.
יצחק כן־אהרץ, הכנסת, ירושלים
#העולם הזה לא העלה כל טענה
כנגד ח״כ בן־אהרון, אלא הזכיר רק את
לינתו בבית־המלון, שם פגש בו הכתב.

לא היתה כל כוונה לקבוע שח״כ בן־
אהרון נוהג באורח־חיים בזבזני.

להפסיק עם המיקצועגות
קראתי שאסתר שחמודוב, האצנית, תו בעת
רבע מיליון לירות עבור השתתפותה
באולזמפיאדה (העולם הזה .)1942 האם
לא הגיע הזמן להגיד לה ד גברת נכ

המרץ הספורטאי כלפי פנים׳ ,להביא
את תודעת הספורט לכל מישרד ולכל בית-
חרושת, ולהפסיק אחודולתמיד את המיס-
חור הזה.
זה הורס גם את חסידי הקבוצות, המו כנים
לערוך פוגרומים בכל־עת.
י. כן־חיים, גבעתיים

איך אתה מרגיש בתחתוני? 1*11*1
בשתלבש אתי תחתוני הכותנה סופר-פיין של רוטקס, ל א תרגיש שאתה לובש
תחתונים. תרגיש נוח ונינוח גם לאחר ישיבה ארוכה או נהיגה ממושכת,
הליכה או עמידה ארוכה. בתחתוני הכו תנה סופר־פיין של רוטקם:
.1החגורה: רחבה, סרוגה ורבה, אינה לוחצת ואינה משאירה סימנים על
מותניך( ,לחגורה לול אה מיוחדת המאפ שרת ה ש חלת
גומי במידת הצורך).

. 2הגיזרה :״ביס תומך״ מיוחד ובלעדי לרוטקס( .מדגם רשום )3231 גיזרת ״הכיס
המיוחדת מאפ שרת לך תנועה חופשית ובטוחה ומקנה לך מראה אסטטי וגברי.
. 3הבד: סריגת כותנה מיוחדת נושמת ואורירית.
לתחתוני הכותנה סופר-פיין של רוטקס גופיות תואמות,
במבחר צבעים גם לילדים ונוער.

ל הנ אתך לבני ה מ תנ ה וסריס! ן*!!*

יי>/ור-ורנ״נ!ם לו׳
העולם הזה 1945

מ דו ע הפגין ה שר של מה הילל בביירות
נגד הקמת מדינת י שראל
0 :בעת סיור שערך בש בוע
שעבר שר־המישטרה, ש.
הילל, בשכונת־התיקווה, ב־עיקבות
המהומות שאירעו בש כונה,
סיפר השר למלוויו על
ההפגנה האחרונה בה השתתף
הוא-עצמו .״זה היה ב־ 29 בנו במבר
,1947״ סיפר הילל .״היי תי
אז בשליחות בביירות. בר חובות
היו הפגנות נגד החלטת
האו״ם על הקמת מדינת ישר אל.
החלטתי שהמקום הכי
בטוח להיות בו, כדי שלא יג לו
אותי, זד. בהפגנות. יצאתי
עם המפגינים, וקראתי קריאות
נגד הקמת מדינת ישראל!״
׳ 0בישיבת סיעת-הליכוד,
שנערכה בשבוע שעבר, היה
נאומו של ח״כ איתן ליבני
רצוף שגיאות בעברית. מנהיג
הליכוד, מנחם כגץ, לא יכול
היה להתאפק, והפסיק את נאו מו
של ליבני :״אני רואה ש ראש־הממשלה
יצחק רבץ,
מקלקל אתכם גם מבחינת ה שפה
העברית,״ ברמזו על השגיאות
הרבות השזורות בכל
נאום של רבין.

להיטותו

ראש*

עירית חיפה, יוסף אלמוגי,

הנכונים

מאנוס חג״ואקיס

המלחין היווני הדגול (״אף
פעם לא ביום ראשון״)
הגיע בשבוע שעבר לישראל והיה אורח במסיבה שערכה לכבודו
אשת יחסי-חציבור מירי זיכרוני. במסיבה, שצולמה על־ידי הטלוויזיה,
חסכים חג׳ידאקיס לחתום בספר־הזיכרונות של הזמרת
הישראלית ממוצא יווני עליזה עזיקרי, בו מופיעות חתימותיהם של
זמרים רבים מהארץ ומחו״ל. מייד כשסיים חג׳ידאקיס לחתום עבור
עליזה, היא ביקשה זאת גם מהאמנים האחרים שהיו במסיבה.
0נראה שהמצב הכלכלי
במדינה הפך באמת חמור, אם
אפילו שר בממשלה נאלץ ל התחמק
מבית־קפד. מבלי לש לם
עבור הכיבוד שהזמין שם.
הדבר קרה השבוע לשר־הבריאות
ויקטור שם־טוב.
הוא נועד לפגישה עם מנכ״ל
קופת־חולים, אשר ידלין, והמנהל
הרפואי של קופת־חולים,
ד״ר חיים דורון. הפגישה לא
נערכה במיסעדת־פאר, אלא בקפה
הרלי, ברחוב יהודה הלוי
בתל־אביב. אלא שכנראה גם
לכך לא הספיק תקציבם של
השלושה. לא זו בילבד שלא
לקחו קבלה עבור הקפה ש שתו,
אלא שיצאו מבית־הקפה
מבלי לשלם. המלצרית הנדהמת
ניסתה לרוץ בעקבותיהם, אבל
לא הצליחה להדביקם .״הם
הילכו בלי לשלם!״ אמרה ב־קול-בוכים
לבעל־הקפה .״אין
דבר,״ הרגיע אותה בעל הק פד״
שזיהה את השלושה ,״הם
עוד ישלמו!״
01 בישיבת סיעת המערך,
שנערכה בסוף השבוע שעבר
בבית מיפלגת העבודה בתל-
אביב, סיפרה ח״כ אסתר
חרליץ כיצד ליוותה את
וינסטון צ׳רצ׳יל הכן בעת
שביקר בשבוע שעבר בארץ.
קרא לעומתה שר־הבריאות
ויקטור שם־טוב :״טוב שלא
ליווית את וינסטון צ׳רצ׳יל

מזרחי

דיקני ואעוין לעיו!
יזכרו! יעקב

הסב.״
! 0על שר*האוצר יחושע
דכינוביץ מספרים היום, ש
כאשר
יפסיק להיות שר-אוצר,

הוא יוכל למצוא עבודה כדיי לת
באל־על. הוא כבר רגיל לו מר
:״נא להדק את החגורה.״

להקים בעירו קואליציה עם
הליכוד, עוררה התנגדות חרי פה
דווקא בקרב חברי מים-
לגתו של אלמוגי. מרכז סיעת
המערך במועצת העירייה ומנ הל
חברת־החשמל בחיפה, יו׳
סף כלושטיץ, טען כנגד ה קואליציה
עם הליכוד :״אלמו גי
לא עושה כלום בעירייה,
ורוצה להכניס את הליכוד ל קואליציה
כדי שאף אחד לא
יוכל לצעוק נגד אי־העשייה.״
0למרות ההוראות לשרים
ולפקידי־ממשלה לטוס לחו״ל רק
בחברת אל־על, נאלץ סגן ראש-
הממשלה ושר־החוץ יגאל
אלץ, לטוס בשבוע שעבר ל-
ניו־יורק בחברה זרה, סוויס־אייר,
משום שבהגיעו לנמל-
התעופה בן־גוריון, נודע לו על
שביתה באל־על.

! 0שלושה קצינים בכירים
בצה״ל נשארו השבוע בלי נה־גיהם
האישיים. הרב הראשי
לצה״ל, הרב האלוף מרדכי
פירון, סגנו, אל״מ גד נבון,
ועורך מערכות, אל״מ יצחק
זיו, התבשרו כי נהגיהם נת פסו
בנסיון למכור תלושי־דלק
אזרחיים, אותם נותן צה״ל רק
למפקדים בכירים, והוכנסו ל כלא.

0בישיבת ועדת החוקה*
חוק-ומישפט, שהתקיימה בש בוע
שעבר, סיפר ח״כ ניסים
אליעד על כתבת העולם הזה
שבה הוזכרו הכנסותיו מהופ עותיו
כעורך־דין. הגיב היועץ
המישפטי לממשלה, מאיר
שמגר, שהשתתף באותה ישי בה
:״טוב שכתבו את זה ב־העולם
הזה ולא בעולם הבא.
חוץ מזה, זה מוסיף למוניטין
שלך.״
! 0דרך לפתור את בעיית
המכוניות, החונות במקומות
א0ו רים בראשון־לציון, מצא
ראש העירייה, עורך־הדין חג*
ניח גיכשטיין. הוא החליט,
כי כל מכונית החונה בניגוד
לחוק תיגרר למיזבלה העירונית,
ובעליה יחוייבו בדמי ה גרירה
למיזבלה. גיבשטיין אף
הורה לעוזרו, אלכרט הינדי,
לפקח אישית על המיבצע.
0מסתבר כי העיר אש דוד
הפכה עיר־מיקלט לראשי
ערים, אשר לא נבחרו בשנית
בערים שונות בארץ. באשדוד
מתגוררים כיום יוסף כץ, מי
שהיה ראש עיריית רחובות,
וכיום מנהל מחוזי של חברת
שיכון עובדים ; אשר נזרי,
ראש־העירייה המודח של קר־יית־שמונה
ואשר אזר, מי
שהיה שנים רבות ראש עי ריית
אילת, המכהן כיום כמנ הל
רסקו באשדוד. אל אלה
מצטרף אף ראש המועצה ה אזורית
גן יבנה דויד אוחיון.

העיתונות כיסתה בהר־

]עמי דוו וחד סטשיק

האחת אשתו של מיליונר גרמני והשנייה בתו של
יהלומן ישראלי ורעייתו של הדייל גרשון סשטיק,
באו לתצוגת־אופנה תחת השם :״להדק את החגורה,״ אשר נערכה בדיסקוטק התל״אביבי החדש
״ג׳ין אנד ג׳ין״ .למרות נושא התצוגה, הופיעו נשות־חברה אלה בפרוות יקרות אשר ניקרו כל עין.
העולם הזה 1945

א 1שים
חבה בשבוע שעבר את מעלליו
של הצעיר האשדודי יואל
דניאלם, שהתבצר עם תת-
מיקלע עוזי על גג אחד הבתים
באשדוד וניכנע רק לאחר מא־מצי־שיכנוע
של נכבדי העיר.
העיתונים לא כתבו כי דניאלס
קיבל את פניו של השופט ה מקומי,
אכרהס ששון, שהיה
ביו הבאים לשכנע אותו להי כנע׳
בקריאה :״עוד נזכה לר אות
את עורך־דין (חיים)
קאזים כשופט עליון, ולא

בוני.״ הרב לווינגר לא נשאר
חייב .״גם אני אדאג לך לפרנסה,״
אמר ,״בוא לגור בשכם,
ותהיה שם יושב־ראש אגודת
הסופרים העבריים בעיר.״
! משימה בלתי-אפשרית
עשוייה להיכלל ביו משימותיהם
של שליחי העליה של ה סוכנות
היהודית בארצות-
הברית: לנסות לשכנע את
שחקן־הטלוויזיה גזק לורד,
המגלם את תפקיד המפקח סטיב

ו 2ב מר ס -
20 באפריל

שבוע לא־נורמלי ! סוף־יסוף הצלחת להשיג הדבר אליו שאפת זמן כה
רב. אך היזהר מברק שווא שיסנוור את עיניך ויניח לך להאמין כי
מעתה יתנהל הכל מעצמו, חד־וחלק. התחל, איפוא, כבר השבוע, בהתוויית
דרך חדשה לעצמך, ואל תיתפתה לזנוח מה שניראה בעיגיך עבודה קשה.

הרגע לו אתה מצפה חודשים כה ארוכים יגיע השבוע, ביום חמישי או ביום
שישי. הוא גס יהווה עבורך סימן לפתיחת תקופת־חיים חדשה. אין צורך
למחוק את העבר, אך השתדלי לבנות עתיד טוב יותר. כוח השיכנוע שלך
גובר. אתה אומנם מוצא את עצמך ׳מבודד, אך יחד עם זאת
מאושר ובעל כוח בלתי־רגיל. אפילו יריבים, עליהם תשפיע
בנושא מסויים, יכבדוך ולאו־דווקא מאהדה. תנסה להמר השבוע.

;1ואוסיו 1׳
21ב מ אי ־
20 ביוני

רגש״הנקמנות לא יעזור לך, ועשוי אף להזיק לתוכניותיו לטווח רחוק.
מכתב שיגיע אלייך ביום ג׳ ,תאומה, יכעיס אותך בל בך, שמוטב
בי תשקלי ימים אחדים את תובנו, בטרם תנקטי פעולה או תשגרי
תשובה, לבאן או לבאן. לעומת זאת, אין ספק, שאפשר לנצל את
השבוע הזה: לשקול בו מחדש את בל הבעיות הכספיות והמשפחתיות
שלך, לאור הגילויים עליהם לא ידעת קודם לבן. אל תבזבז,

אלד, ימי־שיא אם ברצונך להגשים תוכניותיך. בשבוע הבא עלול להיות
מאוחר מדי. בת סרטן: קשר עם אדם בעל קומה נמוכה הופך בהדרגה
לחיוני עבורך. הזהרי לא להיתפס במקום בלתי־מתאים. אם יש לך התחיי בויות
כספיות — שמור שלא יעברו את המותר, וסלק את כל חובותיך.

סוס1

;21 ביוני
נ) 2ביו׳

יחסים רומנטיים אינטימיים עשויים להאפיל השבוע על כל התרחשות
אחרת בחייך. אם אתה חושב שהגיע הזמן להתייחס ברצינות רבה יותר
לעתידך, ולקשור י את עצמך לחיי־משפחה, זה השבוע המתאים לעשות
זאת. אל תמתין רגע נוסף. טוב ליבך עלול להיות לך לרועץ. השתדל
להרגיע את עצביך המתוחים בשבוע זה. בידור לא יזיק לך.

נאווה אוד

חברת הוועד-הפועל של ההסתדרות ערכה
בשבוע שעבר שיחה עם שר האוצר יהושע
רבינוביץ, בנושאי המדיניות הכלכלית החדשה. כשדיווח רבינוביץ
על השיחה שחיתה לו עימה, בישיבת סיעת המערך, הוא סיפר
לנוכחים בישיבה :״ביליתי השבוע לילה שלם עם נאווה ארד״ .קרא
לעברו שר הבריאות ויקשור שס״טוב :״נו, וכמה זה עלה לך!״
שופטים דביליים כמוכם.״ קא־זיס
הוא, כידוע, עורד־הדין של
רבים מהפושעים המפורסמים
בארץ.
י תקרית בלתי־נעימה אי רעה
בסוף השבוע לבדרן, מני
פאר, שהופיע במועדון־הלילה
של מלון החוף הירוק ליד נת ניה.
בתום ההופעה הסתבר ל-
מני, ולמאות מבאי המועדון,
כי בגלל שבר־ענן נשטף ה כביש
המוביל אל המלון, הנמ צא
ליד שפת־הים, וכי אין אפשרות
לצאת ממנו. מני נאלץ
לשעשע את האורחים התקועים
עד השעה ארבע לפנות בוקר.
מנהל המלון, אל״מ (.מיל ).די
אורן, כבר החל מכין חדרים
לבאי מועדון־הלילה, כשהתב רר
כי אחד האורחים הצליח
למצוא דרך ישנה, שלא נש טפה,
ושאפשר היה לעבור בה.
! 9בעיקבות ההצעה ללמד
את תלמידי התיכון בכיתות
השמינית להפעיל רובים ול גייסם
למשמר האזרחי, הציע
בשבוע שעבר יעקב (״יענק־ל׳ה״)
אגמון ללמד את תל מידי
בתי־הספר העממיים
קפ״פ, ואת ילדי גך הילדים לירות
ברוגטקה. למיבצע גני־הילדים
הציע אגמון גם שם-
צופך סודי :״אל הציפור.״
9למרות שהשניים הם
עטורי זקנים, אין כל זהות ב השקפות
של הסופר דן כן*
אמוץ ורבם של מתנחלי חב רון,
הרב משה דווינגר, ש הוצגו
השבוע רישמית זה בפני
זה. הראשון, שהגיב בצהלה
על המיפגש, היה הרב לווינגר,
שטען :״סוף־סוף אני מגלה בן־
אדם יותר לא־מסודר ממני!״
ואילו בפי דן היתד, הצעה לרב
המתנחלים :״אני מקווה שתמ שיך
לגור בקרית-ארבע,״ אמר,
״כדי שילדיך ילמדו בביודספר
ערבי, ואם ירצו ללמוד שיען-
רי-תלמוד, זה לא יהיה על חש-
העולם הזה 1945

מק־גארט בסידרת הטלוויזיה
הוואי חמש אפס, לעלות ליש ראל.
כתב הארץ לשעבר, יהודה
קסמו, המשמש כשליח
הסוכנות היהודית בסאן־פרניצ-
קו, טס במייוחד להוואי כדי
לשכנע את 3000 היהודים ש באי
לעלות לארץ. בין השאר
ניסה לשכנע גם 120 חיילים
יהודיים המשרתים בבסיסי ה צבא
האמריקני בפרל־הארבור,
לעלות לישראל בתום שירותם
הצבאי. תוך כדי כך גילה כי
ג׳ק לורד שייך גם הוא לעם
היהודי. את לורד עצמו לא
הצליח קסטן לפגוש, אולם הוא
קיבל את מיספר־הטלפון הסודי
שלו, והודיע כי יערוך בי קור
מייוחד בהוואי, כדי ״לנ סות
להביא למק־גארט את
בשורת העלייה לישראל.״
91 בישיבת ועדת־ד,כספים
של עיריית תל-אביב ביקש ח בר
מועצת־העיר ׳מסיעת המע רך,
שרגא קנטור, לדעת
כמה דוברים ואנשי יחסי־ציבור
משרתים את ד׳עיריה. לפני ש עמדו
לענות לו, השיב לו חבר
מועצת־העיר (הליכוד) דויד
קטן בקריאת ביניים :״שלו שים
ואחד,״ בהתכוונו לכך ש כל
אחד מ־ 31 חברי מועצת ה עיר
הוא תאב־פירסום.
9תלונה חריפה לשר־הפ-
נים על שר־המיסהר־והתעשייה,
חיים בר־לב, הגישה השבוע
סגנית מנכ״ל מישרד־הפנים,
יהודית היבנר, שהיא גם
יושבת־ראש הוועדה לאישור
נסיעת פקידי־ממשלה לחו״ל.
היבנר ציינה בתלונתה לשר־ה־פנים
כי מאחר שהוועדה שלה
סירבה לאשר לאיש ׳מישרד-
המיסחר־והתעשייר, לצאת ל-
חו״ל, לנסיעה שלדעתה לא
היתד, מוצדקת, התנפל עליה
בר־לב בצעקות, כשהוא אומר :
״את לא תנהלי לי את המישרד,
ולא תגידי לי מי נוסע לחו״ל
ומי לא!״

אתה נמצא בתקופה בה מאיר לך המזל פנים בבל הנוגע לבית ולמשפחה.
קשרים נפשיים מתהדקים והולכים בינך לבין נערה, שהופיעה
לא מזמן באופק חייך, והם יזכו לאישור נלהב מצד המשפחה,
הקרובים והידידים. הרבה לארח אנשים בביתך, ואל תחמיץ
שום הזדמנות לעריכת מסיבה לחוג מבריך. זה ישתלם לך.

נתוניוו!
־ 2 2ב אונו?ז ע .22ב
ספטמבר

מאזניים

דווקא ביום בו חשבת שכבר נשבר הכל, ושוב אין מוצא ממצב מסובך —
אתה הופך לאדם אחד. הכל נפתר בנקל, חלק, בלי בעיות. זהו שבוע
בו טוב תעשה, אם תרבה בקשרים חברתיים, בבילויים, ובפגי שות
עם בני שני המינים. הישמר מפני הקור, ושמור על
דרכי הנשימה שלך. בת מאזניים, לבשי בגדים בצבע בחול.

נשקפת הצלחה קלה במישור הפינאנסי. כספים עשויים להגיע אליך
הרבה יותר מהר ממה שציפית. לעומת זאת עלולות להתרחש מיספר אי־נעימויות
הקשורות במקום העבודה, מבלי שיגעו דווקא ישירות לך. אס
תשתכנע בעצמך בצידקת הרעיון שנולד בך, תשפיע על האנשים סביבך.

>ושח

} 2בנובמבר ־
20 בדצמבר

תקופת״האושר בה את מצוייה ממשיכה — אם בי ענני״סערה קטנים
מופיעים באופק, בצורת התחייבויות־עבודה, פגישות עם נושים או
מריבות עם ידידות טובות במיוחד. אך אל דאגה, עם רצון עז את
עשוייה לצאת מכל זה בשלום. אם את עוסקת בשני רומנים מקבילים
— דעי לגמור עם אחד מהם, או לפחות להסוות אותו בך
שלא יגרום להתפוררות החבילה ולא תצאי קרחת מבאן ומכאן.

כוח־ההרגל משמש לך מדריך — וזה דבר טוב מאוד, השבוע, כי זהו
שבוע של -שיגרה, והרוצה להפר אותה באופן קיצוני, עשוי להיתקל
בקשיים, שעליהם לא חלם כלל. גם מבחינה כספית לא כדאי להגזים.
יום א׳ בתחילת השבוע, גורם לך כאב־ראש. יום ו׳ בסופו — מצביע על
התחייבויות חדשות וגם על מקורות־הכנסה בלתי־רגילים. לעומת
זאת, בשטח הרומנטיקה — הדרך פנוייה וחלקה. לבשי חם.
21 בדצמבר -
19 בינואר

חשדות מכוערים שהשמיעו באוזניו חבריך דעבודה, אינם מבוססים, ומצוי
בהם גרעין עלוב מאוד של אמת. אך הנזק כבר נגרם ; עשה מאמץ עליון
לתקנו, בטרם המצב יהיה. אבוד לחלוטין. זה ילמד אותך להבא לקח,
שלא להאמין לכל בדותה המושמעת באוזניך, ולטרוח לאמת דברים,
בטרם אתה פועל על־פיהם, בפרט אם מקור האינפורמציה הוא כה
מפוקפק. בת דלי: סכנה צפוייה לך השבוע, אס תרחיקי מביתך.

בסך הבל, נכנסת לתקופה טובה מאלו שקדמו לה. אם את רווקה —
אין הרבה סיכויים שתישארי בודדה, השבוע או שתהיי רווקה, בעוד
הישמר מהוצאות ניכרות, העלולות
חודשים מועטים. בן דגים :
ליאות-ממחשבה.
על-ידי או צעד פזיז
להיגרם על״ידי
מצד שני, מעולם לא היית כל-כך אקטיבי. לבשי בהה וטיילי.

נניס
] 19 בפברואר ־
20ב מרס

תמרורים
נפרדו • הזמר האמריקאי הנודע

שוס ועצמו
חמסה ששנת
נשוה מסס
״אשד הכנסה שוטנת״
היא קרן הנאמנות הראשונה
והיחידה בישראל שתחלק
רווחים מידי שלושה חודשים,
במועדים קבועים.

ני כארבע שנים בטקס־נישואים שהוקרן
בפני קהל צופי טלוויזיה שמנה 45 מיליון
איש. מיס ויקי וילדתה בת השלוש, טולים
(ציבעוני) מקבלות מאז הפירוד תמי כת
סעד בסך 235 דולאר לחודש, ממישרד־הסעד
האמריקאי.
נחוג • יוט-הולדתו ה־ 82 של גנראל
פדנסיסקו פרנקי, הרודן הספרדי, השולט
בספרד מזה 35 שנה. אושפז ביולי
בבית־החולים למשך שלושה שבועות, ו העביר
אז את סמכויותיו למלך המייועד
של ספרד, העוצר־הנסיך חואן קארלוס.
בספטמבר, אחרי שהחלים, חזר ונטל את
סמכויותיו לידיו.
נבחר • במו^שב משותף של שני בתי

הפרלמנט בברן בירת שווייץ, פייר פרא
ג ר ( )66 שר־החוץ השווייצי, כנשיא ה מדינה.
כהונת הנשיא של שווייץ עוברת
מדי־שנה, בתורנות, לאחד משיבעת הש רים
חברי־הממשלה. פראבר יתפוש את
מקומו של שר־הכלכלה ארנסט ברוגר,
שהיה נשיא שווייץ ל. 1974-
סייםשירותו. שגריר גרמניה
בישראל יסקר פון־פוטקאמר, והמריא
חזרה לארצו. פון־פוטקאמר עומד להת מנות
כשגריר ארצו ביוגוסלאביה. בנמל-
התעופה בן־גוריון נפרדו ממנו ראש־ה־טקס
במישרד־החוץ, אביגדור שוהם, זקן
הסגל הדיפלומטי שגריר פינלנד, ונציג ה־קהיליה
האירופית וכן צמרת השגרירות
הגרמנית בישראל.

עיקר נכסי הקרן מנשקעים בניידות עדך
צמודים למדד ובכך מבטיחה הקרן
שמירה על ערכו הריאלי של כספך.
יתרונות נוספים למשקיע
ב־אשל הכנסה שוטפת״:
• ניהול מקצועי ע״י מומחים בתחום
ניידות הערך.
• הקטנת הסיכון ע״י פיזור ההשקעה.
• אפשרות מימוש ההשקעה והרווחים
שנצברו עליה -בכר עת.
• פטור ממס הכנסה וממס רווחי הון
על כל הרווחים.׳

טייני טיס! ,ששמו האמיתי הוא ה דמן
בוקינגדו א ם ואשתו, מלכת־היופי של
ניו־ג׳רסי, מיס ויקי. השניים נישאו לפ

תפקידו. כחבר התפטר מועצת המנהלים של חברת הביטוח הסנה
בנימין שני, חבר מושב כפר יחזקאל,
סגן המנהל־הכללי של תנובה. במיכתב־ההתפטרות
שלו למזכיר חברת העובדים,
אפריים ריינר, טען שני, כי מועצת־המנהלים
של הסנה מתכנסת אחת לחודש
לישיבה הנמשכת שעתיים עד שלוש. ל דעתו,
אין לחבר־המועצה אפשרות לעמוד
על פעילות החברה בצורה כזו. בסיום
מיכתבו אמר בנימין שני כי לנוכח ההת רחשויות
האחרונות במועצות־מנהלים שו נות
הגיע למסקנה, שאין ביכולתו להמשיך
להשתתף בכחבר במועצת־המנהלים של
הסנה.

נפטר. בשנתו ג ׳יימס באדדדק
( ,)58 שנקרא, ליכלוכי׳ מפני שהנחיל מפ לה
מפתיעה לאלוף־העולם במישקל כבד,

מודעה זו אינה מהווה הצעה לציבור לרכוש
יחידות השתתפות של הקרן.
תשקיפים ניתנים להשגה בבנקים וסוחרי ניירות ערך.

הנאמן

!111ד ס קוו ט
ליעודאל בעיה

המנהל

מברה להוע!1ו1וונ עול
!111 די ם ד!ונט בעייס

מיבצע מיוחד לחייל״
כל חייל שי ח תו ם בחודש דצמבר מנוי על

!.העול ה 1ה ״
יקבל הנחה.של 40 אחוז
השבועון יישלח רק לדואר צבאי

ב סי טונו ת

• שמלות חריון
• מכנ סי הריון
• טוני קו ת הריון
• חלי פו ת הריון

כ הן

מודל

תל־אביב. רדו׳ נמלח מימין ,4
קופח ב׳׳ דרך המער
פתוח עד 7מרב
(שגור בשעות 0 - 4
למזמגות ע״י סובן: סל 50344 .׳ ת״א

מתאנרף בראדוק
מיתת־נשיקה
היהודי מקם בר, באחד ממישחקי־האיג־רוף
הגדולים בהיסטוריה, שהתרחש ב יוני
. 1935 המהמרים הימרו במשחק זה
10ל־ 1כנגד ג׳יימס בארדוק.
נפטרה אחותו של חיים ארלוזו־רוב,
יו״ר הנהלת הסוכנות שנרצח ב־
1933 בחוף הים של ת״א, ליזה שטיינברג,
אשתו של הסופר יעקב שטיינברג.
ברג, אשתו של הסופר יעקוב שטיינברג.
בהלווייד. השתתפו שלושת השאולים:
שאול שטיינברג, שנקרא גם יונתן אשבל
ולאחרונה שאול מגרון, בנה של המנוחה,
שאול ארלוזורוב בנו של חיים, ושאול רו*
זוליו, מפכ״ל המישטרה, בן אחותו השנייה
של ארלוזורוב, דורה.
העולם הזה 1945

מתוך איזה נהר עלו שבע הפרות הרזות
שעליהן מבסס יצחק רביו את מדיניותו?

יני יודע אם יש לו ליצחק ובין
כתונת־פסים, אבל חוץ מזה הוא דומה
לאותו נער עברי בעל־החלומות, יוסף.
הוא היה בן־הזקונים של המישמרת
הוותיקה, ואחיו התקנאו בו מאד. הם לא
יכלו להשליכו לתוך בור בשדה, ועל כן
שלחוהו באורחת מדיינים לשגרירות רחוקה
בנכר. העיקר שלא יישב בממשלת יעקוב.
לאחר־מכן קרה ימשחו בינו ובין אשת
פוטיפר. הוא היה חביבה של גולדה, זזו
הבטיחה לו כהונה של שר. אך כאשר לא
נכנע לרצונותיה, ניסתה לשים קץ לקאר־יירה
שלו. הוא לא נשלח לביודהסוהר, כמו
העבד העברי, אלא לכנסת, ושם נמק ב־תפקיד־זוטר,
כשהוא חולם את חלומותיו.

והנה, כמו כאגדה המקורית, חד
המיפנה הדרמאתי. אסירו של פרעה
הפך בד-יום לראש ממשלתו.
כקפיצה גדודה אחת עלה מן הצינוק
ישר לבס השילטון.

בדעה

הוא דאג למצריים. הוא הציע פיתרון ש היה
טוב למצריים. הוא היה ראש־ממשלה
מצרי, לא ישראלי. אם צמחה מכך טובה
גם לבני־יעקוב, הרי היה זה רק מיקרה.

כאשר פועל עכשיו יצחק רכין
עד פי החלום האמריקאי — לטוכת
מי הוא פועד?

** כחינה אמריקאית, גם החלוט וגם
( /הפיתרון נוחים מאד.

אין לאמריקה שום עניין להכיא
לפיתרון כולל, מהיר ומהפכני של
הסיבסן־ו הישראלי-ערכי. כי פית
רון כזה יצמצם כמידה מכרעת את
תלות הערכים (וגם את תלות הישראלים)
כארצות־הכרית.
אמריקה זקוקה בשנים הקרובות (״שבע
השנים הרזות״) לנפט הערבי, נוח לד,
שהערבים יהיו תלויים בכוחה של ארצות־

לחתקכל על דעת ישראל ז
התשובה שלי היא: כהחלוז ל א.

** ודם כל, איני מאמין בחלומות. איני
[ /מאמין בתחזיות היסטוריות ה״מוכר־חות״
להתגשם. ראיתי בחיי יותר מדי
אנשים אינטליגנטיים, שקבעו יותר מדי
תחזיות ה״מוכרחות״ להתממש — ומשום-
מה לא התממשו.

והנה כא יצחק רכין, ואינו טוען
רק שתחזית הפרות הרזות והש־מנות
מוכרחה להתגשם, אלא
שהוא מובן להמר עד כד כעצם
קיומה שד ישראל.
איני מאמין שבעוד שבע שנים !תבוא
הישועה. איני בטוח #זמקורות־ד,אנרגיה
החדשים ישימו קץ לתלות בנפט הערבי.
אני כימעט בטוח שהנפט הערבי יהיה
תמיד יותר זול מאשר מקורות־אגרגיה

לאחרונה נדמה לי שיש לנו גם
מעין רק״ח אמריקאית — מדיניות
הצמודה לוושינגטון כאדיקות טוטאלית
כזאת, עד שאנחנו מקכלים
משם אן! את המחשכות, הסיסמאות
— והחלומות. וזה רע.
יכולה רק״ח להאמין כי האינטרס של
ישראל תואם את עניינה של ברית-המוע-
צות. יכול ראש־הממשלה להאמין כי האינטרס
של ישראל תואם את ענייניה של־ארצות־הברית.
אין ספק שכיום חלוייה
ישראל במידה רבה מאד, כימעט מגל
הבחינות, בוואשינגטון.

גם לזה יש ליצחק המשכיר פי״
תדון: עדינו להרוויח זמן. ליתר
דיוק: עלינו לקנות זמן כמחיר
של שטחים. נחזיר למצרים פיסות־קרקע
קטנות כסיני, שנח אחרי
שנח, עד כלות השנים הרזות.

* ש לזכור שיוסף לא הגיע לשילטון
י מפני שפתר חלומות של עצמו. אילו
בכך עסק, היה נמק בבית־הסוהר עד סוף
ימיו. הוא פתר את חלומותיו של פרעה.

את חלומויו שד מי פותר יצחק
רביו? מיהו פרעה המודרני?

אין צורך להרבות בחיפושים. מצריים
של ימינו היא ארצות־הברית. במקום היא1ר
בא הפוטומאק. פרעה הטוב הוא הנרי.
קיסינג׳ר הוא שחלם על העתיד המזהיר
הצפוי אחרי שבע השנים הרזות, כאשר
ארצות־הברית תנצל מקורות־נפט חדשים,
אנרגיה גרעעית, חום־השמש, ומה עוד.
כאשר פתר יוסף את חלומו של פרעה,

עכשיו מציעים דנו אותם האנשים
להחזיר את אותם השטחים
— לא כדי להשיג שלום,
אלא כדי להרוויח זמן. תהת ״שטחים
תמורת שלום״ כא ״שטחים
תמורת זמן.״

* ש כארץ מיפלגה הפועלת תוך הבנר,
מלאה ועמוקה. עם מדינה זרה. זיודי
רק״ח.
בכל שנות קיומה של רק״ח, ושל מק״י
לפניה, לא חיה מעולם ההבדל חזעיר ביותר
בין הקו שלד, לבין הקו של מוסקבה. יתכן
שברז׳נייב משכנע את וילנר, וייתכן ש־ווילנר
משכנע את ברז׳גייב — התוצאה
היא אותה התוצאה. רק״ח צמודה לקו
הסובייטי האדוק יותר מכל מיפלגה קומו ניסטית
אחרת בעולם.

ף* דכרי רכין, צפויות לנו עכשיו שבע
/ים רזות. שבע שנים שבהן יהיה העולם
המערבי .׳תלוי בנפט הערבי, ועל כן לא
יחיה בכוחו לכפות על הערבים את ההסדר
הרצוי לישראל,
אך אחרי שבע השנים הרזות האלה,
תבואנה — כך מסתבר מדבריו — שנים
שמנות. בניגוד לחלום המקורי של פרעה,
תאכלנה דווקא הפרות יפות־המראה וברי־אות־הבשר
את הפרות הרעות והדקות.
בתום שבע השנים הרזות, אליבא דרבין,
ישתחרר העולם החופשי מן התלות בנפט
הערבי. יעמדו לרשותו מקורות־אנרגיד.
אחדים, שוב לא יוכלו הערבים לכפות את
רצונם על העולם, וענייני ישראל ישגשגו.
הבעייה הניצבת לפנינו היא, איפוא,
פשוטה: איו לעבור את השנים הרזות.

זהו פיתרון החלום. החרטומים
לא הכינו אותו. טוכ שיש נער
עכרי, כעל־חדומות, האמון עד מלאכת
הפיענוח.

ף ש למדיניות זו עוד השלכה, המעו ררת
חרדה.
לפני שבע שנים המצאתי בכנסת את
הסיסמה :״שטחים תמורת שלום׳ שלום
תמורת שטחים״ .היה ברור לי שהשטחים
שכבשנו מהווים מטבע מצויינת לקניית
השלום. אין כל ספק שתמורת השטחים
יכולנו אז להשיג שלום עם מדינות־ערב
וגם עם מדינה פלסטינית.
הכנסת דחתה, כימעט פה אחד, את ה תפיסה
הזאת. לא היה בה אז כימעט איש
אחד שהיה מוכן להחזיר את כל השטחים
תמורת שלום, גם לא תמורת שלום מלא.

קופת-השטחים שלנו תהיה אז
ריקה. כמה נשלם עכור השלום?

״והנה שכע פרות עולות מן היאור,
רעות־מראה ודקות-כשר...״

ואז יבוא היום. הסיוט המבהיל של
הנפט הערבי ייעלם מן האופק, ואנו נשיג
את השלום המייוחל — כלומר, את השלום
שישאיר בידינו חלקים גדולים מסיני, רמת־הגולן,
עזה והגדה, שלא יהיה בו מקום
למדינה פלסטינית, ושבו ייעלם אש״ף.

מדיניות של ״צעד אחרי צעד״
מוכה לאמריקה. היא רעה לישראל.

נניח שחלומו של פרעה יתגשם. אחרי
שבע השנים הרזות, שבהן החזרנו את
מרבית השטחים כדי להרוויח זמן עד
עבור זעם, יבוא חיום לעשיית שלום.

נראה כי רבין עצמו מהרהר לא-פעם
בדימיון זח. אחרת לא היה מבסס את
מדיניותו על פיענוה חלומות.
על־כל־פגים, בימים האחרונים הוא מס ביר
לנו את מדיניות ממשלתו בעזרת
חלומו של פרעה, שאותו פתר יוסף.

בשיא כוחנו: כאשר דבריה* של שוחרי-
השלום הישראליים נידחו בבה על־ידי
גולדה ודיין. אך השלום שאנחנו יכולים
להשיגו עכשיו יהיה בוודאי הרבה יותר
טוב מזה שנוכל להשיג בעוד שבע שנים.

הברית לכפות על ישראל נסיגה מן השט חים
הכבושים. לכן המציא קיסינג׳ר את
הרעיון של התקדמות ״צעד אחרי צעד״.

בל שנה תלחץ אמריקה על ישראל,
בל שנה תחזיר ישראל פיסת
אדמה קטנה. כסיני, בל שנה ישלמו
הערכים לאמריקאים עכור שרות
זה כמישלוחי־נפט כמחיר סכיר.
(מבחינה אמריקאית, המחיר הנוכחי הוא
סביר. פרט זה נשכח לעתים קרובות:
בעוד של,מחיר הורס את אירופה ויפאן,
שאין להן נפט משלהן, הרי לאמריקה יש
מקורות־נפט גדולים באדמתה. עליית ה מחיר
הכללית העלתה גם את מחיר הנפט
האמריקאי, וכך יכולה עתה אמריקה להת חרות
בתעשיות אירופה ויפאן בתנאים
הרבה יותר נוחים. אין לאמריקה כל עניין
להוריד שוב את מחיר-הנפט).

לבן, הפתרון של רכץ לחלומו
של פרעה מתקכל בהחלט עד ה דעת
— דעת האמריקאים.
השאלה היא: האם הוא צריך

אחרים. על כל פנים, יש הרבה ספיקות
לגבי חלומו של הנרי קיסינג׳ר.

ואם ל א תכוא הישועה — היכן
נעמוד אז?
בשבע שנים אלה ישתנה מאזדהכוחות
בין ישראל ומדינות־ערב באופן מכריע
לרעתנו. מבחינה כלכלית, יגדל הענק
הערבי גשנה לשנה, ואילו אנחנו נתגמד
יותר ויותר. תהיד, לכך תוצאה צבאית
ישירה: תקציב הביטחון שלנו, שיטיל
עלינו עומס שובר־גב, ידיה ננסי בהשוואה
לכמויות-הנשק האדירות של הערבים.
מבחינה פוליטית גלובלית, אין כל סימן
לכך שמאזן־הכוחות ישתנה לטובת ארצות
הברית. נראה כיום שהנטייה היא הפוכה.
בקיצור: אין לנו מה להרוויח מדחיית
הפיתרון. הזמן אינו פועל לטובתנו.

לא נרוויח זמן, בפי שטוען
רכין, אלא נפסיד זמן.
הסדר־השלום, שאותו אנחנו יכולים לה שיג
עכשיו, גרוע הרבה יותר מזה ש יכולנו
להשיג לפני שבע שנים, כשהיינו

אכל פשוט לא יתכן — אן 8לא
כתיאוריה ששתי מדינות
תהיינה בעלות אינטרס משותן!
מוחלט. האינטרס האמיתי של ישראל
פשוט אינו יבול להיות זהה
לחלוטין עם זה של ארצות-הכרית,
או של בל מדינה אחרת. האינטרס
העליון שלנו — להשיג שלום שיב־טיח
את קיומה ועתידה של ישראל
— הוא אינטרס ישראלי כילעדי.
לכן אני מודאג, מודאג מאד, כאשר
מבססת ממשלת ישראל את מדיניותה
באופן בילעדי על פיתרון חלומות זרים.
הבד, נניח את חלומות פרעה לפרעה.
הבה נערוך חשבון עצמאי משלנו: מהו
האינטרס שלנו, ואיו אנחנו יכולים לפעול
על פיו, בנסיבות ובמיגבלות קיומנו.
לפנינו שנים רזות. בוודאי. אחריהן עלו לות
לבוא שנים רזות עוד יותר. אנחנו
עלולים להתקדם ,״צעד אחרי צעד,״ אל
מצב שיסכן את קיום המדינה.
אל נצא ״להרוויח זמן.״ חבה נצא עכשיו
״להרוויח הסדר״ מבלי להפסיד זמן.

ואם יש צייד דוותר עד הדומות
ודהתמודד עם המציאות, שהיא
קשה ואכזרית — מוטב שנעשה
זאת ע כש י ו .

פנחס סניו חזו ־ וניגש מיד לניסיון

מאז התפטר מן הממשלה נמנע ספיר
מלהתערב במה שקורה במדינה. פר שיות
כלכליות התפוצצו בזו אחר זו.
הוא — שתק. נאמניו הושמצו והוכפשו,
והוא לא הגיב. השתיקה התעמת שלו
היתה, בעיני רבים, כסמל להחלטתו הנחושה
להניח את ענייני המדינה לאחרים,
לא להתערב עוד. יחלק ממחנה נאמניו
החל לוטש עין לקבוצה החדשה המשתלטת
על המדינה. שכן, במדיניות אין חללים
ריקים.
בתחום הכלכלה, התגבשה השלישייה
רבידרבינוביץ׳-זנבר, שקראת בשקט תגר
על השיטה הספיריסטית. פרשות כמו הת מוטטות
בנק ארץ־ישראל—בריטניה, החברה
לישראל, לא היו מתפוצצות אצל ספיר.
השלישייה הכלכלית החדשה לא מנעה אותן,
ונראה כי אף חשבה לה בדממה כי

׳מפרשיות כאלו היא יכולה רק להיבנות.
בתחום מדיניות החוץ התגבשה שלישייה
אחרת: רבין-אלון-פרס, שהשליטה מדי ניות
שונה מן הקו היוני המובהק של
ספיר, המשיכה למעשה את הקו של גולדה
מאיר, בלעדיה.
דומה כי סטירת־הלחי המצלצלת ביותר
ניתנה לספיר בהתוויית המדיניות הכלכלית
החדשה, שמרכזה הפיחות. כל-כולה היתרי
מנוגדת לדרכו של ספיר, הידוע באיבתו
לכל פיחות. בימים שיקדמו לביצוע הפיחות,
הזעיקו אותו נאמניו בארץ כי ימהר להת ערב,
אולם הוא השיב, מארצות־הברית,
כי אינו רוצה לומר דבר וחצי־דבר.
כאשר החל צל בית־הסוהר מאיים על
מיכאל צור, דומה היה כי כליו כל הקיצין.
כל מי שחשש לפצות פה כל העת, החל
מאשים בגלוי את ספיר, כאחראי לכל.

1יןי 11 1 1ך 111111 צילוס־נזקרוב של פניו של פינחס ספיר, בהם נראה הי!
-נ י 11י י 111111 טב ה״טיק״ שבו לקה בביקורו האחרון בחו״ל. עווית־שרירים
זו מקורה בהתכווצות השרירים בפנים כתוצאה סן הקור, והרופאים אומרים
כי היא תחלוף מעצמה. ה״טיק״ שבפניו של יגאל אלון מקורו בסחלת־הלב שלו,
ץ• אשר פינחס ספיר הגיע אצרה, ני-
תך גשם שוטף. המים חדרו גם דרך גג
הדר האורחים החשובים בנמל־התעופה על־שם
בן־גוריון בלוד, ועת ענה לשאלות
עיתונאים על מיכאל צוד והחברה לישראל,
טיפטפו המים דרך סדקים בגג. היה בכך
יסמל למה שקורה עתה בממלכתו הכלכלית,
שאותה עזב לפני שנה בידי נאמנו יהושע
רבינוניץ, ואשר תוך זמן כה קצר החלה
מתפוררת לנגד עיניו.
כאשר הגיע ארצה, ידעו רק מתי־מעט
כי תקופת הנייטראליות שלו הסתיימה. גם
הם. לא האמינו בלב שלם כי אכן יחזור
ויקיח את המושכות לידיו. אבל בשבת, בשעה
שש בבוקר, כאשר החלו מטלפנים

אל אנשיו כמו בימיו הטובים, החלו להאמין
כי אכן נישנה נס חנוכה: פינחס ספיר,
המנהיג הבלתי־ מעורער של מפא״י, שב
להיות בעל־בית במיפלגה.

ס טי ר ת־ל חי
מצלצלת
ך* אשר עמד ספיר מול מצלמות הטל-
וויזיה בנמל התעופה בן־גוריון, בלטה
העווית בשרירי־הפנים שלו, בה לקה באר-
צות־הברית. אולם בעוד העווית של יגאל
אלון קשורה בחולשת חלב, אצל ספיר
מקורה בהצטננות שרירי־הסנים.

ה 1 1עמוס ספיר, בנו של פינחס ספיר, נראה עס האב באולם האורחים החשובים
י* י בלוד .,עמוס הוא המישנה למנכ״ל החברה הבינלאומית לפיתוח, בוגר לימודי
כלכלה בישראל, ופצוע מילחמה. בלטו בהעדרם רבים מנאמני ספיר בעבר.

י 14 -

נשיקה שמאת

אשתו החדשה של פינחס ספיר, ריבקה, מקבלת
נשיקה בשדה התעופה מידיד־נעורים, ראובן אגמון,
מנהל מחלקת הנוער והחלוץ בסוכנות היהודית. אגמון סיפר לנוכחים ני עבד עם
ריבקה ספיר שנים רבות בעבר הרחוק, ולכן הוא מרשה לעצמו לנשקה. אגמון בא
לנמל־התעופה לקבל את פני ראש־המחלקה שלו, מרדכי בר־און, שבא עם פינחס ספיר.

הבת והחתן

בתו הצעירה של ספיר, צפירה (במרכז) יחד עם חתנו
אברהם טל, הנשוי לבתו השנייה רינה. בעלה של צפי-
רה, זאב, נמצא עתה בחו׳׳ל. ספיר ידוע בקשריו ההדוקים עם בני מישפחתו.

במדינה

הקים מחוש את שירטוט שהתמוטט
העם

חוזר גנישו
המונח ״השיטה של ׳ספיר״ ד,ם ד מקובל
על הכל. הדוכסים הכלכליים שגידל החלו
עורקים למחנה זנבר־רבינוביץ׳ ,שוכחים
מי גידלם וטיפחם. הוא עצמו הושמץ בפי
כל! ,ואיש לא קם להגן עליו, לומד מלה
בזכותו.
שיבתו של ספיר לישראל השבוע דמתה

דוכס הרכב

רס־האח־
ראי
מטעם קונצרן כלל לתעשיות־הרכב,
בא ללוד לקבל את פניו של פינחס ספיר.
רסקין היה בעבר מנהל לישכתו של ספיר,
והוא חבר טוב של בנו של ספיר, עמוס.

האחרונות, בייניחם מזכיר ׳מפלגת העבודה
(הפעם מאיר זרמי, תמיד היה בא אהרון
ידלין) ,מנכ״ל האוצר אברהם אגמון, ח״כ
יוסף שריד, שר־האוצר יהושע רביניוביץ/
הממונה על התקציבים אהרון גפני, מנכ״ל
בנק טפחות משה ימן, וראש עיריית כפר-
סבא זאב גלד.
מרגע שובו של ספיר לארץ יחזר להיות
מה שהיה פעם: דינמו מהלך על שתיים.
אנשים באו לביתו וישבו עימו עד חצות
הליל, ופגישות עימו החלו נקבעות לשש
בבוקר. המדיניות שלו פשוטה: קודם יכל
לארגן את הכוחות, לקרוא את הנאמנים
לדגל, להכין הכל למאבק גלוי ראשון
שיודיע לכל בצורה חד־משמעית, כי ספיר
היה ונשאר בעל־הבית בימיפלגה ובמדינה.
לשם כך הוא יישאר חצי שנה בארץ, יקדיש
את זמנו להקמת חטיבת מפא״י מחדש.
ספיר יבול לסמוך על כך שהגוש, ברובו
המכריע, יילך עמו. דוד קלדרון, זאב
דינר וגם יהושע רבינוביץ׳ יצטרכו להת ייצב
עם הגוש, לימין ספיר, בכל שעת־מיבחן.
המשק ההסתדרותי הוא של ספיר
בלב־ונפש, גם אישית וגם יונית: יעקב
לווינסון בבנק הפועלים, אפריים רייגר
כמזכיר חברת־העובדים, נפתלי בלומנטל
בכור — כאשר לידם שיכון־עובדים, תיעוש,
וכל שאר הממלכות. אפילו צבי
י רכטר, המנהל עתה מילחמת־קיום, נשבע
לספיר אמונים ולא יבגוד בו.
ספיר יכול לבטוח נם בשליטי כוחות
רבים במיפלגתו. צבי גרשוני באיחוד הק בוצות
והקיבוצים, אברהם זילברברג ואהרון
אוזן ׳במושבים, יוסי שריד בין
הצעירים והאינטלקטואלים.
.גם אישים שאין מאחריהם גייסות, כמו
חיים בר־לב, יילכו עם ספיר במיפלגה
בכל מיבחן. המחנה המתנגד לו מתבסס
בעיקר על סניף חיפה של יוסף אלמוגי,
שאותו ינסה ספיר להחליש בעזרת משה
ודטמן ומשה ׳שחל — וסניף ירושלים,
הנשלט על־ידי משה ברעם ובנו עוזי ברעם.
׳מתנגדי ספיר במיפלגת העבודה ימנו
גם את ראש-הממשלה יצחק רבין, את נגיד
בנק ישראל משה זנבר ואת השרים ברעם,
יריב וידלין. ספיד סבור כי עופר יחזור
אליו ברגע שיראה כי הכוח כולו בידי
ספיר. צדוק ישמור על אי־מעורבות.

יריבים ב טו חי ם
מן המוכן

דוכס התע שיי ה

יחודה גיל, מנכ״ל החברה למימון־תע־שיות,
המלווה מאות נזיליוניס למיפעלי־תעשייה
בישראל, היה אחד המעטים שקיבלו
את פני פינחס ספיר בשובו ארצה.
לשיבתם של נפוליון מאלבה, או של בן־
גוריה משדדדבוקר. רק מתי־מעט ידעו כי
אין זו יסתם שיבה לארץ. הרוב הגדול
של אנישיו בעבר חשב כי דבר לא השתנה,
וכימעיט איש ממקבלי-פניו הקבועים לא
בא הפעם ללוד. בין אלה שנעדרו היו כאלה
שלא החמיצו זאת אף פעם אחת בשנים

1ריבים בטוחים יהיו אנשי רפ״י ב 7מיפלגה,
ויכן יפלג אחדות-העבזדה בתו כה.
יצחק בן־אהרון, אלה וגלילי מוכנים
לטרוף זה את זה, אך כולם מתלכדים
והדיו כנגד ספיר. לעומת זאת תלד מפ״ם
עם ספיר. מחוץ למיפלגתו יוכל ספיר
לסמור על סיוע סמוי של ל״ע והמפד״ל.
וכך, כאשר יסקר השבוע פנחס ספיר את
הגייסות, ניראה המצב לא רע כלל. אומנם,
מזכיר המיפלגה מאיר זרמי ׳מסרב לגלות
שיתוף־פעולה, ואם הוא ימשיך בכך, לא
יהיה מנוס מהחלפתו. יספיד עלול להיבחר
בקרוב לתפקיד יושב־ראש המיפליגה ,׳כדוגמת
גיזבר־הסוכנות אריה דולצ׳ין שהוא
יושב־ראש המיפלגה הליברלית.
הוא יפעיל את בית־ברל, בראשות אבא
אבן, כמרכז רעיוני יוני, שיתן לו סיוע
אידיאולוגי במאבק היוני. כבר בימים הק רובים
צפויים כמה מיבחנים קלים, אולם
כוונתו של ספיר היא להופיע בריש־גלי
עם הדגל היוני: נסיגה תמורת שלום.
ספיר גם מתכוון לצאת כהגנה היקפית
על מעשיו בתהום הכלכלה. הוא אומנם לא
ייצא להגן על השערוריות, אבל יתבע לא
לשפוך את הילד יחד עם המים. שכן בצד
המחדלים, רשם ספיר לזכותו יגם מעשים
כלשהם.
התייצבותו של יספיד בראש המחנה היוני
במיפלגתו תשפיע השפעה ארוכת־טוויח על
הנעשה במדינה. רביו יצטרך להחליט אם
הוא הולך בתלם היוני או בדרכי הליכוד.

כו לםמדב רי ם
מכד המחלות הסוקרות
את צמרת ישראל, אחת
החמורות היא: חרברת
כולם דיברו ודיברו ודיברו.
בראש צעד הנשיא. הוא פירסם חוות-
דעת שהתפרשה בעולם כולו כהודאה ב קיום
פצצה אטומית ישראלית, וכאיום
להשתמש בה בשעת־כושר. ההכחשה, ש באה
מייד לאחר־מכן, אך הגבירה את ההד.
הודעת הנשיא, הנציג רם־הדרג ביותר
של ישראל ומדען בזכות עצמו, תרמה
תרונן ה חשובה לערבים. היא נתנה תוקף
מחודש לתביעתם לאספקת נשק מוחץ
עוד יותר מברית־המועצות. היא חיזקה
אנשים כמו חסנין הייכל ומועמד קדאפי,
הטוענים מזמן כי על מדינות־הנפט הער ביות
להשקיע את המיליארדים שלחם בייצור
פצצה אטומית ערבית.
מדוע היה אפריים קציר צריך לעודד
את העניין? רק הוא יודע.
מאקיאוולי חד ש. אדם המדבר מדי
יום, אם יש ואם אין לו מה לומר, הוא
יצחק רבין. לאחרונה נתקף במחלה זו
בצורה תמורה ביותר.
בשבוע שעבר מסר כמה הודעות שגילו
את עמדת ממשלתו לפרטי הפרטים — וב צורה
זו רוקנו מתוכן את נסיעת שר־החוץ
שלו, יגאל אלת, לארצות־הברית. כי כל
מה שאלת יכול היה לגלות בשיחות דיפלו מטיות
סודיות, כקלפים של מיקוח, כבר
הונח על־ידי רבין על השולחן מראש.
אבל לא די בכך. רבין גם גילה ברבים
שיש לו מחשבה מאקיאוולית: להפריד בין
קאהיר ודמשק, ולבודד בצורה זו את
סוריה.
הדברים פורסמו ברחבי העולם הערבי,
חגבירו מייד את הלחץ הסורי על מצריים
לבל ׳תחתום על הסדר נפרד, וגרמה ל הכחשות
מצריות נמרצות.
מדוע היה יצחק רבין צריך לגרום ל־התפתחות
זו? רק הוא יודע.
2סטירות לחי. וכאשר כולם מדב רים,
מדוע ישתוק מלך הדברנים, אבא
אבן?
בימים האחרונים סטר על לחיו של
אלון, בגלותו שהוא ואלון נפגשו עם המלך
חוסיין. גילוי סוד זה (שהוכחש בשעתו
נמרצות, כאשר נתגלה על-ידי העולם הזה)
חיבל בדיפלומטיה של אלון.
את סטירת-הלחי העיקרית ייעד אבן ל-
רבין. אבן נפגש עם חנרי קיסינג׳ד בארבע
עיניים. לאחר מכן הודיע כתב הארץ, ח
מרגלית, כי קיסינג׳ר אמר לאבן בשיחה
זו שהוא מרוגז על פיטפוטיו של רבין,
שסיבכו את המצב. הוסיף מרגלית, ב-
*תמימות: כשנשאל על כך אבן, הוא סירב
להגיב.
מאחר שמרגלית לא נכח בפגיישת קי־סינג׳ר־אבן,
ואין להניח כי קיסינג׳ר גילה
לו את הסוד — ברור כי יכול היה לבוא
רק מפי אבן עצמו.
מדוע היה אבא אבן צריך להשמיע
דברים אלה? הוא יודע — אך לא רק הוא.
הוא רצה להתנקם באלון, שירש אותו ב-
עודו־בחיים, וברבין, שסילק אותו מה ממשלה.

הסתד רו ת
ה מ הפכה ה שקטה
הוועד הסוער ש?
ההסתררות בא במקום
הכנסת במאבק
:גד השחיתות. מדוע?
הספסלים היו מלאים. העיתונאים ישבו
רתוקים לכסאותיהם. הטלוויזיה צילמה. ה רדיו
שידר. נציגי הסיעות דיברו בלהט.
הוועד־הפועל של ההסתדרות דן בפרשת
הקשרים בין צבי רכטר, מנכ״ל סולל בונה,
והדוקטור טיבור רוזנבאום.
האם לפטר את רכטר, להשעותו, לבקשו
לצאת לחופשה, או להמתין לפסק ועדת־הביקורת?
איך לנהל את החקירה? אילו
מסקנות להסיק מן הפרשה לגבי ניהול
חבות־העובדיס אדירת־הממדים?
מתח גבוה. עצם קיום הדיון, והעניין
הציבורי שנתלווה אליו, העידו על תהליך
שאירע בשנה האחרונה: הוועד הפועל

הפך מוסד חשוב. הוא דמיה ל״מהפכה
שקטה״ שהפך את בנק הפועלים, כדבריו,
לבנק מודרני חשוב.
במשך שנים התעלמה העיתונות כימעט
כליל מן הוועד הפועל. התפרצויותיו של
יצחק בן־אהרון עוררו מדי פעם תגובות,
אך דיוניו של הגוף עצמו כימעט ולא מש כו
עניין. העניינים החשובים נחתכו ב כנסת,
ואילו בוועד הפועל טחנו מים,
והוא נחשב לבית־אבות של פנסיונרים.
כל זה השתנה עכשיו. כאשר נערך
לפני חודש עימות בין הוועד־הפועל לבין
יצחק רבין ויהושע רבינוביץ, בנוכחות
נציגים מוועדי־העובדים כמיפעלים, היה
המתת גבוה יותר מאשר בכל ישיבה של
הכנסת, והעיתונות עקבה בדריכות אחרי
כל מילה שנאמרה. הישיבה על פרשת
טיבור חיזקה את הרושם שדיוני הוועד
הפועל הם עכשיו חשובים יותר מדיוני
הכנסת.
מה גרם לשינוי זה?
הקולות שגרמו. ייתכן שאחת הסיבות
נעוצה בירידתה של הכנסת כמוסד המסוגל
לשמש פורום אמיתי לעימות בין ריעות
ולמילחמד, בגידולי-פרא.
הרמה בכנסת התשיעית ירודה. בזירת
המילחמה בשחיתות, הכנסת שוב אינה
קיימת. בשעה שפרשות־השחיתות הגדר־

מזפ״ל משל
הקשבה ליריב
לות מסעירות את המדינה, נדם קול ה כנסת,
מילבד כמה תעלולי-פירסומת אי שיים
חסרי־משמעות.
בכנסת הקודמת החזיקו שתי סיעות קט נות
— סיעות העולם הזה והמרכז החופשי
— מתח גבוה דווקא בזירה זו, כשהן
מתחרות ביניהן בגילויי שחיתות (נתיבי
נפט ועיסקי דיין של העולם הזה, אוטוקארס
של המרכז החופשי, ועוד) .אך סיעת העולם
הזה נעלמה מן הכנסת, ואילו המרכז
החופשי נטמע בליכוד ומשתדל להתקרב
אל השילטון.
הסיעות החדשות בכנסת לא ירשו את
האדרת. סיעות שולמית אלוני ומוקד נתגלו
כחסרות יכולת פרלמנטרית במאבקים מסוג
זה, ורישומן אינו ניכר.
לעומת זאת קיבל חוועד־הפועל עירוי-
דם, נוצרה בו התחרות בין סיעות פעילות,
יומובטח ששום פרשתישחיתות לא תעבור
בו בשקט.
נוכחות: ס/ס •90 ייתכן שיש לתהליך
גם סיבות עמוקות יותר.
העניינים הסוציאליים והכלכליים עומדים
עתה במרכז החיים הציבוריים, והוועד-
הפועל מחזיק בשטח זה את היד על הדופק,
בעוד שהכנסת רחוקה מן הציבור.
לעומת נוכחות ממוצעת של כ־יס 107ב מליאת
הכנסת, שחבריה מקבלים שכר. ה נוכחות
בוועד־חפועל, שאינה בשכר, מגיעה
ל־־.907

לאפתעת רבים נתגלח המזכ״ל החדש,
ירוחם משל, כיושב־ראש יעיל. לעומת ה דיקטטורה
הרועמת, רבת ההתפרצויות, של
בן־אהרון, מנהל משל את הישיבות בדרבי-
נועם, מוותר לא פעם ליריבים, ונותן לכל
(המשך בעמוד )23

אחרי ע רפל הקרב בא ע ר פל החקירה
שיזמן המיבצעים הוא כוזב
המכ רי עי ם מן ההקל טו ת

^ חד מ חגרי ועדת־אגרנט פגש, לפני כמד! ימים,
\ £באלוף חשוב בצה״ל .״מה דעתך על המימצאים שלנו
בענייני מודיעין ל״ שאל אותו בסקרנות. הכוונה היתד.
לדו״ח הסודי, שנמסר לעיון לקצינים בכירים בחנאי-בי״ד
חון מיוחדים.
הקצין נבוך מאד .״למען האמת, עדיין לא קראתי
אותם,״ השיב.
יתכן שהיה נבוך פחות, אילו ידע כי שני־שלישים
מן הקצינים המורשים לקרוא את הדו״ח הסודי — לא
עשו זאת. הם לא טרחו לעיין במיסמך, למרות שהיה
מצוי לעיונם במחנה שבו הם משרתים.

עובדה זו — יותר מכל אחרת — העידה
על כישלונה של ועדת־אגרנט, עוד קודם שמסרה
את הדו״ח הסופי שלה. אותו ציבור שצריך
היה להיות מעוניין כמימצאיה יותר מכל
אחר — התעלם מהם כימעט לגמרי. הוא לא
האמין שיש לו מה ללמוד מהם.

בתב־יד של נערה גילה

טכנאים גילו ב׳ נם חק 1הקטעים
^ החלטת הוו עדה אינ ה סו ף־ פ סו ק

--מאח

אורי אסרי
באוגוסט. משום־מה, וכנראה כדי לחסוך זמן, קבעה הווע דה
שהיא תבדוק רק את המאורעות של אחד מבין 11
הימים האלה — היום השלישי של המילחמה, יום בי, ה־8
באוקטובר . 1973
ביום זה נערכה התקפת־הנגד הגדולה של אוגדת האלוף
אברהם (״ברן״) אדן, מי שהיה אז מפקד גייסות השיריון.

החטא הזן ומו!
ף< חטא הקדמון של ועדת־אגרנט היה החלטתה
( 1להתעלם מסעיף 15 של חוק ועדות־החקירה. המבטיח
את זכויותיהם של אנשים העלולים להיפגע ממיצאי
הוועדה.
המחוקק שיחרר את ועדת־החקירה מן החוק הקו בע
את דרך הטיפול בעדויות ובראיות אחרות בבית-
המישפט. המחוקק התכוון לשחרר את הוועדה מפרד
צדורה העלולה לסבך את עבודתה, ונתן לה שיקול־דעת
גמור לגבי איסוף החומר. אבל הוא הגביל חרות גמורה
זו באותו סעיף , 15 הקובע כי הוועדה חייבת להודיע
לאדם שהוא עלול להיפגע ממימצאיה, ולהעניק לאדם
כזה את הזכות להופיע בפניה, להיות מייוצג על-ידי
פרקליט, לעיין בעדויות, לחקור עדים חקירת שתי־וערב,
ועוד.
חמשת האגרנאוטים (נשיא בית־המישפט שימעון אג־רנט,
השופן העליון משה לנדוי, מבקר־המדינה יצחק נבג־צאל,
רבי־האלופים (מיל ).ייגאל ידין וחיים לסקוב) נתנו
לסעיף זה פירוש המבטל אותו למעשה. היה נדמה להם
כי הוא מסרבל את עבודתם. כדי לעשות לעצמם חיים
נוחים יותר, שללו את ההגנה מאלופי צה״ל אשר בפניהם
הטיחו האשמות חמורות ביותר: דויד (״דדו״) אלעזר,
שמואל (״גורודיש״) גונן ואנשי המודיעין.
הפרה זו של החוק פגעה קשה בקצינים אלה, ועל כך
התריעו גורמים שונים, ובראשם השבועון המסויים. עכשיו
מסתבר שהיתר. לכך תוצאה עוד יותר חמורה, החורגת
מן העוולה שנגרמה לכמה אישים.

מעודם רא הועמדה בפני מישהו גירסה
שלמה של מישהו אחר, ער מנת שיפריך אותה.

שסע יפני המילחמה: בון -

בשלב השני של העדות, אחרי שכבר התפתח הוויכוח
הציבורי על תחולת סעיף ,15 החלו הקצינים להיזהר מל העיד,
ומלהגיש מיסמכים. עד שיצא דו״ח־הביניים, לא
נזהר איש, מאחר שהיו בטוחים שיוזהרו כחוק, אם תמצא
הוועדה שהם עלולים להיפגע, ויאפשרו להם להסביר
ולטעון.
בשלב השני, החלו חברי-הוועדה להראות לעדים מיס-
מכים שהוגשו להם, אך לא את כל המיסמכים, ולא על
פי שיטה כלשהי. לעד, שהוגש לו מיסמד תוך כדי עדות,
לא היתד. כל אפשרות לבדוק את מהימנות הסיסמה
ללמוד אותו ולהשוות אותו למיסמכים שלו. לעיתים קרו בות
לא הבינו הנשאלים מהי מטרת השאלה של השואלים,
וממילא הוכשלו או אף נזהרו מלתת תשובות גלויות.

בך נוסה ערפל-החקירה עד ערפל-הקרב.
העדים גיששו כאפלה, וממילא לא היתה אפשרות
מספקת לאמת או להפריך גירסות, מים־
מכים ועדויות.
שני ערפילים אינם מסוגלים ליצור תמונה ברורה.

מחגישנס ויק
ך• אשר אין כתכ-אישום גלוי וברור, אץ לנאשם
>/דרד להתגונן. אין הוא יודע שהוא נאשם, ואין הוא
יודע על מה הוא נאשם.

נוצר מצב שהדו״ח הסופי יהווה למעשה
בתכ-אישום — שאחריו אין כלום. ועדת-הח-
קירה לא תהיה קיימת עוד, והנאשמים יעמדו
ככית-מישפט ריק, שבו יהיה רק כס־הנאש•
מים מאוייש ומואר, ולא יהיה להם בפני מי
להתגונן, להביא הוכחות, להפריך גירסות.־

התוצאה היתה שערורייה, שהתפוצצה השבוע
כקול גדול, ושהעמידה כצי את פרשת
מיסמבי סימן־טוב. בי במרכזה לא עומד סגן
צעיר, אלא אחד האלופים הבכירים כיותר
כצה״ל.

עונז אחו׳ עונד

איך מבררים את קורותיה של התקפה כזאת, שבה
מעורבים מפקדים רבים מדרגות שונות, אשר לכל אחד
מהם יש גירסה משלו על מה שהתרחש?
דרך אחת היא הדרך המישפטית, שהיא ממושכת אך
יסודית. כל עד נחקר בנפרד, על־ידי פרקליטי הצדדים.
המיסמכים מוגשים, נערכת עליהם חקירת שתי־וערב כדי
לאמת את מהימנותם, וכד.
הוועדה, המשוחררת מן הנוהל המישפטי, יכלה ללכת
בדרך הרבה יותר פשוטה, אך לא פחות אמינה: לזמן
יחד את כל הנוגעים בדבר, למשל את אלוף־הפיקוד (גד
רודיש) ,מפקד האוגדה האחת (ברן) ,מפקד האגודה השניה
(שרון) ,את סגנו של האלוף השלישי (אלברט ז״ל)
וסגן מפקד הגיזרה הצפונית (קלמן מגן ז״ל) ,וכן את
ראשי־המטות וקציני-המטה המצויים בעניין, מפקדי הח טיבות,
חלק מן המג״דים, וכד.

דרך זו לא נתקבלה על-ידי הוועדה, אולי מפני שה־מישפטנים
בד. אינם רגילים לסוג כזה של חקירה —
למרות שהיא מקובלת למדי בסיכומים ובתחקירים של
צה״ל. היא מתאימה לנסיבות המייוחדות שבהן מתרח שים
מאורעות צבאיים.
תחת העימות, בא גישוש קולקטיבי באפלה. כל אחד
מן המעורבים נקרא להעיד, כשהוא נותן הרצאה ומופסק
על־ידי שאלות באמצע, או שנשאל מלכתחילה. לפעמים
העירו לו מה אמרו אחרים, לפעמים גם זה לא. כל זה
לפי שיקול חברי הוועדה.

זה נתברר לפני כמה חודשים, כאשר חשף העולם הזה
את פרשת ״מיסמכי סימן־טוב״ .בדו״ח הביניים הראשון
שלה הסתמכה הוועדה על ניירות מסויימים, שהוגשו על-
ידי סגן צעיר כמיסמכים אותנטיים. אחרי פירסום הדו״ח,
הסתבר כי המיסמכים זוייפו — אלא שהוועדה לא היתד.
כלל מסוגלת לעמוד על כך. שיטות־החקירה שלה היו
שיטתיות ובלתי־מיקצועיות, לאנשים הנפגעים לא ניתנה
אפשרות לחקור את סימדטוב או לבדוק את המיסמכים
בשיטות של זיהוי-פלילי, והזיוף כולו נתגלה לאחר מכן
רק במיקרה.
הוועדה טיטשה את העניין בדו״ח השני שלה, העמידה
פנים כאילו לא חשוב כלל אם הניירות מזוייפים או לא.
גרוע מזה — היא לא מסיקה מכישלון זה שום מסקנה
לגבי שיטות־עבודתה שלה.

העצמות היחידות שנשכרו ביום זה חיו
עצמות אוגדתו של ברן. התקפתו נכשלה כישלון
חרוץ, תוך אובדן חיים וציוד.

בחקירה יסודית, כנוכחות כולם, תוך חקירות
הדדיות, שמיעת הטענות וטענות-הנגד,
שמיעת סרטי־ההקלטה ועיון כמיסמכים, הי•
תה האמת מתבררת מעל לכל ספק תוך יו־מיים־שלושה.

שיטת-העבודה
של הוועדה מנעה ממנה,
למעשה, לעשות עבודה אחראית ואמינה, ו־לחשוה
את האמת. כנסיונה לקצר לעצמה את
הדרך, ירדה הוועדה מן הדרך.

*ש ל דעדת״אגדנט הוטל לחקור את אירועי המילחמה
2עד לתום שלב הבלימה — כלומר, מד 6-,עד ה־15

ביום זה היה נדמה לרמטכ״ל, כי כוחות צה״ל עברו את
התעלה, והוא מיהר להודיע על כך לממשלה ולהכריז את
הכרזתו המפורסמת :״נשבור להם את העצמות.״

-שוודיש עבדים בואש־השנה

ברגע זה לא ברור כלל כמה גירסות יש. השבוע נש מעו
הדים של שתי גירסות לגבי מאורעות ד 8-,באוק טובר:
גירסתו של ברן וגירסת גורודיש. בין השתיים,
לא נערך עימות בוועדה.
אולם מי אומר שישנן רק שתי גירסות אלה? אין
ספק שיש גם גירסה שלישית של הרמטכ״ל — שהרי הוא
היה צריך להתבסם על משהו כאשר דיווח לממשלה, תוך

כדי ישיבתה, כי צה״ל חצה את תעלת־סואץ — ידיעה
שהיתה מופרכת לחלוטין, ושגרמה לגל של אופטימיות
כוזבת ומסוכנת בדרגים העליונים באחד הרגעים הקשים
ביותר של המילחמה.

לאריק שרון יש, בלי ספק, גירסה פרטית
משלו — ויתכן מאוד שלמפקדי החטיבות והגדודים,
שהשתתפו כלחימה, יש גירסות משלהם.
יש ודאי גם גירפות של הטיבות ויחידות
שלחמו כאותו יום באיזורים סמוכים.
לכל הגירסות האלה תתווסף עתה גירסת ועדת־אגר־גט
— והיא לא תהיה יותר טובה, ואולי גם לא יותר
רעה, מכל הגירסות האחרות. איש לא יקבל אותה כגירסה
סופית ומוחלטת, שאין עליה עוררין. כי גירסתה שלה
תהיה מבוססת על התרשמות חבריה מעדים שביניהם לא
נערך עימות, על הכושר הריטורי של העדים, הסימפא־טיות
של הופעתם, אהבות ושינאות ודיעות קדומות של
חברי הוועדה — ללא יכולת לחקור את המיסמכים, או
אף לוודא שאינם מזוייפים.

את העובדה הזאת האירה השבוע פרשת
מיסמכי-ברן — פרשה שהטילה בבת אחת
אור חד על בל המיגבלות והמחדלים של ועדת
אגרגט. היא חשוכה לא רק כשלעצמה,
אלא גם בדוגמה לבל שיטת-העכודה של הוועדה.
שלא הביאה לעימות בין אנשים ומיס•
מכים.

יומניה והקלטות
ף• מרכז הפרשה עמדו שני סוגי מוצגים: יומני *
מיבצעים וסרטי־הקלטה.
כאשר יחידה (מדרג חטיבה ומעלה) נמצאת בלחימה,
החל בשלב ההכנות, מנוהל יומן על מיבצעיה. יומן זה
מנוהל בחדר־המילחמה, שהוא מרכז־ר,עצבים של החטיבה,
האוגדה או הפיקוד, אליו מגיעים הדיווחים מלמטה וה פקודות
מלמעלה, וממנו יוצאות הפקודות כלפי מטה וה דיווחים
כלפי מעלה.

בל הפעולות, הפקודות והדיווחים האלה
נרשמים ביומן, כבתכ-יד של סמל־מיכצעים או
קצין־מיבצעים, הנמצא ליד המפקד שהוא כתפקיד.
זוהי עבודה מעייפת, הדורשת ריכוז
רב, ועל בן מתחלפים בעליה בל שעתיים בערד•
מיסמך זה משמש לשתי מטרות. בתוך המילחמה, כש־מישמרת
מתחלפת בחדר־המילחמה, היא מאפשרת למיש-
מרת הנכנסת לעמוד על מה שאירע במישמרת הקודמת.
וכך לשמור על המשכיות. אחרי המילחמה, מבינים על
פי היומן את ההליכים ומשחזרים עובדות. דווקא פרשת
האלוף ברן היא מיקרה קלאסי המוכיח את חשיבותו של
היומן.
במיפקדות נייחות, כגון פיקוד (לפעמים),
ישנן מערכות סטאטיות, המקליטות על סרטי־הקלטה
את השיחות של המפקדים. הן גם מאזינות לרש תות
של דרגים נמוכים יותר ומנציחות את השיחות. הקל טות
אלה נועדות רק לשימוש אחרי המילחמה, לצורך
שיחזור מדוייק של העובדות, כתיבת ההיסטוריה והסקת
לקחים.

מבחינת מהימנות המקורות, מוכן שסרטי.
ההקלטה הם המקור המהימן כיותר. כניגוד
ליומן־המיכצעים, מזהים בהם את קולות הדוברים,
ואין הדברים כפותים לניסוח של סמל
או קצין זוטר.
שני סוגי ראיות אלה עמדו עתה במרכז של פרשה.

דממה ברגע המכריע
* 8באוקטובר

הוקלטה רשודהקשר של אוגדת

באשר נתמנתה ועדת-אגרנט, החליט מי
שהחליט לא למסור את סרטי-ההקלטח לאיש.
פרקליטיו של גורודיש טוענים, כי הוא ביקש את ה הקלטות,
אך הן לא ניתנו לו. לעומת זאת נודע עתה,
כי הסרטים המקוריים נמסרו פעמיים לאוגדתו של ברן —
דבר שאין לו תקדים. הם היו מצויים שם במשך שבועות
ארוכים, וזה עוד לפני שנעשו העתקים של ההקלטה או
תעתיקים בכתב של החומר המוקלט.
נודע כי קצינים מאוגדתו של ברן האזינו לסרטים
אלה, ואף העתיקו חלק מהם. הסרטים — כולם או חל קם
— לא נמסרו על-ידי ברן לוועדודהחקירזו.
לפני כחודשיים הגיעו הסרטים סוף־סוף לידי גורד
דיש — הפעם לא המקוריים, אלא הקלטות מועתקות:
אחד הטכנאים שהאזין בצוותו של גורודיש להעתקים
אלה מספר, כי הוא הבחין בשלושה קטעים דוממים, ש נראו
לו כמחיקות. הסרטים נשלחו לבדיקה בידי מומ חים,
שקבעו בדו״ח שלהם שהם מניחים שאלה הן מחיקות.

המחיקות הן בקטעים רבי-משמעות לקביעת
האמת לגבי התרחשויות אותו יום. לפחות
אחד הקטעים מתייחס לנושא המחלוקת
העיקרי כין ברן לגורודיש ביחס למה שאירע.
השבוע התפרסם, מפי חוגי האלוף ברן (המשרת עתה
כניספח צבאי בוושינגטון) כי יתכן שנמחקו בטעות דב רים
בעת ההאזנה. טענה זו מעוררת כמה שאלות:
<• טענה דומה מאד הושמעה, ולאחד מכן הופרכה,
בפרשת ווטרגייט האמריקאית.

• עצם הוצאת הקלטה מקורית, שאין לה
העתק, מארכיון.המטב״ל, היא שערוריה.
י• מסירתה של הקלטה מקורית כזו, שאיו לה העתק,
לידי צד מעוניין — היא שערוריה נוספת.
#השארת ההקלטות בידי צד זה במשך שבועות
ארוכים, היא שערורייה שלישית.
י• אי־בדיקת הסרט עם החזרתו, היא שערוריה רביעית.

ברן
עם דדו ודיין מעבר לתעלה, אחרי המילחמה
מוזרה שיבעתיים העובדה שכרן לא מצא
לנכון למסור הקלטות אלה לוועדה, ואו! לא
הזכיר כוועדה את עצם קיומם.
ביוזמת גורודיש, הגיש הרמטכ״ל את הסרטים לווע דה,
בצירוף תעתיקים מודפסים.

נתביידת של נערה
* 4רתק עוד יותר סיפורם של יומני־המיבצעים.
שיו יומני־המיבצעים של אוגדת ברן הוגשו למטכ״ל ול וועד״
כיומנים המקוריים, וכמובן בכתב־יד. גורודיש קי בל
תצלום ממחלקת ההיסטוריה במטכ״ל, ואחד מקציני
המילואים, ששירתו אצלו בהתנדבות, שם לב לעובדה
מוזרה ביותר: כתב־היד היה נשי, מסודר ואחיד.

כחפ״ק (חכורת-פיקוד-קידמית) של אוגדה
אין משרתות חיילות, ובוודאי לא חיילת
אחת הנמצאת כתפקיד יומם ולילה, במשך
יממה של קרב קשה, תחת הפגזה. לא היה
על כן ספק: היומן אינו אותנטי.
בזה לא תמו הגילויים.
אחד הקצינים, שדיפדף ביומני הימים האחרים של
אוגדת ברן, נתקל בין יומני ה־ 9באוקטובר בשני עמודים
שלא היו שייכים אליהם. הם השתרבבו בטעות ליום
ה־ ,9אך מתוכנם היה ברור שהם שייכים ליום ה־ .8הם
לא היו כתובים בכתב-יד של בחורה, אלא בכתב הבלתי-
מסודר של גבר, כנהוג.
בשני דפים אלה מופיע קטע אחד, החסר בעותק שהוגש
לוועדה. קטע זה כולל פקודה של ברן לחטיבותיו
לתקוף מצפון לדרום — בדיוק לפי התוכנית המקורית.
בסיכומיו בצה״ל בתום המילחמה (ועל כן גם, בלי ספק,
בוועדה) טען ברן שפקודה זו שונתה לפני המועד שאליו
מתייחס הקטע.

מוכן שהדבר מחשיד את בל גירסתו של
ברן, הסותרת את הגירסה של גורודיש.
אחרי שהדברים פורסמו בחלקם השבוע, באו מצד
חוגי ברן הסברים, שאינם עומדים במיבחן ההגיץ.
לפי גירסה אחת, היו היומנים המקוריים מלוכלכים
וקרועים, ועל כן הועתקו. אחרי שנעשה ההעתק, הושמד
או נעלם המקור בטעות.
נגד גירסה זו עומדים השיקולים הבאים :

• כאשר מעתיקים יומן מקורי, אין עושים
זאת ככתכ-יד. מדפיסים את התעתיק,
ומצרפים אליו תצלום של המקור.
• פשוט לא יתכן בי אבדו בל כך חרבה
ברכים שד יומנים מקוריים. יש להניח שבמהלך
המילחמה הצטברו היומנים של האוגדה
לבדי עשרה כרבים.
לפי גירסה אחרת של מקורבי ברן, לא השתמש ברן
כלל בעדותו בוועדה ביומני אוגדתו, אלא ביומן הפיקוד.
אין זה סביר. נשאלת השאלה: מדוע ו האם לא סמך על
יומן אוגדתו? והרי ביומן הפיקודי לא יכולות להיות
פקודות מפקד־האוגדה למח״טים שלו. הן צריכות לחיות
ביומן האוגדתי — ואכן הן מצויות באותם שני הדפים
שנמצאו במאוחר, ושאינם מצויים ביומן האוגדתי שהוגש
לוועדה.
גיירסה חדשה של מקורבי ברן אומרת, שכאשר הת מנה
ברן לאלוף־הפיקוד (אחרי האלוף ישראל טל, שהח ליף
את האלוף גונן) הוא לקח עימו את כל מטהו, והש איר
את המיסמכים בידי מפקד ומטה אוגדתי חדש, שאיב דו
אותם. כאן מוחשדת קבוצה שלמה חדשה של קצינים,
שאין להם כל נגיעה לעניין.

אם מורחב מעגל החשודים עד כדי כך, מן

הדין שתיערך חקירה גם אצלם, כדי לברר מה
קרדו ליומן.

מווסת מוגלתית
ך* ,רשת ההקלטות והיומנים של ברן היא רק דוג-
* 5מה — אם כי חמורה ביותר — לשיטה המכשילה
את הוועדה, והעלולה לרוקן מראש את מסקנותיה ממר בית
חשיבותן.
בינתיים נודעו כמה וכמה עובדות חדשות, הפועלות
באותו כיוון.
כך, למשל, הטילה הוועדה בדו״ח־הביניים הראשון
שלה האשמה כבדה על גורודיש: שלא פרם את חטיבותיו
ביום־הכיפורים כפי שדרשה תוכנית ״שובך יונים״.
כלומר: שתי חטיבות קדימה, חטיבה אחת אחורנית.

אחרי פירסום המסקנות, ולקראת סיום החקירה
כולה, גילה גורודיש מיסמך מדיון ה
מטב״ל עם שד-הכיטחון, שנערך כיום הכיפורים
בשעה ,11.00 ובו אישור מפורש וחד
משמעי לפריסה שעליה פקד גורודיש: חטיבה
אחת קדימה, שתי חטיבות אחורנית.
המיסמך גם כולל את אישור הסיבות הטאקטיות, ש הניעו
את גורודיש לאמץ תוכנית זו. במלים אחרות:
זאת היתה פקודת המטכ״ל, באישור שר־הביטחון. זאת
טענו עתה פרקליטיו של גורודיש בבג״ץ.
עובדה זו מצטרפת לכמה וכמה עובדות אחרות, שנת גלו
רק לאחרונה, והמפריכות קביעות שנקבעו על-ידי
הוועדה בחיפזון, על סמך חקירה בלתי־מספקת ובלתי-
מיקצועית, בדדחות־הביניים.

השאלה היתה כיצד תגיב הוועדה על גילויים
מביכים אלה. למעשה היתח צריבה לפתוח
כבל החקירה מחדש, או אן! להתפטר.

הסכנה היתד. שהוועדה תיכנע לפיתוי לעשות לעצמה
שוב חייט נוחים, כפי שעשתה אחרי גילוי שערוריית
סימן־טוב, שהיתה זעירה בהשוואה למה שהתגלה עתה,
אם כי הביאה לחיסול הקאריירה של קצין־המודיעין הפי קודי,
סגן־אלוף דויד גדליה.
הוועדה יכלה להחליק את העניין, לקבוע שבעצם
אינו חשוב למסקנותיה, ולהמשיך בקביעת המסקנות ש אליהן
הגיעה לפני כן, מבלי לשנות דבר. או, גרוע מזה :
לערוך מעין חקירה שיטחית, ולקבוע שאין הוכחות לזיו־פים
— כפי שאכן עשתה בפרשת סימן־טוב.
כך עשתה גם הפעם. השופט אגרנט הודיע, שאין
אחיזה לטענות כאילו הוגשו מיסמכים מזוייפים ״בזדון,״
ו״במזיד״ — הגדרה, שאינה מכחישה, למעשה, שחמיסמכים
יכולים להיות מזוייפים והוגשו לו בזדון. היא גם אמרה
שוב, שהמיסמכים החשודים לא יהיו חשובים להסקת
המסקנות.

מוכן שלוועדה זו אין בדל המכשירים הדרושים
לחקירת זיופים, וגם אין לח הסבלנות
לכך.
החלטת הוועדה השבוע לא הוסיפה אמינות למסקנות
שתסיק, ולא הגבירה את אמינותן בעיני אנשי־המיקצוע,
שעבורם היו המסקנות צריכות לשמש מדריך ובסיס להס קת
לקחי מילחמת יום־הכיפורים.

ואולי גרוע מכל: אם העניין לא יבורר
עד תומו, הוא יוסיך לצבור מוגלה, להעביר
את האווירה כצה״ל ובציבור כולו, לשמש
מוקד לחשדות גוברים — ובסופו של דבר,
יתפוצץ העניין כולו בעבור זמן ברעש גדול
עוד יותר, כמו פרשת-לכון.
אין פלא שדווקא שימעון פרס, למוד פרשת־לבון,
הזהיר השבוע מפני אי-חקירת העניין עד תומו.

ווו 17 ...

ך* תום מידחמת יום־הביפורים זומנו מפקדי דד

את מהלכי האוייב ואף להביסו באמצעות כוחות קטנים
יחסית.

אוגדות׳ שנטלו חלק במילחמה, לפגישה עם ועדת
העורכים של העתונות הישראלית. כל אלוף סיפר על
מעללי אוגדתו וקרבותיה. כאשר הגיע תורו של האלוף
אברהם (״ברן״) אדן לסכם את הקרבות בהם השתתפה
אוגדתו, הוא לא הירבה במילים. ברן, הידוע בצה״ל כמי
שאינו מצטיין דווקא בניסוחים ודברנות מופלגת, הסתפק
במשפט :״אנחנו בסך הכל נלחמנו על חיינו.״
שנה אחרי המילחמה נאלץ האלוף אדן, אחד המעטים
מבין אלופי צה״ל שהשתתפו במילחמת יום־הכיפורים
ושנותרו בצה״ל, להגן שוב על חייו. הפעם היתד. זו
מילחמה על חייו כמצביא. דווקא האלוף שהיה מעורב
פחות מאחרים במילחמות הגנרלים שהטילו את צילן על
מילחמת יום־הכיפורים, מצא את עצמו במרכזה של
פרשה עכורה שאיימה להטיל כתם על כל הקאריירה
הצבאית שלו.
הפארדוכס בכל העסק הביש, שהסעיר השבוע את
ישראל ועוד עתיד להסעירה בעתיד למרות מה שאמרה
ותגיד עליו ועדת אגרנט — שהוא צץ ועלה ביוזמתו של
ברן עצמו. בתום המילחמה לא בא איש בטענות או
בהאשמות כלשהן כלפי ברן לגבי צורת ניהול המילחמה
באוגדתו ביפי הלחימה. לאנשים שונים בצה״ל או מחוצה
לו יכלו להיות השגות וביקורות על לחימת אוגדתו, אולם
אלה היו ביקורות לגיטימיות בנוסח בו מעביר צה״ל
תחת שבט הביקורת, בדרך התיחקור, הסיכומים והפקת
הלקחים, את מבצעי כל היחידות הלוחמות.
רק מיספר חודשים אחרי המילחמה, כאשר נערכו ה סיכומים
בפיקוד הדרום לגבי הקרבות השונים שהתחוללו
בזירה המצרית, מצא ברן את עצמו בעמדת התגוננות.
מפקדים שונים הביעו דיעות מקצועיות חריפות על מה
שעשתה אוגדתו ביום השלישי של המילחמה. תחת לחץ
הביקורת ניסה ברן לגול את האחריות מעל שכמו. הוא

באמת
בגפיד ובדירוג

* יום ראשון, זד 7באוקטובר, הגיעו שתי אוגדות
^ המילואים בחזית הדרום, זו של ברן וזו של האלוף
אריק שרון, להיערכות קרוב לקו החזית. מפקדיהן לחצו
על פתיחה מהירה במיתקפת־נגד, ואף הגישו את תוכניו תיהם
לביצועה. אולם אלוף־הפיקוד פסל את כל התוכניות,
והכין תוכנית משלו להתקפה, עליה דיווח לרמטכ״ל וזכה
באישורו.
גונן בחר לפתוח במיתקפת־נגד מקבילה, בטרם הספיקו
המצרים להתבסס בשטחים שתפסו. משתי אפשרויות התקיפה
מהאגף הוא הפיק אפשרות שלישית. במקום לצלוח
את התעלה או לאפשר למצרים להתקדם, הוא עמד על
כך שהמצרים ייבלמו על דרך החת״ם, ציר מקביל לכביש
התעלה (ציר לקסיקון) שנתפסה כבר בידי המצרים,
המתפתל במרחקים שבין ארבעה לתשעה קילומטרים
ממנו ושנועד בעבר לשימוש חיל־התותחנים של צה״ל.
הוא תיכנן מיתקפת־נגד בצד המזרחי של התעלה, מצפון
לדרום, במטרה להשמיד אח הכוחות המצריים שצלחו כבר
את התעלה, תוך סיכום שאם המיתקפה תצליח, תנוצל
ההצלחה לחציית התעלה באזור דוייר־סואר, על גבי ה גשרים
שהקימו המצרים עצמם.
בשעות הערב של דר 7באוקטובר כונסה קבוצת
הפקודות במיפקדת החזית כדי להבהיר למפקדים את
תוכנית ההתקפה. ההתקפה היתד, צריכה להיות מיתקפת־נגד
מקבילה בדירוג, כשבתחילה פועלת האוגדה של ברו
בגיזרה הצפונית של התעלה, נגד הארמיה השניה של

קרה

באוקטובר

<9 7 3

היוס האדור ביות!

הטיל את האחריות לכישלון התקפת־הנגד שערכה אוגדתו
ב־ 8באוקטובר 1973 נגד כוחות הארמיה השניה בחזית
הדרום, על מי שהיה באותו יום אלוף הפיקוד ומפקד ה ,חזית,
האלוף שמואל (״גורודיש״) גונן.
גורודיש, שעד אז לא אמר מילה רעה אחת על ברן
ולא הוכיח אותו על מעשיו ומחדליו באותו יום, נדהם.
כדי להגן על עצמו מפני האשמות שהטיח בפניו ברן
בפורום זה ובאחרים, הוא נחלץ לגונן על עצמו, להוכיח
שלא הוא האחראי לכישלון. כד הוחל בבדיקה יסודית
של מאורעות אותו יום בחזית הדרום, בדיקה שהתגלגלה
ככדור שלג, הולידה את ״פרשת ברן״ ועוד עלולה להכות
הדים בעתיד.
כיוון שגם ועדת אגרנט החליטה למקד את חקירתה
דווקא על מה שאירע ביום זה, עלול ה־ 8באוקטובר
להיות מוצג כיום הארור ביותר של מילחמת יום־הכיפורים,
למרות שלא היה כזה. העובדה שהזכוכית המגדלת ה לאומית
הונחה דווקא על מאורעות יום זה מכל ימי
המילחמה, עלולה להפוך אותו לתאריך הבולט ביותר
במילחמה, יותר מה־ 6באוקטובר, יום מחדל הכוננות,
ויותר׳ מד,־ 16 באוקטובר, יום צליחת התעלה מערבה.

* * ה שמייחד ונזכדיל את ה־ 8באוקטובר משאר
101 ימי המילחמה הוא אולי ההתפכחות שחולל בקרב
מפקדי צה״ל. עד לאותו יום היו רבים מהם בהשפעת
שיכרון מילחמת ששת־הימים, תוך אמונה בלתי מעורערת
בעליונותו של צה״ל וביכולתו להבים את הצבא המצרי
בקלות. בתום אותו יום השתנתה התמונה, ופני המציאות
בשדה הקרב החלו להתבהר.
ההצלחה הראשונית שנחלו כוחות הצליחה המצריים
ביום הראשון למילחמה, אחרי שהצליחו לתפוס כימעט
את כל קו המים בגדה המזרחית של תעלת־סואץ, לא
היוותה נושא לדאגה מיוחדת. ביום הכיפורים עדיין
האמינה צמרת צד,״ל כי ניתן לבלום את המצרים ולהדפם
חזרה אל מעבר לתעלה ברגע שכוחות המילואים המגוייסים
יגיעו לקו החזית. הפיתרונות של צה״ל לאפשרות צליחה
נרחבת של המצרים היו מוכנים מראש. על פי עיקרי תורת
המילחמה היה ברור שיש צורך לבלום את הכוח המצרי
התוקף במינימום כוח בולם ולרכז את המאמץ העיקרי
כדי לתקוף במהירות את האוייב במקום שהוא מוכן לכך
פחות מכל.
היה ־־מוסכם שאת התקפודהנגד יש לבצע מאגפו של
הצבא המצרי. אבל המציאות בשטח היקשתה על יישום
מסקנה זו. הצבא המצרי התפרש לאורך תעלת-סואץ על
פני גיזרה צרה מאוד, קרוב לקו המים. האגף מצפון
או מדרום היה צר מדי כדי לאפשר התקפת־נגד נרחבת.
היו שתי אפשרויות לבצעה בכל זאת :
!• לצלוח מהר את תעלת־סואץ, תוך ניצול אמצעי
הגישור של המצרים עצמם, ולהכות את האגף המצרי
שממערב לתעלה, במקום שם הוא מצפה פחות מכל
להתקפת-נגד.
• לאפשר למצרים להמשיך ולהתקדם אל תוך סיני
כדי שיאריכו את אגפיהם ויחשפו אותם לאפשרות התקפה

ווו!

מאת

אלי ח בו ר
מצידה המזרחי של התעלה, אותו תפסו ביום-הכיפורים.
היתד, גם ברירה לגבי מועד מיתקפת־הנגד. קיימים
שלושה סוגים של התקפות־גגד :
• התקפת־נגד מקדימה, שהיא בעצם מיתקפת־מנע
לפני שהאוייב פותח בהתקפתו. אפשרות זו כבר לא חיתה
קיימת אחרי יום־כיפור ד,״ 6בחודש.
י• התקפת־נגד מקבילה, הנערכת בשעה שהאוייב
עדיין תוקף ולא הספיק להתבסס ביעדים שתפס.
• התקפת־נגד אוחרת (מלשון איחור) ,הנערכת אחרי
שהאוייב כבר התבסס והתמקם בשטחים שכבש.
משתי האפשרויות האחרונות נראתה התקפת״הנגד
המקבילה כסבירה ביותר, משום שהיא מאפשרת לשבש

0 1 ¥ 5מירשס זה מדגים את שתי
3 111?1
י י י י * התפיסות שהיו מקובלות
בצה״ל לפני המילחמה לגבי מיתקפת־נגד לפלישה מצרית
לסיני. החץ השחור הגדול מסמן את כיוון התקיפה
של האוייב. החץ המתמשך מימין מסמן את התפיסה
של בלימת ההתקפה קרוב ככל האפשר לקו המיס ות־קיפת־נגד
מהאגף אחרי צליחת התעלה מערבה. החץ
המקווקו מסמן את התיאוריה על פיח יש לאפשר לאוייב
להתקדם עמוק יותר לתוך שטח סיני, כדי לחאריו את
אגפו ואז לתקוף אותו באגף מבלי לצלוח את חתעלה,

הצבא המצרי מקנטרה ועד האגם המר הגדול. אחריה
היתד, צריכה להיכנס לפעולה האוגדה של אריק שרון
ולתקוף את הארמיה השלישית של הצבא המצרי מצפון
לדרום, מהאגם המר הגדול ועד סואץ. סוכם שאם ה־מיתקפות
תצלחנה, תצלח אוגדת ברן את התעלה באיזור
דוייר־סואר (שם בוצעה הצליחה ב־ 16 בחודש) ואילו
אוגדת שרון תצלח את התעלה בסואץ.
כלומר, התקפת־הנגד אמורה היתה להיות רב-שלבית.
היא נועדה לענות על בעיית היסוד: האם יש להשמיד
קודם את הצבא• המצרי ממזרח לתעלה ואחר־כך לצלוח,
או קודם לצלוח, ואחר־כך להשמיד? הפור נפל על האפ שרות
הראשונה.
היה צריך להיות ברור למפקדים שהמשימה מספר 1
היא השמדת הצבא המצרי שכבר צלח את התעלה תוך
הישענות על דרך החת״ם (שנקרא בצופן ציר חזיזית),
כאשר בשלב ב /אם תתמלא המשימה העיקרית, ייעשה
ניסיון לצלוח את התעלה.
על הקונצפציה של וכנית פיקודית זו, שאושרה
על־ידי הרמטכ״ל, היו כמד, עוררים, בעיקר אחרי שנכשלה.
הטענה העיקרית נגדה היתר, שהיד, צורך לרכז מאמץ
עיקרי של שתי אוגדות, במקום להפעיל את שתי האוגדות
בנפרד ובדירוג. הבעיה בהפעלת שתי האוגדות במאוחד
היתה בכך שהיא היתד -חושפת למעשה את כל החזית
ולא היתד, משאירה כל כוח עתודה שיבלום את המצרים
במקרה שינסו לפרוץ אל תוך סיני, לתפוס את מעברי
ההרים ולהתקדם הלאה. היה כרוך בכך סיכון רב מדי
ולכן לא אישר המטכ״ל את ההצעה לתקוף בשתי אוגדות
בו־זמנית. אוגדת שרון אמורה היתה להישאר כעתודה
מטכ״למז עד שיתברר כי אוגדת ברן אכן מצליחה ב משימתה.
בשעות
הלילה המאוחרות יצאו המפקדים ליחידותיהם
על מנת להכין את תוכניות אוגדותיהם ולהכין את היחידות
לקרב שאמור היה להיפתח בבוקר. ההתקפה
נפתחה בשעות הבוקר, כאשר החלו עוצבות אוגדת
ברן לנוע ממקומות, הריכוז שלהן לעבר צירי התקיפה.
כעבור כ־ 12 שעות הסתיימה ההתקפה. אף אחת
מהמשימות לא בוצעה. הכוח המצרי שממזרח לתעלה
לא הושמד. לא נתפס מאחז או ראש-גשר בגדה המערבית
של התעלה. לכוחות התוקפים נגרמו אבירות כבדות
יחסית. כמה עשרות טנקים הושמדו. מפקד אחד הגדודים,
סא״ל אסף יגורי, נפל בשבי המצרי יחד עם עוד שבויים
רבים.

שינוי מ שימה
או מ שימה נו ספת!
ץ* ה קרה כמשך 12 שעות הלחימה? מדוע נכשלה
* 1ההתקפה, שאמורה היתד, לחולל תפנית בחזית הדרום
כבר ביום השלישי למילחמה ושעל פי כל הנתונים היו
לה סיכויים להצליח?
סביב התשובות לשאלות אלה, ממוקדת המחלוקת
בין האלופים ברן וגונן. ברן טען וטוען כי ההתקפה נכשלה
באשמתו הישירה של גונן, ששינה לו תוך כדי מהלך
הקרב את משימותיו, פיצל את כוחותיו והטיל עליו
משימות חדשות ששיבשו את המאמץ העיקרי שלו. גונן

זהו מירשם כללי גס של השטח בו
111*111111
, 111111111 נערכה התקפת הנגד של אוגדת ברן
ביום ה־ 8באוקטובר, בגיזרה שבין קנטרה לאגם המר
הגדול. בגלל מימדי המירשס אין אפשרות ׳׳,דייק בפר טים
שמות הקלד במעגלים הס כינויים למתחמים העיקריים׳
המספרים ,2 , 1ו־ 3מציינים את צירי התנועה.
מיספר 1הוא ציר חזיזית, דרך החתם. מיספר 2הוא ציר
אבנית, מיספר 3הוא ציר לקסיקון, המקביל לתעלה
שנתפס בידי המצרים. המיספרים ,5 ,4ו־ ,6מסמנים
את מקומות המעוזים המכותרים; 4הוא מעוז חיזיון,
— 5מעוז פורקן מול גשר הפירדאן ו־ 6מעוז מצמד.

שלא להתקרב לקו המים מחשש הטילים המצריים, וכן
בגלל תנאי השטח חבלתי עביר בחלקו, נמשכו הכוחות
של נתקה יוגבי מזרחה והתרחקו מקו המים.
הכוח של גבי, שהיה המערבי ביותר, דיווח כי הוא לא
נתקל ולא משמיד טנקי אוייב. גונן שהקשיב לדיווח הורה
לברן שכוח גבי יזוז יותר מערבה, לכיוון התעלה כדי
לחפש את שיריון המצרים ולהשמידו. אבל ברן הודיע
שהוא מתכוון לגשת מערבה ליד חיזיון.
זאת היתד, התשובה שגונן חיכה לה עד אז. היה ברור
לו עתה כי ברן הולך לחלץ את האנשים ממעוז חיזיון.
הקטע הזה, בו אמר ברן ברשת הקשר כי הוא הולך
לחיזיון — הוא הקטע המשמעותי שנמחק בסליל ההקלטה.
כוחות ברן הגיעו למתחמים התפוסים בידי כוחות
מאוגדתו של אריק. כך קרה שהם התקרבו לכיוון מעוזי
חיזיון ופורקן לא מצפת לדרום אלא ממזרח למערב.
שני כוחות אלה התקדמו עד לסביבות השעה 9.30 מרחק
של כ־ 20 קילומטר, מבלי לנהל קרבות השמדה עם כוחות
מצריים. כשנערכו על מיתחמי זרקור והברגה לתקוף
לכיוון דרום־ימערב, צצה בכל חריפותה בעיית הצליחה.
מה צריך לעשות אם ייתפסו חיזיון ומצמדז
גונן עמד על כך שאם תושג הצלחה בגיזרה זו ימשיכו
הכוחות להתקדם דרומה. אבל ברן חזר והעלה את שאלת
הצליחה. גונן השיב לו כי אם יתפוס את חיזיון יהיה
עליו לתפוס עם כוח קטן את הצד השני של הגשר, ממערב
לתעלה.
הכוונה היתד, להעביר בסך הכל מחלקת טנקים לצד
השני כדי לנצל הצלחה ולשמור ראש־גשר לצליחה
אפשרית.
גם ברן וגם גונן צדקו בתפיסותיהם לגבי הצליחה.
זאת היתה צורת החשיבה הצה״לית וכך היה צריך לנהוג.
אבל ברן הבין שמדובר בשינוי משימה לגביו. כאשר
העביר לו תת־אלוף אורי בן־ארי את נקודות הציון של
הגשרים הקיימים על התעלה בהם אפשר יהיה לצלוח,
אירע התקר הגדול.
סמל־מבצעים אלמוני שהאזין לקשר הבין, בטעות,
כי מדובר בכך שכוחות מאוגדתו של האלוף ברן חצו את
התעלה, ורשם זאת ביומן המבצעים שלו. הידיעה פשטה
במהירות עד ל״בור״ הפיקוד-העליון. משם היא הגיעה
לישיבת הממשלה בה נכח גם הרמטכ״ל. הידיעה גרמה
לגל של שמחה והולידה תחושה כאילו הניצחון בחזית
המצרית כבר מונח בכיסו של צד,״ל.
אבל בשטח היו פני הדברים שונים בתכלית. בסביבות
השעה 12 בצהריים כבר היו שלושת הכוחות של אוגדת
ברן ערוכים מול גשר הפירדאן בחצי קשת. אולם הם לא
פעלו במלוכד, אלא בנפרד, כשלפחות שניים מהכוחות

טוען כי ההתקפה נכשלה משום שאוגדת ברן לא פעלה
על פי התוכנית, לא הבינה את המשימות שהוטלו עליה,
ולא דיווחה לפיקוד על תמונת המצב בשטח כפי שהיתר,
באמת. כתוצאה מכך, טען גונן, נוצרה בפיקוד במשך
שעות רבות תמונה מסולפת, אופטימית מדי, של מהלך
התקפת־הנגד.
שיחזור מדוייק של מה שאירע באותו יום הוא נושא
למחקר היסטורי־צבאי נרחב ומעמיק. ספק אם גם לאחריו
ניתן להגיע לאמת מוחלטת. כל מה שניתן להיעשות
במיסגרת עתונאית הוא תיאור כללי של שלבי הקרב,
מבחינת היחסים שבין פיקוד החזית למפקדי האוגדות,
מבלי להיכנס. לפרטי הלחימה של היחידות בשטח.
השינוי הראשון בתוכנית שהוצגה למפקדים, נעשה
עוד לפני שהחלה ההתקפה. החל משעה 3.00 בבוקר ביום
ד,־ 8באוקטובר החלו להגיע למיפקדת החזית דיווחים
נואשים מסי אנשי שלושה מעוזים נצורים על שפת
התעלה.
היו אלה אנשי המעוזים מול גשר הפירדאן, שמצפון
לאיסמעיליה (ששם הצופן שלו היה חיזיון); מול איסמ־עיליה
— פורקן, ובקצה הצפוני של האגם המר הגדול
— מצמד. הם דיווחו על מצבם ההולך ונעשה נואש
יותר ויותר.
כתוצאה מדיווחים אלה החליט גונן להוסיף משימה
למשימה האוגדתית של אוגדת ברן. בעוד שקודם לכן
נאמר בפקודת המיבצע שאין להתקרב לקו המים, שאל
גונן את ברן אם יוכל לנסות לשחרר את אנשי המעוזים ה נצורים
תוך כדי ־ביצוע המשימה העיקרית, שהיא.התקפה
מצפון לדרום במטרה להשמיד את הכוחות המצריים שם.
גם קלמן מגן ז״ל שהיה אז סגנו של ברן וגם ב ת
עצמו, עמם דיבר גונן, לא השיבו לו בחיוב על הצעתו
לנסות לשחרר את אנשי המעוזים. מגן טען כי המח״טים
כבר שוחררו לחטיבותיהם ולצורך שיחרור אנשי המעוזים
יהיה צורך לתדרך כוחות קטנים. גונן הציע אז, לחילופיו,
שכוחות מאוגדת שרון ינסו קודם לכן לחלץ את אנשי
המעוזים ורק אחר־כך יתחיל ברן בהתקפה.
על כך הודיע ברן כי יוכל להחליט רק בבוקר, כאשר
תתבהר תמונת המצב בשטח. תוך כדי חילופי הדברים
עם ברן החלו להתגלות אי הבנות. מסתבר שברן היה
סבור כי משימתו העיקרית היא להגיע למעוזי חיזיון
ופורקן כדי לנסות לצלוח שם את התעלה תוך תפיסת
הגשרים המצריים שם.
קציני מפקדתו של ברן דיברו עוד ערב המיתקפה על
הצליחה המתוכננת בחיזיון. כאשר הודיע גונן לברן
במפורש לא לצלוח שם, שאל אותו ברן :״למה לא שם 1״
הסיבה לכך היתד, שגונן רצה לבצע את הצליחה, במידה

כך נראתה ההיערכות של אוג־
71ך 1111ך ! ך 1
דות ברן ושרון לפני תחילת
1 1 1 ^ 111 111
מיתקפת־הנגד. כוחות קרן, נתקה וגבי, שייכים לאוגדת
ברן. כוח אריק א׳ הוא כוח ארז, אריק ב׳ הוא כוח
אמנון ואריק ג׳ הוא כוח טוביה. השטח האפור מציין
את השטחים בהם נאחז הצבא המצרי בגיזרה זו.

כד נועדה להיראווז תוכנית התק־פת־הנגד.
כוחות נתקה וגבי מאוג־דת
ברן אמורים היו לתקוף מצפון לדרוס, להשמיד את
מאחזי הצבא המצרי ולנסות לפרוץ לכיוון התעלה מול
מעוזי חיזיון ופורקן. כוח. קרן היה צריך לאגוף ולתקוף
בגיזרה הדרומית. בין תפיסת המיבצע לביצועו נפערה תהום.

הנקודה

ה ך 1 1מירשם זה מתאר כיצד התפתחה למעי
י * 1י י 11 שה התקפת אוגדת ברן שלא הגיעה
מעולם לדרגת התקפה אוגדתית. כוחות גבי ונתקה יחד
עס כוח קרן התלכדו לחצי קשת שתקפה בנפרד ממזרח
למערב מול מעוזי חיזיון ופורקן. התקפה זו נבלמה
ונהדפה בידי כוחותיה של הארמייה המצרית השנייה.

שתתאפשר, באיזור דוייר־סואר.
בגלל הדיבורים על הצליחה נוצר מצב בו לא ידעו
כלל אם ברן מתכוון לגשת לשחרר את המעוזים או לא.
בבוקר התקשר אריק עם ברן והזכיר לו את אנשי המעוזים,
אבל ברן השיב לו בשאלה אם ידוע לו היכן יש גשרי
אוייב על התעלה. אריק ענה כי יש גשרים ליד כל מעוז
שצריך לחלץ את אנשיו. בכל השיחות האלה לא הזכיר
גונן דבר על מעבר התעלה. מי שיזם את השאלות על
הגשרים היה ברן עצמו.
גונן, שהבחין בכך שברן רואה את משימתו העיקרית
להגיע למצב של צליחת התעלה, חזר והבהיר לו כי
המטרה העיקרית של ההתקפה היא קודם כל השמדת
כוחות האוייב שצלחו את התעלה וכי רק אחרי שיגמור
להשמיד את כל הכוחות המצרים עד לקצה גבול הגיזרה

שלו, מעוז מצמד, יוכל לנסות לעבור באחד המקומות.
מה שאירע עד עכשיו היה למעשה רק תוספת למשימה
הראשונית ולא שינוי משימה, כטענתו של ברן.

נערכים לא זה לצד זה אלא זה מאחורי זה.
ראשון נכנס לקרב הכוח של גבי. הכוח שלו כבר
היה שחוק עוד לפני •שהחלה ההתקפה. יום לפני זה,
כאשר ניסה לתפוס את קנטרה מידי המצרים, נלכד
במארב ורוב מפקדי היחידות שלו נהרגו. במקומם באו
מפקדים לא מנוסים. הכוח היה קטן ומוגבל ובשעת
ההיערכות התברר שלמעשה אין בכוחו להגיע עד ל-
פירדאן. הוא ביקש עזרה ותיגבורת מצד כוחות של
אוגדת אריק שהיו בקירבת מקום. אלא שבאותה שעה
כבר קיבל אריק פקודה לנוע עם כוחותיו דרומה וטען כי
אינו יכול להקצות כוחות לאוגדת ברן.
רק אחרי שלכוח של גבי צורפו כוח מיחידת אריה וכוח
סיור אוגדתי, הוא פתח בהתקפה לעבר חיזיון ופורקן.
(חמשו בעמוד )22

לג.למד\,

ט ס1ך
ההתקפה שלא הי ת ה
ן*• תקפת אוגדת כרן אמורה היתד, להתנהל בשני
1 1ראשים. שני כוחות, האחד בפיקודו של נתקה והשני
בפיקודו של גבי, היו צריכים לנוע מדרום לקנטרה, בכיוון
מצפון לדרום, כמעט במקביל; להגיע עד לחיזיון ופורקן
ושוו להתקרב לתעלה.
אולם ההתקפה לא התפתחה פמצופח* .גלל הזהירות

נ ו תתלבש חחורו
ב 11רוביוקו
שיה בנו
מחיו
** דהשעה כימים קשים אלו של
* 5פיחות הוא לקנות מה שפחות, להסתפק
במה שיש — או לתקן את הבגדים
מהשנה שעברה, קודם שהתחילו הצרות.
ובכל זאת, כשסוביים בין חלונות־הראווה
הדקורטיביים של??לונדון מיניסטור
ושל רחוב דיזנגוף קשה להתגבר על
הייצר, ורק תלוש־המשכורת הצפוי בסוף
החודש, יכול לעצור בעד האשד. הממוצעת
להיכנס אל הבוטיק או החנות ולערוך
קניות כאוות־נפשה וצרכיה.

ה ל קו חהמ שלמת
עבור השם

150ר

הוא מחירה של
חצאית צמר. מחיר
החילצר 155ל״י, האפודה עולה 75ל״י.

*יי י עריכת קניות ברחוב דיזנגוף או
בלונדון מיניסטור, אינה רק עריכת-
קניות לשמה. הדבר כרוך בדרך־כלל בטיול
לאורך מסלול בתי־הקפה, בעצירה

35ל

הוא מחירן של חצאיות הג׳ינס האופנאיות הנמכרות בבאזאר ההלבשה. מ

— חצאית־מיכנס מעוטרת בתדפיס. חולצת הטריקו מימין מייועדת ליי
ומחירה, בבאזאר 15 ,ל״י בלבד. חולצת־הכותנה המשובצת שמשמאל נמכרת ב־ 30ל״י, וחול
הגולף מטריקו שמתחתיה ב־ 15ל״י. בבאזאר נמכרים פריטי־עילית במחירים ממש מגוח

ליד חלונות־חראווה, בפגישות עם ידידים ובשי
בטלה על כום־קפה.
כשגברת עורכת את קניותיה באחד משני אי
רי־היוקרה האלה, צריך להיות ברור לה מראש
היא אינה משלמת אך־ורק עבור הבגד או האבי
שרכשה, אלא גם עבור שכר־הדירה והמיסים הג>
הים שמשלם בעל־הבית עבור הזכות להיות בע
עסק באיזור כה יקר.
כן משלמת הגברת תמורת התענוג להיות לקו
של בוטיק אכסקלוסיבי, שבו השירות בדרך כ
אישי, שבו אפשר למדוד עשרות דגמים, לח
להיוועץ ולהחליף בעת הצורך.
הפיחות פגע גם בחנויות ובבוטיקים של הלונז
מיניסטור ורחוב דיזנגוף, כבכל תחום אחר, אם

ד ן 4ך ״ 1הוא מחירם של מעילים אלה מסקאי דמוי־טור,
המעוטרים בפרוות אורלון סינתטית וה#
1 0 3
נמכרים בבאזאר ההלבשה. תג בית־החרושת נתלש מהמעיליס.

יי הוא מחירו של מעיל טוויד מייובא מ־פריס
(מימין) ,הנמכר בבוטיק דיזנגופי
ידוע. השכמייה (משמאל) ,עשוייה מבד־צמר ומחירה 358ל״י.

1000ד

1 1 5 0ך 1פולה בטלדרם מפרוות־כבש
צבועה בשוק ה11ק

כרמל. מחיר חכובפיס 10ל״י, החולצות
55ל״י, הג׳ינס 80ל״י. המחירים משתנים.
לא העלו את ממחירים, ולמרות ממיסוי
שהוטל עליהם עבור מוצרי־ייבוא, נותרו
המחירים בחנויותיהם כסות שהיו לפני ה פיחות.
רושם שהבל
בשורה

270ל

הוא מחירה של חצאית־המעטפת מצמר נקי (מימין) ,הנמכרת
בלונדון מיניסטור. מחיר החולצת המצורפת 123ל״י, אפודת־הגולף
75ל״י, הכובס 75 לירות. משמאל: חצאית־מישבצות במחיר 185ל״י. החולצה
מחירה 185 לירות, האפודה שמתחתיה 90ל״י, והטורבן 25ל״י, הכל ביחד 405ל״י.

500ל

חוא מחירה של חליפת־קטיפה בבוטיק ברחוב דיזנגוף, סרפן־
*טייח ד־ 300ל״י (באמצע) ושמלת־קטיפה ב־ 450ד״י (משמאל).
בתמונה מימין: חצאיות־מכנטייס עשויות קטיפה, הנמכרות בשוק הכרמל ב־ 60 לירות.

ף* עמ״העסקים גם עומדים על כך,
1שהפיחות לא גרם לכך שיתנו הנחות
שלא היו נותנים קודם שהתרחש. בכלל,
(המשך בעמוד )28

50ל

1 : 0 1 ) 5הוא מחירה של חצאית
זו העשוייה לבד, הנמ״
כרת
בבאזאר הלבשה ברחוב המלך ג׳ורג׳.

בלבד עולה חצאית מצמר נקי (מימין) בבאזאר־הלבשה ברחוב המלך
ג׳ורג׳ .מחירה של חולצת־חגולן• 15ל״י. מחיר חצאית־חלבד
הלבנה הוא 35 לירות ומחיר חולצת הטריקו 15 לירות — 50 לירות יחד. בבאזאר שפע

ויי היו ה א רו ר ביו ת ר 1
(המשך מעמוד )19
כעבור זמן קצר החל הכוח לדווח על נפגעים
רבים וביקש רשות לחזור אחורנית
כדי להתארגן מחדש. עיקר הנפגעים בשלב
זה היו בכוח הסיור האוגדתי שנע בראש
היחידה.
כשעתיים אחרי ההתקפה של הכוח של
גבי, נכנס הכוח של נתקה להתקפה באותה
גיזרה. הוא תקף כשגדוד אחד תוקף מצפון
לגשר הפירדאן וגדוד שני, בפיקודו של
אסף יגורי, תוקף מדרום. אסף יגורי הצ ליח
להגיע עד לצומת, ביקש לשגר אליו
עוד כוחות ואז נותק עמו הקשר. איש לא
ידע מה אירע לו בדיוק. איש במיפקדת
החזית ובמטכ״ל לא ידע גם שבשעה שתיים
וחצי בצהריים, כאשר אמורה היתד. להת חיל
ההתקפה האוגדתית של אוגדת ברן
לכיוון חיזיון לא נערכה בעצם התקפה
אוגדתית אלא התקפה של כוח נתקה בלבד,
שהוכה קשות.
כוח גבי ליקק את פצעיו מניסיון ההס תערות
הראשון שלו. כוח אריה, שנערך
מדרום לחיזיון, נתקל בהתקפת־נגד מצרית
מכיוון מיתחם מיסורי וביקש סיוע מכוחות
של אוגדת אריק שהיו בסביבה.
רק בסביבות השעה 17.00 הסתבר לגונן
כי ההתקפה האוגדתית שלא נערכה, נכשלה,
וכי עליו להכניס לגיזרה את אוגדת
אריק לסייע לאוגדת ברן.
גילגולי אוגדת שרון
אלא שעד אז ככר עברו על אוג-
דת אריק כמה וכמה גילגולים.
בין השעות 9.00 בבוקר ו , 10.45-כאשר
סבור היה גונן כי מיתקפת אוגדת ברן
מתנהל כשורה, הוא החל לשקול את ה אפשרות
להפעיל את אוגדת אריק בגיזרה
הדרומית, נגד הארמיה השלישית׳ המצרית.
הוא קעל אישור מהרמטכ״ל להעביר את
האוגדה לאזור המתנה ליד מעבר הגידי,
בציר הרוחב, במגמה לקצר את המרחק
שעל אוגדת אריק יהיה לעבור כדי לפתוח
במשימתה נגד הארמיה השלישית.
הפקודה המקדימה שניתנה לאריק היתה,
שרק כאשר יגיע למעבר הגידי יסתבר אם
יהיה עליו לתקוף מצפון לדרום, כמו ש עשה
ברן, או לפרוץ ישר׳ לכיוון הסואץ
כדי לתקוף משם מדרום לצפון עם אופציה
לצלוח את התעלה בדזמנית.
מעל נקודת תצפית במיתחם הברגה הספיק
אריק, לפני שניתנה לו הפקודה לנוע
דרומה, לחזות ביחידותיו של ברן הנע רכות,
בגיזרה שהוחזקה על ידי כוחותיו,
להתקפה לכיוון חיזיון. הוא דיווח שכוחו תיו
של ברן תקועים במשך שעה וחצי
תחת הפגזה מצרית ואינם מתקדמים ושיש
להם עוד הרבה טנקים מאחור.
גונן קיבל אז רושם שמה שעוצר את כו חותיו
של ברן הוא ההפגזה המצרית וכי
בעצם יש להם עוד כוח מאחור, כך
שאין כל מניעה לשגר את אוגדת אריק
דרומה. ואומנם בין השעות 12.00 בצהריים
ל 14.05-נע אריק עם כוחותיו לכיוון הגידי.
הכוונה שמאחרי הזזת כוחותיו של אריק
דרומה, לגיזרה שהוחזקה על־ידי אוגדת
האלוף אלברט מנדלר ז״ל, היתד. להרוויח
זמן, כדי שהאוגדה תוכל לפתוח בתקיפה
בעוד אור.
בשעה 14.05 כבר היו פרושים חלק
מכוחות אוגדת אריק לאורך ציר הרוחב
בין טסה והמיתלה, כאשר שני כוחות
עיקריים עדיין נמצאים באזור.טסה. בשעה
זו החליט גונן לשנות את התוכנית. מודאג
מהתקדמותה האיטית של אוגדת אריק
דרומה הוא חשש שלא תוכל לפתוח ב תקיפה
בעוד אור לכיוון סואץ. הוא מחליט
להחזיר אותה למקומה בטסה ולהפעיל את
כוחות האוגדה לתקיפה לכיוון מוצב מיסורי
והחווה הסינית, כדי שיוכל להעזר בה עוד
באותו יום. לא היה כל קשר בין החלטה
זו לבין כישלון המיתקפה של אוגדת ברן,
שכן באותה שעה טרם החלה מה שאמורה
להיות, מיתקפה אוגדתית.
ב־ 14.15 קיבל אריק פקודה לתקוף את
מיסורי והחווה הסינית. אריק הודיע כי
יהיה מוכן לתקיפה רק בשעה 17.00 כאשר
ירכז את כוחותיו המפוזרים. אולם בינתיים
הופעלו כוח 1ת מאוגדתו שעדיין היו ב-
גיזרה. כוח הסיור של האוגדה, שקיבל
פקודה לתקוף את מיתחם מכשיר, תקף ו נבלם.
בסביבות
השעה 17.00 נעשה מצבם של
כוחות אוגדת ברן בגיזרה קשה והם פנו

בבקשות סיוע. ביקשו שאוגדת אריק תתקוף
מדרום להם ותקל את לחץ התקפות-
הנגד המצריות עליהם.

מי תקפ ת־ הגגד
נכשלה
** אשר הוגלן כדו דיווחים אלה, הבין
^ גונן לראשונה כי מצבו של כוח נתקה
קשה ודיווח על כך לרמטכ״ל. הוא שינה מיד
את הפקודה שניתנה לאוגדת אריק וביטל
את הפקודה הקודמת לתקוף את מיתחם
מיסורי. השיקול שלו היה פשוט: אחרי
שכוחות אוגדת ברן הוכו נותרה אוגדת
אריק הכוח היחיד שמסוגל היה למנוע
ניסיון של הצבא המצרי לפרוץ, ולשטוף
מזרחה, לכיוון טסה ומעברי הגידי וה־מי
תלה.
כדי לחלץ את כוחות אוגדת ברן ניסה
גונן לבקש סיוע אווירי מאסיבי. אולם חיל
האוויר היה עסוק בחזית הסורית והתברר
לגונן כי לא יוכל לקבל כל סיוע אווירי
עד למחרת בבוקר. גונן התיר לכוחות
אוגדת ברן לזוז לאחור תוך שמירת
מגע עם הכוח המצרי אם ייאלצו לעשות
זאת.
בשעה חמש וחצי בערב יום ה 8-.באוקטובר
כבר ראה גונן את הקרב כגמור.
ההתקפה שנועדה להביס את הפלישה
המצרית לסיני נכשלה.
עוד באותו ערב סיכם גורודיש את
לקחי התקפת־הנגד שנכשלה למפקדי
האוגדות. מסקנתו היתה: המצב אינו עוד
כפי שהיה. יהיה עלינו לצבור כוח ולהניח
למצרים לשבור את שיניהם עלינו. בינתיים
לא נוכל להמשיך לתקוף.
במבט לאחור ובחוכמה שלאחר המעשה,
ניתן לומר שפני הדברים היו יכולים
להיות אחרת אילו נוהל הקרב בצורה
שונה. באותה מידה ניתן לומר גם שאילו
הופעלה אוגדת ברן בהתאם למתוכנן, במרוכז
ובמתואם, היו הישגיה יכולים להיות
הרבה יותר טובים ממה שהיו, אם לנקוט
בלשון המעטה.
גם הטענה — שאילו היו מפעילים את
שתי האוגדות, זו של אריק וזו של ברן,
בו־זמנית במקום התוכנית שלא בוצעה
להפעילם בדירוג, היתר. ההתקפה מצליחה
— היא טענה ספקולטיבית. שכן במקרה
זה ייתכן מאוד שאוגדת שרון היתד, מצ ליחה
במשימתה, אבל לא היה בכך שום
ערך אם אוגדת ברן היתד, נכשלת כפי
שנכשלה.
בסופו של דבר, מה שגרם לקצר בין
מיפקדת החזית לבין אוגדת ברן היו שתי
תפיסות מנוגדות לגבי המשימה העיקרית
של ההתקפה. קצר זה גרם לטעויות ומיש־גים.
אלא שאין לשפוט מפקדים על מיש-
גים וטעויות שנעשו בחלק. זה או אחר
של המילחמה. צריך לדון אותם לפי הת נהגותם,
שיקוליהם והישגיהם במשך כל
המילחמה.
תעתועי הגורל!
דון את גורודיש או את ברן על סמך
/מאורעות ד 8-,באוקטובר ולחרוץ את
דינם על סמך קביעת אחריותם האישית ל כישלון
באותו יום, הוא יותר ממעשה של
חוסר צדק. אף מפקד בצד,״ל, שהיה צריך
להישפט על סמך קרב אחד או משימה
אחת בלבד, לא היה ממשיך ללבוש מדים.
משום כך, ניסיונו של ברן להאשים
את גורודיש באחריות האישית לכישלון,
שנעשה מתוך רצון להצדיק את הכישלון
האישי שלו, הוא חמור לא פחות מה ניסיון
לתלות את קולר ההאשמה של
הכישלון בברן בלבד.
אם לצורך כך נעשו גם מעשים של
זיוף, העלמה וטישטוש עובדות, הופך ה דבר
לשערוריה לאומית.
ועדת אגרנט פטרה אומנם את עצמה
מהתיחסות להעלמות יומני המיבצעים של
אוגדת ברן וממחיקת קטעים בסרטי ההק לטה
של רשת הקשר של אוגדתו, בראותה
בכך מקרים חסרי משמעות בלבד.
אולם יותר מדי מקרים כאלה התגלו
עד עכשיו. בעתיד עשויים להתגלות עוד
מקרים נוספים. כשכל המקרים האלה גם
יחד משרתים למעשה מטרה אחת, שנועדה
לפגוע בדמות אחת בלבד, ספק אם ניתן
לראות בכך תעתועי גורל עיוור.

אבנר

מדבר

חומד

אחרי ששוחרר בערבות של 200 אלף ל״י עד לתום החקירח בפרשת חמילוות
שהעניק לעיריית אילת והשטרות שקיבל ממנה תמורתן, הוחזר איש־הכספיס אבנר
תומר בשבוע שעבר לכלא. המישטרה טענה בי בתקופת שיחרורו בערבות ביצע
תומר מעשים פליליים, כמו מבירת מכונית שעליה הוטל עיקול והוצאת המחאה
עם חתימת מלון ״מלכת שבא״ באילת, שהוחזר לבעליו הקודמים. שופט״שלום
הורה לעצור את מי שהגדיר את עצמו ב״גאון פינאנסי,״ ל־ 15 יום. מתא מעצרו
בבית־המעצר באבו״כביר, שיגר אבנר תומר למערכת ״העולם הזה״ את גירסתו״שלו
לפרשת הסתבכותו. נאמן למדיניותו, לתת לבל חשוד את ההזדמנות להביא בפני
הציבור את טענותיו שלו, מפרסם בזה ״העולם הזה״ את מיבתבו של תומר מהמעצר.

אא ו שים לי לינ ץ׳ ציבורי. מסע של
( ג הרס כלכלי וחיסול הצלחתי נערך נגדי
ונגד עסקי, וזאת מבלי שתינתן לי ההזדמנות
להתגונן ולהוכיח את צידקתי כשאני
חופשי וחירותי בידי. אין דבר קל יותר
ואין משימה פשוטה יותר מאשר ביצוע
לינץ׳ ציבורי, כאשר עוצרים אדם ושו ללים
ממנו את חירותו. אינני יכול להבין
כיצד ייתכן שבמדינה דמוקרטית יכול קצין
משטרה לעצור אדם ל־ 48 שעות, לבקש
את הארכת מעצרו בנימוק •ש״החקירה
מסתעפת״ ,וכשהוא מתבקש להשיב לשאלות
הוא עונה :״אינני זוכר״.
קיימת במדינה אווירה של ציד־מכש-
פות, שגם אני נפלתי לה קורבן. אולם
בעוד *שאיש אינו מעז לעצור אישי-ציבור
הנחשדים בביזבוז כספי המדינה, אין מהססים
להשתמש בנשק המעצר כלפי אדם
פרטי, שבכל מדינה מתוקנת לא היתד,
נשללת חירותו כל עוד החשדות הם עדיין
בגדר חשדות בלבד.
אני רוצה להתייחס לכל החשדות שהוע לו
נגדי, ובדאש־ובראשונה לפרשת השט רות
שנתנה לי עיריית אילת, תמורת הה לוואות
שהסדרתי עבורה.
המושג ״שטרות כפולים״ הוא המצאה
מעוותת של אנשי עיריית אילת, מושג
שיכול היה להיקלט רק במדינה כמו יש ראל, וזאת מבלי שיהיה לו כל ביסוס
עובדתי. למרות שכל העובדות בנרשא זה
מצביעות דווקא על אמיתות דברי וצידקת
גירסתי שלי, הרי ברגע בו קיימת ברירה
בין ״עריסת״ ראשיהם של אנשי עיריית
אילת, על ההוצאות שגרמו לעיריה בגין
ההוצאות וד,רימית ששילמו על ההלוואות
שלקחו — לבין ״עריפת״ ראשו של אבנר
תומר, נוח ומתאים יותר לרוח התקופה
שדווקא ראשו של תומר ייערף.
לי-עצמי אין ספק בזיכויי המוחלט בפרשה
זו, למרות שטחנות־הצדק טוחנות לאט.
אני משוכנע כי אזוכה מכל ההאשמות
שטפלו עלי. אך אחדי כל עינויי הדין
והזיכוי, מה יישאר מכל קוה שבניתי ועמל תי
ז האם יישארו בי די כוחות להתחיל
מחדש, אחרי שכל הבניין שהקמתי נהרס 7

ה שטרות הכפולי ם
המצ אה אי ל תי ת
ף* וענים נגדי כי הריבית ודמי־המו-
** צאות ששילמה לי עיריית אילת תמו רות
ההלוואות שהסדרתי לה, הם כה גבו הים
עד שאין זה הגיוני שהעיריה היתה
בכלל מוכנה לשלם אותם. על פי אותו
היגיון, המקבל את גירסת אנשי אילת,
נתתי להם הלוואות של מיליונים בריבית
נמוכה של 18 תמורת ״שטרות כפולים״ :
* בחקירתי במשטרה הוכחתי,,כי עבור
הכספים שנתתי לעיריית אילת שילמתי
אני־עצמי ריבית והוצאות העולים על ס /ס,40
אינני פילנטרופ עד-כדי-כך שאקח בסף
בריבית של 40<7 0ואתן אותו לעיריית אילת
בריבית של 18
* מרבית ההלוואות שקיבלה עיריית
אילת באמצעותי, בסכומים של #יליוגי

ראש־העיר גדי כץ
מי היו השותפים?
ל״י, בוצעו באמצעות בנקים.
* עיריית אילת נתנה אישורים לאנשי
הצד השלישי, כמו בנקים וחברות־ביטוח
שלהם נתתי את שטרות העיריה, על כך
שכל השטרות הם שטרות רי-שמיים של
העירייה, שבוצעו לפי פקודת העיריות
ונרשמו בספר פירעון השטרות של העירייה.
איך ייתכן שאסור לי להעביר שט רות
כאלה לידי צד שלישי, בעוד שה עירייה
עצמה צירפה לשטרות אלה אישו רים
המופנים במפורש לאותם צדדים, ד
המאשרים שהשטרות מיועדים לפירעון?
* עיריית אילת מסרה המחאה בלתי-
חוזרת לאוצר י השילטון המקומי (הבנק
שאליו מוזרמים כל הכספים מהרשויות
הממלכתיות לפקודת העיריות) לגבי שט רות
שלגביהם היא טוענת כאילו הם ״שט רות
כפולים״ שהוצאו ממנה במירמה.
* עיריית אילת לא ביצעה עמי עיסקה
חד־פעמית שלגביה היא יכולה לטעון כי
הולכה שולל. העירייה ביצעה עמי עיסקות
רבות כאלה, במשך שלוש שנים.
* איך ייתכן שהעירייה, אחרי שגילתה
כביכול כי רימיתי אותה באמצעות ״שטרות
כפולים,״ לא פנתה אלי מעולם בכתב או
בעל־פה בתביעה משפטית להחזרת השט רות
האלה, וניעורה לפעולה רק אחרי שפרשת
ההלוואות פורסמה בעיתונות?

השופט שיחרר —
המי שטרה עצרה
ך* א הי ה
/ההלוואות
אנשי העירייה
ראיתי כחובתי

לי מד! להסתיר בפרשת
לעיריית אילת. כל זמן ש לא
נגררו להאשמות גגדי,
לשמור על סודיות העסקות

מתא

המעצר

עם הקליינטים שלי. אולם מהחלה המיש-
טרה לחקור בעניין, שיתפתי עימה פעולה
בכל מה שקשור לעסקות שנערכו ביני
ובין חברותי לבין העירייה.
הצגתי בפני החוקרים את כל המיסמכים.
יותר מזאת, הפניתי את המישטרה לבנק,
כדי שגם שם תוכל לקבל את כל המיססכים
והאישורים לגבי השטרות שהוצאו על ידי
העירייה ואוצר השילטון המקומי.

ב א 1־־ כבר

הריבית שקיבלתי הסתכמה ב־״ 187 וכל
מה ־שקיבלתי מעל זה לא היה אלא גניבה?
באותו יום בו הובאה לביודהמישפט
הערבות על־מנת לשחררני ממעצר,
כבר המתינו אנשי המכס ואיש המטה
הארצי של המישטרה בבית־המישפט. הם
מסרו לגיסי הזמנה שבה אני מוזמן לבוא
לחקירה במכס למחרת היום. איש ד,מיש־טרה
ביקש ־שאתקשר אליו. ואומנם התק־

במשך שבוע ימים נחקרתי אינטנסיבית שרתי עם איש המטה הארצי, מר אלי לנ מבלי
שאיעצר, כיוון ששיתפתי פעולה עם דה, שביקש ממני שנקבע בינינו דרך להת החוקרים.
כאשר בתום חקירתי הובאתי קשרות במידה שלא אימצא בביתי. קבענו
בפני שופט, והואשימתי שיחד עם אחרים שבכל פעם שירצה אותי לחקירה או בירור,
דימינו את מועצת עיריית אילת ומיש־ ישאיר לי הזמנה־בכתב מתחת למיפתן דלת
רד־הפנים, בזאת ־שרשמנו שההלוואות לעי דירתי.
כעבור יומיים, כאשר התק־שרתי עם פרק רייה
ניתנו בריבית של:־ 187 כאשר הריבית
היתד. בעצם גבוהה יותר, לא התנגדה ליטי, ,נמסר לי שרב־פקד רוזנברג מחפש
המישטרה לשיחרורי בערבות, ואכן שוח אותי. טילפנתי אליו מייד למטה הארצי
ררתי בערבות.
ושאלתי את עוזרו, אלי לנדה, אם הם צרי אני
רוצה להסביר נקודה זו. במיספר כים אותי. הוא שאל מתי אוכל לבוא
מיקרים, כאשר סידרתי הלוואות לעיריית אליהם, והשבתי לו שמייד אגיע.
אילת, פנה אלי גיזבר־העירייה המנוח,
על מדרגות המטה הארצי פגשתי את
ואמר לי שמבחינת העירייה עדיף שבחוזה ריב־פקד רוזנברג, שחקר אותי בגין האש ההלוואה
יירשם שהעירייה משלמת עבור מה חדשה שהועלתה נגדי: שהצעתי ,׳כב ההלוואה
ריבית של .1870,הוא אמר לי יכול, שטרות של מלון מלכת־שבא עם
שאת יתרת הריבית המגיעה לי הם יחייבו תאריך־הוצאה רטרואקטיבי. הכחשתי האתקציבים
אחרים מתוך תקציב העירייה. שמה זו מכל־וכל, ועוד אחזור לפרט עניין
אני עצמי לא התנגדתי לכך, וזאת אחרי יזה בנפרד. רוזנברג שאל אותי לגבי חותמת
שקיבלתי מהעירייה את השטרות בגין הרי מלון מלכתא־שבא. הודעתי לו שעם מינוי
בית המלאה שדרשתי ממנה עבור ההלוו הנאמן למלון מסרתי לו, עם בל שאר
אות, ואת האישורים הדרושים לשם מימוש החומר, גם את חותמת המלון.
שטרות אלה. זהו נוהג ידוע ומקובל בעולם
למרות שלא היתד. בידי המישטרה יפקד
העסקים, ובייחוד בעולם העסקים הישראלי דת־,חיפוש, הסכמתי מרצוני ללכת עם ה שוטרים
למישרדי, המשתרע כימעט על פני
שמצוקת האשראי בו ידועה.
מיספר ימים אחרי ששוחררתי זומנתי כל הקומה ה־ 21 בימיגדל שלום. בתום חי שוב
למישטרה, במפתיע, להמשך החקירה. פוש מדוקדק, לא נמצא במישדדים דבר.
הודיעו לי שם שאני עצור. שאלתי :״על ואז הודיע לי פקר רוזנברג לפתע שהוא
מה?״ ורב־פקד רוזנברג ה־שיב לי :״על עוצר אותי ל־ 48 שעות, ויבקש להאריך
כך שגנבת מעיריית אילת 5.5מיליון לי את מעצרי לשבועיים עד לתום החקירה
רות.״ הייתי מזועזע. כאשר הובאתי בפני בפרשת השטרות של עיריית אילת —
שופט־השלום, התנהל דיון בלישכתו. רב־ דבר שלגביו כבר ניתנה החלטה של שופט,
לשחררני.
פקד רוזנברג הציג את מיסמכיו להוכחת
כשהובאתי לביודהמישפט להארכת יפקד
טענותיו ואילו עורך־הדין שלי, צבי קליר,
הציג את המיסמכים שבידי, איטר הזימו דת־המעצר התברר לי, כי ביום מעצרי בא
לחלוטין את טענת המישטרה. כתוצאה מכך רוזנברג לבית־המישפט, והצהיר בפני ה שופט
התורן שהמישטרה מחפשת אחרי
לא הסכים השופט למעצרי וכתב, עד כמה
ואינה מצליחה למצוא אותי. כששאלתי
שזכור לי :״אין עילה בדין לעצור את
החשוד.״ הוא היתנה את שיחרורי ממעצר אותו מי חיפש אחרי, השיב לי רוזנברג:
״טלפנתי אליך הביתה בין 8ל־ 11 בערב
בהשגת ערבות בטוחה על סך של 200 אלף
ולא היית בבית.״
ל״י. כעבור יום הושגה הערבות, ושוחררתי.
שאלתי אותו אם מחובתי להיות כל הזמן
מי שחק ציני
במעצר־בית, ולא קיבלתי !תשובה. בפני
השופט טען רוזנברג, כי מעצרי דרוש
על,-מנת שלא, אפריע בהמשך החקירה בענ ב
הו ר או ת ה חו ק
יין פרשה חדשה} .שידול־למידמה בעניין
* ש סתירה חמורה בהאשמות המישטרה
כוונה לחתום על שטרות עם תאריך־רטרד
כלפי בשתי הפעמים שבהן הובאתי בפני אקטיבי) .השופט נענה לבק־שתו, והורה
שופט. בפעם הראשונה, בתום חקירתי, לעצרני לשישה׳ימים.
הואשמתי בכך שקשרתי קשר עם אחרים
בתום שישה ימים, שבמהלכם לא נחקר להעמיד
פנים כאילו נטלתי ריבית של תי אפילו פעם אחת לגבי ההאשמה שבגינה
,־ ,187 בעוד שלמעשה נטלתי ריבית גבוהה נעצרתי מחדש, אך לעומת !זאת נחקרתי
יותר. בפעם השנייה טען רב־פקד רוזנברג, שוב בעניין השטרות של עיריית אילת,
על־,מנת לבקש את מעצרי, כי גנבתי 5.5הובאתי שוב בפני שופט להארכת מעצרי,
מיליון לידות. ובכל-זאת החליט השופט באשמה שנתתי שטר על -סך של 9,000ל״י
על שיחרורי בערבות.
בחתימת מלון מלנת־שבא — האשמה
איך ייתכן שבפעם אחת מאשימה אותי שכבר נחקרתי עליה ביום מעצרי — אותו
חמישטרה שקיבלתי ריבית גבוהה מהכתוב יום שבו נערך החיפוש במישרדי.
בחוזה, ואחר־כך היא טוענת שלמעשה . ,על-גבי אותו שטר ׳מוכח, בצורה שאינה

משתמעת לשתי פנים, בי מעולם לא מסרתי
שטר זה לאדם, וני השטר הוצא בתאריך
,27.10.74 כשעדיין לא מונה נאמן למלון.
שוב נעצרתי ל־ 15 יום, על סמך טענת
המישטרה כי שטר זה הוא רק קצה החוט,
והם מחפשים שטרות נוספים מעין זה.
מסתבר, לפיכך, שהמישטרה שסה לה
למטרה לעקוף כל החלטה של שופט לשח ררני.
הם משחקים בצורה צינית בחוק,
כדי לעצרני בתואנות שונות, עד לסיום
ההליכים המישפטיים בעניין ה־שטרות של
עיריית אילת, מבלי שתהיה לי היכולת להכין
את הגנתי בעניין זה.
עכשיו אני מגיע לעניין הקנונייה שב גינה
אני יושב כעת במעצר.
כאשר התפוצצה פרשת השטרות של
עיריית אילת, בעיתונות, התחלתי לרכז
את כל החומר הקשור במילוות שהסדרתי
לעירייה. הזמנתי בבנקים את צילומי הצ׳־
קים, החל מסכום של עשרת אלפים ל״י
ומעלה. והנה, תוך-כדי־כך גיליתי, ש־צ׳קים
בסכומים גבוהים הם מזוייפים.
מובן שנחדדתי מגילוי זה, והתחלתי
לבדוק את העניין. זימנתי אלי את אברהם
שפ״גלגלס, מנכ״ל חברת בשמת שבבעלותי,
היושב בסניף הראשי של החברה בחיפה.
סיפרתי לו על דבר תגליתי. ביקשתי ממנו
לבדוק את העניין.
עברו כמה ימים כאשר מדי יום שאלתי
אותו מה העלה בחקירתו. לא הספקתי
לברד את חשדותי ביסודיות, כיוון שבינ תיים
נעצרתי לראשונה. כאשר שוחררתי
ממעצרי הראשון טילפן שפיגלגלם לבית
הורי, וביקש להיפגש עימי בדחיפות.
שלחתי נהג להביאו, והוא הגיע עם עוד
שני אנשים. אחד מהם לא היה מוכר לי
ואילו השני היה מוכר לי מעבודתו בסניף
חיפה, שם שימש כמתווך-מישנה. אחד
האנשים סיפר לי, כי לפני זמן מה נתן
הלוואה לשפיגלגלס בסכום של 8,000ל״י,
וקיבל ממנו שסר בחתימת מלון וללכת־שבא.
עתה, עקב כל מה שאירע, הוא זקוק
לכסף. הבטחתי לו שאשלם לו את הסכום
בשני תשלומים לחשבון־הבנק ־שלו.
האיש השני סיפר לי, כי בעת מעצרי
חזר צ׳ק של בשמת על סכום של עשרת
אלפים ל״י, שניתן לאחד הלקוחות שלנו
שהוא תביא אותו לחברה. על־מנת להשתי קו,
הוא שילם את הכסף של הצ׳ק, שיחזר
לאותו לקוח בהתאם להבטחתו של שפיגל-
גליס שהוא יסדיר עבורו את הכסף.
קגוגייה ועלילת־דם
^ ותו איש אמר לי שיש כספים שנית ^
נו באמצעותו לבשמת, על־מנת שתלווה
אותו למלון מלכת־שבא תמורת שטרות של
בשמת. עתה, כשהחברה נמצאת בידי טניס־הנכסים,
הוא מבקש ביטחונות טובים יותר,
דוגמת השטרות של מלון מלכת־שבא.
הסברתי לו שכיוון שבש מת אינה הבע לים
של מלכת־שבא, אלא אחד הנושים
של המלון ונדמה לי שיש בבנק שטרות
של המלון לפקודת בשמת, לכן אעשה
מאמץ להסדיר את עניינו. טילפנתי אחר־כך
לכונס הנכסים, קבענו פגישה שבה הע ליתי
את כל הבעיות בגין התשלומים
ללקוחות בשמת.
הסברתי לו שבכל מיקרה, הכספים שחיי בים
אנשים לבש מת עולים לאין־שיעור
על הכספים שבשמת חייבת, ואמרתי ש תפקידו
של כונס־נבסים, לפי ראות עיני,
הוא לשמור על העסק ולא להרוס אותו.
קבענו להיפגש שוב, אך הוא לא הופיע
לפגישה.
רק מאוחר יותר הסתבר לי, שנפגש איתי
היה כוניס-הנכסים במישטרה, והגיש נגדי
תלונה. אינני יודע בגין מה בדיוק היתד.
התלונה, אך נדמה לי שגם בנושא זה נפלתי
קורבן לעלילת־דם שנרקמה נגדי, בגין ה שטרות
של מל מלכת־שבא.
בערעור שהגשתי השבוע על מעצרי
האחרון ציינתי, כי הגשתי במישטרה תלו נה
נגד אברהם שפוגלגלס על זיוף חתימד
תי ועל תלונות־שווא נגדי במטרה שאמ שיך
לשבת במעצר כדי שלא אוכל לגלות
את מה שנעשה בשמי ובכספי בתקופת
מעצרי הקודמים.
אינני תובע שיאמינו לי ויקבלו את גיר־סוד
לכל הפרשיות שבהן אני מואשם.
אבל אני יסבור שזכותו של אזרח היא
שתינתן לו האפשרות להתגונן נגד קנוניות
ועלילות הנרקמות נגדו, ולעשות כל מה
שביכולתו כדי להוכיח את צידקתו.

במדינה
(המשך מממוד )15
הסיעות ׳להשמיע את דבריהן. התוצאה:
האווירה רצינית הרבה יותר.
ייתכן שאחת המעלות העיקריות של ה-
וועד־הפועל, בהשוואה לכנסת, היא ה הקשבה
לדברי הזולת. כאשר הסביר ה שבוע
אורי אבנרי ל־ 186 עמיתיו במליאה
את ההסתעפויות הכלכליות המסובכות של
פרשת צבי רכטר, דיווח הרדיו שהאווירה
דמתה לאולם־הרצאות באוניברסיטה. כאשר
ניתח מזכיר חברת העובדים, אפריים ריינר,
את המיבנה המינהלי של חברת־הענק,
היתה האווירה דומה.
בתום הישיבה נתקבלה הצעת משל,
לדון בישיבה נוספת ברפורמות האירגוניות
הדרושות, ולהעביר את פרשתו האישית
של רכטר לשיפוט ועדת-הביקורת. היתה
זאת החלטה צפוייה — אחרי שנדחו הצעות־ההחלטה
של סיעות הליכוד, מרי, מוקד
והפנתרים, שהצביעו זו בעד הצעות־ההח־לטה
של. זו. אך גם לסיעת המערך היה
ברור כי עתה יש צורך להתחשב בדעתו
של הוועד־הפועל.

מי פ לגז ת
איר להמ״ראחת מיר

תמיר מסרב? 6נות
את כס יו״ר ועדת
הכלכלה, בניגוד
זהסכ8־החי?ו6ין הכתוב
ומוסכם מראש
ח״כ יגאל הורביץ (ע״מ) ממתין מזה
יחודש להודעת ההתפטרות של חברו ללי כוד,
יח״כ שמואל תמיד (במרכז החפשי)
מראשות ועדת־הכלכלה של הכנסת.
לפי הסכם הליכוד מתחלקים ביניהם
תמיר והורביץ בראשות ועדת־הכלכלה,
כאשר הראשון מכהן שנה, השני את השנה
השנייה ושוב — הראשון את השנה השלישית,
והשני את הרביעית. בהגרלה שנעיר־כה
בין תמיר והורביץ לאחר הבחירות,
זכה תמיר בכהונת השנה הראשונה.
אולם הורביץ לא ידע כי תמיר לא
תמיד עומד מאחרי הסכמים כתובים. עבר
כבר חודש מאז צריך היה תמיר להודיע
ליושב־ראש הכנסת על התפטרותו ועל
מינויו של הורביץ תחתיו, ותמיר עדיין
מכהן כיושב־ראש הוועדה.
כשפנה הורביץ אל תמיר, קיבל תשו בות
מתחמקות :״הכל בסדר, אני עסוק,
הכל יסתדר״ .אט־אט החל הורביץ מבין
כי •תמיר אינו מתכות כלל לוותר על
ראשות הוועדה. ולתמיד היו נימוקים טו בים
מאוד לכך. דובריו הרבים ומזכירותיו
הצליחו להעביר לעיתונות ׳חומר רב בשם
יושב־ראש ועדת־הכלכלה, שמואל תמיר,
ועל פירסום זה לא היה תמיר מוכן לוותר.
תמיר אף ידע כי עם החילופים הוא יחדל
לכהן אפילו כחבר ועדה ימן המניין, מאחר
שלמרט החפשי ־שמור בוועדת הכלכלה רק
מקום אחד. גם הורביץ, הצריך להחליף
את תמיר, אינו וחבר בוועדת־הכלכלה.
פינוי תמורת ויתור. כשנמאס ל-
הורביץ להמתין, הוא פנה להנהלת סיעת
הליכוד בדרישה להחליף את תמיר, ולקיים
את ההסכם. ישיבת הנהלת הליכוד, שצרי-
כההיתה לדון בעניין זה, נקבעה ליום ה שני
האחרון, אולם תמיר לא הופיע.
תחת זאת הוא שלח מיכתב ליושב־דאש
ההנהלה, ח״כ אלימלך רימלט, בו נימק
את סירובו להתחלף עם הורביץ.
הנימוק הראשון של תמיר היה כי לליכוד
יש בוועדת־הכלכלה ייצוג קטן, וכי
על המיפלגה לדרוש ייצוג ניכר יותר. בשי חות
פרטיות רמז תמיר, כי אם אחד
מחברי גח״ל יוותר על מקומו בוועדה למע נו,
הוא יסכים לפנות את כס היושב־ראש.
נימוקו השני של תמיד היה כי לא ייתכן
שיגאל הורביץ, אשר איגו חבר בוועדת־הכלכלה,
ימונה פיתאום בראש הוועדה.
נימוקים אלה לא התקבלו על דעת מנ היגי
הליכוד. הם הודיעו לתמיד כי אם
הוא עצמו לא יתפטר מראשות הוועדה,
הם ישלחו מיכתב ליושב-ראש הכנסת ויו דיעו
לו על החילופין בעצמם, דבר שיע מיד
את תמיר באור מטופש בעיני הכנסת
כולה.

במדינה

הספרים ית״קרו

א>ך 7ז>דר גרשון רוזוב
אתהמכס באוסלורליה

בעל־מיפעל רוזוב
גרבי־זהב
קונצרן הגרבונים ״גיבור״ ,חשייך ג-
מחציתו למיליונר גרשון רוזוב וביית־רה
לכונסי״הנכסים של התעשיין הצרפתי
ברנארד גיברשטיין, אינו מתאונן
על מיעוט רווחיו. תחשיב פנימי של
״גיבור״ ,שהוכן בימים אלה, מגלה בי
על מפירות בשנת , 1974 בסך 156 מיליון
לירות. חיה כלל ההוצאות 120 מיליון
לירות, והרייח הנקי הפטור ממט
היה 30 מיליון לירות. לא רע, הרווח
הזח. אבל כשבודקים מניין הוא בא,
מסתבר כי בלא תמריצי הממשלה לא
חיתח כלל זכות-קיום ל״גיבור״.
שכן, הרווח של 30 מיליון לירות, המתחלק
על 10 מיליון תריסי גרבונים
שנמכרו השנה, נותן רווח של 3לירות
לתריסר. אולם גיבור מקבל מן הממשלה
תמריצים של 5.76 לירות לתריסר,
היינו, ללא התמריצים לא היה כלל
רווח.
מתן התמריצים הוא אחד הסודות
הכמוסים של ״גיבור״ ,שכן מיפעל זה
מוכר למעלה מ״ 97$מתוצרתו בחו״ל
ושם, משום־מה, אוסרים על מתן תמ ריצים
לסחורות המתחרות בייצור המקומי.
הנה,
למשל, מעשה שהיה ביבשת ה-
קנגרו, אוסטרליה. בארץ זו קונים ה אזרחים
מדי-שנח 11.5מיליון תריסרי
גרבונים מייצור מקומי, וקצת מייבוא.
״גיבור״ מוכר לאוסטרליה כ־* 4מכלל

המכירות בארץ זו( .אלו המכירות המעשיות,
שכן רישמית מוכר ״גיבור״ לאוסטרליה
רק מחצית מכמות זו, ועוד
מחצית נמכרת תחת כל מיני שמות
אחרים כדי להסוות את המקור ).והנה,
״גיבור״ מקבל מן הקונים באוסטרליה
מחיר של 2.4דולר לתריסר גרבונים —
מחיר הנמוך בהרבה ממחיר״המכירה
של התעשיינים המקומיים.
תחרות זו של ״גיבור״ פוגעת קשות
ביצרנים המקומיים, שרובם אגב יהודים,
וחלק מהם שמע שמועות על השיטות
שבחן נותנת ממשלת ישראל תמריצים
ליצואני״חגרבונים שלה, דבר שהוא
בניגוד לחוק האוסטרלי.
הלכו כמה מן היצרנים היהודים באוסטרליה
והתלוננו בפני הממשלה שם,
כי ״גיבור״ עושת דאמפינג בעזרת תמריצי
ממשלת ישראל. ממשלת אוסטרליה
החליטה לבדוק את הנושא, שלחה מטעמה
לישראל שני חוקרי־מכס.
כאשר הגיעו שני החוקרים, הם התקבלו
על״ידי אנשי ״גיבור״ בכבוד מלכים,
ומרגע בואם ועד צאתם היה כל
מחסורם על כתפי נציגי חמיפעל: אירוח,
מתנות, הכל-בכל-מכל-כל. כאשר
הגיעו האוסטרלים לשלב הבדיקות,
ביקשו לדעת בכמה מוכר ״גיבור״ תריסר
גרבונים לשוק המקומי.
אילו חיו מקבלים את התשובה המתבקשת,
חיו רואים מייד את האמת.
שכן המחיר ששילם הסוחר הישראלי
לפני הפיחות חיה 20 לירות לתריסר,
לעומת מחיר-הייצוא לאוסטרליה, שחיה
אז 10.8לירות. כיוון ש״גיבור״ קיבל
תמריצים של 2.5לירות לדולר — או 6
לירות לתריסר — יכול היה לייצא.
כיצד סידרו אנשי גיבור את האוסטרלים
ז חם נתנו להם חשבונות-מכירה
של גרבונים ...ל״סברינת״ .״סברינח״ גם
הוא מיפעל של רוזוב ולו מוכר ,,גיבור״
גרבונים לא״ארוזים, במחיר נמוך מן
המחיר לסוחר, הקונה מ״סברינה״
סחורה ארוזה ועטופה
ראו האוסטרלים כי ״גיבור״ מקבל
מחיר סביר, ולא גבוה מן המחיר באוסטרליה,
וחזרו לארצם שבעי-רצון
ומרוצים.
הונאה זו של האוסטרלים נעשית בתמיכתה
הפעילה של ממשלת ישראל,
שאינה משתמשת במילה הגסה, תמריצים׳
,ומכחישה בכל פה כי היא מסבסדת
את הייצוא.

החברה הימית יצאה ממיבליות
״החברה הימית להובלת פרי״ יצאה
כימעט לחלוטין מעיסקי מיכליות-הנפט,
בהניחה כי צפוי שפל ממושך בשוק
המיכליות.
החברה התקשרה לפני כשנתיים בחוזים,
במקומות שונים בעולם, לבניית
המועצה סוגרת נצ>גות
,,המועצה לפרי״חדר״ סוגרת את נצי•
גותה בארצות סקנדינביה, אשר שכנה
בקופנהגן. בשלוש השנים האחרונות
חיה נציג המועצה שם ישראל מקוב.
בתקופתו עלו מכירות פרי החדר מ•
13 מיליון ל 20-מיליון דולר.
הסיבה הרישמית לסגירת הנציגות
היא שלא נמצא מועמד מתאים תחת
מקוב. מעתה ינוהלו ענייני סקנדינביה
מנציגות המועצה שבלונדון.

כעשרים מיכליות. מיכלית אחת בת 100
אלף טון, שנבנתה בטאיוואן, נמכרה
לפני כמה שבועות ברווח-חון גדול, בגלל
המחיר הנמוך בו נחתם החוזה.
כ־ 14 מיכליות שניבנו בעיסקה משותפת
עם מספנה בריטית, נמכרו כולן למדינת־ענק
מיזרח-אירופית. על עיסקח זו הרוויחה
החברה כ 50-מיליון דולר.
עוד שלושה חוזים לבניית מיכליות,
שנחתמו עם מספנה בריטית אחרת,
שונו בימים אלה לחוזים לבניית אניות
״אובו״ ,חיינו גם לנפט וגם לצובר.
המספנה הסכימה לשינוי מאחר שפיגרה
בלוח-חזמנים בשנה כימעט.
עתה נשארה ״חחברח הימית״ רק עם
חוזים לבניית שלוש מיכליות בהיקף
של 250 אלף טון כל אחת, בארצות-
חברית, החברה מקווה לעשות על אניות
אלו רווח של 70 מיליון דולר, כיוון
שבית״הניבחרים האמריקאי עומד לאשר
עתה חצעת-חוק, שלפיה תהיה חובה
להוביל שליש מאספקת הנפט לארה״ב
באוניות הנושאות דגל אמריקאי. הצעה
זו העלתה כבר את מחירי המיכליות
האמריקאיות. .

בעוד חלק מהוצאות-חספרים כבר ה עלו
את המחירים בלי אישור, ממתינות
השאר לסיכומי התאחדות המו״לים עם
נציגי הממשלה. עד לסיכומים מעכבים
מרבית היבואנים את המכירות, ממתינים
להעלאה חצפוייה.
דוגמה למה שעתיד לקרות נתנה הוצאת
סיפרי־חלימוד של רשת ״אורט״,
שמכרה עד כה ספר-לימוד בן שני כרכים,
המכיל 1200 עמודים, במחיר 44
לירות. אותו ספר נמכר עכשיו במחיר
של 104 לירות. אותו ספר בדיוק, בהוצאה
אנגלית, מחירו בארץ כ״ 40 לירות.
יבואני הספרים תובעים מן הממשלה
לאשר להם מחיר של כ־ 7.5לירות
לדולר, בעוד הממשלה מציעה לחם
מחיר של 6.8לירות הדולר בלבד.

י שני ת ת
ס־טונא הבשר
סיטונאי הבשר הקפוא בתל״אביב
שבתו השבוע כמחאה נגד עיריית תל־אביב.
זו העלתה את האגרה שהיא
גובה על שחיטת הבקר בבית-חמיטבחיים
בחולון. קודם חיתת האגרה 65 לירות
לפרה, ועתה 115 לירות. האגרה הח דשה
מייקרת את המחיר לצרכן בחצי-
לירח לקילו.
הסיטונאים סבורים כי העלאת מחירים
בשיעור כה גדול, אינה מוצדקת.
יעקובי פורע חובות
כמה חודשים אחרי שישראל גרני ת
הציג את שימעון פרס כמועמד לרא

כנ ס ת
א־מר שפר
ועדת־הבספים חוקרת
את ההטבות שד ראשי
״בנק ישרא
איגה מצליחה?קבל תשובות
הרוחות בישיבת ועדת־הכספים ביום השישי
האחרון, היו סוערות. הרקע לדיון
היה הסכם־השכר שחתמה הנהלת הבנק עם
עובדיה, ואשר גרר ביקורת קשה על הממשלה
וראשה. אולם עיקר הדיון בוועדת-
הכספים לא היה על ההטבות לעובדים
הפשוטים בבנק ישראל, אלא על ההטבות
לבכירים דווקא.
מאחר שנגיד בנק ישראל, משה ונבר,
נהנה מתנאי־שכר השווים לתנאי־השכר של
השרים, לא נסב היית עליו, אלא בעקיפין.
חבר הוועדה, יהודה בן־מאיר, כיוון את
חיציו כלפי מנכ״ל הבנק אליעזר שפר. ב צטטו
את היומון הכלכלי יוס־יוס אמר
בן־מאיר, כי שפר משתכר למעלה מ־10
אלפים לירות לחודש. שפר הגיב על כך
באומרו בישיבה כי משכורתו ברוטו היא
רק 3900 לירות, וכל היתר הוא מקבל
בגלל דרגתו הבכירה, כהוצאות שונות. ב־עיקבות
בן־מאיר הסתער חבר־הכנסת משה
שחל, שטען כי על הוועדה להצטרף ל הסתייגות
הממשלה מהסכם־השכר.
שחל ביקש מנציגי בנק ישראל להשיב
לו האם נכת כי שפר קיבל הלוואות
בסכומים החורגים מהמקובל בבנק ישראל,
והאם קיבל הלוואות אלו עבור דירתו, ש-
שיטחה גדול בהרבה ממכסימום השטח
הזכאי להלוואות.
לפי המידע שהגיע אל ח״כ שחל, הח ליטו
בבנק ישראל כי חלק מדירתו של
שפר ייחשב כסטודיו, וכי יקבל שתי הלוואות,
אחת לדירה פחות הסטודיו ואחת
לסטודיו. שחל לא זכה לתשובה לשאלותיו.
לעומתם הגנו על הבנק בחירוף־נפש
חברי גח״ל, שימחה ארליך ויחזקאל פלו-
מין. חם התייצבו באורח מוחלט להגנת
הנגיד ועובדיו, נתמכו על;ידי יושב־ראש
הוועדה ישראל קרגמן. חבר־הוועדה צבי
גרשוני ניסה לבקש כי יזמינו גם את נציגי
העובדים ולא רק את הנגיד ובכיריו, אולם
קרגמן לא הסכים.
הדיון הסוער יימשך ביום השישי הקרוב.

שות הממשלה במרכז מיפלגת העבודה,
הוא קיבל את התגמול. בימים אלה
מינה אותו שר־התחבורה, גד יעקובי,
כמנכ״ל חברת ״נתיבי-איילון״.
חברה זו היא אחת החשובות במשק,
עובדת בהיקף של 150 מיליון לירות
לשנה. בהודעח-לעיתונות של שר-התח-
בורה, שבישרה את דבר המינוי, הוצג
גרנית כמהנדס, ולכן ניראה המינוי לציבור
לפי כישוריו.
האמת היא שגרנית סיים לפני שנים
רבות לימודי חנדסת־חשמל, מיקצוע
שאין בינו לבין ניהול פרוייקט-תחבורה
ענק ולא-כלום. אחרי ששירת שנים רבות
בצה״ל קיבל מישרת״מפתח בקונצרן
״כור״ ,נכשל בה לחלוטין, עבר להיות
עובד במנגנון מפא״י. במקביל ניסח, באמצעות
כמה חברות פרטיות שהקים,

מנב״ל ין רן־הפנסיה ״מיבנזהיס״
החד בשינויי מיבנה,
ונתקל בנל שמועות

ורכילויות ע 7הבי ת שקנה

לז כו ת

ב טו בו ת־ חנ א ה

שונו ת,

נכשל

ביד•
בשנה האחרונה היה, למעשה, מחוסר-
עבודה, והמינוי שקיבל משר־חתחבורה
— אביר הממלכתיות הצרופה והלוחם
במינויים מפלגתיים — הצילו ממצב-
ביש.

מנכ״ל חדש גרנית

קרנות
ל חי שו ת רוע 139ת
ב״גלבטחים״

עמום ערן נדהם. הוא החזיק בידו העתק
של מיכתב בעלום־שם שנשלח אליו ואל
חברי ועדת־הביקורת המרכזית של ההס תדרות,
ובו שורה של טענות עליו־עצמו,
כגון: כדאי לחקור מניין רכש את הבית
החדש שלו בהרצליה, או מדוע שלח את
מזכירתו לקורס גבוה. ערן, שרק לפני
כמה חודשים קיבל לידיו את הנהלת קרן־
הפנסיה הגדולה של ההסתדרות, מיבטחים,
לא ידע מה לעשות. השבוע הגיב על
ההאשמות המופצות אודותיו.
ערן, בוגר קן השונזר־הצעיו בראשון-
לציון, היה עוזרו של ירוחם מ־של, מזכיר
ההסתדרות כיום, לפני שמונה שנים. הוא
נשלח לארצות־הברית כניספח לענייני־עבודה,
וכאשר התמנה יצחק רבץ כשגריר
החל כוכבו של ערן דורך במהירות. הוא
ורבץ מצאו שפה משותפת, ומשך כל שנות
כהונתו של רבץ היה ערן יועצו הבכיר.
כאשר שב רבין ארצה חזר גם ערן,
קיבל את ניהול מיבטחים. הוא גילה כי
הקרן הגדולה מנוהלת בצורה שלומיאלית
למדי, וכי אין לאיש מושג כמה מבוטחים
יש בה. הוא החל מכנים סדר, כאשר ה מכשיר
העיקרי שבידיו הוא העברת התי קייה
למחשב. צעד זה הצריך דריכה על
יבלותיהם של כמה עובדים ותיקים, וחלק
מהם הגיב בכתיבת מיכתבי־ההשמצה.
ערן הראה לכתב העזלם הזה את חוזה-
(המשך בעמוד )26

נתיבי כסף
העולם הזה 1945

טלוויזירז
צל׳^ש
ניקי• וז הו ת
צל״ש למרדכי(״מוטי״) קירשנבאום,
מפיק ועורך ניקוי ראש (יום חמישי )5.12
ולצוות התוכנית׳ אשר הצליחו להביא
תוכנית סאטירית פוליטית עוקצנית ובטעם
טוב.
צל״ש לוויקטור נחמיאס על התוכ נית
ששודרה ביומן השבוע (יום שישי
,)6.12 ואשר דנה בבעיית הזהות של
הערבים הישראליים. נחמיאס הצליח לפרוש
בפני הצופים את דילמת הנאמנויות
השונות של הערבים החיים בארץ, היבט
נוסף לבעייה הפלסטינית אשר התעוררה
במלוא חריפותה בחודשים האחרונים.

ו— י#וו 111

הצליחה למנוע את התחרות מצד גלי צה״ל
באמצעים של החלטות ופניות לשרים
אהרן יריב ושמעון פרס, היא תתחיל
בעוד חודשים אחדים לשדר מישחק ב שידור
ישיר בטלוויזיה, לאחר שתשלם
סכומי-עתק להתאחדות לכדורגל.
אולם בכך לא הסתיימה המריבה בין
שתי התחנות. עיקר התחרות נערך עתה
בנושא מיצעד הפיזמונים. גלי צה״ל החלה
לפרסם בשני הצהרונים, מעריב וידיעות
אחרונות, טפסי־דירוג של מיצעד־הפזמונים
העברי. מאזיני המיצעד גוזרים את המו דעות
מהעיתון ושולחים על טופס זה את
הדירוג שלהם לתחנה. גלי צה״ל אף אינה
משלמת לצהרוגים עבור המודעה.
הצלחתה של המודעה היותה עצומה. ל מעלה
מעשרת אלפים תשובות מגיעות

מאח רי המסך
רבין מתעלם
אחד הקטעים שאותו אי־אפשר היה
לראות בתפנית ניקוי ראש האחרונה היה
קטע שבו ניראה ראש־הממשלה, יצדורן
רכין, בדמותו של טוביה צפיר, מת עלם
במיטה עם עליזה רוזן.
הקטע שצולם הראה את רבץ, אשר ייצג
את המערך, בסצינה של חיזור ודחייה
עם נערה, אשר סימלה את הליכוד.
רק לאחר שהסתיימו הצילומים, החליט
מפיק-התוכנית, מוטי קירשנבאום, לפ סול
קטע זה, מתוך סיבות ענייניות הקשו רות
בטיב הקטע, ולא מתוך צנזורה כל שהי.

עומר
ל א דואי״ן
שר-השיכון אברהם עופר התבקש,
בשבוע שעבר, על־ידי מערכת מבט, להת ראיין
בנושאי משרדו. כתב הטלוויזיה ה ירושלמי,
דן סממה, קבע עם השר תאריו
ושעה לראיון ואף הזמין צוות טכני
ממערכת תל־אביב, לפגוש אותו בלישכת

מרואיין עופר
הראיון שלא היה
השר בתל-אביב.
כשעמד סממה לצאת לתל־אביב, הוא
נתקל בבעיות רכב, מאחר שלפי !תוכנית-
הקימוצים החדשה, אסור היה לו להזמין
מונית. לאחר שעות רבות של ויכוחים, יצא
לבסוף לתל־אביב באוטובוס.
שעתיים וחצי המתינו עופר והצוות ה טכני
לסממה. כשהגיע זה מתנשם ומתנשף,
ללישכת השר, כבר לא מצא בה איש. השר
והצוות הלכו הביתה.

ג לי־ צ ה ״ ל 134צ 1ז ח
המילחמה בין גלי צה״ל לרשות השידור
נכנסה בימים האחרונים להילוך גבוה. למ רות
ידיעות קודמות על כניעת התחנה ה צבאית
לאחותה המבוגרת בעניין שידור
מישחק כדורגל בגלי צה״ל מדי־שבת,
תוכנית המתחרה בתוכנית שירים ושערים
בקול־ישראל, ממשיכה גלי צה״ל לשדר
מדי־שבת מישחק כדורגל, אם כי לא ב שידור
ישיר אלא שעה אחרי תחילת המשחקים.
הפסקת
השידור הישיר ודחיית תיאור
המשחק בשעה תמימה נעשתה ללא כל
קשר להתנגדות רשות השידור, אלא בגלל
המשא־והמתן המתנהל בין גלי צה״ל לבין
ההתאחדות לכדורגל. כך או כך — מפקד
גלי צה״ל מרדכי(״מוטקה״) נאור, עדיין
מקווה כי בשבועות הקרובים יתחילו שוב
לשדר את מישחק-הכדורגל בשידור ישיר.
נראה, כי לאחר שרשות השידור לא
העולם הזה 1995

מפיק ר!ירשנכאום
ההתעלסות שלא היתר!
מדי־שבוע, לגלי צה״ל לעומת מאות ספו רות
של קול ישראל, ועתה מתכוונים ל העביר
את התשובות במחשב.
גם במיצעד הלועזי עומדת התחנה ה צבאית
להכות את תחנת־האם. אחד השדר נים
הפופולאריים של מיצעדי הפיזמונים,
אלי ישראלי, מי שהיה מגיש מיצעדים
בקול ישראל וזכה להערצת בנות העשרה,
חזר לאחר שלוש שנים שאותן בילה ב-
דרום־אפריקה לארץ, והיישר לגלי צה״ל.
השיא בתחרות בין׳ שני מיצעדי-הפזמו-
נים הוא במיצעד השנתי. כאשר קול ישראל
קבע את המיצעד השנתי שלו לשבת, ה-
28 בדצמבר. מיהרה גלי צה״ל וקבעה
אותו ליום השישי שלפני אותה שבת.
גם בתוכניות אחרות קיימת תחרות בין
שתי התחנות. לאחר שמני פאר ואתי
פולאק הצליחו בתוכניודהשידוכים שלהם
גבר ואשה בגלי צה״ל, תוכנית אותה
הציעו קודם לקול ישראל אך נידחו, החלי טו
בקול ישראל להגיש בכל זאת תוכנית
דומה, הנקראת 30 פלוס, שגם אותה תערוך
אתי פולאק.
תוכנית אחרת של התחנה הצבאית, הנק ראת
פנים חדשות במראה, עוסקת בעיסוקים
בלתי־ידועים של אישים ידועים, ד״ר
אלימלך רימלט, מנהיג המפלגה הליב רלית,
סיפר בה על מומחיותו בשפות
שמיות עתיקות ושר החקלאות לשעבר,
חיים גכתי, סיפר על אוסף שגיאות-
כתיב של חברי־כנסת ומדינאים, שאותו
שקד לאסוף במשך השנים. קול ישראל
מיהר לצאת עם תוכנית דומה, הנקראת
זווית אחרת. אורח התוכנית הראשונה
יהיה ראש עיריית-חיפה יוסך אלמוגי,
אם כי עדיין לא ידוע מהן הזוויות ה אחרות
שלו.
התחרות בין שתי התחנות מביאה לרוו חים
ניכרים לקהל המאזינים, אך בינתיים
אפשר לקבוע בבירור כי גלי צה״ל מובילה
בראש.

מדוס ל א וסודר חי>כ דו ד א!
הקטע שלעג לח״כ חיים לנדאו, בניקוי
הראש האחרון, עורר את חמת אנשי
הליכוד. כדי שלא ייראה כמתנכל לחופש-
הביטוי בטלוויזיה, העלה בתחילת השבוע
חבר הנהלת רשות השידור מחרות׳ ,יעקב
אלי תכין, שאילתה מדוע לא קיבל ח״כ
לנדאו כיסוי לנאומו נגד הרשות בכנסת,
נאום שהיה העילה לפארודיה בניקוי ראש,
כשהוא מתעלם לגמרי מהתוכנית עצמה.
לתבין הובטח כי שאילתו תיבדק ותזכה
בתשובה בהקדם.

של צבע

מרי קוואנט, האופנאית הכי;־
לאומית המכתיבה מה נלביש
וכיצד נתאפר.

טיפוח ידים הפן ל״אמריקח״ שבכל פעם אנו מגלות אותה מחדש. אן
רבות מאיתנו לא מקדישות לגילוי תשומת לב מיוחדת — וחבל, כי חידים
חן כרטיש הביקור שלנו. עד כמה שזה נשמע מליצי — זח נכון. עירכו משאל
קטן בין הגברים השובבים אתכן ותיווכחו לדעת עד כמה חם מייחשים
חשיבות לידים מטופחות.
דומה כי כל אשה יכולה היתה להת גאות
בידים מטופחות ללא מאמץ רב.
גם אם את עובדת, שוטפת כלים ומ כבסת
תוכלי להתגאות בזוג ידים
נאות אם רק תרצי בכך!
החורף, המים וחומרי הניקוי הם ה-
אוייבים העיקריים של ידיך. אל תכג-
עי להם ! אם הזנחת ידיד זמן רב הת חילי
בפעולה אינטנסיבית: מדי ערב,

במשך שבועיים, חממי
מעט שמן (רצוי שמן
זית) ערבבי עם כפית
מיץ לימון טבעי וטב־לי
את ידיך במשך 10
דקות בתמיסה, על ה שמן
להיות פושר ולא
חם כדי שלא תיכווי!
שטפי ידיך במים פוש רים
וסבון ריחני והתענגי
על התוצאות. אמ בט
זה מזין את עור
ידיך ואת ציפורניו.
הטיפול יחזק את ה ציפורנים
ואם תתמידי
— לא תסבלי יותר מ־ציפורנים
מפוצלות ר
נשברות — אלא אם
הסיבה לכך היא ברי אותית.
אם לאחר ה שבועיים
האינטנסיביים
ימשיכו ציפורניו ל הישבר
או להתפצל,
יתכן כי חסרים בגופך
ויטמינים, סידן או בר זל
ורצוי שתתייעצי עם
רופא מומחה.
לאחר השבועיים המשיכי טיפול זה
פעמיים בשבוע. במשך השבועיים אל
תשימי לאק ותני לציפורניו להבריא.
גם אח״כ, כשאת ממשיכה בטיפול אל
תשכחי ראשית להסיר את הלאק ול שחרר
את העור סביב הציפורן (להזיז
קלות כלפי פנים) בעזרת קצה
המגבת ולא עם מכשיר חד! פעולה
זו חשובה כדי ל״אוורר״ את שורשי
הציפורנים.
בימים בהם אינך עושה אמבטית
שמן לידיך, הספיגי בהן גליצרין (ני תן
לקנותו בכל בית מרקחת) וזאת,
לאחר שרחצת את ידיך.
לאחר שציפורניך התחזקו וידיו התעדנו
מגיע שלב הקישוט — הלאק.
חוק ראשון למניקור נכון: אל תשיי-
פי את הציפורן בפצירת מתכת אלא
בפצירת קרטון. את פעולת השיוף
עשי תמיד לכיוון אחד ולא הלוך וח זור,
כשהפצירה באלכסון לציפורן. לפני
שאת שמה לאק דאגי שציפורניך
תהיינה יבשות וללא שומן.
כשיבבה ראשונה שימי שיכבה דקה
של לאק ב־ 3משיחות. משיחה ראשו נה
מאמצע בסים הציפורן כלפי מע לה
ומשיחה שנייה ושלישית בשני ה צדדים.
התרגלי
להתחיל תמיד מהזרת אל

האגודל ולא ההיפך.
תני לשיכבה הראשונה להתייבש ו רק
אח״כ שימי שיכבה שנייה ואם
את רוצה — שלישית, אך לא יותר.
בשיכבה הרביעית מתחיל הלאק להי סדק.
הימנעי
מעשית ״טלאים״ על המקו מות
בציפורן בהם ירד הלאק, אלא
הסירי תמיד את כל הלאק ושימי צבע

חדש. אל תקני לאק סמיך כי אז תגי עי
רק לחצי הבקבוק והלאק הנותר
יהיה כל־כך סמיך שתאלצי לזרוק
חצאי בקבוקים. קני תמיד לאק מדולל.
לאק זה תוכלי לנצל עד לטיפה האח רונה.
כלל
ברזל שאת יכולה להפר בשמ חה
הוא הכלל שיש להתאים את ה-
לאק לשפתון. את יכולה להתאימו ל-
שימלח, לתכשיט, למצב הרוח ולצבע
השמים ותמיד תיראי יפה (אם תק פידי
כמובן על טיפול נכון).
הצבעים האופנתיים בחורף זה הם
כתום חום ( )61 כתום צהוב ( )85 צהוב
( )72 שזיף שחור 81 שזיף בהיר
( )82 ,77 בורדו ( )58 חום שוקולד ()59
טורקין ( )87 וירוק (.)74 ,86
הקפידי להחליף את הלאק ! צבע עז
המגורד בקצוות יהיה מכוער אפילו על
היד העדינה ביותר.
אם אין לך זמן מיותר להחליף ל עתים
מזומנות את הלאק הישן בלאק
חדש השתמשי בגוון טבעי שאף הוא
מודרני השנה (.)60
אם את רוצה להיות מיוחדת׳בערב,
שימי שתי שכבות לאק רגיל ושיכבה
שלישית של לאק מסידרת הספארק־לסר:
זהו לאק זוהר עם ״פייאטים״
של כפף עדץ. בסידרד, זו ישבו לאק
כסף 73 אדום ( 66ו ,)75-סגול (.)65

מרכז ההדרכה של מרי קוואנט פתוח לשירותך ולהנאתך.
בואי לעדכן עצמך כחירושי האפנה האחרונים של
לונדון. בואי לקכל ייעוין אישי כטיפול ואיפור פנים. בואי
ותהיי אורחת שלנו.
מרכז ההדרכה של מרי קוואנט, ת״א רה׳ רחל ,6פתוח
ביטים גז ו־ה׳ כשעות 6—4אחה״צ.
להתראות.
אל תתעעלו לכתוב למדור על בעיות היופי שלכן, כל פנייה תיענה
הן באופן אישי והן בכתב. כתבו אל ״מרי קוואנט״ ,ת.ד 40020 ,ת״א.

במדינה

י מיבצע
* מיוחד
ן לחיילי

(המשך מעמוד )24
הרכישה של ביתו, בהרצליה ב׳ .לפי החוזה
נרכש הבית הדרמישפחתי ב־ 360 אלף
לירות השנה. כיצד מימן את הרכישה?
בידו חוזה־מכירה של דירה בת ארבעה
חדרים בנווודאביבים, שמכר. הוא קיבל
תמורתה 300 אלף לירות. דירה זו קנד,
עוד ב־ ,1971 במחיר של 159 אלף לירות.
על הפרשי המחיר שילם ערן מס־שבח
בסך 28 אלף לירות. את הסכום החסר
גייס מכמה מקורות 40 :אלף לירות קיבל
מאחיו שבראשון־לציון תמורת ויתור על
חלקו בבית שירשו שניהם. את היתרה
לקח בהלוואה משכנתאית רגילה.
אשר להאשמה השנייה: את מזכירתו
מרים שלח לקורס מזכירות של המכון
לפיריון העבודה. הקורם עולה 80 לירות,
בלבד, וערן מצהיר כי הוא מוכן לשלוח כל
מזכירה במיבטחיס לקורס זה.
ערן נכנם לא מזמן בחבר להנהלת־חברת־עובדים,
והוא מכהן במועצות־מנהלים
של כמה מוסדות. הוא מוזמן תכו פות
על־ידי הבונדס להרצאות בארצות־הברית,
קיבל הזמנה לבוא למסע־הרצאות
נוסף בפברואר. גם נסיעות אלו גורמות
למסע־לחישות, של אנשים הסבורים כי
הוא נוסע על חשבון מיבטחים, או דד
מעוניינים כי אחרים יחשבו כך.

כל חייל שיחתום
בחודש נובמבר
מנוי על
0 ^ 1 1 1 :1

יקבל הנחה

השבועון יישלח
רק לדואר צבאי

הרפתק או ת
עראפאתלאבאלפ גי ש ה
הפשיטה הפרטית
שד אייבי נתן
ע? ביירות
שנה וחצי אחרי שכוחות קומנדו של
צה״ל נחתו בחוף ביירות ופשטו על מים־
קדות ארגוני הפידאייון שם, לא הצליחו
כוחות הביטחון הלבנוניים למנוע חדירה
ישראלית נוספת, למרות כל אמצעי ההגנה
שנקטו. אייבי נתן, סייס השלום הישראלי,
עשה את מה שעשו חיילי צה״ל לפניו,
בדרך פשוטה יותר. בעזרת דרכונו הבריטי

יתרונות גדולים לנרעומים בעת המבצע
1עד ו; בדצמבר 1974
70 אלף חוסכים נהנים משכר-לימודיהם ע״ ח הקופות.
הורים, הב טי חו את עתיד ילדיכם
על-ידי חסכון לחינוך תיכון ולחינוך גבוה,
באמצעות קופות החסכון לחינוך בארץ.
בתקופת המבצע יקבלו הנרשמים:

שי נאה לילדיהם בעת ההרשמה
וישתתפו בהגרלת 69ו מלגות־פרסים
בסך כולל של 75,000.-ל״י
שכר הלימוד בכיתות י/יא,יב הוא
; 7,0$ל י. האפשרות שיורחב הפטור
משכר לימוד בתיכון מעבר
לכתה ט התרחקה.

א 144*-*-1*4

111111 1 111111

>1 1, 11111111111111

העמוד הראשון של ״אל־גחאר״*
אפיזודה פיקאנטית

החסכון וחינוך המפתח ועתיד
בואו והירשמוגם אתם:

חסמן לתימן״

המשותפת לבנק הפועלים ומרנז
השלטון המקומי-בנל סניפי בנק הפועלים בארץ.

חסך׳
גחלת״

חיפה, רחוב החלוץ *ג.

תל אביב,דחי מונטיפ׳ור׳ ,25 ובבל לשנות
המודיעין העירוניות.

מרגלית׳

רמת גן, בנק קופת עם ,׳ דח׳ירושלים 50
רווי צומת לגבי . 4

ה מו עצה הלאומית לחסכון

בו הוטבעה במדסיי אשרת תיירות ישמית,
הוא נחת בשבוע שעבר בנמל־התעופה של
ביירות כנוסע מן המניין.
לעומת זאת לא הצליח אייבי להגיע עד
למיפקדות ארגוני הפלסטינים.
״איש קשר ימתין לך בנמל־התעופה. תזהה
אותו לפי זקנו הג׳ינג׳י וגיליון העתק
פיגארו שיהיה תקוע בחליפתו. הוא יקשר
אותך כבר עם מנהיגים פלסטינים,״ נאמד
לאייבי לפני צאתו למסע. היו אלה כמה
ידידים פלסטינים שפגש בפאריס, שהבטיהו
לסייע לו.
״ראיתי באמת בלונדי מזוקן מסתובב

לעוור החסנה
לחינוך

* הכותרת הראשית אומרת :״הישראלי
אייבי נתן הגיע לנמלנו — ונכנס !״
העולם הזה 1945

וווי1־

בטרמינל,״ יי פו איייגי השבוע בחדר ידי דתו
בפאריס ,״אבל כשפניתי אליו בשאלת
הקוד, הוא הסתלק.״ ביציאה מהטרמינל
כבר המתינו לאייבי צלמי העתונות של
ביירות שידעו מראש על בואו. מהם לא
הצליח אייבי להתחמק עד סוף מסעו הקצר
בביירות. צילומיו, כשהוא יוצא מהטרמינל
כשהעיתון פיגארו תחוב במעילו לזיהוי
וכשהוא קונה שמלה ערבית לידידתו,
הופיעו למחרת היום בעתון הלבנוני אל־נאה
ר, שהקדיש לביקורו של אייבי את
כותרתו הראשית. אבל פלסטינים לא הצ ליח
אייבי לפגוש בביירות.
המתנדב -קצין ביטחון .״התכ וונתי
לשבת בשקט כמה ימים במלון,״
סיפר אייבי ״ולחכות עד שיאסר עראפאת
יחזור ללבנון ;אז לנסות להיפגש עמו.
אבל אנשי הביטחון הלבנ׳ונים ידעו גם הם
על בואי. חששתי פמעצרי.״ הוא הסתלק
מהטרמינל, יניסה להתקשר למיפקדת אחד-
הארגונים הפלסטינים, שם סירבו לדבר
עמו. אחר־כך טייל בעיר, קנה מיספר מז כרות
ובחצות נסע למלון סנט ג׳ורג׳ .שם
כבר המתינו לו אנשי הביטחון הלבנוניים.
אחד מהם היה, לדבריו, מכר ותיק: הוא
היה בשעתו מתנדב על סיפון ספינת השלום
שלו. למחרת נשלח אייבי לפריס.
בניגוד למסעותיו ומבצעיו הקודמים לא
עורר ביקורו החטוף של אייבי בביירות
כל הדים בישראל. גם בלבנון התייחסו
העיתונים להופעתו כאל אפיזודה פיקאנ טית.
אבל אייבי עדיין מאמין :״לא חשוב
שלא הצלחתי במה שרציתי ולא נפגשתי
עם מי שרציתי לפגוש. העיקר שעצם ה נסיעה
התפרסם בעיתונים בישראל ובלב נון.
אנשים קראו ואולי גם חשבו, ולו רק
לרגע, על האפשרות של שלום. זוהי ההצ לחה
האמיתית שלי.״

מי שפט
האםשהח בוו ד ה
המתלוננת שיקרה באומרה
שהיונה בתולה,
ובית-המישפט זיבה את
הנאשמים באונס מחמת הספק
מכונית של בלשי המדור המרכזי של
מישטרת מחוז תל־אביב נעצרה בשעות
הלילה המאוחרות ליד בית נטוש, בשכונה
שליד ביית־המעצר של המישטרה באבו־כביר.
הבית הנטוש היה מואר, דבר שעורר
את חשדם של הבלשים. ליד הכניסה לבית
גילו מיספר צעירים ועצרו אותם.
בפנים, על ספה אדומה, ישבה חנה
יצחקי* לבושה חולצת־טריקו בילבד, והיא
מתייפחת בהיסטריה. בחקירתה במישטרה
סיפרה כי נאנסה על-ידי ארבעה מתוך
שישה הבחורים שהמתינו בחוץ.
פרקליטות מחוז תל־אביב הגישה כתב-
אישום נגד ארבעה מהצעירים, האשימה
אותם באונם קבוצתי. מן היום בו נתגלתה
הצעירה בבית הנטוש ועד לסיום המישפט,
חלפו שלוש וחצי שנים.
תינוק כגיל . 16״אני בת ,20״ סיפרה
חנה .״יש לי ׳ 13 אחים ואחיות. כש הייתי
בת 15 התאהבתי בבחור בן
.18 הוא היה בשבילי הכל, וחשבתי שגם
הוא אוהב אותי. עד שיום אחד גיליתי
שאני בהריון. זה היה כבר בחודש החמישי.
הבחור ברח, ועד היום אני לא יודעת
איפה הוא. העבירו אותי למוסד, ושם
ילדתי. מסרתי את התינוק לאימוץ.
״אחר־כך הכרתי חייל בשם יעקב. הייתי
בדיסקוטק, וכשיצאתי הוא הציע לי טרמפ.
במכונית היה גם גיסו, ועוד חבר. יעקב
קבע אתי פגישה בבית של גיסו, אבל כש הגעתי
הוא לא היה שם, רק גיסו, אחר־כך
הגיע לדירה בחור בשם משה, עם כלב.
״הבחור הזר. סחב אותי לחדר השני,
הוריד לי את הבגדים ובעל אותי. אחר־כך
בא עלי גם הגיס של יעקב. הבחור עם
הכלב הזמין מונית ולקח אותי לאבדכביר.
שם סירבתי לרדת. הורידו אותי בכוח
לחדר, איימו עלי, אמרו שאם אשכב איתם
יתנו לי 50 לירות. איימו עלי בטוריה,
ושלחו אותי למיקלחת. הם אמרו שהם
יהרגו אותי. אחד־כך באו עלי אחד אחרי
השני. שישה בחורים. ארבעה מהם שכבו
איתי. השניים האחרונים לא הספיקו, כי
המישטרה הגיעה פיתאום.
״בחקירה, במישטרה, התביישתי לספר
להם שיש לי ילד, ואמרתי שהייתי בתולה.
רק אחר־כך גיליתי את האמת.״
יחסים בחוצות ובשדות. בשבוע
שעבר חתמו שלושת השופטים שישבו בהרכב
בית־הדין, בראשותו של השופט
מקס צ׳רנובילסקי, את פסק־דינם. שלוש
* השס בדוי.
(המשך בעמוד )28

ך• רחוב יופיטוב שבשוק הכרמל בתל־אביב מתנהלים דד
^ עסקים באיטליז העופות ותרנגולי ר,הודו של אליהו הזכברג
כרגיל. הפועלים ממשיכים לשחוט עופות ולמרוט את נוצותיהן.
הלקוחות פוקדים את החנות כרגיל. רק את בעל החנות עצמו,
אלי הוכברג בן ה־ ,52 לא ניתן למצוא בחנות מאז יום ראשון
בשבוע שעבר.
באותו יום ראשון, כאשר התפרסמו תוצאות משחקי הכדורגל
שנערכו בשבת ועמם תוצאות ניחושי הטוטו, נפתחו בקבוקי
שמפניה באיטליזו של הוכברג. שכנים, לקוחות ועוברי-אורח
הוזמנו ללגימת חינם.
מעולם לא ראה רחוב יום־טוב׳ שהוא רחוב של איטליזי
עופות, יום כל כך טוב. היתד. לאלי הוכברג סיבה טובה לשפוך
שמפאניה כמו מים. הוא הצליח, לדבריו, לנחש 13 ניחושים
נכונים בטוטו. אך לא שמחת הניחוש הקפיצה אותו כל כך כמו
הפרס שהיה מונח בצידו.
הפרס הראשון בטוטו בשבוע שעבר, היה הגדול בפרסים
שקרצו אי פעם באיזה שהוא מיפעל הימורים במדינת ישראל
מאז הקמתה: מיליון ד 56 אלף לירות. אפילו במימדים של
מפעלי ההימורים באירופה זהו פרם רציני. עובדה: כל תחנות
השידור באירופה. מיהרו לפרסם את הידיעה, שמהמר כדורגל
אלמוני בישראל זכה בפרס של מילית ומאה אלף לירות.
כי האיש שזכה בפרס הגדול בטוטו, שהצטבר לסכום ענק
כזה אחרי שבשלושת סיבובי הניחושים הקודמים לא הצליח
איש לנחש את תוצאות כל 13 משחקי הטוטו, זכה גם בשורה
שלימה של פרסים שניים (בסכום של 6000ל״י כל פרם) על
ניחוש 12 תוצאות משחקים ועוד פרסים שלישיים ורביעיים על
ניחוש תוצאות 11 ועשרה משחקים.

שוק שחור בזכיות ולס באשר פורסם ברבים כי מנחש בודד הוא שזכה בפרס
הגדול, אחרי שמילא טופס ניחוש בסכום של 51.20ל״י, בו
ניחש 6ניחושים כפולים ו־ 7ניחושים בודדים (בסך הכל 64 טורי
ניחוש) ,חזר בו לפתע אלי הוכברג משמחתו. מכריו טענו כי
טעה למעשה וניחש רק 12 משחקים וכל זכייתו לא הסתכמה אלא
בסכום של 72 אלף ל״י. אלי הוכברג עצמו נעלם ולא ניתן היה
למצאו בביתו ברחוב יהודה הימית ביפו או באיטליזו.
וכיוון שהנהלת הטוטו לא פירסמה את שם הזוכה בפרס
מילית ומאה אלף הלירות, החלה המדינה כולה לעסוק במשחק
של ניחושים והשערות: מיהו המאושר?
מדוע ירצה אדם שזכה במיליון לירות להסתיר את זהותו?
זאת היתד. השאלה שהטרידה את מאות אלפי המשתתפים
בניחושי הטוטו, שהזרימו שלושה מיליון ל״י תוך שבוע אחד
לניחושי הכדורגל, כדי לנסות לזכות בפרס הגדול.
לשאלה זו היו כמה תשובות. מיליון ומאה אלף לירות פטורות
ממס שוות למעשה מיליון וחצי לירות. מי שזכה בזכייה כזאת
יכול למכור את ד.זכייד. לאדם שרוצה להלבין את הונו ברווח
נוסף של 400 אלף ל״י לפחות.
טבעי שמי שרוצה למכור את זכייתו למלבין הון שחור,
לא ירצה לפרסם את שמו ברבים.
האיש שזכה בפרס הראשון יכול היה להיות גם נציג של
כנופייה שהחליטה להשתלט על הפרס הגדול בכל מחיר. כנופיה

החנות של הוכבוג

אלי הוכברג בשוק הכרמל, שהיה על פי כל הסימנים, הזוכה
בפרס הגדול של הטוטו. מאחורי הדלפק עומד אחד העובדים.
משחקים, לא היו מבוססות. ביום הראשון השבוע הכחיש מזכ״ל
ההתאחדות לכדורגל, יוסף דגן, לא רק כי נערכת חקירה כלשהי,
אלא שבכלל הגיעה אליו איזו שהיא שמועה על הטיית משחק.

ה ה מל צו ת
לא בוצעו
**ץ מדעות דומות, שפשטו בעונת הכדורגל לפני שלוש
\1/שנים, הביאו להקמתה של.ועדת עציוני, שמונתה לחקור
את השמועות בדבר מתן תשלומי כסף להטיית משחקי כדורגל,
מסקנות הוועדה קבעו אז כי ״ההימורים במתכונתם הנוכחית
כבר גרמו לכך שנוצרו קבוצות של מהמרים גדולים, העוקבים
אחרי משחקים ושחקנים, לוחצים על שחקנים בהצעות שוחד
ואיומים, וגורפים עקב השקעתם הגדולה את מרבית הפרסים.״

מיליונר ו; ש טו
כזו יכולה לשלוח טפסי ניחושים בהשקעה של כמה עשרות אלפי
לירות בניחוש עצמו ובהשקעה של כמה רבבות ל״י נוספות
בשיחוד וקניית שחקנים, כדי ללכת על בטוח בניחוש תוצאות
משחקים שנקבעו מראש. גם אם מנחש אלמוני מקרי עשוי
להתחלק עמם בזכייה הגדולה, עדיין מובטחת לכנופיה כזו, שכמוה
פעלו בישראל בעבר, הכנסה נקייה של כמה מאות אלפי ל״י.
ויכול אדם כזה, ההופך בין־לילד. למיליונר, סתם מתוך
צניעות לדרוש את איסור פירסום שמו, ולו רק כדי שלא
יטרידוהו מתרימים וגובי״צדקה למיניהם.
מכל מקום, העובדה ששמו של הזוכה בפרס הגדול לא
פורסם, הולידה גל של שמועות וניחושים. כי בשבוע בו היו כמה
תוצאות מפתיעות בהחלט במשחקים שנכללו בטבלת הניחושים,
קשה גם למנחש מקצועי ללכת אפילו על משחק אחד על בטוח.
השמועות שפשטו סיפרו על כנופייה, מאנשי כרם התימנים,
שבעזרת שוחד ואיומים, קבעה מראש את תוצאות שלושה ממשחקי
הליגות באותה שבת. אלא שלשמועה זו לא היתה כל
אחיזה ׳ .כך, למשל, טענו השמועות, כי נצחונה המפתיע של
קבוצת מכבי חדרה, האחרונה בליגה א׳ מחוז הצפון, על מובילת
הטבלה הפועל רמת־גן, היה קבוע מראש. באה השבוע מכבי
חדרה, ניצחה שוב את המובילה התורנית בטבלה — מכבי
חיפה, והפריכה את השמועה. לעומת זאת, מקריות מוזרה נעוצה
בעובדה שכל הקבוצות התימניות• שמישחקיהן נכללו בטופס ה טוטו
באותו שבוע, נחלו הפסדים.
גם הידיעות שפורסמו באחד העתונים השבוע, כאילו חוקרים
המישטרה ומשרד־החקירות של מודיעין אזרחי חשדות על מכירת

כדי למנוע מצב זה, הגישה ועדת עציוני שורה של המלצות.
ביניהן: הגבלת ההצטברות של סכום הפרס הראשון והגבלת
סכום ההשקעה המותרת למהמר אחד. שתי המלצות אלה לא
בוצעו. סכום ההצטברות של הפרס הראשון לא הוגבל. מיספר
הניחושים למהמר אחד על גבי טופס אחד הוגבל אומנם ל־432
ניחושים (העולים למהמר 345.60ל״י) אולם אין כל מניעה
שמהמר אחד ימלא טפסים ככל שיאפשר לו כיסו, בתנאי שלא
יהיו לו יותר מ־ 432 ניחושים על טופס רב־טורי אחד.
זה גם מה שעושה אלי הוכברג, אחד הוותיקים במהמרי
הכדורגל בארץ. לטענת ידידיו הוא נוהג להמר מדי שבוע בסכומים
גדולים. בעבר כבר נפלו בחלקו לא מעט זכיות נכבדות ושמו
מוכר בין אנשי הטוטו. לפני שבוע׳ לקראת הפרם של מיליון
הלירות, השקיע אלי הוכברג לטענת מכריו סכום נכבד בעל
חמש ספרות בטפסי ניחושים רב־טוריים.
הוכברג, שהוא אב לבן בן ,26 העובד עמו באיטליזו, לבת
בת 21 המשרתת בצה״ל ומחזיק• בכלב זאב ענק השומר על
דירתו היפואית הישנה, מכחיש כמובן בפני מכריו שפנו אליו
שהוא הזוכה המאושר שזכה בזכייה הגדולה.
כל עוד לא תפרסם מועצת ההימורים, שבחסותה נערכים
ניחושי הכדורגל את שמו של הזוכה בפרס הגדול, יכול הוכברג,
שכל הסימנים מעידים שהוא מיליונר הטוטו, ליהנות מהספק.
מי שאינו נהנה מספק זה הוא ספורט הכדורגל הישראלי, שגל
השמועות החדש על שוחד ואיומים המופעלים ביו כדי להטות
תוצאות משחקים, פוגע בתדמית. הספורטאית שלו, אותה ניסו
לשקם מאז פירסום מסקנות ועדת עציוני.

(המשך מענזוד )21
הם מנסים, בדבריהם, ליצור רושם כאילו
העסקים חזרו למצבם התקין.
אומרת לינדה לוי, בעלת בוטיק ב לונדון
מיניסטור :״בימים הראשונים של
הפיחות, יכולתי לסגור את העסק וללכת
הביתה לגדל ילדים ופרחים. היום חזרו
העסקים להיות כמו שהיו לפני הפיחות.
אותן לקוחות שקנו אצלי קודם ממשיכות
לקנות גם היום.״

הנ חו ת גדולות
ככל האפשר

כאן ב 150-ל״י. ש מל וו מקטיפה סינתטית
של בית־החרושת פפקו, נמכרות בשוק-
בצלאל ב־ 60ל״י, בעוד שברחוב דיזנגוף
נמכרות אותן שמלות בדיוק במחיר של
120ל״י.

או ת ה אדר ת —
בשינוי ה מ חיר
** וד כרחוב המלך ג׳ורג׳ מצוי בא־
׳ ג זאר הלבשה. בבאזאר דוכנים, ועליהם
רשומים מחיריהם של עשרות הסודרים,
חולצות הטריקו, המעילים, החצאיות, ה שמלות
מתוצרת מיטב בתי־החרושת. כאן
מוכרים את עודפי־המלאי.

^ ומר פייר, בעל בוטיק בפסז׳ דיזנ-
גוף :״מי שקנתה אצלי לפני הפיחות,
ממשיכה לקנות גם אחריו. ברור שמי
שלא קנתה אצלי קודם הפיחות לא תתחיל
פתאום לקנות עכשיו.״
לעומת בעלי העסקים המשתדלים לשמור
דימוי רגיל של מצב עסקיהם, הרי השואל
את הזבניות, שאינן מתמצאות בסבך יחסי-
הציבור, מגלה מייד כי אם לפני הפיחות
מכרו סחורה בשווי של עד 5000ל״י ליום,
הרי כיום הן מוכרות בקושי ב־ 1000ל״י
ליום והנטייה חיא כלפי מטה.
הן יודעות לספר גם כי קיבלו הוראה
מהבוסים שלחן לעשות כל הנחה שהיא
בגדר־האפשר, ובילבד שתימכר הסחורה,
וככל שירבו המכירות — כן ייטב.
אם קד,ל-ד,לקוחות של דיזנגוף והלונדון
מיניסטור אינו מהווה חתך אופייני של
הישראלית הקונה, הרי שוק הכרמל, ל עומתו,
משקף נאמנה שיכבה זו. שכן,
בצד אם למישפחה מרובת־ילדים מדרום
תל־אביב, ניתן למצוא בשוק גבירות הדו רות
מצפון תל-אביב, המעדיפות לערוך
את קניותיהן במקום שהפרש המחירים
בינו לבין הצפת נע לעיתים סביב
:־- 1000/ס/ס.50
לשוק הכרמל, כמו לדיזנגוף, קהל-
לקוחות הבא במייוחד מכל רחבי הארץ,
לערוך את קניותיו בשוק.
על עשרות הדוכנים שבשוק פזורים
נעליים, תחתונים, חזיות, חולצות טריקו
(טי־שירטם) אופנתיות בהדפסות נהדרות,
אפודות, מכנסי-ג׳ינס, כותנות־לילה ומה לא.
המחירים — מינימליים. על חולצת
טריקו שנקנתה בבוטיק רמת-גני פופולרי
במחיר של 75ל״י, מבקשים באחד ה דוכנים
סך 20ל״י בלבד.

הטריקו החל ״

שנועדה בי

מקורה לייצוא, נמכרת עתה בבאזאו־ההל״
בשה במרכז העיר במחיר של 15 לירות
בלבד, ללא כל השוואה למקומות אחרים.

— 1.11.1 26

העיקר ל היפ טר
מהס חו ר ה
ך ם זה וגם זה — צודקים. אך יש
גורמים נוספים לכך שהסחורה הנמכרת
בדרום העיר, בשווקים ובבאזארים למיניהם
זולה יותר.
בעלי הבאזארים, הדוכנים והחנויות
באים אל בעל ביודהחרושת ומשלמים
לו בכסף מזומן — מיצרך מבוקש מאוד
בימים אלה. ואילו בעלי הבוטיקים נהנים
מאשראי, ומשלמים בצ׳קים מאוחרים. בעל
בית־החרושת מעדיף לעשות הנחה, ובלבד
שיקבל מזומנים.
וקיימים, כמובן, גם עודפי המלאי או,
כפי שהם נקראים בפי המיקצוענים ,״סטו־קים.״
לא אחת קורה שבעל בית חרושת
נתקע עם סחורה שלא נמכרה, ואז הוא
מעדיף למכור אותה בזול, ובלבד שייפטר
ממנה.
ועוד קיימים עודפי הייצוא, הנמכרים
לבעלי הבאזארים, הדוכנים והחנויות הזולים.
עודפים אלה, עליהם לא משולם
מכם שבו חייבת סחורה מיובאת, נמכרים
לסוחרים במחירים מינימליים.
וכך קורה שבגדי־ים המייועדים עבור
ייצוא. הנמכרים בחו״ל במחיר גבוה ביותר
ואינם מוצאים כלל למכירה בארץ, נמכרים
בשוק הכרמל במחיר מינימלי. כנ״ל לגבי
שמלות, חליפות, מעילים וחולצות טריקו
מתוצרת בתי־חרושת מעולים, שאפשר
לקנותם בשווקים או בבאזאריט במחירי
מינימום.

לסבלגיו ת —
החיפוש מ שתלם

פער־מחירים
__ גבוה
** ר מכנסייג׳ינס הנימכרים בדיזנ-
* גוף במחיר של 130ל״י, מבקשים
באחד הדוכנים 80 לירות צנועות וזהו,
כאמור, רק המחיר הראשוני. כל המצוי
בעיסקי השוק יודע, כי ניתן באופן כימעט
אוטומטי להוריד ממחיר הסחורה המוצעת
כ־ס/״20־ס/י׳ 10 לאחר מיקוח.
מאחרי הדוכנים מצויות עשרות חנויות
עמוסות סחורה לעייפה. פה ניתן למדוד
את הבגדים ואף להחליף, אם יש צורך.
המחיר גבוה במיקצת מאשר בדוכנים, אך
הסחורה מצוייה בשפע רב ואינה מושלכת
באי סדר. ויש גם זבן או זבנית המסייעים
ללקוח למצוא את מבוקשו.
גם בחנויות, כמו בדוכנים, אין המחי רים
אחידים. בחנותם של האחים יעקובי,
למשל, מוצע למכירה, מיקטורן אופנתי מ-
פרוות־כבשים צבועה, במחיר של 200ל״י.
בחנות הסמוכה מוצע אותו מעיל בדיוק,
במחיר של 150ל״י. בדיזנגוף נמכר ה-
מעילון ב־ 350ל״י.
למרות המחירים הנמוכים־מאד של השוק
חלה, לדברי בעלי הדוכנים והחנויות, ירי דה
תלולה של כ 40 בתנועת הלקוחות,
גם אצלם.
ברחוב המלך ג׳ורג׳ ,לא הרחק משוק
הכרמל, מצוי שוק נוסף. זהו שוק־בצלאל.
גם כאן, כמו בשכנו, תלוייה הסחורה על
קולבים מחוץ לחנויות, או מושלכת בעיר־בוכייה
על הדוכנים. פה ניתן למצוא תח תוני
סטרץ׳ במחיר המגוחך של 50 אגורות.
חלוקים
של בית־החרושת היוקרתי
איילה, הנמכרים במקומות כמו כל־בו
שלום במחיר של 300ל״י. ניתנים להשגה

אן מר בעל תנות בשוק הכרמל,, :אני
בא ביחד עם בעלי חנויות ובוטיקים מ-
דיזנגוף לביודחרושת, וקונה סחורה ביחד
איתם. הם מרוויחים על כל חתיכה סל,50
אני מרוויח חמישה אחוז. הם מוכרים חמש
חתיכות ביום, אני מוכר .50 כך מתאזן
הרווח שלי.״
אומר בעל-בוטיק מדיזנגוף, המחזיק בחנותו
סחורה זהה לזו שבשוק הכרמל:
״סוחרי שוק הכרמל, והבאזארים שצצו
לאחרונה כפיטריות אחרי הגשם, קונים
סחורה פגומה שהפגמים בה הם בלתי-
נראים, ולכן הם יכולים להרשות לעצמם
למכור במחירים מינימליים.״

התחרה היקרה
אוורירית ומחוררת, בכל גוני הפאסטל הרכים
והזוהרים, נמכרת בדיזנגוף ב־185
לירות. נחטפה כלחמניות חמות. המחיר
גבוה, והחיסרון — כולן לובשות אותה.
המחירים כאן, שווים לכל נפש, אפילו
במחירי אחר־פיחות. חצאיות-ג׳ינס במחיר
של 35ל״י! אפודות מאקרילן במחיר של
30ל״י ; חולצות־טריקו לייצוא, שכמותן
לא ניראו העונה אפילו בחנויות האופנ תיות,
ביותר במחיר של 15ל״י! חצאיות
מצמר נקי במחיר 50ל״י.
מעילים מעור סקאי מעוטרים בפרוות
אורלון, שהתג נושא שמו של שם בית־החרושת
נתלש מהם במתכוון (אם כי
ברור לכל מי שמצוי בעיסקי-אופנה שה־מעילים
הם תוצרת בית-חרושת ידוע) נמ כרים
בבאזאר במחיר של 165ל״י.
מהן הסיבות למחירים מוזלים אלה?
איך יכולים בעלי העסקים בשוק הכרמל,
שוק בצלאל, בתחנה המרכזית ובבאזארים
למיניהם להרשות לעצמם למכור במחירים
כה מגוחכים י

ך* יימות, כמוכן, שתי אפשרויות גו-
| /ספות להתלבש יפה, על־פי צו האופנה
— ובזול.
הראשונה היא קנייה ישירה מבית-
החרושת. ידוע כי יש בתי-חרושת המאפ שרים
ללקוחות לקנות באופן ישיר אצלם,
מבלי שהלקוחות יצטרכו כלל לשאת בדוח
של הסוחר.
נשים רבות מנצלות זאת, מבדרות את
הכתובות או שומעות מפי חברות, והן
פוקדות את בתי־החרושת וחוסכות 5־20
אחוז ממחיר הבגד כחנות,
האפשרות השנייה היא קנייה מדיילות,
או מאנשים אחרים המייבאים באופן בלתי-
חוקי בגדים ממרכזי-האופנה בעולם, ואם
כי אינם מוכרים את הבגדים האלה בזיל-
הזול, הרי בכל זאת, המחירים המבוקשים
על ידם זולים בהרבה מאלה של חנויות
היוקרה. יתרון נוסף: תכופות זוכה הקונה
ממקור כזה בבגד בעל דגם בילעדי.
כך או כך, מי שבאמת רוצה יכולה
בהחלט להיות באופנה מבלי לשלם עבור
התענוג הזה מחיר גבוה מדי.
כל שצריך לשם כך הוא, בעצם, המון
סבלנות וזמן.
#העולם הזה מודה לפירמות הבאות
שעזרו לו בהכנת סידרה זו, בגיליון ה אחרון
ובגיליון זה — :
״שחור לבן״ — לונדון מיניסטור ; ״איב
דה״מרדיקס״ — פסז, דיזנגוף :״ששי ויונה״
— פסז׳ דיזנגוף; ״האחים יעקובי״
— שוק הכרמל; ״אופנת שי״ — שוק
הכרמל ; ״באזאר כרמלית״ — המלך
ג׳ורג נעלי חביב״ — פסז׳ דיזנגוף ;
״נעלי עזורי״ — פסז׳ דיזנגוף ; ״נעלי
גולן״ — נוה שאנן ; ״דוכן נעליים ציון״
— שוק הכרמל ; ״בוטיק דבורה״ — פסז׳
דיזנגוף.

במדינה
(המשך מעמוד )26
וחצי שנים מאז החלה הדראמה של חנה
יצחקי, קבעו השופטים :
״מגירסתה של הנערה, אשר אליבא ד־אמת
לא התלוננה מיוזמתה אלא השמיעה
גירסתה רק לאחר שנדחפה לכך בחקירת
האירוע במהלך הדיון, התוודתה הנערה
כי שיקרה לשוטרים, בכך שסיפרה כי
באותו ערב היתד, עדיין בתולה וכי האנסים
קרעו את בתוליה.
״התברר כי היא כבר היתד, אם לבן,
וכי עוד בהיותה בגיל ( 15 ארבע שנים
עובר למיקרה) נבעלה לראשונה, ובהיותה
בת 16 כבר ילדה את בנה. היא הודתה
גם שמאז לא עובר יום מבלי שתיבעל
על־ידי גבר כלשהו. לדבריה היא מקיימת
את היחסים עם כל מי שנראה לה, וזאת

מתלוננת יצחקי בכית־המישסצו
אוני או לא?
בכל מקום שמזדמן, גם בחוצות ובשדות.
״לדבריה, גם באותו ערב — בדירה
אחרת ובשעה מוקדמת עתר — נבעלה
על-ידי ארבעה גברים, אם חלקם מאונס
ואם חלקם מרצון. אולם, על אותו מעשה-
אונם מוקדם לא התריעה ולא הזעיקה
איש. הם ך-ד,כל מעדותה של זו הוא, שבפנינו
נערה מופקרת המסרחת דרכיה, ואינה
בוחלת בהשמעת דיברי־כזב בפני
חוקריה, ואפילו בפני בית־המישטט. הת רשמנו,
ודאית, כי נוכח אישיותה של ה מתלוננת
ואופן השמעת עדותה בפנינו, אין
בידינו כל אפשרות לסמוך על דבריה.
״...בנסיבות אלה, הגענו לכלל מסקנה
שהודענו עליה מייד עם גמר הדיון, וזיכינו
את הנאשמים כולם כשהזיבוי לגבי הנאשמים
,5 ,4ו* 6הוא מוחלט, והזיכוי של
האשמים ,2 ,1ו* 3הוא זיכוי מחמת
הספק.״
השאלה שלא נשאלה. סגן־פרקליט
מחוז תל-אביב, עורר־הדין יצחק וינוגרד,
אשר ייצג את המדינה במישפט זה, עדיין
מהרהר בסיומה המפתיע -של הפרשה. הוא
שוקל הגשת עירעור לבית־המישפט ה עליון.
אין ספק שהוא מצטער, על כי לא
שאל שאלה שעשוייה היתד, לשפוך אור
חדש לחלוטין על העניין כולו.
בתיק המישפט מצוייר, תעודה רפואית,
חתומה על־ידי הפרופסור קרפלוס, מהמכון
לרפואה מישפטית באבדכביר, אשר בדק
את חנה יצחקי אחרי שסיפרה על האונס
שבוצע בה. בין השאר קבע הפרופסור,
כי בתוך אבר-המין של הצעירה גילה
קרע טרי.
השאלה, שלא נשאלה, היתד : ,האם היתד,
חנה יצחקי מסוגלת לקיים יחסים מרצונה
על-אף פיצעה הטרי, או שאולצה לכך
על־ידי הצעירים. שבמיקרה זה — זהו
אונם.
איש לא טרח להציג את השאלה, ותשובה
עליה ניתן יהיה לשמוע רק לאחר שיוגש
העירעור, אם אכן יוגש.
* השם בדוי.
העולם הזה 1945

׳במדינה

קשקשת 1945

תשבץ העובט הזו:

מצב האשה
שיעור ב אומ ץ־׳לב
שרה יהודיה חולדה נם -
אף 7א מישראל
בעוד שהסערה התחוללה -סביב חייו האינטימיים
של נשיא צרפת (העולם הזה
,)1944 הוא עשה מעשה של אומץ־לב פו ליטי
שאין לו דוגמה בישראל :,התרת
ההפלות המלאכותיות.
האסיפה הלאומית הצרפתית עשתה מה
שלא עשתה הכנסת. ברוב של 284 נגד , 189
היא ביטלה השבוע את החוק הפלילי האוסר
הפלות, והירשה לכל אשי־ לבצע הפלה עד
השבוע העשירי ישל הריונה.
אומץ־ליבו של ואלרי דיסקאר־ד׳אסטיין
התבטא בכך שרוב חברי הקואליציה שלו
הצביעו נגד החוק, בעוד שכל האופוזיציה
השמאלית הצביעה בעדו. מבין 65׳חברי
מיפלגתו, הרפובליקאים הבלתי־תלויים,
תמכו בו רק .17
המנצחת על המלאכה היתד, אשד, יהודיה,
סימון וייל- ,שאותה מינה ז׳יסקאר לשרת-
הבריאות. הנשיא תמך בה כל הדרך.
הפלה ככנסת. לעומת ניצחון זה, בולט
עוד יותר פיגורה של הכנסת.
בכנסת הקודמת נכשלה רפורמה זו בהצ בעה
חופשית, מפני שחסרו לה שני קולות.

הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה, אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלוח לפי הכתובת :
״קשקשת,״ ת.ד ,136 .תל־אביב, ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליהן יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב-אין בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
היחיד בישראל.

קשקשת 1943

י• הרטייה של משה דיין מתייבשת
על חבל בשמש.

צפי דגן ונדמית גלעדי,

קיבוץ מרחביה
• החשבונייה של רבינוביץ׳ לאחר
הפיחות.
דני גספר, רח׳ רישפון 240א,,
נאות־אפקה, תל־אביב
!• איש קרח בעל מעמד מהלו על
חבל דק.

צברי גכרין מרעי,

פרדים, ד .נ. חוף הכרמל
י• חשבונייד — ,תוך רגע תוכל ל-
חש^ בכמה התייקר כל מוצר.
אלה גוטמן, רח׳ תחכמוני ,43
ירושלים

שרת־בדיאות וייל
מותר להפיל

השבוע כ״דרייב־אין״

היו אלה שני קולות של נשים ממיפלגת-
העבודה זינה הרמן ומטילדה גז, שהצביעו
נגדה *.
בתום

שנה

לכהונת

הכנסת

בשעה 5.00

״הזוביס המאושרים׳
בשעה 7.15

הנוכחית,

עדיין לא הגיעו הצעות-ד,רפורמה אף לקרי אה
טרומית. למרות ריבוי הנשים בבית,
וביניהן ׳שתי חברות־כנסת שנבחרו על סמך
מצע של שיחדור האשה, לא זז העניין.
שר־ד,בריאות המפ״מי לא גילה נכונות
להילחם בגוש הדתי, וגם שולמית אלוני
לא ניצלה את השתתפותה הממושכת בממשלה
כדי לדחוף את הרפורמה קדימה.
בינתיים אין איש יודע כמה הפלות בלתי-
חוקיות מבוצעות מדי שנה בישראל• יתכן
שהמצב מתקרב לזה השורר בברית־המוע-
ציות (שבה ניתן היתר חוקי להפלות ב-
— (1955 שתי הפלות על כל לידה חייה י״.
למעשה אין בישראל אפילו ההגבלה ש הוכנסה
לחוק הצרפתי החדש: שאסור
להפלות לעבור שיעור של 2570 מכל הניתוחים
המבוצעים בבית־חולים מסויים.
סעיף זה נועד למנוע את הקמתן של מיד-
פאות בילעדיזות להפלות — מן הסוג ה קיים,
למעשה בישראל.
* ההצבעה נערכה על הצעת־חוק פרטית
של אורי אבנרי. שר־המישפטים הנוכחי,
חיים צדוק, הצביע בעדה. גולדה מאיר,
וחייקה גרוסמן לא השתתפו בהצבעה.
** במוסקבה בילבד מבוצעות 200 אלף
הפלות לשנה, בדומה לעיר ניו־יורק. באר־צות־הברית
ביטל בית־המישפט העליון את
כל החוקים האוסרים הפלות בחודשי־הה־דיון
הראשונים.

מאוזן :
.1סחורות! .5שם מיסחרי לפחמת-
הסידן ! .10 בירד, אירופית ! .11 דל 13
לזן זה משתייכת הצפרדע ! 14 נזיד בשר
וירקות! .15 מניח כבלי־טלפון 16
חאן, מנהיג רוחני של אחת מכיתות דד
איסלם ! .17 מחציתו של מישחק־ילדים
פופולרי! 18 קרם! .19 כנ״ל; .20 גנ גרנה!
.22 יגון! .24 נטף! .25 מאבני-
החושן! .27 מודל! .29 חן! .30 חיידק
בצורת קו, גורם־מחלות! .32 הרשאה!
.34 יריעת עור טרי ! .36 אפס כוחו ! .38
מחלקי העין ! .41 לאלתר ! .43 ממון רב !
.44 ויברטור ! .46 זכר בבקר ! .47 בוא
הלוט! .49 גירושין! 52 בעל־חיים רב-
תאי ירוד ! .55 חברת־תמרוקים ישראלית !
.56 חוסן! .58 כי־אז! .59 קידומת הולנ דית!
.60 חרק-מים יפהפה! .62 גיבעה
נישאה! .63 שעורים מושרות המשמשות
בתעשיית הבירה! .64 של הזמן ההוא!
.66 די ! .67 ישמח לבב אנוש ! .69 שמה
האמצעי של משוררת־ילדים ישראלית !
.71 יצהר! .73 רעב כבד! .75 מן המז לות
! .78 מלבוש> .80 לחם ! .81 מספיק !
.82 סופו של היום! 83 שנת הקמת ה מדינה!
.85 שנותיו של אדם! .87 נשאו
קולם ברינה ! .88 לעג ! .90 מילת-בקשד! ,

.91 משלם כגמולו! .92 שלב בחיי אדם!
.93 לשעבר שגריר ישראל באו״ם.

מאונך :

. 1עיר באיטליה! .2אוהל אינדיאני!
.3צאצאו! .4מכינויי השכינה! .6בוא
מלמעלה למטה! .7גשר, הנה! .8יציין
בשימחד, מאורע מיוחד! .9מין ארג סינ תטי!
. 11 פתיח! . 12 בו כלואים בעלי-
חיים! 21 סליל! .22 מתווי־הנגינה ! .23
בת־קול! .24 שק! .26 תנועת־נוער! .28
ספינת־המידבר ! .31 גוף שני יחיד! .33
אביון! .34 מהפרשות הגוף! .35 כר-
דשא! .37 חבל־ארץ בארץ! .39 תמים:
.40 טריז! .42 ישוב בדרום הארץ! .45
כינויו של הרמטכ״ל לשעבר! .47 בה
דורכים את הענבים ! .48 שכונה ליד ירו שלים!
.49 משהו! .50 מטבע יפנית!
.51 נתיב מותווה! .53 מילת־שלילה!
.54 תבואת־קיץ! 57 אוייב! .60 נטע
רך! .61 חדרי האונייה! .63 כלי־קיבול
לנוזלים! .65 הרג בקצות המחנה! .68
זה נוגע לי! .70 חומת־מים! .71 במקום
ההוא ! .72 בעל גוון אדמדם ! .74 העתק,
נוסח! .76 סופר אמריקאי (ש״מ)! .77
יקח משם לכאן! .79 סופר רוסי (ש״מ)>
.84 ללא חיספום; .87 תבלין! .89 גוף!
.91 מילודזירוז.

״אבו אל כנת״
בשעה 9.45

,יהלומים קורצים כריו׳
0 0 0 0 0 (0 9 7 0 0 0 0ססססם

ה?! אתה
עו מד ע רו ם
חו רףי
בחדר אמבטיה כמובן. חדר
אמבטיה שהוא קריר ולח עלול
לגרום להצטננויות, מה עוד
שבמקום זה נוהגים בני״המשפחה
להתפשט.
הפתרון: תנור תליה לחדרי
אמבטיה מתוצרת זק״ש — .5 ^ 0113
תוך שניות ספורות הוא
מחמם את המקום וביח״ר זק״ש
מעניק 10 שנים אחריות לתנור כנגד
חלודה. להשיג ב״ 3דגמים
עם אפשרות להרכבה עצמית.

29־ 1

מחש סנש עד ויאנה ויג: סיטוו

ואהנודו׳

האיש ויצירתו

כך ראה מנחם גפן את חברתו דליה לביא, אשר
בביתה התגורר בלונדון. .הוא טוען שהיא אחת הנשים
היפות ביותר בעולם, ואומר :״אהבתי אותה מאוד, והיתה לי המון סבלנות אליה.״
קצרים מדי. גם השפם, המעטר את שפתו
העליונה, אינו יוצא־דופן, כי הוא נראה
כאילו מאז־ומתמיד היה -שם.

אלער קו —
וחגה סגש
א וא אומי שהוא בן ,28 אבל תעודת!
1הזהות שלו מעידה עליו שהוא נולד
ב־ .1930 זה מביר במיקצת את רואיו, כיוון
שהוא באמת נראה כמו .28 אוייביו ומקני
איו מנסים לגלות בו אותות של גיל מתקדם,
אבל משוט אין.
הוא תמיד אלגנטי, מצוחצח וממורק,
כי אמא שלו אמרה לו תמיד שבחור
צריך להיות נקי ולהתלבש יפה, התלתלים
המפורסמים: שלו, שבזכותם הוא היה פעם
גער־השער של השבועון במחנה, הם ב דיוק
בסדר — לא ארוכים מדי וגם לא

ך* גיל — 44 מנחם גפן הוא צייר ש־
4מאחוריו 14 תערוכות־יחיד ותשע תע רוכות
קבוצתיות. מתוך כל השלל הרב
הזה — 14 תערוכות שלו התקיימו בחו״ל.
בגיל — 44 מנחם !גפן הוא גבר שמאחוריו
שורה ארוכה של נשים. מתוכן
ארבע נשים חוקיות, שלוש שאיתן חלק
את חייו מחוץ למיסגרת הנישואין, ועוד
שלוש שלדבריו, היתר, להן השפעה מכרעת
על חייז ועל הציור שלו.

כשהוא נולד, בשם מנחם ויינברג, על
הכרמל שבחיפה, לא שיער איש כי
הילד יפה־התלתלים יהפוך פעם לצייר מפורסם
ושובר־לבבות נודע. אבי־המי-שפחה,
שעבד כמהנדס־כבלים בדואר והאם, ש־

הדוגמנית חני פרי ש־
^ 111]/] 11
באה לבקר את גפן

בביתו שבלונדון ליומיים, ונשארה איתו
חודשיים, .״זה לא היה רומן,״ הוא אומר.

וינשים ראשונות

*אחותו הבוגרת ממנו מריס (איתו בתמונה),

היתד, שותפה במיסעדה קואופרטיבית,
עברו להתגורר בקריית־חיים עם ילדיהם,
מנחם הקטן ואחותו מרים הגדולה ממנו.
האם היתד, הראשונה מבין שלוש הגשים
שהותירו חותמן על חייו. הוא מספר:
״היא היתד, אשד, יפה בצורה בלתי־רגילה.
היה לה שיעד ארוך מאד, ואני זוכר ש הגברים
היו מסובבים את ראשיהם אחריה
ברחוב עד שהייתי בן 16 בערך״ .הוריו
הכירו זד, אז זו בהיותם בני 14 ורק
מותו של האב, לפני כשנה, הפריד ביניהם.
בגיל 10 החליט מנחם כי השם ויינברג
גלותי מדי. הוא שירטט את תרגום ד-,שם,
הר־גפן, והשתעשע בו עד ;שמחק את ה־
״הר״ ,ונותרה הגפן. מאז, זהו שמו. ה־מי-שפחה
הלכה בעיקבותיו ושינתה את
השם לגפני. אך מנחם, הילד, הצליח ל שכנע
את אביו כי השם גפן מצלצל יפה
יותר.

שר מנחם ג נו
בהיותו בן 11 פגש מנחם בשנייה מבין
הנשים שזיפרן ׳מלווה אותי כל ימיו. היתר,
זו הצנחנית הנה סנש, שהיתה מדריכתו
בנוער־העובד בקריית־חיים.
״הזיכרון הראשון שיש לי ׳מחנה סנש
הוא זוג רגליים ארוכות ושזופות,״ מספד
מנחם .״כשאני שומע את שמה אני רואה
סייד לנגד עיני את רגליה, במכנסיים
קצרים. היא היתד, אשה יפה מאוד. היו לה
עיניים חצי־כבויות, כמו עיניים של פסל
יווני.״
עם מדריכתו חלק מנחם גפן את אהבתיו
לציור. הוא היה מבקר באוהלה תכופות
ושם, לאורה של עששית־הנפט, היה מראה

הוא שווייה של תמונה זו,

1 4 0ג 1ל 1י
הקרוייה ״הכלה היהודייה.״

תמונה: וספת של הכלה היהודייר מוצגת אף היא בתערוכה,

המקור

השזזקנית־הזנזות דליה
לביול היתה חברתו של
מנחם גפן משך ארבע שנים בלונדון.

כוח שגיסה לבלום את קאוקג׳י במלכייה.
הוא שכב שמונה חודשים בבית־חולים ב חיפה,
ולאחר שהחלים קיבל זכות למונית,
כנכד,־צד,״ל. אך למדות כל נסיונותיו נכשל
במיבחני־הנהיגה חמש פעמים, בזו אחר
זו, ולבסוף החליט לעליות ירושליימה, לל מד
בבצלאל.
בהגיעו שמד, נרשם למחלקה למתכת,
אך במהרה גילה כי הליכלוך והחלוקים
השחורים אינם בשבילו. הוא החליט
לעבור למחלקת הגראפיקה .״אלד, היו הי מים
הטובים של ירושלים. בקפה ניצן,
שהיה המרכז, י׳שבו אז אנשים כמו שלוגם־

היתר, הראשונה ששכבתי איתה. זה היה
כשהייתי בן 20 בערך. הייתי ביישן נורא,
וגם היום אני עדיין ביישן. אם לא רואים
עלי את זה, הרי זה רק בגלל שכיום יש
לי טכניקה וניקיון.
״שושנה עברה לגור אתי בבית, ובש ביל
אחד:שבפעם הראשונה בחייו שוכב עם
אשד, ונוסף לזה הוא גם ביישן, זד, היה
הישג עצום. בכלל, מכל דוד הפלמ״ח —
אני הייתי האחרון ששכב עם אשה וה ראשון
שגם התחתן איתר.,״
מייד לאחר גירושיו השושנה, שלה היה
נשוי משך כשנה, הפך מנחם יגדוש מבוקש,
לימרות שלא היד, מודע לעובדה, משמחת
זו. נערות ירושלים היו הולכות אחריו ברחוב,
פשוט מפני שתצלום שלו ניצב
בחלון־ראווה של צלם ירושלמי.
אך למרות שהפך גראפיקאי מצליח ומ בוקש
החליט, יום אחד בשילה,י , 1959
לנטוש הכל ולנסוע ללמוד בפרים. על פגי שתו
הראשונה עם עיר־ד,אורות הוא מספר :
״פגשתי את פרים כבר על האונייה. היא
היתד, זמרת צרפתיים. אני לא דיברתי צר פתית
והיא לא דיברה אנגלית, אבל אף
פעם לא היו בינינו חילוקי־דיעות. זד, היה
רומן יפה, שהסתיים כשהגענו לתחנת-
הרכבת של פרים. משם הלכה הזמרת להי פגש
עם בעלה, ואני הלכתי לחדר שלי
במונ׳מארטר״.
.בפרים למד מנחם גפן באקול דה בוזאר,
וכאמנים צעירים רבים אחרים רעב אף
(המשך בעמוד )35
השלישית 71ן ה ך 11ק האשה
11 11111111י י שלה היתה השפעה
בחייו של מנחם גפן, היתה חנה רובינא.

^11171[ ( 11 21111

כך רואה גפן את חני פרי, בציור המוצג בתערוכו
בתל־אביב. זהו רק אחד מני רבים שצייר מן הדומו

ניות, שהיחה מודל אהוב עליו במיוחד. חני פרי, לדברי גפן, היא מסוג הנשים הנעשוו
יפות יותר ויותר עם השנים. וגם היא, לדעתו, מן הנשים היפות ביותר בעולם

לה את ציוריו .״היו לה שני ארגזים מאו רכים
שתפשו את חלק־הארי של האוהל,״
הוא נזכר ,״ובארגזים היו המון רפרודוק ציות
של ציורים. היא לימדה אותי להכיר
את כל ציירי הרנסאנס, היתד, מראה ומס בירה
לי כל תמונה. לפני שעזבה, נתנה
לי מתנה — גלויה של הימונה-ליזה.״ וכך,
תודות לחנה סנש, למד מנחם הקטן להעריך
את אל־גרקו כבר בהיותו בן .12
כשהיה בן ,17 התגייס לפלמ״ח, בקיבוץ
גבת, שם ישבה ההכשרה שליו, פגש באהבתו
הראשונה, היא היתד, בת־ימשק בת
16 בשם יעל, והוא כתב לה מייכתבי-
אהבה לוהטים. יעל היתד, בלונדית בעלת
עיניים חומות ״׳ומאז״ ,מתוודה גפן ,׳״המ שיכה
שלי לנשים נעה כמטוטלת מהב-
לונדית לערמונית וחוזר חלילה״.
בפל׳מ״ח הוא גם: נפצע, בדיוק ביום שבו
הוכרז על הקמת המדינה, כאשר היד, ב

נתן זך, דידי מנוסי ׳וני׳סים אלוני.
מבחינה תרבותית זו היתד, תקופה של
מהפיכה בזעיר־אנפין.״

שפה לו מדי ם
ב מי ט ה
** נחם דמד גראפיקה והחל מצייר קרי-
1*4קטורות, שאותן שלח לשבועונים שו נים
וכשפעם נכנס לכיתה אורי אבנרי, ואמר
שהוא מתכונן להוציא עיתון חדש,
אמר לו גפן שהוא מוכן לעבוד בשבילו.
בירושלים התוודע מנחם גפן גם אל
אשתו החוקית הראשונה, שושנה, שלמדה
איתו בבצלאל. בהיזכרו בה, הוא עוצם את
עיניו ואומר כחולם :״היא היתה יפה מאד.
עיניים ירוקות, שיער בלונדי, מושבניק׳ית
מכפר־יחזקאל. התחתנתי איתה כי היא

ינוח בתערוכה

של מנחם גפן הן זהבה אורני (משמאל) וחברתה,
ליד ציור של אשה בעלת שבעה שדיים. מרבית
התמונות בתערוכה הן תמונות של נשים, פרט לתמונה אחת שהיא ציור של גבר מזוקן

לישראלי הרגיל, נסיעה לחו״ל עולה הון תועפות. מוטל עליו מס*
נסיעות מן הגבוהים כעולם. קוראים לו לדא־הרף להדק את החגורה
ולימנע מביזבוז ראוותני.
אד כעצם ימים אלה, כמאז־ומתמיד, קיימת כארץ שיככה רחבה
של טפילים המתעופפים, לעיתים תכופות, לחו׳׳ל, על חשבון הציבור.
הסוכנות היהודית שימשה, עוד כימי המנדט, כסוכנות־נסיעות
לעסקנים למיניהם. ככר אז נוצר מעמד של מקורבים־לצלחת מעופפים
שהסתוככו כעולם, התגוררו כמלונות־פאר וכל זאת תחת כיסוי
של ״נסיעה כשליחות התנועה.״
לאחר קום המדינה הפכו אותם עסקנים שרי ממשלה, חברי־כנסת,
ניכחרי רשויות מקומיות ופקידים בכירים.
כל אלה, ורבים אחרים שתפסו את מקומם, כיזכזו ומכזכזים את
כספי מיטלם־המיסים כנסיעות־בילוי תכופות לחו״ל.
כסידרה זו חושה ״העולם הזה״ את שיטותיהם הבדוקות השונות
של עסקני־הציכור לכילוי בחו״ל על חשבון כספי הכלל.

מבקרו|,ו,׳1-111 זז £חוקר את השיטות השונות שבעזרתן
נוסעים עסקני־ציבור לחו״ל על חשבון משל המיס׳
** עם, באו היהודים ארצה על כנ-
פי נשרים. היום, הם יוצאים ל־חו״ל
על כנפי ברית ערינדתאומות,״ מת לוצצים
פקידי מרכז השילטון המקומי.
פקידים אלה עוקבים בקינאה אחר טיו ליהם
התכופים של ניבחרי הרשויות ה מקומיות
המתעופפים, לרוב על חשבון
משלמי־המיסים, תושבי העיר, לעבר העיר
שעימה כרתו ברית ערים־תאומות. שם,
בעיר המארחת, הם זוכים לקבלות־פנים
חגיגיות ולבילויים מענגים.
לאחרונה חזרו ארצה ישראל שמיד,
ראש עיריית ננדציונה, ושני סגניו. הם
התארחו בעיר-התאומה של נם־ציונה,
גראן־קווי שבצרפת.

לישראלי רגיל היה הטיול ל־גראן־קווי
עולה אלפי לירות. ראש
יריית נם־ציונה ושני סגניו, לעו
ת זאת, כילו בנעימים בחו״ל
בלא שיכזכזו מכספם הפרטי אפילו
אגורה שחוקה אחת.

בישראל עשרים ערים ומועצות אזוריות
שחתמו, בטקסים חגיגיים, ברית עם עיר-
תאומה בחו״ל. עקרונית מתחייבות הערים
התאומות. להחליף ביניהן מידע וסיפרות
מיקצועית בנושאי השילטון המקומי. אך
מעשית, לא ברור באיזה שטח יכולה עי ריית
אילת, למשל, לייעץ לתאומתה ה גדולה,
לוס־אנג׳לס שבארצות־הברית.

יעיין
ה אב סורד
ך* י,מים אלה שוהה בלוס-אנג׳לס
* מוקי מלצר, חבר עיריית אילת, ה מרכז
את נושא הערים התאומות מטעם ה עירייה.
כשיחזור ממסעו, מעניין יהיה ל דעת
מה למד ואילו חידושים הביא באמ תחתו
בנושא השירותים העירוניים.

עד לפני שנתיים היה שדה
העריס-התאומות פרוץ לבל רוח.
כמשך 15 שנים, מאז נכרתה
כרית־הערים הראשונה, לא היה
כנמצא כל גורם ממשלתי מוסמך
שימנע ממועצות איזוריות קטנות,
או מעיריות חלשות שנאבקו ב
קשיים
כספיים כרוניים, לחתום על
1ברית, המאפשרת לנכחריה להתעופף
לחו״ל כאין־מעצור.
לפני שנתיים הוחלט לשים סכר לתא־וות־ר,המראות
של נבחרי הציבור. הוקמה
ועדה בין־מישרדית בראשות מנכ״ל מיש־רד־הפנים,
חיים קוברסקי. ועדה זו, המ שותפת
לעיריות ולממשלה, הוסמכה לא סור
התקשרות של מועצה איזורית חלשה
או עיר הנתונה בקשיים פיננסיים, עם
עיר־תאומה בחו״ל. למעשה, הכוונה היתד,
לאסור כל התקשרויות נוספות, מאחר ש אין
בארץ אף עירייה שאינה נתונה ב גירעונות
כספיים כבדים.
אומר יצחק אגסי, דובר מישרד־הפנים:
״חתימה על ברית ערים־תאומות מחייבת
הדדיות. אומנם האירוח בחו״ל הוא על
חשבון העיר־התאומה, אבל הנסיעה אליה
היא על חשבון העירייה וזה עולה כסף
רב. גם אירוח המישלחות הבאות אלינו
לביקורי־גומלין הוא על חשבון העיריות.
לכן, אין אנו מעודדים עוד כריתת בריתות
ערים־תאומות.״
הוועדה דחתה בקשות רבות לכריתת
בריתות. אך בשלושה מיקרים מיוחדים
נאלצה לתת הסכמתה לכך.

זוהי מפת הביקורים ההדדיים ביו נציגי ערים מישראל

במיקרה הראשון טענו נציגי עיריית
עכו, כי שלושה חברי־מועצה כבר ביקרו
בלודרושל שבצרפת וחתמו, פורמאלית, על
הברית. שבועות מעטים לאחר הקמת הוועדה
עתידים היו נציגי לה־רושל לבקר
בארץ כדי לחתום כאן על הברית. ביטול
הטקס עלול היה לבזות את הצרפתים. ה וועדה
אישרה את הבקשה.
מאז כריתת הברית כבר הספיקו נציגי
העירייה לבקר בלה־רושל פעם נוספת.
מטעמים דומים אושרה חתימת בריתה
של רחובות עם רוצ׳סטר שבארצות־ה־ברית.
השנה התכוונה רחובות לשגר מיס-
פר נציגים ממועצת-העירייה לעיר התאומה,
אך לרגל המצב הכללי נדחתה ה נסיעה.
נציגי הציבור התנחמו בעובדה
שבחודש אוגוסט בשנה הבאה יתקיים ב־רוצ׳סטר
קונגרס בינלאומי של ערים־תאו־מות.
הובטח לנציגים כי את הקונגרס הזה
לא יחמיצו.
במיקרה השלישי אישרה הוועדה את
בקשת עיריית פתח־תיקווה לכרות ברית
עם אודנזה שבדנמרק. אומנם, פתודתיק-
ווה קשורה בברית ערים־תאומות, עוד מ שנת
,1962 עם העיר נורקיפינג שבשב דיה
ונציגי העיר ביקרו שם מיספר פע מים,
אך המשא־והמתן עם עיריית אודנזה

•הן ברחבי העולם

היה כבר בשלנים מתקדמים ולא ניתן עוד
לבטלו. למותר לציין כי יקירי העיר לא
החמיצו נסיעודבילוי גם אל עיר זו.
לעיריית חיפה ברית ערים־תאומות עם
שמונה ערי-נמל ברחבי העולם. בנוסף חת מה
חיפה ברית־ידידות עם ארבע ערים נו ספות.
בישראל,
שזכר השואה עדיין טרי בה,
לא ייתכן לחתום ברית ערים־תאומות עם
ערים גרמניות. לכן המציאו את רעיון הע רים
הידידותיות הזהה, למעשה, לברית-
התאומות. משתמשים במונח זה גם באותם
מיקרים שמדינות זרות אינן מעוניינות
להפגין יחסי-חוץ הדוקים מדי עם ישראל.

אבא חושי המנוח, ראש עיריית
חיפה לשעבר, הביא את רעיץ
כרית העריס־־התאומות עד לאבסורד.

עליס
ה בארץ
הפל או ת
^ בא חושי שלט בחיפה ביד ברזל.
הוא אהב טקסים מרשימים וקבלות-
פנים המוניות. טקסי בריתות הערים־ה־תאומות
סיפקו לו כר נרחב לפעילות בשטח

ראשי ערים נידחות, שלא תמיד היו
מוכרים אפילו לתושבי עירם, היו נידה־מים
ומתמוגגים מאושר כאשר מאות תל
ערים
ת או מו ת *
אילת:
לוס־אנג׳לס (ארה״ב)
אשדוד:
קאמדן (ארה״ב)
דימונה:
ליוורנו (איטליה)
בת״ים :
סנט אמאן לה־ז׳ו
(צרפת)
חולון:
סירן (צרפת)

חיפה :
מרסיי (צרפת)
פורטסמות (אנגליה)
הקניי (אנגליה)
מאנצ׳סטר (אנגליה)
אנטוורפן (בלגיה)
רוטרדם (הולנד)
מנילה (פיליפינים)
סן־פרנציסקו (ארה״ב)
* דיסלדורף (גרמניה)
* יוקוהמה (יפן)
* קאולק (סנגל)
— הקשר נותק
* הרפק (דרא״פ)
— החלטה עקרונית
כפר־סבא :
דלפט (הולנד)
מ״א עמק־חפר *:זיגן (גרמניה)
מ״א מגידו * :אוימה (יפן)
נהריה:
״ טמפלהוף
(מחוז ברלין)
גראן־קווי (צרפת)
נס״ציונח:
נצרת״עילית: סנט־אטיין (צרפת)
לה־רושל (צרפת)
עבו:
פתח־תיקווה: נורקיפינו (שוודיה)
אודנזה (דנמרק)
קריית־אונו: דראכטן (הולנד)
קריית״אתא: טידנבוס (יוון)

ראשון־לציון:
רחובות:
רעננה:
תל״אביב:

ריזי קנ דורף

(מחוז ברלין)
מיניאפוליס (ארה״ב)
רוצ׳סטר (ארה״ב)
אופסטרלנד (הולנד)
טולוז (צרפת)
פילדלפיה (ארה״ב)

* ערים ידידותיות.
מ״א: מועצה איזורית.

מידי בתי־הספר החיפאיים היו מקדמים
פניהם בניפנופי־דגלים. התיזמורת העי רונית
היתר, מנעימה מנגינות-לכת, וראש
עיריית חיפה היה מקבל את פניהם בנאום
נמלץ.
אבא חושי עצמו לא הידבר. בנסיעות
לחו״ל, אך נציגי העירייה האחרים היו
זוכים, בסיוריהם בערים־התאומות, באירוח
נילהב, כאות־תודה על קבלות־הפנים ה מלכותיות
של אבא חושי. הם חשו עצמם
כעליסה בארץ־הפלאות.
הצורה שבה מתממשת בפועל ברית ה־ערים־התאומות,
תלוייה עד מאוד בראש־העיר.
כאשר הלה רואה בברית לא יותר
מאשר אפשרות נוספת לטייל בחו״ל, על

חשבון משלם־המיסים העירוניים, הרי עד-
מהרה הוא הופך שבוי בידי נבחרי העיר
האחרים.
״אם הוא נוסע על חשבון העירייה, גם
לנו מותר לנסוע,״ הם טוענים, ומתחילים
להפעיל אמצעי־לחץ כדי לזכות בכרטיס-
טיסה חינם. אך כאשר ראש־העיר אינו
חושב על הברית במונחים של כרטיסי-
טיסה היא נושאת, לא פעם, אופי חיובי.
זאב גלר, ראש עיריית כפר־סבא, ואביגדור
ורשה, ראש המועצה המקומית
קריית־אונו הצליחו לפתח את רעיון ה ברית
בצורה נבונה.
הם ידעו כי בעיותיהן המיוחדות של
כפר־סבא וקריית־אונו שונות בתכלית מ אלו
של דלפט ודראכטן, הערים־התאומות
המקבילות בהולנד. הם ידעו כי אין טעם
לכרות ברית רק כדי להחליף מידע מוני ציפלי
חסר־תועלת. כיוון שהחליטו לא
להשתמש בכספי הציבור לצורך מימון
נסיעות לביקורים גרידא בערים־תאומות,
עלו על הרעיון של פיתוח והידוק יחסי-
הידידות בין תושבי הערים.
אחת לשנתיים מגיעות ארצה קבוצות
מאורגנות מהערים־התאומות. האורחים
משוכנים בבתי התושבים. בין המארחים
לבין אורחיהם נוצרים קישרי-ידידות עמו קים.
חברי
המישלחוח הישראליות העורכות
ביקורי-גומלין בערים־התאומות ההולנדיות,
מממנים את הטיסות מכיסם הפרטי. בהולנד
מתארחים הישראלים בבתי התושבים,
וזוכים לקבלת-פנים חמה.
מבקר המדינה, הממונים על המחוזות
ואנשי מישרד־האוצר לא בדקו מעולם ב יסודיות
את נושא ברית הערים־התאומות.
הם פשוט נפלו בפח שטמנו להם תקצי־באי
הרשויות המקומיות. מבחינה תקצי בית,
ברית הערים־התאומות מהווה נושא
שולי. תקציביהן השנתיים בנושא זה של
כל עשרים הערים והמועצות האזוריות
שחתמו על ברית ערים־תאומות, אינו עו לה
על 250 אלף לירות.

סע -וחן לגסוע:
ב רי חהמ טיילי ם וול ח שבון ה צי בו ר

נרטיס״טיסה

חיים לבנון, ראש עיריית ת״א לשעבר, החדיר לארץ
בשנת , 1956 את אופנת ברית הערים־התאומות, בכרתו
ברית עם עיריית טולוז. מרדכי נמיר, יורשו, כרת ברית נוספת, עם עיריית פילדלפיה
שבארצות־הברית. נציגי עיריית תל־אביב הירבו להתעופף לערים התאומות.

הברית מתה —
התקציב חי
ך* קציבן השנתי של עיריות בסדר ן
4גודל בינוני הוא 10 אלפים לירות.
כזה הוא תקציבן של עיריות ערים כפתח-
תיקווה, רחובות ונצרת־עילית.
הגופים המפקחים על ההוצאות הכספיות
של העיריות מקדישים מלוא מירצם ל איתור
חריגות כספיות בסדר־גודל של
מאות-אלפי לירות. ממילא לא נותר בידם
זמן לטפל ולבדוק תקציבים זעירים ביחס.

אולם, חקירה יסודית כנושא
תקציבי בריתות ערים־תאומות
מגלה עובדה מדהימה — המדובר
ככיזבוז בספי-ציבור כסבום
המתקרב למיליון לירות.

הטכניקה לביזבוז כספים כדי לממן טיולים
של נציגי העיריות לערים־התאומות
בחו״ל מתבצעת בדרך הבאה: התקציב
השנתי של כל עירייה בסעיף ברית ערים־
תאומות מוקדש, בחלקו הגדול, לאירוח
של נציגי הערים מחו״ל. כ־ס 207 מאותו
תקציב מיועדים למימון נסיעות לחו״ל.
בפועל, משתמשות מרבית העיריות בכל
התקציב למימון נסיעות לחו״ל. בכספי
תקציבים אחרים הן משתמשות כדי לארח
בארץ נציגי ׳מישלחות של ערים תאומות.
כך, למשל׳ כאשר מצטרפת למישלחת נצי-
גי־העיר גם מישלחת־נוער, נעזרים הישר אלים
בתקציבי תרבות, חינוך ונוער כדי
לארחם. במיקרים אחרים מושכים את תק ציב
האירוח מתקציבים אחרים, מבליעים
אותו בצורה שלא תעורר חשד.
אולם, תאוות הנסיעות של נציגי העי ריות
כה גדולה עד שגם התקציב כולו
אינו מספיק למימון כל הנסיעות. כדי לפתור
את הבעייה נוקטים שתי שיטות. ה אחת:
עוברים על התקציב. כיוון שה־עיריות
נתונות בלחץ כספי קשה, הן עוב רות
על סעיפי-תקציב רבים. כל עוד שההריגה
בסעיפי תקציב זה אינה מנקרת־עיניים,
היא תעמוד בבדיקה השיגרתית
של הרשות המבקרת.
הדרך השנייה היא נסיעה על חשבון
סעיפי־הוצאה אחרים. כאשר יוצאת מיש-
לחת מנופחת בת חמישה נציגים לביקור
בעיר־תאומה, ואילו התקציב השנתי מס פיק
כדי לממן נסיעת שני חברי־מועצה
(המשך בעמוד )34

אירוח

ראש המועצה המקומית
קריית־אונו, אביגדור ורשה,
מארח בתחום שיפוטו את ברון קנו־בלסדורף,
ראש עיריית התאומה, דראכטן.

שם חדש מינו

אורח

לואי מרק, ראש עיריית
טולוז, תאומתה של תל־אביב,
מקריא את מגילת הערים התאומות.
לאחר כריתת הברית, מתחילות הטיסות.

זאב גלר, ראש עיריית כפר־סבא, בטכס קריאת
כיכר בית יד־לבנים שבעיר על־שם תאומתה, דלפט
שבהולנד. לידו שגריר הולנד בישראל, יונג יאס. כפר־סבא משמשת דוגמה
לפיתוח נבון של רעיון הברית, המתבטא בהידוק קישרי־הידידות בין תושבי הערים.

המת עו פ פי ם

(המשך מעמוד )33
בלבד, יוצאים הנציגים האחרים במסווה
של השתלמויות מקצועיות, או סיורי־הת־רשמות
ולימוד בעיות ספציפיות.

נסיעות ארה יוצרות בהכרח
מצב שבו אותם אנשי־מיקצוע שהיה
טעם לשגרם לחו״ל נשארים
כארץ, וממילא נפגעת רמת השירותים
שהעירייה חייכת לספק
לאזרחיה.
עד כמה בדיקת תקציבי העיריות אינה
רצינית, לפחות בנושא ברית ערים־תאד
מות, תעדנה הדוגמות המובאות להלן.
בשנת 1961 חתמה עיריית בודים ברית
ערים־תאומות עם עיריית למורנו שבאי טליה.
מזה שבע שנים נתונה אותה עירייה
תחת השפעת הסיעה הקומוניסטית בעיר.
כתוצאה מכך ביטלה עיריית למורנו, ל מעשה,
כל קשר בינה לבין בודים.
למרות עובדה זו מאושר לבת־ים, מדי
שנה, תקציב שנתי בסד 10 אלפים לירות,
למימון צרכי הברית.

איש לא דרש מהעירייה לצמצם
או לבטל תקציב זה. הכסף מועבר
כפועל על־ידי ראש־העירייה או
על־ידי גיזכר-העיר לסעיפי־תקציב
אחרים, כדיוק כשם שראשי עיריות
אחרים מעבירים גם הם סבו־מי-כם
ף גדולים מתקציבים אחרים
לצורך מימון נסיעות לחו״ל.
מצב דומה קיים בקריית־אתא, הקשורה
בקישרי ברית ערים־תאומות עם העיר
טירנבוס שביוון. מאז נטלה לידיה כת
הקולונלים את השילטון באי, הופסקו כל
הקשרים בין שתי הערים. הם עדיין לא
חודשו, למרות שהדמוקרטיה ביוון הוח זרה
על כנה.
והנה, למרות הקפאת כל פעילות הדדית
בין שתי הערים אושרו לקרימדאתא, מדי
שנה, תקציבים במיסגרת סעיף ברית
ערים־תאומות.
אוימה היא עיירה ציורית נידחת ביפן.
שיבעה חודשים בשנה היא מכוסה
שלג. ספק אם נמצא ברחבי המועצה האזורית
מגידו אף אדם אחד, להוציא אולי
מורים לגיאוגרפיה, שידע על קיומה של
עיירה זו. אנשי מישרד־החוץ הישראלי
גילו לפתע להיטות בלתי־שיגרתית, והמ ליצו
בפני המועצה האזורית מגידו לכרות
עם אוימה ברית ערים־ידידותיות.
אנשי המועצה האיזורית לא ראו כל
סיבה לא לכרות ברית עם העיירה היפ נית,
ומייד שיריינו בתקציבם סעיף־הוצ-
אות מתאים.

בוטיק מניקור

תבצע חדש של חונות..רמת״ הנחש את נשות יע!1ראל
חאשה שנכנסה לחנות התמרוקים הצפון תל-
אביבית, הופתעה. בעל החנות ביקש ממנה להתיישב.
בחורה נאה בחלוק לבן, פקדה עליה :״את הידיים ! ״
המומה הושיטה האשה — כבת ,50 מטופחת בשיער
צבוע שחור — את ידיה. הבחורה בחלוק פתחה
קופסת תכשירים, החלה מטפלת בציפורניה כשחיא
מסבירה כל פעולה ופעולה.
מצב יה חור על עצמו השבוע במיספר חנויות
תמרוקים ובתי כל־בו. חיה יה חלק ממיבצע שעורכת
חברת הקוסמטיקה ״רבלון״ ,שהחליטה ללמד את
נשות ישראל דרן חדשה לחיסכון.
הסביר אחד ממנהלי החברה :״הידיים והציפורניים
מהוות חלק בלתי־נפרד מהופעתה המטופחת
של בל אשת. בתנועה או בתנוחה — מושכות הידיים

משומת־לב ועין, ולכן חיוני לדאוג להשלמת המראה
האלגנטי — על״ידי טיפוח וציפורניים נאות,״
עקב המצב הכלכלי והפיחות האחרון בלירה
הישראלית׳ החליטה חברת ״רבלון״ להעמיד את
המניקוריסטיות שלה לרשות חישראליות. חמניקו־ריסטיות
תעבורנה במשך חודש בפרפומריות, תלמדנה
את הנשים כיצד לטפל בציפורניים בביתן. בנוסף,
הוציאה החברה חוברת־הדרכה, מחלקת אותה חינם.
אך כבר בתחילת המיבצע התברר כי טיפוח
ציפורניים מעניין לא רק נשים. באחת מחנויות
הכל־בו, הצטרף לתור הארון של הנשים הממתינות,
גבר כסוף שיער לבוש חליפה. כשהגיע תורו, התיישב,
הורה למניקוריסטית :״יש לי מישחק ראמי הערב.
תעשי עבודה יפה !״ הבחורה לא התבלבלה, שאלה :
״עם לאק או בלי י״

וזנזניקוריסטית של ״רבלוך חדריכה לקוחה בטיפול בציפורניים

למרבה הצער. מזה ארבע שנים
חל שיתוק מוחלט כקשרי אוימה־מועצת
מגידו. מדי שנה מאושר
למועצה, אוטומטית, תקציב־הו*
צאות כמיסגרת כרית ערים־ידידו־תיות.

היתד, זו הפעם היחידה שבה תמד
מישרד־החוץ, או יזם, התקשרויות במיס-
גרת ברית ערים תאומות או ידידותיות.

הפגגת גוכ חו ת
י שראלית
ך• אשר נסעה מישלחת בת ארבעה
^ חברי מועצת נצרת־עילית לעיר־ר,תאו מה
סנט־אטיין שבצרפת, מימן מישרד-
החוץ את חמישלחת נד 10 אלפים לירות,
נוסף לסכום זהה שהוצא על-ידי המועצה.
הנימוק הרישמי היה, כי חשוב שאנשי
המישלחת יפגינו נוכחות ישראלית באו תה
עיר. למעשה, אותו נימוק עצמו הש מיעו
כל אותן עיריות שאיחרו את הרכבת
ולא הספיקו לכרות ברית עריבדתאומות
עוד קודם שהחלה לפעול הוועדה ברא שות
מנכ״ל מישרד־הפנים. למרבה המזל,
נידחו כל הבקשות. הוועדה החליטה, כי
בזמנים אלה עדיפים קימוצים כספיים על
נוכחות ערטילאית, שפירושה המעשי הוא
נסיעוודעונג של נבחרי עיריות.
אולם, כל אותם ראשי ערים שנתמזל
מזלם וכבר חתמו על בריתות עם ערים
תאומות בחו״ל, אינם מסמיקים כאשר ל אחר
שובם ארצה מנסיעות בילוי, הם
מציגים עצמם כקדושים מעונים שכל ה נסיעה
היתד, למורת רוחם. אומללים אלה,
אולצו, לטענתם, להתעופף רק כדי להפגין
נוכחות ישראלית בחו״ל.
העולם הזה 1945

חיי ואה בו ת׳ — 011.111
בסך־הכל היינו וחד ארבע שנים. אהבתי
(המשך מעמוד )31
אותה מאד, והיתד לי המון סבלנות אליה.״
הוא ללחם לעבד בכל. מיני עבודות־דחק.
ביתו היה עליית־גג, שהיתה גדולה אך
את אשתו החוקית הרביעית, וה במעט
ממיטתו. שם !גם נפלה לידו הזכות
מפורסמת בכולן, השחקנית השייקם־
להתוודע אל הפסל ז׳אקומטי, שאמר לו:
פירית המעולה דיאנה ריג, הכייר בארוחת־
״כשביל צייר, אתה יותר מדי אלגנטי.״
ערב. חמישה חודשים תמי-מים ניהלו רומן,
הלימודים בבויזאר ארכו ארבע שנים,
שכוסה בהרחבה על־ידי כל אמצעי -התיק-
וכל מה שיש לו לומר עליהם הוא :״בצלאל
שורת בעולם. אחר-כך ביקשה ממנן דיאנחהיה בית־ספד כל־כך טוב, שהבוזאר היה
לקחתה איתו ארצה, כדי להכיר את הוריו.
ממש חיוור לעומתו״.
״אילו הייתי פיקח כמו שאני חושב שאני,״
צרפתית לא דיבר. אבל, כפי ש הוא אומר היום ,״הייתי מבין כבר אז
הוא מעיד במדפיו :״הצרפתים אומ שהיא באה להכיר את הורי מפני שרצתה
דים שכדי ללמוד שפה, צריך לישון איתה.
להתחתן איתי״.
אז אני ישנתי עם השפה, והיא היתד.
במטוס, בדרך חזרה מישראל ללונדון,
יפה מאד, השפה הזיו. היו לה עיניים שחו ביקשה
דיאנה את ידו. כששאל ״מתיז״
רות ושיער שחור, יפה מלא וחושני וחמר
אמרה :״מחרתיים.״ אך למרות זאת עבר
קיים מלאים בקווים עגלגלים. קראו לה
חודש תמים עד שנישאו, בעיירה נידחת,
אוולין דויד, והיא השפיעה על כל תקופת־בטכס
קצר וצנוע. הצניעות לא שינתה
פדים שלי.״
הרבה. הם הפנו זוג: מדובר ביותר בעי את
אוולין הצרפתייה נטש ׳מנחם גפן
תונות האנגלית, ותערוכה נוספת שערך
לטובת אשתו השלישית. כן, קודם שנסע מנחם אז זכתה להדים חסרי-תקדים. גפן
ואשתו הטרייה הופיעו בראיונות בטלווי לפריס
הספיק להיות נשוי, בשנית, למודה
ירושלמית בשם אביבה: שאיתה, לדבריו ,זיה, צולמו במיסעדות ובדירתם, ד,ירבו
בהצהרות הדדיות על אהבתם.
התחתן משום שהיתר, ניגוד גמור לאשתו
הראשונה.
אך מקץ שנה פג גם החלום הבריטי של
מנחם גפן. הוא נפרד מדיאנה, שיצאה
הציור —־ מייד במסע־ד,שמצות נגדו באמצעות אותם
עיתונים שהעלו אותם על נם זמן קצר
קודם־לכן. מספר ׳מנחם :״כל הבעיות שלי
מ קור-כוח
עם דיאנה נבעו מחוסר־ר,ביטחון שלה.
ך* שלישית עדה, היתר, האשה היחידה היא תמיד חשבה שאני עובד עליה. היא
נ | שמנחם הציע לה נישואין באופן עצמ קינאה בציור שלי. ני ידעה עד־כמה הוא
אי. היא היתד״ כנראה, גם אהובה עליו בה־ וחשוב לי. את מסע־ההשמצות התחילה

שימוש נכון בתכשירינו המעולים
מביא ליופי וגם לחסכון.
הדרכה ויעוץ ב טי פו ח נכון של העור ו ב אי פו ר
ל ה דג ש ת יופי ך ה אי שי — ני תני ם חינ ם.
כדי לאפ שר ליו תרנ שי ם לי הנו תמש רו תזה
ה ח לי ט מ רכז ההדרכה של ה לנ ה רו בינ ש טיין
ל הג די לאת שעות היעוץ.

!ןמרכזההדרכהעומדלשרותךחנם
בימים שני, שלישי ורביעי
משעה 3.00 עד 6.30 אחה״צ.
שדרות קק״ל ,94 טלפון 240256 תל־אביב.

דייאנה דיג

מקבל*

אשה מס׳ 4
יוחד, כי כשהוא מדבר עליה, נדלק בעיניו
זיק של געגועים :״שבועיים אחרי שהכרתי
אותה, נסעתי אחריה ללונדון ושם הצעתי
לה נישואין. היא היתד, רזה במקומות ה נכונים,
לא יפה אבל מאד אטדאקטיבית
ואינטליגנטית״.
באותה נסיעה שלו, אחרי עדה ללונדון,
יצר גם את קשריו הראשונים בבירה האנ גלית,
שהפכה לו לאחר שניט לבית שני.
ארבע שנים היה נשוי לעדה, וב 1964-
התגרש, ומייד אחר-כך חזר ארצה. באותה
שנה גם נעריכה תערוכת ציורים שלו ב*
גלרייה תל־אביבית, וזכתה להצלחה רבה.
״:נחשבתי אז כצייר צעיר ומבטיח״ ,הוא
מספר.
בביתו שבכפר־שימריהו עסק מנחם ב ציור,
ואז גם הכיר את אילנה רובינא
שאמה, חנה רובינא, היתד, השלישית מבין
הנשים שהשפיעו על חייו .״היא היתד,
בשבילי האנטי־דלילה, היא הראתה לי
במה כוחי גדול, יחד, חיזק אותי. דרכה ה בנתי
עד-כמד, חשובה לי, ושד,ציור שלי
הוא הדבר החזק אצלי. לכן, ידעתי, אני
צריך תמיד לחזור אליו כדי להתפתח
ולשאוב ממנו כוח.״
ב־ 1967 חש גי הוא חייב לעבוד במר כזים
אמנותיים, לשים את היד על הדופק,
לעמוד בתחרות כדי להתפתח. לכן נסע
ללונדון, במטרה להמשיך מאוחר יותיר ל-
ניו־יודק. אספן מקומי השיג עבורו סטודיו
בקינגס-דוד, אשר ב־ 1967 היה מרכז-
העניינים של לונדון העליזה. הסטודיו של
הצייר הישראלי הפך מייד מרכז חברתי
סואן. מנחם: גפן החל מתפרסם, ופתאום
גילה כי -שוב אינו עובד בחלל ריק.
בלונדון הכיר גם את השחקנית היש ראלית
דליה לביא, שהיתר, אז עדיין
נשואה. הם התאהבו, ומנחם עקר לדירתה
של דליה שבריג׳נט פארק .״דליה היתד,
בחורה יפה מאד,״ הוא אומר עליה ,״ושימשה
מודל להרבה מאד ציורים שלי. נפרדתי
ממנה פעמיים, וחזרתי אליה פעמיים.
העולם הזה ! 945

הלנ ה

רובינו ! 1טיין /סדפהיופי

אחרי שהתעקשתי להעביר את כל החפצים
שלי מהבית שלה. אנחנו עדיין,נשואים,
ומדי־פעם מדברים בטלפון.״

הומנות

לארונות מיטבח — חדרי שינה — חדרי ילדים —
ציפוי קירות ותיקרות ועגודות נגרות מיוחדות.

__ אגדת
מלון ה או ר חו ת
ץ * ייד לאחר הפירוד שם מנחם להיות
* 1רווק מבוקש. אך למרות זאת הוא אומר
:״האגדה שכל חתיכה שמגיעה מהארץ
ללונדון עוברת אצלי בדירה, היא בדיוק
זה — אגדה. נכון שהדוגמנית חני פרי
צילצלה אלי פעם ואמרה שהיא רוצה
להתארח אצלי יום־יומיים, אבל זה היה
שום דבר. אז מה אם היא נשארה חודשיים 1
״אני חושב שהיא אחת הנשים היפות
בעולם- ,והיא שי-משה מודל לציורים רבים
שלי, אבל אף פעם לא הייתי: מאוהב
בה ולא הייתי קורא ליחסים בינינו רומן.
גם פנינה רוזנבלום (גולן) טילפנה אלי,
אמרה לי שאין לה איפה לגור וביקשה
להתארח יומיים. כשהיא רצתה להישאר
יותר, אמרתי לה שאני מצטער מאד.״
למרות החיים החברתיים הערים שהוא
מנהל, ואשר הנשים תופסות בהם חלק
ניכר, מנחם גפן הוא עדיין צייר פורה ומצליח.
והוא שומר על דייפוייו זה בקנאות.
״אני מצייר מה שנקרא ציור פיגודאטיבי,
הוא אומר .״אינני שייך לשום אסכולה
מסויימת. אני מנסה לגשר בין האמנות
הקלאסית לבין האמנות המודרנית, וליצור
מתוך זד, סיגנון אישי.
״אס אני מצייר נשים, זה פשוט משום
שהן מהוות בשבילי תירוץ ליצור תמונה.
האשד, לא מעניינת אותי בציור כאובייקט,
פרט למיקרים המעטים שציירתי פור טרטים.
וביסדהכל, הציור הוא ההישג
הגדול והאמיתי שלי. הנה, כעת מתקיימת
בתל-אביב התערוכה ד,־ 23 בימייספד שלי.
פיחות או לא פיחות — כבר בערב הפתיחה
מכרתי ארבע תמונות.״

גלבוע

חב׳ לעסחת ננחת ן שיפ1צים בע־מ
רחוב יצחק שדה .32 חל-אניב. חל 39 5 6 1 .
ביקור וייעוץ
ללא

ה ת חיי בו ת

--חינם --ספר דניאל עם פירושים והסברים
בשפות: ערבית, רוסית, אנגלית.
ספר התנ״ו בשפות רבות
לימוד תנ״ד בהתכתבות — 44 קורסים בשפות:
עברית, אנגלית, רוסית, ספרדית, יוונית,
צרפתית, רומנית וגרמנית.
כתוב מייד ל:
ת.ד ,568 .ירושלים.

החתיכות
שלה קונ סו ל
ג׳ורג׳יו דדפונט, למי שלא יודעת,
הוא אחד הגרושים היותר-מבוקשים ב ארץ.

,33 יפה־תואר, משביל, עם שן אחת
שבורה ובראש־ובראשונה קונסול ישראל
בארגנטינה. הוא בן לאחת המישפחות ה־מייוחסות
ביותר בבואנוס־איירס. מישפחת
אמו הגיעה לשם בשנת ,1600 ואילו מיש-
פחת אביו הגיעה לשם מצרפת בשנת
. 1850
אז עם כל הנתונים האלו, בייחוד השן
השבורה שהיא מה שעושה לו את השארם,
אתם יכולים כבר לתאר לעצמכם שחתי כות
תל־אביב לא יגיחו לו לנפשו.
מפייה דו-פונט היה נשוי, בעבר הלא-
רחוק, לדוגמנית יפהפייה מדרום־אפריקה
בשם ליזט סטופכרג. אחרי שהם התגרשו
חזרה ליזט לדרום־אפריקה, אבל מדי
פעם, כשהיא מתגעגעת לאקס שלה, היא
עורכת גיחות קצרות לביתו שבהרצליה-
פיתוח ומבקרת אצלו שם.
אחרי גירושיו ניהל הקונסול יחסי ידי דות
הדוקים עם הדוגמנית שלומית
אמיר. אבל לא רק איתה, חם־וחלילה.
תמיד היו לו כל מיני יפהפיות מרחבי
אירופה שהיו באות לבקר אותו, אבל
שלומית היתה מה שנקרא החברה־הקבועה

שלי•

שלומית אמיר

מנדי דייס־־דייווים־שאולי
שלא יהיה מאוחר מדי
כששואלים את שלומית על הקונסול,
מייד נעצמות עיניה היפות והיא אומרת
בקול רק וחולמני :״הוא כזה חתיך ויפה-
תואר, ונורא אוהב לשחק כל שבת טניס
בקיסריה. כזה ג׳נטלמן, יודע להתנהג יפה
עם בחורות. היה קורה לי, מון פטיט שד
שד. יצאתי איתו קרוב לחצי שנה, והוא
בא לקחת אותי פעמיים־שלוש בשבוע.
בזמן שבוע האופנה הישראלי היה בא כל

ערב, והיינו הולכים לאכול יחד ולבלות.
״יום אחד נסעתי לאנגליה, וכשחזרתי
ארצה מצאתי אותו בחברת מנדי רייס־דייוויס.
הוא בא פעם אלי הביתה עם
חבר שלו ועם מנדי, ורצה שנצא לבלות
יחד. זו היתר. הפעם הראשונה שהוא גי לה
חוסר־טאקט. כעת הוא חי עם מנדי
בבית שלו בהרצליה, והם אפילו עומדים
להתחתן ברגע שמנדי תקבל גט מרפי־

•טאולי.״

מי מ חכ ה לזמר הבלוז?
כשרואים אותו, קצת קשה להאמין שהשם הנוכחי שלו בא לו דווקא מזה שפעם
הוא ניראה אחרת.
כי זמר ופסנתרן־הבלוז הנודע נולד, בעצם, בשם פיטר צ׳פמן• אלא שמאז
שנולד ועד עצם היום הזה זרמו מים רבים בכל מיני נהרות, והמון דברים השתנו.
גם שמו של הזמר־פסנתרן השתנה — או שונה — לממפיס סלים. ולמה ממפיס
סלים? או.
ממפיס, על שם עיר־מולדתו ממפיס, שבמדינת טנסי, שהיא גם עיר מולדתו של

הקונסול׳ ,לעומת זאת, לא נשמע כמו
אחד שהולד להתחתן. קודם־כל הוא סי פר
לי שמנדי נמצאת בטהראן, ובודקת
הצעה שהוצעה לה לנהל במקום מועדון-
לילה .״נכון שיצאתי איתה תקופה ארובה
מאוד,״ הוא מספר ,״בערך מאז חודש יוני
האחרון, ואנחנו עדיין ידידים טובים.
״אבל מפה עד חתונה, ארוכה הדרך.
כשהיא תחזור, ודאי נמשיך להתראות.

חתיך ה שבוע

התימו,
המש פך

ממפיס סלים והרולס
שלא יהיה לבד
זמר ידוע אחר בשם אלכיס פרסלי. וסלים, על שום שבהיותו צעיר היה הנ״ל לא
רק גבוה, אלא גם רזה׳ מה שקשה להאמין היום.
אז מה פתאום נזכרתי בממפיס סלים דווקא היום? מייד נגיע לעצם העניין. האיש
פשוט בא להופיע בארצנו הקטנטונת! בפעם הרביעית, לא פחות. לא, הוא לא יופיע
בהיכל התרבות, או בבנייני האומה. הידוק החגורה, אתם מבינים.
הוא דווקא יופיע באוניברסיטאות ובאולמות צנועים בערים הגדולות.
מה שמפתיע אותי הוא שהפעם, בניגוד לפעמים הקודמות, בא ממפיס סלים
אלינו בגפו. ולמה זה מפתיע אותי? כי בפעם הראשונה שהיה בארץ בא עם אישתו
החוקית, בפעם השנייה הביא איתו את המאהבת, ובפעם השלישית, לעומת זאת,
הביא איתו מכונית רולס־רוים אמיתית, שכמותה עדיין לא נראתה בארץ מעולם.
ואילו הפעם הוא בא לגמרי לבדו וזה, אם תשאלו אותו, קצת מעורר חשד.
גם אתם חושבים שיש בקירבנו איזו גברת מסויימת שחיכתה כל העת לזמר ונגן
הבלוז הנודע ולרולס־תיס שלו?

יש לו את התלתלים הכי יפים בארץ,
זה על בטוח. כאלה ארוכים ומסתלסלים
כמו בקבוקים. יש לו עיניים שחורות־שחו״
רות לוהטות והליכה של פנתר.
אני, באופן אישי, כמעט התאהבתי בו,
כשראיתי אותו מהלך לו לתומו באחת
מסימטאותיו הצרות של כרם התימנים.
בשום פנים ואופן לא יכולתי לתת לו
לעבור כד סתם על פני, אז עשיתי מעשה
ועצרתי אותו. מה שהסתבר לי מזה ש עצרתי
אותו הוא, כי האיש שמו שלום
לוי, והוא בן ,21 וכולם מכירים אותו
בשם שלום ההולנדי.
למה שלום ההולנדי? בי כשהיה בן 19
עזב את סימטאות הכרם ונסע לאמסטר־דאם.
שם הוא התאהב בדוגמנית הולנדית
יפהפייה בשם יאטה, ואפילו נולדה להם
תינוקת משגעת בשם מירב, בת־תערובת
של הולנדית בלונדית צחה בשלג ותימני
ישראלי גיזעי שחום־עור, תארו לכם איזה
יופי.
מה שעוד הסתבר לי הוא, בי שלום
הוא לא סתם הולך־בטל, אלא מתופף מיק־צועי
שמלווה את הזמרים יזהר כהן
ובועז שרעבי בהופעותיהם.
בהולנד הוא הופיע אפילו עם להקות־קצב
כמו הספינכס, הססויינג׳רס, ולה־קות־מחתרת
אחרות שהיו נותנות קונצר טים
בוונדל פארק המפורסם באמסטרדאם,
ובעוד פארקים אחרים.

אמרתי, אנחנו

אחרי הכל, כמו שכבר
עדיין ידידים טובים.
״עם שלומית יצאתי תקופה מסויימת
לפני מנדי, אבל כשהיא נסעה לאנגליה
פגשתי את מנדי, וכששלומית חזרה היה
כבר מאוחר מדי בשבילה.״
אז אם מישהי שמעוניינת, לפחות עד
שמנדי־אייס־דייוויס-שאולי תחזור מטהראן,
מסתובב קונסולנו חופשי ומאושר ופתוח
להצעות.
שרק לא יהיה לכן מאוחר מדי.

ועוד הסתבר, ששלום גם הספיק להת גרש
מהדוגמנית ההולנדית שלו, ולנסוע
לסקנדינביה, שם חרש המוני מועדוני-
לילה בהופעות, וכמו שהוא נראה, אתם
בטח מתארים לעצמכם שתיפוף לא היה
העיסוק היחידי שלו שם. אני יכולה לר אות
את כל הסקנדינביות עומדות אצלו
בתור.
מכל מקום, מי שיצא נשכר מכל העסק
של הגירושין שלו הוא דווקא אנחנו, ה ישראליות.
כי שלום שוב כאן, גר בבית
בודד בן 12 חדרים, מסודר בסיגנון היפי,
בשכונת שבזי. זה שהבית תמיד מלא חתי כות,
לא אשמתו של בעל הבית. הן פשוט
אוהבות אותו ולא נותנות לו מנוחה.
לכן הוא תופס מדי־פעם איזו נסיעה
לאילת או לשארם־אל-שייך, כדי להיות
עם עצמו, לבד. שיספר לסבתא שהוא גם
מצליח לעשות את זה.

שלום לוי
שלא יהיה עצוב

10 01010(101מ0111111

אהבה
או ע ס קי ם
זה שיש לו עסק משגשג, אשה
שה ילדים ושהוא גם שחקן־כדורגל
ושלו ידוע
רק עוזר לו, לשחקננו, לשחק אותה
אצל בנות המין היפה.
לא שהוא מנצל את זה #מי יודע מה,
הוא בעצם לא היה צריך אף פעם לעבוד
קשה בשביל להשיג אותן. הן היו
מגיעות אל העסק המשגשג שלו בתואנה
של עיסקות משותפות, ומעיסקות
משותפות רבות בין בנות המין היפה לבין
שחקננו, על השולחן /נוצרו עיסקות משותפות
רבות גם מתחתיו.
אלא שהוא מעולם לא ייחס חשיבות
לעניינים פעוטי־ערך, הוא תמיד הלך על
גדול. כל היפות שהסתובבו סביבו, הסתובבו
רק יום או יומיים, פעם או פעמיים,
ונעלמו מהשטח כאילו בלעה אותן
האדמה.
מגברת אחת, שבניגוד לאחרות חוץ היתה בחורה רצינית, ולא היתה מוכנה
להתעסק בקטנות. זו היתה תכונה
שהתחבבה מייד על שחקננו, שגם הוא
כאמור הולך רק על גדול. ומכיוון שהשניים
נפגשו, כאמור, בענייני עסקים,
הלכה הידידות ביניהם והתהדקה כ-
שעיסקיהם המשותפים, כביכול, משמשים
ככיסוי מצויין למה שקורה שם
באמת.
יכלו היחסים בין השחקן וכך לגברת להימשך עד עצם היום הזה, אילמלא
עין־הרע ששם מישהו ביחסים
הללו, וטרח להביאם לידיעת האשה ה חוקית.
האשה
לא חשבה פעמיים, והגישה
נגדו תביעת״גירושין. אלא שלידי ערכאות
לא הגיעו השניים. האשה נמלכה לבסוף
בדעתה, והחליטה שמוטב ציפור אחת
ביד מאשר שתי ציפורים על העץ וביחד.
השחקן, מצידו, החליט גם הוא ללכת
לקראת האשה וניתק את קשריו עם
הגברת.
אבל בחיים, מסתבר, אין פשרות. עובדה.
שחקננו מוסיף להיראות לעיתים
בחברתה של אותה גברת ממש. אם בענייני
אהבה או בענייני עסקים — רק
להם פיתרונים.

זו היתר, סצינה שנראתה כאילו נלקחה
ישר מתוך סרט אמריקאי. הזמר החתיך
ששי קשת עמד לו בשקט ובשלווה מא חרי
הקלעים של בנייני־האומה בירושלים
בערב שבו נערך פסטיבל־הזימר המזרחי
ולפתע, ללא הודעה מוקדמת, נשמעו צרי חות
מחרידות מכיוון השער.
עשרות ילדות בגיל־העשרה החלו לק רוא
לששי בשמו ולהתחנן בפניו שיגש
אליהן. ששי לא התבלבל, התקרב אל ה נערות
בכוונה לחתום להן אוטוגרפים, אבל
אלו לא הסתפקו בג׳סטה של הזמר ומש כו
בחליפת־הקטיפה הסגולה והמהודרת
שלו, כשהן צועקות :״ששי, אני אמות
עליך !״
אחת אפילו הרהיבה עוז והדביקה נשיקה
ארוכה ולוהטת על שפתיו של הזמר
האהוב עליה.
כל העסק עלול היה להיגמר רע, אי לולא
נקרא הזמר לעלות על הבמה. הוא,
לעומת המעריצות, התייחס לתקרית ב-
שוויון־נפש של רגיל ובקי אבל הן, ות אמינו
לי ראיתי זאת במו־עיני, הזילו דמ עות
בטונות.

ששי קשת והמעריצות
כמו באמריקה

מה שהכי הרגיז אותן הוא שששי נשוי
באושר ובעושר ליונה אליאן. נכון ש היא
יפה, הן אמרו, אבל מה פתאום הוא
התחתן איתר? ,הוא לא יכול לחכות קצת?

סוני מתחתנת?

ששי ויונה, לעומת זה, לא עוברים את
הטראומה של המעריצות. נכון שהם סובלים
קצת מטלפונים בלתי־מזוהים בשעות
מוזרות של הלילה, נכון גם שהם נאלצים
לעבור דירה כל שני וחמישי, כי השד
יודע איך, אבל המעריצות תמיד מצלי חות
לעלות על עיקבותיהם. חוץ מזה הכל
בסדר אצלם, תודה.

כמעט חצי שנד, חלפה מאז נעלמה דוג־מנית־הצילום
סוזי לרמר היפהפייה מה נוף
התל-אביבי, ומי שהשתעשע בתיקווה
שהיא עוד עשוייה לחזור ולהפריח את
השממה, יכול להתחיל לשכוח מזה. על פי
כל הסימנים, אנחנו עומדים לאבד את
סוזי סופית לטובת איזה פירסומאי פולני
המתגורר בשטוקהולם שבשוודיה, והעונה
לשם מארק מאייר. לא צריך לח שוד
בו לפי שמו שהוא במיקרה יהודי.
אבל לסוזי זה לא צריך להפריע. היא המשיכה
תמיד לענוד צלב זהב על חזה הנוגע
ללב, מאז עלתה מגלות פולין.
סוזי, שהיתר, אחד המאורות הבודדים
של חיי הלילה של תל-אביב, נאלצה לעזוב
את הארץ בחודש יולי האחרון, אחרי
שהסתבכה בחובות וצ׳קים ללא כיסוי. היה

ששי הוציא תקליט חדש, יונה משחקת
בסרט סלומוניקו, יש להם גם בוטיק, ומה
שהכי חשוב — הם ממש מטורפים אחד
על השנייה ואוהבים עוד יותר מתמיד.
ואת זה הם אמרו לי ממש ביחד, כש שאלתי
אותם מה חדש.

גילגולי הפנינה
אין בעולם הרבה בתי־מלון יוקרתיים יותר מאסר מלון ״ריץ״ בפאריס,
השוכן בכיכר ואנדום היפהפה. ומי גר במלון הזה י גולדה מאיר ז לא.
פנינה רוזנבלום. סליחה, פנינה גולן.
כן כן, היא קפצה לביקור קטן
להרשות לעצמו מלון יקר וטוב. כי זהו
איל״ההון היהודי-הבריטי האוהב נורא
וכשהן בלונדיות. כי כלור הוא לא זה

מי שפחה פזרה

בעיר-האורות. והמלווה שלה יכול
מיודענו הוותיק, צ׳ארלס קלור,
ישראליות, בייחוד כשהן גבוהות,
ולא זה.

בכלל, הולך לה, לפנינה הזאת. לפני כמה ימים היא היתח במלון
״צ׳רצ׳יל״ בלונדון, במסיבה עם גולדה. אבל מי הקשיב לגולדה ! אף אחד
לא. כי באולם פשטה מייד השמועה שאורחת-הכבוד של המסיבה היא
מלכת-היופי הישראלית, ושזוהי פנינה. השגריר הישראלי, והרבה ישראלים
חשובים אחרים, ממש נעלמו לידה. פנינה דיברה באנגלית על פוליטיקה
עם חברי הפרלמנט, והוצגה בפני מפיק-טלוויזיה חשוב שקבע לה פגישה.
אבל גם גולדה היתה בסדר. פנינה מאשרת שגולדה דיברה יפה מאד״.
גם בפריס הולך לה. היא הכירה את המפיק העובד עכשיו על הסרט
״סיפורה של או״ ,על פי הספר הפורנוגראפי״סאדיסטי״מאסוכיסטי, שקצר
תהילה בצמרת התרבות הצרפתית.
המפיק לקח אותה למועדוני״הלילה הכי אכסקלוסיביים, וגילה אוזר־כך
לפנינה שכל האנשים הסתכלו רק עליה. והיא הכירה גם את החבר־לשעבר
של בריז׳יט בארדי, ומודה בחן צברי ש״הוא חתיך, אבל יש
לו ידיים ארוכות.״ ככה זה בחיים. אף אחד אינו מושלם.
עכשיו היא תיסע, כנראה, לניו־יורק. היא חושבת שכדאי לה לראות
הכל, כדי להחליט בסוף איפה להשתקע בחודשים הקרובים.

לא חזרה.
זה לא הפריע לה, כמובן, לקפוץ לסד
פי־שבוע לבילויים בלונדון, בספרד או
בשווייץ, שם נתקלו בה מדי־פעם תיירים
ישראליים. אבל שטוקהולם נשארה בסיס־הקבע
שלה. היא לא זכתה אומנם לאותו
פירסום שבו זכתה מתחרתה במחוז חיי
הלילה של תל-אביב, פנינה גהלן (רוזני
בלום) ,אבל זה ודאי רק מפני שלא שיר תה
בצד,״ל.
לידידיה ובני־־מישפחתה בארץ המשיכה
סוזי לשלוח מכתבים נרגשים, בעברית,
בהם סיפרה להם כי אדטדטו היא עומדת
להתחתן בשוודיה. ממי שהסתובבה בארץ
עם מיליונרים דוגמת פוקה הירש, אפ שר
היה לצפות כי גם בשוודיה היא תצוד
חתן בקליבר כזה או דומה. אבל מסתבר
שבצפון הקר מוכנה סוזי להסתפק בצעיר
המספק חום מאשר במבוגר המספק כסף,
והמועמד האחרון שלה לנשואין הוא אותו
פירסומאי פולני צעיר.
לאחרונה החלו גם ידידיה לפקפק אם
החתונה אכן תצא לפועל. בכל מיכתב
שלה היא טענה שהיא כבר־כבר בדרך
לחופה. אבל השבוע נדלק סוף־סוף האור
הירוק. סוזי לא כתבה שהיא מתחתנת. היא
רק כתבה שתוקף אשרת־השהייה שלה בשוודיה
עומד לפוג. עכשיו ברור שאם
היא רוצה להמשיך להישאר שם, היא
תצטרך להינשא. האם יהיה זה הפולני,
או שמא מישהו אחר?

סוזי לרמר ובח״ד
נישואים מועילים
זה בן־ליוויחה הקבוע איציק דנין, ש ערך
לה את מסיבת הפרידה מהארץ. הוא
לקח אותה לטיול בצרפת ובספרד, ובנמל-
התעופה באורלי, לפני שעמד לחזור לארץ,
העניק לה מתנת־הפתעה: כרטיס־טיסה ל שוודיה,
אבל לכיוון* אחד בלבד. סוזי טע נה
שיש לה בני־מישפחה בשוודיה, ושהיא
נוסעת בסך־הכל לבקר אותם ולנסות לע רוך
סיור גם בעיר מולדתה שבפולין. אבל
כיוון שלא היה לה כרטיס לחזור, היא

מישפחת אטינגר היא מישפחה פורה
מאוד. לא, לאו־דווקא בילדים, אלא בספרים.
המישפחה הזאת הוציאה כבר, הכל
ביחד, איזה שיבער, ספרים, ויש להם אפי לו
מסורת בעניין חגיגות הוצאת הספר.
אז עד היום הזה ערכה הגברת תגז ר
אכידד־אטינגר, שהיא אם המישפחה,
לאדון עמום אטינגר, שהוא אבי־המישפ־הה,
כבר איזה שלוש מסיבות, ואחת מהן
בנוכחותו של ראש־ממשלה אמיתי בשר-
ודם. ואילו האדון ערך לגברת ארבע מסיבות,
כשהאחרונה באלו נערכה במוצאי
שבת האחרונה בדירתם המרווחת של בני
הזוג הפורה, לרגל הופעת סיפרה החדש
של תמר לא על המין לבדו, ובנוכחות כל
המי־שהוא־מר, בעיתונות הישראלית.
המסיבה, שאמורה היתד, להסתיים
ב־ 10 בערב, כמצויין בהזמנות, הסתיימה
לדאבונם של השכנים רק בשעות הבוקר
המוקדמות.
מה שהוכיח שוב שהחבר׳ה הוותיקים
יודעים טוב־טוב לשמור על הגחלת.

בוטיק מניחו1־ בביתו־
קולנוע סרטי ם
זה־רוח, מאויוים דמאז־ן
מכונה־ההקלטה הפכה כותרת בוערת
ביותר בחדשות. בתחילה, היה זה כאשר
השרברבים חיברו אותה למישרדי המפלגה
הדמוקרטית בוואטרגייט. אחר־כך שיחקה
תפקיד ראשי כאשר ניכסון ושות׳ בעירבון
מוגבל (מאד) מחקו בעזרתה כל מיני
קטעים רגישים מסירטי-ההקלטה שהנציחו
את שיחותיו האישיות של הנשיא־לשעבר.
מאחר שישראל מסרבת לפגר בשערוריות
אחר שאר העולם הנאור, הרי מכונת
הקלטה ניצבת במרכז העניינים במדינה,
לראשונה, מאז ימי השופט מלחי, אלא
שהפעם בעניין רציני הרבה יותר — המחיקות
שניתגלו בהקלטות רשת הקשר
של האלוף אברהם אדן (ברן) במילחמת
יום־הכיפורים.
אמנות דזהאזנה. סרט חדש ושמו
השיחה מוכיח, כיצד אפשר לטפל ולשכלל
הקלטות מעין אלה, עד שהמלאכה הופכת
להיות אמנות בפני עצמה. הסרט, שקיבל
פרס ראשון בפסטיבל האחרון בקאן, מתאר

ג׳ין הקטן כ״שיחה״
עבודה בנוחות

ליופי...

ל חוזק...

לחס טן...

להסרהמ הי ר ה ונקייה של הלאקה
ח£^ 0 \/£ח 00£ט^ -3א 0א
להבראת ציפורניים פגומות ושכירות
ו!**£וז ^1* 33 * 0£ 0ו 01£וזט 0
101£ 0)£1££ז011
להסרהקלהו הגייני ת של העור סביב הציפורניים —
לעידון עור הידיים ולהגנתו
0 03£א*א 0אווזטז^ד£-ח
ל חיזו ק הציפורניים
* 1£א 0£8א 0עע
ליצירת ב סי סללאקה
וז*/£וע £3סא 0עע

ל אי חוי ציפורניים שנסדקו או נשברו
!.ו*א-*-ם א 91£ז

0 0 * 1ק סז 3X10^ 1_|££
להארכת חיי הלאקהו הו ספת זוהר
לדילול הלאקה
זא/£י_ו 3 0

ליופי זוהר 53 ,ל א קו ת — ק ר מיו ת, כ סו פו ת ובלתי כ סו פו ת 1_ -א1 £ו*א א 1-0ע0£

שלך חינ ם?

שלד בחצי ה מ חי ר
בוטיק מניקור בביתך דבלון״״
קני מתכשירי ״רבלון״
בסך 120-ל״י,
באחת הפרפומריות הנבחרות —
ותזכי במערכת מניקור
רב״שימושית במחיר של
.-ג 4ל״י במקום ־ 75ל״י.

כתבי ל״בית־רבלוף/
תל־אביב, רח׳ חובבי־ציון ,65
ונשלח לד חינם —
חוברת הדרכה שימושית
לטיפול וטיפוח
ידייך וציפורנייך.

ו־בלון

אגטע 8וו

וא _0ו^\?£ז

מעבדת המניקור הניידת של ״רנלון״ תבקר החודש בפרפומריות ובבתי־הבלבו ותעניק ייעוץ והדרכה חינם.
אנו מזמינים אותן — ללא תשלום — לצוות־לימוד אשר בו תינתן הדרכה אישית כיצד לטפל ולטפח את
יופייך — בביתך. ההרצאות תימשכנה 3שעות ותתקיימנה ב״בית רבלון״ בתל אביב, רח׳ חובבי ציון
,65 בימים ראשון ושלישי משעה* 3.00 עד 6.00 אחה״צ; בימי ששי משעה 9,00 עד 12.00 בצהריים.

בפרוטרוט את עבודתו של שרברב מומחה,
כלומר בלש פרטי המתמחה בהקלטות
שיחות לא-לו, מלאכה שהוא עושה בשק דנות,
בשכר עבור כל המרבה במחיר.
אולם, לזכות הסרט ייאמר שעיקרו אינו
בתיאור התיעודי-הטכני של עבודת הבלש,
אלא בסבך הבעיות המצפוניות, החוקיות
והאתיות הנובעות מעצם התעסקותו, ובעיות
אלה עולות היום על הפרק בכל
העולם, בארצות־הברית כמו בצרפת וכמו,
לאחרונה, בישראל.
גם אלישבע הקליטה. חובה להדגיש
שאם בארצות האחרות יש חוק המטפל
בנושא (חוק שהרשויות באמריקה, אמנם,
עוקפות אותו בקלות, אבל בכל זאת צרי כות,
בשעת דוחק, להסביר את סיבת ה עקיפה)
,הרי בישראל — השטח פרוץ
לגמרי. אי־אז, בעבר, הציע אומנם השר
דאז דב יוסף לקבוע חוק שיאסור ציתות
לשיחות פרטיות, ויגביל רשות להאזין
לשיחות, לביטחון הציבור, אלא שהדבר
לא מצא חן רב ביותר בעיני שירותי
ביטחון ומודיעין למיניהם והעניין נסחב,
מתוך תקווה שפשוט יישכח וישקע.
אבל זוהי חרב פיפיות — כי בדיוק כפי
שאותם שירותים הקליטו את כל מי ש התחשק
להם להקליט, כך גם הקליטה
אלישבע את דיין, ואי-אפשר היה לעשות
לה דבר, לפי החוק.
לאחרונה התעורר שר־המישפטים החדש,
חיים צדוק, והעלה מחדש את הרעיון של
חוק צינעת הפרט, הקים וועדה ציבורית
רחבה, שצריכה לחוות דעה ולהביא הצעות
בנדון. הוועדה התכנסה פעם אחת לישיבה
יחידה, ומאז — שום דבר. החברים היוש בים
בה החליטו לפנות אל הציבור ולד רוש
ממנו שיזכיר לשר כי יש ועדה כזאת
ושהיא, מצידה, מוכנה בהחלט לפעול.
השיחה תזכיר לציבור הישראלי במה
מדובר, ואולי, אז, בדרך־נס, תוציא אותו
קצת מן האדישות המפורסמת שלו. כי
גיבורו של סרט זה, הבלש הפרטי הארי
קאול, הוא דוגמא ומופת למה שניכסון
העולם הזה 1945

כינה בזמנו בהנאה רבה בשם ״הרוב ה דומם״
,אזרח מן השורה, העושה את
מלאכתו בנאמנות ומסרב להיות מעורב
בכל נושא שאינו נוגע לו ישירות.
הוא הגיע למידת תיחכום גבוהה ביותר,
כישוריו הטכניים מעניקים לו עמדה מכו בדת
בתוך חוגי המיקצוע שלו, ובהתאם
לכך הוא גם משתכר. בקיצור, אזרח מסודר,
מאורגן כזה התותב אפו אך ורק
בענייניו־שלו, אינו רוצה לדעת מה קורה
מחוץ לד׳ אמות אלו, ומאידך אינו רוצה
שאיש יתערב בחייו הפרטיים־שלו.
מיקרופונים בסלי־קניות. אלא שזה
לא־כל-כך פשוט. אף אדם אינו חי בחלל,
וכל אחד בא במגע, תוך כדי עבודתו, גם
עם אחרים. במיוחד נכון הדבר לגבי הארי
קאול, הבלש, שעצם עבודתו הוא לדחוף
את האף, או ליתר דיוק את האוזן, בסודות
של אנשים שאינו מכיר כלל ולגלות אותם
לאנשים אחרים, שגם אותם אינו מכיר.
אומנם, הוא היה רוצה לראות בכך סתם
עבודה: זוג מהלך בתוך כיכר הומייה
במרכז סן־פרנציסקו, והוא צריך להקליט
את שיחתם האינטימית על אף הרעשים
וההמולה מסביב. לכאורה, בעיה טכנית
מורכבת למדי, הדורשת שימוש במיקרו פונים
שאותם מכוונים כמו רובי צלפים,

ובלשים המסתובבים עם מכשירי־הקלטה
בתוך סלי־קניות ועוקבים אחר הזוג, וניידת
של מכונות־הקלטה המנציחות את כל ה רעשים
שמסביבו. אחר־כך, זה גם דורש
מעבדת־קול משוכללת, שבה ניתן לבחור
מכל הקלטה דווקא את החלק היותר ברור
שבה ולהרכיב מכל ההקלטות יחד את
השיחה השלימה. זה אפילו מזכיר את
יצרים של אנטוניוני, אלא ששם פיענחו
אמת מתוך סידרה של תמונות דוממות,
ואילו כאן מתגלה אמת כלשהי, מתוך
סידרה של הקלטות.
אבל יש כאן, מעל ומעבר לבעיה הטכ נית,
שני היבטים נוספים. איך יכול הארי
קאול, הטכנאי הפולש לפרטיותם של אח רים,
לדרוש אחר־כך בתוקף פרטיות מוש למת
עבור עצמו, עד כדי כך שאינו מגלה
לאיש את כתובתו הפרטית או את מיספר
הטלפון שלו (הוא אפילו מספר שאין לו
טלפון) ,והוא אפילו דורש מסוכנת־הבית
להחזיר לו את מפתחותיה לדירתו, אחרי
שהשאירה לו בקבוק יין במתנה ביום-
הולדתו (בכלל, איך היא מעזה לדעת שיש
לו יום־הולדת?)
התנקשות קטלנית. היבט שני:
קאול, כמו פרנסים פורר (הסנדק) קופולה,
במאי הסרט, הוא קאתולי. הוא יודע שה
חטא
הקדמון רובץ עליו ושאינו יכול
לגלגל אותו מעצמו. כאחד מן הרוב הדו מם,
היה רוצה לבצע את עבודתו, ואילו
מה שקורה עמה יהיה דאגת האחרים.
כאיש בעל מצפון, אינו יכול שלא לחוש
אחריות לכך שכתוצאה מן ההקלטות ש הוא
ביצע עתיד להתבצע רצח.
כבר קרה לו, בעבר, שבעיקבות סידרת
הקלטות שאין איש יודע כיצד השיגה
נהרגו שלושה אנשים. ועתה, שוב, נדמה
לו כי מה שנמצא על סרט־ההקלטה רומז
על התנקשות קטלנית. האם עליו למסור
את הסרט ללקוח שלו, מנהל גדול, עשיר
וחשוב במימסד הקאפיטליסטי האלמוני,
או שמא עליו לנקוט עמדה י
זו, כמובן, שאלה שצריכים לשאול את
עצמם לא רק בלשים פרטיים, אלא גם
מדענים המפתחים פצצות אטום, חיילים
הלוחצים על ההדק או פקידים המוציאים
לפועל את החוק היבש. הרוב־הדומם ה אהוב
על ניכסון, משתמט אומנם משאלות
אלה, אבל בסופו של דבר לא יוכל איש
מהם לברוח לנצח, וביום בהיר אחד יצטרך
להתמודד עמם בדיוק כמו הארי קאול,
אשר לו מסתבר בסופו של דבר כי אינו
רק רודף אחרי הזולת, כי־אם גם נרדף.
לזכותו של קופולה ייאמר, כי הוא כתב
בכוח הטבעת
אהבה

אחרי

הצהריים

(פריס, תל־ א ביב, צרפת) — ז הו
הסרטה טו ב ביו ת ר שהוצג ה שנה
בארץ ולמ רו ת, ו או לי דוו ק א בשל המראה הצנוע, היעדר
ה כו כ בי ם הג דו לי ם וה שימו ש ה מיני מ לי באמצ עי״ ר אוו ה חי צוניים,
ז הו סרט ״ חו בהלכל מי ש או ה ב קו לנו ע.
א רי ק רומר, ב מ אי הסרט, ד מו ת ידו עהע טו רתפר סי ם
וכבוד ב אי רו פ ה, א בל א ל מוני ת לג מרי א צלנו, עו ס ק מז ה
מי ספר שנים בני תו חמע מי קומ דו קדק של המעמד הבינוני
הצרפ תי. סרטזה, הו א השישי והאח רון ב סי דרת ״ סי פו רי
ה מו ס ר ״ ש הקדי שלמעמדחבר תי ז ה.
מ דוב ר כ אן באדם צעיר, נשוי זהכמה שנים. הו א
מ סו דרמב חינ הכלכ לי ת, עצמאי, בעל מי שרד מ שלו, או ה ב
אתאש תו, א ב לי לדהאחת, ובק רו ב לבן נו ס ף. ל תו ך
חייו פול ש ת נערה שהכיר פעם, ובין ה שניי םמתפתחים,
כ מבלי־ מ שים, יחסים הי כו לי ם ל הו בי ללקראתהרפתקה
שאינה צריכ ה בעצ םלה עי ב על ני שואיו, מ ה עוד שלנערה
אין כל דרי שו ת חו מ ריו ת מ מנו. ב עיי תו ה אי שי ת הי א, האם
הוא יכול ל הי כנ סלהרפתקה מעין זו או ל או ן
כ אן ב א ני תו ח מ פו רטומרתק של רומר, ה חו דרל תו ך
ת ת ־ ההכרה של הבורגני הצ חפתי ה מ צוי, נ כנ ס ל תו ךרקע
ה חינו ךהקא תו לי שלו ו ל עו מקם של שי קו לי ם של רוו ח
והפסד רגשיים, ולארק חו מ ריי ם, ה מנ חי םאתה תנ הגו תו.
מסקנתהסרט הי א, ללא ״ ספק, רמז למה שרומר חו שב
על בורגנו ת זו.
מעל ומעבר לז ה, ג דו ל תו של רו מ ר הי א בכך ש הו אמראה
אתה חיי םהמתנה לי ם ב או רחה שיגרתי ו הרגיל ביו ת ר.

מו רי אל קטלהב ״ פסק ־ רי ך
העירום הכישרוני

זוזו וברנרד וובלי — בפראות וברוך
או לםמבטההחד של המצלמה, והדרךהקפ דני ת שבה הי א
מונ חי ת, חו ש פי ם בפני צופ ה ה מו כן ל שים לבלמתרחש
בפניו, עושר עצום של פ ר טי ם ו חוויו ת. היחסים בין מעביד
ל מז כי רו תיו, בין בעל לאשה, הי ר הו רי ם פני מיי ם, ס פי קו ת
ק ט ני ם של יו ם־יו םהמשק פי ם ס פי קו ת ג דולי ם יו ת ר, יד
מ תנו עעתבחטף על מי שענת כי ס א, כל אלההםמר כי בי ם
ב תו ךהת מונ ההכל לי ת. ה מי שחק העצור ו ה מו פנ ם, ג ם הו א
מ הוו החלק בל תי־ני פר ד מן ה עו ל ם שמציג רו מרו אין ספק,
ראוי הסרטלהמלצהחמה בפני האדםה חו שב.
אבות אכלו בוסר
חזיז ורעם ( סינ רמה, ת ל־ א ביב,
א ר צו ת־ ה ב רי ת) :די א לוגי ם מ פו ל פלי
ם בשפע, ברנ שים ק שו חי ם כ מו
ק לינ טאיס טוו ד ( ש חברתו ה פי קהאתהסרט) ,ג׳ורג׳ קנ די
וג׳ף ברידג׳ס הצעיר, ד הי רו ת מ טו ר פו תבמ כוניו ת, שוד-בנק.
האםז הו עוד פישעון ארפנתי ע ם סו ף מו ס רי !
ל מר בהההפתעה, א ף שזהו סי ר טו הרא שון של מיי ק ל
צ׳ימינו (שותף לתס רי ט של דילינג׳ר, שהוצג בי שר אל ל א
מז מן) ,ולמ רו ת שהוא נושא ס מ מני -בו ס ר מו ב ה קי ם, הרי
ז הו אחדה מו צ רי ם היו ת ר -מ ענייני םשה פי ק ה הו ליוו דבת
קו פההאח רונ ה. נכון שהתס רי ט פונ הלכ אן אולכ אן
יו תרמ כו ח עליון מא שר מ כו ח ה היגיון, ונכון ג ם שזיכרונו ת
הדח לי ל ובוני ו ק ליי ד חו ל פי ם לא״פעם ב תו דעהב תו ך ה צפיי ה
בסרט, א ך יש בו גםמע לו ת שכדאי להב חין ב הן.
צ׳ימינו והצלם שלו, פ רנק סטאנ לי, מג לי ם רגי שות
ו ת חו ש ה ער ה לשימוש בצבעים ובמסךר חב. ה ם מי טי בי ם
להפ תי ע בשימוש ב די מויי ה ם של כו כ בי ה ם. ל מ של: ה ם
מל בי שי םאתק לינ טאיס טוו ד בג לי מ ה של כו מ ר או, במעמד
אחר, לאחר שהפגין בי ריונו ת א לי מ ה וג ס ה, נתקףג׳ורג׳
קנדי א די ר־ ה מי דו תבקצרת דוו ק א.
צ׳ימינו נו טלאת אג ד ת הי די דו ת בין הג ברי ם, ש הי ת ה
אחד מנו ש אי -הנ צ ח של ה קו לנו עהאמ רי ק אי, ומע מי ד או ת ה
על ראשה. חו ק רי ם ר בי םהב חינו בסממ ני םהומוסכסואל יי ם
ב אגד ה זו, ו אי לו צ׳ימינו מביע אתד עתו על העניין כ ש הו א
מלביש אתג׳ף ב רי דג׳ סבתח פו שתנ שית, הל כ ת-למעשה.

את הסרט הזה שנים רבות לפני שפרצה
שערוריית וואטרגייט, ואם כי הסרט הופק
לאחר־מכן, לא התפתה לנצל דווקא את
המומנט האקטואלי, אלא טיפל בבעייה
היסודית: עד מתי יאמין האזרה הפשוט
כי הוא יכול להיות רק אזרח פשוט, מש קיף
בלבד, מפעיל ואינו מופעל, מאזין
ואינו מואזן?
ועוד לזכות קופולה: בחירתו של ג׳ין
הקמן לתפקיד הראשי, בחירה כל־כך מוצ לחת
שאילולא זכה בפרס האוסקר שנה
לפני-כן. ודאי היה זוכה בו עבור הופעתו
בסרט זה (אלא שהאוסקר בדרך־כלל מפס פס
בשנה אחת את מתן הפרסים) .ואילולא
זכה הסרט בפרס הגדול בקאן, וודאי היה
זוכה הוא בפרס המישחק (באותו פסטיבל
אין נותנים לסרט אחד יותר מפרס אחד).
אז, אולי, יעשה גם השר צדוק מעשה
שאינו כלול בלוח שעות־העבודה ויילד
בעצמו לראות את הסרט, ואז ייטיב להדריך
את הוועדה הציבורית לסיים את
העבודה היעודה לה. ואם יימצאו גם די
אנשים מן הרוב הדומם שיילכו לראות
את הסרט ויבינו במה מדובר, יידעו הם
מה לדרוש מן הוועדה הזו.

ת ד רי ך
תל -אביפ
+פסק״דין (פאר, צרפת) — במאי
בתי־המשפט, אנדרי קאייט, מותח פרשת
רצח, שבמרכזה ז׳אן גאבין כשופט וסופיה
לורן כאשת־מאפייה המעמידה את עצביו,
את אשתו ואת תאוות הצדק שלו במבחן.
תגלית צעירה ומבטיחה: מיוריאל קטלה.

ירושלים

ברידג׳ס ואיסטווד ברים בתחפושת
ועוד: שעה שידידות זו הפכהלה יו ת אי די א ל של ס ר טי ם
רבים, הרי הקשר הנוצר כ אן בין בוגר מי לחמת קו רי א ה
( אי ס טוו ד) לבן ה דו ר הצעיר (ברידג׳ס) ,מסתייםבהשחתת
הנוער.
ת מי מו תו, ח דוו ת ה חיי ם שלו ו כ מי ה תו לכסף כא מצעי
לי הנו ת מן ה חיי ם, מ ת מו ט טו ת מו להק שי חו ת ור דיפ ת ה בצע,
שהן מ ט רו ת לעצמן בעיני ה מ בוג רי ם יו ת ר.

קי ד וק אפידי( אוריון, ארצות
הברית) — מערבון שהנוסטאלגיה וההומור
תופסים בו חלקים שווים, על גיבורי מערב
אחרונים לפני פלישת המודרניזציה. רד־פורד
וניומן, בעזרת קאתרין רום, משרים
זוהר וחום על הסיפור כולו.

חיפה
א מ רי קן גדא פי טי (פאר,
ארצות־הברית) — דיוקן הנוער האמרי קאי
בעיירת־שדה, כפי שהוא ניראה
לפני תריסר שנים, במשך מוצאי־שבת
אחת. נוסטאלגיה בנוייה היטב, אבל מדברת
בעיקר למי שקרוב לאווירתד, של
אמריקה.

במיכתב שהוברת
מבית המעצר
באבו־בביר
טוען
אסר תומר: