גליון 1951 מתאריך 28 בינואר 1975

העורך והמייסד הראשון :
ד׳׳ר לכיאל זוארץ ז״ל
ממשיכי דרכו יבל״א :
חנוך מרמרי, קובי ניב, אפרים סידון
כתובת המערכת: רחוב זוארץ 1

פועל מצטיין יצחק סרט־נע נבגאחה):

״אני ר ה בו רג הטן״ !
״אני רק בורג קטן — ועל כך גאוותי!״ אומר לנו הפועל המצטיין
יצחק סרט־נע תוך הפעלה קצובה וגמישה של מ מנ ת הייצור
שלו .״אני ממש מאוהב בעבודה שלי. תמיד חלמתי להיות בורג
קטן, ורק הודות לעבודה מאומצת וקשה הצלחתי להגשים את מש אלתי

תוכלו לפגוש את יצחק סרט־נע כבר באשמורת-הבוקר, בעוד
העיר כולה נמה את שנתה, כשהוא ניצב בתחנת האוטובוס, בידו
כריכים ונפשו יוצאת אל המכונה שלו. כל היום טבלה יצחק בזרועות
ממנתו האהובה — ״המכונה היא משוש־חיי״ הוא אומר .״אני
שפץ דקדוקו
עיונים בתורת השם, בתורת ההגה (פונולוגיה)
ובתורת הברעקס (פולינייה) ,לחובבי
שפתנו.

ה אותיות
אותיות בומ״פ = אחריהן יבוא דגש
חזק. נהוג להשתמש באותיות בו״ם עף
מעל ביירות.
אותיות אחה״ע — אחריהן תבוא הא

חי אותה, שמח בהצלחתה וכואב את בשלונותיה ״ לקראת לילה
חוזר סרט-נע לביתו כדי לחטוף אתהה קלה ולהתקין את עצמו
ליום עבודה חדש.
״אתם שואלים מהי סיסמתי? — יש לי רק סיסמה אחת!״ מצהיר
סרט־נע ברגש :״עבודה, עבודה — ושוב: עמדה ! כי בעבודה
כוחנו ובעמל סוד עצמתנו. אני קורא לכל אחי הפועלים להיות
ברגים קטנים וחרוצים כמוני — כי אין כמו בורג מצטיין להעלאת
התפוקה והפריון, להפרחת הארץ, לשלום ולבטחון.״

אנו נתגבר טלאים
צהובים

השמועות משתוללות.
זוועה.
ליטר דלק יעלה 4.00 לירות.
. 5.00 .4.30 .4.10
מה יהי ה !
אני מעמיד א ת האוטו.
אני מוכר אותו.
אתה יודע כמה יעלה לי לנסוע ל תל -אביב! 180 לירות.
ולי יעלה לנסוע לחיפה, הליך וחזור 210 ,לירות. זה שיגעון.
בחיי, ה ם השתגעו.
אבל אנו נתגבר.
אנו נתגבר כי אנו חברה במצור. אנו נתגבר כי עומדים עלינו
לכלותנו. אנו נתגבר כי אנו עם נפלא. אנו נתגבר כי אין ברירה.
ואילו אנו נתגבר כי יש קמ״ז. ויש אש״ל. ויש פמ״ז. ויש פז׳׳מ.
ויש חשבון־הוצאות.
יש ברירה.

אותיות זחל ״מ
מנוקדות בפתח אחרי היי הג׳יפ
הידיעה בקמץ. אחרי אותיות מפ״מ —
בסגול.
הערה: יש לעמוד היטב על ההבדל
בין אותיות בכל״מ וזחל״מ. לפני אות

(המשך בעמוד ,3סור )4

״ הו א דחף או תי לפינ ה, מ שן לי בפ מו ט והרביץ
לי עם טרגל על הראש״...

עומדים לבטל א ת המספרים
הלבנים לנכי־צה״ל, ויותר לא
יטעו ויחשבו או ת ם לנכים רגי לים.
עומדים
לבטל אתה מספרים
הלבנים לנכים רגילים, כדי שלא
יחשבו או ת ם חלילה לעולים חדשים.
עומדים
לבטל א ת המספרים
הלבנים לעולים חדשים כדי שלא
ירגמו או ת ם באבנים ויצעקו א ח ריהם
״וולבו ! וולבו י״
ואז תשקוט הארץ.
ולא נוכל עוד להבדיל בין קב-
לן־עפר לנכה צה״ל, בין מנכ״ל
לעולה חדש. אתה מספרים הלב נים
יבטלו. יישארו רק הוולבו-
אים ובעליהם המרוצים.
אנשים יוכלו ל הכנס ל ת חנ ת
הדלק ברינה וצהלה ולבשר לממלא
הבנזין בקול משוחרר מ טל
אים לבנים או צהובים —
״תמלא במאה ששים לירות
בק׳שה — ואל תשכח קבלה !״
והוא ימלא ולעולם לא יידע :
קבלן או נכה.
שוב ניצחו הקבלנים.

— מ מי שנ תו של מייסדו —
טי שטראח בערב שבת — בום בשבת.

ד״ר זוארץ
(בין קודש לחול)
התנועות שלושה סוגי תנועות: תנועות גדולות,
תנועות קצרות ותנועות מגונות.
שווא נא הוא תנועה מגונה. להדגשה
משתמשים בשווא נאחס.
קיימות ארבע אימות הקריאה, והן :
שרה, רבקה, רחל ואמא של קניאל.

פנים חדשות -בחדשות
כשנסתיימה ספירת הקולות בוועידת
תנועת החרות והיו״ר קם והכרוז את
שמו של המנהיג הנבחר, הושלך הס
באולם הגדול. השם החדש היה בלתי־מוכר,
אלמוגי כמעט, שם שלא אמר
דבר לוותיקי חרות. אדם חדש עומד
לתפוס את מקומו של המנהיג ההיס טורי.
המנהיג
החדש, נבוך מעט, ביישן
ונרגש .״אני נכנס לנעלי קודמי״ הוא

(שפץ דקדוק!־

-המשך)

גרונית יקבלו אותיות בכל״מ דגס, ו־זחל״מ
— בזוקה.
אחרי אותיות שבא״ג דלמא״ס תבוא נה
אותיות זא״ק סירא״ק.

אומר ,״בחיל ורעדה.״ ואכן יש בב חירתו
ובעצם תהליך חילופי המשמ רות,
משום אירוע מרענן המגביר את
סיכויי התנועה להיחלצות מן האופו זיציה
בעונה הקרובה.
דגשים ארבעה סוגי דגשים: דגש קל, דגש
תרנגול, דגש חצי-פבד ודגש חזק. בש-
מעוניינים בנצחונו של אחד הדגשים, נו הגים
להעניק לו כסף מאחורי הקלעים.
פעולה זו מכונה: תשלום דגש.
המפיק — כל תלמידי בתג הספר חייבים
לאכול על מפיק, כדי שלא יתפזרו
פירורים על מחברת הדקדוק.

מנשה בגין נולד בפולין בשנת
1848 ונבחר מייד למנהיג חרות. הוא
כיהן בתפקידו זה לכל אורך המאה
הי״ט והמאה ה־כ׳.
הטעמה הדגשת ההברה האחרונה נקראת: מלעיל.
למשל :״מי מלעיל ומי פלעיל״.

או תיו ת השימוש

קטנוון ־ בי רתנפאל
בדרך מקרה הגיעו לידינו כמה מן השאלונים שמילאו חברי הכנסת עם
כניסתם לתקופת הכהונה הנוכחית. השאלונים באים לבחון את רמת ההשכלה
הממוצעת במידגם מייצג של חברי כנסת ועוסקים ברובם בשאלות הנוגעות
בתחומים שונים של השכלה כללית.
לפניכם כמה תשובות נבחרות :

א. הגדר :״ פלס טינ אי ם ״
58 מבין הנשאלים כתבו כי הכוונה היא לסוג של פלאסטיק או פלסטלינה
31 .כתבו כי מדובר בשבט יהודי החי בחבש והמשתוקק לעלות ארצה.
שניים חשבו כי אלו צבעים נושמים, כמו ״פוליפלאטט.״ אחד כתב כי הקריאה
״פלסטינה = אי״ זכורה לו כסוג מסויים של קריאת־כאב, ואחר
טען כי זוהי מין ברכה המקובלת בין האיסלנדים: על השאלה ״פלסטי-
נעים ז״ עונים האיסלנדים :״פלסטינעים מאוד.״

מנשה בנץ
משב־רוח רענן
ב־ 1942 היה למפקד אצ״ל
ב־ 1946 נשאר מפקד אצ״ל
ב־ 1952 מנהיג חרות.
ב־ 1955 מנהיג חרות.
ב־ 1958 מנהיג חרות.
ב־ 1964 מנהיג חרות.
ב־ 1967 מנהיג חרות.
ב־ 1973 מנהיג חרות.
ב־ 1975 מנהיג חרות.
ב־ --מנהיג חרות.
ב־ --מנהיג חרות.
ב־ --מנהיג חרות.
ב־ --מנהיג חרות.
ב־ --מנהיג חרות.
ב־ --מנהיג חרות.
ב־ --מנהיג חרות.
נאחל לו ,־ איפוא, הצלחה וברכה
בתפקידו החדש.

דבר המערכת

ב. מ הי ״ ה פל המלא כו תי ת! ״
— 64 תקופה רבת־הוד בשנות הארבעים. תקופת העליה הבלתי־לגאלית.
— 12 ראשי־תיבות: פלוגות הלילה. הפל״ה מלאכותית — כיוון שהוקמו
על-ידי מכון וינגייט.
— 2מין ממתק מצופה שוקולד הנמכר בשק״ם.
— 2פוטש.
— 1פונטש.
— 1אשת הפיל.
רק ארבעה ידעו כי הדבר קשור בלידה. אם כי אחד חשב שהמדובר
בלידה ע״י התפצלות והתחלקות.

ג .״ מ צו ק ה ב אר והסבר.
— 86 מין מבצר 16( .חברי הליכוד הביאו דוגמא: מצוקת־זאב).
— 5קיבוץ בגליל המערבי, ליד אילון.
— 1סוג של חלה לשבת.

ד. מ ה זה ״ ק ט מון

בירת נפאל.
האדם הפרהיסטורי כונה: האדם הקטמון.
כתם קטן על הבגד. ניתן להסרה עם מיץ לימון.
אמצעי מניעה.
ש״י קטמון, משורר ישראלי שקיבל את פרס אוסקר בספרות.
קפה בוהמי בירושלים, מקום מושבם של אנשי מצפן וק.ג.ב.

ה. מהזה ״א של אברהם! ,,
— 2אש״ל — ארגון מחתרת יהודי שלחם בבריטים ובהגנה. מנהיגו
אברהם שטרן שכונה בשם ״מאיר״.
— 117 תשלום עבור אכילה, שתיה ולינה (ר״ת: אש״ל) .את טפסי
האש״ל יש להגיש ב־ 15 לכל חודש בשלושה עותקים. אש״ל מקבלים עבור
יום מליאה או יום ועדה או יום חול, בתנאי שאינו שבת.
— 1פריגורט לבן בטעם לבן.

מעשה בפריץ שהיה מהתל ביהודי
״שלו״ ומתעלל בו במשך כמה
שנים, עד שקם אותו יהודי ״ גלות
י ״ ונסתלק לו משם באומרו ״לא
משחק יותר.״
ללמדך שהיהודים ״הגלותיים״ הללו
כבוד היה להם וגאווה. ואנו, היהודים
״ החדשים ״ בארצנו שלנו, פחד
מתמלא בנו למראה כל פריץ מן ה גויים,
ואפילו פריץ החתול הינהו.
באה לכאן, אלינו, קבוצת תריסול
ההולנדית הסימפאטית ומנצחת אותנו
בביתנו, על אדמתנו. ואנו — שותק
ים • שותקים וממשיכיםל שחק.
וממשיכה
קבוצת ריאל־מדריח, וב לחצו
הברור של הנפט הערבי,
מהתלת ומתעללת בנו. ויאה לנו לכ נותה
לא ריאל ־מדריד, אלא ריאד־מדריד,
שכן קו אחד וארוך, קו כי בושי
האיסלאם והאנטישמיות, הוא
הקו ריאד־מדריד.
אך איש בינינו לא יקום ויאמר ב -
גלוי ״לא משחקים יותר.״
ותמהני — עד מתי נשחק, סלינו על
כתפינו וראשינו — ערופיםן

ב־ 116 קולות ובהמנעות רק״ח הוחלט כי כנסת הוא סוג של סיגריות.

הפועל סוג של התאגדות למטרות חינוך גו פני:
דוגמה — הפועל ירושלים. יש פעלים
עומדים (אם נעבוד — יעמוד) ויש
פעלים יוצאים. מרבית הפעלים יוצאים
לקנדה.
הטיית הפעלים מדרך הישר נעשית
בבניינים. בעברית חמישה בנינים: בניין
המנהלה, בניין מייזר, בנין לאוטרמן,
בנין קפלן והקפיטריה.
דוגמה להטייה: לקחתי בבניין קל,
גנבתי בבנין לאוטרמן, נתפסתי בבניין
שפרינצק.
דוגמה להטייה: הטיית מי הירמוך.
יש להזתר בשעת ההטייה מן הקבוצות
הבאות :
נכי ל״ו — קבוצת צדיקים שנפגעה
בהתהפכות לויתן.
נכי ע״מ — הורוביץ, שובל, פרץ ולין.
חסרי פ״נ — אלו שהפ״נ שלהם אבד
או נכרת.
נטיית השמות: רוזנגרטן, רוזנגרטני,
רוזנגרטנך, רוזנגרטניהם, רוזנגרטנותיהן.

מילות ציווי

ויאד־מדויד
פריגורט לבן שהוא גם חשבון הוצאות

הידיעה.
השאלה.
הג׳יפ.
השימוש (מן הופך למי. מכאן וכו׳).
השימוש (טואלט).
החיבור (לוילונות).

אחמד, תעאל הון 1אימשי, אימשי !
רוח אל-בית! וכו׳.

סוגי המשפט :
משפט פשוט — אני הולך לחדר.
משפט מסובך — אני הולך לים.
משפט מורכב — האיש ההולך לים
הוא הבן-דוד של ההומו שדופק את אביו.
משפט מהיר — 35 בפנים.

למש רד ה תיי רו ת

דרוש

משתיק־קול

מת 0 *1 0להדיח
את דינשט״ן
מתנגדיו של פינחס ספיר מתכננים ביבוש עמדת־כוח
נוספת, הנמצאת בידי אחד מאנשיו. המדובר הוא
בהדחתו של הד״ר צבי דינשטיין מתפקיד יושב־ראש
מועצת־המנהלים של הבנק לפיתוח התעשייה, ומינוי
מתנגד של ספיר לעמדת־מפתח זו.

ת 11£1ץ * ך
מומחים צבאיים
תומכים בוסיגה בסיני
נכונותה של הממשלה לנסיגה משמעותית
בסיני, כמיסגרת הסדר־כיניים עם ה מצרים,
מסתייעת כחוות־דעת של מומחים
צבאיים, הטוענים בי מבחינה צבאית איו
בל סיבון ביטחוני משמעותי כנסיגה אפילו
מעבר למעכרי־ההרים כמיתלה וכג׳ידי,
וכוויתור על אבו־רודם.
חוות-דעת זו משמשת קלף־מיקוח בעל חשיבות
מיוחדת נגד מתנגדי הנסיגה בסיני, הטוענים בי אפי לו
כנגד תמורה כלשהי מצד המצרים אין לסגת
מעבר לקו זה.
בין השאר יכולים יצחק רבין ויגאל אלון, התומכים
בנסיגה כדי לקדם הסדר עם המצרים, להסתמך
על חוות-דעת של אישיות ביטחונית כבי

כיותר, הטוענת בי צה״ל יובל להיערך
כיעילות בקווי-הגנה חדשים גם מעבר לקו
ההרים.

עדו־ גולדנברג
מועמד לתפקיד
היועץ־תמשפט
עורך־הדין הד״ר אמנון גולדנברג הוא
המועמד הריאלי כיותר להחלפתו של מאיר
שמגר, בתפקיד היועץ־המישפטי לממשלה,
אחרי ששמגר יפרוש מתפקיד זה כמטרה
להתמנות בשופט עליון.
גולדנברג, יליד חדרה, הוא בן ,40 מרצה באוניברסיטת
תל-אביב ואחד הפרקליטים הבכירים ב-
מישרד הפרקליטים רב-היוקרה ש. הורוביץ ושות׳.
הוא מומחה לדיני חברות, ולאחרונה היה בין צוות
החוקרים של עיסקי החברה לישראל.

אם אומנם יתמנה גולדנברג, שטרם נענה
כחיוב להצעה, תהיה זו הפעם הראשונה
שלתפקיד היועץ־המישפטי מתמנה
מישפטן פרטי שאיננו עוכד-מדינה.
מישפטנים רואים בחיוב רב את הרעיון למנות
לתפקיד מישפטן צעיר ומחונן, המצטיין בחריפות
מישפטית ובגמישות אנושית.

פרס נפגש עם
אנשי חמצפזיי
שר-הכיטחון שמעון פרס נפגש השבוע
עם אנשי ״מצפן״ ואף שוחח
עימם ולחץ את ידיהם. לא היתה זו,
במוכן, פגישה רישמית. ספק אם פרס
ידע בכלל מהי זהותם הפוליטית של
האנשים אותם פגש.
הדבר היה בעת חתונתו של אחד
מעובדי רשות-השידור, שנשא לאשה
את אחת הפעילות של ״מצפן״ .פרס
הוזמן לחתונה על-ידי מישפחת החתן,
בידיד המישפהה, נענה להזמנה
ומצא את עצמו גם במחיצתם של
כמה מידידי הבלה.

המתנגדים, בראשותו של נגיד ״בנק־ישראל״
משה זנכר, רוצים למנות לתפקיד
המנב״ל את הסמנב״ל הנוכחי של הבנק,
דויד פרידמן, המוכר באחד מנאמני זנכר.
פרידמן יבוא כמקומו של אברהם נאמן,
הפורש לגימלאות.

רה זו לראש עיריית באר־שבע אליהו נאווי, תוך
טענה שהוא מתאים לתפקיד יותר, וכי תקוע הוצנח
למישרה זו מטעמים פוליטיים.

התובעים את בחירתו של נאווי לתפקיד
טוענים, בי לא ייתכן שבאה אחד מהמוסדות
האקדמיים בארץ לא מכהן נשיא
שהוא מעדות המזרח.

הפוליטיקה חודרח
לשוק הסיטונאי

בשלב שני יהיה זה פרידמן שיתבע את החלפתו
של דינשטיין, בנימוק כי לא ייתכן שהוא יהיה גם
יושב־ראש הבנק וגם יושב־ראש המכון לנפט ויועץ
שר־האוצר לענייני נפט. דינשטיין, שאינו מודע ל תוכנית
זו, תומך בינתיים במועמדותו של פרידמן
לתפקיד המנכ״ל.

מינויו של נציג חרות בהנהלת עיריית ת״א,
אריה קרמר, כיושב ראש הנהלת השוק הסיטונאי
בתל-אביב עוכב בגלל התנגדות נציגי המערך בהנ הלת
העירייה. נציגי המערך טוענים, כי עד כה לא
היו המינויים להנהלות הגופים העירוניים פוליטיים,
ומינויו של קרמר מהווה הפרת הנוהג. המערך תובע
כי במקביל למינויו של קרמר ימונו גם נציגי מערך
בהנהלת העיר לתפקידים מינהלתיים.
הליכוד מעוניין במינוי בגלל חשיבות התפקיד,
החולש על הרישיונות של כל סיטונאי הירקות בשוק-
העירוני בתל־אביב.

טעווח זנבר

קריית משרדים

תצלומי בימת־הנשיאות של הוועידה־הכלכלית השלישית
שנפתחה בירושלים ב־ 27 במאי בשנה ש עברה,
סותרים את טענותיו של נגיד בנק־ישראל
משד. זנבר, כאילו הורה לו שר־האוצר דאז לא לפעול
כנגד בנק ארץ־ישראל בריטניה ומנהלו יהושע בו־1
ציון.
זנבר
הדליף להארץ, כי בשיבתו על בימת־הנשי־אות
בערב הפתיחה של הוועידה ליד פינחס ספיר,
לחש לו ספיר באוזן כי לא יעשה דבר כנגד בן־ציון.
הדברים פורסמו בהרחבה, במיסגרת מיתקפה חדשה
של זנבר נגד ספיר. זנבר השתמש בטענה זו כדי
להתגונן על מחדליו בפרשת הבנק, שמפולתו גרמה
לבנק־ישראל הפסד של 250 מיליון לירות.

ברמת־השרון

*דומי סוחרי

אחרי הפירפום נמצאו תצלומי בימת־ה-
נשיאות כערב הפתיחה, ומהם מסתבר כי
זנכר בלל לא ישב על כימת־הנשיאות ולא
ניראה עליה. הצילומים מחזקים את הודעת
ספיר, שהכחיש את דברי זנכר מבל•
ובל.

גורן מווה 3מ? 3ד
היחידה ד *3ווי חדד
הרב הראשי שלמה גורן יצא נשכר מהמהומה
שהקים סביב המחדל, כביכול, שהיה בפינוי חללי
מילחמת יום־הכיפורים. הוא זבה במינוי־חירום

במפקד היחידה לפינוי ואיסוף חללי צה״ל
משדות־הקרב כתקופת מילחמה.

פינוי זה הובטח לו עוד בתקופת כהונתו של חיים
בר־לב כרמטכ׳׳ל ועיכובו, בהשפעת הרב הצבאי הראשי
האלוף מרדכי פירון, היה אחת הסיבות להתפרצותו
הנזעמת של גורן.

גולדה לא חירש
את גולדמן
ראשי מיפלגת העבודה חזרו בהם מכוונתם להדיח
את הד״ר נחום גולדמן מנשיאות הקונגרס היהודי
העולמי, ולמנות במקומו לתפקיד זה את גולדה
מאיר. מעמדו של גולדמן כתפקיד זה התב

אחרי שהשיג הסבם פיצויים נוסף מגרמניה
לקורבנות הנאצים. נוכח הסיכויים, ה
קלושים
אומנם, להשגת הסכם־שילומים כלשהו עם
גרמניה המיזרחית, היה ברור שרק אישיות כמו
גולדמן מסוגלת לנהל משא־ומתן בנושא זה. לצורך
זה חייב גולדמן לשאת בתואר פורמאלי, ושלילת
תפקידו כנשיא הקונגרס היהודי היתד. עלולה לפגוע
בסיכויי המגעים המסובכים והעדינים בנושא זה.

החמרמרוח עד מיוויו
של חקווו
התמרמרות הובעה בחוגי עדות המיזרח בנגב נוכח
הכוונה למנות את שגריר ישראל באו״ם, יוסף
תקוע, כנשיא אוניברסיטת בן־גוריון בבאר־שבע. חוגים
בבאר־שבע וסביבתה מתארגנים כדי לתבוע מיש
מליאת
המועצה המקומית ברמת־השרץ עומדת
לאשר החודש הזמנת תוכנית להקמת קיריית־מישר־

!זמישטרה

חדד 3ח דוויווונוח
.ד!לן ירה מישטרתית מתנהלת כתל*
אביב, בדי לגלות את מקור ההדלפה
*::פ>!תזנאיפ כפרשה כי-טהונית, שבי-מק;!:
המישפט אפר את פידסומה.
את החקירה הזו. מנהל פגו-ניצג
שלמה רו&בוים, היועץ־המישנש׳ ד
ראש; מדוד התביעות של מישטדת
:מחה תל״אכיש

הדליף בדוד ׳,של אילן
•צרו ב
גידשנפבט, החשוד בבד שהציע יד
י! ,לפוצץ מכוניתהינר״
011

הקצין הכביד בבר חקר פקידים
^ 2^ 2 8פ מ ^יתת אי ס ^ו ר ^ ה ^

דים ומרכז־קניות, שייבנו על שטח חקלאי המשתרע
על פני אלף דונאם בגבול המערבי של המועצה המקומית
רמת־השרון, ליד כביש החוף לחיפה.

השטח המיועד נמצא כין עיר-המבו-
ניות לבין הרצליה. התוכנית היא למשוך
למקום מישרדים של הכרות גדולות, שאינן
מוצאות מקום למישרדיהן כתל-אכיב.

קולנוע חן
יפוצל לשלושה
הוועדה המקומית לבניין־ערים כתל-א-
ביב החלה לדון כבקשת כעלי קולנוע ״חן״
כתל-אכיב, לבנייה מחדש של פנים הבניין
בך שיהיו כתובו שלושה אולמות־קולנוע
כמקום אחד. על־פי התוכנית מתכוונים בעלי־ה־בניין
לחלק את האולם הגדול הקיים בו לשניים ול הוסיף
עוד אולם, להקרנת סירטי־אמנות, במרתף
שבו יהיו 150 מקומות־ישיבה.
על־פי התוכנית יהיו בשלושת האולמות 1458 כסאות
לעומת 1431 הקיימים כיום באולם הגדול האחד.
בדיון מוקדם בתוכנית סירבה הוועדה המחוזית ל-
בניין־ערים לאשרה, בגלל התנגדותה להרחבת ה פעילות
הציבורית באיזור כיכר דיזנגוף, העמוס ב-
לאו־הכי. כן תבעה הוועדה פיתרון לבעיות החנייה
של הקולנוע. בבקשה החדשה נכלל אישור, המבטיח
לבאי הקולנוע )1(15 מקומות חנייה בחניון הכיכר.

צד יש הרבה
בממולאים של •/ד

יותר.

בטעמים שונים ובשני גדלים
תות שדה, אננס,
פטל,ג־מייקה,תפוז,דובדבן

חג׳ לבע׳שון א׳ל 1ן/נזע 1ה פרג

מכתבים

״העולם הזה״ ,שבועון החדשות הישראלי. המערכת והמינהלה: תל־אביב,
רחוב גורמן ,3טלפון 243386־ .03 תא־דואר . 136 מען מברקי :
״עולמפרס״ .מודפס כ״דפום החדש״ בע״מ, תל־אכיב. רחוב בן*
אביגדור. הפצה :״גד״ כע״מ. גלופות :״צינקוגרפיה לספי כע״מ
העורף הראשי: אורי אכנרי. המוציא לאור: העולם הזה בע״מ.
איני יודע אם ברגע זה, כשאתה מחזיק את גיליון

העולם הזה בידך, אתה נותן את דעתך על כך שאתה
0קורא בעיתון־מצוייר, כיום, כשגם העיתונות היומית
אינה עוד מידבר של אותיות והיא גדושה בצילומים

ואיורים, האבחנה בין עיתון־חדשות לבין עיתודחד*

שוודמצוייר, כדוגמת העולם הזה, אינה מן הדברים הקלים.
ההבדל טמון בפונקציה שממלאת תמונה או סידרת תמונות בעיתון־מצוייר, ובמייוחד
בכתבות מצולמות. לתמונה לא נועד תפקיד של איור וקישוט בלבד. היא מהווה, בדרך
בלל, חלק בלתי־נפרד מהכתבה, משלימה וממחישה אותה.
בגיליון רגיל של העולם הזה מתפרסמים בין 75ל־ 80 צילומים. חלק מהם הוא
צילומי־חדשות של צלמי־עיתונות או של סוכנויות־החדשות. צילומים אחרים נבחרים
מתוך ארכיון־הצילומים של המערכת.
עבודתו של צלם־מערכת היא, במידה מסויימת, עבודה כסויית־טובה. לעיתים, לצורך

משר?א ידע

מח זה שרלמן )

בקשר לקטן במאמרו של אורי אבנרי,
״מיבצע מלכודת״ (העולס הזה ,)1949 שבו
התייחס לחלקו, כביכול, של מזכ״ל דד
הסתדרות, החבר ירוחם משל, במה שהוא
מכנה ״קשר להשתקת אל־ עד כשכל התפקידים
להשתקת
חברת־התעופה הלאומית
חולקו בין
שר־התחבורה, פז-
כ״ל ההסתדרות ן-
סמנכ״ל אל־ על, ש קיבלו
פקודות־מיב-
צע מפורטות.״
מאחר שהמאמר
הנ״ל נתפרסם כעשרה
ימים לאחר
ישיבת הוועד־הפו-
על, אני מרשה ל עצמי
להניח שאורי
אבנרי שמע, לפני
כתיבת המאמר, את הודעתו המוסמכת של
המזכ״ל מעל בימת הוועד־הסועל, כי הוא
עצמו — וכן אף אחד מנציגי ההסתדרות
המטפלים באל־ על — לא ידעו מראש,
ובוודאי שלא ״תיכננו קשר״ לשיתוק
אל־על.

במאמרו האחרון בסידוח ,״הג׳יראדי:
לתוך שטח ההריגה״ (העולם הזה ,)1949
מסיים מד עמידרור את המאמר במישפט:
״רק עתה, לאחר ניסיונותיו האחרוגים,
למד צה״ל בי גם בעניין זה, כברבים אחרים,
לא היתד, ,מקוריותו׳ אלא שגיאה
שרלטאנית, גלתי־מגוססת ובלתי-נסלחת.״
יגעתי ומצאתי במילון אנן־שושן :״שרלטן
— זזסר־אחריות ומצפון, גוכל, מתעתע,
מכשיל אחרים בידיעותיו או במומחיותו
המפוקפקות.״
אנא, מעט-נא במילים לועזיות, למען
הקוראים הממוצעים!
חיים טדלדבד, קריית־אתא

זאת, ויתירה מזו: אני, אישית, מודיעכם
על דיברתי שבעת שנלוויתי אל החבר
משל בסיורו בעיידת-הפיתוח אופקים שבנגב,
נודע לנו רק מהחדשות בשידורי־יש
ואל על הסיכסוך ועל האמצעים שעומדים
שד־התחבודה והנהלת אל־על לנ קוט
בתגובה על האטת העבודה של דד
תחזוקנים או, כפי שהם טענו ,״לעבוד
על־פי הספר.״
צר לי מאוד שאורי אבנרי, כחבר זז-
וועד־הפועל, המכבד את המוסד שהוא
מייצג בו את תנועתו, נתפס הפעם ל-
״אידיאה־פיקס,״ ולהנחה א-פריורי בדבר
אותו ״קשר,״ אף־על-פי שהמזכ״ל הבהיר,
כאמור, נקודה זו בפירוש בדבריו במליאת
הוועד־הפועל — ולעניות דעתי, שלא
במיקרה.

פילגש מיוחדת
מיספר הערות לכתבה ״אחד תשע שבע
חמש״ (העולם הזה.)1948 ,
הגוש האפרו־(רעב)־אסיאתי, הוא פילגש
מיוחדת במינה: מתמזמזת עם הגוש המיז-
רחי, הולכת למיטה עם הערבים, ודורשת
את האתנן מארצות־המערב.
וכשהמתת לא מגיע מייד בדואר-חוזר,
הם שואגים ״אימפריאליסטים,״ מה־גם ש-
האימפריות הן נחלת־העבר.
א. קופל, אנטוורפן, בלגיה

במח בוחגו?
אין ברירה — באבידותינו כוחנו!
רמי פיכמן, גבעתיים

חיילים מבקשיס
אנו חיילי יחידת ד.צ. ג ,2628/בנינו
במו־ידינו מועדון, ליחידתנו הממוקמת אישם.
ציידנו את המועדון בעצמנו
בכל מה שיכולנו, והיינו מודים מאוד
אם היה נמצא אדם או גוף שיוכלו לתרום
לנו שולחן פינג־פונג כדי שנוכל לבלות
לידו את שעות הפנאי שלנו.
חיילי יחידת ד.צ. ג ,2628/צה״ל

שמואל סולר,
דובו ההסתדחת, תל־אביב

1כו ח א 1רחית
וחובה מוסרית

הנשיא בהלוויית מהרשק
לפני ואזזוי
השגת תמונה בודדת אחת, עליו להשקיע שעות רבות של מעקב, התרוצצות, חיפושים
והמתנה. כדי לקרוא את החומר הכתוב יש להשקיע גם זמן. ספק אם יש קוראים
רבים הנותנים דידוחשבון לעצמם כיצד, באופן בלתי־מודע, הביאו אותם דווקא הצילומים
לקריאת כתבה מסויימת ואיך, גם כן בתהליך תת־הכרתי, השפיעה עליהם הבעתו של
אדם בצילום יותר מאשר נאמר עליו בטכסט שליווה אותה.
לבחירת התמונות-המיועדות לפירסום, לחיתוכן, לעריכתן ולעימודן בעמודי העיתון,
מוקדשות לפעמים שעות עבודה רבות יותר מאשר לאיסוף החומר וכתיבתו. צלמי-
המערכת יכולים לצאת לכיסוי אירוע מסויים, לצלם שם מאות צילומים, שרק בודדים
מהם — לפעמים תמונה אחת בלבד — יופיעו על דפי העיתון.
יש עדויות מסייעות רבות לגירסה שאירועים רבים בהם נראים צלמי־המערכת של
העולם הזה ומזוהים על־ידי הנוכחים, משפיעה עצם נוכחותם, בעקיפין, על האירוע.
שני מיקרים לקוחים מתוך עבודת צלמי-המערכת בשבוע שעבר. צלם־המערבת עידן
אגמון צילם את ישיבת־הפתיחה של ועידת תנועת החרות בחברון. כאשר פרצו מפגינים
אל האולם בו נערכה הוועידה ושיסעו את הנאומים בקריאות ״הברון לפלסטינים!״
מיהר עידן אל ההתקהלות שנוצרה סביבם. הוא הגיע לשם כאשר סדרנים ואנשי־מישטרה
פינו את המפגינים, לא בצורה הכי מנומסת. איש־ביטחון עצר אותו, מנע ממנו לצלם,
הזעיק את מפקדו. זה עיכב את עידן והטיח בפניו :״מה אתם חושבים לעצמכם 7
שתביימו פה הצגות?״
מעידן נמנע אומנם לצלם את פינוי המפגינים, אבל קרוב לוודאי שנוכחותו במקום
תרמה לעובדה שאלה פונו בשיטות קצת פחות אלימות, מאלה שבהן השתמשו לפינוי
מפגיני מוקד באותו יום בירושלים.
באותו יום צילמה צלמת־המערכת, אילנה בן־ארי, את הלווייתו של בני מהרשק.
היא החלה בצילומים בטכס־חזיכרון שנערך ברחבת הוועד־הפועל בתל־אביב. כאשר
הסתיים הטכס והארון נישא על כיתפי חבריו של בני אל מחוץ לרחבה, הגיע למקום גם
ח״כ משה דיין. הוא בא באיחור. הארון כבר נלקח. הוא עמד לחזור, כשהבחין בעדשת
מצלמתה של אילנה המופנית אליו. דיין השפיל ראשו וניצב דומם מול הרחבה הריקה.
בבית־הקברות של קיבוץ גבעת־השלושה, שם הוטמן ארונו של בני, צילמה אילנה
את צמרת המדינה שניצבה סביב הקבר הפתוח. בין
הנוכחים היה גם נשיא המדינה, אפריים קציר. עד לתחילת
טכס־האשכבה שוחח קציר בלבביות עם מכרים
וידידים שפגש במקום. לפתע הבחין הנשיא במצלמתה
של אילנה. החיוך נימחה מעל שפתיו. הוא הרצין.
מבט של תוגה כיסה את פניו (ראה תמונות).

מקבלים אנחנו את זכותו חבסי־סית
של האזרח לחופש הדיבור כערך
דמוקרטי מקודש. עם זאת, קראנו
למשפחות השכולות להפגנת מחאה
בשעת הרצאתו השנייח של ח״כ
משה דיין באוניברסיטת ״בר-אילן״.
עשינו זאת לאחר שעל פנייתנו בכתב
לרקטור צ. קדרי בנושא זח, לא
בא כל מענה.
נדהמנו לקרוא בעיתונים ציטוטים
מהרצאתו הראשונה של ח׳׳כ דיין,
בת עסק בין היתר בהערכות, שמכת-
מנע וגיוס מוקדם של המילואים, לא
היו משנים באופן משמעותי את מה לך
המלחמה.
להצדקת עמדתו זו, ערך ח״כ דיין
ספקולציות סטטיסטיות בדבר מיספר
האבידות של צח״ל בימי הלחימה
הראשונים.
בתגובה ספונטאנית על דברים כואבים
אלה, בנושא רגיש זה, נזעקנו
להפגין מחאה לקראת הרצאתו ה שנייה.
מבלי
להיות משפטנים, כאנשים מן
היישוב, אשר בעבר הלא-רחוק שמו
מיבטחם בשר״הביטחון ובהנהגת ה מדינה
דאז, והפקידו בידיהם גורל
הבנים ומדינת ישראל, לא נוכל ל שאת
דיון פומבי בנושא חאבידות,
על-ידי אישים שחיו מופקדים על
ביטחון ישראל והנהגת המדינה, ב תקופה
שקדמה לאסון יום הכיפו רים
— ובעיצומה של המלחמה. יהא
נושא זח לגביהם, בבחינת ״של נעליך
מעל רגליך ! ״
נראה לנו, שהמחדלים הנוראים
שקדמו למילחמת יום־הכיפורים ו נמשכו
בימים הראשונים של המיל-
חמה, הולכים ומיטשטשים ונשכחים.
זכותנו האזרחית — וחובתנו המו-

דיין כ״כר־אילן״
ספקולציות סטסיסטיות
סרית, להתריע באוזני העם בישראל,
על תופעות חמורות והרסניות אלה.
כוונתנו היתה למקד מחאה, ולמנוע
הטיית אוזן, למי שאמר לפני
מילחמת יום הכיפורים :״בעשר ה שנים
הקרובות ישארו גבולות ישראל
קפואים בקוויהם הנוכחיים, אף
לא תתחולל מילחמח גדולה נוספת
(״מעריב״ .)24.7.73
רגישותנו ודאגתנו למתרחש בישראל,
מנחים אותנו במעשינו, כאזרחי
המדינה שביטחונה, עתידה ומוסריו-
תה יקרים לנו, תובעים אנו שיוקם,
ללא דיחוי נוסף, גוף שיפוטי בעל
סמכות רחבה, לחקור ולפסוק מי הם
ומה חלקם של האחראיים בדרג המדיני
והביטחוני להידרדרות הממושכת,
שגרמה למחדלי מילחמת יום־
הכיפורים.
אנחנו סבורים כי מן הראוי חיה
שאנשים שהיו אחראיים להנהגת המדינה
ולשמירת ביטחונה לפני מיל•
חמת יוס-חכיפורים, יפרשו מהחיים
חציבוריים לאחר מה שקרה.
אנו משוכנעים שהדבר חיוני ודחוף
לשם מניעת הישנות מחדלים בעתיד,
לטיהור האווירה במדינה, למניעת ה תסכול
ולחיזוק רוח העם.

קבוצת מישפחות שכולות
ממילחמת יום־חכיפורים,
וזל־אביב

מכתבים
קד וגורד בלונדון
אנו !ימנים עם קוראיו מנאמנים של
הטור רזזל המוחלת, כי הסקרנות אוכלת
כנו לגלות מי עשה מה עם מי ואיך.
אבל אספקט אחד גו מעורר גנז כעס
ככל פעם.
תמיד כותבים ש־א ,״דונמניודצמרת
לשעבר״ ,״שורפת״ את לונדון או ״מפוצצת״
איזו חנות מפורסמת או משהו מה.
סופרלאטיבים, מילא! אבל ההגזמות ג ד
ראיות׳ ועלולות ליצור רושם אצל שובני
קפטריות מסויימות, שאותה א רק הגיעה
ללונדון וכבר כל לונדון מתהפכת.
המציאות שונה .״דוגמניות־צמרת״ ד
״זמרות מפורסמות״ עובדות כאן כשומרות
באל־ על ומחטטות במיזוודות, ואחרות
עובדות בכל מיני מיסעדות כמלצ־דיות,
ומדי־פעם עושות איזו וזאלטורר.
קטנה בעזרת תנועה זו או אחרת, המנסה
לעזור לאומללות.
יש תור עצום של בחורות לעבודה בשגרירות
או באל־על או במישרד־התיירות
הישראלי או ברקס־וואוס (מרכז־העצבים
של הקהילה היהודית) .רובן מוצאות את
עצמן לבסוף עובדות כאדפר אצל מיש-
פחות יהודיות המשלמות להן 6שטרלינג
לשבוע ומתנהגות אליהן כשפחות. המעסות
המאושרות הזוכות לרישיון־עבודה
מגלות שיש הגבלה על משך השהות,
ושהחיים בלונדון הנהדרת יכולים להיות
בודדים מאוד־מאודו
תמיד יש סכנה שההתלהבות הפרובינציאלית
שסיפורים מסוג זה מעוררים ב־בתל-אביב
הקטנה, יגרמו לילדות וילדים
לחלום על דברים שאינם, בעצם, אלא
סתם רכילות.
דוגמות, בבקשה: זאת שהתחתנה עם
איזה מוכר בחנות שמאטעס, שאצל רחל
המוחלת הפך משום־-מה למנהל בוטיק
בחוב קרנבי המפורסם. או, אגב, איפה
בדיוק הבוטיק של פנינה גולן (רוזנבלום)
בסלפוידג׳ס? !חיפשנו שעות, ולא שמעו
עליה שם.,.
ציפי ונתן רונן, לונדון

החקלאות

עקרת הבית !
המבצע להוזלת מוצר• החקלאות נמשך.
להלן לוח ׳המחירים !המוסכם ל־ 24.1.1975 — 19.1.1975 במסגרת ההוזלות בחנויות השרשרת של
הסופרסל והסופרמקט של בית הקואופרציה הצרכנית וחנויות פרטיות שהצטרפו למבצע.

לצרכן: ל״י לק״ג

עגבניות משובחות
מלפפונים -ארוך (הולנדי)
בצל (בית אלפא)

בצל ארוז
תפו״אד בתפזורת
תפו׳׳אד (אריזה 2ק״ג)

תפו״אד סתוי חצילים גזר צנון כרובית
פלפל קליפורני
אגסים ספדוגה 5.5
אגסים ספדונה 5
גרנד אלכסנדר מובחר 7

התג״ך עדיין אקטואלי
אין ספק שספר־הספרים משקף את מציאות
ימינו, למרות שנכתב לפגי מאות
בשנים. הוכחות? בבקשה.
״שריד סוררים וחברי גנבים, כולו אוהב
שוחד ורודף שלמונים״ (ישעיהו א— )23 /
בן־ציון, רכטר, רוזנבאום, צור ועוד כאלה
שיתגלו במשך הזמן.
״הוי משכימי בבוקר שיכר ירדופו, מאח רי
בנשף יין ידליקם, והיה כינור ונבל
וחליל מ ש תיהם ישעיהו ה׳— )11 ,
נשף הסילווסטר בהילטון (הידוק-התגורה,
מה ז).
״שנאו בשער מוכיח, ודובר תמים יתעבו״
(עמום ה 10 השינאה למקורבים
לשילטון, ולשבועון העולס הזה.
נוכח מציאות זו ואדישות הציבור כלפיה,
לא נותר אלא לומר :״כי אוויל עמי...
בנים סכלים חמה ולא נבונים המה״ (יר מיהו

דוד הדר, ירושלים

האינטלקט של ״שינוי״
כתבתכם (חעולם הזה )1049 על איחוד
תנועות שינוי ור״צ היתד, בלתי־מדוייקת.
׳מניין לכם שבר״צ אין אינטלקטואלים?
הרי ברשימת המועמדים שלה מופיעים:
ד״ר בועז מואב — מרצה באוניברסיטת
תל־אביב; גב׳ מרשה פרידמן — מרצד,
באוניברסיטת היפה! אל״מ (מיל ).רם רון
— מישפטן, לשעבר מפקד הגדנ״ע ו-
ניספח צה״ל בארד,״ב: ד״ר דינה גורן
— מרצד, באוניברסיטה העברית! פרופסור
יצחק כצנלסון — ראש המכון למתימטיקה
באוניברסיטה העברית! פרופסור משד,
היל -מרצה בטכנון.
אלה, יחד עם שולמית אלוני ועוד עש רות
פעילים אחרים, הם שהקימו את ר״צ.
אשר לאינטלקטואלים ולמנהיגים של
שינוי, אלה הם: ד״ר אמנון רובינשטיין
(האם כבד הוכיח עצמו?)! ד״ר יהונתן
שפירא! עורך-הדין !מרדכי וישוצקי! עו-
דדה,דיו צבי מיתר, ועוד.
האם זוהי קבוצת מנהיגים המסוגלת
להתחרות בצוות המגובש של ד״צ? אנו
מצפים מאורי אבנרי למידה רבד, יותר
של אובייקטיביות.
א. גיל, תל־אביב

1.75
3.00
1.75
1.85
1.40
1.80
2.19
3.00
1.30
1.00
1.25
2.80

גרנד אלכנדר 6.5
גרנד אלכסנדר 6.0
דלישם זהוב 6.0
הלישם ז חו ב ( 6.5ירושלים פרי הר)
דלישס זהוב 7

3.15
2.50
3.65
3.25
2.90
4.10
4.55
4.55

ב נ נו ת

3.20
תפוזים אשכוליות
לימונים

1.25
1.30
2.10
כסיף כקל ה 150—250 גרם
כקל ח (משקל הדג באריזה לא פחות
8־ 250 גרם ליחידה)
ב קל ה פרוס אחיד (עשוי מדגים
שמשקלם בין — 200ל־ 330 גרם)
כ קל ה פדום אחיד (עשוי מדגים
•שמשקלם לא פחות מ־ 360 גרם)

עו פו ת

7.50
7.50
8.80

תנועוף, טנא עוף, עוף מיוחד מעולה
פטם צעיר מוכן לבישול
רכעי חודיות מולו לבישול

8.00

הודיות שלמות
שוקיים וירכיים -הודיות

10.00
10.00
תמרים תמרים יכשים
שקדים שלנו
שקדים כרשת
פירות צימוקי* יבשים פקאן דלמאס שקיות רשת
שקיות ואקום

שונו ת

6.50
6.50

200 גרם
500 גרם
100 גרם
250 גרם
100 גרם
400 גרם
100 גרם

9.50
8.56

1.77
4.40
3.05
3.85
1.30
5.70
3.30

משרד החקלאות

מכתבים
אין סמכות בחי6ח

ענ שיו הזמן
עבשיו הזמן והשתמש
בתחבווה הציבזוית !

1/ש1ז לך חשבון פשוט:
השימוש במכוניתך הפרטית
הנו ״תענוג״ יקר מדי.
מחיר הדלק, מחיר החלפים,
הצפיפות והסיכונים בכבישים,
כל אלה נחסכים ממך
בתחבורה הציבורית.
אגד מעמיד לרשותך
אוטובוסים במשך כל שעות
היום לכל מקום בארץ.

השן נסו,שנביוו 1011

ע באגד ־י

קראתי את מאמרכם על רצח החתולים
בחיפה (העולם הזה ,)1948 ונזדעזעתי ל שמע
הדברים. כיצד יכולים מפקחים מ טעם
העירייה לקחת חתולים ולהרגם, בזמן
שילדים, שמגדלים אותן חיות מתחננים
ומבקשים לא להרוג אותן כי הן
חיות־בית ז
גם אני מגדלת חתולה, ואינני יודעת
מה הייתי עושה אם הייתי רואה מפקח
לוקח את החתולה ואינו שומע לדברי
שהחתולה היא שלי.
האם אין סמכות בעיריית חיפה שתמנע
דברים מכוערים כאלה?
נורית פלדמן, חיפה
קראתי בגיליונכם (העולם הזה <1948
על רצח החתולים בחיפה, והזדעזעתי. אני
לא אוהב חתולים באופן מיוחד, ובכל-זאת
נדהמתי כשעברתי באחד מרחובות חיפה,
וראיתי את אנשי העירייה בפעולה.
האס אין צורך להפסיק התנהגות ברברית
זו כלפי בעלי-חיים מסכנים?
אבי גילעד, חיפה

מחיר הפנייה לאנמץ
נדהמתי לקרוא (העולם הזה )1948שפניתי
למר אגמון בז* שיראיין אותי כתגובה
לדבריו של מר בן־אמוץ. האמת
היא שאכן פניתי למר אגמון, אך עשיתי
זאת מפני שאני איש־תיאטרון ואני מוכרח
להודיע על קיומי, ואף פעם לא זילזלתי
בעוצמתם של כלי־התיקשזרת.
ברצוני להודיע שדבריו של מר דן
בן־אמוץ מעולם לא הרגיזו אותי ולא
עוררו את חמתי. להיפך, את ח בן־אמוץ
אני מכיר מזה שנים ולדעתי, לאחר מיל-
חמת ששת־הימים, בניגוד לרבים מבני-
דורו, נקט עמדה אמיצה, וידוע לי שעקב
התנגדותו לאורגיית הניצחון שילם מחיר
יקר, והרבה מקומות רישמיים נסגרו
בפניו.
לבסוף ברצוני להדגיש שלי, באופן אישי,
חשוב להימצא כרגע בארץ, אך לא
מפני שאינני כומר, ממיף, איש חב״ד או
אוהד את גוש־אמונים. אני פשוט סבור
שכל בן־אדם רשאי לחיות איפה שהוא
רוצה ולנסוע לאן שהוא רוצה.
יוסף מונדי, תל: אביב

טעות גרוגר
אולי לא שמתם לב, אבל התמונה שהכנסתם,
כביכול, של דובר־הטלוויזיה ארי

פ רו בו ק צי ה
שלמ?-
תיאטרון מ חו ל וננ ב ל
בית ־ ספרלמ חו ל
לגילאי 23 — 15 ,

הרשמה ומבחנים מתקיימים
ביום ראשון 26.1.75 בשעה 6.00 אחה״צ
בסטודיו ״ ענבל ״ ,רה׳ יפת , 13 יפו ( קו מהג׳)
בדבר פרטים נא לפנות למשרד
תיאטרון ״ענבל״ ,ת״א, רחוב ארלוזורוב ,74
טלפון 237344

תן טרמפלחייל !

אינני נימנה עם אלה שמכחישים כי
העולם הזה עולה על שולחנם. רבים מהדברים
המתפרסמים בעיתון אינם לרוחי
ואינם עולים בקנה אחד עם תפיסת־עו־למי,
אולם ברי לי שזכות זו הינד, הדדית
לעיתון ולי. יחד עם זה, בעניין כה רגיש
•(פרובוקציה בחיפה, העולם הזה 947־,)1
צר לי שהעולם הזה, הטוען והמטיף לחקר
האמת הצרופה, עשה מלאכתו קלה, ויצא
שכרו בהפסדו.
כל מי שחושב שעלה בידי אלי תבור
וצלמו להביא את האמת בפני קוראיו —
שוגה בטעות מרה.
אינני מתווכח עם הסטודנטים הערביים
על דיעותיהם בעניין פלסטין. זכותי לא
להסכים עימם. יחד עם זאת, בהיתממותם
המתחסדת בפני עיתונאים, אין הם תור מים
לשיתוף־פעולה יהודי-ערבי בקמפוס
— שיחוף־פעולה שאותו הם מעלים על נס
בראש ״פעולותיהם.״
עיתונאים פוקדים את הקמפוס בימי
סערה, אולם בימים כתיקונם הם מדירים
רגלם ממנו כאילו שורצת בו מגיפה. אולם
אנו, הסטודנטים, נשארים בקמפוס, והדברים
שנאמרו אינם יכולים להישכח.
לא נכחתי ברב-השיח שאורגן על-ידי
הסטודנטים הערביים, ולכן איני יכול לתת
עדות־ראייה האם היו בו מחיאות־כפיים
לאש״ף או לאו. אולם שונים פני הדברים
לגבי ביקורו של שר־החינוד, מר אהרון
ידלין. במיפגש זה, שהתנהל בהנחייתי, הוק-

ואינן מוסיפות להנאה רגועה, לידע, תרבות
ואינטלקט, אלא מספקות את המא־זוכיזם
והרישעדת שבאדם.
אף־על־פי שיש הרבה שונאים למוסיקה
הקלאסית, דעתי היא שלפחות פעם בשבוע
חובה לתת בטלוויזיה קונצרט טוב, להוסיף
סרט גם ביום שני, והרבה בידור
ישראלי. אמנינו נהדרים•
ש. כן־שמואד, כרמיאל

רפט? את הפרסים;

דוכר אכנר
הפעם זה הוא
אבנר, אינה שלו. אולי תתקנו את הטעות?
רם נוי, ירושלים
!• דיוקנו של הדובר אבנר — ראה
גלופה.

להזדעזע — ולישון בשקט
כשראיתי בעיתון לפני כחודשיים תצפית
שלכם אודות ״גילויים על שר־השיכון אברהם
עופר — שגובלים בשערורייה ואשר
יזעזעו את הציבור״ — ממש נחרדתי. ב־עיקבות
כך פניתי לכמה מידידי, שהם
ממקורבי השר, והללו הרגיעו אותי בטענה
:״אם קראת את הסנסציה הסקופית הזאת
בשבועון העולם הזה, אזי את יכולה
לישון בשקט.״
מאז אותו שבוע אני שבה ומעיינת ב־העולם
הזה וגיליתי, ברוך השם, שחברי
צדקו. כל ה״שערוריות״ אכן נולדות וגוועות
בתוך העולם הזה — וטוב שכך.
חדווה עליאם, ירושלים

קוגצרט במקום ״קוממבו״
הכתבה ״סגן קולומבו אייו עונה״ (העולם
הזה ,)1947 האם היא בדיחה, או
שהתכוונתם ברצינות שקולומבו, מק־לאוד,
מקמילן ודומיהם הם׳ אבידה אינטלקטואלית?
התוכניות
הללו, לדעתי, אינן מעניינות
דש חלק גדול מהזמן לשאלות שעוררו
הסטודנטים הערביים בבעיות שונות, ובכלל
זה פיטורי מורים בשל התערבות הש.ב.
השאלות הוקראו על-ידי, ואף נתתי
זכות שאלה בעל־פה למיספר סטודנטים
ערביים באותו הקשר. לשאלות אלה (בשל
האקטואליה) הצמדתי שתי שאלות שהופנו
אלי בכתב על־ידי סטודנטים יהודיים
שנוכחו במקום, ששאלו האם יש מקום
באוניברסיטה יהודית לסטודנטים ערביים
הנהנים מסיבסוד לימודיהם על-ידי מט־שלת־ישראל
והמביעים תמיכה באש״ף.
סוגייה זו, של הש.ב. ואש״ף, גזלה

סטודנט מחור
פעילות — אפס

נוהג נפסד אימצנו לנו, משל היינו
מדינה עשירה שמשאבים ללא־גבול לרשותה.
המדובר בהכרזה מטעם מישרד ראש-
הממשלה, להגיש בקשות לפרס היצירה,
המסתכם בעשרות אלפי לירות ומאפשר
למקבלו לחיות שנה ללא עבודה. הפרם
הזה אינו אלא הזדמנות למקבל — המבקש
אותו. בעצמו — לחיות שנה על חשבון
הציבור !
ה״יוצר״ הזוכה בפרס אינו מתחייב אפילו
להגיש כל עבודה סיפרותית כתמורה.
התחייבותו היחידה: לא לעבוד בכל עבודה
מכניסה במשך השנה הזו. אך לפי מיטב
ידיעתי לא עמדו מקבלי הפרסים בשנים
שחלפו בתנאי זה. ידוע לי על רכישת
מכונית בכספי הפרס, ועל נסיעה מישפח־תית
לחו״ל.
חשיבותם של הפרסים ושל האישים שעל
שמם הם קרויים, במקומה מונחת — אבל
הבעיות העומדות בפנינו היום הן מעל
ומעבר לכל אלה.
חנה חמלת, תל־אביב

ביזסוז בסדר!
בדק מעסיק פועלים העובדים תחת קבלן-
חוץ, אשר מחבלים בחלקי־מטוסים וכסחו־רות
המיובאות מחו״ל. הם עושים זאת
בהסתר, כנקמה על כך שמעבידים אותם
קשה.
;אפשר גט להתריע על הביזבוז העצום
שם, למשל ,׳בכוסות החד־פעמיות שאפשר
להחליפן בכוסות־פלסטיק הניתנות לשטי פה.
או על הביזבוז המדהים של נייר
לניגוב ידיים: כל פועל -משתמש לניגוב
ידיו לאחר רחיצתן ב־ 10 מטרים נייר
לפחות. דבק־בד (מסקינג־טיים) מחולק בבדק
לכל דיכפין, בכמויות עצומות, ואין
שיעור למחירו.
פועלים רבים ״מסלקים״ איתם לבתיהם
גלילי נייר־טואלט, דבק־בד, מברגים וכן
כלי־עבודה עדינים ויקרים.
קורא, לוד
כמחצית מזמן הפגישה המשותפת. אולם
הסטודנטים הערביים לא הירפו, והמשיכו
להמטיר על השר קריאות־ביניים ושאלות
פרובוקטיביות נוספות.
מכיוון שהמיפגש לא הוקדש ליחסי הסטודנטים
הערביים והש.ב. בלבד, הפניתי
את תשומת־ליבם של הסטודנטים הערביים,
כי נותרו שואלים רבים המבקשים תשובות
מהשר. ואז, כאילו ניתן אות, קמו
הסטודנטים הערביים ופינו את האולם
.בהפגנתיות.
סטודנטים יהודיים שקמו, התנצלו כי
אצר, להם דרכם לשיעור. איש מהסטודנטים
הערביים לא טרח לציין מדוע הוא
עוזב את האולם. בכרוז שפירסמו ד,סטר
דנטים הערביים הם מציינים כי מיהרו
לפגישה בבית־הגפן. אולם טגריד אבד
רחמה לא התביישה לומר בראיון טלוויזיוני,
כי קמה משום שתשובות השר היו
תמימות. האם זו אינה הפגנה?
איש באגודת־הסטודנטים אינו חושש מהתארגנות
הסטודנטים הערביים. במיסגרת
האגודה קיימת פונקציה של רכז לעניינים
ערביים. לתפקיד זה נבחר, לפני כשנה,
ע׳סאם מחול, שהופיע בעיתונכס עם הכפייה
האדומה המפורסמת שלו. כדאי גם
לדעת שאותו ע׳סאם, הדואג כל־כך לסטודנט
הערבי, לא טרח להופיע. במישרדי
האגודה במשך חמשת החודשים שבהם אני
מכהן כיו״ר האגודה, ולנקוף אצבע לטובת
הסטודנט הערבי.
פניתי אל הוועד הערבי עוד לפני הסערה,
וביקשתי להגיש הצעות לתוכניות
משותפות בחסות האגודה ובמימונה, ולא
נעניתי. נראה שקיים מי שמפיק תועלת
אישית מהיעדר ההידברות והסלט ת האיבה.
חבל רק שבתמימות, או בכוונה תחילח,
ליביתם את האש עוד יותר.
משה שגיר, יו״ר אגודת הסטודנטים,
אוניברסיטת חיפה

קצר
ו צ מו ד
־40/ו ריבית שנתית מצטברת
ריבית ססו הצמדה

של היזח למדד.
|לכופקידים ל$0-חודש!
התכנית היחידה
הנותנת ברירת הצמדה
נבר לאחו 24ח1דש

הבנק הבינלאומי
הראשון לישראל בע־יס
סניף ראשי: שד׳ רוטשילד 39ת״א, טל 293251 .

חצי מליון ל״י
יכולות בודאי להשפיע על תקציבן־,

*2סיז

האם 6ל״י יכולות?...
יש לך וודאי תכנית מפורטת כיצד לנצל סכום של
חצי מיליון לירות. מה דעתך על ״השקעה״ של שש לירות,
הפותחת בפניך אפשרות להגיע לחצי מליון?

מפעל הפיס -לשיפור איכות החיים

חיילי ם
מיב צ ע מיוחד ל
כל חייל שי ח תו ם בחוד ש ינו אר מ מי על
,,העול הזה״
יקבל השה שר 40 אחו?
השבועון יישלח רק לדואר צבאי

איך שיחק הפטריארך היחני
בסרט של מלן
0ראש עיריית תל-אביב,
שלמה (״צ׳יצ לוהט, נוהג
לשרת במיסגרת תפקידו במיש-
מר האזרחי ברחוב דיזנגוף.
ביום השישי האחרון, בעת
שהיה על מישמרתו בחברת
סגנו, דויד שיפמן, פגשה
בהם העיתונאית כינה ברזל,
ששאלה בליגלוג :״מה אתה
עושה פה? הרי התמונה שלד
בשומר במישמר האזרחי כבר
התפרסמה בעיתונים !״ השיב
לה צ׳יצ׳ מניה־וביה :״באתי
לצוד חתיכות בשביל עיריית
תל־אביב !״
׳ 0ראש

העדה

מיוונית-

אורתודוכסית בישראל, הפט
ריאיד בגדיי, טוס, לא העלה

בדעתו, בעת שניצח על סקס־התפילה
בכנסיית דימולד בבית-
לחם, כי היפהפיח לבושת מעיל-
הכבשים שלצידו אינה אלא
השחקנית הישראלית יתה
אליאן, וכי הוא עצמו משמש
בניצב בסרטו של מנחם גולן,
יהלומים. מנחם נולן ניצל את
תהלוכת־המולד של בני העדה
היווניודאורתודוכסית לצילומי
אחת הסצינות בסירטו. בין
השאר שימשו כניצבים, באותה
סצינה, גם ראש עיריית־ירו־שלים,
טדי קיללן, מפקד
יהודה ושומרון, תת־אלוף אדיח
שליו, הקונסול חיתני
בישראל, וראש־עיריית בית-
לחם.
0בשיחה שהתנהלה בין
הרמטכ״ל, ,מוטה גור, לבין
שלושה חיילים מחיילות שונים
בצה״ל, שאל אחד החיילים,
רב״ט עדי דורון מיחידת
תותחנים בצפון, מדוע אין
מכוניות צבאיות, ובתוכן קצינים,
עוצרות לחיילים הממתינים
לטרמפים. בדיברי תשובתו אמר
הרמטכ״ל, כי אחת הסיבות חיא
שלמכונית הכרמל בח משתמשים
הקצינים הזוטרים בצה״ל
שתי דלתות, ובל אימת שקצין
עוצר. לחייל, עליו לקום ולאפשר
לחייל להיכנס למושב
האחורי, והדבר גורם טיחחד,
רבה לקצין. צה״ל שוקל, לדברי
הרמטכ״ל, קניית רכב חדש
שבו ארבע דלתות, על־מנת
למנוע מהקצינים את הטירחה.

קינח שר־הבריאות ויקטור שבטוב
את אפו לעיתים תכופות.
לשאלת אחד י האנשים, מדוע
אינו הולך לרופא, השיב השר :
״כשביקשתי מרופאי תרופה לנזלת,
השיב לי: אם תהיה לך
דלקת ריאות, אוכל לרפא
אותך, אבל לנזלת עדיין לא
המציאו תרופה.״
0בעת שהתקיים בכנסת
הוויכוח על שתי ההצעות ל־סדר־היום
להתרת ההפלות, ניגש
קציו־הכנסת, יצחק בנגל,
אל אחד העיתונאים ולחש
באוזנו :״חבל שלא חוקקו את
חוק־ההפלות לפני שנולדת. אז
אולי חיה לכולנו קצת שקט.״
׳ 0באותו ויכוח, שהתנהל
באווירה בלתי-תרבותית ביותר,
כשהח״כים צורחים אחד על
השני, הציע שר־הבריאות להעביר
את ההצעות לוועדת
השירותים הציבוריים. משנע-
דכה הצבעה, הפתיע ח״כ א לישע
שיינמן מן המסד״ל,
כשהיה הח״כ היחידי ממיפלגתו
שנמנע מהצבעה. מסתבר בי
הח״ב ניצל תכסיס פרלמנטרי,
כדי להבטיח לעצמו את זבות•
הדיבור להנמקת ההימנעות מהצבעה
— זכות שאינה ניחנת
למי שמצביע בעד או נגד.
כשנשאל עיתונאי הצופה
חיים פיקרש כיצד הוא
מגדיר את עצמו, השיב :״חמור
בין שתי ערימות־חציר, שאינו
יודע מאיזו עריפה להתחיל
לאכול, וסופו שימות.״ כוונתו
חיתח למצבו המייוחד, במשרתם
של שני אדונים, שבן
בתוקף היותו כתב היומון
הצופה, השייך למפד״ל, הוא
צריך לספור את מיספר השד
רות כשהוא כותב על סגן
ראש־עיריית תל־אביב, חיים
בפיק, היושב בקואליציה, ועל
אברהם בוייאר, היושב ב אנשים אופוזיציה.
המפד״ל התפרקה
בעירייה בזמן הבחירות.
0במסיבה שנערכה לרגל
הופעת המהדורה החמישית של
סיפרו התבוסתן, סיפר המשורר
יונח (״יבי״) בן־יחודח, בין
השאר, על כל אותם אנשים
שבמשך שנים גידפו אותו ואיימו
עליו .״הצרה היחידה
היא,״ אמר יבי ,״שאותם אנשים
נשארו תמיד אלמונים.״ בטוב

11 ]^ 1ערך מסיבה מאולתרת לכבוד יום־הולדתו
*1 1 1 1 1יי ייי 1ה 3<-ב״גלי צה״ל״ ,הציג בהזדמנות זו
את המנצח החדש שלו, ז׳ראר ברנרד, עולה חדש מצרפת, שהת־פרסם
כמעבד המוזיקלי של הסרטים ״זאד״ ו״יצאנית הצמרת״.
אביו, ריימונד ברנרד, מנצח מזה 17 שנח על תיזמורתם של הזמ־רים
סרז׳ רג׳יאני וז׳ילבר בקו, ואילו אמו, ריימונד מוסקוביץ, חיתח
חמורח-לפסנתר של המוזיקאי מישל לגראן. בעיצומה של מסיבת
יום־חהולדת הגיעה הפתעה, בצורת ארוחה סינית, אותה שלח
ידידו של גאון, האמרגן אברהם (״פשנל״) דשא, כטכסיס-פירסומת
למיסעדה הסינית החדשה שפתח. יהורם האכיל את במרד, בשעה
שזה המשיך בנגינה. משמאל בתמונה: עורך־התוכניות יואל ריפל.

י לשאלה של חייל אחר,
סמל עודד אברהימי מחיל-
החימוש, אם יש הצדקה לעובדה
שכמה יחידות צה״ל חזרו ל-
שעות-עבודה רגילות, בעוד
שהשאר עובדות שעות נוספות,
השיב הרמטכ״ל כי למעשה
אין שיוויון מלא בצה״ל, כשם
שאין שיווית מלא בשום מקום.
״בצבא צריך להסתכל על אלה
העושים יותר, ולא על אלד,
העושים פחות, וכמו שאני
רואה את החיים, אלה העושים
יותר נהנים יותר.״
1בראש נציגות אירגוני-
הנשים, שביקרו בשבוע שעבר
בכנסת, היתה יו״ר אירגון-
הגג של מועצת הנשים, פנינה
!הרצדג, אלמנתו של יעקב
הרצוג, מי שהיה מנכ״ל מיש-
רד ראש־הממשלה. בעת שהמתינו
הנשים לשר־הבריאות,
זיקטזד שם־טוב, שהתאחד
בגלל הלווייתו של בני מהר־שק,
נשאלה פנינה הרצוג
על־ידי אחת העובדות בלישכת
השר, מה ממריץ אותה להיות
הברה באירגון־נשים. השיבה
פנינה הרצוג, שתפקידה הוא
ייצוגי בילבד :״למה את שואלת
אותי? אני מעולם לא הייתי
חברה באירגון־נשים.״
י בשעת הרצאתו בפני
חברי מועדון ליונס בירושלים

וחל ביגור

ליבו ביין הזמין יבי את כל
מאיימיו לשתות איתו עראק
זחלאווי, בתנאי שיזהו את
עצמם.
0מישחק הכדורגל, בו
ניצחה ניבחרת ישראל את
ניבחרת ארצות־הברית בתוצאה
,0:1התקיים בעיירה הצפונית
בית־שאן. עם תום המישחק
נערכה קבלת-פנים לשחקנים
האמריקאיים והישראליים, ובה

המהנדסת הצעירה 30 ניצלה את ה ימים
החמים, שפקדו לאחרונה את הארץ,
כדי להשלים את בית־חעץ שהיא בונה במו ידיח, יחד
עם בעלח, יובל, בחרצלייח״פיתוח. רחל ויובל, הבונים את ביתם
מזה ארבע שנים, כשחם עושים כל דבר בעצמם מבלי להיעזר
בפועלים או בקבלו, התחילו לאחרונה לארח אנשים בביתם ההולך
ונשלם. תוך כדי בנייתו הירבו השניים לבקר בפינלנד, כדי
לרכוש חלקי־עץ נוספים ואביזרים פנימיים. את עיסקות הקנייה
ניהלו עם הנוגעים בדבר כשחם ישובים עירומים בחברת מארחיהם
חפיניים, בסאונה משותפת, ודנים בצורת הבית ובתוכנו.

גילח דובר ההתאחדות לכדורגל,
יעקב אראל, לאמריקאים
שחם נמצאים בקירבת הגבול.
פניהם של האמריקאים חוורו.
הם דרשו לזרז את קבלת-
הפנים ולשוב לתל-אביב.
0הולך לו לסופר הצעיר
ארוד-השיער, ארנון הדר.
סיפרו השני, שניים, שנכתב על
רקע מילחמת יום-הכים ורים,
ושיצא לאור לפני חודש, נמכר
בהצלחה. אבל לא זה מה שהפתיע
את הסופר. הפתיעה אותו
הפנייה שקיבל השבוע מחברת־הפקות
אמריקאית ידועה. המסיקים
ביקשו ממנו לקפוץ אליהם
לארצות־הברית, כדי לנהל
משא־ומתן לרכישת זכויות ההסרטה
של הספר. כדי להיות
מובן, מסר ארנון את הספר
לתירגום לאנגלית.
0במה ריגעי־מתח עברו
השבוע על נערת החן של יש ראל
לשנת ,1974 גו רי ת בר.
היה זה כאשר השתתפה במיבצע
שערכה חברת יצהר בחיפה.
נורית הוסעח על־גבי טנדר,
שעליו הוצבה קופסת-ענק של
אבקת כביסה, חילקה מתוכה
לעוברים ושבים כשי חיילים
מפלסטיק. קהל רב התאסף
סביב הטנדר. מלח זר, מאחת
האוניות שעגנו בנמל, עבר
במקום, ראה את ההתקהלות,
דימה לעצמו שנורית בסכנה,
החל דוחף את המתקהלים
והתקדם לעברה. הוא שלף
אותה בזרועותיו והתרחק מהמקום
במהירות. רק אחרי שלקח
טווח־ביטחון הוריד אותה, ואז
הסתברה לו טעותו. כפיצוי
הוא הזמין את נורית לבקר
יעל סיפון אונייתו.

כלא

למה כלא? 6
פעם, בתקופה שלאחר ששת״הימים ושלפני יום־הכי-
פורים, רעיתי לכתוב מחזה על תחלין חפירתם של
קבוצת אנשים מאסירים לסוהרים ; על איך הפכנו אנח־צו,
היהודים, מנרדפים־אסירים (שיא הרדיפה — טבח
ששת המיליונים) לרודפים־אסירים (בעיקבות כיבוש
״השטחים״ במילחמת ששת״הימים).
בדרן לכתיבת המחזה יצאתי מן ההנחה שאם
נחלק שטח סגור על״ידי גדר־תיל, לא ברור כלל וכלל
מיהו הסוחר ומיהו האסיר במצב, אלא אם נגדיר
בבירור את המצב, וגם אז המצב לא ברור.
לכן רציתי שאולם ההצגה ייראה כך__ :

ומתון הסתכלות בשירטוט הלכו וגאו בי רעיונות
והברקות וקישורים והשלכות, אלא שבמקום מחזה
הצלחתי, כרגיל, להוסיף עוד תיק של רעיונות לערי׳
מת התיקים שלי.
על כריכת התיק כתבתי את שם חמחזח —
״כלא 6״ .למה 1כי הסיטואציה היא של כלא
ולמיספר 6יש משמעות, כמו שכבר הבנתם (אם
הייתי מוציא אלבום, במקום לכתוב מחזה, היו ודאי
קוראים לו ״מששת המיליונים לששת הימים — סי פורו
של עם״).
אגב, לאלה שכבר מתרגזים, אני רוצה להודיע שנכון,
לא רק היהודים הפכו מאסירים לסוחרים וכו׳ וכו׳.
וגם נכון שאנשים כפרטים, בכדי להגיע לאושר, מדכאים
אחרים (אבל את השטח חזה אני משאיר, תוך הסרת
הכובע, לחנון לוין, שיכול כמובן לדרוך עליו, אם זה מה
שיעשה אותו מאושר) ושכל מיני עמים, בכדי להגיע לעצמאות,
מדכאים אחרים (ראה פאקיסטנים שמקבלים

־)אסוציאציה

עצמאות ומדכאים בנגלים שמקבלים עצמאות ומדכאים
פאקיסטנים וחוזר חלילה) .אבל מה — ״אנחנו יהודים,״

אח, ועוד משהו — כשפרצה מילחמת יום־הכיפורים
דווקא בשישי לאוקטובר, התחלתי כבר באמת להיות
מודאג מהמיספר הזה שש. ויכול מאוד לחיות שסיפרתי
לכם את כל הסיפור הארון הזה שנקרא ״למה
כלא ! 6״ רק כדי להסיר ממני את הכישוף הזה
של השש.
מה יש ז שתיסבלו גם אתם קצת.

פאדאנואיד
ז ה לא
שם של מצלסה
כשלמדתי פסיכולוגיה הגענו יום אחד אל הסכיזופרניה,
וכשהתקרבנו אל חפאראנויח (שהיא תת״ענף של
הסכיזופרניה) ניסח המרצת להסביר לנו מדוע אי־אפ־שר
לרפא פאראנויה על-ידי שיכנוע ראציונאלי של חלוקה
בה. הוא סיפר לנו שקיים מה שניקרא ״הגיון פא-
ראנואידי״ וגם נתן דוגמה :
היה פאראנואיד אחד שחיה יושב לו בכיסא-מס-
תובב. כשהיה פונה ימינה היה קוטוזוב, מכניעו של
נפוליון, וכשהיה פונה שמאלה חיה חניבעל, חוצה
האלפים.
ניגש אליו המרצת שלי (״וכאן המקום להוסיף,״
הוסיף המרצח ״שפאראנואידים הם בדרן כלל אנשים
אינטליגנטים מאוד״) ואמר לו :״תראה, אתה הרי
בחור אינטליגנטי ואתה יודע שקוטוזוב וחניבעל חיו
בהפרש של מאות שנים זה מזח, אז אין יכול להיות
שאתה שניהם ז״
״אה,״ תקע הפאראנואיד מבט מבין וסלחני במרצה
שלי ,״גם אתה קראת את הספרים שלחם.״
וזהו. ועכשיו לן ותישבור את ההגיון הזח.
למה ניזכרתיז כי לפני כמה זמן נגררתי איכשהו
לוויכוח עם קרויאנית * צעירה והיא ניסתה שעה
שלמה להסביר לי שהנה יש הנחות בסיסיות ועליהן
בנויה תורה ושהתורה לא סותרת את ההנחות ושאם
מקבלים סתירה אז משנים את ההנחות.
כן — אני אומר לח — אבל זה לא אומר ש״ככח
זה החיים.״ אין קשר בין זח שהתורה לא סותרת את
עצמה לבין נכונותה או אי נכונותה.
אבל — אומרת היא — עובדה, אין סתירות.
אני כבר מתרגז ומספר לח את הסיפור חנ״ל על
חפאראנואיד. אבל גם זח לא עוזר.
תשמע את ההנחות — היא אומרת לי — ותראה
שאין סתירה.
לא מעניין אותי ההנחות — אני צורח _ ולא
איכפת לי שאין סתירות. ואני חוזר ומספר לה את
הסיפור הנ״ל על הפאראנואיד.
לא עוזר לי כלום. אתה סגור וסתום וצר־מחשבה —
היא מסבירה לי — כי אתה לא רוצח לשמוע את
ההנחות והולכת ופורשת לה נעלבת.
לן תתווכח עם דתיים. אבל אין דבר — גם אני
אוהב לפעמים לחיות פאראנואיד. כשזה בא לי, אני
יורד לקפיטריה של האוניברסיטה לעשות עיניים לבחו-

* קרויאניס — כת מאמינים קטנה שאימצה לה את
התורה לה מטיף ד׳ר משה קרוי( .נדע סוס קרויאני).

וגם רוצה להוסיף שהסיסמאות כשלעצמן חן דביליות לחלוטין כולן.
ורק מיקרה הוא שהנאצים בחרו לקשט את שערו של אושוויץ ב״חעבודה
משחררת״ ולא ב״נעבוד ונחייה״ או ״אם נעבוד — נעמוד.״
ואם אומנם כן חיה קורה, אז ייתכן מאוד ש״מעריב״ או ״ידיעות״
היו בוחרים בסיסמה ״העבודה משחררת״ לתחרות העובדים המצטיינים
שלחם. חה ! חה !

רות ומחליט מראש, כמיטב ההגיון חפאראנואידי, שמח
שאני לא אעשה יילן לי.
וזה עובד. בפעם האחרונה תקעתי עיניים בבחורה
שחרחורת וחמודה ולא עזבתי אותה לרגע, תון שאני
מסביר ליושבי השולחן סביבי את המתרחש :
. 1היא לא מסתכלת עלי בכלל — התאהבה בי
לגמרי, אבל מתביישת נורא.
. 2מסתכלת עלי כל הזמן — עובדה.
. 3מסתכלת עלי מדי פעם — התאהבה, אבל קצת
מתביישת.
.4יושבת — עובדה, רוצה שנמשין להסתכל
זח בזו.
. 5קמח — מרוב התאהבות היא כבר לא יכולה
לשבת במקום.
.6הולכת — עובדה, כנ״ל.
.7חוזרת — נו ! 1
.8מתנשקת עם בחור — ברור לגמרי. רוצה שאקנא.
.9מתיישבת בשולחן אחר, מלא בחורים — כנ״ל,
רק יותר.
.10 היא באה לשבת בשולחן לידי — נו, היא
כבר מאוהבת בי מעל לראש.
זהו. אני קם והולן. אני את שלי עשיתי.

אלא שלמחרת באה אלי בחורה שישבה כל הזמן
בשולחן שלי ואומרת, כולה התלהבות :״ראית אין
שהלן לן עם ההיא ז אבל מה, אתה פרייר. כשהיא כבר
באח לשבת לידן — הלכת. אבל, בחיי, אין שהלן לן...״
עוד פאראנואידית.
ולאט־לאט, כשאתה מסתכל סביבן, אתה בתור
פאראנואיד ותיק, מגיע מהר מאוד למסקנה שבעצם
כולם פאראנואידים. וזח שכולם פאראנואידים, הרי זח
הסבר נהדר, במיטב ההגיון חפאראנואידי, לחיים. כי
כל מה שמי שלא יחיה יעשה ולא יעשה — זה בגלל
שהוא פאראנואיד. וזהו.
וגם אפשר לבנות על זח תורה שלמה, שיכול לחיות
שלא תסתור את עצמה, ולפתח ולנסח ואולי אפילו
להרצות על זה באוניברסיטה.
אז מה !

ראיון השג ו ע
; פוריים.
אני: האם אירעו מיקרים, בהם נטפלו סטזדגטים
,ערבים׳ לסטודנטיות יהודיות בצורה מאימה חולמה
:קמפוס אוניברסיטאי ז

תשובתי: כן ועוד אין. היה מיקרה ממש נורא
כשסטודנט ערבי
אני: שצרין להגיד תודח שנותנים לו בכלל ללמוד באוניברסיטה תשובתי: נכון. ובכן הוא מצץ לסטודנטית יהודיה
אני: שחיתח יכולה לחיות ביתי או ביתן או ביתו
של כל אחד מכם
תשובתי: נכון. הוא מצץ לח את חפיטמח של חשד השמאלי אני: כמובן
תשובתי: במשן 1—3דקות ואחר־כן עוד העיז
ללקק ולנשק לח את כל חשד
אני: ולדגדג לה אותו עם השפם
תשובתי: נכון. וגם חיו מיקרים שסטודנטים ערבים
ממש זיינו סטודנטיות יהודיות
אני: ממש זיינו סטודנטיות יהודיות שחיו יכולות
לחיות ביתי או ביתן או ביתו של כל אחד מכם ז
תשובתי: נכון. ולא חייתי מספר לן זאת, לולא ראיתי
זאת במו־עיני
אני: כן ן
תשובתי: הוא, הערבי השחור, גהר מעל הבחורה
היהודיה חלבנה, כשהזין השחור שלו בתון חקוס
הוורוד שלח וביצע תנועות ריתמיות כשהוא מתנשם
בכבדות חי-חח ! חי־חח ! חי״חח ! חי־חח ! הי״חה !
אני: חי״חח, חי־חח, הי״חה !
תשובתי: לא. חרבה יותר מחר — הי־חח ! חי-הח1
הי״חח ! ואז הוא השמיע מין נחרת חזיר מלאת סיפוק
על שהצליח לזיין יהודיה וזהו.
אני: כלומר — חם מזיינים את בנותינו !

031 6028
ביב

קובי

ממ3ג*׳יי* 0

ה שבוע אולי לא תפגוש את ה די ס קונ ט אי שלד ב מ קו מו הקבוע.
איו מ קו ם לדאגה. תוך שבוע הוא יחזור. ביוז מ ת ועד ה עובדי ם של
בנק די ס קוג ט יוצאים מידי שבוע קבו צו ת של עובדי הבנ ק לסייע

לקיבוץ שמיר שבגליל העליון ב שמירה ועבודה. יתכן כי בינ ם נמצא ג ם
הדי ס קונ ט אי שלד־ מ ה סני ף שלך. בל א חד מ־ 4 000 עובדי הבנק תרם יום
חופ שה לצורך הפעלת מיבצע ה תנ דבו ת והיזדהות ע ם ישובי הספר, דבר המאפ שר
הוצאת מחזורי ה מ תנ דבי ם באורח שוטף. ה די ס קונ ט אי שלד, שסייע לישוב הספר
יחזור ויעמוד לשרותד, נאמו ומיומו כתמיד, כאשר ישוב משמיר.

ה די סקונם אי ם ־ צוותהבנקאיםשלדבדמוקונט

19 10א י19 8 1* 3

ג־קסון הימר והפס י ד -
היהודים ישלמו! את המחיר

ף* שכיל הנרי ג׳קסץ, זהו הפסד בהימור. הוא שם
את הכסף שלו על קלף מסויים. היה נדמה כאילו יעלה
בידו לשבור את הקופה, ואפילו לזכות בכם־הנשיאות.
עכשיו, משהפסיד, בוודאי יחפש לו קלף אחר.
בשביל הגרי קיסינג׳ר, זוהי מכה למדיניותו. אך אם
יצליח לגולל את האחריות על ג׳קסון, ייצא קיסינג׳ר נשכר
מן חמישחק.
בשביל ממשלת־ישראל זהו נושא חדש לתעמולה עולמית׳
עילה להזעיק את דעת־הקהל הבינלאומית והיהודית•
בינתיים זה מקטין גם את הצורך להקציב כספים
לקליטת־העלייה.

היא באה השבוע. במעשה דרמתי אחד קברה
ברית־המועצות את תיקון ג׳קסון ובעליו.
91 91 91
ילו ידע ג׳קסץ מתי לעצור, היתד, נמנעת מפו-
לת זו.

באיזשהו מקום לאורך הדרך יכול היה ג׳ק־פון
להפסיק כמישחק, ולצאת ברכוש גדול.

הוא יכול היד, להכריז: פתחתי את השער להגירה
יהודית. הסובייטים הבינו שכדאי להם להשאיר את השערים
פתוחים. על כן אני מוותר על התיקון שלי.
אבל ג׳קסון לא יכול היה להפסיק. הבחירות לנשיאות
תתקיימנה רק בעוד שנתיים. במשך השנה הקרובה
עליו להתמודד עם שורה ארוכה של מועמדים אחרים.
וכך הגדיש את הסאה. השבוע התמוטט בניין־הקלפים
שבנה, וקבר תחתיו את סיכוייו להיות לנשיא.

ורק ליהודי כרית־המועצות עצמם זוהי
טרגדיה. הם יסכלו את התוצאות. הם הקורבן.

** לייתו ונפילתו של הנרי ג׳קסון חוזרות על תהליך
> שהפך כמעט קלאסי בפוליטיקה האמריקאית.
סנאטור משליו רשת באגם הפוליטי, כדי ללכוד דג
כלשהו. כשהוא אוסף את הרשת, הוא נוכח לפתע לדעת
שלא לכד דג רגיל, אלא לוויתן ממש. הוא תוקע את
חניתו בלווייתן, עולה עליו, נאחז בו בכל כוחו, רוכב
עליו במהירות מסחררת, ומקווה להגיע אל הייעד: כס
הנשיאות.

הוא נתגלה במה שהוא: פוליטיקאי ממולח,
לא חכם כמיוחד, שהיה לו הרבה מזל
כמשך זמן הוא שם את הבסן! שלו על
המיספר היהודי, וזכה שוב ושוב. אך כסופו של
דבר עכר הכדור למישבצת אחרת, והוא הפסיד.

9 : 91
** דוע נתנה ממשלת־ישראל את ידה למישחק זה?

אלא שברוב המיקרים מת הלווייתן בדיר,
וגורר עימו את רוככו אל המצולות.

לפני דור זה קרה לסנאטור אלמוני בשם ג׳ו מק-קארתי.
הוא נאם נאום רגיל, ובו השתמש בטכסים דמאגוגי שדוף.
הוא ניפנף בכמה ניירות, והכריז כי יש בידו רשימה
מפורטת של עשרות פקידים בכירים במישרד-החוץ האמריקאי,
שהם סוכנים קומוניסטיים.
להפתעתו, הסתבר לו מייד שנגע בעצב ציבורי רגיש.
בדלילה הפך גיבור לאומי. תוך כמה חודשים הפך כמעט
דיקטטור רעיוני ופוליטי. לא היה פוליטיקאי שהעז לעמוד
בפניו. הוא אימלל אלפים והרם מאות אישים. שמו היה
לסמל של תקופה שלמה. המושג מק־קארתיזם חדר למילון
של עשרות שפות, מיפאנית ועד עברית.
יום אחד הגדיש את הסאה. הוא התגרה בצבא אר־צות־הברית.
פרקליט אמיץ קם לעיני הטלוויזיה, וברגע
של התרגשות, כשעיניו זולגות דמעות וקולו נחנק, הטיח
את האמת בפניו.

דעת־הקהל השתנתה כן־רגע. מק־קארתי
הנוראי נעלם כלא היה, ומת ערירי ובזוי.
זה קורה באמריקה כל כמה שנים — פעם בימין, פעם
בשמאל.

ך* סנאטור הנרי ג׳קסון עלה על עניין ההגירה
( | היהודית מברית־המועצות.
הוא היה סנאטור שקדן אך אלמוני, ליברלי־מתקדם.
בעיקר נודע כדובר תעשיית־הנשק שופעת־הכסף. אולם
דבריו בזכות מירוץ־החימוש לא מצאו עוד אוזניים קשובות
באמריקה שלאחר מילחמת ויאט־נאם. איזור־הבית
שלו, מדינת וושינגטון שעל שפת האוקיינוס השקט,
רחוק ממוקדי־הכוח. סיכוייו להגיע לכס־הנשיאות היו
אפסיים. במירוץ של 1972 היה מגוחך.

עד שגילח את העניין היהודי. כמיקרה או
שלא כמיקדה, עלה על נושא אידיאלי.

פרשת יהודי ברית־המועצות מקפלת בתוכה את כל
המעלות — עניין צודק, מילחמה לחופש, שפע הכסף
וכלי-התקשורת שבידי היהודים, האינטרס של תעשיית׳
הנשק בהמשך המילחמה הקרה.
מי יתנגד לעניין כה צודק? מי יתגרה בציבור היהו די
האמריקאי?

וכד רכב הפנאטור על הלווייתן, והגיע ל מרחקים
שלא העז לחלום עליהם עד אז.

הסנאטור מהמדינה הנידחת הפך לאישיות. לאומית
ובינלאומית. לפתע נתגלה כמועמד הדמוקרטי מס׳ 1
לנשיאות. מאחר שכמעט כל הסנאטורים זקוקים לקולות
יהודיים ולכסף יהודי, תמכו כולם בהתלהבות בתיקון
שלו, והוא הפך מנהיג הסינאט. כדובר הסינאט בענייו
זה, יכול היה להכתיב תנאים לבית הלבן. הנשיא פחד
מפניו. קיסינג׳ר נאלץ להתחנף אליו. ליאוניד ברז׳נייב
במוסקבה הרחוקה הוכרח להתחשב בו. ממשלת-ישראל
הכתירה לו כתרים.

ג׳קסץ דמה לפופאיי, אחרי שאכל מנה גדושה
של תרד יהודי.

ואז עשה מישגה. מישנה אנושי, אנושי מדי.

הוא לא ידע מתי להפסיק.

דם חכם יותר ושאפתני פחות היה אומר לעצמו:
> £יש גבול לכושר־הספיגה של מעצמה כמו ברית-
המועצות. לא כדאי להתגרות ברוב יותר מדי. הוא
עלול להתרגז באמת.
ג׳קסון, כמו קיסינג׳ר, ראה את ברז׳גייב, עסקן קשיש
בן ,68 שהימר על קלף ההפשרה האמריקאית־סובייטית.
המזכ״ל הקומוניסטי היה מוכן להתקדם עד לקצה גבול
היכולת, כדי להוכיח לנאמניו את נכונות מדיניותו. על
ברז׳נייב אפשר היה ללחוץ.
אבל ברז׳נייב אינו דיקטטור, כמו שהיו סטאלץ או
היטלר. הוא ראש ממלכה ביורוקרטית עצומה. כוחו היה
רב — אך גורלו היה תלוי בקונסנזוס של רבבות ביד
רוקרטים בכירים ובינוניים.

לגבי כיורוקרטים אלה ,״תיקון ג׳קסוך
היה השפלה כלתי-נסבלת של מדינתם.

ג׳קסון אמר למעצמה הסובייטית הכבירה, שאם לא
תשנה את מדיניות־הפניס שלה, לא תקבל כסף. הוא הש פיל
את רוסיה לדרגה של עניה בפתח.
מה היו אומרים אצלנו אילו העביר הקונגרס האמ ריקאי.חוק
הקובע שהמשך יחסי-המיסחר בין ישראל
וארצות־הברית תלוי, למשל, בהחזרת עקורי איקרית
ובירעם לכפריהם? או בחקיקת חוק המכיר בגיור רפורמי?
או בהוצאת תנועת־החרות אל מחוץ לחוק?

גם מי שהיה מסכים לרעיונות אלה כשלעצמם,
היה מתקומם נגד תכתיב זר הנוגע לעניינים
פנימיים של ישראל — אן! שאנחנו תלויים
כיום כארצות־הברית מכל הבחינות.

הייפלא שהמזכיר המחוזי בטאשקנט ומפקד המישטרה
הפוליטית בנובו־סיבירסק, שלא לדבר על מפקד הדי וויזיה
ה־ 637 של חיל־היבשה, התקוממו נגד מה שנראה
להם כחוצפה תהומית, התגרות בלתי-נסבלת בריבונות
מדינתם? הייפלא שהחליטו בליבם כי ברז׳נייב הוא זקן
וחלש מדי מכדי לייצג את המעצמה הסובייטית בחוץ?
יתכן שהשלימו בליבם עם מתן ההיתר ליהודים סובייטיים
להסתלק. הדבר היה בוודאי נוח להם מכמה וכמה
בחינות — פינוי דירות, שיחרור עמדות במשק, ועוד.

אלא מה: כתנאי שהיהודים מסתלקים בשקט,
ללא מהומה, כמיספרים סבירים.

ואכן, לפני שהעולם שמע את שמו של ג׳קם ון, ניתן
לכמה רבבות יהודים מדי שנה לצאת מבריודהמועצות.
אך כאשר אותם ביורוקרטים נוכחו לדעת כי העניין
הפך לסנסציה עולמית, שהממשלה הסובייטית נכנעת
לתכתיב גלוי ורישמי, שהדבר מנמיך את קומת המדינה
הסובייטית בחוץ ופותח פתח ללחצים לאומיים מסוכנים
ביותר מבית — מוכרחה מיתה לבוא הריאקציה.

לא היתה לה ברירה. לא היתח לח ברירה,
מפני שאין לה אופי.
תחילה ניסתה ממשלת גולדה לעמוד מנגד. הבית חלבן
רמז לה שהוא רואה בג׳קסון אוייב־בנפש. קיסינג׳ר
הגדיר אותו בשיחות פרטיות כעושה־צרות רודף־פירסו-
מת, העלול לתקוע יתד בגלגל ההפשרה הבינגושית.

הממשלה לא רצתה לריב עם השילטון
האמריקאי, ואולי גם הבינו יועציה, בסתר
ליבם, כי ג׳קסץ עלול להוביל לאסון.

אולם בינתיים הפך ג׳קסון לגיבור לאומי. מנחם בגין
וחבריו הכריזו עליו כעל משיח חדש, יורשו של המלך
כורש, בלפור אמריקאי, משיב שיבת ציון. עסקני הליכוד
עלו ברגל אל חצר־מלכותו של ג׳קסון מלך היהודים.
כל פעולה נגד ג׳קסון נראתה כבגידה. הפיקפוק הקל
ביותר בטיב כוונותיו וביעילות שיטתו נחשב לכניעה
לקומוניסטים, לתבוסנות רחמנא-ליצלן, שלא לדבר על
גלותיות, שינאה־עצמית־יהודית, כפיפות־גב יהודונית.

בפני הלהט היוקד של הדמגוגיה הלאומנית
נמסה הממשלה כמו גולם של שלג. תחילה
בזהירות, ולאחר מבן בהתלהבות גוברת, פרעה
כרך בפני אדוננו-מורנו-ורכנו ג׳קסון.
91 91 91
** ח חלקם של יהודי ברית־המועצות עצמם בפרשה זו?

₪1ן תפקידם היה טראגי.

קשה לשמור על חוש של פרופורציה כשנמצאים
במוסקבה או בריגה, מופקרים להטרדות המישטרה הפוליטית,
תלויים במקורות־מידע בלתי-בטוחים. הם, שסיכנו
כה הרבה, שגילו אומץ־לב כה מפליא, לא תפסו כי באר׳
צות־הברית מתנהל מישחק ציני בעניינם.
מאבקו של ג׳קסון עורר התפעלות בליבם. אכן האמינו
שהנה קם אידיאליסט דגול. איך יכלו לחשוב אחרת?

הם סברו, כצדק, כי המאבק הגלוי למען
זבות־ההגירח הוכיח את עצמו. אכל הם לא
יכלו לדעת בי זהו מישחק כאש.

לחץ בינלאומי מתוחכם יכול לשאת פרי. אך כאשר
עובר הלחץ את הגבול הבלתי-נראה, אך הממשי מאוד,
המפריד בין השפעה מועילה ובין תכתיב משפיל, הוא
מביא לתוצאה הפוכה.
עתה עלולים היהודים ליפול קורבן לריאקציה נק מנית,
הביורוקראטיה בערים ובמחוזות עלולה לראות בהם
את האשמים להידרדרות. ניצחונה על הקו הפייסני של
ברז׳נייב עלול להגביר את המגמה ההפוכה — זו המבקשת
לסתום את הפתחים, ולחזור למישטר נוקשה יותר.

היהודים יהיו הקורבנות הראשוניים של בד
שינוי כזה.

במשך כמה שנים גברה ההגירה מברית-המועצות,
מבלי שהופעל לחץ קיצוני מדי יעל ממשלתה. בשנה האח רונה,
בגבור הלחץ, ירדה ההגירה באופן פיתאומי. עתה
מרחף עליה סימן־שאלה גדול.

את מחיר הימור גזקסון ישלמו היהודים.

במדינה
העם
הגם 3א ר*1ם
מניס ווחזרשעשועים

חי בו לשלהבת 9

שימעון 5רס עזור?בצע
״משימה בלתי־אפשרית״ :
רה 5יח רוח־קרב
כצבא הלבנוני

כלבים בעלי תעודות-יוחטין
יכל פוגי כלבים וגורים ברי אים,
חתולי-בית וחתלתולים,
טיפול וטרינרי יומיומי0 ,נ-
פיון לכלבים וחתולים, אמבטיות
נגד טפילים.

היה היה זמן, לפני הרבה שנים, כאשר
היה לישראל גבול־שלום אחד: הגבול
הלבנוני.
תושבי חניתה ומגרה השתתפו בצער
חבריהם בנירים ובשמיר, ושמחו על בך
שלהם אין בעיות כאלה. הגבול בין יש ראל
ולבנון היה דומה לגבול בין גרמניה
וצרפת.
היה קיים, אומנם, לכאורה מצב־מיל-
חמה בין שתי המדינות, אך שתיהן התייחסו
אליו כאלה בדיחה משותפת. נערות
ישראליות. שעברו את הגבול בטעות,
הוחזרו הביתה ברוב כבוד, למחרת חיום,
אחרי אירוח ידידותי. פלאחים לבנוניים
שחצו את הגבול בכיוון ההפוך, זכו ביחס
דומה.
״לבנון תהיה המדינה הערבית השניה
שתחתום על חוזה־שלום עם ישראל,״ נהגו
לומר אז׳ .״אין היא מעזה להיות הראשונה,
אך למעשה כבר קיים השלום עימד,
בפועל.״
נאווה ונקם. כל זה נראה עתה כחלום
רחוק. הגבול הלבנוני הוא הגבול החם
של ישראל — הגבול היחידי שבו נטושה
עתה מילחמה חמה.
זוהי ״מילחמונת״ — גרילה, בתירגום
מילולי. אבל מילחמונת זו עלולה להיות
הרת־תוצאות. תמונות ההרס, הנגרם על־ידי
מטוסים וחבלנים ישראליים בפעולות־עונשין,
נפוצות בעולם הערבי, גורמות
לתסיסה ולהתעוררות רגשות מילחמתיים.
יתכן שרוב הלבנונים שימשו תחילה
מארחים בעל־כורחם לפידאיון הפלסטיניים,
וקיוו בסתר־ליבם שיסתלקו מאדמת
מולדתם. אולם שום עם אינו יבול להישאר

אגודת צער-בעלי-חיים, מל-
אביב, רח׳ פלטח ,10 יפו.
טל*03-827621 .

*סוווש?10 101111 לחסון
1111 שוו
1נמואיות

לנמל אילת דרושים עובדים עד גיל ,35
אחרי שיחת צבאי
ובעלי כושר גופני טוב

למקצוע הסוואחת.

בעבודה זו תוכל להגיע
למשכורת ם ם 1צעת של ־ 1,500.ל״י
נטו לחודש.
ישנה אפשרות להכנסה נוספת
על ידי עבודה בשעות נוספות.
מגורים וארוחות יינתנו לך
בבית הנמלן(מלון) במחיר מינימלי
כך שתוכל לחסוך את מרבית משכורתך.
לבעלי משפחות
תינתן שרה בדיור לאחר תקופת נסיון.

בם 1כן דרושים מחסנאים בעלי ידיעה בעברית ובחשבון.

המעונינים לעבוד בנמל אילת
יפנו בכל יום שישי
בין השעות 9.00־12.00
למשרד הראשי -רשות הנמלים
בית מעיא, דרך פתח־תקוה 74 תל־אביב,
קוסה ז /חדר .426

נא להביא תעודת זהות
ופנקס מילואים.
ניחן גם לפנות בכתב
למחר כח־אדם
נמל אילת ת. ד ,37 .אילת.

7שנת הפרסן 6הממשל תי ת

שר־הביטחץ פרס
ניסוח מזהיר, מחשבה רדודה
אדיש, לאורך ימים, כאשר צבא זר חודר
באופן קבוע לאדמתו, פוגע באזרחיו ומח ריב
את. בתיו — תהיה הסיבה המקורית
לכך סבירה כאשר תהיה.
רגשות של גאווה לאומית, תאוות־נקם
ועלבון יכולים להפיח דוח-קרב גם בעם
הסבלני ביותר בעולם. הדבר עלול לקרות
לעם הלבנוני — ואולי הוא כבר קורה.
מילים ופגזים. בימים האחרונים החל
נשק מודרני זורם ללבנון — אמנם רק
בכמויות קטנות, אך האזהרה ברורה. טילי
נ״ט מדגם טאו סופקו על-ידי האמריקאים.
לבנון מזמינה טילי נ״מ. כאשר יפגעו
טילים אלה בפעם הראשונה במטוסים זב־טאנקים
ישראליים, ייווצר מצב חדש בגבול
הצפוני. פגזי חיל-התותחנים הלב-
(המשך בעמוד )16

,1968 ידע ׳יניגר, גן ד ,50-,יליד ד4ציג,
לכלכל את מעשיו ועצותיו ז ע ׳ 1סטיות-* ,
צורה שהועילה תמיד לממשלה, או לא
נשאה חן בעיני חוגים מסויימים במפלגה.בתפקידו הוא גזל סמכויות רבות, המוקנות
לשי החוק לפרקליט־המדינה ו־פרקליטי
המחוזות. החוק קובע כי המשטרה
מוסרת את תיקי החקירה שלה להוות*

נות יועץ־משפטי אחר לממשלה, שלא
יהיה בעצמו בעל נטיות פוליטיות.
כאשר נרמז הדבר לשמגר, הוא הביע
נכונות לפרוש מהתפקיד בו הוא מכהן
כבר כ־ 7שנים. אולם ברור היה שהוא
יהיה מוכן לעשות זאת רק אם יוצע
לו תפקיד חשוב אחר — כמו מינוי לתפקיד
שופט בית־המישפט העליון.

מי רו צהל פו צץאת היועץ
דעת של פרקליטות המדינה לפני הגשת
בתב-אישום. כאשר פרקליט המחוז חושב כי
תיק מסויים חשוב במיוחד הוא צריו להעבירו
לפרקליט המדינה. מה שאירע למעשה
הוא שהתיקים הועברו ליועץ־המשפטי
במקום לפרקליט־המדינה. שמגר החל למלא
גם את תפקיד פרקליט המדינה, הש איר
לגבריאל בך את חהופעה בבתי־חטש־סט
בלבד.
אולם לאחרונה החל שמגר ממלא גם
את תפקיד המישטרה. לא פעם קרה כי
הוא עצמו הורה למישטרה לפתוח בחקירה
כנגד חשוד כל שהוא. החוק קובע כי ה־מישטרה
צריכה ליזום חקירות כאלו. נכון
כי כניסתו של שמגר לתחום המישטרה
באה בעיקר כיוון שהמישטרה לא מילאה
את תפקידה כראוי, ואינה יוזמת חקירות.
אולם לדעת משפטנים היה על שמגר
לדאוג לתיפקודה היעיל של המישטרה
ולא ליטול על עצמו את תפקידיה.
החקירות שמורה שמגר לנהל והתביעות
שהוא מורה להגיש כנגד עמודי התווך
של מפא״י מסייעות לדיין ומחלישות את
מחנה מפא״י וספיר. מבחינה אובייקטי בית
ממלא שמגר את תפקידו בצורה מרשימה.
פעילותו נראית לרבים חד-צדדית.

תחילה לא נראה הרעיון בעיניו של
שר־המשפטים חיים צדוק, שבינו לבין
שמגר אין שפה, משותפת. אולם כשהתברר
לצדוק כי הדרך היחידה להחליף את
שמגר היא לבעוט אותו למעלה, הציע
צדוק לממשלה להגדיל את מיספר שופטי
ביודהמישפט העליון מעשרה לאחד־עשרה.
אולם כאשר גונבו שמועות על כך ל שופטי
בית־המשפט העליון, היו בהם כמה
שהביעו התנגדות לצירופו של שמגר מטעמים
השמורים עימם. ההתנגדות שהביעו
השופטים הביאה את צדוק להקשחת עמדתו
וכך יקרה שהצעת־החוק להגדלת מייס־פר
השופטים העליונים נתקעה ולא הוגשה
עדיין לכנסת לקריאה ראשונה.
צדוק הביע לא אחת את דעתו כי אינו
רואה כל סיבה מדוע לא יפרוש שמגר
לפרקטיקה פרטית כעורך־דין, כפי שעשה
קודמו בתפקיד, משה בן־זאב. העובדה
שהיה יועץ־משפטי שהפך לשופט עליון,
חיים כהן, אינה צריכה לדעת צדוק לש מש
תקדים לגבי שמגר.
בינתיים ממשיך שמגר בתפקידו, ומאיים
בעצם פעילותו על ראשי מפא״י בפיתחת
תיבות פנדורה. הנשק הכבד שהוא מחזיק
ברזרבה הוא החקירה נגד מיכאל צור.
צור איים מזמן כי לא יילד לבדו לכלא.
עד כה לא נעצר ולא הוגש נגדו גיליון-
אישום. אם יואשם, יחד עם צבי רכטר,
עלולים השניים לפתוח את הפה ולסחוף
עימם את כל צמרת מפא״י של היום.
המפתח לתיבת פנדורה הוא בידי מאיר
שמגר. ברצותו יפתחנה, ברצותו לא ים-
תחנה. הכל תלוי בשיקוליו. זוהי הסיבה

לאחרונה התגבשה בקירבם הדיעה כי
על מנת למנוע שהחלטות היועץ־המשפטי
ישפיעו על ההתמודדויות הפוליטיות במדינה,
יש לסלק את שמגר מכהונתו ולמ
לכד
שהייועץ־המשפטי הפך כיום לאחד
האדיבים המסוכנים ביותר לשרידי מפא״י
ההיסטורית. הוא מסכן את מעמדם ואת
הדימוי הציבורי שלהם. הוא חייב ללכת.
תיבות פנדורה

בעיטה למעלה

היועץ־המישפטי לממשלה, מאיר שמגר, כשהוא
עוטה טליו את גלימת הפרקליטים, שמגר רוצה
להחליף את גלימת הפרקליט בגלימת שופט עליון, אחרי שיפרוש ממישרתו הנוכחית.

ף* מערך הכוחות המרכיב את מוק*
1די-הכוח במדינת-ישראל תופס היועץ־
המשפטי לממשלה תפקיד יחיד במינו. הוא
היחיד שבידו סמכויות בלתי ניתנות לביטול
לעכב כל הליך משפטי, לסגור
תיקים, להורות על חקירה משטרתית בפרשה
מסויימת או לצוות על הגשת כתב-
אישום כנגד חשובים, אפילו אם חומר
הראיות שנאסף נגדם הוא קלוש.
סמכויות אלה של היועץ הן רק חלק
זעיר מתפקידיו, שכן קודם כל הוא יועץ-
משפטי לממשלה, המביא בפניה חוות-
דעת משפטיות על שאלות שנויות במחלוקת.
גם תפקיד זה מעניק ליועץ חשיבות
עליונה. רק לעיתים רחוקות תעז
הממשלה לפעול בניגוד לחוות־דעת של
יועצה המשפטי.
היועץ־המישפטי הנוכחי לממשלה, מאיר
שמגר, העניק לתפקיד מישנה כוח. בגלל
אישיותו התקיפה, עצמאותו ושאפתנותו
הוא הצליח לחסוך את ריכוז הסמכויות
העצום שבידיו, לעמדת כוח פוליטית.
כמה אישים כבודים בצמרת מפא״י לשעבר
טוענים כי מאז התערער מעמדה של
אנשי מפא״י ההיסטורית פועל שמגר נגד
׳מסא״י בשיטת ה,סלאמי: כל פעם הוא
מורה להגיש כתב-אישום נגד מישהו הקשור
למפא״י ישירות או בעקיפין, בגישה
מאוד סלקטיבית.
כך, למשל, הוגש על פי הוראת שמגר
כתב־אישום נגד מנכ״ל מקורות, זאב קריב,
על הגשת מאזנים ילא נכונים בעסקי ודד
בשנים .1971/1970 באותה מידה ניתן
היה למצוא סעיפים להגשת כתב־אישום
גם נגד פי שהיה מנכ״ל ורד והאחראי
להפסדים שלה, צבי צור, מראשי דפ״י
וממקורבי משה דיין. אבל זה לא נעשה.
הוראה אחרת של שמגר היא לחקור
את גזבר מפא״י לשעבר ומנכ״ל סולל־

בונה צבי רכטר, על עסקי סולל־בונה—
רוזנבאום. רכטר היה משופטי דויד בן-
גוריון, ומחמתנגדים הגדולים של רפ״י.
שמגר הוא גם שהורה נגד מי להגיש
כתבי-אישום בפרשיות כמו אוטוקארס,
נתיבי נפט, או בפרשת בנק-ארץ-ישראל—
בריטניה — פרשיות הקשורות כולן בפנחס
ספיר ואשר מכפישות את שמו.
מצד שני היה זה שמגר שהורה בשעתו
להפסיק את ההליכים המשפטיים נגד אחיה
של אלישבע צ׳יזיס, מי שהיתר, מאהבת של
שד-הביטחון משה דיין, נגדו הוכן תיק
על הונאה. הוא גם שקבע כי פרשיות
גניבת העתיקות של משה דיין אינן מחוות
עבירה על החוק.
רק לאחרונה פורסמו בהרחבה הקטעים
מתוך הדין־וחשבון של מבקר־המדינה על
חשדות לשוחד במפעלי מערכת הביטחון.
המבקר דיווח, למשל, על אחד ממנהלי
חברת אלתא של משרד־הביטחון שבנה
את הווילה שלו באמצעות קבלן שהעסיק
בחברה. היועץ־המשפטי לא הורה עד כה
למשטרה לחקור את החשדות שהעלה,
מבקר-המדינה בנושא זה.

ץ* חרכיו והחלטותיו של שמגר יצרו
*) יותר ויותר התנגדות כלפיזו בקרב
צמרת חטיבת מפא״י כ׳מיפלגת העבודה.

פעילות
חד־צדדית
י* וגמאות ספורות אלו מראות כי ל ן
מעשיו ושיקול-דעתו של היועץ־המש־פטי,
יש, מדעת או שלא מדעת, משמעות
פוליטית. אישים בכירים במפלגת העבודה
מצביעים על העובדה כי שמגר לא פעל
בנושאים שעלולים היו לפגוע במשה דיין.
שמגר, כאיש אצ״ל לשעבד, מקורב מאוד
לדיין. ראשי מערכת-ד,ביטחון הם ידידיו
עוד, מהתקופה בה כיהן כפרקליט צבאי
ראשי. מאז מונה לתפקידו הנוכחי, בשנת

מאחרי הגב

תמונה נדירה שבה נראה האיש החזק של נזיפלגת העבודה,
פינחס ספיר, בחברת יריבו משה דיין, כשלצידם
שני האישים הנוטלים חלק במאבק־הכוחות על השילטון במדינה: נגיד בנק-ישראל
משה זנבר (חובש כיפה) ,והיועץ המישפטי מאיר שמגר (משמאל) ,יריבי פנחס ספיר.

והגידה
צוות צווחת לאמנון בחס
הממלכה הכספית טל אמנון כמס,
הצבר מפתח״תיקיוה שחקים בסו״דייגו

שבקליפורניה ממלכת בתי-מכירות, סו בלת
מקשיים כספיים רציניים. חברת-
הגג של ברנס ,״דיילין״ ,שלה גם נציגות
בארץ (ברנס השקיע בארץ ברכישת בנק
״אוניקו״ ,ובמלון בשארם-אל-שייד),
פירסמה את מאזנה לרבע הראשון של
השנה, בארה״ב. המאזן מראה הפסד
נקי של 2.27 מיליון דולר או 39 סנט
למנייה, לסוף דצמבר . 1974 זאת, בהש וואה
לרווח של 1.85 מיליון דולר של
החברה בשנה הקודמת.
אמנון ברנס מסר, כי החברה סגרה
כבר 13 חנויות לא־ריווחיות, ותסגור עוד
25 עד לחודש יוני. הוא טען כי בין
הסיבות להפסדים היה גם פיחות־חמט-
בע בישראל.

ב מ קו ם מסר נחום רז יתמנה מנכ״ל חברת ״עתי דים״
,במקומו של עודד מסר שיהיה
הטפקח-על-הבנקים. מינויו של רז או שר
על־ידי בעלי־חמניות של החברה,
וכן על־ידי עיריית תל־אביב ואוניברסיטת
תל־אביב.
חברת ״עתידים״ מקימה פארק תעשייתי
על שטח של 80 דונם, ליד אוניברסיטת
תל־אביב. תקציבה השנתי הוא
כ־ 25 מיליון לירות. רז ימשיך לנהל את
החברה למרכז״ספורט אולימפי של עיריית
תל־אביב, שאותה ניהל קודם־לכן.
נחום רז הוא חבר מועצת עיריית תל־אביב
מטעם המערך.

מקורות בקליפורניה מ גורים, כי מרבית
הבנקים חידשו ל״דיילין״ את האשראי
הקבוע בסך 30 מיליון דולר,
אולם במקביל יש שמועות כי ברנס עשוי
לפנות מרצונו לבית־המישפט, ולבקש
מינוי כונס־נכסים זמני.

מיליונר פרנס
הפסדי פיחות

גידול ו>ו־שים
3מיז ר וו י

המוח הנקי לפני מס של ״בנק המיז-
חי המאוחד״ לשנת 1974 יחיה 65
מיליון לירות, גידול ניכר לעומת שנה

!:באון נ₪.,יס־שואד,
תדאביב
בבנק ״סוויס־ישראל״ בתל־אביב, שקרא
קודם ״בנק למימון״ ,ממשין הקי־גאון
לחגוג. מנכ״ל הבנק, מרדכי
;ולדפרב׳ פרש ממנו, ועתה מנוהל ה־
:נק בידי שמואל ליי. מאזן הבנק
!סוף 1974 הגיע ל־ 43.7מיליון לירות
שראליות. האמצעים העצמיים, כ 8-מילון
לירות. הבנק חיה נושא למשא-ומתן
׳מכירתו מיספר פעמים, והוסכם כבר
יל סכום של 12 מיליון לירות. אולם
:רגע האחרון התחרט בעל בנק-האם ה-
וווייצי, חוזרי קליין, וביטל את המ גירה.

חברי מועצת״חמנחלים של הבנק
:ישראל נימנים יוסף קרמרמן, יוסף

ליקמן ושלום ליגום.

עוד סי מן
למיתון

הבנקים מוסרים על ירידה גדולה ב יקוש
לאשראי — סימן מובהק להאטת
!פעילות הכלכלית. סימנים כאלה חיו
ם לפני המיתון של ,1966 שאף הוא
:חל מהגבלות אשראי ובנייה. אותו
ניד ״בנק ישראל״ של היום, משה
נפר, הגורר את הממשלה למיתון, יצר
ם את המיתון של ,1966 בהיותו אז
ועץ לשר-האוצר פינחס ספיר.
כמו אז, גם עתה סבורים ראשי ה-
:שק. כי חם שולטים בהליכים הכלליים
ויוכלו, כשירצו, להחיש את הפ ילות
המישקית על-ידי שיחרור אשראי.
ש במיתון של 1966 התברר כי תחלי-
ים כלכליים אינם מתנחלים ככתוב בפר,
והאטת פעילות כמוה ככדור־שלג,
גדל וגורר את הכל עימו.

רמאי הבשר
שר-חמיסחר-והתעשייה חיים ב ר-ל ב
אישר בימים אלה, כי מחירי הסוכר
ירדו בעולם, ובעקיפין אישר כי המחיר
שהממשלה גובה תמורתו בארץ — מופרז.
בר״לב אף אמר, כי צפוייה הורדת
מחירי הסוכר ומיצרכים נוספים. מדור
זה פירסם בשבוע שעבר את תחשיבי
מחירי הסוכר, המראים כי המדינה
העלתה את מחירו ל־ 6לירות הקילו,
ללא הצדקה.
פרשה דומה קיימת בבשר הקפוא. ה מדינה
קונח בשר קפוא ללא עצמות במחיר
של 1500 דולר הטונה. אם להכפיל
כל דולר ב־ 7לירות ( 6לירות השער ה-
רישמי ועוד ־ 157 היטל-ביטחון) ,מקבלים
10.500 לירות. מוסיפים 500 לירות
להוצאות חובלה ושקילה בארץ, ואז
מקבלים כי הוצאות הממשלה לטונה
בשר, עד מכירתו לסיטונאים, הן 11 לי רות
לקילו — מכסימום.

(המשך מעמוד )14
נוני שנחתו השבוע ליד מטולה, היו הקדמה
לבאות.
פעם נראתה מצריים הסרת־מגן מול ההפצצות
הישראליות בעומק. אך ההפצצות
הביאו אל מצריים את טילי-סאם, ואלה
שינוי את תמונת־הקרב בחזית הדרומית.
הפעולות בלבנון עלולות לפתוח תהליך
דומה.
אין כל סימן לכך שבעיות אלה נשקלות
בחוגי הצמרת הישראלית ברצינות הראו-
ייה. אמנם, שימעון פרס מדבר ומדבר,
ללא־הפסק, ומנסח את כוונות ישראל בצורה
השווה לכל כותרת. אך לא נראה שמאחורי
הניסוחים המזהירים עומדת מחש בה
אחראית.
האם פעולות־העונשין כדאיות? האם
שכרן לא ייצא, בסופו של דבר, בהפסדן?
האם הם משיגים יעדים צבאיים השווים
לחומרת התוצאות האפשריות בטווח רחוק
יותר?
ישראלים רבים סבורים כי ״ישראל יצרה
את העם הפלסטיני.״ אין זה נכון, אך אין
ספק שהמדיניות הישראלית עזרה בהרבה
לקדם ולהמריץ את התודעה הלאומית הפלסטינית,
ולהפוך את אש״ף גורם לאומי
ובינלאומי.
עתה עשוי שימעון פרס לחולל פלא גדול
עוד יותר: ליצור צבא לבנוני לוחם, בחי נת
יש־מאין.

מדיניות

צפוי גם לחץ של בעלי־המניות לוותר
על השקעות בישראל, המביאות לחברה
רק הפסדים, כשם שהוא סוגר את החנויות
הלא־ריווחיות.
קודמת. מאזן הבנק יגיע לסך 2.4מיל יארד
לירות — גידול של יותר מ־־607
אחוזים. האמצעים העצמאיים של הבנק
יגיעו ל 80-מיליון לירות. כאשר
קיבל מנכ״ל הבנק, אהרון (״אמדי״)
מאיר את תפקידו לפני 13 שנים, היו
האמצעים העצמאיים פחות מ־ 15 מיל יון
סן המאזן עבר בקושי 100 מיליון
לירות.
הבנק מקפיד >ל הפרדה מוחלטת בין
ניהול עסקיו לבין עיסקי המפד״ל, שהיא
בעלת״המניות של הבנק, ומנכ״ל הבנק
משרב בכל תוקף לעשות עיסקות שאינן
על טהרת הביטחונות הבנקאיים.

במדינה

ב תו ר צעיר ברכבת

מנכ״ל רז
דיווחי עתיד

הצרפתים החליפו
את האוסטרלים
קבוצת משקיעים צרפתיים השקיעה
בימים אלה 4מיליון דולר במניות
״החברה הבינלאומית לפיתוח״ (הקרו-
ייה ״החברה הבינלאומית ב״) .הקבוצה
קנתה את המניות של קבוצה אוסטר לית
שפרשה מן החברה. הקבוצה הצרפתית
קשורה בכמה השקעות בישראל,
בעיקר בפרוייקטים גדולים של בנייה.
כניסתה הצילה את ״הבינלאומית״ מ משבר
חמור, שכן התמורה שהצטברה ממכירת
מניות היא 6מיליון דולר בלבד.
משוס״מה מוכרת הממשלה כל קילו
לסיטונאים במחיר של 16.5לירות הקילו
— כלומר, הממשלה מרוויחה 5.5לירות
לכל קילו בשר קפוא ללא־עצמות שהיא
מוכרת.
כיוון שהבשר מחווח מרכיב חשוב ביותר
של המדד, הרי חעלאת מחירי ה בשר
תרמה להעלאת המדד. כל נקודה
עלייה במדד עולה למדינה 900 מיליון
לירות הפרשי־הצמדה על חובות המדינה
הצמודים.
פקידי מישרד-המיסחר-והתעשייה, ה מרוויחים
אולי כמה מיליוני לירות על
עיסקות הבשר, גורמים למשק תשלו מים
מיותרים של מאות מיליוני לידות.

השרים דוואן. ים לעצמם
לאחרונה נקבעו זכויות השרים בממשלה, וכן ההטבות הסוציאליות חנילוות.
שכר-היסוד של שר הוא 2364 לירות לחודש, ושל ראש-הממשלח 2522 לירות
לחודש. לכך יש להוסיף תוספת־יוקר ומישפחה. האש״ל לשר הוא 60 לירות
ליום ללא קבלות, או החזר כלל הוצאותיו לפי קבלות, בלא הגבלת סכום.
הוצאות-נסיעח מוחזרות במלואן, השר נהנה מביטוח רפואי מלא, דירת-שרד
בשטח של 120מ״ר, רכב צמוד בינוני כמו ״סאאב״ ,״פיאט״ או ״וולוו״ ,עם
מיזוג-אוויר ורדיו.
ראוי לציון מיוחד הסדר־הגימלאות של השרים. שר שיכהן שנתיים לפחות,
יקבל גימלח לכל ימי־חייו בשיעור של ־ 217 משכרו. שר שכיהן שנים רבות יותר
יקבל * 7משכרו לכל שנת כהונה, עד למכסימום של ־ .703 שר שנפטר, מישפחתו
תקבל שכר מלא משך 13 חודשים נושפים, ואחר-כך גימלה.
שר שפרש ימשיך לקבל ביטוח בריאות כל חייו, אחזקת טלפון מלאה וכן
360 לירות לחודש הוצאות-נסיעה, ועוד 7500 לירות לשנה השתתפות בהוצאות
דיור.

קיסיגג׳ר לארון ; אם
?א יושג ההסדר
מייד, יהיה זח
מאוחר מדי
סובייטולוג נודע הסביר השבוע איך
משתדלים הוא ועמיתיו לנחש מה מתרחש
מאחרי חומות המיבצר השילטוגי
במוסקבה.
לשם כך השתמש בבדיחה יהודית ישנה,
שאותה סיפר בשעתו זיגמונד פרויד:
מעשה ביהודי זקן, שנסע ברכבת ה-
ביתה לעיירתו, בהונגריה. בקרון ישב
צעיר, שנסע כנראה לאותה עיורה.
התחיל היהודי לחשב בראשו :״רק אי כרים
ויהודים חיים בעיירה. הבחור הזה
אינו לבוש לא כאיכר ולא כיהודי. אבל
הוא קורא בספר, סימן שהוא יהודי.
״אך מדוע הוא נוסע לעיירה שלנו?
יש שם רק חמישים מישפחות יהודיות,
ורובן עניות. רגע, רבי שמואל, הסוחר,
יש לו שתי בנות. אחת מהן נשואה, אבל
השניה זקוקה לחתן. ר׳ שמואל הוא עשיר,
ולאחרונה התחיל להכניס לביתו מינהגים
חדשים. לכן לא יחפש לבתו חתן מתושבי
העיירה. הוא בוודאי הטיל על שדכן למצוא
לו חתן מבחוץ.
״אבל ר׳ שמואל הוא זקן, ולא ייסע
להכיר מישפחה חדשה. הוא בוודאי מחפש
חתן ממישפחה שהוא מכיר, זאת אומרת
מישפחה שגרה בעיירה ועזבה אותה. מי?
למישפחתו כהן, שעברה לפני 20 שנה
לבודפשט, היה בן. מה יכול בחור יהודי
לעשות שם? ללמוד רפואה. רבי שמואל
בוודאי רוצה שחתנו יהיה רופא. רופא
זקוק לנדונייה גדולה. הבחור הזה לא
נראה כאדם עשיר. ד״ר כהן? אבל איזה
רופא בבודפשט רוצה שיקראו לו כהן?
הוא לבטח החליף את שמו. אז מה שמו
עכשיו? אצל ההונגרים השם הנפוץ הוא
קובאץ /כמו כהן אצל היהודים.״
כאשר נכנסה הרכבת לתחנת העיירה,
קם היהודי הזקן ופנה אל הצעיר :״תסלח
לי, ד״ר קובאץ /אבל אם ר׳ שמואל
אינו ממתין לך בתחנה, אקח אותך ברצון
לבית ארוסתך.״
הצעיר נדהם .״מניין אתה יודע מי אני
ומה אני עושה? הרי לא החלפנו מלה!״
השיב היהודי :״נו, זה הגיוני.״
אם לא עכשיו ...בימים האחרונים
עסוקים הסובייטולוגים בכל העולם, וגם
בישראל, בניסיון לגלות, יעל-פי שיטה זו,
מה קרה לליאוניד ברדנייב.
הדיעה הכללית: הוא לוחם על חייו
הפוליטיים, ועומד בסכנה של הדחה. אין
ספק שמעמדו התערער. אנשים צעירים
יותר, בעלי קו נוקשה יותר, התאכזבו
מתוצאות המדיניות המתונה של העסקן
(המשך בעמוד )18

מוט בוידמן
את שואר -

רימה

נתת בוומבידו
את קנדה?

ץ* שהו מוזר מתרחש בימים אלה ב־בית־המישפט
המחוזי בתל־אביב.
בפני השופט דב לוין מתנהל מישפט מדינת
ישראל נגד מרדכי (מוטי) פרידמן׳
הנאשם בעבירות מס־הכבסה ומטבע זד.
אולם ככל ששומע השופט עדים, רבים
יותר; וככל ששואל התובע מיכה קירש
שאלות רבות יותר, מתגלית רמאות הרבה
יותר גדולה: רמאות שבה מעורב אדם
אשר על ישמו נקרא איצטדיון בתל־אביב
ואשר הוא לא נעצר, ולא הוגש נגדו
גיליון־אישום, למרות שפינחס ספיר אישר
בראיון לדבר את גילויי העולם הזה כי
אדם זה, ברנרד בלומפילד, גנב 30 מיליון
דולר ממדינת ישראל.
נכון כי הוא הפסיד הלק ניכר מסכום

תיק במס־ההכנסה. הוא ביקש מן הממונים
עליו לדווח על כך לפשמ״ג. אך מסתבר
כי לא קרה דבר, למרות הדיווח
שלו. למעשה, במשך כל שנות קיומה של
חברת הנפט של פרידמן ובלומפילד בישראל,
לא היה לה תיק במס־ההכגסה !
רק כתוצאה מוועדת־החקירד. בפרשת
נתיבי־נפט, ומהוראת היועץ־המישפטי־לממשלה
לחקור את מוטי פרידמן, החלה
גם -חקירת מם־הכנסה בעניין החברה, שעבדה
בהיקף של מאות מיליוני לירות
לשנה.
ובכן, מי שחשב כי שערוריית מם־ההכ־נסה
של עובד בן־עמי היתד. מיקרה חריג
— בבקשה. הנה עוד מיקרה אחד. האם
*יכול נציב מס־ההכנסה להסביר מדוע לא

המניות של איי.או.אס ,.ויפקיד את התמורה
באוצר.
חלפה השנה, והנה, לפי טענתו של
מיכה קירש, פנה עורך־הדין מיכאל פירון
לאוצר, וביקש ארכה של שנה נוספת.
קבע מיכאל קירש בבית־המישפט :״ההארכה
הזאת היתד, פיקציה ורמאות, מפני
שבתאריך הזה כבר נמכרו המניות, וכבר
היתה השקעה של התמורה בבנק פריווה
בשווייץ.״ (הבנק הוא אגב, של הברון
רוטשילד, מטפחו של פרידמן ).מכאן, טען
קירש, שהרישיון הוצא במירמה שכן
מבקשיו ידעו כי המניות נמכרו כבר.
אבל, לחזור אל מוטי פרידמן ובר-
נרד בלומפילד. ובכן, בלומפילד (,)70
פעיל מאוד בעיסקי הציונות בקנדה. לבד

האופציה עם שינוי. האופציה על שמי או
על שם מי שאציין בשמו, כדי שאעשה
הסידורים עם אנגלו־אפריקן שישלמו לך
את ד,־ 20 אלף דולר. שולח גם ערבות
אישית לביצוע. לא מוכן לדבר בטלפון
מתל־אביב, מציע כי בלומפילד יחתום
על האופציה ויחזיר לי.״

הונ א ה
י ל לשם ר מ או ת
ח שקרה היה פשוט: בלומפילד
החליט למכור את הציוד של ישקו
בישראל. מוטי פרידמן רצה לקנות, אבל
לא על שמו, כדי לא לדווח לאוצר.

עסה הנ פ ט של י שראל () 1

ותנןנ 1״י
זה, ולכן קיבלה מדינת ישראל רק כ־!4
מיליון דולר ממנו, אולם גם יהושע
בן־ציון הפסיד 30 מתוך 47 מיליון הדולר
שהואשם כי גנב — אבל נגדו הוגש כתב־אישום.
ואילו ברנרד בלומפילד ממשיך
לבוא ארצה, וגם העיד כנגד מוטי פרידמן.
.אולם
בדיוק כשם שמבין סיבכי פרשת
הבנק של טיבור רוזנבאום התגלתה גניבת
30 מיליון הדולר של בלומפילד, כך גם
בין סיבכי מישפטו של מוטי פרידמן,
התגלתה פרשה מסעירה הרבה יותר :
האם העובדות שעליהן נסב המישפט
מצביעות על כך שמוטי פרידמן ביקש
לרמות את שילטונות ישראל, או על כך
שברנרד בלומפילד ביקש לרמות את שיל־טונות
קנדה, ארצו? לתובע, מיכה קירש-
לא איכפת שגם בלומפילד הוא גנב ורמאי.
העיקר, מבחינתו, הוא שירשיעו את מוטי
פרידמן. לסניגוריו של מוטי פרידמן, ול״
רואה־החשבון שלו ושל בלומפילד *,לסלי
גולדשמידט, איכפת מאוד לטעון כי מוטי
וגולדשמידט הם שיות זכות וטהורות, וכי
בלומפילד לבדו הוא הזאב הרע.
חברה ללא תיק
^ די להגביר את מבוכתם של המא־זינים
למישפט, באה עדותו של מפקח
מם־ההכנסה (פקיד שומה )5נחמיה מיי־מון,
המספר לבית־המישפט כי הגיש ל ממונים
עליו בשנת 1966 דין־וחשבון, ובו
כתב :״נראה לי שרצוי להודיע לפקיד
השומה למיפעלים גדולים (פשמ״ג) ,מאחר
שהסתבר כי כאשר בוצעו כאן עבודות
קיבלו הנ״ל תמורה הכוללת רווח, והחברה
לא פתחה במשך 10 שנים תיק אצל
הפשמ״ג ופעולותיה לא נבדקו. רצוי כי
הפשמ׳׳׳ג יבדוק את החוזים, כדי להסיק
מסקנות.״
המפקח מיימון העיר את תשומת־לב
הממונים עליו לכך שהוא, העובד במדור
ניכויי שכר, שם לב לכך שחברת ישראל
קונטיננסל (ישקו) ,המנוהלת על־ידי מוטי
פרידמן, מרוויחה כסף רב ואין לה כלל

נפתח מעולם תיק לחברת ישקו -של פרידמן
ובלומפילד?
אבל זהו עניין צדדי בלבד. כדי לרענן
את הזיכרון, יש לחזור בקיצור נימרץ
על הרקע למישפט• במהלך העדויות שנמסרו
בוועדת־החקירה של נתיבי־נפט
נטען׳ כי מוטי פרידמן קנה את ציוד-
הקידוחים של חברת הנפט ישקו (חברה
קנדית הרשומה בבורסה של קנדה, ואשר
פעלה בתחום הנפט הישראלי וקנדה) בסכום
של 385 אלף דולר. הקונה היתד,
חברה בשם ישראל קונטינינטל דרילינג,
קורפוריי׳שן הרשומה באיי בהאמה, ולכן
לא ניתן לברר מיהם בעליה. החברה ה מוכרת
של בלומפילד קירוייה ישראל
קונטיננטל אויל קו-מפני (יש עוד חברה
בשם קונטיננטל לקידויחיס הרשומה ריש-
מית על שם מוטי פרידמן).
ובכן, לאחר פירסום בעיתונות האנגלית
על המכירה, פנה ברנרר בלומפילד לפרקליט
המדינה, גבריאל בך, וטען כי
הוא קיבל תמורת הציוד רק 70 אלף
דולר, מזה 20 אלף דולר במזומן והיתר
תשלום חובות של ישקו בישראל, על־ידי
הקונה.
סביב פרשה זו של הקנייה והמכירה
של הציוד של י׳שקו וההכנסות מהפעלתו
בישראל, סובב עיקר התביעה המתבררת
עתה בבית־המישפט. ספיח צדדי שלה
הוא פרשת קניית ומכירת מניות של
החברה של ברני קורנפלד, איי.או.א-ט,.
על־ידי מוטי פרידמן. זוהי פרשה שבה
מעורב בצורה מוזרה ביותר עורך־הדין
מיכאל פירון — פרקליטו של מוטי פרידמן.
למוטי
היו שלושה שטרות של חברת
מידבר, שחיפשה נפט במיפרץ סואץ, על.
סך 170 אלף דולר. מידבר היתד. בבעלות
חברת קינג־וזורסס, של איל־הנפט קינג
שהיה שותף של קורנפלד באיי.או.א-ס.
מוטי נתן את השטרות לניכיון־מישנה
לאיי.או.אס״ קנה בתמורה מניות של
איי!.או.אס. לאחר־מכן התבדר לו כי הדבר
אינו חוקי, שכן אסור לעשות ניכיון־
שטרות בחו״ל בלי אישור האוצר. הוא
קיבל אישור מפקיד האוצר לפעולות שעשה,
בתנאי כי תוך שנה ימכור את

מגניבת 30 מיליון הדולר שהורישה ליידי
דייווים למדינת ישראל (העולם הזה,)1937 ,
הפעיל את חברת ישקו בחיפושי־נפט בארץ.
עבודות־הקידוח עבורו בוצעו באמצעות
חברת פונטייאק, חברה אמריקאית
מטכסס שחיפשה נפט בישראל.

ה״ציגיות״
של בלומפילד
^ שנת ,1956 בגלל מיבצע־סיני, ד,ח־
806 ליטו האמריקאים לעזוב את ישראל,
מכרו את הציוד ׳של חברתם לישקו של
בלומפילד ב־ 100 אלף דולר ועוד ס/״ 10 מכל
התמורה לנפט שיתגלה על-ידי ישקו. מוטי
פרידמן עבד קודם אצל פונטיאק, ולאחר־מכן
עבר לעבוד אצל ישקו יחד עם אביו,
אברהם פרידמן, אף הוא מומחה לנפט.
קידוחי החברה לא הוכתרו בהצלחה.
היא היתד, שותפת למיספר קידוחים, וכפי
שהתגלה בדיוני ועדת־החקירה של נתיבי־נפט,
נהגתה בעיקר מהפליות לטובתה,
תוך ניצול מעמדו של בלומפילד, ראש
התנועה הציונית בקנדה. הציוניות של
בלומפילד עלתה לחברת נפטא הרבה כסף
מיותר, שהיה עליה לשלם לישקו ללא כל
צידוק כלכלי, לפי הנחיות מלמעלה.
באמצע שנת ! 1962 נמאס לבלומפילד
להפסיד כסף בישראל, והוא החליט לחסל
את פעולותיו בארץ. החל משא־ומתן בין
בלומפילד לפרידמן, וזה התנהל במלונות
שונים (דווצ׳סטר בלונדון, ציריך בציריך),
רק לא בישראל.
בסוף יוני 1962 טס מוטי פרידמן במיוחד
לקפריסין, כדי שיוכל לטלפן משם אל
בלומפילד מבלי שהישראלים יאזינו לשיחה.
הוא ניסה להשיגו בטלפון ולא הצליח.
כיוון שהיה עליו לחזור עוד באותו
יום לישראל, בתב׳ילבלומפילד מיכתב בזו
הלשון :
״נסעתי -במיוחד לניקוסיה כדי לדבר
חופשי. לא הצלחתי לאתר אותך במונטריאול
וניו-יורק. חייב לחזור לתל-אבייב -בעוד
שעתיים, ולכן זהו -מצב העניינים: אחרי
ששוחחתי עם -אברהם לווין (עורך-הדין
הנודע ממישרד הורוביץ) ,מצרף כאן

סוכם כי בלומפילד יתן אופציה למכירת
הציוד, יקבל תמורה כאילו מכר, אולם
האופציה לא תמומש. כך-יוכל -מוטי להמשיך
להיות שכיר בחברה שנמכרה למעשה,
ובלומפילד יוכל להמשיך לטעון כי לא
מכר את ציוד החברה.
למוטי היה הדבר כדאי, בגלל סיבות
ברורות: אם אכן קנה את הציוד, מניין
נטל כסף לשלם תמורתה 1ואם הוא בעליהן
של החברה, הרי איבנו שכיר אצל זרים
ועליו לשלם מסים, מדי שנה׳בשנה.
בלומפילד אף הוא מעוניין בכך,
אך מסיבות אחרות, שנחשפו בעדויות
ה-מישפט: חברת ישקו שלו היתה בעלת
,ס/ס 40 בשדה־נפט בקימברלי שבקנדה, בו
היו 25 בארות פעילות. השותף היה. חברה
קנדית בשם ניו קונטיננטל קומפני. בלום־
פילד ניהל עמה משא־ומתן על כניסתה
לישקו, תיכנו הנפקת מניות ב־ 3מיליון
לירות למכירה להם (ההון של ישקו באותה
עת היה 600 יאלף ימניות של דולר, רובן
בידי בלומפילד, שהשקיע ברכישתן רק
80 אלף דולר בקירוב).
חלק מהנכסים של ישקו היה זיכיונות-
נפט בישראל. בלומפילד רצה שד,זיכיונות
ימשיכו להיות על שם ישקו, אולם נאמר
לו כי אם ימכור את ציוד החברה, יבוטלו
הזיכיונות. לכן היה בלומפילד מעוניין
בהונאת -הישראלים, כדי לרמות את הקנדים:
הוא רצה למכור את הציוד אבל
להעמיד פנים כאילו לא מכר, וכך לא
להפסיד את הזיכיונות בישראל.
.ב־ 31 במאי 1963 ,כתב בלומפילד למוטי
פרידמן :״המשא-והמתן עם החברה הקנדית
לנפט מגיע לשלב חשוב. מבקש חומר
בקשר -לקידוחי נפט באיזור תבור ולכיש.
האם אתה יכול לשלוח לי •מייד דידוחשבון
אופטימי המצדיק את הקידוחים ו״

דיוו חי ם
כוזבים
ך* יוון שהמשא־־ומתן נמשך, האריכו
גם למוטי את האופציה לרכישת הציוד
בשנה נוספת מדי-פעם.
(המשך בענזוד )38

דיין עשו לנקום ־
מהדנים אנשד״ם
ותמונה חנוריסית

***קט שורר כשבועות האחרונים
14/במערכות הפוליטיות הפנימיות במ דינת
ישראל. זהו שקט שלפני הסערה.
הסערה עתידה להתחולל בעוד מיספד
שבועות — יש אומרים כי תוך שבועיים
— כאשר תסיים ועדת־אגרנט את חקירתה
על מחדלי מילחמת יום־הכיפורים, ותגיש
את מסקנותיה לממשלה.
זה עלול להיות הניצוץ שידל־ק את
פתיל הדליקה הגדולה. אבל ענגי הסערת
הופיעו כבר השבוע, כאשר הופגו ופורסמו
ברבים הידיעות בדבר כוונתו של שר-
הביטחון לשעבר, משד, דיין, לנצל את מסקנות
ועדת־אגרנט לגביו, כקרש־קפיצה
חזרה לבריכה הפוליטית.
את הרמז הראשון לכד נתן משה דייר
יעצמו, כאשר הופיע בהרצאה פומבית ב-
היפה, בשבוע שעבר. בביטחון עצמי פסק
כי רק ועדת-אגרנט רשאית יזכאית לש פוט
את אחריותו למחדלי מילחמת יום־
הכיפורים. היו אלה דברים של נאשם,
היודע בוודאות את פסק־הדין העימר לה,י-

עומדים לשכור אנשי רפ׳׳י למטת המיבצע
שלהם.
או מה שהבהיל יותר מכל את מתנגדי
דיין במיפלגת העבודה, היו שיחות שאותן
ניהלו תומכיו עם כמה חברי־כנסת ממים-
׳לגת העבודה, שיחות שעליהן נודע לראש-
הממשלה ואשר הדליקו אצלו אור אדים.
בין השאר הוזכרו גם שמותיהם של חברי-
הכנסת עוזי פיינרמן, משה שחל, שושנה

ב11 זח אח 11*11

נתן נגדו, והבטוח מעל לכל ספק כי ייצא
.זכאי.
לא היה ספק בכך שמשה דיין יודע מה
תהיה דעתה של ועדת-אגרנט לגביו, וזאת
עוד לפני שהממשלה יודעת זאת. עוד
לפני פירסום המסקנות החל דיין מכשיר
את הקרקע למאבק שהוא עתיד לנהל
אחרי פירסום הדו״ח, כדי לחזור ולתפוס
את מקומו במערך הפוליטי של המדינה.
כאשר החלו הידיעות על כד להתפרסם
בעיתונות, מיהרו תומכיו של דיין להכחי-
שן .״זוהי שטות מאין כמוה,״ טענו ,״זוהי
המצאה שיל היונים במיפלגת העבודה,
המחפשים לעצמם דחליל כדי להילחם בו.״
לעומתם חיו יריביו של דיין מוכנים
לספק עדויות למכביר, על הההאיגנות
של תומכיו לקרב המחודש על השילטון
במדינה, כששעת־האפס הנקובה היא יום
פירסום דו״ח אגרנט.
למעשה אין כל קשר בין מה שיגידו
או לא יגידו האגרנאוטים על משה דיין,
ועל אחריותו למחדלים ולניהול המילחמה
כפי שנוהלה. גם אם יזכו אותו ויטהרוהו,
ויציגוהו לעיני הציבור כטלית שכולה
תכלת ואין בה רבב, אין הדבר משנה
כמלוא־נימה לגבי סיבת הסתלקותו של
משה דיין מעל הבמה הפוליטית.
משה דיין לא סולק מהממשלה בגלל
מסקנות דו״ח־הבינייט של ועדת אגרגט.
גם אז זיכו אותו חברי הוועדה מכי* אח ריות
ואשמה. הוא נאלץ להתפטר מהממ שלה
בשל קבלת עקרון האחד ות המיניסטריאלית.
עיקרון זה נשאר שריר

ארבלי־אלמוזלינו, ז׳אק אמיר ושר-המיש-
טרה שלמה הילל, כמי שניראו משוחחים
עם תומכי דיין.

שלושה ת ס רי טי ם
לפעולה

צמד החסידים: בן־פווח וגז
וקיים, באשר ועדת-אגרנט כלל אינה עוסקת
בו ואינה מתייחסת אליו.
השמועות על התארגנות חסידי דיין
נפוצו זה־מכבר במיסדרונות הכנסת, וב חדרי
מיפלגת העבודה.
לדברי אותן שמועות קיבל דיין תרומה

כספית גדולה מיהודים בחו״ל, כדי לנהל
את מאבקיו הפוליטיים. שמועה אחרת
סיפרה על ירחון או שבועון שאיתי יערוך
הסופר והעיתונאי מיכאל (״מ-קי״) בר-
זוהר, ואשר ימומן בכספי התרומה ויתמוך
במשה דיין, ועל מישרדים שאותם

סממנים החיצוניים של ההתארג־ן
ן נות, כמו התרומה הכספית, העיתון ושכירת
מישרדים, אינם מהותיים. האיש
אשר סביב כושר־אירגונו מתרכזת חיום
רפ״י של דיין, מרדכי בן־פורת, הוא פוליטיקאי
מנוסה. משד חודשים רבים. מאז
יום התפטרותו של דיין מהממשלה, חורש
בן פורת, בשקט, בצינעח אך ביסודיות
רבה, את המישור הפוליטי, כשהוא דרע
זרעים דקים אשר לפי תוכניתו אמירים
לנבוט ביום שבו ישלוף דיין את חרבו
מנדנה, יחזור לפעילות וידרוש את המגיע
לו בנתח השילטון.
הכחשות אנשי רפ״י על כוונות ההתארגנות
שלהם לא מנעו מראש״הממשלה,
יצחק רבין, להכין לעצמו מטת משלו.
זהו מטה הדואג לתדרך עיתונאים, להכין
את הקרקע הציבורית למהלומת־נגי־ לדיין.
בראש מטה זה עומדים שני צעירים. האחד
הוא עוזי ברעם, בנו של שר-העבו-
דה משה ברעם, שאותו קירב אליו רבין
בחודשים האחרונים ועימו הוא מתייעץ
כמעט בכל בעייח! השני הוא סוס־מיל-
חמות ותיק, למרות גילו הצעיר — ח״כ
יוסי שריד. לשריד יש יתרון גדול במטה

במדינה

באחד משלושה
נוי ונסות ווחזוו
ולשילטוו

(המשך מעמוד )16
הקומוניסטי בן ה ,68-שהוא גם חולה (ראה
הנדון).
כל זה נקלט מרימזי־רמזים, שהופיעו
בין השיטין בהצהרות ובעיתונים סובייטיים,
מדברים שנאמרו בחצי-פה, או שלא
נאמרו כלל אך צריכים היו להיאמר.
לגבי האמריקאים, היה זה נימוק !נוסף
נדי ללחוץ על יגאל אלון בשיחותיו בוושינגטון
מהשבוע. בסודי־סודות, בשיחות
בארבע ושש עיניים, חזרו הגרי קיסינג׳ר
והנשיא ג׳ראלד פורד על נקודה זו: אם
לא נשיג הסדר־ביניים מייד, יהיה זה
מאוחר מדי. הסובייטים יפעילו לחצים
נגדיים חדשים, נוקשים יותר. לישראל
כדאי לוותר הרבה, כדי לגמור מייד.
״אין צורך בלחצים לפי כל הסימנים,
השפיע נימוק זה .״אין צורך
בלחצים על ישראל, כי אנו שואפים בעצמנו
בכל כוחנו להגיע להסדר־ביניים עם
מצריים,״ אמר אלון לעיתונאים האמריקאיים.

פירסום ההודעה על בוא קיסינג׳ר
למרחב, נכנסו הדברים להילוך גבוה. קי־סינג׳ר
״הולך על בטוח,״ תמיד. כאשר
מיבצע שלו נכנם לשלב אישי-דרמתי,
אין הוא מרפה עד אשר השיג את ההצלחה
האישית, הכרוכה בחתימת הסכם בין
הצדדים.
החשש פן תפתח מוסקבה בטיתקפה
נגדית לסיכול מאמצים אלה, תשמש עתה
המרצה לכל הגורמים החוששים מפני הסובייטים:
קיסינג׳ר, ממשלת רבין, הנשיא
אנוואר אל־סאדאת והמלך פייצל ה סעודי,
יחד עם השאח הפרסי, שגילה
אף הוא פעילות רבה.

המצומצם של רבין. הוא מהווה חולייה
מקשרת בין רבין לבין ספיר. למרות
היריבות בין השניים, יודעים הן ספיר והן
רביו כי עליהם להתאחד למאבק משותף
נגד דיין.
אנשי רבין מוכנים להישבע כי דיין
עומד לנקוט צעד קיצוני מייד אחרי פיר-
סוס הדו״ח. חלקם מניחים כי צעד זה יבוא
כמהלומה, שעות מספר לאחר פירס־ם דד
דו״ח, ואחרים טוענים כי דיין ימתין ימים
או שבועות מספר להזדמנות נאותה כדי
לחשוף את שריריו.
בינתיים הם מעריכים כי בפני דיין
עומדות שלוש אפשרויות:
האחת: דיין ינהל מאבק על רקע של
התנגדות להסכם־ביניים עם מצריים. המאבק
לא יהיה על בסיס עקרוני, משים
שדיין מעולם לא פסל אפשרות מדינית
זו, אלא על בסים מעשי. דיין יטען כי מה
שמציעים המצרים לישראל איני מצדיק
בשום פנים ואופן את מסירת המיצרים
או אבדרודס לידיהם.
נראה כי דיין לא יבחר באפשרות זו,
מאחר שכוח־המשיכה הרעיוני והפוליטי
של חצי-האי סיני, מוגבל היום בפוליטיקה
הישאלית. רבים מקרב אנשי מפא״י ואח-
דות־העבודה שהיו מוכנים להצטרף אל
דיין לא יסכימו לעשות זאת תחת דגל
של אי־נסיגה מסיני. מילחמה על נושא
זה תאפשר ליונים בתוך רפ״י, כח״כ יצחק
נבון, ולחברי הממשלה של רפי׳־ .שמעון
פרס וגד יעקובי, להתנער ממנו. כיום ברור
גם ששרי המפד״ל, עם חברי־הכנסת התומכים
בהם במיפלגתם, לא יצטרפו לדיין
אם יניף דגל זה.

חקירות

ך* אפשרות השנייה נראית מעשית
\ 1יותר: דיין יעלה על סדר היום את
שאלת עתיד יהודה ושומרון, ייכריח את
״ממשלה להכריע בנושא זה. לעניין יחידה
ושומרון יש מישקע אידיאולוגי, דתי•
מסורתי וריגשי רב יותר מאשר לחצי־האי
סיני. לדיין מובטחת במאכק זה תמי־כת
כל אנשי רפ״י, תמיכת הניצים שב־מפא״י
ואחדות־העבודה, ותמיכת המפד״ל
כולו. למרות תשוקתם של השרים בורג
חזני ורפאל להישאר בממשלה, הם יודעים
כי חברותם בממשלה שתסכים להחזיר
שטחים מיהודה ושומרון, פירושה לגביהם
התאבדות פוליטית בבחירות הבאי*״•-
להנחה כי דיין ינקוט בצעד זה יש
סימוכין גם בפרשת עצומת־הליכוד המפורסמת.
כשחתם דיין על עצומת־הליכוד,

הוא הודיע כי יתמוך בכל הצעד. בכנסת
אשר תעלה את הזכות של יהודים להתיישב
בכל מקום ביהודה ושומרון.
הליכוד הודיע כי אסף למעלה מ־600
אלף חתימות על עצומתו, ואף ניפנף בח תימות
אלה בהבטיחו לעשות בהן שימושים
מדיניים ופרלמנטריים. בינתיים עברו
כבר שבועות רבים וכל שש־מאות אלף
החתימות מונחות בכספת במצודח זאב
ככל הנראה ביקש דיין מהנהלת הליכוד
לא להעלות שאלה זו בכנסת או בכלי
מקום אחר, עד לפירסום הדו״ח הסופי
של ועדת־אגרנט, כדי שהוא יוכל להצטרף
לליכוד בעניין זה כשכוחו רב יותר.
מנהיג הליכוד, מנחם בגין, החליט כי
עדיף לדחות את הירי מנשק העצומה עד
שדיין יהיה מוכן לכך, כדי שהתוצאות
יהיו מרשימות ויעילות יותר.
האפשרות השלישית היא המתאימה ביותר
לאופיו של דיין בשנים האחרונות.
זוהי הפעילות הפנים־מיפלגתית. בחוגי המערך
נשקלת אפשרות זו מכל ניוון אפש רי,
החשש הוא כי דיין ינקוט יוזמה דווקא

נוס: הופתעה

׳ונקובי: הזדמנות

ה מזי מ ה
מ מ תינ ה

בתוך מיפלגתו פנימה. לאחר פירסום דרח
אגרנט הוא יטען, כי המיפלגה החליטה
בזמנו להמתין לדו״ח. עתה, לאחר שה-
דו׳׳ח ניקה אותו סופית, על המיפלגה לתת
תשובה ברורה :״היכן עומד משה דיין?״
ייתכן שדיין ינצל לצורך זה דמויות
נוספות, כמו יוסף אלמוגי, ואבא אבן.
הראשון מוקפא במידה מסויימת בחיפה,
למרות רצונו העז להיות חבר־ממשלה,
והשני נמצא לגמרי מחוץ לתמונה.
במידה שדיין ינקוט דרך זו, הוא ידרוש
שיאפשרו לו לחזור להשתלב בממשלה
ובשילטון. פירושה של היענות לדרישה זו
הוא סילוקו של יצחק רבין. דיין יציע
בוודאי מיספר אלטרנטיבות, חלקן אהודות
עליו יותר וחלקן פחות. הוא ״עשו־ להציע
את יוסף אלמוגי כראש־ממשלה, אולם
עדיין לא ברורה עמדתו של אלמוג־ במע-
רכת־היחסים המתחדדת. הוא עשוי להציע
גם את שר-המישפטים חיים צדיה
כראש־ממשלה. זו אפשרות העשוייה להתקבל
בברכת פשרה על-ידי חוגים רבים
במערך. דיין עשוי אפילו להציע את אבא
אבן, או את שימעון פרם כראשי־ממשלה.
ובלבד להדיח את רבין.
אין ספק כי דיין לא יציע את עצמו
בשלב כה מוקדם לתפקיד ראש ׳הממשלה.
הוא יקדיש שינים מיספר, כפי הנראה
עד הבחירות הבאות, לבנייה מחודשה של
כוחו.

פחד מכישלון
__ נוסף
ץץי הוא הצכא העומד מאחורי דיין
1*1במילחמתו זוז ישנם, כמובן, חברי־הכנסת
של רפ״י, שיבער, במספר, כולל
דיין עצמו. לגבי נאמנותם של מרדכי בן-
פורת, מטילדה גז ודויד קורן, כמעט שאין
כל ספק. יצחק נבון ישמח מאוד אם דיין
ישאיר לו דלת פתוחה להתחמק מתמיכה
גילוייה בו, אולם חזקה על דיין שהוא
לא ייתן לו הזדמנות כזו, יאלץ את נבון
לתמוך בו.
קיימת בעיית שני שרי -פ״י. יועצי*
העיתונות של רבץ תידרכו בשביע האח רון
את העיתונאים המקורבים אליהם ״לבנות״
את שמעון פרם וגד יעקובי. אפשר
היה למצוא בעיתוני־השבוע מאמרים וידיעות
המשבחים שני שרים אלה. במאמר
אחד נכתב כי ברור היום למעלה מכל
ספק, כי שר־הביטחון שמעין פרם עולה
על קודמו בתפקיד. במאמר שני נכתב
(המשך בעמוד )22

היועץ ונודה ו 1ד כן־־^מ׳
צוות ש 7פרקזיט-המדיגה
ומישרד־הפגיס יחקור 83
גירויי ״העולם חזה״
המיכתב שהגיע השבוע היה קצר. הוא
הופנה אל יגאל לביב, חבר מערכת העולם
הזה, וזו לשונו :״הואיל שהיועץ המישפטי
לממשלה מינה בינתיים צוות, המורכב
מפרקליט־המדינה והיועץ המישפטי ל-
מישרד־הפנים, לבדיקת נושאים מסויימים
הקשורים בעיריית נתניה, ייבדק גם ה נושא
שהועלה במכתביו במייסגרת זו.״
על החתום: מוסיה ארד, עוזרת בכירה
ליועץ המישפטי לממשלה.
׳ כן־עמי החליט. תחילתו של דבר באוגוסט
,1974 בכתבת־ענק (העולם הזה
)1929 , 1924 על עי׳סקי־המקרקעין של ראש
עידיידז נתניה לשעבר, עובד בן־עמי. ה כתבה,
פרי חקירה ממושכת של ׳עורכו
הכלכלי של השבועון, יגאל לביב, גילתה
והמציאה הוכחו-ת כי עובד בן־עמי, בהיותו
ראש־העיר, הקים את מוזיאון גולדמינץ
באיזור שומם — שהיה לו יתרון אחד,
לפחות: לידו שכנו שטחים של בן־עמי,
שערכם עלה כתוצאה מכך.
שנים רבות הילכו בנתניה רינונים כי
זוהי הסיבה לקביעת מיקומו של בית
גולדמינץ במקום שנקבע, אולם לא היו
כל הוכחות לכך. עתה הושגו ההוכחות,
ולאחר הפירסום בהעולס הזה הן הומצאו
גם ליועץ המישפטי לממשלה שהעבירן,
כאמור, לבדיקת הצוות המיוחד שהקים,
בראשות פרקליט המדינה.
בית גולדמינץ היה מוזיאון שנתרם על־ידי
יהלומן יהודי־בלגי. בתחילה היתה
כוונה להקימו במרכז נתניה, אולם בן-
עמי ההליט, על דעתו שלו ובהתנגדות
הוועד הציבורי של המוזיאון, להקים את
הבית במקום נידח, מרחק שיבעה קילומטר
מן העיר. גרוע מכל: המקום שבחר
בן־עמי היה ליד הים ממש, וידוע כי
אסור להקים מוזיאונים ליד הים, כיוון
שהאוויר המלוח והלח של הים, מזיק ל תמונות.
כעבור
שנים אחדות שבהן עמד הבית
בישיממונו, ואשר במהלכן הרעיש גולד-
מינץ עולמות והגיע עד לפינחס ספיר,
הוא הוריש את הבית לוועד־למען־החייל,
שהקים במקום בית־הבראה לחיילים, וקבע
בצוואתו כי ספיר, ולא בן־עמי, יהיה אחראי
על המקום.
ליד בית גולדמינץ היו שיטחי קרקע
(המנסך בעמוד )26

הבלונדית שנכה עו השחורה מי־ש

קריאה הטלפונית הבהולה שד,גי-
? 1עד, למוקד המישטרה בתל־אביב, לא
נראתה רצינית בעיני השוטרים.
״תבואו מייד למיספרה של פט ברחוב
ז׳בוטינסקי!״ אמר קול נשי מבוהל מעברו
השני של הקו ,״תוקפים אותי!״
תחילה אולי סברו השוטרים כי מדובר
במיקרה אונס או מעשה־מגונה, אולם כשחקרו
בטלפון את האשד, המבוהלת לסוג
התקיפה, הסתבר להם כי התקיפה אינה נוראה
כל כך.
״היא שפכה עלי מים מלוכלכים היא
מקללת או תי ...היא רוצה לגרש אותי
מהמיספרה התלונן הקול הנשי בטלפון.

שאל השוטר שקיבל את התלונה
במוקד.
״מלכה רוזנשטיין !״ היתד. התשובה.
יתכן כי השם לא אמר מאומה לשוטר.
סוף־סוף אי אפשר לדרוש מכל שוטרי
תל־אביב שיהיו מעורים בחיי החוג הנוצץ
של החברה התל־אביבית. משום כך לא
גילו השוטרים שהיו בתורנות בתחנת הצפון
של מישטרת תל־אביב, להיטות גדו לה
כל כך לטפל בתלונה שנראתה להם
כסיכסוך שכנים רגיל ובלתי אלים.
״תסתדרי איתר, לבד הציע השוטר.
״אבל היא שפכה עלי מים והרטיבה לי
את השמלה התעקשה המתלוננת.
״אז תנגבי אותה!״ יעץ השוטר.
עצה זו כמו העצה הבאה אחריה, לבוא
למישטרה ולהגיש תלונה, לא ניראו בעיני
המתלוננת. היא עמדה על כך שהמיש-
טרה תגיע במהירות לסלון התיסרוקות
היוקרתי של ספרית־הצמרת פט, כדי להושיע
את המתלוננת מזרועות צרתה.
לקח קצת זמן עד שהשוטרים הבינו כי
לא מדובר כאן בסיכסוך בין שתי עקרות-
בית בשוק, אלא בריב פומבי שפרץ בין
שתיים מנשות החברה של תל-אביב. ניידת
מישטרה הובהלה מייד לסלון התיסרוקות
שבצפון תל־אביב.
השוטר שנכנס למיספרה לא האמין למראה
עיניו. בין המראות, מייבשי השיער
ובורסות המיספרה הוא גילה כי הוא נקלע
לתוך מריבה שפרצה בין שתיים מהיפות
והאלגנטיות שבנשות החברה התל-אביבית.
מצד אחד ניצבה אילנה יצחקוב, המתלוננת
שהזעיקה את המישטרה. מצד שני,
מתחת לקסדת מייבש־שיער גדול, ישבח
האשה נגדה הופנתה התלונה: מלכה רו־

זנשטיין, יפה, זוהרת, מנסה לשמור על
קור־רוחה נוכח התערבותה הבלתי צפוייה
של המישטרה בפירעון חשבון פרטי בינה
לבין אילנה.
את מלכה רוזנשטיין אין צורך להציג.
מלכה הבלונדית, אשתו של אחד הפרקליטים
הידועים, המצליחים והעשירים בישראל
— אמנון רוזנשטיין — היא אחד
מעמודי התווך הנאים ביותר של צמרת
החברה התל-אביבית. אין כמעט אירוע
חברתי ראוי לשמו שמלכה אינה מקשטת
אותו. למרות. שהיא עברה כבר מזמן את
גיל הטיפש-עשרה, עדיין משמשים יופיה*.
וגיזרתה הדקה נושא להתפעלות והערצה.
מלכה, שהיא אם לארבעה, ושרק לפני
שלוש שנים הפכה בפעם נוספת לאם,
אחרי שכבר השיאה את בתה הבכורה, היא
דמות חברותית, בעלת מזג־נוח ולב חם.
קשה היה להאמין כי היא תהיה מעורבת
בתיגרה נשית במקום פומבי.
למרות שהיא צעירה ממלכה׳לה בכמה
שנים טובות, אין אילנה יצחקוב נופלת
ממנה בסגולותיה הנשיות והחברתיות. גם
לגרושה בת וד ,29 בעלת הגיזרה החטובה,
השיער הערמוני הגולש ונקודת־החן הנמצאת
בדיוק במקום הנכון על הלחי, יש
ייחוס רב. היא בת לאחת המישפחות הבול-
גריות העשירות של תל־אביב, שהעמידה
מתוכה שתי חתיכות ידועות: אילנה עצ מה,
ואחותה הבוגרת רינה יצחקוב, מי
שזכתה בכתר מלכודהיופי של ישראל בתחילת
שנות ה־60׳ ,וירדה מהארץ.

אילנה ׳צווקוב

השלישית

אילנה יצחקוב,
אחת מיפהפיות
תל־אביב, הטוענת כי נפלה קורבן לקינאה
חסרת־בסיס של אשת פרקליט ידוע. אילנה
היתה אשת־עסקים, ניהלה את סלון הפיאות
ליידי 101 ברחוב דיזנגוף, שהיה בבעלותה.
אחרי גירושיה חיסלה את החנות, הת־מסרר
לפעילות סוציאלית באירגוני־נשיס.
בעיטות בשרשרת

ך* יתח תקופה בה היו מלכה ואיו
\ לנה ידידות. הן נראו זו לצד זו באירועים
חברתיים, ישבו ליד שולחן אחד
ברוואל בבקרים ובג׳קי אחר־הצהריים.
אלא שבחודשים האחרונים עבר ביניהן
חתול שחור, שגרם לתקרית המשעשעת
במיספרה.
באחד הימים, לפני שבועיים, החליטה
אילנה יצחקוב לסדר את תיסרוקתה ב-
מיספרה של פט. היא נכנסה למיספרה ולא

הבחינה כי מתחת למכונת הייבוש יושבת
צרתה, מלכה רוזנשטיין, כששערותיה
מגולגלות במכבנות. אבל מלכה׳לה הבחינה
בה. הופעתה של אילנה במיספרה היתד,
כמו. ניפנוף בד אדום בעיניו של שור.
היא לא היתד, יכולה לסבול את נוכחותה
של אילנה במחיצה אחת עימה.
מלכה קמה במהירות מתחת למכונת-
הייבוש, ניגשה אל אילנה ואמרה לה
קצרות :״תסתלקי מפה.״ אילנה התבוננה
בה בשקט, והחזירה :״אני לא שואלת
אותך, תסתלקי מפה בעצמך,״ והפנתה
את גבה אליה. אולם לא אשד, כמלכהל׳ה
תעבור לסדר־היום על תשובה מוחצת שכזו.
היא נטלה קערית שבה היו מי־מניקור
מלוכלכים, שניצבה׳לידה, ובתנועה מהירה
הטילה את מי-הרפש לעבר אילנה.
בנימוס רב שאלה אילנה את בעלת
הסלון :״אני יכולה להשתמש בטלפון.״
כשענתה בחיוב, היא טילפנה ,100 סיפרה
למישטרה כי הותקפה, והזמינה ניידת.
לאחר ששמע את גירסתה של אילנה
ביקש השוטר ממלכה, שחזרה אל תוך מכו־נת־ר,ייבוש
והחלה קוראת עיתון באדישות
מופגנת, לצאת החוצה, כדי לברר את
הפרטים. מלכה יצאה, ואחריה אילנה.
אז נערכה המערכה השנייה. מלכה פרצה
בצווחות שנשמעו היטב בכל הרחוב, וב־מיספרה
:״את זונה! את אינוולידית!״ אי לנה
החליטה להוכיח בו־במקום כי איננה
אינוולידית, ובמהירות רבה העיפה, לעיני
השוטר החוקר, בירכה של מלכה בעיטה
שלא היתה מביישת אף אחת מידידותיו
הלוחמות של ג׳יימס בונד. מלכה נדהמה
לשניה, אולם סייד הגיבה. היא שלחה
את רגלה שלח, שהיא לא פחות חטובה

ונכין, והשחורה בעטה בבלונדית רע׳]׳ השוטר
מזו של אילנה, לעבר יריבתה. אולם אילנה
מיהרה לקפוץ לאחור בזריזות, ומלכה
עשתה סיבוב באוויר ונפלה על השוטר.
באותו רגע החליט איש־החוק כי אינו
מוכן לקחת על עצמו אחריות לשלמותן
של שתיים מהחתיכות הרציניות ביותר
של תל-אביב ובמקום להזמין תעבורת,
הורה לשתיהן להצטרף אליו בדה־ לתחנת
המישטרה, שאינה החוקה משם.

נון רוזנשטיין (ליד אשתו הזוהרת מלכה) ,היה
,הבעיטות המשעשע, המברר עתה את החברה
;אביבית אחרת, אילנה יצחקוב, האשימה אותה ני
יזוהמים, וזכתה בבעיטה מרגלה לעיני השוטר.

יש או אין
משולש!

ך* סצינה שאירעה בסלון־התיסרוקות
ן ן פט, היתה רק סיומה של פרשה ארוכה
בנוסח המשולש הניצחי .״מלכה רודפת
אחרי מזה שנים וחושדת שאני מח וזרת
אחרי בעלה,״ סיפרה השבוע אילנה.
״ביני לבין בעלה אמנון אין שום דבר.
הוא בסך־הכל העורו־דין שלי ושל מיש-
פחתי, ולכן הייתי מתראה איתי, אבל לא
היה בינינו שום דבר.״
מלכה חשבה אחרת. לה היה ידוע כי
שבוע לפני המיקרה נפגשו אילנה ובעלה.
הם לא נפגשו כמו עורד־דין והלקוחה
שלו, במישרד, תחת עיניהן הפקוחות של
הפקידות, אלא קבעו פגישה ברחוב. אל
נקודה מסויימת הגיעה מכונית המרצדס
של עורך־הדין ומכונית הטאונוס של איל נה.
היא החנתה את מכוניתה והצטרפה
אליו במכוניתו. דבר הפגישה המיסתורית
נודע למלכה, ולדבריה היא שכרה בלשים
פרטיים שיעקבו אחרי אילנה, וקיבלה הוכחה
ניצחת לחשדותיה מזה שנים רבות,
כי אכן מתנהל רומן בין בעלה לבין איל נה.
אילנה
עצמה מודה כי היתד. פגישת
כזו בינה לבין אמנון, אולם לדבריה היא
נערכה בנסיבות מיסתוריות כאלה, רק
על־פי דרישתו של אמנון .״תמיד הייתי
באה אליו למישדד, אבל כשטילפנתי אליו
באותה פעם, כדי לקבוע איתו פגישה
בעניינים עסקיים, הוא דרש שניפגש ברחוב.
כפי הנראה פחד מאשתו.״
מלכה טענה כי הצליחה לצותת לשיחות-
טלפון בין בעלה לבין אילנה. אילנה, מצי-

מלכה רחנשט״ן
כשהגיעו שתי הלוחמות לתחנת ה־מישטרה
ברחוב דיזנגוף בתל-אביב,
רשם השוטר את תלונתה של אילנה, אשר
בה האשימה את מלכה בתקיפה חבלנית
ובהוצאת דיבה.

קצ ת דכילות
ע סי סי ת
ך< איתי שמלכח מסכנה. היא רעדה
כולה, אבל המשיכה להשמיץ אותי.

החלטתי להפסיק את גידופיה פעם אחת
ולתמיד. ידוע בכל העיר שהרגישות הגדולה
של מלכהל׳ה רוזנשטיין הם הקמטים
סביב העיניים שלה, המסגירים את
גילח האמיתי. תמיד היא מסתירה קמטים
אלה במשקפיים גדולים. ניגשתי אליה

קרוב ואמרתי לה, :אני דואה שהסיפורים
על הקמטים שיש לד סביב העיניים היו
נכונים ושהמשקפיים הגדולים שלך לא
מצליחים לכסות אותם.׳ זה שבר אותה
לגמרי.
״היא פרצה בבכי, פנתה אל השוטר
ואמרה, שמעת מה שהיא אמרה, שיש
לי קמטים סביב העיניים? שמעת מה
שהיא אמרהז׳ היא התחילה לרעוד ממש,
וריחמתי עליה. שאלתי את השוטר אם
הוא מוכן שאני אשוחח איתר. בארבע
עיניים. השוטר הסכים, וגם היא הסכימה.
היא לא ביקשה ממני סליחה, אלא המשיכה
להאשים אותי בכל מיני האשמות
חסרות בסים. ניסיתי להרגיע אותה ולומר
לה שזה לא נכון זה לא-כל-כך עזר, והיא
המשיכה לא להאמין לי ושוב טענה כי הא זינה
לשיחות־טלפון שלנו, אמרה שהיא יו

דו ד /י סו /
דה נשבעת כי מעולם ^לא התקשרה אל
אמנון לביתו.
היחסים בין מלכה לאילנה נוצרו עוד
כשאילנה היתד. ילדה קטנה. מלכה היתד.
אז אחת החתיכות הזוהרות של תל־אביב.
הוריה של אילנה והוריה של מלכה גרו
באותו בית, ברחוב הירקון 67 בתל־אביב.
״אף פעם לא היינו חברות. לפעמים הייתי
אומרת לה שלום, לעיתים נדירות יותר
היא היתד. עונה לי. אנחנו מסתובבות
באותם חוגים ופעמים רבות נפגשנו במסיבות,
אבל אף פעם לא היינו חברות.
״לפני כמה שנים התחילה מלכה להש מיץ
אותי בכל העיר. היא היתד. מספרת
ששכבתי עם כל תל-אביב, ודווקא עם
הגברים הנשואים. כבר אז היא חשבה ש אני
מתעניינת בבעלה. לא הגבתי על זה
בכלל. להיות מושמצת על-ידי הגברת הזו,
זו ממש מחמאה.
״אבל ידעתי שאינני היחידה שמלכה
מדברת אליה. היא מקנאה לבעלה, שהוא
בהחלט איש מקסים ושאני מעריכה אותו
מאוד מאוד. יש לי חברה טובה שחזרה פעם
ארצה במטוס. באותו מטוס חזרו ארצה
גם אמנון, מלכה ובנותיהן. איכשהו קרה
שיצא לו לשבת דווקא ליד החברה שלי.
הם שוחחו, כמו שכל שני אנשים היוש בים
יחד במטוס משוחחים. הסתבר שהיו
לה בעיות עסקיות ואמנון נתן לה את
כרטיס הביקור שלו כדי שתוכל להיעזר
בו כעורך־דין במיקרה הצורך.
״מלכה הבחינה בכך מהמושב הסמוך ובו
במקום ערכה לבעלה סצינה כזאת שאפילו
הוותיקים באל־על, הרגילים לראות
הרבה סצינות במטוסים, לא זוכרים כמוה.״

ה 111ח י 1י | 1מלכה רחנשטיין עס
11 1111111 בתה הבכירה, רונית, בעת
חגיגת הנשואין של רונית עם השחקן־
זמר חנן גולדבלט, ממנו הספיקה רונית
להתגרש בינתיים. בעת החתונה נראתה
האס כמו אחותה של הכלה. אחרי שהשיאה
את בתה הספיקה מלכל׳ה ללדת בן
נוסף, שמרה על גיזרתח החטובה.

דעת שאני נפגשת איתו, ושגם ידעה על
שיחת־טלפון שלו אלי מחו״ל. אז סיפרתי
לד. על החבר החדש שלי. לפני כחודשיים
נסעתי לבקר את אחותי באדצות־הברית
ופגשתי שם אדם בגיל הארבעים המאוחרות,
איש־עסקים מצליח. סיפרתי לח
שאני אוהבת אותו וחושבת להינשא לו,
וכי אני נוסעת אליו בעוד כמה שבועות.
״הסיפור על האיש הזה שאני עומדת
להינשא לו שיכנע אותה, אבל לא לגמרי.
היא ביקשה ממני להרשות לה ללוות אותי
לשדה־התעופה כשאסע לחו״ל, כדי להיות
בטוחה שאני באמת נוסעת ועוזבת את
הארץ.״
המישטרה עדיין לא החליטה אם לתבוע
את מלכה רוזנשטיין לדין בעוון
תקיפה, או לאו. אולם גם אם תחלים ה-
מישטרה לסגור את התיק בגלל הסיבה
הרגילה של ״חוסר עניין ציבורי,״ הרי
פרשת המכות בין מלכה לאילגה, פרשת
המשולש האמיתי או הלא-אמיתי, אך ב וודאי
המעניין, הפך ״עניין ציבורי״ ,המסעיר
בשבוע האחרון את כל המי־ומי
של תל־אביב, הצמאים לקצת לכילות
עסיסית.
בינתיים נסעה מלכה לחו״ל למשך מיס-
סר שבועות, כדי להירגע מהקרב הגדול,
ואילו אילנה עדיין כאן, כשהיא טרודה
בטלפונים הרבים המגיעים לדירתה ה הדורה
בשיכון בבלי בתל־אביב, מידידים
וידידות המבקשים עוד ועוד פרטים.
״כמה חבל שמלכה נסעה לחו״ל,״ אמר
השבוע אחד מידידים אלה .״אולי היינו
זוכים לראות עוד איזה קרב קטן בין שתי
החתיכות האלה. זה מכנים עליזות לחיים.״

האח הגדול

טלוויזיה

(המשך מעמוד )19

להשתחרר באמצע השבוע. בשבוע שעבר
קיבל שילון חופשה בת 48 שעות, שאותה
בילה בשידור מישחק־הכדורסל בין ריאל
מדריד למכבי תל־אביב, ובמסיבה
שנערכה לכבודו ולכבוד המנהל הפורש
של החדשות, צבי גיל, בביתו של מיכה

לימור.

דן כנר מסתובב מאושר באולפני גלי
צה״ל, שם הוא משרת במילואים שהם
לגביו חופש מטירדות הטלוויזיה והרדיו
האזרחיים.
אולם הגדיל לעשות מכולם עורך מבט,
עמירם ניר. ניר, ששוכנע על־ידי ידידו,
אחד מאלופי צד,״ל, להתגייס לצבא־הקבע,
עומד לפרוש מהטלוויזיה, לחתום קבע
ולקבל דרגת סרן. ניר, איש צנחנים לש עבר,
יעבור הסבה לשיריון.

על הגל
וכסף

סרן גיר וידיד
מבט לצה׳׳ל

ציל״ש
תרומה דנדוו־י־ש־נה
תפעם צל״ש לתוכנית רדיו. תוכניהם
של זאב ענו ואלי ישראלי השוק
המשותף (גלי צה״ל יום ת׳ ,16.1בשעת
12.20 אחר חצות) אשר ניסתר, להיות
פינת המודעה הקטנה ברדיו. התוכנית,
שבת תציעו מאזינים חפצים למכירת ו מאזינים
אחרים רכשו אותם, הצליחה
להרדים תוך הדקות הראשונות את כל
מי שהאזין לה• איו ספק שמגיע לתוכנית
זו צל״ש מכל אלה שסובלים מנידודי*
שינה, ואשד גלי צה״ל הביא להם את
הישועה.

המילחמה של גלי צה״ל באחותה הבכירה
קול־ישראל, הפכה בשבועות האחרונים
ממשעשעת למטרידה. יצחק ליפני, מי
שהיה מפקד גלי צה״ל והיום מנכ״ל רשות
השידור, טען תמיד כי תחרות בין שתי
התחנות היא עניין בריא, הגורם לכל אחת
מהן להשתפר, ובסופו של חשבון הזוכה
הוא ציבור המאזינים.
אולם המצב שהגיעו אליו שתי התחנות
בתחרות שלהן, בעיקר ביוזמת מפקדי גלי
צה״ל, מתחיל להדאיג ולהיות גובל ב־ביזבוז
כספי הציבור.
הדוגמה הקלאסית לכך היא עניין שי דור
מישחק-הכדורגל על־ידי גלי צח״ל
מדי־שבת אחר־הצהריים: כשהתחילו בגלי
צה״ל לשדר בשידור חי מישחק
כדורגל מדי־שבת, קמה צעקה גדולה מצד

מאחרי המסך
ח״ם־שבאדר. חו 1ד
בשורה טובה לאלה שעדייו זוכרים את

התוכנית חייס־ישכאלה, עמוס אטינגר,

עורכה ומגישה של התוכנית, עומד לחזור
באמצע החודש הבא עם חיים שכאלה אל
המסך הקטן, אחת לחודש.
עדיין מוקדם לספר מי יהיה המרואיין*
מופתע הראשון. אך אין ספק כי עצם
שיבתה של התוכנית, שהיתר, מהמוצלחות
של הטלוויזיה הישראלית, הוא בבחינת
הפתעה לטובה.

3ל מישמחת אדחרמ1
למי שהחמיץ בזמנו את מחזהו של
נתן אלתרמן כינרת כינרת בתיאטרון
הקאמרי, תהיה הזדמנות נוספת לחזות
בו הפעם מעל גבי המסר הקטן.
המחזה, המתאר את מילחמת־הקיום של
קבוצה צעירה על־רקע תקופת ראשית ההתיישבות
היהודית בארץ׳ יוקרו בטל וויזיה
ב־ 27 בחודש זה.
המיוחד בכינרת כינרת על המסד הקטן
יהיה בכך שהוא עובד לטלוויזיה על-ידי
בתו של אלתרמן, תרצה אתר. המחזה
בויים על־ידי הבמאי הצעיר והכישרוני
בועז דווידזץ, והמוסיקה נכתבה על־ידי
דפנה אילת ועובדה על־ידי פול

שצמן.

אנשי הצוות ושחקני המחזה שהו משך
עשרת ימי הצילומים באוהלו שעל שפת
הכינרת, כדי לספוג מן האווירה של מקום
ההתרחשות והמקום שבו כתב אלתרמן
את כינרת כינרת.
בין השחקנים הרבים המשתתפים בעיבוד
הטלוויזיוני תופסת מקום חשוב אל מנתו׳
של אלתרמן, השחקנית רחל מרכוס,
שלידה משחקים רפאל קלצ׳רן ין,

גבי אלדור, טוביה צפיר, מרדכי
(״פופיק״) ארנון, גליה ישי, מיקי ור
שביאל! ורבים נוספים.
גיוס כ ד די
צה״ל שולט על הטלוויזיה הישראלית.

מנהל מחלקת־החדשות החדש דן שי
לון,
המבלה במילואים כשומר באחד הקיבוצים
בצפון הארץ כבר 40 יום, עומד

מפקד נאור
מאבק־יוקרה
החי התחרה בבגל
ב׳ ,אשר
מהמגרשים, בין
אחת התוכניות

רשות השידור. השידור
תוכנית ישירים ושערים
הביאה פיסות דיווחים
תקליט לתקליט, והפכה
הפופולאריות ברדיו.
דשות השידור דרשה מגלי צה״ל לוותר
על השידור הישיר של המישחק השלם,
אולם מפקד גלי צה״ל מרדכי (״מוטקד,״)
נאור, התעקש. הנושא הועלה במליאת
רשות השידור, התערבו בו שר־ד,ביטחון
שמעון פרס כממונה על גלי צוד׳ל,
ושר־ההסברה אהרון יריס כממונה על
רשות השידור. ההחלטה הורתה לגלי
צה״ל להפסיק את השידור החי. אולם
נאור המשיך להתעקש, לבסוף זכה והשידור
אושר.
אך מסתבר כי התרגשותם של אנשי
רשות השידור היתד, לא־במקומה. מרבית
המאזינים׳ חובבי הספורט, מעדיפים לשמוע
סקירה מעודכנת על מה שקורה בכל
המיגדשים על־פני שידור מישחק אחד.
רובם ממלאים טפסי טוטו, והגל הקל מעניק
להאזנתם את מימד המתח שבד,ימוד.
באותו זמן בו משדרים שני הגלים כדורגל,
משדר גל א׳ מוסיקה קלאסית, שלה
ההאזנה בדרך כלל מועטה. מליאת רשות
השידור ביקשה מהתחנה הצבאית לוותר
על שידור המישחק, ולשדר תוכנית מתאימה
לחוג נרחב של המאזינים, הנשים
שאינן מתעניינות בספורט׳ ומוסיקה קלה.
אך בשבוע שעבר נתנה גלי צה״ל את
התשובה השלילית הסופית שלה. מאבק
יוקרתי חשוב, כנראה, יותר מאשר שירות
למאזינים, המממנים מכספם גם את התחנה
הצבאית.

כי הממשלה כולה מלאת התפעלות מחוב־מתו
הרבה של שר־התחבורה גד יעקובי,
ואילו מאמר שלישי ציין את הצוות המוכ שר
מאוד של השרים בראשותו של רבין,
כשפרם ויעקובי מסייעים לו לנווט את
ספינת המדינה בים הגועש.
אין ספק כי לפרס וליעקובי תהיה בעייה
חמורה באשר דיין יאלץ אותם להחליט:
לבחור בו — או במימסד השילטיני. פרס
מאוהב מעל לאוזניו בתפקיד שר-ד,ביטחון,
וספק אם היה ממיר אותו אפילו
בתפקיד ראש-הממשלה. יעקובי שמח על
עצם ההזדמנות שנפלה בחלקו להיות חבר־ממשלה.
שניהם לא יהיו מוכנים, ככל
ד,ניראה, להיכנס להרפתקה פוליטית חדשה
מסוג ההרפתקות שעברו בעבר עם דיין.
לשניהם ברור כי כישלון נוסף מסוג זה
יהווה סתימת הגולל על הקאריירה הפו״
ליטית שלהם
מצד שני יודעים פרס ויעקובי, כי אם
יתייצבו נגד דיין הם יאבדו את כל הגיבוי
הפוליטי שיש להם, ושבעזרתו הגיעו
לממשלה, ויהיו נתונים בעת־ד לחסדי
מפא״י ההיסטורית.

מ חנ ה
הנעלבים
** ימן״שאלה בלוח־ד,ניחושים הוא יוסף
^ אלמוגי. לאחרונה קרץ אלמוגי מיספר
קריצות לעבר דיין, שתכליתן היתה, כפי-ה־ניראה,
יותר לעורר את רבין מאשר להביע
תמיכה בדיין. ואומנם, בשבוע שעבר הוז מן
אלמוגי אל ראש־הממשלה לשיחה ידי דותית,
שבה הבטיח נאמנות לממשלת
רבץ, אם־כי הביע מיספר הסתייגויות לגבי
נאמנות זו במידה שתשתנה המפר, הפנים־
פוליטית. רבץ שמע בשיחה את אשר רצה
לשמוע, ויצא ממנה מאושר למדי. כמו
לאחר פגישה בין שני ראשי מדינות,
הכריזו השניים עם סיום פגישתם כי ראש
ממשלת ישראל הוזמן לבקר ביקור רשמי
בטריטוריית חיפה, באורחו של יוסף אל מוגי.
ברפ״י
שאננים למדי ל״הצגות״ של אל מוגי
ורפ״י .״יוסף כבר למד לקח, כאשר
חזר למפא״י והיפנה את הגב אלינו. אז
בעטו בו. הוא לא יחזור על השגיאה
הזו שנית,״ אמר השבוע איש רפ״י בכיר.
ברפ״י בטוחים כי הפגישות והי,תארחי־יות
ההדדיות בין רבץ לאלמוגי הן תוצאה
של תכססנותו הפוליטית הידועה של אלמוגי,
וכי בעת ההכרעה יצטרף אלמוגי
לדיין.
בעיית שלמה הילל היא מסובכת עוד יותר.
הילל הרגיש נפגע מיחסו המזלזל
של ראש־המשלה כלפיו בחודשים האחרונים.
ידוע כי הילל מתנדנד כבר שנים
מספר בין מפא״י לרפ״י, כשברוחו הוא
קרוב יותר לרפ״י, אם כי חושיו הפוליטיים
מורים לו להישאר עם הגורם השולט ב־מיפלגה.
בעיית אנשי רפ״י תהיה להוכיח
לד,ילל באותות ובמופתים כי הצלחתם
מובטחת, וכי הוא יכול בשקט יב להמר
עליהם.
חברי הכנסת ממפא״י ואחדות העבודה
הם חידה גדולה יותר לדיין ובן־פורת.
עוזי פיינרמן התנדנד כבר מיספר פעמים
בין מפא״י לרפ״י, ובחר תמיד בראשונה.
אולם הקדנציה הנוכחית בכנסת היא האחרונה
של פיינרמן, לכן הוא יוכל להסתכן
והפעם להצביע עם דיין.
למשה שחל יש טינה על ראש הממש לה.
משך חודשים רבים משך אותו רבין
באף, כשהוא מקרב אותו ודוחה, עד ש לבסוף
חזר בו סופית מהבטחתו למנות
את שחל כשר־התיקשורת. שחל קרוב ברוחו
לחוגי דיין, אולם הוא חניך פוליטי
של האסכולה החיפאית, המחנכת את תל מידיה
לנאמנות למיפלגה ולשילטון. שחל
יתפתל רבות עד שיגיע לידי החלטה, אשר
תהיה כפי הנראה בכל זאת לטובת דיין.
דיעותיהם של שני חברי אחדות העבודה
שושנה ארבלי-אלמוזלינו וז׳אק אמיר הפכו
להיות באחרונה ניציות יותר ויותר. אנשי
רפ״י בונים הרבה על ארבלי אולם אופיו
של אמיר, מנהיג-פועלים קלאסי, מונע
מהם לסמוך עליו מדי.
שני המחנות ניצבים בימים אלה זה מול
זה כשחרבותיהם שלופות ומושחזות, וממתינים
לאות-ד,זינוק שיינתן עם הדו״ח הסופי
של ועדת-אגרנט.

[ ] 11111ח״ב עקיבא נוף, עורך־דין
ייייי ! במיקצועו וזמר־מלחין חובב,
איש המרכז החופשי (בתמונה: בעת
נאום) ,רווק מושבע שוויתר על חירותו.

ך* שמועה עברה מפד-,לאוזן במהירות!
\ הבזק. מכריו הרבים, הנפרדים והמשו-
תפים, של הזוג המפורסם — נדהמו. הידידים
הקרובים נדהמו אף הם.
סיפור־דאהבה הטרי-יחסית, היה כבר
ידוע. הוא זכה לכיסוי, בעיתונות מאז
תחילתו, לפני כחודשיים, והשניים ד,ירבו
להופיע בצוותא למקומות שאליהם הוזמנו
— מאירועים ציבוריים ועד למסיבות הרבות
של חוגי ידידיהם הרחבים.
אלא שהבשורה הטרייה ביותר, זו ׳שנפוצה
השבוע, היתד, בבחינת פצצה אמיתית,
שמעטות כמותה, ואשר כדוגמתה ניתן
למצוא רק באגדות היפות ביותר.
היא — מירד, ויינגרטן, כיום עיתונאית,
גרושה ואשת־חברה מבוקשת ובעבר מל-
כת-יופי (אז היה שמה מרים הדר) ואשתו
של איש־עסקים אמריקאי עשיר.
הוא — ח״כ (המרכז החופשי) עקיבא
נוף בן ד ,38-,עורך־דץ במיקצועו ומן
הצעירים בחברי הכנסת הנוכחית, מלחין
וזמר, דמות מקובלת בכל אירוע חברתי, ציבורי
או בידורי, בולט משום כך בצילומי
העיתונות.
השבוע עומדים השניים להתאחד, כדת
משה וישראל. כלומר — בחופה וקידושין
שיעוררו ודאי את זעמו של הרב
שלמד, גורן, שכן הרב שיקדש אותם יהיה
הרב הספרדי הראשי עובדיה יוסף, למרות
שאיש מבני הזוג אינו ספרדי.
נישואין למיליונר
** ירה, שנולדה בירושלים לעורך-
הדין צבי הילד ואשתו רעיה, סיימה
את חוק-לימודיד, בעיר־הקודש ואחר־כך
התגייסה לצבא. בד־בבד עם השירות למדד,
מישפטים באוניברסיטה העברית. עם סיום
השירות נסעה לארצות־הברית, לאחר ש קיבלה
מילגה ללמוד שם. אך כעבור שנת־הלימודים
הראשונה ראתה שזה לא זה,
וחזרה לארץ.
כאן חזרה לאוניברסיטה, ויחד עם זאת
הוצעה מועמדותה לתחרות מלכת*היופי של
ישראל, וזכתה בכתר המלכה. מצויירת
בכתר זה, נסעה שוב לאמריקה, והפעם
אימצה אותה המגבית היהודית אל ליבה.
במשך שלוש שנים הופיעה מירד, באסיפות
של המגבית מחוף־אל־חוף, נאמה בפני
אלפי יהודים, הציפה שיא בשיעור התרומות
לישראל ובמכירת איגרות הבונדס, והשתכרה
ממון רב, גם במושגים של אותם
ימים.
באחד האסיפות שבהן השתתפה, בניו-
יורק, הכירה את ג׳ק ויינגרטן, בן למישפחת
המיליונרים היהודית החולשת על רבים
מתחומי המיסחר ביוסטון שבטכסם. השניים
נישאו לאחר רומן מהיר, והקימו את ביתם
ביוסטון. בתוך שלוש השנים הראשונות
לנישואיהם נולדו הבת לי והבן מייקל.
תוך זמן קצר התערתה בחברה היהודית
וחלא־יהודית העשירה של יוסטון וסביבתה.
היא הפכה טבחית מעולה ומארחת־למופת,
ונודעה כאם מסורה וכמי שביתה׳ וליבה
פתוחים תמיד. אלא שאת התקדמותה האי שית
לא הזניחה. יחד עם הטיפול בילדים,

מרנת־היוב דשעבו בחרה נ מונז
החופשי היחיד שנשאו עוד פנו׳
במשק-הגית ובהתחייבויות החברתיות, סיימה
לימודי קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטה.
אך הנישואים לא עלו יפה. לפני שלוש
וחצי שנים חזרה מירר$! .רצה, הפעם סופית.
היא רכשה לד. דירה גדולה בתל־אביב,
המשתרעת על פני שתי קומות שלימות,
ריהטה אותה בפאר ברהיטים וחפצי־בית
שהביאה עימה מארצות־הברית ומאירופה
ושכמה מהם לא היו מביישים אף מו
ר,עלה
בדעתו כי תוך חודשיים ימים יוותר
על חירותו מרצונו הטוב, דד,פוך לבעל.
עורו־הדין המזוקן, שזכה להימנות עם
חברי הכנסת האחרונה, הקדיש תמיד את
מירב זמנו ומאמציו לפעילות ציבורית
ופוליטית, היה דמות בולטת באירועים
חברתיים, אך שמר תמיד בקנאות על מעמדו
כרווק ולא הסכים להתפשר על מי שאינה
מייועדת לו מן השמיים.

זיאון, והשתקעה כאן. עתה יכלה להתמסר
לתחביבה האמיתי, ומשך שנתיים היר־צתה
בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל־אביב,
על קולנוע וטלוויזיה.
בד־בבד עם עבודתה הפיקה וביימה סרט
תיעודי בן חצי־שעה, שנבחר לייצג את
ישראל בפסטיבל־הסרטים בברלין. היו אלו
שנתיים של חשבון־נפש והתרכזות בעבודה

111111״ ! 111111111

נ״ה נוף

כחניך תנועת הצופים, הצטרף עקיבא
לגרעין שהשלים את משק תל־קציר. לאחר
שעזב את המשק, החל לומד באוניברסיטה
העברית בירושלים. הוא סיים שלוש שנות
לימוד בחוג למיזרח-התיכון, קיבל תואר
ראשון בחוג ליחסים בינלאומיים, ואחר־כך
למד מישסטים. אחר-כך נסע להולנד,
והשתלם שם במכון למחקר-חברתי. עם
שובו לארץ, הצטרף לשמואל תמיר, והיה
מזכיר הסיעה. בבחירות האחרונות, זכה
במקום השלישי ברשימת הסיעה__לכנסת.
לבד מפעילותו הפוליטית מקדיש עקיבא
מזמנו גם לתחביבו: כתיבת תמלילים ולח נים
לשירים שאותם הוא מזמר להנאתו
ולהנאת ידידיו (בין שיריו הידועים איזבל,
שישו את ירושלים, ומיס לדוד).
אמרו עליו כי הוא הזמר הטוב ביותר
בין חברי הכנסת וד,פוליטיקאי הכישרוני
ביותר בין הזמרים.

חופ ה
בחוג המי שפחה
שכוע לאחר אותה מסיבת ראש־השנה,
התקשרה מירד, אל עקיבא, בבק 711*1
1 1 1מירה ויינגרטן (הדו־הילו),
י י מלכת־יופי ישראלית לשעבר,
שהיתה נשואה לנזיליונר יהודי־אמרי־קאי,
הפכה אשת־חברח ישראלית מוכרת.

שה שיגרתית: לשאול אם יש בידו חומר
עבור המדור שלה. התפתחה שיחה נעימה,
שבסיומה הזמינה אותו מירד, למסיבה ש עתידה
היתד, להיערך למחרתו. כך החל
הסיפור.
עקיבא ומידה החלו להופיע יחד בכל
האירועים, המסיבות והנשפים, אליהם הגיעו
עד אז בנפרד. התפתחה ביניהם ידידות
עמוקה שהתלקחה לאהבה. וכנסת ישראל
צהלה ושמחה.
בסוף השבוע הנוכחי, חודשיים בלבד
מאז נפגשו, ישיא את הזוג הרב עובדיה
יוסף, במסיבה צנועה של חוג המישפחד,
בלבד, אשר תיערך בביתה המרווח של
מירה.
ח״כ נוף אומנם רכש לאחרונה בירושלים
דירה מפוארת בסכום של 400 אלף ל״י,
והזוג הצעיר יוכל לבלות לסירוגין בדי-
רותיו שבירושלים ובתל־אביב, מבלי שהפעילות
הפוליטית והעיתונאית של כל אחד
מהם׳ תפגע בחיי המישפחה שלהם.
כך תאבד הכנסת את הרווק האחרון שלה
ועמך ישראל, הצמא בימים אלה לכל
בשורה טובה, יוכל לומר שלפחות האגדה
הזו אינה מסתיימת במילים ״והם חיים
באושר ועושר עד עצם היום הזה״ —
אלא רק מתחילה בהן.

ובפיתוח עצמי. ואז פרצה מילחמת יום־
הכיפור־ם.
מירד, התנדבה מייד לאירגון קרן־אור
לצה״ל, שחבריו נסעו לחזיתות השונות
והביאו עימם אביזרים חיוניים לחיילים
בעמדות־האש הקידמיות. היא היתד, אז
האשד, הראשונה שחצתה את הגשר לאפריקה,
וכתבות על חוויותיה מאז, מפרי-
עטה, נתפרסמו מעל דפי העולם הזה.
כך אחז בה הדיבוק העיתונאי, והיא
החליטה לפלס את דרכה הלאה בכיוון זה.
כיום, בד־בבד עם השתלבותה־מחדש בחברה
הישראלית, יש לה מדור במעריב,
בו היא כותבת בענייני חברה וחותמת שם
בפסיבדונים שלח: סנאית.

קרייר ה צלפודית
ופולי טי ת
ח״כ עקיבא נוף הכירה מירח
במסיבת ראש־השנה שערכה ידידתה,
הארכיטקטית מלי לנגוצקי. היתה זו היכרות
חברתית סתמית, ואיש לא שיער לעצמו
שתוליד נישואין בעיקבותיה — פחות מכל,
בעלי-הדבר עצמם.
כ־ עקיבא נוף, רווק מושבע, אף לא

מידה ויינגרטן היתה האשה הראשן
!ל ,,ל 1*1 11י 1ל
שחצתה את הגשר שהקים צה״ל
# 14 11 1 #4
תמלת־סואץ במילחמת יום־הכיפוריס, כאן היא נראית על גבי נ

סאם בבסיס טיליס מצרי. בנסיעותיה בחזיתות, במיסגרת אירגון־
מתנדבים למען חיילי צה״ל, נפגשה עם קצינים בכירים, לחצת
את ידו של אריק שרון ופירסמה סידרת־כתבות על חוויותיה.

ציד מכשפה בלונדית ועריבת בחירות על־פ׳ שיטות מוזרות
איפשדו לעסקנים הצעירים השכירים של הליכוד להשתלט על אגודת
הסטודנטים -וכפרס השיגו השבוע ייצוג !מישרות בוועידת חרות

ון ו 1ס ז7ז7/ז
למדע העסקנות
* סביבות השעה ארבע אחר־
^ הצהריים, נאשר הגיע ללימודיו יעקב
טלד, סטודנט גבה־קומה, תלמיד שנה
רביעית רפואה באוניברסיטת תל־אביב,
פגש ביצחק אבני, יו״ר האגודה.
״הצבעת כבר לבחירות למועצת האגו־דהו״
ביקש יושב־הראש לדעת.
״לא,״ השיב יעקב .״היכן מצביעים?״
אבני היפנה את סטודנטנו המתולתל
לקלפי שבבניין הרפואנים.
אבל משהגיע יעקב לקלפי התברר לו,
כי לא קלפי ולא יער. מה קורה כאן?
השתומם. הקלפיות הרי צריכות להיסגר,
כחוק, בשעה שבע — ולאן נעלמה הקלפי
שלו?
וכך יצא יעקב הרפואן למירדף מייגע
אחר הקלפי — עד שמצאה מונחת בכבוד
הראוי לה, במישרדי אגודת הסטודנטים...

כך מו שחים
יושג-ראש
*ץ יסורו הקטן והמופלא של יעקב
^ טלר אינו אלא טיפה בים סיפורי־הבחירות
לאגודת־הסטודנטים התל־אביבית,
אשר בסיומן זכה הליכוד לרוב מוחלט
וחסר־תקדים — 85 אחוזים!
מתוך 52 אזורי־בחירה זכה הליכוד ב־
44 נציגים במועצת האגודה — רוב שבגין
ושותפיו משתוקקים לו כבר שלושים שנה,
ושבזכותו זוכים העסקנים הצעירים של
חרות בטפיחות־עידוד על השכם. וגם אם
קשה לי-שראלי הממוצע לעכל את העובדה
שתומכי הליכוד בקרב הסטודנטים ב־קמפוס
התל־אביבי מגיע לשיעור כה גבוה,
באות התוצאות ומפריכות עובדה זאת.
מתברר, כי למרות שאגודת־הסטודנטים
אמורה, לפי תקנונה העותומני, להיות
בלתי־מיפלגתית, הרי היא משמשת כ-
״מצודה־זוטא״ לצעירי הליכוד — וממנה
הם שולחים זרועות־תמנון לחבוק גם את
שאר אגודות הסטודנטים.
זרוע כזאת נשלחה, בעת שנבחר חנן
בן־יהודה כיו״ר הארצי של התאחדות
הסטודנטים בישראל.
משהחליט דויד אלטמן, יו״ר התאחדות
הארצית, לפרוש ׳מתפקידו, גיסו ,,ידידים״
לשכנעו להמשיך בתפקיד. אך אלטמן,
תלמיד לתואר השני באוניברסיטה הדתית
בר־אילן, לא נכנע ללחצים .״שימשתי
בתפקיד זמן רב מדי,״ אמר ,״ואני בעד
תחלופה בהנהגה בכלל, ובהנהגת הסטו.
דנטים
בפריט.״
סירובו של אלטמן להמשיך בתפקידו
אילץ את עסקני הליכוד, הנותנים את
הטון בהתאחדות הארצית, לחפש להם
יו״ר חדש. יגעת ומצאת — תאמין. והמציאה
— חנן בן־יהודה, שהיה סגנו של
אלטמן, הוצג כמועמד הטיבעי לרשת את
התפקיד, טיבעיות אשר חוזקה בעובדה

שבן־יהודה מחזיק בכיסו גם פינקס־חבר
של חדות...
וכך, בוועידת־הפנים הארצית, הבוחרת
יושב־ראש וסגן לסטודנטים הציגו עצמם
לבחירה שני סטודנטים: בן־יהודה, סטודנט
ממושקף, תלמיד לתואר השני במינהל-
עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים,
ופנחס שומר, סטודנט דק-גו וגידם, הלומד
כלכלה באוניברסיטה התל־אביבית.
ואז הסתבר, למירב ההפתעה, שנציגי
תל־אביב תמכו בבן־יהודה הירושלמי, ואילו
נציגי ירושלים בשומר התל-אביבי...
אך למעורים -שבעסקונה הסטודנטיא-
לית לא יבאה תמיכה מוזרה זו כהפתעה
גדולה מדי. סוד גלוי הוא, כי באגודה
הירושלמית נותן את הטון המערך, בראשותו
של ייגאל לנקר, וכי האגודה
התל-אביבית נשלטת על־ידי הליכוד, אם
כי ברוב החוטים לא מושך יצחק אבני,
יו״ר האגודה נמוך־הקומה, אלא דווקא
מיכאל קליינר, חבר מועצת עיריית תל-
אביב ואיש חרות, בעזרת שליח־מטעם
ששמו דב ברגמן.
דב ברגמן, סטודנט לכלכלה באוניברסיטת
תל-אביב בעל היקף־מותניים לא-
מבוטל, ידוע גם כ״בולדוזר״ של הליכוד
בהתאחדות הארצית ובאגודה התל־אביבית.
על אישיותו העצמית של ברגמן חלוקות
הדיעות אפילו במיפלגתו־שלו, אך בדבר
אחד, לפחות, מאמינים העסקנים כולם —
ברגמן הוא השמן המניע את גלגלי הליכוד,
ובפעילותו שמאחרי הקלעים הוא
מצליח לשמר את שילטון המיפלגה לפחות
באגודה התל־אביבית.
למרות שניסיונותיו של ברגמן להיבחר
כיו״ר תל-אביב עולים לו בקשיים מרובים,
הוא יזוכה בטובות־הנאה אישיות הנובעות
מתפקידיו הסטודנטיאליים, בתוכן נסיעות
לח׳ו״ל על חשבון משלם־המיסים, בד־בבד
עם כהונה בתפקידים אחדים באגודה וב-
התאחדות, שכללו בתקופה מסויימת גם
קבלת משכורת כפולה מכספי הסטודנטים,
כפי שמסר יורם מיתקי, נשיא המועצה.
אחת שנפגעה מפעילותה של מכונה
משומנת זו היתה דווקא חברת הליכוד,
ירדנה קירשנבאום, בלונדית חטובת־גו,
מורה-לאנגלית במיקצזעה, המכהנת גם כסגנית
נשיא מועצת האגודה בתל-אביב,
וכחברה בוועדת־הביקורת שלה.

ציד מכ שפות
בלוגדיות
^ אשר עמדה להתכנס מועצת־הפנים
האמורה, שבה היו אמורים להיבחר
יושב-ראש ארצי וסגנו, מסר אבני, היו״ר
בתל־אביב, את רשימת צירי תל-אביב
לוועידה. ואז — להפתעתה של ירדנה —
גילתה כי שמה נפקד מהרשימה, למרות
התפקיד הבכיר שנשאה באגודה, ולמרות
היותה חברה במרכז־החופשי.

הצבעה בקלפי מס 7 ,
גלוי לכל עין?
״אבני ידע שאיני תומכת בבדיהודה
כיו״ר ארצי, ולכן סירב לאפשר לי להשתתף
כנציגה במועצת־הפנים,״ התלוננה
ירדנה במרירות. למרות שנמצא מי שיפיץ
בקמפוס שמועה כי התנגדותה של ירדנה
נבעה מניתוק רומן נכזב ביינה לבין אבני,
התברר כי מרשימת־צירים זו נעדרו גם
פעילי־סטודנטים אחדים- ,שאינם ידועים
כמי שנוהגים לרקד על־פי חלילם של
עסקני הליכוד. בתוך אלה היו יורם מיתקי
הקיבוצניק, נשיא המועצה וחבר מפ״ם!
יואל ריפל, חבר ועד־התרבות, שהתפרסם
בכתיבת תמלילים לבדרן מני פאר, ודגניה
רושצ׳וק, חברת הוועד לענייני חוץ והסברה,
המזוהה באגודה התל-אביבית עם
המערך.
מאידך כללה הרשימה פעילי־סטודנטים
בדרג נמוך יותר מהנזכרים, כגון שרון
ברון וראובן שלום, שאת תווית חרות הם
נושאים בגאווה על לוח־ליבם.
מינויים פוליטיים שקופים אלה עוררו
זעם רב בקרב סטודנטים רבים. אחדים
מהם עשו ני-סיון־נפל לכנס את המועצה
בתל-אביב, ומיתקי, אשר ראה במינויים
אלה הכנסת פוליטיקה לאגודה דרך הדלת
האחורית, דבר הנוגד את התקנון העותומני
שעליו מושתתת אגודה זו, העלה
הצעת אי־אמון באבני כיו״ר.
אך בסופו של דבר, לאחר רמיזות
בדבר פיריסום בעיתונות ופתיחת תיבות-
פנדורה, נמסר לבסוף כרטיס־ציר לוועידה
גם לירדנה קירשנבאום .״אבל למרות
שהאמינו כי אשמור על מישמעת סיעתית,
ואבחר בבן־יהודה כיו״ר ארצי, פסלתי
את קולי במתכוון,״ הוסיפה ירדנה, המסרבת
לערב פוליטיקה בעסקנות סטודנטים.
כיוון שהרוב של הליכוד במועצה זו
עמד על חודו של קול, הרי פסילה זאת
הביאה לשיוויון־קולות בין שני המועמדים,
ובסערת־הרוחות שפריצה משהוקראו

תוצאות ספירת הקולות — פוצצה הישיבה.
לאחר
פסילת קולה עברה ירדנה מה
שהוגדר על־ידה כ״ציד־מכשפות,״ ולאחרונה
סיפרה כי אישיות בעלת השפעה
מרכזית ביותר בחרות הזמינה אותה ל שיחת
פנים־אל־פנים לשם בידור הפרת־מישמעת
זאת.
מאבקם הנואש של פעילי המיפלגות ל כיבוש
נציגות הסטודנטים, פעילות הנעשית
לעיתים בניגוד לתקנון האגודות,
מעלה מדי-שנה שאלות נוקבות — בשביל
מי זה טוב, ומה יכולות המיפלגות להרוויח
מהשתלטות על אגודות הסטודנטים, שעה
שהרוח השלטת בקרב ציבור הסטודנטים
לא רק שוללת התערבות זו, אלא גם מורידה
את יוקרת המיפלגות, בקירבן לאפס.

קר ש־קפיצה
פוליטי
** ענה אחת היא שהסתדרות הסטודנט
טים יכולה לתמוך באינטרסים מים-
לגתיים שונים, וכדוגמה לכך יכולה לשמש
הצהרת נ-שיאות ההתאחדות הארצית, בכינוס
בר אילן מראשית דצמבר, שבו
הובעה תמיכה בלתי־מסוייגת בהקמת ממשלת
ליכוד לאומי .״זאת, למרות שחברי
הנשיאות הללו נבחרו למישרה באיגוד
מיקצועי שמתפקידו להגן על העניין הסטודנטיאלי
בלבד, ולא הוסמכו על-ידי
ציבור בוחריהם לצאת בהכרזות מדיניות,״
אומדים אנשי המערך, המסתובבים לאחרונה
חפויי־ראש בעיקבות הנוק-אאוט הפוליטי
שספגה מיפליגתם בבחירות לאגודה
התל־אביבית.
טענה שנייה אומרת, כי תפקיד בכיר
באגיודת-סטודנטים משמש קרש־קפיצה
למישרות מיפלגתייות נוספות. כדי לבדוק

אם גם הנחה זאת נכונה, תשמש כאן
האגודה התל-אביבית כמידגם. ואכן, מתוך
בדיקת קידומם הפוליטי של יושבי־הראש
באגודה זאת מתברר, כי פרט לגדעון
פורטנוב, אשר סיים את תפקידו לפני
סייום הקדנציה במה שהוגדר כ״טריקת-
דלת,״ זכו שאר יושבי־הראש לקידום ני כר
במיפלגתם:
מיכאל קליינר, בנו גבה־הקומה ורחב־הגרם
של בעל מיסעדת רוולית לשעבר ב-
תל־אביב, אשד קבע לפני כחמש שנים
את המסמרות האחרונים בארון המערך
באגודה התל־אביבית, והניח בה את התשתית
היציבה של הליכוד, משמש היום
כיו״ר מזכירות צעירי הרות, וכחבר מועצת
עיריית תל־אביב מטעם הליכוד. ולולא
תמיכתו בעזר ויי!צמן — בעימות
הגדול בין זה האחרון לבין בגין —
היה קליינר עשוי להיות מועמד לכנסת
מטעם המיפלגה.
מיכה רייסר, יורשו הג׳ינג׳י של קליי-
נר כיו״ר תל-אביב, זכה היום למישרד
בקומה הרביעית במצודת זאב, בשמשו
כמזכיר מרחב צעירי הרות בתל־אביב,
שהוא המרחב הראשי של המיפלגה! ויצחק
(טולי) סגל, הידר הקודם, שבלשונו העסיסית
ובכובד־הראש שלו ידע להשכין
שלום־בית בין חברי־הוועד הצעירים
ממנו, נבחר, ממש עם סיום תפקידו, כחבר
מרכז תנועת החרות.
יצחק אבני עצמו, המשמש כיום כיו״ר
האגודה בתל־אביב, הזדרז גם הוא וקפץ
על עגלת המישרות, המיפלגתיות בעודו
נושא בתפקיד סטודנטיאלי, ונתמנה נשיא
מועצת צעירי חרות במרחב תל-אביב.
ומה במישור הארצי?
לפחות ידר התאחדות אחד, המתמחה
למישפטים רוני מיליקובסקי, שהוא גם
קרוב־מישפחה של בגין ותמך בו בעת
מאבק בגין־וייצמן, היה בין מועמדי הליכוד
לכנסת האחרונה. במקום לא־ריאלי,
אומנם, אך במצודת זאב מהלכות שמועות,
כי לקראת הבחירות הקרובות תיערך
התמודדות בין מיליקובסקי לקליינר, ולפחות
אחד מהם ישובץ כנציג צעירי חרות
במקוס-בחירה ריאלי.

המוסד הצביעו רק 2816 סטודנטים .״ורק
מתוך 20 האחוזים הללו זכה הליכוד ב-
85 האחוזים הנזכרים.״ חיים רמון, הידר
גבה-הקומה של תא המערך בקמפוס זה,
מאמין, כי אילו היו מצביעים רוב בעלי
זכות־ההצבעה, היה הליכוד נוחל תבוסה
מוחצת, דבר שאותו הוא מסביר בידיעה
שתומכי הליכוד אינם מחמיצים הצבעות
פוליטיות, לעומת תומכי שאר ד,מיפ-
לגות, שהצבעתם תלויה במצב־הרוח שלהם
ובזמן הפנוי העומד לרשותם בשעת הבחירות.
מכל
מקום, המידגם התל־אביב מוכיח,
כי מאז שהופקדו מוקדי הכוח באגודה זו
תחת שבט עינם הפקוחה של אנשי הליכוד,
קשה למערך להשיב לעצמו את ה־שילטון,
ונציגם במישמרת הצעירה הארצית,
ד״ר אבי רייך, אף פנה לאחרונה
למוסדות המיפלגה, בבקשה לדון בדחיפות
ב״הזנחה״ מצד האחראים לענייני הסטודנטים
במיפלגה, שלא הצליחו אפילו להעמיד
מיס׳פר מתאים של מועמדים־לבחירה.
״׳ולדבר זה מתווספת העובדה שוועדת-
הבחירות פסלה תישעה מועמדים שלנו,״
מוסיף רמון, הטוען גם שבשיטת־הבחירות
הקיקיונית הנהוגה באגודה התל־אביבית,
אין סיכוי לאחודהצבעה גבוה יותר, הנחה
המתבססת על תוצאות הבחירות בארבע
השנים האחרונות.
שליטה במועצת הסטודנטים פירושה
שליטה באגודה, כי המועצה היא שבוחרת
את נציגיה לוועד ולגופים אחרים. בבחי
דתיים:
לא זו בלבד שחלה בו תענית
העשרה־בטבת, אלא הוא גם הראשון בארבעה
ימי החג המוסלמי איד־אל-אדח׳ה,
הידוע פחג־הקורבן המוסלמי, וכן נופל בו
חג־המולד הנוצרי.

לא לכול ם
מו תר
ך* פנייה לבית־המשפט נעשתה בו
\ יוזמת המערך, אך לא היה בה אלא
מיקצת מן התרעומת על הליכי הבחירות.
תרעומת אחת יצאה על חלוקת איזורי
הבחירה — למרות שתקנון האגודה מאפשר
לוועדה לקיים את הבחירות עד שמונים
׳יום מתחילת שנודהלימודים, הזדרזה
ועדת־הבחירות לקיימם במועד מוקדם יותר,
ובלא שיעמוד לרשותה דו״ח-מחשב
סופי ומעודכן בדבר מיספר תלמידי המוסד
וחלוקתם לחוגי־לימוד.
במהלך הבחירות נתגלו חריגים נוספים
מהתקנון, כגון העובדה שוועדת־קלפי
מיספר 8איפשרה לסטודנט נחמיה רק
להצביע על סמך היכרות אישית, ובלא
לתבוע שיציג תעודה או מיסמך •מזהה.
בקלפי מיספר ,10 שבבניין המישפטים,
הצביע סטודנט בהציגו תעודת־זהות בלבד,
בניגוד להוראה המפורשת של ועדת־הבחירות
שלא לאפשר הצבעה באמצעות
מיסמך זה.
אך החמור בחריגים היה העמדה ש
תמרורים

ישאו באולם ביודציוני־אמויקה
בתל-אביב, אבינועם בלומנטל (,)25
סטודנט באוניברסיטת תל־אביב, בנו הבכור
של סמנכ״ל כור למימון נפתלי בלו-
מנטל שהוא מראשי מפא״י ונחשב לאחד
מראשי הכלכלה החשובים של המיפלגה,
ואכיגית גינזבורג בת ה.23-

ערפדים

להינשא

.במאי
בעבר ל־וג׳יין
פוג-
אימפריית-

הקולנוע הצרפתי שהיה נשוי
בריז׳יט בארדו, אנט סטרויברג
דה, רודה ואדים, ו״יורשת
הפלדה של צרפת״ קאתרין שניידר,
שמישפחתה בעלת מיפעלי-פלדה גדולים.
נחוג. בחברת קומץ קטן של אנשי-
סגל וידידים, בחווילתו שבסאן קלמנטה,
יום־הולדתו ה־ 62 של נשיא ארצות־הברית

ניבסון
כן 62
פגייה לערכאות

לשעבר ריצ׳ארד ניכפון, שזכה לרגל
המאורע לאיחולים טלפוניים מהנשיא הנוכחי
ג׳ארלד פורד.

ץ* די להכין איך שומרת תנועה כמו
^ הליכוד על המשך שילטונה באגודת-
סטודנטים, יש להמשיך לסקור את המידגם
התל-אביבי. מתוך כך מתברר, כי עובדי
האגודה בשכר חופפים, פחות או יותר,
את מה שנקרא ״תא־הסטודנטים של חרות
באוניברסיטת תל־אביבית.״ בתוכם —
לבד מיושב־הראש אבני וסגנו ברגמן —
גם גדי בן־יאיר, חבר ועד-השיכפול, ו

חוג בעיר ממפיס שבמדינת טנסי
בארצות־הברית, יום־הולדתו ה־ 40 של
אליל-העבד, זמר־הרוק אדוויס פרסלי,
שעלה במישקלו בשנים האחרונות בעש רות
קילוגרמים, החל עתה בדיאטה קיצונית
כדי •*חזור למישקל של 80ק״ג.

דמויות פחות בולטות כגון ראובן שלום,
רכז-ההסברה של האגודה! חווה דיטד,
רכזת־הקליטה, ויהושוע בליצקי, רכז-
התעסוקה.
״עם זאת, לבוא ולהציג את הליכוד
כזוכה בתמיכת רוב בקרב הסטודנטים
באוניברסיטת תל-אביב, יהיה לא מעט
מהטעיית הציבור,״ אומר משה כהן, המזכיר
הארצי של אירגון הסטודנטים חברי
המערך, הטוען כי אחוז ההצבעה בבחירות
האחרונות לא עלה על ,20 ולפי
המידע שבידו, מתוך 15 אלף תלמידי

עסקן יצחק אכני
אכזבה לרומן7

רות האחרונות -אשר נערכו, כאמור, בסוף
דצמבר, התעלתה המועצה על עצמה, ונמנעה
מלבחור לוועדת־הבחירות נציגים המזוהים
עם המערך.
פעילותה של ועדת־הבחירות הזו, בראשותו
של עורך־הדין הצעיר שמואל
בר-לב, תושב ראשודלציון, אשר חדל
להיות סטודנט בבר לפני כשנה, גררה
את האגודה לערכאות. העותרים, שלושה
סטודנטים חברי האגודה, בתוכם מוסל מים,
עירערו על מועד הבחירות, בטענה
שהוא נקבע ללא התחשבות ברגשות

״מיספר סטודנטים, הזכאים לבחור על-פי
תקנון האגודה, לא הורשו לבחור.״ כך,
בפירוש, קבעה ועדת־דיביקורת של האגודה
בדז״ח שלה מה1-׳ 3בדצמבר .1974
דברים אלה, וחריגים אחרים נוספים
הביאו את יורם מיתקי, נשיא המועצה
וחבר ועדת־הביקורת, אשר הגיע לאגודה
מקיבוץ חצור המרוחק במייוחד כדי לפקח
על תהליך הבחירות, לדרוש את פסילת
הבחירות וקיום בחירות חדשות. אך דרישתו
נדחתה ברוב קולותיהם של מתי
וייס, יו״ר ועדת־הביקורת וחבר המיפלגה
הליברלית, וירדנה קירשנבאום, חברת
המרכז החופשי.
״איני מכחיש שהיו חריגים במהלך
הבחירות,״ אמר עו״ד בר־לב, שעמד בראש
ועדת־הבחירות ,״אך חריגים אלה
נעשו בתום־לב.״ וכך גם קבעה ועדת־הביקורת.

זאת מתרעמת ועדת־הביקורת על
העדר חשאיות בעת ההצבעה :״ברוב הקלפיות
לא היו פרגודים, וסטודנטים נאלצו
להצביע בגלוי.״ דבר זה, כך קובעת
ועדודהביקורת, גרם ל״הפעלת לחצים
על סטודנטים בעת הצבעתם.״
תלונות ברוח דומה הגישו גם חנה
ליטמן, אשר שימשה כיו״ר ועדת קלפי
מיספר ,2ונחמה שטוק-שני, סטודנטית
לסיפרות עברית והיסטוריה של עם ישראל,
שהוסיפה בתלונתה וטענה, כי העובדה
שתלמידי שנה א׳ נאלצו להצביע במעטפה
כפולה, כשעל אחת מהן מופיעים פרטי
המצביע ובשניה פתק ההצבעה, אינה עולה
בקנה אחד עם חשאיות הבחירה.
וסיים איש המערך חיים• רמוז :״חשאיות
הבחירות היא אותה אבן־פינה קטנה שעליה
מונח מיגדל־הקלפים של הדמוקרטיה
— ואוי לאותה מיפלגה שניצחונה בבחי רות
נקבע על חשבון חשאיות זו, גם אם
הדבר נעשה בתום־לב...״

מונה. על-ידי נשיא ארצות־הבדית
ג׳ארלד פורד, לתפקיד שר־המישפטים בממשלתו,
במקומו של ויליאם סקאמבי ש מונה
כשגריר ארצות-הברית בהודו, אדו״
ארד לוי 64 יהודי, שהיה נשיא אוניברסיטת
שיקאגו, נכדו של מי שהיה
מראשי התנועה הרפורמית באדה״ב ובנו
של רב, מלמד מאז 1936 מישפטים באו ניברסיטת
שיקאגו, שימש בשנים —1940
1945 עוזר מיוחד לתובע הכללי בימי נשי אותו
של הנשיא דוזבלט, מונה ב־1968
כנשיא האוניברסיטה.
מונתה על-ידי, נשיא אוגנדה
אידי אמין, לתפקיד שגרירת אוגנדה ב-
וואתיקן, ברנאדט אולובו 27 המכהנת
עתה כשגרירת ארצה במערב-גר-
מניה.
נבחר. לתפקיד מנהל חטיבת השי דורים
הערביים ברדיו, במקומו של צדוק
בן־מאיר הפורש לגימלאות לאחד 25 שנות
שרות, ציר ישראל בתורכיה שאול ברחיים
50 שהיה ׳מראשוני עובדי השידור
הערבי־י׳שראלי לפני שהצטרף ל-
מישרד־החוץ.

נול דיה בלונדון, לשחקנית ניירי
דון פורטר 38 היא אייריני פורסיית
מסידרת הטלוויזיה ההגדה לבית פורסייוז,
שהתאלמנה לפני ארבע שנים, ולירידה
השחקן רובין האלסטד 28 בת:
נאטאליה.

מנהליםדומן. במאדריד, השחקנית
הנורווגית הבלונדית ליוו אול
׳מן, שהיתה גיבורת סרטים רבים של הבמאי
השבדי אינגמאד ברגמן, התגרשה
בגללו מבעלה הרופא וילדה לו בן שהוא
עתה בן שבע שנים, ואשר שמה נקשר
גם בשר-החוץ האמריקאי הנרי קיסינג׳ר,
והשחקן הצרפתי מישל פיקולי, הנשוי
לזמרת ז׳ולייט גרקו.

במדינה

שר צבע

מרי קוואנפז, האופנאית הבינלאומית
המכתיבה מה נלבש
וכיצד נתאפר.

אם את שייכת למאושרות המעטות שניחמו בריסים ארופים, את מעפעפת
פעמיים בעיניך ומיד מתמלאות כל משאלותיך, כי הסובבים אותך לא
יכולים לעמוד מול קסם עינייך המצועפות — הרי המדור הפעם לא יעניין
אותך, אך אם את, כמו רוב בנות ישראל, ניחנת בריסים קצרים עד בינוניים,
לעיתים דלילים ולעיתים עדינים מדי — קראי את המדור בעיון. אינך חייבת
להסתפק במה שחנן אותך הטבע. נם את תוכלי לעפעף בעיניים מצועפות
בעזרת ריסים מלאכותיים.

תפקידם העיקרי של ריסים מלאכותיים
הוא לפתוח את העין ולד,גדילה,
להעניק לה מסגרת מדגישה וצל רך
ונשי. ריסים מלאכותיים מתאימים לכל
סוגי העיניים פרט למעטות הנושאות
ריסים ארוכים טבעיים.

ריסים הטבעיים. הוציאי את המלקטת
כשהרים דבוק למרכז והדביקי בעזר תה
את הקצוות — קרוב לקו הריסים
הטבעיים. אל תשתמשי באצבעותיך
אלא בעזרת המלקטת בלבד( .אם עינייך
נוטות מטה תוכלי ל״הרימך כש*
תדביקי את קצה הריס גבוה יותר
מהקו הטבעי.
לאירועים חגיגיים במיוחד הדביקי גם
ריסים תחתוניים באותה טכניקת הדבקה.
ריסים אלה בנוסף לעליונים מג דילים
עוד יותר את העין ומשווים
לה מסתורין.
לפני שאת מורחת דבק חדש על
בסים הרים אל תשכחי לקלף את ה דבק
הקודם .״

אמב טי ה ל רי סי ם

הדבקת רי טי ם — תענוג
נשים רבות נרתעות מריסים מלא כותיים
כי נדמה להן שהדבקתם מסובכת
ונועדה רק למקצועניות. זוהי
טעות! לאחר מספר נסיונות תוכלי
להשתתף בכבוד בכל תחרות להדבקת
ריסים. ולמלאכה — את הריסים תשימי
לאחר שאיפרת את העפעף בצל ליות.
בעזרת קיסם את מורחת מעט
דבק על בסים הרים המלאכותי, חכי
מספר שניות. הרכיני ראשך מעט אחורנית
כדי שד,עפעף יפרם לכל אורכו,
תפסי את אמצע הרים בעזרת מלקטת
(פינצטה) והצמידי את אמצע הרים אל
אמצע העפעף, קרוב ככל הניתן, לקו ה
כשהריסים
אינם נקיים טבלי אותם
בספל, לתוכו יצקת אלכוהול בריכוז
של עד ״0/סך. השרי אותם באמבטית
האלכוהול כחצי שעה ואח״כ יבשי ב עדינות
בין שתי ממחטות נייר.
אם את רוצה לעגל את הריסים, גל גלי
כל ריס סביב עפרון עגול ועטפי
בנייר פרגמנט. הקפידי שחעפרון יהיה
עגול ולא משונן.

אין ת ת אי מי למה

לכל מבנה עין מתאים סוג אחר של
ריסים מלאכותיים. לחברת מרי קוואנט
ישנו מבחר רי&ים גדול לכל סוגי ד>-
עינים וכולם משיער טבעי:
— ? 111511 הם ריסים ארוכים במיו חד
כשהקצוות ארוכים יותר והמרכז
קצר. ריסים אלה מתאימים לעינים
מלוכסנות וגדולות .־
61 50£15 נן — $11 ריסים ארוכים ש ביניהם
שזורים ריסים קצרים. מבנה
הריס דומה למבנה ריסים טבעיים. מת אים
לכל סוגי העינים.
ץ:1161-ו 3ס? — ריסים נוצתיים ה בנויים
קבוצות קבוצות על בסים הרים
באורכים שונים. בכל קבוצה השערה
המרכזית היא הארוכה ביותר. מעניק
לעין מבע חתולי וטוב במיוחד לעינים
קטנות כי ריסים אלה מגדילים את
כל שטח העין.
$0£15 ץ ססלזבס? — ריסים קצרים
הקרובים ביותר לריסים טבעיים ב אורכם.
ריסים מומלצים למהססות ל השתמש
בריסים מלאכותיים.
£630101-5זס ^ס? — ריסים תחתו״
ניים לאירועים חגיגיים.

ל שאלות * ת שובות ל שאלות * ת שובות
רות מנדלזכיץ ז אינני רוצה
להטיף לך מוסר, אך אשה בהריון
חייבת להוריד כמות המלח במזון, במיוחד
אס היא מתחילה להתנפח. פנים
נפוחות אפרי בעזרת גוונים כהים, כגון
גוון בסיס (סייגן אפ) 11<1)110ז£
,£11-1:11£פודרה ״ברונז״ ,סומק
? £301165 וצלליות עיניים כחול —
אפור — תכלת ,81^ 131:10 הרכב כהה
יוצר אשליה של פנים דקות.
ל כו כבהז בעייתך היא נשירת ריסים
עס הורדת המסקרה. רק לחברת
מרי קוואנט ישנו מכשיר מיוחד
לטיפול והגנה על הריסים £3511

0111:1011£1ת 00 המכיל פרוטאין, אותויש לשים על הריסים נקיים מאיפור
במשך הלילה ולהורידו בבוקר בעזרת
צמר־גפן לח.
לעליזה מכאר־שגע: את כותבת
שעורך יפה, אך מדי פעם מופיעים
פצוענים במצח ועל הלחיים. יכולות
להיות לזה שתי סיבות .1 :מאכלים
מתזקיס, מטובליס מדי, או מטוגנים.
.2גירויים מזעה כתוצאה מחוסר ניקוי
עקבי של העור. הקפידי לנקות היטב
את עורך פעמיים ביום ב־£511־ ? 1ז ,00
( 001116 016311 מי פנים) והזיני בלחות
1-6ט 8 ^ £0151ו11ת \ 101-והמנעי
מאכילת מאכלים מזיקים.

אל תתעצלו לכתוב למדור על בעיות היופי שלכן, כל פנייה תיענה
הן באופן אישי והן בכתב. כתבו אל ״מרי קוואנט״ ,ת.ד ,40020 .תל״אביב.

בת מישפחתו

(המשך מעמוד )19
נרחבים, בבעלות אירגון משותף של קבלנים
מנתניה ותל־אביב. לפני כמד, שנים
החלו בבנייה על שטח זח. הישטחים נרכשו
זמן רב לפני הקמת בית גולדמינץ, במחיר
נמוך ביותר.
חקירה מקיפה. במשך השנים האחרונות
מנהל עובד בן־עמי מאבק מיש-
פטי נגד מס־ההכנסה, על גובה התשלומים
שעליו לשלם על הכנסותיו בשנות הח מישים.
עיקר המאבק הוא על ניסיונו
של בן־עמי להנציח טעות של פקידי־ד,שומה,
ששכחו לחייב את חובו למס־ההכנסה
בריבית.
המישפט בנושא זה נמשך כבר כעשר
שנים, וזכה גם להערות חריפות של בית-
המישפט המחוזי בתל־אביב. תיקי מס-
ההכנסה של בן־עמי הגיעו לידי העולם
הזה 1924 ומתוכם התברר כי בן־עמי
היה בעליו של חלק ניכר משיטחי הקרקע
שליד בית גולדמינץ, בתקופה שבה הורה
להקים שם את הבניין.
כן התגלה, כי לאחר הקמת בית גולד־מינץ
מכר בן־עמי את חלקו ברווח ניכר,
שעליו נדרש לשלם מס־הכנסה.
פקודת העיריות, וכן סעיפים בחוק הפלילי,
אוסרים על ראש־עיריה לנצל את
מעמדו לטובתו האישית, ולאחר שהומצא
חומר על מעשי בן־עמי ליועץ המישפטי
(לאחר הפירסום) ,התלונן גם ראש־עיריית
נתניה הנוכחי על אותו עניין בפני היועץ
המישפטי לממשלה והוא, כאמור,
הורה על חקירה מקיפה.

עיריות

של מחבר
ההימוון הלאומי
פוטרה מעבודתה
ברדיו מפני
שאמרה ב שידור
שהיא שיכורה -
והוחזרה
אז סיפור ״בתי-השימוש, הנוחיותים,
( /הנייר וכל השאר״ שלה מעל גלי־האתר,
מזכירים את -שמה של שמירה
אימבר תמיד בנשימה אחת עם שמו של
הבן־דזד של הסבא שלה, מחבר החימנון
הלאומי התיקווה, נפתלי הרץ אימבר.
הוא היה ההיפי הראשון בארץ־ישראל,
בוהמיין בלב־ונפש ושתיין ידוע, טרובאדור
אמיתי שמעטים כמותו בעת האחרונה. עם
תרמיל על שכם היה נודד מיישוב ליישוב,
והרומנטיקנים אוהבים לספר כי נהג לקרוא
משיריו, וכי נאד־היין לא מש מידו.
הוא היה אוהב־נשים מושבע, ולא חסך
דודיו מן הניצודות ברישתו. מעולם לא

מלב״ס

ה בינל או מי ת
דאחר שערו בעצמו
עשרות שיחות
*זדפוניות רחו״ד — הורה
ראש־עיריית פתח
תיקווה לחקור בעגיין
המעופף הראשי של עיריית פתח־תיקווה
הוא דווקא דאש־העידיה, ישראל פייג־ברג
בכבודו־ובעצמו, ולפני כל אחת מנסיעותיו
הרבות לחו״ל, טורח פיינברג
ומטלפן אל מכריו וידידיו הרבים ברחבי
העולם, כדי להודיעם שבתאריכים אלה-
ואלה יימצא בעירם, באירופה או בארצות-
הברית, והוא מבקשם להתקשר אליו כאשר
יהיה שם.
מחרה-מחזיק אחרי ראש־העיריה, בתחרות
על מיספר השיחות לחו״ל, ממלא-
מקומו דויד טבצ׳ניק.
במשך חמישה חודשים, מחודש מארם
74׳ ועד ספטמבר ,׳74 דיברו ראש־העיריה
פיינברג וממלא־מקומו טבצ׳ניק עשרות
פעמים עם כתובות שונות בכל רחבי
העולם.
״הרשימה נכונה״ .ב 2-בינואר
1975 פנה עורך־הדין יואב מרחבי, חבר
מועצת עיריית פתח-תיקווה, אל ראש־העיריה,
בבקשה לקבל תשובה לגבי רשימת
השיחות הללו, שצורפה למיכתבו.
באותו מיכתב טען״מרחבי, כי חלק מהשיחות
לחו״ל, שנעשו על חישבון משלם-
ר,מיסיס הפתח־תיקוואי, לא היו קשורות
כלל לענייני העיריה. בעיקבות זאת שאל,
מה מתכוון פיינברג לעשות כדי להחזיר
את הסכומים ששילמה העיריה, חמורת
השיחות לחו״ל, שלא היה להן קשר לעבודה
השוטפת של העירייה.
מרחבי עצמו סירב לאשר או להכחיש
את דבר פנייתו אל ראש־העיריה, אך
פיינברג עצמו הגיב ה־שבוע :״נכון, קיבלתי
את הרשימה ששלח לי מרחבי. הרשימה
נכונה.
״אינני יכול עדיין להגיב על תוכן
הרשימה, מפני שרק היום הוריתי לחקור
בעניין. יש להבין, כי לנו קשרים עם
שתי ערים־תאומות של פתח־תיקווה, אחת
בשווייץ ואחת בדנמרק, ואנו צריכים לדבר
איתן.
״חוץ מזה, יש לנו גן־חיות בפתח־תיקווה,
ועלינו לדבר עם גני־חיות אחרים
במקומת שונים בעולם. אולם העניין
ייחקר.״

נפתלי הרץ אימבר
שיכור כרוני
עשה חשבון למי או למה הוא שר. הוא
היד, מסוגל בהחלט למכור את פרי-עטו
תמורת מטבע קשה — וכך אומנם עשה.

הליידי
ה א פל טוני ת
ף* סיפרו הימיס היפים, מספר הסופר
^ שלמה שבא, כי בהיותו בן 26 פגש
נפתלי חרץ אימבר בלורד אוליפנט ובאשתו
אלים, שהיתה צעירה ממנו ב 17-שנים.
באותם ימים היה אימבר מ־&וטט בחוצות
קונסטנטינופול ומוכר את מרכולתו —
בדיוק כשם שההיפים האמיתיים של ימינו
מממנים את חייהם ונסיעותיהם ממקום
למקום.
הלורד אוליפנט ואשתו, שהיו אנשים
מייוחדים־במינם, השתייכו לכת המאמינה
בטיהור־נשמות. הם נטלו על עצמם להסדיר,
אצל התורכים, רישיונות־התיי׳שבות
בארץ־ישראל עבור היהודים. נפתלי הרץ
(או ״הרצלי,״ בפי מקורביו) ,הפך בן־בית
בביתם.
יחד איתם עלה לארץ־ישראל, יחד איתם

התיישב על הר־הכרמל שבחיפה. אך משהע-
תיק הזוג אוליפנט את מקוס-מגוריו לכפר
הדרוזי דליית־אל־כרמל, והגבירה אלים
העניקה מחסדיה לכל ערביי הסביבה —
כדי לטהר את נישמותיהם, כנראה —
התרחק ״הרצלי״ מעל מיטיביו. יש אומרים
כי הסיבה לכך נעוצה ביחסים האפלטוניים
המייוחדים ששררו בינו לבין הליידי הכבודה.
משום־מה, למרות שלא היתה
בררנית ביותר בבחירת מאהביה, סירבה
בתוקף לחלוק גם לו משפע חסדיה.
הבוהמיין־השתיין יצא לסובב בארץ. כך
שוטט משך כארבע שנים, ובבל מקום שר
משיריו. בכל מקום הכירוהו. הוא כתב
•שירים לכבודה של כל מושבה יהודית
בארץ־ישראל באותם ימים וליאון איגלי,
זמר־האופרה מתחיל שעלה באותם ימים
ארצה מפטרבורג שברוסיה, הלחין את
שיריו.
אימבר גם פירסם מאמרים בעיתון
חבצלת, וכשהוציא את ספר שיריו הראשון,
בוקאי, שימש הברון רוטשילד כפטרונו.
אך למרות היותו דמות פופולרית ומוכרת,
היה האיש עני ואביון, ובחדרו הדל לא
נמצאו אלא מיטה רעועה, שולחן קטן
וכיסא. הוא לא ייחס כל חשיבות לדברים־
שבחומר. הוא כתב שירים בכל מקום ובכל
עת. מספרים עליו כי פעם, בשיבתו בבית-
השימוש, פתח לפתע את הדלת וצעק :
״עיפרון, עיפרון!״ כדי לכתוב שיר •שעלה
באותו רגע במוחו.

במועדון הצהוב. שמירה עבדה שם כמל צרית,
והפכה חלק בלתי-נפרד מנוף ה בוהמה
בארץ,
באותה תקופה הכירה שמירה את אחד
האנשים שהשפיעו ביותר על חייה. היד,
זד, הארכיטקט אהרון קידר. השניים התאהבו,
וקידר עבר להתגורר עם שמירה,
בדירתה שבקירבת רחוב דיזנגוף. היא
חזרה ללימודיה באוניברסיטה של תל-
אביב, אלא שהפעם למדה תיאטרון ופי לוסופיה.
היא השתתפה בהפקות של תיאטרון
האוניברסיטה, במחזמר שיער, ובהצגה
•ניסיונית שהועלתה בתיאטרון המרתף.
נושאה של הצגה זו היה הזן־בודיזם, תחום
שבו גילתה אז עניין אישי רב.
חייה המשותפים עם אהרון קידר הסתיימו
בעבור שנתיים, והוא נסע לאנגליה. אז
קיבלה שמירה את הצעתו של יחזקאל סחר,
מי שהיה המפכ״ל הראשון במדינת ישראל
וכיום סוחר בעתיקות, אמנות ובשר, ושימ שה
כמזכירתו הנאמנה משך שנה.
יד־המיקרה בלבד, היא שהביאה את
•שמירה אל הרדיו. היא ניגשה לברר, עבור
אחת מחברותיה, איך ומה צריך לעשות
כדי להתקבל לעבודה כקריינית. מייד
הציעו לה לנסות בעצמה. ניסתה — והתקבלה.
שמירה
הוכנסה לעבודתה החדשה ללא
בל קורם מוקדם, ובתחילת דרכה שימשה
קריינית-רצף, שתפקידה לומר את דיברי-
הקישור בץ התוכניות. אך תוך זמן קצר
למדי קנה לו קולה הערב של הקריינית
החדשה מקום של קבע באוזני המאזינים.
אז הוטל עליה להגיש פינה משלה, ובכך
קנתה את עולמה,

בית־השימו ש
המר
ך* מעלה כד 90 שנה מאוחר יותר גרמה
/תקרית הקשורה בבתי־שימוש לשמירה,
נכדתו של שמריהו אימבר, דודנו של מחבר
ההימנון הלאומי, לעלות לכותרות העיתונים
ולהינשא בפי־כל.
שמירה בת ה־ 31 היא, אולי, הבחורה
בעלת השיער הארוך ביותויי^ארץ. האגדה
מספרת כי מעולם לא קיצצה ברעמתה,
והיא מתגאה בה בעליל. את שערה הארוך
אולי לא כולם מכירים, אך קולה מוכר
היטב.
לפני כעשרה ימים, במוצאי־השבת, כאשר
הגישה את תוכניתה הפופולרית רדיו־טק,
יצאה השדרנית היפה במיספר הכרזות
מרעישות. תחילה הצהירה כי היא בגילופין
ולא מאנטי־ביוטיקה. אחר בישרה למאזיניה
כי בבניין רשות־השידור בירושלים יש שני
בתי־שימוש, שבאחד מהם מים קרים,
ובאחר מים חמים. ומייד הכריזה באוזני
המאזינים המרותקים, כי באף אחד משני
בתי־השימוש הנזכרים אין נייר־טואלט.
אילו היו מאזינים לתוכניתה זו של
שמירה רק חסידיה המושבעים, ייתכן
שהתקרית יכולה היתה לעבור מבלי לחולל
גלים. ככלות הכל, זוהי תוכנית המניחה
בידי מגישיה את זכות־האילחור, ובה מותר
להם לומר ככל העולה על רוחם — כימעט
— באווירה אינטימית ככל האפשר.
אלא שאיתרע מזלה של •שמירה ולאותה
תוכנית חסרת־מזל האזין גם עיתונאו הדתי,
חבוש־הביפה, של אחד הצהרונים. אותו
עיתונאי — שהיה גם מי שחשף, בזמנו,
את פרשת המוח והסטודנטים וניפח אותה
מעל ומעבר למימדיה הממשיים — כתב,
למחרת היום, רשימה בעיתונו, ובה מתח
ביקורת לגלגלנית קשה על האופן שבו
הגישה שמירה את תוכניתה.
הרשימה העוקצנית הניבה פירות מיידיים.
תגובתה של רשות־השידור, מעסיקתה של
•שמירה, מיהרה לבוא. מנהל הרדיו, משה
חובב, שלח לשדרנית הודעת-פיטורין,
כשהסיבה שהביא לכך היא המיקרה החמור
שאירע במוצאי אותה שבת.
שמירה, שהבינה מייד — כפי שסיפרה
לידידיה הקרובים לאחר־מכן — כי הפריזה
בחירות שנטלה לעצמה ביקשה, עוד באותו
ערב, את רשותו של עורך התוכנית רדיו־טק,
בני דודקביץ, להתפטר מהגשת התוכנית.
אך איש מהם, לא היא ואף לא
העורך* ,שיער כי הדבר יגיע עד לידי
פיטורין מעבודתה ברשוודהשידור. כי
לשמירה היה בסיס איתן להישען עליו.

געד הכושים
ונגד וי א ט־נאם
*** מידה היא בתם של המשורר־הבלשן
/לי חי א ל אימבר ז״ל ואשתו אסתר. היא
גדלה, כמצופה, בבית ציוני שהושפע מאד
מדמותו של דודן־הסב הנודע, ואשר מאז-
ומתמיד, נשא על נם, את השם אימבר.
כיאה לבת למישפחה פועלית, התחנכה

שמירה אימפר
שיכורה ולא מאנטי־ביוטיקה

השם ₪מ1
עד שמירה
שמירה על ברכי תנועת־הנוער השומר
הצעיר, ומשסיימה את הוק־לימודיה בעיר־מולדתה,
תל-אביב, הצטרפה לגרעין שיצא
להיאחזות קציעות שבנגב, ולאחר־מכן
לקיבוץ מחניים בצפון.
את שירותה הצבאי סיימה קודם הזמן.
אביה, שאליו היתד, קשורה במייוחד והיא
מזכירה את שמו בדחילדורחימו, לקה אז
בהתקף־לב שממנו לא קם. יחיאל אימבר,
שהיה אדם בעל נשמה של משורר, עבד
כרואה־חשבון במלב״ן, לפרנסת אשתו ושתי
בנותיו: הבכירה צביה, הנשואה •לפרופסור
עמי דולב מאוניברסיטת חיפה, והצעירה,
שמירה. כאשר גילה האיש, שהיה לוחם
גדול לצדק, כי בימלב״ן מועלים בכספי
התרומות המתקבלים מחו״ל, לקה בליבו,
ונפטר.
עם שיחרורה מהצבא נרשמה שמירה
ללימודים באוניברסיטת תל-אביב, שם
למדה דראמה ולשון עברית. כעבור שנה
של לימודים נסעה לארצות־הברית, קבעה
את מישבנה בסן־פרנציסקו, והחלה לומדת
דראמה ושפות באוניברסיטת ברקליי.
רק ידידיה, הקרובים באמת של שמירה
מכירים את הזיכרונות היפים והעצובים
כאחד שהיא נושאת איתר, משם. היתד, זיו,
ללא ספק, התקופה הסוערת ביותר בחייה
של הצברית ארוכודהשיער, היפה והמר-
דנית־מטיבעה.
היא התערתה היטב ותוך זמן קצר בחיים
הסטודנטיאליים של האוניברסיטה התוססת.

היה זה תור־הזהב של ההיפי׳ס, ילדי־הפרחים,
שלחמו אז על השגת שיוויון־
זכויות מלא לכושים, ועל הפסקת המילחמה
בוויאט־נאם. שמירה נטלה חלק בכל הפגנה
כזו של חבריה, כשהיא חשה עצמה אמריקאית
•לכל דבר.
היא חייתה בחברת היפי׳ם אמריקאיים
בקומונה ציבעונית, ונהנתה מחופש מוחלט.
היא לא בחלה בשום עבודה כדי לקיים
את עצמה, ורבים ממניחי היסוד למוסיקת
הפופ של היום היו ידידיה האישיים.
כעבור זמן התחתנה שמירה עם בחור
אמריקאי בשם טרי• ,ומייד נכנסה להריון.
מי שהכיר אותה אז מספר, כי בתקופת
הריונה היתד, יפה עד-כדי־כך שחבריה
הסטודנטים תלו בקמפוס האוניברסיטה
כרזות בזו הלשון :״השאירו את שמי
(זה היה כינוייה בפיהם) בהריון!״ אך
משילדה את תינוקה, היה אושרה קצר.
הוא נפטר כעבור ימים אחדים.
אחרי מותו של הילד נפרדה שמירה
מבעלה, נסעה לאנגליה, שם שהתה שלושה
חודשים והתקרבה לחוגים שעסקו במיסטיקה.
אבל היא התגעגעה הביתה.

ק ארייר ת-
__ בזק
ך* אשר חזרה לארץ, עם מיטען כבד
0/של חוויות, עבדה משך שמונה חודשים

תוך חצי שנה מצאה שמירה עצמה
חולשת על כל תובניות-הפופ של התחנה,
ובנוסף הגישה גם את התוכנית היוקרתית
עד ארבע עם דליה גוטמן, שבה החליפה
את יוסי בנאי. לא אחת הודתה בפגי ידידים
בי העבודה נוכח המיקרופון הפתוח והקשר
עם קהל-המאזינים הנעלם, הם החווייה
הגדולה ביותר בחייה עתה.
מאידך, לא חסרו לה מקנאים למיניהם.
,׳היא מתייחסת לעבודה •שלה ברצינות
כזאת, שלפעמים זה ממש בל׳תי־נסבל,״
אמרה אחת מיריבותיה על כתר השדרנית
הפופולרית ביותר.
•ואז החליטה לעשות מעשה. היא השכירה
את דירתה שבתל-אביב, ועברה לגור
בירושלים. שם התנסתה בחווייה נוספת,
הפעם מכאיבה. היא התאהבה באיש־רדיו,
אלא שהוא היה נשוי ואב לשני ילדים.
בפה מלא הודתה כי מעולם לא פגשה בגבר
מקסים ממנו, וכי האדם היחידי בעולם שבו
היא מקנאת הוא אשתו החוקית של אהובה.
על פרשת־האהבה שלה נהגה לדבר בחופשיות,
אך המוזר הוא שעל שמו של
האיש שמרה בקנאות רבה. רק מתי־מיספר
ידעו את זהותו. לבסוף נאלצה לוותר עליו.
היא הבינה, לדבריה, כי עדיף, למענו,
שיישאר עם אשתו וילדיו.

רק לא
שידור חי
• 1אז התחוללה התקרית שבעיקבותיה
1פוטרה מעבודתה. אף ששמירה היתד,
אשמה בה, הנה המהלומה היתד, קשה־מנשוא.
היא פנתה לוועד־העובדים, בבקשת
עזרה. בעיקבות מיכתב זה נשלח, ממחלקת
המוסיקה ברדיו, מיכתב חם ואוהד, שבו
הוגדרה שמירה כקריינית האינטליגנטית
ביותר ברדיו, ובעובדת מסורה ואחראית
המקדישה זמן רב להכנתה של בל תוכנית
על הצד הטוב ביותר. ועד־העובדים, מצידו,
שלח למנהל הרדיו, משה חובב, מיכתב
ישבו הודיע כי אינו מתכוון לעבור על
העניין לסדר-היום.
גם אגודת העיתונאים התערבה לטובתה,
הסמיכה את זעד-העובדים לפעול במלוא
החומרה, עד־כדי לא לאפשר לאיש להגיש
את התוכנית רדיו־טק במקומה. ימים אח דים
התנהלו דיונים בעניין, וביום הראשון
השבוע החליט המנהל להחזיר את שמירה
לעבודה בהקלטות, בתנאי שלא תקריין
בשידור חי.
אך מגורלה קשה לה, כנראה, להתחמק.
באותו יום שבו נכנסו הפיטורין לתוקפם,
בגין פרשת בתי-השימוש, הושמע קולה
של שמירה באחת התוכניות, כשהיא קוראת
דיברי-פירסומית של חברה המייצרת אסלות
לבתי־שימו׳ש.

מה נאמת מתוחש בנית סונר?
צווו מינתנים שונו על נו אוו תוש
״תודה רבה־רבה לך מאמא, על הגלוייה
ששלחת לה. היא אסירת־תודה לך גם על
העיתונים והזרעים ־ ששלחת, ואשר להם
היא מחכה כל יום עכשיו.
״אדי יקירי, היום, היום הראשון של השנה
החדשה ,1975 מעורר בי געגועים
אליך, יותר מאשר בכל זמן אחר. להיות
יחד, בתחילתה של שנה חדשה, פירושו
להמשיך להיות יחד כל השנה כולה. כמה
הייתי רוצה שנהיה יחד, קרוב־קרוב, עכשיו,
אתה, הייזי(הבת) ואני> זה היה יכול
להיות נפלא.
״אבל, בעלי יקירי, אף שאנחנו רחוקים
זה מזו גופנית, הרי נפשותינו קרובות מדי
זו לזו.
״האם תוכל להאשים אותנו, אדי, את
הייזי ואותי, על כך שאנחנו אוהבות אותך
ומשתוקקות כל־כך להיות אתך? אם גם
אתה מרגיש כך כלפינו, אנא חזור מהר.
״אני מצפה לך בקוצר־רוח.
״אני אוהבת אותך. גלוריה והייזי.״

;;רכילות
ולזות־ שפתיים״
ף* אותו יום שבו נתקבלה המעטפה
1של אדי מאמריקה, הגיעה מעטפה
אחרת, מיריחו.
על גב המעטפה כחוב, במכונת־כתיבה
עברית :״קפיטן אלכסנדר סטיוארט, רחוב
סביחה, יריחו, עבור גליה סופר.״

מוויה

היחרה

** ה מתרחש בבית סופר — הקן ה-
(ו מישפחחי המשותף של אדי סופר ואשתו,
קריינית הטלוויזיה היסהפיה מיריחו,
גליה, לשעבר גלוריה סטיוארט?
לפני חודש סיפר העולם הזה ( )1947 על
צרותיו של הזוג הצעיר, שחציו הזכרי
נמצא בארצות־הברית, ומתקשה להיקלט
שם בעבודה טלוויזיונית, ומחציתו הנשית
נמצאת בקו ירושלים־יריחו, ואינה רוצה
לעזוב את הטלוויזיה הישראלית. האם זהו
רק מרחק גיאוגרפי, או שמא התרחקו גם
הלבבות? בבית הטלוויזיה, בין ידידי ה זוג,
רווחו על כך שמועות רבות.
השבוע נתקבל במערכת צרור של מיב-
תבים מעניינים, המוסיפים מימד חדש ל פרשה
המישפחתית.

״מגיע ל ה
בעל אידיאלי״
* * ארה ״ ב באו שלושה מיכתבים ב-
( /מעטפה אחת. השולח: אדי י. סופר.
המיכתב הראשון כתוב בכתב-יד, והוא
בן מישפט אחד בילבד. הוא נושא רק
תאריך עברי (כ״ז טבת תשל״ה) ונאמר
בו, בשפה לאקונית:
״מערכת העולם הזה,
״מצ״פ מיכתב אל גב׳ שולמית בן־שלום.
מפיקת תוכנית למישפחה בטלוויזיה הערבית,
במידה שזה יעניין אותכם.
״בכבוד רב, א .סופר.״
המיכתב המצורף באמת מעניין. גם הוא
נושא רק את התאריך העברי ׳הנ״ל, אך
הוא מפורט הרבה יותר:
-,שולה היקרה,
״אני כותב אלייך בקשר לכתבה שהו פיעה
בהעולס הזה אודות גלוריה. מדוע
דווקא אלייך? משום שאת חברה שלד,
וידידה שלי (אני מקווה).

״לא קראתי את הכתבה הנ״ל, אבל אני
מבין שהיא מתארת את הסבל שאני גורם
לגלוריה החביבה. בוודאי את לא היית
צריכה לקרוא את הכתבה כדי לדעת על
סיבלה של גלוריה. הרי למי היא תספר,
אם לא לחברות שלה?
״מה שמפליא אותי ביותר זאת השאלה
מדוע אני, דווקא אני, לא שומע על הטרגדיה
של גלוריה? מדוע לי היא אומרת
שאינה יכולה לסבול את החיים ביל־עדי,
ושכאשר היא במחיצתי, היא בשיא
האושר. כדי שתתרשמי ממה שאני אומר,
אני מצרף בזה• את המיכתב האחרון אשר
גלוריה שלחה אלי. במיכתבים אחרים היא
מתארת את חיינו ביחד כסיפור-אהבה ממושך.
למי להאמין? לה, או להעולם הזה?
״באמת, שולה, בולי צער שגלוריה נמצאת
בטרגדיה כזאת. היא מונעת ממני
לדעת, על־ידי כך שהיא מתארת את חייה
באכסטזה ממושכת. אין לי ספק שלגלוריה
מגיע בעל אידיאלי. אם אני נכשלתי עד־כדי־כך,
אני מקבל את כל האחריות והבושה,
ואני מוכן לעשות כל מה שתדרוש
כדי להפסיק את העוול שאני גורם לה.
״בברכה, אדי סופר.״

;;אני או הבת
אותך.״
די סופר לא הסתפק בכך, צירף
למיכתבו למערכת גם את המיסמך השני:
מיכתבה של. גלוריה אליו, הכתוב
אנגלית (ראה גלופה) .כותבת גלוריה ב-
מיכתב זה לבעלה:
אדי היקר שלי,
״אני שולחת לך בזה שורות אחדות, כדי
להודות לך על שלושת מיכתביך מה־,12
ה־ 17 וה־ 20 בדצמבר, שאת כולם קיבלתי
יחד, באותו יום.

והוא, שלפני שחושבים, רוצים או מתכוונים
לכתוב על אדם, יש לפנות אליו
ולבקש ממנו את תגובתו־הוא. לצערי, על
כלל זה פסח עיתונך הנכבד, וגרם לי בזאת
עוול ונזק בל־ישוער.
״קשה לי לכעוס על עיתונאי ועיתון
הרוצים לפרסם סנסציות, אבל גם במיק-
רה זה תסכים אתי כי האמת, הדיוק והמהימנות
חייבים להיות נר לרגלינו כבני-
אדם, קל וחומר כעיתונאים המעריכים
ומחשיבים את המילה הכתובה. עלי לציין
כי לבד מן העובדה שאני מתגוררת
כיום, ביחד עם בתי, אצל הורי ביריחו׳ ,
אין בכל הדברים שפורסמו בעיתונכם כל
שחר. הלכתי לגור עם הורי משום שבעלי,
אדי, נסע לארצות־הברית לרגל עיסוקיו,
ונוח היה לי להסתייע בהורי בהיעדרו של
בעלי. אני חוזרת ומדגישה כי כל פרטי•-
הפרטים הקשורים ביחסים שביני לבין בעלי
אדי, עליהם פירסמתם בכתבתכם, אין
להם אחיזה במציאות, ואני מכחישה אותם.״
העולם הזה לא הצליח, לצערו להשיג
את גלוריה סטיוארט בטלפון לפני פירסום
הכתבה, כמינהגו במיקרים מסוג זה. לאחר
התפטרותה הזמנית מהטלוויזיה שהתה גלד
ריה ביריחו בבית הוריה, מקום שם אין
טלפון. בדרך־כלל משאירים בדואר ביריחו
הודעות עבור גלוריה, ואומנם העולם
הזה השאיר לה מיספר הודעות וביקש ממנה
להתקשר. למרבה הצער, היא לא
עשתה זאת.
גלוריה אינה מכחישה במיכתבה את רוב

**/ח 1£40ל11. /

מיכתכה של גלוריה לאדי
״זה היה ינול להיות נפלא...״
המיכתב נושא תאריך כפול: עברי ואזרחי׳
והוא כתוב כולו במכונודכתיבה
בעברית. אך החתימה — ג. סופר — היא
באנגלית. וכך נאמר בו:
״מכובדי,
״קראתי בעניין רב את הרשימה שנכתבה
עלי תחת הכותרת :״בעל או טלוויזיה״
ו־״הטרגדיה של גלוריה סטיוארט.״
ומאד נדהמתי כיצד זה יכולים להעלות על
הכתב דברי-רכילות ולזות־שפתיים שאץ
להם כל שחר ואחיזה במציאות.
כעובדת בטלוויזיה, כמגישה ומכינה תוכניות
לילדים, אני רואה את עצמי חברה
בחברה הקרוייה ״עיתונאים ועיתונאות.״
בחברה זו ישנו, כמדומני, כלל מקודש

העובדות המופיעות בכתבה. היה ידוע
לכל ידידיהם, כי חתול שחור עבר בין
גלוריה לאדי. העולם הזה שמח וכך הוא
גם ציין בכתבה, כי המשבר היה חולף.
גלוריה עמדה לעזוב את הטלוויזיה ולנסוע
אל אדי, כדי לאחות את הקרעים.
החלטתה, כפי שהודיעה למנהלי המחלקה
הערבית בטלוויזיה, היתד, לצאת לחופשה,
לנסוע לאדצות־הברית, ואם הכל יסתדר
שם, להישאר ולשלוח מיכתב־התפטרות.
לאחרונה החליטה גלוריה סופית לא
להתפטר מהטלוויזיה, ולהישאר בארץ. אדי
נשאר בארצות־הברית.
העולם הזה מאחל לזוג המפורסם אושר
רב בחיי־הנישואין שלו.

שי א ה 1ו חו ו ת

במדינה
•שראלים ב חדר

ביצוע ת שלו מי בגל ת!1ו 2 4 ,0שונו ת ני תחה

דרכון־וזקסם דאעול״ה

להופעת הזוג פאגוב
גוושיגכטון נמכרו 10
כרטיסים בלבד —
אלה פני הסידור הישראלי
בארח״ב

ייצוא-הבידור של ישראל לארצות־הב־רית
כושל והולך, ללא כל יחם ל״סיפד
רי־ההצלחה,״ כביכול, המגיעים משם.

על כך מדווח כתב ״העולם חזה״
בארצות־הכרית :

שוב אינך צייד לבזבז זרזו וכח
על המתנה מייגעת בתורים מתמשכים
בעת תשלום ח שבונותיו השונים.

״אנחנו כאן!״ מבשרת מודעה גדולה
בעיתון של מיאמי. המודעה כתובה אנגלית,
אך במרמה כתובת בעברית, עם תצלום
של קוזאקים רוסיים רוקדים וצוהלים.
עיון
מדוקדק במודעה מגלה מייד, כי
המדובר ב״להקה של יותר ממאה רקדנים,
זמרים ומוסיקאים מרוסיה ואחרי
שלוש הנקודות מישראל — סוף-
סוף.״
סוף טוב — הכל טוב. מאה הזמרים
והרקדנים הרוסיים יגישו לפקידי מחלקת־ההגירה
האמריקאיים את דרכוניהם ...היש ראליים,
יעברו בזימרה וברינה רוסיים את
שערי הגאולה האמריקאיים ויפזזו בפני
עם-ישראל-חי במיאמי־ביץ /הארץ המובטחת
ליהדות אמריקה.
אך אלה לא יהיו הישראליים היחידים
הממלאים כיום בנגינותיהם את מועדוני־הלילה
ובימות הבידור הקל של גיו־יורק,

באמצעות השרות החדש
״שרות אשנב בנק הדואר״
תוכל לשלם כל תשלום כגון
חשמל, מים, טלפון,
מיסיס שונים וכר בצ׳ק אחד.
את התשלום תוכל לבצע
24 שעות ביממה
באמצעות משלוח חינם בדואר.
משוחרר מעמידה בתור
ומבלי להיות מוגבל למקום ולזמן.
ח שבאתסכוסהח שבונות שברצונד לשלם,
ורשום צ׳ק לזכות בנק הדואר
בגובה הסכום שקבלת.
מאחורי הצ׳ק הקפד לציין את כתובתך.

£ 7*057 אז 78017 יא * 1 *££א מ
10 אי 0 0 8 * 611 5
$* 1׳£א ס לזז א סוז ״$8* £1ו *; 8 0 /
5ש 0א 10 8.44. ; 0 8 * 11 5ס ז 0 * 117 10 4.

׳*סאלז0<£וז ^0118 זוס
!אנ 01ז*1א0וז*א סזאסוחק זא0*0£18£א£ £מ1£יי8£1ק/£וו$ע01א[
זיי!א*01א*0•¥ח*18*0000א0יז*אמ1ואו ז*1מ5ו5וא$ו$8111*50 וא*1ו^01ן
זאז 15מ8ץ8*01101
><ומ£יא*או 11 אוזזל*וז£אז*0ז

את הצ׳ק בצירוף כל החשבונות בשלמותם
הכנס למעספה ללא בול ושלח לפי הכתובת:

׳ישרות א שנב בבנ ק הדואר״ ירושלים .91999

; 0 158411ז*..ו$$טח ואס&ז
ז ל * 1מ

9/393 1 0 ^/0

אנו נבצע את הוראותיך ונ שלח לד אישור בהתאם.
אם ברצונך לקבל מידע נוסף והסברים על שרות אשנב נבנק הדואר פנה אלינו
בכתב או בטלפון בנק הדואר רח־ צאלח־א־דין 1ירושלים סל׳ 28 24 11
חיפה?<!453 5
תל־אביב <52 10 08

01/8א *$8107* 001* 8 2

0£ 081 $7 * 0$א * 111/1 8£8£0844
1 2ץ / 0 7ו ח * *11711 ! 0וסא

ן זה!ע״•^

ע55י*צ13
8 30ז • •פח*ז?וז 10ז#ק 9חוח*ץ8

אנו שם תים לע 10ר לשחחך __

2:30

111^ 7• * 531*203 אי 0X781*1אס0/071X8 58 7*1 74 *7

המודעה האמרילן אית

הבנק הבטוח

ייצוא של בידור ישראלי
לאם־וגאם או מיאמי־ביץ׳ .המיוחד בלהקה
רוסית־ישראלית זו הוא בכך, שהיא מורכבת
מיותר ממאה ״ציונים״ נלהבים, אשר
עד לפני חודשים ספורים בלבד הפכו שמיים
וארץ כדי לעלות לארץ־אבותיהם.
אסיר־ציון ואסיר־סתם. אמריקה
מלאה בבעלי דרכונים ישראליים שאינם
דוברים עברית כלל, ושכל קישריהם ליש ראל
באו להם רק בזכותו של חוק־השבות.
אפרים סבלה, סופר ושחקן יהודי מ־בריודהמועצות,
הוא אחד המאושרים האלה,
שבחרו לשבות רעב ברוסיה, כדי לעלות
לישראל ולברוח ממנה לארצות־הברית.
בישראל חי סבלה על חשבונם של מיש-
רד-הקליטח והסוכנות. כאשר סירבו לשעות
לדרישותיו המחוצפות, שהלכו וגברו מדי־שבוע,
היה היהודי הלאומי הזה עורך
סקנדלים קולניים, שביתות־שבת, ובאחת
ההזדמנויות אפילו ירק על שר־הקליטה,
שבה לבקרו בביתו כדי לדבר על ליבו.
האיום החביב על סבלה מכל היה :״אני
אשבות שביתת־שלשלאות ליד גדר בית
האדם בנידיורק.״ אבל כאן, בארץ האפשרויות
הבלתי־מוגבלות, מסתובב סבלה
עם דרכון ישראלי בכיסו, ונזהר מלעורר
שערוריות, כי המישטרה המקומית אינה
מבינה מהו ההבדל בין אסיר־ציון לבין
אסיר־סתם.
(המשך בעמוד )54

החורף והחושך

אינם סיבח לא לצלם
עם פלש תוכל לצלם
בחושך מוחלט וביום סגריר מבחר מקרנות לסרטים
ושקופיות גדול !
פתוח צבעוני ע״י המעבדות
המשוכללות בארץ !
צלומי פספורט — בן־רגע !
העתקת מסמכים במקום !
בימי שלישי סגור כל היום

13שבתו
חיפה,רחוב ה ח לו ק ז•3

המנוי
קי בלת חשבון,
אנ א, פרע או תו

בחקדם.

מחלקת המינויים

יכולתי לנסוע ברכבת...

הלואי ונסעתי נרכנת ~ הייתי חוסך לעצמי
נ היג ה׳ מ עי ר לעיר בתנועה סואנת מורטת
עצבים.״ ככביש חלק ומסוכן גו או ת לקויח*״
בסנוור מאיים״.

כן, גס לך כדאי לנסוע ברכבת ישראס
תהנה מנסיעה שלוה ובטוחח ותגיע נט הי רז ע
למחוץ חפצך רעצן ורגוע.

סע להנאתך ברכבת ישראלי

הוא נידון ד ־ 2 0שנים בעוון רצח יצאנית בתפ חו ת
91־ * 16ארבע שנים לאחר ־ מ כן הוא טוען:

ני מצאתי אותו! גיליתי את הרד
•יו! צח של עדנה! עשיתי חקירת נכלא,
ומצאתי אותו. אני מבקש מישפס מחודש!״
קריאה זו השמיע השבוע כדורי סלמון,
היושב בכלא רמלה מזה ארבע שנים, מתוך
ה 20-שנפסקו לו על רצה היצאנית עדנה
עזאני בת ה־ .16 אך למרות שחלפו מאז
הרצח ארבע שנים, ולמרות שהורשע, לא
גוז כדורי ולא שקט, לא השלים עם גורלו.
השבוע הזמין אליו לכלא את עורך־הדין
אברהם אוח, על־מנת למסור לו כי בידיו
גילויים חדשים לגבי זהותו האמיתית של
דוצחדו של עדנה.

יצאנית
בת 16
ך* פוף חודש אוגוסט 1970 נמצאה
^ בפרדס באור־יהודה גופת אשה, במצב
של ריקבון מתקדם. הראש היה כרות מן
הגופה. מחמת מצבה של הגופה, לא הצליח
הפאתולוג לקבוע בוודאות את סיבת ה
הנאשם
מס׳ 2בפרשת רצח עדנה עזאני
היה אברהם שווימר 28 טיפוס חולני
וחלש־אופי, בחור שהתקשה להתמודד עם
בעיות החיים. הוא ניסה להתקבל לקיבוץ
ואומנם, שם נעצר אחרי גילוי הפשע.
שווימר, כמו סלטון, התפרנס גם הוא
על רווחיה של זונה, אלא שאצלו היתה זו
אשתו.
את האנשים האלה הכירה עדנה עזאני
בהיותה בת ,15 כאשר עזבה את בית-
הוריה שבראש־העין ויצאה לעבוד כמל צרית
בבת־ים. ביום־העצמאות 1970 פגשה
עדנה ביפה גולי, ועברה לגור איחה בביתה,
בשכונת פג׳ה.
תוך זמן קצר הכניסה יפה גם את
עדנה ל״מיקצוע,״ והביאה לה לקוחות.
ליפה היו, באותה עת, קשרים אישיים ו-
עיסקיים הדוקים עם כדורי סלטון. כדורי
הכיר את עדנה באמצעות יפת ושיכנע
אותה לעזוב את מיטיבתה, במטרה להפכה
מקור-פרנסה לו־עצמו. עדנה עברה
לגור אצל חבר של כדורי.
אותו חבר היה אברהם שווימר, של-
דירתו הובאה כדי לעבוד שם. עדנה סיפרה
לשווימר כי היא עובדת בזנות בכביש
עלייה, כי היא בהריון, וכי היא רוצה
להרוויח כסף כדי לעשות הפלה. שווימר
לקח אותה אל חבר שלו, ישעיהו אבנר,
בעל בר ברחוב דחנגוף, על־מנת שתעבוד
שם כמארחת.
לאבנר סיפרה עדנה על עניין ההפלה׳ד
ואמרה כי אינה רוצה לחזור לפתח-
תיקווה, כיוון ששם מכריחים אותה לעבוד
בזנות. אבנר, שהיה נשוי, לא לקח את

יהיו לך צרות!״ החליטה להסתכן, ולהיכנס
לבית.
השתיים נכנסו יחד לביתו של שווי-
מר. אך מזלן לא שיחק להן. באותה שעה
עצמה שהה כדורי אצל חברו, שווימד.
העידה יפה במישפט :״איד שהיא נכנסה,
כתרי אמד לה, :עכשיו תפסתי אותך!׳
הוא התקרב אליה ושם את שתי ידיו על
הכתפיים שלה, תפס אותה בחוזקה ונתן
לה כמה ראשיות כמו מכונת־ירייה. הוא
נתן לה אגרוף בחזה ...אחר-כך התערב
שווימר ורצה להפריד, והפריד.
״שוויפר אמד לעדנה, :איפה היית כש הלכת
מהבר ז׳ היא ענתה שהיא ישנה אצל
אבנר. שווימר ענה לה, :את שקרנית!׳
ושוב שניהם ירת עליה במכות. הם התנפלו
עליה באגרופים, והיא צעקה כל

יפה (אשר הופיעה במישפט-הרצח כ-
עדת־המדינח) ניסחה להתערב לטובת
חברתה, ואחזה בכדורי כדי לעצרו. אך
הוא דחף אותה אל הקיר, ובעוד צעקותיה
של עדנה מהדהדות באוזניה, ברחה יפה
מביתו של שווימר וחזרה לביתה.
על מה שהתרחש אחת שעזבה יפה את
זירת הפשע, סיפר בבית־המישפט מכרו
של שווימר, חסאן, שנכנס באותה עת לדירה.

הגופה
הו שלכה
בפרדס
ך* דורי נשא את עדנה על הכתף,
והידיים שלה היו נופלות,״ העידה
יפה בבית־המפשיט .״כדורי הכנים אותה

״לא ל ק רו א
רופא״

ך* שנכנסתי לבית,״ העיד חסאן,
״ ע י ״ראיתי את שניהם ואת הבחורה.

עדנה עזאני (בתמונה :
בתחפושת) בת ה־15
עזבה את בית אביה בראש־העין והוכנסה
למיקצוע העתיק בעולם עד־ידי היצאנית
יפה גולי, שבדירתה היא גס התגוררה.
מוות. את גילה של הגופה קבע, על־סמך
שיקוף־רנטגן של פרק־חיד, כ״בין 17ל16-
שנה.״
תושב אוד־יהודה, שנתבקש לזהות את
בגדיה של המתה, ,טען כי ליפה גולי יש
תחתונים זהים. כך הגיעה המישטרה אל
יפה. זו ניסתה בתחילה להתחמק מכל
העניין, אך לבסוף, סיפרה את הסיפור
המלא על רציחתה המזעזעת של עדנה
עזאני.
יפה גולי, ילידת־חארץ, היתה כבת ,18
מבוגרת מעדנה בשנתיים, וכבר יצאנית
בעלת־זתק. בדירתה שבסתח־תיקווה העסיקה
במיקצועה בחורות נוספות. היא
היתד, נשואה ואס-לילד, ובעת שהתרחשה
פרשת רצח עדנה, ישב בעלה בכלא.
בהפרעת־הדין במישפטם של רוצחיה
של עדנה עזאני קבעה השופטת המחוזית,
הגברת שולמית וולנשטיין, ביחס ליפה
גולי :״עם כל רצונה להיות עצמאית, קשה
היה להסתדר ללא, חבר /כלומר סרסור.
תפקיד זה מילא בעת תחילת האירועים,
שהסתיימו ברצח, כדורי סלטון (נאשם
מם׳ ,)1גברתן בן ,24 בעל-אגרופיס, אשר
היה משיג את רצונו בכוח-הזרוע.״

מעולפת. מהפה שלה ירד דם, וחולצתה
היתד. מלוכלכת בדם.״
באופן כללי אישר שווימר את תיאורם
של יפה וחסאן לגבי הצורה שבה תקפו
הוא וכדורי את עדנה. היו לו הסתייגויות
קלות. הוא הסתייג לגבי חוזק המכות
שהעניקו לצעירה, אך אישר כי בסופו
של דבר ,״ירד לה דם מהאף, היו לה
כתמי-דם על החולצה. ראיתי שהיא עומדת
להתעלף והיא חצי-מעולפת.״
כדורי התנגד שיקראו לרופא, ועמד על
כך שיש להעביר את עדנה לביתה של
יפה. השניים העבירו את עדנה לדירתה
של יפה במשאית, בעזרתו של חסאן, ,תחת
איומים.

1י 11ד ך כדורי (מימין) וחברו אלי
י י 1 11 אדרי. כדורי, שנידון ל־20 שנים ארבע מתוכן שנה וריצה
בלבד, הכריז לפני שבועיים כי גילה
את הרוצח האמיתי, והוא־עצמו חף־מפשע.

האסיר ואשתו

על כבודה של אשה אחת שוזר כדורי מנל בבת•
עיוו. היתה זו אשתו שימחה (מימין) .כתב כדורי סלמון
ביומן שהוא מנהל בכדא :״,טל כל דמעה שהזילה אשתי תהיה חריטה בליבי!״

עדנה לביתו, אלא אל ביתו של בן-דודו.
אז התחיל כדורי לחפש אחר עדנה.
שווימר הסתיר את עדנה כדי לקחת אותה
ממנו.

״רא שיות כ מו
מכונת־יריה״
* פח ועדנה החליטו, יחד, להשתחרר
מעריצותו של כדורי. הן הצליחו לעזוב
את סתח־תיקווה ולהיעלם מעיניו. כדורי
הבטיח פרס לכל מי שימצא אותן.
עדנה חזרה לביתו של שוויפר, לקחת
את הבגדים והחפצים שהשאירה אצלו.
למרות אזהרותיה של יטה :״אל תיכנסי —

קודם־כל הביאו אותה לם לון, הושיבו אותה
על הספה, כדורי החזיק ב ה
״כשהושיבו אותה על הספה, היא היתה
קצת מעולפת, לא כרגיל ...היה לה קצת
דם על הפנים. הם נתנו לה סטירות על
פניה, על ראשה. אני רק דאיתי שאברהם
היכה אותה כך. כדורי אחז את גופה,
טילסל את גופה, שניהם חיו נותנים לה
אגרופים.
״החדר היה מואר בחשמל, וכדורי הרביץ
לבחורה צעירה שחורה. הבחורה לא
צעקה ולא דיברה אף מילה. היא היתה
במצב של חוסר שיווי־מישקל. מהמכות
היתד. זזה, וכשהיתה בקצה הספה היא
נפלה עליה והתיישבה על הספה. עיניה היו
סגורות, היא לא דיברה לא צעקה, והיתד.

והשכיב אותה על הספה. שאלתי מה יש
לה, והוא אמר, :שום דבר.׳
״אמרתי לכדורי, :מה איחהו׳ אז הוא
אמר, :אנחנו נחזור.׳ הם יצאו, ואני ישבתי
על מעקה החלון. פחדתי לזוז. לא ראיתי
איפה אני נמצאת. בבוקר למוקדם יצאתי...
פחדתי. פחדתי על החיים שלי, שיהרגו
אותי גם כן. פחדתי ממנה. כבר בבוקר
ראיתי שהיא לא בחיים.״
יפה הלכה לחפש את כדורי. כאשר
מצאה אותו, אמרה לו :״בוא תיקח אותה,
אני לא יודעת מה יש לה...״
באותו לילה בא כדורי עם שלמה קביליו
(נאשם מם׳ ,)3והם הכניסו את גופתה של
יפה לתוך מכונית פדו, נסעו והשליכו אותה
בבוץ בתוך פרדס באור-יהודה. קביליו
הודה במישטרה כי אכן הוא היה האיש
אשר לפי דרישתו של כדורי לקח את
מכוניתו של אחיו, ונסע בה עם כדורי
לביתה של יפה.
לפי דבריו, נכנס כדורי לבית והוציא
מתוכו גופה של בחורה, הכנים אותה למושב
האחורי והורה לו (לקביליו) לנסוע
לפרדס ליד אור-יהודה. קביליו סיפר ש עשה
את המעשה כיוון שפחד מפני כדורי,

אשר כחצי-שנה לפני כן דקי אותו בסכין
בביטנו.
בבית־המישפט חזר בו קביליו מהודעתו
במישטרה וטען, כי כל מה שאמר היה
רק כיוון שרצה להציל את אחיו, בעל
המכונית.
אחיו של שלמה קביליו הוכרז עד עויין,
אחרי שהכחיש את הודעתו במישטרה,
וטען כי מסר אותה ״תחת לחץ ואיומים.״
בשיבתו בכלא כתב אברהם שווימר פתק,
שנשא כותרת :״צוואה,״ ובו כתב :״כדורי
סלטון לא הרביץ לעדנה אצלי בבית, וכן
אני לא הרבצתי לעדנה וכן לא העברתי
את הגופה לביתה של יפה ולא הייתי
שותף לרצח של עדנה עזאני...״
מאוחר יותר •גילה שווימר כי הותקף
בכלא על-ידי קביליו .״הוא אילץ אותי
לשנות את כל העדויות שלי,״ אמר ,״ולד
מר שהכל שקר ושנלקח ממני בלחץ.״
״מבין שלושת הנאשמים,״ קבע בית-
המישסט ,״בדורי הוא היחידי המכחיש
באופן עיקבי, מאז שנעצר, כל שייכות ל עניין
ההתרחשויות.״
התביעה האשימה את כדורי ואת שווי־מר
ברצזדבכוונה־תחילה. היא הסתמכה
על כך שיפה סיפרה בעדותה, כי בעת
שכדורי. חיפש אחר עדנה והבטיח פרס
לכל מוצאיה, אמר, בביתו של שווימר:
״אם אתפוס אותה (את עדנה) ,אהרוג
אותה.״ כדורי מכחיש שאמר זאת.
״לא אמרתי שאם אפגוש את עדנה
אהרוג אותה,״ טען .״אדם שאוהבים אותו
ויש תועלת ממנו לא מזיקים לו. אם הוא
מפסיק לתת תועלת, כמו עץ שמפסיק
לתת פרי, הוא מתייבש לבד.״
על טענה זו של כדורי הגיב בית-
המישפט :״כדורי הוא איש אלים. אגרופים
וראשיות היה נותן לזונות שעבדו עבורו
כדבר שבשיגרה, ואנו יודעים גם על
דקירת סכין שדקר את קביליו ...אנו מאמינים
ללא היסום שאומנם אמר את הדברים
האלה, אך ספק בליבנו אם אומנם
התכוון, שעה שאמר אותם, לתוכן המילולי
של המילים.״
חלאת המין האגושי
ך* אשר ניסו עורבי־הדין של הנאש ^
מים העיקריים להוביל את בית-
המישפט אל סבך של חשדות באשר לאדם
שגרם למותה של עדנה, השובה להם
השופטת וולנשטיין:
״אלי אדרי (חבר של כדורי) זה הוצג
בפנינו פעם נוספת על-ידי הסניגוריה —
הפעם כאדם אשר ייתכן שהוא אשר נתן
מכות לעדנה המנוחה בליל ד 13-,באוגוסט,
אחרי שהובא לביתה של ופה כאמור,
ובכך כביכול ניתק את הקשר הסיבתי
בין המכות שקיבלה עדנה בבית שווימר
לבין מותה, והפך הוא־עצמו להיות גורם
למוות.
״נכון שבין יתר הגירסות שסיפרה יפה,״
המשיכה השופטת ,״כל עוד רצתה להסתיר
את האמת על מה שקרה עם עדנה, סי,פ-
רה לעזרא (עזרא פריזאת מתוון־-דירות),
כי אדרי נתן לעדנה מכות. אבל היא או-

הפרקליט אברהם אורן, ש*
אליו פנה כדורי סלטון מן
בבקשה לחדש את מישפטו,
להציג חומר־ראיות חדש שהשיג בכלא.

מרת, :זאחר-כך אמרתי לו בפירוש שהכל
שקר. אמרתי לו זאת בפירוש למחרת.׳״
בגזר-הדין סיכם בית-המישפט המחוזי
לגבי הנאשם מם׳ ,1כדורי סלטון:
״הנסיבות חמורות ביותר. המעשה היה
מעשה אכזרי של גבר מגודל כלפי נערה
שטרם מלאו לה 16 שנה, ושאותה אילץ
לעבוד למענו בזנות. לנאשם זה הרשעות
קודמות המשתרעות על חמישה גיליונות...
״לא מצאנו כל נסיבות מקילות לגבי
נאשם זה. נהפוך הוא, נסיבות ביצוע העבירה
וכל דרכי חייו, מראים שהוא חלאת
המין האנושי.״
על כדורי סלטון הוטלו 20 שנות מאסר.
על הנאשם מס׳ ,2אברהם שווימר, הוטלו
10 שנות מאסר. לנאשם מס׳ ,3שלמה
קבילו, נפסקה שנת־מאסר אחת בפועל,
ושנה אחת על־תנאי.
שני הנאשמים העיקריים עירערו בפני
בית־המישפט העליון. בפסק־הדין שכתב
שופט בית־המישפט העליון (בהרכב ישבו
השופטים אלפרד ויתקון, משה עציוני
ויצחק כהן) ,נאמר :״בעירעור זה היו לי
היסוסים אם עלינו לאשר את הרשעת
המערערים, או להחזיר את התיק לבית-
המישפט המחוזי לעיון מחדש, זאת לאור
הפגם הרציני שמצאנו בניהול הדיון על-
ידי בית-המישפט המחוזי, אשר הגביל
מראש את זמן חקירתה של עדה שהיתה
אחת מן העדים העיקריים, על־ידי סניגוריהם
של המערערים.
״אולם, לאחר שקראתי את פסק־דינו
של חברי הנכבד השופט ויתקון, נראה לי
שזהו מיקרה שבו רשאים אנו להשתמש
בסמכותנו, לפיה רשאי בית־מישפט זה
לדחות עירעוד אף אם קיבל אחת מטענות
המערער, אם סבור הוא כי לא נגרם
עיוות-דין.״

שיחזור הרצח

חוקרי מישטרת מחוז תל־אביב ערכו את שיחזור
רצח עדנה עואני ותנועותיהם של הנאשמים לאחריך.
השוטרים השתמשו בבובה אשר מילאה את תפקידה של הנירצחת. כדורי כפר באשמה,
אך אברהם שווימר השתתף בשיחזור, והראה כיצד היכה יחד עם כדורי, את הנרצחת.

הרוצח ה א מי תי
הו א...
רגע שנים אחרי רצח עדנה עזאני
טוען כדורי סלטון, מבין כותלי בית-
הכלא, כי הוא חף־מפשע, וכי גילה את
הרוצח האמיתי. עדת־המדינה יפה גולי,
מצידה, ממשיכה לשלוח לו ללא-הרף
מיבתבי-אהבה לבית-הסוהר, כותבת לו
שאינה אשמח במה שקרה.
כך, למשל, באחד המיבתבים שקיבל כדו-
די מיפה, כתבה לו :״אני אוהבת אותך
מאוד, ורוצה לראות אותך. אהבה לנצח.
אני -רוצה תמונה שלך.״ ובמיכתב אחר:
״...אפילו אתה חף־מפשע, אבל המישטרה
הם זונות...״
בין החומר החדש שביקש כדורי סלטון
למסור לנוגעים־בדבר, מצוי מיספר רב של
מיכתבים ששלחה לו יפה ג׳ולי לכלא.
כתבה יפה :״שמעתי עליך הרבה דברים
לא טובים, שאתה לא בסדר בכלא, וזה
אני לא רוצה לשמוע (כדורי איים שישים
קץ לחייו, וטוענים כי אף חתך את ורידיו
בכלא, אך הצילו אותו).
״אני מקווה שתסבול עוד כמה חודשים,
ותחזור כמו בעבר (הכוונה למע־צרים
קודמים שלו).
״כדורי, אתה יודע שאתה חף־מפשע...
הכל קרה בגלל המישטרה. הם הכריחו
אותי לומר שזה אתה. האמת היא שזה
לא אתה. אני לא יכולה לישון בלילות,
כי זה מציק לי על הנשמה.״ מיכתב זה
נשלח על־ידי יפה לכלא ב־ 7בנובמבר
.1972
במיכתב אחר, מ 1ד 3באוקטובר ,1973
כתבה יפה :״אני יודעת שאתה חף־מפשע,
וזה רק אני יודעת ...כדורי, אם אתה
רוצה את התמונה שלי, אז תכתוב במיכתב.
אני גם רוצה תמונה שלך.״
ביום בו נידחה העירעור שהגיש לבית-
המישפט העליון, כתב בדורי ביומן שאותו
הוא מנהל בכלא :״זהו היום השחור ביותר
בחיי. ביום זה נודע לי שאין צדק במדי נה,
והשאירו לי את ההרשעה כסו שהיתה
במחוזי.
״ביום זה דימעות אשתי זרמו כמו מים,
וזה היה היום האכזרי ביותר בחיי. יום
זה יישאר חרות בליבי עד יום־מותי ועל
כל דימעה שהזילה אשתי, תהיה חריטה
בליבי ׳ואני נשבע שכל דימעה שהזילה
אשתי לא תלך לשווא. יום זה יזכיר לי את
נאמנות אשתי ואת אהבתה לגבי.
״אני יושב חף־מפשע. אני מכריז שוב
שאני חף־מפשע, והרוצח האמיתי זה.״״
׳סניגורו של כדורי סלטון, עורך-הדין
אברהם אורן, שוקל אפשרות להגיש את
החומר הנוסף על הפרשה לנוגעים בדבר.

הצנחנים היו חסרי־אונים בשדה־הקרב המשוריין -אך תחת
להכשיר את החי״ר ללוחמה החדשה, הוחלט שאינו חשוב עוד

ופתו: הביזיון שמאמוי הצוש
ס* !משגר החמור ביותר בקרב של אוגדת טל ב}
\ פיתחת-רפיח אירע בשעה 14.05 של ד>־ 5ביוני.
דקות אחדות קודם־לכן דומה היה בי המערך המצרי
הראשי, שמשני צידי צומת־רפיח, התמוטט והוכרע. חטי-
בת־הצנחנים, כך דימו במיפקדת האוגדה, הולכת ומחסלת
את מה שנותר מן המיתחמים המצריים מדרום לכביש.
חטיבת־ד,שירמן 7כבר התרכזה ברובה בשייך־
זואייד, וחטיבודהשיריון (מילואים) של מאן חצתה את
״הקו הירוק״ ,והחלה חותרת בחולות שמדרום לכביש,
לכיוון אל־עריש.

לפתע דיווח רפול כי נקלע לצרה, ופי חכו-
רת־הפיקוד שלו מנהלת קרב קשה נגד כוח
מצרי עדיה, מרחק קילומטרים אחדים מדרום־
מערב ל״צומת״.
למפקד־ד,אוגדה, שנמצא אז יסמוך ל״צומת״ ,היתד,
זו הפתעה מאוד לא־נעימה. פיזור כוחותיו על־פני ה
מרחב
כולו, כשכרסי הטנקים ריקות־כימעט, חייב חיסולה
המיידי והמלא של כל התנגדות מצרית ביאיזור
הקריטי של ״הצומת.״
על-כן היפנה טל לעזרת רפול מייד את רוב כוחה
של חטיבה 7ועוד גדוד מחטיבת מאן — בם ך־הכל,
שליש מ״סדר־ד,כוחות״ של האוגדה.
עד־מהרה הוברר כי הסכנה אינה חמורה, ורפול גבר
עליה לבדו משאך חברו אליו כמה מן הטנקים של חטיבתו.
אבל הסחת הכוחות לכיוון רפול — ובעיקר הפנייתו
לאחור של גונן, מח״ט ,7עם גדוד הפטוניס שלו —
יצרו אפקט של בלימת התנועה ד,אוגדתית קדימה, עצירתה
הפיתאומית ואפילו תנועתה החלקית לאחור.

מאח נימין וומידרור
חיל-חרגלים שלו ומציודו — דווקא לאותו סוג
של לוחמה הצפוי לו כיותר.
על חטיבודו־,צנחנים הסדירה שבפיקודו של רפול
הוטל כיבוש חלקו הדרומי של מערך־רפיח המצרי.
לכך ערך רפול את חטיבתו בכוחות־מישנד : ,גדוד־ד,צנחנים
הסדיר הוותיק בצה״ל, תחת יאיר תל־צור (אשר
אחרי המילחמה עלה על מוקש ונהרג)! גדוד נח״ל-
מוצנח בפיקודו של ט !.גדוד טנקי פטון בפיקודו
של אורי! ״כוח גרנית״ בפיקודו של אל״מ ישראל גר־נית,
שהיה מעין כוח־סיור מאולתר וכלל את פלוגת
ג׳יפי התול״ר של הצנחנים (בפיקוד רס״ן דן שומרון,
היום תא״ל וקצין־חי״ר וצנחנים ראשי)! פלוגת־הסיור
של חטיבת־שיריון ! כוח״עתודה בפיקוד הסמח״ט
פיחוטקה, וגדוד מרגמות כבדות 120מ״מ, שנפרס לחיפוי
באיזור כרם־שלום.

שני גדודי־הצנחנים היו רכוכיס על זח־ל״מים.
מיספרם של אלה היה מועט מדי, ולכן
נדחסו כבל זחל״ס חיילים רכים מכפי שהוא
מסוגל לשאת כעת היציאה לקרב. ומה שחמור
עוד יותר, לצנחנים היה מושג קלוש כילכד כ

מפני איכותם הגבוהה של הלוחמים, היו מיגרעות
אלו ניתנות להיתקן איכשהו, ולוא בדרך המקולקלת
(אשר משום־מה גאוות צד,״ל עליה, תחת שיתבייש בה)
של אילתורים חפוזים, הבאים במקום הכנות־מראש. תנאי
לכך היה, שלפחות הפיקוד הגבוה של חטיבת־הצנחנים
— כלומר מפקד־ד,חטיבה והמג״דים — יהיה בקיא בשיתוף
עם טנקים ובשליטה על כוחות ניידים ומשוריינים
בקרב־תנועה. תנאי אחר שהטנקיסטים או, לפחות, מפ־קד־הגדוד
ומפקדי פלוגותיו, יהיו גם הם מאומנים ומחונכים
לשתף פעולה עם חי״ר.

שני התנאים הללו לא נתקיימו: מפקדי
הצנחנים לא אומנו במה שמבונה כצה״ל ״לוח־מת־שיריוך
; מפקדי גדוד-הטנקים לא היו מנוסים,
כדרוש, כשיתוף עם חי״ר, והיו חדורים

יתר־על־המידה תחושה בי כיכולתם להכריע
את הקרב גם ללא ״חירי-כירי.״
מוסכמה עתיקה היא, שמוטב ומועיל להחדיר בכל
חייל את ההרגשה, בי הוא ואמצעי־ד,לחימה שבידו הם
החשובים מכל. אבל, לפחות אצל המפקדים אסור שהדבר
יופיע וישפיע בהפרזת־יתר. ככל הנוגע למפקדי
פלוגות הפטוניס, שכח מישהו להכליל בחינוכם גם
סייג זה.

(!ציו אג ם איחו
* 6יתוי כניסתה! של חטיבת-הצנחנים לקרב, ומקו־

היה זה זעזוע חמור כיותר למאמץ האוגדתי
הכולל. נזקיו כשטח לא היו חמורים מדי, רק
משום שההתנגדות המצרית אכן פירפרה אז
את פירפוריה האחרונים.

נרי חירי־ניו
ם נחקור אירוע זה במישור הטאקטי, יהיה בכך מ־שום
סטייה מן הגורמים הבסיסיים והאמיתיים שיצרו
את המשבר: חטיבת־הצנחנים ניהלה לחימה ניידת וס־שוריינת
קלאסית, אבל אימונם וניסיונם של מפקדיה
וחייליה — ובשורה שנייה, גם ציודם ובמייוחד כלי-
נישקם — לא הכשירום ולא התאימום ללחימה כזו.

לכן, השאלה החשוכה איננה מה כדיוק
עשה רפול וכיצד, אלא כיצד ייתכן שצכא מסודר,
הפועל בזירה כשלנו, יימנע ביודעין מהכנת

לחימת חרמ״ש, כתיפעול טכני של זחל״מים
ובטכניקות־קרב המבוססות עליהם.

ט לי ק ורפול במיפגש ה צו מ ת

> .מד, המדוייק, היו בעלי חשיבות רבה. הבעייה הטאקטית
שבפניה היתד, בד, קשה, עד שלא יכולה היתד,
להרשות לעצמה מאבק קשה ואבידות קודם היערכותה
הסופית להסתערות, בעורף המיתחם המצרי ובאגפו.
שלא כחטיבה ,7שעלתה על כל מיתחמי־האוייב שממולה
בזה אחר זה, היה רפול חייב ״לאכול״ בבת־אחת מרחב
חולי שטוח שגודלו 10 קילומטרים מרובעים לערך, בין
״הצומת״ לשייך־זואייד ודרומה, אשר בו נפרסה מרבית
עוצמתה של חטיבה .7
בחלקו המייזרחי של מרחב זד, נמצאו שלוש חגורות-
המיקוש, שאותן עקפו הצנחנים. במרכז השטח, לאורך
תוואי הכביש ההרוס ניצנה־רפיח נחרזו, מדרום לצפון:
מיתחמה החפור של חטיבת חי״ר 11 המצרית, שנחשבה
עוצבה מנוסה וטובה, ומעליה מיתחמיה הגדודיים של
חטיבת חי״ר (ממונע) .16
כשלושד-,רבעים מן הארטילריה המצרית היו ערוכים
בגיזרתו של רפול, וכ־ 40 מתוך 56 הטנקים (סטלין ו-

טי )34-של דיוריזיה .7הטנקים המצריים
נמצאו בארבעה ריכוזים; 21 הנזסלינים
רוכזו בעורף קצהו הדרומי של מיתחם
חטיבה 11 וכן בקצהו הצפוני; 17 טנקי
טי־ 34 של חטיבה ( 16 בצבא המצריי, בעיק-
בות הרוסים, נמצא גדודטנקים אורגאני
בכל חטיבת חי״ר) מוקמו בסביבות ״הצומת״
(ולחצה של חטיבה 7הדף את אלה
מהם שלא הושמדו, דרומה) ; מאחור, סמוך
לכפר־שן, נמצא ״מענן הנ״ט,״ שהיה אז
אלמנט אופייני של ההיערכות ההגנתית
הרוסית ובו, בתוך עמדות 21 ,טנקי טי־34
של גדוד־הטנקים הדיוויזיוני.

גלעדי עומדת במקומה, הסתער מייד על
המיתחם שלפניו, חתכו לרוחבו והפיץ כל
מה שמולו לכל רוח.

עין־גיל אמור היה לנוע דפני
גדודו של ט ,.אכל עכירותם של
הטנקים כחולות עלתה כהרכה על
זו של הזחל״מים. עין־גיל, ככל
שאר רעיו, לא טרח כלל לכרר היכן
נמצאים הצנחנים, לא נטרד
יתר־על-המידה מהעדר שיתוף־
הפעולה עימם, והמשיך כהתקדמו
תו מערכה.
קצין־האג״ם המצרי של חטיבה ,11
שככל הנראה ניהל את לחימתה בעצמו,
נטל אז ג׳יפ והניע את קבוצת הסטלינים
הדרומית לעמדות־איגוף כלפי פלוגת ה-
פטונים המתקדמת. עין־גיל הבחין בתינד
רון, איגף את האיגוף והשמיד את כל קבד
צת הסטלינים, אבל עד שפנה כדדוכה איבד
עידגיל כליל את הצפון — ואת הצנחנים.
ובכן, סידר את פלוגתו ופנה שוב מער בה,
לחפש את האוייב. אבל איגופו היה
עמוק מדי וכך מצא עצמו, בשעה 12.00
לערך, הרחק מאחרי המערך המצרי כולו,
מערבה לשייך־זואייד. שם עמד זמן ממושך
ולא עשה דבר, עד שהצטרף לחטיבה
,7ופלוגתו היוותה את עיקר כוח הפטונים
שביצע את הפריצה השנייה בג׳יראדי.

טל ידע על קיומם של טנקים
כמעיד המצרי, ואפילו שיער ש•
מיספרם גדול משהיה כאמת. אכל
מיקומם היה כלתי־ידוע, וניתן היה
לצפות כי ינועו ויתמרנו כמהלך
הקרכ.

ההיערכות המצרית בכללה היתר. רחוקה
עדיין מהשלמתה. המיתחמים המצריים כולם
לא היו מחופרים, מבוצרים ומאורגנים
היטב מראש, כאלה שבג׳יראדי. מאידך נראה,
כי כבר בששת־הימים צויידו הכוחות
המצריים שבחזית בכמות על־תיקנית של
אמצעי-לחימה, וזאת בהשוואה לתיקני-
הנשק הרוסיים, שהם כשלעצמם נדיבים
ביותר.
כמו באום־כתף, היתד. ההיערכות המצ רית
בפיתחת־רפיח מבוססת גם היא על
יישום מוטעה ונעדר־דימיון של הדוקטרינה
הרוסית. בעיקר קשה להבין היאך
הניחו המצרים כי הדיונות שמדרום אינן
עבירות לכוח גדול.

מסתכר כי קצין־יהמטה הככיר
של חטיכה 11 המצרית (קצין ה
אנ״ם) ,סכר אחרת. יום אחד לפני
שפרצה המילחמה קיכל אישור לערוך
ניסוי־עכירות, עם נגמ״ש,
להוכחת טענתו, אכל הדכר נעשה
מאוחר מדי. כך, משרק עקף רפול
את המיקוש ואת קצה מיתחמה של
חטיכה ,11 מצא עצמו ניצכ כפני
אגף פרוץ.

סטייתו של עין־גיל(שאיכר, זמנית,
גם את הקשר עם גדודו) הותירה
כידי רפול מחצית כלכד
מכוח-הטנקים שלו. גם פלוגת גלעדי,
לאחר שנהרג מפקדה נשארה,
משום־מה, כמקומה, לא נטלה
עוד כל חלק כקרכ, ושכה אל גדודה
רק כשדה־התעופה של אל־עריש,
ככוקר יום המחרת.

במקום פלוגתו של עין־גיל, קידם עתה
אורי אל ט. את פלוגת־הפטונים של סרן
דני(סגך אלוף דני שני, נהרג באחד ממעושדה־הקרב
והמיבצע )1( :איזור המינהלות והמיפקדה של זי התעלה, במילחמת־ההתשה) .שוב מיהרו
הצפוני, הטנקים הרבה לפני הזחל״מים שקירטעו בהדיוויזיה
המצרית מס׳ )2( .7ויבוז ה״סטאלינים״
חול, ותוך דקות ספורות איבדו את הקשר
במקום מארבו לפלוגת דני. מקומו הקודם: מיזרחה )3( .תנועת פלוגתו של דני
שני. עימם. דני פנה, אומנם, צפונה, כשהוא
סטה שמאלה ונכנס למארב ה״סטאלינים 4כוח טיבי נעצר ונותק בלב מיתחם
וביניהם מקפל לפניו חלק מדרום המיתחם של
חטיבה )5( .11 פלוגת עמוס עם כוח תל־צור 6( .כוחות מפוזרים של
צנחנים )8,ההס חטיבה ,11 אבל עד-מהרה נמשך לטפל ב־חמח״ט,
רפול )7( .פלוגת הטנקים של עמוס מחלצת את רפול ואת דני( .
אוייב שמשמאלו, סטה מן הציר, איבד
תערות האחרונה לחילוץ טיבי. זוהי תמונת הקרב ספי שהיה — לא בפי שתוכנן. את הצנחנים — ומצא עצמו במארב שער **
וכניתו של רפול קראה לחדירה בכה
לו קבוצת הסטלינים הצפונית.
ן * בכמה ראשים לתוך המרחב המצרי.
במכתיאש ראשונה נפגעו 3פטונים, ואת יתרם חי שלו
בידיו כל העת, באורח אישי והדוק ביותר, כי זה
״כוח גרנית״ יחדור ראשון, ישלח את דן שומרון
לץ דני בקושי רב, ומיקמם בתוך גיאיון. עמדתו זו
היה גורס-ד,עוצמה הראשי והמכריע שבחטיבתו. כיוון
לאבטח כלפי דרום, ובאמצעות פלוגת־הסיור של חטיבה
אותרה על-ידי מרגמות מצריות שירו עליו ללא־הרף,
שהחליט — בצדק — לאגד פלוגות-טנקים עם שני גדו־
(בפיקודו של יגאל ופלוגת פטוניס, יגשש למולפניו
נמצאו עוד תותחי נ״ט וגם כמה בנקי טי־.34
די-החרמ״ש שלו, היה רפול צריך למסד מייד איגוד זה,
צוא את פינתו הדרומית של המערך המצרי, יתפוס אותה
כיוון שחמקה ממנו כשנית פלוגת-הטנקים
על־ידי העברת השליטה על הטנקים המסופחים לתל־ויאפשר
את עקיפת המיתחם על-ידי עיקר החטיבה.
לתוך המרחב עצמו ינוע אז גדוד הצונתנים־חרמ״ש צור ולטיבי, כדי שיפעילום לפי צרכיהם שלהט (ובכפוף שאמורה היתה לסייעו, המשיך ט. את המיל־של
תל־צור, אשר מאחרי פלוגת פטונים אחת ובסיועה רק לאותם׳ שינויים שיכניס המח״ט עצמו, מראיית הקרב חמה לכדו, כתוך מיתחמה של חטיכה ,11 כמו
כג׳יראדי, גם כאן שכו המצרים לעשתונותיהם
הכל־חטיבתי).
של פלוגה נוספת יעלה על ריכוזי הארטילריה. מימין
הצעדים ההכרחיים הללו לא נעשו. השלי — ולנישקם — משאך חלפו הטנקים. עד-מהדה
יסתער ט. עם הנח״ל המוצנח ו״יגלול״ ,בעיקבות
פלוגת פטונים אחרת, את המיתחמים המצריים כולם, טה על הטנקים נשארה כידי המג״ד, ולמעשה הפך הקרכ סידרת-התנגשויות זעירות, כאשר
זחל״מי צנחנים נפגעים, נתקעים או נעצרים,
מדרום לצפון.
ואנשיהם יורדים ונלחמים על נפשם, כשהם מוהחטיבה
נערכה סמוך לגבול בצורת חי״ת: כוח־קפים
חיילים מצריים.
גרנית בראש, שדירת תל-צור משמאל, ושדירודט.
מימין. מאחור נמצא הסמח״ט.
איכשהו עלה, לבסוף, בידי הגדוד לרכז את נפגעיו
סמוך לשעה 08.45 של ה־ 5ביוני חצה גרנית את
— ביניהם המג״ד, שנפצע — ולהיערך להגנה, כשהוא
הגבול. כעבור פחות משעה היה שומרון, עם ג׳יפי-
מנותק משאר החטיבה ומצוי בליבו של מיתחם מצרי.
התול״ר שלו — שכה יפליאו לפעול אחר־כך נגד טנקים
חידוש ההתקפה בלא טנקים לא בא כלל בחשבון. כך
מצריים במבואות קנטרה — ערוך לחסימה כלפי דרום,
גם חילוץ־עצמי. רק בשעה 19.30 התחבר לגדוז״טנקים
בעוד פלוגת הטנקים (של אמנון גלעדי) מתקרבת אל
שבא מצפון, ונחלץ מניתוקו.
המיתחם המצרי.
•לוגת־הטנקים הרביעית של אורי, בפיקודו של עמוס,
נעה עם המג״ד לפני תל־צור. עד-מהרה חזר הסיכמה
תותחי נ״ט מצריים פתחו לפתע, כ־פור
המוכר על עצמו: הטנקים רצו קדימה, והצנחנים
כת־אחת, כאש יעילה. גלעדי והטען־קשר שדו
עכרה כמהירות, כצפוי וכאורח כלתי-נמנע, ל זחלו איכשהו הרחק מאחריהם. במרוצתם החטיאו הטננהרגו
כמקום. הטנק הפגוע העדה עשן, ושיקים
— ובעיקבותיהם גם צנחניו של תל-צור — את
כל אחד ממפקדי הפלוגות.
מש אכוקת־ציון שסימנה את קצה המיתחם.
ריכוזי הארטילריה העיקריים של המצרים, שהיו יעדם,
למרבית המזל היו כולם אנשי־מיקצוע טובים ואמיהעובדה
שד.מ״פ נהרג גרמה היסוסים אצל ציוותי
ואיגפום ממערב. אבל פעולות הארטילריה המצרית שוביחידתו,
ואז הסתערו על המוצב המצרי יגאל עם צים, וכך גם פקודיהם — הגדוד בולו נחשב בגדוד מובשה
כבר על-ידי עצם הופעת הכוחות בעורפה.
חר — אבל הלחימה, ביוון שהתפוררה והוכרעה בפועל
סייריו. והשמידוהו לאחר קרב קצר.
בסידרת קרבות פרטיים של פלוגות־הטנקים, היתד, עשי עצר טל אבל
ההצלחה,
גרנית
האיץ ברפול לנצל את
רה מדי במשברים שעל-חוט-השערה.
בעדו, כי לא רצה שרפול יסתבך בקרב קודם שהובטחה
מכחינת הפעלת כוחות כלחימה, יש לראות
לפחות הצלחת מיבקעו הראשון של גונן, בחאדיונס. קרכ זה כשיעור מרוכז של כללי ״לא־תעשה.״
*ץ מוך לככיש רפיח—אל־עריש נתקלה, פלוגתו של
מלכתחילה רצה טל שההתקפה האוגדתית תהיה מדורגת. אין ספק, כי אילו היו מפקדי הצנחנים מאומעמוס
ב״מיגינן הנ״ט״ שלצד כפר-שן, ובו טנקים
נים ללחום גם כחרמ״ש, שהיא צורת-הלחימה

אל הצומת

טנק נוער נאנוקה

במקום שקיבל מיענה!
עיטור שי גמרה -יש
לחפש את המחדל שיצר
את הצורר במעשה החריג

״סמוך עד ומד

אילו דננו הצנחנים ברפיח
על חמורים במקום זחל״ מים
היה זה ה״נו־הו
לבד ממיצוות הזהירות, הונחה גם על-ידי הכוונה למשוך
את תשומת־ליבו של הפיקוד המצרי צפונה, דבר אשר
יקל על רפול להגיע ללא הפרעה אל אגפו ועורפו של
המערך.

מייד לכניסתה של החטיכה ללחימה ממש,
החלו מערכיה משתכשים, כעיקר מפני שסיד־רי-השליטה
והתיאום כין הצנחנים לכין הטנקים
לקו מלכתחילה.
רפול חייב היה לקיים את השליטה על גדוד הפטונים

הרגילה והנפוצה כיותר של חיל-רגלים כעידן
זה, היינו רואים אצלם שליטה טאקטית הדוקה
אשר כל שיריונר, גם כינוני ומטה, מפעיל אותה,
כדרגים אלה, כדכר המוכן־מאליו.

בסופו של דבר, ניצלו הצנחנים בעיקר מכוח איכותם
ורוח־ד,לחימה הרמה שלהם, ותודות לכמה מעשי-גבורה
בולטים. אבל מן הבריטים למדנו, כי במקום שקיבל
מישהו צלביויקטוריה, חיפשו גם את המחדל או השגיאה
שיצרו את הצורך במעשים חריגים.

איברו את הצנחנים

** ששמע מג״ד הפטונים, אורי, עוד ליד הגבול,
כי פלוגת־ד,טנקים המובילה (של גלעדי) נקלעה לצרה,
שלח לתיגבורה את פלוגתו של שלום עין־גיל.
מ״פ צעיר זה היה טנקיסט נמרץ, דבק במסורת של ״אם
אתה בספק — תקוף!״ כיוון שראה כי פלוגתו של

רנד נחרים נדחסו ח״דיס
וניס מגני שהוא ג0וגל
לשאת ביציאה לקוב
טי־ 34 חפורים. עד שעמדו הפטוניס והחלו מנהלים קרב־אש,
הגיעו עדיהם זחל״מי תל-צור שלא נפגעו — 7
מתוך .24 הם נכנסו יחד לתוך כפר-שן ושם הושמדו,
על־ידי אותו טי־ 34 עצמו, גם הטנק של עמום וגם
זחל׳׳מו של מ״פ-הצנחנים הנילווה, גיורא איתן, בן-
אחיו של המח״ט. מילותיו האחרונות של גיורא היו:
״אנחנו ננצח, סמוך על רפול.״
(המשך בעמוד )34

בל סוללה עוברה בקרת איבווו

במדינה

(המשך מעמוד )29
סיפרו הראשון של סבלה יצא לפני שבועות
אחדים בזלוצאת דאבלדיי בנידיורק,
לאחר שהסופר עצמו קיבל מיקדמה שמנה.
סבלה הוא אחד מאלה שימשיכו בהגשמת
שאיפתו הציונית מצידו הזה של האוקיינוס.
10 כרטיסים בלבד. לא הרחק מניו*
יורק, בפילדלפיה, יושב הזוג ולרי וגא-
לינה פאנוב, וממתין להופעות־הבכורה
שלו. אלו נועדו להתקיים בפילדלפיה
ובוושינגטון בחודש שעבר, אך נידהו כביכול
״בגלל מכה ברגלו של פאנוב׳״
כפי שהודיע אמרגנם לעיתונות.
אך העיתון המיקצועי של עולם־השע-
שועים, וראייטי, יודע לספר את האמת
המרה: ההופעות נידחו, משום שבוושינגטון
נמכרו, לאולם בן 3000 כיסאות 10 ,
כרטיסים בלבד — 48 שעות לפני ההופעה.
בפילדלפיה היו התוצאות טובות קצת
יותר, אך גם שם נמכרו פחות מעשרה
אחוזים מתפוסת האולם.
בארצות־הברית, ארץ שבה הריקוד הוא
אחד מיסודות התרבות הלאומית, אין מתפעלים
מכישרונותיו של הזוג פאנוב. שבי-
תות־רעב והצהרות היסטריות לא ישפיעו
על הביקורת, ובוודאי לא על הקהל. מדי־נת-ישראל,
שמימנה את מלתחתו של הזוג
פאנוב, אשר הוזמנה משום־מה בלונדון,
ובמחיר־עתק — תיאלץ לשמוע עתה את
״סיפור־ההצלחה״ הדימיוני של הזוג המרקד
הזה, מפי העיתונאים־מסעם היוש בים
בוושינגטון ובנידיורק.

:#מסק מ>£ממ

דרבי חיים

לפני שהיא מגיעה אליך.

ט חנ ח־ ה דז ח נ כנ ע ת
דון מוטי־קישוט אשכנזי
יבא לר!רב ברן ו6ת-
חולים — והכניע
אותה כמו־ידיו

כדי שסוללת עוצמה ״אמקור״ תהיה ראויה לשמה, כדי שהיא תוכל לספק את השרות המיוחד שאתה
מצפה ממנה -עוברת כל סוללה בקרת איכות שאין כמוה לקפדנות: תחילה נבדקים המרי הגלם בדיקה
מדוקדקת במעבדה המשוכללת של המפעל..עין הטכניקה עוקבת אחר הסוללה בכל שלבי הייצור
על פס הייצור עוברת כל סוללה בקרה של ציוד מתוחכם ביותר: מד מתח אלקטרוני
ואם אינה עונה על דרישות התקן הבינלאומי -היא נפסלת אוטומטית.
ואחרון אחרון -לפני צאת
הסוללה׳מהמפעל היא עוברת בקרת אינדיבידואלית נוספת.
התוצאה -בקנותך בחנות סוללת עוצמה *אמקור
אתה מקבל את המוצר המשוכלל והטוב ביותר.
אל תסתפס בפחות.

מוטי אשכנזי זכה במאבק. אלא שהפעם
לא היה זה מאבק בטחנות־רוח, כי-אם
במוסד מכובד ומבוסס — קופת־חולים.
כאשר סיים אשכנזי את לימודיו בבית־הספר
החקלאי כד1רי שבעמק! ,בשנת
,1958 קיבל תעודת מוסמך להדרכה חק-

״לי תמכור רק אמקור״!

1 1 *8 * 1 1 0

אמ הפצה:

חשבץ

ו 1$ 5

תוכע אשכנזי

זוחי חיי ה חשבונית. כל ריבוע מסמל סיפרח. קאומן חספ-
רות יש או ת ם סימנים. בעזרתן של פעולות חיבור וחיסור
כפל וחילוק יש למצוא איזו סיפרח מציין כל ס מל של ריבוע.

$קרנית 9

£מכון לעדשות מגע

ו ס עו1 -

עד שו ת
רכות וקשות
תוגרת הסברת תשית
יני יורש• גייייז 31
תיש, שיפון .231* 42

9999999

מילוזמה בכל מחיר
לאית, והתמחה בריפוי־בעיסוק. את תקד
פידהתמחותו בילה בביודחולים פסיכיאטרי
של קופת־חולים הכללית, בין סתיו
1972 לאביב .1973
בעיקבות תקופת-התמחות זו התעורר
סיכסוך בין מוטי אשכנזי לבין קופת-
חולים, בקשר לחישוב שכרו. הוא תבע
את קופת־חולים לדין בביידהוין האיזודי
לעבודה בירושלים, ועל 6ם ק-הדיז שהתקבל
שם עירעדו גם הוא, התובע, וגם
קופודחולים, הנתבעת.
כניעה ללא־תנאי. אך כדרכו, גם
מאבק זה ניהל אשכנזי באופן מקורי. בעוד
שאת קופת־הולים ייצג עורד־הדין אר-
גוב, הבקי בהילכי מישפטים, הנה אשכנזי
בחר לייצג את עצמו, לנהל את מישפטו
במו תושייתדשלו.
והוא הצליח, לאחד מאבק ארוך ומפותל.
בסוף שנת 1974 הכריע ביודהדין הארצי
לעבודה, לטובתו של אשכנזי, ב-
פסק־דין מפורט המחזיק דפים רבים.
כן אישר בית-הדין למוטי אשכנזי החזר
הוצאות, למרות שהופיע ללא עורך־דין.

רמיח: ת *3ז*ון ומאח רי העל־״ש
(המשך מעמוד )33
באותד, שעזו ממש, בלא וזיכנון מראש,
התקדמה על הכביש הראשי פלוגתו של
שמאי קפלן (נהרג ׳אחר־כך, מעבר לביר־גפגפה)
,מגדוד הסנטוריוניס של .7הטנקים
של ״המיגנך ירו גם לעברה — ו־נמחצו
כולם בהתקפה דו־כיוונית של עמום
(אשר החליף טנק) ושל משאי.

בעוד כוחו מפוזר כך לכל רוחג
ניזרו/ו ועומקה, נקלע רפול לצרה.

בתיכנון הראשוני נועדה חבורת־הפי־קוד
לנוע עם כוח של ממש, כולל אחת
מפלוגות־הטנקים, כדי שיהיה ביכולתה
להתערב׳ עם מישקל משמעותי, אצל כל
אחד מן הכוחות האחרים• אבל במהומה
ובפיזור שנגרמו, מצא עצמו רפול עם 2
זחל״מי חבורת־הפיקוד שלו ועם עוד
כמה תועים שהתחברו אליו, ועימם לחם.

בסביבות השעה 14.00 עלה כוח
זה על מוצב — אשר שימש, כנראה,
כמקום המיפקדה העיקרית
של חטיבה — 11 ומצא עצמו לד

פיקים ב״לוחמחרשיריון״ היתה
שליטת המפקדים בכוחותיהם לקד
ייה ביותר, ואבד כליל הקשר כין
הטנקים לצנחנים. מפקדי הצנחנים
לא ידעו להפעיל ולנהל כה לכה
את יחידותיהם הממונעות ו*
המשוריינות.
אומנם, עוד קודם למילחמת ששודהימים
ברי היה לכל אדם מבין בצה״ל כי הצנחנים
— כמו כל חי״ר אחר — יידרשו
בוודאות להילחם, במרבית המיקרים, ב־חרמ״ש
ובשיתוף עם טנקים. אבל צח״ל
החליט כי לחימה זו איננה עיסקם הייעודי
של אנשי החי״ר, אלא שייכת, משום־
מה, רק ל״חיל־חשיריון.״

קשה להשתחרר מן התחושה כי
אילו היו ניתנים לצנחנים ברפיח
חמורים לרכיכה, כמקום זחל״מים,
היה הדבר לגביהם, מבחינת ההשפעה
על לחימתם, היינו־הך כימעט.

אבל, כאמור, האחריות לכך איננה מוטלת
על רפול, או על מפקדי־הגדודים

אס את מתאכזבת
מאוד בימי סוף חש-
בזע זברי שרצית בזח,
ולא עשית שום
דבר בסיסי כדי למנוע
את חדבר. חאיש
שפגשת שוב אינו משאיר
בפיך אלא שעם
וי דרורה -
של אפר. זכרי שגם
70לאיו יל
חוא איננו יכול לתת
לך מח שאת מרשת לו
לתת. אל תחסס לצאת לבלות חרבה,
לערוך טיולים ארוכים. רצוי במכונית?
הופעתך חיא בעלת חשיבות מרכזית לבריאותך
ולמצבי-מחן, שמור פאסון.

עננים סוערים יכסו לקראת
טוף השבוע את
חיי האהבה שלך. אס
אתה נשוי — תפרוץ
סירבה סוערת בינך לבין
אשתך. אם יש לך
חברה — תיפרדו, גם
את, בת שור לא תלקקי
דבש השבוע: את
ז 2באפ רי ל
70ר.מג/י
תיפרדי לזמן ארוך מאדם
הקרוב מאוד אליך.
שתייתו המופרזת תרחיק את רוב ידידיך.

השבוע מתחילה תקופה
בחייך, בה תצטרך
לנקוט ביוזמה, שוב
ושוב. על כן מוטב ש
תתכנן בזהירות את 11 צעדיך הבאים. בת
תאומים: חזהרי במיוחד
מסקי, תאכלי
21ב מ אי -
לפני שאת הולכת ב20
ביו ני
בוקר לסידורים, כוח
המשיכה שלך יגבר,
לקראת סוף השבוע. אחרי מוצאי שבת
תגבר השפעתך למשך זמן קצר. נצלי זאת.

״פטוף׳ מ א חו רי ה צנ חני םכק רב רפיח
חם ככוח עדיה עליו כהרבה. רפול
פנה אל טל, ביקש עזרה — דבר
יוצא־דופן, לכל חדיעות — וכך נגרם
אותו משכר -שסופר עליו קודם,
שבלם את תנופתה של האוגדה.
רפול נחלץ, כזכור, על־ידי פלוגת ה־פטוניס
של עמוס, שלאחר סיום חיסולו
של ״המיגנך פנתה מיזרחיה וחברה אליו.
בדרכו הלאה חילץ עמום גם את דני שני,
כאשר בא מאחור על אותם טנקים שצרו
על דני, ושלא עלה בידו להשמידם מ־חזיתם.
בשעה 15.30 נפגשו כל הכוחות
הללו — או, נכון יותר, כל שרידיהם —
בצומת רפיח עם גדוד החרמ״ש של מכסי,
ועם חבורת־ד,פיקוד של טל שהגיעה לשם
לפניהם. בשעה ,14.00 דקה אחת לפני
שדיווח פינקו על הימצאותו באל־עריש,
הודיע רפול :״הצומת בידי.״
נותר עוד ט. הוא מסר שמצבו טוב,
ורק ביקש מסוק לפינוי נפגעיו הרבים.
באותה עת כינס מח״ט 11 המצרי את
שארית יחידותיו בין ט. לבין ״הצומת״
ואז עזבם (לא בדור אם נמלט, או יצא
להזעיק עזרה. אחר-כך הוברר שנהרג) .על
ריכוז זה פקד אותו קצידאג״ם מצרי חטיבתי
אמיץ, ומשם נפתחה אש כבדה על
המסוק שנשלח אל ט. הוברר, כי מן
ההכרח להתחבר אליו ולחסל סופית את
שרידי ההתנגדות המצרית. טל הורה ל-
רפול לפנות מייד דרומה, עם כל מה
שבידו.
11 הטנקים שנותרו בפלוגותיהם של
עמום ודני, עם טנק המג״ד בראש ובמר כז
-ורפול בתוך צריחו — פנו דרומה,
לאורך הדרך ההרוסה בואכה ניצנה.
לא נותרו בהם כמעט כל תחמושת
ודלק. רק ארבעה קילומטרים נעו הטנקים,
אולם, כאשר חברו אל הצנחנים המנותקים,
נעצרו במקומם 4פטוניס. מי־כליהם
יבשו, והם נגררו אל הצומת.

כשעה 10.30 של יום ה 5-ביוני
הושלם כיבושו של מערך רפיח.

השעווו״ה 1111 החייו
ך* ל הלקחים שכה בלטו ביום־הכי־
^ פורים, באשר למיגרעותיו של החי״ר
בצה״ל, בלטו כבר, במלוא עוצמתם, בקרב
שתואר לעיל.

משום העדר אימון והכנה מס־

שלו ואנשיו, אלא על מעצבי כוחות־היבשה
של צה״ל על מיבנם, אירגונם
ותפיסותיהם. גם בכל המקומות האחרים
שבהם פעל החי״ר כחרמ״ש בששת־הימים,
לא היה המצב שפיר יותר.

ציודם וחימושם של הצנחנים
היו כבחינת שערורייה.

היעדר עוצמת נ״ט — ועוצמת־אש אורגאנית
סבירה בכלל -בכל יחידות־החי״ר
של צה״ל, בלטו בלחימת ששודד,ימים
באורח ניכר כל־כו עד שרק עיוורון מוחלט,
מודע ומכוון, יש בכוחו להסביר את
ההתעלמות הטוטאלית מהם.
אידהאונים של הצנחנים ואי-יכולתם
למלא את משימתם או לדאוג לעצמם דאגה
מינימלית, אף בלא טנקים ידידותיים, מגעו
מהם גם כל אפשרות לחוש לעזרתם
של הפטוניס, משנקלעו אלה לצרות, או
לנצל הצלחה ראשונית שהשיגו הטנקים.
כך נעשו יחידות החי״ר, לכל צורך
מעשי שהוא, שותף זוטר וטפל בעוצבה
ובלחימה הרב-חיילית של צה״ל: תחת
שפיגורו של החי״ר וחולשתו יבהילו את
האחראיים לדבר לחזקו מייד ולאמנו גם
ב״לוחמת־שיריון״ כחלק אורגאני ועיקרי
בלחימתו, קיבלו אלה את מצבו העלוב
של החי״ר כ״הוכחה״ לכך שחדל כבר
למלא תפקיד משמעותי בשדה-הקרב.

כך קרה שנזקקנו ליוס-הכיפו*
ריס כדי להתחיל, באיחור רב כל־בך,
בכל אותם תיקונים עצמם, ש־דחיפותם
וחיוניותם הומחשו בבירור
נחרץ כבר בקרב רפיח.1067 ,

אין ספק שאפשר
לשקול בו מחדש פיותוהמשפחתיות החדשים שעליהם

רגש־הנקמנות לא יעזור
לך, ועשוי אף להזיק
לתוכניותיו לטווח רחוק.
מכתב שיגיע
אלייך ביום ג׳ בת סרטן
יכעיס אותך כל־כך,
שמוטב כי תשקלי ימים
אחדים את תוכנו, בטרם
תנקטי פעולה או
תש גרי תשובה, לכאן
או לכאן, לעומת זאת
לנצל את השבוע הזה:
את כל הבעיות הכסשלך,
לאור הגילויים
לא ידעת קודם לכן.

יום ד׳ מתאים לסידורים
כספיים. יום ו׳
מניא לך בשורה לא
כל-כך נעימה. זהו
שבוע טוב לאלה הרוצים
לבלות, לרקוד ולטייל.
אולם בסוף ה שבוע
עליך לאגור כוח
לקראת הבאות _ לא
כל״כך טוב לעסקים.
בייחוד ידאיגו אותך
שותפיך ושכניך. סידורי בית יש לסיים
בזריזות — אחרת יביאו לך שיברון ראש.
בחזית-חלב אין השבוע הרבה חדש.

ח־ 24 בחודש עשוי להתגלות
לך כיוס בעל
משמעות בכל הקשור
לפעילותך הרומנטית.
תיווכח שיש לך יותר
ידידי־אמת ממה ששיי
ערת. מת$ות שימושיות
יפתיעו אותך. חיי־חב־רה
עליזים ונעימים
יסיחו את דעתך מבעיות
חיוס-יום. שבוע
טוב לחיסכון. התקשרות עם בן מזל. דגים

מוזר איך שאתה מסתבך כל הזמן ב־תככי־הזולת,
לא 1כאילו כל זה היה
אהוב עליך. אבל אתם
שונאים תככים, לא

כן, בני-עקרב 1
את הסוד לא נגלת.
זה יישאר בינינו. לעומת
זאת, כדאי להתרענן
במעט נסיעות או
טיולים. הבריאות שלך
חשובה, בת עקרב :
שימרי על עצמך — בייחוד
הישמרי ממח לות
מידבקות, בעיקר במקומות ציבוריים.
חרבי להתרחץ בים, בי מי הים
המלוחים ישפיעו עליך שוב. לבשי בהיר
ואל תחקי את חברתך. זח רק מזיק.

תיווכחי לראות שהוא מוכן לבוא לקראתך
ולגלות הבנה בכל הנוגע
לך. הוא לא יוכל
להסתיר את מבוכתו
כשתבחיני שהוא נמשך
אליך, יום חמישי
הוא יום השילטון הבלתי
מעורער שלך,
הוא עשוי ביום זה להסכים
לכל מה שעולה
על רוחך, אפילו לקבל
את חיצייך השנונים.
אל תספרי לו על הידיד.החדש שהיכרת.

תודות לנס מן השמיים עלה בידי הפטו־ניס
של החטיבה, ככל שהתרוצצו במיל־חמותיהם
הפרטיות, לעלות על כל ריכוזי
הטנקים המצריים שבאיזור, ולהע*
סיקם או להשמידם קודם שיספיקו לתקוף
את הצנחנים. אלה, משנסתלקו הפטונים
שלהם, נותרו חסרי־מגן בפני כל הסתערות
של טנקים מצריים.

״סטליך בודד, אשר נמלט מפני
עין־גיל ודני, תעה ומצא עצמו מתקין)
את ריכוז הפצועים של ט.
הוא הושמד על-ידי פצצת רימון־
רובה או בזוקה, שנורתה מטווח
קצר כיותר לתוך תא-הנהג, משפתח
זח את מכיכחו. העובדה שכך
צריך להשמיד טנקים, היא ח־ביזיון
המסתתר מאחרי חצל״ש.

הרגע לו א ₪מצפה חודשים כה אחכים
יגיע השבוע, ביום חמישי או ביום ראשון.
הוא גס יהווה
עבורך סימן לפתיחת
תקופת־חייס חדשה. אין
צורך למחוק את העבר,
אך השתדלי לבנות
עתיד טוב יותר,
כוח השיכנוע שלך גובר.
אתה אמנם מוצא
את עצמו מבודד, אך
יחד עם זאת מאושר
ובעל כוח בלתי־רגיל.
אפילו יריבים, עליהם תשפיע בנושא מסו־יים,
יכבדוך. הרבו בשבוע זה במסעות.

אתה מרבה לשבת במקומות ציבוריים,
בלי לעשות דברים מועילים. נסת לשנות
טינהג פסול זה לפני

שיזיק לך. אל תנסי
לחפש את עתידך בעבר
— הוא עזב אותך
וזהו ! לעומת זאת,
תפגשי השבוע אדם,
שיקסים אותך. בגישה
נבונה, תצליחי לרכוש
את חיבתו. בעיות נפשיות
המציקות לך,
אינן מאפשרות לך להתרכז
בדברים נחוצים. התייעצי עם רופא.
קצת בילוי, עשוי לשפר את מצבך.

אם כי יש כל הסיכויים שתרצה לנצל את

החופש החדש שלך, אל
תעשה זאת: גס הנסיעות
מסוכנות השבוע,
לבני־דלי, וגם שינויי־הפתע
טומנים בחובם

כל מיני סכנות פסיכולוגיות.
כדאי, לעומת
זאת, להכיר אנשים חדשים,
ולהתעניין בתחומים
חדשים. בזהירות.
עיסקה טובה מזדמנת
בדרכך — קחה בשתי ידיים ואל תעזבנה.

היומיים הראשונים של השבוע מתאימים
לעריכת חשבון נפש
ולהבהרת מטרות לטווח
ארוך. דאג לבך
שתימצא בחברתם של
ידידים מהימנים וריאליסטיים,
שיובלו ל-
הדרביך ולסייע לך בקבלת
החלטות חשובות,
היה זהיר בבל

19בפב רו א ר ־ ן הנוגע להוצאות כס20ב
מרס
פיות שתמגוונה את ע-

1ניס

מכופף האצולה תהיה דעתכם על אורי גל ר אשר תהיה
תגידו דמאי, נוכל, עילוי, תגידו גאון —
לא חשוב. תגידו מה שתגידו, לו זה לא
משנה. כי אם בארץ מתייחסים אליו כספק
רב, הרי באירופה, לעומת זאת, הוא אליל
אמיתי שמשגע לסולם את השכל.
ולא רק את השכל, תשמעו ממני. הוא
הצליח לשגע גם כמה לבבות, כדרכו בקודש.
הלב
האחרון שהובס על־ידי -מכופף*
המזלגות הנודע הוא ליבה של אחת ה פנויות
המבוקשות ביותר בתוג־הסילון הבינלאומי,
ליאוגורה זאכם, שהיא לא
פחות ולא יותר אלא גיסתו של המליונר
הגרמני ונער־השעשועים הידוע גינתר
זאפס, שהיה בעלה של כריז׳יט כרדו.
ליאונורה, שהיא אשת אחיו של גינתר,
חיה בנפרד מבעלה, ונמצאת כעת בהליכי
גירושין המכוסים היטב על-ידי העיתונות
האירופאית.
בקיצור, אורי וליאונורה הפכו לצמד בל־ייפרד,
והוא חי איתה במילה המפוארת
שלה שליד מינכן.
הגברת זאכס, שהיא בת 36 אבל יודעי*
דבר טוענים שהיא נראית בת ,20 ידועה
במדיניות הבית־הפתוח שהיא מנהלת.
כל המי-ומה באמנות ובחברה הגבוהה
של מינכן הם מבאי־ביתה, והיא מקבלת
אותם תמיד פג׳ינס וברגליים יחפות. אותם
יודעי-דבר מספרים שגם אורי גלר, הידוע
כבחור המקפיד בלבושו, שינה לאחרונה
את הסיגנון, וגם הוא מקבל את האורחים
בג׳ינס ויחף.
פעם בשבוע נראה הזוג המאוהב ב־בראסוי,
שהוא מעין בית־קפה ומועדון
פופולרי במינכן, ובו נערכת מדי יום רביעי
קבלת־פנים לאנשי־אמנות ולאינטלקטוא-

אורי גלד
ג׳ינם ורגליים יחפות
לים, על-ידי הרוזנת: אדיה פון־גרג־

חון*.

הרוזנת, שהיא בת ,74 מקבלת את פני
אורחיה במכנסיים קצרים ובפומית ארוכה,
ואומרים שגלר הפך לחביבה הנוכחי, וכי
היא -מזמינה אנשים באופן מייוחד כדי
לחזות בנפלאותיו.
זילד־הפלא הישראלי עומד -ומראה ל-
אמנים נודעי־שם — בהם הסופר קרל
שמידט, הכותב עתה ספר על -משה
דיין — איך הוא מסוגל לחלוש על
שעוניהם, תכשיטיהם ואפילו על מוחותיהם,
אם תרצו.

המורדת שחזרה למוטב
איפה־איפה הימים שבהם היו היו כוכבי-
קולנוע הוליוודיים, שהיו מבקרים בארץ,
מרעידים את אמות־הסיפים?
איפה הימים שבהם כל שחקן -זר -מסוג
ג׳ שהיה מגיע הגה היה זוכה בכיסוי
עיתונאי שמעולם לא חלם עליו בביתו.
איפה הימים -שבהם היו שחקני-קולנוע
לובשים את מיטב בגדיהם לפני ראיון
עיתונאי, שלא לדבר על שחקניות־קולנוע
שהיו מחזיקות אותך בלובי של המלון
שעה שלמה לפני שהיו מואילות בכלל
להתפנות אליך. וגם אז, כשסוף־סוף היו
מואילות להעלות אותך אל חדרן, היתה
מצפה שם הצגה שלמה בנוסח עשרים
מיזווד-ות, שלוש מזכירות, ושחקנית אחת
מאופרת מכף־רגל ועד ראש, שלא לדבר
על בגדי-פאר ראוותניים וכל מה שכרוך
בזה.
חלפו הימים האלה, בדיוק כשם שחלפה
הרומנטיקה בסרטים. הדור החדש של השחקנים
הצעירים והמצליחים של הוליווד
הוא שונה. וטוב שהוא שונה.
דוגמה חיה לאותו דור שחקנים צעיר
וחדש הצומח בהוליווד היא השחקנית
ברכרה (פי־נאל) (שחף) ,לשעבר
האישי, הנמצאת כעת בארץ לרגלי צילומי
סירטו של מנחם גולן, יהלומים.
ברברה נולדה בהוליווד לאם ממוצא
אירי ולאב ממוצא יהודי. שם־מישפחתה
המקורי היה הרשטיין, והוא שונה ל־הארשי
על־ידי סוכנה. ברברה עצמה, ש מעולם
לא אהבה את השם הארשי, שינתה
אותו מאוחר יותר ל׳סי-גאל. היה זה כש*
גילמה את תפקידה הקולנועי הגדול הראשון,
בסרט הקיץ שחלף.
בסרט זה גילמה את דמותה של הילדה
הסכסית הפרובוקטיבית, המהווה גורם
ישיר לכל הצרות הפוקדות את ארבעת
הילדים המתבגרים, שהם גיבורי הסרט.
במהלך ההסרטה הורגת ברברה שחף שגידלה
וטיפחה במו־ידיה. כדי לתרגל את
סצינת ההריגה שיחקה ברברה עם כמה
שחפים. אחד מחם, שנקשר אליה במייוחד
והיה הולך אחריה לכל מקום, נקרא על-
ידי אנשי הצוות ברברה סי־גאל. באחת
הפעמים שבהן צריכה היתד. ברברה להעיף
את השחף באוויר ולתפוס בו בנפילתו,
קרתה תאונה והשחף נפל על האדמה ושבר
את מפרקתו. באותו רגע, מספרת בדברה,
הרגישה כי נישמתו של השחף נכנסה אל
גופה והפכה חלק ממנה. אז שינתה את
שמה לסי־גאל.
לא עזרו כל ניסיונות השכנוע של מביני-
עניין, שטענו באוזניה כי לא טוב לשחקן
לשנות את שמו, כי זה מבלבל את קהל
הצופים. היא שינתה את שמה -וזהו.
בכלל, ברברה מעולם לא התחשבה באופן
מיוחד במה שאומרים או כותבים עליה.
כשהיתה בת 19 הכירה את השחקן המבוגר
ממנה ב־ 12 שנים דיוויד קארא
דיין, ומייד עברה לגור איתו בביתו.
דייוויד, שאינו מוכר כלל בארץ, הוא
כוכב־טלוויזיה מפורסם מאוד בארה״ב ובאירופה,
בזכות סידרת־טלווחיה שהוא הכוכב
שלה, והנקראת קונג־פו.
הוא גם יצור יוצא־דופן ומורד ידוע,
והיחסים בינו לבין ברברה זכו במשך
השנים לכיסוי נירחב בעיתונות, הם נחשבו
כזוג תמוה באופן מייוחד, התלבשו
בבגדים היפיים, הפגינו את נטייתם לסמים
בריש־גלי, וטענו כאיש אחד כי
הסמים הם דרך-החיים שלהם, וכי אינם
מוצאים כל פסול בעישון מריחואנה וב־נטילת
סמים.
גם החלטתם להביא ילד מחוץ למיסגרת
הנישואין זכתה לכיסוי עיתונאי למרות שבקליפורניה,
אימהות ללא נישואין היא
אחד הדברים השכיחים, ואיש אינו מתרגש
מכך.

האהבה פורחת ביפו
בשקט-בשקט, הרחק מעיני ההמון ה-
וסקרן, פורחת לה אהבה שקטה ויפה בין
שני אנשים מעניינים, שאין לי שמץ של
מושג איך הם בכלל הגיעו אחד אלהשני. אך מאז שהגיעו, כך אומרים, פשוט
אי־אפשר להפריד ביניהם.
והאוחבים הצעירים האלה אינם אלא
הציירת כתיה אפולו, והשדרן דורי
כין״זאכ, תאמינו או לא.
אז ככה. דורי, שפוטר, כזכור, משידורי

ישראל בגלל שלא מילא, לדברי המנהלת
שלו דרורה כן־אכי, את תפקידו כראוי,
הוא בחור מעניין ורגיש במיוחד. עד ש פגש
את בחיה היה דורי בידידות ש נמשכה
שנים עם עטרה אופק, בתו
של הסופר אוריאל אופק, שהתפרסמה
בזמנו, כשהיתד, בת ,16 והאמא שלה
סיפרה בראיון לעיתון־נשים ידוע שהיחסים
בינה לבין בתה חופשיים לחלוטין, ושנוש־אי
מין ויחסים שבינו־לבינה הם בבחינת

אבל הזוג המוזר הזה, שהחליט לקרוא
לתינוק שיוולד בשם פרי (חופשי) ,נאלץ
להשיב על שאלות עיתונאים, ומכיוון ש־כשחקנים
הבינו השניים כי עליהם לקדם
את הקריירה שלהם בעזרת יחסי-ציבור
נכונים, הם השיבו, וכמצופה, לא תמיד
צוטטו נכונה על-ידי העיתונאים.
היום, אחרי שבע שנים שבהן חלקו
יחד את חייהם, נפרדו ברברה ודייוויד.
התקופה שקדמה לפירוד היתה בשביל בר ברה,
לדבריה, התקופה הקשה בחייה. אשה
חדשה נמסה לחייו של דייוויד, והוא החל

מתרגשת מעצם שהייתה בארץ .״הנסיעה
הנה,״ היא אומרת ,״באה לי באופן אישי,
בזמן, וישראל היא ארץ מעוררת התרגשות,
אולי בגלל התנ״ך ואולי בגלל הרעש סביבה
בעיתונות העולם.״
דיעות פוליטיות אין לה, לברברה. היא
כימעט שלא קוראת עיתונים. ולמרות שהיא
נחשבת כשחקנית צעירה ומצליחה ומוזמנת
למסיבות רבות, היא אינה ציפור-לילה
ואף לא מעורה בחברת השחקנים .״אני
מכירה כמה מהם,״ היא אומרת ,״אבל
החברים שלי הם הבנאים והנגדים שבונים

כרכרה סי־גאל ופרי
השחף בא לארץ
את ביתי בלורל-קניון שליד הוליווד.״
הבית הזה בלורל-קניון הוא ביתם של
ברברה ודייוויד. כשדייוויד עזב אותה,
הוא השאיר לה את הבית. היא גרה בו
עם בנה בתנאי מחנאות, בחדר האחד
והיחיד שהיד. בנוי על תילו כששאר חדרי
חבית עדיין פרוצים לכל רוח.
בנה פרי הוא ילד מקסים, הקורא לאמו
בשמה הפרטי.
היא בחודה עצובה, ברברה, אבל השמש
הישראלית עושה לה, לדבריה, טוב, ובכלל
היא אוהבת לעבוד. ומי כמוה יודע שאין
כעבודה כדי להוציא מהדיפרסיה.

להשתגע. בין הישאר זכורות התקריות כש פרץ
לבית שכנים במצב של שיכרות, וכשניסה
לאנוס גברת אחת שהלכה לתומה
ברחוב, כשהיה תחת השפעת סמים.
כעת, כשזה נגמר, אומרת ברברה:
,,בעצם אני בחורה רגילה לגמרי. חייתי
עם האיש שאהבתי, הוא היה הרבה יותר
היפי ממני. אני בחורה פשוטה שמתייחסת
דק לדברים המתרחשים בסביבתה. מובן
שהתנסיתי בסמים, אבל בשבילי זו לא
דרך־חיים. בשביל דייוויד כן, בשבילי לא.
״אילו רציתי הייתי מתחתנת איתו. לי
זה לא משנה. הנישואין לא עושים את
היחסים בין בני-הזוג טובים יותר או **•יי*
טובים פחות. היה זה דייוויד שהיה נשוי
בעבר, ושיש לו ילדה בת ,12 שהתנגד
לנישואין. אבל היום, כשהוא מאוהב באשה
אחרת, הוא עומד לשאת אותה לאשה.
ככה זה. את חיה עם מישהו שנים- ,ופתאום
זהו סיפור עצוב. וגלי שמות. נתתי
נכנסת לתמונה איזו גברת שמשנה לגבר
את דיברתי שלא אפרסם שום פרט
שלך את כל הפילוסופיה שלו.
העשוי לזחות את גיבוריו. אבל למרות
״מובן שהייתי עצובה כשהיחסים בינינו
שהוא נראה כאילו נלקח מכל כתבי
הסתיימו. הוא היה בשבילי הכל מאז
דמון ראניון או אנטון צ׳כוג, הוא
היותי בת .19 כשהכרתי אותו הייתי תמימה
קרח באמת. לפני שלושה שבועות. בעוילדותית,
שונה כל-כך מהדימוי שיש לי
מק יזרעאל.
היום. אני קצת מודאגת בגלל הילד שלנו,
באחד המשקים חלפה לעולמה אחת
שהיה קשור כל-כך לאביו, אך אני בטוחה
מוותיקות המשק. דמות ידועה, שרשהזמן
יעשה את שלו.
בים בארץ התחנכו על ברכיה. היא הש״להיות
אמא לא נשואה זה קשה. קשה
אירה אחריה בעל, קשיש, מחלוצי חלשאת
בנטל לבד. אני מתייחסת אל בני
ישוב ובוניו. עמדו לערוך לה חלווייה ולכאל
חבר, ואני לא עושה עניין מהגידול
קברה בבית״חעלמין שליד המשק. אבל
שלו. פה, בישראל, תשמור עליו בחורה
הבעל ביקש לדחות את ההלווייה ביום.
אנגליה כשאהיה בצילומים, ואני אהיה איתו
שאלו אותו ״לטח \״ והוא השיב בבכל
רגע פנוי.״
פשטות :״אני רוצח להתאבד ולהיקבר
כיום -משקמת ברברה את חייה בעזרתו
עימח יחי•״ לא לקחו אותו ברצינות.
של גבר חדש שפגשה, במאי ותסריטאי
מישהו אפילו התלוצץ :״אז תתאבד חבשם
המפטון פנשייר. היא, כמובן,
אבל הבעל האלמן עמד בשלו:

1אהבה שמאת

לחם־חוק על שולחו־המישסחה, כדבר ה-
מובדמאליו.
אותו ראיון עיתונאי גרד אחריו תגובות
חריפות, בעיקר מצד הרבנית רחל גדיה.
בתיה היתד, בעבד, כידוע, אשתו -של
הסופר דן כן־אמוץ, והיא אם בתו נעמי.
אחד־כך היא ניהלה יחסי-ידידות ממושכים
עם צעיר יפה־תואר בשם ל אדי.
וכעת, כאמור, נמצאים בתיה ודורי
ביחד בביתה היפואי של בתיה, ואומרים
שהאושר ישלחם מרקיע שחקים.
ותאמינו לי, אם יש שני אנשים ש ראויים למעט אושר ושלווה סוף־וסוף הרי
אלה הם השניים אז שיהיה להם רק טוב.

״מחר. יש לי עוד כמה סידורים לגמור.״
לא הבינו, אבל נעתרו לבקשתו.
עבר יום. הגיע מועד חחלווייה. חט
תינו לבעל, והוא לא בא. פיתאום נזכרו
שהוא מילמל משהו על התאבדות. רצו
לחדרו. מצאו אותו שם שוכב במיטתו
ללא״חכרה. ליד המיטה נמצאה חפיסת
גלולות״שינה ריקה.
הבהילו אותו לבית-החולים שבעפולה
ושם, אחרי מאמצים מרובים, הצליחו
להציל את חייו.
באותה שעה בה החזירו אותו לחיים,
הורדה אשתו אלי־קבר. הוא לא היה
שם, לא חי ולא מת. החמיץ את ההל
ווייה של רעייתו האהובה ואת הפסוק
שקיווה כי יאמרו אחריהם :״בחייהם ובמותם
לא נפרדו.״

נערת השבוע

טלי והזדמנות־וזפז
כשהיא מיתה בלהקת הנח״ל, היא: חשבה
כאחת החתיכות היותר־רציניות שם. וזה
היה מיבצע לא קל, אם לוקחים בחשבון
שיחד איתר, שירתו אז, באותה להקה ממש,
חתיכות כמו ירדנה ארזי, מירי אדוני,
רותי הולצמן ולאה לופטין, שכולו
היום זמרות כישרוניות בזכות עצמן.
אבל למרות המיכשזלים החתיכיים האלו,
הצליחה טלי סירוטה ׳לבלוט על פיי
השטח.
כשהיא השתחררה, בא לה לקחת את
המיקצוע ברצינות. אלא שבדיוק אז התערב
ידידינו קופידון השובב, בדמותו של רו*
ברט שומן, שהוא היום הבעל החוקי של
טלי, והיא החליפה את שמה תיכף־ומייד,
ללא כל היסוסים, ושמה בישראל מאז
שנישאה לו הוא טלי שומן.
אלא שההיכרות בין קופידון־רוברט לבין
היפהפייה־טלי לא היתר. סתמית כלל וכלל.
הבעל היה סטודנט בחוג לסיפרות עברית

טלי שומן
בחורה עם אמביציה

באוניברסיטת תל־אביב, שם לימדה אמה
של טלי, שולמית.
רוברט, שהיה חביב המורה, הוזמן על
ידה פעמים אחדות אל ביתה, כדי להכיר
את הבת טלי. אלא שהוא חשב, כך. מספרת
טלי, שהיא נראית כמו האמא שלה, וסירב.
רק אחרי שראה דוקומנט — בצורת
תצלום של טלי באחד מעיתוני־הערב, ורק
אחרי שקרא מתחת לתמונה כי טלי שייכת
למחלקת היפות־יפות האמיתיות וכיוצא
באלה סופרלטיבים, הואיל הבעל־לעתיד
להרים טלפון.
אחרי שהוא שפע בטלפון גם את קולה
של טלי* ,שהוא עדין ושקט, לקח לו בדיוק
עשר דקות כדי להגיע אל ביתה ואל בתה
של המורה־לסיפרות. ומאז, כמאמר המשוררים
— בחייהם וכו׳ לא נפרדו.
לאחר נישואיהם ירדו השניים ירושליימה,
והם מתגוררים היום בשכונת תלפיות
בבירה.
אז אחרי שהסתדרה בחיים, שכן הבעל
הוא לא רק בחור יפה וצעיר וסטודנט
ומאוהב אלא גם איש־עסקים מצליח, החליטה
טלי לשוב אל אהבתה הראשונה,
התיאטרון, ונרשמה ללימודים בסמינר־הקיבוצים.
היא
כבר הספיקה לשחק בסרט אבו־אל־בנאת,
ולאחרונה סיימה תפקיד חשוב
בסרט יהיה טוב סלומוניקו.
טלי, שבאה לפגישה הראשונה עם הבמאי
בהפסקה שבין שיעור לשיעור בסמינר
נראתה, לדבריה, כל־כך רע, עד ששלחו
אותה הביתה על־המקום. אבל כיוון שהיא
מאלו שהאמביציה עוד תוליך אותן רחוק,
לא ויתרה הקטנה, נפגשה עם הבמאי שוב,
ובפעם השנייה הצליחה לשכנע אותו שדווקא
יש לה מה להציע. הוא, בתמורה,
כמעט שהציע לה תפקיד של חייל א׳ או
משהו.
אלא שכאן התערב הגורל הזקן והטוב.
שחקנית שאמורה היתד. לשחק את תפקיד
ויולט, התפקיד שאותו גילמה טלי לבסוף,
חלתה, והסמינריסטית העיקשת זכתה בו.
השחקנים שהשתתפו בסרט לצידה של
סלי אומרים, שהבמאי פרדי שטייג־האלט
מעולם לא התחרט על החלטתו
לתת הזדמנות לשחקנית היפה והאלמונית.
ויותר מזה, הם אומרים שכמו שהיא יפה
כך יש לה גם כישרון.
אני, שראיתי אותה בפעולה, מוכנה
לקחת את הדברים האלה ברצינות, ולהתנבא
שיום יבוא ואנחנו עוד נשמע רבות
על הקטנה.

ההטשר של אילנית
היא באמת בחורה נחמדה, אילנית או,
כשמה האמיתי בחיים, חנה צח• זמרת
מפורסמת מצד אחד, אבל מצד שני בחורה
שקטה ונחבאת לגמרי אל הכלים.
על ידידותה עם דוקטור יהודה מלמד,
שמרה בקנאות רבה, וכשנגמר הסיפור לקח
הרבה זמן לאנשים שלא היו מעורבים
בעניין לדעת שאכן הוא נגמר.
גם על ידידותה עם העכשווי שלה, נחום
כשר, שהוא מהנדס במיקצועו ועוסק כרגע
בקבלנות-בניין, שמרה אילנית בסוד.
״בעצם,״ היא מספרת ,״החברים שלי
בכלל לא שייכים לעולם הבידור. את נחום
הכרתי דרך חברים שהזמינו אותי לראות
את הבית שלו ביפו העתיקה. באתי, הצצתי
ונפגעתי. כל זה קרה לפני חצי שנה.
״התחלנו לצאת באופן קבוע, ועם הזמן
הסתבר לנו שאנחנו מתאימים אחד לשני.
ופשאוהבים, והכל נראה בסדר, אז זהו.
או שזה בא, או שזה לא בא. ולנו זה בא
— אז החלטנו להתחתן.״ תקשיבו, תקשיבו,
אפשר רק ללמוד מזה.
״אני בכלל לא הטיפוס שהולך אחרי
שיגעונות האופנה של הבוהמה,״ טוענת
אילנית .״אז מה אם מקובל לחיות יחד בלי
להתחתן. נכון, שעכשיו אנחנו חיים יחד
באותה דירה, אבל אם חושבים לטווח רחוק
על משפחה וילדים, צריך להינשא.
״מייד כשהתגדשתי משלמה צח, אמרתי
שאני רוצה להתחתן ישוב.
״למזלי, שלמה הוא הידיד הטוב ביותר
שלי. לא היינו יכולים לחיות יחד אפילו
יום אחד נוסף, אבל כל זמן שהוא בבית
שלו ואני בבית שלי, אנחנו מסתדרים
מצויין. הוא ונחום ביחסים לא־נורמליים.
״בכלל, אני שמרתי על יחסי־ידידות עם

משפחתו של שלמה, האחים שלו הם כמו
האחים שלי וההורים שלו הם כמו ההורים
שלי, וכנ״ל לגביו. זה הכל תלוי באופי של
הבן־אדם. צריך להיות סובלניים, ובעיקר
אנחנו, שעובדים יחד. ונראה גם שנעבוד
יחד כל החיים, בי בכל מה שקשור ל
אילנית
וגח״ל
החלום — ילד
קאריירה שלי, אני לא אזוז בלי שלמה.
״בינתיים קבענו, נחום ואני, תאריך
נישואין לחודש מארס, וזו תהיה חופה
שתיערך בשקט־בשקט, בחוג־המישפחה.
אחר־כך, או שנעבור לגור בקוטג׳ שלי
שנבנה עכשיו ברמת־השרון, או שנעבור
לבית של נחום, ביפו העתיקה.
״קודם אני ׳מקווה שאצא למסע־הופעות
במיזרח־הרחוק, וזה יכלול הפעם את יפן,
תאילנד, והונג־קונג. המסע עוד לא אושר,
אבל לי לא איכפת. אם ייצא לפועל אז
נחום ואני ניסע לירח־דבש של עבודה
והנאה. אם לא, נישאר פה ונסדר את הבית.
״אני ממש מאושרת,״ מסכמת אילנית
את השלב החדש בחייה ,״ויש לי רק חלום
נוסף אחד שאני רוצה להגשים, והוא
תוכנית־יחיד. אני מקווה שהמצב ישתפר,
ואוכל לצאת בתוכנית כזאת. אם לא, אז
גם־כן טוב. כבר הרבה זמן שאני חולמת
על ילד, ואולי זאת ׳תהיה ההזדמנות.״

לא ״ די
אתם זוכרים את הסיפור העצוב וה רומנטי
על אניטה קסירר — בתו
של היהלומן המיליונר מבלגיה, שהימר-
תה את פיו של אביה, ועל אפו וחמתו

מסיבה בא ־־ מסיבה רא בא
מי לא היה שם? כולם היו. ראש עיריית אילת — היה, מפקד המישטרוז המקומית
— היה, מנהל אוניברסיטת אילת — היה. אפילו ראש הכבאים של אילת היה. כולם,
כמו שכבר אמרתי.
ובהתחשב בעובדה שהמסיבה היתה מסיבתו של כוסי (בוסתנאי) סחה, האיש
שהצית בזמנו את תחנת־המוניות של אילת אך־ורק בגלל שלא היתה שם מונית פנויה
בשבילו, הרי מסיבת־הפתיחה של מועדון־הלילה החדש שהוא פתח בשבוע שעבר בעיר
היתה גם מסיבת־הסולחה בינו לבין המימסד. אמן, כן יהי רצון.
התיזמורת הנעימה נגינות ספרדיות רומנטיות, ובפתח עמדה יפהפייה בלתי־מזוהח
בשם יעל, שחילקה לאורחים פרחים אדומים. הקרואים היו מסובים אל השולחנות, וטעמו
ממטעמי הטבחית ההודית שהובאה על־ידי בוסי באופן מיוחד מהצפון, כלומר מהארץ.
כל היפים והיפות של אילת, ואלה לא מעטים, הפגינו נוכחות חובה, והיו אפילו
כמה מהסוג הזה שהצליחו להסתנן למסיבה היישר מתל־אביב.
בין אלה בלטו מייק סטולוכצקי, איש יחסי־הציבור חסיד־המסיבות, ואל׳־מ (מיל).
עמום כנין בלי ציפי שלו. גם רפי כלסדן, המלך הבלתי־מוכתר של אילת, לא
הדיר את רגליו מן המסיבה של הקונקורנציה.
מה אגיד לכם, בוסי הסתובב שם כמו חתן. הוא לחץ ידיים וניראה מבסוט מד
הגג. הכל התנהל באופן הכי אלגנטי. קלאסה, ממש קלאסה.
ורק בתל־אביב נשארה ידידתו דהיום של בוסי. סטודנטית יפה ואינטליגנטית בשם
רחל. אולי מישהו יודע למה 7

אניטה אבא לא מכיר

ולמרות איומיו שידיר אותה מהירושה
נישאה לאשר אהבה נפשה, חיים רוזנברג
נהעולם הזה )1922 ,ז
ובכן, למרות כל הלחצים תתחתנו
השניים, כזכור, אצל הרב זלמנוביץ,
וכשבוע אחרי החתונה אף נערכה מסי בה
דתית במלון דבורה, כשבין 200המוזמנים
בולטים הורי הכלה בהעדרם.
אז אם מישהו מכם חשב כי עם
הזמן ישלים האב״המיליונר, ככל אב
יהודי טוב, עם נישואי הזוג הצעיר —
טעות היתח בידו.
לא זו בלבד שהאב לא השלים עם
הנישואין, אלא אפילו העובדה שבתו
נמצאת כעת בחודשי הריונה האחרונים,
לא הצליחה לרכך אותו.
אניטה וחיים, שאין להם מישפחה
קרובה בארץ החליטו לנסוע לבלגיה,
כדי שאניטה תוכל ללדת את תינוקה
ליד הורי בעלה.
כשנודע לאביה של אניטח כי היא
מגיעה לבלגיה, אמר כי הוא מוכן לקבל
את בתו ואת התינוק שייוולד לה, רק
בתנאי שהבת תוותר על בעלה. מה אגיד
לכם, היידישע פאפע הוא כבר לא יהיה.
נחמה-פורתא זומנה לזוג הצעיר כא שר
לפני שעזבו את הארץ התבשרו כי
הבעל הצעיר, חיים רוזנברג, התמנה
כמזכיר שגרירות בלגיה בישראל. וגם
זה לא הולך ברגל.

1הקשרה קנ די

קשקשת 1951
הפעל את דימיונך ונסה למצוא
לציור שלמטה כותרת מתאימה׳ אשר
תסביר מה אתה רואה בו. הצעות
לכותרות יש לשלש לפי הכתובת:
,קשקשת -,ת.ד ,156 .תל־אביב. ההגדרות
הקולעות ביותר תפורסמנה,
ובעליה! יזכו בכרטיס כניסה זוגי
לקולנוע דרייב־אץ בתל־אביב, קול־נוע־המכוניות
השיר בישראל.

1ז1שבצ

(המשך מעמוד )17

הטול

1951

למעשה קיבל בלומפילד את התשלומים
האחרונים תמורת הציוד מחבדת אנגלו־אפריקן
(לה העביר מוטי את האופציה,
לכאורה) ,במאי . 1965 בעדותו בבית-
המישפט בתל-אביב טען בלומפילד בעקשנות
בי ידע שהארכת האופציה היא
פיקציה, אך הסכים לכך לפי בקשתו של
מוטי, וכי למעשה, מאז שנת 1963 אין לו
כל קשר לציוד של ישקו ולעסקיה בישראל.
למרות זאת, כאשר תיכנן הגדלת הון
בקנדה בסוף שנת ,1963 הכניס לניכסי
ישקו את מחסני הציוד שכבר נמכר למוטי.
למעשה, ציוד זה מופיע פיתאום במאזנה
של ישקו בקנדה גם בשנת ,1967 וזאת
לאחר שבמאזן ישקו לשנת 1963 לא
הופיע כלל.

טפח
מן האמת

ף* תו ךההסכר שהתעורר בבית־המיש־
4פט בולטים דבריו של עוה״ד ארווין
שימרון, המגן על דואה־החשבון לסלי
גולדשמידט :״החברה הקנדית היתד, מעוג־יינת
באופציה, ולהציג כלפי הבורסה בקנדה
את הציוד כאילו הוא נתון לאופציה
בשנה הראשונה ובשנה השנייה נעלם מן
המאזן. לבן דרש בלומפילד כי רואה־החשבון
שלו יקבל מישראל תמונה של
חוסר נכסים, והתחייבויות בישראל פרס
לרשיונות לקידוחי נפט, כדי להציג את
כל הפעולות של ישקו בישראל כאילו נעשו
על ידי צד שלישי. יכול להיות שבלומפילד
שותף להסכמה עם מוטי פרידמן ...אין
ספק כי היתד, הסכמה כזו...
״אבל מכאן אי-אפשר להוציא מסקנה
כי אני סידרתי את פקיד־השומה בישראל.
אני שימשתי זרוע מוארכת של רואי-

קשקשת 1949

0פקיד מס־ההכנסה בעיני זזציבור.
משה כן״נאים, רח׳ ריינס הרצליה
י• כך נראה רבינוביץ׳ לתושבי
ישראל בחלומותיהם.
מאיר אנצ׳ו, רח׳ אביגיל ,4רמת־נ!
• תמונת־פספורט של שרשור.
אלה גוטמן, רוז׳ תחכמוני
,43 ירושלים
׳ 9הצבר הישראלי בדמות, הכושי
עשה את שלו.״
נפתלי לביא, רח׳ אחוזה, כרכור
! 9מה שראו רגע אחרי שמגרש-
השדים סיים את מלאכתו.
חווה וחזי רעז!* ,רח׳ מנדלשטס
,14 תל־אביב

פרקליט כירון
אישור לאוצר
החשבון הקנדיים לצרכים קנדיים ...החברה
הקנדית היתר, מעוניינת בהצגה כלפי קנדה,
הבורסה שם, המאזן שלה, ואולי מם־
הכנסה שם, אינני יודע.״
עורך־הדין שימרון מוכן לחשוף טפח מן
האמת

בשעה 5.00

״נסיר העניים״
בשעה 7.15

״כוכב פרא״
בשעה 9.45

״זמנים סוערים״
י 1ז 1ז ז? נ 1 1 1 1ז ז

בסיטונות

שמלות חריין
מכנסי הריון
טוניקות הריון
חליפות הריון

כ הן

מודל

תל־אביב, רח׳ נחלת בנימין ,4
קומה ב /דרך החצר
פתוח עד 7בערב
(סגור בשעות )2—4
להזמנות ע״י סוכן: טל ,50344 .ודא

מאוזן :
.1רוח־קדים .5 :שמה הערבי הקדום
של מדינה .10 :מושיע .11 :שטעמו
כלענה .13 :חדל לדלוק .14 :שופט עליון,
ולא אגרנט .15 :פיקח, אבל נכלולי:
.16 הנאה .17 :חומת־מים .18 :״כן,״
בלע״ז .19 :ריקבון .20 :שחקנית־קולנוע
הוליוודית (ש״מ) .22 :אפם כוחו .24 :שיר-
לכת צבאי .25 :מימטר .27 :בן־זוגו של
הוושט .29 :מעגל .30 :משקה הריף, תמציתו
משמשת לתיבול .32 :ניע קל.34 :
נש .36 :שונא .38 :צייר ישראלי נודע
(ש״מ) .41 :הרוצח הראשון בתנ״ך.43 :
מישחק־ילדים פופולרי .44 :קלוקל.46 :
מלכסיקון הבקר (הפוך 47 לא קשה .49 :
תכונת משיכת לב ההמונים; .52 חלקיק
זעיר; .55 קידומת המעידה על קיום חומר
כימי; .56 ארכיאולוג ורמטכ״ל־לשע-
בר; .58 מלך שייקספירי נודע .59 :התיכון
הוא כזה; .60 שודמת; .62 ישן;
.63 בראו אותה מצלע .64 :מנעול.66 :
מדינה תנ״כית! .67 גיאיון; .69 מחלקי
הרגל; .71 חיצוניותו .73 :איכות.75 :
בעל־חיים מדבר .78 :ה״ווישר -של המכונית
.80 :מספיק! .81 :מאור קטן; .82
מספיק!; .83 התייחסות .85 :בירה אירופית
.87 :אבר בעוף .88 :כשפים אפריקאיים
; .90 בהשאלה: מרכז .91 :היו
משהו ; .92 חנק .93 :מעמידה במיבחן.

מאוגד :
.1דג טורף; .2יצירה מוסיקלית בעלת
נושא חוזר; .3שופט מוסלמי; .4מכינויי
האלוהות; .6יחידה של תפר.7 :
כינוי־כבוד לרבי; .8ייעשה חמור יותר:
.9קיבוץ בארץ; .11 קורה עבה; .12 פילוסוף
צרפתי (1778־ .21 ;) 1712 אליל
פלישתי; .22 מארבעת הבנים שבהם דיברה
תורה; .23 כלי-קיבול עשוי יוטה:
.24 שאון; .26 נאדר; .28 בושם תנ״כי:
31 תמר! .33 אם־הפנינה; .34 אנחנו:
.35 חומר ראשוני המשמש לעיבוד; .37
דיור .39 :שופט; .40 מין מחול; .42
שליט אלדיריה; .45 קנה דק בפרח; .47
סוד .48 :קמילה; .49 דרך תחבורתית;
.50 חצי מישחק־ילדים פופולרי .51 :מחל קי
האקדח ; .52 הוא פתוח — והיד רושמת;
.53 נהר באפריקה; .54 אל־המיסחר
המכונף .57 :קריאת־התפעלות ! .60 כשהלב
מלא מהכיל ! .61 קיבוץ ליד חיפה ; .63
לא מיקצועני; .65 מנומנם; .68 לוקשים;
.70 כיתה דתית .71 :מילת־בקשה! .72 כל
עובד מייחל לקבלה במקום־עבודתו ; .74
מין יתוש .76 :בן שבט ברברי> .77 שרף;
.79 ציפור־שיר קטנה .84 :עליו מכה הפטיש;
.87 ליחה! .89 קריאת־יגון; .91
קריאת־השתוממות.

עיסקי

הנפט

בלומפילד

בישראל, כדי להגן על שולחו, רואה-
החשבון גולדשמידט, שיוצג את בלומפילד
בישראל.
מבין השורות עולב בוודאות תמונה שבה
ניצל ברנרד בלומפילד — מי שגנב 30
מיליון דולר שהורישה ליידי דיוויס ליש ראל
— את ישראל, כדי לרמות את שיל-
טונות קנדה, את מס־ההכנסה ואת הבורסה
שם, ותוך בדי כך נתן יד למוטי פרידמן,
לעשות דברים דומים בישראל.
אבל כיום, ברנרד בלומפילד הוא עדיין
אזרח מכובד וראש הציונות בקנדה, ולא
סתם ראש הציונות. בבית־המישפט הצהיר
על עצמו כעומד בראש אירגון התרומות
לתנועה הציונית בקנדה, וכן כמי שעומד
בראש אירגון ידידי ההסתדרות בקנדה.
אירגון זה מקבל תרומות ברחבי העולם,
בעיקר תודות להורשת רכוש באמצעות
צוואות נפטרים. ההסתדרות הפכה את
מגבית־המתים לעסק פורח בהיקף של עש רות
מיליוני דולרים, וכאשר נפגש פינחס
ספיר עם בלומפילד לפני שנתיים, וגילה
לו, כי הוא יודע על גניבת כספי ליידי דיי-
ווים, עשה ספיר הסכם שלפיו יעביר בלונד
פילד חלק מכספי ליידי דייווים למגביות
ההסתדרות. על סמך הכנסות צפויות אלו
בעתיד החלה ההסתדרות להשקיע בהקמת
בתי־ילדים ומועדונים. עתה נתקעה ההסתדרות
עם בניינים באמצע ההקמה, ללא
סיכוי כי תקבל מבלומפילד את התרומות
הצפויות.
שאלה מעניינת היא מדוע הסדירו ספיר
ובלומיפילד, כי הכספים יינתנו להסתדרות
ילא למגבית המדינה כולה, אבל על שאלה
זו חייב להשיב פינחס ספיר, והיא אינה

רג׳יאני, פיקודי, מונטאן ודפארדיה כ״וינסנט, פראנסואה, פול ופד האחרים
אחרי התקף־הלב הראשון
קולנוע סרטים
והון. מעוה ו א הרון
וכל האדוריס
לעיתים צריך לכתוב על סרט מסויים
לפני התחלת הצגותיו בישראל, על־פנת
להציל אותו, פשוטו כמשמעו, מאי־הבנה,
שתתנקם גם בו־עצמו וגם באותם צופים
שיסבלו ממפח־נפש, כשיילכו לראותו ולא
ימצאו את משאת גפשם.
בזה גורלו של סרט ב*שם וינסנט, פרג־סואוז,
פול וכל האחרים, העומד להיות
מוצג בביח־קולנוע אסתר, שהיתמחה במשך
זמן רב במיקצוענים: סרטי פעולה,
אימים, וטבח־המוני. לכן, הנה אזהרה :
וינסנט, פרנסואה פול וכל האחרים הוא
סרט בלי מכות, בלי סנסציות, בלי אלימות
ובלי אונס. על בן, מוטב לו לישראלי
המצוי הנוהג, כשנדמה לו שרימו אותו
בבית־הקולנוע, להפריע, קודם בל, לסר
בביס אותו (והמעניין שאומץ ציבורי זה
מתגלה רק באולמות חשוכים) לדעת זאת
מראש. ואם הרעיון אינו מוצא חן בעיניו,
שפשוט ידיר רגליו מאולם־קולנוע זה
שעה שיציגו את הסרט הזה.
לעומת זאת, הרוצים לראות סרט משובה,
אחד מאותם סרטים המשקפים נאמנה
את התקופה, חייבים לראותו, ולא רק
משום שמשתתפים בו כמה מן האריות
הגדולים של הבד הצרפתי, כמו איוו מוג־טאן,
מישל פיקולי וסרז׳ רג׳יאני, אלא
מפני שהבמאי, קלוד סוטה, הופך בהדרגה
לאחד היוצרים האישיים, המלוטשים והמיק-
צועיים ביותר היום באירופה.
דוקטור לתפריטים. קלוד סוטה הוא
אחד מאותם קולנוענים שהגיעו לבימוי דרד
טירונות ארוכה, וצבירת ניסיון בשירותם
של אחרים. במשך שנים נחשב כאחד התסריטאים
המוכשרים בצרפת, עבד עם
כל סוגי הבמאים האפשריים, מן הוותיקים
והממוסדים ביותר ועד לצעירים המרדנים
ביותר, והגיע לידי כך שזכה אפילו
לכינוי ״דוקטור לתסריטים.״ כלומר,
בכל פעם שמישהו נקלע לבוץ ולא ידע
כיצד לצאת ממנו, היו מרימים טלפון
לסוטה, שוכרים את כישרוגותיו לכמה
ימים, וקונים ממנו כמה תפניות בעלילה,
וזאת, מבלי שיזכירו את שמו, בקשר למר
צר המוגמר (ברוב המיקרים, הוא דווקא
היה די מרוצה מעובדה זו).
בתחילת שנות השישים, עשה עם ליגו
וגטורה מותחן בשם חשוף לסכנה, זב־עיקבות
הצלחתו התנפלו עליו בהזמנות
לסרטים דומים. סוטה, שלא המתח עניין
אותו בסיפור אלא האנשים, סירב. במשך
ארבע שנים תיקן ושיפץ תסריטים של
אחרים. אחר־כך עשה עוד מותחן הנשק
משמאל, שוב עם לינו ונטורה. הפעם,
היה עניינו באנשים בולט כל כך, שהמתח
נשאר ברקע, הכסף לא הגיע לקופות.
מיספר הצעות־ד,עבודה פחת בהתאם.
משכרי גיל ה^ .40 סוטה, כפי שמכירים
אותו היום, התגלה רק אחרי שני
ניסיונות מוקדמים אלה, כאשר ביים, לפ

כחמש שנים, את כאלה הם החיים, תיאור
משבר בחייו של אדריכל, המסופר
מנקודת המבט של האיש שנפצע אנושות
בתאזנת־דרכים, והוזה את עברו במיטת
בית־חולים. התאונה, מפורקת לפרטיה הקטנים
ביותר, חוזרת וצפה בתוך תודעתו,
ואין ספק שמיבצע וירטואוזי זה של תיאור
סובייקטיבי של עצמות אדם וחלקי-
מתכת הנמכעים זה בזה במהירות גבוהה,
זיכה את הסרט בהדים גדולים.
אלא שמאחרי התאונה מצטיירת דמותו
של אדם המשקיף בפיקחון מוחלט אל עבר
בני גילו, אל משברי גיל הארבעים,
אל אותה שיכבת אנשים המתוארת כ־
״ממוסדת,״ המשמשת פטרה לחיצי הלעג
ולקולות המחאה של כל המורדים והמתקדמים
למיניהם.
סוטה מתאר, לאמיתו של דבר, את בני
גילו (הוא חגג לא מזמן את יום הולדתו
ה־ .)50 נקודת השקפתו היא זו של
אדם המרכיב תמונה שלמה מהפרטים הפעוטים
שמהם נרקמת המציאות היומיומית.
ללא כחד ושרק. בפרוצה והשוטר
למשל, התאמץ איש בן 40 להקנות טעם
לחייו. כוונה זו הסתתרה מאחורי סיפור
שהורכב על שוטר המתכנן פשע ושולח
כנופיית לא־יוצלחים לבצע אותו, רק על־מנת
שיוכל ללכוד אותם בשעת מעשה
ולהתפאר במיבצעו. סיזר ורחלי, שהיה
עימות בין שני דורות ושתי השקפות״
חיים, המיוצגות על־ידי מונטאן המבוגר
וסמי פריי הצעיר, המתמודדים על ליבה
של רומי שניידר, נעזר בדליקה קטנה,
כדי להדגיש שיא דרמאתי מסויים.
אבל בכל הסרטים הללו העיקר, בסופו

של דבר, הוא תיאורם של האנשים, שחיו
מיספר לא־מבוטל של שנים על כדור־הארץ,
ואין להם מה להראות אחרי כל
השנים הללו. אנשים אלה, וחייהם, ללא
כחל ושרק, הם וימזנם, פרנסואה, פול
וכל האחדים, והסיבה להצלחתו העצומה
של הסרט בצרפת.
גיבוריו של סוטה מתקרבים כאן כולם
לגיל החמישים, אל סף הזיקנה. צל המוות
אינו מש מן האופק, אף כי מעולם אינו
מהווה יותר מאיום־גרידא. במרכז הסרט
קבוצת ידידים, כולם מן הדור שהיה צעיר
בזמן המחתרת והמילחמה, והיום הם מסודרים,
מטופחים, בורגנים לכל דבר.
כצד ההבטחות. אלא שהחזות החלקה׳
ככל שמתבוננים בה מקרוב, מסתברת
כמחוררת בסדקים. איש־העסקום המשגשג
למראית־עין נשחק במערכת הפיננסית
הסובבת אותו ונכסיו מתמוטטים.
ליבו שולה אזהרות ראשונות, והמרץ האופטימי
והחייכני של העבר, מפנה מקו מו
למטריה, להילוך הזהיר ולהשלמה עם
המציאות. הרופא שדיבר פעם על מירפ־אות־חינם
לעניים ורפואה לעם. נוצץ ב־מירפאתו
המפוארת ברובע יקר בפריס,
אבל מאחרי החיצוניות שבעת־הנחת מסתתרים
יובש והתמרמרות, חיי־מישפחה
הרוסים, חוסר־אמון וחוסר־ביטחון בסובבים
אותו. הסופר שהתכונן לכתוב את
הרומן הגדול על המחתרת השאיר את
גיבורו מזה שנים, עם רובה מנית אל
האויב, שעה שהוא, הסופר המבטיח. מקפץ
מכתבה לכתבה, על נושאים מרתקים כמו
״הרקדנית הרומניה בעלת הרגל הממד
נית.״

סוטה ניצב לו פן הצד, מתבונן במאורעות
הקטנים שמהם בנויים חיי ידידים
אלה, קולט כל ניע עפעף, כל קמט חדש
שנחרש בפניהם, כל ברק שמתעמעם בעיניים.
הוא עוקב אחרי היחסים המשתנים
ביניהם לבין בנות־זוגם, יוצר עולם מלא
תמימות ועצב בעת ובעונה אחת, ומתייחס
באהבה והבנה לכל הדמויות, ללא יוצאת
מן הכלל.
•צרות דומות. ואם הסרט כולו נראה
כפרי עבודה אוהבת ומסורה, אין בכך
פלא• סוטה הוא איש הנאמן לשותפיו,
וחתר אליהם שוב ושוב. לקלוד גרת, שעל
סיפרו מבוסס הסרט תהו סירסו השלישי
עם סוטה ; לתסריטאי דאבאדי, הסרט הרביעי!
כך גם לצלם ז׳אן בופטי ולמישל
פיקולי (כשלא הופיע בסחר ומזלי לפני
המצלמה, ליווה קולו את הסרט, כמספר) )
למונטאן זהו סרט שני עם סוטה, וכן
גם לרבים משחקני־המישנה ומן הצוות
הטכני. ונוסף אליהם אחד, שחקן שהיום
רואים בו את בלמונדו החדש של הבד
הצרפתי. שמו ג׳ראר דפרדיה, והוא מגלם
בסרט את הדור הצעיר, אשר בעוד עשרים
שנה יהיה בדיוק כמו וינסנם, פרג־סהאה,
פול וכל האחרים, למרות שהיום
הוא עדיין משתעשע בתיקוות לקאריירה
מזהירה כמתאגרף מיקצועי.
בסך הכל. סרט על אנשים פשוטים.
נשמע משעמם ומפחיד אבל זה אמיתי,
כן, ונכון בכל מקום. אל יאמרו כי זה
״צרפתי מאד ולא נוגע לנו.״ כי ליוחנן,
אהרון, משה וכל האחרים מצפון־תל־אביב,
יש צרות דומות מאד.

שוד הרכבת החדש האיש

שאהב

קאט

דאנסינג (אופיר, תל־אביב, אר־צות־הברית)
— כנופיה שודדת
רכבת ונמלטת להרים, יחד עם גברת תימהונית אחת,
שהיתה במיקרה עדה למעשה. בעיירה השכנה מתארגנת
קבוצת מתנדבים היוצאת בעיקבות השודדים, ואליה מצטרף
גם בעלה של הגברת. במשך המירדף מתקלפת ה-
שיכבה החיצונית של הדמויות, ומה שניראה תחילה כ-
סרט-פעולה הופך דראמה, המתפשטת בעת־ובעונה״אחת
לכיוונים רבים.
למעשה, מי שיילך לראות סרט זה מתוך ציפייה למע-
רבון מן השורה, ודאי שיתאכזב. כי הבמאי ריצ׳ארד סא־ראפיאן,
הראוי למקום מיוחד משלו בעולם הסרטים הא מריקאי,
בשל כמה סרטים קטנים ויוצאי־דופן שעשה עד
היום( ,למשל התיקווה שבנקמה) מעוניין הרבה יותר במה
שקורה בתוך הדמויות מאשר במה שמתגלה כלפי חוץ.
בשלבים ראשונים נדמה כאילו זה צריך להיות גילגול נוסף
של הבצע המעביר אנשים על דעתם, נוסח סיארה מאדרה.
אחר־כך, תוך תיאור היחסים בין הרודף לנרדפים מצ־טלצלים
הדים של בודדדים הם אמיצים, שם הזדהה השריף
עם הבוקר העצמאי הנמלט, יותר מאשר עם חבריו
למצוד. אפשר להמשיך ולצטט השפעות שונות, אולם בסופו
של דבר, הסיבה היחידה לציטוט זה היא רק העובדה
שהתסריט (של אלינור פרי, מחברת דויד וליזה) ,מנסה
לחבוק יותר מדי, אך ברוב תיאבונה, אינה מספיקה
לעכל את הכל.

מיילס וריינולדס: בתוך הטבע
עם זאת, תחושת האדם בתוך הטבע /המציינת את
פל סרטיו של סאראפיאן, הנחתו שהאדם איבד את התום
המקורי של שחר נעוריו, חסתאב, ואף אם ירצה היום
לשוב אליו, לא יוכל עוד, השלמתו עם חוקי הטבע אך לא
עם חוקי האדם, כל אלה מעניקים לסרט מימד הרבה
יותר מעניין מכפי שאפשר לנחש משמו המבלבל, מן ה-
פירסומת הרבה שליוותה את מותו של אחד מאנשי הצוות
בשעת ההסרטה, או מן הסיפורים הפיקנטיים שצצו מסביב
לברט ריינולדס, שרה מיילס, ויחסיהם באותה תקופה.

סספר 1951

המחיר 4.50 :ל״י

י׳ שכם תשל״ה22.1.75 ,